גליון 1957 מתאריך 5 במרץ 1975

ני1בר עח־דר שנעצו:

העייד והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

נסיין

בלתי_^תלוי

* ויקי הסודה ל חי *

וזין ריווו
עורז־ו * פרים ..סי־־ 1 9ך

•יויי•*

מזו מת 1.1

רזי יננלון 12

; יין ההש־כזז פחזירה נועוח-יד

תסיסה בין מחלון• הסו

מה חדש
ב סו ד ה?

הסודני

גבינה

תסיסה גדולה פרצה

נמוויז

שוויצרית

יהע שו י-י ס על מהרת
יודב

ו משו ו קיר, בכלרחבי

חור
בועות

פתח במבצע

י פונים

לחתו נו ת נסקרם סי פול -

וקסיס.
מלנו

לחתונתו

הזוג

ליח מדען

הארך.

סיני. מ קו מו ת׳ כ אילו

בכל

חמוצי

שיווקהסודה בבקבוקי!
סודה

אל תי רקלבקבוק
אתה שות ה

מקומי

הילידים

שחורה לשימוש

מבלופ-לין)

סאנקציות
בדווי הגמל

גילו

סהרה

להתקיים 7

יכול היוא

יטיס על

להתקיים 8

סודה. עו.ד
צייר)

שבעוד

יכול

(כמובז)

יהודי

מנועח דש

למכונית

סוד.ה ( 8 4

אוקטן).

לינא

הפרסי,

מש ב ר

הפשופעות

הוא

זוזי

ליד

בלונים

בסיפוו-יד
את מלאי

כאלה,

( סיפון).

רעיון

ג שותינו,

כוח מש
שלוש
.לולא

הלם
בראשן

אנו
כוסות היו

הבלונים

יסכון

פעם
׳ש ל וש

הרי

אפרים

י ו״ר

גרפע.

כוסות

הזה כשמדי
ותחת ה

ל ( גרפז ) שליי

וכו*.
חיפה

עלום,

גרפז

סודה נוספת

שוב מ ס תו ב ב
השלום״,

משווק הסודר.
סיפון חיפה

באזורנו

יעסו. ע י 0ניו

הלז

הסודה

בפני

סיס ו
וחסכונית

חיפה

כור -מלחמה

התנדב למשמר האזרחיו

משנאי

בגלו י

זקוקים

(הפועל
וססיתובב ישראל

ומתחנן

למיניה ם כי
אנו אולי

ל״שלוס״

סתום לב)

ולא

שיתחנן

ל״שלום״,
בצדקתנו

והוא

לכם,

עוד

יוכח.

נאמר -לר לר

והייסרבפניהם של
גורו

הדוקסור

הידוע,

?עושה

שלום.

ולקיסינג׳ ר

לנו. בסיפולוקס.

סודאי ׳ חיפה בוטיידת-החירויס

ד״.רהנרי ׳ ,קיסיגגיד .

כוחנו

חיסכון:

סוז-אפרים,

בועד-חירוס,

שערה ב כו
סו ד ה

נכסנו

וחובת הח
לתור
כוס

הגזירה.
בראשותו של מ ר

היהודי סיפון,

( כולל שביתה

וגם

הסודר. שלי

למשל:

מחלקי

כולו ו

ועד משו וקי

לסודה שלי

השיר

הסודה

בחלפה

באירופה

בעולם

הסודה

ססויימת

גי שו שים.

.העלו את קרן. חיפה. עירינו

לה שלוש כווצות

העולמית

לקי סינגי ר׳ היהודי

הריני ..להציע הצ עת

אפשר לתקוע

בועידת

המשווקים

הסודסים

נאמר

שגופריסלשתות את

לכם כו ס

לנצי גנו

מאחל

מפיצי

אפרים.סיפון

לעשות הכל

ל בי סו ל רוע

״תנובה״).

אפרי מסיפון

כוסות

.רחל

הידוק

אלו •התכנסו

שיייצג את

לעבור

הארצית שתטרר בשבועהבא .

סיפון

סירהמבטא את

מ שמימים,מילה

משה קי ם

אחרי

(גזוזי)

(גזוזי)

נשות

א פש רלשיך ׳את

קו ר אי ם

לעורר

לפני

אפרים

סיפון,

בחבל

שלום,

לכתוב

לא היתר .

תוקעים

בספגרת

קידושעלה ברא

סו דה ש לי ש

קשישות ש
החגורה

נ י דו ן ,

אחרות)

בחיפה, והנה הלא:

ונסוג לאחר שהשמיד

״בנועה״

אנו

לעורר ״ בנועה ״
ב ערב סבת

סודה

בעקבותינו.

המפרז

המשווקות בל

יוחד תקף שתי

החלמה

אלא. רק

לשיווק

קור אי ם לכל ה-

ירון

נמירנצייסו
עצמית.

חבורת

המלחמה

ועזים. שם

ירון

התארגנה מסמרת מ
חנויות

בהחלט,

החלקנו

עומד בראשה. י ר ון

ןלדים ללכת

וסח סנו ת הנפם

ונים לח נצ ירוכת
קנו

חלסח

מקווהבכךלחסל את

האנרגיה

ילדים

ה ק בו צ ה ״חיססנה״ -

מקומי

סו ד ק מארצות

סיפולוקסים

ימה

שהיה

היהודי

קבוצת

שותים.

להקים׳ קנוצהלמבצ עי ם

הפועל. על

הערבית במסגרת
חאה

יאנו

לסיבה מש ק ה בארד

המציא

כווי

לעורר

ימים על

הוכ חה׳(ל סי

״בנועה״

״סנא0-ודה״

״ סנא -סוזה ״ אסר לכתבנו׳

• א סי פ ת ־ ר, חי רו ם בחרה

שלום,

״סנא-סודה״

שקיות. החלב של

לישיבת -חירום, ויבה החלימו

ג ם הם להבות ׳ עתהמהמשקה ׳ 144
מים

עומדת
(כמו

בעקבות. ידיעות

שיוכלו

חברת

להפסיק את

זכוכית.

אלו

בשקיות פלססיק

.ע דיין׳ אין

בדרוס -אסריקה הצ סודה

ידיעות

דובר

(הגזו״ז

אפרים

תכוונת חברת

בסודה חכמים *

ממנו

סיפון

לפי

קיבל

להמציא

כתבנו

השיווקהאר צי ת של הסודה ,

2071יסיפוניםכמתנת

כלולות £££

׳מאת

עידודהגאחם-׳׳

בקרייח -מוצקייןי נשא ע
פרי

בין

מחלקי
הסוור.

.התסיסה פרצה ל אור הפרסומים. שהיו

צוות. מיוחד של ״ .סבו -

מ ת כו ננתל שוו ק סו ד ה

1>.סי י ׳) 0

נקאנטון

סשו-רקת

״ טנ א -טו ר ה ״

בשקיותפל 0תר ק 7

אוייבנו

לביתר!
נחיז

בפרצופם -

רוצחים!

כהרי

סאדאת׳ הרי

הסודה!

נ 1מ 1ך

— ממי שנתו של מייסדו —
ביין שלא עשני גיסה
מתוקה נופד־זוארץ
(עם מות אחיו של המייסד)

סודה

כו ס

דיסודה דוקא מחזקת
א ת כוח הגברה״
*י-גזוזי

מראיין:
אוסרים על
שהוא

נור-סודה

אמיץ

שאינו

אמיץ •

סיפר. פ ן( נ ו את
פסל*
פסל מאבד

הסודולוג הראשי
חיילים בתפקודם
בנועה :

הגאה

פסל :

א בל האם

והסרוו ח .
אסיץ

סודול

בשבילהטעם • .י.

אלא

בכל -זאת יש

.הישראלים שהשתתפו ב קונג רסמ שוו קי הסודה ה עו ל מי ב הו לנ דממרס 1971

איז שהוא׳

נניזון • ע ר יייל שיעיז • .י י י ן, סוית י ן, סניו * גיו -ש י ,

הנ״ל?

תראה,

שחודש

שאנו

ארי חלילה לא

המיני,

נקרב שנס
פסל לסד

נכון

שחר לשמועה

מערכת הנסחר ן . ,בביתו

זדונית

בסודה,

הוא

•אשקים
לפגוע.

אני

א בי א לר

הקיוסיקים

ימים

דוגמה-.

באפריקה מקובל

לפנייליל

מאב ני היסודה :

הכלולות משקים

גיר. נאוגינרסיסתכוס -תריקד ׳ .את
במיוחד . .ובכלזאתממשיך הסבם להתקיים

וזכה שם לתואר
זה מאות בשנים מהזרעה מלא כו תי ת.
במקצוע ז ה. חיבר סאסריס.
תרדה רנ ה, ד״ר אמיץ פסל.
ננועה:
ומחקרי ם שפורסמו ב קו ב ץ:
החתן. המיועדלשוכרה ׳ בסודה משבירת

״השפריץ
בהונאת

אני

בבועה: ו**ר

פסל,

חייל?

נין

צ ה ״ רבפרצההסס רעך. כאילי
סו ה לי ם
סבת

להח | ן ח

המחלות

ביסוס

היא

לבית-הסחי

הנפוצות ׳ והמטרידות את מחל קי

להיפר •.כסודולוג

וכסי

חיילים

אני

בהשקיית

נגד שמועה
0מכיוון קשית
קו ז

ניגרפז

אגודת

(נורווגיה)

סייצרי

הופעת

ארוכה,

קלות סן
עולות

ואז

היטיב באם

סודה

בותים

במסווה של

סיפו
שותי

וגרמו

וילפדר-פוץ
פיגול

למיביהס..

(גרמניה)

אייפל

בנה

(צרפת)

ב ה של 2 .. 4משרים

טבועות.

1 .שצר. עמלהאישעל
והסחמש

ב בת י

כ *8תע * דיני *ז*ח ג * *נ ר לי ג *
ל**עאו 1על תיי ע ל 6 0 0

לנחוש ׳.במפשעה בעזרת

0 *3נגר -שבע גייסה 9:1זעו

כל חב׳

תגגת ין 33ד ״לז ץ וכזי * 1*0ג ן

וסתפוצצות

איבן

סימן

כמו

ויש

לחררה

בועות של סיפולוקס ,

תכופות

ובלתי

לבדוק

לשדר התעיה גייס **דעת תאב*

מחלת

נ י, ל 8יות **י*ע • 1ז ע ( ייז*

מבוקרות.

בו או

גביו רגזזז • ל עי ע• * 200ז *י *.

נר. לאפרים

סו ף טמו

ס ל . 2מאוגך ; יי

מגזים,

שלוש

חסיפיות

חיל

גזוז

עורר

האוויר.
מאובך.
לסצנו סיפון

(ישראל)

עורר

המשקה

בראס -פ. ינר. .

בורי

אני

״ בנועה ״ ללא

זנב.

המזין,

דיין,

גדול

מדורי

מקווים,

ועורך

נ שוי

פלוס

ל ראו ת השבוע

ר נ -אלוף משד.

מצביאי

דורות,

סו ד ר. סדי

ר.ק את

נעירד .׳י ל? ע ל

נימתו

״אדי-פלוס

עיבוד

שליסחזהו

סיפולוקס

״בבועה״)

אדי-פלוס
ד ל קש ת ה

ההיס-

בירה

סיפון.

עיר

הוא

למדבר.

יסראל

מ ק פי ד לשתות

נוקד

בבוקרו.

יחד עם כ ל עם
אנו ישראל,

ומניקד. את
מעטיניה.

ארי-פל-

לעיר

את.אביו,
והופר אה
הסודה.

אפרים

סיפון

שיג-

לוס ׳,

האבא,

במדבר

אדי-פל-

גדל,ז{ולך

.הורג

היווני,

או מ רי ם שבגו
ולכן

וגז בסודה

י ל,ו

-לאביו

נבו

.אה זאבה

ד, סלו ״

בעיבורו בל א פ רי ס
(עורך

הידוע

בטלביזיה שגם

הרישוי

ענה. אפרים

; ) 0 ].ו | עשמחנו

בוע

דראמאסי של משווק *

את׳.המ חזה
בהוא

הסשפחתי

״נבואה״):

הסודר.

וההנאות שלו

נסערו

(הלץ

הסונליס

שיחזור במהרה לממשל ה.
חיפה החיג

נהנה

*** כשנשאל
מאו קיוסק

מגזים. על זאת

נאם ר 4כל אחד

יצירתו

נ 91911 74251 7 -

״ננועה״:$

סיפון

בעלי

סיכון

רחל

(הכוו

להבדיל סא נש יים אהריס .

מכסו של העורך .

שלובת ר ב עי 5

סיפון ( .אשתו של א .

מכוס.

באנגלית.

או. מפקד

לפ אניק ה בקרב

וי לפרד פוץ (.גרמניה)

עמה
ש יש

נקצה

ממולאים

סמפולוקסיס

תמיד

הסיפון.

בלונים•

לקוחות

סין

ניסרו-גליצ .

לוקס.

האוויר אפשר

בועות הן

איו מ ה הגורסת. להתוות

עיר

ו 6מהם

חייביםלתת לד. ישר

*** סיפרה השבוע

התפוצצו

ולבנות מתחת

(סוד * כדזינל גבריו * גז ע

במרס תתפתח. לחררה . .

הבו עו ת למעלה

הבועות נספסעד,

שכל

קטנים

+++ע 3י 1ת תנ דז רגל לעז נ .

רגיל.

הגורו-

בלוני

וממלאי זן

אפריס

אי רי ס סי סזןנ *נ ץ • יזע *

יסר

לחנויות

בועות

מגלי ם אבעבועה

עו ד קסבה,

שהבועות

בתל-אביב;

וגית מסרה
דין

הסודה

אננועוח[נצורת

ובמפשעה. אם

0רצוי. להדגיש שלא

עו ל מ נו
;התום ס.••:

ה סו דהש לי

הסודה

קטנות

ד ר -.סו ד ר.

()1815-1892

מאת . 0

נ אנו -אנו ע ר. כשהיא

חייב לצאת

זה1

סיפרו

הסיפונים

.מדעי?
פסל :

0אחת

היגר

הסיני. האם יש לדבר

שפוסק

המרקיז

המחר הרפואי: אביעבועות:

ב סזוג ם סודה ע ל
לגרום

נחנוסךהכל -בו ע ר. ק סנ ר. ב סו ד ר. שלהיקוח ״

כלחי יי

״ססודהץ.

ו עו ״ דנוע * ד ג .

הבירה,

כביבואל בי ו ! הדוור .

פסחיבל בי רי הסודה

ראפריס סי סו ך

מתחתן עם א עיר

הבירה

זאת
ענביות הי ההמודה -

במשחקו

הבהגידלודהונסו דר1

מצטיין בתפקיד
האמה
ליק: 0

אדי־פ-

והזאנה.
אפי

פסטיבל שגי

שירי

בייבי ת

מפיק:

יעקב

הסודה

הסיפון״.
אגמון .

ביום

ברכות

בהגיע

נתר

סודה
לגיל

מצווה מערכת ״בבו עה

העובדים טוענים כי עתה הם בעיצומו של מיבצע
לגילוי בעלי מלאי לא־מוצהר אחרי הפיחות. הם
עובדים בכל שעות הלילה כדי לאתר העלמות, אינם
מקבלים כל תמורה כספית למאמץ הקשה שהם משקיעים
בעבודה.

!ושירות הנדסה ״
מ א שי מי םאתרסקו
|11י| ן ץ > ך
? ר ע מו חלט
בין בורגלדמאל
המשבר בין שר הפנים הד״ר יוסף בורג לבין שר־הדתות
הד״ר. יצחק רפאל יהפוך בימים הקרובים
לקרע מוחלט.
קרע זה יביא, כפי הניראה, לקואליציה בין סיעת
למיפנה, שבראשה עומד בורג, לבין הצעירים שבראשם
עומדים הח״כים זבולון המר וד״ר יהודה בן־מאיר.

את בורג מרגיזה העוכדה שראש-המבד
שלה, יצחק רביו, מערין־ כיותר את דעתו
שד רפאל, בעודו מתייחס כזילזול בולט אד
כורג עצמו.

־־ חכרת ״שרותי הנדסה כישראל״ תובעת
מ״רסקו״ באיראן 6מיליון דולר, על חשבון
תיבנון עבודת הבנייה של ״רסקו״ שם.
שירותי הנדסה קיבלו לפני שלוש שנים את חוזה
התיכנון של עבודות הבנייה של שותפות רסקו באיראן,
תמורת סכום של 2.5מיליון דולר.
לפני כמה חודשים נוכחו שירותי הנדסה כי הסכום
אינו מכסה בשום אופן את ההוצאות. הם גילו כי
רסקו קיבלה מן האיראנים עבור התיכנון כ־ 9מיל יון
דולר, נותנת להם רק 2.5מיליון דולר. עתה הם
תובעים עוד 6מיליון /מאשימים את רסקו בהונאה.

ב י לו שפרטי אחר
גונב דלק

ח״לצד.״לאוכלים
מחת ״ קדבמ רו טוי ה
לסל־המזונות של חיילי צה״ל נוספו לאחרונה שימורי
ירקות מתוצרת רומניה. המדובר הוא בפיל־פלים
ועגבניות ממולאים באורז, וכן בירקות מסוג
אחר, המגוונים את תפריט החיילים.
לפני זמן מה נקנתה כמות גדולה של שימורים
מתוצרת רומניה. מכיוון שאין כל מידע לגבי משך
כשירות המזון המשומר ברומניה, הוחלט לאחרונה
לא לשמרו עוד ולהנפיקו לחיילים.

ת או נהלראש ־ מחלקח
התח בו ר ה בע ת״ א
דויד שיפמן, סגן ראש־עיריית תל-אביב והאחראי
למחלקת־התחבורה העירונית, יכול היה השבוע ללמוד
על מצוקת התחבורה בעיר בצורה הישירה ביותר.

יהוא היה מעורב בהתנגשות שאירעה
השבוע כרחוב כדוך כמרכז תל-אכיב, כאשר
מכוניתו פגעה כצורה קשה כמכונית אחרת,
בשל צפיפות התנועה ככביש.

קצין־הכימחון־שד עיריית תר־אכיב כיקש

ניסיון להדיח
כ לן י די ־ ה או צרהתנגדו
למס־ המע סי קי ם
במעט בל הפקידות הכבירה של האוצר
התנגדה להחלטה ששר־האוצר, יהושע
רכינוכיץ, העכיר בממשלה, להטלת מס־מעסיקים
כשיעור של 7.5אחוז.
הרעיון להטלת מס זה היה כולו של רבינוביץ.
כאשר העלה אותו בפני אנשי מישרדו, צפו אלה
מראש את התגובות הזועמות, טענו כי מבחינה פסיכולוגית
עלולה הטלתו לעורר תגובות־שרשרת הרות־אסון
במשק.
למרות ההתנגדות הכללית־כמעט, לא ויתר רבי-
נוביץ על רעיונו, עמד בתוקף על הטלת המס. עתה,
לאור התממשות תחזיות פקידי האוצר, ייאלץ רבי-
נוביץ להתחשב יותר בעצותיהם להבא.

צ פויו תפר שיו ת
כלכ ליו תחד שו ת
המדור הכלכלי של מחלקת־החקירות
כמטה־הארצי של המישטרה עוסק עתה בחקירת
פרשיות כלכליות חמורות חדשות.
בד־בבד עם חקירות אלה של המדור הכלכלי,
תוגבר לאחרונה צוות העובדים שלו באנשי־מיקצוע,
ואף מיספר קצינים בכירים במדור זה עומדים להיות
מועלים בדרגה, כפרם על הישגיהם בפרשיות האח רונות.

רוננן
ייבחר

מ חי רכל

מ תנ ח ל -
300 אלד לי רו ת
תקציב המדינה, שהופיע כימים
אלה, מגלה בי כשנים האהרדנות הש*
,קיעה המדינה כמיליארד ורבע לירות
בהתנחלויות: כשטחים. כיום: מצויים
שם 4200 מתנהלים, כך שכל מתנחל
•:עלה למדינה 300 אלך דיו-ות,
י: למעשה, הסכום כפול, שכן גם
הסוכנות היהודית הוציאה כמיליארד
דירות להתנחלויות בשטהים.
ממישרד־חקירות כעיר לעקוב אחר העובדים
החשודים כגניבת כמויות גדולות של
דלק.
החשד התעורר אחרי שעשרות עובדים, המשתמשים
בריכבם במיסגרת עבודתם בעירייה, היו ממלאים
מדי־יום את מיכלי הדלק שלהם על חשבון המוסד.
קצין־הביטחון של העירייה גילה בחודש שעבר שעובדים
אלה מוציאים מהמיכל בערב את הדלק שמילאו
בבוקר. אומדים את גניבת הדלק במאות אלפי לירות,
לפחות.
אחרי שהבלש ביקש 10,000ל״י כדי למצוא פי-
תרון שישים קץ לגניבות, הודיעה העירייה שאין לה
תקציב לפעולה זו.

ב מז כי ר ה מי שמרת
בחירתו שד נתן רענן לתפקיד מזכיר
המישמרת הצעירה של מיפלגת־העבודה,
מובטחת.
לקראת הבחירות, שתיערכנה בסוף החודש, הגיש
רק רענן את מועמדותו לתפקיד, במקומו של יחיאל
לקט. שאר המועמדים, ששמותיהם הוזכרו לאחרונה —
עוזרו של שר־המישפטים יחיאל גוטמן, ומי שהיה
אחד מראשי התאחדות הסטודנטים, דני קורן, השוהה
עתה בלונדון — לא הגישו את שמותיהם להתמודדות.

עובד* החקירות
תו ב עי םתמ רי ץ
עובדי מחדקת־החקירות של המכס מבקשים
תמריץ מיוחד עד מיכצעי איתור העבריינים
שהם מנהלים.

א ת 3ה
מתפתחת מערבה למען הדחתו של ח״ב
אברהם יפה מתפקידו כמנהל רשות שמד
רות־הטכע.
לאחרונה החלו החברה להגנת הטבע, אותה מנהל
עזריה אלון, ואגודת הציידים, לפעול בקרב פקידים
בכירים במישרדי ראש־הממשלה והחקלאות למען הדח תו
של יפה מתפקידו, בטענה כי רשות שמורות הטבע
הפכה להיות ל״רשות הדואגת לפתיחת קיוסקים באתרים,
במקום לשמור על האתרים עצמם,״ וכי ״יפה
מזלזל ומזניח את עבודתו ברשות מאז נבחר כחבר-
כנסת.״

ה תנג דו ת ל פינ סקר
צפוייה התנגדות של ועד עובדי החדשות
ברדיו למינויו של חגי פינסקר לתפקיד
מנהל־הרדיו.
הוועד טוען כי פינסקר לא מילא את תפקידו כהלכה
בעת שהיה שליח רשות השידור בלונדון, ומיעט
לשלוח כתבות הן לטלוויזיה והן לרדיו, בטענו כי
הוא עסוק מדי בלימודים.
הוועד דרש להחזיר את פינסקר מלונדון ומנכ״ל
רשות השידור, יצחק ליבני, החליט אומנם להחזירו,
אך כיוון שידע שיהיה קשה למצוא תפקיד לפינסקר,
בגלל התנגדות העובדים לו, החליט למנותו למנהל
הרדיו, אף כי התפקיד הובטח למיכל זמורה, אשתו
של השופט העליון חיים כהן.

!!עלית״ תו רי ד
אתה חו ל צו ת

מארח מיו ח ד
ללאהר בין
מלון ״הילטוך כירושלים החליט להטיל
על אחד מאנשי ההנהלה של המלון תפקיד
שד מלווה רישמי לאשת ראש-המכד
שדה, לאה רבץ.
לאה רבין נוהגת בשבועות האחרונים להזמין
כמעט מדי יום ביומו ידידים שלה ושל בעלה אל
המלון החדש, ושותה עימם קפה ותה במיסעדת המלון.
עד כה, כשהיתה מודיעה מזכירת ראש־הממשלה להנהלת
המלון על ביקורה הצפוי של לאה רבין ואורחותיה,
היה מתפנה מנהל המלון ארי דימופולוס ללוות
אותם. אולם כשביקורים אלה תכפו והלכו, הטיל
דימופולום את התפקיד על עובד אחר.

ממכ בי ת ל ־ א בי ב
מיפעל השוקולד ״עלית״ עלול לא
לחדש את החוזה עם קבוצת-הכדור-
סל של ״מבכי״ תל־אכיב לפירסומת
חיה על גופיות כדורסלני הקבוצה.
כשנה האחרונה שילם הקונצרן לקבוצה
ב 200-אלך ל״י תמורת הסכמתה
לרקום את השם ״עלית״ על חולצות
שחקניה. כעיקכות ״עלית״ הלכו גם
מיפעלים אחרים, שפרשו את חסותם
על קכוצות-כדורסל אחרות כליגה
הלאומית. עתה נראה בי ״עלית״
לא תחדש את ההסכם עם ״מכבי״ כשנה
הכאה.

פרסום ד־ר יעקנסון

״כי אני אוהבת שוקולד״
הילדים אוהבים שוקולד עלית
פשוט בגלל טעמו המשובח
והאמהות קונו ת שוקולד עלית
בי הז יודעות
שהוא מזין מאין כמוהו.

״זה פשוט טוב״
עכ שיו יותר מתמיד
יש הגיון כלכלי
ב א כי ל ת שוקולד עלית
ה מגיל קלוריות וחלבונים
הח שובים לגוף. ויחסית
למחירים של מ אכלים אחרים
הריהו גם זול ביותר.

״כי הוא טעים ומזין״
נוכח ערכו התזונתי
הרב ומחירם של
מצרכי המזון כיום.
מס תבר שהוא גם חסכוני.
קני ת שוקולד עלית
היא כדאית מכל הבחינות.

עלית • שוקולד חלב • עלית • שוקולד ״עמי ותמי״ • עלית • שוקולד מריר • עלית • שוקולד ׳׳אלפינה״
עלית • שוקולד קרוקנט • עלית • שוקולד חלב עם שקדים • עלית • שוקולד ״תזמרי״• עלית• שוקולד לבישול

,,העולם הזה״ ,שכר החדשות הישראלי. המטרכו! וחמינהלה: תד־אטיב,
אזוב גורדון טלפון ()24338־ .03 תא־דואר _136 סע]_מכרקי_ן

,,עולמפרם״ .מות
תל־אכיכ- ,רחוכ ״*כף
כ״דפוס 8החדש״״ כן ן״מ,
מודפס
״טולמפרם״
אכיגדור. הפצה :״גד״ כט״ם. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כט״מ
העורף הראשי: אורי אכנרי המוציא לאור: העולם הזח כע״כג
העיתונות הישראלית מטיפה מוסר לכל העולם.
אך בשורותיה שלה שוררת שחיתות שאינה נופלת מזו
0הממלאת עכשיו את בתי־הסוהר בשמנה ובסולתה של
הכלכלה הישראלית.
בשבוע האחרון ניתנה דוגמה כה חותכת לכך, עד
כי אין להגדירה אלא כשוד לאור היום.

כגיליון האחרון עמדנו, במדור זה, על העובדה שהעולם הזה הוא שחשף לראשוני*
את כל שלוש השערוריות הגדולות המסעירות עתה את המדינה: שערוריית
העלמות־המס של בוני הביצורים בסיני, שערוריית השיחרור־ממס של ענף היהלומים,
ושערוריית השחיתות בענזידר,
כל הגילויים האלה הועתקו ללא בושה על־ידי עיתונים אחרים, שאימצו אותם

חשש להסתבכות ״רסקו״
בהתחייבות עבודות בניה באיראן
״דכר״26.2.75 ,

החברה שותפת בעבודות ב־ססז מיליון. דולר ; דיווחים על סיכסוכים, שיבושים והתייקרדות

-ם -מ שה ש לי, נתב. יריע/•,אח! ונית״ .

״ידיעות אחרונות״26.2.75 ,

הפסדי מיליונים עלולים להיגרם
ל״רסקר בפרוייקט בארץ זרה

לחברה הישראלית -חלק בשותפות -¥ההפסדים צפויים בגלל התייקרויות
__גדולות בשטח הבנייה, שלא הובטחו מראש בחוזים
״מעריב״26.2.75 ,

ממשלת איראן תשלש התשלומים
לשותפות חדיש־רסקו אך עדיין
חוששים מהפסדים

ישל עניין עוד צד שאי־אפשר לעבור עליו בשתיקה.
כתבת העולם הזה לא הזכירה את הארץ, שבה אירעה השערורייה — איראן. היא
גם לא פירטה עבור מי בוצע הפרוייקט.
מדוע 7הצנזורה הצבאית תבעה מאיתנו למחוק את כל הפרטים האלה. לדעתה,
הם היו עלולים לקלקל את היחסים העדינים בלאו־הכי בין ישראל ואיראן, ועל כן
הודיעה לנו מראש כי יש לגנזם.
לא עלה בדעתנו להפר את הוראות הצנזורה הביטחונית, ונהגנו על פיהן.
לא כן העיתונים האחרים. הידיעה בדבר, שלא הוגשה כלל לצנזורה, הוסיפה
לגילויי העולם הזה את השם המפורש של איראן. היתד. זו עבירה צנזורלית חמורה —
אך דבר הוא עיתון השילטון, והיה ברור לו שלא יאונה לו כל רע. ואכן — הוא צדק.
הוא לא נתבע לדץ.
הידיעה בידיעות אחרונות הזכירה את איראן, הוגשה לצנזורה — ואושרה. כלומר :
אותה צנזורה שיום קודם־לכן פסלה את פרטי הפרוייקט אצלנו׳ בטענה שהפירסום
יגרום נזק בל־יתוקן לאינטרסים מדיניים וביטחוניים חיוניים של ישראל, אישרה אותם
פרטים למחרת היום.
הארץ, כעבור יום נוסף, כבר פירסם גם את
טיב המיתקנים.
כך נוספה לשערוריית ההרפתקה באיראן שערורייה
של גניבה עיתונאית, ועל זו נוספה שערורייה ביטחונית
ראשונה במעלה.
מכתבים סיסמות?שעת-חירום

חשש ש״רסקו״ תיקלע לקושי באירן
ן הכגית נג ע ס ^פי ש ניי ^ ו־ ן או ת ^ ר ^יג ד מ ^

והוא נגנב, פשוטו במשמעו. כשם שנגנב ארנק הקורבן של כייס, או קופה של בנק
שדוד.

כיו םהר כי עיכ כו ק ר הופיעה ידיעה גדולה בדבר, תחת הכותרת :״חשש
להסתבכות רסקו בהתחייבות עבודות בנייה באיראן.״ בידיעה זו ,״מאת סופרנו הכלכלי,״
לא היה אף פרט אחד שלא הופיע בכתבת העולם הזה, שהיתה מפורטת הרבה יותר.
נוספה מילה אחת: השם ״איראן״ — ועל כך עוד נדבר.
כעבור כמה שעות הופיעה אותה ידיעה עצמה בידיעות אחרונות תחת הכותרת:
״חשש ש רסקו תיקלע לקושי באיראן.״ גם בידיעה זו, בחתימת ״משה שלו, כתב ידיעות
אחרונות,״ לא הופיע אף פרט אחד שלא היה בהעולס הזה.
מעריב הופיע כעבור שעה נוספת, בידיעה שנשאה את הכותרת :״הפסדי מיליונים
עלולים להיגרם לרסקו בפרוייקט בארץ זרה.״ ידיעה זו היתד מלאה יותר. היא כללה
את כל הפרטים שהופיעו בהעולם הזה, יחד עם תגובה של מנכ״ל רסקו.
בהארץ הופיע הסיפור כעבור יום — בגיליון יום ה׳ .הכותרת :״ממשלת איראן
תשלם תשלומים לשותפות חדיש־רסקו, אך עדיין חוששים מהפסדים.״ בתוך הגיליון
רשימה שנייה ״הרפתקה באיראן.״ שתי הרשימות היו מבוססות על כתבת העולם הזה,
בתוספת תגובות עליה, שרובן נועדו לטשטש את חומרת השערורייה.
אף אחד מכל העיתונים האלה לא הזכיר גם ברמז שמדובר על סקום שהופיע יום
או יומיים לפני כן בהעזלם הזה. כולם פשוט הפקיעו לעצמם את גילויי העולם הזה,
מבלי להניד עפעף, ומבלי להגיד תודה.

) ד,פרקו,

הצמדה. כקוריוז ׳שראלי־ש,

רווחים ניכרים משלושה פרוייקטים קודמים ן הכקייביס^לנושא אי-ד.ים<:נידפ-
״הארץ״27.2.75 ,
לעצמם ללא ציון מקור, ומבלי להזכיר אף ברמז שמישהו קדם להם, עבד והסתכן.
אך אותו גיליון עצמו שבו הופיעה תלונה זו, הכיל גילוי שהפך את התופעה הזאת
לשערורייה בפני עצמה.

גיליון ״העולם חזה״ הופיע ברחובות תל־אביב בשעה ,18.00 ביום השלישי.
בדרך־כלל נמכרים בכל יום ג׳ בערב כמה אלפי עותקים, בעיקר לקוראים שאינם
מוכנים להיאזר בסבלנות ולהמתין למכירת הגיליון בקיוסקים ביום הרביעי. קוראים
חסרי־סבלנות אלה כוללים גם כמדדוכמה עיתונאים.
על שער הגליון האחרון הופיעו המילים :״השואה הנלנלית הגדולה ביותר בתולדות
המדינה — רסקו הסתבכת ב־ 600 מיליון ל״י בחו״ל״ .הגיליון הקדיש לכך כתבה
של שני עמודים בחתימת יגאל לביב.
היה זה סקופ חשוב ביותר — אחד הסקופים הגדולים שפירסמנו בתקופה האחרונה.
השקענו בחקירתו זמן ואמצעים. דחינו את הפירסום כמה פעמים, כדי להוסיף פרטים.
בכל זאת, כאשר הופיע הגיליון ברחוב, היתד. זו אפתעה גמורה. אף רמז על עניין
זה לא הופיע בכל עיתון שהוא. היה זה סקופ בילעדי מובהק — פרי מאמצינו, החל טותינו
וסיכונינו.

ברצוני להציע לדובר, צה״ל מיספר נוסף
של סיסמות-קריאה עבור שעת־חידום:
״מכת־מנע,״ ״קדב־בלימה,״ ״הסדר נוסף,״
״הסדר חלקי,״ ״שלום־אמת,״ ״נסיגה
מלאה,״ ״נסיגה מוגבלת,״ ״שלום נפרד,״
״פצצת אטום,״ ״משא־ומתן,״ ״כלכלת
מילחמה,״ ״חרם נפט,״ ״חילול מתים.״
אריה כר, חיפה

לא היתה כוונה
בהתייחס למיב־תב
למערכת העולם
הזה (,)1950
ברצוני להבהיר ש לא
היה בכוונתי
לפגוע בצורה כל שהי
במר יגאל
לביב, ואם נוצר
רושם אחר בנדון,
הנני מביע את צערי
על כך.
פרץ אוניקוכסקי

סגן ראש עיריית
תל־אביב, תל־אביב

כבית — כמו כאמריקה
כיהודי אמריקאי (ולא יורד, חס־וחלי-
לה) ,קראתי את הכתבה ״סליחה, טעות
ברצח״ (העולם הזה ,)1954 בדחילו וב-
רחימו. הלכה היא שיותר נעים לבן־אדם
להגר ממקום־הולדתו לארץ שבה החיים
דומים לאלה שעזב.
נראורשהחיים בישראל כעת דומים למצב
בארצות־הברית. מיסיס יש. חוסר*
עבודה יש. המחירים עולים (והישראלים
יורדים) ,קופת הממשלה ריקה, פועלים
שובתים והערבים מאיימים — על ארצות-
הברית בנפט ועל ישראל במילחמה.
ראשי־הערים מתלוננים על הפקידים
שעובדים מעט ודורשים הרבה, וכולם
חיים דק על-מנת לקבל פרם. גם בארצות-
הברית רוצים כמה להיות ראשי המדינה,
ועכשיו חמישה דמוקרטים רוצים להיות
נשיאים (אלה הם האלמוני, האלון, הפרם,
האבן והדיין שלנו) .והמיפלגה הרפובלי קנית
מתפלגת, כדוגמת המרכז החופשי
והמרכז העצמאי.
היו ימים שתיירים אמריקאיים סיפרו
על השקט והשלווה ברחובות ישראל. אפשר
היה לצאת מהבית גם ביום וגם בלילה.

נראה שגם לזה עשו הביריונים — ה מאפיה
הישראלית — סוף. בנתניה ואש דוד,
ממש כמו בשיקאגו וניו־יורק —
ביריונות, שוד, רצח, מתיחות בין עדות,
טיפול תת־־אנושי בבתי-אבות. קשה לדעת
אם מדברים על גידיורק, או על תל-אביב.
שמענו גם שפרופסודים באוניברסיטאות
כותבים ספרים רק באנגלית — וזה ביש ראל.
מי יקרא ספר מדעי כתוב עברית 7
ובכן, אפילו השפות כבר מחוץ לגדר
המנייה. אז תגידו, רבותי, מד. בכלל שונה
בישראל 7
הלא קל מאד לעולה מארצוודהברית
להתאקלם בחיים כאלה, שכמותם הוא
מוצא כל יום בביתו. ואנו, הציונים, חשבנו
שבישראל יהיה מצב אחר. כנראה נפלה
טעות באיזה מקום.
א.כ. קולר, קליפורניה

מי מקכל פריחה?
אני מבקש להתייחם למאמרו של יוסי
ינאי ״גם מתחת לחופה״ (העולם הזה
.)1956
מאמר זה מייחס
לי שורה של מע שים
ודברים, שלא
היו ולא נבראו, וזאת
מבלי שמר
ינאי התקשר עימי
כדי לאמתם. חייב במייוחד
אני למחות נגד ה־פיסקה,
לפיה אמרתי
שיש חברים
בתנועת שינוי ה־
״מקבלים פריחה״ רובינשטיין בשמעם את השם שולמית אלוני. לא
אמרתי דברים אלה, ולא דברים מסוג זה.
אמנון רובינשטיין, תנועת שינוי,
תל־אביב
!• העולם הזה מצטער שלא נוצר מגע
עם הפרופסור רובינשטיין ערב פירסוס
הכתבה, כמקובל. הדבר נבע, כנראה, מ־אי־הבנה,
כאשר איש־קשר מסר בטעות
שרובינשטיין אינו מוכן להתראיין על נושא
זה. אשר לאימרה כי שמה של שולמית
אלוני ״גורם לפריחה״ :הדבר
נאמר על־ידי אחת הפעילות המרכזיות
של תנועת־שינוי, וצוטט בשיחות של ראשי
התנועה. העולם הזה מקבל את הערתו
של הפרופסור רובינשטיין, שהוא עצמו
לא חזר על פסוק זה.

12שיריםחדשיםמפרי עטם ש ל
בכירי הפזמונאים, המשזררים !המלחינים
חד־פעמי
מופע
רב זמר בעיצוב בימתי

תל־אביב, היכל התרבות, יום א׳ 9.3.75

בהשת תפו ת:

דרורה חבקין
מירי אלוני
יגאל בשן
אבי מולידה
האחים והאחיות אריק לביא
אושיק לוי
צמו העמונים
דני לימני
דודו זכאי
עזרא דגן ־

מיתרי הזהב
שזי מאירי
אריה מוסקונה
אפי נצר
שוקולד מנטה מסטיק
שלישית מפלסים !
טוביה צפיר

חזמורחבת 11 וגוי חלווהאחה מו ב ע
מנצח ומנהל מוסיקלי :
ב מאי:

אריה לבנון
נדב לויתן

תמליל :
הפקה:

חיי ם חפר
תי א טרון בי מו ת

מניין הקולות כמהלף דוערג ע״י י.כ.מ. מערכת 3 /

מערכת ״לחיסון״ תעניק פרטים למבצעי שלושת השירים הזוכים
כרטיסים אצל ״יוקי״ — 222445 וביתר׳ המשרדים בעיר.

מכתבים
דיין מהדקת חגורה זאדזריס
מצורף כאן העתק מיכתב ששלחתי
לירחון את ב־ ,2.1.75 והמדבר בעד עצמו.
כשיצא הירחון לאור החודש, בפברואר,
התפלאתי מאד על שמיכתבי לא פורסם
במדור ״את מתכתבת.״ טילפנתי מייד לעורכת
הירחון, הגברת שדה ריפין, והנ״ל
טענה כי המיכתב הועבר לעיונה ושי־קולה
האישי של גברת יעל דיין וכי היא,
הגברת דיין, קובעת אם המיכתב יפורסם
או לא!
טענתי שזה אבסורד, כי ודאי: שהיא
לא תסכים כי יפורסם מיכתב שמדבר
בגנותה. גברת ריפין טענה, בתשובה, כי
כך נהוג במערכת. אחרי דין־ודברים עימה
אמרתי לה שאשלח את מיכתבי להעולם
הזה, ותשובתה :״תעשי מה שאת חושבת.״
מאחר שהעניין מאד חורה לי, הייתי
מבקשת לפרסם את העניין.
וזו לשון מיכתבי המקורי:
כאחת מהקוראות הקבועות של ירחון
את, שעד היום לא הגיבה על שום מדור
זה אד אחר, מצאתי לנכון לפנות אליכם
ביחס לאבסורד שבהתנהגותה של גברת
יעל דיין. כוונתי לפינתה הקבועה, שהוכתרה
בחודש דצמבר 1974 בכותרת צנע ברוח
סובה.
במאמר זה טענה הגברת דיין כי על כל

עוף צעיר, קפוא ומוכן לבישול.
נמצא בפיקוח וטרינרי
של משרד החקלאות.
לתקופה קצרה בלבד
ב־ 7.5ל״י לק״ג
יער דיין

כולם מדברים על הידוק החגורה

אנחנו מהדק!
הנהלת 0 !1111:1מ ה הגיעה לכלל החלטה
ל ס טג כשלב זה את העלאת המהירים ולא
להעלות את מחירשטחהפירסום .
מחיר האינט ש על טור נשאר

רוחב ה טור הוא חמי שה ס״מ —
רחב יותר מאשר בכל עיתון יומי.

לא להטיף לאחרים
הציבור להדק את החגורה, והביאה דוגמות
על עצמה, על חיסכון במיצרכי־מזון,
בזו הלשון :״לאכול חביתה במקום סטייק
ולהגיש לחם קלוי עם דבש במקום חטיפים
משוכללים.״ בין השאר ציינה הגברת
דיין כי מחירי היין והגבינות אינם בתחום
תקציבה, וכר.
איני רוצה לחזור על כל מאמרה של
הגברת דיין, אך ברצוני להפנות אליה
שאלה אישית. לאחר כל הטפת־המוסד
הנ״ל, מניין לה התקציב לשבת ולאכול
ולשתות יין בלי ׳סוף במיסעדת אנטוניו
בהרצליה (ביום רד )1.1.75 עם בעלה ועוד
זוג חברים? האם לה מוהר ולנו לא1
איך ניקח דוגמה ממנה, אם היא בעצמה
מהווה דוגמה רעה, וסותרת כליל את
כל המאסר שאיתו יצאהו! אנא, גברת
יעל דיין ,׳על תטיפי לנו מוסר. שימרי את
המוסר לעצמך ואיכלי בתיאבון את השרימפס,
הספגטי, הפיצה וכר בליוויית
יין טוב — בתיאבון.
עדינו? כ רזי די, תל-אביב
עו מ דו ת מ צו צו ת?
אשר לכתבה שפירסמתם (העולם הזה
)1949 ובה סיקור ה״פעילות״ במועצת פועלי
חיפה, הננו להעיר:
הכתבה כולה והעובדות המצויינות בה,
מצוצות מהאצבע. להד״ם. כך שלצערי אין
גם מקום לתגובתנו.
ואולי גם עצה מיקצועית. אם העולם הזה
מחשיב את עצמו כעיתון רציני, כדאי

מכתבים
שלא יתבסס על שמועות, קיטעי־דברים
וחצאי־אמיתות. זכותו לכתוב ככל העולה
על רוחו, אך כדאי גם לאמת, או לפחות
לקבל את תגובת די״נאשם.״

ירח טל,

דובר נוועצת פועלי חיפה, חיפה
• העולם הזה עומד על כך שכל פרט
בכתבה הנדונה היה נכון, וגס הדובר
הנכבד ירח טל, אשר הוא־עצמו היה נושא
לטענות נגד מפ״ח (מועצת פועלי חיפה),

אבל הפעם הרגתם אותי לגמרי. מאיפה
הגרלתם את הקטנה הזאת, אירים בן?
הרי לאחת כמוה חיכיתי כל חיי.
אומנם הצטערתי לקרוא שיש לה חבר
קבוע וכוונות רציניות וכל זה, אבל בסך־
הכל היא הלא עוד צעירה מאד, ולי יש
טונות של סבלנות.
אז אם תראו אותה באיזה מקום, תגידו
לה שאני מחכה לה בפינה. ואולי תתנו

!?׳כותב מאבא >ול 10x71
אני סטודנטית צעירה, הקונה דעת בנכר, ובתקופה זו מתכתבת עם
ההורים. אני שולחת לכם מיכתב יפה שקיבלתי מאבי והייתי שמחה אילו
פירטמתם אותו. גם פה, בלוס־אנג׳לס, נמכר עיתונכם גכמויות. לצערנו, הרבה
ישראלים העתיקו מגוריהם לנכר, אבל אין חם מחליפים את עיתונכם בשום
״מגזין״ אמריקאי.
וכך כתב לי אבא :
שלום רב לך, ריבי.
מכתבייך מגיעים אלינו בתודה ! אני, ברגיל, עם התשובה אלייך לדואר,
ובבל פעם ציפייה מהדואר ומהדוור שיבוא ויביא משהו מאיתנו או ממן.
בל החיים עוברים בציפייה למשהו — שיתרחש ויבשר לנו בהתגשמותו בי
אבן בדאי היה לחבות.
אנו באן בציפיית מתמדת לשיפור מזג״האוויר ומצבנו המדיני.
מי אני שמסוגל להעריך נבונה את בל המתרחש לנגד עינינו ממש, מי
אני בי אעז להתמודד עם זה ן מה״גם שאני כל־בך שקוע בעבודה היומיומית
שלי ובקושי ער למתרחש סביבי. ומתרחשים דברים באמת גדולים.
בד-בבד עם הבנייה הגדולה, הפיתוח — ישנם מעשים לא״בל״כך יפים
המכרסמים בדמותנו. נראה שאלה הן תופעות״לוואי לבל מיפעל בביר במשך
ההיסטוריה.
שר״ההיסטוריה יורד אלינו ומחפש אנשים שלהם יוכל למסור את רסן
המנהיגות — ומנהיגים אין ! יש אומנם מנהיגי מיפלגות, אבל למנהיגי־עם
אני צריך, שיתרוממו?ישיבמם ומעלה — בי הזמן בשל בבר לדברים גדולים.
המעשים האפרוריים היומיומיים יוצרים תשתית לקיום האומה —
אבל הבו לנו אנשים נבונים, שיכוונו את ספינתנו בים הסוער.
הנני מאמין גדול. עשרות שנים עליות וירידות וחוזר חלילה, ואיכשהו
נצא מכל זה לדרך המלך. כתבת לנו על רצונך להתנדב לעזרת העם. אין
מעשה יותר יפה מזה ; אחרי מיצוות ישיבה בארץ — ההתנדבות היא
המיצווה בה״א־הידיעה — ולבן, יישר בוח לך, ולעבודה !
החזיקי מעמד. מאבא אוהבך, מרדכי.
למדבביתך בהתבתבחת

המכונים הבריטיים ־ המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להק ייייי ^ -מ & ב י 5ד ,
ה•5•3•5
ניית השכלה בכתב מציע לך י ״עיניז נלורס

ללמוד בביתך את המקצו ן שס

עות הבאים בשיטות שנוסו ׳ 1לתיבת ליל_ .
בהצלחה בארץ ובחדל.
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מורים ומפקאנגלית
ושפות אחרות
חים שהם מטובי כוחות ההו.
1אנגלית למתחילים
.2אנגלית למתקדמים
דאה בארץ.

ן. אנגלית כולל
* בגרות ומוקדנוות .4אנגלית למשתלמים
.5אנגלית לבחינות בגרות
.<$אנגלית בתקליט
.7קורספונדנצ׳ה מסחרית באנגלית
•8צרפתית למתחילים
•9ערבית מדוברת
.1הכנה לבחינות בגרות .10 ערבית ספרותית!
.1גרמנית למתחילים
.2הכנת לבחינות מוקדמות .12 עברית -שיפוד הסגנון
נ .1עברית-שיפור הלשון
אלקטרוניקה -וההבעה
בניית מכשיר רדיו .14 כתיב עברי
. 15 עברית למתחילים
.1הגה׳ח
זאזעקה .18 עברית למתקדמים
למתחילים
. 1אלקטרוניקה 17 עברית למשתלמים
ל ר שו ת
.2קודסכללי
ה לו מ די ם
ורדיו מעשי
בהנח-ח ( ,חש־ב
קו ר ס ללימוד מעבדת
(כולל למתקד בונאות
.1שרטוט
סכני-
יעמדויוע צי ם
מים •4חנה׳ח
,בניית מכשיר אזעקה בנין ומכונות
סוג ג .5הנה-ח
ל עז ר ה אי שי ת
ומכשיר רדיו) .2טכנאות מכונות
סוג .8 2הנח*חס 1ג 3
ב סני פי
.2קורס יסודי ן. טכנאות דדיו
חשבונות
ץ. מנהלי
ה מ כו ני םהב רי סיי ם
באלקטרוניקה .4טכנאית בגין
מדופלמים .8ראית
.1הכנה לטכניון
> .קורס יסודי צ• טכנאות
חשבון?.תמחיר
במתמטיקה
.10 ארגון וניהול עסקים
בטלויזיח חשמל
.11 קורספונדנציה
.2הכנח לטכניון
.6חשמלאי
מסחרית בעברית מוסמן בפיזיקה
ומזכירות
.12 פקידות
ג. הכנה
בללית ג .1מסחר פיננסי
לאוניברסיטה
.14 תודת הכלכלה באנגלית וחמשק

ריכי שריר, לוס־אנג׳לס

אינו מכחיש אפילו עובדה אחת אלא מסתפק
בעצות מיקצועיות.
נראה כי גס עובדי המועצה עצמם
סבורים כי כל מה שנאמר בכתבה היה
נכון. לראייה: משך ימים רבים אחרי
פירסומה, היתה התשובה לטלפון בחפ״ח:
״שלוס, כאן קחפאלה.״

?שטוף את העיניים
בכל פעם אתם מפתיעים אותי מחדש,

עוד איזה תמונה, בשביל לשטוף את ה עיניים

אילן ברקת, נווה־מגן
עוכדייחשירותים יצפצפו?;צח
בקשר לעובדי הדואר (העולס הזה )1955
— רק הם? ועובדי ומתקני הטלוויזיות,
המקררים, מכונזת־הכביסה, יותר טובים?
השירות בארץ לקוי ביותר, כי האזרח
אינו מתלונן. והעובדים עוסקים (ועוש־קים)
בעבודות פרטיות. איש אינו עומד
בלרח־זמנים. איסות׳־החיים שלנו במפולת
גמורה.
כשיהיה מיתון, יפוטרו פועלי־ייצור.
אנשי־ד,שירותים לא ייפגעו. הם ימשיכו
׳לעסוק בעסקים צדדיים ויצפצפו על כולם.
ד;י לב, תל־אביב

העיסוי תובע את עלבונו

אירים כן
מחכים לה בפינה

לאחר חמש שנות עיסוק בעיסוי, לאחר
הכשרה בתחום הספורט ועיסוק בהדרכה
ספורטיבית במיסגרת השירות הצבאי,
מצאתי לנחוץ להגיב אישית על הלך־
הרוחות שפקד לאחרונה את היישוב בקמר
למסג׳ים.
הן מחמת היחס, והן בגלל היות אנשים
שונים מעורבים בתחום זה בהווה —
אנשים הנוהגים להשתמש באמצעי-איום
למטרות סחיטה והשתלטות כדי ״לעשות
כסף קל״ — אני נאלצת להסתיר את שמי.
יעידו בי גבי ורגלי לאחר יום־עבודה,
שמיקצועי מיקצוע קשה הוא, ועל־מנת
להיות אומן מעולה נחוץ לא מעט, כגון
כישרון טבעי, ניסיון וידע, כוח וכושר
פיסי, אינטליגנציה ורצון להשתפר וללמוד
מן הניסיון ומבעלי־מיקצוע אחרים, וכן
גם גישה לבני־אדם.
ואוסיף על כך, כי ברגע שהצלחת להקל
מתח נפשי וגופני וכן כאבים גופניים,
הסיפוק הוא מעל ומעבד. מהדגם שעוסקים־
בבני־אדם, ותמיד ניתן לפתח שיחה מעניינת
וללמוד מכל אדם בתחום עיסוקו.
בהזדמנות זו רציתי לבקש מן העוסקים
בכלי-התיקשורת, ומן השדרנים בעיקר:
אנא, נהגו במידת היושר. י אם החלטתם
להעלות נושא, מצו אותו עד תומו, והעלו
בבקשה גם את הצד החיובי שבו.
בזמן האחרון נעשה עוול רב למיקצועי
בכלי־התיקשורת, ואינני רואה שמנסים
לתקנו. וחבל.
ר.כ ,.תל־אביב

.1גרפיקה
שימושית
.2ציור

בוגרים
37 שנות נסיון[

משר די •יעוץ והרשמה
•זז ל ־ א בי ב: ה מ דו ר ליי עו ץמק צו עי
ש די רו ט שי ל ד גז טל 62 .ו624

115

קורסים
!!לבחירתו

.1עיתונאות
ויחסי ציבור
.2פסימלוגיה
ג. מזרים
מזסמבים

• חי פ ה: נורז־אז 30 טל 64 7040 .
•י רו ש לי ם: ההסחד רז ת 22ט ל 224769
ש עו תהרשסה 20.00-8.00 :ללאהפסקה

לחיילים משוחררים ע־ פ החוק -לימודים חינם.

ההרשמה בהתאם דחוק

חיילים מ שוחררי
עומדת לפוג בגוץ. תיושם עכשיו!

לפרטי פנה למשר די היעוץ וההרשמה

אלפי עקרות־בית כבר יודעות
שלהכין ארוחה לפי

ספר הבישול של

בורדה

זה קל ונוח -ממש תענוג ׳
כספר 300 מתכונים מוכחרים וערכם חקלורי של כל מתכון
עדיין במחיר של — 35 .ל ״ י בחנויות הספרים.

תן ט ר 371ל חיי ל

נ ק11י המתגבר
ני מודיע מראש: אינני מתכוון להצטרף לאורגייה הלאומית החדשה: ציד
המכשף קרוי.
עם ישראל זקוק, מדי פעם, לאובייקט לשינאתו. דרושה דמות שאפשר לשנוא
אותה בכל לב, לשרוף אותה בל״ג בעומר, לרקוד סביב מדורתה, תוך שירת ״עם
ישראל חי.״
זה יכול להיות המן הרשע, היטלר, נאצר, בן־אהרון, רוג׳רס, עראפאת, אבנרי,
קוסיגין, ספיר, קיסינג׳ר.

מיצרך־השינאה שד החודש הזה הוא ד״ר משה קרוי.

כמה טוב לשנוא אותו! כמה קל! כמה נעים! לקרוא בחריקת־שיניים את דבריו
על האגואיזם הטהור! לחשוף את פרצופו כעריק, כמשתמט, כפורק־עול וכיורד שפל.
כל המקהלה הגדולה, המפיקה הנאה אורגיאסטית משינאת קרוי, יכולה עתה לצהול
ולשמוח. האיש עזב את הארץ, בטריקת דלת.

אני דווקא הצטערתי.

ניצוצות בבית־קפה
*•כרתי את קרוי• לפני שנה. דן בן־אמוץ טילפן אלי ואמר לי, בהתלהבות בלתי!
\ אופיינית לו(אין דן רגיל להתלהב מזולתו) כי גילה גאון צעיר, שעלי להכירו, מייד.
כל חיי אני שש לפגישות עם אנשים מבריקים, שיש להם משהו חדש לומר. זוהי
אחת ההנאות הגדולות — והנדירות — בחיים. קבעתי פגישה עם האיש בקפה הרלי,
וציפיתי לה בסקרנות רבה. מי האיש שיכול היה לעורר אצל דן בן־אמוץ תגובה כה לוהטת?

איני יודע דמה כדיוק צפיתי, אבד קרוי היה אפתעה.

ישב מולי בחור צעיר, שניראה כמו סטודנט מתלהב בשנה הראשונה או השנייה ללימודיו.
קרוי היה אז בן ,26 אבל הוא ניראה כבן .20 מבעד למשקפיו נצצו עיניו

מאח

אורי אבנר•
בלהט קדוש, והוא דמה מאוד למיסיונר של דת זו או אחרת, המפיץ את האמת הביליעדית.
איני זוכר בדיוק איך התחילה השיחה. נדמה לי שדיברנו על תוצאות הבחירות, שהיו
כמה שבועות לפני־כן. לקרוי היה הסבר מקורי למפלת הרשימה שעמדתי בראשה.

כמציאות של ישראל, אמר, אין שום תנוטה המטיפה לחרות האדם
ולשלום יבולה להצליח. הציבור הישראלי מורכב מעבדים שטופי־מוח,
ההולכים כעיניים עיוורות אחר דכרי־ההכל של משעבדיהם.

תוך כדי כך החל מפתח באוזני את תורתו. ישבתי רתוק. לא מפני שהסכמתי לכל
מילה שיצאה מפיו, אלא מפני שהיתה זו חווייה אינטלקטואלית שאינה תדירה בישראל.
נוכחתי לדעת שקרוי הוא צעיר מבריק, בעל כושר־מחשבה נדיר, אדם בעל היגיון-
בתל וגישה אנטי־קונפורמיסטית טוטאלית.
המישטר השולט בישראל, אמר, הוא מיסגרת של שיעבוד. אין הוא יכול לסבול
ניצוץ של חרות. הוא מוכרח להתנגד לכל ניסיון להשכין שלום, כי אין לו קיום
במצב של שלום. המילחמה דרושה לו כתירוץ לקיום צבא ענקי, לגיום־חחובה ההופך
את האדם עבד של המישטר, לסחיטת פרי־עמלו של האזרח באמצעות תקציב־הביטתון,
לקיום מערכת־חוקים מדכאה ומשעבדת. המוח הדיאבולי של המישטר המציא את
שיטת־המיסים, ההופכת את כל משלמי־המיסים למעלימי־מם ורמאים.

גאו׳ קופד עם מיטען־החברה ב״נמע״ן המתגבר־

גוה רמישטר שכל אזרח יהיה רמאי ושקרן, כעד מצפון רע, בי
רמאים אינם מתמרדים. באמצעות שיטת־המירמה, הופר כל אזרח
שותף־לפשע שד המישטר.

ד ״ רמשה קרוי: מצע ל מי פלגהישרא לי תחדשה
חנחת״חיסוד של גל חשיבה אידיאולוגית אנטי4
טוטאליטרית,
היא שהמדינה קיימת למען ח־

פרט: היא מיטגרת שבה הוא יכול לפעול באופן חופשי
פדי להשיג את אושרו.
השיטה הישראלית אינה עומדת בהנחה זו : 0 נקודת־חמוצא שלח היא שהפרט חייב להיות

ננון לקורבן מתמיד (ולפעמים, טוטאלי) למען המדי נה:
מערכת-החינוך הישראלית היא מערפת שטיפת־מוח
לייצור ״חיילים טובים,״ הרעיון של שירות״חובה
בלא שכר (בניגוד לרעיון של צבא-קבע מיקצועי) הוא
הרעיון של עבדות למדינה, במובן הקלאסי (והסעודי)
של עבדות.
שיטת המיסוי הישראלית הופכת את מאמצו של
הפרט למאמץ שמוקדש למדינה, ולכן לסוג-עבדות
אחר, והופכת כל אדם שרוצה בטובתו שלו לפושע מע-
לים־מס. בדרך זו, מאפשרת שימוש ברגשות אשמה כמנגנון
שיעבוד.
צינורות״חתיקשורת הישראליים הרשמיים (רדיו,
טלוויזיה) והבלתי־רשמיים (צהרונים) משמשים בעיקר
כמדיומים של אינדוקטרינציה לנכונות בקורבן. הרעיון
של שירותים הניתנים על-ידי המדינה הופך את הפרט
תלוי בחסדם של ביורוקרטים לגבי צורכי״היסוד שלו
(דואר, מים) ,במקום לאפשר לו לקנות אותם מרצונו
החופשי, מכספו שלו, מגורמים פרטיים.
מוצע בזה לשנות את דיגלה של תנועת ״העולם 0 חזה — כוח חדש״ מתנועה שיוצאת כנגד סממני־ 0 הלוואי של המישטר הישראלי — שחיתות מנגנון, ויתור
על עקרונות״מוסר יסודיים בטיפול בערבים, כניעה

ללחצים לכפייה דתית, תיכנון מן היד אל הפה — לתנועה
שיוצאת כנגד ערכי-היסוד חטוטאליטריים, שמאפשרים
את סממני־הלוואי האלה: במיסגרת שבה
להיות טוב פירושו לחיות מוכן לחיות קורבן, אתה
מוכרח לחיות מושחת בזח שאתה דואג לעצמך. שחיתות,
לפיכך, היא התוצאה ההכרחית של אידיאולוגיה
של קורבנות. לא זו בלבד, אלא שעיקר משמעותה של
הבעייה הערבית הוא לא בעוול לערבים — חוא תוצר־לוואי
הכרחי, אלא בסבל האישי הנגרם לכל בחור ישראלי,
שחייב להקריב שנים מחייו (או את חייו ו/או
בריאותו) כדי להילחם בהם.
לפיכך, הסיסמה היסודית החדשה המוצעת בזה

לתנועה היא: זכותךלחיות ! והביקורת

היסודית על המישטר תוצג בסיסמה: מההםע שו
לךז מטרתה העיקרית של התנועה תהיה מדינה
גלתי ־ כפייתית, שבח אפשרותה של המדינה להתערב
בחייו ובעבודתו של הפרט היא מינימלית.
לא רק זאת, אלא שעל התנועה להשתחרר מ -
הציונות במלוא מובן המילה. אין ״בעייה 9 יהודית.״ יש בעייח של אנשים שחיים פה, וחרוצים
משוס-מה להישאר פח. הבעייחהיהודית היא
מושג אנטישמי-גיזעני: רק הגזען רואה בכל האנשים
מאותו מוצא ייצוג של בעייהמשותפת. בכך
שהציונות מנסח לפתור את הבעייההיהודית ,
היא מכירה בלגיטימיות של המושג הגיזעני הזה, ובכך
היא שותפת לאנטישמיות: אין פלא שהפחד מפני אנטישמיות
משמש בידי שיטת״חדיכוי הציונית אמצעי־הרתעה
מפני חגירה מהארץ.

£בדרך יו, פונה התנועה לשיכלם של כל האנשים
0שעודם חושבים, ושאינם רוצים בסבל המתמיד
שחמישטר הקיים כופה עליהם. היא פונה כנגד שורשי
השיטה הישראלית: ההנחה שהפרט קיים למען הכלל,
וש״נגזר עליו״ להתקיים למען הכלל.
אופיו המייוחד של ״העולם הזח,״ כשבועון די פוליטי ומיני, יקבל בכך רציונל חדש: חופש
מיני הוא אחד מתוצאות״חלוואי של העיקרון המוסרי
האינדיבידואליסט* ,האומר: חייך הם שלך, וכל מה
ששני אנשים עושים על יסוד הסכם הדדי, בלא שאדם
שלישי ייפגע מכך, הוא לגיטימי.
בהתאם לכך, ביקורת ״השחיתות המינית״ של ההנהגה
תחיה ביקורת על צביעותה של הנהגה המטיפה
לאתיקה פוריטאנית, המנוגדת לטבע האדם, ושאי-אפשר
לחיות לפיה, אבל אינה מסוגלת (ושום אדם אינו מסוגל)
לעמוד בה.

שאלת ה״טריטוריה״ של המדינה תוצג בכך ב0
אורה
הנכון: שאלת שיש בה עניין רק לאלה ס שחושבים על המדינה כאילו היתח פרט המגדיל את
רכושו: ההנחה שהמדינה היא פרט, סופר״אורגניזם,
היא נקודת״המוצא של טוטאליטריות.
£הערה אחרונה: מאחר שבמדינה חופשית אין
^ תיכנון מרכזי של הכלכלה, אלא מנגנון השוק
הקפיטליסטי הוא מנגנון״בקרה יחידי, התנועה בלבושה
החדש תחיה אנטי״קומוניסטית (כשם שהיא אנטי-ציו-
נית, אנטי-פאשיסטית ואנטי-סוציאליסטית) .ההאשמה
בקומוניזם תהפוך בלתי-אפשרית.

הכפייה הדתית והפוריטאניות המינית הם חלק ממישטר־הכפייה הכל־יכול. אין
המישטר יכול לסבול אף זיק של חירות מינית, בי אדם המשוחרר מבחינה מינית הוא
אדם משוחרר מריגשי־אשם, המסוגל להפיל גם את המישטר. העולם הזה, המבטא
את התפיסה החדשה של חירות מינית, ממלא תפקיד לא פחות חשוב מאשר תנועת
מרי, המטיפה לשיחרור האזרח מכבלי מישטר עריץ.
קחי היה בטוח שיש בידיו המפתח לגאולה כללית — גאולת האדם וגאולת
העולם. על הנחת־יסוד אחת, פשוטה בתכלית, בנה בניין מוצק של פיתרון לכל הבעיות.

האגואיסט הנערה
ך* צרח היא שאני אדם ספקני, מבחינה אינטלקטואלית. יש לי יחס ספקני מאוד
( | בלפי פיתרונות פשטניים הפותרים את כל החוליים — פיחרונות מסוגם של תורות
ידיוע, מארכם, פרויד, היטלר ואחרים.
אני חושב את עצמי להומאניסט. אני מאמין שהאדם הוא ערך עליון, וכי חירות
האדם היא מטרה אפלטונית נשגבת. אבל אני מקבל גם את העובדה שהאדם הוא יצור
חברתי. ערכים חברתיים עברו אלינו מדורי־דורות, כמורשת תרבותית. ייתכן מאוד
שהם מעוגנים באינסטינקטים ביולוגיים, שעברו אלינו בירושה מאבות קדומים עוד
יותר, ממישפחות הקופים. הם נולדו, אי־שם בערפילי העבר, כצורך של הגנה
הדדית וסעד הדדי, צורך של שבט שרק מיסגרתו איפשרה לכל חבריו מידה של ביטחון
גופני וכלכלי.

הדילמה שד האדם המודרני היא איד ליישב את שגי הצרכים —
הצורך העליון כחירות אישית, שתאפשר לכל אדם לפתח את עצמו
על־פי, מירב יכולתו ועל־פי רצונו החופשי, והצורך לכונן מיסגרת משותפת
שתאפשר לנו לחיות על פני בדור-הארץ בצפיפות גוברת והולכת,
מול פני סבנה של השמדה גרעינית.
איך אפשר לנהוג בערינו בלי חוקי־תנועה? איך אפשר לבלום דחפים של תוקפנות,
אישית ולאומית ללא צבא ומישטרה 7
הצורך האגואיסטי של הפרט מחייב אירגון חברתי יעיל. אבל יש למנוע את
השתלטות המכשירים החברתיים על הפרט, את הפיכת המישסר החברתי לסרטן
המכלה את התאים הבריאים של הגוף. זוהי דילמה ישנה, עתיקה כימי החברה האנושית,
אך מסוכנת ומסובכת בימינו יותר מאשר אי־פעם. אינני מאמין שיש לה פי־תרון
פשוט.
זהו ניגוד טבעי, קיטוב היוצר מתח פורה.
רבים מדבריו של קרוי היו קרובים ללבי, כשם שרבים מן הדברים שאמרתי בעיתון
ובכנסת היו, לדבריו, קרובים לליבו. היינו קרובים זה לזה בניתוח מהותו של המישטר
הקיים בארץ, ובשאיפה לחירות האדם מכבלים. אולם לא יכולתי לקבל את הפיכת
האגואיזם גורם חיובי עליון, מקור בילעדי של קידמה ושיחרור.

כוודאי לא יכולתי לקבל את שלילת הצורך כאירגץ סוציאלי למען
ההגנה על החלשים. צדק סוציאלי נראה לי כאידיאל לא פחות חשוב
מאשר החירות האישית, והסתירה אינה נראית לי כניגוד טוטאלי.

שאול בדדו לדמשק
*רקתי כמה הערות ספקניות מסוג זה, אך לא רציתי לקטוע את שטף דיבורו של
1קרוי. ביקשתי להבין, קודם כל, את בשורתו ואת אישיותו. האם הוא נביא חדש 7
מייסד דת חדשה? נושא בשורה ישראלית או אוניברסלית?

בך הגענו אל איין ראנד.

אני מודה שעד לאותו רגע התייחסתי אל אישיותה של סופרת זו בזילזול מסויים.
אומנם, התלהבתי כמו בולם מן הסרט כמעיין המתגבר, שראיתיו כנער בקולנוע מוגרבי.
הזדהיתי במשך כמה דקות עם גארי קופר, שעמד בבית־המישפט והטיח בפני השופטים,
כי זכותו הריבונית היא לפוצץ שיכון שניבנה על פי תוכניתו, אך תוך זיוף
עיקרי התוכנית( .כמה פעמים, מאז, גבר בי הרצון לקחת מיטען־חבלה ולפוצץ שיכונים
מכוערים ההורסים את נוף־הארץ,ובמיוחד את נוף ירושלים?)
אבל הספר כמעיין המתגבר נראה לי תמיד ילדותי. בימים ההם של ״שוביניזם
גברי״ אפילו סברתי (תסלחי לי, אלוהים!) כי זהו ספר ״נשי.״ זכורני שכעבור שנים,
כאשר גילה לי פעם שמואל תמיר שהוא מעריץ גמל של הספר, הזדעזעתי.
את מרד הנפילים לא קראתי כלל. ניסיתי, בחיי שניסיתי. אבל הספר ניראה לי
נפוח, וגם קצת פשטני.

עתה נסתבר לי בי זהו הספר שפקח את עיניו של קרוי, כהיותו נער.
פינחס שדה מספר באחד מספריו כיצד עלה על סולם של ספרייה בקיבוץ, פתח
באקראי את ספרו של פרידריך ניטשה כה אמר זאראתוסתרה, ונשאר עומד על הסולם
מרותק במשך שעות ארוכות. קרוי מספר שהתחיל לקרוא את מרד הנפילים באוטובוס,
ולא יכול היה לנתק את עצמו. אילו המשיך האוטובוס לנסוע, בוודאי היה מגיע לדמשק,
כמו רב יהודי בשם שאול, לפני 1900 שנה, שהיה בדרך לדמשק כדי להילחם במאמיני
ישוע, נתקף בדרך על-ידי רוח הקודש, והגיע לדמשק כפאולום, מפיץ הנצרות.

שאול־פאול הפיץ את תורתו של ישוע. מוחמד היה שליח אללה.
משה קרוי הוא שליחה, ממשיך־דרכה ומרחיב תורתה של איין ראנד.
לפני שנפרדנו באותו יום, הוחלפו שתי הבטחות. אני הבטחתי לקרוא את נאומו
של גאלם במרד הנפילים, שהוא תמצית תורתה של ראנד. הוא הבטיח להמציא לי
תמצית של מצע פוליטי, שעליו הוא מציע לי לבנות תנועה פוליטית גדולה לשיחרור
האדם בישראל.
הוא קיים את הבטחתו. הנוסח הגיע אלי כעבור כמה ימים, בדואר רשום (ראה
מיסגרת ואילו אני הפרתי, לבושתי, את הבטחתי. אמנם ביקשתי מידידה להשאיל
לי את הספר, לקחתי אותו הביתה, הנחתי אותו בראש הערימה של ״ספרים שצריכים
לקרוא,״ אך הספר הרתיע אותי עד חיום.

אין מסוס בביצה
^ רדי הוא אדם שמצא את תורת־החיים כולה, ויש לו הכישרון לנסח את הבשורה
| /בצורה פשוטה, דרמאתית וכובשת.
חוקר בשם אריק הופר ניסה פעם להרכיב את התכונות ההופכות אדם לקנאי
(או ״מאמין אמיתי,״ כדבריו) .הוא ניסה להוכיח שקנאי כל האמונות וכל התנועות
קורצו מאותו חומר בדיוק. אך מיקרה הוא אם פלוני הוא בולשביק או נאצי, ציוני
או אנטישמי, קנאי-קפיטליסטי או קנאי־קומוניסטי. הטיפוס הוא אותו טיפוס.
הופר היה בוודאי מוצא עניין רב במשה קרוי. הנה כל התבונות האפשריות:
שינאה לוהטת לאם, שהיא בנראה אשד, דומיננטית. זילזול באב, שהוא עסקן מימסדי
מובהק. קומה נמוכה 1.61 שנטעה בליבו את הצורך להוכיח את עצמו ולחפש אידיאל
גברי מוגזם.
אבל האם זה באמת חשוב? האם חשוב מה היו המניעים החבויים שדחפו את קרוי
להפוך קנאי אינטלקטואלי, לחפש לעצמו ״איזם״ חדש (תורתה של איין ראנד קרוייה
״אובייקטיביזם״) ?

חשוב שהנה אדם כעל כושר בלתי־רגיל, שיכול היה להכות גלים
אינטלקטואליים, לעורר סערות, לשבור את השאננות המחשבתית של
אנשים, להעמיד במיבחן מחודש מוסכמות ושיגרות, להפרות במישרץ
או בעקיפין את המחשבה של כולנו.
צר לי שלאדם כזה לא נמצא מקום במוסדוודהרוח שלנו.

אנחנו עם עני מאוד ככישרונות, ככל השטחים. מכל השפע האינטלקטואלי
היהודי שרד כארץ רק מידבר צחיח. האם אנו משרתים
מטרה חיובית, באשר אנחנו מייבשים את נאות־המידבר האחרונות ץ
אחד המשמיצים טען, בהנאה, שבעצם נטש קרוי את הארץ רק מפני שלא מינו
אותו פרופסור-מן־המניין באוניברסיטת תל־אביב. אם אומנם נכון הדבר, הרי זהו כתב־אישום
כנגד המימסד האוניברסיטאי.
האוניברסיטאות מלאות פרופסורים שאינם אלא חמורים מלומדים. בביצה זו של
בינוניות, בולטים בכל מיקצוע אנשים בודדים, שניתן למנותם על אצבעות יד אחת
בלבד. אומרי־הן אינטלקטואליים ממלאים את אולמי־ההרצאות, מופיעים כמלומדים־לכל-
דבר ברדיו ובטלוויזיה, נהנים משפע ההטבות והכיבודים של המימסד. פרופסורים
אחרים, המותחים ביקורת על פרט מישני זה או אחר של המימסד והמציעים טיפול
קוסמטי, נחשבים מהפכנים נועזים, נון־קונפורמיסטים אמיצים, מנהיגים מיועדים לבור־גנים
זעירים מוכי־הערצה.

והנה, כאשר מופיע כוח מקורי כאמת, אדם הקורע מוסכמות, הוא
נדחך החוצה. אין לו מקום בפנים. הוא צריך — או נדמה לו שהוא
צריך — להגר.
בהקשר זה, כלל לא חשוב מהי תורתו של קרוי, אם חיובית היא או שלילית,
מועילה או מזיקה.

אין דבר מזיק יותר מן הבינוניות הנוראה, הרצחנית, האוכלת כל
חלקה טובה כחיים האינטלקטואליים והפוליטיים שלנו, בממשלה
ובכנסת, בעיתונות ובמינהל, כמיפלגות הישנות והחדשות.

קרוי האמין שעליו לברוח, מפני שהוא מסכו את המישטר וזה יתנקם בו. אבל
הסכנה האמיתית שנבעה ממנו היתד, שונה לגמרי: הוא ושכמותו מסכנים את שילטון
(המשך בעמוד )16

א ח קו ר נוג ל ה
סו דו ת

החטבתהצרסת׳

סוד ראשון

ידע 31111111׳ 3131*110

אוכל טוב מתחיל בתנור טוב.
לכן עשינו את כל הירד לצרפת
אל׳ארתור מרטר ־ יצרן התנורים המעולה,
הגדול ביותר בצרפת -
שאמקור קשורה עמו בקשרי ידע.
התוצאה -תנורי בישול מפוארים
0 ,4000ז 4020,40 ותנור קומפקטי חדש
000נ -המיוצרים בידע ובעיצוב של ״ארתור מו טך
עם הנטיון של אמקור והשרות של אמפא.

חי ד 1ש מסן* י ^מס^פוסשוווחסס
מתקו ניקוי עצמי של תא האפיה -
המקובל בתנורי האפיה הצרפתיים.

י תנור 40(0
4מבעירי ג!
עם הצתה או טו מ טי ת.
ת א אפי ה ענק.
מערכת גורות בקרה.
קוצב זמן חשמ לי.
ארובה לאורור
תא ה א פי ה.
דלת זכוכי ת פנורמית.
מגירה ת ח תונ ה
לאח סון,ו עו ד...
להשיג גם בצבע חו ם

בלטדי לאסקור

41<$•11 סם ח!1ז*ס0

סוד ו!1נ

31111111׳ 0131113
בישול טוב פירושו גם מטבח נוח שנעים להמצא בו.

מדיח בלים ׳׳ארתור מרטך ־
מונע הצטברות של כלים בכיור ומאפשר
לכל המשפחה לשבת בשקט אחרי
הארוחה ולהגות מהקפה (כולל בצלד -
״מדיח הכלים־ ,הקבוע של המשפחה)..,
וכדי שתוכלי לשבת בסלוו בלי להריח
מה מתבשל במטבח שלד (או של שכנתך ממול)...
תכננו עבורך קולט אדים משוכלל
המטהר את אויר הדירה, מגו על ראותיך
ושומר את הקירות והרהיטים נקיים
ובלתי מוכתמים.

סדיח כלים

קולס אדים

7תו כניו תהדחה
ו ש טיפה.
קי בו לתשל גו מ עו נו ת
בלי אובל מלאוה.
אפשרות להוס פ ת
בלים תוך נ די הד ח ה.
מרבך מי םהמתחדש
או טו מ טי ת.
סל סלות בלים נ עו ת
על מ סילו ת
טלסקופיות.
משטח פור מייקה
עליון.

מערכת סינון כפולה.
שטח סינון רחב.
מפוח רב עו צמה
ב שתי מ הי רויו ת.
פעולה שקטה.
תאורה בגוף המכשיר.
מ שקל גמוך.
ה תקנה פ שו טה
בעזרת 4ברגים.
בצבעי לבן ו חו ם.

תמר 3000
קו מפקט׳ ב מי דו תיו
$0 * 501 קי מן.
6מגעיו׳ גו -ק ם או
גלי הע ת ה או טו מ טי ת.
תאחשמ לי לאפיה
ולגדיל.
ת ר מו סטט לוי סו ת ה חו ם.
קוצב ומן או טו מ טי.
מנו עחשמ לי
לגריל מס תובב.
בידוד מעולה,
ח סנו! בחש מל ועוד...

תהליך הניסז• נעשה
תוך נ די אפיה ־•
יעיל, מהיר ו ח סנוני.
הי חי ד מתוצרת הארע:
4הדפנו תוגגתאהא פי ה
מצופי בציפוי מיו חד.
לה שלמת הני קוי
ד• בגיגוב התא
גמע לי ת לחה.

06168 03806311 § 3111668 | 1 7 1 0
ועם מטבח מושלם שכזה -שיא השבלול, הנוחות והעיצוב * את רשאית לגלות קוד מסר
ן מהמטבח הצרפתי -צלעות כבי* מטזגגות __

ל־ 4מנות:
3צלעות כבש -במשקל של ב-ס 150-12ג׳
ובעובי של כ 211-ס*מ ב*א מלח פלפל שחור, טחון טרי
׳4כוס מרגרינה.

יבשי היסב את הצלעות בניר סופג. המליחי ופלפלי משני הצדדים.
חממי על אש גדולה את המרגרינה במחבת עמוק ורחב (עד אשר
ס׳פת מים שתותז פנימה תתאדה מיד ).סגני את הצלעות? עד י
4דקות מכל צד, כפי שמקובל במסבח הצרפתי (איו עד שמוכן1 ,
לסעמך) .הגישי מיד על צלחת מחוממת, בתוספת תפוחי אדמה 1
אפויים.

המפיצים:

וסוחרים מורשים

תקציב הביטחון הפך א 1״ ב ממדרגה
ראשונה לביטחונה של מדינת ישראל

הענבישה

^ אחד מסוגי העכבישים, קיימים יחסי-אהבה מיו!
חדים במינם. בעוד הזכר מזדווג עם רעייתו, מתחילה
זו לאכול אותו. בתום המלאכה היא בולעת את
שרידיו, מבלי להשאיר ממנו זכר.
תקציב־הביטחון מזכיר עכבישה טורפת זו.

הוא נועד להגן על חמדיגה, ותוף עדי כף
הוא אוכל אותה.

ך * שנת 1005 התקיימה מדינת־ישראל מאחורי גבון
לות ״אומללים״ ו״מסוכנים.״ תל־אביב ונתניה היו
בטווח תותחי האוייב. לא היה עומק איסטראטגי, לא היו
גבולות ביטחון.
באותה שנה הגיע תקציב־ד,ביטחון לסכום של 971
מיליון לירות, שהיווה רק 9.50/0מן התוצר הלאומי הגולמי,
ופחות מרבע מכל תקציב־המדינה.

בכס?,זה הובן אותו צבא מפואר שהכיס
שלושה צבאות ערכיים תוף שישה ימים,
שבכש שטחים עצומים מדרום, ממיזרח
ומצפון, ושהדהים את העולם כולו בכושרו.
שר־הביטחון האחראי היה אותו גמגמן, לוי אשכול.
עכשיו יושבים אנחנו מאחורי ״גבולוח־ביטחון אידיאליים.״
אנו אוחזים במיצרי המיתלה והגידי בדרום,
בנפט של אבדרודייס ובמרחב שארם־אל-שייד. נהר-הירדן
מבטיח את מערך־הביטחון במיזחז, ותילי קונייטרה את
רמת־הגולן בצפון. יש עומק איסטראטגי, וכל טוב.

אתה, לוי אשכול, אתה שביקשת כביכול ״חצי קפה,
חצי תה״?)-

המיסים, האבטלה והאינפלציה גם־יחד יסכנו
את ביטחון המדינה. שלושתם יהרסו את
המוראל, יגבירו את הסער המסוכן, וישכרו את
התשתית הכלכלית היצרנית, שהיא הבסיס
האמיתי של ביטחון המדינה.
** רב מילחמת יום־הכיפורים הכריז אריק שרון, אז
׳ ג אלוף־מיל. טרי לגמרי, שאפשר להוריד מיליארד לירות
מתקציב־ד,ביטחון דאז ( 6מיליארד) ,מבלי לגרום נזק
כלשהו למאמץ הביטחוני.
(אמרתי פעמים רבות דברים דומים בכנסת, אבל אני
רק רב״ט־מיל. וגם עוכר־ישראל).
אחרי המילחמה נכנס אריק שרון לכנסת, הופקד על
ועדת־המישנה האחראית לתקציב־הביטחון, והחל מקצץ
על ימין ועל שמאל. הוא אמר שוב ושוב, ולאדדווקא
בלחש, שאפשר להוריד מתקציב־הביטחון סכומי-עתק,
ותוך כדי כך לעשות טובה גדולה לצה״ל.
לא חיה נעים לשמוע מילים כאלו מפיו של אלוף
מהולל. לא היה נעים לראשי מערכת־הביטחון לבוא לכנסת

הטבע הקרויות מישרדי־ממשלה, מפני שכל פינה בהם
שייכת לדוכס זה או אחר של המישטר הפיאודלי.

מי שפוחד לריב עם אכיר רטן או רוזן
חלו איך יעז להתייצב מול הנסיך?
ן* עם היה הביטחון פר קדוש. מי שמצא בו רבב
כלשהו היה לא רק בוגד, אלא גם כופר.

בינתיים נחשפו במה־וכמה מיגזרים שד מערכת
זו — ונסתכר שהם רחוקים מקדושה.

מערכת־הביטחון העשירה בשנים האחרונות מעמד שלם
של פאראזיטים, שמצצו בהנאה את דם המדינה, בעודם
מתיימרים להגן עליה. היא חיפתה על מתויחי־מילחמה.
היא העשירה קבלני־עפר. היא נתנה את ידה להעלמות־מס
המגיעות למיליארדים. היא חילקה ביד רחבה עמלות
לסוחרי־נשק, שהפיקו הון מן הקרבות שבהם נפלו מיטב
הבנים. היא הוציאה מיכרזים כוזבים לטובתם של פרו־טקציונרים.
היא הפכה כמה־וכמה מפקידיה וקציניה למיליונרים,
למחרת פרישתם.

כקיצור: מערכת זו אינה מפגרת כדל כמי
רוץ הגדול עד אליפות השחיתות.

במשך שבע שנים ניצח על מערכת זו אדם שנהג בה
כווזיר ממרחי בתקופת אלף־לילודולילה, אדם שסימל
בעצמו את אובדן כל אמות־המידה, נביא חיי המותרות,
מפר־החוקים בפרהסיה, שודד עתיקות וסוחר בינלאומי.
מאז לא חל שום שינוי.

כאשר שחיתות כזאת שולטת כמנגנון קטן,
כשולי המימסד, הרי זה דבר חמור. אבד כאשר
היא קיימת כמנגנון הבולע כמעט שליש מן
התוצר הלאומי — שליש מפרי עמלו שד כל

השנה מגיע תקציכ-הכיטחון ל־ 22 מיליארד
לירות, שהם * 20.5מן התוצר הלאומי הגולמי,
וכמעט * 40 מתקציב־המדינה.
תוך עשר השנים גדל התקציב, בסכומים מוחלטים,
סי־ — 22 בעוד התוצר הלאומי גדל רק פי .7חלקו של
תקציב־הביטחון בתוצר הלאומי גדל פ י -ש ל ושה .
(התקציב האמיתי לביטחון גדול הרבה יותר, מכיוון
שסעיפים ביטחוניים רבים משולבים במישרדים האחרים).

בעיצומה של עלייה מסחררת זו, ספג צח״ל
כפעם הראשונה מפלה בשדה־הקרב.

ך 1מראית״עין, ניתן היה להסיק ממיספרים יבשים
/אלה מסקנה פשוטה:

אין כד קשר כין תקציכ-הכיטחון לבין כי*
טחון־חמדינה.
זוהי מסקנה מפתה. היא עולה בקנה אחד עם מימצאיו
של הפרופסור נורתקוט פארקינסון, שהמציא את ״חוק
פארקינסון.״ אותו היסטוריון שופע־הומור גילה, בין השאר,
שתקציב חיל־הים הבריטי גדל בהתמדה, ככל שהתמעט
מיספר אוניותיו. בריטניה חדלה לשלוט על פני הגלים,
אך הפקידים השתלטו על זרם הכסף.
אופטימיסט יכול, על־בן, להאמין, כי הקשר בין הביטחון
ובין התקציב פשוט נותק. גודלו של חקציב-הבי-
טחון אינו קובע את כושר־הביטחון, לטובה או לרעה.
אמונה זו, בטעות יסודה.

יש קשר כין תקציכ-חכיטחון וכין הביטחון
— והוא בולו שלילי .
ככל שגדל תקציב־הביטחון, כן קטן הביטחון.

תקציב־חכיטחץ הפך אוייב ממדרגה־ראשו־נה
לביטחון המדינה. הוא מסבן את המדינה
יותר מצכאות-ערב. אויבי ישראל יכולים לסמוך
עד תקציב-חביטחון שיעשה את מלאכתם.
תקציב המיפדצתי של ממשלת רבין -כל הג-
ן ן דרה מתונה יותר היתד, חוטאת לאמת — בנוי כולו
סביב תקציב־הביטחון.

למעשה יש כאן שני תקציבים: תקציב
מדינת-ישראל, המגיע ל 34-מיליארד, ותקציב
מישרד-הכיטחון, המגיע ל־ 22 מיליארד.
כאשר נסתבר לאותו עסקן אומלל ואובד-עצות, יהושע
רבינוביץ, שאין כל סיכוי לכסות סכומים כאלה, הוא עשה
ניסיון קלוש להקטין את תקציב־הביטחון. אולטימטום
פשוט ומוחץ של שר-הביטחון, שם קץ למחשבה חצופה זו.

יצחק רכין תלוי בחסדיו של שימעון פרס.
לא עלה כדעתו להמרות את פיו.

מכאן הצורך להעלות את המיסים שוב, לפתוח את
הסכר בפני הזרם העכור של האבטלה — זרם העלול
בכל רגע להפוך למבול שאינו ניתן לעצירה.
מכאן גם הצורך להשאיר גירעון בתקציב, להדפיס
כסף נוסף, להגביר את האינפלציה ולרושש את העניים.
השבוע התנדנדה הממשלה פעלה נידף בין שתי אלטרנטיבות
אלה, ובחרה לבסוף קצת מזה וקצת מזה( .היכן

שר-הביטחון: לא ינום ולא יישן שומר תקציב ישראל
ולהיאלץ — זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הבית —
להשיב על שאלות ענייניות של אדם המצוי בעניינים.

לבן הוצא אריק שרון מן הכנסת, אפילו
כמחיר אותו מינוי־חירום יקר שלא רצו לתת לו.
עכשיו חזרה הכנסת למתכונתה הקודמת: חבורה של
עסקני־מיפלגות מבולבלים, שאין להם מושג בענייני-הבי-
טחון, העומדים דום והשרים את התיקווה כשהם רק
שומעים את המילה ״ביטחון.״

יחא-נא הדבר ברור לחלוטין: אין זכר לפיקוח
כלשהו עד תקציכ-חכיטחון, ומעולם לא היה.

הכנסת השתמטה מתפקיד זה עוד בימי בן-גוריון.
תפקידו של מבקר־המדינה בשטח זה הוא פורמלי ושולי.
הממשלה חסרת־׳אונים בשטח זה, כמו בשטחים אחרים.
ספיר הגדול הכריז בשעתו בפד,־מלא שהוא מאשר אוטומטית
כל דרישה של שר-הביטחון. אולם גם בשיא
הקאריירה שלו כאליל תורני, לא הגיע משה דיין לעמ־דת־כוח
הדומה לזו של שימעון פרם בממשלה הנוכחית.
פרם יכול להפיל את רבץ בכל רגע, ורק שיקולים של
זמן והזדמנות עוצרים בעדו, לפי-שעה.
בפני הממשלה הזאת עומדת מטרה קדושה, המאפילה
על כל מטרה אחרת: להמשיך להתקיים. על כן היא
נאלצת לאשר כל עלייה בתקציב־ד,ביטחון, הנדרשת על״
ידי פרס, בלי ויכוח ומיקוח.

הרכה יותר קל לה להטיל מס נוסף של
מיליארד או שניים על האזרח, מאשר להגיד
״לא לשימעון פרס.
ואכן, איך תתמודד הממשלה הזאת עם ארז, כאשר
אינה מסוגלת להתמודד עם אזובי-הקיר? אין היא מסוגלת
לחסל את מישרד־ד,תיירות, אותה מציבה יקרה המתנוססת
על קבר התיירות, מפני שהוא שייך לל״ע. אין
היא יכולה להקים מישרד לרווחה חברתית, מפני שאינה
מסוגלת לבטל את מישרד־הסעד, שהוא אחוזה של המפד״ל.
אין היא מסוגלת לערוך ריפורמה כלשהי בשמורות־

אחד מאיתנו 40* ,מבד לירה שהממשלה סוחטת
מאיתנו במישרין ובעקיפין — חדי זו
סכנה לאומית, סכנה דביטחון־המדינה.
פני תשע שנים הצעתי בכנסת להוריד מיליארד
/לירות מתקציב המדינה, שהגיע אז ל־ 5מיליארד.
ההצעה נתקבלה בכנסת בלעג, והעיתונות ראתה בה תעלול
פרלמנטרי. דוברי חמימסד הגדירו אותה בדמגוגיה.

כיום ברור שזח היה מיספר מתץ מדי.
עכשיו מדובר על העלמות־מס בסכום של 8עד 15
מיליארד לירות בשנה, בחסות הממשלה ובעזרתה. פרשות
השחיתות והביזבוז המתגלות ברבים מגיעות למיליארדים
— ואיש אינו מסוגל אף לנחש את ממדי הפרשות
שאינן מתגלות.

אין שמץ של ספק שניתן ביום להוריד חמישה
עד עשרה מיליארד דירות מתקציב־המדי־נה
מכלי לפגוע אף בשירות חיובי אחד — רק
על־ידי ביעור נגע הפאדאזיטיות המיפלגתית
והאישית, סילוק הפרוטקציונרים, חיסול הכיז־בוז
וחוסר-היעילות. לשם בך דרושים דק רצון
טוב, מנהיגות, כושר-החלטה — ופטריוטיזם.
אני משוכנע לחלוטין שאילו עמד בראש מערכת־הביטחון
מנהיג המחונן בתכונות אלה, היה מקצץ בלא־רחמנות
שניים־שלושה מיליארדים מתקציב־ד,ביטחון, כשם
שמדריך טוב מוריד קילוגרמים של שומן מגופו של
טירון מפונק. הדבר היה מגביר את הכושר הגופני והנפשי
של המערכת הצריכה להגן על חיינו.

התקציב החדש אינו מוכיח רק שאין ממשלה
לישראל, ושהמערכת הממלכתית כולה
אינה מתפקדת. למי שחרד לענייני הביטחון,
הוא מוכיח גם שהריפורמה הגדולה כמערכת־הביטחון
רחוקה מאוד.

:מאר !

במדינה העם הדרר העיקדקדה
א ל שוס? 38 ום
איד להקים התנהלות
ולנרש מתנחלים
בעת ובעוגה אחת
זה הזכיר שוב את הסיפור על הנערה,
שצעקה במיקלט החשוך :״היי, תוריד את
היד ! לא אתה, אתה ! ״
ממשלת רביו החליטה להקים עיר ב־מעלה־אדומים,
בדרך ליריחו, השבוע, כאשר
קבוצה פרטיזנית ניסתה להתנחל שם,
גורשה בכוח.
מוקש בדויד. היה זה רק קטע נוסף
בדרך הזיג־זג של הממשלה, שנועדה בעיקר
לשמור על עצם קיומה.
כדי לחזק את הממשלה הרעועה, הוכנסו
לתוכה עסקני המפד״ל. כדי לפייס את
שוחרי-הסיפוח הדתיים, הבטיחה הממשלה
למפד״ל התנחלות במעלה־אדומים. היה
ברור לה, כמובן, שבכך היא מניחה מוקש
נוסף בדרך לשלום.
ייתכן שהממשלה סברה כי איש לא
יתבע ממנה לפרוע את השטר. אולם בינ תיים
כבר הוצאו עשרות מיליוני לירות
על פרוייקט מייותר זה — והיה צורך
לגזול אותן מניצרכי־הסעד ומילדי בית־הספר.
וכאשר היה נדמה לקנאים הדתיים
כי ההתנחלות מתמהמהת, יזמו השבוע את
המיבצע ההפגנתי.
הדבר בא בדיוק בשעה שהממשלה מנסה,
כימעט בקדחתנות, לשנות את התד מית
הנוקשה של ישראל בעולם, הגורמת
לאובדן שארית ידידיה והמסכנת את
המשך זרם הסעד האמריקאי אליה. בעוד
שיגאל אלון השמיע בגרמניה מליצות
ריקות אך פייסניות על ״יישות פלסטינית,״
תוכנן בארץ המיבצע שהזכיר לעולם כי
ישראל היא מדינה נחלנית, המבקשת ל ספח
אל עצמה את השטחים המוחזקים.
ציר ירושלים־בגדאד. דרך הזיג-זג
עברה גם בשטחים אחרים. בעודו מתכונן
לביקורו הבא של הנדי קיסינג׳ר, שנועד
לכפות על ישראל נסיגה מן המיצרים

האם זר חלק

ומאבו־רודייס, השמיע יצחק רביו מליצות
רמות על הסירוב המוחלט להחזיר שטחים
בגולן, אף במייסגדת הסכם־שלזם. הדבר
הזכיר את אימרתו הרודהאסון של משה
דיין לפני מילחמת יום־הכיפורים, ש־שארם־אל־שייך
חשובה יותר מאשר השלום.
הדבר הפך כימעט לפארסה כאשר
הותקף נשיא סוריה על-ידי יריביו בבג דאד,
על שהכריז לראשונה על נכונות
סוריה לחתום על שלום רשמי עם ישראל.
היתד. זאת הכרזה מהפכנית — אך ממשלת־ישראל
הלחוצה נאלצה להתעלם ממנה
לחלוטין, מחשש פן תרגיז את הניצים
בישראל הרוצים בסיפוח הגולן.
בטווח הקצר זוהי דרך של זיג־זגים.
בטווח הארוך זוהי דרך המסתובבת במעגלים,
ושאינה מובילה לשום מקום.
אישים האיש עודא ק ר או
דו א די סז ר
הוא גודש ממפא״י
בגד? ויזה — ומצא
לו בית הדש
בימין הקיצוני
הקאריירה של אליעזר ליבנה נראתה
מובטחת, כאשר קמה מדינת־ישראל. הוא
נימנה עם השורה השנייה של עסקני
מפא״י, שמו היה קשור בזיכרונות ההגנה
(שאת ביטאונה הפוליטי, אשנב, ערך

הלוואה לרכב
** חו ד ש נובמבר 1974 פירסם מנכ״ל
64 חברת טטידר בעיתון החברה קול־קורא
לעובדיה, שעיקרו הצורך בהידוק
הביקורת הפנימית על כספי החברה. קול־קורא
זה, הנראה כיום כלעג־לרש, כלל
גם את הקביעה כי הביקורת הפנימית צריכה
למנוע מצבים שעליהם נאמר בארמית
״לא עכברא גנב אלא חורא גנב,״ ובעברית
צחה :״לא העכבר גנב אלא ה חור,״
או — הפירצה קוראת לגנב.
בחינה של נעשה בחברת־ענק זו, שהוקמה
ב־ 1949 לטיפול בדירות עולים,
מראה כי לא רק היתה כאן פירצה גדולה
ביותר, אלא ראשי החברה עשו יד־אחת
כדי לחפות ולטשטש את הגניבה הגדולה,
המזכירה בטכניקה המבריקה שלה מעשיו
של אשף־כספים דומה: מיכאל צור,

אליעזר ליכנה (משמאל, עם ח״כ שמיר בוועידת חרות)
נוגן־עדן למידבר
במשך שנים) ,והוא נבחר לכנסת.
לפתע נגמר הכל.
כעילה לכך שימשה פרשה, הנראית כיום
מגוחכת. ליבנה בנה לעצמו וילה דו־קונד
תית יפה בפרבר ירושלמי שנקרא אז בית־מזמיל,
וכיום קריית־יובל. לפי הסטנדרטים
של אז, היתד. זו וילה מפוארת.
במפא״י של אז, היתד. זו שערורייה.
ראשי המיפלגה נזעקו. ליבנה נקרא ל בירור
וטען שבתור איש״רוח, שעיסוקו
בכתיבה, הוא זקוק לסביבה נאותה ול-
חדרי־עבודה נוחים. הפוריטנים של המיס־לגר.
זעקו־חמס. ליבנה הוצא מן המיפלגה
ויצא למידבר הפוליטי.
משה שרת רשם ביומנו, למראה הבית,
שהווילה של דויד הכהן על הכרמל יפה
יותר. רוב מקטרגיו של ליבנה גרים כיום
בווילות, שהן מפוארות הרבה יותר מזו של
ליבנה, ושניבנו על-חשבוו הציבור.
אבל בימים ההם שלטה הצביעות בכיפה.
ליבנה נדד לישימון הפוליטי.
שנור ואטומים. לא קל היה לעסקן,
שגורש מגן־עדן, למצוא מולדת פוליטית
חדשה. מה גם שלא היה אהוד, אישית.
אמר אחד ממכריו :״כל עסקן נקרא בין
חבריו בישמו הפרטי. אבל אין איש הקורא
לליבנה בשם אליעזר.״
אף שליבנה (מקודם: ליבנשטייו) היה
בעבד סוציאליסט קיצוני, נודע בשנות
ד40-.׳ בקרב הימין בארץ כ״איש שלנו
במפא״י.״ כל.מי שביקש מתווך בין מפא״י
והרביזיוניסטים, פנה אליו. כאשר וולם־
גאנג פון־וייזל, המנהיג הרביזיוניסטי,
ביקש בימי מילחמת־העולם השנייה לארגן
מהפכה מזויינת, במטרה מוצהרת להקים
בארץ דומיניון יהודי עצמאי תחת הכתר
הבריטי, פנה אל ליבנה.
עם פרישתו ממפא״י חיפש ליבנה עניין
ציבורי לענות בו. הוא מצא נרשא :״מדיניות
השנור,״ שבה דאה אם כל חטאת.
מעל עמודי כתב־העת בסוס, שהיה שייך
לו, ניהל מילחמת־חורמה נגד המגביות
ונגד המדיניות הכלכלית השלטת, בתבעו
(המשך בעמוד )19

יו״ר אלדורטי
ש1 ופרשת ההפקדות הוואדוציות שעשה בכספי
החברה לישראל, צינז ובתי־הזיקוק.
ההבדל הקטן — מיכאל צור היה בנעוריו
מראשי צעירי המיזרחי ואילו גיבור
פרשת עמידר, חשב-החברה, צבי כץ, הוא
מעסקני אגודת־ישראל דווקא.
הרצון לחפות ולטשטש נבע, בין השאר,
מן הכוונה למנוע חשיפת פרשייה המאיימת
על כיסאות כל ראשי החברה.

שכן, לפחות מאז תחילת 1970
עושה כץ בכספי ״עמידר״ כבתוך
שלו, הרוויח באופן בלתי־חוקי
ועל־ידי גניבת בכפי החכרה לפי
חות שלושה מיליוני לירות — לפי
דין־וחשכון מיוחד שהכין מנכ״ל
החברה, אלברט לוי, ליושב־ראש
מועצת־המנהלים צבי אלדרוטי.

__ גניבת
מילוו ה -בי ט חון
* תכן כי הרצון לחפות מובן גס
מקטעים מעדויות המעורבים בפרשה.

אלה הצהירו, כחקירת חמיש*
טרח, כי חלק מן הכספים נועד
למימון מיפלגתי. יש להניח כי ה*
מישטרה עושה בל שבידה כדי
לברר אם אומנם זרמו הכספים
למימץ מיפלגתי כלשהו. אכל מה
שברור ככר עכשיו הוא, בי כאשר

מכספי הגניבות ב״עמידר־ לקופות הסמויות של ה מי פלמת?
נמסר למנהלי הבנקים המעורבים
כי מדובר במימון מיפלגתי, היה
הדבר לגביהם כהכשר של זיוף
צ׳קים ותרגילי הפקדות מעוררי
חשדות ככל עסק סולידי. אף כשמדובר
כמימץ מיפלגתי, ברור
כי העניין לא חוקי ולכן כשר וטוב.
הנד״ למשל, מסר מנכ״ל החברה אלברט
לוי בכתב לצבי אלדח׳טי, יו״ר מועצת-
המנהלים, דין־וחשוו ששימש בסיס להצהרת
שר־השיכון אברהם עופר בפני חברי
ועדת־הכספים של הכנסת. אלברט לוי כתב,
כי כל הפרשה הובאה לידיעתו לראשונה
ב־ 28 בינואר ,1975 על־ידי חיים טל. על
סמך דיווח זה חולקו אחר־כך שבחים לטל,
על שהוא היה זה שגילה את העניין לראשונה•
פרשת
הלוואות כספי עמידו לעיריית
תל־אביב, באמצעות המתווך ראובן שמיע,

דבר חמנכ״ל

הידוק הוגבוק הפנימי

ככל ש ה מינ הל הציבורי הולך ומ
ס תע ף, גדלה ה ח שי בו ת של ה מי
בד קוה בי קו רתה פני מי ת.
א ח, מ סי מני העידן החד ש הו א
ש ה מינ ה ל הציבורי חודר ו חו ב ק יותר
ויותר ת חו מי ם ב חיי החברה
ו הי חי ד, והדברים נעשים מורכבים
:מ ב חינ תהש לי ט ה עלי ה ם. מצב
עובדתי ז ה יכול ל היו ת מנוצל ל־פניות
צדדיות . ,מהן א ף שליליו ת ופוגעות.
ב הי ק ף הגדול והמ סו ע ף,
מן הנ מנ עלר או תאתהה תרח שו־יו
ת ב טוו חהר איי ה הי שירה ולכו
הי ה צורך ליצור כלי ם מיו ח די ם
שבא מצעותם ני תן להתח קו ת ולעקוב
אחרהמעשה היו ם־יו מי ו־ה
ת קו פ תי. אחדמהם הו א הזרוע
של ה בי קו רתה פני מי ת.
הכללי םהאלהא מו רי ם 1לג בי
מו ס דו ת ו מפ עלים רגילים, כל שכן,
בי ח ס לחברה כשלנו ש ת חו מי פעילו
תהחם רגישים ביותר, וכפי ש־הנ
סיון מו כי ח עלולים ליצור נ סיבות
״ מג רו ת״ בב חינ ת פירצות, ו קורצות
לעיוות.
חז״ לאמ רו ״ ל או עכברא גנב
אלא חו ר א״ — ומכ אן המסקנה שצריכים
ליצור מ סג ר ת יציבה ו איתנה
שתמנע היווצרו ת ם של פרצות
ופי תויי ם.
ב מ צי או ת שלנו לובשת ה מ סג ר ת
הז א ת צורות של הו ר או ת מו ה לי ם
מגובשים שיש לעדכנם בהתמדה.
אול ם עצם יצירת התש תי ת עדיין
אינ ה ערובה לה שגת המט רו ת ש הונ
הו בי סוד ה. מן ההכרח שהנו־הלי
ם יכובדו ויו ק פד על מי לויין
ה מ דויי ק.
הנ ה כן, יו שם להבא ביתר שאת
0הדג ש על מי לוי ה חו ב ה הז א ת וכל
ס טי ה, חריג ה או התעל מו ת — ולו
בתו ם לב — תי תקל בכל ה חו מרה.
עבודתנו הי א רוויית מתח ולח צים
בלתי פו ס קי ם ולעובדים שלנו
דרוש כח ע מיד ה רב כדי להת מו ד ד
עם התפ קי די ם ה מו ט לי ם עלינו יו ם
יום ושעה שעה. עם זאת, הננו מצווי
ם לסגל לעצמנו דרכי פעולה
העולי ם ב קנ האחדוצ מודי ם לל א
סייג לנו ה לי ם ממגור שי םוה מפו ר טי
ם וככל שנשמור על הע ק רונו ת
הללו, ני מנע מ תו פ עו ת בל תי רצו יות.

אלברט
לוי

נל מילה זהב

של מנג״ל ״עמידר,״ אלנו ט לוי, גני־טאון
החברה בנונמגר 4974 המאמר
קורא להידוק הביקורת הפנימית בחברה,
וקובע בשיאו כי ״לא עכברא גנב
אלא חורא גנב״ — דהיינו, לא העכבר
גנב אלא החור, פירצה קוראת לגנב.
זהו בדיוק מה שקרה בחברת ״עמידר״.

מנב״ל לוי
עצימת עין
פורסמו בהעולם הזה כנר כמד, פעמים,
ד,חל מחודש יוני •1974 בנובמבר 1974
אף פורסמה בעיתון ידיעה נרחבת, עם
צילום של אלדרוטי, הקוראת לו למסור
את הפרשה לבדיקת חמ״שטרה. בתחילת
חודש דצמבר החל ידיעות אחרונות מפרסם
בהתמדה את הפרשה (מאת כתבו אריה
אבנרי) ,וב־ 14 בדצמבר 1974 הושעה
צבי כץ מתפקידו, הועבר לתפקיד אחר
לאחר שהתגלה כי זוייפה חתימה בהודאה
שניתנה לבנק להעביר שלושה מיליון
לירות מכספי עמידר לעיריית תל־אביב.

הדין־וחשבון של אלברט לוי, החשוד
בנטייה להקטנת־מימדים, מספר כי כץ
היה נוהג לעכב אצלו שיקים שונים שהוצ או
על-ידי ענזידר לפקודת גורמים שונים,
בעיקר בנק טפחות. הוא היה מעכב את
השיקים לתקופות שונות, מכמה ימים
ועד כמה חודשים.
כאשר הוציאה עמידר את השיק לפקודת
טפחות, הוא נרשם בסיסרי החברה כדת
וכדין, אך פשוט לא נשלח לטפחות. כץ
פתח חשבונות בשלושה בנקים (זה מה
שנודע עד כה) :בנק איגוד ברמת־גן, בנק
המיזרחי בבית הדר־דפנה בתל־אביב, ו־בוקלים־דיסקונט
ביפו. את השיקיס ש עיכב
היה מכניס לחשבונות הללו, שהיו
על שמו. הוראות הפקדה אלו הוצאו על־ידו
בטלפון, או באמצעות טפסים מייוח־דים
שזייף.
הם ניראו כטפסי־הפקדה הרגילים של
ענזידר, אך במקום מיססר החשבון של
החברה, צויין בטופס מיספר החשבון הפרטי
של כץ•
אילו סנה בנק טפחות בשאלה מדוע
לא הגיע התשלום, היתד, התשובה באה
מכץ, כממונה על התשלומים. הוא היה
מרגיע את טפחות, מספר כי הכל יסודר
תוך כמה ימים.
אבל האמת המרה היא כי לאיש במוסדות

איש ממקבלי ההלוואות לא
שאל כיצד הצליח כץ להשיג כס פים
ב־ ,6$למשל. לכל בר-דעת
ברור, כי אם מישהו נותן להנהלת
״עמידר״ כספים בזול, כ•
״חסד ׳,,יש לחניה כי כץ מפצח
אותו כצורה אחרת.

סכומי-ענק ב׳שיקים על שמות עובדי חב רה
או שמות פיקטיביים, תוך זיוף חתימותיהם
-של מקבלי השיק.
החשבון ישלו בברקלים נפתח במארס
,1970 ונסגר ב־ 24 בדצמבר .1974 החשבון
בבנק המיזרחי נפתח בדצמבר ,1971 ונסגר
ב־ 31 בדצמבר .1974 החשבון העיקרי,
בבנק איגוד ברמת־גן, נפתח במאי ,1972

דזודבדן ז רזלאונזית לעגיכון עולים גיעוראל בע״מ

איד יכול אלכרט לוי לקום
ולהצהיר בי לראשונה נודע לו על
הפרשה רק כסוף ינואר? את מי
הוא מקווה עדיין לרמות?
דוגמה שנייה. בדיו־וחשבוו שלו אין
אלברט לוי אפילו רומז על הפרשה שבה
ניכה צבי כץ ממשכורות העובדים, משו
שנה, תרומות למילווה־ניטחון, ובמקום
להעביר את הכסף לבנק־ישראל, השקיע
אותו כפיקדון לזמן קצוב בבנק. אחרי
שהעניין התגלה (מעל דפי העולם הזה)
התערב ועד-העובדים, כדי להשתיק את
הפרשה, וצבי כץ השלים מכספו שלו 30
אלף לירות, כדי 1שהעובדים יוכלו לקבל
מבנק ישראל תעודות מילווח־ביטחון ב שער
המדד שהיה בתוקף עת ניכה את
הכספים ממשכורותיהם.
ועד־העובדים נהנה מצבי כץ. כמוהו,
עוד 130 עובדים בכירים בחברה, כולל
צבי אלדורטי. כל אלה קיבלו מצבי כץ
הלוואות בסכום כולל המתקרב ל־ 800 אלף
לירות. כ־ 40 עובדים קיבלו ממנו הלוואות
גמילות־חסד, בריבית של ס 10</בלבד
לארבע שנים, במאות אלפי לירות (לא
ידוע הסכום חמדוייק שניתן. בידי כץ
נמצאו שיקים של תשלומים על חשבון
החזרת הלוואות אלו, ב־ 180 אלף לירות).
היו גם הלוואות לרכישת רכב במיליון
לירות, שכץ נתן למנהלי החברה ולעובדיה
הבכירים בריבית של 0/6€בלבד.

גיזכר כץ
מתנות לכולם

ל כ בו ד
בגין מנודלי ־ רמלבע ״ס
רכח -ג ן.

הנדון: הלוווינה. ס ק רן הלוואותל חי דו ד־ רכב .

בעק בו תהסיכותבינינו לג י ו?״ווו הס הח״יבון ה מיו 11ד פ 0מ ר 2 4 0 2 0 /6 2י-־י־מי־ ז־ דבון -ק רן

לפ תן הלווייותלעובדינולר כי ס ח או חי ך ןי זרכבה * נול,,ו דייי כ ר. ה״ ד־ רנו למר !

ל ת קו פ ה ייל __ ייני בריבית יז ל ^ 6ל־ נהובח י ^ י ד ^ ת & ך
בכל תקונתהלוואה .
שי מ כ רו לו

.אי לז א ת נבקי־כי להפניתלנו ייי קבנקאי •ע״ס הנ ״ ל לכקוד^״ סר
ל דחר יזי חתום אננ לנו ה־־רר ו ה הסכ םכמקובל .

ב ס כו ס ודזיק הבנק ״ י גא לחייב את החת בון היפי והדהנ ״ ל .

החל מ סו ף קחדדז נ^־ביר לכ ם את הנכיייס יי״חהה לווז -ההנ ״ להתרת כו לזכותחח בו ן ד & יו ס ד
. 2 4 0 2 0 /6 2

>;פיך ר ז, ר״־-ברח ה ל או מי תלי ־ יכון קול?>׳ בי שר אל בעיים ,

זמין

11 ׳ 1 1 1 1 ( 111 1 7 1 1 1זחו צילום של טופס הפקדה בחשגיו״חננק
י י 1 ׳ 1״ 11ע של חברת ״עמידר.״ הטופס חופן על־ידי

שב החברה צבי כץ והוא נראה כפל טופס רישמי של החברה. ההבדל הקטן :
יספר החשבון, המופיע בטופס זה, אינו החשבון הרישמי של ״עמידי,״ אלא
יספר החשבון הפרטי של צבי כץ. לכץ היו חשבונות כאלה בחמישה בנקים שונים,
הם גילגל מאות מיליוני לירות, שהותירו לו בארבע שנים רווח נסו של 6מיליון לפחות.

בל הצמרת הבבירה של חברת .,עמידר״ שיחפה
פעולה עם צבי כץ ונהנתה מכספי הגניבות.
את בולם יחד יש להרחיק מן החברה ־ ומייד
אין מנוס ממסקנה כי בל ה״עמידר״
שית•
צמרת הבכירה של ״ ע ״׳ י י
פה פיעולה עם כץ! ,נהגתה מכספי

הגניב:,ות
מ״עמידר״. .את כוהחברה,
ומייד.
מן׳ החברה,
להרחיק מן

לס יש
שכן הם כולם מחפים על הגני1
כות הללו.

ה שיטה
של כץ
ץ* ה היתה חשיטד, של צבי כץ, ש־
)₪1כאמור מזכירה את פרשת מיכאל
צורי

שכץ עיכב את חכספים שלחם, כמו טפחות
או המוסד לביטוח לאומי, לא היד, איכפת
שד,שיקים לא הגיעו בזמן. אחרי הכל,
זה לא היד, כספם הפרטי!
כאשר החליט כץ להעביר סוף־סוף את
הכסף לכתובת הנכונה, חיה משנה את
התאריך בכתב-יד, ומוסיף חותמת של
עמיד ר ליד השינוי, והכל בא על מקומו
בשלום.
בצורה כזו, קובע לוי, הצליח כץ ליצור
בחשבונות הפרטיים שלו תיקרת־הפקדות
קבועה, בסכום של 4עד 8מיליון לירות.
בכספים אלד, קנה ומנר ניירות־ערך, הפקיד
חלק מהם בפיקדונות לזמן קצוב בריבית
גבוהה בבנקים, וכן משך מהם

ונסגר ב״ 19 בדצמבר . 1974
בדיקה העלתה, כי ד,ייתרה הקבועה של
כץ בשנה האחרונה בבנק איגוד, היתה
בסכום של כ־ 5מיליון לירות. כל הכספים
הללו שמשך כץ, הביאו לו רווחים גדולים.

לפי הערכתו של אלכרט לוי,
קיכל כץ בריבית על הכספים שהחזיק
בחשבונות שלו, כ־ 3מיליון
לירות.

זוהי הערכה צנועה מאד. אם לוקחים
כממוצע סכום של 6מיליון לירות למשך
ארבע שנים, שאותו גילגל כץ בבנקים
הללו בלבד, הרי לפי ריבית שנתית
צנועה ביותר של ס ,20^/ניתן לקבל בנקל
(המשך בעמוד )26

0בקרוי המתגברי

בו ג רי

(המשך סענזוד זו)
הבינוניות המשתחצת. נגד איש כזה׳ בהל
שטח שהוא, מתלכדות השורות. הבינוניים
מתייצבים נגדו כפאלאנכם יווני, כשכל
אפס מגן על רעהו, ונצח האפסיות לא
ישקר.

תי בון

הש־־ב ינסה לרצוח

החלה ההרשמה
לבתי המדרש

פ צעתי לקרוי באותה שיחה לפרט
( ן את תורתו, והעמדתי לרשותו את
עמודי העולם הזה.
הוא סירב• הוא לא התנגד, חלילה,
להפצת תורתו. להיפך, זהו אחד הפא־ראדוכסים
של איש כמו קרוי, שהוא מטיף
לאגואיזם עליון, אך מרגיש צורך נפש׳•
בלתי־מוסבר לשכנע אחרים בנכונות דבריו.
הכמיהה לתיקשורת, הטבועה עמוק
באדם (*שגם היא, אולי, ירושה ביולוגית
שנועדה להגן על השבט) ,התפרצה גם בו.

לאופנה
ל שנ ת הלי מודי ם ת של״ו
רשימת בתי״המדרש

טלפיו

סמינר בית יעקב
למו״ג, ירושלים,
רחוב ברנדייס *) 534302־02
ביהמ״ד הממלכתי
למורות למקצועות
האופנה, אורט־ויצו
תל־אביב,
57065־03
התבור ,32
המדרשה לאופנה
ע״י בית צעירות
מזרחי, תל־אביב,
רח׳ דב חוז 220188 16/18־03
ביהמ״ד למורות
מקצועיות ״אור
החיים״ ,בני ברק,
רחוב עזרא 767113 )* 51־03
* = 1פנימיה

קרוי הוא מיסיונר מלידה, הזקוק
לתלמידים ולהכרה הכרתית,
והנאלץ למצוא לכד תירוצים דחוקים
על-פי תורתו הצרופה.
הוא סירב אז לפרסם, בגלל סיבה אחרת:
הוא היה שייך לעתודה האקדמאית,
ובמיסגרת זו היה כפוף לפקודות מטכ״ל,
האוסרות על חייל לפרסם אה דבריו.
לשווא ניסיתי לשכנעו שאין בכך כל
ממש, ושגם המטכ״ל הקפדני ביותר לא
יתנגד לפירסום ריעות אינטלקטואליות.

קרוי פחד. ערם צאתו ביטא את
פחדו זה כצורה קיצונית, לא רק
כאמתלה לירידתו מן הארץ, אלא

להכשרת עו ב די הו ראה. י רו עו לי ם, ק רן ה י סו ד 15

למד

1118

1 1 7 ,1 1 1 .

ע עוז ׳ ״

73171

1171.7

7ח 7ד ־ 7

״71711

י< 71

1וטא

10111

ניי ד

3 1 ,־1111

הוצאת רשפים

7ש 17ח

^ ו ך שבוע״.

מפ על ה פי ס

חד״ר מרדכי זידמן

״ ח ס תו דוז

וז ר א די ק א ליו! ״

כ תו נ ת

הנמצאות ^עכ שיו ^בכל דוכני הפיס.

מאת

וויש בו עשרות אלפי זכיות מידיות
בסכום כולל העולה ע ל מיליון ל״י ן

בעיות ולבטים
בחיי חמין

״<11711
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

מחלקת המינויים

ז ־ סוו

״עעעב

הנפילים מורדים באוסטרליה

77־ 1 1 0

סופדת איין ראנד

סי לי ם

ד,ע 5.3

גם כאזהרה לעתיד. ברור לו שאנשי
ש״ב ירדפו אחריו, יעקבו אחריו
וינסו לחסלו, מפני שדבריו
מסוכנים למישטר.
דברים מעין אלה אמר לי גם בשיחתנו.
מי שמטיף לאגואיזם הצרוף, קורא למע שה
לעריקה משירות־חובה, לאי־תשלום
מיסים, להפרת־חוקים בכל השטחים. אם
הוא יעשה נפ שות, איד לא יגיב המישטר
על איום כזה 1ומכיוון שקרוי היה חדור
אמונה בעצמו ובכוחו, היה ברור לו ש תקום
הבועה גדולה על ברכי תורתו, שזו
תסכן את המישטר, ושזה יגיב ברציחתו
ובדיכוי תורתו.
בתורת האגואיזם הצרוף צפונה סכנה
אחרת׳ חמורה הרבה יותר. רבבות אנשים
הדוגלים בתורת קרוי, אך שלא שמעו
את שמו מעולם ושאינם יודעים כלל כי
קיימת תורה כזו, היגרו כבר מן הארץ
מאז קום המדינה ועד היום. מאחר שאין
זו רק תופעה כמותית אלא גם איכותית,
אי־אפשר כלל לאמוד את הנזק הנורא ש נגרם
לחברה הישראלית על־ידי הקזת־דם
מתמדת זו.
כל זה היד. בלי קרוי. עכשיו נותנת
הגירתו של קרוי תירוץ לכל מי שירצה
לברוח, להשתמט מן האחריות להיאבק
על דמות המדינה ולהגן על קיומה, לשמור
על מתכונת חברתית תקינה ולקישור בכלל
את גורלו בגורל החברה הישראלית.
אנשים פחות כישרוניים ופחות מקוריים
מקרוי ינצלו את הגירתו כתירוץ לאגואיזם
הגם של עצמם. מבלי לתפוס את
שיטתו האינטלקטואלית המתוחכמת-

משום כך איני שמח גם על
הגירתו של מיטה קרוי. כמידה
שתורתו מסוכנת, היה צורך להתמודד
עימה כאן, להתווכח עימה,
לנסות להפריכה. אולם הגירתו היא
הפסד טהור הקרנבל סכיב קרוי־נכל
הוא ניצחון לאפסים.
העולם הזה 1957

ו7ו ש רו־ ה חו ץ ג ועש ופקידיו מאיימים בש ביתה
בגלל המינוי הדיפלומטי של עוו־ו־דין ואשתו העיתונאית
ץ* ישרד־החוץ כירושלים גועש
ורועש בימים אלה• אנשי ועד־העוב־דים
מסתודדים בחדרים, מכינים מיסמכים
ותזכירים, מנהלים פגישות חשאיות-
למחצה.
אנשי לישבתו של שר־החוץ יגאל אלון
מכינים לעומתם, תזכירים, ואוספים מיס־

חפר מייועד להיות ניספח תרבותי באותה
קונסוליה.
״איו לנו כל טענות לגבי מינויו של
חפר,״ אומרים חברי ועד-העובדים .״הוא
אישיות ציבורית, איש־תרבות, ואין לנו
גם כל הצעה אחרת לאיוש מישרה זו.
אך לגבי בריר, לא ניתן לשר למנות

הברירה

שגורה היטב על פיה.
חלק מן העובדים הממורמרים טען כי
אבן רוצה דווקא את מילוא בגלל ידידותו
עימה, ואילו חלק אחר טען כי אבן נתון
להשפעת ידידים, חברי־מיפלגה, ידידים
קרובים של מילוא. הוועד, בראשותה של
רבקה בן־יוסף, החליט. ללכת בענייו הזה

ברוריה

מועמד בריר ואשתו ברוריה
״אף אחד לא מכיר אותו!׳׳
מכים נגדיים. כולם ממתינים להתפוצצות אותו.בשום אופן. אך אחד לא מכיר אותו.
הגדולה אשר תוצאותיה יקבעו: מי הבום וממה ששמענו עליו, הוא עורך־דין בעל
במישרד־החוץ — השר, או ועד־העובדים? אי־שיות חסרת התאמה לתפקיד, אינו איש־לקראת
סוף השבוע עתידה להתקיים ציבור, וודאי שאינו מסוגל להתחרות עם
פגישה בין שר־החוץ לביו חברי ועד־העוב־ המועמד שלנו לתפקיד של קונסול כללי
דים של המישרד, בראשותה של מלכה בלום־אנג׳לם.״ עובדי מישרד־החוץ מיהרו
בן־יוסף. נושא הפגישה: מינויים של להודיע לאלון, כי הם לא יסכימו למינויו
עורך־הדין אברהם בריר והמשורר חיים של בריר•
בשבועות האחרונים היה אלון טרוד
חפר, לתפקידים דיפלומטיים בארצות־הברית.
אולם ־הנושא האמיתי הוא: האם בביקורו של קיסינג׳ר, ואחר־כך יצא למסע
ישבות מישרד־החוץ בגלל מינויים של באירופה. אולם קודם שנסע, הורה למזכיידידי
אלון, או האם ייאלץ אלון להפקיר רו חיים בדאון לקבוע את אחת מהפגישות
את ידידיו ולהודיע להם, כי המייסרות הראשונות, לאחר שובו, עם אנשי ועד־אשר
הובטחו להב נישללו מאיתם קודם העובדים, במטרה לנסות לשכנע אותם כי
בריר חייב להיות קונסול בלוס־אוג׳לס,
שמומשו.
חיים חפר היוא ידידו הטוב של יגאל ולהבהיר להם בי רק שר־החוץ לבדו יכול
אלון, מזה שנים רבות. המקאמות של חפר לקבוע מי ישמש בתפקיד דיפלומטי זה
בידיעות אחרונות עמדו לימינו של אלוף־ או אחר בחו״ל.
לפני למעלה משנתיים עברה על מיש־חפלמ״ח־לשעבר
בכל עת צרה, נגד
יריביו ודייניו. קשריו של אברהם בריר רד־החוץ אותה סערה בדיוק, ולאלון, שלא
עם אלון, מאידך, שנויים במחלוקת. עוב היה אז שר־חוץ, נמסרו פרטים מלאים
די מישרד־ההוץ, המתנגדים לבריד, טוע על סערה זו.
נים כי די היה בשביל אלון בעובדה
שר־החוץ הקודם׳ אבא אבן, החליט
שבריר הוא עורך־הדין של חפר, ואילו בשעתו למנות את אחת הנשים הירושלידידי
בריר יודעים לספר כי הוא ידיד מיות הזוהרות, אסתר מילוא, לתפקיד
אישי של אלון מזה שנים מיספר, ללא קונסול ישראל לענייני הסברה בשיקאגו.
כל קשר לחפר.
הרכילות במישרד־החוץ גאתה, כאשר התלפני
שבועות אחדים נודע לעובדי ברר לעוברי ר׳מישרד כי כישוריה של
מישרד־החוץ כי בריר מייועד להיות קונ מילוא אינם מכשירים אותה לשמש כסול
כללי של ישראל בלוס-אנג׳לם, ואילו קונסול, וכי אפילו השפה האנגלית אינה

מועמד חפר ואשתו רות
״אין הצעה אחרת לאיוש המישרה !״
עד הסוף, והודיע לאבא אבן מפורשות,
כי אס תמונה מילוא כקונסול, הוא ישבית
את כל המישרד. אבא אבן נאלץ להיכנע,
ומילוא נמצאת עדיין בירושלום וחולמת
על קריירה דיפלומטית. הוועד חגג את
ניצחונו.
משך למעלה משנתיים היה ועד עובדי
מישרד־החוץ אחד הוועדים הממושמעים
ביותר במדינה. ללא שביתות, ללא איומים
וללא סנקציות התנהלה עבודת חמישרד

על מי־מגוהות. עד שנודע לוועד על ה־מינויים
החדשים של אלון.
אל הוועד פנה צבי ברוש, מי שהיה
ציר לענייני־הסברה בשגרירות ישראל
בוושינגטון, מתוך כך גס הממונה על הקונסולים
הפזורים ברחבי ארצות־הברית.
אהר־כך כיהן ברוש כשגריר ישראל בבורמה,
ועם שובו לארץ קיבל תפקיד
(המשך בעמוד )18

ה ב רי רהשלר1ו־יה

שר צבע

מרי קוואנט. האופנאית הבינלאומית
המכתיבה מה נלבש
וכיצד ;תאפר.

״ניצנים נראו בארץ״ ו...האביב מתגנב אלינו. ובאביב, כידוע, תוקף את
כולנו החשק להתחדש: לרכוש מלתחה חדשה, לשנות תסרוקת ואיפור. אך
כיוון שהימים הם ימי ״הידוק חגורה״ ולכולנו קצת קשה להשתולל בהוצאות
מופרזות, בדקי חיטב את מלתחתן מהעונה הקודמת, הפעילי דמיונך וראי
כיצד תוכלי לשנות ולהוסיף פריט או שניים ולהכין לך מלתחה כמעט חדשה.
לעומת תקציב המלתחה הנכבד שבו לא תוכלי להשתולל אולי תסתפקי,
בנוסף לשיפוץ המלתחה, לשנות תסרוקת ולהחליף איפור בהוצאה קטנה
בלבד. נסי ותראי כי תרגישי שונה, רעננה ואילו חגרעון שלך לא יצמח.

לקראת אביב־קיץ 75 הביאה חברת
מרי קוואנט ארצה את להיטי אפית
אירופה. האיפור העונה יהיה עליז
מאד ססגוני וזוהר וישלים את הלבוש
שבעיקרו הוא עדין, בצבעי פסטל רכים
והרבה פרחים קטנים.
הלהיט של מרי קוואנט הוא צלליות
ץ 1ז .? 63 בדומה למוכספות
צלליות
ה״יי-זסנן שס? מסקס?} ,הצלליות
המוכספות באות׳ באריזה של
שלישיה כשכל אריזה מהווה איפור
מושלם ועל כן הן חסכוניות. הצלליות

תוהלי לתפוס את הפרינציפ לאיפור החדש

אביב לבחירות שיער
גוון בסים ן1זח £3ס11<1£11 זן, פודרה
בייז /סומק ( 1101 5304 חום כתום
עדין) .לעיניים: ראשית, כרגיל, בסים:
״איי גלום״ ילבן על כל שטח העין ועליו
צלליות ״סופר סטאר״ מהסידרה
החדישה מסקתת? ץ1ת3ש? .שלישיה
זו מורכבת מכחול עז, אפור־כסף
וורדרד.
את הכחול שהוא בגוון עמוק יפהפה,
העלי מקו הריסים עד לעצם ארובת
העין. מעליו שימי את האפור־כסף עד
קרוב לגבה ואחריו את הוורדרד׳ אל
תשכחי לשים הרבה מסקרה על הריסים
כדי להבליט את העין.
שימי שפתון אדום כהה —0301
500 או ץ ת 0אם אינך אוהבת צל ליות
כסופוודזוהדות, תוכלי להתחדש
בעזרת המיגוון העשיר של צלליות
״סולו״ החדישות. ביניהן תמצאי 3
צלליות כחולות בודדות בגוונים מרתקים.

איפור
חדיש לפחות שיער
גוון בסיס (מייק אם) חיוור
ץ;זז 11נ , 1סומק זנ<׳\ס 01 0 1נ ,0והעיניים:
איי גלוס לבן על כל העפעף,
ועליו צלליות מהסידרה החדישה
5זשק? £0ץ 1ז ,? 03 זוהי צללית מוכספת
המקנה לעין מראה זוהר. לכהות
השיער מתאימה שלישית ץ? 031-1
5זם ק? 6£באריזה אחת של צבעי קוניאק,
צהוב וירקרק. שמה ;).513^ 115
נסי צלליות בלתי שגרתיות אלה בדרך
הבאה: קרוב לעפעף עד לעצם ארובת
העין את צללית הקוניאק, מעליה
צללית צהובה וקרוב לגבה צללית ירקרקה.
התרגלי למראה הנשקף אליך
מהמראה ואין ספק שתאהבי זאת. זהו
איפור יוצא דופן אך עדין ואפנתי
מאד. אם יש לך רתיעה מצלליות מוכספות
רכשי לד 2צלליות ״סולו״ בשני
גווני ירוק שונים ואחת חומה
ותוכלי ליצור את גוון הקוניאק מהן.
השתמשי בשפתון 15301x011101־01
( )53 גוון חום קוניאק, או גוון קראמל
שישלימו את איפורך.
חברת מרי קוואנט הביאה ארצה
לאקים תואמים המיוחדים לאביב וקיץ
.75 הם בגוונים שונים של אדום:
אדום חום, בורדו, יין ואדום להבה.
לאקים אלד, ישלימו את הרגשת האביב
שלך.

ס? 31

המוכספות הן כיום הלהיט בלונון ומה
דעתך לאמץ אותן?
אם את נשמה סולידית דאגה לך
מרי קוואנט בצלליות ה״סולו״ בגוונים
עשירים ואפנתיים.
בשטח הלאקים מציעה לד מרי
קוואנט מבחר עשיר וחדשני של לא-
קים ממרכיבים טבעיים ללא חומרים
הרסניים לציפורניך. כל הלאקים ה־אפנתיים
הם על בסים אדום וביניהם
תמצאי אדום־חום, בורדו, יין, אדום
להבה ועוד.
שתי הצעות איפור חדשות מהן

* ת שובות ל שאלות * תשובות ל שאלות *
לאלים: כיצד לפתור בעיית עיניים
נפוחות לאחר הסרת האיפור —
הורידי את האיפור בלילה עם שוז!נ 0
ס3ס .01 שימי מעט מהתכשיר עשי
מסאד על העין עד שכל האיפור ימס,
והסירי הכל בעזרת פיסת צמר־גפן לח.
מהעפעף העליון מלמעלה למטח, ומה־

העפעף התחתון — מפינת העין כלפי
האף בתנועה קלה. יתכן שבעבר נהגת
להוריד איפור בעזרת קרם שמן מדי
שגרס להצטברות נוזלים. ובלילה אל
תשימי קרס כבד מדי 01x301 :1018111 .
הוא קרס קל ומזין אידיאלי כדי למנוס
בבקר עיניים נפוחות.

מרכז _ה ה דרכה__של _ מרי_^ווא נט__פתדח__ ל שידדת ך״_וד ה?א״1:
עצמך כחידוש
בואי לעדכן עצמו
בחידושי האופנה האחרונים של לונדון.
בואי לקבל ייעוץ אישי בטיפול ואיפור פנים. בואי ותהיי
אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי הוואנט, ת״א, רח׳ רחל .6פתוח בימים
ג׳ ו־ה׳ כשעות 6—4אחה״צ.
להתראות.
אל תתעצלו לכתוב למדוד על בעיות היופי שלכן, כל •נייח תיענה
הן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד ,40020 .ת״א.

(המשך מעמוד )17
חשוב, כמנהל המחלקה לשיתוף בינלאומי
במישרד־החוץ.
למרות שהתפקיד שאותו הוא ממלא עתה
הוא בעל דרגה בכירה יותר מא-שר תפקיד
הקונסול בלוס*אנג׳לם, ביקש ברוש את
תפקיד הקונסול לעצמו. מאז הגיע ארצה,
התמרמר ברוש על תנאי־החיים בארץ,
לעומת אלה הגיתנים לפקידים בכירים של
מישרד־החוץ בחו״ל, והיה מוכן לוותר
על הדרגה הבכירה ובלבד שיוכל לחזור
לארצות־הברית•
הוועד החליט להתייצב מאחרי תביעתו
של ברוש .״כמו בכל עבודה, יש כאן
חשיבות גס לניסיון וגם לוותק. לברוש
יש ניסיון רב בכל העניינים שבהם צריך
לעסוק קונסול כללי, והוא גם תוצר סיבעי
של מישרד־החוץ,״ טען אחד מחברי הוועד
חשבוע ,״לעומת בריר, שאין לו כל ידע
וכל ניסיון, והכישורים היחידים שלו לגבי
התפקיד הם העובדה שהוא חבר של חבר
של השר. בדרש עדיף עליו בכל מיקרה.״
אולם חברי הוועד לא הסתפקו בהצגתו
של ברוש מול בריר .״אספנו חומר על
בריר, וברור לנו שהוא לא יוכל להיות
קונסול, אפילו לולא עמדה על הפרק ה מועמדות
של ברוש.״

לא לשלוח את בדיר ובמקומו לשלוח את
צבי ברוש, אנחנו נשבית את המישדד, עם
כל הצער והנזק שזה יגרום לנו. לא נסכים
ששר־החוץ יאייש את המישרות להן מצפים
עובדים מסורים במישרד, באנשי-
שלומו שמתאימים פחות מעובדי מישרד־החוץ
הוותיקים,״ אמר השבוע אחד מחברי
הוועד.

השר
אי תן בדעתו
ולס גם אלון החליט ללכת הפעם
עד הסוף .״לבעייה יש שני אספקטים,״
אמר השבוע אחד מעוזריו המקורבים.
״ראשית, העניין של בריר עצמו, שברור
לגמרי כי כישוריו וכישרונותיו מתאימים
לתפקיד, ודאי הרבה יותר מאלה של המועמד
של הוועד. אלון היה צריך לעמול
קשה כדי לשכנע את בריר, ואישים ציבוריים
אחרים, להסכים לקבל מישרות
בשירות־החוץ, כדי להרים את קרנה של

//אשתו רוצה
לעשות כסף ״
** יקר הטענות נגד בריר הוא שהוא
> עו ״ ד, וכי יש לו עסקים בלוס-אנג׳לס.
״בריר רוצה להמשיך להחזיק את המישרד
שלו בתל־אביב עד שהוא ישוב מהשליחות
בארצות־הברית. י-ש לו עסקים בלום־
אנג׳לס, כעורן־-דין, ובהם הוא רוצה לטפל
כאשר יהיה קונסול ישראל שם.״
ידידיו של בריר מזדרזים לגונן עליו.
״מה -שנוגע להמשך החזקת המישרד, הנושא
נדון כבר בוועדודהאתיקה של ליש־כת
עורכי־הדין, בגלל בעייה דומה עם
אלוף (מיל ).חיים (״ויוויאן״) הרצוג, היוצא
לארצות־הברית כרא־ש מישלחת ישראל
לאומות המאוחדות. המלצת ועדת האתיקה
היא לאפשר לעורכי־דין הנוסעים לשליחות
להחזיק במישרדיהם, אולם מועצת
לישכת עורכי־הדין צריכה להחליט בענייו
זה. בריר ינהג בדיוק לפי החלטת
הלישכה.
״לגבי העסקים שי־ש לבריר בלוס-אנג׳-
לס, הרי הוא מוכן לחתום כי לא יקיים
קשר עיסקי עם שום לקוח או עסק הקשורים
בעבודתו בלום־אנג׳לם, או אפילו במקומות
אליהם יהיה קשור כאשר ישמש
קונסול כללי שם, משו שנתיים מיום
שובו לארץ משליחותו בלוס-אנג׳לם.״
אך לעובדי מישרד־החוץ יש טענות נוספות
:״אנחנו יודעים שבריר רוצה לנסוע
לחו״ל,״ חם אומרים ,״כדי ישא-שתו, העיתונאית
ברוריה אבידן־בריר, ראש הכתבים
של השבועון לאשה, תוכל להרצות
שם בשביל המגבית ולעשות הרבה
כסף.״
טענה זו מרתיחה את דמם של ידידי
הזוג בריר .״כאשר החלו הדיונים המעשיים
על שליחותו,״ הם מספרים ,״הוא
שאל את אחד העובדים הבכירים במי׳שרד־החוץ
אם קיימת אפשרות שברוריה תיתן
הרצאות בשביל המגבית׳ והכסף יועבר
ישירות לחשב השגרירות בלוס-אנג׳לס,
כדי שאפשר יהיה לממן באמצעותו אירועים
שונים, החשובים כל־כך לעבודת הקונסול
אך בגלל הקימוצים החדשים, א אפשר
לערוך אותם, כמו קבלות־פנים ביום
העצמאות וכדומה. ההצעה שברוריה
תעזור בכך למאמץ של בעלה, אשר כוונתי׳
היתה טובה, שובשה על־ידי המתנגדים
לנסיעתו, ועוותה כך שהפכה נשק
כנגדו.״
ידידיו של בריר טוענים כי כאשר פנה
אליו שר־החוץ בהצעה, נטה בריר להשיב
בשלילה .״פירושה של שליחות בת שנ תיים
שלוש, לגבי בריר, הוא הפסד של
כספים רבים,״ הם מספרים• ״אלון הצליח
לשכנע את בריר כי יש חשיבות לאומית
ממדרגה ראשונה לכך שייסעו אנשים טובים׳
כאלה שמבינים גם בנושאי הסברה,
גם בנושאי כלכלה וגם בענייני יהדות.
״לדעת אלון׳ בריר היח האיש המתאים,
ולכן הוא ערך איתו שיחות רבות. רק
לאחר מאמצים רבים הוא הצליח לשכנע
את בריר, אשר הסכים לבסוף לקורבנות
כספיים ואישיים רבים. ועכשיו, הנה, זה
מה שעושים לו.״
ועד־העובדים במישרד-החוץ, אשר שיתו,
עד כה פעולה עם שר־חחוץ
יגאל אלת, החליט במיקרה זה ללכת עד
הסוף .״במידה שלא תתמלא הדרישה שלנו,

אסתר מילוא
האיום הצליח
המדינה; ועכשיו עומדים לטרפד זאת, בגלל
ענייו של ותק וביורוקרטיה.
״אבל יש נקודה אחרת, שהיא אפילו
הרבה יותר חשובה. לא ייתכן שוועד־עובדים
יקבע לשר את מי למנות לתפקיד
בכיר ואת מי לא. דבר כזה עדיין לא
נשמע בשום מקום בעולם. השר ימשיך
להחליט בעצמו לגבי המישרות הבכירות
בשירות־החוץ, על אפו ועל חמתו של
הוועד.״
עמדותיהם הנוקשות של השר ושל הוועד
מביאות לידי משבר חריף את כל
מערכת־היחסים במישרד־החוץ. החומה הבצורה
שבה נתקלו התקפות הוועד עוררה
את חמת חבריו, אשר קיימו עשרות שי חות
עם מרבית עובדי מישרד־החוץ ב ירושלים,
כדי להשיג את תמיכתם של
כל העובדים במאבק שאותו הם רואים
ב״מאבק מיקצועי אבל גם ענייני. אנחנו
אומנם דואגים שלא יקפחו את זכויות
העובדים הוותיקים של מישרד־החוץ, אבל
גם דואגים לדימוייה של מדינת י-שראל
בעולם ובריר, לדעתנו, הוא תשובה לא-
טובה לבעיות ההסברה של ישראל בארצות
הברית.״

הצעד האח רון :
__ שבי ת ה
חרטה סודית של הוועד אומרת,
1ן כי אם יתעקש אלון על מינויו של
בריר, יפתח הוועד במאבק בחזית נוספת :
מינויו של חיים חפר .״אין לנו התנגדות
למינוי של חפר, אבל אם השר רוצה
מילחמה, הוא יקבל אותה,״ אמר השבוע
אחד מראשי הוועד .״אנחנו יודעים שחפר
הוא אחד הידידים חטובים של אלון, וכי
אי־מילוי ההבטחה של אלון לחפר יפגע
עמוקות בשר. אבל את זה נעשה דק כצעד
לפגי-אחרון. הצעד האחרון יהיה השביתה.״
נראה
כי במישרד־החוץ צפוייה התרגשות
רבתי בשבועות הקרובים. עם סיומו
של המאבק יתברר סופית אם שר־החוץ
הוא שיקבע בעצמו מי יאייש את מישרות-
הסוכרייה של המישרד, ואם ירכוש לו
על־ידי מישרות אלה ידידים, או יגמול
לידידיו בעזרתן. או שוועד העובדים הוא
זה שיקבע, על־פי שיקולים משלו, מי ייצג
את ישראל ברחבי העולם.

במדינה
(המשך מעמוד )14
הפסקה מיידית •של זרם הכסף היהודי
לארץ• .
אבל זה לא הספיק. הוא חיפש שותפים,
ולבסוף מצא בעל-ברית אידיאלי: שמואל
תמיר, פרקליט צעיר שעורר הרבה רעש,
שפרש מחרות ורצה להקים ״,מרכז ליברלי
״.יהד עם ערי ז׳בוטינסקי, בנו של
המנהיג הנודע, ואתרים הקימו ליבנה ותמיר
את ״המישטר החדש,״ שדגל ב־מישטר
ימני־ימתון ובפשרה עם הערבים.
אולם לא קל היה לחיות עם ליבנה, וגם
לא עם תמיר. השניים רבו, הפכו במהרה
אויבים־בנפש .״המישטר החדש״ התפרק,
תמיר תזר לחרות וליבנה נשאר פנוי.
הפעם הקים גוף חדש משלו. היה זה
״הוועד הישראלי למען פירוז גרעיני״ —
י גו ף יוני־קיצוני, ששם לו למטרה למנוע
פיתוח גרעיני במדינה ובמרחב, בניגוד
מוחלט למדיניות ממשלת ישראל, שהקימה
כור אטומי בדימונה.
היונה הפכה נץ. אולם היתה זאת רק
תחנת־ביני״ם. מי שחשב כי ליבנה הפך
יונה לצמיתות, טעה.
מילחמת ששת־הימים נתנה לליבנה
דחיפה ׳קדשה — אל הימין הלאומני. כמו
שמואל תמיר, שהיה יונה במאי 1967 ונץ
קיצוני ביוני ,1967 הפך גם ליבנה לפתע
חסיד נלהב של ארץ־ישראל השלמה. וכמו
תמיר, אויבו, מצא את עצמו בסופו של
דבר בליכוד.
אולם בניגוד לעסקנים, ראה ליבנה את
עצמו קודם־כל כאיש־הגות. בזרם איתן
של מאמרים והופעות, ביסס השקפת־עולם
שהיתה לאומנית־קיצונית ימכל הבחינות.
הוא שידר בגל אחד עם אנשי הימין
הקיצוני ברחבי המערב, התפלל לחידוש
המילחמה הקרה, ואף גילה מחדש את הדת
היהודית ו״הציונות האכזרית.״
כאשר נפטר השבוע, בגיל ,73 מהתקף-
לב, היו ידידיו הקרובים ביותר חסידיו
של מנחם בגין. אחת מהופעותיו הפומביות
האחרונות היתד. בוועידת־חרות
שנתקיימה בחברון. הוא היה רחוק מאד
מכור־מחצבתו.
הממשלה שקרים 3סדט הנע
הר ש 7שקרים
גפנש עם
הר שד מיסים
דיפלומט הוא, על פי ההגדרה הקלאסית,
ג׳נטלמן המשקר למען ארצו.
עסקן ישראלי הוא אדם, המשקר למען
מיפלגתו.
שר ישראלי הוא אדם, המשקר למען
ממשלתו.
השבוע נערמו שני הרים: הר של
מיסים חדשים והר של שקרים. בניגוד
לאימרה האומרת שהר עם הר אינם נפגשים,
נפגשו הפעם שני ההרים — על
גבו של האזרח.
!מצח נחושה. מעולם לא נאלץ אדם
לשקר כה הרבה, תוך ימים כה מעטים,
כמו שר-האוצר יהושע רבינוביץ, בבואו
להצדיק את תקציבו החדש.
תחילה הגיש רבינוביץ תקציב על 53
מיליארד לירות. שהיה מבוסס על הערכה
(מוגזמת) של ההכנסות הצפויות. הוא הו דיע
לעמיתיו כי כל הגדלה תגרום למשבר
ולאבטלה.
אולם תחת לחץ הדרישות של השרים ה־אחרים,
ובמייוחד של שר־הביטחון (ראה
הנדון) ,ניאלץ רביינוביץ להעלות את התק ציב
ל־ 56.3מיליארד לירות. כדי לכסות
לפחות חלק מן הפער, הטיל מסים חדשים.
כאשר קמה זעקה, הכריזו רבינוביץ
וחיים בר־לב במצח נחרשה: הגדלת התקציב
דרושה כדי להזרים כסף למשק,
ולמנוע אבטלה.
האמת הפוכה, וגלוייה לעין: מס-המע-
סיקים החדש, שהוטל על המשק, מוכרח
•להביא לפיטורי עובדים. באשר ראשי ה הסתדרות
והמעסיקים הקימו המולה משותפת
נגד המם, הוציא רבינוביץ את חצי
העז מן החדר, הקטין את המס כימעט
למחציתו.
יהושע האומלל. מדוע לא בוצעה
רפורמה במס־ההכנסה? רבינוביץ הבטיח
תאריכים חדשים. האמת היא שאפשר
לבצע את הרפורמה תוך שבוע — אילו
רצו בכד באמת.
מדוע ׳אין גובים את המיליארדים האוב
דים
למדינה ביגלל העלמות-המס *של שכבות
פרוטקציזנריות? רבינוביץ הבטיח
להקים מנגנון חדש לצודד זה. היה זה
לא רק תכסיס של השתמטות, אלא גם
הבעת אי־אמון פומבי ומוחץ במינהל ד,כ-
נסות-המדינה — שתפקידו היה לגבות
מיליארדים אלה.
האמת: אין הממשלה מתכוננת לשנות
דבר בשטח זה, מאחר שקיומה הפוליטי
מבוסם על השכבות הפטורות ממס.
מדוע לא בוצעה רפורמה כלשהי ב־מישרדי־הממשלה?
רבינוביץ הכריז שנעשו
דברים גדולים, ועוד ייעשו.
כימו שקרן פאתולוגי, הנאלץ להמציא
בסרט־הנע שקרים חדשים כדי לחפות על
שקריו הקודמים, נאלצת הממשלה להפליט
זרם של כזבים.
הדובר העיקרי היה רבינוביץ. אבל הוא
נראה כה אומלל בתפקיד זה, עד *שקשה
היד. אף לכעוס עליו.

דיעות
ל ר צו ח * ס גזיסיוגיר?
ד״ר אלדד מזכיר
את. רצח ברגאדוט
ומחפש שיגייס חדשות
עם ישראל שרוי בהיפנוזה עמוקה. המהפנט,
הנרי קיסינג׳ר, מתנות לגזול
מידיו את ביטחונו, ולגרום לשפיכת נהרות
של דם יהודי. מה לעשות?
לד״ר ישראל אלדד (שייב) ,מי שהיה
אחד משלושת ראשי לח״י, וראש האגף
הלאומני-דתי-קיצוני של האירגון, יש
עצה. הוא רומז עליה במאמר שפירסם
*.שבוע בידיעות אחרונות:
״האופוזיציה פקוחת״עיניים. ניתוחיה
מדוייקים. תחזיותיה — נכונות. הלשון
בפיה — חריפה. אך השיניים, השיניים
היכן הן י השיניים פ*שוטו כמשמעו, שתח-
תוכנה את הידיים והאצבעות העומדות
לחתנים על נסיגת -שואה זו?
״ימי־החירות רחוקים־רחוקים בעתיד, והימים
בהם ידיים מעטות חסמו בעד
אחדברנאדוט את דרכו אל קיצוץ
ישראל, הימים האלה רחוקים־רחוקים בעבר.״
(ההדג־שות — במקור).
עם וכלי יריות. ההקבלה בין ברנא-
דוט וקיסינג׳ר ברורה. ברנאדוט נרצח
בירושלים על־ידי פלג של לח״י, שקיבל
את השראתו הרוחנית מאלדד.
אומנם, דרך הרצח אינה היחידה האפ־

סוציולוג עציוני
מה אתה יודע עד המין?
שרית, לדעת שייב .״ ושוב יש ה כ רח
לחסוםאתהדרכים, ולאו-
דווקא ביריות הוא מוסיף, בקראו למרי
׳אזרחי המוני, סתימת דרכים, השבתת מים־
עלים ועוד.
אולם אלדד, מורה במיקצועו, הוא אמן
השפה העברית. הוא יודע כי בעברית,
״לאו-דווקא״ אין פירושו שלילה, אלא

חיוב, .״לאו־דווקא ביריות״ פירושו —
אפשר ביריות, אך אפשר גם בדרכים
אחרות.
ארלוזוח־כ וצריפין. הכתיבה האלי מה
של קנאים לאומניים אינה תופעה
חדשה בארץ. אבא אחימאיר, איש ״הביר־יונים,״
כתב מאמרי־הסתה נגד חיים יאר־לוזורוב,
שיכלו רק להתפרש כהסתה לרציחתו.
כאשר נורה ארלוזורוב בחוף תל־אביב,
הסיקו חסידיו כי חברידלדיעה של
אחימאיר הם שרצחוהו. תעלומת הרצח
לא פוענחה מעולם. אחימאיר הגדיר את
החשדתו בעלילה.
בראשית שנות החמישים פירסם אלדד־שייב
סידרה של מאמרי הסתה. חסידי
דיעותיו הקימו את ״מחתרת צריפין״ (ש נקראה
כך מפני שנשפטה במישפט צבאי
במחנה צריפין) וביצעו מעשי-אלימות שונים.
כאשר נקשר שמו של אלדד בפרשה,
התקומם נגד החשד. הוא לא הכיר באחריות
למעשי צעירים, שלקחו את דבריו
ברצינות ופעלו על פיהם.

ישראלים בחו׳ל
מיו. הרצלוכלהשאר
מופו? ואימן ירויים
וקיימים בגולת אמריקה
בשבועיים האחרונים זכו ישראלים רבים,
יחסית למיספרם בעולם כולו, להתפרסם
מעל לדפי העיתונים הבינלאומיים:
9אמיתי עציוגי, פלמ״חניק שהיגר
לארצות־הברית אחרי מילחמת־השיח־רור,
הוא עתה הפרופסור עציוני, האד
רים־והתומים של החברה האמריקאית החדשה,
לפני כחודש התמנה עציוני כמתאם
הוועדה של מדינת גיו־יורק, ש׳
התמנתה לחקור בפרשת בתי־האבות של
הרב ברגמן ורבנים אחרים. עציוני, כיש ראלי
המכבד את עצמו, מחזיק בעשרות
מישרות ותפקידים בעת־ובעונה-אחת. התחביב
האחרון שלו הוא המין.
הרצאותיו, מאמריו וספריו על המין -בהברה
האמריקאית ובעולם כולו, הפכו
שם־דבר. עציוני הוא סוציולוג־במיקצועו,
שהגיע למין, כנושא מדעי כמובן, בעק בות
התעניינותו בביולוגיה ובמשמעות הסוציולוגית
של האפשרויות המדעיות החדשות
שהמדע הביולוגי פיתח, בדבר
קביעת מינו של העובר לפני היוולדו (העולם
הזה .)1952 עציוני הזהיר בחודש
האחרון את העם האמריקאי, כי ניצול
מעשי של אפשרויות מדעיות כאלה עתיד
להביא להיווצרותה של חברה אמריקאית
חדשה, שרובה־ככולה תהיה מורכבת מגברים,
והתוצאה הבלתי-נמנעת תהיה הכחדתו
וחיסולו של העם האמריקאי.
!• חיים טופול, זכה לביקורות קטלניות
בעיתונות האמריקאית, על.תפקידו
הראשי בסרט גליליאו, שהוצג בגיו־יורק
וברחבי ארצות־הברית לפני שלושה שבועות.
מבקר־הקולנוע של הניו־יורק טיינזס
כתב עליו כי לא רק שאינו יודע לשחק,
אלא גם אינו מתנהג בצורה תרבותית כש הוא
מדבר אל עיתונאים.
עיתון בשפה האנגלית היוצא במכסיקו-
סיטי, פירסם ראיון מיוחד עם חיים טופול,

מאת כתבו בניו־יורק. בראיון זה הודיע
טופול על תמיכתו הבלתי־מסוייגת במשה
דיין, וניבא הוא יחזור. הוא יחיה
ראש־הממשלה. הוא מכיר את השכנים
שלנו. רק הוא יכול להגיד, בואו וניסוג
קצת׳ .בו אף פעם לא יחשדו שהוא מוותר
על שטחים מתוך חולשה. הייתי ישן
טוב יותר אילו הייתי יודע שהוא מנהל
את המשא־והמתן עם קיסינג׳ר...״
9יעמוס אילץ, שרשם לזכותו רב־מכר
אמריקאי בשם הישראלים וביקורות
נלהבות על הדדשיח שפירסם כספר עם
העיתונאית המצריה סנא חסן, הוציא
לאור השבוע את סיפרו החדש הרצל, התופס
448 עמודים ונמכר ב־ 15 דולרים
של ארצות־הברית. הניו־יורק טיימס משבח
את הספר ואת כותבו, ויש להניח כי
גם ספר זה יזכה להצלחה כמו קודמיו,
הצלחה שהביאה את אילון להיות הסופר
הישראלי המצליח ביותר בעולם.
• מייק בורשטיין, חי וקיים ומופיע
בניו־יורק, במחזה המפורסם חתונה
בעיירה. מייק זכה בכותרת אישית גדולה
פי־שיניים מזו של אמו השחקנית ליליאן
לקם, ואביו, השחקן פסח בורשטיין. המחזה
מוצג באידיש, כמובן, והפירסום בעיתונים
האמריקאיים כולל כותרת :״חתונה
אין שטייטל.״

פדאפד זלסב־ב ד עו ד ם
החומוס והפלאפל תופסים
את מקום הנקניקיות והקטשופ
בשנות ה־שישים נוספו מיסעדות סיניות
רבות לנרפה הקולינארי של לונדון. היו
אלה אנשי שגרירות סין הלאומית של
צ׳אן־קאי־שק, שבחרו במיקצוע חדש,
בעת שנסגרה נציגותם הגדולה בבירת
בריטניה שהכירה בסין העממית. מיסע-
דות אינדונזיות באמסטרדם ומיסעדות
הודיות באנגליה, מסעדות אלג׳יריות בצרפת
ומיסעדות רוסיות־״לבנות״ בפריס
— כל אלה מהווים יחלק בלתי־נפרד מנוף
ההגירה *של בני עם זה או אחר שבחרו
במולדת חדשה.
מיסעדות ישראליות הן חלק מנופה של
כל עירי אמריקאית. מיסעדת כנרת בניו-
יורק, בבעלותו של ישראלי שנולד בעי ראק,
מפרסמת •״מיטבח סורי ואמריקאי,
יינות יווניים וצרפתיים בשעה שמיס־עדת
כרטל במכסיקו־סיטי, בבעלות ישראלי
מחיפה, מודיעה על ״קנישעיס, פס־טראמי
ולאקם.״
במיסעדות הישראליות מתאספים המהגרים
מישראל. במיסעדת תל־אביב שבמכ-
׳סיקו־סיטי אפשר למצוא עיתון מישראל.
במיסעדה אילת בלוס־אנג׳לם מגישים
חומוס ופלאפל, ומשולחן לשולחן ניתן
לשמוע עברית בשלוש אוקטאבות, כשהיא
מתערבבת ברע*ש בלתי-פוסק של נשי
הדסה המקומיות, שבאו למרוח פיתה בחומוס
במיסעדה ישראלית.
המהגרים, בעלי המיסעדות, בוחרים
תמיד באותם השמות למיסעדותיהם. השמות
הנפוצים בשנות השיבעים: סברה,
תל־אביב, אילת, כרמל, ירושלים, נצרת
(למהגרים ערביים) ,טבריה (גם יהודים וגם
ערבים בוחרים בשם זה) ,וישראל.

מעונה סמרה נטושה בין שני בתי־קפה: מי מרכז החב
וווהמת המזכירה

של דפי זחב,
יהודית לוי, שהתפרסמה
כשהופיעה בתוכנית גבר ואשה
בגלי צה״ל, מבלה בג׳קי עם דידי מנוסי.

המרכז החברתי הסואן. מנהלים, עיתונאים ושחקנים מסיימים את ישיבות יום ז
בשעה מוקדמת מן הרגיל, כדי להספיק לשבת בג׳קי. במקום זה נערכים מיפגשים ק1

אנשים חשובים מאד

הס העיתונאי יואל מרקוס והשחקנית
גילה אלמגור הנימניס עם פולחנאי יום
השישי בצהריים הקבועים בג׳קי, גילה מקפידה לאכול עם בטלה יעקוב אגמון.

בזוגות

ובחבורות באות ל־ג׳קי
נשות־החברה- ,כמו
ג׳קי לוי וידידתה האוסטרלית סוניה. למטה:
1המיליונר מנפרד כץ עם בנו איתן.

הבלונדית

במישקפי־השמש
תשומת־לב מרובה ביו
שי האחרון בג׳קי. רבות כמותה היפות שבאות

1לאל \ 1ל ך | נזדעק צעיר בלתי־מוכר זה, שישב באבסודוס. חברתו, לעומת
/יי * /י 11 #י זאת, נראית מרוצה בהחלט. משמאל: יונינה (בחזית) ,בעלת
בוטיק תל־אביבי, היא תושבת אכסודום נלהבת. לידה יושבים איש־העסקים הצעיר מולי
כהן, המזכירה בקופת־חוליס רחל מקר, שבח מביט היצואן משה מטלון.

שאותה חנכו בני־דורם של נתן אלתרמן,
אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן וחבריהם.
דור שלם יישב בכסית, בעיקר בימי השישי
בצהריים.
כדרך הטבע נמשכה אל המרכז החברתי
הזה גם שיכבה שלא נמנתה עם הבו־הימה
או החתיכות דווקא. היו אלה יפים
ויפות למיניהם, וגרוריהם, שהפכו את

מקפה לקפה

לוי (ראה עמוד ממול) ,הטורחת להגיע ביום
שישי באופן מיוחד לתל־אביב, ואינה מבזבזת
זמן. היא יושבת בג׳קי ובאכסודוס.

המרכז החברתי האופנתי החדש, שהיה קודם־לכן מקוס־מיפגש
!•#יי ^ 111י* לאישי־ציבור ופקידים סולידיים. הקפה, השוכן בצפון תל־אביב,
מרכז בתוכו לאחרונה את מיטב החתיכות והבוהימה של תל־אביב, הפך גורס־תחיות
מסוכן לג׳קי, שהיה קודם המרכז הבלתי־מעורער של תל־אביב.

1י \ י 111111 נקבעות באכסודוס בין
1.00 1 1 1 1 1 1 1 1 - 1ל״ 4.00 אחרי־הצהריים.
בתחילה עומדים, אחר־כך מתיישבים
ליד אותו שולחן, ולבסוף קובעים
בילוי משותף לליל־השבת הקרוב.
צהרי השישי לקרנבל עליז ברחוב דיזנגוף.
אי־אפשר היה, כמובן, למנוע את הסקרנים,
התיירים וכיזצא־בהם מלבוא אל
המוקד החברתי, ואותם יושבי מדת הקבועים
,׳שהוטרדו על־ידם נדשלוותם ומ־שיגרתם,
נדדו ברבות הימים לכיוון מים־
עדת קליפורניה המפורסמת של אייבי
נתן, כאשר נפתחה.
ושוב, מאותן סיבות עצמן, החלה חבורת
פולחנאי צהרי יום־ה־שישי נודדת צפונה,
וזמן־מה ניטש מאבק בין שולטן שב־דיזנגוף׳
לאחר שקליפורניה. נסגרה, לבין
ג׳קי׳ שבכיכר מלכי־ישראל. ידו של ג׳קי
היתה לבסוף על העליונה, ובשנתיים האחרונות
היה המרכז החברתי אצלו.
עכשיו הסתמנה מגמה חדשה לנדוד
שוב צפונה — הפעם לקפה אכסודוס. בין
שניים אלה נטושה עתה המערכה על כתר
האליפות של יום ו.,

ך* כל עיר גדולה המכבדת את עצמה
^ קיים המרכז החברתי שלה. את המרכז
הזה יוצרים שני גורמים: הבוהימה, ציירים׳
סופרים, משוררים, שחקנים ואמנים
למיניהם, והחתיכות — נערות צעירות
ויפות המאומצות אל ליבה של הבוהימה,
והופכות בעזרתה נערות־זוהר.
גם לתל־אביב, מרכז חברתי עירוני.
בתחילה היתה זו כסית הישגה והטובה,

הישראלי הראשון מזה
אלפיים שנה, חייס טו־פול,
קפץ לארץ ומשתזף בשמש החורף.

במת! העניינים

נמצאת הדוגמנית היפהפייה שלומית אמיר, המוקפת
מחזרים. שלומית, המנהלת חיי־ונברה ערים,
הפכה את אכסודוס למקום־מושבה הקבוע החדש, יחד עם חתיכות רבות אחרות. כאן,
בניגוד לג׳קי, לא מוכרחים לאכול ארוחת צהריים. אפשר בהחלט להסתפק בקפה ועוגה.

ך* מ חז השהתרחש כביכול בצהרי
| 1יום ו׳ ד,אחרון במרכז שדרות סאן
ז׳רמן ברובע הלאטיני של פאריס, נראה
כאילו בויים בידי במאי סרטי־גאנגסטרים.
בשני בתי־קפה משני צידי הרחוב, התרכזו
חברי שתי כנופיות גאנגסטרים יריבות,
חמושים בכלי־נשק, כשהם מתכוננים
לשליפות ולריסוס היריבים שמנגד.
מן הצד האחד התרכזה הכנופיה היהודית.
מהצד שמנגד הכנופיה הסיציליאנית.
לפתע, בטרם הספיקו הצדדים היריבים
להתמודד בשליפות, פרצו אל אחד מבתי-
הקפה, שם התרכזה הכנופייה היהודית,
כעשרים בלשים לבושים אזרחית, עם אק דחים
ותת־מקלעים בידיהם .״לשכב על
הארץ!״ צעק אחד מהם.
בטרם הספיק מישהו למלא אחרי הפקודה
כבר פילחו היריות את חלל בית־הקפה.
כאשר שככו היריות היו חמש גופות מוטלות
על הארץ בין השולחנות ושברי
הבקבוקים. אחת מהן היתד. גופתו של
שוטר פצוע. ארבע האחרות היו של אנשי
הכנופייה היהודית. שניים מהם, יוסף עמר
וויליאם זמור היו מתים. שניים נוספים,
אדגר זמור ובנימין אטאל — פצועים.
על פי גירסת המישטרה הפאריסאית היא
הצליחה במיבצע נועז למנוע קרב־אכזרי
של חיסול־חשבונות בין שתי הכנופיות.
גירסה זו טענה כי הסיציליאנים, שעבדו
בזמנו בשירות ״המאפייה היהודית״ של
פאריס, פרשו ממנה והקימו כנופייה עצמאית.
היהודים עסקו בעסקי זנות והסי-
ציליאנים בהברחת סמים. כשניסו לחדור
לתחומם של היהודים, החלה מילחמת חיסול
הדדית, שעמדה להגיע לשיאה בערב
שבת האחרון. המישטרה, כך אמרה גיר־

ואדגר זמור, היו אך לפני שנים מעטות
אורחים קבועים בכותרות העיתונות היש ראלית.
הם ניסו להשתקע בארץ ונאלצו
לעזבה. כאן הם כונו בשם ״המאפייה הצרפתית.״
בפאריס מצא האחד מהם את
מותו והשני נפצע כאנשי ״המאפייה
היהודית.״ הקשר בין שני התוארים ובין
המציאות, היה מקרי בלבד.

״רודף צדקה
וחסד״
ף* יפורה של מישפחת זמור מתחיל
1/בעיר סאטיף שבאלג׳יריה.
סאטיף היא עיירה קטנה, בה חיו בשעתו
כאלפיים יהודים. ריימונד זמור היה
מנכבדי הקהילה המקומית. הוא שימש
כגבאי בית־הכנסת וחינך את ארבעת בניו
ברוח המסורת היהודית וערכי הציונות.
את בנו בכורו קרא על שם תיאודור הרצל.
שאר הבנים היו ויליאם 45ז׳יל־בר
( )40 ואדגר (.)39
סיפרה צביה בר־רצון, חברת קיבוץ
רעים בנגב :״בין השנים 1950—1954 שימשתי
כמדריכת נוער בעיר סאטיף מטעם
תנועת דרור המסונפת לקיבוץ־המאוחד.
תפקידי במדריכה היה לטפח את אהבת
ארץ־ישראל בכלל ולקיבוץ בפרט. בתקופת
עבודתי הכרתי את אדגר זמור״שהיה
עדיין נער ונמנה על חניכי. הכרתי גם
את מישפחתו. היתד, זו מישפחה מכובדת,
מסורתית ודתית, אשר התגוררה
ליד בית־הכנסת. אדגר זכור לי כנער
נבון, ממושמע ומלא מרץ. יחד עם יתר

ויליאם זמור (למעלה) ואחיו אדגר גורשו מהארץ

סתה, מנעד, מרחץ-דמים בחסלה את ראשי
הכנופייה היהודית.
היה זה סיפור משלהב דימיון ועסיסי,
ערוך כמו לפי תסריט. רק מאוחר יותר
הסתבר כי הוא לא היה כל כך מדוייק.

לפירסומים השונים, כולל אלה שהתפרסמו
בארץ, נוסף נופך רב של דימיון
ובדותות, שהיה רחוק מהמציאות. הוא נועד
לחפות על העובדה שקרב הכנופיות
פוברק על־ידי המישטרה הצרפתית, ש־

למה

הטמינה מלכודת
״המאפייה היהודית.״
הקשר הישראלי לפרשה לא נבע רק
מעובדת היותם של הקורבנות יהודים.
שניים מגיבורי העלילה, האחים ויליאם

31.15£־1<£55* 0 031

,ן מ 1££11ט£11>11

? 051311000 )1€1152<10

<-דין<>1.ן 1ון ׳ 41-£: 1 1ם, ע 0 0 .גנם 04/20 זנ?סם.א?
1ייי - ,

£6011* :

א 8 0

01ק־ * 0ת 1

ג 1*31££־ 3א 3פ

דדזזלהא 1 0ר £ 0מ 1ר

__ 24א
1.200.455.

שכונה

בפיה

.1111*101-10

10 :ץ־;00
;;1־וגק ;101011י.(1י

! 0 £א£י מ 1 9 7 0 6*0 4 0 6 0 8 1 2 7 111> 5 / 6 . 2 0 0 - 1 0 2 4 0 9
סע 0 0 1 6 3 5 3 0 6 ? 0 3 1 : 3 1 1 8 0רג^סיע
1־״*1ו 1}1ט 1:0ק 2315101/3 011 231401/11 >11111310 114 1 0 1 7 8 6סטב־: 0011061 *113111; 1 6 110,

זדס־ד
סיזסז 21:1-140011 £ 6 0 *6 1 *1 ? 1 0 :081 1 1 1 1 1 3 0 1< 7401/3׳,2 3 3110316*11 :1:138331*6 3 3 0 1

־1 0 1

ט ־ 0 1 1 *0״• 0 1 3 6 1 6י - 1311 6 £ 3 2 8 . 6 1 7 1/0 0 3 1 1 3 1 1 3 4 ? 0 § 6 3 8 3
.״ .1 9 7 1 *16 1

״ 3 6ן< 1? 1*01111; 6 8 £ 1 § 1 1 :3 1 6 3ס 1 0 3 6 14611 3 0 3 1 31181111363*11 3 7 6 2 3 0 3 8 0 3 3 .ס מ1 1 3 3 6 8 6. 0 0 1 1 6 3 ?!§31*3111: £3113 £003108111:31:1011 0 *1;1

1 1 3 61:4 8 1 0 1 1 3 1 1 3 4 3 ? 1 3 3 1 0 3 1 * 8 1*0?1*1365 ?031* 6

3 3 )31 , 1 8 ^ 001
ט 0 3 1 ? 311 ; 01מ• x 4 3 0 1 ,1 3 0 6 . 1 1 031; 007181441*4 0 0 8 X1 8 3 - 4 3 8 0 8־ 0011?131106, 0 *1? ,7 0 1
ז01 *0 3 ) 4 0 3 1 ; 11033 7 0 3 8 370110 001־X 8 3 3 0 0 ? 1 1 6 1 0 4 6 3 8 1171*01* 3 7 0 0 3 0 3 ?1- 111.3רב 6 0
?x1;0^310111ז6 4 6 5 £ )0 1 7 1 1 41:8׳ ! 3 4 !>11

מיקמו חסוי

זהו המידע שהגיע ממישטרת צרפת
באמצעות האינטרפול למישטרת־ישראל,
על ויליאס זמור בינואר ,1971 שנתיים אחרי שעלה
עם אחיו אדגר לארץ. נוסח המידע :״חנתין הצרפתי ויליאס זמור
הוא אחיו של אדגר זמור, שהיה נושא הודעתכם מס 28.617 ,מה־6

בינואר .1971 טביעות־האצבעות ששלחתם לנו זהות לאלה המופיעות
במיסמכיס שלנו. אמרו עליו שהיה.מעורב כמה פעמים במעשי
מירמה, מעילה־באמון וסרסרות זנות.הוא מוגדר כעבריין מסוכן
המסוגל, ללכת עס אחיו (שעל מצבם המישפחתי מסרנו לכם)
למעשי סחיטה באיומים. בסוף השבוע נהרג ויליאס בקרב יריות.

ונבלו במלכודת

חניכי פעל בהתלהבות ובמרץ ושש לקראת
כל פעילות שאירגנה התנועה. לפי
מיטב ידיעתי הוא פעל אחר־כך גם בצרפת
למען עניינם של היהודים וישראל.״
סיפר הד״ר יגאל גולן, גינקולוג בבית-
החולים ביילינסון, אף הוא יליד העיירה
סאטיף :״כאשר התחלתי את פעילותי בתנועת
דרור היה אדגר זמור חבר באותה
תנועה ואחד הפעילים בה. במשך חמש
שנים בהם פעלנו ביחד עמדתי על אישיותו
והתרשמתי ממנו בצורה חיובית
ביותר. הוא פעל רבות בקרב חברי התנועה
לשם עידוד עלייתם לארץ.״
הרב ישראל אליזרע, רב העיר אש דוד,
בה השתקע אדגר זמור אחרי שעלה
לארץ ב ,1969-היה מוכן להעיד עליו:
״הוא מוכר כאדם בעל מיצוות, רודף
צדקה וחסד ומתן בסתר ועוזר לזולת.״
אפילו מי שהיה הרב הספרדי הראשי
בישראל, יצחק ניפים, היה מוכן להיות
לאדגר זמור למליץ יושר. ב־ ,1973 כאשר
עמד שר־הפנים לגרש את אדגר מישראל,
כתב לו הרב גיסים :״איני מכיר את האיש,
אבל מנהיגים יהודים נכבדים מצר פת,
שאני מוקירם, דיברו עימי עליו וביק שו
שאפנה אליד להתיר לו להישאר בישראל.״
כיצד
ייתכן שאדם מסוג זה הצליח ליצור
לעצמו תדמית כפולה כראש ״המאפייה
הצרפתית״ בישראל וכראש ״המאפייה
היהודית״ בפאריס ז
את התשובה על כד יכול היה לתת
אלי זרביב, נשיא ועד יהודי אלג׳יר בצרפת,
שמוכן היה להעיד על אדגר זמור
כי הוא ״פעל רבות למען הקהילה היהודית
האלג׳יראית בצרפת, לא אחת תוך
סיכון חייו, כדי להגן על יהודי הקהילה
מפני התנכלות של גורמים מוסלמים עויי-
נים.״ מאחורי הגדרה פורמאלית זו מס תתר
סיפורם האמיתי של האחים זמור.

הליגה להגנה
עצמית
ף* שנת ,1958 כשאדגר ד,יד. בן ,21
^ היגרה המישפחה לפאריס. אח הקאריי-
רה העצמאית שלו התחיל כסוכן נוסע של
חברת יינות יחד עם אחיו ויליאם. כבר
בתחילת דרכם היו להם בעיות עם מיש-
טרת צרפת. כמד, מלקוחותיהם התלוננו כי
סיפקו להם יינות בכמות פחותה מזו

ששילמו עבורה. אולם התלונות לא הגיעו
מעולם לידי בירור מישפטי.
בשנות השישים היו התפרצויות אלימות
בין מוסלמים ויהודים בפאריס. יהודי צפון*
אפריקה שהיגרו לצרפת, התאכסנו בסמוך
למהגרים מוסלמים מאותן מדינות. על רקע
היחסים בין מדינת־ישראל למדינות־ערב,
החריפו היחסים גם בין יהודי ומוסלמי
אלג׳יר בפאריס והתלקחו מיספר פעמים.
אלג׳יראים התנכלו לבתי־עסק יהודיים,
השליכו פצצות, היכו ואף הרגו. היו אלה
האחים זמור, בידיעת ראשי הקהילה היהודית
האלג׳יראית בפאריס, שהחלו לארגן
פעולות טירור נגדי נגד שכניהם המוסלמים,
שהביאו לארגעת הרוחות.
ברור שהפעולות בהן נקטו לא היו
חוקיות וכמה משיטותיהם הלמו את שיטות
המאפייה. אבל אז קידשה המטרה את
האמצעים והם נחשבו כגיבורים. אלא
שהתארגנותם של האחים זמור לא נש ארה
מוגבלת לתחומי ההגנה העצמית בלבד.
כיוון שקיבלו הכשר מוסרי לעבור
על החוק, נראה כי הם עברו אותו גם
בתחומים אחרים.
גם הקשרים עם אנשי העולם־התחתון
הסיציליאניים נקשרו ככל הנראה באותם
ימים. כמה מהסיציליאנים הופעלו כשכירי-
חרב בליגה-להגנה-יהודית של הקהילה ה-
אלג׳יראית בפאריס, במתכונת הקשרים של
אירגוני הפשע האמריקאים עם הליגה
להגנה של הרב מאיר כהנא.
ב ,1969-כאשר עלו האחים ויליאם ואד-
גד זמור לארץ הם הגיעו כעולים בעלי
רכוש, שהביאו עימם כסף רב. ויליאם
השאיר מאחוריו בית־מלון בבעלותו הנמצא
בכיכר האופירה במרסיי ולאדגר היו
אחוזים בשני מועדוני־לילה בפאריס.
ויליאם, שהוא נשוי אך חשוך ילדים,
רכש דירה ברחוב ליברמן בתל־אביב,
שמר על מעמד של תייר בעל אזרחות
צרפתית. אדגר, שהיה כבר אב לבן ובת,
התגורר באשדוד, וביקש מעמד של עולה.
לפני שעלו לארץ נפגשו האחים זמור
בקאן עם שני אחים יהודים אחרים, שהחזיקו
מיסעדה מפוארת בעיר הריביירה.
היו אלה האחים אלי וז׳אק אבוטבול,
שעמדו גם הם לעלות לארץ. הארבעה
החליטו להקים עסק משותף. אחרי עלייתם
הם רכשו ביחד את בית־הקפה ורה
שבשדרות חן בתל־אביב, במטרה להפכו
למיסעדת יוקרה צרפתית. הם השקיעו ברכישת
המקום ובשיפוצו כ־ 200 אלף דולר.
זמן קצר אחרי שהמיסעדה, ששמה נקרא
וזוביו, נפתחה, נתגלעו סיכסוכים בין
שני צמדי האחים. הם החליטו להיפרד.
האחים זמור שמרו לעצמם את חוביו
ואילו האחים אבוטבול הקימו מיסעדה
מרוקאית בקצה רחוב דיזנגוף, שנשאה
את השם מארקש. אולם הפירוד לא עבר
בשלום. האחים אבוטבול טענו כי האחים
זמור נשארו חייבים להם כסף. האחים
זמור כפרו בגודל הסכום שהם חייבים.
בעיצומו של הסיכסוך ערכה המישטרה
חיפוש בבתיהם של אלי וז׳אק אבוטבול,
מצאה שם כלי־נשק בלתי־חוקיים ודולרים
מזוייפים. השניים נעצרו. מישטרת־ישראל
ביקשה מידע אודותם מהאינטרפול
ואז נודע כי השניים הם בעלי עבר
פלילי, בעבירות של סחיטה והונאה.

אגדת ,,ה מ אפיי ה
הצרפתית״
לי אבוטבול, האח הבכור, מת בר*
כלא. אחיו הצעיר נידון למאסר. אך
גם גורלם של האחים זמור לא שפר.
כשנה אחרי עלייתם לארץ הוגשה נגדם
תלונה על־ידי בעלי מועדון־הלילה טי־פאניס
שבמלון דן בתל־אביב, לפיה כאילו
ניסו השניים לסחוט דמי־חגנה מהבעלים.
המישטרה גבתה עדויות, על פיהן נכנסו
ויליאם ואדגר לטיפאניס יחד עם עוד חמישה
אנשים, המוכרים כאנשי העולם־
התחתון, נטלו שני בקבוקי משקה
ללא תשלום, התפרעו ואף איימו על מנחלי
המועדון בצורה שנשמעה באוזניהם של
אלה כניסיון לגבות דמי־הגנה.
על פי עדויות אלה נעצרו שני האחים
על ידי בית־המישפט חשלום. אולם כאשר
הוגש עירעור על המעצר בבית־המישפט
המחוזי, ביטל השופט חיים דבורין את
המעצר תוך נזיפה חמורה במישטרה ובשד
פט־השלום.
״השופט המלומד,״ כתב השופט דבורין,
״נענה לבקשת המעצר מבלי שינמק על
שום מה עשה כך ...אין באפשרותי לרדת
לסוף דעתו של השופט המלומד ולדעת
מה הגיעו לצוות על המעצר בשעה שעל
פני הדברים, נראה שאין שום חומר אש מה
...כאשר אץ בפני ביודהמישפט אפי
אדגר
זנזור, שנפצע השבוע בבית־קפה
11ל 1X 11 ( 111 1161111ל (0 !1
פריסאי, כאשר המישטרה הצרפתית
י י 11 11#ייינ י י יי הטמינה מלכודת לו ולאחיו ויליאס, שנהרג ביריות. בתמונה הוא נראה בפתח מיסעדת־היוקרה
שהקים ננס אחיו בשדרות חן בתל־אביב, שנשאה את שם הר־הגמש וזוב.
הסיסעדה הועלתה באש. המישטרה חשדה בזמור כי עמד מאחרי מננשה־ההצתה
כדי לזכות בדמי־הביטוח, וכי אחר־כו חיסל את האיש שהצית את המיסעדה למענו.

לו ראיה לכאורה המחשידה את האדם
שנגדו מבוקשת פקודת־המעצר אזי עדיפה
בעיני חרות האזרח על פני כל שיקול
אחר.״
האחים זמור שוחררו ולא הוגש נגדם
כל כתב־אישום בפרשת טיפאניס. אולם
בינתיים נקשרה סביבם אגדת ״המאפייה
הצרפתית.״ איך בדיוק נוצרה האגדה ומי
היה אחראי לה קשה לדעת. אולם ניחן
לשחזר בקירוב את מה שאירע.
וזוביו משכה אליה אורחים מכל הסוגים.
סעדו שם שרי ממשלה וקציני־צה״ל
בכירים, אומנים ואנשי חברה. לצידם נמ שכו
למקום גם אנשי עולם־תחתון מיוצא,
צפון־אסריקה, שהתיידדו עם בעלי המקום.
הם שמעו מפיהם על מעלליהם בפאריס
ועל קשריהם עם כנופיות־פשע שם
והחלו להפיץ את הסיפורים בעיר.
באותם ימים, לפני כחמש שנים, שלטה
בעיר חבורת פרוטקשן של אנשי כרם-
התימנים. שמע אנשי ״המאפייה הצרפתית״
הגיעה לאוזניהם והם החליטו לס־נוע
את התארגנותה במרחב שלהם.
למעשה לא עסקו האחים זמור באותה
תקופה בכל פעילות בלתי חוקית ונראה
כי התכוונו לבסס את פרנסתם על המיס־עדה
שפתחו. אולם תואר ״המאפייה הצרפתית״
כבר דבק בהם. לקוחות קבועים
החלו להדיר את רגליהם מפתח המיסעדה.
גם מישטרת־ישראל כמעט והשתכנעה
כי האחים זמור עומדים בראש ״המאפייה
הצרפתית״ המתארגנת בארץ. היה זה
אחרי שהזמינו מידע מהאינטרפול על האחים
בעיקבות מעצרם בפרשת טיפאניס.
המידע שהגיע באמצעות מישטרת צרפת
סיפר כי שני האחים היו חשודים בעבירות
רמאות, הונאה וסחיטה, אבל לא ניתן
היה להעמידם לדין בשל חוסר הוכחות.
״כשהם מאוגדים יחד,״ אמר המידע,
״מהווים האחים עבריינים מסוכנים.״
אי אפשר היה לצפות ממישטרת פאריס
שתמסור למישטרת ישראל כי החשדות
נגד האחים זמור נובעים בעיקר
כתוצאה מפעילותם הבלתי חוקית במים־
גרת ההגנה על הקהילה היהודית שם.
יחד עם זאת, היה משהו קונקרטי נגד

שני האחים ויליאם ואדגר זמור.

״לא גו תגי מ
ל חיו ת״1

ן* ש:ת >6א 15 נעצרו ויליאם ואדגר
^ זמור, יחד עם אביהם ריימונד ועוד
תריסר אחרים, כחשודים בעבירת הו נאה
גדולה. הזמורים ניהלו אז חברת בדים
פאריסאית שנשאה את השם פרנס־נורד
ימזרייידוד•

מורידו*

רירז־יידיי

מ חד

בחיק המשפחה

החברה הפעילה סוכנים שעברו בערי
צרפת מדלת לדלת וניסו למכור בדים
בצורה מיוחדת במינה. הסוכנים הציעו
ללקוחות מפות שולחן ״במתנה״ בתנאי
שיירכשו אריג לתפירת חליפה בסכום של
400 פראנק. אם הלקוח הסכים שגם ייתפרו
לו בגד מהחליפה, היו גובים ממנו 100
פראנק נוספים. הסתבר שבצורה זו מכרו
הסוכנים חליפות שערכם 1*0פראנק בל בד
בסכום של 500 פראנק.
בעל החברה, מנהליה וסוכניה הועמדו
לדין בפני בית־מישפט של מושבעים בעיר
ליל, הורשעו בעוון רמאות. הסתבר
כי הם הצליחו להוליך שולל רק בעיר
זו 1400 איש, רובם זקנים, הרוויחו בצורה
זו כחצי מיליון פראנק.
וייליאם זוכה מכל אשמה. אדגר הורשע
ונידון לשתי שנות מאסר על תנאי. הסוכ נים
עצמם, שהונו את הלקוחות, נידונו
לתקופות מאסר שונות בפועל. אדגר עיר-
ער על פסק־הדין. הוא טען שהרשעתו נבעה
רק מכך שעל פי החוק הצרפתי אח ראים
מנהלי חברה למעשי סוכניהם.
לטענתו לא ידע על מעשי הנוכלות של
הסוכנים. גם התביעה הגישה עירעור על
פסק־הדין. בעירעור החליטו השופטים להפוך
את עונש המאסר של שנתיים על־תנאי
למאסר בפועל. פסק-הדין ניתן בהיעדרו
של אדגר. באותו ערב בו שמע
עליו ארז את חפציו, נטל את מישפחתו
ועלה לישראל.
בצרפת הוא נחשב כעבריין שנמלט ממאסר.
בישראל החליטה המישטרה על
סמך מידע זה שאדגר הוא פושע מסוכן.
מאחר שלא יכלו להעמידו לדין בפרשת
טיפאניס, החלו השוטרים להתנכל למיס־עדה
שלו.
מישטרת תל־אביב הודיעה לעירייה כי
היא מבטלת את הסכמתה להענקת ריש-
יון לווזוביו. במקביל נערכו פשיטות, כמעט
מדי ערב, על המיסעדה ובנוכחות קהל
הלקוחות היו השוטרים עורכים שם חיפושים
ומחרימים משקאות ״לבדיקה.״
תוך זמן קצר התרוקנה ווזוביו מלקוחותיה.
מח שנחשב תחילה כעסק משגשג
הפך לכישלון כלכלי מוחלט, לעסק של
הפסד. ויליאם התייאש מישראל והחליט
לחזור לפאריס.
ערב עזיבתו אמר ויליאם בראיון ל-
העולם הזה :״המישטרה נטפלת אלינו
מאז שהגענו ארצה ופתחנו את המיס-
עדה. הם פשוט לא רוצים לתת לנו לחיות
כאן. באנו ארצה כדי לנוח מהמיל-
חמות. נניח שאומרים שהיינו גאנגסטרים
בצרפת או בגרמניה או באנגליה. מה זח
עניינה של המישטרה פה? הם מישטרת־ישראל,
לא מישטרת־גרמניה. באנו לארץ
כדי לעבוד. לא עשינו שום דבר רע, אז
למה נטפלים אלינו?!״
כמובן שהיתר. זו התחסדות. שכן ויליאם
ואדגר לא היו אומנם גנגסטרים אימתניים
כפי שניסו להציג אותם. אולם
מאידך, לא נימנו גם עם אחרוני הצדיקים.
הם היו עבריינים בקנה־מידה יש ראלי,
אבל עם מחזור כספים יותר גדול.
אדגר זמור נשאר בישראל כדי להמשיך
(המשך בעמוד )27

אדגר זמור עם אשתו ושלושת ילדיו, כפי שצולמו
בפנטהאוז שלחם באשדוד בעת שחותם בישראל.
שני ילדיו הגדולים של אדנר נולדו בצרפוב ואילו הקטן נולד בישראל. למענם השתדל
אדגר בכל כוחו לחישאר בארץ, לפני שגורש על־פי צו של מישרד־חפנים.

במדינה
מיפלגות
כסף מדוז־וס ל שול חן
כתרגיל קלאסי גט?
תמיר לעצמו את
סוס התהילה
ושפה שיש לועקב אכילס

ה ש בו עעלה
](׳נימוס הפרס הראשון

900.000י

(כולל העברה)

כשפורסמו, לפני שבוע, יודעות המרכז
החופשי המודיעות לציבור כי מיפלגתו
של ח״ב שמואל תמיר תסרב לקבל את
חלקה בהלוואה הממשלתית לכיסוי חובות
המיפלגות, כעסו עסקנים רבים.
תמיר פירסם שני סוגי מודעוודענק.
מודעה אחת (ראה גלופה) ,בה הצהיר ב
מינימום
נרו הפרסים

מיליון 1חצ•

לי, כרודף־בצע, כשותף של המערך, בכל
פעם שהדבר נוגע לטובתה הפרטית של
מיפלגתו.
רבים ה״שוו את החוק החדש, לחוק
באדר־עופר לחלוקת קולות המצביעים
לכנסת, חוק שעורר עליו את חמת הציבור,
ובו הפכו שתי המיפלגות הגדולות, המערך
וחרות, שיזמו חוק זה, מטרה להש מצות
וקריאות־בח של שאר המיפלגות
ושל הציבור כולו.
אולם לבגין, כמו לראשי המיפלגות האח רות,
היה ברור כי ההלוואות שאותן רוצות
המיפלגות לקבל מקופת האוצר, הן נושא
•ציבורי רגיש הרבה יותר מאשר חוק
באדר־עופר. טענותיו של תמיר כי בתקופה
שבה נקרא הציבור לקורבנות
כספיים וכלכליים כה המורים לוקחות ה־מיפלגות׳
בראשותו של בגין, כספים לנו-
חיותן־שלהן, הציגה את בגין בפגי ציבור

(כולל העברה)

לפי הצעת ההסדר לתשלום

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים

חובות המפלגות

ע>! 1הלןמנהג ! 7בו/נ מ
לאט 1ט 1בכלע 1ב 1/1י

מכספי משלם המסים.
•ניע חלק 1של המרב? החפש•

למליון לירות.
מזכירות המרכז הוזפשי החליטה :

יי עריבת אירועים?^ 1 המקצוע שלנו!

לא ניגע בנסו זה!
אנו קוראים לכל המפלגות השוללות את ההסדר הפסול, להודיע
כי אפילו אם תחליט הממשלה בניגוד לרצון הציבור, אף הן׳ לא
יקבלו את חלקן במענק זה, על חשבון אזרחי המדינה וצרכיה
החיוניים בימי חיים אלה.

המרכז החפש׳

המדדעח שד תמיר
לצחוק —

• חגיגות בר מצוה
• ברית מילה
• חתונות*
וכל חגיגה
או נשף למ שפחה.
ידידים או עובדים.

בין

נ ב׳ ג ר׳

רדארה

ה לי.

ט עי ף

מ סי ב ה

יחרלר

הסבר מי ס

יגיגו

ויהקב רן

ל קר א ת

הבחירות לכנסת
כ ל 0כ ו 0אחר, ל ו ־ בוסמילויה, היגיעוי זו •ן 73 כת וזי יפון
המפלגותתשל ״ ג , 1 9 ?3-אוהסדרהקשורבחוקז ״ ,א ד סכה גל חוק

אקר שי בוי ! במקוםהאמור או נוסף

*,ליל כלולות. שמפניה גחדר9 ,יר:ת
וארוחת בויור חינם לזוג הנישא
כאולמי מכ׳זיקו.

לצרבי

הוז ביעית

כחירות

רהב 3סד ת

כלשהן

לכנסת,

הבאר ח,

ולצורך

לקיריוח ו

לדג•

בקידוח

תדר

אלו ,

בל שלו

החסכם של תמיר
— או לבכות ו

לרשותכם מעוון אפשרויות
אם בצורת קוקטייל,
ארוחות חגיגיות
וכל צורת כיבוד
או אירוע אחרת.
היחס האישי. ה שחת המשלה
בתוספת מחיר סביר
יתרמו להצלחתו של כל אירוע.
בפר טי ם 1אלפ נז ח :

אולמי מכסיקו

רדלון קאונטרי כך לוב
^ זיק ד 1ק, טלפון 03 415261 • 423807 :

עני

ה ־ 1יברד ,

ב ל־׳ ה

ובין

אותיות קידוש־לבנה ״לא נגע בכסף זה!״
אשר, לדבריו, מגיע לסכום של מיליון
לירות. ואילו מודעה אחרת היתה תצלום
׳של מיכתב, על נייר־מיכתבים של הכנסת,
שאותו שלח תמיר אל כל ראשי ד,מיפ־לגות
בישראל.
במודעה זו ביקש תמיר מכל ראשי ה־מיפלגות
לא להסכים לחוק החדש של מימון
חובות המיפלגות, ולהצטרף למאבק
שלו נגד חוק זה. תמיר קרא לראשי זד
מיסלגות לנהוג כמוהו ולא להסכים לגעת
בכסף, אם אומנם יאושר החוק.
תרגיל קלאסי. מי שכעס ביותר על
תמיר היו אנשי חרות, חבריו לליכוד.
הם ראו במאבק שבו החל — מאבק אשר
לכל אחד היה ברור שהוא תעלול פירסומי
קלאסי של תמיר — משום תקיעת סכין
בגבם• הצעת־החוק החדשה של ההלוואות
למיפלגות, נועדה בראש ובראשונה כדי
להציל את חרות, השקועה בחובות כבדים
המאיימים למוטט את המיפלגה׳ את פעילותה
והסברתה.
גם מנהיגה של חרות ומנהיג הליכוד
רתח מכעס. המילחמה הציבורית החדשה
של תמיר הציבה אזתו באור ציבורי.שלי-

בוחריו כמי שדואג לאינטרסים המיס־לגתיים
הצרים שלו, על חשבון האינטרסים
הלאומיים של המדינה וסבל האזרח.
התנהגותו של תמיר בענייו הוק הקונסולידציה
של החובות הגדישה את הסאה,
אפילו אצל בגין, אשר למרות תיעובו את
תמיר, השתדל בבל כוחו לשמור על שלימות
הליכוד. על בגין הופעלו בחודשים
האחרונים לחצים רבים, בקרב מיפלגתו
שלו, לפוצץ את הרומן עם תמיר ולהוציא
את המרכז החופשי מהליכוד.
טענתו של בנץ היחה :״במרכז החופשי
יש גם אנשים הגונים,״ בהתכוונו בעיקר
לח״ב אליעזר שוסטק. אולם, לאחר
הפילוג במרכז החופשי, לא עמדה יותר
טענה זו של בגין. גם לאחר הפילוג במרכז
החופשי היסס עדייו בגין לתת את
האור הירוק להוצאת תמיר מהליכוד. הוא
טען אז :״אם נוציא עכשיו את תמיר,
יחשבו כולם כי אנחנו עמדנו מאחרי הפילוג
במרכז החופשי, ושאנחנו דחפנו את
שוסטק להתפלג.״
אולם התנהגותו של תמיר בענייו החוק
החדש, היתד, לבניו מכד. מתחת לחגורה.
הוא החליט ״להשתכנע,״ ובימים האחת-

נים נגר היו הדלפות לעיתונים על האפ*
שרות לגירוש המרכז החופשי מהליכוד.
אולם לא רק בגין כעס על תמיר. ראשי
מיפלגת העבודה, שלעברם קורץ תמיר
בחודשים האחרונים, שותפי חרות לחוק
החדש, כעסו עליו גם הם.
גניבת הסוס. עיקר הכעס בא דווקא
מחוגי שתי מיפלגות קטנות, תנועת שינוי
של אמנון רובינשטיין ור״צ של שולמית
אלוני. שתי תנועות אלה היו הראשונות
במאבק נגד החוק החדש, ויוקרתו הציבורית
עלתה מאז פירסמו חן את מודעות־הענק
שלחן בנושא זה.
תמיר יצא במודעות גדולות משלו, ובהוצאת
כספים גדולה יותר, חטף מתחת
לחוטמם את הסום שעליו רכבו ונטל לעצמו
את כל התהילה. תמיר הפך נושא־הדגל
של המילחמה כנגד החוק החדש, אשר
סביבו הצטופפו מרבית אזרחי המדינה.
כשקרא ח״כ אליעזר שוסטק את המודעות
שפירסם תמיר, הוא לא ידע אם
לצחוק או לבכות. ימים מיספר קודם־לכן,
חתמו שוסטק ותמיר על הסכם, אשר חילק
את הרכוש, התארים ומקורות ההכנסה של
המרכז החופשי. שוסטק, אשר פרש יחד
עם ח׳׳כ אהוד אולמרט מהמרכז החופשי
והקים חטיבה בשם המרכז העצמאי, זכר
כי תמיר הקפיד להכניס לתוך הסכם הח לוקה
סעיף, אשר דן ישירות בנושא החוק
המוצע.
בסעיף קטן ז׳ של סעיף 2בהסכם זה,
עליו חתמו שמואל תמיר וחבר סיעתו ח״כ
עקיבא נוף, נאמר מפורשות (ראה גלופה)
•.״הוראות סעיף זה יחולו גם על
הסכומים שיגיעו ויתקבלו לקראת הבחירות
לכנסת התשיעית ולמסות הבאות,
ולצורך בחירות אלו, או כל סכום אחר,
לרבות מילווה, שיגיע ויתקבל מכוח חוק
מימון המיפלגות תשל״ג* ,1973 או הסדר
הקשור בחוק זה, או מכוח כל חוק אחר
שיבוא במקום האמור או בנוסף לו.״
נראה כי תמיר האמין, בשעה שפתח
במערכת־הפירסום, שפרט זה לא יעלה.
הצדיק והניכזים. רדיפת הפירסומת
של תמיר, וחוסר-הרצון שלו להתחשב
אפילו בשותפיו למיפלגה או לסיעה, הביאו
אותו שוב לבור פוליטי, אשר הפעם
והגידה הבן מוכר ל אב בקופ״דז
מי שחשב כי רק בסוכנות חיחודית
פורחים העסקים בין אב לבנו, טעה
טעות מרה. רוח״הקודש של האחווה
המישפחתית מרחפת גם על קופת״חולים
של העובדים בישראל בה מנהל בצלאל
בלאי מזה שנים רבות את מחלקת ה קניות.
מזה
שנה גדל בהתמדה אחוז הקניות
של תרופות מחו״ל על״ידי קופת חולים,
על חשבון קניות מקומיות. כמה יצרנים
בענף הפרמצבטיקח אף טרחו למצוא, כי
בעוד שבעבר היתה קופת־חולים של
בצלאל בלאי מייבאת תרופות בשווי של
1.5מיליון דולר לחודש, מכסימום, הרי
מסוף שנת 1974 גדל הייבוא ל״2.4
מיליון דולר לחודש.
הייצור בתעשייה המקומית אינו גבוה
מ״ 250 מיליון לירות לשנה, ונראה כי
הייבוא של בלאי האב כולל גם תרופות
רבות שניתן ליצרן בישראל.
מדיניות הייבוא על חשבון הייצור ה
חברת
״אגיסם,״ המוכרת תרופות
לבלאי האב, מצטיינת בדבר נוסף: בעל•
חמניות שלח ומנהלה״חכללי הוא עמי*
הוד בלאי, בנו של בצלאל בלאי האב.
כאשר נוסדה החברה, דיווח על כן
״העולם־הזה 1870 בהנחה כי די
יהיה בפירסום זה להפסקת יחסי אנטי־

בצלאל כלאי
רווחים לבן

עמי בדאי
תרופות לאב
מקומי לא היתה מעוררת תשומת-לב
רבה כל-כך לולא חברה אחת בשם
״אגיסם ״,הפעילה ביותר בתחום ה ייבוא,
משווקת תרופות״יבוא לקופת-
החולים שבח עובד בצלאל בלאי.

אדיפוס אלו. אך נראה כי מאז דווקא
הגביר בלאי הבן את יחסיו המיסחריים
עם בלאי האב. בעוד האב מנחל מילח-
מת״חורמח נגד סוכני־ייבוא, מסרב לשלם
להם עמלות על הייבוא וקושר קשרים
ישירים עם ספקים בחו״ל, הרי בלאי
הבן, המוכר, כאמור, יבוא תרופות לבלאי
האב, מכר בשנת 1974 למעלה
מרבע מיליון לירות תרופות תמורת עמלות.
לשנת 1975 הוא מקווה להכפיל את
המכירות, להגיע ליותר מחצי מיליון
לירות מכירות בעמלות.
פלא נוסף: למרות גילו הצעיר של
עמיהוד בלאי ( )26 וגילח הצעיר של
החברה, היא כבר מייצגת, כסוכנת, שורה
מכובדת מאוד של חברות זרות. נראה כי
לשם בלאי השפעה רבת על חברות בחוץ
זרות.

קיק׳ ינהל את מרכז הסחר
כור החליטה להקים יחידה חדשה,
מרכז לסחר בינלאומי, שתנוהל על״ידי
זכריה קיקיון (קיקי) ,לשעבר נציג
״כור״ בארה״ב. תפקיד המרכז החדש
יהיה לתאם בין 26 סניפי קונצרן ״כור״
ברחבי העולם, לווסת את הצעות המכר
והקנייה של הסניפים השונים.
התפקיד החדש שהוטל על קיקי,
נראה לרבים צנוע מדי לכישרונותיו של
האיש, שהגדיל את מכירות קונצרן ״כור״
ביבשת אמריקה פי־שישה.

ח״כ שמואל תמיר
כולם רתחו
נראה כי פירושו: הקץ לתמיר בליכוד.
נראה ני הפעם לא יסכים הליכוד לעבור
לסדר היום על ענייו זה והרווח ש היה
לתמיר מבחינת הפירסום בעניין חובות
המיפלגות ייצא בהפסד ניכר באשר
לדרכו הפוליטית.
אנשי חרות לא כעסו כל-כד על עצם
התנגדותו של תמיר להצעה — שגם
הליברלים וע״מ הביעו התנגדות לה —
אלא על הפירסומת הרעשנית והמשמיצה,
בה הציג תמיר את עצמו כצדיק ואת
שאר שותפי הליכוד כניבזים.

בשנת 1975 יהיה היקף הסחר הבינלאומי
של קונצרן ״כור״ למעלה משני
מיליארד לירות. על־ידי הקמת מרכז ה סחר,
יכולה ״כור״ ליהנות מהטבות ה חוק
לעידוד חברות בינלאומיות (חוק
אייזנברג) ,המעניק פטור ממיסים לחברות
בינלאומיות הקובעות מרכזן בישראל.
בשנת
1975 יהיה היקף המאזן של
קונצרן ״כור״ 5.5מיליארד לירות, לעו מת
3.2מיליארד לירות ב־ .1974 הרווח
לפני מס חיה 260 מיליון לירות, והרווח
חנקי לאחר מס יהיה 60 מיליון לירות.
משמעות נתונים אלה הוא כי הרווח
לפני מס, של ״כור,״ הוא פחות מחצי

אחוז על המחזור — רווח זעום ביותר
שלמעשה כמוהו כחפס)ד.
נתונים אלה מדאיגים ביותר לגבי ה צפוי
בשנת ,1976 שבה ייכנסו למאזן
נתוני המכירות של ,1975 שנת המיתון.

פורשת
כל אחד בענף חומרי הבניין והמתכות
שאל את עצמו בימים האחרונים מה
קרח לו, לשלום הלוי, שנעצר כחשוד
בהונאת המכס ובניסיון לשיחוד עובד״
מכס ז
כל המקורב לעניינים ידע, כי חפיר•
סומים פשוט לא נדבקים לאיש. חלוי
הוא מוותיקי ה״חגנה,״ מראשוני וחלוצי
יצרני כלי-חנשק הראשונים. משך עשרות
שנים בנה רשת מיפעלים לתפארת לייצור
מוצרי-ברזל (״המגדר,״ ״ברזלית״) .בשנות
המיתון הקים בקיריית־גת מיפעל שהוא
מן היעילים בעולם. הלוי צבר נכסים
רבים, מוערך בחוגי המיקצוע כשווה
לפחות 100 מיליון לירות.
בחודשים האחרונים נפגע הלוי בגלל
ירידת מחירי הברזל מ״ 400ל־ 200 דולר
הטונה. הוא קונה אלפי טונות בשנה,
וגם כאשר המחירים יורדים, עליו להמשיך
לקנות במחירים הישנים, שעליהם
התחייב בשעתו. בגלל ירידת המחירים
התגלו אצלו קשיי נזילות זמניים, בעיקר
בגלל הצורן לממן את היטל הפיחות על
מלאי הברזל.
הוויכוח בין תלוי לבין המכס הוא על
כמות של 3000 טון ברזל לערך, שאותה
קנה כדי לייצר מוצרים עבור מישרד•
הביטחון* ששילם מראש תמורת ההזמנה
ורכישת הברזל. בדיו״וחשבון למכס רשם
הלוי את הברזל הזח, אך הצהיר עליו
כשיין למישרד-הביטחון, ולכן לא הוא
חייב לשלם את מס הפיחות עליו. אך
המכס חשב אחרת, וטען כי הוא מרמה.
אחד מעובדיו של חלוי ״גילה יוזמה
יתירה, וסיבן את מעבידו בניסיון אומלל
לשכנע את פקיד״חמכס כי הלוי צודק.
כן או כך, מיפעליו ממשיכים לעבוד,
וכל עוד ״בנק לאומי״ ממשין לממן אותו
(והוא ממשין) ,אין חשש לחלוי. תון
חודשים אחדים צפוייה התאוששות במחירי
הברזל, ועימה ישתנה גם מצבו.
אחרי הכל, בשנת 1974 שילם תלוי מיק־דמות
למס״החכנסה שיבעח מיליון ל״י.

ה או צרמחלץ
א ס ״ לדל,,
קונצרן ״כלל״ נקלע לקשיי נזילות,
כתוצאה מן המצב הכלכלי. מתון ענפי
הקונצרן: במחשבים הוא סובל הפסדים
כבדים, בענף הטכסטיל המצב מייאש,
ענף הרכב לא יותר טוב, ובתחום ה בנייה
אין כל מכירות.
לפני חודשים אחדים פורסם במדור
זח כי הקונצרן יהיה זקוק לפחות ל״20
מיליון לירות נוסן פות בשנת ,1975 כדי
לעמוד בהתחייבויות השוטפות. לשם כן
מגייס הקונצרן 7.5מיליון לירות בהנפקת
אמיסיות ואיגרות־חוב• אבל רק
חלק מאלו יזרים כקף לקונצרן.
כדי לצאת מן הבוץ, קיבלה ״כלל״
אישור מיוחד של האוצר לקחת בחו״ל
הלוואות בסן 10 מיליון דולר, בביטוח
האוצר נגד פיחות .״כלל״ תפקיד חמישה
מיליון דולר באוצר, ובחמישה מיליון
אלה הנוספים תשתמש לצרכיה־שלה.
״כלל״ נוכחה עתה, כי רכישת ״פאן•
לון״ חיתה מישגה שיסב רק הפסדים
כבדים לחברה.

הערבים מחוץ לתחום
ובכן, מי שחשב כי ישראל היא מדינה דמוקרטית לכל אזרחיה, מוטב כי
יהרהר בדבר פעם שנייה. במדינת ישראל לא ניתן לאזרח ישראלי ממוצא ערבי
לגדל בעלי-כנף, כלומר תרנגולות, הודיים ובני־מינם. וזאת, לא מכוח צו או חלין
חוקי כלשהו, אלא בדרכים יעילות יותר, שאינן מעוררות רעש בחוץ־לארץ, ולא
מאפשרות לישראל שחק לפרסם דברים נוספים.
ובכן: לא ניתן לגדל הודיים או פטמים בלי הקצאת פטמים ממועצת חלול
או ביצים מאיגוד הביצים, ולא ניתן להחזיק מעמד מבלי לקבל מחיר מינימום
ממועצת חלול. והדבר האחרון הוא הקובע. מחיר המינימום הוא זח המאפשר
לכל מגדל להיכנס לענף, בידיעה כי יחיה אשר יהיה תמיד יוציא את הרווח
המינימלי.
את כל אלה מעניקה מועצת חלול ליהודים בלבד. ערבי-ישראלי שיטען כי
ברצונו לגדל הודיים, למשל, פשוט לא יקבל את הביצים או חפטמים — או
את מחיר המינימום. לא שיש למועצת חלול משחו נגדו — אבל ענפים אלה
שמורים רק ליהודים.
ואם כבר ירצה איזה ערבי מסכן מנצרת לגדל הודיים, יגלח כי אינו מקבל
הקצבות מזון לעופות במחיר מסובסד. קצת קשה כן להתחרות בחיאחזויות
החדשות ברמת״חגולן, המקבלות את כל ההעדפות כדי לגדל הודיים ועופות.

יי ח עכ ב ד עול ,.עמידר״
היא עורכת־דין צעירה וחריפה
המטפ סת בסורם ה ק או ״ו ה

סזמאד סינזוד *11

* 4.מיליון לירות עואואן מרוויח. ומד. על
רווחיו מניירות־ערך? ומה על הפקדות
כאלו בתקופות קודמות ,׳בבנקים אחרים,
או בבנקים אחרים שעליהם לא נודע עד

ח שבונות
עובדים
ך* דין־זחשגון של לוי מעלה עוד
( ? קושיות מעניינות: בסוף כל שנה
שלחו הבנקים לחברה אישורי יתרת־חש־בונות.
לא נשלחו אישורים כאלה על החשבונות
הפרטיים של בץ. בנובמבר 1974
ביקשה החברה, ביוזמתה, מן הבנקים,
להמציא לה אישורים לייתרת פיקדונות
החברה אצלם (בעיקבות גילוי הלוואת
החברה לעיריית תל־אביב)• האישורים
שהתקבלו מן הבנקים לא כללו את יתרות
החשבונות הפרטיים של כץ.
לוי מקדיש פרק מיוחד למעורבותו של
ועד־העובדים בפרשה, מדלג בצניעות על
חלקו־שלו משך כל השנים, כאחראי ל־מינהל
בחברה, וכן על כך שהוא היה זה
שחתם יחד עם כץ על הלוואות הרכב
לעובדים.
מסתבר כי נוסף לחשבונות הפרטיים
של כץ: ,שהיו כאילו של החברה, הוא
הפעיל עוד שלושה חשבונות מיוחדים על
שם ועד־העובדים: בבנק דיסקונט ברחוב
יהודה ד,לוי, בבנק לאומי באבן־גבירול,
ובבנק המיזרחי בהדר־דפנה. בחשבונות
אלה קנה ומכר כץ ניירות־ערך. כץ הכניס
והוציא כספים מן החשבונות, והתנועה
הכספית בהם היתד, ניכרת, ללא כל
זכר לכך בסיפרי־ד,חשבונות של הוועד
עצמו. לוי אינו מפרט מה גובה הסכומים
שהסתובבו בחשבונות־ועד מדומים אלה,
ומציין רק כי לא ניתן לבדוק מה גורל
ניירות־הערד שניקנו בכספים הללו.
כץ עשה בכספי עמידר כבתוך שלו,
למרות כמה מערכות־ביקורת: מבקר פנימי,
הנהלת החברה, רואה-החשבון ומבקר־המדינה.
כל אלה לא ראו דבר וחצי־דבר
משך שנים, עד שעיריית חל־אביב
פירסמה, בפרוטוקול ועדת־הכספים שלה,
בי קיבלה שלושה מיליוני לירות הלוואה
מכספי עמידר. אולם האחריות לכל מה
שקרה חלה לא רק על המנהל הכללי
ועוזריו הבכירים. כל הברי מועצת־המנח־לים
של עמיד ר כולם אחראים למה שקרה
בה, וכולם חייבים לעוף. ואלה שמותיהם :
צגי אלדרוטי — יושב־ראש מועצת
המנהלים של עמיחי.

יעגיג אבולעפיה

-סמנב״ל מישרד-

האוצר.

אריה אורון — מנחל עמידר לשעבר.
איתמר גליץ כלכלן של מישרד־השיכון.
דויד

ויינשל
** מנג״ל מישרו״ד,׳שינון.

מיכה טלמון — מינמל טקרקעי-ישראל.
אריה דהגוב — #ינהל מקרקעי*ישראל.
יאחק עילם — מנכ״ל כור לשעבר.

שימחה רותם — סמנכ״ל מישרד־הפנים.
יוסף שרון — יושב־ראש מועצודהמנה־לים
של נ! 1ימך ו0יתוזו.
היכן המאזן?
** רטז עי ר נוסף שצריך היה להפעיל
את פעמוני־ד,אזעקה: בדין־וחשבון
של רשות החברות הממשלתית, שהופיע
בימים אלה, מצויין כי חברת עמידר עדיין
לא המציאה את מאזנה לחודש מארס .1974
זוהי רק תחילתה של הפרשה. כאשר
ייווכח צבי כץ כי העסק אבוד, הוא יגרור
עימו לבוץ את כל שותפיו ומחפיו. כל
הממונים עליו, בל הנהנים ממנו ומגניבות
עמידר, לוואי והיו שותפים לו. שכן אז,
לפתות, ניתן היה להיות בטוחים כי היו
אף הם גנבים.

אך אם יסתנר שרא ידעו דגר,
פירושו שכולם היו עיוורים ונפילים,
שמקומם לא יכירם כשום ניהול
עיסקי שהוא.
לא נותר אלא להתחלחל למחשבה, שלולא
התפוצצה פרשה זו, היד, ציבי אל-
דורטי היום שר־התיקשורת!

יוסף צ׳חנובר• גם כאן התאקלמד, והתבססה
במהירות, רכשה לד, שם של צעירה
חריפה בעלת ראש וכישרונות, שעתידה
עדיין לפניה.
באותה תקופה כבר היה אישר ידלץ
אישיות בזכות עצמה, אחד מראשי הכלכלה
הישראלית ומה שחשוב יותר, אחד
מראשי מפא״י׳ מממליני־השרים ומכתירי״
הרוזנים.
דרכו של ידלין בן ר,־ 52 בעולם הפוליטיקה
הישראלי היתד, מהירה ביותר. לפני
26 שנים נשא לאשר, את דליה גולומב,
בתו של מפקד ההגנה ומראשי היישוב
בארץ, אליהו גולומב. מישפחתה של דליה
קשורה בקישרי דם ונישואין עם הצמרת
הישראלית של אותם ימים, עם מישפחתו
של מי שהיד, ראש־ד,ממשלה, מישר, שרת,
ועם מישפחתו של מי שהיה אז אחד האנשים
החזקים ביותר במדינה, דויד הכהן.
בן־דודו של ידלין הוא שר־החינוך־וד,תרבות
אהרון ידלין. אולם, למרות תפקיד
השר ישבו נושא אהרון, אין ספק כי כוחו
והשפעתו של דודנו, יושב־ראש קופת•
חולים, גדולים יותר.
בתקופה שבד, עברה טלי לעבוד במיש־רד־הביטחון,
היה כבר ידלין מבוסס בצמ רת,
אשר תעתה אז בין אנשי מפא״י ה*

0י 9וו
היסטורית, בדמותם של לוי אשכול המנוח
ופינחס ספיר, לבין הדור החדש שאותו
סימל משד, דיין. אין ספק כי ידלין הש־תייך
תמיד לגוש המרכזי אולם, במדינאים
ממולחים רבים אחרים ידע, כי טוב
לשמור על קשר כלישהו גם עם דיין ורפ״י.

טליה לבו
^ ניע יום שלא יגידו עלי , :זה
#ע בעלה של דלינק׳ה,׳ אלא יגידו על
דליה , :זאת אשתו של אשרק׳ה,׳״ אמר
לפני שנים רבות אשר ידלין, כאשר הוא
ואשתו היו עדייו חברי קיבוץ המדיח
אישר בעמק־חירדן.
ואומנם, יום זה הגיע. כיום ידוע אשר
ידלין באחד האנשים החזקים במשק הישראלי,
ממקורבי ספיר, כמי שאחראי
מאחרי הקלעים למעללי הכלכלה הישראלית,
באיש־מפתח במיפלגת העבודה וב־מפא״י.
תפקידו הרישמי׳ יושב־דאש קתות־חולים,
הוא דק אחד ממוקדי הכוח וההש פעה
שעליהם הוא חולש.
אולם נראה, כי בקרוב יחדלו לומר
על דליה ידלין :״אשתו של אשרק׳ח.״
האיש, המורגל בקבלת החלטות בהיקף של

טלי היא אשד, צעירה, ילידת תל־אביב,
גרושה ואם לילד, בעלת מינד
דים עגלגלים ועיניים פיקחיות, שפילסה
את דרכה במעלה סולם הד,צלחה באופן
הנדיר עדייו נקרב הנשים הישראליות.

טי פו ס מ היר
במיפלגה

ד חו ק מהעין —
קרוב ללב
** די ליגני, שאותה הכיר ידלין מן
* 1הפעילות הפוליטית הקצרה והנמרצת
שלה ועימר, התיידד אז, חיתה, לגבי ידלין,
אשת־הקשר שלו עם משד, דיין. העובדה

מי* שחוקמח לפ״י, לפני תשע שנים,
הביא מרכז הדור הצעיר שלה, מוטי
שורר, את טלי לפגישה עם שמעון פרס. מוטי
למד אז מישפטים באוניברסיטת ודא,
יחד עם טלי, ולא שיער כלל כי הפגישה
עם פרם תביא למיפנד, כביר בחיי ידידתו.
מייד לאחר ההיכרות שלד, עם רפ׳׳י, ד,ח־

האיש הרגיל להחליט החלטות של
מיליונים עומד בפני החלטת ח״ו
מיליונים, עומד עתה בפני הכרעה קשה
הרבה יותר: כיצד לנהוג באהבה, שהטביעה
את חותמה על חייו בשנים האח רונות.
זהו
אחד מסיפווי־האהבה הגדולים ביותר
שידעה צמרת השילטון בארץ מעודה•
סיפור אהבתם של אשר ידלין ועורכת־הדין
טלי לימי, המשמש נושא־שיחה
במיסדרונות הוועד־הפועל, בחדרי מרכז
מיפלגת העבודה׳ ואפילו במיזנון הכנסת.
טליה, או טלי, כפי שמכנים אותה
ידידיה, היא צעירה שאפתנית, פוליטיקאית
מתחילה ואשת־קאריירה מצליחה, אשר
בגיל צעיר יחסית הגיעה לעמדה מיקצו־עית
בכירה ולהכרה פוליטית, כשמישאת־נפשה
להיות חברת־כנסת.

ליטה טלי לזנוח את חיי-החברה הערים
שניהלה, התמסרה כלב־ונפש לפעילות ב־מיפלגד,
הצעירה. תוך שבועות מיספר הפכה
חצ^ירה הכישרונית והנימרצת אחת
הפעילות הה־שובות ביותר של חמיפלגה
החדשה. וכאשר צריכים היו להגיש את
רשימת המועמדים של רפ״י לכנסת, הופיע
שמה של טלי ביו 25 הראשונים בה.
לאחר מפלת רפ״י בבחירות, שבהן זכתה
לבסוף ב* 10 מנדטים בלבד, שבה טלי
ביתר־מרץ ללימודיה, ותוך זמן קצר קיבלה
אח תואר עורך־הדין. עם בחירתו של משד,
דיין כשר־ו•,ביטחון, ערב מילחמת ששת־הימים,
הוא לקח את טלי עימו למישרד־הביטחון•
היא מונתה כעוזרת הראשית
של היועץ־המישפטי של מישרד־הביטחון,

געל-קודם יאיר רוגין
אלחוט לאמריקה

0 0 8מות הי מו ר ס

אחד מאנשי המנתח בצמות
המדינה, במשק 1במיפלגה

שדיין, בהמלצתו של שמעון פרם אשר
היה ידידה האישי של טלי, נתן תפקיד
בכיר לעורכת־הדין הצעירה שזדדמקרוב
קיבלה את הסמכתה, היתה לגבי ידלין אות
כי הצעירה המבטיחה הזו עוד תגיע רחוק.
טלי, הידועה כבעלת ביטחון־עצמי שופע,
לא התקשתה לחוש עצמה כדג־במים בקרב
המדינאים המנוסים שמסביבה. אנשי-
שלומה, אלה שמצאה בהם עניין, היו
בדרך־כלל מבוגרים ממנה.
בינתיים נישאה טלי לשחקן יאיר
(״קוייה״) רובין, ונולד להם בנם, גיורא.
אולם במהרה הבינה כי שני אנשים שאפתניים,
זה במ״שחק הבמה וזה במישחק
הפוליטיקה והקאריירה, אינם יכולים לחיות
לאורדזמן בכפיפה אחת׳ וחיי־הנישואין
שלהם עלו על שירטון.
עם איחודם מחדש של מפא״י ורפ״י,
התהדק גם הקשר בין ידלין לטלי .״היינו
נפגשים די הרבה בישיבות מרכז ובישי בות
אחרות,״ סיפרה טלי השבוע ,״וגיליתי
שידלין הוא גבר נחמד ומעניין ״.מהישי בות
הללו החלו אף יוצאים ביחד, כש הקשר
הפוליטי ויחסי־העבודה ביניהם מעמיקים
בהדרגה.
ידלין מעולם לא הירבה לדבר על יחסיו
עם טלי, אך לה ״י׳ש ראש על הכת־

א עו ר דל*ן

אהבה פשוט
יורק קודם־לכן, שימשה כנספחת־העיתונות
של מישלחת ישראל לאו״ם, וכמזכירתו
האישית של קרוב־מ״שפחתה, יוסף תקוע.
אולם, בעוד נסיעתו של יאיר אל אשתו
הסתיימה בכי־רע, הריב ביניהם החריף
והוא אף היכר, אותה מיספר פעמים, נשאו
נסיעותיו של ידלין פרי. טלי החליטה
לחזור לארץ, כעבור שנתיים של שהייה
בארצות־הברית ועבודה שם. את ענייני
הגט בינה לבין בעלה סיימה עוד בחו״ל,
כשהכסף שאותו דרש ממנה יאיר תמורת
הגט צריך היד. להיות דווקא בדולרים
ירוקים.

הכל או ה בי ם
או ה בי ם
** לי שכה לארץ

לפני

כשנתיים,

1* /ומייד זכתה באחת המ״שרות החשו
טלי
דידידחרנפש מירי סגל
ליווי צמוד
פיים והיא תמיד חושבת על העתיד.״ ברגע
שנוכחה שהיחסים ביניהם מקבלים ציביון
אישי מאד, החלה מתלבטת באשר להמשך
יחסיהם.
״אילו היינו חברים טובים באמת שלה,
היינו אומרים לה להפסיק. אבל אז נראה
היה שקיים סיכוי קלוש בלבד שאשרק ׳ה
יעזוב את אשתו ויתחתן עם טלי. מכל
מקום, ראינו עד־במה טלי באמת אוהבת
את אשרק׳ה, וראינו שהוא מתייחם אליה
ברצינות, לכן אמרנו לה שתנהג לפי ריג־שותיה,״
סיפרו ידידיה השבוע.
לפני כארבע שנים החליטה טלי לעזוב
את הארץ, כדי להיות רחוק, לחשוב ולהחליט.
היא ביקשה לבחון את יחסיה עם

בעלה, אך מה שהיה לה חשוב יותר —
לבחון את יחסיה עם ידלין.
אולם שני הגברים גם־יחד לא איפשרו
לה להתבודד זמן רב. אחרי שבעלה מצא,
בארץ׳ ידיד חובב*אלחוט, ואחד משכניה
של טלי בניו־יורק התגלה אף הוא כחובב־אלחוט,
נערכו בין הבעל והאשה שיחות
ארוכות לתוך הלילה, שבעיקבותיהן החליט
יאיר לנסוע אל אשתו, לארצות־הבריח.
גם ידלין התגעגע אל טל? כאשל היה
יוצא לנסיעות־שליחות, היתד. תחנתו הראשונה
תמיד אצלה. בנידיורק עבדה טלי
בסוכנות היהודית, ואילו חברתה הטובה
ביותר, מירי סגל, אף היא עורכת־דין
שלמדה יחד עם טלי, ואשר הגיעה לנין-

בות ביותר שעורך־דין כלשהו יכול לח לום
עליהן: היועצת המישפטית של
רפא״ל, הרשות לפיתוח א&צעי־לחימה.
היא נבחרה למרכז המיפלגה, וחזרה
לפעילות פוליטית אינטנסיבית• גם ידלין
החל מופיע לישיבות מיפלגתיות, שאליהן
לא נהג לבוא בדרך־כלל. הפגישות בין
השניים הפכו תכופות יותר ויותר, כש־ידלין
אינו מנסה להסתיר את קשריו עם
העסקנית הצעידה.
כל ידידיהם של בני מישפחת ידלין
ידעו, כי אשרק׳ה עומד בפני החלטה
קשה. ראשי הצמרת הפוליטית בישראל,
כבכל מקום אחר,־ אינם ששים לגירושין
של אחד מהם, על כל הכרוך בכך. לחתוך
חיי־נישואין של שנים רבות, כפי שעשה
משה דיין, זה אינו דבר קל לשום אדם,
קל־וחומר לדמות ציבורית בעלת מעמד
כזה.
לפני כשבועיים נסע ידלין יחד עם
פינחס ספיד לסיור בן שבועות אחדים
באירופה ובארצות־הברית. לאחר צאתו,
פשטה בקרב ידידיו הדיעה, כי בדעתו
לנצל את שהותו בחו״ל כדי להרהר ולהכ ריע
ביחס לעתיד חייו האישיים.
״הכל אוהבים את האוהבים,״ אומרים
האנגלים.

(המשך מעמוד )23
בעסקים שלו. הוא ניפה להוציא רי׳ייון
להפעלת המיסעדה בהעבירו אותה לאחד
מקרובי מישפחתו. ואז, יום אחד, בעת
ששהה בחופשה באילת, עלתה המיסעדה
באש. חקירת המישטרד. העלתה כי היה
זה מעשה הצתה. החשד נפל מייד על אד-
גר. חשדו בו כי שלח אנשים להצית את
המיסעדה כדי לקבל את דמי־הביטוח עבו-
רה. שום הוכחה לא נמצאה נגדו והוא
שוחרר .
לא עברו ימים רבים ואדגר נעצר שוב.
היה זה בתחילת ,1972 אחרי שגוויתו
מנוקבת הכדורים של אילן אשרוב, דמות
ידועה בעולם־התחתון התל-אביבי, נמצאה
בוואדי בהרי הכרמל. המישטרה עצרה את
אדגר כחשוד ברצח. גירסת המישטרה
היתד, כי אדגר שכר את אילן אשרוב
כדי שיצית עבורו את המיסעדה ואחר-
כך החליט לחסלו כדי למנוע ממנו להעיד.
חוקרי המישטרה, שקיבלו מידע סודי
מאנשי כנופיית הכרם, היו משוכנעים כי
רוצחו של אילן אשרוב בידם. קצין ה־מישטרד,
מרדכי חן אף טען בבית־המיש־פט
כי חקירתו של אדגר זמור במכונת-
אמת הוכיחה כי הוא משקר. אולם כעבור
שבועות מיספר שיחררה המישטרד. את
אדגר ללא ערבות, מבלי שהגישה נגדו
אפילו כתב־אישום. כעבור כמה חודשים
נתפסו הרוצחים האמיתיים, הועמדו לדין
והורשעו אחרי שאחד מהם הודה בביצוע
הפשע. לא היה להם כל קשר. לאדגר זמור
או לאחיו.
אדגר שוחרר נקי מכל השד. אולם על
מיצחו כבר הוטבע אות־קין של רוצח.
זמן קצר אחרי שיחרורו יצא אדגר לחו״ל.
כשחזר כעבור שבוע לנמל־התעופה בלוד,
שם המתינו לו אשתו וילדיו, הסתבר לו
כי המישטרה מסרבת להתיר לו להיכנס
לארץ למרות שבידו אשרת־כניסד, ברת־תוקף.
באותו יום נאלץ אדבר זמור לח זור
לחו״ל. רק כעבור חודשיים, אחרי
שפרקליטו, עורך־הדין אליהו קידר, ניהל
התכתבות ממושכת עם מישרד־הפנים, הותר
לאדגר לבקר בארץ למשך חודש ימים
בלבד. תקופת השהות הוארכה לארבעה
חודשים. אז נטל אדגר את אשתו וילדיו
וחזר לצרפת בידיעה ברורה שיהיה עליו
לרצות שם את עונש המאסר התלוי נגדו.
כך גם היה. מייד עם הגיעו לצרפת
בפברואר 1973 נעצר אדגר ונכלא. אולם
הוא שוחרר ממאסר כעבור שנת מאסר
אחת בלבד. היה זה אחרי שצויין לשבח
על־ידי הנהלת בית-הסוהר כמי שהציל
את חייו של אסיר אחר, שלקה בהתקף-
לב, באמצעות הנשמה מפה לפה.
כשבידו תעודת־חנינה החליט אדגר
לנסות לחזור לישראל כדי לפתוח דף
חדש בחייו. הוא רצה לעשות זאת בעיקר
עבור שלושת ילדיו המדברים עברית
וששניים מהם למדו בבית־ספר באשדוד.
אלא ששוב סירבה המישטרה
להתיר את כניסתו, הפעם עם מישפחתו
ועם בנו שנולד בארץ. למרות שבינתיים
ריצה את עונשו ונשמטה הקרקע לסיבה
העיקרית בגללה סירב מישרד-הפנים להתיר
לו לשהות בישראל, הותר לו לבסוף
להיכנס לגבולות הארץ לשבוע ימים בל בד,
כדי שיוכל לפנות בעתירה לבית־המישפט
העליון, למנוע את גירושו.
ביולי 1974 החליט ביורד,מישפט העל יון
לדחות את בקשתו של אדגר זמור
להתיר לו להשתקע בישראל. שופטי בית-
המישפט החליטו ליישם לגביו את ״תק דים
לנסקי,״ המתיר לשר־הסנים שלא להתיר
כניסתו של יהודי לארץ על פי חוק
השבות, אם יש בפניו חומר ראיות מס פיק
המשכנע כי האיש עלול להוות סכנה
לשלום־ד,ציבור בארץ.
אדגר זמור חזר לפאריס. כל הסיפורים
שמפיצה מישטרת פאריס כאילו היה זד,
הוא שעמד מאחורי מילחמת הכנופיות
בה חוסלו כמה ממנהיגי הכנופייה הסיציליאנית
אין להם על מה לסמוך. המאורעות
עליהם מדובר אירעו בשעה שישב
בכלא או ניהל את מאבקו המישפטי בישראל
כדי שיותר לו להשתקע בארץ.
לפני שבוע ימים בלבד התקשר אדגר
זמור עם פרקליטו, אליהו קידר, ביקש
ממנו שינסה להשיג עבורו רישייון ביקור
בארץ כדי לבקר את קרובי מיש-
פחתו ולחסל את רכושו. מישרד־הפנים
סרב להיעתר לבקשה.
יומיים אחר-כך נפצע אדגר אנושות
ואחיו ויליאם נהרג במלכודת שהטמינה
להם מישטרת פאריס ושסיבותיה טרם התבהרו.
לא תהיה זו הפתעה אם יום אחד
יתברר שהרקע לפרשה טמון ביחסים ך-,
אלימים השוררים בין היהודים והערבים
יוצאי צפון־אפריקה היושבים בפאריס.

ץ: הו. ת עי תון הנפוץ ביותר באירופה,
1דיילי חירור האנגלי, פירסם את פנינה
רוזנבלום בעמודו הראשון.
זוהי תמונה של פנינה בחולצה הדוקה.
בידיעה נאמר שפנינה ( )20 למדה באוניברסיטה
בישראל, עשתה את שלה בצה״ל
והתחילה לדגמן ולשחק. עכשיו היא נמצאת
בבריטניה כדי ללמוד ריקוד, זימרה ודרא-
מה .״היא גם מתאמצת קשה ללמוד אנגלית,
אם בי מילה אחת מתאימה לה: מחממת.״
חודש לפני־כן פירסם המוסף השבועי
של סידור את פנינה, יחד עם ארבע יפהפיות
אחרות, בעמודיו הפנימיים. בכתבה
שליוותה את הממונות נאמר שלאחרונה
היפהפיות הן גם חכמות. ולראייה: פנינה
היא בעלת תואר אוניברסיטאי בסוציולוגיה,
היא אשת־שיחה מרתקת, וכדומה.

מ תנ ה
ליו ם ה הול ד ת

פנינ הבח מי ש ה
מי לי ת עו ת קי ם
)1100)5 1X1011! 1*001
5י 1? 1 1 0י

110*0

** לישרא לי ת הנוסעת לחדל כדי
לכבוש את העולם, מדווחת על הצלחות
פנטסטיות. לפעמים יש בדיווחים אלה שמץ
של אמת, לפעמים גם לא. אך רק לעיתים
נדירות עולה המציאות על הדיווחים.
בך קרה לפנינה גולן, לשעבר רוזנבלום.

$׳£י01 ין* £8ג

מגז*א5 8*11* 5*1£מיז

מדווח ישראלי שנפגש עימה כימים
האחרונים בלונדון :

במרכז לונדון עומד מארבל ארץ׳(״קשת
השיש״) .מול מארבל ארץ׳ מתחיל רחוב
אדג׳ווייר, רחוב מרכזי מאד. ברחוב זה,
מרחק שתי פינות מן ההייד פארק, עומד
בניין עצום המורכב כולו מדירות־פאר
קטנות להשכרה. כמה כניסות, שטיחים
במיסדרונות, סוללות של מעליות, שירותים
עצמאיים, מוסכים, שוערים במדים — כל
הנוחיות למי שמובן לשלם.
שם, בדירת־פאר של שני חדרים, בקומה
ג׳ ,אפשר למצוא את פנינה גולן החדשה.
הכוונה לדירת־פאר ממש — שטיחים מקיר
אל קיר, חדר־מיטות משגע, הכל.
המחיר המלא של הדירה הוא 32 פונטים
לשבוע — כאלפיים ל״י לחודש. הטלפון
עולה עוד כ־ 300ל״י לחודש.
מניין לפנינה דירה כזאת במקום כזה?
פשוט מאד1 ,לא מזמן היה לה יום־הולדת.
היא בילתה אותו בחברת כמה מעשירי
בריטניה. אחד העשירים נתן לה מתנה
— שכירות הדירה הזאת ככל שחרצה.
אבל פנינה אינה מרוצה לגמרי. אמרו
לה שיש רובע מהודר עוד יותר — בלגרייב.
זהו הרובע האריסטוקראטי במרכז לונדון.
פנינה שוקלת לעבור לשם.
מי שרוצה לכבוש את לונדון, יכול
להתחיל למטה, או באמצע. פנינה

*0*0 0
***1211

.ץ49ז91*4ץ סקס*מס|זזן<£0
יע*ין 511 פי;.44א>11

זייז ז

#000
^>4זג 81

ץ!ו 5631ח!

**601*1

0) 00*.אס*

גם הדוגמנות קטנה עליה. היא הפסיקה
לדגמן. היא באמת לומדת זימרה וריקוד
ומישחק, כדי לעלות על אחד הפסים האלה.
זה־עתה עשתה הקלטה לניסיון, כדי לבדוק
אם קולה מתאים לניצול מיסחרי. מה יש,
למה לא? אחרים עשו כבר מיליונים
תקליטים עם קול לא יותר טוב. ואולי
תנסה את מזלה במישחק, כקומיקאית
בתוכנית על אחת חבמות. הכל אפשרי.
יש הצעות. יש קשרים, יש הזדמנויות.
היא מרחפת על עננים. כל כמה דקות חיא

רכילות/
שחצנות ועוד
ך כאן תיאורו של האורח שלה.
> .בינתיים באה דרישת־שלום מפנינה
— הפעם בכתב. כתבה שהופיעה באיזשהו
עיתון בישראל הרגיזה אותה, והיא ביקשה
להגיב עליה בכתב־ידה.

הגה מיבתכה של פנינח, בנוסחו
המילולי המלא :

את הכתבה הזאת כותבת אני מלונדון,
מייוחדת להעולם ווזה. כיוון שמצאתי לנכון
שהעיתון העולם הזה עזר לי חרבה בדרכי
כדוגמנית בהיותי בישראל.
זו הפעם הראשונה לשהותי מחוץ למדינת
ישראל. מנקודת הסתכלות אובייקטיבית
למדתי להכיר (למרות שאינני מסתובבת
עם ישראלים כאן) שקינאה, רכילות, שחצנות,
קטנוניות וצביעות הן תכונות הקיימות
בכל מקום בעולם. הן באות לביטוי
בדרכים שונות בכל מקום בעולם.
הישראלים, לדעתי, מבטאים תכונות אלה
בוולגאריות, ותכונות אלה מושרשות עמוק
יותר אצל הישראלים מאשר באירופה.
העולם זה לא בובה, שאנו יכולים לכוונה
ולעשות בה כרצוננו. הווה אומר: לעשות
קאריירה בחו״ל. צריך לדעת איד לבנות
בסיס איתן והרבה סבלנות, ולא לצפות
לכך שתוך שלושה חודשים אהיה סטאר.
זו תשובה לכתבה שהופיעה באחד העיתונים.
אותו עיתונאי שכתב זאת, מראה
עד כמה הוא חסר־ניסיון במושגי־חיים של
זמננו. חשוב לו רק לקבל עוד ועוד כסף,
ושהשם שלו יתנוסס על הכתבה( .ולא
משנה שהוא קיבל כמת אגורות עבור
הכתבה ).הריני מייעצת לו לחשוב פעמיים,
ולא לצפות מבחורה להיות כוכב בשלושה
חודשים.
הוא מציין שחוץ מתמונה אחת הוא לא
ראה עוד תמונות שלי כאן. ודאי שהוא
אינו יכול לראות, כיוון שאינני עוסקת
בדוגמנות. ולכל המעוניינים אכתוב בדיוק
את הקורה איתי.

.מהרגע שהגעת,
פגשת, ו ס מיליונרים!
התחילה ישר מלמעלה.
ימים ספורים בילבד אחרי שהגיעה לבירה
הבריטית, כבר הכירה את כל המי-ומי.
אגשיס בצמרת
ס• מתנות שלה, באותו יום־הולדת,
ן ן כללו לא רק את דירת-הפאר, אלא
מעיל-פרווד, ועוד כל מיני פריטים כאלה.
אי-אפשר לשהות בדירתה שעה, מבלי
להאזין לשיחות עם אמרגנים בעלי שם
עולמי, מנהלים ישל תוכניות-טלוויזיה חשובות,
צלמי-צמרת, ועוד. לא שהיא מטלפנת
אליהם. אין צורך. הם מטלפנים אליה.
מדוע? מה יש לפנינה, שהיא כובשת
את הצמרת המשועממת של בריטניה?
היא יפה — אבל יפהפיות יש בלונדון
בשפע. יפהפיות משגעות נודדות מדירתו
של גבר אחד לדירתו של גבר אחר, ואינן
יודעות מה יילד יום. פנינה מדברת ברח מנות
על ישראליות בלתי-ידועות וגם
ידועות הנמצאות בלונדון, וגורלן מר.

אז מה יש לה לפנינה זו, שגדלה במעברה
לייד פתח־תקווה והדוברת עדיין אנגלית
משובשת?
יתכן שהסיפור האמיתי הבא יסביר זאת.
הזמינו את פנינה לפגישה במועדון חשוב,
בקשר עם השתתפותה בתוכנית. היא
שוחחה עם הג׳נטלמנים האחראיים, ותוך
כדי שיחה עלתה הקבוצה כולה על הבמה.
פיתאום שאל אחד מהם :״אולי את מוכנה
לשיר משהו?״
את פנינה לא צריכים לבקש פעמיים.
היא פצחה בשיר עברי :״לה-לודלודלזדלה
אתה כל כד מתוק כל הנוכחים פתחו
בצחוק כביד, מישהו הזמין אותה לארוחת-
צהריים, והיום נמשד כרגיל.
פנינה שכחה מכל העניין. אבל כעבור
יום, כאשר הלכה לפגישה עם אמרגן ידוע,
הוא קיבל את פניה במילים :״אה, זאת את
שנתת אתמול את ההופעה המשגעת ב-
מיבחן־הבמה !״ כד נסתבר לה שזה היה
מיבחן, ושהופעתה זו הקנתה לה בחוגי
המיקצוע שם של בלונדית משעשעת,
בעלת הופעה בימתית בטוחה.
וכמו שהיא טיבעית על הבמה, כך היא

טיבעית במועדוני-לילה — ומכיוון שמז-
מיניה הם כולם עשירי-העשידים, הם מביאים
אותה למועדונים היקרים ביותר של
לונדון. היא בכלל לא מכירה אחרים.
פעם, באחד המועדונים האלה, קוננו
הגברים על המשבר הכלכלי החמור הפוקד
את בריטניה. התפלאה פנינה :״על איזה
משבר אתם מדברים? לא ראיתי שום
משבר. כולם פה עשירים!״
כל המסובים נהנו וצחקו. אבל פנינה
דיברה ברצינות. היא לא ראתה אף אנגלי
עני אחד, ולא ראתה שום רחוב עני. היא
חייה 24 שעות ביממה בעולם של מיליונרים.
בשביל פנינה רוזנבלום, אנגליה היא גי לוי
היא משתגעת מן האנשים, ודעתה
על הישראלית הולכת ויורדת בדיעבד.
״כולם (בישראל) דוחפים, כולם קנאים.
באנגליה אף אהד לא דוחף,״ היא קובעת.
היא אומרת את זה באנגלית, מפני שהיא
מסרבת בהחלט לדבר עברית, גם עם
אורחים מישראל. היא רוצה ללמוד אנגלית,
ומהר. לישראל תחזור רק לכמה ימים,
למכור את רהיטיה שאיחסנה במחסן לפני
נסיעתה. אבל הארץ קטנה עליה.

בבחינה שעשיתי לתוכנית-טלוויזיה פגש תי
באדם, שמצא בי את כישרון־השירה ודד
מישחק שניחנתי בהם עוד כשהייתי סולנית
במקהלה של בית־הספר.
וכד נולד הרעיון שכדאי לי לנסות דרכי
בשירה ובמישחק, מפני שפה השוק גדול
וצמא לכשרונות חדשים. כמובן שמזלי
שיחק לי, ותוך תקופה קצרה היכרתי את
האנשים החשובים ביותר בשטח שבחרתי.
לכן נשלחתי לבית־ספר לדראמה ופיתוח
קול, על חשבון המנג׳ר שלי.
וזה מה שאני עושה כרגע, משפרת
ומכינה את עצמי לתוכנית שתצא בעוד
כמה חודשים. המנג׳ר שלי מעוניין בהצלחתי,
ולכן הוא דוחף את הקאריירה שלי
קדימה. הוא הומו־סכסואל, וזה עוזר לי.
״הירושימה לא •נבנתה ביום אחד.״

במדינה
ם| 1].11
שדמן -סוף הדרך 7
בך־ארי מיגה משגיחה —
כדי לאלץ את יד•
ימיגו?התפטר

ונ שבץ

קשקשת <9 5 7
הו1וו! 0

<957

״אין לי מה לומר, אני נמצא בחופשה.״
זיו היתד. תגובתו היחידה של ארנולד
שדמן, דובר חברת אל־ על, על השאלה
בדבר האפשרות שיגיש בקרוב את ה ת־פטרותו
ממישרתו.
במשך עשר שנים עמל שדמן 42 נשוי
ואב לשלושה ילדים ולשעבר עורך־בכיר
של ביטאון־התעוסה האמריקאי אוויאיישן
וויק, על בניית דימוי נאה ויציב לחברת־התעופה
הלאומית הישראלית, ובעיקר ל־מנכ״לה,
מרדני בן־ארי.
בידיים טובות. שרמן עלה לישראל
מארצות־הברית בשנת ,1963 ומייד התקבל
לעבודה ניד־ימינו של אל שווימר,
מנכ״ל התעשייה האווירית. כעבור שנתיים,
ב־ ,1965 עבר הגבר הג׳ינג׳י, המשופם
והנמרץ, לאל־על. בן־ארי הכל־

ח3על את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת <9 5 5

• ארוחת־צהריים של אוכלי-אדם.
יפה חן, רח׳ בן־יהודה ח א/
ירושלים
• רגל קרושה.
עמיר חררי, קיבוץ עין־דור
• סמל התנועה לארץ־ישראל השלמה.
עמוס
מונדשיץ, רח׳ חיסין ,5
פתח־תיקוזה

דובר שדמן
יד ימין —

• אל תעשיר את מדינות ערב,
לך ברגל!

ראובן וסרקרוג,

רח׳ בית־אל 6א׳ ,ירושלים
!• רגל אחרי הגיזום.
שחר פלג, רח׳ סוקולוב ,3
רמת־גן

מאוזן :
סגן־דובר סוויצקי
— ויד שמאל
יכול נתן לו יד חופשית, ועמד מאחוריו
בכל, כבוס וכידיד.
מאז חלפו 10 שנים, שבהן שירת שדמן
את מנכ״לו באמונה, וליווה בעיקביות את
כל מוצאותיה של החברה בתקופה זו.
הוא הדריך במרץ את הכתבים לענייני-
תעופה ואחרים בדבר השבחים שעליהם
לחלק לאיש הגדול, ואכן: משך כל אותה
תקופה לא העז אף עיתונאי ממוסד המכבד
את עצמו לכתוב ולו מילה אחת בגנות
רודנותו הנודעת של המנכ״ל כלפי הכפופים
לו בחברת אל־על.
שרמן ועמיתיו, משה אילת — לשעבר
ממלא־מקום דובר החברה וכיום מנהל
סניף בוסטון של החברה! מרדכי סוויצקי
— מי שהיה מנהל הסניפים בבוסטון וב־קופנהגן,
קצין־עיתונות וכעת ממלא־הפר
(המשך בעמוד )50

.1בבית כזה קוברים מתים! .5ניתן
ליצואנים! .10 צמיג! .11 רע! .13 כינויו
של ר׳ לייב יהודה בך בצלאל> .14 מלחין
צרפתי! .15 שתתה לשכרה! .16 צחיח!
.17 מחציתו של מישחק-ילדים פופולרי!
.18 מחציתו השנייה של 17 מאוזן!
.19 קרם! .20 המגיפה השחורה! .22 ימי-
חיי! .24 תכולה! .25 הקדש מוסלמי! .27
יישוב חקלאי! .29 מרחץ תורכי! .30 רצון
עז! .32 מידת־נוזלים קדומה! .34 דומן!
.36 לא קשה! .38 נורה קטנה! .41 בקיע!
.43 תוכנית בטלוויזיה! .44 הוצא נישקך!!
.46 מיקווה-מים ענק! .47 פירור! .49 שם
החלה רוח ה׳ מפעמת בשימשון! .52
מ-שם בא ירמיהו הנביא! .55 הדר! .56
בצידו התחתון! .58 עלם .59 .שר! .60
עצה כזו אינה כדאית! .62 מתווי־הנגינה:
.63 עת! .64 דפיה! .66 גללים! .67 ימח
שמו (ר״ת)! .69 צמח־חבלים חד־שנתי!
.71 מין אריג מובחר! .73 צחה! .75
רם! ,78 תרביך! .80 קיים! .81 בוא
מלמעלה למטה! .82 שלושים־ושלושה !
.83 משך זמן בעבודה מסויימת .85 :מחודשי
השנה! .87 חצי־חינם! .88 כינוי
לליל המולד של ישו! .80 אמונה! .91

*תאים, זכאי 92 ילוק תולעים; .93
בעלת־חטוטרת.

מאונך :
.1חגיגה פורימית עליזה! .2פריחה!
.3מלחין צרפתי! .4בהמת-משא! .6ממלא־מקום
(ר״ת)! .7ראש־השנה >ר״ת)! .8
נהר בצפון האהץ! .9בן־זוגו התנ״כי של
זבח! .11 .בית־קיבול לפצצות! .12 שמו
של דויד, בערבית; .21 מטיל רימונים!
.22 שן המפתח! .23 יהלום! .24 צדף משובח;
.26 אח; .28 חרש־מתכת! .31 עצם;
.33 מילת-זידוז! .34 מעונות השנה! .35
שמתא! .37 דברי־נועם! .39 אביון! .40
זאטוט! .42 מועדון! .45 נחש חונק! .47
אות באל״ף־בי״ת! .48 ארטילריסט! .49
מלכסיקון המפקדים בצה״ל! ;50 הב!!
.51 כשמכים אותך, סובב את השנייה;
.52 מקום גבוה מבוצר! .53 חי לילי!
.54 מכלי המיטבית! .57 תחת, למטה;
.60 עז-נפש! .61 חבל בארץ! .63 צעקה
גדולה! .65 קיבוץ בצפון הארץ! .68 פרי
הצלף; .70 נועם! .71 מלכסיקץ הצאן; .72
גפן סורחת; .74 מחלקי העין! .76 קיבוץ
בעמק! .77 גאולה! .79 שוליים המקיפים
את הכתוב! .84 הרג! .87 אדם לאדם;
.80 סיעה בכנסת! .91 ריח בלי סוף.

בסיטונות

שמלות חריון
מכנשי הריון
טוני קו ת הריון
ח לי פו ת הריון

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה בי, דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
לחזפונות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

במקום ללכת
למסעדה...
נסי את התפריט הבא
עם קטשופ חריף של עסיס:
.הכיני ביצים שלוקות, חממי אותן
כשהן שלמות ברוטב קטשופ חריף עסיס
הוסיפי לרוטב כף שמן וקורט
אורגנו. ניתן להגיש עם אורז מבושל.

תמרורים
נכחר לתפקיד המנהל האמנותי של
תיאטרון הבימה, במקומו של שמעון פינקל,
יום, יז רעא לי 36 יליד ירושלים, בוגר
אוניברסיטת בריסטול והאקדמיה המלכותית
לדרמה בלונדון, ולתפקיד סגן המנהל ד,אמ־נותי,
שרמהגד ־ שגיט, גם הוא יליד
ירושלים, בוגר המוסד
החינוכי ב-
מישמר העמק, חניך
הסטודיו שליד הבימה,
משחק בהבימה
מאז .1948
נישאו. בטכס
שנערך בבית
אירגון אמהות עובדות
בתל־אביב, בנוכחות
שרי ממש לה,
ח״כים ושדרני
רדיו, כתב הרדיו
רזי גרקאי (,)26
בנה של רינה ברקאי
ממייסדות רפ״י וחברת מועצת עיריית תל-
אביב מטעם רפ״י, בוגר פנימייה צבאית,
סגן (מיל ).בצה״ל, החל לעבוד בשידורי־ישראל
לפני שלוש שנים, מתמחה בעיקר
בעניינים חברתיים, ו ד בו ר ה 25 העובדת
במדריכה במוסד לילדים מפגרים בירושלים.
נישאו. בטכס שהתקיים במלון בזל
בתל-אביב, או רי תיר קוני, בתה של
הזמרת יפה ירקוני, ויג א ל שו ח ט, בעבר
טייס חיל־האוויר שמטוסו הופל במילחמת
ההתשה על־ידי המצרים,
נפצע קשה
ונלקח בשבי, הוחזר
לארץ בגלל פציעתו
הקשה, לומד כיום
שנה רביעית רפואה.

נהליםרו־מ
ן. בתו בת ה17-
של נשיא ארצות-
הברית ג׳רלד פורה
סוזאן פורר וזמר
הסום רדד סטיו־ארט
הנחשב לאחד ירקוני הרווקים המבוקשים
בעולם הפום, מתגורר באחוזה כפרית
בוינדזור. סוזאן הגיעה להופעה של הזמר,
טיפסה עם שאר המעריצות על הבמה,
למרות התנגדות חמשת שומרי ראשה,
הוזמנה על-ידי הזמר לארוחה, מרבה מאז
להיפגש איתו, מצהירה בכל הזדמנות כי
חלומה הגדול הוא להינשא, ללדת שישה
ילדים, לחיות באחוזה כפרית ולגדל סוסים,
חתולים וכלבים.

במדינה
(המשך מעמוד )29
קום, וקצין־העיתונות הנוכחי צ׳ארלי בכר,
עשו יחדיו ימים כלילות במישרדי החברה,
מי תו ת משבר.
לא היד, ספק: האינטרסים של הבום
׳הגדול בידיים טובות, בן־ארי היה מרוצה,
ולא חסך משרמן ומחבריו שבחים.
שרמן, שהוא גם סופר־חובב ופירסם
בארץ מיספר ספרים (ביניהם על קוצו שד
צבר, הדן בחבלי-הקליטה של מישפחה
אמריקאית בישראל מנקודת־מבט הומוריסטית)
,הגדיל לעשות כאשר כתב ספר
על תולדותיה של חברת־ד,תעופה הלאומית,
אודיסיאה בשחקים, האדיר בו את
שמותיהם של האנשים החזקים בה, ובראשם
בן־ארי, כמובן.
לא נותנים ללכת. לפני כשנתיים
ביקש שדמן לעבור לתפקיד אחר בחברה,
מאחר שהמתח הרב, שהיה חלק בלתי־נפרד
מתפקידו שלו, עייף אותו במ-שך השנים.
אך בן־ארי אפילו לא אבה לשמוע על כך.
מאוחר יותר, ימים ספורים לפני פרוץ
מילחמת יום־הכיפורים, ביקש שדמן שוב
לעזוב את בן־ארי, באורח זמני, כדי
לעזור לידידו הוותיק אל שווימר, שיצא
אז לקרב גלוי כנגד מינויו של האלוף
(מיל ).מרדכי הוד כיו״ר מועצת המנהלים
של התעשייה האווירית. המילחמה
פרצה, ושרמן חזר לאל־על אחרי ששוח רר
משירותו הצבאי, שלושה חודשים ל־אחר־מכן.
תחילה
לא היה ברור אם יסכים בן־ארי
לקבלו חזרה כדוברו, אחרי ששרמן הס תבך
בגלוי כתוצאה מהתנגדותו להוד (שמאוחר
יותר ויתר על המישרה) ולמשה
דיין. הלחצים, מסתבר, לא השפיעו. בן־
ארי קיבל את הבן־האובד בזרועות פתוחות.
בשבוע
שעבר סיפרו חבריו של אד־נולד
שדמן כי הדובר יצא לחופשה.
משגיחה־מטעם. לא היתד, זו חופשה
רגילה. שדמן אינו מוכן לחזור, בשום
פנים, למישרדו שבמחלקה ליחסי־ציבור
של אל-על. בתנאים הנוכחיים. ני בינתיים
נפל דבר.
נאשר שב שדמן למישרתו, גילה כי
בינתיים הספיק בן־ארי למסור אותו,
ואת ממלא-מקומו סוויצקי בידי ליובה
וולק, מזכירת החברה. הוא הוציא הוראה
מפורשת, כי הדובר ואנשי־ציוותו חייבים
לקבל מן המזכירה אישור על כל צעד
שבדעתם לעשות.
הסברו של המננ״ל הוא שהטיל על
המזכירה להשגיח על מעשיהם של דובריו
מאחר שהוא-עצמו עייף וטרוד מאוד ואין
לו פנאי להדריך אותם.
אולם אין זו הסיבה האמיתית. כאשר
מינה בן־ארי את וולק כמשגיחה־מטעם,

נפטר בבית־חולים בשיקאגו, בגיל
,77 מייסד כת המוסלמים השחורים שמיספר
חבריה מגיע למאה אלף כשאחד המפורסמים
ביניהם הוא אלוף האיגרוף מוחמד
עלי(קסיוס קליי) ,א לו ה, מוחמד, שייסד
את אירגונו תוך הצהרת מילחמה על
הלבנים, הדת הנוצרית והמיזוג הגזעי, טען
להוכחת העליונות הגיזעית של הכושים,
עמד בראש הכת למעלה מ־ 40 שנה. יורשו
למנהיגות הוא בנו וואלאס מוחמד ()40
שנבחר לתפקיד על-ידי אביו.
נפטר. בברית־המועצות, בגיל ,80
המרשל ניקולאי כו לגנ ץ, שהיה בשנים
1958—1955 ראש־ממשלת ברית־ד,מועצות,
הודח על־ידי ניקיטד, כרושצ׳וב שכיהן
באותה תקופה כמזכיר המיפלגה הקומוניסטית
הסובייטית. יליד ניז׳נינובגורוד שעל
נהר הוולגה, בנו של פקיד בבית־חרושת,
הצטרף למיפלגה הקומוניסטית לפני מהפכת
,1917 לחם בשורות הצבא האדום במילחמת
האזרחים, מילא תפקידים בכירים בתעשייה
ובמערכת הפיננסית הסובייטית, היה בשנות
ד 30-,ראש עיריית מוסקבה ומונה לאחר
מכן לראש ממשלת הפדרציה הרוסית. בימי
מילחמת העולם השנייה היה קומיסר פוליטי
וחבר מועצת המילחמה בחזית המערבית,
נטל חלק בהגנה על מוסקבה. ב־ 1947 מונה
לשר־ההגנה במקומו של סטאלין ואחר
לסגן ראש־הממשלה, צורף ב־ 1948 ללישכה
הפוליטית של המיפלגה הקומוניסטית. התפרסם
בגינוניו האריסטוקראטיים, עמד
באורח פורמלי בראש המישלחת הסובייטית
בוועידת הפיסגה הראשונה, לאחר ועידת
פוטסדאם ב־ 1955 בז׳נבה, היה ראש-
הממשלה הסובייטי השני אחרי מותו של
סטאלין, החליף בתפקיד זח את מלינקוב.

עסאי אלופי
סוף־סוף — הסוף
ידע היטב ששרמן לא יקבל את הדין, לאחר
שזמן כה רב נהנה מיד חופשית לחלוטין,
וכי יגיש את התפטרותו.
יש להניח כי חוגים מסויימים, אשר
פתחו חשבון עם שדמן כאשר זה מיהר
לעזרתו של שווימר נגד הוד ודיין, שבו

והפעילו לחץ על מנכ״ל אל־על, וזד,
נאלץ הפעם להיכנע.

דרכי חיים
אדםוהב פי לי ם
בעלי ״מנוגי־העיסוי״
השתמשו כשמו שד עמיתם —
עד שגעצרו
״במשך חצי-שנד, הם עשו לי את המוות.
עכשיו, סוף־כל־סוף, אפשר לישון בשקט.״
לאחר שאמר זאת, נפלטה אנחת־רווהה
כבדה מחזהו של אדם אלופי. הוקל לו.
ואכן, בעל מכון־העיסוי המזוקן ובעל
החזות המרשימה, היה אדם שעסק ב־מיקצועו
והיה שמח בחלקו, עד שהחלו
המודעות הקטנות בעיתונים מתרבות וכובשות
כל חלקה טובה. הקונקורנציה
השתלטה על השוק.
כאשר אמר אדם ״חם,״ התכוון ל״אדם
מיספר שניים״ ול״אדם מיספר שלושה,״
אנשים שהחלו משתמשים בשמו על־מנת

׳-נער־ד,שירות עמוס
^את־ה גג ב
ניסים׳ בחור נמוך־קומה וצנום, הגיע למלון
פלאזה בהפניית לישכת התעסוקה.
כחייל משוחרר, חיפש גיסים עבודה אזרחית,
ושמח כשד,ופנה אל המלון.
הלילה הראשון שלו בעבודתו היה פורה
מאד. הוא עבד קשר, אך, היתה לו גם
הכנסה גדולה. בשעות הבוקר כבר חיו
בכיסו כ־ 140ל״י, לפי דבריו. אך אז קרא
לו האחראי על נערי־ד,שירות, והורה לו
למסור את דמי־השתייח שקיבל. ניסים סירב,
טען שזהו כספו וכי אינו מסכים
להתחלק בו עם אחרים.
אז הזדעק קצין־ד,ביטחון של המלון:
״הוא גנב לנו כסף! הוא גנב מהקופה!״
קצין־הבטחון איים על ניסים שיעצור
אותו על מעילה באמון, בעבירה על החוק.
ניסים הוציא מכיסו 12 לירות, ומסר את
הכסף לפרוספר :״זה מה שקגבלתי הלילה,״
אמר .״אני אספר בעיתון מה שאתם
עשיתם לי פה.״
השיב לו פרוספר בחיוך :״לא כדאי לך
לפרסם את העניין הזה, אתה תראה.״
כבר באותו בוקר פוטר ניסים מעבודתו
הטרייה במלון פלאזה.

חלום ש 1ותה 20 העליזות ז־

החל ממוצ״ש 1.3.75 בכורה ארצית
ת״א 9.30 7.00 ,4.30
הבגדים המקוריים מתסרט מוצגים בחלונות
הראווה של ״איוניר״ דיזנגוף ,129ת״א.

א לנ בי

מישפדות כץ *
הזדהות סס ישראל
לזנות את מכוניהם המפוקפקים בדימוי
בעל צילצול אמיתי.
לעשות סוף לכרדאק .״ייתכן שאני
שמרני, אבל במכון שלי, שיש לו שם
סוב, יודע הלקוח שהוא מקבל מה שהוא
מבקש: עיסוי כללי, בלי להכניס כלל
את האירוסיקה לעניין. כך נהגתי תמיד,
ואני מוכן אפילו לעלות על הבאריקאדות,
אם יהיה צורך בנך, כדי לעקור את התופעה
הפסולה הזו מן השורש.״
אלופי, איש־מיקצוע ותיק שבין ידיו
עברו כבר, בימי־חלדו, גופות מפורסמות
כזו של אלקה זומר, כאשר שימש כמעסה
בהוליווד, חש כי חמתו בוערת בו להש חית.
דומה שהיה מוכן אפילו, בניגוד
לאתיקה המיקצועית, להפעיל על המתחזים
בשמו את השיטות ד,אינדיאניות העתיקות,
בהן הוא משתמש והידועות כ״ספציאלי-
סה״ שלו.
אך משנתבשר כי בני-דמותו, ירמיהו
ענתות ואהרון צפניה נעצרו על־ידי המדור
המרכזי של מישטרת מחוז תל־אביב באשמת
ניצול מיקצוע העיסוי למטרות
בלתי־כשרות, בא על סיפוקו המלא.
תגובתה של רונית, עוזרתו המסורה של
אדם ועסאית מנוסה בזכות עצמה, היתה
עניינית וקולעת .״באמת הגיע הזמן שיעשו
סוף לברדאק,״ אמרה.

הטיב האבוד
״נעצור אותן• ע? גגיבח במיון״
איי 8קצין־הבימחון, ודרש
את דמי״השתייח מן העובד
עמוס ניסים רעד כולו. גם בגלל ההתרגשות
וגם, פשוט, מפחד. קצין־הביטחון של
מלון פלאזה בתל-אביב הכניסו לחדרו,
ושם ציווה עליו :״תן את הכסף! אם לא
תמסור לי את הכסף שקיבלת כטיפ הלילה,
נאשים אותך בגניבה מקופת המלון!״
״לא גנבתי, זה הכסף שלי,״ השיב ניסים
בחיל ורעדה לקצין־הביטחון של המלון,
פרוספר .״איד אתה יכול להגיד שגנבתי
מקופת״הסלון ו איזה קופה?״

הגיב גד אלקלם, המבקר הפנימי של המלון
:״עמוס ניסים התבקש על־ידי קצין־
הביטחון פרוספר למסור את הכסף. אין
חוק כזה שמחייב את העובד למסור את
הטיפים שקיבל לקופה. משותפת, אד זהו
הנוהג. לפעמים הנוהג הוא יותר חזק מהחוק.
לכן, הכסף שקיבל העובד החדש
שייך לקופת המלון. לצורך זה התבקש
קצירד,ביטחון של המלון להתערב.״

חשוב!!!

דרכי אדם
עויר׳ ה מו א בי ה ו הי ה דו ת
בתו שד הזמד פאט
בון החליטה
לקשור מדרה בישראל
וביהדות
״קרה לי דבר נפלא. לפתע חשתי כאילו
אני משה רבנו, העומדת על אדמודקודש,
וישראל היא מולדתי ועמי. רציתי פתאום
להשתטח ולנשק את האדמה הזאת. התחלתי
לבכות.
״אמי הביטה בי בדאגה ושאלה, :מד,
קרה, שידיד עניתי לה, :נדמה לי שנולדתי
מחדש׳.״
כד סיפרה צ׳רי (שירי) בון, בתו של
חשחקך זמר, אליל-הגוער של שנות ה־
50׳ פאט בת (אכסודוס) ,המבקרת בימים
אלד, בישראל.
״אני לא מבינה מה בדיוק מושך אותי
אל הארץ הזאת,״ אומרת שירי .״אבל
הכל התחיל לפני שנה, כשביקרתי עם
הורי ושלושת אחיותי בירושלים. זה היה
אומנם ביקור־ביזנס, לצורך הסרטת סרט
דתי על ישו, אבל פתאום, ביום האחרון
לפני שעזבנו, קרר, לי הדבר הנפלא הזד.,״
למצוא בועז בקיבוץ. שירי בון
(היא עיברתה את שמה) היא יפהפייה
(המשך בעמוד )32
* למעלה: הבת ליבדי 19 האב פאט
בון, האם שירלי ושירי. למטה: לורי () 17
ודבי 18

אין אך עיתון או שבועון עבו׳
אחו בישואד שאחוז נה גדול
של קוואיו הם בעלי השכלה
אקדמאית נמו קוראי
חלק נכבד מקוראים אלה
הם הורים לילדי ם ב גי ל הלימוד

לכן כדאי לפרסם מודעות
״ לי מו די ם ״ ב״העולם הזה

א0א3₪עיו וחונה לחסון
בוא1ע 1
!שלאיווו

במדינה

לנמל אילת רח שים ען בדים עד גיל ,35
אחרי שיחת צבאי
ובעלי כנשר תפני ט 1ב

למקצוע הסחאהוז.

בעבודה זו תוכל להגיע
למשכורת ממוצעת של 1,500.-ל״י
נט 1לחודש.
ישנה אפשרות להכנסה נוספת
על ידי עבודה בששת נוספות.
מגורים וארוחות יינתנו לך
בבית הנמלן(מלון) במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן עזרה בדיור לאחר תקופת נסיון.

(המשך מעמוד )30
בלונדית, דקת־גיזרה ובעלת עיניים כחולות
חולמניות נפלאות. היא, בניגוד לבניהם
של רבים מאנשי השדביזנס האמריקאיים,
נערה רצינית ואדוקה-בדתה.
היא מופיעה בשירי דת ובנגינה בפני קהל
המאמינים בישו, כולל כת היהודים־למען־
ישו. יותר מכך: היא מזדהה בולה עם רות
המואביה, ואומרת :״אולי גם אני אמצא
לי את בועז שלי בשדה, באיזשהו קיבוץ.״
שכן,
היא מתנוונת לבדוק ברצינות את
האפשרות לחיות ולהשתקע באחד הקיבוצים
בארץ. מאז ביקורה האחרון, נטלה
שירי חופשה מלימודיה בקולג׳ ,והיא
מקדישה את זמנה ללימוד השפה העברית
ומתבוננת ללמוד יהדות .״הייתי מוכנה
להשתקע בישראל כבר מחר,״ היא אומרת,
״אילולא ההתחייבויות העיסקיות של ה־מישפחה
בעיר־הסרטים.״
במידת הזדהותה של מישפחת בון, ההורים
וארבע הבנות, עם ישראל, ניתן להיווכח
בטלוויזיה האמריקאית מדי־יום. הופעותיהם
למען ישראל ברחבי ארה״ב זוכות
לפירסום נירחב, ופאט בון עצמו מופיע
תמיד בסיסמה :״עזור לישראל — ישראל
זקוקה לד — הרם תרומה למען ישראל.״
כרית עם אברהםומשה. למיש-
פחת בון אין מושג מדוייק כמה תרומות
נאספות באמצעותה למען ישראל. מדי־

כמו כן דרושים מחסנאים בעלי ידיעה בעברית ובחשבון.

המעונינים לעבוד בנמל אילת
יפנו בכל יום שישי
בין ה ש שת 12.00-9.00
למשרד הראשי -רשות הנמלים
בית משא, דרך פתח־תקוה 74 תל־אביב,
קוסה ,4חדר .426

נא להביא תעודת זהות
ופנקס מילואים.
ניתן גם לפנות בכתב
למחר כח־אדם
נמל אילת -ת. ד ,37 .אילת.

ל שנ ת ר,נ!דסום הממ של תי ת

חשבץ

1$ 5 7

זוהי חידה הספוגית. כל ריבוע מסמל סיפרה. באומו הספרות
יש או תם סימנים. בעזרתן של פעולות חיגור וחיסור
בפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

#קרנית 9
^ מכון לעדשות מגע

9עדשות 9 רכות וקשות

* חוכרת הסברה תשלח
לכל דורש. גורדון 31
^ ת״א, טלפון .238642

את מחפשת אושר בחיים?
כ״מטרימוגיאל״ תמצאי את
החסר לך
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
״מ&זרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

זמרת בון
״לנשק את האדמה...״
שנה .״זה גם לא מעניין אותנו,״ אומרת
שירי .״היינו רוצים רק להיות בטוחים
שהכסף הולד באמת למטרות הומניטריות
ולא מיליטאריססיות. אם אהיה בישראל
ותפרוץ מילחמה, לא אלד להילחם, בי אני
נגד מילחמות, אבל לא איכפת לי להישאר
יחידה בקיבוץ ולהגן עליו.״
היא א*מנם מעורה היטב בחיי־החברה
של הוליווד, מקום־מגוריה של המישפחה,
אד אינה תלוייה בהם .״כל הלוכסוס ש-
׳סביבי נוצר עבורי, לא אני עבורו,״ כדבריה
.״לכן גם אינני מסוגלת לעלות
על הבמה, לשיר ולשחק, ולומר שאלה
הם החיים שלי. עבורי זד, רק אמצעי
להגיע אל הקהל, להביע את אהבתי לבני-
אדם.״
שירי ומישפחתה נימנים עם הכת הדתית
הקרוייה ביליבריס (מאמינים) ,הכוללת
בתוכה גם את היהודים־למען-ישו.
איש אינו יודע במדוייק כמה יהודים חברים
בכת, אך יש האומדים את מיספרם
בלמעלה מ־ 10 אלפים.
לדעתם, להיות יהודי משמעו להימנות
עם האנשים שעימהם כרת אלוהים ברית
באמצעות אברהם ומשה. כך, למשל, הם
מתפללים ביום השבת בבית-כנסת יהודי
קונסרבטיבי, וביום ראשון — בכנסייה.
אבל, אולי יותר מכל, מעיד על נטיותיה
של מישפחת בון הביבר הפרטי שלה,
שכל חבריו נושאים שמות עבריים טהורים:
החתול ר,סיאמי אריאל, הכלב עוזיאל
והכלבה שרונה.

1 *1 7

* 4חד המיסמבים המעניינים ביותר בכנסת הוא
הסיכום השנתי של פעילות הבית, הוא מאפשר את
מדידת הפעילות של כל סיעה בשטחים השונים, תוך
השוואת סיעה לסיעה.
״נתונים וסיכומים על עבודת הבננות השמינית — מושב
ראשון״ מעניין במיייוחד, מאחר שהוא משמש כמודד

במושב הראשון של הכנסת השמינית הביאה סיעת
ר״צ לדיון הצעת־חוק אחת.
סיעת מוקד לא הביאה לדיון אפילו הצעה אחת.
מכשיר פרלמנטרי אחר — ההצעה לסדר־היום —
קל הרבה יותר מהצעת־חוק, מאחר שאינו מחייב
הכנה מדוקדקת והתמצאות מעמיקה בנושא. גם עליו חלה

מושב אחרון של הכנסת השביעית
המרכז

ואכיזוהר החופשי

מושב ראשון
של הכנסת השמינית

הליכוד

הצעות־חוק פרטיות

הצעות ל סד ד היו ס

שאילתות

289

155

208

652

511

גח״ל

לפעולת הכנסו. החדשה, שיש לה סיעת־ענק חדשה (הליכוד)
ושתי סיעות קטנות חדשות (ר״צ ומוקד).

הליכוד: אתת ו נו
* 4יך משתווה פעילות הליכוד על ארבע חטיבותיו
(חרות, ליברלים, ע״מ והמרכז החופשי) לעומת סד־הכל
של פעולות אותם מרכיבים — סיעת גח״ל (חרות
וליברלים) ,סיעת ע״מ וסיעת המרכז החופשי — בכנסת
הקודמת?
על אף העלייה בכוח (מ־ 32ל־ ,)39 נראה כי ההשפעה
אינה ניכרת, לטובה או לרעה.
במושב הראשון של הכנסת השמינית נדונו 11 הצעות״
חוק פרטיות של חברי הליכוד, ו* 67 הצעות לסדר־היום.
במושב האחרון של הכנסת הקודמת נדונו 17 הצעות־חוק
פרטיות של מרכיבי הליכוד, ו־ 56 הצעות לסדר־היום.
הירידה במיספר הצעוודהחוק, והעלייה במיספר ההצ עות
לסדר־היום, משקפת את המעבר הכללי מעבודה
תחיקתית רצינית להצעות פוליטיות הפגנתיות, המציין
את הכנסת השמינית בכלל, ואת סיעת הליכוד בפרט.
הליכוד הגיש במושב הראשון של הכנסת השמינית
511 שאילתות, לעומת 652 שאילתות במושב האחרון של
הכנסת הקודמת. מסתבר שגם ההתחרות הפרועה בין
שני הצעירים היריבים של המרכז החופשי, אהוד אול־מרט
ועקיבא נוף, בהגשת שאילתות לצורכי פירסומת,
אינה מספיקה כדי להתגבר על האינרציה של הגוף
המגושם, המראה את סימני-הלוואי של קארטל.

ו״צ ומוקד: ידידת המישקל
* תכן שהצד המעניין ביותר הוא טיב פעולתן
1של הסיעות הקטנות החדשות, ר״צ ( 3מנדאטים)
ומוקד (מנדאט אחד) .קל לעמוד על כך תוך השוואת
פעילותן לזו של סיעת העולם הזה — כוח חדש (ואחר־כך
מרי) ,בכנסת ד,ששית והשביעית. ברוב שנות כהונתה,
היתד, זאת סיעת־יחיד.
העבודה הרצינית ביותר של סיעה קטנה בכנסת היא
בשטח הצעות־החוק הפרטיות. הצעת־חוק מחייבת הכנה
מדוקדקת, חקירת הנושא, ניסוח מישפטי. בדיון עליה
ניתן לח״כ לפתח רעיון קונסטרוקטיבי חדש, בצורה ש אינה
אפשרית לו בכל דיון אחר בכנסת.
עוד בראשית הכנסת הששית, כאשר החלה סיעת-
היחיד של העולם הזה — כוח חדש להתבלט במייוחד
בשטח זה, הונהג ביגללה ״נומרוס קלאוזוס״ — חלוקת
מיכסות של הצעות בין הסיעות, לפי גודלן. הדבר נועד
לשים מחסום בפני פעילות הסיעות הקטנות. כך נוצר
גם פער ניכר בין האפשרויות של סיעת־יחיד, למשל,
לאלה של סיעה בת 3חברים.
בשמונה שנותיה בכנסת הביאה סיעת העולם הזה —
כוח חדש לדיון 19 הצעות־חוק פרטיות — ממוצע של
כ־ 2.5הצעות ^כל מושב. הן היוו כ 7.20/0-מכל הצעות־החוק
הפרטיות שנדונו בשתי הכנסות.
כמה מההצעות האלה עוררו ויכוח סוער בארץ, כמו
ההצעה המקורית לבטל את האיסור על הפלות מלאכותיות
(שנתקבלה כימעט) ,להקים בית־שני (״בית לורדים״)
כמוסד פרלמנטרי נוסף, להנהיג רפורמה בדיני
הבחירות, ועוד. הסיעה הגישה הרבה עשרות הצעות
נוספות, שלא הגיעו לדיון ביגלל שיטת המיכסה.

שיטודהמיכסה, כך שסיעה בת 3חברים יכלוה להגיש
הרבה יותר הצעות מאשר סיעת־יחיד.
בשמונה שנותיה בכנסת, הביאה סיעת העולם הזה —
כוח חדש לדיון 72 הצעות לסדר־היום, כשהממוצע הוא
9למושב. הם היוו כ־ 7.50/0מכל ההצעות שנדונו בשתי
הכנסות( .הסיעה עצמה היוותה ס/ס 0.8בבית).
במושב הראשון של הכנסת השמינית הביאה סיעת
ר״צ 2הצעות־לסדר־היום לידי דיון, ואילו סיעת מוקד
הביאה 6הצעות.

הצע׳וים: מייחמת השאילתות
* 4ין מכשיר פרלמנטרי המבליט את השוני בין ה־
> £ח״כים והסיעות יותר מאשר השאילתה. יש ח״כים
העושים לעצמם עבודה קלה: קוראים ידיעה כלשהי בעי-
תלן, מגישים עליה שאילתה שניסוחה אורך כמה דקות.
וצובאים על העיתונאים כדי שיפרסמו אותה. ח״כים אלה
אינם נוכחים, לרוב, בעת מתן התשובה לשאילתה, וממילא
גם אינם מסוגלים להשתמש במכשיר ״השאלה הנוספת״
— הצגת שאלה בעל־פה ושר המשיב.
סיעת העולם הזה — כוח חדש קנתה לעצמה שם
בשטח השאילתות, ונחשבה ל״מלכת השאילתות״ בכנסת
הששית והשביעית. היא הכינה את שאילתותיה בקפדנות,
לרוב על סמך מידע עצמאי, ובשטחים שעד כה לא נדונו
בכנסת. היא נכחה תמיד בעת מתן התשובה. מכיוון
שכימעט תמיד הציגה לשר שאלה נוספת, ידע השר המ שיב
שעליו להתכונן היטב מראש.
בשמונה השנים של שתי הכנסות הגישה הסיעה 1317
שאילתות, שהיוו כיס/ס 10 מכל השאילתות שנענו בכנסת.

העולם חזה
כוח חדש
מושב ראשון
כנסת ששית

האזרח יוכל, על כן, לסמוך מבחינה זו רק על מראה
עיניו, באותן!שניות ספורות שבהן גולשות מצלמות הטל וויזיה
לתוך אולם המליאה. מסתבר כי מעולם לא היתה
עוד מליאה כל־כך ריקה, כמו המליאה של הכנסת השמינית.

שני
אינסוקסואו׳
ולס הצרה העיקרית של הכנסת השמינית אינה
^ כמותית, אלא איכותית. שורר בה עוני אינטלקטואלי
מדכא.
אין רעיונות חדשים בכנסת, ואיש אינו מעלה בה
נושאים שאינם שיגרתיים, ושלא נדונו קודם-לכן בהרחבה
בעיתוני-הערב.
אחת התופעות האופייניות לכך: במעט כל הנוש אים
המעניינים הנדונים כעת בכנסת השמינית הועלו
בכנסת השישית והשביעית, על־ידי סיעת העולם הזה.
אחד הנושאים האלה הוא הסעה־חינם של חיילי צה״ל
בשירותי־התחבורה הציבוריים. סיעת העולם הזה העלתה
נושא זה בראשית הכנסת השישית, נתקלה בהתנגדות
טוטאלית מצד הממשלה. על-פי דרישת סגן שר-הביסחון
דאז, צבי דיגשטיין, הורדה ההצעה מסדר־היום.

מושב ראשון
כנסת שמינית
מוקד מושב ראשון
כנסת שמינית

הצעות־חוק נו סיו ת

הצעות ל סווי היו ם

שאילתות

208

בממוצע הגישה הסיעה 165 שאילתות בכל מושב.
במושב הראשון של הכנסת השמינית נענו 42 שאיל תות
מטעם שלושת חברי סיעת ר״צ, ו 31-שאילתות
מטעם מוקד.
אחת ההצעות האופייניות של סיעת העולם הזה — כוח
חדש היתה לרשום את נוכחות חברי־הכנסת. הצעה זו
נדחתה בזעם בהצבעה מאוחדת של כל סיעות הבית,
מימין ומשמאל. משום כך אין אפשרות להשוות, על פי
מיספרים מוסמכים, את המודד הבסיסי של פעילות הסי עות
וחברי־הכנסת: הנוכחות במליאה.

עכשיו, באיחור ש /שמונה שנים, החליטה ועדה של
הכנסת להנהיג הסעה-חינם באוטובוסים.
נושא שני: הפלות מלאכותיות. זה היה אחד מנושאי־המאבק
העיקריים של סיעת העולם הזה — כ1ח חדש.
היא נפלה בהצבעה דרמאתית, כאשר אנשי־ד,קידמה מכל
הסיעות מצביעים בעד הצעת העולם הזה, וד,שמרנים
מכל הסיעות מצביעים נגד. ההצבעה הוכרעה דווקא על־ידי
שתי נשים, מעסקניות המימסד, שהצביעו נגד. עכשיו
נתקבלה ההצעה עקרונית, וועדה של הכנסת צריכה לגבש
הצעה עקרונית.

קולנוע
בקרוב

כה בססיל דה־מיל והגיעה עד לבונדאר־צ׳וק
הרוסי (במילחימה ושלוט) ,הוא מפיק
אמריקאי בשם איירווין אלן. אלן, שהחל
לפני שנים בעשיית סרטים לימודיים״
למחצה על העולם שמסביבנו, עבר בהדרגה
לכיוון המדע הבידיוני, ולבסוף שילב
את נטיותיו הריאליסטיות עם הפנטסיו! ה־דימיוניות,
לפני כשנתיים׳ בהרפתקה ב־פוסיידון,
סרט שהיה מבוסס בצורה רופפת
על האסון של האונייה האיטלקית אנדרי־אה
דוריה, אשר טבעה בים־התיכון.
הסרט, היה מיבצע רב־כוכבים ושיא
בשיכלול תיפאורה (-שתיארה בפירוט את
כל הפנים של אונייה, אבל להיפך, משום
שהאוניה התהפכה, כביכול בים) ,החזיר
בתנופה גדולה את אופנת האסונות אל
בד־הקולנוע, אחרי כמה שנים קצת יותר
אינטימיות, שהיו תוצאה מן הכישלון
המיסחרי הצורב של קליאופטרה.
פוסיידון הפך תוך זמן קצר מאד אחד
מתוך עשרת הסרטים תקופתיים ביותר
בכל הזמנים ואלן, שחש כי עלה על הגל
הנכון, ניגש להכנת אסת״הטבע הבא. סוד
ההכנה, באסונות מפוברקים אלה, הוא גם
סוד ההצלחה׳ והמפיק, הוא המנצח האמיתי
כאשר האסון מצליח (כלומר כש כל
התיפאורות נהרסות, וכל הכרטיסים
נמכרים).

8 0חדל *ר ה בו ע ר
סרטים רבי משתתפים ורבי תיפאורות,
העולים מיליונים רבים, מעלים בדרך־כלל
את חמתם של האיסטניסים, יפי־הנפש
ואנשי־התרבות למיניהם. האדם חולד לאיבוד
בין כותלי הקרטון, כך הם טוענים,
אין בזה שליחות רעיונית ואין משמעות
פילוסופית עמוקה. כך הם אומרים, ואין
ספק שהם צודקים.
אבל ההמונים, אלה שלמענם קיימת,
בכלל, תעשיית הסרטים, אוהבים זאת. הם
אהבו להתרגש ולהתפעל ממחזות־ראווה,
כשגריפית הציג להם לפני 60 שנה את
בהיוולד אומה (ויש אומרים שאילו נרש מו
הכנסות סרט זה בצורה מסודרת, ותוך
התחשבות בירידה בערך המטבע, היה
סרט זה עדיין הקופתי ביותר בכל הזמנים).

דוהרים, צמאים להתרגשות גם היום,
לכל סידרת אסונות הטבע והאדם,
שהם היום האופנה הגדולה בקולנוע האמריקאי.
נמל־התעופה ,1975 רעש אדמה
(עם אפקטים קוליים שמרעידים את הצופים
בכיסאות, כדי להגביר את השתתפותם
בחוויית) ,ובעיקר המיגדל הלוהט,
צוברים הכנסות המפריעות אפילו ללהיט
בטיח ומהולל כמו הסנדק, חלק ב׳ לגרוף
את שיעור הממון שנפל בידי החלק הראשון.
אחרון
בסידרה שהחלה בגריפית, נמש
שתיים
אוחזות גגיחיגום.

איר

מתכננים את המיבצע? ובכן, קודם־כל
צריך סיפור. במיקרה זה, חיפש אלן משחו
שיהיה קצת יותר מאונייה מתהפכת, מרשים
יותר וצבעוני יותר. את מבוקשו

פול ביומן קשור לעמוד
האדריכל תיננן ביטחון — המבצעים חיבלו בתוכנית
מצא בכמות קצת יותר מדי גדולה. כלומר,
לא בסיפור אחד, אלא בשניים. רב מכר
ב־שם גיהנוס הזכוכית, ושני בשם המיגדל.
חבעייח היתד, ששני הסיפורים נרכשו
על־ידי חברות־הסרטה׳ כל אחד על״ידי
חברה אחרת.
הלך אלן לבעלי־הזכויות, והחל משכנע
אותם: למח לכם לחזור על ניסיונות אומ ללים?
זיכרו איך ג׳ו לווין ופאראמונט
שברו את הראש עם ביוגרפיות מתחרות
של ג׳ין הארלו. ומה יצא כשג׳ין פונדה

מ>ואעו>ם בתורנות השבוי

השדירה
ה שנייה
(פאר, תל־אביב, אר־
י צות־הברית) — ניל סיימון הו*
חחומוריסטן של הייאוש העירוני האמריקאי. האיש חנובר
בצחנח של הכרך המודרני הסואן וגפסיכוזות של אזרחיו
הסחוטים, והופך אותם זהב קופתי טהור. הוא עושה זאת
במחזות המוצגים על הבמה המגיעים, בסופו של דבר,
בזה-אחר-זה א ל בד-חקולגוע.

מכאן שגם השבוי הוא מחזו! מצמ!ם, צתוספת כמה
סצינות, באוויר הפתוח, האמורות להוסיף ציביון קולנועי
יותר. זח לא־כל־כך משכנע, ובסופו של דבר׳ הסרט כולו
עומד על הדיאלוגים, חמבויימים בצורה שיגרתית לגמרי עליי*
מלוויו (אהבת החיים) פרנק, מה שאינו מוריד, כמובן,
מאומה משנינותו של סיימון, שכותב אותם. אומנם, אין
זח אלא חיטוט על פני השטח בגורלו של גבר בן : 48 מעבודתי
מפטרים אותו, שודדים פורצים לביתו, השכן שופך
עליו דלי מים, השכנות מקימות רעש, מיזוג־חאוויר מתקלקל׳
וחאשה יוצאת לעבודה שעה שהוא מפנק את משברו
הנפשי על ספת פסיכיאטר יקרן. הטרגדיה האמיתית מצי-

למון ובנקרופט: פסיכוזה של זהב
צה אומנם פח־ושם, אבל סיימון מעגל בסופו של דבר את
כל הפינות החדות, והתוצאה חלקלקה, ופחות מד* מחייבת.
נויצעד הקן גולות
גאטסבי הגדול (אלנבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — אילו
חולק פרס אוסקר על פירסום
ויחסי״ציבור, היה סרט זה מקבלו. שמו הלן לפניו. כל
מה שנותר, הוא לראותו.
ובכן — בהחלט יפה לעין. הצילומים מבהיקים, הצבעים
מותאמים בקפידה, המוקדים הרכים מטביעים הכל
בים של נוסטאלגיה מתקתקה ובלתי-מציאותית, כאילו מדובר
בעולס־אגדח. המכוניות משוחזרות בנאמנות, האופנה
נוצצת באלפי דגמיח, וגוני חלבן של התפאורה מסנוורים
את העיניים.
אך תפקידם של כל אלה — לעזור לעיבוד הקולנועי
של סיפור מאת סקוט פיצג׳רלד, הנחשב על-ידי מומחים
לסיפרות אמריקה כאחת המציבות המרשימות לשנות ה עשרים
שלח. ומה קרח ז האביזרים ישנם, אבל הסרט ריק
מתוכן. ראשית, בצורה מוזרה למדי, הבמאי הבריטי (למה
בריטי ז) ג׳ק קלייטון צילם את כל האביזרים חללו, ובעיקר
את הריקודים וחנשפים, בזוויות שהפכו את התקופה לגרוטסקה
מגוחכת. שנית, רוברט רדפורד, כגנגסטר מאוהב ב-
בת-טובים׳ הוא אולי יפה מאד ׳,אבל נעדר כל מיסתוריות
מעורפלת, שחיתה מרתקת בדמות המקורית של פיצג׳רלד.

פארו ורדפורד: גרוטסקה מגוחכת
ואילו מיה פארו, כדייזי ביוקנן, נושא אהבתו, נראית כגימנזיסטית
מבולבלת והמומה, המחפשת דרכה בין התפאורות
ורחוקה מן הדמות הרת-חאסון, המסוגלת להפיח
בגבר אהבה חזקה ממוות. ומכאן, שאהבתם היא אוסף
שתיקות דומעות ורגשניות.

וקלייר בלום ניסו להתחרות, לפני שנתיים,
בשתי גירסותי קול בית הבובות?
חורב; והרס. במקום זאת, מוטב לשתף
פעולה וכולם ייצאו נשכרים.
מאחר שהמשכנע היה אלן, ומאחוריו
עמד לו פוסיידון, הסכימו שתי זזברות־ענק
(וורנר ופוקס) לשתף פעולה, מיבצע
חסר־תקדים בהוליבוד. כל אחת נטלה
על עצמה מחצית התקציב, ואלן יצא לדרך.
הצעד הבא: כוכבים.
השידוך המכניס. כשמדברים היום
על כוכבי-קופה בהוליבוד, מוסכם על
כולם שיש רק ארבעה שמות בטוחים :
ניומן, רדפורד, מקווין ואיסטווד. שני
הראשונים, ביחד, אינם כבר חידוש אחרי
קיד וקאסידי והעוקץ. איסטווד הוא בעל
חברת סרטים משלו ודורש להיות שותף
בהפקה. ניומן ומקווין, לעומת זאת, הס
שני שמות ענקיים, ונוסף לכך הם גם
שותפים בחברה בשם אמנים ראשונים.
ושיתופם יחד, על בד הקולנוע, אינו יכול
להיות אלא נתון בדוק להצלחה.
כששני אלה כבר בכים, נמשך הגיוס
בקלות יחסית• כל אחד משתוקק לקפוץ
על רכבת שהיא כבר מצופה זהב. וויליאם
הולדן, פיי דאנאוויי, ריצ׳ארד צ׳רמברליין.
רוברט ואגנר ורוברט ווהן (בדמות של
סנטור, התואמת את שאיפותיו הפוליטיות)
.לצופים המבוגרים יותר: פרד
אסטר וג׳ניפר ג׳ונם, אלמנתו של מומחה*
ראווה (דויד או. סלזניק) ,הנשואה כיום
למיליונר שוחר אמנות וקולנוע בשם נור־טון
סיימון.
וכדי לגוון קצת את הגלריה של הפרצופים
המוכרים, שתי דוגמניות עם שאיפות
דרמטית: סוזן בלקלי וסוזן פלאנרי,
ושחקדכדורגל אמריקאי לשעבר, או. ג.
סימפסון, המקווה לקאריירה נוסח ג׳ים
בראון או פרד וויליאמסון. ואחר־כך, עוד
צבא של ניצבים מכל הגזעים, הצבעים
והפרופילים האפשריים, שייראו כהמון רבגוני.
מפכררן
ים פלדה וזכוכית. בשלב
הבא, קרא אלן לדגל לכל מי שעבד איתו
בצוות הטכני של הרפתקה בפוסיידון :
תפאורנים ׳ומנהלים אמנותיים, מלבישים
ואחראים לאפקטים, אנשי־פעלולים ועוזרי-
הפקה. כל הגדוד המאומן התייצב שוב
לעבודה• הכל התנהל כמיבצע צבאי. על
אחת מבימות־הצילומים בנו תפאורה בגודל
של חצי מגרש־כדורגל, שהתפרשה
על שלושה מיפלסים שונים, הבדלי־גובה
עד שמונה מטר, עם מיזרקות־מים, מאות
שולחנות, ערוגות של ציבעונים עמודי
קישוט, והיתה מוקפת כולה בחלוגות״
זכוכית ענקיים, שמבעדם נשקפו ...שיקו־פיות
-של נוף סן־פרנציסקו בלילה, מוקרן
על מסכים מיוחדים.
על במד, אחרת׳ בנו דגם מוקטן של
״הבניין הגבוה בעולם, מיגדל של פלדה,
בטון וזכוכית המתנא לגובה של 138
קומות ״.מאחר שבניין כזה לא קיים, שימש
המידגם בכל פעם שהיה צורך להראות
את המיבנה בשלמותו.
בחווה השייכת לאולפן, היה עסוק בינתיים
צוות אחר בהקמת חמש קומות שהיו
זהות בפרוטרוט לנתוני הבניין, צולל
כל החידושים והאביזרים החדשניים הכתובים
בתסריט. זאת, לצורך צילומים
קרובים יותר.
בבימות־צילום אחרות שיחזרו התפאורות
מראה פנימי של קומות -שלמות, של
מישרדים בוהקים, של מעליות משוכללות
וחדרי־מדרגות אינסופיים. המתפרות
ייצרו בקצב קדחתני תלבושות מכל הסו-

הקבלן: ויליאם הולדן
המחדלן האנושי — למען הכסף

הכבאי: סטיב מקווין
מכני האש — אדריכלי העתיד?

נים, משמלות־ערב ועד למדים של מכבי״
איש, מחליפות מהודרות ועד לפיג׳מות.
הכסף זרם כמים. לרשותו של אלן עמדו
14 מיליון דולר, וכל מה שרצה לא היה
לחסוך דווקא, אלא להיות נטוה שכל
סנט שחוק יופיע על המסו ויתרום לחודיה
הכללית.
המחדלטורים האנושיים. כמו
בהרפתקה בפוסיידון גם באן, היה אלן
חסיד האסונות הקורים באשמת האדם,
לא הטבע. בסרט הקודם התהפכה האונייה,
למרות שרב־החובל הזהיר את בעליה,
לפני התחלת המסע, כי סכנה כזו
קיימת, אבל איש־העסקים רודף הבצע
סירב להקשיב.
במיגדל הלוהט עשוי הסיפור להצית
כמה מדורות צורבות מתחת לישבני קב־לני־הבניין
בכל רחבי העולם, כולל יש ראל.
כי המדובר בחנוכת המיבנה הגבוה
ביותר בעולם, העולה באש באותו ערב
עצמו. מפני שהקבלן הראשי וגיסו, קבלן־
המישנה לעבודות חשמל, ניסו להרוויח
כסף משימוש בחומרים זולים בבנייה.
המחדל כולו עולה באש, ולזכותו של
אלן יש לציין שגם כמה מן הפוליטיקאים
שנתנו יד להקמת המיגדל (אם־כי הסרט
אינו אומר אם ידעו או לא מה עושה
ידידם הקבלן) ,משלמים לבסוף את חובם
לחברה.
ואם כבר מדברים בתסריט, הרי ל אסונות
מסוג זה יש מיבנה מיוחד
משלהם. כלומר, העלילה המרכזית׳ זו ש מדברת
על כך שאש אחזה בבניין ומכבי-
האש מנסים לכבותה, לא די בה כדי לרתק
קהל, בעיקר כשמדובר בקרוב לשלוש
שעות הקרנה. האמנות שבתסריט היא
לק-שט את הסיפור המרכזי בהמוני סיפורים
קצרים, בהרפתקות צדדיות מרתקות
העומדות בפני עצמן ויחד עם זאת מקדמות
את העלילה.
ואלן דאג שהתסריטאי שלו ;סטירלינג
סיליפאנט, גם הוא מניצולי פוסיידון),
יהיה דחוס בתקריות כאלה: ניומן הארכיטקט
מציל את ג׳ניפר ג׳ונם ושני ילדים

חמיגדר הבוער
138 קומות נול פלדה, בטון וזכוכית עוליס באש

הלכודות 35 עלית החיצונית: מתיוס ודנוואי
אימת מוות בשמלות ערב
בחדר־מדרגות מתמוטט, מקווין, מפקד-
הכבאים, קוטף מעלית חיצונית העומדת
ליפול ומוריד אותה בעדינות על הארץ,
רוברט ואגנר וסוזאן פלאגרי נלכדים ב־מישרד
בוער, הולדן (הקבלן) ,צ׳מברליין
(החתן המושחת) וסוזן בלקרי, בתו של
הראשון ורעייתו של השני, מתנצחים
ביניהם במשולש מוזר• וכן הלאה, וכן
הלאה, המון מתיחות קטנות בתוך המתי חה
הגדולה.
כין 57 תפאורות. התחילה ההסרטה.
כאן, כל החוכמה היתד, לעבוד מהר ככל
האפשר (יום־עבודה מתבטא בהון תוע פות,
כשצריך לשלם משכורות לכל המש תתפים)
,ולדאוג לתיכנון נכוו של העבו דה.
כי אחרי שתפאורה עולה באש, אי-
אפשר לחזור ולצלם בה.

הזייפן: פרד אפטר
השיטפון הסופי — האשליות פורחות
המולת הז ה 1^ 7

הבמאי המיועד לסרט היה ג׳ון גילרמין,
בעל־מיקצוע שאישיותו אינה ברורה די
הצורך, צרפתי חניך בריטניה שביים סר
טים
בכל פינות העולם, ועשה דברים
שונים ומשונים כמו ואלס הטוריאדורים
וגשר ומאגן, לו הועיד אלן את צילום
הקטעים הדרמטיים הרגילים. אולם כשמדובר
בפעילות, העדיף אלן לסמוך על
עצמו, ואת כל השריפות, ההתפוצצויות,
ההצלות ברגע האחרון והקפיצות האק־דובטיות,
הוא ביים כעצמו.
הוא דילג מבימת־צילומים אחת למיש״
נר״ בין 57 התפאורות השונות שהוקמו
לצורך ההסרטה (מתוכן נותרו רק שמונה
שלמות) ,והשלים כל מה שחסר במראות־פנים
של בנייני־ענק בסן־פרנציסקו. ארבעה
צוותים צילמו בעת־ובעונה־אחת. מל בד
אלן וגילדמין, הנציח צוות מיוחד את
כל צילומי האוויר. כולל הגשר האווירי
שבו מעבירים את הלכודים בקומה העל יונה
של המיגדל הבוער, בעזרת גלגלת-
חבלים, לבניין שכן, וצוות רביעי עסק
בכל התעלולים הטכניים (כמו צילום מיד־גם
שייראה כאמיתי.).

אדריכלי

העתיד :

מבכי־האש.

הצילומים הסתיימו. התפאורות נהרסו
ביעילות, הועלו באש, נשטפו במים׳ רום־קו
לחתיכות. כל אלפי המשתתפים עשו בדיוק
מה שנידרש מהם׳ כשמדי־יום הרעים
אלן ברמקולו את ההוראות המתאימות.
הכל נגמר? עוד לא. כאן החלה עבודת
העריכה• איך לשלב את המרכיבים השונים
בסיפור כך שהצופה יישאר תמיד

עם הלשון בחוץ, כמה לדעת מה יקרה
לגיבור אחד, שעה שעל המסך נקלעים
בינתיים האחרים לצרות.
חוץ מזה, העיתוי המדוייק שבו רואים
את הגיבור קופץ, ומייד מנתרת ממול
התהום הפעורה תחתיו. המוסיקה הנכנסת
בכל עוצמתה בדיוק כשנז׳שכים את השפתיים,
והקולות המתערבבים ברקע,
מחרישים את האוזניים ונשמעים כמו
הדי אסון של אמת.
זאת אמנות? לזה אפשר להתייחס ברצינות?
הרי זה קירקס. המישפטים הקצ רים
שבהם מנסים לחבוק את מהות העולם
ולעשות זאת בקיצור, כדי לפנות את ה מקום
לטרגדיה הממתינה בתור, הדמויות
האנושיות המנגנות כינור שני למיגדלים
פורחים באוויר, ואפילו המחדל שמסתיים
בהכרזה בומבסטית כאילו מכבי-האש הם
האדריכלים האמיתיים של העתיד, כל אלה
יספקו אולי את שוחרי-האמנות.
יחד עם זאת, כל מי שיודע מה זה
קולנוע, לא יוכל שלא להתפעל מגודל
המיבצע, מן הביצוע המדוייק והמקריק
שלו, ומן הכישרון הבלתי־רניל לשתף
את הצופים בהתרגשות המלאכותית הנוצרת
על הבד. ולכישרון זה יש רק אישור
אחד, הנמצא לא גכיתבי המבקרים׳ אלא
בקופות הכרטיסים. ואלה, מצביעות כולן
על המיגדל הלוהט כעל הרכוש הקולנועי
החם ביותר של השנה.

גוגה

הדוג מני ת תז כי ר מה ש הוא ישכח

מדזתנת

מה אתם יודעים, ירושלים כמרקחה.
גוגה; רג׳ואן מחתנח בן. מה, אתם לא
יודעים מי זו גוגה רג׳ואן? טוב, זה בטח
בגלל שאתם לא ירושלמים; אילו הייתם
ירושלמים, הייתם יודעים על בטוח.
מכל מקום, גוגה רג׳ואן היא אשתו של
,מורים רג׳יואן, שהוא אחד מהאחים
רג׳ואן שהם קבלנים גדולים ביחד, ושלכל
אחד מהם יש איזה עסק גדול מהצד.
אז למורים וגובה רגץ אן יש, חוץ מעיסקי
הקבלנות, גם מישרד־נסיעות ברחוב שלוט־ציון
המלכה, וילה משגעת ברחוב טשר־ניחובסקי,
ואיזה שתי מכוניות אמריקאיות
שמנקדות את העיניים לכל מי שנוסע
בסוסיתא.
חוץ מזה, גוגה הנ״ל, ששמה המלא הוא
גיאורה ,׳נחשבת כאחת הנשים היפות ביותר
בעיר. תמיד מטופחת, תמיד לבושה
היטב ותמיד עסוקה. עוד היא ידועה בעיר
בתור סנובית, שלא נדע.
מספרים עליה שפעם הלכה עם בתה
בת ה־ ,14 או רי ת, ברחוב יפו, כשממולם
באה העוזרת המשפחתית. אורית, כמובן
מאליו ׳,נעצרה ואמרה שלום לעוזרת. אבל
גוגה המשיכה ללכת מבלי להתעכב, כש היא
מתעלמת לחלוטין מהעוזרת הפרטית
שלה. כשהתרחקו מעט, צעקה על בתה
ואמרה לה שגברת אמיתית לעולם אינה
אומרת שלום ברחוב לעוזת־בית.
אותה גברת אמיתית שכחה, משום־מה,
שכשנישאה לבעלה, שמוצאו מעיראק,
היתד, היא עירומה ומחוסרת־כל, בתם של
הורים ממוצא פולני שהתחתנה עם בן ל-
מישפחה עשירה מאוד.
בקיצור, על הגוגה הזו רבים הסיפורים,
ומכיוון שבשימחה מישפחתית עסקינן,
בל ׳נרחיב את הדיבור. אז כמו שאמרתי
קודם, גוגה ומורים רג׳ואן מחתנים.
דני בן ה־ ,22 העובד אצל אביו כמנהל-
עבודה, עומד לשאת לאשר, מושבניקית
צעירה ובלתי ידועה (עדיין) ,אחרי שקו-
דם־לכן היתה לו במשך שנתיים ימים חברה
קבועה בשם ולילי.
אומרים שגעה מרוצה מאוד מהשידוך,
וכי היא שמה לה למטרה בחיים להפוך
את המושבניקית לגברת אמיתית, שכן
לה, כידוע, יש מונופול על השטח הזה.
קופידון משתולל בעיר תהרגו אותי, אבל אני דווקא כן מבינה
מה בער לו כל-כך להתחתן בפעם השנייה,

לדני גרנות.

יהודה מוזס ועינת רז
תענוגות של בנאדם דתי

נכון, רק לפני חצי שנה הוא התגרש
מאשתו טובח, בתו של בעל מועדון
כליף, חיים לוי, אחרי שהיה נשוי לה
איזה שלוש וחצי שינים ברוטו והנה, איך
שהבן־אדם יוצא לו ככה לנשום קצת
אוויר צח של חופש במסיבות, מה עושה
לו ידידינו הכל־יכול קופידון? קולע לו
חץ, בול ישר בתוך הלב.
ומעשה שהיה כך היה. עורך התוכניות
המוסיקליות ומיצעד־הפזמונים הלועזי של
שידורי ישראל, כני דודקכיץ /ערך יום
אחד מסיבה בביתו לכבוד ידידיו הרבים.
בין השאר הזמין גם את הזמר דני גרנות,
ועוד צעירה חמודה בשם תירצה

קליינמן.

תירצה, שהיתר, בזמנו אחת ממזכירותיז
של דובר רשות השידור ארי אכנר, התבקשה
יום אחד, בתוקף תפקידה, לתור
את הארץ לאורכה ולרוחבה בחברת צוות
של הטלויזיד, הבריטי ת בי.בי.סי ,.במטרה

למצוא צעירה ישראלית שתייצג את יש ראל
בסרט על נערות העולם, שאותו צילם
הצוות.
תירצה והצוות חיפשו וחיפשו, חיפשו
וחיפשו — ולא מצאו. אבל פתאום, כמו
בסיפורים, פקחו כתבי ד,בי.בי.סי. את העיניים,
וראו כי ימה שהם מחפשים כל בך
רחוק ׳נמצא, בעצם, קרוב מאד, ממש
מתחת לאפם, והטילו על תירצה לגלם את
דמותה של הנערה הישראלית.
לא שזה עשה אותה, חם־וחלילה, יותר

יש לי הרגשה משונה שהשם שמואל מוזם עומד לתפוש
מקום של קבע על גבי המדור שלי. ואם אני אומרת שיש לי
הרגשה, אז אני יודעת על מה אני מדברת.
רק לפני שבוע סופר לכם במדור דרכי אדם (המולס הזה
)1956 כי שמואל מוזם, בעל מיפעלי־אופנה מאנגליה, השתכן
בהילטון בתקופה של שבוע־האופנה הישראלי, והצליח לצבור
חשבון בסד 4000 דולאר שאפילו מנהלי המלון היקר מאוד, שהתענוג
של קפה־וסנדוויץ׳ עולה בו בסביבות 20 לירות, נדהמו
מגודלו.
עוד סופר לכם כי מהם הנ״ל ריכז סביבו את מיטב חתיכות
האופנה שהסתובבו בהילטון, בתוקף תפקידן כדוגמניות, וערך
לכבודן מסיבות קולניות עד לשעות הקטנות של הלילה.
מה אגיד לכם, אלו לא היו סתם מסיבות. אלו היו מסיבות
שכמותן לא ידעו הדוגמניות הללו מימיהן. עם שמפנייה וקא-
וויאר, ומכשיר פסיכדלי מיוחד שמחליף צבעים לקצב המוסיקה
הסטריאופונית שבקעה מצעצוע משוכלל שהיה מורכב בסוויטה
של האדון מהם.
ונא לא לשכוח, מהם הוא בנאדם דתי וירא־שמיים, המק פיד
על מיצוות קלה כחמורה. בקיצור, בין כל הדוגמניות האלו
היתד, גם עלמה צעירה, דוגמנית מתחילה בשם עי נ ת רז מה
בדיוק התפתח בין שמואל מהם לבין הקטנה אני. לא בדיוק
יודעת. כל מה שאני יכולה לספר לכם הוא כי עינת היפהפייה
אמורה היתד, לנסוע עם מהם ללונדון, על חשבונו, בתקן של
מזכירה.
כד, לפחות, טען מוזס באוזני כל מי שטרח לשאול אוחו
מה פתאום הוא לוקח דוגמנית ישראלית ללונדון. מה יש, חסר
שם דוגמניות?
עד כמה שאני יודעת, לא כל אחת יכולה להיות מזכירה
בבירה הבריטית. צריך רישיוו־עבודה. בקיצור, צריך שתהיה
סיבה טובה מאוד בשביל לייבא מזכירה מחו״ל לבירה הבריטית,
הסובלת מאינפלצייה חמורה במזכירות. ונא לא לשכוח, צריך
גם לדעת אנגלית.
אז אם מהם החליט למרות כל זאת לקחת את הגברת הצעירה
ללונדון בתור מזכירה שלו, ודאי תסכימו איתי שבטח יש לו
סיבה מצויינת.
לדעתי, בעצם, יש לו סיבה כזו. פשוט, תסתכלו בתמונה
ותחליטו בעצמכם.

חשובה בעיני עצמה, בכלל לא. אבל תירצה
החליטה לעזוב את ירושלים לטובת
תל-אביב, ועברה לעיר הגדולה. וכאמור,
כמו שהיא התחילה נושמת אוויר-מסיבות,
וכמו שדני גרנות התחיל נושם אוויר של
חופש, פגש בהם קופידון והם התאהבו
ממבט ראשון.
וכך ניהלו להם השיניים רומן סוער ו
המלבישה
שד שו

אתי קנ ר נחשבה מאדומתמיד כאחת
הדיילות היותר-יפות בחברת-התעופה הלאומית
שלנו. ארבע שנים רצופות שיר תה
את נוסעי אל־על בנאמנות ונחשבה!
דיילת מעולה.
לפני כשלושה חודשים חזרה אתי אר־1
צה, ומאז הפכה אחת המנויות בבריכת-
השחייה גורדו! בתל־אביב. אתי, שתדעו ן
לכם, היא אוהבת־שמש ידועה, ובמשך כל^
השנה, היא שזופה מכף־רגל ועד ראש.
מאחר שבעולם הסרטים היתה לה,
כאמור, כבר דריסת־רגל, הרי בזמן שמנחם !
גולן חיפש מלבישה לסירטו, יהלומיס, ,
הציעה אתי מייד את שירותיה.
על בימת־הצילומים פגשה בשחקן יו״1
כרט שי כשראה אותה שו נדלקו עיניו|,
והוא החל מחזר אחריה בלהט לעיני כל
אנשי הצוות, למרות נוכחותה של אש-ן
תו׳ מ יי יוד, במקום.

אודיסיאה בשמיים
אופנה חדשה באה לארץ. האנשים מתחתנים עם הנשים
שלהם.
לא, אל תסתכלו עלי ככה. אני מתכוונת לזה.
לפני שבועיים סיפרתי לכם על איל-ההון אגנו* תומר,
שמהון להון התחתן עם אשתו של עצמו בפעם השלישית, אחרי
שני גיטין.
עכשיו יש לי עוד סיפור כזה נוגע-ללב. במרכזו עומד
קפטן של אל-על, שמואל שמיר.
בין שמיר ואשת־החברה שופעת־החיים, יונה לחוכיץ,
פרח במשך זמן רב רומאן. הוא היה נשוי, היא היתד נשואה.
כמה זמן זה יכול להימשך?
הסוף היה שיונה התגרשה. היא המתינה לגירושיו של הקפטן
שלה. ובינתיים בנתה בעזרתו וילה יפה בהרצליה-פיתוח, שעלתה
איזה חצי מיילון לירות. חיכתה, חיכתה, ולבסוף זה גם קרה.
גם שמיר התגרש, והשניים היו יכולים סוף־סוף ליפול איש

בזרועות רעותו, ולחיות בעושר ובאושר מכאן ועד עולם.
ואז התרחש משהו. ייונה הסתכלה בשמואל, שמואל הסתכל
ביונה, ולפתע עלה על דעת שניהם שזה בעצם לא זה. הרומאן
היה טוב ויפה כל עוד היו שניהם נשואים. אבל להתחתן —
איכשהו זה לא בא להם.
יונה מצאה לה רומאן חדש עם אייש־עסקים נודע, בן מיש־פחה
ותייקה מיפו. ושמיר חיפש לו אהבות חדשות בשמיים.
במשך כמה זמן הופיע במקומות־הבילוייים בחברת הדיילת לאה
כן״נפתלי אבל נראה שגם זה לא היה זה.
אז עכשיו יש לי ידיעה משמחת. אודיסיאוס חזר הביתה,
לפנילופה שלו. שמיר גילה שמכל הנשים שהכיר ,׳אשתו היא
הכי נחמדה והכי מתאימה לו. לפני כמה ימים הוא נשא אותה
שוב לאשה.
אומרים שנישואין כאלה יש להם הסיכוי הכי גדול להחזיק
מעמד. אז אני מאחלת להם את זה.

צמוד במשך כחצי שנה רצופה, כשהם
כמעט שאיינם נפרדים. בשבוע שעבר הח ליטו
להביא את יחסיהם לאישורה של
הרבנות י הראשית, ונישאו בקיבוץ כפר-
בלום, שם מתגוררת מישפחת הכלה.
אומרים שמי שלא ראה את השניים
האלה ביום נישואיהם, לא ראה זוג מאושר
מימיו.
אני לא יודעת אם מרי יור עזבה את
הארץ לפני ימים אחדים בגלל אתי, אך
מאז שעזבה נתונה אחי במיתקפה חזיתית
של רוברט שו, ויש אומרים כי היא
דווקא נכנעת לשחקן בשימחה רבה.

הספורט אצלו במיסעדה יש רבות כמוה, ובכל
זאת הוא בחר דווקא בה. הי א מתקרבת
לגיל השלושים ובעלת מיקצוע חופשי,
ואינה עסוקה בטרדות של בעל וילדים.
לכן, פרט לשעות־העבודה יש לה פנאי
למכביר. הוא, כאמור, בעל־ימיסעדה
עסוק מאד ובעל-מישפחה עסוק עוד יותר,
ובכל זאת הוא מוצא זמן לאחרונה
לבלות בחברתה מה שיותר.
בעיקר אהובים עליהם ענפי הספורט
השונים. וכך, מדי-פעם אפשר לראותם
בצוותא מבקרים במישחק זה אד אחר.
לאחרונה, למשל, ניראו במישחק שנערך
בין נבחרת המיקצוענים, הסאברס בכדורסל,
לבין נבחרת ישראל.
אם אשתו תדע שבעלה חובב־הספורט
מתעניין בספורט לא בחברתם המקובלת
של גברים, היא לא־כל-כך תאהב את זה.
זה בטוח. ולכן משתדלים ידידיו של הבעל
לא להזכיר את יחסיו עם בעלת ה־מיקצוע
החופשי ולשמור אותם ב&ודי־סודות,
ומתנהגים כאילו זה הדבר הנורמאלי
ביותר בעולם לראות את השניים
האלה ביחד בכל מיני מקומות ציבוריים.
מה שהורג אותי באופן אישי זה שגם
השניים האלו מתנהגים בזמן האחרון
כאילו העובדה שהם ביחד הוא הדבר הנורמלי
ביותר בעולם, ולכן הם מרשים
לעצמם, אם תרשו לי לומר, קצת להגזים.

ו שבו
בני ם
לג בו ל ם

היא נראית כאילוחזרה זה־עתה מחדל,
לבושה בבגדים אופנתיים תוצרת־חוץ,
נעולה סגפי־עור אמיתיים וכל
כולה נראית יוצא־מן־הכלל.
מירית שבדאור שוב בארץ, וגם
הפעם לבד, בלי הבעל שלה צכיק׳ה
פילו• אלא שהפעם, בניגוד לפעמים
הקודמות, מצטרף אליה צביקה או־טרטו,
רק תנו לו לסיים את הקלטת התקליטון
הראשון שלו באנגלית העומד, לצאת
לאור בקרוב.
בכלל, מי שחשב שמשהו במשפחת
פיק לא־כל-כך בסדר בגלל הנסיעות
המוזרות הלוך־וחזור של מידית מפה
לחדל !וחזרה, טעה טעות מרה.
האמת היא שהשניים האלה הם פשוט
אנשים שחח מאשר להיות בעל ואשד.
ביחד יש להם המון דברים לחוד. צביקה
הוא איש יוצר, ויש לו חוזה לחתום, ו־תקליט
להקליט ובכלל — הדבר החשוב
לו ביותר בחיים כעת הוא להצליח. עד-
כדי־כך להצליח, שיוכל לחיות כל הזמן
בארץ ולנסוע חודשיים בשנה לעבוד ב־חדל,
כמו טופול למשל. מה יש, אסור?
מידית, לעומת זאת, היא, כמו שכולם

יודעים, עיתונאית כישרונית, וחח מזה
היא עומדת לסיים את כתיבת סיפרה הראשון,
שיהיה רומן על שנות השישים
העליזות בתל־אביב, ויעסוק באלה שנולדו
יחד עם המדינה. את הספר, שאותו כתבה
פעמיים עד שהיתר. בטוחה בנוסח הסופי,
יוציא לאור העיתונאי אלי לנדאו.
חוץ מזה, נא לא לשכוח שצביקה פיק
עדיין חייב את שירותו למדינה. הוא,
כזכור, לא שירת בצבא מסיבות אישיות,
וכעת הוא נקרא אל הדגל. יש לשער
שינעים זמירות באוזני חיילי צה״ל במשך
מחצית שנת שירותו, חינם־אין־כם ף. קשה
לי להאמין שיעשו מאחד ציפלון כמוהו
חייל קרבי, פרופיל או לא פרופיל.
למירית עוד מחכה בירור תביעה שהגיש
נגדה בזמנו איש יחסי־הציבור שיש
קולר, שטען כי הפרה הסכם עימו בעניין
כתיבת תסריט, כמו שכפר סיפרתי לכם
פעם. בפעם הקודמת הצליחה מידית לעזוב
את הארץ כשעתיים לפני שהגיע למישטרת
הגבולות צו־עיכוב-יציאה שהגיש נגדה
שיש. נראה איך היא תצא מזה הפעם.
מכל מקום, יש להניח כי מהארץ לא
תצא בקרוב, שכן הפעם, כאמור, שבים
אלינו השניים׳ לתקופה ארוכה יחסית,
ואולי אפילו יצליחו להגשים את חלומם
ולבנות בית בישראל, עם ילדים וכלב,
הכל כמו כל זוג מצוי מן השורה.

מי שראה אותם במסיבה שערך הצייר
שאולי נמרי ביום השישי האחרון, בדירתו
ישבתל־אביב, יכול היה רק לצחוק
לשמועות שנפוצו לאחרונה על הזוג הזה.
הזוג הזה, כאמור, קרובי־מישפחה קרו בים
מאד של בעל־המסיבה, יוני נמרי
ואשתו הזמרת רותי נכון, התנהגו, לדב־

אם תרצו. אין זו אגדה
בחיים, אבל בחיים לא הייתם מאמינים עליה, שרק לפני כארבעה חודשים ילדה
את בנה הבכור דן. כזאת יפהפייה, עם גוף חטוב ומשגע, שנראית יותר כמו גימנזים־
טית שובבה מאשר כמו אמא. ובכל זאת, פינצ׳י מור, שהיא אחת הנשים היפות
ביותר שאני מכירה, היא אמא אמיתית. כזו אחת שמכבסת, ומבשלת, ודואגת לתינוק
שלה כמו כל אמא אחרת.
פינצ׳י הכירה את בעלה, שהוא חתיך לא קטן בזכות עצמו, בעת שעבדה כדיילת
באל־ על. הבעל, עמי מור (לשעבר זיסמן) ,הוא דייל בכיר בחברה והיה אחד
הרווקים היותר מבוקשים בארץ, עד שהכיר את פינצ׳י, כמובן.
לי, לצערי, לא יצא להכיר את עמי לפני שהתחתן, מה לעשות. אבל מי שכן
הכיר אותו מספר לי, שהבחור היה חסר־מנוחה ומחסידי הבילויים הגדולים ביותר
שהיו לעיר הזו מעולם. אבל מאז החתונה — לא להאמין ממש. השובב התביית,
ומה שהוא אומר על האשה שלו ואיך שהוא מתייחם אל האשה שלו, זה משהו נדיר באמת.
קודם כל הוא אומר שהיא נהדרת, ומשגעת, ושמגיע לה הכל. וכשהוא אומר הכל,
הוא מתכוון למתנות המשגעות שהיא מקבלת ממנו בכל פעם שהוא חוזר מטיסה, כמו
למשל זוג מגפיים שאת שוויים לא זה המקום לנקוב, יאו מעיל־פרווה ארוך שכמוהו
כחלומה של כל אשה. וזה עוד לא הכל. חוץ מזה, עמי בטוח שגם אילו היה נולד
עשרים פעם והיה חי עשרים תקופות־חיים, לא היה מוצא משהו נדיר כמו הפינצ׳י שלו.
אז תגידו את האמת ותסתכלו לי בעיניים. אתם מכירים עוד בעל, חוץ מעמי,
שמתנהג עם אשתו ואם־ילדו, או מדבר עליה כמו מחזר נלהב בשלבים הראשוניים
של החיזור? אני לא!
אבל כמו שאמרתי לכם כבר קודם, זה עוד לא הכל. המתנה בהא־הידיעד. שנותן

עמי ופינצ׳י מור
זוג מתוך האגדה
עתה עמי לאשתו היפהפייה היא לא פחות ולא יותר מאשר חופשה במרטיניק, שבאיים
האנטיליים. ועם היד על הלב, אני רוצה לשמוע: כמה מכם היו כבר במרטיניקז
את הילד הם ישאירו אצל הסבתא, ופינצ׳י תמריא קודם־לכן לפרים לערוך שם
קניות. אחר־כך היא תגיע לניו־יורק, שם יצטרף אליה עמי, ומניו־יורק הם יסעו אל השמש.
מה להגיד לכם, אלמלא הייתי מכירה את השניים האלה באופן אישי, הייתי
מתייחסת אל הסיפור שלהם כמו אל אגדה.

0(11111
בגדר שמועות, אליבא.דיוני ורותי. האמת
היא שתתי סיימה את החוזה שלה כמו
כל אמן רגיל, וישבה ארצה כתום החוזה.
אלא שלה־עצמה נמאס לבלות את זמנה
בבתי־מלון ובמטוסים, והיא רוצה קצת
שקט של בית ולהיות עם יוני שלה.
אז מהיום והלאה לא רק שיהיה לנו

יוני נמרי ורומי נכון
זוג או פרס
רי עדי־ראייה, בדיוק כמו זוג ביחדהדבש.
ומה פלא, הם באמת בידח־דבש, הצמד.
שכן הם מתראים רק אחת לכמה חודשים,
בכל פעם שהגברת הזמרת נבון־נמרי חוזרת
ממסע־הופעות בחו״ל.
אבל הפעם, בלי צחוק, היא חזרה לצמיתות.
וכל השמועות על כך שיוני היתנה
איתה תנאים כאילו אם לא תבטל את
החוזה בדרום־אפריקה ולא תשוב מייד ארצה
הוא יבטל את נישואיהם, הן כמובן

הכבוד לחזות בפניה היפים של רותי על
מסך הטלוויזיה, בתוכנית־הילדים ראש־כרוב
אלא גם נוכל לחזות בה ממש
מקרוב: במסיבות, בבתי־הקפה, ובהופעות
חיות. כי רותי, שהיא בחורה תוססת,
ואוהבודחיים, היא לא מאלו שמסתגרות,
בינתיים מתגורר הזוג המלבב הזה בדי רה
שכורה יאך בקרוב־בקרוב, כך הם מבטיחים
לנו, יעברו סוף־סוף לבית משלהם,
זזה יהיה הפעם הבית האמיתי.

ברברה
כל־כך משעמם בעיר הזאת בזמן האחרון,
שהדבר הבימעט־יחידי שמה שמציל
אותנו מהשיעמום הוא הסרט יהלומים, שמכניס
קצת אקשן לחיים.
כי בסרט הזה, כמו בכל סרט אחר שבו
משתתפים כוכבים בינלאומיים, קורים כל
הזמן דברים• חיזורים, מריבות, ארוחות״
ערב, פרמיירות — הכל.
בתחילה היתד, הצגה הגיגית של הסרט
חטיפת פלהאס 1־2־ ,3בנוכחות כל כוכבי
הסרט ׳ובראשם רוכרט שו, המשחק שם
את אחד התפקידים הראשיים. וכך, בשבת
האחרונה התקיימה הצגת־גאלה חגיגית
של הסרט החדש אנג׳לה שבו מככבת
כרכרה סי־גאל, כשהיא בהריון מתקדם
ובעירום.
כמובטח, נכחו בערב החגיגי כל כוכבי
הסרט יהלומים: ריצ׳ארד ראונדטרי
(שאפס) ,רוכרט שו, שלי וינטרס,
הבמאי מנחם גולן ואשתו רחל, כולם
— פרט לכוכבת הסרט עצמה, שכולם
בעצם ציפו לה.
חרושת השמועות החלה פועלת. ברברה
סי־גאל רבה עם שאפט? לא. ברברה סי־גאל
רבה עם 1מנחם גולן? גם כן לא.
ברברה סי־גאל רבה עם שלי וינטרסו
זה נשמע לא־נורמאלי, אבל תאמינו לי,
גם זה לא. האמת הלא־נעימה היא שבד־ברה
סי־גאל פשוט חולה, וחולה כהוגן.
לפני כשבוע חטף פרי, הבן המשגע שלה,
אדמדמת והאמא שלו ככל אמא מסורה,
טיפלה בו למרות עבודתה הקשה, ביחד
עם האומנת שלו שגם שמה כרכרה. לא

כרכרה סי־גאל
מאדמדמת לצהבת
עבר אלא יום אחד, ויעל פניה של ברברה
הופיעו סימנים אדומים, שהעידו כי היא
נדבקה מבנה.
הוזעק אליה רופא, זזה קבע כי היא
אכן חולה באדמדמת, וציווה עליה מנוחה
מוחלטת. מנחם גולן, הדואג לברברה כמו
אב לבתו, החליט להעביר את הצילומים
לתל־אביב. ברברה נשארה במלון דיפלומט
בירושלים, אך במקום שתחלים,
הסתבך המצב וברברה חלתה בצהבת. גם
מחלה זו הסתבכה אצלה, והיה חשש כי
תחלה בדלקת־ריאות. אך ברגע האחרון
ממש גילתה סימני התאוששות, וכעת היא
מחלימה והולכת.
האיש הראשון ששמע על מחלתה היה
החבר החדש שלה הבמאי־תסריטאי האס ־
פטון פנ׳שייר, איתו מקיימת ברברה
קישר טלפוני הדוק. אז בבקשה להפסיק
עם השמועות, ולאחל לבחורה המקסימה
הזו זלבנה המקסים עוד יותר רפואה
שלמה.

א*ר מכר ד״ר משה קרו דאמגו את
התצלומים ש ד בתו בכסף מזומן
! 0מה חושב ה נרי קי*
סינג׳ר באמת על מילחמת

ישראל־ערב? הדבר נתגלה ב־הערת־אגב
שלו, המוזכרת בספרו
החדש של וידיאם ספיר,
מי שהיה יועצו של הנשיא
ריצ׳ארד ניכסץ. באחת השיחות
הזכיר קיסינג׳ר את
המילחמה בינו לבין שר־החוץ
(דאז) ויליאם רוג׳רס, ואמר :
״המילחמה ביני ובין רוג׳רס
היא כמו המילחמה בין הערבים
והישראלים. אני אנצח בכל
הקרבות, והוא ינצח במילחמה.
הוא צריך לנצח אותי רק פעם
אחת.״
לאנשים הנכונים
777
ברנדי בינלאומי
כרמל מזרחי

חי קג׳ ואע גו ן לעיון
וזנ רון יעקב

׳ 0סיפורים נוספים על חייו
ופילוסופייתו של ד״ר משה
קרוי, נביא האגואיזם שהיגר
בשבוע שעבר מהארץ, סיפר
אחד ממכריו. מסתבר שהזוג
קרוי החליט ששום תועלת לא
תצמח לו מכך שאמו של קרוי
תראה את נכדתה, ועל כן מנעו
את ביקורי הסבתא בביתם —
אחרי שהרחיקו אותה מהבית
כמעמסה בלתי־כדאית. כאשר
ביקשה הסבתא תמונות של
׳נכדתה, נענתה בחיוב. אבל
ההורים גבו מהזקנה את מחירם
המלא של התצלומים. אגב, אמו
של קרוי היא מחנכת.
0 1הצעות מקוריות למה להתחפש
בפורים, היו השבוע
לבדרן דודו טופז עבור כמה
אישי־ציבור בולטים במדינה.
לראש־הממשלה יצחק !רבין
הציע דודו להתחפש לנכסי
קיפיגנ׳ר, כדי שיוכל סוף-
סוף להסתכל על הנרי מלמעלה.
לראש־הממשלה־לשעבר, גול״
דה.מאיר הציע דודו להתחפש
לפנינה רוזנבלום, כי זה
לבטח יעזור לה במגעיה עם
חוסיין. לשר-האוצר יהושע
רכינוגיץ הציע להתחפש ל-
דייל אל־על כדי שיוכל סוף-
סוף לבקש הידוק־חגורה מבלי
שאיש יכעס עליו. לראש-
הליכוד מנחם פגין הציע דודו
להתחפש לאצבע בפסוקו של
.יום, ועל־ידי כך להגיע למצב
בו יופיע בטלוויזיה יותר פעמים
מיצחק רבץ.
׳ 0חבר הכנסת המפ״מי
אליעזר רונן, הנחשב כאחד
הנאים שבחברי־הכנסת והידוע
בלבושו האלגנטי, נראה לאחרונה
כשהוא מסופר ככוב־קולנוע
צרפתי, ואת סנטרו
מעטר זקנקן. התסרוקת, ההולמת
את הח״כ, גררה אחריה
תגובה של מחמאות. הגדילה
להחמיא דינה גורן, מזכירת
המערך מסיעת רפ״י, שניגשה
אל הח״כ בשעה שישב במיזנון־
הכנסת בחברת אשתו נעמי,
ולחשה באוזנו :״כמה שאתה
חתיך !״
0 1מזכירות סיעות הכנסת
הביעו לאחרונה התמרמרות רבה
בפני ראשי סיעותיהם. הן טענו
כי מאחר שהן נמצאות בדרג
הנמוך ביותר בסולם ההירארכיה,
מאחרים מלצרי מיזנון-
הכנסת לקבל את הזמנותיהן,
ומעכבים אותן זמן רב. המזכירות,
ובראשן גאולה אליהו,
מזכירת מוקד, גאולה לוי,
מזכירת ר״צ ואריאלה נזרי,
מזכירת הליכוד, החליטו להח רים
את המיזנון ונמנעו מלהיכנס
אליו. ראשי הסיעות נזעקו
לעזרת מזכירותיהם, שוחחו עם
מנהל־המיזנון, ועתה זוכות המזכירות
לאותו יחס שלו זוכים
חברי־הכנסת והשרים.
0הרבי המרקד שלמה
קרל יכד אינו סומך על התלהבותו
של הקהל הפשוט, נוהג

לקחת עימו להופעותיו כ־50
מחסידיו, ובהם ישני כושים,
כולם חבושי־כיפות, כדי שיישבו
בקהל וילוו את שירתו במחי-
אות־כפיים קצובות ובשירה.
ערב־פורים הופיע הרבי בפני
סטודנטים מאוניברסיטת בר־אילן.
כשהגיע בחברת 50 החסידים
לאולם שבו נערכה ההופעה,
התברר כי האולם מלא
מפה־לפה, וכי מטעמי־ביטחון
הוחלט להשאיר את המעברים
פנויים. לכן לא הורשו החסידים
להיכנס לאולם. הרבי התרגז,
ואיים כי יבטל את הופעתו אם
לא יורשו חסידיו להיות נוכחים
באולם. רק לאחר שהוסברו לו
המניעים הביטחוניים נרגע, והסכים
לקיים את ההופעה. החסידים
לא טמנו ידם בצלחת,
התלבשו על אחד מחדרי האוניברסיטה
וערכו בו הופעה
מאולתרת.
0 1הבדיחות המקאבריות,
שהיו פופולריות לפני כעשר
שנים, בנוסח :״מי שיוצא אחרון
מנמל־התעופה לוד, שלא
ישכח לכבות את האור !״
חוזרות לאופנה. לאחרונה נשמע
חבר מועצת עיריית תל-אביב,
נחום רז, מספר את הבדיחה
הבאה :״אחד שבא לארץ הוא
עולה. מי שעוזב את הארץ הוא
יורד. ואילו מי שנשאר בארץ,
הוא אסיר־ציון.״
01 איך אפשר להפוך את
תחנת־השידור הצבאית גלי
צה״ל לשירות־פירסומת בשידור,
הוכיח הקריין־הצווחן א לי
ישראלי שחזר לא מכבר
מדרום־אפריקה, אחרי שניסה
׳להשתקע במדינה זו בחברת
אשתו ובתו. ישראלי, שהגיש
תוכנית של מוסיקה לריקודים
במוצאי־פורים, קיבל בעת הגשת
התוכנית אוכל סיני, שהוזמן
דרך הטלפון ממיסעדה המספקת
אוכל כזה, שנפתחה לא־מכבר.

ציפי שביט

ישראלי ציין את שם המיסעדה
כחמש פעמים, במשך התוכנית,
כשהוא אינו שוכח לציין גם
את שם בעליה.
0בהצעת־נישואין מהכד
כבת ההוליבודית שלי וינטרס
זכה השחקן הישראלי יוסי
שילוח, המשחק מולה בסירטו
של מנחם גולן, יהלומים.
יוסי סיפר לווינטרס כי הוא
מעריץ נלהב שלה, מאז ראה
אותה בסרט מקום בשמש, בו
כיכבה לצידם של מונטגומרי
קריפט המנוח ואליזכט
טיילור. וינטרס קפצה ואמרה:
״אני רוצה להתחתן אתך! אני
אקח אותך איתי להוליבוד!
ואנחנו נבוא ביחד, וכשהשחקן
המצרי עומר שריף ייעלם
מעולם־הסרטים, אתה תירש את
מקומו!״ יוסי הנדהם לא ידע
כיצד להגיב על ההצעה הספונטנית,
מודגם שהוא ביחסי־ידידות
הדוקים עם סוכנת
השחקנים, לכיאה חץ. הצילה
אותו מהמצב המביך שלי דני
טרם עצמה, שסיפרה בחיוך כי
גבר נוסף שאמר לה שהוא
מעריץ אותה, אחרי שראה את
מקום בשמש, היה השחקן האיטלקי
ויטהריו גסמן. כשבוע
ימים לאחר שאמר לה מישפט
זה נישאו השניים, ונישואיהם
לוו, כזכור, בגל שערוריות
שהעסיק את טורי־הרכילות כל
משך הנישואין, והגירושין שבאו
לאחריהם.
! 0אגב, שלי וינטרס קיבלה
מרעיית נעויא־המדינה, נינה
קציר, במתנה את סיפרה
עברית עם חיוך, שהוא ספר
לימוד השפה העברית. בעמוד
הראשון של הספר כתבה הגברת
קציר הקדשה חמה לשלי זיג-
טרם, ציינה כי היא מעריצה
שלה מאדומתמיד, ואף עיטרה
את ההקדשה באיור מעשה־ידיה.

והבדרן אבי בהט היו
אורחים במסיבת־פורים
מאוחרת, שהתקיימה בביתו של הצייר שאולי נמרי.
נמרי שלח הזמנות אישיות לאורחיו, וגבה מהם סך
של 50 לירות דמי־השתתפות. מסמר־המסיבה היה
טכס־הגרלה של אחת מתמונותיו. את הטכס ניהלו
ציפי ואבי, שטענו כי הס ״מומחים בכל הנוגע
למיספריס,״ התווכחו על מיספר המיספריס שצברו.

0בחורה נאה, עם תיק
בידה, ניגשה לשומר בפתח
חצרו של שר־ד,ביטחון לשעבר
ח״כ משח דיין. היא ביקשה
ממנו שיאפשר לה להיכנס
לתוך הבית, כדי לדבר עם
אשת הח״ב, רחל. השומר
סירב. הבחורה התעקשה. היא
הציגה בפני השומר תעודת־זהות,
סיפרה לו כי היא סטודנטית
לרפואה שנה רביעית
באוניברסיטת תל־אביב, מתפרנסת
מהדגמת המוצר החדש,
תרסיס אל־שמן המייועד לחולי־לב
ולאנשים המבקשים להוריד
ממישקלם. השומר השתכנע,
התקשר בטלפון הפנימי עם
אשת הח״כ, סיפר לה על
הסטודנטית. רחל הסכימה לקבל
את המדגימה. ,גילתה לה כי
היא מעוניינת שבעלה יוריד
חמישה קילוגרם ממישקלו, ביקשה
שתשאיר לה בקבוק לניסיון.
! 0מיקרה עצוב אירע בעת
הכנת תוכנית הרדיו גבר ואשת.
עורכת התוכנית אוני
פולק קיבלה מיכתב מאשה
גרושה, אם לילדה בת ,13ש הציגה
את עצמה כמועמדת לאחת
מהתוכניות הבאות. כשהתקשרה
אתי פולק עם האשה,
נתקלה לתדהמתה בחומת התנגדות,
והאשה אף טענה כי
מעולם לא שלחה מיכתב־בקשה
להשתתף בתוכנית. אתי הנבוכה
התנצלה, הציעה לאשה
לברר אצל ידידיה מי מהם מתח
אותה. בעבור מיספר ימים ציל-
צלה האשד, אל אתי וסיפרה לה
כי ילדתה בת השלושה־עשרה
שלחה את המיכתב. אתי ביקשה
לדבר עם הילדה ושאלה
אותה מדוע שלחה את דד
מיכתב בשמה של אמה .״רציתי
שאמא תתחתן, ולא תהיה כל־כך
עצובה.״ היתד, התשובה.
׳ 0אבל במישפחת דן
שילון. כלב הקוקר־ספנייל ה-

סימה מזאוו

אשתו של קברניט
אל־על לו מזארו, שהיא
מנחה של תצוגות־אופנה במיקצועה, היתה אחת
האורחות הבולטות במסיבה. סימה, שהיא סבתא לנכד
בן שנתיים, הוכיחה כי עדיין לא נס ליחה, וכי היא
בעלת הרגליים הנאות ביותר במסיבה, בה נכחו
מיטב החתיכות בעיר. היא היתה בת־הזוג המבוקשת
ביותר לריקודים, לגאוותו של בעלה הקפטן.
העול ם הזה 1957

91/7017117
אנשים פורט. לפני במה ימים נבחר
לוועדה המתמדת של חמיפלגח
במחוזו, שהוא הגדול ביותר
בגרמניה. עליו לרכז את עבודות
הוועדה, שמתפקידה להציע
תוכניות כלכליות לפיתתן בעיית
האינפלציה בגרמניה.

ו 2ב מר ס -
20 באפריל

כתבת הרבה השבוע במימגרת עבודתך. אך למרות ששורה עליו המוזה
והיית מעדיף לנצל זאת לכתיבה לשמה, אתה מוצא את עצמך שנון, עם
נטייה ביקורתית חריפה, הכותב ומדבר קצרות ישר לעניין. אל דאגה,
תרגיש עוד השבוע בתמורה שתחול בגישתך לחברה הסובבך אותך

׳יעקב

8 :טען השבוע
חודו,דוג, מי שהיה שוער
ניבחרת ישראל בכדורגל :״כיום
לא רק שאיני הולך לכדורגל,
אלא שגם איני צופה בו
בטלוויזיה, כדי שלא אשכח את
חוקי המישחק.״

3זיכרונות מימי היותו
החלוץ המרכזי של הניבחרת
העלה השבוע שייע נלזר.
סיפר שייע :״בעת ששיחקתי
במדי הניבחרת, היו הורי מתגוררים
ליד איצטדיון המכביה.
בכל פעם שהיו מתקיימים ב־איצטדיון
מישחקים שבהם השתתפתי
והקהל הנלהב היה צועק,
שייע!׳ היה אבי, שהוא
כבד־שמיעה, יוצא למיר־פסת
ועונה , :שייע לא בבית

ן1אומי0

המצב מעורפל ביותר, אל תמשין לגשש באפילה — אלא דרוש הסברים,
ותבע ביצוע החלטות שיעזרו לך ולסובבים אותך לצאת מן הסבך. אם
אתה ממונה על אחרים — מוטב שהשבוע תהיה פחות קשוח, ויותר
נוח, גם צעד מסוג זה יגרום לתזוזה מועילה לעניינך. בת תאומים _
הזנחת לאחרונה את נושא הופעתך. את ודאי אינך יודעת, שהופעתך
החיצונית היא כרטיס״הביקור שלך. אם את יפה — נצלי זאת!

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתו, ובלתי־קשורד. במעשייך, קל מאוד
לתפוס אותך במלכודת או לחייב אותך לעשות מה שאינך רוצה. זה
מביא, אומנם, לאוזלת־יד ולאפס־מעשה מצידך — אבל מי רוצה בכל
הצרות הללו 1לכן מוטב שתחשבי יחד איתו מה אתם רוצים באמת,
מתוך ויתור הדדי או הסכמה הדדית. דברים ברורים יחסכו לכם צרות.

יסוס

; ביוני -

נ) 2ביו לי

3סיפר השבוע יו אל רי־פל,
כי בז׳נווה ובוואדוץ מסוכן
ללכת על המידרבות. כש נשאל
מדוע, השיב :״הבנקים
נופלים !״
כל הנוקבים לאחרונה

יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון משווע, תוריד אותך שאולה,
אם לא תדעי לרסן את שניהם ולהוסיף להם מידה אמיצה של חוש-
הומור, שהוא אחת מתכונותיו היפות ביותר. זה לא שהוא לא רוצה
אותו: זה שהוא בטוח שאת לא רוצה אותו. אז — קדימה!
גלי לו את האמת. כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי
לבלום את התקדמותך. בן טלה — היזהר מתרופות לא־מוכתת.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצמך. נצל את השלווה היחסית
ממנה אתה נהנה כדי לקדם את מעמדך בעבודה לשפר את היחסים
במישפחה. פקח עין על שותפיך ועל הכפופים לך ואל תתרשם מדברי
חנופה. לביאה — אס תניחי לו לרכב עלייך — תגרמו רק סבל לעצמך.

המזלות דווקא לא חיוביים, אבל כוחותיך האישיים כה עצומים, בגלל
צירופם של שתי פלאנטות שחוסות עליך, שאם תתאמץ ותשקיף
על העבר ועל העתיד בעין רגועה, תתגבר על כל מיכשול. אל תאמיני
לו: הוא התכוון למשהו אחר לגמרי, ואת למשהו אחר לגמרי.
כסף בא — ואתה מפסיד אותו שוב, בגלל שגיאה טיפשית.

הווזו״ס

כדאי שתרבה קצת יותר לעסוק בספורט, ושתפסיק להתחולל בלילות.
אתה מפזר את מאמציו ליותר מדי שטחים במקום להתרכז במד. שחשוב
לך באמת. קרוב מישפחה הגורם לך לדאגה מזה זמן רב יפסיק להדאיג
אותך. אתה עלול להסתכסך עם אדם שתוכניותיו אינן כמו תוכניותיה
16315212889 הימים הקרובים יתנו לך אפשרות נדירה להתקדם מבחינה מיקצועית,
חברתית וכספית גם יחד. ימי אמצע השבוע יזמנו לך סיכויים רבים
ליזום מיפנה חיובי גם במישור המישפחתי, ואם תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכך עוול גדול לנפשות הקרובות מאוד אליך והדואגות לך.

ן שח
: 1.23 נו במבר ־
20בדצמבר

חיים צדוק

שר־המישפטים היה השושבין בטכס ברית״
המילה לתאומים שנולדו לעוזרו, חיליק
גוטמן, בבית־החוליס הדסה בירושלים. בטכס בלט היעדרם של חברי״
כנסת ושרי־ממשלה רבים, שאמורים היו להשתתף, או מותו
הפיתאומי של מרדכי נמיר מנע את בואם. גס צדוק מיהר מהברית
להלוויית. אשתו הנאה של חיליק, תמי (בתמונה למעלה עם אסף,
הבן הבכור, נראית עדיין כאילו בהריון) ,היתה מאושרת מאוד. היתה
מודאגת מאוד בחודשי־הריונה האחרונים, אסרה על עיתונאים
לפרסם את העובדה שהיא בהריון, מחשש לעינא־בישא.
אהוב של המישפחה, נדרס על־ידי
מכונית ומת. כדי להתגבר
על השכול, מיהרו ח ואשתו
שרי לרכוש כלב חדש, הפעם
מגזע סן־במארד.
; 3המשקיע היהודי־גרמני
איגנץ כיבים, המקים בארץ
את רשת המלונות לרום, זכה
בימים אלה להערכה בגרמניה.
ביביס פעיל במיפלגה הליברלית
הגרמנית, בעירו פראנק-

בשמו של רב-פקד אברהם
צמרת שעלה לכותרות ב־עיקבות
חקירתו את יורם כי*
כונסקי בפרשת רצח החיילת
רחד הדר, תוהים בוודאי מה
מקור שם־מישפחה זה, שאינו
נפוץ ביותה• אילו היה צמרת
מעברת את שמו באופן מילולי,
היה נקרא נקרא רב־פקד אברהם
פינת־החדר, שכן שם-
מישפחתו המקורי היה צימר־

אם תשקיע את כל המרץ שלך בעבודה, אז אולי תצליח בעבודתך, אך
תיכשל בדברים אחרים. חלק את תשומת״ליבך בצורה הוגנת בין
הקאריירה ובין האנשים הקרובים אליך, מפני שבקרוב תצטרך את
עזרתם ואת עידודם. יריבים, עליהם תשפיע במעשה מסויים — יתייחסו
אליך בחוסר אהדה, אבל ברספקט. בת קשת — את נמצאת על הדרך
הנכונה. אם תמשיכי בדרך זו, כי אז קופידון יעזור לך להגיע לליבו.

תבזבז יותר מכפי שאתה יכול להרשות לעצמך. אורחים בלתי־צפויים
יפתיעו אותך. אלה עשויים להיות בני מישפחה שישהו בביתך יותר
מכפי שתרצה. יש איום כלשהו בנזק לפריט מסויים כרכושך העלול
לגרום לך צער. משהו הקשור בביגוד יגזול מזמנך וממחשבותיך. בסוף
השבוע תיתכן לך הפתעה הכרוכה בהימור. תצטרך להיות מעורב בתיכנון
נסיעה של מישהו מבני־מישפחתך או הקרובים אליך. לבשי בגדים חמים.

נא, עוד שבוע מאומץ שכזה. אבל אס את עושה את כל המצווה עלייך
על־ידי ממונייך או הבוסים שלך — יבוא הפמדך (בזמן) על שכרו
(ביוקרה ובהתקדמות) אל תבזבז ! עד לשבוע הבא אתה חייב לקמץ בהוצאות
ובהחלטות. תקופה מצויינת להגות תוכניות לחשוב דברים חדשים.
^ . 7.נוח יז; 1* 38

אם תסמוך השבוע על האינטואיציה שלך, ולא תהסס לקבל החלטות
חשובות במישור הכספי, עומדים לרשותך סיכויים רבים לעשות עיסקה
מצויינת ולהבטיח את עתידך לאורך ימים. אם ההחלטה אינה בידך,
הפעל את מלוא השפעתך על בר הסמכא, והשתדל לשכנעו לקבל עמדתך.

שפיץ.

זחי׳ 1 8