גליון 1952 מתאריך 1 בפברואר 1975

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1975

עמוד 1

עמוד 2

דאש

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ה שנ ה
ל אי לנו ת
ראש השנה לאילנות מישמש ובא שלשום.
הבה ונעמוד מקרוב על מהלן החגיגות
שערבו העצים לרגל יום חשוב זה.
בערב החג טבלו תעצים ילד בדבש —
שתהא השנה החדשה ברה ומתוקה
(המהדרין אכלו ילדים מיובשים מא״י)
ולאחר מכן יצאו כולם אל הנהר לתשליך
— שם השליכו את כל עליהם, ונותרו
בשלכת. מנהיג העצים, המכונה
דיקטטור על שום היותו עשוי דיקט,
הביא את ברכת החג.

תופיל, טוכישבנז
ח״כ לאילנות
את בוא החג בישרו כמה אנשים שסבלו
מאקזמה (תפרחת מוקדמת) .העצים
פתחו מיד בשיר :״האקזמה פורחת
— להיטלר יש קרחת״ ואז החלו
בחגיגות עצמן.
בחצות הלילה נשק כל עץ לעצתו ו־אחר״כך
יצאו להסתובב שיכורים ברחובות
עד אור הבוקר. חלקם עצים מאוהבים
השרים סנאדות לגבירות-לבבם
ואחרים עושים צרכיהם בכל פינה, תחת
לעשות זאת במשתלה 1:1העצים הקשישים,
אלו שהפכו לקרשים ישבו על
ספסל וסיפרו את קורות חייהם לצעירים
משועממים. אותן קורות כללו עליה
לארץ מאוסטרליה, ייבוש ביצות, ייעור,
וכו׳.
למחרת בבוקר יצאו העצים מן היער
הסואן לפוש בחיק הטבע. המקום החביב
עליהם ביותר הוא התחנה המרכזית,
שם יש הרבה אנשים נותני״צל. היתה
גם תכנית אמנותית, שכללה הרצאות כמו
״כיצד להפטר מקרחת יער״ או ״איך
לחסל פטריות בין הגזעים״ .אח״כ נערך

צוות 200 הארץ חושף את האמת:

האם לחש ספיר לזנבר?

מה בדיוק הוא לחש • איר זה ייתכן • מדוע זה לא ייתכן • כיצד התבצעה
הלחישה • מי אמר אל מי • מי לא אמר מה • מי הרוצח? • מיהו יהודי?

האם לחש שר האוצר דאז, פנחס
ספיר, על אוזנו של מר זנבר בפתי חת
הוועידה הכלכלית שלא יפ גע
במנכ״ל בנק א״י בריטניה — או
שמא לא לחש?
לדברי חוגים המקורבים לזנבר, לא
פעל האחרון כנגד מר בן־ציון בגלל
התערבותו של שר האוצר דאז, מר
ספיר. כך אומר הארץ.
דבר, לעומת זאת, מכחיש את הדבר
מכל וכל ומביא תמונה המוכיחה כי
זנבר וספיר אינם נראים באותה תמונה
בזמן הוועידה (מאי .)73
הארץ, מצידו, שולף תמונה המוכי חה
כי שני האישים נראו אכן באותה
תמונה באותה ועידה.
וכך לא נותר למערכת 2 0 0הארץ,
אלא לחשוף את האמת במערומיה:
זנבר וספיר היו בזמן הוועידה בשני
מקומות שונים (ר׳ שתי התמונות ש צולמו
ע״י צלמנו הזריז באותו יום
ובאותה שעה) .בעוד שזנבר השתתף
בוועידה (כתמונה משמאל) שהה מר
ספיר במספרת צמרת (תמונה מימין)
וניהל קרב סטירות והשפרצות נגד

ספיר במספרה
אשת הצמרת מלכה (מדכה׳לה) רחב־שטיין,
אשתו של רוזנשטיין מהסבבה.
וכך ברור מעל לכל ספק שאותה
לחישה לא התבצעה בוועידה. רק מצ־למתנו
הרגישה היא־היא שהפריכה את

הקוטב המערבי
אחד משרי הבטחון בחלק המזרחי של אגן הים התיכון הציע
משהו מעניין: תקופת צינון בת עשר שנים בחזית המערבית
שלנו. מזכיר לכם משהו?
אנחנו נזכרנו מיד בכל מיני הקפאות זכורות־לטוב — החל
מגריפה ונוזלים רעילים ברדיאטור, וכלה בהקפאות כספים, כניה
ותוצרת־חוץ.
ראינו בעיני רוחנו את קו הביצורים המערבי שלנו, והוא

(המשך בעט׳ 3מור )4

כולו עשוי קרח. כוחות האויב המשועממים זוללים אסקימו וצדים
כלבי־ים אל מול כוחותינו הקפואים (בפיקודו של גנראל חורף)
המצויירים בדובים לבנים, בדובונים חאקי ובאיים־מצות לפסח.
עשר שנים נפלאות של איגלואים ולוויתנים ומזחלות במקום
זחלמים. אולי גם נזכה לביקורם של פירי או שקלטון או אמונדסן,
אשר יעפילו בסופת הקרח אל פסגות נ׳בל עתקה ואום־חשיבה
כדי לתקוע עליהן את דגל הקידמה.
ואז, כמו בחלום, יצלצל השעון המעורר והשלג יפשיר את
קני התותחים הקפואים. כל מה שיישאר לשני הצדדים נוטפי
המים, הוא להכניס פגז לקנה ולצעוק :״אש!״

זנבר כוועידה
הטענה המגוחכת בדבר לחישות —
כיוון שאם השניים לא התלחשו באו תו
רגע — לא התלחשו מעולם.

בד־בי־קין
בבר-אילן לא יהיה ועד של
סטודנטים ערבים.
אגודת הסטודנטים המקומית
מסבירה: לא בגלל היותם ערבים
אלא משום שבאוניברסיטה
אחת יש מקום לאגודה אחת.
ואגודת הסטודנטים מוסיפה בנשימה
אחת: לוועד של סטודנטים
ערבים יש ריח רע של התארגנות
פוליטית.
התארגנות פולייטית של גוף
ערבי באוניברסיטה יהודית הוא
מקרה מובהק של חתרנות.
למאה הסטודנטים הערביים
הלומדים באוניברסיטה דתית-
יהודית צריך להיות לפה נציג א פוליטי,
יהודי( .אלא אם יצליח
ערבי לצבור יותר ממאה קולות).
נציג א-פוליטי שכזה, אשר נבחר
ע״י תא הסטודנטים של גח״ל
או העבודה או המפד״ל ידאג לסטודנטים
הערבים כאחות רח-
מניה, יגן על זכויותיהם כמיעוט
שקט ולא מזיק ויסדר להם דיור
הולם אצל דודות קשישות ששונאות
פרענקים ובמיוחד ערבו-
שים מסריחים.
את הערבים השקטים ביותר,
בעלי התארים בחכמת-יש-
ראל ובמקרא, ישלחו כנציגי ה-
ווג׳ס לתאי הסטודנטים היהודים
באוניברסיטות הגויים ברח בי
העולם, כדי לגבשם כמיעוט
לוחם ולהגביר את פעילותם למען
העם והארץ.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ממי שנתו של מיי סדו —ואגינה לי חביבה
ד״ר זוארץ
(בחג האילנות)

החנה המאושר באגתם מפערהכיס

ראש השנה לאילנות -המשו
פסטיבל הזמר בנוסח עדות הבלוטים.
כבכל שנה זכתה גם הסנה אילנית קטנה
ובעלת כלורופיל צבוע. לסיום התקיים
מופע קראטה בו הפתיע את הקהל
ברוש־לי עץ־הזעם ששבר ענפים וברוסים
להנאת הקהל.
השתילים הרעננים, תלמידי בתי־הספר
לעצים, הציגו מסכת אודות אותו עץ
פרסי שהיה צורר גדול לעצים העבריים,
וסופו שתלו אותו ואת עשרת איצטרו־בליו
על אדם גבוה. זכר לאותה תקופה
נוהגים העצים להתחפש. חביבה במיוחד
על השתילים הרכים תחפושתו של ג׳ון
סילבר מאי המטמון, שהיה לו גזע מבשר
אדם ומת בי״א באדר.
הטקס הסתיים בשירת התקווה וב־חריטת
השמות והתאריכים על בשרם של
רוכלי התחנה.
ועד לראש השנה לתריזזים אנו חוזרים
לאולפן למנגינות קלות.

ה מ דו ר
הקלק לי
חשבון הנ פאס
לאחרונה חלה עליה תלולה במחירי
החשיש * .מחיר האצבע, שהיא היחידה
הקטנה ביותר בשוק, היה, לפני מלחמת
יום־כיפור 15 ,ל״י. לאחר המלחמה עלה
מחיר האצבע ל 25-ל״י, ובימים טרופים
אלו, בעיקבות הפיחות והצעדים הכלכליים
שנקטה הממשלה, עלה מחירה לכדי

מחיר 1עליה 1עליה
האצבע |בל״יןב־ ־7

האדם המאושר שיזכה השבוע כאגרנט מפעל הפייס הוא מר משה דיין מצהלה.
מר דיין, סופר ומרצה (פרי־לאנס) ,נשוי ואב לשלושה, הוא מהמר ותיק. מזה שנים רבות שהוא
מהמר על אותו המספר, ואמנם השבוע האירה לו ההצלחה פנים.
מר דיין אינו מתכוון לשנות את אורח חייו בעקבות הזכייה. ייתכן שישקיע את הכסה בקניית
*1 1 2
קיוסק ודירה לילדים.
כמו פן הפסידו בהגרלה 2600 איש שמספריהם האישיים התחילו כ*.4 ,9 ,2

המדינה 1ק 1קה לזריז
למעמד שלוס.
מצורפים 2קטעים ( 1ו־ .)2נא לסדר את שניהם. אם ועדת אגרנט ל א יורדת על דיין — להדפיס את קטע ; 1אם ועדת
אגרנט כן מטפסת על דיין — להדפיס את קטע .2
תודה, י .ב־פ.

עד למלחמת יום הכיפורים הייתי אוהד של דיין. אוהד
של האיש ותומך בקו המדיני אותו ייצג.
וכשבאה המלחמה וטרפה את כל הקלפים, לא היססתי
לרגע. בחנתי את המצב בשתי עיניים חדות ולא היססתי
להודות בטעותי. הוקעתי את דיין. הוקעתי את האיש ות קפתי
את הקו המדיני אותו ייצג.
אולם, הבה ונהיה גלויים — עתה באה ועדת אגרנט
וזיכתה את דיין מכל אשמה ומכל רבב במלחמה הנוראה
ההיא. אני נאלץ שוב לבחון בעיניים חדות את המצב
ולהודות שוב — טעיתי.
לא רק שדיין לא הכזיב, אלא ההפך הוא הנכון :״הזאב
הבודד״ היה בודד במאבקו העיקש להכנת צה״ל למלחמה,
אך איש לא אבה להקשיב לו. הקו המדיני העיקבי בו הלך
הוכיח את עצמו, אך האחרים התכופפו, נשברו, נסוגו. הוא
לא — ועל כך נתן את הדין.
ודווקא תכונות אלו — היותו זאב בודד, העקביות
שאינה מוכנה להתפשר, הקו המדיני הברור, זקיפות הקו מה,
סף השבירה הנמוך, האחריות העצומה — דווקא תכו נות
אלו הן שהופכות היום, יותר מתמיד, את דיין לאיש
שהמדינה זקוקה לו, זקוקה לו מאוד ומיד.
רק איש כדיין יוכל במצב הנוכחי לנווט את ספינת
ישראל הרעועה אל חוף מבטחים.
הבה נשכח את מה שהיה. נשים פנינו לעתיד — נחזיר
את דיין לשילטון.

עד למלחמת יום הכיפורים הייתי אוהד של דיין. אוהד
של האיש ותומך בקו המדיני אותו ייצג.
וכשבאה המלחמה וטרפה את כל הקלפים, לא היססתי
לרגע. בחנתי את המצב בשתי עיניים חדות ולא היססתי
להודות בטעותי. הוקעתי את דיין. הוקעתי את האיש ות קפתי
את הקו המדיני אותו ייצג.
ועתה באה ועדת אגרנט ואישרה את הבחנתי הדקה.
הדו״ח הסופי שלה ירד עלינו כמקלחת מים צוננים וחיזק
את אשר ידענו. לא טעיתי.
דיין הכזיב .״הזאב הבודד״ הכזיב במלחמה. תורותיו
פשטו את הרגל, הנחותיו התנפצו, האיש התמוטט.
אולם הבה ונהיה גלויים — דיין לא יישב בבית וגידל
פרחים. דיין למד, יותר טוב מכל אחד מאיתנו, את לקחיה
של המלחמה. הוא הסיק מסקנות והוא מתייצב היום מול
העם עם רעיונות חדשים ודרך חדשה.
ודווקא תכונה זו — היכולת המופלאה לשכוח את
התורות שאבד עליהן הכלח ובניית תורות חדשות, המיו שמות
למציאות הקיימת־הריאלית — דווקא תכונה זו
היא ההופכת היום את דיין, בהעדר מנהיג בעל שעור קו מה
כשלו, לאיש שהמדינה זקוקה לו. זקוקה לו מאוד ומיד.
במצב הנוכחי רק איש כדיין יוכל לנווט את ספינת
ישראל הרעועה אל חוף מבטחים.
הבה נשכח את מה שהיה. נשים פנינו לעתיד — נחזיר
את דיין לשילטון.

לפני המלחמה

אחרי המלחמה

היום

66.6
100

ובסך־הכל, מהתקופה שלפני המלחמה,
עליה כוללת של 35ל״י, שהיא עליה
מדהימה של 233.3אחוז עליה
דראסטי שלא היה כמותו בשום מצרן
חיוני אחר.
ואכן, הלחץ הכלכלי שמטילה עליה זו
על משפחות-מעוטות-יכולת, נותן את אותותיו
המרים וקיימות היום משפחות
רבות בישראל שבמצב המחירים הזה אינן
יכולות להרשות לעצמן לקנות אצבע
לשבת.
דובר ממשלתי נימק את עליית המחירים
בהתייקרות הכללית בשוק העולמי.
בתשובה לשאלה אם תפצה הממשלה
את המשפחות מעוטות היכולת על ההתייקרות
ענה הדובר ״אי-אפשר. אם ניתן
להם אצבע, אחר-כך הם ירצו את כל
היד״.

* למוצר שמות מסחריים שונים כגון
נפאס, כיף ,״האש׳ ,חומר וכר — אך המדובר
באותו מוצר צריכה בסיסי.

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

זו. גם מזכ״ל ההסתדרות קיבל מבול של מיכתבי-
מחאה מצד מחזיקי צמודי־מדד.
כפשרה מוצע עתה כי לא יהיה שינוי לגבי הניירות
הנמצאים כבר בידי הציבור, אך לניירות שיונפקו
בעתיד יהיו תנאים חדשים, שיאפשרו פיקוח על
תנועת הניירות והטלת מס על רווחים.

הוצאה בל אישור

תט״ו
רב! מכה על חטא
בעג״ן
ההפצצות־לעומק
ראש־הממשלה יצחק רכין היבה כשבוע
שעכר על חטא, כקשר לחלקו כהכרעה
לבצע הפצצות כעומק מצריים כתקופת
מילחמת ההתשה.
לחוות־דעתו של רבין, שכיהן אז כשגריר יש ראל
בוושינגטון, היה מישקל רב. שכן הוא טען כי
המימשל האמריקאי, ובמייוחד אנשי הפנטאגון, תומ כים
בהפצצת מטרות בעומק מצריים, כדי לגרום ל הפסקת
מילחמת־ההתשה שאותה יזמו המצרים. כ תוצאה
מההפצצות־לעומק הוגבר הסיוע הסובייטי ל מצרים,
גדל זרם המומחים הרוסיים אליה והוצבו בה
חגורות־טילים סמיכות.

כשכוע שעכר, כאשר הופיע כפני חוג
״לשילוב״ כמיפלגת העכורה, הודה רכין כי
ההחלטה כרכר ההפצצות-לעומק היתה מד
טעית, וכי היא שגרמה להידרדרות אשר הו-
כילה למילחמת יום־הכיפורים.

ירידה סרש מי ם
רחיוור הדת*
בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה גדולה ב־מיספר
הנרשמים למוסדות החינוך הממלכתי־דתי, ל עומת
אלה הנרשמים למוסדות הממלכתיים־הכלליים.

כעוד שעד לפני שנתיים נרשמו כ-״/״33
מכלל התלמידים החדשים לכתי-ספר מט-
לכתייפ-דתיים, הרי כשנתיים האחרונות
ירד השיעור עד ל/0-״ ,28 לעומת 72שנרשמו
לכתי־הספר הממלכתיים־הכלליים.
ראשי החינוך הדתי מאשימים את מנהיגי המגד
ד״ל מכל הסיעות בהזנחת החינוך הדתי, המהווה את
מאגר המצביעים־בכוח־לעתיד הגדול ביותר של הד
מפד״ל.

במושרד־השיבון
למרות שתוכנית החומש של מישרד־ד,שיכון, ל בניית
למעלה מ־ 300 אלף דירות בחמש השנים הבאות,
עדיין לא קיבלה את אישור הממשלה, וההתנגדות
לה — בעיקר בקרב המערך עצמו — גוברת
מיום ליום, הוציא מישרד־השיכון הזמנות כב
ק ש ,,כספי

מאות אלפי לירות למיספר מישרדי אדריכלים
כתל־אכיכ וכירושלים כדי שיתכננו
טיפוסי שיכונים ודירות חדשות.
נושא הוצאת־כספים זו, שאין לה כיסוי ממשלתי,
עומד לעלות בכנסת דווקא על־ידי הניצים במערך,
הטוענים כי נעשה כאן אותו דבר שבו הואשמו אבות
תוכנית מעלה-האדומים, אשר השקיעו כספים בתיב־נון
התשתית מבלי שהיה להם כיסוי תקציבי לכך.

!? 0לה למטוס
ש ל אלון
במטוס ״אל־על״ ,שהביא את סגן
ראש״הממשלה ושר־ההוץ יגאל אלון
כשבוע שעבר, אירעה תקלה חמורה
וקברניט המטוס, דויד (״דייכי״) אור־לי,
אך שקל כיצוע נהיתת-חירום כ-
נמל-התעופה של איסטנבול.
אהד ממניעי המטוס יצא מכלל
פעולה והקברניט, שידע כי אלדן נמצא
במטוסו, נועץ כי אם לנחות באיסטנבול,
או להמשיך ללוד.
לכסוך החליט הקברניט להמשיך
ללוד כשרק שלושה ממנועיו פועלים.
הטיסה התמשכה שעה למעלה מה מתוכנן.

ברעם
לא ויתר
על לי שכ תו בת״א
שר-העכודה משה ברעם ממשיך להחזיק
את לישכתו ב״מיגדל שלום׳׳ בת״א.
עוד לפני כשמונה חודשים, בעת צירופו לממשלה
הודיע ברעם כי יסגור את לישכת שר־העבודה
בתל־אביב באחד בינואר השנה, כדי למנוע הוצאות
מיותרות. למרות זאת ממשיך השר לבקר פעמיים
בשבוע בלישכתו התל־אביבית.

מזכ״ל ההסתדרות עומד לדרוש כי נציבות
מס-ההכנם ה תפרסם מדי-שנה ספר־נישומים
ענפי.

עורר־־הדין דו ד רוטלוי

צמודי־־מדד ־
לא למוכי! ,
הילד ומתגבש הרעיון שלהכא תנפיק
הממשלה צמודי-מדד רק לרוכשים שיזדהו.
ההסתדרות דרשה להטיל מם על כל הרווחים של
צמודי־המדד, המגיעים ל־ 40 מיליארד לירות, בטענה
שהאלמוניות שבהחזקת ניירות אלה מאפשרת ספסרות
במימדים גדולים מצד בעלי־הון. הממשלה מת נגדת
לכך, בטענה שתהיה זאת מעילד,־באמון והפרת
התנאים שעל־פיהם נמכרו הניירות, דבר שיהרוס את
כושרה של הממשלה לספוג כספים מהציבור בדרך

סוחר־ד,מכוניות הידוע יעקב אפשטיין מתכונן לנסוע
לחו״ל לתקופה ממושכת. אפשטיין נתון בקשיים
כספיים, סגר שניים משלושת המיגרשים למכירת רכב
משומש שהחזיק בתל־אביב.

כמה מנושיו של אפשטיין הציעו לו,
לטוכתו, כי יישאר כארץ עד גמר תשלום
החוכות. לאפשטיין רכוש רב במיגרשים, וכן וילה

מפוארת.

מי שרד־ המיס חר

ההסתדרות ת ד רו ש

יהיה זה ויתור על הדרישה לפרסם ספר־נישומים
של כל משלמי־המס העצמאיים, דבר ששילטונות ה מס
מסרבים לעשותו. הספר הענפי נועד לפרט, לפחות,
כמה משלם כל ענף, ועל מה מבוססות השומות.

השכוע הודיע נציב מס-ההכנסה לנשיא
לישכת רואי־החשכון, נחום פריידקס, על
הסכמת האוצר לדחייה.

אפשטיין

הוצאות אחזקת לישכת השר כתל-אביב,
עולות למישרד־העבודה כ 200-אלך ל״י כשנה.

ספר־־נישומיס
ענפי

ההכנסה, כי על כל רואי־החשבון להגיש את מאזני
החברות שהם מטפלים בהן עד סוף דצמבר .1974
רואי־החשבץ טענו, כי בגלל המילחמה וגיוסי המילואים
אין הם יכולים לעמוד בדרישה זו, תבעו לה אריך
את מועד הגשת המאזנים עד לחודש מארם
.1975

״ ב חר כיוייר
עורך־הדין דוד רוטלוי, בן ה־ ,44 הוא
המועמד של סיעת הרוב בלישכת עורכי•
הדין לבחירות שיתקיימו בחודש הכא, ל•
מישרת יו״ר לישכת עורכי-הדין כת״א.
במועמדותו של רוטלוי תומכים הנשיא הנוכחי
של הלישכה הארצית, יצחק טוניק, ורשימת הצעירים
שבראשה עומדים עורכי־הדין אמנון גולדנברג, ואלי
זוהר, ובחירתו נראית כמובטחת.

בוטלה שבי ת ת
רואי־החשבון
לישכת רואי־החשבון ביטלה את שכיתת
ניהול ספרי-החשכון שעליה הודיעה.
השביתה הוכרזה כמחאה על הודעת נציבות מס-

״בא ב שר
מישרד-המיסחר־והתעשייה מתכונן לייבא בעצמו
בשר קפוא, לבטל את קניותיו באמצעות יבואנים פרטיים
שייבאו את הבשר עד כה.

נציגי הממשלה החלו במגעים בארגנטינה,
במגמה לייכא את הבשר הקפוא
ישירות, לחסוך את דיווחי היבואנים.

חוגים בענף מצביעים על חוסר־הכישרון של מיש־רד-המיסחר־וד,תעשייה,
בניהול ענייני הבשר עד כה,
כהוכחה לכך שיש ללכת בכיוון הפוך: לבטל לגמרי
את הפיקוח הממשלתי על יבוא בשר, להתיר יבוא
חופשי בלי התערבות ממשלתית.

היבואנים טוענים כי בשנה האחרונה
רכשה הממשלה כמויות ענק של כשר, כמהירים
העולים ככמה מאות דולר על מחירי
השוק, הוציאה כ־ 15 מיליון דולר יותר
מהנחוץ.

פ ס טיבל שירי ביר ה
פסטיבל־זמר חדש עומד להתווסף לשורת פסטי־בלי־הזמר
בישראל: פסטיבל שירי בירה. הפסטיבל,
שיישא את השם הבה נשירה ונבירה, ייערך בתחילת
חודש מארס הקרוב בהיכל התרבות בתל־אביב,
ויטלו כו חלק משוררים, פיזמונאים ומלחי
נים
מהשורה הראשונה -שאיש מהם
עדיין לא נטל חלק כפסטיכלי הזמר שנערכו
כארץ כחמש השנים האחרונות.

בפסטיבל, המאורגן על-ידי חברת בימות, ישירו
האמנים את השירים המועמדים לתחרות כשהם לבושים
בתלבושות הקשורות לתוכן השירים.
חידוש נוסף: מניין הקולות ייעשה באמצעות
מחשב איי.בי.אס. שיספור את הצבעת הקהל על גבי
מסך שיוצב על הבמה, כך שכל מצביע יוכל לראות
איזה מישקל מהווה הצבעתו בבחירה.

1בון בראש
סיעת ה מ עדר*
רכים הסימנים לכך כי ח״כ יצחק
נכץ עשוי להיכחד כקרוכ כיושכ•
ראש סיעת המערך ככנסת ויושכ־ראש
הקואליציה, כמקומו של ח״כ
משה ורטמן.
הדרישה להחליך את ורטמן יצאה
מפינחס ספיר, אשר התכוון להכניס
לתפקיד את איש-אמונו, ח״כ עדי
יפה. אולם נראה כי נכון, המרכה לאחרונה
להופיע לישיכות הסיעה, יד
צע כמקומו של יפה, הצעה שלא תיתקל
כהתנגדות הניצים כמיפלגה וגס
מייועדת להרחיק את נכון עוד יותר
מרפ^י.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה

חשבץ 19 5 2
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למבוא איזו סיפרה מעיין כל סמל של ריבוע.

^יז 1

מגע ידייך־ _
האם הוא עזיו?
ידייך ששות בכל
הן מכבסות וסנזרקות,
הן מלטפות,מטפלות,מתקינות...
האם ידייך עדינות? האם הן מטופחות כראוי?
טפחי א ת ידייך והנני עליהן בנקהק-ר-ס מ
הקרם החד ש של ״נקה״ מטפח א ת עור ידייך
ויחד עם זאת מטפל ביעילות
בבועות קור, בחספוס וביובש החורפ״ם.
״נקה קרם ידיים״ מכיל גליצרין ועשיר
בחומרים מרככים. ועוד יתרון חשוב לו -
״נקה קרם ידיים״ חסכוני במיוחד:
הוא פעיל ביותר ותוכלי
להסתפק בכל שימוש
במחצית הכמות

שהורגלת לה

מוצר איכות נוסף של ״מפעלי נקה״ ב ע״ מ.

העול ם הז ה 1952

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה

פ ל עוז * ס בי ט
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה ג תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״דפוס החדש״ בע״מ. תל־אביב. רחוב כד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

צבי רכטר, מנכ״ל קונצרן־הענק סולל־בונה,
נעצר בשבוע שעבר על־ידי המיש-
טרח בחשוד בעבירות של זיוף, עושק
יומירימה, ושוחרר בערבות של 100 אלף
ל״י על-ידי בית־המישפט חשלום בתל-
אביב.
כרוניקה זו אינה מספקת מידע פורמאלי
בילבד. יש בה משמעות החורגת מעבר

מנב״ל רכטר

הזה אצבע מאשימה לעברו של רכטר, בצודה
;שהיתה צריכה לעורר חקירה ובירורים.
היה זה בדצמבר ,1967 בעת ש העולם
הזה היה העיתון היחיד בישראל
שחשף במלואה את פרשת קשריו של
מנהיג המפד״ל טיבור רוזנבאום עם סיג־דיקאט
הפשע האמריקאי — המאפיה.
הקדשנו לכך סידרה של מאמרים. אך
לא הסתפקנו בכך. אורי אבנרי, שהיה אז
ח״כ הכנסת השישית, הגיש שורה של
שאילתות לשר־האוצר, תבע הסברים על
קשריו הכלכליים והפיננסיים והשקעותיו
של טיבור רוזנבאום בארץ, לאוד הפיר-
סומים על קשריו עם המאפיה.
במיסגרת כתבות-זזקידות אלה צץ והופיע
גם שמו של צבי רכטר, שכיהן אז בתפקיד
גיזבר סולל־בונה. ב־ 13 בדצמבר 1967
כתב העולם הזה 1580
9עד כמה התהדקו קשריו של וחד
באום עם גדולי ההסתדרות ומפא״י, תעיד
העובדה כי לפני עשרה חודשים בילבד
הקימו רוזנבאום ומפא״י עסק משותף :
בית־חרושת לשפופרות־אלומיניום, בהשקעה
של מיליון ורבע ל״י.
• מפא״י הקימה חברה בשם ״אילן-
כוח״ ,אשר בעלי מניותיה הם גיזבר סולל-
בונה צבי רכטר, ועורך־הדין שמואל ארנה.
חברה זו, יחד עם רוזנבאום, הקימה חברה
^יזז רשת הסתבכותם,שי טיבור רוזגבאום
ומיכאל צור היא רק התחלה של חשיפת
1כללית במשק. עובדה שנודעה רק, עתה
1היא, כי סולל בונה הסתבכה בחברות
| הוואדוזיות של רוזנבאום בחמישה מיליון
1דולר לערר. סנכ״ל סולל־בונה צבי רכטר
ן היה שותפו של רוזנבאום מטעם מפד״ל
בחברות רבות שהקימה מפא״י עם הבנק
1של טיבור.
ברור כי צבי רכטר יעשה הכל —
על חשבון חברת סולל בונה — כדי לעזור
לטיבור, וישקיע בו כחמישה מיליון דולר,
שרובם אבודים. אם על כספי החברה
לישראל נאמר כי אלת הם כספי משקי׳
0,5,פרטיים, הרי כספי סולל בונת הם
כספי חברי ההסתדרות.
סולל בונה טרם פירסמה את מאזנה
לשנת .1973 אולי מפני שאינה יודעת כיצד
1להסביר את ההשקעות בחברות הוואדוזיות.
גילוי למובנן של המילים היבשות. כי צבי רכטר
אינו!סתם מנכ״ל. הוא אחד מעמודי־התווך
של המישטר במדינה.
צבי רכטר לא נעצר אחרי שנתפס בגניבה
או דרס אדם למוות. הוא הוחשד,
נחקר ונעצר בגין עבירות שעד לפני
זמן לא רב היו חלק מ״השיטה,״ שבאמצעותה
בוססה מפא״י, ואחר-כך מייפליגת
העבודה, את שילטונה במשך שנות דור.
כשאדם במעמדו של רכטר נעצר ומועמד
לדין בשל עבירות אלה — מבלי לקבוע
אם הוא אשם או לא, דבר שבית־המישפט
יצטרך לפסוק — זהו סימפטום לשינוי
הטוטאלי במערכת המושגים והחשיבה, המתרגש
ועובר על המדינה.
ואין אולי ׳מיקרה מובהק יותר ׳מפרשת
צבי דכטר, המדגיש ומבליט כל־כד את
חלקו של העולם הזה בקיעקוע אותה מערכת
כלכלית פסולה ומושחתת, שהביאה
את המדינה אל סף שואה כלכלית.
העולם הזה לא גילה את צבי רכטד,
ואת מעשיו הבלתי־חוקיים בימייסיגדת פעילותו
כמנכ״ל סולל־בונה, רק עם פיצוץ
פרשת החברה לישראל.
עוד לפני שמונה שנים הושיט העולם

העולם הוה 936ו

הגילוי, הראשון

השווייצי והחברות הוואדוציות שלו, גרסו
לתגובות־שרשרת, שהראשונה בהן היתד.
פרשת הפסד השקעותיה של החברה לישראל.
העולם הזה תרם את תרומתו לחשיפת
השערורייה, אם כי לא גילה אותה.
אולם העולם הזה היה העיתון הראשון
שפירסם את דבר מעורבותו של קונצרן
סולל־בונה בפרשה, ואת חלקו בהפסדי
החברות הוואדוציות של הד״ר טיבור.
בשיאה של שערוריית החברה לישראל,
גילה העולם הזה 1936״פרשת הסתבכותם
של טיבור רוזנבאום ומיכאל צור
היא רק התחלה של חשיפה כללית במשק.
עובדה שנודעה רק עתה היא, כי סולל־בונה
הסתבכה בחברות הוואדוציות של
רוזנבאום בחמישה מיליון לירות לערד
מייד אחרי סירסום זה נעשו מאמצים
לטשטש את מעורבותה של סולל־בונה
בפרשה, ולקבל חזרה. את השטרות והאישורים
שניתן הקונצרן לטיבור רזזנבאום.
ייתכן שהמאמצים להשתיק ולחפות על
חלקו של סולל־בונה בפרשה היו מצליחים,
לולא המשכנו במערכה בזירות נוספות.
אודי אבנרי אינו עוד חבד-כניסת. אבל
בתפקידו כחבר הוועד־הפועל של ההסתדרות
הוא יכול היה להביא את כל פרשת
הסתבכותה של סולל־בונה בפני מליאת
הוועד־הפועל, ובפני מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל. בעיקבות תביעותיו של אבנדי
נאלצה ההסתדרות למסור את חקירת הפרשה
למבקר ההסתדרות. אבנרי לא הסתפק
בכך, פנה במכתב ליועץ־המישפטי,
מאיר שמגר, בו תבע כי גם המדינה
תפתח בחקירה כדי לגלות מי אחראי להפסד
מיליונים מכספי הפועלים בהסתדרות,
בשל העייסקות המפוקפקות של מינכ״ל
סולל־בונה עם טיבור רוזנבאום.
הדברים המשיכו להתגלגל, עד אשר הח ליט
צבי רכטר כי עליז להציג בפני
הציבור גם את גירסתו־שלו על מה ש אירע.
הוא הזמין אליו את העולם הזה.
בפגישה, שבה השתתפו מצד העיתון אודי
אבנרי ויגאל לביב, נפרשו בפני מנב״ל
סולל־בונה כל העובדות שנאספו במערכת
על עיסקות הקונצרן שהוא עומד בראשו
עם החברות של טיבגר. רכטר נתן את
גירסתו לכל נקודה :.שהועלתה. כתוצאה
מאותה שיחה פורסמדלי 27-3בנובמבר 1974
כתבת־שער גדולה ע> 1הפרשה (העולם הזה
,)1943 ובה פורטו כל הטענות וההסברים,
שיועלו כנראה במהלך מישיפטו של רכטר.
באותה כתבהינטען, כי מעשים מסדי-
מים שעשה דכטר מהווים עבירות לפי
משמעות החוק הפלילי הישראלי. ואומנם,
לגבי אותם ׳מעשים עצמם מואשם עתה
רכטר בעבירות של זיוף, עושק ומירמה.

הוצאות לא־בפולות
תשומת־ליבי הופנתה לקטע בכתבה
״כנסת מתחת לשולחן״ (העולם הזה ,)1943
שבו מתייחס הכותב לח״כ גוזהת קצב.
נאמר שם כאילו ׳מקבלת ח״כ קצב מהרשות
המרכזית לצרכנות בהסתדרות הוצאות
כפולות של אש״ל ונסיעות, הן בתוקף
היותה, לשעבר יו״ר הרשות וחברת ה-
וועדה־המרכזת של ההסתדרות, וכן הוצאות
דומות פהברת־הכנסת.
בבדיקה שערכתי בגיזברות הוועד־הפד
על, הובהר לי כי מאז נבחרה הגברת נוזהת
קצב לכנסת, היא חדלה לקבל שכר ב-
וועד־הפועל, ואיננה מקבלת מההסתדרות
כל הוצאות אש״ל ונסיעות.

שמואל סולר,
דובר ההסתדרות, תל־אביב

חלוקת השלל מקפחת
קראתי את הכתבה על חלוקת העיתונים
בצה״ל (העולם הזיה ,)1950 ואכן כחייל
בצה״ל יכול אני להעיד שבעת האחרונה
החלו עיתונים כמו שערים ותמודיע, להופיע
אצלנו מדי יום־ביומו.
ברצוני להדגיש, שעיתונים אלה אינם
נקראים על־ידי אף אחד, איש אינו מביט
בהם — ועד־מהרה הם מוצאים את מקומם
בשירותים, כתחליף לנייר-יטואלט (שחסרונם
הוא בעייה לחוד).
בדרכי לחדר־האוכל, כאשר חולקו העיתונים,
נותר בידי גיליון של העיתון
שערים. עברתי בריפרוף על העיתון, ומכיוון
שלא מצאתי בו דבר שסיקרן או
עניין אותי, ומכיוון שזה עיתון דתי, בתתי
אותו לחבר דתי במחלקה. הלז הביט בעיתון,
גיחך וזרק אותו...
מדוע: מבזבזים סתם כספים? ויתר יעל
כן, מדי יום מוציאים חיילים ממיטב ׳כספם
על העיתון חדשות ספורט, או על השבועון
העולם הזה, אשר מכלים את מש כורתו
הדלה של החייל.
ובאותו עניין: גם העיתונים המצויים
אינם ׳מתחלקים בצורה צודקת. אנו, החיילים,
זוכים בדרך־כלל לקבל את דבר
והצופה, בעוד שהמקורבים למיפקדה זוכים
לקבל את העיתונים היותר מבוקשים,
כלומר עיתוני־הערב.
במיוחד אמורים הדברים לגבי הנשארים
לתורנות־שבת בבסיס. לאלה נשארים רק
עיתוני־הבוקד, הדלים יותר, ולפעמים אף
ללא המוסף־לשבת, המוצא את דרכו אל
המקורבים למיפקדה.
י.פ ,.פתח־תיקווה
״יי הו ד הונליל״ —
סי סמה גי בזי ת

דהן
חשיפה משותפת, בשם אוניון ישדאל־שווייץ. מנהל
החברה מטעם מפא״י הוא אברהם גבעון,
לשעבר גיזבר המשכיר המרכזי.
• מכיוון שהגיוון בעסקים הוא הביטוח
הטוב ביותר להצלחה, לא הצטמצמה
חברת מפא״י־רוזנבאוס רק בייצור השפך
פרות. היא רכשה גם ־ 597 ממניות חברה
להשכרת־ רכב בשם פאראבנד טורם, ובחנות
הדיוטי־פרי בנמל־התעופה בלוד.
עסקים אלה של מיפלגה פוליטית בישראל
עם מי שהתפרסם כבנקאי של המאפיה,
היו מפוקפקים מלכתחילה, מימנו
בצורה עקיפה יובלתי־מבוקרית את פעילותה
של מפא״י, ומערכות הבחירות שלה.
העובדה שלגיזבר • סולל־בונה היתד. אז
מעורבות פעילה בעסקים אלה, חייבה חקי רה
כבר אז. ייתכן שאילו היתד. מתקיימת
אז חקירה כזו והיו מוסקות המסקנות
המתבקשות, לא היו הדברים מתגלגלים עד
להפסד של מיליוני ל״י מכספי חברי ההסתדרות,
ועד למעצרו של צבי רכטר
השבוע.
הסתבכויותיו של טיבור רוזנבאום, הבנק

מכתבים

שער ״העולם הזה״ 1936
ודחיפה לפעולה
לא היה לנו מעולם דבר אישי נגד
האיש צבי רכטר. איש מאיתנז גם לא
הכיר אותו אישית. בטיפולנו בפרשה ניסינו
להיות אובייקטיביים ככל האפשר,
ולתת גם לאיש המואשם לפרסם את הס בריו.
אין זה מתפקידנו להיות שופטים.
לשם כך קיימים בתי־המישפט במדינה.
אולם כדי שאנשים במעמדו של צבי
רכטר לא ירגישו עצמם מוגנים וחסויים
מעבד ומעל לכל חוק! כדי שניתן יהיה
לחקור גם אותם ולברר את מידת חפותם
או אשמתם — קיים העולס הזה. פרשת
רכטר היא הדוגמה הקלאסית לכך.

הסיסמה של ״ייהוד״ מקום כלשהו בארץ,
פוגעת קשה בריגשי אזרחי הארץ
הערביים, שגם בשבילם הארץ הזו היא
מולדת אבות־אבותיהם מזה דורות רבים
(ואולי אפילו מוצאם של חלק מהם הוא
מתערובת של חיילי מוחמד מהמאה השביעית
עם אבותינו הקדמונים) .הרגשת-
הבית הטובה שלהם, בלי קיפוח והפלייה
על רקע לאומי, דק עלולה לוזזק את נאמנותם
לארץ.
מובן שעל המדינה לע-שות הכל למען
פיתוח יישובי הגליל היהודיים והערביים
כאחד, שכה מפגרים בהתפתחותם והסובלים
בעיקר מחוסר מיפעלי-תעשייה ומ־קורות-פרנסה
אחרים, ומחוסר בשירותים
תרבותיים וחינוכיים. כתוצאה ׳ממחסור זה
עוזבים את האיזור צעירים רבים, תחת
שהוא יהיה ׳מקור למשיכה לתושבי מרכז
הארץ.
כעת, לאור סכנת האבטלה המאיימת
גם על מיפעלי־התעשייה בגליל, הרי הפ ניית
האמצעים להתנחלויות בשטחים, כדוגמת
מעלה־אדומים, במקום להפנותם
לפיתוח הגליל ורווחת תושביו היהודים
והערבים, היא ממש שערורייה מאין־כמוה.
נוסף לנזק המדיני הנגרם מכך, הרי
כיימעט ברור ש״עובדות בשטח״ לא יימנעו,
בסופו של דבר, את החזרתו לבעליו,
אלא רק ישפכו דלק על מדורת המילחמה.
חג ה לוין, תל-אביב

ארץ מיסיס וגפלאות
האוצר צועק חימס /כל תושב חייב
במס /מפרש ומצטט /כל אזרח צריך
לתת. מים אחיד ומס מקיף /מם רכוש
וביטחון /מיס אמת ומס נכון.
מם שבת ומס יום־חול /מיס כחול-
העול ם הז ה 1952

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים

בל סוללה עוברת בקרת איבות

לבך כחול /מס צעיר וטס ישיש /
מם סיגריות וחשיש. מס שמיים ומם קרקע
/מם אחור ומס חלקה /מס אוויר
ומם עשן /מס חדש ומס ישן.
מס על לחם ועל סולת /מס למעוטי־יכולת
/מס כלח ומס חתן /מס גדול
ומם קטן. האוצר צועק חמם /אנה נעלם
המסו /מי יודע, מי מכיר /גנבים
מקיר־אל־קיר.
ארץ נפלאות, ניסים /משלמים המון
מיסים /ובמקום לרכוש מטוסים /ממלאים
את הכיסים.
שמואל אילון, תל-אביב

זהות מיקרית
קראתי את הכתבה (העולם הזה )1947
אודות ״הטרגדיה של גלוריה סטיוארט״.
חבל שהרשיתם לעצמכם ״להרכיב״ סיפור
על גלוריה ועלי, מפיסות־שמועות ומן
הדימיון. כל זהות בין מה שכתבתם או-
דותי בכתבה הנ״ל לבין האמת, חינה
מיקרית ובימעט שאינה קיימת.
איני מעלה על דעתי כי היתד. לכם כוו־נר.
זדונית, אך כתוצאת מן הצורך שלכם

ל טי עוהיא תביעה תל!.
כדי שסוללת עוצמה ״אמקור״ תהיה ראויה לשמה, כדי שהיא תוכל לספק את השרות המיוחד שאתה
מצפה ממנה -עוברת כל סוללה בקרת איכות שאין כמוה לקפדנות: תחילה נבדקים המרי הגלם בדיקה
מדוקדקת במעבדה המשוכללת של המפעל. .עין הטכניקה עוקבת אחר הסוללה בכל שלבי הייצור
על פס הייצור עוברת כל סוללה בקרה של ציוד מתוחכם ביותר: מד מתח אלקטרוני
ואם אינה עונה על דרישות התקן והבינלאומי -היא נפסלת אוטומטית.
הסוללה מהמפעל היא עוברת בקרת אינדיבידואלית נוספת.
ואחרון אחרון -לפני צאת
התוצאה -בקנותך בחנות סוללת עוצמה ׳׳אמקור•
אתה מקבל את המוצר המשוכלל והטוב ביותר.
אל תסתפק בפחות.
״לי תמכור רק אמקור׳יו

סופר

לא אמרתי
א מי

בסיפורים דרמאתיים גרמתם לי, במיקרד.
זה, עוגמת־נפש.
איני מתכוון להעמיד את הדברים על
דיוקם, שהרי את מי זד. מעניין? ! אך בר צוני
רק להכחיש כל ציטטה בכתבה, אשר
נכתבה בשמי.
א די סופר, ניו־יורק

הפצה:

ת ע ריפון ה סנו״ םשל
החל 1.12.1974*0

הגבולות. לא קפאו
בהרצאתו בפני פעילי מועצת פועלי חיפה,
דחה מר דיין כמה ביטויים שמייח סים
לו, בין השאר כי התנבא אי־פעם
שלא תהיה מילחמה משך 10 שנים.
על נבואתו זו של מר דיין קראתי בזמנו
בעיתונות. אולם, ברשותו האדיבה של
ב. מיכאל, אצטט מדבריו בהקשר זה:
״בשבועון טייס, ב־ 30 ביולי ,1974 התפרסם
ראיון עם משה דיין. ריאיין אותו
ג׳ראלד שכטר...״
שם, בעמוד ,13 מופיע המישפט הבא:
״עשר השנים הבאות, מנבא דיין, תראינה
את הגבולות קופאים לאורך קוויהם הנוכחיים
— אבל לא תהיה כל מילחמה רצינית
באיזור.״
בסד־הכל, זהו הסיגנון של משה דיין.
א לי עז ר פו מ רנ ץ, נהריה

הספורט מתחדש
לאחר שנים של הפסקה, שמחתי להיווכח
שחידשתם את מדור הספורט. אבל
עכשיו פתאום קיצצתם בו, ואפילו ביטלתם
אותו.
אנא, חדשוהו. הוא היד. מעניין מאד.
יעקב גפני, תל-אביב
• סבלנות, סבלנות.
ה עו ל ם הזה 1952

אממא

[17X7^11
^ 7 1 /7 X 7
ת עו בסננס
לשנה בלירות

ל־ !/2שנה

מחיר הוצאות
העיתון׳ משלוח

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
164 164

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

180 = 16
196 — 32

92 — 8
100 = 16

דמי ה מנוי ל ארצו ת חוץ בדואר אוויר
• לכל ארצות אירופה ואיראן
• לקפריסין
• לארה״ב ולקנדה
• לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
• למקסיקו
• לדרומ-אפריקה, זמביה, רודזיה, ונצואלה,
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה
• פרו ויפאן
• לאוסטרליה וניו־זילנד
• לפנמה
164 164 164 164

70 56 120
112
164 164

117 156

120 113 146 142 144 164

234 220 284 276

281 320

364
— 200 + 164
164ו 360 = 196
164ו 334 — 170

186 = 102 + 84
184 100 + 84
87 + 84
171

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים

עכשיו

נאד? כן שידת בצה״ר
לא ברור לי מדוע כתבתם (קורא יקר,
העולם הזה )1948 שצה״ל סירב לגייס את
ברוך נאדל.
אני עצמי שירתתי יחד עם נאדל יבש! ת
1951 בחטיבת גיבעתי. הוא היד! מפקד
ומבצע פעולת־התגמול הראשונה של צה״ל
בשרפעת, פעולה שבה השתתפתי גם אני.
ידוע לי כי בתקופת שירותו חצה את
הגבול לא פעם, היה חייל קרבי ואף נפצע
בזמן שירותו בפעולה קרבית.
כמו־כן ידוע לי, כי גם במילחמת יום-
הכיפורים שירת במילואים, ולמרות גילו
הגבוה־יחסית הצטרף לכוחות שחצו את

ענשיו הזמן והשתמש
בתחסוה הצימוית !

נקי בפניהרבש ״ ע

עשה לך חשבון פשנט:
השימוש במכוניתך הפרטית
הנו״תענוג״ י7ן ר מדי.
מחיר הדלק, מחיר החלפים,
הצפיפות והטיכונים בכבישים,
כל אלה נחטכים ממך
בתחבורה הציבורית.
אגד מעמיד לרשותך
אוטובוטים במשך כל שעות
היום לכל מקום בארץ.

חשך נסף,עצבים 71ת1

סע באגד

חינם (לזמן מוגבל)

בית־הספו רחתבתבות מציע לו:
אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו חחמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב סלמה ,30 יפו |
טל 827621 .

! .ספר לימוד בכתבי הקודש

(בששה העברית או

האנגלית).
.2קורם בכתבי הקודש בהתכתבות — באחת
מהשפות הבאות: עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, רומנית,
הולנדית וספרדית.

כתבי הקודש

(באחת השפות מסעיף מס.)2 .

.4ספר דניאל — לאור ההסטוריה של ישראל( ,בשפות
עברית, אנגלית או רוסית בלבד).

המנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו

תחיית ישראל — מלאכים ודבורים
נלחמים עבור ישראל ב־( .1948 חוברת

באנגלית

או בעברית).

תיבת נח נמצאת בתורכיה?

(חוברת באנגלית או

בעברית).

בהקדם .

מהלקח המיון ,,

נא לפנות אלינו בכתב בשפה עברית או אנגלית
ת.ד 10255 .ירושלים

קראתי בתמיהה רבה את הסיפור על
עצמי (העולם הזה ,)1949 שלפיו כבר
יצאתי לפנסיה אלא שביקשתי לא לפרסם,
לפי־שעה, את העובדה שמיכאל
דק ״ירש״ אותי, עד שאסיים את ה-
משא־והמתן על גובה הגימלאות שלי.
המשא־ומתן בעניין זה נמשך בבר, לפי
המסופר בגילוי המרעיש, זמן רב,
ובינתיים מתקשה מיכאל דק לפעול.
מאחר שבכלל עוד אינני יוצא לפנסיה,
ואף מקווה שהשלום יקדים את
פרישתי ; והיות
שאני ממשיך בעבודתי
במישרד־העבודה
ובין השאר
ארכז את
ענייני ההסברה
של שירות־התע־סוקר•
; ומאחר ש-
״יורשי״ מיכאל
דק, כלל לא מתקשה
לפעול — אינני ולפחות
מפריע לו — לא
הייתי מטריח את
עצמי למרוט את
נוצותיו של ה־
״ברווז״ הזה, אילולא מישפט אחד
שאני רואה בו עלבון שאיננו מגיע לי
והוא, שאני ״מנהל זמן רב משא־ומתן
על גובה הגימלאות״ שלי.
אילו היה המתיימר להיות מדליף
מכיר אותי, היה יודע שמעולם לא
רשמתי, למשל, אש״ל בעד ארוחה ש לא
אכלתי או נסיעה שלא נסעתי(אף-
על-פי שרבים ניסו לשכנעני כי זוהי
זכות, ולא רק תמורה בעד הוצאה
ממשית) .הוא היה גם יודע שאין לי
רבב — למרות הזכות לקבל קילו-
מטראז׳ — כיוון שאינני רואה הצדקה
לשיטה הפסולה של תשלום בעד רכב
נדרש לפחות למחצית עובדי המדינה
והשירותים הציבוריים.
הייתי מסביר לו שאני מוצא את
דרכי לכל מקום ברכב ציבורי (לפע מים
בטרמפים) .אילו ידע, ייתכן שהיה
אולי מבין שאינני מתכוון גם ל״נהל
משא־ומתן על גובה הגימלאות״ שלי
(לכשיגיע הזמן לפרוש) ,ולא אדרוש
אפילו אגורה אחת יותר ממה שיגיע
לי לפי דין.
מאחר שאני רוצה להתייצב לפני
הריבונו־של־עולם נקי ככל שרק אפשר
מחטאי ה״שחיתות״ ,אינני רוצה
שייזכר לי שנאשמתי בחטא המשא-
ומתן על גובה הפנסיה שלי — ולא
מחיתי.
לפיכך אודה לכם, אם תואילו לתקן
את ה״טעות״ האמורה.

זלמן חן,

הממונה על יחסי־ציבור והסברה,
מישרד־העבודה, ירושלים
הקו הסגול לסוריה, בשעות הראשונות
של הפריצה. בדאחותי היה אלתו על אותו
רכב. הם חטפו פגיעה ישירה, בל
האנשים נפגעו ונאדל, שחטף כנראה רק
שריטה קלה, נשאר עם הפצועים בשדה
במשך כחמש שעות, עד שהגיע כוח-
החילוץ.
במרחק 30—40 מטר מהם היה מיתתם
סורי מאוייש. נאדל הגיש עזרה־דאשונה
לפצועים, טיפל בהם, הרים להם את
המוראל ודאג לנוחיותם.
בל זה ידוע לי ממקור ראשון, ואינני
מבין מדוע מצא אלי תבוד לנחוץ לכתוב
העול ם הז ה 1952

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים
מד, שכתב. אשר לנאדל, הלוואי שכל
העיתונאים ישרתו בצבא כמוהו.
אהרון זפקוביץ, תל־אביב
השורות התייחסו לסירוב צה״ל
לגייסו במילחמת־העצמאות בגלל השתייכותו
ללח״י. לאחר־ מכן גוייס נאדל למילואים
ומשרת בהם.

מי זה בגין?

בכל פעם שאתם מוצאים שגיאת־דפוס
באתר העיתונים, אתם ממהרים להדפיסה
במדור המיכתבים שלכם, מתוך הנאה
גלויה ושימחה,־לאיד. והנה בעיתונכם ה
בורות
מאת ולהחליף את מנחם במנשה י !
שושגה יהודה, רמלה
• זה היה בצחוק, הקוראת יהודה,
זה היה בצחוק.

מגר ער שמכר
התפלאתי לקרוא את האמרכם על ה־יועץ־המשפטי
מאיר שמגר (העולם הזה
.)1951 פוזר לקרוא דווקא בעיתון ששמו
הולך לפניי כלוחם בשחיתות, התקפה
על יועץ־מישפטי אובייקטיבי, שאינו נותן
מקום להשפעות, לשיקולים וללחצים

טעות דעולם צודקת
בשלושה מפעלים חשובים בארץ היו שביתות בזמר האחרון: במפעל ים המלח,
בנמל חיפה, ובנמל התעופה לוד. הפועלים במקומיודאלה^שובודפ דווקא־כשיש מצב כלכלי
קשה בארץ, נזמו של משלוח פרי הדר ותיירות נוצרית.

״ידיעות אחרונות״9.1.75 ,
משה הרץ, פתח־תיקווה
אחרון (העולם הזה )1951 נפלה שגיאת־דפוס
חמורה. במדור ״זו הארץ״ בכתבה
על מנחם בגין אתם מכנים אותו משום־

פוליטיים וממלא את חובתו גם אם הדבר
נוגע למיפלגת השילטון. במקום להעניק
לו צל״ש ׳ולעודדו בדרכו לביעור השחיתות
שפשטה בחברתנו, אתם מגנים אותו,
משום־מה. קריאת־התגר שלכם על
שמגר נראית לי כאילו אתם מפחדים מ־קונקורנציה.
ברוד
המאירי, רחובות
• הכתבה אתגר ושמו שמגר דיווחה
על הסערה המתחוללת בצמרת ׳מיפגת העבודה
בעקבות פעילותו של היועץ־המש־פטי,
ועל כך ששיקוליו והחלטותיו נראים
בעיני כמה מאנשי מפא״י לשעבר כחד־צדדיים
ומכוונים לנגח רק חוג מסוייס
במיפלגת העבודה. אין להבין מכך בשום
צורה כי העולם הזד, מזדהה עם ביקורת

בגין מנחם או מנשה?
מה מנשה בגין. שגיאה זו חוזרת על עצמה
כמה וכמה פעמים בכתבה. כל ילד בארץ
יודע ששמו הפרטי של בגין הוא מנחם.
אינני מבינה איך אתם יכולים לגלות

רמזים מחכימים

מלכת היוני הובאה
לתחרות נארג!
הקהל הריע ממו שכו ת ל מלכ ה הבלתי שיגרתית.
הפתעה גדודה נכונה לצופי תחרות
מלכת היופי, כאשר לפתע,
ממש ברגעי השיא של טפס הכד
חירה, הובאה מלכת היופי להיכל
כתור ...ארגז.
המנחה כבר החל לקרוא לבמה את
המועמדות הסופיות, כאשר ניגש אליו
מנהל הטכס ולחש דבר מה על אוזנו.
לרגע עבר רחש של הפתעה בקהל, והמנחה
פנה למיקרופון ואמר :״נמסר לי ברגע
זד, כי מלכת היופי תגיע ברגעים אלה
לבמה.״ הקהל החל למחוא כפיים ואל
הפמד, הועלה ארגז עץ מסתורי שהעלה
לשיא את המתח בקהל. המנחה נתן אות
ושני גברים הסירו במהירות את מחסד,
הקרשים ואז נתגלתה לעיני כולם ליידי
קריסטל במלוא יופיה. מחיאות כפיים
וקריאות סוערות ליוו את המנחה כאשר

ביקש לערוך את ההצבעה ואמנם לא היה
ספק בדבר. ליידי קריסטל נבחרה למלכת
היופי — פה אחד.
בקול נרגש הציג המנחה את המלכה
החדשה: ליידי קריסטל -עולה מצרפת עוסקת
בשטח הכביסה מזה שנים רבות
ובעלת נסיון ומוניטין רב. מידותיה אידיאליות
.60X40X80
תוכניותיה — כל תוכניות הכביסה האפשריות•
למחרת
הטכס פורסמו בכל העיתונים
פרטים נוספים על מלכת היופי החדשה.
מכונת הכביסה ליידי קריסטל היא בעלת
כל היתרונות: הרתחה עד 100 מעלות,
ציפוי אמאייל משובח ועיצוב מרהיב עין.
אוטומטית לחלוטין ונוחה בהפעלה. אין
יתרון שאינו נמצא בליידי קריסטל —
מכונת הכביסה הטובה והחסכונית מכולן —
שנבחרה פה אחד גם למלכת היופי.

רדיו חדש
למכ ו נ יתך !
טובי המומחים
ממליצים על
רדיו איכות נהדר

אשר לחשבון החסוי של קבצני־הבי־צורים
אצל מישרד־ד,ביטחון, אפשר לומר
(בתיקון קל) :ודי לחכימא ב־3־^112־.110
ברוך בהן, חיפה

מכותל״פדסט ב ו 1ע*דוו ח ר 1ת
ברצוני לתקן מיספר עובדות אשר
הופיעו בכתבה אודות ועידת חרות
(העולם הזה )1950 שהתקיימד, בעיר־האבות.
המדובר
הוא בחמישד, חברי קיבוץ
דביר ובחברת קיבוץ מצר אשר הצלי חו
להגיע, ביוזמתם־שלהם בילבד, ל־קריית־ארבע,
ואף להיכנס לאולם שבו
נערכה הוועידה.

גירוש מהוועידה
מכות בחמת־זעס
אני, אישית (וחושבני שגם שאר חברי)
באתי להפגין בקריית־ארבע בתור
חבר קיבוץ, אשר שוכן במורדותיו ה־דרום־מערביים
של הר־חברון, ואשר
חושב שהר חברון, יישוביו וכפריו
שייכים היום לעם הפלסטיני.

העולם הז ה 1952

אני מודע לקשר ההיסטורי שיש
לעם היהודי עם האיזור הזה, ומאידך
מכיר בזכותו של העם היושב שם. אך
למען הסדר־שלום באיזורנו, צריך האמור
הזה להיות כלול בשטח המדינה
הפלסטינית — כשתקום. במידה שיש ררו
יחסי־אחווה בין שתי המדינות —
ישראל ופלסטין — קיים סיכוי שיאפשרו
גם ליהודים להתגורר בחברון,
בכפיפה אחת עם תושבי המקום.
באתי לחברון בתור איש השייך למחנה,־השלום
הישראלי על כל חלקיו,
וילאו־דווקא למחנהו של מאיר פעיל
(אני עצמי חבר מזכירות החטיבה־הצעירה
של מפ״ם) ,איש מחנה־השלום
הרואה בקיום ועידת מיפלגה ישראלית
בחברון והופעת נשיא המדינה שם
מעשה,־פרובוקציה, ותקיעת מקל בגלגלי
עגלת ההסדר הפוליטי.
חבל שכתבכם לא דייק בדיווחו על
עיתוי הצעקה שנשמעה באולם הוועידה
(״חברון — לפלסטינים למרות
שהעיתוי נקבע עקב זיד,ויינו בתוך אולם
הוועידה, לא הושמעה הצעקה כא שר
ח״ב חיים לנדאו העלה את זכר
הנופלים.
כמו־כן חבל, שלא דיווח הכתב אודות
המכות שהוכינו בחמת־זעם על־ידי
אנשי חרות. סימני המכות עדיין
ניכרים בנו, שבוע אחרי ד,מיקרה.
אכן, גם בדיבורים, גם במחשבה וגם
בהתייחסות לאנשים פוליטיים מקבוצות
אחרות לא השתנו תלמידי ז׳בד
טינסקי. היתד, זו התנהגות ברוטאלית
— הפאשיזם בהתגלמותו היהודית —
בעירו של אברהם אבינו, ארץ־ישראל
השלמה.
אילן ביוש, קיבוץ דביר

הרדיו יותקן במכוניתך אצל:
(רשימה חלקית)

תל־אביב: גיסים, רח׳ מקורי ישראל ; 1סטריוקול, דרן
פ״ת ; 126 אלקטרונית, רח׳ עמינדב ( 17ע״י הסינרמה) ;
גל (אצל בסרגליק) ,המסגר ; 34 רדיו-קר, רח׳ חברה חדשה
12ן רדיו־רול, דיזנגוף 334ן הגשר, דיך ההגנה ; 36 מרכז
הסטריאו, רח׳ אלקלעי ( 1שו ק בזל) ; רדיו במבי, שדרות
החשמונאים ; 11 כהן קרני, רח׳ סלמח ; 11 אוטו-רדיו,
רחוב גבורי ישראל . 86
ירושלים: אלקן, בן־יחודה 36
:גוטסמן, אלנבי 143 חיפה טכנוסטרט בע״מ, מפרץ חיפה
באר־שבע: שבתאי, העצמאות 27
גדליהו רפאל, הדסה 23
:שדר, דב הוז 46
חולון
:לוינקופף, הרצל 44 נתניה פתח־תקוה: שחל, תחנת ״דלק״
ראשל״צ: ברנפלד, רוטשילד 41
כפר-סבא: אברמוביץ, איזור תעשיה א׳

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״קילו סוכר עולה 8ל אמר
פרופסור אמנון רובינשטיין
01 בישיבת הממשלה שהתקיימה
לפני ימים מיספר, הועלתה
הצעה לסדר־היום, בה הוצע
לאסור על שרים המגישים
שאילתות לפרסם את תוכן השאילתות
ברבים, ובעיקר לא
מעל גבי העיתונים. כעבור יום

פסור רובינשטיין, שהוא בנו
של קבלן עשיר מאד, מה גילם
של ילדיו. רובינשטיין השיב
כי אינו בטוח בגילים, אך הצליח
לבסוף להיזכר כי בתו הבכירה
היא תלמידת חמישית
תיכון, ואילו בנו לומד בכיתה

מן. בהוגי העירייה רווחת השמועה
כי הפעם, בניגוד לפעמים
הקודמות, הרי המיכרז
שהוציאה העירייה למי׳שרת הדובר
הוא אמיתי, וכי טדי קולק
מתקשה באמת־ובתמים למצוא
ממלא־מקום ליהב.
! 8בשבוע שעבר התברר
כי אנשי מיפלגת המרכז החופשי
מועדים לפורענות. הדובר
החדש ומזכיר סיעת המרכז
החופשי בכנסת, איתן
לווינשטיין, הציע למזכירת
הסיעה בכנסת, אנה דסה,
טרמפ מירושלים לתל־אביב.
אנה נענתה להזמנה. ביציאה
מירושלים אירעה לשניים תאונה,
כשמכוניתו של לווינשטיין
התנגשה חזיתית עם מכונית
שבאה ממול, ואשר נהגה איבד
את השליטה על ריכבו. איתן
ספג מהלומות חזקות בחזה,
ואילו אנה עדיין רתוקה
למיטתה, לאחר שנפגעה בראשה
וברגלה.
! אליהו אוחיון, מראשי
הנהלת אליאנס בישראל נזכר

השבוע כיצד הוא תמיד נשאר
רזה, למרות תיאבונו הידוע.
נהיר גילה כי אינו משתמש
במכונית, וכי את המרחק שבין
ביתו שבצפון תל־אביב לבין
מישרדו שברחוב מונטיפיורי,
בדרומה, הוא נוהג ללכת מדי-
יום ברגל, הלוך וחזור.
₪גיזבר עיריית תל-אביב
המזוקן, יוסי שטיינמן, החל
מטיף לאחרונה באדיקות לראשי
העירייה, לקיצוצים דראס טיים
בתקציב. השבוע ניראה
יוסי עם זקן קצר במייוחד.
שאלו חבר מועצת-העיר, נחום
רז :״מה קרה, החלטת לתת
דוגמה אישית על־ידי קיצוצים
בזקנך 1״
; הפסלת אילנה גור,
בארצות־הברית, המתגוררת מחזיקה במוסך־החנייה של
מלון הילטון מכונית מדגם
נזוצדס, ששווייה כ־ 250 אלף
לירות ישראליות באחד מימי
השבוע שעבר עצרה. אילנה
את מכוניתה המפוארת בפית-
חו של בית־מרקחת חיפאי. כ
סאון
דוזסקי

הדוגמנית היפהפייה ביחד עם הדוגמנית
בתיה דיסנצ׳יק (מימין) אשתו
של העיתונאי. עידו דיסנצ׳יק, תיו אורחות הארוחה ההודו־סינית
שערכו ראש מחלקת המודעות של השבועון ״את״ חביב שמעוני
ואשתו ציפי, בביתם חיפה שברמת״השרון. לכבוד חולדת בתם
השלישית קארין, הקרוייה על שם הבוטיק המשגשג של אמה.
לאנשים הנכונים

הופיע הסיפור כולו במדורה
של העיתונאית מי רהאכרד,
בידיעות אחרונות. בחוגי הכנסת
מתלוצצים, כי מי שהסביר
את הידיעה לעיתונאית
לא היה אלא שר־ההסברה,

אהרון יריב.

> בראיון שהעניק לעיתון־
נשים הוכיח השבוע פרופסור
אמנון רובינשטיין, מראשי
תנועת שינוי, כי אינו בקיא
ביותר במתרחש בסל־הקניות
של עקרת־הבית הישראלית. כשנשאל
על-ידי המראיינת כמה
עולה קילו סוכר, השיב :״שמד
גה לירות הקילו,״ ונדהם כש העמידה
אותו המראיינת על
טעותו ואמרה כי מחירו של
קילו סוכר — מחיר שעורר
אך לפני שבועות ספורים סערה
עזה בקרב הציבור הישראלי
— הוא ישש לירות בלבד.
י באותו ראיון.נשאל פרו

מז ר חי

מיקבי ואעוון לצ-יון
וזנדון יעקג

ד. לאחר־מכן התנצל, ואמר
כי הוא חלש מאוד בעניין הגילים
של ילדיו, וכי הוא רע
מאד בכל הנוגע לאסיפות-
הורים.
׳ 8כשהזכירה לו המראיינת
כי במאמר, שכתב בזמנו ב־חארץ
ושעורר הדים רבים,
הצהיר כי הוא גנב ורמאי, ש מרמה
את מם־ההכנסה כמו כל
הפרופסורים, השיב לה רובינשטיין
כי בעצם לא רימה את
מס־ההכנסה מעולם, וכי ניסח
את המאמר במטרה לזעזע. הוא
הודה כי ויתר על קצובת רכב,
אך־ורק כדי שלא יצטרך
להגיש למם־ההכנסה דו״ח
מזוייף על הוצאות.
8את מקומו של דובר עיריית
ירושלים הפורש, יונה
יהב, תפש באופן זמני הדובר
הקודם, מאנשי טדי קו־לק,
יצחק (״איצ׳ו״) גרום

הנוי אוחנה ורוד שפירא

״יהיה טוב סלומוניקו,״ יכלו לחגוג בחברת נשותיהם, את סיום
הצילומים של הסרט, במסיבה שנערכה ב״מועדון .77״ בתמונה
נראה אוחנה (מימין) בחברת דליה, אשתו של שפירא, שהיא
בתו של השופט גביזון. שפירא נראה לצד אשתו של הנרי.

שושיק שני

בחברת שתי בנותיה יעל ונועה, חיתה
בין האמנים הספורים שהגיעו למסיבת
ילדי״האמנים שערך רפי ניצחון ב״פיאנו־בר״ שלו. שושיק, שהוזמנה
על״ידי רפי לעלות על הבמה ולהופיע בפני הילדים, נעתרה ברצון,
אך נתקלה בהתנגדות נמרצת מצד בנותיה, שסירבו להרשות לאמן
לשעשע את חבריהן הילדים, כשהן אוחזות בחצאיתה בכוח ואינן
מרפות .״אני מתביישת כשאמא מופיעה,״ הודתה נועה הקטנה,
כאשר נשאלה מדוע אינה מרשה לאמה לעלות על הבמה.

השבוע, במסיבת־רעים, כי בעת
שביקר בארץ איש־הרוח
והפוליטיקאי הצרפתי רנה
קסן, לרגל קריאת בית־ספר
בירושלים על שמו, הצליח הישיש
בן דד 87 להריץ את
מלוויו, עד כי כולם נפלו מרגליהם
פרט לקסן עצמו, שהיה
משכים קום לפני כל האחרים
והולך לישון רק בשעות הקטנות
של הלילה.
8׳בחודשים האחרונים תמהו
ידידיו של העיתונאי יואל
מרקום לפשר תיאבונו המוגבר.
מרקוס ניראה אוכל מדי-
יום במיסעדת-יוקרה אחרת, ול עיתים
גם פעמיים ביום. השבוע
ניגלה הסוד, כשמרקוס סיפר
לידידיו כי נבחר להיות טועם
עבור מדריך־המיסעדות בזק,
וכי הוא האיש שיקבע את
מיספר המיזלגות שיוענקו לכל
מיסעדה.
8עורך־הדין בועז נחיר,
הנחשב כמומחה־מיספר־אחד בארץ
לבעיות מס-הכנסה, גילה

שנכנסה לבית־המרקחת וביק שה
כדורים נגד כאב־ראש,
הביט הרוקח במכונית ומילמל:
״גם לעשירים כואב הראש?״
׳ 8כאשר נשאלה הפי
רוקפלר, אשתו של נלסון
רוקפלר, סגן־נשיא ארצות־הברית,
מה דעתה על בית-
השרד בן 21 החדרים שישמש
את בעלה ואותה כל זמן שירותו
של זה האחרון כסגן־נשיא
השיבה, מבלי להניד עפעף:
״זהו בית קטן ונחמד. יהיה
נפלא לארח בו אנשים באווירה
אינטימית.״
׳ 8בראיון עיתונאי שהעניק
חיים טופול לעיתונאית ה־הוליוודית
הנודעת דורותי
מנרס, ישבו השניים במיסע-
דת הסנצ׳רי סיטי, שעם אורחיה
הקבועים נימנים כוכבים,
ידועים, והנודעת בעיקר בשל
מחיריה הגבוהים במייוחד. כשביקש
טופול מן המלצרית
להוסיף לו ירקות למרק שהז מין,
הביטה בו זו, שלא זימתו*
העול ם הז ה 1952

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אגש!! ,
1111ו!

לבני מזל טלה — צפוי שבוע פורה ביותר. הבוס יציע לכם הצעה
מעניינת מאוד, אל תדחו אותה. קבלו אותה והשתדלו למלא את דרישותיו
על הצד הטוב. זה ישתלם לכם ויש לכם סיכוי רציני לעלות בדרגה.
לך, בת טלה, ייגרם השבוע מפח־נפש קל מצד אדם הקרוב לך.

21 במרס -
20 באפריל ׳
ברגע שתעמוד על סף השינוי המיוחל, תרגיש נבול אל העבר. פטל
בהגיון. אל תתן לרגש לשלוט בך. גלה יותר הבנה לבני משפחתך.
אפילו אס הינך עייף וחסר סבלנות. הקדם לעלות על משכבך בלילות
במשך שבוע ימים, צבור כוח. העסקים ימשיכו במשך השבועיים
האלה לפרוח כרגיל. היזהר מחבר טוב לעבודה, הרוצה להכשילך.

תאוחיס

לבני תאומים, צפוי שבוע קל ביותר. בשטח הרומנטי, הצלחות מזח־ררות.
אם אתה מצייר, הגיע הזמן שתקח את המכחול לידיים.
זה שבוע בו תיהנה מהליכה לתיאטרון, קריאת ספרים ושמיעת מוסיקה,
בשטח הפיננסי צפוייה לך הצלחה, אן היה זהיר וחשב את צעדיך.

שבוע מלא פעילות, מצפה לו, סרטן, בשטחים רבים. חלק משאיפותיו
בעבר — יתגשמו סוף־סוף. עיסקה גדולה, אותה אתה מתכנן כבר
הרבה זמן, תצא לפועל. בחיי המשפחה רגיעה. לך, סרטנית, מצפה
הפתעה מצד אדם קרוב ביותר, טיול אותו תיכננת זה זמן רב,
יצא אל הפועל. הוא תחת השפעתו, ויקנה לך מה שביקשת מזה זמן רב.

סס 11

;11 ביוני -
נ) 2ביולי
השבוע תסיים בהצלחה תפקיד בו לקחת חלק בעבר. אתה חוזר שוב
לעבודתך הקבועה. היזהר מהתנגשויות בינך לבין חבריך לעבודה.
האנשים שמקנאים בך מחכים שתעשה מישגיס כדי להשתמש בהם נגדך.
עם קצת ערנות תוכל להתגבר על כל המכשולים אשר יעמדו בפניך.

כו־סטינה שטאלקה
מני בעל התפוצה של כמיליון ומאתיים אלף עותקים בשבוע,
״דאס נוייע פלאש״ (דף חדש) ,בילתה חופשה מהנה בכפר־הנופש
של רפי נלשון באילת, הוכיחה כי גם לה עצמה יש מה להציג.

מ שה עטו

הפסל״צייר 31 יליד מרוקו
מציג עתה את תערוכתו הח־מישית־במיספר
בגלרייה ״אמני
יפו העתיקה.״ בתערוכה
מציג עמר ציור דו־מימדי ופיסול
ארבעה-מימדי. הפסלים
עשויים עץ צבוע ומהווים
סקיצות קטנות למיבנים גדולים.
מבקרי־האמנות, שהוזמנו
על״ידי משה עמר לבקר
בתערוכה סירבו להופיע, בתואנה
של מזג״אוויר גרוע.
העולם הזה 1952

אותו ככנר על הגג ואמרה :
״תה יעלה לך הרבה, אדוני.״
׳ 0באותו ראיון התרשמה
העתונאית ממיבנה־גופו האתל טי
של טופול והגדירה אותו כטיפוס
מושך מאד מבחינה מינית,
גופנית ורוחנית כאחת,
דבר הגורם לאשה להפעיל
מייד את דימיונה. העיתונאית
אף הגדילה עשות, ואמרה שרק
חוסר מזל יכול לגרום לה לא
להתאהב בשחקן הישראלי. ואם
לא די בזה, הרי הוסיפה כי
את טופול, שהוא גבר המשאיר
את רישומו על השכל, קשה
מאד לשכוח, לעומת גברים
אחרים שהיא מכירה.
עורך־הדין
01 :כשביקש
ישעיהו לויט משופט־השלום
יהושע ק־־שדמה לקצר ב-
מישפט שבו הופיע, סירב השופט
בכל תוקף, למרות שהשעה
היתד, כבר שתיים ב־צהריים.
מאוחר יותר, כשלחש
פקיד-העזר יוסף גוחגוט
באוזני השופט, הידוע כחובב
בעלי־חיים, כי במכוניתו של
ישעיהו לויט נעול כלבו, קיצר
השופט את המישפט באומרו:
״אני דוחה את המישפט, אבל
רק בגלל הכלב.״
9המצאתו של הסופר
ייגאל מוסיגזזן להפקת חשמל
מהאנרגיה העצורה בגלי-
הים, כבד מכה גלים. סיפר
הצייר משה ינוקא :״השנה
כבר אי־אפשר יהיה להתרחץ
בתל-אביב בים !״ כשנשאל
מדוע, השיב ינוקא :״מה זאת
אומרת? אפשר להתחשמל !״
הזמר-ד.שחקן שמעון
ישראלי מופיע עתה בהצגת-
יחיד חדשה. לרגל תחילת הצגתו
הוא רואיין בגלי צה״ל
על־ידי דידי מנוסי. שאל אותו
דידי מה שם הצגתו .״אני
יורד בגוודון,״ השיב שמעון.
״אם אתה יורד בגורדון, אז אני
יורד במארס,״ השיב לו דידי.

במשפחה לפי כל הסימנים, השבוע, הוא השגוע שלך. כוכבך מראה
הרבה אושר. הפסקת לזרוק חיצים מכאיבים, ואתה שוב מסביר
פנים לבת״זוגתך ולעולם כולו. במישור המיקצועי יהיה עליך לקבל
החלטות רבות וקשות. שקול את ענייניך בזהירות בלתי רגילה.

]111:ו!

22 באוגוסט -
22 בספטמבר

הסזנ״ס

אם אתה שואף לחידושים באורח חייך, הזמן המתאים לכך הוא השבוע,
הייה יותר תקיף ועמוד על זכויותיו. עליך לפעול בהגיון. בקרוב יגיע
מכתב לו ציפית זמן רב. אל תשהה את מתן תשובתך, ענה מייד לטובתך
ולטובת בני־משפחתך. אפילו אם מצב רוחך ירוד.ואת עייפה עד מוות,
אל דאגה, החופש המיוחל יהיה בשבוע הבא. בלה עם בנות המין היפה.

1 1 0 1 כשאתה תחושות להתרגש להתגבר

מצליח להיות ערמומי
הקנאה שלך עלולות
מכל דבר קטן. רצוי
על המשברים בכוחות

קשע

} 2בנובמבר -
20 בדצמבר,

או רע, המחיר עלול להיות גבוה מדי,
לסבו אותך יותר ויותר. אתה נוטה
שתלו לרופא פסיכולוג אס אינך יכול
עצמך. עקרבית — נסי להיות מודרנית.

עקת

אתה עובד יתר על המידה, ולוקח על עצמך עבודות שהממונים עליך
אינם מטילים עליך. אתה בסך הכל בורג קטן במנגנון, ואף אחד
לא מעריך זאת. לכן מוטב כי תפנה את מירצך לאופקים אחרים,
אשר יביאו לך יותר סיפוק והנאה. במישור הרומנטי, תן לרגש
לשלוט בך. קשיחות וביישנות לא יביאו לך את החוויות המסעירות
והמהנות להן אתה מצפה. המשך לשמור בקפדנות על הדיאטה.

היסודות האיתנים שאתה עומד לבנות יתנו בקרוב את פריים. אומנם
נדמה לך שבת זוגך מתייחסת אליך בקרירות, אבל אין מקום לדאגה,
היא אוהבת אותך יותר מתמיד. התייחס אליה בהתאפקות ובהבנה, ואל
תסבך את אהבתכם בדמיונות־שווא. המשך ליהנות מגן־העדן שיצרתם
עד כה. המאמץ בעבודה הוא זמני. המשך להתמסר לה, המאמץ כדאי.
21בדצמבר ־
9ו בינו א ר

שוב אינך מלא מרץ ויוזמה, ומוטב שלא תקבל על עצמך עבודות רבות
השבוע. האדם הקרוב לליבך יגיש לך עזרה ממשית, יסייע לו בגילוי
חיבה, ויעזור לך לטבור כמה וכמה מיכשולים קטנים. אל תדחה אותו,
אפילו אם נדמה לך שהוא מעצבן אותך. קח את העניינים בידיים. שאף
לשלווה ושקט נפשיים. הפעל את כל כוחותיך לחיזוק תהליכים
ישנים. צא לחופשת חורף, היא דרושה לך יותר. בת דלי, ליבשי פירחוני.
אתה עומד בפני צעד מכריע בחייך. בשבוע זה תחול תזוזה קלה
ביחס לגורלך ועתידך. אחרי השלב הזה, יבואו שלבים נוספים. עבוד
אותם בלא להיחפז אחד אחד. אל תזרז את גורלך. אתה עוד תגיע
לאושר המקווה. את, בת דגים, תמשיכי לעשות חיים, בלי היטב,
צאי בחברה והקפידי על מראך החיצוני. כולם אוהבים אותך ורוצים
אך ורק בטובתך. את צועדת בצעדים בטוחים לקראת האושר הנכסף.

זנים

19 בפברואר -
20 במרס

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תמרורים
נחוג * יום־הולדתו ד,־ 80 של כ דו ד
אגדתי, ד,איש ששמו קשור יותר נובל
אחד אחר בשמחות של תל-אביב הקטנה,
מארגן העד־לא־ידע, יוצר הסרט העיברי
הראשון, יליד בסרביה, למד בלט באודי־סה,
עלה לארץ ב־ 1910 והחל לומד ציור
בבצלאל, באותה תקופה עבד לפרנסתו בפרדסי
פתח־תיקווה, גורש בימי מילחמת־העולם
הראשונה מן הארץ כנתין האוייב
הרוסי, הגיע לרוסיה שם הופיע כרקדן
באופרה של אודיסה, חזר עם סיום המיל־חמה
לארץ והשתכן בצריף בשכונת ברנד
— בו הוא מתגורר עד היום. החל

הסיגריה הישראלית
שהכל מתפעלים ממנה

1\1£דד

הארוכה והעדינה
אחת היצירות המעולות
של רובין

כרוך אגדתי שמחות מארגן נישפי-פורים בהשתתפות כל המי־ומי
של הישוב בארץ, עסק בניסויים ליצירת
ריקוד עיברי מקורי והגיע לשיא
ביצירת הורה אגדתי. התקין בצריפו אולפן
להסרטה וייצר קומדיה מחיי הארץ,
כתב תסריטים ליומנים מחיי הישוב, הגיע
לשיא הישגיו בסרט זאת היא הארץ, שעסק
כחלוציות היוצרת ורוקדת. במקביל
המשיך לצייר, הציג תערוכות באירופה,
ממשיך עד חיום בפעילות אמנותית.
נבחרי לתפקיד יו״ר אגודת הסטודנטים
בתל-אביב, דב (״דובי״) ברגמן,
סטודנט לתואר שני בחוג להיסטוריה של
עם ישראל, שימש בשנתיים האחרונות
כסגן יו״ר האגודה וסגן יו״ר התאחדות-
הסטודנטים.
יה וענק ברמת־עמון, על־ידי ראש
לישכת הארמון המלכותי אמיר רעד בן
זייד, בשמו של המלך חוסיין, אות נזיסדר
הכוכב שהוא אחד מהעיטורים הגבוהים
של הממלכה הירדנית, ליהודי ג׳יימס
ליין, חבר הנחלת השבועון האמריקאי
טייס, כאות תודה על -,חתירתו לגילוי האמת
אודות בעיות העולם.״
נישאו בבית־מלון בלאם־וגאם, השחקנית
ממוצא הונגרי זא־זא גאכדד
ואיש־העסקים ומעצב הצעצועים לילדים
ג ׳ק רייאן 48 אלו הם נישואיה בפעם
השישית של גאבור והשניים של ראיין.
נפטר. בגיל ,61 אלוף־מישנה (מיל).
ברונה! שמר, מי שהיה מאבות ומייסדי
חיל החימוש ומפקדו הראשון של חיל זה.
שמר, התגייס בזמנו
לצבא הבריטי
והגיע לדרגת מיי-
ג׳ור. בעת המצור
על ירושלים היה
ממפקדי השיירות
שהביאו ציוד ומזון
לעיר הנצורה. לאחר
שפרש מצה״ל
הפך שמר להיות
מנכ״ל אלקטרה־יש־ראל.
לאחר שפיתח
חברה זו בארץ,
היה מחלוצי תע שמר
שיית
הפלסטיק ה ישראלית
והקים את
אחד המפעלים הראשונים בארץ לפלסטיק.
לאחרונה היה שמר מראשי התאחדות ה תעשיינים.

פטר בצרפת, בגיל ,77 גנראל
פול אלי, שהיה מנהיג המחתרת הצרפתית
ויו״ר המטות של הכוחות המזויינים
הצרפתיים, עמד, בין השאר, בראש הכוחות
הצרפתיים בהודדסין בין השנים
.1956—1958
ה עו ל ס הז ה 1952

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ייי

3ייןךי

ייי

הם ל א רצו ל ה חזי רשט חי ם ת מור ת
שלו ם ־־ ע כ שיו יחזירו אותם ב לי שלו ם

קדחת החישחק
* מאי ירד מאונייה ישראלית בריביירה הצרפתית.
חבריו גררו אותו, נגד רצונו, לקאזינו של מונטה־קארלו.
היו
לו בכיס מאה דולרים — כל מה שנותר לו
ממשכורתו — והוא קנה בהם אסימון אחד בקופה. את
האסימון הזה שם על מיספר בשולחן הרולטה. הכדור
התגלגל ונחת על המיססר הזה. הימאי קיבל 36 אסימונים
נוספים.
הוא שם את כל האסימונים האלה על מיספר אחר,
ושוב זכה המיספר. עתה כבר היו בידיו 36 כפול 36
אסימונים.
הדבר: חזר על עצמו כמה פעמים׳.־ הר עצום של
אסימונים.הצטבר לפניו. האולם כולו התפעל ממזלו חסר-
התקדים, ולא האמין למראה עיניו.

חכרו אחז בשרוולו ולחש באוזניו :״בוא,
הפסק: המזל הזה אינו יכול להימשך: גש
לקופה, המר את האסימונים בדולרים. תוכל
לחיות מהם בל ימי חייך כעושר:״

אבל הימאי לא הקשיב. הוא היה אחוז קדחת־המישזזק.
שוב ושוב שם את האסימונים על מפת־המישחק —
עד שהמזל בגד בו.

יכולנו לומר: אין זה נוגע לנו. אם אין דרכנו מתקבלת,
אין זה מחובתנו לתת עצות לאותם שדחו אותה: .שיתבשלו
להם במיץ של עצמם.

אולם כולנו נמצאים במיץ הזה. וכולנו נתבשל
בו. בל הבחורים הטובים כצה״ל, האמהות
והאבות. אנהנו חייבים לתת תשובה.

כדאי להם להתעלם מיכולתה של ישראל. עדיין נותרו
לנו בעלי־ברית חזקים בעולם.
גם היום יכולים אנחנו לחשמל את העולם הערבי
בהצעה חד־משמעית, גדולה בפשטותה: רמתי, אנחנו
מוכנים להחזיר את הכל, תמורת יצירת מציאות חדשה
במרחב, מציאות שבה יתגשמו המאוויים הלאומיים
הצודקים שלכם ושלנו, לפחות חלקית.

** מדנו פעם במצוקה דומה, כאשר הוגשה לישראל
תוכנית־רוג׳רס. עיקרה היה: הסדר מדיני מלא
תמורת נסיגה של צה״ל לגבולות הקודמים, עם שינויים בלתי־מהותיים לטובת ישראל.
היה ברור לנו שתוכנית־רוג׳רס נופלת בהרבה מיוזמת-
שלום ישראלית עצמאית, המופנית במישרין אל העולם
הערבי בכלל, ואל העם הפלסטיני בפרט. פנייה כזאת
היתה מביאה לשלום־אמת, שלם וממשי. רוג׳רס היה יכול
להביא רק להסדר, ביוזמתם ובשליטתם של האמריקאים.
בכל זאת תמכנו -בתוכנית־רוג׳רס. הבינונו שבנסיבות
של אז, בגלל חוסר־ד,יכולת של ממשלת־גולדה, לא היתד,
קיימת ברירה מציאותית בין שלום־אמת לבין הסדר־רוג׳רס.
הברירה היתה בין תוכנית־רוג׳רס לבין מילחמה.
(בינתיים פרצה המילחמה, ומנהיגי ישראל, שדחו את
תוכנית־רוג׳רס בהתנשאות עילאית, מתגעגעים אליה
כיום בחלומותיהם).

אם נשיג כך את חשלום הגדול — בפי
שאני מאמין -ן נגשים את חזון הדור. אם
ייכשל הניסיון, לא נפסיד דבר. עדיין נשארות

כאשד הצעתי ככנסת — בחבר יחידי בבית
— לקבל את תוכנית רוג׳רס, אמרתי לגולדה
מאיר :״שלום טוב עדיף על הסדר

הכרזה זו היתה טורפת את כל הקלפים
בעולם וכמרהב. יכולנו לקרוא לוועידה גדולה
— עם או בלי מתווכים, כז׳נבה או בשארם־
אל*שייך, בהשתתפות מנהיגות פלסטינית מוסמכת,
ולעשות ניסיץ עילאי להשכנת שלום
של ממש.

בכך לא היינו מסכנים דבר. דעת־הקהל העולמית שוב
היתה מתייצבת לימיננו, כמו בימים ימימה. אפשרויות
הדשות, שכיום אפשר רק לחלום עליהן, היו נפתחות
בפנינו.

כאשר זז הימאי מן השולחן, לא נותר גרוש
שחוק אחד בכיסו. הוא הפסיד אח את מאה
הדולרים שהיו עימו כבואו.

ך* שבע השנים האח רונז ת סיפרתי סיפור באנאלי
^ זה מאות פעמים בהרצאות ובנאומים. השתמשתי בו
כדי להדגים את מצבה של מדינודישראל.
היא נגררה אל שולחן־המילחמה. שוב ושוב זכתה
בהימור. היא גרפה רכוש גדול. במילחמת ששת־הימים
נאסף בידיה שלל עצום של נכסים טריטוריאליים —
השטחים הכבושים בצפון, במיזרח ובדרום.

הפצרתי כמאזינים — אזרחים טובים כארץ
ומנהיגים דגולים ככנסת — להתייחס אל
השטחים האלה כאל אסימונים כמישחק־הי
מורים.

״היה לנו מזל, הרבה מזל. הבה נקום עכשיו, בעודנו
בשיא כוחנו ובמיטב מזלנו, ניגש לקופה ונמיר את
אסימוני־השטחים במטבע־השלזם״.

העזתי להינכא: אם לא נהיה מוכנים להחזיר
את השטחים תמורת שלום, ניאלץ כסופו
של דבר להחזיר את השטחים מכלי לקבל
את השלום.
ההמשך היה כמו בסיפור. לא האזרחים ולא המנהיגים
אבו לשמוע. קדחת הניצחון אחזה בהם. הם היו בטוחים
כי המזל אינו יכול לבגוד בנו, שננצח שוב ושוב, שנחזיק
בכל האסימונים שהרווחנו, ושנשיג עוד ועוד.

אכל המזל השתנה. באה מילחמת יום־ה־כיפורים,
הכדור גלש למיספר לא־נבון, ונאלצנו
להחזיר אסימונים טובים — קנטרה וקד
נייטרח.
1 רעיון -המרכזי, שהיה מונח בייסודו של המשל,
ן | היה זה: השטחים הכבושים הם אוצר, שנועד
לאפשר לנו לקנות את השלום. כל השטחים, תמורת כל
השלום.
הרעיון הזה לא נתקבל על־ידי הנהגת המדינה. למען
האמת, הוא לא נתקבל גם על־ידי רוב רובו של הציבור.

כימים ההם של שיברץ ועיוורון, התבלבלו
החושים והשתנו הערבים. הציבור שוב לא
ידע להבחין כין אסימונים לבין מטבע אמיתית.
היה נדמה לו שהאסימונים שווים הרכה
יותר מאשר המטבע, שהשטחים מושכים ויקרים
יותר מאשר השלום.
והנה, אשר יגורנו בא:

מחזירים את האסימונים מבלי להשיג תמורתם
דבר. אמנם רק כמה אסימונים ככל פעם.
אכל ההר הולך וקטן. ואם יימשך התהליך,
נישאר כסופו של דבר ללא אסימונים ככלל.

״הסדרים החלקיים״ ,הקרויים גם ״התקדמות
( ( צעד אחר צעד״ ,אינם אלא שיטה של החזרת אסימונים
מבלי להשיג תמורתם דבר, מילבד דחייה.

גם היום ניתן עדיין להציע את העיסקה
ההיסטורית -״בל השטחים תמורת כל השלום״.

כימעט
כל השטחים הכבושים מצויים עדיין בידינו.
עדיין כוחנו עימנו, .עדיין לא הגיעו הערבים למצב שבו

פתוחות לפנינו כל שאר האופציות — כמידה
שככלל ישנן באלה.
** דוע אין ממשלת י־שראל עולה על דרך זו לפחות
עכשיו, אחרי ההתפכחות הגדולה של יום־ד,כיפורים י
הרי השיכרון הגדול חלף. במקומו בא קילקול־הקיבה
של יום־המחרת. ובכל זאת אין הממשלה מסוגלת לעשות
דבר בכיות זה.

יש לנד רק הסבר אחד: גם עכשיו אין היא יכולה
להשלים עם המחשבה שעליה לוותר על כל ד,אסימונים.
היא דבקה בהם כל עוד היא יכולה. כל יום של דחייה
נראה לה כיום ישל ״רווח זמן״.

נדמה לה שהיא שומרת על רכוש גדול,
כשהיא מחזירה אסימון אחרי אסימון, אסימון
אחד בילכד כבל פעם. ואין היא תופסת שעל
פי שיטה זו תישאר כסופו של דבר ללא אף
אסימון אחד — מכלי לרכוש דבר.
עכשיו עומדת בפנינו בעייה אינטלקטואלית ומצפד
נית, שאיו חמורה ממנה :
עלינו להשלים עם העובדה שבשנה זו, שנת ,1975 אין
בישראל ממשלה או כנסת המסוגלות לפתוח במיבצע־שלום
היסטורי, המבוסס על העיקרון האחד שהוא מציאותי:
כל השטחים תמורת כל השלום. יש לנו ממשלה
קטנה, וכנסת עלובה עוד יותר. זהו אסון לאומי — אבל
זוהי עובדה.
משום כך אין בידינו כעת הברירה המעשית: שלום או
הסדר-ביניים.

לעומת זאת יש בידינו ברירה אחרת לגמרי:
הסדר-ביניים או מילחמה.

עלינו להתמודד עם ברירה זו בכל היושר האינטלקטואלי
והתוקף המוסרי.
אנחנו מואסים בשיטת הסדרי־ד,ביניים, ד,מבזבזות את
ההון הדרוש לנו להשגת השלום. אך האם עלינו להעדיף
על פניה שיטה שתביא בוודאות גמורה למילחמה חדשה?

^וחג

גרוע, אך הסדר גרוע עדיף על מילחמה טובה.״
כיום אני מוכן לחזור על אותו הפסוק עצמו.

8 111 לא יהיה הסדר, תהיה מילחמה. ובמילחמה זו
^ אין לנו מה להרוויח. יש לנו הרבה מאד להפסיד.
ממשלת דבין עשוייה להחזיר הפעם שלושה אסימונים
— אבו־רודס, המיתלד, והג׳ידי — תמורת דחיית המילחמה
לזמן־מה.

זה מרגיז, אם לוקחים כחשבון שאסימונים
אלה יבלו לעזור לנו להשיג את חשלום. אך
כשלעצמם, ערכם מוגבל.

יש תחליף לנפט של אבו־רודס. לכל היותר נמדד
ערכו בכסף — והסכום הוא קטן בהשוואה לתקציב-
ביטחון שנתי של 22.5מיליארד לידות.
המיתלד, והג׳ידי הם עמדות צבאיות חשובות. אבל הם
לא יכריעו את גורל הקרב, אם שוב יהיה קרב. ניצחנו
ב־ 1967 כשהם היו הרחק מעבר לגבולנו. נוצחנו
בימים הראשונים של מילחמת ,1973 כשהם היו מאחורי
קווינו.

לעומת זאת, אם נוותר על הסדר-חכיניים
ונעדיף את המילחמה, אנו מזמינים אסון על
עצמנו.
לא זה בילבד שהאבידות עלולות להיות כבדות —
והרי לדם, בניגוד לנפט, אין מחיר. אלא שלאסון האנושי
יתלווה אסון מדיני. צפוייה התערבות מאסיבית של
המעצמות. אמבארגו חדש •של נפט עלול להקים את
העולם כולו נגדנו. בתום המילחמה יהיה מצבנו המדיני
והכלכלי חמור לאין ערוך יותר מאשר בראשיתה, אף
אם ינחול צה״ל ניצחון בשדה-הקרב• .

מניעת המילחמה שווה מחיר. מותר להצדיק
מחיר זה — מבלי להפחית במאומה את
הזעם והבוז לממשלה שאינה מסוגלת להתעלות
לדרגה היסטורית, והמבזבזת נכסים שאין
להם תחליף מכלי להשיג דבר מילבד דחייה.

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
העם
אש קטגה
תאחור׳ עשו ג דו ל

האס נשקפת ספגת
6ום ש?ממשלתו
ש? יצהר! רבץ?

הערב ( )29.1.75 בשעה 8.00 בהיכל הספורט, תל־אביב

משחק גומלין במסגרת

הליגה המקצוענית האירופאית בכדורסל
ישראל סאבוס
נג ד
ה״אלפינים״ משוו״ץ
* מתח

* כ דו רסל מעולה

חווי ה ס פו ר טי בי ת

במוצ״ש 1בפברואר ב־ 7.45 בערב

ביום ב׳ 3בפברואר ב־ 8.00 בערב
משחק גומלין

ישראל ־ שונו ס
נגד
ה״אויות־ מבלגיה

ה״אויות־־ מבלגיה נגד ישראל ־ סאנוס

כרטיסים להשיג במשרד ״הדרן״ וביתר משרדי הכרטיסים. לקבוצות מאורגנות, מוסדות ומפעלים,
כרטיסי הנחה במשרד ״הדרן״ .הנחות לחיילים, נוער, וסטודנטים.
1י 3יהגי

וף־־ו

ץ8 * 1 *1

אופנאי הצמרת ״פריז $יץ1( 6זו
החכה מכירת סוף העונה
רחז הס 4פינת אלנכי 35

ביום השבת לפני שבועיים נערך מסע
של עליה לרגל לאחד הבתים בהרצליה.
בזה אחר זה, בהפרשי זמן קצרים, הגיעו
למקום שר־הביטחון שמעון פרם, שר׳
השיכון אברהם עופר, וח״ב המערך יוסי
שריד. שלושתם עלו לבקר אישיות שאין
לה כיום כל מעמד ממלכתי — שר־החזץ
בעבר וראש מדרשיית בית־ברל בהווה —
אבא אבן.
חלפו רק ימים !,מיספר וחרושת השמועות
החלה לפעול׳ סביב ביקורים אלה.
היו שידעו לספר כי מאחורי הביקורים
האלה נרקמת מזימה חשאית שכוונתה
לחולל מהפכה בהנהגת המדינה, להדיח
את ראש־הממשלה יצחק רבין ואת סגנו
ושר־החוץ יגאל אלון מתפקידיהם הבכירים,
ולהחזיר את השילטון במדינה לידי
קבוצה שתייצג את מפא״י ההיסטורית.
סיפרו כאילו הגיע פרם לביתו של אבא
אבן כדי למשש את נכונותו להצטרף לקואליציה
כזאת וכאילו בא יוסי שריד
אליו בשליחות נגדית, מטעם תומכיו של
רבין, כדי למנוע ממנו הצטרפות למחנה
מדיחי רבין.
שמועות אלה, כמו גל השמועות שהציף
את המדינה לפני כשבוע על התארגנות
תומכי משה דיין להחזירו לשילטון, היו
מופרכות בעיקרן. המדינה אינה עומדת
על סף פוטש. לא קיימת סכנה מיידית
של התלכדות גופים ואישים כדי למוטט
את ממשלתו של רבין, להדיחו מראשותי,ממשלה
ולהקים ממשלה אחרת. מסע ההכחשות
שנערך השבוע בעתונות הן מצד
משה דיין והן מצד אנשיו!של רבין, כאילו
אין בכוונתו של דיין להסתער על
השילטון וכאילו אין רבין חושש מפני
דיין, שיקף במידת מה את המציאות.
אולם כמו בכל המקרים בהם אין עשן
ללא אש, כך גם הפעם: מסכי העשן שהום־
רחו וריחפו מעל ממשלת רבין, שיקפו
את מציאותה של אש לוחכנית, המאיימת
להצית !תבערה בבית. אלא שבינתיים היתד,
זו אש קטנה, מורכבת מנחלים ומד
צים. מצד אחד היו כאלה שהתאמצו ללבו־תה
ומנגד היו אחרים שניסו לכבותה בטרם
תתפשט ותהפוך לדליקה.
בדיקה ישל העובדות בשטח הצביעה רק
על כך שקיימת תסיסה בקרב כל המחנות
המרכיבים את מיפלגת השילטון. קיימים
גישושים, מגעים, תוכניות ומזימות.
אולם אלה נעשים על־ידי עסקנים מהדרג
השני והשלישי.
ניסיון העבר מלמד כי גם בחישה
כזאת מסוכנת. משום כד היו ליצחק רבין
וליגאל אלון סיבות טובות לדאגה.
דחליל כגינה. מקורבי מישר, דיין
העידו עליו בשבועה, כי אין הוא יוזם
ומתכנן כל ניסיון להפיכה בעקבות מסקנות
ועדת אגרנט שיונחו השבוע על
שולחן ראש־הממשלה, ושעל פי ההדלפות
לדיין עצמו הן יטהרו אותו מכל אחריות
למחדלי מילחמת יום־ד,כיפורים.
הדחליל של דיין הוצב בגינת הממש לה
על־ידי שני ח״כים. מצד אחד היד,
זה איש רפ״י המובהק, מרדכי בן־פורת,
שבפעילותו עורר את הרושם של התארגנות
מחנה דיין. אלא שבן־פורת אינו
פועל לפי הנחיות או הוראות מדיין. כמו
בעבר הוא פועל על פי אינטואיציה. הוא
נוטר, לפרש ולנחש את כוונותיו של דיין,
כמו חסיד ד,ניתלה ברמזים של רבו, עושה
מה שעל פי דעתו מצפה ממנו דיין
שיעשה. בעבר הסתבר כבר הרבה פעמים
כי הוא נוהג כחסיד שוטה, מחטיא את
המטרד, ואפילו מקלקל לדיין.
מצד שני היה זד, ח״נ יוסי שריד, נאמנו
של פנחס ספיר, הרואה את עצמו במי
שהמליך את רבין, שניפה את התארגנות
חסידי דיין בד,דלפה שיטתית לעתונות,
מתוך מגמה לארגן וללכד את מחנה היונים
במיסלגת העבודה לצידו של רבין.
אולם מבלי להתייחם לפעילות ח״כים
אלה, שהשתקפה בפירסומים האחרונים,
הרי לעצם העניין מהווה משד, דיין סכנה
מוחשית למעמדו של יצחק רבין. במשך
העול ם הז ה 1952

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

דיין
אלון.
השדיין.

שנים
רבות היה עצם קיומו של
בבחינת טראומה למתנגדו, יגאל
עתה. ,מתלוצצים במיפלגת העבודה,
תחרר אלון סוף סוף מהטראומה של
יצחק רבץ ירש אותה במקומו,
בהתבטאויותיו האחרונות, בארץ וב-
ראיונות לעתוני חוץ, לא השאיר דיין כל
מקום לספק, כי הוא מתעתד לחזור לזירה
הפוליטית וליט1ל חלק במאבקים על
מוקדי־הכוח במדינה. אולם דיין אינו תמים
עד כדי כך כדי לחשוב שטיחות על ידי
ועדת אגרנט יספיק להחזיר לו את ההילה
שאבדה לו ואת הכאריזמה ׳שהתסקעה כבו־עת־סבון.
כדי לחזור לעמדת כוח הוא
זקוק לשותפים. הוא יזדקק לתקופה ארוכה
ישל מגעים, תיימרונים ותכסיסים כדי
לממש את שאיפתו.
המהפכה, אם תתבצע, לא תיערך בתנופת
הסתערות, אלא במסע חתירה ממושך
ועמוק, שמטרתו תהיה לגרום לפיחות הדרגתי
במעמדו של רבין ולכירסום שיטתי
בעורף המיפלגתי שלו.
טעות כהערכות. לאחרונה כבר ניתן
היה להבחין בסימנים בולטים למסע
חתירה זה. שני. נציגי רפ״י בממשלה,
שמעון פרס וגד יעקובי, לא שמרו בסוד
את דעותיהם כי אין הם שלימים עם התפיסה
המדינית המקובלת על רביו ואלון
בעניין ההסדר שיש להשיגו עם מצריים.
התבטאויותיהם הלכו ונעשו חריפות מיום
ליום, בגלוי ובהסתר.
באותה שעה הופץ מיסמך מעניין שנועד
להראות כי אם דיין שגה בהערכותיו
המדיניות והצבאיות ערב מילחמת יום־
הכיפורים, הרי רבין טעה בהערכותיו עוד
יותר וכי אין הוא מדינאי המסוגל לראות
את הנולד.
המיסמך היה מאמר שפירסם רבין במעריב,
חודשים ספורים לפני המילחמה,
בו שטח את ה״אני מאמין״ הפוליטי שלו.
בין השאר אמר רבין באותו מאמר:
• אין צורך בגיוס כוחותיו גם כאשר
נשמעים איומים ומבוצעת פרימת כוחות

משה דיין
משבר בתוך המיפלגה

יצחק רבץ
טראומה בירושה

אכא אכן
זהות במטרה, מחלוקת ביעד
אוייב לאורך קווי הפסקת־האש, עד לנדל־חמת
ששת־הימיס היוזה הזזת כוחות מצריים
לתוך סיני מאלצת את ישראל לגייס
מילואים בקנה־מידה ניכר. עתה, אין צורך
בגיוס כזה כל עוד קו ההגנה של ישראל
מוצב לאורכה של תעלת־סואץ.
• נתמעטה יכולתן של המדינות הערביות
לתאם את פעולותיהן המדיניות או
הצבאיות.
• עד היום לא הצליחו מדינות ערב
להפוך את הנפט לגורם פוליטי רציני במאבקן
נגד ישראל.
>• התמורה ביחסים הבינמעצמתייס
מצמצמת בשיעור רב — איננו רוצה לומר
מחסלת — את הסכנה שבעייה איזו־רית
כבעיית המיזרח־התיכון תיהפך למוקד
העלול לגרור את המעצמות הגדולות
למעורבות :/באיה ישירה וכתוצאה מכד
לעימות ביניהן.
• אפשרות של חידוש האש קיימת,
אך כוחה הצבאי של ישראל יספיק לה
למנוע מהצך שכנגד השגת יעד צבאי
כלשהו והמציאות המדינית הבין־מעצמ־תית
אינה מעודדה חידוש האש.
אם רבץ אמר דברים כאלה ערב המיל-
חמה, טוענים מתנגדיו, איזה יתרון יש לו
על משה דיין או אבא אבן בהערכות
המדיניות והצבאיות שלו?
חזית שניה. האש המאיימת על רבץ
העולם הז ה 1952

לוחכת גם מכיוון אחר. עד לתקופה האחרונה
זילזל רבץ בגלוי באבא אבן ובסכנה
שהוא עלול להוות לגביו. אולם מאז
חזר אבן לישראל, מסתבר לרבין, כי הח תירה
של אבא אבן תחתיו מסוכנת לא
פחות מזו של משה דיין.
אבן לא מסודר את כוונותיו ואינו מסווה
אותן כמו משה דיין. במאמר שפירסם
השבוע בהאדץ טען אבן מפורשות !.״החברה
הישראלית לא תתאושש בלי׳שהנהגתה
תגדיר בצורה מרתקת מיגוון רחב ומסועף
של אתגרים ויעדים. חסרה לה לישראל
בימים אלה תחושת העתיד ...כיוון שהגיון
קיומה וביטחונה של ישראל אינו מובן
מאליו ונראה לעין לאלתר, הרבה מאוד
תלוי במאמצי הנהגתה להביע באוזניה
חזות שיש עמה השראה ותיקווה.״ היה
ברור כי לדעת אבן אין ההנהגה הנוכחית
מסוגלת לעשות זאת ועל כן יש להחליפה.
בחודש האחרון, מאז חזר לארץ, פועל
אבן בצורה יסודית ושיטתית. הוא נפגש
עד כה, בפורומים שונים, עם קרוב לאלף
איש מאנשי מיפלגת העבודה, מכל החו גים.
הוא התחיל לעשות גלים והגלים
החלו לעורר תשומת־לב כלפיו. אפילו פנ חס
ספיר החל מתעניין בכוונותיו ותוכ ניותיו
של אבן.
היה זה רק טבעי שיריביו של רביו
מהצד השני, הניצי, יגששו בכיוון של
כריתת ברית עם אבן כנגד רביו. לברית
כזאת הונחו כבר יסודות בעבר. ערב הדיון
במרכז מיפע ת העבודה, שנקרא

להכריע בדבר מועמד המיפלגה לראשות-
הממשלה במקומה של גולדה מאיר, כאשר
דובר עדיין שגם אבא אבן יציג את מועמדותו.
לתפקיד, נערך מעין הסכם ג׳נטל-
מני בין פרם לאבן. על פי הסכם זה אם
היה אבן זוכה בבכורה, הוא היה משתף
את שמעון בממשלתו כמיספר ,2ואם פרס
היה זוכה בתפקיד, הוא היה נוטל עמו
את אבא כמיספר .2אלא שאבן נסוג ברגע
האחרון וההסכם התבטל מעצמו.
מטרה משותפת. עתה היה זה פרס
שניסה לגשש בכיוון של חידוש הברית.
פרם ואבן מאוחדים בביקורתם על הקו
שנזקטים רבץ ואלון במדיניות־החוץ, כל
אחד מטעמיו שלו. אבן שותף היקפית ל ביקורתו
של פרס, המשקפת את דעת משה
דיין׳ אם כי הוא לא מזדהה עמה בפר טים.
הגם שהוא בעל השקפות יוניות, הוא
מתנגד לנסיגה בסיני, ממיצרי ההרים ומ־אבו־רודם,
בטענה כי ויתור כזה ישמיט
מידי ישראל בעתיד ^ל קלפי מיקוח ב־משא־ומתן
על שלום.
לאבן מצד אחד ולדיין ותומכיו יש
מטרה משותפת: להדיח את רבץ ואלון.
אולם היעדים הסופיים שלהם שונים. גישושים
שנערכו לאחרונה אצל אבן במטרה
לנטרלו מהחתירה נגד רבין הבהירו
כי אין כל סיכוי שישתלב במערך שיל־טוני
שבראשו עומד רבץ. יש לו פרטנ־זיות
מוגדרות: להגיע למצב בו לא תהיה
למיפלגת העבודה ברירה אחרת מאשר
לבחור בו כראש־הממשלה. הרבה אנשים
שלעגו וגיחכו עד לזמן האחרון לגבי כוו-

נותיו אלה של אבן, מתחילים עתה להתייחס
אליהן יותר ברצינות.
מצד שני אין כל סיכוי שהמטרה המשותפת
לאבן ולדיין תלכד אותם בחזית
משותפת. כדי להדיח את רבץ יש צורך
לשתף פעולה עם גורמים מחוץ למיפלגת
העבודה, כמו הליכוד וצעירי המפד״ל. דיין
הולך לקראת אפשרות כזאת. אבן לא
יעשה זאת. משום כך, כל הלחישות בדבר
מזימה הנרקמת בחשאי, שמטרתה ליצור
קואליציה של דיין—אבן—פרס, שתדיח
את רבץ ואלון, אינה אלא רכילות פוליטית
י חסרת בסיס.
לעומת זאת עשוי אבן לפתוח בחזית
שניה נגד רבץ. ככל הנראה תתחיל ה־מילחמה
הגלויה בתוך מוסדות מיפלגת
העבודה. אחרי פירסום דו״ח ועדת אגר-
נט עשוי דיין להופיע במוסדות המיפלגה,
להצטרף לוועדה המדינית שלה ולנסות
ליצור משבר פנימי על רקע ״הכניעה של
ממשלת־רבין לתכתיבים אמריקאים.״ בצורה
זו יחייב את חבריו לחטיבת רפ״י
להתבטא בגלוי ולהתייצב מאחוריו. פרס
ויעקובי לא יוכלו להתנער ממנו ואז עלול
הדבר להוביל לידי משבר ממשלתי, שיחייב
הקמת ממשלה חדשה. פרס מקווה,
כי בקונסטלאציה כזאת יוכל הוא להגיע
לתפקיד ראש־הממשלה, שכן דיין לא יעז
לתבוע תפקיד זה לעצמו.
לקראת עימות כזה מנסה אבן לגבש
כוח נגדי, בתיקווה שחטיבת מפא״י וספיר
בראשה יתייצבו לצידו. לרבץ חסר עורף
מיפלגתי. הוא נתון בצבת בין יגאל אלון
וישראל גלילי ואינו מצליח ליצור לעצמו
מעמד עצמאי. על רקע המשבר הכלכלי
החמור שממשלתו של רבין אינה מסוגלת
להתמודד עמו, עשוי להיווצר מצב בו
תוכלנה סיסמאות כמו ״לא משועבדי קי־סינג׳ר״
,״לא לפחד מוועידת ז׳נבה״ ,או
״חיתוך בבשר החי להצלת כלכלת המדינה״
,ללכד מחנה שיתמוך בהדחת רבין
ואלון.
הכל תלוי כמובן בעמדות שינקטו הן
גולדה מאיר והן פנחס ספיר. גולדה נשארה
עדיין אישיות סמכותית במיפלגה. די בכך
שתפליט פעם מישפט בנוסח ״כנראה ש טעינו
בצעיר הזה כדי שגיבויה לרבץ
יסתיים. פנחס ספיר עשוי גם הוא להחליט
בנסיבות מסויימות שמוטב שבתפקיד ראש-
הממשלה יכהן אדם שיהיה נתון יותר ל השפעתו
מאשר רבין.
מה שברור הוא שעסקני מפא״י ההיסטורית
יעדיפו לתמוך בהנהגה שצמחה מתוכם
במקום במנהיג שהוצנח לתוכם. בקרב
רבים מהם, שתמכו בבחירתו של רבין
כיורשה של גולדה, קיימת הרגשה שבידי
רבין הופקד רק פיקדון זמני — עד לסיום
בירורי ועדת אגרנט — שבמוקדם או במאוחר
יהיה צורך לקחת אותו ממנו, אפילו
אם הדבר יביא לקרע.
אבל קרע מעץ זה לא יסתמן אלא בעוד
כארבעה חודשים, כאשר כל תכסיסי ההתחמקות
של רבין ואלון לא יועילו עוד
והממשלה תצטרך להתייצב מול תכתיב
אמריקאי ברור: לסגת ממעברי ההרים
בסיני ומשדות־הנפט של אבדרודס כדי
למנוע מילחמה חדשה.
לעם בישראל מצפה לפיכך תקופה בה
יתווספו המאבקים הפוליטיים הפנימיים
לצרות הכלכליות ולסכנות המדיניות והביטחוניות.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מדליות בן־גוריון זולות
איועוקנים את מיגבלות
תקציב הביטחון?

כמה שרי״ממשלה הביעו מורת-רוח, כאשר
נודעה להם השבוע הדרך שבה
עוקף שר־הביטחון שימעון פרס את
תגבלות התקציב, גורם בכך גם מיתון
וומור בתעשיית״הרכב. עד כה היה מיש-
יד־הביטחון מומיו רכב לצה״ל במיפעלי
תרכב בישראל, ותמורת רכב וח חיה מש לם
בלירות.
כיוון שהשנה חיו קיצוצים חמורים

;נרות לחשבונות המגמגוספרים
בשוו״ץ
מי שבדעתו לפתוח חשבון ממוספר ב־
!וווייץ, צפוי לקשיים. השווייצים נלחמים
:הון הזורם לארצם, עושים הכל כדי
!מנוע המרות מטבע לפרנקים שווייציים.
:ך, למשל, על כל חשבון של תושב זר
:פרנקים שווייציים, משלמים לבנק רי-
:ית של 40 אחוזים לשנה. איך לעקוף
וראה זוזאם קונים איגרות״חוב שווייציות, ח
ושאות ריבית של ־ 87 לערך, לא משל־זים
קנט ועוד נהנים מן הריבית. אולם
־מפקידים הזרים מעדיפים להחזיק את
זכסף במזומן.
הפיתרון הוא לשכור כספת ולהכניס
!תוכה את כל הפרנקים, ואז אין תשלום
׳יבית קנס, כיוון שאיש אינו יודע מה יש
:כספת.
לאחרונה יצאה בשווייץ תקנה חדשה,
ולפיה מי שרוצה לפתוח חשבון ממוסגר
(חשבון שבעליו מקבל טיספר, ואיש
ורט למנהל הבנק אינו יודע מי בעל-
זחשבון) בפרנקים שווייציים, חייב לחפ-
ן יד לפחות 50 אלף פרנק בחשבון, עם
נתיחתו ולהשקיעם. אסור להחזיק את
זכסף בחשבון עובר־ושב.
כל ההגבלות חללו מכוונות לבלום את
זבחלח לפרנק השווייצי, ששערו עולה
׳לא-חרף ביחס לדולר. עלייה זו פוגעת
:יצוא השווייצי, וכן בתיירות של שווייץ,
והפכה אחת הארצות היקרות בעולם.
שוב וישיונות־״בוא
נטנסטיל

מישרד המיסחר-והתעשייח חוזר לנו-
גים שחיו קיימים בימיה הראשונים של
מדינה. הליברליזציה שהיתה נחוגה
גבי ייבוא הטכסטיל בוטלה. לאחרונה
גוב נאלצים יבואני הטכסטיל לבקש
ישיונות-יבוא לטכסטיל ומוצריו כפי ש-
1יה מקובל בתקופות הקשות בהן לא
נלה תעשיית הטכסטיל המקומית לעוור
בתחרות.

בתקציב בלירות אולם איש לא העז לגעת
בתקציב-חרכש במטבע זר, החליט
מישרד״הביטחון להזמין את הרכב הדרוש
לו בחו׳׳ל, לשלם עבורו במטבע קשה
שמדינת ישראל כה חסרה אותו.
תוצאת־לוואי תהיה מיתון קשה בתע-
שיות־הרכב בנצרת ובאשדוד. כבר עתה
חוזים את פיטוריהם של כמה מאות פועלים
ממפעלים אלה, כתוצאה מאי חידוש
הזמנות מישרד״הביטחון. תוצאה אפש רית
אחרת היא שחברות האם של מפע-
לי-רכב אלה בישראל, עלולות בעתיד
להיכנע לתכתיבי החרם הערבי, שעד כה
עמדו בלחציו.

סוף למגבית בבריטניה הכנסות המדינה ממגביות תפחתנח
בקרוב ב־ 100 מיליון דולר לערך לשנה.
הסיבה: צפוי סוף למגביות בבריטניה.
ממשלת הלייבור מכינה עכשיו הצעות-
חוק שתבטלנה את הפטור ממיסוי שני תן
לתרומות, בנימוק כי זו חיתה דרך
להוצאת רווחים ללא מס. תיקון החוק
יפגע בכל מוסדות מקבלי התרומות, כולל
המגבית היהודית ברביטניח.
סוד גלוי הוא כי עיקר כוחה של המגבית
בארצות-הברית ובריטניה נובע מחוקי
המיסוי בארצות אלו, המאפשרים
ניכוי התרומה מן ההכנסות .

בניו־יורק באלף ל׳ י
בנק, בדרך־כלל, הוא ערובה לביטחון
ויציבות, וכל כולו ההיפך מספקולציות.
השקעות במטבעות ומדליות לסוגיהן הן
השקעות ספקולטיביות טהורות, ולא
מעט בנקים שעסקו בכך התמוטטו. בשנה
האחרונה לבדה התמוטטו בנק ״הר-
שטאט״ בגרמניה, ו״בנק ארץ־ישראל—
בריטניה״ בישראל, בגלל השקעות במט בעות
שינים.
לכן היה מוזר לראות משך חודש
שלם בעיתונים מודעות־ענק של ״הבנק
הבינלאומי הראשון,״ בניהולו של דוד
גילן, שהכריזו על מיבצע מכירות של
מטבעות ומדליות זהב ואחרות. יוזם ה-
מיבצע היה סוחר-המטבעות יהושע עובדיה.
כאשר הוא ניסה לשכנע להשקיע
במטבעות במישרדיו הפרטיים, היה זה
עניינו־שלו. אבל כאשר המכירה הספקולטיבית
הזאת נעשית בתוך ובחסות בנק
ממלכתי, ועוד בנק שבו רוב לממשלת
ישראל, הדבר מעורר תמיהה, שחרי הקונה
יחשוב בוודאי כי הרכישה היא דבר
בטוח.
ואכן, תוך חודש ימים מכר עובדיה

מנכ״ל גולן
ספקולציות

א 0ו ד 4ז 5ד 6£מז 5אס חטאס
ד. א ,א ח סד א\£א10008 .

םרה מו\/ו 3ון\/וע 1עו

¥00 31-6 3

< 6א 1030$ 31-6 3110־61ח <(001( 1 , 11131 /\1סח 6 ,־ 31א
ו01־ו 0ק 1 10
901 <1 35 01 10)137 1 . 0 .
־ 3 90511100 10 01161 חו אסח 15 16)1 700
1\1£ 6010 0010 .ז ^ מ10״ז1£״ז1א 0ס 4ז 10מ ט 6א )
קות 56 3816 10 00 אסס היא ¥00

x060110031 15506.־ 00116011־115(1 01 00

בעדי ם חילופי 700

ח 6 5 1 6 <( 1־ 161ח 1 6 1

511001 <1

1 ) 1 6 1 - 6 1 0 1 0 0 1 1 1 9 1 6 1 1 0 9
01119117.־6 , 3 0 1 91־
,־ 0 1 0 5 6 <( 101מ 1 1 1 1 6 3 5 6 1111 0 0 1 1116 6ז 108 /א ״ 0 0א7001• 8111 61(810111
ח 6 5 1 <16־<( 0 1 1 7 1ח 1< 5 1 3 1 6 3־ו ¥ 0א 6א 31130)1 7001• 0)16010 101- $ 5 0 5 .0 0 ) 30101 15
ח 3א 9 3 7 3 5 1 6 10 1 .צ>) 3991/1031(16 53165 1316(1 10 01311
.א 6־ 1*0 \1101601 )161ק 601161096 1(11

ב״דר אג ס טור״

חילופי־בעלים נערכו לאחרונה בין בעלי
המניות של המיסעדה התל־אביבית
המצליחה, מאנדי׳ס דראגסטור. הדרא-
גסטור, שנקרא על שמה של מאנדי
רייס-דייויס, מי שהיתה אשתו של
רפי שאולי, הפך תוך זמן קצר למוסד

רפי שאולי

,־5 1 0 0 6 1 7 0 0 1 - 5 617

מדליות כן־גוריון מוצעות למכירה ב־ 505 דולר
אסור לחכות אף רגע
למעלה מ 500-מטבעות, במחיר ממוצע
של 8000 לירות המטבע — מחיר ממוצע
שהיה גבוה ב 3000-לירות ממחיר השוק
הריאלי. הוא עשה, אם־כן, כ 15-מיליון
לירות בעזרת שמו של הבנק הבינלאומי
הממשלתי. כאשר ינסה עתה מי מן הקונים
למכור מה שקנה, הוא יגלה חיש-
קל כי לא יקבל אפילו ־ 707 מן המחיר
ששילם.
כאן המקום לשאול היכן נגיד ״בנק״
ישראל״ ,שתפקידו למנוע מן הבנקים
לעסוק בעסקים כגון אלה. נראה כי הנגיד
עסוק בבעיותיו עם הלחישות של
פינחס ספיר, ואין לו פנאי לעניינים
טפלים כמו פיקוח על הבנקים.
כדי לקבל מושג על היקף המפולת
הצפוייה למחירי המטבעות, די להביט
שוב במה שקורה בשוק האמריקאי, שחיה
צריך להיות הקולט של כל המטבעות
הישראליים. בימים אלה מציעים
כמויות בלתי-מוגבלות של מטבע ב ך
גוריון, במחיר המקורי של 500 דולר !

״אוקטובר״ מכרה
משגשג חן_ בשל האווירה המיוחדת של
המקום והן בשל המחירים הנמוכים,
יחסית, הנהוגים בו. הבעלות על המיס-
עדה דזיתה מחולקת בין שישה שותפים,
ביניהם ארבעה שהם גם בעלי חמיסעדה
הסינית הסינגינג־במנו: האחים רפי
וטדי שאולי, הדייל אבי אברמוביץ׳
ואברהם ארביב. לאחרונה מכרה
חברת אוקטובר, שבבעלותם של האחים
שאולי ואבי אברמוביץ׳ את חלקה לדני

לדנו* .אברהם ארביב שמר על חלקו
בשותפות.
רפי שאולי מתמסר עתה להפצת ה-
מיטבח הסיני בישראל. בשותפות עם ה אמרגן
אברהם (״פשנל״) דשא, הוא
פתח שתי מיסעדות־מהירות ברחוב דיזג־גוף
בתל־אביב, המספקות את פריטי ה-
מיטבח הסיני לביתם של הלקוחות, לפי
הזמנה טלפונית או הזמנה במקום.

האמריקאים החשדניים שואלים: כמה
מטבעות בדיוק הוציאה החברה הממשל תית,
שהיא יכולה עכשיו להציע כמויות-
ענק כאלו בארצות הברית !
בישראל משלמים כ 4000-לירות תמורת
מטבע בן-גוריון. בארצות-חברית ניתן
לקנות אותה מטבע ב 1000-לירות פחות,
בעזרת הכתובת של חצעת־המכר המצולמת
כאן. אז למה לחכות?

נבשל המיזוג
בין ברקי להרצליה
המיזוג בין שני אולפני־הסרטים ביש ראל
,״הרצליה״ ו״ברקי-גבע״ ,נכשל סו פית.
לפני הפיחות הגיעו הצדדים להסכמה
על מכירת ״אולפני גבע״ ל״הרצ-
ליה״ ב־ 600 אלף דולר, כשהמכירה אינה
כוללת את המיגרש של ״אולפני״גבע״
ברמת-גן. בגלל הפיחות הם צריכים עתה
לשלם יותר לירות תמורת הסכום שנקבע
בדולרים, ו״חרצליה״ אינם מוכנים לכך.
העיסקח כדאית ל״חרצליח״ ,כיוון שיש
לה רווחים נאים ( 2.5מיליון לירות לש נת
.)1974״גבע״ הרוויחו באותה שנה
300 אלף ל״י.
״גבע״ קנו לאחרונה את חברת-הנסי־עות
״טיל.״

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
ס סודנ טי ם
קשה להיות
סטודנט עלוב*

המישטרה מצאה תחביב
חדש — ?המדיר סטודגטיב
ערביים בבתיהס בלילות
ברחוב ז׳בוטינסקי בר״ג מתגוררים 16
סטודנטים ערביים בבית דירות שנשכר, לצורך
שינונם, על־ידי אוניברסיטת תל־אביב.
בחודשיים
האחרונים ביקרו במעונותיהם
אנשי המישטרה כבר ארבע פעמים. כל
הביקורים התקיימו בשעות הלילה. השוטרים
דפקו על הדלתות בפראות1 ,שכנים
מבוהלים יצאו מדירותיהם, כשאחדים מהם
בטוחים כי זוהי התקפת מחבלים.
בכל הביקורים ״זיהו״ השוטרים את הסטודנטים
ונעלמו.
בצפון תל־אביב, ברחוב פינקס, מתגוררים
מיספר סטודנטים ערביים. ב־ 18בחודש
נובמבר בשעה שלוש בלילה, הגיעו
למקום איש־טישטרה מלווה בשני אנשי
הג״א חמושים .״לפתוח מייד את הדלת!״
צעק השוטר׳ ,כשהוא מלווה את דרישתו
במהלומות עזות על הדלת.
הטרדות כלילה. המראה המוכר חזר
על עצמו. שכנים מבוהלים יצאו מדירותיהם
לברר את פשר ההמולה. כשנשאל איש־המ״שטרה
לפשר הופעתו בשעה בלתי-
סבירה זו של הלילה, השיב כי בידו צו־חיפוש.
כשנכנס
לדירה, התברר שבידי השוטר
אין צו־חיפוש, וכי כלל לא עלה בדעתו
לחפש במקום. הוא כיוון פנס רב־עוצמה
לעיני הסטודנטים הנדהמים, והסתלק מהמקום.

13 בינואר שוב נישנה המחזה. חוליית
שוטרים הגיעה בשעה שתיים בלילה למעון
של סטודנטים ערביים ברחוב פרישמן ב־תל־אביב.
חבטות עזות מלוות בצעקות
העירו את הסטודנטים הישנים.
״התייצבו מייד לזיהוי!״ צעק אחד השוטרים
.״מי שיאחר, יקבל את הפרוז׳ק־טור
שבידי על ראשו.״
״מדוע מטרידים אותנו בשעות הלילה?״

מתנהגים כך עם היהודים תושבי ארצותיהם?״
בתום
הפגישה סברו חברי הוועד, כי
עתה. תשנה המישטרה את מדיניותה ואנשיה
יבקרו בדירותיהם של הסטודנטים
הערביים בשעות הסבירות של היום או
בשעות הערב המוקדמות. אך דבר לא
השתנה. ההטרדות נימשכו כרגיל.
ב־ 16 בינואר נעצרו שלושה סטודנטים
ערביים ברחוב בן־יהודה בתל־אביב על־ידי
שלושה גברים לבושי אזרחית, ש־לאחר־מכן
הזדהו כשוטרים. השוטרים חיפשו
על גופם של הסטודנטים באמצע הרחוב.
לאחר־מכן נצטוו לעלות על ניידת.
הם הוכנסו לבניין אפל, שם ספגו מכות
מהשוטרים, שטענו כי השלושה גנבו חפצים
מאזרחים ששהו על שפת הים בתל-
אביב.
״זו היתה טעות.״ כעבור שעתיים
שוחררו השלושה לפתע. השוטרים אמרו:
״זו היתד. טעות, פשוט תשכחו מכל העניין.״
כאשר
ההתנכלויות לסטודנטים הערביים
לא פסקו, פנה ועד־ד,סטודנטים ב־מיכתב
לשר־המישטרה שלמה הילל. מ־לישכת
השר נתקבלה תשובה כי העניין
בטיפול, אלא שההטרדות הליליות לא
פסקו.
ב־ 23 בינואר אירגנו הסטודנטים הערביים
הפגנה ברחבת אוניברסיטת תל-
אביב, כנגד הטרדות המישטרה הממררות
את חייהם והפוגעות ביחסי־השכנות הטו-
למדבביתד בהתכתבות
סטודנט ערבי מוחה
״תמיד באים בלילה״

המכונים הבריטיים ־ המוסד
הותיק והמנוסה ב ארץ להקניע״יז
בקורס
ניית השכלה בכתב מציע לך
ללמוד בביתך את המקצו ן שם _ _
טל,עות הבאים בשיטות שנוסו 3כתובת
בהצלחה ב ארץ ובחו״ל.
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מורים ומפק אנג
לי תוש פו תאח רו ת
חים שהם מטובי כוחות ההו.1אנגלית
למתחילים
.2אנגלית למתקדמים
ראה בארץ.

* בגרות ו מוקד מו ת

אלקט רוני ק ה -
בניי ת מכ שיר רדיו
ו אז עקה

.1הנהיח
למתחילים
.2קורס כללי
ורדיו מעשי
בהנה־ח ג. חש־בונאותלמתקד־

#כילל מעבדה ללימוד
מים ׳ •4הנה ׳ח
#נמית מכשיר אזעקה
סוג! .5הנהיח
ומכשיר רדיו!
סוג . 6 2הנהיחסוג3
.2קורס יסודי
7מנהלי חשבונות
מדופלמים .8ראית באלקטרוניקה חשבון .9תמחיר
.3קורס יסודי
.10 ארגון וניהול עסקים
בטלויזיה
! .1קורספונדנציה
מסחרית בעברית
.12 פקידות ומזכירות
כללית .13 מסחר פיננסי
.14 תירת הכלכלה
והמשק

. 1אלקט רו ניקה

29.1

.3אנגלית כולל
.4אנגלית למשתלמים
.5אנגליו? לבחינות בגרות
6אנגלית בתקליט
7קורספונדנציה מסחרית באנגלית
•8צרפתית למתחילים
•9ערבית מדוברת
.10 ערבית ספרותית
.11 גרמנית למתחילים
.12 עברית • שיפור הסגנון
.13 עברית־ שיפור הלשון
וההבעה
.14 כתיב עברי
.15 עברית למתחילים
.16 עברית למתקדמים
. 17 עברית למשתלמים

.1שרטוט טכני-
בנין ומכונות
.2טכנאות מכונות
> .טכנאות רדיו
.4טכנאות בנין
.5טכנאות
חשמל
.6חשמלאי
מוסמך

פרסום ם י־ם ל

.1הכנה לבחינות בגרות
.2הכנה לבחינות מוקדמות

הפגנת הסטודנטים הערכיים באוניברסיטת ת״א

יי לי ס ב שי ס ^

ל ר שו ת
הלומ די ם
ב קו ר ס
יעמדויוע צי ם
ל עז ר ה אי שי ת
ב סני פי
וזכוכונים ה ב רי טיי ם

.1הכנה לטכניון
כמתמטיקה
.2הכנה לטכניון [
בפיזיקה
ג. הכנה לאוניברסיטה באנגלית״

״אמרו לנו לשכוח מהעניין״
שאלו חברי ועד הסטודנטים הערביים את
מפקד הסיורים במחוז תל־אביב, בפגישה
שנתקיימה עימו ב־ 16 לינואר .״האם זו הדרך
לקירוב בין המשכילים הערביים לבין
הציבור היהודי?
״לאחר הופעות המישטרה בשעות הלילה
הפסיקו שכנינו היהודים לדבר איתנו. איך
היו מגיבים השילטונות הישראליים, אם
אנשי־מישטדה רוסיים או אמריקאיים היו
העולס הזה 1952

בים שלהם עם הדיירים המתגוררים ב־קירבתם.
איש
מהנהלת האוניברסיטה לא נכח במקום,
למרות שהאוניברסיטה מממנת את
התשלום עבור מעונות הסטודנטים ה ערביים.
לסטודנטים
הערביים לא נותר למי לפנות.

.1גרפיקה
שימושית
.2ציור

יח\>*מ<125.00
בוגרים7

שנות נסיון

משרד• ״ עוץ והרשמה:
•תל־אביב: הסדור לייעוץ מקצועי
שדי רו ט שילד 93 טל 624162 .
קורסים לבחירתך

.1עיתונאות
ויחסי צינור
.2פסיכולוגיה
.3מורים
מוסמכים

•חיפה: נורדאו 50 טל 667040 .
•ירו שלי ם: ההסתדרות 22 טל 224769 .
שעות הרשמה 20.00-8.00:ללא הפסקה

לחיילים מ שו חררי ם עי־פ החוק -לי מודי ם חינם.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 1952 - 1 בפברואר 1975 - עמוד 18 | קל המסתתר מאחורי המאבקים המפלגתיים המתחוללים נתור המפז־־ל בין חוגי הצעירים לביו המנהיגות הוותיקה ***דוש פ ע מי םבמשך השבוע האח־ז \ 6רון הצליחו חוגי הצעירים של$

קל המסתתר מאחורי המאבקים המפלגתיים המתחוללים
נתור המפז־־ל בין חוגי הצעירים לביו המנהיגות הוותיקה
***דוש פ ע מי םבמשך השבוע האח־ז
\ 6רון הצליחו חוגי הצעירים של ה־מפד״ל,
בהנהגתו של ח״כ זבולון המר,
לזעזע את יסודות מיפלגתם, להנחיל מפלות
ניצחות לראשי המיפלגה ולהכניס את
המפד״ל כולה לאווירה של ערב פילוג.
ההתמודדות הראשונה נערכה בכנסת,
בעת ההצבעה שנערכה בשבוע שעבר על
בחירת שני הח״כים אשר ייצגו את הכנסת
בוועדת־המינוי של דייגי בתי־הדין הרבניים.
מסורת היא כי הכנסת שולחת לוועדה
זו שני נציגים — אחד איש המערך והשני
איש המפד״ל. אולם הפעם לא יכלה ה־מפד״ל
להגיע לכלל הסכמה מי יהיה
נציגה בוועדה.
שר־הדתות, יצחק רפאל, שהוא כיום
החזק במנהיגי המפד״ל, ביקש למנות את
נאמנו, ח״ב אהרון אבו־חצירא. באופן בל תי
צפוי התעוררו לפתע צעירי המסד״ל
ותבעו את המינוי למנהיגם, זבולון המר.
תהיה זו הגזמה לומר כי חלום חייו של
זבולון המר הוא להיות בוועדת־מינוי הדייגים.
אם הציע את מועמדותו לתפקיד
היה זה רק כדי לנגח את המנהיגות הוותיקה
של המיפלגה ,״הזקנים״ ,כפי שהם
מכונים בפי הצעירים. כלפי חוץ טענו הצעירים
כי הם רוצים בבחירתו של המר
רק כדי שיצחק רפאל לא ירגיש כי ה־מפד״ל
מונחת בכיסו וכי הוא יכול לעשות
בד, כרצונו. למעשה היה זה האות הראשון
להנפת גם המרד.
רק מעטים הבינו מה הסתתר למעשה
מאחורי הקרב על עניין שולי, כביכול.
אלא שעבור יצחק רפאל לא היה זה כלל

תפקיד, אך החל לפעול למען בחירתו של
מועמד הליכוד לתפקיד, ח״כ מנחם ידיד.
תוצאות ההצבעה הפתיעו אפילו את
המר וידיד. ידיד זכה ברוב מכריע, השאיר
מאחוריו במרחק ניכר את מועמדו של
רפאל שלא נבחר. המר הרוויח מוויתורו
בכך שאי אפשר יהיה להאשים אותו בפילוג
המפד״ל על עניין של כסא. נוסף לכך
הוא הצליח להוכיח לרפאל כי כוחו עמו
להכשילו.

עי מו תים
בשרשרת

ך 1מרות שההצבעה בנושא זה היתד,
/חשאית, יכלו מנהיגי המפד״ל להגיע
בשיטת האלמיניציה למסקנה כי לפחות
חמישה מחברי המפד״ל הצביעו עבור
בחירתו של נציג הליכוד לוועדה: זבולון
המר ושותפו ח״כ יהודה בן־מאיר ; השר
מיכאל חזני! והח״כים אברהם מלמד ואליעזר
אבטבי.
עבור בורג ורפאל היתר, זו הכרזת מיל-
חמה גלויה מצד הצעירים. שליחים בהולים
יצאו אל המר ובן־מאיר כדי לגסות
ולקבוע מעין ועידת־שלום בין הצעירים
לזקנים. הפגישה היתד, אמורה להתקיים
ביום השלישי השבוע. אולם עוד בטרם
נערכה, הנחיתו הצעירים שתי מהלומות
נוספות על מנהיגי המיפלגה׳:
• במיבצרו של רפאל, סניף תל־אביב
של המפד״ל, הצליחו הצעירים בתמיכת
חוגים אחרים, בהם קבוצה שפרשה מסיע־תו
של רפאל, להעביר החלטה להחלפת

צעירים החליטה המזכירות לאשר את מתן
הערבות הנגדית לבנק המזרחי.
היו אלה רק הראשונות במיתקפות שחוגי
הצעירים מתכוונים לנהל כנגד צמרת
המיפלגה. בעתיד הקרוב צפויות התנגשויות
ועימותים לא פחות חמורים.
העימות הראשון יהיה במישור המדיני.
אנשי גוש אמונים המקורבים לצעירי ה־מפד״ל.
עומדים לעשות ניסיון נוסף להתנחלות
בלתי חוקית. הממשלה תפנה
אותם בכוח משטח ההתנחלות. נציגי הצעירים
בכנסת יציעו אז הצעת אי־אמון
לממשלה בנושא זה ויעמידו את שלושת
שרי המפד״ל בממשלה במצב קשה• .שכן
אלה התחייבו חגיגית עם צירופם לממשלה
לפעול למען התנחלויות ביהודה ו
מתכוונים
לאלצו לכרות עמם ברית, לשתף
אותם בהנהגת המיפלגה ולחלק עמם את
משאביה הפיננסיים האדירים, תוך סילוק
שילטונה של סיעת יוסף בורג, סיעת
למיפנה, במנגנון המיפלגה.
המפד״ל מורכבת כיום מרסיסי סיעות
שלאף אחת מהן אין רוב מוחלט. אחרי
הבחירות האחרונות לוועידת המיפלגה
הסתבר כי יחסי הכוחות הפנימיים הם
כדלהלן: סיעת למיפנה שבראשה בורג —
! ! 2770 סיעת לתמורה בראשות יצחק רפאל
— ! 2370 הצעירים 2070 הסיעה המרכזית
של זרח ורהפטיג — כ־! 1570.
והשאר הם נציגי המושבים, הקיבוץ הדתי
והספרדים.
בורג ורפאל הקימו קואליציה השלטת

זבולוןהפרשואףלבריתערפאל
כדילהדיחאתבורג וחזני
עניין של מה בכך. ועדת־מינוי הדיינים
מורכבת מעשרה נציגים: שני שרים, חיים
צדוק ורפאל ! שני הרבגים הראשיים ! שני
חברי כנסת! שני נציגי דיינים! ושני
נציגי לשכת עורכי־הדין. רפאל היה מעוניין
שבוועדה יווצר רוב למתנגדי הרב
שלמה גורן, שהוא יריבו, על מנת שניתן
יהיה למנות דיינים שאינם מאנשי גורן.
בחירתו של המר לתפקיד היתד, עלולה
לסכל את שליטתו בוועדה.
על המר הופעלו לחצים כבדים כדי שיחזור
בו מכוונתו להציג את מועמדותו
לתפקיד. רפאל איים, הבטיח, ניסה לשכנע,
שלח שליחים, אך המר נשאר בשלו. רק
כאשר איים רפאל כי יפרוש מהמפד״ל
אם אומנם ייבחר המר, נסוג המר נסיגה
טאקטית. הוא הסיר את מועמדותו ל
הנהגת
הסניף. למרות שהרוב שצברו הפעם
הצעירים ניתן להם בשל פילוג בסיעת
לתמורה של רפאל, על רקע מינוי המועמדים
לרשימת המפד״ל לעיריה, היה זד,
ניצחון מוחץ.
!• בישיבת מזכירות המפד״ל, ניסו
אנשי רפאל ובורג להכשיל הצעה ש־המפד״ל
תיתן ערבות נגדית לבנק המזרחי,
כדי שזה יוכל לתת הלוואה למוסדות הכלכליים
של המפד״ל, שהסתבכו בפרשת
בנק א״י־בריטניה, וחייבים להחזיר לכונס
הנכסים של הבנק סכום של 2,5מיליון
ל״י. השליטה במוסדות הכלכליים נמצאת
בידי אליעזר גואלמן וח״כ אברהם מלמד,
אנשי הסיעה המרכזית של זרח ורהפטיג
שהקימו ברית עם הצעירים כנגד ההנהגה
הוותיקה• הניסיון נכשל ובתמיכת חוגי ה
וכאל:
הבסיס הכלכלי העצמאי נשמט
שומרון. הצעירים מקווים לאלץ אותם להתפטר.
עימות
שני עתיד להתחולל במישור הדתי.
בעוד כמד, חודשים יתחילו הדיונים
בדבר הרכבת המועצות הדתיות ברחבי
הארץ 4570 .מחברי המועצות הדתיות
ממונים בידי שר־הדתות 4570 .נוספים על
ידי הרשויות המקומיות ו״> 107 הנותרים
על ידי הרבגות־הראשית. הצעירים עומ דים
לתבוע מרפאל למנות מ״ספר ניכר של
חבריהם למועצות הדתיות המספקות מישרות
למכביר לפונקציונרים של המפד״ל.
אם לא יעשה זאת, הם ינסו לאלצו לכך
במאבק פנימי בתוך המיפלגה.
המישור השלישי של העימות יהיה פנים
מפלגתי. הצעירים יוזמים פגיה למרכז ה־מפד״ל
כדי להקדים את הבחירות הפנימיות
במיפלגה. לפי החוקה חייבות הבחירות
להיערך רק בעוד שנתיים — כשנה לפגי
מועד הבחירות לכנסת. הצעירים מתכוונים
לרכז רוב להקדמת מועד הבחירות
כדי לבחון את כוחם המיספרי באופן מעשי
ולנסות להשתלט על המיפלגה מבפנים.

מיפלגה של
קו פ ת־ חו לי ס

האיש במוקד

אברהם בן־נתן, האיש החזק של מנגנון המפד״ל,
שכונה בשעתו ״שרגא נצר של הדתיים״ ,הוא האיש
סביבו מתמקד עתה המאבק הפנימי במפד״ל בין הצעירים לבין ההנהגה הוותיקה. בן־נתן
חולש על כספי המיפלגה ועל מנגנונה. הצעירים שואפים להדיחו בכל מחיר.

י*׳ קרב הנטוש בין הצעירים ליצחק
( ) רפאל הוא כביכול, כלפי חוץ, קרב
אידיאולוגי על שלימות־הארץ ועל טוהר
המידות. למעשה זהו קרב על השילטון ב־מיפלגה.
יותר משד,צעירים מעוניינים להדיח
את רפאל ולהרחיקו מהשפעה, הם

במפד״ל לא רק מכוח הרוב שיש לה, אלא
בעיקר בשל שליטתה המוחלטת במנגנון
המיפלגה. מקרב כ־ 400 אנשי מנגנון ה־מפד״ל,
נמנים כ־ 200 על סיעת למיפנה,
כמאה על סיעת רפאל, יותר מ־ 50 הם מנאמני
זרח ורהפטיג ורק שבעה אנשי
מנגנון הם מאנשי הצעירים.
אולם חלוקה זו עדיין איגד, משקפת
נאמנה את שליטת סיעת למיפנה במיפלגה.
כמעט כל תפקידי המפתח החשובים במנגנון
נמצאים בידי אנשיה. האיש החזק במנגנון
המיפלגה הוא אברהם בן־נתן, מנהל
מחלקת הכספים של המיפלגה, איש למיפנוז.
גם כל אנשי הכספים האחרים במיפלגה
נמנים על אנשי סיעת למיפנוז. קשה לתאר
איזה כוח עצום מרוכז בידם.
המפד״ל צריכה להיות המיפלגה המבוססת
והעשירה ביותר בארץ מבחינה כספית
וכלכלית לולא הסתבכה בהפסדים כבדים דד
משתקים את פעולתה. היא מקבלת כ־3
מיליון ל״י בשנה מתקציב המיפלגות בכנ סת•
אל קופתה מוזרמים מיליונים נוספים
מהקצבות הסוכנות וקרן ארץ־ישחאל של
המזרחי. יש לה מוסדות כלכליים ופיננסיים
מסועפים. אולם עיקר כוחה מבוסם
על דמי החבר שהיא גובה מחבריה.
כ־ 90 אלף חברי המפד״ל הרשומים
מזרימים מדי שנה לקופתה בין 40ל־50
מיליון ל״י. זוהי המיפלגה היחידה בארץ
שעיקר כספיה נגבה ממיסי חבר. הדבר
נעשה בצורה מקורית מאוד. חברי ה־מפד״ל
אינם משלמים למעשה מיסי־חבר,
אולם הם חברים בקופת־חולים של המיפל־

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גת שאינה קיימת כלל. באמצעות פנקסי
חברותם בקופת־החולים של הפועל המזרחי
הם מקבלים את שירותי קופת־החולים של
ההסתדרות הכללית. המפד״ל גובה את
דמי החברות בקופת־חולים׳ מנכה מהם לעצמה
כ״ס׳ל ,40 ואת היתרה מעבירה לקופת-
החולים הכללית. בצורה כזאת מובטחת לה
הכנסת קבע של דמי־חבר.
פנקסי קופת־החולים של המיפלגה הס
המקנים זכות השתתפות בבחירות הפנימיות
במפד״ל. למעשה המפד״ל היא מיפלגה
של קופת־חולים פיקטיבית.
הבדיחה במפד״ל היא שכדי להיות בעל
זכות הצעה למוסדותיה, צריו החבר להיות
חולה, בעל פנקס קופת־חולים.
מכתיר השרים
י* א;שים השולטים על הכסף הזו!
ן רם לקופת המיפלגה הם השולטים למעשה
במפד״ל. הם גם הקובעים כיצד
יחולק הכסף. לצעירים ברור כי אם הם

מיפלגה כחבר מושב, למרות שהוא מת גורר
כבר תקופה ארוכה בראשודלציוו
ורשום במירשם התושבים כתושב עיר זו.
הצעירים טענו כי כתוצאה מכך חסך ל עצמו
בו־נתן כמה מאות ל״י בשנה, בהפרש
בין המיסים שהיה עליו לשלם כתושב
עיר׳ ובן המיסים שכביכול שילם

יוצרו. על הגוש השתלטו אישים שצמחו
מתוכו ושאינם קשורים ישירות למפד״ל,
כמו הרב יוסף לוינגר וביי קצובר מקריית־ארבע
או חנן פורת מגוש־עציון.
למרות הזהות הרעיונית המוחלטת בין
גוש אמונים לצעירי המפד״ל, הסך הגוש
לכוח על־מיפלגתי, בו חברים גם אנשי לי
..גוש
אמוני׳ ,מתנערממנהיגותהתר
תותר ל הו פעה עצמאית ב ב חי רו תהב או ת
עבורו המושב.
בישיבת המזכירות שנערכה לפני שבועיים,
טען דני וורמוס, איש הצעירים:
״ייתכן ולפי חוקת המיפלגה בן־נתן אינו
כלל חבר המפד״ל ואין לו מקום במזכירות
אם הוא לא שילם את המיסים.״ אבל מנגנון
המיפלגה נחלץ לעזרתו של בן־נתן.
הישיבה כמעט זפוצצה. הוחלט להפסיקה
ולדחותה. למרות שבדרך כלל נערכות

כוד רבים ואף אנשי מיפלגת העבודה ופועלי
אגודת־ישראל. הצלחת גוש אמונים
לגייס רבבות אוהדים למבצעי ההתנחלות,
הולידה בקרב מנהיגיו את הרעיון להתייצב
ברשימה נפרדת בבחירות הבאות לכנסת.
זבולון המר ויהודה בן־מאיר, שחשבו
לרכב על הסוס הזה, התאכזבו כאשר הסתבר
להם שאנשי הגוש מוכנים להקצות
להם רק את המקומות השני והחמישי, ב
המד
:״מפד־ ל יפה יותר־ ־ עם יותר כסו ומישרות לצעירים

להשתלט על המיפלגה הם חייבים
מכהונותיהם את אברהם בן־נתן
אנשי המפתח של סיעת למיפנה,
את חלקם במנגנון השולט על ה רוצים להדיח ושאר ולקבל
כספים.
בן־נתן
הוא איש לנזיפנה וחסיד הברית
עם רפאל. למרות שאין הוא שר
בממשלה יודעים גם בורג וגם בן־נתן כי
בורג נתון לחסדיו. כאשר הורכבה רשימת
המועמדים של המפד״ל לכנסת, ביקש בורג
להרחיק את יצחק רפאל ברשימת המועמדים
.״כדי שלא יהיה כל כך קרוב אלי.״
בן־נתן התרגז ואמר לו :״אם תעשה חוכמות
אתה בכלל לא תהיה שר.״ בורג שתק
ונכנע.
בין המוסדות שהמפד״ל צריכה לממן
נמצא גם יומון המיפלגה, הצופה, הסובל
מגרעונות כבדים זה שנים. עורכו של ה״
עתון הוא שבתאי דון־יחיא (דניאל) ,שהוא
איש סיעת ורהפטיג. כאשר התפנתה
לאחרונה מישרת הכתב לענייני מיפלגות׳
בעתון, ביקש בורג למנות לתפקיד זה
את מי שהיה עוזרו, שאול מייזליש. אנשי
הצופה ניסו להתנגד למינוי. בן־נתן כינס
ישיבה של מזכירות המיפלגה, רמז כי
תיתכן הפסקת הזרמת הכספים למימון ה־עתון.
המערכת הבינה את הרמז, נכנעה
והאיש של בירג קיבל את התפקיד.
בן־נתן הפך מטרה עיקרית להתקפת
חוגי הצעירים. לפני בשבועיים הם פוצצו
פרשה המאיימת על הקאריירד, שלו. הסתבר
כי בן־נתן, שלפני עשר שנים התגורר במושב
חמד, ממשיך לשלם את מיסיו ל־

ישיבות המזכירות אחת לשבוע, לא זומנה
מאז ישיבת המזכירות המצומצמת לדון בעניינו
של בן־נתן, כשהוא עצמו מסביר כי
הוא טרוד מעל לראש בימים אלה.
פרשה נוספת במרכזה עומד בן־נתן עומ דים
הצעירים לשלוף בסיבוב השני של הקרב
להדחתו. זוהי פרשה הנוגעת לקשריו
של בן־נתן עם אחת מעסקניות המיפלגה
שקיבלה דירה באחד משיבוני המפד״ל
בבני-ברק.

הגולם ק ם
על יוצריו
ף תיקי זזמפד״ל אינם מבינים את
( פשר מרדנותם של הצעירים .״מה הם
רוצים?״ אומרים ראשי המיפלגה ,״שיחכו
חמש או עשר שנים ואז ממילא תיפול
הנהגת המיפלגה בידיהם וזבולון המר
יהיה מנהיג המפד״ל.״
אלא שלצעירים, ובעיקר לזבולון המר,
אצה הדרך ואין הם מוכנים להמתין עד
שהמיפלגח על כל נכסיה ומשאביה, יפלו
לידיהם כפרי בשל. הם רוצים את חלקם
בשילטון — ומיד.
הם שאבו עידוד לשאפתנותם מהתארגנות
גוש אימונים, שהפך לכוח הפוליטי היחיד
במדינה המסוגל לכנס תחת דיגלו
רבבות תומכים פעילים. גויש אמונים הוקם
ביוזמת זבולון המר, לצורך אירגון התנחלויות
הענק הבלתי־חוקיות. אולם במרוצת
הזמן הפך הגוש לגולם שהתגבר על

רשימה שתוקם בעתיד לבחירות. היה ברור
להמר ובן־מאיר שהמשך הליכתם עם הגוש
פירושה עבורם התאבדות פוליטית.
כתוצאה מכך החליט המר להקים תנועה
מיפלגתית בקרב חברי המפד״ל, אשר
תחזק אותו, תהווה לו עורף מוצק ותהווה
מישקל־נגד לגוש אימונים, שעל נאמנותו
לו אין הוא יכול לסמוך.

משתמשים בטלפונים ושולחים את הדואר
שלהם באמצעות המרכז.
אולם יותר משהם מתכוונים. לפילוג,
רוצים חוגי הצעירים לתפוס את השיל־טון
במפד״ל בעזרת האיום בפילוג. לא
מכבר הם הזמינו מספר סקרי דעת־קהל
בחברות שונות. הסקרים ביקשו לבדוק
כמה מנדטים יוכלו צעירי המפד״ל לגייס
אם יילכו ברשימה נפרדת לבחירות לכנסת.
תוצאות
הסקרים, אשר עצם ביצועם נשמר
בסוד כמום, היו צריכות להיות מעודדות
עבור הצעירים. הם הצביעו על כך
שהם עשויים לקבל כ־ד מנדטים לעומת 3
מנדטים בהם תזכה המנהיגות הוותיקה של
המפד״ל. אולם להמר וחבריו היה ברור
כי זאת רק אשליה. שכן אם מולם ׳תתייצב
רשימה ׳של גוש אמונים, תזכה זו במירב
הקולות והם יצאו קרחים מכאן ומכאן.

למרד
אתה חיי ם
ן * ילוג כשעה זו עלול להיות אסון
עבור חוגי הצעירים במפד״ל. אולם
מצד שני ברור להם כי סיכוייהם להשתלט
על המפד״ל מבפנים, בבחירות לוועידת
המיפלגה׳ קלושים גם כן. אומנם מדי פעם
הם יכולים לזכות בניצחון מקומי, או להביס
את המנהיגות הקשישה באופן חד־פעמי
בצורה שתביא להם יוקרה רבה ו־פירסום
גדול. אולם הם לא יצליחו אף פעם
לזכות ברוב מכריע בבחירות הפנימיות
במיפלגה.
הצעירים מסבירים עובדה זו במציאות
הבאה: רוב תומכיהם באים מקרב חושבי
הערים, שהם מצביעי המפד״ל אך אינם
חברים בעלי זכות־הצבעה במיפלגה, כידון
שהם משתייכים לקופת־חולים פרטיות ואינם
חברים בקופת־החולים הכללית באמצעות
המפד״ל. כך קורה, לטענתם, ש למרות
שמיספר אוהדיהם גדל מיום ליום,
הרי מיספר בעלי זכות־הבחירה למסדות ה־מפד״ל
בקרב תומכיהם אינו עולה.
הברירה היחידה שנותרה להם היא
להפוך לעושי־צרות מקצועיים בתוך ה־מיפלגה,
בצורה שתמרר את החיים ל״זק־נים״
,עד שתיאלץ את רפאל לכרות עמם
ברית כנגד סיעת לנויפניה של הד״ר יוסף
בורג, כפי שעשה כבר זרח ורהפטיג, המתוסכל
על שנותר מחוץ לממשלה.
לשם, כך הם עושים את כל המאמצים
כדי לאלץ את רפאל לבוא לקראתם. הם
השתמשו בפרשת הרב יששכר דב ברגמן
כדי לנגח בה את רפאל. הם נעזרים אפילו
באנשי ר״ץ והליכוד כדי להרגיז אותו.
כך, למשל, שאל ח״כ הליכוד יגאל הורוביץ
את רפאל, בשאילתה שהגיש לו על
ממך מידע שסופק לו על ידי צעירי ה־מפד״ל,
מה עשתה אשתו של ׳רפאל ב ביקורה
בשוויץ בחג הסוכות האחרון ן
רפאל לא ענה על השאילתה והורוביץ לא
יבקש גם תשובה.
אשתו של רפאל הבהירה לו כי היא
נוסעת תכופות לשוויץ לטיפול רפואי, ו־בביקורה
האחרון שם, אחרי התמוטטות
הבנק של טיבור רוזנבאום, אפילו לא התקשרה
עמו טלפונית, כדרכה בעבר.
מה שמעודד את תיקוותיהם של הצעירים
הוא מצבו הדחוק של יצחק רפאל
עצמו. אחרי התמוטטותם של טיבור רמו.־
באום והרב ברגמן, נשמט הבסיס הכלכלי
העצמאי שהיה לרפאל. גם הוא נעשה
תלוי יותר בכספי המיפלגה. המר חולם

פעולדו־תגמול של רפאל: סילוק
מזכיר הסיעה בכנסת ודובר ה מי פלגה
תחת הסיסמא שהפכה להיות שם התנועה
מפד״ל יפה יותר״ — הוכנו תוכניות
מבצעיות, הוחרמו אנשים וגוייסו כס פים
לשם הקמת אלף תאים בכל רחבי
הארץ אשר בכל אחד מהם יהיו כ־50
חברים .״תוך מיספר חודשים נגיע ל־50
אלף חברים,״ אמר אחד מראשי התנועה
המפד״לית החדשה ,״ואז נוכל להכתיב
למפד״ל את תנאינו או לפרוש. ממנה ולהשאירה
ריקה מכל תוכן.״
לצורך פעילותם השתלטו צעירי המפד״ל
על מיבצר הקסטל בתל-אביב, שם נמצאים
משרדי המפד״ל. בגלל הקשיים הכספיים
של המיפלגה, משותקת הפעילות האחרת
בבניין. העובדים באים ב־ 9.00 בבוקר ובשעה
2.00 בצהריים הם נעלמים. אין כסף
לפעילות הסניפים ומועדוני המיפלגה. אבל
הצעירים הפכו את הבניין למטה שלהם,

על היום בו יכרות ברית עם רפאל לשם
הדחת בורג ומיכאל חזני.
אלא שבינתיים עדיין הדוקים הקשרים
יין רפאל לבורג. כפעולת־תגמול על התקוממות
הצעירים נגדם בשבועות האחרונים,
הם עומדים ככל הנראה לסלק מתפקידיהם
את אריה חאן׳ מזכיר סיעת ה־מפד״ל
בכנסת ואת דובר המיפלגה, פנחס
פרבר, שניהם אנשי חוגי־הצעירים. צריך
לזכור כי בורג, רפאל ובן־נתן הם עסקנים
מנוסים וערמומיים ששחו בפוליטיקה כש־זבולון
המר עוד היה ׳מדריך בבני־יעקייבא
ויהודה בן־מאיר היה ינוקא בישיבה בניו־יורק.
כאשר מצרפים את ניסיונם הפוליטי
העשיר לעובדה שהם שולטים גם במנגנון
המיפלגה ובכספיה, קשה להניח כי
הדברים יתגלגלו דווקא כפי שמתכננים
צעירי המפד״ל הזועמים.

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אם עליזה, עובדת משק בבית־החולים שבעפולה
עילית, שוב למוסד נווה חורש.
הפעם ביקשה את חדר־האוכל. היה זה
בשעה בה סועדים הנערים החוסים את פת
הערבית שלהם. ביקשה שוב לדבר עם
בנה. אמרו לה להמתץ. המתינה ולא קיבלה
תשובה. במשך דקות ארוכות נשאר
מכשיר הטלפון פתוח מהעבר השני. לב סוף
נותק הקו מבלי שמישהו דיבר עמה
או סיפר לה משהו.
אותה שעה כבר לא היה ציון אדרי
במוסד. כמה שעות קודם לכן הגיעה ניידת
מישטרה ממישטרת חדרה אל המקום,

ילד 1ה נכלא
כין סוטי מין
לפי הזמנת הנהלת המוסד. השוטרים עצרו
את ציון אדרי, הובילו אותו לתחנת
המישטרה של מישטרת חדרה. הוא נחשד
בביצוע מעשה מנוגה בגופו של אחד התלמידים
האחרים של המוסד.
איש מאנשי הנהלת המוסד או המטפלים
בו, ואיש מאנשי מישטרת חדרה לא מצא
לנכון להודיע להוריו של ציון אדרי
כי הוא נעצר וכי נלקח לתחנת המשטרה.
רק בשעות הערב של יום רביעי בשבוע
שעבר, שמעו הוריו של ציון
על בנם. אליהו אדרי, אביו של ציון,

ך ן עליזה אדרי, עובדת־משק בבית־הזזולים בעפולה עילית, ממררת בבכי על

0 1 \ 11 רצח בנה ציון בן ה־ .14 היא לא ידעה על מעצרו של בנה וכאשר נמסר
לה דבר מותו, סיפרו לה כי מת מהתקף־לב .״הוא היה בריא כמו שור !״ היא צעקה.
ך) בוקר יום ראשון בשבוע שעבר,
6יצא ציון אדרי מפתח בית הוריו
שבעפולה עילית. הוא נשק לאביו ואמו
ולארבעת אחיו ואחיותיו, נטל עמו חבילה
קטנה וירד לתחנת האוטובוס.
מאות ילדים בגילו עשו אותה שעה את
דרכם באוטובוסים לבתי-הספר שבעפולה.
אבל ציון אדרי לא היה עימם. הוא נסע
עד לתחנה המרכזית של עפולה, משם נטל
אוטובוס למוסד נווה חורש (כפר יוליא-
נה) ,מוסד לנערים חוסים של מישרד־ה־סעד,
לשם היה עליו לחזור בתום חופשת
השבת שקיבל.
לקראת סוף השבוע היה ציון צריך

מתרחש. אחד השוטרים שם את ידו ער
כתפו. אליהו נבהל, חשש כי עומדים ל-
עצרו.
״מה אתם רוצים ממני?״ צעק ,״מד,
עשיתי? מה קרה?״
אחד השוטרים הסתכל בעיניו ואמר לו
בשקט :״אנחנו מצטערים, אבל הבן שלך.
ציון, מת...״

״זה1 ז המע

313 05311:1

מאשים:

את מישטרת״ישראל על מעצר
שרירותי של נער בן ,14
בתא אחד עם שלושה עצירים
מבוגרים, מהם שניים
הידועים בעבריינים מועדים,
וזאת בניגוד לתקנות חמיש-
טרח האוסרות מעצר קטינים
ומבוגרים בתא אחד.
את מישטרת־ישראל על כך
שלא הודיעה להוריו ומשפחתו
של הנער ציון אדרי,
בי הוא נעצר בחשוד בעבירה
על המוסר ונ3לא ב־תחנת-חמעצר
של מישטרת
חדרה, ובכך מנעה ממנו את
ההגנה והסעד המשפטי שהם
מזכותו של כל עצור.
את הנהלת המוסד לעבריי-
ניס-צעירים ״נוה-חורש״ ,בידיה
הפקיד בית־המישפט
את הנער ציון אדרי, בכן
שמסרה אותו למעצר מיש-
טרתי מבלי להודיע על כן
להוריו, במקום להעניק לו
את הטיפול חמתאים במיס־גרת
המוסד.

11,11ל ״1 1^|׳0!111 0 1ציון אדרי כילד, בתחפושת פורים בה הוא לבוש
מדי שוטר וחובש על ראשו כובע עם סמל מישטרת
111 #1111שיוסי
ישראל. הילד, שנכלא פעמים רבות במישטרה כחשוד בפריצות וגניבות חלם להיות שוטר.
לחזור לבית הוריו. הבטיחו לו בבית שעד
אז ירכשו עבורו בגדים חדשים, לחגיגת
הבר־מיצווה שלו. לציון אדרי מלאו
כבר 14 שנים ושלושה חודשים, אולם
הוא טרם הובא למיצוות. הוא לא זכה גם
לראות את בגדי הבר־מיצווה שרכשו עבורו,
או לחגוג את כניסתו בעולן של מיצוות.
יום אחד אחרי שעזב את הבית, ציל-
צלה אמו למוסד, אליו נשלח לפני כשנתיים
לפי צו של בית־המישפט. היא לא
הצליחה לקבל את בנה בטלפון. נאמר לה
כי שלום לו וכי הוא חש בטוב.
למחרת בערב, יום שלישי, צילצלה ה
סייס
את מלאכת יומו כפועל־בניין.
הוא עמד ליד פתח ביתו בעפולה עילית,
שוחח עם כמה שכנים, כאשר ראה לפתע
קבוצת שוטרים מתקרבת אל הבית. לידם
צעדה אחות לבושה בחלוק לבן.

״רצחו
א ת הילד!״
תה אליהו אדרי?״ שאלו אותו.
כשהשיב בחיוב תססה האחות בידו
ומיששה את הדופק שלו. הוא לא הבין מה

אותה תיכננו לקיים השבוע, יושבים חוריו ואחיו״!
על מותו בביתם שבעפולה עילית. הכנסתו של

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

האב .״זה לא אנחנו.״״ אמר אחד מהם.
שוטר אחר אמר כי בבית־החולים הילל
יפה בחדרה, לשם הובא הבן, מסרו
אחרי בדיקה ראשונית כי ציון מת 8־
התקף־לב. האב סרב להאמין. ביקש מהשוטרים
כי יקחו אותו למקום שם מת בנו.
קצין חמישטרה שהיה עם השוטרים הבטיח
לו להביא אותו לשם למחרת היום.
לנבחרת הובא אליהו אדרי לתחנת ה־מישטרה
בחדרה. לקחו אותו עד לשער הברזל
של תא המעצר בתוכו מת בנו.
״נישקתי את דלת הברזל,״ סיפר אליהו,
״ובכיתי״ .ואז נפתח החלון הקטן של

ו1ח1ק בתא־המעצר
במגבת

הדלת. אחד העצורים שהיו בתוך התא ביקש
ממני סיגריה, .אני אבא של ציון׳
אמרתי לו, ,איך מת בני ן׳ הוא אמר
לי, :הבן שלך לא מת ...הוא נרצח ...זה
שרצח אותו נמצא פה בתוכו, בפנים התא.״׳
״קצין
המישטרה שעמד לידי תפס את
ראשו. קצין אחר צעק עליו , :מדוע הבאתם
את האבא לכאן?׳״
יותר אין אליהו אדרי מסוגל לספר.
הוא רק ממרר בבכי :״הלך הילד ...הם
רצחו אותו ...רצחו את הילד שלי.״״
אחד ממכריו של האב, אלי אפללו, נסע

ה ״111 אליהו אדרי, פועל בניין העובד כברזלן, אב לחמישה ילדים שציון היה
- 11 * 11 הבכור שבהם. הוא גילה כי בנו נרצח רק במקרה, כאשר תבע מהמישטרה
לקחתו למקום המוות של בנו, שם גילה לו עציר כי בנו נרצח בתא על־ידי עצירים.

;יניו של אליהו אדרי חשכו .״מה פתאום?״ זעק,
!לא נכון! על מה אתם מדברים?״
זשוטרים סיפרו לו מה אירע. ציון נלקח לתא
צר במישטרת חדרה. למחרת היום נמצא מת
המעצר. אליהו סירב להאמין :״זה שקר! זה
נכון בני לא היה חולה ! איך מתי? ! אף פעם
!היה חולה! אתם רצחתם את בני!״
ו-שוטרים עמדו חפויי ראש מול כאבו של

ום לחגוג את חגיגת
ומיצווה של ציון,
״זל ציון אדרי שבעה
ציון למיצוות הת
עמו
למכון לרפואה מישפטית באבו־כביר,
לראות את גופת הבן. סיפר אפללו :״ראיתי
את הגופה. על צוואר הילד היו סימנים
של חניקה. ראיתי גם את המגבת שבה
חנק אחד העצורים את הילד בתא המעצר.״
ציון אדרי עלה עם הוריו ממרוקו
בשנת ,1962 כשהיה עוד תינוק. בארץ
נולדו לו עוד אח ושלוש אחיות. ב
עכבה
הן משום שהיה שפוט למוסד לעבריינים צעירים והן משום
שלפי מינהג יהודי מרוקו, אין. חובה לקיים את חגיגת הבר־מיצווה
דווקא ביום ההולדת ה־ 13 של הנער. בדרך כלל ניתן לחגוג את הבר־מיצווה
במשך כל שנת החיים ה־ .13 הוריו של ציון דחו את חחגיגה.

גיל צעיר, עוד בכיתות הנמוכות של בית-
הספר העממי, הסתבך עם החוק. הוא נחשד
בביצוע פריצות וגניבות. כשהיה בכיתה
די נשלח לראשונה על פי צו של בית-
מישפט לנוער למוסד לנערים חוסים, ב־מיצפה־ים.

לפי
החוק הפלילי לא ניתן אפילו להעמיד
לדין קטין על ביצוע עבירות מסוג זה.
(המשך בעמוד )22
מעצר מהר
1יה זה סוף הדרך שלו. הוא לא חזר
ן 1יותר לבית־הספר. תחילה הועמד תחת
פיקוח קצין מיבחן. כשקצין המיבחן נכשל,
הילד ביצע עבירות נוספות הוא נשלח
על-ידי בית־המישפט פעמיים למוסד לעבריינים
צעירים.
גם בתקופות שבילה בבית לא היו מפסיקים
להטרידו. סיפרה האם :״כל פעם
שהיתה מתגלה פריצה בעפולה, היתד. ה־מישטרה
באה לבית שלנו ועוצרת אותו.
הייתי שואלת אותם, :למה אתם עוצרים
אותו? הוא עשה משהו?׳ והם היו עונים
לי, :הוא חשוד. הוא רק חשוד.״,
תחילה הוא הואשם בגניבת צעצועים
וממתקים. אחר־כך כבר האשימו אותו בגניבת
חפצים רבי־ערך. פעם ראתה אמו
כי הביא הביתה שרשרת זהב. סיפר כי
מצא אותה. האם שלחה אותו לתחנת־ה־מישטרה
והוא החזיר את שרשרת הזהב
במציאה שמצא ברחוב.
עד שנשלח למוסד לנערים נווה־חורש.
הוא נמצא בתקופת המשבר של גיל ההתבגרות.
כל פסיכולוג מתחיל יודע כי
בתקופה זו עובר כל נער תקופה של הו־מוסכסואליזם.
זהו חלק משלבי ההתפתחות
של האישיות, שמשתחררים ממנו בתקופה
מאוחרת יותר. זהו שלב טבעי ונורמאלי
ואין בו כל סטיה מינית.
אולם במוסד של מישרד־הסעד שנועד
להגן על הנער, לחנכו ולתקנו, לא הבינו
כנראה עובדה יסודית זו. כאשר התלונן
אחד הנערים במוסד כי ציון ביצע מעשה
מגונה בגופו, הוזמנה המישטרה. ציון
נעצר לחקירה.
עצם המעצר הוא מוזר ביותר. לא היה
מדובר כאן במבוגר שביצע מעשה מגונה
בגופו של קטין. לא היה מדובר כאן ב פשע.
אילו היתד. המישטרה מוזמנת לעצור
כל נער שביצע מעשה מגונה בגופו של
חברו, היו בתי המעצר גדושים בנערים,
ולא דווקא עבריינים או נערים חוסים.

המזכרת

אד1י, בה הוא נראה במכונית־צעצוע עם
אביו, אליהו אדרי. לאחרונה שהה ציון
במוסד לעבריינים־צעירים נוה־חורש, שם
נעצר על־ידי המישטרה׳כחשוד בביצוע
מעשה־מגונה בגופו של תלמיד אחר במוסד.

!! 11.11 1...י

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רצחבח סו ת המיעוטרה
(המשך מעמוד )21
אבל מישטרת חדרה עצרה את הנער.
כל פרשת מעצרו לוטה בערפל כבד. מסתבר
כי השוטרים שעצרו את ציון לא ידעו
לא את שמו הפרטי ולא את גילו המדוייק.
במשך כמה ימים דיברה המישטרה, ובעקבותיה
העתונות, על ישראל אדרי.
במישטרת חדרה סברו משום מה שהנער
הוא בן 16 וחצי .״זה מה שהוא אמר לנו,״
אמרו השוטרים. קשה להבין איך יכלו
שוטרים לעצור נער במוסד לעבריינים
מבלי לקבל בהנהלת המוסד כל נתונים
עליו, לפני שהחליטו לחקרו.
לא רק זה, אלא שצי ון הושלך לתא־מעצר
אחד עם שלושה עצורים מבוגרים. שניים
מהם היו מוכרים כעבריינים, נעצרו כחשודים
בביצוע פריצה. השלישי נכלא בתא
המעצר משום שלא שילם דמי־מזונות לאשתו.
הנער
שהה במחיצת המבוגרים כל הלילה.
הוא היה עמם יחד גם כל שעות
לפני הצהרים בתא, וזאת בניגוד לתקנות
המפורשות של מישטרת ישראל או שי-
רות בתי־הסוהר האוסרות כליאת קטינים
במחיצת מבוגרים. בעבר ארעו בבר ב־מדינת-ישראל
יותר מדי אסונות וטרגדיות
בתוצאה מכליאת נערים במחיצת מבוגרים.
מגבת סביב הצוואר
ך* מינים הנפלאים בתא אחד עם
| /מבוגרים, הופכים תכופות לקורבנות
של מעשי־סדום המבוצעים בהם על־ידי
עבריינים. הם אינם יכולים להתנגד, חוששים
להתלונן על המעשים בפני השוטרים
בתחנת־המישטרה מפחד פן ינקמו בהם
העצורים האחרים.
זה גם מה שאירע ככל הנראה לציון
אדרי בתא הכלא.
לפי גירסת המישטרה נפל ציון אדרי
קורבן לשעשועי העצורים בתא. אחרי שסיימו
את ארוחת הצהריים שלהם בתא,
טענה המישטרה, החלו העצורים להשתעשע.
אחד מהם נטל מגבת, נופף בה כמו
בשוט ואחר־כך גם כרך אותה סביב צווארו.
ואז, לפתע, צנח ציון על ריצפת תא
המעצר ללא הכרה. העצורים המבוהלים
ניסו להחזיר את רוחו אליו בהנשמה מפה
לפה. כשנוכחו בי הוא חסר חיים הקימו
זעקות ואז רק הגיעו השוטרים אל התא.
היה זה מאוחר מדי. ציון אדרי מת.
לפי גירסה אחרת נכרכה המגבת סביב
צווארו של הנער על־ידי אחד העצורים
בתא כאיום, כדי לאלצו להסכים למגע
מיני. ציון סיפר לעצורים בתאו על איזה
רקע נכלא וכנראה שסיפוריו הביאו אחד
מהם למחשבה כי יצליח לפתות את הנער
למעשה־סדום. כשהתנגד, התהדקה המגבת
סביב צווארו עד שנחנק ומת.
ועדות־החקירה שמונו לחקירת הפרשה,
על־ידי המישטרה ועל־ידי מישרד־הסעד,
תצטרכנה לקבוע בדיוק איד ומדוע מת הנער.
אלא שקשה לסמוך על מסקנות מעין
אלה.
שכן גם אנשי המישטרה וגם אנשי
מישרד־הסעד נושאים במקרה זה באחריות
לרצח הנער. אין הם יכולים לרחוץ בניק-
יון־כפיים ולטעון כי לא ידיהם הם ששפכו
את דמו. הנער נמסר להם להגנה ולא להענשה.
אם נרצח בעת שנמצא תחת חסותה
של המישטרה, חייב מישהו לתת את
הדין על כך.
עורך־הדין גדעון לשם מעפולה, המייצג
את מישפחת אדרי שוקל אפשרות של הגשת
תביעת נזיקין נגד מישטרת־ישראל,
על רשלנות פושעת שגרמה בעקיפין למותו
של ציון. ההורים ביקשו אומנם להגיש
תביעה נגד השוטר שכלא את בנם בתא
אחד עם עבריינים בוגרים, אלא שככל
הנראה אין בסים משפטי לתביעה בזו. אם
עבר השוטר עבירה כלשהיא, היתד. זו,
לפי תקנות המישטרה, עבירה משמעתית
בלבד. אבל אפילו תוגש תביעה כזו, אין
בכך די. המדינה חייבת לפעול במקרה זה.
רק שופט חוקר, שימונה לחקור את
נסיבות מותו של הנער, יוכל להוציא מסקנות
אובייקטיביות. שכן השאלה איננה
מי מבין העצורים שהיו כלואים עם הנער
בתא הוא שרצח אותו ז השאלה היא: מי
אחראי לכך שנער שנמסר לחסות מישרד־הסעד
הושלך לתא סגור במחיצת סוטי-
מין?

תיק׳ מס־ההכנסה מגלים:

בדזדת טו ט דו

הג מי ו!\ ג ר מי
ף* אשר קיפלו אנשי הרשות־לניירות-
ערך באוצר את מאזני קונצרן סולל־בונה,
שמו ליבם לכך שהחברה החליטה
לנכות מרווחיה בשנת ,1973 שהסתכמו
ב־ 131 מיליון לירות, סך של 60 מיליון.
סכום זה הוא הצטברות של שנים אחדות
של הפרשי-הצמדה ושינויי שער מטבע,
וסולל־בונה החליטה לנכותו בבת״
אחת בשנת המאזן הזו. אנשי רשותי
גיירות־הערך תמהו, שכן בדרך־כלל מעוג־

דה לא־במעט לפקידי מס־ההכנסה, שעשו
מלאכתם קלה ולא העמיקו חקירתם בכדי
שיוכלו להצביע בעת הדיון על סיכום בדוק
של ההכנסה שהושמטה למעשה.״
אולם לא רק ״כושי״ חב תודה, ולא
רק לפקידי מס־ההכנסה, מאחר שהתמונה
שהתגלתה במד,לך מישפטו חשפה אי־סד־רים,
חוסר כל ידע ופיקוח על התשלומים,
שהיו בהיקפים של מאות מיליונים לשנה.
משה לוי נולד לפני כארבעים שנה

גם חברת הסולל של ניסים בדולח, חברת
ברוך וילקר, החברה להנדסה ימית מחיפה
והאחים לנצמן — בהיקף דומה. נגד ״כושי״
הוגשה התביעה בגלל מידע שקיבלה
מחלקת החקירות של מס־ההכנסה עליו,
ולכן החלה לבדקו. בדיקה זו היתה מיק־רית
ושיטחית, כפי שיוסבר להלן.
בבית־המישפט העיד מפקח מס־ההכנסה
מרחובות, אהרון עיני, שערך את השומות
של לוי. הוא סיפר לבית־המישפט כי

דחפור עו בדב בי צו רי קו בו לב בתעלת סואץ
יינת כל חברה להראות רווחים גדולים
ככל האפשר, ואילו כאן מקטינה סולל־בונה
את רווחיה בצורה שרירותית, בשיעור
ניכר: ב־ 60 מיליון לירות.
כאשר שאלו אנשי הרשות את נציגי
סולל־בונה לפשר הדבר, קיבלו את ההסבר
הבא: הרווחים הגדולים באו מעבו דות
החברה עבור מישרד־הביטחון.

החכרה חוששת כי אם תראה
את רווחיה האמיתיים, יכחינו ראשי
מישרד-הביטחון ככף — ש־
״סורל־כונה״ הרוויחה רווח גורמי
של 131 מיליון על הכנסות מעבודות
כסך 881 מיליון — רווח של
11.5לערך, פי שניים(!) מתח
יבי מס-ההכנסה!

כאשר הרווחים הגלויים הם בסדר־גודל
כזה, כמה מרוויחים באמת הקבלנים הפרטיים
שעבדו, ועובדים, עבור מישרד־הביטחון,
ומוכנים לנקוט שיטות שוודאי
כי סולל־בונה אינה נוקטת י
בימים אלה נסתיים שלב במישפט שמנהלת
מדינת ישראל נגד קבלן העבודות
והבנייה משה (״כושי״) לוי. תיקי בית-
המישפט מגלים טפח מן המתרחש בעבודות
הקבלנים של מישרד־הביטחון, וטפח זה
דיו כדי לזעזע כל אדם בישראל הסבור
עדיין כי במישרד־האוצר קיים מנגנון
לגביית מיסים העושה משהו.
קבע השופט המחוזי בתל-אביב, דב
לוין, בזכותו את ״כושי״ משניים מארבעת
סעיפי האישום הקשורים בעבודות שעשה
עבור מישרד־הביטחון בסיני :״על זיכויו
של הנאשם משני האישומים הוא חייב תו-

בשכונת שבזי בתל־אביב, עבר ל־ראשון
ילציון לאחר שנשא לאשה בת עיר
זו. עד שנת 1967 עבד כמפעיל ציוד עפר
כבד אצל ישעיהו לנדאו, כיום בעל חברת
חירם־לנדאו, בין הגדולות בארץ בציוד
כבד.
אחרי מילחמת ששת־הימים החל ״כושי״
לעבוד כעצמאי וכשותף של כלי עפר
כבד, ונכנס לעסקים שונים. כיום הוא
בעל חברת לוי־שאולי, יחד עם יהודה
שאולי, ושותף בחברה נוספת בשם ש.י.מ,

פקיד־ה שו מה
לא הבין
* חודש מאי 71׳ פשטו עליו אנשי מס-
^ הכנסה, וכתוצאה מכך הגישו נגדו
כתב־אישום שעיקרו בכך שהעלים, הכנסות
בהצהרותיו לשנים 1968ו־ ,1969 וכן כי
מסר אישורים כוזבים על זכאים.
היקף ההכנסות שהעלים, לפי כתב־האי־שום,
היה 343 אלף לירות, כאשר כלל
מחזור עבודותיו באותה תקופה היה כ־
650 אלף לירות, לשנה. לפי בתב-האישום
הצהיר, בהצהרת־ההון שהגיש בתחילת
,1970 כי הכנסותיו בשנת 1968 היו 18
אלף לירות וכי בשנת 1969 הרוויח רק
42 אלף לירות התביעה טענה, כי
הצהרות־ההון שהגיש אינן תואמות את
הנתונים שבידיה, ולכן הגישה את המישפט.
משה לוי הוא אחד נד 500 ויותר קבלני
ציוד עפר כבד. בגיזרה שבה עבד בסיני,
בתקופה שעליה הורשע! ,עבדו יחד עימו

עד אפריל 1970 לא העביר מישרד־הביט־חון
לאוצר את ניכויי־המם במקור, ולכן,
עד לתאריך זה לא ידוע למס־ההכנסד,
כמה קיבל כל קבלן, ומי קיבל!
מעדותו של עיני עולה, כי עד היום

אין דמם-ההכנם ה בד מידע עד
הכנסות הקכדנים שעבדו עכור
מישרד-הבטחון עד דחודש אפריד
,1970 היינו משך ארבע שנות
החזקת השטחים והקמת הביצורים

עיני המשיך וסיפר, כי בשנת 1970 קיבל
את כרטיסי החשבון של לוי במישרד־הביטחון,
אבל לא הבין אותו, כיוון שקיבל
את הכרטיס ללא מפתח־הסימולים של
מישרד־הביטחון (הכרטיס הוא בשיטת
איי.בי.אם. וללא המפתח אין אפשרות
להשתמש בו).
עיני סיפר, כי חודשיים בילבד לפני
תחילת המישפט, היינו בשנת ,1971 קיבל
את מפתח־הסימולים ממישרד־הביטחון !
״אבל,״ סיפר עיני ,״או? הסימולים איני
מבין גם כיום. לא פניתי למישרד־הביטחון
(לבקש את המפתח) ,לא נכנסתי לשאלה
של ההכנסות. על הכרטיס של מישרד־הביטחון
יש 153 סימנים, ולמדתי אותם
רק אחרי הישיבה הקודמת של בית־המיש־פט.
אני לא השתמשתי במפתח הזה, כי
לא הכרתי אותו!״
כאן יש להיעצר רגע, כדי לאפשר לקורא
הלא־מאמין לקרוא שנית את המישפטים
האחרונים. בן, זהו בדיוק.

מסתבר כי במשך השנים 1967
1970 לא דיווח מישרד-הביטחון

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

החשבונות שהגיש בסך מיליון לירות. אז
שילמו לו במזומן 815 אלף לירות בעוד
שמגיע לו, לפי בדיקות שנעשו עכשיו,
רק 535 אלף לירות.
לא ייתכן כי משה לוי הוא היחידי ש קיבל
יותר מדי, לטענת מישרד־הביטחון.
פשוט את המיקרה שלו בודקים עכש־ו
כמו שצריך, רק בגלל חקירות מנדההכנסה.
מה יקרה אם יבדקו באותה צורה גם את
כל שאר הקבלנים? כמה ממיליארד הלי רות
ששולמו לקבלני העפר בביצוהקם היו
לידות מיותרות?
הוויכוח בין ״כושי״ למישרד־הביטהון
מגלה פרטים על התשלומים ששולמו:
0״כושי״ תובע, על חפירת מיקלטים
תודקרקעיים לפי 3219 ממ״ק — 7לירות
למ״ק. מישרד־הביטחון טוען כי חפר
רק 2653 ממ״ק.
׳ 9״כושי״ תובע תשלום על חפירת
24 מיסדרונות למיקילטי״תחמושת, לפי
1700 לירות המיסדרון. מישרד-הביטחון
טוען כי עבודה זו לא בוצעה כלל.
״כושי״ תובע, על מילוי עפר מעל•
בונקרים לפי 684 ממ״ק — 7לירות ה־מ״ק.
מישרד־הביטחון אישר רק 253
ממ״ק — 3לירות למ״ק.
@ ״כושי״ תובע תשלום על מילוי
סוללות בשקי חול, לפי 15 אלף שקי חול
לסוללה — 1.5לירה לישק. מישרד־הביט־חון
אישר רק 3120 שק לסוללה, לפי 1
לירה השק.

כלל למישרד־האוצר עד העוכדים
עכורו, והתשלומים ששילם להם.
לאחר מכך, כאשר דיווח, היה שולח —
כאשר התבקש לעשות זאת לגבי קבלן
מסויים, לפי דרישת מס־ההכנסה — את
כרטיסי־החשבון ללא ממפתח לפיענוח.
פקיד־השומה שקיבל את החומר והיה
צריך, לפי כרטיס־החשבון של הקבלן ב־מישרד־הביטחון,
לבדוק את הצהרותיו של
הקבלן, התעלם מכרטיסי־החשבון כיוון שלא
הבין את הסימולים שעליהם ללא מי
מפתח. כאשר הגיע גם המפתח, סוף־סוף,
התעלם פקיד־השומה גם ממנו.
כרטים־החשבון של מישרד־הביטחון
נותן את התשובות הברורות היחידות לפקיד
השומה לגבי הכנסות הקבלן. כאשר
פקידי־השומה מתעלמים מכרטיסי־יד,חשבון,
כיצד עשו שומות? לפי הצהרות הקבלנים
בלבד? הייפלא, אם־כן, כי תחשיבי מס־ההכנסה
לשנת 1969 קבעו כי הכנסות
הקבלנים היו 1600 לירות לחודש בלבד?
אולם גם מי שחושב כי מופרז לדרוש
מפקידי מס־ההכנסה להבין כרטיסי־השבון
של מישרד־הביטחון, יסכים כי יש לתבוע
ממנהל הגיזברות של מישרד־ד,ביטחון, האחראי
גם על הכירטוס, כי יבין את
החשבונות. עובדה היא כי הם נעשים
בשיטה כה מסובכת, עד שראשי הגזברות
ומחלקת התשלומים של מישרד־ד,ביטחון,
שהעידו בבית־המ״שפט, לא הצליחו אף
הם להבין את כרטיסיהם־שלהמ. כפי ש קבע
השופט לוין בפסק־דינו :״בכרטיסי
החיוב־זיכוי צויינו תאריכי הרישום על
פי קוד מקובל באגף הכספים, שלא פוענח
בפני בוודאות במהלך המישפט!״
אם כן, לא רק פקידי השומה לא עשו
את המוטל עליהם. קבע השופט :״לאחר
בירור נוסף של היקף פעולתו של הנאשם
עבור מישרד־הביטהון, ניתן היד, בהחלט
להגיע לכלל שומה סבירה של הכנסות
הנאשם החייבות במס.״
פקידי-יהשומה ואוזל ת־ידם, חברו עם
השיטה המסובכת ישבה רושמים את הפעולות
הכספיות במישרד־הביטחון. זוהי שיטה
כה מסובכת עד שגם ממציאיה וראשיה
לא הצליחו להסבירה לבית־המישפט.
לא פלא שמאות מיליוני לירות חומקות
מדי־שנה בין הכרטיסים של מישרד־הביט־חון
לבין בטלנותם של פקידי השומה.

1971 קיבל באותו מקום, תמורת אותה
עבירה 12 ,לירות למטר מעוקב ! בדיקה
שעשה מבקר המדינה העלתה כי הסכומים
ששולמו למרבית הקבלנים שנבדקו עלו
ב־!ס 207 עד !־ 507 על הסכומים שצריך
היה לשלם לפי החישובים של המבקר!
מושג טוב יותר על מה שקרה בפועל
בהקמת קו בר־לב ניתן לקבל מהצצה בתיק
תביעות־הדדיות ישל משה לוי ומישרד־הביטחון,
על עבודות ביצורים שנעשו
בשנת .1970״כושי״ תבע ממישרד־הביט־חון
מיליון לירות.
בכתב התביעה סיפר כי בשנת 1970 עשה
עבודות שונות, בחלקן הגדול ללא חוזה,
הגיש בדצמבר 1970 חשבונות על סך
מיליון לירות, וקיבל מייד מיפרעות •בשיעור
של 815 אלף לירות. מסכום זה ניכו
,־ 107 פיקדון עד לגמר התשלום, ועוד
־ 37 לקרנות סוציאליות.

לא היה כל ניכוי־במקור שד מס־הכנסה,
למרות הצהרות מישרד־הכיטחון
כי החל מאפריל 1970
הוא מנכה 5כמקור מכל הקבלנים
העובדים עבור מישרד-הבי-
טחון:
לאהר־מכן דגיש ״כושי״ חשבונות סופיים
על סך 1.5מיליון לירות. מי שר״
הביטחון הגיש תביעה נגדית שבה טען
כי שילם לו 208 אלף לירות מיותרות על

שי טו ת -הונ אה
חד שות
* 9ישרד-הכיטחון טוען גם בחלק
1₪1מן העבודות שעבודן תובע לוי כסף,
לא היה הוא הקבלן, אלא קבלן אחר ש־עימו
נחתם חוזה על כך, כן טוען מישרד־הביטחון,
כי לוי תובע כסף לפי הערכה,
בלי ציון כמויות או מחירים, דרש מחירים
שונים בעד אותה עבודה בחשבונות חלקיים
וסופיים, לא רשם עבודות ביומני-
עבודה כנדרש, לא מסר רשימות עובדים
ופירוט שעות־עבודה גם־כן כנדרש.
מישרד־הביטחון לא גילה בכך את
אמריקה. לכספים שהזרים מישרד־הביטחון
לקבלני קו בר־לב יש חלק חשוב ביצירת
מאות ׳המיליונרים החדשים שצצו בארץ.
פשעים החטיפה >1ן המ׳ימעיד
האס ;ועדה החטיפה-
י בצהרי-היום למטרת
זנות, או תלונה
במישטרה?
אחרי מירדף ממושך חסמו ניידות־המישטרד.
את דרכה של מכונית הפורד־טאונוס
ברחוב בחולון. מסוק מישטרתי
חג מעל זירת־האירוע. מתוך המכונית יצאו
נתן ברנס 27 קבלן לעבודות־אספלט
ובעל מישפחה, וחברו חרוש קלמנט

בתוך המכונית ישבו שתי צעירות. האחת,
לטענת השוטרים, היתה דפנה חדד
( ,)23 גרושה ואם לילד, תושבת חולון.
האחרת היתה רחל (השם בדוי — בית-
המישפט אסר את פירסומו) ,נערר, בת 17
וחצי, שנחטפה זמן קצר קזדם־לכן מ-
מקום־עבודתה במיפעל ׳לשפופרות בחולון.
״היא גנבה כסף!״ .במישטרה טענה
הנחטפת כי שלושה שבועות קודם־לכן
הובאה לדירתה של דפנה, שם ביצע בה
נתן ברנס מעשה מגונה שלאחריו שכב
איתה. שני הגברים נעצרו, והובאו בפני
שופט־שלום בתל־אביב על־ידי המישטרה
בבקשה לעצרם ל־ 10 ימים, כחשודים ב חטיפת
הצעירה כדי להורידה לזנות.
דפנה חדד שוחררה, לאחר שהוברר
לחוקריה כי היא גרושה, ויש לה ילד קטן
בבית. סיפרה דפנה השבוע :״המישטרה
ניפחה את העסק הזה, ללא שום בסיס.
רחל הזו, הצעירה שהמישטרה טוענת שחטפנו
אותה, היתה באה לבקר בדירתי

כנימוקים שד כיטחון המדינה
וכיצורים ככל מחיר, חכרו יחד פיקוח
כושל שר מישרד־הכיטחון ו•
מערכת־תשלומים מסורכלת, עם
אוזלת־יד ושלומיאליות שד פקידי
השומה. כין שני גורמים אדה זרמו
מאות מיליונים לכיפים פרטיים,
ויצרו את שיככת המתעשרים ה
קרוייה מתעשרי קו כר־דכ.

כיום הם עובדים ברמה הסורית ובסיני.
כל נסיגה נוספת מספקת להם תעסוקה
נוספת. ייתכן שמישרד־הביטחון שינה את
שיטות־הפיקוח. הקבלנים לא נבהלו. הם,
מצידם, שינו את שיטות־ההונאה.

חוטפת חדד
מה פיתאום חטיפה?

ת שלומים
בעיניים עצומות
ף* אוגוסט 1970 החלה הקמת מה
^ שקרוי יזו בר־לב. הפסקת־האש של
חודשים אחדים נוצלה להקמת הקו וביצוכמו
חול.
רו, ומאות מיליונים נשפכו
קבלני־עפר מעידים, כי איש לא בדק
את התחשיבים שהגישו, או את החשבונות
שעליהם ביקשו כסף. מישרד־הביטחון
קיבל חשבונות, ואותם שילם מבלי לבדוק.
הקבלנים נהגו בשיטת ה,חאפ.׳ קבלן
מסויים להספקת אבן קיבל, באוגוסט ,1970
22.30 לירות למטר מעוקב,ובפברואר

במדינה

11 ״1 !111011 כך נראה חשבון שהגישו קבלנים למישרד־הביטזזון לקבלת תשלום
י י 4 •1 , ,על עבודות שבוצעו. בחשבון מפרטים את מהות העבודה, היקפה ואת
גובה התשלום הנדרש עבורה. לאחר אישור החשבון במישרד־הביטחון, הוא מועבר
למחלקת הגיזברות, לתשלום. הגיזברות משלמת למגיש החשבון את הסכום המאושר, בניכוי
.־ 107 לפלקדון עד גמר בירור החשבונות, ועוד אחוזים אחדים לקרן לביטוח חיי העובדים.

בגלל בעלי, שממנו התגרשתי בד 19 בחודש
זה. היא היתה עוקבת אחריו.
״בשבוע שעבר היא נכנסה לדידה ואמרה
שהיא רעבה מאד. אמרתי לה שתיקח
לאכול. היא אכלה משהו, ואחרי שהלכה
גיליתי שנעלמו לי 250 לירות, ששמתי
בקופסת־הלחם. סיפרתי לחבר שלי נתן
ברנס שהכסף נעלם, ואז נסענו למיפעל
שבו היא עובדת, כדי לבקש את הכסף.
״אני ירדתי לבד, ונתן וחרוש נשארו
במכונית. נכנסתי וביקשתי ממנה שתחזיר
מה שהיא לקחה ממני, ואמרתי לה שאם
היא לא תבוא אתי, אני אתלונן עליה
במישטרה. אז היא באה מרצונה הטוב.
מה פתאום זנות? ״אי-אפשר לסמוך
על מה שהיא מספרת. היא לא יודעת
מה היא מדברת. עובדה. אחרי שהיא
באה איתנו נסענו לדירתי בחולון כדי
לראות מה שלום הילד שלי. אחר־כך רצינו
לנסוע להתלונן על הגניבה. לא נכון גם
שנתן שכב איתה בדירתי כמו שהיא מספרת.
היו אצלי אז אנשים.״
על יחסיה עם נתן ברנס, בעל העבר
הפלילי, אומרת דפנה, שאינה נראית כלל
כגרושה ואם לילד, אלא כתלמידה :״לא
ידעתי על העבר שלו. הוא עושה רושם
טוב.״
בית־המישפט הורה לעצור את ברנס
ואת קלמנט, עד להשלמת החקירה. בינ תיים
מחפשת המישטרה גבר שלישי, שלפי
טענותיה היה קשור לביצוע החטיפה.

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מבקר.חווולס הזה־ חושו
את הדרה החש שר
משוו־החינוו ער שעווו״ת חניקות
נ מעונ ת החינוך הממלכתי בישראל
לה, רב־סרן בקבע, ולמנוע בעדו מל-
התפרץ לחדרו של מנהל מחוז תל־אביב
ישעיהו פרישמן, ולהכותו.
״זכותו של המפקח להעבירה או לסרב
לבקשתה,״ אמר הקצין ,״אבל לא ארשה
להתעלל בה. הוא מושך אותה כבר חודש
ימים. בכל פעם מבטיח ומבטל. כשאשתי
מנסה להזכיר לו מה הבטיח לה
בפגישה הקודמת, הוא מאיים לגרש אותה•
מהחדר. אחרי כל פגישה איתו אשתי
חוזרת הביתה כשהיא על סף היסטריה.״
מורה המלמדת בבית־־ספר מרכזי בתל-
אביב צפתה בשידור־טלוויזיה על מיגדל-
העמק. באותו שידור הועלה גם נושא
מצוקת־החינוך בעיירה. המורה שיכנעה
ארבע •מחברותיה, המורות, לתרום חלקן
למאמץ הציבורי ולעקור לשנתיים למ״גדל-
העמק כדי ללמד שם.

אותה מורה פנתה למפקח חיים
מנדלסון, ביקשה כי יובטח לה שבתום
שתי שנות ההתנדבות תו־

הפסידו בתי־הספר והמורה שנת
הוראה שלמה.

כך מעדיפים
מורה
ך• שנה שעברה ביקר המפקח מג-
״ ^ דלסון בכיתתי פעמיים,״ סיפרה
צעירה .״בכל פעם נכח בשיעור אחד.
בתום השיעור הראשון הוא יצא את
הכיתה בלא לומר מילה. בביקור השני,
אחרי השיעור, ביקש לעיין במערך־השיעור
שהיה מונח על שולחני, ושהבאתי אותו
רק משום שידעתי שהמפקח יבקר.
״המפקח התבונן במערך־ד,שיעור ושאל
אותי שאלה מוזרה, :מדוע המערך אינו
מקושט בציורים ד הוא הוציא מכיסו
מערך־שיעור לדוגמה והושיטו לי לעיון.
המערך היה מקושט בציורים ילדותיים.
הזדעזעתי, אבל לא אמרתי לו דבר.

כלנה, לחזור להוראה בבתי-ספר
כתל-אביב. תשובת המפקח היתה:
״לא מתנדבים עם תנאים.״

בבית הדר־דפנה שבשדירות שאול המלך בתל־אביב (למעלה) יושבים מפקחי
מישרד־החמוך, המפקחים משם על בתי״ספר בתל־אביב ובאייור המרבי.
המוסד היחידי שלא חלו בו כל שינויים הוא הפיקוח, על כל שלביו. מיבנה
הפיקוח הקיים בארץ הוא העתק מדגם מיושן שאומץ ממערכת החינוך באירופה,
כפי שהיה נהוג שם לפני עשרות שנים.
מרבית המפקחים ,״המאובנים״ — כפי שהם מכונים בפי אנשי מישרד־החינוך —
אינם מסוגלים למלא כהלכה את תפקידיהם. הם נכשלו בשתי הפעולות המרכזיות
שמערכת החינוך מצפה להן מהם: הדרכת המורה, והערכת יכולתו.
בשבועות האחרונים מנהל מישרד־החינוך מירוץ נגד מחוגי השעון. אחרי שתוכניות
רבות לשינוי במערכת הפיקוח טורפדו על־ידי המפקחים, החליטו שר״החינון
אהרון ידלין ומנכ״ל מישרדו, אלעד פלד, בישיבה שנתקיימה במישרדם ב־ 20 בדצמבר
,1974 לחולל את השינוי, להכין עד לחודש מארס תוכנית לצימצומח עד למינימום
של פונקציית הפיקוח.
הכנת הצעות השינוי הוטלה על מאיר אביעד הממונה על החינוך הטכנולוגי.
הצעותיו חייבות להתבסס על הדו״ח של פרופסור אברהם מינקוביץ וד״ר יוסף
באשי, מבית־הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.
שניהם נתבקשו עוד בפברואר 1972 על־ידי שר־החינוך דאז, יגאל אלון ,״לסקור
את מיבנה הפיקוח, להציע דרכים ואפשרויות לשיפורים ולשינויים במערכת״.
,בחודש אפריל 1973 הושלם הדו״ח, שהוא המקיף והיסודי ביותר בנושא זה
שהובן אי־פעם בארץ.
המפקחים, שסירבו לשתף פעולה עם צמד החוקרים, התנגדו למימצאי הדו״ח
ולהצעות השינוי שהועלו בו. לכן לא הובא הדו״ח לידיעת הציבור ונשאר חסוי.
שנה תמימה נמשך המאבק במטרה לשבור את התנגדות המפקחים. כדי להזיז
דברים הוחלט לרכך את הדו״ח, וב־ 13 במאי 1974 הוטל על ועדה בראשות עימנואל
יפה, מנהל האגף להכשרת מורים, להגיש דו״ח נוסף, על בסיס דו״ח מינקוביץ־באשי.
הדו״ח החדש הושלם בדצמבר ,1974 אך גם טמנו לא היו המפקחים שבעי־רצון.

ך* מהזה. המכוער חוזר על עצמו מדין
1שנה, בתחילת: חודש מארם.

כאותו חודש נפוזח כמישרדי־הם
של מפקחי מישרד-החינוד
יריד המורות.
תחילה מגיעות למישרדי המפקחים מורות
המבקשות העברה מבית-ספר אחד
למישנהו. בשלב השבי מתייצבות שם צעי-
רות שסיימו את חוק לימודיהן בהוראה,
המבקשות להתקבל לעבודה.
״במישרדי המפקחים מתרחשים דברים
מזעזעים,״ סיפרה אחת המורות (שמות
כל המורות המצוטטות שמורים במערכת).
.״מגיעות לשם מורות צעירות ונילהבות,
אך מייד מקצצים להן את הכנפיים. הן
לומדות לדעת שהמקום רקוב, ושהכל
גקבע בו לפי פרוטקציה.
״לא נוטעים במורות־מתחילות גאווה

על שביכולתו לתרום חלקן למערכת החינוך
דווקא במקומות מרוחקים, שם דרושים
מורים מסורים, שאיכפת להם.
״המורה מתחילה את עבודתה כשהיא
מתוסכלת, משוכנעת כי שובצה לעבודתה
במקום נידח לא משום שהיא נחוצה שם,
אלא משום שלא היו לה הקשרים המתאימים
כדי לזכות בג׳וב במרכז העיר.״
סצינות של בכי, מלוות בהתקפי-זעם
של בעלים ממורמרים, הן בגדר תופעת־קבע
בחודשי היריד.

זילזול
ת הו מי
* אחד המיקרים נאלצה מודה צעי-
4רה, שביקשה העברה, לעצור את מג-

קבוצת המורות נסוגה מתוכניתה, ז־מיגדל־העמק
הפסידה חמש מורות־מתנד־בות
שופעות רצון טוב.
במשך השנים הצליחו המפקחים להרוס
.את הדימוי שלהם בעיני ציבור המורים.
״הם לא היו מעזים להתנהג אל עוזרות-
בית כפי שהם מתנהגים כלפינו,״ ביטאה

מאח

1א ב יפת
אחת המורות את ההרגשה הכללית של
חברותיה.
יחס ההתנשאות של מפקחים, המלווה
בנוקשות ביורוקראטית מחרידה, מאמלל
לא פעם. כך אירע עם מורה ותיקה שלימדה
15 שנים בבית־ססר בתל־אביב, וקיבלה
חופשה־ללא־תשלום לשלוש -שנים,
כדי ללמוד באוניברסיטה.
מיספר חודשים לפני תום לימודי התואר
הראשון, התקשרה המורד, עם מנהל בית-
הספר שבו לימדה קודם, ונתברר לד, כי
למרבד, מזלה תוכל לחזור להורות באותו
בית־ספר. היא שיגרה מיכתב למפקח המחוזי
ישעיהו פרישמן וביקשה אישורו
לשובה לעבודה. כל תשובה לא נתקבלה.
גם למיכתב השני והשלישי ששיגרה לא
בא מענה.
עשרה ימים לפני תחילת שנת הלימודים
נתקבל בביתה של המורה, בשעות
הלילה, מיברק שבו נדרשה להתייצב בפני
המפקח נתן פרסקי כבר למחרת בבוקר.
בעלה
של המורה הודיע למפקח כי
אשתו לא תוכל להתייצב במועד הנקוב,
משום שהיא שוהה ביררשלים, ובאותו
בוקר עליה לעמוד באחת מבחינות ה-
בי.איי. שלה.

דבר לא עזר. המורה הוותיקה
לא שובצה בעבודה, למרות שהלה
מקום פנוי עבורה כבית־הפפר שבו
לימדה קודם והמנהל שמח לקבלה.
כגלל נוקשות ביורוקראטית

קינאון

המפקח חייס ־נזנדלסון
תובע מהמורים ללמד
בנוקשות, לפי מערכי־שיעור מיושנים, ומתעלס
מהתפתחויות בשיטות ההוראה.
״אחר־כך שאל אותי מדוע לא הוריתי
בדיוק לפי מערך־השיעור שנמצא אתי.
לא עניתי. ידעתי כי כאשר ייצא מהכיתה
יגיש דו״ח־הערכה עלי. אין לי זכות
לעניין בדו״ח, ולעולם לא אדע מה נכתב
בו עלי. אם יהיה שלילי, הוא עלול לחרוץ
את גורלי. לכן שתקתי, אבל השתוקקתי
להגיד לו שהוא מאובן, שהוא מסגר בארבעים
שנה אחר מהלך הזמן.
״המפקח רצה שאלמד, בנוקשות, לפי
מערך־שיעור מיושן שהמורים מחזיקים
בתיקיהם שנים, למרות שכל שנה מתחדשים
דברים, והרכב התלמידים משתנה.
״ליד בית־:סיפרנו, למשל, ניבנו מיספר
שיכונים למפוני שכונות־עוני, וילדיהם
עברו ללמוד בבית־יסיפרנו. כתוצאה מכך
ירדה רמת הלימודים בשתי דרגות. אם

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הייתי מלמדת לפי המערך הישן, כי־אז
שלושים אחה מילדי הכיתה לא היו מבינים
כלל במה מדובר, אבל אז הייתי יוצאת
ידי חובתי כלפי המפקח, והדיווח שלו
היה בוודאי פנטסטי.״

ביקורי המפקחים הפכו סיוט כעיני
המורים. איש לא טרח להשיב
להם על שאלתם העקרונית ביצר
ייתכן שמפקח המבקר בכיתה פע־מייס-שלוש
ואינו מכיר את המורה,
יהיה מסוגל, על סמר התרשמות
חטופה, לקבוע הערכה לגבי
טיב עבודתו של המורה.
המורים יודעים כי הם ומנהליהם חייבים
.,במהלך עבודתם, לעבור השתלמויות.
הם גם יודעים בי מרבית המפקחים
אינם עוברים, בעשרות השנים שבהן הם
משמשים בתפקידם, כל השתלמויות. הם
פשוט אינם מעודכנים בהתפתחויות חדישות
בשיטות־ההוראה, וממילא פוסלים ואינם
שבעי־רצון מאותם מורים צעירים
המאמצים לעצמם שיטות־חעוך חדישות.
המפקח הכל-יכול
* חיאל לבנון, יו״ר אירגון המפקחים
של בתי-הספר היסודיים, שפרש לגימ-
לאות מתפקידו כמפקח במישרד־החינוך
ועובד עתה בהתנדבות, אינו מוכן להיכנס
לפרטים. הוא רק ציין, כי לפי התקנות
חייב המפקח לבקר בשיעור של
כל מורה המועמד לקביעות, לפחות פעם
בשנה.

ביו ציפיות כלתי-מציאותיות וחרדות
מוגזמות.

״יום אחד הייתי נוכחת בשיעור־לדוגמה
שהעביר המפקח מרדכי בר-תנא,״ ׳סיפרה
מורה שביודסיפרה נמצא תחת פיקוחו,
״נדהמתי מחוסר־הידע שלו. לא הבנתי מה
הולך שם, וכל הזמן שאלתי את עצמי
אם המפקח שמע שמשהו זז והשתנה בשלושים
השנים האחרונות.
״חצי שנה לאחר־מכן בא אותו מפקח
לבקר אצלי בשיעור. בתום השיעור ציין
כי אני אינטליגנטית ואינדיווידואליסטית
מדי. לא יאומן, אבל זו היתה ההדרכה

עורכי־הדו״ח מציינים כי במקביל יל-
צימצום, תפקידי המפקחים, יש להקים
מערכת־הדרכה מקיפה ומתוכננת. הקמת
מערכת זו היא תנאי מכריע לקידום החינוך
בכללו, על כל שלביו, וביחוד לשיקומם
ולקידומם של התלמידים טעוני-
הטיפוח.
״בלי בניית מערכת כזו יישארו רבים
מהאמצעים, המשאבים, והחידושים החודרים
למערכת החינוך, פגומים או עקרים,״
הם מסכמים.

מפקחי משרד־החינוך הורסים את
מערכת החינוך1 ,מתנגדים 1וכל שינוי
ויוזמה, מדכאי ם מוו־ים צעירי 0
ומונעים ה נהגת רפורמה 1נ פיקוח

ההצעות הן
ג אוניו ת

״הדרכה פדגוגית,״ מדגישים החוקרים
בדו״ח שלהם ,״עניינה לא רק הקניית
מידע מתאים במיקצועות או הקניית מיומנות
בתחום המתודיקה. יותר מאלה,
עניינה של הדרכה ביצירת אווירה של
אמון הדדי שתאפשר פתיחות המורה וגמישותו,
שתביא לשינוי עמדות נוקשות
ולנכונות לביקורת עצמית בלי מנגנוני-
הגנה.״

המפקחים דוחים בכל תוקף יאת ההצעה
כי תפקידיהם יקוצצו. המפקח מנדלסון,
כשאר עמיתיו המפקחים, פוסלים את ההצעה,
כשהם אינם מתייחסים ברצינות
לדדח כולו.
למינקוביץ ובאשי אינם מכירים את
הוויכוח מהתמודדות עם העבודה עצמה.
הם למדו את הנושא ממורים שלא היו

שלו. ייתכן שלו הייתי כופה בשיעור קו
נוקשה, מלמדת כמו רובוט, לא מאפשרת
לילדים להתבטא, היה המפקח שבע־רצון
יותר.
״המצחיק ביותר הוא שלאחר שבר-־תגא
הלך, הייתי צריכה להמשיך ללמד לפי
הספר שלו, בשם תורה שבעל־פה.

מרוצים מהפיקוח.״
כך פוסלים המפקחים כלאחר־יד את ה-
דו״ח של שניים מטובי המומחים בארץ
בשטח החינוך, דו״ח שהכנתו ארכה למעלה
משנה תמימה, והוא המקיף ביותר
והיסודי ביותר בכל נושאי מערכת הפיקוח.

נתקלתי
בו בכל ימי חיי. בר־תנא
גיכב בו אופה מישניות מיקרי בלא
בל סיכה מתקבלת על הדעת, ללא
כל חוט מקשר. כסוף כל פרק מופיעה
סידרה של שאלות מוזרות,
משהו כנוסח, איד בדיוק היו המצרים
ממררים את חיי אבותינו במצרים

וכינתיים, עד שהמלצה זו תמומש,
הופך תפקיד הפיקוח לכדיחה
עצוכה. המורה נושם לרווחה כאשר
המפקח מסתלק מהכיתה, אינו
נועץ כו ואינו מתחשכ כדיעותיו.
אחד מתפקידיו המרכזיים של המפקח
הוא הדרכת המורה בעבודתו. בנושא זה
קובע דו״ח מינקוביץ :״מכל העדויות,
הראיונות והשיחות שקיימנו, נוכחנו ש פעולה
זו אינה אלא שולית בלבד, ברוב
ההמיקרים.

״לרוב המפקחים אין הכשרה
מספיקה להתמודד עם הבעיות של
דרכי־הוראה חדשות, של תוכניות
לימודים חדשות ושל אוכלוסיית
תלמידים שונים (עולים, מחוננים,
חריגים וכיו״כ),״ קובע הדו״ח.

כך מדריכים
מורים

אחזה במורה בשימור
לדוגמה שהעביר המפקח
מרדכי בר־תנא .״שום דבר לא הש תנה
אצלו בשלושים השנים האחרונות.״
יש מיקרים שבהם חייב המפקח לבקר
אצל מאה מורים כאלה, הנמצאים באיזור־הפיקוח
שלו, מדי שנה. בנוסף חייב המפקח
לבקר בשיעורי מורים בעלי-קביעות,
ולהעריכם. זאת, נוסף לתפקידיו המרובים
האחרים. לכן ברור שהעבודה אינה יכולה
להיעשות ביסודיות.
בדו״ח מינק׳וביץ־באשי מומלץ להעביר
את. תפקיד הערכת המודים מידי המפקחים
למנהלי בתי־הספר.

החוקרים מציינים כי מילוי שני
תפקידים סותרים — הערכת המורה
והדרכתו — אינו רצוי ואה
אינו יעיל. הם מצאו כי כקרכ המורים
קיימת הרגשה שהמפקח
הוא כל-יכול, ולפיכך קיימות לג

דרכת המורה היחידי על-ידי
״ ן \ המפקח מצטמצמת בדרך-כלל לביקור
של -שיעור, אחת לשנתיים או שלוש,
שמסתיים בשיחה קצרה מייד אחרי ה ביקור.״
באמצע
שנות ה־ 60 הוחלט במישרד-
החינוך שבדומה למורים ומנהלים, זקוקים
גם מפקחים חדשים להכשרה והשתלמות,
שהרי לא ייתכן כי מפקחים החייבים לדחוף
תוכניות־לימודים חדישות, לא יידעו כלל
על קיומן.
במזכירות הפדגוגית של המישרד הוח לט
לתת למפקחים החדשים הכשרה מתאימה.
בשנת 1965 הוקם קורס ראשון
נזה למפקחים. הקורם נמשך שלושה חוד שים.
הקורס למחזור השני, שנפתח בשנה
השנייה. צומצם לחודשיים בילבד. כעבור
שנים אחדות בוטל מוסד זה לחלוטין.
זאת, אשר למפקחים החדשים. הוותיקים
אינם רואים כל צורך בהשתלמויות. הם
טוענים כי נסיון-פיקוח בן עשרות שנים,
הוא הערובה הטובה ביותר לעבודתם.
את התוצאות ניתן לראות בשטח.

״זהו הספר האידיוטי כיותר ש*

״* 7י כרמי יוגב, מנהל גימנסיה
הרצליה ויו״ר הוועדה לתכניות לי 1
מודים
לבתי־הספר העל־יסודיים, סבור:

הצעות הריפורמה שד מינקדכיץ
כאשי הן גאוניות ממש, וכי מימושן
יצעיד קדימה את כל מערכת
החינוד.

אנשי מישרד־החינוך עובדים על התוכנית׳
מקווים לממשה עוד בתחילת שנת־הלימודים
הקרובה. אך המפקחים טרם
השמיעו את מילתם האחרונה. הם מהווים
קבוצת־לחץ חזקה בהסתדרות המורים, ועם
הסתדרות זו איש אינו שש לריב,
ציבור ההורים — הוא הגוף היחידי
שבכוחו לתמוך במישרד־החינוך בנושא זה.
ברגע שהנושא ייחשף לציבור הרחב ותיחשף
שערוריית המפקחים־המאובנים, יוכל
מישרד־החינוך לפעול ביעילות גדולה
יותר למימוש הצעות השינוי.

.״׳ואחרי כל זה אני פוגשת חברה שמלמדת
בבית־ספר אחר, שגם הוא נמצא
תחת פיקוח בר־תנא, והיא מספרת לי על
שחיתויות קטנות, כמו למשל העובדה
שסיפריית אוחו בית־ספר עמוסה עותקים
של ספר־שירים של בר־תנא עצמו, וכש-
בית־הספר מציע לתלמידים רשימת ספרים
שניתן לרוכשם בזול, מופיע ברשימה ספר־השירים
של בר־תנא, שהוכנס לרשימה
על־ידי המנהל לפי רמז מהמפקח בכבודו־ובעצמו.״

ש תל מויות
למפק חי ם
^ די לתקן מצב דברים מעוות זה
הציעו מי׳נקוביץ־באשי, בדו׳עז ש הגישו
לשר־החינוך, כי כל מינוי חדש
במערכת הפיקוח יהיה לתפקיד של פיקוח
כולל בילבד. המפקח הכולל ישוחרר מפעולת
ההדרכה הישירה של המורה בכיתה.
פעולה זו תיעשה על־ידי מדריכים מיק-
צועיים שיוכשרו במייוחד למשימה זו.
כמו־כן יחדל המפקח לטפל בפעולות
הערכת המורים ובפעולות של אירגון ז-
מינהל חינוכי, היכולות להתבצע ביעילות
על־ידי המנהלים של בתי-הספר עצמם.
המפקח יתרכז במספר נושאים מרכזיים
כמו הדרכת מנהלים, שיבוץ מורים במוסדות,
תיננון הפעולות הנעשות בבית־הספר
כיחידה, עידוד והכוונה ליוזמות פדגוגיות
בכל מוסד.

אולם, כדי שהמפקחים יוכלו לתפקד
בראוי, קובעים מגישי ה-
דו״ח, חיוני כיותר שלתפקיד פיקוח
יוכל להתמנות רק אדם שעבר
בהצלחה קורס־הכשרח מיוחד שייועד
למטרה זו. כמו־כן יהיו המפקחים
חייבים לעכור השתלמויות
שיטתיות, במהלך עבודתם.
יתר על כן, המינוי לתפקיד מפקח לא
יהיה מינוי של קבע, בנהוג כיום, אלא
תונהג בתפקיד זה רוטציה.

] 711ך ח בגלל נוקשותו הביורוקר־ 1
עיי ^ י י ! טית של המפקח נתן פוסקי,
לא שובצה מורה ותיקה בעבודתה ה־ ן
קודמת, הפסידה שנת־עבודה שלמה>1 .

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה

>171111
1 ״311ת | 10י 71181111
ברשת חנויו ת

ת ש לו בתפולגת
והגברים0של 1
הנשים , 2
מחלקות״ 0
הנוו 711 של
על כל הדגמים בכל

הצעות חיוחדות:
ח לי ט ת
דיאולן עםצמר
בכל המידות
ובכל הגוונים
־ 3 9 9 .ל״י

ז ק טי ם סטוויד
מ אריג, פו לגת
דיאולן עםצמר
־2 9 9 .ל־־י

מ כנ סי
גדס׳
166
7 5 -ל״י

ז ק טי ם מטזויד
₪ם א = 04 שא 1£ק
מאריג אופנתי
דוגמת משבצות
־ 3 2 9ל׳ י

ז ק טי ם לג ב רי ם
1.66
11\6א0£

מ כנ סי
166

תל־אביב: רח׳ אלנבי 100
בוטיק פ״ר קארדין
4 חיפה: רח׳ הרצל 18
ירושלים דרךי פו 42
(בית הקרנות)
(ככר ציון)
ת א, רח א לנ בי 94
נדנים וחיוח־שעשועימ
כלבים בעלי תעודות-יוחסין
וכל סוגי כלבים ומרים בריאים,
חתולי-בית וחתלתולים,
שי#ול וטרינרי יומיומי, פג־סיון
לכלבים וחתולים, אמבטיו
ת נגד טפילים.

תעופה 1975׳^יי
סרט 111ש סבונו
טל רב המכר של
א ר 17וההיי ׳ ל י

אגודת צער־בעלי-חיים, תל*
אביב, רח׳ סלמח , 30 יפי.
טל 827621 .־•03

גבורה ב שחקים
במבצע ללא ת ק די ם!

המנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם .

__ <י*י^-יי_ד־ו<וו 1ווז ת

צרלטין הקטון
קרן בלק
ג׳ורג׳ קנדי
גלודיה סוונסון
הלן רדי

צ ל״ ש
מחקר תערו?,־,

נמל

.טלוויזיה

אפרם זימבליסט
סוזן קל רק
לינדה בלייר
מידנה לויי
סיד ציזר

בכורה ארצית החד ממוצ׳׳ש 1.2.75
קולנוע ״אופיר״ ת׳׳א0.3)1 .7.15 .4.30 .

לאברהם (״קושי״) קושניר, הכתב
הכלכלי של הטלוויזיה, עבור כתבתו ביומן
השבוע (יום שישי )24.1 ,בנושא
מאמצי הידוק־החגורה בממשלה, בעזרת
עבודת־מחקר מעמיקה הצליח קושניר
להביא את השר־ללא־תיק גדעון האוז־נר,
העומד בראש ועדה שהוקמה לצורך
נושא זה, להיראות כה אפטי, נטול כושר־פעולה
ויומרני, ולשכנע את הציבור כולו
בחוסר־רצינותו של האוזנר בתפקיד מהדק
החגורה, שאותו נטל על עצמו לבצע.

מאחרי המסך
שי די ד־ מ ע רכו תבחד שו ת
בשבוע שעבר נערכה ישיבת מחלקת
החדשות, לראשונה בראשותו של מנהל־המחלקה
החדש דן שילון. בישיבה פרש
דן בפני חבריו־למחלקה תוכנית פעולה
ואירגון־מחדש, תוכנית־חירום אשר תפקידה
לבלום את הידרדרותה של מחלקת־החדשות
בטלוויזיה.
שילון ערד חלוקה מחדש — אם כי
מעולם לא היתה חלוקה או תוכנית־פעולה
במחלקה כאשר צדי גיל היה מנהלה —
של המיגזו׳ים השונים, הטיל תפקידים
ואחריות, כשהמגמה י העיקרית שלו היא
להוציא את כל ה״כוכבים״ מאחרי המכת־בות
שלהם, ולשלוח אותם לשדה.
כמו־כן שרוי שילון במשא־ומתן עם
עיתונאים מחוץ לטלוויזיה כדי לגייסם לעבוד
בה ולתגבר את המחלקה.
את המחלקה כולה חילק שילון לשמונה
,דסקים,׳ שבראש כל אחד מהם יעמוד
איש־טלוויזיה מנוסה אשר יהיה אחראי
ישירות בפני שילון על כל הנושאים שבתחום
ה,דסק׳ שלו. אולם גם על ראשי-
המחלקות יוטל לצאת לשטח, ולערוד כתבות.
תפקיד
רכז־הכתבים וסגדמנהל־המחל-
קר״ שאותו נשא אלי ניסן, בוטל. במקום
זאת מינה שילון את חיים יכין כממלא-
מקומו, וכן כעורך הראשי של מבט, נוסף
לתפקיד של ראש הקריינים. ניסן יפרוש
ממחלקודהחדשות, ואולי מהטלוויזיה בכלל,
לאחר שיסיים להפיק סידרה בת שש
תוכניות בנושא הביטחון הלאומי.
גם תפקיד אחר של ניסן, מפיק ועורך
מ1קד, נלקח ממנו. את מוקד יפיקו לסירוגין
טוכיה סער ושמעון טסלר, לפי
הנושא שיעמוד על הפרק באותו שבוע.
סער וטסלר יעמדו בראש ה,דסק׳ הפוליטי,
כשסער יהיה ממונה על הכנסת ודי-
מיפלגות, וטסלר על הנושאים המדיניים.
מי שהיה עד כה נתב הטלוויזיה בכנסת
עמוס ארכל, ימשיך לשדר מהכנסת
יחד עם סער.
שילון החליט לתת לכנסת כיסוי נרחב
יותר, שיצריך טיפול של שני אנשים גם-
יחד. כמו־כן תוצב ליד בניין הכנסת באופן
קבוע ניידת שידור, מייד לאחר ש יסיימו
להתקין במקום את הציוד החשמלי
המתאים.
מיכה לימור, מי שהיה עד כה עורך
יומן השבוע, מונה ראש, דסק׳ הפנים.
באחריותו יהיו כל נושאי־הפנים כרשויות
מקומיות ומישטרה, והוא יהיה אחראי
על כל רשת כתבי־החדשות הפזורים ברחבי
הארץ.
את מקומו ישל לימור בעריכת יומן
השבוע יתפוס רם עכרדך, וזאת לאחר
תחרות בינו לבין ירץ לונדון על תפקיד
זה. עברון, מי שהיה עורך התוכנית קלעים,
יהיה אחראי גם על, דסק׳ התרבות
והאמנות. האחראית על, דסק׳ זה במערכת
תל־אביב תהיה אסתר דר.
הכתב הצבאי של הטלוויזיה, גחמן שי
מונה אחראי על צבא וביטחון. לשי יעזור
בירושלים יצחק יהב ובתל-אביב איתן
אורן. אם המשא־והמתן שמנהל שילון עם
כתבו הצבאי של הארץ זאב שיף, יצליח,
ישמש גם שיף ב,דסק׳ הצבא והביטחון
של שי.
על, דסק׳ החוץ יהיו מופקדים שלושה.
,דסק׳ זה צריך לטפל בחומר המגיע מ־כתבי-הטלוויזיה
בחו״ל, בחומר המגיע
מהלוויין, ומהסוכנויות השונות. העבודה
היא בעיקרה עריכתית, ויעסקו בה לסירוגין
דני פאר, צכי גורן ותגלית חדשה
במחלקת החדשות, יעל חן.
ויקטור גחמיאם יהיה אחראי על
ה עו ל ם הז ה 1952

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 1952 - 1 בפברואר 1975 - עמוד 27 | \ מדי•׳ ע 1מעון ט סי ר יומו השבווו רס ״ברון \ רכז / ו*קטור וחמ׳אס חו׳^מ16 דויאל פאר 30 ורגו אלכם גיל״ד• •>ו 1ראל לזז־רס ידבר התוכנית לאירגונה מחדש של מערבת$

\ מדי•׳
ע 1מעון ט סי ר
יומו השבווו
רס ״ברון

\ רכז /

ו*קטור וחמ׳אס

חו׳^מ16
דויאל פאר

30 ורגו
אלכם גיל״ד•
•>ו 1ראל לזז־רס

ידבר

התוכנית לאירגונה מחדש של מערבת החדשות בטלוויזיה
כוכבים מהעיתונות היומית
.דסק׳ הערבים והמיזרח־התיכון, כאשר
סגנו הוא הדרוזי רפיק הלכי. יורשו
של שילון בספורט יהיה אלכם גילעדי,

אד ב>ווד~ שכאשר שילון היה אחראי על יהיה נושא הספורט אחד מנושאי -החדשות.
תוכניות הספורט היה המגע בינו לבין ותחת פיקוחו המלא של שילון.
הנושא הכלכלי יקבל מעתה מישנה חשימנהל־המחלקה
סימלי ביותר, הרי עתה

בות. בראש ה,דסק׳ הכלכלי יעמוד אבר״
הם (״קושי״) ק ושני ר, וה,דם ק׳ שלו
יתוגבר בכשיבעה כתבים קבועים לענייני
כלכלה.
הכוכבים שאותם רוצה ׳שילון להביא
מהעיתונות היומית, נוסף לשיף מהארץ,
הם אורי דן ממעריב, אשר אם תאשר
המערכת שלו את עבודתו בטלוויזיה ישמש
כתב למיבצעים מיוחדים, איתן הכי מידיעות
אחרונות, וישראל לנדרס מדבר.
אם אומנם יבואו אלה לטלוויזיה, הם
יעברו קורס־הסבה, יוחתמו על חוזה ל תקופה
מוגבלת, ויישלחו בתקופה הראשונה
לערוך כתבות שדה.
במידה שהרומן בין איתן הבר לטלוויזיה
יצליח ימונה הבר, בעוד כשנה,
כראש מערכת תל-אביב במקומו של דן
רכיב. מגעים עם כתב ידיעות אחרונות
אהרון (״אהרל׳ה״) פכר, שיעבור למחלקה
כדי לכתוב בה טכסטים, עלו על
שרטון, מערכת עיתונו מסרבת לשחררו
לטלוויזיה.
בסיומה של הישיבה, בה פרש !שילון
את המערך החדש שלו, ואשר נמשכה
שלוש וחצי שעות, היתד! לשילון הצעה
כללית לכל הכתבים :״הפסיקו להיגרר
אחרי החדשות המופיעות בעיתונים. קחו
דוגמה מההדלפות שאותן מצליחים להשיג
כותבי מדורי־הטלוויזיה בעיתונים על מה
שקורה אצלנו. דאגו גם אתם שיהיו לכם
הדלפות, ושתהיו ראשונים בכל מקום.״

סימן של הצלחה
מעתה מידמום פר ס ראשון ־ 250.000ל־ י
ומצטבר ־ ע ד 500.000ל׳׳י

תכנית ההגרלה החדשה של הלוטו
מאפשרת לך לזכות בפרס ראשון של
250,000ל״י, העשוי להצטבר עד
500,000ל״י.
דמי השתתפות לטבלה ־ 75 -אג׳.
מינימום — שתי טבלאות (טור).

ז כיו ת:

שלישח ניחושים נכ־נים
בטבלה אחת

כל ניחוש נים,*,.
!:עלה את ערך זכייתו

0 !1 § 0 0*0 0
@ 0 0 0 0 0

• 0 0 0 0 0 0
# 0 0 0 0 0 0

תלוש השתתפות

להגדלת*׳•611

שתיערך בהתאם לתכנית
הגדלת •לוטו• שפורסמה
בילקוט הפרסומים מסי
מיום כ״חבכסלו
תשל־ה.
עסי 667

סו ני ט פ סי ם:

רגילים

12.12. 1974

דאה נם תנאי הוזשחת•
פות ב-לוכוד בדף השד
בר, זיהוואות לם שתתן•
גדף הר״נואנת.

שיטתיים
רב־שבועיים

קומו• מסגרים גכל טבלה כד 53 ולא כך £3אסור לסמן בצנע אדים.
אסור לקפל או לקמט. תאש שסומנו מ פחות מ 3-מסגרים או שהסימון
נעשה באדום או שהוא חורג מהמשבצת -ייפסל.

מ נ אי סודי להשתתפות ב״אטו״ הוא כי ההשתתפות בו מחווזז
הסכפ״של־בבוד בלבד, והיא לא תיצור יחסים משפטיים, לא מקום ממנת
שום מנוה הניתנת לאכיפת בתביעת משפטית ולא תשמש מתא להליך
משגטי כל׳שהוא.

סימון של הצלחה

העולם הזה 1952

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אנדרי׳ מ טברי ה״ -כר כינ״ 1אתא בנ ר גו ר,
שהתל את דרכו כפועדבנ״ן והגיע לדרגת פרופסור

11111 עוד
נידן־ הגדיד
שאליה הגיע היתד, טבריה בה קבע ביתו.
הוא עבד כצבעי וכפועל־בניין, ובשנת
1932 פגש הצעיר ההונגרי חסר-
ההשכלה את האשד, ששינתה את חייו.
היתד, זו רעיה ספיר, רופאת־נשים מבוגרת
ממנו בחמש שנים- ,שהיתה בתו של ד״ר
יוסף ספיר, מנהל המחלקה הגינקולוגית

*** ני נערים בני 19 נכנסו למישדד-
167 האשרות שבעיר ההונגרית ארד, וביקשו
אשדת-יציאה נדי, לנסוע לטיול
בחו״ל. האחד קיבל את האשרה בו־במקום
ואילו האחר, נער חסון ויפה־תואר, נתבקש
לבוא שנית.
כאשר תמה על פשר הדחייה, הוסבר
לנער ני נידחה בימים אחדים בשל היותו
יהודי.
הנער, שגדל אומנם במישפחה יהודית,
אד חילונית לחלוטין, ללא כל גישה ל יהדות
או זיקה לציונות, החליט באותו
רגע לעזוב את ארץ־מולדתו לצמיתות ולנסוע
לארץ־ישראל.

__ אהגה
מ מבט ראשון
ך* נער היה אבנר גור, שנפטר בימים
\ 1אלה בגיל 67 לאחר מחלה קשה.
אבנר גור, שנולד כאנדריי וילצ׳ק ואשר
נודע בכינויו ״אנדריי מטבריה״ ,היה אחת
הדמויות הססגוניות והאהודות ביותר ברחבי
הגליל ובארץ כולה משך שנים רבות.
לארץ־ישראל הגיע כתום ארבע שנות
נדודים ברחבי אירופה. הנקודה הראשונה

למרות ההצעות המפתות שהופנו אליו
מחברות לקידוחי־נפט, שהציעו לו משכורת
של 150 אלף דולר לשנה, סירב
ושב ארצה. כאן התמנה כמהנדס הראשי
של מישרד־הבריאות, ויצא לקונגו הבלגית
כראש המישלחת הרפואית.
כשחזר אבנר גור מקונגו נגמר לו ה־

ציאנג קאי ש(ו

מנהיגה של־ סין הלאומנית, היה בין האישים הרבים
שפגש אבנר גור במסעותיו סביב העולם.
הוא היה חבר במישלחות רבות -,נימנה בין השאר עם המישלחת הרפואית הישראלית
שיצאה לקונגו הבלגית מייד אחרי שיחרורה של זו מעול הבלגים, ועמד בראשה.
של בית־החולים ביקור־חוליס.
הם נישאו שבוע לאחד ההיכרות. הגינקולוגית
האריסטוקרטית ופועל־ד,בניין
יפה־התואר הפכו לזוג המדובר ביותר
בטבריה וברחבי הגליל.
ב־ 1933 החל אנדריי בפעילות נמרצת
בהגנה, הגיע במהרה לדרגת מפקד בכיר.
הילדים, דני ואילנה, לא שינו בהרבה
את תוכניות הוריהם. הם גודלו ע״י מטפלת
ועוזרת, ואת הוריהם היו רואים רק ליד
שולחן הארוחה, שלוש פעמים ביום.
ב־ 1939 התגייס בפקודת ההגנה לצבא
הבריטי. במיסגרת שרותו ישב באבאדן
שבפרס, ובחום של כ־ 45 מעלות בצל
ישב ולמד בכוחות עצמו הנדסת בניין,
דרך המכונים הבריטיים. כשחזר ארצה,
היה כבר מהנדס מדופלם.
אולם עדיין סבל מכך שאת השכלתו
רכש בדרך התכתבות. הוא החליט להמשיך
לרכוש השכלה פורמלית ויהי־מה.
באותה תקופה חלתה אשתו, רעיה ב-
סרטן־השד ונותרה לה שנת״חיים אחת
בילבד. לפי דרישתה עזבה המישפחה את
טבריה.
לאחר מותה של אשתו קם אנדריי וילצ׳ק
על רגליו, מבחינה אישית. הוא עזב את
הצבא ועבר לעבוד במישרד־ד,בריאות, כ-
מהנדס מחוז הצפון. ב־ 1953 קיבל מילגה
מאירגון־הבריאות הבינלאומי, ונסע לאו ניברסיטה
ג׳ונס הופקינס בבולטימור.

ה 0 1אילנה ודני גור, שכל אחד מ•
י הם בנה את חייו. אילנה נשואה
למיליונר האמריקאי לני לוונגרוב, חיה
בלוס־אנג׳לם וידועה כפסלת. דני נשוי ל־רופאה־הפתולוגית
אלן, משמש כראש מחלקת
ניתוחי מומי־לב מלידה בתל־השומר.

כנסת ועדרי דעו מ־זזון
המאבק ע? הכיסאות הפנויים-
במיזנון חברי־הכנסת יסתיים
בכי־טוב
ישיבת ועדת הכנסת מהשבוע שעבר
תיכנס, ללא ספק, לסיפרי־ההיסטוריד, של
כנסת ישראל. מיתה זו הישיבה שבד, הציע
יזשב־ראש הכנסת, ישראל ישעיהו, לחייב
את כל הח״כים הנכנסים לאולם המליאה
להחוות קידה לעבר כס היושב־ראש.
ישעיהו חשב, לתומו, כי הדיון ברעיון
החדש שלו יארך חמש דקות בלבד, ולכן
הוא מעלה אותו כבר בתחילת הישיבה.
אולם ישעיהו שכח כי בוועדה יושבים שני
חברי־כנסת צעירים בעלי חוש הומור,
אליעזר רונן ממפ״ם ויוסי שריד מהמערך.
שניים אלה התנפלו על הצעתו של ישעיהו
כמוצאי שלל רב, ומשך שעה וחצי
התגלגלו חברי־ד,וועדה מצחוק לשמע בדיחותיהם
של השניים בנושא זה. רונן ושריד
הסכימו לקבל את הצעתו של ישעיהו,
בשני תנאים. התנאי של. רונן היה
שיקודו ליושב־ראש בכניסה, בתנאי שביציאה
יקראו לעברו ״צ׳או,״ ואילו התנאי
של שריד היה כי היושב־ראש יחבוש סאה.
אין מקום פנוי. הנושא המרכזי באותה
ישיבה היה מיזנון הכנסת, אולם
משום הצלחתו של הנושא הראשון לא
הגיע זה לכלל דיון. אל ישעיהו הגיעו
תלונות ממיספר חברי-כנסת אשר לא הצליחו
פעם למצוא מקום פנוי במיזנון ונאלצו
להמתין דקות אחדות עד שיתפנה
מקום. הם דרשו מהיושב־ראש לדאוג לכך
שתמיד ימתין להם מקום בשעת הארוחה.
מיזנון חברי־הכנסת הוא אחד משני ה־מיזנונים
בבית, ואליו מותרת הכניסה רק
ליחידי־סגולה. מלבד חברי־הכנסת עצמם
רשאים להיכנס לשם רק אורחיהם האישיים,
עיתונאים, דוברים ומזכירי־סיעות.
האורחים הפחות חשובים, ואנשים המזדמנים
לכנסת בתוקף עבודתם, נאלצים
להסתפק בסעודה במיזנון הכללי.
ישעיהו הציע להגביל את הכניסה
למיזנון־הכנסת בין השעות אחת ושתיים
בצהריים לחברי־כנסת בלבד, ולא
להתיר לאורחים החשובים, לעיתונאים ול־

מרץ. הוא היה כבר בן ,60 והחליט
להתמסד יותר לתחביבו הגדול, הברידג/
עד לפני כארבע שנים שימש כמהנדס מחוז
הצפון, לקה בשטף־דם במוח, ממנו לא קם.
דני גור, בנו הבכור -של אבני, כיום
ראש מחלקת ניתוחי מומי-לב מלידה ב-
בית־החולים על-שם שיבא בתל־השומר,
הוא נשוי לרופאה ואב לשלושה ילדים.
הבת, הפסלת אילנה גור, נשואה למיליונר
אמריקאי ומתגוררת בלוס־אנג׳לס,
והיא אם לשני ילדים.

יו״ד ישעיהו
הח״כים — למיזנון

מ ס עו ת
סביב העולם
ך! מרות שהוקצבו לו שלוש שנים,
/סיים בשמונה חודשים את לימודי התואר
השני בהנדסה אזרחית, בהצטיינות.
האוניברסיטה הזמינה אותו להישאר שם
כמרצה, והוא נשאר לחצי-שנה.
אוניברסיטת מאנילה, שהיתר, מאומצתעל־ידי ג׳ונס הופקינס, הציעה לו, תואר
של פרופסור ואת תפקיד ראש המחלקה
להנדסה סניטרית. נסע למאנילה ושהה שם
שלוש שנים.

במדינה

ך 1 1 1 1 *11 ילדיהם של אבנר גור
*יי 1 1 • 1 /ואשתו הרופאה רעיה,
גדליו בכוחות עצמם, כשדני הגדול מטפל
באילנה הצעירה. ההורים היו טרודים מכדי
להתפנות לגידולם של שני הילדים, והפקידו
אותם בידי עוזרת ומטפלת.

יועצים למיניהם להיכנס אליו בשעות אלה.
הצעתו של ישעיהו עוררה התנגדות
כללית. כדי לא לחזור על פרישת הקידות
מינה היו״ר ועדה־זוטא, שבה יהיו חברים
שניים: יושב־ראש סיעת המערך משד ,׳
ורטמן, ויושב־ראש הליכוד ח״כ משה
ניסים, ואשר תגיש הצעות בנושא זה.
פעולת״נגד. בינתיים הגיעה השמועה
בדבר הגזירה החדשה לעיתונאים ולעוזרי-
השרים, והם החליטו על פעולת־נגד .״אם
יגבילו את כניסתנו למיזנון הח״כים, אנח נו
לא ניכנס אליו גם בשעות המותרות,
ואז כל שר או חבר־כנסת שיצטרך אותנו,
יואיל להטריח עצמו למיזנון הכללי,״
אמר אחד מהם.
לוורטמן ולניסים היה ברור, כי במידה
׳שאמנם יחליטו העיתונאים והזגוזרים כך,
יתרוקן מיזנון חברייהכנסת לחלוטין, ויא בד
את ציביונו המיוחד.
״אי־אפשר לאסור על עיתונאים או על
אורחים של חברי־הכנסת להיפגש. עם מי
שהם רוצים מתי שהם רוצים,״ אמר השבוע
ורטמן .״לכל היותר אפשר לבקש מעובדי-
המנגנון לא להיכנס בשעות מסויימות, אבל
לא מהעיתונאים והאורחים.״
ואומנם, נראה כי ורטמן וניסים יגיעו
בשבוע הבא להסכמה ביניהם, לא להגביל
את הכניסה למיזנון הח״כים. המיזנון
ינצל משיממון כפוי.

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כשנוסדה הסיפלגה הקומוניסטית הישראלית
היא חרתה על דגל ה את המילחמה בר כו ש
כיו היא נותרה ע הרכו ש בי לבד
ף מרכזה של וינה, במקום שעמדה בו פעם חומת•—
העיר החסונה, עובר עתה הרחוב הרחב הקרוי
״רינג״ ,מפני שהוא יוצר טבעת שלמה. זהו רובע־העס-
קים של העיר,
ברובע זה שוכנים מישרדיה של חברת אגוניה. כאשר
מנכ״ל החברה מחליט לנוח מעט מעשיית עסקים, הוא
יורד ויושב דרך קבע בקפה בראזיל, הנמצא מול מיש-
רדי החברה. שם המנהל הוא דויד רבינוביץ, המכונה
גם רבינא. בעלי החברה הם המיפלגה הקומוניסטית הישראלית
(מק״י) ,ועסקיה הם בעיקר מיסחר בין ישראל
לרומניה, הונגריה, פולין וצ׳כוסלובקיה.
במרכזה של תל-אביב, ברחוב הס ,14 נמצאים מיש-
רדי חברת ישהונג. מנהלה הוא שמעון כהן, ועימו עובדים
בחברה עזרא שעיא ונתן גרינברג. בעלת המניות
היא שוב מק״י, ועיסוקה של החברה הוא בהיותה האחות
של חברת אגוניה מווינה.

אין לקבל כל פרטים על המחזור הכספי
של שתי החברות, אך ידוע כי חלק נכבד מן
הסחר שבין ישראל למיזרח־אירופה עוכר דרכן,
מותיר כהן קומיסיונים שמנים ונאים.
לאחר הפילוג בין מק״י לרק״ח, הקים מייסדה של
ישהונג, אליעזר יונג, שעבר לרק״ח, חברה מתחרה ל־מיסחר,
אולם לא הצליח להוציא מידי ישהונג את הקש רים
עם הארצות שאינן מכירות במק״י. מושג מה על
הכנסות מק״י מעסקי שתי החברות ניתן לקבל מכך

כך נוצר שיתוף־פעולה שקט אך הדוק בין שלוחות
שונות של המימסד הישראלי, הציוני והיהודי עם ההסברה
של מק״י, המהווה גם עסק בפני עצמו. שיתוף זה
היה בנוי על אישיותו של ד״ר משה סנה המנוח, מאז
שזנח את מחנה מוסקבה, והוא נמשך כעת, כאשר באו
יאיר צבן וחבריו ,״יורשי סנה,״ במקומו.
לפני פטירתו, הכחיש סנה בזעם את הידיעה שפורסמה׳
כאילו מקבלת מק״י תמיכה גדולה מטעם המוסדות
האחראיים להפצת השפה העברית. כעילה לכך שימשה,
כביכול, העובדה שעיתוני מק״י נפוצים בעולם היהודי,
ועוזרים להפיץ את השפה העברית.

חלוקה ע רק״ח
—• נכסים העיקריים של מק״י הם רכוש קבוע.
ן \ למיפלגה מועדון (אחווה) ברחוב ברנר במרכז תל־אביב
המוערך במיליון לירות. מתנהל משא־ומתן על
מכירתו מזה זמן רב, אבל המכירה מתעכבת כיוון שבין
הבעלים הרשומים של הנכם מופיע חבר רק״ח, התובע
חלק מדמי־המכירה לרק״ח. במיקרה אחר, מכירת בית
הידידות ברחוב דיזנגוף לחנות שניידמן, חילקו את התמורה
של 400 אלף לירות בחלקים שווים בין מק״י
לרק״ח.
ברחוב בוגרשוב פינת פינסקר בתל־אביב יש למק״י

האופי הרכושני הזה של המיפלגה הקומוניסטית
— הדומה לאופי רוב המיפלגות במדינה — עשוי
להסביר כמה ממהלכיה.

באשר הקימה מק״י עם תנועת ״תכלת-
אדום״ את ״מוקד״ ,ערב הבחירות של ,1973
היו ראשיה בטוחים כי כגוף המשותף תהיה
השליטה בידיה.

מק״יאווליום?•
* 4מנם הסכימה להעניק את המקום הראשון ברשימה
לכנסת לאיש תכלת־אד.מ, מאיר פעיל .,מתוך חשבון
נכון שממילא אין למק״י סיכוי לעבור את אחוז־החסימה
לבדה, אחרי מות סנה. אולם ראשי מק״י היו משוכנעים
כי מיפלגתם, המשופעת בפונקציונרים בשכר, תגבר בנקל
על החובבנים הבלתי־מנוסים של וזכלת־אדום, שרובם
צעירים מקיבוצים.
כדי להישאר לבדם עם אנשי תכלת־אדוס, מנעו אנשי
מנגנון־מק״י כל ליכוד נוסף. לפני הבחירות של 1973

ווווסו 110י
שגם לרבינא וגם לשמעון כהן דירות נאות, להם ולבנותיהם,
והם אנשים מסודרים בחיים.
חברות אלה הינן חלק פעוט מממלכת הנכסים של
מק״י. המיפלגה רשומה כבעלת רשת חנויות־הספרים
לפק, שיש לה מונופול על ספרות ממיזרח אירופה.
את הרשת מנהל זרח לוביץ, מראשי מק״י, בעלה
של רות לוביץ, שהיא דווקא מראשי רק״ח.

שני מרתפים, בשטח 150 מטר. ברחוב מרכז־בעלי־מלא־כה
יש אולם בדמי־מפתח, בשטח 40 מטר. ברחוב 60
ביפו יש מיבנה בשטח 200 מטר, שהוא מועדון ומחסן.
למק״י עוד מיבנה עם חצר ברחוב ארליך ביפו. בבת־ים
יש מרתף של 120 מטר, ובחולון מרתף. ברמלה, נתניה
וחדרה יש מועדונים.

הוח״ה חמישרד־החו ),

היו למק״י עוד שני נכסים שנמכרו: האחד מועדון
ברחוב גאולה בתל-אביב, שקיבלה כמתנה משגרירות
רומניה, והשני מועדון במיבנה נפרד, ליד כיכר ציון
בירושלים. בתמורה שילמו פיצויי פרישה לוותיקי ה־מיפלגה.

4מיפלנה היא בעלת דפוס עמל השוכן במיבנה בן
ן | ש תי קומות ברחוב אילת בת״א. הדפוס ניתן בשעתו
למק״י כמתנה מידי המיפלגה הקומוניסטית הרומנית,
שהיתר, המאמצת של מק״י. זהו דפוס מיסחרי, המנוהל
היטב על-ידי מיכה הוברמן, ועובדים בדפוס כמה עשרות
איש. הדפום מדפים בעיקר את העיתונות הענפה
שמוציאה מק״י.

וראה זה סלא: למרות שהערכות מהימנות
מונות את מיספר חברי המיפלגה משלמי־המס
כלא יותר מ ,500-היא מוציאה כעשרה
עיתונים כבמה שפות.
פרט לשבועון המיפלגח?!ול־העס, יוצאים שבועונים
באידיש, בבולגרית, ברומנית, בערבית, וכן ביולטינים
בכמה שפות, הנשלחים לכל רחבי העולם.

ממלכת העיתונות של המיפלגה כת 500החברים
מעסיקה ב 15-איש כשבר מלא, ויחד
עם עובדי הדפוס מתקיימים ב 40-איש מעיתונות
המיפלגה.
מי קונה את העיתונים? מי משלם את ההוצאות?
אין ספק שעיתונים אלה לא יכלו להתקיים בלי עזרתו
הפעילה של המימסד היהודי בחו״ל, המקבל את
הנחיותיו מאת מישרד־החוץ הישראלי והסוכנות היהודית.
במישרד־החוץ ראו במק״י, מאז הפילוג בינה ובין
רק״ח, מכשיר תעמולתי רב־ערך כלפי חוגים קומוניסטיים
ושמאליים בחו״ל. ההסברה הקומוניסטית ״הציונית״
מתחרה עם הסברת רק״ח, התומכת בקו הסובייטי.

בל הנכסים הללו מוערכים כסכום של עד
שני מיליון לירות.

בל הרכוש הרב הזה שייך ביום לקרוב ל
500 חברי מק״י, מהם ב 40-מועסקים בשבר
מלא כמיפלגה.
פרט לתעסוקה בעיתונות ובדפוס משלמים שכר גם
ליאיר צבן, מחליפו של שמואל מיקונים, וכן למזכירי
מחוזות חיפה וירושלים.

אומדן זהיר יעלה בי מק״י מוציאה ב100-
אלך לירות לחודש על משכורות, הדפסת והפצת
עיתוניה.
מהיכן יש לה הכנסות? מהקצבות הכנסת וההסתדרות
יש למק״י (כחלק ממוקד) כ־ 15 אלף לירות לחודש.
אם נוסיף כ־ 5000 לירות לחודש ממיסי־חברים, כולל חברי
קיבוץ יד־חנה השייכים למק״י, נקבל 20 אלף לירות.
הערכה אופטימית של הכנסות הדפוס וחברת ישנונג
תביאנו ל 40-עד 50 אלף לירות לחודש. מי מכסה את
ההפרש?
יש למק״י עוד נכס, שלדברי אנשיה אינו מכנים
כלום: מרפאת בויינין בשכונת שבזי בתל־אביב, הנותנת
טיפול חינם לעניים. למען מרפאה זו יש מגביות
בארצות־הברית, בעיקר בין קומוניסטים לשעבר, מעוזבי
הבונד, שהיו סביב השבועון האידישי מורגאן־פריי. השליטה
על התרומות היא במלואה בידי מק״י, ולא ברור
עם סך התרומות גבוה מן הדרוש למרפאה, או שמא
אינו מכסה את ההוצאות.

מנהיג-מק״י צבן
דאס קאפיטאל
סיכלו בתימרונים מתוחכמים את הקמתה של חזית רח בה
יותר. מאז הבחירות, חם מתמידים בקו זה.

אולם כאותה שעה עצמה נמנעים אנשי
מק״י מלהתאחד עם אנשי ״תכלת־אדום״ ,ולהפוך
את ״מוקד״ ממערך של שתי מיפלגות
למיפלגה משותפת אחת. העובדה שמק״י היא
בעלת רכוש עצמאי, ומפרנסת אחוז ניכר של
חבריה, מהווה גורם חשוב כחשבון זה.
השלכה אחרת של מערכת זו היא על הקו הפוליטי
של מק״י. העובדה שעיתוני מק״י אינם מבוססים על
הערך העצמי שלהם ועל ציבור חברי־המיפלגה, אלא
תלויים ברצונו הטוב של המימסד הישראלי והיהודי,
מכתיבה למיפלגה קו מתון, שאינו שונה מזה של חוגים
רחבים בתוך מיפלגת־העבודה עצמה. ראשי מק״י נמנעים
בקפדנות מלנקוט עמדות העלולות לפעור תהום
בינה ובין מישרד־החוץ — מחשש פן יסתום הדבר את
הגולל על העיתונים המפרנסים את המיפלגה.
מכאן התופעה המוזרה שאנשי תכלת־אדום, שמוצאם
מן השומר הצעיר, שואפים לעיתים קרובות לנקוט עמדות
קיצוניות יותר מאשר אנשי מק״י, שהיו בעבר חסידי
הקו המוסקבאי האדוק. כהצדקה לכך חוזרים ראשי
מק״י על הסיסמה שיש להקים חזית ״סוציאליסטית״ עם
חברי המערך — כאלטרנטיבה לליכוד מחנה אופוזיציוני
רחב ועיקבי.

יש משהו מן האירוניה בעובדה שמיפדגה,
אשר נוסדה בדי להילחם ברכושנות, נותרה
עתה עם רכושה בילכד.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

/ 7מ /9ל

בעוד כעשר שני

הנדסת הגנטיקה

כל זוג הורים

מראש
ה ר צויו ת

א ת מין ילדם. ואת
פעם, קודם שכבשו הערבים כל חלקה טובה בימסק״ו, ולפני שישראל סולקו!
ממנו בבושת־פנים, חיה לאירגון בינלאומי זה זמן וראש לעסוק בעניינים חשובים.
בחודש נובמבר 1973 נערך במישרדו הראשי של אירגון״חרפואה הבינלאומי,
אשר בז׳נווה, הכנס ל״חגנה על זכויות האדם לאור ההתקדמות הטכנולוגית בביו
לוגיה
וברפואת.״ הכנס אורגן על״ידי סיומ״ס — הוועדה לאיגודים רפואיים בינלאומיים
— בחסות יונסק״ו ואירגירההפואה הבינלאומי.
פרופסור-מדען ישראלי-לשעבר יצא, בכנס זה, בהכרזות מרעישות על ההתפתחויות
האחרונות בתחום שכונה בפיו ״הנדסת הגנטיקה״ ואשר, כמסתבר, עשויות
לחולל בעתיד הקרוב תהפוכות מרחיקות-לכת בכל הידוע בתחום זה לאדם.

.הו 0ןנתן ^
בן ־ ב לונ די ג בוו ד
תשומת-ליבם של שילטונות־הבריאות לאמניוסנטזיס
כדוגמה לתהליכים הביוכימיים המתגלים עתה, ולצורך
בפיתוח שיטות־הערכה יעילות קודם שתהליכים אלה
יהפכו נחלת הציבור הרחב.
חשיבותם של אמצעי־זהירות אלה מוגברת עוד יותר,
לאור העובדה שהאנזניזסעחיט מאפשר גישה למחקרים
רבים נוספים העשויים, בסופו של דבר, לפתוח את הדלת
אל השימוש — או השימוש־לרעה — בשיטות אלו
למטרות רבייה.
הבדיקה מאפשרת לרופא להבחין בקיומם של הגנים
העלולים לשאת תכונות פליליות או נפשיות, ויש
בכוחה להראות אם התינוק שייוולד יהיה ילד או ילדה.
עד עתה לא נרשם כל מיקרה שבו הסכים הרופא
לבצע הפלה כאשר מינו של העובר לא היה רצוי להוריו
(עציוני דיווח כי זוג־הורים אחד רימה את רופאו,
כאשר ביקש בדיקה לגילוי מונגולואידיות: העובר היה
תקין, אך הוא היה נקבה, ואילו הם רצו בזכר ).מכל
מקום ,״התפתחותן של טכניקות ברירת המין תוכלנה
לאפשר, בעתיד הקרוב, לבחור במינו של היילוד ללא
הפלה, פשוט על־ידי הפרדת הזרע הזכרי מן הזרעים
הנקביים,״ דיווח עציוני, ושאל :״האם רשאים לבחור את
מינו של ילדם, וכמוהו גם תכונות־אופי מסויימות, כפי
שבוחר מישהו דווקא דוברמן ולא פודל?״

;ו עומדים לעולל לגופותינו מה שעוללנו
לסביבתנו: להתערב בפעולתם, וייתכן שגם להפר
את האמת בהם. הבעייה העומדת בפנינו כעת היא לפתח
את המכשירים החברתיים הנחוצים לנו כדי להתקדם יחד
עם הטכנולוגיה המדעית.״
אזהרה זו ניתנה על־ידי אמיתי עציוני, מנהל המרכז
לחקר המדיניות הביולוגית בניריורק ופרופסור למדעי־החברה
באוניברסיטת קולומביה, אשר סיפרו קביעת
הגנטיקה הופיע אשתקד.

** ציזני דיכר על ההשלכות החברתיות של השימוש
> — והאי־שימוש — בטכניקות הגנטיות והרפואיות
החדישות .״כמו המיפלצת של פרנקנשטיין,״ אמר ,״יצאה
גם הטכנולוגיה מתחום שליטתו של יוצרה: היא מעוותת
את החברה כך שתתאים להיגיון של המכשירים, תחת
שתשרת את צרכיהם האמיתיים והממשיים של בני החברה
הזו. המשימה העיקרית העומדת בפניגו היום היא החזרת
ההכרה בחשיבותם של ערכי האנוש.״
בעשור האחרת התקדמה החקירה המדעית של מיסתרי
התורשה האנושית בקצב מסחרר. אומנם, עדית דחוק
היום שבו יוכל הורה־לעתיד לגשת לסופרמרקט של
גגים ולבקש מן המוכר את הגנים הדרושים להולדת
תינוק בלונדי, כחול־עיניים ובעל איי.קיו. גבוה, אך
התערבויות גנטיות מסויימות אפשריות כבר — מיספרן
של יחידות־הייעוץ הגנטיות, אשר הופיעו לראשונה באר-
צות־הברית בתחילת שנות ד,־40׳ ,גדל מ־ 13 יחידות כאלו
ב־ 1955 לכ־ 200ב־ — 1971 ורבות אחרות מצויות עתה
בשלבי התארגנות.

״הטכנולוגיה יצאה מ שלי ט ת
•וצרה כמו המיפלצח
של פרנקנשט״ן״
כדוגמה אפשר להתייחם לטכניקה הקרוייה אטנידסנט־זיט,
המכונה כך כיוון שהיא ברוכה בשאיבת נוזל מתוך
קרונדהשפיר (אמניון) של אשה הרה׳ על־מגת לקבוע
אם העובר שהיא נושאת בקירבה יהיה נורמלי או פגום —
מונגולואידי, כלומר. ילדים אלה, המכונים כד משום
צורת־העפעפיים האופיינית שלהם, סובלים מאי־תקיגות
כרומוזומית הידועה כתיסמונת דאון, מצב הכרוך באי-
כשירות נפשית חמורה, שיעור גבוה של מיקרי סרטד
הדם (לאוקמיה) ומומי־לב, ובו אבר פגום אחד או יותר.
הסיכון שבלידת ילדים כאלה, שהיא כשלעצמה טרגדיה
נוראה לגבי ההורים, הינו נמול, יחסית, אצל אימהות
צעירות — רק 1ל־ 2,400 אצל נשים בנות למטה מ־,20
בבריטניה. אולם, השיעור עולה עלייה חדה אחדי גיל
,35 ומגיע ליחס המחריד של 1ל־ססו אצל אימהות בנות
למעלה מ־ 14 .40 אלף ילדים מונגולואידיים נולדו בארצות־הברית
לבדה במשך שנת ,1972 והממשלה הפדראלית
מקציבה 1.75 ביליון דולר לשנה לטיפול בהם (אחדים
מהם מאריכים ימים עד לגיל 30 או .)40
כן מאפשרת בדיקת סאסניוסנטזיס לרופאים להבחין
במציאותן של שתיים מתוך 1,600 המחלות הנגרמות,
בחלקן או במלואן בשל סיבות גנטיות. תיסמונת טורנר
אצל בנות, ותיסמונת קלייניפלטר אצל בנים — הגורמים
לילד לגדול ללא התפתחות מינית תקינה.

רי קו תהא מגיו סנ טזי ם הראשונות נערכות ב־.1960
^ כיום ניתן לעבור אותן באמריקה ובמרבית ארצות

אירופה, שם הן נערכות בין השבוע ה־ 12 לשבוע ה־16
של ההריון. הרופאים טוענים כי התוצאות מהימנות ב־99,5
אחוזים.
עציובי הודה כי בביצוע הבדיקה כרוך סיכון רפואי
קל — באחת אחד או שניים מן המיקרים היא גורמת
הפלה — וכי לאחר ההפלה יתגלה העובר מעוות בצורתו
(אימהות שעברו הפלות נוטות ללדת לאחר־מכן תינוקות
קודם־זמנם, ואלה רגישים למחלות אחרות).
״אולם,״ אמר עציוני ,״לא ייתכן למנוע מידע זה מן
ההורים, על בסים רפואי או מוסרי, ולאפשר בכד הולדת
ילדים הנידונים מלכתחילה לחיים מעוותים ואומללים. הרי
זה כאילו הלמנו על ראשו של תינוק במוט־ברזל: אילו
עשינו זאת, היו כולאים אותנו. אך אם איננו מספרים
לאם מראש כי עומד להיוולד לה ילד מונגולואיד ,,אנו
אשמים באותה מידה עצמה.״
לבד מייסוריו של הילד, קיימים גם כאבם של ההורים,
ותכופות גם ריגשי־האשם שלהם (כולל היווצרות
מתח בחיי־הנישואין, כתוצאה מכך שההורים מטילים את
האשמה זה בזו, וכן ריגשי-האשם של האחים והאחיות
הבריאים).
עציוני רואה באמיניוסנטזיס את ״מנוע־הקיטור של
הגנטקה,״ היוצר תקדים לגבי התפתחויות חדשות ש־תתחוללנה
בתחום זה בעשור השנים הקרוב .״תהליכים

הבנקי ם לשימור הזרע
קיימי בבר, ומשמשי
ל מי סחר בגני
גנטיים אלה, ממש כמו חיסונים, סמים ותרופות למיניהם,
חייבים להיבדק על־ידי ועדה מיקצועית בעלת השפעה
ותוקף, על־מנת שתקבע אם אכן הם יעילים ובטוחים.״
הכנס תמך בדיעותיו של עציוני, ובהחלטתו הסב את

ך* פני שנים אחדות קיימת היתד, ההערכה כי אילו
/היו בני־האדם רשאים לבחור זאת, כי־אז היתד,
התוצאה עודף של 7אחוזים בלידת זכרים, לשנה• אולם,

״לא ״ תכןלמנועמןההורי
מידע עלהעוברולאפשר
הולדת מונגולואיד•״
כפי שאומר עציוני ,״לאור השפעתה של התנועה לשיחרוד־האשה,
אין ספק שאחוז זה ירד בינתיים.״
קיימות כיום גם שיטות נוספות ל״מיסחר־הגנים״.
בארצות־הברית ובארצות אחרות משתמשים בהזרעה־מלאכותית
לשם סיוע לאבות עקרים. ייתכן שהשלב הבא
יהיה שבנקי־הזרע — הקיימים כבר, עבור אבות המבקשים
לשמר מעט מזרעם באשר הם עוברים עיקור, או כשהם
חשופים לקרינה בתוקף עבודתם — ישמשו לשימור זרע
של תורמים עלומי־שם, כשהוא מסווג על־פי תכונותיהם.
״כשיגיע היום הזד״״ אומר עציויני ,״נוכל לומר שהרבייה
האינדיווידואלית עלתה על הדרך.״
רבים רואים בהתערבות זו בתחום הגנים מעין ניאוף.
סקר דעת־קהל שנערך בארצוודהברית ב־ 1969 הראה, כי
49 אחוזים מן הגברים ו־ 62 אחתים מן הנשים מסכימים
עם רעיון ההזרעד*,ד,מלאכותית, אך רק במיקרה שבו זרעו
של הגבר חלש מכדי לפעול ללא עזרתו של הרופא.
״הניאוף ללא הזרעזדמלאכותית נפוץ ממילא,״ מעיר
עציוני.
יש להתנגד בכל תוקף לשימוש האפשרי בשיטות
מעין אלו לשם יצירת גזע מוצלח ומבריק יותר. מפני
ש״בניסיון להעתיק סופרמנים בלונדיים כחולי־עיניים,״
נפתחת הדרך למעשים דומים־להחריד לשיטות טיהור־הגזע
של הנאצים.
בסימוכין לדעתו בדבר ״הגנטיקה הכפוייה״ מביא
עציוני את החוקים הקיימים עדייו במדינות וושינגטון
ודאקוטד, הצפונית, האוסרים נישואין בין גברים בני כל
גיל שהוא ונשים שגילן למטה מ־ ,45 ואשר הם בעלי

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

היסטוריה של אי־שפיות או שהם מפגרים, פושעים או
שיכורים מועדים ! או את החוק הקיים בדנמרק — ״מדינה
בעלת מדיניות סוציאלית מתקדמת, כידוע״ — הקובע
כי יש לעקר כל אשר. שהאיי.קיו. שלה הוא פחות מ*.75
כנ״ל לגבי חוקים הנוגעים לבדיקות המוניות. ב־1971
חוקקה מסצ׳וסטס חוק המחייב את כל התלמידים לעבור
בדיקה לגילוי אנמיה. סוג מסויים של האנמיה הוא מחלה
נוראה התוקפת בעיקר שחורי־עור. היא גורמת כ-
100,000 מיתות מדי־שנה, ומשפיעה קשות על המדינות

״ אפשר יהיה לבחור
במין הילודעל ־ י ד ׳
תהלירהפרדתה 1רעים׳י
המתפתחות. למחלה זו אין עדיין תרופה. לכן עולה השאלה׳
לשם מה לבדוק אם קיימת אצל מישהו מחלה
חשוכת־מרפא.
״אחת הסיבות,״ אומר עציוני ,״היא שסוג זה של
מחלת האנמיה עובר לילדים רק כאשר שני ההורים
גם-יחד חולים במחלה, ולכן יש לשער שאנשים החולים
בה לא ירצו להתחתן עם מישהו החולה בה אף הוא.
אך אני, אישית, הייתי מעדיף שהבדיקות ההמוניות
תהיינה על בסים של רצון חופשי, לא כורח.״

*א ציוני טוען כי שיטות הרבייה ההמוניות טובות
י ג לחזירים, לכלבים ולסוסי־מירוץ, אד לא לבני־אדם.
״שכן,״ הוא אומר ,״לעולם לא נוכל להסכים על התוצאה
הרצוייה: ספורטאי או תולעת־ספרים, בלונדית או אדמונית.״
ייתכן
גם שה״סוסרמך׳ שייוולד כתוצאה מכך לא יהיה
בעל דימוי פופולארי ביותר. בצטטו מסיפרו של רוברט
אטינגר, ,נזאדס לסופר־אדס, שהופיע בארצות־הברית ב־
,1972 רואה עציוני את ה״סופרמן״ האמור כ״בעל חוטם
של כלב־צייד, כנפיים של דרקון מעופף, זימי־דג, אוזני-
נחש, פרווה המתחלפת לפי העוגה, ומערכת חילוף־חומרים
כשל תולעת.״ למדות שכל אחד מפרטים אלה שימושי
מאד, כשלעצמו, הרי ״קשה להניח שאימהות תידחקנה
בתורים כדי ליצור סופר־תינוקות כאלה.
״ייתכן שמכל זה נודף ריח המדע־הבידיוני, אך לאור
הופעתם של האנזניוסנטזיס והשיטות המתלוות אליו, לא
נוכל לקוות לשמור את תיבת־פנדורה זו של הגנטיקה
סגורה לנצח. אם אין ברצוננו להיכנע בעיוורון להתפתחויות
הטכנולוגיות, כי־אז עלינו להעריך אותן בקפידה
רבה, שעה שהן מצויות עדיין בשלב הניסיוני שלהן״.
ההחלטה שנתקבלה בכנס אומרת זאת בפירוש. כך אומר
גם עציוני :
.״גם אם המדענים לא ינהגו בפזיזות בקידום הנדסת
הגנטיקה, הרי ניסיונות־העבר בתחום המזון והסמים מורים׳
כי הטיפול בכל הכרוך בחברה המתפתחת מצריך
ריסון וזהירות. ברגע שכל אחד מתהליכים גנטיים חדשים
אלה יוכל לעבור לשלב של ייצור״המוני ושיווק, יתחילו
החברות הגדולות לערוך מסעות של קידום־מכירות,
בדיוק כפי שהן מוכרות תמרוקים או סמים־משלשלים.
״תוך זמן קצר ביותר נוכל לראות מודעות בנוסח:
,הזמיני את הבלונדי הבא שלך אצלנו !׳ ו,הילד הבא שלך

יהיה גבוה ב־ 10ס״מ מהקודם — ולא, תקבל את כספך
חזרה׳.״
** 0לפרופסור הרוסי ניקולאי דובינין, ראש המכון
^ לגנטיקה כללית במוסקבה, היה מה לחדש בנושא זה.
״המדענים חייבים לשקול את תוצאותיהן המהפכניות
של ההתפתחויות הצפויות בתחום הגנטיקה, ב־ 30 השנים
הבאות״ .בהכריזו זאת, הזהיר פרופסור דובינין כי
הקהילה המדעית הבינלאומית עדיין אינה תופסת במלואן
את ההשלכות האדירות, והעלולות להמיט שואה -של
התפתחויות אלו. הן כוללות, אמר פרופסור דובינין, את
הנדסת־הגנטיקה — היכולת לווסת או לשנות תכונות
תורשתיות על-ידי שינוי גנים.
״בעתיד הקרוב,״ אמר לאחרונה לקבוצה של עיתונאים
זרים במוסקבה ,״נהיה מסוגלים לעשות עם האדם כל
מה שנרצה.
״בלתי־אפשרי לעצור בעד התקדמותו של המדע,״
המשיך .״משום כך עלינו לחשוב על ההשלכות החברתיות,
המוסריות והאתיות — האם עלינו לשנות את
האדם מבחינה ביולוגית, או לאו. עלינו לגלות בנושא
זה אחריות גדולה מאץ־כמוה.
״יחסינו ההדדיים עם הטבע הראו כבר, כי בכוחנו
לקלקל את הטבע בקלות, אך אנו מתקשים להחזירו
לקדמותו. אם נשגה כך לגבי האדם, ייתכן שיהיה זה
דבר שלא־ייסלח.״
פרופסור דובינין קרא לשקול את השלכותיהן של
ההתפתחויות הגנטיות, קודם שתתרחש הפריצה הגדולה
בתחום ייצורם הסינטטי של הגנים.
הנדסת־הגנטיקה, אמר, עשוייה להביא תועלת בכך
שהיא תסייע לרפא מחלות תורשתיות, על־ידי המרת גנים
חולים בבריאים.
הדוגמה הפשוטה ביותר של הנדסה, אמר, תהיה קביעת
מינו של העובר לפי בחירה. בתוך עשר שנים תהיה זו
מציאות. אמר פרופסור דובינין.
״אולם,״ הזהיר ,״סבורני ׳שבמרבית המיקרים ירצו
ההורים בבן. מכאן שמה שיהיה לנו בדור הבא הוא כ־90

נ יצו להשיטוח 1להשכחת
הגז ע -כמוהו כתורת
טוהר־ ־ הגזעשדהנאצי
אחוזים בנים ו־ 10 אחוזים בנות. זה יהרוס לאדם את
שורשי־חייו — את ריג׳שותיו, את הכל.״

0 0 0

״ר זז.ג /מילר המנוח, מי שזכה ב־ 1946 בפרס־נובל
לרפואה על תגליתו בתחום השפעת קרני־הרנטגן על

קטיעות, עיבד סכימה לברירה גנטית מבוקרת, אשר זכתה
בפירסום גדול בזמנו.
הוא העלה התיאוריות שלו בקונגרס לגנטיקה של האדם
אשר נערך בשיקגו, בספטמבר ,1966 שישה חודשים
לפני מותו.
מילר הציע שגברים, הנודעים בזכות תכונותיהם
הגופניות, הרוחניות והמוסריות יוצאות־הדופן, יפקידו את
זרעם ב״בנק,״ שם יישמר במצב של קפיאה עד 20 שנה
אחרי מותם. אז יוצא הזרע המשומר וישמש להפריית
אימהות־מתנדבות, שתוכלנה לבחור את ה״אב״ לילדן
מתוך קטלוג, שבו תפורטנה תכונותיהם הגנטיות של
התורמים השונים. התורמים עצמם יישארו בעילום־שם.
שיטה זו, טען מילר, תאפשר להורים לבחור בגנים
עליונים, תחת שיסמכו על תרומתם־העצמית המפוקפקת.
הוא אמר כי המיספר הגדול של תורמים שבהם מדובר,
והגיוון הגנטי העצום ביניהם, ישמשו ערובה לכך שחיי
היום־יום -של הגאונים — ברמתם של שייקספיר, ניוטון או
איינשטיין — לעולם לא יהיו משעממים.
על־מנת שייבחרו למשימה חשובה זו, על התורמים
להיות לא רק אינטליגנטיים ובריאים, אלא גם חברו-

״ אימהותתוכלנהלהיע 1ר
כ 1רעמשומרובקטלוגים
לבחירתתכונותה יי לו ד״
תיים ומשתפי־פעולה. בין התכונות המבוקשות האחרות
מנה מילר אומץ־לב מוסרי, אהבת־הטבע ואת מתת
הביטוי־העצמי הבהיר — תכונות הנראות מושפעות מחינוך
יותר מאשר מתורשה.
״בנק הגנים העליונים״ של פרופסור מילר אוזכר על־ידי
אחדים ממשתתפי כנס השולחן־העגול שנערך במישרדי
יונסק״ו בפריס בחודש אוקטובר .1972 מרבית הדוברים
סברו כי התוכנית איננה מעשית, לא דק מבחינה מוסרית,
אלא מפני •שהניחו כי היא מבוססת על תשתית כוזבת.
״מורשתו הגנטית של אדם מורכבת מכמה מאות־אלפי
גנים, ואנו מכירים את השפעותיהם — החיוביות או
השליליות — של חלק קטן מהם בלבד,״ אמר פרופסור
דייוויד קליין ממכון הגנטיקה בז׳נווה .״לכן, בלתי-אפשרי
להעריך נכונה את ערכו הגנטי של הפרט. מכל מקום,
באילו קני־מידה ישתמשו כדי ליצור סופרמנים ז ומי
ישלוט בשולטים על כך?״
פרופסור מרסל פלורקין, מאוניברסיטת לייז /הוסיף
נימה קלה יותר• ״כאשר הופץ מאמרו של מילר,״ אמר,
״הוכיח סקר דעת־קהל שהנשים האמריקאיות היו בוחרות
(כתורמים) בשחקני בייסבול, ואילו נשות אירופה המערבית
היו בוחרות ברוכבי־אופניים. נקודת־המוצא שלהן לא
היתה שונה בהרבה מזו של אלברט איינשטיין.
״כאשר נישאל איינשטיין מה ירצה להיות אם י׳חזור
אל האדמה בחיים אחרים, השיב , :בחור צעיר ויפה/״ ץ

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שירי של כאב, בכי ופחדים
ב סבר שהוציאה־לאור חיילת בת 19

ונמתמחבט 1נ

ביער בחדרה ב ^

ליפטוסיס של יער חדרה. למרות שהיא
חיה עתה בעיר הגדולה, תל־אביג היא
חוזרת אל העיר בה נולדה וגדלה בכל הזדמנות,
מרגישה שייכות וקשר אל המקום.

שירי נובעים מעצמם / ,ודומה כי גס
לחן אין בס / .קיצבס כמיקצב דפיקות־ליבי
— /עתים נעצר, עתים ביתר שאת/,
מהר הלאה.
...רזים מגלים שירי / .שוטחים את
חיי וגופי כהיסטוריה נשכחת / .כמו סף
מילחמה, ניצחון ומשבר / .ופוליטיקה אין
בדמי.
...שירי מתעצרים, לא רוצים לגלות את
ימי / .לא רוצים שחיי יהיו /היסטוריה
נשכחת על סף אבדון / .שירי מרוממים
גופי ומבקשים לעשות בי חזון וישועה /
בעתיד / .אולם, הבט, כמו סף ביתך אני
נידרכת.
!־יי רבה משוררים בישראל, עליזים
ן | ומתרוננים. דובני הספרים גדושים
הריה ספרי שירה. משוררים אלמוניים,
כישרוניים יותר או פחות. שיש להם מה
לומר או לא. אוספים לירה ללידה ומש קיעים
חסכונותיהם בהדפסה והוצאה־לאור
של שיריהם.

בארבע ידיים

11[!]1| 0ך71*1111

הרבה קפה והרבה סיגריות נותנים השראה לחיילת ה־צעירה,
הכותבת את שיריה במהירות, מבלי לחשוב ולחשב

את המילים. נוכחות אנשים, רעש או מוסיקה אינם מפריעים לכושר הריכוז שלה.
אחד חזיה לי,
מתיק ומחקו,
_רק שלי.
לא אקרא לי בשמי,
לא חבוב לא חמוד.
רק סתם אמר:ביא.
ואקח איתי סביב לבית,
למקים סבי אני מחביאה את המפתח
כשאינגי.
שיקח הכל -
ותק את לבי השחיר שישאיר

ל ך 1ן ך אחד השירים מספר
1111111 - 1 /הביכורים של שירי
ענת שרתוק. עם נימה של עצב וכאב.

בבית הוריה בחדרה משתעשעת מנת בפריטה על
פסנתר יחד עם אחיה הצעיר יורם, המנגן במקביל
על עוגב אלקטרוני. כמו כל בת־טוביס למדה ענת נגינה בפסנתר וריקוד באלט.

רק מעטים מהם מעוררים תשומת־לב.
ספר שירים קטן, שיצא בהוצאת תמוז
עם השם עשן של אתמול, היה אחד מאלה.
שירים עצובים. הרבה דמעות, הרבה כאב,
הרבה פחדים סתומים. שירה אישית מאוד.
מבטיחה. קצת בוסר, אבל בוסר של איכות.
ומאחורי השירים מסתתרת ילדה בת ,17
שכתבה אותם. מתי בדיוק? היא אפילו
לא זוכרת. ערב אחד, וזה היה מזמן, יש בה
וכתבה במחברת־בית־ספר-חומה 40 דף
שורה אחת, חמישה ״דברים״ שלא ידעה
בדיוק מה הם. אחר־כך באו ערבים נוספים
ובכל ערב כזה נוספו דפים כתובים
למחברת. כמו שקורה כמעט לכל תלמי-
דת־תיכון.
ובערב אחר, כשלא בא לה לכתוב, קראה
את מה שכתבה עד אז. פתאום זה
נראה לה מעניין. הראתה לאמא ואמא
אמרה :״מעניין.״ ואם אמא אומרת אז
למה שעוד אנשים לא יקראו. הדפיסה את
השירים במו ידיה, שיכפלה אותם. ידיד
מהכיתה עיטר את החוברת והיא עברה
מיד ליד. ואנשים אמרו :״מעניין.״
פרצה מילחמת יום־הכיפורים. עם חברותיה
לכיתה הלכה לסעוד פצועים ש הובאו
לבית־החולים הסמוך למקום מגוריה.
לאחד הפצועים קראה את השירים.
והוא צייר נורא יפה. אמרה לו :״בוא
נעשה עסק.״ הציעה שיאייר את ספר שיריה
הראשון. אבל הוא אמר שיש לו חבר

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לבכות. יש הרבה בכי בשירים שענת
כותבת. אבל אין חפיפה בין ענת של
השירים לבין ענת של החיים. אם יש עצב,
מוות, אהבות נכזבות בשיריה, הם לא
שלה. הם של אחרים. לה עצמה אין אפי לו
סיבה טובה אחת לבכות. אם כן, אז
רק לבכות מרוב טוב.
ילדה של חממה. מחדרה. סבה, סטר
שרתוק, שעלה לארץ מבוסטון והיה יו״ר
איגוד המפרסמים בארץ, היה בן דודו של
משה שרת. אבותיהם היו אחים. ובגלל
השם שהיא נושאת נדמה לה לפעמים ש היא
זוכה ביחס מיוחד, שמתייחסים אליה
בזכות השם ולא בזכות עצמה. האב, חזי,
הוא סוכן ביטוח. האם, דליה, היא מורה
למדעי הטבע. הוא מרחובות, היא חדר-
תית. התיישבו בחדרה וזד, לא עבר להם.
עד גיל 16 היתד, ענת ילדה שמנה ומכוערת,
שסבלה מתיאבון יתר והשמיעה
קולות תאווה בשעת האכילה. ילדה שלמדה
לנגן בפסנתר ולרקוד באלט, למרות
המישמנים. עד היום, כשהיא רואה תמונות
מאז, אינה תופסת איך לא החביאו
אותה בבית, מבושה.
עד שיום אחד שאלד, את החבר הראשון
שלה אם לא מפריע לו איך שהיא

שמצייר עוד יותר יפה. הבטיח שיאמר לו
להתקשר אחרי המילחמה.
לפני שהעזה סופית, הלכה עם אמא
למשורר אמיר גלבוע. נתנו לו את השירים
שכתבה והוא פחד לקרוא. לא רצה
להגיד ש״זד, לא טוב.״ כל כך הרבה פעמים
בבר התנסה בחוויה הזאת של לומר
״תשכח מזה או ״תנסה עוד פעם...״
והוא רק אמר לה :״לכתוב שירה זה לא
דבר שנקנה או נרכש. זה דבר שנולדים
איתו.״ ועברו לשוחח על כל הנושאים
שבעולם, רק לא על זה. בדרך אגב הוא
נטל שיר והחל לקרוא .״זה טוב,״ פלט,
״אפילו טוב מאוד.״
קרא את כל השירים ואמר :״תוציאי
אותם לאור. אולי פעם תתחרטי על כך,
אבל חטאים כאלה סולחים.״
כמו ללדת
אכלתי אתמול מוסיקה /רכה בכפית /
ושתיתי המון שמש לרוויה / .אתמול הייתי
עולם /ואצרתי בי סודותיך / .אפילו
היום נראה טהור אתמול /ובעצם הוא
שלנו להפליא / .והיום — /הייתי כולי
מזימות / .מישהו אמר: מכשפה /ואל
אמרתי: פייה רעה / .יש דבר כזה?
עמדו לי אלפי גמדים /לשרתני /ולתוך
המערות הבאתי /המון לבבות שבורים
/וצחוק /ויופי /והשארתי את
החלל ריק /וכעור ובוכה / .מחר / ,אהיה
הדמעה של עצמי /דבר רגיל / .ובכיתי
אתמול והיום /ולא אוכל להיות טהורה /
ממנה.
יום עגת שרתוק היא עז סף ה ו
\ ,19 וכבר חיילת בצה״ל, לובשר
מדים, ממשיכה לכתוב שירים בלילות ויש
לה ספר שירים ראשון משלה, השירים
שכתבה כשהיתה בת .17 אלף עותקים שמימנה
בכספה.
״זה דבר שעשיתי לבד — כמו ללדת.״
זוכרת את היום בו נטלה את העותק
הראשון מהדפוס: עוד לא כרוך, בעטיפה
פרוביזורית .״הלכתי ברחובות תל־אביב.
הדגשתי נורא עצוב. שילדתי ספר.
ולא היה לי עם מי לחגוג. רציתי ללכת
ולצעוק, :יש לי ספר! אני עשיתי את

זה!׳ היה נורא משונה. גם הייתי שמחה
נורא וגם עצובה נורא. באתי הביתה ובכיתי.״

שאני
צריכה. אולי אפילו טיפה יותר. מכל
הבחינות: החומריות, הרגשיות והרוחניות.
טוב לי בבית שלי. יש לי חברה טובה :
אמא שלי. מקבלת כל מה שאני רוצה.
פשוט טוב לי. ואני נמשכת הביתה כמו
מגנט. יש חיכוכים ומריבות בכל מיני
נושאים. אבל זה לא רציני. תמיד אחזור
הביתה. קשורה להורי ואוהבת את הקשר
הזה ולא רוצה שזה ייגמר אף פעם.״

בבית
ב חדר ה
למה אף אחד /לא אומר לי שאני כוכב
/ .אני יודעת שאני כוכב /אבל אף
אחד לא רואה / .בשמיים כל הכוכבים /
בוכים בשקט /היום בכיתי בשקט /
כל היום.
לדמעות יש טעם כמו לגשם / .כוכבים
בוכים פנימה לעולם /ואני — פנימה לגופי
/ .אמרו לכוכבים שיבכו בשקט /
כי יש מספיק רעש /בשמיים.
אבל אנשים לא מבינים כשבוכיס בש־
(המשך בעמוד )34

המיטבח של אמא

ענת מול אמה, דליה שרתוק, ליד שולחן ה־מיטבח,
שם נולדו הרבה משיריה המשקפים
כושר התבוננות נדיר. כמה משיריה היפים עוסקים בדמות אמה ובאביזרי המטבח.

ד,״תיבת ,17
מתנות, הרבה והיו ־1

בך כות, נעיקות.
באמת. גדולה הרגעת*
•.־וי ע

אספתי—הצל -

את קעוך* הדורון
ועגיאות כתיב נן טגות.
אספתי הכל -
הבשומים,
מכלול • 1-

נברעות, עיורים.

ופגעת* אותך
בין כן־טיס לכרטיס,
פלנמון ועטיח. רעיתי אותן*.
בין בעם לכעס.
את ב לן ללבי.
אתה הגוזל ממג*
ילדות*.

אחד השירים הראשולו

נים שכתבה ענת בני

היותה בת ,17 הפותח את ספר שיריה הראשון.
מימין: ענת כחיילת, ביחידת דובר
צה״ל. משמאל: ענת בביקתה ביער חדרה.
נראית. הוא אמר שדווקא לא, אבל החב-
ר׳ד, אומרים שהיא כמו הר, והג׳רמק הוא
ננס לעומתה. התיאבון עבר לד, לשלושה
חורשים. אחדי וה היא היתד, ענת פחות
20 קילו אבל פלוס שתי קופסאות סיגריות
ליום.
ועוד היה לה טוב .״היד, לי כל מה

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לבכו ת מרוב טוב

קשקשת 1952
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה; אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
•!,ון שת *,ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנו* דרייב־איו בתל־אביב, קול־נוע־הטכוניות
היחיד בישראל.

ד 1ש ¥1

הסול דו ה

[ 1952

קשקשת 1950

<• צורתו של ד,עלה ד,ראשון, ש הולבש
על האבר הראשון.
חיים; ת.ד ,36738 .תל־אביב
#זוג חיפושיות עושות אהבה.
י• תאומי־סיאם במבט מלמעלה.
נפתלי לביא, רח׳ אחוזה, כרכור
• תמרור־תנועה ביפן.

אלה גוטמן,

בשעה 5.00

״שובי אלי שלגיה״
בשער7.15 ,

בשעה 9.45

״כרה, אנג׳ל כרה:״

סססססס > 0ז3 0.0 0 0,0 60

בסיטונות
• ש מלות חריון
• מ כנ סי הריון
• טוני קו ת הריון
• ח לי פו ת הריון

ב הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

ץ* שגילו שהברווזדן המכוער הפד
^ בגיל 16 למשהו שאפשר להסתכל בו,
התפעלו כולם. חברה אפילו שלחה תמונה
שלה לתחרות נסיכת ישראל בירחון את.
קצת בידיעתה. פירסמו את תמונתה, הזמינו
אותה לראיון, אמרו שהיא נחמדה
נורא אבל הגיל המינימאלי לתחרות הוא
17 והזמינו אותה לשנה הבאה. הצטערה
נורא. אפילו בכתה.
שנה מאוחר יותר הזמינו אותה שוב.
עברה שלב ראשון של המיון. בשלב הש ני
ביקשו לבוא עם חצאיות קצרות, שיראו
את הרגליים. לא הבינה מה הקשר בין
תחרות האמורה להיות אינטלקטואלית לרגליים.
אבל באה עם חצאית. ולא עברה.
גם לא בכתה יותר. אמרה לעצמה
שלמדה כי אסור להתחרות על עצמה.
אפילו מבית־הספר התיכון לא סבלה
במיוחד. היתד, נעדרת כרונית. לא ששנאה
ללמוד. להיפך. אבל כשחשה לא בטוב, וזה
קרה די הרבה, לא עשתה מאמצים על
אנושיים כדי לקום מהמיטה. זה לא הפריע
לה לגמור בציונים טובים.
היתד, רק הבעיה שהיא מחדרה .״מקום
קטן שלא מגיעים אליו. לא טוב ולא רע.
הכל עוקף אותו. גם הכביש החדש לעפולה.״
כשד,יתד, בגימנסיה נמשכה אל העיר
הגדולה. זה היה תענוג לנסוע לתל־אביב,
להסתובב ברחובות, לפגוש טיפוסים מעניינים,
לעשות כל דבר שרוצים.
היתד, גם הרבה פעמים בלונדון. כמעט
כל שנה מאז גיל ,10 נסעה עם הוריה
בחופשת הקיץ למשפחתה ששם. גילתה
שיש עוד דברים חוץ מחדרה. וכשהת־גייסה
לצד,״ל, כמו עמד החלום להתגשם.
היא הוצבה ליחידת דובר צה״ל. עברה
לגור בתל־אביב וזד, לא היה זה.
״שמעתי בחורות מדברות בעיר הגדולה.
ראיתי כמה אני נאיבית, שאין בי לא ערמומיות
ולא נחשיות. אז ידעתי. לא הצ טערתי
שאני כזאת, תמימה ופרובינציא-
לית. מה שבנה אותי זה הבית והמקום
שגרתי בו. בשישה החודשים שאני בתל־אביב
הייתי אולי בשני סרטים. גם בהם
נרדמתי. לעיר יש בטח מה להציע. אבל
זה לא מעניין אותי. בכל הזדמנות אני
בורחת חזרה הביתה לחדרה. זה מעין מק לט.
אולי באיזה מקום אני מפחדת. לא
מהאנשים. אין הרבה בתל־אביב. ואיני אפילו
לא יודעת ממה אני מפחדת.״

ג עיו ת
של ז הו ת

רח׳ תחכמוני ,43 ירושלים
!• הסמל המיסחרי של ועידת חרות
שהתקיימה לאחרונה :״הסיפוח הזוחל.״
דני
גספר, רח׳ רישפון 240א׳,
נאות־אפקה, תל־אביב

״צנחני האטלנטיל,״

(המשך מעמוד )33
קט / .אס כוכב קטן, פשוט /ידעך ביום
אחד / ,העולם ימות / .ואז יודו כולם/ ,
שכוכבים הבוכים בשקט /חזקים מאלוהים.

מאוזן :
.1אוריד את המחיר 5 .ייקניק .10 .נשיא
המעצמה הגדולה בעולם .11 .רשף .13 .מטבע
מיזרח־תיכונית .14 .זאטוט .15 .משכיל.
. 16 היא ״אפריקה.״ .17 שנולד קודם־זמ־נו
.18 .קרס .19 .קריאת־נכאים .10 .עול.
.22 נטע רך .24 .חוסר־ודאות .25 .ממיש־חקי־ד,קלפים
.17 .פרגוד .29 .תבלין.30 .
ישמח לבב אנוש .32 .צמר־גפן .34 .מי
שיש לו כזה אישי, נחשב מקסים.36 .
חדרון .38 .אגוז־הודו .41 .הידד ! .44 תכוף.
.46 שופט .47 .חותן .49 .בכעס גדול.52 .
נקיפותיו אינן מן הדברים הנעימים.55 .
חג של נוכרים .56 .שנף .58 .הלוך רכיל.
.59 נהר ב־ 72 מאונך .60 .ממונה עיל הארכיב
.62 .מחציתו של מישחק-ילדים פופולארי
.63 .ממיני האדם .64 .גנגרנה.66 .
כר-דשא .67 .מתכת כחלחלה־לבנה, אינה
מחלידה .69 .אבן יקרה .71 .יפעה.73 .
מי ששתה די צורכו .75 .דקר .78 .גץ.
.80 מילת־שאלה לזיהוי .81 .חומת־מים.
.82 מידודשטח .83 .מן השופטים העליונים
(הפוך) .85 קיום .87 .ערימה של גר-
עיני-תבואה .88 .הדלקה .90 .אות שערכה

.91 .40 קטיף זיתים .92 .נהר בפולין.93 .
גרימת נזק רב.
מאונך :
.1תופין דק .2 .נהר ברוסיה .3 .זלזל
יבש .4 .מצבת־זיכרון .5 .ודי חסר־ראש.
.7מיקטורן .8 .עוף לילי .9 .מיצירותיו
של פיקאסו .11 .רוממות .12 .מתן פקודות
.21 .מצוי בים־המלח .22 .מתת.23 .
שופט ישראלי(ש״מ) .24 .תרשים .26 .כסף.
.28 ציפור הדומה לסנונית .31 .בתר.33 .
ממצעי המיטה .34 .טוסט .35 .נעימה.37 .
ישוב ליד נתניה .39 .בה דורכים את הענבים
.40 .מיכלול הידיעות .42 .כזה היה
דויד, עם יפד,־עיניים .45 .אפר עומם.47 .
שנשמה באפו .48 .מישכן חיות־הבר.49 .
הסבר .50 .בוא מלמעלה למטה! .51 מסטינג
.52 .צורה הנדסית .53 .זכר בבקר.
.54 נישן .57 .מכינויי האלוהות .60 .סליל
של חוטים .61 .נוכל .63 .אשתוק.65 .
טמון באדמה .68 .מן השופטים .70 נע.
.71 רשע .72 .אחת היבשות .74 .תושב
אחת מבירות אירופה .76 .קלסתר.77 .
אחד מבעליה של בריז׳יט בארדו (ש״מ).
.79 יתרה .84 .אל-המילחמה .87 .קיצץ
דשא .89 .תבלין לקפה .91 .כינוי (הפוך).

...אתמול אלוהים בכה /וארבעה אנשים
מיהרו /לבנות תיבה — /ופתאום
אלוהים נזכר /שהוא גם יתום וערירי /
ולא הלו לצבא /שכל המלאכים מתחתנים
/בינם לבין עצמם /ואף אחד לא
איתו /וששלמה היה חכם ממנו /ולמלכת
שבא היו רגליים /שעירות שעירות
/ .ושהוא לא יכול /למות, אפילו
אם הוא רוצה / .ואז׳ הוא בכה לבן/ .
הרבה שלג חזק ועמוק /ואנשים קפאו /
ורבים מתו / .אלוהים קינא בנו שאנו /
יכולים למות / .והוא הביט חזק חזק /
ועמוק עמוק /ושרף בלהט קינאתו /אולם
אף אחד /לא הפשיר.
ך פני שהתגייסה לצה״ל רצתה להיות
/מש״קית סעד לתנאי שירות. שאלו
אותה ״למה״ וענתה להם שהיא מרגישה
שהיא מהעבר השני של המיתרס. שומעת
על בעיות. קוראת עליהם. אבל לא נתקלה
אף פעם באנשים עם בעיות של סעד
או אנשים במצוקה.
היו קצת בעיות של זהות, כשהחלה
להסתכל מהפנים החוצה. זה אפילו הטריד
את מי שהיתה שייכת לאנשים שיש
להם תמיד. אבל לא נתנו לה לראות
מקרוב.
אולי משום כך בוכה ענת של השירים.
יש עימות בין ילדת החממה לבין מה
שקורה בחוץ. יש איום תמידי על עולם
שלם, תמים ומאושר איום המטיל פחדים
של ניפוץ ושבר. בעיניים החומות הגדולות
שלה, מיטיבה ענת לראות זאת, אפילו
מבלי לתת דין וחשבון לעצמה. ואת
שהיא רואה היא רושמת בשירים. מהר.
מבלי לקרוא אותם.
כשענת תהיה גדולה היא רוצה להיות
משהו חזק, מועיל ופרודוקטיבי. לא רופאה
ולא עורכת־דין. לא לנסות להושיע
את האנושות. רק לתת רעיונות. אבל בינתיים
יש לה עוד שנתיים להיות בצה״ל,
״שנתיים נהדרות, שבהן אני יכולה עוד
להיות ילדה קטנה בלי כל הבעיות של
מה יהיה ומה אהיה.״ ולכתוב שירה.

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קולנוע
סרטים
ל ש לז א ף
שמועה מתהלכת בעולם הסרטים. כאילו
הדרך היחידה שבה אפשר לעבוד עם רומן
פולנסקי, היא לשים מעליו מפיק רודן.
הדרך היחידה — אם רוצים לראות ברכה
כספית כלשהי. אחרת, עלול הגאון להשתולל,
להרקיע שחקים עם התקציב, להוציא
מתחת ידיו יצירות פרועות, אולי
אמנות ואולי לא, אבל על מיסחרית אין
מה לדבר. תראו, אומרים המבינים, מה
קרה לקרלו פונטי כשהתיר את הרסן במה,
או לפלייבר שלא השגיח די הצורך
במאקבת, הפסדים, ושוב הפסדים. לעומת
זאת, עם כלב-שמירה קפדן כמו וויליאם
קאסטל, שהוא לא רק מפיק אלא גם במאי,

זהו לכאורה סרט נוסטאלגי, כשהנוסטאל-
גיה מופנית הפעם אל שנות ה־ ,30 אל
סירטי־המתח דאז, עם הבלש הפרטי כהתגלמות
הגיבור האמריקאי האחרון, ועם
זיקה לא רק לתפאורה, לתילבושות ול שפה
של הימים ההם, אלא גם לסיגנון
הקולנועי שהיה מקובל אז. אולם מאחרי
החזית הזאת, ונותר פולנסקי כפי שהיה:
ילד ׳נורא המשלח את בדיחותיו הפרטיות
להנאת צופיו ומעריציו, וממשיך לתאר את
המין האנושי באותה הנאה מאזוכיסטית
של מי שמצפה מבני־מינו לגרוע ביותר,
ומחייך בסיפוק למחשבה כי לא יתאכזב.
צ׳יינטאון, הוא מעשה בבלש פרטי ב שם
ג׳י ג׳י. גיטם, המתמחה בגילוי נשים
בוגדניות ומספק ראיות לגירושין. ואומנם,
הסרט מתחיל עם אשד, שניכנסת למישרדו
ומבקשת לגלות מה עושה בעלה בזמנו

פולנסקי (שמאל) מביים את ניל,ולסוך כ״צ׳יינטאץ״
בלש עם אף מעוך

ניקולסץ ודאנאווי ב״צ׳יינטאוך
בלונדית עם כתם בעין
אפשר להוציא מפולנסקי מיו תינוקה של
ותמרי כזה, שאפשר ללקק את האצבעות.
ועוד אומרת השמועה בעולם הסרטים,
שחברת פאראמונט הסכימה להפקיד בידיו
את צ׳יינטאון, רק משום שהיא חבה לו
חוב מוסרי כלשהו, אחרי כל הכסף שעשה
עבורה עם תינוקה של רוזמרי. אבל שום
חברה מיסחרית ממולחת, שבעלי־המניות
שלה עוסקים בנפט בנידיורק, תכיר תודה
עד־כדי־כך שתאמר למישהו, ויהיה זה
אפילו פולנסקי :״קח את הכסף ועשה בו
כאוות נפשך״ .לא ולא. הם שמים מעליו
את אחד הסוחרים החריפים שיש היום
בעולם הסרטים, שחקו כושל-לשעבר ש הפך
מנהל־ההפקה המצליח ביותר של הש נים
האחרונות, בשם רוברט אוונם (בין
המיבצעים הנזקפים לזכותו: סיפור אהבה,
הסנדק, גאססבי הגדול) ,שישגיח פן יש תולל
הילד הנורא יתר על המידה.
סטיות אוכלות. ועוד שמועה, והיא
מספרת כי בזמן ההסרטה חירף פולנסקי
וגידף את האיש שהציץ לו כל הזמן מעל
לכתף, גיפנף במיספריים בכל פעם שהתכוון
לצלם סצינה בפעם ה־ ,45 ובכלל, לא
נתן לנשום לרווחה.
כל אלו, כמובן, שמועות, והן מהוות
חלק בלתי־נפרד מהילת הזוהר שמלווה את
רומן פולנסקי, מאז הדהים לפני תריסר
שנים את העולם כולו בסכין במים.
ראיית־העולם המוזרה שלו, יקום ש בו
הכל נראה נורמלי למראית-עין פרט
לניצוץ קטן של טירוף, המשתלט בסופו
של דבר !על היקום כולו, הסטיות האוכלות
את גיבוריו, מחזות אימים וזוועה,
וחיים פרטיים ססגוניים הנראים כמו חלק
מן הסרטים, עד־כדי-כך שאפילו הרצח
מסמר־השיער של אשתו, שרון טייט, בחודש
השמיני להריונה ,׳נראה כסצינה מתוכם
— כל אלה הפכו את פולנסקי דמות
מקובלת על טורי החדשות בעיתונות, לא
פחות מאשר במאמרי המחקר של ביטאוני-
הקולנוע המיקצועיים.
מכאן שצ׳יינטאון, סירטו החדש של פו־לנסקי,
צריך בעצם לגעת לכולם. אמנם
העולם הזה 1952

הפנוי. מה שניראה תחילה כחקירה פשוטה,
מתפתח לפרשה מסועפת הכורכת
בתוכה מעשי רמאות במיפעלי־המים של
לוס־אנג׳לם, ספסרות קרקעות, רצח, מיליונר
מוזר ובתו המוזרה לא-פחות, וסיום
המשאיר את הצופה באותה תחושת מועקה
בפני עולם רקוב, האופיינית לכל
סרטיו של פולנסקי.
בדיחות פרטיות. אולם לא רק הסוף
נושא את סממניו של האיש. התמונה הרא
שונה
בסרט, למשל, מראה צילום שחור־לבן
של אישה, רגליה פשוקות וברכיה
מורמות מעלה, וביניהן גוחן גבר. כפי ש מתברר
מיד, זהו אחד מאותם הצילומים
שגיטם ,״הגיבור״ ,מספק ללקוח שביקש
שיעקבו אחרי אישתו. והוא אפילו אינו
מתבייש בכך, הגיבור הזה. אשר לגיבורה,
היא בדיוק התגלמות עולמו של
פולנסקי. יפהפייה מושלמת, אבל יש לה
בתם בעין, ללמד על כל הכתמים והפגמים
שאינם נראים לעין. כל האנשים כאן
בודדים, כל אחד ניתן למכירה במחיר זה
או אחר, וצ׳יינטאון (הרובע הסיני של
לום־אנג׳לם) ,שעליו משוחחים מזמן לזמן
בסרט ובו מתרחשת הסצינה האחרונה, הוא
מעין מאגר ׳ניסתר של כל מה שמענה את
הדמויות בתת־ההכרה, מעין ים של פרויד.
תוך כדי צפייה בסרט אפשר, כמובן,
להיפגש עם כל מיני זרויות נוספות נוסח
פולנסקי: נכה אלים וצמא־דם, בלונדית
עם פנס כחול בעין, גנן יפני, שגם אם
העולם יתמוטט סביבו, ידאג רק לשלום
הדשא שלו, ופולנסקי עצמו נועץ סכין
באפו של הגיבור, מבתר אותו בקלילות,
וקילוח דם פורץ בעליצות ומכסה את פניו
של גיטם.
וזאת, כמובן, עוד אחת מאותן בדיחות
פרטיות של פולנסקי. אם דונאלד סלז׳נס
הסתובב באיסור נשי במבוי סתום, מתקשט
ג׳ק ניקולסון בתחבושת גדולה, המכסה
את אפו ומחצית פניו, במשך מרבית
הסרט.

כלומר, לא רק שאינו צדיק, הגיבור
הזה, אלא אפילו דקורטיבי לא נותנים לו
להיות. ורק משום שמדובר בג׳׳ק ניקול-
סון, שניחן באישיות המסוגלת לפרוץ
מבעד לכל תחבושת ומסיכה, מצליח התרגיל
לשעשע את הקהל, ולא להרתיעו.
ואולי אין זו אלא הצלחה נוספת של
פולנסקי, שידע לבחור את שחקניו. הרי
מאז־ומתמיד ׳נחשב אמן גם בבחירה, וגם
בהדרכה .״הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה
ממך, ואיד להשיג זאת,״ אמר עליו ג׳ק
מקגאוורן המנות, הפרופסור מסליחה, אתה
נושך את צווארי, אחד משחקני־התיאטרון
הגדולים של אירלנד, וממבצעיו המעולים
של סמיואל (מחנים לגודו) בקט.
כולם, מרוצים. ממש כפי שבחירת
תפאורן, עורך, צלם או מוסיקאי, הם הצלחות
אישיות של פולנסקי. כאן, כמו בסרטים
קודמים .״הצרה איתו, שאי אפשר
למכור לו מעשיות,״ אמר עליו פעם, הצ לם
הבריטי דאגלס סלוקומב .״בא מהנדס-
קול ואומר לו שאי-אפשר להקליט סצינה,
הוא מייד יאמר לו באיזה מיקרופון להש תמש.
ומסתבר שהוא תמיד צודק.״
מי שהטיל ספק בכך שכולם מרוצים,
יכול היה לעקוב אחר מאזני ההכנסות
של הסרט באמריקה, שמאז תינוקה של
רוזמארי, לא ידע פולנסקי כמותם. וזה רק
מוכיח כי כאשר מסתובבות שמועות בעד
לם־הסרטים, כדאי מאד להאזין להן ולהתנהג
בהתאם. רק כך מתעשרים מסרטים.

די אלוג
לנו כונ ת ידיה
חבורת בורסלינובע״מ והוד,
תל־אביב, צרפת) — כפי שהשם
אומר בבירור, זהו המשך לסרט
קופתי אחר, בורסלינו, שהיה בזמנו סנסציה בצרפת, יותר
בשל שיתוף הפעולה ביו שני הסופר־כוכבים דלון ובלמונדו
ומסע״הפירסום — מאשר בזכות מעלותיו הקולנועיות.
אולם, כפי שהיה אותו בורסלינו, מעשיית־פשע על שני
צעירים שאפתניים המשתלטים על העולם חתחתון במאר־סיי,
הרי לפחות במחצית הראשונה היתה בו מעט אווירה,
דלון ובלמונדו הקרינו סביבם מזוהרם הכוכבי, ולידידות
ביניהם חיה לפחות מיקצת מן המימד האגדי שאיפיין
פעם סירטי גנגסטרים מעולים.
הפרק השני, לעומת זאת, מצטיין בכך שבלמונדו נעלם.
הוא מת בסוף הפרק הראשון, כניראח מפני שדרש שכר
גבוה מכדי שישובו ויעלו אותו מן הקבר. דלון נותר לבדו,
עם תפאורות נאות של בורדלים משנות השלושים, מכוניות
של התקופה, ועם הרבה מאוד מכונות־ירייה, להן
נכתבו שורות הדיאלוג העיקריות בסרט.
אומנם יש כמה תוספות המשונות בתסריט השני,
להבדיל מן הראשון. סחר־סמים במארסיי, פוליטיקאים
מכורים לעולם־חתחתון, שחיתות במישטרח וכן חלאה,
אלא שזה מוצג בצורה מגושמת מאוד, כתיזכורת המבק שת
להוכיח כי עושי הסרט ״ערים לרוח הזמן ״,ולא כחלק
בלתי־ניפרד מן הסיפור עצמו.

דילון: בורדלים משנות השלושים
ואשר למישחק, שאינו מבריק ממילא, יש בו חריג
אחד צורמני במיוחד. זוהי בחירתו של ריקארדו קוצ׳יולח,
אותו איטלקי עדין״נפש וקטן״קומח מסאקו וואנצטי, לתפקיד
הנבל צמא-הדם. זו צריכה להיות תערובת של
היטלר ואל קאפונה. אבל מה שיוצא לו, למיסכן, זו רק
קריקטורה מעוררת-חמלה.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הקונסול השובב
כבר סיפרתי לכם בזמנו על קונסול ארגנטינה
בישראל ג׳ורג׳יו דדפונט, שהוא
חתיך משגע ומשכיל וגרוש מדוגמנית יפהפייה,
וגם מחזר במרץ אחרי שתי חתיכות
רציניות, האחת מנדי רייס-דייוויס,

שהיא אשתו־לשעבר של אתם יודעים מי,
והשנייה הדוגמנית שלומית אמיד. סיר
פרתי לכם שכבוד הקונסול זנח את הדוגמנית
לטובת המיסעדנית, ועוד סיפרתי
שהמיסעדנית נסעה לה לטהרן כדי לעיין

שלומית וג׳ורג׳יו
מסעדנית במקום דוגמנית
טובה היא תמיד החברה הכי טובה של בולם,
לאף אחד אין חברה יותר טובה
ממנה, ואף אחד הוא לא חבר יותר טוב
של מישהו מאשר שלה.
אבל הצרה איתה היא, שהיא תמיד
החברה הכי טובח גם של הבעלים של
החברות הבי טובות שלה. לא חס־וחלילה
שאני מאשימה אותה, בי לגמרי
במיקרה הבעלים האלה הם גם יביס, איג־טיליגנטיים,
מצליחים ומקטימים מיק
צועיים. לגמרי במיקרה הם גם הבעלים
של החברות חכי טובות שלה. בי לגמרי
במיקרה קרה שבל החברות שלה התחתנו
עם כאלה מוצלחים ואילו היא,
שחיתה תמיד הבי יפה, הכי סכסית וחכי
מצליחה אצל בחורים, נשארה לבד.
אני גם לא מאשימה את בל הבעלים
האלו שהיא הופכת פיתאום החברה הבי
טובח שלהם. לא רק בגלל הסיבות ש ציינתי
לעיל, בי אם גם בגלל העובדה
שחם הכירו אותה עוד בזמן ולפני שהכירו
את הנשים הפרטיות שלהם, ובולם
בלי יוצא מן הכלל בילו לילה אחד
או שניים במיטתה לפני או אחרי שהתחתנו.
החברה
הבי טובה הזאת דואגת באופן
קבוע לנשים של החברים הכי טובים
שלה. עם מבט תמים עד כמה שאפשר
היא מספרת בקול פתטי, שהאישה של
האובייקט הנוכחי היא בעצם האשה
הלא־נבונה בשבילו, ואילו היא היא ולא
אחרת זו שתביא לאיש את הגאולה ותשחרר
אותו מעולם של הטרדנית ושל
ילדיהם הצווחניים.
בבל המיקרים, אבל בכולם בלי שום
חריג נשבר להם, לבעלים של החברות
הבי טובות שלה, עוד הרבה לפני שהנשים
שלהם עצמן מבינות במה דברים
אמורים.
וזוהי בדיוק הסיבה שאני כותבת מה
שאני כותבת. זה רק בשביל שהחברה
הבי טובה שלה הנוכחית, שיודעת שהיא
נמצאת כעת עם האיש שלה, תביא את
הנתונים האלה בחשבון ולא תוותר. כי
פשוט אין טעם. בעוד חודש מכסימום
יישבר לו לבעל העליז וחובב״ההרפתק־אות,
והחברה הבי־טובה תצא לחפש חברות
הבי-טובות חדשות.

בהצעה שהופנתה אליה בעניין ניהול מר
עדון־לילה ומיסעדה שם, שטח שבו היא
מתמצאת, כידוע, מעל ומעבר.
אז לא די בזה שהבעל־לשעבר של ה־מיסעדנית
האמורה זרק מהפיאנו־בר שלו
את הדוגמנית שלומית אמיר, כשהוא חושד
בה בי היא ולא אחרת היא זו שהגניבה
לאוזני את הסיפור על הקונסול השובב
ועל מנדי. והנה, איך שאני יוצאת
לי בענייני עבודה לבילויים במקומות הבילוי
שעוד נותרו לפליטה בעיר הזו,
ואת מי רואות עיני, ישובים להם זה לצד
זו ולוגמים מתוך כוסות הוויסקי שבידיהם,
כשהם נראים מאושרים בעליל, אם לא את
הדוגמנית שלומית אמיר העושה חייל
בעת האחרונה ולמרות המצב הקשה מצטלמת
המון לשבועוני־נשים ולממרי-
אופנה, ואת כבוד הקונסול ג׳ורג׳יו דו־פונט
בכבודו־ובעצמו.
אז כמו שאני מצטרפת לי אל שולחנם
ולוגמת מהוויסקי שלהם, מזהירה אותי
שלומית שחם־וחלילה אין ביניהם שום רומן,
ושבכלל יש לה חבר קבוע בשם אי
ציק, ושלא ייכנסו לי שום ג׳וקים לראש.
הם סתם נמצאים פה כדי לשתות לזכר
הידידות הישנה וגומר.
אז אחרי שהעפתי מבט או שניים בקונסול
החלטתי, עם יד על הלב, שאני,
במקומה, לא הייתי מתנצלת, אלא דווקא
מנצלת את ההזדמנות לחזור היישר לזרועותיו
של המאהב הדרום־אמריקאי המק סים.
אבל אני, כידוע, לא היא, ואילו היא,
כאמור, טוענת שזה לא הוא. מילא, יבושם

הניצנים נראו בארץ, קול הזמיר הניע,
ותור הכוכבים נשמע בארצנו. הם מגיעים
בזה אחר זה, ללמדכם מה מצבה של
תעשיית־הסרטים בעולם. אפילו כוכב ידוע
וחשוב כמו רוכרט שאו טרח והגיע ל כאן
בחברת אשתו, השחקנית מרי יוד
ובנם, כדי להשתתף בעוד סרט אחד, של
במאי, שאולי בארץ הוא הידוע ביותר,
אבל פחו״ל הוא בהחלט לא כזה, בשם

מנחם גולן.

אני יודעת שיש באלה ביניכם שישאלו
מי זה בכלל דוברט שאו, אבל זה לא
יהיה לכבודם, תאמינו לי. כי שאו לבד
מהיותו סופר ומחזאי שכתב מחזה בשם
האיש בתא־הזכוכית, שהוא סיפורו
של אדולף אייכמן ואשר בויים בידי ה מחזאי
הארולד פינטר בעצמו, והוצג
בהצלחה רבה בלונדון, הוא גם שחקן מה הזמרת מסביון

לה קול נדיר ביופיו עם המון עוצמה.
היא יושבת ליד הפסנתר של אחד
ממועדוני הפיאנו־בר בתל־אביב, ומרכזת
סביבה קהל מעריצים רב.
יש כאלה הטוענים בפירוש כי הם באים
לשם אך־ורק כדי לשמוע את קולה של
אורלי גופר, שתוך זמן קצר הפכה הזמרת
האהובה ביותר מבין אלה המופיעים
במועדוני־הלילה ובפיאנו־ברים של ת״א.
לאורלי בת דד 18 יש ייחוס מישפחתי
בדמותה של אחותה הבוגרת ממנה גליה,
שהיתה בזמנו נערת־זוהר ידועה ויפהפיה,
עד שנישאה לסטודנט המכסיקאי מ טו
לכריאם, ועברה לגור איתו בקליפורניה.
היא מזמרת שירי נשמה ובלוז, ואם
קשה להבחין במיבטא הישראלי שלה, הרי
זה רק בגלל העובדה שבילתה תשע שנים
מ־ 18 שנות חייה בארצות־הברית, בחברת
אביה שהוא מייבא בתים טרומיים, אימה
שהיא עקרת־בית, אחותה המפורסמת
גליה, ועוד אחות צעירה בשם רונית.
בינתיים גרה אורלי בבית הוריה שב־סביון.
ההרפתקה שלה עם הצבא היתר,
קצרה, כי אחרי שחויילה החזיקה בצבא
מעמד בדיוק שבועיים, ושוחררה מכיוון
שהמשמעת שם לא בדיוק הסתדרה איתה.
עד לפני כמה ימים היה לה חבר בשם
גי,ב, בן 17 בסך־הכל, וכעת היא כבר לא
יודעת בדיוק אם הם חברים או לא, זה
לא ברור.
מובן שבפיאנו־בר לא חסרים לה מחזרים.
היא מתנהגת בחביבות עם כולם,
ונהנית ממעמדה כחביבת הקהל. פעם אחת

מי מכיר? מי יודע?

המפקחת באה

שורה הראשונה, ומאחוריו רשימה ארוכה
של סרטים חשובים, בהם אדס לכל עת
וסרט־הראווה מרוסיה באהבה.
אבל בעיקר מכירים אותו בארץ בזכותו
של הסרט העוקץ, שכמעט שאין חובב-
קולנוע בארץ שלא ראה אותו. רוברט
שאו גילם בסרט את דמותו של איש־המאפיה
שאותו מצליחים פול ניומן ו-
רוכרט רדפודד לסדר.
סרט נוסף שבו שיחק, והמוצג כעת
בארץ, הוא חטיפת פלאהס אחת־שתייס־שלוש,
הנחשב גם הוא כסרט מצויין. זאת,
כדי שתדעו במי עסקינן כשהמדובר בשחקן
ברמתו של רוברט שאו.
אלא שרוברט שאו, מסתבר, אינו הנציג
היחידי של המשפחה בכל הנוגע לענף
הקולנוע. אשתו, מרי יור, היא שחקנית-
קולנוע ידועה בזכות עצמה, והיתד נשו אורלי ייחוס
משפחתי
היא אפילו הלכה משם עם אחד מפורסם
נורא שהיא לא זוכרת את שמו, משום*
מה, אחרי העבודה, כדי להמשיך את הבילויים,
אבל זו היתד, פעם אחת, יחידה
ויוצאת־דופן.
מפה לשם מסתבר שמעריציה של הקטנה
הם לא סתם. שניים מאורחי הפיאנו־בר
החליטו לצרף את הזמרת בעלת הקול
המצויין לתוכניתם. אלה הם י!הונרגן גפן
ודני ליטאני, ואורלי כבר התחילה ללמוד
את השירים שיהיה עליה לשיר אי-
תם בעברית.
אם תשאלו אותי, אני חושבת שבפיאנו־בר
המסויים הזה נולדה זמרת גדולה.
להיזהר ממלכודות.
הולך הבנאדם לשאוף אוויר צח ולהתרענן
בלילה, נכנם למסיבות ולמועדונים
כדי לשזף קצת את העיניים במראה דד
״כלות״ של העיר ולפתע נעצר לו הדופק.
הפתעה. משהו חדש נראה בשטח.
ותאמינו או לא, אין דבר יותר משובב
נפש מאשר לפגוש פנים חדשות, אחרות
מאלה שראית אתמול ושלשום ומחר.
אז מה שקרה בשבוע שעבר לכל אלה
שבאו למסיבת סיום ההסרטה של הסרט
יהיה טוב סלומוניקו, שנערכה במועדון 77
בתל-אביב. פתאום, בין כל הכונבניות והשחקניות
וכל השאר, תפסה את העין יפה־פיה
בלונדית מתולתלת, ולא היה איש
שלא שאל את חברו ״מי זאת?״
גם אני .״למה לא ראינו אותה קודם?״
שאגו המפיקים ,״היא היתד, מקבלת תפקיד
על בטוח.״
איש לא ידע את התשובה. ואני מוכנה
להתערב שגם אתם לא תזהו אותה. הסתכלו
סוב בתמונה ונסו לנחש. זהו. נב־שלתם.
ורק בתור טובה פרטית, כדי שתוכלו
לישון בשקט בלילה אני מוכנה
להיות נדיבה ולגלות לכם את זהותה :
אסוגר מילוא, מעסקניות מיפלגת העבודה,
מפקחת, פדגוגית על בתי־הספר המקצועיים
במשרד העבודה. הפעם בפיאה
נוכרית.

אה בעבר למחזאי הבריטי הזועם ג׳והן
אוסבודן, ואפילו השתתפה באחד ממחזותיו
(שהוסרט) הידועים ביותר אם לא
הידוע שבהם: הבט אחורה בזעם.
אז זהו. זוג השחקנים הגיע לארצנו ה קטנטונת,
ומתאכסן לו במלון דיפלומט
בירושלים, שם נערכים צילומי הסרט
יהלומים.
השניים, שיש להם כל אחד לחוד ילדים
מנישואים קודמים, השאירו את הילדים
המעורבים בבית, ולעומת זאת הביאו אי-
תם את בנם המשותף בן הארבע.
אם תשאלו את מרי יור מה היא עושה
כעת, היא תספר לכם שהיא עקרת־בית.
שכן, מאז נישאה לבעלה הנוכחי, זנחה
את הקאריירה שלה לטובתו, ואם תשאלו
אותי — אז כך בדיוק צריך לנהוג.

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מ מל אי־ה מקו ם
לא אחת שומעים אותם אומרים כי
מרוב עבודה, שאינה נגמרת אצלם מעו*
לם, הם פשוט לא מספיקים לראות את
האשה והילדים, שלא לדבר על דברים
אחרים — חשובים לא פחות — כמו תחביבים
וכיוצא באלה.
לא אחת רואים אותם מוסעים במכוניותיהם
המייוחדות, בשעות־הלילה המאוחרות,
כשעיניהם אדומות ממאמץ, ורק
הנהג האישי שלהם יודע מאין הם באו,
ו/או לאן הם הולכים.
מאז דיין, מרננים, ועוד לפניו, לא הצליח
איש מעמיתיו להדביק את רמת הישגיו
בכל הקשור בבנות המין היפה.
אבל בבל־זאת יש באלה המוכנים להישבע,
כי אם שני העמיתים האלה שלו
מצמרת השילטון, שעליהם אני הולכת לספר
לכם, ימשיכו בקצב הנוכחי, הם אולי
לא יגיעו לרמה של אלוף־הכאריזמה
הנודע, אן אין ספק שקרוב מאוד אליו
הם כבר הגיעו.
אז בבה. איש״צנירת (וכשאני אומרת
צמרת, אני מתכוונת לצמרת) א׳
הביר את האשה הנוכחית בחייו, שהיא
אמנית ידועה מאד בתחומה, במסיבה
חברתית רגילה, מאלו שהיא פוקדת לעיתים
מזומנות. מאז פרחה ביניהם ה אהבה,
והיא מוסיפה ללבלב זמן רב.
אלא שלא נראה שהאיש מתכוון ב-

0111111]] 101110101101
איזה״שהוא שלב בעתיד לוותר על מיש־פחתו
למען האמנית הצעירה-יחסית, אף
שלאחרונה הוא רואה אותה יותר מאשר
את אשתו, למשל, ואף שלגברת אין,
בידוע, שום התחייבויות מישפחתיות.
איש״צמרת ב׳ הכיר את גברת-ליבו
שלו, הנוכחיו* במיסגרת עבודתו. גם
אשת״רוח זו ידועה מאד בתחומה, שאיננו
אומנם תחום האמנות הצרופה,
אבל בבל-זאת. היא, לעומת גבירתו של
צמרת א /כבר מזמן לא צעירה, אבל ל אהבה,
במאמר חז״ל, אין גיל.
כל-כך, עד שלאחרונר* כאשר אושפזה
הגברת בבית־החולים בשל עניין כלשהו,
הסבירו מקורביו של צמרת ב׳ כי האיש
ניראה מודאג ביותר בדיוק באותם ימים.
ובכן, אין מקום לדאגה. בצמרת השיל-
טון הישראלית מלבלבים פירחי-האהבה
בכל ציבעי הקשת, לקראת האביב, ומוכיחים
שוב בי אין כמו לב צעיר ופתוח
לריענון הזיכרון. זה שלפחות לאחד מ-
אנשי-הצמרת א׳ וב׳ דנן יש בבית אשה
שעולה על האחרת במה עשרות מונים,
אם לא מאה — זה בבר באמת לא חשוב.
לנובלס אובליז׳ או לא ן

מ ינחם אח אורלי
הבורה היפהפיות ישבה לה להומה סביב
שולחן מרכזי בקפה אכסודוס בתל־אביב.
את עיניהם של שוחרי־הטרף הקבועים של
המקום לכדה דמותה של היפהפייה הצעירה
אורלי גל, מנהלת״חשבונות במיקצו־עה.
שוחרי־הטרף
ידעו, ומי שלא ידע —
שמע — שידידה האישי הצמוד־לאחרונה
של אורלי, כני טדכטרמן, נסע יום
קודם־לכן לדרום־אפריקה, וכולם כאחד
חיפשו אחר הרגע המתאים לעלות לרגל
אל שולחנה ולנסות איזה חיזור צעיר על
אורלי הקטנה.
אורלי, מצידה, גילתה התנגדות חזיתית
מוחצת. היא הסבירה לכל מי שהיה רק
מוכן לקבל הסברים, כי היא מאוהבת לגמרי
בחבר שלה ,׳ונשבעה לשמור לו
אמונים, וכן הלאה כלשון הפיזמון המוכר.
אך לפתע הגיע למקום איל־הבשר
נחמיה לחוכיץ. הוא הצטרף לשולחן־
היפהפיות ואז סיפר, כבדרך־אגב, כי אש־

רגע, רגע, לא להתנפל. אורלי מסתדרת
לבד. כשעה לאחר שהגיעה לאוזניה הידיעה
המצערת, נראתה אורלי עוזבת את
השטח בחברתם של שני גברברים צעירים
לעניין. אז אתם יכולים להתפזר, את הניחומים
שלה היא תמצא כבר לבד.

רחוביץ
עם מי?

חגיגת חתונה בחמישה המשכים
למרות קריאתו הנרגשת של שר־האוצר,
יהושע רכינוכיץ, להדק את
החגורה ומה שיותר מהר, עסקו השבוע
רבים מראשי המדינה ועוד רבים וטובים
דווקא בפיתוח אבזמיהם, כדי להכין מקום
להררי המטעמים ומיני התרגימא.
את הדבר הזה עשה להם יהודי ירא-
שמיים: ושומר־מיצוות, עבדקן וחבוש־ביפה,
הידוע בכך שכל מה שהוא עושה
— הוא עושה בגדול. היה זה איל־השטי-
חים, בעל מיפעלי טכסטיל קיסריה, נצרת
ונתיבות -אכרהם שפירא.
וכל־כך למה? פשוט מאד. אברהם שפירא
השיא השבוע, בשעה טובה ומוצלחת,
את בתו חווה לאיש. היתד, זו החתונה הגדולה
ביותר שנערכה בישראל מזה אלפיים
שנה. החתונה נמשכה חמישה ימים
וחמישה לילות, ונערכה באולמות שונים,
לפי רוח העניין.
ביום הראשון התקיימה חתונה לדתיים
בלבד, באולמות נפרדים לגברים ולנשים.
ביום השני והשלישי התקיימה חתונה
לכבודם של ראשי־השילטון, פקידי־מדינה
ונכבדים שונים. בימים הרביעי והחמישי
התקיימה חתונה לידידים, ולסתם עמך
שהוזמנו לנצל את ההזדמנות ולאוורר
את חגורותיהם, המהודקות בשאר ימות
השנה.
מה אגיד לכם, הלילה השני והשלישי
היו המעניינים מכולם. בלילות אלה באה
לידי ביטוי מושלם שליטתו של אברהם
שפירא ביידע החשוב הנדרש מאיש־עסקים
מצליח: את מי לא להושיב עם מי.
אילו נערכו צילומי-אוויר של אולם ה חתונה
גילטון בתל־אביב, בשיאה של
השימחה, ניתן היה לקבל תמונה מדוייקת
על טיב היחסים השוררים בצמרת הכלכלית
של המדינה.
כך, למשל, ישב נגיד בנק־מסראל משה
זנבר הרחק ככל האפשר משר־האוצר
לשעבר פינחס ספיר? ראשי בנק־הפועלים
ישבו רחוק ככל האפשר מראשי
בנק לאומי ודיסקתם, וראשי התעשיינים
הוכיחו שוב כי אכן, יש ברירה, וישבו
הרחק מראשי חברת־העובדים.
המחותן, אברהם שפירא עצמו, ניראה
מאושר למדי, למרות ששניים מתוך שלושת
מיפעליו סגורים. אולי גרמה לכך העובדה
שבתו, הריבה הכשרה חווה, מצאה
חתן הדור בדמות בנו של יהלומן בלגי
גדול.
ואולי זהו המקום לרענן את זיכרוננו
המשותף. לפני כשנתיים קראתם, בוודאי,
מעל דפי מדור זה, כיצד הטיס אברהם
שפירא הנ״ל על חשבונו פקידי־שומה בכירים,
פקידי־ממשלה ועוד כמה־וכמה יש־

מחותן שפירא
הכל בגדול
ראלים מביאי־יתועלת ללונדון, אך־ורק
כדי שיוכלו להשתתף בשימחת נישואי
בנו, שנערכו שם.
שפירא עצמו היה מספר, בהלצה, כי
כשהיד. מגיש דו״ח למס־ההכנסה, היה
כולל בסעיף־ההוצאות גם את נסיעותיה
של אשתו לחו״ל. כאשר נתבקש למסור
דין־וחשבון מפורט על כך, הסביר לפקיד-
השומה: אני יהודי דתי, וככזה אני חייב
להתייחד עם אשתי בכל ליל־שבת. לכן,
עצם העובדה שאני לוקח אותה איתי לחו״ל
היא בבחינת הוצאה.
על כך אמר לו פקיד־השומה שהוא מסכים
להכיר בנסיעותיה של האשה לחו״ל
כהוצאות פטורות ממס, בתנאי שבכל
פעם ששפירא ייסע לחו״ל, הוא יקח גם
את אשתו איתו. שפירא הודיע מייד שהוא
מוכן לשלם את כל המיסים.
מכאן אתם יכולים להבין בעצמכם, שצדק
מי שאמר כי ׳מס־ההכנסה גם הוא
מין אלוהים קטן.

אהבה חיה ומתגוררת באוסטרליה

טופטרמן
מי נסע —
תו־לשעבר יוגה, המשגעת את כל גברי
תל־אביב מאז גירושיה, נסעה לה ביום הקודם
ליוהנסבורג. יונה סיפרה לידידיה
שעייפה מהסיפור האחרון שלה עם ג׳ו
שאנטי, והיא נוסעת לחפש ניחומים באפריקה.
אבל אולי מצאה אותם כבר בדרך,
כי מי ישב לידה, צמוד־צמוד במושב המטוס,
אם לא ידידה הצמוד — לשעבר,
כלומר — של אורלי?
מי שלא ראה את פניה של אורלי באותו
רגע, מספרים, לא ראה מימיו בן־אדם
חוטף את שוק החיים שלו.

אני מצטערת, באמת מצטערת, לבשר
לכן את הבשורה הבאה. ואתן יכולות להאמין

כי אמנון ברזילי, הכתב החתיך ו-
החבוב של הארץ לענייני הסתדרות, פרש
ביום החמישי שעבר — סופית, נקווה —
ממועדון־הרווקים הארצי, והצטרף לנשואים.
ולא להאמין, יש לו עוד ההעזה ל הכריז
בקולי-קולות שהוא מאושר מזה.
אמנון התחתן לו בטכס צנוע, שנערך
ברבנות בתל־אביב בחוג המשפחה המצומצם,
עם בחורה בשם רוחי אייזנפרג,
שהיא חוקרת־פיצויים במיקצועה.
סיפור־האהבד, בין אמנון לרותי ולהיפך
נמשך לסירוגין איזה ארבע שנים, כשהם
בכל פעם נפרדים, ומייד אחר-כך שבים
זה אל זו.
כשהם הכירו לראשונה, זה היה בג׳קי,
ללמדכם שבכל־זאת יש טעם לבזבז שעות
במקום הזה. היא פשוט ישבה בשולחן
סמוך לשולחנו, והוא החליט על־המקום ש הוא
רוצה את מיספר־הטלפון שלה, וגם
אמר לה את זה. אז מה היא כבר יכלה
לעשות נגד אחד שנראה כמוהו?
ואז התחיל להיות להם קצת קשה. כי

חתן ברזילי
אהבה־בריבוע

רותי למדה בטכניון בחיפה ואילו אמנון,
כידוע, גר בתל־אביב. המרחקים עייפו אותם,
וכך הם היו נפרדים, וחוזרים, וכולי.
ואז, ביוכרחורף מפתיע לפני כשבועיים,
החליטו להתחתן. את מועד הנישואין קבעו
דווקא לשבוע הראשון של פסח. הם מיהרו
לספר לכולם, ואפילו התחילו להתרגש.
אלא שכאן התערב גורם בלתי־צפוי.
אהבה• לא, לא מה שאתם חושבים, אלא
דווקא אחותה של רותי, ששמה אחכה,
המתגוררת באוסטרליה ונמצאה באותה
שעה בביקור בארץ.
וכך אמרה אהבה לשניים: אם להתחתן,
אז למה לא כעת, כשאני עדיין כאן? שאלו
עד מתי היא כאן, ואמרה: עד השבוע
הבא. זה לא היה כל־כך בתוכנית, אבל
בכל־זאת אמרו לה: טוב, אם תקחי על
עצמך את אירגון החתונה, נתחתן כבר בשבוע
הבא.
אהבה לא התעצלה, השיגה פרוטקציה
אצל הרבנים, ותוך שבוע ימים קצרצר
מצאו עצמם רותי ואמנון נשואים כדת
משה וישראל ומאושרים מזה, כאמור.
רואים מה מסוגלת לעשות אהבה־ברי-
בוע?

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שאולי נמרי מציג שיטת־ציוו חד שה, קיטשית׳

חיחפוך נמר
ביתו שברחוב גודמן פינת דיזנגוף
מהווה מקום־מיפגש קבוע לאלה שקצה
נפשם בכסית או בפינתי הסמוכים, והטלפון
שבחדר־השינה שלו אינו חדל ל טרטר,
כשעל־פי הרוב, הקול שמעבר לקו
הוא נשי.
באופן קבוע, הנראה בעליל כמתוכנן
היטב, הוא .״מתקשה״ בזיהוי קולה של
המטלפנת ומבזבז זמן יקד בחיפוש אחר
השם האבוד. ועד שהגברת נשברת ונע-
תרת להואיל בטובה ולמסור לו את שמה,
הוא מספיק להשתעמם ולהרביץ במה פיהוקים
בריאים.
בין טלפון לטלפון, בין בילוי לבילוי
הוא גם מצייר. ואז מסתבר כי שאולי
נמרי בן ה־ 33 נחשב צייר פורה, שמאחד
ריו שבע תערוכות, מהן שתיים בחו״ל.

חיי ס משוגעים
ב״בצל אל״

בורג והומינה לסטודיו שלו, מבלי שיעלה
כלל בדעתו כי הזמנה מסוג זה עלולה לסבך
אותו עם החוק בדרוס־אפריקה.
ך* וא אינו מרושל בלבושו, אינו בלתי
ן \ מגולה ושערו אינו ארוך מדי, עיניו
אינן אדומות, ציפורני־ידיו אינן מזוהמות,
ובכלל, הוא נראה יותר כנער־זוהר המקפיד
בלבושו, מאשר כצייר בוהמי.
נכון שהוא לא רואה את הבוקר לפני
הצהריים, אבל לעומת זאת הוא גם לא
רואה את הלילה לפני הבוקר.
הוא מגדיר את עצמו כחיה זזברתית,
זכציפוד־לילה ידועה, מאלו הנראות בכל
׳מקום בכל שעה משעות הלילה, החל מ־בתי־הקפה,
עבור את המסיבות וכלה ב-
מיסבאות ובפיאנידברים.

.ת חייו הוא התחיל לא כצייר, אלא
דווקא כילד שנולד בבית ציוני טוב
בקיבוץ אשדות־יעקב. אביו, שנפטר לפני
כשמונה שנים, היה דודקה נמרי, מי ש היה
סגנו של מפקד הפל׳מ״ח יצחק שדה,
ומאוחר יותר מנכ״ל מישרד־התחבורה.
׳כשהתגייס לצבא, גמר שאולי עם הקיבוץ.
אך הוא, כבנו של אביו, לא בייש
את הפירמה, התגיי׳ם ליחידה נבחרת של
גולני והשתחרר בדרגת ׳סגן ..מייד לאחר-
מכן ירד ירושליימה, ונרשם ללימודים בבצלאל.
בבצלאל,
היה חבר בלהקת־הריקודים
המפורסמת, שחבריה היו סטודנטים כמו
כתבת־הטלוויזיה והקריינות דהיום שרי
רז ובעלה דן בירון ,׳ורקדן להקת בת־שבע
דהיום אהוד בן־דוד.
הלהקה היוותה אז את מוקד האירועים
החברתיים בעיר. נשפים ׳כגון נשף הרפו־אנים,
ה׳מישפטנים ויום־ה׳סטודנט, שהיו
עושים את החיים הסטודנטיאליים בעיר
מעניינים יותר, התקיימו בהצלחה אך־ורק
לאחר שלהקת הסטודנטים המרקדת הואילה
ליטול על עצמה את אירגונם.
החבר׳ה, שהיו, לדברי שאולי, תפרנים
לאללה בימים ההם, היו יושבים ב־בכחוס
או אצל יוסי אוחנה בפוס־פום ש־במרתפי
סורמאללו ,׳ושותים על החשבת
שלא שולם עד עצם היום הזה.
שאולי עצמו התגורר במחסן של עולל־בונה
ברוממה, בתואנה שהוא שומר על
המחסן, אד קירות העץ של אותו מחסן
יעידו, כי מעולם לא ראו אותו שם
בלילה.
החברה הקבועה שלו באותם ימים, המעוררים
בו נוסטאלגיה ש׳מצעפת את עי ניו׳
היתד. נורית פלטשר, בתה של המודה
לפיתוח־החן לאה פלטשר. נורית היתד,
׳תלמידת האקדמיה למוסיקה ושאולי המאוהב,
שהתגורר באותה עת בשכונת
בית־הכרם, היה הולך מידי לילה ׳בביתה
של דורית ברחוב הפלמ״ח לביתו־שלו
מרחק רב מאד של1קילומטרים, דרד עמק
המצלבה והאוניברסיטה ברגל, כי אז עדיין
לא חירשו בעלות־הבתים לחברים של
הדיירות שלהן להישאר עד הבוקר.
ריקוד בגיל 26
ך* שנסתיימו לימודיו בירושלים לא
^ חזר שאולי, כאמור, לכור מחצבתו,
הקיבוץ, כי אם הגיע היישר לתל־אביב.
באותה תקופה חיפש המפיק גיורא גודיק
רקדנים להצגה איי לייק נדייק. למרות
שלא היה לו ניסיון קודם בריקוד מקצועי,
עבר שאולי את המיבחנים, והתקבל ל מחזמר
כרקדן ראשי.
מייד לאחר שירדה ההצגה הוזמן לרקוד
בלהקת בת־שבע ׳ומי שמתלהב מרודולף
נוראייב ־שהתחיל לרקוד רק בגיל ,18
כדאי לו שישים לב לשאולי נמרי, שהחל
את הקריירה שלו כרקדן מיקצוען בלהקת-

המחול הייצוגית של י־שראל ללא כל
הכשרה מוקדמת, בגיל .26
את הלהקה עזב מסיבות כספיות, לדבריו.
כי הקיבוצניק הסוציאליסט הספיק להפוך
בעיר לקפיטליסט שרוף, ומה שאכל אותו
היה שכל פועל־במה קיבל עבור עבודתו
יותר כסף מהרקדנים הראשיים.
באותה תקופה ניהל רומן סוער עם
דיילת יפהפייה בשם זהבה, הנשואה כיום
לצלם־הסרטים יגאל שילון.
את אשתו הראשונה (והאחרונה) הכיר
מאוחר יותר. גם שמה היה זהבה, אבל
בדיסקו. היא הייתה גרושה יפהפייה מ-
דרום־אפריקה- ,ששהתה בארץ בחברת בנה
וקיבלה שיעורי־ריקוד בסטודיו של בת־שבע.
זהבה,
בוגרת הרויאל־באלט בלונדון,
יחד עם הרקדנים שמעון בדאון, יונה ל׳וי,
רותי לדמן, גליה גת, הרקדן הקנדי ליונל
קילנר ושאולי נמרי, היוו את חברי הלהקה
של ג׳אז פלוס המקורית, שבעזרת
המדיום הטלוויזיוני הפכה במהרה חביבת
הקהל.
חברי הלהקה, שראו כי טוב אחרי הופעת
טלוויזיה אחת, החליטו לצאת במופע
משלהם. משנים תבר כי הם בקשיים כל־

שאולי ׳מעולם לא דאה את כספו בחזרה.
לטענתו גרף האמרגן אורי, שהריץ את
מופעי הלהקה, לכיסיו את ׳מירב ההכנסות,
למרות שלא השקיע בתוכנית אף פרוטה.
הלהקה נסעה לאמסטרדם, ושאולי נמרי
לקח על עצמו את האחריות לפירוקה.
״לחבר׳ה נעשה יותר מדי ׳טוב,״ הוא אומר,
״והם לא ידעו מה לעשות עם עצמם, אז
פירקתי את הלהקה.״
רדיפה אחר ה מלח מ ה
ך* ברי.הלהקה נפוצו לכל עבר, אשתו
! 1נסעה לדרום־אפריקה, ליונל קילנר
נשאר בהולנד, יונה לוי החליטה אנו ח
את הריקוד, לשמעון בדאון, לפי עדותו
המפורשת של שאולי, היו כל־כך הרבה
שונאים, עד שקשה היה לו למצוא רקדנים
שי׳סכימו לרקוד איתו. ואילו הוא־עצמז
החליט לזנוח את הריקוד לטובת הציור,
ונסע אחרי אש׳תו לדרום־אפריקה.
ביוהנסבורג, כתום שלוש ישנים ׳וארבעה
חודשי נישואין, התגרש מאשתו. עם גירו־

דיוקו־עצמו

של שאולי נמרי, שצוייר על־פי תצלום שלו אשר צולם,
לדבריו, בעת שהיה בגילופין. שאולי נראה בציור מרוצה
מאוד מעצמו, בדמות איכר, איש־אדמה או פועל־בניין, שגאוותו על עמל־כפיו
כליים, לקח שאולי נמרי את 15 אלף
הלירות שהצליח לחסוך ׳מתערוכתו הראשונה,
בה מכר את כל התמונות, ואמר
לחבר׳ה :״מזה נחיה ומזה נעבוד.״ הוא
גם מישכן את דירתו, ובלבד שלחבר׳ה
יהיה מה לאכול, כדי שיהיה כוח לרקוד.
ארבעה חודשים תמימים עבדו על ה מופע
״הכי יפה בארץ,״ כפי שקורא לו
שאולי. הם הופיעו 127 פעם, בעוד ש להקת
בת־ שבע הופיעה רק שלוש פעמים
בתוך חודשיים.

שיו,־ ואחרי שיצא בתערוכה שנערכה ב-
גלרייה יוקרתית ובה הצליח, לדבריו,
למכור את כל התמונות, שב ארצה, הציג
תערוכה נוספת ונסע לארצות־הברית.
שאולי ישב בניו־יורק, במרכז מ׳נהאטן,
והתחיל לעבוד. באמצע פרצה מילחפת
יום־הכיפורים, ולא איש כשאולי יפסיד
את המהפיכה. כשהגיע אל מי׳פקדת1קצין-
צנחנים ראשי וביקש שיגיי׳סו אותו, אמרו
לו כל הכבוד, אבל תחכה בשקט על
הדשא. הוא לא חיכה, רדף אחרי היחידה

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

]במתכוון, המבוססת ער צילום

7 / 77/ 7/012

בעת שצולם כעובד־אדמה, שבע־רצון מאד׳
מאד.

ה חבר ה —
אוויר לנ שימה
ין היא אוהב להיות לבדו בזמן שהוא
> 1מצייר. יכולים להיות עשרות אנשים
בבית, לו זה לא מפריע, כל זמן שלא
נכנסים לחדר המשמש לו כסטודיו.
את עבודתו הוא מגדיר כ״אינקובטורית״.
ברגע שבו הוא מפסיק לצייר, הוא זקוק
לחברת אנשים כמו לאוויר לנשימה. כש הוא
מוכר תמונה, הוא אינו חוסך את כספו
לימים קשים, אלא יוצא ועורך מסע-קניות
מטורף, כמו זה האחרון שבו קנה לו
כעשר חולצות יקרות במייוחד, בכל צבעי
הקשת.
תמונותיו של שאולי מוצגות בדירתו,
ובביתה של אמו בחיפה. בביתו של שאולי
מוצגות, לצד מיספר תמונות שנותרו לו
מהסיגנון הסוריאליסטי־פיגורטיבי שבו
צייר קודם־לכן גם התמונות הראשונות
שאותן צייר בסיגנון הפוטו־ריאליזם.
למרות שכמה אנשים גילו כבר התעניינות
בסיגנון החדש ורצו לרכוש את ה תמונות,
קשה לו לשאולי להיפרד מהן,
והוא דורש עבורן מחירים אסטרונומיים
מבלי להניד עפעף. עבור תמונתה הענ קית
של דייאן, למשל, הוא דורש סך של
100,000 לירות ישראליות, וקצת קשה
להתייחס ברצינות לדרישה זו, אם־כי שאולי
עומד בתוקף על דעתו שהוא מתכוון
ברצינות גמורה לסכום הנכבד מאד הזה.
על הכן שבחדר המשמש לו כסטודיו,
מתוח בד חדש ועליו מיספר שירבוטי־מיכחול
בלתי־ברורים. עבודה ראשונית
על ציוד פוטו־ריאליסטי חדש. הפעם מתכוון
שאולי לא לצייר דיוקן בלבד, אלא
להוסיף לו אלמנט נוסף, כדי לגוון.

בנינה

רוזנבלוס היתה עדיין ילדה
צעירה ותמימה, כאשר
ראה הצייר לאיזה כיוון תתפתח הדוגמנית.

ביו מירי לד״אן

עומד הצייר שאולי נסרי. את מירי עינבר פגש
בניו־יורק וצייר אותה. את דייאן, ידידתו של חב־רו
הטוב ביותר, צייר על־פי תצלום שצילם בעצמו. למסה: ציור בסיגנון הישן.

ליטוש סוני

מפניק שאולי לציורה של דייאן. הוא צייר אותו אחרי
שהקרין את דמותה של דייאן דרך מקרן, ועבר עליו
במכחול. אחר השתמש בכעשרה צבעים להשיג לגוון העור המדוייק שהוא רצה.
שלו בדרום, וכד לא הפסידה אותו המלחמה.
אחרי שמילא את חובתו לעם !ולמולדת
וראה שלא צריכים אותו יותר, שב ל-
ארצות־הברית, ושם גילה את שיטת־הציור
המהפכנית שהשפיע על הציור שלו
יותר מכל.
הוא, שצייר קודם־לכן בסגנץ פיגור-
טיבי־סוריאליסטי, התוודע אל ציירי ה-
היפר־ריאליזם, ואל השיטה המהפכנית
שבה מציירים בסך־הכל כמניין ציירים
בעולם: הפוטו־ריאליזם.

הפו טו־רי אליז ם
מ שתלט
ך* נעתי למסקנה שזיבלו לאנשים
״ / 1יותר מדי את השכל עם אבסטרקט,״
מסביר שאולי .״אמרתי לעצמי, למה לא
נעשה דברים פשוטים, פשוטים עד כדי
כך שאנשים לא יאמינו שאפשר בכלל
לעשות את זה ביד. וזה נכון, כי למעשה
אין היום שום מכשיר טכנולוגי בעולם
המסוגל להפיק מוצר מוגמר שייראה כמו
העבודות האלו.
״גם מבחינת הצבע וגם מבחינה טכנית,
יש בפוטדריאליזם כל הפריבילגיות שהטכנולוגיה
יכולה לספק, כמו צבעים

׳מתוחכמים, מיכחולי-אוויר, מיפחול המרסס
צבע ואמצעי־צילום.״
שיטת הציור בפוטדריאליזם היא פשוטה,
לכאורה, הצייר מטיל על צלם מיק־צועי,
או על עצמו, לצלם את האובייקט.
מתוך הסרטים המצולמים הוא בוחר בתצ לום
הטוב ביותר, לדעתו, ואז הוא מקרין
אותו על הבד. מההקרנה עושה הצייר
אנליזה של צבע, ויוצר את הקומפוזיציה
הרצויה לו, ואז הוא עובר במיכחול על
ההקרנה. אחר־כך הוא מפסיק את ההקרנה,
ועובד על הציור.
למעשה, דימיונו של צייר הפוטו־ריאליזם
אינו מתבטא בציור עצמו, כי־אם בבחירת
האובייקט לציור. ומי שמבין יותר בצבע
!ובטכניקה של הנחת צבעים, נחשב צייר
מעולה זכשרוני יותר.
עד היום צייר שאולי מיספר ציורים
בפוטו־ריאליזם. אלה הם ציורים המדהימים
בדיוקם, אם כי הם נראים יותר בתצלום
קיטש צבעוני מאשר כציור. בין השאר
צייר את הדיילת מירי עינבר, הברתו של
הזמר גבי שושן, שאותה הכיר באחת
טיסותיו לניו-יודק וצייר — על־פי סידרת
תצלומים מעשה־ידי ידיד שלו שצילם את
מירי בסנטראל־פארק הניריודקי! צילום
אחר, גדול במיוחד, הוא של ידידתו האמריקאית
דייאן, ועוד נוסף דיוקן־עצמו,
שבו נראה שאולי, הטוען כי היה שיכור

למרות שידידיו הקרובים מתנגדים ל־סיגנון
החדש שבו הוא מצייר, משוכנע
שאולי כי הסיגנון הזה אינו אופנה בגדר
חולפת, אלא הוא ייכנס לקלאסיקה של
הציור, ואיננו מתרשם מכך שיותר מכמה
משוגעים־לדבר, לא התקבל הפוטו־ריאליזם
על טעמו של איש.

ה סי מון
המ שופר־ביותר
ף* דבקות הוא מספר על תערוכות
^ מדהימות של ציירי הפוטו־ריאליזם,
שהתקיימו כבר בניו־יורק, ובהן הוצגו
ציורים ענקי-מימדים ובעלי עוצמה מדהימה,
לא רק דיוקנות של אנשים אלא
גם מכונות, אופנועים ומכוניות.
צייר אחד אף הגדיל עשות, סיפר שאולי
במסיבה שערך, וצייר ציורים של גרוטאות.
על כך אמר לו ידידו מייד :״גם
הבחורה החדשה שאתה מצייר היא גרוטאה.״
תוכניתו
של שאולי לעתיד הקרוב היא
לצייר ציורים אחדים, שיספיקו לעריכת
תערוכה שהוא עומד לפתוח. בתערוכה
הוא מקווה להציג את הסיגנון החדשני
והמפכני, לדבריו, בפני הציבור הרחב.
אין לו כל ספק כי הפוטדריאליזם הופך
במהירות הסיגנון המדובר ביותר בציור
בשנים הקרובות.

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה