גליון 1960 מתאריך 26 במרץ 1975

פות והדחופות ביותר, לא נאות מטוסו של קיסינג׳ר
לנחות בנמל־התעופה עטרות, ליד ירושלים. קיסינ־ג׳ר
הקפיד לנחות בלוד, ולהמשיך לירושלים במסוק.

היתה זאת הודעה ברורה שארצות
הברית אינה מכירה בסיפוח ירושלים הערכית
לישראל. עטרות נמצאת כצד הערכי,
והיתה נמל־תעופה ירדני.

י *ו גו ! 1י ך
ממשלת לי כו ד
ל או מי ז
מתרבים הסימנים לכך שראש-המנד
שלה, יצחק רביד, אומנם יקים בעתיד הלא•
רחוק ממשלת־ליבוד־לאומי.
היחסים ביו רבין לביו מנהיג הליכוד חפנו חב רים
בשבוע האחרון, בעיקבות דיווחיו השוטפים של
רביו לבגין על המגעים עם קיסינג׳ר, למן הרגע בו הת ברר
שיסתיימו בכישלון.

ממשלת־ליבוד־לאומי תחזק גם את מעמדו
של רביו כתוך מיפלגתו־שלו, ותאפשר
לו לערוך שינויים בממשלה.

מ חדל הה
היה מ חו בו!
המחדל ההסברתי של ממשלת־ישראל, שהגיבה
באיחור ניכר על כישלון תיווכו של הגרי קיסינג׳ר,
כשעתיים אחרי שעשו זאת האמריקאים והמצרים, לא
היה תוצאה של הזנחה, אלא מכוון מראש. עוד ביום
השישי האחרון נוסחה גירסת ממשלת־ישראל, המסבירה
את כישלון השיחות, ואשר נועדה לעורר תגובות
אוהדות לישראל.

אולם קיסינג׳ר פנה כבקשה לצוות הישראלי,
שלא יפרסם תגובה המאשימה את
מצריים, בל עוד הוא עצמו שוהה על אדמת
ישראל, כדי שהנייטראליות שלו לא תיפגם.
יצחק רבין נעתר לבקשה זו.

למרות שההודעה האמריקאית היתה צריכה, לפי
המתוכנן, להתפרסם חצי שעה אחרי חצות, היא פור סמה
בוושינגטון שעה קודם־לכן, ומייד אחריה פיר-
סם שר־החוץ המיצרי את גירסת מצריים.
במישרד ראש־הממשלה נוסחה הודעת־ביניים קצ רה,
וזו פורסמה באחת אחר חצות, אולם גם הודעה
זו נמנעה מלצאת בחריפות נגד מצריים.

הפיד איון יג בי רו
נסיונות ה פיגו ע
התגובה הערכית הראשונית על כישלון
שיחות קיפינג׳ר תתבטא, בבל הנראה, כגל
חדש של ניסיונות פיגוע, חדירות ופעולות
טירור מצד אירגוני הפידאיון למיניהם.
נראה כי המצרים יתנו עתה אור -ירוק לאש״ף,
ויסירו את כל הסתייגויותיהם מפעולות־הטירור, שעד
כה ניסו לרסנן. קרוב לוודאי שאירגוני הפידאיון
ינצלו את כישלון השיחות גם לחידוש ניסיונות־הפי-
גוע במטרות ישראליות בחו״ל, שבשנה האחרונה
נמנעו מהם.

?׳נגיר ה ת רי
אתעט רו ת
לא נעלם מעיני משקיפים שגם בנסיעותיו התכד

הגיליון הבא
יופיע כחול המועד, רעד כן תוקדם
הופעתו.
הגיליון יופיע ברחבי הארץ ככר
כיום כ׳ הבא, ה־ 31 כמארם, ויימצא
כרחובות תל־אכיב, במקומות המכירה
המוקדמת, בבר כמוצאי יום א/

שלת תוכנית הרפורמה כמס־ההבנפה של
חיים כן־שחר.
אנשי ספיר מפיצים בימים האחרונים חומר רב,
המצביע על הליקויים שבתוכנית בן־שחר, וספיר אף
התבטא בפני מקורביו בי תוכניתו של חב״ש (כינויו
של חיים בן־שחר) לא היתה מתקבלת אפילו במדי נה
נחשלת כמו חבש.

המבקר חו ק ר

מי פעללמפתחות

אח העמלה

אלקט רו נ

מבקר ההסתדרות, שלמה שטנגר, פתח
בחקירת פרשת העמלה ששילמה חכרת
העובדים, לפי הוראת אשר ידלין, לאמרגן
קלמן גינזבורג, כפי שגילה ״העולם הזה״.
המבקר הורה לצוות־בדיקה לרכז לו את כל הנתונים
הנוגעים לעיסקה, בה קנתה חברת המשביר המרכזי
לתעשייה את מיפעל ליבר לציפויי נייר, ושיל מה
עמלה של 12 אלף לירות לגינזבורג על תיווך.
הוראת ידלין לתשלום העמלה היתד, בהתנגדות ראשי
המשביר, ומעוררת תמיהה, לאחר שגינזבורג ניסה
להכריח את ליבר לשלם לו קומיסיון על אותה עיסקה
ובית־המישפט קבע כי לא מגיעה לו כל עמלה.

נגס* ת חזו ר

שני יורדים שחזרו לארץ עומדים להקים
מיפעל לייצור מנעולי-דלת בשיטה מהפכנית
לגבי ישראל, הנפוצה בכר כארצות-הכרית.
על פי שיטה זו נפתחים מנעולי הדלתות לא
במפתחות, אלא בכרטיסים אלקטרדמגנטיים, כדוגמת
כרטיסי הבנקומטים של הבנקים. לכל בעל מנעול כזה
יהיה כרטיס משלו, שרק באמצעותו ניתן יהיה
לפתוח את מנעול הדלת, ללא כל אפשרות לזיוף או
העתקה של המפתח.

עוזר׳ ה שרי
מתאר גני ם

!111

עוזרי ויועצי השרים החלו מתארגנים
בימים האחרונים, במגמה להביא לקביעת
דרגות קבועות לעוזרי-השרים, ולהטבת
תנאיהם.

לפיצוץ שיחות קיסינג׳ד קדם פי*
צ 5ץ אחר נ הצינורות בביתה של ה*
אופנאית לולה בד הת&וצבו, ולק־
!:לאירבלה ננסי קלסינקח לבקר; :אצלח
? 1שפ ה מוע צו ת אופנתית. נקבעת••
פגישח ליוק א:אן י •בגל^&־שלן ז
השיחות לא מבא לבלעיו. א פי חסטי*
חח ננסי לידידותיה לחזור בקרוב
::לישראל לבדה, לביקור פרשי של׳
:״לפחות שבועיים,״ מבלי לחי 1מ קשו*,
•רח בלוח-ה זמנים של כעלה חדוהד.

עהרי־השרים טוענים כי כל אחד מהם מקבל את
דרגתו לפי הלחץ, אותו מפעיל השר שלו עבורו,
ורבים מהם מקבלים שכר נמוך אפילו מפקידת הליש־כה
בה הם עובדים.
כן טוענים עוזרי השרים כי אין הם מקבלים תשלום
עבור שעות נוספות, וכי הקיצוצים בהוצאות האי שיות
של השרים ולישכותיהם פגעו בהם, מאחר שאין
הם יכולים לחתום עוד על ארוחות ולינות, ולחייב
את חשבון מישרדיהם.
מישלחת של עוזרי־השרים עומדת להיפגש בשבוע
הבא עם נציב שירות המדינה, כדי לדון עימו במע מדם
האישי, ובעיקר לקבוע כי הם עובדי מדינה מן-
המניין. עד כה היה כל שר מביא איתו את העוזר
האישי שלו, והעוזר של השר שקדם לו היה מוצא
עצמו חסר־פרנסה.

ת תוג ברמע רכ ת
ז בארה״
מערכת ההסברה של ישראל בארצות־הברית תתוגבר
כבר בימים הקרובים. על-פי סיכום שנעשה בין
ראש־הממשלה לבין שגריר ישראל בארצות־הברית,
שימחה דיניץ, ערב צאתו של זה את הארץ, סוכם
כי בימים הקרובים יישלחו מהארץ אישי־ציבור שונים.

המימון המפלגתי
מאשר אי לי צו א
נגיד ״בנק ישראל״ הבטיח לשר־האוצר
לממן את המילווה המיפלגתי מכספי האשראי
המכוון, המיועד לייצוא ולמיפעלים מאושרים.
הערבות
שתיתן ועדת־הכספים של הכנסת למילווה
לא תהיה ראוייה אם המיפלגות לא יקבלו את המילווה
בריבית נמוכה ביותר של פחות מתישעה אחוזים.
לשם־כך על בנק ישראל להסכים לממן את המילווה
מקרנות הייצוא, או מקרנות המיועדות למיפעלים
מאושרים.
עורך־הדין יהודה רסלר, הפועל בצעדים מישפטיים
נגד המילווה, עשוי לפעול גם נגד בנק ישראל, כדי
למנוע ממנו להקציב כספי מימון ייצוא למיפלגות.

ס פי ר יוצא
נגד בן ־ שחר
שר־האוצר לשעבר, פינחס ספיר, פועל
מאחרי הקלעים בתוך מישרד-האוצר להב•

ניצחון ל ר כינו כי ץ
בחל־ א בי ב
שר־האוצר יהושע רבינוביץ זכה לניצחון נוסף
במיפלגתו השבוע, עם בחירת נאמנו, ד״ר אשר רייך,
כמרכז המישמרת הצעירה של מיפלגת העבודה במחוז
תל־אביב.

בחירתו של רייך היא סטירת-לחי למיכה
חריש ועוזי כרעם, שנאמניהם שלטו עד בה
כמישמרת הצעירה של העבודה. רייך היה
עוזרו של רכינוכיץ בעיריית תל-אכיב,
ואחר-בך כמישרד-השיבון.

ברג מן אסר קיצוץ
פירטו האחרון של גאון־הקולנוע
השבדי, אינגמד ברגמן ,״תמונות מחיי
נשואין,״ יוקרן כמלוא אורבו כ־כתי-הקולנוע
בארץ. הסרט, המורכב
מפידרה של שש תובניות־טלוויזיה,
מתמשך כגירסתו הקולנועית על-פני
קרוב לשלוש שעות. מפיצי הסרט ב׳
ישראל ביקשו לקצר את משך ההק רנה
כארץ על־ידי קיצוצים כסרט. הם
פגו כמיברק לברגמן עצמו, פדי לבקש
את רשותו לבך.
כרגמן, הידוע באהדתו לישראל, לא
היה מובן להתחשב כתנאי־העכודה
של עובדי כתי־הקולנוע כארץ. במיב־רק
אישי הודיע שהוא אוסר בל קיצוץ
כסרט, אפילו של דקה אחת.

הא אתה באמת
ש שמן מעולה במסע,
או סתם זורק כסף *

אין מנוע שלא צורך שמן. אפילו
מכונית שרק אתמול ״עלתה״ על
הכביש, מנוע מכוניתה צורך
שמן בכמות זעירה; אך כדי להקפיד
על סיכה יעילה ומתמדת שלכל מנוע,
בכל מכונית, יש לוודא שהמנוע יצרור רק
את הכמות הזעירה לה הוא באמת זקוק. זאת
יעשה למענך פז סופר .100 השמנים הבסיסיים
והתוספות המיוחדות שבשמן שומרים
עליו מפני ״בזבוז״ מיותר. פז סופר 100 מגן על חלקי
המנוע מפגי שחיקה ובלאי, החלדה וקורוזיה
ומשקעיבוץ במנוע.תחומ צמיגותו - 50״ 20 עושה
אותו לשמן האידיאלי לנסיעות
ארוכות ולנסיעות יעצור וסע״.
פז סופר ,100 כמו כל השמנים
האחרים של פז, נמצא תחת פקוח מתמיד של מעבדות פז
ואין משלוח היוצא ממפעל השמנים בלא שיעבור בקורת איכות.
כך אתה בטוח כי תקבל תמורה מלאה לכל אגורה.

פז סופר 100

העולם הזה 1960

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה: תר
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כן
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורף הראשי: אורי אכגרי המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

ידידי, עורכי הארץ, קראו בשבוע
שעבר במאמר ראשי לחדול מן הטיפול
בעסק־הביש, ולסתום את הגולל על פרשה
אומללה זו.
דעתנו היתר. הפוגה. הקדשנו לפרשה
את השער הקידמי של היגליון האחרון,
וניתחנו את הגילויים החדשים בהרחבה,
על־גבי נמה עמודים.בכך היינו נאמנים לעמדה, שאותה נקטנו
במשך קרוב ל־ 21 שנה, בהן ליווינו את
הפרשה בגילגוליה השונים. היה לנו חלק
רב, ולעיתים מכריע, בחשיפת רבדיה של
הפרשה, רובד אחרי רובד. דומני שטיפולנו
בפרשה זו, יותר מאשר בכל פרשה אחרת,
מגלה את ייחודו של העולם הזה, ואת
התפקיד שהוא נטל על עצמו.
זה התחיל עוד לפני שאירע העסק-
הביש. לא היינו רק חכמים־לאחר־מעשה.
־שנת 1954 עמדה בסימן חיסול שרידי
האימפריאליזם הבריטי במצריים. דור שלם
של מצרים — דודם של גמאל עבד-אל-

למרות שמצנדהמילחמה בינה ובינינו טרם
נסתיים רישמית. אמרנו: אם נתמוך בדרי שת
המצרים לסילוק הבריטים, נמצא מסי לות
חדשות אל לב העם המצרי, אשר
עניין זה הוא לגביו עניין קדוש. סברנו
גם שאין לנו מה לחשוש מהתקרבות
אמריקאית—מצרית, אלא להיפך, ניתן לנצל
התקרבות זו כדי להרגיע את המצב ול הכשיר
משא-ומתן סודי בין ממשלת ישראל
והמנהיג המצרי הצעיד שעלה לשילטון.
על סמך עדויות שונות היינו משוכנעים
כי ניתן להגיע לכלל הסכם עם עבד־אל-
נאצר.
(היינו העיתון הראשון בישראל שהקדיש
תשומת־לב לאישיותו של עבד-אל־נאצר,
ובין השאר גילינו את יחסי־הידידות האי שיים
העמוקים שנוצרו, ונמשכו, בינו ובין
קצין־הפלמ״ח ירוחם כהן. גילינו שעבד-
אל־נאצר הזמין את כהן לבוא למצריים,
אחרי שהוא עלה לשילטון, וכי ממשלת
ישראל מנעה ביקור זה).
דיברנו אל הקיר. ממשלת ישראל הלכה
בדרך הפוכה. שר־הביטחון, פינחס לבון,
שהפך את עורו ונעשה מנהיג ״אקטיביסטי״
קיצוני, השמיע הצהרות צורמות על הסכנה
הלאומית הצפוייה מן ההתקרבות המצרית—
אמריקאית, ומסילוק חיליהמצב הבריטי מן
התעלה. היינו נתונים אז במאבק חריף עם

גוע באתרים אמריקאיים במצריים כדי
לפוצץ את ההתקרבות המצרית—אמריקאית,
ולפגוע באתרים בריטיים כדי לחזק בבריטניה
את מתנגדי סילוקו של הצבא הבריטי.
הכוונה היתה לעורר את הרושם שאלד. הם
מעשי ידי המצרים עצמם, ולגרום למתיחות
דיפלומטית.
ביומנו הסודי גילה שרת כי אכן היתד,
הידברות לפגישודצמרת ישראלית—מצרית,
שממשלת ישראל פוצצה אותה אחרי העסק־הביש.
עיקרי
העסק־הביש נודעו לנו כימעט
מייד. אבל לא יכולנו לפרסם אלא רמזים
סתומים — ולהסיק מסקנה קיצונית נגד
המעורבים. מילחמת העולס הזה, במשך
שנים ארוכות, נגד ״קבוצת־החצר של ב ך
גוריון,״ ובעיקר נגד דיין ופרם, הפכה
שם־דבר. רק קומץ זעיר מן הקוראים יכלו
לדעת כי בין השאר יש בידינו חומר
מרשיע חמור ביותר נגד השניים. היד, זה
חלקם בעסק־הביש ובספיחיו העכורים,
האינטריגות, עדויות־השקר וזיוף־המים-
מכים.
בספטמבר 1960 התפוצצה לראשונה
״הפרשה,״ בשנסתבר שיש האשמות הדדיות
חמורות בין לבון ובן־גוריון. הציבור לא
ידע על מה מדובר. אך באותו שבוע עצמו,
שבו הופיע לבון על שער העולם הזה
( ,)1201 פירסמנו לראשונה גם את הפרטים
המלאים על עסק־הביש. עשינו זאת בצורת
העתקת קטעים מן העיתונות המצרית על
מישפט העסק-הביש, כאילו ללא שום קשר
עם ויכוח בן־גוריון—לבון. מאותו רגע הבין
כל אדם בר-דעת על מה נטוש הוויכוח —
ומאותו רגע אי-אפשר היה עוד לקבור
את הפרשה.
ליווינו את הפרשה שבוע אחר שבוע,
חידדנו את השאלות שהתעוררו, גילינו כל

ישראל, שלא היו מעוניינים בגילוי חלקם
המביש בפרשה ובחידוש הוויכוח עליה,
היו מעוניינים שהאסירים לא ישוחררו, כדי
שיימשך תירוץ נוח זה).
פירסום הסיפור הדימיוני עקף מיכשול
זה — וכך נודע לקוראי העולם הזה מה
באמת התרחש בעסק-הביש — שנים רבות
לפגי שהדבר הפך נחלת הכלל.

״העולם הזה״ 28.9.60
הגילוי הראשון של העסק־הביש

תיאור דימיוני של האמת
נאצר, אנוואר אל-סאדאת וחבריהם —
גדל תחת דגל ״הפינוי״ — התביעה לסי לוקו
הסופי של צבא-הכיבוש הבריטי, שפלש
למצריים בסוף המאה ה־ .19 בשנות ה־50
המוקדמות שרד מצבא-כיבוש זה רק חיל-
המצב הבריטי לאורו תעלת־יסואץ.
הממשלה השמרנית בבריטניה נטתה ל חתום
על הסכם עם השילטון המצרי החדש,
לפינוי הכוחות האלה מן התעלה. בדיבבד
עם תהליך זה התקרבו גם האמריקאים
לקאהיר.
איך היתד. מדינת ישראל צריכה להתייחם
לתופעה זו?
העולם הזה הטיף אז, שבוע אחרי שבוע,
לגישה חדשה לגמרי: לתת יד למצריים,

לבון, בשל עמדותיו אלה. כאשר הצדיק
לבון ־שבירת רהיטיו של ערבי ישראלי
בחיפוש שנערך אצלו, בטענה ש״אלה לא
היו רהיטי מהגוני,״ הענקנו לו את הכינוי
״פינחס מהגוני,״ שדבק בו במשך זמן רב.
׳לדעותיו של לבון היו שותפים אז כל
אנשי הצמרת — בן־גוריוך הגולה בשדה-
בוקר, דאש־הממשלה משה שרת, הרמטכ״ל
משה דיין ומנכ״ל מישרדהביטחון שימעון
פרם, שהדבקנו לו את הכינוי ״שימעון
פירסומת.״
עסק־הכיש צמח על רקע זה. רשת-
הריגול הישראלית קיבלה הוראה לפ
אחד
מידידי העיתון, שהציע לי, אגב שיחה :
״מדוע אינך כותב סיפור דימיוני?״ ההנחה
היתד, שסיפרות אינה כפופה לצנזורה.
כתבתי אז את הסיפור ״פרשת אלכסים,״
שפורסם בפסח ( 1964 העולם הזה )1385
ובו פירטי־הפרטים של העסק-הבי־ש ועל
החקירה המזיוייפת שבאה בעיקבותיו. הע ברתי
את העלילה לתורכיה, החלפתי את
השמות, וחתמתי בשם יווני בדוי — קוס-
טנדי קאזאנצאקיס. לא העברתי את הסיפור
בצנזורה.
התגובה היתד, פצצה. כל המעוניינים
באי־חשיפת האמת על הפרשה רתחו. אבל
אי־אפשר היה לייחס לנו עבירה צנזורלית.
אי-אפשר היה גם לטעון כי פירסום דימיוני
זה יכול להזיק לנדוני-קאהיד — שהרי
לא דובר בו כלל על מצריים ועל ישראל.
(בכל הוויכוחים המרים שלנו עם הצנזורה,
בימים ההם, נטען כי יש לגנוז את הפרשה,
מפני שפיר-סומה יכול להביך את ממשלת
מצריים ולמנוע ממנה את שיחדור האסי רים.
כתוצאה -מכך נוצר מצב מחפיר: ראשי

מה שניתן היד, לגלות מתחת למעטה הכבד
של הצנזורה, ורמזנו על השאר. פעם נכנסנו
ל-סיכסוך קישר, עם הצנזורה כאשר נסתבר
כי ניתן לזהות את כל הדמויות הכמוסות
של הפרשה (״האדם השלישי,״ ״הקצין
הבכיר,״ ״הגבר,״ ״קצידהמילואים״ וכר)
על־ידי פתירת הת־שבץ השבועי התמים
במדור התשבצים. בשלב זה התייצבנו
לימינו של לבון, שקיבל על עצמו את
המאבק לטיהור מערכתיד,ביטחון. גם זהו
עיקרון אצלנו: איננו לוחמים נגד אישים,
אלא למען עקרונות. כשאיש -משנה את
עמדתו העקרונית לטובה, משתנה גם יחסנו
אליו.
סיכלנו כל נסיון לסתום את הגולל על
הפרשה מבלי לבררה עד תום. התפטרות
בך גוריון, נפילת הממשלה, הדחת בך
גוריון ולאחר מכן פילוג מפא״י נבעו כולם
מן הפרשה, ובכל אלה היה לנו חלק( .כעבור
שנים תיאר איסר הראל בסיפרו את פעולת
העולם הזה בימים ההם כסכנה העיקרית
שאיימה על שילטון מפא״י והמימסד).

הפרק הכא אירע ב־ . 1964 במשך שנים
אספנו פרטים רבים כמוסים על העסק-
הביש׳ ותוך כדי כך יצרנו קשר סודי עם
כמה מגיבוריו, ובכלל זה עם אברי זיית־וורג,
שישב. בתנאי-בידוד חמורים בכלא.
ראינו חובה לעצמנו להביא את הדברים
המחרידים לידיעת הציבור. לא ידענו איך,
כי כל פירסום היה אסור. את הפיחרון סיפק

בל הגידכוליפ האלה גרמו לכך שא ני
עצמי הפכתי מעין ״פרופסור לעסק-
בישולוגיר״״ מומחה לפרשה זו. כפי שסי פרתי
בשבוע שעבר, ביליתי הרבה שעות
מרתקות עם איסר הראל — כאשר נפגשנו
בכנסת, אחרי שנים רבות של מאבק בינינו
— בוויכוח על פרטי הפרשה, תעלומותיה
והשלכותיה. בסיפרי סילחמת היום השביעי,
שכתבתיו בסוף ,1967 כללתי פרק ארוך
על העסק־הביש וריקעו המדיני.
כאשר התפוצץ בשבוע שעבר פרק נוסף,
עם השמעת -טענתם של הנידונים כי ראשי
המדינה החמיצו בכוונה את ההזדמנות
לשחררם ב־ ,1957 יכולנו לספק לך מייד
את הרקע המלא של ההאשמה, ולהעריך
את סבירותה (סבירות עליונה) .כי לגבינו,
התקשר גילוי חדש זה עם מאות גילויים
קודמים, שעברו דרכנו, ויצרו מסכת שלמה.
אני מעז להשמיע כאן נבואה: גם גילוי
זה לא יסיים את הפרשה. תיקווה הארץ,
שייסתם הגולל על הפרשה, לא תתגשם.
וטוב שלא תתגשם. כי פירשה זו קבעה
במידה רבה את דרכו של המימ-סד השולט
במדינה, ומסמלת את החטאים והמחדלים
ההיסטוריים שלו כלפי השלום והביטחון.
הציבור חייב לדעת את הפרטים. את כל
הפרטים. אין זה מאזוכיזם. זוהי חובה
אזרחית. אם לא יידע את מלוא האמת על
העבר, לא תהיה לציבור כל אפשרות להסיק
מסקנות ולשנות את השיטה.
משום־כך נמשיך בפעולתנו, בת 20 השנים, לחשוף פרשה עגומה זו.

העולם הזה 1960

״נקו• וא ש״ מחשיך

שחק

מבצע שמפו לפסח
בכדי לתרום חלקנו למאמץ הכלכלי
ובכדי לאפשר לאלו שטרם נסו ועוד לא יודעים
מה ההבדל בין שמפו, לשמפו אמיתי —
החלטנו להוזיל את כל סוגי השמפו מתוצרת ״וולה״
עד תום חג הפסח.
סמ״ק
אי פון

ש מפו בי צי ם

150

מחיר קיים

7 .5 5
1 5 .0 0

לייפיפון

4 .9 0

שמפו על בסיס
קמיליה —
לשיער שמן

ורגיל

נ או פון
שמפו. על בסיס

ל״י פסח
במבצע
6.60
13.50
4.40
11.25
15.85
27.35

100

1 2 .4 5

150

1 7 .6 0

500

100

1 1 .2 5

10.10
14.35
25.80

19.80

תמציות צ מ חי ם
לפל סוגי שיער

150

1 5 .9 5

500

2 8 .7 0

השמ פו נגר קשקשים

100

2 2 .0 0

ק ריזן

להשיג: בפרפומריות, בבתי מרקחת, בחנויות כל־גו ובשקם.

יחלה״ מוני סץ בי1לא?נ7י ל קו ס מ סי קתד״שיעד

העולם הזה 1960

מכתבים

ה ה-11״ 7ןדו ״ ו 1נ

מחנה הוא ארמייה

ההזדמנות 1ש*ד 1 9,
0 1 1111 .
לרכוש אחד ממוצרי קריסגול המעולים במחירמוזל
הי גמזי עו ד היו ם ו רג שי

בעיקבות כתבותיו של הפרשן הצבאי
בנימין עמידרור בהעולס הזה, והערתו
לגבי תירגום ׳המונחים ״קורפוס״ ו״אר-
מייה,״ ברצוני להעיר שהתירגום העברי
הנכון הוא המונח ״מהגה״ ל״ארמייה״
(ועיין, למשל, בכל סיפורי מילחמודחעולם
השנייה על המחנה ה 8-של מונטגומרי
באל־עלמיין) ,והמונח ״גייס״ ל״קורפום״
(ואין הכוונה כאן לדוגמה ישל גייסות־שיריון,
שזוהי למעשה מיפקדה לאירגון
והדרכה ולא גוף טאקטי לפעולות לחימה).

אגב, גם הסימון הטאקטי המקובל בצה״ל
פי בו
מסומנת אוגדה (דיוויזיה):
קוד מרחבי (המקביל לקורפוס) x x x :ן
כמקביל לארמייה
ומטכ״ל:
אירופית.
כדאי לציין שבחזית המיזרח של הצבא
הגרמני במילחמת־העולם השנייה פעלו גם
מיפקדות של אגד־ארמיות (שאותן צריך,
לבן, לסמן ,) x x x x x :ומעליהן פעלו
עוד המיפקדה הכללית של חזיודהמיזרח,
ולבסוף המטכ״ל והפיקוד הצבאי העליון.
,מיטה מאירי, בית־השיטה

71ן 1 1י

שי דטופול
מצורפת בזה תמונה שצילמתי בעת הו פעתו
של חיים טופול בתוכנית-הטלוויזיה

מקרר פרדדנט

מכונתנגיסה׳ליידי״

חמרגישול״גריגק״

גם בעוד 20 שנה ־ד 1 1
תהי• מאושרת עם ן ״ •י סנ # 1

טלפון ״[
מיסתוד׳
כיגלל חוסר־הכישרון המחפיר
של משרד־התקשורת
— הבולט אף כנוף הציבורי
הישראלי — אין אפשרות לאזרחים
להשיג את מיספר
הטלפון של ״העולם הזה״.
אף ש״העולם הזה״ העתיק
את מישרדיו מלפני שמונה
חודשים, אין מישרד־חתק־שורת
מסוגל למסור לכל
מבקשי-מידע את מיספר ה
טלפון החדש של ״העולם
הזה״ ,ואין הוא מסוגל לחבר
את המיספר הקודם לתקליט
המורה שהמיספד מנותק.
לפיכך, מתבקשים כל ח
מעוניינים לרשום לפניהם כי
מיספרי הטלפון שד מערכת
״העולם הזה״ הם :
243386 243387
תשואות הפופולרית של מרוו גריפין. טופול, כר גיל,
קצר תשואות.
אנא עשו טובה והעבירו את התמונות
לחיים טופול. היות שכתובתו אינה בידי,
אתם הכתובת היחידה שאפשר לסמוך
עליה.
מ. וידה, ניריורק

אגודה למען עצירים מינחליים
קצר וצמוד
־40/ו ריבית שנתית מצטברת
או 6*1ריבית ססו הצמדה
של הקרן למדד.
ן למפק׳דים ל 40-ח1דש|

טופול בטלוויזיה אמריקאית

התכנית היחידה
המתנת ברירת הצמדה
כנר לאחר 4ב חודש

הבנק הבינלאומי
הראשון בישראל בע־־מ

אל כל אלה החתומים תחת המודעה
״שביתת־רעב״ :
פעולתכם למען שיחרור עשרות עצורים
מינהליים או העמדתם לדין חשובה,
ויש לברך עליה. אולם, מתעוררת השאלה
מדוע עד־כה לא הצליחה פעולה כזאת,
אס־כי המוסד של ״עצירה אדמיניסטרטיבית״
קיים כבר הרבה מאד שנים, והיחס
ה״מיוחד״ של שר־הביטחון אליה בלט
בתשובתו האחרונה בכנסת.
אינני יודע אם הפעם, לאור פירסום
המודעה ושמות החותמים, תצליחו להגיע
אל מטרתכם, אם תמשיכו ללכת בדרככם
זו. למען הצלחת המאבק לשיחרור העצו רים
או העמדתם לדין, אני מציע להקים
״אגודה יהודית־ערבית למען העצורים
האדמיניסטרטיביים בישראל, יהודים וערבים.״
האגודה
הזאת תהיה מורכבת מאנשים
ונשים, יהודים וערבים, מכל השכבות
ומכל הסיעות והמיפלגות, אשר יש להם
עוד רגש של צער ובושה על קיום מוסד
בלתי־אנושי, אנטי־מוסרי. אנטי״יהודי ו׳
אנטייציוני כזה במדינת יישראל•
האגודה תטפל בכל מה שדרוש לעצי רים,
ובראש־ובראשונה בישיחרורם או הע מדתם
לדין. אבל גם באספקת מזון, בגדים,
ספרים, צורכי־לימוד וכיו /כל זמן שהם
נמצאים במעצר. כמו־כן תנסה האגודה
למצוא להם מקומות־עבודה במקום מגו ריהם
או במקום אחר אחרי שיחרורם.
ראשי האגודה, גם־ואם אינם חברי־כנסת

טניף ראשי: שד׳ רוטשילד 39ת״א, טל 2( 1 .ג29
העול ם הזה 1960

או מיפלגות מסויימות — יפנו לשיל-
טונות, בכתב או בזמן פגישה רישמית,
ויבררו כל מה שדורש בירור על מצבם
ועתידם של העצורים.
תהיה זו פעולה משותפת יהודית־ער־בית,
אנושית ובלתי־פוליטית, אשר בסופה
יא רק תדאג לעצורים האדמיניסטרטי ביים,
אלא גם תרים את חלקה, חלק מכו־•
בד וחשוב, להבנה ולהתקרבות בין יהו דים
וערבים במדינת ישראל, ובזה תפעל
למען חיי־שלום בכל האמור׳.
ד״ר שמעון שרשכסקי, ירושלים

התנפלות לבניינצדת
ברצוני להפנות את תשומת־ליבכם למצבה
של קבוצת־הכדורגל הפועל בני־נצרת.
קבוצה זו, שהיא היחידה מבין
קבוצות המיעוטים המשחקת בליגה א׳,
נלחמת כבר מיספר שנים על קיומה ו הישארותה
בליגה זו.
היחס אל שחקניה ואל אוהדיה הולך
ומשתפר, בעיקר מצד אותן קבוצות ה נפגשות
איתם מדי־שנה. אולם, עם שיפור
המצב בשדה, ובין השחקנים והקהל, הולך
ומחמיר היחס דווקא מצד השופטים. גם
בשנים הקודמות התלוננה הקבוצה על
שיפוט עויין, אך המתרחש השנה עובר
את כל המשוער.
הקבוצה הובילה(!) במשך חמישה מח זורים,
ואז יצאה לשחק בנתניה. שופט*
המישחק שם החליט, כנראה, שעד כאן
— ודי. כתוצאה משיפוט עויין וחד־צדדי
גרם לכך 1שארבעה(!) משחקני הקבוצה
הוצאו מהמישחק ונענשו, וגם הקבוצה
כולה קיבלה עונש רדיום בגלל התפרעות
אוהדיה. הדבר פגע ממשית ומוראלית
בקבוצה, שהפסידה שישה מישחקים רצו פים
והידרדרה למקום האחרון.
אז באה התאוששות. במישחק עם הפועל
הרצליה, לפני כשלושה -שבועות (כפי
שהדבר תואר, בצורה עדינה מדי, בעיתון
מעריב. שוב החליט השופט שעל הקבוצה
הזו להיעלם.
השופט, שלום בן־עזרא, ביטל שלושה
שערים חוקיים של הקבוצה, ודיכא את
שחקניה בצורה בולטת. למרות זאת לא
היו התפרעויות, כי הנהלת הקבוצה עדיין
מקווה.
נראה לי שיש להביא מעשה עגום זה
לידיעת הציבור, ואולי בכך יהיה משום
עידוד לקבוצה זו.
בנימין תמיר, קריית־טיבעון

טוב שם טוב
כל הכבוד לרחל המרחלת שרוצה להיות
ראשונה ולהמציא סנסציות, אבל לפני
שבועיים (העולם הזה )1957 נזכרה במדור
זה לפחות שלוש פעמים הדוגמנית עינת
רז, כמי שמנהלת רומן לוהט עם המיליונר
שמואל מוזס.
הדוגמנית שנראתה בתמונה היא רינת
רז, אשתו ואם־בתו של כתב וקריין־הטל־וויזיה
מנשה רז. אז תשימו לב להבא,
טוב?
אלמונית, ירושלים

אנו נתגבר ער קווי!
אורי אבנרי הלך במידבר צחיח (העולם
הזה ,)1957 והנה התגלתה לעיניו נאת-
מידבר: ד״ד משה קרוי.
להולכים במידבר מוכרת חוויית מיקסם־
השווא (״פאטה מורגאנה״) ,ואין הם מתרגשים
ממנה. לאלה שהמידבד ואורחותיו
אינם נהירים להם דיים — מיקסם־השווא
הוא חווייה מרגשת.
חבר־הכנסת לשעבר, עורך העולם הזה.
אורי אבנרי, מהלך במידבר המחשבה היש ראלי
שנים רבות, לכן נראית התרגשותו
הבלתי־מוסתרת מד״ר משה קרוי, העילוי
הישראלי בעיניו, שהיגר לו לארץ הקנגרו,
מוזרה מאד.
ארבע־עשרה מעלות מרגשות מצא אבנרי
בקרוי הצעיר והוא מונה אותן אחת לאחת :
״...גאון צעיר מסוגם של) אנשים מבריקים
...הפתעה ...חווייה אינטלקטואלית...
צעיר מבריק בעל כושר-מחשבה נדיר, אדם
בעל הגיון־ברזל וגישה אנטי-קונפורמיסטית
טוטאלית וכן הלאה.
בשפה, שאינה מובנת לקנגרו באוסטרליה
הרחוקה, אבל היא מובנת מאד בארץ-
הקודש בעלת מסורת האפתעות, הניסים
וההגדות מזה חמשת אלפים שנים, מתעורר
הרצון להגיד לאבנרי המתרגש: דחילק !
על מה ההתרגשות? מהי ״תורת החיים
כולה,״ ״הבשורה״ שקרוי מצא, ושבגללה
היה עליו להגר אל מעבר להרי־חושך,
מאימת צידקת בשורתו והש״ב גם יחד?!
יותר משמונה שנים הייתי חבר במוסדות
המדיניים של תנועת העולם הזה — כוח
חדש, ושותף פעיל לכל החלטותיה, מצעיר
ומהלכיה. יכול אני להעיד על התנועה ועל
חבריה כי אילו היו מביאים בפניהם את
מצעו המשונה של ד״ד קרוי (כפי שפורסם
במיסגרת מיוחדת בתוך מאמרו של אבנרי),
היו דוחים אותו על הסף ובתדהמה לא־קטנה
מזו שאחזה בי למיקרא מאמרו
המתלהב של •אבנרי.
תנועת העולם הזה — כוח חדש לא יצאה
אף פעם נגד ״סממני־הלוואי של המישטר
הישראלי,״ כי אנו לא עסקנו בסממנים
אלא בעיקרי הדברים ובשורשי המציאות
עצמה. אף פעם לא הזדהינו עם תורתו
המשונה — והלא־מקורית — של קרוי,
כאילו המדינה קיימת למען אזרחיה ותו־לא.
קרוי ואבנרי אינם עונים גם על השאלה
המתעוררת: מי יחליט על טובת האזרח
שלמענו קיימת המדינה? האם יתקיימו
בחירות, מישאלי־עם, מיפלגות, תנועות
(קרוי עצמו מציע מצע למיפלגה חדשה
ומה יקרה כשהרוב, כך יש להניח, לא
יסכים לדעתו של ד״ר משה קרוי, העילוי
מבית־מידרשו של דן בן-אמוץ? !
מקור הטעות בתפיסתו של משה קרוי
— טעות שהכשילה גם את אבנרי שראה
מיקסם־שווא כנאת-מידבר — נעוצה בסעיף
החמישי של ״מצעו אין בעייה יהו דית,״
כקב קרוי ,״יש פעייה של אנשים
החיים פה והרוצים משום־מה להישאר פה.
הפעייה היהודית היא מושג אנטישמי-
גיזעני. רק הגיזען רואה בכל האנשים מאותו
מוצא ייצוג של בעייה משותפת ...וכר.״
מי שטוען כך, ומי שמתפעל מטענות
כאלה, כופר לא רק בבעייה היהודית
ובקיומה — אוטומאטית הוא מכשיר את

גיצוז״זרעה ש? סמבות

דוגמנית רז
רומן לוהט
העולם הזה 1960

סגן ראש־עיריית אשקלון, שהוא יו״ר
הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה, נתן
לפני מיספר חודשים אישור לא־חוקי
1לבניית גדר שהיוותה למעשה מסווה —
כי התוכנית המקורית היתד. לבנות אולם-
לשמחות — בשכונת עתיקות ג׳ בעיר.
דבר זה מהווה מיטרד לשכנים כאן, כי יש
כאן חולים, נכים, אנשים עובדים ומיש־פחות
מרובות־ילדים, והקמתו של כל מיבנה
ציבורי מהווה מיטרד לציבור הזה,
נוסף למיטרד שהוא מנת־חלקנו מדי-יום,
מצד בתי-הכנסת הרבים שבסביבה.
לאחר שפנינו לבית-המישפט ולוועדה
המחוזית, קיבלנו פסק-דין לטובתנו. אף
הוועדה המחוזית לא נענתה לבקשתו של
יו״ר הוועדה המקומית למתן חיתר-בנייה.
אך לדאבוננו הרב, לא היה די באמצעים
שהשקענו, כי היו״ר הנ״ל החליט
שוב לתת לבנייה היתר שלא־כדין. לכן
אנו מבקשים לעזור לנו במילחמתנו הצוד
הקרקע
בגיזרה אחרת: אם אין בעייה
יהודית, אין גם בעייה פלסטינית, אין
בעייה כורדית, אין בעייה אירית, אין
בעיות בכלל. הבעייה היחידה היא כנראה
בעיית קיומו של ד״ד משה קרוי וצבא*
מעריציו המתפעל( .צבא של מתנדבים...
לא צפא־חובה חס וחלילה).

אלכם מסים
מידבר צחיח
ברור שה־שותים בצמא את דבריו של
נביא־השקר (״נביא חדש?״ שואל אבנרי,
כשהתשובה משתמעת כימעט מעצמה לאורך
כל המאמר המתפעל) ,מהמעיין המתגבר
של נאודהמידבר, והמאמינים כי מה שהם
שותים מים־חייב! הם — אלה צריכים באמת
להסכים עם קרוי לכל האורך, או לכל
העומק, של הלכותיו הפסוקות: עליהם
להתנגד לשידות־החובה, לתשלום־מיסים,
לתיכנון מרכזי של הכלכלה, לחוקי־תנועה
ול״אתיקה הפוריטאנית המנוגדת לטבע

הבעייה היהודית קיימת לא מפני שקרוי
טועה או שוגה. היא קיימת משום שמדינת
ישראל עדיין מנסה לפתור אותה ועדיין
לא מצאה את הדרך לכך, בגלל שגיאתו
של הרוב בה. גם כשתיפתר תהיה קיימת,
בתור בעייה שנפתרה. מדינת ישראל הוקמה
כמדינה יהודית ותהיה פזו, גם אם חלקיקים
של הבעייה כולה יהגרו לאוסטרליה או
לארץ הפלמינגו — שם קיימות, ללא ספק,
בעיות של קנגורום או פלמינגוס ואחרות.
כל מה שקרוי מכנה ״סממנים״ (״שחי תות,
ויתור על עקרונות־מוסר יסודיים,
כניעה ללחצים, לכפייה דתית, תיכנון מן
היד אל הפה הם היסודות האיתנים
שעליהם נשען המישטר הישראלי שעמודי
התווך שלו, אדוניו ובעליו, מגשימים למע שה
את תורת האגואיזם האנארכי הצרוף
של קרוי, כשהם מתהדרים במחלצות אידי אולוגיות
(״יהודיות,״ ״ציוניות,״ ״ישרא ליות,״
״מערביות שהממשיות הריאלית
שבהן ערכה כקליפת־השום, או כחוטים ש מהם
ארוג מיקסם־השווא של הנביא קרוי.
המרצע של קרוי יוצא מהשק שבו הוא
חבוי, בסעיף התשיעי של מצעו המגוחך.
מסתבר שקרוי אינו חסיד הברירה החופשית
כלל. הוא מצדד בפירוש ב״מנגנון השוק
הקפיטליסטי״ כמנגנון-בקרה ״יחידי,״ ומ

למניעת הבנייה הבלתי-חוקית — אשר
מקבלת גושפנקה מאת יו״ר הוועדה.
יש לציין שמנסים עכשיו לבנות שם
מהר, כדי לקבוע עובדות בשטח, בידעם
היטב שלא מילאו את הוראת המחוקק לפי
חוק תיכנון בנייה תשכ״ה ולפי התקנות.
לדעתנו, זהו ניצול לרעה של הסמכות
הנתונה בידי הרשות של הוועדה המקומית
— בידיו של מר אבוחצירא, סגן ראש־העיר
— ואי הפעלת הסמכות לפי החוק.
יעקב ביטון, אשקלון

מעות?עולם צודקת

נתן גרינכאום,

העולם הזה 26.2.75
נין• יורק, ארצות־הברית

טיף לאנטי־פאשיזם, אנטי-קומוניזם, אנטי-
סוציאליזם.
מה הוא רוצה מאיתנו, הקרוי הזה ז באיזו
מדינה בעולם קיים ״מנגנון השוק הקאפי־טליסטי?״
אפילו בארצות־הברית קיימים
מיסי־מגן, איסורי-ייבוא וייצוא, מיסי-
קנייה, מיכסות מסחריות ועוד. דימיונותיו
של קרוי יתנפצו אפילו בכיסו המלא של
הקנגורו המצוי, מה עוד שהן באות מכיסו
המחשבתי הריק של מדען (מדען למה?)
ישראלי־לשעבר מתוסכל וניפחד, שאינו
יודע אפילו איזה ״מנגנון־שוק״ קיים בישראל:
קומוניסטי? סוציאליסטי? ! אגו איסטי?

קרוי אינו נביא חדש. קדמו לו נביאי־שקר
רבים בכל הדורות.
קרוי לא מצא את תורת החיים כולה
בישראל, ולא ימצא אותה באוסטרליה
ואפילו לא מעבר להרי-חושך, או בארץ
האור הדמיונית שאינה נמצאת אלא בהזיותיו
המתגברות על שיכלו.
קרוי איננו, ולא היה, נאת-מידבר כלל.
קרוי הוא פאטה־מורגאנה במידבר צחיח
שבו כל חריג נראה בעיני הצמאים כמים
חיים.
קרוי איננו מעיין מתגבר. נבואותיו
והטפותיו נשמעות כהדים צרודים ממעמקיה
של באר חרבה. אם מארכם, פרויד וישו
הביאו לעולם ״יתרונות פשטניים״ _ כ ך
אומר אבנרי במאמרו — מביא לנו קרוי
פיתרונות אנוכיים, מגוחכים וחסרי־שחר.
הבעייה היהודית היתד — .ונשארה —
בעייה. לפתור אותה !אפשר רק על-ידי
הנצחתה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית
ויהודית במיזרח־התיכון. מדינה כזו תבטיח
קיומה דק אם תחייה בשלום עם שכנותיה,
תנקוט מדיניות נייטראלית במאבק הביני
גושי, תבטיח את זכויות אזרחיה ללא
הבדל דת, אמונה או מעמד חברתי, בחוקה
דמוקראטית, ותשלים בתוכה מישטר של
חברה צודקת, חברה של רווחה לכל.
מדינת ישראל אינה זקוקה לקרוי לא
מפני שרעיונותיו אינם רציניים, אלא מפני
שהם מסנוורים בהבדקתס הכוזבת. הוא
יכול, כמובן, לחזור בו ולחזור למדינת
ישראל, שתכיל גם אותו בתוכה באותה
מידה שהיא מאכלסת שארלאטנים אחרים,
כאלה השוללים קיומה של ״בעייה פלס טינית,״
ממש כשם שקרוי שולל קיומה
של בעייה יהודית.
קרוי לא יביא לנו את הגאולה. הוא
איננו המעיין המתגבר, וכדי להתגבר עליו
על שכמותו, ועל שאלה שגרמו לכך שקרוי
ואחרים יתאכזבו ממדינת ישראל ומעתידה,
יתאכזבו וישחטו, זקוקים אנו לכוח של
ממש שיתגבר: לכוח משותף ומאוחד של
אלה היודעים להבחין בין נביא־אמת לנביא-
שקר, בין אמונה למשיחיות, בין רעיונות-
סרק לתוכנית מדינית ממשית, בין מישטר-
כיבוש מתנוון לשלום יציב ואמיתי.
עם כוח כזה, אחרי שנתגבר על כל
המפריד והמגוחך שבמחנה־השלום הישראלי,
נהיה למעיין המתגבר האמיתי, לנאת־המידבר
של המיזרח־התיכון, לכוח חיובי
שינפץ את מיקסמי־השווא של ממשלת
ישראל מחד ושל הנביא הלא-קרוי מאידך.
אנו נתגבר.
אלבסמ סי ם, ניו-יורק,ארצות־הברית

הבנים בדרבי האבות
לא הרחק מתל־אביב נמצא כפר נחמד,
שנקרא על שם יהודי גדול: שמריהו לוין.
המתיישבים הראשונים בו היו ״ייקים״
נחמדים, שהתיישבו בצוותא כדי לפרנס
את מישפחותיהם מעמל־כפיהם, אף שרובם
היו אקדמאים.
עכשיו השתנתה התמונה. באו לשם כל
ה״מי־ומי״ של החברה ה״נוצצת,״ שהצלי חו
לאגור הון, בדרכים לא תמיד מקובלות
על החוק. את הנוער הם מחנכים במכבי
ובצופים. הרוח החייה של מכבי אינו אלא
מר פיינברג, שהתפרסם בזמנו בפרשת
הסופרמול, ונידון למאסר.
עכשיו התפרסם בעיתון, שאחד מראשי
הצופים, מר עזרא ברגר, נתפס בעסק־ביש
של מיליוני לירות. אם אלה מחנכי
הדור הצעיר בכפר הזה, מה פלא שיגדלו
למה שהם יגדלו?
רחל לוי, הרצליה

ביגלל במה מעוזים. שתועלתם למילחמה היתה אפסית. איבד צה׳׳ל
את האפשרות לחסל את הכוח הצולח בעוד ..רגלו האחת באוויר׳

עי נ בו ל ח טי משם
*** עורג ספורות לאחר שהנחיתו המיצרים את מכת *
/הפתע שלהם, יצא פיקוד־הדרום לחלוטין משיווי־מיש־קלו.
לא הלם פסיכולוגי גרם את הדבר: בשעות הרא שונות
הללו, עדיין היה ביטחונם העצמי של כל הקצי נים
הנוגעים בדבר, ברמתו הגבוהה הרגילה שמאז ששת-
הימים. פיקוד־הדרום התערער, מפני שההיערכות בשטח
התפרקה והכוחות הלוחמים של ״אוגדת־סיני,״ אשר הח זיקה
את הקו, התפוררו ולא פעלו באורח יעיל ומתואם
נגד ראשי־הגשר המתרחבים והולכים של המצרים.

לא גאוניותו של התיכנון המצרי יצרה מצב
זה, אלא טיפשותה של הגנת-סיני, בפי שתוכננה
ובוצעה על-ידי צח״ל. אכן־הפינה של הגנה
זו היתה ״קו כריילב״ — תרומתה המקורית שד
ישראל לרשימת מעשי־האיוולת הגדולים והדי־התוצאות
ביותר שבהיסטוריה הצבאית כולה.
קו בר־לב הבטיח, באורח ודאי, כי כבר הירייה הראשונה
של המילחמד .״תושיב על חוד קרני הדילמה״ את
פיקוז״הדרום, המטכ״ל וכל המפקדים שבשטח. למן ההת חלה
נקרעו כל אלה בין שתי דרישות ניגודיות וסותרות
בתכלית — התחברות למעוזים והגנתם, מכאן 1ותים-
רון חופשי, תוך ניצול עדיפותנו המכרעת (בשעות הרא שונות)
בטנקים, לשם שבירת ראשי־הגשר, צימצומם
ומניעת התלכדותם, מכאן.

האפשרות היחידה להימלט ממלכודת נוראה
זו הוחמצה על־ידי מפקד־חפיקוד, כאשר לא

קיום קו ברלב
חרצו מראש הצלחה
]?צריח 191 חצת וכישלון
ישראלי וב־אביחת
ניצל את ההזדמנות הנוחה, שנוצרה בלילה
הראשון, לפנות מייד את בל המעוזים.
עד אז נפל רק מיעוטם, ואל רובם הצליחו לחבור
תגבורות. עקב שגיאה בלתי־נסלחת זו, נקרעה אוגדת־סיני
ונשחקה ברובד, כבר ביממה הראשונה.
חטיבותיו, של אוגדת ברן נאלצו לבזבז, מייד עם
הגיען לסיני, זמן ואבידות רבים מדי בניסיונות לחבור
אל המעוזים. קיום המעוזים והרצון לחלצם תרמו באורח
ישיר, ואולי מכריע, לפרשת לחימתה המשלת של אוג-

דה זו ב־ 8באוקטובר. אוגדת שרון הוציאה את רוב
זמנה, עד בוקר דד 9בחודש, בתיכנון חילוצם של 3־2
מעוזים. לבסוף ערכה התקפה אוגדתית, שכל תכליתה
להבטיח את איסופם של ניצולי אחד המעוזים
הללו!

כך, כגלל כמה מעוזים, שתועלתם והשיבו•
תם למילחמה היו אפסיות ככר מלכתחילה, נשחקו
כוחות צה״ל כסיני ונוטרלו, בשלב שבו
עדיין נמצא האוייב ״עם רגל אחת באוויר׳׳:
נמנעה מהם האפשרות לפעול ביעילות, כאורה
--מאח

נימין

ע מי ד רו ר

מיידי וכמלוא עוצמתם נגד הצבא המצרי, שהוא
אשר חיה יעדם האיסטרטגי העיקרי, שלא לומד
היחידי.
ההפסדים, האבידות וההחמצות אשר גרמו קו בר־לב
והדילמה אשר הוליד, היו גדולים, חמורים ומכרי עים
הרבה יותר מאשר הללו שגרם הכישלון ב־8
בחודש. לכן, קודם שנפנה לניתוח המהלכים בחזית סיני,
הכרחי שנברר את פרשת קו בר־לב, אשר קיומו והש פעתו
בעיצוב הגנת סיני חרצו מראש הצלחה מצרית
מוחצת וכישלון ישראלי רב-אבידות׳ סשלב הפתיחה של
המילחמה.

שטרות ברי ניסוי
ך* ו בר־לב חיה היהלום שבניזרה של התקופה אשר
בין ששת־הימים לבין יום־הכיפורים. יותר מכל תו פעה
ומעשה אחרים, גילמה יצירה זו אח ניוון המחשבה
הצבאית הישראלית.

הסטאטיות הנוקשה שאיפיינה את קו כר
לב עלתה כקנה אחד עם מדיניות ממשלות אשכול
וגולדה, אשר הפכה את המחדל וההימנעות
מהכרעות — לבאן או לבאן — אידיאולוגיה
פוליטית.

מהחל ועד בלה לא היה קו בר־לב אלא מעשה של
היגררות עיוורת אחרי יוזמות מצריות, בלא שהנוגעים
בדבר והעושים במלאכה יתנו לעצמם דידוחשבון מה
הם פועלים, ולמה.
כל ביקורת על קו בר־לב, אפילו בחוגים המהימנים
והמצומצמים ביותר לא הורשתה, או הוחנקה, נראה
שמפני שגם האבות הגאים של יציר-כפיים זה חשו, איכשהו,
כי כל בחינה מעמיקה ועניינית תחשוף מייד את

עובדת היותו מעשה מובהק — ויקר ביותר — של
טימטום צבאי.
ההסבר ההגיוני היחידי להקמת קו בר-לב נעוץ חיה
באמונה, שהמצרים אינם מסוגלים וגם אינם מתכוונים
ברצינות לצלוח את התעלה בכוח גדול. אמונה זו הו לידה
את ההחלטה המדינית להיאחז באורח קשיח ותמידי
על קו־המים ממש. הטענה ההפוכה, שקודם היתה המדי ניות
ואחר-כך נאלץ הרמטכ״ל להיכנע לה, מוכחשת לחלוטין
על־ידי העובדות ההיסטוריות.

ודאי, מעל לבל ספק, בי אילו חיה בר־לב
מחווה דעתו שהדבר כלתי־אפשרי או יקר וטסו
בן מדי, לא היה איש מצווהו להקים את מעוזיו.
ד,״קונצפציה״ של המודיעין, שהולידה את ר,״מחדל״
המדיני והצבאי ערב המילחמה, מקורה באותן אמונות
שהצמיחו את קו בר־לב.
ראוי להאיר מעט את האווירה ההיא, בעיקר מצד
ההיבט הצבאי שלה, כדי להבין מה היה ״המצב התו דעתי״
שבו נכנסו למילחמה צה׳׳ל ופיקוד הדרום.
עם פרישתו )6צה״ל, בינואר 72׳ ,אמר חייט בר־לב
:״המטרה הראשונה של צה״ל היא) לא להפסיד
אף ׳שעל-אדמה תחת לחץ צבאי ...לא יבולה כלל להיות
אפשרות כזו, כל עוד נשב פיסית על קו התעלה.״ אומ נם,
גם בר־לב סבר כי ״אם תתחדש הלחימה ינסו המצ רים
לצלוח את הסואץ,״ אך לתוצאות לא חשש. ברמזו
למעוזים קבע, כי אפילו אנשי היחידות הנבחרות של

91 החו ועד נדה
וא היה קו ב רי ב
אלא היגררות עיוורת
אחרי יוזמות מצריות
הצבא המצרי ״אינם מסוגלים לכבוש יעד מבוצר.״ המצ רים,
לדידו ,״אינם מסוגלים לחצות את התעלה,״ מפני
ש״ בלי חיפוי אווירי סביר, מהלך כזה הוא בגדר התאבדות״
— מהדגם ש״אינני מאמין כי המצרים יכולים
לתפעל ביעילות גופי־שיריון גדולים.״
אלופי צד,״ל שונים מילאו אחרי בר־לב, איש בשיט-
חו. במיוחד חשובים דיברי מוטי הוד, מפקד חיל־האוויר.
גם לאחר שבסוף מילחמת־ההתשח הוברר כי ״הטיל כופף
את כנף־המטוס״ — כביטויו ההולם של איש־אוויר ותיק

— הבטיח הוד, בי ״זזיל־האוויר הוא כוח שאין להכ ריעו״!
כי ״יש ביכולתה של ישראל להרוס את חגורת
הטילים הרוסיודמצרית במהלומה אחת״ ! וגם רצה שיכיר
צה״ל כי חיל־האוויר הוא אחד מן ״החילות המסתערים״
ביבשה, בצד החי״ר והטנקים.
אחרי המילחמד, הוברר כי נאמרו גם דברים אחרים,
מסוייגים יותר, אך ודאי כי רוב מפקדי צד,״ל, חייליו,
הממשלה והציבור קיבלו את הבטחותיו של חיל-האוויר
פשוטן כמשמען. איש לא טרח ברצינות להסביר שטעות
ביד כל אלה, בעיקר מפני שחיל־האוויר אכן האמין
כי לשטרות אשר נתן, בפומבי וגם בפורומים סגורים,
יש כיסוי.

חו את התעלה כ־ 40ק״מ מצפון לקנטרה, ליד ראס־אל-
עייש, בטענה שבשטח זה לא נמצא צה״ל עם סיום
מילחמת ששת־הימים, ועל-כן שייך הוא להם. בלא
מחשבות מרובות נשלח כוח־שיריון למקום, חיסל את
המצרים הצולחים, ונשאר שם. זוהי הנקודה הצפונית
ביותר לאורך התעלה שאליה הגיע צה״ל. אילו צלחו
המצרים 5ק״מ׳צפונה או 20ק״מ דרומה, ודאי היה צה״ל
מגיע, בכל מיקרה, בדיוק, לנקודה שבה צלחו, ונשאר בה.
כך תקע צה״ל עצמו ברצועה הצרה והבלתי־ניתנת־להגנה
שמצפון לקנטרה, בלא שעשה מישהו את חשבון
הרווח וההפסד. בתקריות ההן החלו כוחותינו להתחפר
בשוחות רדודות על הסוללה, ובתחילה די היה בן. אחר-
כך, באורח שיטתי והדרגתי, החריפו המצרים את ההתנג שויות
והגדילו את כמות האש ואת מישקלה. כוחות צה״ל
שנשארו על שפת התעלה, אליה הגיעו ב־ 8ביוני 67׳,
לא זזו משם מן הסיבה הפשוטה, ששום פונקציונר אח ראי
לא ידע מה לעשות עימם או עם הבעייה של הגנה
לאורך הסואץ.

דכר כדור הוא, שגם הפיקוד הגבוה כצה״ל
בנה כעיקר על חיל־האוויר את הבלימה הראשונית
של פל מיתקפה ערבית.

..רק מנהיג מטורף.״״
ן* יבשה השמיעו דברים דומים בעיקר אלופי הדרום.
* שייקה גביש, שבימיו עוצב קו בר־לב, אמר ביולי
71׳ :״אסור לאפשר לצבא המצרי לצלוח את התעלה.
יתרוננו הגדול הוא בכך שקרההגנה שלנו היום הוא
מיכשול־מים ...אשר לצלוח אותו כיום כבר כמעט בלתי-
אפשרי, ובעיקר כאשר בגדה המיזרחית יושב צה״ל.״
כשבוע לפני יום־הכיפורים ציטט דבר את האלוף
אברהם (״אלברט״) מנדלר ז״ל, מפקד אוגדת־סיני אשר
נפל במילחמה :״מכות מערכת המעוזים שלנו, מיוצג
צה״ל 24 שעות ביממה עד גרגר־החול האחרון שלפני.
קו־המים. מערכת זו מסוגלת לעמוד בלחימה בדי לאם-

קו ברלב נברא
באורח מקר* ,ללא
שמץ של מחשבה ₪ילה,
נבונה או מוטעית
שר תיפעול שיריון, תוך מיצוי כל תכונותיו ...כל תפקידנו
בסיני הוא להבטיח שאפילו מצרי אחד לא יניח
את כף־רגלו במרחב הזה.״ (והוסיף :״אינני משוכנע...
שהשלום מתדפק על גשר הפירדאן. אם נטעה אפילו
בפרומיל אחד בעמדנו מול אויבינו, נשלם מחיר שאסור
לנו ל שלמו
על הערכות אלו יכלו להתבסם כל שרי־הממשלה. לא
אצטט מדיין, כי בנקל יינתן להראות, מתאריכים סמוכים,
ציטוטים סותרים.

יגאל אלון, לעומתו, היה עיקבי הרבה יותר:
״באשר מנהיג מצרי מאיים עלינו כמילחמה,
הוא כעצם מאיים על עצמו ...שהרי התוצאות
של מילחמה בזו נקבעו מראש, ועל־פי כללי
ההיגיון אין צד הולך למילחמה כשעה שמפלתו

בחינה יסודית אך מהירה של מצבנו לאורד
התעלה ושל צורת היערבותנו הנבונה לאורכה,
היו נפלאים מהשגתו, הכנתו ויכולתו המיקצו•
עיים של צה״ל.

כיוון שלא הוחלט דבר והכוחות נשארו במקומם,
ממש על קו המים, מן ההכרח היה להגן עליהם מפני
ההפגזות המצריות.

חיילים מצריים מניפים דגל על מעוז
כה בטוחה מעבר לבל ספק ...יותר ויותר מנהיגים
אזרחיים וצבאיים במצריים מגיעים למסקנה
כי ניסיון לחצות את התעלה עלול
להביא בלייה על מרבית הצבא המצרי, ובי
בבלות הבל הם ייהדפו אחור.״ זאת, במאי 71׳.
כעבור כמה חודשים נמצאו לאלון הערכות מפורטות
יותר :״רק מנהיג מטורף יסכן את ארצו ואת מישטרו
בצעד כה בלתי־סביר כמו פלישה־רבתי לחצי־האי סיני,
משלושת־ריבעי
בה עלולים להיפגע יותר
ציבאותיו(!) ויתרם ייאלצו לסגת.״

גולדה מאיר, כפשטנותה הידועה, סיכמה
בראשית 72׳ את הלד-הרוח השורר במישפט :
״הרעיון של חציית המואץ על-ידי צבא מצרי,
הוא עלבון לאינטליגנציה.״

״דוחו שר ביל ובן״

בך, בהדרגה, הפכו השוחות האישיות מעוזים.
אהר־כד בראו גם איזושהי דוקטרינה מטופשת,
ושיבנעו את עצמם ואת בל העולם שהיא
שקדמה למעשים והינחתה אותם.

משנתמסדו אי־הכושר להחליט ואי־ההחלטה, בצורה
הקלאסית של היצמדות עיוורת וחסרת־פשר לסטאטוס-

במין קהות מטומסמת
שיות צהיר את
התוכנית המצרית
נאורה המעורה כיותר
קוו, חש צה״ל רווחה גדולה: תם עידן המאמצים וההתלבטויות
״הפילוסופיות,״ שלא הורגל בו. עכשיו אפשר,
וצריך סוף־סוף, לגשת ל״עבודה תכליתית.״

קורא שאיננו בקי בפרטים, או ששכחם, יכול
| | לטעות ולחשוב כי קו בר־לב קם כתוצאה מתהליך
נורמלי, שבראשיתו הוגדר הצורך, אחר־כך נערכו הער־כות־מצב
והוצעו פיתרונות שונים שמהם נבחר זה שניראה
למחליטים כטוב ביותר, ולבסוף ניגשו ליישם את הפי־תרון
הנבחר. אולם, לא היו דברים מעולם.

למן הרגע שהחלו משקיעים ככיצורים משאבים
— ועוד יותר, את שמם ומחוייכותם האישית
של אישי צמרת־הפיקוד — ככר נעשה
הקו מטרה בפני עצמה: פיל לכן הזולל מיליונים,
שבדי להצדיקם ולהוכיח את התכונה
שכהשקעתם, הוסיפו והשקיעו, במובי-אמוק,
עוד כמה מאות מיליונים נוספים, באורגיה של
כיזבוז הרסני חסר־פשר.

כחודש ימים בילבד לאחר סיומה של מילחמת ששת־הימים
נפתחו התקריות הראשונות, בעת שהמצרים צל
אחד
הנימוקים החביבים על חיים בר־לב ואסכולתו
(המשך בעמוד )42

קו בר-לב נברא כאורח מקרי; ללא שמץ
של מחשכה־תהילה, נבונה או מוטעית.

לטי ואחרי: מעוז ש בדלב למי המילתמה ולמעלה מימין) ואחרי כיבושו חווה מידי המצרית 1

אין *.העול
מ״וחדח

הזה״ נוהג

למאמר

לבקש

קוראיו

להק די ש

ת שו מ ת־ ל ב

מ סו״ .הוא סוטה הפעם מקו זה. ג מי שאינו

אוהב לע ״ן בחומר ה מ כיל נתונים כלכליים, ח ״ ב לקרוא כתבה ,11
שהוכנה

ב עז ר ת

כמה

המומתים

התשוביס

ביותר

בארץ.

ל עו ב דו ת הנחשפות בה יש השלכה ישירה על ח״ו של כ ל אזרח

ילד הייתי ערכי, חייתי מביא לחורבנה של מדינת־ישראל מבלי לירות אף
כדור אחד,״ אמר לי לא מכבר בלבלו אירופי נודע .״די לערבים לקיים את האיום
הצבאי על ישראל ולהסלים את מירוץ החימוש. ישראל לא תוכל לעמוד בעומס לנצח,
והיא תכרע תחתיו במוקדם או במאוחר.״

האיש פיתח כאוזני פאראדוכס. המכשיר להורגן ישראל, הסביר,
יהיה תקציכיהכיטחון של ישראל עצמה.
לערבים יש שפע של כוח־אדם. החזקת מאות אלפי צעירים בצבאוודהקבע מקילה

אורי אבנר׳
על מצב התעסוקה בארצות־ערב. לעומת זאת, גיוס כוח־האדם בישראל, כדי לקדם
פני סכנות, מטיל על המשק הישראלי מעמם קטלני.
כשהערבים עוברים למערכוודנשק יקרות יותר ויותר, הם מכריחים את ישראל
לנהוג כמוהם. אולם לישראל אין מעיינות־נפט למימון הרכש, וזרם הכסף הזר —
היהודי והלא־יחודי — לא יוכל לספק את הדרוש לאורך ימים.
כך, על־ידי אזעקות־שווא מילחמתיות שנועדו לקיים את המתח הביטחוני היש ראלי,
ואולי גם על-ידי מילחמות קטנות מדי פעם, יכולים הערבים להביא לדילדול
המדינה ולהתשת כוחה הכלכלי המוגבל. הסיכון לערבים הוא אפסי, כי גם כשפורצת
מילחמה, ימנעו המעצמות ניצחון ישראלי.

זהו מידכוד אכזרי. אין אדם ואין עם כעולם שלא יוציא את
האגורה האחרונה שככיסו כדי להגן על חייו.
אין אדם נורמלי בישראל שלא יצדיק את הוצאת כל הסכומים הדרושים להגנה
על קיום המדינה ואזרחיה — יהיה המחיר אשר יהיה. אולם, כאשר מחיר ההגנה
על הקיום מסכן בעצמו את הקיום — עלולה התרופה להיות גרועה מן המחלה עצמה.
במיקרה כזה, חייב הרופא לבדוק את התרופה, לשקול בקפדנות עילאית את

המינון הנכון.

כדיוק לכך אין ממשלת־יישראל מסוגלת. כפי שניווכח כהמשך
הדכרים, היא מהווה כעצמה חלק מן המילכוד, המסכן את המדינה.
חוסר־־המחשכה וחוסר־האחריות, העטופים כדגל של מליצות לאומיות,
יוצרים מחדד לאומי המעמיד כצל את כל המחדדים האחרים, שהיו
ועוד יהיו.

מיסבוים מדהימים
ך* אזרח הישראלי, המוצף תישפוכת בלתי־פוסקת של אנטי־מידע הנפלטים
> \ מכלי־תקשורת קלוקלים, אינו מסוגל להעריך את מלוא מישקל תקציב־הביטחון

הרובץ עליו.
לפי הסטטיסטיקה הרשמית, יגיע תקציב־הביטחון בשנודהתקציב הקרובה ל״22
מיליארד לירות — שהם מ 39.10/מתקציב המדינה ו 29.5מכל התוצר הלאומי הגולמי* .

כלומר: תקציכ׳יהכיטחון לכדו מהווה ארכע עשיריות שד תקצינד
המדינה הככיר, ושלוש עשיריות של כל המשק הישראלי.

זה נקרא בקלות — אך צריכים להפסיק לרגע כדי להבין את מלוא המשמעות
של מיספרים אלה. אין להם אח ורע בעולם כולו. שום מדינה מודרנית אינה מת קרבת
למיספרים כאלה — גם לא שני הענקים הצבאיים.
לפני 11 שנים בילבד, לפני שהגענו אל ״גבולות הביטחון האידיאליים״ במילחמת
ששת־הימים, היה תקציב־הביטחון פחות ממיליארד לירות, פחות נד£״ 10 של
התוצר הלאומי ופחות מרבע תקציב־המדינה.

כמונחים כלכליים, גרמו מילחמת ששת־חימים וספיחיה המדיניים
לשואה כלכלית.

אולם מיספרים רישמיים אלה — מדחימים ככל שיהיו — אינם מספרים את
כל האמת.
חובות המדינה מגיעים עתה ל 8-מיליארד דולרים ( 64 מיליארד ל״י) והריבית
הממוצעת עליהם היא כ .80/0-בשנה הקרובה תוציא המדינה כ־ 10 מיליארד ל״י על
תשלומי קרן וריבית בלבד.
מניין באו חובות אלה? רובם הגדול נובע מהוצאות ביטחוניות בעבר, כי בכל
שנה נכנסת המדינה ל״התחייבויות מוקדמות״ נוספות, על-חשבון רכישות־נשק הנמ שכות
שנים אחדות.
אם נוסיף חובות והתחייבויות ביטחוניות אלה על תקציב־הביטחון, נגיע להוצאה
ביטחונית של 27 עד 30 מיליארד לירות בשנה הקרובה — שהם ^ 50 עד .־ 550/של
חקציב־המדינה.

כלומר — ההוצאה הכיטחונית הישירה עולה על מחצית תקציכ•
המדינה, ומגיעה ד( 40^-מיספר מדהים!) של התוצר הלאומי הגולמי
כולו.

פי • 15 ותו מאוה־־ב!
״6]1111611/151**17׳ז) זימנ<ן 0111,

״מצאתי! סא נחנה אח ישראל!״־*
עד רקע זה יש לגחון את תקציכי־הכיטחץ שד ישראל. מצד אחד,
הוא נועד להגן על המדינה מפני סכנות נוראות. אד מצד שני עלול
הוא עצמו להפוך לנשק ערכי נגד ישראל — נשק מתוחכם ויעיל
יותר מכל טיל או תותח.
באחת הקאריקטורות שפורסמו לאחרונה בעולם, אומר שייך ערבי אחד לחברו:
״יש לי רעיון ! הבה נקנה את ישראל !״
אין זה מצחיק, כי הכנסות־הנפט השנתיות של הערבים עולות עתה בהרבה על
כל התוצר־הלאומי־הגולמי של ישראל.
אך הערבים לא יקנו את ישראל. תחת זאת, הם עלולים לנסות להחניק אותה
באמצעות הוצאות הביטחון.
* קאדיקנוווה בעיתון אטלנטה ג׳ורנל בעיר אטלנטה, ארצות־הבוית.

ודם מיספרים אלה כוללים רק את ההוצאה הביטחונית הישירה — הסכומים
> £הכלולים בתקציב מישרד־הביטחון והחובות. למעשה מוציאים כל חמיש-
רדים הממשלתיים האחרים הוצאות הנובעות במישרין מן הצרכים הביטחוניים.
למשל: סידורי־הביטחון ברחבי העולם, הדרושים להגנה מפני פעולות הפידאיון —
הגנה על טיסות אל־על ועל נציגויות ישראליות בעולם, הבטחת אישים וכו׳ —
עולים נד 250 עד 300 מיליון לירות נוספות( .אותם כסילים המדברים בזילזול על
האפקטיביות של אירגוני הפידאיון — מוטב שיהרהרו בסכום זה. יש להוסיף אליו
את כל ההוצאות של צה״ל ושירותי-הביטחץ לפח״ע — ״פעילות חבלנית עדינת.״)
המישטרה מוציאה על מילחמה בטרור כ־ 20 מיליון ל״י. מחקרים אוניברסיטאיים
המוקדשים לנושאים ביטחוניים, שאינם מופיעים בתקציב־הביטחון, מגיעים ל־ 30 מיליון
ל״י נוספות. הוצאות מערכת־הבריאות לצורכי שעת־חירום, אבטחת בתי־הספר, גדנ״ע
ואלף ואחד נושאים אחרים, זוללים מדי-שנה סכומים המשולבים בתקציבי המיש־רדים
האחרים.

כסך־הכד אפשר להעריך את ההוצאות הכיטחוניות כתקציכי
המישרדים השונים, מידכד מישרד־חכיטחון, כחצי מיליארד ל׳׳י.
גם סכומים אלה אינם ממצים את מלוא ההוצאה הביטחונית.
* ״התוצר הלאומי הגולמי״ הוא סך־הכל הסטטיסטי של כל חפפולות במשק.

קשה להעריך בכסף את הנזק הנגרם למשק על־ידי גיום אנשים ורכב לשרות־מילואים,
ביניהם אנשי־מפתח שהוצאתם מן העבודה גורמת להורדת המאמץ של רבים
אחרים. מומחים מעריכים נזק זה במיליארד עד שני מיליארדים ל״י.

כסך־הבל מגיע, איפוא, כל המאמץ הביטחוני לבדי כ־ 438 שד התוצר
הלאומי הגולמי *.קרוב לחצי המשק משרת את הביטחון כידבד.

בארצות־הברית מגיע חלקו של תקציב־הביטחון הכביר לכדי 2עד ( 3שניים
עד שלושה) אחוזים מן התוצר הלאומי הגולמי.

כמיליםאחרותומזעזעות: ישראלהקטנה וה־י
עניהמוציאה על המאמץהביטחונישלהפי 15
עד 20יותרמבפישמוציאההמדינההעשירה
כיותרכעולם על מאמץ ־ הכיטחוןהבכירשלה .
כדאי להשתהות ולקרוא פסוק זה כמה פעמים, כדי לתפוס את מלוא אימתו.

איננרציה טוונת

אילו היו למפקד החיל, אז עזר וייצמן, אמצעים בלתי-מוגבלים, יכול היה לבנות
חיל עצום, שיוכל למלא את כל המשימות. בצד צי של ׳מפציצים היה נרכש צי של
מטוסי־יירוט, וצי של מטוסי קרב־הפצצה.
אולם למפקד חיל־האוויר לא היתה אז האפשרות לרכוש את כל הרצוי, לכל
מיקרה ולכל מצב. הוא היה מוכרח להחליט מה יהיה תפקידו העיקרי של חיל-האוויר
במילחמה הבאה, אם תפרוץ. והוא קיבל את ההחלטה שקבעה מראש את גורל מיל*
חמת ששת־הימים, שנים רבות לפני שפרצה. ההחלטה דיתה להתרכז במשימה מכרעת
אחת: השמדת חיל־האוויר המצרי בדקות הראשונות של המילחמה.

זוהי דוגמה אחת לכלל היסודי שד בניין תקציכ-כיטחון הגיוני.
קודם בל יש לעצב תפיסה איסטראטגית. אחר-בך יש לבחון איד ניתן
להכשיר את הכוחות לביצוע תפיסה זו, כצורה הזולה והיעילה כיותר.

כפי שכבר ראינו, היה צה״ל שלפני מילחמת ששת-הימים צבא זול־יחסית, שבלע
רק כעשרה אחוזים מן התוצר־הלאומי. למרות זאת — ואולי משוםכך — היה

^ ורם אפילו מיספרי־בלהות אלד, אינם ממצים את מלוא התמונה.
א המאמץ הביטחוני אינו מצטמצם כהוצאת כסף! .יש לו השלכות
נוספות — ואולי חמורות עוד יותר, לאורן־ ימים.
אחת המחלות הממאירות ביותר בישראל היא האינפלציה — העולה בהרבה
גם על האינפלציה הדוהרת בארצות־המערב.
מה מקורה של אינפלציה מיוחדת זו?

כ־ 258 עד 288 מבוח־העבודה הישראלי מרותק למערכת-הכיטחון—
אם בהיילים, קכע וסדיר, אם באנשי־מילואים כשירות, אם כעובדים
כמיפעלים כיטחוניים.

לפחות אחד מארבעה עובדים אינו מייצר שום דבר שניתן למכור אותו בשוק —
לא סחורה, לא שירות( .מילבד הייצוא הביטחוני הנמכר בכסף, המהווה גורם

שולי בתמונה זו).
אולם אותו ישראלי רביעי מקבל שכר — ולפעמים שכר גבוה מאוד. הוא מש תמש
בשכר כדי לקנות סחורות ושרותים, ככל ישראלי אחר.

כמילים אחרות ארבעה ישראלים יוצרים ביקוש, רק שלושה מהם
מוסיפים להיצע. זוהי מתכונת בטוחה לאינפלציה דוהרת.

אינפלציה זו, אי־אפשר לבטל או לצמצם אותה, כל עוד קיים מצב זה. היא חלק
בלתי־נפרד מן המערכת — נוסף על האינפלציה, הגדולה במילא, של מחירי חומרי־גלם
מייובאים, שאינם בשליטתנו.

האינפלציה הטורפת היא כתו של מאמץ־הכיטחון.

מחירה הכלכלי של האינפלציה — מחיר כלכלי, מוסרי וחברתי — הוא עצום.
הוא אוכל כל חלקה טובה במדינה ובחברה.
כשיש אינפלציה, עולה מחיר כל התוצרת המקומית. ממילא קשה יותר למכור
אותה בחו״ל, וכושר ההתחרות של המשק הישראלי יורד.
כאשר גובר הביקוש המקומי, ואין היצע מספיק, כדאי ליצרן המקומי למכור
את סחורתו כאן, במקום לנסות לייצא אותה. ליבואן כדאי לייבא סחורות מן החוץ.

כל התופעות האלה מקלקלות עוד יותר את מאזן־התשלומים
הלאומי, מצמצמות עוד יותר את העצמאות הכלכלית (וממילא גם
המדינית) של המדינה. כצורה זו חותר תקציב־הכיטחון במישרין תחת
אותה מטרה שהוא נועד לשרתה: ריבונות המדינה.

אינפלציה גורמת להפקרות. ההפקרות גורמת לשחיתות. תקציב־הביטחון אינו
רק גורם ישיר להפצת השחיתות בארץ, בגלל זרם המיליארדים העובר בין ידיו
ללא ביקורת של ממש, אלא גורם גם לשחיתות בשאר הסקטורים, באמצעות האינפלציה
שהוא מטפח.

זג ד הביטחון ודגד סוציאלי
!ש לתקציב־הכיטחון עוד השלכה, שאסור להתעלם ממנה. ייתכן כי בסופו
י של דבר היא תהיה חמורה מכל האחרות :

ההשלכה ההכרתית.

ערבים רבים מאמינים שחורבן מדינת־ישראל יבוא בעיקבות המתח הסוציאלי
בין האשכנזים האמידים ועדות־המיזרח המדולדלות. ייתכן שמכל הסכנות המאיימות
על המדינה, הסכנה הפנימית, הכרוכה בפער הסוציאלי, היא הגדולה ביותר בטווח
הארוך, מפני שהיא מאיימת על עצם המיבנה הפנימי של האומה.

אולם תקציכ־הכיטחון מונע כל פעולה של ממש לצימצום הפער.
כמצב הנוכחי, בל הדיכורים על מילחמה כפער הם פיטפוטי־סרק של
כורים, או אחיזת־עיניים של דמגוגים.

בשנה הקרובה מגיע תקציב־המדינה לניפוח המחריד של 56.3מיליארד לירות.
כפי שהזכרנו 4070 ,מסכום פנטסטי זה מוקדש למישרד־הביטחון 207 נוספים מוק דשים
לטיפול בחובות המדינה, שרהבם נובעים מצורכי־ביטחון.

כלומר, עוד לפני שמגיעים להוצאת הלירה הראשונה ליעד חיובי
כלשהו, נעלמים 608 מן התקציב. לכל היעדים האחרים — פיתוח,
קליטה, חינוך, סעד, שיטור, תחבורה, עיריות, חקלאות, כריאות, תקשורת
ועוד ועוד — נשארים .408 סכום זה אינו מאפשר הבראה רצינית
של שום מערכת, הקשורה בפער ההכרתי.
(סכום זה היה גדל, כמובן, אילו היו גובים את המיליארדים המועלמים מדי שנה
על־ידי הפרוטקציונרים של המישטר, העוברים למשק השחור. מובן שאין לכך כל
סיכוי, כל עוד קיים המימסד הנוכחי).

הצד השני שר המטבע
ך * נה בי כן /אלה הם הממדים האמיתים של תקציב־הביטחון — הממדים הכס (
1פיים, הכלכליים והסוציאליים.
הערבים, המחזיקים עתה מוסדות רציניים מאוד לניתוח הנתונים בישראל, יודעים
עובדות אלה היטב. הם יכולים לשאוב מהן עידוד. הם יכולים בהחלט לקוות כי
המשך הלחץ הביטחוני יביא להתמוטטות המדינה מבפנים — התמוטטות כלכלית,
סוציאלית, ובסופו של דבר גם מדינית.

איד ניבנה תקציב-הכיטחון ץ האם הוא נובע מניתוח מעמיק של
הצרכים והאפשרויות? כיצד הוא נולד? מי מחליט עליו? מי
מבקר אותו?
זהו הצד השני של המטבע — ועליו נתעכב עתה.

זבנג המוות רו ח
ף 4שנים שלפני מילחמת ששת־הימים, היה על מפקד חיל-האוויר להחליט החלטה
4גורלית: האם לבנות חיל-אוויר להפצצת המרכזים המצריים, או לבנות חיל להש מדת
חיל־האוויר המצרי ולסיוע גוחות־הקרקע של צה״לז
• הסכום יהיה קטן קצת יותר, אם לוקחים בחשבון שקיים בצד המשק הרישמי
משק שחור — הניזון מן הכספים השחורים שהועלמו ממס־חהכנסה. קבלני מערכת־הביטחון,
שאינם משלמים אלא שבריר ממס־האמת, מזרימים כספים רבים דווקא
לסקטור זה.

הנשק היעיו ביותו
צבא יעיל, בעל תפיסה איסטראטגית ברורה, שהשתדל למצוא את התשובות הנכונות
לאתגרים הממשיים.
מצב הפוך שרר בצה״ל שלפני מילחמת יום־הכיפורים. שוב לא היתד. עוד קיימת
תפיסה איסטרטגית ברורה. מאות מיליונים נשפכו לתוך קו בר־לב, שמטרתו לא היתד.
ברוח־ ,.ובאותה שעד. הוצאו מיליארדים כל כוחות שלא היו זקוקים לקו בר-לב, ושקו
בר־לב הפריע להפעלתם היעילה( .ראה עמודים 9־ .)8הון־עתק הוצא על בניית חיל-
האוויר, מבלי שמישהו נתן ברצינות את דעתו על ׳מקומו של המטוס בתמונה האיס־טראטגית
והטאקטית החדשה.

תקציב־הכיטחון גדל והתנפח לממדים של מיפלצת, הבולעת את
התוצר הלאומי. אולם כאותה עת לא גדלו יעילותו של צה״ד וכושרו
להתמודד עם האתגרים החדשים. בפי שהוכיח יום־הביפורים כצורה
בל־כך טראגית, קדה ההיפך. היעילות עמדה ביחס הפוך לסכום שהושקע

י אין זה פאראדוכס, אלא תופעה טבעית.
גם המדינה העשירה ביותר בעולם אינה יכולה להרשות לעצמה להצטייד בכל
מערכות־הנשק האפשריות, להתכונן בעת־ובעונה אחת לכל צורות המילחמה בכל
הזירות. אילו נהגה כך מדינה כלשהי, היא היתה מתמוטטת מאפיסת כוחותיה הכלכליים.
לכן נאלצת גם המדינה העשירה ביותר להחליט כיצד להשקיע את האמצעים
העומדים לרשות המאמץ הצבאי שלה בצורה הסבירה ביותר. כדברי האמריקאים:
681 כלומר: את הזבנג הגדול ביותר
כיצד להשיג £0! 2 £11017
תמורת הלירה.
אם אי-אפשר להתכונן לכל האפשרויות, יש להחליט מהן האפשרויות הסבירות
ביותר. אם אי-אפשר להיות חזק בכל המישורים, יש להחליט מהם המישורים העיקריים.
החלטות אלה הן גורליות, מכיוון שטעות מכרעת עלולה לעלות במחיר לאומי
מחריד. לכן קיימת במדינה מסודרת מערכת מסועפת לקבלת החלטות, לפחות בארבעה
מישורים: במערכת הצבאית עצמה, במישרד־הביטחון, בממשלה ובפרלמנט — כשכל
מערכת בוחנת הצעות אלטרנטיביות, עורכת עימות בין דיעות שונות, ומבקרת את
החלטות רעותה.

שו םדברדומהלזהאינוקייםבישראל .

? 101 ,אין בע״ח!״
יך נו ל ד תקציב־הביטחון הישראלי?
פינחס ספיר הכריז בימי זוהרו :״אינני נוגע בתקציב־הביטחון. מה שמישרד־הביטחון
דורש, אני מאשר.״ הוא הוסיף :״אני לא מבין בזה, ואני לא רוצה שתהיה
עלי האחריות, אם תהיה חלילה טעות.״ ובאופן פרטי :״עוד חסר לי שמשה דיין יוכל
להגיד שאני אחראי לפגיעה בצורכי הביטחון !״
בכך הגדיר ספיר בצורה קולעת את תפקידם של כל ראשי־הממשלד. ושרי-האוצר
בישראל, מאז ועד היום, לגבי תקציב־הביטחון: צה״ל קובע את התקציב, הממשלה׳
שמה עליו חותמת־גומי. לאחר מכן מוטבעת עליו גם חותמת-הגומי של הכנסת, בצורה
שעוד נעמוד עליה.

המחליט העיקרי — ולמעשה היחידי פשוטו כמשמעו — על
תקציב-הכיטחון הוא צה״ל, בלומר: המטכ״ל. ומכיוון שהמטכ״ל אינו
גוף פרלמנטרי, המחליט כרוב דיעות, אלא גוף צבאי, המחליט הסופי
הוא הרמטכ״ל.

איך מחליט צה״לז
מעיד על כך אלוף (מיל ).חשוב, שהיה במשך זמן רב שותף להכרעות :״שני
(המשך בעמוד )28
1 . 11

העורך והמייסד מראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

בחינת בגרות
לא הדרגי הצבאי איזו הדי־ג ה־׳ כתובת׳ לבידור העני! במידה
,בטהיני האורה־ ,יבאיש ורו ־בל ויש מה לברר_.ברור גם מזה
שהרמטכ׳יל״דאז משה דיין לא
ייאש המכשלה ושי ־בטחון
דאז דוד בן גיריון ז״ל הם ה ! היה עוד מוסמך לטפל בפרשה.
(״מעריב״ ,16.3.75 מתוך ״ראשי מערכת הבסוזון ב־ 1956 טוענים:״)

קרא כעיון את הקטע שלפניד וענה עד השאלות.
מי היו ראשי מערכת הבטחון ב־? 1956
הסבר ונמק מדוע היה אז הדרג האזרחי אחראי ולא הדרג הצבאי י (ניתן
להסתמר עו דו״ח ועדת אגרנט).
מי אחראי לבזיונות כשמשה דיין הוא שרי
א. הדרג הצבאי, ב .הרמטכ״ל, ג .ראש אמ״ן, ד .כולם כאחד.
מי אחראי לבזיונות כשמשה דיין הוא רמטכ״ל 7
א. הדרג האזרחי, ב .ראש הממשלה המנוח, ג .ראש אמ״ן, ד .כולם כאחד.
מהי כתובתו של דוד בן גוריון ז״ל שבה צריך לברר את הטעון בירור י
מהו או מיהו שיא החוצפה 7
כין הפותרים כמו שצריך תוגדל טיסה לכאנגקוק.
עבדות היא חרות
יחסי עבודה מעורערים. זה
מה שהיה במצרים, בזמן פרעה.
והנה אנו יושבים היום ומספרים
בלי בושה את סיפור יציאת
מצרים, וילדינו יושבים לידנו ומאזינים.
פוי1 אין
אתם לא מתביישים!
דווקא עכשיו, במצבנו הבטחו-
ני, לחגוג את חג החרות.
מה כעצם קרה שם, כמצרים,
לפני ארבעת אלפים שנה 1

להפסיק עם זה תיכף ומיד!

פועלים בלי מוסר, שכיתות
פראיות. שיתוק פסי הייצור. הסתה.
פרובוקציה. סאגוטאז׳ .פא-
ראזיטים•
בקיצור, משק במשבר. תעשייה
משותקת. אין חומר. אין לגנים.
הפועלים ברחו למדבר. הכריזו
על יישות. משוגעים !

להחזיר את כל העבדים הבורחים
למצרים. לתת להם איזו פרמיה
קטנה, ושימשיכו לערבב
בטון ולבנות פירמידות.
עובד מצטיין, שמעת !
הפסקת הצהרים נגמרה. לח זור
לעבודה !

מוות
ב שחקי
(רומאן ריגול נוסף מאת ד״ר מ. בר־זוארץ —
האיש שהגיש לכם את הדוק טו ר שיעמם פעמיים)
אלפונסו חונטס, החצ׳קון הקישה מן הא.ק.ג. לגם בעצלתיים את שא ריות
הקפה השחור והימהם לעצמו בהימהום :״עוד יום של בטלה צפוי לי
בין ערימת הניירות המשעממים.״ אלא שבאותו רגע צילצל הטלפון הוורוד
שעל שולחנו בצליל מתכתי.
חונטם הרים את השפופרת בתנועה כבדה והניח לה להשמט על צווארו.
״חונטס כאן הפליט.
״חונטי?״ נשמע קולו הרענן של קולונל (אל״מ) ארעז קומתי מן
השירותים של הביון הישראלי .״איך העניינים אלפונסו?״
״יבש,״ השיב החצ׳קון העייף בקולו העמוק והיבש.
״יש משימה,״ אמר קומתי .״יש סוכנת. חתיכה אמיתית. הכינוי שלה
שורץ .714 יש שדר סודי. צופן. היא תבוא למסלול הנחיתה בבונצ׳שוויג,
האנובר, שעה .2856 היא לובשת לבן ומשקפי שמש. פגוש אותה והתחל
לפעול.״
״אכן, משימה מרתקת,״ ענה חונטס, חגר את אקדחו ויצא אל הלילה
האפלולי ומבשר־הרעות.

מסלול הנחיתה בבונצ׳שוויג היה נטוש וריק מתמיד. אורות הלילה
האפלים הבליחו בברק לחלוחי. חונטס לגם אל ריאותיו החסונות את עשנה
הצורב של סיגרית ״דגל״ והירהר במשימה בהירהור. אור זערורי הבליח
באופק. הספרות הזוהרות שבשעון הצלילה שלו הראו כי השעה .2856
״איחור קל,״ הגה חונטס לעצמו.
היא נחתה ללא תקלות וניגשה היישר אליו. מתוך החשכה לחשה לו
״פורץ .714״ ניחוחות מענגים עלו מפלומתה הבהירה והעבירו בו רטט
שהזכיר לו נשכחות.

״אתה בוודאי חונטס,״ אמרה בקול לוחש ומתקתק .״הנד. השדר. הוא
מוצפן. צריך לפענח.״

הם סעדו בבאר קטן ליד תחנת הרכבת הריקה ישליך המלון. הגשם
המשיך לרדת.
חונטס אמר לה :״יש לי חדר עם מיטה כפולה.״
״אני סוכנת כפולה,״ אמרה פורץ 714 בחיוך.
״מרטיני כפולה!״ אמר חונטס למלצרית הכפולה שריצדה לנגד עיניו.
לפתע נדבקו שפתיו אל מקורה. הוא חש את ההלם שבנשימתה. הריח
את זרעוני הבוקר שאכלה בשובך, אי שם במזרח התיכון. הוא החליק על
פלומתה הצחורה והיא נענתה לו בשקיקה. העביר את ידו על בסנה הרכה
ועל כנפיה החטובות. היא החזירה לו גירגורי הגאה ובחנה בעיניה הצחורות
את גופו מוצק. הם נכנסו לאקסטזה פראית ומשוחררת מכל מעצורים...
הם שכבו נינוחים ורגועים על הסדינים הצחורים. מעשנים בצוותא.
נוצותיה הבהירות עלו ירדו בקצב נשימתה הרוגע.
״הייתי רוצה לדעת את שמד האמיתי,״ לחש חונטם בלחישה.
״שמי יונה,״ השיבה פורץ ,714״ואני יונת דואר בשירות הביון
הישראלי,״ השיבה.
לפתע נסתיים הסיפור בפתאומיות.

— ממישנ תו של מיי ס דו —
נוואזלין יסדתי
את מדינת היהודים
ד״ר מ״ז זוארץ
(באמבטיה)

דכר המערכת

על גה
ורעה

עץ ג דו ל
היה פ ה
ידוע הסיפור בבריטי שחפץ הי ה

ניסוח מופלא של שאלות ריטו*
דיות, כתשוכה וכפתרון לכל בעיה
ושאלה קשה.
הצלחה מלאה באי-פתרון של
אך כעייה.
ניהול מדיניות המרחיקה ככל
האפשר את השלום המאיים ומקרבת
את המלחמה הנכספת.
אחריות נאה למותם של אלפים
תוך גילויי דמעות־שליש וקול
שכור.

חלל אנסדורפר (הממושקף) — השבוי שיצא בשעתו ממוצב ״המזח״ כאס
ספר־תורח בידיו — מפונה ביחד עם חבריו המתנחלים מסבסטיה.

צדקנות עילאית, התחסדות,
רדידות, קחות־רגש, זרות, חוסר
הכנה, תלישות, חד ממדיות --

(צילם: שעיה סג׳
(מעריב )20.3.75

הכל כרגיל.
השבוי הנפלא שיצא ממוצב המזח וספר תורה כידיו — פונה ע״י
האוייבים המצרים בכבוד והדר, ואילו קלגסי צה״ל מורידים אותו
מאדמתו שלו בכוח ותוך השפלה נוראית.
כרגיל.
וזה גם מוכיח את חשיבות ההתנחלות — בי עובדה, השבוי שיצא
ממוצב המזח וספר תוהה בידיו וגו׳.
כרגיל.
ועוד יותר כרגיל — קחו לדוגמא את יורם ביכוגפקי. יורם בי-
כוגסקי, נפצע כידוע במלחמה, אך הוא לא עמד בכובד המשא והתמוטט
לחלוטין. עובדה, נהיה מצפניסט.
ולעומתו הלל אנסדורפר הנפלא. הוא סבל לא פחות מביבונסקי,
הוא נלחם בתופת ימים ולילות, הוא נפל בשבי, הוא עבר עינויים
קשים — אך הוא לא נשבר, לא התמוטט, לא התערער. עובדה, הוא
תומך בהתנחלות.
ללמדך שטוחות ואך נפשות יכולים להתערער במצבים קשים —
אבל רק לכיוון אחד.
כרגיל.
מכתב למערכת
לנכי שיתוק לא מגיע
בשבוע שעבר פורסם במדור זה מכתבו
של נכה־שיתוק, התובע הקלות
נוספות באחזקת רכבו.
עם כל ההתחשבות בנכים אין ל השוות
אותם, בשום פנים ואופן, עם
נכי צה״ל, שנתנו גופם למען המדינה.
לדעתי, אין המדינה חייבת ולא
כלום לגכי־שיתוק. אם היא נותנת להם
איזושהי תמיכה הם צריכים להודות
אורה זמיר, ירושלים

(ידיעות אחרונות )16.3.75

זה שהגיש לכם את

שרתילן ארצי
זה שכתב בשבילכם את
שרתילך אוניברסיטה שלי
מגיש עתה את תכניתו החדשה
שרתילו גגון בוכה שרתילך טוב בשבילך!

על כל אלה (״תרומתה למדינה״)
מוענק לגם׳ גולדה מאיר
פרס ישראל.

להתחפש לחג הסורים של הגויים והלך
ועשה לעצמו פריזורה של סנדוויץ
וסופו שבא כלבו ש ל שכנו ונשכו.
וכך גם יחסה של דעת הציבור
שלנו, יהודים רחמנים בני רחמנים,
אל המחבלים כני המחבלים.
שאפילו יבוא כלב שכן ונשך לנו
בא חורינו נמשיך אנחנו לטעון
״סורים היום, פסח היום.״
אלא שהיום אומנם ערבו של פסח
ואין זה נאה איפוא ליהודי לספר
בסנדוויץ, כשברור לכל שעניין לנו
כאן במצות.
היום, לאחר טביחת סבוי, מצווה
עלינו לספר ולבאר ולא ניתן לנו
להדחק אל בין הפרוסות ולהחבא. שוב
הצליחו המחבלים לצאת מטביחתם כ גיבורים
וכ״מתאבדים״ לשם שמיים
ר. ליצלן, ולא מעט באשמת ר. ממ שלתנו
ואמצעי תקשורתנו.
ולכן, על מנת למנוע זאת בעתידנו
הנראה לעין, עלינו לבחור בהטלת
עונש מוות עליהם ומיד. שהרי הטלת
עונש המוות היא כהטלת מטבע —
עץ או פלסתאין.
ומי שייתלה על עץ לא יופיע
עוד כ״מתאבד.״
ואם לא נבחר בעץ לתלותם עליו
— יבחר העץ בנו.

6*61

מגיע לנו.

שני ת קו 4
לאי פו ל
האחות הרא שית של בי ת־ ן סיפרה אמש. כי ה א לי מו ת 1על נכי ם ש הינו אותו! ש־ 1לוח על עורפה של א חות 1
•יי ץזדל, ו ד 1שפכו עליהן מרק רו ת ח!! ולא ה תי ר לה לצאתאתודו

יי־י

אחת האחיות. שבי ס שה
(פו ךכע מו ד )7

משביתים קווים גס היום;
איוגש הסעות במשאיות

צפויים שיבושים גם גח״א; -דובר ״אגד״ :ננקום יד חזקה נגד השובתים

המרד הגדול שפרץ באגד דוכא ביד
אכזרית. אחרוני המורדים ובראשם
שמעון בן־יאיר מקו 502( 4־)336
נסוגו אל התחנה המרכזית ובליבם
החלטה נחושה :״עד הסוף המר !״
המצב הלך והחמיר. מים חסרו. שמן
וגריז חולקו במשורה. כל נשקם של
המורדים היה תיק־עור ומכונת כסף־
קטן. מעטים מול רבים אך רוחם איתנה.
קומץ
המורדים התבצר בתחנה המרכזית
.״נא להמס פנימה, יש עוד
מקום!״ קרא בן־יאיר כשהוא מביט
בראי ומנקב בעצבנות את כרטיס המשכורת
של פברואר .״לא לעלות יו

אנו ניפול, אד גם אגד תיפול.
להזהר מהדלת גברת, כל האומה תמות
עם נפשנו!״ זעק בן־יאיר העיוור ו ניגש
למוטט את עמודי התווך .״רא שונים
השכירים והילדים...״
וכך, למצהלות ההמון צמא־הדם־
והטיוליות שלחו מורדי אגד האמיצים
יד בנפשם של הממתינים בתחנות.
משהתפזר ערפל הקרב והאיר הבוקר
נותרו רק אוטובוסים אפורים.
שריד רב־תפארת ומלא־הוד לאפוס
הגבורה העילאית של קבוצת המור דים
ו(ן יבורים.
מיד יצאה בת קול ואמרה: קחו
עוד עשר לירות. יהיה בסדר.

ח״ם בן־ ש חר מציע לגמדאתהקב לו ת
אבל בינת״ מבקשג הוא קבלה
! 8הקהל הרב שמילא את
האולם הקטן של תיאטרון
הבימה באחד מימי השבוע ש עבר
היה עד לגילויי־זזיבה
הדדיים, שהופגנו בין שר־האוצר
יהושע רכינוביץ
לבין נשיא אוניברסיטת תל-
אביב, פרופסור חיים כן״
שחר, מחבר הדין־וחשמן על
שינוי שיטת המס. שם ההצגה
ששניהם חזו בה: על קלות־דעת
וצביעות.
1אגב, הפרופסור בן־שחר,
לאנשים הנכונים 777 בהנדי
בינלאומי

הפרופסור מיכאל ברונו ר
עו״ד יורם כן־פורת, חברי
הוועדה שחיברה את הדו״ח,
ישבו לפני כמה ימים בקפה
אכסודוס בתל־אביב בישיבה
ארוכה. בתום הישיבה, כאשר
שילם הפרופסור בן־שחר (המפונה
חב״ש בפי ידידיו וש הוא
אחיה של הזמרת אבי׳
כה, אשתו של אילקהרווה)
למלצרית, הקפיד לדרוש קבלה.
כידוע, כולל דו״ח ועדת
בן־שחר המלצה לבטל את ההכרה
בהוצאות לפי קבלות ל
צורכי
ניכוי ממס־ההכנסה.

! 8שר-הדתות יצחק רפאל
ומנכ״ל !מישרת, דויד
גלם, נפגשו במלון דן התל-
!אביבי במיסגרת חלק מעבודתם
המיפלגתית השבועית. המנכ״ל
ניסה לסיים את המיפגש במהירות,
בטענה כי ברצונו ללכת
לקולנוע, אך השר רפאל, הפוגש
בגלס יום־יום במישדדו,
לא התלהב מהרעיון, אמר ל גלם
:״למה לד לבזבז זמן על
קולנוע, כשסוף־סוף יש לנו

1 1 1 1 1 8 ) 1 1 1 * 1111ן נזעמת ערך דויד גורפינקל, הנחשב כמעולח בצלמי״הקולנוע בארץ,
111\ 11#1 1 1 1 !111 בהקרנת הבכורה של סירטו של הבמאי ג׳ורג׳ עובדיה ,״יום הדין.״
כתום ההקרנה נשא דברים יצחק (״איז׳ו״) שני, מנהל ״אולפני ברקי״פטה־המפריס,״ ממפיקי הסרט,
שאמר כי לפני שנכנס ג׳ורג׳ עובדיה לתעשיית הסרטים הישראלית, ל א מי ת ה קיימת תעשייה הראוייח
לשמה, וכי אנשי התעשייה צריכים ללמוד ממנו איך לעשות סרטים. גורפינקל, שמאחוריו צילום
של 25 סרטים, קם בהפגנתיות, צעק ״בוז 1״ ויצא מהאולם. אחריו יצאו רבים מאנשי תעשיית־הסרטים,
שנעלבו כמוהו. הסביר גורפינקל :״לא התייחסתי בקריאת הבוז שלי לסרט או ליוצריו. התייחסתי
לדבריו של יצחק שני, שהוא מנהל אחד משני האולפנים הגדולים בארץ. כל העניין חרה לי מאוד,
וראיתי עצמי נפגע באופן אישי.״ אנשי התעשייה הקיפו את גורפינקל, טפחו על שכמו, וגילה אלמגור
אמרת לו :״היית מאה אחוז בתמונה מימין: השחקנית גילה אלמגור, איש־הביטוח אבי טוקטלי,
מנהל״הייצור מיכה כגן, עוזר״הבמאי קן גלובוס, המעיק מתי רז, אשתו של גורפינקל שרה. למטה משמאל,
המפיק דוד שפירא ודוד גורפינקל. התמונה צולמה בחוץ, כמה דקות אחרי ההפגנה( .בתמונה
משמאל) פנינה מנקין, כוכבת הסרט, בחברת בעלה, הכדורסלן מקבוצת ״מכבי״ ת״א, אריק מנקין.
הזדמנות לשוחח כארבע עי ניים״1

בתוכנית הרדיו על
מיספרים ואנשים נשאל שר-
הבריאות ויקטור שם־־טוב
על־ידי העיתונאים יצחק

טישלר, צב,י קסלר ויצחק

טאו -מדוע, לדעתו, קוצצו
תקציביהם של כל מישרדי־הממשלה,
ואילו תקציבו של
מישרד־הדתות הוכפל. ענה
שם־יטוב :״אולי מפני שלשר
יצחק רפאל יש פרוטקציה
אצל הקדוש־ברול-הוא.״
1עוזר שר־הדתות אריה
פרנקל אשר התארס השבוע
עם צעירה בשם צכיה חר״
זהב, סיפר מייד לאחר האירו סין
כי עמד לבטל את אירוסיו
מפני שארוסתו הוכיחה שהיא
דוגלת בקו אידיאולוגי שונה
משלו. צביה, שהיתר, מראשוני
המתנחלים בסבסטיה, סירבה
בזמנו בתוקף להיענות לבקש תי
של פרנקל לפנות את המקום,
שוכנעה רק לאחר ש איים
עליה בביטול האירוסץ.
פרמל מזרחי

מיקבי ואעוון לזגיון
וזבת! יעקב

ק 8ים מכל העולם, ממוקם ביפו, במקום בו שכנה חמיסעדח
המכסיקאית ״מנדיס־פיאסטה,״ שנסגרה. בערב״הפתיחח נכחו
במקום אמנים רבים, בהם, חווה אלברשטיין (בתמונה עם
כספי) ,שבירכה את מתי ועטה על הסלטים שהוגשו לאורחים.

1בתצוגודהאופנה למען
אלי״ן ואיל״ן שערך האופנאי
גדעון אוכרזץ בהילטע הירושלמי,
עוררה תשומת־לב
רבה העובדה שאיש מאנשי המלון
לא קיבל את פניה של
אשת ראש־הממשלה, לאה
רכין, שבאה לתצוגה בחברתה
של רינה כזית, אשתו של
מרדכי גזית, מנכ״ל מישרד

ראעדהטמשלה. כשנשאלו עובדי
המלון מדוע אין מקבלים
את פניה כיאה לאשת ראש־הממשלה,
השיבו כי לאה רבין
מבקרת במלון לעיתים כד, מזד
מנות, עד כי אינם מצליחים
לעקוב אחריה ולהעמיד לרשו־תה
מישהו שיקבל את פניה.
גם תמר, אשתו של ראש־עיריית
ירושלים, טדי קול׳ק,
שעמדה בראש האירוע, לא
טרחה לצאת לקראת לאה רבץ.

י דידי מנופי על הנרי

קיסינג׳ר :״הוא עומד להי כנס
להריון מרוב מגעים.״
1ידידיו של מנהיג מק״י
לשעבר, שמואל מיקוניס,
שהיו רגילים לחוג את הסדר
במחיצתו מדי שנד, בשנה,
אוכזבו השנה כשהודיע להם
מיקוניס שאת הסדר יחוג בביתה
של מי שעמדה בראש
האופוזיציה במק״י, ופרשה
ממנה לפני שנתיים: אסתר

וילנפקח.

! 8דובר עיריית תל־אביב,
עמיקם שפירא, מצא באחד
הימים פתק מראש־ד,עירייה
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, המודיע
לו כי נפוליאון יבקר למח רת
ב־ 9.00 בבוקר בלישכתו.
עמיקם, שחשב שראש־העיר
חמד לו לצון, שלח לראש-העיר־יה
פתק בנוסח :״אני מחר בבוקר
אצל לואי השישה־עשר.״ כש נפגש
מאוחר יותר עם צ׳יצ׳,
הסתבר כי נפוליאון אינו בדי חה,
כ-אם נסיך צרפתי בשר*
ודם בשם לואי נפוליאץ, ש הוא
חבר חבר־הנאמנים של
אוניברסיטת תל־אביב והנמצא
בארץ בביקור בחברת רקטור
אוניברסיטת סורבון לשעבר.
אגב, הנסיך קורא לעצמו ב*
תירגום חופשי :״הנסיך האמיתי
לוא* נפוליאון,״ על־מנת
למנוע ספקות.
! 8בישיבת מחלקת־ד,כספים
של עיריית תל־אביב הראתה
אחת המזכירות־החתיכות של
המחלקה תמונה שלה בביקיני,
שצולמה בחופשתה האחרונה
באילת. התמונה הועברה מיד
ליד, וכשהגיעה לידי נעמן
גור, ראש מחלקת־התקציבים,
העולם הזה 1960

§ ו 1* 11ו 1ד 11ו •1

א 1111י ם
אמר זד :,״בך בדיוק נראד.
תקציב העירייה — כמו חתי-
בה בביקיני. מה שמכוסה הדא
התקציב, והיתרה היא הגירעון.

8העיתונאי אורי, פלע
הוציא בימים אלד, הגדה של
פסח מודרנית, הכתובה בלשון
מדוברת• ,וד,מעוטרת בציורים
מראשית המאה של הצייר
טשח ליליאן. סלע גילה את
הצייר, כאשר התעניין מיהו ה איש
שצייר את סמל הקרן הקיימת
לישראל, בו נראים שני
נוטעים כורעים על ברכיהם
ושותלים עץ. הסתבר כי האיש
הוא צייר שחי בארץ לפני כשמונים
שנה ושהדבר, לצייר
את מה שראו עיניו. הוא החל
בחיפושים אחר הציורים, הצליח
לאתר קרוב־רחוק של ה צייר
הגר ברחובות, ובעליי,מהגג
בביתו של זה נמצאו באחת
השידות ערימות־ערימות

8התמרמרות רבה נגד
מנהלם, חיים שיף, נשמעה
מפי 400 עובדי •מלון דיפלומט
בירושלים. שיף, שערד לפני
כחודש ברית־מילה מפוארת ל נכדו
השני, הזמין למסיבה,
שהתקיימה באולם הקונגרסים
של המלון, למעלה מ*1000
אורחים, ביניהם משה נוידר•
פר, הממונה על הכנסות המדינה,
אייזיק דוכנוב, פקיד
בכיר במישרד האוצר, מנכ״ל
בנק לפיתוח ותעשייה יהודה
גיל, ואלוף(מיל ).מוטי הוד,
שאף שימש כסנדק. הסתבר כי
משכורתם של עובדי המלון
נמוכה־יחסית, ומה שמעניק לה
מימד נורמלי הוא ההסכם ה קיבוצי
הקיים בין בתי־המלון,
האומר כי לאחר שנוכו ההוצ אות
מההכנסות, מתחלק הפרש
הרווח על פי מפתח מסרים
בין העובדים ומשמש כתמריץ.
העובדים טוענים כי שיף ד,כ־
11110 21במרס ־
20באפריל

שב בשקם, בייחוד ביום א׳ זה לא כדאי להסתבך בגלל רצונך הטיבעי
לבלוט. גם הפירסומים האחרונים לא עשו לך דווקא טובה. מוטב
שתתרכז בענייני־הלב ובענייני כספך. במישור היצירה — אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויימת, אך השינוי תלוי בך. אם את
בן־זוגך.
רוצה בהישגים, דחי זאת עד שתראו את מצב

גאוותך הרבה מונעת ממך לבקש טובות או להסתבך בקנוניות. זכור כי
השבוע מילת־הקסס היא טיפות־קשרים. לכן, גם אס תתקשה להתגבר על
גאוותו, למד לפחות להחזיק את פיו נעול. אם הס רוצים להיטיב
עימך — תן להט לעשות זאת, ואל תידחה הצעות העשויות להיות מכריעות.

במרכזו של השבוע יעמדו שינויים מכריעים ביחסך לבעיות המיש״
פחה. אתה עלול למצוא את עצמך נבון ומהסס, מאחר שהשינויים
הצפויים יהיו חריפים ויסודיים הרבה יותר מכפי ששיערת. בת תאומים
— הרישעות שלך עלולה להיות בעוכרייך, הפסיקי להסתכל
רק מסביב לפופיק שלך והשלימי עם העובדה שגם אנשים נוספים בעולם
הם בעלי זכות קיום. חדלי להציק להם ותבואי על שכרך.

בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות את המשך פועלך העיסקי —
ותשמור את תוכניותיו לעצמך בלבד. אם אתה זקוק לכסף — קרוב מישפחה
או אפילו אשה מבוגרת עדיפים על ממון מבחוץ, שמוגש לך לכאורה
תוך כדי הטרדות קטנות יותר. אם את רוצה באהבתו, התענייני גם באחרים.

סח 11

21 בי וני -
20 ביול *

אויר!

שינוי לטובה במצבך הכלכלי המסובך במיקצת. אתה תמצא ידידים במקום
הפחות מתקבל על הדעת. עם זאת, דע שהם מתייחסים אליך בחוסר״
התחשבות. היזהר מהפכפכיס, ועוד ייותר, כמובן, מנשים הפכפכות. נטייתך
לחולמנות ולרומנטיקה תסבך אותך, השבוע, במריבה לאילו. היזהר.

התחזקי, בת בתולה — לפניך שבוע קשה במיוחד. אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה עליך להתגבר עליהם. מעט שכל ישר, הרבה
אומץ־לב ועוז-רוח, יעזרו לך לדלג על פני המשוכות, ויגרמו לך, בסופו
קל דבר, המון נחת־רוח על הישגיך, שלא יהיו מבוטלים כלל. אל תוותר !

חאזנ״ס

יום ד׳ הוא יום של התנגשויות ובעיות כספיות. הקפד, איפוא, לא
לקבל כל החלטה מרחיקת־לכת ולא להסתבך. בכלל, נסח לנצל את
השבועיים הבאים לריכוז מחדש, לעבודה שוטפת, ולחידוש קשריך עם
האהובים עליך. בת מאזניים: אל תזניחי אותו. גם לאחרים יש בעיות.

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה. בשביל מה? הבעייה המטרידה
תזכה השבוע לתשובה ולהסבר. אם אתה מעשן — אל תגזיס.
אחת ליום זה מספיק. השבוע תהיה לך הצלחה רומנטית,
שתפסיק להיות מתוח ועצבני. לך, בת עקרב — כדאי שתשבי קצת

שרי וי! טוס

כוכבת הקולנוע האמריקאית, הוש-
פעה קשות מהתקפת הפידאיון על
מלון ״סבוי,״ מיהרה למחרת היום לכותל המערבי בירושלים
והתפללה. וינטרס אינה חדלה להדהים את אנשי צוות הסרט
״יהלומים ״.בדי ״לצמק״ את פניה, הביאה עימה מהוליבוד פלס־תרים
בצבע העור, ויום־יום, עם תחילת הצילומים, היא מקדישה
שעה ארוכה למתיחת עורה, מהדקת אותו בעזרת הפלסתרים
ומכסה את הסימנים באמצעות פיאה נוכרית, שהיא חובשת לראשה.
של ציורים, המהווים מייסמך
נדיר ביופיו מראשית ההתייש בות
היהודית בארץ.
בלתי־נעימה
! • 8תקרית
אירעה למכבי זלצכרגר,
דופא־הנשים הידוע מירושלים
ומנהל בית־החולים ליולדות
מיש גב לדך. זלצברגר ביקש
להתקין כספת בביתו. מייד
לאתר התקנתה, כשעזבו הפועלים
את הדירה, הסתבר לו
כי מכיס־מעילו נגנבו 25 אלף
לירות. המישטרה חקרה את
שני הפועלים שהתקינו את ה כספת,
במכונת־האמת, ועומדת
לחקור עתה גם את בני־המיש־פחה.
העולם
הזה 1960

1ן ש 11

23ב ;נוב ריב ר ־
20בדצמבר
אותך קופסה בתנאי בבית.

עקת

המרץ שיש לן יעזור לן לפתור כמה בעיות המטרידות אותן מזה זמן
רב. למרות זאת הגיע הזמן להקדיש קצת זמן בדי לבחון דרבים
להגברת יעילותן. נדיבותך ויושרן יזכו השבוע להערכה מתאימה.
אל תהסס לתת לידידין עצות — באשר תתבקש לעשות זאת.
בת קשת — כשאת נוהגת, היי זהירה ושימרי על מצב הרוח שלך.

אם אתה לא תקבל את עצותיהם של שותפיך, אתה תשכיל להסיק
מסקנות מדבריהם — ואולי עליהם — תזכה בהצלחה נאה. זה חל
במיוחד על יום א׳ ,התחלת השבוע הזה. הקשר הרומנטי עליו חלמת
ואשר נדמה היה לך, כי מתחיל מנץ, יגיע למלוא־פריחתו באמצע השבוע.

נים את ברית־המילה של נכדו
בחשבון־ההוצאות של המלון,
ומשכורתם של העובדים החו דש
היתד, נמוכה מהרגיל.
8פרק בהילכי דיפלומטיה
לימד השבוע כתב שידורי יש ראל
דן אשל דיפלומט זר,
ששאל אותו לדעתו על הטל וויזיה
בארצו. השיב ח :
״כששאלו את יו גדין, מנהל
הבי־בי־סי לשעבר, שבא בדי
לייעץ לשידורי ישראל, מה
דעתו על הטלוויזיה הישראלית,
השיב, :האירוח בישראל כלבך
טוב, עד שלא נותר לי פנאי
לחזות בטלוויזיה.׳ כנ״ל לגבי
הטלוויזיה בארצך.״

)111111

21בדצמבר •
10גיגואד

לא, את לא טיפשונת. את סתם מזניחה את עצמו ואת הסיכויים שלך להיות
מאושרת. את יכולה גס לשנות את הדבר — אבל זה תלוי ביכולתך לשלוט
בעצבייך, ומה שחשוב הרבה יותר — במצבי הרוח ובדיכאונות הכרוניים
שלך. אס אתה בעל־עסקים עכשיו הרגע להחליט — אבל לא בהכרח לחתום.

אם הסתבכת בבעיות מישפחתיות, בת דגים, לא תמצאי את חפיתרון
לצרות, השבוע. להיפן: עד ליום ה׳ בסוף השבוע, תיכנסי יותר
ויותר עמוק להתחייבויות ולסידורים מישפחתיים. מצד שני, כל מה
שנוגע לאירגון עיסקי או מיקצועי עולה יפה. לבשי אדום ואכלי מעט.

מכתבים בית״שימוש דשומרי־הראש

ל ז? ז 9 /ד 4 /ד ו ז 10סרס {

?/ז/׳//מי סרס•(( 1< 1ר 171ת

את>ר״ 0
לצרכן ל״י ק״ג
עגבניות משובחות
3.40
גזר
1.40
צנון
1.00
כרוב
0.95 חריטים תפוא״ד
1.80
תפוא״ד חדשים ארוזים
(אריזה צהובה)
2.05
תפוא״ד בתפזורת
1.40
תפוא״ד ארוזים (אריזה אדומה) 1.65
בצד
2.20
(ירושלים) ארוז כצל
2.35 י סלק
1.30
תפוזים
1.35
אשכוליות
1.30
לימונים
2.10
בננות
3.45
אגסים ספדונה 5.5
4.40
אגפים ספדונה 5.0
3.40
גרנד אלכסנדר 7.0
4.85
גרנד אלכסנדר 6.5
4.45
גרנד אלכסנדר 6.0
3.1(5
כגר הגדלים הוזלה של
8.0אגורות לצרכן
פטם צעיר קפוא מוכן
תנועוף, מגא עוך*,
עוף מיוחד מעולה
הזה הודו חבילות
12.00
תחתון זדו חבילות
בשר בקר טרי (באגודת הצרכניות
בלבד) הוזלה של 3.00ל״י
לק״ג לצרכן ליחידה שמנת חמוצה 170 ממ״ל
0.90
המאה 100 גרם
1.05
ל״י לק״ג
טירן — פאר ג
17.00
טל העמק
19.00
גוש הלב ק״ג
17.00
מירון
17.50
הדר

עדד
18.40
גבינות מותכות
ס/ס 20 הנחה כסיף בקרה — משקל הדג באריזה לא ׳
7 50
פחות מ־ 250 גרם ליחידה
בקלה — פרום אחיד עשוי
מדגים שמשקלם לא פחות
8.80
מ־ 360 גרם

המד ^ /י/

כאשר יורדת הפמליה של מישפחת
רבץ לתל־אביב, ומתגוררת בביתם ש ברחוב
רבינא בנווה־אביבים, נאלצים
שומרי-הראש של ראש־הממשלה לעשות
את צרכיהם בחוץ, מהוסר בית־שימוש
מתאים — בין השאר, בגלל סירובה של
הגברת רבץ לאפשר להם לעשות זאת
בביתה.
אם אכן ידיעה זו נכונה, מדוע חייבים
אנשי־הביטחון לעשות את עבודתם החשובה
בלי שום תנאים סניטריים? כמו־כן,
מדוע אץ למישרדו של ראש־הממשלה
כספים לבנות מיבנה לא מפואר במייוחד
שישמש כבית־שימוש לנזקקים?
מה יותר טוב, שאנשי־הביטחון ייאלצו
להסריח שטח פתוח מחוסר תנאים מתאימים
וזה יטריד את השכנים?
אבקשכם לבדוק אם הידיעה הזו נכונה
ואם יש לה אחיזה במציאות.
אלמוני, תל־אביב
• הקורא האלמוני טרח לשלות ל־העולם
הזה, כמיכתב אנונימי ,״שמועה״
— שפורסמה כידיעה מבוססת בהעולם
הזה (.)1954

צרותיו של חופש־חבימוי
אתמול פתחתי את הגיליון האחרון של
העולם הזה 1958 לאחר תקופה ארוכה
שלא עיינתי בו (שלא באשמתי) ,וגיליתי
שם ציפור חדשה: מדור שנקרא ״כלא-
שש.״ ומתחתיו הופיע שמו של קובי ניב,
שהיה די אמיץ כדי לחתום בשמו.
ובכן, קובי ניב, מיכתב זה מופנה אליך.
אני שונא אותך, האדון יניב. תמיד שנאתי
נביאי-שקר. ידענו כבר הרבה ״מבשרים״
כאלה, שניסו לעשות לנו ״ניפוח ראש״
בעזרת מדורים בעיתונות, ואתה הוא בלי
ספק הבינוני שבהם.
אתה עומד בפישוק־רגליים לכל אורד
הדף שלד ומשתין על כולם, כשאתה לבוש
ברעיונות ומילים הגדולים בהרבה מכפי
מידתך! קובי ניב, אתה ליצן!
שמענו את מה שיש לך להגיד מפי
טובים ממך. ואתה בטח יודע את זה.
אולם לך נדמה, משום־מה, שאתה אומר
את זה חזק יותר, ללא פשרות. כך אתה
יכול להיות בטוח שסוג מסויים של קוראים
לא יבין אותך. וזה עושה אותך אוטומטית
לאינטלקטואל בעיניהם.
הייתי מציע לד ללכת למכור בוטנים,
אולם אנחנו במדינה שבה חופש-הביטוי
הוא קדוש. מה חבל שכה מעטים מנצלים
חופש זה. ומה חבל שחלק מהם עושה
את זה בדרכך! ׳
תרצד צדיק, צה״ל

החזרת צו־־מילואים
החזרתי, יחד עם המיכתב הזה, את
הצו לשירות־מילואים לתקופה של 24
יום, שנשלח אלי לחודש מארם. מתוקף
הסמכות שהוענקה ליחידתי, רשאית מינד
קדת יחידה זו לגייס את אנשיה לשירות
של 90 יום בשנה. במארס 1975 עלי להש לים
ל״ 90 יום. מדוע אני מחזיר את צו־הקריאה
ומסרב להמ-שיך לשרת להבא:
. 1בתור סטודנט למדעי־המדינה שנה
ג׳ באוניברסיטת חיפה, נפגעו לימודי
עקב גיוס ממושך בשנת . 1973/74 הייתי
מגויים בסך־הכל 163 ימים. מהחוג למדע-
המדינה לא קיבלתי שום עזרה, להוציא
כמה הרצאות בכתב משובש. לא ניחן ל־לגשת
לבחינות במועדים המייוחדים שלהם
הייתי זכאי.
טענתו של ראש־החוג, פרופסור יוסף
נדבה, ויועצת הבי.איי ,.ד״ר טליקטר,
היתה שלא עשיתי די כדי לעמוד בתנאי
המעבר. הנ״ל טענו, נוסף לכל, שאני
שקרן, בכך שמסרתי פרטים כוזבים הן
בדבר גיוסי והן בדבר מצב לימודי.
.2אני עובד בתור עוזר־מודד בהנדסה
אזרחית, ומרוויח בממוצע כ־ 1200ל״י
לחודש• המוסד לביטוח־לאומי סירב לשלם
לי תגמולים, בטענה שאין לי רצף שירות־מילואים
של שלושה חודשים.
ברצוני לשאול כמה שאלות: לשם מה
אני מגויים, אם זכויותי נפגעות? לשם
מה אני מגן על אנשים שעקב גיוסי פוג עים
בי, ואינם מוכנים לעזור לי בדברים
המגיעים לי מכוח החוק?
לאלה שעליהם אני מתלונן לא היתד,
תשובה. אני מסיר בזה את הגנתי מעליהם.

974017 רכ״ט (מיד ).אדקנה כרץ,
מדעי־החברה ג ,,חיפה

העולם הזה 1960

יין
כנוט> פר>דמ1

ה רו ט שי ל די ם
בעוד העיניים מופנות כיום אל ארצות
ערב השולטות באוצרות הנפט, פועלת
בשקט מישפחת רוטשילד, שקנתה
לעצמה שילטון מוחלט בענף שתוך
עשר שנים יהיה חשוב כמו הנפט כיום :
חאוראניום.
מדינות רבות משקיעות כיום בהשקעות
עצומות בבניין כורים גרעיניים, או
עסוקות בחיפוש מקורות נפט, וחכל שו־

גי דה־רוטשילד ואשתו

שו ל טי ם ב או ר אניו ם

כחים להבטיח לעצמם את חוטר-הגלם
הדרוש לכודים הגרעיניים. האוראניום
יהיה בשנות ה 80-מקביל לנפט כיום,
ובדיקה זהירה של הבעלות על האוראג-
יום בעולם המערבי מגלה פרט מעניין
ביותר: מישפחת רוטשילד מצרפת ואנגליה
ביחד מחזיקות כבר כיום בשליטה
במרבית מקורות האוראניום בעולם.
כשנאמר הרוטשילדים מצרפת, אין ה כוונה
לאדמונד, אלא לשאר בני-
המישפחח, ובעיקר לאלן וגיי.
ובכן, חברת ריו־טינטו־צינק נשלטת
מזה שנים בידי מישפחת רוטשילד ה אנגלית.
חברה זו שליטה במיכרות ריו-
אלגום, בעלי מיכרות־האוראניום הגדולים
בקנדה וביבשת אמריקה. לריו־טינטו־צינק
גם שני שלישים במיכרות החדשים
שהתגלו עתה בדרום־מערב אפריקה,
וכן שליטה במיכרות מרי קתלין באוסטרליה,
המיכרות היחידים המפיקים או״
ראניום שם.
חברת הזהב והיהלומים הענקית
מדרום־אפריקח, אנגלו־אמריקן קורפו־ריישן,
הנשלטת על-ידי מישפחת או־פנהיימר,
מייצרת גם אוראניום בהיקף
גדול, כמוצר״לוואי של הזהב. אחת
באנגלו-אמריקן, השולטות החברות
ושמה צ׳ארטר קונסולידייטד מנוהלת
על-ידי אחד הרוטשילדים הצרפתיים,
והיא בעלת ״־ 107 בריו־טינטו־צינק, כאשר
טוני אופנהיימר יושב בהנהלת
החברות הצרפתיות של רוטשילד
החברה הגדולה והידועה של הרוטשילדים
בצרפת בתחום המתכות היא אימ-
טאל, השולטת בשתי חברות — מוקטה

ופנרויה — שהן בעלות כל מיכרות ה-
אוראניום בצרפת וכן בגאבון וניג׳ר. לפני
שנתיים הוקם קארטל בינלאומי של יצרני
אוראניום, שהחל בהעלאת מחיריו
בצורה שקטה. בקרטל חברות כל החברות
המייצרות אוראניום בעולם המע-
רבי, ובדחנים אומרים כי הרכב המשתתפים
בו זהה לכנס מישפחתי של גזע
הרוטשילדים.

קשה להאמין, אך הלהיט כיום ב-
שוק-הספרים הוא הגדה של פסח שהוציאה
הוצאת עם־עובד לקהל הרחב ב-
20 אלף עותק, ותוך שלושה שבועות
נמכרו 14 אלף הגדות, כאשר המכירה
מתעכבת בגלל הקשיים לספק את ה הגדות
בקצב הדרוש. למעשה, עד היום
טרם הגיעו ההגדות למיספר רב של
נקודות־מכירה, והן נעלמות כבר בדרך.
הביקוש חרב נובע מהיות ההגדה גם
מוכשרת למהדרין על־ידי הרב הראשי
שלמה גורן, וגם מוגשת וכתובה בצו רת
פופולרית על-ידי הרב שמואל
הבהך אגידור ואורי סלע. השיב-
תוב של סלע הופך את ההגדה למו־בנת
לכל איש, כאשר בכל עמוד משולבים
סיפורי-מעשיות משעשעים, למש־תעממים
לשמוע את ההקראה...
להיט אחרון זה אינו חידוש לגבי הו-
צאת-הספרים הוותיקה, שהפכה נמר
צעיר (של נייר) מאז התמנה נחמן
אוריאלי ( )36 כמנהלה-הכללי, לפני
שנתיים בדיוק.
השנה רושמת ההוצאה לזכותה כמה
הצלחות מרשימות. סיפרה של רחל
איתן שידה ושידות, נמכר כבר ב־35
אלף עותקים. סיפרו של גרהם גדין
קונסול של כבוד נמכר ב 31-אלף עותק,
ואפילו ספר כבד כשדים של דוסטוייבס־קי,
שמחירו לצרכן 35 לירות, נמכר כבר
בארבעת אלפים עותקים.
במקביל להצלחות חסיפרות חיפה,
הולך לו לאוריאלי גם בתחום ספריית
אופקים השייכת לעם־עובד, ומיועדת ל-
סיפרי־הגות. סיפרו של הנרי קיס מי

נחמן אוריארי
עם לא־עובד
ג׳ר יוצא עכשיו במהדורה שנייה, וכך
גם סיפרו של פרופסור יעקב טלמון
(עידן האלימות) ,סיפרו של ג׳ון גאל*
ברייט (המדינה התעשייתית) וסיפרו של
בן בובה (תגליות בחלל).
להוצאת עם־עובד יש 21 אלף מנויים
קבועים, ועוד חמשת אלפים מנויים יש
להוצאת אופקים. אולם אוריאלי גאה
על כך שגם הספרים המוצאים שלא
במיסגרת מיפעל״חמנויים נמכרים טוב

של קסף פקר
מוטי פרידמן היה בשעתו שותף
של יוסף פקר במיפעלי סולפק, כיום
פקר-פלדה. עובדה זו נתגלתה אגב בירור
מישפטו של פרידמן בבית־המיש-
פט בתל־אביב, בענייני מס-הכנסה.
פרידמן סיפר כי בשנים 59־ ,1957 כאשר
הוקמו מיפעלי סולפק לעירגול פחים, לא
היה פקר השותף היחידי בהם. היה שו-
תף מארצות״הברית שסיפק את הידע,
וכן גם מוטי פרידמן שהקים את ה־מיפעל.
אולם אחרי שנתיים עזבו כל
השותפים, ופקר נשאר בעל־המניות ה יחידי.

ר בי מותר
עורך-הדין יזהר הררי האשים את
יושב־ראש הסוכנות היהודית פינחס
ספיר ביחס של איפה״ואיפח. הררי די בר
בישיבת הוועד-הפועל של אוניברסיטת
תל־אביב, וטען שם, כי ספיר אסר
על האוניברסיטה לאסוף תרומות ב-
חו״ל, כדי לא לפגוע במגביות י חריש-
מיות של המדינה.

אנטוני אופנהיימר ואשתו
— רוחצת יד

אם תר צו ־

אי! זו

ה>ה שותף

אולם, טען חררי, נודע לו כי באותה
עת שספיר אסר זאת על האוניברסיטה,
קיים חוא״עצמו נשף במונטריאול שבקנדה׳
אסף שם תרומות ל...״קרן״ספיר.״
הסכום שנאסף 220 :אלף דולר.

החזירים

הגדה
— ולא רק ההגדה״של-פסח או שדים.
רבי-חמכר הגדולים של ההוצאה הם
דווקא רגל של בובה, סיפרי עמוס עוז
וכל סיפרי חבובה בילבי.
עם מכירות כאלו, הצליח אוריאלי
לסיים את השנה הראשונה שלו בתפקיד
1973/74 ,ברווח של כ״ 50 אלף
לירות, אחרי שנים רבות של הפסדים
רצופים. השנה יהיה הרווח גדול הרבה
יותר, על מחזור של 9מיליון לירות.
אחד החידושים שהכניס אוריאלי לענף
הספרים הוא מכירות בקיוסקים,
שבהם שלטו עד כה ה״בלשים״ של הוצאת
מיזרחי. ביחד עם המפיץ בן־ציין
רבינוביץ, מוכרת כיום עם־עובד מדי-
חודש סיפרות יפה בכריכה רכה בקיוסקים
בשווי של 30 אלף לירות ומעלה.
מכירות אלו הן לקהל שלא נכנס ל־חנויות־חספרים
הרגילות, והן בעיקר על
חשבון הסיפרות הבלשית.
אוריאלי הוציא, שעות אחדות אח רי
פירסום דו״ח ועדת״אגרנט, ספר ה כולל
את הדו״ח המלא. לאור ההצלחה
החליט להוציא מייד עם הפירסום גם
את דו״ח ועדת בן־שחר. הוכנו כמה בתי-
דפוס, הוכנה מראש עטיפה הולמת, אולם
יומיים לפני הפירסום וההוצאה
ביקש פרופסור בן־שחר מאוריאלי לא
להוציא את הדו״ח בצורת ספר. הסיבה:
הדו״ח נכתב בחיפזון, ויש בו שיבושים
לרוב שיש לתקנם בשקט ולאט,
ואין הוא רוצה שהשגיאות יונצחו בספר
...יריביו משמיצים כי חפזונו נבע
מן הרצון להבטיח את מועמדותו ל-
מישרת נשיא אוניברסיטת תל־אביב.
זמסיהוכנסה במזל טוב, ותודות לרבנות הראשית,
יש עוד ענף ענקי בארץ החי ופורח כמו
היהלומנים: בלי מיסיס, בלי כל פי קוח,
ולמרות שהוא מספק בשר-מאכל
למאות אלפי איש, אין עליו כל פיקוח
רפואי. הכוונה היא לתעשיית החזירים,
העולה ופורחת ומשגשגת, כאשר השיל-
טונות — כל השילטונות — עוצמים עין
וטוענים כי אין כלל חזירים בישראל.
לפי הערכת מומחים, עובר המחזור של
תעשיית החזירים את ה 50-מיליון לי רות
לשנה. איזורים שלמים בארץ מגדלים
חזירים, בעיקר רמלה, נצרת, וחיפה.
מיספר החזירים שמגדלים בארץ
עולה בהרבה על מיספר הפרות, ועליהן
יש סטטיסטיקה רישמית: מדי שנה שוחטים
ומוכרים בארץ כ־ 10 אלפים טון
בשר-בקר טרי. כמות בשר״החזיר גדולה
יותר, והיא לפחות 15 אלף טון בשר
למכירה( .אלפי הסטייקיות ברחבי הארץ
מוכרות בעיקר בשר-חזיר).
מחיר קילו בשר-חזיר לצרכן הוא כס!
לירות, כאשר מכל חזיר נשארים כספ
קילו נטו, או 2400 לירות מן הצרכן
לאיטליז. המגדל מקבל 10-15 לירות
לקילו.
למרות שבשר־החזיר ידוע כמעביר נוח
של מחלות לבני״אדם, אין כל פיקוח
וטרינארי על תעשייה זו. לא בשלבי השחיטה,
ולא בשלבי המכירה. הכל נעשה
באופן בלתי־חוקי, במחתרת. מרבית
התעשייה נשלטת על־ידי אנשי הפשע
המאורגן, הבאים תמיד למקומות שאין
שם מס-הכנסה. כל הענף חזה אינו משלם
כל מס שהוא, שכן מבחינת טס״ההכ-
נסה אינו קיים•

תמרורים
נבחר על־ידי חבר הנאמנים של
אוניברסיטת תל-אביב, כנשיא האוניברסיטה
במקומו של פרופסור יובל נאמן, פרופסור
חיים (.חבש״) כך שהר 40 שנולד ב ארץ,
קיבל ב־ 1961 תואר דוקטור באוניבר סיטת
גיו־יורק, הצטרף לפני 10 שנים לסגל
האקדמי של אוניברסיטת תל-אביב, תחילה
כמרצה אורח, אחר כפרופסור חבר בחוג
לכלכלה ולבסוף כדיקאן הפקולטה למדעי
החברה, אב לשלושה ילדים, זכה לפירסום
רב בעמדו בראש ועדת בן־שחר לרפורמה
במיסים.
׳ 3מוגהי על-ידי שר־הביסחון שמעון
פרם, לתפקיד המדען הראשי למערכת ה ביטחון,
נשיא אוניברסיטת תל-אביב ל שעבר
פרופסור יו כלנא מן 50 המשמש
גם כיועץ בכיר לשר־הביטחון. יליד תל-
אביב, סיים בגיל 15 את לימודיו התיכוניים
בגימנסיה הרצליה, החל בגיל 16 ללמוד
בטכניון, התגייס ב־ 1940 להגנה, קיבל ב-
1946 תואר אינג׳ינר, היה סמג״ד בחטיבת
גיבעתי במילחמת־העצמאות, סגן ראש
אמ״ן בדרגת אלוף-מישנה, סיים את שי רותו
הצבאי ב־ , 1960 עבר למחקר, היה
המנהל המדעי בכור נחל-שורק של הוועדה
לאנרגיה אטומית, הצטרף ב־ 1963 לסגל
אוניברסיטת תל־אביב והכין בה את המח לקה
לפיסיקה, היה חבר צוות בינלאומי
שזכה בפרס הבינלאומי העליון בפיסיקה,
הוכתרה על־ידי נשיא אוניברסיטת
תל-אביב לשעבר פרופסור יובל נאמן,
בתואר דוקטור־כבוד בפילוסופיה, הגבירה
הראשונה של התיאטרון העברי ח1ה
רזבינא 83 שנולדה במינסק שברוסיה

חנה רוכינא
דוקטור־כבוד בפילוסופיה
הלבנה, למדה בחדר לבנות ובסמינר לגנ נות,
היתה מורה־מחנכת, הצטרפה ב1917-
ללהקת הבימה שנוסדה אז במוסקבה, על תה
לארץ ב־ , 1928 הופיעה מאז אלפי
פעמים על הבמה.
הוענק * על-פי החלטתו של נשיא
צרפת, ואלרי ז׳יסקאר-ד׳אסטאן, אות אביר
מיסדר ההצטיינות הלאומי של צרפת שהוא
אחד העיטורים הגבוהים ביותר של מדינה
זו, למנהל המיסחרי של חברת התעופה
אייר־פראנס בישראל, אכרהם מיאנו,
כ״אות הוקרה והערכה לפעילותו בפיתות
העסקים של אייר־פראנס בישראל.״ טיאנו
שנולד בחיפה, למד בבית־הספר כל ישראל
חברים בירושלים, עובד בחברת התעופה
26 שנים, תחילה כפקיד הזמנות ולאחרונה
כמנהל מיסחרי.
נפטר בבנימינה, בגיל ,77 מי שהיה
בזמנו ראש המועצה המקומית בנימינה,
מרדכי אלץ (פייקוביץ) ,אחיו של שר-
החוץ יגאל אלון, שנולד בראש־פינה למיש-
פחת חקלאים, עבר ב־ 1922 לבנימינה, עמד
במשך 25 שנים בראש ועד המושבה והמו עצה
המקומית, מונח על־ידי מישרד־הפנים,
אחרי מילחמת־ששת־הימים, כקצין־מטה ל ענייני
פנים ליד המושל הצבאי בנפת שכם,
כיהן בתפקיד זה עד 1972 כמגויים צה״ל
בדרגת רב־סרן, היה החייל הקשיש ביותר
בצה״ל.

העולם הזה 1960

3 1נדוו

הם השמיצו איש את רעהו ־ וכזלם צדקן

יחיד• הסגויה
* כדן, זאת היתה הצגה יקרה מאוד. היא עלתה לך
^ ולי בכמה עשרות מיליוני.לירות.
אבל היא היתד. שווה כל אגורה.

איזה הומור ! איזו פארודיה מבריקה ! איזו
קאדיקטורה גאונית!

שום תוכנית של ניקוי ראש, או מדור של 200 הארץ,
לא הגיעו אי־סעם לקרסוליה של סאטירה זו, כפי שהוק רנה
במשך כמה דקות בטלוויזיה — הדיון בכנסת על
ההלוואה המסובסדת למימון חובות המיפלגות.

חברי־הבנסת אמרו מה שהם חושבים זה על
זה — ובולםצדקו !
מפ״ם אמרה לחרות שהיא מספסרת בדם חללי אצ״ל.
חרות אמרה למפ״ם שהיא מוכרת את האידיאלים הפוליטיים
שלה כדי להבטיח מימון ממלכתי לעסקיד. המיס־חריים.
שולמית אלוני האשימה את בגין בעשיית קנוניה
עם מפא״י. בגין האשים את אלוני בגריפת הון־עתק מן
הקופה הממלכתית וביזבוזו על עסקנות חסרת-ערך.
שמואל תמיר האשים את מיפלגת־העבודה וחרות בגניבת
כספי החינוך והסעד. ישראל קרגמן קרא מן הכתב את
ההסכם שעשה תמיר עם אליעזר שוסטק, בו הבטיח
לעצמו תמיר את חצי הסכום שיגיע למרכז החופשי מן
המילווה המתועב.

להיסטוריה של עם ישראל, לולא העלה חבר־הכנטת הרב
פינחס שיינמן את הנימוק האמיתי להענקת זכויות־יתר.

הוא אמר כי לחכרי־־הכנסת מגיע הכל, מפני
שהם יחידי ־ ־סגולה .

ך• מבט ראשון, זה נראה כשיא ההומור הבלתי-מו-
* דע, הברקה מזהירה של ליצן־בעל-כורחו.

רק מי שישב כמה שנים ככנסת, יבול
לרדת לכל עומקה של ההלצה.

בכנסת יש כעשרים אנשים אינטליגנטיים, מהם
שניים־שלושה שהם בעלי שיעור־קומה. יש בה כשישים
עסקני-מיפלגות אפורים ומשעממים, ביניהם מרבית השרים,
שהגיעו לאן שהגיעו מפני שלא השמיעו מעולם רעיון
מקורי ולא עשו מעולם מעשה בלתי־שיגרתי. השאר —
כארבעים במיספר — הם כסילים גמורים, שהגיעו לכנסת
— כך נדמה, לעיתים — מפני שלא התאימו לשום
עיסוק אחר.
הרמה יורדת בהתמדה, מכיוון שמכנסת לכנסת גדל
מיספר העסקנים האפורים ההולכים־בתלם, וניפלטים הטיפוסים
העלולים לעשות צרות. הזקנים, שהיו לא-פעם בעלי
אישיות עצמאית, עוברים לכנסת־של־מעלה.

מי שמסוגל להעניק לכל טצ 1האנשים היקרים
(תרתי משמע) האלה את התואר ״יחי־די־יסגולה״
— מגיע לו פרס־ישראל להומור.

ך נדמה ברגע הראשון. אך הירהור נוסף מלמד
שהדברים רציניים ועמוקים הרבה יותר.

כדי להילחם ביחד ב״מדיניות הכלכלית״ הטפילית.

הסממנים הבולטים כיותר שד ״מדיניות״
זו — הגידול הסרטני שד התקציב הממשלתי,
העלמות-המיליארדים ממס־ההבנסה, הצטברות
הכס!? השחור, השחיתות הכל-יבולה,
שוד כספי המדינה על-ידי המיפלגות, התעשרות
הפרוטקציונרים — הם תופעות-הלווי שד
המציאות הפוליטית.
שיכבה השלטת של עסקני-המיפלגות היא שיכ ן
) בה טפילית, מפני שאין לה מה לתרום למדינה.
אין זו שיכבה של בעלי־מחשבה, המסוגלת לספק
פיתרונות חדשים לבעיות חדשות, ולתת תשובות יעילות
לאתגרים החדשים — אתגר מילחמת ישראל-ערב, האת גר
הפלסטיני, האתגר הכלכלי, אתגר הפער הסוציאלי.
אין זו גם שיכבה ״ביצועיסטית,״ המצטיינת במינהל
ובאירגון. להיפך: המערכת כולה חדלה לתפקד, ובזה
אחר זה מתפרקים השרותים הציבוריים.

האינטריגה המיפלגתית, הנאום הריק•
מתוכן, ההיגררות אחרי המאורעות, היעדר
החזון, התרופפות החישוקים המוסריים -אלה
הם סימני-ההיכר של שילטון מנוון.

את ההגדרה הקולעת לשיכבה זו מצא, לפני 3000
שנה, יותם בדירובעל, בסיפורו על העצים שהלכו למשוח
עליהם מלך. כל מי שהיה לו מה לתרום — הזית,
התאנה, הגפן — סירבו. הם העדיפו את• מתן התנובה
והתירוש. ורק האטד, השדוף והיבש, הסכים לשלוט.

נדמה כי קיים תהליך של סלקציה שלילית,
המבטיח בי מדי שנה יצטרפו אטדים
ע ^ 7 7גי ן

לבד מישטר יש שיכבה-עידית. כניה של
שיבבה זו רואים כעצמם ״יחידי-סגולה,״ שמגיע
להם הכל.

וסיכם את הוויכוח כולו יו״ר ועדת־הכספים, בהז כירו
לציבור שאף אחד מבין מטיפי־המוסר החסודים, משו־למית
אלוני ועד שמואל תמיר, מזבולון המר ועד מאיר
וילנר, לא הרים את קולו בזעם כאשר העלתה הכנסת
אחרי מילחמת יום-הכיפורים, בחשאי, את שיעורי־ההקצבות
למיפלגות. אף אחד מהם לא זעק נגד העוול ולא החזיר
לקופת המדינה את התוספת ששולמה למיפלגתו.

כל מילה — זהב. חכרי-הבנסת מיטיבים
להכיר איש את רעהו, וכשהם מגדירים זה את
זח, בל מישפט פוגע כול.

אכן, היה זה אחד המיקרים הנדירים בחולדות הכנסת
כאשר כל המשתתפים בוויכוח ידעו על מה הם מדברים.
*ככל זאת; הפסוק החשוב ביותר לא נאמר בוויכוח
1זה, אלא כמה ימים לפני-כן, בדיון סודי באחת מווע־דות־הכנסת,
בקומת המרתף של הבניין. הוא הגיע לידיעת
הרבים רק הודות לח״כ יוסי שריד, שסבר כי מחובתו
להזכיר לציבור שהוא, כמו נוח המנוח, הצדיק האחד
בדורו ובכנסת.

בדרך־כלל קיימת כאן מחזוריות מסויימת. כאשר נולד
מישטר חדש ורענן, שיש לו תשובה יעילה לאתגרי
זמנו, ממלאים בני השיכבה־העילית החדשה לא פעם תפקיד
חיובי וחיוני. הם מצטיינים בחובות־יתר, ולא רק
בזכויות־יתר.
כך, למשל, מילאו בעלי־האחוזות תפקיד חשוב ביותר
בתקופת־הראשית של המישטר הפיאודלי. הם נשאו בעול
ההגנה על הארץ, קיימו את הביטחון בדמם וברכושם.
רק ברבות הימים התרוקן תפקיד זה מתוכנו, ובעלי־האחוזות
הפכו טפילים חסרי-ערך, שבלמו את ההתפתחות.
בימי-הראשית של המהפכה התעשייתית מילאו היזמים
הפרטיים תפקיד עצום בקידום המין האנושי לקראת
עידן של רווחה. אך בני רבים מהם הפכו טפילים גמורים,
החיים על ההכנסה מן הרכוש שצברו האבות.
ב״ארצות הסוציאליזם״ ביקש ה״אוואנגארד המהפכני״
לכונן מישטר של צדק ושיוויון, פיתוח מואץ ורמת־מחייה
גבוהה. בני המהפכנים הפכו ביורוקרטים טפי־ליים,
העוצרים את ההתקדמות לקראת יעול כלכלי וחו פש
אנושי.
עסקני-המיפלגות בארץ, בני דורו של דויד בן־גוריון,
מילאו תפקיד חשוב בגיבוש היישוב, בכינון המדינה־בדרך,
בחישול כושר״ההגנה וביצירת השרותים הטרום-
ממלכתיים. עם קום המדינה, הפכה קבוצה זו לשיכבה-
העילית של המדינה.

כיום זוהי שיככה של טפילים, הרובצת על
גו!? המדינה והמוצצת את דמה.
בידיה בל השילטון, וחבריה משוכנעים
שהם ״יחידי־סגולה״ — גם אס אינם מכריזים
על כך כפה מלא, במו אותו רכ-ליצן.

ך* פאראזיט הוא יצור שאינו חורם דבר, והלוקח
$ 1את הכל. מבחינה זאת, נכון לומר כי השיכבה
השולטת כיום במדינה היא מימסד של פאראזיטים.

אותה ועדה באה להעניק לחכרי״הבנסת
עוד תוספת קטנה לזכויות שהבטיחו לעצמם.
הפעם מדובר בהענקת שירותי-כריאות חינם
לבני מישפחותיהט.

המישטר הקיים הוא פאראזיטוקראטיה —
שילטון הטפילים.

העניין עצמו אינו חשוב, אם כי יש לו ערך סמלי.
הכנסת דחתה כמה פעמים, כמעט פה אחד, את הצעתי
להנהיג במדינה שרות־בריאות ממלכתי חינם לכל האז רחים.
אבל היא מעניקה זכות זו בחשאי לעצמה.
אפשר להרבות בדוגמות כאלה. הכנסת עומדת לקבל
בקרוב את דו״ח בדשחר, המבטל את כל תשלומי-השכר
מתחת לשולחן. אך אין היא מתכוונת להחיל דו״ח זה
גם על המשכורת של חבריה, המשתלמת במידה רבה
מתחת לשולחן, בצורת עיוותים משוחררים־ממס.
הכנסת עדיין לא הגשימה את דרישתי, מלפני תשע
שנים, להעניק לכל חייל במדים את הזכות לנסוע חינם
בכל קווי האוטובוסים. אבל לחבריה היא העניקה זכות
זו לפני שנים רבות. וכן הלאה.
הדיון באותה ועדה היה שיגרתי, ולא היה נכנס

הוא חולש על הארץ, מפני שבידו המכשירים הפוליטיים
— המיפלגות הגדולות, הפועלות בצורה של
קארטל, והמחלקות ביניהן את ההנאות וההטבות.
הוא חולש על המשק, לא בזכות כושרו לארגן
וליצור (כושר זה אבד לו מזמן) ,אלא בזכות שיל-
טונו על זרסיההון. כל ההון במדינה, זה הבא מן החוץ
כמטר של זהב, וזה הנע בתוך הארץ עצמה, עובר בין
ידי הטפילים המיפלגתיים, וחלק גדול נדבק אליהן.
משום כך נדמה לא פעם שהוויכוח הקלאסי בין
״שמאל״ ו״ימיך הפך, זמנית, בלתי־רלוונטי במציאות
הישראלית. היזם הפרטי, חרוצה ליצור ולייצר, עומד
חסר-אונים מול הררי ההון השחור, הטפילי והעושק,
המצטבר בחסות המימסד השליט. לעיתים אף נוצרת
מעין קואליציה בין ציבור העובדים וציבור היזמים,

€71י1ר 1

צילה מנוסי ב״לוח הכפול״

חדשים לשיככה זו, כעוד עצי-הפרי פונים לעיסוקים
אחרים.
^ ין ״יחידי״הסגולה״ של השיכבה-העילית, חברי *
הכנסת הם המיוחדים שביחידים.
יש בין חברי־הכנסת, כמובן, אנשים בעלי רמה ושאר־דוח,
אך זהו קומץ.

אך חבר-הכנסת המצוי, זה שהציבור בוחר
בו בנאמנות מופלאה אחת לארבע שנים,
הוא טפיל קלאסי.

לעולם לא יעלה במוחו רעיון חדש. את נאומיו הוא
ממלא ברעיונות גנובים מפה ומשם.
לעולם לא יחקור ולא יגלה חבר־כנסת זה דבר משלו.
אולם הוא עט על כל עיתון, דולה מתוכו גילויים של
שחיתות ואי־סדרים, מפקיע אותם לעצמו במשיכת־יד,
ומזדרז להכריז הכרזות בומבסטיות, להגיש שאילתות
והצעות־לסדר־היום, לזעוק על העוול, ולתבוע תיקון. זה
מבטיח כותרת ליום אחד. למחרת היום נשכח העניין.
אין הוא עוסק בביקורת אמיתית, שהרי הוא חבר
בקארטל הגדול, המקיף את הקואליציה, האופוזיציה
והאופוזיציה-לאופוזיציה.

חכרי-בנסת אלה הם ״יחידי־הסגולה.״

כאשר מותחים עליהם ביקורת, ומתקוממים נגד חלו־קת־השלל
ביניהם, הם קמים ומתריעים: זוהי חתירה תחת
הדמוקרטיה! הדמוקרטיה זקוקה למיפלגות! המיפלגות
זה אנחנו! מי שתוקף אותנו, תוקף את הכנסת!
לא דובים ולא יער. יש לחשוף את המצב ולהתריע
נגדו — לא מפני שתפקיד הכנסת אינו חשוב, אלא
להיפך, מפני שהוא חשוב מאין־כמוהו .״יחידי-הסגולה״
אינם מסוגלים למלא כראוי את תפקידם בבית־המחו־קקים,
והכנסת כולה אינה מתפקדת מזה זמן רב.

הם טפילים על הזרוע הפרלמנטרית, כמו
על הגו!? הלאומי כולו.
על רקע זה, מובנת הקנונייה של מימון חובות־המיפלגות.
היה ברור מראש שהיא תצא לפועל. אחרי
שהטיחו את האמת איש בפני רעהו, במשך שעה קלה
של רצון, חזרו הח״כים לקארטל המשותף, וייהנו בצוותא
מחלוקת־השלל. כי הכוח בידיהם.

המטרה האמיתית של החלטת הממשלה:

פתיל שפוצץ את פצצת־המוות של יום־וזכיפורים
( ) נדלק כמה שנים לפני־כן, כאשר החליטה ממשלת
גולדה להשיב תשובה שלילית לשאלה שהוצגה לה רישמית
על־ידי גונאר יארינג׳ מתווך האדים: האם מוכנה ישראל
להחזיר את חצי־האי סיני במלואו תמורת שלום עם
מצרים. לעומת זאת הסכימה מצרים להכריז מראש על
כוונתה לחתום על הסכם־שלום עם ישראל.

ייתכן מאוד שהשבוע הדליקה ממשלת
רכין את הפתיל המוביל אל פצצה גדולה וקט־לנית
עוד יותר — המילחמה הכאה.

הדימיון בין שני המאורעות גדול מכמה בחינות:
#החלטת ממשלת־גולדה שמה אז קץ לפעולתו הפולי טית
של גונאר יארינג. והוא ירד מן הבמה. ייתכן מאד
שהחלטת ממשלת רבין השבוע שמה קץ לקאריירה הפוליטית
של הנרי קיסינג׳ר.
!• החלטת ממשלת גולדה זכתה בתמיכה נלהבת של כל
הכוחות הפוליטיים של המימסד. מחרות ועד מפ״ם ומק״י.
הח״כ היחידי שהתנגד היה אורי אבנרי. השבוע חזרה
מקהלה מדברת זו על עצמה ביתר אחדות. הליכוד הימני
הבטיח לרבין תמיכה מלאה, ואימץ את ידו. מפ״ם, ר״צ,
מוקד. ושינוי פידסמו הודעות־תמיכה. אפילו רק״ח לא
הסתירה את שימחתה מכישלונו של קיסינג׳ר האמריקני.
באחדות לאומית עילאית, ללא אופוזיציה, יצאה הספינה
הלאומית מנמלו של קיסינג׳ר לעבר האופק הקודר. מעבר
לאופק, חבויות עדיין סכנות נוראות.

ייתכן שבעוד כמה חודשים או ש:ים יסתבר
כי חיתח זו ספינה של שוטים.

..ושחק א1ת 1ד
החלטה להכיטיל את קיסינג׳ר היתה המשך טבעי
ן ן להחלטות הקודמות, להכשיל את ויליאם רוג׳רם
וגונאר יארינג. בחודש האחרון חזרה ממשלת רבין—אלון—
פרס, בדייקנות מופתית, על התרגילים המסורתיים של
ממשלת גולדה—דייו—אבן.
עקרונותיה של מדיניות זו הם פשוטים :
• כל גורם זר הבא לתווך הוא אוייב מוסווה, באשר
הוא יביא בהכרח לנסיגת ישראל מן השטחים שהיא
מחזיקה בהם. נסיגה גוררת נסיגה, וסופה להגיע לגבול
ה־ 4ביוני . 1967 לכן כדאי לעצור כל.יוזמה בכיוון זה
בעודה באיבה.
<• אסור לחבל ביוזמה בגלוי, כי הדבר עלול לגרום
לקרע ישראלי־אמריקני, שאין המדינה יכולה להרשותו
לעצמה. לכן צריכים להיענות ליוזמה, לשחק את המישחק,
ולנסח תנאים אשר ברור כי הצד השני אינו יכול לקבלם.

תפיסה פוליטית מפוכחת.
הוא האמין שניתן להזיז את מצרים לקראת מדיניות
של שלום, באופן הדרגתי. הדבר חייב תימרון זהיר, תוך
חיזוק הקשר מצרים־סעודיה ושמירה על הקשר מצרים־
סוריה. מצרים, בראש גוש של מדינות ערביות מתונות,
יכלה להסכים להסדרי־שלזם, בתנאי שבשום שלב לא
תעמוד במצב שתצטרך לבגוד בגלוי במדינות הערביות
האחרות.

שבירת חבסיס
* 6די• להצדיק תזוזה משמעותית אך זהירה זו לעבר
^ מדיניות של התפייסות, חייב היה נשיא מצרים לקבל
תמורה ברורה על פני הקרקע, בצורת נסיגה ישראלית
מצומצמת, אך ניכרת.
תוך כדי כך קיוו האמריקנים לקרב את מדינות־המרכז
הערביות, יחד עם נסיכויות הנפט של המיפרץ־הפרסי,
להשפעה האמריקנית, ולצמצם את ההשפעה הסובייטית.
על כל ההנחות האלה הוסכם בין קיסינג׳ר ואנואר אל־סאדאת.
הנשיא המצרי לא זז מן הגישה הזאת במשך כל
מהלך המשא־והמתן.

כדי לפוצץ הסכם זה, חיה צורך לערער את
עמודי־התווך שלו. וכך עשתה ממשלת רכין.

תחילה דאגה להפיץ בעולם כולו שהסכם ישראלי־מצרי
פירושו בגידה מצרית בשותפיה הערביים. לשם כך :
#הכריז רבץ פומבית כי מטרת המדיניות הישראלית
היא להפריד בין מצרים וסוריה, לעשות הסכם נפרד עם
מצרים בילבד, ולבודד את סוריה.
#קבע רבין חד־משמעית כי ישראל לא תחזיר לעולם
את הגולן, גס תמורת הסכם־שלום — ובכך הודיע לסורים
שאחרי ההסכם המצרי־ישראלי לא יבוא הסכם סורי־ישראלי
שיחזיר לסוריה שטחים משמעותיים.
#לחיזוק נקודה זו, הכריז רבין שממשלת ישראל
״לא הקימה יישובים (בגולן) כדי לפרקם״.
י• כדי להסית את אש״ף להתנגד ליוזמת קיסינג׳ר
ולחבל בה בכל האמצעים העומדים לרשותו, הכריז כי
ישראל לא תנהל לעולם משא־ומתן עם אש״ף, ותיפגש
עימו ״דק בשדה־הקרב״•

כך, עוד לפני התחלת הסיבוב הקיסינג׳רי,
נעשה הכל כדי לבודד את מצריים ככל האפשר,
ולחזק את החזית הסורית-פלסטינית נגד
ההסדר.
בדעת־הקהל הערבית נפוצה הדיעה כי הסכם ישראלי־מצרי
יביא לעריקת מצרים מן החזית הערבית. המצרים
נראו כאנשים המוכנים למכור לישראל את כל השטחים
הערביים הכבושים, כדי לקבל בחזרה כמה קילומטרים
ממידבר סיני.

• כל עוד נהנה המתווך מגיבוי בינלאומי
חזק, יש לטפל בו בכפפות של משי. כרגע
שברור כי ניתן לחסלו, יש לפשוט את הכפפות.

המופע!
הקסלג

שיטות אלה הוכיחו את עצמם בצורה מזהירה. תוכנית־ריוג׳רס
ויוזמת יארינג נמחקו מן המסה׳ וכימעט גם מן
הזיכרון. השבוע קרה אותו דבר לתיווכו של הנרי קיסינג׳ר.
בשעה שיצא לסיבוב האחרון, עמדה לנגד עיני קיסינג׳ר

הרי שהוכיטרה הקרקע בצורה זו, ניסחה ממשלח
^ רבץ את תנאיה להסדר־הביניים. הם הצטיינו בתכונה
חשובה אחת:

לא היתה כל אפשרות שמצריים תקבל
אותם.
אבן־הפינה של הדרישות הישראליות היתה שמצרים
תכריז על הפסקת מצב־הלוחמה, תמורת הנסיגה המוגבלת
מן המיצרים ומאבו־רודם.
לכאורה, היתד. זו דרישה מוזרה. לא פעם הכריזו שונד
רות־התעמולה של הממשלה כי אין בל ערך לחתימות
ערביות, שמצרים הפרה את התחייבויותיה בעבר, וכי
האחיזה בשטח חשובה יותר מאשר פיסות־נייר. עתה
נדרשה מן המצרים חתימה חסרת־משמעות על הכרזה,
שהם יכלו להפר אותה בכל רגע.
אולם דווקא על נקודה זו לחמו חברי הממשלה כאריות.
מדוע?

יש לכך תשובה פשוטה: הם ידעו שזהו
התנאי האחד שמצריים אינה יכולה להסכים לו.
כי חשיבותה של הכרזה כזאת לא היתה כלפי ישראל,
אלא כלפי עמי־ערב האחרים.
הכרזה מצרית על אי־לוחמה פירושה: התחייבות ריש־מית
של מצרים, שלא לחוש לעזרת שותפיה, סוריה והפלס טינים
ו/או ירדן, אם אלה יאחזו בנשק כדי להחזיר לעצמם
את השטחים שנכבשו על-ידי ישראל. כל זה — ללא הגבלה
של זמן, ומבלי שיהיה מותנה בנכונות ישראלית להחזיר
שטחים•
כלומר: בגידה מצרית רישמית בהתחייבותה ההיסטורית
לעזור לסורים לקבל בחזרה את רמת־הגולן,
ולפלסטינים (או לירדנים) לקבל בחזרה את הגדה ירצועת־עזה.
בעיני
ערבי, זהו ויתור מצרי על החזרת הגולן, הגדה
והרצועה, ולמעשה נם על מרבית סיני. שהרי בלי איום
בכוח, היה המשך הנסיגה הישראלית בסיני תלוי כולו
ברצונה החופשי של ממשלת־ישראל.
על כל שאר התביעות הישראליות האחרות (כגון פירוז
השטח) ניתן היה להתפשר. אך הכרזת אי־הלוחמה לא
באה בחשבון. היא היתה מחסלת את מנהיגות מצרים
בעולם הערבי, ואולי גם מביאה לנפילת סאדאת׳במצרים.
משום כך, לא לקח איש את הדרישה הישראלית 1ברצי נות.
קיסינג׳ר וסאדאת היו משוכנעים שזוהי עמדת־מיקוח,
שרבץ יוותר עליה בהמשך הסיבוב. לולא אמונה זו, לא
היה קיסינג׳ר יוצא כלל לסיבוב זה.

השבוע נתברר כי לא היתה זו עמדת-מי־קוח,
אלא מוקש מוכן היטב. הוא התפוצץ
ברגע המכריע.

ההצעה האלטרנטיבית של ישראל, לוותר על דרישה
זו אך לא לבצע גס נסיגה רצינית, היתד. רק תחבולה
תעמולתית. למצרים לא היה כדאי להסתכן בריב עם
שותפיה הערביים תמורת נסיגה עלובה כזאת.

לחרוג תורני *
ומוזו
*** אלה מעניינת היא נ מתי החליטו רבץ וחבריו
11/לפוצץ את המוקש? האם התכוונו לכך מראש, או
שהחליטו על כך רק השבוע ו
(המשך בעמוד )24

הסיפורים הקטנים מן הימים הגדורים:
העם 3גין מדד יע 1דאל
חמכוגה חגדורח ש7
שמיפת־חמוח
שע 7ח שוב
מנחם בגין הרים את עיניו, נעץ את
מבטו בעדשת הטלוויזיה, וחילק ציונים :
ממשלת רבין היא נסדר. הוא יתמוך גה.
לא היתה לו שום סיבה למנוע תמיכה
זו מן הממשלה. ני היא פעלה השבוע
בדיוק נמרץ לפי ההנחיות של בגין.
ואך נדמה, כי מנחם בגין אינו נותן רק
את ההנחיות הפוליטיות לממשלה, אלא
קובע גם את אמות־המידה הרעיוניות ש הכל
משתדלים לנהוג על פיהן. השבוע
היה הוא דובר הממשלה.
:אחים גס יחדי מייד אחדי שנודעה
ההחלטה הרת־הגורל ׳של הממשלה, נפתחה
המקהלה הגדולה.
לא היה ויכוח, כי כמו תמיד, בעבר, מס תבר
בריגעי־משבר שאין אופוזיציה ביש ראל,
ואין מדיניות אלטרנטיבית. יש רק קו

11 !]1^ 11־1111111
ך* מוצאי השבת האחרונה, לאחר
1חצות, נפתחה דלת חדר־הישיבות ש־במישרד
ראש־הממשלה בירושלים, והצ וותים
— האמריקאי והישראלי — לחצו
ידיים בפעם האחרונה.
מזכירתו של ראש־הממשלה רחל אלה,
אשר ידעה נבר כי השיחות נכשלו וכי
היא נוכחת בסיומה של פגישה היסטורית,
וראתה את פניהם חמורי־הסבר של היוצ אים,
פרצה בבכי.
שר־הביטחון שמעון פרם ניגש אליה,
נשק על לחיה ושאל אותה :״רחל, למה
את בוכה ד׳ ״מה יהיה הסוף?״ ייבבה רחל
בשאלה .״אל תדאגי, הסוף יהיה טוב,״
הבטיח לה פרס.

של גור, שהשתתף כמשקיף בכל השיחות,
מלבד אלה שנערכו בארבע עיניים בין
קיסינג׳ר לרבץ, היה לתת הערכות צבאיות,
כאשר התבקש לעשות כן על־ידי שר-
הביטחון או ראש־הממשלה.
היחסים בין קיסינג׳ר ליגאל אלון הפכו
בדיחה בקרב החוגים המקורבים לצוות
הישראלי. אלון היה היחידי אשר כינה את
קיסיינג׳ר בשמו הפרטי: הנרי. הן רבץ
והן פרם פנו אליו בתוארו :״אדוני ה מזכיר.״
אינטימיות
זו של אלון לא מצאה חן
בעיני קיסינג׳ר, והוא התייחס אליו בזילזול
מסויים. כאשר היה פונה אליו וקורא לו :
״יגאל,״ ניכר היה בקולו כי הוא לועג.
רק אחרי שנפטר אחיו של אלון, אשר
ידוע כי אלון היה קשור אליו ביותר, ואלון
המשיך לבוא לישיבות הצוות למרות אבלו,
כאשר הוא מתרוצץ בין בנימינה, שם ישבה
משפחתו ״שיבער.״ לבין ירושלים, שינה
קיסינג׳ר את יחסו לאלון.
בעייה מיוחדת, בשמירה על הנייטרליות
שלו, היתד. לקיסינג׳ר עם אשתו ננסי.
ננסי לא הסתירה את אהדתה לישראל, ונקיטת
עמדה מפורשת לא התאימה לאופי
שליחותו של קיסינג׳ר. עיתונאים אמריק איים
אף ידעו לספר לפקידים ישראליים,
כי ג׳יהאן סאדאת רמזה בעדינות לקיסינג׳ר
על מורת רוחה מיחסה של ננסי למצריים.
בעיקבות זאת ביקש קיסינג׳ר מננסי
לעשות מחווה ולהישאר באסואן, ביום
השישי לפני שבוע, בעת שהוא חזר ל ישראל,
כמישקל־נגד לפעמים שבהן נש ארה
בישראל, בביקור הזה ובביקור ש עבר,
בעת שהוא שוטט בין הבירות ה ערביות.
ננסי הסכימה, והפסידה את ״הערב
הכי נעים שחיה לי בישראל,״ כפי שכינה
קיסינג׳ר את ארוחת־הערב שבה השתתף
בביתו של רבין באותו יום שישי.
ביום החמישי לפני שבועיים נשלח מיב-
רק מישראל לאסואן, דרך השגרירות ה אמריקאית,
בו הוזמן קיסינג׳ר להשתתף
בארוחת־ערב אצל הרבינים עם רעייתו.
תשובתו היתד. גם היא במיברק :״כשימחה,
אבל האם תקבלו אותי בלי ננסי?״
אורח שהשתתף באותה ארוחת־ערב
מספר, כי היא היתד. כמעט כמו מסיבת-
מחזור של חברים מהגימנסיה, וכי כל
המשתתפים הקפידו לא להזכיר אפילו
ברמז את שליחותו של שר־החוץ האמרי קאי.
באותה מסיבה התגלח קיסיננ׳ר כאיש-
שיחה מבריק ושיעשע את המסובים, בעיקר
בסיפורים על פגישתו עם מאו צזדטונג.

למעלה משבועיים קודם-לכן הגיע הנרי
קיסינג׳ר, בראשות הצוות הקבוע שלו,
לירושלים. המחלל הראשון של השיחות
היה נינוח. קיסינג׳ר היה חופשי, עליז,
קטע כמעט כל מישפט שלו ושל אחרים
בסיפור ציבעוני. דומה היה לחברי הצוות
הישראלי כי הם משתתפים בשיחות־רעים
בלתי מחייבות, אשר תימשכנה לנצח.

העוזי הדליף
תפריט
האלטמטיגח אחד, זה שנצ״גו האמיתי והנן ביותר היא
מנחם בגין.
מנהיגי כל המיפלגות של המימסד, אלה
שכבר הגיעו אל הנחלה ואלה שעדיין
לא הגיעו לכך, מיהרו לשלוח הודעות
ברכה ועידוד לממשלה. כולם אמרו אותו
דבר, כשכל אחד מוסיף פסוק אחד או
שניים כדי לשמור על ייחודו. חרות ומוקד,
מס״ם והליברלים, המפד״ל ור״צ,
שינד ול״ע — כולם הסכימו כי החלטת
הממשלה היתד. נכונה, נבונה, גאה, לאד
מית ושוחרת־שלום* .
מקהלה מדברת זו מצאה את ההד ה מקובל
בכנסת. שבוע אחרי הוויכוח הגדול
על מימון המיפלגות (ראה הנדון) ,שהוכיח
כי המיפלגות היריבות־כביכול שייכות כולן
לקארטל גדול אחד, הוכח כי לקארטל זה
יש גם תשתית אידיאולוגית משותפת.
הא״כוזז חגרו?• אחרי המקהלה, התחיל
האיכות. כל המומחים־מטעם הוזעקו
ואל המיקרופונים, בטלוויזיה, ברדיו וב-
אסיפות, נדי לקיים אי־וינוח מסורתי, כש כולם
מסכימים עם כולם שהממשלה היא
בסדר גמור, וכל אחד מנמק זאת על־פי
דרכו העצמאית. העיתונות הצטרפה לאיכוח
זח, במישמעת לאומית ראוייה-לשמה.
הכל חזר לימים השונים שמלפני יום־
הכיפורים.
• הקול היחידי שחוג מנזקהלה זו
ומתח ביקורת חריפה על החלטת הממשלה
היה קולה של תנועת מרי. דבריה היו גס
היחידים שחרגו מן ההסכמה הכללית ברדיו
ובטלוויזיה.
העולם הזה 1960

__ עקיצות
מת ח ת לחגורה
ולס כבר אז אפשר היה להבחין ביח-
סו של קיסינג׳ר לכל אחד מהסובבים
אותו. כמדינאי מנוסה, הוא כיבד ביותר את
ראש־הממשלה יצחק רבץ. קיסינג׳ר מעולם
לא פנה אף אל אחד מהישראלים האחרים,
מבלי שפנה קודם אל רבין, כאילו ביקש
רשות לפנות לפרס, אלון או הרמטכ״ל
מוטה גור.
את שמעון פרס לא אהב קיסינג׳ר ב תחילת
השיחות. לעיתים אף היה עוקץ
אותו עקיצה קלה, אם־כי תמיד באלגנטיות
רבה. רק לקראת סיום השיחות, גברה
הערכתו של קיסיננ׳ר לפרס. הערכה זו
נבעה גם מהעובדה שפרם התגלה, לפתע,
למרות הדימוי שלו בציבור ובעיתונות,
כמתון ופשרן בצוות הישראלי.
אל מוטה גור, אשר ישב משך כל השיחות
זקוף על כסאו כשהוא מחזיק בגבו,
מעולם לא פנה קיסינג׳ר ישירות. תפקידו

ו ו 71ק חשגי של השיחות, לאחר ש ן
| קיסינג׳ר חזר ממצריים בפעם הראשונה,
היה שונה לגמרי. קיסינג׳ר נעים-
השיחה והמתחכם נעלם. במקומו נתגלה
קיסינג׳ר מתוח, מדבר במישפטים קצרים
וחותכים, ממקד את הנושא, ואינו מוכן
לשמוע בדיחה או סיפור, ובוודאי לא
להשמיע.
הוא לא התפרץ אפילו ברגעים הקשים
ביותר של השיחות, ונהג בנימוס רב כלפי
הצוות הישראלי. אולם חברי הצוות שלו-
עצמו סבלו מדי-פעם מעקיצות, מנומסות
אומנם, אך פוגעות, ומתחת לחגורה. עיקר
הסובלים היו דווקא השניים המקורבים
ביותר אליו, גץ סיסקו, ועוזרו האישי
פיטר רודמן. אל השגריר האמריקאי בישראל
קנת קיטינג לא התייחס קיסיננ׳ר
כלל, זקיטינג לא פצה את פיו אפילו פעם
אחת משך כל השיחות.
פיטר רודמן היה ללא ספק האישיות
האמריקאית האהובה ביותר על הישראלים.
עד היום אין יודעים אם הוא שולט בשפה
העברית או לאו. בכל פעם שחיו פונים
אליו בעברית, היה משיב גמישפט אחד,
בעברית :״אני לא מדליף.״
רודמן אף ידע לספר כי שלט שאותו
״סחב״ פעם בעת ביקורו בארץ, ועליו
כתוב :״זהירות — גבול לפניך׳ ניצב

קוממיות במישרדי מיניסטריודהחוץ ב־וואשינגטון.

דווקא רודמן היה זה שהדליף לישראלים
את התפריט שאותו כדאי להגיש
בעת הישיבות. התפריט היה כימעט קבוע :
סירות מיובשים, בעיקר שזיפים, האהובים
על קיסינג׳ר, סירות טריים, בעיקר בננות,
שקדים ואגוזים, ובקבוקי יין עבדת,
במיקרים שבהם היו הישיבות גולשות ל שעת
ארוחת־הצהריים או הערב, היו מוגשים
כריכים עם קוקה־קולה. על־פי הוראת
ראש־הממשלד. לא הוגשו ארוחות של
ממש בעת הישיבות.
החלק השלישי של השיחות, הוא החלק
שבו כבר חיה ברור לכל המשתתפים כי
שליחותו של קיסינג׳ר נכשלה ״.אז התגלח
קיסינג׳ר אחר: מאופק, מהורהר, לעיתים
אינו שומע את אשר מדברים אליו ומתנער
אחר־כך, מנומס באופן מופגן.
כשחזר למלון המלך דויד ביום השישי
בלילה, אמרה לו ננסי :״לא חשוב אם
תצא מישראל עם הסכם או בלי, אבל
אתה לא יכול לעזוב את ישראל בלי
לראות את מצדה.״
בשלוש לפנות בוקר אותר, טלפונית,
פרופסור יגאל ידין בחווילת-הקייץ שלו ב-
מיכמורת. בתחילה סירב ידץ לנסוע ל מצדה
בבוקר, אולם אחר־כך נעתר. משך
שעה ארוכה הוא הקסים, כיד חהרצאה
הטובה עליו, את קיסינג׳ר חבוש כובע-
הטמבל. כשהסתיים הביקור במצדה, עמד
קיסינג׳ר על כך שידיז יבוא אליו למלון,
להיפגש עם ננסי ולשתות משקה קר. ידין
המופתע, הופתע עוד יותר כאשר קיסינג׳ר
שאל אותו :״יגאל, מתי אתה בא ל ארצות
הברית?״ ידין סיפר לו כי הוא
עומד לנסוע לארצות־הברית בעוד שלושה
שבועות, לשורת הרצאות בבלטימור .״אתה
מוכרח לקפוץ לוואשינגטון ולאכול איתנו
ארוחת־בוקר,״ אמר לו קיסינג׳ר .״אדוני
מזכיר-המדינה, אני מודה לך, אבל אתה
כל־כך עסוק שלא צריך שגם אני אטריד
אותך,״ אמר ידין. קיסינג׳ר התעקש, ו הפגישה
נקבעה.
דמעות וקול חגוק
^ !מקורבי שדלהחוץ, המכירים אותו,
/היה ברור כי משהו בקירבו נישבר
בעת הביקור במצדה .״לקיסינג׳ר היה כבר
ברור ששליחותו נכשלה, עם כל מה ש קשור
בכך בנוגע למעמדו ועתידו בארצות-
הברית,״ הסביר אחד מהם .״ד״ציונות׳ ש-
ידין דחף לו באה ברגע שבו הוא היה
חלש ומרוקן, חסר כושר־התגוננות, וזה׳
עשה לו משהו. הוא לא הפסיק לדבר עיל
מצדה משך כל חשבת.״
אולם את ההפתעה הגדולה ביותר גרם
קיסינג׳ר בנמל התעופה בן־גוריון, לפני
שיצא את הארץ .״הוא היד. נירגש, מהור הר,
כאילו לא הבין מד, קורה סביבו,״
סיפר אחד הנוכחים בנמל-התעופה.
עיניו של קיסינג׳ר היו לחות. כאשר
דיבר על יום עצוב לאמריקה ולישראל,
והזכיר את הנוער העלול ליהרג אם תפ רוץ
מילחמה, היח קולו חנוק. לא ברור
אם בכה על הנוער, על המילחמה או על
סופו הפוליטי המתקרב.
אולם סצינת הדמעות לא היתד, נחלת
הבודדים אשר נמצאו בחדר האח״מים
בלוד בעת השיחה בין רבץ לקיסינג׳ר.
כאשר ניצב שר־החוץ מול המיקרופונים
ונפרד ממצלמות-הטלוויזיה וממכשירי-
ההקלטה, נשחק גרונו מבכי, והניצבים לידו
הבחינו בדמעותיו.
לנוכחים בלוד היה עצוב לראות את ה-
דינמו המחשמל, את סוס-העבודה, האיש
שהביס במירצו את השינה, את הבאים
איתו במגע ואת העובדים איתו — כשהוא
שבור, סחוט ומדוכא.

ה ס ^ ליו חהאח רונו ת ע שויות ד הסיו־ לרא שונ ה, אחר 3 0 0 0ונווה,
אתה לו ט מונל ה סו דיו ת ה או מסחאח צי אח־ מצריס

שו סו היינו במצ ריי ם
התהלוכה לעבר התקדמות בעת
מיקדש השמש אמון־רע בקרנו, נוצרה
מהומה קלה בשולי החוגגים. קצין
מצרי התפרץ במרכבה דו״אופנית אל תוך
ההמון, במטרה להגיע אל רעמשס ח
שני,
פרעה שתי הממלכות, אשר צעד בראש
התהלוכה.
בלא נקיפות-מצפון ניתן לחניה, כי
שמו של אותו קצין מתפרץ היה מנחפרע.
הוא עקף את שורות חספינכסים, והגיע
מיל שערי המיקדש. שם זינק מן המרכבה
בחופזה — קודם שבלם כראוי את
הסוסים.
בכתפיו פילס לעצמו דרך, כשהוא דו חק
ודוחף באנשים, עד שהבחין בו פרעה.
רק לפני שעה קלה נודע למנחפרע,
כי קבוצת שוסו * נוספת נמלטה, ומפאת
חשיבותה של הידיעה נחפז לפגוש בפרעה,
והתפרץ בצורה כה בוטח לתוך
שיירת החוגגים.
אך המלך הקשיש, אשר צעד בראש
השיירה, התייחס לפולחן אמון־רע ביר•
את-כבוד שונה, ולכן רמז למנחפרע המיוזע
כי ינהג באיפוק, וימתין עד לסיום
הטקס. אך למרות התפרצותו הכיר
מנחפרע את חשיבותו העליונה של ה טקס,
שאת מהלכו קטע. תיתח זו חגיגה
לכבוד אמון־רע, ראש חפנתיאון.
מיקדש אמון־רע עצמו חיה מיבנה רב•
רושם. חיה זה בניין ענק, שהיקפו הגיע
לשני קילומטרים, וסביבו התנשאו חו מות
אדירות שעליהן חריתות שתיארו
מחזות פולחן, יחד עם אירועים מיתו לוגיים
ונצחונות פרעוני מצרים על האסיאתים.
נוסף לציורים הצבעוניים
הללו הועתקו על הקירות רשימת־ניצ-
׳חונות — שמות של ערים מורדות מכנען,
אשר חלקן נלכדו על-ידי המלך
* שבט של נוודים אסיאתיים.

ושועבדו למצרים, ורובן הועתקו ללא בושה
מרשימות פרעונים אחרים, שחתימת
קיברם מנעה מחם לחשוף ברבים
עיוות היסטורי זה.
רק לאחרונה הסכים רעמסס להעמיד
לרשות הצבא קבוצת שוסו אחת — את
הקבוצה בעלת שימלות־הציציות — למלאכת
הביצורים, וגם זאת רק לאחר
ששוכנע המלך כי ברתימת השוסו למיס-
גרות-עבודה בפיקוח צבאי, יצליחו להשגיח
על תנועותיהם ביתר יעילות.
״אמש,״ סיפר מנחפרע ,״נמלטה קבוצת
שוסו נוספת, והפעם מאיזור הדלתא•״
שינאתו של רעמסס השני לשוסו

בעוד שנה ללא בנאים.
יומיים מאוחר יותר יצאה מישלחת-
עונשיו קטנה ברדיפה אחרי השוסו• החיילים
פנו דרומה, אל מידבר סיני, אך
לרוע מזלם טישטשו סופות-החול המקומיות
את עיקבות המורדים.
לאחר שבוע של חיפושים חסרי־תוצ-
אות, הגיעה המישלחת עד למיקדשאלת
התורכיז בסרביט אל״חאדם, בדרום סיני,
אך גם בפי הממונה על המיכרות לא היו
ידיעות על השוסו.
רק אז שבו למצריים, לדווח על כישלון
שליחותם.
אילו היה עורך המיקרא נאמן לתי
לבחור
באבות ממוצא נכבד יותר — שום
אומה לא תספר כי, מוצאה משבש עבדים,
אילולא היה בדבר גרעין של אמת...״
כנגד דיברי־ד,היגיון הללו לא מצאו ה שוללים
מענה, אך העובדוודבשטח חיזקו
את טענתם, משום שבחפירות ובתעודות
מצריות לא נמצא אפילו בן־בנו של רמז
דק לפרשת יציאת-מצריים.
המקורות׳ המצריים מספדים מעט מאד
על עם ישראל במובנה הרחב של המילה,
אך כבר מימי הח׳יקסוס (1570—1720
לפסה״ג) נתגלו חרפושיות מצריות הנוש אות
שמות עבריים, וכן נזכרו שמות דומים
ברשימות כיבושים של מלכי מצריים,
בגון ברשימתו הטופוגרפית של תחותי־מס
השלישי (,משנת 1468 לפסה״נ) ,בה
מופיע יישוב בשם ״יעקב-אל״ .קודמות
לד,זכרות אלו רשימות בכתבי־ד,מארות של
פהנר, המשוייכים למאה הכ׳ או הי״ט
לפנסה״ג, ובה כתובים את השם ״ישראל״
כגון מש(ה) ,ואברם.
מכל מקום, המצרים הדביקו את השם
״ישראל״ לקבוצה אתנית, רק מאות שנים
אחרי יציאודמצריים, במצבת מרנפתח, משנת
1220 לפסה״ג. מרנפתח היה גס הראשון
שהתרברב, כי שם קץ להימצאות
ישראל עלי־אדמות, פעולה שאחרים כינו
מאוחר יותר בשם ״הפיתרון הסופי״...
אך למרות היעדר תיעוד מצרי לימי
יציאת־מצריים, הבחינו כבר ראשוני החוקרים
המודרניים, כי בסיפורי יוסף
ומשה קיימים סממנים מצריים: חזקים.
דוגמה אחת לכך יכולה לשמש הנובילה
על סנהאת המצרי, שדימיונה לסיפור משה,
עד לשיבתו ממדיין, מפתיעה עד מעבר
לדימיון מיקרי.
עלילת סנהאת פותחת בקשר מדיני ש התרחש
לאחר מות !אמנמחאת הראשון
( 1961 לפסה״ג) .כתוצאה ממרד זד, נאלץ
סנהאת — פקיד גבוה מהרמון נשות פר עה
— להימלט ממצריים. הוא הגיע לארץ
״קדם״ בכנען, חי בה כאחד מבני־השבט,
ואף נשא לאשר, בת המקום והוליד ילדים.
ברבות הימים נסלח לסנהאת, והוא הורשה
לשוב למצריים.
תנופה חדשה לחקר יציאת מצריים
הביא פרופסור רפאל גבעון (,)59
חבר קיבוץ מישמר-העמק. חמישה ימים
בשבוע מדיח גבעון את הכלים במיטבח
הקיבוץ, וביומיים הנותרים הוא נוסע ל־תל־אביב,
ועוסק במחקר אגיפטולוגי —
גבעון הוא ראש המגמה המצרית בחוג
לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב.

השוסו —
בני־ישראלי

הנסר והמומיה

רעמסם השני, הפרעה
כפי שהצטייר בעיני
מימין, פסל רעמסם ממיקדש־הקבורה שלו בקרנך,
194 סנטימטר. בתמונה למעלה: המומיה של רעמסס השני,
היתה מובנת. חיה זח זיכרון משנת
1286 לפסה״ג, כאשר יצא עם צבא מצריים
לחלום בריכוזי ממלכת חיתי הגדולה,
שהמתינו לו בקדש. בדרכו לנהר
חאורונטס פגש המלך בשני בני־שוסו,
שאותם ניסח לדובב לשם קבלת מידע
על הערכות החיתים. אך שני חשוסו
הללו, בעלי הנאמנות הכפולה, חיטעו את
רעמסס, ובעובדה זו תלה, מאז, את
קולר הקרב השקול, שבסיומו נאלץ
רעמסס לחלוק את חשילטון על ארצות
הלבנט עם מוותליש קיסר חיתי.
לגבי רעמסס השני כלל פירושה של
מדיניות׳חיד־חקשח חוצאות-לחורג המוניות,
ודילדול מלאי פועלי-החינם שברשותו.
אולם הפעם, ידע, כי לא נותרה
לו ברירה, וכי אם לא יחששו הפועלים
לעורם עלול הממשל המצרי להתעורר

המשוער של יציאתימצריים
עמו וכפי שנשתמר בגופו.
עשוי מגרניט. הגובה :
הנמצאת במוזיאון קאהיר.

עוד המצרי, ייתכן מאד שכך ד,יה מת אר
את פרשת יציאודמצריים. אולם
הוא בחר בדרך שוגה, והערים בכך על
ההיסטוריונים קשיי־מחקר עצומים.

__ התרברבות
ב״פיתרון הסופי״
ך* קשיים כה רבים, עד שחוקרים
| 1ידועים ריננו, כי פרשת יציאת־מצריים
אינה אלא אגדה חסרת בסיס היסטורי.
אך מול השוללים הללו יצא דווקא הוגה־דיעות,
לא היסטוריון.
״ההיגיון אומר שיציאת־מצריים היתד,
חייבת להתרחש במציאות,״ טען מרטין
בובר בתקיפות .״כי אילו רצו בני-ישראל
לחבר לעצמם מגילת־יוחסין, היו יבולים

* * תו ף לי מו ד התעודות המצריות ד,קדו-
מות גיבש גבעון רעיון מהפכני על
יציאת מצריים: התברר לו, כי קבוצה
אסיאתית אחת — המכונה על-ידי המצרים
בשם שוסו, היא בעלת גורל הדומה לגורלם
של בני-ישראל, ובתיעוד עליהם קיים דימ-
יון מפתיע לאירועי ספר שמות.
״כמדען המתמחה באגיפטולוגיה אני
יכול לומד, כי סיפור יציאת מצריים׳ יכול
היד, להתרחש במציאות,״ סיפר גבעון.
״אך ודאי הוא, שלא כל בני־ישדאל עברו
את חוויית היציאה ממצריים, ואל המיספ-
דים המופיעים במיקרא אין לייחס חשיבות
מתימטית מודרנית.״
לדבריו :״יציאת־מצריים התרחשה כנראה.
בימי רעמסס השני, שמימיו גם נתגלה
תיעוד של שיעבוד אסיאתים לעבודות-
כפיה באיזור הדלתא. אלא שאסיאתים
אלה לא יכלו להסתגל לאורח חיי פועל-
הבניין, ולקום בוקד־בוקר לשם החתמת
,כרטיס העבודה לכן נמלטו רבים מהם
למידבר.״•
ליד קנטרה נתגלה יומן קדום, המשוייך
לפקיד־עבול מצרי. ביומן מתלונן הפקיד

על בדיחת חמישה פועלים אסיאתיים, ול מרבית
הפליאה מזכירים שמות היישובים,
המתארים את מסלול בריחת החמישה, בצורה
מפתיעה את נתיב יציאת מצריים...
תעודה זו חיזקה טיעון -נוסף של גב עון:
ייתכן שדרו הבריחה של בני-ישראל
היתד, דווקא לדרום, אל חצי־האי סיני, ש כפי
־שמשתמע מתיעוד זה — היה מקום־מיקלט לפורקי-עול מצריים, וזאת
בניגוד לטענת. חוקרים רבים, הסוברים
כי המיקרא התייחס לדרך סמוכה לחופי
הים התיכון.
אחרי מילחמת ששת הימים חקר גבעון
את סיני, ולמרות שלא מצא בה — כצפוי
— אף לא טביעודרגל !אחת של בני־ישר-
אל, התברר לו כי אפשר לחיות בסיני:
״יש שם אוכל, יש גשם -ובורות-מים. או לם, כאמור, רק קבוצת פליטים מצומצמת
היתד, חופשייה לנוע ולהתקיים במידבר,
והר,מוניות המתוארת במיקרא מקורה ב-
חו&ר־הבנה — הסופר ודאי לא יכול להאמין,
שמקבוצה כה קטנה ועלובה שנמלטה
מהדלתא יצמח גוי גדול...״
להלן דבריו של פרופסור גבעון :

אחרת, בעלת גורל דומה לגורל בני-ישר-

אך גם כך עשויים הדברים להוסיף מימד
חדש לסיפורי־המיקרא: הנה קבוצה נוס פת
שהמצרים לא !אהבו, ששועבדו לעבו־דות־בנייד,
וברחו מהדלתא.
ויחד עם זאת אין להתעלם -מן ההנחה,
שלגבי המצרים התייחס הכינוי ״שוסו״
לכלל הנוודים האסיאתיים — ואולי־אולי,
ויש להדגיש את ה״א-ולי״ הזה — אולי
היו בני-ישראל רק קבוצה אחת בתוך
כלל ד,שוסו.
גם מתוך ציורי־הקיד המצריים ידוע ש היו קבוצות שוסו שונות, דבר הנלמד
מהבדלי הלבוש בציור. כידוע, כאשר ציי דו
המצרים דמויות לא היתד, כוונתם
לצייר פורטרטים, או את טעמם האישי
של האנשים המצויירים- ,וכך — למשל
— בשעה שרואים אדם בחצאית־קצרה,
יודעים שהם התכוונו לתאר תושב־ההרים.
והנה, כימעט בכל מקום, מופיעים
רק השוסו בציורים המצריים כשגדי-
לים מעטרים את שולי חצאיתם ועיתים גם

ש. האם קבוצה זאת היתה ה
שוסו ז

• ר,שוסו היתד, קבוצה אסיאתית מעור בת גדולה מאוד של נוודים, שאותם הכירו
המצרים. הם היו חיילים־שכירים, שודדי־דרכים
ועבדים, ולפעמים גם עשו צרות
לפרעונים וסייעו לאויבי מצריים.

מהם -המקומות בהם נזכרים
השוסו ץ

• 1רבים מד,שוסו חיו בימי דעמסס השני
בדלתא של הנילוס, שם גם מקומה
של אר? גושן המיקראית. אך נדמה, כי
קווי-הקישור בין השוסו לבני־ישראל
רבים יותר — הם ביקרו בכל המקומות הקלאסיים
הקשורים לראשית האומה. היו
שוסו באדום, היו בשעיר והיו בלבן, ופעם
אחת נזכרת עיר שוסו אחת בעלת שם
רב־משמעות — עיר יהוד...,

בלומר, אי־אפשר לטעות כהגדרת
כני-ישראל כשוסו ץ

;• יש אפשרות שנוודים אלה, אשר עז בו
גם הם את הדלתא וחיו במקומות ש בהם
חיו בני־ישראל, השתייכו לקבוצה

ציציות השוסו נראות בבירור בדמות 11 111 ^ 11
המרכזית. זהו מרט מתמונה במיקדש
* 1 1 1י ׳ 111

הגדוד בנזדינוז־חבו, במצריים. הדמויות הן של שלושה שבויים — לבנוני, שוסו(?)
וחיתי. בתמונה משמאל: דמות של שוסו בלוחיות תבליט מארמון רעמסס השלישי.

את חגורת־מותניהם. מובן שקישרתי דבר
זה עם ד,״ציציות״ ,כי המיקרא אינו דורש
מאתנו להשתמש בציציות בגלל איזושהי
סיבה פולחנית, אלא כזכר ליציאת מצ ריים.
עבדים בציציות

אם רוצים, אפשר לומר :״אני פוקד
> עליכם לשאת ציציות כל חייכם, כדי
שתזכרו שהייתם נוודים עלובים.״
ומי לבש ציציות אלו — ד,שוסו.
מובן שדבר זה מאפשר להבדיל קבוצה
מסוייימת בין ;אנשי ד,שוסו, אך — אנא
אין לכתוב במפורש -,בני-ישראל הם שוסו,״
כי הדברים עדיין קשים.

ש. מה היה גורלם של השובו
הללו?

מסמן את גירסתו החדשה־ישנה של האגיפטולוג, הפרופסור
רפאל גיבעון, שהצביע על תעודות־מיצריות המראות בריחת
אסיאתים לתוך המידבר. הוויכוח על הנתיב.נמ שך שנים רבות.

#אין אנו יודעים דבר על גורלם, אולם
לא מן הנמנע כי אחדים משיבטי השוסי,
או קבוצה שהיתר, אחות לגודלם, פנו
לכנען ובה שינו את אורח חייהם והפכו
מנוודי־חמורים ליושבי־כרכים.
לאור ירידת עוצמת האימפריום המצרי
בעת ההיא, כשהקבוצה מודרכת על-ידי
מנהיג חזק, הגשימו את מטרתם. סיגנון־
החיים החדש בכנען אמנם שינה את ה־מיבנה
החברתי ואת השקפות הקבוצה,
אולם זיכרונות שיעבוד מצריים, הבריחה
מעבודות-ד,כפייה והעימות הקדום עם תו-
רת-יהוד, באיזור שעיר ובעבר-הירדז המז רחי,
הפכו זיכרונות יקרים, שסייעו לעצב
בקירבם את תחושת הזהות הלאומית.
* 8יי 11

1לחסל אח חנו
(המשך מעמוד )20
ייתכן מאוד שההחלטה הגורלית נתקבלה
רק בימים האחרונים, על רקע המאו רעות
בארצות-הברית.

הנ אהא מי תי ת

מה שקרה השכוע כירושלים
היה. מכה אישית מוחצת על ראשו
של חנרי קיסינג׳ר. אחרי שספג
כמה מהלומות מסחררות אחרות,
עלולה המכה הישראלית
לחיות מבת-חמוות הפוליטית.

המהדקים את החגורה י תקשו
להאמין, אכל כמחיר ה״ככד
עט מצחיק״ •טל 376ל״י לאדם
הם יוכלו להנות מסופשבוע
ארוך כאילת ובשארס-א-שייך
כטיול בילוי ונופש גסלא עם
תכנית מגוונת פרי תיבנונו של
איש התיורים הוותיק עזרא
כדורי מ״טיולי הגליל״.
אוטוכוסים ממוזגים ומרווחים
יסיעו את הנופשים מת״א,
ירושלים וחיפה אל אתרי הנופש
והטיול וכנוסח לכך ישוכנו
ככית־מלון
הטייליפ-נופשים
נוח כאילת ויוזמנו לטיולי מדיבר,
שיט בסירות הזכוכית ו־
״מסע״ ממוזג אל נופיו הקסומים
של הפיורד די-זהכ, שארם*
א-שייך והסביבה. לקינוח, בילוי
תוסס כמועדון לילה עם
תכנית מלאה. כל אלו כלולים
כמחיר.
>ראה כעמוד )41

קיסינג׳ר לא ישכח זאת.
אם יחזיק קיסיינג׳ר מעמד, עלולה ההחלטה
הישראלית להיות הרת־אסון. קי־סינג׳ר
חזק ועויין עלול להתנקם בממשלת־ישראל
בצורה מסוכנת, לסתום את מקורות׳
הכסף והרכש, להסיר את ההגנה הפוליטית
להפוך את ועידת־ז׳גבה לסיר-לחץ אנטי־ישראלי.
כאשר
החליטו רבין וחבריו כפי שהח ליטו,
בוודאי עמדה לנגד עיניהם עצה
של ידידים: אפשר לשבור את קיסינג׳ר
כדאי לשבור את קיסינג׳ר.

ההחלטה לפוצץ את המשא-
והמתן היתה, על-כן, קשורה להחלטה
שנייה: להצטרף לקנונייה
הגדולה לחיסול קיסינג׳ר.

השותפים האחרים של קנונייה זו:
• המנהיגים הדמוקרטיים בשני בתי-
הקונגרס, הרוצים לחסל את האיש החזק,
כדי להחליש את ממשלת הנשיא פורד לק ראת
הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
י• מנהיגי המימסד התעשייתי-הצבאי,
המתנגדים למדיניות־ההפשרה של קיסינג׳ר,
והמעוגיינים לחדש את המילחמה הקרה.
דוברם של אלה הוא הנרי ג׳קסזן.
י• הרבה אישים בצמרת השילטון עצמו,
שאישיותו הדומיננטית של קיסינג׳ר,
ותפקידו הכפול חסר-התקדים (שר*החוץ
ויועץ הנשיא לענייני ביטחון לאומי) ,מפריעה
לאמביציות האישיות שלהם, או מר גיזים
אותם סתם.

זוהי קואליציה חזקה, והצטרפות
המימסד היהודל־האמריקאי
לכרית זו עשוייה לסתום את הגולל
על קיסינג׳ר בדמות פוליטית.

לירות בלבד.

לירות בלבד.

ותנור ג \₪ז\/מ בביתך ומכונת ל! 41ת\3/ז בביתך
!היתרה בתשלומים ל־ 12 חודש)

(היתרה בתשלומים ל־ט חודש)

דגם סחיר ל צרכן ת שלום 12ח שלום׳
בם חםן
שחי
־2298
תננריגזוחעומל 800
400.־180.
2450.802
400.־192
־2499 802 400.199.1927.205
400.1252080.210
400.120.2225,מכונותכביסה 83
990.305.׳2250. 85 990.*327.
תנורי גז1חשכולנז 1ו תיי ם
נמנונות הכניסה ראנר
כל תכניות הכניסה האפנעלי
5מנערים 2 ,תאי
אפיה וגריל או תא אחד
שריות, תכניות ,810 הר•
(אפשרות לתא אפיה
תחהעד ס, 100 פתחעלי1ו
עליון),טרמוסטט, פלטה
להננסתהננ׳סהננוחיות
לשנת(נפרד) ,הפרות
סירנית,ר 1חנ 2מרצפות
סימולטנית של גריל
נלנד 4ס׳מ) ,ציפוי
ואפיה(יי1£״ווז) .צנע
אמאייל זכוכית כפול. אמאיילוזנוכיותנגוונים טרמוסטט נוסף לבחירת
החום הרצוי, מחזור כנישונים.

שלם מיוחד עם מים
קרים לכנסים עוינים.

״541

כתוצאה מכל אלה, מתנדנד קי-
סינג׳ר. הצלחה בזירה הישראלית־ערבית
היתה מחזירה לו מי
אמינות, ומצילה א
מכריע כזירה ־
שכוע, עלו

10א\^ז
המבצע סתק״ס אי זיק אצל
המפיצים המ״־ש-ם של ואנו.ברחבי
הארץ.
מרכזראנד: חל־אביב, דחי של1ם עליכם 5

*1י —ן

ההזדמנות הגדולה להפיל את קיס״גג׳ר
באה, ברגע הנכון, ביגלל צירוף כמה
מאורעות :
• ההתמוטטות האמריקאית בוויאט-
נאם, בקאמבודיה ובתאילנד. קיסינג׳ר נושא
באחריות אישית למדיניות האמריקאית
הרת-האסון באיזור זה. התמוטטות הבובות
האמריקאיות בכל שלוש המדינות היא
כישלונו האישי. שוחרי-שלום אמריקאיים
מאשימים את קיסינג׳ר בניהול מדיניות
צינית, שעלתה במיליוני קורבנות־אדם ו בסבל
בל-ישוער, כדי להחזיק בשילטון
מישטרים רקובים ורודניים. אנשי־הימין
האמריקאיים מאשימים אותו בהפקרת ה-
מישסרים האלה, כדי למצוא חן בעיני
פקינג ומוסקבה.
• ההתפתחות החמורה בפורטוגל, שבה
מתחוללת כעת מהפכה שמאלית שקטה,
המסכנת את כל מערכי נאט״ו. גסיון
סוכנות־הביון האמריקאית, לחולל הפיכה־נגדית
ימנית, נכשל. אובדן פורטוגל חמור
לאמריקה הרבה יותר אף מאובדן דרום-
מיזרח אסיה.
• מזה כמד, חודשים יורד על הציבור
האמריקאי מטר בלתי־פוסק של גילויים
מחרידים על פעולות סוכנות-הביון האמ ריקאית
והאף־בי-איי. מסתבר שעסקו ב בילוש
פנימי, בעיקוב אחרי אנשי־ציבור,
באירגון הפיכות, בתיכנון רציחות של
מדינאי־חוץ, בהמצאת מיסמכים כתבים על
חיי־המין של מותחי־ביקורת, בשיחוד מדינאים
בארצות רבות, ועוד. קיסינג׳ר אח ראי
על שירותי-הביטחון, כראש. ועדת
ה*40״ ,הוועדה הבינמישרדית המפקחת על
מוסדות אלה, והמאשרת את פעולותיהם.

הצ״ו המחוור >ינ 0ון
נזנציח אח הסנחא
הדבורסמח שלה בצורת
סימן־שארה -
או את סו
וביו עצתה אנשו
ותאו ו3
נסיגן־קויאת:

:ייה משופעת רק במוצר מקומי
.׳ים. שערוריות יש בה, ברור השם,
ות, כלכליות, חברתיות ומיניות.
מישהו לייבא לישראל כמה סקנ*
,היה זונה בתשובה המתבקשת
־ים סקנדלים אנחנו ו״ כמו שאמר
העיר של קריית־גת, כשבא אליו
״החסר משוגעים אנוכי, כי הבאתם
גע עליז״

ן שישראל, כמרכדהסקנילים יי״?

1ליו, גם את גיבויי

י,סק״ל?ד את
גייתר שזח*׳ הסקנדל הגדול
((י־וע?1חפת
מ^זנר. נ־

ץ ייד. היא גרי

•20״ ענוי יעי׳׳• פ י לשעבר

״ל מד׳גיפ רניו. היא י^ן יצאנית־צמרת

קה ודם מלכותי בריטי, שלא לדבר על פרשור
אהבים עם כמה מן הדמויות הבולטות של ימינוו

שלוש יריוה
ב ת > א ט דו\
מנה וסולתה של החברה וניו־יורקית הו־אספה
בערב ה־ 25 ביוני !906 על גג ביין
המדיסון מקורר גארדן, כדי לחזיה בהצגה גוועה
של המחזמר עלמת השמפניה. אמד הזמרים פגה ב שיר
:״יכולתי לאהוב מיליון גערות׳.״ כאשר לפתע
נשמעו שלוש יריוודאקדוז.
כמה דקות לפני־כן גננס לדאטרון־הג: אחד
האישים האגדתיים של ארצות־זבוית, האיש שבנה
את הבניין המפואר שבו התקיימו ההצגוו. סטאג־פורר
וייט היה אדריכל מזהיר, נעל שש עולמי,
האיש ששינה אח פני העיר ניויורק׳ מפר אותה
מעיירה מגודלת׳ לנירה זוהרת. מה נזבנייניו, כמו
שעדהניצחון בכיכר וושינגטו,גדייו מתנוססים
לת ^יר״ת׳דתיישר סמוך לבמה, כר קם ליד אחד

יו גז מיז״ • 5

<,תוד ־ח שממנו גורש
נד׳ם ח 7ק
נכנס, רנונ על סוס ׳ י מ,ן•

סבתא אוולין מסתכלת בתמונת נעוריה

הסבתא והנכדה: אוולין נסביט־תאו עוב
(המשך מעמוד )25
בשל קטטה. לאחר־מכן נודע שהיה נוהג
לשלם 40 אלף דולרים (של אז) לזונות,
כדמי לא-יחרץ, אחרי שחילקה אותן ב שוטים.
תאו
ניגש אל האדריכל המהולל, שלף
מחליפודהערב שלו אקדח, ירה שלושה
כדורים ברקתו של האיש. לאחר מכן רו קן
בקור־רוח את שאר הכדורים שבמחסנית
ביריות לעבר הריצפה של מישטח־התיז־מורת.
וייט צנח מכיסאו, ומת בו־במקום.
באנדרלמוסיה שקמה, נשמעה צעקתה
של אשה :״הארי, מה עשית?!״ בעל-
האקדח נשק את פני היפהפייה, והשיב:
״זה בסדר, יקירתי. מן הסתם הצלתי את
חייך!״
היפהפייה היתד. אשתו — ואגדה גדולה
עוד יותר משני הגברים גם יחד.

שמפניה מהולה
בסמים

העולם, ושמילא אתהעמודם

השערורייה הגדולה, ומוי וביד השבוע

־יצח ססנפודד וייס

הראשיים בתריסר בירות. בעיניים מושפלות,
בצניעות מסמיקה, חשפה את פרטי
חיי-המין שלה. מנשיא ארצות־הברית ועד
לבעלי-ד,עגלות בברלין, ישבו המיליונים
ושתו בצמא כל מילה.
אוולין הצנועה, כד נסתבר, נפלה ברישתו
של וייט המושחת כשהיתה בת .16 בפנט האוז
שבנה וייט לעצמו בראש מדיסון
סקוויר גארדן, בחדר שתיקרתו וקירותיו
היו מכוסים במראות, הזמין אותה לסעודת-
מלכים, הישקה אותה בשמפניה מהולה בסמים.
כשהיתד, מסוממת, אנס אותה מבלי
שידעה מה קורה לה — על פי סיפורה,
שאותו סיפרה בצניעות מבויישת. הופעתה
היתד, כה תמימה ומשכנעת, פניה כה
מלאכיות, עד שאיש לא פיקפק בדבריה.
הסיפור עצמו לא הראה אותה כביישינית
כל-כך. היא נהגה לשעשע את וייט, כש היא
יושבת עירומה על נדנדה המכוסה
בקטיפה אדומה, כשהאדריכל מנדנד אותה
ורגליה מגיעות אל התיקרה. הרומן נמשך
שנים, בעודה משלימה את השכלתה במיטב
בתי-הספר על חשבונו של וייט, ורוכשת
את המינהגים של ליידי גדולה.
באותה תקופה גם הכירה את תאו. היא
הסתובבה בין שני•הגברים, במולדתה וב־טיולים
ברחבי העולם, ומספרת לווייט
על העינויים שהיא סופגת מידי תאו ה־סאדיסטי,
זלתאו על מעשי־ד,שחיתות הנו ראים
שמבצע בה וייט.

הגבר התייפח
ורצה עוד
ך ייט זזיה כבר נשוי, ועי כן נישאה
1אוולין לתאו. הצעת־הנשואין באה, על
פי עדותה של אוולין בבית־המישסט,
אחרי שסיפרה לו על ״אונם השמפנייה״
שביצע בה וייט בנעוריה.
זז פרק לי ט ג איד השפיע סיפור זה
|יך עד מר תאו?
גזו לין: הוא התרגש מאוד.
ליפרלן ליט ו האם תואילי לתאר זאת?
ן גדלין * הוא קפץ ממקומו, פסע אנה
בחדר, ישב שוב, וכך הלאה, הוא
(המשך בעמוד )32

הגול־
(המשך מעמוד )11
הגורמים הקובעים הם מיגבלות כוח־האדם של צה״ל, והמיגבלות של אפשרויות־דרכש.
לעומת זאת, אץ מיגבלות של הסף.״
יתכן שמצב זה נוצר בימי רמטכ״לותו של חיים בר־לב. בצמרת צה״ל השתררה
ההרגשה ש״כסף זה לא בעייה.״ נעלמה ההרגשה של מיגבלה כספית כלשהי.
אמר אותו אלוף (מיל המערכת כאילו לא היתד, חלק בלתי־נפרד מן החיים
בארץ. היתר, הרגשה שאם ניתן להשיג את הציוד ולהפעיל אותו בכוח־האדם המצוי,
אין צורך לדאוג לכסף,״

נישה כזאת היא, כמוכן. הרסנית מבחינה כלכלית. אכל היא הרסנית
גם מבחינה צבאית. כי חוסר ההגבלה הכספית פטר את צמרת
צה״ל מן התהליך המכאיב — אך הבריא — של בחירה כין אפשרויות
שונות, ניכוש תפיסה איסטראטגית קומפאקטית, ובניית הבוהות כצורה
יעילה סביב תפיסה זו.

הגורם של ״עלות התמורה 0 0 5 1 : £6011 611655 שהפך אליל במערכת־הביטחון
האמריקאית, כאשר שר־הביטחון רוברט מק־נמארה הביא עימו את ״המכשפים הצעי רים״
האזרחיים שהפעילו את המחשבים לשם בדיקת הכדאיות של מערכות־גשק וכוחות,
כאילו נדחק לפינה. זה היה ינוח. זח מנע עימות מר בין. החילות, שלא היו צריכים
להיאבק על אמצעים מוגבלים, במיסגרת של ״או — או.״ אבל זה לא חרם
ליעילות הצבא.

כל האיוולת הגראנדיוזית של קו בר־לב לא היתה נולדת, אילו
עמדה כפני מטכ״ל צח״ל השאלה כפי שהיתה צריבה לעמוד: או
מעוזים — או טאנקים: או כיצורים — או מטוסים. שאלה בזאת
היתה יוצרת עימות, העימות היה מעלה תפיסות אלטרנטיביות, ובסופו
של דבר היתה מתגבשת דוקטרינה איסטראטנית וטאקטית ברורה.
אילו קרה נדבר הזה, היה יוסרו־,כיפורים נראה אחרת.

וו שיר אויק
ך* איזו מידה יכולה הכנסת להשפיע על תקציב-ו־,ביטחון י, הבולע חלק כה עצום
1של התוצר הלאומי י

ההשפעה היא מינימלית עד אפסית.

הכנסת בכללותה אינה מטפלת כלל בתקציב־הביטחון. הטיפול מסור בידי ועדת־מישנה
מצומצמת, מטעם ועדת־הכספים וועדת־החוץ־והביטחון. ועדה זו לבדה מהווה
את פיקוח הפרלמנט על 40 מתקציב המדינה, ו־״ 307 מן התוצר הלאומי.
לבד מפרק־זמן קצר, לא היה בוועדה זו אף אדם אחד שיש לו מושג עצמאי
כלשהו בענייני צבא. זהו אוסף של עסקנים מיפלגתיים, שאינם מעזים להרים קול נגד
קצין. במשך שנים התרגלה מערכת־ד,ביטחון לשלוח לוועדה רק קצין הבקיא בתקציב.
הוא הסביר באופן שיטחי את התקציב הנדרש, ואחרי ויכוח פורמלי אישרה אותו
הוועדה (כלומר: הכנסת) כמות שהוא.
בפני הסנאט האמריקאי מופיעים כל הקצינים הבכירים. הם עוברים חקירת שתי-

מנהל חברה
קבלנית גדולה
הידעת כי
תקשורת פנים

£א 0א ק 41

| למשרד בין עשרה חדרים עולה

9 ,3 0 0

וערב על הכדאיות של מערכות־נשק, על יעילות הייצור והרכש, ועל התפיסות האיס־טראטגיות
העומדות מאחרי ההוצאות. כתוצאה מחקירות יסודיות אלה, משנה הסנאט
את תקציב״הביטחון תמיד באופן מהותי. הוא הדין לגבי בית־הנבחרים.

כישראל נראית מחשכה כזאת כחילול-קודש. קצינים בכירים אינם
מופיעים כפני הוועדה. איש אינו מעז לחקור אותם חקירת שתי-וערב.

המצב השתנה במיקצת כאשר הגיע לכנסת אריק שרון, שקיבל לידיו את תפקיד יו״ר
הוועדה. אריק לא חיה מומחה פרלמנטרי, אך הוא הבין בענייני צבא. לא היה לו שום
תסביך־נחיתוח בפני קצינים בכירים. להיפך. הוא תבע את הופעתם בוועדה, הציג
להם שאלות מביכות, התחיל להביא לשינויים ולקימוצים בתקציב.
(יש הסבורים כי אחת הסיבות שהביאו את שימעון פרם והרמטכ״ל לאשר מינוי־חירום
בכיר לאריק, היתד, השאיפה לשים קץ י לפעולתו בוועדה זו).
אולם בשיחות עם מקורביו, לא הסתיר אריק שגם פעולתו זו היתד, מצומצמת.
אריק התלונן שאין הוועדה יכולה להשפיע על גודל תקציב־ד,ביטחון, אלא רק
להעביר סכומים מסעיף אחד של הצעת־התקציב לסעיף אחר. הוא הסביר זאת בכמה
גורמי־יסוד, ההופכים את השפעת הכנסת על תקציב־ד,ביטחון שולית בילבד:
#התקציב מגיע לוועדה מאוחר מדי, אחרי שגודלו כבר נקבע סופית. כדי להשפיע
על עיצובו, צריכה הוועדה להיכנס לתהליך בשלב הרבה יותר מוקדם.

#אין לוועדה שום מכשירים עצמאיים לבדיקת התקציב. אין
לה גוה מייעץ של מומחים, אין היא יבולה לבחור כין נישות אלטרנטיביות
שונות, מפני ששום תוכנית אלטרנטיבית אינה מונחת לפניה.
היא יבולה רק לאשר את התוכנית המוגשת, עם שינויים שוליים.

י• אין הוועדה יכולה להיכנס בכלל לבירור התפיסות האיסטראטגיות, שהן הקובעות
את טיב התקציב ויעילותו. למשל, כאשר הוקם קו בר-לב והושקע בו הון עצום,
לא הזמינה הוועדה את הקצינים שהיו ידועים, בחוגי הצמרת, במתנגדי הקו — כמו
אריק עצמו וישראל טל.
אריק התחיל, בכל זאת, לשים יד על פרטים. הוא תבע קיצוצים דראסטיים במה שניראה
לו כמותרות, כגון בינוי שאינו משרת לחימה, הוצאות דלק ורכב, תנאי־המיחייה של
אנשי־הקבע, ביצורים, ועוד .״בעם עני, לא נורא שאנשי־צבא יגורו באוהלים,״ אמר.

אולם אריק עצמו התייאש, כנראה, מלהשפיע כאופן מהותי על
התקציב ועל התפיסות הגלומות בו. אחרת לא היה, מן הסתם, פורש
מתפקיד מרכזי זה.
למחרת פרישתו, חזר הכל לקדמותו. שרידי הפיקוח הפרלמנטרי נעלמו.
מכל זה מתקבלת תמונה ברורה:
י• תקציב־הביטחון הולך וגדל, והוא הפך סכנה ביטחונית בפני עצמו.
;• אין קשר ישיר בין גודל תקציב־ד,ביטחון ובין כוחו וטיבו של צה״ל. בשטחים
מסויימים, ההשפעה היא הפוכה.
#אין התקציב מבטא תפיסה איסטראטגית ברורה, ואין אמצעי־הלחימה מתארגנים
סביב תפיסה כזאת.
#אין שום פיקוח פרלמנטרי על תקציב זה, והשפעת הממשלה עליו היא שולית.
וגרוע מכל:

#כהיעדר אופוזיציה של ממש ככנסת ובמדינה, אין גם כל
סיכוי שהדבר ישתנה כעתיד.

מנהל משוד!
הידעת כי
תקשורת פנים
המכשירים4 חדרים אעם ק 1
למשרד1בן 0 13

המשוכללים ביותר עולה

שרן־ דץ!
הידעת כי
תקשורת פנים

011£א?41
למשרד בך 3חדרים עולה

־ 2/165

המסיר כולל: סו מכשירי קומוגיקה 1־74-121
ספק ניס,סיוט והתקנה לשימוש

המחיר כולל 3 :מכשירי פתוקו $1< *7ז
(המאפשרים שיחת אפרכסת או חופשית
וכן פתיחת דלתות) ,ספק כח,חיוט והתקנה

רמחיר כולל 3 :מכשירי קוב
ספ ק כיח, חיוט והר

מצלילי גי דני ד1בע״מ

מצלילי גי דני ר1בע״מ

מ צ לי לי,

(ן חברה לאלקטרוניקה

גן חברה לאלקטרוניקה

נו £רח־ אידלסון 3ת״א טל.ו56873.5473

נ £8רח׳אידלס1ן 3ת״א טל.ו56873,5473

0 *1£אקו 4תקשורת פנים

0 *1£אקו 4תקשורת פנים -

אתה יושב בחדרך-אך שולט בענינים

•ר־זד-יך* —

אתה יושב בחדרך-אך שולט בענינים

* על המחירים המופיעים במודעות יש להוסיף * 7*6בעקבות תוספת

מ חברה ל<מ1
ט רח׳אידן

רווסל את הנר׳
להגיד רק: לא. לא לנסיגה כוללת. לא
למדינה פלסטינית. לא להזמנת אש״ף.
הצעותיה הנגדיות לא יזכו לדיון רציני,
מפני שאין גוף ערבי בעולם המוכן להסכים
לתוכנית שתשאיר בידי ישראל חלק ניכר
מן השטחים המוחזקים.
מצבה של ממשלת־ישראל בוועידה יהיה
חמור עוד יותר, אם יינקטו הערבים בתכ סיס
פשוט: הם יביאו את אש״ף לוועידה
בדרך של הקמת מישלחת ערבית מאוחדת,
במקום המישלחות הנפרדות של מצריים,
סוריה וירדן ו/או אש״ף. עמדת הסובייטים
תהיה חד־משמעית. אם תחול עתה התקש חות
גם בעמדה האמריקאית, תעמוד ישר אל
בודדה בוועידה מול כל האחרים.

(המשך מעמוד )24
עם יצחק רבץ, אמר לו שכישלון שליחותו
הפעם עלול להביא לנפילתו.

הוא הציג לרכץ שארה פשוטה :
״האם זה כדאי לישראל ז אס אפול,
עלול לבוא במקומי אדם שיחסו לישראל
יהיה הרכה יותר רע.״
זה הגיוני. בארצות־הברית גוברת ההש פעה
הערבית. העוצמה הכלכלית החדשה
של הערבים משנה את יחסי־הכוחות בוושינגטון.

מסתבר
בי ממשלת רבץ היתה
מובנה להסתכן בכך. מדוע

החשבון מבוסס על השיקולים הבאים:
!• בעוד שנה וחצי יתקיימו הבחירות
לנשיאות, לבית־הנבחרים ולשליש הסנאט.
הפעם תהיה זו מערכה חמה מאוד. במצב
כזה, עולות מניות ישראל, כי רוב המוע מדים
יהיו זקוקים לקולות יהודיים, לתרו מות
יהודיות ולתמיכת בלי־התיקשיורת, ש בהם
שולטים יהודים.
• במצב כזה, לא תוכל ממשלת פורד
לתפקד כראוי. זוהי ממשלה חלשה בלאו-
הכי. מניותיה בבורסה הפוליטית האמריקאית
יורדות מיום ליום. אם יפול קיסינג׳ר,
תהיה חלשה עוד יותר. רבין מקווה שלא
תוכל להסתכן בעימות חריף עם ישראל.
• ייתכן שכל העניין יידחה בשנתיים,
עד שתתבסס ממשלה חדשה אחרי הבחירות.
את הזמן הזה אפשר להרוויח, ללא
נסיגה כלשהי. אחר־כד נראה הלאה.
זוהי המדיניות המסורתית של ממשלת
גולדה—דיין—אבן, והיא נוסתה בעבר בהצלחה.
תוכנית־דוג׳רס נהרגה על רקע
דומה, כאשר התקרבו הבחירות לנשיאות
של .1972
השאלה היא: האם יתאמת חשבון זה גם
הפעם ז
הנסיבות השתנו במידה רבה. יש גורמים
רבים, העשויים לשנות את מרכיבי החשבון
מעיקרם, ובין השאר:

ועידה זו תתפוצץ בהברה, כשם
שהתפוצצה עתה יוזמת הנרי קי
סינג׳ר.
מה אז?

קיסינג׳ר עם יגאל אדון

הברירה האחת הנשארת, כסופו
שד דכר, תהיה המילחמה החדשה.

דמעות בעיניים
>• הצלחת קיסינג׳ר להישאר על כנו.
+הצורך של ממשלת פורד להשיג
הצלחה כלשהי באיזשהו מקום, והנכונות
להפעיל לצורך זה לחץ עילאי.

• איום חדש באמכרגו שד
נפט, או הפעלת הלחץ הכלכלי ה ערכי
כצורה אחרת.
• מידחמה חדשה, שתכריח
את ארצות־הברית וכרית־המוע־צות
להתערב כאופן מוחץ.

נ׳צוץ בז״נבה
ץ* ך מתעוררת השאלה העיקרית:
^ מהי, בעצם, האלטרנטיבה ליוזמתו של
קיסינג׳ר?

יש דק שתי אפשרויות: ועידת־ז׳נכה
— ומידחמה חדשה. או: זו
אחר זו.
ספק אם מישהו בממשלת רביו שקל
הדברים האלה עד הסוף.

רכין מכין כי עתה אין מנוס מכינוס
ועידת־ז׳נכה. אולם, במו
בגין, הוא מקווה שניתן לפוצץ את
הוועידה מכפנים.
בוועידת-ז׳נבה תעמוד על הפרק רק תוכי
נית־שלום אחת: שלום רישמי, תמורת
נסיגת ישראל מכל השטחים המוחזקים, ו-
הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עזה.
תוכנית זו, על כל חלקיה, פסולה לחלוטין
בעיני ממשלת ישראל. היא תוכל

1ניו*>וד*ד1

בע 7שסך
הידעת כי
תקשורת פנים

£אכ<אק 41

חגות יגוא
הידעת כי
תקשורת פנים

למוסר עם משרז־ 34 שלוחות עולה

המחיר כולל: מסטר דגם , 1.*- 3
3שלוחות מדגם ,7-4חיוזט והתקנה לשימוש

מצלילי וגיוקנידנבע״מ

^ חברה לאלקטרוניקה

3״ רח׳ אידלסון 3ת־יא טל.ו56873.5473

£א10־ 1קו* תקשורת פנים אתה יושב בחדרך־ אך שולס בענינים

למשרד בן 1ו חדרים עולה:

מבחינה צבאית, יכולים לקרות במילחמה
דברים רבים. אך מבחינה מדינית, שהיא
הבחינה המכרעת, יכול לקרות רק דבר
אחד: התערבות מאסיבית של המעצמות,
כדי ׳לכפות הסדר, שיהיה בוודאי גרוע
הרבה יותר מזה שניתן היה להשיגו ה שבוע.

יתקדם הצבא המצרי, יחזק הדבר את
הצד הערבי. אם יתקדם צה״ל, תפסיק
מועצת-הביטחון את ההתקדמות בעודה ב איבה.
כך או כך, יהיו הקורבנות בחזית
׳ובעורף רבים.
לעיני צופה הטלוויזיה, בכה השבוע הנרי
קיסינג׳ר. בקול חנוק, הזכיר את הנוער
הזכאי לחיות בלי איום של מילחמה.

ייתכן שאלה לא יהיו הדמעות
האחרונות, כעיקכות מה שאירע
השבוע.

פוו רו

חפא נכבד!
הידעת כי
תקשורת פנים

£א 0א ק41
למרפאה בת 2חדרים עולה
־־״ 9 0 0ל״י

המחיר כולל: מקטר דגם 0ו־*1
סו שלוחות מדגם ^ ,7 -ספק כ׳ח,חיווט והתקנה

המחיר כולל 2 :מכשירי נ.ל.נ 1$ו
חיווט והתקנה לשימוש

ן ן *בר!1־• גידזניתבע״מ

מ 4ב ד 1י די י גי תי דנ ב ע ״ מ

חברה לאלקטרוניקה

^ 3רחיאידלסון 3ת״אטל.ו56873,5473

£א 0אקו* תקשורת פנים

אתה יושב בחדרך־ אך שולט בענינים

ע חברה לאלקטרוניקה

רה־ אידלסון 3ת״א טל.ז56873,5473

0 *1£אקו 4תקשורת פנים
אתה יושב בחדרך־ אך שולט בענינים

* על המחירים המופיעים במודעות יש להוסיף * 71/2בעקבות תוספת מם קניה.

משרד העבודה
האגף להכשרה
והשתלמות מקצועית

ההסתדרות הכללית
של העובדים בא״י
מרכז משען

״ אונים׳״
מרכז לחינוך מקצועי קדם־צבאי, בפר״סבא

במדינה

רישום ת ל מי די ם
ל שו ח ה לי מו די ם תשלייו
מתקבלים נערים ונערות בגיל 17!/2—16 לקורסים חד־שנתיים, בתאום
עם צ.ה.ל. המסיימים בהצלחה את הלימודים יועסקו במקצועם בעת
שרותם הצבאי.

המגמה
השפלה הנדרשת

שרטוט (רק לבנות)
אלקטרוניקה (כולל בנות)

יא -יב

מכונאות ציוד עזר למטוסים חשמלאות כללית
מיכשור ובקרה מכשירנות אלקטרו אופטית ומות) קרור חשמל רכב מכונאות טבחות פחחות ספרות
בניה

גל חייל שיחתום
בחודש מרם מנוי על

11 ויוו יו?!זזו
יקבל הנחה של

י— יא

4070 השבועון יישלח
רק לדואר הצבאי

לשפת ייעוץ והדרכה :
מקומה הקודם בסניף
משרתת בעצה והדרכה
ותיקות. בראשה: גב׳

העוברת אל הסניף החדש מ ״אמפא״
בדרך פ״ת. הלשכה
זוגות צעירים וגם עקמת בית
דינה הלוי.

מחלקה לעולים חדשים: לייעוץ והדרכה בכל הקשור
למימוש זכויות העולה ולרכישת מוצרי ״אמקור״ במחירי
הנחה מיוחדים.
מחלק ת שרות: אליה יועברו כ 46,000-מינויים מאי-
זור צפון ת״א והסביבה וזאת כדי להקל על העומס
במרכזית הטלפונים ולהבטחת שרות יעיל, מהיר ונוח
יותר.

בהקדם.
מחלקת הממו״ם

בפינת רחובות פנקס־וייצמן בת״א (מול ״בית החייל״)
נחנן השבוע מרכז מכירה ושרותים מודרני של ״אמפא״.
מר ש. אלמן, מנכ״ל ״אמפא״ ,ציין בטקס הפתיחה כי
הפעלת המרכז שהקמתו עלתה 2מיליון ל״י הינה צעד נוסף
חשוב בשיפור שרותי ״אמפא״ לציבור.
הקמת המרכז נעשתה חיונית נוכח המגמה הטבעית של
התפשטות תל־אביב בכיוון צפונה והגידול המהיר במספר
לקוחות ״אמקור-אמפא״ .מספר מוצרי ״אמקור״ המצוי
בבתיהם עבר את המיליון.
אולמי המכירה והשרותים המרווחים והמעוצבים בסיגנון
נאה וחדשני, יאפשרו מתן קשת רחבה של שרותים מגוונים
ונוחים. שוכנות בהם 5מחלקות :
)1מחלקת המפירה למגוון מוצרי ״אמקור״ :מקררים,
תנורי בישול, אפיה וחימום, מזגנים, מכונות כביסה,
מערבלים, טלוויזיות, מגהצים, שואבי אבק ועוד.

קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו

נאומה של ח״כ שולמית אלוני, אשר
יצגה את מיפלגתה ואת מוקד, פתח את
אחד הדיונים הסוערים שהיו בכנסת, הדיון
על חוק הקונסולידציה של חובות המים-
לנות.
לאלוני יש כישרון מיוחד להרגיז ב־נאומיה,
אולם הפעם החרידה משלוות-

מחלקת סטריאו: מערכות סטריאו, רשמי קול ומק לטי
רדיו טרנזיסטור מתוצרת ״נורדמנדה״ ,״ניביקו״
ו״א.ר.״ צמוד למחלקת הסטריאו חדר האזנה מיוחד.

המנוי

שוזמית אזוני פסלה במומו
ש 7ח״ב בדר וגרמה
?סערה בבגסת

4—6חודשי התמחות
בביה״ס הטכני

מ ר כו ״אמפאיי צפון
נחנך בחל ״ אביב

אדוני 1ג 0ו ת ־ 1זו-וח

הערות

משך הקורסים 12 חודשים.
קורס בניה 10 חודשים, אינו נכלל במסגרת קדם צבאית.
קורסים 5 ,4 ,3 , 2כוללים 4—6חודשי התמחות בבי״ס הטכני.
פרטים והרשמה ב״אונים״ כפר-סבא, רח׳ הנרייטה סולד— ,
טלפונים ,052—25843 , 33131 :בין השעות .13.00 — 8.00

מיבצע
מ י 1ח ד
לחיילים

הכנסת

לנוחות הלקוחות — חניה חינם בחניון שבמרתף הבנין.
כמנהל המרכז נתמנה מר נחום זילברמן, מהעובדים הבכירים
של ,,אמפא״.

כדר כין בגין ולנדאו במליאה
אוזניים אטומות
רוחם גם את המנומסים והשקטים ביותר
בין חברי־הכנסת.
כשתקסה אלוני את חרות, היא הרימה
את קולה בצעקה וזכתה לקדיאודב״ניים
של הפרלמנטר הוותיק הד״ר יוחנן בדר,
אשר קרא לעברה :״למה את צועקת?״
אלוני הנמיכה את קולה מייד, וענתה ל בדר
:״אתה צודק. אני לא אצעק יותר.
אוזניך אטומות, הד״ר בדר, ולכן לא
משנה אם מדברים אליך בשקט או בקול

לרגע השתררה דממה באולם המליאה.
חברי־הכנסת יודעים, כולם, כי בדר בן
ה־ 75 סובל מליקוי־שמיעה חמור, ונאלץ
להיעזר במכשיר־שמיעה.
בדר הנדהם
קם ממקומו, ועזב את אולם המליאה. אלוני
חשבה להמשיך בנאומה כאילו לא אירע
דבר, אולם ראש סיעתו של בדר וידידו
מזה שנים רבות, ח״כ מנחם בגין, הידוע
בנימוסיו הטובים, הזדעק וצעק לעבר אלוני
:״את גסת־רוח! את חסרת-תרבות!
תתביישי לך!״
בעיקבות הסערה שקמה בספסלי חרות,
ואשר סחפה עימה גם את מתנגדיה של
מיפלגה זו בעניין שעליו דובר, נאלצה
אלוני להתנצל, וטענה :״לא התכוונתי
למום של בדר.״
אולם בכך לא הסתיימה הפרשה. בהמשך
דבריה שיחקה אלוני מילולית בשמותיהם
הפרטיים של שני יוזמי החוק, מזכ״ל מפ לגת
העבודח מאיר זרמי וראש חרות מנחם
בגין.
יש בכנסת אנשים מעטים בלבד ד,מעזים
לקרוא לבנין בשמו הפרטי. אפילו ידידיו
הקרובים ביותר מכנים אותו מר בגין,
בפני אנשים. לכן חיה קצת תמוד, שדווקא
שולמית אלוני, אשר אינה אהודה על
בגין ובוודאי אינה נחשבת ידידתו, כינתה.
אותו בשמו הפרטי, ועוד מעל בימת ה כנסת.
בגין
לא הסכים לכך :״ימה האינטימיות
הזו בינינו?״ שיסע את נאומה של אלוני,
״מד, פתאום את קוראת לי מנחם? מה אני,
חבר שלך? אבא שלי היד, קורא לי מנחם-,
אבל מד, פיתאום את?״
זד, חיה כבר יותר מדי בשביל אלוני,
וניכר היד, בד, כי התרגשותה גוברת. היא
קיצרה את נאומה, וירדה בזעף מעל דוכן
הנואמים.

״אד לא חכר שלד1״

העולם הזה 1960

המשק
היום בזו ל, היו ם ...
שיגעון סר&זי ש?
שר־המיסחרדחתעשייה
הגיא זמיבצע
הוזלת מחירים לפסח
״הוא השתגע,״ לחשו עובדי מישרד־המיסחר־והתעשייה,
כשהם מתכוונים לבום
שלהם, השר חיים בר־לב. היה זה לפני
כחודשיים, כאשר בר־לב גילה לעובדי רד
מישרד שהוא עומד לערוך מיבצע הוזלת
מחירים כלל־ארצי. אך מאז עברו חודשיים׳
והתברר שבר־לב בכלל לא השתגע,
בתחילת המיבצע פנה בר-לב אישית
לראשי התאחדות התעשיינים, ראשי הב-
רת־העובדים ולמשווקים הגדולים. הוא
הציע להם להוריד מעט את מתח־הרווחים,
הבטיח שהדבר ישתלם להם. תחילה -נתקל
בהיסוסים. אך הוא המשיך ללחוץ.

תעשיה הידראולית בע

פתח־תקווה, דרך ז׳בוטמסקי מול בי״ח בילינסון
טל ;911688 .ת.ד 1129 .ת״א

הפצה בלעדית של מנופי

13 תוצרת שבדיה

000ז־6מוא
מ לאי

דגם , 245 מומנט הרמה 2.5טון/מטר, גובה הרמה 7.0מטר
דגם , 550 מומנט הרמה 5.5טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר
דגם ,765 מומנט הרמה 7.0טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר,
2זרועות הארכה הידראוליות
דגם ,8000 מומנט הרמה 8.0טון/מ טר,גובה הרמה 13.0מטר
דגם ,950 מומנט הרמה 9.5טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר,
2זרועות הארכה הידראוליות
דגם , 1560 מומנט הרמה 16.0טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר,
3זרועות הארכה הידראוליות

הרוכש מ נן ף

! ; 111111ו ו וו ויי ו ו *וווו 1ו

^ ו 1ווו ^ ו 1ווון ווו יו ! ווו

אצלנומקבל הן
את הקניה, הן את
ההרכבה והן את
השר בר־לם
אוזן קשבת
הלחצים עזרו, וחודש לפני חג הפסח
נרתמו למיבצע יצרנים ומשווקים של ל מעלה
מ־ 200 מוצרים בתחום המזון, הלבשה׳
חומרי-ניקוי, הנעלה, ריהוט ומכשירי-
כתיבה.
מיכצע־פירפום. כדי להגיע להוזלה
מכסימלית, ננקטו שיטות שונות. למשל:
הופסק שיווק הכבד הקפוא, המסופק,׳ בגלל
בעיות כשרות, בכמויות מוגבלות. לפני
החג הוציאו לשוק את כל הכבד שהצטבר,
הגיעו להסכם עם היבואנים שיורידו את
המחיר בחצי לירה לקילו. עם הבשר הקפוא,
שאינו מסובסד, נקטו בשיטה אח רת:
הציעו לרשתות השיווק הגדולות את
הבשר ללא־עצמות, ארוז בחבילות, כדי
שלא יהיה פחת, ביקשו מהם להסתפק ברווח
יותר קטן, הורידו לירה מכל קילו.
במקביל, פתחו במיבצע-פירסום של ה חנויות
והמוצרים הנמכרים יותר זול. המודעות
בעיתונים והפלקטים בחנויות הוכיחו
את עצמם, גרמו לנהירת קונים לאותן
חנויות שהשתתפו במיבצע. כתגובה, הצ טרפו
למיבצע רשתות שיווק נוספות, ש פחדו
להישאר עם המלאי.
כך הגיע שיגעונו הפרטי של שר־המיסחר-והתעשייה
לשיעור הוזלה של בין
;ס׳ל 10 עד 15 כשמוצרים מסויימים נמ כרים
אף ב־/.ס 30 יותר זול.
אך את ההצלחה הגדולה ביותר זוקפים
ראשי המישרד דווקא למחיר המצות. המחיר
המכסימלי לחבילת מצות בת שניים
וחצי קילו נקבע ל־ 6.50ל״י. במיסגרת הד
מיבצע שיכנעו את רשת הסופרמרקטים
של ברית הקואופרציה להוריד את המחיר
ל 6.20-ל״י. הנימוק ששיכנע: כל קונה
שנכנס לחנות לקנות את המצות במחיר
הזול, טבעי הדבר שגם יערוך באותה חנות
את שאר קניותיו לחג. ראשי הרשת
קיבלו את הנימוק. כעבור מיספר ימים
פנו רישתות־שיווק אחרות למישרד, הודיעו
כי נם בכוונתם להוריד את מחיר המצות.
עתה נערך המישרד להמשך המיבצע,
ולא רק בחגים.
העולם הזה 1960

השרות במקום אחד
מובטחת

אספקה

שוטפת

חל פי

ו א בי ז רי

שוני

הכירי את צידלי
צ׳רלי, הבושם החדש של ״רבלון״ ,חוגג
את הופעת הבכורה שלו בישראל,
לאחר הצלחה רבתי בבל רחבי העולם.
בניחוחו המעודן, במקוריותו ובייחודו,
הפך צ׳רלי לבן־לווייתה הבלתי״נפרד
של האישה המודרנית, בפעילויותיה השונות
בין אם בביית ובין אם בחוץ.

בושם בהרכב קרמי מוצק, בריכוז גבוה
־— בתוך צלוחית, עם מכסה מוכסף.
הניחוח אינו נמוג במשך שעות רבות.
נוח לנשיאה בארנק.
המחיר לצרכן 42.— :ל״י.
)2בנוזל :
01131110 000060)02)6)1 ? 00111016 011

ההתבשמות בצ׳רלי מרעננת, מהנה
ומנעימה את ההרגשה, למשך שעות ארוכות.
הודות לריכוזו המיוחד ואיכותו
המעולה, אין הבושם משנה את ריחו
ואינו נמוג גם לאחר הרחצה.

פרפיום בצורה נוזלית מרוכזת ביותר,
באיכות מעולה, בבקבוקון זכוכית עם
מקלון בישום.
המחיר לצרכן 48.— :ל״י.

צ׳רלי הולך עם בל אשה, ומופיע במימון
של הרכבים :
)1במוצק :
01120116 000060)0216)1 801101 ? 60111106
החידוש בייצור הבשמים :

)3בתרסיס :
ץ 02ק 01120116 0 0010611) 02)6)1 ? 60111010 5
פרפיום בתרסיס בריכוז גבוה, להתזה
קלילה. בבקבוקון זכוכית עם מיכסה
מוכסף.
המחיר לצרכן /202 :ג 7 8ל״י,

)4בתרסיס :
01120116 000660)02)6)1 £211 136
ץ 03ק0010^06 $
מי-קולון בתרסיס, להתזת על בל הגוף.
בבקבוק זכוכית ומיכסה מוכסף.
בגדלים המתאימים לנשיאה בארנק, או
לשימוש בייתי.
המחיר לצרכן 92.— 2>/802 :ל״י,
/202י — 42.ל״י.
)5״תפוח״חכסף״ של צ׳רלי — תי-
שיט מבושם !
צ׳רלי פרפיום במוצק מוצע גם — בחידוש
בלעדי — בתוך תכשיט מקורי
בצורת תפוח מוכסף הניתן לענידה על
הצוואר — כעדי אופנתי, התואם בל
תלבושת.
המחיר לצרכן 78.— :ל״י.

נכדח הסקגדל
(המשך מעמוד )27
קרא :״הוי, אלוהים ! הוי, אלוהים כיר
מס את ציפורניו והמשיך להתייפח.
הפרקליט: להתייפח?
אודליך: כן, זה לא היה כמו בני. זאת
היחה התייפחות עמוקה. הוא חזר ואמר :
״עוד ! עוד ! ספרי לי את כל הפרטים ! ׳
הפרקליט: נמה זמן זה נמשך 7
אוילין: מה זאת אומרת, נשארנו שם כל
הלילה. כל כמה דקות היה בא אלי ושואל
אותי על פרט זה או אחר ...הוא אמר שאני
פשוט נערה מיסכנה חסרת־מזל.
הפרקליט: מתי חידש את הצעתו ל־שאת
אותך לאש ה 7
אוולין: לאחר־מכן״״ הוא חזר ואמר
שלא יוכל לחבב אף אחת אחרת, שלא יוכל
לאהוב אף אחת אחרת, שכל חייו נהרסו,
שלעולם לא יתחתן עם אחרת.

אווירת טיווד מלווה את קומדיית ..המדיוה הכללית־במג
ושי ה מו ת ר
בארץ
כו בשבת האחרונה היו מישחקים מכורים,
שתוצאותיהם נקבעו מראש.
אחד מהם נערך במיסגרת הליגה ה ארצית
הנמוכה, במחוז הצפון, בין קבוצות
הפועל מרמת־גן ונחליאל. עד לפני שבועות
מיספר עדיין התמודדה הפועל רמת־גן
על כתר אליפות המחוז שלה, שהיה מאפשר
לה לשחק בליגה הלאומית בשנה הבאה.
הפועל נחליאל היתד, בין קבוצות התחתית
של הליגה במחמד״ כשסכנת נשירה לליגה
נמוכה יותר מרחפת עליה.
אולם הפועל רמודגן יצאה מהמירוץ
לאליפות. היא אינה זקוקה עוד לנקודות.
השבת היא נוצחה על ידי הפועל נחליאל
בתוצאה .2:5כל מי שחזה במשחק יכול
להעיד שהניצחון הוגש במתנה לנחליאלים.
מטורפת כמו סבתא
ך* תום מישפט ממושך ומרתק זד,.
* לא הצליחו המושבעים להסכים ביניהם
על הרשעה או זיכוי. נערך מישפט חוזר,
ופסק־דינו עשה היסטוריה מישפטית. המול-
טי־מיליונר זוכה מחמת אי־שפיות, אחרי
שפרקליטיו המציאו מושג חדש :״סערת
רוח,״ ששיבשה את הכרתו.
בני מישפחת׳ תאו, וביניהם אחותו ש־
׳נישאה לדוכס בריטי, נשמו לרווחה. במשך
ארבעים השנים הבאות תאו ׳נכנס ויצא
מבתי־חולים לחולי־רוח. מדי פעם נתפס
בעוון הלקאת נשים או. נערים, ואושפז
כדי למנוע מישפט. לפני שסיים את חייו,
הצליח לבזבז את כל 40 המיליונים שירש.
תאו זה היה הסבא של טרי.
הסבתא התגרשה מבעלה ב־ , 1916 זחיתה
חיים ארוכים מאוד .״וייט נהרג,״ אמרה
בסוף ימיה, לדברי העיתונאים ,״אבל גורלי
היה אכזרי יותר. אני המשכתי לחיות.״
טרי זוכרת אותה בצורה אחרת.
אוולין המשיכה לשחק ולרקוד, להופיע
במועדוני־לילה פחות ופחות מהודרים. היא
כתבה ספר אוטוביוגרפי. היא שימשה כ יועצת
לחברת־הסרטים שהסריטה את סי-
פור־חייה: הנערה על נדנדת הקטיפה האדומה.
היא פתחה בית־תח, שבו ביקרו
כל המי־ומי של החברה. היא ציירה ועסקה
בקראמיקה, עד גיל .82 והיא גידלה את
נכדתה הפראית, טרי, בדמותה ובצלמה.
אבא של טרי, בנם של אווליו והארי
תאו, הפך טייס מפורסם, היה עוזרו של
צ׳ארלס לינדברג במיבצע המהולל של
חציית־האוקיינוס, עבד כטייסם הפרטי של
ג׳ון רוקפלר (אבי סגן־הנשיא הנוכחי) ושל
הדוכס מווינדזור, ביצע כמה טיסות היס טוריות,
כטיים־מיבחן נועז של המטוסים
העל־קוליים הראשונים. הוא גם נשא לאשה
מלכת־יופי, בת אחד הענפים של מישפחת־המלוכה
הבריטית, שהיגר לאמריקה.
איזה מין ילדה יכלה לגדול במישפחה בע לת
רקע ססגוני כזה?
כאשר גולדה טרי, דיווח על כך כל עיתון
בארצות־הברית. היא גדלה בהוליבוד, ב בית
שתוכנן על-ידי האיש שיצר את ה תפאורה
לסרט קליאופטרה. צבא של מטפ לות
ומשרתים טיפל בה .״הדבר הראשון
הזכור לי מילדותי,״ היא מספרת ,״הוא
ששיחקתי לפני הבית ואמא, בוכה וצועקת,
גוררת אותי פנימה ואומרת לי שלא לדבר
עם אנשים זרים. לאחר-מכן הסתבר לי
שעיתונאי ארב לפני הבית, וניסה לצלם
אותי משחקת.״ המישפחה חששה מפני
פירסום וחטיפה.
״הייתי ילדה נמרצת ופראית. לחמתי
כנמרה על כל דבר שרציתי. האנשים אמרו
שאני מטורפת כמו הסבתא שלי
צילה ״של הסבתא״״היה*״ פרוש על
כל נעוריה. כשביקשה להימלט מידי אמה,
הפוריטנית והמרובעת, הלכה אל הסבתא.
לסבתא אוולין האגדתית היו ריעות מת קדמות
מאוד על חינוך ילדות קטנות. היא
לקחה אותה לסרטים שהיו אסורים לנוער,
ובילתה עימד, בבארים. פעם, כשסיפרה טרי
על כך לאמה, עשתה זו שערורייה לסבתא.
בפגישה הבאה אמרה הסבתא לנכדתה:
״תחליטי מה את רוצה — לפטפט או לבקר
בבארים.״ טרי הבטיחה לסתום אח פיה,
ומאז ביקרו השתיים.בבארים באין מפריע,
להנאתן המשותפת .״מגיל שמונה התחלתי
לשתות מארטיני בצהריים.״

על חייה ואהבותיה שד טרי
רכיד _ כגליון הכא.

חשוד א,

סוחר־המנוניות יעקב אפשטיין (יושב משמאל, במשקפיים שחורים)
,על ספסל שחקני־המילואיס של קבוצת הכדורגל של מכבי
תל-אביב. אפשטיין, שנעצר השבוע כחשוד בכו שהשפיע על שחקני קבוצתו לא
להתאמץ במישחק נגד בני־יהודה, היה אחד מפעילי האגודה התל־אביבית ומממניה.
הכספים המותנה בניצחונה או הפסדה של עימו קבוצת כדורגל מסויימת. יחד
גדל גם מיגוון האמצעים, הכשרים והבלתי
כשרים, להשיגו.
המחזה חוזר על עצמו כמעט מדי שנה,
בהתקרב עונת משחקי הכדורגל לסיומה.
קבוצה או מיספר קבוצות, הנמצאות בסכנת
נשירה מהליגה הלאומית לליגה הארצית
הנמוכה יותר, עושות מאמצים להוסיף בכל
דרך נקודות למאזנן כדי למנוע את נשי-
רתן. אין זה רק ענין של כבוד לשחק
בליגה הלאומית. זה כרוך בכסף רב. לגבי
מילחמת כנופיות

ך* מישחק חשני נערך במיסגרת הליגה
| )הלאומית בין קבוצות שימשון ובני-
יהודה. במשך השבוע שקדם למשחק התפש טו
שמועות והתפרסמו ידיעות על מאבק
הכנופיות העומד להתחולל סביב משחק זה.
שימשון היא קבוצת שכונת כרם התימנים
בתל־אביב. בני-יהודד, היא קבוצת שכונת-
התיקווה. בשתי השכונות ישנן קבוצות
מהמרים ואוהדים, שזכו לתואר כנופיות.
בין הכנופיות היריבות נערכו גישושים
ומגעים בניסיון להבטיח את ניצחון הקבוצה
משכונת־ד,תיקווה הזקוקה לכל נקודה
בליגה כדי למנוע הוצאתה ממנה.
בשבת החישה המישטרה כוחות מוגברים
לשכונת התיקווה, שם נערך המישחק, כדי

ד י משה(״מוסה״)קרוב,
*1111111
1מאוהדיה הנלהבים
1111111
של קבוצת בני• יהודה, נחשד כי איים על
כדורגלני מכבי תל־אביב • במטרה להפחידם
כדי שיפסידו במתכוון את מישחקם
נגד בני־יהודה. קרוב הסגיר עצמו בתחילידי
מישטרת תל־אביב.
לת השבוע
ך* >עיט!ח וחכדור מפרפר ברשת.
4אלפי האוהדים של קבוצת הכדורגל
המבקיעה מזנקים ממושביהם ביציעים בשאגות
צהלה. מחבקים איש את רעהו, מש מיעים
קריאות גנאי לעבר כדורגלני הקבוצה
היריבה, משליכים אל כר הדשא הירוק
בקבוקים, תפוזים או חזיזים.
ברגע מתוק זה לא איכפת להם כלל
איך אופשרה הבקעתו של השער. כל מה
שחשוב להם הוא היתרון של קבוצתם במאזן
השערים ושתי נקודות הליגה שהוא
מעניק לקבוצתם. הניצחון, ותחושות ה סיפוק,
הביטחון והאושר האישיות שהוא
מעניק לכל אחד מהצופים, הפך למיצרו
כד, מבוקש מבחינה פסיכולוגית לגבי האזרח
הישראלי הממוצע, עד שאין לדרך
ולמחיר באמצעותם הוא מושג כל משמעות.
אולם הסיפוק הנפשי ופורקן היצרים
שמושג תוך הזדהות עם קבוצת כדורגל
כלשהיא ד,ם רק צד אחד של המטבע.
הצד השני הוא הרבה יותר מוחשי וניתן
למימוש: כסף.
נקודות ליגה המתווספות למאזנה י של
קבוצת כדורגל, ביחלד בליגה הלאומית,
מוסיפות גם נקודות ומיספרים בחשבונות
הבנק של הרבה מאוד אנשים מחוץ ל קבוצה
עצמה. אלה הם השחקנים ששכרם
ומענקייהם צומחים ועולים, העסקנים וה אוהדים
המהמרים. משנה לשנה גדל מחזור

מישמו צמוד

אנשי־מישטרה על מיגרש הכדורגל באיצטדיון בלומפילד,
בעת המישחק שנערך שם לפני שבועיים בין מכבי ובני־יהודה
תל־אביב, מסמלים את אווירת הטירור בה נערכים משחקי הליגות בכדורגל בארץ.
אנשים מסויימים עשוי הדבר להתבטא בהכנסות
שנתיות של עשרות ומאות אלפי
ל״י. אז מתחילה עונת המכירה הכללית
בכדורגל.
כמעט בלתי נמנע לעקור נגע זה שהפך
חלק מהווי משחקי הכדורגל בכל העולם.
ניתן לקבוע תוצאות משחקים מראש באמ צעות
יחסים אישיים בין עסקני הקבוצות
או שחקניהן. בעבר נעשתה המכירה הכל לית
בכדורגל הישראלי על רקע השתייכות
לאגודות האם הגדולות אליהן משתייכות
הקבוצות. כיום נפלו כל המחיצות וניתן
לרכוש נקודות כמעט מכל קבוצה שאינה
זקוקה להן כדי להתמודד על אליפות
הליגה או למנוע את נשירתה.
אולם השנה, יותר מאשר בכל שנה
אחרת בעבר, נעשית המכירה הכללית ב צורה
ברוטאלית ושקופה יותר. את מקום
״השיכנועים הידידותיים״ תפסו האיומים
האלימים והטירור.
לפחות שני מישחקים מאלה שנער-

למנוע התפרעות ומילחמת כנופיות. אולם
לא היה בכך כל צורך. המישחק נערו
בשקט. בני־יהודה זכו בניצחון נוסף ב שיעור
.0:2השימשונים לא התאמצו לנצח.
השימשונים נמצאים אומנם בעמדת הטבלה.
רק לפני שבוע הם׳זכו בניצחון
רב שערים ( )0:5על קבוצת צמרת אחרת,
הפועל חיפה. אולם עובדה זו כמו הידיעות
המוקדמות על כוונתם להפסיד את המשחק
לבני־יהודה לא הרתיעו איש. הקהל, השופ טים
ועתוגות הספורט התייחסו אל המשחק
כאילו היתה זו התמודדות ספורט אמיתית
ולא אחיזת עיניים שתוצאותיה נקבעו מ ראש
לפי חוקי ד,קח ותן של שוק הנקודות.
ייתכן והקומדיה המכוערת הקשורה ב קבוצת
בני-יהודה היתד, נמשכת ללא
הפרעה. לוליא אירעה תקלה בשבוע שעבר
בעת מישחק הניצחון של הקבוצה על
קבוצת מכבי תל-אביב.
בתום המחזור הראשון של משחקי הליגה
בכדורגל השנה, אחרי שנערכו 15 מש-

שער־הניצחון שהבקיעה קבוצת בני־יהודה במישחקה נגד מכבי
ך ) 1111״׳
תל־אביב, שהוליד את השערורייה הגדולה. השער הובקע מבעיטת
11111
IIמטר, אחרי שמגן מכבי נגע בידו בכדור ברחבת השער. הוא נחשד שעשה זאת במתכוון.
ים, היד. כמעט ברור כי קבוצת הפרבר
מדרום תל-אביב היא מועמדת לירידה מה ליגה
הלאומית. בני־יהודה הצליחה לנצח
רק במשחק אחד מתוך 15 משחקיה. עבור
הקבוצה פירוש הדבר פירוק וחיסול הק בוצה.
אוהדי הקבוצה החליטו למנוע זאת
בכל מחיר.

אל המיגרש, הבהירו להם כי אם לא ינוצחו
נשקפת סכנה לחייהם. על מנת להמחיש
את רצינות האיום הוכו כמה מהשחקנים.
על עורפו של אחד מהם כובתה סיגריה בו ערת.
הדברים הגיעו עד לידי כך ששחקני
קבוצות אחרות, שעמדו להתמודד עם מייחודה
בביתה, סירבו לשחק.

| ך 1 רשת גדר מיגרשה הביתי של קבוצת בני־יהודה בשכונת
התיקווה. כוחות מוגברים של מישטרה הובאו למיגרש זה
י 11111

בשבת האחרונה, בעת שנערך שם המישחק בין קבוצת בני־יהודה לקבוצת שימשון.
הסתבר כי שבוע לפני המשחק היו
חלק ניכר משחקני קבוצת מכבי נתונים
ללחצים ולאיומים. חלק מהאיומים היו
איומים אנונימיים בטלפון בנוסח :״תפסידו
או תמותו!״ איומים אחרים נעשו בצורה
ישירה, כשכמה מאוהדי בני-יהודה ביקרו
את כדורגלני מכבי בבתיהם ובעסקיהם

וראה זה פלא. בעשרה המשחקים ש נערכו
במחזור השני-של משחקי הליגה,
הצליחה פתאום בני-יהודה לצבור חמישה
ניצחונות מתוך עשרה מישחקים.
טכניקה חדישה
ץ^ישחקד! של הקבוצה לא השתפר ב-
)4סיבוב השני. לא נוספו לה כוכבים או
שחקנים חדשים. הנקודות שנוספו למאזנה
נרכשו כמעט בכוח.
בשני משחקים, בהם התמודדה בני-יהודה
על מיגרשה הביתי נגד קבוצות הפועל ה־ירושלים
ומפתזדתיקווה, התנסו כדורגלני
הקבוצות היריבות באיומים וטירור בדרכן
אל המיגרש עצמו. אוהדי הקבוצה משכונת
התיקווה הטיחו באוזניהם איומים בכניסתם

ברטוב׳

אלה ששיחקו בכל זאת, עשו זאת באילו
כפאם השד. הניצחונות המיוחלים של בני-
יהודה החלו לנשור לתוך חיקה ברצף
מבטיח. אולם הסיכום עדיין לא הספיק כדי
להבטיח את הישארותה של הקבוצה בליגה
הלאומית. בינתיים הוזעקה המישטרה
כדי להגן על חיי הכדורגלנים העולים ל שחק
בשכונת־התיקווה. מלבד זאת נותרו
עדיין לקבוצה משחקי-חוץ•
אחד מאלה נערך לפני שבועיים ב-
איצטדיון בלומפילד נגד מכבי תל־אביב.
גם שם הצליחה בני־יהודה לנצח קבוצה
שלא נוצחה בשמונה משחקים רצופים.
אלא שכאן התפוצץ העסק. אחד מכדורגלני
מכבי, רחמים טלבי, הטיח באוזני חבריו
בתום המישחק האשמות חמורות, האשים
אותם כי מכרו את המשחק לבני-יהודה.
אז נחשפה אחת השערוריות הגדולות של
הליגה הלאומית.

הדמות המרכזית בפרשה היה משה,
(״מוסד,״) קרוב, דמות מפורסמת במיגרשי
הכדורגל, מאוהדיה של קבוצת בני-יהודה.
בשבוע שלפני המשחק ערך מוסד, ביקורים
בעסקי כדורגלני מכבי, דיבר עימם, לטע נתו
״בצחוק״ ,על האפשרות שיפסידו ב־מיתכוון
לקבוצתו. הוא לא היסס גם לבוא,

1נז\ חי

הפרטיים הבהירו להם כי לטובתם ולטובת
עסקיהם מוטב להם להפסיד במשחק.
למרות השמירה הקפדנית על השחקנים
ערב המישחק ולמרות שטיפת המוח ש נערכה
להם לפני עלייתם למיגרש, שיחקו
הכדורגלנים בצורה נרפה ורשלנית. בני יד,ודה
הצליחו להבקיע אח שער הניצ חון
שלהם רק אחרי שמגן מכבי, יהודה
לעקר, נגע בידו בכדור ברחבת השער,
דבר שהיקנד, לבני-יהודה בעיטה חופשית
לשער ממרחק של 11 מטר.
ייתכן והשערוריה היתד, מושתקת. לאיש
מהכדורגלנים אין חשק להסתבך עם ביר־יונים
אלימים, שהוכיחו כבר בעבר כי
הם מסוגלים לממש את איומיהם. אבל
בחילופי ההאשמות בין שחקני מכבי נח שפה
הטכניקה החדישה באמצעותה נקבעה
מראש תוצאת המשחק.

חלוץ קבוצת בני־יהודה אהוד בן־טובים ושעבר ללא התפרעויות, אך ניראה לכל הדיעות מישחק ״מכור״.
(במרכז) ,פורץ דרך שחקני שימשון. ב ן כדורגלני שימשון לא התאמצו לנצח, הניחו ליריביהם להבקיע.
טובים הבקיע השבת את שני שטרי הניצחון לקבוצתו. כמישחקי! הטירור והביריונוח במיגרשי־הכדורגל רבו בשבועות האחרונים.

בלוויית אוהדים נוספים, לאימון מכבי,
על מנת להוסיף תוקף לתביעתו.

__ קירקס
ג מ קו ם כדורגל
^ אן הו פי ע לעזרתו איש מכבי דווקא.
^ היה זה יעקב אפשטיין, מעסקני הקבוצה
התל-אביבית.
אפשטיץ, סוחר מכוניות ידוע, שניהל
שלושה מיגרשים למכירת מכוניות משו משות
בתל-אביב, אינו בעל מעמד רשמי
כלשהו בקבוצה. הוא אחד מאוהדיה הוותי קים,
שבעבר הזרים לכדורגלני הקבוצה
מענקים וטובות הנאה תמורת ניצחונות.
בזכות זה קנה לו אפשטיין מעמד של מעין
פטרון השחקנים בקבוצה. היה ברור כי
אם יש אדם המסוגל להשפיע על הכדור גלנים
הריהו אפשטיין עצמו. לאחרונה
הסתבך אפשטיין בעסקיו, שקע בחובות.
הוא עצמו היה נתון בלחצים אחרי שבמה
מאנשי העולם התחתון איימו עליו. הוא
נאלץ להשכיר את הווילה שלו לשגרירות
האוסטרלית תמורת סכום של 2500 דולר
לחודש, מתגורר עם משפחתו במלון קאונטרי
קלוב ומתכנן להגר לדרום־אפריקה.
מסתבר כי בעיקבות לחצי מוסדי קרוב
ואוהדי שכונת ד,תיקווה, ניסה אפשטיין
עצמו להשפיע על כמה כדורגלני מכבי
ש״ילא להתאמץ״ במשחק נגד בני-יהודה.
לטענתו הוא עשה זאת ״רק כדי להציל את
שחקני מכבי תל-אביב ממוות.״
״קיבלתי לפני המשחק מיספר שיחות
טלפוניות,״ טען אפשטיין ,״אמרו לי בי
אם לא אדאג לנצחון בני-יהודה יפוצצו
את מגרשי המכוניות שלי וירצחו את ילדי
ואשתי.״
לפי הסבריו של אפשטיין הוא דיבר
עם כדורגלני קבוצתו על הפסד לבני-
יהודה רק כ״הצגה״ ,כדי לשכנע את אוהדי
בני-יהודה שאיומיהם נשאו פרי, מבלי ש התכוון
לכך ברצינות.
השבוע נעצר אפשטיין על ידי המיש־טרה.
את מוסד, קרוב לא הצליחה המיש־טרה
לעצור למרות שהסתובב חופשי, נתן
ראיונות לטלוויזיה ולעתונות. השבוע הוא
הסגיר עצמו למישטרה.
אם יימצא מספיק חומר ראיות משפטי
נגד השניים הם יועמדו כנראה לדין. אולם
המעצרים לא יוכלו להפסיק את המכירה
הכללית של המשחקים הנמשכת בתנופה
גדולה. זו תימשך עד תום משחקי הליגה
המתיימרת להיות ליגת ספורט בכדורגל
ולמעשה אינה אלא קירקס.

נו לסחוט נ סו מאלמנה־מילחמה,
מאיימים אח החלל
להשיא אותה לנער בן חמש יעשוה
אז גילתה, לפלצותה, כי האחים, משה ו יעקב
והבה, מבקשים תמורה הולמת עבור
החליצה, ולא — איימו להשיאה לבנו של
יעקב, פליכס בן ה־ .15 אבל פליכס לא
רוצה להתחתן, ודאי לא עם דודתו.
״משה ויעקב, האחים של בעלי,
אמרו לי שלא אקבל את החליצה
אם לא אמסור להם כל מד, שיש לי,״ סיפרה
השבוע מזל והבה .״הם רוצים את הבית
שקניתי יחד עם יהודה עוד לפני שהתחתנו,
את הכסף שאני מקבלת בתגמולים (ממיש-

מזל נאלצה לפנות לבית־הדין הרבני ב־תל־אביב,
ולהגיש תביעה נגד יעקב והבה,
אחיו הבכור של המנוח, בטענה שהוא
מסרב לתת לה חליצה ללא תמורה כספית.
היא פנתה גם אל הרב גד ׳נבון, סגן הרב
הראשי לצד,״ל. האחים הוזמנו ללישכתו
של הרב, במאמץ לשכנעם לחזור בהם, אך
דבר לא עזר, והרב משך ידיו מן העניין.
הסחיטה היחד, ברורה וגלוייה: רכושה של
האלמנה — תמורת חליצה.
אז פנתה מזל אל הרב הראשי לישראל,

נער פריפם והכה
לא רוצה להתחתן

נסה תעח 1היויסה?
רד־הביטחון) ,ואפילו את שעודד,יד ש יהודה
נתן לי במתנה.

מאיימים עלי״

ץ* ליבם והכה שחוריד,תלתלים לא רוצה
להתחתן. הוא רוצה לד,משיר לשחק עם
חבריו ברחובות עירו בת־ים. אומנם, נכון
שנשק פעם למזל, וגם חיבק אותה ואפילו
ישב על ברכיה, אבל זה היה בחתונה שלה,
וזה היה רק מרוב שימחה.
כי פליכס הוא רק בן ,15 וכשנערכה

ך* ם התנפלו עלי כבר בבית-הקברות
,׳ 1 1בקריית־שאול, איימו והפחידו אותי.
עוד בבית־הקברות דרשו שאתן לחם את
השעון שלי. אחר־כד אמרו שעלי לוותר
על הדירה, כדי שהם ימכרו אותה — כדי
להנציח את שמו של יהודה, לטענתם.
אמרתי שאני מוכנה להשתתף איתם בהוצאות
להנצחת שמו, אבל הם אמרו שלא

שלמה גורן, וגם אל הראשון-לציון הרב
עובדיה יוסף, בבקשה להתערב .״הרבנים
לא עשו דבר,״ סיפרה .״הם שלחו לי
מיכתבים, ובזה זה נגמר.״ בייאושה פנתה
אל הרב אליהו בקשי, רבה של בודים,
המועמד לכהונת הרב הספרדי הראשי של
חיפה.
הם סוחטים ממגי״
פני הרב בקשי, ובתיווכו, נחתם
זיכרון־דברים מוזר בין האלמנה לבין

ייגמר בטוב. מה יכולתי לעשות? חתמתי.
הם אמרו שיחזירו לי את הכסף שאני
השקעתי בקניית הדירה, שעולה היום יותר
מ״ 100 אלף לירות.״
בשבוע שעבר הופיעו שני האחים והבה
בבית־הדין הרבני בתל־אביב, כדי להסביר
בפני הדיינים מדוע הם מסרבים לתת
חליצה לאלמנתו של אחיהם. האחים לא
העלימו כלל את כוונותיהם לסחוט מן
האלמנה את רכושה חמורת הסכמתם, הם
אפילו הזכירו כי היא חתמה על זיכרון-
הדברים האמור.

<,ה א מרו לי: ניק חלר
אתה די ר ה. התג מו לי םוכל
ה ר כו ש. שלא ״ שארלךכ לו ם !

ד!אח יעקב

האח משה

להשיא את הבן

אשה שנייה
החתונה הזו היה צעיר עוד יותר. חתונתה
של מזל, בת למישפחה יוצאת מצריים.
נערכה ב* 23 ביולי , 1973 ופחות מחודשיים
לאחר-ימכן, שיגעה ימים לאחר שפרצה
מילחמת יום־הכיפורים, התבשרה הרעייה
הצעידה בת זד 21 כי בעלה, יהודה, גם
הוא בן למישפחה יוצאת מצריים, נעדר
בקרבות בסיני.
שבוע ימים התייסרה מזל בין תיקווה
לייאוש, עד שנמצאה גופתו של יהודה.
הוא !נטמן באחד מבתי-העלמין הארעיים
של צה״ל. י מזל, התופרת הקטנה שעולמה
חרב עליה, חזרה לביתה הריק.
אך זו היתד, רק תחילתה של ׳שרשרת
האסונות. מייד לאחר נפילתו של בעלה
נפטר גם אביה של מזל. נ עי ד באותם
ימים נפטר גם אביו של יהודה והבה.
אד אט־אט החלו החיים שבים למסלולם
הרגיל. מזל הכירה גבר צעיר והחלה
יוצאת איתו. כדי שתהיה חופשית להינשא
אם תרצה בכך, פנתה אל מישפחתו של
בעלה ז״ל וביקשה חליצה מאחיו, יבמיה*.
* מינהג יהודי קדוס, שמקורו בימי
התנ״ך, ומטרתו הראשונית היתה להבטיח
יורש לנחלאותיו של אדם שנפטר ולאהותיר אחריו בנים, כאשר הסכימו האחים
לשחרר את האשה מחובת הייבום, היה
נערו טקס־חליצה, ששיאו ביריקה סימלית
לעבר האשה.

הסביר הרב אליהו בקשי :״רציתי לע שות
טובה. האלמנה ואמה באו אלי וביקשו
שאעזור להן. אמרו שהן מוכנות לוותר
על הרכוש או על חלק ממנו. קראתי לאחים,
והם אמרו לי שהם לא לא רוצים שהכסף
של האח המנוח יישאר בידי האלמנה.
לכן הם מוכנים להעביר את הכסף, שיקבלו
ממכירת הדירה וממקורות אחרים שהעבירו
כסף לאלמנה עבור בעלה המנוח, להנצחת
שמו.

מזל ויהודה והכה כיום חתונתם
לקחו את השעון על הקבר
ישאירו לי שום דבר שהיה שייך ליהודה.
״משה אמר שהוא יקח אותי כאשד.
שנייה אם לא אמלא את דרישתם לוותר
על הדירה, ואם לא אסכים לזה יוותנו
אותי עם פליכם, בנו בן זד 15 של יעקב.
אמרתי שכל האחים נשואים ואינם יכולים
לקחת עוד אשה, לפי החוק, ושאני לא
מסכימה לתת להם את הדירה.
״פעם, כשלא הייתי בבית, הם נכנסו
וכנראה הביאו איתם מתווך שיראה אותו.
משה, שהוא נגר, זיעקב שהוא קבלן,
הם אנשים חזקים, ונורא פחדתי מהם.״

האחים והבה הסרבנים. לפי זיכרון־ד,דברים
הזה התחייבה מזל לוותר על זכויותיה, על
רכושה, לעזוב את דירתה ולמסרה לידי
מישפחת בעלה המנוח. מדוע חתמה על
מיסמר כזה?
״פחדתי מיעקב ומשה,״ סיפרה .״האיומים
שלהם שהם יתחתנו איתי, או שיחתנו אוחי
עם פליכס אם לא אעזוב את הדירה שלי,
הביאו אותי לזה שחתמתי על המיסמך.
הרב אמר לי שזה כדאי לי. הרב בקשי
אמר שאני צעירה והם מיסכנים, ושאני-
צריכה לתת להם את הפיצוי הזה, ואז הכל

״הצעתי להם שאני אשיג ממישרד־הביט*
חון ם כום-כסף להנצחת שמו של המנוח,
אד הם סירבו, ודרשו שרק היא תתן את
כל הכסף. הם סירבו לקבל כל הסכם.
הסכמתי להביא את שני הצדדים לחתום
על זיכרון-דבריס, אבל לפי דעתי המיסמד
הזה אינו מחייב את האלמנה, אם ברצונה
לוותר על חתימתה. כשצד אחד מוותר על
חתימתו על מיסמד כזה, המיסמד מאבד את
ערכו.״
הגיבו האחים והבה :״מזל סירבה אפילו
ללכת לביתיד,קברות כשביקשנו אותה. היא
אפילו לא עלתה על הקבר. לכן לא מגיע
לה כלום. אנחנו נמסור את כל הכסף לבית-
כנסת.״
.״הלכתי לבית-ה,קברות,״ סיפרה מזל.
״הלכתי ובכיתי. לא יכולתי ללכת יותר.
פשוט, לא הייתי מסוגלת.״

•רסים: א* .לגלים

111191

0 9י *

תן מבט לטלוויזיות החדשות
ש ל * מ 2ק ! ד: שבלולים חדשים
עיצוב חדש, שלמות חדשה,
מבחר דגמים
בצבעים ובגז
שו1ים לבחידתך י

פרסטיג־ 0 .0 .
עיצוב סוהי בנצבע לנן וחוס
עס רול סחבת.

ספקטרה סטדטו 75
חסכוני בצריבה חשמל
עיצוב חדיש וסרהיב.

מידי 17

מיני 12

פנזדמיק 25/24

בורר חחווח אלקסרוו•
ספתח ועילה.
צנ ע לבן אנוו ואדום.

צוינ ת חשמל סזעריח•
אומנה סלסקופיח.
לבית זלם כוויח.

בורו חחנוח אלקסרוו׳
מפחח לנעילת המקלט

ספקטרה 20
25/24 /\.50
מסך אפור סנסור.
עין אלקסרוניח ספרחיח.

ספקטרה סלקטרוניק
> 25/24
4.50
נו רו סנסור
ואוויוח לוזאזנר. אישית.

נו ר ו תחנות אלקסרור
עיצוב מרהיב.
צנ ע׳ לבן ארוס וחזם.

בקרו באולמי המכירה החדשים שלנו
?מפא צפון. ברחוב.פנקס , 40ת ל־ א בי ב
א 17

ספקטרה 24 אקסלוסיב עיצוב חדיש ומרהיב.
פיוות סעוולוח. צבע לבן.

* /ר 0 1 / 711כלהלב !

למדבביתד בהתכתבות המכונים הבריטיים -המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להק*
נייח ה שכ ל ה בכ תב מציע לר
לל מוד בביתך את המקצועות
הבאים ב שיטות שנוסו
בהצל חה בארץ ובחדר.
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מורים ומפקחים
שהם מטובי כוחות ההוראה
בארץ.

בגרות ו מ וק ד מו ת
לר שות הלוכודי ם ב קו ר ס
יעמ דו יו ע צי ם לעזרה
אי שית ב סניפי ה מכוני ם

. 1הכנה לבחינות בגרות
.2חכנת לבחינות מוקדמות
אלקש רוני ק ה -
בגיית מכ שיר רדיו
. 11 הנוז׳ח
ו אז עקה

למתחילים
. 1אלקטרוניקה
ג, קורס כללי
ורדיו מעשי
בהנוז׳ח > .חש־נונאות
למתקן•
(פ1לל רענדח ללימוד
מים .4חגחיח
לבניית מכשיר אזעקת
סוג! .5הנח״ח
ומכשיר רדיו<
סוג ג *.הנחיה סוגן
.2קורס יסודי
.7מנהלי השנונות
מדופלמים .8ראית נאלקטרוניקח חשבון .9תמחיר
.3קורס יסודי
.! 0ארגון וניהול עסקים
נסלויזיח
!!.קורספונדנציח
מסחרית נענרית
.12 פקידות ומזכירות
כללית , 13 מסחר פיננסי
. 14 תורת חצלכלח
וחמשק
א מנו ת
שי מו שי ת
. 1גרפיקה
1שימושית
.2ציור
משר די יי־מץ והרשמה.
• ת ר ־ א בי ב. ה מ רו ר י״״ עו ץמק צו עי
ש ד רו ט שי ל ד 93 סל 62 4162 .

ווולנוג!
שחקנים

השת קן ש נו לדע
כפית־כם ףחלודהבפה

אנג לי תוש פו תאח רו ת
. 1אנגלית למתחילים
.2אנגלית למתקדמים
ג. אנגלית בולל
.4אנגלית למשתלמים
ל. אנגלית׳ לבחינות בגרות
.15 אנגלית בתקליט
.7קורספונדנציה מסחריתכאנגלית. 1 8צרפתית למתחילים
•9ערבית מדוברת
. 10 ערבית ספרותית!
.1גרמנית למתחילים
. 12 עברית -שיפור הסגנון
נ . 1עברית -שיפור הלשון
וחחנעה
. 14 כתיב עברי
. 15 עברית למתחילים
.16 עברית למתקדמים
. 17 עברית למשתלמים
.1שרטוט טכני -
בנין ומכונות
.2טכנאות מכונות
> .טכנאות רדיו
.4טכנאות בנין
ל. טכנאות
חשמל
.6חשמלאי
סוסמד

לר שז ת
.הלומדים
ב קור ס
יעמ דו יועצי ם
לעזרה אי שי ת
ב סניפי
ה מכוני םהב רי טיי ם

גאטסבי הגדוד אינו הסרט החביב ביותר
על הביקורת. לא בישראל ולא בעולם.
לעומת זאת, נטל הקהל את היוזמה והצביע
ברגליו נגד הביקורת. הוא קונה כרטיסים
בקבלנות ומוכיח, בפעם המי־יודע־כמה, כי
קולנוע הוא לא רק אמנות, אלא גם מוצר
תעשייתי• ,שאפשר להצליח בו על־ידי שימוש
מדעי במרכיבים הנכונים.
עם זאת׳ יש נקודה אחת בסרט, שבה
אין כל ויכוח בין הקהל לביקורת. זוהי
דמותו של המספר, ניק קאראוואי, הצעיר
המתבונן מן הצד בסיפור — האהבה שבין
גאטסבי לבין דייזי ביוקנן, ומוסר את
התרשמויותיו ברגישות ובהבנה שהם יותר
מאשר תוצאה של צפייה מן הצד.
מיהו השחקן שהכל מתפעלים ממנו כל בך
ז ובכן, שמו סם ווטרסטון, והוא אחד
מאותן דמויות •שניראו כבר פעמים לאין־
ספור, על המסך הגדול ועל המסך הקטן,
ומשום־מה היה תמיד רוצח יוצא־דופן ;
כמעט בכל פעם התחשק לזכור את שמו,
אלא שבסופו של דבר, כיסה זוהרם של
הכוכבים, בתפקידים הראשיים, על נוכחותו׳
עד לתפקיד הפעוט הבא.

סם ווטרסטון כחיים
מבוקש בן — 35
מעדות שד בן־טוכים. עד שבא
גאטסבי הגדול. אץ זה אלא •שכר צודק
לבחור בן ה־5ג, המופיע בלא־הרף על הבד,
ובעיקר על הבמה, מזה • 15 שנה. ווטרסטון,
המעיד על עצמו כי נולד עם ״כפית כסף...
חלודה, בפה ״,הוא בן לתערובת אצילה
בהחלט בקנה־מידה אמריקאי: אמו •שייכת
לאחת המישפחות הוותיקות והמכובדות של
מסצ׳וסטס (מישבן השמרנות והאצולה ה אמריקאיים)
,ואילו אביו הוא פרופסור

. 1הבנת לטכניון
במתמטיקה
.2הכנה לטכניון[
בפיזיקה
.3הבנת לאוניברסיטת באנגלית.

. 1עיתונאות
ויחסי ציבור
.2פסיכולוגיה
ל. מורים
מוסמכים
• חי פ ה: נו ר ד או 30 טל 66 7040 .
•י רו ש לי ם: ה ה סוז ד רוון 22 טל 69 24
ש עו תהרשמה 20.00 - 8 00 :ללאהפסקה

ל לחיילים משוחררים ע־ פ החוק -לימודים חינם.

ההרשמהבהתאםד חו ק

חיילים משוחרר

ווטרסטון כ״גאטסבי הגדוד״ >עם דואיס צ׳יידס)
מנומס עדין ורגיש

עוגות לפוג במוץ. הירש עכשיו!

לפר טי פנה למשרד היעו׳ן וההר שמה

חן טרמפ לחייל

ווטרסטון כתיאטרון (עם דים אודמן)
הלמו בהווה המלט בעתיד

העולם הזה 1960

אנגלי ;שהיגר לאמריקה.
החינוך שלו מצטיין בכל המעלות של
בגי־הטובים האמריקאיים, כולל תעודת־גמר
של אוניברסיטת ייל. אלא שבמקום להמשיך
בקאריירה אקדמאית או פיננסית, כנאה
לבני המקום, העדיף את הבמה. אחרי שנות
טירונות ארוכות, זכה בסידרה ־של תפקידים
ראשיים שבהחלט ראוי להתכבד בהם. הו,
אבא, אבא׳לה מסכן ...ומשפט קאטונסביל
היו להיטים שלא ירדו מן הבמה במשך
חודשים רבים. הופעתו בגירסת הראג*
טיים של רוב מהומה על לא־מאומה זיכתה
אותו בפרס אובי ושהוא מעין אוסקר בי מתי)
,וכאר הופיע לצידה של קתרין ר.פ־ברן
בביבר הזכוכית, כמעט שזכה בפרס
נוסף.
עם ליב אולמן. בימים אלה, בעיקבות
הצלחת גאטסבי הגדול אולם גם תודות
לשיתוף־הפעולה ההדוק שבינו לבין ג׳וזף
פאם, המנהל הדרמאתי של מרכז לינקולן
בניו־יורק, זכה סם ווטרסטון באחד התפ קידים
המרתקים, הקשים והמסוכנים ביותר
שאפשר להעניק לשחקן־במה:׳ הוא מגלם
את הלמר, בעלה של נורה, בבית הבובות
של איבסן, כשמולו מופיעה אחת השחקניות
המעולות ביותר בעולם: ליב אולמן.
תפקיד כזה הוא סכנה אמיתית לשחקן,
ויהא הטוב בעולם. כל מי שמופיע מול
ליב אולמן. שהילת תמונות מחיי־נישואין
(סרט המזכיר לא מעט את המחזה של
איבסן) עדיין טרייה מעל ראשה, עלול
להיבלע בתוך הצללים. מצד אחר. עצם
הופעתה בהצגה הבטיחה, כבר מראש,
חודיה שכל שחקן האוהב את מלאכתו היה
מקריב את יד־ימינו כדי להשתתף בה.
ואומנם, ווטרסטון יצא נישבר מן העסק.
״תחילה פחדתי,״ הוא מודה ,״חששתי
שתהיה קרירה ומסתייגת. אבל מהרגע
הראשון היא היתה ידידותית וחמה. נוסף
לכך, בהיותה נורווגית, היא עזרה לכולנו
בהסברים ופירושים של התירגום, כשלא
היה נהיר לנו די הצורך.״ אחר הבכורה,
הפליט מלא־התפעלות :״אין מילים בפי.
מיצאו בעצמכם את כל שמות ההלל ש תירצו
— והדביקו לה. גם זה יהיה מעט
מדי.״
שמורת הנימוסין. איו אלו בדיוק
המלים שכוכבים נוהגים לומר על חבריהם־
למיקצוע, אלא שווטרסטון אינו בדיוק
כוכב. ואם יהיה כזה, הוא ודאי לא ידמה
לכל האחרים. מכריו וחוג מעריציו ההולך
וגדל בהתמדה מכנים אותו ״ג׳נטלמן,״ כי אה
וכמקובל לצאצא של שמורת הנימוסין
והילכי־הנועם מ״ניו אינגלנד.״ העיתונים
מעתירים עליו שבחים בנוסח .״שילוב בין
פול מוני לטיירון פאואר,״ והוא כבר מופיע
בסרט חדש׳ בתפקיד ראשי, כאינדיאני
קומי, בצד שחקנית־קולנוע אחרת שחזרה
אל הכותרות בעזרת התיאטרון, אליזבט
אשלי. שם סירטו החדש: ראנצ׳ו דה־לוקס.
האם עומד עולם הסרטים להרחיק אותו
מאהבתו לתיאטרון ו ״דיברתי על כך עם
רוברט רדפורד, שעה שהשתתפתי בגאטסבי
הגדוד. אנשים נוטים לשכוח שגם הוא, כמו
מרלון בראנדו ופול ניומן, החל דרכו
בתיאטרון. למרות שאיש מהם לא שב אליו
מזה שנים• רדפורד תיאר לי בפרוטרוט
את היתרונות והחסרונות שבחיי כוכב-
קולנוע, ואם־כי קשה לי -להבין איך הוא
מחזיק מעמד מול החשיפה התמידית לפני
גלי המעריצים, אין ספק שיתרון גדול אחד
יש לו: הוא יכול לבחור בכל תפקיד העולה
על רוחו• אלא שבסופו של דבר. הרי אין
כל כך הרבה תפקידים מגרים, ולכן צריך
ניומן, למשל, להשתתף במשהו כמו המיג־דל
הלוהט שבוודאי אינו מנצל את כל
הפוטנציאל שלו.״
?{דין ורגיש. גם לווטרסטון יש מערי-
צות, אבל מסוג שונה. אליו פונות סטודנ טיות
המסבירות את התלהבותן מן הדרך
שבה ניתח את הלמד, בבית הבובות, ומבקשות
להיפגש עימו בערב, כדי לשוחח על
כך• הוא שייד לאותו סוג שחקנים (כמו
דאסטין הופמן או אל פאצ׳ינו) ,המצטיירים
בעיני נשים כ״עדץ ורגיש,״ ואין לו שום
דבר נגד תדמית זו. וכאילו כדי לאמת
אותה, הוא מכריז כי חלומו הגדול הוא
לגלם את המלט .״כל שחקן רוצה לתרום
משהו חדש לתפקיד הזה,״ הוא מסביר.
ומאחר שסם ווטרסטון הוכיח לאחרונה ־שיש
לו מה לתרום, רבים סיכוייו להתמודד עם
הנסיך מדנמרק כבר בקיץ זה.

תדריך

קו ר ס מזו רז
2ח>>ם
הפרט האחרון (פריס, תל-
אביב, ארצות־הברית) — ראשית,
תיקון קטן. שם הסרט, כפי שהת-
כוונו לו הבמאי האל (הארולד ומור) אשגי והתסריטאי
רוברט (ציייינה טאון) טאון, הוא המשימה האחרונה,
והכוונה למשימה שמטילים על שני ימאים ותיקים בחופשת
יבשה. השניים צריכים ללוות ימאי צעיר, שגנב כסף
מקופת״הצדקה של אשת האדמירל, אל בית־כלא צבאי,
שם יבלה את שמונה השנים הבאות.
המסע מן הבסיס הצבאי אל הכלא, הופך לסידרת
פרקים קטנים ומפולפלים בתורת החיים, שאותה מקנים
שני המבוגרים לצעיר הנבוך והמבולבל.
מה שמעלה סרט זה הרבה למעלה מן הממוצע, הוא
וטאון לגלוש לתוך דפוסים מקו סירובם
של אשבי
בלים. ג׳ק ניקולסון ואוטיס יאנג הכושי, בשני המלחים
הוותיקים, למודי ניסיון צבאי, יודעים איך להסתדר עם
חוקים ואיך לחיות לצידם. ואם יש להם מה להעיר על
מימסד ועל קצינים ועל שחיתות, הרי ידוע להם בסופו
של דבר, בי הצבא הוא הבית היחידי שיש להם, ומשום
כך אין מנוס מן הצווים שבתוכו, גם כשאינם נעימים
בל־כך לחיך.
רנדי קוויד, הטירון הצעיר, היה אולי מעורר״רח-
מים ומזמין דמעות, אילולא דאגו אשבי וטאון להזכיר

ג׳ק ניקולסון: אין מנוס מצווים
מזמן לזמן, כי הוא אמנם רך־בשנים, בלתי־מנוסה ושמונה
שנות הכלא המצפות לו הן עונש כבד מדי לכל אחד —
אך הוא בכל־זאת רמאי קטן, שגונב סוכריות מעגלת-רוכ־לים
ומחייך בגאווה כשלא תופסים אותו.
תלת״מימדיות זו של הדמויות מעניקה לסיפור קשר,
ולסרט עניין מעל לממוצע.

הצח קו ת של
זזי פו שי ת
החיפושית השובבה חוזרת
(חן, תל־אביב, ארצות־הברית) —
המשך הרפתקאותיו של חרבי,
הפולקסוואגן עם האישיות נראה, לא פחות מן החלק הרא שון
בסידרה, כפרסומת גלויה ומפורשת של מיפעל המכוניות.
משום בך, אולי אין זה הוגן לדרוש מן הקהל לשלם
כרטיסי־בניסח לסרט. אבל, מסתבר שחאימרה האידית ה ישנה
:״עוילם־גוילנז,״ מתאימה באן במיוחד. הצופים לא רק
מתבקשים לרכוש כרטיסים, אלא הם אפילו עושים זאת
בהתלהבות רבה, והסרט מצטיין בהכנסותיו הגבוהות בבל
העולם.
על״מנת לא לחטוא לאמת, יש להודות שאולפני וואלט
דיסניי משתדלים אומנם להפיק את הפרסומת המבדרת, רבת
ההיקף וההמצאה ועטורת התעלולים ביותר, והם בהחלט
קרובים למטרתם.
הסרט מלא וגדוש חצחלן ות — הרבי שט במים, הרבי
מתעופף באוויר, הרבי מנצח בתחרויות, ועוד ביוצא באלה.
שלושה שחקנים מנוסים (תלן היס, קינן וין וג׳ון מק-
ינטייר) ,צעיר מפוזר תורן (קן ברי) ויפהפייה בעלת אגרוף
ברזל (סטפאני פאופרס) ,מקשטים את העלילה. ואם־כי

הלן הייס: יוצאת לקרב
מבחינה טכנית נופלת שלמות הביצוע של התעלולים מזו
שבמיטה המעופפת, למשל, יש כאן בהחלט חומר בשפע
לבילוי שעתיים עם הילדים בחופשת הפסח.

,ה שמאל
ה שי ט חי
האמריקאי (מקסים, תל-אביב,
צרפת) — כשהוצג הסרט לראשונה,
הוא חולל סנסציה. חשי פת
התערבות הסי.איי.אי. בדרוס-אמריקח, בדיוק בשעת
נפילת טישטר איינדח שקוממה את בל שוחרי הדמוקרטיה,
היתה מעשה נועז ובעייתי.
היום מהווים גילויי הסרט נחלת הכלל, ומובן שתכונתו
החלוצית ותפקידו החברתי החווירו מעט. מה שנותר,
עושה רושם פחות מרתק ומקורי, אפילו משני סרטיו הקודמים
של אותו במאי, קוסטא גווראס( .זד וההודאה).
עלילת הסרט פשוטה בתכלית: מומחה אמריקאי לחקירות
בלחץ ובעינויים, בא לאורוגוואי להדריך את שוטריה
כיצד לטפל במהפכנים. ה״טופאמארוס״ חוטפים את
הממוחה, דורשים עבורו כופר, ומשהממשלח מסרבת לנהל
עימם שיחה כלשהי, מוציאים אותו להורג. בסוף הסרט,
נראה מומחה אחר יורד מן המטוס, לתפוס את מקום
הנפטר.
השיטחיות הרעיונית של קוסטא גווראס בוטה באן
יותר מאשר בזד או ההודאה. כל אנשי המימשל, מוצגים
כנבלים מושלמים, המעסיקים טכנאים חסרי״נשמח, ה מתייחסים
לבני-אדם הנופלים בידיהם, כאל עבברי-ניסיון.

קוסטא גווראס: מדריך את מונטאן
המורדים, לעומת זאת, הם מלאכים מן השמיים, שאין
בהם דופי אנושי כלשהו. כל העם עומד לצידם, הצדק
כמובן לצידם, ולמרות הבל, נדמה כאילו אין להם שום
תיקווה להצליח (זה הרגיז את השמאלנים האמיתיים, למן
הרגע הראשון להצגת הסרט).

תל-אביב
המיגדל הלוהט (ארצות־הברית,
תל־אביב ובן־יהודה) (מוצג גם
באורה, חיפה, ובאוריון, ירושלים) :אחד
מלהיטי־הקופה שתכליתם לסמר את שער
הצופים, כשהם חוזים במיבצע־הצלה רב
ממדים של מאסות אנושיות המוניות. הגורם

לאסון, דליקה במיגדל הגבוה ביותר בעולם,
אקטואלי גם בישראל: עקיפת חוקי הבטי חות
בבנייה, כדי להרוויח כסף. תיפאורות
מדהימות, שחקנים טובים ומתח נוסח
הוליווד.
אוליבר (אנגליה, דקל) :מחזמר

בנוי היטב, בתמליל ובמוסיקה, מועבר
באסתטיות רבה אל הבד. גרף שישה אום־
קרים, בשעתו. לכל המישפחה.
* * גאטסכי הגדול (ארצות־הברית,
אלנבי) (מוצג גם במיטשל, ירושלים):
סיפורו של סקוט פיצג׳רלד על אהבתה של

דייזי היפהפייה והמפונקת לגאטסבי שלא
הצליח להגיע למעמד האנשים היפים —
טובע בים שמאלץ עבה ומרוח. בחירתה
של מיא פארו תמוהה ביותר, נוכח דמותו
המבריקה של רוברט רדפורד ומישחקו
המשובח של סם ווטרסטון.

טלוויזיה
מאחרי ה מסך
דיל־הסדו־בתחנות
הערביות
למי שאינו מעוניין לצפות בתוכניות
הדלות שאותן הכינה הטלוויזיה לליל־הסדר,
הרי סדר־התוכניות בתחנות־השידור של
הארצות השכנות :
ירדן משדרת בערוץ 3בשעה 6.15 אחר־הצהריים
סרטים מצויירים. בשעה 7.00
בערב, באותו ערוץ. סרט מהסידרה פליפר
עם לוק הלפרין וכריאן קלי. ב־19.30
חדשות בעברית׳ ורבע-שעה אחר־כך, ב ערוץ
.6סרט פו .9באותו עתץ, בשעה
9.00 בערב, סרט מהסידרה המקסימה ג׳יני
עם כרכרה אידן, ובעשר ורבע, בשני
הערוצים, סרט מאחת הסדרות קולוימבו,
!בנצ׳ק, מקלאוד או האק ראמזי.
בלבנון: ב־ 6.30 אחרי־הצהריים סרט מ־סידרת
עי והפרופסור וחצי־שעה אחר־כך,
בשעה 7.00 בערב, סידרת־המתח הצרפתית
לילדים, המיזוודה מהמבורג. בשעה 9.00
סרט מהסידרה מניקס, ובשעה 10.00 פרק
מהסידרה האנגלית, העומדת להיות משו דרת
בטלוויזיה הישראלית, העולם ב־מילחמה.
בקפריסין:
בשעה 7.30 תוכנית־בידור של
ריק ואן־דייק, ובשעה 8.40 מופע־בידור,
ובו גם שירים בעברית מפי הזמרת ננה
מושקורי. בשעה 9.15 בערב פרק מסיד-
רת־המתח קונג־פו, ובשעה 10.00 מחזהו
של ז׳אן קוקטו אנמיגונה.

מצנזרים אח גיל
נראה פי סרט תיעודי שאותו מכין בחודשים
האחרונים מי שהיה מנהל מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה צכי גיל, עומד
להיגנז.
גיל הכין סרט תיעודי בן למעלה מ־40
דקות, המתאר איך מכינים מהדורות מבט

קריינית מירגייטר

קריינית ושדי מרחיקים למרות התנגדותם של מנהל־הטלוויזיה
ארנון צוקרמן ושל הממונה על התוכ ניות
בעברית יצחק (,,צחי״) שמעוני,
הצליח ליבני לקבל גיבוי ממיספר חברי
הוועד־המנהל החדש, למילחמה הראשונה
שהוא עורך בטלוויזיה, ואינו מתכוון לוותר
הפעם.

סרטי זדים על הארץ
לאחר שדובר צה״ל אסר על צלמים
ישראליים, וביניהם צלמי־הטלוויזיה, לצלם
במעברי הגידי והמיתלה בעוד שאישר זאת
לכתבי־חוץ — מה שגרם לכך שהטלוויזיה
הישראלית נאלצה לרכוש מהלוויין את
הצילומים שנעשו בארץ — קרה הדבר
שוב, הפעם עם יועץ שר־האוצר לענייני
נפט, הד״ר צכי (צ׳ בסגול) דינשטיין.
מחלקת־החדשות פנתה אל דינשטיין כדי
שיאשר צילומים באבו־רודס. דינשטיין סי רב,
ואף אמר ל ה שילון כי גם לצלמי-
טלוויזיה מחו״ל הוא מסרב להרשות לצלם
באבז־רודס. ושוב, צלמי־החוץ קיבלו לבסוף
אישור כזה, ואילו מחלקת־החדשות נאלצה
לרכוש את הצילומים בכסף רב משידורי
הלוויין.

מפטרי קר״דווו
נראה כי עומדים להיערך שינויים במח לקת
הגשת־הרצף של הטלוויזיה. אחרי
שרו תי ושדי הורחקה מהגשת־ערב, ומ גישה
רק בתוכניות־הילדים אחרי־הצהריים,
עומדות לפחות שתי קרייניות נוספות
לעזוב בעתיד הקרוב את הטלוויזיה, מאחר
שהאחראית על המחלקה דליח מור,
החליטה לעשות בה אירגון־מחדש.
השתיים הן אכיכה מילגייטר(מילוא),
וכרוריה זימרון. דן כנר יחזור להגשת־הרצף,
ועיקר הנטל יוטל עליו ועל דליה

מזור.

מסיק גיל גונזים ותוכניות־חדשות בטלוויזיה. מצלמותיו ליוו
את כתבי־החדשות בעבודתם בשדה, וכן
את עבודת העורכים והמגישים.
אולם עתה, כאשר גיל עומד בסיום הכנתו
של הסרט, מטיל עליו מנהל מחלקת־החדשות
הנוכחי של הטלודזיה, דן שילון,
וטו. שילון אינו מעוניין בהקרנתו של
הסרט, בין אם הוא משבח את המחלקה שלו
ובין אם לאו. הוא אינו מעוניין, לדבריו,
בשלב זה, בפירסום גדול מדי למחלקה
שלו ולאנשיה.

מיתקבה על המפיק׳
והבמאי

מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליכני
עומד לערוך מיתקפה כללית על המפיקים
והבמאים של הטלוויזיה. בסקר פנימי שנערך
התברר, כי בטלוויזיה עובדים 19
מפיקים ו־ 25 במאים של תוכניות וסרטים
(מלבד במאי ומפיקי החדשות) ,ויש ביניהם
כאלה אשר מפיקים ומביימים כסרט אחד
לשנה בילבד.

בעיוח פרלזמוטר־ות

כתבי הטלוויזיה בכנסת, טוכיה סער
ועמוס ארכל, מנהלים עתה משא־ומתן
עם קצידהכנסת יצחק כן״גל, על שיטות
וסידרי המשך עבודתה של הטלוויזיה
בכנסת.
בין השאר הם צריכים לפתור את בעיית
התאורה. לפני שהטלוויזיה מתחילה לצלם
באולם המליאה, מדליקים עבורה עובדי-
הכנסת זרקורי צילום גדולים, הקבועים
בתיקרת אולם־המליאה.
ברגע שהיא מסיימת את צילומיה, כבים
האורות. באותה שניה יורד המתח באולם
המליאה, והוא מתרוקן לחלוטין מחברי־הכנסת
שישבו בו כדי שאולי יצליחו להי כלל
בצילום.
מיספר בדיחות הושמעו על כך, ומיספר
טרוניות הועלו בפני יושב־ראש הכנסת.
אחת ההצעות היא שהזרקורים יישארו
דלוקים כל זמן שמתקיים דיון במליאה,
כדי שחברי־הכנסת לא יוכלו להבחין מתי
מצלמים אותם ומתי לא.
קנון חוזר
בתחילת החודש הבא יחזור אל המסך
הקטן הבלש השמן והחביב קנון. סידרת
קנון המחודשת תוקרן מדי־שפוע, במקום
הסידרה כנופיית גן־החיות העומדת ל הסתיים.
כזכור,
שודרה כבר סידרת קנון אולם
נאלצו להורידה כימעט ללא הודעה מוק דמת,
כאשר גילו כי אזל מלאי הסרטים.
עתה חודש המלאי, וקנון חוזר.

טעות פטאדיח
אכזבה רבה נגרמת בשבועות האחרונים
לאוהדי הסרטים בערבית, המשודרים מדי

ער מה
מוציאים
את הנ סך
תקציב רשות־השידור, המונח עתה
על שולחן ועדת־הכספים ויאושר כפי
הנראה בימים הקרובים, מצביע על
למעלה מ־ 63 מיליון לירות כתקציב
הטלוויזיה, לעומת 43 מיליון לירות
בשנה שעברה.
התקציב הגדול ביותר נופל בחלקה
של מחלקת המישדרים בעברית (למעט
חדשות) ,והוא 18.5מיליון לירות. לפי
הפירוט התקציבי מוציאים בטלוויזיה
כ־ 12.5מיליון לירות על הפקות עצמיות
וסרטים ישראלים, ורק 2.5מיליון לי
רות
עבור הסרטים, התוכניות והסדרות
הקנויות.
חשבון פשוט מראה, כי בסכום שאותו
מוציאים על תוכניות מורשה, הבידור
הישראלי וניסיונות של מפיקים ובמאים
מתחילים, אפשר היה לקנות פי־חמי-
שה סרטים וסדרות מחו״ל. הוצאה
נוספת בת כשני מיליון לימת היא
עבור משכורות ושעות נוספות.
התוכניות בטלוויזיה הערבית זולות
בהרבה ועולות רק כ־ 5מיליון לירות,
אם־כי ידוע לכל כי רמתן עולה על
אלה של העבריות. לסכומי־עתק אלה
צריך להוסיף עוד סכום בן 12 מיליון
לירות, המופיע בתקציב תחת הכותרת
״שירות־הפקה,״ בו עובדים כ־ 170 עובדים,
והוא כולל צלמי־פילם, שירותי-
אמנות, עריכת סרטים, סיפרייה, במאים

וכדומה.
תקציב מחלקת־החדשות בעברית הוא
6.5מיליון לירות לשנה, והתקציב מגלה
כי יש /2ג 32 עובדים בחדשות בעברית.
עובדים אלה משתכרים (כולל הפרשות
פנסיה ושעות נוספות) שני מיליון לי רות
בשנה. ההפקה העצמית של החדשות
עולה 3מיליון לירות, שימוש
בלוויין חצי מיליון, וסיקור אירועי
ספורט בחו״ל — 600 אלף לירות.
לעומת תקציב מחלקת־החדשות בעברית,
נראה תקציב מחלקת־החדשות

העולם הזה 1960

ליל־שבת בשעה 6.00 בערב בטלוויזיה.
המחלקה הערבית, בראשותו של סלים
פרנאל, גילתה לפתע כי אזל מלאי הסרטים
הארוכים בערבית, וחדשים עדיין לא נרכשו.
למרות שאין בין ישראל לארצות
שבהן מופקים סרטים אלה קשרים, אין
בעייה לרכוש אותם בארצות אירופה השונות,
ומחירם אף זול מאוד.

מנהל פתאל שוכחים בינתיים, עד שמישהו יגלה יוזמה וירכוש
את הסרטים בערבית, מקרינה הטלוויזיה
מדי ליל-שבת סרטים ערביים בשידור חוזר.

על הו.ל
שבות בל״זל־ישראד
בעוד הטלוויזיה משדרת רק בעברית
וערבית, מעניין לבחון את שידורי הרדיו
בשפות הזרות לעולים החדשים ולארצות־חוץ.
מדי־שבוע משדר הרדיו על־פני ארבע
רשתות 246 ,שעות בעברית ז־ 98 שעות
בערבית (רשת ד׳) .מייד אחרי שתי שפות
אלה באים השידורים ברוסית: 54 :שעות
בשבוע (רשתות ב /ג׳ וד׳).
הרחק משלושת השפות העיקריות מב חינת
זמן השידור, צועדת השפה הצרפתית :
14 שעות שידור (רשתות ג׳ וד׳) ,ורק אח ריה
האנגלית — 12.15 שעות (רשתות
ג׳ וד׳) .בשאר השפות משדרת הטלוויזיה
ברשתות ב׳ וג /באידיש משודרות 10.30
שעות, ברומנית 5.15 שעות בשבוע, שלוש
וחצי שעות משודרות בלדינו, מונרכית
ופרטית•
גם בהונגרית יש שידורים בשידורי
ישראל, משך שעתיים בשבוע, ובגרוזינית
.1.45 שידורי הספרדית בוטלו לאחרונה.
בערבית מגוחך ממש: מיליון ו־300
מאות אלף לירות• החדשות בערבית
זוכות לתקציב מיוחד לסיקור אירועים
בחו״ל, בסך 40 אלף לירות.
סעיף חשוב בתקציב הטלוויזיה הוא :
״תשלומים שונים.״ למעלה מ־ 9מיליון
לירות, המוסברים בתשלומי־ריבית,
תשלומי־פחת ותשלומים למישרד התיק־שורת
עבור שירותי־הנדסה.
ההוצאות האירגוניות הכלליות של
הטלוויזיה (מלבד ההוצאות האירגוניות
של כל מחלקה ומחלקה) מגיעות למיליון
וחצי לירות, ושירותי־המשק של הטל וויזיה
לכימעט 6מיליון ליחת.
סעיף אחזקת הרכב והנסיעות הוא
סעיף חשוב. שישה עובדים מקבלים
משכורת כדי לנהל את ענייני הזמנת
המוניות, שכירת רכב ותשלום דמי-
נסיעה. הם מקבלים משכורת: שנתית
כוללת של 176 אלף לירות, ותשלום
עבור שעות נוספות, בן 17 אלף לירות.
הטלוויזיה משלמת עבור מוניות ונסיעות
אש״ל של עובדיה כ־ 4מיליון
לירות בשנה, ומשתתפת באחזקת רכב
בסכום של כ־ 2.5מיליון לירות.
כשבחן חבר מליאת רשות־השידור,
פרופסור גדליה וייסמן, את התקציב
החדש, אמר :״מישהו צריך להתפטר.
אני לא יודע מי, אבל אני חושב
שהמנכ״ל יצחק ליבני צריך להתפטר.״

הטולס הזה 1960

עלה בסולם הניקוד הימי!
בחר לד במגמה המתאימה לבישוריד וצא למרחבי הים !
אם חינך משוחרר צה׳ל, בוגר 12 שנות לימוד ובריאותך תקינה, פגה לרשות לחינוך
והכשרה ימיים ברח׳ נתן(קייזרמן) , 11 חיפה, ת.ד( 1909 .טלפון )04-6417 58/9
או בתל־אביב בבנין ׳מגדל שלוט׳ ,קומה , 28 בימי ב׳ בין השעות 9.00־ . 13.00

ה׳ה״׳ניו 1־ני הסוחר
ה ר שו ת ל חינו ךוהכשרה ימיים

אלח חבו ש
א ח צי ד!

קנה עוד היום את הספר

200אוץ?200
כתבו: ב .מיכאל, חנוך מרמרי, קובי ניב,
אפרים סידון
ציירו: דודו גבע, דיק קודור

אלתאמרב כי ת -
עד של אצחקת!

במדינה

קשקשת 1960
ומסל את דינדונו ונסח ימוא
לציור שלנוסח כותרת מתאימה, אשר
תסביר סח אתח רואת בו. חצעות
לכותרות יש לשלש לפי הכתובת:
״קשקשת ׳,ת.ד .136 .תל־אביב. חש־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליחז יזכו בכרטיס כניסת זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אבע, קוד־נוט־חסכוניות
תשיר בישראל.
עיתונות דהוציא דחם מן ..ו־זארץ,,
,,הארץ״ ?וחס
בעיתוני׳הערב
בנשק האיסות
מהם הסיכויים של עיתון־בוקר להת חרות
בעיתוני־הערב, בתקופה שבה גדלות
עלויות־הייצוד בעשרות אחוזים ל שנה
ז באיכות טובה יותר, משיבים אנשי
היומון הארץ, המשתדלים להחזיק ראש
מעל לגלי ההתייקרויות והנטייה הכללית
לטובת עיתוני־הערב הנפוצים.
בישראל, שבה ניתן לקנות עיתוני
״ערב״ כבר בתשע בבוקר, אין לעיתון
הבוקר סיכויים להתחרות בעיתוגי־הערב
בתחום החדשות הרגילות. הבויסים הצעירים
החדשים של הארץ מזה שלוש שנים,
מנסים כל כיוון להגדלת ההכנסות.

קשקשת 1958

• חלומות של טיפש.
ענת גרגר, וח׳ חדרה ח,
תל־אביב
• הפרחת טבעות-עשן, בטריפ...
יפח חן, רח׳ בן־יהודה 11א/
ירושלים
+הראש החושב הוא של ארצות־הברית,
נשרוסיה עומדת לה על הראש,
סין מפריעה קצת למאזן, והער בים
מאיימים להפר את האיזון.
משה דניאל, דירות יובל גד ,469
אפרידר, אשקלון
>• בדואית בתרגיל יציבה ושיווי־מישקל.
אלה
גוטמן, רח׳ תחנמוני ,43
ירושלים
!• יש עוד משהו לחוסיף?
יורי חיחינאשווילי, מעונות
הסטודנטים 46 רח׳ איינשטיין ,66
רמת־אביב, תל־אביב

עורך־מישנה סאמט
תחרות מוחצת

מאונך1

ב סי טונו ת
שמלות חרי1ן
מכנסי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

כ הן

מו ד ל

תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוה עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ד״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

י40 -

. 1הר הקדוש לשומרונים! .2בעל
.3מג׳וריטי; .4
ריקמה עבה ורכה!
תחת, למטה! .6הווה! .7הלב שלי!
.8נגיף! .9שיטת-לימוד מסויימת! . 11
אימתה ופחד! . 12 בנחת! .21 מתפורר
בנקל! .22 אחוריים! .23 בלבד! .24
בירת אריתריאה ! .26 נטע רך ! .28 צייר
ישראלי (ש״ם); .31 אולם! .33 בעל־חוב!
.34 אגו! .35 ישפוך אור! .37 האחות
הרחמניה הראשונה (ש״פ)* .39 עוף־טרף,
מצוי בטבע ובמימשל! .40 מומר ללא
ראש! .42 קוף מגודל! .45 חיית־לילה
החיה במחילות! .47 חס־וחלילה (ר״ת)!
.48 קיצבה! .49 ההיפך מיותר! .50 מח ציתו
של תוף אפריקאי! .51 השתוקקו!!
.52 תדיר ! .53 אפס כוחו ! .54 חי מדבר!
.57 יחידה של רכס! .60 שמה הפרטי
החדש של 60 מאוזן! .61 כמות גדולה;
.63 מירצפת! .65 מלאך! .68 קירבה;
.70 מבין! .71 רשע! .72 ברך! .74 נח תמים
בין החתן והכלה ביום הנישואין!
.76 נטייה חזקה! .77 כינוי לילד־טוב־ירושלים,
רצוי אשכנזי! .79 קטיעה; .84
מספריו של אמיל זולא! .87 שם בנו של
טרזן ! .89 קריאת-הפתעה ; .91 אחד מאר בעה
בנים שבהם דיברה תורה.

מאוזן :
.1ביריון־קשקשים ; .5במאי-תיאטרון
ישראלי (ש״מ); .10 שררה! . 11 זז! .13
כיסוי־ראש; .14 כמותו תגדל; .15 כי נויו
של היילה־סילאסי ! .16 מחלקי הרגל!
. 17 מפרנס; .18 סוף בלי התחלה; . 19
קרם; .20 ייעשה יפה! .22 תקיף; .24
בקצותיו נישאים הדליים ; .25 מעשה-
מיקלעת; .27 בחילה! .29 גברת, בער בית;
.30 מחסום לפי הכלב! .32 ליחה;
.34 הגיד; .36 מדף; .38 מדינה ערבית!
.41 הברה! .43 מונרך; .44 אריס משוע בד;
.45 נהר באפריקה; .47 יום־טוב!
.49 בלתי־זוגי; דרך, באיטלקית ( 2מי לים)!
.52 בסים! .55 חומר־נפץ מרסק
(ר״ת 56 סופר אנגלי (ש״מ 58
שייך לו! .59 סופו של סוס! .60 שמה
הפרטי הקודם של קריינית־טלוויזיה ! .62
הלום!! .63 קללה; .64 נתיב! .66 ברור!
.67 גשם קפוא! .69 נטל! .71 הוא-הוא!
.73 ממכשירי-ההתעמלות ! .75 תבשיל של
בשר וירקות! .78 גמל צעיר! .80 מטבע
יפאני; .81 מחציתו של מישחק־ילדים
פופולרי! .82 צעיר! .83 במקום זה; .85
מאורע; .87 קידומת להוראת דבר-מה מן
החי! .88 שם עוברים עולי רוסיה בדרכם
לישראל; .90 גוף שלישי רבים; .91
אבר מלאכותי; .92 השתאות! .92 כנ״ל.

׳מזה שלוש שנים מנחל את העיתון,
למעשה, עמוס שוקן, בנו של עורך ובעלי
הארץ גרשום שוקן. עמום למד מינהל-
עסקים בארצות־הברית, חזר ארצה חדור
רעיונות חדשים. לאחר תקופת התמחות
נטל לידיו סמכויות גדלות והולכות, עד
שקיבל לפני כמה חודשים את תפקיד הדמנהל־הכללי.
מדורים אישיים. אחד החידושים ש הנהיג
היה יצירת תפקיד של אחראי ל קידום
המכירות. תפקיד זה הפך חשוב
לאחר העלאות המחירים למנויים.
תחום אחר שעמוס נתן דעתו עליו היה
הקטנת ההוצאות. דבר זה התבטא בין השאר
מקיצוץ מיספר המנורות המלקות
במיסדרונות מערכת־העיתון, ועד לנעילת
מכשירי־טלפון במקומות שונים.
ככל שישתפר הניהול, ותגדל ההכנסה
ממודעות, עדייו ברור כי בשנות שסל
כלכלי לא ניתן יהיה לאזן את ההוצאות.
פיתרון לטווח ארוך יוכל להיות הכנסה
גדולה ממכירת שטחים לסישרדים בבית
הארץ. הבניין החדש של העיתון, ב דרום
העיר, מאפשר בניית בית־מישרדים
מעל מישרדי המערכת.
הניהול, ככל שיהיה טוב לא יצליח אם
התחום המערכתי ייכשל. על התחום הזה
אחראי מזה שלוש וחצי שנים גדעון
סאמט, בנו של העיתונאי שמעון סאמט.
סאמט מודע לכוח-המכירה של איכות
עיתונו, שם דגש על הצד הזה. הארץ
גאה בבעלי הטורים והמדורים האישיים,
המושכים קוראים רבים.
חידוש מערכתי חשוב נוסף שהונהג
לאחרונה הוא דיווח על מיטב הכתבות
והידיעות של השבועון ניוזוויק עוד קודם
הופעתן בארצות־הברית. הדבר מאפשר
לקוראי הארץ לקרוא ראשונים את הנכתב
בשבועון־חוץ זה. להארץ גם זכות
בילעדית לפירסום מתוך השבועון הגר מני
שפיגד, ומתוך העיתונים ניו־יורק
טיימס ולה־מונד.
סאמט הטיל עכשיו על היועץ המיש-
פטי של העיתון לבדוק כיצד ניתן למנוע
מעיתונים אחרים להשתמש בחומר שרק
להארץ זכויות עליו.
בד־בבד עם שמירת העדיפות האיכותית
בתחום המערכתי, עושה העיתון מאמצים
גדולים להתחרות בעיתוני־הערב בתחום
החדשות. כתב־כוכב של הארץ, דן מרגלית,
נשלח לארצות־הברית ומדווח בשפע
רב על הקורה שם.

סולו מ ציג

ש ו אותה

״״ מני פאר

1בפאב הו רי ה־ 1 8

כ שרים לפסח
1 1 ערב בי דו ר ...משחקי חברה ...ואווירה

הערב :

24/3
27/3
28/3

יום ב׳
יום ה׳
יום ו׳

29/3

מוצ״ש

רוצה לדעת על
מה מדברים כולם?

קיא את ווו 1

בשעה 10.30
בשעה 10.30 2הצגות בשעה 10.30 ובחצות
בשעה 10.30

(הרצליה פיתוח)
טל׳ להזמנות 93 85 86 :

מני פאר מרחיב את החגורה ומחלק חינם
לשבע השנים הרזות שפע של מוצרים

ספרן החד ש של

ארנון הדר

הספר שאתה חייב לעצמך!
המחיר הקטלוגי 20.-ל״י
מחיר מיוחד לתקופ ה מוגבלת — 16ל״י
להשיג בחנויות הספרים או ישירות ב״ספריית מעריב״,
ת.ד 20208 .ת״א בצידון* המחאה ע״ס — 16ל״י.

4י מי נ 1פ ש 1טי 71
בלתי נשכחים באילת

ט ם טינ די ־

סופשבוע אוון שבווו אירועי וגווי באיות
תחל מיום ה׳ ועד יום א׳ לפנית ערג
כולל:

טיול נפלא בדרך לאילת, אל ים המלח, הערבה ועמודי שלמה.
ארוח בן — 3לילות בבית מלון חדיש ומודרני

בקעת הירח

לפי בחירתך עם שרות חמים ומסביר פנים.
טיול מדברי לקניון הכתובות, בקעת הירח ולבסוף מבט אל
קרקעית ים סוף בסיור מרהיב בסירות הזכוכיתבלוי
תוסס במועדון לילה עם תכנית מלאה .״
טיול אל הטבע והנופים המקסימים של הפיורד, נביעות, רי-זהב
ושארם־א-שייך.

כל אלו כשאתח מוסע באוטובוס מרווח וממוזג גשיא הנוחיות אל כל אתר ואתר
כשאנו מעניקים לך שרות אדיב והדרכה, בטיול מיוחד החל מ*. 3.4.75

החל כר<37

ליי

לאדם

(עם הנחות מיוחדות לילדים)

תל־אגיב: בן־יחודת ,134 טלפון 233490
פרטים והרשמה :
:טלפון 20330 — 20550 טבריה ירושלים :״הארץ המובטחת״ ,רה׳ הלל 10 טל 228311 .
:חי־קאר, רה׳ העצמאות ,118 טל 528938 .
חיפה
:שרטורס, רה׳ שמואל הנדיב ,6טל 22253 . נתניה שים לב הסעות מתל״אביב: מרחבת היכל התרבות * לתושבי חיפה: הסעות
מתחנת רכבת צפון ת״א * לתושבי ירושלים: הסעות מרחבת בניני האומה.

טיולי הגויי :

על גסל הטימטו

ל,ח את עח1ן מ עי מ ג
מי ,22. 12.72 1א1
ידיעות אחחזות מיום 5.1.73

ונובלו * ר בו ש
מערבת וקרה
אמנא סווו

(ו הי א

שוו ה

הרבה

ותד1

אי שלא יוכל ל ה צי עלךהצעה כזו י

ההצעה לזמן מוגבל.
רהיסים לסלון, חדר• שינה זלפינזת אוכל.

תוכלו לרגועו
מערכת ת^ת•
ז״״אממום חר״
->38001 ביבי

(המשך מעמוד )9
להצדיק בם את המעוזים הוא, כי הם
היטיבו להחזיק מעמד במילחמת־ההתשה.
זוהי שאלה גדולה הדורשת הוכחה, משום
שקיימות גם ראיות הפוכות. אבל חשובה
יותר העובדה, שאילמלא המעוזים לא הי*
תה מילחמת־ההתשה יכולה לבוא לעולם.

הזמנה להתשה
ותיווכח כי

עוד לפגי שנתיים מכרנו
מערכתאמבאסדורכזו
ב מ חי רשל 3.800ל״י.
היוסהמערכתיפהיותר
עם השכלולים של.1975
ניתן לקבלב־סו צבעים שונים.

** גיון״ההתשה של נאצר היה פשוט:
1 1לצד,״ל שורת מעוזים על קדהמים,
במרחק 200 מטרים בילבד מן הקו המצרי.
מעוזים אלה הם מטרות נייחות, גדולות
ונוחות ביותר לזיהוי. יש בהם חיל־מצב
שצריך לתספקו, להחליף את אנשיו, לפ נות
את פצועיו.
כל התנועה אל המעוז וממנו, תהא תחי לתה
במקום שתהיה, חייבת בסופה להתנקז
בכניסה למעוז, לאחר התנהלותה ל אורו
הסוללה — 200מ׳ ,כאמור, מן הקו
המצרי ובמקביל לו — או בשטח הפתוח
והחשוף שממיזרח לתעלה.
כל שנחוץ היה עתה כדי להבטיח שחיקה
מתמדת של אמצעים ואבירות, הוא
שצה״ל ימלא כהלכה את תפקידו ויתע קש
להחזיק במעוזים בכל מחיר. כך לא
תחסר הארטילריה המצרית את מטרות-
המיטווח שלה והקומנדו המצרי לא יא בד
את הקורבנות הקבועים של מארביו.

שלישית, אין דומה רמת־הגולן לסיני,
בעיקר מפני אופייה הטופוגרפי וקירבתה ל מרכזי
ישראל.

בשם שיש לגנות את כר-לכ
על כל כיצור שהקים כקו המעוזים,
יש לגנותו על כל מוצב, מים*
שול או כיצור שנמנע מהקמתו
כרמת-הגולן. כסיני, המיט קיומם
שד המעוזים אסון. כרמה, היינו
קרובים כמידה דא-נעימה להפסד
המערכה דווקא מפני שלא נמצאו,
לאורך הגבול וכעומק, כיצורים
נייחים מספיקים.

קו מול קו
ץ ץ ילחמת״ההתשה נסתיימה בכד ש-
!1המצרים הפסיקו את האש — כדי
שיוכלו להיפנות, במלוא המרץ ותשומת־הלב,
להכנת המילחמד, הממשית. אומנם,
נטעה מאוד אם נניח כי עבד־אל-נאצר

בפעלו כמין קהות מטומטמת ו־כלתי־ניתנת־להסכר,
שירת צה״ל
את התוכנית המצרית כאורח המעולה
כיותר האפשרי. כבל שהחמירה
ההתשה ורבו אכידותיה, כן
נכרה נחישות ההחזקה במעוזים
וכן נתחזקה עוד יותר דעת הרמטי־ב״ל
והמסכימים עימו, שעלינו להימנע
מנטישתם או מדילולם, ושעלינו
למלא כאמונה את חוכתנו
למולך ההתשה, שלא יחסר, חלילה,
קורבנות-שווא.

רהיט אפר ת!
תל־אביב תל־אביב

חולון

על 824777 רחוב הנג ב 4

ככר ויצמן ו

רח׳ הרצל 102ת חנ ה מרכזית ליד קולנו ע ארמון

כעבור זמן ובאורח הכרחי, עלה בידי
המצרים להתקרב במידה מסובנת להגשמת
מטרתם. דומה היה שהנה יבחינו הכל בצורך
להחליף את שיטת המעוזים באחרת,
יעילה ונכונה ממנה. אלא שאז היו מתעוררות,
כמובן, שאלות, למה בכלל הוקמו
המעוזים מלכתחילה, ועל מה התעקשו ל החזיק
בם בכל מחיר. הפיתרון האלטר נטיבי
היה: הפעלתה של עוצמת האוויר.
בנסיבותיה המיוחדות, נסתיימה מילה־מת־ההתשה
בהישג מצרי ובכישלון יש ראלי
חרוץ. אבל צד,״ל בכללו — כפי
שייצגו הרמטכ״ל ובעיקבותיו הממשלה —
העמיד פנים כי בהתשה נחלנו ניצחון
גדול. מובן כי המעוז הוצג לא כפי שהיה
— כישלון יקר ועקוב-מדם, אלא
להיפך: הוא תואר ופורסם בכל העולם
כמעין הישג שמועטים כמותו.
אינני מוציא מכלל אפשרות, שטפלתי
עלילות-שווא על אנשים תמימים וכי בר-
לב, אלעזר, גביש ואחרים אכן האמינו.
בתום־לב, שבהתשה באמת ניצחנו וכי
המעוז הוכיח את עצמו לחיוב.

כמיקרה זה, יש לומר שלא דייקתי
כמה שאמרתי קודם על מידת
הכנתם ויכולתם המיקצועית
של כל הקצינים הללו, אלא, צריך
לומר, שהיא גרועה משסברתי

ושאהדש מי ד

ויש בו עשרות אלפי זכיות מידו ת
בסכום מלל העולה על מיליון ל״י! -

הנ מצאות ^עכ שיו ^בבל דוכני הפיס.

מפעל הפיס

בהקשר זה, אזכיר טענה נוספת, הח ביבה
על בר־לב להוכחת סיב הקו שלו.
כוונתי לקו־המוצבים ברמה, אשר בר־לב
אינו נלאה מאיזכורו, כדוגמה לאימות
הקונצפציה שלו, כאשר ידעו להפעילה כנדרש.
עוד
נשוב לנושא זה, בתיאור הלחימה
ברמה. אבל לענייננו המוגדר, יש להוסיף
טענה זו למאזן הבנתו הצבאית של בר-
לב, ולא בכף הזכות. ראשית, קו המוצבים
ברמה, שניבנה גם הוא, בחלק גדול,
ממש על גדר הגבול, סיפק תועלת ומידע
מעטים לאין־שיעור ממה שהיה בכוחו ל ספק,
אילו מוקם כולו על תוואים שול טים
— וזה אומר, בדרך כלל, קצת יותר
מאחור — ואילו ניבנה ללחימה של ממש
ולא רק לצרכי ״ביטחון שוטף״.
שנית, סיפורו של קו זה לא נסתיים כסיפור
המעוזים, בעיקר מפני שהסורים פעלו
באורח שוגה וגרוע יותר מאשר המצרים.
בגיזרר. הצפונית של הרמה נמצאו עם-
דות־הבלימה של עוצבות הטנקים ממש
בעורף המוצבים, והטנקים יכלו לסייע למוצבים
ביעילות. בחלקו הדרומי של הגולן,
שם נשברה חטיבת־הטנקים המגינה, התפורר
ונשטף גם קו־ד,מוצבים.

בו־לב מסייר מועוו (070
פעל בשעתו על־פי איזושהי ״תוכנית־אב״
יזומה, מפורטת וארוכת־טווזז, שאותה ירש
והמשיך סאדאת. מבוכה, חוסר־תיבנון, הי עדר
מטרה ברורה, שגיאות, ריפיון־ידיים
ומחדלים — כל אלה לא נעדרו בצד
המצרי בשלוש השנים שבין סיום ההתשה
ליום־הכיסורים.

אכל התנאים אשר נוצרו כמהלך
ההתשה משני צירי החזית
היו, בחשבון סופי, לטובת המצרים.
באשר נפדה החלטתם הסופית
לתקוף, לא היו צריכים אלא
לנצלם ביאות.

במהלך ההתשה חשף הצד הישראלי את
כל קלפיו וחולשותיו. מבין אלד, נודעה
חשיבות מכרעת, בעבור המצרים, הפעלתו
של חיל־ד,אוויר. זו היתד, אומנם מאסיבית,
אך איפשרה לאוייב לעמוד באורח המלא
והמדוייק ביותר על עצם ר,סכנה וגם למצוא׳
בתהליך מעשי של ״ניסוי, שגיאה
ותיקון,״ את הפיתרונות ההולמים, שהתבססו
על השגת שליטה אווירית מקומית,
מעל לאיזזר הלחימה, באמצעות מערך נ״מ
נייח. כזכור, ביצעו המצרים תרגיל רוסי
אופייני, ומייד עם סיום ההתשה קידמו מע-
רך־טילים עצום עד סמוך לשפת התעלה.
היתד. זו הפרה ״קלה״ של הסכם הפסקת-
האש אשר, כמיטב שיטת הסאלאמי ,״לא
כדאי לקלקל בגללה את כל העסק.״
חטולס חזה 960ז

במימד היבשתי חשף צד״״ל חזדגים את
תפיסתו בהגנת סיני, כהגנה קישחת, בכל
מחיר׳ על קו־ד׳מים גופו, לכל אודכו, תוך
השקעת כל כוחו למטרה זו — ופיזורו
בהתאם. מפני סמיכות קדהמעוזים לתעלה
והשטח הפתוח והחשוף. שבעורפו, היה כל
מערך־ההגנה הישראלי פרוש לפני המצ רים.
המערך המצרי לא יכול היה להיות
גלוי ונצפה באותה מידה מצידנו. לאורך
התעלה, בצידה המצרי, נמצאו ערי התעלה
וכן החייץ החקלאי המיושב והמכוסה ציגד
חייה. אבל פירטי מערך־ה׳זענה המצריים לא
היו חשובים כמו אלה הישראליים, כי ה צבא
המצרי הוא שנועד לתקוף וצה״ל
הוא שהתכונן להגן.
המצרים החלו לבנות מעין ״קו בר־לב
מצרי״ מעברה האחר של התעלה. אורח
בניית הקו לא תמיד העיד על מחשבה-
תחילה, ובהחלט נראה שבתחילה פעלו ה מצרים
לא-מעט על סמך ההנחה כי מה
שטוב לאוייב, טוב גם עבורם.
אבל במהרה לבש הקו שלהם ציביון
סביר מאוד, ושונה לחלוטין. הסוללות שערמו
המצרים נועדו להעניק מיסתור ומחסה
להיערכות הכוחות ולהכנת הציוד לקראת
הצליחה. סמוך למילחמה עצמה השלימו
המצרים בניית ראמפות, בצורת ״שי״ך
חלולה (כדי שכל פגז או פצצה המחטיאים,
אשר אינם פוגעים ישירות בסוללה העי לית,
ייפלו מאחור ל״תהום״ ולא יזיקו)
אשר התנשאו לגובה 30—40מ׳ .אלו איפ-
שרו למצרים תצפית מתמדת ובטוחה —
הרבה יותר ממגדלי־התצפית הפגיעים —
ממש לתוך חצרות המעוזים והרחק לעומק
השטת הישראלי.
המישטח שבראשן היה מבוצר ונמצאו בו
עמדות של נשק קל ואנטי־טנקי(כולל, כמו בן,
טילי סאגר, שאינם מצריכים עמדה
מיוחדת) ,וגם עמדות לטנקים. ראמפות אלו
הוקמו סמוך לנקודות־החצייה המתוכננות,
מול מעתים ומול נקודות שניראו למצרים
כתורפות, בצידם או ישראליות. במקומות
רבים הקימו המצרים ראמפות עורפיות,
אשר סיפקו חיפוי לקו הקידמי שלהם ויצרו
עומק מסויים בהגנה — ובהיערכות הקיד־מית
להתקפה.

לשידוד ;ס

בכל רג ע

פך נוצרו, משני צירי התעלה,
שני קווים מקבילים ודומים בחיצוניותם.
ההבדל היה ככד, שהקו
הישראלי גילם דרגה גבוהה של
טימטום צבאי, כעוד חקו המצרי
חיה הגיוני ונכון, בנוי לייעודו ההתקפי,
ומותאם לניצול מיגרעו
תיו של הקו הישראלי.

יוצאים האוטובוסים ש ל אגד
חסוך בז מן ח סוך בכסף
סעב אגד

אגד

הווו המבוזבז
ן* שלב מסויים של ההכנות ודאי נג ן
רמה למצרים דאגה: צה״ל התחיל
לבצר את קדההגנה הטיבעי והיעיל, המכו נה
״קו הגבעות״ והחולש על התעלה ממר חק
של 8-12ק״מ. זה היד, קדההגנה הטיב-
עי וחנכת שלנו בחזית זו. אילו העביר
צה״ל את עיקר היערכותו לאחור, אל הגבעות
השולטות, ומבטל את המעוזים, ודאי
היה ממוטט את תוכנית ההתקפה המצ רית
כפי שהוכנה אז, מפני שחיסול קו-
המעוזים היה שולל מן התוכנית המצרית
את היסוד האיתן שעליו נבנתה ולו הות אמה,
בעמל כה רב וממושך.
אך עד־מהרה התברר כי ה״תעוזים,״
אשר הוקמו בקו־הגבעות, לא נועדו אלא
לתמיכה נוספת בקדהמעוזיס.
אילו לפחות הושארו המעוזים, אבל רק
כקו קידמי של המעוזים ואלה האחרו נים
היו הופכים עיקר מערך ההגנה בקו-
התעלה, היה הנזק פוחת מאוד, וניתן היה
בעת מילחמה, להגן ולבלום בחזית התעלה
על בסים של קו טאקטי הגיוני. דבר זה
לא נעשה, והתעוזים נוצלו כמעין מחסנים
ובסיסים עורפיים של המעוזים.

לכן׳ ,כמילחמת יום־הכיפורים
לא הפיק צח״ל כל תועלת מן
״הקו השני״ .כוחותינו אומנם
בלמו את המצרים על קדהגכעות
— וכי ניתן היה להעלות על הדעת
שאפשר אחרת ז — אבל
התעוזים לא שימשו כלחימה בל
תכלית מיוחדת שהיא, ולא הצדיקו
אפילו אגורה אחת מכל המיליונים
הרבים אשר הושקעו ככל
אחד ואחד מחם.
הפרק הבא :״קו כר-לב
— האופוזיציה.׳׳
העולם הזה 1960

עידן המח שבים
תגיעו ל״פסטו־ברנר״ מחשבים
לבל מטרה ולבל כיס
החל מ — 390.ל״י
מתוצרת :
״ידאזס? 5י 0אט* £א 0י1־ש8.£/״

מצלמות

ואניזרי־צילום
מבחר גדול!
צילומי פספורט בן־רגע !
חעתקת מסמפים, במקום !

בימי שלישי סגור בל חיום!

החלו!} 313ר
פחי1פ ה,נור חו1בגד

הח־עה זנוסע1־ 1
הנהלת ״אל־על״ ממשיכה להחרים את ״העולם הזח״,
ביגלל עמדתו חכלתי-תלויח כענייני תעופה.

בגמור לכל חבדות-התעופה האחדות, הריאות
באספקת עיתוגיס שדות הלוגי לגוטעלס, המשלמלס
הודעתק עבוד הדטלסל־הטלסות, סבודה הגחלת
״אל-על״ שזהו אמצעי לשחד עלתוגלס הגוגזלס
לדלעות שאמן געלמות לחברה
״העולם הזה״ לא ייכנע ללחץ זח, וימשיף לפקד ענייני
תעופה לפי מיטב מצפונו והבנתו.

את מחפשת אושר בחיים?
ב״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לך
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
״מטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

מאחד ש״העולס הזה״ הוא העיתון הישראלי
הלחלדל שאלגו מצוי במטוסי ,,אל-על״ ,על הגוס־עלם,
המבקשים לקרוא
את ״העולם הזה״ בעת
הטיסה, להצטייד בגליון ה4ו 1ל 0ו.ו ה
השבועון לסגל ההמראה
413

פרק מספרו החדש של

עמוס קינן שואה 2״

סימרו של עמוס קינן ,״שואה /׳ 2העומד להו גיע
בימים הקרובים, כוודאי יחולל ויכוח מר.
איו זו יצירה שקל לרדת לעומקה. אעשר להסיר
ממנה קליפה אחרי קליפה, לגלות בה משמעויות
נוספות.
לכאורה זהו סיפור על שואה חדשה. מדינת־יש-
ראל נופלת. שרידי הפליטים מועברים למחנות״הש-
מדה. אלה הם מחנות מייוחדים, שמעטי״פלסטיק
ממלאים בחם את מקום השמיים, ולא ברור היכן
הם נמצאים, מיהו המפקד, מי הם השומרים, ומי
בעצם השמיד את המדינה.
כעבור כמה פרקים מקבל הקורא את הרושם
שבעצם אין המדובר כאן בשואה לאומית, אלא בשואת
אוניברסלית, וכי קינן מתאר באופן סימלי,
את מצבו של המין האנושי בכללו.
אי-שם במרוצת הספר מתעמקת גם תחושה זו,

ונדמה כי קינן אינו מדבר כלל על שואה העומדת
להתרחש בעתיד, אלא על מצב הקיים כבר עתה,
וכי למעשה השואה מתרחשת כבר עכשיו. מדינת־ישראל
של קינן — זו שחיתח פעם, בארץ הנוסטלגיה
— כבר הולכת ומושמדת לעיניו. מי שרוצח
להביו את היצירה כך, יכול לראות במצב הקיים
במדינה את השואה.
על רקע זה, אפשר גם לפענח את הפרק המובא
בעמודים אלה. ה״מצורעים״ חם יוצאי־הדופן, שוחרי
הצדק והשלום, במדינת״ישראל. בכתבותיו השתמש
קינן לא פעם בדימוי זה. ייתכן שאפשר לראות
בד״ר זילברשטיין את דמותו של ד״ר אמנון רובינשטיין,
שקינן גינה לא פעם את אי״נכונותו לש-
תף־׳פעולה עם אנשים החושבים כמוהו, מחשש פן
יינזק מן התווית הרדיקילת שדבקה בהם. אולם
זהו, כמובן, רק פירוש.

אי המצורעים
הנהלת המחנה, שמסיבות בלתי־מובנות לגו באד. לקראתנו בהרמדהרבה עניינים,
הקימה אגם נאה, ובאמצעיתו אי קטן המייועד למצורעים.
בוקר־בוקר, בלכתנו לסיבלותינו, אנחנו נוהגים לעבור ליד האגם ולהתבונן במצורעים
מרחוק, ולא בלי שמץ של קינאה. אלה מאייתנו שיש להם מישקפות, מסתכלים מבעד
למישקפת ומדווחים לקהל־הסקרנים על כל תנועה מתנועותיהם של המצורעים הכלואים
באי. למותר לציין שעל מימי האגם לא שטים ברבורים צחורי־צוואר, אין בו מיפרשיות,
נערות שזופות במותניים חלקות וצרות לא מתיזות קצף במשובה, דגי־זהב לא מתעופפים
לפתע אל האוויר, צימחייה שעירה ועבותה אינה מקנה מחסה לזוגות אוהבים, ועופוידמים
אינם עטים בצריחה על טרפם.
מי שמחפש נוף ימצא באגם שלנו רק את האגטי־תיזח שלו. ואף־על־פי־כן, זהו
האגם שלנו, אלה המצורעים שלנו וזה השעשוע שלנו.

אני זוכר איו זה התחיל אצל זילברשטיין. דווקא כולנו אהבנו אותו. זילברשטיין
בא ממישפחה מייוחסת מאד, שנתנה לעולם אספני־אמנות רבים, שופטים עליונים, עסקני־ציבור
רבי־פעלים וגם כמה נשים יפות. זילברשטיין לא היה מסוג העשירים החדשים
וגם לא מהאוטודידאקטים שתמיד חסר להם משהו, איזשהו דבר או פשוט נושא שלם
שעליו פסחו מתוך אי-יכולת או בערות כפוייה. הוא עבר את המסלול הרגיל של בן־
טובים, הגיע אפילו לקצונה בצבא בטרם הלך להשלים את לימודיו באוכספורד, ידע
לרקוד ולהתלבש, היה הולד לחצגוודתיאטרון והתחתן עם בת־כיתתו.
האמת היא שלא ציפיתי כלל לראות אותו בינינו, כאן. הייתי בטוח שמת מות
גיבורים בקרב על תל־אביב. אנשים כמותו היו תמיד אלה שנהרגו ראשונים בכל
מלחמותינו. כאשר שאלתי אותו על כך, חייך בביישנות ואמר ששהה בחו״ל ביום שבו
פרצה המלחמה, ולמרות מאמציו לא הצליח להשיג מקום במטוס הראשון. כאשר הצליח
סוף־סוף לעלות על מטוס, וכאשר ניגלו חופי הארץ הכחלחלים, ניראו למטה תימרות
עשן, וממיגדל־הפיקוח הבוער של תל־אביב התקבלה הוראה אחרונה לנחות נחיתודאונס
לרגלי צוק מצדה. השאר ידוע.

בימים הראשונים, היה זילברשטיין כמו כולנו. פעם אחת אפילו נזדמן לו להיות
התליין באחת מההוצאות להורג, ואני זוכר מה אמר אז לקורבנו בדרכו האחרונה:
היום אתה, מחר אני, כולנו בסירה אחת, שותפים לאותו גורל. היה אמיץ וחזק גם אתה,
בי עלי הוטל התפקיד הקשה להמשיך במקום שבו אתה הפסקת.
הקורבן, בחור צעיר, הביט בו בתודה וביקש רק בקשה אחת: שימסרו לאמו את
החולצה שלבש באותו יום.
זילברשטיין הצליח, במאמצים רבים, לאתר את האם, ומסר לה את החולצה במדידיו,
האם תפרה את השרוולים ואת הצווארץ, מילאה את החולצה בקש ושרפה אותה.
זילברשטיין היה אחד הראשונים שגילו את המצורעים בתוכנו, והיה זה הוא שהשפיע
על כמה מהם, בדרכי נועם, להיבדל מהכלל ולפרוש אל אי המצורעים.
קשה לי לזכור מי היה המצורע הראשון, אבל ועדת־מתנדבים, שיוזמה ופעילה
הראשי היה זילברשטיין, איתרה אותו. הוסכם על דעת הוועדה שתהיה זו אכזריות
׳לשלוח איש בודד אל האי, אבל זילברשטיין דיבר על ליבו ואמר לו, שלפי כל הסימנים
לא ירחק היום בו יתגלו מצורעים נוספים, ואז לא יסבול מבדידות. התברר שהיתח זו
טעות.
הצרעת חינה מחלה המתפתחת באיטיות מחרידה. יכול אדם להיות מצורע שנים על
גבי שנים מבלי לדעת זאת, ומבלי שאיש מהסובבים אותו יחשוד בו. מה נורא הרגע בו
מתגלה האמת, שאותו איש אשר במחיצתו שהית תקופה כה ארוכה והתרגלת לתת בו
אמון ולחלוק עימו את סיבלך ואת שמחותיך, אכן היה כל הזמן מצורע.
כאשר מתברר לך שידידו הטוב ביותר מצורע, אתה נפגע עד עומק נשמתך. ולאחר
העלבון הצורב, בא גם רגע הפחד: מי יודע כמה חיידקי צרעת הרעיף עליו כאשר נשק
על לחייו בחיבה, כאשר הרים כוסית לחייו, כאשר חיבק אותך ברעות. ואז, כאשר
באים לקחת אותו אל אי המצורעים, הוא מביט בך במין מבט שקט ומאשים, או אתה
מביט בו במבט מאשים לא פחות: אסור היה לו להיות מצורע.

השלכנו אותו אל האי, וימים רבים היינו מתבוננים בגסיסתו האיטית. לא היה שום
אוכל על האי. בימים הראשונים לא עשה מאומה. רק עמד על החוף וזעק. זעקות לא-
מובנות, בגלל המרחק. הייתי מתבונן בו במישקפת ומבחין שאזנו הימנית מלבינה.
כפי הנראה הבחין גם הוא בכך. ביום הרביעי, התחיל למשוך באוזן שלו בפראות,
וביום החמישי הצליח לתלוש אותה. מד, רבה היתה פלצות כולנו כאשר ראינו אותו
שם את אוזנו בפיו ואוכל אותה.
אוי למצורעים, אמר אז זילברשטיין ומחה דימעח.
וכו היח אותו אומלל ניזון, משך ימים ושבועות, מבשר עצמו, עד שלא נותרו לו

גפיים כדי להגיש על־ידם אל פיו את מה שנשר ממנו או את מד> שתלש מעצמו. הוקל
לכולנו כאשר מת.
אני זוכר שהיה זה זילברשטיין שטען הדאשון כי רצוי יותר לשלוה את דימצורעיס
אל האי בקבוצות, וכמו־כן לספק להם מזון ולדאוג גם לצרכיהם התרבותיים. חברה
בריאה, כך אמר, נבחנת גם ביחסה ההומאני אל אבר חולה. לא נוכל להביט בעיני
עצמנו אם לא נדע שעשינו הכל כדי להנעים לאומללים את ריגעי חייהם האחרונים.
ביום שבו אמר זילברשטיין את הדברים הללו, ידעתי שגם הוא מצורע. לא רציתי
לומר לו דבר, כדי לא לצער אותו. ידעתי גם את רגישותו הרבה לנושא ושיערתי כי
אם יידע שאכן זה מצבו, יירע לכולנו. שמרתי את הדבר בלבי, אך התחלתי להיזהר
ממנו. לא הייתי צריו להיזהר הרבה. אני זוכר יום אחד. ישבנו שנינו בצהריים, שיחקנו
שש־בש והעלינו זיכרונות, כרגיל.
אתר. מתחיל להיראות כמו מצורע. אמר לי זילברשטיין בגיחוך.
איד נראה אחד שמתחיל להיראות כמו מצורע? שאלתי אותו.
הוא נראה כמו אחד שחושב שמי שאומר לו שהוא מתחיל להיראות כמו מצורע,
הינו בעצמו מצורע, אמר זילברשטיין וגיחך שוב.
מדוע אתה מגחך? שאלתי אותו.
בגלל ההירהורים שלי אני מגחך, אמר זילברשטיין. החירהורים שלי מעלים בי
גיחוך. קח, למשל, את עניין המצורעים. לנו, הצופים מהצד, נראה שהמצורע תולש את
אוזנו ואוכל אותה, מפני שהוא חולה. לא עולה בדעתנו כלל שהוא אוכל את אוזנו פשוט
מפני שהוא רעב. כמו־כן לא עולה בדעתנו שהוא אוכל את אוזנו כאקט של מחאה כנגד
הצופים האדישים המתבוננים בו במישקפת בשלווה בשעה שהוא אוכל את אוזניו.

בזזדהרגע עבר הכרוז המתופף והסיח את דעת שנינו מהשיחה שניהלנו. הוא פסע
בצעד אמיץ, התוף הגדול התפוח נישא על ביטנו והוא היה מתופף עליו בשתי ידיים
שריריות. שמתי לב שבאוזנו הימנית של המתופף, בהרת קטנה לבנה.
זילברשטיין מצורע, זעק המתופף והיכה בתוף, זילברשטיין מצורע, מצורע!
אחר־כך באו ולקחו אותו אל האי. שלחנו אליו מזון, תקליטים וספרים. הוא לא
נגע במזון. ראינו אותו מתפורר לעינינו, תולש אבר אחר אבר מבשרו ואוכל אותו,
ומשלח לעומתנו צחוק־עיוועים פרוע. יכולנו לראות במישקפת בבירור כיצד הוא הולך
וכלה, צוחק וכלה, עד אשר כלה. אחרי מותו התחלנו לשלוח את המצורעים רק
בקבוצות.
אתה זוכר את המסיבה האחרונה בתל־אביב?
י כן, אצל ברנשטיין. אני זוכר עוד את החדר שלו ברחוב בוגרצ׳וב. חדר שבור,
קטן ודל, בעליית־גג. היינו באים אליו לפעמים לשתות תה וקוניאק ישראלי גרוע.
ברנשטיין חלם על כתיבת רומן גדול בצורת טרילוגיה, שתתחיל בסבא המחפש את
דרכו בשילהי המאה הי״ט באוקראינה ותסתיים בנכד המחפש את דרכו במחצית המאה*
העשרים בתל־אביב, עיר גדולה לאלוהים, מנוכרת ומנכרת. ברור שבחדר קטן ושכור
לא היו לו תנאים ליצירה.
ברנשטיין נאלץ למשכן את עצמו לשם הטבת תנאיו, ועדיין אני זוכר את היום
שבו עקר לדירה בת שני חדרים ברחוב פרישמן. הוא ניצל את אחד הפיחותים הרבים
שהעלו את ערכם של ניכסי־דלא־ניידי, והחליט להשתמש בהזדמנות, ולעקור. בדירה
החדשה היו חדר אחד מייועד לאורחים, מיטבה קטן וחדר־עבודה מכוסה ספרים עד
ד,תיקרה. ממפלת רומא של גיבון ועד יוליסס של ג׳וים. מעין אי בודד קטן מיניאטורי
שבו חזות הכל, וכל מה שעליך לעשות הוא להסתגר בו עם לקח האנושות ולומר את
אשר עם לבך.
אבל ברנשטיין התחיל להתאונן שרעש העיר מפריע לו. אין כמו שלוות הכפר, אמר,
ורק שם, בשלוות הכפר, יכול היוצר להגיע לבדידות ולניתוק שהם הכרחיים למעשה־היצירה.
ברנשטיין הרגיש כאילו היה עוף, ציגור־שיר, נתון בתוך כלוב של זהב,
וכולנו ראינו איך הוא מפרפר כדי להיחלץ מהכלוב הזה. הוא עבד ועבד כמו חמור
כדי לקנות לו מעון־קיץ כפרי בצפת.
צפת הינה, כידוע, עיר המקובלים. שם היה משכים האר״י הקדוש עם תלמידיו אל
חקל תפוחיו, לשמוע את ציוץ ציפורי־הקודש שאינן אלא גילגולם של מלאכים ושרפים,
ממש כמו הלטאה, הזיקית, עכבר־השדה והצפרדע המקרקרת. בין עינוה המים החיים
היו יורדות שתיקותיו הכבדות של האר״י הקדוש על אתני התלמידים המייחלים לקץ
הימים, המחפשים בין שורות הזוהר שאינן ניראות רמז קל כלשהו לגילגול המחילות,
לפעמי משיח, לתחילת הגאולה.

אני זוכר את המסיבה האחרונה שלו. ברנשטיין קנה לו כמות נייר שתספיק כדי
כתיבת טרילוגיה, חידד עפרונות הרבה, ולמחרת בבוקר עמד לצאת אל מעונו הכפרי
ולא לשוב ממנו עד שיסיים את כתיבת הטרילוגיה. באותו לילה נפלה תל־אביב.
היתד, מסיבה לא־נורמלית, כרגיל, עם בדיחות לא־נורמליות, כרגיל. אימרות־כנף
והשמצות, דיברי־סיום אחרונים מקובלים. כל אחד גיסה להזמין לריקוד את דורה בלום.
ליבי יצא אחריה, אבל הקדימו אותי, כרגיל. רק כאן, במחנה, הצלחתי לאחר ימים
רבים להגשים את משאת־נפשי ולשכב עימה, אבל בתנאים הרבה יותר עצובים, וכמובן
ללא תוחלת.
חבקוק היה שם ודיבר, כרגיל, על החורבן. היתה לו רשימה ענפה של אגמים
שהתייבשו, נהרות שוממים ללא אוויר וללא חיים׳ בתי־מידות הצופים אל נוף אכזוטי
של חורבות מטות־לנפול, וחורבות שכל מה שניתן לראות מתוכן הוא ים של בתי־מידות
הצופים אל חורבות ציוריות מטות־לנפול שמהן אתה רואה רק את ים בתי־המידות
ההולך וגואה ומכסה את מעט החורבות שנשארו. עץ אחר עץ נעקר, כדי לפנוז
מקום לבית חדש שממנו ניתן יהיה לראות את העץ האחרון שעדיין לא נעקר. מעיין
אחר מעיין נסתם והועבר לצינורות חבויים בתוך האדמה כדי לספק מים לבריבת־השחייה
שממנה ניתן לראות, מתוך כיסא־נוה ביום־שמש, את המעיין האחרון שטרם גווע.
וארכיטקטים מתחרים ביניהם על קבלת המיכרז להקמת היציע האחרון. שם תהיה

קומה גדולה מרווחת עם חלונות־זכוכית גדולים פנורמיים, ובפגים יהיה מיזוג־אוויר
מוחלט. ומשם תהיה הראות הטובה ביותר על הקץ.
אסור, היה אומר חבקוק, לאבד את מראהו של הדולפין האחרון הנאבק על טיסת־החמצן
האחרונה בתוך האקוואריום האחרון. אסור לאבד את רגע ז,קמילה של עץ־
המנגו האחרון בתוך החממה הבוטגית האחרונה. מערכת־הסטיריאו המשוכללת ביותר
חייבת להעביר את הקונצרט המשוכלל ביותר (באך, מוצארט, מונטוורדי) ,שיתאים לרגע
חגיגי זה. ואשרי מי שמחזיק ברגע זה את דורה בלום בזרועותיו.
אתה שומע את הקולות? שואל אותי חבקוק.
אני חייב להיות נאמן לתפקידי. ברור שאיני שומע את הקולות. תפקידי הוא להיות
העיוור, החרש, זה שלא שמע את קולות הזעם והחרדה, זה שעד לרגע האחרון האמין
שאם רק יצליח לצבור כוחות כדי להגיע עד המסיבה הבאה, יינצל. גם אני ידעתי
פיתגמים רבים, גם אני התמחיתי באבסורד של הסילוגיזמים האימתניים המסתערים
כולם נגדי ונגד כל מה שהאמנתי בו, אבל בתוך תוכי האמנתי שרגע עם דורה בלום
בזרועותי יכפר על כל האפשרויות המרות הניצבות לנגד עיני. לא הייתי עיוור, הייתי
חולם. אולי אסור לאיש פקוח־עיניים לחלום. החלום הנורא עלול להתגשם, חלילה.

ברנשטיין נשלח אל אי־המצורעים בתוך קבוצה קטנה. לפני־כן, במחנה, היה
משתדל להימנע ממגע עם כל מי שנותר מאורחי המסיבה האחרונה שלו. אולי התבייש
בעובדה שעד היום טרם התחיל לכתוב את הטרילוגיה שלו, ואולי ידע שהוא מצורע
ולא רצה להדביק איש בגורל שנועד לכאורה רק לו. הייתי רוצה מאד שליבי יהמה
לברנשטיין, האיש אשר גורלו הד,ימאי מכפר ומחפה על חיים חסרי־טעם, רצופי שקרים
קטנים או בינוניים, חיים ללא השראה, מעוף, חן, שאר־רוח, אהבה החורגת מהאהבה
העצמית. הנה אני רואה אותו עכשיו ניתק מן הקהל אשר ממנו ממילא פרש מרצון.
הוא ועוד כמה כמותו, קבוצה חסרת תואר, זהות, סימני־היכר, ואפילו אין לדעת מי מהם
גבר, מי מהם אשה. הצרעת שנוגעו בה כאילו מחקה מעליהם כל דבר משותף לנו ולהם,
או המפריד בינינו.
ללא מחאה הם פוסעים, ברנשטיין תופש את המשוט שיביא את כולם אל האי. אני
מנסה להזיל דמעה ואיני יכול. איני רוצה בכך. כאשר הוא אוחז במשוט וחותר בסירה,
אני משתדל לעצום את עיני ולראות את נובי פאזאר. לראות מעיין מפכה מבין סלעי
בזלת. לדאות איילה מבוהלת בתוך עצי אורן, סנאי שהגיע בטעות אל הכביש הסואן,
נחש־קשקשים בתוך גומת חול.
ברנשטיין גסס גסיסה ארוכה, אולי מפני שבעצם היה מחוסן כנגד צרעת, ואלמלא
המחנה לא היה מידבק בה. את צוואתו של זילברשטיין כיבדנו, ועם הסירה שבה
שילחנו את המצורעים אל גסיסתם המבעיתה, שלחנו גם מנות מזון, ספרים, תקליטים.
אפילו יין. בלילות היינו שומעים אותם רוקדים, ורק לאט־לאט רפו קולות הרקיעה
והשאגה. בימים היו מוטלים על החוף, ומעליהם ריחף ערפל קל. לא יכולתי להתיק
את עיני מברנשטיין, במישקפת. עד יומו האחרון לא ראיתי עליו אפילו בהרת אחת
קטנה, לבנה. הוא עקר את אבריו בכח, בחמת־רצח. במזונות שנתנו להם לא נגע הוא,
ולא איש מן הקבוצה שנשלחה איתו. הם היו ארבעה. ברנשטיין מת הראשון. אחרי מותו,
פסקו הריקודים. האחרים התפזרו לפינות שונות של האי ומתו כל אחד בפינתו, בבדידות.
דומה שעם הסתלקותו של ברנשטיין הסתלקה הרוח שאיחדה את כל שוכני האי לאותה
שעה אחרונה.
חסר לי כאן הטבע -.בטבע באות האיות והדיות, באים התן והצבוע, באות התולעים.
כאן לא בא שום דבר, והפגר אפילו אינו נרקב ואינו מדיף סירחון סביבו. שום רות
אינה נושבת מן האי אלינו, ועל־כן אינה יכולה להביא אלינו את ריח הפגרים, כתיזכורת.
מי שאין לו מישקפת אפילו אינו רואה אותם. כך אבדה לנו אפילו משמעות המוות.
רק חיים ללא תכלית יכולים להסתיים במוות ללא ריח.

בניין בית-חססר
לרבואת נקמסוס
התל״אביגי

מוני המכובדים שנאספו במוצאי
ן 1יום השני השבוע באולמות מלון דן
בתל-אביב, לא שיערו כלל את עוצמת
הדרמה שהסתתרה ׳מאחרי כוסיות הוויס קי
שהורמו בעליזות. איש לא שיער לעצ מו
כי כאשר קראו המארחים, ויקטזר
ואדריה קארטר, להרים כוס לחיי אורחי־הכבוד,
פלורנם וג׳ורג׳ וייז, למעשה ודאי
איחלו להם בעימקי ליבם כום־תרעלה.
מלצרים סבבו עם מגשים עמוסי כל
טוב והציעו לאורחים הרבים לטעום עוד
ועוד, כיד נדיבותו של ויקטור קארטר,
שחייך לכל עבר, והירבה להרעיף שב חים
על ג׳ורג׳ וייז. איש לא יכול היה
לנחש, כי רק תמול-שילשום האשימו ה שניים
זה את זה בהאשמות שאיימו למו טט
את חבר-הנאמנים של אוניברסיטת
תל־אביב — האשמות שהצריכו הקמת
ועדת־חקירה מיוחדת לבירורן.

ניקמתו
של הנשיא
וניכרסיטת תל־אביב מרוכזת
סביב שלוש מישרות שהן מוקדי ה־

יו״ר קארטר
משיב בקוקטייליס

416

כוח בה: נשיא האוניברסיטה, תפקיד
המקביל לתפקיד ראש־ממשלה, שאותו
ממלא ביום הפרופסור יובל נאמן ותח תיו
עתיד לבוא פרופסור חיים בן־שחר!
נגיד האוניברסיטה, המקביל לתפקיד נשיא
המדינה, שאותו ממלא לכל ימי חייו
ג׳ורג׳ וייז, ותפקיד יושב־ראש חבר־הגא-
מנים, המקביל ליושב־ראש הכנסת, שאותו
ממלא ויקטור קארטר.
בסוף אוקטובר אשתקד התכנס הוועד־הפועל
של האוניברסיטה (מקביל לממ שלה)
,לישיבה דחופה שלא מן המניין.
הישיבה נקראה לפי בקשתו המיוחדת של
הנגיד, ג׳ורג׳ וייז. יושב־ראש הישיבה,
אליהו סחרוב פתח אותה באומרו, כי
אין כנגיד זכאי לדרוש ישיבות בהודעה
קצרה, שכן בזכות כל מה שפעל למען
האוניברסיטה, יש לו זכות מלאה להט ריח
את כולם לבוא, גם בזמנים לא

נוחים.
ג׳ורג׳ וייז הוא אחד מעתירי־ההון במכסיקו,
שעשה חיל בתעשיית-הנייר
ושלוחותיה. הוא היה קשור לראש-המבד
שלה המנוח לוי אשכול, הביא לארץ את
צמחי האגבה כדוגמה לגידול צמחים ל ייצור
חוטים. העניין נכשל, וייז החליט
להתמסר לענייני ציבור. הוא נבחר לתפקיד
בכיר באוניברסיטה העברית בירו שלים,
אולם כעבור שנים אחדות פרץ
סיכסוך בינו לבין הקבוצה האמריקאית
(רוטברג־קלוצניק) ששלטה בחבר-הנא-
מנים של האוניברסיטה העברית. וייז נש בע
ללמדם לקח.
אותה עת היתד, אוניברסיטת תל-אביב
שלוחה של האוניברסיטה העברית, ושכנה
בחורבות בשכונת אבו־כביר ביפו. מיס-
פר הסטודנטים בה היה כמה מאות, אולם
ראש עיריית תל־אביב דאז, מרדכי נמיר
ז״ל, רצה בפיתוחה. הוא עשה מהלך נו עז,
הציע לג׳ורג׳ וייז להיות נשיא או ניברסיטת
תל-אביב, הקציב שטח בן מאות
דונמים בצפון העיר לאוניברסיטה החדשה.
וייז ראה בכך הזדמנות לנקום
בירושלים, קיבל על עצמו את האתגר.
תוך שמונה שנים, עד סוף ,1971
פעל וייז כדינמו חסר-מעצורים. הוא
אסף תרומות, תרם בעצמו מיליונים לא
מעטים, פיתח ובנה והקים את האוני ברסיטה
עד למה שהיא כיום.
שנות הסער והעמל נתנו בו את או תותיהן,
והחלטתו לפרוש באה גם על
רקע אי־היכולת להמשיך לנהל את העסק
הענק כקודם. במקומו נבחר יובל נאמן
וויקטור קארטר נבחר כיושב־ראש חבר-
הנאמנים, כאשר וייז נבחר כנגיד לכל
ימי חייו.
ויקטיר קארטר היד, אף הוא פליט
מהאוניברסיטה העברית בירושלים. קאר-
טר צבר מיליוני דולרים בעיסקות סרטים

וקרקעות בלוס־אנג׳לס, היה מייסד ונשיא
חברת הסרטים ריפבאליק שהתמחתה ב־סירטי־מילחמה
פטריוטים. לפני עשר שנים
פריש מעסקיו והחל לפעול למען ישראל,
הצטרף לתורמי הבונדס והיה בין ראשי
התורמים לאוניברסיטה העברית.
במשך השנים החל חתול שחור עובר
בינו לבין סם רוטברג, האיש החזק של
הבונדס ומראשי אוניברסיטת ירושלים.
קארטר, שהיה יושב־ראש הבונדס בקלי.-
פורניה, נמנע מפרישה מתפקידו זה בגלל
לחצו של פינחס ספיר, אולם פרש מ האוניברסיטה
העברית ועבר, כקודמו
וייז, לתל-אביב. קארטר השקיע כמה
מיליוני דולרים בישראל, והוא כיום גם
יושב־ראש מועצת-המנהלים של קונצרן
כלל.
מאז החלו קארטר ונאמן מנהלים את
אוניברסיטת תל-אביב, יצאו העניינים
לחלוטין מידיו של וייז. הוא התאפק זמן
רב, עד שדרש לכנס את הישיבה הנו כחית
— שבה ערך התפרצות, המזעזעת
עדיין את ראשי המדינה.
אליהו סחרוב, יושב־ראש הישיבה, חשש
מפני הצפוי, והקדים לדברי וייז הערה,
בה הודה לו בשם האוניברסיטה על הג דלת
תרומתו לבניין רוזנברג ליהדות ה תפוצות
(הקרוי על שם אביה של אש תו)
.וייז חייך קימעה לשמע השבחים,
ופתח במיתקפה המוחצת.
להלן הנוסח המדוייק של דבריו:

למעשה, מהאינפורמציה. גם מהאינפור־מציה
על תרומות ומיפעלים שניהלתי ב אנגליה
במשך הרבה שנים. האנשים ב אנגליה
עדיין חיים, ויכולים לספר איך
באו התרומות האלה. אבל זה לא חשוב.

״רק באשר כאה ההתקפה עלי,
לפני שלושה חודשים, כישיבה
של הוועדה המרכזת, בשמד קאר־מר
אמר שהוא בשלושה חודשים
גייס יותר בספים, ועשה לאוניברסיטה
יותר מאשר אני עשיתי במשך
שמונה שנים, באתי לוועד
המנהל וביקשתי להקים ועדת־ח
קירה, ושהוועדה תדון בזה ותחליט
מי הצודק סוך־סוף.
״מפני שהאוניברסיטה, לפי דעתי, נמ צאת
בשפל המדרגה והיא יורדת ומידר דרת
כל יום, החלטתי, כאיש שבמשך
שמונה שנים תרם מה שיכול ומה שידע
לתרום להקמת האוניברסיטה הזו, לבוא
לישיבה של הוועד־המנהל ולדבר עם ה חברים,
ועליהם להחליט.

״יש הסכם חתום, כיני וכין שר־האוצר,
וכין יו״ר הוועד־המנהל וכין
סגן־הנשיא, לקרוא את שם
כיה״ס לרפואה על שמי והדבר לא
*ו>ו ין*ייי

ה הסכס
הופר
א דוכי חיו״ר, חברים, אני מודה
מאוד לידר ולחברים על היענו תם
לבקשתי לכנס את הישיבה הזו. באתי
ל 10-ימים, ואחרי זה איעדר מהארץ
מיספר חודשים, לפחות חודשיים, לכן בי קשתי
את הישיבה הזו. אילו ידעתי
בשבוע הבא תתקיים ישיבה, או תוך
שבועיים, ב־ 14 לנובמבר, ושהנשיא (יובל
נאמן) יהיה נוכח בה, הייתי חוזר. די ברתי
עם הנשיא ונודע לי, שהוא לא
מתכוון לבוא עד לסוף דצמבר. ועד ל סוף
דצמבר, אני חושב שאסור לנו לד-
חות את הישיבה הזו, מכל מיני טעמים
״זד, כשלוש שנים שאני נמצא במצב
של מתח תמידי בנוגע לאוניברסיטה, אבל
שתקתי. חשבתי, שזה לא יפה, לאחר
שאני נלחם שמונה שנים עם ממשלת־ישראל
כדי לבחור בנושאי התפקידים ה ראשיים,
והרסתי יחסים עם חברים חשובים
מאוד בגלל המילחמה שלי, חשבתי
שלא יפה שאכנס לבל מיני סכסוכים על
מה שנעשה ולא נעשה.
״ישבתי בכמה ישיבות והתפוצצתי,

נגיד וייז
דורש חקירה

1 ,שינוסיטה משית לא היתה מקבלת תנאים אלה ר ן קוא נגיד אוניברסיטת
תל׳אביב ־ והטיח תאשמו! 1חמורות ביו דד וובר הנאמנים * נ ו התלקח
מאבק־איתנים על השילטוון בקמפוס וותדאביב י, ונתגלו נוטים מדהימים
בוצע. מכרו את כית־הספר כתנאים
שאינני יודע אם אתם מכירים
אותם. אכל לפי דעתי, אוני•
כרסיטה כושית לא היתה מקבלת
תנאים כאלה.
״וזד, גם לא ליוקרה לאוניברסיטה. אני
מצטער שפרופ׳ גיטר לא נמצא כאן, אבל
כיוון שנמצא פה פרופ׳ שיינברג, אני
מסתפק בזה.
״מדוע החלטתי לתרום מיליון ו־ 200 אלף
דולר להקמת בית־הספר לרפואה? לא
מפני שהיה לי הכסף, אלא היתד. המדיה
הזו: אנחנו קיבלנו מיליון דולר ממקור
אנונימי. היו חסרים לנו מיליון ד 200 אלף
דולר, והתעוררה המדיה של הקמת המחלקה
למיפגעים סביבתיים. היה קרב
בינינו ובין ירושלים, באיזו אוניברסיטה
היא תקום, ויש שם־טוב (שר־הבריאות)
שצריכים למכור.
״אמר לי פרופ׳ גיטר בישיבה, :אם
תתנו לי מקום מיוחד, קומה שלטה, איפה
שאוכל להקים זאת, אעשה הכל כדי שזה
יעבור לאוניברסיטת תל-אביב.׳ לאחר השיחה
הזאת החלטתי שאני אעשה הכל
כדי שהמחלקה הזו תהיה באוניברסיטה
שלנו.
״פניתי לפרום׳ גיטר, פניתי לאדריכל,
פניתי לרבינוביץ, שר־האוצר, פניתי לדורון
המנכ״ל, הוזעקתי פעם ראשונה לישי-
בת־חירום, והכריחו אותי לחתום על מיס־מך
שאני מתחייב לשלם את הכספים
האלה (אולי אתם מעוניינים לראות איך
נראה מיסמך שלא מקיימים אותו?) .הלכנו
והודענו תיכף־ומייד לשם־טוב, הת חלנו
לבנות ובנינו עוד שתי קומות בעיק-
בות התרומה ׳שהחלטתי לתרום, בקייץ
,71 כאשר היה צורך בזה. אבל גם
זה עבר.״
ביטול התרומה
ך* ציעו לי כל מיני קונסטלציות, ש־
| הפקולטה לאמנויות תיקרא על־שם
אשתי. הלכתי וקיבלתי כספים מיהודי מ מכסיקו,
וקראנו זאת על שם יהודי מכ סיקו.
אמרתי, לאחר העיסקה שהיתר, לי
כבר עם האוניברסיטה עם כל החתימות
ושדבר לא יצא לפועל, שאני לא אכנס
לשום עיסקות אחרות. לא הבאתי זאת,
ושתקתי. אבל כאשר מתחילים להתקיף

אותי בזמן היעדרי, והאוניברסיטה נמצאת
במצב שהיא נמצאת, מצאתי לנכון לבוא
ולבקש שיחה.
״כאשר הרקטור סיפר לי שיש סכ נה
שיפרשו מאוניברסיטת תל-אביב שניים
מהמדענים הכי גדולים שלנו, משום סכום יכולים להשיג
שאנחנו לא
פעוט של 250 אלף דולר לדיור עבורם,
נזעקתי לדבר. כאשר פרשתי מהאוניבר סיטה
אמרתי שאני לא רוצה להיראות

משהו
ב מ סו ס

ציניקן, שיש כותל מערבי, ששם אפשר
לתנות את כל הצרות. אני מצירי הש תדלתי
לעשות מה שיכולתי.

״אני לא רוצה לשבח את עצמי,
אכל אם לאחר תרומה של חצי
מיליון דולר, שגם בשבילי זה קשה,
לא קיבלתי לא מברק ולא מכתב,
וזה גם לא בדרף, לא מהנשיא, ולא
מיו״ר חכר־חנאמנים ; כנראה שהם
התרגלו לתרומות יותר גדולות.
״היחידי
שטילפן אלי היה הרקטור, די-
קאן הפקולטה למדעי הרוח ומגהל בית־הספר
למדעי היהדות. אין דבר, באתי
הנה, הבאתי מניות, הראיתי לרבינוביץ.
המניות הן מניות טובות, כל אחת על סך
125 אלף דולר. לפני 3שנים או שנתיים
וחצי העברתי סכום של רבע מיליון דולר,
אשר בשבילי. זר, סכום גדול. אני
לא כל־כך עשיר כמו קארטר, אבל הרשינו
זאת לעצמנו, מפני שרצינו להנציח
את שמו של האבא של אשתי, כי אין
לנו ילדים, ורצינו לעשות זאת בהעברת
הכספים.
״ביקשתי שזה ייכנס לאיזשהו בנק בריבית,
עד שיבנו את הבניין, ושיוסיפו
את הריבית לסכום כדי שהסכום יגדל.
ביקשתי, בפעם האחרונה לפני שישה
שבועות, התחננתי בפעם האחרונה, תגי דו
כמה יש לי.
מגביות בניגוד לחוק
בניין — למי?

״מה שאני אומר, הוא שישנם
:ושאי תפקידים שלפי מה שאני
יודע, שום דבר לא נעשה והאחריות
היא של חכר־הנאמנים ושל
הוועד-המנחל.״

ועדת*
חקירה

״כד הסודות כידי גרטרוד ו־קארטר,
ולאנשים אין שליטה על
הכספים. אי-אפשר לקבל תשובה.
כיוון שאני לא יבול לקבל תשובה
אני לוקח, לצערי, את המניות
אתי.״

אשת-נגיד וייז

רים, אני לא רוצה להיכנס לתחום פעו לתו
של הנשיא, אבל עד אשר הוועדה
תבדוק מה שנעשה פה. ואולי באמת לא
עשיתי כל-כך הרבה כמו קארטר, אבל
הייתי תשע שנים יו״ר חברת הנאמנים
בירושלים. מד, היינו עושים?
״ב־ 1960 קיבלתי הודעה, כאשר גרתי
במכסיקו, שאין לאוניברסיטה כסף לשלם
משכורות. לקחתי אהד מהיהודים העשירים
במכסיקו, נסענו לאקאפולקו, ודפקנו

האוניברסיטה תיהפך למוסד ממדרגה עשירית.
אני לא הושב שמישהו רוצח בזה.
״הפעולה היחידה, עם כל הכבוד, ש נעשתה
השגה, היו שני הסמינרים שסי דרתי:
אחד ליהודי דרום־אמריקה, והשני
על ההגנה, אשר עלה לי 80 אלף דולר.
אני יכול לומר לכם שקארטר יכול היה
לעשות זאת הרבה יותר קל, כי במדעי
הרוח והחברה היה הרבה יותר ציוד.
״אני רואה שאנשים עובדים בכל מיני
מקומות. יש לי שיחות עם אנשים, אנשים
באים ומתעניינים, באים לארץ חמש־שש
פעמים בשנה. כאשר הייתי יו״ר חבר-
הנאמנים של ירושלים, הייתי טס לשם
לפחות 10 פעמים בשנה, וזה היה בזמן
שלא היו מטוסי־סילון. גרתי במכסיקו,
הייתי נוסע יומיים, ולמרות כל זאת הייתי
בא. אבל פד, אני לא רואה שום הת עניינות.

כל הדברים האלה אני מדבר,
מדבר, מדבר ושום דבר לא יוצא.

החלטתי לראות מה נעשה במקומות אח־

על דלתות וגייסנו 265 אלף דולר והע ברנו
לירושלים לשלם משכורות. ב־1961
באתי עם רעיון שהוא קיים בכל המקומות.
האוניברסיטה בירושלים היתד, זקו קה
להלוואה של שלושה מיליון דולר,
ואמרתי להם שאנסה להשיג זאת בבנק
שלי. הלכתי לבנק שלי, ועל־ידי חתי מה,
השגתי את כל ה* 3מיליון דולר. תוך
חודשיים סידרנו הלוואה של שלושה מיל יון
דולר.
״למרות התיסבוכת שקרתה ב־ 62בירושלים,
ולא נבחרתי, העברנו ביוני או תה
שנה 3מילית דולר. היתה צריכה
להתקיים שם ארוחה לגיוס כספים,
ושלושה שבועות לפני הארוחה הוזעקה
ישיבה עם מר רוטברג ודנו עוד פעם
על הלוואה. אתם ודאי קראתם בעיתונים
שאוניברסיטה ירושלים קיבלה 25 מיל יון
דולר. הם לא מקבלים זאת במזו מנים.
יש יהודים טובים המעוניינים באו ניברסיטה:
יו״ר חבר־ד,נאמנים שבא עש רים
פעם בשנה ארצה, יש יהודי כמו
סטולמן, יש יהודי כמו סני י בצ׳ינה.

ן אחר שסיים וייז את דבריו, ד,ש-
/תרדה דממה עמוקה. כל המשתתפים
בדיון היו בדיעה כי צריך לזמן בדחי פות
את חבר־הנאמנים לדיון בהאשמותיו
ישל וייז, אבל הכל הבינו כי יש להתחשב
גם בקארטר. הוחלט להקים ועדת-
חקירה לפי תביעתו של וייז, לחקור אם
נכונות האשמותיו של קארטר באילו הוא,
בשלושה חודשים, אסף יותר תרומות מ אשר
וייז בשמונה שנים. הוחלט גם לזמן
בהקדם את חבר־הנאמנים.
התוצאות היו ישראליות טיפוסיות: וע־דת־ד,חקירה
העלתה כי קארטר לא אמר
כלל את הדברים המיוחסים לו, ולכן אין
מקום לחקירה. מאחר שקארטר לא אמר
זאת, חזר גם וייז מן הדברים שאמר.
חבר־הנאמנים מתכנס רק בימים אלה, ובו חר
נשיא חדש, ונראה כי מחנהו של
קארטר גבר לחלוטין על תומכי ג׳ורג׳
וייז. המועמד לנשיא הוא מועמד של
קארטר, בעוד המועמד האחר, הרקטור
שלמה סימונסון, הוא איש של וייז.

״עכור אוניברסיטת תל-אביב
אין אל מי לפנות. קיימות שתי
לשבות, אחת בניו-יורק. זה לא
היה מספיק יפה בבית שאני הייתי
שם, עכרו ללישבה יותר מהודרת,
והעברתי להם את הרהיטים שלי.
יש לישכה גם בלוס־אנג׳לס. הלשכות
הן יפות וזה עולה לאוניברסיטה
3מיליון לירות לשנה, שהאו־ניכרסיטה
צריכה לשלוח מבאן כדי
לשלם זאת. התחלתי לבדוק מה
קורה פה. ידוע לי שיש כעת איסור
על מגביות גדולות, ולמרות
זאת, כמיאמי היה ישראל גולדשטיין(
,יו״ר מגבית ההסתדרות)
וגייס 3מיליון דולר. חיה יצחק
רפאל וגייס 3מיליון דולר. כניו-
יורק היה נשף גדול, וגם שם נא־סף
כסף רב. ואנחנו ממשיכים לקבל
הודעות על צוואות ותרומות.
״האוניברסיטה לא יכולה להמשיך
ולהתקיים כך, אלא אם אנחנו רוצים ש-

נשיא־פורש נאמן
נאמנות — למי?

1. 47

עופר המצאהח תן
היא היתר. הבחורה הראשונה בארץ שהעזה להופיע בעירום על קרשי הבמה,
בהצגה שלום שביים פרופסור אריה זקס בבימת־השחקנים ז״ל.
ואיזה רעש עשה העניין ההוא אז, בעיקר בהתחשב בעובדה שעוסרח כן־עמי
לא היתה סתם בחורה, כי־אם בתו של פרופסור אהרון כן־עמי מתנועת ארץ־ישראל
השלמה. ולא רק זה.
עופרה, בניגוד למה שחשבו עליה אנשים צרי־אופק, היא בחורה אינטליגנטית

עושרה וריצ׳ארד כלום
הם הסתדרו
ומשכילה, בותבת סיפורים ומתרגמת מחזות, בעלת דיעות פוליטיות משלה המנוגדות
באופן קיצוני לאלו של אביה.
גם אחרי שירדה הצגת שלום מעל הפרק והבמה, לא נטשה עוטרה את התיאטרון.
היא תירגמה עבור התיאטרון הקאמרי מיספר מחזות שמשום־מה לא הועלו.
מאוחר יותר נסעה לתקופה ממושכת לאמריקה, שם סיימה את לימודי התואר
הראשון בפילוסופיה. לפני כחצי־שנה שבה ארצה, והחלה להיראות בחברתו של
צעיר אמריקאי בשם ריצ׳ארד כלום. מי שחשב שעופרה הביאה איתר. את ריצ׳ארד
מניו־יורק בתור מוצר־ייבוא, טעה. מסתבר שהם פשוט הכירו בארץ. היא היתה צריכה
לנסוע את כל הדרך לניוייורק וחזרה, על-מנת להכיר פה בחור אמריקאי, ולא סתם
להכיר אלא אפילו להתחתן איתו.
ומי שלא ראה את עופרה וריצ׳ארד ביחד, לא ראה זוג יותר מתאים בחייו. מה
שהורג אותי בכל העסק זה שכל המורדות למיניהן, כשהן מגיעות לגיל מסויים,
נשברות ועושות בדיוק מה שהאמא שלהן רוצה שהן יעשו.

לזוז לצמרת
הן צצות כמו סיטריות אחרי הגשם,
כל הילדות היפות האלו. יום אחד אתה
דואה אותן במיקרה באיזו מסיבה, ותוך
זמן קצר מאוד אתה נוכח לפתע שהן
נמצאות בכל המסיבות, ולא בכדי.

אחת החתיכות החדשות המקשטות לאח רונה
את רחובותינו, היא צעירה בת ,20
בעלת השם המקורי זזי שכיט. מקורי,
אמרתי ז סליחה. השם המקורי היה, נש בעת
בכל היקר לי, גולדי. ויש לשער שאם

זזי שכינו(שמאל) עם דנה מוקדי
הן מסתדרות

האיש שיצא
משמת ה־30

נים עם רקדני להקת בת־דור, וגם אלה
מעטים מאוד ולאו־דווקא ישראלים.
הוא לא חושב להישאר בארץ, כי הוא
לא מסוגל להתמודד עם הבעיות החברתיות.
דברים מקובלים מאוד בעולם
עדיין בבחינת מוקצים מחמת מיאוס ביש ראל.
והוא לא מעז לעשות המון דברים
שהיה משתוקק לעשות.
גם כרקדן אין לו כרגע עבודה, אך

לא, הוא לא מחקה את ג׳ואד גדיי
מקברט, מה פתאום? בלונדון ובפריס
כולם הולכים עם התיסרוקת הזו עכשיו.
אולי זה בגלל הסרט גטסבי הגדול. הוא
לא יודע, וזה גם לא מעניין אותו. בעי ניו
זה מוצא חן, וזהו.
;כי רפי אלץ בן ה 24-היה מאז־ומתמיד
מין אינדיווידואליסט כזה. עוד
כשהיה ילד קטן, בברזיל מכורתו, היה
שונה משאר הילדים והיו לו קשיי הת-

ח תי ךהשב1/1
אקלמות חברתיים. היום, כשהוא כבר לא
ילד, יש לו עדיין אותן בעיות בדיוק,
אלא שבישראל הן חריפות פי כמה, כי
הישראלי המצוי אינו מוכן לאמץ אל
ליבו את רפי יוצא-הדופן.
מה הוא אוהב הכי בעולם ז גכון, את
התיסרוקת שלו ותילבושות משוגעות משנות
השלושים. אלא שבארץ הוא לא
מעיז ללבוש את החליפות המטרפות
שיש לו, כאלו עם פסים לאורך ועניבות״
פרפר תואמות. פה הוא מסתפק בחול־צות־סאטן
מבהיקות, שגם הן גוררות אח ריהן
תגובות ברחוב.
״אגשים אומרים לי שאני חולה,״ הוא
אומר במבט עצוב בעיניים .״בם ך-הכל
אני בן־אדם פשוט שאוהב ריקוד, ואפילו
הופעתי במחזמר קברט בפרים ונסעתי עם
המחזמר לסיבוב ברחבי העולם.
״לא איכפת לי מד, הם חושבים על ה־תיסרוקת
שלי. אני הולך כמו שאני או הב,
וזהו,״ הוא אומר בפסקנות.
מעט החברים שיש לו כבר בארץ נימ-
גולדי אחרת שכולנו מכירים היתה נר אית
בצעירותה כמו גולדי הנ״ל, היא לא
היתד, מגיעה בשום פנים ואופן לאן ש הגיעה,
ואז אולי לא היינו כולנו בצרות.
בקיצור, גולדי הקטנה הזאת הפכה עם
השנים זהבה, והזר,בד, הפכה זזי, והרי
לפנינו המוצר המוגמר: יפהפייה שהו-
רת־שיער בעלת עיניים גדולות וגוף
חטוב, שרוצה לחיות שחקנית.
בינתיים היא תופסת לד, חאלטורות
בדוגמנות, והיתד, מאותן שעבדו בשבוע-
האופנה וזכו להצלחה מרובה אצל הקניי נים
שלא פסקו, בזכות שכמותה, לשבח —
לא את הסחורה הישראלית כמו את אלו
שהציגו אותה בפניהם.
כרגע מופיעה זזי בתיאטרון לילדים
שהוא בחציו תיאטרון־חובבים, וחלומה
הגדול הוא להתקבל לתיאטרון־הילדים
של אדרבה שורת, שלא לדבר על תיאט רון
רפרטוארי ועל תפקידים רציניים בקולנוע.
בשביל להגיע אל הצמרת היא
לקחה על עצמה התחייבות קשה, ומת כוננת
בשנת הלימודים הבאה ללמוד תי אטרון
ומישחק לא רק באוניברסיטה, כי
אם גם בבית־ספר מיוחד המיועד לכך.
בחיים הפרטיים שלה היא אוהבת או תם
ציירים, מסתבר. האהבה האחרונה
והסוערת שלה הוא הצייר אשר עץ*
דור, ומי שראה אותה מתנהגת כמו בע-
לת־בית במסיבה שערך אשר בביתו שביפו
העתיקה, הביו בוודאי שהפעם זה ברצי נות.
שלא לדבר על היחסים האידיליים
בינה לבין אשתדלשעבר של אשר, ד; ה
מוקדי, שנכחה גם היא במסיבה.
בכלל, כל דבר שהיא עושה, זזי, הוא
ברצינות. לימודים, אהבות, אין אצלה
צחוק. היא הולכת עד הסוף עם כל דבר,
ובלי כל ספק מעריכה מאוד את עצ מה.
כששאלו אותה איזה מתנות הביאה
לאשר לכבוד פתיחת התערוכה שלו, השי בה
בחיוך ממזרי :״קודם כל את עצ מי.
ואם זה לא מספיק, אז מה כן?״
באמת מד,ז

רשי אלץ
לא מסתדר
הוא מוכיח יעילות מרשיומח מאחרי הבר
של מועדון מוג החדש שביפו העתיקה.
אם הוא באמת יעזוב את הארץ, תהא
זו הוכחה נוספת שלמרות חיומרות, אנח נו
עדיין ארץ אסיאתית קטנה ומפגרת.
אפילו הוא חושב כך.
דמה דאהילר
ו שארת
לבד
אז ככה, פגשתי את לאה לושטץ מ-
שלישת שוקולד־מנטה־מסטיק, וכמו שהיא
ככה נחמדה, היא ניגשת אלי, ואומרת:
״תשמעי, יופי של תמונה שמתם לי בעי תון
בשבוע שעבר, אבל הסיפור כבר לא
אקטואלי.״
וכל זה למה? בגלל שאל״ף: היא
וגידי גוש מלהקת כוורת אף פעם לא
היו ממש חברים, זאת אומרת על כל הכרוך
בזה, כי מזמן, בלהקת הנח״ל, הם
כן היו. אז מה זה הסיפור על רומן
ואהבה שכל העיר מדברת עליו, שאל-
תי. ואיו זה שאני ראיתי, ואחרים ראו
וכל העיר ראתה?
״זאת היתד׳ סתם ידידות,״ אמרה הקטנה
,״לזכר הימים היפים של הלהקה.
באמת סתם ידידות ולא יותר מזה.״
ואם לא גידי, אז מיז שאלתי .״אף
אחד,״ ענתה לי בעצב, כשהקפישון שלה
מכסה את עיניה.
מה איתכם, חבר׳ה? להשאיר חתיכה
לא־נורמלית כמו לאהל׳ה לבד כל-כך הר בה
זמן? אין לכם עיניים בראש?

לגברי בלבד
3\/6ר 81ז/\116
3\/6ו10 $1־ £16011־ 6זק
<1 31!01ח3־וס 11ס06
ץ3זנן 301:5־600101
וח 63ז9 0ח 3\/1ו$1
01ו11ח 1\/16 וח9 £03 חו3\/ו$1
חסווו 10 שטס? 9חו/ץ3ו51

* אפטר שייב
* פרה-אלקטריק
* מקלון דאודורנט
* ספריי דאודורנט
* משחת גידוח
* קצף גילוח מנטול
* קצף גילוח לימון

6 3א ^$ 1 1
העולם הזה 1960

ת כ שי רי גי לו חוטפוחלכלגבר

11013 תמיגה ה סוג 0111111
0*030 סטיחס חוסלסח

ט מפון 0 .)1.הטמ פון ה ק טן,
הנוח והב טו ח ביותר בעולם
נותן לך הרגשה מ שוחררת
וחופ שית. תוכלילל בו ש
מכנ סיי ם קצרי &יוחדוקים או
ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמב ט ולרחוץ בים
בבטחון מלא.

גומבון 0.0.חו סן • 01 במחזור

•111

לטמפון. נ).ם העשוי צמר
גפן כבוש, כושר ספיגה שאין
לאף טמפון. לעומת ט מ פוני ם
אח רי םהמתא רכי ם עס
הספיגה, ט מ פון 0.1(.מ תר חב
עם ה ס פיג ה ולכן, ככל שהוא
סופג יותר כן הו א סוגר טוב
יותר א ת פתח הנרתיק ומונע
כל תזוז ה או דליפה.
(טבלי ט מ פון בכוס מי ם
ו תיווכ חי בכושר ה ס פיג ה

*90 013
11 3-3 13.
ה מצויין שלו).
נורמל — למרבית הנשים.
ממי — לנערות, לבתולו ת
ולנשים עם די מו ם מוע ט —
בעיקר בי מי םהאח רוני ם של
ה מ חזו ר אצל נשים המש תמ שות
כגלולה למניע ת הריון.
אקסטרה — לנשים עם
די מו ם רב בעיקר ביו מיי ם
הרא שונים של המ חזור.

ט מפון 0 .)1.סופג אתהדם
מיד עם צאתו מן הר ח ם לכן,
הו א חו ס ך לך יו ם במחזור
החוד שי כיוון שבאופן טבעי,
עושה הדםאת דרכו ה חו צ ה
במשך 24 שעות. ה א טי מ ה
ה מו חלטת של הטמ פון
מונע ת היווצרות ריח רע
הנגרם כ תו צאה ממגע הדם
עם האויך.

01113.11900 ביותר ל 0ו 0ו0ו

ט מפון 0 .)1.ק טן מ שפתון
ולכן ק ל ונוח לשאתו, בארנק.
ט מ פון 0.1(.נכנס לתוך גופך
בקלות תוך שניות בעזרת
אצבע הנשארת נקיה ! ללא
כל אביזרי עזר שיש צורך
להפטר מהם לאחר חשמוש.

0.11.מין*

החידוש הבלעדי האחרון של
0.1>.הוא טמפון ממי
המיועד לבתולות ולנערות
צעירות. עס 0 .)1מיני אין
כל חשש לפגיעה בקרום
הבתולים, כיוון שהוא כה
קשו ינכנש בדיוק לפתח
בקרום דרכו עובר הדס.
(במקרה של כאב קל בשמוש
הראשון, יש לדחות השמוש
ב״ 4— 3חודשים).

מממון 031.מתאים למבנה
האנטומי *0 *190

ט מפון. נ 0.1תוכנן ופותח
ע״י צוות גיניקולוגים מו מ חי ם,
כך שיכנס עמוק לתוך הנ ר תי ק
לאיזור בו אין עצמם רגישים
הגורמים לכאב, או אי נוחות.

( 1,300,000,000 שמפוני 0 .)1.
נמכרו בשנה שעברה ב*106
ארצות)

שולפודזית

ימתו)

.פרק,־ם,ממיק

ה כי סזז ב ב תה

הטמפון הקטן
שכבש את העולם

הרוח
רומנטית
י־צח׳יל
מה יש לדבר, תחנת־השידוד הצבאית
שלנו היתד, תמיד כור־היתוך לזוגות נאה בים,
אם מאנשי המהנה או אם מחוצה־לה.
בגלי־צה׳ל יש תמיד חדש. גדול
מחזרי הדור בגלי־צה״ל היה, בזמנו, כתב-
הטלוויזיה דהיום מנשה רז. אחרי שמנשה
השתחרר, לפני למעלה משבע שנים, סברו
הכל כי לא יימצא לו ממלא־מקום. מנשה
לא הכזיב, הפך ׳מאוחר יותר הפליי־בוי של
הרדיו (כך, לפחות, כינו אותו חתיכות
העיר ירושלים בתקופה שבה עבד כקריין
בשידורי־ישראל).
אך עד־מהרה נמצאו לו למנשה •ממלאי-

אלכם אנסקי
ממלא־המקום

מקום, כמו למשל. הטכנאי איציק ;תור״
גזמן, שלימים הפך לעיתונאי בשם אי״
ציק תור״אל, ועוד אחד, שבתחילה
נדמה היה כאילו הוא שוקט על שמריו.
אך הוכיח לאחר־מכן כי כוחו במותניו.
הרי זה אלכם אנסקי, השחקן־לשעבר
והשדרן־בהווה, שחי אז עם הבמאית
עדנה שביט, עזב אותה אחרי שנים
אחדות לטובתה של חיילת בשם נריה

חתונה בדור הסילון
הם נפגשו לפני כשבע שנים בז׳נבה שבשווייץ. היא היתד,
אז צעירה חיננית בת ,23 והוא גבר בן 50 הנראה צעיר מגילו,
ומאחוריו היסטוריה חשובה.
פעם, כשאימץ לעצמו את השם ״פיטר ברגסון,״ הקים את
״הוועד לשיחרור האומה״ באמריקה, הציף את העיתונות שם
במודעות־ענק בזכות אצ״ל ופתח בוושינגטון שגרירות ישראל,
שהתנהגה כשגרירות לכל דבר — למרות שמדינת־ישראל עדיין
לא היתד, קיימת. כשקמה המדינה, לבסוף, מסר את הבניין
לשגרירות הרשמית והפך ח״כ של חרות בכנסת הראשונה.
הילל קוק ונילי השכל, בתו של משה השכל, מנכ״ל
מחלקת־הכספים של ההסתדרות הציונית העולמית, לא נפרדו
מאז שהכירו.
שלושה חודשים אחרי שהכירו, נסעד, נילי לניו־יורק, שם
עבדה כמזכירה במישלחת־ישראל באו״ם. הילל, שבדיוק אז
עבר להתגורר בארץ באופן סופי, היה נוסע הלוך־ושוב בין
תל-אביב וניו־יורק.
כשנילי שבה באופן סופי ארצה, לפני כארבע שנים, המ שיכו
השניים להתראות בקביעות, והיה ברור לכל מכריהם כי
הם יינשאו זה לזה בסופו של דבר.
לפני כשישה חודשים נסע הילל קוק לאמריקה, שם נמצאת
בתו הבכירה מנישואיו הראשונים, הלומדת באוניברסיטה. יחד
איתו נסעה הבת הצעירה כקי, שהיא תלמידת־תיכון. נילי נש ארה
בארץ, אך לא לזמן רב. כעבור חודשיים הצטרפה אל הילל
ואל בנותיו, אך שבה ארצה כתום ארבעה חודשים.
לפני כשבועיים הגיע לארץ גם הילל קוק, ובשהייתו הקצרצרה
הגשים את מה שציפו ממנו הכל. הוא נשא את נילי
לאשה. הטקס נשמר בסודי־סודות, והתקיים בביתו של רב. פרט
לקרובי־מישפחה קרובים ביותר לא נכח בו איש.
רק אחרי שהילל חזר לארצות־הברית, צילצלה נילי לידידיהם
ב ר, ומאז חולק איתר, את ביתו ואת חייו.
אחת שלא היתד, כל-כך בעניינים הרומנטיים
(המפורסמים, כלומר) דווקא
היא עורכת־התוכניזת עשי ביילסקי,
שהפתיעה בשבוע שעבד רבים וטובים,
כשנישאה לבונד,־הכינורות אמנון ויינ
שטיין, שהוא גם בנו של בונד-,כינורות,
ויש אומרים שהוא ואביו הם היחידים בארץ
העוסקים במיקצוע עתיק זה.
אמנון, שנחשב תמיד כרווק מושבע, נל-
כך ברישתה של עשי. אבל זה לקח
לו שנתיים ימים להחליט, וכשהחליט לב סוף
הם נישאו, כאמור, ועברו להתגורר
בדירתו היפה שליד רחוב ארלוזורוב, ה־בנוייה
בולה עץ ומלאה כובנירים יפים.
שנאמר: בית נאה, אשד, נאה וכלים
נאים מרחיבים דעתו של אדם.

נכד לי צחקשדה
בשבוע שעבר אירע דבר ששימח אותי
ואת חברי מערכת העולם הזה באופן אישי,
העיתונאית זיוה יריב׳ שהיתר, חברת
מערכת העיתון משך תקופה ארוכה, ילדה
במזל טוב את בנה־בכורה יאיר.
הרך־הנולד, שיצא לאוויר העולם ב-
בית־החולים תל־השומר במישקל של 3.500
ק״ג, הוא נכדו של מי שהיה מפקד ה־פלמ״ח
יצחק שדה המנוח, שכן אביו,
יורם, הוא בנו של ״הזקן״.
זיוה ויורם, העובד כמתרגם, נשואים
כבר למעלה ׳מחמש שנים וציפו בקוצר-

יורם שדה

זיוה יריב־שדה
בן בכור

נכד ל״זקן״
רוח להולדת ילדם הראשון. הם החלו
משפצים לכבוד הולדתו !את ביתו של יצ חק
שדה שביפו, ומתגוררים בינתיים בבית
אמה של זיוה, בצפון תל-אביב.
כשהתלבטו השניים באיזה שם יקראו
לתינוק החדש, הציעה זיוה ליורם לקרוא
ליו יצחק, על שם הסבא המפורסם. אבל
יורם ׳סירב ,״יצחק שדה היה, יש ויהיה רק
אחד,״ אמר.
יצחק שדה, יאיר שדה, לא חשוב, העיקר
שהילד הזה יהיה בריא ויגדל למיצוות
ולמעשים טובים. כי זה מה שחשוב ל אן

הילל ונילי קוק
הקרובים, ובישרה את
סידורים אישיים של
ומייד אחר־כך תטוס
בתום שנת־הלימודים,

יום הולדת נ הנ חעה
הלוואי עלי בעל כזה, בחיי. לא די
שהוא לא מפסיק לשבח ולהלל את אש תו,
ולספר לכל העולם שהיא הכי יפה,
הכי חכמה, הכי נהדרת ובכלל — אז
לא רק שהוא לא שכח שיש לה יום-
הולדת, הוא גם ערך לה מסיבת־הפתעה
לכבוד זה, והשביע את כל המוזמנים שלא
יגלו לאשתו.
ותאמינו לי, סוד כזה כמו מסיבת יום-
ההולדת שערך רפי ניצחון בעל הרפי׳ס
פיאנו־בר לאשתו יפה, לא נשמר בעיר
הזו בין חורשי הפיאנדבארים למיניהם
כבר הרבה שנים.
מפד,־לאוזן הועברה השמועה בין מיספר

ה3ל על מקומו
החדשה. בימים אלה עסוקה נילי בעריכת
בחורה עצמאית שהפכה לאשר, נשואה,
לניו־יורק, על מנת לשוב לכאן בחזרה
עם הילל והבנות־החורגות החדשות שלה.
מצומצם של מכובדים שנבחרו לחגוג עם
יפה ניצחון את חגה ה לא, היא בשום
פנים ואופן לא הסכימה לגלות) ,כשכל
אחד משביע את השני לא לגלות את
הסוד לאיש.
שבוע קודם־לכן דאג רפי למשקאות
ולמאכלים כיד המלך, ודאג שחבריו קצי-
ני־הצבא לא יועסקו באותו יום.
ואכן, עם כמות הקצינים הבכירים ש נכחו
במסיבה הזו אפשר היה בשקט
לקיים איזו ישיבת מטכ״ל צעירה, שלא
לדבר על השחקנים, שאילו השתתפו
כולם בהצגה אחת, זה היה חג לבמה
העיברית.
באמת מסיבה על־הכיפ־כיפאק, כזו כמו
שרפי אוהב מכל הלב, ועוד בשביל אש תו
שאותה הוא אוהב עוד יותר.

ני שו אי ה דיי ל ת והצייר זוכרים שלפני כמה חודשים סיפרתי לכם שחברת-התעופח
הלאומית שלנו עומדת לאכד את אחת היפות שכדיילות שלה,
מפני שהיפה, הזו עומדת להינשא לאיש :
אז ככה, זה שרותי שרח היא אחת הדיילות היפות ב״אל־על״
זה עניין כטוח, זה שהיא נישאה לצייר גידי לוי גם כן
בטוח, אבל זה שהיא עומדת לעזוב את עבודתה ב״אל־על״ —
לא בטוח ככלל.
רותי וגידי נישאו לפני כשבועיים בטקס קצר כרבנות שבו
נכחו כני־מישפחותיהם כלבד. אבל מאוחר יותר כערב, ערכו
לכבודם המלבישה תמי מור ואחותה התאומה הזהה רינה רמץ
הידועות בכינויין ״שוועפטערס״ מסיכה רבת־משתתפים שכה
נכהו בל המי-ומה בבוהימה התל־*

הבוקר. בין האורחים המכובדים
כפית, שבדרכו בקודש ניצח על המסיבה ודא* שהכל יילד
מישרין.
למחרת החתונה נסעו השניים לאמסטרדם: רותי כפעם
--מהוגידי בפעם הראשונה. אחרי שיתורו
המי־יודע־כמה כחייה

השניים ארצה, וישפצו במישנה־מרץ בית
ויסיירו £ולם ישובו
יפהפה שרכשו ביפו, בשכונה שבסביבות רחוב שישים, שאומצה
לאחרונה על־ידי אניטי-כוהימה רבים, בהם הצייר אורי
ליפשיץ ואשתו עדה, העיתונאי אדם ברוד ואשתו הצלמת אריאלה
שכיד, הארכיטקט רמי שור, האופנאית תמרה יוכל והציירת
אריאלה וידזד.
חלוץ המתיישבים כשבונה היה הבמאי אורי זוהר, שבחר
לו כבית את מועדץ ״הסנטר הכפול״ עוד לפני שש שנים.