גליון 1959 מתאריך 19 במרץ 1975

ח מ חי דן

מ 44ל ״י

העייד והמייסד חראסון :
ד״ר מלכיאל זוארץ י״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניג, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

בהתחלה סיפרו לנו שמרבית בני־הערובה בסאבוי נחלצו.
אחר־כך הצהירו שכל בני־הערובה, עד האחרון שבהם, ניצלו.
למחרת נודע לנו שגילו את גוויותיהם.
במשך השבוע דיווחו העיתונים על מעשי ״בני־הערובה שנחלצו״ —
כוכבה לוי שלא היתה בת־ערובה, כי היתה עם המחבלים ; אברהם עזיקרי שלא
היה בן־ערובה, כי התחבא בבית השימוש וקרול שלמן שלא היה בן־ערובה
כי פונה.
בקיצור, כשאתה עושה חשבון מתגלה דבר פשוט, לא נעים אבל פשוט —
כל בנייד,ערובה, עד האחרון שבהם, מתו לחלוטין, לגמרי, ללא שום ספק.
ולכן חשבנו שאולי כדאי היה לאזרח בישראל, ואולי אף לאורח כאן, לדעת
את אשר לפניו ולפיכך הרי לכם :

נתפסת כבן־ערוכה — ראה עצמך כמת.
אך אחד אינו עומד לצידך. כולם נגדך, כולל הטוענים שהם בעדך.
אל תאמין לאך אחד — איש אינו רוצה להציל אותך.
רק אתה יכול להציל את עצמך! אל תקשיב לאך אחד, אל תתחשב
באף! אחד — פעל כראות עיניך להציל את חייך.
זכור ! חייך בידיך. אם תנסה להפקיד אותם בידי מישהו אחר —
הינך חשוב כמת. אל תתפתה להבטחות ולהרגעות.
עשה כל מעשה שבעולם על מנת להציל את חייך. אפילו מעשה
שהסיבון בו 99$טוב מאי־המעשה המבטיח את מותך ב־*.100
בן־ערובה זכור — חייך בידיך ! מותך ביד אחרים !

ועוד ב או תו עניין:

גוום אומק הגרמנים!
פעם, לפני המון־המון זמן, תפ סו
מחבלים פלסטיניים 11 בניי
ערובה ישראלים במינכן שבגרמ ניה.
הגרמנים
המנוולים רצו להיכנע
לטרור.
אבל אנחנו לא הסכמנו.
ממשלת ישראל לחצה לפעול ב כוח.
הגרמנים
פעלו בכוח וכל בני־הערובה
נהרגו.
זונות, הגרמנים, רוצחים — הר גו
לנו את בני־הערובה.
לא יודעים לפעול, הגרמנים, אי

מין פעולה הם עשו, קאקערים.
שילמדו מאיתנו.
שיראו אצלנו מה זד. ביצוע.
מה זה כבוד.
מה זה יעילות.
מה זה תיכנון.
מה זה גאווה.
מה זה יופי.
מה זה אנחנו.
הנה, שיקחו דוגמא מסאבוי.
נכון, גם אצלנו נהרגו כל בני
הערובה, אבל —
איזה כבוד, איזה יעילות, איזה
תיכנון, איזה גאווה, איזה יופי.

קו ר טו ב של דבש
אזרח !
עצור!
האם ככר התנדבת למשמר האזרחי?
עוד לא?
רוץ מהר! אתה ואשתך וילדיך. חבל על כל רגע שאתה מפסיד.
כמשמר האזרחי תוכל למצוא כל מה שאתה מחפש. אווירה נעימה.
הרגשת שליחות. יחס חברי. נוסטאלגיה.
אתה תדע שלא קפאת על שמריך. לא חיכית כחיבוק־ידיים שית־קיפו
אותך. אתה מתגונן. יש ילד רובה. אמיתי. עם כריח ואום־מצמודת

א צל ה ש כנ ה
שלק רוי
הלכנו לקרוי, אבל האיש ב־אוסטרליה.
אצל אמו ישב עי תונאי
ודודה בלומה היתה תפוסה
עד סוף החודש.
נכנסנו. אכלנו עוגת דבש כזאת
שרק שכנה יודעת לעשות ושתינו
כוס תה בטעם של שכנה ממול
ודיברנו.

השכנה ממול אמרה שהיא
שמחה שבאתי. היא בוועד ה בית
ורוצה להדגיש שזהו בית
טוב• נכון שהטיח מתקלף על יד
החלונות ויש שריטות בכניסה —
״אבל חדר המדרגות נקי מאוד
ואין בעיות עם הפחים ואף פעם
לא התלוננו מהחשמל או מ המים.״
השכנה
ממול קמה לרגע וחזרה
כשבידה מכתב מן העיריה
שהיה חבוי בארון החשמל.
עיינתי ומצאתי כי ״ועד הבית
זכה במקום השני בתחרות הבית
המסודר תשל״ה — יישר כוח.״
היו בידה פתקים נוספים, בהם
אחד בכתב ידו של קרוי המבקש
לדאוג לתיקון הברז ופתק נוסף
ש״המפתח מעל המשקוף.״
כואב. כואב לה לשכנה ממול.
עשרים שנה בוועד, ועכשיו, לק ראת
פרישתה מן הכהונה —
העניין הזה עם קרוי. קשה לעבור
בשכונה. הקופאי בעיריה צוחק.
ובכלל...
״הוא היה דווקא ילד טוב,״
היא אומרת בחיבה מהולה בצער
.״פעם, לפני שהפך למה ש
משכן
קרוב לאח דחוק
שכנה של קרוי בפעולה

הוא היום, עזר לי להחליף נורה
בחדר המדרגות ואפילו לא ביקש
תשלום.״
״מאז שעבר דירה נכנסו לו
רעיונות מוזרים בראש,״ היא
מנסה להתנצל .״אולי מפני ש הוא
גר בבית עם הרבה קומות
ומעלית ואינטרקום. ובעניין חשבונות
המים שהיו כה אהובים
עליו — ביקש שנשלח לו את
תצלומיהם, תמורת השתתפותו
בחצי המחיר.״

זוהי כתבה נוספת בסידרה
״ההגדה לבית קרוי.״ ביום שישי
הבא ״במכבסה של קרוי.״

וניצרה. גם לאשה רובה. גם לילדים. רובה זה טוב לפרק ולהרכיב.
לשמן ולמרק. יש גם כדורים נוצצים.
אתה מגן על עצמך.
חוסך לך כמה שעות של טלוויזיה משעממת. אוכל ארוחה חטופה,
ממש כמו פעם. לובש את הפליין הישן ויוצא אל הלילה האפל ורב•
המזימות. הרבה שנים לא ראית לילה. שקט כלילה. כולם ישנים.
אתה ער. אתה שומר. הנה הולך מישהו. אולי מחבל? אתה רואה
חתולים ופחי אשפה ומוניות, ממש במו כשיר ההוא. תיכך יכבו
את הירח.
אתה מרגיש את הביטחון העצמי זורם בעורקיך. רובה ביד ותחמושת
חיה. שיבואו לשכונה שלך. אתה בכר תראה להם! גם הגניבות
פחתו, בנראה, מאז אתה מסתובב באן.
אתה מאיר בפנס על זוג שמאחר לחזור, ונזכר בלילות בלי־ירח שלך.
אתה משוחה עם בן זוגך על החיים ובכלל.
ואז נגמרת המשמרת. ככה, באופן פתאומי. איך שהזמן רץ.
הכל. היה בל בך נחמד להיות חייל לשש שעות.

ממי שנתו של מייסדו־מודה, ועוזב ירוחם
ד״ר זוארץ ז״ל
(מם הגירתו לדימונה)

התגייס לצבא ־
ייחדיראן״״ 1קוק לך, מוחק!
הלך לו השבוע מר דב גולדשטיין
לשתות ספל קפה עם מר אלקנה כס פי,
מנכ״ל ״ תדיר אך, וחזר אלינו עם
בשורה: לא הכל נורא בארץ בשטח
הכלכלי והנה עובדה תדיר אך.
והוא גם מביא עובדו ת: מכירות
החברה יעברו השנה את תחום מילי ארד
הלירות. החברה מכפילה את הי קף
הייצור מדי שנה. החברה מייצאת
השנה ב־ 52 מיליון דולר והעיקר —
,,תדיראן נעשתה תוך תקופה קצרה

דבר המערכת

הרעלת ד אמרו רבותינו :״מעשה בחסיד אחד
שהיה נשוי לחסידה אחת ולא הע מידו
בנים. אמרו: אין אנו מועילים
להקב״ה כלום. עמד וגרשה. הלך זה
ונשא רשעה ועשתה אותו רשע. ו הלכה
זו ונישאה לרשע ועשתה אותו
צדיק.״
ללמדך שמאחורי כל גבר עומדת
אשה ומאחורי כל שר — פקידיו
ומאחורי כל מעשה רצח — הרוס

אלא שבערר ידעו זאת היטב רבו תינו,
מתעלמים מכד מנהיגינו. ואף
משתדלים בגלוי להסתיר מפנינו את יד
הרוסים הבוחשת ברוצחינו וברצו־חינו.
ולכן
יפה עשה ח. הכנסת מ. בגין
שעלה לקתדרא וסיפר לנו כי אכן
כי כן נעשה הרצח האחרון במלוננו
בידי ״קלאצ׳ניקובים קומוניפטי ם״
שהרי לא להורגנו בלבד מבקשים
עושי־דבר־מוסקבה, אלא אף ל־להורגנו
נפש. שאילו ביקשו להורגנו
בלבד — דיינו, אלא שרוצים הם
להמיתנו, אך קודם לכך להרעילנו
ולהרעיל דמנו בכדורי אידיאולוגיאתם
הקומוניסטית הנפשעת.
ועל כך — דייגו ודי דיינו.
ואם היתד. לנו כיום מנהיגות גאה,
במנהיגותו של י. גימפליץ המנוח, הרי
שדורשים היינו משר־החוץ של
א. הברית, מר ה. קיסינג׳רהידוע ,
לסכל מזימה זו.
לא משא ומתן, צריכים לומר לו,
ולא נסיגות ולא קצהו של י — .עד
שלא תפסק הרעלתנו ; עד שלא יעברו
מרצהינו, עד האחרון שבהם, לנשק
אמריקאי גאה, נקי וללא אידיאולו גיות
זרו ת החפצות בהשמדתנו.
כי כמו שאמר אותו י. גימפליץ:
״מוטב מותנו מהרעלתנו.״
ודיינו לחכימא ברמיזא.

החברה מיספראחד (ההדגשה ב מקור)
בעולם כולו בתחום היצרני של
מכשירי קשר צבאיים.״
לוגם מר גולד שטיין מן הקפה ו שואל

״איך, מר כספי י היכן טמון הסוד?מדוע המשברים הכלכליים פוסחים על
החברה שלך? מ זל? תיזמון נ כון י ״
לוגם גם מר כספי מן הקפה ועונה:
״לא נכסי החומר של החברה חישו בים.
לא המכונות, לא הבניינים, לא
המכשירים. רק נכסי־האדם. הם המכ ריעים.
הפועל בחברה. הטכנאי. המ הנדס.
המדען. המנהל. מה שאתה נותן
להם יותר לפי ערכם ולפי מסירותם
— ערכם עולה, מסירותם עולה.״
וגם אני לוגם מן הקפה וגם לי יש
תשובה :
״לא נכסי החומר חשובים. לא ה מכונות,
לא הבניינים, לא המכשירים.

גם לא נכסי הרוח חשובים. לא הספ רים,
לא השירים, לא הבירבורים. גם
לא נכסי־האדם חשובים. לא הפועל
בחברה. לא הטכנאי. לא המהנדס. לא
המדען. לא המנהל. המלחמה. היא ה מכריעה.
המלחמה בווייטנם. המלח מה
בכורדים. המלחמה שלנו. המלחמה
היום. המלחמה מחר. המלחמה תמיד.
מה שאתה נותן לה יותר לפי אורכה
ולפי מסתה — אורכה עולה, מסתה
גדלה.״
ואיד אומר מר גולדשטיין בעצמו:

ה שסע
בוקר טוב עם סגולת.
מזג חאוויר חולד ומתבהר ובפנינו
חולפים ונפתחים שפע של אתרי התנח לות
מרעננים ומרהיבי-עין. חבה ונצטיידה
בשק שינח, במפוחית ובמצב״רוח, ונצא
לדרך. נציע לכם הפעם כמח אפשרויות
לבילוי מגוון לא הרחק מן חבית, ובאמצעים
הנוחים לכל כיס.

התנחלות לסופשבוע
(נעליים גבוהות, מזון ליום וחצי,
שלושים ליטר בנזין. היציאה מתל״אביב).
יוצאים בצהריים מכביש התערוכה
מזרחה. נוסעים כשעה לכיוון לטרון. חוצים
בשחייה את הקו הירוק ומקימים
את ההתנחלות בחורשה הסמוכה. במקום

״בדיוק כך היינו רוצים, כולנו, ש חברה
ישראלית תתנהל. בדיוק כך
היינו מבקשים לראות את יחסי התלות
והגומלין בין חברה בישראל לעוב דיה.״
זהו,
גמרתי את הקפה. להתראות
במילואים.

נשות ״המעגל השוטה׳,
בהנהגת אורה שימור

מכריזות על

לאן נתנחל

נשים י

ק חו גם אמן דוגמה מליזיטטרטה הגיבורה
נצלו את כוחכן למען עתידנו —
למען בעלינו, אחינו ובנינו
אי מ רו להםלא !

לא נשכב עימכם
עד שלא ייפסקו הנטיונות לשלום

כמה חורבות נותנות-צל, באר מים יבשה,
מקלחות, שירותים ואביזרי קמפינג. הילדים
יוכלו לשחק בין המיבניס הנטושים
והמבוגרים ימצאו ש׳פע של עיסוקים
מהנים בעקיפת מחסומים ובהשתטחות
על הכבישים. אחד השעשועים
החביבים הוא מישחק מחבואים עם
קציני המימשל המקננים בשטח, חיות בר
חביבות ולא מסוכנות. את הלילה רצוי
לבלות בשירה וריקודים ולמחרת אפשר
למצוא עניין בצפיה לצאת שלושה
כוכבים אשר יבשרו כי השבת המהנה
הגיעה לסיומה.
אנא, שימרו על הנקיון באתר ההתנחלות.
גם אחרים רוצים להתנחל ולמצ-
או נקי ומסודר.

התנחלות לחצי יום
(חסכונית)
(נעלי התעמלות, בירה ומצב רוח,
חמישה ליטר בנזין. יציאה מנתניה).
יוצאים מנתניה לכיוון טול-כרם. ב

א נשכב עי מכם
עד ש תגיע ה מי לחמהה מי וחלת !

השרד המסחר והמעשיה

ה ת דו ת
וחד

ביצים — היינו מוזילים, אבל כיוון שהדיו לסימון המחירים
החדשים הוא חמץ — אי אפשר•
בשר — מחירו בשוק העולמי הצדיק את ההוזלה. אך ביוון
שמחירו המוזל יגרום להעדפתו על עוף, ויתרנו. כאמור
היה בתוכניתנו.
עוף — התכוונו להוזיל, יש מסמכים. ברם עידודו יפגע במכי רת
החלב.
חלב — היתה אפשרות, אלא שיותר חלב — פחות מרגרינה.
מרגרינה — מרגרינה זולה, מי יקנה זיתים ז
זיתים — השתגעתם ז עיזבו את החובזה.
חובזה — 42 אג׳ לקילו, במקום .48

מקום שירותים ומקלחות. מקימים אוהל,
משחקים מחבואים, מטפסים על ה עץ,
יורדים מהעץ, מפרקים את האוהל
וחוזרים הביתה.
לא ללכלך.

התנחלות לרבע שעה
(אינסטנט)
(סנדלים, כובע, ליטר אחד, יציאה
מירושלים).
יוצאים מירושלים לכביש יריחו. עוק פים.
זוחלים. מקימים. שירותים. מטפסים.
אוספים. מפרקים.
בשבועהבא: התנחלות-כיס בחצר,
לחג הפסח.

הקיים עכשיו, כשמיספר חברי־כנסת אינם מוציאים כלל
את דמי־ההוצאות שלהם, ומכניסים לחשבונם בבנק
למעלה מאלפיים לירות נוספות לחודש, ואילו חברי־כנסת
אחרים צריכים להוסיף ממשכורתם להוצאות,
שאינן מספיקות להם.

סוורות ו אדימו ת
פ מריו ה ה תד־ א פי פי ת

פיקרי־־פווח מזיהום
בביהייח בייליגסון
במחלקות הכירוגיות של בית-החולים
״ביילינסוך כפתח־תיקווה אירעו לאחרונה
כמה מיקרי־מוות, שיש חשד כי נגרמו בשל
תופעה הקרוייה ״זיהום כית־חולים.״
התופעה, הפוקדת מדי־פעם בתי־חולים, קשורד. בווירוס
או בקטריה החודרים לבית־חולים, ואמצעי החיטוי
והסטריליזציה השיגרתיים אינם מתגברים עליהם. מנהל
בית־החולים, הפרופסור אנדרי דה־פריס, אישר כי
הזיהום פגע במחלקות שונות בבית־החולים, ובץ
השאר גם במחלקה לניתוחי-לב של הפרופסור מורים
לוי.
בעיקבות הזיהום נערכו בדיקות מעבדתיות לרופאים
ולעובדי בית־החולים, אולם מקור הזיהום לא נתגלה.
עתה ננקטים בביילינסון אמצעי סטריליזציה
(עיקור) כפולים ומכופלים לפני כל ניתוח.

ככל הנראה לא תיערך חקירה בפרשה,
שכן רוב המנותחים שנפטרו כתקופת הזיהום
היו חולים קשים, ולא ניתן לקבוע כאיזו
מידה היה זה הזיהום הכלתי־מזוהה שגרם
למותם.

ברס יתנגד ב קו ד
ויסכים ב שקט

המארינה התל־אביבית, מקום המעגן ליאכטות ולסי־רות־המיפרש
ליד בריכת גורדון, הפכה בשבוע שעבר
זירת סערות וקטטות אלימות. הרקע לסיכסוכים הוא
הקרב על קבלת הזיכיון לניהול ואחזקת המארינה.
חברת אתרים העירונית, שהמארינה בבעלותה, רצתה
להעניק את הזיכיון לזלמן עינב, מבעלי בריכת גורדון,
בעוד בעלת הזיכיון בעבר, חברת ימית־סחר בבעלותם
של גיורא קידר ועזרא דורון, שהפסידה את הזיכיון
במיכרז, תובעת לעצמה המשך חזקה במקום. כתוצאה
מכך הורתה חברת אתרים לבעלי הסירות במארינה לא
לשלם את דמי-העגינה למנהלי המעגן.

הסיכסוכים הגיעו לשיאם כאשר כעדי
ספינת-דייג הכניסו את סירתם למעגן. כינם
לכין מנהלי המעגן התפתחו תיגרות. המיש•

צפוי מחסור
ב שופ טי ם
הנהלת כתי־המישפט כישראל מתקשח
לאחרונה יותר ויותד כמציאת
( מועמדים לאיוש מישרות של שופטים
ככתי־המישפט חמהוזייס. עורפי־דיו
כפירים, שכעכד היוו את המאגר
ממנו נכחדו שופטים מחוזיים, נוטים
לאחרונה פחות מתמיד לקמל מינויים
כאלה.
הוועדה המיוחדת למינוי שופטים
מחוזיים, בראשותו של עו״ד -יהושע
רוטנשטרייך, לא הצליחה לשכנע
עורכי־דין ותיקים, להם הוצעו-1 ,
נויים, לקבל עד עצמם את התפקיד,
כעיקר כשל המשכורות הנמוכות־יח•
פית שהם עשויים לקכל בתפקידי
שופט-מחוזי.

עוזר כפיר של הנרי קיסינג׳ר מסר, כי
כשיחה כארכע-עיניים כין קיסינג׳ר ושימי
עון פרם סוכם כי פרס יכיע כקול את התנגדותו
להצעות שר-החוץ האמריקאי, אולם
לא יעשה דכר למנוע את קבלתן על-ידי
ממשלת-ישראל.

טרה, שהוזעקה למקום, השתמשה אח היא
באלימות, ועצרה שניים מהדייגים.

פגישת דיין ־ ספיר

אלמוג יתווך

משה דיין נפגש עם יושכ-ראש הנהלת
הסוכנות היהודית, פינחס ספיר. הפגישה
נערכה כשבת האחרונה, והיא כאה ביוזמתו
•טל דיין. השתתפו כה רק דיין וספיר,
וטרם נודע מה היה תוכנה. קרוב לוודאי
כי השניים דיברו על תיאוס-עמדות כקשר
להצעות שר-החוץ האמריקאי.

התנגדות ל העל א ת
ד מי ה א שד לחייבים
צפוייה התנגדות חריפה להצעה כוועדת־הכנסת
להעלות את הוצאת האש״ל והרכב
של חכרי-הכנסת.
ההצעה החדשה, שאותה הביא לוועדה יושב־ראש
הנהלת הקואליציה וסיעת המערך ח״כ משה ורטמן,
מעלה את דמי האש״ל לחברי־הכנסת המתגוררים
מחוץ לירושלים. המתנגדים לכך טוענים שיש לערוך
תחשיב אחר לגמרי לאש״ל של חברי־הכנסת, לשלם
את הוצאותיהם הריאליות בלבד ולא יגרום למצב,

הגיליון הבא
יהיה גיליון מוגדל לפסח, והופעתו
תוקדם.
הגיליון יופיע כרחכי הארץ ככר
כיום ג׳ הכא, ה־ 25 במארס, ויימצא
כרחובות תל-אכיב, כמקומות המכירה
המוקדמת, ככר כיום כ׳ כערב.

בנ פל חיפה
ראש עיריית חיפה, יוסח אלמוגי, עומד
להיות המתווך כין רשות-הנמלים לכין פועלי
חיפה המפוטרים, כדי למנוע שכיתה.
אלמוגי הודיע זאת למזכיר מועצת־פועלי־חיפה אליעזר
מולק, אשר ביקש מאלמוגי להמתין מיספר ימים
כדי שהוא יטפל בפרשה בעצמו. תשובת אלמוגי היתה:
״מי שואל אותך ד׳ צעדו זה של אלמוגי יחריף את
הקרע בינו לבין מולק, ואת המילחמה הפנימית בחיפה.

ש פיגל ר לא ישחק
וגד בני־י הו ד ה
אווירת־הטירור השוררת סביב מישחקיה
של קכוצת־הכדורגל משכונת התיקווה, כני•
יהודה, התפשטה ככר לעבר הקבוצות העומדות
להתמודד כמיסגרת הליגה הלאומית
עם קבוצה זו גם כשבועות הכאים.
בעוד שלגבי המישחק, שייערך השבת בשכונת־התיקייה
נגד קבוצת שימשון, נראה כי מסע האיומים
וההפחדות לא יישא פרי, אם תצליח המישטרה להעניק
לכדורגלני שימשון אבטחה מספיקה, כבר החלו
לחצים על היריבות שעוד נותרו לקבוצה, שתוצאות
מישחקיה עימן עשויות לחרוץ את גורלה לירידה לליגה
נמוכה יותר.

ניתן לצפות כי כמישחקה של כני-יהודה
עם קבוצת ״מכבי״ נתניה, הטוענת לכתר
האליפות, לא ישותף כוכב הקבוצה הנתניי
תית, מרדכי שפיגלר.

אשר למישחקה של בני־יהודה בשבת האחרונה נגד
מכבי תל־אביב, בו ניצחה בתוצאה ,0:1ושלגביו הועלו
האשמות והחשדות חמורות, מסתבר כי אוהד הקבוצה
המכבית, אשר הוחשד כי ניסה להשפיע על שחקני
מכבי ״לתת את המישחק״ לבני־יהודה, הוא סוחר-
המכוניות יעקב אפשטיין, שהשתתף בעבר במתן מענ־קי־ניצחון
לכדורגלני מכבי, והעומד להגר בעתיד
הקרוב לדרום־אפריקה.

איגוד־העיתונאים
וו רו דלהתפ לג
סכנה צפוייה לשלימותו של האיגוד הארצי של
עיתונאי ישראל, אחרי שוועדי־העובדים של שני עי־תוני־הערב
שוקלים הקמתו של איגוד שבו יהיו מאור גנים
עיתונאי העיתונים המיסחריים בלבד.

לראשונה כתולדות עיתוני־הערב משתפים
עתה ועדי־העוכדים של שני העיתונים
המתחרים פעולה כנגד הנהלות העיתונים
ובעליהם.

עיתונאי־הערב טוענים כי לא ייתכן ששכרם בעיתונים
משגשגים וריווחיים יהיה כפוף לשכרם של עיתונאים
בעיתונים מיפלגתיים מסובסדים, שיש להם
הפסדים מצטברים. ועדי־העובדים של מעריב וידיננות־אחרונות
הציגו להנהלות עיתוניהם תביעות־שכר חדשות׳
נוסף לתנאי־עבודה חדשים, כמו שבוע־עבודה
בן 4ימים.

רשות ה שידו ך תיכנע
ל אגוד ת־ העי תוו אי ס
הוועד־המנהל של רשות־השידור עומד להיכנע ל דרישות
אגודת־העיתונאים בירושלים, ולצרף חבר מ האגודה
אליו, כאשר הוא יישב כוועדת־מיכרזים.
כזכור אסרה האגודה על חבריה להשתתף במיכרז
על תפקיד מנהל הרדיו, מאחר שדרישתה לצרף חבר
לוועדת המיכרזים נדחתה. בעיקבות זאת בוטל המיכרז
הפנימי, ונערך מיכרז חיצוני, שלא פורסם עד כה.

מייד לאחר שהוועד ישנה את החלטתו
ייערך מיכרז נוסף, אליו יגשו המועמדים של
המיכרז הקודם.

תביעה נוספת
ב רי ב ה מחופפת
ב תורך
ו פ חל ק ת־ קר ח בקיץ
איל-הכספים היהודי משווייץ, ניסים
גאון, יחד עם חכרת ״אתרים״ ,מקימים כשטח
גן קלור כמנשיה כריכת-שחייה מחוממת,
שתהפוך כקייץ למישטח־קרח להחלקה
כמחליקיים. מנכ״ל חכרת ״אתרים,״
משה עמיר, חזר עכשיו מבדיקת מיתקנים
באירופה, המשמשים כו־זמנית לחימום מים
ולהקפאתם לקרח.
שטח פני המים של הבריכה — המישטח — יהיה
2000 מטר. הבריכה תהיה סגורה, והקמתה תעלה 12
מיליון לירות. המתכנן הוא אברהם יסקי. גאון ישקיע
״ ,747 והיתר של אתרים. בפרוייקט יוקמו לאחר־מכן
גם מיסעדות, בתי-קפה ונקודות־מכירה שונות.

נגד נאשפ
ייהביפהי׳
התיאטרון הלאומי ״הבימה״ עומד
להגיש תביעה אזרחית נגד שלושת
נאשמי המישפט הפלילי אברהם ניניו,
כת-עמי אלישיב ואשד שרף, אשר
יצאו כשבוע שעכר חייבים כדינם.
״הבימה״ עומדת לתבוע מהנאשמים
להחזיר את כל הכספים שהוציאו
כמירמה מהתיאטרון, והמפתכמים כמאות
אלפי לירות.

צ׳רלי כב שבסערהאתנ שו ת ה עול ם.
צ׳רלי, ה בו ש ם המקורי, הסק סי ו ה מפ תי ע
צ׳רלי, ה בו ש ם לכל א שה -בכל עת.
צ׳רלי, במוצק, בנוזל, ובתר סי ס:

£א 0 0 1 .0 0

צ׳רלי בר א ש מצעד הבש מי ם של ״!־בלח
£87ע זז ט ע *

055ס^ 1שסעסז

״ ת פו ח ־ הכסף׳

צ׳ ר לי

תכשיגו מקורי המכיל
פרפיום מוצק -
עם שרשרת* לענידה
על הצוואר.

איפה ומתי להתבשם?
צוות ״דבלוך ישמח לארח אותך
בפגישות הדרכה, אשר בהו תוכלי
ללמוד ־ ללא תשלום -כיצד לטפל
בעורך ולטפח את יופייך -בביתך.
הפגישות תתקיימנה ב״בית דבלה״,
רחוב חובבי-ציון ,65ת־א ותימשכנה
ג שעות כ־׳א. בימי ראשון ושלישי -
משעה?.00 עד 6.00 אחהי־צ, ובימי

מכתבים
7א דובים
ד 7א סקופ

״העולם הזה״ ,,שכועץ החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־גיורדץ
,3טלפון 243386־ .03 ותא־דואר . 136 מען מברקי :
אביב, רחוב: ורדון
״עול מסרם״ .מודפס כ״דפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב. רחוב בן־
:פצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה לספי כע״מ
אביגדור. הפצה
שי: אורי אבנרי. המוציא לאורז העולם הזח כע״מ.
העוין• הראשי

אחת הבדיחות שנפוצו בחוגי ד.צמדת
ביפים הקודרים ביותר של מילחמת יום-
הכיפורים, כאשר גברה הביקורת על מוס דות
ביטחוניים רבים, היתר. זו :״אם
יכבשו המצרים את הארץ, יישאר רק
פקיד ישראלי אחד על כנו: הצנזור. הוא
יהיה דרוש גם לשילטון החדש.״
בדיחה מרה זו ביטאה הרגשה, שכירסמה
אז בלב רבים: שהצנזורה הביטחונית,
המוטלת על העיתונות, היתד. אשמה במידה
רבה במצב שנתגלה ביום־הכיפורים
בכל חומרתו.
כי הצנזורה, מטבע מהותה, מגינה על
מערכת־הביטחון מפני ביקורת. היא עצמה
מהווה חלק מן המערכת הביטחונית, המש-

החיילים לרגלי ״סאגוי
צנזורה — לטובת מה 7
תדלת — כמו כל מנגנון — להגן על
עצמה. משום כך לא היתד. במשך שנים
שום ביקורת ציבורית על הנעשה מאחורי
החומות של מערכת זו, ,תופעות של שחיתות
והתפרקות יכלו לקנות בה אחיזה
מבלי שהציבור יבחין בכך. בציבור המשיכה
להתקיים האשלייה כאילו מערכת־הביטחון
היא מעין אי במדינה, שאינו
נגוע בכל החוליים החברתיים והמוסריים
ששאר חלקי המימסד לקו בהן.
אגדה זו התנפצה ביום־הכיפורים, והמדינה
כולה שילמה את המחיר.

אין להכחיש כי בעיקבות מילחמת
יום־הכיפורים חל שינוי גדול לטובה בפעולת
הצנזורה, וחופש־הדיווח על מערכת-
הביטחון גדל בהרבה. תחומים רבים, שאי־

אפשר היה אף להזכירם ברמז לפני ה־מילחפה,
נחשפו לביקורת.
אולם עדיין נשאר פער ניכר בין מה
שנראה לצנזורה כחומר ביטחוני כמום,
שיש לשמור על סודיותו, ובין מה ש נראה
לנו כמינימום החיוגי הטעון גניזה
ושמירה. הדבר הגיע שוב לידי ביטוי
בולט בשבוע שעבר, בדיווח על סאבוי.
העולם הזה החליט לחשוף ללא־רחם
את כל המחדלים והשערוריות שליוו את
הפעולה הישראלית, דשנתגלו לכתבינו במקום
הפעולה. ראינו בכך חובה ציבורית
עליונה, כדי להביא לתיקון המחדלים
המחפירים שנתגלו באותן השעות. הקדשנו
לביקורת עניינית וממצה זו כמה עמודים.
אולם דעת הצנזורה לא היתה נוחה
מחלק ניכר מן הפרטים שנחשפו. היו
פרטים שמחיקתם נראתה לנו סבירה והגיונית
— כגון גילוי שיטות־פעולה העשויות
להיות מופעלות גם במיקרים הבאים,
ואשר יש יסוד להניח כי הפידאיון אינם
יודעים עליהן. מחיקת פרטים מסוג זה —
שיטות, אמצעים — ,לא הרגיזה אותנו.
לעומת זאת התקוממנו בליבנו נגד מחיקת
קטעים שחשפו את השערוריות שבחלו קת
הסמכויות, ונושאים אחרים הנוגעים
למיבנה הפוליטי, גם כשזה גובל עם נושאים
מיבצעיים.
גילוי עובדות כאלה אינו עוזר לפידאיון.
גניזתן לא תפריע לפעולותיהם הבאות.
אולם גילוי העובדות יעזור לעורר את
דעת-הקהל בישראל נגד המשך קיומם
של המחדלים והגילויים שגרמו לאסון יום־
הכיפורים, ואשר מסתבר כי לא תוקנו
כראוי. גניזת העובדות תעכב את התיקץ
הדרוש, שומרת על נקודות-תורפה, ועל-
ידי >ך מחפלת ברמת הכושר הביטחוני.

יש מדינות הסבורות כי בימים אלה
של ריגול מתוחכם, פיקוח אלקטרוני וריבוי
התקשורת אין כל טעם בהמשך קיום הצנזורה,
מכיוון שממילא אי־אפשר לשמור
שום דבר חשוב בסוד. משום כך לא הטילה
ממשלת ארצות־הברית צנזורה על כלי-
התקשורת גם בימים הקריטיים של המיל-
חמות האחרונות. אויבי ארצות־הברית יכלו
לקרוא בעיתונים על תנועת יחידות,
חידושי החימוש ועוד.
נניח שעקרון זה מוטל בספק — וני
במצבה הקשה של ישראל די בספק זה
כדי להצדיק את קיום הצנזורה. גם ב-
מיקרה זה, יש לעמוד על כך שהצנזורה
תהיה מוגבלת למינימום שבמינימום —
עניינים הנוגעים לפרטים ביטחוניים מובהקים,
כגון מיבנה יחידות ומיקומן, שי-
טות־לחימה, פריטי נשק וציוד, וכר.
לעומת זאת יש לעמוד על כך שה צנזורה
לא תגע בשום צורה שהיא בעניינים
הנוגעים למחדלי הנהגה ופיקוד,
,תופעות של שחיתות והתנוונות. כל המע רכת
הכלכלית של המימסד הביטחוני, ה כוללת
עתה של יש מכל המשק ה ישראלי
(מבחינת האחוז בתוצר הלאומי הגולמי)
חייבת להיות חשופה לחלוטין ל ביקורת
בלתי־מוגבלת. הוא הדין לגבי
הביקורת לאחר־מעשה על מיבצעים.
זה יכול להפריע לכמה מראשי המימסד
הביטחוני. אבל זה יועיל לביטחון המדינה.

קראתי השבוע בידיעות אחרונות ידיעה
גדולה על שערוריית עמידר. בתוך הידיעה
שובצה, במיסגרת, ידיעה שפורסמה בידיעות
ביום , 18.12.74 ומתחתה נאמר:
״כך זה התחיל: הידיעה הראשונה שפורסמה
בידיעות אחרונות חשפה את פרשת
אי־הסדרים בעמידר.״
לעומת זאת טען העולס הזה כמה פעמים
כי הוא היה הראשון שחשף את
השערורייה, ושכל העיתונים האחרים
גנבו ממנו את הסקופ.
מה האמת?
א בי ב ה קיץ, פתח־תקווה
• אין שמץ של אמת בטענת ידיעות
אחרונות. הידיעה הראשונה על 11 ערוריית
עמידר פורסמה במדור ״אתה והלירה׳׳
בגיליון העולם הזה 1944 שנשא את
התאריך 4בדצמבר ,1974שבועיים
לפני הידיעה המצוטטת בידיעות אחרונות.
ידיעת העולם הזה צבר כללה את כל הפרטים
של השערורייה, ופתחה במילים :
״החברה הלאומית המשכנת עולים, עמי-
דר, גילתה כי מרכז הגיזברות שלה, צבי
כץ, השתמש בכספי החברה ללא אישור.
היא קיבלה ממנהל אגף־הכספיס, חיים טל,
הצהרה כי חתימתו זוייפה.״ בהמשך הידיעה
הובאו דברי מנכ״ל עמידר והוזכרה
אחריותו של היו״ר צבי אלדורטי. הסקופ
שהופיע בידיעות אחרונות לא כלל אף
פרט אחד שלא הופיע שבועיים לפני־כך
באותה ידיעה בהעולם הזה.

כל־כך טוב בחממה הכלכלית של המישטר
הקיים, לספק סכומים כה גדולים לתנועה
הדוגלת, כביכול, בשינוי?
(ב) באיזו מידה משפיעות התרומות
האלה על מעשיה של התנועה?
ד״ר אמנון רובינשטיין פוצץ את האיחוד
עם תנועת ר״צ, מפני שהיא ״רדיקלית״
מדי, והוא פסל מלכתחילה את איחוד
הפלגים השונים הדוגלים בשינוי, בקידמה
חברתית ובשלום. מבחינה זו היתד, פעולתו
בעלת אופי פלגני מובהק, ומנעה את
הקמתו של כוח שיכול היה באמת לשמש
אלטרנטיבה עקרונית ומעשית למימסד הקיים.

זאת עשה הפרופסור רובינשטיין
מפני שהוא דוגל בהקמת גוש ימני־ליבר־לי
שנועד לפלג את הליכוד ולאגד יחד את
הליברלים, ל״ע ואותו. ברור שהמטרה
היא שגוף חדש זה, שייצג את בעלי־ההון
הגדולים, ישתתף כשותף בקואליציה, בראשות
מיפלגת־העבודה. זהו אינטרס של
בעלי־ההץ, הזועמים על בגין שהוציא אותם
מן השותפות הממשלתית, ופגע על־ידי
כך באינטרסים הכלכליים שלהם.
פרופסור רובינשטיין, שהוא עצמו בנו
של איל־הון (הקבלן רובינשטיין) ,מקבל
איפוא ״תרומות״ על רקע הגיוני — אך
מכיוון שאין לזה שום קשר עם ״שינוי״
המימסד, אלא להיפך, הצטרפות אליו —
אין התנועה מעוניינת, כמובן, לגלות את
מקורות התרומות.
ר״ד אברהם ישראלי, ירושלים
״הגד לי מי תורמיך, ואגיד לך מי
אתה.״
עיי לוי, חיפה

ה ב 7ט מון

בטיב המימון

מחוץ לכל איכוח

במיכתבו אל הקורא, הדן בפרשת החשבונות
של תנועת ״שינוי״ (העולם הזה
,)1958 החטיא העורך את המטרה, לדעתי.
העניין חמור הרבה יותר מכפי שהוא מתאר
אותו.
הסיבה הסבירה היחידה להעלמת מקורן
האמיתי של ה״תרומות״ למיפלגה זו, ש אין
להן דוגמה בתולדות התנועות הפוליטיות
בישראל, היא זו: שחלק ניכר מן
התרומות באות מידי אילי־הץ.
אילו נודע הדבר, היה האזרח שואל
את עצמו כמה שאלות לגבי מהותה של
תנועה זו, כגון:
(א) מה מניע את אילי־ההון, המרגישים

ביום השלישי האחרון קניתי בערב את
גליון העולם הזה ( )1958 וקראתי את מאמרו
של אורי אבנרי על שיטת הוויכוח
החדשה, שהוא קורא לה ״איכוח״.
מייד לאחר־מכן פתחתי את הטלוויזיה
— ונדהמתי. כאילו על־פי הזמנה, סיפקה
הטלוויזיה דוגמה מאלפת ביותר של ״אי-
כוח״ כזה. זאת היתד, תוכנית של ״מוקד,״
על המילחמה בטרור.
ה״ה רחבעם זאבי, אריה מרינסקי, איסר
הראל, מיזרחן ששכחתי את שמו, ולצערי
גם האלוף (מיל ).מתתיהו פלד הופיעו,
אחד אחרי השני, ואמרו בדיוק אותו הדבר:
שצריכים לתקוף את המחבלים בכל

הפצועים עדיין שותקים
אחד״אחד, הם מתחילים לצאת לרחוב.
על״ידם — הכלב, החברה, או
האם הדוחפת כיסא״גלגלים.
הם ראו את הנורא מכל — ונשארו
בחיים.

סבלנות, על הטורח שהם גורמים בעצם
נוכחותם.
אפשר לשעשע אותם ולהצטלם בחברתם,
אפשר לתרום כספים — כופר
של שתיקח. ואני קופצת את

אתר חמק, הישראלי ממתיו לך
לשרותכם באתי

4שעורי סקי למתחילים ימתקו מים
¥שמיש ברנבלים ומעליות וניט-ס עינתי
לשמוש חופש• ביכבלים ע ל׳״ ליו

ישובי הגליל העוסקים בתיירות מציעים:

״סוף שבוע לבף באיזור
החרמון ב־ 125ל״י לאיש
בזכות פגיעתם, נחלצו מהזוועה בתחילתה
או בהמשך. גופם המעוות
— משמש מקור של קינאה לאלה
שאיבדו הכל. מוקפים מבטי-רחמים,
אשר הופכים במשך הזמן לחוטר־

אגרופי — מדוע הם שותקים 1
כולנו מתנסים בהצגת-גבורה, גבורה
שלאחר-מעשה, גבורה שאין בה
תועלת והיא באה להשתיק את מצפונם
של האשמים באמת, המשיקים

העולם הזה 1959

מכתבים
העולם, וכד וכר. די היה לראיין איש
אחד בשוק הכרמל, שהיה אומר אותו דבר
עצמו.
•לעומת זאת, לא נשאלה ולא נענתה אף
אחת מן השאלות, שפל אדם אינטליגנטי
צריך לשאול את עצמו אחרי פרשת
סאבוי; מהו הרקע הפוליטי שממנו נזון
הטרור ׳,ואיך להשיב על אתגר פוליטי

סגרתי את הטלוויזיה באמצע ה״איכוח״
וחזרתי להעולס הזה. שם מצאתי, לשימח־תי,
שאלות אלה, וניסיון להשיב עליהן,
במאמר ״מי ניצח.״ תודה לאל שהעולם
הזה, לפחות, הוא מחוץ לכל איכוח.
יצחק אכרחמי, תל-אביב

בו ג רי

החלה ההר שמה
לבתי ה מדר ש
ל שו נו ני א כ רי
ל או מנויו תכל ליו תוט כניו ת
ל שנ ת הלימודי ם ת של״ו

מה רע במושג העברי הישן והטוב:
״מסיבת בבל״ת-ז״
חיים בדאון, אי־שס

ושימת בתי־המדוש

בסיני חגפט וד״ר קרוי .

יש פנימייה
טלפון
.1ניהמ״ד למורים תעברי
הממלכתי ע״ש דוד ילין,
02*523151
ירושלים /בית הכרם (*<
.2ביהמ״ד הממלכתי למורות
לתוונה וכלכלת״חבית,
ירושלים, הקריה רוממה

02*524037
(רק לחטיבת הביניים)
3סמינר בית־יעקב למו״ג,
ירושלים, רחוב גרנדייס(*) 02*534302

.4ביהמ״ד הממלכתי למורים
למלאכה, גבעתיים, רחוב
255308־03
פטאי 14
״תלפיות״ — בית״מדרש מ״ד מאוחד,
03*201451
תל״אביב, רחוב מלצ׳ט 29
גיהמ״ד המ״ד ״בית רבקה״,
944257־03
כפר חג״ד(*)
ביחט״ד למורות מקצועיות ״אור החיים״,
787113־03
בני ברק, רחוב עזרא )*(51
בית־הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית
״אורנים״ — אוניברסיטת חיפה
04*932143
דואר קריית טבעו!(*)
בית־הספר לחינוך וחכשרת מורים ויצו
81479־04
ח״פח, רחוב חנה סנש 12
.10 ביחמ״ד הממלכתי למו״ג באר שבע,
057*77573
רחוב וינגייט(*)
.11 ביחמ״ד חמ״ד ע״י בית צעירות מורחי,
057*78171
באר שבע, דרך המשחררים(*)

מאחר שהעולם הזה הוא העיתון היחידי
ה״לא־מרובע״ שיעז לפרסם מעט ״ציונות,״
אבקשכם לפרסם את מיכתבי.
מיכתב גלוי למועצת החרם הערבי.
נסיכי נפט וממון נכבדים!
כידוע, היינכם מהמרים ומשקיעים את
מיטב כספכם בקניית מיפעלים וקונצר־נים
באירופה ובארצות־הברית, במטרה
לפגוע בישראל. עד־כמה קלעה האפקטיביות
הזו למטרה, הזמן יגיד, אך בואו
נהיה קצת פרקטיים.
בימים אלה היגר מישראל ישראלי צעיר
ומצליח מאד, שכל אם יהודיה היווה גאה
בו. כוונתי לד״ר משה קרוי (העולם הזה
,)1957 פילוסוף ומרצה באוניברסיטת תל־אביב.
לדבריו, ירד מישראל מאחד שקיימים
בה מדיניות־מיסוי מהגבוהות בעולם,
דיכוי־מחשבה רציונלית פרטית, ביטול
ערך הפרט כפונקציה עצמאית יוצרת וחושבת,
ומישטר־מ״לואים פשיסטי.
התיזה שלו לעתיד היא להקים מדינה
המושתתת על עקרונות רציונליים, ללא
כפייה חברתית, ללא מיסים וללא מילואים.
ובכן, רבותי אילי-ההון הערביים,
כאן קבור הכלב. מה שנשאר לכם לעשות
הוא לקנות חבל-ארץ קטן באוסטרליה,
קנדה או דרום־אפריקה, ולהפקיד אותו
בידי ד״ר קרוי, ומובטח לכם כי תוך פרק-
זמן קצר תצליחו ליצור נוסחה יפה למיש־אלותיכם:
(המשך
בעמוד )10
כוסיות בסתר ובגלוי, לכבוד נצחונם
הפרטי במעמקי הבונקר...
ליבם לב של אבן, וחפה מלא מי*
לים של שקר ורהב, ועל ההריסות
עטו הפסיכולוגים למיניהם, ששו על
המציאה. סוף־סוף נזדמן לחם מחקר
ראוי לשמו:
תחילה הפצועים, אחריהם השרידים
— ח״שלמים בגופם״ — ואחר-
כך כל השאר. אותו חיטוט נלהב
בנפשם של אב ואם שאיבדו את בנם;
וידוייח של אלמנה טרייה או ותיקה
או, תארו לכם, אלמנה — שהיא
גם אם שכולה, ואפשרות ההשוואה...
אחים ויתומים. ושוב התמלא חשק
שהתרוקן — בתוכן ובמצלצלים.
והפצועים — עדיין שותקים.
כל יום מקרב את התיקווח לשלום.
אמיתות — שלא חעזו להגיד
בקול — צצות בזהירות בין השורות
והמסך, ולעומתן — עדרי הצבועים
וחניצים שלא יוותרו על טרפם. לעזרתם
באות המילים הגדולות ומנסות
לכבות את הניצוצות, ולחנוק
את חאימחות שילדו את בניהו לחיים.
באים השירים המתחסדים —
חמבכים את המתים. כדי להכין אותנו
למילחמה הבאה.
אבל הפצועים שראו את המוות
ורואים את בואו של השלום — עדיין
שותקים. חם שותקים — כשנוסעות
שיירות בימי >,חג ומועד״ להחליק על
שבילים אדומים בחרמון. חם שותקים,
כשעיניהם הכבויות רואות מעשים
המביאים לשואה.
תנו להם כוח לזעוק את האמת
הנוראה^של חמילחמה.

8גמירוז ימתן. שריד

תי כון

משר!

החינוך ! התרבות /המחלההלהכשרת סו ב ד׳ הו ראה. י רו ש לי ם, קר! היסוד 15

£עד שות1

$קרנית

*י~*י׳ ה מרכז העולמי
לתיאטרון יידיש בי שראל
יידיש קונסט טעאטער

עמך

$מכון לעדשות מגע

רכות וקשות
* • י חוכרת הפכוה תשלח
^ לכל דורש. גורדון 31
^ ת״א, טלפון <238642

200.000
מאת: שלום עליכם
קו מ די ה ב־ 3ת מונו ת * 24משתת פי ם
בימוי: ש .בונים, צייר: בנו פרידל, מלחין: שמעון שגיא
הצגות בכורח בת״א ב8.30-
אולם נחמני

את מחפשת אושר בחיים?
כ״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לף
פני עוד היום ל״טטרימוניאל״.
״מטדימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפיו 02—234334 :

מוצאי פסח 27.3
29.3
מוצ״ש
מוצאי חג 2.4

בית ארלוזורוב
(אהל)
30.3
יום א׳
31.3
יום נ׳

יום ח׳

הצגח לכל
כרטיסים :
״כנף״ ובמשרדי הכרטיסים בעיר

הסיפור העצוב על ה ל בי א ה
01 צייד־מס־ההכנסה כ דו ד
; אדל, על דו״זז ועדת בן־
שחר :״בחורה בלונדית עם
שדיים גדולים שאיננה נותנת.״

01 בעת ביקורו של הנוי
קיסינג׳ר בירושלים החליטו
לאנשים הנכונים

אנושי מישרד־החוץ לארח אותו
ואת שגריר ישראל בארה״ב
שיטחה דיניץ, בחברת רעיו-
תיהם ננסי וויוויאן, לארוחת-
ערב במיסעדת פינק. כשפנו אל
בעל המקום, דויד רוטשילד,
והביעו את רצונם לסעוד שם,
השיב להם רוטשילד כי נותר
שולחן פנוי בפינת המיסעדה,
וכי הוא יכין אותו לכבודם של
האורחים החשובים מאוד. אנשי
מישרד־החוץ הסבירו כי לא
יוכל לארח את שר־החוץ האמריקאי,
אלא־אם־כן יסגור את
המיסעדה לקהל, ויעמיד אותה
לרשותו של האורח ובני־ילווייתו
בילבד. רוטשילד, הרגיל לאורחים
חשובים סירב, באומרו כי
אינו יכול לסגור את המיסעדה
בפני אורחיה הקבועים. אנשי
מישרד־החוץ הלכו למיסעדת
גונדולה הסמוכה, שבעליה ראו
כבוד רב באידוחו של קיסינג׳ר,
הסכימו לסגור את המיסעדה
למענו לערב שלם.
י המנהיג השמאלי יעקוב
(״קובה״) ריפתין סיפר השבוע
כיצד הפעיל את חוש־ההומור
המפורסם שלו במוסקבה. היה
זה בימי השיא של המתיחות
הסובייטית—סינית, כאשר שני
הצבאות היריבים התרכזו לאורך
הגבול המשותף. אמר
ריפתין למארחיו :״באחד במאי
מסתכל אלוהים מלמעלה על
הריכוזים וקורא , :פועלי כל
הארצות, התפזרו׳!״
י כאשר הופיע המנהיג

הפלסטיני כשיר אל־ברגותי
השבוע ביום־עיון על הבעייה
הפלסטינית בתל־אביב, הציג
אותו ;תן ילץ־מור במילים :
״זהו האיש היחידי באולם זה
שיש לו תעודה רישמית שאיננו
מרגל או פוגע בביטחון־המדיי
נה.״ אל־ברגותי, איש רמאללה,
זוכה לפני כמה ימים על־ידי
בית־מישפט צבאי ישראלי מאשמת
ריגול.
כרמל מזרחי

מיקבי ראעוין לזגיון
וזברון יעקב

י המיזרחן יוסי אמיתי,
איש קיבוץ גבולות, נשא לא-
מכבר בביודספר תיכון הרצאה
על הסכם פייצל—וייצמן. הוא
הסביר ארוכות איך נולד המיס-
מך המפורסם, שנחתם אחרי
מילחמת־העולם הראשונה על-
ידי האמיר פייצל, בנו של
שליט מכה ולאחר־מכן מלך
עיראק, והמנהיג הציוני חיים
וייצמן. אחרי השיעור ניגשה
צעירה חמודה ושאלה אותו
בלחש :״מי זה היה, וייצמן?״

היא ראש־ממשלה, קצת קשה
לחזיז אותה מתפקיד זה.״
1באותה הזדמנות גילה
השר הבריטי כי הוא נמצא
מרבית הזמן בקיבוצו של הסופר
עמוס עוז, שבן אשתו
היא המפיצה של ספריו של עוז
ברחבי העולם. לשאלתו של ד״ר

״כבוד השר, דוקטור שם־טוב.״
שר־הבריאות הגיב, בספרו כי
לפני כשנה אירח את שר־הבריאות
הארגנטיני, שלפני
הגיעו לישראל כתב וביקש
שיאפשרו לו לבצע ניתוח ב־בית־החולים
בילינסוך, והעיר כי
הוא ישמח לאפשר לשר־הברי-
אות הישראלי לנתח בארגנ־

! בראיון שנתן לשידורי
ישראל, התוודה שר־החקלאות-
והתיקשורת אהרון אוזן כי
תחביבו העיקרי בפורים, מזה
שנים, הוא לשחק קלפים בחברת
הטובים בידידיו. תחביב זה
מקובל עליו, סיפר אוזן, עוד
מצפון־אפריקה. בפורים האחרון
הזמין את כל אותם חברים,
שאיתם הוא נוהג לשחק זה
שנים, אל ביתו, כדי להמשיך
במסורת. אך אלה נאלצו לשחק
בילעדיו, מאחר שהיה טרוד
בענייני מ״שרדו.
ניספח־העיתונות בשגרירות
הבריטית בתל-אביב, לי*
אונרד ברידג׳ווד, נסע במכוניתו
ברחוב איבן־גבירול
בתל־אביב. כשהגיע להצטלבות,
עקף מונית. נהג המונית פתח
את חלון מכוניתו וצעק משהו
בעברית לעבר ד,ניספח. בריד-
ג׳ווד שאל את מזכירתו הישראלית
מה אמר הנהג, והיא
השיבה :״הוא קרא לך, צבר
מטומטם /ואמר את זה במיבטא
רוסי.״
בארוחת-צחריים חגיגית
שהתקיימה לרגל הפתיאה של
תערוכת ציוד רפואי בריטי
במלון פאל, בנוכחות שר-
הבריאות הבריטי ד״ר דייוויד
אראן, ושר־הבריאות הישראלי
ויקטור שם־טוב, שאל השר
הישראלי את עמיתו הבריטי מה
דעתו על מועמדת המיפלגה
השמרנית, מרגרט תאצ׳ר,
ועל סיכוייה. בשהשיב אואן כי
סיכוייה של תאצ׳ר טובים, אמר
לו שם־טוב :״אם כך, אתם
בצרות. לפי ניסיוננו, אם אשה

| | 7ח 11ו|ךיך 1111 בפתיחה החגיגית של תערובות האביב ביפו
1 1 1 ^ 1-1/11111 העתיקה פתחו 23 אמגים את בתיהם בפני
הקהל. בין קהל המבקרים בתערובות בלטו צעירות רבות שהוכיחו
באותה הזדמנות בי אינן חובבות ציור בלבד, בי-אם גם חובבות ציי

החולה,״ סיפר שר־הברי-
אות.
ועוד על שם־טוב: הוא
הוזמן לישיבתה האחרונה של
ועדת-השירותים של הכנסת,
כדי לתת הסבר בנושא ההיפנוזה.
ברגע של בדיהוודהדעת
אמר השר :״הבאתי איתי את
ראש שירותי בריאות־הנפש
במישרדי, ד״ר לודוויג טרטר,
ואנחנו נדגים בפניכם מה
זאת היפנוזה. וכמדיום ניקה

רים• בלטו ביניהן (מימיו לשמאל) :הגרפיקאית דגה מוקדי, אשתו-
לשעבר של הצייר אשר עין־דור, שהגיעה מארח״ב היישר לתערוכתו
של בעלח־לשעבר ן הציירת שרה אסף המכירה באופן אישי את מר-
בית הציירים שבבתיהם ביקרה והמתבוננת לתערוכתה הבאה, ועובדת

£ 7 1 /7 1 7 1 7 1 /7

את ח״כ הילד זיידל ״.ח״כ
אורח נמיר, שחשבה כי משר
מדבר ברצינות, התנגדה בתוקף.
במיזנון הכנסת מתלוצצים, כי
לאורה נמיר יש בוודאי סיבה
טובה לא לרצות לדבר תחת
השפעת היפנוזה.
׳ 8מד, קרה ללביאה שקיש טה
פעם את מצודת־כפיר, מיפ־קדת
פיקוד המרכז בימי כהונתו
של רחכעם >״מדי״) זאכי?
את הסיפור העצוב סיפרה ה שבוע
רות דיין, שגידלה את
הלביאה כשהיתה גורה ומסרה
אותו במתנה לפיקוד, לאחר
שגדלה. כדי שהלביאה לא
תשתעמם, שידכו אותה עם
אריה זכר. כשהוחלף גנדי,
נמסר זוג האריות לגן הסאפא־

רי ברמת־גן. אולם תישעה
האריות האחרים בגן לא יכלו
לסבול את הופעתו של אריה
זכר נוסף, והם התנפלו עליו.
האו־יל, ברח, אד הלביאה התייצבה
להגנתו בגבורה עילאית,
נלחמה בחירוף־נפש נגד כל
האריות ביחד, ואלה קרעו אותה
לגזרים. האריה, שלמענו הקריבה
את חייה, נשאר ללא שריטה.

11110 21במרס ־
20באפ רי ל

ההצלחה לא האירה לד פנים השבוע. אל יאוש, בשבוע זח ישתפר חמצב.
עבודה גדולה אותה קיבלת על עצמך, תישא תוצאות טובות. היא תשפר
את מצבך הכלכלי. את, בת טלה, השתדלי להתגבר על יצר הקינאה
שלד. אם לא, צפוי לד ריב. אסון כבד עלול להשפיע על מהלך חייכם.

כדאי שתקדיש מחשבה לעתידך. אתה עומד בשבוע זה על פרשת־דרכים.
שקול היטב את צעדיו. הם ישפיעו על מהלך חייך בעתיד. לך, בת שור,
מראים הכוכבים הצלחה במישור העיסקי וקיפאון חיובי במישור הרומנטי.
העיסקה הגדולה שתיכננת, מתחילה לקרוס עור ועתידה להצליח.

! 8חבר הנהלת העיר תל-
אביב, אריה קרמר, אושפז
השבוע בבית־החולים. במים־
דרונות העירייה מתלוצצים, כי
הרקע לאישפוז הוא סירובו
של יו״ר מרכז השילטון המקומי,
פינחס אילון, לאשר
נסיעת מישלחת בת שישה אנשים,
מטעם ערי גוש דן לח״ול.

אתם צריכים ללמוד מכשלונות העבר שלכם, ולתכנן את חייכם
לפיחם. בייחוד במישור העיסקי. העובדה שהינך פזרן, מוסיפה לך
אומנם כבוד, אבל כדאי שתציץ לחשבון הבנק שלך. זה יגמול אותך
מפזרנות. במישור חמשפחתי עלולה לחיות תקרית קטנח, אן תתגבר.
21ב מ אי
20 ביו ני

אם תיכננת להחליף בשבוע זה את מקום עבודתך או את דירתה כדאי
לד להמתין עוד שבוע-שבועיים. אבל לעומת זה, רכוש את הריהוט,
ובכלל, הרבה בקניות קטנות השבוע. גילוי מעניין עשוי להביא לד רווח
גדול, אפילו אם תנהג בצורה לא הוגנת. לד, סרטנית, מצפה הפתעה.

אויר!

לאסנים שבין האריות מצפה השבוע הפתעה לא־נורמלית, מגורם לא
צפוי לחלוטין. מתנה אותה תקבלי, לביאה, תגרור אחריה שורה רצופה
של אירועים עליהם לא תהיה לך שליטה. הרבי בנסיעות מחוץ לעיר. את
תפגשי אנשים מאוד מעניינים, אליהם תתקשרי לתקופה קצרה וחולפת.

שאפתנותך הרבה. אינה מוצאת סיפוק בחייך המשפחתיים. לעומת
זאת אתה מצליח ״פח מאוד בחוץ. אבל זח חולף. לכן כדאי לך להתחיל
לדאוג גם לבני״משפחתך. אתה הרי תחזור אליהם בסופו-של-דבר.
במישור הכלכלי, המצב ירוד, באשמתך. לך, בתולת יקרח, יהיה
השבוע אחד הגורליים בחייך. מזל שוב ! הצבע שלן השבוע חוא לבן.

חיותה, מוויאל ונחמה ׳״

ליות נתקלו בגעייה. חיה זה כאשר צולמו תמונות פירסום גדי
זהב. חיותה שר (שוכבת) ,שהונאה במיוחד מצרפת לצורכי הצילומים,
נחמה לב (יושבת) ,שהובאה גם היא מחו״ל לאותח מטרה
ומוריאל סמואל (עומדת) ,צולמו ליד עץ תמר. בדווי מתושבי
המקום ניגש אליהן, ביקש 10ל״י תמורת הזכות להצטלם ליד
חשיב :״למה זה האיש עם הגמל
העץ. לשאלה ״מה פתאום
קיבל ״ 1לשלוש לא היה מיל על הנשמה. חן פנו לנציג חברת
״גוטקס,״ שעבור האלבום הצבעוני שלה הצטלמו, ביקשו כסף. השיב
הנציג :״אני מוכן לתת את הכסף, אבל מי יתן לי קבלה!״

1אז1״0

( 2בספטמבר ־
• 22ב או ק סו ב ר

לבעלי הנטיות האמנותיות שביניכם, יש סיכוי להגיע בשבוע זה להישגים.
׳אבל רק בתנאי שתמשיכו בהתמדה אותה אתם מגלים כבר כמה שנים.
בעלי המיקצועות החופשיים, לעומת זאת, יכשלו השבוע ברוב מעשיהם.
ואל תחשבו גם שמספיק להזכיר בכל הזדמנות שמות מפוצצים. זה לא
יעזור לכם. נהפוך הוא, אתם ממאיסים את עצמכם בסנוביות שלכם.

מעשה דראסטי אותו את מתכננת, לא ייצא בשבוע זה לפועל. לא נורא. זה
לטזבתך. בזמן הנוסף לא זכית, כדאי לך לחשוב פעמיים. אל תחשבי
שלהתחתן זה הכל. בחיים יש דברים נוספים, ואם כבר להתחתן, תלוי
עם מי. לכם, עקרבים, סצפה שבוע של הצלחה. הקפידו על לגוש הולם.

( 2ב חבלו ב ר -
20 בדזגכיבר

נתונה

ע1ן ו1

כדאי לכם לחתחיל לחשוב גם על חמראה החיצוני שלכם. אם תמשיכו
בדרך זו, של חזנחח, תגיעו למצב בו אף אחד לא ירצח את
קירבתכם. גס אנשים אותם חשבתם לידידים שלכם. ולן, בת קשת,
כדאי לתחליף את מיקצוען. אחרת תתנווני. ואת חרי יודעת כי את
יכולה לתרום הרבח יותר ממה שאת נותנת. קצת אומץ. עברי את חגשר
והחליפי את העיסוק. איפה הטעם הטוב שלן, אל תחקי אחרים,

הפירוד בינד ובין בת המין השני, הוא זמני. אתה עוד תחזור אליה.
ותתפלא — היא תחכה לך. ומה הפלא ז היא הרי אוהבת אותך. זה שהיא
לא מראה זאת? זה בגלל אופיה הסגור. לד, בת גדי, מצפה שבוע שיגרתי
ביותר. אבל בשבוע שאחריו מחכה לד פעילות עניפה בשטח האהוב עליך.
הרבי בשבוע הבא בקניות וביציאות מחוץ לבית. מספיק הסתגרת בבית.

זני

זה שאתה מקדיש את מרבית זמנך לעבודה ולקידום הקאריירו! שלך, רק
יזיק לחיי המשפך וה שלך. אבל אתה עצמך בחרת בעיניים פקוחות בדרך
זו ואין סיכוי שתשתנה. לך, בת דלי, מראים הכוכבים הצלחה חלקית
בתחום העסקים והצלחה מרובה במישור הרומנטי. כואב לך שנפרדתס,
בפרט שחשדותיו היו לשווא, אך אל דאגה, ממלא מקומו כבר
ישנו. תכירי אותו בימים הקרובים, והוא יפצה אותך על כל סיבלך.

05 1 וגיס

גלריית ״אמני יפו העתיקה״ סימה אייל, שינחה בערב הפתיחה את
הגלרייה שלה, לטובת הגלתות האחרות. בלטו ביופיין ליאורה א תיו,
אשתו של השחקן דוריאן ארויו, וקרול חולצמן, מעצבת מוצרי
עור ותושבת יפו העתיקה, הנמצאת עתה בחודשי הריונה האחרונים.

הפרידה מאחובן חיא זמנית. חוא יחזור אלין אחרי שיסיים את שלי חותי•
הוא יודע שאת רוצה נו. תופתעי לשמוע, אגל גם הוא מעוניין
בן. המשיכי לשמור לו אימונים, כי אם תסטי מחדרן — זה יוודע
לו ואין זח גטוח שהוא יסלח לן. הרי את יודעת עד כמה
הוא קנאי. לן, בן דגים, תחיה השבוע אכזבה מאדם אותו חשבת לידידן
הטוב. אן אל תיקח זאת יותר מדי ללב, לדאבוננו זה קורה.

19בפב רו א ר -
20במרס

מכתבים
(המשך מעמוד )7
א. כל האינטליגנציה הישראלית תהגר
לאותו חבל־ארץ. ב .ממשלת ישראל
תעמוד בפני הצורך לבטל את שיטת-
המיסוי הכבדה ואת קונצפציית מערך המילואים.
ג .ישראל תיאלץ להחזיר את
השטחים ולחתום חוזדדשלום.
מולך שובל,
האוניברסיטה העברית, ירושלים

המתהולל שגירש את אמו

כשקראתי
אר כי ד״ר
״ברוך הטוב
הזה ()1957

בעיתון הארץ מה־ 28 בפברוקרוי
ירד מהארץ, בירכתי:
והמיטיב.״ וכשקראתי בהעולס
את דבריו של אורי אמרי,

ד״ר משה קרוי
״ברוך הטוב והמיטיב״
שאמר כי אינו ״שמח״ על כך, נזכרתי
ב&סוק ״משיב חכמים אחור ודעתם יסכל.״
החסרים אנו הסרי־לב, במתחולל, ש גירש
את אמו? חבל שעושים פירסומת
לסיפרו של האיש. והלוואי שיירדו מהארץ
הלזו :״הנשמה היתה כגן־עדך (יחזקאל
ל״א־ ,)35 כל אלה שאינם רואים בה גחלת
אבותיהם.
אלכסנדר זדחץ, תל-אביב

1/לה בסולם הפיקוד הימי!
בחר לד במגמה המתאימה לכישוריו וצא למרחבי הים!
אם הינך משוחרר צהיל, בוגר 12 שנות לימוד ובריאותך הקינה, פגה לרשות לחינוך
והכשרה ימיים ברח׳ נתן(קייזרמן) ,11 חיפה, ת.ד( 1909 .טלפון 6417 58/9־ )04
או בתל־אביב בבנק ׳מגדל שלום׳ ,קומה ,28 בימי ב׳ בין השעות . 13.00-9.00

ן:זסס

היה

שמו של הצלם
לפני כשבועיים הדפסנו במוסף הארץ
תצלום־שער שקיבלנו בהשאלה מארכיוג־בם
(מעצרו של החשוד בזריקת רימון בנתניה)
וציינו, כדרישתכם :״תצלום עידן
אגמון, העולם הזה.״
להפתעתי הרבה מצאתי בגיליוגכם ה אחרון
(העולם הזה ,)1957 בעמוד ,11 תצלום
(ד״ר קרוי) שהועתק מהמוסף השבועי
של הארץ בלי נטילת רשות ובלי
ציון שמו של הצלם, כמקובל.
לאור ניסיון העבר אני מאמין שהדבר
נעשה בשגגה ואשמח אם תבהירו את
הדבר בהבהרה מתאימה.

״ ציו ג צי הסוחר

הר ש 1ת ל חינ ח־! הכשרה ימיים

בצאתו

רומן פריפטר,

ביגלל חוסר־־הכישרון המחפיר
שד מישר־התקשורת
— הבולט אף כנוף הציבורי
הישראלי — אין אפשרות לאזרחים
להשיג את מיספר
הטלפון שד ״העולם הזה״.
אף ש״חעולם הזה״ העתיק
את מישרדיו מלפני שמונה
חודשים, אין מישרד־התק־שורת
מסוגל למסור לכל
מכקשי־מידע את מיספד ה טלפון
החדש שד ״העולם
הזה״ ,ואין הוא מסוגל לחבר
את המיספר הקודם לתקליט
המורה שהמיספר מנותק.
לפיכך, מתבקשים בד ה־מעוניינים
דרשום לפניהם כי
מיספרי הטלפון של מערכת
״העולם חזה״ הם :
243386 243387

עורך המשנה למוסף, תל־אביב
• אין העולם הזה נוהג לציין שמות
של צלמים. במיקרה זה נציין ברצון כי
זהו תצלום של רחל הירש, שצולם עבור
מוסף הארץ.

בילוש אחר המצפון

אמרי לו סע ברכבת
כן השפיעו על בעלך שיקע ברכבת, שם דוא יכול לדנפעו״,
לקרוא את העתוו בנחת ובהרחבת הדעת״ .להתכונן בנוף
הגאה החולף ליד החלון ולהגות מספל קפה מהביל ומשיב נפש״,
למה להתעצבן באם אפשר להנפש״ .למה מתח כאשר אפשר
לחת מרגוע לעצבים״ ,ברכבת הוא יגיע למחוז חפצו במהירות
ובנחת ויאגוד מרץ ובוחרת ליום עמל התובע. ממנו
מאמצים כה רכים.
הנוסע ברכבת אחת — חוזר שנית ואף ממליץ
על נר בפני חבריו.

מיספר נכבד ומכובד מאזרחי המדינה
הזאת, התרגל בבר ״׳לקבל מאחור״ —
ולשתוק. זה בא עם הזמן, זה חלק מן
ההתמסדות (מתי כבר יחטוף מישהו עצי רות,
סוף־סוף?)
יאבל למשה מיזרחי בן ה־( 15 העולם הזה
)1956 עוד מגיע לחשוב שהחיים יפים
ובכלל...
והרשויות ממשיכות בשלהן. נראה שלגביהן,
נעד שמתעללים בו אסירים הרוסי
נשמה וגוף, הוא פשוט עוד מיקרה אחד.
התעלמו מנערים אחרים — ולא נתבעו
לתת את הדין. אז יתחסל איכשהו גם
העניין הזה, הרי יש הרבה מקומות־מיסתור
בחוק היבש. ובאשר לאחריות הציבורית
והאנושית של המעורבים בפרשה,
לא נותר לי אלא לבלוש אחר מצפונם.
להעולם הזה, הרבה הערכה על העיק־ביות
בטיפול בנושא. ומה הלאה?
רחל כהן, תל־אביב

הדברים נותקו מהקשרם
ברצוני לציין כי בכתבתכם ״האיש שאיבד
את זיכרונו״ (העולם הזה ,)1956ש בה
ביקשתם לצייר את בן־גורען כשהוא
כותב אוטוביוגרפיה על־פי מאמרי ש־

מכתבים
פורסם בריבעון קשת, נפלו אי־דיוקים שהם
תוצאת הניסיון לדלות צימוקים פיקנטיים
׳מתוך המאמר, תוך ניתוק הדברים
מהקשרם.
היתה זו הכללה פשטנית לציין שב.ג.
איבד את זיכרונו, וכי משום בך הזעיקני
אליו. דומני שהדברים, כפי ישכתבתים
במאמר, מורכבים הרבה יותר.
חוששני שכתבה זו מעוותת עד לקריקטורה
את דמותו של ב,ג. ואת מאמרי,
וחבל.
זאב צחור, באר־שבע
#העולם הזה תימצת את כתבתו של
הקורא צחור, ומובן שבגירסה מתומצתת
אובדים פרטים הנחשבים, בעיני הכותב
המקורי, כחשובים. אין הקורא צחור אחראי
לגירסות העולם הזה לגבי הסיבות
הסמויות לליקוי הזיכרון של בן־גוריון.

7א גירוש — לימודיס
העולם הזה ( )1955 גילה עלי דבר שלא
ידעתי עליו. במדור ״תשקיף״ מסופר כי
אני גורשתי מהארץ. יכול להיות שאת
המידע שיש לכם שאבתם ממקורות מסויי-
מים, והוא יותר מעודכן מזה שיש. לי.
אני לא גורשתי. כל ידידי ומכרי, ביניהם
גם אורי אבנרי, יודעים כי הוזמנתי
למסע־הרצאות בארה״ב, אשר אורגן על-
ידי שני ידידים, יהודים, אחד ישראלי
והשני אמריקאי. לאחר תום המסע הרישמי
(כי המסע עדיין נמשך עד עצם היום
הזה) ,החלטתי ללמוד. מאז ועד היום הזד.
אני לומד באוניברסיטה כאן. סנוסף ללימודים
והרצאות אני עסוק בכתיבה, ובהשתתפות
בוועידות בנושא המיזה״ת.
את הספר שלי כתבתי, בעברית, לפני
צאתי את הארץ. הוא יופיע בעברית.
לידיעתכם, הספר כבר הופיע בלונדון.
אם סיפור חיי, והיי מישפחתי, והער־

פאוזי אל־אסמר
לימודים והרצאות
בים ב״מדינת היהודים״ מהווה ביקורת
חריפה על ״מיבנה מדינת ישראל,״ כדאי
לקוראי הספר להרהר בנדון.
פאוזי אל־אסמר, ארצות־הברית

פל־יפולים פ״אל״עד״

בכתבה שהופיעה בהעולס הזה ()1957
חסר מידע מעניין שכדאי שתדעו אותו
ויידע גם ציבור עובדי אל על :
הגברת לובה וולק, שהתמנתה להיות
המפקחת של דוברי אל־על שרמן וסוויצ־קי,
היא לא רק אשת־סודו של המנכ״ל
הכל־יכול, הרודה באנשיו ובוועדים, היא
גם ידידתו. היא נוסעת איתו לכל מקום
בארץ ובחו״ל, עושה בשביל המנכ״ל
הכל־יכול את כל הדברים שהוא אישית
רוצה שיסדירו מבלי שאיש יידע על כך,
כגון חלוקת כרטיסים וטובות-הנאה אחרות
לאנשי-שלומו ואנשי־השילטון ,׳שהמנכ״ל
הכל-יכול רוצה ביקרם.
היא מחלקת כרטיסים חופשיים, בתי־מלון,
טיולים־חינם בחו״ל — ודואגת שלא
יימצאו עקבות כאלו בכלל, כי הכל מסתדר
דרכה בפתקים קטנים, כתובים בכתב־יד
של הגב׳ ודלק הכל-יכולה.
פשוט, לא יכולתי לראות ולשתוק יותר.

עוגד ותיל!

,׳ .במחלקת החשבונות באל־על, לוד

רחת נשק לחבל ביאפרה. ככל שהלכו
והורעו היחסים בין ביאפרה, ששאפה
להכריז על עצמאות, לבין ניגריה, כן
הלכה והרקיעה שחקים רמת-החייר של
אבני.

במסיבות המפוארות שערר, הופיעו
דרך־קבע אישי-צמרת ני־גדיים.
מאוחר יותר התברר בי כל
אלה נמצאו כרשימת מקבלי משכורות
קבועות מאבני.
כאשר פרץ המרד בביאפרה, גילו סוכני
הממשלה המקומית כי אמנון אבני משמש
כאחד מספקי־חנשק הגחלים של חבל הארץ
שהכריז על פרישה. הם ניסו לאוסרו, אך
אבני התחמק מהם וסוכני. הממשלה הצליחו
לאסור את אשתו. יחד עימד. נאסרו גם
מיספר פקידים בכירים ניגריים, שהודו

מבקר

ה עו ל ם

גוג

עתי מתפקידו. הוא טען כי לא ייתכן ש-
א.ג.י — .חברה להנדסה הידראולית, לא
תחזיק ברשותה צוות־מהנדסים קבוע, ותעסוק
בנושא זה בשיטת החאלטורות. ליבו
לא היה שלם עם טיב התוצרת שבית־הח-
רושת סיפק ללקוחותיו. אך עובדה זו כלל
לא הפריעה לאבני להשיג עבודות ממער-
כת־הביטחון, בקצב גובר והולך.

הצעת-מיכרז
ג ל תי־ חו קי ת
ך• אשר נזקק צה״ל למכשירים, מיוד
קנים או עבודות מסויימות, הוא מפנה
את דרישתו למישרד־הביטחון. מישרד־

חו שף פרשהאחת מאווירת ה שחיתות

שבהמ תנ הלי ם עיסקי ההז מנו ת של מ ע רכ ת־ ה בי ט חון
ץ* ישרד-חכיטחון מזמין בשוק היש-
* ) ראלי עבודות בסכומי־ענק. קבלנים
וספקים נאבקים ביניהם כדי לזכות בנתח
גדול ככל האפשר, מהזמנות-העבודה ש־מישרד־הביטחון
מפנה לשוק האזרחי.
דווקא משום שמדובר במערכת־הביסחון,
ובתקציבים בסדר־גודל של מיליארדי ליידות,
חייבים היו מנגנוני-הבקרה של
המערכת לתפקד ביעילות מכסימלית.
אולם בפועל, מנגנוני־הבקרה של מערכת-
הביטחון חובבניים, בלתי־יעילים, אינם
מסוגלים לסתום פרצות שדרכן מסתננים
קבלנים־נוכלים, המרמים את מישרח
הביטחון.

מערכת הבקרה אינה יעילה
ככר מראשית הדרו* .אין בודקים
ביסודיות מי הם הספקים והקבלנים
העובדים עם מישרד-חכי-
טהון. לא ייפלא׳ איפוא, כי נוכלים
כעדי עבר פלילי הצליחו
להסתנן אל תוך המערכת.
אזרחים שנהגו לשחד אישי־ציבור, לא
יהססו לעשות הכל כדי להשחית פקידים
ואנשי-צבא עובדי מערכודהביטחון, במטרה
לזכות במיכרזים ולגרוף לכיסיהם סכומי-
עתק.
על מחדלי מנגנון הבקרה של מערכת-
הביטחון, על כל התוצאות ההרסניות הנובעות
מכך, יכולה ללמד הפרשה הבאה,
המהווה דוגמה אחת מני רבות.
מדי־בוקר יוצא אמנון אבני את דירת
הפנטהאוז המפוארת שלו ברחוב א.ד.
גורדון 20 בתל־אביב, נכנם למכונית
המרצדם 220 החדישה שלו, ונוסע למיפעלו
שבקריית־גת.
אבני 44 הוא כיום מיליונר, אך לא
תמיד היה כזה.
אמנון אבני הוא בעל ביודהחרושת א.ג.י.
— החברה להנדסה הידראולית בע״מ,
בקרייודגת.
אבני מקבל ממישרד־הביטחון הזמנות
רבות, המסתכמות במיליוני לירות לשנה.

איש במערכת-הביסחון לא טרח לברר
מיהו, בעצם, אמנון אבני. עובדה זו עתידה
לעלות — כפי שיוכח בהמשך הדברים —
למערכת־הביטחון ביוקר רב.
בגופייה להבדחת-ג שק
ף< שנים 60־ 1959 עבד אבני כפקיד
! בחברה המאוחדת לגז. הוא הסתבך
בכספים, ונאלץ להתפטר מהחברה. בשנת
1961 נתקבל לעבודה בחברת אגזישראגז,

בחקירתם כי ידעו על עיסקות-הנשק של
אבני, אך עצמו עין תמורת דמי-שוחד
גבוהים.
כדי לשחרר את אשתו נאלץ אבני לשחד,
בלירות שטרלינג, את מנהל בית-הכלא
ואת חבר עוזריו. הוא מימן את העיסקה
בחלק מכספי דיווחי סחר הנשק, שאותם
הבריח ללונדון.

בינתיים פנה מישרד־החוץ הניגרי
כתלונה חריפה למישרד-החוץ
הישראלי. לתלונה נתלוו איומים
מסויימים. שעוררו דאגה בכדה בליבות
אנשי מישרד־החוץ הישראלי.
מישרד־החוץ
הישראלי ניסה לברר מי
הוא אותו אבני מסתורי שמעשיו עלולים

מאח

ואב יפדו
ושימש כפקיד במחלקת המלאי של החברה
בתל־אביב.
בשנת 1964 נשלח מטעם החברה לניגריה,
כדי לעבוד בחברה־בת בשם ירסיל־גז,
שפעלה שם. לחברה זו היו בניגריה ׳חמישה
סניפים. אבני נתמנה לעמוד בראש הסניף
שפעל באיזור ביאפרה.
אבני פעל מן המישרד שבאפאפא, רובע-
הנמל בלגוס הבירה. עד-מהרה החלה המושבה
הישראלית במקום תוהה על קנקנו
של האיש.
מספר אחד מראשי חברת ורד בניגריה,
שהירבה להיפגש עם אבני :״הוא חי
ברמת־חיים של מיליונר. משכורתי היתד,
גבוהה ממשכורתו, ובכל-זאת, אילו הייתי
חי כמוהו, הייתי גומר את המשכורת החודשית
שלי תוך חמישה ימים.״
עד-מהרה החל מתברר סוד עושרו של
אבני. המושבה הישראלית הנדהמת גילתה,
כי הוא עומד בראש כנופייה שעסקה בהב-

לחבל ביחסי ישראל—ניגריה. לשם כך פנה
בבקשה לקבל מידע אל מנהלי אמישראגז
בישראל.
אותו זמן כבר נמלטו אבני ובני-מישפחתו
מניגריה׳ והתגוררו בפאר רב בלונדון.
מובן שעבודתו באמישראגז הופסקה מייד,
אבל עניין פעוט זה לא הדאיגו כלל.
אבני המתין בלונדון עד שוך הסערה.
את ימי החורף הקרים בילה במאלאגה
שבספרד, שם רכש לו וילה מפוארת. וילה
נוספת רכש בקליפורניה שבארצות־הברית.
בשנת 1968 חזר אבני ארצה. האזרח
הישראלי שנשלח לניגריה כפקיד, חזר
ארצה כמיליונר. הוא קנה לו חברודהש-
קעות גדולה, רכש ,4ס 30 ממניות בית־חרושת
לייצור תרופות. כמדכן קנה מכו-
נס־הנכסים את בית־החרושת א.ג.י. בקר-
ייודגת.
את ניהול בית־החרושת הפקיד אבני בידי
יצחק גבעתי, אלא שבמהרה פרש גב-

הביטחון מפרסם מיכרז, הזוכה במיכרז
מקבל את העבודה.
באחד המיקרים הללו פנה צח״ל, כמקובל,
דרך מישרד־הביטחון, אל יצרנים
מקומיים, ביקשם להגיש הצעות לייצור
סידרה של מיתקנים מסויימים בעלי דרגת
חשיבות עליונה.
המיכרז פורסם וצויין בו כי העבודה חייבת
להסתיים עד תאריך מסויים, שכן איחור
באספקת המיתקנים עלול לגרום תגו-
בות-שרשרת במערכת שלמה.
שלוש חברות ישראליות השתתפו ב־מיכרז.
חברה אחת יצאה מייד מהמירוץ,
מאחר שמחיריה המוצעים היו כפולים
כימעט מאלה של שתי החברות האחרות.
בתום שורה של הליכים פורמליים הוחלט
למסור את העבודה לא.ג.י ,.החברה של
אמנון אבני.

בדיקת שלבי קבלת חחחלטה
למסירת ח עבוד ח לחכרח חנ״ד,
מגלח מייד שורה שד עובדות מדהימות.
סעיף
9ב״תקנון אישור ספקים מאושרים
למערכת-הביטחוך, קובע כי כל חברה
המשתתפת במיכרז חייבת לצרף ערבות
בגובה 0/[,ס! מסכום הצעתה לקבלת
העבודה.
במיכרז המסויים שבו מדובר צויינה
במפורש הדרישה למתן ערבות, נוסף לדרישה
הכללית המצויינת בסעיף 9בתקנון•
בלא
מתן ערבות לא היתד. כל אפשרות
של נק־טת סנקציות כנגד המבצעים, אם

לא היו עומדים בלוח־ר,זמנים

״א.ג.י.״ לא צירפה כל ערכות
למיכרז. מטעם זה כלבד חייבת
היתה הצעתה להיפסל׳ אד עובדה
היא כי המיכרז שההכרח הגישה
לא ;פסל.
בוועדת-המיכרזים ישבו, מטעם מישרד־הביטחון
שלום אחרוני, יואל מירון וחיים
קליימן. כאשר פתחה הוועדה את תיקי ההצעות
של שתי החברות שנותרו בתחרות,

אבני, אוטו וננטהאו?

אמנון אבני היה פקיד של חברת
אמישראגז בניגריה. הוא עמד שם בראש
כנופיית מבריחי־נשק, שיחד פקידים ניגרייס בכירים, גרס לבהלה במישרד־החוץ הישראלי,
ונמלט ללונדון ברגע שהקרקע החלה בוערת תחת רגליו. כתוצאה מעיסקי ההב
התברר
כי הצעתה של א.ג.י. נמוכה בסכום
פעוט מזו של החברה המתחרה.

כריקה שד הצעת המחיר שד
״א.ג.י.״ מעדה עובדה מדהימה —
הצעת המחיר שהגישה היתה
גבוהה יותר מהצעת החכרה השנייה
— דא זודה יותר, בפי שקבעו
אנשי ועדת המיכרזים.

כי אמנון אבני, בעל חברת א.ג.י ,.נקט
תרגיל מתוחכם. הוא הצמיד את מחירי ה פריטים
המייובאים לדולר. בנוסף, הצמיד
לדולר גם את היטל־הביטחון, את דמי ה־ביטוח-הימי
ואת מחיר ההובלה הימית.
כמו־כן הצמיד את שכר־העבודה למדד־המתירים.
הצמדות
אלו ביטלו את הפרש־המחי־רים
שבין שתי ההצעות, הפכו את הצעת-
המחיר של א.ג.י. גבוהה יותר.

מוזר מאוד שהאנשים המנוסים,
היושבים כוועדת־המיכרזים, לא
הבחינו בתרגיל ערמומי זח.

מו מ חי צה׳׳ל פסלו נשי ועדת-המיכרזים החליטו לה-
מ עביר את שתי ההצעות לבדיקת אנשי-
מיקצוע בצה״ל. הוחלט כי אם יאשרו המומחים
את שתי ההצעות גם־יחד, תתקבל
זו הזולה יותר.
כעבור שבועיים נתקבלה תשובת צה״ל.
המומחים מנו 16 ליקויים חמורים בהצעתה
של חברת א.ג.י ,.ובסיום הדו״ח ציינו:

״נראה לנו שהיצרן הנ״ל אינו
שולט כנושא מבחינה טכנית. קיים
חשש סביר שנקבל מיתקנים שלא
יענו על כד הצרכים.״
בנקודה זו נחלץ לפתע לפעולה יואל
מירון, אחד מחברי ועדת־המיכרזים. הוא
נפגש לשיחה עם אבני, בעל חברת א.ג.י,.
ובתום השיחה רשם אבני, בכתב־ידו, על
גבי דו״ח צה״ל שקטל את הצעתו, כי הוא
״מתחייב לבצע את כל התיקונים באותו
מתיר״.
יואל מירון ציין כי בדק את תוכניות
חברת א.ג.י ,.וכי הוא משוכנע שהחברה
תוכל $בצע את העבודה כהלכה. מירון,

הפקיד של מישרד־הביטחון, התעלם מד,.
קביעה הברורה של מומחי צה״ל כי החברה
אינה שולטת כלל בנושא מבחינה טכנית.

בצורה
זו זכתה ״א.ג.י.״ כמיכרז.
ביום חמישי ה־ 20 ביוני ,1974 הוצאה
ממישרד־הביטחון הזמנה לחברת א.ג.י. לקבלת
העבודה.
באותו יום בו הוצאה ההזמנה, כבר הציגה
החברה בפני מישרד־הביטחון מיסמכים
שעליהם הוצהר כי אלה הם מיסמכי-שיח-
רור מהנמל לגבי אותם פריטים שהיה
עליה לייבא מחו״ל. עם הגשת המיסמכים
דרשה החברה את הסכום הגדול ששילמה,
לטענתה, עבור ייבוא הציוד.

איש כמישרד־הכיטחון לא טרח
לבדוק ביסודיות כיצד הצליחה
החכרה לדעת להזמין את הציוד
מחו״ל, לייבאו ארצה, ולשחררו
ככר כאותו יום שבו הוצאה לה
ההזמנה הרישמית.

ההת חיי בו ת
לא קויי מ ה
יום ראשון, ד 23-,ביוני ,1974 יומיים
4לאחר קבלת העבודה, ולאחר ש״הוכי-
חה״ כי כבר ביום קבלת ההזמנה ייבאה את
הציוד ארצה, קיבלה החברה ממישרד־הבי-
טחון את התשלום שדרשה.

גם הפעם לא התעוררה בקרת
מערכת־הכיטחון מאדישותה. איש
לא טרח לבדוק אם מיסמכי-השיח-
רור הללו לא הוצגו יותר מפעם
אחת, כדי לזכות במיפרעות גדולות
עבור עבודות שכלל לא הוחל
כעכודתן.

איש לא תמה איך הצליחה החברה לקבל
כסף תוך יומיים (ביניהם יום שבת) בלבד,
בעוד שבמיקרים רגילים חולפינו שבועות,
ולפעמים אפילו חודשים, מיום הצגת המיס־מכים
ועד שהכסף משולם לספק.
בהתאם לחוזה שנחתם בין א.ג.י. לבין
מישרד-הביטחון, התחייבה החברה לסיים
את עבודתה עד לחודש דצמבר .1974

רחות נעשה מיליונר, המתגורר בפנטהאוז מפואר ונוסע במרצדס .220 בין השאר הוא
בעליו של בית־חרושת המקבל מיכרזים רבים ממערכת־הביטחון. לאבני ידידים בין
פקידי מישרד־הביטחון וקציני צה״ל. הוא נעזר בהם כאשר הוא מגיש את הצעות
החברה שלו, א.ג.י. לקבלת מיכרזיס ממישרד״הביטחון. מקבל עבודות גם ללא מיכרזים.
אולם, החברה הסתבכה בעבודתה. צוות־הביקורת
מטעם צה״ל לא היה מרוצה
ממהלך העניינים. מ״שרד־הביטחון נאלץ
לשכור שירותיה של חברה אחרת, על־מנת
שתפקח ותדריך את חברת א.ג.י. בעבודתה.
עבור מלאכת ההדרכה והפיקוח נאלץ
מישרד־הביטחון לשלם סכומי־כסף גדולים
נוספים. א.ג.י. לא נדרשה להחזיר למישרד
סכומים אלה. הפקיד שהחליט כי א.ג.י.
מוכשרת לבצע את העבודה, לא נינזף.

חודש דצמבר הדף, ועימו המועד
שבו התחייבה ״א.ג.י.״ להשלים
את עבודתה. צה״ל החל נתקל
בקשיי־שרשרת, כגלל האיחור כ-

כיום, אין איש יודע מתי תושלם העבודה.
חברת א.ג.י. טרם סיפקה לצה״ל אפילו את
אב־הטיפום של המוצר שרק לאחר שיימצא
ראוי, תוכל החברה להחל בייצור
עצמו.
בשלושה השבועות האחרונות זנחה
א.ג.י. כל עבודה אחרת במיפעלה, והתרכזה
בניסיונות למצוא פיתרון שיאפשר לה,
לפחות, לסיים את ייצור אב-הטיפוס האמור.
זאת, לאחר שנודע לה, ממקורות שונים,
כי העולם הזה החל מתעניין כנעשה
במיפעל.

חברים טובי ם
בצה״ל
אמנון אבני ידידים טובים לא רק
/במישרד־הביטחון, אלא גם בין אנשי
צה״ל עצמם.
מבחינה תיאורטית, מישרד־הביטחון הוא
המחליט למי למסור עבודות הנעשות
עבורו. מעשית, לאנשי צד,״ל השפעה רבה
בתהליך קבלת ההכרעות למי תימסר העבודה.
אך קציני צה״ל בכירים אינם
מודעים לבך. איש מיחידת־הבקרה לא
טרח להסביר להם עובדה יסודית זו.
מיספר קצינים בכירים אמרו לי, בתמימות
גמורה :״אם יש שוחד — זה לא כאן.
אנחנו לא מתעסקים במיכרזים ובחלוקת
כספים.״

אולם בדיקת מיגזר אחד, מצומצם,
בצח״ל, מוכיחה עובדות שונות
בתכלית.

בחודש אוגוסט 1974 פרש #צה״ל תת־אלוף
חיים ירון, ששימש עד לפרישתו
כראש מחלקת־ציוד בחיל-האוויר.
מדיד עם סיום שירות־הקבע שלו הצטרף
ירון לחברת האחים מילצ׳ן, המייבאת בין
השאר ציוד ביטחוני בהיקף ובסכומים
עצומים.
עוד בתקופת שירותו בצה״ל הובא ל־תשומת-ליבו
של ירון כי אנשים ממחלקתו
סייעו לחברת א.ג.י. של אמנון אבני לזכות
במיכרז גדול בדרכים תמוהות.
המתלוננת היתד׳ חברה־בת של התעשייה
האווירית. היה זח כאשר מיספר חברות
נתבקשו להגיש הצעת־מחיר לפרוייקט
מסזיים( .הצעת מחיר — להבדיל ממיכרז
— מגישים כאשר מ״שרד-הביטחון מבקש
להכין גם את האופיון הטכני, כאשר
למישרד עצמו אין כוח־האדם או הזמן
להכנת האופיון או, כאשר ההזמנה מיבצעית
ואין פנאי למיכרז).
החברה המתלוננת האמורה הגישה את
המיכרז במעטפה כפולה, חתומה. היא
דרשה שכל המעטפות תיפתחנה בנוכחות
מגישי ההצעות, משום שלטענתה, לא פעם
הודלפו הצעות מיכרזים ומחירים לחברות
מתחרות.
הצעתה של החברה הזו היתד, זולה יותר
מהצעתה של א.ג.י. של אמנון אבני. לגבי
יכולתה הטכנית, לא היו כל ספיקות.

אך למרבה הפלא זכה אז אבני
כמיכרז. מנהלי החכרה פנו אל
חיים ירון כתלונה, ציינו בפניו
כיצד נעשה הדבר, כהתערבות אנשי
צה״ל מסויימים שקיבלו שוחד.

חיים ידון לא האמין כנראה למתלוננים.
הוא לא פנה אל אנשי הביקורת בבקשה
לחקור בדבר. לא הוסקו כל לקחים, לא
פוטר איש.
במיקרה אחר פנה רב־סרן מאיר
ממחלקת-הציוד של חיים ירון בחיל־האוויר
אל בעל בית־חרושת גדול, הציג
עצמו כנציגו ׳של תת־אלוף ירון ושאלו אם
יוכל ירון, העומד להשתחרר מצה״ל, לקבל
חלק ממניות אותו בית־חרושת, ואמר כי
בתמורה ידאג ירון להפעיל את קשריו
המתאימים כדי לסייע לו לקבל מיכרזים
גדולים.
בעל ביתיהחוושת, שהקצין דחק בו
(חמשך בעמוד )26
11:3889 דוחווו וו! !.ו

1 * 13

עת לכל דבר. וכשמדובר בהקלות ם ם 0הכנסה.
התאריך הקובע הוא 31 במרץ.
בנק לאומי שהוא כל-בו בנק. מציע לך את ־מצרך החודש־ -
הקלות רנורואקטיביות במס הכנסה.
תוכל ליהנות מהקלות אלו אם אתה כבר חבר באחת מקופות
הגמל של בנק לאומי. או אם תצטרף •כחבר חדש כבר עכשיו.
השנה הועלתה תקרת ההכנסה לניצול הקלות במס עד לסך
42.000.לי״סיבה נוספת מדוע כדאי לך לפנות, ולקבל פרטים על זכויותיך בקופות הגמל של הכל בויבנק:
עצמה -לעצמאי: תעוז ־ ל ש כי ר: צור ־ לחקלאי:
רימון -לעצמאי ול ש כיר: קופה מרכזית לפיצויי ם־ל מעביד

ך >ן, פרטים והרשמה בכל סניפי בנק לאומי. בנק אגוד.
בנק קופח עם. בנק ערבי ישראל• ובמשרדי הקופות:

רוטשילד , 19ת־א. טל.52375 .
:־ ן ; ,שדרות רומשירד

111

נזבל 3 ¥ו ויני ד ו 1ויה 3 1במיי ¥

או נ 9י

לי שראלבעמ
הבנקה צו עדע הזמן

הווו ל ח הז ה 1<3.*><3

אס שדרו>ידיון וחוגי די״
מיוחדות -ש לן־ הזד מנו ת
ד ר בו ש וי ד ה מפוארת
ממ-שפחה היורד ת מן הארץ
או היוצאת לז מן ממו שך

נוסע לחדל

בעליה של וילה זו, הנמצאת ברחוב הנוף 23 בסביון, הוא
ליאון פז. הבית המפואר עומד למכירה תמורת סכום עגול
של 1,650,000ל״י .״אנו מוכרים את הווילה שלנו בגלל שאנחנו עוזבים את הארץ.״

;י חושב שאחזור לאמריקה.״ א-
ווי * מר ברני מייסון ונשא עיניו אל
השלט שצבע צהוב טרי כיסה את שמו,
שהיה רשום עליו קודם. נותרו רק המילים:
בית הסטייק .״׳מכרתי את העסק
שלי לפני כמה חודשים,״ אמר הגבר האתלטי
וגבה־הקומה, בן ה״ ,49 היושב כעת
על מיזוודותיו.
כיום הוא מתגורר בדירה שכורה, לאחר
שמכר את ביתו, ונוסע במונית — כי גם
את מכוניתו מכר. כאשר עלה ברני מיי־סון
לישראל, לפני חמש שנים, עשה זאת
במטרה לבוא אל המנוחה ואל הנחלה,
לחיות בחברה צודקת ושלווה, ולהתפרנס
בכבוד מן המיזנון־סטייקיה שלו. הוא קבע
את ׳מקום־מגוריו ועסקיו בסביון. שכונת־הווילות
האכסקלוסיבית מן היקרות בישראל
— אם לא היקרה בכולן — שרובם
המכריע של תושביה יוצאי ארצות המערב.

תוך זמן קצר גילה, להפתעתו, כי
גם בחברה צודקת כמו זו ׳שבישראל קיימת
אפלייה גיזעיית — בדיוק במו באמריקה.

שכונת סביון, שהוקמה מלכתחילה
במטרה לשמש מקום־מגורים לוותיקי היישוב
(ועל-כן נקרא שמה סביון) ,מוקפת
בשיכונים שבהם מתגוררים בני עדות-
המיזרח ועולים חדשים, מרביתם מעוטי-
יכולת ומישפחות מרובות־ילדים. צרותיו
של מייסון, שבא לגלות את ישראל היפה,
החלו כאשר עשו להם בניהם של
עשירי סביון ובני-השיכונים שבסביבה
מינהג — לבלות.׳ יחדיו במיזנון־סטייקיה
שלו, ששכן במרכז השכונה המפוארת.

ה אפלייה הגיזעית
שברה
ף* פני ארכע שנים קיבל ברני מיכתב
/מאת הוועד המקומי של סביון, ובו
נאמר לו כי עליו לסגור את המיזנון שלו
בשעה 10 בלילה ,״מטעמי ניקיון.״ אך
הוא ידע את הסיבה האמיתית, האחרת.
״נכון, חם התכוונו לניקיון,״ סיפר ,״אבל
ניקיון מסוג אחר לגמרי, מסוג שלא חלמתי
שאמצא אי־פעם בישראל. לדעתי, הם
התכוונו לנקות את המיסעדה שלי מבני
עדות־המיזרח.״
אז נאמר לו, על-ידי אנשי הוועד המקומי,
כי עליו לה־שאיר את העסק סגור ב־לילות־שבת,
כדי שנערי יהוד ועמישב
לא יוכלו להיפגש שם עם ילדי-האצילים
של סביון. סיפר אז ברני (העולם הזה
: )1726״כל חיי חייתי בארצות-הברית,
וראיתי מה זה גיזענות שם. לא תיארתי
לי שמוצאו של אדם יהיה חשוב, דווקא
בישראל״.
לפני בשנה הוצתה המיסעדה. חברת־

ד־ 1־ 1
הביטוח שבד, היתד, מבוטחת, ניהלה נגד
ברני מילחמת-עצבים במשך חודשים ארוכים,
כדי לייאשו. גם חברת־ההשקעות
אפריקה־ישראל, שלה שייך המקום, היתד,
מעלה מדי־פעם את דמי־ד,שכירות של ה־מיסעדה,
כדבריו ,״הם פשוט מצצו את
דמי.״
המאבק בן חמש השנים שבר אותו. לא
רחוק היום שבו יעזוב את סביון, וכנראה
יחזור לארץ שממנה בא. אולם, למרבד, הצער,
ברני מייסון אינו הראשון — אף לא
האחרון — המרים עוגן כדי להפליג לארץ
אחרת.
כי אם מבקש מישהו לרכוש לו וילה
בשכונת־היוקרה סביון — זהו הזמן. מעולם
לא עמדו בשכונה דלות רבות כל־כך,
ריקות וממתינות לקונה — מהן בתים
מפוארים באמת, וגם חדשים לחלוטין, או
כאלה המבקשים להימכר על כל ריהוטם
וציודם. הכתובת לקבלת מידע על הווילות
העומדות למכירה, היא החברה לנכסים
ולהשקעות אפריקה־ישראל, בסביון.

נמצא באמריקה

הווילה שברחוב האתרוג מס׳ ,5היא בית חדש
לגמרי, דו־קומתי, שניבנה בסביבה יקרה מאד
בסביון. בעליה, מרים ויונה אלכסנדר לא הצליחו להתגבר — לפי סיפוריהם של
השכנים — על הקשיים הכלכליים שפקדו אותם, ונסעו לבסוף לארצות־הברית.

וילות
ג ח צי־ חינ ם
^ כרחם זמיר, הפקיד הצעיר של ה־חברה,
גילה כי ברשותו רשימה ארובה
של וילות המוצעות למכירה על-ידי
בעליהן, המתכוונים לעזוב את הארץ או
כבר עזבו אותה,.
תחילה מבקש זמיר מן הקונה הפוטנציאלי
התחייבות-בכתב, למיקרה שיקנה אחת
הווילות המופיעות ברשימה שלו. ההתחייבות
היא על 20/0ממחיר הווילה, וזאת —
כאשר מדובר בווילות שמחיר כל אחת
מהן עולה על ׳מיליון לירות. על כל מיליון
ל״י ישלם הקונה לחברה המתווכת
20,000 לירות דמי־תיווך. גם המוכר ישלם.
בתחילת הסיור בגן־העדן של סביון,
שאליו נטל הפקיד זמיר את כתב
העולם הזה מרסל זוהר במכוניתו, נעצר
ברחוב מכואות מיספר 7צכ .,זהו בית
חדש ולו שער אלקטרוני, ובכניסה מערכת
של מצלמות-טלוויזיה במעגל־סגור, ל בדיקת
כל הבא בשערו. סמוך לשער קשורים
כלבים מאיימים. סביב הבית, הנראה
ענקי, גינו׳ת־פרחים יפהפיות יועצים מוריקים.
על שמירת הרכוש המצוי בו מופקד
השומר זגורי. הבית עצמו ריק מאדם.
הווילה הזו שייכת כיום לאיש־העסקים
אברהם רוביני שנסע לפרס, השאיר את
ענייני מכירת הווילה בידי נאמנו יוסף
מורדי מבני-ברק. הוא קנה אותה בשנה
שעברה, מידי דויד נחמני, שנסע לארצות־הברית
אך מכריו טוענים כי יש לו עוד
עסקים בארץ.
המחיר? חצי־מיליון דולר (יכ־ 3מיל יון
לירות ישראליות בית נפלא,״ כ־

נמצא באיראן

אברהם רוביני, הוא לעת־עתה בעליה של הווילה
שברחוב המבואות מס׳ 27ב׳ .לפני מיספר חודשים
רכש רוביני את הבית מדויד נחמני, תושב סביון שנסע לארה״ב. גם בעליה החדש של
הווילה הזו, נסע לחו״ל, והיא הוצעה שוב למכירה. רוביני מנהל את המו״מ דרך נאמנו.

בית ריק

האחוזה שברחוב הגדרות מס׳ 39 נראית כאילו נלקחה מסיוטי
ג׳יימס־בונד. מיסתורית, מוזרה, דומה לבית מיקדש, וסביבה שטח
ענק — יקר ופתוח. הבית שייך למישפחת דויד בצלאל, והוא ריק, ממתין לקונים.

הא סביון יורדת י
(המשך מעמוד )15
דיברי האיש׳ ״ולא ביוקר. כמה אתה מוכן
להציע?״ יש קופצים?

רחוב האתרוג מיספר . 5וילה יפהפייה,
צבועה לבדבוהק, חדשה לחלוטין.
בעלי־הבית התגוררו בה רק חודשים ספו רים.
סיפרה אחת השכנות :״הכרתי את
בעלת־הבית הצעירה, מרים אלכסנדר. היא
נסעד, עם בעלה יונה לארצות־הברית. היה
להם קשה פה. מפעם־לפעם מבקרת בווי לה
האמא של מרים. הקונים לא קופצים.״

ם ך-הכל שטה הבית: דונם וחצי. השטח
הבנוי 270 :מ׳ .המחיר: מיליון ד 200 אלף.
.רחוב הנוף מיספר .23 במרחק כ-
300 מטרים בלבד מן הווילה הקודמת,
ניצב בית מפואר אחר, העומד אף הוא
למכירה. בעליו: ליאון פז. בחצר, ליד
המוסך, חונות שלוש מכוניות. הווילה
בנוייה בסיגנון קולוניאלי-ספרדי, לא גבוהה
אך מתפשטת על שטח גדול. גם היא
לבנזדבוהקת, ומושכת את העין מרחוק.
השטח הבולל: דונם ורבע. השטח הבנוי
170 :מ׳ .המחיר: מיליון ו־ 650 אלף.
״בעל הווילה עומד לנסוע לחו״ל,״ גי לה
אברהם זמיר. והגברת פז, בעלת-
הבית, אמרה :״הווילה מצויינת. אנחנו
מוכרים אותה בגלל שאנחנו עוזבים פה.״
רחוב הנוף מיספר א. אותו רחוב
עצמו. וילה המתנשאת על גיבעה, מוקפת
גינות ועצים רבים. הבית ריק לחלוטין.
השטח הכולל: שניים וחצי דונם. המחיר:
מיליון וחצי לירות.

חברת אפריקה־ישראל בג,תה את ד,ווילה
הזו עבור מנחלדדלשעבר, יעקב גרי
ז״ל. אחרי מותו עברה מישפחת גרי ל התגורר
בווילה אחרת שלה, ברחוב הרכס
5בסביון. בשל גל-המכירות שפקד את
השכונה, אין קונה לווילה זו.
רחוב הגדרות מיספר .39 וילה
לבנה, דמויית מינזר או מיתקן־סודי נוסח
סירטי ג׳יימס־בונד. חדשה לחלוטין. בצ מוד
לבית בריכת-שתייה וכל הציוד הדרוש
לרמת־היים נוסח חוג-הסילון. הבית,
השייך למישפחת דויד בצלאל, ריק.
השטה הבנוי: כ־ 400 מטרים המחיר,
אסטרונומי: למעלה מחצי מיליון דולר,
וליתר דיוקי— 550 אלף דולר.
רחוכ דושיקמה מיס פר .16 הווילה
הענקית מוסתרת כמעט על־ידי העצים
העבותים שבכניסה, אשתו של בעל ה ווילה
אדי ליסאור, הסבירה :״הבית יותר
מדי גדול בשבילנו.״
השטח: שניים וחצי דונם, כולל ברי־כת־שחייה.
המחיר: מיליון ד 500 אלף.

שיכון ו סי תו ת לי ש ר אל ב ע ״ מ
תאסשרתנםלת נו ת ש אינ ם נ שו אי ע דיין
וביד אי שו רעל רי שום לני שו אין ב ר בנו ת,
להרשםלר כי ש ת די רהב תנ אי נו חי ם.
פרטים מלאים בסניפים: ירושלים רח׳ מרדכי בן הלל , 15 תל-אגיב
רח׳ הארבעה / 18א /חיפה רח׳ י.ל. פרץ , 32 נצרת רח׳ כרמל ,9/4
אשדוד רח׳ אילת ,4באר שבע בנין מרכז הנגב, שד׳ הנשיאים פינת רח׳
מצדה, אילת רח׳ ששת הימים פינת לוס אנג׳לס.

ווגות צעירים! הרשמו לדירה עכשיו.

רחוב הרכס מיספר . 17 וילה דו-
קומתית, הנראית בפנים כמו ספינה. בגו-
ייד, בסיגנון שווייצי.

עויכוו ופיתוח למגור^ל. בע״מ

השטה הכללי: חנם וחצי. השטח ה בנוי
500 :מטר. המחיר: מיליון וחצי.
בעליו־,־לשעבר של וילד. זו לא ירד מהארץ,
אך ייתכן שייאלץ לעזוב אותה,
למרות רצונו, עם כרטיס מטעם מישרד־המישפטים
השווייצי. זהו המיליונר ראובן
פסחוביץ׳ ,שממשלת שווייץ הגישה למדינת
ישראל בקשה להסגרתו אליה באשמת
הונאה בקנה־מידד, בינלאומי.
סימטת הנכע. וילה נוספת העומדת
למכירה, ובה שטה בנוי של 500 מטרים.
המחיר 2 :מיליון ל״י.

מטרד העבודה *
ץ * א, ף להכשרה ולהשתלסות <1*1101110

ביה״ס למלונאות ״כרמל
ב הנ הל ת חב׳ מלונות ״דן
מלון ״דביר״ חיפה

קורס למלצרים /מלצריות
יפתחב־י6.4.75
משך הקורס 41/2חודשים.
מתקבלים מועמדים ומועמדות מעל גיל 18 בוגרי 8שנות לימוד.

קורס לטבחים /טבחיות
יפתחכ*6.4.75
משן הקורס 12 חודשים.
מתקבלים מועמדים ומועמדות מעל גיל 18 בוגרי 8שנות לימוד.
כל הבוגרים של כל הקורסים, העומדים בהצלחה בבחינות, יקבלו
תעודות מקצועיות ממשלתיות. התלמידים זכאים למענק קיום יומי
מטעם משרד העבודה והשתתפות בדמי נסיעות לביה״ס.

בדבר פרטים והרשמה :
נא לפנות למשרד כיח״ס ״כרמל״ במדון ״דכיר״ חיפה, רח׳ יפה נוף ,124
טל 83717 .או טל 82777 .כין השעות 14־ ,8או בפל משרדי שרות התעסוקה.

ממש מצי אה
כשרה
ד נו לא ידוע על תופעה של ירי-
/ /י דה מהארץ ומכירת בתים כאן,״
אמר טוביה לשם, יו״ר הוועד המקומי של
סביון, בתגובה לשאלת כתב העיתון .״לא
שמענו על זר.,״
אחרי ששמע את מימצאיו של הכתב,
אמר טוביה לשם :״בסביון, מתגוררות
כ־ 800 מישפחות. כמה מיקרים בודדים
אינם מצביעים על תופעה. היחס הוא כאילו
במדינה כולה היו 20 אלף יורדים מדי-
שנה. מה שקורה פה לא אופייני, ולא
מדאיג. אלה שעזבו הם סוחרים, או קבלנים.
כנראה יש להם בתים אחרים, במקומות
שונים בעולם.״
בהתאם או לא — מכל מקום, לא כל
הבתים המתגעגעים לקונים בסביון, יקרים.
למי שהפרוטד, אינה מצוייה בכיסו,
ובכל־זאת משתוקק להתגורר בבית שפעם
גר בו מיליונר אמיתי ולהתבשם מריח
הכסף, מצפה הפתעה: וילה ב״פרבר״ של
סביון, בכניסה לשכונה, שמחירה 900,000
לירות בלבד. ממש מציאה בשרה, ואין
צורך למהר. בקצב המכירות הנוכחי —
גם המאחר זוכה.

במדינה

״א1א בוריד

נשיקה אחת
קבדח את
מאבק חכודדיס
מיליוני צופי־הטלוויזיה בעולם ובישראל
ראו את המחזה. בכינוס ראשי מדינות־הנפט
באלג׳יר קמו השאה האיראני וסגן
ראש־הממשלה העיראקי, ניגשו זח אל זה
ונשקו איש את לחי רעהו.
בנשיהה זו הוחזר השלום בין שתי
מדינות־הנפט המוסלמיות השכנות. ובחי בוק
זה נמחץ העם הנתון בין השתיים:
העם הכורדי.
הכורדים, שהם קרובי-גזע לעם האיראני,
חיים בארץ המחולקת בין עיראק, איראן
ותורכיה. כאשר הכריזו הכורדים העיראקיים
על מילחמת־שיחרור, כדי ל הבטיח
לעצמם אוטונומיה (אך לא מדינה
עצמאית) ,זכו בתמיכה כימעט־גלוייה מצד
האיראנים, שראו בכך מכשיר לפגוע בעיראק
חעויינת.
עכשיו הגיע השאה למסקנה שכדאי לו
יותר להסתדר עם עיראק. בדלילה נפס קה
התמיכה האיראנית בכורדים, הצבא העיראקי
פתח בהתקפת-מחץ, ולמילחמוד
השיחרור הכורדית צפוייה כלייה.
בגידת ידיד. היה בפרשה זו לקח
חשוב לכל אדם, ובמייוחד לכל אדם יש ראלי.
כוח לוחם, התלוי כולו בגורם זר,
עלול ליפול בכל רגע קורבן לתהפוכות
פוליטיות. הידיד הטוב ביותר עלול —
כאשר משתנים האינטרסים שלו — לבגוד
בבני־חסותו.
התלות הישראלית בגורם בינלאומי אחד
ויחידי נראית, לאור פרשה זו, כסיכון
חמור. רבים בישראל בטוחים בסיוע האמריקאי
הניצחי עד-כדי-כך, שנדמה להם
כי אין כל צורך להגיע לשלום עם העולם
הערבי, מח־גם שמחיר חשלום הוא יקר.
גורל הכורדים יכול לשמש גם לישראלים
אלה מזון למחשבה.

כלכלה
ה שחר *תו־,
פסט-בר בן־עוחר
החגיגה חיתח
בללית למחרת היום
התעודדו הספיקות
במשך כמה ימים נערך בישראל פסטיבל
משכר. הדו״ח של ועדת חיים בן-
שחד, שהציע רפורמה כללית בפס־חהכ-
נסה, גרם להתלהבות מאוחדת. נדמה היה
לרבים שהנה, סוף־סוף, במכה אחת, יבואו
כל מחלות המשק לידי ריפוי. כל שכיר
בישראל יזכה בפרס של תוססודהכנסה,
ואיש לא יינזק.
אבל כמו אחרי כל חגיגה, מתעורר החוגג
למחרת בבוקר כשהרגשה לא־גוחה
מעיקה על קיבתו. כך קרה נם הפעם.
פחות -או יותר? ככל שבחנו הסקטורים
השונים של הכלכלה את הדו״ח,
כן נראה שהוא מעורר שאלות רבות יותר,
אם כולם ישלמו פחות מיסיס, מניין יבוא
הכסף לתקציב?
אין כל סימן לכך שהממשלה תקטין
את התקציב שלה, התופח בהתמדה. רק
אדם תמים יאמין כי בעיקבות דד ה של
פרופסור, ישלמו ה־שככות המייוחסות ל-
מס־ההכנסה את המיליארדים שעד כה היו
פטורות מתשלומם. במשק, כמו בפוליטיקה,
קובעים יחסי-כוחות, לא חוות־דעת
אקדמאיות. השכבות אשר יכלו להשיג ל עצמן
שיחדור ממס, ביגלל כוזדהלחץ של הן
בחוגי הצמרת, לא ישתנו ביגלל דו״ח
בדשחר.
הרעיון של חיסול העיוותים, ותשלום
משכורת גלוייה מעל לשולחן, קפם מאוד.
אולם רבים מן המוקסמים עלולים להתחרט
על כך בעוד כמה חודשים, אם יתברר
להם כי בסופו של דבר ישלמו לא
פחות מיסים מאשר קודם־לכן, ואולי אפי לו
יותר. כי הפרק הנוגע לשכירים הוא
היחידי שיש לו סיכוי להתבצע.
הווו ל ת הז ה 1050

שלושה ימים אחרי הפסטיבל, כבר נשמעה
מכל הצדדים נימה זהירה הרבה יו תר
.״נצטרך לבדוק ולשקול,״ אמרו נציגי
ההסתדרות והמעסיקים כאחד.

י ח סי םמרח ביי ם
ודווים טד הבווות
גגד מי מכוונות
פעולות חסידאיץ 7
קובע דיברי? :
נגד היונים בישראל
נגד מי מכוונות פעולות האירגונים הפלסטיניים
הקיצוניים?
תשובה מפתיעה על כך נתן בשבוע
שעבר האדם, שהוא הרוח החייה של הסלמת
הפעולות: אחמד ג׳יבריל.
לדבריו, מכוונות הפעולות קודם־כל נגד
היונים בישראל.
מתכונת קריית־שמונה. ג׳יבריל
הוא איש־מיסתורין. אין הוא מרשה לצלם
אותו. אפילו מוצאו המדוייק אינו ידוע.
ידוע רק כי הגבר בן ה־ 45 היה סרן בצבא
הסורי, פרש ממנו ב־ ,1958 הצטרף לאחר
מכן לפתח, פרש והצטרף לחזית העממית
לשיחרור פלסטין של ג׳ורג׳ חבש. אבל
גם חבש ניראה לו מתון מדי, הוא פרש
מאירגונו וייסד את ״החזית העממית ל-
שיחדור פלסטין — המיפקדה הכללית.״
זהו׳ אירגון קטן, הממלא תפקיד מייוחד
בין איחגוני הפידאיון. בי הוא הקיצוני
ביותר, והוא מכריח את האירגונים האחרים
ללכת בעיקבותיו. פעולת קרייודשמו-
נה, שבוצעה בפקודת ג׳יבריל, קבעה את
המתכונת גם לאירגונים אחרים, ממעלות
עד סאבוי.
דיבריל שולל כל הסדר עם ישראל,
מתנגד למדינה פלסטינית בגדה וברצועה,

חותר להשמדת מדינודישראל. איך? על-
ידי מניעת כל הסדר עימה, ויצירת מצב
שיגרור את מדינות־ערב למילחמה בעל
כורחן.
״המתונים כישראל.״ כרוח תחייה
של ״חזית הסירוב,״ המתנגדת לכל הסדר,
פועל ג׳יבריל קודם־כל נגד יאסר עראפאת.
הוא מאמין שעראפאת חותר לפשרה עם
ישראל, באמצעות הקמתה של מדינה ב גדה
וברצועה.
בכך ואין חידוש. החידוש בשיחתו עם
עיתונאית ערבייה, העובדת למען עיתון
מערבי (וושינגטון פוסט) ,הוא בפיסקה הבאה:
״אנחנו
החלטנו לערוך פעולות-התאב-
דות כדי למנוע הסדר מדיני,״ אמר ג׳יב*
ריל לג׳וסלין סאב .״הן יביאו בלי ספק
לכך שהמתונים בישראל יצטרפו יותר ויותר
לשורות הקיצוניים, ויתנו את ידם
לפשיטות ישראליות בלבנון.״
״״בפשיטות ישראליות אלה תולה ג׳יב-
ריל את תיקוותו הגדולה. כי הן ידחפו,
לדעתו, את מדינות־ערב למילחמה, בניגוד
לרצונן.
מסתבר כי ״חזית הסירוב״ הערבית סומכת
על ״חזית הסירוב״ הישראלית. ככל
שתגובות ישראליות תהיינה קיצוניות יותר.
כן ייטב לנ׳יבריל — כי באותה מידה
תתקרב המילחמה הכללית, וייעלמו סיכויי
ההסדר השנוא עליו.
ובלי הסדר, יכך משוכנע, ג׳יבריל, לא
תוכל ישראל להחזיק מעמד לאורך ימים.

ההסתד רו ת
מוקד -נו<1ל מר? .
אז תגנה את חממשדח —
ותופיע במדוויזיה
צווח הטלוויזיה ישב במקומו, משועמם.

בזה אתר זה קמו הנואמים בישיבת מ־וועד־הפועל
של ההסתדרות, תקפו את
מדיניות הממשלה. מסעם־לסעם פרצו סע-
רות־זוטא, אך אנשי הטלוויזיה הביטו בהן
באדישות. הם צילמו בראשית הישיבה
את המזכ״ל, ירוחם משל, ואת דובר הליכוד,
הח״כ הבית־שאני דויד לוי. לאחר-
מכן כיבו את אורות־הצילום, נחו במשך
שעה וחצי, כאילו חם ממתינים למשהו.
ואז, לפתע, זינקו ממקומם. משל מסר
את רשות־הדיבור ליאיר צבן, ראש מק״י
ודובר סיעת מוקד.
עוד לפני שאמר צבן את המילה הראשונה,
נדלקו האורות בארבע פינות האולם׳
וצלם־הסלוויזיד. צילם באופן קדחתני.
הוא הנציח את כל נאומו של איש
מק״י. כשסיים צבן את דבריו, פירק הצוות
את המצלמה, המגורות ושאר !מכשיריו׳
הסתלק מן הישיבה מבלי להמתין
להמשך ולהצבעות•
פיצוץ ופרם. לאיש מן הנוכחים בישיבה
לא היה ספק כי הצוות פעל על פי
הוראה מגבוה. הם תמהו מה גרם לכך.
כי צבן לא השמיע שום סנסציה, חזר בדבריו
על חקו הכללי של הנואמים האחרים.
אולם
לא היה זה הדבר המוזר היחידי
שקרה באותה ישיבה, והקשור בפעולת
סיעת מוקד. סיעה זו היא, כיום, נציגות
של מק״י. כי המרכיב השני של סיעת מוקד
— תנועת תכלת־אדום — חדל מלקחת
חלק בדיוני הוועד־הפועל מזה כמה חודשים׳
כאשר נציגה, איש גדשמואל רן
כהן, הצטרף זמנית לצבא־הקבע ופרש מפעילות
פוליטית.
לפני הישיבה, נעשה ניסיון להגיש ה־צעת-החלטד.
משותפת של כל הסיעות הקטנות׳
בגנות מדיניות הממשלה. הצעת-
ההחלטה נוסחה וזכתה בהסכמה כללית —
אך אנשי מק״י הודיעו שלא יצטרפו אליה.
כתוצאה מכך התפרקה החבילה, וכל סיעה
קטנה הגישה הצעה משלה. כל ההצעות
התנגדו בחריפות למדיניות הכלכלית ה חדשה
של הממשלה.
אולם בתום הישיבה התרחשה אפתעה.
נסתבר כי הסיעה היחידה שלא הגישה
שום הצעת-החלטה משלה חיתה סיעת מוקד.
היא הסתפקה בהגשת סעיף על תו-
ספת־היוקר, אך הסירה גם אותו, על־פי
בקשתו של ירוחם משל, שטען — בצדק
— כי עניין זה אינו עומד כלל על סדר-
היום.
כאילו כדי למסור פרס למוקד על אי-
הצטרפותה להחלטת־הגינוי, שידרה הטלוויזיה
באותו ערב כתבה על הישיבה שבמרכזה
עמד יאיר צבן. מילבד דברי משל
ואיש הליכוד, היו דבריו היחידים ששודרו.
דיעות הסיעות האחרות לא הוזכרו אפילו
ברמז. הצופה מוכרח היה לקבל את הרושם
כי מילבד שתי סיעוודהענק, מק״י
היא הגורם היחידי בשטח.

די עו ת
האיש מרמאדדר.

״חמימשל הצבאי אינו רוצח
בכוחות״שלום, אלא
בכוחות-כגיעח
״אני מוסר את רשות־הדיבור לבשיר
אל־בדגותי,״ אמר המנחה, נתן ילין־מור.
הקהל המופתע בקולנוע תכלת, שבא להמשך
הדיון בבעייה הפלסטינית וועידת
ז׳גבה, פרץ במחיאות-כפיים סוערות. כי
לפני כמה ימים זוכה אל-ברגותי, מנהיג
קומוניסטי מרמאללה, על־ידי ביודהמיש־סט
הצבאי מכל האשמות הביטחוניות ש ייוחסו
לו. האשמות אלה נבעו מן העובדה
שאל־ברגותי העביר למנהיג קומוניסטי
בעמאן דו״ח פוליטי על המצב בגדה המערבית.
סנסציה
כקולנוע. הקהל הסתכל בסקרנות
בגבר השחום, נמוך־הקומה, ש דמה
לשארל בואייה בימי צעירותו. אולם
לא רק מראה המנהיג הפלסטיני עניין
את הנוכחים, אלא גם הבשורה שהיתר,
בפיו.
עצם הופעתו של מנהיג פלסטיני בכי נוס
תל-אביבי היה בבחינת סנסציה. אומנם,
עסקנים קשישים סן הגידה הופיעו
לא פעם בסימפוזיונים בתל־אביב ובירושלים,
אך אל-ברגותי היה שונה !מהם.
כי הוא מנהיג פעיל של מיפלגה קיימת,
הפועלת כיום בגדה בצורה בלתיירשמית.
(המשך בעמוד )24

ער המיזבוו הענוו שר נן או״וות אישיות ואינטרסים מיברגת״ס, הוקרבו
11 שנות־ח״ם יקרות של צעירים שהאמינו בטוהר ממשלת ישראל

ך* זח-יהרפאים של עסק־הביש שוב מהלכת אימים
במדינודישראל. 1 אותה פרשה אומללה כבר קברה תחתיה את הקאריירה
המזהירה של שר־הביטחון פינחס לבון 1954 הפילה
את ממשלת ישראל 1961 שמה קץ לשילטזנו של דויד
בן־גוריון ( )1963 ופילגה את מפא״י 1965 בכל פעם
שהיה נדמה כי הנה חוסלה הפרשה סופית, היא שבה
וקמה מקיברה כדי לגרום למהומות חדשות.

השבוע התפוצצה הפרשה מחרש, לנגר עיני
מאת

אור* אסרי
מיליון צופי־טלוויזיה, באשר שניים מנידוני ה•
עסק־הכיש נשאו אצבע מאשימה כנגד ממשרת-
ישראל והשמיעו אישום מחריד: שהם ישבו בכלא
המיצרי כמש!־ 11 שנים מיותרות, מפני
שראשי ישראל לא נקפו אצבע לשיחרורם
בשהדכר היה אפשרי וקל.
לגבי האזרח הרגיל, נשמע הדבר כאישום שאינו יכול

הם גזרו על גידוני־קאהיר גורל אכזרי, בדי
לשמור על הקאריירה הפוליטית של עצמם.

הנו ער).העסק הביש ׳
די !לרענן את הזיכרון לגבי השתלשלות הפרשה
הגדולה ביותר שהסעירה אי־פעם את מדינת ישראל,
הרי הפרטים העיקריים:
• ״הרשת המצרית״ הוקמה בראשית שנות דד 50 על־ידי
שליח אגף־המודיעין של צה״ל, אברהם (״ג׳ץ דאר־לינג״)
דר, שגייס במצריים צעירים יהודיים, מחברי תנו-
עות־הנוער הציוניות, לרשת־ריגול ישראלית.

• כ־ 1954 הגו מישהם בצמרת ישראל את
הרעיון האווילי, שאפשר למנוע את ההתקרבות
כין המישטר המצרי החדש, כהנהגת גמאל
עבד־אל-נאצר, לבין המימשל האמריקאי, שבראשו
עמדו אז הנשיא דווייט אייזנהואר ושר
החוץ ג׳ון פוסטר דאלס. מטרה שנייה היתה
למנוע את יציאת החיילים הבריטיים, שחנו
עד אז כאיזור תעלת-סואץ. לצורך זה הוטל על
הרשת המצרית להניה פצצות־תכערה כמוסדות
אמריקאיים ובריטיים כקאהיר ובאלכסנדריה,
כצורה שתעורר את הרושם שזהו מעשה
ידי המצרים עצמם.
• הפיקוד על המשימה הוטל על שליח אמ״ן שפעל
בגרמניה, אברי זיידנוורג (כיום אלעד) ,שנודע לאחר־מכן

• אחרי מישפט ממושך נידונו שניים מראשי הרשת,
ד״ר משה מרזוק ושמואל עאזאר, למוות והוצאו להורג.
אחד הנאשמים, קצין־המודיעין הישראלי מכס בנט, התאבד.
שמונה הנאשמים האחרים — וביניהם צעירה אחת,
מרסל ניניו — נידונו לעונשי־מאסר ארוכים.
• ממשלת ישראל, בראשות משה שרת, הכריזה כי
הפרשה כולה אינה אלא עלילה מצרית מיפלצתית, ואיר־גנה
מערכה עולמית נגד ממשלת מצריים. שליחים שונים
מטעם ממשלת ישראל, וביניהם חבר יהודי בפרלמנט
הבריטי, מורים אורבך, השתדלו למען האסירים מאחרי
הקלעים בקאהיר. נשיא מצריים, גמאל עבד אל־נאצר,
סבר שפסק־הדין שניתן הוא מתון, מה־גם שזמן קצר
לפני־כן הוצאו להורג ראשי מחתרת ״האחים המוסלמים״,
שזממו לרצחו.
• בצמרת ישראל התלקחה, מייד עם היוודע המאסרים
במצריים, שערורייה סודית. ראש־הממשלה משה
שרת, יזם חקירה חשאית, שבה נתגלה מצב מחריד ישל
אינטריגות הדדיות בצמרת מערכת־הביטחון, בעיקר בין
שר־הביטחון פינחס לבון, הרמטכ״ל משה דיין ומנכ״ל
המישרד, שימעון פרם. בעיקבות החקירה נאלץ לבון
להתפטר. דויד בן־גוריון הוחזר משדה־בוקר ונתמנה כשר־הביטחון
בממשלת שרת.
• לבון טען כי מעולם לא נתן את ההוראה לביצוע
הפעולה. ראש אמ״ן, אל״מ בנימין ג׳יבלי, טען כי לבון
נתן לו את ההוראה באמצע יולי . 1954 כדי להוכיח זאת,
פיברק ג׳יבלי אחר־מעשה מיסמכים מזוייפים ועדויות־שקר,
בעזרת משה דיין. הוא העלים את הפעולות הראשונות,
שאירעו לפני התאריך שנקב.

• הפרשה כולה נשמרה כסוד במוס, ולא
ניתן לפרסם אך רמז עליה, עד אשר התפוצצה
כעיקבות פעולתו של השופט (כיום ה ״ב) בנימין
הלוי. הלוי דן אז כמישפטו של אברי,
שהואשם והורשע כעבירה ביטחונית שלא
היתה קשורה כעסק־הביש. כמהלך מישפט
זה סיפר אברי על חלקו כעסק־הכיש ועל
עדות־השקר שנתן כפני ועדת-החקירה הסודית.
השופט המזועזע העביר את המידע לידיעת
ראש-הממשלה דויד כן־גוריון — ובך החלה
הפרשה הגדולה, שבמרכזה עמדה השאלה :
״מי נתן את ההוראה?״

• כאשר דחתה הממשלה את תביעתו של בן־גוריון
למנות ״ועדת־חקירה מישפטית״ לבירור האשמה, התפטר
בן־גוריון והפיל את הממשלה. פינחס לבון הודח מתפקידו
כמזכ״ל ההסתדרות, אחרי עימות דרמאתי במוסדות
המיפלגה. הכנסת הרביעית פוזרה, ואחרי הבחירות חזר
בן־גוריון לשילטון. אולם הקרע שנוצר לא אוחה, בן־
גוריון פרש מן השילטון ב־ .1963 פילג את מפא״י והקים
את רפ״י — כל זה ביגלל תביעתו החוזרת להקמת ועדת-
חקירה מישפטית לבירור פרשה זו.
• פירטי הפרשה פורסמו בארץ לראשונה על-ידי
העולם הזה ( )1201ב־ 28 בספטמבר ,1960 על־סמך מקורות
מצריים, ולאחר־מכן במלואם, על־אף איסור הצנ זורה.
בצורת סיפיר ״דימיוני״ בשם ״פרשת אלכסיס.״
(העולם הזה ,1385 בפסח .)1964
• אסירי עסק־הביש שוחררו מן הכלא המצרי ב־עיקבות
חילופי־השבויים שנערכו ב־ ,1968 שעה שהוחזרו
למצריים אלפי השבויים של מילחמת ששת־הימים. בואם
נשמר בסוד כמוס, ורק כעבור שנים נמסר הדבר לציבור.

הבגידה הצינית
פרשת אלבסיס״

״בדיוני״ שפורסם בהעולם הזה בפסח ,1964 ושנתן לרא־שונה
את הפירוט המלא של עסק־הביש ומסכת השקרים
להיות נכון. המאשימים עצמם חשבו, אולי, שהדבר היה
רק מחדל שמקורו באדישות או בהזנחה.

ייתכן שגם חס לא העלו כלל על דעתם את
מלוא האמת המחרידה: אותם מנהיגים שניצלו
את תמימותם וסיכנו את חייהם כהרפתקה
מטורפת ב־ 1954 במצריים, החליטו כדם קד
שעליהם להישאר קבורים בכלא המצרי, כדי
למנוע שערורייה כישראל.

והזיופים שבאה בעיקבותיו. הסיפור חובר בעזרת מידע
שהוברח מן הכלא על־ידי אברי ־אלעד, פרטים ממקורות
ישראליים אחרים וחומר מצרי. בסיפור הוחלפו הארצות
— כשעסק־הביש נעשה כביכול בתורכיה, בידי יוונים.
בכינויו ״האדם השלישי״ .אברי היה מוסווה כאיש-עסקים
גרמני בשם פאול פראנק, והוא נשלח למצריים כדי לפקד
על הרשת בעת ביצוע המשימות.
• הפצצות י הונחו החל ב־ 2ביולי 1954 ועד יל־23
באותו חודש. אז נתפס הצעיר היהודי פילים נתנזון בפתח
קולנוע ריו בקאהיר, כאשר פצצת־תבערה, שהיחד, בכיסו,
החלה בוערת בטרם עת. כתוצאה מכך נתפסו חברי הרשת,
אולם אברי הצליח להסתלק ממצריים.

ך* שב*ע, מעל. מסך הטלוויזיה, נשאו משתתפי עסק־ן
1הביש לראשונה את קולם — ותוך כדי כך השמיעו
האשמה מחרידה מאיו כמוה.
(למעשה כבר השמיעה גיבורת הפרשה, מרסל ניניו.
אותה טענה עצמה לפני חצי שנה בראיון בגלי צה״ל, אך
משום־מה לא שם איש את ליבו לשידור זה, והוא לא
עורר כל הד).
וזו הטענה :
בבית־הסוהר הם הכירו את עלי אמין, אחד משני ה-
אחיס-העיתונאים המצריים שעלו לגדולה לפני המהפכה
המצרית, הודחו, ולאחר־מכן נאסרו באשמת ריגול לטובת
ארצות״הברית. עלי אמין, שחזר בינתיים שוב לגדולה,
סיפר לחבריו־לכלא, אנשי הרשת, כי עבד־אל־נאצר היה
מוכן להחליפם בשבויים המצריים שנפלו בידי ישראל
במילחמת־קדש בסוף ,1956 ואף הודיע על כך לאמין,
שהיה ממונה מטעמו על המשא־והמתן להחלפת השבויים.
אחד השבויים האלה היה השופט הצבאי שדן אותם. אולם
לתימהון המצרים, לא דרשה ממשלת ישראל את הכללת
כידוני עסק־הביש בחילופים אלה.

הצגה של צניעות

בחתונתה של מרסל ניניו, בנובמבר ,1971
היתה גולדה מאיר המחותנת הראשית
וגנבה את ההצגה. אז לא העז עדיין איש להגיד בפומבי שבשמה שגולדה כיהנה כשות־החוץ
נתקבלה ההחלטה הצינית שלא לדרוש את שיחדור נידוני־קאהיר במיסגרת חילופי־כתוצאה
ממחדל מזעזע זה ישבו הצעירים, האלה, במשך
11 שנים יקרות נוספות של חייהם, בכלא המצרי —
מראשית ( 1957 כאשר הוחלפו שבויי מילחמת-קדש) ועד
( 1968 כאשר הוחלפו שבויי מילחמת ששת־הימים).

ככד מלאה כוס־התרעלה שלהם. לא זו
בלבד שתמימותם ונאמנותם לישראל נוצלה
כצורה צינית לשם ביצוע פעודת־טרור שהם
לא הוכשרו לה ושרכים מהם התנגדו לה כליכם,
מפני שסיכנה את חייהם של אזרחים מצריים
חפיפ-מפשע; ולא זו כלכד שלא נעשה
דכר כדי להצילם כאשר עלו המצרים טל טיק-
כות הרשת — אלא שנגזר עליהם לשכת שנים
ארוכות ככלא שעה שניתן היה כנקד לשחררם.
האנשים האחראיים כאותה תקופה היו
ראש-הממשלה ושר-הכיטחון דויד כן*גוריון,
הרמטכ״ל משה דיין, מנכ״ל מישרד־הכיטחון
שימעון פרס ושרת-החוץ, גולדה מאיר. היתה
זו אותה גולדה ששפכה דימעות־תנין של אושר
וגנכה את ההצגה, כעת חגיגת-נישואיה
של מרסל ניניו כנוכמכר .1971
מי היה האחראי הישיר ן
משה דיין מילא השבוע את פיו מים, סירב להגיב.
מישהו דאג לסרסם בעיתונות כי האחריות הישירה רובצת
על ראש המוסד למודיעין והממונה על שירותי-
הביטחון בימי מיבצע-קדש, איסר הראל. הראל טען,
שהאחריות היתה מוטלת על ראש אמ״ן (ראה כתבה).

על מיזבח עכור
ולס ויכוח זה הוא מישני. ברור שלא ראש אמ״ן
דאז ולא ראש המוסד דאז יכלו להחליט אם לעמוד
על החזרת אסירי־קאהיר במיסגרת חילופי־השבויים של
,1957 או לא.

על כך יכלה להחליט רק הרביעייה׳ כן
גוריון—דיין—פרס—גולדה.

השבוייס של מילחמת־קדש. בתמונה, מימין: אסיר־קאהיר ויקטור לוי ואשתו,
אחיו של שמואל עזאר שהוצא להורג, גולדה מאיר, אחיו של ד״ר
מרזוק שהוצא להורג, ונידוני־קאהיר מרמל ניניו, רוברט דסה ופיליפ נתנזון.
הם סבלו 11 שנים מייותרות ביגלל חשבון אישי ומיפלגתי של ראשי־המדינה.

מנו של משה שרת, שחלקים ממנו פורסמו לאחרונה,
מתואר דיין כ״שליח השטן״ ,שהשליט בצמרת מערכת-
הביטחון מישטר של כחש, מירמה ואינטריגות.
למחרת מיבצע-קדש היה שימעון פרם איש כל-יכול,
בעל השפעה עצומה על בן־גוריון. ככל שנודע עד כה,
לא היה פרם מעורב במישרין בעסק־הביש, אך הוא לקח
חלק פעיל באינטריגות שהביאו להדחת אויבו, לבון.

לכל צמרת מפא״י — בדגוריון, גולדה וחבריהם
— היה אינטרס חיוני לא להביא לגילוי
השערורייה הגדולה של העסק-הכיש, שעלול
היה להפיל את ממשלתם ולערער את שילטונם
כמדינה.
אין מנוס מן המסקנה שעל מיזבח עכור זה הוקרבו
שנות־חייהם של אסירי קאהיר.

נושה ערוגה
** שהדפה ההזדמנות הגדולה של חילופי-השבויים
* ) ב־ ,1957 היה קשה יותר לאיו ערוך להביא לשיחרור
האסירים.
האסירים עצמם מסבירים זאת בכך שעם התפוצצות
הפרשה בישראל, ב* ,1960 הבינו שליטי מצריים, כי בידיהם
דגים שמנים, ולא היו מעוניינים עוד לשחררם. הסבר
זה סביר למדי.
על כך תעיד הפרשה הבאה, שלא פורסמה עד השבוע
האחרון :
בסוף שנות ה־50׳ באתי במגע עם המחתרת של חזית
השיחרור האלג׳ירית (פל״ן) בפאריס, ועם הנציגות הבל־תי־רשמית
של הפל״ן, שפעלה במיסדרונות האו״ם בניו־יורק.
על־פי בקשתם יזמתי בישראל את הקמת ״הוועד
הישראלי למען אלג׳יריה חופשית״ ,כדי לפעול נגד המדי ניות
הרישמית של ממשלת ישראל דאז, שתמכה ביסודות
הקיצוניים ביותר של הנחלנים הצרפתיים באלג׳יריה נגד
תנועת־השיחרור.

אצל שני הצדדים במגעים אלה היתה קיימת התיקווה
שאם יעזור חלק ניכר מן הציבור הישראלי והיהודי למא-
מצי־השיחרור האלג׳יריים, ייווצרו יחסים הדדיים ידידותיים,
ובבוא היום תהיה אלג׳יריה המשוחררת המדינה
הערבית הראשונה שלא תהיה אנטי-ישראלית.
תיקווה זו התבדתה, מאחר שהוועד הישראלי לא הצליח
לגייס את דעת־הקהל, שעברה שטיפת־מוח פרד
צרפתית, ולא היה מסוגל להעניק עזרה ממשית כלשהי
לפל״ן. אולם היחסים הידידותיים שנוצרו במגעים אלה
נמשכו.
אחרי שאלג׳יריה זכתה בעצמאותה ואחמד בן־בלה
עלה בה לשילטון, פניתי אל אנשי רשת הפל״ן בפאריס
בבקשה: לשכנע את בן־בלה שיעשה מחווה של תודה
כלפיהם וכלפינו, בצורה של השתדלות אצל עבד־אל־נאצר
לטובת אסירי־קאהיר. בן־בלה היה אז ידידך הטוב
ביותר של נשיא מצריים, וקיווינו כי התערבותו לטובת
מרסל ניניו וחבריה תוכל להביא לשיחרורם.

לשימהתי הרכה, אכן נענה כן־כלה ליוזמה

הוא היה אומנם אנטי-ישראלי קיצוני, ושנא את ממשלת
ישראל * ,אולם הוא הכיר בחוב שחב לאנשי רשת
הפל״ן בפאריס, והודיע להם כי יעורר את העניין בפגישתו
הבאה עם עבז״אל־נאצר.

אחרי הפגישה, הודיע לאנשים כפרים
שנכשל.
עבד־אל-נאצר שמע את בקשתו, אך נתן תשובה מוזרה,
בנוסח :״אינני שליט כל־יכול. איני מסוגל להשפיע
על שירותי־הביטחון שלי. שירותי־הביטחון המצריים מת־
(המשך בעמוד )20
* היה לשינאה זו גס רקע אישי. כאשר היה בן־בלה
אסיר בצרפת והכריז על שביתת־רעב ממושכת ומסוכנת,
פעלה ממשלת ישראל נגד התערבות האו״ס לטובתו. גולדה
עשתה זאת כדי להתחנף לדה־גול, אך זה זרק אותה
ברגע שהגיע להסכס עם בן־בלה.

בך גוריון נפטר, ואינו יכול להשיב. אולם שלושת
האחרים חיים — והסירוב של שלושתם להסביר את
חלקם בפרשה מהווה עכשיו שערורייה הזועקת לשמיים.

כל אחד מהשלושה חייב לציכור כולו,
ולאסירי-קאהיר כפרט, להסביר כיצד ומדוע
נתקבלה ההחלטה הצינית והאכזרית, להפקירם
בכלא המצרי.
בהעדר תשובה מפיהם, אין מנוס מלהסיק את המסקנות
ההגיוניות, המתבקשות ממש מעצמן:

אסירי-קאהיר הופקרו כ־ 1957 דגוריס, מפני
יטשיכתם ארצה אז היתה עלולה לפוצץ את כד
פרשת עסק-הכיש, שנשמרה כסוד כמוס.
כד המעורבים כפרשה קיוו שהפרשה לא
תיוודע לעולם. הם לא יכלו להעלות על דעתם
שהיא תתפוצץ, לגמרי כמיקרה, כשנת ,1960
כעיקכות פעולתו הכלתי-צפוייה של השופט
בנימין הלוי.
לכל המעורבים היה ברור שפיצוץ הפרשה יזעזע את
אמות־הסיפים של שילטון מפא״י, כיוון שפינחס לבון: היה
מוכן לצאת, בהזדמנות הראשונה, בהתקפת־מחץ על האנשים
שהדיחוהו מתפקידו כשר־הביטחון.
מי היו האנשים שהחליטו כפי שהחליטו?

האצבע מצביעה קודם־כד דעכר משה:דיין,
חרמטכ״ל כתקופת עסק־הכיש ומידחמת-קדש.
דיין הצליח להיחלץ משיני הפרשה בכישרון עילאי,
ועד היום לא נמצאה שום הוכחה חותכת המטילה עליו
במישרין את האחריות לביצוע עסק־הביש. אולם קיימות
לכך הוכחות נסיבתיות רבות * .התנהגותו בעת ביצוע הפעולה
מעוררת חשד כבד. אין ספק שדיין נקל. חלק
ביצירת מסכת עדויות-השקר, שבעזרתן הודח לבון. יגיד
* תיאור מלא של עסק־הביש וריקטו המדיני סצוי
בסיפוי מילחמת היום השמיני.

אנו׳ ומקום הונעודה
אברי אלעד
(זיינדוורג) ,האיש שנשלח נגד. רצונו לפקד על הפיגועים
במצריים. משמאל: הספרייה האמריקאית בקאהיר,
אחד האתרים שנגדם בוצעו פעולות־החבלה של הרשת

הישראלית, שנועדו לסכסך בין מצריים וארצות־הברית,
אשר התקרבו אז זו. לזו. פיגועים אחרים בוצעו נגד אתרים
בריטיים במצריים ונועדו לסייע בידי האופוזיציה הימנית
בבריטניה, שהתנגדה להוצאת חיל״המצב הבריטי שחנה
״.11 13 במצריים
באיזור תעלת־סואץ מאז ימי השילטון הבריטי

1— 19

אחר• שבמשך שני הס עיר האת המדינה ה ש אל ה :״מ

לון ותן

ההוראה?

ך* ־ 19)>7נוסחה פנייה ישראלית רמת
^ דרג לשילטונות קהיר לשיחרור אסירי
קהיר, הפנייה התחשבה ברגישות המיו*
חדת של שילטונות קהיר וניסוחה הסופי
נשקל היטב. נוסח הפנייה אושר סופית.

לשיחרורו. שאר השלושה שוחררו מאוחר
יותר .״כשהודיעו לנו כי עומדים לשחרר
אותנו, חשבתי שיקחו אותנו לתעלת סואץ,
יעבירו אותנו את המים ונהיה בישראל,״

יוסי ינאי

האחר אי:
משה דיין!
יה זח עוד לפני ששוחררו השבויים
( ) המיצריים שהיו בידי ישראל אחרי
מילחמת ששת־הימיס, ולאחר ששליח מיוחד,
לא ישראלי, העביר פנייה ישראלית
לשילטונות קהיר.

חודשים מיספר לאחר־מכן שוחררו הארבעה.
שילסונות הכלא הודיעו להם לפתע
כי הם פצועים .״אנחנו משחררים אותכם
על תקן של פצועים, ולא תמורת שום
טובות מישראל״ ,הסביר להם הסגל הרפואי
של בית־הסוהר בו ישבו.
הראשון ששוחרר היה רקטור לוי, שנידון
למאסר־עולם. ללוי היה דרכון יווני,
מה שהקל על סידור הניירות הפורמאליים

סיפרה השבוע מרסל ניניו. אך השבויים
הוטסו לארץ דרך ז׳גבה.
שמונה שנים אחרי שיחרורם, יש לכל
אחד מהארבעה דיעה משלו לגבי נסיבות
העסק־הביש, פיצוץ המוסדות האמריקאיים
בקאהיר, תפיסתם, ולגבי זהותם של האח ראים
לאסון זה.
מרסל זוקפת אצבע מאשימה כלפי מי
שהיה אז ראש אמ״ו והיום תעשיין, בנימץ
ג׳יבלי, ולעברו של מי שהיה שר־הביטחון,
פינחס לבון, השוכב כיום חולה בסנטו־ריום
.״מי שהפעיל את אברי אלעד היה
ג׳יבלי ומי שהיה שר הביטחון היה לבון,״
אמרה.
סיליפ נתנזון
לא השתתף בשידור המפורסם בטלוויזיה
ביום השישי האחרת
ויקטור לוי מבקש שיניחו
לו לנפשו .״אני רוצה שקט, ושלא יחזרו
אלי סיוטי הלילה,״ אמר לוי השבוע לידיד
שלו, ואילו תברט (״רובי״) דסה, העובד
ככתב בטלוויזיה הערבית. אמר :״הרעיון
של העסק^הביש היה רעיון טוב, וכל מי
שהכיר את האווירה במצריים באותם ימים
יסכים איתי. אני מוכן לחזור על זה שוב,
אם אשלח.״

אולם בעוד דיעותיהם שונות וחלוקות
לגבי הפרשה עצמה, אין הם מהססים כלל
כאשר הם מבקשים להשיב על השאלה׳
מי, לדעתם, לא נתן, נדשך 11 שנים, את
ההוראה לפעול למען שיחרורם. מי היה
אחראי לכך שהם נמקו בכלא משך כל
השנים הללו. התשובה שאותה לא היו
מוכנים למסור בטלוויזיה, אולם בפני ידידיהם
הקרובים הם אומרים אותה בפה
מלא, היא :״משה דיין.״

הפ קרהמטע מי ם
פולי טיי ם
ך* יו מיספר הזדמנויות שבהן אפשר
ן ן היה לקוות לשחרר את ארבעת נידוני
קאהיר. ההזדמנות הראשונה נקרתה מייד
אחרי מיבצע-קדש, עת היו בידי ישראל
שבויים מצריים רבים, ביניהם קצינים
בנירים, אשר מצריים רצתה בהחזרתם.
בין הקצינים חיה אף אב בית־הדין במיש־פטם
של הנידונים ומי שהיה אחר־כך
מושל עזה, הגנרל דיגוד.
הזדמנות אחרת נקרתה אחרי מילחמת
ששת־חימים, עת היו שוב בידי ישראל
שבויים רבים. בין שני תאריכים אלה,
בטוחים הארבעה, היו עוד הזדמנויות,
אולם כאנשי־ביטחון לשעבר אין הם מוכנים
להרחיב עליהן את הדיבור, גם חיום.
לדיבריהם, התנגד משה דיין לשיחרורם
משך כל אותן שנים. דיין עצמו לא הסכים
להגיב השבוע על הפרשה, ולכן
אי־אפשר לדעת מהי האמת שלו בעניין
זה. אך לנידוני קאהיר יש הסבר לשאלה
מדוע התנגד משה דיין לשיחרורם :״אחרי
מיבצע־קדש, העניין עוד היה טרי ודיין
לא רצה שהוא יתגלה,״ הסביר השבוע

קבורים בקאהיר
(המשך מעמוד )19
נגדים בתוקף לשיחרור אסירי קאהיר — וידי קצרה
מלהושיע.״
אגב, טענה דומה מאוד, מנוסחת כמעט באותן המילים,
השמיע גמאל עבד־אל-נאצר כאשר אנשי השמאל במחתרת
הפל״ן ביקשו ממנו לשחרר מן הכלא את הקומוניסטים
המצריים, שנמקו שם במשך שנים. גם אז אמר השליט
המצרי :״מה הטעם ו אני אשחרר אותם, ושרותי־הבי־טחון
יאסרו אותם שוב.״

כיום ברור לי שנשיא מצריים פשוט הכין
שאסירי־חעסרך חביש מחווים אוצר, שניתן למכרו
ביוקר כשעת־כושר מתאימה. ואכן, חוא
חניה אותם על כה-המאזנייס כעת חילופי
השבויים כ ,191>8-אחרי מילחמת ששת-הימים,
כאשר תמורת כל שכוי ישראלי הוחלפו מאות
שבויים מצריים.

גיוסתו שר אנו

שכרע וחר/עורר!ח נקודה אחרת, המעניינת את כל
מי שהיה מעורב בחקירת קורות עסק-הביש המקורי.

אחת הנקודות הסתומות כיותר באירועי

מצריים ביולי 1954 היתה: מדוע לא חולצו
חכרי הרשת, אחרי שפיליפ נתנזון נלכד על•
ידי חמישמרה המצרית ז
רשודריגול הגונה מכינה את כל המכשירים למיקרה
מעין זה: דרכונים מזוייסים, דרדבריחה מאורגנת מראש,
שיטת־קשר לאזהרת כל המעורבים.
שום דבר כזה לא קרה במיקרה זה. לא היו דרכונים
מוכנים. לא היתר, דרך־נסיגה לחברי הרשת.

משה דיין
עיניים מצונוות
אחד מהם ,״נם אחרי מילחמת ששודד,ימים,
התנגד דיין. אז הוא היה במלוא זוהרו,
כשהערצת הציבור כלפיו מרקיעה שח קים.
הוא פחד שסירסום הפרשה יפגע
בהערצה זו והשיחרור שלנו היווה לגביו
סכנה.״׳
פרשת פיצוץ הסיפרייה האמריקאית ותפיסת
הרשת הישראלית במצריים תפחה,
והפכה פרשה מסעירה רק משום שכל אחד
מהמעורבים בה הטיל את האחריות לה
על האחר, ובגלל מערכת היחסים הפוליטית
בין ראשי המדינה בתקופה שבה
התפוצצה. אילו קם מישהו ואמר :״אני
אחראי למחדל. אני אחראי לרעיון האווילי
ולטיפול הכושל במיבצע,״ היתה הפרשה
מסתיימת בתוך המערכת הביטחונית או
הממשלתית, לכל היותר בהרחקת מישהו
ממישרתו, אך בוודאי לא היתר, הופכת
לפרשת לבון המפורסמת, בד, שלטו השקרים,
הזיופים וההדחות לעדויות״שקר.

בצורת הסיפור ה״דמיוני״ ״פרשת אלכסים.״
היה צורך לספר את הדברים בסיפור דמיוני, המת רחש
כביכול בתורכיה, מכיוון שהטענה היחידה של הצנזורה
להצדקת איסור חפירסום של כל רמז על העסק-
הביש היתד, שהסירסום יעמיד את שילטונות מצריים
במצב שבו לא יוכלו לשחרר את הנידונים, מטעמי יוקרה.
זוהי, אולי, הסיבה העיקרית שביגללה היו כל המעורבים
מעוניינים באי־שיחרור הנידונים. שהרי עם שיח־רורם
ובואם לישראל, נעלמו כל הסיבות והתירוצים
לאיסור פירסום הפרשה.
ואלה טענותיו של אברי:

וגרוע מכל: איש לא הזהיר אותם, אחרי
שהמישטרה המצרית ככר עלתה על עיקבו•
תיחם, וכשעוד היתה להם שחות להסתלק.

• הוא לא רצח לקכד על עצמו את הפיקוד
עד הפעולה, שנראתה לו מראש מסוכנת
ואווילית. הוא הסכים תחת לחץ, אך כתנאי
שיימסרו לו מראש דרכונים מזויייפים עכור כד
אנשי הרשת. חוכטח דו שהדרכונים יימסרו
לידיו — אך ההכטחח לא קויימה מעודם.

לעומת זאת הצליח להסתלק מפקד-הפעולה הישראלי,
אברי. הוא לא עשה זאת בנתיב־הנסיגה שהוכן מראש
׳לכך, דרך סודאן, אלא דווקא בדרך הפשוטה ביותר,
במטוס לאירופה.
אנשי־הרשת הממורמרים האשימו השבוע במחדל זה
באופן כללי את המוסדות האחראיים בישראל. אך למקורבים
לעניין, היתד, לשאלות אלה משמעות מפורטת יותר.
קיימות גירסות שונות לגבי מה שהתרחש באותם
שעות וימים גורליים.
אברי עצמו העביר אלי את גירסתו עוד מבין כותלי
בית־הסוהר, כשהצלחנו ליצור בינינו קשר סודי. היא
עזרה לי לחבר את הדו״זו הגדול הראשון על הפרשה,

• הוא דרש לא לשתף את הד״ר מרזוק בפעולה,
מפני שזה התנגד לה בחריפות. בקשתו לעכב את מרזוק
באירופה נדחתה, ומתוק הופיע במצריים ערב הפעולה,
פעל כסגנו.
• אחרי שנתפס נתנזון בפתח קולנוע ריו, היתד,
לאברי שהות למכור את מכוניתו ולהסתלק בדרך הישירה.
נתיב־הנסיגה דרך הגבול הסודאני ניראה לו מסוכן
מדי, ולכן בחר בטיסה לאירופה.
• העבירה הביטחונית, שביגללה נשפט על-ידי ד,לד
לתקופת־מאסר ארוכה (החזקת מיסמכים צבאיים סודיים),
פוברקה ובויימה על־ידי שירותי-הביטחון הישראליים, כדי
לסתום את פיו.
ה מו ל ח חז ה 10*0

וחן אחה הור אהד״ -מעלי
אך פרשת אי־שיחרורם של נידוני־קאהיר
מהשבי בן ! 1השנים, בגלל שיקולים של
פוליטיקה פנימית ויוקרה אישית, זו •שהתגלתה
רק השבוע, היא בוודאי אחד הדברים
הנוראים שקרו אי־פעם במדינת ישראל
ובצר,״ל, המחנך את חייליו וקציניו
לערכים של אי־הפקרת חברים.

הא שמות
פימדפוגג

באמ״ן אז, האלוף (מיל ).יובל נאמן, הם
כיום יועציו הבכירים של שר־הביטחון
שימעון פרס.
אפשר לבוא גם אל בנימין ג׳יבלי בטענות
לגבי התנהגותו בתקופה שאחרי מיב־צע־קדש.
ג׳יבלי, אשר עף מאמ״ן בעקבות
העסק־חביש, שימש אז כמפקד חטי־בת
גזלני. אץ ספק שג׳יבלי אחראי לנפי-

שאלה הראשונה שהועלתה השן
ן בוע היתה: מי היה אחראי לאי־שיח־רורם
של הארבעה. חוגים מסויימים מיהרו
להפיץ את הידיעה כי המוסד, שבראשו
עמד אז איסר הראל, הוא שהיה אחראי
על היחידה וממילא על שיחרורם, וכי
בגללו לא שוחררו•
טען השבוע איסר הראל בפני כתב
העולם הזה :״אין בזה שמץ של אמת.
מעולם לא הייתי אחראי, בשום צורה
שהיא, לטיפול באסירי העסק־הביש. הם
היו שייכים ליחידה מיוחדת באמ״ן, ורק
כאשר התפטרתי, ב־ , 1963 עבר הטיפול
למוסד. מאיר עמית, מי שהיה עד אז
ראש אמ״ן והחליף אותי במוסד, לקח
איתו יחידה זו מאמ״ן למוסד.״
לעומתו אמר השבוע מאיר עמית לכתב
העולם הזה :״איסר הראל מבלבל את
המוח. זה לא החשבון האישי הראשון
שיש לו איתי. אני לא ידעתי על כל
העניין עד שהגעתי למוסד, ולא העברתי
איתי שום יחידה מאמ״ן למוסד.״
טען השבוע הראל :״אני לא ידעתי
על כל העניין שום דבר. פיתאום הודיעו
לי שהיה פיצוץ במצריים. גם בקשר
לפאול פראנק (אברי אלעד) ,לא ידעתי
כלום. האנשים שלי הודיעו לי
שמסתובב בגרמניה איזה יהודי ומשוויץ
בכל מקום שהוא איש־מודיעין ישראלי
ושיש לו חומר רב על הפרשה.
ורק אז הסכימו בארץ
לדרישתי להחזיר את אברי.״ נראה כי בעניין
זה צודק הראל, והיחידה אכן היתה
באחריותה של אמ״ן עד . 1963
ראש אמ״ן לאחר מילחמת־קדש, בתקופה
שבה אפשר היה לדררש את המרת
הארבעה בשבויים מצריים, היה האלוף
יהושפט (״פטי״) הרכבי. הרכבי שימש
בתפקיד ראש אמ״ן בישנים ,1955—1959
והועף ממנו לאחר פרשת ״ברווזי־המים״
המפורסמת.
אמר השבוע הרכבי לכתב העולם הזה :
״נכון שהייתי אז ראש אמ״ן, אבל אני
לא זוכר שום דבר מהעניין הזה. עברו
עלי מאז הרבה דברים.״
טענת השיכחה הזו משונה קצת, לאור
העובדה שהרכבי שימש משך ארבע שנים
תמימות מפקדם של חיילים שנמקו בכלא
מצרי. פרט מעניין: הרכבי, כמו סגנו

על־פי בקשתו של אברי, נפגשתי איתו לבסוף בבית-
הסוהר בגלוי, אך בנוכחות איש חש״ב. שירותי־ד,ביטחון
סירבו לשחררו אף יום אחד לפני תום מלוא תקופת-
המאסר, בלי הפחתת השליש המקובל. אחרי שיחרורו
כתב ספר, בעזרת עידוא בן־גוריון המנוח, ונתן לי לקרוא
את כתב־היד.

בבתב־יד זה תיאר אברי את בריחתו בצורה
שקשה היה להאמין לה. לדבריו נזדמן לו
לפני־כן להציל את חייו של ילד טובע כחוף
אלכסנדריה. כאשר כרה ממצריים והגיש את
הדרכון שלו לפקיד־הגכול כנמל־התעופה. רצה
הגורל שזה יהיה דווקא אביו של אותו ילד.
הפקיד איפשר לו לעכור, וכף ניצל מתלייה.

גי וסתו של א׳ סר
איפר הראל היתד, גירסה שונה לגמרי. בשנות
/כד,ונתנו המשותפות בכנסת נזדמן לנו להחליף כמה
פעמים דיעות על נושא זה, שריתק את שנינו, מאחר
ששנינו עסקנו בו בצורות שונות.

איסר האמין כאמונה שלמה כי אברי מסר
את הרשת לידי המצרים. בעיניו, ההסכר
להתנהגותו של אכרי כימים
נאסר כידי המצרים,
וחם שיחררוהו מתוף
איפר לא פסל אף
עם המצרים

נידוני ק א היר אתהש אל ה:
לתם של הארבעה בשבי והוא, כמפקד
לשעבר, צריך היה להפוך שמיים וארץ
כדי לדרוש את שיחרורם. אולם לג׳יבלי,
כמו לכל האנשים שהיו שקועים עד צוואר
במים העכורים של העסק־הביש, היה רק
אינטרס אחד :״לא לעשות גלים.״
גם אחרי מילחמת ששת־הימים, לא הסכים
דיין לדרוש את שיחרורם של נידוני
קאהיר. אולם מאיר עמית התעקש. הוא
נפגש עם דיין ואיים כי יעורר שערוריה
ציבורית אדירה, ערך מיספר שיחות מאחרי
גבו של דיין, והצליח להשיג את
החלטת הממשלה לדרוש לשחרר את השבויים.

ברי
חהבמ סוו ה
של כדורסל
ף* אותה עת החלו עיתוני מצריים,
1בראשות אל־אהראם, במיתקפה נגדית.
למצרים היה ברור מה שלא היה ברור
לכל הישראלים המעורבים בפרשה — כי
ישראל תדרוש את החלפת הארבעה תמורת
השבדים המצריים. עיתוני קאהיר יצאו
בהכרזות, כי נידוני חעסק־חביש חייבים
לרצות את מלוא תקופת עונשם
בכלא, ולא להשתחרר תמורת שבויים.
אך בין שתי מילחמות אלו, היו עוד
הזדמנויות נוספות לגיסיונות־שיחרור.
״היה
זה אחרי שהתברר לנו כי ישראל לא
תהיה מעוניינת לשחרר אותנו,״ סיפר
השבוע אחד מהם לידיד.

איסר חדאד
מאחרי הגב
״היתד, לנו אז
קבוצת כדורסל בכלא. רוברט דסה היה
המאמן, ויקטור לוי מנהל־הקבוצה, ופי־ליפ
נתנזון הצלם הצמוד שלה.
״עם נבחרת־הכדורסל של הכלא. שאנחנו
בעצם ניהלנו אותה, היינו משוטטים בין
בתי-הכלא במצריים ועורכים תחרויות נגד
נבחרות בתי־הכלא האחרים.

מאיר עמית
ביד תקיפה

כשחזרו הארבעה לארץ, סיפרו להם על
יחידת־קומנדו ישראלית אשר התאמנה לקראת
מיבצע מיוחד׳ לחדור למצריים ולשחרר
אותם מהכלא, ואף עמדה לצאת
מיספר פעמים לפעולה זו, אך בגלל תקלות
טכניות לא יצא המיבצע אל הפועל. הארבעה
אינם מאמינים לסיפור זה, אולם הם
החליטו בכל זאת לגלות את האמת על
אי־שיחרורם .״נפגשנו עם כל מי שהיה
מעורב בעניין. עם בן־גוריון ז״ל, משה

אולם מילבד ההוכחות הנסיבתיות, לא היתד, בידי
איסר שום עדות ישירה שבכוחה להרשיע את אברי,
ועל־כן לא הועמד לדין על אשמה כזאת. איסר דאג להאשמתו
של אברי בעבירה ביטחונית אחרת, ולאי־ניכוי
השליש מתקופת מאסרו, מפני שקיווה עד הרגע האחרון
שאברי יישבר וימסור את האמת. אדם כמו איסר לא
יכול היה לסבול כי בפרשה כזאת יישארו דברים סתומים.
אולם אברי לא נשבר, והוא עומד גם כמם בתוקף
על כך שהוא חף מכל פשע, אלא שנפל קורבן למזימות
ראש אמ״ן ב־ ,1954 ולמזימותיו של איסר שעה שהורשע
בעבירה ביטחונית.

השבוע קיכל עניין זה מיפנה חשוב ביותר.
בין שאר טענותיהם, שהשמיעו בתום־לב, גילו אסירי־קאהיר,
כי הם נשברו בחקירה המצרית מייד עם מעצרם,
וגילו לחוקריהם את כל הידוע להם( .הדבר מסביר, אגב,
את ניסיונה של מרסל לשים קץ לחייה בעת החקירה,
על-ידי קפיצה בעד חלון ).בין השאר גילו לחוקרים כי
מפקד הרשת הוא סוכן ישראלי המתחזה כסוחר גרמני
בשם פאול פראנק.

ככל זאת לא נעצר אברי (לדבריו) ,אלא
המשיך להתהלך חופשי במצריים במשך שבועיים,
הספיק למכור את המכונית שלו ולהם־
תלק. כאותם הימים לא עשה (לדבריהם) דבר
כדי להזהיר את חכרי־הדשת שלא נעצרו
עדיין. וביניהם שמואל עזאר, אחד מן השניים
שהוצאו לאחר-מכן להורג בתלייה.
אגב, מחר שאיסר הראל לא שותף בשום תחקיר שנע
ר ך על הפעולה אחרי בואם של אסירי-קאהיר לישראל.

דיין, לבון, עם כולם. בן־גוריון קיבל אותנו
יפה, אבל לא היה מוכן לגלות כלום. ככה
נהגו גם האחרים.״
משה דיין אמד השבוע על ארבעת אסירי
קאהיר, לאחר שהפרשה התעוררה מחדש
:״לא צריך להפוך אותם לקדושים
מעונים.״ אולם מלבד מישפט זה, לא היה
מוכן דיין להתייחס לפרשה כלל.
אך דיין עדיין חייב לציבור תשובה על
השאלה מדוע הופקרו הארבעה. דיין׳ אשר
החדיר לתוך צה״ל מושגים כמו :״אחרי
!״ ו״לא להשאיר חייל בשטח״ וחינך
צבא שלם על ערכים אלא, מואשם עתה
באשמה, אשר מבחינה אנושית, חמורה
יותר מכל ההאשמות הנכונות, והלא־נכו־נות,
שהוטחו כלפיו אחרי מחדל יום־חכי-
פורים. ככל שיקדים דיין להסיר את הלום
מעל המיסתורין האופף את חלקו בפרשה
מחרידה זו, כן ייטב לכולם.

כמי שעסק בחקירת הפרשה במשך תקופה כה ארוכה,
בוודאי יכול היה לתרום משהו להבהרת פרטיה.

מי מעוניין באמת?
^ 4ילו נערך עתה עימות בין אסירי-קאהיר לבין
אברי, בנוכחות המומחים שעסקו בחקירת עסק-
הביש — ניתן היה סוף־סוף לגלות את מלוא האמת על
הפרשה הקודרת ביותר בתולדות מדינת-ישראל.

אולם איש בצמרת המדינה אינו מעוניין
כגילוי אמת זו.
וזוהי, כנראה, הטענה העיקרית שבפי אסירי-קאהיר:
שנאסר עליהם אפילו לפרסם את גירסתם בספר, שהיה
הופך בלי ספק רב־מכר עולמי, בעוד שלמרגל וולפגאנג
לוץ (גור־אריה) ,שנתפס כמה שנים אחריהם וישב עימם
בכלא, ניתן לפרסם ספר שתורגם לכמה שפות.
אסירי־קאהיר נשארו אנשים טובים ותמימים, כפי שהיו
מלכתחילה. אחרת, היו מבינים את ההבדל בין שתי
הפרשות:
לאיש לא היה עניין לסתום את פיו של לוץ, מפני
שפרשתו לא סיכנה את הקאריירה של איש מאנשי הי־שילטון
בישראל.

אולם חעסק-הביש של 1954 נשאר עדיין
סתום מבחינות רבות וחשוכות 20 ,שגה אחרי
תליית קורבנותיו, מפני שעד עצם חיום הזח
יש כישראל אנשים־חשוכים־מאוד שגילוי האמת
כולה יהרוס סוסית את תדמיתם.

לבצע עיסקת־ענק של רכישת 400 דונם
מיכרון־יעקב.
לאחר שראה את אירים באדם, החליט
דניאל כי הוא יהפוך. מפיק־סרטים .״אני
אקח אותך לשלושה ימים לטהרן, ואעשה
לך מיבחן־בד לסרט פרסי שאותו אפיק,
עם השמות הקולנועיים הכי גדולים בפרס,״
הבטיח לאיריס .״אם תצליחי, תקבלי
רבע מיליון לירות עבור התפקיד.״
לפני כחמש שנים, בהיותה בת ,14 הפכה
אירים דווידסקו אחת הנערות המפורסמות
ביותר בארץ, כאשר מנהל פנימיית
הדסים, שם למדה, סירב לאפשר לה להשתתף
בתחרות מלכת המים, בטענה ש היא
צעירה מדי. למארגני התחרות היד.
ברור כי אירים היא מלכה מלידה, אולם
החלטת המנהל היתה נחושה, ואיריס נאלצה
להמתין שנה שלמה, עד התחרות הבאה,
כדי לשים את הכתר על ראש.

״אני נ חנ ק ת
__ כאן״
ץ( אותו רגע ואילך נפתח שבילה^
/זהב בפני הילדה היפהפייה. היא הפכה
במהירות דוגמנית מבוקשת .״אירים
נולדה בשביל המסלול,״ אמרו עליה מארגני
התצוגות .״היא נולדה בשביל עדשת־המצלמה,״
קבעו צלמי־האופנה. ואומנם,

ך* טלפון שהגיע באחד מימי השבוע שען
| בר לבית אביה של אירים דווידסקו ב־תל־אביב
נשמע תחילה במתיחה לא מוצלחת.
מן העבר האחר בקע קול של גבר,
אשר הציג עצמו כאיש־העסקים מוסד, דניאל.
לאירים, שמעולם לא שמעה שם זה
קודם־לכן, הסביר דניאל כי הוא ראה
את הופעתה בסרט הישראלי אדם, והחליט
כי הוא מוכרח להפיק סרט בהשתתפותה,
ככוכבת ראשית בו.
איריס דווידסקו רגילה כבר לטלפונים
מסוג זה.״ למרות גילה הצעיר, היא רק
בת ,19 מובילה יפהפייה זו בשנים האח רונות
בשורה הראשונה• של צמרת הדוגמניות
הישראליות. לאחרונה ניסתה כוחה
גם בעולם הסרטים, וביצעה תפקיד-
מישנה בסירטו של יונה דאי, אדם.

הפוסיה

בנימוס רב הזמינה את דניאל לשתות
עימד, קפה בבית אביה, ודאגה קודם־לכן
לכך שהאב יהיה נוכח בשעת הפגישה.

רבע מיליון
מה שמיים
ן• עבור שעה קלה התדפק על דלת
^ הדירה אדם מבוגר, כהה־עור, אשר
הציג עצמו כמוסה דניאל. לדבריו הוא
איש־עסקים יהודי ממוצא פרסי. שאת מרבית
עסקיו הוא מנהל בלום־אנג׳לם.
״אבל גם בארץ יש לי עסקים,״ הסביר
דניאל. הסתבר כי הוא בונה עתה את
מלון הפאר מנדרין ליד ד,קאונטרי קלאב,
בדרך תל-אביב—הרצליה, וכי הוא עומד

איריס דווידסקו אשר למרות גילה הצעיר היא אחת מדוגמני
המסלול והצילום המעולות והפופולריות ביותר בארץ, קיב׳
לפתע את הצעת ח יה: להופיע ככוכבת בסרט פרסי תמורת שכר של רבע מיליון ל

ללא לימוד המיקצוע וללא הכנה מוקדמת
הפגינה אירים חן ומיקצועיות נדירים.
עם ההצלחה, באו גם המחזרים. הרומן
הלוהט שהיה לה עם מי שהתפרסם בשטח
שונה לגמרי, הקוסם מכופף־המזלגות ומא-
חז־העיניים אורי גלר, כבש את כותרות
מדורי הרכילות. בהפסקות הרומן עם גלר,
הייתה איריס חברתו של הזמר ששיריו
צעדו בראש מיצעדי־הפיזמונים בועז שרעבי,
וכשהגיע לארץ הזמר בעל הפירסזם
העולמי אבי עופרים, הפכה איריס חברה
שלו. כל אותה עת חיפשה הילדה את דרכה
האמיתית.
באותה עת פנה אליה איש־העסקים העשיר,
יונה דאי, שהחליט להפיק ולביים
סרט.
מישחקד. המעולה של איריס העמיד בצל
את זה של שחקנים ותיקים ומנוסים
ממנה כשמול׳יק קראום ואילן דר.
אדם היה כישלון קופתי, ולאיריס שוב
לא היה לאן לפנות. הצעות לסרטים נוספים
לא באו. היא שכרה לה דירה קטנה
בתל־אביב, הפכה אותה לפינה חמימה,
ומצאה פורקן לאי־השקט הפנימי שלה
בבדי הציור ובמיכחול.
גם את הציור, כמו את הדוגמנות
והמישחק עשתה איריס היטב. ללא
הדרכה, ללא מורים ויועצים הצליחה להוציא
מתחת ידיה תמונות צבע ורישומים
שהקסימו גם את המעולים מן הציירים
שלהם הראתה את פירות ביכוריה.

צייר, צילומים
__ושפן
** שך ימים תמימים היתה יושבת אל
( /מול כן הציור כשהיא שוכחת
מכל העולם, מציירת נופים, אנשים, ליצנים
וחיות. הנפש החיה היחידה שאותה
הסכימה לראות בעת שהייתה שתייה בבולמוס
הציור, היה השפן הקטן שאותו
גידלה במירפסת דירתה.
היא החליטה לקחת את עניין הציור
ברצינות, ולפני כשמונה חודשים עזבה
את הארץ ונסעה ללונדון, להשתלם בציור.
בינתיים, כדי להתפרנס, ערכה מיספר צי־לומי־פירסומת,
אך היא סירבה בכל תוקף
להשתלב בחוג הצעירות הישראליות הנוצצות
בלונדון, המתגוררות בדירות־פאר
שעבורן משלמים ידידים מזדקנים, ושולחות
לארץ מכתבים המדווחים על הצלחה
וכיבושים חסרי-כיסוי.
בינתיים גילתה איריס גם את אמסטר־
־החלה נוסעת בקו לונדון-אמסטרדם
את בסיסה להולנד .״הד
ארץ נהדרת,״ סיפרה .״האנשים
אף אחד לא מתערב בעניינים
יכול לעשות מה שאתה רוצה

ולאף אחד לא איכפת.״ היא התגוררה בהולנד
בדירת ידידים כשהיא עובדת מדי-
פעם בצילומי־פירסום בדי להתפרנס, אך
מקדישה את מירב זמנה לציור האהוב
עליה.
לפני כחודשיים הגיעה איריס לארץ.
״באתי רק לביקור,״ סיפרה לידידיה הרבים.
היא התגוררה בדירת אביה, אד כעבור
שבועיים שוב מצאה עצמה חסרת-
מנוחה .״אני לא מצליחה לצייר. אין עכ שיו
עבודה בסרטים. אין לי בית משלי,
אין לי מה לעשות כאן.״ היא ארזה את
המיזוודה הבודדת שעימה הגיעה לארץ,
וחזרה לאמסטרדם.
הדרכון ישלה, בו התנוססו חותמות ה מעידות
על טיולים רבים שערכה להולנד
בשנה האחרונה הסגיר אותה לאנשי בי-
קורת־הגבולות בארץ זו .״לא יכולתי ל ספר
להם: שאני באה לביקור קצר, אחרי
שהייתי בהולנד כבר המון פעמים השנה,״
סיפרה. הפקידים ההולנדיים המנומסים נתנו
לה ארכה בת מיספר ימים, שבסיומה
נדרשה לעזוב את המדינה, ונאמר לה
שתוכל לחזור רק לאחר שתסדיר רישיון-
שהייה קבוע בהולנד.
כשם שעזבה את הארץ, כף חזרה אליה,
כעבור ימים מיספר .״אני צריכה להיות
כאן כמה חודשים עד שיתנו לי את
רישיון-השהייה בהולנד,״ הסבירה לאביה.
ותוך שהיא מדוכאת כך, הופיע לפתע
מוסד, דניאל. בתחילה התייחסה אליו ב נימוס
רב, אך בחוסר־אמון מובהק. הוא
ביקש ממנה תצלומים שלה, והבטיח לה
שכאשר תגיע לטהרן, כבר תהיה מפור סמת
בכל עיתון פרסי.
כעבור ימים אחדים נסע דניאל למילנו
לצרכי עסקיו. ולאיריס היה ברור כי
בועת־האשלייה התפוצצה. אולם אכזבתה
לא ארכה יותר מימים ספורים. דניאל טיל-
פן אליה, ושיכנע אותה ברצינות התוכנית
לעשיית הסרט. ביום השישי האחרון
הופיע בביתה של איריס שליח, ובידו כר־טיס־טיסה
הלוו״וחזוף תל-אביב—טהרן,
וסכום כסף להוצאות.
ביום הראשון השבוע טסה אירים ל טהרן.
בשת•,־התעופה המתין לה כבר מו־סה
דניאל, שהגיע יום קודם־לכן ממילנו,
ולקח אותה היישר למלון טהו־דהילטון,
המלון המפואר ביותר בעיר. למחרת החלה
אירים בצילומי מיבחן־הבד שלה, כשברור
לה שבהצלחתם תלד סכום-בסף ענק,
שאותו לא ראתה אפילו בחלומותיה הוורודים
ביותר: רבע מיליון לירות.
בסוף השבוע עומדת אירים לחזור לארץ.
או־אז ייוודע אם למערכת היחסים
המיסחריים שלנו עם פרס קם מימד נוסף:
ייצוא שחקניות ישראליות לסרטים פרסיים.

במדינה
6 2 3 1 4לז מ קז.

^1ר/׳£ 2 2 31,1( 1מ1< .תו~ 1ת

(המשך מעמוד )17
הפלג הפלסטיני של המיפלגה הקומוניסטית
הירדנית פרש למעשה ממיפלגת־האם,
בהסכמה הדדית, כדי להכשיר את
עצמו כמיפלגה ניפרדת במדינה פלס טינית
שתקום. מאז התקרבה מוסקבה ל-
אש״ף, רואה פלג זה את עצמו כאחד
הגורמים הפוליטיים הפועלים במיסגרת־הגג
הכל-פלסטינית.
״אש״ף מכיר ״.אמר אל־בדוגותי,
בין השאר :
• הפיתיון היחידי לסיכסוך הוא מקיום
של מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית.

נכונותו של אש״ף להשתתף בוועידת
דנבה היא, למעשה, הכרה במדי-
נת־ישראל, שהיא צד דישמי בוועידה.
• על־ידי שלילת כל אפשרות של הידברות
עם אש״ף, וכן על-ידי הכרזתה
שלא תחזיר את הגולן גם במיסגרת חד

רקות

לצרכן ל״י לי,״נ
4.20
עגבניות משובחות
1.40
גזר
1.00
צנון
0.95
כרוב
1.80
תפוא״ד חדשים
תפוא״ד חדשים ארוזים
2.05
(אריזח צחוכה)
1.40
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים (אריזה אדומה) 1.65
בצל
2.75
בצל ארוז (ירושלים)
2.95
סלק
1.50

פירות
תפוזים אשכוליות לימונים בננות
אגסים ספדונה 5.5
אגסים ספדונה 5.0
גרנד אלכסנדר 7.0
גרנד אלכסנדר 6.5
גרנד אלכסנדר 6.0
ביצים עופות

בכל הגדלים הוזלה של
8.0אגורות לצרכן

יאסר עראפאת

1.35
1.30

הכרה למעשה

2.10

זזדשלום רישמי, מחבלת ממשלת רבין בשלום.

על המצב בגדה היו בפי אל-ברגותי
דברים שריתקו את הקהל. הוא טען כי
המימשל הצבאי הישראלי אוסר באופן שיטתי
את העסקנים בגדה המדברים על
שלום בין ישראל ומדינה פלסטינית.
אפילו אנשים המבקשים להקים בכפרי ה גדה
ועדים תרבותיים ״לשמירה על המורשת
הפלסטינית״ נקראים אל המושל הצבאי,
המאיים עליהם במעצר ובגירוש.
״המימשל הישראלי אינו רוצה בכוחות-
שלום,״ טען ,״אלא בכוחות*כניעה. הוא
מנסה להפיח חיים בשרידי המימשל זד
האשמי. זוהי חבלה בסיכויי השלום.״
מיסלגת״שלום. דיברי האיש מרמ אללה
נתקבלו בברכה על-ידי הדוברים
האחרים.
״מחנדדהשלום הישראלי לא יהיה אמין
בעיני הציבור הישראלי, כל עוד לא ית קיימו
מיפגשי-שלום פומביים בין ישראלים
ופלסטינים,״ אמר אורי אבנרי .״רק משיח
גלוי בין ישראלים ופלסטינים, שבו
ידובר בפירוש על הכרה בקיום ישראל
ועל זכות הפלסטינים למדינה משלהם,
ישכנעו את הציבור הישראלי שאכן יש
סיכוי לשלום.״
באותה בימה דיברו שימחה פלסו, המומחה
המפ״מי לעניינים ערביים, המיז-
החן יוסי אמיתי, ד״ר אמיל תומא מרק״ח,
ואחדים. אולם לא הטלוויזיה ולא הרדיו
שיגרו כתבים לסיקור אירוע זה. כלי-
התיקשורת העלימו אותו כליל.
את אחת הסיבות המאפשרות חרם זה
חשף חתן פרס־ישואל לחקלאות, הפרופסור
חנן אופנהיימר מרחובות. הוא עמד
על חולשת מחנה־השלום הישראלי, הציע
שיטה לריפוי: הקמת מיפלגת־שלום גדו לה,
שתשתתף בבחירות כחטיבה אחת,
כשאת המצע המשותף שלה יהווה סעיף
אחד ויחידי: נכונות להחזיר אי
הים ולהכיר בפלסטינים, תמורת
״על כל שאר העניינים יצביע
על-פי הכרתו ומצפונו,״

3.45
4.40
3.40
4.85
4.45
3.95

פטם צעיר קפוא מוכן לבישול 7.50
תנועוף, טנא עוף,
10.50
עוף מיוחד מעולה
16.00
חזה הודו חבילות
12.00
תחתון הודו חבילות
בשר בקר טרי

(סופרמרקטים של כרית
הקואופרציה הצרכנית)
הוזלה של 3.00ל״י לק״ג לצרכן

כסיף

6.50

בקלה — משקל הדג כאריזה
לא פחות מ־ 250 גרם ליחידה 7.50
בקלה — פרום אחיד עשוי מדגים
שמשקלם לא פחות מ־ 360 גרם 8.80

העולם

מרסל ניניו בכלא המצר - -ביו חתונתה - -וסווידור ה טלוויזיה ה שנון!
״* וצמת השפעתה טל הטלוויזיה
ז ע הומחשה השבוע בצורה כמעט פארא־דוכסלית,
בשידור הראיונות עם נידוני-
קהיר. הדברים שהיו בפי המרואיינים
(ויקטור לוי, רוברט דסה ומרסל ניניו),
ושגרמו לסערה ציבורית שהחייתה את עסק־הביש,
היו חמורים. אולם הם לא היו
חדשים. לא היה בפיהם של שלושת המרואיינים
כל דבר חדש, שאותו לא אמרו
כבר בעבר בשיחות פרטיות, במיפ-
נשים פומביים ואף בראיונות לאמצעי-
התיקשורת.
בעבר — לא רק שהדברים וההאש מות
שבפיהם לא ־גרמו לזעזוע, אלא אף
לא זכו בתגובה כלשהי. רק כאשר ניתן
היה להשמיע בדיוק אותם הדברים שנאמרו
כבר בעבר — בצורה ישירה, מול
עיניהם של מאות אלפי צופים שמצלמות
הטלוויזיה הביאו אל בתיהם את המאשימים,
נתפסה חומרת ההאשמות במלוא
עוצמתה.
מרסל ניניו, למשל, חזרה בראיון הטלוויזיה
על האשמות שהעלתה כבר לפני
כחצי שנה, כאשר רואיינה בתחנודהשי־דור
הצבאית גלי־צה״ל.
״היו לי בתקופת מאסרי הרבה רגעים
של ייאוש ודיפרסיה,״ אמרה מרסל, גיבורת
העסק־ביש באותו ראיון .״ברגעים
כאלה הייתי שואלת את עצמי: למה לא
מוציאים אותנו מבית־הסוהר? למה אנחנו
נשארים בכלא? למה יש אפשרות שיח ליפו
אותנו ואין מחליפים?
״בשנת 1956 היתה אפשרות כזאת, ולא
החליפו אותנו בגלל סיבות פוליטיות פני מיות
בישראל. זה לא עזר הרבה לשפר
את מצב־הרוח שלנו. אני זוכרת שבשנת
,1956 אחרי מיבצע סיני, בא אלי המנהל-
הכללי של כל בתי־הסוהר במצריים, ואמר
לי, :מרסל, אתם יוצאים!׳ שאלתי אותו:
,איך? למה?׳ לא ידעתי כלום. והוא
הסביר לי, :זה בגלל שהמושל הצבאי
של עזה, הגנרל דיגווי, שהיה יושב־ראש
בית־הדין הצבאי שה אתכם, נמצא בשבי
ישראל.׳
״מה אפשר לחשוב אחרי שנודע דבר
כזה? באופן טבעי הוא חשב שמנוי־וגמור
עם הישראלים שהם יחליפו את דיגווי עם
החבר׳ה שלנו. כשזה לא קרה, חשבנו
שמכרו אותנו, או שאנחנו אפילו לא מספיק
חשובים שינסו לעשות מהארץ משהו
בשבילנו ...זה היה מאוד לא־נעים. במשך
הזמן התגברנו ...אבל הנקודה הזאת נש ארת
וחוזרת ברגעים של דיפרסיה: למה
לא יצאנו מבית־חסוהר כשהיתה אפשרות
כל־כך טובה לשחרר אותנו?״

ו>ח־וזזה
71 ותחז8

הקיבוץ
לא משך
ך* אותו ראיון רדיופוני סיפרה מרסל
1ניניו גם את סיפורה האישי. להלן
כמה קטעים ממנו:
לא הייתי אומרת שאני מתגעגעת למצ ריים.
אבל יש תקופות שאני חושבת על
שנות הילדות, על הנעורים שחייתי שם.
היו תקופות שחייתי די טוב. והיו גם
תקופות אחרות, כמו התקופה אחרי שאבי
נפטר, שחיו תקופות קשות.
* הראיון עס נזרסל ניניו שודר בתוכנית
״ברשות היחיד״ של יצחק טישלר,
בגלי־צה״ל.

סיפורה האיש של
ויד,טוריו * -מרסליי ו,ו,ו

בהתחלה גרנו בקהיר. אחר־כך עברנו
להתגורר בהליופולים, שהיא אחד מפר-
בריה חיותר-יפים של קהיר. שם גמרתי
בית־ספר יסודי והלכתי לבית־ספר תיכון
אנגלי. היו שם הרבה יהודים מארצות
מוצא שונות. היו הרבה יהודים ספרדים,
והרבה שבאו מרוסיה ומארצות אחרות
במיזרודאירופה. השפה שכולנו דיברנו בה
בעצם היתד, צרפתית. שמי הוא ויקטורין,
ומרסל היה הכינוי שלי.
אני עצמי ממוצא ספרדי. הורי הם
חלק מבולגריה וחלק מתורכיה, ואילו
אני נולדתי כבר במצריים. בבית דיברנו
ספרדית. זאת היתה שפת־חאם שלי. כמובן
דיברנו גם צרפתית זגם ערבית, בעיקר
עם המשרתים.
ייתכן שיש בי עדיין באיזה מקום גע גועים
למקומות מסויימים הקשורים בילדותי,
כמו לבית שבו גרתי או לבית־הספר
שבו חונכתי. כל אדם שמתבגר
חוזר קצת אל שנות הילדות שלו, לפעמים,
ואל הזיכרונות שלו. אבל קשה

להגדיר זאת כגעגועים
לא היתה לי מישפחה׳ גדולה במצריים.
היינו די מצומצמים. היו לי שני
אחים. אחד מהם נמצא היום בארץ עם
מישפחתו והאח השני מתגורר עכשיו בצרפת.
היו לי עוד דוד ודודה וזהו. עם
זה נגמר הכל.
אני עצמי לא הייתי אומרת שהייתי פעילה
בתנועה הציונית. היו לי חברים וחברות
שהיו יותר פעילים ממני. בהליופוליס
היה קן של השומר־הצעיר, ובמשך זמן קצר
ביקרתי שם. לא המשכתי, כי זה לא
משך אותי באופן מיוחד. עד גיל 16

היינו הולכים בעיקר לטייל. לקאמפינג לא
היינו יוצאים. המינהגים שהיו אז במצריים
לא איפשרו לבחורה לצאתלקאנד
פינג. המישפחות לא־כל-כך נתנו.
באותה תקופה היתה גם תנועהקומוניסטית
חזקה מאוד במצריים. אהבתי ללכת
ולשמוע הרצאות אצל הקומוניסטים. אלה
היו הרצאות מאוד מעניינות. אלה לא היו
דיבורים על מרכסיזס-לניניזם, כי-אם הרצאות
בכל מיני שטחים כמו סיפרות ומוסיקה.
זה משך אותי יותר מתנועה כמו
השומר-הצעיר, שחינכה בעיקר לשני דברים:
לציונות ולקיבוץ. הקיבוץ אף פעם
לא משך אותי, אולי מפני שאני אינדי-
ווידואליסטית בטבעי.
פעם , ,באותן שנים שהדבר היה אף אפשרי, לא ביקרתי בארץ. בתקופת מיל-
חמת־העולם השנייה חיו הרבה ארץ־יש־ראלים
שחיו במצריים, אבל אני הייתי
יותר מדי קטנה וצעירה כדי להיפגש עם
הבחורים מארץ־ישראל, או החיילים מ־הבריגאדה
שהיו מביאים אותם הביתה.
לפעמים באו אלינו כמה יהודים שהיו בצבא
הפולני, או חיילים יהודים־אנגליים.
אבל עם ישראלים לא יצא לי להיפגש.
הקומוניסטים במצריים היו בעיקר יהודים.
לא הייתי שייכת למיפלגה ולא התעניינתי
בפוליטיקה באופן מיוחד. גם הרעיון
הקומוניסטי לא משך אותי. לישראל
ולציונות התחלתי להימשך רק עם תחילת
מילחמת השיחרור.
אני זוכרת כמה דברים מתקופת
המילחמה. אני זוכרת את שריטת בתי-
כנסת. שרפו בקאהיר, אבל בהליופוליס לא.

אני חושבת שהרביצו גם ליהודים שהתפללו•
אני לא זוכרת אם נהרגו אז יהודים
או לא, אבל היתה אווירה של פחד
וחרדה. אם ראו ברחוב מישהו שניראה
כמו אירופאי או יהודי, היו צועקים אח ריו
:״יא סיוני!״ (ציוני) ומתנפלים עליו.
זה היה תקופה קצרה בלבד. אני זוכרת
שהיה גם עוצר אצלנו בשעות מסויי-
מות, והיינו צריכים להישאר בבית ולא
להסתובב, למרות שאצלנו היה איזור שקט.

הפגיס ה א סו ר ה
לי הו די ם ולכלבים
ך*• ייתי חכרה בהליופוליס טניס קלאב.
( \ היה שם טניס ובריכת־שחייה. ויום
אחד, כשבאתי לשם, מצאתי שכתבו על
הדלת :״הכניסה ליהודים ולכלבים אסורה!״
זה היה משהו שפגע בי מאוד.
היה עוד מועדון שהייתי חברה בו,
הכוח, שהיה מיועד לספורט, בעיקר לכדורסל.
אז סגרו אותו. טענו שהוא מהווה
ריכוז של ציונים. מאז התחיל להתגלגל
הרעיון לעלות ארצה.
מה דחף אותי להיות ציונית? אני לא
יודעת בדיוק. אפשר לומר שזאת היתה
מין התעוררות של הרגשת שייכות לישראל•
כאשר באו אלי לגייס אותי לרשת,
לא חשבתי פעמיים. ישר אמרתי כן. אפילו
לא עלה בדעתי להגיד לא. אני יודעת
שיהודים אחרים שפנו אליהם ביקשו לח שוב׳
ולבסוף אמרו לא. דיברתי גם עם
בחורה אחת, שניסו לגייס -אותה. היא
חשבה, ואמרה שאינה מוכנה לעזור לנו.
בזה נגמר העניין איתה. אני לא חשבתי
בכלל שאני מסוגלת לתת תשובה נגטיבית•
ביקשו ממני, והסכמתי. זה היה
טבעי שאומר כן.
ייתכן שבמידה מסויימת זה נבע מכך
שהיה בי רצון לנסות משהו אסור. ביל דותי
אהבתי לעשות דברים אסורים.
העובדה שהשתייכתי לאירגון מחתרתי
לא שינתה את חיי. אני לא יכולה לומר
שלא יצאתי, למשל, עם בחורים. כל החברים
שלי מאז נמצאים בארץ, ורק אחד
או שניים בארצות־הברית. כולנו אהבנו
את הארץ, והתלהבנו לדעת מה קורה
שם. לא יכולתי אז אפילו לתאר לעצמי
איך נראית הארץ.
אני זוכרת, כשהשתחררנו בפברואר
,1968 יצאנו ממצריים לז׳נבה. שם אמרו
לנו אנשי הצלב־האדום, :יש לכם אפשרות
להישאר באירופה או לנסוע ליש ראל׳
מה אתם רוצים?׳ אמרנו להם:
,תרימו טלפון מייד לארץ. אנחנו רוצים
לנסוע לישראל.׳ זו לא היתה תשובה ציונית•
זו היתה תשובה של השתייכות. זה
לא ציונות. זאת היתה ההרגשה שישראל
היא הבית שלי.
כיום אני אוהבת את הבית שלי ברמת-
השרון. אני אוהבת את הגליל, בייחוד באביב•
ואת הנגב, שיש לו כל-כך הרבה
גוונים. בכל פעם שאני עוברת דרך באב-
אל־וואד, בדרך לירושלים, אני מתרגשת
מחדש.
עכשיו אני עובדת. פתחתי מישרד
לייבוא וייצוא, דברים קונקרטיים של בנייה
וחומרי-גלם. החלק השיגרתי בעבודה
הזאת לא מעניין אותי כל-כך. החלק ש מעניין
הוא האפשרות להכיר אנשים חדשים.
(המשך
בעמוד )28

מיסד! ע 1ל זהב י
(המשך מעמוד )13

שד צבע

מרי קוואנט, האופנאית הביני

--״-מה נלבש
זית המכתיבה לאומיו וכיצד ;תאפר.

״״.אביב חגיע פסח בא,״ שרים חילדים, ואת כבר נמצאת בטראנס של
״שיפוץ פסח״ בביתן או עוזרת לאימך. חאם לקחת בחשבון גם את ״שיפוץ״
גופך ז עכשיו כבר קשה לחסתתר מתחת למעילים, לסוודרים ולמכנסיים
ארוכים. עונת הרחצח מתקרבת ואם אינך גרח ב״מאה שערים״ הרי את
מתחילה להתקלף משכבות מיותרות ועליך לדאוג שחאיברים חחשופים —
יחשפו בצורה שתחניף לן.

אין את נראית ב מר א ה!

כדי הרמת ידיים לפנים לשם יצירת
שיווי משקל, קומי, כשהגב זקוף.
תרגיל נ) :עמדי בפיסוק, כשידיך
על המותניים ועשי הטיה לצד שמאל,
התיישרי, לצד ימין, התיישרי, וקדי מה
— כשגווך זקוף.
תרגיל : 7שכבי על הגב, הרימי
את רגליך ישרות ואת האגן לשכיבת
נר, הידיים תומכות במותניים.
תרגיל ; 8שכ בי
על הגב, הרימי
רק את רגליך וסעי אופניים ברכיבת
מדומה. אלה תרגילים
ישפרו את הרגשתך לשריריך ויחזירו
את גמישותם, כולל
חיזוק שרירי החזה
והבטן. אך אם לא
התעמלת זמן רב,
התחילי אותם בהד רגה
ואל תתאמצי!
כי אחרת את צפויה
להתכווצות שרירים.

עשי
הפסקה לשער, קלד, מטרדות
הפסח, עמדי מול המראה, והסתכלי על
עצמך בעין ביקורתית ולהשלמה, עלי
על המשקל וראי כמה קילוגרמים נוספו
לך במשך החורף. אם נוספו — הת חילי
מייד בדייאטה. קיימות דייאטות־פלא
רבות ובחלקו מסוכנות — עזבי
אותן. הדייאטה הבדוקה ביותר —
הפחיתי ממזונך פח מימות
(לחם, עו גות,
תפו״א) ,סו כר
(ממתקים) ,הרבי
באכילת ירקות, בעיקר
ירוקים, מו צרי
חלב כחושים,
בשר ודגים על
גריל. שתי מים
או סודה במקום
משקאות ממותקים לחלוטין והמנעי
ממשקאות חריפים.
לעיתים הק״ג הרא שונים
נושרים בקו שי
— אל תתייאשי,
כעבור שבוע תתחילי
לרזות בקצב.
אם השמנת מאוד — למעלה מ־10
ק״ג, רצוי שתגשי לדיאטטיקן מוסמך.

אמבט — לא לפינוק בלבד

8תרגילים שלך

1358 00102116ק . 5

פסח זוהי הזדמנות למתנה מקורית
ושימושית. רמזי שאת רוצה לקבל או
העניקי לחברתך את סידרת תכשירי
האמבט של מרי קוואנט.

כולם מסתכלים על רגליך
את יורדת במשקל, מגמישה גופך,
מזינה אותו וממריצה את מחזור הדם
בעזרת אמבט נכון, אך זה עדיין לא
הכל! בגד הים, הסנדלים והשמלות
הקלילות ממקדים את המבט על רג ליך.
בדקי את מצבן והתחילי לפעול:
את השיער המיותר הסירי בעזרת
שעווה חמה או קרה. דאגי להסירו
מחדש מייד כשיתחיל לצמוח. בקרי
אצל פדיקוריסט לטיפול בכפות הרגליים
ולאחר הטיפול עסי מידי יום
את כפות רגליך ב1-ת 831ץ ,80<1
שימי לאק עליז על אצבעות הרג ליים
ונעלי סנדלים פתוחים.

מרבז ההדרכה של מרי קוואנט פתוח לשירותך ולהנאתך
לעדכן עצמך בחידושי האופנה האחרונים של לונדון.
בואי לן
ייעוץ אישי בטיפול ואיפור פנים. בואי ותהיי
לקבל יד
בואי 7? ,
אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א, רה׳ רחל ,6פתוח כימים
כשעות——4־־ 6אחה״צ.
גז ויה׳
להתראות.
אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות חיוכי שלבן, כל סנייח תיענוז
חן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד ,40020 .ת״א.

כאשר התייצב המתלונן כפני
תת־־אלוך חיים ירון. האדם שהרב
סרן טען כי נשלח מטעמו. נתקה
פחד וטען כי כל העניין מקורו ב
אי־הכנה. הוא ביטל את תלונתו.

ה שתלבות כפוייה
ב,,שיטה״
ץ ץ אוחר יותר נוכח אותו בעל בית-
חרושת כי רב־סרן מאיר יוכל
לפגוע בו, אם ירצה בכך.
באותו בית־חרושת פעלה יחידת-ייצור
מסויימת, ובראשה מהנדס שהתמחה בנושא
מסויים. מישרד־הביטחזן נהג להזמין עבו דות
באותו בית־חרושת. בתיווכו של מאיר
עבר המהנדס לעבוד בחברת א.ג.י.
שבעליה, אמנון אבני, הוא ידידו הטוב של
רס״ן מאיר. מובן שחלק גדול מההזמנות
החל זורם במהרה לא.ג.י.

כידינו עוד מיספר תלונות על
מיקרים חריגים שאירעו כמחלקה
זו. לא נוכל לפרסמן. מתוך רצון
להימנע מפגיעה במתלוננים. עם
זאת, מתחייב ״העולם הזה״ —
כהסכמת המתלוננים — כי כרגע
שמישרד־הכיטחון יקים דעדת־חקי־רה
שכראשה יעמדו אישים רמי־דרג,
יסכימו כל המתלוננים להעיד
כפניה על מיקרי שוחד ושחיתות
מסמרי־שיער, כעדותם.
במהלך חקירה זו העברנו מיספר עובדות
לידיעת ׳שילטונות צה״ל, כדי לאפשר להם
לבדוק את הנושא קודם שתתפרסמנה
הכתבות, פירסום העלול לאפשר למיספר
אנשים לנסות לטשטש עיקבות מעשיהם.

מצ״ח הופנה, דצורך חקירתו,
לאותם קצינים, כאותם כסיפים
שכהם הם משרתים.
מערכת־זיביטחון היא גוף ענק, מסורבל,
חסר בקרה מרכזית יעילה, שתפקידה ליזום
דברים ולנהל פעולה מונעת.

אנשים המכירים את המנגנון
יכולים לשחות כו כרצונם. עד
כמה מסורכל וכלתי־יעיל המנגנון
הזה ניתן ללמוד מן העובדה שלא
פעם מזמינה מחלקה אחת ציוד
יקר ישירות מחו״ל ואילו מחלקה
אחרת מזמינה אותו ציוד, לאותו
צורך עצמו, אצל ספקים כארץ.

יי קור
לאחר-מע שה
קור האסון בכך שמנגנון־הבקרה
* ) של מערכת־הביטחון פועל מתוך שיג רה.
רק כאשר מובא לידיעתו מיקרה ברור
של שוחד, הוא ממהר להגיב. אך מיקרים
שבהם עושים אחרים את עבודתם של
אנשי הבקרה הם נדירים. אילו ניהלו
פעולה־מונעת כנגד מחלקתדלשעבר של
חיים ירון, למשל, היו מגלים:
• אנשים מסויימים מתוך אותה מחלקה,
מייעצים לקבלנים שמהם הם מקבלים
שוחד, להגיש הצעות־מחיר זולות כדי
לזכות במיכרז, תוך הבטחה כי את עיקר
השמנת יגרפו בשלב מאוחר יותר, כאשר
יעבירו להם ״דרישת שינוי.״
״דרישת שינוי״ זו מוגשת במהלך
העבודה. לרוב היא חייבת להיעשות במהי רות.
ועבור השינוי דורש הקבלן סכום
שאינו עומד בשום יחם לעבודה גופא.
• 1אנשים אחדים במחלקה מתמצאים
להפליא בסבך המדורים השונים בתוך

ואכן, מישטרה־צכאית־חוקרת
נכנסה לפעולה. כתכה זו, שהיתה
צריכה להתפרסם ככר כשכוע
שעכר, נדחתה, כדי לא להפריע
לחקירת מצ״ח.

הבעייה המרכזית שתעמוד בפני מצ״ח
היא למצוא דרך לשיתוף־פעולה עם בעלי
מיפעלים רבים הסולדים משיטת השוחד,
והיו מוכנים לשתף פעולה ולגלות את כל
הידוע להם, לולא היו הם־עצמם משולבים
בשיטה, למורת־רוחם.
עבודות ללא מיכרז
ך* מהלך החקירה של המיגזר המצמד
1צם הזה, של מחלקתדלשעבר של חיים
ירון, הוזכר שוב ושוב שמו של רס״ן מאיר
בעיקר בקשר עם אמנון אבני, בעל א.ג.י.
אותנו מעניין רס״ן מאיר מבחינה
זו, שאם אכן יצליח צה״ל לגלות את
מערכת קשריו המסועפת עם בעלי בתי-
החרושת השונים, אפשר יהיה, בעיקבותיו,
לנקות את השטח משורה ארוכה של אנשי
צה״ל, פקידי מישרד־הביטחון ובעלי-
מיפעלים נוספים, אשר חברו יחד למסור
— ולזכות — במיכרזים שלא־כדין.
הקצינים והמשקי״ם הזוטרים, העומדים
תחת פיקודו של מאיר. יודעים היטב
את הסיפור כולו .״יום אחד, כל העסק
יתפוצץ,״ אמר אחד מהם .״כך זה לא יכול
להימשך.״ אלא שקצינים אלה הם אנשי
צבא־הקבע, ואינם רוצים להסתבך. אילו
היו אנשי-הביקורת ערים יותר לנושא,
והיו משוחחים עם האנשים השונים במח לקות
מפעם־לפעם, יכולים היו לעלות על
גילויים חמורים.
בדיקה מגלה, כי בשנה האחרונה הוצאו
עבור מחלקת־ציוד זו מאה מיכרזים. אמנון
אבני, בעל חברת א.ג.י ,.קיבל רק ארבעה
מהם. לכאורה, מיספר בטל־בשישים. זו
גם הסיבה לכך שהביקורת הפנימית של
מערכת־הביטחון הוכשלה.
״אם אבני היה משחד, ההיגיון מחייב
שהיה זוכה ביותר עבודות,״ אמרו לנו.
ביקשנו מהם לבדוק בכמה עבודות נוספות
זכה אבני בלא מיכרז כלל. למשל, דרך
הצעות שיפוץ, הגשת הצעות מחיר בהן

111

שלבי את הדייאטה בתרגילי התעמ לות
מידי יום, כדי להפעיל את ה שרירים
שהתנוונו במשך החורף. שרי רים
מנוונים — מתארכים ומשפיעים
על ״המראה השמך והנפול.
התעמלי כ־ 10 דקות, כשברקע מוזיקה
האהובה עליך.
תרגיל 1נ שבי על הרצפה כשרג־ליך
כפופות, כפות הרגלים פתוחות כף
אל כף והברכיים פתוחות לצדדים.
שלבי את אצבעות הידיים מאחורי
העורף כשהגב זקוף והראש מורם.
משכי לאחור את המרפקים, קרבי את
השכמות ושאפי אוויר מלוא ריאותיך.
נשפי תוך כדי שיחדור השכמות
והבאת המרפקים קדימה, לסירוגין.
תרגיל צ נ שבי על הריצפה
כשהרגליים מכופפות כלפי הבטן, הח זיקי
את שתי הברכיים והתגלגלי בתנו פה
לאחור עד שהברכיים תגענה
בראש או אפילו בריצפה, מאחורי הראש.
חזרי בגילגול ובתנופה לישיבה
(נסי אפילו לעמידה).
תרגיל 3נ שכבי פרקדן על הגב,
ידיים לצידי הגוף, כופפי את רגליך,
התרוממי כמעט עד ישיבה וחזרי
לשכיבה.
תרגיל 4ג עמדי עמידת פישוק,
הטי גווך לרגל שמאל, כששתי ידיך
נוגעות בכף הרגל, זקפי גווך והת כופפי
לרגל ימין, זקפי גווך והתכופפי
קדימה כשאת משתדלת לנגוע בריצפה.
תרגיל : 5עמדי ישר, הכניסי את
הבטן, התכופפי כשהגב ישר עד ש הישבן
יגע בעקבים המתרוממים, תוך

להשלמת הדייאטה וההתעמלות את
זקוקה לאמבטיות תכופות שירככו
וירעננו את עור גופך, ימריצו את
מחזור הדם וירגיעו אותך. אמבט נכון
הוא הרבה יותר מתפנוקים — הוא
משפר את בריאותך הפיזית והנפשית.
בנוסף לתכשירי הקצף הוסיפי לאמבט
תכשירים ממרכיבים טבעיים של נזרי
קוואנט הכוללים — 83111 01751315
מלחי אמבט ריחניים המרככים את
המים ומעניקים ניחוח נעים ו־
— 831:8 £5561100 תמציות שמנים
ריחניות להזנת העור.
השתחררי באמבט ולאחר שמיצית
את ההנאה, שפשפי גופך בחוזקה ב מגבת
מחוספסת להמרצת מחזור הדם.
הזיני את גופך ב־1ז 8311ץ 01ס 8תוך
כדי עיסוי נמרץ והתבשמי ב־

משך זמן רב, פנה בתלונה לאל״מ יצחק
שור, סגן היועץ־המישפטי של הרמטכ״ל.
יצחק שור חייב היה, ברגע שנתקבלה
התלונה בה נכרך שמו של תת-אלוף חיים
ירון, לדאוג לבירורו של העניין ביסודיות.
זאת היה יכול לעשות על־ידי דכנסת
מישטרזדצבאית־חוקרת לתמונה. אך הוא,
לעומת זאת, הסתפק בהרמת טלפון לירון.,
״שמע,״ אמר לו ,״רב־סרן מאיר מנסה ל לכלך
את שמך בהאשמות־שזוא. טפל בזה.״
ירון הזמין את בעל בית־החרושת המתלונן
לשיחודבירור, אלא שבינתיים חלפו
עשרה ימים, ובדרך מיסתורית נודע הדבר
לרס״ן מאיר. הוא נחפז אל המתלונן
ושיכנעו לבטל את התלונה.

קבוע, בהן אין צורך במיכרזים. אילו עשו
כן, היתד. התמונה מתבהרת לפתע, והיה
מוכח בעליל חלקם של אנשי צה״ל במסירת
עבודות רבות לא.ג.י.
שוחחנו גם עם קצינים, שרתחו מזעם
מפני שהציוד שקיבלו לא דמה כלל לציוד
שהזמינו. שאלנו אותם מדוע הם שותקים.
תשובתם :״אנחנו אנשי־קבע, ולא רוצים
להתערב בדברים שלא תפקידנו לבדוק
אותם. אבל אם יתחילו לבדוק את העניין
ברצינות, יהיה לנו הרבה מה לומר. אז,
האנשים למעלה ישתגעו. זוהי שחיתות
שלא־תיאמן.״

והניד ס ה דו דד^וודי*ד3

;׳י ״ ן וד! 0גודו

בנ1״ 1ז

י צ רני נז ס מי סי סחחפ די ס
סמס ׳ ס מ ־ז די גרגת

חכרת המריבה
דרך להתעשרות קלה
אותה מחלקה. במדורים אלה יש להם
קשרים מתאימים. לאותם מדורים הם מעבי רים
פרוייקטים, המאושרים אוטומטית.
אילו טרחו אנשי־הבקדה במערכת־הביטחון
לעבור מדי-פעם על התיקים ועל המיס־מכים,
כחלק מפעולזדמונעת מקיפה, היו
מגלים כי לאותם מדורים אין, למעשה, כל
סמכות לעסוק בנושאים שהובאו לאישורם.
!• לא פעם מבצעים קבלנים שונים
״עיסקות חבילה,״ כדי לסכם מחירים מראש.
בעיקר מתבצע הדבר כאשר מדובר במיב-
רזים סגורים, בשטחים ספציפיים, שבהם
יודעים הקבלנים מראש מי מעמיתיהם יגש
למיכרז. על־ידי תיאום הדדי בשיטה של
שמור־לי-ואשמור־לך, הם מחלקים ביניהם
את המיכרזים, כאשר בכל פעם זוכה מישהו
אחר מביניהם במיכרז — אך הם מקפידים
תמיד להגיש הצעות־מחיר גבוהות ביותר.
מאחר שהצעות־המחיר כולן גבוהות, לא
מתעורר כל חשד בלב אנשי ועדת-המיכי
רזים, כי למעשר. ניתן, בתנאי תחרות
הוגנת ובלתי־מפוברקת, לבצע אותן עבודות
עצמן במחירים זולים הרבה יותר.
עובדות אלה ניתנות להוכחה בנקל.
לשם כך אין צורך אלא במנגנון־ביקורת
המתפקד ביעילות — מנגנון שאינו משכנע
עצמו ללא-הרף כי ״אצלנו תמיד הכל
בסדר.״

טלוויזיה
צל״ ש
למיסמר ה״פרעוהיז
לכתב הצעיר של מערכת החדשות ב־תל־אביב
איתן אורן, על המיסמך ה־אנושי־פוליטי
המרשים אשר הגיש משך
42 דקות תמימות ביומן השבוע (יום ו׳
— )14.3הראיונות עם שלושת נידוני
קאהיר.
אורן הצליח להניע את שלושת גיבורי
פרשת למן -מרפד ניניו. רוכרט
דסה וויקטור לוי -לפתוח את סגור-
ליבם, ולהסעיר את כל צופי התוכנית,
אשת המנניל?
לפני מיספר שבועות חזר מנכ״ל רשות־השידור, יצחק
ליפני, ממסע בדרופ-אפריקה. אולם רק בימים אלה הגיע
לארץ קטע מהעיתון היהודי הנפוץ ביותר בדרום־אפריקה,
הג׳ואיש טיימס, בו דווח על ביקור המנכ״ל הישראלי ורעייתו
בדרום־אפריקה.
כתב העיתון :״בימים אלה שוהה בדרום־אפריקה, בסיור
קצר ודחוס, מנכ״ל רשות השידור הישראלי יצחק ליבני, המלווה
על-ידי אשתו המקסימה אסתר. מר וגב׳ ליבני הם אורחי מישרד־ההסברה
של דרום־אפריקה.״
עובדי רשות השידור, שראו את העיתון וידעו כי הבום
שלהם אינו נשוי ביותר, לאחר שהתגרש מאשתו המשוררת
דליה רכיקוכיץ, העיפו מבט בתמונה שליוותה את הידיעה
בעיתון היהודי, והבחינו ביצחק ליבני שלידו חברתו, עורכת-
הדין אתי פויירשטיין.
הסתבר כי מישרד־ההסברה של דרום־אפריקה הזמין על חש בונו
את מנכ״ל רשות השידור הישראלי ורעייתו, לסיור במית־קני
הרדיו של דרובדאפריקה. ליבני החליט לקחת איתו את אתי,
חברתו מזה שבע שנים, והציג אותה בכל מקום כגברת ליבני.

כתג אורן
42 הדקות
כשהשאלה שהתבקשה מאליה מייד הי־תה
:״איד ייתכן שבגלל יחסים פוליטיים
פנימיים בישראל, בילו השלושה 14 שנים
מחייהם בכלא?״
בטעם רב, כשהוא מגלגל עלילה שוטפת
משולבת בסיפורים אנושיים מבלי
שהוא עצמו יתערב כלל בתסריט, החזיר
אורן את המדינה לאחת תקופותיה הסוערות
ביותר, תקופת ״הפרשה.״
אי-אפשר שלא להעניק צל״ש גם לעורך
יומן השבוע רם עפרון, אשר נתן
לאורן עידוד וגיבוי מלא בעבודתו, הבין
את חשיבות הסרט ואיפשר לו להקרין את
הסרט באורך כה ניכר.
כדאי רק שהטלוויזיה תיענה למאות הפניות
שהגיעו אליה עד כה, ואשר בהן
ביקשו אלה שהחמיצו את הסרט וגם אלה
שכבר ראו אותו, לערוך לו הקרנה חוזרת.

מאח רי המסך
אותה הגברת -
באותה אדרת
אין כמעט אדם, לבד מיושב־ראש ה־וועד־המנהל
של רשוודהשידור, שאינו
משוכנע כי מליאת רשות השידור וה-
וועד־המגהל שלה נכשלו כישלון חרוץ
בתפקידם. הסיבה היתה ברורה. רק מעטים
מחברי הוועד או המליאה מונו לתפקידיהם
בשל כישרונותיהם, ומרבית המינויים
של 31 חברי המליאה ושיבעה
חברי הוועד־המנהל הם מינויים פוליטיים,
על-פי חישובים של מיפלגות, כיתות, יח סים
אישיים ושמור-לי-ואשמור-לך.
עם החלפתו של הוועד־המנהל בשבוע
שעבר, נקרתה לממשלה הזדמנות פז ל העניק
לרשות השידור ועד־מנהל ומליאה,
אשר היו אולי מצליחים להוציא את
הרשות מהבוץ התוכני שבו היא שקועה.
אולם ההמלצות שניתנו לנשיא המדינה,
הפרופסור אפריים קציר, שהוא הממנה
באופן רישמי את חברי המליאה, הוכיחו
כי מאומה לא ארע.
בראש הרשות עומד שוב ולמר אי*
תן. פרישת איתן ורשות השידור היא מח זה
מגוחך. איתן הוא ידיד אישי של ראש*
הממשלה לשעבר גולדה מאיר, אשר
החליטה למצוא לשגריר-לשעבר ג׳וב, ומינתה
אותו כיושנדראש הוועד־המנהל.
לדעת כל מי שמקורב לרשות, נובעים
מחדליו וחוסר המעש של הוועד-המנהל
במידה רבה ממעשי איתן. אולם כשניסו
העולם הזה 1959

לרמוז לראש־הממשלה יצחק רכין, שלא
ימנה שוב את איתן, הגיב :״בשביל מה
לריב עם גולדה?״
גם סביב תפקידו של המישנה ליושב-
ראש נערך מאבק. המישנה היוצא, נתן
שחם, ביקש לדאוג כי במקומו ייבחר המשורר
נתן יונתן. במפ״ם, האוחזת בתיק
זה, התנגדו למינוי ובחרו בחיים
*טור, עורך יומון המיפלגה ׳טל המישמר.
כאשר שימש יגאל אלץ כממונה על
חוק רשות השידור, הוא הכניס כנציגו
לוועד־המנהל את עוזרו האישי, אליהו
חסין. ברור לכל כי חסין לא תרם מאומה
לקידום הרשות. עתה, כשאת מקומו
של אלון תפש שר־החינוך החדש, אה רץ
ידלין, הוא הכניס את נציגו־שלו, מג־כ״ל
מישרד-החינוך אלוף (מיל ).אלעד
פלד. אולם אלון לא ויתר, והפעיל לח צים
ששליחו חסין יישאר אף הוא בוועד-
המנהל — וזכה. עתה יש שם שני נצי גים,
לשני שרי־חינוך נפרדים.
ד״ ר יעקפ תכין, איש חרות, הוא
ללא ספק החבר הרעשני ביותר בוועדה
המנהל. ברשות מתבדחים כי תבין מקים
קול־צעקה בשמו של מנהיג חרות מנחם
בגין, עוד לפני שבגין יודע על מה הוא
עצמו מתכוון לצעוק. השערוריות הקנטר-
גיות שאותן עורך תבין אחת לשבועיים,
ואשר כתובותיהן הן מצד אחד בגין ומן
הצד האחר העיתונות, מחבלות זה שנים
בעבודה התקינה של הוועד־המנהל, אולם
לחרות מגיע מקום בוועד, ותבין נשאר.
אך לא רק במינויי הוועד־המנהל מכריעים
שיקולים וחישובים, שאינם קשורים
כלל בעניין רשות השידור, אלא גם במינוי
חברי המליאה. אלי אייל, עיתונאי
הארץ, יושב על תקן של שליח
מפא״י. אריה כנטדב על תקן של נציג
ל״ע, ועו״ד יצחק כרמן על תקן של
המיפלגה הליברלית.
מרדכי ניפיהו נכנם למליאה בזכות
היותו חבר של מנכ״ל רשות השידור
יצחק ליפני, ואילו עמוס ערן נכנס
בזכות היותו אחד האנשים המקורבים ביותר
לראש־הממשלה ואיש־הקישר בין

מנפ״ל ליפני ואתי פויירשטיין
וזאת.לרעייה
אח דמי הכרטיסים מימנו לזוג הנכבד מישראל שילטונות
דרום־אפריקה, ואילו את הוצאות שהותה של אתי במקום,
שילם ליבני מכיסו.

רבץ לליבני. דב צמיר, מי שהיה ראש
מטדרהבחירות של רבין. לתפקיד ראש־זד
ממשלה, התחנן לפני רבין לקבל מישרה,
ונידחה. חינו סר בעיני רבין. כדי לפצות
אותו נתנו לו מקום במליאה.
אך נראה כי המינוי המשעשע ביותר
הוא זה שניתן לאורה הרצוג. כבר ביום
שמונתה היה ברור, כי הרצוג תצטרך
להתפטר מתפקידה כעבור שבועות מיס טר,
עת תתלווה אל בעלה האלוף (מיל).
חיים (״ויוויאך) הרצוג, בתפקידו כראש
מישלחת ישראל לאומות״המאוחדות.
עתה, משך ארבע שנים חמימות לא
יהיה מי שיכוון ויפקח על הספינה הטובעת
ששמה רשות־השידור, והאחראים על
הטלוויזיה החיגרת והרדיו הפיסח ימשיכו
לחגוג.

חליוחם־סננזורה צ־נזר
פרשת הקרנת סרט־התעודה ניקוי ראש
— פוסט־מורטס, על דרך הכנתה של התוכנית
הפופולארית, הפכה מחזה קפקאי
ממש. הקרנת הסרט נקבעה ליום החמישי
שעבר 13.3אך לאחר שצפו ביצירתו
המוגמרת של הבמאי יעקכ אייזמן
מפיק ניקוי ראש מוטי קירשנכוים,
מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, יצחק
שימעוני ויגאל מסין, התפתח ביניהם
ויכוח עז. קירשנבוים טען בעד פסילתו
של הסרט. לדבריו ,״הסרט מציג את ניקוי־ראש
עירום.״ הוא הצליח להשפיע על
צוקרמן ושימעוני.
אולם לוסין לא נכנע לרוע הגזירה, ולהפתעת
מנהלי הטלוויזיה הם גילו, כי הוא
עומד להקרין אותו מיספר ימים אחר־כך,
ב־ .16.3שוב קמה סערה, כשקירשנ*
בוים מאיים כי יסיק מסקנות אישיות אם
אכן יוקרן הסרט, וההחלטה הסופית לא
בוששה: הסרט ייגנז, סופית.
אנשי־טלוויזיה שצפו בסרט טוענים כי
הוא עשוי היטב, מעניין ומרתק, וכי מיג-
רעתו היחידה בכך שהוא אינו מציג את
קירשנבוים ״כגאון הכי גדול בעולם.״
לכן דרש קירשנבוים, הידוע במילחמתו —

כמפיק ניקוי־ראש — נגד כל צנזורה, ל
הורידו כליל מלוח־השידורים.

ברטסוו אישי
למרות המגמה לקיצוצים בתקציב עומדת
הטלוויזיה בפני מיבצע אירגוני חדש,
אשר יעלה בכסף רב. על פי החלטתו האישית
של מנכ״ל רשות השידור יצחק
מכני תוקם בטלוויזיה כרטסת אישים,
בה ירוכז חומר אינפורמטיבי על אישים
שונים במדינה.
האחראית על מיבצע זה תהיה דרורה
כרעם, בתו של שר העבודה משה
כרעם, אשר עזבה לפני שבועות מסטר
את מחלקת החדשות של הטלוויזיה על פי
דרישתו האולטימטיבית של דן שילון.
למרות שמקומה הטיבעי של כרטסת כזו
הוא במיסגרת מחלקת החדשות, סירב שילון
לקבל חזרה את ברעם למחלקתו בדלת
האחורית והכרטסת תנוהל כמחלקה
ניפרדת בטלוויזיה.

על הגל
תביעה והתנצלות
סיכסוך גלוי שפרץ בין הכתבת לענייני
מיפלגות של הרדיו, שרה פרנקל, לבין
היומון על הנזישמר, הגיע לסיומו בשבוע
שעבר, לאחר שעל המישמר התנצל מעל
גבי עיתונו בפני פרנקל והרדיו.
כתב על הנזישנוו בכנסת, יצחק שור,
פירסם לפני שבועות מיספר ידיעה תחת
הכותרת :״גרוסמן מאשימה את שידורי
ישראל בדיווח מעוות מהקונגרס היהודי
העולמי,״ בה האשים שור את שרה פרנקל
כי בדיווח ששידרה מהקונגרס לתוכנית
היום הזה, היא הכניסה נימה מפלגתית
התואמת את דיעותיה הפוליטיות, ש כן
היא, מקורבת לחרות. שור תלה את
הידיעה בח״כ חייקה גרוסמן, והביא
דברים בשמה.
כשקראה זאת פרנקל, היא נדהמה ועמדה
לתבוע את שור בפני ועדת-האתיקה
של אגודת־העיתונאים. כאן נחלצו עורך
על הנוישמו והמישנה ליושב־ראש הוועד״
המנהל של רשות השידור חיים שור,
ואריה השכל, מנהל מחלקת ענייני-ה-
יום ברדיו להרגיע את הרוחות. השכל כתב
לעל הנזישנור מיכתב חריף, אשר פורסם
במלואו כשלידו מיכתב-התנצלות של שור,
אשר נוסח על-ידי שרה פרנקל עצמה.
במיכתבו כתב שור :״אני משוכנע כי
כתבותיה ודיווחיה של הגב׳ פרנקל משוח ררים
לחלוטין מכל השפעה פוליטית של
דיעותיה האישיות, והם צמודים לתיאור
ההתרחשויות כמות שהן.״
רק לאחד פירסום ההתנצלות הסכימה
כתבתיהרדיו להסיר את ׳תביעתה כנגד
כתב־העיתון.

..חשבנו שמכרו אותנו!״!

מיבצע
•וחד
לחיילים
כל חייל שיחתום
כחודש מרס מנוי על

ז: ו1ולס רח)7
יקבל הנחה של

״407
השבועון יישלח
רק לדואר הצבאי

(המשך משזוד )26

כשנים הארוכות שישנתי בכלא זד
מצרי חיתה הבעייה העיקרית שלי,
הרצון העיקרי, להישאר בחיים ולא לה פוך
לצמח. לא היו לי שום חלומות מה
אעשה כאשר אשתחרר. כל הזמן היה ה רצון
של תמיד לחשוב ותמיד לקרוא,
ואפילו להסתכן ולגנוב עיתון כדי לדעת
מה קורה, או לגנוב אוכל כדי לא ללכת
לאיבוד.
המחשבה העיקרית היתד, איך להישאר
בחיים עוד יום, ולהישאר בתור אדם חושב.
כמובן שכל אחד שמשתחרר אחרי
תקוסת־מאסר כה ממושכת, רוצה להתחיל
חיים חדשים ולחזור לחיות חיים נורמאליים.
אבל המחשבה על כך לא קיימת
בכלא. העיקר זה להישאר בחיים.
אני חושבת שלא ניתן כלל להתרגל
למחשבה שצריך להישאר בכלא 15 שנים.
בהתחלה לא תופסים את זה. אפילו כאשר
שומעים את פסק-הדין שאומר 15 שנה,
או 25 שנה או גזר־דין מוות, קשה מאוד
לתפוס ולחשוב על זה. תמיד ישנה איזו
תיקווה שזה. לא יקרה.
אני זוכרת שאמרתי לעצמי, כששמעתי
את גזר־הדין שלי, :אי אפשר. זה לא
יכול להיות.׳ זו מעין תגובה של כל אחד
שיש בו בתוכו מנגנון־הגנה. הוא חושב
שזה לא ייתכן, ובטח ייצא לפני זה. אי-
אפשר בכלל לחשוב על כך שהולכים לשבת
בכלא 15 שגה. הרי אפשר להשתגע מזה.
אי-אפשר לומר שבשנות הישיבה בכלא
לא היו רגעים של ייאוש. רגעים כאלה
יש לכל אדם, אפילו מחוץ לכלא. בבית-
הסוהר זה הרבה יותר, מפני ששם אתה
חסר־אונים ואין אפשרות לעשות כלום.
זה קרה לי. הרבה פעמים הרגשתי הרגשה
של חוסר־אונים.
המגע שלי עם העולם החיצון היה באמצעות
אחי, שבא לבקר אותי בבית־הסו־הר.
בהתחלה היה בא כל חודש וחצי.
יותר מאוחר, פעם בחודש. לא רציתי
שהוא יישאר במצריים בגללי. נדנדתי לו,
עד שעזב. אחרי זה היתד, הדודה שלי
מבקרת אותי. עד היום האחרון היתד,
באה אלי לבקר.
לבד בחדר.
י כל תקופתהמאסר הייתי
בחרתי לחיות לבד. בהתחלה רצו להכניס
אותי לחדר גדול, עם בחורות מחברה
די טובה — מוכרות־סמים ודברים כאלה...
אמרתי להם באופן ברור שאם הם חוש בים
שאחיה שם, הם טועים. איימתי שאתחיל
בשביתת־רעב מייד. בהתחלה הם רצו
לשים אותי שם כדי להוריד לי את המוראל.
אבל כשהתנגדתי בתקיפות, הם נבר
לא היו משוכנעים שהם רוצים לשים אותי
שם. היה יותרטוב לחם לא להיכנס
לכאב־ראש איתי. וכך נשארתי לבד.
תמיד הייתי לבד.

לסתוח
דף חדש

כמות מוגבלת של עופכן
הוכשרה במיוחד לחג הפסח.
הזדרז( ),בקנייה!
ב־ 7.5ל״י לק״ג

ך התחלה, כשהגעתי לבית-הסוהר
4לא חיה שם שום דבר מחוץ לתא.
לא היתד, גם שום פעילות חברתית. מה
שקרה הוא שאחרי כמה זמן חגיע מנהל-
כללי חדש, שהיה מפותח מאוד. הוא עשה
טיול באמריקה וחזר נלהב, עם כל מיני
רעיונות לשפר את התנאים בכלא. כיוון
שידעו שהיה לי עבר ספורטיבי, קראו לי
אליו. הוא שאל אותי מד, אני יכולה לעשות
עם האסירות האלה, מוכרות החשיש,
הגנבות וכל הסוגים של עברייניות סליליות.
אמרתי
לו שהמקום קטן וצר, והדבר
היחידי שאפשר לעשות שם זה קצת פינג־פונג
והתעמלות. הוא השיב לי: נתחיל
בזה, ונראה. ככה התחלנו. אחרי-הצהריים
עשינו גם חאפלות. פעם אפילו עשינו
הצגה שלמה של התעמלות. אחר־כך עברנו
לבית-סוהר אחר, ושם היו כבר מיג-
רשים יותר גדולים שאיפשרו גם פעילות
אחרת.
כשהשתחררתי, רציתי לסגור דלת ולפ תוח
דלת אחרת. לפתוח דף חדש׳ חיים
אחרים, יותר נורמאליים ויותר טבעיים.
כתוצאה מנד נוצר בי היום הקושי לדבר
ערבית. זה טבעי, אחרי תקופה כה ממושכת
של קיום הכרחי במקום שבו את
נאלצת להשתמש בשפה מסויימת כל הזמן.
רציתי להשתחרר מזה, ורציתי לשכוח את
הערבית. דיברתי ערבית שוטפת. גם היום
איו לי בעייה להביו או לקרוא ערבית,
אבל יש לי כבר קושי לדבר ערבית.
עכשיו יש לי חיים מישפחתיים די עשירים•
יש לי בעל שמנסה לפצות אותי בכל
רגע על מה שעבר עלי. הוא אוהב אותי
מאוד וזה מה שיש לי. אני מעדיפה חיים
נורמאליים. יותר טוב ככה.
ה חו ל ת

הז ה 1ו ^ ו ו ,

פרשת כוכבה לוי:

ף* ליל האימים של פשיטת הפידאיון
על מלון סיאבוי בתל־אביב, היה רגע
אחד של התפרקות וחיוכים.
היה זה סמוך לשעה 1.30 אחרי חצות,
יותר משעה אחרי תחילת הפשיטה, כאשר
כוחות גדולים של צבא ומישטרה הקיפו
את בניין המלון בו התבצרו המחבלים
שהחזיקו בידיהם שמונה בני־ערובה. הכוחות
שהקיפו את בית־המלון ניסו ליצור
מגע עם החוטפים, להידבר עימם ולשמוע
את תנאיהם ותביעותיהם•
באמצעות רמקול ביקש קצין דובר ערבית
מהמחבלים לשוחח עימו .״אני קצין
צה״ל !״ קרא .״אפשר ל-שוחח איתכם ז״
המחבלים לא השיבו. אולם במקום קולותיהם
בקע מאחד החדרים שבקומה
השנייה של המלון, קול נשי.
״אתם שומעים אותי?״ שאלה האשה.
כשנענתה בחיוב, אמרה :״אני שבוייה
במלון בידי המחבלים, ביחד עם אחרים.
הם יהרגו אותנו ויפוצצו את הבית על
עצמם, אם לא תיענו לדרישותיהם. הם
רוצים את השגריר הצרפתי ואת השגריר
היווני. לא איכפת להם שיבוא רק הצרפתי.
הם תובעים מטוס, והם רוצים לטוס

את כוכבה לוי, שהיתר, בת־ערובה בידי
הפידאיון במלון סאבוי, ושאותה לא הכירו
— בכוכבה לוי אחרת, שהיתה מוכרת להם.
הטעות היתד, בלתי־מכוונת. בספר־הט־לפונים
לבדו מופיעות ׳ארבע כוכבה לוי
בתל־אביב. בעיר ישנן יותר מתריסר נע רות
ונשים הנושאות שם זה. כוכבה לוי
המוכרת בין נערות הבארים של רחוב
הירקון ורציף הרברט סמואל, ושהיתד,
מוכרת גם לכמה שוטרים, היא אחת מהן.
אין כל קשר שהוא, לא מישפחתי ולא
אחר, בינה לבין כוכבה גיבורת הפרשה.
אבל עבר זמן עד שהתבררה הטעות
לשוטרי תל-אביב. אחרי שחולצה מהמלון
היתה כוכבה עם השוטרים עד שעה 10.00
בבוקר. עוד באותו יום חזרה אל תחנת־המישטרה,
כדי למסור עדות מפורטת על
מה שהתרחש בליל־האימים במלון. הגיר-
סה, שמצאה חיזוק בשאילתה של שולמית
אלוני לשר המישטרה, על כך שהמישטרה
נאלצה כביכול לחפש את כוכבה במשך
24 שעות, אין לה שום אחיזה במציאות.
בינתיים עשתה לה כבר השמועה כנפיים.
היא הופיעה ברמז בכתבה שפירסם יונה
שימשי, הכתב־הצבאי של ידבר, שתיאר

את כוכבה כ״דסות ידועה בין תושבי
האיזור שבו אירעה התקרית.״ רמז דומה
שורבב גם לתיאור הפרשה בהעולס הזה,
שבוע אחרי ׳ליל הדמים. גם העולם הזה
נפל קורבן לרמזים המוטעים של אנשי
המישטרה, שבגלל צירוף־מיקרים מוזר
ניראו כמהימנים.
במישטרת מחוז תל־אביב, ישם ביקשו
לבדוק את מקור השמועה, נערכה בדיקה
יסודית, שלאחריה הסתבר לחוקרים כי
כוכבה לוי ממלון סאבוי נקייה מכל חשד,
אין לה כל עבר פלילי, וממילא לא היתה
יכולה להיות מוכרת לשוטרים.
כתוצאה מכך הגיעו מפקדי מישטרת חל־אביב
למסקנה שעליהם לפצות את כוכבה
— לא רק על אומץ־הלב וקור־הרוח המופ
תיים
שגילתה בליל־הדמים, אלא גם על
העוול שנגרם לד, בעקיפין, וללא כוונה
תחילה. היא תזכה, קרוב לוודאי, בציון־
לשבח שיוענק לה על התנהגות אזרחית
למופת, על-ידי מפקד מישטרת מחוז ת״א.
אלא שבכך לא די היה כדי להפסיק את
מסע השמועות. שכן, כיוון שלא פורסם
שום דבר מהותי שהיה בו כדי לפגוע
בכוכבה, מלבד רמזים, לא היה מקום גם
להכחשה. קשה היה למצוא דרך שתקטע
את הרכילות שפגעה בתדמיתה הציבורית
בשמה הטוב ,׳ובמשפחתה של כוכבה.
אבל מה שלא עשו עיתוני ישראל, עשה
השבועון האמריקאי טייס, הדיווח שפירסם
בגיליונו האחרון מאת כתביו בישראל,
מרלין לוין ודניאל דרוז, היה גדוש טעו־

אנחנו מכירים את מכבה לוי!
אמדו הש וטר ים ־ והם התנוונורנונבה דו
עם השגרירים לסוריה — אחרת יהרגו
את כולנו ואת עצמם.״
האשד, נתבקשה לזהות את עצמה, והיא
עשתה זאת :״אני כוכבה לוי מרחוב
הירקון בתל-אביב...״
ברגע זה הופיעו החיוכים הראשונים על
פני השוטרים שהיו בקירבת המלון ושמעו
את קולה של כוכבה. תוך זמן קצר הפכו
החיוכים לגל של לחישות, שעברו מפה־לאוזן
עד שהפכו נחלת כל אלה שסבבו
את המלון ואת הרחובות הסמוכים.
השוטרים לא ראו את סניה של כוכבה,
ולא יכלו לזהות אותה על פי צורתה.
אולם השם בו זיהתה את עצמה, עורר
משהו בזיכרונם של כמה מהם .״כוכבה? !״
אמר אחד השוטרים בחיוך רב־משמעות,
״אנחנו מכירים אותה !״ גם כמה מהסקרנים
מתושבי הסביבה היו מוכנים להעיד שהם
מכירים את כוכבה כאחת מנערות האיזור.
לעיתונאים שסבבו את כוחות המיש־טרה
והשתדלו להציל מפי השוטרים כל
פרט נוסף על בני־הערובה וזהותם, היו
כמה שוטרים מוכנים לרמוז כי כוכבה לוי
מוכרת להם כאחת מבנות רחוב הירקון —
זזו, כידוע, תווית־זיהוי שאינה זקוקה לפירושים
נוספים. העובדה היא, שכוכבה פשוט
גרה ברחוב הלרקין.
כך, בצורה סתמית ומיקרית, נולד מסע־לחישות
מכוער שהפך׳׳ תוך זמן קצר לשיחת
הארץ כולה וגרם לכוכבה לוי, הגיבורה
האמיתית של ליל מלון סאבוי, עוול
שלא היתד, ראויה לו.

יות והשמצות שהיה בהם כדי לפגוע בכו־כבה.
הם תיארו את מלון סאיבוי כ״מקום
מועדף על-ידי יצאניות מרבות במחיר״.״
ואת כוכבה עצמה הציגו כמי ש״למדה
ערבית ברחוב״ ו״נמלטה קודם־לכן למלון
כדי להתחמק מסיור מישטרתי הטייס
כינה אותה ״יצאנית״ ,וסיפר לקוראיו כאילו
ניצלה כוכבה את ההזדמנות להוציא
פצוע החוצה, כדי להתחמק מהמלון.

״רק לטהר
א ת שמי״

כוכבה לוי אחרת נשי המישטרה, שהיו מקור הר-
^ כילות שרמזה כאילו מוכרת כוכבה
לוי למישטרה בגלל עיסוק מפוקפק, לא
עשו מה שעשו בזדון. הם פשוט החליפו

אחות

כוכבה לוי, דקה אחרי חילוצה ממלון ..סאבו׳

ף• יה זה,כמובן, תיאור כוזב ומסולף
ן \ שפגע בכוכבה. היא שוקלת עתה את
הצעדים שתוכל לנקוט כנגד פירסום משמיץ
זה, כדי להגן על שמה .״אני רוצה להיות
גאה במה שעשיתי באותו לילה,״ אמרה
כוכבה ,״ולא להתבייש בגלל קשירת שמי
למה שהיה. אינני מבקשת דבר מאף אחד.
אפילו כשראש־העיר, שלמה להט, הציע
לי לצאת לנופש של שבוע על חשבון
העירייה, דחיתי את ההצעה. הדבר היחידי
שאני מבקשת הוא לטהר את שמי מכל
מה שהדביקו לי, ואני מקווה שזה עדיין
לא מאוחר.״
בינתיים משמש ביתה של כוכבה למוקד
עלייה־לרגל לכתבים זרים מכל העולם,
היכולים לעמוד מקרוב על אישיותה האמיתית.
בין אלה שביקשו לראיינה גם העיתונאית
ד,מצריה סאנה חסאן, השוהה
בשראל. לפני שתיפגש עימד״ החלה כוכבה
לקרוא את הספר שכתבה סאנה חסאן
יחד עם העיתונאי הישראלי עמוס איילון
דרך לשלום .״עכשיו יש לי הזדמנות ללמוד
על מקורות הסיכסוך שאגי נקלעתי
למרכזו,״ אמרה.
בעלה של כוכבה, אברהם לוי, הסיק גם
הוא את המסקנות בעיקבות הפרשה. הש בוע
הוא מתגייס לשורות מישטרת-ישראל.

במדינה

חדעץ> אתביתך

דרכי חיים

לקראת הפסח

בגוח המיסעדו

כתקופת׳השפל במיסעדות
הפאר — סורח לו
דווקא מיזגון־ממייקיה
המכיש המבורגר עם
חיוך

בעזרת מוצרי האיכות האירופיים

אליבום

411161117

* ארונות ואביזרים
לאמבטיה

יחידות איחסון
לכל מטרה

מראות ומנורות
לחדר השינה ולהול

מיוצרים מחומר פלסטי

משובח, עמיד בפני אבק,
בעיצוב ובצבעים מרחיבים !

ל ה שיג ב חנויו ת ה מו ב ח רו תלא ביז רי אמב טי ה

לכבוד

מ. ש .קולטון בע״מ

המפיצים בישראל

שביל המפעל 3
תל־אביב

מ. ט .קולטון גע״מ

אבקש לשלוח לי את הקטלוג הצבעוני
המהודר של מוצרי אליברט

שביל המפעל 3
טל , 821211 .ת״א

השם ...
חבתובת ...

בקרוב! בקרוב!
בקרוב! בקרוב!
הספר הכי מצחיק
שראה אור בעברית

200

ארץ

מאת: ב .מיכאל, חניד
מרמרי, קובי ניב,
אפרים כידון
ציורים:
דודו גבע ודייק קודור

אליברט

זקקמוווג

א בי ב הגיע פסח
...ועתה הוא המועד והזמין
מקום למודעות בגריון נסח
המוגדר של |^3ן ןן לן לץ ןץ ץ^
שיוניע ברחובות תל־אביב
ביום ני 24.3.1975 ונשאו
חלקי הארץ ס ס גי 25.3.1975
הגליון חשני של פסח יופיע בתל-אביב ביום א׳
30.3.75 ובשאר חלקי הארץ ביום ב׳ 31.3.75

תו טרמפלחייל !

אצל בעלי־מיסעדות המזדמנים למיס־עדת־הדרכים
פזנון שבתחנת-הדלק פז
ליד גשר הירקון בכביש תל־אביב—חיפה,
מתעוררת הקינאה למראה המכוניות הרבות
העומדות ליד המיסעדה והקהל הרב
הממלא אותה. למרות המיתון בשטח ה־מיסעדות
ולמרות שהפזנון של שלמן. ברנשטיין
אינו מיסעדת־פאר אופנתית, קשה
למצוא כיסא ריק במיסעדה זו.
אצל שלמה אסור להזמין מה שרוצים.
צריך לשמוע ממנו מה הוא מוכן לתת
לד באותו יום, ומה הצליח היום אצלו
במיטבה .״המבורגר סתם אפשר לאכול
בכל מקום, אבל המבורגר אמריקאי רק
אצלי״ ,אומר שלמה .״אמריקאי״ הוא שם-
תואר שאותו מעניק שלמה לכל מאכל
שאותו הוא מצליח לשפר, אפילו אם אינו
מזכיר כלל את היבשת הגדולה. כששלמה
אומר ״אמריקאי״ ,כדאי להזמין, זהו סימן
בדוק שהמאכל הזה הצליח היום.
כף רוכשים ידידים. אך עיקר הצלחתו
של שלמה דווקא בשתי בנותיו,
נאווה וענת. נאווה בת ה־ 20 היא סמלת
בשירות־קבע בבסיס סמוך לתל־אביב, ואילו
ענת, המבוגרת ממנה בשנה, שוקדת
עתה על השלמת בחינות הבגרות.
כשמסיימת נאווה את יום עבודתה בבסיס
היא ממהרת הביתה, מסירה את
המדים, נכנסת לתוך מיכנסי־ג׳ינס וממהרת
למיסעדה. ענת נמצאת שם בכל רגע
פנוי שלד. מלימודיה.
שתי הצעירות הצליחו להפוך את מיס-
עדת־הדרכים הפשוטה למועדוך חברים .״יש
אנשים שבאים מרחוק רק כדי לשבת ולש תות
משהו ולדבר איתנו,״ מספרת ענת.

מיזנונאית ברנשטיין
רק ביגלד היופי
״זה נורא נחמד. אנחנו משרתות אותם
ורוכשות ידידים רבים, גברים ונשים.״
כך קורה שמשך כל היום מגיעים למקום
אורחים, אשר נוסף לסטייק או לסנקייק
מבקשים את חברתן של שתי הצעירות
הנאות .״יש לנו קליינטים שבאים כל
יום בשעה קבועה, אחרי שעות העבודה
או בהפסקה, אוכלים, שותים, משוחחים
איתנו וחוזרים למחרת היום.״
צריף שתי כנות .״הן לא סתם
משרתות את האורחים,״ מסביר שלמה,
״הן עושות את זה ממש עם כל הלב.
אחרי שאורח מגיע חנה בפעם הראשונה,
הן כבר יודעות מה הוא אוהב, וזוכרות,
ובפעם הבאה הוא אפילו לא צריך להז מין,
הן מגישות לו את זה בלי שיבקש.״
מסתבר בי בתקופת השפל במיסעדות
לא די להג״ש אוכל טוב .״צריך שתהיינה
לך שתי בנות צעירות, המוכנות לעזור
לאביהן, כדי להצליח בעסקים.״

במדינה
הכנסת

קשקשת 1959
1 1 1 0 1 1

ר. ו ! 1ל ס

הפסל את דינדונך ונסת למצוא
לציור שלנזטח כותרת מתאימה, אשר
תסביר נזח אתה רואת בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי תכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. החג־דרות
הקולעות ביותר תפורסנונח,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

הוזרולית וגס העותברוז י

יכאל אדון התחמק
בכנסת מתשובה על
שאילתות בנושא
ההרצאות ש? רבץ

אחת הפרשות שהסעירו את המדינה
ביותר לפני מיספר חודשים, פרשת ההר*
צאות־בתשלום של ראש־הממשלה יצחק
רבין בעת שכיהן כשגריר בארצות־הברית,
הגיעה לסיומה בשבוע שעבר, בקול דממה
דקה.
כעבור חודשים רבים של המתנה, השיב
סוף סוף שר־החוץ יגאל אלון על שתי
שאילתות בנושא זה. השאילתה הראשונה

קשקשת 1957

ח״כ פלומץ
ניצול המעמד
־ הרתה של ח״ב (המרכז העצמאי) אהוד
אולמרט. בשאילתה, שהוגשה בחודש מאי
אשתקד, ביקש אולמרט לדעת מפי שר-
החוץ אם נכונה הידיעה כי רביו היה
קשור עם אמרגן מיקצועי, שדאג לארגן
עבורו הרצאות והופעות תמורת שבר.
אולמרט אף ביקש לדעת כמה קיבל רבין
עבור כל הרצאה, כמה הרצאות ערה האם
הופיע בפני אירגונים יהודיים תמורת
שכר, ואם היה רביו נוהג להופיע במסיבות
בר־מיצווה של יהודים ולגבות עבור כך
תשלום.
תלוי במיקחה. ח״כ יחזקאל פלומין
(הליכוד) ,הגיש באותה תקופה גם הוא
שאילתה בנושא זה לשר־החוץ. אולם
פלומין, שהוא רואה־חשבון במיקצועו, התייחס
בשאילתה שלו להיבטים אחרים של
פרשת הרצאות רבין. פלומין ביקש משר-
החוץ להשיב האם נכונה הידיעה שרבין
ניצל את מעמדו כשגריר כדי לקבל פטור
ממס-החכנסה שם, על עבודות פרטיות
שעשה.
תשובתו של שר החוץ לשתי השאילתות
היתד, אחת :״לפי היתר כללי שניקבע
בתקשי״ר רשאי עובד מדינה, אם בארץ
ואם בחו״ל, ,לפרסם מאמר או ספר וכן
לערוך דיון ולתת הרצאה, תמורת שכר,
בתנאי שאין הוא עושה זאת בקביעות
ושפעולות אלה אינן מהוות מקצוע מישנה
של העובד.׳ מכאן,״ הצדיק שר־החוץ את
ראש־הממשלה ,״שבמקרים האמורים אין
העובד חייב לבקש היתר מן המישרד ואין
מקום למישרד לדרוש ממנו דיווח עליהם
כל עוד אין בהם משום הפרת תנאי עבודתו
של העובד או פגיעה במילוי תפקידו״.
שעין! לא־רלוונטי. תשובתו של שר-
החוץ ניראתה לשני השואלים כהתחמקות
גלוייה. אולמרט טען כלפי אלון :״אדוני
השר מצטט סעיפים בתקשי״ר שאינם
רלוונטיים, בכל הכבוד, למה שהשר נשאל
עליו. השר נשאל על ידיעות שהמדובר פה
בעבודה שיטתית, עם קשר עם אמרגן,
על בסים מיסחרי, והסעיף הרלוונטי לכך
אינו הסעיף שהשר ציטט.״
גם פלומין לא שקט על שמריו, ושאל
שוב את שר־החוץ :״האם תהיה מוכן
לבדוק שוב את העובדות הספציפיות,
לאור פנייה חוזרת שלי?״
תשובתו של יגאל אלון לאולמרט:
״השבתי לפי מיטב התמצאותי בנושא.״ ואילו
לפלומין ענה :״אינני יכול לקבוע
תשובתי מראש.״

י• מבט מקרקעית חאסלה
מעלה.

ס׳-י׳ י

#לשון נופל על לשון.

כלפי חורצי־

•,שרות חדש בדואר :
לשון מסייעים להדבקת בולים.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי ,7
.פתח־תיקווה
י• נותנים לך אצבע ואתה רוצח
את כל היד.

אראלה לוינשטיין,

רח׳ קפלן ,3תל־אביב
9 :לא כל מה שנוצץ הוא יחלום.

שירילי כר״אור,
דוד אבן־גבירול ,175 תל־אביב

בשעות 1 7.00־9.30

מאוזן :
)1להקת־מחול ישראלית־בינלאומית ;
)5אכול־רימה )10 :דג המצוי במומי הארץ
)11 :מתת ! )13צ׳מפיון )14 1מחנך ;
)15 עשירייה כזו חטפו המצרים)16 :
שחקנית־קולנוע אמריקאית (ש״מ) )17 :
״כן,״ בספרדית )18 :קידומת הולנדית )19 :
סופו של זיף )20 :יוצא־חלצי )22 :הכייס
שבו נתון הוולד ; )24 עוף אוסטרלי ! )25
שלושה כאלה בשנה, דח׳ג־הפסח בתוכם :
)27 אסור לאכלו בתקופת הפסח)29 :
פיסגה )30 :לוקח־במשיכה )32 :אריג דק
ומשובח מעובד מפישתן; )34 טסו בדאון :
)36 סחוב ! )38 פרח אדום או צהוב, דומה
לכלנית )41 :ריבית שחורה )43 :לבעל ה־ניבגד
שתיים כאלו ! )44 חוכמה )46 :מידת־שטח
)47 :אותו אכלו אבותינו במידבר:
)49 מועדון הסרט הטוב )52 :הדר )55 :
אי־שלום ישראלי )56 :יו״ר רשות שמו-
רות־הטבע )58 :כוחל )59 :ממצעי־המיטה :
)60 אפל-למחצה )62 :דייק, חומה)63 :
מקביל לוושט )64 :הלז )66 :רצועה לאורך
המים ! )67 הוציא את אבותינו ממצריים
)69 :רעם כבד )71 :מחייתו־טרף ;
)73 נידוי )75 :שניים כאלה הלכו עם בני-
ישראל במידבר )78 :נווד )80 :מילת-
שאלה לזיהוי )81 :קריאת־יגון )82 :קרי-
את-התפעלות )83 :חור זעיר )85 :בן ארץ
וויילס )87 :הרב שלהם (הפוך) )88 :לוהט :

)90 כיוון )91 :חותנו של משה )92 :גרימת
תדהמה )93 :זוהרת.

מאונך :
)1עיר בארץ , )2 :אבן־אודם )3 :מורנו
ורבנו )4. :נהר באפריקה )6 :חדרון )7 :
תינוק בן־יומו )8 :תושבי מדינה צפון-
אפריקאית )9 :טייארה )11 :מצב של
אבלות )12 :מחודשי השנה )21 :חדל
להסביר לפני שבועות אחדים )22 :מילת-
יחס )23 :תבלין לקפה )24 :דג המצוי
במיימי הארץ )26 :משותף ליהורם ולרבי
סעדיה )28 :חג אצל הנוצרים )31 :בלי-
משחית )33 :פקודה )34 :התקומם נגד
משה במידבר ; )35 ארץ זרה )37 :עובד־ארכיון
)39 :מספיק! )40 משקה משכר:
)42 נשמה יתירה )45 :הנח ! )47 מאותיות
הא״ב )48 :תכשיט )49 :שימון )50 :נרו
יאיר(ר״ת) )51 :צליל )52 :ספר של עגנון :
)53 חימה )54 :מימד )57 :נהר באיטליה :
)60 עוף־מים )61 :בשעות היום )63 :
נדר חמור )65 :ויזה )68 :לחם קטן )70 :
גוי (הפוך) )71 :כך עמדו המים בחצות
ישראל את הים )72 :המכה העשירית :
)74 מחול )76 :אליל כנעני )77 :מקום-
מרפא בצרפת )79 :מידת־מישקל קדומה :
)84 יחידת־זמן )87 :מחולל־מחלה מיקרוסקופי
)89 :המכה הראשונה )91 :כמו 82
מאוזן.

צ׳רלט ברונטון
וינסט פרייסט

בסרט הנהדר למשפחה

״שמט העולם״

על-פי ספרו של ז׳ול וורן
0 9 0ס <9ס 6 9 *0ס

ס סס 0

בסיטונות
#שמלות חריו!
#מ כנ סי הריון
• טוני קו ת הריון
* ח לי פו ת הריון

כ הן מודל
תל-אביב, רח׳ נחלת בנימי! ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
לחזאנוה ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

י: תו ד ת

הז ה

גפי לי אור ה
דוו*והוף
מתבקשת להתק*רןן0

איש עסקים !

להידוק קשריו טס חו״ל.
חיסכון עצום בהוצאות התקשורת
וטיפול מסור,יעיל וסודי ביותר.

קונסורטיום אינטרנציונל בע״מ

ש לו זמיר,
אמירי 13884

חברת שרותי הטלקס הפרטית היחידה
בישראל מזה 3שנים .
תליאבי.ב. רחוב בר־כוכבא 3ו.טלפון: ו 6ו 0 ( 299ו קוים)

בקשר לעניין חשוב!

תמרורים
נבחר. על־ידי חבר הנאמנים של
אוניברסיטת בו־גוריזן בבאר־שבע, כנשיא
האוניברסיטה, במקומו של פרופסור משה
פריבס שביקש להשתחרר מהתפקיד לאחר
שמונה כדיקן הפקולטה לרפואה ומנהל
שירותי קופת־חולים ו&ישרז״ד,בריאות במחוז
הנגב, שגריר ישראל באו״ס ידסף
ת קו ע (טוקצ׳ינסקי) ,שנולד ברוסיה לפני
50 שנה, בוגר אוניברסיטת הרווארד בה
שימש גם כעוזר לפרופסור, היה בשנים
1947—1948 יועץ מישפטי למישלחת הסוכנות
היהודית באו״ם, עלה לארץ ב־1949
ושימש עד 1959 יועץ מישפטי במישרד־החוץ
בירושלים, יועץ מישפטי לרמטכ״ל
בענייני שביתות־נשק, מנהל ענייני שבי-
תות־גשק במישרד־־החוץ, סגן ראש מישלחת
ישראל באו״ם ואחר־כד ראש המישלחח.
בשנים 1960—1962 כיהן כשגריר ישראל
בברזיל, וב־ 1962 מונה בשגריר ישראל
במוסקבה, תפקיד שאותו מילא עד .1965
נולד בבית־החולים בקרייה בתל־אביב,
לפטרון קרי*ת־שמונה ח׳׳ב המערך
יוסי שריד ולאשתו דורית, שהיא בתו
של מנחל מחלקת הילדים בבית־החולים
הדסח ויו״ר האיגוד חארצי של רופאי-
הילדים הפרופסור בן־ציון ורבין, בן שלי שי:
נדב.
נפטר. לאחר מחלה ממושכת, שבמהלכה
הושתלה לו, לפני כשנתיים, כלייה,
בבית־החולים בילינסון, בגיל ,52 סגן נשיא
הפדרציה הספרדית העולמית מנחם כ הן,
שנולד בירושלים, היה דור שישי בארץ,
נודע בכינוי ״מלך השכונות של תל־אביב״,
היה ממארגני ההעפלה של נוער וילדים
מסוריה לפני הקמת המדניה, יזם לאחר־מבן
את חי״ש הפרברים, נבחר לכנסת הראשונה
כשהיה בן ,27 כיהן כח״כ מטעם
מפא״י שוב, בכנסות הרביעית עד השביעית,
היה בשנים 1950—1958 הבר מועצת עיריית
תל־אביב, ובמשך 25 שנים ניהל את מחלקת
השכונות במועצת פועלי תל-אביב.
נפטרה. בגיל ,56 כוכבת שנות
ה־ 50 סוזן הייווארד, שנולדה בשם
אדית מארינר, הופיעה בלמעלה מ־ 50 סרטים,
זכתה ב־ 1958 בפרס האוסקר עבור
תפקידה בסרט אני רוצה לחיות, אוש־

סוזן חייווארד
גידול במוח

נו נשוחח עם ילדינו על חמין
בדרו מהירה, מנוסה ומתוכננת

תן טרמפ
ל חייל

בעזרתו של ד״ר רונלד פיליפי תוכל ללמוד לדון ולשוחח בפשטות
ובחופשיות עם ילדים מגיל הגן ועד להתבגרותם.
ספר זה הוא ביטוי לגישה חדשה של הסברה מינית. תהיה מסוגל
להסביר ״אגדות״ ועובדות בסיסיות על המין.
בספר מודגשת החשיבות שבדו־שיח, בכנות שבהבעת רגשות ובסי פוק
הסקרנות.
המחיר 16.— 1:ל״י
מלווה ציורים.

הוצאת ספרים אחיאסף בע״מ

לח׳ יוסן 6נשיא ,13 תל־אביב, טל 283339 .

פזה בשנים האחרונות בבתי־חולים בגלל
גידול במות. נולדה בברוקלין, היתד, דוגמנית
צילום בניו־יורק, עברה להוליבוד
והחלה משחקת בסרטים. החליפה מיספר
בעלים, ניסתר, ב־ 1955 להתאבד, חדלה
לשחק בגלל מחלתה ב־.1969
נפטר. בבית־חולים אמריקאי בפריז,
מזיהום כללי בדרכי הנשימה, בגיל
,69 איל-הססנות היווני אריסטוטל אד
נאסיס, בעלה של ז׳אקלין קנדי, ש שיכל
ב־ 1973 את בנו אלכסנדר, שנהרג
בתאונת מטוס. יליד איזמיר, בנו של סוחר
טבק, נמלט ב־ ,1922 כאשר נכבשה
העיר על-ידי הטורקים, ליוון, עבר משם
לארגנטינה, עבד שם כטלפונאי ומדיח
בלים, עסק במקביל ביבוא טבק, מונה
ב־ 1930 לקונסול יוץ בארגנטינה, נכנס
ב 1931-לעסקי ספנות, בנד, את אחד חציים
המסחריים הגדולים ביותר בהיסטוריה
אשר בבעלות פרטית, שהיד, מורכב
בעיקר ממיכליות־נפט, זכה לפירסום
עולמי, בין השאר כאשר ניהל ב־1956
רומן עם זמרת האופרה מריה קאלאס
וכאשר נשא לאשר, ב 1968-את אלמנתו
של נשיא ארצות־הברית ג׳ון קנדי, היה
בעל חברת התעופה אולינזפיק, השאיר
ירושה של כשישה מיליארד ל״י.
ה עו ל ם הזו ^195

וד 1.׳ו ה
הבורסה

שמגר חוקר את ״אלתא
היועץ-המישפטי של מישרד-חביטחון
מסר ליושב־ראש מועצת־המנחלים של
חברת ״אלתא,״ מיכאל פירי! /גי ה•
יועץ־חמישפטי לממשלח, מאיר שמגר,
בוחן אותו פרק בדין־וחשבון של מבקר
חמדינח, הדן במסירת עבודות לקבלנים.
לאחר שפירון מסר זאת בישיבת מועצת-
המנהלים, החליטה ההנהלה על נוהל
המחייב קבלת היתר מראש מן המנפ״ל
או היושב״ראש, כדי למנוע היווצרות ני גוד
אינטרסים ביו צרכי החברה לבין
צרכי הפרט.
מבקר״חמדינה מצא, כי הנהלת חב-

יועץ שמגר
אלטע־זאכען
רת ״אלתא״ מסרה עבודות-ננייח בהי קף
גדול לאותם קבלנים שגם בנו את
הווילות של חמנחל־חכללי וסגניו. בעיק-
בות חדיו״וחשבוו של המבקר, התפטר
המנחל־חכללי ויצא ללימודים בארצות-
חברית, במשכורת של 40 אלף דולר ל-

שנה מ״אלתא.״ ״אלתא״ היא חברח-
בת של התעשייה האווירית, העוסקת ב מוצרי
אלקטרוניקה עבור מישרד-חבי-
טחון והשוק האזרחי.
מועצת־המנחלים של ״אלתא״ קיימה
בחודש פברואר כמה דיונים בעיקבות ה-
דיו־וחשבון של מבקר״חמדינה. יושב־ראש
מועצת״המנחלים, פירון, מסר כי בודקים
עכשיו אפשרות של ניתוק ״אלתא״ מן
התעשייה האווירית, וחסונתת ממעמד
של חברח-בת נפרדת של התעשייה ה אווירית,
למעמד מיפעל של התעשייה ה אווירית.
כך, הנחלת התעשייה האווירית
תהיה גם הנהלת ״אלתא.״
בישיבה נמסר, כי ״אלתא״ הוציאה
סך של 18 אלף דולר על אירוח של נציגי
חברה זרה בישראל. ההוצאה נעשתה
בעיקבות חוראח-בטלפון של עובד נכיר
במישרד־הביטחון, שאישר בדיעבד את
ההוראה שנתן.
פירון מסר כי הידעץ״הטישפטי לממשלה
בודק גם את המיקרים שבחם הגישה
״אלתא״ למישרד־הביטחוו תביעות
לתשלומים למעלה מן המגיע לח. מדובר
במימון־יתר נסך 2מיליון לירות.
לאור חקירתו של שמגר החליטה מוע-
צת־חמנחלים של ״אלתא״ לא לדון בנושא
כלל.
פירון מסר, כי המבקר גילח שבתחום
הפיתוח והייצור של מכשירים חיתה ה הוצאה
בפועל 47 מיליון לירות לעומת
האומדן של 27 מיליון לירות בתחילת
השנה. צוות ניהול הפרוייקט לא יכול
היה להסביר את העלייה המסחררת
(ס ,)720/והוחלט להחליף את צוות ה ניהול).
לאחר
שהתגלה כי מישרד״הביטחון נותן
מימון־ביניים ל״אלתא,״ הורתה מו-
עצת־המנהלים להימנע מפעולות דומות
בעתיד.
פירון גילח עוד, ני ״אלתא״ רימתה
במאזניה, כאשר הכניסה לדין״וחשנון
על רווחיה לשנת 1972 סך של 800 אלף
לירות, שנוצר כתוצאה מעודף במלאי.
כיוון שסכום זח לא נוצר מפעולות החברה
בשנת ,1972 אסור היה לכללו
ברווח חתיפעולי שלה לאותה שנח.

ורשה

קשיי ייצוא

בוניקבות

פוספטים

ב רי ס *
כאשר כתב מדור זה לפני כחודשיים
כי החברה של אמנון ברנס ,״דיילי!,״
שקועה בקשיים כספיים וצפוייח למורא-
טוריום, לא תיאר לעצמו איש כי הדב רים
יקרו כה מחר. בינתיים מתברר כי
״דיילין״ הפסידה בשנת 28 1974 מיליון
דולר, וביקשה את חסות בית-המיש-
פט בפני הנושים שלה.
אולם עתה התגלה כי נפילתו של
ברנס פוגעת קשות באחד מגדולי חמול-
טי-מיליונרים היהודיים, לו ורשה מ-
לוס-אנג׳לס. ורשה הוא משקיע גדול ונשיא
של ״הבנק אוף קליפורניה,״ מוסד
פיננסי סולידי ורציני ביותר. אגב, לברון
אדמונר דה-רוטשילד ס/״ 20 ממניות
בנק זה. ורשה התפתה לפני כמה שבועות
וקנח חבילה גדולה של מניות בחברת
״דיילין״ ,ועתה שוות חמניות ה ללו
כמעט אפס.
ורשה הגיע לישראל ונראה כי הוא
ימתן את השקעותיו כאן. מקורביו עדיין
אינם מבינים כיצד התפתה לקנות את
המניות של אמנון נמס.

יצוא חפוספטים מישראל למיזרח״הר-
חוק, ובעיקר ליפאן, נתקל בקשיים גדולים•
היפאנים רוצים לקנות פוספטים בכמויות
גדולות, אבל מבקשים לשלם לא
בכסף אלא בסחורות. חבעייה של ישראל
היא שאת הסחורות שהיא רוצח
לקנות, מפחדים היפנים למכור מחמת
החרם הערבי, ואילו את הסחורות שה יפנים
רוצים למכור — ישראל אינה רוצה
לקנות.
כך, למרות הגיאות בטחירי הפוספ־טים
בעולם, שנגרמה בגלל העלאת ה מחירים
על־ידי היצרנית מיספר אחד —
מרוקו — תתקשה ישראל ליהנות ממנת,
בגלל בעיות הייצוא.

צורכי מישוד
מי ששם לב לכך שלאחרונה ניתן לה שיג
בחנויות לצורכי-מישרד גם סיגריות
ומוצרים דומים, אל יתפלא. מאז החלו
תחנות״חדלק מוכרות כל טוב ונותנות
תמורת זאת קבלות על קניות דלק, תפסו
את הפטנט גם החנויות לצורכי-מיש-
רד, מוכרות למישרדים סיגריות וכיבודים
שונים, ונותנות קבלות על צורכי
מישרד שחם, כידוע, חוצאח מאושרת בהחלט.

ד ב עי ק בו תחד׳ל

בימים אלה של מסקנות ועדת בן*שחר, שואל עצמו כל אחד במה להשקיע
את כספו. העצה חטובה היא ללכת בעקבות חז״ל, שיעצו לחלק את החסכונות
לשלושה, ולחשקיעם בסוגים שונים. ובכן, בבורסה לא כדאי להשקיע, שכן תמה תקופת
המאזנים של הבנקים. במטבעות — כבר מזמן לא כדאי להשקיע. בקרקעות ונכסים
עדיין לא כדאי להשקיע. ובכן, כדאי לחכות עוד כמה חודשים, להעמקת המשבר
בבנייה ולירידת נוספת במחירי דירות ומיגרשים.
מה נשאר ז שליש מן הכסף כדאי להשקיע באיגרות צמודות, והכדאיות ביותר
כיום חן מילווה־ביטחון ,6.50/0צמודות למדד. מחיריהן ירדו בשני אחוזים לערך
בשבועות האחרונים, וכדאי לחטפן.
עוד שליש כדאי להשקיע בקרנות-נאמנות בנקאיות. תעודות־חהשתתפות של
קרנות אלו ניתנות לפידיון בכל עת, והקרנות הגדילו את ערכן בשנתיים האחרונות
במאה אחוזים לפחות. את השליש האחרון כדאי להשקיע במטבע זר, מחשש לפיחות•
אם אתה ספקולנט, קנה מניות בוול-סטריט. אם אתה רוצה ללכת על-בטוח,
קנח איגרות-חוב צמודות לפרנק השווייצי, כמו איגרות של ״הוליס״ (הסוכנות היהודית)
,או של חברת״חחשמל.
אגב, למי שאינו יודע: תקנה מיוחדת פוטרת את רוכשי איגרות ״הוליס״
מן החובה להצהיר למס־ההכנסה על הרווח מחן.

תדיואך מייצרת ושס־קול
כל מי שחשב כי ״תדיראן״ זח מכשירי
קשר או מכסימום רדיו למכונית,
יכול לשנות את דעתו. חברת־הבת של
הקונצרן ,״תדיראן־שיווק,״ כבשה תוך
חודשים ספורים נתח נאה בשוק המקררים
הישראלי, במקרר תוצרת הארץ,
ומתחילה עכשיו בייצור מערכות״סטרי-
או עם רשם־קול תוצרת הארץ (לראשונה
אחרי אלפיים שנה) ,ונכנסת חזק לשוק
מחשבי״חכיס.
תקיפת הלידה של חברת-חשיווק עברה
תחת ניהולו של גגי גאון, שיצא
עכשיו לתפקיד בכיר בחברה האמריקנית
״ג׳נראל־טלפון,״ שהיא בעלת מחצית ממניות
״תדיראן.״ חמנכ״ל החדש של
חברת-חשיווק הוא חיים הייטנר, לשעבר
חגיזבר הכללי של ״תדיראן.״
הייטנר רואה את עתיד החברה באור
ורוד, למרות השפל הכללי. בשנת 1975
הוא רוצה למכור לישראלים טוצרי־שי-
ווק ב 160-מיליון לירות (ללא מס),
לעומת 100 מיליון בשנת .1974 הגידול
העיקרי הוא במקררים, המוצר החדש
של החברה שכובש את השוק בטיבו ובמהירות
אספקתו. החברה מייצרת רק
דגם אחד 700 ,ליטר, ותייצר השנה דגם
נוסף. הישראלים קונים כ 75-אלף מקררים
בשנה, מזה 40 אלף בדגם שמיי צרת
״תדיראן״ .״תדיראן״ כבר כבשה
את מחצית חשוק בדגם שלה( .מחירו לצרכן
5100 :לירות).
״תדיראן״ ממשיכה במזגני־האוויר,
הנמכרים היטב גם במחירים החדשים
של שלושח-חמישה אלפי לירות. ייצור
הטלוויזיות נפגע עם הירידה הכללית בקניות.
החברה תישאר השנה ב״ס20<7
מכלל המכירות, של 60-70 אלף מקל טים
לשנה. המאבק על הבכורה בשוק
זה קשת, נוכח התחרות שהחלה בה
חברת ״זניט,״ שפיגרה משך שנים.
״זניט״ מוכרת כיום את מקלטיח ב־
2600 לירות לסוחר, לעומת 3200 לירות
אצל ״תדיראן״• ״זניט״ כובשת עכשיו
את מקומח של ״מץ,״ שהיתח הרא שונה
במכירות בשנת . 1974
בתחום מערכות הסטריאו נפגעה ה חברה
בגלל איסור הייבוא, ומוכרת רק
מן המלאי שלה. כדי להתגבר על איסור
הייבוא עברה החברה לייצור מקומי של
רשם־קול עם ידע גרמני. מחיר מערכת
סטריאו מתוצרת מקומית יחיה 4500
לירות, לעומת 6000 כיום.
תחום חדש הוא יבוא מחשבי-כיס,
של חברת ״נוביס״ מאמריקה. מחיר

ח״ס מן הנחת
חברת״הימון של עורך־הדין שמעון
טברסקי עושת חיל. בשנה האחרו נה
היא נכנסה בעוצמה לעיסקי השכרת
ציוד לרשויות המקומיות. לפני שבועות
אחדים חתמה הסכם עם עיריית
ירושלים, על השכרת ציוד לניקוי שלג
בשלושה מיליון לירות. טברסקי רוכש
את הציוד בכסף שהוא מגייס, מקבל מן
העירייה דמי־שכירות המכסים לו את ה
מחשב
כזה מתחיל ב־ 295 לירות לצרכן,
והוא בעל ארבע פעולות וזיכרון.
חיים חייטנר אומר כי מדיניות החברה
היא לייבא ולמכור רק מוצרים שתעבור
לייצור עצמי שלהם תוך שנח-
שנתיים. נראה כי תוך זמן קצר תיכנס
״תדיראן״ לייצור המסובך של מחשבי-
כיס.
״תדיראן״ מקפידה על איזון בין ארבעת
מרכיבי־תייצור: תיקשורת, ביטחון,
ייצוא ומוצרי״צריכה. כלל מכירות הקונצרן
כיום הוא כמיליארד לירות, מזח
מוצרי-צריכה 260-360 מיליון לירות, כולל
מיסיס. בינתיים נשמר האיזון. אולם,
נוכח חסכמי־חייצוא של מנכ״ל ״תדי-

מנכ״ל כספי
סרטים חדשים
ראן״ אלקנה כטפי, ושמונה חברות-
חבת שהוא מקים בחו״ל — יצטרך
הייטנר להתאמץ קשות כדי לשמור על
היחס הנכון.
ריבית והקרן. הרווח הוא מן הפחת.
מס־חהכנסח מתיר ניכוי פחת של /0״100
תוך חמש שנים, כך שהוא יוכל ליצור
בתוך זמן זח באופן חוקי רווח מוכר,
השוות לסכום רכישת הציוד.
אגב, עיסקי השכרת ציוד לרשויות התפתחו
עד-כדי-כך, שגם מרכז השילטון
המקומי שוקל עתה הקמת חברה ל ייבוא
והשכרת ציוד. אולם כיוון שמרכז
השילטון הוא גוף שלא נועד למטרות
רווח, לא כדאית לו חעיסקח, כי לא
יהיו לו רווחים לקזז כנגד חפחת.

סגן־ניצב

״האח הגדול״ בפעו-

יצחק רוגן, מפקד ח־

לה: כל אזרח במדי־

מחשב, עוקבים

אחר

נה שעבר אי־פעם על

מסך־חטלוויזיח

החוק — ביצע עבירה
עבירת

אנשיו

המסוף,
שעליו מופי-

פלילית

עות תשובות תמחשב.

תנועה — .מובטח לו

ספורות

תוך

שגיות

שפרטיו

פולט חמחשב ממאגר־

הועברו

מאגר״הזיכרון

האלק-

המישטרה,

הזיכרון

שלו

עשרות

טרוני של

פרטים

חאיש.

וזה לא ישכח אותו.

אי ש 1ה

רואה

מזה במה חודשים גועש בארצות״הברית מאבק־איתנים• דעת״הקהל הנאורה
התעוררה כנגד תופעה הנראית לח כסכנה נוראה המאיימת על הדמוקרטית :
ריכוז המחשבים בידי הממשלה. מחשכים אלה, המכילים פרטים על כל אדם,
והיוצרים ״מאגרי״פרטים״ עצומים, יוצרים עריצות מסוג חדש, המזכירה את החווי
המתואר בספר״האימים העתידני ״ 1984״ מאת ג׳ורג׳ אורוול.
הבירור הציבורי העלה, בין השאר, כי במחשבי המישטרה מצוי מידע מרשיע
על מיליוני אזרחים, שאין לו כל ביסוס. כך נקלט במחשב כל פרט אמיתי או
כוזב, שמועה בלתי־בדוקה, החשדה והלשנה שהגיעו לידיעת המישטרה — וכל אלה

**] 111 155111ו

כוללים מידע על מעשיהם הפליליים
אפשריות לשימוש בחומר הזה: להגנה

מאות הסלילים המונחים במחסן של נזחדקת
המחשב במטה־הארצי של מישטרת ישראל,
של כחצי מיליון מאזרחי המדינה. שני פנים
על הציבור — ולניצול־לרעה כנגד הציבור עצמו.

אותר

מופיעים לעיני קצין־המישטרה תוך שבריר של שנייה מאז לחץ על הכפתור.
בארצות־חברית מתנהלת, משום כך, מערכה להגבלת ״מאגרי הפרטים׳ /לצימ־צום
השימוש במחשבים לצורך שיטור ופיקוח, ולביקורת חמורה על טיב החומר
המוכנס למחשב.
מהו המצב בישראל ז התהליך נמצא כאן רק בתחילתו. אך המגמה מסתמנת
כבר עתה — ויש צורך חיוני לתת את הדעת על התופעה כולה ולקבוע לה תחומים
ברורים, בעוד מועד.

מדווח מרסל זוהר, כתב ״העולם הזה״ ,שביקר כמרכז המחשב שד
המישטרה :

ך< שבוע שעבר ביקש רס״ר יחזקאל
1נחום משוסט־שלום בתל־אביב לשחרר
ממעצר את שמעון אטרסי(השם בדוי. שמו
האמיתי של החשוד שמור במערכת) ,אחרי
שהוחזק 10 ימים לצורך חקירה. תיק-
החקירה נגד אטרסי נסגר, זהמישטרה לא
תבקש מהפרקליטות להגיש כתב־אישום
ינגדו.
יש להניח כי למישטרה לא היו הוכחות
מספיקות כדי להאשים את אטרסי
בהתפרצות שבה היה חשוד. או, אולי
השתכנעו החוקרים כי חשדותיהם בלתי־מבוססים,
וכי האזרח אטרסי אינו קשור
במיקרה כלל.
המישטרה לא תתנצל על טעותה. אך
ההודעה על שיחדורו של החשוד תועבר
למטה־הארצי של המישטרה בירושלים.
פרט נוסף שיישלח למטודהארצי יהיה החלטתם
של חוקרי־המישטרה בתל-אביב,
שלא להגיש כתב־אישום נגד אטרסי.
המיסמכים שיגיעו ממישטרת מחוז תל״
אביב יוכנסו מייד למחשב המצוי במטה־הארצי.
שמעון אטרסי יוכרז כחף־מפשע,
אך שמו, פרטיו האישיים והאירוע. שבו
נעצר על-ידי המישטרה, נרשמו במוחו
מייד לאחר פתיחת חקירתו.
הפעם, תיאלץ המישטרה למחוק את הרישום
הנוגע למעצרו ולחקירתו של שמעון
אטרסי. אך כאשר יופעל המסוף הקשור
למחשב של המישטרה, ויודפם ישמו
של אטרסי על מסך־הטלוויזיה של המסוף,

יופיעו תוך דקות ספורות שמו המלא וכתובתו,
מיספר תעודת־הזהות שלו, שם
ארץ־מוצאו וכיוצא באלה פרטים אישיים.
לאטרסי אין הרשעות קודמות, אין לו
תיקים במישטרה, הוא אזרח הגון בעל
עבר נקי. ובכן, מדוע לא יימחק שמו כליל
מזיכרונו של המחשב המישטרתי י

חומר סודי
בידי זרים
מחוק את שמותיהם של אנ-
שים כגון שמעון אטרסי,״ הגיב
סגדניצב יצחק רונן, ראש מחלקת המחשב
במטה־הארצי,, ,יעלה ביוקר רב. אנו מוחקים
רק את הרישום לגבי האירוע המסדים
הקשור בו.״
אולם, לא רק אטרסי לבדו יהיה מודאג
מכד ששמו מצוי במאגר הזיכרון המיש-
טרתי בירושלים. בעוד כשנתיים יהיה בכוחו
של המחשב המישטרתי לעקוב אחר
כל אזרח במדינה. לפי התיכנון, תכניס
המישטרד, למחשב את שמותיהם ופיר-
טיהם האישיים של כל אזרחי מדינת
ישראל. ברגע שייפתח כרטיס אישי לכל
תושב, יזרום מידע שוטף אל המחשב,
וזה יירשם בסרטים המגנטיים.
משך שש שנים, עד שנת ,1970 נעזרה
מישטרת ישראל בשירותיה של חברה תל-
אביבית לעיבוד נתונים בעזרת מחשבים.

החומר המישטרתי לגני הרשעות ואירד
עים פליליים הקשורים באזרחי המדינה
הועבר לעיבוד בחברה הפרטית. אחרי
העיבוד קיבלה המישטרה את הסרטים המגנטיים
ואת הנתונים בחזרה לידיה.
לדעתו של סגן־ניצב יצחק רונן נשמר
החומר הסודי היטב במישרדיה של החברה
הפרטית בתל־אביב, ולא היו כל הזדמנויות
לניצולדלרעה על־ידי גורמים מבחוץ.
כן הוא טוען כי לא נתגלה כל
ניסיון לגניבת מידע מישטרתי לצורך סחיטה
על-ידי חוגי העולם התחתון.
בסוף שנת 1969 החליטה מישטרת ישראל
לרכז את הטיפול בחומר רגיש זה
בידיה־היא. לשם כך שכרה מחשב איי.בי.
אס. מדגם ,370/145 שהורכב במטר,־הארצי
בירושלים, והמכונה ״גולם״ .עד עתה קלט
זיכרון המחשב כחצי מיליון שמות של
אזרחי ישראל, ופירטיהם האישיים רשומים
על הסרטים המגנטיים השמורים שם.
פנייה אל המחשב מעלה את פרטיו האישיים
של כל שם מבוקש, את מיספר הרש עותיו
הקודמות והתיקים העומדים כנגדו.
קיימות שתי שיטות לקבלת המידע
לגבי השמות והאירועים השמורים במוח
המישטרתי. כאשר אין בידי החוקרים
אלא שמו של האזרח, יופיעו פרטיו על
מסך־הטלוויזיה של המסוף תוך דקה אחת.
אך במיקרה שידוע להם גם מיספר תעו-
דת־הזהות של המבוקש, יתחיל המידע
מהמחשב לזרום החוצה תוך שניה וחצי
בלבד.
מדי־שנה קולט המחשב את שמותיהם
ופירטיהם של 40—50 אזרחים נוספים.
המוח המישטרתי זוכר, למשל, את כל
עבירות־התנועה שנרשמו עד היום במדינה.
כל מי שנרשם לו אי־פעם דו״ח על
חנייה במקום אסור, יוכל להיות סמוך-
ובטוח כי המחשב המישטרתי יקבל את

71ך ך 1יי! ו ן 1דיך 1ה״גולם״ שד המישטרה מופעל
0 1 ^ 1/11 1 ^ 1/1על־ידי עשרות עובדים, המזינים
אותו במידע שמגיע מדי יום־ביומו על טפסי־העתק של
רישום האירועים בתחנות השונות. עד סוף שנת 1969 לא חיה
למישטרה מרכז־עצביס *משלה, היתה מעבירה את הרישומים

הפליליים לחברה פרטית לעיבוד נתונים בתל־אביב, משם היה
החומר מועבר חזרה למטה־הארצי. כיום אומדים את הוצאותיה
השנתיות של המישטרה על שירותי מיכון בקרוב לארבעה מיליון
לירות בשנה. כיום אין המישטרה יכולה לפעול ללא עזרת המחשב
שבירושלים. בתצלום: המוח של המישטרה, והציוד הצמוד אליו.

תוך כדי נסיעה, פרטים לגבי חשודים
שנעצרו על־ידי השוטרים במשך הסיור.
אזרח בעל מי ספר
** פי,ד, המחש ,3,סגן־ניצב רונן בן
1*1ה־ ,51 יליד פולין, משרת במישטרת
ישראל מאז שנת .1955 רונן, שאיננו נראה
כלל כאיש־מישטרה טיפוסי, והוא אדם
לבבי וחביב, בעל חוש־הולוור, משוכנע
כי הוא נאבק למען מטרה העשוייה —
במידה שתתגשם — להקל על חיי המיש־טרד,
והאזרחים גם־יחד.
רונן טוען כי כיום, יש למרבית אזרחי
המדינה מיספרי־זיהוי שונים: מיספר
תעודת־זהות, קופת־חולים, מיספר אישי
בצד,״ל, במקום־העבודה, רישיון־נהיגה,

רכב פרטי וכד. על־מנת למנוע את ה-
סירבול הנובע מכך מציע רונן כי לכל
אזרח יינתן מיספר אחיד לגבי כל המקומות
הללו, כולל מיספר מכוניתו הפרטית
ותיקיו בבית־המישפט. המיספר היחידי של
כל אזרח יהיה מיספר תעודת־הזהות שלו.
״זה יחסוך גם כסף למדינה,״ הוא אומר.
היקפו של פרוייקט הרישום הפלילי —
אומרים ראשי המישטרה — גדל במידה
ניכרת מאז הפעלתו של המחשב. זח הנוכחי
לא יוכל לבצע את כל הפעולות
הדרושות, ואילו המישטרה כבר נמצאת
במצב שבו איננה מסוגלת לפעול בלעדיו.
בהצעת התקציב שלה לשנודהכספים
,1975 ביקשה המישטרה סכום של
4,368,000ל״י עבור שירותי מיכון. זהו
סכום גדול, אך בעצם הקצייתו ובתכליתו
הוא חוסך הרבה יותר. אבל, האם אין בכך
גם איום על רשות־היחיד של הפרט 1

איש 1111*1

סגן־ניצב יצחק רונן, מפקד יחידת־המחשב׳ של המישטרה,
מציג אחד סלידים, הכוללים מידע על הרשעותיהם הקודמות
של אזרחי המדינה. שיבעה סלילים כאלה כוללים את כל כרטיסי־הביקור האישיים של
חצי מיליון אנשים שעברו על החוק הפלילי. בסלילים אחרים מידע על עבירות־תנועה.

סרטיו — ומאותו רגע ואילך, יופיע במאגר
הזיכרון ויישאר שם עד יומו האחרון.
מידע בכיוון
אחד

ך* מחשב המישטרוד מספק גם
\ 1שירותים למישרד־המישפטים, כאשר
הוא מתבקש להגיש את רשימת הרשעותיו
הקודמות של חשוד או נאשם. למישרי-
הפנים מספק המחשב המישטיתי מידע
הנוגע לאזרחים המגישים בקשות לאחזקת־נשק,
אך בו־עצמו אין כל מידע לגבי
מיספרם. הכולל של האזרחים המחזיקים
בנשק.
למישרד־הרישוי מספק המחשב פרטים
על האזרחים המבקשים רישיודנהיגה לרכב
ציבורי. אז נשאל המחשב אם יש
למבקש הרשעות פליליות בעברו.
עובדי המחשב מתעקשים להכין ״כר-
טיסיה־קוקף׳ — כפי שהם מכנים את המידע
הארצי ביחס לאלה שאינם שפויים־

בדעתם .״יש להצטער,״ אומר סגן־ניצב
רונן ,״על כך שמישרד־הבריאות מסרב,
מסיבות של חסות, למסור מידע לגבי
אנשים הפונים למישרד־ד,רישוי בבקשה
להוצאת רישיון־נהיגד, לרכב ציבורי. גם
אם המבקש מוכר לאנשי מישרד-ד,בריאות
כחולה, או כנפגע במחלת-ד,עצבים, לא
תימסר אזהרה למישרד־ד־,רישויי, בדיוק
כפי שלא תימסר אזהרה בדבר מצבו הבריאותי
של אדם.המבקש רישיון לאחזקת־נשק
ממישרד־הפנים. כך עלול לקרות ש אדם
בלתי-שפוי בדעתו יקבל רישיון לנהוג
באוטובוס ציבורי, או להחזיק בנשק.״
ככל שמתרחב המידע הנאגר במעיו של
המחשב המישטרתי, כן פוחתים הסיכויים
לכך שאנשים חפים־מפשע יבלו זמנם במעצרים
במרתפי תחנות-המישטרה. בעוד
כשלושה חודשים יוכנסו לשימוש מסופים,
שיהיו קשורים אל המחשב שבמטה־הארצי
בירושלים, לחמש תחנות־מישטדה בארץ :
בירושלים, בתל־אביב, בחיפה, בבאר־שבע
וברמלה.
כל ניידת של המישטרה תוכל לברר,

צחוק, צחוק, אבד...

מלי חנוך, אחת השוטרות מצוות ה
מחשב, מפעילה את המסוף על־ידי
לחיצה על מקשי מכונת־הכתיבה הצמודה למסך־הטלוויזיה. בעזרת המסוף ניתן לברר,
תוך שניות, אס לאזרח החשוד יש עבר פלילי, מה כתובתו, גילו, ארץ מוצאו וכולי.

סרטו של וולט דיסניי

החיפושית
זו הרת שוב!
וו1ו*|£881£ 01068 £<3־|

קולנוע
ב ק רו ב
נשואים מ ח סנ ג ־ ם ס ״ שו א!,

הבהלה לזהב
שבוע 2

בכורה ארצית
שבוע צ

״לימור״ ת״א

בקרוב ״אמון״ י־ס

״חן״ ת״א
״אואזיס״ ר״ג

בשנת 1973 הציגה הטלוויזיה השוודית
את המיבצע המצולם הארוך ביותר של
אינגמר ברגמן. סידרה של שש תוכניות,
בנות 50 דקות בל אחת, הנושאת את השם
הכולל תמונות מחיי־נישואין. ששת הערבים
שבהם שודרה הסידרה הפכו ערבי־מצור
בשוודיה, כשהמונים מרותקים ל־מסני־חטלוויזיה
בהתפעלות ובהערכה
לגדול במאי-הקולנוע של סקנדינביה היום.
לעומת
זאת, כאשר ניסתה הטלוויזיה
השוודית למכור את התוכניות למדינות
אחרות בעולם, נתקלה בגל של ניענועי-
מבוכה .״טלוויזיה״ ,כך נירמז להם ,״זה
מדיום להמונים, וברגמן מיועד למתי-
מעט.״ וזו היתה, אולי, אחת הסיבות לכך
שהבמאי חזר אל חדרי-הערינה, נטל את
חמש השעות המשודרות, ערך אותן מח־

נשוי. ואם יש מה שיפחיד בסרט, זו אולי
רק העובדה שיהיו כאלה אשד המבוכה
תאחז בהם למראה בני־דמותם על הבד.
הפעם, ברגמן הוא ריאליסט במלוא מובן
המילה. הוא מתאר את חיי הנישואין
של מריאנח, פרקליטה במישרד עורכי־דין
המטפלים בענייני גירושין, ויוהאן, חוקר
ומרצה לפסיכולוגיה. הסרט שומר על ה־מיבנה
של שישה פרקים, מן הטלוויזיה,
שדרכם מוביל ברגמן מנישואין מאושרים
למראית-עין, אל פרידה, גט, ופגישת מחודשת
בין בני־הזוג לאחר שנים. סדהכל
נפרש הסרט על-פני עשר שנים, בניגוד
לסרטיו הקודמים של ברגמן, שעלילתם
תומצתח בשעות, או לכל היותר, בימים
מיספר.
המשכרים באים. הפרק הראשון ב סרט
,״תמימות ופאניקה״ ,מציג את מרי-
אנה ויוהאן, המצטלמים כזוג מאושר לכל
דבר ומתראיינים לטור־רכילות כלשהו.
אחר־כד הם נפגשים עם זוג ידידים, אשר
תוך כדי ארוחת-ערב, מציגים נישואים

וטאחד עו ח ר

וויש בו עשרות אלפי זכיות מידיות
בסכום כולל העולה על מיליון ל״י־ !
הנמצאות^יעכשיו^-בכל דוכני הפיס.

מפעל הפיס
ליב אולמן וארנדד יוספסון כ״תמונות מחיי־נשואין״ :הייאוש —
״דברים שקרו לו ולידידיו״

שדעה למסע
הנחלת ״אל־על״ ממשיכה להחרים את ״העולם חזה״,
•יגלל עמדתו חגלתי־יתלויה בענייני תעופה.

בניגוד לכל חברות־התעופה ה א חיו ת, הדואווזג
באטסקת עיתונים שדות חיוגי לנוסעים, המשלמיס
הירעמק עבוד כרטיסייה טיסות, סבורה הנהלת
,,אל-על״ שזהו אמצעי לשחד עיתוגיס הגוגזיס
ידיעות שאינן נעימות לחברה,
״העולם חזה״ לא ייכנע ללחץ זה, וימשיך לסקר ענייני
תעופה לפי מיטב מצפונו והבנתו.

מאחר ש״העולם הזה״ הוא העיתון הישראלי
היחידי שאינו מצוי במטוסי ״אל־על״ ,על הניס•
עיס, המבק שיס לקרוא
את ״העולם הזה״ בעת
הטיסה, להצטייד בגליון בשלם
השבועון לפגי ההמראה,

דש, חתך בבשר חי, כימעט, והתוצאה:
סרט־קולנוע שאורכו שעתיים ד 48 דקות.
אוסקר 1לא 1מרגע זה הפכה בעיית
ההפצה לעניין של מח-בכך. בתי־הקולנוע
בכל העולם קפצו על המציאה, ומבקרים
המומים שפכו נחלי־דיו והתחרו ביניהם
בהמצאת שבחים. איגוד־המבקרים באמ ריקה,
שפרסי סוף השנה שלו היום הם
בעלי יוקרה גדולה יותר משל האוסקר
עצמו, הסיטו הצידה מתחרים רציניים
מאד, כדי להכתיר את ברגמן כבמאי ו-
תסריטאי-השנה, ואת השחקנית הראשית
שלו, ליב אולמן, כשחקנית־השנה.
בכל הנוגע לאוסקר, הצליחה האקדמיה-
לאמנויות-הקולנוע בהוליבוד, המעניקה את
הפיסלונים, למצוא בתקנון שלה סעיף
מעורפל כלשהו אשר מונע את השתתפות
תמונות מחיי־נישואין בתחרות השנה,
בגלל מקורו הטלוויזיוני. כל המתחרים האחרים
נשמו לרווחה.
בעיקבות הדי הסרט, העזו גם תחנות-
טלוויזיה אחדות להושיט ידן אל הסידרה.
והנה, הסתבר להן שבעצם, לא היתה כל
סיבה להיבהל. ברגמן מתמונות נזחיי־ני־שואץ
אינו דומה בלל לאיש שפחדו ממנו.
הוא אינו משתמש בסיוטים אכספרסיוניס־טיים,
אינו מפליג אל דימיונות־שווא, אינו
עוסק בסכיזופרניה ולא בליבטי היצירה
האמנותית, לא במטאפיזיקד, ולא ב-
ניבבי האמונה הדתית.
מי מפחד מסצינות? ובאמת, אף
השונא המושבע ביותר של ברגמן ושל
סימבוליזם קולנועי, לא יוכל הפעם לטעון
שאינו מבין את הנעשה על המסך.
ההיפד הוא הנכון. בחיי-הני׳שואין המוצגים
על ידי ברגמן מהדהדים מישפטים,
סצינות, שיחות, התנגשויות וריגעי־משבר
שעברו בצורה זו או אחרת על כל זוג

מתפוררים בהיסטריה והאשמות הדדיות.
גיבורינו חשים עצמם עדיין מעל כל זה,
רק עתה חגגו עשר שנות חיים משותפים
מושלמים. האומנם ן
הפרק השני נקרא ״האמנות של הסתרת
הליכליד מתחת לשטיח.״ כאן מופיעים
הבקיעים הראשונים. יוהאן ומריאנה
עומדים בצל מוסכמות ולחצים מישפח־תיים!
מתגלים דברים שהבעל אינו אומר
לאשתו משום שאינה מתעניינת בכך!
שיחה עם אשה שהשיאה את ילדיה ורוצה
להתגרש ,״משום שמעולם לא אהבה
את בעלה.׳׳
בפרק השלישי פורץ המשבר. יוהאן חו זר
הביתה, ומודיע לאשתו כי התאהב ב נערה
צעירה, פאולה (זה גם שם הפרק),
והוא עומד לעזוב את הבית. לכמה זמן,
אינו יודע. מריאנה, המומה, מנסה לדחוי!
את הגזירה, מתחננת, אד ללא־הועיל.
התפרצות. א לי מ ה. כמה חודשים ל-
אחר־מכן, ב״עמק־הבכא,״ הפרק הרביעי,
נפגש הזוג שוב לארוחת־ערב בדירתה של
מריאנה. היא עדייו תלויה בו, הוא חושק
בה, פיסית. הבדידות מובילה אותה
לקראת התבוננות אל תוך עצמה. היא מנ סי׳
לחלק איתו את החווייה, אבל הוא
מעוניין בדבר אחר לגמרי.
״הפורים״ ,הפרק החמישי, הוא הסוער
ביותר. הפעם מריאנה היא זו המבקרת
במישרדו של יוהאן, בלילה, ומביאה לו
את הניירות הדרושים לסידור הגט. היא
כבר עצמאית, אינה פוחדת ליטול לידיה
את היוזמה בתינוי אהבים איתו, אבל מבקשת
את חתימתו על הניירות. הוא מובס.
בעצם, אינו רוצה בגט, הרפתקתיהאהבים
שלו אינה עולה יפה. הוא חותם, בסופה
של התפרצות אלימה.
האפילוג ,״באמצע הלילה, בבית חשוך,׳׳

מתרחש לאתר ׳*וגיס. שגיהם נשואים, כל
אהד לאדם אהה הם נפגשו באקראי, ודד
אהבה פורחת ביניהם שוב. אולם, הפעם
זו אהבה שונה לחלוטין ממה שידעו קד

כמו עיתוני נשים ז לכאורה, נראה
כימעט כמו אותם רומנים־בהמשכים של
עיתוני־הנשים. אכן, זו המיסגרת. אולם
בתוכה דחם ברגמן כל מה שהיה לו לומר,
קודם־לכן, בסיפורים שהלביש בתפאורה
מופשטת, בבגדים של תחילת המאה
ובסמלים עמוסי־משמעות.
יוהאן ומריאנה הם שני נציגים ממוצ עים
לגמרי של הבורגנות האינטלקטואלית
האירופית. בגילם (בסוף הסרט הוא
בן ,52 היא בת ,)45 אינם רחוקים כלל
מגילו של ברגמן עצמו 57 וחוויותיהם,
לא זו בלבד ׳שהן בבואה של כל מה ש מתרחש
היום בחיי־נישואין מודרניים, אלא
הן גם אספקלריה אישית של ברגמן עצמו,
ויחסיו עם הנשים בחייו, כולל השחקנית
ליב אולמן, המגלמת את מריאנה.
במאי של נשים ז ״זה לא תיאור
היחסים בינינו,״ אמרה ליב באחד הראיד
נות הרבים שהעניקה לאחר ההסרטה,

במקביל לחייו הפרטיים, טופחת המציאות
על פניו גם במישור המיקצועי .״כולנו
חערצגו אותך והאמנו שאתה משהו
מיוחד,״ אומרת חברתדלעבודה של יוהאן,
המתאכזבת מן השיגרתיות האווילית של
השירים שנתן לה לקרוא. הוא זועם, ומ סרב
לקבל את דעתה. לרגע נדמה שהוא
אולי בכל־זאת משהו מיוחד. מציעים לו
מישרה בקליוולנד והוא, ככל משכיל בן-
ימינו, חסר־שורשים ומולדת, עולץ לקראת
האפשרות של התקדמות מיקצועית
באמריקה. אבל המישרה נשמטת מבץ
אצבעותיו.
לפחד מן המוות. לגבי מריאנה התהליך
הוא הפוך. מן האשד, שמקבלת כעובדת
את היותה בראש־ובראשונה רעיה
ואם, הנכנעת לדרישות הוריה וחוששת
מתגובות סביבתה, היא פוקחת עיניים ולומדת
לראות את העולם סביבה.
כשמריאנה מספרת לבעלה שכל חייה עברו
בצל אחרים, הוא נרדם, משועמם. אולם
מאוחר יותר, כאשר הוא מספר לה
על מפלתו בחיים, היא זו שעוצמת את
העיניים. תחילה, הוא זה שנוטל יוזמה
ביחסים אינטימיים, אחרי תקופת פרידה

— הפרידה —
להסתיר את הליכלוך ׳מתחת לשטיח
רעייתו תתמישית. ברגמן מתאר
את תהליך ההבשלה הזה של יחסי־אנוש,
בסיגנון האינטימי ביותר שבו אחז אי-
פעם. אפילו בסירטו הטלוויזיוני הקודם,
הפולחן, לא נצמד כל-כך במצלמתו לפני
הגיבורים, ולא דרש משחקניו להיחשף
כל־כך, מבחינה נפשית, מבלי לסייע להם
באמצעים טכניים.
אם במחציתו הראשונה של הסרט עוד
יש כמה דמויות מישנה, ביניהן שתיים
מן השחקניות הידועות של ברגמן (ביבי
אנדרסון, כאשר. מתקוטטת עם בעלה בארוחה,
וגובל לינבלום, כחברתדלעבודה
של יוהאן) ,הרי בחלק השני נותרים י ד
האן ומריאנה לבדם, עם דיאלוג שהוצא
ממנו כל רמז יומרני או כל מליצה, כדי
שיישמע בכוונה כשיחה אמיתית ואותנטית.
(אגב,
ברשימת המשתתפים בצוות הטכני,
מופיע שמה של אינגריד ברגמן. הכוונה —
אינה לשחקנית, אלא לרעייתו החמישית,
העכשווית של הבמאי).
ודאי עוד יישמעו ויכוחים על כך ש״זה
לא קולנוע, זה טלוויזיה,״ וטענות ש״מדב-
רים יותר מדי, ואיפה המימד החזותי,״
ועוד הבלים שכאלה. ובכן, צריך לומר,
פעם אחת ולתמיד, שטכניקה, עקרונות

— האושר —
״דברים שקרו בינינו״
״אבל יש בסרט דברים רבים מעברו של
אינגמר, דברים שקרו לו ודברים שקרו
לידידיו, וגם דברים שקרו בינינו.״ כך,
למשל, כאשר משחזרת מריאנה בסרט את
נעוריה, ואת השנים שבהן ההתחשבות
באחרים גרמה לה לבטל את עצמה, הש נים
בהן חלמה להיות שחקנית ואיש לא
התייחס אליה ברצינות, ואפילו הנישואים
הראשונים הבלתי-מוצלחים, לפני
פגישתה עם יוהאן, דומה המונולוג שלה
להפליא לסיפור-חייה שלה, ולדברים ש היא
אומרת היום, כשהיא מנתחת את
התבגרותה הנפשית.
בתחילת הסרט, שעה שהם מתראיינים,
אומר יוהאן על עצמו שהוא ״צעיר, מאוזן,
סכסי, משכיל, חברותי, איש־מישפחה,
אוהב־ספורט וכן הלאה. ואילו באשר
שואלת העיתונאית המראיינת את מריאנה
על עצמה, כל מה שיש לה לומר הוא:
״אהה ...אני נשואה ליוהאן ויש לנו שתי
בנות.״ מריאנה אינה קיימת עדיין, אלא
כפועל-יוצא של בעלה. ולמרות שגם היא
וגם האשה שבזוג השני המתארח אצלם,
בפרק הראשון, בארוחת־הערב, הן נשים
משכילות, בעלות מיקצועות חופשיים,
הערכת בעליהן אליהן עדיין מתבטאת בהשוואת
בישרון-הבישול של השתיים.
אנוכיות גברית. הבעל נותן״״לחברה
לעבודה לקרוא את שיריו ומבקש ממנה
הערכה, ולא מאשתו, שאינה מתעניינת
ואינה מבינה(?) בזה מאומה.
״גילינו את עצמנו,״ הוא אומר לקראת
סוף הסרט .״האחת, את גדולתה, השני —
את קטנותו.״ ולפני סצינודהאהבה האחרונה
הוא שואל את מריאנה :״האם תוכלי
לרסן לרגע את מירצך הנשי השופע,
ואת אישיותך התקיפה?״

ת ד רי ך
תל-אביב
צ׳יינה מ און -ברובע הסיני
(מוגרבי, ארצות־הברית) — מחווה מסוגנן
ומרתק של פולנסקי. לסירטי-המתח של
שנות ה־ : 40 בלש פרטי חוקר בגידה ומגלה
שחיתות במיפעל־המים של לוס־אנ־ג׳לם.
מועמד לשמונה פרסי אוסקר.

אהדה אחריי־הצהריים
(פרים, צרפת) — ניתוח מרתק של המוסר
הבורגני הקתולי, כפי שהוא בא לידי ביטוי
בחיי זוג צעיר בפרים. שיעור בבימוי
חסכני ומיצוי נתוני הקולנוע, של חבמאי
אריק רומר.
מיסתרי האורגניזם (תכלת,
יוגוסלביה) — סרט תיעודי-עלילתי
נועז ויוצא־דופן, המשתמש בחלקים מתורתו
של. וילהלם רייך כדי להביע את
אכזבת הבמאי מאקאבייב, מן המישטרים
הפוליטיים של המיזרח והמערב גם יחד.
כינורות יהנשן* (צפון, צרפת)
— מישל דראך משחזר את ילדותו בצרפת
הכבושה ומתאר במקביל את קשייו
בהפקת הסרט. העבר רגיש ואישי מאד,
ההווה סאטירי ומפוכח.
הדהלה לזהם (לימור, אר-
צות־הברית) — סירטו הקלאסי של צ׳אם־
ליו על מחפשי-זהב באלסקה הוא טרגדיה,
קומדיה, מלודרמה, הכל־בכל. חובה לראותו.

ירושלים

האיש דעל אקרה־חזהד
(הבירה, אנגליה) — חסידי בונד בשלושת
הערים הגדולות, יכולים לחזות בהרפתקתו
האחרונה, המתרחקת צעד נוסף מן המתח
אל הקומדיה, בעזרתם האדיבה של כל
השותפים למיבצע, ובראשם המלאך רוג׳ר
מור.
קדרט (ירושלים, ארצות־הברית)
— עליית הנאצים בגרמניה, כפי
שהיא משתקפת בהופעות קברט. הופעה
מזהירה של ג׳ואל גריי וליזה מינלי.
הי ס ה

— ההשלטה
האחת — את גדולתה, השני — את קטנותו
ממושכת, היא זו ששולטת בו. מריאנה
למדה להיות לא רק עצמאית, אלא גם
תוקפנית, דורשת זכויותיה1 ,ויודעת את
רצונותיה שלה — העדיפים בסופו של
דבר על גרימת סיפוק לסובבים אותה (זו,
אגב, תכונה שליב טוענת, כי למדה בחיים
הפרטיים מברגמן).

אמנותיים, חוקים ומיגבלות, נוצרו כולם
על-מנת להעניק חודיה אמנותית, וממנה
להפיק לקח לחיים. ברגמן הוא אחד המעטים
שאומנם מעניקים את החווייה והלקח
ועובדה זו מצדיקה, בסופו של דבר,
את כל האמצעים שבהם הוא משתמש,
כולל שבירת החוקים והמוסכמות.

המים וטעים (אורלי, ארצות־הברית)
— סאטירה מטורפת ושנונה על
סרטי גנגסטרים ועל שנות העשרים, מבד
יימת על ידי בילי ויילדר, ובהשתתפות
מרליו מוגרו, ג׳ק למון וטוני קרטים.
פרשת סטאוויסקי (אורה,
צרפת) — סיפורו של הרמאי היהודי סא-
שה סטאוויסקי, שהטיל את צרפת לשערורייה
כלכלית ענקית בשנות השלושים,
הופך בידי הבמאי אלן רנה, לחומר המוכיח
את כישלונו של הקאפיטליזס אפילו
בתנאים הטובים ביותר שלו.

ה קול הכי

גבינות, ואמנים ופסבדדאמנים, ועוד
כאלה שמקשטים כל ׳מסיבה בעיר, ובירה
— זרק מצב־רוח לא היה שם, במסיבה
שערך יעני,׳לה אגמץ במועדון התיאטרון,
כתום פסטיבל.הבירה.

מי שהציל את המצב היה שימחה
הולצכרג, אבי־ד,פצועים, שבשעה מאוחרת
מאוד נכנס אל המועדון ובידיו ׳מיס-
פר בקבוקי־שמפניה. הוא ניגש אל הזמר
אריק לביא שישב בפינה, ושפך על
ראשו לתדהמת הנוכחים — את תכולת
בקבוקי השמפניה.
או־אז ניגלה הסוד, והסתבר כי לאריק
היום יום־הולדת, והוא בן .48 ומה שלא
עשתה הבירה, עשתה השמפניה. אריק,
כטוב ליבו בשיכר, ניגש אל המיקרופון,
ובעידודם המלא של יענק׳לה ואשתו גילה
אלמגוד, כשמחרים־מחזיקים אחריהם מנהל
דשות־השידור יצחק ליבני ואיש
רשות-השידור תגוך חסון התחיל, כרגיל
אצלו ברגעים של התרוממות הנפש, לשיר
שידים גסים שהעלו סומק הגון אפילו
בלחיי המתירנים המוצהרים מבין האורחים.

מאוחר יותר הצטרפו למסיבה אושיק
ועירית לוי, אפי ואחרונה דיין ד
המלחין־התסריטאי נפתלי אלתר. הם
לא הניחו לאריק להיות כוכב-הערב ה-
בילעדי, למדות יום־ההולדת שלו, והצטרפו
אל מחרוזת השירים הגסים כשהאחד
מנסה להתעלות על השני.
פנויה להובלה

אריק ושושיק לביא
נל הצעירים הסמיקו
ומי שניצח, כמצופה, בחיבור השיר הגס
ביותר, היה אריק. הוא הוכיח שכוחו
עדיין בפיו, והשאיר את הצעירים ממנו

המי שפחה
האחות הגדולה שלו, חני, היתד. נשואה
פעם לכדורסלן איציק אלוני המכונה
״פתק,״ והאבא שלח שילם לנ״ל כסף
רב כדי שיתגרש ממנה. אחר־כך היא
התחתנה עם דייל אל־על גרשון סט*
שיק, ואפילו הפכה לא־מזמן לאם בישראל.
ועכשיו
הגיע תורו של האח הצעיר של
חני, נחום רפאלי, שהוא כבר מהנדס

דהר גרא
פתוחה להצעות

לא אני אמרתי את זה עליה, על רחל
גיא, אלא היא בעצמה אמדה, כשתלתה
על עצמה, במסיבודהפורים האחרונה, שלט,
ובו הכריזה שהיא פנו׳ייה להובלה.
וכלב ימי שלא לקח את זה ברצינות.
מאז שסיפרתי לכק מעל דפי מדור זה
שהגברת גרא ובעלה אילי נמצאים בהליכי
גירושין, קיבלה רחל, לפי עדותה־היא,
מייספר רב של הצעות נישואין.
אחד המציעים, בנו של רופא תל־אביבי
ידוע שסיים זה־עתה את שירותי הצבאי,

והעומד ללכת בעקבות אביו ללמוד רפואה
בחו״ל, הציע לרחל לקחה אותה עימו
ולפרנס אותה מהכסף שאביו העשיר ישלח

רחל, שהיא בחורה שהכסף לוא מהווה
בדיוק את הבעייה המרכזית בחייה, צחקה
לו לקטן, אך הוא לא התייאש, ואמר שאם
היא לא תיסע איתו לחדל, הוא הולך
לאבשלו ואמשלו ומודיע להם שהוא לא
נוסע ללמוד.
,תגידו לי אתם, מה הייתם עושים במקומה
ז להרוס ככה קאריירה מבטיחה של
רופא פוטנציאלי צעירי
עם אלי, שממנו עדיין לא התגרשה,
נמצאת רחל ביחסים מצויינים. כשהיו בפעם
האחרונה בבניין הרבנות, תעו בדרך,
ונכנסו דרך אגף המתחתנים. הם שאלו
איזה רב שניקרה בדרכם איפה מתגרשים
פה, והוא הסביר להם את הדרך, כשאינו
שוכח להזכיר להם שאחרי שיתגרשו,
כדאי שישובו לאגף החתונות, כדי להתחתן
שנית.
כשנכנסו אלי וגרא אל חדר־ד,גרדום, שבו
יושבים שלושה רבנים ודנים את גורלם
של !אלה המבקשים להתגרש, פגשו שוב
ברב החייכני. הנ״ל הודיע להם שבא להשגיח
על ענייניהם באופן אישי.
הלוואי על כל מי שמתגרש, רב סימפאטי
שכזה.

הרחק־הרחק מאחוריו. מה שמוכיח שבמקרה
שלו, לפחות, הגיל לא עושה את
-שלו.

נ מו ך ב אר ץ
היא באמת זמרת בעלת קול תרבותי
מייוחד־במינו, הזמרת הקלאסית שירה
זכאי. תארו לעצמכם, היא שרה בקונטרה־אלטו,
שהוא יותר נמוך מנמוך, ובהת חשב
בזיה שהבחורה הזו, שהיא היום
בת ,32 רק החלה את הקאריירה המוסיקלית
שלה כשנרשמה לאקדמיה למוסיקה בגיל
,2.7הרי שהיא בהחלט הגיעה רחוק.
וכך מסתובבת לה בת־אדם משוללת כל
אמביציות, שנראית הלוואי עלינו: שיער
ערמוני, עיניים כחולות, גוף לא דע וגובה
מצויין, באופן חופשי, ולא יודעת שניחנה
בקול מיוחד.
עד שיזם אחד הגיעה, כימעט במיקרה,
לאקדמיה, ואז הסתבר לה להפתעתה שיש
לה הקונטרה-אלטו היחידי בארץ.
וכך החלה !מירד. זכאי להיות מוזמנת,
עוד כתלמידה, להופיע כזמרתחאורחת במופעים
עם התיזמורת הפילהרמונית, עם
האנסמבל הקאמרי ועם רשות השידור,
שלא לדבר כבר על הופעותיה כסולנית
במקהלות שונות.
בקיצור, במשך חמש שנים הפכה מידה
זכאי זמרת חשובה אך לא מפורסמת,
וכל זה בגלל שהנ״ל נחבאת אל הכלים,
וחוץ מלשיר היא גם מטופלת בבעל ובילדים.
ואם
לא שמעתם אותה בזמן האחרון,
זה לא בגלל שהיא החליטה לזנוח את
השירה, חס־וחלילה, אלא בגלל עולה ולבעלה
יעקג, שהוא רואה-חשבון במיקצו־עו,
נולד כעת בן, נוסף לבת שכבר יש
להם.
אך אל דאגה. מירד. חוזרת בקרוב להופיע
בפני קהל חובבי המוסיקה הקלאסית.
היא מנהלת כעת משא־ומתן עם כמה להקות,
וחוץ מזה היא אינה נחה על שמריה,
ועובדת על תעודת־האמן שלה. כל הכבוד,
בחיי.

ברוך-השם, והאבא-היהלומן שמואל רפאל,
בהחלט סומך את ידו על הנישואין. כי

הכלה המאושרת הפעם היא סגן (מיל).
נחמה פס, מי שהיתה בת־הנעורים הבינלאומית
מטעם ישראל לשנת ,1974
יפהפייה ידועה לכל הדיעות ובת למשפחה
טובה.
האבא הטוב גם קנה לשניים דירה ב-
רמת־השרון, כי הוא כידוע יהלומן עשיר
המחזיק מישרד בבורסת־היהלומים, והחתונה
תיערך באולמי גילטון המפוארים.
ומה חשבתם ו מישפחת רפאלי היא לא
מאלו שעליהן חלה בקשת הממשלה ו־מישרד־האוצר
להדק את החגורה.

מייוחד. בקיצור, קרה מה שקרה, ודני עזב
את הבית ועבר להתגורר עם נעמי.
אבל אשתו לא ויתרה. היא החליטה להילחם
בציפורניים על מה ששייך לה, וסירבה
בכל תוקף לתת גט לבעלה הסורר.
שנה וחצי נאבק הצמד המאוהב באשה
הנעזבת ולבסוף, כרגיל, ניצחה האהבה.
ב־ 23 בפברואר קיבל דני •מסינג גט מאשתו,
אבל לא לפני שוויתר על הילדים
והבטיח דמי־מזונות גבוהים.
כעת חוא על תקן של גרוש, אבל לא
לזמן רב, בהחלט לא. נעמי ודני החליטו
לחתום את פרשת־האהבה שלהם בחופה
ובקידושין בחודש יוני הקרוב, ויפה שעד,
אחת קודם.

בנעם השניה
היא באמת בלתי־ידועה עדיין, גע שי
ככדי. בחורה שקטה וצנועה, חברת להקת
הנח״ל לשעבר, שבעת שירותה הצבאי
התאהבה מעל לראשה בבמאי־הלהקה,
י ד ליטאי, שהחזיר לה אהבה
ויש אומרים שגם עזב למענה את אשתו
ושני ילדיו.
מכל מקום, אני עצמי לא הייתי מהמרת
על כך שדווקא היא היתד, הגורם הראשי
לפירוד במישפחת ליטאי. הנ״ל מעולם
לא נחשב כאחד שטומן את ידו בצלחת,
אבל מה שהורג אותי באמת זד, שהיא
הצליחה לעשות את זה שוב, וזה לא סוד.
לפני כשנה השתתפה נעמי כפרי במופע
שנקרא כוכבים פוחזיס בלילה, ויחד איתר,
השתתף שם גם הזמר דני שפינג, בנאדם
נשוי ואב לשני ילדים.
גם דני מסינג הוא סיפור בפני עצמו,
שלא תחשבו. כשהיה בן ,16 הוא התחתן
עם אשד, בוגדת ממנו במיסיפד רב של
שנים, והוא ואשתו נחשבו כזוג אידיאלי
לכל דבר.
אך קופידון, כידוע, אינו אחראי למעשיו,
ונעמי כפרי, כמסתבר, היא בהחלט מישהו

דני שסינג
האהבה תמיד מנצחת

•ינקר

מבצע שמפו לפסח
בכדי לתרום חלקנו למאמץ הכלכלי
ובכדי לאפשר לאלו שטרם נסו ועוד לא יודעים
מה ההבדל בין שמפו, לשמפו אמיתי —
החלטנו להוזיל את כל סוגי השמפו מתוצרת ״וו ל ה״
עד תום חג הפסח.
סמ״ק

מחיר קיי ם

אי פון

שמפו בי צי ם

150

15.00

לייפ״פון

4.90

שמפו על בסיס
ק מי לי ה —
ל שיער שמן

ורגיל

נ או פון

7.55

במבצע פסח

6.80
13.50
4.40
11.25
15.85
27.35

100

12.45

150

17.60

500

30.40

100

11.25

10.10
14.35
25.80

19.80

שמפו על בסיס
ת מ ציו תצמ חי ם
לכל סוגי שיער

150

15.95

500

28.70

ה שמפו נגד קשק שי ם

100

22.00

ק ריזו

לה שיג: בפר פו מ ריו ת, ב ב תי מרקחת, ב חנויו ת כל־בו ובשקם.

״תרה״ התירוץ בעראוחי

העולם הזה 1959

לקו 17ב 177י 7ן ת

השיער

למדבמתר
בהתבתבות

למה לך?.

המכונים הבריסיים -המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להק״

ניית השכלה בכתב מציע רף
ללמוד בביתך את המקצו ^ שיי
עות הבאים בשיטות שנוסו ׳ כתיבת י
בהצלחה בארץ ובחדל.

הלימודים הם תחת פיקוח
חרו ות ־ ד י
אנגלי;(ן ו׳׳יו:ו ת או ו ־
וון וו ו
ובחדרבח צוות מורים ומפקחים
שהם ממוכי כוחות ההו.
1אנגלית למתחילים
.2אנגלית למתקדמים
ראה בארץ.
£נגרות ומ ו קו מו ת

ה נ רי ט ״ ם

. 1הכנת לבחינות נגרות
.2חננה לבחינות מוקדמות
א ל קגו ר תי קוז -
נ יד. ליכעויר דדיו
ו אז עקה

פרסום סייסל

לו שור! ולליכוד 0גליורט
י ע מדו יו ע צי ם ל עז ר ה
אישי!! ב סני פי ה מנוני ם

ג. אנגלית כולל
4אנגלית למשתלמים
.5אנגלית׳ לבחינות נגרות
.6אנגלית בתקליט
.7קורספונדגציה מסחרית באנגלית
8צרפתית למתחילים
9ערבית מדוברת
.10 ערנית ספרותית•
.11 גרמנית למתחילים
. 12 עברית -שיפור הסגנון
חלשו!
.15 עברית-שיפור
\ •ר־ הבכה וההבעה לטכניח

. 14 כתיב עברי

. 15 עברית למתחילים
.18 עברית למתקדמים
.17 עברית למשתלמים

ן. הנחיה
למתחילים
.קורס כללי
נהנה־ח ג,חשבונאות
למתק1־
מים •4הנהיח
סוג! . 5הנה׳ח
סוג .8 2הנחיה סוג ג
.2קורס יסודי .5טמאות דדיו
.7מנהלי חשבונות
באלקטרוניקה .4טכנאות בני!
מדופלמים .8ראית
ן. קורס יסודי •3טכנאות
תשבח?.תמחיר
• 10 ארגו ן וניהול עסקים
בטלויזיח חשמל
נדנציה
.11 קורספ1 6חשסלאי מסחרית בעברית
מוסמך
•12 פקידות ומזכירות
כללית > .1מיחד פיננסי
תורת הכלכלה
וחמשק

.1אלקטרזניקח
ורדיו מעשי
(כולל מעבדת ללימוד . 1שרטוט טכני -
גיית מכשיר אזעקה בנק ומכמות
ומכשיר רדיו) .2טכנאות מכונות
גרפיקה שימושית
.2ציור

125.00

בוגרים1
37 שנות גסיוו

סמורד ץ־ ו הוו ממה:

עבור לתחבורה דמבבודית

ר;,ונזר י ם

* ב קו ר ס

י ע מדו יועצי ם

לעזרה אי שי ת 1 בסני פי י המכונים ה בדי סיי ם

. 1הכנה לטכניון
כמתמטיקה
.2הכנה לטכניון
בפיזיקה
נ. הכנה לאוניברסיטה באנגלית

.1עיתונאות
ויחסי ציבור
.2פסיכולוגיה
ן. מורים
מוסמכים

• חי ט ה: זזו־דאו 30 סר6* 7040 .
•׳ רו ע!,ליס: ה הס תדרו ת 22מ ד- 347*9 .

• תלזא בי ב: ה מ דו ר ד״עו >! מ ק צווז׳

שד• רום שידד גי טל 624142 .
יאכגלית לאוניברסיטה

שעות הדשמה 8.60:־ 20.80 דרא ה 09ג!ן ז

^ דחייליס משוחרר ל ע־פ ההול! ״ ל מודים וזיגס.

ההרשמהבהתאםל חו ק

ץ | 111זגי /י ^ 1 5 ! 1 14ק ^ /ק

הגיע מבחרדג מי א בי ב 15! 75מ^ק

ממיטב אפנת פ
ארי! $1 4 3ו 46ק
—4 .מ־ 0 8 8 81.
רח׳ ה ס 4פינ ת אליבי 35ת״ א

חיילים משוחרר
עומדת לבוג במוץ. הירשם עכשיו!
לפר טי פנה למשרדי היעוץ ו ה הר שמה

ח>לופ>
מל כו ת
ב כוו ר ת
מאז •שנפרדה מבעלה יונתן (״יוקי״)
נהודאי, עמדו רבים בתור אצל הזמרת
לאה לופטין, הבלונדית משלישיית שו־קולד־מנטה־מסטיק,
וחיכו רק לאות.
אלא שלאהל׳ה, שהיא אחת הבחורות
הכי נחמדות שאני מכירה, לא הזדרזה
לתת את האות, וחיפשה לה בסבלנות אותו
מאושר שיירש בליבה את מקומו של
בעלה, לו היתד. נשואה זמן קצר ביותר.
אני לא יודעת אם היא מצאה מה ש

תתווה
אנלד־ פיי שן
הם לא גרו יחד לפני החתונה ולא יצאו
בהכרזות. נהפוך הוא, היא גרה אצל ההורים
שלה, והוא התגורר בדירה שכורה
בשדרות בן־גוריון, עד לליל החתונה.
היא לא נעלה שם מגפיים, ולא לבשה
שימלה כפרית מעוטרת בתחרה או מרו-
קמת בריקמה ערבית. גם הוא לא לבש
חליפת ג׳ינם, ולא חבש כובע־קאובוי.
ותאמינו או לא, החתונה לא התקיימה
בגן ביתם של חברים, ואפילו לא אצל
ההורים. זוג מוזר, באמת מוזר. תגידו לי
את האמת, יצא לכם לפגוש בזמן האחרון
אנשים שלא התחתנו עם איזה ״גימיק״
מעניין ומקורי? לי דווקא כן, עובדה.
העיתונאי דודו אורן נשא לו לאשה
את ידידתו מזה שנתיים וחצי, מזכירה בבורסת
היהלומים בשם בדה גורן, והם
בהחלט לא התחתנו כפי שמכתיבה האופנה
האחרונה.
היא לבשה שימלח לבנה ארוכה שנשכרה
באחת החנויות המייועדות לכך, על
ראשה חבשה כובע כנ״ל, ובידה החזיקה
זר־פרחים לבן ככל כלה מן היישוב.

הוא, בחליפה אלגנטית וחבוש־כיפה,
הסתובב מאושר בין הקרואים, ודאג ש-
צלם־המערכת שלו אבי דיין יצלם את
האורחים החשובים. חתן או לא חתן —
אבל קודם־לכל עיתונאי.
החתונה התקיימה באחד האולמות הסטנדרטיים
עם סנדוויצ׳ים וסלטים ומשק אות,
אלא שמה שייחד את החתונה של
דודו ובלה בכל-זאת היה אוסף המי־הוא־

משגעת בשימלה ירוקה שהבליטה היטב
את מתנות־החינם שקיבלה הזמרת מהטבע,
בחברת בעלה ידני נמרי ואחיו הצייר
שאולי, שהיה עסוק מרבית הזמן בחיפוש
חתיכות. וכמובן לא נפקד מקומם של
הזוגות הנשואים כמו יגאל ומיקה בשן,
שבאו עם ילדם הפעוט אורי, ואבי קורן
ויבולה חן בחברת בתם מילי, שהזמרת
יפה ירקוני שימשה לה כבייבי־סיטר.
והיתה העיתונאית מידית שם־אור
בפרוות שועל-כסף שהוציאה לכולן את
העיניים, שלא לדבר על הפסנתרנית ה חתיכה
ריקי הר־אבן, בחברת בעלה

ע>ר>ת רוצה
עוד בת
מונה זילכרשטיין
מלכה חדשה

לאה לופטין
חבר חדש
היא חיפשה, או שפשוט החליטה ללכת
על בטוח. מכל מקום, החבר הנוכחי של
לאהל׳ה איננו אלא סולן להקת כוורת,
גידי גוב. ולמה על בטוח? כי לאה
וגידי, לא רק שירתו באותה תקופה בלהקת
הנח״ל, אלא גם היו חברים.
אחר־כך, כאמור התחתנה לאה עם יוקי,
ואילו לגידי היתד. חברה בשם ענת תקופה
ארוכה מאד, והחברות ביניהם היתד,
כל־כך רצינית עד שחבריהם הטובים טענו?י
השני־ם יילכו בסוף לחופה. אבל

היא היתד, בין הראשונות שהפכו את
האופניים לאמצעי־תחבורה זול, יעיל ואלגנטי
— ואחת היפות שבהן. כי עירית
לוי, אשתו של הזמר אושיק לוי ובע-
לת־בוטיק בפני עצמה, נחשבה תמיד כאחת
היפות בעיר הזו בכלל, שלא לדבר
על רוכבות־ד,אופניים. אז אם לא רואים
יותר את דמותה המלבבת הרכובה על
האופניים, כשהיא לבושה במיכנסי־ג׳ינס
מקופלים ושערה מתבדר ברוח, כשילדתה
היפהפייה דנה רכובה מאחור — זה לא
בגלל שהיא רכשה מכונית, בכלל לא.
לא שעירית באופן עקרוני מתנגדת למכוניות,
היא בהחלט היתד, מסכימה ש תהיה
לה איזו אחת קטנה משלה במקום
האופניים, אלא שבושה לספר: היא לוקחת
שיעורי־נהיגה מזה שמונה שנים,
ואדטו־טו עומדת להוציא רישיון, אבל זה
לא מסתדר לה. מד, לעשות.
בקיצור, עירית לא רכשה מכונית. האמת
קצת אחרת. היא פשוט בחודשי הריון
מתקדמים, ונכון שקשה לראות עליה, אבל
זו עובדה שתוכיח את עצמה בעוד כשלושה
חודשים.
עירית, שהיא כאמור אם לילדה משגעת
בת ארבע, רוצה עוד בת. למה? כי הרצפט
הזד, כבר הוכיח את עצמו, ומי שלא
מאמין שיעיף מבט בדנה הקטנה של עירית
ואושיק, ויגיד לי אם אחרי דבר
כזה לא היה רוצה עוד דבר כזה. נכון,
זאת בדיוק הילדה שאושיק החזיק בזרועותיו
ולקח לסיור בלונה־פארק בתוכניתו
הטלוויזיונית. אז כעת אתם מבינים?
מכל מקום, עירית מוכנה להודות שגם
אם יהיה בן, לא יזרקו אותו מהחלון
והוא יתקבל דווקא באהבה.
אני, מכל מקום, מאחלת להם בן. כי
אם הוא יהיה דומה לבת, אז הוא יהיה
באמת משהו פאר־אקסלנס.
כמו שכבר אמרתי פעמים אין־ספור, נסתרות
הן דרכי האהבה. אף־פעם אי-אפשר
לדעת לאן יכוון קופידון את חיציו.
עוד אחד שנפגע מחיציו של קופידון
הוא סולן להקת כוורת יצחק (״צ׳רצ׳יל״)
קל&טר, שהיה ידידה של הקריינית עיי*
נה אילץ תקופה ארוכה מאד. החץ פגע
בו בול כשהגיעה ארצה מונה זילברשטיין,
ומאז נראים השניים יד־ביד בכל
מקום ובכל שעה.
יש גם כאלה המוכנים להישבע, שמונה
ביטלה את תוכניותיה הקודמות, וכעת כבר
אין לה כל כוונה לחזור ללימודי הדראמה
שילה בניו־יורק. .

דודו ובלח או ח
כמיטב המסורת
מי בתחום הבידור במדינה שבאו לברך
את העיתונאי ובחירת־ליבו ביום חגם.
שכן דודו אורן הוא עיתונאי שהכל
חפצים ביקרו. מדורו בלהיטון נקרא על-
ידי עשרות בני־נוער, וזה כמובן חשוב
מאוד לאותם אמנים שפקדו את החתונה.
ומי ילא היה שם — מיצעד של זמרות
יפהפיות כמו גלי עטרי שבאה עם אחותה
הקריינית ש רט שבאה — תאמינו
או לא — בלי מלווה צמוד, ו ח תי נבון,

מפיק־התקליטים עמירם.

מי שנהנו באופן מיוחד מהחתונה היו
המלצריות, שלא מילאו את תפקידן כראוי,
כי היו עסוקות כל הזמן בזיהוי האורחים
החשובים.
לבסוף הגיעו למסקנה אחידה שהכי
חתיך במסיבה היה דווקא הפיזמונאי
אהוד מנור, שבא בליוויית אשתו הזמרת
עופרה פוקס. ועל טעם ועל ריח
אין, כידוע, מה להתווכח.

ה מנ כ ״ לשבה בי ת ה
הוא היה מנכ״ל חברה ציבורית גדולה, והיא היתה מזכירתו
הנאמנה משך שנים רבות. לכל מקום אליו הלך לקח אותה עימו, ביום
וגם בלילה, בארץ וגם בחו״ל. עד כל״כך, שהבריות החלו מרננים כי בין
המנכ״ל והמזכירה מתנהל משהו שהוא הרבה יותר מאשר יחטי־עבודה
גרידא.
ומי שחשדה יותר מכל היתת אשתו של המנכ״ל, שמיררה את
חייו יומם־ולילה ודרשה הסברים מפורשים על כל תנועותיו. לא עזרו
לו לבעל כל ההכחשות. אשתו עמדה בתוקף על כך שבינו לביו המזכירה
מתנהל רומן. וכשהחליט המנכ״ל לנטוש את החברה הציבורית לטובתה
של חברה פרטית של משקיעים מחו״ל, עמדה האשה על כך שיחליף לא
רק את מקום העבודה, אלא גם את המזכירה.
לאחר בכיות ואיומים וצרות מצרות שונות נכנע המנכ׳׳ל ללחץ
של החוקית והחליף את מזכירתו. אלא שלא חלף אלא חודש ימים קטן,
והמזכירה ויתרה על זכויותיה בחברה הציבורית והצטרפה אל המנכ״ל
שלה בחברה הפרטית.
כאן החלו צרותיו של תמנכ״ל עם אשתו ברצינות. האשה היתה
מפגיזה את המישרד בטלפונים ובאיומים, אך הפעם לא נשבר הבעל. אז
החלה האשה נוקטת טקטיקה אחרת. לא שאלה שאלות, לא עשתה
טלפונים, וראה הפלא־ופלא — יום אחד שב המנכ״ל הביתה והציע לה
מסע״נופש ברחבי העולם.
האשה, לפי מיטב כללי הטאקטיקה האחרונה שנקטה, לא שאלה
שאלות גם הפעם. היא ארזה את המיזוודות, ונסעה עם בעלה. כתום
חודשיים שבו ארצה.
אך המנכ״ל חזר לסורו, ושוב החל לבלות חלק גדול מזמנו עם
מזכירתו הנאמנה. אלא שמה שלא הצליחה לעשות האשה החוקית, עשה
האלוהים — העוזר, כידוע, תמיד לנשים מרומות. החברה הפרטית
פשטה את הרגל, משקיעיה קיפלו את הזנב ושבו לחו״ל, והמנכ״ל
נותר מחוסר־עבודה, שלא לדבר על המזכירה.
כך לא נותר לו למנכ״ל אלא לשוב אל ביתו ואל אשתו האוהבת
והמצפה. עד לג׳וב הבא.

414

הרביעייה המשתודות
שד י 100 האז׳*־׳

עי?וי ואש״ מגישה
ונר מישטזה נישואד
נוס הועדה
ושימוש ביתי

אחרי שהרעילו את מעיינות
^ 1 1 1 1 1 1 1ן(| 1 1 , 1 1, ׳9
התיאטרון(בקאברט הסאטי\
י 1111 ^ 1י י #1יי
רי) ,את בארות העיתונות (במדור זו הארץ בהעולם הזה) ואת
מסכי־הטלוויזיה (בתוכנית ניקוי־ראש) ,שלחו ארבעה המינים

והכופרים באיבר את ידם לחבל גם בשדה הסיפרות. חנוך מרמרי,
אפרים סידון, ב .מיכאל וקובי ניב — מחברי הקובץ
הסאטירי זו ארץ זוז הספר שהופיע השבוע, הוא אזלי
הספר המטורף ביותר שראה אי־פעם אור בישראל.

ך* ביקורת לא תצטרך לטרוח כדי
( 1לחוות את דעתה על הספר זו ארץ
זו? * שיראה אור השבוע, וחושך בשבוע
הבא. הד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל האגדי,
מייסדו הראשון והרוח החיה של הספר,
טרח בכבודו־ובעצמו להדפיס רצנזיה בגוף
הספר, בנוסח הבא :

זוהמת הארץ:

הנה שמענו שיצא ״ ספר ״ ,ונזדמן לנו
לראותו.
ואכן, כמו במוסקבה ה א דו מ ה, כך גם
אצלנו היהודים, כל הדרכים כשרות
בשירות שמאלנינו להרעיל נפשותינו ו־בארותינו.
והפעם
ב־״ ספר״ ,שנתנו בו גם צבע
י ם וציורים, שהרי יודעים הם כיצד
למשוך לבבות ילדינו התמימים כדי להטותם
ולהטעותס.
חברו להם מין וקומוניזם, ודפי ־
טיזם בכריכה רכה, ויצאו להשחית בנו.
2 0 0ארץ? 2 0 0שואלים מגודלי־השיער
— ושאלה במקומה היא. שהרי
ב שו ם אומה מאומות העולם הגויי לא
היה רואה ״ ספר ״ שכזה או ר (מחמת
הביזיון) .ודווקא בארצות של עם הספר
נדפס קונטרס התועבה על המשובח
שבניירנת.
כגן־חייות היינו. לביבר נדמינו. דזשוג־גל
של ממש. ולא לאור יצא ספר זה, כי
אם לחושך. ולא ״זו הארץ״ יש כאן,
כי אם ״זוהמת הארץ״.
ויש לבער הנגע!
אז לפני שמבערים אותו כדאי למהר
ולהציץ בתוכו. כי מיסמכי זוארץ שקובצו
יחדיו בזו ארץ זו? מהווים, אולי, את הספר
המטורף ביותר שראה אי־פעם אור
בארץ. מה שהוזלף במשך השנתיים האחרונות
במנות שבועיות מוקצבות במדור
הסאטירי ״ 2 0 0הארץ״ בהעולם הזה
ובמנות דדחודשיות בתוכנית הסאטירית
ניקוי־ראש בטלוויזיה, מוגש הפעם בתר כיז
ספרותי מהודר ומאדיר. אל ארבעת
הסטיריקונים חברו הפעם שני ציירים,
דודו גבע ודיק קודור, שניהם עובדי מחלקת
האנימציה של הטלוויזיה, שהוכיחו
כי ניתן ליצור בארץ לא רק סאטירה
כתובה ומצולמת, אלא גם סאטירה מצויירת.
הספר הוא סלט מטורף של מיליוני בדיחות,
רובן מורעלות כמובן. זה אינו ספר
לקריאה אלא לחטיפה — בישיבה בבית-
השימוש, במיטה לפני השינה. באוטובוס
2 0 0ארץ? 2 0 0בהוצאת א, ל.

הוצאה מיוחדת 262 ,עמודים על נייר משובח
בפורמאט אלבומי, בצבעים, ציורים
ותמונות.

מועדים לשמחה

בדרך לעבודה או בתור לרופא־השיניים.
צריך לקרוא לאט, במנות קטנות ועם
זכוכית מגדלת. וצריך לקרוא אותו שוב
ושוב. כי בכל פעם שחוזרים לאיזה קטע
או עמוד מגלים תמיד בדיחות חדשות
בציורים ובטכסט, שלא הבחינו בהם במבט
ראשון.

מיי ס ד מדיגת
הגמדים

* * אז ההלהמ דו ר הסאטירי זו הארץ
להופיע, הפכה דמותו של הד״ר מל-

איש פעלתן, חרוץ, נחבא אל הכלים,
צנוע ויהיר. דומה כאילו היום, יותר מתמיד,
ניתן לחוש בכוח את עוצמתו הנבואית
של האיש, בכוח מירקם אישיותו,
בכוח ההילה הנוגהת מן הרעיון והמעשה.
אין זאת, כי יותר מכל אדם אחר הטביע
ד״ר זוארץ את חותמו על העם, האומה
והעולם.
מלכיאל זוארץ. נכדו של הרזז״ל (ר׳
זוארץ ז״ל) ודור שביעי לעיזו״ז (העילוי
זוארץ ז״ל) .מצד אמו נמנה על צאציו
הישירים של התריז״ז. כבר בחיק אביו
התבלט כזרעון חרוץ ופעלתן. בטרם יצא
לאוויר העולם יסד את סניף זרעוני־ציון
שמאל, ואילמלא הועבר בעוד מועד אל

חיק אמו היה משתלט על המיפעל מבפנים.
גם שם המשיך בפעילותו החתרנית!
וזכה על כן לכינוי ״ביצית מופרע״ בפי
אחיו האדישים למתרחש סביבם.
בטרם מלאו לו י״ג שנה נחטף מלכיאל
הקטן לצבא, בפקודת הצאר ניקולאי ימ״ש.
הוא נשלח לשרת בחזית היפאנית ושם
היכה ביפאנים מכות קשות ביותר. עד
היום ניתן לראות רבבות יפאנים שעיניהם
מלוכסנות בעיקבות הקרב ההוא. את שירותו
הצבאי סיים בדרגת אובר־דראפט,
וזכה לאותות ולאיתורים.
כאובר־דראפט. בדימוס, עבר לקושטא
על־מנת ללמוד משפטים, יען כי הדיבור
בהברות בילבד היקשה על פעילותו הצי בורית.
בתקופת לימודיו התפרנס מדוגמ נות,
בשמשו דוגמה רעה לאחיו היהודים
בבירה הטורקית. משסיים את לימודי ה־מישפטים,
עבר לווינה כדי להשתלם בפיסוק׳
ושם אסף תחת דיגלו קבוצה של
פיאנו בר
סופרים עבריים, עימם ייסד את העיתון
״הצפירה״ ,שתפוצתו עלתה וירדה במשך
שלוש דקות רצופות. כנציג הקבוצה אף
נשלח לבאזל ושם ייסד את ״מדינת הגמדים״
.הוא התאכזב קשות משאר הדלגא־טים
לקונגרס, ולכן פירסם את ספרו ״אל-
טע-זאכן״ ,ובו עיקרי תורתו המדינית.
לבד מפעילותו הפוליטית עסק גם במחקר
מדעי מעמיק. היה זה הוא שגילה
לראשונה כי הארץ היא קוביה, כדוגמת
הירח, ולא טרפז כפי שסברו עד אז. באחד
מניסיונותיו גילה, להפתעתו, כי הארץ
מרבה להסתובב סביב השמש. הוא נזף
בה קשות על כך.
מששמעה האינקוויזיציה הספרדית על
מחקריו, הזמינה אותו להיות מנחה בתוכנית
״מוקד״ .הוא הצטיין בתפקידו זה
ומונה למ״כ במסעי־הצלב של הילדים.
עד היום זוכרים אותו כמדריך קשוח ש הקפיד
על מישמעת־מים. אלה ששרדו
מאותו מסע־צלב העידו, כי היה זה מסע-
אלונקות של ממש. האינקוויזיציה גמלה
כיאל.זוארץ ז״ל אחת מדמויות חלוצי ה לו על כך, והעניקה לו תואר אבירות.
כנהוג באותם ימים, יצא האביר למסישוב
ובוניו. כימעט כל המיכתבים המגיעים
למערכת העולם הזה מופנים לכתו עות רבים. באחד המסעות נתקל בנסיכה
בת ״רחוב זוארץ 1״ ,שאינה קיימת כמו יפהפייה שהיתה שבוייה בין זרועותיה של
בן. רבים וטובים בישוב תהו, כמובן, מיהי מיפלצת איומה. הוא שלף את חרבו, וכבר
הדמות המסתתרת מאחרי שם זה. התעלו בסיבוב השלישי השמיד את היפהפייה ומה
מוצאת את פיתרונה סוף־סזף בספר. נשא את המיפלצת לו לאשה. היא־היא
מתוקה־נום ך זוארץ, שילדה את התאומים
בפעם הראשונה נחשף הלוט מעל דמותו,
אסימון וז׳יטון (עליהם מספרים את הסיוהד״ר
זוארץ מוצא מקיברו ומוצג לראווה
בקטע ד״ר זוארץ -האיש ופעלו: פור הנודע ׳שאסימון היה רועה וז׳יטון
עובד־אדמה. ז׳יטון רצה לטלפן ולכן הרג
יש הרואים בד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
את אסימון. מייד יצאה בת-קול ואמרה:
את סימלה של התקופה. אדם יוצא־דופן
״הרגת את האסימון האחרון — עכשיו
המסמל במיפעל־חייו את תהפוכות הדור. איך תטלפן?״ ז׳יטון גורש מגן־העדן לאחר

ממונה׳ המוות סוס
המעשה, ופתח קאזינו במדינת נבאדה).

״שנית מצדה
לא תפיל!״

ץ* פעוודו סביב העולם העויין היוו
פרק חשוב ומרתק בחייו הפעלתניים.
חקר וגילה את המיזרח הרחוק מאה שנה
לפני מרקו פולו. במסעו זה פגש את
קיסר הונג־קונג והביא לאירופה עפרונות
סיניים וטרנזיסטורים. מאז משתמשים האירופאים
בעיפרון כתבלין־השהייה לחומי
רי-ינפץ. בשנת ,1417 עת היה בסיור סביב
היבשת השחורה, גילה מטמון של חשיש
על אחד החופים וקרא למקום ״כיף ה-
תיקווה הטובה.״ לאחר שהתפכח המשיך
לכיוון אלסקה, ושם הקים את הקיוסק הראשון
למכירת אסקימו־שוקולד. את התרשמותו
מהילידים הנציח במחזמר הטראגי
״איגלו כולם היו כמוהם״.
למרות הצלחתו המסחררת של המחזמר,
עזב את אלסקה והמשיך בנדודיו. בהגיעו
לאסיה היה הראשון שכבש את הימלאיה
וחטף מכות־רצח מאחיה הנזעמים שלא
ראו בעין יפה את השידוך עם הד״ר הנשוי.
בנקודה זו החליט שמקומו יכירנו
רק בישראל, ואכן בשנת 1908 עלה לארץ,

1 1^ 11

־ 4עטוו ,

מממתי־דת׳ הזהות עוזים
אותה לא עזב עד יום שלישי.
למען האמת לא היה זה ביקורו הראשון
בארץ־הקודש. עוד בשנת 73 לפנה״ס,
שהה באמור ואף נטל חלק במרד הסטודנטים
נגד הרומאים. בהיותו הממונה על
הרכבל במצדה היה בין אחרוני המתאבדים.
הוא שהנהיג את ההתאבדות באמצעות
כדורים למניעת־הריון, וברגעיו האחרונים
׳מילמל את המילים ההיסטוריות :
״שנית מצדה לא תפיל.״
עם הגיעו ארצה, התקבל כפועל פשוט
ביקב של הבארון ונחשב לפועל מסור
ונימוסי, שכן הקפיד להתנצל בפני הענבים
שעליהם היה דורך במיסגרת עבודתו.
בהיותו ער לבעיותיה המיוחדות של
ישראל, הקדיש הד״ר הרבה ממירצו להמ צאות
וחידושים בשדה החקלאות. בין
המצאותיו אפשר למנות זן מיוחד של
שעורה־בעין, שנתן יבול גדול של גר־ענת!
עוף נטול־עצמות שזכה להצלחה
מרובה לאחר שהחלו לשווקו בשפופרות־ענק
חסכוניות! טיפות גזע מיוחד של
פרות־משה-רבנו לפיטום ולחיליבה ! הכלאה
בין עצי־זית ועולי מרוקו שהצמיחו זי-
תים־דפוקים ! והמצאת התהליך הפשוט
של מילוי קליפות דקות במיץ ענבים, שיבוצם
יעל אשכולות ושיווקם החוזר כעג־

וונוו ^ ע 1ו 3

מיוחד לרוכשי זו ארץ זו .7קובץ מיסמכי זוארץ מכיל

יי י

ונו זאב עס ננ ס

13 1

111ג-

׳ 113 -

חלק ניכר מעיטווי הספר, בידי דודו גבע,
עובד מחלקת האנימציה של הטלוויזיה, נוי
שיצר את סרט האנימציה לשירי איינשטיין.

מיבחר מתוך המדור הסאטירי השבועי המתפרסם בהעולם
הזה, בתוספת קטעים חדשים, ציורים, מפות, הוצאות־מיוחדות,
מראי־מקומות ופירושים. הספר כולל גם שש

המדינה זה ע1

בים לישובי הגליל. גולת הכותרת של
פעילותו החקלאית היתה פיתוח מקורי של
זיווג בין איל־ברזל רומי לבין גזע הכבשים
המקומי. זיווג זה הוליד צאן מיוחד
שהצמיח צמר־פלדה לתיצרוכת מקומית
ולייצוא.
יצויין שגם לאחר מותו, עת פרצו מע־שי־האיבה
באיזור, גמצא שימוש בטחוני
להמצאתו האחרונה, עת ישבו דודות טובות
של הוועד-למען-החייל וסרגו מצמר
זה טנקים עבור חיילינו בחזית.
מילחמת העצמאות הזעיקה אותו מלב
היבשת השחורה, שם עשה אותה עת ב שליחות
ההגנה, במטרה לגלות אגם או
מפל־מים חדש, שיהיה בסים להתיישבות
אלטרנטיבית. ארצה הגיע ב־ 15.5והספיק
לחתום על מגילת העצמאות ועל פאוצ׳ים.
משנסתיימה המילחמה פתח פובליציסטיי־קיה,
בה מכר מאמרי־מערכת בפיתה, עם
סלט וטחינה — חופשי. כן ערך את ביטאון
השוטר העובד והלומד ״עלה והגשם

על מעשיו אלה ואחרים גמלה לו מנד
שלת־ישראל בשנת ,1950 עת נחקק חוק
מיוחד להעלאת עצמותיו לגובה מטר וארבעים.
במותו צבע לנו את החיים.

פארודיות על עיתונים (העולם הזה, מעריב, ידיעות אחרונות,
עיתון־ילדים, עיתון־נשיס ועיתון פרובינציאלי) .זהו
סלט מטורף של מיליוני בדיחות, רובן מורעלות, כמובן.

_ 413

מספר 1959