גליון 1953 מתאריך 5 בפברואר 1975

ראיון

העורך והמייסד חראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א:
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ה ש בו ע
לרגל הופעת גליון המאה ( )100 של
200 הארץ ישוחח הפעם ד״ר מלכיאל
זוארץ ז״ל עם ממשיכי דרכו על מ״פ־על
חייתם.
השלושה ישובים למולי נבוכים מעט.
צעירים ביישנים שבעיניהם השנונות יוקדת
אש האמונה בלהט עז. פיותיהם
מפיקים מרגליות ללא הפסק והם יורים
הברקות שנונות בזו אחר זו, כשחם משלימים
זה את שנינותו של זה.
שניים מממשיכי הדרך הם ממושקפים,
השלישי לא. שניים נשואים. השלישי
לא. לשניים חולצות משובצות.
לשלישי לא.
הם לוגמים ספל קפה מהביל בתנועות
מדודות ובוחשים בידם את הנוזל החם.
שניים ביד ימין. השלישי בשמאל. שלושה
המה — אחד קיבוצניק לשעבר, אחד
סטודנט לשעבר ואחד נתנייתי לשעבר.

ברכות לבביות
ליו ם חגכם
יעקב זרנוגי

ראש המועצה המקומית;!

זוארצליה

שאלה: ספרו לנו מעט על עצמכם.
ממשיך ד׳ :למדתי בתיכון, עשיתי בגרות,
ויצאתי לשירות לאומי בצפון. שם
חציתי את הגבול לסוריה והתאמנתי במשך
שנתיים גרמשק בכתיבת סאטירה
(השלושה מחייכים בהנאה) לאחר מכן
נשלחתי לקפה טעמון בירושלים ושם
אני מגדל שיער וכלבים (השלושה צוחקים
וגם אני נתפס לגיחוך קל. קשה
שלא לצחוק במחיצתם).
שאלה: כיצד זה שחברתם יחדיו ו
ממשיך א׳ :נפגשנו בדיסקוטק (השלושה
מגחכים בעליזות).

י; למערכת 200 הארץ

;;שמחתכם — שמחתנו;:
מוסך ״האוטו״;;

ממשיך ג׳ :ממשיך א׳ הזמין אותי
לרקוד טוויסט (השלושה צוחקים קלות).
ממשיך א׳ :אבל הוא אמר לי שהוא
לא רוקד, אז הזמנתי אותו לסל 1או.
ממשיך ג׳ :ואז התחברנו (השלושה
מגחכים בהנאה).
ממשיך ד׳ :זה היה הטאנגו האחרון
שלנו (השלושה צוחקים צחוק רם).
שאלה: כיצד הגעתם לכתיבת סאטירה

ממשיך א׳ :אבא שלי ניגן בסאטיר
(השלושה מצחקקים).

;! למערכת 200 הארץ

אתכם ביובלכ ם
הח מי שים
מי יתן ותזכו
להג שמת מפעלכם !!
יאסר*
(המשך ממד 3טור )4

׳ 00113 הדרת הסוני של ועזת זואוץ:

..הגבלנו עצמנו 1דדון ענייני
צבאולאבע ני׳׳ 1בטחון ״
,המצרים אשמים בהפתעה • ג!ונן פישל, אפל זה לא
אומר • צה״ל הוא צבא הגנה לישראל ולהפך •
נופלים החולבים ראשונה • ה 8באוקטובר היה יום
שני • הנקיון יפה לבריאות • !הארץ היא כדור •
כוחנו בצדקתנו • סלינו על כתפינו״
אמש בשעה מאוחרת נמסר לפרסום
הדו״ח הסופי של ועדת זוארץ, הוועדה
שמונתה לחקור את מהלכי מילחמת
יום הכיפורים.
בהקדמה למבוא לדו״ת אומרת הוועדה
כי ״הגבלנו עצמנו לדון בענייני
צבא ולא בענייני ביטחון.״

במבוא לדו״ח מציינת הוועדה כי
הגיעה למסקנה, שאינה מוטלת כל
ספק, לפיה המצרים, וייתכן גם הסורים,
הם שגרמו להפתעה.
להלן הדו״ח המלא :״גונן (גורו־דיש)
פישל, אך זה לא אומר. לדעתנו,
צה״ל הוא צבא הגנה לישראל ולהפך.

חקרנו ומצאנו כי נופלים ההולכים רא שונה,
ובייחוד אלו שפוגעים בהם.
לאור העדויות שגבינו אין ׳בלבנו ספק
כי השמיני באוקטובר היה יום שני.
כמו כן נודע לנו שהנקיון יפה לבריאות
ואנו מקודם שלקח זה ייושם,
יילמד, יופק ויונפק. כדור הארץ הוא
בהחלט כדור, אך גם במילחמה זו
הוכח שכוחנו בצדקתנו, אם כי סלינו
על כתפינו.״
הוועדה קיימה ישיבה אחת של 12
דקות והוציאה 5.70ל״י ( 3נס־קפה,
1קפה בוץ׳ו־ 1טוסט גבינה).

מפת קורסת
ה־ 8ס פ קי
פרשננו הצבאי מרפיח :
מימין אתם יכולים לראות בבהירות
את מפת הקרבות, כפי שהתרחשו ביום
הגורלי, יום שני ה־ 8באוקטובר.
במפה רואים בבירור שאכן חטיבתו
המשוריינת של סיומקה, בסיוע גדוד
הצנחנים הסדיר של סשקה ובתוספת
גדוד וחצי זח״למים של דמקה, תקפה
את המערך המצרי מימין לשמאל, כפי
שניתנה הפקודה, ולא משמאל לימין,
כפי שרבים נוטים לחשוב שניתנה
הפקודה.
נראה בעליל שהמצרים, ובייחוד
חטיבות הדיביזיה של מוסטפה וסולד
ניצין, התארגנו להגנה בדוקטרינה
סובייטית, לפי קונצרטינה מעלבית,
כשהם מחפים משמאל על ״קרפיון״
ומימין על ״דוגית,״ תוך שהם משאירים
את אגפיהם ב״ארטיק,״ ״קרטיב״
ו״מישמיש״ חשופים.
אילו השכיל הפיקוד הישראלי לשלות
את יחידותיו על ציר ״צירצור,״
במקום על ציר ״מקק,״ היה כל הקרב
נראה אחרת והיה ללא ספק מסתיים
בנצחוננו.

— מ מי שנ ת ו של מיי ס דו —

; ר מיון דרטבוק — המשך)

בלחי חמור הקאתי אלף איש!

ממשיך ך׳ :ואבא שלי היה סאטיר״
תנועה (השלושה פורצים בצחוק לבבי).
ממשיך ג׳ :בעצם אבא שלו היה סא־ניטיר,
אבל הוא מתבייש בזה (השלושה
צוחקים במלוא פת. שניים חושפים
שיניים לבנות. לשלישי — שיניים אפורות).
ממשיך
ד׳ :האמת היא שחיפשנו
משהו משתלם וביוון שצפינו את מיל־חמת
יום הכיפורים ואת גל המחאה
שיבוא בעקבותיה, החלטנו להקדים את
דורנו ולהתבסס לפני שיהיו קורקינטים.
(השלושה פורצים בצחוק סוחף).

ד״ר זוארץ
(בבהילות הבגרות)

דבר המערכת
לכב*

אשמת

מר טלמר. להם
ראט עידיתתל -אביב

ועדת זוארץ קבעה פסקגיוז וחד־משמעית:
האשם העיקרי במח דל
הוא צבא מצרים. ולא נותר לגו
אלא לסמוך ידנו על מסקנותיה.

הבדרן: העדרוידת מהעבדדה
בהתאם לבקשתך חקרתי

ומצאת י את המימצא הבא :

תנ חו מי ם על מו ת !:
האם והרעיה

סגןמנהלא גף מידרחוביםבעיריה, סר יוסף

שהרי אותם מצרים, צאצאיו של מ.
פרעה ימ״שהם ששגו. שגיאה קשה
ומרה בצאתם לקרב לל א תכלית.
רק נחשלותם, בעדותם ומצבם הכל כלי
החמור, הם שהביאום לשוש אלי
קרב ולצאת למילחמה חסרת־שחר ללא
הכנה מוקדמת וללא הכרה מצ י א
ותית בכוחו המרתיע של צבאנו,
ששיבר עצמותם תרתי משמע.

לבלר,

בוהג להעדר בקביעותמעבודתובעידיה

ועוסק בשע ות הללובעבודותבלשות במטרה הבלטות
תנחום עבודות עפר בנדנז::
טל 245895 .

יוסף לבלר
על החת ום :

יוסףלבלר _ ב לש פרסי

אילו היו אותם כנופאים אמונים על
מחשבה אנאליטית, יוצרת ויהו דית,
נמנעים היו מכל ניסיון נואל
לפגוש צבאנו החזק והמנצח. אלא
שיצאו אותם בדוים חמו מי ם בקריאות
עליהום להטיח ראשם בכותלי
מעודנו ולא חזו מראש גודל
מפלתם.
והנה בא מיסמך זוארץ החשוב
ומאיר עינינו לראות בשגיאתם הפטא לית.
ואולי טו ב עשה מפקדם של
אותם מצרים שנאסף אל עמיו בטרם
שמע מסקנותיה הנחרצות של הוועדה.
ונסיים בבדיחה מאוצר משלי מ.
קרילוב: חבית ריקה מאבנים, אל לה
לכשכש בזנבה — שכן חבית נובחת,
ריקה מיין. ואם נכנס יין, יצא סוד.

;! למערכת 200 הארץ

האיש מן השטר
עשר לירות: מונטיפיורי משה.
ספרדי וציוני ידוע. על שמו
רחוב מונטיפיורי (חד-סיטרי) בחיפה.
התפרסם במילחמתו בטח־נות־חרוח
(ראה תמונה) .היתה לו
גם כרכרה. הוא נהג לנסוע בכרכרה
ולומר לסוסים ״דיו! דיו!״
על זה כתבו גם שיר.
בזמן מילחמת העולם השנייה
היה המרשל מונטיפיורי מפקד
חזית המידבר המערבי והביס את

שאלה: הי ...הי ...אתה ודאי מתכוון
לקונקורנטיסז הי ...הי..
ממשיך ג׳ :לא. אני מתכוון לקונקורדנציה
(השלושה גועים בצחוק סוחף
ומטרף. קשה שלא להיסחף בצחוקם).
שאלה: הי ...חה ...תה ...אתם כותבים
...הי ...הה ...ביחד או לחוד...
חה ...חה 1
ממשיך ג׳ :זה תלוי.
ממשיך א׳ :גם וגם.
ממשיך ד׳ :צ׳ואינג גם ! (השלושה מתגלגלים
על השטיח מרוב צחוק. אני נסחף
בצחוקם הרענן והנפלא).

שאלה: חה ...חה
ושאלה לסיכום ...הה ..חי ...ח ה ...ח ה...
ממשיך ב׳ :אולי יש לד שאלה
לסכו״ם ז

חו ...חוחחיי ...חוחחחחחחהחהחיחו...

גלנטריה זוארץ
בל צרכי הומור וסאטירה ;!

מיבצע מיוחד
לשבוע היובל

מ שטר ת י שר אל
בשיתוף עם מישרד החינוך והתרבות

הודעה להוד
לאור מקרי ההתאבדות והרצח של עצירים קטינים (ילדים
ונוער) המסרבים להדפק בתחת על־ידי עצירים מבוגרים וחזקים
מהם, אנו קוראים לציבור ההורים והמחנכים לשנן לבניהם
את הוראות הבטיחות על-פי תקן מישרד העבודה /המכון
לבטיחות ולגהות :

״בלבת ילדיכם למעצר, עלי ה ם
ל הדפק בתחת, למען ב ט חונ ם ! ״
ילדים,

בתחת נדפקת -מצוות

רומל (מין מידת מישקל) בקרבות
הבלימה באל־עלאמיין. מאוחר יותר
חזר לירושלים והקים את המסעדה
הראשונה (חמישה כוכבים)
מחוץ לחומות.
מונטיפיורי כונה ״שר היהודים״
משום שהיה שר בלי תיק
בממשלת בריטניה (שם יש מנהג
מדורי דורות לתת תיק אחד לשר
ספרדי).
על שאר עלילותיו ומעשי גבורתו
סופר רבות בספר ״הרוזן מ־סונטה
פיורי״ מאת שבתי טבת.

בשבוא הבא:
חמש לירות: השייך אבו רביע
(שם בדוי)
מצידו תאחד של השטר תמונת
השייך ומן הצד השני תמונת
אוהלו וחמורו האהוב.

בדיחות טריות לכל מאורע
לחתונות, מסיבות, בר־מצוות
וימי שישי

בהנחה ללא תקדים

ב די ח ת השבוע:
רק 2.95 לאינטש/מטר
(במקום )3.30

וינייט על קרייקר
טפוף על טוסט
ויץ בצלחת עם שתי
תוספות.

קנה מאמר
בפיתה עם טלט
בפובליציסטקיית זוארץ.
1.50 לחצי מנה.

מ ת113יהתקפה
עדא בן

ת 1ג 14ץיך
ב ר״ל ב רצה
להתחדד עם וברעם
עוד שר שאינו מרוצה מהתיק שלו:
שר־המיסחר-והתעשייה חיים פר־־לב. בר־לם
ערד לאחרונה שיחות עם שר-העבודה,
משה כרעם, והציע לו להתחלף בתיקים,
אולם כרעם דחה את ההצעה.
נראה כי התיק של ברעם פופולרי לאחרונה.
במגעים שהיו בין ראש־הממשלה לבין ראש־עיריית
חיפה, יוסף אלמוגי, בעניין כניסת זה האחרון לממשלה,
ניסה רבין להלביש על אלמוגי את תיק־התיקשורת.
אלמוגי היה מוכן לקבל תפקיד של שר־בלי־תיק,
כדי שיוכל להמשיך לכהן כראש־עיריית
חיפה, או את תיק שר־העבודה, שבו החזיק בממשלה
הקודמת. ברעם דחה את הצעתו של אלמוגי על הסף.

מי תקפהספרדית
עלר בין
חוגי־העדות כמיפלגת־העכודה עומדים
לחדש את לחצם על ראש־הממשלה, יצחק
רביד. למנות שר נוסה מקרם העדות לממשלה.
אס לא ימנה רכין שר־תיקשורת
כעתיד הקרום, ימוקד הלחץ על מינוי שר־תיקשורת
מקרב עדות זזמיזדח.
אולם גם בתוך מיפלגת־העבודה יש חילוקי־דעות
בעניין המועמד שלהם לשר נוסף. בעוד השר שלמה
הילל וח״ב חביב שימעוני תומכים במועמדותו של
ח״ב אלי מויאל לשר, הרי רבים מחברי המיפלגה,
מקרב העדות ואחרים, תומכים דווקא במועמדותו של
ח״ב משה שחל.

לפני מיספר חודשים דחה רכץ דרישה
דומה, בטענו שאינו רוצה להרחיב עתה את
הממשלה, טענה שכה אין הוא יבול להשתמש
עתה.

קרע בין
ה שר למפכ ״ ל
קרע כמעט־גלוי פרץ לאחרונה כין שר־המישטרה,
שלמה הילל, לבין המפקח
הכללי של המישטרה, שאול רוזוליו.
הילל ורוזוליו, הממעטים לדבר איש. עם רעהו,
מאשימים זה את זה בחוסר־נאמנות. הילל טוען כי
רוזוליו עוקף אותו, ומדווח בנושאי ביטחון־הפנים,
שעליהם מופקדת המישטרה, ישירות לראש־הממשלה.
ואילו רוזוליו טוען כי הילל מסר מיספר הצהרות
לעיתונות, אשר תקעו סכין בגבה של המישטרה.

מי דחמהחדשה
סנ פ ד ״ ד
מיתקפודהנגד, שאותה עורכים עתה אנשי סיעות
למיפנה ורפאל במפד״ל נגד הצעירים, תקבל מימדים
של השמצות אישיות. בראש המטה, שהוקם כדי
לאסוף חומר נגד צעירי המפד״ל, עומד רפאל בן־
נתן, אשר שכר בלשים פרטיים כדי למצוא ״שחיתויות״
של הצעירים.

בין ההאשמות שבהן יואשמו מנהיגי
הצעירים, יהיו קנייה כלתי־כשרה של דירה
על-ידי אחד ממנהיגי הצעירים, ניהול חב־רת-משאיות
על־ידי מנהיג צעיר אחר מ*
מישרדי הקסטל, ושותפות בחכרת־נסיעות
של איש הצעירים.

חוגים במישרד־החוץ מתכננים עתה מיתקפה על
שר־החוץ לשעבר, אבא אבן, אם אבן יחזור לפעילות
פוליטית.
לדברי חוגים אלה יש בידיהם חומר רב על חובות
כספיים אישיים של אבן לקופות שונות במישרד־החוץ,
שעד היום לא פרע אותם.

אין פלס טיני ם
ב ט לוויזי ה
צנזורה של הרגע האחרץ הופעלה בטלוויזיה
הערכית של ישראל, בדי לגנוז תוכנית
שהזכירה את יצירותיהם של סופרים
פלסטיניים וביניהם רסאן כנפאני, איש
החזית־העממית שנהרג כפעולת ביירות.
התוכנית, שהיתר. מוקדשת לדמות האדם היש ראלי
כפי שהוא מופיע בסיפרות הערבית, כבר הוכ נה
לשידור, ואף נמסר עליה בהודעות בטלוויזיה
וברדיו. ביום השידור נמסר פתאום לאחד המשתתפים,
הד״ר שמעון בלם, כי היא נפסלה על-ידי ההנהלה
בגלל ההתייחסות האובייקטיבית לנושא הפלסטיני.

כ ״ די ס מקפיא
פ עו לו ת
מנהלי חברות ממשלתיות מקפיאים כל פעולה
בהיקף גדול לפני שיקבלו אישורים מכל הדרגים, כולל
אישור הממשלה. המנכ״לים נבהלו מגל ההאשמות נגד
מנהלי־חברות, שעלה לאחרונה, מבקשים לשמור על
עצמם מכל מישמר. הדבר הביא להקפאה כמעט־מוח־לטת
של פעולות חברות ממשלתיות, בגלל דרישת
מנהליהן לקבל אישור ממשלתי לכל צעד שלהם.

כמה מנהלים שוקלים התפטרות כגלל
סירובם להימצא כד העת תחת אימת הגיליוטינה.

ס קנו תשמגר

ישראל״ ,משה זנכר. הדכר מוסבר בכד
ששר-האוצר מעדיף נגיד חלש, שאינו יבול
להתנגד למעשי האוצר, כגלל הסתבכותו כפרשיות
השונות.
חוגים כלכליים מצביעים על כך שזנבר אינו מתנגד
לתקציב האינפלציוני של האוצר בעוד שקודמו,
דויד הורוביץ, היה מגיים מערכה ציבורית בכל עת
שהאוצר נקט מדיניות אינפלציונית מדי.

גזר־־דין בן־ציון
ה חו ד שגזר־הדין ליהושע בן־ציון, מנהלו הכללי לשעבר
של בנק ארץ־ישראל—בריטניה, נקבע ל־ 17 בחודש
זה. מועד גזר־הדין נידחה עד כה בגלל מחלתו יצל

בו*כדיציון מאושפז כבית-החולים ״אסף
הרופא״ וסובל מהתקפות-חום נישנות חס־רות-הסבר.
סניגורו, אליהו מירץ, בסר הש־

*ויגיד ארצי
של מע!!י-עיסוי
כעלי מכוני־העיפוי עומדים להקים
איגוד מיקצועי.
עוטה הפלילי. המגמה היא, לכנות ימע-
גל הגנתי-מישפטי משוריין. סביב
פעילות מבוני-העיסוי, כדי למנוע כד
אפשרות מהמישטרה לעצור זלחגיא
את אנשי העיסוי לכתי-המישפט בעוון
עכירות על מוסר.
14 מכונים בבד מוכנים לשלם סכום
של 1,000ל״י לחודש, כל אהד, ליועץ
המישפטי של האיגוד, בדי שייכנס
מיי־ לתפקידו.

לים את בתב-העירעור, שאותו הוא מתבונן
להגיש על פסק־הדין לבית־המישפט
העליון.

תו ר ימים ס פו רי ם
מסקנות ועדת־הבדיקה, בראשות היועץ־המישפטי
לממשלה מאיר שמגר, על התנהגות בנק ישראל
בקשר לתפיסת בנק ארץ־ישראל—בריטניה, תתפרסמנה
בימים הקרובים.

עיקרי המסקנות בבר נכתכו, ועתה הן
עוברות שיפוץ ואישור על־ידי שני חברי־הוועדה
האחרים, צבי זוסמן, מ״בנק-יש-
דאל״ וחיים שטפל ממישרד-האוצר.

רבינובי ץ תו מרבונבר
שר־האוצר יהושע רכינוכיץ הבהיר ל מקורביו
את תמיכתו המלאה כנגיד ״כנה

ס פי רנגד

צ מר ת נ שבע
להר שי עאת יורם
רב־פקד אברהם צמרת, הממונה על חקירת רצח
החיילת רחל הלר, איים בתחילת השבוע להתפטר
מהמישטרה, אם לא תיענה תביעתו מפרקליטות מחוז
חיפה להגיש כתב-אישום נגד החשוד ברצח, יורם
ביכונסקי, על־פי חומר־הראיות הדל שהוא העביר
לפרקליטות.
בעוד פרקליטות מחוז חיפה התנגדה תחילה להגשת
כתב־אישום, היא נכנעה ללחצו של צמרת והסכימה
להגיש כתב־אישום ולהמשיך להחזיק את ביכונסקי
במעצר. אולם פרקליט המדינה, גבריאל בך, החליט
אישית נגד הגשת כתב־האישום בשלב זה.

ביום בו שוחרר כיבונסקי נשבע צמרת:
״אני עוד אבנים את יורם למאסר-עולם,״
וביקש ממפקדיו לשחררו מכל תפקיד אחר
בדי שיובל לעסוק רק כרצח של רחל הלר.

נשים נוצריות
פעולות-ההתרמה של פינחס ספיר
בקרב עשירי יהדות גרמניה נפסקו
למעשה.
התקלה אירעה באשר השמיע ספיר,
בפגישת-התרמה, כנוכחות חוג רחב,
התקפה חריפה על אחד מגדולי ה עשירים,
על שנשא אשה גרמניה.
ספיר ייסר אותו על מעשה זה, בביטויים
מעליבים, ודרש ממנו לערוד
מייד צוואה חדשה המורישה את ההון
שלו למדינת-ישראל, ולא לאשתו.
בדי לחפות על הרושם הקשה, הוזמנו
כעלי־ההון במישלחת-סקר לישראל.

ק חי ם מגו רי ם
מ ח ״ לו ת
חיילות צה״ל, המשרתות הרחק ממקום
מגוריהן ואשר צה״ל מימן את שבירת החדר
או הדירה שבהם התגוררו, קיבלו בימים
האחרונים הודעה בי המימון של צה״ל
יופסק.
יחידות רבות בצה״ל אינן מסוגלות להעמיד לרשות
החיילות מגורים, וצה״ל היה מאשר לחיילות אלו
סכום חודשי קבוע לשם שכירת חדר או דירה צנועה,
משותפת לכמה מהן.
בהוראה חדשה שיצאה, חוייבו היחידות לדאוג
בעצמן למגורי החיילות, ויחידות רבות ישכנו את
החיילות הללו על מיטות מתקפלות במישרדיהן־שלהז.

יזחי\< צילום איתמר

נפתלי בוקסר, רוני דרויש, זיוה פרחי, דליה שלוש, צבי נובק ־ אלה
הם הדיסקונסאים שלך בסניף היהלומים בבניו הבורסה ברמת־גו.
אלה האנשים המתרגמים עבורך, היהלומן, את זוהרה המרתק של
האבו היקרה לשפת העסקים הצוננת. הדיסקונסאים שלך הם בעלי
סגולות של יעילות וגמישות בעסקים המסועפים של אבני־חן אלה,
אך נוקשים ביהלום כשהמדובר בשמירת הא׳נסרס שלך.

הדיקקונגואים־צוות הבנקאים שלך בדי

מכתבים
מתי הוא כבר ישתוק?

תחרות עם אוד־השמש

מן הפירסומים החוזרים־ונישנים בעיתונות,
אנו למדים שמר משה דיין זוכה
לקריאות •,רוצח !״ מפי הורים שכולים,
בכל פעם ובכל מקום שהוא מופיע כדי
לנאום. הדבר האהוב ביותר על משה דיין
הוא לנבא ש״תפרוץ מילחמה נוספת״ ביום
אחד, ומייד למחרתו :״לא תהיה מילחמה
נוספת.״ בכל יום כזה הוא אומר את ההיפך
הגמור ממה שאמר ידידו, שר־הביטחון
שמעון פרס, יום קודם־לכן.
אין צורך להדגיש שהעובדה ששר־ביטחון
לשעבר מכונה ״פושע״ בפומבי
והוא אינו נוקט כל פעולה בנדון, אינה
מגבירה את אמונו של הציבור בממשלתו,

מאפילים רחובות בערים, ומחשיכים
חלונות־ראווה לשם חיסכון בחשמל. אך
באותה עת, בבסיסי צה״ל, דולקים האורות
גם במשך היום כולו.
אני רואה זאת בימים אלה, בהם אני
משרת במילואים. בל איש־מילואים יוכל
להעיד כי במחנות צה״ל דולקות תאורת
ה״רחובות״ ביום, בכל הסדנאות, בתי־המלאכה
והמישרדים. הפנסים רבי־העוצמה
דולקים בפנים ובחוץ, ומתחרים באור־השמש.

,.חייל־מילואים, נתניה

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהד
אביב, רחוב גורמן ,3טלפון .03*243386 תא־דואר . 136 מען מבויל,י :
״עולמפרם״ .מודפס ב״דפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב בף
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ •י גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
הפילוג שחל בשבוע שעבר בחטיבת המרכז

החופשי בליכוד, כאשר הח״כים אליעזר שוסטק ואהוד
0אולמרט התקוממו נגד מנהיגותו של ח״כ תמיר והקימו
סיעה ניפרדת של המרכז החופשי בל־כוד, בא לרבים׳,
גם בכנסת עצמה, כהפתעה.
אולם אם אתה נמנה עם קוראי העולם הזה הקבועים ועוקב אחר הכתבות על המתחולל י
>מאחרי הקלעים של המיפלגות בישראל המתפרסמות בעתון זה, ודאי לא הופתעת.
במרוצת החודשים האחרונים הוקדשו שתי כתבות נרחבות בהעולם הוה לקרע הממשמש
ובא במיפלגתו של תמיר. הראשונה שבהן התפרסמה לפני שיבעה חודשים, תחת הכותרת
כולם שונאים את כולם (העולם הזה )1921 נכתב, בין השאר :״תמיר זקוק לקרע מסרים,
אם כי לא מוחלט וסופי, בליכוד כולו, כדי להתגבר על האופוזיציה הפנימית שקמה לו
בביתו־שלו, לראשונה מאז פרישתו מחרות והקמת המרכז החופשי.
״מיספר שניים של תמיר״ ,נכתב באותה כתבה ,״הוא ח״כ אליעזר שוסטק, אחד
מוותיקי הח״כים (מכהן מאז הכנסת השנייה) ,ומזכיר הסתדרות העובדים הלאומית.
מאז הקמת המרכז החופשי, קשה להבין את כניעתו של שוסטק לרצונותיו של תמיר, שריק ותמיר חי בחשש תמידי מפני התמרדותו האפשרית של שוסטק. ולפני מיספר שבועות
יום היסטורי
היא אומנם הגיעה.
״באחת הישיבות הפנימיות של המיפלגה, התבטא שוסטק, :אני לא עזבתי את ומדברת בעד עצמה. הציבור עלול להגיע
למסקנה שאדם שאינו מסוגל להגן על
עצמו, קשה לסמוך עליו שיהיה מסוגל
להגן על מישהו אחר.
כל מה שמשה דיין עושה במיקרים בלתי-
נעימים אך תכופים אלה — לבד מאשר
להסמיק, כסי שהבחין כתבכם חד־העין
(העולם הזה — )1947 הוא להתייחס
לדו״ח אגרנט המובטח, כאילו נשא את
הדו״ח הזה בכיסו, וכאילו היו הברי ועדת־אגרנט
חברים גם בשולחן־העגול הפרטי
של משה דיין.
האם לא ייטב למר דיין עצמו אם ישתתק
לתקופת־מה ויהרהר במה שעשה — או לא
עשה — לפני ובמשך מילחמת יום־הכיפו־ריס?
אין ספק שטובת הציבור דורשת
זאת. רק באותו יום היסטורי שבו יהיה
דיין מסוגל לעמוד בפני התשוקה המוחצת
לנאום באוזני אסיפת־ויצ״ו כלשהי — רק
אז יוכל להיראות חף־מפשע, ולא רק בעיני
חברי ועדת־אגרנט.
יוסף שריק, תל-אביב
אולמרט, נוף ותמיר לפני הפילוג
מתחת נאף
צרות עם המפקחים
הרודנות של בגין בשביל לחיות תחת הרודנות של תמיר.׳ שני חברי־הכנסת הצעירים
של ה*רכז החופשי, עקיבא נוף ואהוד אולמרט, התפלגו אף הם בין -שני האישים...״

לפני כחודש וחצי ניבא העולם הזה את הפילוג הצפוי. בכתבה המרכז החופשי —
הסוף? (העולם הזה ,)1946 נקבע אז :״מצב היחסים בין ארבעת חברי הכנסת (של המרכז
החופשי) הגיע לידי סוף מתיחת החבל ורבים מוכנים להמר כי שוסטק או תמיר ינצלו
את הישיבה כדי להביא לקרע הסופי במרכז החופשי ולפילוג המוחלט.״
הפירסומים אודות הפילוג הצפוי במיפלגתו של תמיר, זכו להכחשה טוטאלית מסי
כל הגורמים במיפלגה זו. תמיר עצמו פתח בחקירה מי הדליף לכתב־לענייני־מיפלגות
של העולם הזה, יוסי ינאי, את החומר ובא בטענות קשות אל שוסטק ואולמרט וכן אל
מזכירתו, אנה דסה (שנשארה נאמנה לו אחרי הפילוג) כי הם מוסרים חומר סודי
להעולם חזה. העסק לא הסתיים בכך. דוברו של תמיר לשעבר, עורך־הדין שמעון דגן,
שלח מכתב־השמצה לידר הכנסת ישראל ישעיהו, תבע ממנו לשלול את תעודת־הכניסה
של ינאי לבניין הכנסת, תעודה שבה מחזיק כל כו!ב פרלמנטרי.
לאחר זאת אסר תמיר על כל עובדי המרכז החופשי וחברי הסיעה בכנסת לדבר
עם ינאי או לספק לו חומר. אולם החומר על המתרחש מאחרי־הקלעים של מיפלגה זו
המשיך לזרום אלינו בהתמדה, על אפו ועל חמתו של תמיר.
המידע המוקדם שקיבלו קוראי העולם הזה על הפילוג במרכז החופישי הוא רק
דוגמא אחת לדיווח הנרחב שנותן העולם הזה למתרחש בתוככי המיפלגות בישראל.
הפעילות המיפלגתית הגלוייה והסמוייה בישראל היא החלק התוסס ביותר של החיים
הדמוקרטיים במדינה. היא המעצבת למעשה את פני המדינה והנהגתה, והיא החותכת את
גורלם של אזרחי המדינה. רוב העסקנים המיפלגתיים בעלי ההשפעה במיפלגות השונות
הם בבחינת אלמוניים לגבי הציבור הרחב.
חשיפת פעילותם, אישיותם, תוכניותיהם וטכסיסיהם, היא בגדר מידע חיוני המסייע
לאזרח לגבש את דעותיו ודדשקפת־עולמו לקראת היום היחידי, החל פעם בארבע שנים,
שבו הוא נקרא להשתתף באופן פעיל בתהליך הדמוקרטי — יום הבחירות.
העסקונה הפוליטית במדינה היתה מעדיפה, כמובן, שדימוייה בעיני הציבור יהיה זה
שאותו היא מנסה להציג כלפי חוץ, בהופעות הפומביות שלה ובמערכות יחסי־הציבור
שהיא בונה לעצמה. תפקידו של עיתון כמו העולם הזה
הוא להסיר את המסיכות לגרד את ההסוואה ולהציג
את תמונת החיים הפוליטיים במדינה כפי שהיא
באמת, על המכוער והחיובי שבה.

נהניתי מהכתבה על מפקחי מישרד־החינוך
(העולם הדה .)1952 הזדהיתי עם
כל מילה אשר בכתבה הנ״ל.
כמורה בבית־ספר תיכון, אני נתקל
בבעיית זו לעיתים תכופות. האם אין זה
מוזר כי מפקח, אשר סיים לפני שנים
רבות סמינר למורים, מדריך אותי ומפקח
עלי — בעל תואר אמ.איי. אוניברסיטאי?
המצב כיום הוא שמרבית המפקחים הם
מורים בוגרי סמינר בלבד, שנכשלו בתפקידם
ואשר ״נבעטו כלפי מעלה.״
אסור להניח לנושא זה. למיכתבי חברים־
מורים בהד־החינוך באותו נושא — אין
הד. רק כאשר הציבור יבין את חומרת
העיוות (״מחדל״ — בלשון המקובלת),
ייתכן שינוי.
מטעמים מובנים אני חותם בראשי־תיבות
בלבד.
א.ני, מורה, תל־אביב

תיקון טעות

בעיתונכם מיום ( 25.12.74 העולם הזה
)1947 פורסמה במדור הטלוויזיה ידיעה
כי הטלוויזיה רכשה את הסרט הלם ההווה
משירות־הסרטים.
שירות-הסרטים הישראלי לא הפיק מעולם
ולא היה קשור בשום צורה לסרט
זה. מכיוון שכך, לא היתה מסוגלת הטל וויזיה
לרכוש סרט זה משירות־הסרטים.
גם הבמאי לא עבד מעולם בשירות־הסר-
יגאל אפרתי, מנהל
שירות הסרטים הישראלי,
ירושלים

מי ריאיין את רובינשטיין?
מיהי אותה מראיינת שהצליחה להוציא
מאמנון רובינשטיין את התשובות המבריקות
(״אנשים״ ,העולם הזה )1952 שנתן עיתון־
הנשים שציטטתם?
יוכבד נחום, חיפה
• זו היתה העיתונאית ברוריה אבירן־
בריר, שריאיינה את רובינשיויין עבור
השבועון לאשה.

אומללי הכנסת
האומללים לא היה רק ספר של ויקטור
הוגו, אלא גם נושא דבריו של חבר־הכנסת
הנכבד, מר הלל זיידל. הוא דיבר על
מצבם הקשה של ״נבחרי״העם,״ הלא הם
חברי־הכנסת שלנו.
ליבי־ליבי להם על סיבלם כי רב: אומללים
אלה צריכים גם לעבוד, כדי לפרנס
את מישפחותיהם, מאחר שאי־אפשר לחיות
מהמשכורת שהם מקבלים על חשבוננו,
משלמי־המיסים.
אילו היו משלמים לחברי-הכנסת לפי
זיידל לפי העבודה — השכר
שעות־עבודתם, באמת לא היו מקבלים
משכורת. עדות לכך הם צילומי-הטלוויזיח
הרבים, שבהם רואים כיסאות ריקים ברוב
ישיבות הכנסת.
לא העלאת משכורת מגיעה לכם, מר
זיידל ושמד, אלא שיטה אחרת של תשלום,
כמו זו הנהוגה לגבי עובדים פחות מייוחסים
מכם. רק עבור שעוודעבודה. מי שייעדר
מישיבת־כנסת — לא יקבל תשלום.
במצב שבו אנו נתונים, היה נכון יותר
לדרוש מאנשים כמו אבא אבן, משה דיין
ואחרים, לכל הפחות לוותר על תשלום
מקופת המדינה עבור שבועות וחודשים
שבהם הם מרוויחים הון בחו״ל (עם או
בלי מס־הכנסה).
מרים אבינרי, תל־אביב

העסקנים כן עסוקים
כשקראתי את הכתבה ״קורם מזורז למדע
העסקנות״ (העולם הזה ,)1951 חייכתי לעצמי
על שלא השכילה להעמיד דברים
על דיוקם, לקתה בחסר, ותיארה תמונה
קטנה, מטעה ובלתי-משקפת של המערכת
הכוללת.
אתייחס לדיווח על בחירת יו״ר התאחדות
הסטודנטים הארצית. נפלא מבינתכם כיצד
נתקלה פעילה בלונדית כירדנה קירשנבאוט
בקשיים, בקבלת כרטים־ציר למועצה. למה
שלא תחקרו איך קרה שבאגודת־הסטודנטים
בירושלים, שיושב־הראש שלה נימנה עם
פעילי ״העבודה״ ,לא קיבלו חברי המועצה
העולם הזה 1953

מכתבים

והוועד של ״הליכוד ו״יבנה״ כרטיסי־ציר,
משום שלא תמכו במועמד העבודה?
אני, ששימשתי אז כסגן יו״ר התאחדות
הסטודנטים הארצית, וכחבר־מועצה בירושלים,
לא קיבלתי כרטים־ציר, ולמרות זאת
נבחרתי בסופו של דבר לתפקיד יו״ר
התאחדות הסטודנטים בישראל.
עוול זועק זה של אי־נתינת כרטיס־ציר
לסטודנט מיספר שניים במדינה, שהיום
הוא הסטודנט מיספר אחד, חמור שבעתיים
מן העיכוב בנתינת הכרטיס לירדנה. אף־
על־פי שידעתי כי ירדנה לא תבחר בי
(למרות ששיקרה ביודעין והבטיחה לי שכן
תתמוך בי) ,התערבתי ושיכנעתי את יו״ר
האגודה התל-אביבית לתת לירדנה כרטיס־ציר.
היא הצביעה — אני לא.
מגוחכת העובדה, שהכתבה לא ניזונה
מעדויות ״הנפשות הפועלות,״ כיו״ר התאחדות
הסטודנטים בישראל וסגניו, יושבי,-
ראש אגודות־הסטודנטים בירושלים ובתל-
אביב, אלא מדיווחי פעילי ״העבודה״ בתל־אביב,
שמעולם לא נבחרו על־ידי הסטודנטים
לתפקיד ייצוגי בכיר.
הזכרת שמו של משה כהן כמקור לאינפורמציה,
מעוררת גיחוך בקרב סטודנטים
רבים. כתבה מגמתית זו קשה לה להסתיר
את העוכדות הידועות שנקבעו במערכת
הבחירות החדשות.
אותם ״עסקנים״ ,שרבים מהם נימנים
עם שורות ״הליכוד״ ,ושאותם אתם כה
ששים לבקר ולקטול עומדים, מזה זמן
רב, בראש המערכות הציבוריות למען
יהדות ערב, ברית־ד,מועצות, מתן שיעורי-
עזר בשכונות, גיוס סטודנטים לצה״ל וכו׳.
חנן גן ״י הו ד ה, יו״ר התאחדות
הסטודנטים בישראל, ירושלים

׳יליד*יז>׳

ללמוד ולדמד אתהלק חי ם 1
ראשית דבר, יש לברך את הפרשן,ה־
.צבאי בנימין עמידרור, וגם את מערכת
העולם הזה, על שהעזו לגשת לניתוח הפרה
הישראלית הקדושה ביותר הנקראת
צד,׳׳ל, ועוד באבר הקצוץ ביותר שלה:
הפיקוד הקרבי הבכיר. מי חלם על כך
לפני מילחמת יום־הכיפורים? !
אבל איך יכול מר עמידרור לקבוע
בפסקנות צינית כזו, שרק במילחמת קדש
גילה צה״ל את הארטילריה, בזמן שכל
ילד היום בארץ יודע, שבמילחמת־השיח־רור
הספיקו האמצעים בקושי להשגת רובים
ותת־מיקלעים, ושאת שני התותחים
מתקופת נפוליון שהיו ברשותו, העביר ה פיקוד
העליון מחזית קשה אחת לחזית
קשה עוד יותר, כשאף פעם לא היו בטוחים
באמת היכן הם חיוניים יותר?
על מילחמת ששודהימים, שבה השתתפתי,
אומר עמידרור :״ניהול זהיר ומחושב
של קרב מסוג הבקעת מיתחם מבוצר,
עשוי להבטיח תוצאות מהירות יותר, מכריעות
יותר ובפחות אבידות — בנסיבות
שבהן, המהירות היא מן השטן המיש־פט
הזה אומנם מצלצל יפה מאד, אולם
הסתירה הברורה שמתגלית בו היא ממש
ללא מוצא.
כי אם אני מביו טוב את המשמעות של
הדברים, הרי הכוונה היא למצב שבו יחידה
לוחמת יוצאת להתקיף את האוייב במפתיע,
ואז היא צריכה לאלתר במהירות
מכסימאלית, עם מינימום מחשבה ז־שיקול־דעת.
השאלה היא רק איד, במצב
בלתי-צפוי כזה, יכול מר עמידרור לדרוש
ממפקד־היחידה ״ניהול זהיר ומחושב״?
האם זה לא נשמע לו מוגזם קצת?
אולם, לסיכום, חייבים לומר שהפרשן
הצבאי עמידרוד עשה כאן עבודה יסודית
למופת, שדבריו ראויים להרבה הערכה
והסכמה, ושעל הפיקוד העליון הנוכחי של
צה״ל לא להתבייש להודות בכישלונות
איסטרטגיים או טאקטיים שהיו לו במיל-
חמות הקודמות, ולנסות ללמוד וללמד את
מירב הלקחים.
כל פעולה שתצליח או תיכשל בעתיד,
וכל חייל שייפול או לא ייפול, עלולים
להיות תלויים בכך.
מי קי דון־נוד, הרצליה
ז עזו ענםב אי ט לי ה
אנו, קבוצת סטודנטים הלומדים רפואה
וטרינרית כאן, באיטליה, הזדעזענו לקרוא
על ״רצח החתולים״ (העולם הזה )1948
בחיפה, ואנו מבקשים להצטרף בזה להבעת
שאנדהנפש של תלמידי בית־הספר.
אנו מקודם לסיים את לימודינו כאן
ולהביא ארצה מיספר שיטות יותר אנושיות
לטיפול בבעלי-חיים בארץ.
א הו דור סני, איטליה
העולם הזה 1953

?צאי האוטובוסים של *עד
הכהו־ בדמן חסוך בכסף
סע באגד

מצב הרוח
>רוד
המחירים עולים...
מיסים חדשים...
תשכחו מכל הצרות
בקומדיה של השנה

את מחפשת אושר בחיים?
כ״מטרימוניאל״ תמצאי אח
החסר לד
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.

״המ שטרה
משתוללת״
1^ 661(16 31111 111 86311

ן עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

״טטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

הצגת בכורח ארצית
בקולנוע ״בן יהודה״

רחוב סלמה ,30 יפו
טל 827621 .

תל״אניב

חן טרמפלחייל !

מכתבים
מנשה, מנשה

מ שרד

בתשובתכם למיכתבה של שושנה יהודה
(העולם הזה )1952 המוחה על שיבוש
שמו הפרטי של מנהיג תנועת החרות ממנחם
למנשה, במדור זו הארץ (העולם
הזה ,)1951 אתם טוענים כי השיבוש נעשה
בצחוק. אינני מבין מדוע השם מנשה
מצחיק יותר מאשר השם מנחם ז
מנשה לנדאו, תל־אביב

החקלאות

...או תי זה לא הצחיק!
מ. שפר, טבריה

ע 3ןרתהבית !

...מ ר בגין השתמש במשך שנות חייו
בכסה וכמה פסיבדונים כמו יונה קניגס־

ה מבצע להוזלת מוצרי החקלאות ומשך
להלן לוח המחירים המוסכם ל־ 2—7.2.75 במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל !הסופרמרקט
של בית הקואופרציה הצרכנית וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

לצרכן: ל״* לק״ג
עגבניות משובחות

• ר קו ת

פיחת

ה ד רי ם

דגי ם

מלפפונים _ ארוך (הולנדי)
כצל (הולנדי ומצרי)

בצד ארוז
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד (אריזה 2ק״ג) חצילים גזר צנון כרוב
כרוכית

1.00

בגין

1.30

סה מצחיק באן?

אגסים ספדונה 5.5
אגפים ספדונה 5
גרנד אלכסנדר מובחר ד
גרנד אלכסנדר 6.5
גרגד אלכסנדר 6.0
דלישם זהוב 6.0
דלישם זהוב ( 6.5ירושלים פרי הר)
בננות

3.25
2.60
3.75
3.35
3.00
4.30
4.75
3.20
תפוזים אשכוליות
לימונים

1.25
1.30
2.10

כסיף

6.50

בקלח (משקל הדג באריזה לא פחות
7.50
מ־ 250 גרם ליחידה)
בקלח פרוס אחיד (עשוי מדגים שמשקלם
7.50
בין 330—200 גרם)
בקלה פרום אחיד (עשוי מדגים שמשקלם
8.80
לא פחות ט־ 360 גרם)

בקלח 150—250
תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה

1.85
3.40
1.75
1.85
1.40
1.80
3.00
1.30

פטם צעיר מובן לבישול
חזה _ הודיות

10.50
8.50
16.00

מ שדד החקלאות

הופר, ביגר בנג׳מן וישראל ססובר, ש בהם
היה נוהג לחתום על מאמריו בתקופת
המחתרת. מעולם לא השתמש בשם
מנשה.
בנימין ליפשיץ, ירושלים

רק חמש שניות אדום
אנו שומעים על שיפורים שמתבצעים
ברשת הרמזורים, הכנסת מערכת אלקטרונית
משוכללת ברחוב יצחק שדה בתל-
אביב, וכן כוונה לבצע זאת גם בשאר
הצמתים הסואנים.
אבל, כאן ברצוני להתריע על עובדה
מסויימת שכנראה לא הושם עליה הדגש,
והיא ״האור הצהוב.״ מבחינת החוק, אור
צהוב מסמן ״היכון לנסיעה,״ אבל לגבי
הנהגים, אור צהוב הוא בבחינת אור
ירוק. וכשנראה הצהוב, הם כבר לפוזות
באמצע הצומת אם לא יותר מכך.
אולם המדיה מתעוררת כאשר במיספר
רב של צמתים מופיע הצהוב בעת־ובעונה־אחת
עם אור אדום מחד, ועם הירוק מנגד.
כך קורה שבשני הכיוונים נוסעים,
ואץ צורך להוסיף מה עלול לקרות.
ניתן לפתור את הבעייה בצורה פשוטה,
על־ידי קיום הפרש סביר של חמש
שניות אור אדום בשני הכיוונים, וכך לא
יקרה ששתי מכוניות יתנגשו במרכז הצומת
בגלל שהן ״נסעו בצהוב.״
צביק׳ח כרוק, רמת־גן

גדודיה — אישיות של מחנכת
עליתם על הזוג סופר, ואתם עוד ממשיכים
בזאת. פויה! אתם צריכים לדעת
טעמה של רכילות מודפסת. הנושא כולו
מעניין אולי רק את הסבתא של מישהו.
אבל כגרפולוג חובב, אתייחס לתצלום
כתב-ידה של גלוריה סופר (״גלוריה היקרה
״.העולם הזה .)1951 חסרה חתימת-
ידה, וזה גורע לא מעט מהניתוח. זהו
בתג־ידו של בעל ראש של מיניסטר.
אצל אישיות זאת ההשכלה היא רק
ליטוש חיצוני. המרכיב היסודי של אישיותה
הוא ״סוף מעשה — במחשבה תחילה.״
לא אגוצנטריות חסרודמוחין — אלא להי-
פך. חיי־הרגש משועבדים במידת־מה ל־שכלתנות
אולי מופרזת, אבל לא לגמרי.
הדיכאון הקל הוא זמני. הקשר למציאות
איננו קפריזי אצלה. זהו עולם שלם ומוש לם
בפני עצמו. זוהי אישיות מחנכת. בעצם
נוכחותה, היא מעוררת חיקוי ספונטאני
אצל הסובבים אותה.
הייתי ברצון נותן לה את ילדי, כדי
שהיא תחנך אותם.
שי דורון, חיפח
העולם חזה 1955

ה פ רופ סו ר קיסינג־ר מזהיר את
שר־החוץ האמ רי ק אי:

ומרי, חיוחו!
*1יקולאי מאקיאוולי היה מדינאי מזהיר — בתיאוריה.
ו -בפרקטיקה היה פוליטיקאי כושל.
את ספריו הגאוניים כתב אחרי שהקאריירה הפוליטית
האישית שלו נסתיימה בשואה. הוא הסיק בכתב את
הלקחים מכישלונותיו.
הנרי קיסינג׳ר הולך בדרך הפוכה. הוא כתב תחילה
את ספריו התיאורטיים, ומנסה עכשיו ליישם את הלקחים
בפעולה מדינית מעשית.
אך נדמה שיש דמיון מסויים בין שני האישים.
המעשה המדיני שלהם שונה מן ההלכה המדינית שגיבשו.

כבל שהמדינאי קיסינג׳ר מוסיף לכהו כתם

^ סוד היסודות של תורת קיסינג׳ר, כפי שפירט והסביר
אותה בספריו, הוא שאיו ליצור מצב של שלום אלא
בהסכמת כל הנוגעים בדבר.
שלום, פירושו — מציאות שכל הגורמים המדיניים החשובים
ירצו לחיות בה. אם פועל השלום לטובת צד
אחד, אך לרעת הצד השני — לא יחזיק מעמד. אם מאמינה
מעצמה כלשהי כי חשלום סותר את ענייניה הלאומיים
החיוניים — היא תפר את השלום.

עם מדינות־הנפט הערביות הקשורות עימנו, נכסה את
מחסורכם.

בואו אלינו. בדאי רכם.

ך מאל,עכד־אל־נאצר היה גא מדי מכדי להיעתר
^לפיתויים כאלה, ולא עמד מולו איש כמו קיסינג׳ר.
אבל אנוואר אל־סאדאת הקשיב, והתרשם. מכיוון שהוא
פוליטיקאי ימני, שאינו רוחש אהדה לברית־המועצות
ולתורותיה, נטה לקבל את העצה.

למחרת מילחמת יום־הביפורים, שהעניקה לו
יוקרה ושריבבה את ישראל, באה ההזדמנות.
קיסינג׳ר יצא למסע־ניצחונות. בסידרה של מיבצעים
דראמתיים, מן הסוג האהוב עליו, השיג את הפרדת־הכוחות
בדרום ובצפון. כמיקדמה על החשבון, החזיר למצריים את
גדת התעלה, ולסוריה את קוגייטרה.
הוא התכונן להמשיך בדרך זו, לכפות על י ישראל
נסיגה שנייה, לא רק בגבול המצרי אלא גם בגבול

לבן, בבואו להשכין שלום, לא יחשוב המדינאי
הנכון דר. על האינטרסים של ארצו. הוא
יתן את דעתו גם על האינטרסים של יריביו,
וינסה לשלב אותם ביצירת השלום.

אם נוהג קיסינג׳ר עצמו, שר-החוץ של ארה״ב,
ן ן על פי כללים אלה?
בשנים הראשונות, כשהסתפק בתואר היועץ לנשיא
בענייני ביטחון לאומי, יזם מיבצעים היסטוריים בהתאם
לספריו. הוא קשר קשרים עזים עם ברית-המועצות, ופתח
דף חדש ביחסי ארצות־הברית עם סין. החלה מסתמנת
מערכת עולמית חדשה, הכוללת את כל הגורמים העיקריים,
והמשקפת את מאזן־הכוחות הקיים.

אם תישארו במחנה הסובייטי, לא תקבלו דבר מילבד
מילחמה חדשה. ניתן לישראל את כל הנשק הדרוש לה,
כדי שתוכל לעמוד בפניכם, ואף להנחיל לכם מפלות
משפילות חדשות.
אם תחזרו למחנה האמריקאי ותתרחקו מן החיבוק
הסובייטי, נכרית את ישראל להחזיר לכם את השטחים.
לאט־לאט, צעד אחרי צעד, ככל שנשתכנע כי אכן עוברים
אתם מן המחנה הסובייטי למחנה שלנו.
יהיה זה כדאי לכם גם מבחינה כלכלית. ברית־המועצות
היא ענייה, ואין היא יכולה לתת לכם הרבה. אנחנו, יחד

היא הגיבה בפי שאפשר היה לצפות מראש.
קודם כל, חימשה את סוריה מכף־רגל עד קודקוד.
לנגד עיניה של מצריים, שנותרה ללא אספקת-נשק רצינית,
הלכה סוריה הקטנה והפכה מעצמה צבאית, המסוגלת
לגרור את העולם הערבי למילחמה חדשה, גם נגד רצונה
של קאהיר. סוריה נקטה שוב עמדה קיצונית והפכה מ יכ־שול
להסדר (הכרזת ממשלת רבין, שלא תהיה מוכנה
לכל נסיגה נוספת בגולן, סייעה לסובייטים במהלך זה).
לאחר־מכן נתנה ברית־המועצות דחיפה עצומה לאש״ף.
במייבצע דרמאתי ברבאט, גורשה ירדן הפרו־אמריקאית
זן המישחק. אש״ף חגגה ניצחון כביר באו״ם, והפכה
מיכשול נוסף בדרך להסדר של קיסינג׳ר( .מדיניות מם־
שלת-ישראל, שמנעה את הקמתה של נציגות פלסטינית
אלטרנטיבית, ושהכריזה כי לעולם לא תישא־ותיתן עם
אש״ף, סייעה לסובייטים גם במהלך זה).

נדמה שהסובייטים חששו מפני האפשרות
שקיסינג׳ר יצליח גם כמישחק זה. על כן באה
עתה תגובה כסדר־גודל אחר לגמרי.

״איזהו גיבור, הכובש את יצרו.״

כרית־המועצות יכולה לתת לכם נשק, ולשלוח
אתכם לקרב. אכל אין היא יבולה להחזיר
לבם את השטחים שלכם, הכבושים כידי
ישראל. רק אנחנו מסוגלים לבך.

ך* יסינג׳ר השר אכן שמע את האזהרה, ובכל הזדמנות
[ /שילם מם־שפתיים לחלקה של ברית־המועצות בהסדר
המקווה. הוא גם שיתף את ברית־המועצות בוועידת־ז׳נבה,
כיושבת־ראש שוות־מעמד עם ארצות-הברית.
אך ועידת ז׳נבה נשארה ריקה מתוכן, הצגה חד-
פעמית ללא־תכלית. קיסינג׳ר עצמו מנע את חידוש ה וועידה.
ברית־המועצות מצאה את עצמה מחוץ למעגל
המישחק. בדאגה גוברת, היא נוכחה לדעת כי הולכת ומתגבשת
מערכת של הסדרים — בלעדיה, ונגדה.

הרוסים יכולים לתת לכם נשק וגיבוי, אך לא להחזיר
לסורים את הגולן ולהקים לפלסטינים מדינה בגדה וברצועה.
רק אנחנו, האמריקאים, מסוגלים להכריח את
ישראל להסכים לכך. בואו אלינו, כדאי לכם!

בקיצור: המדינאי הנבון אינו מנסה לנצל
מצב חולף בדי להשיג את המכסימום לעצמו.
מתוף ראיית־הנולד, הוא שואף לנצל את כוחו
כדי להשכין שלום שיחזיק מעמד.

^ אשר התפנה קיסינג׳ר מן הבעייה הוויאט־נאמית,
^ שרבצה על ארצות־הברית כמו חלום־בלהות ולא
הניחה לה לחשוב על כל נושא אחר, הוא פנה לעבר
חסיכסוד הישראלי־ערבי. הוא ראה לפניו הזדמנות גדולה
להחזיר את ארצות־הברית ללב העולם הערבי.
את השיטה עצמה המציא ג׳וזף סיסקו לפניו. אבל
סיסקו לא היה מסוגל להפעילה בהצלחה. לשם כך היה
דרוש קיסינג׳ר.
הנרי הגדול פנה אל מצריים ואמר לה: כדאי לכם
להתחבר עם ארצות־הברית.

ראה הזהרתיך הנרי!

קיסינג׳ר לא התייחס אל שגי מיבשולים אלה
כאל מחסומים שאי-אפשר לסלקם. הוא אמר
לסורים ולאש״ף אותו דבר שאמר קודם־לבן
למצריים: הסתדרו עימנו, ואנחנו נדאג לבם.

בסופו של דבר, צריכה המציאות החדשה לשקף את
יחסי־הכוחות האמיתיים, ולהעניק לכל אחד מן הצדדים,
גדולים כקטנים, את המגיע לו על פי יכולתו הצבאית,
המדינית והכלכלית. אם ייווצר פער בץ יכולתה של
מעצמה אחת לבין המעמד הניתן לה במציאות החדשה —
יגרום הדבר לאי־שקט, ובסופו של דבר להפרת השלום.

אד כמהלך ,1974 כמרחב הערבי, הפר קי•
סינג׳ר את תורתו. וכבל רחבי העולם החלו
נדלקים האורות האדומים. זהירות, סבנה :

אם תעבור גבול זה, אתה מזמין צרות. צרות לארצות-
הברית, צרות לבעלות־בריתה, ובמייוחד צרות לישראל.
אם תפעל למען הסדר־שלום ישראלי־ערבי שלא יתחשב
באינטרסים הסובייטיים, אתה תכריח את הסובייטים לפעול
־,גד הסדר־שלום ישראלי־ערבי. ואם כי ברית־המועצות
אינה יכולה להשיג הסדר במקומך, היא יכולה להפריע
להסדר שלך.

ך* ביורוקרוטיה הסובייטית השלטת — המיפלג־ן
1תית, המדינית והצבאית — החליטה כי מסתמנת ב אופק
תבוסה סובייטית חמורה בעולם הערבי.

היא מטילה את האחריות לבך על המנהיג
הסובייטי, שהשליך את בל יהבו על מדיניות־ההפשרה,
שותפו של קיסינג׳ר כמיכצע זה:
ייאוניד ברז׳נייב.

קיסינג׳ר בקאהיר
הירדני• .המלך פייצל, השופע קנאות דתית ודולארים, משך
את המרחב כולו ימינה.
היה נדמה ששום דבר אינו יכול לעצור את קיסינג׳ר.
תוך ניצול הנסיבות, יכול היה להחזיר את המרחב
הערבי אל מערכת־הכוח האמריקאית, ולסלק את ברית־המועצות
כימעט מכל עמדותיה בארצות־ערב.

זה היה אפשרי. אכל האם זה היה חכם 7

^ ילר שאל השר קיסינג׳ר את הפרופסור קיסינג׳ר,
היה זה אומר לו: הנרי, היזהר !

בטווח הארוך, אין זה בדאי. ניצחונף יהיה
זמני, ויסכן את כל הישגיך.
בריודהמועצות קיימת בעולם הערבי. היא השקיעה
סכומים עצומים כדי להשיג בו דריסת־רגל רצינית מאד.
היא הקימה בו מיפעלי־ענק כמו סכר־אסואן, ושלחה לו
שוב ושוב כמויות כבירות של נשק יקר. היא לא תוותר
על כך בלי מאבק.
העולם הערבי ממלא תפקיד־מפתח בעולם השלישי.
במחשבה הגלובאלית הסובייטית, הוא תופס מקום מרכזי.
מפלה לברית־המועצות במרחב זה תהווה מכה חמורה,
שתרעיד את אמוודהסיפים של המנהיגות הסובייטית.

על בן, הנרי, לאט לך. מותר לך לדחוק את
רגלי הסובייטים קצת, כזהירות, אך לא יותר
מדי. שמור על הגבול.
ייייייי

הוטל וטו על ביקורו של ברדנייב בקאהיר, שם התכוון
לחדש את אספקת־הנשק למצריים ללא תמורה מתאימה.
לפי כל הסימנים, התערער מעמדו המדיני של ברז׳נייב,
אולי ללא תקנה, בד-,בשעה שהתערערה גם בריאותו.

ביטול הסבם־הסחר האמריקאי-סובייטי לא
היה רק תגובה על ההשפלה הברוכה ב״תיקץ
ג׳קסון,״ אלא גם אזהרה רישמית לקיסינג׳ר:
המישחק כמיזרח התיכון מסבן את בל מדיניות
ההפשרה.
משבר זה בא ברגע קריטי למדי לקיסינג׳ר. מסיבות
שונות התערער מעמדו בתוך ארצות־הברית. הוא מוכרח
להשיג הצלחה מהירה במרחב. הצלחה זו יכולה ללבוש
רק צורה של הסדר ישראלי-מצרי, שיחזיר למצריים
שטחים ניכרים.

אכל הסדר בזה, שיושג כלי השתתפות
כרית־המועצות, ונגדה, יחזק עוד יותר את
החלטתה להפריע לבל התקדמות לקראת שלום
ישראלי־ערבי בחסות האמריקאים.

אם יישב הפרופסור קיסינג׳ר וינתח את הדברים, יתן
לשר־החוץ הנחייה דחופה: עליך לשלב את ברית־המועצות
באופן משמעותי בהתקדמות לקראת השלום, ולהביא בחשבון
את האינטרסים שלה, בהתאם לכוחה הממשי בעולם
ובמרחב.
אלא שנדמה כי לשר־החוץ קיסינג׳ר אין חשק להקשיב.
הוא מחזיק את ידו על הגה השילטון, תחושה של כוח
מחממת את דמו, והוא שקוע כולו בבולמוס העשייה וההצלחה.

אין
לו פנאי להקשיב לאזהרותיו של איזשהו
פרופסור בטלן מאוניברסיטת הארווארד.

שהב קי עהכ דו ר ג לן דרורבר ־ נור *
׳ 8מה חושב ראש־הממשלה
יצחק רפין על ח״ב העבודה
יופי שריד, ניתן היד. ללמוד
השבוע מפיו, בעת ההפגנה
שערכו חברי גוש־אמונים בירושלים.
ראש־הממשלה, ששוחח
עם המפגינים, שאל אותם בין
השאר כמה מהם יהיו מוכנים
להתיישב בקריית־שמונה. השיב
לו אחד מהם :״מספיק שיוסי
שריד יושב בקריית־שמונה.״
״יעזוב אותך מיוסי שריד,״ אמר
לו רבין.
! בישיבת ועדודהכספים
של הכנסת שהתקיימה ביום
השישי האחרון בתל-אביב התחוללה
סערה, כאשר ח״כ יחד
דה כן־מאיר, שהגיע לישיבה
באיחור של שעה נוכח, לתדה מתו,
כי הישיבה כבר ננעלה.
הוא פתח בצעקות על יו״ר
הוועדה ישראל קרגמן, המכנס
ישיבות לזמן כה קצר,
והאשימו בכך שהוא קורא
לושיבות קצרות רק כדי שיוכל
לשלם לחברי־הוועדה את ה-
אש״ל המגיע להם עבור נוכחות
בישיבה.

כשנשאל ח״כ מיכאל
חזני אם לא מרגיז אותו בכל
פעם לקרוא בעיתונות שיוסף
כורג הוא מנהיג המפד״ל, השיב
:״בוודאי שאין זה מרגיז
אותי. עברתי קורס לקריאה
מהירה, ובכל פעם שאני קורא
עיתון ומגיע למילה בורג, אני
פוסח עליה.״
לאנשים הנכונים

! כשרואיין ח״כ המרכז
החופשי שמואל תמיר על-ידי
רעיה גניאל, עורכת. תוכנית-
הרדיו מזווית אחרת, סיפר בין

777

11 אגב, לפני שנתיים, שפט
נפתלי איתן במישחק-כדורגל
גורלי שנערך בין שתי קבוצות
רחובותיות, הפועל מומורק ומכבי
שעדיים, שבו היד, צריך
להיחרץ מי מהן תעלה לליגה
הלאומית. ראש עיריית רחובות,
שמואל רכטמן, הזמין את
השופט המחוזי שלמה הלמוט
לוכנכרג, לבעוט את בעיטת-
הפתיחה במישחק זה. אחרי
שבעט בכדור ירד לובנברג מה־מיגרש,
כשהוא מלווה בשופט
איתן. אמר לובנברג לאיתן :
״שנינו שופטים — איזה הבדל
יש בינינו ז״ הסביר לו איתן :
״כשאתה מסיים לשמוע את העדויות
במישפט אתה יכול
לומר, :פסק־הדיז יינתן בעוד
חודשיים.׳ אבל אני צריך לקבוע
את ססק־הדין תוך שתי
שניות.״
בהנדי בינלאומי

הקוזאק

מז ר חי

מיקגי ואעוון לעמו
וזכרו! יעקב

השאר כי בעת שנערך מישפט
קסטנר התבקש להעיד בשבועה,
כמקובל. אלא שתמיר סירב להישבע
באלוהים, כמקובל, והעדיף
להישבע בהן־צדק, באומרו :
״בהן־צדק נשבעים שני סוגי
אנשים — אתאיסטים וכאלה
המאמינים באלוהים. אני שייך
לאלה המאמינים באלוהים.״
8קצין־המישטרד, הוותיק
אוטו פריד, שכיהן גם כמפקד
מישמר הנשיא, הוא כיום קצין־
הביטחון של מלון פלאדה בירושלים.
אולם בפירסומו הגדול
ביותר זכה פריד דווקא כשופט-
כדורגל. השבוע נדהם פריד
כאשר מפקח־הכשרות במלון ניגש
אליו, וחקר אותו מה בדיוק
אירע במישחק־הכדורגל שנערך
בשבוע שעבר בין מכבי תל־אביב
למכבי נתניה, בין ח־כדורגלן
דרור פר־נור לשופט
נפתלי איתן. במישחק זר,
הבקיע בר־נור שער בידו, והשופט
איתן, שלא ראה זאת,
אישר את השער הבלתי־חוקי,
דבר שהסעיר בשבוע שעבר את
כל חובבי הספורט במדינה.
פריד תמה מדוע מתעניין מש־גיודהכשרות
בנושא זה. גילה
לו המשגיח, שהוא מוסמך
לרבנות וממקורביו של הרב
גורן :״הרב שלמה גורן רוצה
לדעת!״ עכשיו גדלה תדהמתו
של פריד שבעתיים :״ממתי
התחיל הרב גורן להתעניין
בכדורגל?״ התעלומה נפתרה
תוך זמן קצר. אחרי מישחק
השערוריה, הופיע השופט איתן
בטלוויזיה והסביר כיצד יכול
היה לאשר את השער הבלתי־חוקי.
בין השאר אמר :״אצל
הרב גורן זה לא יכול היה
לקרות!״ שמע זאת הרב גורן,
וביקש לבדוק אצל בר־סמכא
מה כבר יכול לקרות בכדורגל
שלא יכול לקרות אצלו.

הסיפור,
שתופיע
ב״ג׳רוולם פוסט״ עם תמונת
פינחס ספיר (למעלה) ותמונתו
של טאלי סאבאלאס
(למטה) חיה בזו הלשון :
״לאור העובדה שחסי.איי.אי.
חודר לכל מקום, אין זח פלא
שחשיו־בית שלנו נקט פעולת-
תגמול והחל חודר לטלוויזיה
האמריקנית. דמויות אמריקניות
ידועות לובשות, כמעט
מבלי להרגיש בכך, את אלו המקומיים הגיבורים של שלנו. איו צורך אלא להעיף
מבט בשתי התמונות המצורפות,
כדי לראות כיצד מרוויח
פינחס ספיר את משכורתי
הצנועה בסוכנות״היהודית.

! אם תעצור ליד רמזור
ותשמע לפתע את אדולף
היטל ר נואם בשיא קולו במכונית
הסמוכה, אל תיבהל.
אתה פשוט עומד ליד אפריים
קישון. ההומוריסט הנודע,
פליט השואה מהונגריה, ששמו
הפך שם־דבר בגרמניה של
היום, רכש כמות גדולה של
תקליטי נאומיו של הפירר הנאצי,
והחליט ללמוד על-פיהם
את ההיסטוריה של הרייך ה־שלקשי.
מכיוון שאין לו זמן
להקשיב לתקליטים, הוא העביר
אותם לסירטי רשם־קול, ומש מיע
אותם לעצמו תוך כדי
נהיגה, בייחוד כשהוא נאלץ
להמתין לפני רמזורים.
בפגישת כתבים־לענייני-
עבודה שהתקיימה בירושלים,
הציע שמעון שיפר, כתב

שידורי ישראל, כי אחת המשימות
שיקחו על עצמם כתבי
העלייה בירושלים בשנה הקרובה
תהיה לחתן את דוברת
מחלקת־ה,עלייה של הסוכנות היהודית,
נעמי פן־גור. לכתבים
התל־אביביים הציע שיפר
לדאוג לכתבת ישידורי ישראל
שרה פרנקל. השיב לו אחד
המשתתפים :״לשרה פרנקל אין
צורך לדאוג, היא כבר דאגה
לעצמה במיסגרת תוכנית גלי
צה״ל גבר ואשה
! 8זיכרונות מימי שירות
המילואים שלו בעת מילחמת
יום־הכיפורים העלה השבוע המנחה
מני פאר. מני, ששירת
בגלי צה״ל, סיפר כי נהג לקבל
אלפי טלפונים ליום מנשים
מודאגות, שביקשו למסור ד״ש
לבעליהן שבחזית. כשהגביל מני

שר־המילחמה, לא תהיה מיל-
חמה.״
׳ 8כתבי במחנה גדנ״ע פנו
לאחרונה לכמה דמויזת מפורסמות
במדינה בשאלות מוזרות.
כך, למשל, היפנו לכדורסלן
מכבי תל־אביב טל פרודי, את
השאלה :״האם נכון שנשים
יפות הן טיפשות?״ תשובתו
של ברודי, לפי במחנה גדנ״ע:
״אה ...אה ...זה לא נכון שבחורות
יפות תמיד טיפשות. זאת
עלילת־שווא.״ לזמר שלמה
ארצי הופנתה השאלה למי היה
תצה להעניק. את הנשיקה
הראשונה בשנה החדשה? תשובתו
של ארצי :״לאמא-אדמה.״
; 8פיתרון לבעיית המחסור
באנרגיה מצא גם הצייר משה
ינוקא. הפיתרון: הצרת המי
הסיפור
שמאחרי התמונה ־גג;
במודעות חברת הביטוח ״הראל״ ,תחת הכותרת ״לאף חברת
ביטוח אין עבר כמו שלנו,״ צולמה לפני כ־ 50 שנח בגרמנית.
הגבר בתמונה הוא בנימין אויסקרן, סבו של מנכ״ל ״הראל״
יאיר המבורגר, והאשח היא מלי — סבתו. הילדה הקטנה חו-
בשת-הכובע היא מרגוט — אמו של יאיר, והילדה השנייה היא
דודתו, אליס. כשחיפשו פירסומאי החברה, ממישרד ״ארויו״ ,דרך
להביע את שורשייה של החברה החדשה, שהתמזגה עם החברה
הוותיקה ״גרשחם״ ,הפועלת בארץ מזח 60 שנים$ ,נ מתוכן
וארנסט, נמצא
בניהולם של בני מישפחות המבורגר
חפיתרון בעזרת תמונה מישפחתית זו שצולמה בתחילת המאה.

את מסירת הד״ש אך־ורק לאירוע
חשוב, ביקשו רבות מהנשים
למסור לבעליהן כי נולדו להם
בן או בת במז״ט .״אילו כל
הלידות שאותן נשים הודיעו
עליהן אכן היו מתקיימות, סין
היתה רק שכונה קטנה של
מדינת ישראל,״ סיכם ימני.
! 8באותה הזדמנות הציע
מני למנות את סגן־ראש־הממ-
שלד, ושר־החוץ יגאל אלץ
כשר־המילחמה. כשנשאל מדוע,
השיב :״כשיגאל אלון היה
שר־העבודה לא היתד, עבודה,
כשהיה שר־החינוך לא היה
חינוך. אז אולי, אם הוא יהיה

טות. הסביר יגוקא :״יש להחליט
בממשלה שייצרו מיטות
צרות בלבד. אין זה סוד כי
חיכוך יוצר חשמל. יש לנצל
זאת. בלילות ייצרו חשמל ל שימוש
ביתי במשך היום, תחת
הסיסמה , :מיטות צרות —
פחות צרות!,״
׳ 8כשנשאלה טופה לוי,
בתו של בעל מועדון־הלילה
כליף חיים לוי, מדוע התגרשה
מבעלה הזמר דני גרנות, השיבה
:״כשהתחתנתי איתו, הוא
היד, זמר. אחר־כך הסתבר לי
שחוץ מאשר לישון 25 שעות
ביממה, הוא לא עושה כלום.״
העולם הזה 1953

א 111ו > ם
21 במרס -
20 באפריל

לטלה זה שבוע של שיחדור מלחצים מעיקים, בעיקר פיזיים. הלבטים אם
להיענות או לסרב ייפתרו אם תפגשי בן מזל דגים בסוף השבוע. אל תסרבי.
בן טלה שזכה להצלחה בשבוע שעבר עלול למצוא עצמו מבודד. גלי
יותר עורמה בעסקים ותצליחי להתגבר על כמה מיכשולים המטרידים את
מנוחתך. בת טלה, הרבי להמר השבוע. הישמרי מבן־אדם כהה שיער.

ועכשיו — השבוע הגורלי. עד כה התכוונת להכין את הקרקע. השבוע
תצטרכי להלום — כל עוד הברזל הוא חס. מגע חברתי הולם את תוכניותייך
בייחוד ביום ר בסוף השבוע, שהוא גס הירח החדש. אבל טוב תעשי אם לא
תסמכי יתר־על־המידה על אחרים ובייחוד לא על חברותייך הטובות יותר.
על בחורים אינך סומכת בין כה וכה, למרות שאחד מהם, הוא מהימן ונאמן.

האומים

אוף ! חשבת שלא תעבור את זה, נכון ז אבל עדיין לא הגיע הזמן לחי-
רגע. רק עכשיו אתה זקוק לכל כוח״הריכוז שלד ולכל העצבים שלך. בת
תאומים: קחי עצמך בידיים. רומנים הם דבר חשוב, אך בריאותך עדיפה.
קשר מישפחתי יגרום לך לעונג. היזהרי משפעת בייחוד בעונה זו.

תקרית בלתי־חשובה עשוייה לגרום אצלו למשבר. אל תבזבזי כסף: את
עשוייה להיכנס לתקופת של חוסר־פעילות, אם לא תזהרי או אם תבואי
בקשר עם האדם הלא־נכון. משום כך, מוטב לא להתחייב לטווח ארוך. אם
תחליטי לנסוע בימי סוף השמע, היזהרי ששום דבר לא יהיה תלוי במסע.

סוס1

;21 ביוני
כ< 2ביו׳י*

רגש־הנקמנות לא יעזור לך, ועשוי אף להזיק לתוכניותיו לטווח רחוק.
דאג לכך שתימצא בחברתם של ידידים מהימנים וריאליסטיס, שיוכלו
להדריכו ולסייע לך בהחלטותיו. התקשרות עם בן מזל גדי עשוייה
להיות מועילה גם לטווח ארוך. לבשי כהה ואל תחקי את חברותיך.

מגי פאר

החל בשבוע שעבר לארגן ערב-מישחקים
בשם ״שחק אותה״ ,בפאב ״הנרי השמיני״.
בערב, המופק על״ידי סולו יורמן והנערן בחסות חברות מיס׳
חריות, מארגן מני מישחקים חברתיים ומעניק פרסים. בקורס־חינם
של אגודת שומרי״מישקל זכתה בשבוע שעבר צעירה תל־אביבית
(בתמונה, מעל מני) בשם דבורה, שחיתת האשה
הכבדה ביותר שנכחה בערב. מישקלת של דבורה 120 :ק״ג.
3זיוה שגיא, רעייתו
של עיתונאי־הספורט י הו ש ע
שגיא, היתד, בשעתו דיילת
באל־־על. מאז נישואיה הפכת
עקרת־בית. אולם לאחרונה מבשר
בעלה לכל ידידיו :״אשתי
הפכה דוגמנית־צילום !״ השאלה
המופנית אליו אוטומטית בעיק־בות
הצהרה זו, היא :״איפה
היא מצטלמת?״ יהושע רק
מחכה לשאלה זו, ואז הוא
משיב בהנאה גלוייה :״בצמתים.
כמעט כל חודש אני מקבל
הודעה שצילמו אותה באיזו

צומת, כשחצתה אותה במכונית
באור אדום.״
8 1שבוע לפני שילדה את
בנד״ ע מו ס, עמדה דוברת
מישרד־הבריאות דבורה גנני
בחברתו של ראש־עיריית ירושלים
טדי קוללו, על מדרגות
תיאטרון העיר, ושניהם הישוו
את גודל כרסיהם. נאנח קולק,
ואמר לדבורה גנני :״לד עוד
יש סיכוי שהכרם שלך תיעלם
כלא־היתה, אבל אצלי זה כבר
אבוד.״

דיעות משונות ששמעת בזמן האחרון, גרמו אצלך
ורצון להיות שונה, אקסצנטרי, במרכז העניינים. אל
אדם שסובב את ראשך עד כה בדברי ההבלים שהוא
לך, להמשיך ולעשות זאת. כל מה שעליך לעשות, להיות

מהפכת-ערכים
תיתן לאותו
נוהג להשמיע
ישר עם עצמך.

נכוונה

:+וו>,גגיס

33332 * 3

הסזנ״ס

הוצאות כספיות בלתי־צסויות עומדות לגרום לך לעמוד בפני מצב מבין.
אל דאגה: אומנם המצב קשה, אך אתה תיחלץ ממנו בכבוד. בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעידה ניכרת קדימה במישור הכלכלי. יחד עם ההתפתחות
הזאת, תבוא התפתחות בכל הקשור להצלחתך בקרב בנות המין היפה.
הישמרי מפני גניבה, בייחוד אם את עלולה לנסוע למרחקים ארוכים.

} 2בספטמבר ־
- 22 באוקסובר

בסך הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו שקדמו לה. אם את רווקה — אין
הרבה סיכויים שתישארי בודדה השבוע, או שתהיי רווקה, בעור חורשים
מועטים. בן עקרב: הישמר מהוצאות ניכרות, העלולות להיגרם עד יד־ צעד
פזיז או על־ידי ליאות ממחשבה. מצד שני, מעולם לא היית כל־כך אקטיבי.

11110

רנ*ד* :ו1דנחההו*,ח
* 2־^ 11232

} 2בנו במבר -
20בדצמבר

אתה נמצא שוב בנקודה שאתה שונא — אבל לה אתה זקוק כדי
לפעול כמו בן־אדם: בקו״חגנה. תוקפים אותך חזק, וחזקה שתדע
כיצד לפעול כדי להשיב מילחמה־שערח, או למנוע את פני הרעה. בת
קשת: חברה קנאית עלולה לקחת אותו ממך. אך אם הוא חשוב לך
באמת, או אם חשוב לך לסדר אותה, תוכי לברנש מתוק. לבשי סגול.

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם לא יעזרו להפגת המתח, אלא רק
יגרמו לך לדפרסיה. במיוחד הימנע מאי־נעימויות עד יום ראשון. אז
תתחיל להרגיש בהסגת המתח. התאזר בהרבה סבלנות. לך לראות סרט טוב,
רציני, לבד, או עם חברה, ותיווכח שצפוייה לך הנאה בלתי רגילה.
21בדצמבר •
19 בינו א ר

זוי

ויטאלי סטסין

הצייר״העולה מרוסיה, מי שהיה
מעמודי״התווך של הבוהמה היהודית
במוסקבה, הציג בביתם של מוטי ורותי רובינשטיין את תערו־כת־חציורים
הראשונה שלו בישראל. אחת האורחות בתערוכה
היתה אלה שפירא (איתו בתמונה) ,שחזרה ממסע״הרצאות מטעם
המגבית בארצות־חברית. סטסין התבלט בחליפתו המיוחדת,
זכה במחמאות ובטפיחות על השכם, והיה נרגש מאוד.
העולם הזה 1953

השבוע מסוכן מאוד לבנות־דלי: הן יכולות להסתבך בהרפתקאות העלולות
לגרוס לסיבוכים אישיים ובריאותיים, זמן רב לאחר שתשכחנה את התקרית
עצמה. מוטב, איפוא, לא להרבות בקשרים חברתיים ולהגביל את המגע עס
אנשים חדשים, בייחוד בסוף השבוע. בימים א׳ ו־ב׳ היה זהיר ונהג בתבונה.

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה יודע זאת, אבל אינך מסוגל
עדיין להעריך את מלוא-המאמץ הדרוש ממך. משום כך, פזר את האחריות
ואת העבודה על־׳פני כל ימות־השבוע, אל תשקיע את כל אונך ביום
אחד, ואת כל כספך בנקודה אחת ויחידה. תידרש להחליט מה עדיף.
19 בפברואר -
20 במרס

זו גו ת )נ עיר ! ,שי כו! עו ב די מג־ ע ה 71נחר

דירות ב־ 36 ער!שוב ברחב הארץ. מחיר שטח
סס 1צ ע
הדירה מספר
התדרים נדי
בסיר

אזור הגליל
טברי ה
אחוזת כנרת

145.600

87.400

אזור ירושלים
בי תשמש

פרסים והרשמה :
משרד שיכון שבדים נזבחו! .מרם בעלי מלאכה. טל 20287 .

עפולה,

רח׳ מרש
רח מרש

111.300

90.000
מחיר שטח ממוצע הדירה מספר
החדרים בדי
בסיר

142.500

145.600

123.000

142.500

פרטים והרשמה:
סשרר׳ שיבון שבוים ירושלים. וח־ הרד• 6לפ1ן23330$:

פרטים והרשמה: עפולה• .מנוון ושדותים• בכר העצמאות

אזור חיפה
נארח עילית,

ג זוגות ששמר להינשא יבולים להר ש
לרכי שת דירה בשיכון
שבדים
* בעת הרישום יפקידו בני הזוג
סך ־ 10,000.ל־ ,לפקודת ־שיכון שבדים־
וכן אישור על רישום לנישואיו בדבנזת.
* בתוך 14 יזם מתאריך הזישזאין.
חייבים בני המג להירשם לתכנית
מגוח צעירים של משרד השיכזן.
יי אם לא ״נשא! בני המג עד למנעד
החתימה של המשכנתא יהין זכאים בני הזוג
למשכנתא מינימלית בלבד בסך
40.000ל״׳ .בערי־פיתוחעד 80.000ל־>
־ 4אם לא ״נשאו בני הזוג עד למועד
מסירת המפתח. יבוטל חוזה הרכישה ובג׳
הזוג •צמרכו לפרזע ם יד את כר המשכנתא.

רמת •שכר
מי אל
!הריה, לחי
עכו,
קרית

רחח רו ד 69

111.300

רח־ חרוד 73

117.500

114.400

125.000

הרצל

90.000

רח׳ הרצל

125.000

130.000

123.800

׳ ,ש ד ״ ח ש רי ם

גב עתנ שר
ברי ת טבעון

93.000.

125.000

90.000

115.000

122.700

פרטים והרשמה :
משרדי שיכון שבדים חיפה רח החלוץ .43 טלפון .660915:

וכרון •עקב
בר בור

130.000

120.000

פרטים והרשמה בחררה. משמות פאר וחי פיובת
חנות מס 3טלפון 28270 :עד 10.12.74 בימים א •ד 17.30־15.30

אזור תל־ אביב
,|1תל !׳ מ רי ם
ח 1ל

אזור א שדוד
,|1סורח
ראשון ל צ׳
נחלת הודה
רחובות,

חליח משה
קרית משה

מזכר ת בחיה
א שדוד. לחי א ח
אשקלון, דחי שיי ע שן
קריח מלאכי
קרי חג ת
שטח מחיר ממוצע הדירה מספר
בס־ר
החדלים בדי

90.000

86.000

73.5

123.000

120.000

85.000

72.5

120.000

138.000

91.000

68.5

110.000

72.5

120.000

68.5

114.000

פרגויס והרשסה:
משווי שיכון עוברים אשרוד.
חזי ותוויו . 12 מר טן 31216 :

אזור בארשבע__
1:4.000
בארשבע, רה׳שפירא 3 72.5

124.000

3 48.5

120.000

__ יחי ב11

־ע רד, חבעטללים

72.5

145.600

133.000

מה כמש 68.5

140.000

__ שבי לרוננוא
__ובית 0ע 11פ ר1

רח־ טשתיחובסקי

72.8

145.000

רעננה

96.000

פרטי והרשמה:
משוד׳(סינון עזדרים באר שנע.
רח מצרה נדן •סרנו המג -נול.נ7454

68.5

130.000

105.000

68.5

135.000

150.000

95.000

129.000

120.600

דחי סירקין

83.000

רח סירקין

קד ח שרת

פתח תקוה.
כפר בא

הוד השרון
נתניה, הדיח זוד־דאו
ר מל ה

מגדיאל

אור יהודה
יהוד,
אזור
כפר יונה

91.000

145.600

68.5

130.000

פרטים והרשמה:
משרדי שימן עובריס תדאכיב חד רה גוריה •! טי טן 30721 :

שדרות __

דימונה,

68.5
86.5

ש כי ל חנ מ א

103.000

110,000

113.000

68,5.

תמרורים
נחוג בניו־יורק, בסעודד. שנערכו)
על־ידי חברת התקליטים אר.סי.איי ,.המק־ליטה
אותו מאז ,1940 יום־הולדתו ד,־*8
של הפסנתרן היהודי הנודע איתור רד
כינשטיין, שקיבל באותה הזדמנות את
פרס האקדמיה היפאנית עבור התקליט ה קלאסי
הטוב ביותר בשנת .1974
נולד לשחקנית הישראלית שדית־פרסמה
בזמנו כשהופיעה בתוכנית הטלוויזיה
לא הכל עובר ובסירטז של אורי
זוהר עיניים גדולות, טליה שפירא, בן
בכור: יונתן.

נולד. לשחקן הצרפתי ז׳אן־פול
כלמונדו 41 נכד ראשון. את הנכד
ילדה לו בתו הבכירה פטרישה.
עומדיםלהינשא. בתו של
המלך חוסיין מנישואיו הראשונים עם
המלכה דינה, הנסיכה עלייה (,)18
ויורש־העצר של באחריין, השייך חמד
כן עיסא אל־כליפא (.)26
מונה לתפקיד מנהל בית־החולים
הממשלתי בטבריה, פוריה, במקומו של
ד״ר עוזי וקס ש חזר
לתפקידו הקודם
כמנהל המח לקה
הפנימית ב־בית־החולים,
פרופסור
ברוד פדה,
המנכ״ל לשעבר של
מישרד הבריאות,
שהתפטר על רקע
השערוריות שהיו
קשורות בשמם של
מיספר רופאים. יכ הן
גם בתפקיד
מתאם השירותים־
הרפואיים בגליל.
מונה לתפקיד מנכ״ל חברת־הביטוח
קידום שבבעלות מרכז הקבלנים,
ושתבטח כספי רוכשי דירות אצל קבלנים
חברי המרכז, פנחס גולדשטיין (,)35
שכיהן בשש השנים האחרונות כמזכיר
אירגון־הקבלנים בתל־אביב.

שיכון עובדי

רהיטי בהריון

מונה. לתפקיד מזכיר עיריית גבע תיים,
במקומו של דויד קראום שפרש
ועבר לכהן בתפקיד מנכ״ל שיחתי ניהול
בחברת תיעוש, משה שטרן 27 המש־מש
כדובר עיריית גבעתיים ועוזר ראש-
העיריה.
מונה. לתפקיד ראש האגף לפיד־סום
של חברת התעופה אל־על, פשה
דפנא, המכהן עתה כראש אגף פוח־אדם
באל־על.
פרשי לגימלאות, מנהל־המחלקה ל עדות
הנוצריות במישרד־הדתות ויועץ שר-
הדתות, ד״ר שאול קולכי, שנולד באיטליה,
דוקטור למישפטים שהתמחה במיש־פט
כנסייתי, ממלא את תפקידו מאז קום
המדינה, היהודי היחיד שזכה לעיטור
מפקד נויסז־ר גרגורי הגדול מטעם הוותיקן.
נפטר. בגיל -50 ראש המועצה המקומית
זיכרון־יעקב, יעקב ליי, שבי׳הן
כחבר המועצה מ־ 1955 ובראשה מ־.1959

נפטר. בגיל ,69 אכרהם ז ׳רקד
כר, מהעובדים הוותיקים בוועד־הפועל

של ההסתדתת ומזכיר ועד־העובדים של
עובדי הוועד־הפועל ומוסדותיו. יליד פו לין,
עלה לארץ ב־ ,1934 עבד, בין השאר,
בבית ברנר, במחלקה לתרבות של ההסתדרות
ובבית־הספר המיקצועי על־שם מקס
פיין, ההל ב 1954-לכהן בתפקיד מזכיר
ועד עובדי הוועד־הפועל.

נפטר. בגיל ,70 מהתקף־לב, אנ־טונין
נוכוטני, שהודח לפני שבע
״לא נורמלי,״ ״על הכיף כיפק״ אלו היו רק חלק
מצרור התגובות הנלהבות שקלטנו מפי עשרות הנשים
אשר הצטופפו בשבוע שעבר בין 4המפלסים של חנות
״בל־גיל״ — לרהיטי ילדים ונוער — וחזו בתצוגת האופנה
לבגדי הריון ממיטב הדגמים של ״אפרודיטה״.
מה עושים בגדי הריון בין מיטות תינוק ושידות
טיפולים ז נשאלה יוזמת התצוגה עירית שגיב.
״המראה החיצוני מעסיק מאור את האשה ההרה״,
ענתה עירית ,״לבך מתווספת דאגת התכנון לחדרו של

הרך הנולד. רצינו בתצוגה שכזאת, לתת לנשים —
תחת גג אחד — לראות במו עיניהן, כי יש פתרונות
לכל טעם ולבל תקציב. רצינו להראות בי אפשר להיות
יפה גם בתקופת ההריון ואפילו אופנתית וצעירה ומאידך
להוכיח לנשים כי אפשר לרהט הדר ילדים בצורה
עליזה, צבעונית ושובבה, ביחידות מודולריות אשר אינן
מחייבות הוצאת מיידית גדולת, אלא מאפשרות לקונות
להשלים מידי פעם, לפי הצרכים, את המערכת
כולה חלקים חלקים״.

ישנים מתפקידיו כנשיא ומזכיר ראשון של
המיפלגה הקומוניסטית בצ׳כיה, בעקבות
רצונם של הצ׳בים להקים מדינה קומוניסטית
דמוקרטית. עמד בראש המיפלגה
מ־ 1953 עד 1968 וכיהן כנשיא מ־ 1957 עד
,1968 עת מוגה במקומו אלכסנדר דובצ׳ק,
שכיהן בתפקיד עד הפלישה הסובייטית
לצ׳כיה.
העולם חזה 1953

מחלקים מזכי
מנונוודנ תינ ה, תקציבים ומועדונים
א לי עז ר שו סטק
י * שמועות, שפשטו במיסדרוגות הן
ן כנסת ביום השלישי שעבר, לא עוררו
התרגשות רבה .״יש משבר במרכז החופשי,״
סיפרו שמועות אלו. חברי־הכנסת,
המורגלים בחודשים האחרונים במשברים
במרכדהחופשי, לא התרגשו ביותר.
אך בשעות־הצהריים הגיעו השמועות
לשיא :״ח״ב אהוד אולמרט פורש מהמר־כז־החופשי
ומצטרף לחרות.״ דובר הסיעה,
איתן לווינשטיין, אחד הצעירים המעריצים
את שמואל תמיר, החליט לנקוט
יוזמה, ניגש אל ח״כ אליעזר שוסטק
ושאל אותו :״שמעת את השמועה שאהוד
פורש מאיתנו?״ שוסטק חייך לעבר
לווינשטיין, ואמר לו :״היום יום שלישי,
עליו נאמר פעמיים כי־טוב.״
לווינשטיין לא הבין את הרמז של שוס־טק,
אולם כאשר סיפר על שיחתו זו
לתמיר, תפס תמיר מייד כי המיפלגה שלו
עומדת בפני פילוג, אשר יחלק אותה
לשניים. שוסטק ואולמרט מצד אחד —
והוא, עם ח״כ עקיבא נוף, מהצד האחר.
כאשר הגיע תמיר לבניין הכנסת, אח־רי־הצהריים,
הוא מיהר לחפש את שוסטק.
כשנפגשו, אמר לו שוסטק :״החלטנו לפרוש
מהמרכדהחופשי.״ תמיר נדהם. הוא
החליט לנסות לשכנע את שוסטק לחזור
בו מצעד זד, ואמר לו בחברות, כשהוא
טופח לו על שיכמו :״שוסטק, יש לנו
עוד על מה לדבר.״
״אין לנו על מה לדבר. אני כבר הודעתי
להנהלת הליכוד,״ השיב לו שום־
טק .״הדבר היחידי שאנחנו צריכים לדבר
עליו זה איך לעשות את הפילוג בצורה
מכובדת, ובלי השמצות אישיות.״
תמיר הורה מייד לארגן מסיבת־עיתו־נאים
במישכן הכנסת. כשנודע לו בי שוס־טק
זימן את העיתונאים לשעה שבע בערב,
הזמין תמיר את נציגי הממלכה השביעית
לשעה שש ורבע. הוא החזיק
אותם עד שעה שבע וחצי, כאשר שוסטק
ואולמרט ממתינים עד שחדר־העיתונות
בכנסת, והעיתונאים עצמם, יתפנו.
שלא כדרכו, היה תמיר מאופק. הוא
האשים את שוסטק כי הוא מקורב לחרות,
וטען כי הכוח העומד מאחרי הפורשים
הוא קטן ביותר :״כמה חברי הסתדרות־העובדים־הלאומית,
אשר שוסטק הוא מזכירה
הכללי, ומישפחת אולמרט.״

נמסיבת־העיתונאים ב׳ שנערכה, היו גם
שוסטק ואולמרט מאופקים. הם השתדלו
לא להשמיץ את תמיר, ורק טענו כי הוא
סטה מדרכו הניצית של המרכז־החופשי,
הפך יונה.
ברגע שהסתיימו מסיבות-ד,עיתונאים החל
מירוץ מטורף של ארבעת חברי־הכנסת.

לשיחה בווילה שלו, ברחוב האשל בהר־צליודפיתוח.
למרות שלשוסטק היה ידוע
כי תמיר החלים כבר מן ההצטננות העזה
שתקפה אותו לפני שלושה שבועות, הוא
הסכים לבוא לביתו של תמיר, שטען כי
הוא עדיין חולה ורתוק למיטתו.
בנוכחות מצלמות־הטלוויזיה חתמו השניים
על הסכם שלפיו חילקו את הרכוש,
הסניפים והאוהדים של המרכדהחופשי.
למרות הצהרותיהם בפני המצלמה על ה־

ש מו אלח מיו
רפפורט, הסכים שוסטק להשאיר את ה־מיבנה
בידי תמיר.

ח לו ק ת
ה מזכירות

כל אחד מהם ידע כי כל דקה יקרה
מפז. כל אחד מהם ידע כי אם ישים
ראשון את ידו על רכוש, כרטיסיות,
כספים — יזכה בהם. כל אחד מהם ידע
כי ככל שיצליח לשוחח עם יותר אוהדים
וחברים, כן תהיה מיפלגתו החדשה גדולה
יותר והיריבה קטנה יותר.
ביום השני הזמין תמיר את שוסטק

ע קיב א 1ו ר

יחס ההוגן ושיתוף־הפעולד, שישררו בין
שניהם בעתיד, היה ברור להם עצמם, באותן
שניות שבהן הצהירו את ההצהרות,
כי המילחמה האמיתית רק החלה.
בעוד שלתמיר באופן אישי יש רכוש
רב, הרי המרכז־החופשי עצמו היה מיפ־לגד,
ללא נכסים. את כספי המימון הממלכתי
החליטו השניים לחלק ביניהם שווה־בשווה
— 17,500ל״י לחודש לכל אחד
משני הפלגים.
לגבי הכספים המגיעים למיפלגד, עבור
נציגיה בוועד־הפועל של ההסתדרות, יש
סתירות בין דיעות השניים, גם לאחר
הפגישה. בעוד שבהודעתו לעיתונות מסר
תמיר כי הוחלט שהכסף כולו ימשיך לז רום
לקופת מיפלגתדשלו, הודיעו אנשי
שוסטק כי לא הוחלט על כך דבר .״אי ננו
יודעים עדיין את יחסי־הכוחות בקרב
הנציגים של המרכדהחופשי-לשעבר בהסתדרות.
אם יתברר לנו כי יש נציגים
ההולכים איתנו, נקים סיעה בהסתדרות
ונקבל את הכסף המגיע לנו משם,״ אפיי
השבוע אחד מאנשיו של שוסטק.
בקופת המרכדהחופשי יש סכום כסף.
כאשר נשאל תמיר על-ידי שוסטק לגודלו
של הסכום, טען כי אינו יודע. תמיר
הבטיח לשוסטק כי יודיע לו מהו הסכום
המדוייק וישלח לו צ׳ק על מחציתו. אולם
נראה כי האמון, ששוסטק רוחש. לשותפו־לשעבר,
אינו רב ביותר. שוסטק מתכוון
לדרוש מתמיר גם את חשבונות־הבנק של
אותה קופה, כדי לראות מה היה מצב
החשבון ביום הפילוג, ולא להסתמך על דב רי
תמיר.
למרכז־ד,חופשי יש שלושה סניפים מר כזיים
בשלושת הערים הגדולות. הסניף
הראשי, ברחוב אבן־גבירול בתל-אביב,
הוא מעוזו של תמיר — ואומנם, בחלוקה
הוחלט להשאיר אותו לתמיר. הסניף
הירושלמי, הנמצא בליבה של שכונת
רחביה מול הסוכנות היהודית, הוא מעוזו
של אהוד אולמרט, והוחלט להשאירו ב ידיו
של שוסטק. למרות שבראש הסניף
החיפאי עומדת נאמנתו של שוסטק, הניה

ך* ל שלושת הסניפים הם, לאמיתו
של דבר, דירות המוחזקות בשכר
חודשי. שכר־הדירה בחיפה הוא גבוה ביר
תר, ולכן הסכים שוסטק להשאיר הוצאה
כספית נכבדה זו בידי תמיר.
נוסף לסניפים אלה, יש למרכז־החופשי
עוד סניפים רבים בכל רחבי הארץ. במר-
ביתם שולט שוסטק. סניפי רמת־גן, נתניה,
בודים, בני־ברק, רחובות וחדרה כבר הודיעו
לשוסטק כי הם עומדים מאחוריו.
סניף בודד הודיע בינתיים לתמיר כי הוא
איתו: הסניף שבהרצליה־פיתוח, שם מתגוררים
תמיר ורבים מהצעירים הידועים
כ״נערי תמיר.״
השליטה בהסתדרות־העובדים־הלאומית
המונה, לפחות לדברי מזכירזדהכללי, כ רבע
מיליון חברים, ולה קופת־חולים פרטית
משלה, נתונה בידי שוסטק, לעומת זאת
(המשך בעמוד )28

או למרטוע ליז ה

במדינה העם מקו בצמרח
המישטרח חייבת דתת
את הדין על כישלונה
בפרשת ביכונסקי
אם אומנם ׳מסתובב עתה בארץ רוצח
חופשי — כפי שטוענת, בעצם, המישטרה,
יגם היום — הרי כשלה מישטדת ישראל
בתפקיד החשוב ביותר שלה, ההגנה על
חייהם של האזרחים, ועליה לתת את הדין
על כך.
אם יורם ביכונסקי, מי ש־שוחרר בתחילת
השבוע ממעצר ממושך, הוא חף־מפשע,
הרי ציד־המכשפות שאותו ערכה נגדו
המישטרה משך שבועות ארוכים, מזכיר
שיטות של מישטרים אפלים, ועל המישטרה
לתת את הדין על כך.
כך או אחרת, האשם היחידי שאותו
הצליחה המישטרה להציג בפני הציבור הוא

מעול לאנתקבל מי סמךבהתנגדות
כהכלליתב מו דו׳ חועדת אג רנ ט. מ דו ע?
חדי דדך ארוכה ומייגעת, הגיע מסע
\£האגרנאוטים לסיומו.
לא בחוף־מייבטחים, ולא בנמל־הבית.
עד שירטון .

מעודם לא נתקבל דו״ח של ועדה
כלשהי במדינת־ישראל כהתנגדות
מיידית כה כדלית על-ידי הציפור,
ובביקורת כה מוחלטת על־ידי
כדי־התקשורת, כמו הדו״ח הסופי
שד ועדת-אגרנט.
למחרת פירסום דו״ח־הביניים הראשון
של הוועדה, באחד באפריל, העז רק עיתון
אחד — העולם הזה — לתקוף את עבודת
הוועדה בגלוי ובחריפות. לכך מקדישה הוועדה
בדו״ח הסופי פרק גדול וזועם, תוך
דרישה לסנקציות. אולם השבוע חזרו
כימעט כל עיתוני ישראל על הביקורת
הזאת בסיגנון דומה, ולפעמים אף תוך
חזרה מילולית על המילים של העולם הזה
מאז :״ההר הוליד עכבר,״ ״מחדל נוסף
על מחדלי המילחמה,״ ״איפה־ואיפה.״
אבל לשיא הגיעה הוועדה עצמה, כאשר
תבעה ממטכ״ל צה״ל ,׳באופן רשמי, לח
ייב את קציני צה״ל לקרוא חלקים
של הדו״ה. בדרישה פשוטה זו חרצה הוועדה
את הדין על עבודתה.
הוועדה טיפלה בנושא הבוער ביותר
בתודעה הלאומית, נושא המעסיק כל חייל
בצה״ל ימים ולילות. היא הקדישה לנושא
יזה חקירה של 14 חודשים. היו פתוחות
בפניה כל דרכי המידע. היא הוציאה מתחת
לידיה דו״ה ענק, סודי ביותר.

ואחרי כל אלה, סכרה הוועדה
שקציני צה״ל לא ירצו לקרוא את
הדו״ח מרצונם החופשי, בלהט
ובצמא, אלא יש להכריח אותם
לעשות זאת, כשם שיש לחייב
חייל לקלף תפוחי-אדמה או להדיח
סירים.
חשוד כיבונסקי*
כתם על המישטרה
המישטרה עצמה, ופסק-הדין נגדה חייב
להיות חמור וממצה, ויפה שעה אחת קודם.
אשמים למכביר. כאשר עלה דב־פקד
אברהם צמרת, מי שזכה לפירסום ענק
בהיותו הממונה על חקירת רצח רחל הלר,
על דוכן־העדים בבית־ימישפט־השלום בחיפה
ביום השני האחרון, היה כבר ידוע
ברבים כי ההוראות שקיבל מפרקלים
המדינה היו לבקש את שיחרודו־בערבות
של ביכונסקי. צמרת, אשר אינו מהסס
להביע את דעתו התקיפה כי ביכונסקי
אומנם רצח את הלר, ביק־ש להפגין את
אי־הסכמתו עם החלטת הממונים עליו,
ופנה אל השופט :״אנו מבקשים לעצור
את החשוד לשישה ימים,״ אמד. רק אחרי
שדבריו יצרו את התדהמה שאותה ביקש
להשיג, הוסיף :״אבל איננו מתנגדים ל-
שיחרורו־בערבות.״
תרגיל זה של צמרת בבית־המישפט נתן
את האות לכל שאר מפקדי המישטרה. ראש
ענף־חקירות במטה הארצי, ניצב אריה שור,
העניק ראיון מפורט לרדיו, ובו גילה את
האשמים האמיתיים בכישלונה של המיש־טרה.
האשם
הראשון, לדבריו, הוא ביכונסקי
עצמו, אשר הצליח לטשטש עדויות רלהסתיר
עובדות לפני שהואיל להיעצר. האשמה
השנייה היא — העיתונות. הרעש שהעיתונות
הקימה סביב הפרשה לא איפשר לחוקרים
לחקור בניחותא. לשור היה עוד גילוי
מסעיר: הסיבה שבגללה הסכימה המישטרה
לשחרר את ביכוניסקי לאחד 45 ימים שבילה
בכלא היא כי המישטרה גילתה לפתע כי
ביכונסקי הוא נכה־צה״ל, וכי המיטה ש בביתו
נוחה לו בוודאי הרבה יותר מדרגש
הכלא.
הו ס ר כל כישיון. אין יספק כי התבט אויותיה,
התנהגותה, הדלפותיה ורמזיה של
המישטרה נועדו לשרת מטרה אחת ויחידה :
הצדקת העובדה שביבונסקי שוחרר לבסוף.
אולם דוברי המישטרה לא הבינו כי בנקטם
קו זה, הם מפלילים עצמם בהאשמה החמורה
(המשך בעמוד )22
״ משמאל, גיסה של הנרצחת רחל הלר.

היתר• זו סברה מוצדקת לגמרי. כפי ש ציינה
הוועדה עצמה, נודע לה כי קצינים
רבים סירבו לקרוא את דו״ח־הביניים האחרון.
עתה קיבלו אותם קציני־צה״ל את
הדו״ח הסופי בספקנות גלוייה, בדחייה
ואף. ברתיעה.

כך נולד דו״ח־הביניים הראשון,
שנקרא בפי במה משולליו כשם
״בדיחת האחד באפריל.״ דו״ח זה
טיהר מכל רכב את משה דיין,
העלה את גולדה מאיר על בן של
קדושה. לשם בך שוחרר הדרג המדיני
בולו מכל אחריות לאסון
הגדול כיותר שהתרחש אי-פעם
כמדינת-ישראל.
כתוצאה מכך לא היה לוועדה מנוס מלמצוא
שעירים־לעזאזל. מילבד הרמטכ״ל,
דויד (״דדו״) אלעזר, שעליו הועמסו כל
חטאי משה דיין, היה האובייקט הנוח ביותר
אלוף פיקוד הדרום, שמואל (״גורר־דיש״)
גונן, שאותו ייעד משה דיין מלכתחילה
לתפקיד זה. כהייל נוקשה, המקפיד
על מישמעת ונעדר נטייה ליחסי-
ציבור, היה גונן שעיר־ילעזאזל אידיאלי
כימעט.
דו״ח־הביניים הטיל, על־כן, את כל
האשמה לכל חטאי הממשלה והמימסד האזרחי
והצבאי — על דדו, גורודיש, ראש־אמ״ן
אלי זעירא, ושלושה קציני־מודיעין
אחרים.

התוצאה היתה, במוכן, הפוכה.
דעת-הקהל נרעשה מטיהור דיין,
הביקורת הקטלנית אך העניינית
של ״העולם הזה״ שיבנעה רכים,
ההפגנות גברו — ובמהומה הגדולה
התמוטטו גולדה ודיין. הממשלה
נפלה, וצוות מחודש נכנס
לתפקיד.

ש בו ״ ש ד עצב
** ה יכלה הוועדה לעשות לאחר־מכן?
היא יכלה להתנער מהמסקנות של
עצמה, לגשת לעניין כולו בעיניים חדשות,
לחשוף את הכישלון המונומנטאלי,

ריות, משאיר את השאלות המכריעות ללא
מענה, אינו מוביל לשום לקח מכריע.

תחת זאת עוסק זזדו״ח הגלוי,
כמעט לבל אורכו, בהתנצחות עם
אדם אחד: שמואל גונן, שהפך לאובייקט
מיספר 1של הוועדה. נדמה
באילו כל כעיות מדינת־יש־ראל,
כנקודת-המיפנה ההיסטורית
של יוס-הביפורים, מסתכמות כשאלה
ככירה אחת ויחידה: האם
היה גורודיש אלוה־פיקוד טוב
או רע ז
במידה שהדו״ח הגלוי אינו מוקדש לוויכוח
סמוי עם העולם הזה, הוא מוקדש
למאבק גלוי עם גורודיש, המבצבץ כימעט
בכל סעיף. הדברים גובלים במגוחך.

למשל: כדי להגביר את אשמתו
של גורודיש, נוצרה האגדה כאילו
פיקוד-הצפון היה מוכן למילחמה,
והתנהל כבישרון ובמעון! ,למרות
במה שגיאות שוליות. ואילו פיקוד•
הדרום היה בושל, בלתי־מובן ל־מילחמה,
וחסר שליטה על כוחותיו.
למרבה
הצער, אין העובדות ההיסטוריות,
הגלויות לכל עין, מאשרות גירסה
זו. חיילי הצפון העידו בסיפורים רבים
על האפתעה הטוטאלית שנפלה בחלקם,
יחד עם מטר הפגזים הסוריים. תצלומי השבויים
בסוריה הראו אותם נועלים נעלי־בית.
ובעוד שבדרום המידברי החשוף נבלמה
ההסתערות של הצבא המצרי הגדול
במרחק של עשרה קילומטרים מקדהזינוק,
עברו הגייסות הסוריים בנוף ההררי של
הגולן מרחק כפול ויותר, עד הגיעם לגדות
הירדן. בפיקוד הצפון שררה, לכל הדיעות,
אנארכיה גמורה.
משל אחר: בפרק ארוך, הנושא את
הגושפנקה האישית הבולטת של חיים

ועדת־אגרנט נכשלה בפני וע־דתדהחקירה
העליונה והסופית, ש אין
עליה עירעור — דעת־הקהל.

י רי ד ה בן הבס׳
* * ה קר ה לחמישה אנשים טובים, מן
הדרג העליון, בעלי כישורים מגוונים
!״! שימים — שני שופטים עליונים, שני
רמטכ״לים־לשעבר, מבקר־המדינה — ש נכשלו
בצורה כה טוטאלית במשימה ש־היתה
בווראי קדושה גם להם?

זוהי בעייה פסיכולוגית ופולי טית.

שלבי הירידה מן הפסים ניתן לתאר
בקצרה כך:
בשלב הראשון השתדלה הוועדה להגיע
במהירות לפירסום דו״ח חלקי, שישפיע
על הסערה הציבורית הגואה שלאחר־המיל־חמה.

אין
ספק שלעיני חברי-הוועדה
עמדו אז, כצורה מודעת או בלתי•
״ודעת, בעיות פוליטיות מיידיות.
ממשלת גולדה התנדנדה. לרגלי
דיין נפערה תהום. לגבי אנשי־מימסד
מובהקים, ניראו הדברים
בהתחלה של התמוטטות לאומית,
מדינית ומוראלית.
סכנה יזו לחצה על חברי הוועדה, כאשר
ניגשו לתפקיד. בחוצות סערו הפגנות ש תבעו
את פיטורי דיין, האליל של התקופה.
אחרים דרשו את סילוקה של גולדה. מי
שראו באלה את עמודי-התווך של היציבות
הממלכתית, נחרדו.
אולי פעלו גם רגשות בלתי־מודעים
לגמרי. ייגאל ידין חיפה במשך שנים על
מיעשי־השחיתות של משה דיין בשטח ה ארכיאולוגיה,
כשדי היה במילה אחת מפיו
כדי לשים קץ להשתוללות. חיים לסקוב
חב חוב גדול לדיין, שאסף אותו^ליו ומסר
לו תפקיד נכבד במערבת־הביטחון, אחרי
שהורחק מרשות־הנמלים וניראה כחסרי
עתיד. נשיא בית־המישפט העליון רחש
כבוד עמוק לגולדה, סמל המישטר. מבקרי
המדינה פעל במשך שנים כדי להחליק ב־דיבורי-נועם
תופעות של התפרקות ושחיי
תות.

המצוי שענו את התערה: ם׳ אשם?
על כל רבדיו ושיכבותיו, לערוך עימות בין
הגיבורים העיקריים, ולהוציא לאחר־מכן
דו״ח שקול, שהיה הופך מיסמך היסטורי.
הוועדה לא היתד. מסוגלת לכך. זה היה
גורלה הטראגי.

היא עשתה כדיוק את הדבר
שבו האשימה אחרים: היא היתה
שבוייה כידי הקונצפציה של עצמה,
בכל שהשתדלה לבסס אותה,
כן הסתבכה עוד יותר.
מאז האחד באפריל, הקדישה
הוועדה עשרה חודשים ארוכים
בדי להשיג מטרה אחת ויחידה :
להוכיח שהיא צדקה כדו״ח-הכי-
ניים הראשון שלה, זה שנפסל על־ידי
העם.
היה זה ניסיון נואש וחסר־תוחלת, שהכניס
אותה למבוי־סתום. כתוצאה מכך הפך
ד.דו״׳ח הסופי שלה מונומנט של חוסר-
משמעות. הוא מוטעה בפרקים רבים. בל־תי־מוכח
באחרים, סותר את עצמו בכמה
מקומות. אך גרוע מכל:

הואכלתי • חשוב.

הוא פשוט מחטיא את המטרות העיק־

לסקוב, נישא שיר־הלל לצורך במישמעת
צבאית קפדנית. אולם לא מוזכר בו אף
במילה אחת שדווקא גורודיש הוא שהיה
מלך המישמיעת בצה״ל, אשר עורר על
עצמו את שינאתם של רבים בגלל מאבקו
להנהגת מישמעת קיצונית באווירה המתירנית
של אז. אויביו של גורודיש מאשימים
אותו בכך שהקדיש, לפני המילחמה, זמן
רב מדי לפעולות־מישמעת, על חשבון לימוד
הבעיות הטאקטיות של הפיקוד שאליו

עורכי הדו״ח לא הרגישו בלל
שאפילו את הכותרת לפרק זה
לקחו ממיסמך שהגיש להם גורו-
דיש עצמו :״המישמעת אינה ניתנת
לחלוקה.״

יום ב לי דיין
ך* מור עוד יותר ניתוח הקרב האחד,
1 1אשר הוועדה הקדישה לו את כל
תשומת־ליבה — התקפת־הנגד של אוגדת
ברן בדרום, ב־ 8באוקטובר.

ועדת אגתט לקתה באותו חטא שנו היא האשימה את האחרים: היא שבדה
נקונצנציה שהיא עצמה יצרה אותה, ושהנויחה אותה להסיק מסקנות מונונות

הגזגזדל 1ז*\1זד\1
נתב־המינוי הטיל על הוועדה לבחון את
כל קרבות־ד,בלימה, בתישעה היפים הראשונים
של המילחמה. הוועדה החליטה לבחון
רק יום אהד — החלטה תמוהה מאוד
כשלעצמה, המוסברת על-ידי הוועדה בצורה
בלתי־משננעת, ושאפשר לטעון נגדה
כי היא מהווה מעילה בתפקיד הכלול
בכתב־המינוי.
ציניקאים יכולים לטעון כי יום מסויים
זה נבחר דווקא משום שזה היה היום האחד
שבו ל א התערב משה דיין במהלך
הקרבות. יום קודם־ילכן, ה־ 7באוקטובר,
היה היום שבו התמוטט דייו׳ ״יעץ״ לסגת
ממרבית סיני
היום שלאחריו, ה־ 9באוקטובר,
היה היום שבו ערך את מסיבת עורכי-
העיתונים המפורסמת, אז יצר בליבם את
הרושם כי הגיע חורבן בית־שלישי.
אולם אין ספק ׳שקרב ה־ 8באוקטובר היה
באמת קרב חשוב ביותר. ולראייה: על
יום זה כבר ערך צד,״•ל תחקיר יסודי ביותר,
שכתוצאה ממנו הגיעו כל המעורבים
׳לדיעה כימעט אחידה.

דיעה זו אינה מזדהה עם מסקנות
ועדת־אגרנט. היא רחוקה
ממנה מאוד־מאוד.
בניסיונה הקדחתני להרשיע את גורו־דיש,
מתעלמת הוועדה כימעט לגמרי מאח ריותו
של האיש המרכזי באותו יום: האלוף
אברהם (״ברן״) אדן, מפקד האוגדה ..אין
שמץ של ספק שהוא האחראי העיקרי
לשואת אותו יום, מעשית ופורמאלית. אולם
הוועדה מתעלמת מקיומו כימעט כליל,
על-מנת להוכיח כי אלוף־הפיקוד איבד
את השליטה על הכוחות, לא בדק את הדיווחים,
לא בחן את הדברים בשטח, גרם
לכירסום מטרות המיבצע, וכר וכר.
אף אחת מן הקביעות האלו אינה עומדת
במיבחן הניתוח המיקצועי. בנתונים
של 1973 לא יכול היה אלוף־ד,פיקוד
לפקח על הקרב בשטח

האיש שלא שלט בכוחותיו היה
כלי ספק כרן עצמו. אם היה צורך
באימות הדיווחים, נובע מכך שהדיווחים
היו כוזבים — דבר המטיל
צל נוסף על מפקד האוגדה.
אשר לכירסום המטרות, קיימות הוכחות
חותכות, בסלילי־ההקלטות של אותו
יום, המוכיחות כי הפיקוד דבק במטרה
האחת: להשמיד את הצבא המצרי, על-
ידי התקפה מצפון לדרום, לאורך התעלה
אך במרחק־מה ממנה, וכי חציית התעלה
הובאה בחשבון רק במידה שתחילה תושג
מטרה זו.
אולם ברן לא ביצע את המשימה.
התקפתו באה מכיוון בלתי־נכון, ביגלל
סידרת שגיאות ומחדלים. בסופו של דבר
לחם רק חלק קטן מכוחות האוגדה של
ברן, בעוד אוגדתו של אריק נשלחה מהמ

קום
בעיקבות ההודעות האופטימיות הכוזבות
של ברן.

גם כפרשה זו הוצאה לוועדה
מייד תעודת־עניות: אפילו לגבי
היום האחד שנחקר על-ידה ביסודיות,
לא נתקבלו מסקנותיה. ככר
למחרת היום התלקח הקרב מחדש,
באשר אריק שרון מתייצב במפתיע
להגנת גורודיש, וקובע שביצוע
פקודתו היה מביא לניצחון
מוקדם.
ברן שיגר מארצות־הברית דברי-פולמוס
חריפים באמצעות הדלפות לעיתונאים שם,
והוויכוח התלהט שוב כאילו לא היה דו״ח
ועדת־אגרנט ולא נברא.

ארי קמלךישראל
1גנתו של אריק שרון על גורודיש
ן | באה כאפתעה לרבים, שלא ידעו כי
בזמן האחרון, תוך בירורים צבאיים, התקרבו
תפיסות השניים מבחינות רבות לגבי
למידת לקחי המילחמה.
הוועדה עצמה היתר, שרוייה עדיין תחת
רושם המאבק החריף בין שני האלופים,
שמצא את ביטויו בתלונה הרישמית שהגיש
גורודיש נגד אריק על כמה פרטים
של אי־ציות לפקודות. רק לגבי אישום
אחד — הנוגע לאותו יום ה־ 8באוקטובר,
חזר בו גורודיש מבחינה מהותית, כש נתברר
לו, בעת התחקיר של צה״ל, כי
שרון צדק וברן טעה. את שאר התלונות
ביטל גורודיש למען ההתפייסות.
הוועדה לא היתד, ערה להתפייסות זו, ועל
רקע זה ניתן להסביר את אחד הפרקים
המוזרים של הדו״ח, שזכה לפירסומת רבה
בארץ ובעולם. נובע ממנו, כאילו, כי אריק
שרון היה האיש שצדק לכל אורך הקו.

כקטע זה דנה הוועדה בסירובו
•טל אריק שרון למלא את פקודתו
של גורודיש ולתקוף את מוצב
״מיסורי״ (ממערב לתעלה) כ•
21 באוקטובר. הוועדה היתה מנד
עה מלטפל כנושא זה, מכיוון ש־כתכ-המינוי
שלה אסר עליה כמפורש
לטפל כמאורעות שלאחר
ה־ 14 באוקטובר. ואכן, הוועדה
בלל לא חקרה פרשה זו.
העניין הוכנס לדו״ח בדלת האחורית,
כאילו אגב בירור בעיות עקרוניות של
מישמעת. נאמר כי הוועדה שמעה הסבר מפי
אריק, וכי היא מקבלת הסבר זה — ללא
חקירה כלשהי.
הכוונה חיתה, כמובן, לומר שהוועדה
מקבלת את הסברו של אריק לגבי תפיסתו
את עקרונות המישמעת (הגורסת כי ב־מיקרה
חרע, כאשר מפקד סבור שהממונה
עליו אינו מעריך נכונה את נתוני השטח,
מותר לו להתנגד לפקודה ולפעול לשי־נוייה,
אך שבסופו של דבר עליו למלא
את הפקודה ).אולם בציבור נתקבל, בהכרח,
הרושם שהוועדה מצדיקה את אריק
נגד גורודיש לגופו של עניין, אחרי בירור

ד,מיקרה עצמו. לכך לא היה שחר — ועצם
העלאת העניין בדו״ח נראה מוזר ביותר.

הדו״ח הסופי דן רק כעניין אישי
אחד ויחידי לגבי חייל או
אזרח: פרשת גורודיש. הוא מבטל
את השעיית גורודיש, או מונע
ממנו מינוי ״על-עוצכתי״ — כצורה
הפתוחה לפירושים שונים. כ־דו״ח
הגלוי, זוהי המסקנה הקונ־קרטית
היחידה — קציר דל מאוד

המעיל הבתפ קי ד
^ ולם המחדל העיקרי, ור,ממאיר בל
ע יותר, של הדו״ח הסופי הגלוי, רק
מגביר ומגדיל את המחדל הקדמון של
הדו״ח הראשון.

ככל הדו״ח הזה אין מופיע השם
משה דיין אפילו פעם אחת:
בדיברי ההקדמה לדו״ח, קובעת הוועדה
:״דר׳ח זה ...עוסק ...בנושאים הנותרים
שהוטל על הוועדה לחקור בהם, לפי כתב־המינוי
שלה.״

זה פשוט אינו נבון.

כתב־המינוי מיום 18.11.73 מטיל על
הוועדה לחקור ההיערכות וההחלטות
של הגורמים הצבאיים והאזרחיים
המוסמכים לכך ההדגשה לא במקור).
מיילבד ההתייחסות לכך •בדו״ח החלקי

הראשון, שעורר זעם ציבורי כה כללי,
לא נחקר נושא מרכזי זה כלל. בכל הדו״ח
הסופי הגלוי אין לו זכר.

השתמטות זו מן הבעייה המכרעת,
המעמידה בצל את בל שאר
הבעיות, אינה ניתנת להגדרה
אלא במעילה כתפקיד שהוטל על
הוועדה. היא פשוט לא מילאה
אותו.

אין צורך בוועדת־חקירה אזרחית, שאין
בה אף קצין אחד ששירת בשנים האחרונות
בצד,״ל, כדי לחקור מהלכי-קרבות.
דווקא לגבי נושאים כאלה, ועדה כזו אינה
מסוגלת אלא לספק עוד גירסה אחת,
אחת מני רבות, וקשה לדרוש מקצינים
מיקצועיים, בשירות פעיל, לקבל את דעתה
כתורה מסיני.
אולם ועדה כזאת מוסמכת בהחלט לחקור
את אחריות הגורמים המדיניים והאזרחיים,
את אחריותם האישית של הפוליטיקאים
בכלל, ושל שר-ד,ביטחון בפרט. אי־הטיפול
בכל הפעייה הזו מעורר את הרושם שהוועדה
לא יכלה להגיע לכלל דיעה משותפת
על כך, ועל-כן זנחה אותה.

כסופו של דבר מצטרף דו״ח אג־רנט
_ עד העבודה העצומה, הזמן
הרב ו־ 6<>7אלף הדירות שהושקעו
בו, אל שאר המחדלים שד מיל-
חמת יום־הביפורים.
זהו המחדל האחרון שד המיל־חמה.

גנרל צרפתי גווע שיוסט את מנת המירהמה הבאה במרחב
גיליון השבוע של השבועון הצרפתי המצוייר,
״פארי מאץ׳,״ מכיל פצצה. אחד הפרשנים הצבאיים
החשוכים ביותר בצרפת, הגנראל בופר,
הנהנה מיוקרה רבה בחוגי הקצונה של צבאות
העולם ושל צה״ל בכללם, פירסם את תוכנית־המילחמה
הבאה וקורותיה — אם אכן תפתח
ישראל במיתקפה מונעת נגד סוריה. הגנרל מתאר
את הדברים בצורה קלילה — כאילו צותת לשיחות
דימיוניות של ראשי המימשל במדינות
המעורבות — אד הדברים עצמם הם רציניים,
ומתבססים על ניתוח ידעני של הנתונים הקיימים.
יש בתיאור כמה קוריוזים — למשל, מתור טעות
קורא הגנרל למרדכי גור בשם ״כור.״

את מעמדך בכל רגע. אין אנו, אם־כן,
מובטחים מפני הרסתקות.
רצץ: לא אתי !

מישרדו של הנשיא בוושינגטון.
שלושה גברים — הנשיא פורר,
שר-החוץ קיסינג׳ר ושר-ההגנה
שלזינגר, עם מיקטרת בפיו.
פורר ז בחנו את כל ההיבטים. הייתי

רוצה שנגיע כעת לכמה מסקנות פשוטות
— בינינו לבין עצמנו.
קיסינג׳ר ז אמרתי, ואני חוזר על
דברי: פעולר, נגד יצרניות־הנפט היא
סבירה, ומשמשת איום יעיל בחזית־הנפט,
כאמצעי ־ הרתעה. אנו חייבים, אסכן׳
להתכונן לפעולה כזו, אבל אסור בשום
אופן לבצעה, כיוון שתוצאותיה של התערבות
סובייטית תהיינה חמורות מדי.
פורר: הרתעה ולחץ, ותו־לא 1
שלזינגר ז דיעה זו אינה מביאה בחש-
בון את אמצעי-ההרתעה הגרעיניים שיש
בידינו כלפי הסובייטים. אני סבור כי
במצב העליונות שממנו אנו נהנים לפי-
שעה, לא יעזו הסובייטים להתערב באופן
ישיר.
קיסינג׳רזי אולי, אבל זה לא בטוח.
מהדגם שבמוסקבה נושבת כרגע הרוח ל עבר
הקשחה, לא לעבר הפשרה. מחלתו
של ברז׳נייב היא אות שאסור לנו להוד
עלם ממנו.
שלזינגר: אולם אין לנו גם הזכות
לאבד יוקרה, בנסיבות מסויימות. הפעולה

חחי 1חמחח 1א ח
גנרל בופר כתב סיפור דימיוני, שבו ההל אמת, על העלול להתחולל בחשאי
במטות־חכלליים של ישראל, ארצות־הברית וברית־המועצות, במידה שהמצב אכן יגיע
לידי התפוצצות.
על־מנת לגשת לנושא, חבה נניח לרגע פי בדרך־פלא הצליחה מצלמת״טלוויזיה
נסתרת לסייע לנו לצפות בהתלבטויותיהן של הדמויות העיקריות של דראמה זו,
ברגע בו חן שוקלות את ההחלטות שבפניהן הן עומדות.

האם תפתח ׳שואל
במילהמת־מנע?

הנצים, האמריקאיים והישראליים. אבל אני
איני רואה זאת באופן פשטני כל־כך. אי-
אפשר להתעלם מן האפשרות של התערבות
סובייטית, דבר שישנה את המשך
הסיפור ללא-הכר.
בור: לכן ערבנו מחקר קטן, המובא
במישרדו שבתל־אביב, מישרד דומה
להלן. אנו מניחים, בי הסובייטים יכולים
לזה שבו פגשתיו בהיותו רמטכ״ל צבא-
להנחית תוך יומיים בדרך־האוויר שתי די-
ההגנה־לישראל ומנצח מילחמת ששודדד וויזיות בצפון־סוריה, לפחות אחת בעיראק,
ימים, פוסע ראש־ממשלת ישראל יצחק והחל מן היום השלישי — טייסות של
רביו אנה־זאנד, בפני מפה גדולה. לידו מטוסי־יירוט.
עומד הרמטכ״ל הנוכחי, הגנרל בור*,
רבץ: מבחינה צבאית זה סביר, אך
תלמיד־לשעבר באקדמייידהימילחמה הצר לא תהיה לכך השפעה מיידית על פעולתנו
פתית.
נגד דמשק.
אלה הם שני גברים קרי-רוח ואובייקבו
ר: כן, אבל זה מאפשר את התהוותו
טיביים; במאה ה 18-היינו מכנים את של כוח עויין חדש מצפון לישראל. אנו
שכמותם ״פילוסופים.״
!מחליפים בסך־הכל את היריב, תוך הסר
צ ץ: הקשבתי בעניין לתוכנית ש תכנות גדולה באשר להמשך.
הצעת. אני מסכים איתך באשר לקווים
רצץ: ברגע שלסובייטים יהיו כוחות
הכלליים: ברור שעמדותינו בסיני, בקיר-
בסוריה ובעיראק, הם ידרשו מאיראן מעבר
בת תעלת־סואץ, מבטיחות לנו לפחות חופשי בין הקווקז לעיראק. במקביל, ייתכן
עיכוב ושל שבוע אחד בחזית זו. אנו יכו מאד שהם יאלצו את התורכים להתערב,
לים, אם־כן, לרכז את כוחותינו נגד סוריה,
וידרשו מעבר לצי 1שלהם דרך מיצרי
לעקוף את הגולן ואת דמשק דרך לבנון הבוספורוס. התקרית בקפריסין הופכת הנוהבקע,
להבקיע מיזרחה דרך חומס ולי חה זו סבירה בהחלט.
אחר־מכן דרומה — ולבסוף, לכתר ולהש צור:
לכן חזינו, כי כעבור כמה ימים
מיד את עיקר הצבא הסורי.
עלול הסיכסוך להתרחב, מאיראן ועד ל אתה
חוזה לפעולה זו שלושה ימים, בוספורוס. באותו רגע תוכל מצריים להתנאמר
ארבעה, כך שמבחינה צבאית העניין חיל ללחוץ עלינו מדרום, בעוד שמצפון
אפשרי בהחלט.
מאיימים עלינו כוחות ניכרים.
אבל לאן זה מוביל אותנו?
רצץ: זה ברור מאד. במצב הנוכחי,
בור: זה מוביל אותנו להוצאת הצבא
איננו יכולים להרשות לעצמנו הסתכנות
הסורי מכלל פעולה, וליצירת עובדה מוג במגע ישיר עם כוחות סובייטיים. מה עוד
מרת שתאפשר — כפי שמרמזים לנו מקו שהתערבות אמריקאית, בכוח מספיק,
רות מסויימים — התערבות אמריקאית איננה ודאית באותן נסיבות.
במקורוודהנפט, ותהפוך את נתוני הבעייה
צור: זוהי המסקנה שאליה הגענו גם
המיזרח־תיכונית לתועלתה של ישראל.
אנחנו. מילחמת־מנע תהיה מוצדקת רק
רבץ: כן, זהו החסכית הקלאסי של אם, כמו ב־ ,1967 לא תהיה ברית־המועצות
מסוגלת להתערב במהירות. המצב כיום
שונה — היא קרובה מדי.
* טעות במקור.

קיסינגיו, פורר ושלזינגר מתייעצים בבית הלבן על
התוכנית לפלוש תסינויות־הנפט במיפרץ הפרסי
רצץ: אני מודה לך. המחקר שלכם
מורה כי, לטובתה אסור לישראל לצאת
למילחמת־מנע.
צור: אני שמח שאתה מסכים אתי.
אבל זה לא יספק ניצים כמו שרון ...וחרוב
שלך הוא כה קטן, עד שאתה עלול לאבד

הצבאית תהיה קלה, כשכוחותינו יהיו מוכנים:
הצי השביעי; ודיוויזיה אחת של
נחתים בים־התיכון, מתוגברת על-ידי כוחות
אמריקאיים המוצבים באירופה. כך
נהיה מסוגלים להשתלט על 40 מן הנפט
שבמיפרץ הפרסי, ועל כל הנפט הלובי.

וטוען שהיא עלולה להביא ל ה שמד תה שר מדינת ישראל

הפעולה תארך יום אחה והכוחות יתוגברו
תוך שמונה ימים בגשר־אודרי.
קיסינג׳ר: זאת, מתוך הנחה !שהסובייטים
לא יזוזו. יתירה מכך, איני רואה איך
ישלימו הסעודים עם השתלטות כזו. אני
אומר שוב׳ אין לנו הזכות לצאת להרפתקה
זו, אשר תעורר חלחלה בלב בגי-
בריתנו האירופיים, שוודאי לא יסכימו

שלזינגר: המצב היה שונה, אילו
התערבו כבר הסובייטים במיזרח־התיכץ,
למשל כתוצאה ממיתקפת־מנע ישראלית.
רן יסינג׳ד: כן, זה היה מספק לנו את
האמתלה הפוליטית. אבל אז היינו מפגרים
בשלב אחד, בעוד שהסובייטים, בקווקז,
סמוכים ממש לזירת־האירוע. בגלל מערך
לא־נוח זה, אני טוען שאנו חייבים לפעול
ראשונים, שאם־לא־כן — נאחר את המועד.
שלזינגר: ובכן, אתה מצטרף לרעיון
הפעולה הזו?
קיסינג׳ו* :לא ! אני מתווכח על מיש-
חק־המילחמה כשלעצמו, אך אני מתנגד
בהחלט למה שאמור להיות ביצועו המועיל.
אני ממשיך לטעון שעלינו להתכונן לפעולה
זו באופן גלוי, לדבר עליה מעט, ובעיקר
לא לדחוף את עצמנו למצב שבו אכן
ניאלץ לפעול.
פורר: אני סבור שאתה צודק. זוהי
האיסטרטגיה הישנה של תיאודור רוזוולט:
״לדבר בנועם, ולהחזיק מקל גדול ביד...״

הקרמלין, כמוסר,כה. המארשאל
גרצ׳קו וקוסיגין מתכודדים.
קוסיגין: האם אתה סבור שהאמריקאים
ינסו להשתלט על שדות־הנפט, וש־הישראלים
יתקיפו?
גרצ׳ לן י: באופן הגיוני, אינני סבור
כך. זה עלול לפתוח תיבת־פאנדורה. נקטתי
כבר את כל האמצעים, ואני סבור
שהם יצטערו על כך מאד.
קוסיגין: אם־כן, שנת 1975 תעבור
(המשך בעמוד )18

יום הט׳ :כוחות
צה״ל חוצים את
גבול הלבנון. הכוונה:
לפרוץ לאורו
החוף בין הים
וההרים, להתפרש
בצפון במישור הבקע,
להבקיע דרך
מידבר חומס דרומה,
לכיוון דמשק.
ע׳ : 2 +הרוסים
מנחיתים שתי די־וויזיות
מוטסות בצפון
סוריה, ואחת
בעיראק. בע׳ ,3 + אליהן מצטרפות
טייסות־יירוט. בסיני
עומדים הצבאות
ללא תזוזה•

(601!£מ

מוסקבה דודשת מ־אנקרה
מעבר חופשי
במיצרים, ומ־טהראן
מעבר אווירי
חופשי בשיטחח, ליצירת
גשר אווירי.
תורכיה נערכת לצד
הסובייטים. הצי
השישי האמריקאי
מתקרב. הבירה
דמשק מכותרת.
ע׳ : 7 +מצריים
תוקפת בסיני. המתהדקת טבעת סביב
ישראל, שטליה
מאיים גס כוח
רציני מצפון. השהאמריקאית רה מגיעה
מאוחר מדי.

4*6048

ן ןא*פ**0

4 • 17* 1 7 / 4 1י ט

למדבבית

המכונים הבריטיים -המוסד
הותיק והמנוסה ב ארץ להק ניית
השכלה בכתב מציע לך
ללמוד בביתך את המקצועות
הבאים בשיטות שנוסו
בהצלחה ב ארץ ובחו״ל,
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מורים ומפק חים
שהם מטובי כוחות ההוראה
בארץ.

* בגרות ומו קדמו ת

. 1הכנה לבחינות בגדות
.2הכנה לבחינות מוקדמות

אלקש רוגי ק ה ־
בניי ת מכ שי ר דדיו
ו אז עקה

הנה-דו
ותהילים
. 1אלקטרוניקה
קורס כללי
ורדיו מעשי
]ונהיה . 3ח ש
נאותלמתקד־
( #כולל מעבדה ללימוד
ים .4הנהיה
#בניי ת מכשיר אזעקה
ג .5 1הגה־ח
ומכשיר רדיו)
יג .15 2הנהיהסוג 3
.2קורס יסודי
מנהלי חשבונות באלקטרוניקה רופלמ׳ם .8ראית
!ובוז .9תמחיר
. 3קורס יסודי
].ארגון וניהול עסקים
בטלויזיה
.:קורספונדנציה
סחרית בעברית
פקידות ומזכירות
כללית . 13 מסחר פיננסי
. 14 תורת הכלכלה
והמשק

זז מדיר ליי עו ץ 11״ ׳ זוס

•״עוניי בקורס
מורו

ה־ ע• 5•2

אנג לי תוש פו תאח רו ת
. 1אנגלית למתחילים
. 2אנגלית למתקדמים
. 3אנגלית כולל
.4אנגלית למשתלמים
. 5אנגלית׳ לבחינות בגרות
.<$אנגלית בתקליט
7קורספונדנציה מסחרית באנגלית
•8צרפתית למתחילים
9ערבית מדוברת
. 10 ערבית ספרותית
. 11 גרמנית למתחילים
. 12 עברית -שיפור הסגנון
. 13 עברית -שיפור הלשון
וההבעה
. 14 כתיב עברי
. 15 עברית למתחילים
. 16 עברית למתקדמים
. 17 עברית למשתלמים

לר שו ת
ה לו מ די ם
ב קו ר ס
יעמ דו יו ע צי ם
לעזרה אי שי ת
ב סני פי
ה מנונינ * 1הב רי סיי ם

. 1שרטוט טכני-
בנין ומכונות
. 2טכנאית מכונות
. 3טכנאות דדיו
.4טכנאות בנין
.3טכנאות
חשמל
. 6חשמלאי
מוסמך

. 1הכנה לטכניון
במתמטיקה
.2הכנה לטכניון
בפיזיקה
•3הכנה לאוניברסיטה באנגלית

גרפיקה ימושית

. 1עיתונאות
ויחסי ציבור
.2פסיכולוגיה
. 3מורים
מוסמכים

ית\>^125.000
בוגרים ן <5 2 ^1קורסים
37 שנות נסיון
!לבחירתך

ציור

משר די ״עוץ והאשמה.
• ת לז א בי ב: ה ט דו ר ל-״עוץ מקצוע•
שד רו ט שו לדנ? .סל 424142 .

• חי פ ה: נזרדאו 0נ נול 447040
•י רו ש לי ם: ההסתד רו ת 22 טל 224749 .
שעזר( הרשמה .20.00 - 8.00ללאהפסקה

לחיילים..מ שוחררים ע־־פ החוק ־ ל ׳ !5ודים חינם.

תשבץ ג 9 5ו
זוהי חידה חשבונית. בל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין בל סמל של ריבוע.

ט 5ט+

! 2 3 -9 2 9

תן טרמפ לחייל

(המשך מעמוד )17
לא רע, ואנו בכבוש מחדש עמדות רבות
שאיבדנו בעולם הערבי, שחרא המפתח
לעולם השלישי.
גדצ׳ קו: זוהי ההנחה הנוחה לנו. זה
גם מה שאני מקווה, ואז לא יקרה שום
דבר חמור. אבל...
קוסיגין: אבל ז
גרצ׳קו: אבל בני־האדם אינם נוהגים
על־פי ההיגיון הצרוף בלבד, וייתכנו הרבה
יוזמות בלתי־מוצלחות. עליך לזכור את
אחריותם של !שירותי־הביון שלנו ב־1967
לפריצת מילחמת ששת־הימים. בסי-איי-אי,
הנמצאת בכל מקום, יש די אנשים בלתי־אחראיים,
ובישראל — די פטריוטים אכולי
תטביך־מצדה...
קוסיגין: כן. במו ב־ ,1914 במו ב־1939
וכמו ב־ .1941 מה שעלול להיווצר איננו
תמיד מה שהתחייב מן ההיגיון.
גרצ׳קו: לכן עמדתי על כך שנהיה
חזקים ככל האפשר ונכונים לכל אפשתת.

פריס, טירת מיואט — כנס שד
מומחים וכלכלנים של הוועדה־מומחה
א׳ :בטווח של שנים־עשר

החודשים הבאים, אין עדיץ פיתרון טכני
למבול הפטרו־דולארים שנגרם על־ידי גיאו
ת מחירי־הנפט. אנו משתדלים רק להרוויח
זמן. אבל מה אתר-כלז
מומחה :׳ 3האם אתה מתכוון לומר
שאין פיתרון פיננסי מאריך־ימים לבעייה
העומדת בפנינו?
מומחה א׳ :בדיוק כך. יש לראות זאת
בבהירות. איפשרנז, על־ידי הדודקולוניזצ־יה,
היווצרות של מצב בלתי־נסבל, שאינו
:ניתן לפיתרון אלא כשתי דרכים: או משבר
כלכלי חסר־תקדים — או פעולה־בכוזו.
עלינו לייצב מחדש את הקשרים ההגיוניים
בין היצרנים לבין הצרכנים שנותקו באורח
שרירותי.
מומחה כז: אבל זהו בדיוק העניין.
קשרים הגיוניים אלה בין היצרנים לבין
הצרכנים יכולים להיקשר מחדש על־ידי
משא־ומתן, ועל-ידי הכרה באינטרסים ההדדיים
של היצרנים והצרכנים.
מומחה א׳ :מהפד, שלך לאוזן של
אלוהים ! לבך צריך לקוות. אבל גם השטן
בעסק! ואם זה לא יצליח, תתחולל שואה.

על״ידי ארבע שיחות אלו ביקשתי
להציג בפניכם את הנתונים חמורבבים
של הבעיות שמצינת בפנינו שאלת המיז־רה
ב״ .1975 בל אחת מהשיחות היא
כמובן דימיונית, אך אפשרית בהחלט,
מאחר שאני מכיר באופן אישי כמעט פל
אחת מן הדמויות שנטלו בהן חלק.
לסיכום, במאמר חכמינו, עומדים בפנינו
סיכונים גדולים, ועלינו להכיר
בהם. יש לדעת גם להסיק מכך את המסקנות:
האיחוד ההכרחי באירופה ובמערב
כולו, והגברת המאמץ הלאומי בתחום
ההגנה. עיתותינו עדיין בידינו,
ועלינו לדעת לנצלן.

בעיניים ישראליות
** ד כאן מאמרו של הגנרל בופר.
> מומחה ישראלי בכיר, שנתבקש על־ידי
העולם הזה להגיב על ניתוחו של הגנרל
הצרפתי, ביטל אוחו מנל־ובל.
״כופר הוא איש רציני,״ אמר ,״אך התוכנית
שלו מעידה על מחשבתו האופיינית
של קצין הרגיל לנתונים הצבאיים של
מדינה גדולה, המשופעת בכוחות.
״בנתונים של מדינה קטנה, המוקפת
אוייבים ושלרשותה עומדים רק כוחות
•מוגבלים, מיבצע מ ה אינו בא בחשבון.״
הסביר המומחה:
שום קצין ישראלי אחראי לא יקח בחשבון
מיבצע השולח את מיטב כוחות צה״ל
לאיגוף־ענק, הרחק בצפון־סודיה, כשהם
חשופים להתקפת־נגד ולסכנת־ניתוק.
מדינה קטנה צריכה לשמור על כוחותיה,
המוגבלים, כדי שאפשר יהיה לקדם פני
•סכנה בלתי-צפוייה בחזית אחרת, ולהעביר
בוהות במהירות מחזית אחת לשנייה. מה
יקרה אם יימצאו טחות צד,״ל בצפון־סוריה,
מצפון לדמשק, ובאותה שעה יפתחו המצרים
בהתקפת־פתע בדרום?
מדינה כמו ישראל יבולה וצריכה לנצל
את ״הקווים הפנימיים״ — מיקומה במרכז
המערכה, בין אוייביה. תחת לחדור הרחק
אל עורף האוייב. עליה לתקוף — אם
יוחלט על התקפה — במכה ישירה, בדי
שאפשר יהיה בכל שעה להחזיר את הכוחות
ולהשתמש בהם במקום אחר. הדבר אינו
מוציא, כמובן, מכלל אפשרות איגוף טאקטי,
אך מונע איגוף איסטראטגי •מרוחק, דווקא
מן הסוג המתוכנן על-ידי בופר.

ץ * תי עכר החתול השחור בין רמטב״ל
] [₪מילחמת־ששת־הימים וראש אמ״ן שלו
— יצחק רבין •ואהרון יריב?
לפי גירסת אחדים ממי שהיו אז ממקורבי
רבץ, קרה הדבר עוד ערב הקמת הממשלה
הנוכחית. אז, במאמץ נואש למנוע את
בחירת רבין, פירסם אלוף אחר של ששת־הימים,
עזר וייצמן, את המיסמך המרעיש
שלו על ״התמוטטות״ רבין במאי .1967
לרבץ היתד, זו יכולה להיות מנת־מוות.
היתד, רק דרך אחת לקדם את פני הרעה :
אלופי ששת־הימים היו צריכים להעיד
בפומבי כי רבין לא התמוטט אז.
אלוף אחד התנדב מייד לפעולה. היה זה
אריק שרון, אוייבו של וייצמן. הוא הם
ופירסם הודעה שמיהרה את רבץ מכל
רבב של חשד.
יבין ציפה להודעה רומה של יריב,
שכיהן אז כשר־ד,תחבורה בממשלתה קיצרת-
החיים של גולדה. אולם הודעתו של יריב
התמהמה. נשלחו שליחים, ואלה קיבלו
מידי יריב נוסח, שניראה לרבץ פושר מדי.
שוב יחזרו השליחים אל יריב, ושוב התנהל
דין־ודברים.

יריב עס דדו ודיין
נץ או יונהו

ח תול ש חו רערב המינוי

הכאל אג אן הכל לי

ש ר־ הסברה מאונס

בממשלה ^ ש ע רו רי תהמשלחתשל ״ ט״ ם אי־הזמנה לקיסינג־ר

לכסוף הספים יריס למסור הודעה
תקיפה יותר• אד גם זו לא
סיפקה את רכין.

כשנשאל על כך יריב השבוע, הגיב
בפליאה ,״אני שומע על כך בפעם הראשונה,״
הגיב .״זה לא נאמר לי מעולם.״
אולם, הוסיף, ייתכן שמישהו ממקורבי רביו
אבן קיבל את הדברים כך.

נר המקומות חבשים

* 8ל כל פנים, יריב נכנם לממשלת
יבין ברגל שמאל. על כך אין ויכוה.
כמו אלופים אחרים, לא נכנס ״אהרל׳ה״
יריב לחיים הפוליטיים בדרך הרגילה. אחרי
שפרש מצה״ל, ב־ , 1972 עמד להתמנות
כעוזרו של משה דיין במישרד־הביט׳חון.
במקום צבי (״צ׳רה״) צור. ברגע האחרון
ממש, אחרי אסון מינכן, חטפה אותו גולדה.

ראש־אמ״ן המשוחרר היה דרוש
לה, כדי לקדם את פני הביקורת
הציבורית על הליקויים כמאבק נגד
הפידאיון. יריב הפד יועץ שלה,
הבין את כתב־ההגנה שלה למחרת
האסון.

בירח־דבש קצר זה הבטיחה גולדה ליריב
מקום בטוח בכנסת. בטכס חגיגי מסר לו
מזכ״ל המיפלגה, אהרון ידלין, את כרטיס-
החבר של מיפלגת־העבודה. אחרי מילחמת

חודשיים, ושהוא מובן לבטל אז
את המישרד.

הלאומי לטווח ארוך, לעסוק בתיכנון מדיניות,
לאורך ימים.

שהותו הקצרה בממשלה הקודמת
לימדה אותו כי כפני הממשלה
ניצבת בעייה ממאירה: לאיש
מכין חבריה אין זמן לחשוב.
כל שר רץ אחרי המאורעות כתחום
מישרת, מכבה שריפות
ועוסק בענייני־דיומא. בממשלה
בולה אין אף אדם אהד המסוגל
לחשוב ע? דברים בנחת, לנתח
נתונים לעומק, לגבש תוכניות אלטרנטיביות,
ללבד ולהנחות מטה•
תיבנון המשוחרר מבעיות בוערות.

ממשרת הגשש החתוו
> אשר הניע הטועו, עשה יייב
ע* מישגהו השני. תחת להציע את ביטול
המישרד, הגיש תוכנית לפעולה.
מדוע עשה זאת ז לידידיו הסביר אז שלא
נעים לו להופיע כאדם הבורח מתפקידיו
— תחילה מן התחבורה, ועכשיו מן ההס ברה.
הוא רצה למצות, תחילה, את המכסי מום
שניתן לעשות במישרד זה.

אכל בינתיים הלך וגבר תיסבולו
של ״אהרל׳ה.׳׳ כשבא קים ינגזר ארצה
פעמיים, לא שותף שר־ההס•
ברה בפגישות. אם כגלל אותו
חתול שחור — אם כגלל חששו שהרחבת
מעגל המשתתפים בפגישות
תעורר תיאבון אצל שותפי
הקואליציה — רכין החליט לשתף
רק את אלון ופרם. יריב נשאר
כחוץ, ופעם אף מסר לציבור
הודעה כוזבת על תובן השיחות,
שהוכחשה פומבית.

יריב חשק בתפקיד זה, נדמה היה לו
שהכשרתו במטכ״ל צה״ל מתאימה אותו
לכך. מבחינת האופי והטמפרמנט, נמשך
לתפקיד כזה.
הוא גם הבחין בחולשת מעמדו של רבין
ושלו־עצמו בזירה המיפלגתית הפנימית,
ביקש להקדיש חלק מזמנו לאידגון עורפה
המיפלגתי של הקבוצה השלטת החדשה
במדינה.
אולם כאשר דיבר על כל אלה עם רבין,
נתקל בקיר אטום. יתכן שרבין כעם עליו
בגלל ״פרשת ההתמוטטות,״ כפי שלחשו
מאחורי הקלעים. אך ייתכן גם שהיתר
לרבץ סיבה פשוטה יותר: בציבור הושמעה
ביקורת על ריבוי השרים־ללא־תיקים ב
לאחר־מכן
הסתבך יריב, כאשר חתם על
עצומה להקמת ממשלת־ליכוד־לאומי, שרבץ
ראה בה נעיצת־סבין בגבו. בפרשת ההתנחלות
בשטחים נראה כשותף לניצים. אבל
בחו״יל התפרסם יריב דווקא על רקע מעשה
•שסתר את הקו של רבין בכיוון הפוך,
ושהטביע עליו חותמת של יונה קיצונית.
בעוד רבץ -חזר והדגיש כי ישראל לא
תישא־ותיתן לעולם עם אש״ף, ולא תסכים
לעולם להקמת מדינה פלסטינית בין ישראל
לירדן, מסר יריב הכרזה שעוררה הד עצום
בעולם. קבע יריב: ישראל לא תישא־ותיתן
עם אש״ף כל עוד לא יכיר האירגון ביש ראל,
לא יכריז על נכונות לשלום עימה,
ולא יפסיק את ה׳טידור.

המשמעות המוכנת-מאליה: ישראל
תהיה מוכנה להכיר באש״ף,
אם אש״ף יכיר כישראל.
יריב בדרך לבחירת רבץ
״מיד לפה, מפה לפה

בעולם כולו נדלקו אורות ירוקים. הכל
היו בטוחים שזהו מיפנד של ממשלת יש ראל,
וכי יריב מפריח בדוד-ניוסיון מטעם

יריב מול גמאסי בקילומטר 101
חתול שחור בדרך
יום־הכיפורים הפך יריב דמות בינלאומית
בקילומטר ה־ ,101 כאיש־שיחו של האלוף
המצרי עבד־אל־ראנם גמאסי.

אולם כשהחליטה גולדה להכניסו
לממשלה, אחרי הבחירות,
בכר התאכזר לו הגורל. כל המקומות
הטובים היו תפוסים. נותר רק
תפקיד אחד: שר-התחבורה. יריב
נאלץ לקבלו.
בשביל אדם פעלתני, הרוצה להזיז דברים,
היתד. זו חווייה נוראה. מישרד־התחבורה
שקוע בבוץ עמוק. ההזנחה מצד השרים,
בזה אחר זה, ממשה כרמל ועד שימעון
פרס וסגנו גד יעקובי, הפכה אותו מישרד
חשוך־מרפא. ככל שהעמיק יריב להיכנס
לעניינים, כן השתכנע כי על מישרד־התחבורה
רובצת קללה, וכי גם גאון איר-
גוני אינו מסוגל להושיע.
נפילת ממשלת גולדה היתד ליריב כגאוי
לה. הוא ברח ממישרד-התחבורה כל עוד
נפשו בו. כאשר נפל הפור על יצחק רבין,
נשם לרווחה. הוא היה בטוח כי עכשיו
יקבל תפקיד על פי בחירתו.
ואכן — יריב. ורביו יכלו להיות שותפים
אידיאליים. שניהם היו במטכ״ל בימי זוהרו,
שניהם היו שריט צוערים שנכנסו לכנסת
ולממשלה רק ב־ ,1974 בצניחה ישירה, ואז
עבר אותו חתול שחור.
יריב רצה להיות שר־בלי-תיק, כדי לטפל
בשורה של עניינים שהיו קרובים לליבו.
בעיקר רצה לטפל בבעיות הביטחון

ממשלה החדשה (גלילי, האוזנד, אלוני)׳.
אבא אבן התלוצץ על ״תיקיס-ללא־שדים
ושרים־ללא־תיקים.״ רביו לא רצה בשר־בלי־תיק
רביעי, והוא היה זקוק למישהו
שיקבל על עצמו את מישרד־ד,הסברה.
הוא לחץ על יריב, ויריב הסכים לקבל
את המישדד.

היתה זו הטעות הגדולה של
שניהם.

מדוע לא ביטל רבין את מישרד־ההסברה
מייד עם בואו לשילטון י כבר לפני־כן
הסתבר, כי במישטר הישראלי אין מקום
למישרד זה.
״מיניסטריון לתעמולה״ הוא סממך היכר
אופייני למישטר טוטאליטרי, החולש על
אמצעי־התקשורת, המחזיק בטלוויזיה וברדיו
והנותן פקודות לעיתונות. עצם השם
מעלה את דמותו של הד״ר יוזף גבל׳ס,
איש־הפדופאגאנדה של אדולף היטלר, שהיה
מצווה מדי-יום על עורכי העיתונים מה
לפרסם ומה לא.

בישראל אין הדבר אפשרי —
אפילו רצתה בכך הממשלה.
הממשלה יכולה לנהל תעמולה בחו״ל —
אולם דווקא שטח זה הוצא מתחום מישדד־ההסברה
עוד מראשיתו, בגלל התנגדותו של
שר־החוץ אבא אבן. אבן, ואחריו אלון,
טענו כי ההסברה היא חלק בלתי־נפרד
מתפקידי השגרירות בכל ארץ, ואיימו במשברים
ממשלתיים אם ילקח מהם התפקיד.
כך לא נותר לשר־ההסברה אלא לשמש
כדובר־הממשלה — תפקיד הקיים בכמה

השר יריב חותם על הצהרת האמונים ככנסת
חתולים לבנים בבית
מדינות דמוקרטיות, כמו צרפת, בדרג של
שר. שימעון פרם, קודמו של יריב, הבין
את תפקידו כך, ודיבר בהנאה ובהרחבה.
הוא השתתף בכל הפגישות עם קיסינג׳ר,
שמח לספר על כך בטלוויזיה.
אולם יריב אינו דברן מיקצועי נלהב
כמו פרס, והתפקיד של פרשן ממשלתי לא
סיפק אותו. כאשר נכנע לדרישת רבין
וקיבל על עצמו את התפקיד, כבר ידע
כי הוא שוגה.

ניחמה אותו הבטחתו •טל רכין,
שיבדוק את העניין מחדש תוף

רבץ. אולם רבץ עצמו נרגז, דאג להכחשת
הדברים מטעם הממשלה.
הדבר לא הרתיע את יריב, והוא חזר
לאחרונה שוב על נוסח זה. התוצאה: כאשר
נמסר על התפטרותו, היו המומחים בעולם
כולו משוכנעים כי התפטר על רקע אי־הסכמתו
למדיניות האנטי-פלסטינית הקיצונית
של רבץ.

ברגע זה נחשב יריב כחו״ל,
להפתעתו, לראש המחנה הפרו־פלסטיני
של המימסד הישראלי.
(המשך בעמוד )26

השוטרים נוצורמכ 11־ העיס1

לעשות את עבודתו נאמנה. הוא פתח את
תיקה של סילביה ומצא בו בין השאר גם
צמר־גפן ונייר-טואלט. לגבי שוטר ב־מישטרת
תל-אביב, אלה הן ראיות חותכות
לכך שסילביה אכן עסקה בזנות.
לסילביה עצמה היה הסבר שונה :״אני
עכשיו בהריון, בחודש השני, ולפעמים
יש לי שיטפי־דם. בשביל זה יש לי את
הצמר־וגפן. הנייר־טואלט הוא במקום מיט־פחות־אף.
כשיש לי נזלת, אני מקנחת
בו את האף,״ הסבירה לשוטר. צ׳ק על־סך
חמישים לירות, שנמצא בתיקה של סיל-
ביה, היווה אף הוא, משום־מד״ ראייה לכך
שהיא עוסקת בזנות. הצ׳ק, שהוחזר לה
.לאחר-מכן, נלקח על־ידי המישטרה.
כאשר הגיעה הכבודה כולה למטה מחוז
מישטרת תל־אביב, בצפון רחוב דיזנגוף,
פרקו ממנה השוטרים את שלושה הצעירות
ואת מנהל־המכון, ירמיהו ענתות, ש אותו
נהגו הצעירות לכנות בפני הלקוחות
בכינוי ״אדם״.
הבלש שהיה האחראי על הפלישה מיהר
להתקשר לביתו של מפקדו, ולבשר לו
על ה״מציאה״ בדמות אשת השוטר. המפקד
מיהר לתחנת־המישטרה, והוא־עצמו
ערך את חקירתה של סילביה.
סיפרה סילביה השבוע :״הם היו נוראים.
השוטר אמר לי כי אם היו תופסים
את אשתו בדבר כזה, הוא היה קובר את
עצמו באדמה. לא רציתי להודות בשום

!עדת־ע־סו סי ל בי ה ב רזי לי

נסחר המרבד
^ ידי בלשי המדור המרכזי, שפרצו
4בשעות אחר־הצהריים של אחד מימי
השבוע שעבר למכון־העיסוי ברחוב די,זנ־
:גוף 92 בתל־אביב, היה מידע מוקדם על
מה שבאמת התרחש בדירה שבקומה ה ראשונה.
לפי
המידע שבידיהם היה המקום, ש נשא
על דלתו את השלט התמים ״מסיג׳ים,
קוסמטיקה ופדיקור״ ,בית־בושת, שבו קיבלו
בעלי כאבי הגב והשרידים, נוסף לעיסוי,
גם שירותים שונים לגמרי.
הבלשים ציפו למצוא במקום יצאניות
עם הלקוחות שלהן, על־הם, אולם הם נדהמו
כליל, כאשר זיהו את המסז׳טיות.
בפתח התייצב בפניהם אהרון צפנייה,
אשר אחר־כך נודע להם כי הוא ה*
גיזבר של המוסד .״אתם לא תיכנסו אל
הסחורות!״ קרא לעברם.
השוטרים לא התרשמו מצפניה ביותר,
היכו אותו ופרצו לשלושה הדרים שבהם
שהו באותה עת שלוש צעירות, עם לקוחותיהן.

שכן
רחמים ברזילי היה חברו־לעבודה
של השוטר. בעלה של המעסה, אשר ה־מישטרה
החליטה כי היא עוסקת בזנות,
ואשר אותה תפס כשהיא עוזרת לחייל
צעיר לאונן, היה לא אחר מאשר אחד
מבלשי המדור המרכזי, אותו מדור ב־מישטרה
שחוליית שלו פשיטה על מכון-
העיסוי.
אשת שוטר או לא — הבלש החליט

אשת בלש•
המי שטרה
ך* שוטר שנכנס לחדרה של סילביה
ן ) ברזילי, נדהם. סילביה עסקה אותה
שעה בהענקת עיסוי משוכלל לחייל צעיר.
״גמרתי לעשות לו את המסז׳ והתחלתי
לעזור לו לעשות הרפייה,״ סיפרה השבוע
:סילביה .״הרפייה זה לעזור לקליינט להגיע
לפיניש, לגמור.״ בלשון־החוק היבשה מוגדרת
ההרפייה של סילביד, באוננות.
לשוטר נדמה היה כי הוא מכיר את
סילביה .״מי אתו״ שאל אותה .״אני מס־ז׳יסטית.״
״מת עושה בעלך?״ ״הוא פועל
פשוט,״ השיבה סילביה. באותו רגע נזכר
השוטר מניין הוא מכיר אותה.
״את אשתו של רחמים ברזילי!״ קרא
בתדהמה.

דבר, אבל זכרתי מה הם עשו לצפניה,
איך הם הרביצו לו.
״כששאלו אותי אם חייתי מקיימת מגע
עם הקליינטים, הכחשתי את הכל. אני
לא קיימתי מגע עם אף אחד. אני רק יודעת
שהבחורות האחרות אולי כן היו מקיימות
מגע. היו כאלה שביקשו ממני לשכב
איתם, וכשסירבתי, הם הלכו לבחורה אח רת
שעבדה במכון.
.״השוטרים אמדו לי שאם אני לא אחתום
על הצהרה שעסקתי בזנות, הם יחזיקו אותי
הרבה ימים במעצר, ובעלי יסבול. ברגע
שנודע להם שבעלי הוא שוטר אצלם
במדור, הם איימו עלי כל הזמן שהעניין
יזיק לו. בסוף נשברתי, והסכמתי לחתום
על הצהרה שעסקתי בזנות.״
בהתייעצות שערכו אנשי המדור המרכזי,
החליטו לעצור את שתי הצעירות
האחרות ואת בעל־המקום, אולם לשחרר
את סילביה בערבות-עצמית. למישטרת תל-
אביב היה ברור כי הסיפור על אשת השוטר
שהודתה בכד שהיתה זונה, זכי את
הכסף שהרוויחה מסרה לבעלה, לא יוסיף
לשמה הטוב של המישטרה.

הוד א ה
תחת לחץ

המבוקש

אלי בולקין, מי
שהיה מעורב באחת
נזפרשות־הרצח שהסעירו את המדינה
(בתמונה עס צעירה שאינה קשורה לסיפור)
,מבוקש על־ידי המישטרה כחשוד
בשותפות במכוני־העיסוי — בתי־הבושת.

ן* שהניעה סילכיה לבסוף לביתה,
במרכז שכונת התיקווה בתל-אביב,
היא סיפרה לבעלה על המעצר ועל ההודאה
.״כל העניין לא מצא חן בעיני
מההתחלה,״ סיפר השבוע רחמים ברזילי,
צעיר תימני יפה־תואר בן .23״אמרתי
לסילביה עוד בהתחלה לא ללכת לעבוד
שם, אבל היא התעקשה. חוץ מזה היינו
צריכים כסף, אז בסוף לא היתה לי ברירה,
והרשיתי לה לעבוד במכון.
״אני בטוח שסילביה לא שכבה עם
הקליינטים. אני יודע שהיא חתמה על
הצהרה שהיא כן עשתה את זה, אבל אני,

״חקוטריס אמרו לי

קאס לא

חגחדח

שעסקתי

אחמוס על

גזגית, הם יחזיקו אותי חרגה
זמן גמעצר יגעלי, איש חמדור
המרגזי, ישגול.״

צאו שם את אשתו של הקולגה

כאיש המדור המרכזי, יודע מה השיטות
של המישטרה להוציא הודאות, ואני בטוח
שהם איימו על סילביה ולכן היא חתמה.״
״למחרת בבוקר,״ המשיך רחמים ,״הלכתי
לעבודה ופגשתי את המפקד שלי, המפקח
פרידמן. בעיניים שלו ראיתי שהוא
יודע הכל, וכי החברים שלי יודעים הכל.
ידעתי שהוא רוצה שאני אתפטר. אז ניגשתי
אליו ודיברתי איתו, ושנינו הסכמנו
שאני אתפטר מהמישטרה.
״אני בטוח שזה גם יותר טוב בשביל סיל-
ביה, שעכשיו לא יעמידו אותה למישפט.״
סיפורה של סילביה, צעירה בת 21
ילידת קזבלנקה, הוא סיפור קלאסי של
צעירה שהסתבנה עם החוק ועם החברה.
סילביה בילתה את מרבית שנותיה ב־בירת־העמק,
עפולה, יחד עם מישפחתה
שבה תישעה ילדים. מגיל צעיר פירנסה
סילביה את הבית.
אמה מאושפזת מזה עשר שנים בבית
חולי־רוח ואילו משכורתו של אביה״ כפועל׳
אינה מספקת כדי להאכיל תישעה
פיות רעבים.
סילביה (מלנה, לשעבר) בעלת הגיזרה
החטובה והעיניים המחייכות בממזריות,
הלבושה תמיד בצורה המבליטה היטב את
חמוקיה, היתד חתיכה ידועה בשכונה שלה
בעפולה. שימעד. הגיע עד לחיפה, שם שירת
רחמים ברזילי בחיל־הים. הוא בא לראות
אותה, נינווה, והשניים נישאו.
הם קיבלו דירת־חדר דלה בשכונת ה־תיקווה
מהוריו של רחמים. הבעל הצעיר
עבד אז במיזנון בבריכת גורדון בתל אביב,
אולם המצב הכלכלי הקשה החל

שוטר רח מי רזיל
השלט בחדר־הנזדרגוח
ןןן||
בכיכר דיזנגוף בתל־אביב
מכוון את הלקוחות לעבר המכון
לטעשבו
ניתנו שירותים אשר,
נת המישטרה, היו בניגוד לחוק.

בטוח שסילגיח לא
שהבה עם הקליינטים. אני

ולקח אותי לחדר אחר. הוא הסביר לי
את העבודה שאני צריכה לעשות. הפגישה
איתו היתד. במכון שברחוב טרומפלדוד
בתל־אביב. אחר־כך הוא העביר אותי לרחוב
דיזנגוף. אני חושבת שיש לו איזה
חמישה מכונים כאלה בתל־אביב.
״לפי הדברים שלו, מה שהייתי צריכה
לעשות שם זה מסד לקליינטים והרפייה.
אני לא חושבת שזה כל־כך נורא. זד. היצר
הטבעי של הגבר. להיפך, לפעמים זה עוזר
לאנשים. בעיקר שמחתי כשבאו חיילים.
״המחיר שהיינו לוקחות מהקליינט היד.
100 לירות. היינו לוקחות ממנו את הכסף
לפני התחלת הטיפול, ונותנות אותו ל
מכיר
את חשיטות של ת־

צפניה. הוא היה רושם בספר-חשבונוו( את
הכסף שקיבל, והיה מחתים אותנו על יד
הסכום.
״הייתי מספיקה איזה שמונה עד 12 גברים
ליום. אני יודעת ששתי הבחורות
האחרות היו מספיקות הרבה יותר. המשכורת
ש״אדם״ הבטיח לי היתד 1500 .
לירות נטו לחודש. אחר-כך הסתבר לי
כי הבחורות האחרות מקבלות לפי מיס-
פר הקליינטים שלהן 30 :לירות על כל
אחד. הבנתי ש״אדם״ סידר אותי, שהן
מקבלות הרבה יותר כסף, ודרשתי ממנו
לקבל כמוהן. הוא הסכים, אבל אז בא
(המשך בעמוד )28

מישטרת לחועיא חודאה.״

השכנים

שלט על דירתו של
השכן של המוסד,
יחיאל ביידנקופף, שאותו הטרידו לקוחות
של המכון, מכריז ני זוהי
ציבורי. עסק דירה פרטית ולא
נוגס קשות באושרו של הזוג הצעיד.
המריבות ביניהם תכפו והלנו, ושכנים
בשכונת התיקווה מספרים על זעקות שהיו
בוקעות תכופות מדירת־החדר של הזוג.
דרשניים החליטו לשפד את מצבם הכלכלי.
רחמים התגייס למישטרה והתקבל
כחוקר במדור המרכזי, ואילו סילביה
!מצאה בלוח המודעות־הקטנות בעיתון מודעה
המציעה עבודה למסזי׳׳סטית, ואינה
מצריכה ניסיון מוקדם.

הנ ח ה
לחיילי צה״ל

לכתי לכתוכת יחד עם רחמים,״
§ סיפרה סילביה .״קיבל אותי המנהל,
שהציג את עצמו כ,.אדם״ .הוא לא
נתן לרחמים להיות נופח בשיחה שלנו,

ב כינו דיזנגוף
היה לקבל כאן
המעסה עירומה

בדירה שבה פתוחים התריסים התנהל אחד העסקים
המצליחים של תל־אביב. לדברי המישטרה, אפשר
עיסוי ואוננות תמורת 100 לירות, אותו טיפול, כאשר
לירות.
תמורת 200
תמורת 150 לירות, ומגע מיני

וני זח
גס ענ״ן
של צבע

במדינה7

מרי קוואנט, האופנאית הביג־לאומית
המכתיבה מה גלכש
וכיצד נתאפר.

בבר בימי קדם סכו נשים את גופן במיני שמנים, בשמים ומלחי אמבט.
בת שבע רחצה באמבט על הגג כשדוד המלך חמד אותה. קליאופטרח רחצה
בחלב אתונות ושאר היפהפיות בהיסטוריה היו להן סודות אמבט שונים
ומשונים — יין, חלב, מי עשבים ועוד.
מסורת האמבט מפותחת עד היום באירופה כשחסידותיו מוכנות להישבע
שהאמבט מרגיע, מרענן ושומר על עלומיהן.
בארץ דחקה המקלחת המהירה את
מקומו של האמבט. עתה, בימי החורף
הקרים, אין ספק שכדאי לנסות ולהתפנק
באמבט חמים ואפילו להפיק תועלת
מכך.

סוד האמבט המהנה והחשוב לגופך
טמון בהרכב התכשירים שאת שמה
לתוכו. אם את מסתפקת באמבט קצף
בלבד — חזרי למקלחת הספארטנית
(כי זה ביזבוז משווע של אמבט ללא

יתרונות) .אך אם את רוצה להנות
ולהפיק את המקסימום מהאמבט, הק פידי
למלא את ההוראות הבאות: מלאי
את האמבט מים חמימים והשתמשי
בקצף האהוב עליך. ועתה השתמשי
במלחים, שמנים ובשמים טבעיים של
מרי קאוונט:
81318 ץ ז 133111 0הם מלחי מרפא
המרככים את המים בעלי ניחוח נעים
וצבע מרגיע (ירקרק) כף אחת של
מלחי אמבט אלה מספיקה לפעם אחת.
133111 £850000 תרכיז של מבחר
שמנים טבעיים המופקים מצמחים.
שמנים אלה עדינים מאוד ולא מקנים
לד הרגשה שומנית. הם מרככים את
עור הגוף ומספיגים לתוכו את הלחות
הדרושה לו. ל־00ת 133111 0580 מספיקה
כמות של פקק אחד.
הכנת את האמבט המושלם, הכנסי
לתוכו, השמיעי לעצמך מוזיקה שקטה
והתענגי.
לאחר ״שעלית מן הרחצה״ והת־נגבת
-השלימי את פעולת האמבט עם
133101ץ — 13011 לחות מזינה לגוף
המעניקה לעורך רוך קטיפתי. הספיגי
אותה על כל הגוף.
ואחרון אחרון חביב וריחני —
— $1313811 0010200 בושם עדין בעל
ניחוח של פרחי בר. הבושם מופק ממב חר
פרחי בר מכל העולם כולל פרחים
אקזוטיים.
ועתה את נינוחה ורעננה להמשך
הערב.

* ת שובות

* ת שובות

ל שאלות

לאירית כ. נ עיניים ירוקות, גדולות
ובולטות אפרי בגוונים כהים המעניקים
לעין מראה עמוק. הצלליות
המומלצות לך הן ( 81x00 80 שילוב
של שני גוונים ירוקים וטורקיז) .האיפור
נעשה לפי סדר זה ; ירוק בקבוק
כהה מקו הריסים עד שקע העין, אל
תחרגי משטח העין לכיוון הרקה ! את
עצם ארובת העין משחי בטורקיז
במדוייק לפי מבנה העצם. את הירקרק
הבהיר העלי מתחת לגבה. טשטשי את
כל הצלליות.
הדגישי את קו הריסים באיי ליינר
שחור כשאת יכולה להרשות לעצמך
פם עבה מן הרגיל. הדגשה זו תעניק
לעינייך מיסגרת ותמתן את בליטתן.
ריסים מלאכותיים מתאימים למבנה
העין שלך. הם יוצרים צל על עינייך.
שרה ויינטל ג לשאלתך איך לטפל
בפנים לפני האיפור: נקי את הפנים
פעמיים ביום ב־ 1מ 03ז( 00101 0קרס
ניקוי המסיר היטב איפור) וחטאי וייצבי
במי פנים 100102 101:100 המחטאיס

ל שאלות
מדיניות אבן ב די ד דו ו 3ה
כאשר ארם משתחרר מן
הממשלה, מתחיל מוחו
לפרוח שוב
מה קורה למוחו של אדם בישראל, החדל
מלהיות שר?
לא פעם מתגלים אצלו סימנים של אדם
המחלים ממחלה קשה. מוחו, שחדל מלתפקד
במשך זמן רב, מתחיל לפתע לפעול.
הוא נראה כפרח אחרי הגשם הראשון.
זה קרה לא פעם בעבר. אליהו ששון
השתחרר מן הממשלה אחרי שנים רבות
מיפלגות דזבו־ על תנא
מאיר זרמי הסכים
לתנאי — וכעת הוא
סכה ע? חטא
דובר-מיפלגת־העבודה הוא אחד מתם־
קידי־המפתח במיפלגה זו. דובר־המיפלגה
בתקופת הבחירות האחרונות, יורם פרי,
הצליח להפוך את התפקיד בעל השפעה
רבה וקרש־קפיצה אישי. אחד המינויים
הראשונים שאותם רצה לבצע ראש־הממ־שלה,
יצחק רבין, כאשר נבחר לתפקידו,
היה למנות את פרי כיועצו וכדובר ראש־הממשלה,
אולם פרי ביכר לקבל שליחות
בלונדון.
את פרי החליף באופן זמני אחד מפקידיה
הוותיקים של המיפלגה, צבי הדמור. הרמור
הצליח לשרת תקופה מסויימת את מזכיר־המיפלגה
— אהרון ידלין ואחר־כך את
המזכיר הנוכחי, מאיר זרמי.
אך אפילו לזרמי, אשר אינו מכיר בכוחם
של יחסי ציפור ודוברות טובים, התברר
כעבור תקופה קצרה כי הרמור מהווה
כישלון מוחלט בתפקיד זה.
במאמצים רבים הצלוח זרמי למצוא ל־הרמור
תפקיד אחר, בלישכת־העיתונות
הממשלתית. הרמור הסכים לעבור לשם,

את הפנים ומכווצים את הנקבוביות.
כשעורך נקי הזיני אותו ב״
0־0108 01018101־( 0101 קרס לחות
עדין) המשמש גם בסיס לאיפור
ועתה — התאפרי להנאתך. לשאלתך
על איפור הולם — את מוזמנת לייעוץ
אישי במרכז ההדרכה הנמצא ליד ביתך.
דדיה גרינשטיין: בעייתך, שכתוצאה
משימוש במסקרה הופכים ריסיך
קוציים, וקשה לו להוריד את המסקרה
שאת משתמשת. נסי להשתמש במסקרה
00£־1ק־ 1031 של מרי קוואנט. דרך
נכונה לשים את המסקרה היא למרוח
את הצבע בקצה המברשת בלבד. המברשת
נועדה רק לסרק את הריסים
לאחר ששמת את הצבע.
את האיפור, כולל המסקרה תורידי
בעזרת 00010 01030 או 0301־,00111 01
שימי מעט על כף היד, עסי את העין
המאופרת ואח״כ הורידי בעזרת צמר־גפן
לח מהגבה כלפי מטה ! כדי
לשמור על הריסים השתמשי ב־13811
־ ,000)11110001 לאחר שניקית את
האיפור.

מרכז ההדרכה של מרי קוואנט פתוח לשירותך ולהנאתך
כואי לעדכן עצמך בחידושי האופנה האחרונים של לונדון.
בואי לקבל ייעוץ אישי בטיפול ואיפור פנים. כואי ותהיי
אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א, רה׳ רחל ,6פתוח כימים
ג׳ דה׳ בשעות 6—4אחה״צ.
להתראות.
אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלכן, בל ענייה תיענה
הן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד ,40020 .ת״א.

22 *4

(המשך מעמוד )14
ביוחר שניתן להטיח בבל מישטרד, שהיא:
חוסר־אונים ואי-יסולת.
אם מקבלים כנתון גכון את טענת המיש־טרד,
כי ביכונסקי אומנם דצח את רחל הלר,
המסקנה הטיבעית היא כי באחת הפעמים
הנדירות שבהן הצליחה מישטרת ישראל
לשים ידה על רוצח, היא אי פשרה לו לצאת
נקי מכל עונש, דק בגלל חוסר היכולת
והכישרון שלה.
אם יתברר לבסוף כי ביכונסקי אכן לא
רצח את הלד, יקשה להבין את אורגיית
ההאשמות שאותה ערכה המישטרה נגדו
משך החודש וחצי האחרונים. מרוצזז־סתם
הפכו את ביכונסקי מרגל טדוצקיסטי, אוייב־הציבורימייספר-אחד,
סוטה־מיו מסוכן וגנב
ערמומי. רק חסר היה שהמישטרה גם
תאשים אותו בנהיגה בלתי זהירה.
ספיקות חמורות. לאחרונה הוטלו על
מישטרת ישראל תפקידים חדשים. אין זו
עוד מישטרה של מישחקי שוטרים־וגנבים,
של שוטרות המחלקות דו״חות־חנייה ושל
תיזמורת המישטרה. עתה מופקדת מישטרת
ישראל גם על הביטחון הפנימי של המדינה
מפני פעולות פידאיון, מפני הישנות אסונות
כמו אלה של מעלות, קריית־שמונה ובית-
שאן, תוך שהיא משגעת את הארץ כולה
בגיוס ההמוני למישמר־האזרחי.
כניעתה של המישטרה במיקרהו של יורם
ביכונסקי מעוררת ספיקות חמורים לגבי
כושרה לעסוק בתפקידים ביטחוניים שאינם
מישטרתיים טהורים.

אחרי-שלב״ על פי ווורת קיסינג׳ר. ד0,יכ-
סוך האישי רבין—אבן בוודאי ממלא תפקיד
בחידוד העימות בין הגישות.
ניגוד גובר. הצרה היא שאין בישראל
שום מוסד המסוגל לדון ברצינות
בעימות בין שתי גישות עקרוניות אלה.
הממשלה אינה ערוכה לשום דיון רציני
(ראה עמודים .)18—19 בכנסת הנוכחית
אין מי שייזום דיון כזה — וגם לא ח״ב
אבא אבן עצמו. הטלוויזיה והרדיו הולכים
בתלם ואינם מסתכנים בוויכוחים
מסוכנים, ובציבור אין מוסדות המסוגלים
לקיים עימות בדרג מחשבתי גבוה.
אולם הוויכוח ממשיך להתנהל מתחת
לפני השטח. ביקורו של גרומיקו בדמשק
ובקאהיר, והניגוד הגובר בין קיסינג׳ר
ומוסקבה (ראה הנדון) ,ידרבנו אותו.

מזכ״ר זרמי וראש־הממשלה
כן דובר 7לא דובר 7
של כהונה, וגילה מייד את קיומו של
העם הפלסטיני. עתה קורה הדבר לאבא
אבן.
במשך כל שנות כהונתו בממשלה, הלך
בתלם האדוק של גולדה מאיר. עתה,
כאשר יצחק רבץ ממשיך בחרישת תלם
זה, מסתבר כי יש לאזרח אבא אבן די-
עות שונות לגמרי.
השבוע גיבש אבן את דיעותיו, שאותן
החל משמיע לאחרונה: כדאי לישראל ליזום
את חידוש ועידת ז׳נבה ולהיכנס
למשא־ומתן על הסכם כולל, במקום להח זיר
שטחים טיפין־טיפין בהסדרים חלקיים.
גם אש״ך.״ בעבר הושמעה דיעה זו
רק על־ידי גורמים יוצאי־דופן, ובראשם
העולם הזה ונחום גולדמן. הצטרפותו של
אבן לגישה זו מקרבת אותה למימסד.
אבן מבין, כי בז׳נבה יצטרכו הפעם
לשתף גם את אש״ף, אחרי שזה יכיר
בישראל, וכי הדבר מחייב התקרבות יש-
ראלית־סובייטית ונכונות להחזיר את השטחים
המוחזקים. נראה שהדבר שוב אינו
מרתיע אותו.
הגישה של ״חזרה לז׳נבה״ היא היפוכה
של הגישה הממשלתית הרשמית של
רבין ועמיתיו, הדוגלים בקו של ״שלב־

אולם הי תנה תנאי: במידה שכעבור חודש
ירצה לחזור, יפנו עבורו את תפקיד דובר-
המיפלגה.
סליחה על הטעות. זרמי, שלא היה
מוכן לאבד את ההזדמנות להחליף את
הרמור, הסכים לכל תנאי. מייד הצליח
למצוא איש־ימיקצוע מתאים: אוהד קריב,
בעל מישרד ליחסי־ציבור, חבר־מיפלגה
נאמן וממקורבי היונים במיפלגת־העבודה.
משך חודש תמים כיהן קריב כדובר
מיפלגת־העבודה. ואז, שב והתדפק על דלתו
של זרמי צבי הרמור. לאחד שעבד כבר
חודש תמים כפקיד בלישכת־העיתונות הממשלתית
-גילו מנהלי לישכה זו כי להרמור
אין השכלה אקדמאית, דבר, שהיה בין
דרישות המיכרז לתפקיד בלישכודהעיתונות
הממשלתית.
אנשי הלישכה נאחזו בסעיף זה במיכרז,
והסבירו להרמור כי עליו ללכת הביתה.
הוא חזר אל זרמי. זה נאלץ לקיים את
הבטחתו, להחזירו למישרה הישנה ולבקש
מאוהד קריב סליחה על הטעות בת החודש.
כך זכה הרמוד במישרה חשובה הרבה
יותר ממישרתו בלישכת־העיתונות הממשל תית,
מכות העובדה שאין לו השכלה
אקדמאית.
העולם הזה 1953

די רתה מנ כ״ל
מזל־ביש ממש רודף את ״הבנק-לפיתוח
התעשייה״ .יושג־הראש הקודם שלו, נגיד
״בנק-ישראל״ של היום, משה זנבו,
השתבן בדירת־הפאר שהבנק מכר לו ב-
תנאי־חינם. והנה, מיקרה דומה בדיוק
אירע גם למי שעתיד לקבל השבוע את
המינוי כמנכ״ל החדש של הבנק.
״הבנק־לפיתוח־התעשייה״ הוא המכשיר
הפיננסי המרכזי במשק התעשייתי,
ובו תלויים אלפי מיפעלי״תעשייה. מנכ״ל
הבנק הוא כל־יכול, ועל״פי רצונו הטוב
נקבע קיומו של כל מיפעל המקבל הלוואה
בבנק. לכן חשוב כי בראש מוסד
זה יעמוד אדם ישר, חסר־פניות ובעל
עבר ללא רבב. במייוחד חשוב להקפיד

ה חד ש

על הקופה. מנכ״ל הבנק אז, ועד היום,
היה ד״ר אברהם נאמן• ,לשעבר החשב-
הכללי באוצר. נאמן הגביל עצמו לעיסקי
ההלוואות בלבד, השאיר את כל
ה״פויילע־שטיק״ לגוף הקרוי ועדת־סגני-
יושב-ראש־מועצת-המנהלים, שכללה את
נציגי הבנקים הגדולים, ונשלטה על־ידי
משה בנו גיטר מ״דיסקונט״.
בשנת 1970 הודיע פרידמן כי הוא
יוצא לחופשה בת כמה שנים מן הבנק.
הוא קיבל מינוי של מישנה למנהל־הכללי
של ״בנק־ארץ־ישראל — בריטניה״ .המינוי
היה חלק מהסכם בין ״בנק״יש-
ראל״ ל״בנק״בריטניה״ (ראה ידיעה אח-׳
רת במדור זה) .הדבר הראשון שפרידמן
עשה היה לקחת לעצמו הלוואה של 25
אלף לירות, לכמה עשרות שנים. דבר זה
היה מקובל מאוד בין חברות לבין מנה ליהם
הכלליים, שכן הן העדיפו לתת
הטבה מוסווית בצורת הלוואה עומדת
למי שבא לעבוד אצלם.
אולם כעבור שני חודשי עבודה בלבד
הודיע פרידמן על שובו ל״בנק־לפיתוח-
התעשייה״ .ידידי האישי מזה שנים,
משה זנבר, התמנה כיושב־ראש מועצת-
המנהלים של ״הבנק״לפיתוח״התעשייה״
והציע לפרידמן תנאים טובים ביותר כדי
שיחזור.
ראשי ״בנק־בריטניה״ הצטערו, אומנם,
אבל נאלצו להסכים, וכבדרך־אגב שאלו
מה בנוגע להלוואה שלקח לעצמו. פרידמן
השיב ב״מה פתאום ז״ שכן לדבריו, היתה
זו הלוואה עומדת. ראשי הבנק טענו כי
היא ניתנה כהלוואה עומדת למי שעתיד
היה לעבוד בבנק כמה שנים, ולא חוד
דירת
המנב״ר

איר הפסיד הדואר 12 מיליון?

הלוואה עומדת
על כך בימים אלה, כאשר חדשים־לבקרים
נחשפת פרשת־שחיתות חדשה, ומנהלים
נעצרים ומועמדים למישפט.
כדי למנוע התפתחויות מקבילות גם
ב״בנק-לפיתוח-התעשייה״ ,הרי לידיעת
שר-המיסחר-והתעשייה, חיים בר-לב,
האחראי על הבנק מטעם הממשלה, כמה
עובדות על המועמד להיות מנהלו הכללי,
דויד פרידמן.
פרידמן נכנס לעבודה ב״בנק לפיתוח-
התעשייה״ בשנת ,1962 כגיזדר ואחראי

מאז שנות החמישים שימש מישרד־הדואר
הספק היחיד בישראל של סירטי-
ניקוב לטלקס. כל מי שהצטרך למישלוח
חומר בטלקס, היה קונה סירטי־ניקוב
בדואר. הדואר מכר אותם מאז שנת
1952 במחיר של 2.8לירות הגליל. מאז
עפרו שנים, היו פיחותים, חומרי-הגלם
התייקרו. רק הדואר המשיך למכור באותו
מחיר.

מדוע ל א מונה מנ כ״ ל?
ו * ייז ״ יזמא * ג * וישוו.וי*וו* — 33351 י*ז?9 5 6 5י*.

המיסמך המופיע כאן הוא יחידי-במי-
גו. הוא מוכיח, יותר מכל דבר אחר, את
הטיעונים הכוזבים שבהם מלעיט נגיד
״בנק-ישראל״ משה זנבר, את הציבור
ואת הכנסת. המיסמן הזה הוא הסכם
שנחתם בד צמב ר , 1970 כאשר ״בנק-ישר-
אל״ חציל את ״בנק־בריטניה״ ,על־ידי
הזרמת 12 מיליון לירות בריבית נמוכה.
לפי המיסמן היה ״בנק-ישראל״ רשאי
למנות מנהל-כללי לבנק. אן הוא לא

עשה זאת. נגיד הבנק, זנבר, לא גילה את
תוכן מיסמך זה לחברי ועדת-הכספים
של הכנסת שחקרו בפרשה. הוא מסביר
את מחדליו בלחישות של ספיר, או ב-
חוות־דעת מישפטיות שמנעו ממנו, כביכול,
לפטר את מנכ״ל ״בנק-בריטניה׳/

יהושע בן־ציון.

אבל מה מנע ממנו למנות מנהל־כללי
משלו לבנק ז

פגסרכסלאיעה מנוזל כ ל לי נו סךב לי לקבלהסכמ תי מ ר * •ז,

אס א ד רו שיאה, יפנה פו סרכס מנ הלכל לי נו ס ד שיו סכםעלידי, תוך 6
חו ד שי ם סיו םקבלההדרישה.

שים מעטים. פרידמן התעקש, ובשל סיבות
שונות לא פנה הבנק לבית־המישפט.
(הסיבה העיקרית: זמן קצר לאחר־מכן
התמנה זנבר כנגיד ״בנק-ישראל״ .״בנק-
בריטניה״ היה תלוי ב״בנק־ישראל״ ,ולא
רצה לפגוע בידיד של זנבר).
כיום יש כונס־נכסים ל״בנק-בריטניה״,
וזה תובע החזרת חובות וערבויות מכל
מיני חברות החייבות לבנק. מושמעת
טענה כי הוא מנסה לגבות גם את חובו
של פרידמן, אם כי פרידמן אמר ל-
״העולם הזה״ כי אינו חייב לבנק אף
פרוטה — דבר שבינו לבין האמת אין
ולא כלום.
אולם באותה תקופה קצרה שפרידמן
היה ב״בנק־בריטניה״ ,הוא הספיק לקחת
גם כמה אלפי לירות הלוואה מן החברות
הכלכליות של המפד״ל (פרידמן
הוא יהודי דתי) .רק מיקרה הוא כי
גופים אלה נזקקו לאשראי גדול מ״בנק-
בריטניה״ ,שפרידמן בא לנהלו.
כאשר הלן פרידמן ל״בנק-לפיתוח-
התעשייה״ ,עשה עמו זנבר הסדר שלא
נשמע כמותו בישראל.
לפרידמן היתה דירה ברחוב אבטליון
13 בבני״ברק. ה״בנק־לפיתוח־התעשייה״
קנה ממנו את הדירה בסכום הקרוב למאה
אלף לירות, השכיר את הדירה
חזרה לפרידמן במחיר אפסי, והעניק לו
זכות לקנות את הדירה מן הבנק כעבור
מיספר שנים במחיר מינימלי.
הסדר זה שימש, שנה לאחר-מכן, תק דים
לוועדת־הסגנים, כאשר אישרה למכור
לזנבר את הדירה של הבנק, שבה
התגורר. הם הסתמכו על התקדים של
ההסדר שעשה זנבר עם פרידמן, טענו כי
עתה הוא מחייב אותם לגבי זנבר.
כמו לגבי זנבר, ודאי כי הבנק
משלם עבור פרידמן גם את מס־ההכנסח
והמיסים על המתנה שקיבל ממנו בצורה
כזו.
אותם סגנים אישרו בשבוע שעבר את
פרידמן כמנכ״ל הבנק, הרימו כוסית לכבודו.
יד רוחצת יד.

ה הו ר או תהב פו ר סי חבככחבזהחע סו דנ רבעמןעד שי סו ל קו ב ס לו אסהאסנ עי ס
הכס פיי ם ה סו ע מ די סלרטוחכםעל 8יהקסכם שנ חתםהמס .

הפפקחעלה בנ קי ם

חמיכתב שלא הוצג ככנסת
מיסמך מוכיח

צ׳יצ־ וההט בו ת
מתחתל שו ל ח!
טי שחושב כי ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט יודע לעסוק רק
בשוטרים ובלשים, טעות בידו. הנה סיפור
נחמד וחביב, על הפטנט של עיריית תל-
אביב להעלאת משכורות לכל מי שהיא
רוצה ביקרם, מבלי לשלם מס״הכנסה.
לעירייה יש מה שקרוי יחידה־לחזות־פני״העיר,
שבראשה עומד גרשון יובל.
רישמית, תפקידה של היחידה הוא לשוטט
במרחבי העיר, ולדווח על כל מקום
שבו ניתן לשפר את חזות העיר — אם
על-ידי טיוח קיר, או קיצוץ עץ.
למען האמת, היחידה הוקמה עוד על-
ידי העירייה הקודמת, ויוזמה היה אריאל
עמיעד. השלב השני היה לנצל את
היחידה לשיפור חזות משכורותיהם של
פקידי־העיריה. העירייה בחרה כמה עשרות
פקידים שחפצה ביקרם, מינתה אותם
כמשוטטים־מציצנים של היחידה הזו.
תפקידם הרישמי של אלה הוא לשוטט
אחרי שעות-העבודח שלהם, ולדווח ליחידה
על כל מיפגע חזותי. ברור שהם
ראויים לתגמול, וזח ניתן להם בצורת
תשלום מיוחד על קילומטראז׳ של 600
קילומטר לחודש. סכום זה הוא נטו,
והוא מהווה תוספת הכנסה לכל מציץ.
לפני ימים אחדים הוציאה העירייה
כמה פקידים מבין המציצנים הללו, הכניסה
במקומם אחדים מיקירי ההנהלה
החדשה. למה שלא ייהנו גם ה ם!
השאלה היא, האם בולשים הבלשים
של צ׳יצ׳ גם אחרי אנשי היחידה המיוחדת,
לברר אם חם מציצים על חזות
העיר בזמן העבודה — או, אולי, אחרי
שעות העבודה, שאז החשיכה מפריעה,
כידוע, להצצות.

הורוביץ, דנסק
וטיבוו רוזנבאום

בשנת 1971 חשו חכמי הדואר כי
משהו כאן לא בסדר, מינו ועדה פנימית
לקביעת מחיר חדש לסירטי־הניקוב. הוועדה
מצאה כי המחיר שיש לקבוע הוא
8.5לירות הגליל. הוועדה קבעה, אבל
הדואר המשיך למכור במחיר הישן.
למה י ככה.
רק באוקטובר 1974 הוציא מישרד-
הדואר חוזר, ובו הודעה כי הוא מפסיק
למכור סירטי-ניקוב, והודיע על ארבעה
או חמישה ספקים מורשים שרק הם
יוכלו למכור סרטים אלה.
הספקים המורשים נקבעו ללא מיכרז.
דובר הדואר מסר, כי כל מי שיוכיח
שבידו הסרטים המתאימים, יוכל להצטרף
לרשימה.
מעריכים, כי הפסדי הדואר כתוצאה
מן השיכחה להעלות את המחירים מסתכמים
ב־ 12 מיליון לירות.
התעשוות מוחימה
כל מי שרוצה לקבל מושג על מימדי
צמיחת ההון בישראל, יקח לתשומת־ליבו
את הרצאתו של המפקח־על־הבנקים,
ד״ר מאיר חת, שהתקיימה לאחרונה.
הוא גילה, כי בשנת 1952 היה התוצר
הלאומי הגולמי 1.8מיליארד לירות,
ואילו ההון כנגד התוצר היה לפחות
1.2מיליארד לירות (התוצר משקף נכסים,
ההון משקף איגרות-חוב והתחייבויות
הוניות של המשק).
ואילו בשנת 1973 היה התוצר הלאומי
37.5מיליארד לירות, וההון מולו 80
מיליארד לירות.
מכאן שכמות ההון — התחייבויות
כספיות, גדלה בעשור האחרון פי-שמונים
כמעט, לעומת גידול של פי-עשרים לערך
בנכסים !
כמות הון אדירה זו נמצאת ברובה
בידיים פרטיות. אלה הם המתעשרים ה חדשים
של ישראל.

נגיד־לשעבר הורוביץ
רישיון מוקפא

בשנת 1966 ביקש טיבור רוזנבאום,

בעל ״הבנק־הבינלאומי־לאשראי״ ,לפתוח
סניף בישראל. נגיד ״בנק-ישראל״ דאז,
רויד הורוביץ התנגד לבקשה, אולם
התקשה לעמוד בלחצים שהופעלו עליו
מכל צד למתן רישיון לרוזנבאום. בסופו
של דבר נמצא פיתרון: הוא הודיע לרו-
זנבאום כי עד שלא יגיש תגיעות-דיבה
נגד העיתונים שפירסמו כאילו משמש
הבנק שלו צינור להברחת כספי״הפשע
של מאיר לנסקי; לא יקבל רישיון.
הסיפור פורסם, כידוע, ברחבי העולם
בשבועון ״לייף״ .העיתון הישראלי היחידי
שפירסם אז סיפור זה היה ״העולם
הזה״ .אולם לנגיד ״בנק־ישראל״ היה
די במה שפורסם, למניעת הרישיון מ-
רוזנבאום.
חמש שנים לאחר״מכן החליף משה
זנבר את הורוביץ, ובין הדברים הראשונים
שעשה חיה הפקדות כספים של
״בנק-ישראל״ בבנק של רוזנבאום.

במדינה

קשקשת 1953
הפעל את דימיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה /אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת ׳,ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.
שירותים חיסכון בסד־ ה קנ ״ז ח
מאבקו שר שר־החקלאות
במאפיית השוקיס — הסף
ראזרח רבע מיליארד לירות
חיוך של ניצחון נח לאחרונה דרך-
קבע על פניו של שר־החקלאות, אהרון
אוזן. ואין פלא בכך. הוא יודע שהוא עשה
את זה. מאמציו הוכתרו בהצלחה, לאחר
שישה חודשי מאבק — והאזרח יצא נשכר.
לפני כשישה חודשים יצא אהרון אוזן
במיבצע הוזלת־מחירים של התוצרת החקלאית,
כשמטרתו הכפולה המוצהרת:
לסייע לאזרח לחסוך בהוצאות־הצריכה
שלו ולאזן את תקציבו, ולהקטין את מתח-
הרווחים — המופרז, לדעתו של השר —
של המתווכים בין החקלאי לבין הצרכן.
כאשר הצהיר השר כי בכוונתו להוזיל
את המחירים, כימעס שלא התייחס איש
ברצינות רבה סדי להודעתו. שכן, תח זיותיו
לגבי תוצאות המיבצע ניראו ודודות
מדי. אך כיום יכול אוזן לחייך בסיפוק.
המיבצע הוכתר בהצלחה.
מילחמה גלויה במאפיה. לגיבוי
הצהרתו לפני חצי-שנה, אמר אוזן כי ניתן
בהחלט להילחם באנשי המאפיה השולטים
בשוקי־השיווק של התוצרת החקלאית, ול

שקשת 1951

!• שני אפריקאים אומרים קידוש על
הגביע.
דינה בחנח, דרך חברון ,123
ירושלים
#שני כושים עבריים מדימונה מצ פים
למשיח.

מאיר אנצ׳ו,

רח׳ אביגיל ,4רמת־ גן
#שני שחקני־כדורסל ״ישראליים״
(מייבוא אמריקאי) נושאים עיניים ל גביע
אירופה.

גמילה ליאון,

ת.ד ,4784 .תל־אביב
!• אשתו של הרב גורן מתפללת ליד
הראי שיפסיקו את ״ניקוי ראש.״

מנחס חפץ,

דובר דרוקר

רח׳ דבוטינסקי ,10 תל־אביב
#שתי מעצמות־העל זו מול זו —
מיזרח לעומת מערב.

מילחמה עד־חרמה

אלישבע זבאי,

רח׳ קריניצי ,16 רמת־גן

בשעה 5.00

״טרזן והמהפכה
בג׳ו
׳ונגר״
בשעה 7.15

״פארק האהבה״
בשעה 9.45

״הרוג את כולם״
בסיטונות שמלות חריון
מכנשי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

כ הן

מודל

תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: סל ,50344 .ת״א

מאוזן :
)1התחלה )5 .הובי )10 .ארצו של
עם מיקראי מבני כנען )11 .שים על גבך
וסחוב! )13 מורדדרוח הודי )14 .מחוז
באנגליה )15 .פלג )16 .כלל גוריה של
נקבת בעל-חיים )17 .מכינויי האלוהות.
)18 יבשה מוקפת־ ים )19 .קרום העינב.
)20 סוף )22 .נור )24 .מלחין צרפתי.
)25 חיש־מהר )27 .לעומת )29 .עווית
עצבנית בפנים (לועזית) )30 .עיר בין
תל-אביב לירושלים )32 .תנומה )34 .הודעה
אלחוטית )36 .ירביץ )38 .הוצאת מוניטין.
)41 צרתה של שרה אמנו )43 .מדינה
בימי התנ״ך, צפונית לישראל )44 .מדינה
באפריקה )46 .מונח בתורת־החשמל)47 .
בחוטם הבהמה )49 .אדמדם )52 .צבירה
לימים קשים )55 .מן החושים )56 .יוצא־דופן
)58 .דיאלקט )59 .קריאת־יגון)60 .
מין דג )62 .מבלה את הלילה )63 .עץ
מידברי )64 .באמצעותו מכוונים את כלי-
הרכב )66 .גשם קפוא )67 .בושם מיקראי.
)69 ייגה )71 .מאבני החושן )73 .מישור
גבוה )75 .ריקוד עממי )78 .הפחת ממהירותו!
)80 פנים ללא ראש )81 .יתקע את
אוהלו )82 .הזה, ההוא )83 .גורל )85 .מך.
)87 זוג סופרים ישראליים (ש״מ))88 .

אימתה־ופחד )90 .תן! )91 אכסדרה)92 .
שאין לו סוף ושיעור )93 .מאד־מאד.

מאוגף :

)1זמרת ישראלית צעירה )2 .ריחיים.
)3פרגול )4 .״כן,״ באנגלית )6 .יום־טוב.
)7היכלם! )8ציפור־שיר )9 .ריפות)11 .
קטסטרופה )12 .מעונות השנה )21 .נכנס
לנעליה של גולדה )22 .חומר־ציפוי שקוף.
)23 מילת־חיוב )24 .גל עצים בוערים.
)26 שומר )28 .פיסת־עור )31 .פיסגה.
)33 אדון )34 .חיסול )35 .אילץ מטוס
לנחות )37 .עגור )39 .מין עש )40 .סופר
אמריקאי (ש״מ) )42 .מבנותיו של המלך
ליר )45 .תא בצמחים מחוסרי־פרחים.
)47 קיים )48 .חיל״ורעדה )49 .עץ־פרי
ירוק־עד )50 .רטוב )51 .יתרומם)52 .
מעשייה )53 .מטבע יפני )54 .עץ שחור
קשה )57 .מכינויי האלוהות )60 .ברזל
מוקשה )61 .״פרוטקשן״ )63 .שיר אופראי.
)65 העלאה למעלה )68 .יישוב בערבה.
)70 מתווי־הנגינה )71 .בהמה דקה)72 .
לוחם־שוורים )74 .מולדת )76 .בית פרטי
הנחשב כמותרות )77 .לח )79 .עציץ
נאה למרפסת )84 .הביטו ! )87 ירדו מדרך־
ד,ישר )89 .גוף שלישי רבים )91 .״כן,״
בספרדית.

אלצם להוריד את דיווחיהם. הוא ידע
היטב, כי רק גוף ממשלתי יוכל ליטול
על עצמו את המשימה הזו.
הוא ידע גם כי יזדקק לאומץ־לב בלתי-
מבוטל כדי לצאת בגלוי נגד קבוצת־לחץ
מאורגנת היטב, הכוללת גם גורמים אלימים
פליליים, והמסוגלת — כתגובה על
הכרזת־המילחמה מצידו — להפוך את ה שוק
כולו לתוהדובוהו.
המתווכים מכרו, למשל, לאזרח, בשוקי
התיקווה והכרמל, קילו עגבניות במחיר
1.80ל״י. החקלאי קיבל עבור קילו העגבניות
הזה לירה אחת בלבד. עבור קילו
מלפפונים גבו מן האזרח 1.90ל״י, שעה
שהחקלאי קיבל עבורו לירה אחת בלבד.
ראה אוזן כי־ רע, והגיע להסכם עם
רישתות הסופרמרקט והשופרסל, לפיו התחייבו
אלו להסתפק ברווח מכסימלי של
25 אחוז בלבד ממחיר הסחורה, תמורת
השיווק. מייד הצטרפו ל 120-החנויות של
הרשתות הללו גם כ־ 120 חנויות פרטיות.
חצי מיליארד בשנה. קהל-הקונים
גילה את הסוד תוך זמן קצר, החל מרכז
את קניות התוצרת החקלאית בחנויות אלו,
שם הפך מחיר הירקות זול יותר מאשר
בשוק.
השבוע גילה יגאל דרוקר, דובר משרד-
החקלאות, את היקף. תוצאותיו הממשיות
של המיבצע.
כתוצאה מהוזלת המחירים שיזם השר
אהרון אוזן, חסך הצרכן הישראלי בתוך
חצי שנה כ־ 250 מיליון לירות. בשישה החודשים
הבאים, טוען השר, יחסוך הציבור
סכום דומה. מי הם אותם עשירים
מופלגים, אשר יכלו להרשות לעצמם לוותר
על רבע מיליארד לירות תוך שישה חודשים
ז האם התעניינו בהם אי־פעם שיל־טונות־המס?

כלא 6
ספרדי

חיבדך

סיפור ראשון — קבוע
זה היה ככה — רצנו, אני וצביקה, בתעלה ופתאום,
מתוך איזה כוך, יצא מולנו סודני ענק עם קלצ׳-
ניקוב ביד, הספקתי לדחוף את צביקה ולהפיל אותו
לארץ ואז הסודני הרביץ צרור ואני נהרגתי.
ואני צביקה.

סיפור שני — אילתור ראשון
מילחמה אחרי זה שוב רצנו בתעלה ועוד פעם הופיע
מולנו הסודני הענק עם הקלצ׳ניקוב, אבל הפעם
היה תורי להינצל. צביקה עוד הספיק לדחוף אותי על
הארץ, הסודני הרביץ את הצרור שלו וצביקח נהרג.
עוד פעם צביקה.

לערכים

ת ע ! 1ד ה
לתלמידיה כי ת ה.

צביקה

החורף בעיצומו. הכל התייקר. הטלוויזיה, אם יש
מה לראות בה, אוזלת באחת״עשרה. לא כדאי לצאת
מהבית (כי החורף בעיצומו והכל התייקר — ראה
לעיל) .אז מה עושים ו
נכון — מישחקים חברתיים.
והיום נציע לכם את המישחק ״סיפורי צביקה.״ זהו
מישחק חברתי למבוגרים, ללא הגבלה של מיספר
המשתתפים ואפילו (הפלא ופלא) נשים יכולות להשתתף.
חוקי
המישחק הם כאלה: עם כיבוי הטלוויזיה
נשארים כולם ישובים בסלון שותקים, כי אין על מה
לדבר. יקום אחד המסובים, יכריז בקול ״סיפורי
צביקה״ ויספר את הסיפור הראשון והקבוע של צביקה
(ראה להלן) .אחריו חייב כל אחד בתורו, בכיוון השעון,
לקום ולספר את הסיפור הבא של צביקה, כיד האיל־תור
הטובה עליו, כשממספר למספר חייבים גם להתקדם
במילחמח אחת.
המישחק אינו מסתיים וגם אין בו מנצחים. הכל
נעשה למען הצחוק הבריא, השעשוע המהנה והבידור
המבדר.
נביא לכם דוגמא של חמשת הסיפורים הראשונים,
כולל הסיפור הראשון הקבוע, כפי שסופרו באחד
ממישחקי ״סיפורי צביקה״ בסלון אי־שם בארץ :

-ד.כיצד

פירוט ההישגים לשליש __תשל
המקצוע

הציון

תנ״ך

עברית -ספרות חיבור לשון
תורה שבע׳׳פ

ין>ל ^ 0 0

אנגלית ערבית
מתמטיקה -אלגברה
הנדסה

היסטוריה

ידיעת הארץ
וכו׳ ופו׳ וכו׳

>^ן. ץ/י 01

>א^ 3יזס

|ג731 7

סיפור שלישי — אילתור שני
במילחמה השלישית אני וצביקה שוב רצים בתעלה
והנח עוד פעם מופיע הסודני עם הקלצ׳ניקוב. צביקה
קפץ לדחוף אותי, אני קפצתי לדחוף אותו וככה, מתוך
בילבול, נשארנו שנינו עומדים. הסודני, בלי חוכמות,
הרביץ את הצרור ושנינו נהרגנו.
צביקה ואני.
ואני צביקה.

תאריך

!111111

חתימת המחנך

סיפור רביעי — אילתור שלישי
במילחמה הבאה אנחנו רצים כרגיל בתעלה. פתאום
אנחנו שומעים צעקה — ״היי, צביקח 1״ .אנחנו
מסתובבים ומי אנחנו רואים מולנו — את הסודני.
״אחלן צביקח 1״ צועק לנו הסודני ומכניס בנו צרור
לא״נורמלי.
עוד פעם נחרגנו.
צביקה ואני.
ואני צביקה.

הזמן יורים. צביקה יורה ואני מחפה. נגמרת לו המחסנית,
אני עובר קדימה ויורה, והוא מחפה. וככה אנחנו
רצים כל הזמן ויורים. פתאום מופיע הסודני וצביקח
ואני צוחקים וקוראים ״אהלן צביקה ומכניסים בו
צרור כזה שקורע אותו לחתיכות.
הוא נהרג במקום.
רק רגע צביקה, אומר לי צביקח, בוא נראה איך
קוראים לו. בכל זאת, אנחנו הרי מכירים שנים. אני
מתכופף, מפשפש לו בכיסים ומוציא את התעודת־זחות
המסריחה של הנבלה.
קראו לו צביקה.

פיליפ

לאוסרן

חוקר

פיליפ לאוסון חוקר כי הוא בלש. הוא בלש כי
אני עשיתי אותו בלש.
יכולתי לעשות אותו מאהב דגול, יכולתי לעשות
אותו לוחם אמיץ, יכולתי לקרוא לו אפרים, יכולתי
לעשות איתו הכל.
אבל אני קראתי לו פיליפ לאוסון ועשיתי אותו
בלש. וככה הוא יהיה עד שיימאס לי.
האמת היא שאין בכלל פיליפ לאוסון ושהוא לא בלש
ושהוא לא חוקר שום דבר. גם את זה אני קבעתי.
כי אין לי חשק לתאר ולשמור על הגיון והמשכיות
ורצף וכו׳ וכו׳ .ואם הוא איננו אני לא צריך לספר
לכם מי אמא שלו ואיפה הוא גר ומה צנע חעיינים שלו
ומה מספר הנעליים שלו.
וכאן אנו מגיעים לאפיזודה הראשונה הנקראת :

סיפור חמישי — אילתור רביעי

אין דבר, אני אומר לצביקה, במילחמה הבאה אנחנו
נתפוס אותו בביצים, את הסודני, ונקרע לו את
התחת. אז במילחמח הבאה אנחנו רצים בתעלה וכל

לא דק שה יא לא בהריון
-זה גם לא ממך

צילצול בדלת.
״ח. אדוני״ הודיע המשרת.
״הכנס אותה״ הורה פיליפ.
״אני בהריון״ אמרה ח. ביובש.
״את צריכה כסף ז״ שאל פיליפ ברוך.
״לא. זה עוד לא בטוח״.
״יהיה בסדר״ הבטיח פיליפ.
״תודה״ חייכה ח.
יומיים לאחר מכן. צילצול בדלת.
״א. אדוני״ הודיע המשרת.
״הכנס אותו״ הורה פיליפ.
״אני זקוק לך״ מילמל א .״פרשת שושנת התרעלה
הולכת ומסתעפת והמשטרה חסרת־אונים״.
״אתה השתגעת הרים פיליפ את קולו ״מה
אתה רוצה מהחיים שלי ז״
״חשבתי לרגע שאתה בלש״ התנצל א .״סליחה״.
״המ״הממ״ הימהם פיליפ ״ומה שלום החברה
שלך ז״
״אתה מתכוון לח!.״ הודיע א. בשמחה :״זה בסדר.
היא לא בהריון״.
״יפה״ פלט פיליפ אנחת הקלה, התרווח בכיסאו
ופיטם את מ קטרתו ״ובקשר לשושנת התרעלה...״
הברקה טוב למנחים, בדרנים, זמרים וכר.
עולים לבמה, ניגשים למיקרופון ואומרים :
״שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד שתיים
שלוש ניסיון.״
מצחיק מאוד.

031 6 0 2 8
ביב

קרבי

— 58 יריב

(המשך מעמוד )19
מדוע, אם כן, החליט סופית להתפטר?

התשובה: תיסכול כללי.

לפני כמה חודשים העלה, יחד עם גד
יעקובי, שורה של הצעות כדי ל-שים קץ
לבאלאגאן הכללי בממשלה, המתנהלת יותר
כוועד־קהילה בעיירה יהודית מאשר בממשלה
ראוייה־לשמה. הוצע להכין דיונים
מראש, לחלק חומר־דקע בכתב, להגיש
הצעות אלטרנטיביות לעיון, לקיים דיונים
מוקדמים בוועדות וכר — דברים שהם
מובנים מאליהם במטכ״ל ובגופים דומים.
ההצעות נתקבלו עקרונית, אך לא היה כל
!סיכוי שיבוצעו אי־פעם.

למעשה אין הממשלה הנוכחית
מתפקדת בממשלה — לא היא ולא
קודמותיה. אין בה דיונים רציניים
לעומק, אין כה רוויזיה על קווי־מדיניות,
אין ביקורת על ביצוע־החלטות,
אין כה תיכנון לטווח־ארון־
— ואין כה שום גוף המסוגל
ככלל לעסוק ככל אלה.

צוות חדש בא תחת הצוות הקודם —
אך דבר לא השתנה. שום אתגר חדש —
החל בבעייה הפלסטינית וכלה בבעיות
המצוקה — אינו !זוכה בה בטיפול חדש.
הממשלה חייה כמו בעולמו של הגשש
החיוור — ״מיד לפה, מפה לפה, ומתחת
לשולחן...״

ש רו אהובה לבנה
והוא ׳משתוקה
להתחתן איתה
מבט ר א שון קישה לזהות בו את
£הבלש רודף הצדק שאפס, גיבור ה־סידרה
הטלוויזיונית. גם במבט שני ושלישי
צריך להתאמץ קצת כדי לגלות כי הגבר
הנאה וגבה־הקומה הוא אכן אותו גיבור
שחום־עור המבקר לאחרונה תכופות על
מסכי־הטלוויזיה בישראל, ואשר בא לכאן
להשתתף בהסרטת ג׳זיום (מקודם, יהלר
מיס).
ריצ׳ארד ראונדטרי בן ה־ ,33 לבוש מכנסי
ג׳ינס מהוהים וחולצת־טריקו כחולה,
שרוע נינוח על כורסה, בלובי של מלון

״יצחק היקר.״״

בין מאמיני ואתיסתים
בין השנים 1929—1935 היה משבר עולמי. מיליונים נהיו מחוסרי
עבודה וסבלו ממצוקה ועוני. מצב זה שימש קרקע טובה לקומוניסטים
ורעיונותיהם. מבחינה רעיונית עיונית יש קווים משותפים בין אלה
למאמינים, אבל ביסודו של הדבר יש ניגודים מהותיים. דוגמא :
בזמן ההוא נתקל כוהן״דת בהפגנה של ;מבוטלים. הם קיבלו אותו
במלים :״הנה בא הנציג של הקדוש ברוך ; איך האלהים שלך מרשה
ניצול וחרפת רעב מהעמלים כמוני ז״ כוהן־הדת הנבהל רק השיב :״אתם
צודקים״ .אם כך, השיב דוברם :״תצטרף אלינו, אם אתה גבר ולא
סמרטוט״ ,ברגע הזה בא רוח הקודש אל המאמין ונתן לו השראה.
הוא השיב להם :״גם לי יש שאלה אליכם: האם יצאתם היום בשלום
מהבית ז ז״ דוברם השיב :״זה ניתן רק לעשירים, ולא לנו, המנוצלים
והסחוסים״ .״תשמע,״ הגיב המאמין :״כמו שאתה רוצה שיתנהגו
אתכם המנהלים, כך תתנהגו אתם עם החלשים מכם, כגון בני ביתכם.
זה כל בשורת ישוע המשיח בשניה אחת״.
יסוד הרעיונות של אתיאיסטים היא תורתו של דרוין. למה היא
נמשלת: לג׳יפ אחד קרתה תאונת דרכים, וכתוצאה מזה הוא נהפך
ללא תשלום, רק מתוצאת מקרית: למכונית.
עוד !משל: צרור של ניירות נזרק מחלון. האם הם יגיעו באיזשהוא
סדר לארץ ן אבל ילד קטן בחצר יכול לסדר מהם איזה שהוא סדר
כמשחק. כנגד זאת טוענת תורת ההתפתחות: בתקופת זמנים ארוכים
;מאד אבל תוך זמן קצר יושמדו הניירות האלה על ידי הגשם והשמש.
ילדים משחקים בחוף ים והם שוכחים צעצועים שם. האם הכוחות
הטבעיים שפועלים שם, גם כן יכולים להרכיב אותם כמו הילדים ז
התורה של דרווין טוענת בוודאות שאכן כך: אולם במציאות יהרסו
הצעצועים האלה לחלוטין כבר בתקופה קצרה.
דוגמאות חיות: סוכן קומוניסטי פגש ברועה צאן, והתחיל לשוחח
אתו, ובמהירות הרגיש שהוא כלל וכלל לא היה טיפש. לכן ניסה הסוכן
להשפיע עליו ,״חברי, לך נעשה עוול של ;ממש מהחברה, בן אדם
כמוך עובד כרועה חיות״ .הוא ענה לו :״גם משה רבנו וגם דוד
המלך היו רועים כמוני — חבל עליך׳ /השיב הסוכן ,״שאתה עוד
מושפע מסיפורים פרימיטביים כאלה״ ,ופרש לו את תורת ההתפתחות של
המדע המודרני. אז השיב לו הרועה אני רואה במו עיני שזה לא
עומד במבחן הממשות. הנה תבט מסביבנו: אנו רואים כי לצמחיה
הרעה, הקוץ והרעל שולטים עכשיו בצורה בולטת. בכל הדורות לא לחמו
נגדם. אולם הטובים נאכלים מהר. תגיד לי כיצד יתכן אם כך, את
העובדה כי בכל זאת אין שינויים בתקופת הזמן של מאות בשנים
בצמחי בר ז אלא אם כן על ידי 1האלוהים״.
השליח הקומוניסטים פג שבכפר הנמצא בג׳ונגל בן המקום, שבשל
בשר בסיר גדול וקרא בספר התנ״ך. השליח ההוא שאל אותו :״חברי,
איזה ספר אתה קורא?״ ״את כתבי הקודש״ השיב לו הטבח .״איזה
סיפורים מיושנים מתקופת האין יודע״ ,ענה השליח .״אדוני״ ,השיב לו
הטבח ״לולא הספר הזה התנ״ך, הייתי עושה ממך מה שאבי עשה.
!הייתי עושה ממך עכשיו חתיכות ומבשל״.

סימין ברנו־

* תכן שהקש ששבר את גב הגמל
* סופק על־ידי ״פרשת סיים.״ לא הסי־גרייה,
אלא השבועון האמריקאי הנושא
־שם זה.
עורכי סיים הביאו למרחב מישלחת רמת־דרג
כימעט ללא־תקדים. המישלחת כללה
את ראשי החברות העיקריות של ארצות־הברית,
החולשות על .־ 257 מן ההכנסה
הלאומית האמריקאית. הם ביקרו במצריים
ובסוריה, התרשמו לטובה משני הנשיאים.
ביקורה בישראל היה שואה. הם יצאו
נעלבים, משוכנעים כי התייחסו אליהם כאל
דבילים, וכי פיטמו אותם בנאומים אוויליים.

היה זה כישלון נחרץ של ״ההם־
כרה״ — אולם מישרד־ההסברה
עצמו לא נגע בלל כפרשה זו, מאחר
שהאורחים היו אנשי־חוץ, טיפל
כהם מישרד־החוץ.

.״הציבור שומע שההסברה נכשלה,״ הת מרמר
יריב באוזני מקורביו ,״ואינו יודע
שמישרד־ההסברה אינו אחראי כלל להסברה
בחו״ל. למה לי לסבול מן הביזיונות שאיני
אחראי להם?״
יריב עצמו מסביר כי ההחלטה להתפטר
גמלה אצלו בהדרגה, זכי העיתוי נבע מכמה
שיקולים :
!• ענייני מישדד־ההסברה נכנסו למסלולם,
עם קבלת מישרדים, תקציב ותקן, וכך
תם השלב הראשון של התפקיד.
י• עוד מעט יתחיל ״מיבצע־קיסינג׳ר״
הדש, ואז יהיה קשה להתפטר, מבלי •שייחסו
לזה משמעות נסתרת.

ברגע האחרון נוסף על בך גורם
שלישי. כמיקרה נודע ליריב כי
ועדת־אגרנט עומדת לפרסם את
הדו״ח הסופי שלה. הוא הכין שאם
יתפטר לאחר־מכן, יחפשו את הסיכה
לבך כדו״ח זה, ובתקופת
כהונתו של יריב בראש אמ״ן.
משום בך היה עליו להתפטר בחיפזון,
לפני פירסום הדו״ח.

אחרי שמסר בסודי־סודות לרבין על
החלטתו להתפטר, ניסה ראש־הממשלה
למשוך את העניין. למרות שיריב הבטיח
לו כי לא יתקיף אותו ואת הממשלה, הרי
עצם ההתפטרות ירד עליו כמכה מסוכנת,
בשעה שממילא אין לממשלה יוקרה רבה.
אולם יריב עמד על דעתו, ואחרי שבוע
של שיחות העמיד את רביו בפני עובדה
מוגמרת, במיכתב שנפתח במילים ״יצחק

מה יעשה יריב עתה? הוא נשאר ח״כ.
״היתד. לי חודיה מעניינת, ואני רוצה לעבד
את הלקחים,״ אמר בהלצה לאנשים שציל-
צלו אליו, או שביקרו אצלו בביתו המרוהט
בטוב־טעם, בנווה־מגן, שם הוא חי עם
אשתו נחמה, שני בניו ושני חתוליו הסיא־מיים
הלבנים.

אחרי פרישת עזר וייצמן מצמרת
חרות, ופרישת אריק שרון מן הכנסת,
היה יריב האלוף השלישי
הפורש מתפקיד פוליטי כביר. עם
בל ההבדלים שכין שלושת האישים,
יש מבנה משותף אחד לשלושתם:
הם לא הצליחו להסתגל
לכאלאגאן השורר כחיים הפוליטיים
במדינה.

ג׳יניום, השחקן רוברט שו, כיצד להימלט
עם שלל היהלומים השדודים.
דיפלומט ומזין עיניו בנוף הירושלמי המקסים
הנשקף מבעד לחלון.
אהבה בשחוד־לבן
ך *ל-בךשקטפה ,״ הוא אומר.
אחרי שאתה קורא בעיתונים על
המצב במיזרח־התיכון, אתה חרשב שאתה
בא אל הר־געש. והנה, פה כל־כך שקט.״
מאוחר יותר הוא ניאות לספר כי בליל״
אמש, כאשר התחוללה סופה עזה, ניעור
בבהלה משנתו והסתתר מתחת למיטתו,
כשהוא לוחש בקול נפחד :״הו, אלוהים,
הם שוב התחילו עם ההפצצות!״
ובו־זמנית הירהר בשני ילדיו קלי וני־קול,
כאהובתו, השחקנית קאתי קרוסבי,
ליבנת־העור ובאפשרות -שאם תתפוס אותו
המילחמה במיזדח־התיכון, יהיה מנותק ל חלוטין
ממנה ומהכלבים והחתולים המשותפים
שלהם, שעליהם נשארה קאתי לש מור
בביתם שבבוורלי־הילס.
הסופה גם החזירה אותו שנה אחת לא חור,
אל יום סגרירי של חודש נובמבר,
עת נחת בנמל־התעופה של ביירות יחד
עם השחקנים ריי מילנד, מרי־ז׳וזה נאט
ומכם פון־סידוב, כדי לשחק בסרט כושל
בשם השגרירות. המראה שקידם את פניו
אז, בביירות, לא היה מלבב ביותר. היו
אלו ימי אחר־המילחמה, ונמל־התעופה
רחש חיילים, טנקים ונושאי־טילים.
ריצ׳ארד ראונדטדי, ככל שחקן זר המבקר
בישראל לצורך עבודתו בלבד, אינו
מתעמק ביותר בסיכסוך היהודי־ערבי. אר
תו לא מעניין במיוחד מי צודק ומי אינו
צודק. הוא בא לכאן כדי לעבוד, וכל מה
שמעניין אותו הוא לסיים את העבודה ולשוב
הביתה, אל קאתי שלו העובדת כעת
על תקליט אריך־נגן.
במבט •עצוב בעיניו הוא מודה כי הוא
מתגעגע אליה מאד׳ וכי הוא מרגיש נורא
לבד. זה־עתה שג ממכסיקו, שם שיחק

ושאנטוכלהטתו

בהפסקה בהסוטה, מציג ויציאת ראננדטדי העוויות עוינות לעיני המצלמה

גורדון פארקס חיפש שחקן חדש ובלתי-
ידוע לתפקיד הראשי בסרט שאפט. טעמיו
של הבמאי היו עימו, אך הסיבה המכ ריעה
ביותר לחיפוש אחר כוכב אנונימי,
מודה היום דיצ׳ארד, היתר. פשוט חוסר־תקציב.
שאפט
הפך להיט בן־לילה. תוך זמן קצר
ביותר כבר נישא השם שאפט בפי כל.
המוסיקה של אייזק חיים לסרט, שהיה
מלזהק על טהרת בני הגזע הכושי, זכתה
בפרס האוסקר באותה שנה ושאפט הפך
לא רק סרט להיט כי אם גם תקליט רב־מכר.
מייד
אהד־כך באה •ההצעה לשחק בסרט
נוסף בסידרת שאפט. ראונדטרי, עדיין
מסוחרר מן ההצלחה הבלתי־צפוייה, הסכים
מייד. כך נולדה יצירה נוספת א־לה
שאפט, שגרפה רווחים באותו היקף.
שאפט מיספר שניים הביא לריצ׳ארד
ראונדטרי הצעה נוספת. הפעם — סידרת־טלוויזיה
שלמה שגיבורה הוא, כמובן,
שאפט האגדי, ההופך עולמות — הכל למען
הסדר הטוב והצדק האנושי.
הסידרה הזו מעייפת את ריצ׳ארד כהוגי.
בניגוד למצופה, הוא אינו מרוצה כלל
מכך שהיא מוצגת כעת בישראל. נמאס
לו, פשוט נמאס לו. כבר אחרי צילומי
הסרט השני בסידרה הטלוויזיונית הבין
כי עשה שגיאה, וכי הוא שונא את שאפט
השחקן האנגלי רו — שהביא לו את הפרסום והתהילה —
1111ל 1 * 71

ברט שה מטובי ה שינאת־מ׳וות ממש. החלטתו הבאה בתור
שחקנים בעולם, מקבל הוראות ממנחם היתד. לשנות את דימויו האישי בעיני
גולן, בסרט שבו הוא מגלם את הקהל, ויהי־מה.
ראש כנופיית־השודדים והמוח המתכנן.
כצעד ראשון מחק את השפם ; צעד שני,
קיצץ את שערותיו ! צעד שלישי — המים
בסרט בשם ששת, על חייו של ררביבזון כמה קילוגרמים מיותרים. והרי הוא, המוצר
המוגמר: יפה־תזאר, תמיר, צנום ומקקרחו,
לצידו של פיטר או׳טול.
״העבודה עם פיטר או׳טול,״ אומר רי -סים — השחקן ריצ׳ארד ראונדטרי.
הדבר האחד הטוב שהביאה לו סידרת־צ׳ארד
,״היתר. חודיה. כשאני פוגש בבן־
אדם, אני פתוח אליו. קודם־כל אני מציע הטלוויזיה בכל־זאת, ובכך הוא מוכן להולו
את עצמי. אם הוא מציע לי את עצמו, דות, היה השחקנית קאתי קרוסבי, שניכר
הרי יש לנו בסיס לידידות. אבל אם הוא בו בעליל כי הוא אוהב אותה מאד•
תוכניתם הקרובה של זוג השחקנים
מעמיד־פנים, העניין אבוד. אני יודע שאני
המאוהב היא להתחתן ולהוליד ילדים.
פיטר או׳טול נחשב אדם קשה. אבל
התייחסתי אליו מלכתחילה כאל בן־אדם ,״ניסיונם של ידידי הטוב ביותר השחקן
לא כאל כוכב. לכן, הקרח בינינו נשבר סידניי פואטייה, ושל אשתו ג׳ואנה שיט־קוס,
הוכיח שילדים מעורבים הם מהיפים
מייד.״
והמוצלחים ביותר,״ אומר ריצ׳ארד.

הי ל שלוש קומות מתחת ללובי של ה מלון,
בחדרי־השירותים של קומת הב
ד לי ל ה
חנויות במלון, מפורקד הבמאי הישראלי
מנחם גולן לכל אורכו על הריצפה, ומחרה־ך*
וכבו של ריצ׳ארד יראונדטרי דרך מחזיק אחריו הצלם אדם גרינברג. הם
לפני כארבע שנים׳ שעה שהבמאי מצלמים את סצינת חדד־הנוחיות של הסרט

שגיבורה הראשי, במיקרה זה, הוא השחקן
הבריטי רוברט שאו. בין צילום לצילום
מספיק רוברט שאו גם להתפעל מפסטיבל
מרי יור בטלוויזיה הישראלית.
מרי יור היא אשתו של השחקן, והיא
שוהה איתו ועם בנו איאן בארץ.
,״הסרט שראינו בטלוויזיה כאן עלה לי
בבריאות,״ מספר שאו ״הוא היה כל־כך
גרוע, עד שמרי ואני חיסלנו בקבוקי
ויסקי רבים כדי לשכוח מה שראינו. הסרט
הבא בפסטיבל הזה אצלכם הוא הרבה יותר
גרוע מהראשון, ומי יודע מה יבוא אחריו,״
הוא מסכם בחיוך ממזרי.
רוברט שאו, עסוק בעצמו ומרוכז מאד
בתפקיד, משנן את הטכסט לפני כל סצינה
ומנצל כל רגע פנוי כדי לנוע על הכיסא
הנושא את שמו, נוסח הוליבוד. הוא ידי דותי
מאד עם אנשי הצוות, מחזר אחר
המלבישה, מרים את הבמאי מנחם גולן
בידיו, ומשתף־פעולה עם עיתונאים. הוא
שופע מחמאות לשחקן הישראלי: שייקר,
אופיר, המשחק לצידו בסרט .״שחקן מצויץ
״,הוא אומר ,״שחקן מצויץ.״

במיסדרונות מלון דיפלומט. המישטרה
בעיקבות שודדי־היהלומים.
ראונדטרי וברברה סי־גאל, יחד עם פרי
הקטן, ממהרים להיכנס למכונית הממתינה
להם בחוץ. הם נוסעים למישחק־הכדור־סל
ישראל־שוודיה. רוברט שו עולה לחדרו
שבמלון כדי לראות את אשתו ובנו.
מאוחר יותר יירד אל הבאר כדי ללגום
כמה כוסיות, ככל אנגלי הגון.
הבמאי מנחם גולן עדיין מתרוצץ בשטח,
דואג שהכל יהיה בסדר. אריק, המסיק-
בפועל, מחלק כסף, בי אף אחד — כידוע
— אינו עובד חינם. רק צ׳ין־צ׳ין הזקן והטוב,
איש־הקולנוע הוותיק, נמצא בכל המקומות
בעת־ובעונה־אחת ומחלק תה וקפד,
לכל דורש.
תם יום־צילומים נוסף.

מנ ח ם גולן —
איש חדש
^ • א ו וי ר ה על בימת־ההסרטה רגועה.
ן | מ ש הו קרה, כנראה, גם לבמאי גולן.
לא עוד גערות בנוסח ״אצלך בתעודה
כתוב שחקן, או סנדלר?״ לא עוד צעקות
לעבר הצוות הטכני. מנחם גולן החדש, הרגוע,
מחלק הוראות מדוייקות בקול שקט,
דואג בין השאר גם לעניינים הטכניים,
ונענה ברצון לבקשתו של גדי דנציג,
עוזר־הצלם, לשמש לרגע כניצב כדי ש אפשר
יהיה לכוון את המצלמה.
מחוסרת־עבודה בינתיים, מסתובבת בשטח
גם ברברה סי־גאל, יחד עם
בנה הקטן, פרי. היא משוחחת בחופשיות
עם הטכנאים ועם השחקנים. ברברה לא
קראה מה שכתבו עליה בעיתוני ישראל,
גם לא מה שכתבה עיתונאית מסויימת
אחת. חברי־הצוות הישראליים, לעומת
זאת, קראו. הם, שברברה אהובה עליהם
במיוחד, החליטה להחרים אותה עיתונאית,
סירבו לאפשר לה להיכנס לבימת־הצילו־מים
לצורך כתבה.
השעה כבר שמונה בערב, אך המצלמות
עדיין מטרטרות. ריצ׳ארד ראוגדטרי ורו־ברט
שו, ואחריהם שייקה אופיר, אריה
מוסקונה זהמפיק־בפועל אריק דיכנר, המשמש
גם בניצב, מבצעים ריצת־מאראתון

המכניס

ידידות התרקמה על
בימת־ההסרטה בין
ברברה סי־ גאל, האמריקאית ההיפית, לבין
שו, השחקן האנגלי הוותיק והמוליד׳

הביזור החונש

החזון הופך למציאות
והדמיון לעובד ה בסרט המדע העובדת

רוקה
א £ £א 0ז א 30¥1.£

צאק

,גוזר

צדדטון די טיילור
הסטון י •או4
הצגת בכורה ארצית

אדוארדג׳י

קונור קוטן ר!ביגם ון

קולנוע ״דקל״ ורא 7.80 - 9.30-
חנייה בשפע צמודה לבית-הקולנוע
נדביס ו1ד*ן דשעש1!1ג0
1ע*י תעודזמ-יוחיזין
ופל סוגי כלבים וגורים בריאים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פג־סיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער־בעלי־חיים, תל-
אביב, רח׳ סימח 0נ, יפו.
סל 827621 .־•03

לפני שיטילו מס
על חצחוק .
בואו להתבדר עם
ג׳יימס ין אן
אלו איקיו
בקומדיה המשגעת

״המ שטרה
משתוללת״
? 1:661(16 311)1 1116 8630
הצגת בכורה ארצית
בקולנוע ״בן יהודה,,
תל־אביב

מי ב צו! מיו חד ל חיילי ם
כל חייל שיחתום בחודש פברואר מנוי על

. .העולה 1ה ״

יקבל השה של 40 אחו!
השבועון יישלח רק לדואר צבאי

עיסו• במרור המרכז

(המשך מעמוד )13
הצליח תמיר לזכות בשני ניצחונות גדולים
במילהמתו על הירושה: מכונות־הכתי־בה,
ונערות המרנז־החופשי.
לגבי מכונות־הכתיבה היתה מילתמת־החלוקה
קלה. בידי המרכדהוזופשי ארבע
מכונות־כתיבה שלמות: שלוש בתל־אביב,
ואחת בירושלים. תמיר קיבל שלוש ובידי
שוסטק נשארה אחת.
אולם לגבי הפקידות, אשר לפחות שלוש
מהן הן בחורות יפהפיות, היתה המיל-
חמה קשה יותר, כאשר תמיר מסרב לוותר
אף על חזית אחת מהארבע.
לגבי מזכירתו האישית, נורית חפץ, נערה
בת־ימית, המתגוררת בדירה פרטית
שלה יחד עם אחותה, לא היה כל ספק.
ברור היה כי היא נשארת עם תמיר. ביום
הפילוג הסתובבה נורית במיסדרונות הכנסת
כשהיא חיוורת, ועיגולים שחורים
תחת עיניה. כמו הבום שלה, הבינה את
משמעותו החמורה של הפילוג לגבי תמיר,
והדבר פגע בה קשה.
הפקידה עליזה מסילתי, נערה בריאת־גוף
וגבוהת־קומה, הוכיחה בעבר את נאמנותה
לתמיר, כאשר נעלה מגירות ב־מישרד
הראשי ומנעה משוסטק כל גישה
אליהן. גם לגביה היה תמיר בטוח.
הפקידה השלישית, חנה דסה, צעירה
גרושה, המתגוררת עם הוריה ברחוב אי-
דלסון בתל־אביב, לא יכלה להביע את
נאמנותה לתמיר באופן אישי, מאחר שהיתר
רתוקה למיטתה אחרי תאונת־דר־כים.
אולם, כאשר טילפן אליה תמיר,
מיהרה לבשר לו כי היא נשארת איתו.
אד לתמיר היה ידוע על פקידה נוספת,
זו של סניף ירושלים של המרכז־החופשי,
גלי גילעד. גלי אינה מפורסמת
כמו שלוש האחרות, משום שהיא מעדיפה
לעבוד במישרד במקום להתחכך בחב־רי־כנסת
ובאישים חשובים, אך היא לא
פחות יפה מן האחרות.
עוד לפני שנפגש תמיר עם שוסטק
לשיחה מסכמת, הוא הזמין את גלי לשיחה
במיזנון הכללי של הכנסת, וניסה להש פיע
עליה להישאר איתו. גלי הודיעה לו
כי היא מעדיפה את שוסטק ואולמרט על
פניו ועל־פני נוף, והופיעה באופן הפגנתי
למסיבת־העיתונאים שערכו שניים
אלה בכנסת.

(המשך מעמוד )21
העניין עם חמישטרד, וקילקל את כל העסק.״
למישטרה יש גירסה שונה לחלוטין
לגבי מה שהתרחש במכוגי-ד,עיסוי של
״אדם״ ,הוא ירמיהו ענתות. כשהביאה
הפישטרה את ענתות עצמו, יחד עם שתי
הנערות אותן הוחלט להביא בפני שופט,
ואשר שמן נאסר לפירסום מחשש שמא
יתנכלו לתייהן, טען החוקר המישטרתי,
רסר״ יחזקאל נחום, בפני השופט:
״תפסנו במקום לקוחות. מפי הלקוחות
התברר ני במקום נעשו עיסוי ואוננות
תמורת 100 .לירות, עיסוי ואוננות נאשר
הבחורה ערומה תמורת 150 לירות, ומגע
מיני תמורת 200 לירות. נחקר לקוח שבא
במגע מיני תמורת 200 לירות.
״חקרנו ארבעה לקוחות שעשו עיסוי

ת ק לי ט
חינ ם
ך* מיר יושב עדיין על הטלפון ועד
* 1רך מאות שיחות עם חברי-התנועה,
ומשפיע עליהם להצטרף אליו. הוא אינו
חוסך את שיבטו משוסטק, וטוען נגדו
שהוא :״פלגו, שמעולם לא תרם שום דבר
לכנסת. חבר־כנסת גרוע. אם היה לו
מוסר, היה פורש מהכנסת ומחזיר את
המנדט שלו.״ ואילו הקללה הגדולה ביותר,
לדעת תמיר, שאותה הוא משמיע
נגד שוסטק, היא :״חרות׳ניק.״ לגבי אול-
מרט מודה תמיר כי :״הוא בחור מוכשר,
אבל לא-ישר ותקע לי סכין בגב, רק
בגלל זה שביכרתי את עקיבא על־פניו.״
אולם גם שוסטק אינו טומן ידו בצלחת.
על תמיר ידע להגיד השבוע:
״הוא בור חסר-תרבות. מעולם לא קרא
ספר טוב, שחצן וקמצן.״ צעיר חברי-
הכנסת, אהוד אולמרט, מצטרף גם הוא
להשמצות, כשהוא מפנה את חיציו לעבר
חבר־הכנסת הצעיר האחר, עקיבא נוף,
הידוע גם כזמר .״הוא בדרן ממדרגה
שלישית. לא מסוגל להיות עצמאי לדקה
אחת, מוכרח תמיד לשרת מישהו.״
עקיבא נוף עצמו לא היה שותף למיל-
חמת-ההשמצות בין הבום שלו לבין שני
הפורשים. בשבוע-הפילוג בילה נוף ירח-
דבש בשארם־אל־שייו, וכשהוזעק על-ידי
תמיר חזרה לתל-אביב, מיהר למשכיר
לצרכן, לראות כיצד הוא מצליח בעסקיו.
חנויות המשכיר לצרכן פתחו במיבצע־מכי-
רות מיוחד: לכל הקונה 2תקליטים מוע נק
שי חינם — תקליט ארידנגן ובו
שנים־עשר שירים בביצועו של נוף, כאשר
השיר הראשון הוא שיר־פירסומת להמש־ביר
לצרכן.
ברור כי הדי הפילוג במרכז-החופשי
יעסיקו את העיתונות עוד זמן רב, כאשר
אף אחד מארבעת חברי־הכנסת לא יחמיץ
הזדמנות להשמיץ את יריבו או להגיב
על השמצת יריבו עליו.
עדייו לא ברור עד כמה יוסיף הפילוג
הזה לדמוקרטיה הישראלית, אד אין ספק
שחוא יספק הרבה צבע לשיחות יושבי
מיזנודהכנסת, וכותרות למדורי הרכילות
בעיתונים.

נערת־עיסוי ברזילי
המישטרה מאשרת
עם אוננות תמורת 100 לירות. נחקרה
בחורה שעבדה במקום. גם נתפס ושוחרר
הגיזבר. תפסנו כספים, ותפסנו את היומן
של הגיזבר. באמצע החיפוש הופיע ירמיהו
ענתות וטען כי הוא דק שובר הדירה.
נתפסו מטליות, ושלחנו אוחו לבדיקת זרע.״

__ איפ ה
אלי בולקין?
ך * שלג זח הטיל התובע לחלל אולם
1בית־המשפט פצצה, המסעירה עתה
את כל העולם־התחתון של תל-אביב .״ל-
מישטרה ידוע,״ טענה המישטרח ,״כי לענתות,
שהוא בעל עבר פלילי עשיר,
יש שותף נוסף. השותף הוא אלי בולקין.״
אלי בולקין היה גיבור פרשת רצח
שושנה פליגלמן בת ה־ ,16 אשר הסעירה
בזמנו את הארץ כולה.
בסופו של מישפט יצא בולקין זכאי,
אולם שמו ידוע היטב הן לעולם התחתון
והן לבלשי המדור המרכזי.
המישטרה עדיין מחפשת את בולקין.
ירמיהו ענתות נעצר ל 10-ימים, למרות
התנגדותו של עורד־הדין שלו ישעיהו
לויט, ואילו שתי הצעירות שנתפסו יחד
עם טילביה הובאו בפני שופט, ושוחררו
בערבות עד למישפטן.
מזלה של סילביה, הבחורה מעפולה,
האיר. תודות לכך שבעלה היה שוטר,
היא שוחררה ואפילו לא הובאה בפני שופט.
לשאלת כתב העולם הזה, הגיב סגן-
ניצב משד, שרף, דובר מישטרת מחת
תל-אביב :״לא הבאנו את סילביח בר זילי
לבית־המישפט אחרי שהיא נעצרה
ונחקרה, מפני שהיא חדשה. כך אנו נוהגים
גם לגבי בנות חדשות אחרות. היא
לא היתר מוכרת לנו מקודם.
״אשר לבעלה, רחמים בחילי — הוא
התחיל לעבוד במישטרה ב 13-בדצמבר
,1974 והתפטר ב־ 27 בחודש ינואר .1975
לולא התפטר, היינו מפטרים אותו.״
העולם הזה 1953

ב ס די סז
סישפט

הקרב על ה ה סג ר ה

א![א115₪יו

החל הש?ב המהדיע
במישפמו שר יוזם
אחת מפרשיות־התרמית
הגדולות שד דורנו

עדייו קשה לדעת מה היה היקף פעילותו׳
£ך ידוע בבר שרוברט פסחוביץ היה
יוזמה של אחת מפרשיות־התרמית הגדולות
של הורנו.
על חלקו המכריע בפרשה זו מבקשת
עתה ממשלת שווייץ ממדינת ישראל להסגירו
לידיה. הוא מבוקש על כך שהוציא
במירמה 10 מיליון פרנקים שווייציים מן
הבנק השני בגודלו בשווייץ, יו־בי־אס.
הקרב על ההסגרה החל כשנה לאחר שנסתיים
השלב המוקדם, ניסיונו של הבנק לקבל
את כספו חזרה. היח זד. ניסיון שהצליח רק
באורח חלקי. נציגו של הבנק בישראל, ע ד
רן־־הדיו אליהו מירון, הצליח לשים ידו
על רכוש של פסחוביץ המוערך בשני
מיליוני פרנקים, כולל וילת־הפאר שלו
בסביון.
גיוס העיתונות. לקראת המערכת ח-
מישסטית המתרגשת ובאה, מגיים פסחוביץ
את כל האמצעים שברשותו. בין השאר
הטיל על איש יחסי-ציבור מיוחד להשפיע
על עיתונאים, כדי שיכתבו נגד הסגרתו
לשווייץ.
כך, למשל, לפני שנכתבו דברים אלה,
סנה כתב העולם הזח אל פסחוביץ בבקשת
תמסח. שעות אחדות לאחר־מכן טילפן
אל הכתב אלי ניסן, עורך התוכנית מוקד
בטלוויזיה. ניסן סיפר כי שמע מפסחוביץ
על הדברים העומדים להתפרסם בהעולם
הזה, ואמר כי ברצונו להסביר לכותב את
ההיבטים השונים של הסגרה לשווייץ.
גיסן סיפר לכתב כי בשעתו טיפל בבעיות
ההסגרה, לצורך כתבה בטלוויזיה,
טיפל גם בפרשת פסחוביץ דחוא מכירה
היטב. סעת, אמר, הוא מוכן להעמיד את
החומר שאסף לרשות הכתב, כדי להקל
עליו.
כתב העולם הזה, שמאז החל אוסף חומר
על הנושא היה !מוטרד בשעות הקטנות
של הלילה בצילצולי־טלפון עלומי-שם,
פנה אל דן שילון, מנהל מחלקת־החדשות
בטלוויזיה, וביקשו לבדוק את דברי ניסן.
שילון השיב כי בטלוויזיה אין כל תוכנית
העוסקת בהסגרה, אף לא בשלבי הכנה,
אם־כי ייתכן שבשעתו טיפל ניסן באיסוף
חומר בנושא זה.
בבית־המישפט יזדקק פסחוביץ לטענות
מישפטיות, שאותן יציג פרקליטו, אליקים
העצני. טענתו העיקרית !תהיה, כי פסחו-
ביץ לא עבר כל עבירה לפי חוקי שווייץ.
הוא אף הביא עד-מומחה משווייץ, כדי
שזה ישכנע את בית־המישפט בטענתו.
זיוף ציורים ושטרות. בקשת-ההס-
גרה השווייצית היא בצורת ספר עבה, ה מכיל
תצלומי מיסמכים רבים. הבקשה
מספרת בי בין חודש נובמבר 1968 לבין
אוגוסט 1969 הוציא פסחוביץ במירמה כספים
מן הבנק יו־בי־אס, בציריך ובמקומות
אחרים בשווייץ.
את הסכום העיקרי ( 10 מיליון פרנק)
הוא משך מן הבנק כנגד עירבון שהפקיד
בו. עירבון זה היה תמונות, בצירוף אי׳שור
של מעריך ידוע. שוויים של הציורים, לפי
חוות־דעתו של המעריך, היה גבוה מן
הסכום שמשך פסחוביץ מן הבנק. אך באשר
נבדקו הציורים, מאוחר יותר, הת ברר
כי הם חסרי-ערך, ולכן לא קיים כלל
העירבון כנגד סכום־העתק שמשך.
פרשת הציורים קשורה בפרשה אחרת,
שטרם פורסמה, ואשר היא שהביאה לגילוי
התרמית. בהתאם לעדות שבבקשת־ההסג־רה,
עסק פסחוביץ גם בזיוף שטרות של
חברה קנדית גדולה. יחד עם ישראלי
אחר, בשם משה בר-סהרב, ואיטלקי בשם
לואיג׳י דיליאונה, זייפו השלושה 22
שטרות של החברה הקנדית טריידרס
גרום, בסך בולל של 2.2מיליוני דולרים,
והגישום לבנק.
פסחוביץ טוען כי הגישם לגוביינה, וכי
לא ידע כי הם מזוייפים. התביעה, מצידה,
טוענת כי !נתן את השטרות כעירבון נגד
כסף שמשך. זייפן־השטדות לואיס-פיליפ
קמוריאנו העיד בבית־המישפט בשווייץ כי
זייף את השטרות עבור השלושה, שאותם
הכיר בקפה סברה בפרנקפורט, ואשר אט-
(המשך בעמוד )31
העולס הזח 1963

לנמל אילת רחשים שבחם עד גיל ,35
אחר, שיחת צבאי
נבעלי כנשר תפני ט 1ב
למק צו עהסחאהת.

בעבודה ז 1תנבל להגיע
למשכורת ממוצעת של 1,500.-ל־י
נטו לחודש.
ישנה אפשרות להכנסה נוספת
על ידי עבודה בשעות נוספות.
מגורים וארוחות יינתנו לך
בבית הנמל! (מלו!) במחיר מינימלי
בך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן עזרה בדיור לאחר תקופת נסיון.

1וא שוח
עסואיות

כמו כן ד רו שי ם
מחסנאי ם

בעדידיעה בעברית ובחשבון.

המעונינים לעבוד בנמל אילת
יפנו בכל יום שישי
בין הששת 12.00-9.00
למשרד הראשי -רשות הנמלים
בית סעיא, דרך פתח־תל!וה 74 תליאביב.
סוטה * חדר אי׳

נא להביא תעודת זהות
ופנקס מילואים.
ניתן גם לפנות בכ תב
ל מ חר כח־אדם
נמל אי ל ת -ח. ד ,37 .אילת.

לשכת הפרקים הממשלתית

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
חד״ר

קי א

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

חקויטיס ראספניס 0
חיסול מלאי
תקליטים קלאסיים 0
תוצרת חוץ

מ חי ר מיו ח
די 0
19.75ל״י במקום 45ל״י 0 גינובורג מוסיקה
לח׳ אלנבי ,48 תל־אביב

טל 57773 .

רוצ הלדעתעל
מה מדב רי ם כו ל ם?

את שנ״ים

ספרן החדש של

ארנון הדר

הספר שאתה חייב לעצמך!
המהיר הקטלוגי 20.-ל״י
מחיר מיוחד לתקופה מוגבלת 16. -ל״י

להשיג החנויות הספרים או ישירות כ״ם פריית מן ןריכ״,
ת.ר 20208 .ת״א כצירוף המחאה ע״ס — 16.ל״י.

נו נועדת ההסברה הפלסטינית:
סיפור. הסיפורים הם, לכאורה, תמימים,
לקוחים מאגדות העולם ומישלי־העמים.
הם מלווים באיורי־גראפיקה מודרניים, המושכים
תשומת־לב מיידית. הקורא הנוטל
אותם לידו אינו מבחין בלל שמדובר כאן
בתעמולה כלשהי.
הנה, למשל, החוברת הנושאת עליה את
השם: היונה הלבנה. וזו לשון הטכסט המלווה
את ציוריה הצבעוניים :״יונה

ברגע זה הגיע למקום חתול שחור, .על
מד, אתם מדברים?׳ שאל החתול, .האם
ראית יונה לבנה קטנה?׳ שאלה אותו היונה,
.הלוואי שהייתי רואה,׳ אמר החתול,
,משום שאז היא היתה כבר בקיבתי,.
היונה המשיכה לעוף. כאשר ירדה החשיכה
חזרה היונה לקינה ושם, להפתעתה,
מצאה את בתה. צהלה היונה , :את כאן !
היכן היית כל הזמן?׳ השיבה היונה הק-

0 £11 .־1£109 £ ¥46.1¥^ 1*16 1ו< 1ס9 £1\1־91$ 8181

סיפור הסוס

שני ציורים אלה (למעלה ומשמאל) לקוחים מתוך חוברת
ציבעונית תמימה, המספרת את סיפור הסוס שהסכים
לוותר על חרותו ולעבוד למען סוחר. בסופו של דבר ניסה הסוחר ללמד את הסוס לעבוד
מבלי לאכול. מוסר־ההשכל בסופה של האגדה :״אם הפכת לעבד פעס— תהיה עבד תמיד.״

ך* יו זמנים שהביטוי ״עבודה ערבית״
9ן היה ביטוי של בח ולעג. הרבה מאלה
הנוהגים עדייו להשתמש בביטול בביטוי
זה, היו משנים את דעתם ומוש-
גיהם, אילו ראו את ה״עבודה הערבית״ הנעשית
בעולם בתחום ההסברה והתעמולה.
אירופה מוצפת כיום בתעמולה ערבית.
מרביתה תעמולה מתוחכמת, קולעת, המדברת
אל הלב והמוח. והמשתמשת באמצעים
פשוטים וישירים. אין היא עוסקת
בגיבוב של דברי־הסברה, פרשנות והיסטוריה
משעממים, כדרך ההסברה היש ראלית.
היא פונה אל האיש הפשוט ברחוב,
אל ילדי בתי־הספר, בצורה משובבת־עין
ומעוררת״דימיון.
הלהיט האחרון בתחום זה הוא שורה
של סיפרונים זעירים, צבעוניים, הנראים
כמו סיפרי-ילדים. כל אחד מהם מספר

לבנה נחתה על גדת. הנהר כשהיא מתייפחת
בקול. ראתה אותה דגה ושאלה
אותה, :מדוע את בוכיה? האם אינך חשה
בטוב?׳ השיבה לה היונה׳ :אני בוכה
מפני שכאשר חזרתי אל קיני, לא מצאתי
בו את בתי. אני מפחדת שהיא תעתה
בדרך הביתה.׳
,אני אעזור לד, ואחפש אותה בנהר,״
אמרה הדגה, .תודה לך, השיבה היונה,
,אבל את לא תמצאי אותה שם. ציפור עם
שתי כנפיים לא תוכל לחיות במים.׳ המשיכה
היונה לעוף ולחפש את בתה. היא
עפה מעל לשדות. לפתע ראתה חמור אובל
חציר. נחתה היונה לידו ושאלה אותו אם
ראה יונה קטנה, .איזו שאלה טיפשית׳
אמר החמור, ,האם ראה מישהו אי-פעם
חמור המסתכל לשמיים? אני מסתכל תמיד
לאדמה, בדי לראות היכן צועדות רגלי.׳

/ 5 110)16) )?16 )11591״ 6ל 513)19(1) 6 ) 6) 1 6 01111100ז 1116א
( 131<65 66 ) 1001ע 1 61״ ) 1.3601ו?/130י 1ז) 6נ 1ז \ 0
^ 0 1 3 ) 6 111511600110160 1( 11) 0116) .161* 1511 01111)1) 6 )1
) )1)1) 16) ) 116 6 )1|( 116011501 01 3 ? 3165) 1) 1130 0 6 0 1 0 0 ) 3

:ס) 16נ 31ץ 3ק 601<5ו 4/131)6 0

התליין

מודעה של הליגה־להג־נה־יהודית
מבליטה את
חהבדל בין ההסברה היהודית לערבית.

— 30י

האונה בא

ציור זה לקוח מתוך חוברת־הסברה פלסטיות המופצת ברחבי
העולם והמעידה כיצד גייסו הערבים את כל אמצעי־התעמולה
המודרניים לרשותם. בסיפור, הנושא את הכותרת ״הארבה בא * אין תעמולה ישירה.

טנה, :ברחתי מהבית.׳ ,איד יכולת לברוח
מאמך האוהבת אותך ן׳ שאלה האם היונה.
,רציתי לראות את העולם ולזמן־מה אי בדתי
את דרכי,׳ אמרה היונה הקטנה.
,ואיך מצאת את דרכך חזרה לקן?׳ שאלה
האם, .באמת אינני יודעת,׳ השיבה היונה
הקטנה. הסבירה היונה לבתה , :כל אלה ש עזבו
את בתיהם ואובדים, יוכלו לחזור,
מ שו םשאהבתםלבתיהםתביאאותם חזרה
לקיניהם׳.״
עד כאן לשון הסיפור הילדותי, ללא
פרשנות, ללא מוסר־השכל מוכתב. רק כ־שמבחין
הקורא ביוצרי החוברת ובהוצאה
שהוציאה אותה לאור, הוא יכול להבין
כי מדובר כאן בתעמולה פלסטינית. תאמר
זכריה כתבה את הסיפור. עבדאללה ריז-
חאללה עיטר אותו, וההוצאה שהוציאה
אותו ומפיצה אותה ברחבי תבל היא הוצאת
דאר אל־פאתה אל ערבי בביירות.
ייתכן שסיפורי אגדות הילדים, כמו סינ דרלה,
שילגיה וסיפור השפן הקטן ששכח
לסגור את הדלת, משמשים אומנם לצרבי
חינוך במחנות הפליטים הפלסטיניים, כפי
שטוענת ההוצאה לאור. שכן כמה מאגדות
אלה מסתיימות בלקח ברור: זכותו של
הפלסטיני היא להילחם על ביתו.
אולם החוברות המהודרות, שאי-אפשר
לא להתפעל מהן, מופצות ברחבי־העולם
באנגלית, בצרפתית ובספרדית ״להנאתם
של ילדי העולם,״ כפי שכותבים מפיצי החוברות.
אין ספק: חומר תעמולה מסוג זה
וברמה כזאת מצריך משאבים אדירים.
אולם מילבד ההשקעה הכספית ניכרים
בחוברות־התעמולה המוסוות כסיפרות-יל-
דים תמימה גם הרבה כישרון, תיכנון, מח שבה
והבנה פסיכולוגית.
פעם היו תכונות מעין אלו מודבקות אוטומטית
לג׳ניוס היהודי. היום יכולה ההסברה
הישראלית והיהודית בעולם ללמוד
הרבה מ״העבודה הערבית״ הנעשית בתחום
ההסברה והתעמולה.

במדינה

״לתרנגולת יש בית. ביתה של התר־נגולת
הוא הלול״ כך פותחת חי׳
פלסטינית צבעונית,
ברת תעמולה
מאויירת בגראפיקה מודרנית, שבמבט
ראשון אינה נראית כלל כחומר־תעמולח.

״לשפן יש בית. ביתו הוא המאורה״,
נמשכת המעשייה, הנראית כסיפור-
לילדים .״לסוס יש בית. ביתו הוא
האורווה. החתול אוהב לשוטט ברחובות,
אבל גם לו יש בית שאוהב וגאה בו.״

(המשך מעמוד )29
רו לו כי הם עוסקים במסחר עם ישראל.
פרשה זו התגלתה כאשר שלח הבנק
את השטרות לבדיקה לחברה הקנדית
ונתגלה כי הם מזוייפים. בעקבות זאת
נבדקו גם הציורים ונתגלו כחסרי־ערך.
עקיפת העיקול. פסחוביץ הגיע ארצה
ופתח חשבון משותף לו ולאשתו אל-
זה, בבנק לאומי בכפר־סבא (שם התגוררו
הוריו) .חשבון זה מורד, על העברות של
מיליוני פרנקים במזומן לגרמניה, עבור
אישים שונים •.ביום בו הוטל עיקול על
רכושו, הועברו 200 אלף מרקים לגרמניה.
פסחוביץ התגורר בסביון, בווילה מפוארת
שלא היתד. רשומה על שמו, והחל
עוסק בעסקים שונים. הוא ניראה לעיתים
תכופות במיסעדה המפוארת אל־סיד, ש-
שופצה בסך של 200 אלף לירות. אולם
המיסעדה רשומה על שם חברה בשם
ל. אי. ה .קונטיננטל, שפסחוביץ אינו מופיע
בה כלל.
מגהל־המיסעדה העיד כי הוא מקבל
.הוראות מעורך־הדין חיים מאירי, שהוא
*עורו־הדין של פסחוביץ. סופר גם, כי
ברכישת אל־סיד עסק ישראלי בשם מרסל
הורוביץ מפרנקפורט, שהיה מעורב, לפני
חודשים אחדים, יחד עם פסחוביץ, בהבא תי
ארצה של הקבלן הבורח אברהם גונן.
בחודש ספטמבר 1973 קיבל בנק יו־בי־אס
צו־עיקול על כל רכוש של פסחוביץ,
לשם החזרת הכספים. בין השאר עוקלו
חפצי־ערך שונים שנמצאו בווילה בסביון.
אד זמן קצר לאחר־מכן הבריח פסחוביץ
חלק מן החפצים המעוקלים למיסעדת
אל־סיד, הכנים במקומם לביתו חפצים
אחרים, חסרי־ערך.
השלב המכריע. הדבר נודע לעורך-
הדין מירון, נציגו של הבנק השווייצי,
וזה הגיש קובלנה פלילית נגד פסחוביץ
ונציגיו, על הברחת רכוש מעוקל.
המישטרה פתחה בחקירה שיכלה לגרום
לצרות רבות. פסחוביץ התפשר עם נציג
הבנק, הסכים לתת את הווילה (שלא
היתר, רשומה, כאמור, על שמו) ,ועוד
רכוש, תמורת ביטול הקובלנה.
בימים אלה החל מתברר בבית־המ״שפט
המחוזי בתל־אביב, בפני השופטת חנה
אבנור, שלב־ההסגרה במישפטו של רובוט
פסחוביץ. שלב זהי עשוי יהיה להכ-
ייע את גורלו.

כנסת
11 טווו י מו־־ ס ח
״לכל אחד יש בית. בית הוא המקום
שבו מוצאים שלווה ואושר מסיימת
החוברת את ההקדמה, לפני שהיא
פותחת במוסר״ההשכל המתחייב מאמת
חיים זו לגבי הפלסטינים.

״לפלסטיני אין בית. האוהלים וחמיב־נים
שבהם הוא גר אינם בי*ו. ביתו של
הפלסטיני הוא בפלסטין, אבל הוא
אינו גר בביתו כיום. אוייבו של הפלסטיני
ת,־א זה שכבש את ביתו.״
801410 441786 .
8416811411441 8604141
? שוטוסו-ו 818
37800066 4410׳ו 8
540816106
4 8466571411441
0441 8604141 818 8041
66ו4 8466871411441 \4/
8670841 804/16,
808 188 8466571411441
80416 86104103 70
786 8416871411441.

הסיומת של חוברת-חתעמולח הפלסטינית:
ביתו של הפלסטיני שייך לפלסטיני.

סערה בוועדת
אש״ל־קרגמן
ישיבת ועדת-הכספים של הכנסת, שנערכה
ביום השישי האחרון בבניין בנק־ישראל
בתל-אביב, היתד, קצרה מהרגיל. הישיבה,
שהחלה בשעה 10 בבוקר, עמדה
להסתיים בשעה .11.20
יושב־ראש הוועדה, ח״כ ישראל קרגמן,
ראה שאין לו רוב להעביר מיספר החלטות,
מאחר שח״ב המפד״ל אברהם מלמד
החליט להצטרף באותה ישיבה להצבעת
האופוזיציה. קרגמן עמד לסיים את הישיבה,
מרבית הנוכחים כבר קמו ממקומם,
כאשר לפתע נפתחה הדלת בסערה גדולה.
בפתח ניצב חבר־הוועדד. ח״כ ד״ר יהודה
בן־מאיר, מצעירי המפד״ל. כדרכו איחר
בן־מאיר לישיבה, וכשנכנס בסערה, אפילו
הרים את ידו כדי לבקש את רשות
הדיבור, מבלי שיידע כלל מהו נושא הדיון.
ישיבות ואש״ל. חברי־הוועדה פרצו
בצחוק, ובן־מאיר הבין כי משהו לא בסדר.
כאשר התברר לו כי הגיע לסופה של הישיבה,
התרגז .״אני לא מסכים שהישיבות
תהיינה כל־כך קצרות,״ קרא לעבר קרגמן,
״אתה סוחב אנשים מכל רחבי הארץ לישיבות
רק בשביל דמי האש״ל שלך1״ כידוע
מקבלים יושב־ראש הוועדה וכל חבריה את
דמי־האש״ל שלהם לפי מיספר הישיבות
שבהן הם משתתפים, ובכנסת נהוג לכנות
את ישיבות ועדת־הכספים, הנערכות מדי-
יום־ביומו, כישיבות אש״ל־קרגמן.
קרגמן התרגז .״לא מספיק שאתה מאחר
בשעה וחצי, עוד יש לו החוצפה לדברו
חוליגן שכמוך!״ קרא. בן־מאיר לא נשאר
חייב. הוא הורה לקצרנית הוועדה, שכבר
ארזה את ניירותיה, לרשום בפרוטוכול
כי הוא נגד נעילת הישיבה, וכי מגמתו של
היושב־ראש בישיבות אלה היא רק לקבל
אש״ל. קרגמן התרגז, והורה לקצרנית
לרשום כי בן־מאיר איחר בשעה וחצי. משך
חצי-שעה התווכחו השניים על חודה של
רבע-שעה, כשכל חברי ועדת־הכספים !נהנים
מ״סינמח בלש.״

מחיר קודם!
לאור ההצלחה והדרישה הגדולה אנו
ממשיכים ומאפשרים לכל הצרכנים ש לפני
הפיחות לא הספיקו לרכוש טל וויזיה,
לקנות עד )* 15.2.1975 במחיר
שלפניהפיח ות מקלט טלוויזיה חדיש,
עם כל השיכלולים האחרונים.
*) או עד גמר המלאי.

5שנים א׳חריות חינם לחלקי חילוף
(אם יתוקן בשרותי פילוט)
להשיג בחנויות חשמל בכתובות הבאות :
ר״ג: הרצל 66
ת״א: ארלוזורוב 53
חולון: סוקולוב 120
ת״א: הרצל 6$
פ״ת: חפץ חיים 2
ת״א: סלומון 20
ב״ב: רבי עקיבא 33
ת״א: ההגנה ( 71 חתקוה)
בת-ים: רוטשילד 36
ירושלים: הלני המלכה 1
ב״ש: העצמאות 27
חיפה: חאן, שרה 4

קו ס ם טי ק ה לנ ע לי ם?

* אפש רי בהחלט !
טם התכשירים המקוריים תוצרת אנגליה לצביטה,צחצוח,
חרוש ונקוי נטלי טור וזמש, ואבזרי שמירה לנטל
שיווק ־ אי רי סקה בע״מ> החשמל ,19מ״א, טל 624865 .

האםיב 1להמדינתישראללהיכנסל סי ח רז רשלהתאב דו ת?
זה בבר קרה פעםב תו ל דו ת עמנו -ו ה בי א ל חו ר בן ש ל 2000 שגה

לפני במה ימים שוחחתי עם אחד מראשי המדינה על ענייני דיומא. דיברנו
על האפשרות שמערך־כוחות לאומני״דתי יגיע לשילשון במדינה, ויביא לחורבן
בית שלישי. הערתי כי בבר היו דברים מעולם, שהרי הבית השני הגיע לקיצי
באותה דרך.

רוצה לומר,״ קרא בהתרגשות ,״שביגלל טירופם של במה מנהיגים מיקריים
סבלנו אלפיים שנים של גלות ורדיפות ז״
זוהי שאלה המחייבת תשובה. לא רק כדי להבין את העבר, אלא בעיקר
בדי לעמוד על הסכנות הנוראות הטמונות בהתפתחויות מטויימות בחווה.

האיש פקח את עיניו בתדהמה, באילו לא חשב על כך מעולם .״האם אתה

אורי אבנרי

י * בית והשני חרב ביגלל שינאת־זזינם. מילחמות־ד,יהודים סערו בין חומות ירד
ן ן שלים הנצורה, אח קם על אחיו, ועל כן הצליח האדיב לכבוש את העיר ולהחריב
את בית־המיקדש.
כך למדנו כולנו בבית־הספר. סיפרו לנו זאת מאות פעמים, כאמת היסטורית
שאין להרהר אחריה.

מילחמות־האחים הכתימו את המרד היהודי. הן בוודאי הקלו על ניצחון הרומאים.

אולם תוצאתה של מערכה זו, אחרי שהתחילה, לא יכלה להיות
מוטלת כספק אף לרגע קט. היתה זו מערבה אבודה מראש, שלא יכלה
להסתיים אלא בדיכוי המרד, כיבוש הארץ, לכידת ירושלים, חיסול
הקהיליה היהודית וחורבן כית־המיקדש.

ובמו הרבה ״אמיתות היסטוריות,״ היא מתמוטטת ברגע שמתחילים
להרהר בה ברצינות.
האם היתד, נטושה אז מילחמת־אחים בין היהודים? בוודאי. המורדים הקיצוניים
לחמו במורדים המתונים. הקיצוניים יותר לחמו כקיצוניים פחות.
יוסף בן־מתתיהו. לחם ביוחנן מגוש־חלב, והמלך היהודי אגריפם, ידיד הרומאים,
לחם בשניהם. האדומים לחמו בירושלמים. בתוך ירושלים קמה האוכלוסייה, בהנהגת

,.נדם ואש הוזה נבדה״
נהנו נהלנו כארץ בצל המיתום הגדול של מרד הקנאים. לימדו אותנו להעריץ
את גבורתם, את העזתם ״מעטים מול רבים,״ את החלטתם הנחושה לחיות כבני־•
חורין — או למות.
״קמנו שבנו, צעירי אונים / ,קמנו שבנו, אנחנו ביריודס / ,לכבוש את ארצנו
בסער מילחמה / ,לגאול את אדמתנו ביד רמה / .בדם ואש / ,יהודח נ3לה / ,בדם
ואש /יהודה תקום תקום כך שרנו כשהיינו נערים, כשלבנו שובע גאווה ונעלינו
רוקעות בסך על כבישי פלשתינה (א״י).
״היו לנו הגיבורים /בר־כוכבא והמכבים וכך הלאה. בבית־הספר, בתנועת
הנוער, במחתרת, העבירו לנגד עינינו הצעירות את הדמויות הססגוניות של אלעזר
בן־יאיר, שימעון בר־גיורא, יוחנן מגוש־חלב וחבריהם, ונטעו בליבנו את הרצון להידמות
להם.

אור אבנר
אך מעולם לא שמעתי מישהו — בבית־הספר, בתנועה, בסיפרי־ההיסטוריה — מציג
את השאלה הראשונה המתבקשת לגבי מרד הקנאים:

מדוע

הכריז

היישוב

היהודי

ככלל

מילחמה

דומאץ

ההיגיון אומר שזוהי, בעצם, השאלה הראשונה החייבת להישאל. אולם, כאילו
בהסכמה אילמת, אין היא מועלית לעולם.
וממילא גם אין משיבים עליה.
המרד מתואר כדבר מובן מאליו, שקרה והיה צריך לקרות. התיאורים מוקדשים
לגבורתם העילאית של היהודים — גבורה שגם הרומאים הודו בה בפליאה, ושאפשר
לינוק ממנה השראה גם כיום.

אולם גכורה עילאית אינה הוכחה לתכונה. מה חיתה התכונה
שבהכרזת המרד הגדול ז

נסב נגד פיל
ף זכור לרגע את הנסיבות ההיסטוריות של ״המילחמה היהודית״.
1בצד האחד: היישוב היהודי בארץ. לא כל העם היהודי, ולא כל הארץ.
בצד השני: האימפריה הרומאית. לא מעצמה עולמית בילבד, אלא המעצמה היחי דה
בעולם התרבותי דאז.

אילו הכריזה מדינת־ישדאל היום מילחמה על ארצותי־הברית, חיה
זה מעשה-טירוף. אילו הבריזה מילחמה על ארצות־הכרית וברית
המועצות גם יחד, היה זה טירוף בפול ומכופל. אולם פער־הכוחות כץ
ישראל הריבונית לבין מעצמות אלו הוא באין־יובאפם לעומת הפער
שהיה קיים בין היישוב היהודי הקטן, חסר הצבא, לבין י האימפריה
הרומאית.

הוונו הבית: המנורה סר שסרהניצחון שו סיסוס
הכהן הגדול, על הקנאים, והטילה עליהם מצור בבית־המיקדש. שימעון בר־גיורא לחם
ביוחנן, ויוחנן באלעזר בן־שימעון. כל אלה שחטו איש את רעהו, חמסו ושרפו, עד
לרגע שבו החלו אילי־המצור של הרומאים הולמים בחומת העיר ממש.
הסיעות השונות השמידו הלק מן המזון שנצבר לשעת מצור, ורבים מטובי
הלוחמים נפלו לא בחרב הרומאים, אלא בידי אחיהם.
כל זה נכון. ואולם --
ואולם, האם היה גורל המי׳לחמה משתנה אילו היו כל היהודים בארץ מאוחדים?
האם היתה ירושלים ניצלת אילו התאחדו כל הקנאים, וכל העם היה סר למרותם?

בקיצור: האם היה ליישוב היהודי בארץ־ישראל דאז סיכוי כלשהו,
גם במצב אידיאלי. של אחדות לאומית, לנצח את רומא ז
התשובה מובנת מאליה, ללא צל צילו של ספק:

וווו

היהודים ישבו אז רק בחלק מן הארץ, בעיקר ביהודה ובגליל. הצטרפו אליהם
האדומים. ערי־החוף היו ברובן בידי ״יוונים״ — בני עמים שונים שאימצו לעצמם
את תרבות־יוון. השומרון היה בידי העם־האח, שעימו היו היהודים מסוכסכים מאז ימי
עזרא ונחמיה. היהודים מעבר־לירדן סרו למרות המלך אגריפם, שהעמיד את צבאו
לרשות הרומאים. רק יישובים מעטים שם תמכו במרד.
שני שלישים של העם היהודי כבר חיו אז מחוץ לגבולות הארץ — בארם־נהריים,
בפרס, באלכסנדריה, במצריים, ברומא עצמה ובכל רחבי העולם התרבותי. רבים מהם
היו שקועים בסיכסוכי־דמים עם שכניהם, בערים המעורבות, כשהם טובחים ונטבחים
חדשים־לבקרים. אך הם לא השתתפו במרד הקנאים. טיבריום אלכסנדר, המושל היהודי
של אלכסנדריה, היה אחד מעוזריו הראשיים של המצביא הרומאי, אספסיינוס.
זה היה, על־כן, המחנה היהודי: תושבי הערים והכפרים של יהודה והגליל, יחד
עם האדומים, ללא אירגון צבאי של ממש, ללא גייסות מאומנים, ללא נשק יעיל, ללא
שילטון לאומי יציב, ללא שליטה על שטחים גדולים מהארץ גם בימי־הזוהר של המרד,
קודם בואו של אספסיינוס בראש לגיונותיו.
ומולו: האימפריה שהשתרעה משולי מידבר טהרה ועד לגדות הריין והדאנובה,

ממימי השרת ועד לעריילי סקוטלנד. קיסרות בעלת צבא סדיר עצום, אומן ומ תורגל,
מוכן בכל עת.

כל זה חיה ידוע, כמובן, גס למורדים עצמם, ערב הכרזת הפילחטה.

פלאוויוס יוספוס (הוא יוסף בן־מתתיהו, מראשי המרד בראשיתו, הרפתקן, בוגד,
נוכל והיסטוריון) מביא, בסיפרו על המילחמה, נאום ארוד׳ שנישא באוזני ההמונים
בירושלים בפי המלך אגריפם. המלך מנה אחד לאחד את כל העטים המפוארים הסרים
למרות רומא, ואינם מעלים על דעתם למרוד בה, וקרא:
הי כן האנשים, היכן כלי־הנשק, שאתם סומכים עליהם? היכן הצי, שיטאטא
את הים הרומאי? היכן הכסף למימון המערכה?
״וכי סבורים אתם שהיגכם יוצאים למילחמה במצרים או בערבים? הביטו נא
באימפריה רחבודד,ידיים של רומא, וראדנא את חוסר־האונים שלכם! הרי כוחותינו
נחלו לא פעם מפלות אף מידי שכנינו, בעוד שהנשק הרומאי ניצח את העולם כולו!

הכה נכיר כמציאות: האם עשירים אתם מן הצרפתים, חזקים
מן הגרמנים, חכמים מן היוונים, רכים מכל אומות העולם ז

״ייתכן שאחדים מכם מדמים לעצמם כי המילחמה תתנהל על-פי כללים מוסכמים,
כי הרומאים יסבירו לכם פנים אחרי ניצחונם, וכי לא יבקשו ללמד אתכם לקח, למען
יראו עמי העולם וייראו, על־ידי שריפת עירכם הקדושה והשמדת עמכם כולו לא רק
לנו, היהודים החיים בארץ, צפוייה הסכנה, אלא גם לכל היהודים החיים בערים אחרות,
שהרי אין אתור בעולם שאין בו מושבה יהודית. אם תצאו למילחמה, כל אלה
ייטבחו על־ידי יריביהם, ובגלל איוולתם של מעטים, יישפכו נהרות של דם יהודי
בכל עיר...״
ייתכן שהדברים אינם אותנטיים, ושיוספום שם בפי המלך היהודי ׳נאום שחיבר
לאחר־מעשה. אך גם בילעדיו היד. המצב גלוי לכל בר־דעת, קודם המעשה.

כיצד, אם־בן, הוחלט על המרד ז מי החליט ז היכן ז מ תיז

דמות נוי ונמש את ההו

ך* תשובות לכל השאלות האלו שרויות בערפל. מעטות התקופות בימי־קדם שן
\ עליהן יש עדויות כה ממצות כמו זו דווקא. ובכל זאת — תשובות אין. מדוע?
האם משום שמזה דורי־דורות מתחמק מהן עמנו?
יוספוס שלא היה עד־ראייה בילבד, אלא גם השתתף במאורעות עצמם, כפוליטי־

הדתית? לאדדווקא. הרומאים היו אמונים על תורת השילטון, וידעו שכדאי להם
לטפח כל פולחן דתי מקומי. בניגוד לאנטיוכוס אפיפנס, גילו סובלנות רבה בענייני דת.
אכן, בולט לעין ההבדל העצום בין מרד החשמונאים ובין מרד הקנאים. לא רק
מרחק של עשרה דורות מפריד בין שניהם. החשמונאים מרדו נגד דיכוי דתי בלתי-
נסבל. היה להם מנהיג מוכר בכל שלב משלבי המאבק. הם לחמו בממלכה חלושה,
מנוונת, מפולגת ומתפרקת. הם גילו כישרון פוליטי רב, ידעו לנצל את המאבקים בין
הפלגים היריבים במחנה האוייב, ובו־בזמן לקשור קשרים עם רומא הרחוקה, שכוכבה
אך החל דורך באופק.

הקנאים, לעומת זאת, אסרו מילחמה על אוייב חזק ומגובש, כאשר
המצב כארץ היה קשה אך נסכל. הם פעלו ללא כעלי־כרית, ללא אוריינטציה
על מעצמה כלשהי. וכאמור — ללא טהיגות הראוייה לשמה.

אפילו מרד בר־כוכבא, כעבור פחות מ־סד שגה, שהיה לא פחות מטורף ממרד״הקנ־אים,
נערך לפחות תחת מנהיגות מאוחדת ויעילה, ותוך שיתוף־פעולה עם רבות מן
הקהילות היהודיות שבחוץ לארץ.
האם פרץ מרד הקנאים מפני שאהבת־החירות היהודית לא ידעה מעצור? אם כן,
כפי ששאל אגריפם בנאומו, מדוע קיבל היישוב היהודי בזרועות פתוחות את פומפיום,
בבואו ארצה בראש ליגיונותיו?
זאת דבוטינסקי, שעשה לא מעט לטיפות הרומנטיקה של המרד, סיים את הימנון
תנועתו במלים :״למות או לכבוש את ההר ! /יודפת, מסדה, ביתר.״ אולם אלטרנטיבה
כזאת לא היתד. קיימת מעולם — לא ביודפת, שנכבשה אחרי מצור אכזרי, לא במצדה,
שהחזיקה מעמד ללא תוחלת עד להתאבדות הקיבוצית, ולא בבית־הר, שגורלה נחרץ
מראש.

אפשר היה רק למות. לא היה כל סיכוי לכבוש את ההר. כל אלה
היו מיכצעי-התאכדות לאומיים.

מיגוש בקיסריה
** תי נחרץ דינו של הבית השני לחורבן? מתי הוחלט לפתוח במרד הגדול, חסר ו)
התוחלת, נגד מעצמת העולם?

מייחמת הקנאים בסנוו שר ׳ 01301י
קאי צעיר ושאפתני, טוען בתיאורו המפורט שהמילחמה פרצה בגלל מיגרש בקיסריה.
מעשה בחלקת־אדמה של יווני, שהיתה סמוכה לבית־כנסת יהודי, וביגללה התלקח
סיכסוך__ .

;,כהשוואה לאסונות הנוראים שהביאה המילחמה, העילה שלה !הי־תה
זעירה,״ מציין יוספום עצמו.

בפרק אחר מייחם יוספוס את פרוץ המילחמה להחלטתו של אחד אלעזר, בנו של
הכהן הגדול, ששיכנע את הכוהנים בביודהמיקדש לאסור קבלת מתנות וקרבנות מידי
נוכרים. כתוצאה מכך הופסקה הקרבת הקורבן לאלוהים לכבוד רומא והקיסר, כפי
שהיה נהוג, והדבר היה כהכרזת־מילחמה.
האם ׳נגרמה המילחמה בגלל מעשי השחיתות והעריצות של הנציבים הרומאיים?
הם לא היו שונים מן הנציבים במאות מחוזות אחרים של האימפריה, שהיו כולם מושחתים
פחות או יותר, ורודפי-בצע פחות או יותר. פוליטיקאי רומאי היה ׳נאלץ לבזבז
הרבה כסף עד שקיבל מינוי כזה, ובהגיעו לייעדו השתדל לסחוט את נתיניו בלימונים.

אף עמים אחרים, שסבלו ממכה זו דא פחות לא מרדו.

האם קוממו הרומאים נגדם את תושבי הארץ על-ידי התעללות ללא־נשוא באמונתם
• חיתוך פץ במהדורה גרמנית של ספרי יוספוס משנת .1541

מכחינה דרמאתית, מוטב היה לתאר בנם היסטורי של ראשי
הקנאים, שכו נתקבלה ההחלטה הגורלית. אולם לא היה בנס כזה,
ושום החלטה כזאת לא נתקבלה מעולם.
המרד פרץ, כאילו, באקראי, מעצמו. מעשה גרר מעשה. התנגשות קטנה עם השיל-
טון הביאה להתנגשות גדולה יותר. עד שיום אחד, בלהט המאבק, עבד העם את הגבול
שממנו אין שיבה. זה היה כנראה בנובמבר שנת 66 לספירה, כאשר מסע־העונשין של
הנציב הרומאי קסטיום הובס על-ידי לוחמים יהודיים בלתי־סדירים בשערי ירושלים,
והושמד במנוסתו לבית־חורון.

החלטת המרד לא נתקבלה כסנהדרין, או באחת המיפלגות הגדולות
— הצדוקים והפרושים. לא הבוהן הגדול נתן את האות, ולא כל
מנהיג לאומי מוכר אחר. הדבר פשוט קרה, בהסכמה ספונטאנית, תוך
תגובה על המאורעות.

יוספוס, שניצל את סיפרו לפריעת חשבונות אישיים, מנסה להציג תמונה פשטנית:
קבוצות של קנאים מטורפים, בהנהגת בני־בליעל תאבי־שררה, הטילו את חיתיתם
על הע} £ואילצוהו לצאת למילחמה. אולם אף תיאורו של יוספוס עצמו מפריך תמונה
מגמתית זו. יברור כי לפחות בשלבים הראשונים של המרד תמכו בו גם היסודות
המתונים בציבור, ומנהיגיו המוכרים. מילחמות־האחים לא היו בין שוחרי־שלום, שהתנגדו
למרד, ובין שוחרי-המרד. הן ניטשו בין מיפלגות וכתות שונות, שכולן כאחת
דגלו במילחמה. פה ושם תבעו אזרחיה של עיר נצורה לפתוח את השערים בפני הרומאים,
תחת להפקיר את עירם לכיבוש ולחורבן. אך גם תובעי כניעות מקומיות כאלה
לא כפרו במרד כולו.
ככל שנמשכה המילחמה, והמצב נעשה נואש יותר, כן גברה במובן השפעתם של
(המשך בעמוד )34

ן משתגע
(המשך מעמוד )33
הלוחמים הקיצוניים, שהתקבצו סביב אישים כאריזמטיים עזי־רצון. אך רובם של אלה
היו, בראשית המרד, מנהיגים מקומיים בילבד.

המאבק כין המבכים לבין יריביהם כקרב היישוב היהודי לא היה,
כף נדמה, מחלוקת מדינית, אלא מחלוקת תרכותית־דעיונית: מכאן,
החלטה עיקשת לדבוק כתרבות דתית צרה, המנותקת מבד המתרחש
כעולם, ומכאן נכונות לשלב את היישוב היהודי כהתפתחות העולמית.

אם להשתמש בדימוי מודרני: היישוב דמה למטוס שנכנס לסיחרור, ואין עוד
אפשרות לשלוט בתנועותיו. תאוצת הנפילה גוברת מרגע לרגע, עד להתרסקות.

המחנה הראשון לא זה בילבד שניצח, אלא שהשמיד באופן פיסי את כל המחנה
השני. בכך העלה את היישוב היהודי על הדרך שהובילה לחורבן הבית השני.
אך ניתן לערער גם על אחריותם הראשונית של המכבים לתהליך זה, ולהקדים
את המועד. האם לא נקבעה הדרך כבר בצעדיו הראשונים של היישוב החדש, כאשר
החוזרים מגלות בבל קבעו לעצמם דפוסי״חיים בדלניים קיצוניים, גירשו את ״הנוכריות״
(כלומר, בנות־הארץ שהתגיירו)? האם גישתם העויינת לשומרונים ולשאר בני־הארץ,
ביניהם נכדי הישראלים שלא הוגלו בימי סרגון ונבוכדנצר, תחת ללכד את כולם
באומה החדשה (כפי שעשו בני-ישראל בימי שאול ודויד) ,לא היוו כבר הכרעה
להינתקות ולהתבדלות מוחלטת?

אין, איפוא, מנוס מן המסקנה שהיישוב בולו ;אחז בדיבוק המרד,
ורץ לקראת אכדונו כמרוצת־אמוק חסרת שיקול והיגיון.

..עצרו את העולם״...
•יי פראחדפרור: לא חסרו ביישוב היהודי מנהיגים מוכשרים. להיפך: מאז
| הכיבוש הרומאי ועד לחורבן הבית היה היישוב היהודי בארץ משופע במדינאים.
הבולטים שבהם היו בגי השושלת האדומית — אנטיפאטר, הורדוס, אגריפס הראשון
ומשני. לפחות שלושת הראשונים היו גאונים מדיניים. הם הצטיינו בכל התכונות שהיו
דרושות למנהיגי עם קטן בתוך אימפריה עולמית, כאשר המטרה היא להחזיק מעמד,
לשמור על מירב השילטון העצמי, לשגשג מבחינה מדינית, כלכלית ותרבותית.

הורדום הגדול היה מיפלצת כדמות אדם, אכל לעם־ישראל היה
מתת מן השמיים. כתמרנו כין השליטים היריבים ברומא, הציל את
היישוב מפורענות, הבטיח לו אוטונומיה מרחיקת־לבת, הרחיב את
גבולו המדיני וכנה את בית־־המיקדש המפואר שהדהים את העולם.

אולם ליהודים היתר, אנטיפאטיה לאנטיפאטר. הם שנאו את הורדוס, זילזלו בנכדו
ובזו לנינו, אותו אגריפס שהזהירם בפני ההתמרדות. כל המעלות והיתרונות של שיל־טון
הורדוס לא עמדו לו. בהיותו אדומי, בן שבט שגוייר רק לאחרונה בכוח, אחרי
כיבוש ארצו בידי החשמונאים, לא נתקבל הורדוס כיהודי כשר למהדרין.
ד,ורדום היה ריאליסט עילאי. הוא ביקש לכונן שיטה, שהיתה מאפשרת לקהיליה
היהודית לחיות במציאות הקיימת. הוא יצר קשר ישיר בין ירושלים ורומא, מנע את
שילטון הנציבים הרומאיים החמסנים, הוריד עד למינימום את התערבות מעצמת־העל.
הוא לא הכיר רק במציאות הגיאדפוליטית של כוחות חומריים, אלא גם במגמה
הקוסמו־פוליטית של ההתפתחות התרבותית. תחת שילטון רומא פשטה תרבות עולמית
חדשה, יוונית־ילאטינית, שקלטה יסודות מתרבויות רבות. ד,ורדום ביקש לשלב את
שתי התרבויות — העולמית והיהודית, בית־המיקדש והאמפיתיאטרון.

מבחינה זו דמה הורדוס להרצל ולרוח הציונות המודרנית. הוא לא
ביקש לשחות נגד הזרם העולמי, אלא עימו.

אם אבן זאת היתה המגמה ההיסטורית של הכית השני, מראשיתו
ועד סופו, הרי שבד התופעות הנוגדות — והן היו רכות — היו רק
חריגים כדתי־משמעותיים, שלא יכלו לשנות את מגמת ההתפתחות.

ברוקו! במצו״ס
* ש להיסטוריה של הבית השני מרכיב אחד הנשכח לעיתים
שמשמעותו אינה מובאת בחשבון כראוי.

קרובות,

ככל ימי הכית השני, לא היווה היישוב כארץ רוב כעם היהודי.
רק מיעוט מבין הגולים חזר מבבל — ויש להניח שדווקא העשירים והמבוססים
נשארו במולדתם החדשה, עשו בה חיל ונפשות. גם היישוב היהודי במצריים, שקיבל
תגבורת גדולה מהארץ בימי חורבן הבית הראשון, פרח. הפזורה היהודית חדרה
לכל פינות העולם התרבותי דאז, מצרפת ועד פרם *.אלכסנדריה התחרתה בירושלים
כמרכז יהודי, כשם שניריזרק מתחרה בישראל כיום.
כל היהודים האלה שלחו דורון לבית־המיקדש ותמכו במימסד היהודי בארץ,
כמו שעושים היהודים כיום. המגבית היהודית המאוחדת פעלה כבר אז. וכמו היום,
סירבו רוב היהודים לבוא לארץ-ישראל, אלא כעולי־רגל וכתיירים.

התפשטותה העצומה שד היהדות כעולם לא היתה תוצאה שד
ריבוי טיכעי. היה זה ריבוי כלתי־־טיכעי, כדרר הגיור. היהדות היתה
דת מיסיונרית, והמונים כקרב כל העמים עברו אליה.
לפני עלייתה המסחררת של הנצרות, שלא היתד. למעשה אלא כת יהודית פורשת,
שהשתלבה בתרבות העולם, הציף גל יהודי את העולם.
דעם היהודי של ימינו הוא בנר. ישל פזורה אדירה זו, וריבוי הטיפוסים הגיזעיים,
שאפשר להבחין בו בכל רחוב בישראל, מעיד על התהליך ועל המשכו ברבות הימים.
היהודים בעולם, בניהם של מתגיירים, שכניהם של ״יוונים״ (כלומר, בני כל
העמים, שקיבלו את התרבות הקוסמופוליטית של התקופה היוונית) ,היו מן הסתם
פחות קנאיים בבדלנותם התרבותית מאשר היישוב בארץ. הדבר מסביר את העובדה
שרוב העם היהודי לא הצטרף למרד הקנאים, לממית מילחמוודאחים ופוגרומים
המרד.
שאירעו בערים המעורבות לפני
אך יש גם מקום למחשבה אחרת. אין אנו יודעים הרבה על תנועת הירידה מן
הארץ אל הפזורה הזאת. כשם שכל ישראלי יכול היום להגר לברוקלין, להתאקלם
מייד בקהילה היהודית ישם ולהישאר ״יהודי טוב,״ כן יכול היה אז כל איש מיהודה
לעבור לאלכסנדריה, למרסיי או לרומא, ולהתקבל בזרועות פתוחות על־ידי הקהילה.

במה יהודים מכני הארץ עשו זאת, במרוצת הדורות ההם ץ האם
אין מקום למחשבה כי דווקא היסודות ה״מודרניים״ הפנו עורה ליישוב
שבו גברה הכפייה הדתית והקנאות הקיצונית?

על כל פנים, אין שום בסים לאגדה, הנלמדת בבתי-הספר הישראליים בימינו,
כאילו היה עם־ישראל מרוכז במולדתו עד לחורבן הבית, ואז התפזר בעולם. הפזורה
היהודית היתה עובדה קיימת מאות בשנים לפני חורבן הבית. אולם עם חורבן הבית
(ועם החורבן השני בימי במכוכבא) הושמדה הקהילייה היהודית המדינית שהתאבדה.

שיחזור בית־המיקדש בימי מדחס
כל זה נדחה על-ידי היישוב היהודי, באקט לאומי מודע. הורדום לא היה רק
שנוא כאדם, אלא כל שיטתו והשקפתו היו לזרא. היישוב לא רצה להסתדר עם העולם,
לא מבחינה מדינית ולא מבחינה תרבותית. קו ישר מחבר את האבות, ששנאו את הור־דום
והבנים, שיצאו למרד בנציבים שבאו במקומו.
היהודים בארץ התמרדו לא רק נגד השילטון של רומא, אלא גם נגד ההתפתחות
התרבותית של כל העולם. הם פרשו מן הציבור העולמי, מכל הבחינות. העולם כולו
צעד בכיוון אחד, היישוב היהודי פסע בכיוון ההפוך. העולם צעד לקראת רציונאליזם
גובר, היישוב היהודי בארץ שקע במיסטיקה דתית־לאומית, משיחית, אנטי־רציונאלית.

הסיסמה יבלה להיות: עצרו את העולם, אנחנו רוצים לרדת.

מתי התחילה ההתבדלות היהודית מן העולם הפוליטי והתרבותי?

היא לא התחילה כדחיית הורדום. הורדוס לא נתקבל, מפני שהיה
חריג. בל תפיסתו נגדה את רוח ההתפתחות של היישוב היהודי. הוא
צעד נגד חץ הכיוון.
הורדוס התיימר להמשיך בשושלת המלכותית המסורתית, שעימה בא בברית-
נישואין בנשאו לאשר, את מרים החשמונאית. אך איש לא יכול היה לשכוח כי מרד
המכבים פרץ על רקע דתי מובהק, תוך דחייה מודעת ומוחלטת של המגמות התרבותיות
ששלטו בעולם.
מילחמת המכבים לא היתה התקוממות לאומית רגילה נגד שילטון זר. היהודים
קיבלו את אלכסנדר מוקדון בזרועות פתוחות, כפי שקיבלו את פני פומפיום לאחר-
מכן. במשך כ־ 175 שנים חיו בשלום תחת שילטון יווני־מצרי ויווני־סורי, שמחים בחל קם•
רק כאשר ניסה אנטיוכוס אפיפנם לדכא בכוח את הדת היהודית, והכפייה התרבותית
הצטרפה אל השילטון הזר המדיני, פרץ המרד של מתתיהו ובניו.
מערכת־ד,חינוך הישראלית, מגן־ד,ילדים והלאה, מסלפת את תוכנו של מרד זה,
כדי להטביע עליו במאוחר חותם ״ציוני״ (כפי שהיא עושה לכל ההיסטוריה היהודית
הרבגונית;) לפעוטינו היקרים נאמר ש״היהודים״ מרדו ב״יוונים״ ,ופרקו* עול זרים.
המרד החשמונאי לא היה מכוון נגד ״היוונים״ ,אלא נגד ממלכה סורית, שרק
שיכבת־שליטים דקה בד, היתד, ממוצא יווני ומקרוני. הצבא שעמד מול המכבים לא
היה צבא יווני, אלא צבא סורי. אלא שהממלכה הסורית הזאת היתד, חדורה תרבות
יוונית, שהיתה אז תרבות קוסמופוליטית, כמו התרבות המערבית ביסיג,׳.

מילחמת המבכים לא היתה רק מידחמה מדינית נגד שידטון זר,
שהתערער מבפנים, אלא גם (ואולי בעיקר) מילחמת־יאזרחים כתוך 1 היישוב היהודי.

ה,,מהיוונים״ שנרדפו עד צוואר על-ידי המכבים ונהרגו בהמוניהם, במרחץ־דמים
ממושך, לא היו קומץ של בוגדים, אלא חלק גדול של היישוב שאימץ לעצמו את
התרבות העולמית השלטת, ה״מודרנית״ .אין כל אסמכתא לכך שיסודות אלה —
שהיוו, אולי, רוב בעם, ובוודאי היו רוב בקרב *השיכבה המשכילה והמנהיגה —
היו אנטי־לאומיים (במושגים שלנו) ,או שלא שאפו לחרות מדינית כשאר בני הייעיב
בארץ, או כציבור החילוני במדינת־ישראל בימינו.

..העורס כולו נגדנו-,..
שוב להכין את מהות ההתאבדות — כאזהרה לדורנו.
1 1ההתאבדות הסמלית במרומי המצדה, שסיימה את מרד הקנאים, היתד. סיומה
של דרך שלא יכלה אלא להוביל אל הייעוד הטראגי הזה.

אי שם כהיסטוריה של הקהילייה הישראלית השנייה — ואולי עוד
בראשיתה — היא עלתה על פסים, שהביאו כעיקכיות אל החורבן.

מה שנקרא ״תסביך מצדה״ אינו המצאה של ימינו, והוא נולד דורות רבים
לפני המעמד במצדה. זוהי תערובת ישל מיסטיקה לאומית־דתית, משיחית ומתבדלת,
המפנה את גבה אל המציאות המדינית והתרבותית בעולם. בהיותד, אנטי־רציונלית, היא
מוכרחה להתנגש עם התהליכים העולמיים, ולהביא במוקדם או במאוחר לחורבן.
היה זה, כמדומני, טאקיטום שדיבר על ״פורור טבטוניקוס,״ השיגעון הלאומי
של הגרמנים, המביא שוב ושוב למילחמה .״תסביך מצדה״ הוא שיגעון לאומי מסוג
אחר, המוביל להתאבדות.

הדבר צריף לשמש לנו אזהרה בימינו.
הציונות ההרצליאנית היתה תנוער. מדינית ורציונלית, לא משיחית ורגשנית.
הסמלים הדתיים שימשו לה רק כקי-שוט. היא שמה לעצמה יעדים ממשיים, והיא
השיגה אותם ברוח מפוכחת, תוך מיצוי האפשרי בכל שלב, ותוך דחיית הקיצוניות
הלאומנית־דתית. רוח־מצדה לא שלטה במנהיגות שדגלה ב״ציונות מעשית״ ,ב״עוד
עז ועוד דונם״ ובתוכנית-החלוקה. חיים וייצמן היה מהדורה מודרנית נבונה של
הורדוס, ובן־גוריון היה רחוק מדמותו של שימעון בר־גיורא.

אולם בחינה מדוקדקת יותר מראה בי המרכיבים היותר־עמוקים
של תסביך מצדה היו קיימים תמיד כתנועה, מובנים כבל עת להתפרץ
ולהשתלט. מאז מילחמת ששת־הימים, הם מתגברים במהירות מבהילה.

הלהקות הצבאיות שרקדו בטלוויזיה לצלילי ״העולם כולו נגדנו,״ ההנאה
המאסוכיסטית שבה מתקבלים האסונות הדיפלומטיים של ישראל, הסיפוק למראה
בידודה המוחלט של ישראל באו״ם ובמישפחת״העמים, הנכונות לפעור -תהום בין
ישראל ובין ארצות־הברית אחרי שכבר נפערה בין ישראל ובין ברית^המועצות —
כל אלה הם סימפטומים למחלה נפשית ממארת.
הרוח הדתית־לאומנית־מיסטית של ״גוש אמונים,״ הגורר אחריו את ממשלת־ישראל.
האהדה הלאומית שליוותה את ועידודחרות בחברון, הגלישה הכללית ימינה
לעבר רוחו של מנחם בגין, חוסר־האונים של ממשלת־ישראל מול הביטחון העצמי
הגובר של המספחים והמתנחלים — כל אלה מזכירים את ההיסטוריה.

העולם בולו הודך בביוץ מסויים. ישראל שד ימינו מפנה את גבה
אל העולם הזה, והולכת בכיוון הפוך. אם יימשך תהליך זה, מוכרחה
לבוא ההתנגשות בינה ובין העולם — כדור הזה או כדור הבא.

לעיתים, בהאזיני לנאומיו חוצבי־האש של מנחם בגין, ובהרהרי אחרי משמעות
הצעותיו, עולה יעל דעתי כי בסתר ליבו של איש זה חבוי חלום גדול, משכר לאין
שיעור יותר מכל שאיפה פרוזאית לשילטון חילוני: לנאום את הנאום ההיסטורי
במעמד־מצדה הבא, ולהירשם בזכר הדורות כיורשו של אלעזר בן־יאיר.

ואיזה נאום זה יהיה:

קולנוע
סרטים
מי או ה ב יהודים ח ״ ם
״ילד יהודי במילחמת-העולם? זה לא
מעניין איש. אולי, אם תכתוב על זה ספר,
יתנו לך פרם, אבל לא כסרט. הילד, הוא
גיבור הסרט? זה לא רעיון סוב. העלילה
מתחילה ב־ ? 1939 העבר הרי עבר, נגמר,
חסל !״
מפיקי־סרטים, החושבים עצמם ליצורים
חכמים ומבריקים שיודעים בדיוק מה הקהל
רוצה ולמה הוא זקוק, מנהלים את עס קיהם
לפי חוקי־ברזל פרי-המצאתם, כמו
אלו המצוטטים למעלה, אומנם, הם משתוממים
תריסר פעמים בשנה, כאשר דווקא
סרטים שאינם מתאימים לתכונות המוכתבות
על-ידם, עושים כסף (וזו בעצם הס גולה
האחת והיחידה שיש לחפש בסרט,
לדעתם) ,אבל אפילו אלף סטיות מן המחשבה
הישנה כי ״סכס, מכות וכוכבים הם
הבסיס של מיסחר בריא״ ,לא ישנו את
עמדתם במאומה.
בעיקבות כן־הדזד. בסוג זה של

נאט, דראך והגן
סרט מישפחתי
טימטום־מוחין חכמני נתקל הבמאי היהודי
מישל דראך במשך 18 שנים, מאז עשה
סרט בשם אין קוברים ביום ראשון, סיפור
אהבה בין כושי לאישה לבנה שהיה בין
הסנוניות הראשונות של הגל החדש הצרפתי.
קבלת־פנים חמה של הביקורת עודדה
אותו לפנות למפיקים ולהציע להם
סרט אוטוביוגראפי, כינורות הנשף על
ימי ילדותו, ועל נדודי מישפחתו בצרפת
הכבושה על־ידי הנאצים. התשובות שקיבל,
רשומות למעלה.
דראך, שחקן לשעבר, שהתנסה לראשונה
בקולנוע כעוזר של בן־דודו, ז׳אן
סייר מלוויל (שניקרא במקור כזכור גרימ־באך)
,לא התייאש. הוא ניגש בינתיים לנושאים
שניראו קצת יותר מיסחריים לא-
שפי־הכספים פושטי־הרגל של תעשיית
הקולנוע, כמו רומנסה בשם אנולי — או
העת לאהוב. הוא הכיר את השחקנית
מארי־ז׳וזה נאט, בת קורסיקה, ונשא אותה
לאשה, עשה איתה עוד שני סרטים,
ובינתיים, המשיר לחפש מישהו שיממן לו
את סיפור חייו.
״בהתחלה״ ,מספרת מארי-ז׳וזה ,״הייתי
צריכה לשחק בסרט את אחותו. אחר־כך,
את אמו. אילו עברו עוד כמה שנים,
הייתי יכולה כבר לגלם את הסבתא״.
לבסוף החליט דראך, שרוח החופש ואי-
התלות של בן־דודו המנוח דבקה בו, כי
יעשה את הסרט בכוחות־עצמו. למעשה,
מזה שנים רבות הופקו סרטיו על־ידי חברה
שהקים לעצמו, אבל הפעם׳ לא קיבל אפילו
עזרה מבחוץ.
18 שנות ההמתנה הוסיפו לסרט כינורות
הנשף מימד נוסף. הוא אינו עוד רק או-
טוביוגראפיה נוסטאלגיה קול ילדות בימי
מילחמה, אלא גם סיפור אקטואלי, על
תלאותיו של במאי שמנסה בכל מחיר לע שות
סרט, ואיש אינו מאמין בסיכוייו.
העולם הזה 1953

כרוך השם, יש כוכב. שני החלקים
בסרט משתלבים זה בזה, כשהאקטואליה
מצולמת בשחור־לבן, באילו סרט תיעודי
על תלאותיו של הבמאי ופגישותיו עם
מפיקים עבי־כרם ושבעי־ינחת (אחד מהם
הוא גידו אלברטי האיטלקי, שהיה המפיק
של מאסטרויאני ב־*/י .)8אלה מציגים לו
שאלות טורדניות, משיבים בנימוס משועמם
לתיאוריו הפיוטיים של הסרט המתוכנן,
ולבסוף שואלים :״אין כוכב בסרט,
רק אשתך (שהיא דרך אגב שחקנית ידועה
ומקובלת בצרפת) ,ובנך?״
כמה מהים יש לך ז ״ומין, מתי
תצלם את המין?״ שואל המפיק הכרסתן
לאחר שראה את הסצינות הראשונות בסרט.
הבמאי נכנע, עובר מייד לתאר כיצד
אחיו המבוגר אסף פעם, בתחנת רכבת,
פליטה צעירה, הביא אותה הביתה, והלילה
הפך לניסיון מיני ראשון עבור האח־הגימנזיסט.
זה אומנם מתאים להפליא מבחינה
סגנונית לכל האוטוביוגראפיה, ויש
בו בדיוק האווירה ההולמת. יחד עם זאת,
לא נפקד מקומה של תמונת העירום, המפיק
יכול לנשום לרווחה.
״ומתים, כמה מתים יש אצילך?״
״אין מתים בסרט שלי...״
״אין מתים? אז את מי זה יכול כבר
לעניין? יהודים, זה לא־כל־כך מיסחרי.
יהודי מת, עוד איכשהו. אבל יהודי חי?
בלתי אפשרי!״
אבל דראך בכל-זאת סיים את הסרט.
גמר אותו, ערך אותו, הראה אותו למפי צים
.״לא רע״ ,אמרו לו ,״יש כאן חומר
לסרט עלילתי.״ שנתיים הסתובב וחיפש
אפשרות להקרין אותו, לבסוף נכנס הסרט
לרשת של בתי-קולנוע קטנים, כפקק בין
סרטים מבטיחים יותר מבחינה קופתית.
ואז, הגיע תור ההשתוממות התקופתית של
המפיקים.
הסרט דהר שבועות על שבועות, בפני
אולמות מלאים, ולמרות תנאי־הפצה לקויים,
היה ה־ 14 ברשימת ההכנסות, אשתקד
בצרפת. הוועדה הבוחרת את נציגי צרפת
לפסטיבל קאן, סטתה לראשונה ממינהגה,
והסכימה לקחת סרט שהוצג כבר בצורה
מיסחרית לפני הפסטיבל, אל אירוע היוקרה.
הסטייה השתלמה. הסרט הביא לצרפת
את הפרס היחידי בפסטיבל, שהוענק למארי
ז׳וזה נאט, כשחקנית השנה.
מילחמת האופרטה. ובסופו של דבר,
למראה הסרט, אי-אפשר בעצם להבין מה
כל־כך הפחיד את המפיקים. סיפורו של
מישל קאפוליס הקטן, אמו, סבתו, אחיו
ואחותו הגדולים ממנו, הנמלטים מפריז,
עוברים דרך סידרה של מקומות מיסתור
עד שהם מצליחים לבסוף לחצות את הגבול
לשווייץ הוא סיפור חם ואנושי ונוגע
בהחלט ללב כל.אם. דויד, בנם של מישל
ומארי ז׳וזה, הוא חמוד להפליא, טבעי
ופשוט, והוא נושא בחייכנות על כתיפיו,
חלק כבד ונכבד מן הסרט.

מארי־ז׳וזה־נאט וילד כ,,כנורות הנשך״
״בסוס הבא אהיה סבתא״
דירת הוריו נראית גדולה יותר, קרקס-
החורף שממולה נראה מפואר יותר, הסבתא
נראית זקנה מכפי גילה, האם צעירה
יותר — הכל מוצג באספקלריה של זיכרד
נות־ילדות חמים.
אגרוף -כפרצוף. ואומנם, קשה להתייחס
לסרט כאל אפופייה של יהדות צר פת
במילחמה. אלה הם בקושי שולי השואה.
אלא שיהודים רבים התנסו בשוליים
אלה, שבהם באו במגע עם האוכלוסייה
המקומית יותר מאשר עם הגרמנים.
״אולי אתה יהודי?״ שואל חבר לכיתה
את מישל הצעיר. הילד המופתע חוזר הביתה
ושואל :״האם אני יהודי?״ בגיל
שבע הוא מגלה שאכן הוא אחד מבני אב רהם
אבינו. עד אז, כצאצא של מישפחות
מתמללות רבות אחרות, לא היה לו מושג
על כך. למחרת, הוא חוזר לבית־הספר ומספר
לנער ששאל אותו, כי אכן הוא
יהודי. התשובה, אגרוף בפרצוף.
זה קרה למישל דראך כשהיה ילד, וזאת
הוא תיאר בסרט. אלא שבדיוק אותו דבר
קרה גם לבנו, המשחק את הסצינה, בחיים.
בגיל שש נשאל על־ידי חבר בגן־הילדים
אם הוא יהודי, והוא בא לשאול את הוריו.
מעניין, שלמרות היות אמו קאתולית, קיבל
תשובה חיובית (לרבנות יש ודאי מה
לומר בנדון) .ההיסטוריה חוזרת על עצמה.
הצרפתים בלעו. אם מישהו יוצא
כשידו על התחתונה בסרט, הרי זו תדמית
הצרפתים. בת־אצילים מתנשאת מסבירה

לנערה יהודית, כי אומנם בנה אחראי להריונה,
אבל לא בא בחשבון שהוא יישא
יהודיה לאשר״ שוטרים המציינים בגאווה
שהם צרפתיים, שולחים ידם למגירות ושולפים
כסף ותכשיטים השייכים לאשר.
יהודייה נפחדת. ואיכר שצריך להעביר
את האם והילד אל מעבר לגבול, גונב את
כספם ומשאיר אותם באמצע הדרך.
לעומת זאת, למפיצי הסרטים הישראליים
שראו את הסרט בקאן, לא היו צריכים
להיות שום ספיקות. הרי אף אם יהודיה
לא תוכל לעמוד בפני נושא שכזה. אבל
בכל זאת, ניראו נבוכים ונפחדים .״הקפיצות
האלה בין העבר להווה, זה מבלבל את
הקהל״ טען אחד מהם, המאמין בכנות
שהקהל הישראלי מורכב מדגנרטים מוגבלים
בשיכלם.
ישב אותו מפיץ וחשב, ולבסוף החליט
שאם יקנה את הסרט, הרי ראשית לכל
יוציא ממנו את כל הקטעים בשחור־לבן,
המתרחשים בהווה..״אני רוצה למכור סרט
צבעוני,״ אמר. אילו הכיר אותו דראך,
ודאי היה מכניס אותו לתוך הסרט עצמו.
למזלם של כינורות הנשף החליט איש
זה שהם יקרים מדי עבורו. מישהו אחר
רכש אותם, והם עומדים לעלות על בדי
הארץ, בשלמותם, בשבוע הבא. הקהל הישראלי
יוכל להוכיח הלכה למעשה, אם
הוא מורכב אומנם מדגנרטים מוגבלים, כדעתו
של אותו מפיץ, או שיש לו עדיין
סיכוי כלשהו, ויש טעם להביא עבורו גם
סרטים שאינם קאראטה, סכס או אסונות־טבע.

אהבת־
נעור>ם
ג׳רמי
(פאר, תל־אביב, ארצות־הברית)
— בתקופה של סמים,
מישגלים וסטיות, התפרעויות
והתקוממויות בגיל צעיר, זהו, בהחלט, סרט יוצא-דופן.
מדובר בו על נער הלומד לנגן צ׳לו, עושה את שיעוריו בצורה
מסודרת בהחלט, אפילו אם מקלט״הרדיו מנגן מוסיקת פופ
ברקע בשעת הכנתם. הוא ״מת״ על פדורסל, אבל הוא
חברה׳מן, עליז, חייכני, בקיצור: בן רגיל ונחמד למיש־פחה
טובה.
הוא מכיר נערה, תלמידה חדשה בבית־סיפרו, מתלבט,
מתבייש, מתקרב, עושה את כל הצעדים המגמגמים של
התחלה בפעם הראשונה. ואף ששיאה של אהבה זו מתבטא
ביחסי־מין, זח בכל זאת ניראה, במושגים של ימינו, תמים
ומלבב. אחרי כל האלימות והפשע שדרכם הורגלנו להתבונן
ברחובות ניו״יורק, בין על בד-הקולנוע או על מסך־
הטלוויזיה, זה ניראה כמעט בלתי״מציאותי. אבל בסופו של
דבר, טיפוסים כמו ג׳רמי וסוזן תם כנראה מה שמקובל
לבנות ״הרוב השקט.״ זה, שמעלליו אינם מגיעים בדרך־
כלל אל אמצעי־התיקשורת, אבל חוא עדיין מהווה את
החתך האופייני של האוכלוסייה בעולם.
מה שנוגע לביצוע, צריך לשבח את השימוש באתרים
הטבעיים של ניו-יורק, הפעם שלא על מנת ליצור מתח
ואימה, אלא כסביבות-מגורים שבהן אפשר גם לחיות ולא
רק לרצוח, ואת הדרכת שני הנערים, רובי בנסון וגליניס

דוגי כנפון וגליניס או׳קונור
התמימות עדיין חוגגת
או׳קונור, המגלמים את צמד הנאהבים הצעירים בפשטות
חביבה.
ייתכן שבשפה מיקצועית קוראים לזה ״שמאלץ,״ ואין
ספק שאין בסרט פריצת־דרך באמנות השביעית. עם זאת,
זהו סוג של ״שמאלץ״ שנעים לצפות בו, הנמרח היטב
על הנשמה, בתנאי שלא מצפים ממנו ליותר מזה.

ה א לי ל המערי ץ

מת, לא היה בדיוק שייך לעניין. ד.ימ זה
הכדורסלן האמריקאי של מכני תל־אביב,
אריק מנקין, שבא לבקר על בימת-
ההסרטה של הסרט יום־הדין, ומצא שם את
אשתו פנינה מתעלסת עם הזמר ניסים
פרוסי, בדיוק כמו שמצווה התסריט.
אם היה המשך לסצינה או לא, רק ל־אריק
ולפנינה סתרונים. אבל בהתתשב בזה
שבסרט הבעת !!׳שחורה שבו השתתף אריק,
אנסו אותו בצוותא איזה עשר בחורות
כשהוא מסתובב ביניהן עירום כביום־
היוולדו, יש לשער שהבין כי פנינה עשתה
את המוטל עליה בתוקף היותה שחקנית
ותו־לא.
מי שלא־כל־כך הבין כי פנינה התמסרה
לו רק לצורך התפקיד, היה דווקא ניסים
סרוסי. מספרים עליו שמאז אותה סצינה
מפורסמת הוא התחיל ללכת לכל מקום

פרוסי

או ד >
שובר הלבבות
אם יש בעיר-הקודש בית, שבו האורות
אינם כבים לפני השעה 4.00 בבוקר! אם
יש בעיר־הקודש בית שבו הטלפון תפוס
כל הזמן! אם יש בעיר־הקודש בית שבו
תנועת החתיכים והחתיכות היא דו־סיסרית,
עד כדי כך שכבר הציע מישהו שמישטרת
מחוז ירושלים תציב בחדר־המדרגות שו־טר־מקוף
כדי לפקח על התנועה, הרי זה
ביתן של שלוש החתיכות המפורסמות ביותר
בעיר:
ענת סכידור, בתו של מנחם סבידור
מנכ״ל המועצה לשיווק פרי-הדר, לינדה
רמבאם הטוענת כי היתד, אחת ממזכירו־תיו
של נשיא ארד,״ב לשעבר לינדץ
נ׳ונפון, והעובדת כעת במערכת העיתון
האנגלי אקוינמויזזם, ואיה מרחובסקי,
שעליה אומרים כי היא בתו של החשמלאי
היחידי בחדרה.
אז שלוש הקליבריות האלו תיכננו, מזה
שבועות חן ים, מסיבה רבת־משתתפים, שכל
ציפורי׳חלילר, חורשות־ר,מסיבות בעיר
ציפו לה בקו&ל רוח.
איש לא ידע ׳אהיפיגת המסיבה׳ ובכלל
— ככה סתם, מסיבה באמצ*ע השבוע בלי
שום סיבה ברורה מראש, איך אפשרי
אפשר. עובדה.
השלוש יעטו כולן התרגשות של חג,
והזמינו את כל המי-ומי. בעיקר התרכזו
סביב אנשי טלוויזיה והחוגים המקורבים
לאמצעי־תיקשורת פופולרי זה.
והנה הגיע יום המסיבה. הדירה העליזה
התמלאה בחוגגים מיקצועיים, ורק שלוש

מנקין אהבת האשה

צ*ן*ן

תאמינו או לא, בחברת־התעופה הלאומית
שלנו לא עוסקים רק בשביתות, עושים
שם אפילו היסטוריה.
בפעם הראשונה מזה אלפיים שנה יש
לה לחברת־התעופה הלאומית דיילת, שהיא
גם סבתא. נכון שהיום היא כבר לא טסה
כמו שהיתר. טסה בעבר, שהרי הגיל עושה
את שלו, אך מדי־פעם כשמתחשק לה לערוך
איזו קניה קטנה ברומא, פריס או
לונדון, היא בכל זאת מרביצה טיסה צעירה,
שיהיה.
ברוב הזמן שלה היא בוחנת דיילות שסיימו
את הקורס. נכון, אני מדברת על
זהפה אנג׳ ל, אחת מארבע הדיילות הראשונות
של אל על, שהפכה בימים אלה
לסבתא, לאחר שבתה רחל, שאף היא דיי־שאליו
הולכת פנינה. הזמר, שמעולם לא
התעניין בספורט, ביטל את הופעותיו ב־לילוודשבת,
הופעות שהיו מכניסות לו
כסף רב, והטיל על אחד מאנשיו, התסריטאי
שמואל אמיד, להשיג לו מנוי ל-
מישחקי מכבי תל־אביב בכל מחיר.
מאז שהושג המנוי הזה, נראה סרוסי בכל
מישחק של הקבוצה באופן קבוע, ובאופן
הכי טבעי הוא מתיישב לו שם ליד פנינה,
הצופה במישחקו של בעלה.
אריק מנקין לא התייחס, כמובן, ברצינות
לחיזוריו של הזמר, הקטן עליו באיזה
חצי מטר בריא.
אבל לאחרונה, מספרים׳ התחילו ביקוריו
של סרוסי ביציע־האורחים להטריד את
אריק עד־כדי-כך, שהוא תחיל פתל לשני
כיוונים ...מצד אחד לעבר טבעת הסל של
היריב, ומהצד השני לעבר מקום ישיבתם
של ניסים סרוסי ושל אשתו־שלו.
מי שדווקא נהנית מכל העסק היא דווקא
פנינה. בכל מישיחק היא הופכת האטרקציה
העיקרית, לא רק בשל היותה האשד, של
בעל הגופייה מיספר ,4הלא הוא אריק
מנקין, בי אם גם בשל היותה מלווה על-
ידי הזמר המרטיט כיום לבבות כד, רבים.

אחבת המפויס
היפהפייה הצעירה היתה שרועה על המיטה
רחבת־הידיים כשהיא עירומה־למח־צה.
מעליה גחן הזמר הפופולרי וקצר הקומה,
ותינה איתר, אהבים. היפהפייה התמסרה
לחיזוריו הלוהטים של הזמר. לפתע
נבנם לחדר צעיר. גבוה ויפה־תואר. הוא
נעץ בזוג המתעלם מבטים שופעי־משמעו־יות,
ויצא את החדר.
אם נדמה לכם. שהסצינה הזו לקוחה
מאיזה סרט, אז נדמה לכם נכון. אלא ש אותו
צעיר יפה־תואר בסצינה הזו המסויי-
הסבתא המעופפת

ית בסיקצועה׳ ילדה 3ן

שי מצא! אהבה

בחיי, כשאני רואה כעת את ציפי
שפיט, נעשה לי טוב על הנשמה.
היא נראית רזה מתמיד, והעיקר — מאושרת
יש לה חבר חדש, חתיך לא־נורמלי
בשם א בי שי.
המארחות הסתובבו בין האורחים בשארשת
מתוחות על פניהן.
מתיחותן לא פגה. בל איש הדש שעבר
את הדלת זכה מצידן למבט חד־משמעי,
שרק הן לבדן הבינו את משמעותו.
לקראת השעות הקטנות של הלילה הגיע
המצב לידי כך שענת הסתגרה לה בחדרה,
איה הסתובבה בפרצוף של תישעה־באב,
ולינדה אפילו התעלפה.
רק כשנשאו מתנדבים את לינדה לחדר־השינה
שלה ועוררו אותה מעלפונה, הסתברה
להם סיבת מתיחותן של השלוש,
והמגיע למסיבה כולה.
אז הסתבר כי איה מרחופסקי החדרתית,
בתו של החשמלאי, שמה עין לוחצת באורי
גולדשטיין, כתב־הטלוויזייה המתולתל.
את המסיבה ערכו השלוש, בעצם,
כדי שאורי שהוזמן בכל דרך אפשרית,
יבוא למסיבה ונראה אולי אפשר יהיה
לעשות משהו.
אלא שלמרות כל המאמצים שעשו השלוש
כדי להביא את המתולתל למסיבה
ישב לו הנ״ל בגלרייה הקסנה, כהרגלו
בקודש, וכך הפסידה איה, אולי, את
הזדמנות חייה.
תאמינו לי, הוא לא עשה את זה בכוונה,
אורי. אני מכירה אותו. הוא בחור טוב.
אילו ידע ששלוש חתיכות כאלו נתונות
בצרה בגללו, ושאחת מהן אפילו. הפכה
עולמות כדי להביאו אל ביתה, אני בטוחה
שהוא היה בא אפילו בדי להגיד שלום.
כי הוא באמת בחור טוב.
אז תנסינה עוד פעם, בנות. לא צריך
לעשות עניין מפעם אחת שנכשלה, ובטח
שלא צריך להתעלף מזה.

*093* 1

לבריתו של אברהם אבינו בחגיגה רגוז
מש ת תגים בשבוע שעבר.

כשהתאלמיה, לפני מיספר חודשים, מבעלה.
מדביק פרי־פז, דאגו לציפי כל
ידידיה• הם חששו שהמכה שניחתה עליה
באורח כה פיתאומי, תכריע אותה והיא
לא תצליח להתאושש זמן רב.
בי ציפי, שידועה בבחורה פתוחה, אוהבת
חברה, צחקנית ועליזה, הסתובבה תמיד עם
חיוך מאוזן עד אוזן, אך מותו של בעלה
הצעיר פגע בה קשות.
אבל היא הבינה, כנראה, שהתרופה הבדוקה
ביותר למצב שבו היא נמצאת היא

זהבה, שהתגרשה מאביה של רוחל׳ה
כשזו האחרונה היתה בת שלוש שנים, עבדה
קשה מאוד כדי לגדל את הבת היחידה
שלה. וכשהביעה הקטנה את רצונה להיות
דיילת, בדיוק כמו האמא שלה, קשה להגיד
שזהבה ששה לקראת הרעיון. כי אמא

אמא וסבתא אכג׳ל
אהבת האוויר
זו אמא. ומי כאמא זוהרת כמו זהבה יודעת
עד־כמה מעייפים תיי־הזוהר, ומי כמו אמא
זוהרת יודעת כמה קל יותר להיות עקרת־בית
קטנה ואם לילדים.
אבל כנגד רצונה של רוחל׳ה לא רק
אמא שלה לא יכלה לעמוד — אף אחד לא
יכול לעמוד. הקטנה הפכה דיילת, והיא
ואמה יחדיו הפכו אטרקציה בינלאומית,
ואפילו עוררו פעם שאילתה בכנסת.
בקיצור, כעת הפכה רחל אם בישראל
והגשימה את החלום של ד,אמא שלה. דיילת
או לא דיילת, זהבה תמיד היתה יידישע־מאמע
בנשמה שלה.

— העבודה. לכן, כתום שבוע־האבל, ביק שה
מאמרגנד, נו ע ם 0מל, לא רק שלא
יבטל את ההופעות שתוכננו עבורה מראש,
אלא אפילו שיוסיף לה כמה שיותר כאלו.
והיא עבדה במלוא המרץ.
עם הזמן, היא גם התחילה להיראות במסיבות
ואירועים חברתיים שוגים. באחד
מאלה פגשה את אבישי. היא, כדרכה, לא
התייחסה למה שאנשים אמרו, והתחילה
לצאת איתו בגלוי.
יש אומרים שקופידון קלע בול בליבם
של השניים, ואחרים, לעומתם, מוכנים כבר
להמר שזה יסתיים על הצד הכי טוב שאני
מכירה.

ציפי שביט ואבישי
אהבת החייס

מיכתב
אנ מיו מי

המתנחל מנצרת־עילית

האשד! הצעירה החזיקה בידיה את
המעטפה שהוציאה מתיבת־הדואר שלה,
ולאחר שקראה את תכולתה, החווירה.
בתוך המעטפה היה מיכתב קצר, ובו כתוב
היה לאמור :״בעלך בוגד בך איתה״ ,ל־מיכתב
היתד, מודבקת תמונה של זמרת
ידועה מאוד, שנגזרה מתוך עיתון.
האשד, הצעירה, שלא רק שלא הכירה
את הזמרת אלא היתה רחוקה מאוד מאותו
עולם זוהר של שחקניות זמרות ודוגמניות,
נדהמה.לפי מיטב ידיעתה היה גם

אכא שדו, כפי ש ציפו סמנו. היא, שהכירה

אותו עוד בצבא, עדיין תלמידת השנה
השלישית בחוג לסיפרות באוניברסיטת
תל־יאביב. לימודיה־שלה ועבודתו־שלו גרמו
להם, אומנם, להיפגש בביתם המשותף
לא בשעות קבועות ולעיתים לזמן קצר
בלבד, אך היא מעולם לא העלתה בדעתה
שהבעל שלה, הפרטי, בוגד בה.
כששב הבעל מן העבודה, מצא את ה־מיכתב
עם התמונה מונח על שולחן־הלילד,
שלו. הוא לא אמר מילה, לקח את המיכתב
וקרע אותו לגזרים. כששבה אשתו מן
האוניברסיטה, הטיח בה האשמות חריפות
וטען שהיא נאיבית, יאם היא שמה
לב למכתבים אנונימיים הנשלחים על־ידי
מטורפים שאין להם מה לעשות בחיים.
ובבן, אחרי שהיא אמרה לו שמשום-מה
היא מאמינה לכל מילה הכתובה במיכתב,
ואחרי שהיא אמרה לו שהוא מלוכלך וכל
מה שאומרים בדרך־בלל במקרים כאלו,
הוא סיים את הלילה על הספה שבחדר־האורחים.
למחרת,
כששב מעבודתו מוקדם מהרגיל,
לא מצא את אשתו בבית. מבט קליל
בארון הספיק כדי להסביר לו כי הגברת
עשתה, ויברח׳.

נכון שח״כ יוסי שריד יותר מפורסם
ממנו. אחרי הכל, לח״כ יש מערכת יחסי-
ציבור שהוא אחראי עליה באופן אישי,
ושלא כל אחד יכול להפעיל כמותה. נכון
גם שיוסי שריד התנחל לו עם האשד,
והילדים בקריית־שמונה ועשה הרבה רעש
מהעניין, ולכן כולנו יודעים על זה.

אבל השחקן יאיר רוכץ, המכונה
קוייה עשה התנחלות פרטית משלו, לגמרי
בשקט, ובלי ששופרות יחסי־הציבור ידווחו
על כך בקולי-קולות. ובחיי שלקח לי הרבה
זמן לשכנע אותו שכדאי לכתוב על זה
בעיתון. מה יש, שגם העם יידע.

בשעות־

אביב—נצרת, נצית—תל-אביב,
לא-שעות ובדרכים־לא־דרכים.
הכביש המתפתל בין נצרת לתל-אביב
הכיר את גלגלי האוטו שלו באופן אישי.
אבל לא שזה עזר לו באופן מייוחד. כי
באחד הימים, עת דהר כמטורף בשעה
מוקדמת מאוד של הבוקר כדי להספיק
להגיע אל בימת־ד,צילומים, מצא עצמו
קויייה לבסוף תקוע ביחד עם מכוניתו על
עמוד בצד הדרך, כשאפו דבוק היטב ל-

אז קוייה זה, שהיה נשוי בעבר לעורכת־הדין
טלי לבית ליבני ושיש לו ילד מקסים
בשם גיורא (״גיגי״) החליט, לפני למעלה
מחצי־שנה, שהייעוד שלו בחיים זה לגאול
את הנוער של נצרת־עילית מהשיממון
ולתת לו קצת חינוך. וכך הוא עלה לעיירת-
הפיתוח, התמנה כרכז־התרבות בה, והחל
מרביץ בחבר׳ה קצת תיאטרון וקצת מוסי קה.
בקיצור, קצת תרבות.
את התיאטרון נטש לחלוטין אך בקולנוע,
לעומת זאת, עדיין התעסק מדי־פעם. שכן
שחקן הוא שחקן, והיתוש ההוא המפורסם
אינו חדל מלהציק. ולשחק בקולנוע זוהי,
כידוע, מלאכה ששכרה בצידה. וכך לקח
על עצמו השחקן הג׳ינג׳י את אחד התפקידים
המרכזיים בסרט יהיה טוב סלומוניקו.
אלא שהימים ימי חנוכה חנוכת מיקדשנו,
והצילומים נערכים במרכז הארץ, ובעיירה
הצפונית מתכוננים לחג־ד,אורים. קיוייה,
מצידו, ממונה על מופעים מרכזיים ועל
הצגות ועל כל שאר חגיגות. והנה מצא
עצמו השחקן התוסס נוסע כל יום תל-

יאיר (״קוייה״) רובץ וידידה
סע לאט !

ומי שמכיר את הבעל השובב מקרוב
טוען, בי זו ששלחה את המיכתב היתד.
דווקא אותה זמרת בכבודה־ובעצמה. היא
פשוט רצתה לשים קץ אחת־ולתמיד לסיפוריו
של אותו בעל על היחסים האידי-
ליים השוררים בינו לבין אשתו, סיפורים
שאותם נהג לספר לה מדי בואו לבקרה,
שלא בידיעת אשתו כמובן.

כשהיא עלתה ארצה, יחד עם אביה הרב
ואמה הרבנית, לפני כ־ 10 שנים
לא העלה איש בדעתו כי
הנערה היפה, זהובת־התלתלים, תצא ל״תר־בות
רעה״ ,רחמנא־ליצלן.
מה זאת אומרת תרבות רעה? דרך
הדוגמנות, כלומר. אלא ששרץ שקד
תמיד היתד, נערה יוצאת־דופן וכיום, אחרי
שנים של מאבק, השלימו ההורים עם
העובדה שבתם היא לא בדיוק הילדה
שתתחתן עם האברך שהועידו לה. שרון,
שהיתר, במשך זמן ממושך ביחסים גרועים
עם הוריה, שבה לבקר אצלם מדי־שבוע,
והיחסים בין ההורים לבין הבת יוצאת־הדופן
טובים כעת, או כך, לפחות, היא מעידה.
בגיל 20 היא התחתנה עם צעיר בשם פז
סגל, לו היתד, נשואה כשנתיים. אחר כך

שימשה הקדמית. הוא נלקח לבית־ד,חולים
בחיפה, שם תפרו לו את האף.
התפר אומנם אוחד״ אך אפו נשאר נפוח,
וצריך היה למצוא לכך הצדקה בתסריט.
אל תדאגו — מצאו, מצאו.
מייד עם סיום הצילומים חזר קוייה שוב
לנצרת־עילית. ומאחר שלא הגיע שום דיווח
מאיזשהו בית־חולים בסביבה, יש לשער
שהפעם הוא נסע לאט.

הולדת

שרון שקד וגימי גטר
מהרבנות — לדוגמנות
הלך פז לרעות בשדות זרים, ובין השאר
בשדה אחד ששמו לילי א כידן.
שרון עבדה כדוגמנית, וקישטה פירסומות
רבות־מספוד מעלחגבי לוחות־המודעות והעיתונים.
היא
גם נכנסה לעיסקי־הסרטים! ,ושיחקה
בחגיגת־לעיניים של אפי דיין ובסרט
סלומוניקו.
היום עוסקת שרון בעיצוב׳ תכשיטים
ובציוד. היא מעצבת בעצמה סיכות־קרמיקה,
ומציירת עליהן גברות ענוגות ארוכות-
צוואר בעלות מבט נוגה, כמעט כמור-,עצמה.
גם גבר חדש יש בחייה מזה מיספר
חודשים, ונימי גטר שמו.

נימי הוא איש־קולנוע שבחר בדרך מעניינת
כדי ללמוד את רזי־המיקצוע. הוא
החליט ללמוד את הכל מן היסוד, ובכל
סרט שבו הוא עובד הוא ממלא תפקיד
שונה. פעם הוא ״גדים,״ מין כל־בו מזיז
מצלמות, פעם הוא עוזד־יצלם ופעם חש מלאי,
כשהמטרה הסופית המוצהרת שלו
היא להיות במאי־סרטים. ואולי זוהי הדרך
היחידה להגיע לכך.
שרון ונימי גדים יחד בצפון תל-אביב,
אוהבים יחד מוסיקה ומארחים ידידים.
וכשהם ביחד, הם נראים כמו אח־ואחות
ממש, חוץ מהמישקפיים. אנשים יפים, באמת
אנשים יפים.

תודה־ילאל, הוא מחלים וחוזר אל עצמו.
בשבת האחרונה אפילו נערכה לכבודו
מסיבת יום־הולדת, ואני בטוחה שמייק
כראנט, שמלאו לו 28 שנים, חשב היטב
עד־כמה שפר מזלו שוניסיון־ההתאבדות
שלו נכשל, ושהוא יכול לחגוג את יום
הולדתו ד,־.28
מי לא נכח במסיבה ...ידידיו הקרובים,
נציגים דיפלומטיים של ארצות שונות,
ואפילו ידידתו האישית, הדוגמנית השוודית
לנה שהיתה במסע־הופעות באוסטרליה
הגיעה באופן מייוחד לבית־ד,הולים הקנ־טלוני
שבדנבה, שם עדיין מחלים מייק.
שם גם נערכה המסיבה, שלא נעדרו ממנה
כמובן גם הרופאים והאחיות המטפלים בזמר
הישראלי.
כל תחנות־ד,שידור באירופה שיגרו לזמר
המחלים ברכות מעל גלי־האתר, ולא חדלו
לשדר משיריו. מייק עצמו קיבל, מישראל
לבדה 12 ,אלף מיכתבי־מעריצים, ובהם
איחולי החלמה מהירה ומזל טוב לרגל יום
הולדתו.
תוכניתו הקרובה שיל מייק היא לנסוע
לעיירת הסקי קוד־דה־שבאל שבאלפים ה־שווייציים,
ומייד אחר־כך, במחציתו השנייה
של חודש מאי, לבוא ארצה, יחד
עם ידידתו השוודית.

ת כ שי טי הומכ רו
3־ 3 0אלר די רו תהאחד
והיא חיה ונד מ ש כו ר ת
ש ל 1700 לי רו ת כ חו ד ש

ויו ד ה גוזויע היחווחים
וגנט עצוב

בעיניה של לינדה גלר התכשיטנית, עולה חדשה מאנגליה,
המתגוררת ביפו יחד עס החבר שלה בורים רוטשטיין, כלבה
אחת ועשרה גורים. לינדה ובורים מתכוננים היוס לקראת תערוכה משותפת שלהם.

בנקאי האמריקאי דייוויד רוקפלר
1 1וחבורת בני־ליווייתו נכנסו לחנות
התכשיטים ספילו את יגלום שביפו העתיקה.
בפני הקונה הפוטנציאלי העשיר הוצג שלל
תכשיטים. רוקפלר בחן את כולם בקפידה,
ובחר בשניים.
אחד משניים אלה היה תליון יפהפה, עשוי
זהב ומעוטר ביהלומים, מעשה־ידיה ופרי־עיצובה
של נערה שחורת שיער ועצובת
עיניים, עולה חדשה מאנגליה בשם לינדה
גלר.
לינדה, שנולדה לפני 28 שנים בנורוויץ׳
שבמיזרח־אנגליה, עלתה ארצה לפני כשש
שנים, עם אמה ואתיה.
כבוגרת בית־הספר המרכזי החשוב
לאמנות ולתיכנון בלונדון, לא התקשתה

ק 1ך ך בחייה של לינדה הוא בו־י
•י ^ י ריס רוטשטיין, בן למיש־פחת
יורדים מאוסטרליה ששב ארצה,
הכיר את לינדה שלימדה אותו את מלאכת
עיצוב התכשיטים לפני כשלוש שנים.

העליון הוא ראש של יווני, ובתחתיתו
פנינת בארוק, הוצג על־ידי לינדה בתערוכה
ברוח המיתולוגיה היוונית.

דיות חדר

קטנה בסיננון היפי, שאת קירותיה מעטרים ציורי־השמן של
לינדה, הפסלים של בורים ופוסטרים ציבעוניים למיניהם.

לינדה למצוא עבודה בא ת. היא הציגה
את עבודותיה בפני מיספר גלריות וחנויות
ידועות, ומכולן בחרה לבסוף לעבוד אצל
ספילו, ביפו העתיקה.
ימים ולילות עבדה לינדה בעיצוב תכשיטים
עבור החנות היוקרתית, ובעוד
נשים כמו לאה רביו ותיירות אמריקאיות

עשירות קנו את תכשיטיה במחירים שהסתיימו
לעתים בכמה אפסים, הסתפקה היא
במשכורת נמוכה ביותר, יחסית, שהספיקה
לה בדיוק כדי מיחייתה — אד לא יותר.
כאשר נסעה לאחרונה לאנגליה מולדתה,
לביקור, לא תיארה לינדה לעצמה כי
כשתשוב לישראל, תמצא עצמה מחוסרת-
עבודה.
מששבה, הסתבר לה לתדהמתה כי המעסיקים
שלה עזבו את הארץ כשהם מותירים
אחריהם חובות כבדים. בין השאר הותירו
חוב בסך 20 אלף לירות ללינדה עצמה,
שכלל בתוכו שלוש משכורות, ופיצויים.
הבעלים הוכרזו פושטי־רגל, ולינדה נאלצה
להתחיל מחדש. הפעם, החליטה, לבד.
אך לפני שנסעו, לא שכחו אותם מעסי-

קים־לשעבר לקחת איתם גם את הגומיות
שבהן הטביעה לינדה את דוגמות תכשיטיה.
כך נותרה הצעירה חסרת־כל, כימעט. כי
נותרו לה עדיין שתי ידיה, כישרונה ודמיונה
הפורה, והשאיפה להצליח על אף
הכל.
ביחד עם האיש שאיתו היא חולקת
את חייה, בורים רוטשסיין בן ה־,29
שכרה לינדה דירת חדר בקצהו של מיסדרון
מאוכלס מישפחזת רבות, ביפו העתיקה —

1 1 1 1 0דייוויד, הבנקאי האנורי־י
י י ״ י י קאי העשיר רכש את התליון
עשוי הזהב שלינדה קוראת לו. נרקיס
הסבים בבבואתו הנשקפת במים*.

ווו!

נון!.

המחזיק את העולם כולו בתוך מיסגרת.

לינדה וכיבתה

אהבת החיים

זהו המוטו המנחה את בורים
ולינדה בחייהם. בז־ירת־החדר
שלהם הם מארחים ידידים רבים באווירה שקטה על כוס־קפה
וסיגריה. אוסף התקליטים שלהם גדול, והפסיפון אינו חדל לנגן.

לא זו המשופצת, המעוטרת בשלל נורות
וההומה תיירים וגלריות, אלא זו שמעבר
לכביש, אותו כביש צר המבדיל בין הישן
לחדש.
זהו אותו כביש עצמו, שבגללו לא תשתתף
לעדה, הנחשבת כתכשיטנית מעולה,
בתערוכת־האביב המייועדת לאמני יפו
העתיקה. אלה, בעלי־הזכויות, נמצאים מן
העבר הנכון של הכביש. היא — לא.
אבל לעדה, שהיא בחורה שקטה ונחבאת
אל־הכלים אינה באה בטענות אל איש. יחד
עם בורים שלה, שאותו פגשה לפני כשלוש
שנים בכסית, היא עובדת בביתה, וממשיכה
לעצב תכשיטים.
אלא שבניגוד לזהב וליהלומים שבהם
עסקה כשעבדה בספילו, היא מעצבת כעת
בכסף ובאבנים. אבנים יקרות, אומנם, אך
לא כמו הזהב והיהלומים, שאותם היא
מעצבת אך־ורק לפי הזמנה מראש.
תכשיטיה של לעדה עדינים ומקסימים.
החל בתליוני־הענק ששוויים כחמש־מאות
לירות ישראליות, וכלה בטבעות־כסף מיניאטוריות
שאותן היא מוכרת ב־ 15 לירות
בלבד.
בימים אלה ממש סיימה עיצובו של
תלית־זהב מעוטר באבנים יקרות, עבור
תיירת אמריקאית שבאה אליה במייוחד,
לחדרה הקטן שביפו, על־פי המלצת ידידה.
התליון נמכר לתיירת בשתי של 3,500
לירות ישראליות.

טרמפ, שנמצאה על־ידה ועל־ידי בורים משוטטת
בנמל של יפו העתיקה, שרועות להן על הספה
שבחדר. השקם והשלווה הם סיסני־ההיכר של לינדה, והדבר מתבטא בכל מעשיה.

דירת־החדר שלהם, המצויה בסופו של מיסדרון ארוך בבית
מאוכלס שביפו העתיקה היא רק אחת סני־רבות באותו סיס־דרון.
לינדה ובורים שומרים על יחסי־שכנות יפיס עס
שכניהם הרבים, ובעיקר הם אהובים על הילדים, הגרים בבית.

בורים, שהיה מעצב טכסטיל כאשר היוונית והתקיימה בחסות הקונסוליה הפגשה
אותו, עוסק היום אף הוא ב יוונית בישראל,
עיצוב תכשיטים ובפיסול. היתה זו לעדה
לעדה ובורים, למרות היותם כרגע אזשלימדה
אותו את מלאכת העיצוב. אך רחי מדינת ישראל, אינם חשים עצמם כסיגנונו־שלו
שונה מאוד מסיננונה. ניכר אזרחי מדינה כלשהי בעולם. הם מגדירים
היטב כי יד גברית עוסקת במתכת הקשה. את עצמם כאזרחי העולם. במחשבה שנייה
תכשיטע מחוספסים, גסים עתר.
מודה לעדה, כי בעת ששהתה בארץ בתקר
השניים עובדים ליד שולחרעבודה אחד פת מלחמת יום־הכיפורים, חשה הזדהות
ומתחלפים ביניהם מדי־פעם. כאשר מישהו עמוקה עם העם והמדינה, אך באותה מידה
מהם מרגיש כי בא ובוער לו רעיון בראש היתה חשה, לדבריה, הזדהות גם עם ספרד,
ובין האצבעות, ובכל זאת תורו של האחר אילו גרה שם בעת מילחמה.
לשבת אל השולחן — הם מוותרים זה לזו•,
מדי פעם מרגישים לעדה ובורים את
ביתם פתוח, וידידיהם רבים ומגוונים. החופש מדגדג להם בקצה האצבעות, ואז
נכץ שבתחילה התקשתה לעדה להיקלט ב הם אורזים את מיברשת־השיניים ויוצאים
חברה הישראלית, אך כיום אין לה חלונות, למסעות. האיזור האהוב עליהם ביותר

ככל זוג החי באווירה
בוהמית וקצת הי׳נוית. התנסו
גם השניים הללו בלקיחת
סמים. שניהם גם־
יחד אומרים כי זוהי דרך-
חיים בשבילם, וכי הסמים
פתחו את ראשם לכיוונים
חדשים, ונתנו מימד נוסף
לניסיון שרכשו ולעבודתם.
לעדה ובורים אינם נשואים,
כי הם אינם מייחסים
חשיבות לנישואין או לכל
חוזה כתוב אחר שהוא. בהלכה
היהודית אינם מתמצאים
באופן מייוחד. מישהו
אמר להם פעם כי ילד
הנולד מחוץ למיסגרת־הנישואין הוא בבחינת
ממזר, וצפויות לו צרות צרורות
במדינת ישראל, לפחות. אז אם יהיה להם
ילד, הם יתחתנו.
המוטו שלהם בחיים הוא — חייה
ותן לחיות .״בכלל, אילו יכלו האנשים
להביט על החיים דרך האמנות, הם היו
רואים את הכל יפה יותר וטוב יותר*,
אומרים השניים.
כיום מתכוננים לעדה ובורים לקראת
תערוכה משותפת להם, ולמעצבת־התכשי־טים
גבי מרבך. תהיה זו תערוכתו הראשונה
!של בורים, החמישית של לעדה. מאחוריה
כבר ארבע תערוכות, בהן אחת שהתקיימה
במוזיאון שמן ך שבעיר הגרמנית פורצהיים,
ואחרת שנערכה בישראל, ברוח המיתולוגיה

לטיולים הוא המידבר. ח־בדווים
של הנגב ושל נ ד
איבה מכירים היטב את הזוג
הצעיר לבושי הג׳ינס
הפוקד את אוהליהם תכופות.
הם מקובלים שם על
הכל, ומוזמנים לחתונות הנערכות
במאהלים הבדווים.
״פעם אחת,״ מספר ב ד
ריס ,״כשהוזמנו לחתונה במאהל
בדווי בדאב, הכניסו
אותנו לאוהלו של השייך.
אני קיבלתי בגדי גבר בדוויים
מסורתיים, ולעדה
נלקחה לאוהל הנשים והולבשה
שם בשימלה בדווית
מקורית, מעשה־ידי אחת מנשותיו של
השייך.״ בבגדיהם החדשים חגגו לעדה ובורים,
יחד עם כל אנשי השבט, שיבעה
ימי פנטזיה.
כתום שיבעת הימים, כשרצו להשיב את
הבגדים למארחיהם, החליטו אלה כי לעדה
ובורים ראויים ללבוש את בגדי־השבט
המסורתיים, ונתנו להם אותם במתנה.
עוד הם אוהבים לנסוע לגליל. לעיתים
הם נוסעים לראש־פינה ולפעמים לצפת.
הם מסתובבים בסימטאות העיר העתיקה
ושואפים אל קירבם מעט אווירת נוסטאל גיה
יהודית ואמנות המקום.
חלומם הגדול של השניים הוא להתפתח
עם האמנות שלהם, להגיע למצב שבו היא
תתווה את דרך-חייהם. והם בדרך הנכונה.

— 319

בלש המדור המרנן