גליון 1961 מתאריך 2 באפריל 1975

הנקודה

העירך והמייסד חראסון:
ד״ר מלכיאל זוארץ ז׳׳ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפריס שידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
היהודית 113110 8 100 111101111...
? 11631 1116ססץ 0 3 1 1
8 100 111101111...

? ץX1131׳5 1116. 0311 1116 11631 011
113110 8100111101111...
? 11631 1116
1\ ! 612

ססץ

0311

6 3 1 6 1116 16511118 0 1 1116 2 0 0־ 1161

:ץ1ג!נ
1811^ £0 — 0116^?01111 )1111 ? 01111(.
1)1 111^ 1 00110111018 4116 16511118 01 1116ז \ ׳

1§111.ת 101 10ץ 111ן 200 1^1612
000)1 1118111.

אחד באפריל
(לקט תעל 1רי ם לח<1
בוקר טוב לכל השובבים, ואתם המת-
הנים היכונו ! האחד באפריל כבר מת
בראיון
מיוחד ל־״סס! הארק״

ראש הממשלה: חג שמח
של,מלחמה בעתיד הקרוב?
רבין: כקרוב יהיה חג הפסח ואני
מאחל לעם ישראל חג שמח.
: 2 0 0אולי תוכל להגיד לנו מהי
האיסטרטגיה המדינית של ישראל לק ראת
המאבקים הצפויים לה?
רכין: ישראל מתכוננת לחוג את
חג הפסח ואני מאחל לעם ישראל חג
שמח.
: 2 0 0ומהן האופציות הפתוחות
בפנינו לאחר מכן?

: 2 0 0אדוני ראש הממשלה, כי צד
אתה רואה את ההתפתחויות ה מדיניות
בזמן הקרוב?
הכין: בזמן הקרוב יהיה פסח ואני
מאחל לעם ישראל חג שמח.
: 2 0 0האם תסכים ישראל ללכת
לוועידת ז׳נווה?
רכין: הבעיה איננה ז׳נווה. זאת
בעיה משנית. הבעיה היא חג הפסח
ואני מאחל לעם ישראל חג שמח.
: 2 0 0האם אתה חוזה אפשרות

רבין: לאחר מכן יהיו חג העצמאות
ול״ג בעומר ואני מאחל לעם ישראל
חג שמח.
: 2 0 0האם אינך חושב שיש במדיניות
מרחיקת ראות זו משום סכנה
בטחונית לישראל?

רכין: החגים הוכיחו עצמם כמשך
השנים כידידים נאמנים ויציבים של
ישראל ואני מאחל לעם ישראל חג
שמח.

בראיון מיוחד ל— 200 הארק״

שו הביטחון: אני מסתכל בוו ינ״ס נקוחות
עומד על שתי רגליים 1מויח דדו האף
מלה היוצאת מפיו, מדבר בקול עמוק
ועונה במחושב ובכובד ראש) אני רו אה
בעיניים פקוחות, עומד על שתי
רגליים. ומריח דרד האר.

הצגנו את כל השאלות המטרידות
הללו גם לשר הבטחון שלנו, מר שמעון
פרם.
פרס( :מחייך בהבנה, שוקל כל

וכבת תחתית

כר, לחי
דפק על פתחנו ויש לעשות כל מאמץ
ולגייס את מיטב הכוחות למען מתיחות
מוצלחות ומצחיקות גם יחד. חי,
חי, חי.
מקורו של החג הוא בימים הקדומים.
בין ראשוני הנמתחים שנפלו לו קורבן,
נמצא רבי עקיבא שנמתח בצורה
נאה, הוא ותשעת חבריו, על־ידי הרומאים
העליזים ויצאה נשמתו באחד
(באפריל) .מתיחות מפורסמות אחרות
הן של קופרניקוס שהודיע לכל כי
״הארץ היא כדור״ או זו של קולומבוס
שגילה את הודו ומתח את כולם בסיפור
כי הגיע לאמריקה, שובב.
בארץ משלבות המתיחות בשנים האחרונות
זריזות ידיים יחד עם הומור
בריא ועוקצני.
למשל :
.1למת חי לי ם _ סטירה, בעיטה,
נשיכה או צביטה בטוסיקו של אדם
זר תוך צהלת ״אחד באפריל״ בפרצופו
המופתע. גיתן לגוון בסיגריה בוערת או
ביריקה. טריק נהדר, עובד כמעט תמיד.
.2למתקד מי ם — צילצול בבית
כל שהוא. המצלצל מבשר בקול בוכים
לאשה העונה כי בנה או בעלה נפגע,
נפצע, נפטר, גוסס (בהתאם לתנאי הסביבה
ומזג האוויר).
רצוי להקדים את הודעת ״אחד באפריל,
אחד באפריל״ להתעלפות/התמו-
טטות/פטירת האם. מכל מקום זהו תעליל
בעל תוצאות אפקטיביות מצויינות.

ישר כוח ונין!

כולנו

הוכחת לעמר כי

אינך עוד גמד.
מפא״יוערפת,

שהם בחזית אחת עם הצורר 0אדת;
ומולדתך -אכפת.

לא נגררת מובל כצאן
במצוות הנרי

קיסג-גר בן

האדון.

ומהיום לא עוד רביז נכבך, כי
וכל בובות הגומי

והמריונטות

אשריך ריבון

המנהיג

הדפת

התקפתו

וזאת

בעזרת פרם,

למען

עמו

וביודעי

יפות הנפש
לאבדון.

הלאומי,

של ה נרי

(הן־רע)

אשר כנפיו

ולא על מגת
משאלת נפשך,

הערבי;

פרש

לקבל איזה פרם.
אני

קורא לך בכל

הריבון

חוגים וזמנים במשרד התחבורה מסרו
אמש במסיבת עתונאים על פתרון
אלטרנטיבי לבעיית משלוחי הנשק מ־ארה״ב
לישראל במילחמה הבעל״ט.
הפתרון הנפלא בא להחליף את השיטה
הפרימיטיבית של רכבות אוויר
פרימיטיביות, דרך מדינות פרימיטי ביות
בפורטוגל אשר לפתע הפכה את
עורה הפוליטי.
המדובר בהקמת רכבת תחתית בין
לוד לקארולינה הצם׳ (דרך כביש ה טייסים
ופרישמן).

אם ריבון!

י ילכו

קומה רבין
.3למשתלמים -נטילת רהיטים
וכלי בית יקרים מתוך דירה כלשהי
בתואנה כי אתם בסך הכל מבצעים
עיקול. במקרה ואין התנגדות, אין
טעם להכריז ״אחד באפריל״ .אפשר גם
לצלצל לשחקני כדורגל ולאיים (מה יש,
אחד באפריל) המהדרין נוהגים להחתים
על עצומות של הליכוד. העיקר שיחיה
שמח.
אז אחד באפריל לשמחה, קדימה •

כאיש אחד -

מול מפייס הבזויה ויוני

הוכחת כי -לך עמך

( : 2 0 0מחייך. בהבנה, שוקל כל
מלה היוצאת מפיו, מדבר בקול עמוק
ומודיע לקוראים במחושב ובכובד־ראש)
אכן, שר בטחון המשרה בטחון.

והקימה ממשלת

לבי - ליכוד לאומי,

תגלנה לבי

ונפשי .
ציוך

במשפס -תפדה

(פדלוך)

2001

צוות מוחות מצויין, בראשות שר
התחבורה כבר עובד על הפרוייקט ו עבודות
הכרייה בקטע לוד — חיריה
כבר בעיצומן.
כאמור, אנו ערוכים ומוכנים.

— מ מי שנ תו של מיי סדו —
שעון.
החיים זה כמו
שעה בחיים — שעה בשעון.
ד״ר מ. זוארץ
(ברגע של אמת)

לן־ עד בטוח!

]אום האוכיאודוג זאת מצדה.
מימין מ חסני הנשק.
נשק חדיש בימים של אז, מתו צרת
עצמית.
משמאל אתה יכול לראות א ת
מגורי הלוחמים.
תנאים טובים, חדרים מרו וחים.
והנה
כאן, בחדר הזה, הפילו
הלוח מים גורל — מי יתאבד קודם
ומי אחר-כך.
הם מתו גאים.
ה ם לא ויתרו.
וגם אנחנו לא נוותר.
אני מבטיח לך, אדוני שר-
החוץ, שלישית מצדה לא תיפול !

תיקון טעות
בגליוננו מיום 8.11.73 פורסם כי המיל-
חמה האחרונה היתה המילחמה האחרונה.
לצערנו נפלה טעות וצ״ל ״המילחמה
האחרונה לא היתר, המילחמה האחרונה.
המילחמה הבאה תהיה המילחמה האחרונה.״

למה לך להיות יונה?
למה לד הצרות האלו?
בתור יונה אתה לוקח סיפונים, אתה מהסס, אתה לא־בטוח, אתה
אומר ש אולי ...יש איזה סי כוי ...כדאי לנ סו ת...
למה לד הצרות האלו?
בתור נץ אתה לא לוקח שום סיכון, אתה תמיד בטוח כעצמך
ואתה תמיד־תמיד אחראי ומכובד.
היה נץ ותצליח כחיים!
כתור יונה אתה צייד לפנות לשכל הישר, לדבר בהגיון, לנסות
לשכנע.
למה לד הצרות האלו?
כתור נץ אתה יכול לגייס לעזרתך את אלוהים, את מצדה, את
האינקוויזיציה, את הפוגרומים, את היטלר, את אלפיים שנות הגלות,
את ששת המיליונים, את כל החללים, כל האלמנות, בל ההורים
השכולים, כל היתומים — בל מי שרק תרצה.
היה נץ ותצליח בחיים!
כל מה שאתה צייד לעשות זה אך פעם לא לוותר, לפוצץ
בל משא־ומתן, לא להסכים לשום הסדר.
אדזר־צך מה שנותר לך זה להסתכל לעם המטומטם שלך ישר
בעיניים ולמכור לו את הטקסטים שהוא כל־כך אוהב לשמוע :
נזקוך ראשנו בגאווה. לא נהיה עוד עם מובס. העולם כולו נגדנו.
שנית מצדה לא תיפול. רוצים להשמידנו. היטלר חדש קם עלינו. כוחנו
עימנו. נזכור את ששת המיליונים. צפויים לנו מאבקים קשים, אך
בעזרת השם — אנו נתגבר!
הנה, אתה רואה — כל אידיוט יכול להיות נץ.
וגם אתה תצליח.

ד׳ר מ. זוארץ ז״ל

מיומנו 712 /
מקובל על יהודי גליציה שבבואם לסלק כלב מן
התבשיל קוראים הם ״וון!״ ,שפירושו ״כלב לך!״
ואילו כשבאים על חתול לגרשו גוערים המה :״פשיק!״
ללמדך שאין מכבדין שונרא בקריאה מהוגנה, אלא
בקריאה סתם — לשון ליצנות.
ועתה, משנסתלק מעם אזורנו מ. המדינה של א. ה ברית,
אין לנו אלא לקרוא אחריו ״פשיק!״ ו״פשיקייים!״
— לאמר :״הא לך כגמולך, צרור מטלטליך ונום ל ארצך

במערכות חימוש
נראה כי התפוזים שהיו עד כה נשקו
האישי של אוהד הכדורגל, עומדים לפנות
את מקומם לסוג חדש של כלי משחית•
יעילים יותר, מתוחכמים יותר,
ובעיקר מדוייקים ואמינים יותר. כלי
הנשק של שנות השמונים אינו עוד התפוז
הקל והנייד בעל הטווח האפקטיבי
של 20מ׳ שהיה מצוי במגרשינו מאז
עיסקת הנשק ״עסיס — בלומפילד״ .חסרונותיו
הגדולים — ראש נפץ קטן, פיזור
מועט של רסיסים ובעיקר אי״דיו-
קו — הוציאוהו משדה הקרב והביאו
במקומו כלים מתוחכמים שביצועיהם
טובים פי כמה וכמה.
.1רומ״ב -12ד, רומה הבקבוקים החדיש,
בעל כוונות טלסקופיות ועין איג-
פרא־אדומה, המתביתת על קרחתם של

קוונים. הבקבוקים עצמם בעלי יכולת
התפצלות, כשבכל בקבוק שלושה ראשי
נפץ משוכללים. ניתן להשיג בדגמי או״
רנג׳דה, לימון וצ׳קוליות.
.2חזיזים, רימוני עשן, רקטות. כלי
הנשק הקונבנציונליים, ממשיכי הם הטבעיים
של התפוזים.
.3בזוקה מאולתרת הנמשכת עלפי
קרני־ריח אל מקור הזיעה של השחקן.
בעזרת קרניים אלו היא פוגעת
בבית השחי או במפשעה. בדגמי פיגג-
באום, שפיגלר, שווייצר.

או פ טו מ ט רי ס ט
צרורה. למרות חיוכו של אותו שונרא אמריקאי נקרעת
ארצו בידי מלוכסני העינים ה״צהובים״ וספריהם
ה״אדומים״ .ולא די בכך, שכן בשורות איוב מגיעות
לאזנינו ממזרח היבשת האזיאתית: הרמה המרכזית
של ויטנם מתמוטטת. ושלטונו הנאור של מר נ.ו.
טייה (ויסוצקי) עומד בסכנה.
חזקה עליו, על ו. טייה שאילו השכים והקים ממשלת
ל. לאומי, היה בכוחו לעמוד בנגד אותן צרות
שהביא עליו ״מ.״ המדינה האמריקאי. ועל כך גורסים
מומחים בצבאנו כי רבה חשיבותה של רמה מרכזית
לבטחון המדינה — קל וחומר רמה צפונית, כרמתנו
הנאה. כמאמר הדנטיסט היהודי המנוח י. גימפליץ שגרם
״רמה זדרוביזטשצץ׳ — ראש פינה מ1ז׳אטש.״

ולנו, שנשארים אנו כאן לא נותר אלא לבדוק
מספר מקרים מדברי הימים. לפני שנעשה חשבון נפשנו.
יש לזכור את נשיאה המומר של מדינת פורטוגל
עוד בטרם עזב את ארצנו ב. הגויה, הספיק להזיל
האינקויזיטורית א. שפינוזה אשר ניסה ללחך פינכתם
של שמאלניו וסופו שנחת בברזיל כשגופו לעורו ותו ד. תנין, על שלא הצליח להצית גם כאן את אש הפור לא.
ללמדנו שכל מומר — סופו מר. והוסיף על כך ענות. ועל כך אמרו תנאים: טובה דמעה אחת יהו בזמנו
המוסיקאנט הידוע י. גימפליץ המנוח, אשר די ת ממלוא ההין דמעות תנין שאינו ישראל. וגם
אמר בוועידת הפינסקאים :״זאוויסוקע פר1גי — נא־ מקרהו של המנהיג התורכי א. באבאג׳ים, בן־בנו של ה־פאיינסקע
נו־גי!״ שתרגומו מפולניות — ״דער קישקע תוגר ע. חמיד אשר לא נעזר בה.ק. ולו כזרת, בא
מוז נישט בעהאנדלונגען צו דער כאץ״ ,ובעברית — ללמדנו כי אין ישועה ואין גאולה ואץ פדות מבלעדי
גם טילי הפרוג האדומים לא ירתיעו את נ 1גי(הוא ברל ממשלת ל. לאומי שתהא תשובה ניצחת כנגד כל
חורשי רעתנו, למן פטלורה הקוזאק ועד לאותו קוזאק
ספוז׳ינסקי, מקים סניף החלוץ בזלוטשק).
בטלוויזיה אשר שטף באלימות ליבות פעוטינו הרכים.
ונסיים במאמרו של הלץ היהודי י. גימפליץ המנוח —

״זאפטרה זאפטרה, ל .לאומי פונינדו״ שפירושו: רבים
כדאי גם שניזכר באותו פרינץ סיאמי — סיהאני״
פוגרומאים, אך ל. לאומי רב מהם.
ביטש — אשר איבד ממלכתו לטובת מנהיג ה״גייטר־ורביולי
רב משניהם.
ליסטים״ (מלשון ליסטים) פאן לון, ועתה נתון בצרה

קילוטון, לשימישחק
או פנלהרתעה.
מגטון.
כנ״ל,

.4פצצת אטום 20
מוש במקרה של פיצוץ
דל. משמיד הכל. מצויץ
.5פצצת מימן 20
למישחקים קובעים.
מומחים ביציעי העולם שוקדים עתה
על פיתוח נשק כימי ובקטריולוגי כנגד
שופטים בני זונות ודריבליסטים פס-
פסנים.
מישחק נעים.

במסגרת פסטיבל
סרטי ג׳יימס בונד

יוקרן הפרט

אתה צם
רק פעמיים
והפעם בסרט
מירוץ דפידים
בקרוב :
ג׳יימס בונד במירוץ שליחים מרתק
ממודיעין לבית הנשיא

40/7

!איננו נוהגים לערוך -לעצמנו !חגיגות
מפוארות, נשפים המוניים ועצרות־יובל ב־השתתפות
עסקני־מיפלגות וננבדי־ציבור.
לכן לא עדכנו השבוע מסיבה לציון תאריך
שהוא תמרור בדרכו של ה עולם הזה__ .

~־־לפני־~״25־שנים כדיוק, כפסח
,1950 עכר ״העולם הזה״ לידי המערכת
הנוכחית, והחלה מהפכה
כתולדות העיתונות הישראלית ו־כמאכק
הפוליטי כארץ.
הגיליון הראשון שלנו נשא את המייספר
.651 גליון השבוע נושא את המיספר .1961
1310 הגלימות שהוצאנו ביניהם נושאים
בחובם הרבה מן ההיסטוריה של מדינת־ישראל,
והרבה חוויות של האנשים שערכו
אותם.
כמה מן החברים הנוכחיים של -מערכת
העולם הזה עדיין לא נולדו, כאשר קיבלתי
לידי את עריכת השבועון. רוב האחרים
היו אז ילדים קטנים, וזה נכון בוודאי
גם לגבי רוב־רובם של הקוראות והקוראים
הנוטלים גיליון זה לידיהם.

1 1 1
לרכי םוד אי, קשה לתאר לעצמם, כיום,
שהיה פעם קיים העולם הזה אחר, בעל
דיוקן ציבורי ועיתתאי שונה לגמרי.
העולם הזה נוסד ב־ ,1936 בידי אורי
קיסרי. במשך שנים רבות נשא השבועון
את השם 9בערב, עד שקיסרי החליט לתת
לו את שמו הנוכחי. הוא היה מורכב
מסיפורים קצרים, טורים אישיים ותצלומים
פיקנטיים, מבלי לקחת חלק במאבקים
פוליטיים וציבוריים. רוב הסופרים הטובים
של הדור ההוא — מנתן אלתרמן ועד
אברהם שלונסקי — השתתפו בתקופה כלשהי
בשבועון זה. סיסמת השבועון היתד,
״ריתמוס החיים — דופק הזמן.״
יחסי האישיים עם העולם הזה התחילו
ב־ .1946 ניגשתי למישרד השבועון, ששכן
בשני חדרים ברחוב ליליינבלום בתל-אביב,
ליד קולנוע עדן. הגשתי לאורי קיסרי כמה
פיליטונים היתוליים, והם פורסמו.
למשך זמן־מה איבדתי את הקשר. פרצה
מילחמת־העצמאות, התגייסתי לגדודי ה הגנה
(שהפכו לאחר מכן לצה״ל) .ערב
צאתי הציע לי עורך הצהריון יוס־יוס, שהופיע
מטעם היומון הארץ, לשלוח לו רשימות
על המילחמה. במשך כל שנת המילח־מה,
בעודי משרת בפלוגת שועלי שמשון
של חטיבת גיבעתי, שלחתי כימעט מדי
יום, בדרכים־לא־דרכים, רשימות אל העורך,
ובהן תיאורי הקרבות, החוויות והלבטים
של היחידה הקרבית.
כאשר נפצעתי, ביום האחרון של מיל-
חמת גיבעוזי בדרום, קיבלתי בבית־החולים
מיכתב מידי עורך הארץ. בו הציע לי
לעבוד בעיתונו. שמחתי לקבל את ההצעה,
ועם שיחרורי התחלתי לכתוב מאמרים
ראשיים בהארץ.
אבל באותו זמן קרץ לי גם העולם הזה.
קיסרי הציע לי לערוך את השבועון בשעות
הפנאי שלי. עשיתי זאת במשך כמה
חודשים ב־ .1949 שמתי את הדגש על
סיפורים של חיילים קרביים, אך לא שיניתי
את המתכונת של השבועון כפי שנקבעה
על־ידי קיסרי.
המיפנה בא ב־ .1950 חשתי שיש בשורה
חדשה שצריך לבטא אותה, וכי איני יכול
לבטאה מעל עמודי הארץ או כל עיתון
קיים אחר. גברה בי השאיפה ליצור משהו
חדש לגמרי, שיהיה חדור רוחו של הדור
החדש, שהתגבש במילחמה.
באותו זמן הציע לי קיסרי לקנות את
העולם הזה. סיפרי בשדות פלשת, שבו
כינסתי את רשימותי מימי המילחמה, זכה
בהצלחה והכנים סכומים גדולים לפי מושגי
הימים ההם. לקחתי כסף זה, הוספתי עליו
את הלוואת־השיקום שקיבלתי ממישרד־הביטחון
כפצוע־מילחמה, שיתפתי בעסק
את הנושים של העולם הזה וחבר שהכרתי
בצבא, שלום כהן. וכך, במחיר 7000 לירות,
רכשתי את העיתון.
בפסח 1950 עמדתי ברחוב דיזנגוף, כש־לובי
מלא תיקוות ופחדים, וראיתי את
הגיליון הראשון של העולם הזה החדש
מופיע בדוכני־המכירה.

רציתי לחולל אז שתי מהפכות —
אחת עיתונאית ואחת פוליטית.

העיתונות הישראלית דאז היתד, ילידת
העיירה היהודית. היא לא עסקה כימעט
בצדדים השליליים של החיים. היא ראתה
עצמה כשומרת הפרות הקדושות שמלאו
את הארץ, וכלהקת־מוראל האומרת אמן
אחרי מעשי ההנהגה הלאומית. השיעמום
נראה לה פסימן־היכר של עיתון מכובד.
לתוך חממה זו פרץ העולם הזה, וניפץ
את החלונות. הכנסנו רוח-סדצים לכל חדרי
הבית הלאומי. נגד עינינו עמד האידיאל
של העיתונות האנגלו־סכסית הלוחמת, שסיסמתה
היא :״לפרסם את הכל, ולעזאזל
התוצאות.״
להשקפה זו שורשים עמוקים. במישטד
הדמוקרטי, צריך האזרח לבחור בכנסת
ובממשלה. הוא צריך לפקח על בתי־המיש־פט
הבלתי־תלויים. כל הרשויות האלה —
המחוקקת, המבצעת והשופטת — אינן
יכולות לתפקד ;אף לרגע מבלי שיגיע
אל האזרח זרם חופשי ומתמיד של מידע.
אחרת לא יוכל האזרח לשפוט, לבחור,
לפקח, לשנות ולהחליף. לגלות מידע זה,
להעביר אותי בצינורות התקשורת ההמונית
— זהו תפקידו של העיתונאי במיש־טר
החופשי.

כרגע שנפסלות ידיו של העיתונאי,
או העיתונאי כוכל את ידי
עצמו, חדלה הדמוקרטיה לתפקד.
הכנסת הופכת חותמת-גומי, הממשלה
הופכת רודן, וכית־המישפט
נחנק מחוסר אוויר.
היתה עדיין דמוק-
^וזראל של 1950
אמיתמ ן ^ עיתונות כבלה
צמפ ^ פ אז לקרבשמ * ן ^ אסור
ופג^ בפדות קדושות, היו
|יקה נאה להם״ ,אסווע
העלולים לפגוע י
נוייטי. א ^ ר ^ידןן^מובן,ן
תמו 4ו * *1ם.
15 אברהם דץ 8ינו, י מנו־ 7לשב_
.כסי!סמ*ואימצנו לעצנעו^^9רח
עתיקה ב לי מורא ^ ן ד משוא-

העולם הזה את

את פני ההומור הישראלי, התפרסמו גם הם
לראשונה מעל עמודי שבועון זה.
לפני כמה ימים נולדה בעיתון מילה
עברית חדשה — ״איכוח״ ,במובן של אי־ויכוח,
ויכוח מבויים לצורכי שטיפת־מוח.
היא מצטרפת לשורה ארוכה של מילים
שהומצאו במערכת, והפכו חלק מן השפה
העברית החדשה, כגון כתבלב, אמרגן, מח זמר,
אופנאית, חללית, טיפש־עשרה, יומון,
צהרון, חשפנית, חמשיר, ח״כ (מתחרז עם
רק) ,ביצועיסט, והרבה אחרות. בצד המילים
המצאנו הרבה מושגים שבאו לציין
תופעות ציבוריות — מ״חושיסטאך, דרך
״׳מנגנון־החושך״ ועד ל״מחדל״
נדמה, אס״כן, שהמהפכה העיתונאית
שלנו הוכתרה בניצחון מושלם. איני בטוח
בכך.
לפני כמה ימים מסרתי עדות בפני ועדה
ממלכתית רמת־דרג, העוסקת בהכנת חקיקה
מסויימת העשוייה להשפיע במידה
רבה על הפעולה העיתונאית. פרטתי מחדש
את גישתנו הבלתי־מתפשרת לתפקידה החיוני
של העיתונות במישטר דמוקרטי —
ונוכחתי לדעת שהדברים רחוקים עדיין
מלהיות מובנים־מאליהם בארץ. הישגינו
נתונים בסכנה מתמדת.
גם בפועל רחוקים הדברים מלהיות

בטוחים. הדו״ח
מות־המיליארדים ממס־ £ 3םהממ עד
שהעולם הזה הכריח אורי!ארץ כול!שים
אליו לב. כמה מפרשות־השחיתות *ולו ת
ביותר מהשנה שעברה לא ה י דעות
כלל, לולא גילויי העולם הזה. זן\־\אפ שר
לעשות בארץ קנוניות של ה \ ק \ כשרק
העולם הזה מונע אתהג ש

י ם ^ מ ^ מ י? \ היה נע־זה״
מחר משהנוף ה
!ו דמותו,
ישראלי

יפה הו/כת׳ -מהרה

מיצפד*הפרות
ח /דאש. וה־רטיה
הי שר
רופפת מאד גם כי[
קעת שוס סכוץ
סעדת ס מ טני ס ^יי או ק ר
מית.

העיתונ 1ד! למד 1לית^
רונים, ,יכאהושמכן ע>מ 1בן*1בד
נאלצו ללבי /כעיקכותינל תחילה־כאותו
חודש בו קיבלתי לידי את
כהיסוס, ולאחר-מכן תור תחרות עריכת העולם הזה, הופיע גם סיפרי הצד
גוכרת.
השני של המטבע. זה לא היה מיקרה.
היא החלה לחשוף פרשות־שחיתות, לדווח
על פשעים ומישפטים, למתוח ביקורת
על הממשלה. השפה העיתונאית החדשה,
שנוצרה בשבועון זה, קנתה לה אחיזה ברוב
העיתונים, ולבסוף השתלטה על כולם.
עזרו בכך דורות של עיתונאים חדשים,
שהחלו את דרכם בהעולם הזה, שגיבשו
כאן את אישיותם וגישתם, והתפזרו לאחר־מכן
ברחבי העיתונות הישראלית. האוניברסיטה
שלהם היתד, ישיבת המערכת של
העולם הזה — אסיפה מיוחדת־במינה,
תמיד ערה, לעיתים קרובות סוערת, קצת
מבורדקת, שבה מותחים המשתתפים ביקורת
חסרת־רחמים איש על רעהו, ושבה
מתחולל תמריץ מתמיד למאמץ־יתר, לשיפור
ולשינוי.
רשימת בוגרי העולם הזה נראית כמגילת
המי־ומי-בעיתונות. היא כוללת קאריקטו-
ריסטים כמו דוש, רענן לוריא וזאב, שהתחילו
את דרכם כאן ! ציירים כמו שמואל
בק, שצייר את שערינו, אייר את סיפורינו
וגם המציא את אריה העולם הזה (ראה
גלופה); צלמים כמו מקסים סלומון, דויד
רובינגר, יעקוב אגור ויגאל מן, וכמובן
רמי הלפרין ז״ל, חלל מילחמת יום־הכי-
פורים.
אפשר להמשיך ברשימה בלי סוף: סילבי
קשת, זיוה יריב ותמר מרח ! יואל מרקוס,
יצחק ליבני (שהיה עורך מדור התשבצים
שלנו) ואהרון דולב; אורי סלע, אורי דן
ואורי אלוני; ברוך נאדל, עמום קינן׳ ח
מרגלית ורן כיסלו — ועוד רשימה ארוכה-
ארוכה. רובם התחילו את דרכם אצלנו,
אחדים התחילו במקום אחר אך הגיעו
לשיא כישרונם בעמודים אלה, ואחדים אף
זכו כאן בשמותיהם, שבהם התפרסמו.
כישרונו המיוחד של העולם הזה לגלות
כישרונות חדשים, לתת להם מרחב־פעולה
ולטפח את כל יכולתם — לא פג במרוצת
השנים. ולראייה: הדור האחרון של הסאטירה
הישראלית, אנשי 200 הארץ, ששינו

בניגוד לבשדות פלשת, שזכה בבירכת
המימסד והפך רב־מכר יחיד־במינו בתקופתו,
הוחרם הצד השני. שלילת הנייר
להדפסתו מנעה את הדפסתו החוזרת. כי
הוא הכיל את עיקריה של גישה פוליטית
חדשה — זו שהנחתה את המערכת הזאת
ביומה הראשון. המהפכה העיתונאית, שאו תה
ביקשנו לחולל, לא היתד, אלא חלק
ממהפכה גדולה הרבה יותר.
אין זה מיקרה שהעולם הזה הוא העיתון
היחידי בעולם שהוליד תנועה פוליטית.
כי העולם הזה היני גם העיתון היחידי
בעולם שהוא בעל תפוצה המונית בעודו
שולל את עיקרי המישטר הקיים בארצו.
מן היום הראשון שללנו את דמות המדינה
כפי שנקבעה על־ידי ראשיה: מדינה
לאומנית קטנה, מסתגרת בתוך עצמה,
מנותקת סן המרחב הסובב אותה ; ללא
חוקה המבטיחה את זכויות־האדם; בעלת
מישטר פסבדדדמוקדטי שבו מנגנוני-מים-
לגות ריבוניים מחלקים ביניהם את שלל
השילטון ; כפופה לאידיאולוגיה• דתית-
לאומנית הפונה עורף לעולם; מדינה של
התנשאות לאומית, כפייה דתית ופער גובר
בין העדות.

מול תמונה זו העמדנו, החד מן
הגיליון הראשון שדנו, דגם שד ישראל
אחרת.
הטפנו לכינון מדינה דמוקרטית מודרנית,
שזכויות־האדם בה מובטחות בחוקה
כתובה ומשוריינת! המשתלבת בתהליכים
הגדולים של המרחב והמבקשת לתרום
תרומה מכרעת לאיחודו ולקידומו; מדינה
ללא שמץ של הפלייה עדתית, דתית ולאומית,
שאין בה מיוחסים ופרוטקציונרים !
מדינה שהשלום הוא היעד המעשי העיקרי
של מדיניותה ; שמישטר־ד,רווחה שלה יהיה
דוגמה לעולם כולו; שאזרחים בני־חורין
יוכלו לפעול בה בחדווודיצירה, לעצב את
דמותה ולשנות את פניה לסי הצורך.
באלפי כתבות ניסינו לצקת תוכן חי

לעקרונות אלה. החל בשנות ה־50׳ המוקדמות
הצענו ליזום את הקמתה של מדינה
פלסטינית לצד ישראל, להנהיג במדינה
נישואין ;אזרחיים, לאסור על המיפלגות
לעסוק בפעילות כלכלית, להקים מיניס־טריון
מיוחד לפעולה למען השלום (״׳מטכ״ל
לבן״) ,לאסור בחוק הפלייה עדתית (״דופקים
את השחורים״) ,לשבור את המוסר
הפוריטאני המזוייף (התרת הפלות מלאכותיות)
,וכן הלאה.

כל ההצעות האלה היו מהפכניות
וקיצוניות, כאשר פירסמנו
אותן לראשונה. כולן סתרו את המוסכמות
של התקופה, ועוררו
עלינו את שינאת הרכים. מאמרי
השיטנה שנכתסו נגדנו, ונגדי אישית,
יכולים למלא כרכים רכים
— והם מכסים עתה קיר שלם כאחד
ממחסנינו.
בינתיים נתקבלו רבות מהשקפותינו על
דעת הרבים. פוליטיקאים זריזים מצאו
שכדאי להם לאמץ אותן לעצמם. דווקא
אלה הם, אגב, השונאים המושבעים ביותר
של העולם הזה. בעוד החרם הטוטאלי
שהטיל המימסד לפני 25 שנה על ״השבועון
המסויים,״ נסדק ונשבר פה ושם, נוצר
על העולם הזה חרם מסוג חדש — חרם
מטעם אותם עסקנים שגנבו את רעיונות
העולם הזה, מבלי לציין את המקור, אחרי
שניהלנו לבדנו את המאבק הממושך כדי
להנחיל אותם לציבור.

אפשר לקרוא לזה ״החרם של
המצפון הרע״.
המחמאה הגדולה כיותר לפעולת
העולם הזה, במלאת לה 25 שנה, היא זו :

גם כיום די להזכיר את שם ״העולם
הזה״ כהכרה כלשהי, כדי
לעורר מייד ויכוח סועד, התקפות־זעם
על השכועץ והגנה נלהכת
עליו. הדור שלא היה חי עדיין כפסח
1950 חלוק כדעתו על השבועון
כאותה קיצוניות ריגשית כמו
הדור שמתוכו צמחה המערכת אז.

יש לכך סיבה פשוטה: העולם הזה אינו
שוקט על שמריו. שעה שכמה מהשקפותיו
זוכות בהסכמה גוברת, הוא ממשיך להתקדם
— ואינו מהסס גם כיום להשמיע
דיעת-יחיד הסותרת את השקרים המוסכמים
של המימסד, והמעוררת עליו את שיני
את הרבים, שאינם רוצים לשמוע את
האמת.
כך, בשבוע האחרון של השנה ד,־,25
היה העולם הזה הקול היחידי בארץ שתקף
את החלטת הממשלה לפוצץ את שיחות
קיסינג׳ר, ואת הכנותיה לפוצץ את ועידת-
ז׳נבה. אנשי הימין והשמאל התאחדו,
כרגיל, כדי להתייצב מאחורי הממשלה
ולהמטיר עליה הודעות תמיכה ועידוד.
העולם הזה הפר שוב את האחדות הקדושה.
על ההמשך אפשר לד,ינבא מראש: מדיניות
הממשלה תוביל למילחמה חדשה.
אחרי המילחמה יתחיל מחול גדול של
האשמות הדדיות. רבים מאותם שתמכו
השבוע בממשלה, ושפחדו להצביע נגדה,
ינסו אז להשכיח את התנהגותם השבוע,
וי׳טיחו בפני הממשלה את כל הדברים
שהעולם הזה אמד השבוע. והם ישנאו
את העולם הזה שבעתיים, על שהעז להגיד
את הדברים לפניהם, כשזה היה עדיין
בלתי־פופולרי, וכשזה יכול היה למנוע
אסון.
אנחנו כבר נהיה אז עסוקים בגיבוש
תשובות חדשות לאתגרים החדשים של אז
— ויתכן שנהיה אז שוב בלתי-פוסולריים.
נדמה לי שבדרכו זו ממשיך העולם הזה
במסורת העתיקה והטובה ביותר של עם
ישראל.

זוהי דרכו של הנכיא המסויים,
שכא ,,לנתוץ ולהאכיד ולהרוס,
לכנות ולנטוע,״ ושהאמין כי תפקידו
הוא להיות ״איש ריכ ואיש
מדון לכל הארץ.״
לפעמים זה מייאש, לפעמים
לפעמים מעייף. אך השבוע יצרה
זו את הגיליון ד,־ 1311 שלה —
התלהבות ובאותו מרץ כמו את
הראשון.

מתסכל, מערכת באותה
הגיליון

טעים מפרחים

כאשר אתה בא לפגישה׳
הבא לה בונבוניירה נהדרת של עלית
ושניכם תהנו.
ל״עלית״ מבחר נהדר של
בונבוניירות, איכות מעולה,
נפלאות כמתנה לכל חגיגה וארוע.

ע ^י ת

פרסש ד־ר ׳עקבסון

ונ בו מי רו ת של

מיבצע מיוחד לחיילים
כל חייל שי ח תו ם
בחודש אפריל מנוי על
מכתבים איש עסקים !
ר הי דז קקש ריו ע ם חו יל,
חי ס כון עצו ב הו צ או תהתק שו ר ת
וטיפול מ סו ר.י עי ל ו סז די כיו ת ר.

קונסורטיום אינטרנשיונלבע״מ
חברת שרותי הטלקס הפרטית היחידה
בישראל מזה 3שנים .
ת ל־ א בי! .רחוב בר־כוכבא 3ו, ט ל פון: ו 6ו 0 ( 299ו קוי ם)

לדרוש מן הממשלה
בדיווח על
בתל־אביב
שהדבר די
את המינד

ברצוני לציין שנפלה טעות
הדברים שאמרתי ביום־העיון
(העולם הזה .)1959 נראה לי
חשוב, כדי לבקשכם לפרסם
תב — לשם תיקון.
לאחר שהתברר, מתוך מו״מ של שנים,
שלא ניתן להשיג ״מיפלגת־שלום״ מאוחדת,
לא הצעתי זאת עוד פעם. הצעתי
היתד, להקים — למטרה מוגדרת אחת —

הוווו 09 הו ד

יקבל הנחה שר
4070 השבועון יישלח
רק לדואר הצבאי

פרוס׳ חנן אופכהיימר
פדרציה
,.פדרציה של מיפלגות השלום״ — בלי
לשנות דבר בהרכבן האירגוני — ולשם
הופעה משותפת בבחירות, וכקבוצת־לחץ
על הממשלה.
לכן גם לא הצעתי מה שאנו נכונים
לעשות — כי אין לנו כל אפשרות לעשות
— אלא הצעתי שהפדרציה תדרוש
מן הממשלה לעשות, ולכן הנוסח היה
״לדרוש מן הממשלה להכריז על נכונותה

כל השאר הוא בהתאם לדברי.
פרופסור חנן אופנהיימר, רחובות
• בעל המיכתב הוא חתן פרס־יש־ראל
לחקלאות.

חוצפה שד התנחלות
מיל^יערן ה

•?דרוו
אגד יוצאים האוטובוסים
חם ור בזמן חם ור בכסף
סע באגד

כש״הפנתרים השחורים״ עורכים הפגנה
נגד מצוקת־הדיור והמחסור שבה נתונות
רבבות מישפחות בישראל — אוסרים את
מארגני ההפגנות ושולחים אותם לבתי-
הכלא. אך כשחבורת פוליטיקאים חובשי
כיפות סרוגות מנסים, בניגוד לחוק, להתנחל
במעלה־האדומים ובסבאסטיה, ומתנגדים
באלימות לחיילי צה״ל שנשלחו
לפנותם — הם פטורים מכל עונש. יותר
מכך, מאפשרים להם להתקשר בעזרת מב־שיר-האלחוט
הצבאי עם מיפקדחם, ולקבל
משם פקודה להתנגד לצה״ל ולא לעזוב
את המקום! ואז, באין ברירה, מפנים אותם
בעדינות, מכניסים אותם לאוטובוסים
ומחזירים אותם לבתיהם על חשבון משלם־
המיסים הישראלי ! אף אחד מהם לא נעצר
ולא יועמד ל דין...
בניסיונם הראשון להתנחל בסבאסטיה,
אשר חל במוצאי חג-הסוכות האחרון,
הוצאה לצה״ל פקודה ברורה — להתנגד
למתנחלים רק בצורה פסיבית! כלומר,
לא להפעיל כוח נגדם! נראה שלאיש
שהוציא לפקודה דבילית זו היו קולות ה-
מפד״ל יותר חשובים מכבוד צה״ל. כתוצאה
מכך נדרס אז ונפצע קצין צה״ל,
ומיספר ניכר של חיילים ספגו מכות נאמנות,
כיוון שלא העזו להפר את הפקודה
לא להפעיל כוח נגד המתנחלים. מאז לא
שמענו שמישהו מבין המתנחלים אשר פגעו
בצה״ל ועברו על החוק — נעצר,
נחקר או נענש.
באותו זמן נשלחה קבוצת חיילים עם
קצין, כולם חובשי־כיפות, כדי לד,קיט
מחסום ולמנוע מהמתנחלים לעבור דרכו,
אולם הם את המחסום לא איישו, ולא
הפריעו למתנחלים לעבור! עד כה לא
שמענו שהקצין, שסירב למלא פקודה
מפורשת — נענש.
בטלוויזיה הראו לנו את מאורעות ליל
ההתנחלות, אך את דריסת הקצין ואת
תקיפת החיילים לא הראו לציבור. האם
דווקא קטעים אלה לא צולמו על־ידי צוות
(המשך בעמוד )8

בלא 6

הדמיון

עת דג י ם
יש ג ים
כל כמה שנים מגיחה לפתע ״הפרשה״
מאוב העיתונים הישנים אל כותרות העי תונים
החדשים. אך אפילו עובדה וו אין
בכוחה לשנות א ת ״עובדות החיים.״ לפיכך
ממשיכה ״חוכמת החיים״ חידועה-לתהילה
לטעון כי ״העיתון של את מול אינו שווה
את הנייר שעליו הוא כתוב.״
אני, לעומת זאת, כנראה לא־כל-כך
״חכם בחיים״ ואני משוגע לחלוטין על עיתונים
ישנים. תנו לי עיתונים ישנים, ואני
עוזב הכל-הכל ושוקע עמוק בתוכם.
ובשיגעון הזה של קריא ת עיתונים יש נים
יש, לגבי לפחות, כיף, כיף לא־נורמא-
לי. את ה פת או ם מגלה כל מיני מאורעות
שלא ידעת עליהם. אתה מגלה כל מיני עובדות
שניסו להס תיר ממך. אתה מגלה מה
אמרו כל מיני אנשים בכל מיני זמנים על
כל מיני דברים — וזח תמיד מעניין, בהש וואה
למה שהם אומרים היום. כיף לא-
נורמאלי.
למשל, אתהמחטט ומגלח שבאוגוסט
, 1950 חרבה אחרי ח תי מ ת הסכמי שביתת-
הנשק עם מדינות ערב, גירשה ישראל א ת
תושביה הערביים של מג׳דל (שהפכה למגדל-
אשקלון ואחר-כך לאשקלון) לרצועת עזה.
ולמי שגילה רק ב מיל חמחה אחרונה
שדובר צח״ל משקר, כדאי לקרוא א ת הודעת
דובר צה״ל על פעולת עזה ה מפורס מת, כפי
שהובאה ב״דבר״ מיום : 2.3.55
״ביום ב׳ בערב 28.2הו תקפ ה יחידת
צח״ל ליד קו שביתת הנשק הישראלי־מצרי
מול העיר עזה. בין הכוח המצרי התוקף
לבין היחידה הישראלית התפ תח קרב עז,
אשר החל בשטח ישראל ונמשך לתוך שטח
רצועת עזה. כוח האוייב נהדף. אחרי ניתוק
המגע חזרה יחידתנו לבסיסה. ליחידה מיס־פר
נפגעים.״
זאת, שלא להזכיר א ת הודעתו המפור ס
מ ת של בן-גוריון ( )19.10.53 על פעולת
קיביה :״עשינו בדיקה מדוייקת ונתברר לנו
בהחלט, כי אף יחידה צבאית אחת, ה ק טנ ה
ביותר, לא נפקדה ממחנ ה בליל ההתקפה
על קיביה.״
לעומת זאת אתם יכולים למצוא ב״מע-
ריב״ מיום ,7.10.55תחת הכותרת ״אין אתה
יכול להידבר עם אללה,״ א ת הפנינים ה באות,
פרי-עטו של ד״ר עזריאל קרליבך
המנוח :
״...בעולם ה איסל ם מולך הרצון המעומ עם,
האפל, הבלתי-מוסבר, של אללה. מולך
רודן קפריזי, מוסתר, חולני. הוא רצה כך־
וכך, ואין מהרהרים אחריו ואין שואלים.
זו עיקרה של דת ה איסל ם — לא לשאול
...אם הם חולים — אין זו בערות ופי גור
בלבד, ואך מגוחך לשלוח ל הם תרופות
ולחשוב שיחלימו. זה — האיסלם. זו הדת
השוללת מיסודה א ת התערבות האדם בגורל
שנועד לו.
אם אין אצלם תנועה סוצי אליס טית —
אין זח רק מפני שהם בורים ומשועבדים

עולה

על כ ל

מציאות

בזמן האחרון מנסים כל מיני אנשים לחפיץ שמועות
זדוניות כאילו ״המציאות עולה על כל דימיון.״
אל תתנו לאף אחד לרמות אתכם. ההיפן
הנטור הוא הנכון — הדמיון עולה על כל מציאות.
למשל הסיפור הבא, שקורה לי אי לן לפחות
כמה פעמים גשנוע :
אתה גרחוב.
לפתע מגיחה לתוך חייך יפהפייה משגעת, חתיכה
לא־נורמאלית, פצצה מטרפת ; בדיוק־בדיוק
אחת כזאת כמו שאתה אוהב.
ואתה באמת מתאהב בה.
אך לפני שגמרת להתאהב, היא כבר נעלמת
מאחורי הפינה ויוצאת מחייך לנצח.
וזהו בדיוק הזמן להפעיל את הדימיון( .אני לא
יודע מי האיש שהמציא אותו, את הדימיון ; אבל
הוא חיה אדם יקר, אדם יקר).
זה יכול להיות דימיון רומנטי — אתה והיא

לבעלי הנכסים. זה — האיסלם ...אם אין שכנותיה לאורך ימים.״
אצלם דמוקרטיה — אין זאת מפני שלא
נחמד. יפה מאוד אפילו. אלא שאם את ה
היתה ל הם הזדמנות להגשימה• זה — האיס -קורא עיתונים ישנים, אתה מגלח שבאותו
לם. זה שחינך או ת ם לסגוד לשוט.
יום ממש, כמה שעות לאחר-מכן, ביצע צה״ל
אם אין אצלם לא מיפלגות ולא עיתו פשיטה גדולה על צבחה המצרית באיזור ני נות
חופשית ולא סיפרות ולא בתי-ספר ולא צנה.
מיכללות ולא אנשי-מדע ולא א מנים — זה
זאת היתה מה שנקרא ״פעולת-תגמול״.
כולנו זוכרים א ת ״פעולות-התגמול״ של שנות
הא יסלם
הארצות האלה אינן סובלו ת לא מעוני
החמישים, אך איש אינו זוכר, מ שוס-מה,
ולא מ מחלה ולא מבערות ולא מנצלנות. הן ״פעולת תגמול״ מ , 5.4.56-שלא היתה אלא
סובלות רק מן ה איו מה שבמכות — האיס -הפגזת כיכר-השוק בעזה. מספר ״על המשל
ם הסכנה היא בפסיכולוגיה של ה איס -מר״ מיום 4.6.56 בציטוט מתוך ״א.פ. ס טונ ס
לם, שאינו יכול להשתלב בעולם התועל -וויקלי״ מוושינגטון :
״...מיקרי-ההריגה האלה תבעו מעשה-
תגמול צבאי. אין כל סיבה שהמצרים יורשו
לירות מעבר לגבול בלא שיבואו על עונשם,
ואולם הדבר שעורר ביקור ת קשה ביש ראל
היה אופי ההפגזה שנערכה למחרת
היום, דהיינו, ביום חמישי. זהו יום השוק
הערבי העיקרי, מאחר שלמחרתו חל יום-
המנוחה הערבי. הפגזים הישראלים פגעו בכי כר
השוק וגרמו ל 40-הרוגים וכמאה פצועים,
רובם אזרחים, לרבות נשים וילדים של הפליטים
הערביים.״
מפתיע ז אולי. והנח קטע ממאמר של
שמואל שניצר החי וממשיך לכתוב, כפי שהו פיע
ב״מעריב״ מיום 7.8.58תחת הכותרת
דוד כן־גוריון
״שלום עם הנאצריזם
אחה״צ — שלום, בערב — מילחנזה
״מתי, בכל חמשת אלפי שנות ה היס תיות
והקידמה, החי בעולם הזיות, מוטרד טוריה הצליח עם בעל תרבות גבוהה יותר
מהת קפו ת נ חי תו ת ושיגעונות-גדלות, החולם ״להשתלב״ בתוך סביבה בעלת תרבות נמו חלו
מות החרב הקדושה. הסכנה היא בתפי כה יותר זהאם — לצורכי הה שתלבות —
שת העולם הטוטליטרית, בתאוות-הרצח ה עלינו לוותר על העקרונות הדמוקרטיים של
טבועה בדמם, בחוסר-ההיגיון, בטימטום, ממשלנו זהאם עלינו להוריד א ת רמת ה ב
ח מי מות המוח, ברברבנות ...תגובותיהם — היגיינה שלנו זהאם עלינו לסגור א ת בתי-
על כל דבר — אין להן שום שייכות לשכל
הספר ואת מוסדות-הברי אות שלנוו האם
שבות,
הישר. הן כולן רגשניות, בלתי-מחו
עלינו למסור א ת השילטון לידי מפקדי גיי- מתוך רגעיות, חסרות-שחר. תמיד מדבר
סות־השיריון שלנון
יכול ה גרונם — חולה־נפש. עם הכל א ת
איך יכולים אנו לנטוש א ת המאח-העש-
״לדבר ביזנס,״ אף עם השטן. אך לא עם רים כדי לשוב אל ה מא ה ה 12-ן כיצד יבו אללה

צע הדבר הלכה-למע שהז איך נוכל לא להיות שאנו מפני שלנו חאוייב רק איננו הוא זרים בעולם ההפיכות והרציחות וההתנגשו יושבים
ב מקרה כאן. הוא חיה אוייב לנו יות אשר מסביבנו ןהאם עלינו לטפח ביל-
גם אילו ישבנו בקו טב הצפוני. הוא אוייב
הרציח, לקרוא דרור לטרכומה, להשתכר 30

כל מחשבה פוריה, כל יוזמה טובת-לב,
לירות בשנה ן״
רעיון יצרני
זהו. עד כאן הלק ט הלא-כל-כך מיקרי
הוא החשיכה.
שאספתי עבורכם מעיתונים ישנים.
הוא הריאקציה.
ויש לי גם הצעה חדשה ל״חוכמ ת החיים״
הוא הכלא לחמ ש-מאות מיליון בני
־ -״העיתון של א ת מול לא שווה /שווה
אדם מעונים
(מחק את המיותר לפי ״חוכמת החיים״
זהו, בערך. נחמד מאוד. ואפשר למצוא
עוד דברים נחמדים, למשל, נאומו בכנסת של שלך) את הנייר שעליו הוא כתוב -כי הוא
מכסה על העיתון של שלשום.״
ראש-הממשלח דוד בן-גוריון ביום : 2.11.55
אז רוצו לקנו ת את העיתון של מחר.
במצב
״...לשם מניעת הסכנות הצפונות
צ׳או.
הפרוע הקיים, אני מוכן להיפגש עם ראש
ממשלת מצריים ועם כל אחד משליטי ערב,
ב הקדם האפשרי למען הסדר הדדי ללא
תנאים מוקדמים. ממשלת-ישראל מוכנה
להסדר של שלום קיים ושריר ולשיתוף-
פעולה מדיני, כלכלי ותרבותי בין ישראל ל
031
6 0 2 8

קרבי

ניב

מכתבים

א תו קורא

מודו 1 !11ו

1 !7ובלסניףעול
בנקה בו ע לי ס.

(המשך מעמוד )6
הטלוויזיה, או שהם נגנזו מטעמים
ליטיים?
גם בכנסת לא העז אף נבחר להעלות
נושאים אלה ולדרוש תשובה מהממשלה,
אם נעצרו ונענשו העבריינים ומי הם.
נראה שבישראל ה״דמוקרטית״ יש שני
מיני חוקים: אחד בשביל האזרח הקטן
הנושא בעול המדינה, ושני — בשביל
הפוליטיקאים.
לי, אישית, קשה להאמין שהמתנחלים
במעלדדהאדומים ובסבאסטיה, יצאו לשם
בלי נשק אישי ובלי אפשרות להגן על
עצמם ועל ילדיהם מהתקפות של מחבלים.
אם׳ היה להם נשק, מי נתן להם
אותו? האם נתינת נשק לאנשי גוש־אמו־נים
אלה אינה עידוד להתנחלויות נוספות?
ש. אדטרוכיץ, רמת-גן פו יחס
טוב בזכות המאמר

״תכן שלא הבחנת בכך.
התבונן. איפוא,
סביבך באיחר בו אתה נמצא
ולבטח חגלה אותו.
בשנים האחרונות ׳צצו־בארץ
סניפים חדשים רבים
של בנק הפועלים. זאת
כדי ליהתקרב־ ככל האפשר
ללקוחותינו באחרים השונים
ולתת להם שירות טוב יותר.

ב ו 7ן

כל הסניפים ממוזגי־אויר
ברבים מהם תהנה
ממוסיקת-רקע עריבה
ובחלקם הגדול משירותיו של
המבול ־ פקיד הבנק האישי שלך.
אלה הם רק כמה מן
השינויים השקטים המתרחשים
בבנק הפועלים כל העת.
פתח חשבון בסניף שלידך
והווכח בהם בעצמך.

הפועליםג

תודה על המאמר על המפקחים של
מישרד־החינוך (העולם הזה .)1952 הקייץ
אני שוב מועמדת לשוק־העבדים (מיש־רד־החינוך)
.אם אזכה ליחס קצת יותר
טוב — הרי זה בזכות העולם הזה.
הבל רק שהסתפקתם במאמר כל-בך
קצר. אין ספק שהיה לכם חומר לספר
שלם.
רבקה; תל־אביב
6בינתיים פורסם• דו״ח רשמי, המאשר
את טענות העולם הזה.

לא בגלל דן שילון
אני מודה לכם על זה ששמי מוזכר
לעיתים כה קרובות בעיתונכם.
.1נכון שהוחלט להקים בטלוויזיה כרטסת
של אישים (העולם הזה )1959 שבה
ירוכז חומר אינפורמטיבי על אישים שונים
במדינה.
.2נכון שהוצע לי לעזור בריכוז מיב-
צע זה, אך לא קיבלתי את ההצעה.
.3עזבתי את מחלקודהחדשות לא רק
בגלל דרישתו האולטימטיבית של דן שילון,
אלא בגלל שאינני מוכנה לעבוד עם

אד תחבוש

ציר!

קנ ה עוד היום את הספר

200 אוץ?200
כתבו: ב .מיכאל, חנוך מרמרי, קובי ניב,
אפרים סידון
ציירו: דודו גבע, דיק קודור

דרורה כר־עם
תמונה עדכנית
אנשים שאינם מתנהגים כבני־אדם, עם
כל המשתמע מכך.
.4אין שום קשר לכרטסת זו ולמחלקת
החדשות, כי היא נועדה לשרת את הרדיו
והטלוויזיה.
.5לכן, גם אין שחר לכתוב כאילו
שאני חוזרת למחלקת-החדשות בדלת ה אחורית
; אילו רציתי לחזור למחלקה
בדלת הקידמית יכולתי, באמצעות בית-
דין לעבודה, אך לא חפצתי לעבוד במחיצתו
של אדם שאינו ראוי שיעבדו עימו.
.6אני עובדת במחלקת־ההגשה בטל וויזיה
לשביעות־רצונו של דן שילון, שחושב
קרוב לוודאי שנכנעתי לטרור שהוא
מפעיל.
רצ״ב תמונה עדכנית.
דרורה בר־עם, ירושלים

מידבר כובי דווקא באסיה

אלתאמרב כי ת -
עד שלאצחקת!

אכיר טובה למי שיעיר בשמי למחבר
התשבץ (העולם הזה ,)1958 כי מידבר
גובי (הגדרה 13 מאוזן) אינו באפריקה,
כפי שצויין, אלא באסיה (לייתר דיוק,
על גבול סין ומונגוליה).
חכמים, היזהרו בדבריכם.
מ. פנחסיק, קריית־חיים
• תודה לקורא פנחסיק על ההערה

מכתבים
הצודקת (מקורה של השגיאה בפליטת־קולמוס,
כמובן) — וגס על המחמאה.

לקצין ברשות־חשידור
לאור הצימצומים והחיסכון המתחייבים
מהמצב במשק, ברצוני להציע לצמצם את
תקציבה של רשוודהשידור. אני, וודאי אלפים
כמוני, יכולים להסתפק בשמיעת תה-
נות־שידור מחו״ל.
לדוגמה: מוסיקה מתחנות ביירות ומוג-
טה־קרלו, ומהדורות־חדשות מקאהיר, ביירות,
בי־בי־סי, וכר. לצורך שטיפת־מוח
תספיק לנו הטלוויזיה הישראלית.
אייה כי, חיפה

אבל גישה זו עומדת בסתירה מסויימת
לעמדה שנקט אורי אבנרי ביחס למיספר
אישים שאותם אני מעריך, בעובדה ש הפיצו
את החוברת דיעה ישראלית אחרת.
אני, אישית, מזדהה עם הרעיון שחוברת
זו באה לייצג, ומבחינתי הפכה מודעותי
לנושא המייוצג רחבה יותר, כתוצאה מקריאת
החוברת.
אך לדעתי, חטאה~החוברת לנושא, שכן
כל האנשים שהשתתפו ברב־שיח הנ״להיו
כולם על גל אחד — ולא היה אפילו אחד
שיציג דיעה נוגדת, על־מנת להתמודד
עם הבעייה משני הכיוונים. כולם הסכימו
וחיזקו את דיברי כולם, ובאיזשהו

מהתלה פחות־אדיותר
במדור ״אנשים״ (העולם הזה ,)1958
כתבתם כי מסיבת־פורים של עובדי־הרד־יו
״התנהלה באווירה של חיסול חשבונות
אישיים,״ והראייה שהבאתם —
תחפושת־קוף שלי ועליה שלט :״אני לא
משה חובב.״
כיד הדימיון הטובה הדבקתי משמעות
אסלה לתחפושת־הפורים שלי. לא היה בדעתי
לחסל חשבונות, וודאי לא לפגוע
באיש. מדובר במהתלת פורים מוצלחת
פחות־או־יותר — והפירוש הרכילותי
שלכם היה מיותר וחסר-טעם.
רזי ברי,אי, ירושלים

טעות לעולמ הוזרת

הבנק עם שוק ניירות־הערך והמוסדות הפועלים בו. כן
יהיה אחראי לטיפול בחקיקה הבנקאית ובתכנון התפתחות
מערכת הבנהא ות לטבח ארור ויוסיף לטפל בבעיות הקשורות
בפירוקו של בנלן א״יי־׳לריטניה.
מעריב 17.3.75 ,
יגאל לכי־כ, תל־אביב

דיעה אחת — ודיעה אחרת
בכתבה ״איכוח״ (העולם הזה )1956 לועג
אורי אבנרי לצורה שבה אמצעי־התיק-
שורת מלבנים בעיות, והוא נותן אפילו
דוגמה כיצד מתנהל ויכוח שם. גם אני,
כמו אורי אבנרי, חרד לנקודה הזו ומסבים
בהחלט שצריך להעמיד תמיד אנשים
בעלי דיעות נוגדות, כדי שהנושא
המטופל אכן ילובן.

מקום זה מסתדר יפה עם הדברים אשר
נגדם מרים אורי אבנרי את קולו.
גכי תורג׳מן, עפולה
• החוברת אינה מתיימרת להיות ויכוח
בין בעלי דיעות שונות, אלא להיפך —
רב־שיח בין אנשים בעלי דיעות דומות,
שביקשנ להאיר במשנתף צדדים שנניח
של בעייה. משנס כך נקראת החנברת
דיעה ישראלית אחרת, ולא דיעות ישראליות
אחרות.

במאמר שהתפרסם במוסף ידיעות אחרונות
לפני כשלושה שבועות, הסכים
הד״ר משה קרוי להתראיין בתנאי שהכתב
יפרסם את סיפרו ויזכירו מדי־פעם.
ואילו בכתבה של אורי אבנרי (העולם
הזה ,)1957 שאגב היתה הכתבה הכי
מעניינת ורציונלית בנושא, ומנותחת בצורה
בהירה, לא הוזכר שמו של הספר כלל.
הבנתי שד״ר קרוי לא העמיד בפני אבנרי
כל תנאים. זה מעניין!
א. אלכיפו, כרמיאל

השמצות וגועל־נפש
בכעס ובחימה קראתי את המאמר על
הלחישות המשמיצות את כוכבה לוי (העולם
הזה .)1959 האם אין השוטרים הגו־עליים
האלה יודעים, שמילה הנזרקת לחלל
אי-אפשר להחזירה? מה איכפת להם מי
היא כוכבה לוי ומה מיקצועה? ובעיקר
במצב קריטי, האם זה משחק תפקיד?
האם בכל מיקרה ומצב חייבים לחפש

כוככה לוי
שוטרים גועליים
נקודה שלילית, ואפילו תהיה לא־נכונה?
לצערנו, רובם הגדול של השוטרים מתהדרים
במדים ולא בראשיהם, ולא לחינם
מכנים אותם בארצות שונות בכינויים
משפילים.
א. בן־שמואד, כרמיאל

דרוש אריק שרץ הפור
קראתי בעיון את מאמרו של אורי אבנרי
״ליכוד הגופיפים״ (הארץ ,)14.3.75 ,ואני
בא בתשובה משלי — איך לצאת מן ה־
(המשך בעמוד )12

מג ע ידיין־ _
האם הנ א עדין?
ידייך ששות בכל
הן מכבסות ומסרקות,
הן מלטפות,מטפלות,מתקינות...
האם ידייך עדינות? האם הן מטופחות כראוי?
טפחי א ת ידייך והנני עליהן ב ! 1 1מ ק 1ס ׳ ד ״ מ
הקרם החדש של ״נקה״ מטפח א ת עור ידייך
ויחד עם זאת מטפל ביעילות
בבועות קור, בחספוס וביובש החורפ״ם.
״נקה קרם ידיים״ מכיל גליצרין ועשיר
בחומרים מרככים.ועוד יתרון חשוב לו־
״נקה קרם יד״ם״ חסכוני במיוחד:
הוא פעיל ביותר ותוכלי
להסתפק בכל שימוש

במחצית הכמות
שהורגלת לה

מוצר איכות נוסף של ״מפעלי נקה״ ב ע״ ת^ .

המולח הזה י 1*6

סימה של הרובע, מיהרו להירשם בתור.
גל זה של נרשמים כלל בעיקר בעלי
דירות ואמצעים, שנוכחו כי הגל הראשון
— של הנזקקים האמיתיים — קיבל דירות
בחצי־חינם. כאשר הגיע גל עופות״הטרף
התברר, כי איו כבר דירות פנויות לחלוקה.
ואז המציאה החברה את מה שקרוי דירות-
לשיפוץ־עצמי. כלפי חוץ הוצגה השיטה
כאילו החברה נותנת למבקש חורבה רעועה
והוא משפצה על חשבונו, וחוסך את כספי
המדינה. אך למעשה מבצעת החברה את
כל עבודות התשתית והשלד, כך שלרוכש
לא נותר אלא להשלים את פנים הדירה.
כך, למשל, הדירה שקיבל לשיפוץ־עצמי
צבי גלוזמן, מי שהיה מנהל מחוז ירושלים
של מישרד־השיכון. גלוזמן קיבל דירה
לשיפוץ־עצמי ברחוב בית־אל, גוש .31
באותו בית יש עוד תשע דירות שהיו
צריכות להיות משופצות על־ידי החברה.
בדרך־פלא שיפצה החברה גם את הדירה
של גלוזמן, שהיתר! צריכה להשתפץ על-
ידו, באופן -עצמי.
אחרי שדירתו של גלוזמן הושלמה, הוא
השכירה לאחרים. הוא עצמו ממשיך לגור
בדירתו הקודמת. הדירה המשופצת שלו
עלתה לו 80 אלף לירות, מהן 40 אלף
שקיבל משכנתה נוחה ממישרד־השיכון.
כמו גלוזמן, בך גם אחרים. למשל :

ועדת־ ח קי רהבדקהפרשתח לו ק ת דירות ל מ כו ב די

1יוסף גולן, לשעבר יועץ בכיר
• י י ׳ י לראש ממשלת סנגל, נימנה
עם רוכשי הדירות בעיר העתיקה.

ף* סוף חו ד ש דצמבר 1974 הוגש לשר•
המישפטים, חיים צדוק, דין־וחשבון
של צוות־בדיקה שהקים השר, לחקור את
מימצאי מבקר־המדינה על החברה לפיתוח
ושיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה. הצוות,
בהרכב עורך־הדין ארווין שימרון
שהתמנה יושב־ראש מועצת־המנהלים של
החברה, משה בן־זאב היועץ־המישפטי לחברה
ושלמה וינגורד, המבקר הפנימי,
המליץ להקים ועדת־חקירה שתבדוק את
כל המיקרים שבהם מכרה החברה דירות
לפרוטקציוניסטים לשיפוץ עצמי, ולדווח
על כל המיקרים שייראו בעיני ועדת־החקירה
חריגים מבחינת המועד או תנאי
ההתקשרות עמו.
כעבור שבועיים, ב־ 14 בינואר השנה,
מינה השר צדוק את הוועדה האמורה, בהרכב
עורך־הדין יצחק ננר (יו״ר) ,רואה־החשבון
יצחק מן, ושלמה בלקינד — מנכ״ל
החברה לפיתוח ירושלים. חקירתה של
ועדה זו מהווה שלב חדש בפרשת הדירות
ברובע היהודי בעיר העתיקה, פרשה ש הדיה
הגיעו לציבור כבר באמצע שנת
1974 באמצעות העיתונות, בעיקר בעקבות
חקירה מיוחדת של העיתונאי ישראל הראל
במעריב.
הממשלה, אחרי החליטה כאשר
מילחמת ששת־הימים, להזרים מיליונים

רבים לשיפוץ ובניית הרובע היהודי בעיר
העתיקה, הופנו לעבר המקום עיניהם של
ציידי־הזדמנויות רבים. קיימת שיכבה רחבה,
המונה כמה אלפי אנשים, היושבת
על הגדר וממתינה בעיניים לטושות להזדמנויות
מעין אלו. בני שיכבה זו הם
בדרך־כלל הראשונים המקבלים דירות נטושות
של פליטים ערביים, הם הראשונים
הזוכים מן ההפקר בשלל הנופל בידי
המדינה. בירושלים ארבו אנשיה של שיכבה
זו לכמה הזדמנויות: האחת, בתי הכפר
הערבי אבדטור שהפך מישכן ליפי־נפש
ואמנים שקיבלו מעיריית ירושלים דירות
בכפר בתנאי־חינם; השנייה, בתים בשכונות
הערביות המקיפות את ירושלים, כמו
בית״חנינא ושועפאת.
דירות בחצי־חיגם
ך• הזדמנות הקוסמת ביותר היתד,
נ •) הדירות הצפויות לחלוקה על-ידי החברה
לשיקום ופיתוח הרובע היהודי. בתחילה,
עת החל השיפוץ, לא מיהרו עופות-
הטרף לבוא. הם המתינו לראות מה יקרה.
רק כאשר התבדר כי הממשלה משקיעה
סכומי-עתק בתיכנון מעולה ובבנייה מק

11 יהורם גאון, הזמר הפופולרי
י • 1וכוכב־הסרטיס, מופיע ברשימת
רוכשי הדירות בעיר היהודית המשוחזרת.
גאון הוא בן למישפחה ספרדית עתיקה.

קיבל דירה בשטח של 176 מטר מרובע
נטו ועוד חצר של 42 מטר, תמורת 33
אלף לירות. גולן, שהיה יועץ ראש ממשלת
סנגל והמנהל עתה חברה לתיכנון
כללי ברומא, אומר שהשקיע הון־עתק
בשיפוץ הדירה עצמה. כמו גולן, כך גם
הארכיטקט משה ספדי, שנרשם יחד עם
גולן בסוף ,1972 שנה וחצי לאחר תום

ההרשמה.
דירה ריקה אחרת בעלת שטח דומה
היא של אמריקאי בשם הארי זיבנברג, העומדת
ריקה כל העת. אחיו, תיאו, קיבל
תחילה מיגרש בגיבעת־המיבתר, ובנה עליו
בית, ואחר מכר את הבית עם המיגרש
ועקר לדירה סמוכה לזו של אחיו ברובע
היהודי.
דמות ידועה אחרת שקיבלה דירה היא
רחמים כלנתר, שיש לו דירה משלו בירושלים
העברית. כך גם דוד הגואל, מפקד
מחוז ירושלים לשעבר, שדירתו ברובע
היהודי היתד, ריקה זמן רב. אישיות מפורסמת
שזכתה בי־ירה מן ההפקר הוא הזמר
יהורם גאון.
| § 1ז משה ספדי, הארכיטקט
הישראלי שהתפרסם בעו1-111

כולו עת תיכנן בית־מגורים חדיש
לתערוכה העולמית במונטריאול, עלה
ארצה ורכש לו דירה ברובע היהודי.
מאיר ביבר, לשעבר מנהל אגף הפוגרמות
במישרד־השיכון: חיים דבירי — לשעבר
פקיד בכיר במישרד־השיכון ! מיכד, טל-
מון — פקיד בכיר במינהל מקרקעי-יש-
ראל> אשר אולניק — סמנכ״ל מישרד־השיכון.
בין
הנרשמים נמצא גם יוסף גולן, ש־

2 18111
ניהול בצורה מו פקרת
חרי ש מכ ק ר־ ה מדיני ה גילה אף
הוא כי היה משהו רקוב י בחלוקת
דירות־ההפקר. בדק צוות־הבדיקה בראשות
עורד-הדין ארווין שימרון את מימצאי
המבקר.
הצוות כתב כי הוא רואה בחומרה
מיקרה שבו שולמו לקבלן ישבנה דירות
ברובע מיקדמות על חשבון עבודות, ואילו
בעת התשלום הסופי לא הביאו בחשבון
את המיקדמזת שכבר קיבל.

1111

ן§* 1* 1מ

.7 1י •

101

הצוות הורה לחברה לנקוט צעדים תקיפים
לביטול חוזים של אנשים שהוקצו להם
דירות ואינם מתגוררים בהן למעשה! .נוסף
לכד יבדקו את רשימות המועמדים, וינפו
מהן את מי שאינו ראוי להיכלל.
למעשה, מאשר הצוות כי החברה נוהלה
בצורה מופקרת, תור זלזול מוחלט בנוה־לים
והיד גלישות מדאיגות לתחומים של
אי-סדרים. הצוות מציין כי הנהלת החברה
כולה הוחלפה, מערכת ניהויל־החשבונות
הוחלפה כולה, וההנהלה החדשה מנהיגה
סדרים חדשים.

רא ש-הממ שלה,
יו״ר ה חבר ה

על שאילתה זיו השיב שר־המישפטים בשם
ראש־ר,ממשלה. הוא אמר כי ראש ה,ממשלה
קיבל את הודעת מבקר־ד,מדינה,
שמסר ליועץ־המישפטי־׳לממשלה חששות
למעשים פליליים, והנושא נמסר לבדיקת
המישטרה. כן מינה ראש־הממשלה, באמצעות
שר־המישפטים, צוות־בדיקה ו-
ועדת־חקירה. ובעיקר: שר־המישפטים הח ליט
לשנות את הימיבנה של החברה. כיום
מורכב הדירקטוריון שלה מחברי הממשלה
כולה. מעתה תהיה זו חברה רגילה, במים־
גרת רשות החברות הממשלתיות, שתמנה
לה דירקטוריון כמקובל.
לא נותר אלא להמתין לתוצאות־חקירת
ועדת־ד,חקירה והמישטרה.

^ *י־ הסד רי ם שנתגלו בחברה הביאו את
^? 1ח״כ אהרון אפרת להגיש, בתחילת
פברואר השנה, שאילתה לראש־הממשלה.
שאל אהרון אפרת:
האם ידוע לראש־הממשלה שהוא־עצמו
מכהן כיושב־ראש החברה לשיקום ופיתוח
הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים?
האם ידוע לו שקיימת ועדת חליפים העומדת
בראש החברה, ושלראש-הממשלה
יש חליף בוועדה, המשמש יושב־ראש הוועדה
מאז הוקמה החברה בשנת 1968
ועד הגשת השאילתה?
האם יודע ראש־הממשלה מי היו החליפים
שלו בוועדה?
האם קיבל ראש-הממשלה מחליסיו דיווח
על פעולותיהם בשמו בחברה?
האם ידוע לראש־הממשלה בי בחברה
שהוא אחראי עליה נמצאו ליקויים חמורים?
האם
ידוע לו כי החברה חילקה דירות
ללא קריטריונים, תור העדפות אישיות
ובלי לגבות התחייבויות כספיות רבות?

רחמים כלנתר, האיש
שעל שמו נקרא ה
כלנתריזס״ ,זכה בדירה בעיר העתיקה.

מכתבים

עלה בסולם הניקוד הימי!
בחר לד ב מג מההמת אי מ ה לכי שוריו וצ א ל מר חבי הים !

אם חינך משוחרר צה׳ל, בוגר 12 שנות לימוד ובריאותך תקינה, פגה לרשות לחינוך
והכשרה ימיים ברח׳ נתן(קייזר מן) , 11 חיפה, ת.ד( 1909 .טלפון ) 0 4 - 6 4 1 7 5 8 / 9
או בתל־אביב ב בנ ק ״מגדל שלוט׳ ,קומה , 28 בימי ב׳ ביז השעות 9.00־ . 13.00

יזצ׳ו 1צ׳הסוחר

הר שות לווימך!הב שרה ימיים

בסיטונות

עיתונים בבלגיה
הגיע הזמן שמישהו יתלונן על רדיפת־בצע,
בכל מה שנוגע לעיתונים מישראל
שנמכרים באירופה. ברוב הערים הגדולות
יש רק מקום אחד שבו נמכרים ה־צהרונים,
לרוב על־ידי יהודי־מקומי. גיליון
סוף־שבוע של מעריב או ידיעות אחרונות
עולה למעלה מ* 7לירות ישראליות, או
בין 45ל־ 50 פרנקים בלגיים.
לפי ידיעות ממקור ראשון, המצב במינכן
אינו טוב יותר. אגב, הייבואנים
היהודיים עושים הכל כדי שסחורות מתו-
צרת־הארץ יימכרו אך־ורק אצל היהודים,
כך שחוץ מתפוזים ומיץ, אין כלל תוצרת
ישראלית בחנויות הכל־בו הגדולות.
בתוך חשיבה זו של רדיפת־בצע ״יהד
דיודגלותית״ יש אור אחד, וזהו סוכן-

שמלות חריין
מכנשי הריון
טוני קו ת הריון
חלי פו ת הריון

כ הן

יוטא נוי־עו וויו

(המשך מעמוד )9
בוץ הפוליטי־חברתי במדינה. כי לדעתי,
לא מצא אורי אבנרי את הנוסחה הגד
אלת והוא, יחד עם חברידלדיעה, יעמדו
לפני שוקת שבורה בבחירות החדשות,
ובאלה שאחריהן.
את המצב הפוליטי אצלנו רואה הוא
באור נכון :״(אצלנו) ציבור קטן־יחסית
של אזרחים משכילים ובלתי־תלויים, המואסים
במימסד הקיים אין בעצם
אלטרנטיבה כוונ תנו — גיבוש
פיתרונות חדשים לבעיות־היסוד של
המדינה קרה אותו דבר בדיוק
לכל התנועות שקמו בעיקבותינו: כולן
קפאו בשלב ההקמה, נכשלו בניסיונות למשוך
אליהן כוחות חדשים, לא הצליחו
להתאחד, וממילא החל בכולו תהליך של
כירסום והתשה.״
״אם לא נתגבר עליו (על המחדל) ,ישאל
ההיסטוריון בעוד מאה שנה, מדוע לא
קמה בישראל בעוד־מועד תנועה של התחדשות
והצלה
״דרוש מעיו אריק שרון הפוך
איו ספק, התיזה של אורי אבנרי היא
נכונה ונאמנה למציאות. אולם הוא טועה
בהצגת האנטי־תיזה הגואלת, והמסוגלת
לשנות את מצב החולי מן הקצה אל הקצה.
כי בלי השתחררות מן האידיאו לוגיה
הציונית שהביאה את המדינה למצב
ללא־מוצא, אין תוכניתו ל״סוציאליזם
דמוקרטי״ או ״ליברליזם מתקדם״ או עצתו
״לרדת מן הדרך להרס עצמי״ ו״לע-
לות על דרך חדשה״ — אלא מילים ריקות
מתוכן, ולא סם־מרם א לבעייה כולה.
כי ״ליכוד דמוקרטי-סוציאלי״ מהווה
ההיפך הגמור והשלילה מכל המיבנה הפילוסופי
והתיאורטי של הרעיון המרכזי
של המימסד. בלי ציון מפורש של בעיית-
היסוד של המדינה, שהיא־היא העומדת ב־אבן־נגף
מול התחדשות והצלה, כולנו נלך
מדחי-אל-דחי; בלי לציין אף במילה אחת
את המיתום הציוני ואת האנכרוניזם שבו,
אין אורי אבנרי מתקרב לפיתרון ה־בעייה,
אלא מהווה מחדל נוסף.
צריך לתפוס את השור ב קרניו...
אליעזר פומרנץ, נהריה

מודל

.תל־אביב, רה׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרו החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

ויש בו עשרות אלפי.זכיות מידיות
בסכום כולל העולה על מילין ן ל״י1.
הנמצאות^יעכשיו^בכל דוכני הפיס.

את מחפשת אושר בחיים?
ב״מטרימונייאל״ תמצאי את
החסר לך

מפעל הפיס

פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
״מטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234384 :

אברהם קופל
רק בגיטו
הנסיעות (היהודי) שלי, שהוא אולי הכי
טוב בבלגיה. חבל שאין לו סניפים אחרים
מחוץ ל״גיטו״ היהודי כאן.
כיוון שאיני חי מחסדי ״אחי גיבורי
תהילת הממון,״ אנא פרסמו את תמונתי
ושמי המלא.
אברהם קופל, אנטוורפן
ה עולת הזה 1961

ברהסר מו
) 111 ביה וזוזישפט

ה שופט כהן

ה שופט מני

ה שופט עוגיוני

פני שבועיים חשף העולם הזה
)1959( /פרשה אחת מאווירת השחיתות
שבה מתנהלים עיסקי ההזמנות של מערכת-
הביטחון.
#באותה כתבה נחשפה דמותו של
אמנון אבני, בעל בית־חרושת א.ג.י ,.שהיד.
מבריח־נשק בינלאומי, שיחד שורה ארוכה
של אישי־ציבור ניגריים, סיבד את
מישרד־החוץ הישראלי וגרם נזק לענייני
ישראל בניגריה.

נע כי המיכרז לא נערך כשורד. וכי תוצאותיו
הוטו שלא־כדין.
הוא החליט להתעקש, לא לוותר. כיוון
שידיו היו נקיות, את עסקיו ניהל בהגינות
ומעולם לא שיחד, לא חילק טובות־זזנאה
לפקידים שיכלו בתוקף תפקידם להטות
מיכרזים — לכן לא חשש לצאת למאבק
גלוי.
הוא פנה ליהודה רסלר, אחד מעורכי-
הדין הידועים בתל-אביב, השמיע בפניו

הביטחון כי אי-אפשר לתת צו למניעת
עבודה שבחלקה הגדול כבר בוצעה.

מבקר

ה 1ו ו0 !1

היה

כעל חכרת ״עידן הנדסה
בע״כו״ הריס ידיו ונכנע. הוא עשה
כמיטב יכולתו — ונכשל. הוא
לא ידע כי מקץ ארבעה חודשים
נוספים תחול תפנית חשובה כפרשה.
כדיקת
המיקרה מכלה בי כפועל
היה המצב שונה בתבלית. השוס־

ממשיך לחשוף את רשת העסקות האפלות
1את הקשרים הסם ויין ם בין המתע שרים

במערכת־הביטחו1
הפרטייכ 1וב ין ןפי !י ד ים
י• ׳נבדקו שלבי קבלת החלטות למסירת
מיכרז לא.ג.י ,.ונתגלתה שורה של עובדות
מדהימות.
<• צויין שמו של רס״ן מאיר ממחלקת
ציוד בחיל-ד,אוויר, כאדם המעורב בעיס-
קות־שוחד.
י• הודגש כי מיספר פעמים הופנו תלונות
לתת-אלוף חיים ירון, מי שהיה, עד
לפרישתו, ראש מחלקת הציוד בחיל-האוויר׳
בדבר אי־סדרים ומעשים פליליים הנעשים
במחלקתו, אך חיים ירון המשיך לנהוג
בשיגרת העבודה הרגילה, לא פנה אל אנשי
הביקורת בבקשה לבדוק ולחקור בתלונות.
לא הוסקו מסקנות. איש לוא פוטר.

ה שופטים העליונים
הוטעו בזדון
הרי פירסום הכתבה הראשונה ו-
בהמשך החקירה עלה בידי העולם הזה
לחשוף מיסמכים פנימיים המוכיחים עובדה
חמורה: שלושה שופטי בית־המישפט העל יון,
בשיבתם כבית־דין גבוה לצדק לדיון
בעתירתו של אזרח כנגד מישרד־הביטחון,
הוטעו, חרצו מישפט על־סמך נתונים לא-
נכונים שסופקו להם על-ידי מישרד־הבי־טחון.
תחילת
המיקרה, כאשר חברת עידן
הנדסה בע״ם השתתפה במיכרז שהוצא על־ידי
מישרד-הביטחון עבור מחלקודהציוד
של חיל־האוויר. החברה לא זכתה במיכרז.
את העבודה קיבל אמנון אבני, בעל בית־החרושת
א.ג.י. מקריית-גת.
בעל חברת עידן,
היה משוב־

וקצינים בנ: ירי וכ1

את נימוקיו מדוע, לדעתו, המיכרז לא היה
כשר.
עורך־הדין רסלר שוכנע כי בטענת לקוחו
יש ממש. הוא פנה לבית־הדין הגבוה
לצדק, ביקשו להוציא צו-מניעה כנגד
אמנון אבני, בעל בית החרושת א.ג.י,.
למנעו מלהתחיל בעבודה עד לבירור הנושא.
לטענתו, חברת עידן היתד. חייבת
לזכות במיכרז וכי חברה אחרת, זו של
אמנון אבני, זכתה בו שלא ביושר.
הבקשה למתן צו־מניעה התבררה ב28-
באוקטובר 1974 בפני השופטים העליונים
חיים כהן, משה עציוני ואליהו מני, בשיבתם
כבית-דין גבוה לצדק.
עורך-הדין רסלר השמיע את טענותיו.
עם סיומן הציג נציג מישרד־הביטחת בפני
בית־המישפט שני תצהירים, האחד בחתימת

ואב יפת
אמנון אבני, בעל בית החרושת א.ג,י ,.והשני
בחתימת יואל מירון, פקיד מישרד־הביטחון,
בהם נאמר כי לאחר הזכייה
במיכרז כבר החל בית־החרושת בביצוע
העבודה, וכי העבודה נמצאת עתה בעיצומה,
לקראת סיומה.
נציג מישרד־הביטחון טען, כי בית־הדין
הגבוה לצדק מנוע מלהוציא צו־מניעה לעיכוב
העבודה, מהטעם הפשוט שהעבודה
כבר נמצאת בשלבי־ייצור מתקדמים.
השופט העליון עציוני העיר, בפנותו לאבני
:״אתה נהנה מההפקר.״ אך עם־זאת
קיבל בית־הדין את טענת נציג מישרד-

טיס פשוט רומו.
לאחר שזכתה במיכרז, חייבת היתד.
חברת א.ג.י. להגיש לבדיקת חיל־האוויר ול-
אישורו שירטוטי־ייצור סופיים. זאת, נוסף
לשירטוטי-הייצור הבסיסיים שנמסרו כבר
עם הגשת הצעת-מיכרז.
בעזרת כוח־האדם ההנדסי העומד לרשותה,
לא הצליחה א.ג.י. להכין את שירטוטי-
הייצור הסופיים. ייתכן שסיבה נוספת לדחייה
היתד, דרישות מסויימות נוספות
של חיל־ד,אוויר.

ה תי קי ם היו
״מבו שלים״
ץ* וכדה שבתיקי הפרוייקט נמצאות הת־
¥כתבויות חיל־האוויר, הדורשות שוב ושוב
מסירת השירטוטים הסופיים לאישור,
כדי שאפשר יהיה להתחיל בעבודה ולעמוד
בלוח־הזמנים שבו התחייב היצרן.
א,ג.י. הסתבכה בהמשך העבודה, ונאלצה,
לפי דרישתו התקיפה של חיל-האוויר,
שהופנתה אליה דרך מישרד־ד,ביטחון,
לפנות לחברה אזרחית לייעוץ־הנדסי, כדי
שזו תעזור לה במציאת פיתרון הנדסי למספר
בעיות שא.ג.י. לא הצליחה לפתור
בכוחות־עצמה.
חברת התיכנון והייעוץ ההנדסי, מעולם
לא ניתקלה בלקוח כה קשה, כאמנון אבני,
שסירב לשתף פעולה. היו לה טענות
קשות, בעיקר כנגד שייטות העבודה של
אבני.
בשעה שנשמע הבג״ץ, א.ג.י. טרם החלה
בעבודתה המעשית באותו שטח חיוני, שבגלל
הסתבכותה בו, דרש חיל־ד׳,אווירי,
הכנסת גורם נוסף — חברת תיכנון וייעוץ

במערכת

הנדסית, שהחלה בעבודתה רק כחודש
לאחר שהתברר הבג״צ. בית־המישפט
יכול היה, אם אכן היה משתכנע מטענות
העותר, להוציא צו־על־תנאי למניעת התחלת
העבודה.
כאמור, כיוון שמישרד-הביטחון, לפי המידע
שסיפקו פקידו מירון ואמנון אבני,
טען שהעבודה בעיצומה, הוטעה בית-
המישפט בזדון, והוכשל.
יואל מירון הצהיר כי העבודה בעיצומה,
למרות שכאיש חיל-האוויר לשעבר, וכעובד
מישרד־הביטחון, חייב היד, לבדוק
אם אכן העבודה החלה ואם היא מתנהלת
לפי תוכניות שאושרו על-ידי חיל־ד,אוויר.
מיקרה זה לובש אופי חמור עוד יותר,
לאור העובדה שבידי העולם הזה הוכחות
חותכות, אשר לפיהן עקף יואל מירון
פעם אחת, לפחות, ועדת-מיכרזים, כדי
למסור עבודה לאמנון אבני, בעליה של

שיטת התרמית היתר, מוכרת לנו, זהה
לזו שהופעלה כלפי השופטת המחוזית מרים
בן־פורת בשיבתה בראש ועדה ציבורית
למתן רישיונות למוניות.
לפני כחצי שנה חשף העולם הזה (״ג׳ונ־גל
המיספרים הירוקים,״ )1930 רשת של
עורכי-דין, שתמורת שוחד אירגנו רישיו-
נות למוניות לנהגים שלא היו זכאים להם.
שוחחנו אז עם השופטת בן־פורת, ש אמרת
:״אני, אישית, יושבת־ראש הוועדה
הפוסקת במתן רישיונות. אני בודקת. כל
תיק ביסודיות. לכן, לא תיתכן כל הטיית־דין.״
הערנו את תשומת-ליבה של השופטת
לכד שד,תיקים המובאים לפניה לדיון
״בושלו״ מראש, במטרה להכשילה.
ואכן, שלושה שבועות לאחר פירסום
הכתבה אסרה המישטרה שלושה עורכי־דין,

כ ך רימו א ח ביח־־המ״וטבט
גם נושא זה ייחקר ביסודיות. אחיו
(החשו מעמוד )13
ביניהם עזרך־דידין צבי סתי, שהוא־עצמו שד רם ״ן מאיר עובד אצל אבני.
היה אחד מחברי הוועדה הציבורית שבראשות
השופטת בן־פורת, האשימה את
השלושה כי קיבלו שוחד מעשרות נהגים
כדי שיבנו עבורם תיקים מפוברקים, יגישו
אותם לוועדה וזו תאשר את בקשתם.
שופטי בית הדין הגבוה לצדק הוטעו,
כאמור, בצורה דומה.

מי שרד־הביטחון
__ לא בדק
ץ ץ ישדד״׳הביטחון בודק את הקבלנים
]*[ והספקים שאיתם הוא עובד מבחינה
ביטחונית. אולם, למרבה התדהמה, אין
מישרד־הביטחון טורח לבדוק את יושרם
האישי של הקבלנים שעימם הוא עובד.
כך, למשל, התברר לנו כי אמנון אבני,
בעל א.ג.י ,.החל דרכו כפקיד־בנק בטבריה,
מעל אז בכספי הבנק ופוטר.
בשנים הספורות שבהן שימש אבני כפקיד
בחברת־הבת של אמישראגז בניגריה
(ראה כתבה ראשונה בסידרה) ,עמד בראש
כנופיית מבריחי־נשק בתשלום לחבל ביא-
פרה הפורש. באותן שנים הרוויח סכום
עצום — 10 מיליוני לירות. מאוחר
יותר, כשחזר אבני ארצה, התרברב לא
פעם בפני ידידיו, ביניהם אישים בכירים
במערכת־הביטחון, בעת המסיבות המפוארות
שערך עבורם, כי הוא סיים לצמיתות
את בעיותיו עם מס־ההכנסה.
כיוון שרווחיו האדירים בניגריה באו לו
לא במיסגרת עבודתו, לא היה חייב עליהם
במם בארץ. לכן לא חשש, עם שובו,
להצהיר ולהוכיח כי ברשותו׳ בבנקים ב־שווייץ
ובאנגליה, סכום שעלה על מיליון
דולר במזומנים.
אחרי־הצהרת־הון מרשימה זו, יכול אבני
לתמרן בקלות בענייני כספים, ולעולם לא
תהיה לו כל בעייה עם פקידי מס־ההכנסה,
בכל הנוגע להצהרות־הון, לבירורים ולמתן
הסברים על גידול הונו.
ולא זו בלבד, אלא כשחזר ארצה בשנת
,1968 קנה במזומן את בית־החרושת א.ג.י,.
והוסיף לו מכיסו הפרטי מיליון לירות הל-
וואת־מנהלים. בצורה זו הוא מקבל סכום
גדול כריבית שנתית, ומקטין באותה מידה
את סדר־הגודל של ריווחי בית החרושת
החייבים במס.
נוסף על כך קנה אבני >־/ס 30 ממניות
בית־חרושת לתרופות, והקים חברה גדולה
להשקעה במניות.

האיש ששילם שוחד כיד נדיבה
לפקידי־צמרת ניגריים כדי שיעצמו
עין מעיסקות-הנשק הכל•
תי־חוקיות שלו, החל עובד עם
מישרדי-הביטחון, שלא טרח כלל
לבדוק מה עכרו.

__ ע ס קי ם
וקי שרי-מי שפחה
** יון בתיקי העבודות של א.ג.י. עם
> מישרד־הביטחון מגלה שיטה מעניינת.
בלמעלה מ־״/ס 50 מהצעות־המחיר שהגיש
אבני למערכת־הביטחון מצויין, כי נעשו
״דרישות־שינוי.״ הפטנט, פשוט: הצעות־המחיר
של אבני היו תמיד נמוכות ולכן
נמסרו לו העבודות לביצוע, אד למרבה
הפלא, תוך כדי מהלך העבודה באו מצד
חיל־האוויר, בתכיפות בלתי־סבירה, דרישות
לשינוי. בדרך של ״דרישות שינוי״
אלו גרף אבני את עיקר הרווחים, משום
שדווקא שעבודן דרש מחיר גבוה — וקיבל.
אבני לא יכול היה להשיג את ״דרישות
השינוי,״ בלא שיהיו לו ״אנשים שלו״
בתוך המערכת. כאן מצטלב שמו עם זה של
רב־סרן מאיר העובד, במחלקת ציוד אוויר.
רס״ן מאיר הוזכר בכתבה הקודמת בקשר
לתלונות שהופנו נגדו. אחרי פירסום הכתבה
המשיד המידע לזרום, והתבררו פרטים
חדשים רבים.
רב־סרן מאיר נהג להזמין את פקודיו לארוחות
והעניק להם מתנות נאות כדי ל-
סבכם בקשרים עימו כדי שאם תיפתח
חקירה, לא יאבו הללו להעיד נגדו, מחשש
שיפלילו את עצמם. לפי המידע שבידינו
כיום, תכסיס זה לא עזר לו, אך כיוון ש חקירת
מצ״ח והמישטרה בעניין זה נמצאת
בעיצומה, אין להרחיב על כך את הדיבור.

רס״ן מאיר כונה לעצמו כעת
וילה מפוארת ברמת-השרון, ואליה
הוא מתכוון לעכור מדירתו הצנועה
שכפתח־תיקווה. אין ספק כי

כדאי להקדיש זמן לבדיקה אם ״דמי-
השתלמות־עובדים״ ,בסדר־גודל של אלפי
לירות המוענקים לו מדי־פעם, אכן ניתנים
־*מטרות השתלמות, במוצהר.
בוודאי יבדקו גם אם נסיעתו האחרונה
של רס״ן מאיר לחו״ל, ושהותו שם, מומנו
מכיסו, או על־ידי אבני.
אמנון אבני, לבד מקשריו ההדוקים עם
רס״ן מאיר, נוהג להחזיק חשבון פתוח
ברשת חנויות פולגת. לכאורה משמש חשבון
זה לצורך קניית ביגדי־עבודה לפועליו.
אך למעשה, הסכומים המופיעים בחשבו-
נות־החברה מצביעים על כך שניקנו חליפות,
ולא בגדי־עבודה׳ וכי מקבלי החליפות
לא היו פועלים, אלא אנשי מערכת־הביט־חון
בכבודם־ובעצמם.
אבני נהג לשלוח קציני־צה״ל לחופשות
סוף־שבוע בטבריה. כדי לסבכם הציג את
הצעתו כאילו יש לו קשרים טובים במקומות
נופש בטבריה שייארחו את ידידיו ללא
תשלום. לכן הסכימו הקצינים להצעתו ורק
מאוחר יותר הוברר להם כי אבני שילם
עבור אירוחם ובכך סיבכם בחשש שאם
יאמרו את האמת, כי נסעו לא פעם בתום-
לב, איש לא יאמין להם.
לאור עובדות אלו תובן, אולי, העובדה
שאבני הצליח לזכות במיכרזים, להשיג
אישור ל״דרישות שינוי״ רבות לעבודות
שביצע.
יתר־על־כן, המיתקנים שסיפק אבני למערכת
הביטחון לא תמיד עמדו בביקורת
מיבחן האיכות. בנושא זה היו כבר מיספר
תלונות מצד אנשי צה״ל, אך משום-
מה הן לא התבררו מעולם.
היו תלונות כנגד חברת השיפוץ שהקים
אבני במטרה לבצע עבודות־שיפוץ באותם
מיתקנים שבנה עבור מערכת־הביטחון, גם
לתלונות אלו לא התייחסו ברצינות.
היו תלונות מחברוודקבלניות, מהן מכובדות
ביותר, בקשר להטיית מיכרזים שלא-
כדין, אך גם מתלונות אלה לא הוסקו כל
מסקנות.

מ ערכ ת־ג קר ה
כושלת
, 1מהדקת ציוד־אוויר תקציב גדול,
/בו היא יכולה לתמרן כרצונה. יש בכך
יתרון — המחלקה גמישה לצרכים מיידיים,
אינה נתקלת בסיבוכים ביורוקרטיים שבהם
נתקלות מחלקות אחרות בצה״ל. החיסרון
בכך שבידי המחלקה מתרכזת עוצמה אדירה,
כאשר מישרד־הביטחון, במיקרה זה,
אינו משמש אלא מעין מתווך בין היצרן
לבין המזמין.
משום כך, דווקא במחלקה זו חייבת היתה
לפעול מערכת־ביקורת כפולה ומשולשת.
בפועל, המצב הפוך.
מדורים שונים מאשרים הזמנות־עבודה
למרות שהנושא אינו בסמכותם. המצב
מאפשר ביצוע ״תרגילים״ שונים על-ידי
אנשים בלתי-מהימנים׳ עבור קבלנים שהם
חפצים ביקרם.
נושא הקמת יחידות ביקורת ובדיקת
יעילותן בשטח, חייב היה לתפוס מקום
מרכזי במערכת־הביטחון. בפועל, מניסיוננו
האי&י, יודעים אנו כי לא כך פני הדברים.
לאורו כל שלבי החקירה בנושא זה,
וכיוון שראינו בו נושא בעל דרגת חשיבות
ציבורית עליונה, דיווחנו לגורמים המת אימים
במערכת הביטחון על מימצאינו,
כדי שיהיה להם זמן, לחקור את המימצאים
ביסודיות לפני התפרסמם ברבים.
במשך זמן רב נתקלנו בגישה חובבנית
לנושא מצד אותם גורמים מוסמכים .״זה
לא ייתכן מה פתאום, הוא נחשב כאיש
ישר!״ היתר. התשובה האחידה.
המימצאים שהיגשנו הופנו בדרך שיגר־תית
לאותם אנשים שבהם דובר, והם נתבקשו
להגיב. כמובן שאיש מהם לא הודה.
למרבה המזל, בנקודה אחת הצלחנו,
למרות הכל, לעורר את התעניינותם של
אותם גורמים. רק אז הוחל בטיפול נימרץ,
כאשר גם המישטרה הצבאית החוקרת וגם
המישטרה האזרחית נתבקשו לבדוק ביסודיות
את הנושא כולו.
אולם לא כך חייבת מערכת־בקרד. יעילה
לפעול. אם היא לא תיזום דברים, אלא
תמתין לקבלת מידע על מגש של כסף, היא
לא תגיע רחוק — והליקויים במערכת
כולה יילכו ויתגברו.

הכתבה הבאה בסיידה: בין
צה״ל וטישרד-חביטחון.

המלד פייצל •
השבועה הופרה
במדינה העם
ריח מסו״
כי הגה הסתיו עבד,
הגשס חלף הלד לו,
הגיצגיס ;יראו בארץ,
עת הזמיר הגיע,
וריח חמילחמח נפוץ בארצנו..
מתי תפרוץ המילחמה הבאה? היכן?
כיצד י כיצד נעמוד בה י כמה היא תעלה 1
אלה היו השאלות שהוחלפו בין ישראלים
בחג האביב, בבית ובחיק הטבע, בחניונים
ובחורשות ועל שפודהים.
האביב בא, ועימו הוודאות — זו שכל
ישראלי חש בה בעצמותיו — כי הסילחמה
קרבה ובאה.
הישראלי המצוי מתייחס אל המילחמה
כד,תייחס האיכר אל עונות השנה. היא
נראית לו כתופעת־טבע, כגזירה מן השמיים.
אין
הוא שו׳אל את עצמו: האם נעשה
הכל כדי למנוע אותה? האם יש דרך
אחרת?
ומ*שום כך אכן הפכה המילחמה תופעת־טבע.

יחסים
מרחביים
ירייה הי דהדהבמרחב
יד חדשה מחזיקה
בגשר! הקטלני ביותר:
נשק האמבארנו
ירייה שנורתה בלב המידבר הערבי היד־הדד,
לפני פסח ברחבי המרחב. כי פיי־צל,
קורבן המעשה, בנו של מייסד הממלכה
הסעודית, היה דמות מרכזית במערך
הערבי.
בראשית המאה ד,־ 20 היתד, ריאד עיירה
קטנה ונידחת של בתי-חימר, מסביב
למצודודחימר שבה שכן המושל התורכי.
ב־ 1902 הופיע מלב המידבר לוחם צעיר
בשם עבד־אל-עזיז איבן־סעוד, פיתה את
המושל לצאת החוצה, והדביק אותו בחניתו
אל משקוף השער. חוד החנית עדיין
קבור בעץ.
מאז התקדמה השושלת שייסד איבו־סעוד.
בנו פייצל היה בדרך להיות מנ
היגה
של מעצמה עולמית, כאשר נקטל
ערב הגיעו לגיל .70
נשק ונפט• במאבק נגד ישראל, מילא
פייצל תפקיד משולש:
>• הוא היה הבנקאי של המאבק. בשנה
שעברה הרוויחה סעודיה כ־ 25 מי־ליארד
דולרים מן הנפט שלה — פי־שניים
מכל התוצר הלאומי הגולמי של ישראל.
בכסף זה תמך במצריים ובסוריה, מימן
את אש״ף ורכש כמויות־נשק כבירות, שנועדו
-לחימוש המערכה הערבית נגד יש ראל.

הוא היה מופקד על נשק־הנפט,
האיש שהפעיל את האמבארגו אשר שינה
את פני העולם בימי מילחמת יום־ד,כיפורים.
#הוא
היה עמוד־התווך של המערך
הערבי הפרדאמריקאי, אוייב מושבע של
הקומוניזם ושל ברית־המועצות, ועל־כן
נתן גיבוי להתקרבות המצרית לארצות־הברית.
אולם
מעל לכל היה פייצל מוסלמי אדוק
וקנאי, ושינאתו לישראל עברה לא פעם
את הגבול של שינאודיהודים. הוא האמין
בפרוטוקולים של זקני ציון, הפיץ תעמולה
אנטי־יהודית וגרם לתקריות בינלאומיות
כאשר אסר על עיתונאים יהודיים לבוא
אל ממלכתו.
כשומר שני המקומות הקדושים ביותר
לאיסלם — הערים מכה ומדינה — היה
לו עניין מייוחד גם במקום הקדוש השלישי
של דתו: ירושלים. הוא נשבע שיתפלל
שוב במיסגד אל־אקצה לפני מותו.
הכדור שירה בו בן־אחיו מנע ממנו את
הגשמת שבועתו.
אצבע על ההדק. האם ישנה מותו
את המערכות בעולם הערבי?
במקומו בא אחיו, חאלד, אך איש אינו
רואה בו את השליט האמיתי. לתפקיד זה
נכנס אח אחר, פאהד איבן עבד־אל־עזיז
— שהחזיק גם עד עתה בתפקידים המרכזיים
במימשל המישפחתי הסעודי. הוא
היה ראש־הממשלה בפועל, שר־הפניס האחראי
על הביטחון הפנימי, ויו״ר ועדת־הנפט.
הוא גם מהמר מושבע. פעם הפסיד
בלילה אחד בלונדון שני מיליון דולר.
אין ספק שהצמד חאלד—פאהד ימשיך
במדיניות הצמד פייצל— פאהד: השקעה
כבירה בפיתוח מואץ של סעודיה, כדי
להפכה תוך.שנים מעטות למעצמה תעשייתית
עולמית, תוך תמיכה במאבק הערבי
נגד ישראל.
(המשך בעמוד )19
* מודעה ציונית בעיתון ניו־יורק טיימס
בשיא משבר הנפט, האומרת :״האם תניח
לאיש זה למרר את חייך?״
העולם הזה 1961

ו י 1ור! 1
** 6אשר תפרוץ המילחמה הבאה,
^ אטיל את האחריות לקורבנותיה על
יצחק רבין, שימעון פרם ויגאל אלון.
לא אגיד זאת אחרי מעשה, על הקברים.
אני אומר זאת עכשיו, באוזני החל לים
העתידים של המילחמה הבאה.

כי עכשיו — עוד אפשר לשנות.
עוד אפשר להציל.

וד מצלצלות באוזני קריאות־ההי-

> דד של ההמונים, שהריעו לשלישייה
הקודמת. גולדה החכמה! דיין הפיקח!
אבן השנון! גברים קשוחים, אחד־אחד!

בהתלהבות צוהלת הלך העם
אחריהם, ישר לתוך מילחמה חס־רת־תוחלת.
המחיר הוטמן כאדמה.

עכשיו יש שלישייה חדשה. היו פיקפו־קים
לגבי רבין, אבל עכשיו הוא הוכיח
שהוא גבר. קשוח. חזק. ושימעון פרם
מדבר כל־כך יפה. ויגאל אלון הוא כזה
חבר׳מני. מסביב ייהום הסער, אך ראשנו
לא יישח.
שוב יש אחדות לאומית, מקיר אל קיר.
שוב מתייצב העם מאחור. שוב נעלמו
שרידי האופוזיציה, ומנגנת תיזמורת העיתונים
במצב אחיד שירי-לכת מלהיבים.

העם צועד כראש מורם, ישר
לתוך המילחמה הכאה. אדמת
המולדת תקלוט את המחיר.

פשר היה להבין הנהגה, המובילה
בעיניים פקוחות אל המילחמה, מפני
שהיא סבורה שהמדינה תצא נשכרת ממנה.
אפשר להבין, אם לא לסלוח.

ה 1רלהחה הנאה

סקת־אש. הניצחון הזה יחזק את מעמדם,
ויכריח את המעצמות לכפות הסדר.
במיקרה הרע ביותר מבחינתם, יפתח
צה״ל בהתקפת־נגד מוחצת. אם יגיע לדמשק,
ייתקל בלי כל ספק במחסום צבא
סובייטי. אם יגיע לתעלה, ואף אם יחצה
אותה שנית, יבוא אולטימטום סובייטי,
העולם ייאחז בהלה של עימות גרעיני,
הגלגלים ייעצרו ביגלל הפסקת זרם הנפט.
המעצמות ישימו קץ ללחימה ויכפו
את ההסדר הרצוי להן.

עץ או פדסטיין — גם כך וגם
כך — נפסיד.

מבחינת ישראל, המילחמה הבאה היא
מטורפת, מפני שאין לה שום יעד מדיני.
לפי אימרתו של קלאוזביץ, המילחמה היא
המשך המדיניות באמצעים אחרים.

כאשר אין ככלל מדיניות, אין
למילחמה כל תכלית. ומילחמה שאין
לה תכלית אינה רק פשע, אלא
גם שטות נוראה.

61 הו מוקד כל הבעייה. לממשלה זו,

( כמו לקודמתה, אין מדיניות.
מדיניות פירושה — לראות את האלטרנטיבות
הקיימות, ולבחור באחת מהן
— הטובה ביותר או חפחות־גרועה.

אבל אין בממשלה אף אדם אחד שאינו * הקו המנחה של ממשלות ישראל הוא:
יודע היטב שהמילחמה הבאה תהיה א 0ון*?.להחליט שלא להחליט.
איש אינו רוצה כמילחמה זו אבל חוסר־החלטה — גם הוא

הממשלה מובילה לקראתה, כעז־רתה
הנלהבת של האופוזיציה,
מתוך חוסר-הבנה וחוסר-בישרון,
פחדנות מדינית ועצלנות שיכלית.
כי מילחמה זו — מה יהיה טיגה ו
^ נחנו לא נוכל לפתוח בה.
^ ,נדמה לי שאין הפעם אף מטורף
אחד המציע זאת.

כי מילחמה שאנחנו נפתח
בה — לא תחיה רק מילחמה כערכים׳
בברית-המועצות, באירופה
המערבית, כאו״ם. היא תהיה
גם מילחמה כארצות־הכרית.
אמריקה אינה רוצה במילחמה. היא עייפה
ממילחמות. היא יודעת כי המילחמה
הבאה תביא אוטומטית לאמבארגו של נפט,
ותשתק את מערכות העולם המערבי. בצמרת
האמריקאית אין עוד איש הוגה
ברצינות בהרפתקה אווילית כגון כיבוש
שדות־הנפט הערביים בכוח הנשק.

אם ישראל תתקוף למרות זאת,
תרד עליה היד הכבדה של מיש־פחת־העמים,
תוך שיתוף אמרי־קאי־סוכייטי.
כרזי הכסף והנשק
ייסגרו. צח״ל ייעצר, והתבתיב
המדיני הבינלאומי ייטול מישראל
בל שריד של חופש־פעולה.
ם יפתחו הערבים במילחמה, לא
יהיה זה הרבה יותר טוב לישראל.

הערכים אינם זקוקים לניצחון
צבאי גדול, ולא יינזקו גם ממפלה
צכאית. הם יודעים זאת.
במיקרה הטוב ביותר מבחינתם, יתקדמו
בהתקפה מאסיבית ופשוטה עשרה או עשרים
קילומטרים, ואז יכפו המעצמות ד,פ־

החלטה. החלטה שפירושה: להגיד
לא לכל האלטרנטיבות. ואז
קורה משחו שלא רצו כד.

די לסקור את קורות שמונה השנים האחרונות,
כדי להיווכח איד פועלת השיטה.
מייד אחרי מילחמת ששת־הימים, היתד,
ברירה: להידבר עם אש״ף או לטפח מנהיגות
פלסטינית עצמאית בגדה המערבית.
הממשלה החליטה: לא זה ולא זה. מג־היגות
הגדה מתה באיבה.

התוצאה :
בינלאומי.

אש״ף

הפך

גורם

לאחר-מכן היתד, ברירה: להסתדר עם
אש״ף או עם המלך חוסיין.
גולדה ובני־מיטבחה החליטו: לא זה ולא
זה. לפלסטינים אמרו: אינכם קיימים, ול־חוסיין
העמידו תנאים שלא יכול היד,
לקבלם מבלי להתאבד.

התוצאה: חוסיין המתון ירד
מעל הפרק.
הברירה הבאה היתד : ,תיווך של האו״ם
או תיווך אמריקאי.
השלישייה הקדושה דאז החליטה: לא
זה ולא זה. שליחות יארינג ותוכנית רו־ג׳רס
נקטלו ביחד, כציפורים ברובה,־צייד.

התוצאה: נשארנו לכד מול הערבים.

היתה הברירה: להציע הסדר סביר
לכל שכנינו יחד, או לבודד את מצריים
בעזרת הסדר־ביניים נדיב לטובתה.
גאוני הדור החליטו: לא זה ולא זה.
זה עתה גילה דיין שהמשא־והמתן להס־דר־ביניים,
לפני מילחמת יום־ר,כיפורים,
התפוצץ ביגלל התנאים המגוחכים (גם
לדעת דיין) שהעמידה ממשלת ישראל.

התוצאה: כריתת הכרית המצ־רית-סורית
ויופ-הביפורים.

המילחמה שמה קץ זמני למישחק. יש־

ראל היתה תלוייה לחלוטין כאמריקאים,
ואלה כפו בכוח את הסדרי הפרדת־הכד
חות עם מצריים וסוריה.

^ אחר״מכן נטרפו הקלפים בצמרת
/ישראל, במקום שלושת הקלפים הבלויים
הוצאו מן החפיסה באקראי שלושה
קלפים חדשים בעלי פרצופים זהים,
והמישחק התחיל מחדש.
תחילה היתד. ברירה: להכיר באש״ף
תמורת הכרתו בישראל, או להחיות את
חוסיין על-ידי נסיגה מהירדן ומסירת חלק
סימלי של הגדה לידיו.
ההחלטה הגאונית הראשונה של רביד
פרס־אלון היתה: לא זה ולא זה.

התוצאה: חוסיין סולק סופית
מן הזירה, ואש״ף זכה כהכרה כל־ערכית
ועולמית.

התוצאה: אנחנו נלך לז׳נכה
מאונס, כמו לעקידה.
1י 1
ץ* ה נעשה כז׳נכהזו אילו תוכניות

* [ גאוניות, מתוחכמות עד־להדהים, נרקמות
עתה בשלושה מוחות מבריקים אלה?
כתוצאה מתימרוניה המזהירים עד כה,
תעמוד ישראל בז׳נבה מול חזית אחידה
של כל הערבים וברית־המועצות, כשאר-
צות־הברית הולכת ומשתלבת בחזית זו.

הצעת־ההסדר היחידה שתעמוד
על סדר-היום כז׳נכה, כהסכמת כל
הגורמים האלה, כרורה בכר עתה
לחלוטין. עיקריה: הכרה ישראלית
באש״ה והכרת אש״ף כישראל,
הקמת מדינה פלסטינית כגדה וברצועה,
שיבת ישראל לגכולות ה־
4ביוני ( 1967 פחות או יותר) ,וחתימת
חוזי-שלום רישמיים כין
ייטראל ושכנותיה.

לאחר־מכן היתד, הברירה: להציע הסדר
כולל בכל שלוש החזיתות, או להוציא
את מצריים בזהירות מן החזית המשותפת
על-ידי הצעת הסדר־ביניים שסא־דאת
לא יוכל לסרב לה.
אז הוכיחו השלושה שהם״ גברים. ד,ם
החליטו: לא זה ולא זה. לסורים נאמר,
שלעולם לא נחזיר את הגולן. ולמצריים

בפני ישראל תעמוד הברירה: להציע
תוכנית משלה שתכלול את העיקרים האלה,
או לדחות את ההסדר־הכולל על-ידי
הצעה דראמתית לנסיגת־ביניים מיידית
בסיני ובגולן, בתנאים גרועים יותר מאלה
י שהוצעו על־ידי קיסינג׳ר.

הועמדו תנאים כה מפליגים תמורת החזרת
חלק קטן מסיני (הכרזה מצרית פומבית
שהיא נוטשת את החזית הערבית),
עד כי היה ברור שהמצרים יצטרכו לסרב.

ההחלטה כבר נרמזת בדבריהם של רבין,
אלון ופרם: לא זה ולא זה, אלא ניסיונות
של התחכמות, העלאת נקודות שנועדו
לסכל תזוזה בכיוון הנתון, להשהות.

התוצאה :
התפוצצה.

שליחות

קיסינג׳ר

ערב שליחות קיסיגג׳ר, היתד, הברירה
למעשה: לשלם מחיר מינימאלי עבור הצלחת
פעולתו (מחיר שנקבע מראש: ה־מיתלה,
הגידי ואבו־רודייס) ,או לוותר
עליה וללכת לז׳נבה.
מה החליטו שלושת הגאונים התורניים?
לא זה ולא זה. למנוע את חידוש ועידת
ז׳נבה על־ידי משיכת קיסינג׳ר לסיבוב-
שיחות, ולהשאיר את קיסינג׳ר באמצע
הסיבוב בידיים ריקות.

התוצאה: הנשיא פורד והנרי
קיסינג׳ר נפגעו עד מעמקי נפשם.
יש כאן ברירה נוספת: לרקוד לפי החליל
האמריקאי, או להתקרב איכשהו
לברית־המועצות.
ההחלטה היתד, מובנת מאליה: לא זה
ולא זה. לעורר את זעם הצמרת האמרי קאית
על ישראל, ובאותה שעה להגביר
את המאבק נגד ברית־ד,מועצות.

התוצאה: שתי המעצמות מתקרבות
זו לזו, נגדנו.
ייתכן שברגע זה עוד נותרה ברירה:
למהר ולהודיע לקיסינג׳ר שממשלת ישראל
שינתה את עמדתה ומוכנה עתה לקבל
ערבות אמריקאית תמורת הסכם־ביניים
בדרום — או להרים על נס את ועידת-
ז׳־נבה, כאמצעי הטוב ביותר להשגת הסכם.
שלושת הגברים הנוקשים, שהעם התייצב
מאחוריהם מחרות ועד מוקד, יחליטו
בגאווה: לא זה ולא זה. הם כבר הודיעו
בפה מלא, שמוועידת־ז׳נבה לא ייצא שום
דבר. והם לא יוכלו להתקפל מול קיסינ־ג׳ר,
אחרי שהוכיחו שהם גברים זקופים.

התוצאה תהיה: פיצוץ ועידת
ז׳נכה.

מה אזי? הברירה המכרעת היא ברורה
לגמרי: הצלחת הוועידה, או מילחמה.
הממשלה אינה רוצה במילחמה. אבל
היא גם אינה מוכנה לשלם את המחיר
הדרוש להצלחת הוועידה. כי ממשלה זו
אינה מסוגלת ואינה רוצה לחתחיל בת־הליך
ההיסטורי של החזרת השטחים.

התוצאה חכלתי־נמנעת: מיל
חמה חדשה, זו שתוארה כראשית
הדפדים.

כאשר החליטה הכנסת בשבוע שעבר
״לרשום לפניה״ את החלטת הממשלה
לפוצץ את שיחות־קיסינג׳ר, בנוסח שהוכתב
על-ידי מנחם בגין, היא הצביעה בעד
מילחמה זו. הזדעזעתי לראות שלשרידי
מחנו־,־השלום בכנסת לא היה בשעת־משבר
זו אומץ־הלב להרים את היד נגד הד,חלטה
הגורלית. בתמורה קיבלד נזיד־עד־שים:
הזמנה לשיחה עם יצחק רבין.
כאשר תתקרב שאגת המילחמה, תישמע
הקריאה :״אין ברירה!״ אין בה אמת.

יש כדירה. תמיד היתה ברירה.
אבל מעולם לא היתה הנהגה
לאומית שהיתה מסוגלת לשקול
את האלטרנטיבות ולקכל החלטה
כלתי-פופולרית, להסתבן כמשבר
ממשלתי, להתעלות מעל לאינטרסים
אישיים ומיפלגתיים, להגיד
לעם את האמת ולהיאבק עליה.

איש אינו יכול לדעת, כרגע, מר, יהיר,
שמה של המילחמה הבאה. אני מציע לה
שם כבר עתה :

המילחמה

המיותרת.

פינית שמנה ה ר בי צ ה ללוכד א לי א ב
וגו לדה מאיר התפקעה מצחוק
! 9רק עתה הסתבר כי התקלה
הטכנית, שאירעה בעת
שידור האירוויזיון, בעת שהמנחה
השבדית דיברה עם יש ראל,
וישראל לא שמעה אותה
— תקלה ־שחזרה על עצמה
מיספד פעמים — לא היתד.
טכנית כלל, כי אם תקלה אישית
של הדובר הישראלי,
יצחק שימעוגי. בעת החזרה
הכללית, שהתקיימה ערב
התחרות, השמיע הרמקול צים־
צוף טורדני (״פידבק״) שהפריע
לשימעוני לשמוע באוזניות.
הטכנאים, שידעו כי במילא
הוא צופה בטלוויזיה ואף
מקשיב לה, ניתקו את האוזניות.
מאוחר יותר, בעת התחרות,
היה שימעוני נרגש מאוד,
וכשלא שמע את קול המנחה,
חזר מיספר פעמים על הקרי-
לאנשים הנכונים

ריר
בהנדי בינלאומי

מזרחי

מיקגי ואע גו ן לזגיון
וזכדון יעקב

אורי, שהוא נכדו של יעקד
מרידוד, עד כדי כך שאמר
לאשתו מיקה :״אם תבטיחי
לי עוד בן מוצלח כמוהו, אני
מוכן לעשות ילדים מקיר לקיר.״
9זכרונות מתקופת היותו
מזכ״ל מיפלגת העבודה העלה,
ערב פרישתו מהמיפלגה, ח״ב
אריה (״לובה״) אליאב׳,
שעה שהתראיין לתוכנית הרדיו
ממני מני. אליאב סיפר
כי בזמנו נסע עם גולדה
מאיר לוועידה סוציאליסטית
בפינלנד. בין השאר הוזמנו
הגברת ראש־הממשלה דאז ו הוא
לביקור בצפון לאפלנד.
במקום הוצע להם ביקור בסאונה
פינית אמיתית, שם
מתפשטים עירומים לגמרי, זוכים
למיקלחת של מיים רותחים,
ופינית שמנה עומדת ד

חיים שטפל. אך יותר מכולם
בלט מנכ״ל מישרד־האוצר,
אכרה ם אגמון. כשמזגה
אחת הפקידות קוניאק מלוא הכוס
לכיבוד האורחים, הרעים
עליה אגמון בקולו ואמר :
״תגידי לי, מה את חושבת?
שאת מוזגת תה? יש קיימו־צים!״
הנדבן הקשיש היה נרגש
מאוד ואמר לשר־האוצר:
״לא פיללתי שאני אגיע לרגע
הזה!״ השיב לו השר, מניה
וביה :״גם אני לא פיללתי.״
9בדיחות סאבוי עדיין
פופולריות. הבדיחה האחרונה:
״תיירים רבים שהחליטו לבלות
את חג־הפסח בישראל ביטלו
את חופשתם. הם התקשרו למלון
סאבוי ונאמר להם שבמלון
לא נותרו חדרים.״
9:סיפרה השבוע בוככה
לוי :״כשנפגשתי עם ראש
עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, לאחר ליל האסון
בסאבוי, הוא שאל אותי
אם אני זקוקה למשהו מייוחד
שעיריית תל־אביב יכולה לספק
לי. אמרתי לו שאני לא
זקוקה לכלום. כעבור כמה ימים
הרגשתי שאני מתמוטטת מעייפות.
טילפנתי לצ׳יצ׳ ושאלתי
אותו אם הצעתו לעזור לי בעינה
עומדת. הוא השיב שכן.

שניסו להנהיג בצה״ל מישמעת
מינהלית של ברזל, אמר דד
רמטכ״ל :״עובדה היא שמפקדים
שניסו להנהיג בצה״ל
מישמעת לפי הדוגמה האירופית
לא הצליחו.״ לשאלתו של
חייל נוסף, שמואל פוקר
מיחידת תותחי־נ״מ של חיל-
האוויר, מהם לדעתו הסיכויים
לשלום עם הערבים, השיב
גור :״סאדאת אמר, כידוע ש שלום
יכול להיות רק בדור
הבא. אני סבור שעוד בדור
שלי עשויים להיווצר תנאים
לשלום מעשי, אם לא פורמלי.״

9גרושתו של חוסיין
מלך ירדן, מונה, שמוצאה מאנגליה,
ביקרה באחד הימים
בחנות המפוארת הארודם, הידועה
כחנות בה עורכת גם
המלכה אליזכת את קניותיה.
הנסיכה מדדה מערכות־לבוש
רבות, בחרה לבסוף בשתיים
מהן, בעלות השמות האכסוטיים
קסבה וכליף, החליטה לקנותן.
לזבניות, שארזו את הבגדים
למען הנסיכה הירדנית, היתד,
בעייה: על תוויות־הזיהוי של
הבגד היה כתוב שמו של בית-
חרושת ישראלי. לאחר התייעצות
קדחתנית עם מנהל החנות
הציעה אחת הזבניות לקרוע
את התווית. המנהל התנגד,

!* 111111 *1 ¥ 1 1שני זוגות האחיות, בנות עובדי השגרירות
11111 האמריקאית, הנמנות על קבוצת תלמידות
בית־חספר האמריקאי בפפר־שמריחו, מריעות בהתנדבות לניבחרת
הכדורסל המיקצועית ״סברס״ ,בהתלהבות אמת. שטפני ודנה
חארווי (במרכז) הן בנותיו של ג׳יימס הארווי, איש חיל־הים, ואילו
אמי וברנדה מלנסון (משני הצדדים) תן בנותיו של ג׳וזף
מלנסון, אחד מאנשי חיל־האוויר העובדים בשגרירות האמריקאית.
אה :״כאן ירושלים, האם את
שומעת אותי ו״ נוצרה סכנה
שקולותיה של ישראל לא ייספרו,
מאחר חעל פי התחרות
ארץ שאיננה נקלטת אינה משתתפת
בבחירה. הטכנאים חזרו
ואמרו לשימעוני שהקריינית
שומעת אותו, וכי הוא נקלט בשבדיה,
אך מרוב התרגשות
לא הקשיב להם וחזר על ה-
מישפט, שהעלה היוד על-פני
רבים מהצופים באירוויזיון בארץ,
ולבטח גם ברחבי אירופה.
9אגב,
עובדי רשות־השי-
דור שנכחו באולפן בו נקלט
השידור — מנהל ימחלקת-המו-
סיקר, חגוך חסון, עובדת
מישדד הדובר עדנה חפץ ו הכתב
דן כירון — ערכו
טוטו אירוויזיון, שילמו כל
אחד שלוש לירות. כשהסתבר,
בסוף הערב, כי איש מהם לא
זכה, הסתבר גם כי דן בירון
נעלם עם הכסף. העיתונאי
איציק תוראל, שישב כשופט
והשתתף גם הוא בטוטו,
מחפש עד היום את בירון ואת
שלוש הלידות שלו.
9הזמר יגאל כשן היה
אחד האנשים המעטים בארץ
שלא הצטער באופן מייוחד על
כישלונו של שלמה ארצי בשן בתחרות האירוויזיון.
הציע לטלוויזיה, לפני בחירתו
של ארצי כנציג ישראל, מופע
שלם, שכלל את בנות שלישוקולדה־מנטה־נזסטיק שיית באמצעות
אמרגנו אכרהם
(״פשנל״) דשא והטלוויזיה אף
לא טרחה, לדבריו, להגיב על
ההצעה. אגב, בשן גאה בבנו

מכה בגב המתרחצים בענפים.
הוסבר לאורחים כי סאונה
אמיתית כוללת גם קפיצה אל
חור שבקרח באגם, וטבילה במים
הצוננים שמתחתיו. אנשי
הביטחון שנלוו אל גולדה ואליאב
אמרו ״אין בעייה״ ,וקפצו
אל החור. לובה לא רצה
לעשות בושות וקפץ גם הוא.
בתחילה, סיפר, לא הרגיש
דבר. מייד לאחר-מהן חש בקיפאון
האופף אותו, הוא זה-
גורילות רצו מייד אל האדים
החמים של הסאונה, חטפו מכות
מהסינית השמנה, והוחזרו אל
,תוך בור המיים הצוננים, וחוזר
חלילה מיספר פעמים. כל אותה
עת ישבה גולדה, עטופה ב־מעיל-סרווה,
והתפקעה מצחוק
למראה המזכ״ל של מיפלגתה
ושומרי ראשה, עורכים תרגיל־ריצה,
חוטפים מכות וקופאים
מקור במי־הקרת.
9 :במסיבה שנערכה בליש־כתו
של שר-האוצר יהושע
דכינוביץ לכבודו של הנדבן
היהודי !משווייץ, המיליונר לי*
און כיד, שתרם למישרד-
הבריאות יסף של שלושה וחצי
מיליון לירות, במטרה להקים
מרכז גריאטרי (שירותים לז קן)
,נכחו אנשי צמרת משני
המישרדים, וביניהם מנכ״ל
מישרד־הבריאות פרופסור יע
ל,כ מגצ׳ל, שבירך את שרי
הבריאות והאוצר על שהם
ערים לבעיותיהם של הזקנים.
על כד השיב לו ויל,טור שם־
טוכז ״מה הפלא, אנחנו מתקרבים
לגיל הזה!״ נכחו גם
סגן המנכ״ל צכי אטלס והחשב
הכללי של מישרד־האוצר

\ 1 ¥171מךד 0 9לביקורי-הפתעה מחברותיחן ומנשווניחן
111 1זכו שחקני הכדורסל המיקצועייס ״סב־
#111
רס״ .הנשים, שכולן הגיעו ארצה לרגל חופשת הפסחא, הוכיחו
במישחק השבוע שהן יודעות איך לעודד את הגברים שלהן, בתרועות
שלא חיו מביישות את אוהדי בית״ר( .משמאל לימין) :ג׳ואן אשתו
הלבנה של ליאון פטהוף הבושי ; אני, אשתו של יו קישנר ; בוב
מיילס, חברתו של לוני קריגר ; סילבייה, אשתו של אל־אם קר.
ביקשתי נופש, ואז הוא הציע
לי את אילת. רק מאוחר יותר
הסתבר לי כי הוא ויתר על
חופשתו האישית.״
9בישיבת מועצת עיריית
תל-אביב יצא נחום רז בטענה
שהעירייה אינה פועלת די
הצורך נגד מועדוני-קלפים, וכי
מתוך 46 מועדונים נסגר רק
מועדון אחד. שיסע אותו דויד
שיפמן, סגן ראש-העירייה :
״הלך לו קלף!״
9בשיחה עם שניים מחיילי
צד,״ל נשאל הרמטכ״ל
מוטה גור על-ידי אחד החיילים,
סמ״ר זאכ וינר מ-
בסיסיההדרכה של חיל־הקשר.
מדוע אין תשומת-לב מספקת
בצה״ל למישמעת הסכונה ״מיג־הלית.״
השיב הרמטכ״ל :״בהיסטוריה
רבות הדוגמות של
צבאות שבהם גינוני־המישמעת
היו ללא רבב, אבל הם נשברו
בקרבות.״ בהתייחסו למפקדים

החליט לקחת את הסיכון למכור
לנסיכה תוצרת ישראלית. וכך,
לבטח, גילתה מונה רק בבית,
כשלבשה את מערכות־הלבוש,
שהיא עזרה למשק הישראלי.
9סיפר השבוע גדי יגיל,
שהיה בזמנו שחקן־כדורגל במכבי
חיפה :״המסירה הטובה
ביותר שמסרתי אז היתה כש־מסרתי
את הנעליים והתלבושת
בחזרה לקבוצה.״
׳ 9כאילו שחסרים לה יהלומים,
קיבלה הכוכבת שלי
וינטרס יהלום נוסף במתנה
ארנפדד, מבעלי מדויד קרן אור,
מיפעל־היהלומים
שבמיפעלו צולמו סצנזת־השוד
של הסרט, אחרי שבורסת היהלומים
סירבה לאשר את צילומם
בבורסה, מחש־ש עינא־בישא.
אדנפלד התיידד עם
וינטרס, כשהסתבר לו כי תח-
ביבה הוא איסוף יהלומים, צירף
לאוסף שלה יהלום משווי
של אלפי לירות.
העולם הזה 1961

£71110171/7

א 1נ 11י ם
הסופר דן גן־אמוץ

הפך לאחרונה למו״ל, הקים
הוצאה לאור בשם הוצאת מציאות.
בן-אמוץ, שהוא ׳מחסידיו
המושבעים של הפילוסוף היורד
ד״ר משה קרוי, מוציא
בקרוב לאור את ספרו, שייקרא
חיים על פי השכל — תנאים
לאושר אובייקטיבי. לרגל הוצאת
הספר עורך בן־אמוץ מסע

הבית ובתמורה הכיש אותו
אחד הנחשים. הוא הובהל ל־בית־החולים
המקומי, שם שהה
משך תקופה ארונה. לידידיו
הרבים, שבאו לבקרו, וששאלו
אותו אם יחזור ללימודי־האי־לוף,
השיב :״ועוד איך, יש לי
חשבון לגמור עם הקוברה ש פגעה
בתדמיתי!״
! 9בתחרות בין בנק לאומי

סוו1

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה, כי בעתיד הקרוב מאוד תזדקק לכל
רצונם הטוב. היחסים המתוחים עם בן זוגך ישתפרו בעיקבות פגישה
בלתי צפוייה עם ידיד קרוב, אותו לא פגשת זמן רב. אל תיקח על עצמך
סיכונים מיותרים בענייני כספים, ואל תיכנס להרפתקאות־נפל פיננסיות.

21במרס -
20ב אפריל

אל תחשוש להציג את דיעותיך ולעמוד על שלך, אפילו מול אדם חשוב
ורם מעלה. הסבר את עמדתך וסמוך על הבנתם של האחרים. בת שור —
אל תחשבי שאת יכולה לסדר את כל העולם, בסופו־של־דבר יגלו
האנשים הקרובים אלייך את מה שאת עושה — וינקטו באמצעים חמורים.
כדאי שתעשי קצת חשבון־נפש ותחליטי מה חשוב לך באמת. המרו השבוע.

1ווו

21 באפריל -
20ב מ אי

0*111X11

היזהר מתאונות ! בייחוד בימי תחילת השבוע אם אתה יבול, תתנהג
השבוע הזח באל תקופה של חופשה ורגיעה. אל תנסח לבפות על עצמך
מאמצי יתר ואל תעשה שטויות. בת תאומים: פגישה עם אדם
הנראה לך, ממבט ראשון, בחשוד במיקצת, תגביר את ה־מתח,
תוסיף לחוג מבריך רובד חדש לגמרי. לבשי צבע בחיר.

21ב מ אי -
20 ביוני

אחרי שנה רצופה אכזבות ומרורים, סוף־סוף זה הגיע: תוך שבועיים
אתה מועלה בדרגה, וזוכה לשכר ויחס בהתאם. אם רק תיזהר מלהפוך
ל״עבד כי ימלוך׳ — כי אז ודאי שהעלייה בדרגה הבאה תהיה הרבה
יותר קרובה, ובעלת אפקט הרבה יותר משכנע. שיחת טלפון שקיימת
בשבוע שעבר עם מישהו מעיר אחרת, תישא פרי בתחילת השבוע הבא.

ן1011

21 ביוני
20 בי הן*

החודש מתחיל עם זינוק קדימה — אך השבוע אינו, בהכרח, חיובי לתוכניותיו•
בייחוד יום ב׳ :אס אתה מתכוון לבצע תוכניות ביום זח, מוטב
שתיזהר. נסיעה קצרה תסתיים בסיבוכים ואולי באסון. אל תיתן לילדים
לצאת לטיולים, דווקא השבוע. בת אריה: הפני את מירצך לשיפוצים

התאומים

מייק סטולוביצקי ודידי מנוסי זבו לבינוי
מאקס ומוריץ, בשיצאו לבלות יחד חופשה
על יאבטח בשארם־אל־שיין. למרות שאינם קרובי מישפחת, גורם
חדימיון בין השניים לקומדיות של טעויות, לטענתם. דידי מתפאר
בבך שמייק מקבל נשיקות מחתיבות על חשבונו, ומייק מתייהר
שמי שסובל מסצינות־הקינאה, שבעצמו גורם להן, הוא דווקא דידי.
הסברה נרחב בקרב ידידיו, מנ סה
לשכנע אותם כי הספר
יחולל ׳מהפיכה בחייהם, וכי
סוף־סוף ימצאו ביסוס פילוסופי
לחלק מהתנהגותם.

שמעון (״כושי״) רימון,
מי שהיה קשור בפרשת
הגרעינים הגנובים, היה מעורב
בשהותו האחרונה בנפאל ב־תאונת-עבודה.
כושי, הידוע כ־הרפתקן
שרוף, הצטרף לבית־ספר
לאילוף נחשי קוברה, התרשל,
כנראה, בהכנת שיעורי-

לבנק הפועלים ציינו בימים
אלה הכתבים הכלכליים הישג
נוסף למוסד הפועלי. במסיבת*
עיתונאים שערכו הבנקים לרגל
פירסום המאזן השנתי,
חילקו ראשי הבנקים שי ל עיתונאים:
עט מהודר ודפדפת-
כתיבה. בעוד בנק הפועלים
חילק עט פרקו, קיבלו העיתונאים
ממנכ״ל בל״ל, ארי
;סט יפת, עט מתוצרת גלובוס.
הפטיר כתבו הכלכלי של
דבר דויד ליפקין :״זהו רמז
לצוק־העיתים !״

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן בתולת, היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיפורה — מצויץ. בל אשר תעשה העלול לפגוע בה —
מסוכן מן תרגיל. גש לרופא, לבדיקה שיגרתית. ואל תזניח את
פוליסת הביטוח בגלל הצלחתך תעיסקית והאמיתית. נכונו לך
הפתעות גם במישור הפיננסי. לבשי בגד חם, חקייץ עוד לא הגיע.

]111111

מאזנ״ס

ב א 1ג 1ס ס -
בסו׳טריבר

בת-זוגך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי אפילו במשבר. ממש מוזר שלא
הצלחת להבחין בכך עד כה. נדי לנסות לחלצה ממצבה הקשה, אותו היא
מתאמצת להסתיר ממך, אל תסתער עליה חזיתית, כי אם בחר באיגוף
ממושך, תוך ביצוע פעולות הטעייה והסחה! כך תגיע אל היעד בעזרתה
ממש, ויחד תלבנו את המצב. לבת מאזניים: צפוייה פגישה מעניינת.

23בספטמברי
22׳ ב או ק סו ב ר

תקופה עדינה, רגישה ורבת־התפתחויות. מוטב לשקוע לגמרי בתוך
המאורעות, מאשר לעמוד מן הצד. עם זאת, תיכנון קצר־טווח ובהיר־עיניים
ביום ה׳ יאפשר לך לקצור פירות זמן ממושך. בת עקרב: את
מסוגלת.,להשפיע עליהם השבוע, כמה שרק תרצי, בתנאי שתהיי אדיבה.

עקת
₪פ2־ 2מ 9

23 בנובמבר -
20 בד צמבר

מצפה לך שבוע נפלא מבחינה רומנטית. סוף־סוף תפוצה על עוגמת-
הנפש והכאב שנגרמו לך נפרשת האהבה הגדולה שנסתיימה לא
מזמן. נסח לכבוש את נטייתך לנקום נבו״חזוג החדש על בל מה שהישן
עולל לך, והתנהג אליו כמגיע לו. נסיעה קצרה תגלה לך עובדה מפתיעה.

אכזבה גדולה בידידות קרובה היא אחד הדברים הפחות נעימים העשויים
לקרות לך השבוע, בן גדי. בת גדי: אם את חושבת שקשר עם ידיד הוא
חיוני — שימי לפחות עין על מה שהוא עושה. ובכלל, הגיע הזמן
שתשקלי את מעשייך בזהירות יתרה. השבוע צפויים לכם הפתעות.
21בדצמבר ־
10 בינו אר

אל תשקיע את כספך בעיסקות מפוקפקות. ובכלל, חכה עוד קצת לפני
שאתה מחליט מה לעשות בו. היחסים המתוחים טס אדם קרוב מטרידים
אותך יותר מדי — כדאי שתוותר קצת כדי שהיחסים ישתפרו
ושמוחד יתפנה לדברים חשובים יותר. בת דלי, בריאותך היא נכס יקר.

ויקי הו־אבן

הפסנתרנית בוגרת האקדמייה למוסיקה,
לקחה על עצמה להבין את
הילדים המשתתפים ב״ערב שירי המשוררים״ .ילדי שבונת מגוריה,
רמת-אביב, ששמעו על עבודתה הזמנית, התדפקו על דלת
דירתה, יצרו תורים ארוכים, ביקשו ממנה שתבחן אותם למופע.

עירנות רוחנית תאפשר לך להתגבר על בל מיני התנגדויות צפויות
ובלתי-צפויות. רעיון מבריק, אם יבוסס על־ידי תיבנון לעומק, עשוי
לעצב את עמדתך הציבורית בצורה ובמידה בהן טרם נתנסית. זה שנוע
טוב לביקור אצל התופרת או נתצוגות-או׳פנה. אל תסמוך על ידידים.

י חן ןזן 1ך > |
9002x9

מישרד-הכיטחון מרכה כמיספר היועצים,
שבן שר־הכיטחון סכור כי נודד תקציב
מי*טרדו מצריך מעין ממשדה משלו.

3ו צר ׳אלץ
להתפטר?•

אלון התנבו־ -
131ע -מ סנג ר
שידוד־מערכות חל בשלישייה השלטת בישראל
במהלך שיחות קיסינג׳ר, כאשר נטש יצחק רביו את
הקו המתץ־יחסית של יגאל אלון ועבר לקו הקי־צוני־יותר
של שימעון סרס. למעשה נתקבלו ההחל טות
בניגוד לדעתו של שר-החוץ, ושר־הביטחון הפך
נותן־הטון בממשלה.

כתוצאה מכך גזר אלון על עצמו שתיקה
כימים הראשונים אחרי פיצוץ השיחות, ונמנע
מהגנה עד עמדת הממשלה, כשהוא
משאיר את רשותי־הדיכור דרכין ולפרס.
אולם כעכור במה ימים נכנע אלון, וב•
ליד-שכת הגן בטלוויזיה כלהט על הקו שהוא
עצמו התנגד לו.

דיניץ נכשל
3ג*וס הודי ארה״ב
ניסיונותיו שד שגריר ישראל כארצות
הכרית לגייס את מנהיגי יהדות אמריקה דשם
הפעלת לחצים עד הנשיא והקונגרס למניעת
סחף כעמדת ארצות-הכרית כלפי
ישראל, לא העלו תוצאות חיוביות.
דיניץ נתקל בפגישותיו בדיעות ספקניות לגבי יעילותה
של מערכה ציבורית כזו. כמה ממנהיגי יהדות
ארצות־הברית אף העלו בפניו את החשש שמסע גלוי
נגד קיסינגיר והנשיא פורד עלול לפעול כבומרנג נגד
יהדות ארצות־הברית.
על סמך הדיווחים המאכזבים המגיעים מוושינגטון,
התברר כי דיניץ אינו האיש המתאים לריכוז פעולה
מעין זו. משום כך יגוייסו בימים הקרובים מיספר
אישים, כולל כמה משרי־הממשלה, שיצאו בדחיפות
לארצות־הברית על־מנת לשכנע את מנהיגי היהדות
שם בחיוניותה של הפעולה.

אם מצב בריאותה של גולדה מאיר יאפשר
זאת, תגוייס אף היא למשימה זו.

היועץ המישסטי לממשלה הגיע למסקנה
גי י ס להכיא סהשכון את השאלה אס
עכריין פעל לתועלתו האישית או שחרג מ ההול
לצרסי ציבור.

מנכ״ל קו צינור אילת אשקלון, האלוף
(מיל׳) אכרהם (״צ׳יטה״) כוצר, ייאלץ ל התפטר
מתפקידו כעיקבות שכיתת עוכרי
מחלקת־הים של קצ״א, ללא שום קשר להצלחת
השביתה או לכישלונה.
מועצת המנהלים של קצ״א עומדת לבדוק חלק
מההאשמות שהושמעו על־ידי הימאים השובתים, הנוגעות
לביזבוזי־ענק בקצ״א שנעשו על פי הוראות
בוצר, על ״תפירת״ מיכרזים ויצירת מישרות לידידים
של בוצר, אותם הוא הביא עימו לקצ״א מחיל-
הים, וכן חשדות על תשלומים שונים שנערכו ״מתחת
לשולחן״ בקצ״א בתקופה בה ניהל אותה בוצר.
הימאים השובתים, הרואים בפיטוריו של בוצר
צעד הכרחי להצלת החברה, עומדים להעביר בימים
הקרובים עדויות ומיסמכים נגד בוצר למועצת המנהלים
של החברה.

מי הורה לאיים
על ה שוכ חי ם

כנ ש?י

מפקד המחוז הדרומי של המישטרה, ניצב
חיים תכורי, עומד לחקור מי נתן את ההוראה
לשוטרי מישמר־החופים לאיים כ
מקלעים וכעוזים על הימאים השובתים, כעת
המירדף שערכו שתי סירות מישמר־ה־חופים
שד המישטרה אחריהם.
השוטרים, שאיימו על הימאים השובתים בכלי
נישקם, ושאף הודיעו להם כי קיבלו הוראות לפתוח
באש, טוענים כי ההנחייד. לכך ניתנה להם על־ידי
סגדניצי יצחק יהב, מי שהיה ממונה על הפעולה
הכושלת של חמישטרה באשקלון.
יהב אף איים על נציגי השובתים שאם לא יכנעו,
יורה שר־הביטחון להפעיל נגדם את חיל־הים, מבלי
שקיבל לכך אישור ממפקדיו או ממישרד הביטחון.

צור החלל הי שבר
מיכאל צור החל להישכר ולגלות עובדות,
שעד כה הסתיר כ״תיבת הפנדורה״
שדו.
כתוצאה מכד עצרה המישטרה לחקירה שתי דמו-
יות הקשורות בעיסקי היהלומים של מיכאל צור, עת
היה מנכ״ל מישרד־המיסחר־והתעשייה: היהלומן פסח

ל מי שרד־ הבי ט חון
מנהל מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית, עוזי נרקם,
שוקל התפטרות מתפקידו. לנרקיס מוצע להיות
יועץ לשר־הביטחון, ונראה כי הוא יקבל את ההצעה,
בעיקר מאחר שמזה זמן רב אין עלייה רצינית, ותפקידו
ריק מתוכן.

כך, למשל, טוענים מקורביו, הוא סבור כי יש
הבדל בין מיכאל צור לצבי רכטר. בעוד צור לקח

הביקור במצדה:
אז הרה;
אין אמת כידיעה שהופצה בארץ,
כאילו ממשלת ישראל היא שהציעה
לחנרי קיסינג׳ר לבקר במצדה, כדי להרביץ
בו ציונות.
האמת הפוכה: קיסינג׳ר הוא ש החליט
במפתיע לבקר במצדה, אחרי
שנסתבר דו בי שליחותו נכשלה. נר אה
כי התכוון בכך לרמוז לממשלת
ישראל לאן מובילה דרכה, לדעתו.
וקיבל טובות-הנאה לעצמו, הרי במיקרה של רכטר
ברור כי לו־עצמו לא היתד, הנאה מעזרתו לרוזנ־באום.
נראה כי גם על זאב קריב, מנכ״ל מקורות, חלה
הבחנה זו, מפני שאינו נחשד בקבלת הנאה אישית
מהפסדי ורד.
ההבחנה דרושה נוכח המיספר הגדל של נאשמים
בעבירות כלכליות.

השינוי ב שידורים -
ב עוד חוד ש
מנב״ל רשות השידור, יצחק דיכני, טוען
נגד ההתקפות האחרונות עליו בעניין רמת
שידורי הטלוויזיה והרדיו, בי רק כעוד חודש
תתחיל תוכנית השידורים, שהיתה דו
השפעה עד קביעתה, ואילו התוכנית הנוכחית
נקבעה עד-ידי קודמו.
ליבני ציין כי הורה לבטל את שידור התוכנית
ממני מני, בה מתחו העיתונאים אריה אבנרי ויגאל
לביב ביקורת כלכלית חריפה על אישי־ציבור, בגלל
בקשת היועץ המישפטי לממשלה לעיין בתמליל לפני
שידור חוזר. לדעת היועץ המישפטי, יש בתוכנית
קטעים הנוגעים למיכאל צור ועובדי החברה לישראל,
המהווים התערבות בהליך המישפטי המתנהל נגד צור.

כו כבה לו תתבע

דיון מחוד ש

את רגטיים״

בטלוויזיה ציבעונית

גיבורת מדון ״סבוי״ ,בובכה לוי,
כיקשה מעורך־הדין אריה מרינסקי
להגיש כשמה כארצות־הכרית תכי•
עה על הוצאת שם־רע נגד השבועון
״טייס״.
מרינסקי יבקש מפרקדיט אמריקאי
לייצגו כתביעה, ולתבוע סכום גדול
כפיצוי.
בזכור פירסם ״טייס״ כתבה עד
כוכבה, כה כינה אותה ״זונה״ וטען
בי נמלטה מן הבניין.

נרקיס

ש מגר ו? 3די ד
<3צור לרכטר

ברמן, שקיבל מצור זכות בילעדית למכירת יהלומים
מלוטשים של החברה הממשלתית פיתוח לייבוא יהלומים,
למרות שנאסר על החברה לעסוק בייצוא, ומי
שהיה מנכ״ל החברה, פלק מעוז, ידידו האישי של
צור, שהוא גם חבר מועצת־המנהלים של חברות ציס
ודיזנגוף מערב אפריקה.
למעשה, החלה עתה המישטרה לחקור את האשמותיו
של מי שחיה לפני 12 שנים מפקח על היהלומים,
יונה חצור. חצור התפטר מתפקידו ומסר באפריל
1962 דיווח מפורט נגד צור ללוי אשכול, פינחס
ספיר ויעקב ארנון. הדיווח כלל האשמות נגד צור
המקבל טובות־הנאה מחברות זרות, ועל קשריו עם
פסח ברמן ויהלומנים אחרים.

פרטים מלאים על הדיווח של הצור פיר•
סם ״העולם הזה 1936 באוקטובר ,1974
ורק עתה מגלה המישטרה כי הפירסום היה
מתייק. מקורביו של צור אינם יודעים אם
יסתפק בהודאה על מה שנודע מהאשמות
הצור, או שיוסיף ביוזמתו ויגלה את הבל.

הממשלה תעיין כקרוב מחדש בהצעה
להעכיר את שידורי הטלוויזיה הישראלית
מ׳טידורים כשהור־לכן לשידורי צבע. היוזמה
לרעיון זה באה הפעם דווקא מחוגי ה אוצר,
המקווים להסתייע בטלוויזיה הצבעונית
לגביית מיליארדי ל ״י מהציבור.
שידור בצבעים, שאינו מחייב השקעה גדולה ב־מייוחד,
יחייב כימעט את כל בעלי המקלטים בארץ
לרכוש מקלטים חדשים. אם תימצא דרך למנוע ייבוא
של מקלטי טלוויזיה ציבעונית מחו״ל, כדי למנוע הוצאת
מטבע זר, ולהתיר רק מכירת מקלטים ציבעו־ניים
מתוצרת־הארץ, שהערך המוסף בהם גדול ביותר,
עשוי המיסוי על מכשירים אלה להכניס לאוצר,
לפי אומדן זהיר, בין 2ל־ 3מיליארד ל״י לשנה.

הרוגבי חודר
לקיבו צי ם
לא פחות מ־ 15 קבוצות רוגבי — כדורגל
אמריקאי — ישתתפו בטורניר רוגבי רא שון
מסוגו שייערך כשבת הקרובה כקיבוץ
תל־יוסף כעמק יזרעאל.
כימעם כל הקבוצות שיקחו חלק בטורניר הן קבוצות
של קיבוצים, שהוקמו על־ידי עולים מארצות־הברית.
הרוגבי, שהוא מישחק אלים הרבה יותר מאשר
הכדורגל, אינו מוכר כימעט בארץ. הוא עשוי
לזכות בפופולריות לקראת סוף השנה, כאשר תגיע
לארץ קבוצת רוגבי יהודית מבירמינגהם, בריטניה,
לסידרת תחרויות עם הקבוצות הישראליות.

במדינה
(המשך מעמוד )14
אין לסעודיה כל עניין בחידוש אמבאר־גו
הנפט. להיפך, היא זקוקה לכל פטרו־דולר
כדי לממן את התיעוש הדוהר שלה,
הנמצא עתה בעיצומו. אולם בראיון שנתן
פאהד זמן קצר לפני שנהרג פייצל, הודה
באי־רצון כי אם תפרוץ מילחמד. חדשה
בין ישראל ושכנותיה, לא יהיה מנוס מחידוש
האמבארגו. משוס-כך תמכו פייצל
ופאהד במאמציו של הנרי קיסינג׳ר למנוע
מילחמה.
נשק הנפט הוא האמצעי הקטלני והיעיל
ביותר שבידי העולם הערבי. פאהד הוא
האיש המחזיק את ידו על ההדק של נשק
זה. כמוסלמי קנאי וערבי לאומי לא תהיה
לו ברירה אלא ללחוץ עליו, בבוא הרגע.

הארץ
ס לי ח ה, שיבו שבתק שו ר ת
הנציג הרישמי ש? אש״ף
פירסם תוכגית-שלום
ואיש לא הגיג בישראל

רעם של פצצה מחריש את האוזן. רחש
של עלה־זיית נקלט רק על־ידי אוזן קשובה.
במרחב יש תהודה עצומה לכל מחווה
מילחמתית, גם כשהיא ריקה מתוכן. מחווה
של שלום אינה מעוררת תשומת־לב, אף
כשיש לה מ־שמעות עצומה.
כד קרה לפני •שבועיים להצהרה מדינית,
שהיתר, צריכה להזקיף אוזניים ברחבי
ישראל. מסר אותה ראש מישרד אש״ף
בלונדון, ד״ר סעיד חמאמי 34 יליד יפו,
חבר הפרלמנט הפלסטיני, אחד המוחות
המבריקים של אירגון פתח: ,אדם שלחם
נגד צה״ל בקרב כראמה.
חמאמי פירסם תוכנית מפורטת לשלום
ישראלי־פלסטיני. עיקריה: הקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל ; ויתור על המאבק
המזויין ; דו־קיום ישראלי-פלסטיני ! הפיכת
רעיון איחוד הארץ ל״מטרה סופית״,
שתוכל להתג־שם רק בהסכמה הדדית ובתהליך
הדרגתי ,״לא בימינו״ .הוא גם הציע
שהגבול בין ישראל ופלסטין יהיה פתוה,
שיהיו בין שתי המדינות יחסים כלכליים
ותרבותיים. שישראל תחזיר חלק מן הפליטים,
אך שישראלים יוכלו גם להתיישב
בתחומי פלסטין.
תוכנית זו היתה זהה כימעט לחלוטין
לתוכנית שפירסם אורי אבנרי במהלך
מילחמת ששת־הימים, ושגונתה ב־שעתו
רישמית על-ידי אש״ף.
מיפגש גלוי בעצם העובדה שחמאמי
דוגל בתוכנית זו לא היה חדש. המומחים
לענייני פלסטין ידעו כי מאז 1968 מטיף
חמאמי, בקרב צמרת פתח ואש״ף, לפיתרון

החידוש היה בצורת הפירסום. חמאמי
דיבר הפעם כנציג דיפלומטי רישמי של
א־ט״ף, בביטאון פרדערבי. אין ספק שלא
יכול היה לעשות זאת בלי אישור מוקדם
של יאסר עראפאת, ובלי הסכמת המוסדות
העליונים של אש״ף.
וחשוב לא פחות: בתוכניתו קרא חמאמי
למיפגשים גלויים עם כוחות־השלום ביש ראל
— דבר שאש״ף לא הסכים לו עד כה
מעולם.
מה היתה התגובה הישראלית י
״עיון נוס שני הצהרונים פירסמו
את הידיעה בעמוד השני. היא לא נמצאה
ראוייה לעמוד הראשון, שהוקדש לפית־פותי־ביצים
של עסקני-מיפלגות ישראליים
^ על עניינים של מה־בכך.
ידיעות אחרונות מסר דו״זז אובייקטיבי,
אך לא הגיב על הדברים.
מעריב, לעומת זאת, הנחיר את הידיעה
במילים :״אש״ף ידרוש בוועידת ז׳נבה
קליטת פליטים ערביים בישראל,״ טען כי
י ״לדעתו, המשך המאבק המזויין בישראל
הוא השיטה היעילה ביותר.״
כאשר פירסם דויד שחם בדבר מאמר
חוצץ נגד סילוף זה, חזר בו מעריב. הוא
פירסם כעבור שבוע ידיעה קטנה כ״תיקון
טעות״ ,קבע כי ״בירור נוסף העלה״ שהיה
״שיבוש בתיקשורת״ ,וכי ״למדנו עתה
מעיון בטכסט המקורי שנציג אש״ף העלה
הירהורים, מתוכם משתמע שאין הוא סבור
שהמאבק המזיויין הוא בבחינת השיטה היעילה
ביותר נגד ישראל.״
אין תגובה. כל זה יכול להיות מיקרי.
אך יש חוקיות במיקריות זו. אין זה מיקרי
ששום גורם ישראלי לא מצא לנכון להשיב
בפה מלא להצעתו של חמאמי, לברך עליה
או אף להציע דו־שיח עימו.
* במאמרו ״אש״ף בעיני עצמו׳ תיאר
אורי אבני, לפני חודש וחצי, את פעולתו
של חמאמי למען רעיון זה (העולם הזה

גי לו ״ חדשיבפרשתע מידר:
זרות על־ידי ניכויים מן המשכורת.
אולם הלוואות מיוחדות אלו הוחזרו
על־ידי מתן צ׳קים דחויים לכץ
כריבית של ס/י< ,0לתאריכי החזרת
ההלוואה. אלדורוטי נתן כנגד ההלוואה
שהיכל כעצמו צ׳קים דחויים,
וכך גם כנגד ההלוואה שהסדיר
לאחותו — וחתם כמסב על ה
צ׳קים שלה:
אין ספק כי המועמד להיות שר־התיקשורת
לולא פרשת ״עמידר״,
ומי שעופר מינה אותו כיועצו,
ידע מה מקור הכספים של כץ, וב־כך
שהורה לתת הלוואה לאחותו
שאינה עובדת ״עמידר״ עכר עכירות
פליליות :

ץ( שהו מוזר קורה בעמידר. המישטרה
(ו נחפזה לעצור ולהאשים שני אנשים,
את גיזבר־החברה צבי כץ ואת מנהל סניף
יפו של בנק בדקלים, מרקו סיטון, והלכה
לנוח. למעלה מחודשיים חלפו מאז החלה
המישטרה בחקירה, ולמרות שבידיה הוכחות
על מעורבות בכירים נוספים בקבלת
טובות־הנאה מכספי החברה, אין היא עושה
דבר בנדון. האחראי לחקירה, סגן־ניצב
אריה נאור, טוען, כי עדיין צפויות הפתעות.
א-שרי המאמין.

בינתיים אינו עושה את המתג•
קש לפי העדויות שבידיו — לעצור
את ראשי החכרה: לפי-שעה
מסתפק נאור בדגי-רקק, מניח ל־לווייתנים
להמשיך לשחות כשקט.
לווייתן כזה הוא צבי אלדורוטי, שקנה
לעצמו את אהדת הציבור בשעה שהתפטר
מתפקיד יושב־ראש מועצת־המנך,לים של
עמידר, כדי להפגין הוד,אה באחריותו. עד
כה ידוע היה כי אלדורוטי קיבל הלוואה
מקרן־הרכב של גיזבר החברה צבי כץ,
בסך 18 אלף לירות. בראיונות שהיכו גלים
בכל אמצעי־התיקשורת, הסביר אלדורוטי
את תומתו וחפותו, אמר פי היה רק יושב-
ראש מועצת־המנהלים ולא המנכ״ל. הוא
הדגיש כי קיבל הלוואה לקניית רכב באופן
רישמי, ולא העלה בדעתו כי מקור הכספים
להלוואה זו אינו קרן־הרכב הרישמית אלא
כספי הגניבות של כץ.
אומנם, חדי-עין שמו לב כי ׳אלדורוטי
התפטר מתפקיד היושב־דאש, אך המשיך
להיות חבר מועצת-המנהלים. הם הבחינו
כי איש מלבדו לא התפטר, וכי שד־השי־כון
אברהם עופר הצליח להונות את חברי
ועדת־הכספים של הכנסת, הטרודים בהגדלת
דמי האש״ל לעצמם.
תחילה הודיע עופר לחברי ועדת־הכספים
כי מינה ועדת־בדיקה פנימית המורכבת
מחברי מועצת-המנהלים של עמידר (השותפים
לאשמה ולאחריות!) לחקור מה
שקרה. חברי־הכנסת סירבו ודרשו ממנו
כי ימנה ועדה ציבורית. עופר הודיע
כי אכן כך יעשה. אולם תוך כמה ימים,
אך שכחו הכל את גילויי העולם הזה
( ,)1957 שתבע את פיטורי כל ראשי החברה
האחראים — כולל אלדורוטי וכל מועצת-
המנהלים — כבר ביטל עופר את הוועדה
הציבורית. כך נשארה עמידר נתונה רק
בידי המישטרה הנוחה, שמשום־מה מסת-

פקת בדגי־הרקק בלבד.
העזתו של עופר גדלה עד־כדי־כך שהודיע
כי ימנה את אלדורוטי כיועץ מיוחד
שלו לאיכלוס ותיעוש הגליל — שכן עופר
חש כי אלדורוטי הצליח, במסע יחסי־ציבור
נמרץ, לשכנע כי אינו אשם.

הלוו א ה
ל א חו ת
• ש רק צרה אחת: העדויות שבידי
׳ המישטרה, הרואות אור עתה לראשונה.

עדויות אלו מצכיעות על בך ש־אדדורוטי,
יחד עם ראש אגף־ה
בספים חיים טל, ועם ראש אגף־
הביטוח שלמה מירון, חכרו יחד וקיבלו
כמירמה מכספי הגניבות
של צבי בץ. עובדות אלו מחייכות
את המישטרה לעצור מייד ולהעמיד
לדין את אלדורוטי, טל ומירון
-שלישייה שהמישטרה חוששת
לגעת כה משום־מה.
לא ברור גם מדוע נמנעת המישטרה
מלגעת בראשי בנק איגוד ברמת-גן, הבנק
שלפי העדויות שבידי המישטרה היה הגורם
הפעיל המרכזי בכל עיסקותיו של כץ,
בהיקפים גדולים עשרות מונים מאלה של
העסקות הקטנות עם בנק בוקליס. מדוע
מגן אריה נאור גם על בנק איגוד 7
צבי אלדורוטי התמנה כמנכ״ל החברה
באוקטובר ,1972 והיה האיש הקובע בה מאז
ועד היום. פורמאלית התפטר מתפקיד די־מנכ״ל
בספטמבר ,1973 כדי להיכנס לרשימת
המערך לכנסת אולם המשיך לשלוט

צב אדרווט׳ העניו
נספים ואחותו

ח״ם טל קיבר
הלוואות למישפוזתו

מאח

גאל לביב
בחברה, וזמן קצר אחרי הבחירות התמנה
יושב־ראש מועצת־המנהלים פעיל, בשכר.

אלדורוטי גם לא יבול לטעון כי
אינו מכין כמינהל. שכן לא זו כלבד
שהסכמתו להיות מנב״ל ויו׳׳ר
פעיל מטילות עליו אחריות, אלא
הוא גם זכה כשנת 1968 כפרם רו־זוליו
למינהל ציבורי:
לאלדורוטי היה הסבר כימעט־משכנע
להלוואות שקיבל מכץ.

אולם, הוא מסתיר מה שגילה
כץ בעדויותיו כמישטרה, כי אל־דורוטי
הורה לו לתת הלוואה של
4000 לירות מקרנותיו לאחותו של
אלדורוטי, שרי. הלוואה זו ניתנה
לה למרות שאינה עובדת ״עמי־דר״
,וחתימתו של אלדורוטי מתנוססת
על הצ׳ק שנתנה אחותו להחזרת
ההלוואה. הוא חתם להסבת
הציק :
אם כך, לא מדובר כבר בטעות בתום־
לב של אלדורוטי, שקיבל 18 אלף לירות
מכספי הגניבות של כץ במקום מקרן-
הרכב הרישמית של החברה. כץ סיפר
בעדותו כי אלדורוטי ידע היטב שכץ פתח
חשבון מיוחד ממנו נתן הלוואות לעובדי
עמידר שלא היו זכאים להלוואה מקרנות
החברה, או לאנשים שאינם עובדי החברה.

כץ גילה כי ההלוואות הרגילות
לרכב של עובדי החברה היו מוח•

ך• עיקכות אלדורוטי הלך גם ראש
* אגף־הכספים של החברה, חיים טל,
שהורה לכץ — כעדותו במישטרה — לתת
הלוואה של 6000 לירות לבנו משה, שאינו
עובד החברה. כץ סיפר כי טל הורה לו גם
לתת הלוואה לאדם נוסף שאינו עובד
החברה איש בשם פלורנטל. זה קיבל
15 אלף לירות ללא ריבית ביולי .1974
הלוואות אלו לטל בוצעו בבנקים לפי פתק
בכתב־ידו של כץ. כץ העיד כי אינו יודע
מיהו פלורנטל, אך חקירה קצרה גילתה
כי שמו הקודם של טל הוא פלורנטל,
וכי אחיו ממשיך להיקרא בשם זה.
אבל אלדוחטי וטל עודם חופשיים, ואל-
דורוטי עוד מצטייר בציבור כקורבן !
עיון במיסמכים המצויים במישטרה גילה
עוד עובדות מדהימות על חליבת ענזידר
בידי ראשיה. כץ החל עובד בעמידר בשנת
,1961 וכעבור •שנתיים התמנה מנהל מחקת
הגיזברות. בשנת 1964 הקציבה החברה
150 אלף לירות לקרן הלוואות־רכב לעובדיה.
הכסף לא הספיק, ונחתם הסכם עם
סניף בנק לאומי ברחוב דיזנגוף, לפיו יתן
הבנק מדי־שנה 30 אלף לירות לקרן, בריבית
של ו ,120/0וכל עובד שיקבל הלוואה
יפתח תוכנית־חיסכון בבנק. התכנית לא
פעלה, ובוטלה.
ראשי החברה לחצו על כץ למצוא פית-
רון כספי לקרן. כץ חשב, עד שמצא את

הפתרון. בבנק איגוד ברמת־גן היה לחברה
חשבון רישמי מיספר .15001/67 כץ בא
בדברים עם מנהל הסניף, רוזנבאום (שעבד
קודם בבנק אגודת ישראל) ,פתח בשם
החברה חשבון נוסף שמיספרו ,24020/62
וצירף להוראת־הפתיחה גם טופס של החברה
עם דוגמות חתימה. כץ הצהיר כי
הודיע לחיים טל על פתיחת החשבון המיוחד.
הוא הכניס לחשבון הפרטי 2מיליון
לירות, ודאג כי יהיו בו תמיד מינימום
2מיליון לידות מכספי החברה ועוד
כמיליון לירות נתן הלוואות באמצעות
החשבון המיוחד. משנוכח כי השיטה פועלת.
פתח חשבונות כאלה בבנקים נוספים.
החשבון המיוחד בבנק איגוד שימש לעשיית
הרווחים שחולקו באמצעות החשבונות בש אר
הבנקים. הרווחים באו מריבית על
הסכומים המופקדים בחשבון.

מקור הסכומים היה בכספי ״ע־מידר״
שבץ היה צריך להעבירם
לבנקים ולמוסדות אחרים. הוא
עיכבם אצלו לבמה שבועות כחשבון
המייוחד, וגבה ריבית. המוסדות
שהיו צריכים לקבל את הסכומים
לא שמו לב לפיגור כתשלומים.

אחר אי ם
ידעו!
ף* ץ טען כעדותו כי כל הוראות
התשלום עת הוציא כספים מן הבנקים
היו בחתימתו ובחתימה נוספת, ולא
(המשך בעמוד )27

ך• שהותה ילדה קטנה׳ שמעה טרזה
^ נסביט־תאו הקטנה מפי סבתה המפורסמת
את כל תורת־חייה על רגל אחת :
״יש רק שני דברים רעים בחיים —
להיות משעממת, ולא לדעת לאהוב.״
נבר מגיל צעיר מאד, נהגה טרי על־פי

!היחת
כלל זה. מעולם לא היתה משעממת, ותמיד
ידעה לאהוב. לאהוב הרבה, ואת כולם
— גברים ונשים, צעירים וקשישים.
אם תולדות הסבתא האגדתית, גיבורת
השערורייה של המאה ה־ ,20 יכלו למלא
ספר — הרי סיפור חייה ואהבותיה של
טרי עצמה יכול בנקל למלא כרך ב׳ שלו.

עירומים
על החציר

.אלוויס היה משגע. אלוהים, איזה גברי

ץ* כחינת הזמן, מתחיל סיפור זה כש־
* ) היתה טרי בת ,14 נראתה כבת 20והרגישה
את עצמה כבת .30 אז רצתה ל היות
רוכבת־סוסים מיקצועית.
היא קיבלה עבודה במיגרש־מירוצים, ד
שם הכירה אדם מפורסם מאד: ביל טרנר,
בעל הדראג־סטור הנודע בהוליבוד. הוא
היה בן ,47 ובעיני הנערה בת ה־ 14 הוא
ניראה כגבר המושלם .״יום אחד היינו באורווה,
ושם זה קרה. עשינו אהבה, כשאנחנו
שוכבים עירומים על החציר• הוא
היה מורה טוב, ואני הייתי תלמידה מצטיינת.״
אולם
למרות גילה הרך, ידעה טרי שלא
כדאי להתאהב בגבר זה. הרומאן היה סוער
אך קצר.
מכל מעלותיו של טרנר, היתד אחת ש חזרה,
משום־מה, אצל רבים מגיבורי הרומאנים
של טרי נסביט־תאו. הוא לא היה

1ת משעם מת 1לאלדעת לאהוב!
רק עשיר מאד, מפורסם מאד, יפה־תואר
ומבוגר ממנה ב־ 30 וכמה שנים. הוא היה
גם יהודי.
משיכתה של טרי ליהודים באה לה, כנראה׳
גם היא מן הסבתא. כי אחרי שניסתה
את הכל ועברה את הכל, פנתה אוולין ה

זקנה
אל הקבלה היהודית .״הדת היהודית
היא חזקה, מעניינת, בסיסית מאד,״ הסבירה
לנכדתה, ששתתה את דבריה בצימאון.
אוולין צירפה ידיד נוסף אל מחרוזת ידידיה
המפורסמים: הרב סטיפן וייז, המנהיג הציוני
האמריקאי, אבי מישפחתו של נשיא
אוניברסיטת תל־אביב. וייז־האב לימד אותה
קבלה.

ציריה׳ מאת

אילנ ה בן ־ א ר׳י
(בכל זאת, לא מתה אוולץ כיהודיה. בסוף
ימיה, כשהיא בת 82 וחולה, התמסרה
דווקא לדת הקאתולית .״אני חושבת שזה
ביגלל כומר צעיר ויפה־תואר, שהיה מטפל
בה ומביא לה ויסקי,״ מגלה טרי).
בכל זאת, נדמה שיש איזשהו ענף יהודי
באילו־היוחסין של מישפחת נסביט־תאו.
מישפחת נסביט היתד, ממוצא בריטי טהור,
ודתה היתד, אנגליקנית. אבל מישפחת תאו,
שצברה הון בעסקי פלדה ופחם בעיר
פיטסבורג, באה ממרכז אירופה. הצורה המקורית
של השם הוא גרמני, ופירושו
״טל״ .טרי מאמינה שלפחות אחד מאבות־
* כולל התמונות שהופיעו בסיפורה
של טרי בשבוע שעבר, מילבד התמונות
ההיסטוריות.

.התת׳ לעיקזוה וידעת־ יותר מווו!!

וח־רוח: ז ה טר
(המשך מעמוד )21
אבותיה היה יהודי. אם כן, זה מסביר,
אולי, איך הפנה בסופו של דבר לישראלית
טובה וליהודיה כשרה למהדרין.
קצת מבוגר מדי
חדי הרומן עם המיליונר היהודי על
החציר של מיגרש־המירוצים, הגיעו
הדברים בבית תאו לידי משבר. בגיל 15
עזבה טרזה את הבית, ברחה לניו־יורק
והחליטה להיות׳ כמו סבתה, רקדנית. היא
נתקבלה לעבודה באופרה כרמן, ומכיוון
שלא היה לה היכן לישון, ישנה בבית־הספר
לבאלט, שם נתקיימו החזרות.
באותו זמן גם החליטה להכריז על
עצמאותה ולהינתק מן השם המפורסם, ש סלל
בפניה את דרכה. טרזה נסביט־תאו
הפכה טרי דה־בארון. את השם היא שאלה
ממפיק האופרה, הבארון רפאלו דדדבנפילד,
שעימו ניהלה את הרומאן הסוער הבא
שלה. הוא היה בן ,45 והיא בת .15
״הוא היה נחמד, ואני הייתי צעירה. אבל
ידעתי שזה הזמן בשבילי לעבור לדברים
גדולים יותר. אחרי ככלות הכל, הוא היה
בסך־הכל בארון,״ מתלוצצת טרי.
היא עברה שוב להוליבוד ונזרקה לתוך
עסקי הסרטים. לפי דרישת סוכנה, אימצה
לעצמה שוב את שם־מישפחתה המקורי,
וקיבלה תפקידים כרקדנית וכשחקנית־זוט־רת
בשורה ארוכה של סרטים מרשימים :
מצחיקונת, האלו דודי, כוכב. בסוף קיבלה
גם תפקידים ראשיים.
״עבדתי עם במאים כמו ג׳יו קלי, רוברט
וייז והרברט רום. לעבוד בהוליבוד היה
נסיון משגע. יצאתי עם כל דבר שאפשר
להעלותו על הדעת.״
אחד הרומאנים היה עם מארק גיבסון,
מפיק סידרת־הטלוויזיה מהו הקו שליו,
שחיכתה אז גלים ברחבי ארצות־הברית.
״הוא היה בן ,65 ואני בת ,26״ סיפרה.
״הוא היה מטורף ורצה לבוא עימי לישראל.
הוא לא ידע עלי דבר, חוץ מזה שאני
שחקנית. אז כבר הייתי אם לילדה שגדלה
בישראל, רציתי לבוא הנה. סיפרתי על כך
לגיבסון׳ והוא אמר שאולי הגיע הזמן לש נות
את חייו. הוא היה יפה־תואר ועשיר.
אבל הוא היה בן — 65 ובשבילי היה בשנה
אחת יותר מדי מבוגר.
״אחרי שבועיים מטורפים אמרנו שלום
זה לזו. אחר כך שמעתי שהתחתן עם דוגמנית
בת .25 נראה שגם אני הייתי מבוגרת
מדי בשבילו בשנה אחת.״

אהב תו של
א לווי ספרס לי

בולם מרבדים ער הידוק החגורה

אנחנו מהדקים!
ג סו & ס
הגיעה לנדל החלטה הנהלת לספוג נשלב זה את העלאת ה מחירם ולא
להעל ות את מחיר שטח הבד 10ם .

מ חיר האינטש ונד טור 1שאר

רוחב ה טור הוא חמי שה ס״ מ —
רחב יותר מאשר בכל עיתון יומי.

£חד הסרטים הטובים ביותר שבו
השתתפה, נשא את השם שאטרקווא,
שם אינדיאני שהודבק לאחת התופעות ה מרתקות
ביותר בהיסטוריה של ארצות־הברית.
השאטדקווא היו מעין קירקסים
נודדים •של התעוררות דתית. הם עברו
מעיר לעיר, כשהם מוכרים תערובת של
דת, מין ותרופות. להקות של רקדניות נוע זות
היו מושכות אל הקהל ומכשירות את
הקרקע, מטיף דתי — פרוטסטנטי, קאתולי,
ולפעמים גם יהודי — היה מעורר את הנפשות,
ובאותו זמן גם היו מוכרים ביוקר
תרופות־פאטנט חסרות־ערך.
גיבור הסרט הזה היה אלוויס פרסלי,
שמילא בו תפקיד של מנהל־ההצגה. מחב־רי־התסריט,
ידידי־מישפחה של הוריה
של טרי, דאגו להכניס בו קטע מייוחד
בשבילה.
״יום אחד ישבתי עם הבחורות האחדות
של הסרט, כשרגלי על השולחן וגבי לדלת.
פיטפטנו וצחקנו, סיפרנו על הבחורים ש יצאנו
עימם, ריכלנו, וכרגיל אצל נערות־מקהלה
דיברנו שטויות.
״פיתאום הרגשתי שמישהו שם יד על
כתפי. הסתובבתי זכימעט נפלתי מן הכסא.
לפני עמד אלווים פרסלי בכבודו ובעצמו,
והגיש לי כוס־קפה. בפעם הראשונה בחיי
לא ידעתי מה לומר, הפה שלי היה יבש,
הרגשתי כאילו מוחי צנח לריצפה. זה
היה משוגע. אלוהים, איזה גבר ! איזה
גוף ! זה היה משהו ! במשך שתי דקות לא
אמרתי כלום.
״אחר כך הוא שאל אותי אם אני רוצה
לבקר אצלו בקרון שלו, ואני אמרתי:
,לעזאזל, למה לא? קח אותי לקרון שלך ד
״באותו יום עשינו אהבה• כל היום הוא
היה מתוק מאד, אינטליגנטי מאד, רגיש.״
טרי זוכרת את אלוויס כאיש־עסקים אמיתי,
מרוכז בתוך עצמו, עסוק בתיכנון

הופעותיו. הוא היה תמיד מוקף גברים אחרים.
שדאגו לעסקיו, ובראשם המנהל שלו,
הקולונל פארקר.
״הצרה היחידה היתד, שהוא היה צעיר
מדי בשבילי. לי לא היה אעפת -ששמו
אלווים, ושהוא פרסלי המפורסם. הפריע לי
שהוא היה רק בן ,36 ואני כבר בת .21״
כד נגמר הרומאן, וגם הסרט. הוא לא
הוצג מעולם, כי אז בדיוק נכנסה חברת
נזטררגולדווין־מאיו לצרות כלכליות .״חבל,
זה היה סרט טוב,״ נאנחת טרי.
אחרי פרסלי, היו הרומאנים הבאים פחות
סוערים• מושל מדינת קליפורניה, אדמונד
בראון היה ״לא רציני ונמוך מדי ״.השחקן
הכושי ג/ים בראון, שעשה אז סרט עם
רקל וולטש, היה ״מלא תסביכים, רצה
לצאת עם לבנות ולהוכיח להן כל הזמן ש הוא
סופר־מן. אך בעצם הוא אהב רק
שח־מט. הייתי באה אליו בערב, מוכנה
לאכול עימו ארוחת־בוקר, ומצאתי את עצמי
משחקת איתו שח.״
הבעייה עם אריק ברדן, הזמר שהקים את
להקת־הרוק החיות, ואחר־כך את הלהקה
נזילחנזה, היתה סמים .״הוא היה מסומם רוב
הזמן. הוא היה ברנש קשוח . ,נמוך־קומה,
והוא היה משוגע על בחורות •גבוהות. אני
גבוהה 1.73 ומשכתי אותו. הוא היה
מצלצל אלי בארבע לפנות בוקר, אחרי ש לקח
כל הלילה כדורי־מרץ. זה לא היה
הסיגנון שלי. אני לא זקוקה לסמים. אני
מסוממת מהחיים.
״הייתי איתו, וכל האנשים מסביבגו היו
מסוממים. שאלתי את עצמי: מה אני עושה
כאן ו אם לוקחים סמים בכמות גדולה,
נעשים חולים. למה שארצה להיות חולה י
אין לי זמן להיות חולה. אני צריכה לזוז
הלאה.״
הלאה — לישראל.

טבילה ב מי קוו ה
והבעייה הי הודי ת
ך* רכ ה ז מן לפני כן, כשהיתה בת ,19
( \ ישבה טרי באחד הימים בקפה בקמפוס
של אוניברסיטת קליפורניה. מבטה נתקל
בבחור בן .26״הוא היה יפה־תואר. אני
אוהבת יפי־תואר. כל הגברים שלי היו
יפי־תואר, מילבד בעלי השני, העשיר.״
אותו יפה־תואר היה סטודנט להנדסה,
בחור רציני מישראל. הוא הפך בעלה הראשון
של טרי. שמו אריה רביד, והשניים
התאהבו והחליטו אחרי שנה וחצי להתחתן.
מה לא עושים בשביל אהבהו טרי התגיירה,
טבלה במיקווה קונסרבטיבי בלום־
אנג׳לם ונישאה כדת משה וישראל. הנישו־אין
ארכו ארבע שנים, עד ,1967 ובמהלכם
אף ביקרה טרי כתיירת בישראל. כאשר
התגרשו, לקח הבעל את בתם, תמר, לארץ.
מאז נמשכת טרי אל הבת ואל ישראל.
גם הבעל השני היה במיקרה יהודי. זה
היה הצלם ברנהארד גארדנר, גם הוא
מפורסם במיקצועו. הם התחתנו אצל רב
קונסרבטיבי בארצות־הברית, והתגרשו ברבנות
האורתודוכסית בארץ .״עשינו חיים
משוגעים, אבל הוא היה קנאי.״
אז גם נתברר לה, במיקרה- ,שאין היא
נחשבת בארץ כיהודיה כשרה• למענה
ולמען בתה, החיה עם אביה, החליטה טרי
להתגייר עוד פעם, בצורה הכי אדוקה. זה
עלה לה 500ל״י, ע בו ר שיעורי־הדת
(״ידעתי יותר מאשר הרב,״ היא טוענת)
וטבלה שוב במיקווה, בכרם־התימנים. היא
זכתה בשם חדש: רות בך אברהם. היא
הלכה אפילו לאולפן בבית ברודצקי ב־רמת־אביב.

נתקלה בבעייה היהודית בדמותו של
פליכס זברסקי, צייר־עולה מרוסיה׳ לוחם-
עלייה שעבר את כל מדורי המאסר והעינויים.
זה היה רומאן טיפוסי של טרי :
״גופני נורא, חושני׳ רגשני. כמו טרזן
וג׳יין בג׳ונגל רותח.״
זברסקי היה בנו של רופא, האיש־ שחנט
את לנין• נפשו היתה רוסיה .״רבנו כל
הזמן. היו סצינות נהדרות. הרהיטים עפו
אצלנו, והכל נשבר לרסיסים.״
עכשיו עסוקה טרי, כמו תמיד, עד
מעל לראש. היא מופיעה כיצאנית בסרט
הדיבר ה־ ,11 המוסרט בארץ, מנהלת מ״שא-
ומתן על הסרטת תסריט שהיא כתבה, מלמדת
ריקוד ועוסקת בתריסר דברים אחרים.
אך המיקצוע העיקרי שלה הוא להיות
טרי נסביט־תאו־רביד, אשה יפהפייה, סוערת׳
שופעת הומור ואימרות־שפר, מוכנה
בכל עת להרפתקה. זהו עיסוק ל־ 24 שעות
ביממה.
היא לא בגדה בצוואתה הפרטית של ה סבתא:
לעולם לא להיות משעממת, ותמיד
לדעת לאהוב.
העולם הזה 1961

למען גבר

גנבה נעות הוודו!
מונה חוד
חצי מיליון ד
מחנות המכוניות

^ ז מה, אותה

רוצה לראות אותה 1״

שאל עורך־הדין משה נחשון את
סגן־ניצב בנימין זיגל מן המטה הארצי של
המישטרה, כאשר בישר לו כי לקוחתו
החליטה להסגיר את עצמה למישטרה.
״תכנים אותה מייד!״ אמר זיגל בקוצר־רוח,
אך לא שיער לעצמו איזו הפתעה
מצפה לו. כאשר נכנסה הצעירה השחומה,
שמראיה כתלמידת־תיכון, תימניה בעלת
שיער צהבהב קצר, פקח עיניו בתימהון
ופנה אל עורך־הדין נחשון :״אתה רוצה
להגיד לי שזאת גנבה מחברת וולוו חצי
מיליון לימת?!״

..זה היה נשוט גאו.
לא היו שום בעיות!־׳
אך הסיפור ששמע סגן־ניצב זיגל מפיה
של הצעירה היה מדהים עוד יותר.
״אני בת ,29״ סיפרה מלכה חדד לכתב
העולס הזה, מרסל זוהר ,״הורי עלו מתימן
בשנת ,1945 ואני נולדתי בנתניה. היינו
תישעה ילדים בבית. לאמא שלי היתד. תמיד
המילה האחרונה. היא התחתנה עם -אבא
רק בגלל שההורים שלה רצו בכך. לא
היתה ביניהם אהבה.
״אני הרגשתי את הקרירות ביניהם תמיד.
עוד כשהייתי ילדה רציתי לעזוב את הבית.
בגלל זה גם לא יכולתי ללמוד, לא יכולתי
להתרכז. כשהייתי בת 19 התחלתי לעבוד
כפקידה אצל קבלן מקומי בשם זנגור,
אבל אחרי שנתיים וחצי הוא פשט את

הרגל. אחר־כך עבדתי במיפעל אלקטרוניקה
ברמת־גן.
״יום אחד ראיתי בעיתון שמחפשים
עוזרת למנהל־השבונות. כך הגעתי לחברת
וולוו לייבוא מכוניות בתל־אביב. מנהל־החשבונות
של החברה, מאיר אפטר, קיבל
אותי לעבודה ונתן לי לעשות את הרישום
בכרטסת. זה היה בשנת .1972
״אחדי כמה חודשים ביקשתי לעזור
לאיש־המכירות אדוארד ורסאנו, והתחלתי
לעבוד שעות נוספות. עד ארבע אחרי-
הצהריים הייתי עובדת ברישום בכרטיסיה,
בהנהלת־חשבונות, ועד שש בערב עבדתי
במחלקת־המכירות.
״אז גיליתי שהלקוחות לא מקבלים קבלות
עבור מיספר פריטים, כגון מכשירי־רדיו,
מזגני־אוויר, רישוי המכונית ועוד.
הם ה״ו משלמים, אבל אנחנו לא היינו
נותנים קבלות. רק כשהיו לחצים, והלקוח
(מוסד ציבורי או ממשלתי) היה דורש
בתוקף קבלה, היינו נאלצים לתת לו אישור
שהכסף שולם.
״הרבה שילמו עשרות אלפי לירות במזומנים.
התפקיד שלי היה לקבל את הכסף,
לתת קבלה תמורת התשלום עבור המכונית
שהוזמנה, ולרשום בכרטיס, בהנהלת־החש־בונות,
את הסכומים שהלקוח היה משלם
על חשבון מכוניתו.
״החלום שלי מילדות היה לקנות בית,
אבל ידעתי שלעולם לא אגיע לזה, אפילו
אם אעבוד יום ולילה. הייתי דואה באיזה
קלות אנשים באים לוולוו ומשלמים עשרות
אלפי לירות בלי למצמץ, ואז גיליתי שאני
יכולה להעביר לחשבון שלי בבנק עשרות
ומאות אלפי לירות.
״כשהייתי מעבירה את הכסף לבנק, פעם
114,900ל״י, פעם למעלה מ־ 50 אלף, פעם
20 אלף ועוד, חשבו שאני סוחרת־קרקעות
או בעלת־מיגרשים. לא עוררתי שום חשד.
לא הייתי צריכה להתאמץ במיוחד. הייתי
עושה את זה פשוט:
״כשהייתי כותבת קבלה ללקוח עבור מה
ששילם על חשבון הזמנת המכונית שלו,
הייתי מכניסה מתחת לדף של הקבלה המקורית
דף־מתכת, כך שהפרטים לא היו עוברים
להעתק. מאוחר יותר הייתי כותבת את
ההעתק של הקבלה ורושמת סכום יותר
קטן. בקבלה המקורית שהלקוח קיבל הייתי
רושמת את הסכום המלא, אבל בהעתק
רשמתי רק את הסכום שבאמת העברתי
לקופה.
״לדוגמה: אם הייתי מקבלת 50 אלף,
ולקחתי לעצמי 30 אלף, הייתי רושמת על
ההעתק רק 20 אלף. כדי להתאים את
החשבונות לתנועות הקופה, הייתי רו-שמת
״קוקו, שהוא ממוצא מרוקאי, היד. אומר
לי שהוא מסתובב. ידעתי שהוא הולך עם
בחורות אחרות, אבל שתקתי. יש לי חולשה
כזאת, שאני מפחדת להישאר לבד. אני
מפחדת כל הזמן. אין לי ביטחון עצמי.
הסכמתי לכל הדרישות שלו, ושילמתי לו
300 עד 500 לירות לשבוע, רק שיישאר
אתי. זה מה שהוא דרש ממני בשביל
מישחקי-קלפים, כל ליל־שבת. נוסף לזה
היינו ממלאים טפסי־הימורים בסכום של
700 לירות בשבוע.
״ביולי 1973 נסעתי עם קוקו לחופשה
באירופה. תיכננו לבקר גם בשוודיה, אצל
אחיו. הנסיעה הזו עלתה לי 40 אלף לירות.
אמרתי לכולם שאני נוסעת לחופשה באי
במכונת־המיכון
את הסכום שהכנסתי לקופה,
ואחרי הביקורת של מנהל־החשבונות בסוף
החודש, הייתי משמידה את הרישום הזה.
נכון, בכרטיס של הלקוח בהנהלת־החשבו-
נות היה משום הסכום האמיתי שהוא שילם,
אבל אף פעם לא היו משווים את הכרטיסים
עם הקופה.
רופה, קודם העבר תי לאחיו של קוקו, שגר
״גם את ההמחאות של הלקוח הייתי
מעבירה לחשבון הפרטי שלי בצורה פשו בשוודיה 2000 ,דולר, כדי שיהיה לנו כסף
טה: הייתי מחתימה אותו בחותמת של כשנגיע לשם.
וולוו וחותמת. לא הי ובעיות.
״עם קוקו רבתי כל הזמן. גם ערב
״הכסף נתן לי הרגשה של ביטחון ושל הנסיעה• הוא טילפן אלי ואמר שהוא לוקח
עצמאות• אבל לא הכסף עשה אותי מאו איתו את בנו בן ה־ 16 של מפקד יחידת־שרת.
רציתי לקנות בית משלי. בספטמבר
1974 הלכתי לקבלן בנתניה, ובחרתי בדירה
של 120מ״ר באחד הבתים ליד מלון ארבע
העונות. המחיר היה 200 אלף לירות,
והזמנתי תוספות ושינויים ב־ 80 אלף לירות.
״בחודש דצמבר תקף אותי דיכאון, ורציתי
להפסיק הכל. ידעתי שהעברתי לחשבון
שלי כבר קרוב ל־ 500 אלף לירות, ועד יולי
ביזבזתי 300 אלף. אמרתי לקבלן שאני לא הכבאים בנתניה. לא התנגדתי, כי זה לא
רוצה יותר את הדירה, והוא אמר שאם היה מפריע לי. וחוץ מזה, לא רציתי לריב
שילמתי כבר 190 אלף, אז מה
הבעיותשלז איתו על כל דבר. כשהגעתי ללוד, לבד,
לפי החוזה הייתי צריכה לשלם סכום
נפגשנו במטוס. לא דיברנו. גם הילד היה
25 אלף אם אבטל את הקנייה.
שם, נסע איתנו כל הזמן. הדולרים שלי
״לא יכולתי יותר. כבר״לא רציתי את היו אצלו, וביקשתי את החלק שלי. הוא
הבית, כי הבנתי שלא אוכל יותר להחזיק סירב לתת לי, ואיים שיעזוב אותי בלונדון.
את קוקו אתי, אפילו עם הכסף שהיה לי.
״בלונדון הלכתי אחריו כמו כלבה. הטיול
קוקו זה יעקב דהאן, הוא בן 27 ועובד שלנו עוד לא התחיל, אבל אני כבר ידעתי
במכבי-אש בנתניה. הוא לא שאל אותי שבשבילי הוא נגמר. בהולנד הוא אמר שבא
אף פעם מאיפה יש לי כסף, אבל קיבל לו לשכב עם בחורה שהוא ראה בחלון של
׳את זה כמובן־מאליו, ורק אמר לי שהוא בית־פגישזת, השאיר אותי במלון והלך.
עושה לי טובה בזה שהוא חי אתי. גם לי רציתי לברוח ממנו, אבל לא היה לי כסף.
היה ברור שאני מחזיקה אותו ונותנת לו כשחזר, הוא שוב העליב אותי ואמר שהוא
כסף, רק בגלל שהוא סיפק אותי. הייתי
(המשך בעמוד )26
צריכה אותו.

..ה״ת׳ זקוקה לנסו
בשביל להחזיקו אצרי ! ״

י ויתז1 . 23 ,

במדינה
דרכי־חיים
ה גו פהנשכחה

הודיעו לנו מייד שהוא מת 1הם הרי יודעים
שאחרי זמן מסויים במקרר, יש בדיקות
מסויימות שלא ניתן יותר לעשות.״
מקרר מפתו שד אליהו
הוחזקה במקרר
12 יום — אחיו ערך חקירה
פרטית וגילה את האמת

צפויה התיידן רות גדולה בטכר-הלימוד במוסדות להשכלה גבוהת, ושנת
לימודים אחת תעלה אלפי לירות.
כל תושבי הארץ יכולי ם לחם וך ל חינוך גבוה ב ״ גהלת ״
ולצבור סכומים לכי סוי הוצאות טכר-לימוד של הגהנה במוסד להשכלה
גבוהה.
החסכונות ל חינוך גבוה נושאים 7$ריבית מצטברת, כשהקרן
והריבית צמודים למדד המחירים לצרכן, ופטורים ממס-הכנסה. הריבית
וההצמדה מגיעים לאחוזים הגבוהים ביותר טל רווח נ טו, גם כשהחוסך
פורש מהתכנית, מסיבה כלשהיא, בכפיפות לתנאים הכלליים.
כו מבוטחים החוסכים בביטוח חיים להבטחת רציפות התשלומים
במקרה טל פטירת החוסך או נכותו המלאה.
בתום תקופת החסכון, שבחר החוסר, משלמת ״גחלת״ את המגיע
עבור הסטודנטים לכל מוסד להשכלה גבוהה בארץ ובחו״ל.
תקופת החסכון המנימלית היא 3שנים והמרבית 20
החל מגיל לידה. המקדים להירשם -תשלומיו קטנים יותר
הצטרף לרבבת החוסכים ל חינוך גבוה ב״גחלת״
* 41ץ 0ג מו ל חסכון לחינוך תיכון וג בו ה
4 8 # 1 1 *1מי סו ד ה עול עירי תתל ־ א בי ב ־ יפו
ההרשמה -בגלל שנו ת ה מודיעץ העירוניות ונ משר די ״גחלת ״ ,אלנבי . 9 1ת״א

ה רי זלצ מן -אל ^רטר. ב רו ק ולי

רו גרמוד
הוא גבורו של •אן פלבז־וג

ג ״ ח ס בו 1ד ־י 0 0 7

האיע! בעל
אקדח הוה1
אנוש א 6ם 1/11178 78£ 001ו\ו\/ו׳\ו £א7

• כ די ם טו פדל• •בריט אקלגד
במאי:גא׳ ה מיל טון
מום יקה1:׳ |1ב א די

ממשיכים
ב אול מו ת
מלאים
תר אביב

תל אביב
״חוד״

״סינמה 1״

ירושלים

חיפח

״הבירה״

/׳ארמון״

,ג1צו1יו\111110)1/

פ ר סו ם
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם.

מחלקת תמיוו״

בעיות ולבטים
בחיי חמין
מאת

חד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

״אליהו מת. זה קרה לפני שנים־עשר
יום,״ בישרה העובדת הסוציאלית. כד
נודע לניסים שבתאי על מותו של אחיו־החורג
אליהו בן ה־( 46 בנה של אמו מבעלה
הראשון) .ההודעה נמסרה במיקרה, כאשר
הלכה חמותו של ניסים לקבל את המחאת־הסעד
החודשית שלה, בלישכת״הסעד ב־כפר־שלם.
עוד
באותו יום, ה־ 27 בפברואר ,1975
נסע ניסים 26 פועל בבית־חרושת ליהלומים,
לבית־החולים הילל־יפה בחדרה,
לקבל את גופת אחיו. היתה זו תחילתה של
חקירה פרטית, שהחליט לערוך לאחר ש התעורר
חשד בליבו כי אחיו המנוח נפטר
בנסיבות מיסתוריות.
500ל ״י להעברת הגופה .״אליהו
היה מאושפז קרוב ל* 6שנים בסנטוריום
פרטי בבנימינה, שליד זיכרון־יעקב,״ סיפר
השבוע ניטים שבתאי .״אחרי שהודיעו לי
שהוא מת כבר לפני 12 יום, נסעתי ל-
בית־החולים ב־ 27 בחודש. שם אמרו לי
שהביאו אליהם את אחי מהסנטוריום עוד
ב־ 12 בחודש, ויומיים אחרי זה הוא מת.
״חמש שעות ניסיתי לדבר עם מנהל
בית־החולים, רציתי לברר מה היתד, סיבת
המוות. המנהל סירב לדבר אתי. ביקשתי
שיחתמו על תעודת־הפטירה של אחי.
פקיד־הקבלה בבית־החולים התקשר עם
ד״ר פלטניק, ושמעתי שהרופא אומר לו
שאחי מת מדלקת־ריאות.
״ביקשתי לראות את הגופה של אליהו.
כשהוציאו אותו מהמקרר, ראיתי שהוא
התייבש לגמרי אחרי 12 הימים שהוחזק
שם. הם אמרו לי ששלחו אלינו הביתה
הודעה על מותו, אבל אנחנו לא קיבלנו
אותה בגלל שעברנו לגור ברחוב אחר.
״אם היו רוצים למצוא אותנו, כדי להודיע
לנו שהוא מת, יכלו להגיע אלינו
בקלות. מדוע לא ניסו לאתר אותנו בעזרת
לישכת־הסעד? הרי הסנטוריום בבנימינה
היה מקבל את הוצאות־אישפוזו מהלישכה.
אם חמותי לא היתה הולכת לקבל את ההמחאה
החודשית שלה, לא היינו יודעים
עד היום שהוא מת ושוכב במקרר.
״למחרת היום, ב־ 28 בפברואר, נסעתי
למישטרת זיכרון, ומשם לסנטוריום. החלטתי
לערוך חקירה פרטית. משהו הסריח לי
בכל העסק. שם אמרו לי שאחי נשלח ל-
בית־החולים בחדרה בגלל שלא הרגיש
טוב. חזרתי לבית־החוליס, והפקיד בחדר־המיון
דרש ממני 500 לירות כרי להעביר
את גופת אחי למכון הפתולוגי באבו־כביר.
״נסעתי שוב למי-שטרת זיכרון, ומשם
לבית־המישפט בחדרה, וקיבלתי את צו
השופט. אמרתי ־שאין לי מאין לשלם 500
לירות כדי להעביר את הגופה לאבו־בביר,
ואפילו אם היה לי הכסף, לא הייתי משלם
מפני שלדעתי, המדינה היא שצריכה לברר
מה היתה סיבת מותו של אחי.
סתימה כעורקי־הלב .״שוב נסעתי
למישטרה, ואחרי שדרשתי מהשוטרים
שיתערבו, הוסכם שהם יעבירו את הגופה
לאבו־כביר לא על השבוני. הפרופסור מהמכון
הפתולוגי הסביר לי שסיבת המוות
היתד, סתימה בעורקי־הלב של אחי, אבל
הוא אמר שבלתי־אפשרי לעשות את כל
הבדיקות, מפני שהגופה הוחזקה במקרר
למעלה משמעיים.
״קברנו את אליהו ב־ 2במארס ,1975
בערך שלושה שבועות אחרי מותו. אני
עדיין ממתין לתוצאות הסופיות של בדיקות
סיבת־המוות, כי הפרופסור אמר ש הם
צריכים לעשות בדיקות נוספות, באוניברסיטת
ירושלים, הוא אמר לי שאבוא
אליו עם עורך־דין, או עם רופא.
״אני חושב שאני יודע מה קרה כאן.
הם נתנו לאחי תרופות נגד דלקת־ריאות,
בעוד שהוא סבל דווקא מהלב. אבל יש
כמה דברים שאני לא מבין: למד, לא

אח שבתאי
מעלימים את האמת
הגיבה ממלאת־מקום דזברת מישרד־הבריאות
:״קיבלנו את הפרטים, אנו חוקרים
את ר,מיקרה.״

עיריות
ד ל תו ת

מה מועדודהבספיס
שד העירייה וזהתקגת
דלתות ומחיצות ז
הדיון בוועדת־ר,כספים של עיריית־תל-
אביב היה סוער. חברי האופוזיציה הרימו
קולם בצעקות, ודרשו הסברים. כל המאזין
מבחוץ יכול היד, לחשוב כי מדובר לפחות
בפרשת ההלוואות של כספי עמידר ל עירייה
באמצעות המתווך אליהו שמיע,
או ב מ חדלי ד,ביטחת בעיר.
אבל לא. הנושא היה: הדלת במישרד
דוברת־,עירייה.
ובכן, את ראש האופוזיציה אליהו
שפייזר, ילא הטרידה כנראה העובדה ש העירייה
לוקחת הלוואה מהח־לארץ, ב ריבית
של ס 220/לשנה, או העובדה ש לוקחים
הלוואה מקרן ממשלתית ומשלמים
דמי־תיווך לבנקים. הוא דרש לדון, ב-
מיסגרת הדיון בתקציב, האם הכרחי ל הוסיף
דלת למישרד דובר־העירייה של
עיריית תל-אביב.
דלתות והלוואות: .ראה כי נושא
הדלתות רגיש מאד, שכן גם נציג אחר
במועצת העיר, פייבל קנטור, דרש לדעת
האם אי-אפשר לדחות את התקנת המחיצה
בלישכת ראש אגף מיפעל־המים.
בעוד נציגי האופוזיציה עוסקים בדלתות
היה זה דווקא יצחק מוריץ, האחראי מטעם
הנהלת העיר לנושא הכספים, ששאל האם
לא ניתן להקטין את הריבית והעמלות על
ההלוואה במטבע זר, שכן הלק מן ה כסף
בא מן הממשלה. הוא נם שאל מדוע
באה ההלוואה מקרן ממשלתית בתיווך
בנק הגובה עמלה.
בדיון שהתפתח הודיע ראש העיר, שלמד,
(״צ׳יצ׳״) להט, כי בפגישתו הקרובה עם
יושב־ראש מרכז השילטון המקומי, יבקש
דיון עם האוצר בנושא עמלות התיווך של
בנקים המגייסים הלוואות, במגמה ש־מישרד־האוצר
יאפשר לעיריות לקבל הל וואות
ישירות מגופים ציבוריים, יחסוך בך
את דמי התיווך לעירייה.
העולם הזה 961

והגידה

הפרות הקדושות
מישרד״החקלאות שוקל הקמת תעשייה
להקפאת גשר״נקר מקומי עבור צח״ל, כדי
להתגבר על עודפי הבשר המצטברים מדי
פעם, בך מסר סמנכ״ל מישרד־חחקלאות,
איתן ישראלי. לדעתו, צריך הישראלי
להתרגל לאכול בשר־הודו במקום כבש
וחזיר, וזו המדיניות של מישרדו.
הנתונים האחרונים של מישרד־חחק-
לאות מראים בי השנה יאכל הישראלי
30 אלף טון בשר-בקר חי מקומי (לפני
שחיטה) 15 ,אלף טון בשר״בקר קפוא 110 ,
אלף טון פטימים 35 ,אלף טון הודיים
ועוד 5000 טון בעלי-כנף אחרים.
ישראלי ועמיתיו משתדלים להתעלם
מקיום ענף בשר״החזיר, ורק לאחר לחצים
הם מובנים להודות בי מגדלים בארץ גם
בשר״חזיר 15 ,אלף טון, הקרוי ברי״
שומי המישרד ״בשר אחר״.
ישראלי מודה כי שכבות גדולות באוב-
לוסיה מבקשות וצריכות, בשר־כבש.
ביום, מחיר קילו כבש לצרכן למעלה מ•
35 לירות, כיוון שזהו כבש הגדל בישראל
ומחיריו מוגנים. אירגון הנוקדים מונע
כימעט ייבוא כבשים, ורק לערביי הגדה
מתירים יבוא, או מפעם־לפעם לקראת החגים
ליבואנים ישראליים. ביום נמכר בשר
טלה מובחר קפוא ב 16.5-לירות הקילו
לצרכן, מחיר הכולל רווח של ב־ 5לירות
לממשלה. כדי להגן על איגוד הנוקדים
מבריחים את השכבות המרודות לשלם
מחיר כפול עבור כבש.
מישרד״החקלאות התחייב לחקלאים
לקנות מדי־שנה 11 אלף טון פטימים
במחיר מובטח של 6.65 לירות הקילו, ועוד
40 אלף טון הודיים במחיר מובטח של
7.75 לירות הקילו.
מחיר מובטח זה נותן למגדל, לפי תחשיבי
המישרד, הכנסה של 70 לירות
ליום עבודה, וכן כיסוי כל ההוצאות וההשקעות.
כאשר מחירי השוק גבוהים מן
המחיר המובטח, מרוויח המגדל יותר.
כיום, המחיר-לצרבן של פטימים טריים
הוא עד 14 לירות לקילו — כפליים ממה
שמקבל המגדל. המחיר-לצרכן של הודו
הוא מעל ל־ 11 לירות — גם כאן פער
תיווך של כ״*.40
ישראלי מתנגד להוזלת מחירי הבשר
הקפוא המיובא, שניתן כיום להוזיל את
מחיריו לצרכן ב־ 5לירות הקילו, ולמכור
קילו בשר נקי ללא עצמות ב־ 14 לירות
לצרכן — לעומת 11 לירות כיום. ישראלי
טוען בי הוזלת מחירי הבשר המיובא
תוריד את מחירי העופות וההודיים. אולם

30 מידיון
דו ל ר
רווח

מרידוד

ומילה ברני, אינה מחלקת בל דיבידנד,
מאז היווסדה. עיקר עיסקי החברה
כיום הם בהובלות של אוגיות־קי-
רור ובן בבניית ומכירת מיכליות תוך
ניצול הגיאות והשפל במחירי המיבליות.

אם בי אביחי פאוזנר מכחיש זאת
בכל תוקף, טוענים המקורות המהימנים
כי בכל אשמח זיוה תלם, דיילת-היופי
הראשית של ״רבלון״ בישראל.
כל זמן שיצחק מודעי היה מנכ״ל
החברה, חיה הכל בסדר גם בינו לבין
תלם, וגם בחברה. לפני שיבעה חודשים
החליף אביחי פאוזנר את מודעי בתפקיד,
כיוון שמודעי היה עסוק מדי בכנסת.
נראה כי פאוזנר לא הסתדר עם
תלם, שכן בימים אלה הוא פורש מתפקידו,
וזאת לאחר שמשך כמה שבועות
הילכו שמועות כי זיוה תלם פורשת.
פאוזנר
עצמו טוען, כי פרישתו נובעת
מהחלטת הנחלת ״רבלון״ לפצל את
החברה בארץ לשתיים: האחת תעסוק

דיילת תלם
ניצחון החן
בייצור והאחרת בשיווק. הציעו לו לבחור
בין השתיים. אך לא איפשרו לו
לנהל את שתיהן גט״יחד ולכן הוא
הולך.

הקו מי סר מסר ד>ו וח שבון
הקומיסר שמינה בית״המישפט בשווייץ ל״בנק הבינלאומי לאשראי״ של
טיבור ריזנבאום מסר לבית-המישפט סיכומים ראשונים. אם כי בית־המישפט
ממתין ולא נוקט בצעדים כלשהם, נראה כי לא יהיה מנוס מהגשת כיתבי״אישום
נגד רוזנבאום, על החומר שמסר הקומיסר.
הקומיסר גבה עדויות ממפקידים שונים, שטענו כי שוכנעו להפקיד כספים
בחברות הוואדוציות של רוזנבאום, בנימוק כי זה בטוח כמו הבנק אבל הרבה
יותר טוב, בי אין צורך לשלם מס״הכנסה על ההכנסות. לפי העדויות עסק גם
רוזנבאום עצמו בשיכנוע מפקידים לעשות בך. הדבר מהווה חפרה חמורה של
החוקים בשווייץ.
אם ינסה רוזנבאום לצאת מן הבוץ ויצהיר כי הבנק ערב לעיסקי החברות
הוואדוציות, הוא יפליל עצמו, כיוון שלא מסר בל השנים פרטים על החברות
הללו למפקח-על-הבנקים. השווייצים החליטו להמתין עד סוף אפריל, שמא יתפתו
ממשלת ישראל והבנק הגרמני המחוזי של הסן להכניס כסף להצלת הבנק
של רוזנבאום.

מגכ״ל ישראלי
תאוות בשרים
עופות — של ההתיישבות החדשה ב ערבה,
בפיתחת״רפיח ובגליל.
מישרד־החקלאות השקיע ב 100-מיליון
לירות בענפי העופות, וחושש מפגיעה בהם.
וכך, כדי להגן על הענפים בשטחים המוחזקים,
מוברח מישרד־החקלאות ללחום
למען העלאת מחירי הבשר לצרכן
ופגיעה בשכבות החלשות, הצורכות בעיקר
בשר קפוא וכבש.

12 מילזן
לירות הפסד

מאזן ״החברה הימית להובלת פרי״,
שיתפרסם בימים הקרובים, יראה על רווח
נקי לאחר מס של
30 מיליון דולר,
רובו ממכירת אוניות.
כיוון
שלחברה
הימית יש 5מיליון
מניות, הרי ה רווח
למנייה הוא
בשיעור של 6דולר,
במעט כמחיר
המנייה בבורסה
האמריקנית ביום.
החברה הימית מרידוד השייכת בעיקר ל
יעקב

הוא
מתעלם מכך שניתן להוריד מחירי
עופות אלה בהרבח, על חשבון ריווחי הסיטונאים
והקמעונאים, המכפילים את
המחיר שמקבל המגדל.
אולם נראה כי כוונתו של ישראלי היא
להגן על מגדלי הבקר ולא על מגדלי העופות.
מגדלי הבקר מקבלים מחיר מובטח
של 9.85 לירות הקילו, בעוד ביום
המחיר בשוק של בקר חי הוא 9לירות
הקילו (והמחיר לצרכן של קילו בשר טוב
עד 40 לירות הקילו) .מחירי הבקר ירדו
בגלל ירידת מחירי העופות, ושוב רוצה
ישראלי להעלות את המחיר לצרכן של
הבקר הטרי, במקום לחתוך גם באן
בדיווחי התיווך.
את הבקר מגדלים בעיקר הקיבוצים
והמושבים הוותיקים. ההודיים הם הענף
העיקרי של חהיאחזויות ברמת-הגולן, וה-

חפש את
ה אש ה

מעצרו של תעשייו״הגדרות שלום הלוי
מטיל צל על עתיד עסקיו. חלוי היה בעל
רשת מיפעלים לעיבוד ברזל, בעיקר
גדרות ופיתול ברזל לבניין, ונכסיו נאמדו
ב 100-מיליון לירות. בשנה האחרונה הסתבך
בקניות עתידיות (פיוטשרס) של ברזל,
במחיר 400 דולר חטון. מאחר שמחירי
הברזל ירדו ל 100-דולר הטון, הפסיד
הלוי על עיסקות אלו 11 מיליון לירות.
למזלו, מממן אותו ״בנק לאומי לישראל״
,והיקף האשראי הניתן לו בה גדול,
שהבנק יעשה הבל בדי שלא יפול. לדברי
הלוי הוא חייב לבנק כ־ 50 מיליון
לירות (הבנק טוען בי רק ,)40 ולפני
שבועיים חיה צריך לשעבד רכוש אישי בדי
לקבל מן הבנק עוד 5מיליון לירות ל-
שיחרור מיטען ברזל שהגיע לנמל.
חלוי נחשד על״ידי המישטרה והמכס
בייצור ומכירת ברזל בכמויות קטנות מאלו
שהצהיר עליהן למישרד״חביטחון
עבור ביצורים. המכס טוען בי ייבא ברזל
ולא הצהיר עליו, לצרבי היטל הפיחות.
הלוי חיה בשעתו הקונה העיקרי של
ברזל בניין מהמלונאים שהביאו ברזל ללא
מיסים למלונות, ומכרו אותו בשוק החופשי.
נגד כמה מהם נפתחו תיקים
ומתנהלים מישפטים.

״יונייטד ארטיסטס ־ להפקה ישראלית
מי שחושב כי איל־הסרטים יצחק
(״איז׳ו״) שני התכוון ברצינות כאשר
אמר בי ג׳ורג׳ עובדיה הוא תעשיית־הסרטים
הישראלית, ועורר בכך שערורייה.
רבתי בהקרנת־הבכורה של הסרט
״יום הדין״ — טועה טעות מרה.
שני חזר זח-עתה ממסע״עסקים באר-
צות־הברית, הביא בכיסיו חוזה להפקה
גדולה נוספת של ״יונייטד ארטיסטס״
בישראל. בסרט יושקעו 1.1מיליון דולר,
ויחיה זה מערבון על ביל היקוק

נסיך־האקדחנים ואהובתו. הכוכבים יחיו

צ׳רלסטון

הסטין,

וגולדי הון.

התחלת ההפקה — בספטמבר.
שני סיים עכשיו גם אירגון הפקת
הסרט ״החיסול״ ,בו משקיעים 1.6
מיליון דולר, מזה חצי מיליון דולר שני
עצמו, והיתר של חברת ״וורנר״ .ההפקה
המקומית תיעשה על־ידי חברת
״ישראפילם״ .הסרט הוא בהפקה משותפת
עם בריטניה, ויגיעו ארצה 70
טכנאים בריטיים לעזור בהפקה.

רנטד מטיל האחריות עו הגזבר שנפטר
מנב״ל ״סולל״בונח״ צבי רכ ט ר, הודיע למישטרה בי הוא דיווח בחוק על
הוצאת השטרות הנוספים בסך מיליון לירות שנתן בשטרות״ביטחון לטיבור רוזנבאום.
ח מי שטרהטוענת כי רכ טרלאר שם אתהשט רו תהנוס פי םחל לו בספרי החברה
ולכן עבר עבירה.
רבטר השיב למישטרה כי הודיע על הוצאת שטרות אלו למי שחיה גזבר
החברה, נתן כהן. נתן כהן נפטר, ולכן אין המישטרה יבולה לאמת את טענת
רכטר או להכחישה•
החשדות העיקריים נגד רבטר הם לפי תקנות הגנה בספים, על שלא דיווח על
שטרות הביטחון הללו. המישטרה טוענת בי הוצאת השטרות יצרה חבות־ישירה של
החברה ואילו רבטר טוען בי יצר בהם חבות-נגררת. היינו, בי הוצאת השטר
כשלעצמה לא גרמה לחברה בל חבות נוספת, שבן מימוש השטר היה מותנה באי-
מימוש שטרות קודמים שנתן כחוק, בסך 4מיליון לירות.
המישטרה משיבה בי חלק משטרות המיליון מומש, ולכן הוצאתם היתה יצירת
חבות-ישירה של החברה, עליה לא קיבל אישור מן האוצר.
טענה נוספת של המישטרה היא בעניין מכתבי הערבות הפיקטיביים שנתן רבטר
לטיבור רוזנבאום. רכטר טוען בי כיוון שהוציא מכתב ערבות וקיבל מייד רוזנבאום
מכתב נגדי המבטל את המכתב שהוציא, הרי שלמעשה לא עשה כל פעולה כספית.
המישטרה טוענת כי לא רק חוצאת הערבות של רכטר היא יצירת חבות של החברה,
אלא גם קבלת ביטול הערבות היא פעולה כספית של ביטול חבות ועל רכטר
היה לקבל אישור מן האוצר על שתי הפעולות.
מזכיר החברה לשעבר ש מו א ל אדנו* העיד לטובת חגירסה של רכטר בבואו
ארצה לפני שבועיים. המישטרה האשימה את רכטר בזיוף פרוטוקולים, על שחיה
מצרף לפרוטוקולים של הנחלת החברה ספחים, ובהם החלטות שהחליט לבדו
בענייו הלוואות החברה, והציגו בספרי החברה כאילו אושרו על-ידי הנהלת
החברה כולה.
רבטר טען, ואמר אישר זאת, בי בשעתו נתנה חברת-חעובדים למנכ״ל ״סולל-
בונה״ סמכויות הכרעה מיוחדות לא תלויות בהנחלה. היה זה עת חששה חברת-
העובדים מרוב של רפ״י בחברה, בתקופת הלל כהן חמנכ״ל הקודם. כעת, טוענים
רכטר וארנר, הם פועלים מכוח סמכות זו. אשר להצגת החלטות רכטר בהחלטות
ההנהלה כולה, הדבר נעשה, שבן הבנקים דורשים אישור ההנהלה. אמר היה מוכן
להודות בי ייתכן ויש בזה טעות בשיקול.

מעיל העלגלגלים
(המשך מעמוד )23
עושה לי טובח בזד, שהוא חי אתי, אבל
חיבק אותי ושכב אתי. זו היתד, הדרך שלו.
להתגבר עלי.
״באחד הימים, כשהוא נעלם, הרגשתי
שאני מוכרחה להשתחרר ממנו. כשהוא
יצא ברכבת לשוודיה, אל אחיו, נסעתי אני
במטוס, כדי להגיע לפניו. באמת הגעתי
אל המישפחה לפני קוקו, אבל הם סירבו
לתת לי את הכסף שלי. אחרי שקוקו הגיע,
קיבלתי רק 100 דולר• הלכתי ברחובות
ובכיתי, ובסוף נכנסתי ללון במלון. בבוקר
טסתי לגרמניה, לחבר שלי, שלקח אותי
לבלגיה ומשם המשכתי חזרה ללונדון. לא
היה לי כסף בשביל מלון, לא היה לי מה
לאכול. חזרתי ארצה, ולעבודה בוולוו
״לא נפרדתי אז מקוקו. הייתי צריכה
אותו. והוא חזר אלי. קיבלתי אותו כמו
שהוא, למרות שידעתי שיש לו מאהבת,
חיילת• הוא היה הולך לפגישות אי תה,
ומשם היה חוזר אלי. שכרתי דירה ברחוב
בוגרשוב בתל־אביב, והוא היה ישן ואוכל
אצלי. היינו נוסעים לבתי־מלון מפוארים,
ואני הייתי משלמת.

בתב ..העוד ה 1ה״ היה היתיד שהשתתףבקר בו ת ש

״אני עושה
לך טובה״
ד* ,פברואר 74׳ קניתי לו מכונית
אלפא סוד, שעלתה 32 אלף לירות,
כי כשגיליתי לו שקניתי לעצמי דנו , 12
הוא אמר לי , :שלא תעיזי לקנות לך מכונית
לפני שתקני לי.׳ כזה הוא היה. למרות
כל מה שעשיתי בשבילו, היה אומר לי
תמיד , :אני מתבייש לצאת איתך, את לא
מבינה שאני רק עושה לך טובה ד
״לא הבנתי למה הוא עושה לי בזה
טובה, אבל החלטתי לבלוע ולסבול. רציתי
אותו והייתי נאמנה לו. לא היה לי גבר
אחר לפניו. רציתי שיהיה לי גבר: שאוכל
לאהוב אותו, לא כמו אמא שנאלצה להתח
ת ן עם אבא נגד רצונה. עד שיום אחד
קרה מה שלא ציפיתי שיקרה. אמרתי לו
שעשיתי גרידה בגלל שהוא הכניס אותי
להריון.
״הוא צחק, הסתכל עלי ואמר, :אני
בטוח שזה לא ממני,.
״ואז, כל מה שהיה ביני לבין קוקו,
נשאר מאחורי. פשוט נגמר ! אחרי כמה
חודשים הכרתי בחור והתחלתי לצאת איתו.
המשכתי להעביר כספים מוולוו לחשבון
שלי בבנק עד התחלת שנת .1975 עד אז
כבר עברתי את חצי המיליון.
״איך נתפסתי? במיקרה. מייד אחרי הפיחות
השנה, בדק המכס את כרטיסי
הלקוחות שהזמינו מכוניות בוולוו, לראות
אם הם שילמו מחיר מלא או לא• המכס
ביקש לבדוק קבלה על סכום־כסף שהתקבל
מהסוכן המקומי בירושלים. אז התברר שמה
שהיה רשום בכרטיס בהנהלת־החשבונות
לא מתאים בכלל לקבלה. אנשי־המכס פנו
לסוכן בירושלים וביקשו פרטים. הוא דיווח
ששלח בנובמבר 114,900 1974 לירות עבור
הזמנת שלוש מכוניות.
״השיק של הסוכן מירושלים לא נרשם
בוולוו, אבל הוא טען שהשיק נפרע. החברה
בדקה, וגילתה שהכסף הועבר לחשבון הפרטי
שלי. כל העניין התפוצץ בהתחלת
פברואר השנה. קראו לי ושאלו אם הכנסתי
לחשבוני עוד שיקים. סיפרתי להם הכל,
על הבית שקניתי, וחתמתי שאני מעבירה
את הזכויות עליו לחברת וולוו. העברתי
להם גם את המכונית שלי.
״הם ביקשו שאדבר עם קוקו כדי שיעביר
את המכונית שלו לידי וולוו, והבטיחו לי
שאם אעביר להם את הבעלות על הבית
ועל שתי המכוניות, בתוספת של 50 אלף
לירות, לא יפנו למישטרה ולא יגלו דבר.
כשדיברתי עם קוקו, הוא אמר , :שיעצרו
אותך..מה איכפת לי?׳
״יכולתי לנסוע לחו״ל מפני שהדרכון שלי
היה אצלי, והבנתי שהחברה לא מעוניינת
לפנות למישטדה. חשבתי: לעשות הסכם
עם וולוו ולשתוק, או לדבר וללכת לכלא?
״פניתי לעורך־הדין נחשון, והוא הסביר
לי שאני עלולה ליפול קורבן לסחיטה,
ושתמיד אחיה בפחד. וממילא לא הצלחתי
להשיג מה שרציתי בעזרת הכסף. ראיתי
שאפילו תמורה חצי מיליון אי-אפשר לקנות
את האושר, וזה הגורל שלי.״
השבוע הודתה מלכה חדד באשמה בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, והשופט רב
לווין החליט לבקש תסקיר מקצין־מיבחן,
כהצעת פרקליטה. ב־ 25 במאי, לאחר שיקרא
את דו״ח קצין־המיבחן, יחליט השופט מה
לעשות בה.

תקוו! חוגשובתיס
תם ושעיש ועבריינים ! אם לא
תפסיקו את המרד שלכם, אני אפתח
עליכם באש !״ קרא קצין־המישטרח, אשר
ניצב על־גבי ספינת מישמר־החופים של
המישטדה. להוכחת -רצינות איומו הורה
הקצין להסיר את מעטה הברזנט מעל
למיקלע המוצב על חרטום ספינתו, והוא
עצמו דרך את העוזי האישי שלו וכיוונו
לעבר הספינה ששטה ניכחו.
איתן פריים חייך לעצמו במרירות. לפני
כעשר שנים סיפר לו הדמטכ״ל שהוא

הצלה, חבושי קסדות־הסגנות ובידיהם מגינים
ואלות.
איתן פריים הוא אחד מ־ 64 עובדי סח-
לקת־הים של קצ״א, אשר פתחו לפני שבוע
בשביתה, במחאה פוזרה. איתן וחבריו,
של חיל-
רובם יוצאי יחידות
הים לא דישו כל תוספת-שכר או שיפור
תנאים. הם לא ביקשו פרמיות, תוספת
ים, יבשה או ערבה. הם ביקשו רק שלא
יפטרו אותם, ושלא יגזלו את מטה־לחמם.
הם ביקשו זאת מפנהלו הקשוח של

״11*] 5ה המיכלית הנושאת דגל זר, שעליה צוות מהונג־קונג, מיהרה לנוס

#111ייי מנמל־הנפט באשקלון, כאשר הבחין רב־החובל שלה בקרב הימי
המתחולל סביבה בין הימאים השובתים, סירות־הקבלן וספינות־המישטרה. על־ידי שיוט
וניווט מעולים, מנעו הימאים השובתים, מסירות הקבלן לקשור את הצינורות התת־ימיים
שבהם זורם הנפט אל המיכליות, למרות שלעזרת הקבלן הפרטי מיהרו סירות־מישמר־החופים
החמושות שעליהן >ויו ציוותי־השתלטות מוגברים של כוחות־מישטרה.
גיבור וחייל־למופת. היה זה לאחר שאיתן
גילה עוז־דוח נדיר במיבצע נוקייב, וזכה
על כך לצל״ש מהרמטכ״ל. איתן, בוגר
של חיל־הים, לא
אחת היחידות
קיבל מאז אותו יום אפילו דו״ח תנועה
רציני, ובוודאי לא הסתבך עם החוק. לאחר
שהשתחרר מחיל־הים, קיבל עבודה בקו
צינור־הנפט אילת—אשקלון, ונחשב כאחד
העובדים המעולים של החברה.
עתה עמד איתן בפני קצין־מישטרד.
צרחן, ומאחוריו שתי ספינות חמושות
-שעליהן עשרות שוטרים עטופי חגורות

קצ׳׳א, מי שהיה מפקד חיל־הים, לאו־דווקא
בתקופה המזהירה של חיל זה, אלוף (מיל).
אברהם (״צ׳יטה״) בוצר.
כי לאחר שבוצר כילה לאייש את המיש־רות
הבכירות בקצ״א בידידים שלו מחיל־הים,
ביניהם אל״מ (מיל ).מרדכי שושן,
מי שהיה מפקדה של המשחתת אילת בעת
הטבעתה, החליט לתת שי נכבד לעוד חבר
טוב שלו: הקבלן הימי העשיר יונה לרר.
בוצר הציע ללרר לבצע עבוד קצ״א
את קשירת המיכליות המגיעות לנמל הנפט
באשקלון לצינורות הנפט, המזרימים

את הנוזל השחור והיקר ממיכלי-הענק שבנמל
אל בטן האוניות.
אולם לשם כך היה עליו לפטר את 64
העובדים הקבועים שלו- ,שפרנסתם היתד.
בדיוק על אותה עבודה עצמה. הוא שלח
מיכתבי-פיטורין ל־ 18 מהם, והכין רשימה
בת 24 מועמדי־פיטורין נוספים. כשהבינו
הימאים לאן נושבת הרוח — הכריזו על
שביתה, אחת השביתות המיוחדות ביותר
שהיו אי־פעם בארץ.
הם השתלטו על ארבע מהספינות שעליהן
עבדו, ויצאו בהן למרחבי הים, כשהם
מודיעים כי לא ישובו לחוף עד שלא
יפוטר הקבלן־הידיד, והם עצמם יוחזרו
לעבודה.
לבוצר היתד. שביתה זו, כפי שנעשתה,
מתנה מ-שמיים. הוא דיווח למישטרה על
גניבת ארבעת ספינותיו, ומאותו רגע החל
מצהיר כי אין הוא שותף לסיכסוך .״עד
שלא תוחזרנה הספינות ויוענשו הגנבים,
אין לי פה לדון עימם,״ הכריז.
בוצר חשב גם כי הימאים המורדים, שעליהם
הטילה מייד המישטרה הסגר, יישברו
תוך ימים ספורים בגלל חוסר מזון, הי-
שתייה ודלק למנועי הספינות. אולם כאן
עשה בוצר את טעותו הגדולה. במהרה
התברר כי הימאים השובתים זוכים לאהדה
בקרב כל הסקטורים בנמלי אשדוד ואשקלון.
בהתגנבות־יחידים החלו סירות ואנשי
צפרדע דואגים לספק לספינות השובתות
שבים מזון, בקבוקי־משקה, מים ומי-
כלי דלק מלאים.
בד-בבד הודה בוצר ליונה לרד לבצע
את עבודות הקשירה למיכליות המגיעות
לנמל הנפט, ולשבור בכך את שביתת
הימאים. הימאים מנעו בעד הספינות של
קצ׳׳א, אשר הושאלו על-ידי בוצר לקבלן,
להתקרב למיכליות.
לאחר שבתחילת השבוע נכשלו מיספר
סירות־מישטרה, אשר הוזעקו על-ידי בוצר,
.בניסיון ללכוד את הימאים השובתים, נערך
בסוף השבוע העימות הגדול.
ביום השישי, בשעה חמש לפנות־ערב,
יצאה ספינת קצ״א ועליה הקבלן הפרטי שעגנה יונה לרר לעבר המיכלית
ליד צינורות הנפט, כדי לבצע את קשירתה
לצינורות. את הספיגה ליוותה סירה מהירה
של מישמד־החופים, ועליה אנשי מיש-
טרה.
ארבעת סירות הימאים השובתים זינקו
בים סוער לעבר ספינת הקבלן, וחגו סביבה
כדי למנוע את הקשירה. הקבלן והמישטרה
לא הצליחו לבצע את הקשירה. ארבעת
הסירות חגו סביבם, ומנעו כל גישה אל
המיכלית.
במהלך האירוע גרמה סירת הקבלן להת-

יי היו״ר עוחזף למעילה י

ה שוב תי ם 3ד 3י
נגשות עם אחת מסירות הימאים. שני ימאים
נחבלו, ונעבור שעה נמסרה הודעת־המישטרה
כי הימאים התנגשו בסירת־מישטרה
ושוטר אחד נפצע.
המישטרה והקבלן נסוגו לבסיסם בנמל־הנפט.
בינתיים הוזעקה סיות־מישטרה נ ד
ספת מחיפה. היא הגיעה בשבת בבוקר,
ויצאה יחד עם סירה נוספת של הקבלן
לעבר המיכלית, מולה ניצבה סירה אחת
מתוך הארבע, שעליה פיקד דב (״דובי״)
אלמוג, אחד העובדים הוותיקים בקצ״א
ולשעבר מבחירי ימאי חיל־הים. דובי הצליח,
בעזרת צוותו שמנה חמישה, להבריח
את סירות המישטרה והקבלן חזרה אל
החוף.
באותו רגע החליטה המישטרה כי בקרבות
ימיים לא תצליח להבים את הימאים
השובתים. מנהיגי השובתים נקראו באלחוט
לסירת־מישטרה, שעליה ניצבו קצינים
עטורי שלל־דרגות, כדי לנהל משא ומתן.
בוועידת־פסיגה־זוטא שנערכה בלב־ים

לכל אחד מן השלושה הגיעו
_ 28.6אל^לי_רות! הוא__:תן לטל
ולמירון את חלקם במזומן.
בין קרב אחד למישנהו, נחיס ספני קצ״א על סיפון אהת מארבעת
הספינות שבהן חס מחזיקים עתה, במילחמתם נגד הנהלת
החברה והמישטרה. בתמונה הגדולה בעמוד מימין: ספינת־מישטרה במירדף כושל
אחר אחת מסירות־הימאיס השובתים, בעת שהימאיס הפריטו — בהצלחה — לספינותיו
של הקבלן הפרטי, אשר תפס את מקומם לאחר שפוטרו, לעשות את עבודתם בנמל.

הלוחמים

(המשך מעמוד )19
פעם חתם המנכ״ל בעצמו :״והם ידעו טוב
שהם חותמים על הוראת תשלום מן החשבון
המיוחד.״
הוא סיפר כיצד פנה אליו יום אחד
;חיים טל, בנוכחות שלמה מירון, וביקש
כי ישקיע כספים בהנפקות החדשות של
בנק דיסקונט (כץ נהג לקנות ולמכור
ניירות עדך בכספים שגנב מן החברה).
הוא שמע לטל, קנה ומכר מניות של
דיסקונט והרוויח 85 אלף לירות.

יד על המיקרו!

צוות־השוטרים על ספינת־המישטרה אשר ניסתה
לשבור את שביתת הימאים, מסיר את הכיסוי מעל
המיקלע המוצב בחרטום הספינה ומאיים על השובתים כי יפתח באש. תשובת הימאים
השובתים :״אנחנו נלחמים על פרנסתינו. אתם יכולים לירות עלינו כמו על מחבלים.״

הסירה נאלצה לחזור לחוף בבושת־פנים.
נותרה ספינה נוספת, שעליה פיקד יונה
לרד, אישית. בעזרת הנחיות והוראות מה חוף,
אותן שידר מפקדה של המשחתת
הישראלית היחידה שטובעה, אח״י אילת,
מרדכי שושן, ובעזרת ליווי של שתי ספי-
נות־מישטרה, ניסה לרר להגיע למיכלית.
שלושת הספינות חגו מולו ומול ספינות
המישטרה, כשהן מבצעות תרגילי אקרובטיקה
ימיים שלא היו מביישים את ג׳יימס
חיסל את
בונד. רב־חובלה של
הקרב עוד בראשיתו :״אני לא רוצה להיות
שותף לשבירת שביתת פועלים,״ הודיע
באנגלית עילגת ברדיו, הרים עוגן ונם
עם ספינתו מהמקום.
שושן הודיע ללרר באלחוט להמשיך
ספינתו של
לעבר המיכלית השנייה,
לדר, בחיפוי צמוד של שתי ספינות-המיש־שעגנה
טרה
המהירות דהרה לעבר
מרחק מיספר מילים ימיים משם. שלושת
סירות הימאים מיהרו בעקבותיה, כשהן
חגות סביבה ומתעלמות לחלוטין מאיומי-
המישטרתיים המופנים
קני־המיקלעים
אליהן.
בתחרות זו הגיעו ספינות־הימאים הכבדות
ראשונות אל המיכלית. כשהגיועה לשם
ספינת הקבלן, מיהר רב־חובלה הישראלי
להעלות את סולם־החבלים שהש־של

הוחלט,
כי ועד השובתים יסע לתל-אביב
וידון שם עם נציגי ההסתדרות, איגוד הימ אים
והנהלת קצ״א על דרכים לחיסול
השביתה .״עד שלא תגיע תשובה מתל־אביב,
אנו מבטיחים לכם, בדיברת־כבוד
של קציני־מישטרה, שלא נערוך נגדכם
כל פעולה,״ הבטיח סגן־ניצב יצחק יהב
למנהיגי השובתים.
אולם דיברת-הכבוד של קציני המישטרה
החזיקה מעמד בדיוק שלוש שעות. למרות
שהדיונים בבית הוועד־הפועל של ההסתדרות
בתל־אביב היו בעיצומם, יצאו סמוך
לשעה שלוש אחר־הצהריים שתי סירות של

הוא
ה מנ הל שלי״
*=• עכור זמן־מה, שוב לחץ עליו טל
לעשות עיסקה, בשטרות של עיריית
חיפה. על עיסקה זו היה רווח של 8460
לירות.

כץ הוציא צ׳ק על שמו על סד
5640ל״י, חלקם של טל ומירון,
ונתנו למירון, שפדה את הצ׳ק, ו
התחלק עם טל ככפר בנוכחותו
של כץ.
לא היו אלו כל הגניבות של טל. כץ
סיפר כי ביולי 1974 הורה להעביר מן
החשבון המיוחד שלו 67.5אלף לירות
לחשבון המיוחד של חיים טל, שמיספרו
.21104 טל אמר כי קנה דירה חדשה והוא
זקוק לכסף לזמן קצר.

אמר כץ :״הסכמתי, בי הוא
היה מנהל שלי.״
הפרק שנשאר מיסתורי, ואולי בו הפי-
תדון לשאלה מדוע ציפה טל לקבל כסף
שממנו יחזיר לכץ את 67.5אלף הלירות,
הוא פרשת ההלוואה לעיריית תל־אביב.
הלוואה זו היא שפוצצה את פרשת עמידר.
תחילתה בפירסום בעתון זה ביולי 74׳ ,על
ההלוואות שאירגן המתווך אליהו שמיע ל עיריית
תל-אביב באמצעות בנק ברקליס,
ואשר כללו גם סכום של 3מיליון לירות
שהתקבל מעמידו .׳מייד לאחר הפירסום,
שהגיע לידיעת שר־האוצר יהושע רבינו־ביץ,
הוא קיבל מכתב העיתון את הפרוטוקול
של ועדת־הכספים של העירייה, ובו
פרשת ההלוואה.
השד הורה להחל בחקירה, וכך התגלה
פתאום כי ההלוואה שניתנה מעמידו,
ניתנה במירמה.
מאחר שכימעט כל צמרת החברה היתד.
מעורבת במעשה המירמה הגדול, לקח כמעט
ארבעה חודשים לגלות כי יש כאן
הונאה ענקית בכספי המדינה.

״העולם הזה״ פירסם כ־ 4בדצמבר
כתבה על הפרשה, עם תמונת
אלדורוטי, ודרש ממנו להכניס את
המישטרה לחקירה (אז עדיין לא
היה ידוע בי גם אלדורוטי שותה
למירמה, בפי עדות כץ) .רק שבוע
אחרי הפירסום הזה הואילה ״עמי־דר״
להשעות את כץ ולפנות ל־מישטרה,
וכאן החל הכדור מתגלגל
עד שנעצר שוב לפני ראשי
החברה.

|111111111 0 1ל| 11 | 0לאחר שספינות־המישטוה לא הצליחו לבלום
1״** י את סיוות־הימאים וללכוד אותם, למרות ש־ספינוודהמישטרה
מהירות הרבה יותר ומשוכללות יותר מספינות־העבודה של השובתים
הועלו על ספינות־המישטרה שוטרים מצויידיס בחגורות־הצלה, קסדות, מגינים ואלות.
בתמונה: אחד מציוותי־השוטרים מנסה להשתלט על ספינת־ימאים, אך ללא הצלחה.

111׳ * 1 ^ 11 אחד ממנהיגי הימאים,
״ איתן פריים, הנושא את

אות הצל״ש על מעשה־גבורה במיבצע
נוקייב, משכנע את חבריו לנהוג באיפוק
בעת מילחמתם עם כוחות המישטרה.

הקבלן הפרטי, מלוות בשתי ספינות־המיש־ומיכלית

של המישטרה, לעבר
שהגיעה בינתיים, ואשר
נוספת בשם
אף היא נשאה דגל זר.
על סיפון ׳סירות־המישטרה אפשר היה
להבחין בבירור בציוותי־השתלטות מתוגברים
של שוטרים חמושים. שלוש מארבעת
.סירות הימאים יצאו לקרב, לאחר שמנהי־גיהן
התחננו בפני קציני־המישטרה, בקשר
האלחוטי, לשמור על דיברתם ולהמתין
לתוצאות המשא־ומתן. אך לשווא.
ההתנגשות היתד. בלתי-נמנעת. הצי ה-
כשאחת מספימישטרתי
שט לעבר
גות הימאים חגה סביבה כדי לעצרה. אחת
מסירות הימאים התנגשה באחת מסירות
הקבלן, ומנועה של זו יצא מכלל שימוש.

תלשל מסיפון ספיגתו, כדי שהנווט, אותו
צריך היד. הקבלן להעלות למיכלית, לא
יוכל לעלות. עוד קודם שהספיק יונה לדר
להתלונן בפני רב החובל, התנפץ אחד
ממנועי ספינתו והוא נאלץ לסגת אל
החוף ולהשאיר את הימאים מאחוריו צוהלים
׳וחוגגים.
הלילה ירד. שלושת הספינות נקשרו אל
אחד המצופים שבלב־ים. אנשיהן צנחו
סחוטים על הסיפון ובבטן האונייה, כדי
לאסוף כוחות לקרב של מחר. היה ברור
להם כי בוצר לא יוותר, וכי המישטרה
תמשיך לרדוף אותם ולנהל נגדם קרבות
מתישים.
ומי יודע, אולי בקרב הבא תממש המיש-
טרה את איומה, ותפתח בא-ש על הימאים
הנלחמים עד־חורמה על מטה־לחמם.

שלושה מיליון
מ״עמידר״

** ן המעט שידוע מתברר, כי כספי
!< /עמידר גוייסו לעיריית תל־אביב באמצעות
הסניף המרכזי של בנק בדקלים. זה
גייס את הסכומים עבור שמיע, והיה
החוליה המתווכחת בין שמיע לבין חיים
טל, או כץ. מנהל הסניף המרכזי ביקש
וקיבל מעמידר את 3מיליון הלירות.

זמן קצר לאחר-מבן נפתרו הבעיות
הכספיות של חיים טל. טל
טוען כי אישורו המתגוסם על ההוראה
לבנק לתת את ההלוואה
לעירייה, מזוייף. אם תבדוק ה-
מישטדה כיצד פתר טל את בעיותיו
הכספיות, והאם לא ייתכן כי
קיבל עמלה מדיווחי עיסקת ההלוואה
לעיריית תל-אכיב, ייתכן כי
תתקדם צעד נוסה. אכל כל זאת,
בתנאי שאינה חוששת לשים ידה
על טל, אלדורוטי ומירון. מי יודע
אילו תיבות-פנדורה יש להם ץ

מאון!:

דאע1

תמ₪יך ...

מבצע שמפו לפסח
בכדי לתרום חלקנו למאמץ הכלכלי
ובכדי לאפשר לאלו שטרם נסו ועוד לא יודעים
מה ההבדל בין שמפו, לשמפו אמיתי —
החלטנו להוזיל את כל סוגי השמפו מתועדת ״וולה״
עד תום חג הפסח.
סמ״ק

מחיר קיים

איבון

שמפו ביצים

150

1 5 .0 0

לייב־פון

4.90

שמפו על ב סיס
קמיליה —
לשיער שמן ורגיל

נאופון

7.55

במבצע פסח

6.60
13.50
4.40
11.25
15.85
27.35

10 0

12 .45

15 0

1 7 .6 0

50 0

30.40

100

11 .2 5

10.10
14.35
25.80

19.80

שמפו על ב סיס
תמציות צמחים
לכל סוגי שיער

15 0

1 5 .9 5

50 0

28 .7 0

השמפו נגד קשקשים

100

2 2 .0 0
קריזן להשיג: בפרפומריות, בבתי מרקחת, בחנויות כל־בו ובשקם.

״תלה׳ חתיטץ בינלא 1ח׳ לקוסח טי ק ת דושיעד

.1שני חבלי-ארץ קדומים בדרום עבר־הירדן!
.9משם נמלטו בני-ישראל! .13
מזכיר מועצת פועלי תל־אביב (ש״מ 17
עם העברים ! .25ה׳ במיספר ! 25א. מלך
במדינה שממנה ברחו בני־ישראל! .27
ספר של ייגאל מוסינזון ! .30 הוגד ! 31א.
מן הנביאים! .32 שאין בו שום פגם;
.34 שושלת מלכים מצריים קדומה! .35
נקראת בשעת ה״סדר״; .36 רך בצאן:
.37 אל ההר ! .38 חבל בארץ ! .40 אגף !
.41 גבעות קטנות ! .42 מן הערים הקדושות
למוסלמים! .43 מידת־יבש קדומה!
.45 מבלה את הלילה! .47 תושבי רמה
בחבש! .49 שרוח באפו! .50 גרמי-
שמיים! .52 כך עמדו המים בעת חציית
ים־סוף! .54 שתיקה כבדה! .56 בירית!
.57 ריקמת־בשר גמישה בגוף! .59 אתר!
.60 אש! .61 שהשאירוהו! .63 קריאת-
יגון! .65 יהב! .67 קורטוב! .68 שקע
מתחת למים! .70 מין קוץ! .72 חס־וחלילה
(ר״ת)! .73 יציקת נוזלים למטרה
דתית ! .74 אבל ! .76 זר ! .78 חמור־בר !
.79 רגולציה ! .81 שחקן־קולנוע אנגלי נודע
(ש״פ)! .83 מחייתו־יער! .84 בת
למשפחה איטלקית אצילה בימי הרנסאנס !
86א. נחל בארץ! .88 לא־כבד! .89 תתגורר!
.90 ממיני פרי־ההדר! .92 בדיעה
צלולה! .93 הרג! .94 ספר משל ש״י
עגנון! .96 ספאזמה .97 :מן המקום
ההוא! .98 אדון! .100 צאצאם! .101
משיבעת המינים ! .103 טלגרמת־איחולים !
.106 תפריט, בלע״ז! .107 ייעשה מר;
.108 אביון; .110 מחזאי איטלקי נודע!
.113 עשוי חורים־חורים! .114 חבל־ארץ
באפריקה! .116 קיטור! .117 כמו 107
מאוזן! .119 גיד האסור באכילה; .120
עולץ; .122 כמות ניכרת; .123 חלוצת
נעליים ! .124 ברה ! .125 קידומת המורה
על דבר־מה מן החי; .126 דוקומנטציה ;
.130 רישעות מכוונת ! .132 מאור קטן !
.133 היה שר־צבא במקום יואב! .135
לשווא ; .136 מלחין אוסטרי ! .138 אשיב ;
.140 המכה השמינית! .142 שממה! .143
קריאת־כאב; .144 מסוגל! .145 גירש;
.146״הרניה,״ בעברית ! .147 שחקדקולנוע
אמריקאי נודע (ש״מ)> .148 כינויו של
לואי ארמסטרונג; .149 אותו אכלו בני-
ישראל במידבר ; .150 איום ; .151 סיגנון-
חיים; .152 נקודת־התורפה של אכילס;
.153 עיר דרומית בישראל! .154 שותת;
.156 נגינה בדיקדוק! .158 מילת־שאלה ל כמות
; .160 נישא ! .162 חושש ! .163
מחלקי הרגל! .164 סוג של הסכם;
.165 ציפור־שיר! .167 המכה התשיעית!
.169 האפיל ! .171 גדר־חוטים ! .172 מושת
על כל אזרח ; .173 חותן משה ! אביו של
משה ( 2מילים 175 עיר קדומה בבבל ;
.177 הלא היא שווייץ ! .180 מילת־זירוז ;
.181 נפטרו! .182 תכשיט עתיק! .183
צבע אדום קדום! 183א. יעזוב; .185
חנון! .186 שירות־הקנסיגות של צה״ל!
.188 גל גדול ! .190 יפהפייה, באיטלקית !
.191 מן האסטרונאוטים האמריקאיים הראשונים
(ש״מ 192 הרי אני ! .194 דן בן-
אמוץ (ר״ת 195 ייוושע! .197 רמה
שהיא יישוב ברמודהגולן ! .199 חיזיון!
.200 גוי ! .202 עלם< .203 משורר אמריקאי
נודע (ש״מ)! .205 ניר! .206 נוזל
חיוני לחיים! .207 הלכה! .208 חירות!
.210 מחזיק על ברכיו את הנולד בשעת
הברית; .211 קש; .212 שדה בור; .214
קריאת־יגון 216 נכסים רבים! .217
שחקן־קולנוע אנגלי נודע (שם מלא 220
זילוף קל! 222א. שא רגליך! .223 שאון
גדול ; .224 צד מיזרח ; .225 לורד אנגלי
שנהרג בקאהיר בידי אנשי לח״י! .226
מתייסר ! .228 ישמח ; •229 פגיעה נפשית !
.230 מטבע יפנית! .232 בירת 114 מאוזן!
.234 ארבעים ואחד! .236 סוכריה, בצרפתית
! .239 פרוסה< .240 עלוב־נפש ;
.241 אבן־גיר גבישית יפה וקשה! .243
פירוש! .244 מתוח! .246 וירוס; .247
נתיב ! .249״ישפריץ 251 התנדבותי ;
.254 צמח המשמש כ״לחם״! .256 הגיוניות;
.260 מתלמד! 261א. בירה אירופית!
.262 ראש־ממשלת ישראל (שם
מלא 264 ממלכי ישראל ; 264א. תורת
ההתבוננות בציפורים ; .266 שר-החוץ של
ישראל (שם מלא); .267 נהר באירופה;
.268 סרח נאה דמוי פרג! .269 נשיא
ארצוודהברית (שם מלא).

מאונך:
.1אדוני הוא כזה ; .2המכה הראשונה ;

תשבע ענק לפסח
את הפיתרונות נא לשלוח עד יום 15.4.75 לת.ד6 .צ ,1תל־אכיב, ולציין על המעטפה :״תשבץ עניו״
כין הפותרים נכונה יוגרלו חמישים כרטיסים לקולנוע ״דרייב־איך כתל־אכיב.

.3גיבור שווייצי אגדי (ש״פ) ז .4אליגו-
ריח! .3כוכבת ״גססבי הגדול״ (ש״פ)1
.7קדרות ! .8גשם קפוא ! .9רבולוציה !
.10 ראשי־תיבות (ר״ת) .11 :מיקוודדמים ;
.12 אחות משה! .13 גילוי מקום! .14
טחן מזון בפיו ! .15 זכר בבקר ! .16 עיר-
נמל באפריקה! .17 דוכן מוגבה! .18
נכתב ! .20 מאבגי החושן ! .21 מג׳דל־..״
בפר ברמת־הגולן ! .22 מן השילוש הקדוש !
.23 ציון גבוה ביותר בלשון הצבא! .24 מלחין
צרפתי! .26 מיקרוקוסמוס, אדם! .28
כלי־נשק אישי! .29 הסתה! .31ג׳ינג׳ית!
32א. ערימת־גרעינים! .33 ינחל! .35 הנה!
35א. רפיה! .39 שירו של שלמה, ללא ה״א
היידוע! .41 תורת הדתות! .44 קטטה! .46
קינה! .47 גוש מחצב מוצק וקשה! .48 כמו
206 מאוזן! .50 מטה! .51 פרי־מאכל! .52
דג! .53 המכה הרביעית! .55 נהר באירופה!
.58 נקב במרצע! .59 מסילת־ברזל
צדדית ! .62 בת להוריו ! .66 איבד
את יקירו (הפור)! .70 זכר בבקר! .71
אסתלק ! 73א. מזר ! .74 בן כת בודיסטית !

.75 ספר־לימוד! .77 ארם! 78א. בלבד!
78ב. נהר באפריקה! .80 לבוש! .82
מדינה בדרום־מיזרח אסיה! .83 יחידה
מעשרת הדיברות! .85 חד־קרן! .86
מנהיג קוזאקי! .87 עולה, אישה! .89 עוף
מדבר! .90 אטיל! .91 בירת פרו! .92
סבון ! 93א. גלדיאטור ! .95 ריקון ! .96
מארבעת המינים! .97 תעודת-שותפות בחברה
מיסחרית! .99 הטלת חרם! .102
קלוקל! .104 תפקידו: לקבור מתים! .105
הוגה־דעות נודע בן־זמננו (ש״מ 106
ארוכה! .109 שר־הביטחון בממשלת ישראל!
. 111 נחל! .112 ברבריות! .114
מלך שבו מדובר בפורים! .115 מיקוודד
מים אדיר! .116 המנהיג המצחיק ביותר
בעולם! .118 הגברת הראשונה של התיאטרון
הישראלי (ש״מ)! .121 תקין!
.123 ים בארץ! .125 המכה העשירית!
.127 הרצאה! .129 הוא ישראל! . 131
בעל־כרם שאחאב ירשו ! .133 כוח ! .134
אליל כנעני ! .135 פירוש ! .137 נזכר
לעיל (ר״ת)! .138 כינוי למטיאוריטים!

.139 זז! .141 מילת־חיוב! .142 תרגילי-
סדר (ר״ת)! .143 להבה! 143א. יום-
ההולדת של מדינת ישראל ! .144 מזמר !
.151 פרקטיקה! .152 עירעור! .153
ממיני התבואה! .154 עורכת עיתון יומי
בארץ (ש״מ 155״טוב ציפור ...משתיים
על העץ״! .157 עשיריית שנים! .159
הרע! .161 מחבר ״מובי דיק״ (ש״מ)ו
.163 מצב הבתולה! .164 ביתן מחומם
לגידול צמחים ! .165 שתכונתו להפיץ
זוהר! .166 אשת־חיק! .168 שיקר,
העלים ! .170 מדינה בארצות-הברית ! .173
מין חרק מעצבן! .174 תבל! .175 שיכ-
חח! .176 ממישפחת המכרסמים! .178
פלג! .179 נתן בהקפה! .181 טעות!
.183 הרב הראשי לישראל (שם מלא)!
.184 ריננו עליו ש״נתן את ההוראה״ (שם
מלא)! .187 פרגול! .189 קיבוץ בעמק-
הירדן! .191 סחב! .193 עוף־בית! .196
גיבור שייקספירי 198 כופר 199 אציל
ספרדי ! .200 כמה ! .201 מין קינוח מתוק !
.203 מכ״ם! .204 מחבוא! .205 אומדן!

.207 סופר גרמני דגול (שם מלא 208
מצורות זחלי־החרקים ! .209 מגן על העין !
210א. קבוצת־כוכבים ידועה! .213 התקנה!
.215 ארטיסט! .216 שם, בערבית! .218
דרך, באיטלקית ! .219 מישכנו של האריה !
.221 דרגה בצה״ל! .222 שדה שנקצר
ועדיין לא נחרש ! 223א השמיים וכל
צבאם 225 מן האבא שלי ! .227 עורכת־דין
שמאלנית קיצונית בארץ (ש״פ 231
נוגה! .233 שחקנית אמריקאית נודעת
(ש״מ 234 דיר־לפיטום ! .235 מארבעת
היסודות! .237 גופיף־ההפרייה הניקבי!
.238 גוי ! .241 סוף ! .242 שאינו אהוב !
.244 מרתיע! .245 בלופר! .247 מיפעל
לייצור מיטבחים! .248 איך! .250 יהב!
.252 שחקן־קולנוע אמריקאי נודע (ש״מ) !
.253 רקטה! .254 צמודבר ממישפחת דד
שושניים ! .255 התקיימו ! .257 אופנה,
בלע״ז! .258 מעופף בלי ראש! .259
קנה לחיזוק האוהל ! .261 נול בלי ראש !
.262 מחצית מישחק-ילדים פופולרי ! .263
מאורון! .265 ורד בלי סוף.

הנוסטלגיה *שתכנה
**?נץ שר וגוויה
ב ו תי־ נשנ חי 0
ג ח 10נ ת

קלאוק גייבל

בתודעת צופי הקולנוע זכור
קלארק גייבל לטוב כמאהב הגדול
של הבד, בן־זוגה של ויוויאן ליי בחלף עם הרוח. עם כל
לה הם זמנים קשים מאד. ילדים
נשרפים, על מסך הטלוויזיה, מבוג רים
אחוזי־להבות נופלים מחלונות מיגד־לים
על בדי־הקולנוע. פושעים, רוצחים
ורמאים מתמודדים ביניהם על תפקידי־כוכב
הן על המסך הגדול והן על המסד
הקטן. המכוערים קורנים ״כאריזמה״ ,משום
שהם ״אמיתיים יותר״ .ערוות חשופות
נשלפות לאור היום בכל סרט הראוי־לשמו,
וזיווגים מפורטים פסקו, מזמן, להיות משהו
הנוגע לציפורים ודבורים.
זהו זה. הריאליזם נחת עלינו בכל עוצמתו.
מטיחים בפנינו את האמת. ואנחנו,
דור מפוכח הרוצה לדעת את הכל על הכל,
ומספרים לו עוד יותר מכפי שהוא רוצה
לדעת; בולעים מחזות אימה. זוועה, אלימות
ומין ואומרים :״מה לעשות, כאלה
הם החיים.״ וזה בעצם נכון, וחשוב וחיוני
שנדע באיזה עולם אנו חיים, ואיך נראה
הפרצוף של בני המין־האנושי ההולכים על
שניים, שייחודם, בין ה־שאר, לפי פרופסור
ברונובסקי, בכך שהם ״מזדווגים פנים־
אל־סנים״.
אין מה לדבר, זהו דור שעיניו פקוחות,
אוזניו קרועות, שומע הכל, רואה הכל.
פשוט, אפשר להשתגע. כי מכל הנראה והנשמע,
אפשר לעיתים לשאול: מה הטעם
בכל זה? זה חיים, זה? אולי בכל זאת
היה פעם יותר טוב?

מסע
נו ס ט אלגי
ף• מען האמת, מעולם לא היה אחרת.
/מאז שנגס אדם מן התפוח ועד היום,
היה הוא׳ תמיד, האויב הגדול ביותר של
עצמו: אלא שבעבר, מצא לעצמו מקומות-
מיפלט, היום כבר אין לו. אפילו מיצעדי-
הפיזמונים, שמרחו פעם שיכבת ואזלין על
הנשמה, מתיימרים היום לעסוק בפילוסופיה,
ומכל־כך הרבה חוכמה, מתעוררים הגעגועים
למשהו פחות שנון, פחות מתוחכם,
משהו מהנה, חביב, מקסים, יפה־לעין,
מ־שהו כמו זהו בידור.
זהו בידור הוא קובץ של קטעים מוסיקליים
מתוך הסרטים שהופקו על־ידי חברת
אמ.ג׳י.אמ( .שנחשבה תמיד כמומחית הגדולה
בנושא) ,למן היום שבו החל הקולנוע
מצייץ בקול קצת חורק והססני, ועד

ע 30

וווו

הכוכבים שהיו חתומים לחוזים ארוכי־טווח עם חברת אמ.ג׳י.אמ,.
נימנה גס קלארק גייבל שנאלץ לומר ולרקד ככוכב
של מחזמר טיפוסי בשנות הזוהר בקולנוע, בהעולם בשיגעונו נוהג.

לסוף שנות החמישים, כששיניו של האריה
החלו קהות. הקטעים, שנאספו יחד על־ידי
ג׳ק חיילי ג׳וניור (בנו של איש־הפח מן
הקוסם מארץ עוץ ובעלה העכשווי של ליזה
מינלי) ,הם בעת־ובעונה־אחת מסע נוס־טאלגי
אל העבר, וסימו־שאלה לגבי כל
מה שאנו מכנים היום: קולנוע, בידור ו־דימיון
חזותי.
בימים הטובים והישנים ההם, כאשר הקולנוע
הצניע עדיין לכת, וכיוון עצמו אל
המכנה המשותף הרחב ביותר, שעה ש־האינטליגנציה
התייחסה אליו בבוז וכינתה
אותו בשמות גנאי כמו :״תעשיית־החלו־מות״
ו״אופיום להמונים״ ,קמו בהוליווד
והתפתחו הברות־סרטים אשר סיפקו מדי־חודש,
כמכונות ענק, את סידרות המוצרים
האופייניים שלהן לרשתות בתי־ד,קולנוע
שברשותן, בנו כוכבים שהיו קרובים
יותר ומוכרים יותר • לצופים מן הדודה
עמליה והדוד ג׳ף. כל חברה וכוכביה־שלה
שמשכו אחריהם, כסוסים גזעיים, את הסרטים
שבהם הופיעו אל פיסגת הצלחה
(מיסחרית, כמובן. וכי יש אחרת?) .כל
חברה והתמחותה.
אצל האחים וורנר התרכזו הקשוחים.
אדוארד ג׳י. רובינסון, האמפרי בוגארט,
ג׳ימס קאגני. אצל פוקס, חיפשו מלודרא״
מות סוערות. אבל אם בפאר חשקה הנפ-ש,
בסרטים מוסיקליים שקשה לדימיון להכילם,
באגדות־מבוגרים על עולמות קסומים ומופלאים,
היתה הכתובת אמ.ג׳י.אם.
באותם ימים התגודדו באולפני החברה
כל-כך הרבה כישרונות, שהראש מסתחרר
מלהזכירם: פרד אסטייר ומיקי רוני, ג׳ץ
קלי ודונאלד או׳קונור, אווה גארדנר ו־ג׳ינג׳ר
רוג׳רס וג׳ודי גארלנד, קרי גראנט
וג׳יין הארלו וקלארק גייבל, ועוד ועוד
ועוד.

בחצרות
ה א חו ריו ת
ך* ודם היו חתומים על חוזים. שבע
^ שנים לפחות. מלאי־תרעומת, נהגו
אוייבי הוליווד לזעוק חמם :״זוהי עבדות!״
אדם שצריך לכבול עצמו לפרק־זמן ארוך
כל כך מחייו, ומחמיץ תפקידים שמנים
אחרים משום שהם מוצעים בחברה אחרת,
אינו יכול לעבוד עם הבמאי שהוא

חוותו

אחוריות הקימו רחוב בנייו־יורק, ולא
קשה היה לזהות, בכל פעם •שהלכו כוכבי
מטרו, בסרטיהם, לברודוויי, שהם מגיעים
לאותה חזית תיאטרון, מוארת קצת אחרת,
ומקושטת בצורה שונה• בפייה אחרת, קם
הרחוב של אנדי הארדי, גיבורה של אותה
סידרה מישפחתית שהפכה את מיקי רוני
לכוכב־הקופה מס׳ 1של הוליווד בסוף
שנות השלושים.
היו צריכים תחנת־רכבת, דווקא זו ש*
במנהטן — איש לא היסס אף לרגע. התחנה
הוקמה באולפן. מאות סטאטיסטים
צעדו בה בקדחתנות, ועל דעת איש לא
עלתה כלל האפשרות לצאת ולצלם בניו-
יורק עצמה. באגדות של אמ.ג׳י.אמ ,.המציאות
היתה המיצרך הפחות־חיוני בעולם.
המיצרך
החשוב ביותר, לעומת זאת,
היה הדימיון. איך לעשות משהו שטרם
ניראה על הבד. איך להדהים ולהפתיע.
זאת היתה המשימה שעמדה תמיד בפגי
הבמאים, התיפאורנים, הכוריאוגרפים והכוכבים
של מטרו.
עוגת־ענק המתנשאת לשמיים, מקושטת
במאות נערות, ובמרכזה דנים מורגן מזמר
בפאתוס, זיכתה את זיגפילד הגדוד ב־

אסטייו היום ואז

את ג׳ין קלי ואת פרד אסטייר אפשר לראות
בסרט לפני, ואחרי. לפני (בתמונה משמאל)
כשהשניים רקדו יחד בסרט שיגעונו של זיגפילד, והיום (בתמונה למעלה) — כששניהם
זקנים יותר, קרחים יותר, אך עדיין מעריצים זה את זה, גס מיקצועית וגס אישית,
כשכל אחד מהם מנחה את מיבחר הרגעים הגדולים שהיו לרעהו בקולנוע הזוהר של
שנות השלושים עד שנות החמישים בסרט החדש, זהו בידור. על אסטייר אמר קלי :״זהו
האיש שבשביל לרקוד איתו הייתי מוכן להחליף את שמי לג׳ינג׳ר רוג׳רס.״
אוהב, כי אינו חתום באותה חברה, וכן
הלאה.
נכון שהכוכבים הוגבלו. נכון שהיוזמה
האמנותית נפגעה, והשיקולים המיסחריים
קבעו. אבל היכן, אט לא באותו אולפן של
מטרו, במישטר החמור של לואי מאייר,
יכול היה פרד אסטייר להכין בקפדנות את
הכוריאוגרפיות שלו, לחזור שוב ושוב עם
שותפותידלמחול, אלינור פאואל או ג׳ינג׳ר
רוג׳רס על אותם צעדים, עד שהתיאום
ביניהם היה מושלם. ומי עוד היה מוכן להשקיע
כל מה שצריך, למען המטרה העיק רית:
שעל המסך זה ייראה עשיר, מרהיב
ומרנין.
הכל קדה באולפן. באחת החצרות ה
אוסקר.
אונייה שלימה שוחזרה על בימת־צילומים,
על תותהיה הענקיים וסיפוניה
הרבים, לצורך הצי משתעשע ולרשותה
של אן מילר, זו בעלת הרגליים המושל מות
שהיתר״ כך אומרים, גם אהובתו של
מאייר הזקן. ושוב, אותה אן מילר, צועדת
בין כלי־נשיפה הצומחים מן הריצפה בנערת
העיירה הקטנה.
ג׳ין קלי מרחף באוויר אל חדר אהובתו
במחול אקרובטי ומרקד עם ג׳רי, העכבר
המצוייר, בעוגן הרימו. ופרד אסטייר, בעזרתו
האדיבה של הבמאי סטאנלי דונן,
רוקד על הריצפה, על הקירות ועל ה תיקרה
בעת תחוג חאומח בפעלול טכני מושלם,
שעד היום ק־שה להבין כיצד בוצע.

המחולות הוצעו בכל הצורות והצבעים.
באסבי ברקלי יצר צורות גיאומטריות
אנושיות מרקדניו, בין אם היו על בימת׳
הצילומים לצידה של ג׳ון אליסון, או ב־בריכת־השחייה׳
עם אסתר וויליאמם. ג׳ין
קלי *שבר כאילו את כותלי האולפן והוציא
את הרקדנים אל המרחב הפתוח. מייקל
קיד מחק אחת־ולתמיד את המיתוס של
רקדנים נשיים, באקרובטיקה השנונה ו*
הגברית של שבע כלות לשיבעה אחים,
ודונאלד או׳קונור הגיש את הסאטירה המחוללת
המצחיקה ביותר על הקולנוע בשיר
אשיר בגשם,

ה הי מור
המוצלח
ך* מה זמרות מכירים, היום, המסוגל
לות להתחרות במיטען הריגשי של
ג׳ודי גארלנד, ללא פעלולי־הקלטה ותכסי־סי־פירסומתן
גארלנד היתה אחד ההימורים
המוצלחים ביותר של מטרו. היא
באה אליהם יחד עם עוד זמיר קטן אחד,
דיאנה דרבין. שתיהן היו בנות ,12 שתיהן
כישרוניות להפליא. מטרו ניסתה אותן בסרטים
קצרים, ולבסוף בחרה בג׳ודי. מאגר
הכישרונות באולפן היה כה גדול, שלא היה
מקום לשתיהן. והבחירה הסתברה כנכונה.
דיאנה חדלה לשיר משהתבגרה מעט, ואילו
ג׳ודי, אחרי שעברה טירונות ארוכה
עם מיקי רוני, ואחרי שמטרו לא יכלה
להשיג את שירלי טמפל שהיתה חתומה
באולפני פוקס, לקוסם מארץ עוץ, היתה
לאהד הכוכבים הזוהרים ביותר שהיו אי*
פעם בסרט המוסיקלי.
המפיק־במאי ג׳ק היילי ג׳וניור, הנשוי
לליזה, בתה של ג׳ודי, נותן לה מקים של
כבוד בסרט, הוא אינו היחידי. כל סידרת
המנחים המובילה במסע מופלא זה דרך
מוזיאון האוצרות של טטרו, כוכבים־עליו־נים
כמו פרנק סינטרה וג׳יימס סטיוארט,
אליזבט טיילור ובינג קרוסבי, ג׳ין קלי,

היו ימים לוו!1

מיקי רוני (מימין) כשהתגלה
לראשונה, והפך בן־זוגה הקבוע
של ג׳ודי גארלנד בסידרה ארוכה של סרטים מוסיקליים לכל

פרד אסטייר, וכמובן ליזה מינלי, מדברים
עליה בהערצה גלויה.
חוץ מגיודי גרלנד זכו שני כוכבים נוספים
להערצה דומה. האחד היה פרד אם־
טייר, הרקדן שאפילו רקדנים מעריצים במלוא
הלב, ו״בן הזוג החביב עלי ביותר״

המישפחה. השכונה שבה צולמה הסידרה פוברקה כולה בחצרות את מנחה
היום, כשהוא
האחוריות של האולפן.
הסרט, הוא מציין בעצב :״הזמן שינה את כולנו.״

לדברי ג׳ין קלי .״האיש שכדי לרקוד איתו
הייתי מוכן אפילו להחליף את שמי לג׳ינג׳ררוג׳רס״ (השניים רקדו יחד רק בסצינה
קצרה אחת) .השני היה ג׳ין קלי, האיש
שהכתיב בכישרונו כרקדן, כוריאוגרף ובמאי,
את החותם החזק ביותר על הסרט
המוסיקלי בשנות החמישים, עם סרטים כמו
יום אחד בניו־יורק, אמריקאי בפריס ושיר
אשיר בגשם (אותו כינה פעם פרנסואה
טריפו כסרט המוסיקלי המושלם ביותר בעולם).
כישמתבוננים
בכוכבים הללו היום, כש־המותניים
תפחו והפנים נתכסו קמטים,
מבקרים בבימות־הצילומים העזובות ודד
מוזנחות של מה שהיה פעם בירת הפאר
ד,מוסרט, הלב קצת נצבט• בסופו של דבר,
כשמיקי -רוני מטייל היום ברחוב שבו הת גורר
אנדי הארדי, הוא הרי רואה את
השכונה שבה בילה * 15 שנים רצופות, שכונה
שהיתה לגביו ממשית כמעט כבית
הוריו, ולקהל היתה ממשית עוד יותר מזה.
מזה.
פרד אסטייר מטייל ליד חורבות רכבת
האכספרם שבה נסע בלילות שעשועים,
ותיפאורת־הקרטון המקופלת נראית כמציבה
עצובה ליד הקרון המבריק שבסרט המקורי.
ופרנק סינטרה, צעיר וחיוני המתחכם
עם ג׳ימי דורנטה בזה קרה בברוקלין,
לפני 28 שנים, מדגיש עוד יותר את כפתור
החליפה הנסגר בקושי, ואת הפיאה הנוכרית
המסתירה את הקרקפת החשופה.

איירווינג ברלין, ג׳ורג׳ גרשווין, ג׳רום
קרן, והאם אפשר באמת לצאת ידי־חובה
בכתובת סופית אחת למפיק כמו ארתור
פריד שעיצב, בסופו של דבר, כמה מגדולי
הסרטים המוסיקליים שנעשו אי־פעם: מתינוקות
בברודוויי ושיגעונות זיגפידד,
ועד גרבי משי ופעמונים מצלצלים, דרך
כל הסרטים החשובים של ג,י ן קלי 7
אך העובדה העיקרית המזדקרת לעין
היא, שתקופת הפריחה של תעשיית האשל יות
התרחשה במקביל למשבר הכלכלי בעולם
ולשואת אירופה — שנות ה־ 30 עד
שנות ה־ .50 זה היה המיפלט מן המציאות
האפורה. גם היום, כשהעולם נתון במשבר
כלכלי, חוזר הקולנוע לזוהרו — והנטייה
להפיק סירטי־ענק כבריחה לשעתיים גוברת
והולכת.

ו היו ם
ץ הו כהחלט מסע נוסטאלגי. לאלה
1שראו פעם את הסרטים, יזכירו כל
תמונה, כל פרצוף, כל צעד מחול וכל
פיזמון, נשכחות מעולם שניראה מסובך
פחות, ואשר ידע לשכוח את עצמו לפעמים
ולהפליג לארץ־האגדות. לצעירים יותר,
זו יכולה להיות דוגמה לשימוש שונה
בקולנוע, לכושר־המצאה פורה שבשיאיו
הפך את האומנות השביעית לאמצעי העוזר
לשש האחרות לעבור את הגבולות שבהם
היו סגורות.
זהו בהחלט עולם שונה מזה של ראטסו
בקאובוי של חצות ומזה של פופאי דויל
מן הקשר הצרפתי. פחות אמיתי 7לא־כל־כך
ברור. לגבי הצופים של אז, זו היתד,
מציאות, המציאות שאיתה רצו להזדהות
ועימר, חיו בחלומותיהם.
מובן שאפשר לבוא בטענות, ולשאול :
איפה ורה אלן, למה כל־כך מעט מסיד
צ׳ארים, מדוע רק מחצית המחול הגדול
מאמריקאי בפריס, איפה ג׳ין נלסון ודן
דיילי, ומדוע אין מקדישים יותר תשומת־לב
לבמאים שעשו את הסרטים!
ואיך אפשר לא לשים דגש חזק יותר
על תרומתם של מלחינים כמו קול פורטר,

1ן 1נ ה ! ך ח אן מילר, שהיתה
בשעתו אהובתו של
#111
לואיס בי. מאייר, מנהל חברת אמ.ג,י.אמ.
מטיילת במעוף בין כלי־נשיפה הצומחים
מן הריצפה, כשידיים ללא גופות וללא
ראשים מנגנות בהם. אן מילר זכתה בהערצה
עצומה הן בשל רגליה המושלמות
ביותר בקולנוע של אותם ימים, והן בגלל
התיפאורות העצומות והתקציבים האדירים
שהקדיש לה לואיס בי. מאייר הזקן.

הבודיסיקה היא
כל חיינו, אומרות
ממשיכות רונה
של בבה אידלסזן
לא קיבלתי הלוואה מעמידר.״ זד, עלול
היה להזיק לקאריירה הפוליטית שלה.
היתד, גם ׳נאווה ארד, מזכירת מועצת־הפועלות,
שירשה את תפקידה מבגד, אי־דלסון.
היא עבריה כבר את גיל ה־,35
הגיל המקסימאלי המותר לחברת המישמרת
הצעירה, אך היא היתד, שם בתפקיד:
למצוא תגליות מקרב הצעירות, כדי לקרב
אותן לקאריירה במועצת־ד,פועלות.
גאולה הררי, נציגת קיריית־שמונד, הרגישה
עצמה מעל לשאר הצעירות המתחילות.
גאולה נושאת כבר בתפקיד פועלי חשוב,
והיא רכזת תא־ד,חברות במיפלגה. היא
התרגשה ביותר כאשר ניצבה דום, ושרה
את ה״אינטרנציונאל.״

היי יפה
ו ע סקגי ת
111 שתי צירות לאותו כינוס, ושתיהן אחיות,
י י \ ייי • י • המתחרות ביניהן, מי תגיע רחוק יותר ב־קאריירה
הפוליטית: בת־שבע וגלוריה בן־אהרון. למרות שלשתייס
אין כל קשר עם יצחק בן־אהרון, הן מודות, כי הפוליטיקה
מעניינת אותן, ומעריצות את חברות הכנסת נוזהת קצב ושושנה
ארבלי־אלסוזלינו. בין 300 הצירים של המישמרת. הצעירה של

מיפלגת העבודה, אשר התכנסו למועצה שלהם,בבית־ברל שבצו־פית,
בלטו למעלה מ־ססו בחורות צעירות, עסקניות פוליטיות
בגילים שבין 20ל־ .30 התקנון של המישמרת הצעירה אינו
מאפשר למי שעברה את גיל השלושיס־וחמש להמשיך להיות חברה
במוסד זה, ואז הופכת העסקנית עסקנית־מן־השורה בסניף המיפלגה.
הצעירות משתדלות להספיק ככל האפשר עד למועד קריטי.וסופי זה.

חת הצעירות היפות ביותר בכנס
^ היתד, רות כהן, מזכירתו של ח״כ מיכה
חריש. חריש כבר אינו שייך למישמרת
הצעירה, אך הוא בא לפקח: על תלמידיו
במישמרת או על מזכירתו, על שאלה זו
לא ידע איש להשיב.
ענת גולדרנט, בלונדית גבוהת־קומה ו־מלאות־גוף,
מרמת־גן, משכה תשומודלב

היוושות ש 1בנח
ץ* נהיגת הפוערות הוותיקה בבה
אידלסון היתד״ בוודאי, מאושרת לראות
את עשרות הצעירות אשר הגיעו ביום
השישי שעבר לוועידת המישמרת הצעירה
של מיפלגת העבודה.
בבה היתה גאה לראות דור של ממשיכות,
לבושות לפי מיטב האופנה האחרונה,
מאופרות היטב, מסורקות כדבעי, לא בדיוק
כמו חברותיה של בבה וכמותה כאשר
היו הן באותו גיל: ללא חצאיות כחולות
וחולצות לבנות בעלות שרוולים תפוחים,
כאשר השיער הארוך מסורק בקוקו קפדני

ן אשת המזכיר

1אשתו שד נתן רענן, שנבחר ברוב עצום
של 80 אחוז כמזכיר חמישמרת חצעי־
1רה, עזרת רבות לבחירתו של בעלה.

אסוף.
היו שם, באותו כינוס של צעירי מיפלגת
העבודה נערות רבות אשר החליטו כי
הפוליטיקה תהיה עבורן קאריירה.
היו שם נציגות מכל רחבי הארץ. היתד,
רותי ממעלות, היתד, טובה חלפון מבית-
שאן, והיתה גם סילביה מלכה ממיגדל-
העמק. סילביה היא מזכירתו האישית של
צבי אלדורוטי, מי שהיה לאחרונה יו״ר
מועצת־ד,מנהלים של עמידר ואולץ להתפטר
בגלל גילוי המעילות בחברה. סילביד,
סיפרה לכל מי שהיה תוכן לשמוע :״אני

רבה בזכות שערה הגולש, ואילו צעירה
בהריון מתקדם עוררה גל של ניחושים,
עד שהתברר כי היא אשתו של העסקן
אמיר שפטל. רות רזגור מפתח־תקווה היתד,
פעילה ביותר בשיחות ובאירגונים, אשר
הזכירו את הימים הטובים של שרגא
נצר במפא״י, ואילו האחיות בת־שבע ד
גלוריה בן־אהרון היו ללא־ספק הצמד היפה
ביותר בכנס, ורבים מיהרו לבקש מהן את
כתובתן המשותפת ברמת־גן, לצרכי פעילות
מיפלגתית כמובן.
גם ענת סבידור, בתו של אחד מראשי

הנועדת

מזכירת מועצת־הפועלות נאווה
ארד עוסקת באכילה לאחר שסיי־מה
לסקור את היורשות שלה. מימין ענת גולדרנט.

הוותיקה
הטסקניות אחת
הוותיקות של ה־מישנורת
הצעירה של מיפלגת העבודה,
עורכת־הדין טלי ליבני, שהיא אם לבן,
השתתפה בכנס כדרכה תנויד, שחתה כדג
במי הפוליטיקה המוכרים לה היטב,

הבינלאומית

^ המושבניקית 23

שמונה שרה בהתרגשות רבה את ההימנון
הפועלי, ה״אינטרנציונאל״ ואת ה״תיקווה.׳׳
המיפלגה הליברלית, מנחם סבידור, הגיעה
לכנס הפועלי, ולא בטעות. ענת הוזמנה
על־ידי ידידה, דובר סיעת המערך בכנסת

טל־שחר היתה נרגשת מפגישתה עם האישים
החשובים שהגיעו לכינוס המפא״יי.

ליאון הדר. ענת לא־כל־כך מאמינה ל־מפא״עיקים,
וכדי להיות בטוחה היא לקחה
עימד. גם את היפהפיה הירושלמית לעדה
רמבאם. אולי לעדה תשתכנע להיות סוציאליסטית.

המלכה האמיתית היתד. דניאלה רענן,

| 1 1 ״113171 נוסף לצירות של הוועידה הגיעו למקום צעירות רבות, אורחות
11111 111111 וידידות הציריס־הגברים של המישמרת. רובן ישבו רתוקות לנאומים
הארוכים והמשעממים של מזכיר מיפלגת־העבודה מאיר זרמי, ושל ירוחם משל.
ומי יודע, אולי מהן יצמח דור־ההמשך לעסקני המישמרת הצעירה במיפלגת העבודה.
אשתו של נתן רענן, אשר נבחר באותו
ערב כמזכיר המישמרת הצעירה. דניאלה,
עולה חדשה מארגנטינה וחשובה בזכות
עצמה בפעילות המיפלגתית, עשתה קולות
רבים למען בחירתו של בעלה. איו ספק כי
רבים מ־ 80 האחוזים שהעניקו לנתן רוב

מכריע, הושגו בזכות חינה הרב של אשת
המזכיר החדש.

¥171ך 11ל 1ך| ענת מבידור (בתמונה למעלה משמאל) ,בתו של אחד ממנהיגי
1 1 / 1 • 11* 11 המיפלגה הליברלית, מנחם מבידור, הגיעה לכינוס המפא״יי עם
ידיד פועלי ועם ידידתה לינדה רמבאם, בתמונה משמאל (תחתונה) סילביה מלכה,
ממיגדל־העמק, מזכירתו של צבי אלדורוטי. בתמונה מימין: נציגת מלב״ס רות רזגור.

על המיפעל החדש :״יהיה זה המיפעל
ד ר ש נ * ד 7 1 1אחרי הסיור המוצלח של מלכות־המיס במיפעל וולד! בירושלים באותה הזדמנות אמר מר בראון
בי הוא
לייצור תמרוקישיער במיזרח־התיכון. העובדה
1 1 11 ובשטח הבנייה של המיפעל החדש, אירחו אותן הגדול ביותר
^יייו
שוכן בירושלים השלמה, יש בה ללמד כי מירושלים תצא תורת האופנה.״
המנכ״ל מר מיכאל בראון ומישפחתו בליוויית סגנו, לארוחה חגיגית בחוג המישפחה.

גיי 34

חופי הרחצה של ישראל שוב הולכים ומתמלאים בהמוני מתרחצים. שוב חוזרת
על עצמה התמונה של רבבות אנשים החושפים כמעט כל סנטימטר שבגופם
למגעם החם של קרני השמש.
השילוב ביו קרני־שמש, מי־ים מלוחים וחול זהוב, ככל שהוא מרהיב ומענג —
יש בו כדי להסב נזקים לשיער ולעור הראש.
ואולם, מי שחושש מן התוצאות אינו חייב בשום מיקרה להתנזר מן הרחצה
ומן השיזוף — עליו רק להיעזר בתכשיר״הפלא לייפטקס״בלזם, מתוצרת חברת ״וולה״.
לייפטקס־בלזם הוא אחד מסידרת תכשירי הטיפוח מתוצרת חברת ״וולה״ העולמית,
החברה הנותנת מזה שנים את הטון בתחום אופנת־השיער ועיצוב־תיסרוקות.
ליצירת כל אחד מתכשירי ״וולה״ קודם שלב ממושך וקדחתני של מחקר מעבדתי,
ושל נסיונות אין־ספור.
כאשר התוצר הוכיח את עצמו, רק אז הוא מוצא לשיווק. לייפטקס־בלזם,
עם היותו תכשיר חדיש, אינו חדש בשוק. הוא כבש את מקומו בסערה עוד לפני
שנים אחדות, ובאירופה, שוב אין אשה שאינה מצויידת בבקבוקוני לייפטסס״בלזם.

סודו מציג
ערב בידור משח קי חברה ו אווירה

שחק אותה
ע מו פאר|

יום ג׳ 2הצגות בשעה 10.00 ובחצות
בשעה 10.30
מוצאי חג
יום ו׳ 2הצגות בשעה 10.00 ובחצות
בשעה 10.30
מוצ״ש

בפאב הודי
(הרצליה פיתוח)
טל׳ להזמנות 93 85 86 :

ה־ 1 8

מני פאר מרחיב אתה חגור הומחלק חינ ם
לשבע השנים הרזות שפע של מ ת נו ת
ריצארד פרד וזן
ץ ום טר בלקל׳ צכזברלין ה1 חברט
<יוו.הי״ וון ווהן
ימכסון

נזנכ״ל וולד״ מר מיכאל בדאון, עס מלכת־ה
ר 1ל \ 1 *1לךדךץץ
המים ונסיכת היס־התיכון לשנת .1974

ברקע נראה שלד המיפעל החדש הניבנה בקצב מהיר באיזור התעשייה הירושלמי.
גם האשה הישראלית אינה מפגרת בתחום זה אחר נשות אירופה, והסיבה
לכך פשוטה. מזה כ־ 25 שנה פועל בישראל הענף הישראלי של ״וולה״ העולמית :
חברת אינטרקוסמא וולה השוכנת בירושלים. גם בארץ, כבארצות אחרות,
נותנת ״וולה״ את הטון בייצור תכשירי־השיער.
הסנוניות הראשונות של אביב 1975 היו, גם השנה, מלכות המים של .1974
גם הן, כמו כל הנשים היודעות לטפח את עצמן, עברו תחילה חפיפה באחד
מסוגי השמפו המהוללים של ״וולה״ ,נאופון או ליעפון — ולאחר־מכן טיפול
באמצעות לייפטקס־בלזם.
הטיפול אכן עזר, ללא כל ספק. זאת אמרה מייד מלכת־המים של ישראל
לשנת .1974 המלכה תמי בן־עמי, ששערה עבות וקשה, פנתה למנכ״ל הנמרץ
של חברת אינטרקוסמא וולח, מר מיכאל בראוו, והודתה לו בשם כל המתחרות.
למועמדות כולו היתה הזדמנות לעמוד על ״סודות״ נוספים של חברת ״וולה״ —
בעת ביקורו במפעל המרשים בירושלים. בלוויית המנכ״ל מר מיכאל בראוו וסגנו
מר ש. אקסלרד, עברו הבנות במחלקות השונות של ״וולה״ בירושלים. ביחידות
הייצור, המילוי והשיווק. הן אף הוזמנו לסייר באחד מאתרי־התעשייה החדשים
בירושלים, שם נבנה עתה המיפעל החדש, הגדול והמשוכלל של חברת ״וולה״.

הצגות בכורה ארצית
שבוע

״ תל -אגיב״

״בן יהודה״

תל־אביב
מוצ״ש וחג 6.15—9.15
ימי חול 5.30—8.30

תל־אביב
מוצ״ש וחג 6.15—9.15
ימי חול 6.00—9.00

״אורה״

״אוריון״
חיפה מוצ״ש וחג 6.00—9.00
ימי חול 5.30—8.30
ירושלים מוצ״ש וחג 6.00—9.00
ימי חול 4.00—8.30

1110

0111111

ח ב רו ת בלב ונפ ש
הן ממש מזכירות לי בלאק־אנד־ווייט, השתיים הללו. אחת
שחורה ואחת לבנה, וקוראים להן שיפח ורושקח. שיבה זו
השחורה, הישראלית שבשתיים. מי שמכיר אותה מלפני שהיתה
שיבה, יודע שפעם, בימי ילדותה, באחת משכונות התימנים,
שמה היה שושנה. אבל מאז זרמו מים רבים בירקון, ושושנה
הפכה לשיבה בעזרת חו״ל הטוב והמיטיב.
רושקה, לעומת זאת, נולדה באוסטרליה ובאה אלינו במטרה
מוצהרת לתפוש חתן, בדיוק כפי שעשתה אחותה הבכירה שבאה
הנה לפני כשנה, תפשה בעל כלבבה ושבה לאוסטרליה.
הן הגיעו זו אל זו כשהסתבר לשתיהן כי חן רקדניות, ואז
החליטו לרקוד ביחד לא רק על חתונה אחת, כי־אם על כל
החתונות.
הווה אומר: הן לא רק מופיעות במועדוני-לילה כצמד בל־ייפרד
כשהן לבושות בביקיני מינימלי ומניעות את אברי גופן
לקצב המוסיקה הסוערת ומטמטמות אגב כך לכל רואיהן את
השכל ואת הראש. והן לא רק מופיעות באותה מתכונת ממש
בסרט יום הדין, כשהן מלוות את גיסים סרוסי בריקוד משהו
לא־נורמלי במשך חמש דקות שבהן הנ״ל משתפך בשיר־אהבה
מתקתק, אלא הן ביחד במסיבות, בבילויים בבתי־הקפה, ממש
בלתי נפרדות.
שתיהן אוהבות גברים מבוגרים, ולשתיהן יש טענות נגד
הגברים הישראליים גסי־הרוח וחסרי־הסבלנות. שתיהן מעדיפות
לבלות אחת עם השנייה יותר מאשר עם איזה גבר תוקפני
שרוצה אתם־יודעים־מה.
בקיצור, חברות בלב ובנפש. רושקה מתחילה מישפט —
שיבה גומרת אותו. כשהן שתיהן מסתכלות לאותו כיוון, הן
מתכוונות לאותו דבר בדיוק.
בקיצור, אם אתה פוגש בהן, אתה בבעייה, כי כשאתה מדבר
עם רושקה עונה שיבה, וכשאתה מדבר עם שיבה עונה רושקה.
מה עושים עם זוג כזה ז
וכעת, אתם בטח רוצים לדעת את שמוודהמישפחה שלהן. זה,
רבותי, בפעם הבאה. גם את הכתובת שלהן? או.קיי ,.אני
מבטיחה גם את זה — בפעם הבאה.

מירי ענכו״שושן
אהבת האהבה
היה צפוף שם משהו מזעזע. למעלה
.ממאה אנשים נדחסו בתוך דירת שלושה
)חדרים קטנטנה. צפוף — אבל שמח. לא,
,לא היו שם אמני־צמרת וגם לא שחקני)
צמרת, ולא יפות ולא יפים. היו שם רה
,בני-המישפחה הקרובים של החתן נכי
| שו שן שמוצאו מצפון־אפריקה זבני-מיש-
פחתה הקרובים של הכלה, מיידי מנכר,
| שמוצאה מאחת מארצות אשכנז.

ב בי ת־ חו לי ם
ק תו לי
נראה שלא יהיה סוף ולא יחיה גבול
למעללי מישפחת המיליונר הבלגי הדתי

איצ׳ו קסירר.

רושקה ושיכה
אהבת הידידה

עם מעט
1ח תונ ה מפו צצת
בקופסת ־ סרדינים עזרה מידידיו
החתונה התקיימה בדירתם הצנועה של
הורי החתן ביהוד, שאת קירותיה מקשטים
ציורים מעשה ידי אבי־המישפחה להתפאר.
מסביב, על השולחנות, היו פזורים מש קאות
קלים ועוגות־קרם, והכל בצינעה רבה.
האורחים נאלצו להמתין למעלה משעה
לזוג המאושר, שבושש משום־מה להגיע,
אך כשהגיע לבסוף, הסתבר שהיה כדאי
לחכות. המראה היה בהחלט מלבב.
מירי, כדרכה בקודש, חבשה כובע־לבד
לבן ענקי שהטיל צל כבד על פניה. היא
לבשה חליסת־סטן לבנה בוהקת מקושטת
בנוצות־יען, ואת ידיה כיסו כפפות —
כמיטב המסורת. היא היתד. מאופרת בקפידה,
וכמו שסיפר אחד הנוכחים נראתה
על־הכיף־כיפאק. גבי, לעומתה, הרביץ הופעה
של פונדסטאר. נעול בנעלי-העקב ה ידועות
שלו ולבוש חליפת-ג׳ינם מעוטרת
בכפתור-מתכת (ניטים, בלע״ז) ,ועל ראשו
כיפת ילד־טוב-ירושלים (אלא מה ז).
כמו בכל החתונות, גם בזו ארך טקס-
הנישואין זמן רב, והקהל שמילא את החדר
בו התקיימה החופה, נדחק וינדחס. אך לגבי
ולמירי לא היה איכפת. זה ימה שהם רצו :
חתונה מצומצמת בחוג המישפחה. אבל מה
אפשר לעשות שהמישפחה גדולה?
כתום הטקס התנשקו כולם עם כולם,
הצטלמו ואכלו כרגיל סנדוויצ׳ים ושתו מיץ
תפוזים. החתן והכלה זרחו מאושר ולא
הפסיקו לאחל לכולם בקרוב אצלכם, ונראה
היה כאילו הס מרוצים בהחלט מהדרך
שבה בחרו לסיים את החברות הארוכה
ביניהם.
מייד לאחר הטקס שבו לדירתם השכורה
שליד מלון שתזון, ובעוד כחודש ימים
הם מתכוונים, כמו שכבר סיפרתי לכם,
לנסוע לאמריקה. אז הכל טוב שיהיה.

או כלכ שר

על השחקן דידי לו קוכ סיפרתי לכם
כבר מיספר פעמים, שיש לו חברה בשם
מיצי שיש לה ילד מקסים בשם חן,
ושכל העיר היתה אצל דידי במסיבת
יום־ההולדת שלו. אבל הפעם אני הולכת
לספר עליו דברים רציניים, במחילה.
דידי הוא באמת איש־תיאטרון, אוהב
תיאטרון, מכל הלב. קורא תיאטרון, אוכל
תיאטרון, רואה תיאטרון וישן תיאטרון.
כשעזב את הקיבוץ לאחרונה, זה לא
בגלל שהיה לו רע שם, בכלל לא. להיפך,
הקיבוץ הלך לקראתו בכל המובנים ,׳נתנו
לו לשחק בבימת־הקיבוץ ונתנו לו לביים.
אבל דידי הרגיש שכך הוא לא שייך —
לא לקיבוץ ולא לתיאטרון. לכן החליט,
לפחות לזמדמה, לוותר על התיאטרון ולהיות
רק איש קיבוץ.
זה לא הלך, מסתבר, וכעת נמצא דידי
בתקוסת-ניסיון של ויתור על הקיבוץ. הוא
מנסה להיות רק־איש־תיאטרון.
הבחור הזה, כמו שאתם רואים אותו,
מכין לנו ערב שאמור להיות מעניין
באופן מייוחד, ולו רק בגלל נושאו. כי דידי
עומד להעלות הצגודיחיד שתכלול את
סיפוריו ושיריו של הסופר־הפילוסוף הגרמני
חרמן חסה.
דידי, שנתקל בספר עוד בהיותו בן ,23
הבין אז שהארץ, כמו שהיתה אז, היא
לא המקום והזמן כדי להביא את חרמן
הסה לקהל הרחב. אך החלום לעשות
ערב על הסופר הנפלא נשאר.
אחרי המלחמה קרה לו מה שקריה להרבה
חברים שלו. הוא חטף ״פיצוץ״ .הרבה
דברים שהיו ברורים לו קודם־לכן הפכו
פתאום בלתי־ברורים לחלוטין. כל מיני מוסכמות
ואידיאות של בחור שגדל בקיבוץ
התנפצו אל מול המציאות, ודידי הבין
שעתה הזמן לעשות את הרמן הסה.
אלא מה, הוא החליט לבחור בדרך
עצמאית ולעשות את הערב בעזרת מעט

במזל טוב ובסימן טוב ילדה בתו המוחרמת
של קסירר, אניטה בת לבעלה
חיים דוזנכרג, ומשום־מה בחרה לעשות
את זה דווקא בבית־חולים קתולי.
כששמע האב המיליונר כי בתו ילדה בת,
נמלט לישראל על־מנת להימנע מלבקר
את בתו. אך את אשתו שלח בכל-זאת
לבקר אצל הבת היולדת.
האם באד, לבית־החוליס הקתולי באנטוורפן,
שבו האוכל כמובן־מאליו אינו
כשר, ובידה חבילת מזון עבור בתה.
אבל אניטה הוכיחה כי אם יש במשפחת
קסירר גבר, הרי זו היא. היא סירבה לקבל
מייד אמה את חבילת המזון, אמרה לאם
כי יחד איתה בבית־החולים נמצא גם בעלה
חיים, וגם הוא, כידוע, שומר־מיצוות ואוכל
אוכל כשר, וכי עד שלא תלך האם ותביא
חבילת מזון כשרה גם בשביל חיים, לא
תיגע האם הצעירה במזון.
נשואה לקסירר או לא ׳נשואה לקסירר,
אבל היא בכל־זאת יהודיה כשרה. וכך,
למרות הוראותיו המפורשות של בעלה,
הלכה הסבתא המאושרת והביאה אוכל גם
לחיים, ורק אז נערכה סעודה כדת וכדין.
אנשי הקהילה היהודית באנטוורפן, העוקבים
בסקרנות אחר מהלך היחסים בין
אניטה וחיים להוריה, מרכלים כי הכל
היה ערוך ומוכן לבריודמילה מפוארת,
שבה אמורים היו להשתתף כל המי־ומי
ביהדות אנטוורפן.
הרכילות ידעה לספר גם שבסתר־ליבו
החליט האב קסירר למחול לבתו במידה
שהרך הנולד יהיה בן. אך מה לעשות,
הגורל רצה אחרת — נולדה בת.
האם תצליח הנכדה הטרייה להמים את
לב הסבא המחרים?
עזרה מידידיו הטובים ביותר. ראשית
פנה לחברו מיכה שרפשמיץ, שנרתם
לרעיון בהתלהבות והחליט להפיק את הערב.
אחר־כך פנה אל ידידתו הבמאית אלה
אלתרמן, שלקחה על עצמה את מלאכת
הבימוי. הציירת דפנה ערוד תירגמה
עבורו כמה משיריו של הסה, ואילו המוסיקאי
סילכן, הוא אשר על המוסיקה.
החבר׳ה האלה החליטו להביא את הרמן
הסה לבימת התיאטרון, במטרה מוצהרת
להרוויח מעט כסף בשביל לחיות, ובשביל
להפיק הצגה נוספת באותו מתכון.
חלוציות היא בהחלט משהו נדיר בימים
טרופים אלה, אז כל הכבוד! חוץ מהפר־מיירה
של ערב הרמז הסה עומד דידי
לערוך בקרוב פרמיידה לא-פחות חגיגית.
הוא מתכוון סוף־סוף להתחתן עם מיצי,
ואם תשאלו אותו, הוא יגיד לכם שגם עם
חן. כי השניים האלה הולכים רק ביחד.

דידי לוקו־כ
אהבת התיאטרון

ושבן
בנו ת לגבולן אביב ברחובות, וכל היפות למיניהן יוצאות
החוצה בהפגנות של מכנסי ג׳ינס
מקופלים וחולצות טריקו הדוקות, ועושות
טוב על הנשמה. ואני אומרת אח זה מכל
הלב.
אז ביו כל. היפות האלו גיליתי בשבוע
שעבר, תאמינו או לא, לפחות יפה ידועה
אחת, הלא היא מ״ודעתנו כרכה־גי,אטדים
שוורץ, שנעלמה מגופינו לאחרונה
ואל תגידו לי שלא שמתם לב.
אז ברכה, או ביאטרים, איך שתרצו,
שהתה לה במשך עשרת החודשים האחרונים
בלונדון, ומה שזה עשה לה — אל
תשאלו.
קודם כל קשה לה למצוא את המילים
המתאימות בעברית• משום־מה, לפי דעתה
לפחות, נדמה שכל מה שהיא אומרת נשמע
יותר משכנע באנגלית׳ שלא לדבר על
המיבטא הזר שדבק בה ולא הירפה. גם־כן
חתיכת מיבטא. בשביל שהות של עשרה
חודשים, באמת כל הכבוד. כישרון לא-
נורמלי לשפות זרות.
והאנגלית שלה, רבותי, היא לא סתם
אנגלית, לא איזה קוקניי או משהו כזה.

10 !11010161 נו 0111111
אהבה בצד הסברס
אני לא יודעת איך הן עושות את זה, אבל עובדה. הקטנות
והלא־בולטות־במיוחד מצליחות לתפוס את הטובים ביותר.
רוצים הוכחה? בבקשה. מיהו הבחור הכי נחמד, הכי יפה,
הכי חתיך בקבוצת הכדורסל המיקצוענית הסברס? נכון. ,מילוי
מרטין. מר, להגיד לכם על מיקי מרטין, ממש רצפט של יופי.
גבוה איזה מטר־תישעים מינימום, בלונדי, עיניים כחולות, שתי
גומות־חן, מכנסי־ג׳ינס הדוקים וטונות של קסם אישי.
אם היא לא היתר שם, אז אני בטח הייתי מנסה לתפוס את
מקומה. אבל היא היתר, שם, מה לעשות והיא באמת בחורה נחמדה
ושקטה בשם כרמלה שמש, תושבת הרצליה שעובדת
בקאונטרי־קלאב בתור ספרית, והיא סוכנר להישבע באלוהים
שהיא לא עשתה שום דבר בשביל לחזר אחריו, אלא להיפך.
הוא בדיוק עמד לנסוע לאימון ואו־טו־טו לעלות על האוטובוס.
פתאום היא עברה, והוא עצר אותה ושאל אם היא צברית.
היא אמרה לו שכן. אז הם לא דיברו שעות איש לא ידע על
מה, כי פשוט לא היה לו זמן. הוא, כזכור, מיהר לאימון. אבל
בשביל להמשיך את השיחה הם קבעו לערב, ומאז הם חברים וזהו.
היא יודעת שהוא היום פה ומחר שם, אבל זה לא מפריע לה.
כל זמן שהוא בארץ, הוא החבר שלה. סופי. לא, אין מה לנסות
אפילו עם מיקי מרטין, הוא נתון לשמירה חזיתיה מוחצת. כש הוא
בקאונטרי קלאב אז גם היא שם, כי שם היא עובדת, זוכ רים?
וכשהוא במישחק אז היא בשורה הראשונה, יושבת, מריעה
ומעודדת. וכשהוא בבילויים, היא פשוט צמודה אליו. סיפור גמור.
למיקי מרטין עצמו יש דיעה טובה מאוד עלינו, הישראליות.
לא שזה עוזר לנו באופן מייוחד, לפחות לא כרגע, אבל אני
שמעתי אותו במו אוזני אומר בעברית צחה :״הישראליות יפה
מאד.״ אני לא יודעת למה ויתרתי על העניין הזה כל־כך מהר,
אבל אם יש בכן מישהי שרוח הלחימה עדיין פועמת בקירבה,
אני ממליצה. משום־מה נדמה לי שהקרב הזה עדיין איננו אבוד.

סלי כימעט

מיקי מרטין וכרמלה שמש

שמידה מוכות גזו! במידבר
הכל, אבל באמת הכל, הייתי מאמינה

עליה, על הקריינית שמירה אימכר.

וווו

הרכה־כיאטריס שוורץ
לונדון קטנה

היא היתד, חיוורת ונרגשת, רועדת כעלה
נידף, בקושי אפשר היה להציל מפיה
מילה. ממילא לא היה כל צורך בכך, היא
פשוט לא הבינה מה מדברים אליה. כל
מה שעיניין אותה היה המתרחש על המסך
הקטן. ברגע שבו הופיע המעבד אלדד
שרים היא איבדה את העשתונות, לחצה
בחוזקה על רגלו של העיתונאי איציק
תור־אל שישב לידה, וביקשה בלחש כוס
מים קרים, כשהיא לוחשת :״אוי, אני
מתעלפת.״
הכימענדמתעלפת הזו לא היתד. סתם איזו
מעריצה היסטרית שהגיעה במיקרה לאולפן
א׳ של בניין הטלוויזיה בירושלים ונפנתה
עם חבר־השופטים בערב תחרות היאירוויז־יון,
כי-אם מלי תמיר, חברתו הצמודה
של אלדד שרים ובתו של רופא־ילדים
ידוע. בדיוק באותו יום מלאו שיבעה
חודשים לחברותם ההדוקה.
מלי, שהגיעה לירושלים במונית מיוחדת
ושילמה 70 לירות טבין־ותקילין עבור התענוג,
התעקשה להימנות עם חבר־השופ־טים,
שמנה בין השאר גם את איציק תור־

האנגלית של ברכה היא אומנם לא האנגלית
של הוד־מלכותה, אבל זוהי בהחלט אנגלית
של החברה הגבוהה. כי ברכה תמיד היתרי
ידועה בתור אחת שאוהבת אותם מהחברה דון, ויקשור לאונס, והם אפילו גרים
ההיא דווקא, בתקן של עשירים או מפור בבית ויקטוריאני עתיק בכפר, או ב״קאונ־סמים
או מצליפים ו/או רצוי שלושת טרי,״ כמו שקוראים לזה שם. מה שהיה
התכונות הנפלאות האלו ביחד.
צפוי, כמובן.
מה שמטריד אותי באופן אישי הוא,
זכורים לטוב הרומנים הלוהטים שניהלה
בזמנו עם הזמרים מייל! כרנט ואבי ששמעתי כבר מכמה חתיכות ישראליות
עופרים ולהבדיל עם הכוכב הצרפתי אלן שהן החברות הקבועות של מנהל הפלייבוי.
דילץ. הרי לא ציפיתם ממנה שבלונדון אני רק לא מוכנה להמר אם השם שהן
המשופעת בסוג כזה של גברים היא תרד מסרו לי היה ויקטור לאונס או משהו אחר,
לכן נשאיר את העניין הזה פתוח בינתיים
מהרמה, נכון ז
ואכן, ברכה לא הכזיבה. נאמנה לדימוי לטובתה של ברכה.
אחרי שהיא תענג את חברתנו שבועיים
שיצרה לעצמה היא פילסה, לדבריה, אט־אט
את הדרך אל הגברים הנכונים, שעזרו לה וללא ספק תהיה אורחת נעימה בכל המסילהתפרנס
ממיקצוע הדוגמנות ולהרוויח כדי בות, היא תטוס מפה ללונדון, ומשם היא
מיחייתה. אבל היום היא כבר לא צריכה נוסעת עם ויקטור שלה לאמריקה. כי על
לעבוד, כי כיום, שוב לדבריה, היא החברה אחת כמו ברכה, אפילו לונדון טאון קצת
הקבועה של מנהל מועדון הפלייבוי בלת־ קטנה.

הקטנות זוכות

אפילו לסיפור האחרון ששמעתי עליה, שהוא
המשגע והנפלא שבכולם, אני מאמינה.
אבל כדי להיות בטוחה, ניסיתי לברר אותו
עם שמירה עצמה, אלא שבבית אמה אמרו
לי שהיא לא בתל־אביב, ואילו בשידורי־ישראל
אמרו לי שהיא בחופש, ואת מיספר־הטלפון
של ידידים מושתפים איבדתי.
למרות זאת, אני לוקחת על עצמי את
האחריות לסירסום הסיפור הזה, כי כמו
שאני מכירה את שמירה הוא בטח נכון.
ואם הוא לא נכון, הוא בטח ימצא חן
בעיניה, כי ודאי היתד. רוצה שזה יקרה לה.
רוצים לשמוע? בבקשה: שמירה, כך
מתחיל הסיפור, מאסה בתפקיד שהוטל
עליה מאז הושעתה בזמנו בגלל פרשת בתי־השימוש
הזכורה לשימצה. ניתקו אותה
לחלוטין ממגע עם קהל ולקחו ממנה, לצערם
של חלק גדול מהמאזינים, את תוכנית
רדיו־טק הפופולרית שלה.
שמירה לקחה חופש, ממשיך הסיפור,
ירדה לארץ ההיפים נועייבה, ושם היא
מוכרת בקיוסק לכל החבר׳ה שגרים על
החוף משקאות קרים וסנדוויצ׳ים.

מי שסיפר את הסיפור, יודע לספר גם
ששמירה היא ללא־ספק הקיוסקאית היפה
ביותר במדבר, ושמרבית הלקוחות של
הקיוסק באים לשם לא רק כדי לשתות
לרווייה, כמו כדי לרוות את עיניהם בשמירה,
שהיא מראה מלבב ביותר כידוע.
אבל לא זה מה שחשוב בסיפור הפעם.
החשוב הוא שדעת־הקהל הצליחה להשפיע
על הנהלת רשות השידור, ושעשרות מכתבי
מאזינים שדרשו להחזיר את שמירה אל
המיקרופון הפתוח, אכן הצליחו. בקיצור,
כתום החודש הזד. עומדת הנהלת רשות
השידור להחזיר את שמירה לעבודתה
הקודמת• וכך, מאזינים יקרים, תוכלו לשוב
להאזין לקולה הנעים של שמירה משמיע
באוזניכם את מיטב הלהיטים, כמו בימים
הטובים ההם, לפני שבתי־שימוש היו מילים
-שאסור להזכירן ברדיו.

אל ואת סגן קצין־החינוך של פיקוד המרכז,
יע קב. תגידו לי, מה מסוגל לעמוד
בפני קיסמה של צעירה מאוהבת ו אף אחד,
נכון. וכך הוגנבה לה מלי אל חבר־השופטים
מבלי שמנהל־התוכנית בעברית צחי שמעוני
א! הניר חסון, מנהל מחלקת המוסיקה,
יידעו כלל על הקירבה בינה לבין
אלדד שרים, קירבה שעלולה היתד, לפסול
אותה כשופטת, אילו נודעה.
עוד באותו יום שלחה מלי הנאמנה
מיברק לאלדד, איחלה לו הצלחה, מאוחר
יותר בלילה, כשהסתבר כי השיר הישראלי
ינחל כישלון חרוץ, שלחה לו מיברק־תנחומים.
למי שהיה מוכן להקשיב לה
לפני שכימעט התעלפה בפעם השנייה, כשהסתבר
מקומו של השיר, סיפרה כי בעצם
רצתה שהשיר לא יצליח. היא פשוט פחדה
שאם אלדד יצליח, הוא יישאר בחו״ל ולא
ימהר לחזור אליה.
עם תום התחרות גילו לחנוך חסון את
זהותה של מלי והוא, נרגש מהסיפור הרומנטי,
הציע לה טרמפ לתל־אביב.
תגידו לי את האמת, לכמה מכם יש חברה
כזו שאיכפת לה, ושדואגת ומתרגשת ומתעלפת,
ועוד אחרי שיבעה חודשים?

..הרובאים יודעים וק מה שהם למדו, אמות ר אמא
לפני מותה ־ ונר הצילה את חיי ואת בני!״

ץ* רוב אושר הייתי יכולה לחבק את
1* 0העולם כולו,״ צהלה דליה לביא
כאשר קיבלה את פני שליח העולם הזה
בביתה שבמיאמי־ביץ׳ בפלורידה .״יש לי
ההרגשה שלא רק אלכסנדר נולד ב־16
בדצמבר, אלא גם אני. אם שנינו חיים
היום, הרי זה רק תודות לעצה שנתנה לי
אמי רות, שנפטרה ביוני שנה שעברה.
היא טענה שוב ושוב, :הרופאים יודעים
רק מה: שהם למדד.״
הניתוח־הקיסרי נקבע עבור דליה ל־26
בדצמבר. לידה טיבעית היתד. מסוכנת מדי
עבורה, וגם בנה הבכור, ראובן, נולד בניתוח
קיסרי. ב־ 18 בדצמבר, שמונה ימים
קודם המועד שנקבע מראש, מיהרה דליה
אל בית־החולים חר־סיני במיאמי, כדי ל בקש
מרופאה, ד״ר מק קריידי, כי יבצע
את הניתוח כבר למחרת היום. היא פשוט
רצתה לבלות את חג־המולד בחוג־מישפח־תה,
בבית, אחרי החודשים הנרגשים של
ההריון, שבהם חשה ברע כמעט כל הזמן
וכמעט שהפילה פעמיים*.
הרופא התנגד .״רק אחרי ויכוחים ממוש כים
הצלחתי לשכנע אותו,״ אומרת דליה,
״אך תודות לעקשנותי ניצלו חייו של
אלכסנדר וחיי, כפי שנסתבר לי תוך 36
שעות בילבד.

הנפיו הווהחו
״למחרת בבוקר, ב־ ,8.30 כאשר הובילו
אותי לחדר־הניתוח ועשו לי הרדמה מקומית׳
נראה היה כאילו הכל מתנהל באופן
תקין. אבל שעה קלה לפני שד״ר קריידי
הוציא את ד,תינוק, ראיתי את מבטה ה מבוהל
של האחות־המרדימה, וידעתי שמשהו
לא כשורה.
״ברגע הראשון פחדתי נורא לחיי התינוק,
אך כעבור כמה שניות ראיתי אותו׳
ושמעתי את צעקתו הראשונה. הייתי
שמחה ומאושרת, כמו כל האימהות ברגע
כזה. אבל התפלאתי שהמשיכו לטפל בי
בחדר־הניתוח, במשך ארבע שעות נוס פות׳
כי גם ניתוח״קיסרי מסובך אורך ב־דרך־כלל
כחצי שער״״

בפלא, כי רופאים מפורסמים שבהם נועצה
לפני נישואיה לבעלה האמריקני פיטר
ריטמאסטר, ביוני ,1973 קבעו שחלומה
ללדת שוב יישאר בגדר חלום בילבד .״את
זאת אמרה לי גם דליה לפני נישואינו ש התקיימו
בישראל,״ הדגיש פיטר ,״אבל

למרות זאת, ביקרנו באוקטובר 1973 אצל
אחד הגינקולוגים המפורסמים ביותר בלונדון.
״אולם
גם הרופא הזה לא הגיע למסקנה
שונה. אחר־כך, כשטסנו לישראל, באפריל
,1974 לקחה אותי אמד, של. דליה שד,יתד,

מי שאלה
לפני ה מוו ת

1״רורופא׳ס אמרו: לא ! י־
38 - 1

** פי כעלה, פיטר, נודע לדליה מה קרה
( /למעשה׳ בבוקר בבית־החולים, עוד
באותו יום אחר־הצהריים.
״השילייה היתד. דקה מדי. אם היו דוחים
את הניתוח־ אפילו ב־ 24 שעות, היתד. ה־שילייה
מתפוצצת, התינוק היה נחנק מחו-
סר־חמצן, ואני הייתי מתה משתף־דם,״
נזכרה דליה כשדמעות זולגות מעיניה.
״ד״ר מק קריידי ביצע מייד ניתוח נוסף,
כך שכעת לא אוכל ללדת עוד, מפני ש הסיכון
גדול מדי. אגב, הערתו הראשונה
היתה, :לאימהות יש אינסטינקט שעל הרופא
להתחשב בו תמיד, גם כשזה נוגד
את הידע שלו׳.״
עצם העובדה שדליה ילדה בשנית, גובל

ואונו שגה שיהיה דו חנוי גי שח ק

כבר חולה מאד, לשיחה ביחידות, והתוודתה
בפני שיש לה עוד מישאלה אחת! לפני
מותה: שדליה תלד עוד ילד.״
,אתם לא צריכים להאמין לכל דבר שהרופאים
אומרים,״ אמרה אז האם.
כעבור חודשיים טילפנו דליה ובעלה
מאמריקה לישראל, אל אמה של דליה,
ובקול חוגג בישרו לה שהחלום התגשם.
דליה הרתה. כעבור שבועיים נפטרה האם.
תחילה קיוותה דליה לביא, אחרי מות
אמא, שתהיה לה בת, כדי שתוכל
לקרוא לה על שם האם. עכשיו, כש היא
יודעת שאלכסנדר יהיה ילדה האח רון,
היא שמחה שזה בן, .בייחוד מאושר
פיטר, כי אלכסנדר יהיה היחיד שימשיך
בשם ריטמאסטר, כי במישפחתו יש רק
עוד שתי אחיות,״ מספרת דליה, ,וכמובן,

גם בני, ראובן, שמח שיהיה לו בקרוב
חבר־למישחק״.
אולם, כדי לקיים את זכר האם, ניתן
לאלכסנדר שם פרטי נוסף, הדומה לשם
רות — רותם.
כעת ממהרת דליה לחזור לעיסקי־הבידור.
בעוד שבוע תפתח בהאמבורג בסיור של
שלושה שבועות ברחבי גרמניה .״את החוזה
לסיבוב הזה חתמתי כשעוד לא ידעתי
שאני הרה,״ מספרת דליה ,״ומובן שאני
מתכוונת לקיים את החוזה גם בנסיבות
החדשות. התינוק יבוא אתי, זה ברור־מאליו.״
ובינתיים
יכולים מעריציה ליהנות מן
התקליט החדש ביותר של דליה \ 1׳1״
״\ 1 \ 53131-3׳ 3611, 1ז( 15״אני ישראלית,
אני צברית״).

.3 1 9