מדליק
המ שואות
ועדת 200 הארץ לחגיגות יום העצמאות
פירסמה השבוע את שמות שלושת
נבחריה אשר ידליקו משואות בטקס
מסורתי שייערך ערב החג בירושלים.
הוועדה בחרה במדליקי המשואות בגלל
מיפעל חייהם ותרומתם לעם ולמדינה,
כפי שיתואר להלן :
העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון
פורסמו שמות חתני פרס ישראל תשל״ז:
פרס ישראל לובין ופרס
פרם ישראל לשנת תשל״ז ( )1977י^ענק השנה
למר יצחק רבין ולמר שמעון פרס. השניים היו ראש
הממשלה ושר הביטחון בשנים תשל״ה־תשל״ו. הפרם
יוענק כטקס שייערך במיסגרת יום העצמאות הב״ט
למדינת־ישראל.
מר עזרא יעקובי
על תרומתו בשדה התיקשורת.
מר יעקובי, בן ,47 תושב בת־יס ופקיד
במישרד התיקשורת, נכנס בראשית אע-
ריל לחדר המנהל במישרדו. למרות התנאים
הקשים שפך מר יעקובי חומר
דליק על המנהל ועל הפקידה ניצה קו-
רנפלד. הוא הצית את החומר הדליק
מתוך חירוף נפש .״זה מגיע לכם״ ,אמר
שעה שעלו בלהכות.
יחד עם ההודעה על מקבלי הפרס פורסמו גם נימוקי
חבר השופטים:
״מר רבין ומר פרם הוכיחו עמידה פוליטית איתנה
ואמיצה בשעות משבר שפקדו את ישראל. בכוח אישיותם
ומנהיגותם הצליחו ללכד את העם מאחוריהם ולעמוד כנגד
שונאים וידידים כאחת• על מפעלם המסור ועל עוז רוחם
וכוחם המוסרי, מוענק להם פרס ישראל לשנת תשל״ז.״
ברגע האחרון נודע כי קבוצת הורים שכולים של חללי
מילחמות 1975־ 1976 הפגינו במחאה על מתן הפרס לשניים.
חתנים רכין (מימין) ופרם
״על הצלחתם ללכד את העם בשעת משבר״
מ ד רי ך ל עו ר כי עת!]׳:
תתואר,
ואיו להשתמש בו
הזעם הכללי כנגד ההורים השכולים אשר הביעו מחאה על הענקת פרס
ישראל לגב׳ גולדה מאיר, מעלה שוב את שאלת השימוש בתארים שונים
(הורה שכול, אסיר ציון, נכה־צה״ל וכד׳).
מר י.ס. פאייר
על מיפעל חייו בשטח הביטחון.
מר פאייר, צעיר מחולון, שימש כשומר
ואחראי על ביטחון דיסקוטקים בגוש
דן. בתקופת כהונתו זו, תוך גילוי
יוזמה ומסירות למופת, העלה באש כ״17
מועדוני-אוייב אשר לא היו מעוניינים
בשירותיו הביטחוניים. בנוסף לכך שימש
מר פאייר כמתרים (בהתנדבות) בין
בעלי״המועדונים, ולא היסס להתגונן
משנתקל בסרבני״התרמה.
מתי יש בתואר כדי להוסיף מימד של מסירות והקרבה, ובאילו מקרים
מהווה הדבר חריגה מן הטעם הטוב וניסיון להטות את הדיעה האובייקטיבית
ממחשבה צלולה ומהגיון בריא.
לפניכם מיספר הדגמות חינוכיות:
דוגמה לשימוש נכון:
״אב ששיכל את בנו במילחמת יום הכיפורים נגרר
בידי חייל צה״ל אל רכב הפינוי״ (בסבסטיה, למשל).
דוגמה לשימוש לא נכוו:
״יגונם של ההורים השכולים אינו מקנה להם כל
מעמד המזכה את דעתם בהתחשבות מיוחדת״ ( ל ע ניין
פרס ישראל, או הרצאות דיין).
הבעיה של
אצלנו לא היה קורה דבר כזה.
אצלנו היו הכורדים יכולים לשבת
בשקט, עם גשרים פתוחים לאיראן
ולתורכיה. אצלנו ׳היו יכולים לגדל
עיזים, ולחגוג את כל חגיהם הדתיים.
במרוצת הזמן, אם היו מוכיחים מי דה
של רצון טוב ושיתוף־פעולה, היו
יכולים להצטרף למשמר הגבול ול־צה״ל.
אצלנו היו נבחרים לכנסת וזו כים
בסגן־שר משלהם. אולי אפילו
בהדלקת משואה ביום העצמאות.
היינו מביאים להם את הקידמה, את
המיכון ואת החשמל. הם היו פורחים
ומשגשגים.
אצלנו היה להם טוב. לא היו פורצות
מרידות. זה לא היה נגמר ב טרגדיה.
אלא
שלא היה להם מזל, לכורדים.
היה להם עסק עם העיראקים.
דוגמה נוספת לשימוש נכון:
״קבוצה של אסירי ציון פתחה בשביתת רעב
כמחאה על מאסרם של פעילי העליה בבריה״מ״.
לא נכון:
מר א( .״המשכנע״) לוי
על פעילותו בענף החינוך הגופני.
מר ״המשכנע״ ,בן 32 מראשון־לציוו,
ביקש לקדם ביוזמתו האישית ושלא
על מנת לקבל פרס, את קבוצת הכדורגל
שעל אוהדיה הוא נמנה, ולשפר את
מצבה בטבלת הליגה. ללא כל סיוע,
ומתוך דביקות במטרה, הפך למשואות
ארבע מכוניות של שחקני קבוצות יריבות,
ועוד ידו נטוייה.
״מדוע עורכים נידוני קהיר את חשבונותיהם
עימנו דווקא בשעה שאנו טרודים בבעיות מבית
ומחוץ״.
אנו מקווים, כי דוגמאות אלו תעזורנה לכם לעשות שימוש נכון בתארים
הנכונים.
בהצלחה !
ד״ו !וארץ
!:לאישפו! !;
;; ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל, עורכו!!
!הראשון ומייסדו של המדור, נכנם :
;לתקופת אישפוז קצרה במכון לברי! -
!אות הנפש באחד מיישובי השתן.
;! בשבוע הבא יחזור הד״ר לאיתנו;;
|; וימשיך בייסוד ועריכת העיתון בכוחות!:
::מחודשים.
— מ מי ש נ תו של מיי ס דו -
במולדתי חם לי
אפילו אם קר לי
ד״ר זוארץ
(בכנס תנועת ״איכפת״) .
האביב משתולל שוב בארץ
ומתפיח חזי נערות
ולכן, כמו כולם, גם אנחנו
נקדיש לו כאן כמה שורות•
הודה ה סברה
אנחנו עם ההסברה.
עלינו מבל התפוצות להקים
מדינת הסברה למופת.
יש לנו צבא הסברה קטן אכל
אמיץ, שכן אנחנו עם הסברתי
קטן המוקף באוייבים הסברתייס
גדולים השואפים להסביר את עצמם
יותר טוב.
אנחנו אור למסבירים.
לצורף הסברת חשיבות ההסברה,
נביא דוגמא מבית-הספר:
א. אם לא עשיתם שיעורים וקיבלתם
ציון נמוך _ זה מחדל.
ב. אם לא עשיתם שיעורים,
הסברתם למורה שהדודה מתה
ולבן לא הספקתם _ ולא קיבלתם
ציון עלוב _ זהו הישג הסברתי.
ג. אם לא עשיתם שיעורים, הסברתם
למורה שהדודה מתה _ ד
בכל זאת קיבלתם ציון עלוב _
זהו מחדל הסברתי.
שיר אביב
סקירת משחקי סוף ה שבוע:
נצחון מוחץ להסברה הישראלית:
מחבלים ר צחו 12ב ני ערובה
מחדל הסברתי נוסף שלנו:
סאדאת טתח התע ל ה לשייט
המיתקפה ההסברתית מתחילה לתת אותותיה:
סנאטוו מניו־גיוזי: אנחנו אתכם!
ליקוי חמור בהסברה הישראלית:
פורר: יש להמשיך ולחתור להסדר
ובסוף השבוע, אחרי שהופיעו כל
הכותרות ונחקרו כל התבוסות וד,נצ־חונות
על מגרשי ההסברה העולמיים,
עורכים המוספים את טבלת הניחוש
הנכון בשטח ההסברה:
נשתובב בשדה הגונח
הטוען שחטף מין פריחה
(מישחק המלים משגע,
נבקש לשים לב לבדיחה).
נתמסטל-בלי־חשיש מן הריח
(נועזות פלוס שילוב של חוצפה)
נקפל שרוולים ונרוצה
יחפים עלי חול וריצפה.
מזמר הזמיר (כידוע
באביב רק זמיר מזמר)
והלב (ברצינות) משווע :
אלוהים, שזה לא ייגמר.
שלא תאפיר זאת התכלת
ושלא תתלהט החמה
ושלא יבוא זה הקיץ
כי בקיץ תהיה מילחמה.
מילון אבן־זוארץ:
הניחוש הננו!
משאלי דעת־קהל בארה״ב
אחימאיר והסנאטור יעבץ
החזרת 39 גופות החללים
משבר האנרגיה השבוע
ביקור חבר פרלמנט מקנדה
הלקחים מהודו־סין
שבוע ללא בני ערובה
אם צברנו לפחות אחד־עשר ניחו שים
נכונים, אנו יכולים להיות סמו כים
ובטוחים שעוד לא אבדה הסב־רתנו.
הודעה
אין צורף להפגין או לתבוע את שחרור העבדים. לי דואג
בנק הפועלים. שחרור עבדים הוא חלק מן המהפכה השקטה של
בנק הפועלים.
אני לא צריף את לינקולן בשביל להיות עבד משוחרר. אני
אוהב את האדון שלי. אני אוהב לעבוד בשדות התירס שלו. אני
אוהב להביא מים מן הבאר. אוהב להיות משרת נאמן.
מאז פתחתי חשבון עובר ושב בבנק הפועלים, אני משוחרר
מריצות מיותרות, וזה העיקר. יש זמן לשרת את האדון יותר
טוב. להגיש את ארוחת הבוקר למיטה בזמן.
הוא מרוצה ואני משוחרר. הלאה לינקולן!
לידידים
אני מודיע בזאת לכל ידידי, מכרי ומוקירי, כי פרשתי
בשעה טובה מן המפלגה ופתחתי עסק פרטי.
אני מממן מודעה זו מחסכונותי האישיים, וקורא לכל
ידידי, מכרי ומוקירי לשלוח אלי גלויות המעידות על תמיכתם
בי ובמפעלי. צ׳קים יתקבלו בברכה.
אני הולד לייסד עוד מיפלגה בגודל של חנות מכולת,
עם הצהרות בהקפה וקלינטים שולחי־גלויות וחותמי־עצומות,
ויש בכוונתי לשנות את העולם.
אני מקוה כי ציבור מיפלגות־היחיד בארץ יקבלני
לשורותיו כחבר מן המניין, ואם כי אין טעם שנפעל ביחד,
הרי תמיד נוכל לשתף פעולה במקרה ותעמוד סכנה
לקיומן של סיעות קטנות.
כברבת ״קטן אבל עארס״
א. סיעת־יחיד.
המתאימים לסעודים בשל היותם מטוסי־תובלה המסוגלים
להמריא ממסלולים קצרים.
ח קי ר ה +הז מנו ת
בעוד חקירת המישטרה נגד אמנץ אבני, אחד
הספקים העובד עם מישרד-הביטחון, נמצאת בעיצומה
בעיקבות גילויי העולם הזה, ומתרחבת לכיוונים שונים,
החליט מישרד־הביטחון, היודע על חקירת המיש־טרה,
למסור לאותו ספק עבודה גדולה נוספת.
ו |1י| ן ץ > ך
גו לדהמתכחשת
ל הו רי םהש בו די ם
גולדה מאיר חזרה בה מהודעתה כי
היא מוכנה להיפגש עם קבוצת ההורים
השכולים. שקראו לה לסרב לקבל כיום•
העצמאות את פרם ישראל על ״פועלה למען
המדינה,״ בשל חלקה באחריות למחדל מיל־חמת
יום־הכיפורים.
תחילה הודיעה גולדה כי היא נכונה לפגוש את
ההורים, אולם, כאשר נעשו ניסיונות לקיים את הפגי שה,
ביקשה גולדה לדחותה עד אחרי שתקבל את
הפרם.
ק־סינגיר מ פ עי ל
א ח דיד* ישראל
במסע־הלחצים שלו על ישראל, מגיים
הגרי קיסינג׳ר גם את הידידים המעטים
שעוד נותרו לישראל ברחבי העולם, בדי
שישכנעו את ממשלת־ישראל לגלות יתר
גמישות.
קיסינג׳ר מקיים מגעים שוטפים עם שגרירי מדינות
כמו קנדה, גרמניה, הולנד ואוסטרליה בארצות-
הברית, מבקש מהם שממשלותיהם יפעילו את קיש-
ריהן הטובים עם ישראל, במטרה לשכנעה לחזור בה
מעמדתה הנוקשה במשא־ומתן עם מצריים. במישרד־החוץ
חוששים, כי החרפת היחסים עם ארצות־הברית
עלולה לגרום להרעת היחסים גם עם מדינות אלה, אם
תיענה ממשלת־ישראל בסירוב לפניותיהם.
מ טו סי ם מ תו ארת
האטהב ענ ף
הי ה לו מי ם
כימים אלה החלה בעגה היהלומים האטה
חמורה, העלולה להתפתח למשבר חמור.
הגורם הישיר להאטה הוא עליית שער הדולר,
וכתוצאה מכד ירידת כוחו של הפרנק הבלגי. דבר זה
גורם להוזלת התוצרת הבלגית לעומת הישראלית,
התלוייד. בדולר. להאטה תורמת גם התחרות הרוסית
הגוברת והולכת. הרוסים מוכרים יהלומים מלוטשים
תמורת דולרים, והם מגדילים את סוגי האבנים שיש ראל
מייצרת.
אלדורוט תו ב ע
תנא מנ ב ״ ל
חיושכ-הראש הפורש של חכרת ״עמי•
דר״ ,צבי אלדורוטי, מנהל משא־ומתן עם
שר-השיכון על תנאי השבר וההוצאות שיקבל
בתפקידו החדש כיועץ השר לאיב-
לוס הגליל.
אלדורוטי מבקש מעופר כי יקבל את כל תנאי
השכר ושאר ההטבות שמהן נהנה בתפקידו הקודם.
בתפקידו כראש המועצה המקומית מיגדל־העמק אין
אלדורוטי מקבל כל שכר. עופר חושש לאשר לאל-
דורוטי את כל תביעותיו מחשש פן יתנגדו לכך
ועדת־הכספים של הכנסת ונציבות המדינה.
שבו עהספרהעב רי
נדחהב חו ד ש
שבוע הספר העברי, הנערך ברחבי הארץ מדי
שנה החל בל״ג בעומר, ייפתח השנה רק ב־ 23 במאי.
אינ פ ל צי ה ב עי תונו ת
צור מובן
רו סי תבארץ
דהרוזיד הכסף
עיתון יומי נוסה בשפה הרוסית, שהחל
יוצא לאור, מצעיד את העיתונות הרוסית
בישראל למקום הראשון ברשימת העיתונות
הלועזית במדינה.
את העיתון מוציאה קבוצת עיתונאים־עולים מברית־המועצות,
שקיבלה מימון ניכר מהסוכנות היהודית
להוצאתו־לאור של העיתון. מיספר העיתונים בשפה
הרוסית המופיעים בישראל מגיע עתה לשישה.
מוות בבתי ־ החודיס
3יגדד מילו אי ם
תלונות חמורות מושמעות בחוגי המנתחים בבתי-
החולים, על גיוס הצוות החיוני של חדרי־הניתוח לשי-
רות־מילואים שיגרתי. במיקרים מסויימים נסגרו חד־רי־ניתוח
ביגלל תקלה זו.
בין הרופאים הושמעה הטענה שכיגלל
דחיית ניתוחים חיוניים, בתוצאה סבך, נפטרו
חולים.
מיכאל צוד הודיע לחוקריו על נכו*
|:נותו להחזיר את דבעימיליוז הדולר
שקיבל כשוחד, ושנותרו כשליטוזו ב• .
בנק ״פוסולייר״ כשווייץ. הודעתו
באה מיוזמתו בדי התנייתח בהפ׳
;! 111111111
חתת העונש.
הוקדיו מכינים עתה את הטפסים
:הדרושים, בדי להורות למק להעביד׳
§ את הכסף לישראל.
הסיכה: בל״ג בעומר ייפתח יריד הספרים
הבינלאומי בירושלים, והמו״לים נאו־תו
לדחות את שבוע הספר בדי שלא יתנגש
במאורע זה.
ישראל ־ ל ס עו די ה *
מאבק על ת פ קי ד
מו תרלבצעע בי ר ה
קיים חשש שמטוסים מתוצרת התעשייה
האווירית הישראלית, המשווקים על־ידי ישראל
למדינות חוץ, יתגלגלו בעקיפין ל־סעודיה.
פ ט ־ ש לו ם ראש
ל צו ררבחבה
לישראל הגיעו ידיעות כי מישלחת רכש סעודית
באחת המדינות גילתה עניין ברכישת מטוסי מרבה,
שחדש
ל מי פ לג ה
ה לי ב ר לי ת
מנהיג המיפלגה הליברלית, ד״ר
אלימלך רימלט, פועל עתה למען שינוי
שם מיפלגתו, כדי למנוע טעויות,
כגלל דמיון־השמות כין המים
לגה הליברלית עם המיפלגה הליברלית
העצמאית.
בינתיים הועלו שתי הצעות לשם
חדש למיפלגה :״מיפלגה ציונית ליברלית״
ו״מיפלגת המרכז הליברלי״.
ארבעה שופטים מתחרים על כהונת שופט
ראשי בבית־מישפט השלום בתל-אביב,
בעיקבות מינויו של חיים שטיינברג בשופט
מחוזי.
מישרד־המישפטים שקל את מועמדותם של השופטים
בורים רפפורט, ישראל גילעדי, חיים שפירא ויהושע
אברבך, אך ייתכן שהוא יעניק בקרוב מינוי לשו פט
מחוזי לרפפורט, שהתפרסם בהטלת עונשים כבדים
על עבריינים פליליים.
עורבי־דין נגד
מינו פרקליטמ חוז
עורכי־דין פליליים ידועי-שם התארגנו
כדי למנוע את מינוי עורבת־הדין ויקטוריה
אוסטרובסקי-בהן בפרקליטת מחוז תל-אביב.
אוסטרובסקי־כהן היא כעת פרקליטת מחוז המרכז,
ומישרד־המישפטים מתכוון למנות אותה כראש שני
המחוזים, ת״א והמרכז, אחרי פרישת יעקב קדמי,
שנתמנה כראש אגף־החקירות במטה־הארצי של ה-
מישטרה.
עורבי-הדין פנו ליצחק טוניק, נשיא
לישבת עורבי־דין בישראל, בדי שיתערב
אצל מישרד־המישפטים כמטרה לבטל את
המינוי של אוסטרוכסקי־בהן, בטענה של
חוסר הבנה וקומוניקציה בינם וכינה.
עי תונ אית
תקדים רב-משמעות קבע בימים אלו היועץ
המישפטי לממשלה, מאיר שמגר, שהחליט
לא להגיש כתב-אישום נגד עיתונאי
שעבר עבירה פלילית חמורה לצורך כתבה
כעיתון בילבד.
כתב הארץ, אבי ולנטין פירסם סיפור על זיוף
דרכון אמריקאי על-ידי זייפן בארץ, שהכין עבורו
את הדרכון כדי להוכיח כי הדבר אפשרי. המישטרה
עמדה לאסור אותו׳ אך הכתב טען להגנתו, כי לא
נתכוון להשתמש בדרכון המזוייף, ועשה מה שעשה
בהשראת העורך, ואף קיבל מן המערכת את הכסף
לשלם לזייפן.
אחרי התערבות נשיא מועצת העיתונות, יהושע
רוטנשטרייך, החליט היועץ המישפטי לממשלה ש־במיקרה
זה אין מקום להגשת כתב-אישום נגד הכתב
ועורכיו.
חוג בית
עם אורי אבנרי יתקיים בחיפה, ביום הרגיעי
הבא, ה־ 23 באפריל, בשעה , 20.00 בבית
גוטסמן, רה׳ יפה־נוף , 20 הכרמל. הדיון
יישוב על איחוד מחנה השלום ותפקידי
מרי. פעילי התנועה ואוהדיה מוזמנים.
!1177//
בי שראל
מועדון ׳׳הספר המעולה״ ת״א
חברת ״וולה״ בישראל
לציון מלאות 25 שנה ל״וולה״ בישראל
תיערך
לבחירת התסרוקת הנאה ובעלת הגוון היפה ביותר
שתבוצע בצבעי ״קולסטון פלירט״ החדישים
במוצ״ש ,3.3.75 ,בשעה 8.30 באולם הגדול של ״היילטוך תל־אביב,
בהשתתפות טובי ספרי הגשים בישראל.
חברת ״וולה״ תעניק לזוכים:
לספר: פרס ראשון !,000 לי׳ י לדוגמנית: טיפול בשיער במשך שנה
טיפול בשיער במשך /2ישגה
פרס שגי - 500
טיפול בשיער במשך 1/4שנה
פרס שלישי -* 250
ישולבו עוד בתכנית הערב:
• הדגמת תסרוקות האופנה החדישה ע״-י ספרי גשים מת״א וחיפה
• .תצוגת שמלות האופנה החדישה ע״י גדעון אוברזון
כרטיסים להשיג:
בתייא: במזכירות התאחדות בעלי מלאכה אצל מר שפירא:
אינטרקוסמא שיווק, רת׳ בני ברק ; 19 בייים לספרות ״ניסן״ ,דיזנגוף . 117
בחיפה: במזכירות ההתאחדות אצל מר שטינר; ק. ורשבסקי, שדי, הכרמל 36
בירושלים: בראון את איסנר, רה׳ החבצלת.
בבאר-שבע: ייוולה״ שיווק, רח׳ האבות.
לאחר התחרות -נשך ריקודים לצלילי תזמורת
בגלל המקום המצומצם, נא להכין כרטיסים מראש
״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדה ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה בספי כע״מ .
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
לגל גילויי השחיתות המציף את ד,מ־דינה בחודשים האחרונים, נוספה השבוע
פרשת־שחיתות חדשה. אמצעי־התיקשורת
הודיעו על חשיפת מעילה בתוד מיפלגה
פוליטית. היו אלה אנשי חטיבת ע״מ
ברשימת הליכוד שגילו, כביכול לפתע,
כי הנגע פשה גם במחנה נושאי דגל ה־
׳ממלכתיות הצרופה.
הסתבר להם כי אחת הפעילות המר כזיות
של מיפלגתם, בודשבע טוביה, מי
שהיתר, מועמדת ברשימת הרשימה הממלכתית
לבחירות לכנסת השביעית ב־,1969
שבראשה עמד דויד בן-גוריון! ומי ש הוצבה
במקום השביעי ברשימת מועמדי
ע״מ בבחירות לכנסת השמינית, בתוך
־מוסגרת רשימת הליכוד — מעלה בכספי
המיפלגה משך תקופה ארוכה. לפי הערכה
ראשונית הסתכמו סכומי המעילה של בת״
שבע טוביה, שהיתר. המזכירה האירגונית
של הרשימה הממלכתית ומקורבת לראש
הרשימה, ח״כ יגאל הורוביץ, בכ־ 250 אלף
אלא שמאחרי הפרשה מסתתרות כמה
עובדות תמוהות, המעוררות ספיקות ושאלות.
הפירסום הראשוגי על פרשת בת-
שבע, מי שהיתר, בזמנו מזכירתו האישית
של דויד בן־גוריון בתקופה בה היה עדיין
פעיל ברשימה הממלכתית, טען כי ה מעילה
התגלתה נד 28 בחודש פברואר
השנה, על־ידי קופאי הרשימה הממלכתית,
רודי ויינשטיין. בפירסומים מאוחרים יו תר
השבוע נטען, כאילו היה זה ׳סבקר-
ההסתדרות שגילה את המעילה עוד לפגי
שנה, כאשר ערך ביקורת על השימוש
בכספי המס הפוליטי שקיבלה הרשימה
מרכזית במנגנון המיפלגה״ ,מאחר שהיד,
בידינו רק מידע על החשדות והחקירה.
תוצאות החקירה לא היו ידועות לנו.
מה שאירע בעיקבות פירסום הידיעה,
היה אופייני. ימים אחדים אחרי הפידסום
קיבלנו מיכתב רישמי מאת המזכיר ה־אירגוני
של הרשימה הממלכתית, אמנון
לין, המכהן כיום כח״כ מטעם הליכוד.
במצח נחושה הכחיש לין טוטאלית כל
מה שפורסם בידיעה בהעולם הזה. הוא
השתמש בביטויים בוטים :״עלילה שאין
לה שחר ...מצוצה מן האצבע ...לא היתד,
ולא נבראה ..,לא היו דברים מעולם.״
(ראה גלופה).
העולם הזה נוהג לפרסם ללא צנזורה
את מיכתביהם של אישים וגופים המבק שים
להגיב על פירסומי השבועון. בניגוד
למקובל בכמה עיתונים אחרים, אנחנו נו הגים
לפרסם תגובות כאלה, ברוב ד,מיק רים,
ללא תגובה מצידנו — גם כשיש בידינו
חומר הסותר את התגובה. לדעתנו,
זכאי אדם להתגונן על פי דרכו, מבלי
שהעיתון יקבע בו במקום שהוא שקרן.
אך מידת השקרנות של המכחישים מפ תיעה
אותנו מדי פעם.
מיכתבו של ח״כ לין היה, כמובן, שקר
מוחלט.
אולם בכך לא הסתיימה הפרשה. ח״כ
הורוביץ פנה, מייד אחרי פירסום הידיעה,
לאורי אבנרי, שכיהן אז כח״כ, טען כי
הפירסום בהעולם הזה הוא עלילה שפלה.
הוא תבע ממנו למסור לו את שמה של
״הדמות המרכזית״ שנגדה מתנהלת הח קירה
בחשד המעילה.
אבנרי, שהתרשם מכנות הכחשתי של
הורוביץ, פנה אז אלי וביקש ממני להמציא
לו את שם הדמות החשודה. מסרתי
לו את שמה של בת־שבע טוביה והוא
העביר את השם לח״כ הורוביץ. כאשד
שמע יגאל הורוביץ את השם הגיב בנוסח:
ניסיודהשתקה, במטרה למנוע את פירסום
הפרשה, דבר שמיה בו כדי לגרום נזק
לדימוייה הציבורי של הרשימה הממלכתית.
אומנם כך הדבר — וכל עוד לא
יימסרו לציבור הפרטים המלאים על
גילוי המעילה, החקירות שהתנהלו נגד
בת־שבע טוביה והדרך שבה אולצה ל משכן
את ביתה כדי להחזיר את סכום
המעילה, ואין סיבה להניח אחרת —
נושאים ראשי הרשימה הממלכתית ב אחריות
לניסיון לטשטש עבירה פלילית.
הרשימה הממלכתית !אינה חנות־מכולת
או מחלבה בבעלותם של הח״כים הורו ביץ,
לין ושובל. הכספים שבהם מעלה
עסקנית ד,ע״מ אינם כספיהם הפרטיים.
אלה הם כספי משלם המיסים, המממן מ כיסו
את המיפלגות ואת חובותיהן. זכותו
של כל אזרח לדעת מי גונב את כספו,
באילו אמצעים ולאיזו מטרה!
על-אחת־כמה־וכמה כשמדובר במיפלגה
המדברת גבוהד-,גבוהה על ממלכתיות, וה יוצאת
תמיד ראשונה נגד גילויי שחי תות
והסתאבות — אצל אחרים.
אחד המיגזרים במאבקו של העולם
הזה בשחיתות, הוא המילחמה בשחיתות
העיתונאית. ייתכן שנלאית, כמונו, מד,התראות
החוזרות ונישנות שלנו נגד הנוהג
הפסול המקובל בעיתונות הישראלית ל גניבת
סקופים וגילויים ללא ציון המקור —
גניבת עבודה שאינה נופלת בחומרתה מ גניבה
חומרית או רוחנית.
בשבוע שעבר החלה מילחמתנו בתחום
זה להניב, סוף־סוף, פירות. התחיל במיצ-
ווה היומון הארץ, שפירסם גילויים חד שים
מחקירת המישטרה בפרשת המעילה
הגדולה בעמידר, שפורסמו יום קודם־לכן
בהעולם הזה. הפעם, באופן בולט ביותר,
טרח הארץ להבהיר לקוראיו שד,גילויים
כלפי חוץ היתד. התנהגותם של ראשי
הרשימה הממלכתית, עם גילוי המעילה
במעונם, ללא דופי. הבהיר יגאל הורו ביץ
:״מייד כשנודע לחברי זלמן שובל
ולי על עניין הכספים ברשימה הממלכ-
ליו מכחיש!
״העולם חזח 1) 5״תסיקיף —
חוקרים מעילה נע״ס.״ על חקירה
מעילה, הוהה מנהל המנון
ליו•
נדהמתי לקרוא את הכתבה בה מופיעה
עלילה שאין לה שוס טהר, סולד, מתחילתה
ועד סופה, מצוצה מהאצבע.
לא אני ולא
שום איש אחר ברשימה
הממלכתית,
מנהל חקירה בדבר
מעילה שלא
היתד, ולא נבראה
.ברשימתנו.
מיום כניסתי לכמזכיר עבודה אירגוני
לא,שפעתי
על כל חשד
בדבר מעילה כל־שהיא,
לא במחלקת לין ההסברה ולא־בשוס
מחלקה של רשימתנו.
אני מכחיש את כל הסיפור בדבר
חקירה המנוהלת על ידי כביכול, כנגד
מישהוא ברשימה הממלכתית. לא היו דברים
מעולם.
אמנון לין,
הזכיר אירגוני,
הרשימה הממלכתית, תל־אביב
הכחשת ח״ב לין
״מצוצה מן האצבע
תית, הודענו למבקר המדינה, ליועץ־המיש-
פטי לממשלה ולמישטרה. גב, בודשבע
הושעתה בו־ביום ׳מעבודתה. בעצמי כתבתי
לה מיכתב על סילוקה מהעבודה. לא היתד,
כאן מעילה, אלא פשוט גניבה.״
לכאורה, חד וחלק.
מועמדת־לכנסת כת־שבע טוביה
חבר־בנסת יגאל חורכיץ
״לא מעילה — אלא פשוט גניבה״
הממלכתית מההסתדרות.
שתי הגירסות גם־יחד — אינן נכונות.
פרשת המעילה ברשימה הממלכתית אינה
חדשה כלל. היא אירעה לפני שנתיים,
ופורסמה כבד אז. אני סבור כי אין צורך
להוסיף שהיה זה העולם הזה שחשף אז,
ראשון, את פרשת המעילה ברשימה דד
:ממלכתית.
בשיבעה במרס 1973 פירסם העולם הזה
( )1853 במדור תשקיף את הידיעה הבאה:
חוקרים מעילה כן ן״מ
אמנון לין, גוראישי הרשימה הממלכתית,
עומד בראש חקירה פנימית המתנהלת בתוככי
הרשימה הממלכתית סביב שעת־ריית
מעילה. בשעתו התגלה, כי אחד
מאנשי מחלקת ההסברה של המיפלגה רימה
את חבריו, ומעל בסכומים של רבבות ל״י
מכספי המיפלגה.
לאחרונה התעוררה הפרשה מחדש, אחרי
שהועלו חשדות כי דמות מרכזית במנגנון
המיפלגה, המקורבת לח״כ יגאל הורוביץ,
היתח קשורה בפרשה.
ידענו אז כי מדובר בחקירה המתנהלת
נגד בת־שבע טוביה. לא פירסמנו את
שמה, וד,גדרנו את זהותה רק כ״דמות
״היא בכלל אינה, מקורבת אלי.״
בכך נסתם הגולל על הפרשה, עד ש חזרה
וצצה השבוע.
1 אינני מספר את הסיפור דק כדי
לטעון שוב לזכות ראשונים לגילוי.
כמה היבטים של הפרשה ראויים בהחלט
לתשומת־לב ציבורית. הם אינם עניין ש בין
הרשימה הממלכתית לבין אחת מעם-
קניות המיפלגד, שסרחה. השאלות המתעוררות
• איך יכול היה אמנון לין להכחיש
בצורה כה נמרצת וחצופה ידיעה שעתה
מסתבר כי היתד, נכונה?
׳• ,כיצד הושתקה פרשת המעילה ב משך
כשנתיים?
• מדוע המשיכה הרשימה הממלכתית
להעסיק את בת־שבע טוביה ואף הציבה
אותה ברשימתה לבחירות לכנסת, אחרי
שהועלו נגדה חשדות ונערכה נגדה חקי רה
על עבירה תמורה ביותר?
ממה שהתפרסם עד כה על הפרשה
— וראשי ע״מ אינם להוטים, ובצדק, למ סור
לציבור את מלוא המידע על המעילה
במיפלגתם — ניתן להניח כי נעשה כאן
פורסמו לראשונה בהעולם הזה (.)1951
ייתכן שזוהי סנונית ראשונה המבשרת את
אביב החזרה־בתשובה של העיתונות ה ישראלית.
ידיעות
אחרונות נהג בצורה דומה ה-
השבוע, כאשר דיווח על פרשת ביקור ה שליחים
הסובייטים בארץ, תוך הדגשה ש הגילוי
הראשוני בתחום זה פורסם בהארץ.
מעריב, לעומת זאת, המשיך בסורו. הוא
לא העניק להארץ את האשראי המגיע לו
על הגילוי העיתונאי של כתבו, מתי גולן.
גם בדיווח על פעולות ועדת-החקירה,
שמונתה לבדוק את שערוריית חלוקת ה דירות
למיוחסים ברובע היהודי בעיר ה עתיקה
בירושלים, לא מצא מעריב לנכון
לציין שהגילויים על החקירה פורסמו שבוע
קודם-לכן בהעולם הזה 1951 בכתבה ש ציינה
במפורש כי פעולות הוועדה נוב עות
מפירסומיו של העיתונאי ישראל הר אל,
איש מעריב.
הפתעה לגב׳ נירה לידסקי -
בקפה ג׳קי בתל־אביב
במסעדת ג׳קי בשררות חן — המפגש הפופולרי של חחגרח כתל-
אביב — חיכתה הפתעה לגב׳ לידסקי (רח׳ אחד העם 60ת״א)
כשהיא מבלה בחברת ידידה שלה על בקבוק טמפו קינגסייז, גילתה
אותה נערת ״טמפו״ ובמקום העניקה לה את שי השבוע במבצע
הקיץ של טמפו: מקלט נייד — טלוויזיה ״נורדמנדח״.
הפ תעה ו.ם
ל מ הנד ס מחיפה
היה זה המהנדס גד יגיל (ר׳ אידר ,9חיפה) שנזדמן לתל-אביב וסעד
ליבו במסעדת הברבקיו ברח׳ דיזנגוף. נערת ״טמפו״ זיהתה אותו
כאחד מאניני הטעם השותים טמפו עם כל ארוחה והפתיעה אותו
בפרס היומי של המבצע — שעון יד.
המהנדס החיפני ורבים אחרים הופתעו השבוע לזכות בפרסים
נוספים של מבצע נערת ״טמפו״ :מערכות של 6כוסות דקורטיביות
וחולצות ספורט.
נם בשבוע זה בשעה זו הן מסיירות אי־שם בסביבתן — בבתי
המגורים ובחנויות, במסעדות ובחופי הרחצה.
נערת טמפו תגלח גם אותן בזמן הקניה או השתיח כשטמפו בידך
או במקרר שלן ותזכה אותך בו במקום בפרס.
נערות טמפו ״מחפשות״ גם אותן.
פסטיבל הזמ 3
הארוע המרכז
בערב • 1העצמאות
בחסות ראש עירית ת א-יפו שדמה להט
תחרות הומר והפזמון
בהשתתפות:
שוקולד מנטה מסטיק
בועז שרעב•
אורחי בפסטיבל:
אילנית. ו .ג די גיל
מירי אלוני
נסי מרום׳
שש• קשת ד סדנת תיאטרון שבי התקוה
ביפי שביט
דויליטג•
גל עטר
האחי והאחיות
עוז• פוקס
הנשמות הטהורות
תגלית הפסטיבל
אמיתי ..בחירה נפלאה עול עוחקנים-
!:׳בל הומר
בפרודיה על פסטיבל
רק ביו העצמאות 16 4
פריז נז אטש
לוא׳ מאל -במאי העונה
עול הקולנע הצרפתי ! לה אקספרס
יצירת מופת ...מר רב עוצמה-
שלמת ארצי
ולהקת גברת תפוח
רק בטרב יום העצמאות 15.4
לה מוגר
(בבצוע בבודה ע 1ל ע1יר האירוביזיון)
רב!7ה ז1הר
סרטו עול לוא מאל
( הו פע ת בכורה ארצית)
צמד חומה ומגדל
1 1פרם״; האוסקר הבריטי
אפי נצר
נז,חה.שמ 1א ל שי
תזמורת הפסטיבל
ב ת 16 נגני בנצוחו
של שמעון בהן
היבל-ה ספוד ט. ד-אליהו.תל-אביב
ומני . 15.4.75 ערב יום העצמאות. שת• ה צגו ת. ב ם 0.3בערבובם1.3ו בלילה
• 1ד־ .16.4.75 מוצא• • 1העצמאות. שת• ה צ 1ותבםם 5אחהצובע 8.3בערב
. 1פקה: ארג ון ט ס טי ב לי סבינל או מי ־ ם
בחט 1ר1
וו )6נ<מ_ 61נ1חזס ׳1 3 0
ב ר טי ם • להשיגבכלמשרד • הברט ־ סי סבאר׳ן
הפצהרא שי ת: ד 1ק 1ק 1ט ל ,? 3 6 0 3ע דיונגוף •33ת א
* הבנק הבינלאומי הראשון
ההצבעה ת עי דבא מצ עו ת מח שבי מלל
מ מן לסט טי ס טי קהו מי מן משרדי בע
הצגת, בכורה ארצית
קולנוע ,,לימור״ תל־אגיב
4.30 ,7.15 ,9.30
מכתבים
שינוי ריעה על דכין
בוג ד
תי כון
החלה ההרשמה
לבתי המדרש
ד תזונ ה
לכלת בי ת
לשנת הלימודים תשל״ו
רשיממ במי־המדרש
טלפון
ביהמ״ד הממלכתי
למורות לתזונה
וכלפלת״בית, ירושלים,
524037־02
הקריה, רוממה
״תלפיות״ ,בימ״ד מ״ד
מאוחד, ת״א,
281461־03
רח׳ מלצ׳ט 29
ביהמ״ד למורות מקצועיות
אור״החיים״ ,בני ברק,
רחוב עזרא 767117 51־03
בית״הספר לחינון והפשרת
מורים ויצו חיפה,
81479־04
רחוב חנה סנש 12
= פני מי ה
לאחרונה קראתי במיקרה את גיליון
מיספר 1952 של העולם הזה, וראיתי בו
כתבה על הפוטש ד,מצפה לממשלת רבין
עם הגשת דו״ח אגרנט. נדהמתי לקרוא
שרבין פירסם במעריב, זמן קצר לפני
המילחמה, מאמר שבו דגל בתפיסות ה מיושנות
שאבד עליהן הכלח, כלומר,
שאפילו כשיהיה איום מצרי אין צורך
לפרוס כוחות בסיני, שהנפט לא יופעל
כנשק פוליטי, וש״כוחה הצבאי של יש ראל
יספיק לה למנוע מהערבים השגת
יעד כלשהו.״
ממש לא הגיוני שיצחק רבין, הרמטכ״ל
המפורסם של ששת־הימים, ושגם העולם
הזה אמר עליו בהזדמנויות קודמות שהוא
כישרוני ומבריק, יטען לדיעות הרות־אסון
שכאלו.
צריו היה לבדוק את הנושא בצורה
מעמיקה ויסודית. אולי העולם הזה הוט עה
על־ידי גורם החפץ במפלתו של רבץ.
אולי כל המאמר היה בכלל בלוף של מתנגדיו
ויריביו, וברור שיש לעניין, אם
הוא נכון, השלכות מרחיקות־לכת. לכן,
היה רצוי וכדאי שתנתחו אותו בנפרד. אם
יתברר שזה נכון, לפחות אני אשנה את
דעתי על רבין שינוי קיצוני מאוד.
שמעון שכטר, תל־אביב
עיתונאי בכל מחיר
ברצוני להודות להעולם הזה על ששלח
אלינו את הכתב יוסי. כוונתי לשובתי
קצ״א, ובייחוד לגבי הכתבה הנכונה (העולם
הזה )1961 על אשר קדה בים.
אשר לכתב שלכם, לפי דעתי מגיע לו
משרדהחינ 1ךוהתרבות /המחלקה להכ שרת עגבדי הוראה. יחש לי ם, קו! הי ס 1ד 15
כתב ינאי בסירה
עיטור על אומץ־לב
עיטור על אומץ־לב. למרות שהוא ביקש
מהנהלת קצ״א וגם מהמישטרה לאפשר לו
לרדת מהסירה כדי שיוכל למסור את
החומר שבידיו, לא ההנהלה ולא המישטרה
הסכימו לכך. לכן לא נותרה ברירה. בפניו
אלא לרדת לחוף במחתרת.
אפילו שהוא לא יודע לשחות, והים
סער וגעש והיה לילה חשוך עד מאד, הוא
עשה הכל כדי להספיק למסור את הכתבה
שלו בזמן.
באמת, כל הכבוד לו, וגם לכם.
יעקג׳ לוי, מעברת נוף־ ים
תכירו מילה טובה
כה לחי! ותמשיכו להלום, אבל רק במי
שצריך, ולא לשחוט סתם פרות.
מתי ייפתח מדור הספורט ז מתי נשמע
כבר מילה טובה על אריק איינשטיין ואורי
זוהר?
מדוע לא קוראים אצלכם על האלימות
והשחיתות בכדורגל?
גיא דולב, כפר־סבא
מותר להשידע מאמץ
אני תמה ומשתומם. ממש נפגעתי מכך
שעיתון החושב עצמו כלוחם למען עקרו נות
ורעיונות צודקים, כמו העולם הזה,
לא יצא במחאה חריפה ותקיפה על הסכם
אירן־עיראק ועל תוצאתו — •שחיטת העם
הכורדי.
יוצאים האסבום־ם של אגד
חסוך בדמן חסוד בכסף
סע באגד
ו עיניי
אולי עדיין לא מאוחר, ויש להפיץ עצומה
בישראל ובעולם כנגד הברבריזם של שיל־
חסיד במירון
טוהר־מידות מופרז
טונות עיראק. מותר להשקיע יגם כאן
מאמץ, לפחות כמאמץ המרשקע עבור ה פלסטינים
ה״ימיסכנים.״
עובד גשן, חיפה
מן סותרת
בטיול קבוצתי בגליל העליון הגעתי
לעיירה הגלילית מירון, ובקירבת מערת
רבי שמעון בר-יוחאי הפעלתי את מצלמתי,
והרי התוצאה: איש ״נטורי קרתא״ (לפי
לבושו) שבתמונה הליט את פניו לא מפחד
המצלמה (הוא לא הרגיש בנוכחותי) אלא
דווקא מפחד רגליה של האשה שמימינו,
אשר היתה מבוגרת, מגורבת ולבושה ב־שימלה
ארוכה־ארוכה — והכל בשחור.
ד. בר־חיים, ירושלים
* מ סיי מי ם
קורסים |
לקצ
*יבצ
קו רסלחובל ,
רלרו ו רי דז ה־ור,.
קו רסלק ציני מ כונ ה
מתקבלים משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה, בוגרי
בתי״ס מקצועיים 4שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות),
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כן מתקבלים בוגרי
בתי״ס תיכוניים ומסיימי כיתה >״א תיכון שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מכונה והנדסאי מבונה — מסלולים מקוצרים.
מהמתרחשב. מישען״י
בקשר לידיעה בעיתון הארץ ()20.3.75
שמנכ״ל מישען, זאב וינר, מינה את נהגו
מ. וקסנפלד כחבר הנהלת הישען, יש לומר
שההסבר בנדון יכול היה להיות משעשע
ביותר, לולא ידעתי שזה אופייני למר וינר
בדרכו לסלף עובדות, כל אימת שחושפים
את מעשיו המוזרים.
יש שהוא מתעלם כליל מהעניין שהועלה
נגדו ו״פוטר״ את הביקורת עליו כ״בעייה
אישית של מישהו,״ כאילו די בתשובה
כזו על העובדות עצמן. ואם הוא נאלץ
כבר לתת מענה לעניין גופו, אז הוא
׳מטעה את כולם, שאינם מתמצאים בכל
המתרחש בפנים המוסד.
כי מה שווינר אמר לכתב העיתון היה,
ש״המינוי היה בגלל מומחיות החבר למע־רכות*הודשמל.״
מתי ואיפה רכש החבר
הזה את הידע? בכל שנות עבודתו במוסד
לא טיפל בשום דבר שיש לו שייכות
לחשמל או למערכות אחרות. ואולי ידוע
גם למר וינר באיזה ביודספר למד את
המיקצוע ז
יתר־על־כן, בעת שהביא לידיעת המרכז
את דבר המינוי, הציג את האיש כמועמד
חטיבת מפא״י לשעבר לפי המפתח החטי בתי
במערך. הוא לא המליץ עליו בגלל
מומחיותו, כי היו צוחקים לו בפניו. אין
ספק שהגורם האמיתי למינוי היה הכרת־תודה
עבור שירותים אי־שיים שעשה למד
וינר בכל שנות עבודתו במוסד.
אפשר להוסיף סיבה נוספת: לפי דבריו
של וינר, החבר הזה ירכז את ועדת־הרכש,
והוא מתכוון לכך, שאם יהיה דבר כזה
במישטן, יטפל אדם שלו בעניינים אלה,
ויעשה בדיוק כל מה שהוא ידרוש ממנו,
והדברים יהיו כמקודם.
כי כל ה״וועדות״ במרכז מישען היו
תמיד מר וינר בעצמו. חוסר פרוטוקולים
שוטפים יאמת זאת. הוא היה ועדת הבניינים
והרכש של כל מוסדות מישען, ויועצו
היה מהנדס פרטי שלו. על זאת ועל דברים
אחרים התריע כבר מבקר־ההסתדרות ב־דו׳^ח
שלו: על מישען בשנת ( 1971 מאז
אין דו״ח) ,ועד היום לא תוקן דבר.
באופן אישי מטפל מר וינר בקבלת
המועמדים לבתי-האבות ופנימיות־הילדים
של מישען, הוא המאשר את המועמד וחותם
על החוזה! הוא הקובע את התור והמחי רים,
וגם הנותן את ההנחות. בכל הטיפול
הזה הוא נעזר בפקיד־קבלה לעניינים הטכניים,
שאינו מוסמך אפילי לחתום את
שמו על החשבונות שהוא שולח לרשויות־סעד,
על השתתפותם בסיוע למיעוטי-
יכולת. יחסו לשני חברי־ההנהלה שעובדים
במוסד אינו שונה בהרבה. גם להם אין
מר וינר מרשה לשלוח מיכתבים בלי צירוף
חתימתו או חתימת ״העזר-כנגדו״ שלו,
מטעמו — הגיזבר.
למנהלי בתי-האבות ופנימיות־הילדים
אין הוא משאיר כל סמכות, אפילו לא
לקבל או לפטר עובד. את התקציב הוא
קובע לבד, בעזרת הגיזבר שלו, וכל הוצאה
מתקבלים משוחררי צה״ל בעלי בריאות וראיה תקינים,
בוגרי 12 שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודה
טובה.
דוי בתבהשבוע
חייבת אי-שורו או אישור הגיזבר מטעמו,
אולם גם כאן יש אצלו עדיפויות מסויימות.
באופן כללי, מנהלי המוסדות אצלנו אינם
דומים למנהלי בתי־הבראה בקופת־חולים
או מוסדות אחרים, כי אין להם שום עצנ2־
אות בפעולתם. הכל מחייב אישורו של
המנכ״ל.
׳את כל הטיפול ב״כודדאדם״ מחזיק מר
•וינר בידיו, ואינו סובל התערבות של
מישהו בשטח זה. הוא המקבל והמפטר
עובדים, וגם קובע את התקן ואת איוש
התפקידים והדירוג כרצונו לכל 500 העובדים
של המוסדות והסניפים של מרכז
תישען, נוהג באופן שרירותי ומצפצף על
הוועדים ועל ההנהלה.
כל השנים מסרב מר וינר למסור חלק
מתפקידיו הרבים לחברי־ההנהלה האחרים
שעובדים במרכז. שניים מחברי־ההנהלה,
מלבד תפקידיהם המצומצמים בסניפים, היו
מקבלים בחפץ־לב את הטיפול בכמה שיט־חי־פעולה
במוסד, כגון הפיקוח וחלק מהטיפול
בבתי-האבות
ופנימיות הילדים,
והם היו מבצעים את
תפקידם ביתר יעי לות
מאשר כיום,
ולבטח בפחות בז בזנות.
אולם ה־מנכ״ל
לא יוציא
שום דבר מידיו,
ובפרט לא ימסור
לאיש את הטיפול
ב״כוח־אדם,״ שזוהי
נישמת־אפו בשלי טה
על העובדים.
מנכ״ל דינר
אין עוד מוסד ב ארץ
שמתנהל ב שיטה
פגומה כמו תישען. נהוגה כאן שיטת
״גבאות״ כבעיירה שניפשוק מלפני דורות,
ואם חל איזה שינוי בחודשים האחרונים,
זוהי תוצאה של הלחצים שהפעילו עליו
המוסדות מלמעלה, ובעיקבות המיכתבים
ברוח זו שנשלחו אליהם. בכל-זאת נראים
השינויים כפורמאליים גרידא. המינוי המ שונה
של הנהג כחבר הנהלת תישען וההס בר
המגוחך שניתן לכך, מוכיחים זאת.
עובדי תישען יודעים שכדי להצליח
אצלו, אין צורך בסגולות של כישרון
אירגוני או ידע מיקצועי, אלא באופי של
מתרפס זמלחד-פינכה. הוא יעדיף עובד
שאפשר להפעיל עליו את שילטונו הפיאו דלי
על-ידי הפחדה בשוט הנקמנות, לבל
ישמיע קולו על מה שמתרחש במוסד.
בטוחני •שמר וינר ימצא לו מישהי מאנ שיו
שיסתור את דברי. אז בבקשה, שיע־שו
זאת בנוכחותי ועם צד שלישי- ,שיוכל
להיווכח מי הדובר אמת. והנני אחראי
לכל הכתוב כאן ומוכן לעמוד בדין ולקבל
עלי את כל המסקנות המשתמעות מכך.
שי רו ת
ג צ. ה .ו
הרשות יחייזר והכשרה ימייס מודיעה עזי פתיחת
* קו ר ם לקצין רדיו
מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו
אלקטרוניקה או בעלי השכלה צבאית מקבילה או בעלי
תעודת טכנאי אלקטרוניקה סוג ; 2משוחררי צה״ל בעלי
בריאות תקינה עד גיל .30
הקורס יפתח בספטמבר .1975 מיספר המקומות מוגבל.
* קו ר ס לקצין חשמל
שנתיים במגמת
מתקבלים א. בוגרי בתי״ס מקצועיים
חשמל
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
לפרטים נוספים פנה למשרדינו:
בחיפה רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליד
כיכר פריז בימים א׳—ו׳ ,בשעות .14—8
בתל ״ אבי מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות .13—9
לנוחותך תוכל גם לחרשם לפי הספח
המצורף.
ה ״ ה י 5ציובצי
עכשיו יותר כדאי
בצי הסוחר!
ההטבות ותנאי השכר עכשיו
יותר משמעותיים:
כעת ההכשרה — בלבלה
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גבוה (במטבע קשה).
לאחר ההסמכה — קידום
מהיר בדרגות ובשכר (חל קו
במטבע קשה) ,תוספות
והטבות שונות.
ה סו ח ר;
^ לכ׳ הרשות לחינוך והכשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה 4^ 31000
הנני מעוניין בפרטים נוספים בקשר לקורס
השכלתי ...גיל ...
תאיין ...חתימה ...ה. הזח אפריל
אברהם בורשטיץ,
עובד תרכז מישען, בני־בוק
הבישוף קאפוצ״ קיבל בכלא חומר־נפץ
בצורת עלמות־חן ווירופותהילארידן
הארכיבישוף קאפוצ׳י המרצה עתה עונש-
מאסר ממושך, מורשה לקבל
ספרים ועיתונים מחוץ לכותלי
הכלא. ליתר ביטחון, נבדק החומר
על־ידי בודקים מייוחדים.
בשבוע שעבר שמחו הבודקים
לגלות כי אל הארכיבישוף נש לח
שבועון צרפתי בעל שער
מכובד. אך משפתחו את השבו עון
גילו בתוכו, להפתעתם,
תצלומים של עלמות־חן צעירות
עירומות. הגיבו הבודקים :
״נכון שאנחנו מחפשים חומר-
נפץ, אבל חומר־נפץ מהסוג
הזה לא ציפינו שיישלח לאיש־הדת
הנוצרי. זה, באמת, מה
שנקרא סיפרות־קודש.״
! 1שר*המישסטים, חיים
צדוק; השתתף בשיח מישפט־
נים שאורגן על־ידי תלמידי הפקולטה
למישפטים באוניברסי טה
העברית בירושלים. דיקן
הפקולטה, פרופסור אחרון
כרק, בירך בדיברי-פתיחה, ו אמר
בין השאר :״עכשיו יש
לפירחי־הכהונה אפשרות לשו חח
עם הכוהן הגדול.״ השר
צדוק מיהר והשיב :״עם כל
הכבוד, הכוהן הגדול הוא נשיא
בית-המישפט העליון, שי מעץ
אגרגט. אני, כשר־המישפטים,
מוכן לראות עצמי לכל היותר
כראשון הלוויים המשמשים בקודש.״
8אגב,
במיסדרונות הפ קולטה
למישפטים מהלכת עתה
בדיחה חדשה ברוח־הזמן .״אתה
יודע מה שמו הפרטי של
אגרנטז״ שואל מישפטן צעיר
את חברו, ושומע בתשובה :
״בטח. ועדת!״
השר חיים צדוק החל
לוקח שיעורי־שחייה בבריכת
מלון הילטון בירושלים. מש נשאל
מה פיתאום החל, בגילו,
ללמוד שחייה, השיב פי הוא
כבר יודע לשחות, אך החליט
לשפר את סיגנון־ד,שחייה שלו.
הגיב על כך אחד האורחים
הקבועים במלון :״האמת היא,
שלאחר כישלון שיחות קיסינ-
ג׳ר התקבלה החלטה ממשלתית,
שהשרים חייבים ללמוד לש חות.״
שופט
בית־המישפט ה של
מחוזי בתל־אביב,
לוונ כ רג, דן בתביעה של עס-
קני־ספורט כנגד ההתאחדות ל כדורגל.
כאשר הרעש באולם
הדיון גבר ללא-שאת רגז השופט,
אמר :״אני אעשה כאן
מה שצריך לעשות במיגרשי־הכדורגל,״
והורה לפנות את
האולם מכל יושביו.
9בראיון שנהנה הסופרת
רחל איחן, מחברת הרומן
השנוי־במחלוקת שידה ושידות,
לעיתונאית שישנה סקל, הת ייחסה
לסקרנות שהתעוררה ב קרב
הקוראים לגבי זהותו של
אלוף הפיקוד רמרז, אחד מגיבורי
הספר, איתו מנהלת הגיבורה
רומן סוער. אמרה איתן-,
:אני מצהירה ששני ה חיילים
היחידים שהכרתי על
בשרי הם בעלי הראשון, טוראי
(מיל ).הארכיטקט דו איתן,
ובעלי השני, ג׳רי פישמן,
סמל-לשעבר בצבא הבריטי.״
ל אנ שי ם
הנכונים
היה אורח במשיבה נרגשת שנערפת לכבוד
1111
׳ י 1הופעת סיפרו ,״לך שמיים, לד ארץ׳/
מטעם ״מעריב״ ,בביתו של עובד בן־עמי בנתניה. נפחו שר״הביטחון,
הרמטכ״ל ופל מפקדי חיל־האוויר בעבר ובהווה, מילבד אחרון רמז
״שבוודאי היה עסוק עם יהושע פרץ,״ פדברי וייצמן. עזר הביע את
תיקוותו שבמילחמה הבאה יכבוש צה״ל את עבר־הירדן וימליך שטי
את יאסר עראפאת ,״פדי לפתור את הבעייה הפלסטינית.״ הוסיף
עזר :״תארו לכם אין ייראה עראפאת אם יחליף את הכפייה שעל
ראשו בכתר!״ לאחר-מכן לימד עזר את שימעון פרס איך לטפל
כרמל
מז ר חי
מיקג׳ ואעזון לזגיזן
וזכדון יגגקנ
יורשו של עזר בחיל־חאוויר, שימש גם הוא
במסיבה מוקד־משיכה לנשים מכל הגילים.
הוא הצטלם בסיטונות עם כולן( .משמאל: שרה ,״חאשה הקטנה״
של ההומוריסט אפריים קישון, שהיה היחידי במסיבה ששמר על
מוט׳ הוד
בחיל״חאוויר :״צריפים להשקיע הרבה, לזבל בזבל פימי ולגזום.
העיקר זה לגזום חרבה. אם רק מזבלים, תחיה מיזבלח שיסע
אותו פרס :״אבל מה יחיה אם רק מגמזים ולא מזבלים ! ״
שימעון פרס דיבר ארופות על הספר, אותו קרא פנראח בעיון לפני
שהופיע למסיבה, והזכיר מה שנאמר על טייס אחר שניסח לכתוב
זיכרונות :״יש לו ראש של טייס, אך יד של איש חי״ר.״ קרא עזר :
״זוהי בדיוק הבעייה שלי ! אני חושב מהר וכותב לאט עזרו לו
דוב גולדשטיין, שערך את הספר על פי הדברים שמסר לו עזר
וייצמן בעל־פה, ואלי לנדאו, ידידו (מחובק עימו משמאל).
פנים רציניות כל הערב ).עזר עצמו התקשה להחליט אם להעדיף
את המשקה או את היופי הנשי שהקיף אותו, חיבק בסופו של דבר
באהבה בקבוק של קוניאק צרפתי. בסוף הערב הוכיח לאורחיו,
על״ידי עמידה על רגל אחת, שהוא פיכח יותר מכולם, ועומד יציב.
הוורד ״ היי־
*/*7 1 //7 1ת3 /ר
א 1111 יבו
חבר מערכת מעריב,
העיתונאי שאול חון, השיא
בשבוע שעבר אחת משתי בנו תיו.
במסיבה שהתקיימה לאחר
טבס־הנשואין, בהשתתפוות חב־רי-המערבת
של עיתונו, אמר
הון לשלום רוזנפלד, עודד
העיתון, הכותב באופן קבוע
מדור להברקות לשוניות :״אי לו
היית כותב במדורו על
המסיבה הזאת, היית אומר:
צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלך בימים אלה, תזכה אותך ביתרון
ובכושר לשכנע אחרים לרעיונותיו הבאים עכשיו לידי ביטוי מעשי.
בתנאי שאתה מאמין בהם בלב שלם. ידידה ממזל בתולה שתפגוש
עשויה להיות לך אשת שיחה מעניינת. אתה עלול להיסחף בשיחותיו על
דת ומוסר וליצור בה את הרושם של מטיף דתי, המנסה לחנך את כל
הסובבים אותו לערכים נעלים. זהו הזמן להיערכות לקראת העתיד.
שלו התארך לחופשה בת 10
ימים.
ל,ארץ מ*
י הדוגמנית
כסקי מסתובבת בימים אלה
כשהיא רותחת מזעם. היא אמד
שרה צילומי-אופנה בביתה, ב השתתפות
הדוגמנית דיילת
אל־על מיכל אדרי היתנתה
את השימוש בדירתה בכך ש־בצילומים,
שיפורסמו באחד דד
צפוי לכם שבוע מעניין וסוער, הן מבחינה פיננסית והן מבחינה רומנטית׳
אפשר שתעשו כסף בעזרת או כתוצאה מקשר רומנטי ואפשר
שהרפתקה רומנטית תעלה לכס בכסף רב. השתדל לא להמר ולא לסכן
כספך שלא לצורך, כי אתה עלול להיגרר להוצאות כספיות לא כדאיות.
זהו שבוע הממזג את המיפתורין של חייך הרוחניים עם כמה וכמה
הישגים מוחשיים ביותר. שבוע טוב, במה שנוגע להימורי־טוטו ופיט,
לעיסקי־מניות או להימורי״אהבה. זהו השבוע בו מוטב להיפגש עם
זרות מאשר עם ידידות מוכרות, בו כדאי ללכת בשבילים לא ידועים,
ולטייל במקומות לא כל״כך מוכרים. אלה הפגיעים בליבם: יזהרו נא
במיוחד. מצב מצויץ בקרב המישפחה. אתה יכול לצפות בקרוב למתנה.
העננה הגדולה שעלתה והוסרה מעליך, עדיין מאפשרת לך לזוז במלוא
החופשיות הרצוייה לבני מזל סרטן אופיניים. על כן דע לקחת את הכל
בשקט, בשלווה יחסית, וללא חיפזון. זהו שבוע של תיכנון ושל
זיכרון, שבוע של עבודת־בית ולא של ביצוע-חוץ. ידידים יפקדו את ביתך.
י 111101
זן; ביוני -
כ) 2ביו לי
דן קירר
הצייר שערך השבוע תערובה נוספת של ציוריו,
מצא פנאי בעת קבלת״הפניס להשוות את זקנו
עם זקן מפורסם אחר: זה של תת־אלוף דני מט. יגאל מר־סינזון,
שנכח אף הוא, לא יכול היה להתחרות, זקנו קצר מאוד.
,העיתונאי שאול הון התחתן
בבת אחת׳.״
׳ 8שימחה במיפלגת רק״ח.
מנהיג המיפלגח, מאיר זיל־נר,
השיא את בנו חרץ ל צעירה
בשם חנה.
> השחקן נכי מטדגי,
החל להאמין במטפיסיקה. עמ-
רני, המשתתף בהצגה איפה
הכסף? והוא ממוצא תימני, ישב
בשבוע שעבר בחדר־ד,הלבשה
שלו, כשלפתע נכנם אל החדר
אחד מעובדי הבמה ואמר לו כי
הוריו מחכים לו בחוץ. עמרני,
שהוריו נפטרו לפני שנים
רבות, נדהם י וספק בידיו. לפני
כחודש נפרצה דירתו, ונגנב
ממנה סכום של 4000 לירות —
וכעת, הוריו קמו לפתע ל תחייה.
הוא יצא מחדר־ההל-
בשה וראה שני זקנים תימניים
חביבים, שלא שעו אליו כלל.
לשאלתו את מי הם מחפשים
השיבו :״את הבן שלנו, גבי.״
גבי הנרעש ניגש אל המפיק
יהודה גורן, ושאלו מיהוא
אותו גבי, בנם של הזקנים.
לאחר בירור קצר הסתבר כי
השניים נדברו עם בנם־שלהם,
גבי, להיפגש באולם התיאטרון.
בכניסה הציגו את עצמם בפני
הסדרן כהוריו של גבי וזה,
שהיה בטוח כי הם הוריו של
כוכב ההצגה, ביקש מאחד מ-
פועלי־הבמה לקחתם לחדרו, ו־כימעט
שגרם הלם לכוכב עצמו.
׳ 8דאגה רבה בקרב ידידיו
עורר בשבוע הפסח המנכ״ל ה צעיר
והרווק של חברת מגור,
עודד רונן רונן, שהוא טייס־חובב,
החליט לבלות סופשבוע
ביוון, חכר מטוס והמריא ב חברת
ידידה לאתונה, שם אמור
היה לשהות במלון מסויים. ידי דים
שביקשו לפטפט איתו התקשרו
לבית־המלון, ומייד הסתבר
כי רונן לא הגיע לשם כלל.
הידידים התקשרו לנמל-התעד
פה של אתונה, וגילו כי מטוסו
של רונן כלל לא נחת שם. רק
מאוחר יותר התקשר אליהם
רונן עצמו, סיפר כי מפאת
תקלה שחלה במטוס נאלץ לנ חות
באי כרתים, וסוף־השבוע
עיתונים, יופיע שמה כבעלת
הדירה. קארין, הגאה מאד ב דירתה
ובריהוט שבה, נדהמה
לפתוח את השבועון ולהיווכח
כי שמה אינו מוזכר כלל בכתבה.
דייאנזז
איבגי,
היפהפייה של הספר
הגישה לו אולטימטום: או
תמונות־עירום כפירסומת למס פרה
שלו — או היא. דייב הח ליט
לבחור באשתו, הבטיח ל הימנע
בעתיד מצילומי־פירסו־מת
בחברת דוגמניות עירומות.
אויר!
21 ביול* ־
ו 2נאו גי ס ^
את נמצאת — כרגיל — על פרשת־דרכיס. אלא שהפעם לא תוכלי לשבת
בחיבוק־ידייס. הוא ידרוש ממך צעדים נימרציס, ועצם הדרישה הזאת
תדרבן אותך לעשות דבריס שישנו את כל חייך. בן אריה: אל תסתבך,
דווקא עכשיו. אתה זקוק לכל חושיך, זהו שבוע קשה, אס כי לא מסוכן.
אם תפקח עין ותתבונן היטב באנשים ובאירועים הסובבים אותך,
צפויים סיכויים לרומן נעים, או לקידום הקריירה והמעמד החברתי.
משא־ומתן שהתחלת בו לפני זמן מה, ושנראה לך בשלביו הראשונים
כהרפתקה פזיזה, עשוי להתגלות השבוע כצעד נבון מאוד, מלהיב
ומרתק. מה שחשוב עוד יותר — הוא יישא רווחים גדולים בעתיד.
נחו(11
ב א חו ס ח -
בספלולזב ר
אשתו
דייב,
לטכס חלוקת פרם האוסקר
השתרבבה נימה ישר אלית,
כשבפרס־אוסקר מייוחד
שאינו מוענק מדי־שנה —
פרס־אקדמיה לאיש-קולנוע ה תורם
תרומה אנושית — זכה
מנהל חברת יונייטד ארטיסטס
איתור קריש, שהוא גם חבר
הנהלת מכון וייצמן למדע ו נשוי
למדענית הישראלית-
לשעבר מתילדה.
! 8משך 11 שנים שימש
!מש,ה שריר מנהל מיסחרי
בחברת־התמרוקים הלנה רובינשטיין.
ברוך התקדם בתפקידו
עד־כדי־כך שהתמנה יועץ מיס-
חרי של החברה, ונסע בתוקף
תפקידו לארצות רבות, החל
בצרפת וכלה באיי־הבתולה.
בינתיים התמנה במקומו אייה
שפירא, מי שהיה עד אז
מנהל־המכירות בחברה. כש סיים
ברוך את תפקידו, שב
ארצה וחזר לג׳וב הישן שלו.
שפירא הרגיש שהוא נדחק ה צידה,
קם ועזב את החברה.
׳ 8טלי לוכראני, בתו של
אורי לובראני, איש מישרד-
החוץ, היא הכוכבת הנוכחית
של להקת פיקוד הצפון. כש נשאלה
טלי מה ברצונה לעשות
כשתשתחרר מצה״ל, השיבה:
״אני רוצה ללכת בדרכיו של
אסי דיין. אבי מעורב בפולי טיקה
כמו משד דיין, אביו
של אסי, אבל אותי זה לא
מעניין. אני רוצה להיות שח קנית.״
1ז1״0
נסה לפתור כבר עכשיו את הבעייה המשיפחתית המציקה לך מאוד.
אל תעשה צעדים דראסטיים. חכה עוד קצת לפני שתבצע את החלטתך.
בת מאזניים — לא תפגשי השבוע את נסיך החלומות, למרות שבסוף
השבוע יהיה נדמה לך שפגשת. כדאי שתנצלי את השבוע כדי לשפר
הופעתך. התחילי בדיאטה, שני את התיסרוקת, והיי יפה כמה שרק תוכלי.
611331303 הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם לא יעזרו להפגת המתח, אלא רק
יגרמו לך לדפרסיה. במיוחד הימנע מאי״נעימויות עד יום שבת. אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח. התאזר בהרבה סבלנות. לך לראות סרט טוב,
רציני לבד, או עם חברה, ותיווכח שצפוייה לך הנאה בלתי רגילה.
קשת
( 2ב ח בלו בר ־
20בדצמבר
עקת
הגרעון חכספי לא מוצא חשבוע פיתרון. בכלל, יהיח זח שבוע איטי,
חסר־קצב, וקצת משעמם. זח לטובה: נצל אותו לאגירת כוח לקראת
הבאות, מאחר ותחודש ידרוש את כל כושר הניתוח האינטלקטואלי
שלך, בתוספת מידה לא מבוטלת של אומץ־לב. עד כמה שתוכל,
התרחק מאלימות והתרכז בצד העיוני של החיים. בת קשת: אהבה
גדולה תתחיל בסוף השבוע להאיר את דרכך. זהו תחילת האושר.
טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים את דיזכרונות הישנים. אל תרגישי
מוסר־כליות על כך. תחיי את הרגע, עוד יותר מן הרגיל. דאג לפרנסתו !
בייחוד לטווח ארוך. אם אתה יכול, חתום אפילו על חוזה או על הסכם
קבלני. גרום נחת למקורביו על־ידי צעד פיננסי נבון. לבשי ירוק וכתום.
21 בדזגמבר ־
ס ז בי וו א ר
יחסיך עם בני־מישפחתך עשויים להעסיק אותך עד מעל לראש. את
מתרכזת אך ורק בילדיך, אינך שמה לב לראש המישפחה. הפתעה נעימה
צפוייה לך באמצע השבוע. אל תגזים בהשקעות לטווח ארוך. אס תעשה
כך, אתה עלול לאבד ברגע אחד הזדמנות שלא תשוב במשך שנה או
אף יותר. התחל כבר השבוע בביצוע הרעיון שעלה במוחך לפני זמן
קצר. הפעם הוא יצליח לבטח, בעזרת ידיד קרוב שלך.
מצבך הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת, בזכות היכרויות חדשות,
ועל־יסוד כמה התפתחויות המוכיחות לך, כי יש לך כל הסיכויים
לפענח את הקשרים שקשרו אותך למצב סטאטי. כישרונך יתגלה ברבים,
למבוכתך ולשימחתך. אל תהיו שוטים, בני דגים: נצלו זאת לפרנסה.
19 בפברואר
20 במרס
״מלוז לרום אילת,
1אוהב
רכשנו מוניטין
ש 7פינוק
זוגות בירח דבש. הצטרפו לנאהבי המלון,
לירח דבש שלא
יישכח.
גם ה מ חי ר
מכתבים מוכרחים?המשיר
ברצוני להתייחם למיכתב־השבוע של
צפירה יונתן משריר (העולם הזה ,)1959
שהוכתר בכותרת ״הפצועים עדיין שותקים.״
איזה דרמאטיזציה ואיזה ׳פיליס
גבוהות ! הרי כולנו יודעים שמישהו משלם
עבור כל מילחמה, אבל החיים חייבים
להימשך — וזוהי אכסיומה, לפחות בקשר
לבידור, כי אחרת אנשים ישתגעו וידוכאו.
כואב, כואב ימאד כל עניין הפצועים,
אך מדוע החיים צריכים להשתתק? בזד,
בוודאי לא היו הפצועים מעוניינים, כי הם
אינם יכולים להיתקל בקדרות ובשחור־לב,
היות שזה פוגע במוראל, וגם עלול
להביאם להרגשת־אשם.
כבודם של הפצועים במקומו מוגה, ואנחנו
נמשיך, והעיקר נעניק להם שימחה.
א. אלברט, כרמיאל
תא״טי-הם יפוד של דליה
אחרי שקראתי בהעולס הזה ( )1961 על
״הכפיר האחרון של דליה,״ שהיה, אגב,
סיפור אנושי ממדרגה ראשונה וכמיטב
המסורת של העולם הזה, נדהמתי לפתוח
מסטדה מפוארת,
אט, מועדון לילה,
בריכת טחיה ענקית
עם בר צף.
מועדון בריאות,טניס.
מארוחת
׳ 1ארוחת בקר
להזמנת מקומות
נא להתקשר:
טל)059 ( 4111 .
או ) 03 ( 229191
ץ מלון לרום אילת
חוף אלמוג/אילת
דליה לביא
מה ההבדל?
השבוע ( )6.4.75 את ידיעות אחרונות ולמ צוא
שם אותו סיפור בדיוק.
בניגוד למיקרים אחרים, שבהם עיתונים
אחרים מעתיקים מהעולם הזה מבלי לציין
את המקור ותוך שינוי הסיגנון לבלי-הבר,
הנה כאן היתד, ההעתקה חסרת־בושה ממש,
כמעט ללא שינוי, כולל התמונות.
אולי תוכלו להסביר לי מד, קרה פד? ,
ריבה כן־חיים, חיפה
• זה היה, כמובן, אותו סיפור עצמו.
אלא שידיעות אחרונות לא העתיק הפעם
מהעולם הזה. פשוט, סוכנה של דליה
כנראה שלח את הסיפור, בצירוף התמונות,
לכמה עיתונים בארץ. ההבדל היה רק
במידת הזריזות.
תוויות־הכשר בשפע
כקורא ׳ותיק של העולם הזה, דבר אחד
מנקר את עיני. העיתון נוהג להביא תמונות
של בחורות שהטבע לא חנן אותן
במתנותיו המופלאות, ומתחתיהן כותרות
כמו ״יפהפייה,״ ״זוהרת,״ ״חתיכה נודעת״
וכר. אתם מחלקים תוויות־הכשר ביד רחבה
יותר מהרבנות, רבותי !
׳אז נא להדק את החגורה ולשפר את
השיפוט. וזה לא רק עניין של טעם וריח
אישיים (לאחר מחקר קטן של בין חברי,
גם הם קוראי העולם הזה).
נדמה לי שסיסמתכם היא ״בלי משוא-
פנים.״ אז בבקשה.
דני הזז, רמת־גן
• הקורא רוז בעצמו טוען ״בלי משוא
פנים.״
מעות לעולם חוזרת
״מעריב״3.4.75 ,
שלמה בר, נהריה
המודח וזז ה סי
0 1 1 :ר11
^ 3§ 11
מאחרי מסך עבה. בחדר נעול ושמור היטב, תלנייה ־
החפה הסודיח
•צנזורה הפוליטית שפעלה בימין ) חיבור התנ״ך גנזה עובדות חשובות
מאה ששינו את פני ההיסטוריה של עמנו.
הצנזור הירשה לפרסם שמשה בן־עמרם
היה מגמגם. בספר שמות מודה משה רבנו
בעובדה זו. לפני שקיבל את דין־התנועה
ונתמנה ראש המדינה בדרה התווכח עם
הקדו־ש־ברוך־הוא וטען :״כבד־פה וכבד־לשון
אנוכי.״
הפיתרון נמצא בדמותו של אהרון אחיו,
מין שימעון פרס שדיבר בקלות, והרבה.
עד כאן התנ״ך. אך האמת מסובכת
הרבה יותר.
משה רבנו לא היה רק בבד-פה
וככד־לשון, אלא גם ככד־אוזן.
כמו רבים, הסובלים מליקוי זה, לא היה
מוכן להודות בכך.
לפן, כאשר הודיע לו הקדוש-ב-
רוך־הוא, שהוא עומד ״להעלותו
אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ
זבת חלב ודבש, אל מקום הקנדי״,
היה נדמה למשה בי הקול הדובר
אליו מהסנה אמר ״מקום הכנעני.״
סבירה והגיונית — מה הם הנתונים הגי אוגרפיים,
המדיניים, הכלכליים והצבאיים
שעליהם היא מבוססת ן
התוצאות היו מפתיעות. אך הן
הסבירו לי את החלטות הממשלה.
אני סבור שחובתי היא לגלות את הדברים,
כדי להילחם בתבוסתגות ובחוסר־התוחלת
הגוברים בקרב הציבור, הסבור ש הממשלה
אינה יודעת את אשר היא עושה.
ככן, על פי המפה הממשלתית הסו( דית, מדינת־ישראל שוכנת בחצי המע רבי
של כדור־הארץ.
אומגם אין היא נמצאת בקנדה, כפי
שעולה מן התרגיל הנ״ל בביקורת המיקרא,
אך היא בסביבה.
הנה כי כן: מדינת־ישראל, יחד
עם שטחיה המוחזקים, היא חלק
מחצי־האי פלורידה, כדרום אר־
רחוקים. מפעם לפעם צריכים לתת להם
מכה על הראש, אבל זה לא נורא. עוצמתם
הכלכלית עולה לאחרונה, ומצבורי הכסף
של העולם מתחילים להתרכז בידיהם.
אך אין זה מדיר שינה מעיני מנהיגינו.
אולם לפתע נדלקו אורות אדומים
בכל רחבי המערבת: יש סיב
פוך כינינו וכין ארצות-הכרית:
שכנתנו הגדולה רוגזת עלינו. היא סגרה
את הגבול — היחידי המחבר אותנו אל
העולם, הגבול שדרכו עובר עורק־החיים
המזין אותנו בכסף ובנשק.
ממשלת ישראל נחלצה למיבצע נואש
כדי לפרוץ את המצור. יגאל אלון זינק
וביצע קפיצה נחשונית אל מעבר לגבול,
והצליח לשבור את דלתו של שר-החוץ
האמריקאי, שננעלה לפניו ברב־בריח. גם
צה״ל לא טמן את ידו בצלחת, והוא מוכן
לכל אפשרות. האמריקאים לא יפתיעונו.
מובן־מאליו שהממשלה מקדי־שה
את מיטב מאמציה ליחסים
עם מדינה שכנה, ארצות־הכרית,
במקום לבזבז אותם על יחסים
עס^מדינות רחוקות, כמו ארצות•
ץ• נהיגי המדינה, מדויד בן־גוריון
ועד יצחק רבין, לא השלימו מעולם
עם טעות היסטורית זו• גופם היה במיזרח,
אך ליבם בקצה מערב.
מזה שנים אני עושה מאמצים גואשים
לרדת לסוף דעתם. אט־אט התגנב לליבי
החשד שיש הסבר פשוט לחוסר־הבנתי:
חוף מייאמי־ביץ׳ הוא כימעט המשך
חופה של תל־אביב• ואילו חופי אלכסנדריה
וביירות רחוקים־רחוקים.
המפה התלוייה מול עיני שונה צות־חכרית.
יש לח רק גבול יבשתי אחד:
היתה ועדיין
לחלוטין מן המפה שהי
גבולה המשותף עם ארצות-הכרית
תלוייה, לנגד עיניהם.
לפי המפה ־שלי, שוכנת מדינת־ישראל ב של אמריקה.
שהרי היא מתעלמת מן הנתונים הגיאופוליטיים,
הגיאו־לאומיים והגיאו־כלכליים
של מפה זו. הפוליטיקה היא עניין של
גיאוגרפיה.
אך מכיוון שאין להניח כי כל־כך הרבה
אנשים טובים, נבונים, ישרי״לב ועזי־מבט
פועלים על פי מדיניות מטורפת, מוכ רחה
להיות סיבה סבירה להתנהגותם.
ואכן, יש סיבה כזאת. היא סבירה ופשוטה
להפליא:
למנהיגי המדינה יש מפח גיאוגרפית
אחרת.
מכיוון שמעולם לא ראיתי מפה זו —
היא תלוייה בוודאי מאחרי מסו עבה, בחדר
סודי הנשמר יומם־ולילה על־ידי •שוטרים
צבאיים חמושים ומיכשור אלקטרוני מתוח כם
— ניסיתי לישחזר אותה בדימיוני.
שאלתי את עצמי: אם מדיניות הממשלה
אילו עשה כן, היה מוזעק לירושלים
מייד.
יני יבול למתוח ביקורת על טעותו
של הפרופסור קרייטלר, מבלי להזכיר
את עווני־שלי.
לפני קרוב ל־ 20 שנה הצעתי, במדור
זה, להקים ״מטכ״ל לבך — צוות •של
מומחים מדיניים, כלכליים, פסיכולוגיים
וצבאיים, שייתכנו ושייבצע מיבצעים פוליטיים
בעולם הערבי.
מאז חזרתי על רעיון זה פעמים ללא־ספור,
בכתב ובעל־פה. הוא לא עורר עניין
כלשהו. גם כשהשמעתיו פנים אל פנים,
מעל דוכן הכנסת, בנוכחות ראשי המדינה,
ופעם גם בשיחה אישית מיוחדת עם לוי
אשכול המנוח, היו אוזני השומעים ערלות.
תמהתי לא פעם על כך. איך קרה שיש
לנו מישרד כביר — מישרד־החוץ —
העוסק כימעט כולו ביחסינו עם ארצות־הברית?
איך זה שאין לנו מיניסטריון,
או רשות, או אף מחלקה, העוסקים ביחסינו
עם העולם הערבי? מדוע עוסקים מאות
פקידים בנושא הראשון, ואין אף עשרה
פקידים העוסקים בנושא השני?
תמיהה זו סולקה מלבי כאשר גיליתי
את המפה הסודית.
בקיצור, היתה באן טעות מצערת,
שהטילה את צילה על 3000
השנים הכאות.
אילו היתה מפה זו נכונה, לא
היה מנוס מן המסקנה שמדיניות
הממשלה מטורפת.
כמקום לבזבז את בישרונותיו,
מוטב לפרופסור לנצל את שהותו
באוניברסיטה האמריקאית, שהיא
מיבללת-האם של הנרי קיסינג׳ר,
כדי לגבש תוכניות פסיכולוגיות
שישיבו על־ השאלות החשוכות כאמת:
איך להשיג שלום עם האמריקאים
ולהשפיע על קיסינג׳ר.
כשם שמטכ״ל החאקי מתכנן
מיבצעי־מילחמה, כך כתבתי אז,
צריך ״מטכ״ל לכן״ זה לתכנן טיב-
צעי־שלום.
הטעות היתר, טיבעית. השמות של שתי
הארצות — קנדה ׳וכנען — דומים.
אנשים כבדי־אוזן רגילים להביט בשים־
תי הדוברים, כדי לקרוא את המילים, ואילו
מחבר־הספר הקפיד לציין ״ויסתר משה
פניו, כי ירא מהביט אל האלוהים,״ יתר
על כן׳ כדי להערים על הצנזור קרא
המחבר לסיפרו ״־שמות,״ היה זה רמז דק.
הדבר מסביר כמה וכמה נקודות סתו מות.
אפילו אלוהים הנוטה להגזמה לא
היה מגדיר את ארץ־כנען דווקא ב״ארץ
טובה ורחבה,״ •שהיא ״זבת חלב ודבש״.
ארץ־קנדה, לעומת זאת, מתאימה לתיאור.
יתר על כן, גם עם עצלן וזחלן אינו
זקוק לארבעים שגה, כדי להגיע מן היאור
אל הירדן. שבט בדואי נורמלי עובר
דרך זו, בניחותא, בשבועיים. אולם הדרך
ממצריים לקנדה ארוכה וקשה, וכדי לעברה
על חמורים ורפסודות בוודאי היו דרושות
בימים ההם ארבעים שגה.
ארץ כנען, היא ארץ־ישראל, אחת הארצות
שבין היאור והפרת, בליבו ־של מרחב
המאוכלס בעיקרו בעמים ערביים.
פסיכולוגי עשיר. אילו היה מישהו בירוש לים
מעוניין בעצות כאלה, היה בוודאי מז עיק
את הפרופסור מחדרו שבאוניברסיטת
הארווארד, מפגיש אותו עם המדינאים,
תובע ממנו להשתתף בהכנת תוכניות.
אולם הפרופסור טעה. גם הוא הסתכל
במפה הכוזבת, המראה את ישראל כארץ
השוכנת בלב המרחב השמי. מכאן המסקנה
המוטעית, כאילו חשוב לנו להשיג שלום
עם הערבים, להשפיע על נשיא מצרים.
בכל שאר עבריה היא גובלת עם הים.
מעבר לים שוכנות מדינות־ערב, בקבו צה
של איים (בדומה לאיים הקאריביים, ב מפה
התלוייה בחדרי ).איים אלה אומנם
אינם רחוקים מישראל — ומשום כך אין
מדיניות ישראל מתעלמת, בשנים האחרונות,
מעצם קיומם — אבל למרבה המזל
מפריד ביניהם לבינינו הים, וממילא אין
צורך להקדיש להם תשומת־לב רבה מדי.
ה־שותפות ההיסטורית בינינו ובין האמ ריקאים
נובעת, על כן, משרשים עמוקים.
ולראייה: השפה העברית והשפה האנגלית
הן שפות־אחיות, שיש בהן הרבה מילים
משותפות, בעוד שהערבים דוברים שפה
זרה ומוזרה, הצורמת את האוזן התרבו תית,
ואין לה קשר עם השפה העברית.
ך• אייה גיאוגרפית זד מטילה אור
] הדש לחלוטין על מעשי ממשלותינו בזב
השנים הראשוניות ־של עצמאות ישראל,
ובמיוחד על מאורעות הימים האחרונים.
כל זמן שהיתה נטושה מילחמה רק
בינינו לבין העולם הערבי, לא הטריד
הדבר את ממשלתנו. הערבים, ברוך השם,
במישרדי ירושלים דולקות הנורות בש עות
המאוחרות של הלילה• מנהיגים מתיי עצים,
פקידים מתרוצצים.
אילו נוסחאות חדשות להציע להם? איך
להשפיע עליהם ד באילו איומים ניתן להרתיעם?
אילו מזימות הם חורשים? כיצד
לרכוש את ליבם י איך להגיע עימם לידי
הסדר ושלום ן
עם טי ץ עם האטריקאים, במו־
•1ומה עם הערבים י
מה פיתאוס ערבים ץ
ך* חודש שיגר ידידי /הפרופסור הנס
ן \ קרייטלר, הנמצא עתה בארצות־הב־רית.
מאמר אל העיתון הארץ.
הפסיכולוג הסביר שניתן מצל
את מעשיו האהרוגים של נשיא
מצריים כדי לגרור אותו אל השלום,
אם הוא רוצה בכך ואם לאו.
על־פי שיטות מדעיות בדוקות, מציע
הפרופסור להגיב על דברי אנוואר אל־סאדאת
במעשים מחושבים מציתו, כדי
להכריח אותו להמשיך באותה דרך — וכך
לפתח דינאמיקה של שלום, שתתקדם מעצ מה,
בתאיצה גוברת. הוא הציע הצעות
מעשיות לדוגמה.
אלה הן עצות נבונות, הנובעות מניסיון
יני מתיימר לכתוב כאן מאמר
הומוריסטי. הדברים רציניים מאד,
רציניים מדי.
כל אדם מחזיק בראשו מפה של המציאות
— מפה של המציאות כפי שהוא
רואה אותה. הוא מסוגל לפעול רק על־פי
מפה זו.
כאשר גובר המרחק בין מפה זו ובין
המציאות, סובל האדם ממחלת־רוח.
קוראים לזה פארא-נוייה, נוף
מדומה. האדם רוצה לברוח מן המציאות,
שאין הוא יודע להסתדר
עימה, והוא 11 וצר לעצמו מציאות
כוזבת.
המישטר הקיים בישראל פועל באופן
קולקטיבי כאותו חולה־רוח. הוא יצר לעצמו
נוף־מדומה — גוף המשנה את הפרספק טיבה
־של כל הבעיות.
אילו היתד. המפה שלו נכונה, היו כל
פעולותיו נכונות ונבונות.
אך למרבה הצער, לא הביא אותנו
משה רכנו לארץ־קנדה, אלא
לאדץ־כנען. באן אנחנו יושבים, וכאן
אנחנו רוצים להישאר — לא
רק.ביחידים, אלא גם כאומה וכמדינה.
•שאינו מסוגל להשלים עם עובדה
זו — מקומו במוסד.
והמוסד הזה אינו צריך להיות
ממשלת־ישראל.
במדינה העם כמו אוניו־ לנ שי מ ה
תושב חדרה 1כה
5 6 0 .0 0 0ל
השבוע
מינימום הפרס הראשון
450.000 די
מינימום נדל הפרסים
900.000י י
יום חמישי — חסועד חאחרון
למסירת חטמסים
ע ש הלו־ מנ הג ק ב 1ט -
מל א טוט 1בכל /׳וב!1/ 1
1הרזנעצה להסדר ההימורים בססורט
יום־העצמאות ה״/יצ
גחוג באווירה ש7
תיסבול, ספק ופסימיות עשרים ושבע שנים הן קצת למעלה
משליש תקופת־חייו החזוייה של הישראלי
המודרני. בחייה של מדינה, זוהי תקופה
קצרה מאד.
לוחמי תש״ח, שהיו בני 18—25 ביום
קום המדינה, מנהלים עתה את המדינה.
ואילו מרבית חיילי צה״ל הנוכחיים, אנשי
חובה וקציני-קבע צעירים׳ כבר נולדו
במדינת־ישראל. כל מה שקדם להקמת
המדינה ׳נראה להם כעבר רחוק, סיפורי-
סבא.
האבות הלכו בהפגנות, צעקו ״עליה
חופשית — מדינה עברית״ ,הצטרפו ל-
מחתרות ולחמו בשילטון הבריטי. הבנים
כלל אינם יכולים לתאר לעצמם מציאות
בלי מדינת-ישראל.
אין אדם יכול להעריך את חשיבותו
של האוויר לנשימה, עד אשר הוא מוצא
את עצמו בלי אוויר. רק מי שגווע בצמא
יכול להעריך את חשיבותם של מים. מי
שאוכל כל יום שלוש ארוחות דשנות,
עלול להתייחס לאוכל בזילזויל.
בשביל האבות, המדינה היא נכס יקר,
מעצמות המערב. מבחינת ההשכלה, הכל כלה,
הכושר הצבאי והיכולת המדינית,
היה זה כימעט חלל ריק. בחלל ריק זה
בלט היישוב היהודי הקטן כסלע איתן.
כיום שולטים בעולם הערבי מישטרים
דינאמיים ונמרצים. המרחב מתאושש ב מהירות
מבחינה השכלתית, משתלט על
אוצרות־הנפט שלו והופך מעצמה כל כלית
עולמית. הוא מתקדם גם במישור
הצבאי, המושפע על־ידי הנתונים הכל כליים
ורמת האירגון החברתי.
העליונות הצבאית הרבה, שהיתה ל יישוב
היהודי בתקופת הסטנים והמסרשמי־טיס,
שזב אינה בטוחה בעידן הטילים, ש הגיע
למרחב.
יאוש מהשלום. אולם נדמה שאווירת
הספקות, שפשטה במדינה, אינה נובעת
מחשבונות צבאיים וכלכליים, אלא משר שים
פסיכולוגיים עמוקים יותר.
בחוגים רבים במדינה פשטה בשנה ה דג
אופנה של התייאשות מסיכויי השלום.
הסיסמה היא :״הערבים לא יסכימו לעולם
לעשות שלום עם ישראל״ ,והמתזחבמים
אף מוסיפים :״אילו היינו במקומם׳ גם
אנחנו היינו נוהגים כך.״
על רקע המציאות של מדינת־ישראל,
בליבו של העולם הערבי, הייאוש מן
השלום מוביל לייאוש מן המדינה עצמה.
מי שרואה את כל עתיד המדינה כנוף
הררי, שבו משתרעות המילחמזת כריכסי-
הרים, רכס אחרי רכס׳ עד האופק ומעבר
לו — מוכרח להתייאש. בשביל אם ליל דים,
זהו נוף מבהיל.
ג ב׳ אי רנ ה
דווינה!ף
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
מתבקשת להתקשר
עם ש. זמיר
אמירים, גליל
בהקדם.
מחלקת תמינו*׳
בקשר לעניין חשוב
ח שבץ
זוחי חידת חשבונית. פל ריבוע מסמל סיפרח. לאותן חסס-
רות יש אותם סימנים. בעזרתן של מעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סימרח מציין כל סמל של ריבוע.
מיבצע מיוחד לחיילים
כל חייל שיחתום בחודש אפריל על
״העולס^הזה״
יקבל הנחה של
השבועון יישלח רק לדואר צבאי
צורך שאי־אפשר בילעדיו. בשביל הבנים,
המדינה היא פשוט חלק מן המציאות.
הפאראדוכם הגדול. משום כד יכלו
רק האבות לעמוד, ערב יום־העצמאות ז ד
,27 על השינוי העצום שחל באווירת המ דינה.
הם היו מסוגלים להשוות.
עם קום המדינה, סנה היישוב היהודי
בארץ 635 אלף איש — אי קטן בים
המרחב הערבי. ישוב זה היה עני, נכסיו
הכלכליים היו מצומצמים, כוחו הצבאי
היה דל. אולם הוא היה חדור הרגשת-
ביטחון עילאית, משוכנע שיש בכוחו להגשים
כל מטרה שהוא קובע לעצמו. לא
עלה על דעת איש לפקפק בזכותה ובסי-
כוייה של המדינה החדשה להתקיים ול-
שגשג.
מאז גדלה האוכלוסייה פי ארבעה ויו תר.
יש לה כלכלה גדולה וצבא מן המ שוכללים
בעולם. מעשיה ומחדליה ממלאים
את עיתוני העולם, כאילו היתר. מעצמה
עולמית. היא עומדת במוקד ההתרחשויות
הבינלאומיות.
אך הרגשת-הביטחון של המדינה הלכה
והתדלדלה.
יום־העצמאות ה־ 27 יוחג באווירה של
דיכאון, תיסכול, פסימיות וספק. מעולם
לא שאלו ישראלים רבים כל-כך׳ בקול
רם כל-כך, אם יש סיכוי למדינה להתקיים
לאורך ימים.
מהו סוד הפאדאדוכס הזה ז
סטנים וטילים. אפשר למצוא להר גשת
אי-ביטחון סיבות חומריות.
אמנם גדלה המדינה מכל הבחינות ב־~27
השנים, ומשאביה האנושיים והחומריים
התרבו במהירות. אך יחסי-הבוחות בינה
ובין העולם הערבי מגלים תמונה שונה.
ב־ 1948 היה העולם הערבי רדום, מפגר
ואדיש. שלטו בו מישטרים פיאודליים
נחותים, ורקובים, שהיו משועבדים ל
.יתכן
שגם אופנה זו אינה אלא סימפטום,
המעיד על בעייה עמוקה עוד יותר.
במשך 27 שנים הצליחה המדינה להתחמק
מן ההתמודדות עם הבעיות המוסריות היסודיות
הכרוכות במאורעות שקדמו ל הקמתה.
בשנה האחרונה החלו בעיות אלה
להרים ראש ולתבוע תשובה.
מדינת־ישראל קמה בכוחה שיל תנועת-
תחייה לאומית. האם עשתה תנועה זו
עוול לאחרים? האם התעלמה מקיומו ומ־זכויותיו
של עם הארץ? האם היא תועה
במבוך מוסרי, שאין ממנו מוצא?
דגלים ונאומים . .יתכן שההבדל ה עיקרי
והמכריע ביו 1948ו־ 1975 הוא ש לוחמי
תש״וו היו חדורים לחלוטין בציד-
קתם, בעוד שבלב אזרחי תשל״ה מכרסמים
ספקות בלתי־מודעים.
ספקות אלה הם המביאים לכך שהאדם
הישראלי מפקפק באפשרות של שלום —
כשהוא מעביר, בתת־הכרתו, את ספקותיו
שלו אל לבו של הצד השני. הסיסמה
״הם לא יעשו עימנו שלום מפני שהם
טוענים שאין לנו זכות־קיום,״ עשוייה
להסתיר ספק פנימי, בלב בעל הסיסמה
עצמו, לגבי זכות־קיום זו.
אם כן, הרי יש רק דרך אחת להבראה
פנימית: להוציא את השאלות המוסריות
הגדולות אל אור השמש, להתמודד עימן
בגלוי, להשיב עליהן בכנות׳ לא בדרך
שהסיסמאות תעמולתיות, אלא תוך בירור
מצפוני מעמיק.
מלאכה זו לא תיעשה ביום-העצמאות
ה־ .27 כמו כל קודמיו, הוא יטבע בים
של סיסמאות, דגלים ונאומים של פוליטי קאים
רדודים. אך החיים הלאומיים אינם
קיימים רק בימי-חג — והבירור הגדול,
המבריא והמשחרר, שאי-אפשר להתחמק
ממנו, יארך ימים רבים.
החולחהזה 106 3
מדיניות
הרוס* באים,
הרוסי הוד ׳
הב? מאשימים את הפז
בדליפה החמורה
בשביל מתי גולן, הנתב המדיני של
הארץ, זה היה סקופ. הוא גילה ששני
אישים סובייסיים בנירים ביקרו בחשאי
בארץ, נועדו עם השרים הבכירים בממשלה.
המטרה: לשננע את ישראל שנדאי לה
לנקוט עמדה חיובית נלפי ועידת־ז׳נבה,
ולרמוז ני תמורת גישה זו מוננה ברית־המועצות
לחדש, בבוא היום, את יחסיה
עם ישראל ולערוב לביטחונה.
מאמץ סובייטי זה לא היה חדש. הוא
התחיל בוועידת־ז׳נבה, כאשר נפגש שר־החוץ
אנדרי גרומיקו עם עמיתו אבא אבן,
אחרי שיחוודהננה בלתי־רשמיות עם אי שים
ישראליים, ששהו בעיר השווייצית.
מאז נפגשו שגרירי ישראל וברית־המועצות
בוושינגטון כמה פעמים, ביוזמת הדיפלומט
הסובייטי. בוא המישלחת הסובייטית ליש ראל
מעיד רק על הגברת מאמץ זה.
היה זה ביקור חשאי. עם פירסומו, החל
מייד מישחק־הניחושים: מי גרם להדלפה 1
המדליפה: מוסקבה. גירסה אחת
רצתה לייחס את העניין דווקא לסובייטים.
לדעת בעליה, ניצלו הסובייטים את
ממשלת־ישראל התמימה. הם רצו להפעיל
לחץ על מצריים, לרמוז לה שיש לברית*
המועצות אופציות נוספות במרחב. אם
מצריים לא תחזור לרקוד לפי החליל ה סובייטי,
תוכל ברית־המועצות להסתדר גם
עם ישראל.
פיצוץ העניין עכשיו נועד להבהיל את
אנוואר אל־סאדאת, ולהרתיע אותו מהת־קרבות־יתר
אל הנרי קיסינג׳ר.
המדליף: רבץ. לפי גירסה אחרת,
היה הכל תימרזן ישראלי דווקא.
מאחר שארצות־הברית מפעילה לחצים
על ישראל, רצה יצחק רבין לרמוז לאמ ריקאים
שגם לישראל יש אופציות. אם
תתרחק ארצות־הברית מישראל, תתקרב
ישראל לברית־המועצות.
היה זה הסבר הגיוני. למרבה הצער,
היה יותר מדי הגיוני. ממשלת ישראל אינה
מסוגלת לנהל מדיניות נל-כך מתוחכמת.
המדליף: פרס הגירסה השלישית,
והסבירה ביותר, היתר, זו שיגאל אלון
האמין בה.
אלון משוכנע כי ההדלפה באה מצד
שימעון פרס, ונועדה רק למטרה אחת:
להכשיל את אלון עצמו.
ואכן, העניין פורסם דווקא ערב צאתו
של אלון לארצות־הברית (ראה להלן) ,שם
יעמוד ממילא במצב קשה מאד. קיסינג׳ר
כועס עליו, ואף פירסם זאת ברבים, מפני
שהוא משוכנע, כי אלון הוליד אותו שולל
בהבטחות חסרות־שחר על גמישות ישראלית,
ערב צאתו למסע־הביש שלו במרחב.
עכשיו נודע לקיסינג׳ר, באמצעות העיתון
הישראלי, שבאותו זמן ניהל אלון מישחק
כפול, נפגש עם הסובייטים והסתיר זאת
מעיני האמריקאים. הדבר מערער את מעמ דו
של אלון עוד יותר.
התוצאה: נוסף על מתיחות אלודקיסיג־ג׳ר
נוצרה עתה גם מתיחות אלון־פרס.
מתקרבים למשבר מסוכן ביותר. אחד
מאמצעי־הלחץ: ארצוודחברית מנעה את
ביקוריהם -של שרים ישראליים בכירים,
ביניהם יגאל אלון, שימעון פרס ויהושע
רבינוביץ (העולם הזה .)1962
אלון החליט, בדעה אחת עם רבין, לפרוץ
את המצור. הוא סידר לעצמו הזמנה לנאום
בכינוסים יהודיים ובאסיפות מטעם המגבית.
אחרי שיצר עובדה מוגמרת זו, שלח
את שימחה דיניץ אל קיסינג׳ר, להודיע לו
שאלון עומד להופיע. הדבר העמיד את
שר־החוץ האמריקאי בפני דילמה קשה:
אי־הזמנת^אלון לשיחה, בשעה שזה נמצא
בארצות־הברית, היתד, מהווה סטירת־לחי
חסרת תקדים למדינת־ישדאל, והכרזת•
מילחמה על המימסד היהודי בארה״ב.
בפני אפשרות זו נרתע גם קיסינג׳ר.
הוא הודיע לדיניץ -שישמח להיפגש עם
אלון לשיחה, כך שמבחינה פורמלית אכן
הוזמן אלון.
מיפלגות פעילותו של פעיל
חצי מוקד אישר;
אף החצי השני
המי? וטו ע? הפגישה
עם נציג אש״ף
הידיעה, שפורסמה ביום השישי האח רון
בידיעות אחרונות, היתד, מוסמכת.
הכתב המדיני שלמה נקדימון הודיע כי
ח״כ מאיר פעיל, נציג מוקד בכנסת, יצא
לאירופה כדי להיפגש, בין השאר, עם
סעיד חמאמי, ראש מישרד אש״ף בלונדון.
חמאמי, בן ,34 יליד יפו, איש אירגון
פתח שהשתתף בקרב כראמה, ד,יכה גלים
בעולם, כאשר פירסם לפני כמה שבועות
תוכנית מרחיקת־לכת לכינון שלום בין
ישראל ובין מדינה פלסטינית, שתקום
בגדה המערבית וברצועת־עזה. מומחים
לענייני פלסטין יודעים כי מזה קרוב
לשמונה שנים מטיף חמאמי, בקרב אש״ף
ופתח, לדיעה זו. לדעת רבים, הוא משמש
כדוברו של יאסר עראפאת עצמו, שעדיין
אינו רוצה להתחייב פומבית לקו זה,
מסיבות טכסיסיות.
הרעיון שפעיל ייפגש עם איש זה עלה
במוסדות המרכזיים של תנועת ״תכלת
אדום״ ,אחד משני המרכיבים של מוקד.
הוא זכה בהסכמה כללית, מאחר שתנועה
זו מתייחסת בחיוב לרעיון הקמתה של
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ומת קרבת
בשטח זה לדיעות תנועת מרי״.
כניעה למק״י. אולם המרכיב השני
של מוקד — המיפלגה הקומוניסטית היש ראלית
— התייחסה לידיעה בצורה אחרת.
בניגוד לתכלת־אדום, מתייחסת מק״י
בשלילה טוטאלית לאש״ף. ד״ר משה סנה
* באותה ידיעה הביע נקדימון את ההשערה,
על סמך מקורות זרים, ני חמא־מי
כבר נפגש בחודש ינואר עם אורי
אבנרי, בעת ביקורו של זה בלונדון.
אבנרי עצמו דיווח מעל עמודי העולם הזה
( )1955 על פגישות עם אישים פלסטיניים,
מבלי לזהותם.
ד.״ שבו שג״ם יחדיו
בלתיא נועדו >׳
אלון העמיד את
קיסיגניד בפני בדידה;
להזמינו או לתת
לו סטידת לחי
מי יזם את פגישת יגאל אלון עם הנרי
קיסינג׳ר ז
קיסינג׳ר דאג להודיע, כי הפגישה נערכת
ביוזמתם של הישראלים.
אלון דאג להכריז בפה מלא, בנמל׳
התעופה לוד, שהיא נערכת על פי בקשתו
של קיסינדר.
היה זה מצב מביש למדי. כי הרושם
שנתקבל הוא ששר־החוץ הישראלי הוא
אורח בלתי-קרוא, ופורץ מבעד לדלת של
מארח־מאונס.
הזמנה, מאונס. מבחינה פורמלית,
צודקים שני הצדדים.
אחרי פיצוץ שליחות קיסינג׳ר, החלה
ארצות־הברית להפעיל לחץ גלוי וחמור
על ישראל. היחסים בין שתי המדינות החלו
העולםהזה 1963
ח״כ מאיד פעיל (מימין)*
האם מותר להיפגש?
המנוח עלה אף על מנחם בגין בגינוי
״אירגוני הטרור״ מעל בימת הכנסת.
ממשיכי דרכו של סנה מקפידים לש מור
על תיאום בינם ובין מישרד־החוץ,
המממן רבות מפעולותיהם בחו״ל, והרו אה
בברכה את פעילות החברות הכל כליות
של מק״י. משום כך תובעת מק״י
להדגיש בכל גילוי־דעת של מוקד ש ההגדרה
העצמית הפלסטינית יכולה להת בטא
במיסגרת ירדן, או בפדרציה עי-
מה — כפי שעושה ממשלודישראל עצמה.
משום־כך היכתה הידיעה בידיעות אחרונות
את אנשי מק״י בהלם. הם לא
ידעו כלל על הדיון בהנהלת תכלת־אדום,
והם איימו בהסקת מסקנות אם לא יסתייג
מוקד פומבית מן הידיעה.
וכך, באותו יום שישי, ארבע שעות
בילבד אחרי הופעת גליון ידיעות אחרונות
שהכיל את הידיעה הנכונה, שידר
הרדיו הודעה רישמית מטעם מוקד, המכ חיש
כל כוונה של מאיר פעיל להיפגש
עם נציג אש״ף. תכלת־אדום נכנעה ל-
מק״י שוב.
יחסי־חוץ
האיש שלוו ב צי אד
אחד מעמודי-התווד
ש? המישטר שנפל
במדינה האפריקאית
היה ישראלי
בדירה ברחוב רחל בתל־אביב נעצר לרגע
הדופק. בבית מישפחתו של דויד ליבון
נגשה אשתו חנה לטלפון, בחשש כמוס, עד
שנודע לה שבעלה נמצא חי ובריא בסנגאל.
הידיעה שהבהילה את חנה ליבון השאירה
את שאר אזרחי ישראל אדישים לגמרי:
עוד הפיכה פרצה בעוד מדינה אפריקאית.
הפעם זה קרה בצ׳אד, המדינה השחורה
שמדרום ללוב. הנשיא שהחזיק במישטר
של עריצות במשך 15 שנה, בעזרת כידוני
חיל-המצב הצרפתי, נהרג.
היוע ץנעלם. אחד מעמודי-התווך של
המישטר שנפל היה ישראלי, ששמו אינו
ידוע בישראל כלל. היה זה אחד מקומץ
הישראלים, שיצאו לכבוש באופן פרטי את
אפריקה, הגיעו לעמדות־מפתח במדינות
השונות• .
לפני 20 שנה היה ליבון כתב של סוכנות
עיתים בלוד. היום הוא יועץ בכמה מדינות.
בצ׳אד היתד, לו עמדה מרכזית במייוחד.
נפילת הנשיא והשתלטות הצבא על ה מדינה
שמה, כנראה, קץ לעמדה זו.
מנגנון וסיעות הרא שונה־לציון
נהגו של הרב סירב לגסוע
לערוף קגיות — והרב
שלח אותו הביתה
״מהיום אתה יכול להישאר בבית ! אתה
נהג־הרב לניאדו
האס צריכים לנסוע לשוק?
* אחרים: ג׳ו גולן, מי שהיה יועצו
המדיני של נחום גולדמן, שהפך יועץ בכיר
לנשיא סנגאל ; אלי לבל, כתב על המישמר
לשעבר, שהפך יועץ כלכלי בכיר בגיניאה,
׳התפטר והפך לאחר מכן אחד מראשי קבוצת
מצפן באירופה.
מפוטר !״ קרא הראשוך לציון, הרב עובדיה
יוסף, לעבר נהגו הצעיר שלמה זביחי.
זביחי החל מוציא את חפציו האישיים
מתוך מכונית הוולוו הלבנה של הרב הראשי
הספרדי לישראל, כשהוא רותח מזעם. אך
הוא השתלט על עצמו והחליט להסתלק
מן המקום בשקט. הוא אכן עשה זאת, אך
את צעדיו המתרחקים ליוותה קריאתו של
הרב :״אני עוד אראה מה לעשות איתך
אחרי החגים!״
רק לא קניות. חג־הפסח חלף, אך
שלמה זביחי לא נקרא לשוב לנהוג את
מכוניודהשרד של הרב הראשי.
זביחי, בחור צעיר, דתי, בשנות העשרים
לחייו, התמרד כנגד מעבידו לפני כחודש
ימים, בסרבו לנסוע לערוך קניות בשוק
ובמכולת עבור הראשונה־לציון, הרבנית,
אשתו של הרב. הוא טען כי הוא מוכן
להסיע את כבוד הרב יומם־ולילה, אך אינו
מסכים לבצע עבורו שירותי־בית מסוג זה,
גם אם פירוש הדבר שהרבנית תיאלץ
לבצע אותם בכבודה־ובעצמה.
הרב הסביר לנהגו הצעיר, כי המדינה
העמידה לרשותו את המכונית והנהג כדי
לשרתו, וכי מבחינה זו מעמדו הוא כמעמד
שר. הרב טען שהוא משתתף בהוצאות
אחזקת־הרכב, ולכן זכותו היא להשתמש
בו גם לצרכיו הפרטיים.
זביחי לא השתכנע, ומ־שום־כך שילחו
הרב חזרה לביתו, לתל-אביב.
ממלאיהמקום. זביחי, הממתין לסימן-
חיים מהרב, אמר השבוע :״הרב אמר לי
שאחרי הפסח יחזיר אותי לעבודה, ואני
עדיין מחכה לו. אני יודע שבמקומי עובד
בינתיים שלמה לניאדו. אני יודע מי הוא.
לניאדו סיפר לי על ההרפתקאות שלו באי רופה.״
נהגו החדש של הרב עובדיה, לניאדו,
לשעבר נהגו הפרטי של הרב הראשי
אונטרמן, נעצר בקיץ 1973 על־ידי מיש-
טרת שווייץ באשמות שונות, ואחרי ש שוחרר
ממעצרו חזר ארצה. השבוע טען
כי בידו מיסמך המוכיח כי הוא חף־מפשע.
לניאדו שיכנע את הרב עובדיה כי,
בניגוד לנהגו המודח, מוכן הוא למלא את
כל דרישותיהם של הרב והרבנית ולנסוע
אפילו לקניות .״הרב פשוט מעדיף אותי
על זביחי,״ אמר ,״מפני שאני גר בירושלים,
ואילו הוא גר בתל־אביב.״
לעומת זאת טען עזרך־הדין יוסף דווייק,
דוברו של הרב עובדיה יוסף, כי זביחי
נשלח לחופשה ללא־תשלום לפני כשבוע
ימים, על-פי בקשתו. דווייק הודיע שאינו
יודע דבר ואינו מוכן להגיב על עניין
סירובו של זביחי לערוך קניות עבור משק-
הבית של הרב .״זה לא עניין ציבורי,״
אמר.
בני־כית אצל השרים. גילה נציג
אירגון נהגי-השרים בישראל :״זביחי לא
פנה אלינו. אנחנו היינו עוזרים לו, ומדב רים
עם הרב עובדיה. לגבי רוב נהגי-
השדים, בעיית הנסיעות לצורך קניות לבית
אינה קיימת כלל.
.,אנחנו מרגישים עצמנו כבני־בית אצל
השר שאותו אנו משרתים. בתקנות לא
כתוב שעלינו לנסוע לקניות. מצויין שם
רק שעלינו לנסוע לפי הוראותיו של השר,
ולהבטיח אותו.״
* עם המשורר סמיח אל־קאסם, איש
רק״ח, ברב־שיח בתל־אביב.
במדינה
ח גי ג ה
מישטרה
ת 3ו 0אח ה שוטר!
המישטרה משתפת פעולה
בניסיון להטעות את
הציבור
פרד
הצגת בכורה ארצית
החל ממוצ״ש 12.4.75
אם תרצד. מישטדת ישראל להוסיף עוד
הישג למאזן הישגיה, היא לא תצטרך
הפעם להתאמץ קשה. נושא החקירה שלה
נמצא בתוך ביתה־שלה. הוא מחולק
חינם לאלפי שוטרים, בכל תחנות־המיש־טרה
ברחבי הארץ. החשד: התחזות כאחר.
זהו ירחון צבעוני, ערוך במתכונת •סיג־רומן,
הנושא עליו את השם חדשות ה־מישטרה
— ירחון המישטרה בארץ ובעולם,
תוכנו מוקדש לשוטרים, גנבים ול שאר
העוסקים בפלילים.
במבט ראשון נראה הירחון כאילו היה
ביטאון מישטרת ישראל עצמה. יש בו
ראיון עם שר־המישטרה, שלמה הילל.
בעמודיו הפנימיים מופיע תצלום ציבעוני
של השוטרת אתי בר, כנערת־החודש של
הירחון, וגם על שערו הציבעוני מופיעים
שוטרים במדים, בתמונה מבויימת ישל
תפיסת עבריינים.
אולם אם עד כאן יכולים עורכי הירחון
ליהנות מהספק, הרי בחלקים אחרים שלו
בולטת. מגמה ליצור את הרושם המוטעה,
כאילו זהו באמת ביטאון מישטרת ישראל.
מאמר־המערכת הראשי לא נכתב בידי ה עורכים.
זהו העתק מאמר־המערכת שהופיע
בירחון הרא־שון של מישטרת ישראל,
,9—9—9שראה אור לפני 22 שנה ונסגר
כעבור זמן קצר.
״תעודתו (של הירחון)״ נאמר באותו
מאמר ,״לשמש כלי־ביטוי לשלושה גור מים:
למישטרה כגוף ציבורי; לציבור השוטרים,
ולקהל הרחב במגעו עם המיש-
טרה.״ מאחר שאחרי ציטוט ישיר זה לא
באה כל הסתייגות, יכול הקורא התמים
להניח כי חדשות המישטרה אינו אלא
יורשו של .9—9—9
האמת שונה לגמדי. היא מופיעה במישפט
אחד, בעמוד האחרון של הירחון, שם נא-
כמה ממפרסמי המודעות אף נעזרו ב־מישטרה.
כך, למשל, מופיעה תמונה של
־שוטרת במדים כדוגמנית-פירסומת במודעה
של תנורי-בישול. שוטרים לבושי
מדים מופיעים גם במודעות של מיסעלים
מיסחריים אחרים.
הסביר אחד ממפרסמי המודעות, כיצד
פירסם את מודעתו בעיתון :״בעסק שלי
היה לי עניין עם. סבלים שעמדו מול חזית
החנות. הזמנתי את המישטרה לסלק אותם.
השוטרים באמת עבדו יפה. רציתי לתת
להם בקבוק קוניאק, אבל הם אמרו לי
שזה שוחד. שאלתי מה לעשות, ואמרו
לי לתת מודעה בעיתון המישטרה. אחרי
כמה ימים באד. אלי בחורה, ונתתי לה
מודעה בתשלום. הייתי בטוח שמדובר ב עיתון
המישטרה. אילו הייתי יודע שזה
לא שייך למישטרה, הייתי מפרסם את
המודעה בעיתון אחר.״
אולם אם לגבי הקוראים והמפרסמים
יש כאן חשד של ניסיון־התחזות, הרי עיון
מדוקדק יותר בחומר המתפרסם בירחון
מעורר חשדות של גניבה פשוטה. רוב
החומר בירחון מועתק מפירסומים שהד
פיעו בעתונים אחרים, תוך ציון המקור.
אולם חומר אחר, המוצג כחומר מקורי
של מערכת הירחון, הוא חומר גנוב.
כך, למשל, מופיעה במדור ״שיחזור
פשע״ כתבה על הרצח הראשון באשדוד,
שלטענת מערכת חדשות המישטרה אירע
באפריל .1965 הכתבה והתמונות המום־
עות בה, הם העתק מדוייק של כתבת
העולם הזה שראתה אור באפריל 1963
יי חן י׳ ת״א
״שוטרת״ במודעה לתנור
שדעך ומסעי
התחזות כאחר
הנהלת ״אל־על״ ממשיגה להחרים את ״העולם חזה״,
ביגלל עמדתו הבלתי־תלויה בענייני תעופה.
בגמוד לכל חברות-התעופה האחרות, הרואות
באספקת עיתונים שרות חלוני לנוסעים, המשלמים
הירעתק ענור כרטיסי־הטיסית, טבורה הנהלת
״אל-על״ שזהו אמצעי לשחד עיתונים הגונזים
ידיעות שאינן נעימות לחברה
״העולם הזה״ לא ייכנע ללחץ זה, וימשיך לסקר ענייני
תעופה לפי מיטב מצפונו והכנתו.
מאחר ש״העולם הזה״ הוא העיתון הישראלי
היחידי שאינו מצוי במטוסי ״אל-על״ ,על הגוט-
עיס, המבקשיס לקרוא
את ״העולס הזה״ בעת
דעו &סהוד
הטיסה, להצטייד בגליון
השבועון לפני ההמראה
שוטרת כמודעודלוח
אחיזת עיניים
מר :״חדשות המישטרה ערוך ומוגש בידי
טובי העיתונאים זאנשי־המיקצוע, ויוצא
לאור בהפקה פרטית.״
גניבה עיתונאית .״טובי העתונאים״
העורכים את הירחון הם יהודה שיף, ה־מדל
של הסינרומן פוטוסטאר ועוד כמה
עיתונים מקומיים של ערי-השדה ויואל
ישראלי, מי שהיה עורכו של שבועון־
הרכילות טמפו, ששבק חיים אחרי שראה
אור דק חודשים ספורים. מאחרי שני אלה
עומד מישרד״פירסום זריז, שמצא דרך
קלה להשגת מודעות בתשלום, תוך יצירת
הרושם שמדובר בביטאון מישטרת ישראל.
ואומנם, הגיליון הראשון של חדשות
המישטוה מלא מודעות למכביר. יש בו
מודעות של מיפעלים ועסקים שאינם נוהגים
לפרסם מודעות בעתונים בדרך-כלל,
ואשר מצאו דרך לברך באמצעות הירחון
את שוטרי ישראל באופן אישי.
(העולם הזה ,)1336 עורכי הירחון לא טרחו
כלל לציין מניין נלקחה הכתבה.
שיתוך פעולה ניתן היה לעבור על ה תופעה
לסדר־היום, לולא התעורר החשד
שהמישטרה עצמה נתנה לה יד.
למישטדת ישראל אין תקציב להוציא
ביטאון שיפרסם את ראשיה ויהלל את מבצ עיה.
כשנפלה לידה ההזדמנות להתפרסם
במימון פרטי, היא לא הייססה לשתף פעו לה
עם המו״לים, מבלי לתהות על קנקנם,
ומבלי למחות על הניסיון להציג את יד־חונם
כעיתון המישטרה.
מסתבר כי המישטרה מינתה קצידקשר
מיוחד שיסייע לעורכי הירחון להשיג חו מר
מישטרתי פנימי, קיבלה לחלוקת־חינם
5000 טפסים של הירחון, והתירה לבעליו
לערוך מיבצעי־החתמה בין השוטרים ב־תחנות־המישטרה,
מבלי להעמידם על העובדה
שמדובר בעיתון מיסחרי פשוט.
רק הופיע הירחון בשוק, ולמישטרה
הסתבר כי הסתבכה בניסיון הטעייה, מי הרה
לנער את חוצנה מהירחון .״זהו ירחון
פרטי בהפקה פרטית,״ אמרה עוזרת דובר
המטר-,ד,ארצי של המישטרה, רבקה דיג־טראוב
.״אנחנו נותנים להם עזרה כמו
לכל עיתון אחר, אבל המשיטרה אינה מש תתפת
במימון העיתון. אין חסות של ה־מישטרה
לעיתון.״
קוראי חדשות המישטרה מקבלים רושם
שונה לחלוטין. השאלה היא — האם
בגיליון הבא של חדשות המישטדה תו פיע
גם ידיעה על חקירה שעורכת רד
מישטרה בפרשת חדשות המישטרה?
העולםהזה 1963
והבירה
בן־ציון או 47 מיליון דולר?
מדינת ישראל עומדת עתה בפני דילמה
קשה: להרשיע את
בדין ולהפסיד 47 מיליון דולר, או לזכותו
מכל אשמה ולקבל חזרה 47 מיליון
דולר משווייץ.
כזכור, ההאשמה העיקרית נגד בן־ציון
היתה כי הפקיד סכום של 47 מיליון
יהושע בן־ציון
אסיר בן־ציץ
מעצר או כסף?
דולר בבנקים בשווייץ, הציגם במאזן-
הבנק כחופשיים, כאשר למעשה היו
משועבדים להבטחת הלוואות הבנקים
למישפחת ויליאמס. בית-המישפט ה מחוזי
בתל-אביב קיבל את גירסת התביעה
כי אכן הכסף משועבד ולכן אין
לבקשו חזרה, והרשיע את בן-ציון בגניבת
47 מיליון הדולר.
עמדתו של בן־ציון היתה, כי הכסף
חופשי וכי מפרק ״בנק ארץ־ישראל —
בריטניה״ יכול לקבלו חזרה ולהקטין
בהרבה את הפסדי תפיסת הבנק.
לפני ימים אחדים הגיעה ארצה חוות-
דעת של ד״ר אדולף רבר, היועץ ה־מישפטי
של ״יו־בי-אס״ .הבנק השני בגודלו
בשווייץ. חוות״הדעת ׳ הזו קובעת
כי הכספים אינם משועבדים, וכי המפרק
בישראל יכול לתבוע אותם חזרה.
חוות״הדעת של ד״ר רבר נמסרה ל-
מפרקי־הבנק, העומדים עתה בפני בעייה.
האם לפעול לפי חוות־הדעת ולתבוע את
הכסף חזרה, או להעדיף להרשיע את בן*
ציון גם בבית־המישפט״העליון, שידון בקרוב
בנושא, ולהפסיד את הכסף ז שכן,
אם יתבעו את הכסף, יטען בן־ציון כי
החזרת הכסף היא הוכחה לצידקתו,
בעוד שהבנקים בשווייץ יביאו כהוכחה
יחידה לשיעבוד הכסף את פסק־הדין
נגד בן-ציון.
סניף לי שר אפיל ם בארה־׳ב
חברת שירותי הפקות הסרטים ״ישראפילם״ פתחה בניו־יורק סניף קבוע,
הנותן שירותים מיקצועיים למשקיעים בענף הסרטים. השירותים הללו יחסכו למפיקים
זרים עד ארבעה חודשים, זמן הדרוש להם כיום לניהול מגעים עם גופי הממשלה
בישראל.
״ישראפילם״ החלה את פעולתה בארצות־הברית בהפקת הסרט ה״חיסול״,
שבו מככבים השחקנים הזרים אוליבר ריר, ריצ׳ארד וידמארק ו>ייל האניקט.
בהפקה יושקעו 1.6מיליון דולר, והבימוי בידי פיטר קולינסון.
המפיק הוא יוסף שאפטל, וההפקה היא עבור חברת ״וורנר״ .בסרט משתתפת
גם החברה הישראלית ״ברקי—פטה— המפריס״ ב 400-אלף דולר.
הסניף האמריקאי של ״ישראפילם״ ,המנוהל על-ידי אלפס מסיס, עוסק עתה
בשורה של הפקות עתידות, ביניהן סרט המבוסס על סיפור של יורם קניוק
בבימויו של יאן קאדאר, וסרט נוסף בשם ״רכבות דרך רוסיה״ ,בהשתתפות
תיאודור ביקל וסילגיה מיילס, שבבימויו של סטיב סטרן ובהפקת חברת
חברת מימון
מזגן באנרגית
חד שה
השמש
החברה למימון ופטורינג ״סי־אף־סי״
מרחיבה את תחומי פעולתה. החברה
הוקמה על״ידי משה מאייר, באמצעות
חברה זרה בשם ״קומפרהנסיב,״ שלה *51
בחברה הישראלית, עוד כעשרים אחוזים
מניכסי מאייר הם בשליטת אחיו, מרדכי
מאייר, והיתר שיין לבנק ״אנגלו-
פורטוגז״ של סר אייזיק וולפסון,
ליבואן אפרים גוזמו, וכן לחברת ניכ-
סי קרמרמן. החברה מנוהלת על־ידי
ח״כ זלמן שובל.
חברת ״תדיראן״ נמצאת בשלבים מתקדמים
של פיתוח מערכת משולבת של
מזגן־אוויר ומחמם־מים ביתי, שיקבלו
כוח מאנרגיית השמש. החברה מפתחת
את הדגם הניסויי מזה שנתיים, ועוברת
בקרוב לשלבים ניסויים, בשטחים שהיא
רוכשת בקריית־המדע באוניברסיטת תל־אביב.
כמה
מרוויח
צייר?
ח״כ שוגל
מבנק לחברה
הצייר מיכאל ארגוב הוא גם נציג
אגודת הציירים כלפי מס־ההכנסה, ובכל
זאת צריך היה לפנות לבית־המישפט
בתל־אביב, בעירעזר נגד השומות שהוציא
לו פקיד השומה.
מתוך התיק התברר כי מס״ההכנסה
מכיר לגבי ציירים בניכוי גלובאלי —
ללא קבלות — של הוצאות בסך *35
מן ההכנסות. התברר גם כי הצייר
הרוויח בשנת-המס 5829 1970 לירות
בלבד, ואילו בשנת המס 1971 הצליח
יותר, הרוויח 61 אלף לירות.
שמגו אוסר ער הבנקים
רקבו מאזנים ברי אחריות אישי ת
היועץ־המישפטי־לממשלה, מאיר שמגר, הוציא בימים אלה חוזר לכל הבנקים,
בו הורה להם לסרב לקבל מאזנים של חברות שאיו עליהם אישור של רואה־חשבון
באופן אישי. עד־כה היו חתומות על המאזנים החברות של רואי־החשבון כחברות
בע״מ.
החוזר נועד לסגור את הפירצה הקיימת בחוק לגבי אחריותם של רואי־חשבון
על מאזנים. בעיקבות פרשיות ״החברה לישראל״ ו,,ורד׳ /הגיש היועץ־המישפטי-
לממשלה תלונות ללישכת רואי־החשבון, נגד רואי־החשבון שחתמו על מאזנים
כוזבים. התברר כי לישכת רואי־החשבון אינה יכולה כלל לפעול נגדם, שכן על
המאזנים חתומות הפירמות, כמו ״עוזי שטייברג בע״מ״ או ״קסלמן את קסלמן
בע״מ״ ,ואילו חוק רואי החשבון מאפשר הגשת תלונות ונקיטת צעדים רק נגד
רואה־החשבון באופן אישי, ולא נגד החברה כולה
כדי להתגבר על סתירה זו, הורה עתה שמגר כי להבא יסרבו הבנקים לקבל
מאזנים, אלא אם חתם עליהם רואה״החשבון באופן אישי כדי שניתן יהיה להטיל
עליו אחריות.
בנק ..איגוד״
פעל ב שזרה
בדיקה של היועץ המישפטי של בנק
״איגוד״ העלתה, כי אין דופי בפעולות
סניף הבנק בבורסת היהלומים, בו פעל
גיזבר ״עמידר״ צבי כץ. התברר כי מנהל
הסניף, יחיאל רהנבאום, פתח את
החשבון המיוחד של ״עמידר״ ,נוסף לחשבון
הרגיל של החברה, בהתאם להוראות.
בניגוד לעדותו של כץ, לא
הוציאו מבנק ״איגוד״ את הרווחים של
כץ לחשבונות מיוחדים של ״עמידר״ בבנקים
אחרים, אלא הוציאו צ׳קים על
שמות עובדי״החברה, בסכומים שונים.
לכל צ׳ק הקדים כץ והגיש מיכתב־אסמכתה
של החברה, ועליו שתי חתימות
של מורשי־חתימה.
מתברר גם, כי כתב-האישום של פרק ליטות
מחוז תל-אביב נגד כץ אינו תואם
את העובדות בבנק ״איגוד״ .סעיף 4
בכתב האישום קובע, כי כץ פתח את
החשבון המיוחד כאשר הוא-לבדו מורשה
לחתום בשם החשבון. אולם במציאות
נפתח החשבון כאשר ניתנה זכות־חתימה
לכמה מורשי״חתימה מחברת ״עמידר״.
אגב, הסתבר גם כי כץ עשה עסקית
בניירות״ערן בכספי החברה שהיו בחשבון
הרגיל שלה בבנק ״איגוד״ ,הרוויח
סכומים לא־גדולים על עסקות במניות
״בנק-דיסקונט״.
הכל קודם
את הכל
עיסקת־מקרקעין מן הגדולות ביותר
בישראל הסתיימה בימים אלה, עת קנו
גרשון רחוב, בעל ״גיבור״ ,והמהנדס
יוסף יודסין, את פרדס מרגושס ב־רמת-גן.
בעל השטח הוא היהודי ארתור
בראונר מברלין. השטח הוא בן 160
דונם, ושוויו כ־ 40 מיליון לירות. הקונים
יתנו למוכר, בתמורה, דירות במקום
כסף. בראונר יקבל שליש מכמות הדירות
שייבנו במקום.
השטח נמכר בחלקו כבר לפני שנתיים
איל־הון רוזוב
נזגרבנניס לבניינים
גידול במכירת ..אבנעל״
רשת חנויות״הנעליים ״אבנעל״ תגיע
השנה למחזור של 20 מיליון לירות —
גידול של * 70 לעומת השנה הקודמת.
כמחצית הגידול באה מרכישת חנויות־הנעליים
לילדים ״פיל״ .בעליה ומנהלה
של ״אבנעל״ ,יצחק שני, מסר כי הרשת
פותחת עתה שלוש חנויות חדשות, ותמנה
בסך־חכל 32 חנויות ברחבי הארץ.
״דיפלו מ ט״
לחברת ״סולל-בונה״ יחד עם משקיע
גרמני, אבל העיסקה בוטלה.
רוזוב הוא שותף שקט בחברות״הבנייה
של יודסין, מזה שנים רבות. חברת־הבנייה
העיקרית על יודסין היא ״רמיר״.
הוא בונה בעל־שם, הקים את קולנוע
״תל״אביב״ ,ובונה עכשיו את הסיפרייה
העירונית בתל -אביבואתאוניברסיטת
חיפה.
4 4 4
היהלומן אפרים נועם מרכז קבוצת
משקיעים שקנתה מיגרש של 1.5דונם
לערן מול בורסת היהלומים ברמת״גן,
ב־ 12 מיליון לירות. במקום ייבנו בית־מישרדים
ומרכז מיסחרי גדול. נועם התפרסם
לפני שנתיים, עת אלמונים הציתו
את מכוניתו.
44 44 44
מייצא חמש שנים אחרי שווילקינסון החל
במהפכת התערים חסרי הסכין, הגיע
ארצה קרוב״מישפחה של אותה המצאה.
מיפעל ״דיפלומט״ החל בייצור סכין-
גילוח, בשיטה החדשה המבוססת על
ידית־החזקה שלתוכה מכניסים סכין
כפול המוצא ממחסנית. שיטת דיפלומט
דומה לשיטת ״ג׳ילט״.
ל״דיפלומט״ הזטנות-ייצוא של הסכין
החדש לשנה זו ב־ 360 אלף דולר, ובשנה
הבאה מקווים לייצוא של מיליון דולר.
מחיר המכשיר בישראל הוא 19.60
לירות, כולל מחסנית ובה חמישה תערים.
״בנק־חפועלים״ משלם סכומים גבוהים
תמורת סניפים חדשים. הבנק קנה
בימים אלה מקום לסניף בקצה שדרות
רוטשילד בפתח־תיקווה, במחיר של 8500
לירות למטר .״בנק יפת״ ,השייך ל״בנק
הפועלים״ ,קנה בימים אלה סניף בבמחירשל
6500 לירות
מרכז נתניה,
למטר.
״בנק הפועלים״ קנה מן היזם אריה
פילץ את קומת הקרקע של בית ״אלי״
טליה״ בתל״אביב, מול מלון ״דן״ ,יפתח
שם נציגות לאמריקה הדרומית. הבניין
היה שייך ליהודי האמריקאי עימנואל
מזרחי, שמכר אותו לפילץ תמורת 600
אלף דולר. פתיחת הסניף של ״הפועלים״
שם תהיה מכה ל״בנק לאומי״ ,ששלט
באיזור באמצעות סניפו שבמלון ״דן״.
המישטרה ומישרד־הפנים מנסים
גאשם
סוגרס מת
תיבת
פו דוו ה
מיכאל צור כבית המישפט
החוקרים השתדדו שלא להביא לדיו את1ות 1השוחד,
ו 1מנעו מלהר חי באח החקירה אל איש• המימסד
פור להאמין להודעות המישטרה
ושר־המישפטים, כי הם ימשיכו לח קור
את תיבת־הפנדורה של מיכאל צור.
באותו זמן שהשר צדוק ומפכ״ל המשטרה
שאול רוזוליו יוצאים בהכרזות מפוצצות
על להיטוטם לחקור הכל, ולטהר אחת-
ולתמיד את גילויי השחיתות במנגנון המ דינה,
הם עושים בשקט הכל כדי לצמצם
את החקירה ולנעלה על בריח.
מתחת לבלה־בלה בעיתונים, מסתתרת
עובדה אחת יסודית: תיבת־הפנדורה של
צור צומצם, ונכתב כך שלא ניתן בעיק-
מתיו להגיש כתבי־אישום נגד אחרים,
למשל אלה שצור ציין כי שיחדו אותו.
לדוגמה: טיבור רוזנבאום הוא אזרח יש ראלי,
וכאשר כתב־האשום מאשים את צור
בקבלת שוחד של 15 אלף דולר ממנו
בישראל, הרי ניתן להגיש תביעה על שוחד
נגד רוזנבאום,
על עבירות־שוחד ניתן לתבוע
רק אזרחים ישראליים, ורק אם
העכירה נעשתה בישראל, אם
ניצב־מישנה זיגל כבית־המישפט
הגבלת החקירה
פרקדיט־מחוז קדמי
צימצוס האישום
מיכאל צור נסגרה באופן הרמטי. המוני
בית ישראל, היושבים מול הזירה ומצפים
לקורבנות נוספים שיושלכו לתוכה כתום
ההתמודדות בין ניצב־מישנה בנימין זיגל
לבין מיכאל צור, יצטרכו כנראה להסתפק
בסירטי־טלוויזיה על עבודת המישטרה ב ארצות
אחרות.
עובדה מיספר אחת: מיכאל צור
לא אמר בעדותו כל מה שידוע עליו.
על שורה שלמה של פרשיות דילג לחלו
טין׳
מבלי שהחוקרים עשו ניסיון כלשהו
לשאול אותו על כך.
עובדה מיספר שתיים: באותן פרשיות
שצור סיפר עליהן מיוזמתו, כמו עיסקי
היהלומן פסח ברמן או עיסקי אילין׳ או
על קשריו עם הקבוצות המשקיעות ב-
חברה־לישואל, לא נעשה כל ניסיון לגלות
יותר משחשף צור (דברים אלה נכתבים
על-סמו ידיעת עדותו של צור במישטרה).
עובדח מיספר שלוש: כתב-האישום נגד
נציג הגרמנים ראחה
הצנעת חפרשה
לסגוד את הפושה העולם הנה״ מגרה את מה שנמנעים לחקור
המשחר אינו ישראלי. אולם כתב
האישום בסעיף זה קובע, כי צור
קיבל את השוחד כתוקף היותו
מנהל כחכרת-נפט אירופית ולא
בהיותו מנהל כחברות ישראליות,
בד שהשוחד לא ניתן לעובד-צי
כור ישראלי. אלא למנהל זר —
ולכן לא ניתן לתבוע את המשחר1
עובדה מיספר ארבע: חקירתו של מיכאל
צור הסתיימה עם הגשת כתב־האישום.
לפי החוק אסור לחקור אותו על החומר
שעליו הוגש כתב־־האישום. עורכי־הדץ של
צור, ארווין שימרץ וישי לוויט, לא יאפשרו
לשאול אותו על נושאים אחרים לפני ה־מישפט,
בנימוק שעליהם להכין את ה-
מישפט עימו. בית־המישפט אף קבע בי
יעמידו את צור 1לרשותם לכל הזמן ש ידרשו.
המסקנה: קץ לחקירות של תיבת־הפנדורה,
שחלקה הקטן בלבד נחשף.
עובדה מספר חמש: השבוע קבע בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב שלושה ימים
בלבד למישפט של צור, בחודשים מאי
זיוני. הסיבה: צור יודה בחלק מן ה עובדות,
לא יהיה צורך בחקירה ממושכת.
במיסגרת מצומצמת זו לא !ניתן יהיה כלל
לחקור אותו ולהוציא ממנו את האמת
על פרשיות, שחלקן התגלו וחלקן לא.
חמש עובדות אלו דיין להביא
לידי המסקנה כי ההר הוליד עכבר.
אין בל כוונה לחקירה רצינית
של צור ומעשיו, ויסתפקו בהעמדתו
לדין וענישתו — בחינת
זריקת עצם להמונים, שיחשבו בי
נעשה דין־צדק.
את עסקיו המסוככים של מיכאל
צור ותרגיליו הכספיים, עד שלא
נותרו לה חשק וכוח לחקור דברים
נוספים. וכאלה היו רכים.
למשל, המישטרה לא ניסתה כלל לברר
את פרשת השוחד בסיירה-ליאונה, שנאסרה
לפרסום על־ידי ועדת־הכספים של הכנסת.
צור קיבל בשנת 1968 מיליון דולר מן
האוצר כדי לשחד שרים במדינת סיירה-
ליאונה, לצורך הקמת בתי-זיקוק שם על-
ידי בתי-הזיקוק הישראליים וחברה יפנית.
לאחר זמן היתד. הפיכה במקום, ועיסקת־השוחד
פורסמה תוך נקיבת סכום של חצי
מיליון דולר. החברה היפנית, השותפת
לשוחד, ידעה כי היא נתנה חצי מיליון
וכי בתי־הזיקוק הישראליים נתנו חצי
מיליון, ומכאן צריך היה להיות בסד־הכל
מיליון שלם. היפנים באו ארצה לברר
מה קרה לחצי מיליון דולר. צור סיפק
אז הסבר מפוקפק ביותר, שהתקבל בלית־ברירה
— ורק בגלל התירוץ שחקירת ה־מישטרה
עלולה לקלקל את יחסי ישראל
עם אפריקה, נסגר אז העניין.
אודם ביום אין עוד מה לסכן,
ועל עבירה זו לא חלה התיישנות.
מדוע, אם בן, לא טרחה המישטרה
לחקור את צור על העיסקה !׳
אז, למשל, קשריו של צור עם מרסל
(״צ׳ילו״) חרמן, שחלקם מהווים קטע מב-
תביהאישום. צור מואשם כי הזמין במס פנות
באיטליה שתי אוניות באמצעות הד־מן,
קיבל ממנו שוחד בסך 130 אלף דולר.
כתב־האישום מקפיד לציין כי חשוחד נלקח
קור את נהגו של מיכאל צור, דויד אבידר.
יש עדי-ראייה לבך שאכידד
היה נוהג לצאת מדי־שכוע בשליחויות
של צור לתעשיינים שונים,
למלא את מכוניתו כמיצרכים
שאותם לקח ללא תמורה.
נושא נכבד אחר שצור לא נשאל עליו,
ואשר עלה למדינת ישראל 250 מיליון
לירות טבין־ותקילין, היה עניין קשריו
עם עורך־הדין האמריקאי לו ברנט. צור
היה האיש שהכריח את ממשלת ישראל
לפתח את תישלובת ערד בשיטת המצע-
המרחף של חברת אלייד האמריקאית,
ולא בשיטת אמן־בניאל הישראלית. הנסיון
הוכיח כי חברת אלייד רצתה לב דוק
באמצעות ערד את יעילות השיטה,
השקיעה כמה מיליוני דולרים בניסוי שבו
השקיעה ממשלת ישראל 250 מיליון לירות,
בחשבה כי האמריקאים מתכוונים ברצינות
להקים מיפעל.
לתבוע להסיק מסקנות אישיות נגד
הנציגים הגרמניים, ולהחליפם.
הנציגים הגרמניים, המגיעים ארצה לק ראת
הישיבה, יגיבו בתביעות על הוצאת
שם רע בחו״ל נגד כל מי שיחזרו על
כתב־האישום והאשמותיו נגדם. מדוע דווקא
בחו״ל? כיוון ששם אין הגנה לטענה
שהדברים הם ציטוט מכתב־האישום —
טענה המהווה הגנה בישראל.
הגרמנים כבר הודיעו למישטרה כי ב דעתם
למסור לה הודעה, והביעו פליאה
על שהפרקליטות קיבלה את גירסת מי כאל
צור בלבד בנוגע לעסקות בינו ל-
בינם, ולא טרחה כלל לשאול את פיהם.
הם מצביעים על כך שלפני חודש בלבד
היה בארץ לורנץ צדרבאזם, וניתן היה
לקבל את דבריו מבלי לנסוע ברחבי העולם
כפי שעשה ניצב־מישנה בנימין זיגל.
__ הברון
ומיכאל צור
איש-הקשר כין צור ל״אלייד״
היה עורך־הדין היהודי לו כרנט,
שתיווך כעיסקה בין ״ערד״ ל
״אלייד״ .לצור היו עוד קשרים
רט לכך, אם יעלה הברון האש-
מסויימים מאוד עם ברנט, שהביא
* 2מות נגדם ישיבו בגילוי שמשום-מה
אליו משקיעים לחברה-כת של
צור לא נשאל עליו כלל, ואין על כך
כתי־חזיקוק. באשר החכרה הפסי האשמות.
דה, הסדיר צור בי ימירו להם
מסתבר בי כחודש מארם ,1973
את השקעתם הכושלת כהשקעה כאשר צור היה מנב״ל ״החברה־ריווחית
בבתי הזיקוק. צור לא לישראל״ והברון יושב־ראש מו*
נשאל מדוע נלחם כל-כך לקבלת עצת־המנהלים שלה, חתם צור חוהתבתיבים
של חכרת ״אלייד״ זה עם הברון רוטשילד, לפיו ישהאמריקאית.
אילו חקרה המיש מש יועץ כספי מיוחד של החברה
טרה את מנב״ל מישרד־הפיתוח ״פרומוטקס״ ,שהיא חכרת-הגג של
לשעבר, מנחם כדר, תשמע ממנו הברון. לפי החוזה יכהן צור כיודברים
מעניינים ביותר על בך. עץ משך חמש שנים, ויקבל שבר
אבל המישטרה לא עשתה זאת. של 5צ אלף דולר לשנה. החוזה
הסיכוי היחידי כי משהו בכל זאת ייצא קבע כי התשלומים יהיו מדי שלוהחוצה,
וכי השתקת הפרשיות לא תצליח, שה חודשים, ויינתנו לצור כמקום
הוא בהתפתחויות הצפויות בחברה־לישר־ שיקבע הוא, מחוץ לשווייץ.
רות צור (מימין) במיסדרון בית-המישפט
וזאיגרא רנזא —
אומנם, ראש אגף־החקירות החדש
במישטרת ישראל, ניצב יעקב קדמי,
המכהן כיום כפרקליט מחוז תל-אביב, מב טיח
כי כמה ציוותי־חקירה ימשיכו לח קור
כל פרט הקשור בפרשיות תיבת־הפנ-
דורה של מיכאל צור. הוא מבטיח, חגיגית,
כי המדיניות היא לחקור גם פרשיות ש חלה
עליהן התיישנות, אם גיבורו !נושא
מישרה רמה, למען יוסקו מסקנות אי שיות
כלפיו. קדמי ודאי יעשה כך, כאשר
ייכנס לתפקידו החדש. אך בינתיים היתד.
למישטרה האפשרות לחקור את מיכאל
צור, והדבר לא נעשה.
חו סי•
אונים
ץ* אשר זוכרים כי בחקירת עמידר
^ מסתפקת המישטרה בגיזבר צבי כץ,
ואינה הולכת הלאה אחרי העיקבות המובי לים
אותה אל ראשי החברה, או כי ה־מישטרח
נרתעת מחקירה רצינית של פרשת
הוצאת הכספים במירמה על־ידי הממונה
על הכנסות המדינה, משה !נוידרפר, שלקח
כספי מדינה לרכישת דירה בירושלים
למגורים עבזרז והשכירה לאחרים — כל
אלה אך מחזקים את הרושם כי הכל אינו
אלא בלוף אחד גדול.
המישטרח כה התאמצה להבין
באיטליה, מבטיח בכך כי לא ניתן יהיה
לתבוע את הרמן לדין.
הרמן היה מהנדס בחברת רסקו ביש ראל,
זאשתו פיתחה קשרים עם הנספח
הכלכלי הצרפתי. באמצעות קשרים אלה
שימש מתווך בהזמנת האונייה שלום.
לאחר־מכן היה הרמן נאמנו של צור
בפרים. וצור עשה עימו עיסקות רבות.
אחת העסקות שטרם נחקרו היא
זו שכה קנתה ״צי״ם״ ,בהוראת
צור, את צי האוניות הישנות של
האחים עופר—הרשקוביץ, השבירה
אותן מייד לאחים עופר להפעלה.
לפי שמועות, היה הרמן המתווך
גם בעיסקה חשודה זו.
המשטרה לא חקרה אח צור על שום
עיסקה אחרת בספנות, פרט למה שסיפר
מרצונו על העיסקה של חרמן עם שתי
האוניות שהזמין.
הנהג החרוץ
^ ו, למשל נ צור סיפר כיצד קנה
^ מכונית לארק במחיר מופחת מיצרן-
המכוניות אפרים אילין, שגם עזר לו בהלוואות
לבניית דירותיו בירושלים (צור
גר בשתי דירות מחוברות יחד ברחוב
תל-חי בירושלים).
משל אחר: המישטרח לא טרחה, לח
מיכאל
צור על ספסל הנאשמים
— לבירא ענזיקתא תקיים השבוע
אל. ביום השישי
בירושלים ישיבת הנהלת החברה, זבה
צפויה מילחמת-עולם-זזטא בין מחנה ה ברון
אדמונד דה־רוטשילד — שהוא גם
יושב־ראש מועצת־המנהלים של החברה —
לבין קבוצת המשקיעים הגרמניים ברא שות
הורסט ראהה, יוסף דזמברגר ולורנץ
צדרבאום.
הברון ינפנף בוודאי בכתב־האישום, ש קבע
כי צור קיבל מן הקבוצה הגרמנית
ומהורסט ראהה סכום של 1.4מיליון
דולר במזומן ועוד תעודודהפקדה על סך
1.3מיליון מרק, כשוחד תמורת הסיוע
שהגיש להם בגל הקשור למימון השקעתם,
וכן — זזה החמור ביותר — ״להטות
להם משוא פנים בדרך־כלל כמשקיעי־הון
בחברה.״ זוהי האשמה כבדה כנגד מש קיעים
שהשקיעו !בחברה יותר מ־ 50 מיל יון
דולר, המהווים למעשה כשני־שלישים
מכלל ההשקעה, למרות שניתנו להם רק
0ץ׳ 25 מזכויות ההצבעה.
חברון, אשר פתח את החקירות
בהגישו ביתכי-אישום כישראל
וכשווייץ נגד צור ורוזנכאום, עלול
התשלום הראשון התעכב בגלל ויכוח
של צור עם פקיד־השומה על גובה המם
שיש לנכות מן התשלום. מכל מקום, הסכם
זה בין יושב־ראש מועצת־המנהלים, ש שכר
את מנכ״ל החברה כיועץ שלו בעס קיו
האחרים, הוא מוזר ביותר. אין פר טים
עליו בתשקיף של החברה שפורסם,
למרות שהחזק מחייב לגלות הסכם כזה
לבעלי-המניזת.
אין לשכוח כי הברון יהיה קשור עם
צור גם בעיסקי־הנפט שצור ניהל באירופה,
באמצעות חברת־הבת של בתי הזיקוק.
בעסקים אלו הרוויחו הכל כסף רב׳ וכל
אחד היה מעוניין כי צור יכניסו כשותף
בכיר יותר לעיסקי־הנפט שלו.
משום מה, אין בחקירת המיש־טרה
זכר לחוזה זה שכין הברון
לצור. אין להניח בי הוא יעלה
כבית-המישפט.
עניין זה, כמו פרטים רבים אחרים,
יכול להתברר בישיבות הנהלת החברה
לישראל או בישיבות בית־חמישפט ב-
שווייץ, שידון בקרוב — כך יש להניח —
בהתמוטטות הבנק של רוזנבאזם.
ץ יידת המישטרה שעבדה ברחוב
4אבן־גבירול בתל־אביב, בשעות המוק דמות
של בוקר יום השבת לפני •שבוע,
הבחינה בזוג צעיר המהלך על המידרכה
בצורה משונה. הבחור, שייראה צעיר מעט
מהבחורה, תמך בחברתו שלא תמעד, אולם
גם הליכתו־שלו לא היתר, יציבה ביותר.
שוטרי הניידת החליטו להיעצר ליד בני־הזוג
כדי לעזור להם, אולם ברגע בו נעצרה
מכונית הקורטינה הלבנה בעלת המיספר
האזרחי ליד השניים, התמוטטה הנערה
והתעלפה.
מבט מהיר של השוטר שזינק מהניידת
הספיק כדי להבחין כי הבחורה מסוממת
לגמרי• ה-שניים נלקחו מייד למטה היפה
הצפונית, ולשוטרים נדמה היה כי הצליחו
לתפוס עוד צמד רגיל ממעשני הסמים
הצעירים של בני־הטובים בתל־אביב.
שוטרי אותו סיור לא ידעו, כי עם מעצר
זה הם חושפים את אח,ת הטרגדיות המזע זעות
של החברה התל־אביבית ושל עולם
העיתונות הישראלי, הטרגדיה של שרון
קשת, בתה בת ה־ 20 של אחת העיתונאיות
המפורסמות והשנונות ביותר בישראל —
סילבי קשת.
״קנינו את
החשיש מ שיוף7
העיתונאית המפורסמת
מי שהפכה אחת העיתונאיות המפורסמות והעוקצניות ביותר
בעיתונות הישראלית, בעת ישיבת אחד ממרכזי המיפלגות בארץ,
כשהיא אוספת חומר לטור שלה־לשעבר ״חץ מסילבי קשת״ .ליד
סילבי יושבים שניים מבכירי העיתונאים המיפלגתיים בישראל,
הכתב לענייני־מיפלגות של ידיעות אחרונות, עיחונה של סילבי,
שלמה (״נקדי״) נקדימון (באמצע) והכתב לענייני־מיפלגות של
העיתון הקודם בו עבדה סילבי, הארץ, רן כיסלו. למרות חוסר־הבנתה
המוחלט בפוליטיקה, נהגה סילבי לבחור את קורבנות
רשימותיה ואת ידידיה האישיים בעיקר מעולם הפוליטיקה הישראלי,
ביודעה כי מילחמת־הקיום שלה תלוייה בהם.
ך * •טניים י טנ ת פ סו על־ידי שוטרי
1 5המדור המרכזי היו פלורה בדר (,)23
צעירה בעלת שיער קצר, עיניים בולטות
וגוף חטוב ועמית לוויגסון, סמל בשירות־צה״ל,
אשר
, חובה היה בחופשה באותו ערב. מייד לאחר
שהתעוררה פלורה מעלפונה, בתחנת־ה־מישטרה,
הודתה כי היא ועמית עישנו
באותו לילה סמים בדירתה *של צעירה
•שלישית, אוסנת קוט, המתגוררת עם הוריה
ברחוב וייצמן 50 בצפון תל־אביב.
שני צעירים ושלוש צעירות שנתפסו -נל אחד לחוד ־ נשקם גג סו מ מ
או מ חני קי םבח שי ש, ה צני עו כולם על מ׳ ש מנד ה להם את חס
1האמא הזוהרת, סילב׳ קשת נאשת־חברה, שהבת ניסתה להתחרות ב
:ת המדוכאה: שוון קשת, הבת שגדלה בצירה ש ו אם זוהו ת ומפורסמת
אוסנת, בתו של עסקן פוליטי חשוב
באחת המיפלגות הקטנות, הועדה משנתה
בשעה חמש לפנות־בוקר על־ידי שוטרי
המדור המרכזי. בחיפוש שנערך בדירתה
נמצא חומר אשר, לפי המינוח המישטרתי
״חשוד כחשיש. בדלי־סיגרייות המכילים
חומר החשוד כחשיש.״
הוריה של אוסנת, אשר בדירתה נערכה
מסיבת־הסמיס של השלושה, לא ידעו כלל
במה מדובר. סיפרה השבוע פלורה :״באו תו
ערב הגענו לביתה של אוסנת, עמית
ואני. זה היה בשעה 10 בערב. ההורים
שלה ישנו, ואנחנו עישנו חשיש.״ אוסנת
המבוהלת -אשר פחדה מהוריה יותר מאשר
מהמי-שטרה, הודתה כי באותו ערב עישנה
חשיש.
אולם פלורה, שהיתה, לפי דבריה, עדיין
תחת השפעת הסם בעת החקירה במיש־טרה,
לא הסתפקה במסירת שמה של אוסנת
למישטרה• היא מסרה את כל השמות אשר
היו קשורים, לדעתה, ברשת של הצעירים
מעשני־החשיש. היא סיפרה על חברה
נוספת שלה, אסתר (״אתי״) גרבר, הגרה
אף היא בצפון־תל־אביב, ברחוב שטריקר
,23 כאחת שהיתר, מעשנת איתה חשיש
וכן סיפרה על ידיד שלה, בדירתו היא
התגוררה, בשם שמעון בן־ישי. המישטרה
מיהרה לדירתה של אתי גרבר ועצרה
אותה, וכן לדירה של פלורה, שם נעצר
•שמעון בן־ישי.
אילם ההפתעה הגדולה ביותר זומנה ל-
מישטרה רק לאחר כל המעצרים האלה.
המישטרה, אשר מואשמת בדרך־כלל ב־מיקרים
כאלה כי היא נטפלת אל מעשני*
החשיש הקטנים במקום אל הפושעים הא מיתיים,
המפיצים ומוכרים אותו, לחצה
על החשודים לגלות אצל איזה סוכן( ,או
לפי העגה של העולם־התחתון, ה״פושר״)
קנו את החשיש•
תשובותיהם של פלורה, עמית ואוסנת
היו זהות :״קנינו את החשיש משרון קשת,
בתה של העיתונאית סילבי קשת, כשאמא
שלה היתד, בחו״ל.״
השוטרים שהתדפקו בשעה חמש וחצי
לפנות־בוקר על דלת דירתה של סילבי
קשת, ברחוב ויתקין 23 בתל־אביב, ליד
מטה מחוז המרכז של המישטרה, עוררו
בהלה רבה בקרב דיירי הבית. לפגי
כחודשיים התעוררו דיירי אותו בית משו־ייו׳
בבהלה כאשר קול נפץ עז בקע
מכיוון דירתה של העיתונאית סילבי קשת.
לאחר הפחד הראשון, כי מחבלים פרצו
לתוך הבית, נרגעו השכנים. חומר־החבלה
שהונח על ידי אלמונים ליד דירתה של
העיתונאית, היה מכוון אליה.
דברים רבים נכתבו אז, ואפילו מאמרי
מערכת הוקדשו לנושאי הפיצוץ בביתה
של סילבי קשת וחופש העיתונות. כל אחד
ממנהיגי המדינה, שאותו עקצה סילבי
בעבר בשבט לשונה, היה חשוד־בפוטג־ציה.
עשרות שמועות עברו בחוגי העיתו־נאים,
על אישים שונים שכביכול שלחו
שליחים לביתה של סילבי קשת׳ לסגור
איתה חשבונות.
הפעם נבהלו השכנים, שהיו רגישים כבר
לקולות משונים מדירתה של סילבי קשת,
מן הנקישות החזקות על הדלת. אחד מהם
אפילו טילפן למישטרה הסמוכה, והודיע
כי מחבלים פורצים לבית. שכנים אחרים,
אמיצים יותר, יצאו עם פיג׳מות לחדר־המדרגות,
לראות מה שוב קורה בביתה
של סילבי.
אולם הפעם היו אלה אג־שי־החוק שדפקו
בחוזקה, משך שעה ארוכה, על דלת הדירה.
הם לא באו אל סילבי קשת. מטרתם
היתד, שרון קשת, הבת. הם באו לעצור
אותה בעוון חשד שהיא סוחרת בסמים
אסורים ומפיצתם.
ההיסטוריה
של סילבי
7ך ן? הפיצוץ בדירתה של סילבי קשת, שבוצע לפני[ך* ]י! ע ץ
י י חודשיים וגרס נזקים גדולים לדירה, עורר גל
של שמועות לגבי המפוצצים האפשריים, וקריאות בעיתונים לשמירה על חופש־העי־תונות,
כאשר הכל בטוחים כי הפיצוץ נעשה על רקע דברים שכתבה סילבי. עתה
חושדים חוקרים מישטרתיים שהפיצוץ בא על רקע קשריה של שרון בעולם התחתון.
בבית המישפט
על ספסל הנאשמים שעליו ישבה בשבוע שעבר
הבת שרון, ישבה לפני מיספד שנים האם, סילבי.
היה זה בעת מישפט־הדיבה שהגיש נגד סילבי שר־הדתות יצחק רפאל, שנסתיים בפשרה.
ך* שניצבו ששת החשודים בפני ה־
^ שופט יצחק רביבו, בשבוע שעבר,
הודו כמעט כולם בעבירות שאותן ייחסה
להם המישטרה. סיפרה אוסנת קוט :״קני תי
חתיכת חשיש לשימושי האישי.״ אתי
גרבר סיפרה, בנוכחות הוריה הנדהמים:
״אני מעשנת פעם בחודש, לא יותר.״
עמית לווינסון סיפר :״אני מעשן לעיתים
רחוקות,״ ואילו פלורה בדר סיפרה :״י-ש
לי אח שהוכנס לבית־החולים נווה־איתן...
הוא שהדיח אותי לשימוש בסמים. אחי
כפה עלי דברים שלא רציתי לעשות.״
רק שניים מן החשודים לא הודו באש מות
שיוחסו להם. היו אלה שמעון בן־ישי,
אשר התגורר עם פלורה וטען כי התחלף
איתה ימים מיספר קודם לכן בחדרים
ו״בחדר שהיד, קודם של פלורה נמצא הח שיש״
— ושרון קשת, אשר מילאה פיה
מים.
אולם השופט הנכבד יכול היה להבין
(אם אומנם אשמה שרון בדברים שטוענת
לגביה המישטרה) כיצד זה קרה שבתה של
העיתונאית המפורסמת הגיעה אל מאחרי
סורג ובריח — אילו התעניין בחיי המיש״
פחה של האם והבת, ובייחוד בהיסטוריה
של האם.
כשהיתה סילבי קשת בת ,19 כגילה של
בתה היום, היא היתה חיילת בחטיבת
כרמלי, במילחמת־השיחרור. אז לא היתה
עדיין אותה אשד, זוהרת, הלבושה לפי
מיטב האופנה, חבושה פיאות נוכריות
בשלל צבעים בוהקים וכל מילה שלישית
שלה מעוברתת מאנגלית או מצרפתית. אז
היתה סילבי נערה שמנמונת, ביישנית, לא
יפה, שעברו עליה כל הלבטים של צעירה
בלתי־מושכת.
גם שמה לא היה עדיין סילבי קשת,
אלא חיה שניידר, והיא היתה בין החיילות
הפחות־מקובלות על חברת צעירות חיפה,
אשר התגייסו לחטיבת כרמלי.
אולם דבר אחד הבדיל בכל־זאת בינה
211
(המשך מעמוד )21
לבין שאר החיילות, חברותיה• בעוד שהללו
היו נהנות לשבת עם החבר׳ה ליד המדורה,
או סתם באחד החדרים ולשמוע צ׳יזבאטים,
שהיו מלווים לעיתים במילים אשר נחשבו
אז כגסות היתה חיה, בכל פעם שמילה
כזו הושמעה באוזניה, מסמיקה כעגבניה
בשלה ורצה אל המם־פא, כדי להתלונן.
היא נאלצה לרוץ אליו הרבה מאד׳ לאור
ההווי המיוחד של אותם ימים, והשניים
התרגלו זד. לזה. חיה למדה להעריץ
את המם־פא שלה, צבי קילשטוק והוא,
הצבר המחוספס והגאה, הסתנוור מהערצת
החיילת כלפיו והשניים נישאו. רק תנאי
אחד היה לחיה, אשר בינתיים אימצה
לה את השם הפרטי הנוסף שהיה רשום
בתעודת־הזהות שלה, סילבי׳ ערב חתונתה •
על צבי להחליף את שמו לשם עברי מצל צל•
ביום נישואיה הפכה חיה שניידר ל־סילבי
קשת.
סילבי, כמו כל אישה אחרת, ידעה כי
גורלה בידה. היא היתד. צריכה להילחם
בכך שלא היתד. מקובלת על החברה, וב קשיים
שנגרמו לה בגלל העובדה שמשך
שלוש השנים היפות ביותר של ילדותה
היתה מרותקת למיטתה. סילבי הסתערה
על הגורל במלוא כוחה.
שרון, אשר ירשה מאמה חלק מתכונו תיה
החיצוניות, התנפלה על מרחביה כ מוצאת
שלל רב. בתהליך הפוך משל אמה,
למרות שמניעיו היו זהים־כמעט, הפכה אחת
מהחברה בקיבוץ, החלה מסגלת לעצמה
הלך־מחשבה קיבוצניקי, את צורת־הדיבור
של חבריה ואת אורח־חייהם. הצעירה אימ צה
במהרה את האידיאלים של השומר
הצעיר ומפ״ם, והפכה אחת הנאמנות ה־פאנאטיות
של דרך־חיים זו.
אך נראה כי דרך־חייד. המחוספסת של
הבת לא נשאה חן בעיני האם הזוהרת,
ושרון נלקחה מזרועות השומר הצעיר ו קיבוץ
מרחביה, ונשלחה ללמוד בכפר
הירוק, קרוב למדי לתל־אביב אך בכל-זאת
בית־ספר חקלאי עם פנימייה.
לכל מי שהכיר את המישפחה ברור היד,
כי שרון תצטרך לעמוד בפני אותו תהליך
בינתיים מגלה שרון קשת נאמנות ל חבריה
סוחרי-הסמים, ומסרבת לאשר בפני
המישטרה גירסה זו. אם תוסיף לעמוד
בהתנגדותה, היא תופיע בנאשמת בודדת,
וכל האחריות תוטל עליה. אם תסכים לש תף
פעולה עם המישטרד, ולהסגיר את
חבריה, הכרישים הגדולים שבין סוחרי־הסמים,
יהיה בוודאי עונשה — אם תור שע
— קל יותר.
הידידים החליטו לשלוח לסילבי רמז עבה
שבעיקבותיו, כך קיוו, תחדל סילבי להפריע
לקשרים שלהם עם הבת.
המישטרה שחקרה גם בכיוון זה, אומ נם
גילתה קשרים של שרון עם מיספר
טיפוסים מפוקפקים שהיו ידועים לה כ-
סוחרי־סמים, אולם הקשר בינם לבין ה פיצוץ
לא הוכח, ועד היום — תיק
הפיצוץ בביתה של סילבי קשת פתוח.
לפחות פעם אחת נחקרה שרון קודם-
לכן במישטרה, אולם מסיבות הידועות
למישטרה ולמישרד־המישפטים בילבד, מ עולם
לא נעצרה קודם למיקרד. הנוכחי.
בעת שהובאה לבית־המישפט, בתחילת השבוע
שעבר, טען עורך־הדין שלה, שימ חה
זיו, כי אין לה עבירות קודמות, אולם
נציג־המישטרה סיפר לבית־המישפט כי
לגבי שאר החשודים נוטה המיש־טרה
לסגור את התיק. ברור לה כי שלושה
מהם — אוסנת קוט, אתי גרבר ועמית
לווינסון — אומנם עישנו חשיש, וזאת
על־פי הודאותיהם, אולם כיוון שזה ה-
מיקרה הראשון שבו נתפסו, וכיוון שכל
אחד מהם סיפר כי עישון החשיש אינו
הרגל־קבע אצלו, מאמינה המישטרה כי
כאס
כן כתה
ך * יא החלה לעבוד בהעולם הזה כמ י
1שכתבת, ואט־אט החלה לכבוש לה
עמדה גם בחיי המערכת ובכתיבה ממש.
המדור מיכתבים דרותי, שהיה בזמנו אחד
המדורים הפופולאריים ביותר. בשבועון,
היה פרי ידיה, והיא השקיעה בו מ מיטב
זמנה ואונה.
לפתע החלו להופיע במיכתבים לרותי
מדודי־מישנה. הראשון בהם היה ציפור
קטנה לחשה לי, מדור הרכילות הראשון
בעיתונות הישראלית, שהתפתח וגדל אחר-
נד לרחל המרחלת המפורסם. אחר־כך באה
הפינה נערת השבוע, שהיוותה אות־הזיגוק
לכתבות בהעולם הזה אשר גילו את מיטב
חתיכות ישראל, עוד כשהיו בלתי־מפורס־מות.
השלב האחרון היה מדור נוסף משלד״
עולם קטן, שהיה מורכב מפיליטונים
נחמדים ועוקצניים.
מהעולם הזה הגיעה סילבי להארץ
ומשם לידיעות אחרונות, כשסיגגון כתי בתה
הולך ונעשה תוקפני יותר. היה זה
כאילו רצחה להתנקם באנשים, ובייחוד
בנשים, על לבטי נעוריה.
כל אותה עת המשיך בעלה של סילבי,
צבי קשת, ללכת בדרכו שלו. הוא סיים
את לימודי ההנדסה, הפד מהינדס-מכונות
מבוקש וממציא-פטנטים בשיטתי מיקצועו.
אחת לשנה היה הולד למילואים וגם ב-
צה״ל המשיד לעלות בדרגה, הגיע תוך
כדי שירות המילואים לדרגת אלוף־מישנה,
ונחשב מפקד אהוב על מפקדיו ונערץ על
פיקודיו.
החינוך שקיבלה שרון בבית היד. מיו חד.
סילבי היתד. מרבה לספר, בכל אירוע
חברתי, על החוכמות של הבת שלה —
סילבי קשת (בגיל )24
שרון קשת (כת )19
להביס את הגורל
שעמד בפגי אמה, בזמנה: הניסיון להילחם
בגורל שהכתיבו לה הנסיבות החיצוניות,
ולהביס אותו. אולם בעוד סילבי, לפחות
כלפי חוץ, הצליחה להפוך מחיה שניידר
החיוורת לסילבי קשת הזוהרת — אשד,
המוזמנת לכל אירוע חברתי, הזוכה ל הכרת
המימסד הישראלי המושמץ על־ידה,
המתחככת בחברי־כנסת, שרים ופקידים
בכירים — בחרה שרון קו־מילחמה שונה
לחלוטין.
הקשר
עם הסוהרת
אשר אירע הפיצוץ בביתה של סיל-
בי קשת, הגיעו לאוזני חוקרי המיש־
יש לה רישומים במישטרה.
למישטרה אין היום ספק כי שרון היתר,
מעורבת במכירת סמים. הודאותיהם של
שלושת חבריה, כי קנו אצלה סמים, זכו
לאמון מלא של המישטרה, המתכוונת להגיש
נגדה כתב־אישום בהתאם לכך.
מעקב שהטילה המישטרה על ביתה של
שרון קשת אף הניב פירות. יומיים אחרי
מעצרה נעצר בביתה בחור, המוכר ל-
מישטרה כסוחר-בסמים, אשר בא לבקר
אצלה.
למישטרה ידוע היום גם הקשר בין
שרון לבין צרכני הסמים שנתפסו. החמישה
היו כולם חבריה של אחת החשודות,
אוסנת קוט, אשר שימשה בתחילת שירותה
הצבאי כשוטרת צבאית, סוהרת בכלא
החיילות של צה״ל. שרון היתד. עצורה
עצם המעצר והפירסום שנעשה סביבו יר תיע
אותם מלהמשיך להשתמש בסם. לגבי
שמעון בן־ישי אין המישטרה בטוחה כלל
כי אומנם עישן חשיש, והיא נוטה לקבל
את גירסתו כי החומר שנמצא בחדרו היה
שייך לפלורה בדר.
לפלורה בדר עצמה לא היתד, זו ההיתקלות
הראשונה עם המישטרה. לפני כחודש
נעצרה במכון־עיסויים מפוקפק, וב ימים
הקרובים יוגש נגדה כתב־אישום ב אשמת
זנות. אולם אם תחליט המישטרה
לעצום הפעם את עיניה לגבי ארבעת החשודים,
תיהנה מכך בוודאי גם פלורה.
אולם שרון, למרות שקיימות נגדה ראיות
כאילו עישנה סמים, אינה נכללת בקטי-
גוריה זו. שרון כלולה בקבוצה שנגדה
החליט מחלק-הסמים של המישטרה לע רוד
מילחמת־חורמה: המפיצים והסוחרים.
סילבי ק שת נלחמה נוא שת כ די לרכו שמע מד חברתי. בתה שר1ן.
החלה אף הי א ב מי לחמההחבר תי תשלה. אךבדרךאחרת
חוכמות שעוררו מחשבות־חרדה אצל כל
מי שהאזין להן. בהתמוגגה מנחת היתד,
סילבי מצטטת את הבת :״אמא, מתי כבר
תמותי ואני אוכל להיות עם אבא לבדר׳
סילבי עודדה את בתה, ומעולם לא הבינה
מדוע לא צחקו לחוכמות ״המיפלצת. הקט נה
שלי״.
דמות זו של בעל אפור, לפי מושגיה של
סילבי, לא התאימה לה. למרות שנולדה
להם כבר הבת, שרון, החליטה סילבי להתגרש
מבעלה. שבועות מיסטר אחרי גירושיו
הכיר צבי קצינה צעירה, ומקיים איתה
עד היום בית משפחתי חמים, ואילו סילבי
הזוהרת נשארה בודדה, מטופלת בבת.
היחסים בין הבת לאם היו מייוחדים-
במינם. סיגנון־חייה של סילבי לא איפשר
לבת לחיות בבית, ובגיל צעיר היא נשלחה
ללמוד בקיבוץ מרחביה.
טרה שחקרו את הפרשה שמועות, אשר
לא תאמו כלל את הקו הכללי של ההסברים
והפירושים של ציבור העיתונאים והחברה
התל-אביבית באשר למניעי המעשה. ב עוד
הכל היו משוכנעים כי הפצצה הוטמנה
על-ידי שליחיה של אישיות ציבו רית
זו או אחרת אשר נפגעה משבט-
עטה של סילבי והחליטה לשים קץ אחת-
ולתמיד לארם הנפלט מעט זה, היו מיס-
פר חוקרים שעלו על גל אחר: החברים
של שרון.
בזמנו באותו כלא בגין עבירת־מישמעת,
ושם התיידדה עם הסוהרת שלה. הקשרים
בין השתיים נמשכו גם לאחר תקופת מע צרה
של שרון, והמישטרה חושדת כי
אוסנת היא שהיתר. החוט המקשר בין שרון
לבין חבריה־שלה, שעישנו חשיש.
נראה כי מידת הסלחנות שבה יזכו אולי
חבריה של שרון, לא תגיע אליה — או,
כפי שאמר אחד השוטרים שחקרו אותה:
״כאן אין עניין בבחורה שהורסת את עצ מה,
יש כאן עניין בבחורה שמשחיתה
אחרים.״
המעידה
של שרון
מודיעי העולם התחתון ידעו לספר כי
שרון מתרועעת עם סוחרי־סמים המספקים
את הסמים לתלמידי בתי-הספר התיכוניים
בצפון תל-אביב ולנוער בעיר. לפי אותם
מודיעים לא חיבבה סילבי אחדים מידידיה
של שרון, ואסרה עליה להיפגש עימם.
ך 1מישטרה ידוע כי שרון היא רק סו/כנת־מישנה
של ידידיה, סוחרי-הסמים.
ברור למישטרה כי אותם סוחרים, המוכרים
לה, ניצלו את חולשת אופייה של שרון,
את גילה הצעיר (את שאיפות ההצלחה
שלה, כדי להפכה לסוכנת-מישנה שלהם.
מילחמת הקיום החברתי של שרון קשת,
הנערה אשר כל חפצה בחיים היה לחקות
את אמה בהצלחתה הגדולה, להתגבר על
משבדיה הנפשיים ולהגיע לשיאים חב רתיים
— עלולה להביא אותה, אם תורשע
בדין, אל מאחרי סורג ובריח.
שרון ערכה העתק מיוחד של מילחמת-
החיים של אמה, סילבי, אלא שהיא מעדה.
שרון בחרה בדרך שונה — מסוכנת הרבה
יותר.
תמרורים
נחוג. במסיבת הפתעה שערפו לו
ידידיו במועדון מאמנים החדש של מתי
כספי, מוג, יום־הולדתו ה־ 31 של הזמר
אושיק (אשר) לוי, שנולד לאם ילידת
ירושלים ולאב דור שלישי בארץ שהוא אחד
מראשוני חברי ההסתדרות, בעל פינקם
מספר 691 ושהיה בזמנו עסקן ציבור
שורון־
<ו(קטוו1
ואש ענו־ אלקטרוניקה במינהל הונ ש באמריקה 1עצו
בעוון שוחד והקמת חברה פוטית שאליה הזרים הזמנות
אושיק לוי
בן 31
וזמר באופרה, עובד ביום בדפוס. אושיק,
אחיו של הזמר לדליק (אברהם) לוי, למד
גם הוא את מיקצוע הדפוס, היה בתחילת
דרכו האמנותית המצחיקן של החבר׳ה,
הלך בדרכו של אחיו הזמר.
נחוג. במועדון הכרמל בחיפה, במ סיבה
ובמשחק טניס, יום־הולדתו דד 90
של זקן הטניסאים בארץ איתור אסנ־היי
ם, שנולד בגרמניה, עלה לארץ ב-
, 1938 ייסד את מועדון הכרמל בו הוא מש מש
עתה כנשיא־כבוד נוסף להיותו נשיא-
כבוד של איגוד הטניס בארץ. אב לשלו שה
בנים, סב לתשעה נכדים ד 20 נינים,
החל את קאריירת הטניס שלו בגיל 13
ועד לפני שנתיים עסק בענף בקצב
מלא, מרבה באחרונה בצעדות ארוכות.
** רדפי הראי, ראש ענף־אלקטרוניקה
במינהל־הרכש ועובד בכיר במישרד־הביטחון,
הוחזר לאחרונה ארצה מארצות־הברית,
לשם נשלח כדי לרכוש ציוד
אלקטרוני עבור צה״ל — ונעצר.
מישרד־הביטחון עשה מאמצים נואשים
כדי שפרשה זו לא תתגלה לציבור וכי
שמו של החשוד לא ייוודע ברבים. ניסיונות־ההשתקה
של מישרד־הביטחון גבלו בהט עיית
הציבור.
מרדכי הראל הואשם בי קיגד
שוחד, ובי הקים באופן פרטי חכרה
מיסהרית שאליה היפנה, בתוקף
תפקידו, הזמנות ממישרד
הביטחון.
ניסיונות־ההשתקה של מישרד־הביטחון
באו על רקע העובדה שעד היום טרם
נתגלה כל מעשה שוחד או מירמה בקרב
אנשי־הרכש של המישרד בארצות־חברית.
שמועות
על שוחד
ף• תחומים רבים נחשבת ארצות-
הברית כארץ האפשרויות הבלתי־מוגבלות•
אימרה זו נכונה במייוחד בתחום
קידום המכירות. סוכני־מכירות אמריקאיים
עשרות אלפי לירות.
שמועות אלו טרם הוכחו. פרשת־השוחד
של מרדכי הראל, היא הגילוי הראשון.
עם זאת, נושא אחד יכולה -המישטרה
לברר עד־תום. עובדי־מכם רבים בנמל־התעופה
בן־גוריון טוענים, כי לא פעם
מגיעים ב״ליפטים״ נושאי ציוד ביטחוני,
המשוגרים מארצות־הברית, גם מוצרי-
מותרות פרטיים שאנישי־המישלחת מגניבים
בהם ארצה.
ההגנה הטוטאלית של מישרד־הביטחון
על מישלחת־הרכש שלו בארצות־הברית
גרמה, במשך השנים, לעיוות דרכי פעולתה
של המישלחת, לביזבוז כספים בסדר־גודל
של מיליוני דולרים.
בראש מישלחת־המדש בארה״ב ניצב יוסף
צ׳חנובר, לשעבר היועץ־המישפטי של מיש-
רד־הביטחון, גבר נמרץ ונקי־כפיים. כפופים
לו אנשי־רכש ישראליים בכירים, מומחים
במיקצועם, העוסקים בקניות איש־איש בשטח
התמחותדשלו.
כיוון שצוות בכיר זה מצומצם, הוא עוסק
בהכרח ברכש בשווי של מאות־אלפים או
אפילו מיליוני דולרים לעיסקה. אין לצוות
זה הזמן וכוח־האדם כדי לעסוק ברכישות
״קטנות״ ,בעיקר כאלו של חלקי־חילוף
בשווי עשרות אלפי דולרים בילבד לעיסקה.
כאן נכנסים לתמונה הסטודנטים היש
בארצות־הברית
מיפעלים רבים ה מייצרים
מוצרים צבאיים דומים, וה קשורים
לרישתות־שיווק גדולות. למיפעלים
אחרים נציגי־מכירות משלהם, נוסף על
קישריהס לרישתות־השיווק — או, כפי שהן
נקראות ,״חבדות־ביניים.״ בנוסף קיים ב־ארצות־הברית
שוק אדיר של עודפי־ציוד
של צבא ארצות־הברית, בו ניתן לרכוש
פריטי־ציוד רבים במחירים מוזלים.
הסטודנטים הישראליים, שאינם קניינים
מיקצועיים ואף אינם מתמצאים מבחינה
נולד. לעורך וכתב תוכנית היום
הזה של שידורי ישראל ע מי ק ם יו טמן,
העורך גם את תוכנית הרדיו שעה קטנה,
ולאשתו פועה, בן בכור.
נפטר בביודהחולים הדסה בתל-
אביב, בגיל ,51 מהתקף־לב, ח״כ עוזי
פייגרמן, שהיה
מראשי תנועת המושבים
וחבר וע דת
הכספים של הכנסת.
יליד כפר-
יחזקאל, אב לשלו שה
וסב לנכד, שי רת
בהגנה והיה ב-
מילחמת השיחרור
מג״ד בצה״ל, שי מש
במשך שנים
מזכיר תנועת המו שבים,
היה בזמנו
ממקורבי דויד בן- פיינרמן גוריון, כיהן ב מ סת
שש שנים.
גפטרה בבית־החולים סאלפטרייה
בפריז, בגיל 69׳ מהתקף־לב, הזמרת והרקדנית
ג׳וזפין מייקר, ימים ספורים
אחרי הופעתה בבכורת התוכנית ג׳וזפין
המהווה סקירה עיל 50 שנות קאריירה בי מתית•
ילידת סנט לואים, בת למשפחה
כושית עניה, החלה לרקוד בילדותה ב מועדון
ברובע הארלם, עברה ב־ 1925ל פריז׳
החלה להופיע בשנות ה־ 30 בסרטים,
עזרה בתקופת מיילחמת העולם השנייה
לביון של צבאות בנות הברית, זכתה תמו רת
עזרה זו בצלב המילחמה ובאות ליגיון
הכבוד מידי ממשלת צרפת. היתד, נשואה
פעמים אך לא נולדו לה ילדים, אימצה
12 יתומים בעלי לאומיות וצבע שונים,
ביניהם ילד ישראלי, גידלה אותם בטי-
רתה שבצרפת במטרה להוכיח כי ברצון
טוב יכולים בני-אדם בעלי רקע שונה
לחיות בשלום.
העולח הזה
הראש
יוסף צ״חנובר, ראש של מישלחת הרכש
מישרד־הביטחון בארצות־הברית, אחראי ועל בתוקף תפקידועל מעשי אנשיו
העסקת סטודנטים במיסגרת המישלחת.
טכנית בשטח שעליו הם מופקדים, אינם
מוצאים ידיהם ורגליהם במיכלול האפ שרויות
העצום הפתוח לפניהם, המאפשר
לרכוש את המוצרים הטובים ביותר במחי רים
זולים ביותר.
פקודת־המעצר
זוהי פקודת־המעצר שהוצאה נגד מרדכי הראל, ראש
ענף־אלקטרוניקה במינהל־הרכש של מישרד־הביטחון
בארצות־הברית, שהוחזר ארצה לא־מכבר. מישרד־הביטחון עשה הכל כדי להסתיר
את הפרשה, ולמנוע גילוי שמו של העצור ברבים הוא נאשס, בין השאר, בקבלת שוחד.
נלחמים כאריות כדי לקדם את מכירות
המיפעלים שאותם הם מייצגים. רבים מהם
לא יהססו להציע טובות־הנאה שונות, כדי
לזכות בחוזי־מכירה.
זהו שדה־המוקשים הפרוש לרגלי מיש־לחת־הקניות
של מישרד־הביטחון הישראלי
באמריקה. סוכני־מכירות אמריקאיים הגיעו
בנושא זה לשיטות־תיחכום מסוכנות• הזמנה
תמימה לארוחת־ערב שבמהלכה מצטרפת
לשולחן, דרך מיקרה, חתיכה יפהפייה ה מובילה
לאחר־מכן את הקניין לבילוי לילי,
מהווה את ראשית החולייה, הסוגרת עליו
ב־שלב מאוחר יותר.
אין ספק כי מרבית עובדי מישלחת־הרכש
עושים עבודתם נאמנה, במלוא
המסירות, אם־כי מזה זמן רב מהלכות
שמועות עקשניות, בחוגים מהימנים, על
עובדי־מישלחת שהפקידו דמי־שוחד בחש־בונות־בנק
סמויים בשווייץ, על עובדים
שחזרו ארצה עמוסי מתנות יקרות־ערך
כגון שטיחים סיניים יקרי־מציאות ששוויים
ראליים. מבחינה כספית משתלם יותר
להיעזר בשירותיהם של סטודנטים ישראליים
המתגוררים ולומדים בארצות־הברית,
מאשר לנפח את המישלחת•
סטודנטים במישלחת
רק ב
קבע, בי הסטודנטים יעסקו
נס בשלב של איתור הספקים ובקבלת מידע
שוטף על מחירי השוק. הם יעבירו את
מימצאיהם לדרג הבכיר יותר, להמשך
הטיפול. הסטודנטים עוסקים בכך באישור
המימשל האמריקאי.
אך במציאות התפתח מצב שונה בתכלית.
ככל שגבר לחץ העבודה וגדל היקף הרכי שות,
כן גדלה סמכותם של הסטודנטים.
ביום מועסקים במישלחת הדבש
עשרות סטודנטים ישראליים. חם
המחליטים היבן לקנות ציוד ביטחוני
ובמה לשלם עבורו.
רכים מאותם סטודנטים פונים,
מחוסר־יידע, אוטומטית לחברות־הביניים,
המספקות את הציוד הנדרש
במחיר גבוה ממחירי השוק.
כמקום לנסות להשתיק פרשות
ולטייח דברים, טוב יעשו האחראים
על מישרד־הכיטחון אם יקדישו
את מירצם לאירגון־מחדש של
מישלחת-הקניות כארצות־הברית.
כמו־כן כדאי שראשי מישרד־הביטחון
יתחילו להקדיש תשומת־לב לתלונות ה־חוזרות־וגישנות
של בעלי מיפעלים יש ראליים,
הטוענים כי כמות לא־ממטלת
מאותם פריטי־ציוד המוזמנים בארצות־הברית,
והניקנים בדולרים קשים, ניתן
לייצר ללא כל קושי בארץ.
טענה זו מקבלת מישנה-תוקה
דווקא על רקע העובדה שלרגל קיצוצים
בתקציב מישרד־הביטחון,
בלירות ישראליות, הורה המישרד
לאנשי המישלחת כארצות־הברית
לקנות שם אותו ציוד שעד-בה נרכש
בארץ. זאת, משום שתקציב
המישרד כמטבע זר לא קוצץ.
וכך, כתוצאה מקיצוץ התקציב בלירות
ישראליות נגרם ביזבוז מיותר של מטבע־זר
יקר, והכרה להעסיק עובדים בלתי-
מיקצועיים ומיותרים בחו״ל.
בית־המי שפט העליון ביטל את הקפאת מישחק׳ הכדורגל ־
והש חי תו תהמ שי כהלהש תו ללב מי ג ר שי ם!
האלופה מכרה את המישחקי
אם הצטרפה גם אלופת הכדורגל
( \ של המדינה, קבוצת מכבי נתניה,
לשורת הקבוצות בליגה הלאומית לכדו רגל,
שהפסדיהו לקבוצת בני־יהודה היו
חזויים מראש?
כאשר הבקיע כדורגלן בני־יהודה, אריה
סנדרוביץ׳ ,את שער מכבי נתניה בדקה
ה־ 78 של המישחק שנערך בין שתי הקבו צות
השבת, צהלו אוהדי בני־יהודה. שער
זה חרץ את גורל המישחק וחילץ זמנית
את בני־יהודח מאימת הנשירה לליגה
נמוכה יותר. בתום המישחק הרימו אוהדי
הקבוצה את סנדרוביץ׳ על כפיים. עיתו נאי
הספורט דיווחו על תוצאת המישחק
כעל ״הפתעה.״
אולם במרכזי ההימורים של הכדורגל,
הנמצאים בתחנות האיסוף הגדולות של
הטוטו, לא היתה התוצאה בבחינת הפתעה.
שם ידעו עוד לפני מיספר שבו עות
כי נתניה לא תנצח את בני־יהודה.
מהמרים רבים הימרו על בטוח בטפסי
הטוטו שלהם השבוע על ניצחון בני־יהודה.
ואומנם,
נתניה עלתה למישחק בהרכב
מוזר. במחצית הראשונה נעדר מההרכב
כוכב הקבוצה, מרדכי שפיגלר. ההסבר
לאי הופעתו במחצית המישחק היה ש-
שפיגלר שהה במשך השבוע האחרון ב צרפת,
הגיע חזרה לארץ בערב שבת ב חצות
ולא הספיק להתאמן השבוע.
היה זה הסבר מפוקפק, שכן עוד לפני
מיספר שבועות ידעו אוהדי בני־יהודה
לספר, כי לשפיגלר יש ״התחייבות״ לגביהם
לא להתייצב למישחק מולם. נסיעתו
הפתאומית של שפיגלר לצרפת היתד,
אפופת מיסתורין.
בתום המישחק טענו כל כדורגלני
נתניה כי יריביהם היו ״הגונים״ וכי לא
איימו עליהם לפני המישחק למסור אותו
בכוח. למרות זאת, אם תיערך חקירה
רצינית סביב מישחקי הכדורגל שתוצאו תיהם
הוטו מראש העונה, אין ספק כי
יש לכלול גם מישחק זה בין המישחקים
הנחקרים. כדורגלני נתניה פשוט פחדו
לשחק במישחק זה, אחרי שראו ששופט
המישחק אינו מגיב על הפגיעות בהם.
כי למרות האזהרה שניתנה השבוע ל קבוצות
ואוהדי הכדורגל בארץ, כי אם
יימשכו הטירור, האלימות והשחיתות סביב
המישחקים, קיים סיכוי סביר שליגויצ_ה־כדורגל
תשותקנה — המשיך הכל להת נהל
השבת במיגרשים כאילו דבר לא
קרה. גם השבת הוכו שופטים. גם השבת
התפרע קהל. גם השבת הלמו כדורגלנים
זה בזה. וגם השבת היו מישחקים — או
לפחות מישחק אחד — מכורים.
״תנו לי מאתיים אלף לירות, ואני זו כה
במיליון לירות ויותר בטוטו !״
קרא חיים ברעם לעבר נציגי ההתאחדות
לכדורגל, באולם בית־המישפט העליון ב ירושלים,
כאשר בוטלה החלטת השופט
המחוזי בתל״אביב, שלמה לוונברג, להפסיק
את מישחקי־הכדורגל עד שתיפסק האלי מות
במישחקים.
קריאתו זו של סוכן־הביטוח בן ה־,46
החי חיים צנועים בחולון, צריכה להתנופף
כדגל שחור מול עיניה של מישטרת־יש־ראל
בתקופה הקרובה.
המישטרה והיועץ־המישפטי לממשלה,
אשר הוכיחו אומץ־לב ועיקביות בחשיפת
הפרשיות הכלכליות גם כאשד נפגעו א שים
רמי־דרג, נאלצים עתה לטהר את
תעשיית הכדורגל. שלוש שנים אחרי ש־וועדת־החקירה,
בראשות השופט עציוני,
חשפה את השחיתות בספורט, שוב חזר
המצב לקדמותו. מישחקים ניקנים ונמ כרים
כמו ירקות בשוק הסיטונאי. לא לחינם
עומדים כמה סיטונאים בשוק הסיטונאי
בתל־אביב בראש כנופייה, העוסקת בק ניית
מישחקים בצורה פעילה ביותר, לצורך
זכיות בהימורי הטוטו.
ך | 1ן | י ר שוער מכבי נתניה, מיקי
| ׳¥י ע 11111
שיינפלד, מתרומם להדיפת
1 1 1 1 1 1 1 1יי # 111
כדור שנבעט לעבר שערו על־ידי חלוץ בני־יהודה, אריה סנדרו־
§ ביץ׳ (במרכז) ,דקה לפני שסנדרוביץ׳ הבקיע את שער הניצחון
׳[ במישחק. בתום המישחק האשימו כדורגלני נתניה את שוערס
באחריות לספיגת השער אשר העניק שתי נקודות יקרות לבני־יהודה,
מילט אותה מתחתית טבלת הליגה הלאומית ואילו
מקבוצת מכבי נתניה גזל את הסיכוי לאליפות הליגה השנה.
בתוס המישחק דיווחו עיתונאי הספורט על תוצאת המישחק כעל
״הפתעה״ ,למרות שרבים הימרו על בטוח, בטפסי הטוטו שלהס.
כנופיית השוק הסיטונאי, שקיומה
ופעילותה מתפרסמים כאן לראשונה,
דוחקת ותופסת את מקומה של חבורת־הכרם,
השסועה במריבות פנימיות וב־חילוקי־דיעות.
חבורת השוק, שאנשיה אי נם
בוחלים בשום אמצעי שבכוחו להטיל
מורא, פועלת גם באיזורי חדרה וחיפה,
באמצעות שלוחה מקומית הקרוייה ״הח בורה
הצפונית״ .אולם בעוד זרקורי העי תונות
הוטלו על חבורת הכרם התל-אבי-
בית (העולם הזה ,)1962 לא ידוע למיש-
טרה ונראה כי גם לחוקרי מודיעין אזרחי,
על חבורת השוק הסיטונאי.
איומים,
פיצוצים, אלימות
^ א שר נו ד ע על כוונתו של חיים בר־עם,
חבר מרכז מכבי ובעבר יושב-
ראש מכבי חולון, לבקש מבית־המישפט
צו להפסקת המישחקים בגלל מעשי האלימות
והשחיתות האופפים אותם — החל
נגדו מסע טירור והפחדה. בתחילה היו
אלה צילצולים טלפוניים, שאיימו על חייו
ועל חיי אשתו ושלושת ילדיו. מישטרת
חולון, בפיקוחו האישי של מפקדה יגאל
לושי, הציבה ליד ביתו פטרול קבוע,
נוסף לחולייה של המדור המרכזי של
מישטרת תל־אביב.
בלילה שקדם לדיון בבית־המישפט בתל-
אביב בבקשתי של ברעם להפסיק את מיש-
חקי כל הליגות לכדורגל בארץ, התעורר
חיים, שישן שינה חטופה, סמוך לשעה ארבע
לפנות־בוקר, לקול חריקת צמיגי מכונית
שנעצרה ליד ביתו ברחוב קראוזה
54 בחולון. הוא נטל פנס רב-עוצמה, ירד
למטה, ומשהתקרב למכוניתו (לארק דגם
60׳) ,ראה דמויות שברחו ונכנסו למכונית
קורטינה שכורה.
מייד הגיע למקום חבלן־מישטרה, שבדק
וגילה כי שתי האנטנות במכוניתו של בר עם
נשברו, ושתי המראות נופצו. את מכסה
המנוע ניסו לפתוח בכוח, לאחר שניתקו
את מערכת־האזעקה.
חוליות המישטרה בודקות מאז, מדי דקות
אחדות, אם לא הונחו מיטעני חומר־נפץ
ליד דירתו של ברעם. חיים לא שבע נחת
כאשר שמע מחבלן־המישטרה כי אילו היו
מניחי המיטען שהתפוצץ לפני ימים אח דים
במועדון־הקלפים של מנהל שמשון
יהודה (עמום) טוב מניחים אותו עש רים
סנטימטר משמאל למקום שבו הונח,
ליד הקורה, היה הבניין כולו נהרס.
הוא זוכר גם כי רק לפני שבועות מיספר
הוצתה מכוניתו של שחקן שימשון גדעון
דמתי, פוצצו חלונות הפאב של שחקן
בית״ ר תל-אביב אברהם לב, ואיימו על
שחקן שימשון דוד שוקאיאן שברח לכמה
ימים לאילת.
ברעם גם שם ליבו לעובדה כי כדורגלן
מכבי נתניה מרדכי שפיגלר נסע לצרפת
כמה ימים לפני המישחק בין קבוצתו לק בוצת
בני־יהודה — משחק שעמד לקבוע
אם קבוצת בני־יהודה תישאר בליגה הלאומית.
שפ״גלר חזר רק למחצית השנייה
של המישחק, לא השתתף בראשונה, ו מכבי
נתניה הפסידה לבגי־יהודה במשחק
זה( .העולם הזה פירסם עוד לפני חודש
כי שפיגלר עשוי לא ליטול חלק במישחק).
גם חיים ברעם וגם מפקד מישטרת
מחוז תל־אביב, דויד עופר, יודעים כי ה עוסק
באלימות ובשחיתות בכדורגל היש-
ראלי יכול למצוא עצמו בבית־חולים או
בבית־הקברות. אך ברעם אינו חושש, מד
אביר מימי־הביניים יצא למסע־צלב לטיהור
הכדורגל.
סכינים בליגות
הנמוכות
ך• ית־המישפט העליון ביטל. אומנם,
* את הצו של השופט הלמוט לוונברג,
שהורה השבוע להקפיא את הליגות ל כדורגל
לשבוע, וקבע ליום החמישי הקרוב
דיון מחודש בתביעתו של ברעם.
אם יפסיד ברעם שוב, יפנה עוד באותו
יום לבית־יהדין הגבוה לצדק כאזרח חובב-
כדורגל, יבקש לאסור את קיום המיש־חקים
עד שיטוהר הספורט הישראלי. מע שה
דומה בעיקרון עשה לפני שנתיים עד
רך־הדין יהודה רסלר, כאשר הצליח למ נוע
את הפסקת שידורי־הטלוויזיה בלילות-
שבת.
ברעם מאשים את הנהלת ההתאחדות ל כדורגל
באופן חד־כדשמעי באחריות ל מתחולל
במיגרשים. הוא הביא, כדוגמה,
את הבאתה של קבוצת בני־יהודה לוועדת-
המישמעת של ההתאחדות שבועות ספורים
בלבד אחרי שאוהדיה הואשמו באיומים
ובשימוש באלימות נגד שחקני קבוצת
הפועל ירושלים. ברעם טען כי הבאת
בני־יהודה בשלב מאוחר כל-כך בפני ה וועדה,
באה רק לאחר -שראשי מרכז הפועל,
השולט בהתאחדות, החלו חוששים
כי הפועל תל־אביב תינשור מן הליגה ה לאומית.
מאחר
שהם חוששים לשנות את התק נון
או להקפיא את הליגות, הם מחפשים
שעיר־לעזאזל בבני־יהודה, אותה יוכלו ל הוריד
מן הליגה. הדיון של ועדת־המיש־מעת
צריך היה להתקיים בשבוע שעבר,
והוא נידחה לאחר שהגיעו למישטרה ידיעות
כי כמה מאוהדי הקבוצה מכינים רי מונים
ותת־מיקלעים, עלולים להסתער על
בניין ההתאחדות בנשק חם, בצורה פרועה
הרבה יותר מאשר התנפלותם על המיש־דדים,
לפני כשנה.
בשעת הדיון בבית־המישפט המחוזי ב־תל-אביב
מנה ברעם שורה ארוכה של
מעשי אלימות; את פרשת האיומים והלח צים
על שחקן מכבי תל־אביב, יהודה
לינקר, ערב מישחק קבוצתו נגד בני־יהודה
כשעובדי מודיעין אזרחי ישנו בביתו.
לא ידוע אם האיומים השפיעו, אבל
עובדה היא כי מכבי הפסידה לבני־יהודה,
לאחר שלינקר גגע בידו בכדור ברחבת
ה־ 16 וגרם לבעיטת 11 מטר.
בשבת שעברה נדקרו שני צופים במיש-
הקים בדרום הארץ: האחד באשקלון, ב־מיסגרת
מישחק ליגת הנוער, והשני בעיי-
רת־פיתוח, במישחק ליגה ב׳ דרום. השופט
לוונברג אף ציין בפסק־דינו כי לא ייתכן
1י \ 11ך ! ך י 11 כוכב הנבחרת הלאומית וראש קבוצת מכבי נתניה,
1 1 ^ 1 * 1שהפסידה השבוע את מישחקה בשכונת־התיקווה ל־בני-יהודה,
כאשר הכוכב מנטל׳ה שפיגלר נסע לצרפת כמה ימים לפני המישחק.
ואני, מראשי חבורת־הכרם. סינואני עובד
כפקח בעיריית תל־אביב, מקבל שם מש כורת
למרות שאת מרבית זמנו הוא מבלה
בעסקידשלו, ביניהם המיסעדה דקר ב מרכז
הכרם. מכוניתו נסעה משכונת-
התיקווה לכיוון צומת גהה, ובעיקבותיו
מכוניתם של העוקבים. ליד הרמזורים
בדרך ירושלים הצליח להתחמק מן העוק בים׳
והללו נעצרו במבוכה כאשר לפתע
נעצרה לידם מכונית שלישית. מן המכו-
נית החדשה ירדו כמה ״!גורילות״ ,והס בירו
בלשון חד־משמעית לעוקבים כי כל
ניסיון נוסף לעקוב אחרי סינואני יסתיים
בכי-רע. התוצאה: המעקב הופסק.
אפילו ראש עיריית תל-אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, נבהל. תחילה דיווח ל עיתונות
כי הוא עוקב אחרי שלושה עובדים
שאינם ממלאים את תפקידם כנדרש
מהם. כעבור ימים אחדים נעלם בדרך־פלא
אחד מן השלושה מן הדיווחים, וכעת מדוו חים
על שני עובדים בלבד. השלישי הוא
סינואני.
סינואני ועמוס טוב חלוקים בדיעותיהם
לגבי כמה נושאים, דבר שפילג את חבו-
רת־הכרם. רא־שית, הם מתווכחים ביחס
להשקעות משותפות במיסעדה דקר. שנית,
לגבי עיסקי הטוטו. שלישית, עמום רוצה
כי שימשון תנתק את קשריה עם מרכז
הפועל, תתאחד עם בני־יהודה ותהיה עצ מאית
כמו סקציית הכדורגל נס־ציונה,
ללא תלות בשום מרכז פוליטי. סיגואני
ואחרים מתנגדים לכך בכל תוקף.
אלה התומכים באיחוד רצו כי שימשון
תתן לבני־יהודה את המישחק בין השתיים,
כדי. לעזור לה לא לינשור מן הלאומית.
המתנגדים לאיחוד — התנגדו גם לכך
הזכירו כי לפני שנתיים סירבה בני־יהודה
לתת לשינזשון משחק, ושימשון ירדה אז
לליגה א׳ למשך שנה.
על רקע חילוקי־דיעות אלה אירעו מעשי-
האלימות האחרונים נגד מועדון־הקלפים
של עמוס טוב, והשחקנים גדעון דמתי,
דויד שוקאיאן ואברהם לב.
אולם בעוד חבורת הכרם פועלת ברעש
רב, מפנה אליה את זרקורי העיתונות
והמישטרה, ממשיכה חבורת השוק הסי טונאי
לקנות ולמסור מישחקים בקול דממה
דקה. אולי משום שראשיה אינם מעוניינים
כלל בספורט אלא כעסק, בניגוד לאנשי
חבורת־הכרם, שהם גם אוהדים שרופים
של קבוצת שינזשון. אנשי השוק הסיטונאי
ושותפיהם מחדרה ומאיזור חיפה, רובם
מגדלי־ירקות תוך ניצול עבודה ערבית
זולה, מתייחסים אל הספורט כאל עסק
שבו משקיעים 200 אלף לירות ומרווי חים
למעלה ממיליון.
בשיטות אכזריות וביעילות מדהימה,
שמה חבורה זו ללעג את ההתאחדות ל כדורגל,
את המישטרה, את מודיעין אזרחי
ואת כל מי שהיה סבור עד היום כי כדו רגל
הוא גם ספורט.
ו 1ל הספסל
מרדכי שפיגלר, כוכב קבוצת מכבי נתניה, יושב על הספסל
במחצית הראשונה של המישחק נגד בני־יהודה. הוא שותף רק
במחצית השנייה ״כדי למנוע רכילות,״ כפי שהסבירו ראשי קבוצת מכבי
נתניה. אוהדי בני-יהודה טענו כי למרדכי שפיגלר יש חוב כלפי קבוצתם.
ה 1 1חיים ברעם, סוכן־ביטוח
י י • י י־י במיקצועו ובעבר יושב־ראש
קבוצת מכבי חולון, אשר פנה לבית־המישפט
בבקשה להפסקת המישחקים והצית
את הלהבה לטיהור ענף הכדורגל.
ש־ 1000 שוטרים ירותקו מדי־שבת למיש-
חקי הכדורגל, שעה שהם נחוצים במקו מות
הנזקקים להם באמת.
השופט סירב לשמוע את טענות נציג
ההתאחדות לכדורגל, עורד־הדיו צבי יפה,
שאמר כי הפסקת המישחקים תגרום הפסד
הכנסות מן הטוטו. כאשר טען יפה כי
ההכנסות זורמות לאגודות, אמר לו ברעם
כי רק חלק הולך לאגודות, ואילו השאר
מגיע ל״מאפיות״.
שתי החבורות, הכרם וחבורת־השוק,
שולטות שילטון ללא-מיצרים במיסחר ה־מישחקים.
כאשר הן רואות כי בשבת
מסוייימת צפוי פרס ראשון גבוה בטוטו,
מעל למיליון לירות, משקיעים אנשיהן
48 אלף לירות, ומבטיחים בכך בטוטו תו צאות
של 10 מישחקים בכל מיקדה (מה
שקרוי קנייודמשולשים).
נשארים שלושה מישחקים, שאת תוצ אותיהם
צריך להבטיח מראש ולהמר עליה
הימור בודד בטוח. לכך דואגים בהשקעה
של כ־ 50 אלף לירות לקניית כל מישחק.
המקובל ביותר הוא לקנות את השוער ואת
אחד המגינים של הקבוצה המיועדת להפ
ב 20-אלף לירות כל אחד. לרוב מהמ רים
ומסדירים תוצאה הפוכה מזו הצפוייה,
מבטיחים בצורה זו כי רק קוני המישחק
ינחשו 13 ניחושים נכונים בטוטו.
כדורגל —
ספורט או עסק?
ך* ורה לפעמים שספורטאי או חובב
\ /תמים מנחש נכון, כפי שאירע לפני
כמה שבועות עם מהמר מבני-בדק שמילא
שני טורייניחושים בלבד, וניחש 13 תו צאות
נכונות. כדי להגן על חיי הזוכה,
מחשש מפני הכנופיות שרגזו עליו, שמרו
את זהותו בסוד מוחלט. אולם לרוב קונות
הכנופיות הללו את המישחקים, וזוכות
בפרסים ללא הפרעה, מזה שנים אחדות.
כאשר חוקרי חברודהבילוש הפרטית
מודיעין אזרחי מנסה לעקוב אחריהם,
ומגיעה במהרה למסקנה כי למען ביטחונה
מוטב שתפסיק את העיקוב.
לפני שבועות אחדים עקבה מכונית ובה
שני עובדי מודיעין אזרחי אחר שאול סיג-
המחוזי התל״אביבי שלמה
לוונברג, שהורה על
הפסקת מישחקי הכדורגל עד שיושם קץ
לאלימות במיגרשים, נזף במיוחד בפרקליט
צבי יפה, נציג ההתאחדות לכדורגל.
נעיב נודחסוהו
החיו דסירניה רהינשא
לאודי אדיב -אך
לא התיר לזו
לבלות עינגו את
לירהכלודות
פעילה פוליטית
סילביה לפני 10 שנים, על
שפת ימה של תל־אביב, מושכת
את עיני זאבי הים בגופה המלא ומחלקת להם כרוזים נגד
הכפייה הדתית מטעם הנוער של תנועת העולם הזה.
ך 1 11ן| *1ך 1 * 1 | :ד אחת הנערות הבולטות באוני־ברסיטת
תל־אביב היתה סיל־
* -י נ 1 1 1 1 ^ 1 1-1 1 1
ביה אשר סיימה בהצלחה לימודי שני התארים בפילוסופיה,
והמשיכה בכך את דרכו של אביה, אפידמיולוג נודע.
ך • מל הספרות ,27 המורכב ׳מנודות
^ צבעוניות, אשר הוצב מעל לשער-
הברזל הכבד של כלא רמלה, היה הסימן
החגיגי היחידי ביום החמישי האחרון. האסירים
שהכינו סמל מואר זה, לקראת
יום העצמאות ה־ 27 שעתיד היה לחול
שבוע לאחר־מכן, לא ידעו בעת שהכינו
אותו כי הם מקימים בכך את הקישוט
אך החטוב, בידה ארנק קטן ׳ולצווארה
מחרוזת — להיבלע יחד עם אביה, הלבוש
חליפה כהה הדורה ועניבה משובצת, כש בפיו
סיגאר — בתוך שערי הכלא. מהמכונית
המיסחרית ירדו הוריו של אודי
ומיספר צעירים, אשר פרקו את מיסענה:
שתי עוגות, שני בקבוקי־יין וארגזי טמפו.
באולם־התרבות של הכלא, סמוך
היחידי לחתונה המוזרה ביותר שנערכה
במדינת ישראל בשנים האחרונות, חתונתם
של אסיר 17 השנים אהוד (״אודי״) אדיב,
ובת־הפרופסור סילביה קלינגברג.
בשעה שבע ורבע בערב הגיעה שיירה
דלה בת שלוש מכוניות אל שעדי כלא
רמלה. היו אלו שתי מכוניות פרטיות שבהן
הצטופפו הכלה סילביה והוריה, הפרופסור
אהרון משה קלינגבדג, אחד מחוקרי־המגי-
פות הידועים בחוגי הרפואה בארץ ובעולם
ורעייתו, וכן מיספר ידידי־מישפחה. את
השיירה נעלה מכונית מיטחרית של קיבוץ
גדשמואל, בה ישבו הורי החתן, טובה
ומשה, ומיספר ידידים.
כשנעצרה השיירה ליד שערי הכלא מיה רה
סילביה, שהיתר. לבושה בשימלה פיר-
הונית מודפסת שהבליטה את גופה העגלגל
לאגף האסירים הביטחוניים בו יושב
אודי, המתינו להם רבה של רמלה, הרב
ישראל גלזר, מנהל בית-הסוהר ואחדים
מקציניו. כעבור דקות מעטות הוכנס גם
אודי עצמו לחדר.
לא היה זה אותי אודי שאותו זכרה
סילביה מהשנתיים האחרונות בהן הקפידה
לבקר אותו, לרוב על חשבון מיכסת הבי-
קורים של הוריו, אחת לשבועיים. הפעם
לא היה לבוש במכנסיים וחולצה אפורים-
כהים, לחייו לא היו מגודלות זי&י־זקן.
הפעם לבש מכנסיים כהים, חולצה לבנה,
לחייו היו מגולחות־למישעי ותיסרוקתו
מסודרת, ועל ראשו כיפה.
על,-פי הוראות שקיבל מהנהלת הכלא
החל הרב גלזר מייד בעריכת טכס-הנישד
חננה 7ש7#ד>
בודד ה
משקאות מהמשק
המכונית המסחרית של קיבוץ בן־שנזואל,
קיבוצו של אודי אדיב, מגיעה לשערי כלא־רמלה
ומיספר צעירים פורקיס ממנה את הכיבוד לאורחי החתונה: שתי עוגות, שני
בקבוקי יין ושני ארגזי טמפו. הורי הכלה וידידיה הגיעו בשתי מכוניות פרטיות.
ניי 26
אין. כעבור דקות ספורות הסתיים הטכס,
שנערך על-פי כל כללי הדת היהודית. החתן
ניפץ את הכום וענד טבעת על אצבעה של
הכלה.
חורי הכלה מיהרו לפרוס את העוגה
ולפתוח את בקבוקי הטמפו, וקריאות מזל״
טוב נשמעו מכל עבר.
קריאות-הברכה התערבבו לרגע בטריקות
אמא שר אוד׳
דלתות־הברזל ונקישות האסירים על הסורגים,
האופייניים כל-כך לשעות הערב של
חיי הכלא, ולא הותירו למסובים בחתונה
אפילו את האשלייה הריגעית שהרגע ה חגיגי
הזה — ככל החתונות הוא.
כעבור 40 דקות, בעיקבות רמז מוסכם-
מראש מצד מנהל בית־הכלא, החל אודי
להיפרד מאורחיו, נישק לאשתו הטרייה
ונעלם מאחרי הסורגים.
ביום הטכס התקשר הרב גלזר אל׳נציב
בתי־הסוהר ,״גונדר״ אריה ניר, וביקשו
לאפשר לזוג העומד להינשא באותו ערב
למלא אחר אחד התנאים החשובים לכל
חתונה יהודית: ההתייחדות. הרב אף
הסביר לניר את הצד המוסרי שבמתן האפשרות
לזוג להימצא יחד בליל-כלולותיו.
תשובתו של ניר היתה :״אני לא יכול
לאשר לכלה ללון בבית־הסוהר, אין לזה
תקדים. אני גם לא יכול לתת חופשה
לאדיב, לא מגיע לו.״
__ י חס
מימי־הביניים
^ אודי אדיב אין אוהדים רבים בישר /אל.
הוא נחשב בוגד, שבא במגע עם
אנשי הסידור — לא במישור הפוליטי, כדי
להשיג שלום, אלא במישור המיבצעי, כדי
לעזור להם בפעולות מילחמתיות.
אולם גם מי שמגנה את מעשיו של אדיב
בכל חומר־הדין, יכול להזדעזע מן היחס
אליו, כפי שבא לידי ביטוי ביום־נישואיו.
במדינות רבות קיימת מגמה מרחיקת־לכת
לשנות את היחס אל האסיר, גם כש הוא
נידון על פשעים שליליים, הממיטים
עליו קלון. החברה דנה אדם כזה למאסר,
כדי להגן על עצמה. אך האם יש לה הזכות
לדון אותו, למשל, לחוסר חיי־מישפחה
ולהפסקת חייו המיניים ו האם מותר לה
לדון אותו לסטייה מינית, כפי שקורה
במציאות לעיתים קרובות?
שאלות אלה, המטרידות את מיטב המומ חים
לענייני ענישה בעולם, כבר הביאה
במקומות רבים לריפורמות, שנועדו לאפשר
לאסיר חיי־מישפחה כלשהם — אם בתוך
בתי־הסוהר, אם מחוץ לכתליו. הכוונה אינה
דק לצמצם את האכזריות שבעצם כליאתו
של אדם חי מאחורי סוגר ובריח, אלא
גם להשאיר את האסיר במיסגרת חברתית,
שתקל עליו להתאים את עצמו, בבוא העת,
לשיבה לחיים חברתיים תקינים.
טובה אדיב, הפסיכולוגית של גבעת שמואל ובת
לאחת מהמישפחות הוותיקות בתנועה הציונית (לבושה
שחור ואוחזת בידה סל מצד ימין) ,הגיעה לחתונה יחד עם בעלה וכמה בני
משק במכונית המיסחרית של הקיבוץ, אשר הביאה את הכיבוד למסיבת החתונה.
פוסי לקיבוץ השומר הצעיר, התאהבו,
ומשך תקופה ארוכה היו ידועים כזוג קבוע.
בינתיים נסעה סילביה ללונדון ולמדד,
שם משך שנה, כשהיא מקפידה לכתוב
לאודי מדי-שבוע. כשחזרה לארץ, חל פילוג
בדיעותיהם הפוליטיות, ובעיקבות זאת חל
גם הפירוד בין השניים. אודי פרש ממצפן
והקים את החזית האדומה, הקיצונית יותר,
ואילו סילביה נשארה נאמנה למצפן.
סילביה היא צעירה רגשנית ורומנטית
אשר כל אחד מחבריה הקודמים, ביניהם
אף אודי, זוכרים כי היתד. מוכנה לתת כל
אשר לה למי שאהבה. סצינות הפרידה שלה
מאודי זכורות היטב לידידיהם המשותפים.
היתד, זו סילביה אשד פרצה אז בבכי
קודע-לב, ואף נשבעה לאודי כי יום יבוא
והוא יחזור אליה.
באותה תקופה החל אודי ללמוד באוני ברסיטה
של חיפה, ואלו סילביה עברה
ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
המרחק ביניהם היה גורם נוסף לפירוד,
ואל סילביה הגיעו שמועות על צעירה
אחרת, סטודנטית חיפאית בשם חיה, אשר
תפסה את מקומה בליבו של אודי.
כשנחשפה רשת הריגול בה היה אודי
חבר, נדלקה שוב אהבתה אליו. סילביה,
אשר היתד, אורחת־קבע בבית-המישפט בעת
רויולדיה יוצאת מן המכונית
מישפטו של אודי, הכירה שם את היה,
11 1 # 11 שהביאה אותה לכלא,
וניגשת אל השער. אביה הפרופסור נלווה שאף היא באד, לכל ישיבות בית-המישפט.
אליה, כשהוא לובש חליפה חגיגית כהה. לחברים שלה סיפרה באותה עת :״אני
אשמה. אני אשמה בכך שדווקא בזמן שאודי
פים 22 בתל-אביב. אולם למרות מדידתה נמצא בצרה, אני לא תופסת מקום בליבו.
בהוריה, לא בעטה בהם סילביה. אין ספק אם הוא היה אוהב אותי עכשיו כמו שאהב
כי הם היו רוצים לראות את בתם הצעירה אותי אז, היה לו הרבה יותר קל לעבור את
המישפט.״
בחוגים שונים מאלה של מצפן, ובבתי-
קפה אחרים מאשר כסית שברח׳ דיזנגוף,
לאחר שאודי נידון ל־ 17 שנות מאסר,
אולם הבדלים של השקפות פוליטיות ודרך
נעלמה חיה מחייו. אולם סילביה המשיכה
חיים לא הצליחו להפריד בין סילביה להיות נאמנה. היא ביקרה אצלו משך
להוריה התרבותיים.
שנתיים תמימות בכלא, מדי־שבועיים,
גם בקרב צעירי מצפן היתד. סילביה היתד, לו שותפה לתוכניות ולחלומות־בבחינת
נטע זר. היא הקפידה להתלבש ד,שיחדור, ויועצת נאמנה.
יפה, תמיד היתד. רחוצה, נקיה ומסודרת,
כאשר הציעו לאודי אדיב שיחדור מוק שלא
כמרבית צעירות תנועה זו, הסבורות דם, בתנאי שיסכים לעזוב את הארץ, היתה
מכל הבחינות האלה, ישראל נמצאת
עדיין בימי־ר,ביניים. שירות בתי-הסוהר
שקע בשערה חסרת-תוחלת. נדי לזנות
בהטבות קטנות — נגון חופשות נדירות
בחיק המישפחה — נאלצים האסירים להל שין
איש על דעהו, להתחנף לסוהרים ש רבים
מהם באים משכבות פרימיטיביות.
בג׳ונגל זה פורחות סטיות מיניות מכל
הסוגים. מי שנמצא במיסגרת זו כמה שנים,
מתקשה להסתגל שוב לחיי החברה, חוזר
לכלא שוב־ושוב.
כל זה נכון לגבי אסירים פליליים רגי לים
— והוא נכון על-אחת־כמה-וכמה לגבי
אסיר פוליטי.
איש אינו מאמין ני אדיב ביצע את
פשעיו למען תועלת פרטית. הוא פעל
מתוך אידיאליזם מעוות, שהוליך אותו
בדרך־לא־דרך. אין כל סכנה שיחזור על
פ־שעיו — שהרי עצם חשיפתם מונעת ממנו
כל אפשרות להזיק בעתיד. משום כך,
ספק אם יש טעם בהחזקתו בכלא במשך
17 שנים.
אולם כל עוד הוא יושב בכלא — האם
יש זנות למנוע ממנו מינימום של חיי-
מישפחה?
החלטת נציב בתי־הסוהר, אריה ניר, לא
לשחרר אותו ביום חתונתו, וגם לא לאפשר
לו לבלות את ליל־הכלולות עם אשתו
החדשה בין חומות הכלא, גובלת בסאדיזם.
אין בה שום היגיון, שום צורך מעשי, ושום
זיק של גישה אנושית.
היא מוכיחה רק כי אריה ניר יושב
בתפקידו זה זמן רב מדי, זני הוא האדם
הבלתי־מתאים במקום הבלתי-מתאים. ב מאבק
המוסרי בין ניר ובין אדיב, ניצח
אדיב. אין ספק בכך.
ניצחונה
של סילביה
ודם הכי צ חון הגדול ביותר באותו
ערב היה ניצחונה שלסילביה. סילביה
בת ה־ 27 החלה את דרכה הפוליטית —
והפוליטיקה היא ששידנה בינה לבין אודי
1§|11
11811
111ד י החתן מובל לפני שנתיים
כשידיו נתונות באזיקים ל\יי1
שמיעת
פסק־הדין שכלא אותו ל־ 17 שנה.
אסירים הערביים בכלא שאטה בו ישב,
לסרב לצאת לעבודה, היתד, זו סילביה אשר
׳מיהרה להרגיע אותו, ואף הצליחה להשפיע
על שילטזנות בתי-הסוהר להעביד את אודי
לבית־כלא אחר — לכלא רמלה.
לפני מיספר חודשים הגתה סילביה את
אתת מתוכניותיה להביא לשיחרורו המוקדם
יותר של אודי מהכלא .״אני אוהבת אותך,״
הסבירה לו ,״ואני אחכה לך עד שתשתחרר.
למה שלא נתחתן ונביא ילד? זח יקל עליך
לקבל שיחדור מוקדם.״
בתחילה סירב אודי. היה ברור לו שעל-
ידי אקט של חתונה הוא גוזר על סילביה
הצעירה למשך שנים רבות גורל של אשת
;אסיר ממתינה. אולם בפני להטה הרב של
׳סילביר, והתלהבותה לנישואין, לא יכול
היה אפילו הקיבוצניק הקשוח, שחיי הכלא
הקשיחו אותו עוד יותר, לעמוד. הוא הסבים.
סילביה מלווה על־ידי אחד
את אודי אדיב לשאת אותה כשהיא טוענת שהנישואין והילד
כשגילתה סילביד, להוריה את תוכניתה
הסוהרים ליד הכניסה ל־שבכוונתה
להביא לאודי יקלו עליו לקבל שיחדור מוקדם ולצאת להינשא לאודי, הם קיבלו זאת ללא הפתעה
שער כלא רמלה ולשער חי הנישואין. סילביה הצליחה לשכנע
לחפשי לפני תום 15 השנה שעדיין נותרו לו לרצות בכלא! .מרובה. הם הכירו את בתם, את בוח־רצ׳ונה
העז ואת עקשנותה. אביה החל מייד בערי כת
הסידורים הרישמיים, כדי לאפשר
— לפני 10 שנים, עוד בהיותה גימנזיסטית כי המעמד מחייב אותן להזניח את הופעתן סילביה מאלה שעודדו אותו לא להסכים
לעיסקה :״אני אחכה לך,״ הבטיחה לו. התוגה זו.
החיצונית.
תל־אביבית צעירה ויפה.
לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים ״לא חשוב מתי ישחררו אותך, אני אחכה
היא הצטרפה לנוער של תנועת העולם
פרופסור קלינגברג אף נתן לפני שבועות
מיספר מתנת-חתונה לזוג הצעיר:
הזה כוח חדש, ובמיסגרת פעילותה בתנועה נרשמה סילביה לאוניברסיטת תל-אביב, לו•״
הכירה רבים מחבריד-,לעתיד, אלד, שפרשו
דירה בת שלושה חדרים ברמת-גן, הרשומה
אחר-כך והצטרפו לתנועה הקיצונית -מצפן. החלה בלימודי פילוסופיה שאותם סיימה
על שם שניהם. בדירה זו תמתין סילביה
סילביה היתד, מאותם צעירים סוררים בהצלחה והשיגה אף תואר שני.
1לאודי 15 שנה. אם תצליח תוכניתה הפר-
אשר מרדו בראש־ובראשונה במה שסימלו
מאוחר יותר הכירה את אודי, צעיר בן-
יטית להשיג את שיחרורו המוקדם של בעלה,
הוריהם. אביה הוא אחד הרופאים העשירים גילה המחונן בכישרונות רבים, בעל רמה
היא תצטרך להמתין הרבה פחות. רק אז
ביותר בארץ, בעל תרבות אירופית בור אינטלקטואלית גבוהה ומרשים בחיצוניותו.
^ אשר הואשם אודי על-ידי נציבות יוכל הזוג הצעיר לממש את חיי-הנישואץ
גנית, המתגורר בדירת פאר ברחוב המאס -השניים — היא בת־פרופסור והוא בן טי־בתי־הסוהר
בהתפרעות ובד,סתת ה שלו ככל זוג אחר, אם כי באיחור-מה.
ליו שער הכלא
__ דירה
כמתנת נישואין
1. 217
קולנוע סרטים פורנוגרפיה או אמזזח>׳
כל אחד וזזקלאסיקונים שלו: חסידי
הקומדיה מעריצים את צ׳פלין וקיטון, חסי די
הדרמות את ברגמן וויסקונטי ! חסידי
המערבונים — את פורד והוקם, וכו׳.
ואם לכל סיגנון מעריצים משלו, מדוע
לא יהיו כאלה גם לסרט הפורנוגראפי?
שניים, למשל, הם כבר מועמדים רציניים
לרשימה, ושמם הולך לפניהם: האחד,
ז׳ראר דמיאנו, הוא זה שהוכיח בגרון עמוק
מה יכולה לעשות אשה למען גבר בפיה
בלבד, ומאז הוא מייצר תרגילי־התעלסות
מצולמים הגורפים מיליונים•
השני הוא ג׳סט ג׳קין, בחור דני צעיר
שהוציא לאור לפגי שנה, בצרפת, גירסה
מוסרטת לסיפור־האהבים האירוטי של אשת
דיפלומט צרפתי בבנגקוק, הניקראת ענז־
מבחילות אותי,״ הוא טוען בעדנה, באופן
אישי.
גהנית מהלקאות. עד־כמה הוא מסור
לעבודה ולשמירת הערכים החשובים שב ספר,
ניתן להבין מתגובתה של סילביה
קריסטל, כוכבת עמנואלה, שאמרה לאחר
הסרט, כי לא תשוב להסיר את תחתוניה
בפגי המצלמה בעתיד הקרוב, אחרי ה ניסיון
האחרון.
בהשפעת הצפייה בסרט זה, כניראה,
סירבו המועמדות הראשונות לתפקיד הראשי
— סידניי רום שארלוט ראמפלינג ו־ז׳אקלין
ביסט לקבל על עצמן את גילומה
של ״או״ .לבסוף נמצאה דוגמנית צרפתיה
בשם קורץ קלרי, החיה ברומא, שהסכימה
לעשות מה שנדרש ממנה (״חששתי קצת
מן ההלקאות, בהתחלה, אבל נכנסתי לדמות
הגיבורה, ואני אפילו נהנית קצת.״) לתפ קידי
הגברים הזמין ג׳קין את השחקן הגרמני
אודו קיר, שהיה לא־מכבר ״פרנקנ־
קורי קדרי ואודו קיר
האושר שבעבדות
מחברת הספר, פולין ריאג /מעיני הציבור
ביעילות גדולה כל־כך, עד שחשדו בה
כי אינה קיימת כלל, וכי השם אינו אלא
תעלול שמאחריו מתחבא סופר ידוע.
בשנים האחרונות הסתבר שהגברת אינה
אגדה כלל־וכלל, ובקצב הנוכחי היא עתידה
עוד להיות גיבורה לאומית• כידוע, הצרפ תים
מעריצים סופרים, והיא עשוייה אפילו
להגיע להיות נשיא הרפובליקה, עם ג׳סט
ג׳קין כיועצה הראשי. דבר אחד ברור:
שניים אלה כבר מרוויחים היום יותר מן
הנשיא הנוכחי וכל יועציו גם־יחד.
תדריך
מל-אביג
**ן*!* תמונות
קורץ קדרי כ״סיסורה שד או״
סיפרות של משתנות
נואלה. ההזדווגות האקרובטית בחדר־הנד
חיות של מטוס (איד בכלל אפשר להכניס
לשם שני אנשים, אפילו בלי שיתעלסו ז),
והסיגריה המפורסמת שיצאנית תאילנדית
מעשנת — לאוו־דווקא בפיה (כאילו תשו בה
לגרון עמוק, הגורם שלכל אבר בגוף
יש תחליף) הפכו את ג׳קין למיליונר, ודיר־בנו
אותו להמשיך במעשיו.
סיפרות שד משתנות. ואומנם, הוא
מביים בימים אלה, בכפר צרפתי קטן, את
מה שנחשב כספר הנועז ביותר שנכתב אי״
פעם (אין צורך להתייחס ברצינות יתירה
לתואר זה, הוא מועבר מדי־יום למישהו
אחר) .שמו סיפורה של או והוא נחשב,
פעם, כיצירת-תועבה ו״סיפרות של משת״
נת״ (פרנסואה מוריאק) ופעם אחרת כני תוח
מופתי של ״האושר שבעבדות״ (ז׳אן
פולהן) .זהו מעשה באשה המבטלת עצמה
לחלוטין, מסכימה מרצונה לחיות בבית־בושת
מוזר, ונעתרת למישחקים סאדו־מזוכיסטיים
מסמרי־שיער, הכוללים קשי רת
אברים בשלשלאות, הלקאה בשוטים
והטבעת אות המאהב בברזל מלובן על
עורה, כל זה — כביטוי־אהבה לגבר שב חייה
או, ליתר דיוק׳ לגברים שבחייה
משום שהראשון בהם מעביר אותה, לאחר
אילוף ראשוני, למומחים גדולים עוד יותר
בשעשועי־האהבה•
סטיות ב־צ מיליון דולר. ג׳קין,
שהוא אחד מאלה הסבורים שסצינת־תועבה
הופכת אמנות צרופה ברגע שהסרט במצ למה
בעל איכות גבוהה וכיוון־האורות
נכון, ראה בבחירת נושא זה לבימוי מעשה
טיבעי ביותר.
״כשהסרט הארוך הראשון ־שלך הוא
עמנואליה, אינך יכול להתכחש למציאות,״
אמר. כלומר, מי שעשה את הצעד הראשון
חייב להמשיך לצעוד בדרך שסלל לעצמו.
ג׳קין, ניגש בראש צלול לעבודה, כשה־מלאכה
על בימת-הצילומים נינוחה ומ תוכננת,
כבכל סרט עלילתי גדול אחר
(ככלות הכל, זוהי הפקה יקרה, שתעלה
קרוב ל־ 2מיליון דולר, מיבצע חסר־תקדים
לגבי סרט פורנוגראפי).
הוא אינו מתכוון להחמיץ אף סטייה
אחת מאלו המתוארות בספר• ״סאדיזם,
מזוכיזם, ניבולי־פה, כל הסטיות הללו
שטיין״ בסרט של אפיפיור-המחתרת אנדי
ווארהול, ואת אנתוני סטיל, שחקן בריטי
לא צעיר במיוחד, שעיקר תהילתו בכך
שהיה פעם בעלה של אניטה אקברג.
דא אגדה. מה שהיה פעם סרט־מחתרת,
האמור להיעישות ולהיות מופת בהסתר,
הפך כיום כמובן הפקה מפוארת, הזוכה
לכיסוי בכל אמצעי־התיקשורת. ועד־כמה
השתנו קני־המידה בנושא זה יכולה לרמוז
העובדה שבזמנו (לפני 20 שנה) הסתתרה
מחיי־גישואין
(צפון, שוודיה) :ניתוח פתוח של זזיי־נישואין
— מאושר מדומה, להתפוררות
ולבסוף להתפכחות. חווייה בלתי־רגילה.
בימוי (אינגמר ברגמן) ומישחק (ליב אול מן
וארלנד יוספסון) מדהימים•
זהו בידור (חן, ארצות-
הברית) — מיבחר קטעים מוסיקליים מן
המשובח שעשו אולפני מ־ג־מ אי־פעם, עם
הנחייה של גדולי הכוכבים דאז. כמה
מהברקות־הדימיון הפורות ביותר בתולדות
הוליווד, אם־כי תמיד יהיו כאלה שיטענו
כי דווקא מה שאהוב עליהם, חסר כאן.
ברובע הסיני
(צ׳יינה־
ט או]) (מוגרבי, ארצות־הברית) — פרשת
•שחיתות במיפעל־המים של לוס־אנג׳לס,
ממוקמת על־ידי רומן פולגסקי בשנות הש לושים,
אבל מוסר־ההשכל שלה אקטואלי.
הברקות סיגנוגיות והופעה משכנעת של
ג׳ק ניקולסון, בדמות בלש פרטי.
ירושלים
קזבלנקה (ארנון, ארצות־הברית)
— סירטו הקלאסי של מייקל קור־טיז
עם האמפרי בוגארט ואינגריד ברגמן
בתפקידים הראשיים. מסע נוסטאלגי אל
קולנוע מתקופה אחרת, עם רומנטיקה
ומוסר הנראים היום כשייכים להיסטוריה.
*** המיגדל הלוהט (הבירה, אר־צות־הברית)
— בגין׳ בן 138 קומות עולה
בא-ש כתוצאה ממחדל בבנייה ומכבי־חאש,
יחד עם ארכיטקט, מנסים להציל את הלכו דים
בלהבות. הפקת־ענק מרשימה במימדיה
ובמיבצעיה הטכניים, יותר מאשר בעלי-
לתה( .מוצג גם בחיפה ובתל־אביב).
חיסה
** האיש
בעל
אקדה־הזהב
(ארמון, אנגליה) — פעם תשיעית לבוגד,
פעם שנייה לרוג׳ר מור בתפקיד הראשי,
בסידרת הסרטים •שהחלה כריגול דימיתי,
והופכת בהדרגה ריגול הומוריסטי( .מוצג
גם בתל־אביב ובירושלים).
י צי ר ת מו פ ת
גלי פי ר סו כו
ה ח שוד ח (אורלי, תל־אביב, צר־פת)
:בימים שכל גימגום מצולם
לכתבות״חכנה במוספי־זוכה
חשבת
של העיתונים בישראל, בליווי תמונות־ענק ללא כל
יחס לחשיבותו — יצא סרט זח כימעט במחתרת, כי איש
לא טרח לספק לו יחסי״ציבור ראויים־לשמם. ועוד: מפיצי
הסרטים באיוולתם, החליפו את שמו המקורי (הקצב)
ההולם אותו מכל הבחינות להחשודה, למרות שאין בו
אף חשודה אחת לרפואה, ואין כל סיבה הגיונית בעולם
לקרוא לו כך.
על רקע פסטוראלי מקסים נרקמים יחסים בין קצב
למנהלת בית״ספר. הוא — למוד מילחמות הודו־סין
ואלז׳יריח, והיא — מנסה לשקם עצמה אחרי אהבה
אומללה.
הוא — מביא לה כתף של כבש ארוזה כזר־פרחים
ומסייד עבורה את דירתה במקום לחזר אחריה. היא —
משיבה לו בסימפטיח מדודה, ומוצאת סיפוק לאהבה
ולרגש בדימיונה בלבד.
מגיפת רציחות מחממת את הנוף הרדום :״מה שראית
שם, בוייט־נאם, זה נורא, אבל הרציחות האלו, אלה
מעשים חייתיים באמת ״,מגיבים התושבים באוזני הקצב.
הסיפור מתעטף אימים ובלחות חמבויימים בווירטואוזיות
היצ׳קוקית, וגם כאשר נמצא הרוצח לבסוף, ברור כי מעבר
לאשמתו מופנה כתב״חאישום המחריד כלפי החברה.
שאברול מצביע על ההתנכרות לטבע האדם, שכמיהותיו
אינן שונות ביותר מאלו של האדם הקדמון ; על תאוות
שהמתורבתים קוראים להן היום ״שאיפות״ ,על סירובה
יאן ואודרן: כעגל לטבח
של החברה להבין את האחריות — לא רק של כל אדם על
מעשיו־שלו, אלא גם של השפעתם על הזולת.
הצילום האחרון, שבו הרוצח מובל פצוע, על עגלה
בבית״חולים, מזכיר עגל שחוט המובל לאיטליז.
זהו סרט חשוב ויפה להפליא של קלוד שאברול( ,צילם
ז׳אן רווייה) ,מבויים באיפוק ובהומור סרקסטי, ועם שני
שחקנים מבריקים: ז׳אן יאן וסטפני אודרן. שניהם מעצבים
דמויות אנושיות יוצאות־דופן ; הסרט עשיר ברמזים על
גשמיותו של המין האנושי, והאווירה בנוייח באמנות רבה,
כשהיא מדגישה את מוגבלות האדם מול הטבע, בפרספק־טיבות
הנכונות.
במדינה
ירושלים
קשקשת 4963
¥ 1 1 2 1 1 1ה סו לםימה
4963
ח ד שו תמה רי ב ע הוו תיק
ועדודחקירה תסקיע דירות
מפרוטקציונרים ותתן אותן
לזכאים 7הן כדין
המודעה שהופיעה בסוף ד,שבוע שעבר
היתה קצרה ולאקונית. היא הודיעה כי
הנהלת החברה לבינוי של הרובע היהודי
בעיר העתיקה בירושלים, מעמידה להחמ רה
שמונה דירות נוספות.
דירות אלו צריכות להתחלק בין כמה
מאות נרשמים, המצפים מאז שנת 1972
בתור לדירה ברובע, שהפך מקום נחשק על
הכל בזכות יופיו וייחודו הארכיטקטוניים.
אומנם, יש הטוענים כי מבקר־המדינה
עצמו, יצחק נבנצאל, שסיים עתה את חקירת
חלוקת הדירות על-ידי החברה, נתן
דוגמה רעה בכך שביתו־מיבצרו נבנה תוך
חריגה בולטת מסיגנון הבנייה שניכפה על־ידי
הרובע — בצדק — על כל שאר דיי ריו.
אולם
חקירתו, בצירוף חקירה הנערכת
עתה על־ידי צוות מיוחד בראשות עורך־
הדין יצחק ננר, תוכל להוסיף לאלה ש נרשמו
כדין וביושר לקבל דירה במקום.
שכן, הצוות יבדוק במייוחד כיצד קיבלו
שם דירות פרוטקציונרים שונים, בעיקר
פקידים בכירים במישרדי השיכון והעבודה
ומינהל מקרקעי ישראל. כן בודק הצוות
מי קנה דירה ברובע ואינו גר בה — והצוות
מתכונן לקחת חזרה את הדירות
מאלה שאינם מתגוררים בהן ברציפות.
חורכות ללא סובסידיות. ד,מיקרים
שאותם יבדוק הצוות במייוחד הם של ה פקידים
שקיבלו דירות אשר שופצו על
חשבון החברה הבונה והמשקמת את הרובע•
פקידים אלה שילמו 35 אלף לימת
תמורת הדירה, שזכתה לשיפוץ מלא בכספי
המדינה. את גודל ההטבה ממחישה העובדה
הפעל את דיסיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת•.
״קשקשת,״ ת.ד , 136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.
• דור־העתיד של הממשלה. מכאן
יתבקעו היונים והניצים וכל שאר העו פות
שבשילטון.
איל השרע בי, רח׳ ברכיה ,20
שכונת־התיקווה, תל־אביב
• ״בוא נברח מהר, לפני שנגיע
דני גססר, רוד רישפון 240ב׳,
נאות־אפקה, תל־אביב
>• פיתפותי-ביצים.
לאה הוגן; רח, חבצלת ,19
הוד־השרון
• משגיח־כשרות מחופש לביצה,
בודק את כשרות החותמת.
הלל גזי ת, רח׳ הר־ציון ,11
ראשון־לציון
• ״איזה עולם, חבל שיצאתי!״
רוני קני גסכרג, דרך
הים ,125 חיפה
בשעה 7.00
״מים כחולים
מוות לכך׳
כית משוחזר כעיר העתיקה
מי ומי על חשבון מי?
ששני אנשים פרטיים — יוסף גולן ומשה
ספדי — קיבלו חורבות תמורת 70 אלף
לירות כל אחת, והשקיעו בשיפוץ כל אחת
סכום המתקרב למיליון לירות — וההוצאות
טרם תמו.
גם גולן וגם ספדי סירבו לעשות שיפו צים
על חשבון החברה המשקמת, בין ה שאר
משום שהחברה מתנה את שיפוץ
הדירה בכד שהיא תקבע את הדירה. שניהם
העדיפו לקבל חורבות ללא כל סובסידיות,
אבל במקומות שהם בחרו בהם.
לממת היותו יועץ בכיר לממשלת 0נ*
גאל, מקפיד גולן להתגורר דרך־קבע בדירה
שבעיר העתיקה, שעלתה לו כבר יותר
מאשר וילה ברובע בוורלי־הילס בלוס״
אנג׳לס.
הוועדה, בראשותו של ננר, עתידה ל סיים
את חקירתה תוך שבועיים, ולא תיר תע
ממסקנות חריפות. ככל שאלו תהיינה
אמיצות יותר, כן יתפנו דירות רבות יותר
ברובע, והן תעמודנה לרשות הזכאים להן
בדין, שקופחו בגלל פרוטקציה•
הוזול וז הז ר
מאוזן :
.1שן־סלע! .5פרי־מיקשה .10 :נשיא
:אחת המעצמות (ש״מ)ו .11 בלוטת־הנקה!
.13 חזון ! .14 זאטוט ! .15 סופת־חול קשה!
. 16 שבר לרסיסים ! .17 שחקן־קולנוע נודע
(ש״מ 18 בגיל זה — לחופה ; .19 מכינויי
האלוהות ! .20 שם !סיגי נפוץ ! .22 זקוק>
.24 מתקופות היום ! .25 ערוץ ! .27 נחש
ארסי גדול! .29 סוהר! .30 לעג! .32
מילת-זידוז ! .34 גשם קפוא ! .36 יהיר !
.38 שבט ונדאלי! .41:החריב! 43 פיר!
.44 מעון! .46 מעבד את הבצק! .47
גיבעה! .49 הבלים, בלשון-הרחוב! .52
עבוט! .55 עיסקה, באנגלית! .56 פרי
טרופי ! .58 הדור־נאה ! .59 קריאת-תימהון!
.60 מין מטוס רוסי 62 מקום נישא !
.63 עב! .64 חייתו־ים! .66 כלי־גגינה
מיזרחי! .67 פרח־נוי! .69 בלוטה בגוף
החי! .71 קורטוב! .73 שקר! .75 נעלה
מבינת־אנוש ! .78 הנח ! .80 נהר באפרי קה!
.81 מיקצב עליז בשנות דד 20 באמ ריקה!
.82 הפה שלי! .83 סימן בלתי*
מפורש! .85 קרן! .87 קנה דק בפרח
הנושא עליו את המאבק ! .88 יחי ! בספר דית!
.90 מן השבטים! .91 עוף־ריצה,
מקורב ליען ! .92 בסים ! .93 קונטסה.
בשעה 9.30
חיסול חשבונות
בעולם התחתון
מאוגף :
. 1נחש ארסי ממישפחת הציפעוניים !
.2הר־געש ! .3בושם משובח ! .4מציבת־זיכרון
! .6בתוכם ! .7מאנשי צווודהטנק !
.8ישאיר! .9קיבוץ בארץ! .11 ירק-
תבלין ! .12 כזו היא הצפרדע, למשל !
.21 תפוצה ! .22 ארמדה 23 מן הסנו״ם !
.24 עדיגה ! .26 כאב־לב ! .28 יקום !
.31 מין חרק! .33 מילת-קריאה! .34 דג־נהרות!
.35 מוחשי! .37 מין פיטרית
אכילה! .39 ישן! .40 רק קו אחד כזה
עובר בין שתי נקודות! .42 צב! .45
בהרת־קיץ ! .4 7מחפש ! .48 מפירות־ההדר!
.49 עליצות! .50 רסיסי-לילה! .51 וניל!
.52 לידה ! .53 מאחר ש .54 נוגה אור !
.57 גוף ! .60 תוכנית פופולרית בטלוויזיה!
.61.כינוי אשתו של האגא-׳חאן ! .63 צמח
בעל תיפרחות כחולות ממישפחת המור כבים
! .65 כל מכונית חדשה חייבת לעבור
אותה! .68 ממנות מצריים! .70 מפרנס!
.71 טחוב ! .72 הרק־מים יפהפה ! .74 אבן*
צור! .76 קיבוץ !בצפון הארץ! .77 כד!
.79 חולשה! .84 זכות בלי כ״ף! .87
בליטה בקיר ! .89 מילודקריאה ! .91 חוט
מתוח למדידה.
״היועץ״
ב סי טונו ת
שמלות הדיון
מכנטי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון
כ הן
מודל
תל־אביב, רח׳ נחלת בנימי,4 ,
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזינוה ע״י סיגו: טל ,*0344 .ת״א|
תהיה הקורבן הבא
א ס תרבו ש מנעול בסיוון
מכון התקנינו.
היחיד ב ה שג ח ת מבון התקמס:
הם גוו ודת מור ודת
(1מ1עוד מוד מנעורי
ועמוס נטושה ביניהם מידחמה
שר מוועות־ענק בעיתונים
עד ודתות ומנשרים
של מנעול
המותקן במרכז הדלת
מנעול במרכז הדלת מותקן על החלק החלש והחלול שלה
די בסיבוב קל של המנגנון והדיקט עליו מותקן המנעול
ניתץ וגורם להשתחררות כל 4הבריחים.
מנעול עכביש פותקז מ ד החזק של
הדלת ואינו ניתן לעקירה.
מנעול במרכז הדלת בולם תיו
ומשמש נקודת אחיזה לפורץ.
מנעול עכביש הינו סודי ומפתיע פורנים.
מנעול במרכז הדלת מזמין פורעים.
מנעול עכביש אינו גורם לשינוי בחזית
הדלת.
מנעול במרכז הדלת משנה ומעוות
את צורת הדלת.
מנעול עכביש מאפשר ללקוח לבחור
לעצמו את המפתח המתאים.
מנעול במרכז הדלת מחייב את הלקוח
לקבל מפתח המסופק על־ידי זרים.
ן מנעול עכביש מיוער ומשווק על־ידי
חברת אמינות אלקטרוניקה — החברה
הגדולה בישראל להגנת ה בי ת
מנעול במרכז הדלת מיוער ומשווק
על־ידיזזובבים.
מנ של עכבי ש
סוגר אתה בי ת טוב יותר
סלפינים: תל־אביב • 823196.828960 ירושלים • 224074 חיפה 523946
וצח 11111 המנעול
׳ מתה הקורבן הבא ד זועקות מר
/ /י * דעות־ענק על פני עמודים שלימים
בעיתונות היומית .״לא, אתה הקורבן הבא
!״ מתחרות בהן מודעות ענקיות לא-
פחות.
מזה מיספר שבועות מנהלות שתי חברות
מסע הפחדה ואיומים רעשני, כשכל
אחת מהן מזהירה את הציבור מגורל מר
ממוות: נפילה ברשת החברה המתחרה.
המלכודת הצפוייה לקורבן: רכישת מנעול־ביטחון
מתוצרת המיפעל היריב.
מילחמודהמנעולים הפומבית יכולה הי־תה
להיראות כאפיזודה פיקאנטית ומשע
שעת,
לולא הושקעו בה סכומים כה עצומים.
מודעה על פני עמוד שלם בעיתון-
בוקר עולה כ־ 6000ל״י. מחירו של עמוד
בעיתון־ערב הוא כ־ 8000ל״י. עד כה
השקיעו שתי החברות לערכי המילחמה
ההדדית ביניהן סכומים, המגיעים לפי
הערכה לכרבע־מיליון ל״י. והחגיגה עדיין
בעיצומה.
איך יכולות שתי חברות, שעד לפני
מיספר שבועות היו כמעט אלמוניות לגבי
רוב הציבור, להשקיע סכומים כה עצומים
במסע פירסום חסר־תקדים?
התשובה פשוטה בתכלית: מנעול ה
ביטחון,
שאותו מייצרות שתי החברות,
הוא הצעקה האחרונה באופנת הקניות
של האזרח הישראלי. למרות ששתי ה חברות
מייצרות ומשווקות את המנעולים
שלהן מזה שנתיים, הרי רק בחצי השנה
האחרונה תפס המוצר את השוק ב״בום״
על-קולי. על-פי הקפיצות בעקומת המ כירות
של מנעולי-הביטחון בחודשים ה אחרונים,
נידמה כי אזרחי ישראל נתקפו
לפתע בהלה היסטרית להגן על דלתות
בתיהם.
חשבון פשוט: התקנת׳מנעול־ביטחון ב דלת
דירה פרטית עולה 420ל״י. למרות
שמנהלי שתי החברות שומרים בסוד את
היקף מכירותיהם, טוענים מומחים כי כל
אחת מהן משווקת כיום מדי־חודש לפחות
אלף מנעולים כאלה. יש האומרים כי
המיספרים מגיעים לכמה אלפי מנעולים
בחודש. זהו מחזור כספים נאה של כחצי
מיליון ל״י לפחות לחודש, המאפשר להפ ריש
גם כמה רבבות לירות לפירסומת
הגדולה.
אלא שמרוב תחרות, פירסומת והאשמות
הדדיות, יוצא האזרח מבולבל. הוא יודע
שחשוב היום מאוד לרכוש ולהתקין מג-
עול־ביטחון בביתו, שזהו ציוד הכרחי
ממש כמו פדיג׳ידר או מקלט־טלוויזיה.
הבעייה היא רק שאינו יודע מה זה מנעול
ביטחון, ואיד אוכלים את זה.
היה היו
שני חברים
דלת מול דלת
שני דגמים של דלתות בהם
מותקנים מנעולי־ביטזזון מתו:צרת
רב־בריח (מימין) ועכביש (משמאל) .במבט חיצוני נראה
]כי שני המנעולים פועלים על־פי אותו עיקרון — נעילה של
הדלת לארבעה כיוונים, באמצעות מוטות־פלדה. ההבדל היחיד,
מבחוץ, הוא שרב-בריח מותקן במרכז הדלת, ואילו עכביש
מותקן בתוך מנעול־הדלת הרגיל. אולם המנגנונים הפנימיים
של המנעולים שונים. שני המנעולים עמידים לפריצות פשוטות.
ץ ה מתחיל כמו באגדות.
1היו היו שני חברים. אחד מהם היה
טכנאי־אלקטרוניקה, והשני זבן בחנות ל-
כלי-מתכת. האחד היה שותף בחברה מבוססת
ומצליחה למכשירי־אזעקה אלקטרו ניים
והשני היד, שכיר, שחי על משכורתו
ועל. מה שהצליח לאסוף בחאלטורות אחרי
שעות־העבודה. הם היו לא רק חברים,
אלא גם שכנים. הם גרו זה סמוך לזה
בשכונת נאות־שושנים בחולון. הילדים
שלהם שיחקו ביחד. הנשים שלהן היו
חברות ופיטפטו מירפסת מול מירפסת תוך
תליית הכביסה. הם יצאו גם לבלות יחד
בפיקניקים ומקומות־בילוי אחרים.
לאחד קראו שבתאי יוסף, ולשני אברהם
בכרי.
בכרי היה הזבן בחנות לכלי-מתכת. הוא
מכר בין השאר גם מנעולים לדלתות.
יום אחד הופיע אצלו בחנות אזרח מבוהל,
ובפיו בקשה מוזרה. הוא ביקש להתקין
על דלת ביתו מנעולי ייל. לא אחד, ולא
שניים, אלא ארבעה — אחד לכל כיוון של
מיפגש הדלת עם המשקוף.
כשהבחין בתמיהה נוכח בקשתו המוזרה,
הסביר: היתד, פריצה לביתו. הגנבים חד רו
דרך דלת הכניסה הראשית. מאז אין
אשתו מוצאת מנוח לנפשה. היא אינה יש נה
בלילות, חוששת פן יחדרו הגנבים שוב
דרך הדלת. היא על סף התמוטטות עצ בים.
כדי להרגיעה החליט להתקין ארבעה
מנעולי ייל בדלת, עם מפתח נפרד לכל
מנעול. כדי להגן על ביתו־מיבצרו הגנה
חזיתית.
אברהם התקין לאיש את המנעולים
כמבוקשו. אבל כשסיים את העבודה לא
נרגע. המחשבה על האיש המוזר הטרידה
אותו. אם אנשים מפחדים לחיות בתוך
דירותיהם שלהם, ומוכנים למשקיע סכו מים
גדולים כדי להגן על דלתותיהם, חשב
לעצמו, הרי שמסתתרת מאחורי כל זה
אמת שלא נחשפה, הזדמנות גדולה שלא
נוצלה.
היה כיסוי מלא להנחתו זו. מדי שנה
מבוצעות בישראל כ־ 30 אלף פריצות.
מחציתן נערכות לבתי־מגורים ומחציתן ל-
בתי-עסק ומוסדות״ .רוב הפריצות, במיוחד
לדירות, מתבצעות בשיטה הקלאסית ה פשוטה.
הפורץ פגיע אל הדלת, מוודא
שאין איש בדירה, ואז, בעזרת מברג או
לום, פורץ את מנעול הדלת ונכנס פנימה.
כל הפעולה נמשכת מיספר שניות. דקותיים
לכל היותר. הדלתות בארץ מצחיקות פורצים.
אלה הסטנדרטיות, המותקנות במר בית
הדירות, עשויות משני לוחות דיקט
עם חלל ממולא בקרטון ביניהם, המנעולים
הסטנדרטיים פשוטים בתכלית, ניתנים ל פריצה
אף בידי חובבים בלתי מנוסים.
פריצות מתוחכמות, מסוג זה שרואים
בסרטים, באמצעות התאמת מפתח למנעול
הדלת כמעט ולא היתגלו בישראל. זו עבודה
הדורשת מומחיות ואורכת זמן. הדרך
הפשוטה ביותר לפרוץ לדירה בישראל
היא באמצעות שבירת הדלת. הדלתות ניתנות
לשבירה בקלות. אלא שזה עושה
רעש ומשאיר סימנים. רק בעלים קנאיים
החושדים בנשותיהם משתמשים בשיטה זו
כדי לפרוץ לדירות. פורצים הבאים לגנוב
שוברים מנעולים.
הבעיה אינה חדשה. אבל בשנים האח רונות,
בעיקבות עליית רמת החיים, יש
גם לאנשים פשוטים על מה להגן בבתיהם:
מכשירי הטלוויזיה, שולחנות ה־סורמאייקה,
אריחי החרסינה האיטלקית ו-
פורצלאנים. אברהם חש כי השוק הישראלי
רעב להמצאה שתגן על דלתות הבתים.
הוא החליט להמציא אותה.
להזיז
את הזיז!
ץ* כיוון שלא היה בעל כישורים טב-
ניים מיוחדים, נעזר אברהם באחד
מידידיו. היה זה, משח דולב, מנהל עבודה
בענף המתכת בבתי-המלאכה של חברת
אל־על .״אם נצליח ליצור מצב שבו פורץ
יצטרך לשבור דלת כדי להיכנס לדירה
ננצח במילחמה בינינו לבינו,״ אמר אברהם
למשה. עוד באותו לילה יישבו השניים
והחלו לתכנן תוכניות כיצד להמציא מג־עול־ביטחון.
הבעיה
שניצבה בפניהם היתה להמציא
מיתקן כזה שבעזרת מפתח אחד ונעילת
אחת יסגור את הדלת על ארבע בריחים,
בריח לכל כיוון, ושלא ניתן יהיה לפרוץ
את כל ארבעת הבריחים בו זמנית. כלומר:
שפריצת בריח אחד לא תביא אוטומטית
*) בשנת 1974 עלתה עקומת הפריצות
לשיא חדש 19,596 :פריצות לבתי־עסק,
17,629 לבתי־מגוריס.
מאחרי סורג ובריח3:״״ 3־ 3
בריח, מחזיק בידיו דגמים של מנענל הרב־בריח. מנגנון המנעול
שלו הוא מתוחכם, מבוסס על גלגל־טיניים המהווח מעין תיבת־לשיחדור
שאד הבריחים.
לילה לילה, אחרי שעות העבודה, ישבו
השניים, שירטטו שירטוטים והמציאו מנ עולים.
עברו כארבעה חודשים עד שהגיעו
למנגנון מתקבל על הדעת. לא היה להם
מהיכן להיעזר בהמצאתם כיוון שמיתקן מסוג
זה, בתוך חלל הדלת, לא קיים עדיין
בשום מדינה בעולם.
בעת ששקדו על ההמצאה שיתפו השניים
את יוסף שבתאי ידידם בלבטיהם. לשבתאי
היה עניין מיוחד בהמצאה. הוא עמד בראש
חברה המשווקת מערכות אזעקה
אלקטרוניות. החברה, אמינות אלקטרונית,
נוסדה על־ידי שישה שותפים, כולם טכנאי
אלקטרוניקה והיא כיום אחת החברות
הידועות והגדולות בתחום זד. בשוק. היא
מתקינה מערכות קונבנציונאליות, המתריעות
באזעקה נגד פריצה לדלתות וח לונות,
ומערכות מתוחכמות יותר, הפו עלות
בעזרת גלי רדיו והמזעיקות בתגובה
לכל תנועה בחלל החדר.
הם משווקים גם מכשיר חדיש, פרי
המצאתם. זהו הטלפון המזעיק. במקרה של
הילוכים למנעול. משמאל נראה המנגננן הפנימי של מנעול
עכביש. המנגנון מולחם אל מנעול־דלת רגיל. אל ארבעת הברגים
שבמרכז המנגנון מתחברים ארבעת הסורגים הנועלים את
הדלת מבפנים, באמצעות תנועה סיבובית רגילה ביותר.
פריצה לדירה אי בית־עסק, מטלפן הטלפון
אוטומטית לשני מספרים, מודיע להם באמצעות
טייפ מוקלט על הפריצה וזאת
מבלי שהפורצים ידעו בכלל על הפעלת
הטלפון.
שבתאי, שראה את שני הממציאים בשעת
פעולתם הציע להם לשווק את מג־עול־הביטחון
באמצעות חברתו אחרי ש ימציאו
אותו. אולם כאשר הצליחו השניים
להגיע למנעול הביטחון שישביע את תבי עותיהם
ממנו, הם החליטו להיות עצ מאיים.
המנעול
שהמציאו פעל על עיקרון הנ עילה
הגיאומטרית. פירושה של נעילה כזו
היא שאחרי שזיזי הבריחים עוברים נקו דה
מתה מסויימת במנגנון שלהם, נועל
כל בריח את הדלת בנפרד. אם מצליחים
לפרוץ בריח אחד, אין הדבר משפיע על
הבריחים האחרים. יתרה מזאת: כל ניסיון
להזיז את הזיז אחורנית גורם אז להגברת
הנעילה במקום לשיחרורה.
אברהם ומשה מיהרו להגיש בקשה ל רישום
פאטנט על המצאתם, ביקשו לרשום
אותו גם ב־ 38 מדינות מערביות נוספות.
בינתיים החלו לייצר את המנעול שלהם
בבית־מלאכה קטן שהקימו, כשהם מזמינים
חלקים ממנו במיפעלים שונים.
כל אחד מהם המשיך לעבוד בעבודתו
הקודמת ואת מנעולי-הביטחון שלהם שיתקו
והתקינו במו ידיהם אחרי שעות ה עבודה.
בתור עבודה נוספת זה היה עסק
לא רע. התקינו מנעול אחד בשבוע, אחר
כך הגיעו להתקנת מנעול ליום. זה נראה
להם הצלחה פאנטסטית. הם לא היו זקוקים
כלל לפירסומת. הלקוחות זרמו אליהם
אחרי שראו מנעולים שלהם מותקנים אצל
אחרים.
כחצי שנח אחרי שאברהם ומשה יצאו
לשוק עם מנעול ח״רב־בריח״ שלהם, יצא
גם יוסף שבתאי עם מנעול ביטחון לשוק.
היה זה מנעול ד,״עכביש״ .הוא היה דומה
בצורתו החיצונית למנעול ה״רב-בריח״.
גם הוא פעל על העיקרון של נעילת ח דלת
לארבע כיוונים. אבל ה״עכביש״ נעל
את הדלת רק לשלושה כיוונים במוטות.
לביתן הרביעי התבצעה הנעילה באמצעות
הבריח הרגיל של מנעול הדלת.
המנגנון של ה״עכביש״ היה שונה מזה
של ה״רב-בריח״ .לא היה זה מנגנון עצ מאי,
המותקן במרכז הדלת, אלא מנגנון
פשוט למדי מבחינה טכנית, שהולחם אל
מנעול הדלת הרגיל.
גם הוא היה עמיד, באופן יחסי, מול
ניסיון פריצה רגיל. אולם לא היתח בו
הנעילה הגיאומטרית, המונעת שיחדור כל
הבריחים בו זמנית.
מכה מתחת
לחגורה
אמצעי־ההגנה מפני פריצות
11 ^ 3 (11 * 11 1 1 1 1 1 1
י • י ׳ *יי י ומעשי שוד הם כיום משוכללים
ביותר. זהו שירטוט של מערכת־אעזקח נגד פורצים ושודדים,
שניתן להרכיבה בכל דירה או עסק. היא מורכבת מאמצעים
אלקטרוניים, היוצרים אזעקה במיקרה של פריצה או חדירה
וממנגנוני־הפעלה חשאיים, שניתן להפעילם בהסתר במיקרה
של כניסת שודדים. התקנת מערכות כאלה חיא יקרה, לעומת
מנעולי־חביטחון של הדלתות, בדירות פרטיות, שעולה 420 לירות.
ך* משדב שנ הוח צי התנהלה מיל-
^ חמה חשאית בין שני הידידים ה שכנים.
כל אחד מהם ניסה להפיץ את
המנעול שלו, כל זמן שמחזור העיסקות
במנעולי־הביטחון היה קטן, היתה גם ח-
מילחמה קטנה. הנשים שלהם נשארו ידי דות.
ילדיהם המשיכו לשחק יחד.
אולם יום אחד גילח אברהם שידידו-
יריבו מנסה להכותו מתחת לחגורה. בחו זר
שהפיצו סוכני ״עכביש״ ,הם פירטו
את יתרונות המנעול שלהם, המותקן בצד
הדלת. אולם סעיף: אחד בפרוספקט הוציא
את אברהם משלוותו .״ברצוננו להוסיף,״
כתבו סוכני, עכביש /״שאנו מתקינים גם
דגם ישן המותקן במרכז הדלת ונראה
לעין ומחירו רק 375ל״י. עבור מי ש המחיר
מהווה שיקול מיוחד נוכל להתקין
מנעול זה.״
בעיני אברהם זח נראה כמכה מתחת
לחגורה. היד, זה ניסיון להציג את המנעול
שלו כדגם מיושן וזול שיצא
מהשימוש, בעוד ש״עכביש״ לא ייצרה מעולם
מנעולים המותקנים במרכז חדלת.
אברהם הבליג.
אולם המערכה נגדו הפכה למיתקפה
מכל הכיוונים, שגי אלמונים, בנימין סלע
(חמשך בטנווד )34
במדינה
א 0א ₪ו5עיו
הסברה ווא 11ה נו א 1ט1
אוטו סרמיגדר גרת8
?תעמולה הא3טי״75 סטיגית,
אך השי; את ההיסך
לנמל אילת דח שי ם שבדים עד גיל ,35
אחרי שיר 1ת צבאי
נבעלי כנשר תפני ט 1ב
מישהו במישרד־החוץ בירושלים, או
במוסד !ממשלתי אחר החליט, כנראה, של פלסטינים
אין די פירסום באמריקה, המוסד
למקצ 1ע הסווארות.
בעסדהז 1תנבל להגיע
למ שמרת ממנצעת של ־ 1,500.ל״י
נטו לחשש.
ישנה אפשרות להכנסה נוספת
על ידי עבודה בששת נוספות.
מגורים וארוחות יינתנו לך
בבית הנמלן(מלון) במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן שרה בדיור לאחר תקופת נסיו!.
כמו כן רחשים מחסנאים בעלי ידיעה בעברית!בחשבון.
1וא נע1וח
1נתו איות
המעונינים לעבוד בנמל אילת
יפנו בכל יום שישי
בין ה ששת 12.00-9.00
למשרד הר א שי-ר שו ת הנמלים
בית משא, דרך פתח־תקוה 74 תל־אביב,
במאי פרמינגזר -
קוסה ,4חדר .426
נא להביא תעודת זהות
ופנקס מילואים.
ניתן גם לפנות בכתב
למדור כח־אדם
נמל אי ל ת -ת.ד ,37 .אילת.
איך להכניס פלסטינים —
ל שנ ת הפרסום הממשלתית
^ ₪ן 1ן ןו8
<01 וזז<? 11111ו 1811ז 0זז<2ד
וזסקס^ו 2
_ ומודעוו פירטו
— לכל בית אמריקאי
ירר! 11
המשטרה
בארון 1ב ו 11ל 0
הופיע גדיון מס׳ \
38 להשיג בכל הקיוסק־נ1
עמי
הפצה :״גד״ ,חברה להפצה בע״מ
הישראלי המסדים נרתם לקידומו של נושא
חשוב זה.
ישראלים בחו״ל, שבאו.מישראל בה ״אין
בעייה פלסטינית״ נדהמו להיווכח בחודש
שעבר כי כל תחנות הטלוויזיה, ובסוף
החודש נם אקרני הקולנוע, היו מוצפים
בסיפורים דרמאטיים על הפלסטינים.
קיטש אחרי קיטש. אוטו פדמינג׳ר
היה פעם במאי חשוב ומפורסם. בשנים
האחרונות לא הוציא מתחת׳ ידיו אפילו
סרט טוב אחד. את פירסומו המיסחרי
החשוב ביותר קנה לו בסרט אכסודוס,
סרט־קיטש על מילחמת־העצמאות.
בספר רוזבאד, שפורסם בהמשכים במו סף
הארץ, מצא פרמינג׳ר את ייעודו הא;?־
נותי והמיסחרי. הוא שיפץ את התסריט
בעזרת בנו אריק, הפך את כל אנשי הקבוצה
הפלסטינית לאלמנטים פליליים מכוע רים,
שיפר את תדמיתם של בני כל העמים
האחרים, הפך את הסוכן הישראלי למלאך
מן השמים, ויצא לדרך.
בעזרת תקציב־ענק שהעמידה לרשותו
חברת יונייטד ארטיסטס ובעזרת — כך
אומרים בחוגים מיקצועיים — קרנות יש־
סודו מציג
ערבי יום העצמאות בפאב הנוי ה־8
וביה צפיר
כוכב ..ניקו ראש״
נותן סטירה בציבור
בפאבהנריה־ 8
ערג של קטעי הומור, סטירה, פארודיות וכל השאר
בהשתתפזת :
יו סי סויה. יצחקר בין.
מנחם בגין. קיסינגד ו עוד
כל ערב כולל ארוחה מיוחדת ומשקה ראשון
ערב יום העצמאות ,15.4שלוש הצגות :
,9.30 חצות ו־02.30
כמוצאי יום העצמאות שתי הצגות 9.30 :ו־11.30
ראש־עירייה להט
איך לעשות מבלי לחשוב
ראליות סודיות, שמימנו את השקעתרשלו
בסרט, הפיק פרמינג׳ר את הסרט הגרוע
ביותר שיצא עד-כה תחת ידיו.
אפילו הופעת־האולח של מי שהיה ראש־עיריית
ניו־יורק, ג׳ון לינדסיי, העלתה רק
גיחוך נוסף על פניהם של המבקרים בניד
יורק, ששישה־עשר מהם קטלו את הסרט
המרצע של פרמיניג׳ר, מקור הכסף להש קעתו,
יצא, מן השק במערכת הפירסום
האדירה שהמטיר על העיתונות והטלוויזיה
בנידיורק. עשרות קאריקטורות אנטי-ער-
ביות, שניראו כאילו הועתקו, בשינוי כו תרת
ופרצוף, מן העיתונות הנאצית של
שנות השלושים, ועשרות קטעי־טלוויזיה
שבהם ניראו ערבים רצחניים — הומטרו
על האוכלוסייה הנידיורקית.
כתוצאה מכך, אחרי שמנגנון־התעמולה
הפלסטיני לא הצליח כימעט להזכיר את
קיומו מאז נאום עראפאת בעצרת האדם,
יזכו המילה פלסטין והתואר ״לוחמי חרות
פלסטין,״ בתירגום אנגלי, לחדור לכל בית
אמריקאי במשך חודש שלם.
תל־אביב
בדיחד. ו שמה מדר וזוב
עיריית תז־אביב הסתבכה ברעיון
המידרחוב, הגורר אותה
להוצאות ענקיות
בראשית היה הרעיון: בכל עיר הגונה
בעולם יש מידרחוב, אז למה לא יהיה כזה
גם בתל-אביבו בקלות־הראש האופיינית
לניהולה של העיר, קפץ ראש עיריית תל-
אביב שלמה (״צ׳יצ׳״) להט על הרעיון,
ורחוב דיזנגוף נסגר לתנועה בלילות־שבת
וביום השבת.
ההנמקות היו טובות: שיהיה גם לבני
תל־אביב רחוב שבו יוכלו להלך בשבתות
בניחותה, לשתות קפה ולקנות בחנויות,
כמו בקופנהגן, ברחוב סטריואה הנודע.
הוצאות ענקיות. לשם כך צריך היה
גם לשנות את מערכת הרמזורים, כדי להפנות
את התנועה הזורמת בדיזנגוף שמאלה,
לשדרות בן־גוריון. כן היה צורך בשלטים
של אין־כניסה ובצביעת סימני־התנועה
בכביש מחדש. הוצאו כבר ׳ 40 אלף לירות.
אחר־כך צריך היה לקחת טנדר עם נהג
ועובדים, שיוציאו מדי יום שישי בשבוע
מחסומים לחסימת רחוב דיזנגוף, ולהובילם
חזרה למחסני העירייה במוצאי־השבת.
צריך היה גם לשלם למחסנאי שיוציא את
המחסומים ואחר־כך יבוא שוב לקבלם.
עברו כמה שבועות, והחלו נוצרים פקקי־תנועה
ענקיים, בגלל חסימת דיזנגוף. עתה
מתכננים כבר שינוי כיוון התנועה ברחוב
ארלוזורוב, כדי שיוכלו לנסוע בו בשני
כיוונים, ולהקל את הלחץ מעל שדרות בך
גוריון.
נוסף לכל הצרות, התברר כי ישראל
איננה דנמרק, וכי בישראל העסקים והחנויות
סגורים בלילות־שבת ובמוצאי-
שבתות, כך שהתכלית העיקרית והראשית
של המידרחוב ברחבי העולם, אינה ניחנת
למימוש בישראל. העירייה גילתה גם, להפתעתה,
כי בי־שראל אסור לבתי־הקפה
להעמיד כיסאות ושולחנות על כל המידר־כות,
כמקובל במידרחובים בעולם.
מעשה״הלם. כך משמש המידרחוב
פיתרון לכמה מאות נערים הנהנים לשוטט
על הכביש באידמפריע, מודגם שאזרחי
ישראל נוהגים בדרך־כלל לשבת בלילות־
השבת בבית. במוצאי־השבת, בצאתם ל־מידרחוב,
מסתבר להם כי אי-אפשר לטייל
על הכביש כיוון שאז אין כבר מידרחוב.
כל הדברים הללו היו צפויים מראש,
טוען חבר מועצת־העיר מטעם המערך,
נחום רז, אילו הייתה העירייה בודקת לפגי
מעשה. אבל כיוון שמדיניותה היא עשיית
רושם ולא פרוייקטים רציניים, היא אינה
יודעת עתה איך לצאת מן הבוץ שאליו
נכנסה.
כרטיסים להשיג בפאב, טלפון להזמנות 938586
מועדונים
בי ת ־ התהשל שודמירו
פבית״תה קטן מבקשת
משוררת צעירה?חדש
את ימיה הטובים שד
בלב תל-אביב הסואנת, ברחוב גודדון
׳פינת בן־יהודה, חבוייה פנינת־חמד שעדיין
לא התגלתה על-ידי ציפורי־הלילה של
תל-אביב.
שלט קטן ובלתי-נראזדכימעט מכריז :
נעווה — גלריה ובית־קהווה. אחרי שיורדים
כמה מדרגות, נמצאים לפתע בירושלים.
חצר קטנה אפופת ירק, ודלת חומה. בפתח
נעווה ניצבת צעירה לבושה בשמלה ער בית,
ומקבלת את פני הבאים. הגלריה,
שקירותיה חשופים אך מתקיימות בה תע רוכות
באופן קבוע, מורכבת משני חדרים
קטנים ומיסדרון ארוך. בחדרים — שולח נות
נמוכים ודרגשים. מוסיקה פופולרית
בוקעת מתוך הרמקולים הסטריאופוניים,
ואפשר לשתות שם תה או ויסקי, לפי מצב־הרוח,
ומי שרעב יכול לקבל טוסט־בגבינה.
להוכיח עצמאות. שולמית אפפל,
משוררת צעירה ואשתו של צלם־הקולנוע
שמואל קלדרון, היא בעלת המקום הזה.
באווירה החרישית השורה במקום היא מס פרת,
שפתיחתו היתה עבורה צורך נפשי,
מין רצון להוכיח שהיא מסוגלת להיות
אשה עצמאית. תישעה חודשי הריון ושג־תיים־וחצי
של גידול אינטנסיבי של בתה
הפעוטה, מאיה, התישו אותה והיא היתה
זקוקה להתרעננות.
את כל מירצה הקדישה לחיפוש מקום
מתאים, ואז מצאה את הדירה שבחצר המוזר הכמו־ירושלמית בלב תל־אביב.
הוא בכך שגלריה נינווה מזכירה את
הגלריה הקטנה בירושלים. אלא שבניגוד
לגלריה הקטנה, המאוכלסת חדיר באנשים
לרוב, את זו לא גילו עדיין תושבי תל־אביב,
והמקום ריק-למחצה.
שולמית אוהבת את המקום שלה, והיתה
רוצה לראותו ימלא באנשים, אמנים בעיקר.
משום כך היא מארגנת בגלריה שלה
ערבים סיפרותיים, ומקרינה שם סרטים
אמנותיים. נטייתה היא לאפשר לציידים
מתחילים להציג במקום את תערוכותיהם,
וגם המחיר שהיא דורשת עבוד השירותים
אינו מופרז.
מין ״כפית״ כזאת. יש לה, לגלריה
כל הנתונים להפוך למקום־מיפג־ש חברתי
הומה בנוסח המועדון הצהוב מנוחתו־עדן,
ששכן בזמנו בבית שממול. יש לה כל
הנתונים להעניק למבקרים ערב נעים מה סוג
של ישיבה עד שתיים־שלוש בלילה
על בקבוק בירה או קוניאק, עם הרבה
דיבורים או אפילו שירה בציבור. כמו
שאומרת שולמית :״מין כסיה כזו שמלפני
שלושים שנה.״
זה נאמר:
מיוצר בישראל?*י בלמון בע׳־מ, המפיצים: חב׳ נורית בע״מ
החפר לך
אולפן גרג (כר־קמא)
את מחפשת אושר בחיים?
פותח ב־ 17.4.75 קורם ערב ל׳
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
קצר 11ח
״מטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :
עברית ו/או אנגלית.
הצלחה
כ״מטרימוניאל״ תמצאי את
ת״א: גורדון ,5טל 224532 .
מובטחת !
הרשמה :
רצח בתור ד. מנ של 1
00ק\1ו\1/ו 5ייק*
החפיפון לסילוק מוחלט של קשקשי-השיער
ווז₪וזו 8 0₪0שו ייק2
מייצב השיער סיזחר החפיפה
08£5511\16 הוסוו ייק?
קרם השיער לעיצוב התסרוקת
(המשך מעמוד )31
ומיכאל אדר, הגישו התנגדות לרישום ח-
פאטנם שלו כשענה שראו את ההמצאה
כבר קודם. הגיעו לאוזניו השמצות ש משמיצים
סוכני החברה המיתחרה את
מנעולי־הביטחון שהוא מייצר. גם מחזור
המכירות גדל בינתיים. העסק התפתח בין־
לילה לעסק המגלגל מיליונים. הוא החליט
לצאת למילחמה נגדית.
״התאפקנו שנתיים לא להתפרץ, אבל
זה היה יותר מדי. לא יכולנו להבליג יו תר,״
הסביר אברהם את הסיבה בגללה
פתח במילחמת מודעות־הענק בה פירט
את יתרונות המנעול שלו על ״עכביש״.
״המנעולים שלנו הוכיחו את עצמם. לא
היה אף מיקרה שנפרצה דלת שהותקן בה
,רב-בריח׳ על־ידי פורצים. היחידים ש הצליחו
לפרוץ דלת כזאת היו אנשי מס-
ההכנסה שקדחו את הצילינדר של המנעול.
זה עורר הרבה רעש ונמשך 40 דקות.
אבל אני לא מוכר מנעולים נגד מם-
הכנסה.״
״זוהי מילתמה מכוערת ולא יפה,״ אמר
יוסף שבתאי על מילחמת המודעות של
״רב״בריח״ נגדו .״זוהי תחרות שלא במ קומה.
המיתחרים שלי מנסים לקלקל את
הענף בשוק. אבל אין לי ברירה. אני
צריך להיענות לאתגר של המודעות •שלהם.
אני לא אבזבז כסף כמוהם. זוהי שטות
לזרוק כסף על מודעות־ענק.״
שבתאי, שסרב להצטלם, חזר בו כנראה
אחרי שאמר דברים אלה. היא נגרר ל-
מילחמת המודעות והחל לפרסם גם הוא
מודעות־ענק על פני עמודים שלימים המפרטים
את יתרונות המנעול שלו ומבקרים
את מנעול יריבו.
בידי יוסף שבתאי עשרות מכתבים מ לקוחותיו
המודים לו שמנעולי ה״עכביש״
של חברתו מנעו פריצות לבתיהם ולבתי-
העסק שלהם. אולם למרות הדימיון בין
שני המנעולים, הם שונים זה מזה ב תכלית.
הדלתות העקומות
מגעולי־הביטחון גם יחד אינם
* /עוני ם לתקלה העיקרית הפוקדת את
הדלתות בבתי ישראל בימי חמסין. השינוי
במידות החום והלחות גורם להתכופפות
דלתות הדיקט, מונע את נעילת הדלת.
במקרים כאלה מספקות שתי החברות שי רות
מידי לתיקון הליקוי.
בדיקה מהותית של מנעולי-הביטחון ה נלחמים
מילחמה של לחיים או למוות על
השוק, מגלה את ההבדלים הבאים ביניהם :
• מנגנון ההפעלה של מנעול ״רב-
בריח״ הוא אטום. מנגנון ה״עכביש״ הוא
חשוף בתוך חלל הדלת.
• מנגנון ״עכביש״ מותקן בצד הדלת.
מנגנון ״רב-בריח״ ,המותקן במרכז הדלת
הוא עצמאי ומופעל במפתח נפרד. טוען
יוסף שבתאי :״העכביש מותקן בחלק הקשה
של הדלת. מנעול במרכז הדלת מז מין
פורצים שכן הוא מודיע להם שבעלי
הדירה רוצים להגן על משהו הנמצא
בתוכה.״ אומר אברהם בכרי :״רב־בריח
מותקן במרכז הדלת, אולם כדי לעקור אותו
יש לשבור את כל הדלת. אף פורץ לא יס תכן
בכך. העובדה שהמנעול הגלוי מר תיע
פורצים שיחששו להסתבך עם מנעול
מתוחכם.״
!• ייצורו של מנעול ״דב־בריח״ נמצא
בפיקוח מכון התקנים. הוא עמד בסיבהן
של מיליון סגירות מעילות .״זה מעל
ומעבר למה שדרוש,״ אומר אברהם ,״לפי
ממוצע של 10 נעילות ביום הוא יכול להח זיק
מעמד 250 שנה ״.ל״עכביש״ יש אישור
ממכון התקנים כי מנגנון הנעילה שלו
הופעל 45 אלף פעם ללא תקלה .״גם אני
הייתי יכול לקבל פיקוח של מכון התק נים׳״
אומר שבתאי ,״!זהו רק עניין של
הוצאות גדולות.״ על כך משיב אברהם:
״מכון התקנים נותן תעודה בדיקה על
מה שמבקשים לבדוק. ל,עכביש׳ אין אי שור
כי הוא עונה למיפרט הנדרש ממנעולי־ביטחון.״
המילחמה
על המנעולים תמשיך ודאי
להשתולל כל עוד יישארו בישראל דלתות
בלי ׳מנעולי־ביטחון. גם אז, יש כל הסיכויים
שהיא תתפשט למדינות אחרות, ש שתי
החברות מנסות לרכוש את השווקים
בהן. כמו שאמר אורי זוהר בשיר המ פורסם
שלו :״הראש היהודי ממציא לנו
פאטנטים.״ רק שמרוב פאטנטים לא תת-
יממש הבדיחה על סיפור הבלשים הבלתי
אפשרי — הרצח בחור המנעול.
ב מ דינ ה
ישראלים בחו״ר
סיר־הבשר -
בשניו של מי
שמדיח אותו
סגלד העולים מרוסיה
הגיעו ישראל וארה״ס
7הספס סודי על הצרת
צעדיהס ש7
אלסי היורדים הישראליים
הגמצאים כאמריקה
ישראלים בארצות־הברית קיבלו בשבו עות
האחרונים מכתבים נרגשים מקרוביהם
בישראל. מלאי־דאגה שואלים הישראלים
את קרוביהם בארצות־הברית האם נכונות
הידיעות בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה ה ישראלית
בדבר המשבר הכלכלי החמור בארץ
האפשרויות הבלתי־מוגבלות, חוסר־העבודה
וחרפת הרעב, שהם מנת־גורלם של
הישראלים שם.
חברת־הטלפונים האמריקאית הגדילה ב שבועות
האחרונים את הכנסותיה משיחות־טלפון
לישראל. הישראלים בחו״ל נאלצו
להוציא ממיטב כספם כדי להרגיע את עמי תיהם
וקרוביהם בישראל. יתכן כי גל השמועות
נועד לעצור את גל ההגירה של
ה״תיירים״ הישראליים לארצות־הברית.
היומון הנידיורקי ניו־יורק פוסט גילה,
בשבוע שעבר, כי קיים הסכם סודי בין
ממשלת ישראל לממשלת ארצות־הברית ב דבר
הצרת צעדיהם של ישראלים המנסים
להעתיק מקום־מושבם ליבשת האמריקאית.
שילטונות־ההגירה בארצות־הברית מסרבים
להאריך את אשרוודהתייר של ישראלים
הפונים אליהם לשם כך. עד לפני חודשים
אחדים היתה הארכה כזו מאושרת אוטומ טית
ללא כל השהיות.
דאגה מעולי רוסיה. המימשל האמ ריקאי
נרתם לעזרת המימשל הישראלי לא
רק מאהבת מרדכי. השילטונות האמריק איים
אינם מודאגים כל-כך מן התיירים ה ישראליים,
בני הארץ, המנסים להשתקע
זמנית או קבע. דאגתם גוברת והולכת
דווקא מפני הישראלים דוברי הרוסית המגיעים
לחופי העולם החדש.
זוהי תופעה המושכת תשומת לב. מדי
שבוע מגיעים לניו־יורק עשרות עולים חד שים
מברית־המועצות, שאחרי חנייה קצרה
בישראל החליטו לנסות מזלם במעצמה ה־קסיטאליסטית
הגדולה. לישראלים־הרוסים
אין כימעט כל אפשרות להיקלט בארצות־הברית.
בעוד הישראלים שולטים בשפה
האנגלית בצורה מניחה את הדעת, אין
העולים הרוסים מסוגלים לדבר בשפה זו,
הם מחוסרי יכולת והכנה נפשית להיקלט
ב״מיקצועות הישראליים״ של צבא נהגי־המוניות,
מדיחי־הכלים, המלצרים ופקידי-
הקבלה בבתי־המלון הניו־יורקים, ובערים
האמריקאיות האחרות.
ככל הנוגע לישראלים המהגרים לארצות־הברית,
אין שם משבר. ישראלי מצוי משת כר
כמאה וחמישים דולר לשבוע, ואילו
אלה הנמצאים כאן שנים אחדות, משתכרים
300 וגם 500 דולרים בשבוע אחד. בחמישים
דולר לשבוע יכול הישראלי למצוא לעצמו
חדר מרוהט במלון בינוני׳ כשהוא מוציא
לא יותר מחמישים דולר נוספים לאוכל,
נסיעות והוצאות הכרחיות אחדות.
דווטבי־עצים ושואכי־מים. המים-
פרים הגדולים של מחוסרי־העבודה הא מריקאיים
אינם מתייחסים כלל לצבא
הגדל והולך של העובדים חסרי-הנתינות ו חסרי
הרשות לעבוד. האמריקאי המובטל
ממלאכתו נרשם מייד בלישכת־העבודה, ו גובה
כתשעים אחוזים משכרו האחרון ב המחאה
ממשלתית• כשההמחאה בכיסו, אין
המובטל האמריקאי מחפש עבודה במיקצוע
אחר, והוא מחכה לתורו להיקלט במקום־
עבודה חדש, באותו מיקצוע שבו עבד עד
לפיטוריו.
המובטל האמריקאי ממקום־עבודתו ב בניין
או בבית־החרושת, אינו מחפש לו
מקום־עבודה בחדר רחיצת-הכלים של
מיסעדה או כשומר־לילה בבית־מלון. עבו דות
אלה היו, ונשארו, מקומות־המיקלט של
הפורטוריקאים, המהגרים מהאיים הקאדי-
ביים ועכשיו — הישראלים.
:טלוויזיה
מאחר• המסך
המילחמה על וושינגטון
המילחמה הגדולה על תפקיד בתב ושון ז־השידור
בוושינגטון, תפקיד העומד להתפנות
בעוד שבועות מספר עם שובו לארץ
של יעקב אחימאיר, הסתיימה בניצחונו
של מי שלדעת אנשי החדשות היה דווקא
הפחות־מתאים מכל המועמדים, א לי
ניסן, לשעבר רכז־הכתבים של החדשות
שהורחק ממישרה זו.
המילחמה התרכזה סביב שתי דמויות,
אלי ניסן וטוביה סער, הכתב המדיני
והפרלמנטרי של הטלוויזיה• בטוביה תמ כו
מנכ״ל רשות־וזשידוו יצחק ליבני
ומנהל מחלקת־החדשות דן שילון בעוד
שבניסן תמך מנהל־הטלוויזיה ארנון צו״
קרמן, ידידו האישי של ניסן.
מנהל החדשות ברדיו, עמום גורדון,
הביע את תמיכתו גם הוא בטוביה סער
לעומת אלי ניסן, וטען שלניסן אין כל
מושג ברדיו (השליח בוושינגטון משרת
הן את הרדיו והן את הטלוויזיה) אך הציב
שני מועמדים מהרדיו, מיהאל קרפין
וגדעון רמז מועמד נוסף שהסיר את
מעומדותו עם הצבת מועמדות סער היה
מיכה לימור.
התמיכה העזה לה זכה אלי ניסן מצד
צוקרמן, וכן התמיכה לה זכה מאגודת־העיתונאים
בירושלים, הביאה לכך שיצחק
ליבני ישנה שוב את דעתו ויתמוך באלי
כדרכה בקודש, בחגים ובעיקר בימי־העצמאות,
מלעיטה הטלוויזיה את הצופים
בשידורים סוג ד׳ ,שבחלקם הגדול הם
שידורים חוזרים חסרי דימיון, תיכנון מוק דם
ואווירת־חג.
שני האירועים החשובים ביותר בטלווי זיה
בערב יום העצמאות יהיו דבר נשיא
המדינה, הפרופסור אפריים קציר (יום
ג׳ שעה ,)1930 ראיון מיוחד נוסף עם
ראש״הממשלה, יצחק רגזן, במיסגרת
מבט (שעה .)20.30 מי שלא ירצה את נשיא
המדינה וראש הממשלה דווקא באותן
שעות, יוכל לכוון את מקלט־הטלוויזיה
שלו ללבנון, ולחזות בסרט מהסידרה קאנון
(שעה ,)1930 או לקפריסין ולחזות בפרק
קילו בשר חי מסידרת בוב ניוהארט (שעה
.)1910
תוכנית שקשה להבין מה לה ולערב
החג, היא שירי נתן אלוזרמן (יום ג׳ שעה
)2130 בה ישתתפו שושנה דמארי וז מרים
נוספים, עם תיזמורת בת 12 כלים.
באותה שעה אפשר יהיה לצפות בלבנון
בסרט מהסידרה קוג׳אק (שעה )2100 שהיה
אמור להיות מוקרן באותו יום בישראל.
סירטו בן 40 השנה של כרוך אגדתי
יתחרה בלי הצלחה גדולה בקוג׳אק שב ירדן
(שעה ,)2215 וברזברט יאנג המר
פיע בפרק מתוך סידרת הרופאים ד״ר
מרכוס וולבי בלבנון (שעה .)2200 את
שידורי ערב־יום־העצמאות בטלוויזיה ה ישראלית
ינעל בפעם המי־יודע־כמה סרט
על להקה צבאית. הקורבן הפעם: להקת
הנח״ל.
למחרת אפשר יהיה לצפות בטלוויזיה
הישראלית בחלקים מחירון התנ״ך לנוער
עם שר־הפניס יוסף בורג ושר־החינוך
אהרון ידלין (שעה 1200 בצהריים) .ב
שעה
1410 תביא הטלוויזיה את שאריות
הסרט המצולם מתחרות ההחלקה ה־אמנותית
על הקרח. שידור־חוזר של ה תוכנית
חיים שכאלה, עם ד״ר פילים
פלגי, יוקרן בשעה .1500 טנדו של ירון
לונדון, המיוחד ליום־העצמאות הוא התוכנית
היחידה המבטיחה אולי להיות
מעניינת (יום ד׳ שעה ,)2010 בגלל אופי
המרואיינים בה, ובראשם אלוף (מיל).
עזר ויצמן.
זמרת רובינא
מי שבקיא בהכנות לאירוע המרכזי של
יום־העצמאות מבחינת הטלוויזיה, התוכנית
אנחנו שרים לך, מוכן להישבע כי היא
תהיה האסון המרכזי של יום־העצמאות.
מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליכני, הכריז
מלחמה על פסטיבל הזמר אולם דימיונו
לתחליף הסתכם בעוד ערב בידור עם זמ רים
מיקצועיים׳ אשר ייערך בבנייני האומה
החל מהשעה 1900 ועד לחצות. ליבני
לאותן שעות שבהן נערכת הפקת שי דור
סטנדרטית זו, מציעות התחנות השכנות
שלל שידורים מבדרים, בירדן (ערוץ
)6אפשר יהיה לצפות בסרט עלילתי באנג לית
(שעה ,)2100 ובשעה 2215 בפרק מ אחת
מסדרות־המתח בנצ׳ק, מקלאוד או
האק ראימזי (שני הערוצים).
בלבנון יוקרן פרק מהסידרה מאניקם עם
מייקל קוגורס (שעה )2100ץ ובשעה
2200 פרק מהסידרה האנגלית המצויינת
על קרבות גדולים בהיסטוריה הננולס ב־מילחמה.
בקפריסין תופיע הזמרת ננ ה
מושקורי ( )2040 ואחריה, בשעה ,2115
סרט מסידרת־המתח קונג פו עם דייוויד
קאראדיין. פרטים אלה נמסרו למערכת
על־ידי מדריך־הבידור מבט .1
שחקן פכאלאס
קוזאק נגד —
גיל הביס את שידון
ניסן, לאחר שהבטיח קודם־לכן את תמי כתו
בסער.
המגוחך בכל הפרשה כי לאחר שהוחלט
סופית כי ניסן יקבל את המישרה דרש
ליבני לתלות מודעה על לוח־המודעות של
הרדיו, בה הוא קורא למועמדים מקרב
הרדיו להציג מועמדותם למישרה בוושינג טון,
ואילו מכל משתתפי הישיבה בה הוח לט
על מינויו של ניסן דרש לשמור זאת
בסוד.
תיגבורח לאבטלה הסמוייה
הכתבת התל־אביבית של דסק התרבות
והאמנות במחלקת־החדשות בטלוויזיה,
אסתר דר, פרשה מהמחלקה בעיקבות
חילוקי־דיעות עם ראש הדסק, שהוא גם
עורך השבוע יומן אירועים, רם עברון.
עם פרישתה מהחדשות מצטרפת דר
לשורה ארוכה, של מפיקים ובמאים הנמ צאים
עתה במחלקת האבטלה הסמויה של
הטלוויזיה והמפיקים או מביימים הפקה
אחת לשנה, וגם זאת במיקרה הטוב, אך
מקבלים משכורת מדי חודש בחודשו.
במיקרה זה הביזבוז משווע במייוחד,
משום שכתבותיה ותוכניותיו! של דר היו
בין היחידות בטלוויזיה שאפשר היה לצ פות
בהן וגם ליהנות מהן.
אף הבטיח כי מי שיתבונן בתוכנית ישיר
את השירים שיושרו בה בעודו יושב ליד
מקלט־הטלוויזיה.
המשתתפים בתוכנית, שתבויים על־ידי
יוסי צמח, יהיו שוב שושנה דמארי,
מיכל טל, כוכב האירוויזיזן שלמה
ארצי, נתנאלח, מנחת פסטיבל הזמר
ז״ל רבקה מיבאלי, אילנה רוכינא,
שמעון ישראלי ועוזי המאירי.
לחץ גדול של המאזינים הצעירים החזירו
אותה.
נראה כי מילחמתו של דן שילון נגד
הקרנת הסרט על מחלקת החדשות אותה
הכין צבי גיל, לא הצליחה. גיל, ידידו
של מנהל־הטלוויזיה ארנון צוקרמן, ומי
שהיה מנהל מחלקת־החדשות לפני שילון,
הכין סרט על עבודת מחלקת החדשות,
אשר כל מי שראה אותו עד כה מוכן
.לומר עליו ש״טכנית, הוא בסדר.״
שילון לא היה מעוניין בהקרנת סרט
על עבודת מחלקת־החדשות, בטענו כי
עדיין מוקדם, לאחר השינויים שנעשו במחלקה,
להציג עליה סרט.
שילון פנה לצוקרמן, כדי שיטיל וטו על
הקרנת הסרט. אולם מסתבר כי מעמדו של
גיל, אשר אינו נושא היום כל תואר ב טלוויזיה
הישראלית, עדיין איתן. צוקרמן
החליט לא להתחשב בדעתו של שילון,
והסרט אכן יוקרן בשבוע הבא.
הנזנכ״ל —
שירה בציבור
קשה היה לטעון נגד הנהלת הטלוויזיה
על שאין לה הכישרון להפיק פילרים טובים
יותר, לולא העובדה הידועה שחברות
זרות מציעות לטלוויזיה פילרים ממיטב
הלהיטים בארצות הברית ובאירופה, תמו רת
תשלום פעוט ולעיתים אפילו חינם.
פילרים אלה עשויים במיקצועיות רבה ו בעלי
איכות טכנית גבוהה.
החלטה של הוועד־המנהל של רשות השידור
קבעה, כי הפילרים היחידים ה מותרים
להקרבה הם אלה של שורי נתן,
אריל, איינשטיין וזמרים ישראליים אח-
הטליויויה מסיקה תקליט
מועמד ניסן
— שינה דעתו
סמי וסוסו -הסוף
תוכנית־הבידור לילדים סמי וסוסו, שהפ כה
לאחד מניכסי צאן־הברזל של הטלווי זיה,
נפרדה ביום הראשון האחרון מצופיה
הצעירים.
בשבוע שעבר נערכה מסיבת־פרידה גם
למפיקת התוכנית דליה הורביץ ולגי-
בוריה סמי, הוא ג׳ורג׳ איכרחים /וסוסו
(הבובה עם קולה של לביבה דריני).
לביבה נשארת לעבוד בטלוויזיה ואילו
איברהים מנתק ק־שריו עם הטלוויזיה ועו מד
לנסות ולחדש את התיאטרון.הערבי
במיזרודירושלים, אותו הזניח כאשר החל
לככב בסמי וסוסו.
אולם לצעירים המעריצים שתי דמויות
אלה, אשר רובם, אגב, היו מקרב הילדים
היהודיים, לפי מיספר המיכתבים שהגיעו
לתוכנית הערבית, יש עוד תקווה שסמי
וסוסו ישובו אל המסך. לפני מיספר שנים
הסירו את התוכנית ״סופית״ ,אולם עקב
אחת ההצלחות הבודדות של הטלוויזיה
בחודשים האחרונים, הקונצרט המיוחד ל נוער
שהוקרן בחג־הפורים האחרון, עומדת
להפוך תקליט בהפקה משותפת של חברת
התקליטים הד ארצי ורשות־השידור.
הקונצרט, שהופק על־ידי אסתר פד
פר, בו ניגנה התיזמורת הסימפונית של
רשות השידור יחד עם קבוצת נערים ונע רות,
זכה להדים כה חיוביים עד שהפקת
התקליט ממש התבקשה מאליה.
נראה כי בעיקבות הצלחתה זו של סו פר,
היא תתבקש לארגן קונצרטים נוס פים
מסוג זה לילדים ואולי בעיקבותיהם
יזכו הצופים הצעירים של הטלוויזיה אף
לשלל תקליטים מהנים.
סילרים כ חו ל־ ל בן
הפילרים, אותם קטעים קצרים הבאים
למלא זמן בין שתי תוכניות המייועד ב־חו״ל
לפירסומת מיסחרית, הפכו כבר מז מן
לבדיחה טלוויזיונית. בפילרים גאלה
משמיעה הטלוויזיה שירים מבויינן ים. ה מזכירים
הצגות של בית־ספר ן עזמי.
סוסו ואיברחים
הסוף השני
רים מוצלחים פחות, ואילו אותם המגיעים
מחדל מושלכים לפח.
׳31׳ של גיוב
אחת המשימות הנעימות ביותר הוטלה
לפני שבועות מיספר על כתב־הטלוויזיה
,מנשה רז הנהלת הטלוויזיה החליטה
להחליף את תמונות הנוגד המלוות את
תחזית מזג-האוויר בסירטתי־נוף קצרים.
על רז הוטל לסייר *ארץ משך שבועות
רבים. לצלם את הארץ הקטנה לאורכה
ולרוחבה ולהכין 40־ סירטונים קצרים אשר
ילוו בעתיד את•־ תחזית מזג־האוויר.
רז אינו יודע׳ להסביר אם השיזוף שלו
בא מהחלקה על החרמון, שאותו.,־צילם
עבור מזג-אוויר סגרירי, או מן השחייה
בחוף שרם־אל-שייך, אותו צילם יעביר ימי
חמסין•
ה•* חובוטיה 011 אויבה
:ט מ פון 0 .0 .הטמ פון ה ק טן׳: ,
הנו חוהב טו ח ביות•־־.בעולם .
נו תן לך ה רג שה מ שו חררת
.וחופ שי ת. תוכ לי׳לל בו ש .׳׳
מ כנ סיי םקצ לי סוה דו קי ם אך.
׳ בי קיני. תוכ לי לר קוד, ל טייל,
ל ט בול באמבט ול ר חו ץ, בי ם ׳
בבט חון מלא.
׳י^ייממ
גו שר ספיגה הטוב בעולם
תבטיח אטיתה מוחלטת
עת 3ון 0.11.חוסך יו םבמ חוור
וגווו ע ריח ד ע
לטמ פון 0 .0 .הע שוי צמר
גפן כבוש, כושר ס פי גהש אין
לאף ט מ פון. ל עו מתטמ פוני ם
א ח רי םהמתאר כי ם עם
ה ס פיג ה. ט מ פון 0.0 .מתרחב
עם ה ס פי ג ה ולכן, ככל ש הו א
סו פג יו ת ר כן הו א סוגר טו ב
יו תראתפתח הנ ר תי ק ו מונ ע
כל תזוז ה או דליפ ה.
(טבלי ט מ פון בכו ס מי ם
ו תיוו כ חי בכושר ה ס פיג ה
ה מ צויין שלו).
ט מ פון 0.0 .סופג אתהדם
מי דעםצא תו מןהרחם לכן,
הו א חו ס ך לך יו םבמ חזו ר
ה חוד שי ביוון שבאופן טבעי,
עו שה הדםאת דרכו ה חו צ ה
במשך 24 שעות. ה א טי מ ה
ה מו חלטת של הטמ פון
מונ ע ת היוו צ רו ת ריח רע
הנגרם כ תו צאהמ מג עהדם
עם ה אוי ר.
0.6 .בי ב לדגו ת ספיגת
נור מל — למר בי ת הנ שים,
מיני — לנערות, ל ב תו לו ת
ולנ שים עם די מו ם מו ע ט —
בעיק ר בי מי םהאח רוני ם של
:ה מ חזו ר א צל נ שי םהמשתמ -
י שו ת. בגלולה ל מני עתה ריון
אקסטרה — לנ שים ע ם
די מו ם רב בעיק ר ביו מיי ם
הרא שוני ם של ה מ חזו ר.
041. ! 191111ו הו ! •ו הו ׳רשמוהו
ט מ פון 0.0 .ק טן משפ תון
ולכן ק ל ונו חלשא תו בא רנק.
ט מ פון 0.0 .נכנ ס ל תו ך גו פן
ב ק לו ת תו ך שניו ת בעזרת
אצבע הנ שארת נ קי ה 1ללא
כל א ביז רי עזר שיש צו לן
להפטרמהםלאחרח שמו ש.
טמפוני
( 1,300,000,000 טמפוני 0.0 .
נמכרו בשנת שעברה ב*106
ארצית)
0.6.מיו*-
לבתולות ולנערו ת *נעירות
חדש החידוש הבלעדי האח רון של
0.0 .הו א טמפון מיני
המיועד ל ב תולו ת ולנערות
צעירות. עם 0.0 .מיני אין
בל חשש לפגיעה ב ק רו ם
הב תולי ם, כיוון שהוא כ ת
ק טן מכנש בדיוק לפ תה
ב קרו ם דרכו עובר הדם.
(ב מקרה של כאב ק ל בשמוש
הראשון, יש לד חו ת השמיש
ב* 4— 3חור שים).
עספון 041.תתאים לתבנה
תאנסות• תפנית•
ט מ פון 0.0 .תו כנן ו פו ת ח
ע״ י צוו ת גיני קו לוגי ם מו מ חי ם,
כך שיכנ ס ע מו ק ל תו ך הנ ר תי ק
ל איזו ר בו אין עצבנם רגי שים
הגו ר מי ם לכאב, או אי נו חו ת.
זזל ם וזזית
ה שחו |
הצנמח ל * נג מ ר-
לא מסמיק קמזי4
§11111
11111111
111111
31.010
הטמפו) ת ק טן ׳
שכבש א ת העולם
פושה התעש יין, הפילגש והאשה החוקית
מ׳ סחט -מ מי?
ע*ץ עות ספורות אחרי שעזב ברוך את
יחידתו, היה כבר בבית יעיד חקירה
נוקבת למאהבת הצעירה שלו, פלורי אוחנה
( ,)25 פקידה במיפעלו. פלורי, צעירה נאה
בעלת גיזרה חטובה ועיניים חומות לוה טות,
מנהלת פרשת־אהבה עם הבום שלה
מזה שנים אחדות.
כאשר התהדקו היחסים ביניהם, שכר
עבורה ברוך דירה ברחוב דניאל בבת־ים,
ונסע עימה לבלות ברומניה. הוא לא יכול
עוד להסתיר את היחסים ביניהם, ועל דלת
חקירה ללא־מוצא
הקשר המשולש
עזרת השומר הצליחו החוקרים ל־
^ זהות את אחד התוקפים, אך משהגיעו
לביתו של החשוד גילו שעבר לגור במקום
אחר, לא השאיר אחריו עיקבות. עד שיתגלו
התוקפים, פנו החוקרים לחקור את
צלעות המשולש הניצחי•
פלורי אוחנה, ידידתו של התעשיין, נחקרה
שוב־ושוב — אך ללא תוצאות. היא
ף* ית״המישפט האריך את מעצרה של
4פלורי אוחנה בשלושה ימים נוספים,
והשבוע שוחררה הצעירה בערבותו של
התעשיין ברוך ענף, שהמתין לה כדי ל הסיעה
חביתה.
לכתב העולם הזה, מרסל זוהר. אמר ה תעשיין
:״לפלורי אין שום קשר לפרשה
הזו• אינני רוצה לדבר יותר על מה שקרה.״
הסחטנים אמרו.. :אם
לא החן 150 אלך די,
נחטוף אחד מבני־משפחתו!״
מאהבת
פרורי
תעשיין ענף
חקירה סתומה
חקירה צולבת למאהבה
הדירה המשותפת אף התנוסס שלט :״פלורי
וברוך ענף.״
ברוך 40 גבר שקט בעל מראה רגיל
בתכלית, סירב לנתק את יחסיו עם פילגשו
גם אחרי שאשתו גילתה את הפרשה.
משום מערכת־היחסים הסבוכה הזו נפל,
כנראה, חשדו של התעשיין על פלורי, הסיק
כי היא מעורבת בעניין ונסע ישר לחקור
אותה על חלקה בו. אך היא פרצה מייד
בבכי• ״השומר סיפר שהבחורים שתקפו
אותו בלילה דרשו שתתן להם את הכסף,
אחרת יחטפו מישהו מהמישפחה שלך. יותר
אני לא יודעת !״ התייפחה.
אך ברוך לא הירפה .״מה הקשר שלך
איתסז״ לחץ עליה.
פלורי אוחנה הכחישה בתוקף כל קשר
לניסיון־הסחיטה. לבסוף השתכנע ברוך כי
פלורי מסתירה את פניה*
האשה ידעה
ממאהבד 150 .אלף לירות, ומשום כך יזמה
את המעשה. אפשרות זו אינה סבירה ביותר,
כיוון שקשה להניח שבמיקרה זה
היתה מורה להם להשתמש בשמה בהודעה
שהשאירו עבור בעל־המיפעל.
קיימת גם אפשרות נוספת: שלושת ה צעירים
ידעו על קישרי־האהבה בין ברוך
הבער אודו,. :אינני
ומנה לדבר יומר
על מה שקרה!״
חאשה אמרה. :תן
לי 150 אלף,
ואני 1010ר
נעצרה להמשך חקירתה. גם אשתו של ברוך
ענף עוכבה בתחנת־המישטרה שעות אח דות,
לשם חקירה.
למחרת היום, כאשר ביקש רב־סמל שלום
גיל מבית־מישפט השלום להאריך את מע צרה
של פלורי אוחנה ב־ 10 ימים, כחשודה
בניסיון־סחיטה, גילה לפתע התיבע המיש־טרתי
יפרט מעניין לגבי אשתו של התעשיין.
אמר רב־סמל גיל, כפי שנרשם בפרוטו קול
הדיון באולם־המעצרים של בית־מישפט
השלום בתל־אביב :״לאשת בעל המיפעל
נודע הדבר (קשריו האינטימיים של ברוך
עם ידידתו פלורי) והיא אמרה לבעלה :
,תן לי 150 אלף לירות, ואני עוזבת.׳ לפני כן
פנתה לבחורה בבקשה שתעזוב אותו.״
החוקר המישטרתי אישר את הדברים.
״נכון שבעל־המיפעל אמר לאשתו שהוא
המאהבת הכחישה בתוקף
נחקר השומר הערבי שנתקף בלילה ב־מיפעל,
ואשר הועבר לטיפול רפואי בבית־החולים.
החוקרים השתכנעו כי התוקפים
האלמוניים הם שהיכו אותו.
היא חפה מכל פשע והוא הניח לה.
הוא מיהר לביתו, וגילה לאשתו, רבקה,
את סיפור דרישתם של הסחטנים, הדגיש
בין השאר כי הם דרשו שימסור את הכסף
תוך שבועיים בידי פלורי עצמה, או בידי
צ׳ארלי, אחד מעובדי המיפעל.
בני־הזוג מיהרו למישטרה, ובדרך נטלו
את פלורי עימם. לאחר שסיפרו את סיפורם,
**ץ לוש הדמויות זינקו מעל לגדר
^!והתקדמו אל פינח המחסן. החזשך
היה מוחלט, והשומר הערבי של המיפעל
גדירות״ברזל ביפו, הופתע לחלוטין. התוקפים
שהגיחו מתוך הלילה קשרו אותו,
חבטו בו קשות, ולפני שהסתלקו מן המקום
מבלי לקחת דבר, מסרו לו הודעה חד־משמעית,
בנוסח :״אם לא יתן 150 אלף
לירות, נחטוף אחד מבני־מישפחתו !״ ביק שוהו
להעבירה לבעל המיפעל, ברוך ענף.
השומר שכב פצוע וכבול משך כל הלילה,
עד שהגיעו הפועלים הראשונים לעבודה,
בבוקר. לברוך ענף- ,ששהה אותה שעה
בשירות־מילואים, נודע הדבר בשיחה טל פונית
שערך באותו יום עם מיפעלו.
הוא נחרד, ניגש מייד אל מפקדו והודיע
לו :״המישפחה שלי בסכנה, עומדים
לחטוף מישהו מהם, איי מוכרח לנסוע
הביתה.״ הוא קיבל את אישור־הנסיעה,
ויצא.
מוכן לתת לה 150 אלף לירות,״ אמר ,״והוא
אמר גם שהוא אוהב את פלורי ואינו חושד
בה. לדעתנו, החשודה (פלורי אוחנה) רצתה
לסחוט מבעל־המיפעל 150 אלף לירות.״
לגבי עובד המיפעל, צ׳ארלי, שאת שמו
הזכירו תוקפיו של השומר בהודעה שמסרו
לו עבור ברוך ענף, אמר איש־המישטרה :
״צ׳ארלי לא נעצר, אך החקירה סביבו עדיין
נמשכת.״
אולם, את ההפתעה הגדולה ביותר בבית־המישפט
גרמו דבריו של עודך־הדין משה
סנובסקי, פרקליטה של החשודה פלורי
אוחנה. אמר סנובסקי :״המישטרה חושדת
שבעל־המיפעל, בהיותו בצבא, יזם בעצמו
את התקיפה נגד השומר שלו במיפעל.״
התובע המישטרתי לא הכחיש את דבריו
של עורך־הדין. הוא סירב גם להכחיש או
לאשר את טענתו של הפרקליט בדבר חקי רתו
של התעשיין במכונת־האמת. אך ברוך
ענף אינו מסתיר את רוגזו על חוקרי-
המישטרה. הוא טוען שהם מרכזים את
חקירתם בו, תחת שיחפשו את הסחטנים.
אך לאנשי־המישטרד, מוסיפה הפרשה
לגרום כאב־ראש רציני. הם חוקרים שלוש
אפשרויות :
<• התעשיין ברוך ענף עצמו ביים את
פריצת הסחטנים למיפעלו, ובחר לשם כך
דווקא ביום שבו שהה במילואים, כדי לא
לעורר חשד. המניע, לפי קו זה. היה כוונתו
להיפטר מידידתו ולהטיל עליה את החשד
לניסיון־הסחיטה.
!• אשתו של התעשיין, רבקה ענף, היתד.
מעוניינת בהרחקתד• .של פלורי אוחנה מן
התמונה המישפחתית. האם היא היתד. זו
ששלחה את הסחטנים למיפעל, כדי לסבך
את ידידתו של בעלה?
#פלורי אוחנה, הצעירה ניסתה לסחוט
ענף לבין פלורי אוחנה, התכוונו במעשם
לפגוע בשמו בגלל סיכסוך־עבודה זו או
אחר שלו, במטרה שהסיפור יגיע למישטרה
ולעיתונות.
בל אלה אינן, כמובן, אלא אפשרויות
לחקירה, ולפי שעה לא נמצאה אסמכתא
אף לאחת מהן.
״נכון, אמרתי לבעלי שאם הוא יתן לי
150 אלף לירות אני אעזוב אותו,״ אמרה
רבקה ענף השבוע .״אבל אחרי שפלורי
שוחררה מהמעצר ונודע לי שלא יגישו
נגדה מישפט, אין לי יותר מה להגיד.״
* בצאתה מבית־המישפט. היא שמה
מיטפחת על הראש שלה, ומובלת על־ידי
פרקליטה, משה מנובסקי.
יורשת בבין וו
הונ 1ץ
הם תשיגו שיא ארצי באיו לעשות יש
מאין, או באיך להצליח בהיים מבלי שה הצלחה
תעלה כסף.
יוכל ורחל כינור התחתנו לפני חמש
שנים כשבידיהם סכום כסף מיזערי ממש.
במקום לקנות דירת־שיכון, כמו שהאבא
והאמא שלהם רצו שיעשו, הם קנו בכסף
הזה מיגרש בהרצליד-,פיתוח, וחיפשו צריף
שוודי בשביל לגור בו. לא מצאו.
אז במקום, הם נסעו לטיול בחו״ל, הת גוררו
באכסניות־נוער ובדרכם הגיעו לפינלנד
הרחוקה. שם. גילו בית־חלומות
עשוי עץ. המוח היהיודי החל פועל במרץ,
וה-שניים החליטו להקים בית מעץ, בדיוק
כזה, על מיגרשם שבהרצליה־פיתוח.
מה עושים שני ישראלים תפרנים ש מתים
לבנות לעצמם בית? הלכו אצל
בעל בית־החרושת הפיני והציעו לו עיט־קה:
אתה תתן את החלקים המודולריים
שמהם מרכיבים את הבית, ואנחנו נייצג
אותך בישראל.
ראה בעל בית־החרושת כי טוב, הת יישב
איתם, כשכולם עירומים כביום הי וולדם
בסאונה פינית אמיתית, וחתם על
העיסקה. וכך עברו השניים מסאונה ל סאונה׳
כשהם עושים בדרך הסכמים עם
שאר יצרנים למיניהם.
אז היום יש להם בית דליקטס, עש
סאונה פינית אמיתית ואמבטיה מפלסטיק
אדום, וחצר פנימית עם פירחי ציפור־גן־
העדן ואבני בזלת מהגולן, משהו לא מה עולם
הזה. ויש להם, כמובן, גם חברה
המייצגת את בית־החרושת הפינלנדי. ב קיצור,
הם עלו על הדרך הנכונה, אין ספק.
בימים האחרונים התווספה תוספת מיש־פחתית
למישפחת המסתדרים: בת בכורה
נולדה להם, ושמה נקרא בישראל ענת.
ואם היא ירשה מההורים שלה את התכו נות
שלהם, אז יש לי הרגשה שהילדה
הזו עוד תגיע רחוק.
אנ טוניו
זוכרים שבשבוע שעבר סיפר לכם העולם
הזה על מעלליו של מני פאר בערב־המישחקים
שלו שחק אותה ד סיפרו לכם
גם כי לבעל המיסעדה טריטורייה דה אני
טוניו, הלא הוא אנטוניו הגדול מכולם
נמאס מכל העסק, והוא החליט להחזיר
קונטרה ושלח למני שלושה מחפשי־עבו*
דה, ואלה זכו בתמורה לארוחה־חיגם ול מתנות.
אבל רק עכשיו מסתבר שזו היתד,
אנטוניו שוד מצחיק
הי ס מין פו רחלברכה
תשמעו ממני, יש ימים כאלה שהבשורות הטובות באות בהם
בשלשות ויש ימים אחרים, שלא נדע.
אז במיקרה יצא לי הפעם איזה יום אחד כזה של בשורות
טובות, שלצערי לא נגעו לי באופן אישי כי-אם לאנשים אחרים.
אבל מה לעשות, חז״לינו אמרו כבר ששימחת רבים —
חצי נחמה.
אחת הבשורות הכי משמחות שהגיעו ביום ההוא היתד, זו
שבאה מכרכה לוי אשר בארצות־הברית. מה, אתם לא יודעים
מי זו ברכה לוי? איד ייתכן? ובעצם, למה שתדעו? הזיכרון של
הבן־אדם לשמות קצר־קצר. אם־כד, אני אזכיר לכם.
ברכה לוי זו איננה אלא השחקנית כרכה נאמן, שהיו לה
פעם צרות עם. עצמה ועם הסביבה בכמות מספקת בשקט לא
לברכה אחת אלא לחמש. אבל לבסוף בא הכל על מקומו בשלום,
והיא נישאה לפני כארבע שנים למהנדס דויד לוי, ומאז שמה
בישראל ברכה לוי( .דויד הכיר את ברכה באמצעות כתבה ש פורסמה
עליה בהעולס הזה. הוא ישב אז בפרס, שיגר לה מכ תב
שאליו צורף כרטיס טיסה. ברכה הימרה, טסה אל שולח
הכרטיס האלמוני ובסופו של דבר נישאה לו).
מייד לאחר שנישאו עברה ברכה להתגורר לטהרן, שם עבה
הבעל. ב־ 27 במארס 72׳ נולד בנם הבכור, דרור, ומי שלא ראה
את ברכה אז — לא ראה אם מאושרת מימיו.
מאוחר יותר, בתוקף עבודתו של הבעל, עברה המישפחה
המאושרת להתגורר בארצות־הברית בווילה מפוארת, הבנויה
כולה מזכוכית בסאן-פרנציסקו, ובדיוק כשמלאו לדרור שלוש
שנים פחות יומיים, הביאה לו אמא־ברכה אחות קטנה, יסמין.
אז כעת, אחרי הלידה, ברכה קצת עייפה ומטושטשת. אחרי
הכל זו לא עבודה קלה, הלידה, כלומר. קצת קשה לה עדיין
להאמין שהיא אמא לשני ילדים, אבל יש לה ברוך־השם עזרה
בבית יום ולילה, כך שאין הרבה בעיות.
וכיוון שמישפחת לוי, מסתבר, דייקנית מאוד, נסו לתאר
לעצמכם מה יקרה שם בעוד שלוש שנים בדיוק.
הגשש המחזר
מאז גירושיו מהזמרת רייקי נל,
תובב לו פולי, הלא הוא ישראל פו־ליאקוב,
חבר שלישיית הגשש החיוור,
חופשי
ברחובותין ו ואני, באופן אישי,
מכירה כמה חתיכות שניסו בבר לשים
עליו את הרשת, אך בינתיים ללא הצלחה
יתירה.
נכון, היו כאלו -שזכו להצלחה קלה זו
ו ה שודדי ם
רק ההתחלה.
ויהי בחצי הלילה, כשהאורות במיסע־דות
ובמועדונים של כיכר השרון בהרצליה
כבו, ואחרון המבלים כבר חזר לבי תו
או לביתה או לביתם. ואפילו מני פאר
עצמו כבר לא היה בסביבה, שלא לדבר
על המפיק שלו סודו ידרמן.
לפתע נפתחה דלת מיסעדתו של אנטו־ניו,
שישב וספר את פידיון היום, ושלושה
שודדים רעולי־פנים פרצו פנימה ודרשו
את הכסף. אנטוניו, שהיה עייף מעמל
הלילה, קם ממקומו ואמר להם :״תגידו
למני שזה יותר מדי. פעם אחת ביום עו שים
צחוק, בסדר, אבל פעמיים? הפעם
הוא באמת הגזים!״
השודדים התעלמו מן המחאה הצודקת
ועמדו על שלהם :״את הכסף!״ ״איזה
כסף, מה כסף?״ המשיך אנטוגיו להתרעם,
״אולי הוא רוצה גם את אשתי? ! יאללה,
ללכת הביתה, כבר מאוחר!״
השודדים המוזרים המשיכו להתעלם,
ולא רק התעלמו, הם גם החלו יורים ב אוויר.
וכך,
כשהוא מסתתר מתחת לאחד ה שולחנות,
המשיך אנטוניו האיטלקי למל מל
לעצמו :״הישראלים האלה באמת מג זימים•
לירות בשביל לשחק 1״
רק כשהשודדים ניגשו לקופה והוציאו
ממנה סך 9000 לירות, הבין סוף־סוף אני
טוניו כי מה שקורה זה לא מישחק אלא
שוד מזויין, וכי פידיונו היומי נשדד ממנו
על־אמת.
אבל במקום להיכנס להיסטריה ולבהלה
מצא אנטוניו את עצמו צוחק עד לב ה שמיים.
כשסיפר למחרת את הסיפור למני
פאר, השיב לו זה :״שדדו — שדדו, העי קר
שידי לא היתד, במעל.״
מה שמני לא סיפר לאנטוניו, ואנטוגיו
גילה זאת בעצמו מאוחר יותר, הוא כי
במשך הלילה נתפסו השודדים, כשברשותם
הכסף הגנוב.
או אחרת, יצאו בחברתו המכובדת פעם
או פעמיים, אבל בזה זה נגמר. פולי לא
גילה כל עניין להמשיך את הקשר מעל
ומעבר.
הלשונות הרעות בעיר החלו משתחזות
במרץ, ומדי־יום צץ סיפור חדש על הגשש
׳!־,עליז, שלא הראה כל אות כאילו הסי פורים
האלה נוגעים אליו בכלל.
תקופה מסויימת, כך סיפרו ציפורי־הרכל,
הסתובב פולי בחברתה של זמרת
מפורסמת. הסתובב — זו, בעצם, לא ההגדרה
הנכונה, כי השניים דאגו להסתיר
היטב את פגישותיהם המשותפות, ואני לא
מכירה אף אחד שיהיה מוכן להעיד בשבועה
שראה אותם זה עם זו מיספר פע מים
רצוף.
לאחרונה השתרר שקט פיתאומי בכל
הנוגע לחיזוריו -של פולי. לא רכילות חדשה,
לא השערה איזושהי — ממש דיממת
אלחוט.
פה־ושם היו כאלה שצייצו כאילו פולי
בעצם עדיין מאוהב באשתו־לשעבר, ריקי,
וכי הגירושין שלהם זה שם זמני בלבד.
וכשהיא תחזור מאמריקה הש ישובו זד,
כרכה נאמן־לוי
מישפחה דייקנית
אל זו. אבל גם הציפצוף הזה נדם לבסוף.
אז מה בכל־זאת קרה לפולי ז ובכן כך :
השקט הזה לא מיקרי כלל. כי פולי מאו הב
שוב, והפעם בדיילת אל־על. יש אומרים
שהדיילת הנ״ל אפילו מתארחת לעי תים
מזומנות בדירתו שבשיכון בבלי. לא
באופן קבוע, זאת אומרת, רק ככה, בין
טיסה לטיסה. מה שמד, של הדיילת? נו,
נראה אתכם אומרים לי פעם איזה שם
ללא עזרתי האדיבה?
שליט משליט סוו
לא, הם עוד לא התגרשו, מידי אלוני!
ונ חו ס שליט. פשוט יש ביניהם, כמו
אצל כל זוג נורמלי שעומד על סף הגי רושין,
חילוקי־דיעות ביחס לרכוש ד,משד ׳
תף. אבל אל דאגה, גם אצלם זד, לבטחו
יבוא על מקומו בשלום, כמו אצל אחרים׳.
בשנה האחרונה ניהל נחום ידידות עמר !
קד, עם אשה בשם א הו ד ה, עבר להתגורר
בדירתה שבשיכון בבלי, בעוד מירי
מתגוררת בדירתם.
מאוחר יותר חזר נחום הביתה, ואילו
מירי עברה להתגורר בבית־מלון. תקופה
מסויימת, כך סיפרה הרכילות, איבדה לה
מירי את הצפון ועשתה כמה שטויות.
אבל כעת, תודה לאל, היא מתאוששת.
גם נחום מתאושש. הוא מנהל הצגה,
ומ-שחק בעצמו בהצגה איפה הכסף? תפקידו
הוא השני בחשיבותו שם׳ אבל במ קום
שישחק יפהפה או מאהב, כמו שהוא
רגיל, הוא עושה הפעם תפקיד של יהודי
כבן חמישים, לבוש בגדים הגדולים עליו
בכמה מספרים, חובש מישקפיים וכובע.
מה יש לדבר, טיפוס אחר לגמרי.
אבל לא רק בעבודה הוא מאושש, נחום
שליט. גם בחייו הפרטיים. הסיפור העליז
האחרון שלו הוא עם הדוגמנית הישראלית
המסתובבת בעולם והיושבת כרגע
ישראל פוליאקוכ
ציפורים מצייצות
במדריד, שדש בהן.
שוש, הגבוהה מנחום בכמה סנטימטרים
טובים — אבל זה לא פלא, כי היא גבוהה
גם מכל מישהו אחר שאני מכירה — היא
ידידה ותיקה של נחום, עוד מהימים ש בהם
היה הוא ידידה של מיקי אמדוד*
סקי /אשתו העכשווית של כני.
והנה׳ יום אחד עוברת לה שוש בקפה
פינתי, ומי פוגש אותה שם אם לא נחום.
מעריץ־הנשים המושבע. פוגש, מדבר, מז מין
לקפה, הולכים ליומית, הולכים הבי תה׳
וכרגיל אצל נחום שלא אוהב אהבות
קטנות, צומחת מכל העסק אהבה גדולה.
מה ייצא מהרומן הזה שלו?זני לא יו דעת,
כי עד כמה שאני מעודכנת, שוש
עוזבת את הארץ ב־ 20 באפריל. אבל לא
צריך לדאוג. נחום בטח יתאהב שוב ואילו
שוש, כמו שהיא נראית, באמת לא צריך
לדאוג לה, יש עוד הרבה מאד דגים בים.
לימור שרירה וקיימת
גולדה בעד הצניעות,
בין טיסה לטיסה יוצאים כמה דייליש
ודיילות של אל־ על לבלות במיסעדה פרי סאית׳
כדי לרענן קצת את הקיבה ולש טוף
את העיניים. ומה רוצה הגורל —
שדווקא בשולחן סמוך להם יושבת פצצה
לא־נורמלית- ,שנראית כאילו נשפכה בזה
הרגע מאיזה סרט־מין לוהט•
לא צריך היה להתאמץ כדי למצוא בין
הדיילים מתנדבים שימהרו להסביר לה את
התפריט, ויציעו לה מסע־חוליות קטן על
הסיינה. אלא שלרוע המזל יושב ליד הפצ צה
פגז־אפולו בלונדי עם עיניים כחולות.
אז בלית־ברירה מקבלים עליהם החבר׳ה
דיין נגד
״אני מעדיף את הצנועה — אני את
הנועזת ! הצנועה מגלה טפחיים ומכסה
טפח וזה יותר מעניין — הנועזת סכסית
ומגרה, ומעוררת חשק לקנות!״
ויכוח בנוסח זה בערך התנהל בין האחים
יענקל׳ה וחיים גולדה (הד׳ ב סגול)
לבין הפירסומאי שלהם, משה
דיי]• והכל בשל תמונת פירסומת לפרוות-
כבש•
האחים גולדה, שהם יבואני פרוות־הכבש
הזו לארץ, החליטו למכור אותה
בעזרת בחורה עירומה וסכסית שתשכב
על הפרווה ותעורר תשומת־לב, לא רק
אל עצמה כי אם גם׳ ובעיקר, אל הפרווה.
וכך התגלתה דוגמנית חדשה עם כל
הכישורים הדרושים, בדמותה של שדש
כן*זהכ, שהיא לא רק בן של זהב כי
אם זהב אמיתי לגמרי, ואת זה מוכנים
לאשר בפה מלא משה דיין, והאחים גולדה,
ואפילו הצלם צביר,׳ה שטיינברג,
שגילה אותה.
ומעשה שהיה — כך היה. צביקה שהוא
חתיך לא־קטן לכל הדיעות, בחור לעניין
שלמד את אמנות הצילום בגרמניה, נכנם
לו באחד הימים למיסעדה, ובתוקף היותו
צלם המחפש באופן קבוע דוגמניות חדשות,
הבחין מייד בצעירה האכסוטית ש ישבה
לתומה ליד אחד השולחנות. הוא
ניגש אליה והציג עצמו כצלם. הצעירה
היססה, כמובן. אחרי הכל, היא רגילה
אומנם שמתחילים איתה, אבל אף אחד
מהמתחילים הקבועים עוד לא הציג את
עצמו בפניה בתור צלם.
וכך, לאחר -ששוכנעה על־ידי צביק׳ה,
הסכימה לבוא לצילומי־ניסיון בסטודיו
שלו, שברחוב חובבי־ציון בתל־אביב.
ניסיון או לא ניסיון — הצילומים הצ ליחו,
וצביק׳ה הראה אותם לאחים גולדה.
והם, ממש כמוהו, ראו מייד שהגוף הח טוב
של התגלית הצעירה הוא בדיוק מה
שחיוני לפרווה שלהם.
כך זכתה שוש, שעבדה עד אז כפקידה
במישרד־נסיעות בהרצליה, בעבודתה ה ראשונה
כדוגמנית.
ביום הצילומים היא הגיעה לסטודיו,
לימור שריר
רה־קונטרה
את הדין, ומסתפקים בתצפית קולנית
לעבר האובייקט, עם ביטויים עסיסיים
בעברית מדוברת, שאין סיכוי שאפילו
דובר־עברית יבין אותם. נערך שם גם
איזה טוטו, אם הגברת היא שחקנית קול נוע
איטלקיה או סתם מיליונרית אמריק אית.
אבל בנושא אחד לא היה ויכוח: זאת
שווה הרמה.
ואז, ברגע הקריטי הזה, מתרוממת פת אום
הגברת, ניגשת לשולחן אל־על ואו מרת
:״שלום, אני לימור שריד״...
זה שהגברת היתד, לפני שנתיים מלכת-
היופי של ישראל ואף נבחרה כסגנית מיס-
תבל, כבר לא שיחק תפקיד. אבל העובדה
שהיא מבינה עברית והאזינה להערכת המ צב
עליה, היה קצת לא נעים לחבר׳ה.
אבל לימור השתלטה על העניינים. מסתבר
כי אחרי נישואיה, לפני חצי שגה
לרופא עתיר־נכסים, שאותם חגגו במים־
עדת מקסים בפריס, היא עורכת סיור לה כרת
השטח בכל בירות אירופה. בחודש
שעבר היא נסעה להשתזף במלון ריץ ב ברצלונה,
ואילו את חג־הפסחא האחרון
בילתה ברומא, בדירתו של הזמר אמיליו
(אריבדרצ׳י רומא) פריקולי.
אבל שלא תהיה לכם טעות בעניין. הכ תר,
ואפילו הנישואים למיליונר, לא סיח־ררו
את ראשה -של מי ׳שהיתה התלמידה
המצטיינת של תיכון עירוני א׳ בתל־אביב
במגמה הביולוגית, ושהתחייבה ׳בטכס־ ן
הבחירה שלה כמלכת־היופי להיות מדענית.
עוד בתקופת שירותה הצבאי השתתפה
לימור בבחינות הקונקורס לפקולטות ה רפואה
בשלוש אוניברסיטאות בארץ, והת קבלה
בשלושתן. השירות הצבאי וכתר ה יופי
מנעו ממנה לממש את ייעודה, אבל
היא לא התכחשה לו.
עכשיו היא סטודנטית רצינית לרפואה.
ואם לזה התכוונו חז״ל כשאמרו ״היא
תביא לנו את הרפואה״ ,אז הלוואי על
כולנו.
שוש כן־זהכ כתמונה האסורה
מכירת פרוות —
קצת מאופקת וקצת ביישנית, אבל לא
לפני ששאלה את החבר שלה אם הוא
מסכים שתצטלם בעירום.
אחרי שהחבר נתן את האגקיי. שלו,
והיא סיפרה לכולם שהוא ליברלי לא פחות
ממנה, צילם אותה צביק׳ה למעלה משמו נים
תמונות, שמהן נבחרה לבסוף התמו נה
הצנועה יותר, בי מטרת־הפירסום היא
אומנם למכור, אבל בכל זאת יש להת חשב
בריגשותיו ובצניעותו של הלקוח
הפוטנציאלי. וכך הפסיד עם ישראל את
אחת מתמונות־הפירסומת הנלבבות ביותר
שיכול היה לאחל לעצמו לראות.
ועוד אבידה לעם ישראל היא העובדה
יששוש, ככל הנראה׳ תיאלץ להפסיק לפי־שעה
את קאריירת־הדוגמנות החדשה שלה.
היא פשוט נקראה לשירות המולדת, הת גייסה
בשבוע שעבר לצה״ל.
על זה נאמר: אשרי העם הזה שכאלו
הן מגינותיו.
שוש כתמונה המותרת
— לא בכל מחיר