גליון 1964 מתאריך 23 באפריל 1975

רדריר 4.50 :ל״י

י״ב אייר תשל״ה23.4.75 ,

מספר 1864

גילויים חושים על הנושה
חשד שוגה גוה

ח סונ ה הני ט הו

העורך והמייסד הראשון:
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

בר חגגו השנה חושבי ישראל

ייני
י איייי

•יד •ומי

ב!2זו ס״י ,

פפית ליד בימות־בידוה שוטטית ברחובות תיו הכאות־הדדיות בפטישי־פלסטיק
זי ^ קז ״נ ן דהסנ^ו׳ נ־

.ר> ,ו, י א יין 8י! ? 9״,״׳ל עקב ו, ת׳

#ר.מזעור יוזתיכדת אמד 9יד
״הנחלה בידי

ת ל מי ד ־י מי בזז

ייקווחפנפיקנזי׳

קם׳^1נערר במי^נזרודיתעלים/

עולמי לנוער

יפת השיר ילה מנל
יפה אלפי >!0ים
תנת לנשיו אותו גקיל
שרים ההמונים.

ייצס ^ שראל בפסטיבל הזמר אשך ייערר ב^ריב ^טוקיו

לי> !88

י -נ מיי ״

ר *.י לי ר

־י גי׳11י ד היעזץ 5י 35י

ש י ״ ה

יוזי\ך ח

ידיעות אחרונות 17.4.75 ,־15

כצ׳׳ב 75

איך אתם נראים (א):

הנוד והבעיה היהודית
אמסטרדם

אם אתה נוסע ברכבת לאיזשהוא מקום וכשאתה מגיע לתחנה, אתה
חושב שכל האנשים מחכים רק לך (או על־מנת להורגך או על־מנת
לקבל את פניך) — פנה מייד אל התחנה הפסיכיאטרית הקרובה ביותר
או אל כל תחנה פסיכיאטרית שהיא.
למה נזכרתי? אז ככה —
אני יושב לי כאן, שומע מדי פעם חדשות ברדיו, רואה קצת טלוויזיה,
מציץ בעיתונים ו ...אין שום מלה על ישראל.
הדבר העיקרי המעסיק כרגע את כלי התקשורת כאן, הוא המצב
בדרום־מזרח אסיה ותגובות ארה״ב, משאל עם בבריטניה על ההצ טרפות
לשוק המשותף, הפיכה קלה בצ׳אד וזהו. אף מלה על ישראל.
ואז אתה פותח עיתון ישראלי כלשהו ואתה מגלה דבר פשוט —
שבעצם כל מה שמתרחש בעולם מכוון לשתי מטרות בלבד: או, כרגיל,
להרוס אותנו, או, לעתים רחוקות, לעזור לנו.
שום דבר בעולם לא מתרחש סתם. אין סתם. הכל מכוון לנקודה אחת
ויחידה — ישראל. כל העולם מחכה לישראל בתחנה, או על־מנת
להורגה או על־מנת לקבל את פניה.
כל נוד שנתקע בעולם מכוון אלינו לטוב ולרע. ותפקידם הקדוש
של עיתוני ישראל הוא לרחרח היטב־היטב כל בוד ולהסביר לציבור
נוסעי הרכבת — נגדנו או בעדנו.
כדי שתהיה לכם פרנסה יש לי גם סיפור מהחיים שזקוק באופן דחוף
לפירוש ולפרשנות —
שלשום חציתי את הכביש וכמעט ונדרסתי על־ידי מכונית. שאלותי הן:
האם זו אנטישמיות שולית או שמא זוהי תופעה ההולכת ומתגברת
באירופה ומהווה סכנה לעצם קיומנו? האם הושפע הנהג מהתעמולה
הערבית? ואם כך — היכן ההסברה הישראלית? האם יש לראות בתופעות
מעין אלה נטייה מסוכנת של דעת הקהל ההולנדית, שהיתר. במשך
השנה פרו ישראלית, אל הפרו־ערביות, בעיקבות סחטנות הנפט, ומה
ניתן לעשות על מנת לעצור את הסחף המסוכן הזה? וכר וכר וכר.
שתהיו בריאים.

קובי ניב

רות מזרחית העלתה ענני אבק מבעד לחלון המערכת. איתן הברבוץ * ,בתב
צבאי, סקר בעיון את הרשימח שהכין לגיליון החג וגירד בפדחתו בנחת .״היום, אחרי
מילחמת יום הכיפורים,״ אומר איתן ,״שוב אינן יכול להוציא לדפוס את אותם
שירי הלל של פעם. המילחמה לימרה אותנו להיות אחרים, אמיתיים יותר, שונים.״
שונים, זה המוטו שלו, זו תורת החיים לפיה הוא כותב ובותב .״קודם כל הקוראים
שלי,״ הוא מחייך ואחר מרצין, כדרכם של כתבים צבאיים .״חשוב שיידעו, שיבינו
שמה שקרה אז לא ישוב יותר.״
כתב צבאי. אחד מאלו שעושים את ״העבודה השחורה,״ למען כולנו, מבלי
לצפות לגמול או הערכה.
איתן מרים שפופרת ומחייג .״אשה,״ הוא אומר, והאשח יודעת ...יודעת
וסולחת. בבית רואים אותו פחות ופחות. יודעים שעליו ללטש מישפטים, לבנות
דימויים, לסגנן ולשכתב. הם, בבית, יודעים: אם לא הוא, אז מי ז הם יודעים
שיש כתבים אזרחיים שעושים מיליונים, אבל מישהו צריך להיות כתב צבאי, ולא
כל אחד יכול.
איתן הוא סמל לדור חדש של כתבים צבאיים. מוצקים, בלונדינים ובלי־פלאטפוס.
שבעבודתם האפורה תורמים רבות לניצחון שיבוא. דור חדש של כתבים,
אשר למדו משגיאות קודמיהם, הפיקו לקחים מן המילחמות שעברו והם ערוכים
ומוכנים למילחמות שתבואנה.
איתן משפשף כפותיו בהחלטיות. הרוח המיזרחית מוסיפה לנשב מבעד לחלון
המישרד .״ציפי,״ קורא איתן בקולו העמוק ,״צלצלי לעימוד ותגידי שישאירו
מקום טוב, בסביבות אלף מילה.״
אלף מילה וכל אחת שווה זהב, או כדור רובה. אשר יחד יהוו חוליה אחת
בשלשלת סיפורי הגבורה השקטה של דור .75 דור שהוא גבוה יותר, חכם יותר,
מתולתל יותר.
שעיר יותר.
שם בדוי המורכב משמות כתבים צבאיים שונים.

הודעה ל מ תר חצי ם
מי שמתרחץ
בחוף תל־אביב
המעורב

מי שמתרחץ
בחוף נ תני ה
ה מ מולכד

איו לו חלק
בעולם הבא

איו לו חלק
בעולם הזה

(הרבנות הראשית)

(מישרד הביטחון)

— ממישנתו של מייסדו —
כל המצית נפש אחת מישראל
כאילו הצית אולם מלא
ד״ר מ. זוארץ
(מתוך מאמר ב״למצית״)

קנ טטה לפרשנדתא
(לארבעה פר שנים מ ד עיי ם ומקהלה)
פרשן א :
פרשן ב:
כולם:
פרשן א :
פרשן ב:
מקהלה :
פרשן ג :
כולם:
מקהלה :
פרשן ד :
מקהלה :
פרשן ג :
מקהלה :
פרשן ב :
פרשן ג :
מקהלה :
פרשן א :
פרשן ב :
כולם:
פרשן ב:
פרשן ד :
פרשן ג :
מקהלה :
פרשן א :
פרשן ב:
מקהלה :
כולם :

טורקיה ופורטוגל
קמבודיה ווייטנאם
טם טרטטם פרררם פט 9ם
הבל בוער, מתמוטט
יש בירסום בעמדות, יש פחח כיחבים
מה עושים? מה עושים?
הכל הרום, הכל רועד
זה המתווך, המתווך, המתווך.
שיילך ! שיילך!
זה ברור שהוא נכשל! שהוא מעד!
שהוא נפל
שיילך ! שיילך !
וגם אצלנו הוא ליכלך!
שיילד! שיילד!
הוא היה נוירוטי
הוא היה עצבני
ני ני ני, ני ני ני
ואנחנו לא אוהבים
מתווכים מדיניים
כשהם עצבניים
אנחנו אוהבים מתווכים מצליחים• ,
מתווכים מחייבים
עם קבלות פנים וקוקטיילים ודגים מלוחים
אנחנו אוהבים מתווכים שפותרים עניינים
נים נים נים, נים נים נים
זה לא מספיק שמשתדלים, צריך גם
להצליח, לא רק להבטיח
ואנחנו תפסנו אותו על חם
טורקיה ופורטוגל, קמבודיה ווייטנאם
ואנחנו הרי הכל יודעים
בי אנחנו פרשנים מדיניים

פרשן ב :
מקהלה:
כולם:
פרשן א :
פרשן ב:
פרשן ג :
פרשן ד :
כולם :
פרשן א :
כולם :
פרשן ב :
כולם:

מקהלה :
פרשן ד:
פרשן ג:
פרשן ב:
כולם:
פרשן ב:
פרשן א :
פרשן ג:
מקהלה :
כולם :

מקהלה :

אנחנו נראה לו איך
שיילד! שיילד!
אנחנו נחסל אותו, נכתוב עליו ספר לכן
נאכל לו את הלב והכבד והכליות
והקורקכן.
אנחנו קובעים ומעריבים וחוזים
פי בתעודת השליש הוא צבר לא יותר
מארבעים אחוזים.
זה בלתי מספיק, זה לא עובר
הוא אותנו כבר לא ייסדר,
:הוא אצלנו נשאר כיתה
הוא אצלנו יחטוף! בעיטה.

ואז נסביר מעל עמוד שלוש
למה ז׳נכה זה פמו ליפול על הראש
ונשב כמערכת
טרידליבם טרודליכים
ונכתוב רצנזיות ומאמרים ומכתבים
על כוחנו הרב
ועל האופציות הצבאיות
שלחי לי תחתונים
תחתונים וגופיות
ואז תצא האש מבית סוקולוב
ותשרוך ותצית את העולם בולו
ושיר נשיר לגבורה ולעוצמה
ולצוק העתים
ובקול תרועה נכבה את המתים
מתים, מתים, מתים.

נותרו
עו ד

0 5י מי ם

לסיום ספירת העומר
מהמאחרים ייגבה
קנס פיגורים
בשיעור *20

דכר המערכת

מיזוג גלויות?
חדירתו של אותו מטוס קומוניסטי
אל מרחבגו השמ ימי וסרבנותו
להיענות לאיתותיהם של כפירינו
(תרתי משמע) ,נתנה בידינו הזדמנות
נאה לעשות לצימצום הפערים ולקי רוב
הלבבות בין עדות ישראל.
שאילו מפוצצים היינו אותו זד
מעופף בעודו באוויר, והיו נוסעיו
מתנפצים אל שדותינו החרושים ה י ־
ט ב, היה בכך יותר מהודאה סתם כי
אין אנו מבחינים בין אזיאת לבין
בן־אאורוסה הנאורה. רוצה לומר ש אין
למוצא העדתי כל חלק בשיקולינו
הביטחוניים, וכמעשה הלובים
״הטשאחטשאחים״ כן ייעשה לבני
ע רבות״אוקראינה_ הנאות__ שבהן
בילינו שנות נעורינו.
ואילו עתה, משהמשיך זה בטי־סתו,
כיצד ניישיר מבט אל עיניהם
החומות של אחינו הנחשלים? נמצא
שיש אמת בטענות שונאינו בדבר יחס
של איפה ואיפה.
וראוי לתק ן עוולה זו קודם שית־פרעו.

קשה צנו ע ה
מישטרת ישראל, כך גונב לאוזנינו,
עומדת לחשוף פרשת רצח סבוכה
ופתלתלה, ואף מצאה חשוד חדש
להתגאות בו•
והלב זועק. מה פסול מצאו באותו
י. ביכונסקי, שהלכו לחפש חשודים
יפ ים ממנו? שהרי לא קם לעם ישראל
חשוד נאה כמותו שיש בו מי ז
ו ג מופלא של ״כישורים״ ו״פעי־לויות״
המתאימים לשולחו אל התליין
לתפארת מדינתנו. שאם נאמר ז ה חף
מפשע, מי המה הפושעים?
ובקשה צנועה עימנו. בל יוזנח בי־כונסקי
אף אם תוכח חפותו. שכן
דווקא חפותו היא אשמתו, שהיה
רא ו י להרוג ולא הרג.
״טובים השניים מן האחד,״ אמרו
חז״ל. ודומה שכוונו לעניין זה. וגם
מן המידה החינוכית יש פה.

מי ט ען־ חבלהב בי ת
לו בהא לי א ב
מיטעדחבלה התגלה בשבוע שעבר כחצר
הבית בתל־אביב שבו מתגורר ח״ב
אריה (״לובה״) אליאב.
המיטען, שהיה מורכב מג׳ריקן, ובו חומרים
דליקים ופתילים, נתגלה על־ידי אחד
משכני-הבית, שהזעיק את המישטרה, וזו
סילקה את המיטען.

מפקדהמ חו זרוגז
מ׳ יז םביקור
שוי־ ה תו ץהשבדי?
ביקורו של שר־החוץ השבדי בישראל,
השבוע, הוא חלק ממסע-הלחצים שמפעיל
שר-החוץ האמריקאי, הד׳׳ר הגרי קיסינג׳ר,
על ישראל.
הביקור נערך ביוזמתו של קיסינג׳ר, שתבע
מממשלת שוודיה, כמו מממשלות ידידותיות אחרות
לישראל, לאיים שייאלצו להעריך את מדיניותם רימז*
רח־תיכונית מחדש, אם לא תגלה ישראל גמישות
רבה יותר במשא־ומתן עם מדינות־ערב.

שליחותו של שר־החוץ השבדי היתה כה
בהולה עד שבחר לבוא לארץ גם בהעדרו
של שר-החוץ יגאל אלץ.

מבצעי ״ סבו׳ ״
ד דיו צבאי
חקירת שיבעת הערבים העצורים בפרשת
מלון ״סכוי״ בתל-אביב, הועברה מידי
שילטונות צה״ל לידי המישטדה, כמטרה
להכין את חומר העדויות נגדם כדי שניתן
יהיה להעמידם לדין בהקדם בפני בית־דין
צבאי.
שניים מהפידאיון יואשמו, ככל הנראה, בהשתיי כות
לאירגון עויין ובנטילת חלק פעיל ברצח, ואילו
חמשת הספנים, שהובילו את ספינת־האם שממנה זינ קה
סירת המבצעים, יואשמו בסיוע לרצח.

מידעעל
ביקור הרוס?
שר־המישפטים חיים צדוק נטל על עצמו כמשימה
ראשונה במעלה להילחם בהדלפות מדיוני הממשלה
וסודותיה, אחרי שבשבוע שעבר הודיע יצחק רבץ
בישיבת הממשלה כי הוא עצמו, יחד עם צדוק, יהוו
את צוות־החקירה שיחקור את מקור ההדלפה על ביקור
השליחים הסובייטים בארץ, גוייסו האמצעים והכוחות
לגלות את המדליפים ״בכל מחיר,״ מבלי. להתחשב
במעמדם.

עתה ברור כי פחות מעשרה איש ידעו
על ביקור הרוסים, ביניהם ראש-הממשלה
עצמו, שר־החוץ יגאד אלון ושר-הביטחון
שמעון פרס. אל רשימה זו מצטרפים מנכ״ל
מישרד־החוץ דויד(״הג׳ינג׳י״) קידרון, ראש
לישכתו של רבץ אלי מזרחי, דוברו של
רבץ דן פתיר ויועציו של שר־הכיטחון,
האלופים (מיל ).יהושפט הרכבי ויובל נאמן.

צמרתה גי ש
התפט רו ת
רב־פקד אברהם צמרת, מי שהיה האחראי
על הצוותי השני של חקירת רצח רחל
הלר, הגיש בתחילת השבוע את התפטרותו
מהמישטרה עם פירסום טענת הצוות ה שלישי,
בראשותו של סגן־ניצב שאול מר־קום,
כי הרוצח הינו עמום כרנם ולא יורם
כיכונסקי.
צמרת טען כי הוא עדיין משוכנע שביכונסקי הוא
הרוצח, אולם הוא יודע שנכשל בהוכחת טענתו זו,
ולכן הוא מתפטר. מפכ״ל המישטרה, שאול רוזוליו,
עדיין לא החליט אם לקבל את התפטרות צמרת או
לדחותה.

מפקד המחוז הצפוני של המישטרה, ניצב
שמעץ אשד, התלונן כפני מפכ״ל המיש•
טרה, שאול רוזוליו, על בי נודע לו רק
משידורי החדשות ברדיו, כי עמום ברנם,
החשוד החדש ברצח רחל הלר, הודה באשמה.
אשד
טען כנגד ראש צוות החקירה, סגן־ניצב שאול
מרקוס, כי הוא העלים ממנו עובדות, למרות שאשד הוא
האחראי על החקירה, ודיווח ישירות לרוזוליו על כל
מימצא.

״ הפרפר היהודי״
מפרסם זי כ רווו תיו
שמעון רימובסקי, מי שהיה במשך־ זו2
שנים אסיר בבתי־סוהר סובייטים ובמחנות• הבריחות כפייה בסיביר ונחשב כאלוף
ממחנות־מעצר רוסיים, עומד להוציא לאור
את ספר-זיכרונותיו, שלדעת אותם שקראו

ז 11 וו 1פ 1ר ביס
ראש״העיריה
ראש עיריית^ :ל-אביב, שלמה
להט, נפל בעצמו קורבן דמיטרד עי-
דוגי, שאין בבדה חעדלטוגות לפלקו.
מול ביתו של ״צ׳יצ׳ ״ בשכונת אפקה,
במרחק בשלושים מטר מחבית, התמקמה
חבורת יצאניות, העוסקת כקבלת
לץ וחדת בשעות הלילה בין שני
שילדי כנייני-ענק הנבנים על-ידי הברת
״שיכודעוכדמג״.
פניותיו של דאש-העיר למישטרה
;לסלק את המיטהד מול פתה באמוול*
| נשאו עד בה פרי.
אותו אינו נופל מעלילות הבריחה של הנרי
(״פרפר״) שרייר.
רימובסקי, שעלה לישראל לפני שש שנים מברית־המועצות,
הוא נכה, ששתי רגליו נקטעו אחרי אחת
מבדיחותיו. במחנות־הכפייה הסובייטיים זכה בתואר
״אימת העולם המזוהם״ .סיפרו, שאותו כתב בשיתוף
עם העיתונאית אלה ברקת, יישא את השם: אני
לובה דיד — אינזת העולם המזוהס.

בג ״ ץ ידון
ב קו לנו;! בשבתות
בעליו של קולנוע אלנבי בתל-אביב, אורגד ור־דימון,
עומד לפנות בבג״ץ נגד עיריית תל-אביב,
אם יימשכו הלחצים עליו לסגירת בית־ד,קולנוע שלו
בלילוודשבת.

הסגירה. בהתאחדות בעלי־בתי־הקולנוע נפלה ההצעה
שבעלי בתי־הקולנוע, הפועלים בלילות־שבת,
יפצו כספית את בתי־ד,קולנוע הסגורים.

ו א 3ו ד 1,וצ״?ןוגד
ג ־ בו ר ציי קבחיפה
הריב בין ראש־עיריית חיפה, יוסף אלמוגי, לבץ
מזכיר מועצת פועלי חיפה, אליעזר מולק, הגיע ב שבועות
האחרונים לשיאים חדשים.
אלמוגי דאג לכך כי בטכס יום הזיכרון לחללי-
צה״ל, שנערך בגן־הזיכרון בעיר, יוצב מושבו של

ד דו נפגע
מ״מתלת
הרמטכ ״ לי ס ״
רב־אלוף (מיל ).דוד (״דדו״) אל־עזר,
מי שכיהן כרמטכ״ל, וכיום הוא
מנכ״ל חברת הספנות ״צי׳׳ם״ ,אושפז
כמשך שבוע בבית-חולים. דדו עדיין
רתוק למיטתו בביתו, וייתכן כי יזדקק
לאישפוז נוסף.
פגיעתו של דדו נגרמה בעת מיש-
חק טניס, וקיים לגביו חשש לדיסקוס
בחוט-השידרה. בשעתו, בעת שכיהן
כרמטכ״ל, שכר דדו את ידו בעת
מישחק-טניס.
מולק בקצה הבמה, ואילו לכסת מיצעד המחוללות,
שנערך ביום העצמאות בנוכחות ראש־הממשלה, לא
הוזמן מולק כלל.

השניים משמיצים זה את זה, כאשר אלמוגי
מכנה את מולק כשם נאפוליונצ׳יק,
ואילו מולק את אלמוגי בשם הגיבורצ׳יק.

שג רי רו תארה ״ ב
שואלתעל חייב קצב
•טגרירות ארצות-הברית פנתה בשבוע
שעבר למישרד־החוץ בבקשה לברר עבורה
מהם תפקידיה השונים של חברת־הכנסת
נוזהת קצב.
פניה בלתי-שיגרתית זו באה בעיקבות שיחה
שד,יתד, לח״כ קצב עם רעייתו של עוזר שר־החוץ
האמריקאי ג׳וזף סיסקו. בעת הביקור האחרון של
קיסינג׳ר בארץ. באותה שיחד, סיפרה קצב לסיסקו כי
היא משמשת כיושבת־ראש המועצה הישראלית ל צרכנות.
כששבה
לארצות־הברית נמסר לגברת סיסקו, העוסקת
בענייני צרכנות בארצה, כי כבר למעלה מ שנה
אין קצב יושבת ראש המועצה הישראלית, והיא
ביקשה מהשגרירות בארץ לבדוק זאת.

ה פי שטרהחוקרת
ופחהמקר רי ם
המטה הארצי של מישטרת ישראל פתח
בחקירת־הונאה של קוני מקררים באמצעות
פירסום מוטעה של נפח־המקרר.
המועצה הציבורית לצרכנות פירסמה כי יצרני
מקררים מפרסמים מודעות ופרוספקטים שמהם מש תמע
כאילו נפח המקרר הוא מיספר קובים מסויים,
בעוד שלמעשה הנפח שונה לחלוטין.

ורדימון מודע לאפשרות שבג׳׳ץ כזה עלול
לגרום לסגירתם של כל כתי-הקולנוע הפועלים
כתל-אביב כלילות-שבת.

חוג בי ת

״זה אולי יהרוג את תל־אביב לשנה שנתיים, אבל
יגרום לכך שראש־העיר הבא יעמוד בהבטחותיו,
והבעייה תיפתר באופן רישמי.״ (ראה כתבה בעמודים
37־.)36
ורדימון הכחיש כי תבע פיצוי כספי מהעירייה
תמורת סגירת בית־ד,קולנוע שלו בערבי-שבת, טען
כי דחה בעצמו הצעה לקבל פיצוי כספי תמורת

עם אורי אבנרי ימקיים בחיפה, חיום,
יום רביעי, ה״ 23 באפריל, בשעה , 20.00 בבית
גוטסמן, רח׳ יפה־נוף , 20 הכרמל. הדיון
ייסוב על איחוד מחנה השלום ותפקידי
מרי. פעילי התנועה ואוהדיה מוזמנים.

החלק הקשה
בנסיעת עסק
ה העסק ־
לא הנסיעה.

אבל לופטהנזה יכולה להקל עליך גם בעסקים.
לופטהנזה תספק לך מגוון עצום של אינפורמציה
שימושית ושירותים בגרמניה ובהרבה ארצות
שבהן לופטהנזה מיוצגת — כלומר בכל מקום.
לכן, למה לך לבזבז זמן בדי לחפש את מה
שלופטהנזה מצאה מזמן ן
לופטהנזה תספק לך אינפורמציה כלכלית
ולפעמים אפילו כתובות וקשרים, התנאים
במכס, פרטים על ירידים מקצועיים במסלול
נסיעתך וכל מיני פרטים שתרצה לדעת.

תלו ש
לכבוד לופטהנזה, רח׳ הירקון ,75 מל־אביב.
אני מעונין באינפורמציה ביחס לתערוכות
וירידים
סיורים מקצועיים ארץ תיורים

לופטהנזה תזמין למענך מלון, שבירונית 18׳ו^,
תארגן למענך שירותי מזכירות ותרגום. השירות
גם בולל כמובן טיפים על קניות ואתרי ביקור.
אם אתה עסוק מכדי ללכת לסוכן הנסיעות
שלך או אפילו לטלפן אלינו — עליך רק למלא
את התלוש המצורף ולשגרו בדואר. אנחנו נדאג
לכך שנסיעת העסקים הבאה שלך תהיה מובנה
כראוי.
בעצם אנו חברת התעופה של אנשי העסקים.

טלפון ...
החברה ...
סובן הנסיעות שלי הוא

>אנא סמן א במקום המתאים)

לופטהגזה, תל-אביב, רח׳ הירקון , 75 טלפון 53030 ,53020
לוחרוהוזרז חוו׳ \ו ח ערד ת 7קרדה חוי רו ת הררחוי רמטרעל

״העולם הזה,׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורדוד ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״הדפום החדש״ כ ע ״ מ. תל־אביב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה :״גד״ ב ע ״ ס. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

׳שלוש דמויות נשיות מפורסמות תרם
העולם הזה לפולקלור הישראלי: רחל
המרחלת, רותי ורד ולילי גלילי. שלושתן
לא היו ולא נבראו.
השלוש, שהיו אמורות להיות חברות
מערכת העולם הזה, וערכו במרוצת 25
השנים האחרונות כמה ממדורי העתון,
לא היו אלא שמות־עט, שמאחוריהם הסתתרו
בתקופות שונות חברי מערכת
שונים.
היום כבר מותר לגלות. אבל היו זמנים
בהם היה זה אחד הסודות השמורים ביותר
של המערכת. בשנות ה*50׳ וה־60׳ נתקל
כל חבר מערכת שיצא לסיקור או פגש
אנשים, בשאלה הבלתי נמנעת :״דחילק,
מי זאת לילי גלילי?״ או בבקשה :״עשה
לי טובה אישית, תן לי את כתובתה של
רותי ורד.״ אפילו אישי ציבור ומעלה,
אותם פגשנו בהזדמנויות שונות, ושלא
היינו מעלים על דעתנו שהם מתעניינים
במדורים הקלים בעתון, היו נוהגים להפ ליט,
כבדרך אגב :״בחורה שנונה מאיד,
הרותי הזאת שלכם או ״מאין היא יודעת
הכל, הרחל המרחלת הזאת?״
למישחק הניחושים הכללי, לו היו שות פים
במשך תקופה ארוכה כל קוראי העולם
הזה, סייעה לא במעט העובדה שהשלישייה
הנשית של העולם הזה לא הייתה מופשטת.
לכל אחת מהשלוש היתר. דמות מוגדרת,
שקפצה לעיני הקוראים מדי שבוע מכותרת
מדורה. לילי גלילי, בעלת תיסרוקת זנב
הסום, ערכה שנים רבות את המדור
הסאטירי שנקרא בשם העולם הבא. רחל
המרחלת, ששמה מקשט את מדור החברה
בעתון עד היום, היתה בלונדית זוהרת,
ואילו רותי ורד, שעמדה מאחורי המדור
מכתבים לרותי, היתה תחילה צעירה תמי מה
בעלת לחיים עגלגלות, שבמרוצת
השנים החליפה דמות והוסיפה שנים
ומישקל.
רחל המרחלת היא הצעירה בבנות
העתון• היא נולדה רק באמצע שנות ה־60׳
ואולי בזכות זו היא מחזיקה מעמד עד
עצם היום הזה. רותי ורד ולילי גלילי,
שלעיתים קרובות ניהלו מעל דפי אותו
גיליון מילחמת עקיצות הדדית ומשעשעת,
הקדימו אותה בכעשר שנים.
מאחורי דמותה של לילי גלילי הסתתרו
כמעט תמיד גברים. המדור הסאטירי שלה
נערך חליפות על־ידי מיכאל אלמז, אורי
סלע, שמעון צבר, יגאל לביב, חנוך לוין,
שמואל שי וחיים בנאי. העולם הבא מצא
תחליף במדורים סאטיריים אחרים. תחי לי׳
היה זה מדורו של דן בן־אמוץ, הז־הלת
חשבונות, אותו ירש המדור הסאטירי
הנוכחי 2 0 0 ,הארץ.
רק רותי ורד שבקה חיים, ועמה המדור
מכתבים לרותי, שבמשך שנים רבות היה
אחד מתווי־הזהות של העולם הזה, כמו
האריה השואג או השער האחורי.

זעקת הבדידות
״ מכת בי ם י רי תי ״ נולד בתקופה ש

עדיין לא הופיעו מדורי שידוכים בעמודי
המודעות הקטנות של העתונות היש ראלית.
מי שהולידו אותו היו בעצם קוראי
העתון. הם היו מציפים את דואר המערכת
בבקשות לפרסם קריאות שלהם למתכת־בות.
בחורים ביקשו מנערות לכתוב להם.
נערות רצו להתכתב עם נערים. במדור
המכתבים של המערכת, המוקדש כולו
לדיעותיהם של הקוראים, לא נמצא מקום
לבקשות התכתבות מסוג זה. הן נזרקו
תחילה לסל.
אבל כאשר רבו המכתבים ותכפו, הסתבר
כי הם מהווים סימפטום לצורך חברתי
מעיק. מאחורי ערימת המכתבים, הסטנדר טיים
כמעט, של בני דור ונש״ח, הסתתרה
זעקה גדולה. זעקת הבדידות.
היו הרבה אנשים בודדים בישראל של
תחילת שנות ה־50׳ .רבים מהם היו צעירים.
מסיימי שירות צבאי שחזרו לחיים האז רחיים
ומצאו את עצמם ללא חברה, עולים
חדשים שהיתק־שו להיקלט בארץ וסתם
צעירים שהיו להם בעיות ביצירת קשר עם

רותי

סילבי

שהגיעו עבור רותי קברו תחתם את כל
שאר המכתבים שהגיעו לדואר המערכת.
תחילה היו אלה מכתבים לאקוניים, בנוסח
כמעט אחיד:
9בחורה בת 19 מבקשת להתכתב עס
בחור אמיץ וטוב־לב, וחמד למראה ובעל
שכל ישר, שיהיה גם קצת אמן: צייר,
שחקן, סופר, עתונאי ...או כל בחור אחר
שקרוב לאמנות ומעוניין לכתוב עליה.
9אני בן 17 עם המון מעלות גאוניות
שאחת מהן היא זו שיש לי שיער בלונדיני•
חוץ מזה אין לי כל תסביכים או
התקפות של מרה שחורה. אבל יש לי
כרטיסיה ב״דן״.
9אם את נחמדה ואינן מעשנת, ונוסף
לכך אינך מתנגדת להכיר בחור בן ,23
שבעיניו בילוי בבית־קפה דחוס אינו
נחשב לשיא החיים, יש לך כאן הזדמנות
מצויינת.
9הוא חייל צעיר המבקש את הנערות
שתיאותנה לכתוב לו לשכוח את כל הריעות
הקדומות על חיילים. אלה שיכתבו
אליו חייבות להיות גבוהות, חמודות
ומעניינות במידה מספקת כדי לבדר אותו
בשעמומו. תחביבי? :טיולים ברכב וברגל,
סרטים טובים ובילוי בחבריה מצומצמת,
לעיתים עד שניים. את הנושאים להתכתבות
הוא משאיר לבחירתה.
הופיע המדור
במשך חודשים מיספר
בנוסח זה, כשרותי ורד לא היתד, אלא
קשת, אז מגיהה ועורכת כיתוב סילבי במערכת. תוך כדי עריכת המכתבים
היתגלה גם כישרון הכתיבה השנון של
סילבי. תחילה היא הוסיפה הערות למכ תבים•
אחר־כך צירפה קטעים משלה בין
למיכתב. במרוצת הזמן נוספו מיכתב למדור גם קטעי רכילות (ציפור קטנה
לחשת לי דיוקנים של טיפוסים (נערת
השבוע) ,הערות אישיות על ספרים, סרטים׳
אנשים ותופעות. בעצם, מה לא?

־)^רהאהובה המופ שטת
״מכתבים לרוחי״ הפך לאחד המדורים
הפופולאריים ביותר של העזלם הזה.
הוא התרחב מטור צר במדור המודעות ל-

זיוה

תמר

הנשים מאחרי המסיכה

הזולת, אותן ניסו לפתור באמצעות התכתבות.

נוצר הרעיון להקדיש טור אחד בעתון
למדור התכתבויות. המדור, שנשא את
השם מכתבים לרותי, הופיע לראשונה
בספטמבר ( 1953 העולם הזה ,)830 כש־גיליון
העולם הזה הכיל 16 עמודים ומחירו
היה 220 פרוטה. ההכרזה על פתיחת המדור
היתד, בנוסח דלהלן:
בהתאם לבקשות מאות קוראים החליטה
מערכת העולם הזה לתת מקום קבוע
במדור המודעות למכתבי צעירים המבקשים
להתכתב עם צעירות, ולמכתבי צעירות
המבקשות להתכתב עם צעירים. המערכת
הטילה עלי (רותי) לנהל מדור זה. במדור
אפרסם מכתבי קוראים שלא יעלו על 50
מילה, שלא יכילו פרטים אינטימיים והערות
:בלתי הוגנות. לא אפרסם גם מכתבים
שאינם נושאים שם וכתובת מלאים, או
׳שמיזשהו כתבם עבור !מישהו אחר. הכותבים
יכולים לציין במכתבים את הנושאים עליהם
הס מבקשים לכתוב, חובבויות ותכונות
של עצמם.
אני לא אפרסם את שמות הכותבים
וכתובותיהם, אלא ׳אפרסם תחת כל מיכתב
מיספר סידורי. את התשובות עם השם
והכתובת של הכותבים, יש לשלוח אלי
ואני אמציאם לבעל המכתב המקורי.
הצלחת המדור היתה מיידית. חמכתבים

עמוד שלם. מילבד השירות שהעניק למבק שי
היתקשרות, הוא היווה חומר קריאה מר תק
גם לקוראים שלא היה להם כל עניין
בהתכתבות עם אחרים• שטף המכתבים
שהגיעו למדור איפשר את פירסיום המוב חרים
שבהם, לעיתים באריכות. ולמרות
שכותבי המכתבים שהתפרסמו נשארו אל מונים
לגבי מרבית הקוראים. יכלו מכתבי הם
לשקף, יותר מכל כתבה או מחקר,
את דמותו, אופיו וסיגנונו של הנוער
הישראלי.
אפשר היה למצוא שם הכל, במכתבים
האלה. את הלבטים, החרדות, התהיות
והתיקוות של צעירי המדינה; את תחומי
ההתעניינות שלהם. ניתן היה לגלות באמ צעות
המכתבים את עולם המושגים החדש
שנוצר בארץ ואת חידושי השפה החיה.
אפשר היה לצחוק עמם וגם לבכות. אך
בעיקר היטיבו המכתבים לצייר את כות ביהם:
דמויות חיות של בשר ודם, כפי
שהן נראות בעיני עצמן ובעיני זולתן.
לא מעט חתונות נערכו בישראל בזכות
מכתבים לרוחי. כמה מקוראי העולם הזה
כיום הם ודאי פרי רומנים שהחלו במכתב
תמים למדור.
המדור האריך ימים גם אחרי שסילבי
קשת פרשה מהעולם הזה. היתד, לו כבר
זכות קיום עצמאית וסיגנון מיוחד לו.
אחרי סילבי היתד, זיוה יריב (כיום בעלת
טור בידיעות אחרונות) רזתי, ואת מקומה

שלה מילאה אחר־כך תמר מרה (כיום
בעלת טור במוסף הארץ) .המעורבות •של
עורכות המדור במכתבים ובחומר הנילווה
אליהם, גרמה לא פעם לכך שחלק ניכר
מהמכתבים למדור היו מופנים לרותי עצמה.
קוראים רבים התעניינו בה, התאהבו בה,
ביקשו לפוגשה ולהכירה אישית. לאלה
ודאי נגרמה עוגמת־נפש כשגילו באחד
הימים כי רותי אינה אלא דמות ערטילאית.
מכתבים לרותי חדל מלו־,תפרסם באמצע
שנות ה־60׳ .מאז מורגש חסרונו לא רק
כאמצעי התיקשורת בין קוראי העתון,
אלא גם כצוהר באמצעותו ניתן לנז.
ולשאר הקוראים, להציץ לעבר הציבור
עבורו אנו כותבים.

לשבת ולכ תוב!
חל,ל זה שנוצר,

אנו מבקשים עתה

למלא מחדש•
בשבועות הקרובים יופיע מכתבים למתי
בגילגולו החדש, שישא את השם מכתבים
לציפי. ביסודו תהיה מתכונתו דומה. עיקר
תוכנו יהיו מכתבי קוראים וקוראות המבק שים
לעצמם חברים לעט. גם הטכניקה
במקרה זד, תהיה זהה. קוראים שיכתבו
למדור מתבקשים לתאר, בקיצור האפשרי,
את עצמם, את תחומי התעניינותם, את
נושאי ההתכתבות ואת נושאיה. המכתבים
יתפרסמו ללא שם, בציון מיספר סידורי
בלבד, שיאפשר את הפניית הדואר -שיגיע
לנמען.
;הקוראים, המוזמנים בזה לשגר את
מיכתביהם למדור, יציינו על גבי מעטפות
מכתביהם את הכתובת: מכתבים לציפי,
העולם הזה, תא־דואר ,136 תל־אביב. קור אים
שיבקשו לכתוב תנובות למיכתב
שיתפרסם במדור, יציינו בנוסף על מעטפת
מיכתבם את מיספר המיכתב שהתפרסם.
למיכתבים אלד, יש לצרף בול בערך של
50 אגורות.
אולם זה אינו הכל. יש בכוונתנו ליצור
מדור שהוא מעבר לפינה של דואר־לבבות.
היינו רוצים לראות בו במה לביטוי בעיות
אישיות של אנ-שים צעירים בארץ הזאת.
משהו שידון ויטפל בנושאים שונים לחלוטין
מאלה הבאים לידי ביטוי בשאר מדורי
העתון. שקוראים ידונו בו ויתווכחו על
עניינים שבינו לבינה, על בעיות של
אנשים •שהם לבד, על לבטים של גרושות
וגדושים או על המיכשולים הנערמים
בדרכו של זוג צעיר אל האושר.
לציפי שמאחורי המדור לא יהיו יומרות
להשיא עצות לאנשים בעניינים מסוג
״החבר -שלי עזב אותי ויוצא עכשיו עם
חברתי הטובה ביותר, מה עלי לעשות כדי
להשיב את ליבו אלי?״ אבל היא תשמח
לפרסם בעיות המתעוררות ביחסים הנוצרים
בין אנשים, בתנאי שתועלינה בכנות,
ולשתף קוראים אחרים בסיפורים מתוך
ניסיונם האישי, כיצד התמודדו הם ופתרו
מצבים דומים.
יש באמתחתנו עוד הרבה רעיונות לגבי
המדור הזה, שיתגבשו תוך מהלך ד,רצתו.
כך, למשל, היינו רוצים למצוא דרך הולמת
למיפגשים עיוורים בין המשתתפים במדור,
על סמך קריאת מכתביהם בלבד. אנו מת כוונים
גם שהוא ישמש במיוחד חיילים,
המשרתים במקומות מרוחקים והמתקשים
בשל כך ביצירת קשרים חברתיים בעורף.
על מנת לעודד השתתפות פעילה של
קוראים במדור, אנחנו מתכננים גם הענקת
פרסים ומתנות למיבצעים מיוחדים שייערכו
במיסגרתו.
רעיונות מסוג זד, ואחרים, ניתן יהיה
לממש רק בשיתוף־פעולה הדוק עמך,
הקורא/ת. אני מקווה שלכשיחל המדור
להופיע הוא יקסום לך, יגרה את סקרנותך
ויעורר בך את הרצון להשתתף בו. בינתיים
אתה יכול לתרום את תרומתך בדרך
הפשוטה — לשבת ולכתוב: לבקש שותף
להתכתבות, להעלות על הכתב בעיה אישית
מעיקה או פשוט לספר על חזויה אישית
מעניינת שנקלעת אליה.
ולא לשכוח — הכתובת: מכתיבים לציפי,
העולם הזה, ת.ד ,136 .תל־אביב.
אנחנו כבר בדרך לתיבת־הדואר.

11111111

11111

החסכון נושא ריבית וצמוד למדד.

וכשיגיע לאוניברסיטה יעמוד
,ל ל ^ ןימ * סבוס החסכון בתוספת

׳איי־א׳

אס יוותד על ה הלוו א ה יחנה מעוד
מענק ומל מד 1,200ל״י.
! .אס תחמוך עכ מיו ב״וו׳מן
לה שכלה גבוהה״ גס ילדך ילמד
באוניברסיטה.
עוד הישג של המהפכה השקמה.
פרמיס בכל סניפי בנק הפועלים

ובנק יפת.

להשכלה גבוהה״

בלוד עמודה של .1096

תבנית החס סן

* *י חי״י בי

ט ל 13ק הפועלים

אויאלי

$אלת * מ. ודא

י 1אמל* 10מ^לע

המהפכה השקטה

[בגין הגיש אולטימטום: אסור
דהשמיט מדבריו אף מידה אחת
8 1במשך שעות ארוכות
עסקו השבוע עובדי הטלוויזיה
באיום מילחמתי: לא מצד אר־צות־הברית
או מצריים, אלא
מצל מנחם בגין. מנהיג־חרות
רתח, והודיע זאת בפה מלא
ובאריכות לכל מי שהיה מוכן
להאזין. הסיבה: כאשר חזר
לארץ ותאיץ על־ידי הטלוויזיה
בנמל־התעופה לוד, הקדים בגין
לדבריו הפוליטיים הספד פא-
תטי לחללי־צה״ל. מאחר שהר איון
לא שודר ביום־הזיכרון,
כמצופה, אלא ביום־העצמאות,
השמיטו העורכים פסוקים אלה,
שידרו רק את החלק המדיני.
בגין לא השלים עם הקיצוץ,
הודיע לאנשי הטלוויזיה בצורה
אולטימטיבית שהוא אוסר עלי הם
להשמיט להבא אפילו מילה
אחת מן הדברים שהוא מוסר
לשידור.
א רי ה
חבר־הכנסת

(״לובה״) א לי א ם עובד כ-
סניטר־מתנדב שליוש פעמים ב שבוע
בבית־החולים איכילוב.

ואורי אבנרי הם שני הדוברים
הכישרוניים ביותר של מחנה ה יונים
בישראל, ואילו אריק
שרון הוא דובר הניצים.
! 8הד״ר נחום נולוימן
התארח במלון הילטון הירושל מי.
בחדר לידו שיכן שתי מז כירות
צעירות. בעת שהיה
עסוק בישיבות ופגישות, הייו
שתי המזכירות סועדות במים-
עדת-המלון היקרה, בחברת
חבריהן, על חשבון הבום. כש הוגש
לגולדמן החשבון השמן
הוא שילם ללא אומר, אך
הפטיר כלאחר־יד :״את החש בון
האמיתי כבר אסדר איתן
אחר־כך.״
81 יו״ר המועצה לצרכנות,
ח״כ משיח שחל, זכה בהפתעה
כשנפגש, בעת שהותו באוסטרליה,
עם סגן ראש־הממ-
שלה ושר-האוצר שם, ג׳ון
קרנם. השר סיפר לו כי נפגש
עם פיי צ ל מלך סעודיה, יו מיים
לפני הרצחו, וכי המלך
הצהיר באוזניו שהוא מוכן ל
הרדיו
של דידי מנוסי, יום
השישי הקצר. בתום ההקלטה
אמר הורביץ לידלין :״אתה
הרבה פחות למך ממה ש חשבתי

! 8חבר מערכת מעריב ד ג
גולדשטיין, שכתב את הספר
לך שמיים, לך ארץ מפי עזר
וייצמן, אחרי שזה דיבר ב משך
מאות שעות למכשיר-

ידי פנחס איילזן, יושב-
ראש מרכז השילטון המקומי
וראש עיריית חולון, שקרא ל עברו
:״כל הכבוד, תדי, לא
ידעתי שאתה מדבר גם ספר דית.״
השיב קולק בשניינות
החצופה האופיינית לו :״ומה
אני לא יודעת לעשיות?״ מאוחר
יותר, כאשר שיבח איילון את
ירושלים, התריס לעברו קולק :
לאנשים הנכונים
777
ב רנ ד
בינלאומי

חנה זמר

עורכת ״דבר״ ,הוכיחה לא מכבר שהיא
יודעת לשתות לא רק מיץ־ויפוזים. באחת
המסיבות, אחרי במת כוסות של משקה חריף יותר, תוצע לח
להוכיח שהיא עדיין פיכחית, ולעמוד על רגל אחת. חנה זמר
עשתה זאת בהצלחה, במשך כמה שניות, אך הורידה את הרגל
בדיוק לפני שצולמה תמונת זו. באותה מסיבת חדגימח חנח זמר
את ההבדל בין ״דבר״ ובין שאר העיתונים :״מחר ייתפסו שני
בחורים במוצא שגידלו חשיש. כל העיתונים יכתירו את חידיעת
במילים ״נתפס חשיש במוצא.״ גם ״דבר״ יפרסם את תידיעח, אך
הוא יכתיר אותה במילים ״הצליח נסיון לגדל חשיש בארץ״.

ניסים סווס׳

זמר־חשכונזת שעלת לגדולת /חגג
בשבוע שעבר את יום תולדתו ח״27
וקיבל מתנת יום־הולדת מפתיעח, הזמר, שאמצעי״התיקשורת
תחרימו אותו במשך זמן ממושך, זבת במקום תראשון בפסטיבל־תזמר,
שאירגנו אמרגנים פרטיים, דבר שחיקנת לו פרטיס־טיסח
לטוקיו כדי להשתתף בתחרות״זמר שם. אשתו של הזמר, אתי
(איתו בתמונה) ,ביקשה ממנו לקחתה עימו ליפאן. תוא סירב,
באומרו בי היפאנים נחמדים מדי. השיבה לו אתי :״לא היפאנים
נחמדים, פי אם חיפאניות, ובגלל זח אתת רוצח לנסוע לבד״.
באחד

הימים גזדמן

לבית-

החולים הכתב דודו אורן.
כרמל מזרזזי

מיקגי ו א עזון לזגיזן
תכרו( יעקב

כששמע שוער בית־החולים כי
דודו הוא עיתונאי, אמר לו:
״בחייך, אם אתה מהעיתון, יש
לי משהו להראות לך! יש פה
משוגע אחד, עובד־ניקיון, ש מספר
לכולם שהוא חבר־כנסת,
וכולם עושים את עצמם כאילו
הם מאמינים לו.״
81 אליאב עצמו הגדיר את
עצמו, בראיון שנתן לשבועון
האמריקאי טיים, כ״יונה עם
ציפורניים״ .טייס קבע שאליאב

הכיר בישראל, בתנאי שתשוב
לגבולות ה־ 4ביוני ותעביר את
המקומות הקדושים לשליטת
שלוש הדתות. השיב לו שחל :
״אם פייצל הכיר במדינת יש ראל,
אולי כדאי שגם אוס טרליה
תכיר בה ותצרף את
את ישראל לרשימת הארצות
שראשיה מבקרים בהן.״ קרנס
הבטיח כי יבוא לישראל ביוני
הקרוב.
׳ 8ח״כ יגאל הזרכיץ
ומנכ״ל קופת חולים אשר
יחליין רואיינו יחד בתוכנית-

הקלטה, הכריז שהוא יעביר
את מחצית תמלוגיו לאיש אחר
ממישפחת מעריב, אלי יליג
ד או. הסיבה: ידיעה שהופיעה
בהעולם הזה עוררה אצל רבים
את הרושם שלנדאו הוא שערך
את הספר, למרות שלא נגע בו
כלל. לנדאו, ידיד ותיק של
עזר׳ עזר לו רק ביחסי־הציבור,
אחרי הופעת הספר.
81 בקבלת־פנים לנדבנית היהודיה
מווינצואלה סימה
מושקין, שהתקיימה בעיריית
ירושלים, נשא ראש־העיר תדי
קדדק את נאום הברכה ב אידיש,
ומדי-פעם טעה ׳ותיקן
את עצמו באנגלית. כשגמר
לנאום, הגיע תורו של שר-
הבריאות ויקטיר שם־טוב,
יליד בולגריה, שהוא ממוצא
ספרדי טהור. אמר שר־הברי־אות
:״אחרי ששמעתי את האי דיש
של תדי, אני מודיע לכם
שגם אני יודע לדבר בשפת
האשכזנים.״
81 לאחר-מכן העניק קולק
לבעלה של הנדבנית, יעקב,
מדלייה, עליה היו חרוטות מי לים
ספרדיות. תדי קרא את המילים
בספרדית, והופרע על-

״אתה בא לירושלים דק בשיש
צרות בעירייה1״
8 1קברניט אל־עד, אורי
יפה, הדהים השבוע את חוג
יושבי אכסודוס, בספרו כי
מישטרת ׳נמל־התעופה בז־גיור-
יון עצרה קברניט של חברת-
התעופה האמריקאית טי.וו.איי.
הסביר יפה :״כשהתקדם מטוסו
לנמל־התעופה הישראלי, אמר
הקברניט לנוסעים, :גבירותי
ורבותי׳ בעודי דקות ספורות
ננחת בשדה התעופה בדגוריון.
נא להזיז את מחוגי השעון 25
שנה אחרונית.׳״
! 8בעיית בתי־הקולינוע ה פתוחים
בלילות־השבת מלווה
את ראש־עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט מאז
תחילת הקדנצייה שלו. השבוע
סיפר להט שהוא עצמו היה
נוהג לבלות בערבי־שבת בבתי-
הקולנוע. פעם, בצאתו מהצגה
בשעה שתיים בלילה בחברת
אשתו זיוה, ניגשה אליהם
קבוצת גימנזיסטים, שאמרו ל-
ראש־העירייה :״צ׳יצ /אם אתה
מסדר שבתי־הקולנוע יישארו
פתוחים בלילות־שבת, אנחנו
מסדרים לך שתהיה ראש־עיר־

מתחלף במהירות. השיב לז! זד
מנחה מני פאר ו ,׳אם כך,
כדאי שתראי טלוויזיה. עד כמה
שאני מבין, טכנאי הטלוויזיה
מקרינים את התרגום רבע שעה
אחרי התמונה, במיוחד בשביל
עולי רוסיה הקוראים עברית
לאט.״
! 8אלכם קרטה בעל
מסעדת פונסינבלו, החליט לס גור
את המיסעדה ולפתוח במ קומה
מקום־מיפגש בשם טנדו,
בו יוגשו משקאות ומאכלים ב
יית
תל-אביב במשך מאד. שגד..״
8הרכילות חאחרונד׳ על
פרוס׳ חיים בן־שחר, מציע
הריפורמה בשיטת המיסוי, היא
שקיבל את תואר נשיא אוניברסיטת
תל־אביב בתנאי ש־ייאשרו
לו תוספת סיפרות מיק-
צועית, ביגוד ושנת־שבתון ב־חו״ל.

8אורח־הכבוד בהצגת-
הבכורה של צוות הווי הצנחנים
היה האלוף (מיל ).רחבעם

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה יודע זאת, אבל אינך מסוגל
עדיין להעריך את מלוא-המאמץ הדרוש ממך. משום כך, פזר את האחריות
ואת העבודה על-פני כל ימות-השבוע. אל תשקיע את כל אונך ביום אחד,
ואת כל כספך בנקודה אחת ויחידה. אתה תידרש להחליט מה עדיף.

אט־אט, מתחילים מאמציך הנזהוססיס לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו לך
את העניינים, ועוד יותר — שאתה עצמו לא תקלקל לעצמו, מתור הזנחה
או מתוך שינאה עצמית. זכור שלא רק אתה עם כבוד עצמי. בת שור :
הוא אוהב אותו, אבל אס תלכי בדרך שהחלטת, אח עשוייה להפסיד אותו׳
ו:1 2אפריל -
70 במאי

! 2במאי -

די? גימי

השבוע יימצאו פיתרונות לבעיות שהעסיקו אותך עוד מהחודש שעבר.
תצליח להיחלץ ממיספר דאגות כספיות שהטרידו את מנוחתך. לעומת
זאת ייתכן שתיאלץ להתייצב מול משבר ריגשי. אם יקרה הדבר במיש־פחתך,
מוטב שתנצור את לשונך אם אינך רוצה שהעניינים יתגלגלו לרעה.

בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות את המשך פועלו העיסקי —
ותשמור את תוכניותיו לעצמך בלבד. אם אתה זקוק לכסף — קרוב
מישפחה או אפילו אשד, מבוגרת עדיפים על ממון מבחוץ,
שמוגש לך לכאורה תוך־כדי הטרדות קטנות יותר. צבע כחול טוב השבוע. 1 111 1 0

ו? ,ביו(
נ) 7נ ׳ ולי

אויר!
171ך מי שהיה כתב־טלוויזיה בארץ, שוחה בשנים
״ י י האחרונות באירופה, שס הוא מפיק סרטי״

טלוויזיה עבור חברת הפקה גדולה. לפני חודש יצא סוקר לברזיל,
כדי להכין טרט על הקארנבאל. בהזדמנות זאת הוזמן לראיון
כשעה היהודית של הטלוויזיה בסאן־פאולו. כשנסתיים הראיון
קיבל יוסי (הנראה בתמונה בחברת חוגגים בקארנבאל) קריאה
טלפונית נרגשת מאחד מתושבי העיר. הסתבר שהיה זה דוד שלו,
שעל מציאותו לא ידע יוסי כלל, שזיהה אותו בשידור החי.
(״גנדי״) זאבי, מי שייסד ב זמנו
את הלהקה. גנדי בא ב־מייוחד
כדי לחזות בהופעתה
של כוכבת הלהקה, רוחמה
רז, שהיא תגלית אישית שלו.
אך את תשומודליבו גנבה דוו קא
קצינת-הלהקה, סג״מ אורנה
תמיר, שניהלה את העניינים
מאחרי הקלעים. אמר לה
גנדי :״איפה היית את כשהייתי
אלוף הפיקוד?״ אורנה לא התבלבלה,
השיבה לו :״בכיתה

! 8בתוכנית גבר ואשה ש התקיימה
בשבוע שעבר, רואיין
הפעם גבר. אחת הנשים שטיל-
פנה אליו היתד, עולה מרוסיה,
שקבלה כי אינה נהנית מסר טים
בארץ, מאחר שאינה מסוגלת
לעקוב אחר התרגום ה־

מחירים מתקבלים על הדעת.
לערב הפתיחה מתכוון קרטן
להזמין את הזמר ניסים פרוסי
והמראיין ירון לונדון,
ולערוך סולחה ביניהם.
! 8שרון בן״ציוו, בתו
של מנכ״ל בנק א״י בריטניה
לשעבר, זכתה בשבוע שעבר
בהפתעה נעימה. היא נכנסה
לבוטיק לבגדי ג׳ינס בכיכר ה מדינה
בתל-אביב, רכשה מיס טר
חולצות־ג׳ינס כמתנה ל אביה.
כשהוציאה את פינקם
ד,שיקים שלה, בו כתוב שמה,
ועמדה לשלם, נשאלה על־ידי
בעל הבוטיק אם יש לה קשר
כלשהו עם יהושע בן־ציון.
משה,שיבה שהיא בתו, זכתה
בו במקום בהנחה של 50 אחוז
ממחיר החולצות.

נו, באמת! כמה זמן אתה חושב שהיא תחכה לו? אתה מסוגל בקושי,
להשיג את אשר כמעט החמצת — אס תתקפל לרוחב ולאורך, ותתרפס
ממש. אם אתה סבור שזה בניגוד לאופיין, זכור שגם אינך אוהב בדידות
ושיש דברים החשובים לך אפילו מגאוותך. השתדל לשמור על שקט נפשי,

הקסם האישי שלך יסייע לך להיחלץ ממצב מביך. הדימיון הפורח
בו חנן אותך מזלן עלול להיראות השבוע בעיני אנשים מסויימים
כחפרזח בתפיסת המציאות. עליך להישמר מלהיות אכזר כלפי אחד
האנשים הקרובים אליך. אכזבה ריגשית תימוג ותיראה באור שונה.

מאזנ״ס

עכשיו כבר מאוחר מדי. אז מוטב שתשלימי עם המצב החדש, שתבצרי
את עמדותייך, ושלא תגלי את כל הקלפים. אם אתה דווקא רוצה, אתה
יכול להפיק תועלת — והנאה מן העיסקה או הסיבוך אליהם נקלעת. זה רק
תלוי בידידך. לזוגות הרומנטיים: אם היא בת מזל דגים — תגיד כן.

; 2בספטמבר ־
- 22גאוקסובר

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה יודע זאת, אבל אינך מסוגר עדיין
להעריך את התוצאות הסופיות. קשר חס עם ידיד ותיק אך שיטחי יתגלה
לפתע, כבעל חשיבות עצומה לבנות מזל עקרב. בן עקרב, כסף ממקור
סמוי יגיע לידיך. היזהר, זה כרוך בהתחייבויות שלא תוכל למלא אותן.

2 3בנונמבו
0־־ .נדציובו

עח 11

חצטבתת יתר של עצבים עלולה לגרום לן לחתפרץ ולהזיק לעצמך.
גלולות ארגעה או מנוחה בבית־חבראה ישפיעו עליך לטובה. נטייתך
הטיבעית, לחמר על דברים חסרי סיכויים של ממש, עלולה להפילן
חשבוע בפח• פקח עיניך ותישמר. מחלה קלה עלולה לפקוד את
ביתך. טפל בה לפני שתדביק בה את שאר בני חבית.

את פוגשת אותו, את האחד. את מסתכסבת איתו. את עלולה לאבד אותו
בסוף השבוע. זמן נהדר לצאת לטיול עם חבר או חברה טובה. זמן עוד
יותר טוב להכיר את הנעלם, להיכנס להרפתקות קלות, לעשות שטויות
ובכלל, להתפרק. לא זמן מתאים לעסקים או להחלטות הרות־גורל. צווי-
המזלות, לבני־גדי, השבוע: השתעשעו נ לבשי בגדים בצבעים
עליזים. כמו כן הימנעי מפירסומת רעשנית, שתבוא אליך מאליה.

נ1־1
21 בדצמבר -
19ב נ וא ד

הבעיות המרכזיות שלו סובבות, השבוע, מסביב לשתי החלטות מרות
שיהיה עליך לקבל: בענייני־כספיס ובענייני־אירגוניס. זכור שאינך יכול
לעשות את הכל בעצמך, ושמור על כוחותיך. זכור גם שמוטב שתידחה
את ההכרעה הפיננסית לשבוע הבא, לכל המוקדם. בת דלי: פגישה
בלתי־שכיחה מטרידה את מנוחתך. היא תידחק על־ידי אירועים
שוטפים ובכל זאת — זוהי התחלה של מיפנה לטובה בדרך־חייך.

דן בן־אמוץ

נמנח עם חתל״אניבים התומכים בהקרנות
סרטי-קולנוע בלילות-שבת. בליל״
שבת האחרון זכה דן להצגת קולנוע פרטית. לפי הזמנתו, הקרין
בפניו ג׳סי נחייסי (עומד בתמונה) ,מנהל מועדון־הקולנוע ״פרספקטיבה״
,את הסרט ״מלך ליום אחד״ ,כשדן וידידה היו הצופים
היחידים בסרט. דן שילם עבור ההקרנה הפרטית והשימוש באולם.

מצבן הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת, בזכות היכרויות חדשות,
ועל-יסוד כמה התפתחויות המוכיחות לך, כי יש לן כל הסיכויים
לפענח את הקשרים שקשרו אותן למצב סטאטי. בישרונן יתגלה ברבים,
למבובתך ולשימחתן. אל תחיו שוטים. בני דגים: נצלו זאת לפרנסה.
9ו בפברואר

ס /בוזרלז

מכתבים

למם •ימיס עו״רותס ב*.

ההבדל הוא בעיקרון

הרשות זיחינור והכשרה ימיים מודיעה /מי

לקצינים ,
^ בצי הסוחר 11

קו רסל חו ב לי ם

מתקבלים משוחררי צה״ל בעבי בריאות וראיה תקינים,
בוגרי 12 שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודה
טובה.

קורסלק ציני מ בו נ ה

השמטה מקאבדית

מתקבלים משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה, בוגרי
בתי״ס מקצועיים <4שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות),
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כן מתקבלים בוגרי
בתי״ס תיכוניים ומסיימי כיתה י״א תיכון שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מכונה והנדסאי מבונה — מסלולים מקוצרים.

קורסלק ציני ר דיו

הקורס יפתח בספטמבר . 1975 מיספר המקומות מוגבל.
מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו
אלקטרוניקה או בעלי השכלה צבאית מקבילה או בעלי
תעודת טכנאי אלקטרוניקה סוג ; 2משוחררי צה״ל בעלי
בריאות תקינה עד גיל . 30

קורסלקצי ] ,חשמל

האירועים האחרונים והמפולת הקרובה
בקמבודיה והצפויה בדרום־וייאט־נאם מח רידים
ישראלים רבים. לא זה מה שמחריד
אותי. אנו יכולים למנוע תחזית כזו, אם
נעשה דברים שקולים ונתפום את עצמנו
בידיים.
המילחמה בווייאט־נאם החלד, כמאבק
מקומי בין בני אותו עם על השילטון, ולפני
כעשר שנים הפך לזירת־מאבק בין ארצות־הברית
והקומוניסטים. סופו של המאבק
נחרץ ברגע שארצות־הברית פרשה ממנו
והותירה את בנות-בריתה לטרף.
ישראל אינה וייאט־נאם ואינה קמבודיה.
דיבנו אינו בינינו לבין עצמנו, אלא עם
שכנינו הרואים בחי־סולנו את שאיפתם,
ואינם מאפשרים לנו בל פיתרון אחר.
למיליוני אזרחי דרום־מיזרח אסיה יש
אלטרנטיבה: לחיות תחת שילטוו אחר,
שילטון קשה יותר׳ אך להישאר בחיים.
האלטרנטיבה שלנו היא רק לחיות או
לחדול !
דויד ארנון, ירושלים

במקום להגיד את האמת ישר בפרצוף,
אוהבים אמצעי־התיקשורת שלנו להשפיד
על כל אמת קצת ״אמת״ משלהם. זה היד.
בסילחמת יום-הכיפורים, כאשר באמצע
היום הקדוש התבשרנו על ״ניצחונות״
שנוהל צה״ל ועל מיגור הצבא המצרי.
לאט־לאט אבל בהתמדה אנחנו נעשים
דומים לבני־דודינו, ואם נהיה כמותם שוב
לא תנצח האיכות את הכמות, אלא נעמיד
כמות מול כמות, וזה מה שיקבע.
באותה רוח פירסם ידיעות אחרונות
לאחר טבח סאבוי, ב־ ; 9.3.75״מטוסי אל־על
באים מלאים למדות התקרית.״ אבל
ביחס לכותרת נוספת, שהתפרסמה באותו

הייתי קורא לסרט ״המשימה האחרונה״,
או מישהו בזה.
ראובן טמיר, נתניה
• אילו היה הקורא טמיר מעיין במדור
קולנוע (העולם הזה )1960 היה מוצא שם
אותה הערה ואותה הצעה — בדיוק.

רגע של כאב
השבוע עמדתי דום, יחד עם כל העם,
שעה שהוחזרו אלינו !גופותיהם של 39
חללי צה״ל הנעדרים. לא יכולתי להתאפק,
וכתבתי את שיר הרגע הזה, לפי לחנו של
הימנון מילחמת־השיחרור ,״באב אל־וואד.״
בכך, נדמה, נסגר עוד מעגל קטן בשרשרת-
הדמים של האומה:
על חולות סיני, אי־שם בקילומטר /
משני העברים, גדודים מחופרים /ודימעד,
.בעין מופיעה בסתר /יזה־עתה הגיע מיש-
לוח ארגזים.
משאית מצרית את סי סמה פורקת /
רנב ישראל !את מנועיו עצר /ופלוגת
חוגרים את בלי־נישקה דוגלת /אל־הרחמים
צופה אל המידבר /ריח-קרב ועדויות
זוועה אילמת /בלבבות נגס כדור עקר.
עוד ארגז עם עצמות נישא בדרך /
גולגלות חורקות גולשות אחת־אחת /אלה
גיבורייך, ארץ, קודי ברך /הלם חרישי
על המידבר נחת.
הדגלים כורעים, לבן חיוור, בהול /
ושמיים מרמזים כי ערב בא /גלגלי הרכב
נשחקים בחול /הד מהר־הבית לוחש ברוד־הבא
/ .משאית מצרית את סייטענה פרקה
נבר /בסיני עוד יום ארוך עבר/ .
גיבורים.
שיאי, תל־אביב

צפגת ואין פעגח
זה שנים רבות שהמורים בסקטור הערבי
ממשיכים לקבל תלושי־המשמרת

מתקבלים א. בוגרי בתי״ס מקצועיים \< שנתיים במגמת
חשמל
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
לפרטים נוספים פנח למשרדינו :
בחיפה רח׳ נתן (קייירמן) 11 ליד
כיכר פריז בימים א׳—ו׳ ,בשעות .14—8
בתל ״ אביב מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומה ,18 בימי ב׳ ,בשעות .13—9
לנוחותך תוכל גם להרשם לפי הספח
המצורף.

הירי קצ> בצי ה 8וחי!

עכשיו יותר בדאי
בצי הסו חר!
ההטבות ותנאי השכר עכשיו
יותר משמעותיים:
כעת ההכשרה — כלכלה
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גבוה (במטבע קשה).
לאחר ההסמכה — קידום
מהיר בדרגות ובשכר (חל קו
במטבע קשה) ,תוספות
והטבות שונות.

לב׳ הרשות לחינוך והכשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה 31000

הנני מעוניין בפרטים נוספים בקשר לקורס

השכלתי גיל תאריך
חתימה ה. הזה אפריל

תלוש משכורת למורה בנצרת
פרם לפותר החידה
עיתון, בזו הלשון :״תיירים אמריקאיים:
,ישראל המקום הבטוח ביותר בעולם׳ —״
אני חושב שד,יתד. השמטה, והמשך דיב-
ריחם של התיירים היה לקבל כרטיס־נסיעה
חינם בחזרה, אבל בשכיבה.״
הוספה מקאברית, אבל מציאותית, לצערנו.
יוסף
שוורץ, ד.צ ,2718 .צה״ל

קורס מזורז לאנגלית
נדמה לי שהגיע הזמן לשלוח כמד.
ממפיצי־ד,סרטים בארץ לקורס לאנגלית
מזורזת. זה שהם מעניקים לסרטים שלהם
שמות כיד הדימיון הטובה עליהם, לפי
הבנתם את ד,״פסיכולוגיה״ של ציבור הצופים
— זה עניינם הפרטי, וזכותו של
הציבור לבלוע או להקיא. אבל כשהם
מתרגמים שמו של סרט באופן מילולי,
מותר לצפות מהם שיעשו זאת בדיוק,
לא בשגיאה גסה. אנחנו אולי מדינה לבנטינית,
אבל יודעי־אנגלית ברוך השם נבר
יש כאן.
כוונתי לשמו של הסרט המוצג כעת
בקולנוע פריז בתל-אביב. באן קוראים לו :
״הפרט האחרון.״ זד, יפר. מאד, וגם מתורגם
מילולית מן השם האנגלי ״דד, לאסט די־טייל.״
אלא שמישהו לא ידע, כנראה,
ש״דיטייל״ באנגלית. בשפת הצבא, הוא
גם ״יחידה״ אי ״כיתד,״ הנשלחת למשימה
מסויימת — או פשוט ״משימה.״ וזו, במ חילה,
כוונתו של שם הסרט הזה, המספד
על שני ימאים ותיקים שנשלחים ללוות
ימאי צעיר שגנב. אילו ניתן הדבר בידי,

בכתב־יד, למרות שכל עובדי המדינה וה מורים
היהודיים מקבלים את התלושים
שלהם מעובדים במיכון.
אין זו בעייה, אילו היד, באפשרותנו
לפענח ולקרוא את התלוש ולדעת מה
קיבלנו ומד, נוכה מהמשכורת.
כל המאמצים עם מדור־ד,חשבונות במיש־רד־ד־,חינוך
י, לשיפור המצב, עלו בתוהו.
מצ״ב דוגמה של תלוש־משכורת אשר
מתאים לחידה שאפשר לתת עליה פרם
גדול למי שיצליח לפענח אותה.
סאמי גרגורה, נצרת

פוליטיר!ה — לא לילדיס
קראתי את מאמרו שיל אורי אבנרי בעיתון
הארץ מ* 14 במארס, בעניין ליכוד
הגופיפים. אני רוצה בזה לתמוך ברעיונו,
ואינני חושב ש״אופי״ שייך לעניין.
פוליטיקה איננה עניין לילדים, ויש
להשאיר חשבונות אישיים בצד כשמדובר
בדבר גורלי כעתיד מדינת ישראל. כישלון
קיסינג׳ר היא דבר עצוב בשבילנו, וסכנת
הימין חריפה עוד יותר עכשיו: האם קבוצת
הקנאים גושיאמונים תשתלט על הארץ?
איזה אסון לכולנו !
בסיכום, אני מוכן לתרום את חלקי הקטן
להשגת מטרד, זו: איחוד מחנה־השלום.
ולא נחכה ל״אריק שרון חדש״ כדי להת חיל
במלאכה (אינני מאמין באגדת אריק
שרון) .הזמן קצר והמלאכה רבה.
מנחם רוזן, ירושלים

מכתבים
הגשש החיוור הסמיק מסושה
באמצע חודש מארס הוזמן מטוס מיוחד
עבור להקת הגשש החיוור, אשר הבטיחו
הופעה ביום 24 בחודש למיפקדת המחנה.
לטענה כי יש להם ציוד במישקל 160
ק״ג הוזמן המטוס, והובטח כי עוד באותו
לילה יוחזרו לתל־אביב. נציגת התרבות

למרות ההת***!ר1ווונ

,,.ממשיכים.
11 הה 1ד 1תות סולר ,

לרנוש אחד רורווצרי קריסטל המ׳מלים במחיר מוזל
היכנסי עוד היום ורכשי

ליי קרה
ביוד ג׳מילי
זילזול בצה״ל
של היחידה טסה במיוחד לפגוש את הלהקה
וללוותם לבסיס.
האמנים אומנם הגיעו לנמל־התעופה בן־
גוריון׳ אך לפני טיסתם שאלו בטלפון
את אמרגנם, שאיני יודע מה שמו, אם
לטוס או לא — והוא הורה להם לא לטוס.
אשמח לשמוע את הסיבה, או לפחות
הכחשה — אך עובדה, לא היתד. הופעה.
פרן(מיל ).כרוך ג׳מידי, צה״ל

מיאו מי?
אני יודע שהעולם הזה מקפיד, בדרך־
כלל, לזהות את המופיעים בתצלומים. לכן
תמהתי כיצד פירסמתם תמונה של גברת
בעירום יחד עם חתול לבוש בפרווה מהו־

מבוגת כביסה ׳׳ליידי״

מקרר פרזידנט

תגור בישול ״פריגש״

גם בשד 20 שנה דד; ןךךי•
ס ס &ס
תה״ מאושרת עם | 0
ת מונו ת צבע משי בשיטה החדשה ובאיכות
של מעבדת ״אגפא״
הגדולה בארץ אצל

״פוטו ברנד״
וצמוד לולו וידידה
חיי חתול
דרת (העולם הזה )1960 מבלי לציין את שם
המצולם העיקרי — החתול.
אילן גורן, חיפה
• שם הגברת בפרווה: לולו.

־40/ו ריבית שנתית מצטברת
או ־/47י 6ריבית +־/י־ססו הצמדה
של הקרן למדד.

* מבחר מצלמות ואביזרי צילום
גדול.
* מחשבי כיס אלקטרוניים לכל
תפקיד.

צלומי פספורט בן־רגע.

פו שבתד
חיפה, רחובהחלווןו 3

ן לגופקידים ל $0-ח 1דש|

,,האמדיר!אי״ כמיסמן־ היסטורי
אני קורא קבוע של העולם הזה, היות
שעמדתו המדינית היא היחידה שבן־אדם
שחושב ומחליט בימינו ובארצנו יכול לתמוך

כמו־כן אני קורא קבוע של המאמרים
על סרטים המוקרנים בבתי־קולנוע. תמיד
התחשבתי בדעת העיתון לפני ראיית סרט,
וגם אחר־כך הייתי קורא שוב את הביקורת,
כדי להבינו היטב.
אך איני יכול להסכים עם הביקורת
שפורסמה (העולם הזה )1960 על הסרט
(המשך בעמוד )14

התכנית היחידה
המתנת ברירת הצמדה
כבר לאחי : 4חודש

את מחפשת אושר בחיים 1
ג״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לך

הבנק הבינלאומי
* *1הראשון לישראל בע־־ס
סניף דאטי: טד׳ רוטטילד 39ת״א, טל 291251 .

העולם הזה 1964

פגי עוד היום ל״מטרימוניאל״.
״מטרימוגיאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

מ י זה״ ? שאלה הגב׳ מילר
וזכתה בטלויזיה
בת-שבע מילר מרח׳ השופטים 73
קרית מוצקין לא חיבתה לאיש
ביום א׳ שעבר בשעה 10 בבוקר
כשצילצל הפעמון בדלת ביתה.
נערה חיננית עמדה בפתח והציגה
עצמה כ״נערת טמפו״ .היא חייכה,
ביקשה רשות להיכנס ׳ למטבח

וכשגילתה במקרר בקבוקי ״ליטר
פלוס״ מתוצרת טמפו, העניקה בו
במקום לגב׳ מילר המופתעת את
הפרס השבועי במבצע הקיץ של

טמפו -מקלט
נייד ״נורדמנדה״.

טלוויזיה

השבוע, כמו בשבוע שעבר, חולקו

במסגרת מבצע זה פרסים יקרי ערך
רבים.
בשעונים זבו :
. 1עזר סלים — רח׳ מיכאל , 12
רמת־גן.
. 2ראובן שגיב — רח׳ קסל , 11
חיפה.
.3מרק חדידה — רח׳ הצפירה
, 10 בת-ים.
.4אילנה בוזגלו — מושב בר-גיורא,
פרוזדור ירושלים.
.5מרים לוין — רח׳ בית הפועלים
,4רחובות.
.6וואל אורה — רח׳ וייצמן ,33
כפר סבא.
כמו בן חולקו מאות מערכות של 6
כוסות דקורטיביות ומאות חולצות
ספורט.
גם בשבוע זה בשעה זו הן מסיירות
אי שם בסביבתך — בבתי המגורים
ובחנויות, במסעדות ובחופי ה רחצה.
נערת
טמפו תגלה גם אותך בזמן
הקניה או בשתיה כשטמפו בידך או
במקרר שלך ותזכה אותך בו במקום
בפרס.

נערות ״טמפו״
גם אותך.

טוג 3

״מחפשות״

לחייל

הווולוז הזה

והגידה

המזימה רהנשרת
מסקנות בן־שחו
ך* ודש ימים לאחר סירסוס מדין־
ן | וחשבון של ועדת חיים בן־שחר
(חב?ש) ,והתחייבות חגיגית של שר־האוצר
לקבלו ככתבו וכלשונו, כבר נראים סימני
כירסום בהמלצות.
חב״ש עצמו ממשיל את המלצות ועדתו
למיספריים. הלהב האחד הוא הורדה
דראסטית בשיעורים השוליים של המם, ובמס
על השכבות המשתכרות פחות מ־
2500 לירות לחודש. הלהב השני הוא
הגברה דראסטית של הגבייה מן השכבות
שאינן משלמות כיום מס־אמת( .וכבר ציי נה
הוועדה כי בשנת 1974 היו לפחות עוד

התיקים, אינם בודקים כלל עשרות אלפי
עצמאים המשלמים מס לפי תחשיב ענפי.
הדרו היחידה לבצע את המלצות בן־שחר
היא העתקה של שיטת המם האמריקאית.
בארצות־הברית מצהיר כלל האוכלוסין ל־מס־ההכנסה
מדי־שנה, ואנשי המס בודקים
5<?0מכלל התיקים, בבדיקה מסווגת אבל
יעילה.
למעלים צפוי עונש של עשתת שנות
מאסר ומאות אלפי דולר קנסות — העונ שים
שם כבדים פי־חמישים מאשר ב ישראל,
והם הגורם המרתיע מפני העל מות.
בישראל מרוויח המשתמט גם אם
הוא נשפט ונענש, שכן הקנס כה מגוחך
וירידת ערך הכסף כה גדולה, שכדאי ל התדיין
בבית־מישפט ולהפסיד — מאשר
לשלם בזמן.
אין כל סימן לכך שמינהל־הכנסות־המדינה
מנסה לשנות את שיטת הגבייה
הנוכחית. יחייבו את הכל לנהל חשבונות,
אך לא ישנו את שיטות הביקורת והעני שה.
התוצאה:

זרם אדיר של הצהרות יציר את
מנגנון־המם, יחסום כל אפשרות
לעכודה סדירה. ואז יכריזו המתנגדים
לגכיית מס־אמת מן העצמאיים
כי לא ניתן לממש את המלצות
כן־שחר.
רכינוכיץ האוצר נתן —
הכנסות של שישה מיליארד לירות שלא
חוייבו במם. הממונה על הכנסות המדינה
היה צריד לאכול את כובעו קבל עם ועדה,
עת קיבל בימים אלה את נתוני הוועדה,
חודשיים בלבד אחרי שהצהיר חגיגית
כי אין כמעט העלמות מם־הכנסה, וכי
שיעורן אינו מגיע למיליארד לירות).

כשם שמספריים אינם חותכים
כלי פעולה שד שני הלהבים גם־
יחד, כד גם מסקנות הוועדה לא
תצלחנה כמשימה, אלא שתיהן
כאחת.

והנה, למרות שמנגנון מינהל הכנסות ה מדינה
עמל על תירגום המסקנות ללשון
המעשה, מתגנב ללב החשש כי אט־אט
ובשקט מרוקנים את המסקנות מתוכנן.
ניסיון זה הוא צפוי וודאי.

מיכנה המיסים הקיים לא נוצר
כגלל רצון רע או שרירותי שד
אדם מסויים, אלא כשד לחץ מתמיד
של שככות כאוכלוסיה הנהנות
ממיכנה המיסוי הקיים ונותנות
כתמורה את תמיכתן דמיפ•
לגת השילטון, המנציחה את שיטת
המיסוי שמעשירה את השככות
התומכות כה.

שיטת המיסוי הקיימת מעדיפה את בעלי•
ההון, סוטרת ממס את העצמאיים, שרובם
המכריע לא משלם מם־אמת. אלה יעשו
הכל כדי למנוע את ביצוע מסקנות בן־
שחר, שעיקרן הוא דיווח מלא של כל
העצמאיים ובעלי ההון וחובת ניהול חש בונות
על־ידי הכל.

ה שיטה
האמ רי ק אי ת
ך• רור כי כלי מהפכה בשיטד. הנוב־
1חית של ניהול מס־ההכנסה הקיים לא
ניתן יהיה לבצע את המסקנות. כיום
בודקים אנשי המס (בתיאוריה) את רוב

סכנה שבייה טמונה בלהב השני, הקטנת
המיסים הנגבים כיום. אחד המרכיבים ה חיוניים
הדרושים להצלחת הרפורמה ה־צפוייה
הוא האפקטיביות של ההורדה הדרסטית
במיסוי, בד־בבד עם הגברת ה גבייה.
כוונת בן־שחר היתה, כי ביולי
השנה יחלו בגביות מס לפי המלצות הוועדה.

מציע האוצר? לעשות ממוצע שנתי
של שיעורי המם הנגבים כיום, בחודשים
השוטפים, עם שיעורי המס המומלצים על-
ידי בך־שחר החל מחודש יולי, ולחייב את
הכל לשלם את הממוצע בתקופת המעבר.
הנימוק לממוצע זה הוא הרצון למנוע
הקטנת הכנסות גדולה הצפוייה כתוצאה
מהורדת המיסים בלהב הראשון. בן־שחר
פתר זאת על-ידי הלהב השני.
אבל מאחר שאין לאוצר כל רצון לבצע
את הלהב השני, הוא חושש כי ביצוע של
הלהב הראשון יגרום שואה בהכנסות,
וכדי להקטין את הנזק — עושים ממוצע.
התוצאה: ההלם של מימוש המלצות הוועדה
יפורט למעות קטנות, חסמת משמעות
אפקטיבית.

החשש: הזמני יהסוד קכוע. מי
יודע מה צפוי בקיץ ז אולי תהיה
מילחמה, או משבר, ואז יגידו כי
דוחים את הביצוע המלא של ההמלצות,
וכינתיים יישארו שיעד
רי*הביניים כגורם קבוע.
מזימה זו׳ להכשיל את מסקנות הוועדה,
צריבה להביא לגיוס מלא של כל שוחרי
שינוי מישטר המיסוי במדינה, להדיפתה.
הרוצים בהכשלתה הם גורמים כיבדי־מישקל,
היונקים כל השנים מבור־השומן
של המדינה, באין־מפריע.

ה קו
השגי
ן* קויהגנה שני מכינות השכבות דד
^ טפיליות אמצעי נוסף לשמירת חלקן
בהכנסה הלאומית, גם אם יבוא המשיח
והמדינה תתחיל לגבות מם־אמת בשיטות
החדשות (הנציב המייועד למס־ההכנסה,
רואה־החשבון יצחק מן, ידוע כתומך נלהב
של מסקנות ועדת בן־שחר, ומינויו מבשר
כי לא אפסה התקווה).
השיטה הקלאסית לכירסום חלק השכר
בהכנסה הלאומית, היא האינפלציה. מחקר
מאלף שערך הכלכלך היסטודיון האנגלי

פאלפס־בראון, על האינפלציה בשבע־מאות
השנים האחרונות, העלה כי האינפלציה
היתה תשובת המעמד השליט לתביעות-
השכר של העובדים. היא גוברת ככל ש העובדים
מאורגנים יותר ומשיגים יותר.
אם בודקים מה קורה בישראל בימים אלה,
מתגלה כי:

מאז מילחמת אוקטובר ועד
היום ירד השכר הריאלי לעובד
כ ! 122;—103;-כאותה תקופה גדלו
התוצר הלאומי הריאלי. ההכנסה
הלאומית והצריכה הפרטית
הריאלית — ב־> 32 לפחות.

רבץ ומשל
— האוצר לקח
המדד יבטיח כי כוח־הקנייה של השכר
נטו לא יקטן.

אולם הוועדה אינה מגדירה מה
יהיה המדד, ובישראל — מדד יו-
קר-המחייה רחוק מלשקף את ה•
התייקרויות. למעשה יש היום כארץ
שני מדדים: האחד לעבודה,
והשני להון. לשכר יש מדד מסולף,
להון יש מדד ריאלי.

לשם השוואה: בשלוש שנות המיתון לא
ירד השכר הריאלי במימדים גדולים כמו
בתקופה שחלפה מאז מילחמת אוקטובר.
כאשר יורד ערכו של השכר ובה־בשעה
גדלה ההכנסה הלאומית, הרי שהלא־שכי־דים
מקבלים מההכנסה הלאומית יותר על
חשבון השכירים. דבר זה מוביל להגדלת
הצריכה הפרטית — לא של השכירים, אלא
של עצמאיים למיניהם.

מדד א חי ד
לכל!

מסקנה: הממשלה השלטת מאז
אוקטובר, גורמת לירידת השכר
ולהעשרת הלא-שכירים. הדרך לכף
היא, מחד. כמניעת תוספות
שכר כשיתוף־פעולח של ההסתדרות
ובהורדת ערף השכר על-ידי
אינפלציה.

ממשלה העושה הכל להקטנת כוח ן
1קנייה של השכר, שומרת היטב על
כוח־הקנייה של ההון. בשנת 1974 בלבד
השקיעו קרוב ל־ 2.5מיליארד לירות ב־צמודים.
כיום מגיע סך ההשקעות בצמד
דים למיניהם ל־ 76 מיליארד לירות.

שר־האוצר מדבר גבוהדדגבוהה על קיצוץ
הוצאות הממשלה. בפועל, קובע מאזן
בנק ישראל (עמוד )6כי הממשלה הזרימה
בחודשיים שקדמו לפיחות שני מיליארד
לירות לשוק. לשם מה היא עשתה זאת?
התשובה לכך מופיעה בחוברת התקציב ה לאומי,
עמוד : 9
״מיספר פעמים במשך השנה שעברה
נוצרו מצבים של ציפיות חזקות בקרב
הציבור לעליות מחירים מהירות, עקב
שינויים בשיעורי המיסים ובשער־החליפין
של הלירה. לכך נודעו השפעות גדולות על
הצריכה הפרטית ועל מאזן התשלומים והיתדות.
גלי רכישות ספקולטיביות של
מוצרים בני־קיימא ומוצרים אחרים הנית נים
לאגירה, הגדילו את הצריכה הפר טית,
ובשל המרכיב הגבוה של יבוא
בסעיפים אלו חל גידול מהיר יותר בגירעון•
כן היו, ככל הנראה, רכישות ספקול טיביות
של מטבע־חוץ ועיכוב בהעברת
מטבע״חוץ לארץ, דברים שהשפיעו במיש רין
בכיוון של הורדת יתרות מטבע החוץ.״

האוצר, הוא שסיפק את הלירות
לרכישות הספסריות והספקולטיביות.

אגב,
בהתאם לנתוני המכס; היבואנים
למיניהם לא הצהירו על מס־פיחות בשווי
של שניים־ורבע מיליארד לירות !
אולם האוצר ממשיך בהזרמת כספים
אינפלאציונית לשוק: בשלושת החודשים
הראשונים של 1975 הזרים האוצר לשוק
עוד מיליארד ושמונים מיליון לירות, ומאז
אוקטובר האחרון ועד סוף מארס, היינו
משך חמישה חודשים, הזרים האוצר לשוק
1.8מיליארד לירות והגדיל את אמצעי ה תשלום
ב־׳! 2290

המסקנה המוכחת היא שהממשלה
הנוכחית נוקטת מדיניות
מכוונת של אינפלציה דוהרת.
כדי לכרסם כמישקל השכר ולהעשיר
עוד יותר את השכבות בע
לות-ההון שהממשלה מייצגת אותן
לא לשווא מתחיל ראש-המנד
שלה יצחק רכין במערכה נגד האיגודים
המיקצועיים, כמקביל ל
בירסום של רכינוכיץ בהישגי•
השבר של העובדים.
ועדת בן־שחר מציעה הבטחת כוח־הקנייה
הריאלי של השכר על-ידי הצמ דת
השכר ברוטו וכן המיסים עליו, למדד.

הממשלה לווה מבעלי-ההון בכף
צמוד, מזרימה אותו אליהם חזרה
כצורת הלוואות לא-צמודות!

על הלוואות לא צמודות לבדן מפסידה
הממשלה כשני מיליארד לירות לשנה,
סכום הזורם להעשרת מקבלי ההלוואות.

חישוב שנעשה הראה, כי עד
כה שילמה הממשלה ריבית והפי
רשי־הצמדה על הצמודים שלח כסף
50 מיליארד לירות, כאשר תשלומים
אלה פטורים ממס! מדי
שנה משלמת הממשלה קרוב ל־8
מיליארד לירות הפרשי׳־הצמדה,
הפטורים ממם ! הפרשי-הצמדה
אלה משולמים מדי-חודש, ולא כמו
תוספת-היוקר על השבר, המשתלמת
פעם כחצי-שנה ולאחר עיקורים.
לשם
השוואה: כלל ההכנסה הלאומית
היה, בשנת 44 , 1974 מיליארד לירות, המתחלקים
ביחס של כ־ 45<£לשכר והיתר
להון. מכאן כי ההון נהנה בשנת 1974
מהכנסה השווה לשליש בחלקו בהכנסה ה לאומית,
ממקורות של השקעות בצמודיס
למיניהם !
ועדת בן־שחר אינה יכולה להיכנס ל שאלות
פוליטיות כגון מה ירכיב את המדד.

הדרו
היחידה לחסל את הקו
השני של מתנגדי ההצעה, הרוצים
לסלפה על-ידי מדד מעוקר לשכירים,
היא לדרוש כי יהיה כמדינה
מדד אחיד ויחיד לכל: לחון
ולשכר.

שיטה זו נהוגה מזה שנים בברזיל,
ארץ מתפתחת בתנאי אינפלציה דומים
כימעט לישראל. שם הנהיגו. הממשלה מדד
אחד קבוע, ואחת לחודש משנים לפיו
את כלל התשלומים והתקבולים. השיטה
פועלת ללא דופי — ואגב, גם החובות
למם־ההכנסה משתנים עם עליית המדד.
ההסתדרות וכל היצרנים הישרים במדי נה
צריכים להתארגן עכשיו במטרה אחת:
להעביר את המלצות בן־שחר במלואן,
תוך הפיכה טוטלית של מנגנון המיסוי חרקוב
והרחקת ראשיו, כמו הממונה על
ההכנסות משה גוידרפר.

כלי הפיכה כמינהל-הכנסות-
המדינה, יכשיל המנגנון את המסקנות,
למען השכבות שאותן הוא
משרת.

מכתבים
(המשך מעמוד )11
האמריקאי. לדעתי, המבקר לא הבין כלל
מה כוונת הסרט והבמאי. אני מסיק מכך
שהוא ציפה לסוג אחר של סרט, שיתאים
לקו המחשבה המקובל לגבי שיפוט סרטים.
המבקר רצה לנתח את הסרט בתור
יצירה אמנותית רגילה, אך לא זו מטרת
הסרט. קוסטא גווראס לא חשב על סיפור
מרגש ומציאותי, וגם לא המציא רומן
לצורך יצירה מיסחרית.
הסרט הזה הוא מיסמך היסטורי, שהעביר
לכל רחבי תבל את המציאות כפי־שהיא.
אני ״זכיתי״ לחיות כמה שנים במדינה
דרום־אמריקאית, ואני יכול להעיד שהכל
בסירטו אמת, ושהוא לא הגזים באף רגע
מהסרט שלו על אורוגוואי.
בימינו, אנחנו זקוקים לכל מייני אמצעים,
כולל סרטים (תיעודיים או לא) כדי להביא
אל כל העולם את האמונה והקריאה־לעזרה
גם־יחד, על עמים הסובלים מה־אימפריאליזם.
כן־ציון,
קיבוץ נחשון
גם ביציא תך לחו״ל
תשיג את ץ\0 \0\\:מוו שלן
במטוסי אל סל
וב חנויו ת פטורות מנ ס

צעיר דינאמי
הסיפור ״מנהל צעיר, דינאמי ומצליח״
(רחל המוחלת, העולם הזה ,)1962 על בעל

יהודה פלקוכיץ וידיד
שם טוב
בית־החרושת פפקו, הוא באמת דוגמה
לסיפור־הצלחה של צעיר ישראלי.
רק חבל מאד שכתבתם את שמו לא
נכון. לבחור קוראים יהודה סלקוביץ.
משה דיין, תל-אביב

הבלון? של בן־שהד

פ ר סו ם ד*ר • עיז ב סון

ועדת בן־שחר יצאה בתרועות חצוצרה
על ההישג הכביר שהצליחה להשיג, ש הוא
בבחינת ״חידוש.״ המס השלילי.
ובכן, כבר היו דברים מעולם. מס־שלילי
קיים כבר מזמן במדינת ישראל, אולם רק
למען העצמאיים. אין זה סוד כי עצמאיים
רשאים לנכות הפסדי חברה אחת מדיווחי
חברה שנייה. וכך — ניכוי הפסדי שנה
אחת מדיווחי שנה אחרת.
אלה הם דברים שהיו אסורים על שכי רים,
ואולי גם על עצמאיים קטנים.
מרדכי זוהר אשדוד

ליליון

100

^8 ^ 40
1 ¥׳ 1מ ^ ס <5ו ^ 1ן ן 10 יב^^ 8פנ 1׳ א1

כשורה אחת עם הסיגריות
המפורסמות ביותרכעולם
סופר קינג ס״ז
תערובת אמריקאית
תוצרת דובק

7א 7י?יאן

הקרוב־הרחוק של האמן א.מ. ליליון
(ולא ליליאן) הוא, פשוט, בנו של מאמן.
אני, כלומר. הופתעתי במיקצת לקרוא ב מדור
אנשים (העולם הזה ,)1960 שבו די ווחתם
על ההגדה־לפסח המצויינת של או רי
סלע, עם הציורים של אבי — כי מצאו
את הציורים האוריגינליים בעליית־גג כל שהי.
הייתי
מעוניין לדעת בעליית־הגג של
מי — בוודאי לא בביתי־שלי, כי עבודותיו
של אבי נשמרות אצלי בקפדנות ובכבוד
הראוי.
יהיה זה לעונג לי להראות לכם איך
נשמרו הדברים במשך השנים הקשות.
אנא, אם תפרסמו בעתיד דברים על
אבי, שאלו אותי — במקום לסמוך על
שמועות. הייתי עלול להתרגז ברצינות.

איייי *• ליליין,

רחובות

העולם חזה 1964

בקבלת שוחד על רכש צבאי בעזדז בתפקיד

א ר 1ז 111ת 11להדס

ך• ידיעה צריכה להדליק את הנורות האדומות בכל
1 1המערכת. עד כה יכול היה מישהו להשלות את עצמו
שהשחיתות אינה אלא תופעה שולית במערכת־הביטחון,
מחלה שדבקה בקצות הגפיים בילבד.

אשדייה זו הולכת ומתנפצת. חקירותינו
גילו עד כה רק טפח, אך פכר עתה ניתן לק
כוע כי מימדי השחיתות במערכת-הביטחון
הם עצומים, ושהמחלה הגיעה לאכרים מרכזיים.

בכך סכנה כפולה:
0מערכת־הביטחון ממלאה תפקיד שהוא כהי חיוני
לקיום המדינה, עד כי כל מחלה ממארת בה הופכת
סכנה לאומית.
0ממדיה העצומים של מערכת־הביטחון הופכים כל
תופעה בה גורם כלכלי ממדרגה ראשונה.

^ ש לחזור שוב ושוב על המיספרים היבשים, מפני
שאין הם נקלטים בנקל. אין אנחנו רגילים לחשוב
על מאמצנו הביטחוני במושגים כלכליים.
ביטחון לחוד, כסף לחוד.

צנזורה דאגה לגנוז את הגילויים. היו לכך תירוצים מן
המוכן: הגילויים יכלו לעזור לאוייב, ובוודאי היה בהם
כדי לדכא את המוראל של צה״ל. מי יילך למות בשימחה
במעוז שנבנה בידי קבלן שרימה בכמות המלט, ושהקים
לו ארמון בהרצליה־פיתוח על־חשבון הדם שיישפך?
אך כימעט שלא היה צורך בהתערבות השרירותית
של הצנזורה. ממילא לא עלה על דעתם של אנשים
נורמליים לחקור במתרחש במערכת־הביטחון.

המערכת היתה קדושה. עצם החשד שרכב
כלשהו יכול לדבוק בה — היה בכחינת חי־לול-הקודש.

שהעז לשאול שאלות ולגלות גילויים, נתקל לא
רק בהתנגדות מצד השילטון, אלא גם בזעם מצד הציבור.
השילטון הטיל על החוצפן עונשים כלכליים מכאיבים.
הציבור ראה בו בוגד׳ עוכר־ישראל, אוייב־העם. חבר-
כנסת, שהסתכן בכך, ידע שהוא מסכן את המשך כהונתו.
תנועה פוליטית, שהעלתה את הנושא, גזרה על עצמה
ירידה. עיתון, שהלך בכיוון זה, הרגיז את קוראיו( .כל

כשנה השוטפת בולע התקציב
של מישרד־הכיטחון כמעט 40$
מכל תקציב המדינה. כצורה פשטנית:
מכל לירה שמשלם האזרח
הישראלי לממשלה, כמיסים ישירים
ועקיפים גם יחד, נמסרות 40
אגורות למישרד־הכיטחון.

לאליל מותר הכל. שום חוק אינו
לחייבו.

כאשר גילינו את פרטי מעלליו של משה דיין בעיתון
זה ובכנסת, הבאנו על עצמנו את שינאת הרבים( .רבים,
הרוכבים עתה על הסום האנטי-דייני, ממשיכים לשנוא
אותג^ בכל ליבם על שהעזנו לפגוע בו אז).
מעשיו של דיין היו ידועים לכל. הסיפורים עברו מאיש
לרעהו, בליוויית קריצת-עין וחיוך. איזה חברה׳מן! איזה
עארס! גונב עתיקות מכל הבא לייד. מנצל ציוד צבאי
כדי להביאן הביתה ! ממנה קצינים מייוחדים כדי שיודיעו
לו על מציאות, שאפשר לגנוב! מוכר בכל העולם ב מחירים
מפולפלים׳ כשחתימתו האישית מצורפת לסחורה !
ובכלל — סוחר ממולח ! מוכר ראיונות עיתונאיים על
ביטחונה של ישראל באלפי דולרים ! מנסה לגבות מאות
אלפים על זיכרונות שעדיין לא כתב! מצטלם בחלוק
ובנעלי-בית תמורת מזומנים!
כשגילינו את הדברים בכנסת, הגיבו חברי-הכגסת מכל
הסיעות בזעם נרגש. כאשר ירק דיין בפרצופה של הכנסת,
חייכו הח״כים באושר דבילי. איזה איש !
איזה כישרון!

בד אחד מן החיוכים האוויליים
האלה עלה למדינה במיליונים.
פודחן-האדיד עלה ביוקר.

כי פקידים לא מעטים במערכת־הבי־טחון
שאלו את עצמם, במוקדם או במאו חר:
אם השר גונב ולוקח, מדוע אסור ליז
השחיתות הגלוייה של השר נתנה הכשר
גלובלי לכל פיקודיו. השר קבע נורמה —
ורק פקיד בעל תודעה מוסרית חזקה מאוד
יכול היה לדבוק בנורמה אחרת. רבים
קיבלו את הנורמה של השר, שזכתה באישור
הממשלה, הכנסת, מבקר־המדינה
והעיתונות.
במישרד־הביטחון נהג דיין כסולטן מיז־רחי.
הוא לא התעניין בזרם המיליארדים,
שנשפך במישרדו, כשם שלא התעניין ב מעשיו
ובמחדליו הצבאיים של המטכ״ל.
הוא היה עסוק ביחסי־ציבור, באינטרי־גות
ממשלתיות, בנאומים, בעתיקות ובעניינים
אישיים.
את ניהולה הכלכלי של הממלכה האדי רה
השאיר בידי עוזרו, צבי צור, שהגיע
לשם ישר מחברת מקורות, בה היה אח ראי,
בין השאר, על שערורייודהענק של
חברת ורד.

תקציב מישרד־הביטחון מגיע לאחוז
אגדי מהתוצר הלאומי הגולמי. כמעט 30/4,
מכל הפעולות של המשק הישראלי, בכל
המישורים, שייכות למישרד־הביטחון.

החשד, שחלק ניכר מסכום־עתק
כזח עוכר לידיים מושחתות, הוא
מבהיל.

מאז מילחמת ששת־הימים, ועד השנה
השוטפת (ועד בכלל) הוציא מישרד־הבי־טחון
כ* 75 מיליארד לירות. למעלה מחצי
הסכום הזה — כ־ 40 מיליארד ל״י — הוצא
בישראל עצמה. השאר — כ־ 35 מיליארד
ל״י — הוצא בחו״ל, בעיקר לרכש ציוד.

פירוש הדכר: אם הגיעה השחיתות
כמערכת זו למימדים חמורים,
כפי שאכן נראה, הריהי מוכרחה
להסתכם כ מי 1ליא רד י ם
של לירות.
אם עזרו פקידי מישרד־הביטחון ל־מקבלי־הזמנות
מקומיים להעלים חלק ניכר
מדיווחיהם מעיני מס-ההכנסה, הרי מסתו בבים
עכשיו במשק מיליארדים של לי רות
שחורות. זוהי טענתו של ברוך נאדל,
שאיש לא חעז להכחישה עד כה.
אם קיבלו פקידים עמלה סמויה על
רכש ציוד ונשק בחו״ל, הדי מונחים עתה
הרבה מיליוני דולרים בחשבונות סודיים בשווייץ.

יבול

דיין וספיר בימי הזוהר: מי השחית את מין

אם נהגו קבלנים מקומיים לשלם שוחד
לקכלת הזמנות, כפי שמסתבר עתה, עלול שוחד
זה עצמו להגיע למיליונים רכים — ואילו
ניפוח הוצאות הביטחון, כתוצאה מכך, מגיע
כוודאי למיליארדים.

0יה צריך להיות ברור מראש, שכל מערכת בעלת
\ מימדים אדירים כאלה מועדת לפורענויות השחיתות.

האופי המיוחד של מערכת-הכיטחון, מגביר
סבנה זו שבעתיים.

חלק ניכר מפעולת המערכת מתבצעות, בהכרח, תחת
מעטה של סודיות. ציוד ונשק נרכשים בחשאי. טיבן
ומימדיהן של הזמנות ביטחוניות בארץ אפופות מיסתורין.
חקירה עיתונאית רגילה של פעולות אלה כימעט ש אינה
אפשרית. אפשר לטעון כי היא גובלת בריגול.
גם בחקירות רגילות של שחיתות נוהגים המעורבים בדבר
למלא פיהם מים. כשמדובר בשטח הביטחוני, הם ממלאים
את פיהם מים קמשים — שהרי מיצווה היא לשתוק
בענייני ביטחון.
עד מילחמת יום-הכיפורים, כימעט שאי-אפשר היה
לפרסם תוצאות של חקירה עיתונאית כזאת, גם כשהגיעה
לתוצאות. השחיתות הביטחונית היתד. סוד ביטחוני. ה

הרגשנו על גופנו. לא הרפינו ממאמצינו, אך ידענו
כי נשלם עבורם מחיר יקר).

כתוצאה מכך, הלך והצטמק הפיקוח על
תקציב-הכיטחון, בבל שתפה וגדל והגיע ד־מימדים
מיפלצתיים.
הפיקוח הפרלמנטרי היה בדיחה מלכתחילה. מליאת-
הכנסת לא דנה בתקציב־הביטחון כלל, ואילו חברי ועדת-
החוץ־והביטחון מיצו את תפקידם כאשר הצטלמו בפוזות
גבריות ליד חיילים קשוחים.
מבקר־המדינה עסק בנושאים שוליים. מידת הבנתו
בעניינים צבאיים באה לידי גילוי פומבי בדו״ח ועדת-
אגרנט, שהוא היה חבר בה.

בנסיכות אלה, היה זה ;ס אילו ;שארה
מערכת-הכיטחון טהורה — גם אילו עמד כראשה
אכיר ללא הת וללא דופי.
אך בראשה עמד משה דיין.

כל שנות כהונתו של משה דיין כאליל תורני,
0ידעו גם מעריציו המושבעים ביותר שהוא אדם
מושחת.
הדבר לא הפריע לפולחן. להיפך, שחיתותו של דיין
נראתה כתכונת־אופי חביבה במיוחד, הוכחה לכך שהוא
גבוה משכמו ומעלה מבני-תמותה רגילים.

כך הצטרפו כד המרכיבים האלה
יחד: מעיין מתגבר שד כסף, חוסר
כד פיקוח, חסינות מפני ביקורת,
אווירת ההפקרות של השר והניהול
הכושל שד ההנהלה.
רק מלאכים גמורים, בעלי כנפיים צחורות
יכלו שלא לשקוע בבוץ זה.

ף* ין שתי המילחמות היו קיימים, זה בצד זה,
0שני מוקדים של שחיתות, שהעכירו את האווירה
המוסרית במדינה כולה.

המוקד האחד חיה שד פינחס ספיר, השני
של משה דיין.

בין שני המוקדים היו קיימים הבדלים ניכרים. כך,
למשל, לא העלה איש מעולם את הטענה שפינחס ספיר
עצמו שהוא מושחת. לספיר לא היה עניין בהנאות כל כליות
אישיות. הוא השחית את סביבתו באמצעות השי טה
שהפעיל, אשר יצרה פיתויים עצומים לכל מי שהש תלב
בה. דיין, לעומת זאת, השחית את סביבתו על-ידי
דוגמתו האישית, ואווירת ההפקרות שייצר סביבו.

כאן פעלה להפליא הסיסמה :״אחרי:״

שיטת ספיר לא יכלה להתקיים בילעדיו, ועם הת פטרותו
הולכים ומתמוטטים עמודי-התווך שלה. הופעת
מיכאל צור בבית־המישפט היא הסימפטום הבולט ביותר
לכך. אולם שיטת דיין יכולה להתקיים גם בילעדיו, אם
לא ייעשה מאמץ יזום ונמרץ לבער את הנגע.

אך ההבדל העיקרי כין שני היריכיפ-השו-
תפיס הוא זה: השחיתות במערכת הכלכלית
האזרחית עולה רק בדמים. ואילו השחיתות
(המשך בעמוד )30

במדינה העם סופו ש ל סוכן
?מז?ח של ישיא?,
אין כה שליט כמו
גגויין ואן תיח
אין גורל מר מזה של סוכן שאינו
מצליח. בעליו מוכנים לזרוק אותו בלימון
׳סחוט, ואילו כל האחרים מלווים אותו
בשינאתם. הכל מתייחסים אליו בבוז.
כזהו. גורלו של נ׳גויין ואן תיה, הרודן
של דרום ויאט־נאם, שסולק השבוע מתפ קידו
— ערב נפילת מדינתו כולה.
המידחמה כפרנסה. עלייתו היתד
בטומאה. הוא הגיע לשילטון אחרי שסוב-
נות־הביון האמריקאית יזמה, בימי כהונת
הנשיא ג׳ון קנדי (וכנראה גם בהסכמתו)
את רציחת הנשיא הקודם. הסוכנות בחרה
בו, מתוך קבוצה של גנרלים שאפתניים,
כמכשיר היעיל ביותר.
במשך שמונה שנים, קיים תיה את עצמו
באמצעים של טרור, כשהוא נשען על כי דוני
הצבא האמריקאי וסכיני הבולשת
הפוליטית. בעולם התפרסמו מדי־פעם תי-
אורי־זוועה על מחנות־הריכוז שלו, שבהם
נכלאו כל מי שהתנגדו למדיניותו או
לשילטונו האישי. דיווחים אלה באו בולם
מפי עיתונאים מערביים.
השחיתות האישית שלו הפכה אגדה.
בעוד חייליו נהרגו בהמוניהם, הוא צבר
הון־תועפות בקופתו הפרטית. חלק גדול מן
הסיוע האמריקאי זרם ישר לכיסו. ערב
התפטרותו, התפרסם בעולם שהוא ניסה
להבריח כמות-ענק של מטילי-זהב מוויאט-
נאם לשווייץ, באמצעות חברת־תעופה אירופית,
שסירבה לעשות זאת.
בשביל תיה, המלחמה היתד. פרנסה —
ופרנסה טובה מאד.
ידע שדר קוגהו. בוועידת־השלום של
פאריס, עשה תיה את הכל כדי לחבל
בהסכמים. לבסוף התייאשו ממנו האמרי קאים,
וכרתו שלום נפרד עם צפון ויאט-
נאם, מבלי לפתור את הבעייה, לולא תיה,
ניתן היה להגיע להסכם שהיה מאפשר
לתושבי דרום ויאט-נאם להחליט בעצמם
על גורלם. ביגלל התנגדות תיה, הועברה
ההכרעה לשדה־הקרב.
בקרב עצמו לא יכול היה צבאו האדיר
של תיה, החמוש בנשק המשוכלל ביותר
בעולם, לעמוד מול הצבא הפרימיטיבי
של הוויאט־קונג והאנוי. היתד זו הוכחה
נוספת של עליונות הרוח על החומר —
יחסי־הכוחות מבחינת הכמות והנשק היו
1:4לטובת סייגו! ,אך הנוי ושותפיה ניצחו
ללא־הרף. הם לחמו בקנאות למען אידיאל
שהאמינו בו, בעוד חיילי סייגון לחמו
מאונס, עבור שילטון בזוי בעיניהם.
הסוף היה בלתי-נמנע. תחת לחץ אמרי קאי
עצום נאלץ תיה להתפטר, כדי לאפשר
לסייגון לחפש דרך מכובדת כלשהי
של כניעה, ולהציל מה שניתן עוד להציל.
בטרקו את הדלת בזעם, מצא תיה את
עצמו במצב המגוחך של סוכן המאשים
את בעליו בבגידה בו.
הלקח: אין לקח. בשביל האזרח
הישראלי, יכול היה להיות רק לקח אחד
מפרשת תיה — שאין להסיק ממנה שום
לקח לגבי הסיכסוך הישראלי־ערבי.
למזלה של ישראל, אין בה שליט כמו
נגויין ואן תיה.

יחסי חוץ
ב די ח ה הודיה בקמ בו די ה
למה זועם חגסיד
חקאמבודי על
ממשלת ישראל?
בבדיחה היהודית המפורסמת, מייעצת
האם היהודיה לבנה, המגדים לצבא הצאר,
שלא יתאמץ יתר על המידה .״תהרוג תורכי
ותנוח,״ היא אומרת לו .״תהרוג עוד תורכי,
ותנוח שוב.״
״אבל אמא,״ משסע אותה הבן ,״מה יהיה
אם התורכי יהרוג אותי ן״
״מה פיתאום?״ מזדעזעת האם ,״מה
עשית לו?״
״צער וזעם״ .״ישראל רושמת לפניה
בצער ובזעם,״ הכריז מישרד־החוץ בירושלים,
את הודעת הנסיך נורודום סיהאנזק,
שהוא לא יקיים יחסים עם ישראל.
המישרד, שהתחבא גם הפעם מאחרי ה־
(המשך בעמוד )18

כר חשף ה
ראש מתלקת־ציוד בחידהאוויר חשוד שתבע ערב
שיתחרו מצה״ל מניות במיפען* שקיבל 1זומנו! 1־
מדוע ניסה מפקד חידהאוויר להתערב בפרשה ־
מישרד־רוביטחון התעום מההאשמות וסירב וחקור

ה שוויווווו
מדקינוה שחקיס
הטלפון שבביתי צילצל .״מדברים ט•
לישבת מפקד חיל־חאוויר,״ אמרה
הפקידה ,״מפקד־החיל רוצה לדבר איתך.״
מייד לאחר־מכן בקע מתוך האפרכסת
קולו של האלוף פלד :״אמור לי, בבקשה,
כמה פעמים במהלך השיחות עימו
ביקש ממך חיים ירון (תת-אלוף במילואים)
,לפנות למפקד״החיל ז״
״פעם אחת,״ חשיבותי.
״חיים ירון יושב מולי. הוא אומר
שביקש ממך לפנות אלי לפחות ארבע
פעמים. תודה רבה לך. מעכשיו אני אכתוב
כתבה.״

תאי ו יוון שיקו למפקדו
ך* מהלךח קי ר ה עיקשת לגילוי שחי *
תות בקנה־מידה גדול במערכת־הביט־חון,
נתקלתי בהפתעות רבות של חוסר
שיתוף פעולה, מצד ם ישרד־הביטחץ, וב רמיזות
שאיני אלא טרדן מציק המנסה
להטיל כתם באנשים ישרים.
אולם, שיחה טלפונית זו עם מפקד חיל-
האוויר הדהימה אותי יותר מכל.
היא התקיימה ב 24-במארס . 1975 בשעות
אחר־הצהריים, חמישה ימים אחרי שהו

1א ב יפת
פיעה בהעולם הזה כתבה ראשונה בסידרה
(״מיכרז של זהב,״ העולם הזה .)1959 הוזכר
בה שמו והופיעה תמונתו של תת־אלוף
(מיל ).חיים ירון.

אותה •טעה ככר ידע מפקד חיל
האוויר כי המישטרה הצכאית מדקת
— כעיקכות הגילויים שלנו
— אפשרות של מעורכותו של
חיים ירון במעשי־שוחד, כתקופת
שירותו כחיל-האוויר, כראש מחלקת
ציוד־אוויר.
מפקד חיל-האוויר ידע גם, כי ביוזמתי
סיפקתי למישטרה הצבאית חומר רב ש היה
מצוי עימי, כדי לסייע בחשיפת האמת.
עובדה זו לא הפריעה לו, כנראה, לטלפן
אלי, להציג אותי כשקרן, ולחזור על גיר-
סתו בצורה חריפה הרבה יותר, בשיחה
טלפונית נוספת, הפעם לעורך העולם הזה,
אורי אבנרי.
שיחה טלפונית זו גרמה לי להגיע לשתי
החלטות :

• תת-אלוך (מיל ).חיים ירון
חיטעה כזדון את מפקד חיל•
האוויר, שהתפתה להאמין לו.
• אם עד כה שיתפתי פעולה
עם המישטרה הצכאית וסיפקתי
לה מידע שלהערכתי היה חשוכ,
לא אוכל עתה להיעתר לכקשתה

לשכנע את קצין־הצכא שמסר את
המידע הראשוני אשר הכיא לפתיחת
החקירה, שיחשוך עצמו
וישוחח עם מפקד חיל-האוויר.
חששתי שבמקום לזכות בתודה על גילוי
אזרחות ואחריות למופת, ייתקל ביחס
שבו נתקלתי אני.

המישור וא בוזן בציציות
ך* הילת החקירה — במידע מדהים
1 1שהגיע מקצין חיל־האוויר. חבריו התלוננו,
כך סיפר, בי מחלקת־הציוד של חיל-
האוויר מקבלת ציוד ביטחוני חשוב שאיכותו
ירודה, וכי הספק של אותו ציוד הוא
אמנון אבני, בעל בית החרושת א.ג.י. ל הנדסה
הידראולית בקריית־גת. פניותיהם
של אותם קצינים, בנושא זה, למישרד-
הביטחון שהזמין אצל אמנון אבני את ה ציוד,
לא זכו בכל תגובה.
התלונה היתד חמורה, והוחלט לטפל בנושא
ביסודיות מירבית.
החרשתן אמנון אבני לא היה מוכר לנו.
תעשיינים רבים שעימם שוחחנו סיפרו׳ בי
הוא משחד קציני צה״ל ופקידי מישרד־הביטחון,
כדי לזכות במיכרזים.

עיסק -ההברחות הפרטיים שלו, פניתי ל ראשונה
למישרד־הביטחון. שאלתי אם הם
יודעים עם מי יש להם עסק, והאם אינם
חוששים כי,האיש ששיחד את ראשי ׳ני גריה׳
ינסה לשחד גם את פקידי המישרד
עצמו.
השאלה הועברה לבדיקה. מקץ יומיים
הגיעה תשובה מוסמכת — ״אבני מוכר לנו
כיצרן הגון וכישרוני. מצד המישרד אין כל
התנגדות לבצע עימו עיסקות גדולות עבור
מערכודהביטחון.״
תשובה זו הניעה אותי לבדוק כיצד
קובע מישרד־הביטחזן את אמינותם של
הספקים העובדים עימו, מבחינה ביטחונית
וכלכלית גם־יחד.

אולם איש מכין כל כני־שיחנו
לא היה מוכן להעיד על כך כ
פומכי. כולם חששו לעורם מניקמת
מישרד־הכיטחון, עימו הם קשורים
כקישרי עכודה — אפילו תי־חשך
הפרשה ותתגלה כנכונה
לחלוטין.
במהלך החקירה התברר, כי בשעתו עבד
אמנון אבני כפקיד בחברת אמישראגז ב-
תל־אביב. הוחלט לבדוק כיצד הפך אבני
מפקיד, לבעל ביודחרושת עשיר.
בחקירה באמישראגז -נדלק אצלנו אור־אדום
ראשון .״כן,״ אמרו מנהלי־החברה,
״אבני עבד כאן פעם כפקיד. מאוחר יותר
נשלח מטעם החברה לניגריה. הוא פוטר,
אחרי שהתברר שעסק שם בהברחת־נשק.״
פקיד בכיר שנשלח לניגריה מטעם חברת
ורד, סיפר לי על מעלליו של אבני שם.
הוא סיפר כיצד שיחד זה עשרות פקידים
ניגריים כדי שיעצמו עין, יאפשרו לו
לעסוק בהברחותינשק לחבל ביאפרה, ש עמד
להתקומם כנגד השילטון המרכזי —
ולא מטעמים אידיאליסטיים, כגון מתוך
אהדה לחבל הפורש.
מישרד-החוץ אישר כי אבני סיבך את
ישראל, סיכן את מעמדה הדיפלומטי בניגריה
והמצב הניע לידי כך שהממשלה
הניגרית עמדה לגרש את בל הישראלים
שפעלו שם כחוק, בגלל מעשיו.
אחרי שווידאתי כי אבני פעל בניגריה
על דעת עצמו, מתוך תאוות־בצע גרידא
ולא היה קשור עם השירות החשאי הישר אלי,
וכי הרוויח מיליוני לירות רבים ב־

מאוב לחשוד

יפת ,״מראיין״ את אבני בפתח ביתו, אחרי
שארב לו בשעה מוקדמת. קודם לכן סירב
אבני לשוחח עם יפת, כאשר זח ביקר אותו
בבית־החרושת שלו הנמצא בקריית־גת.

המסקנה היתה חמורה כיותר —
למישרד-הכיטחון רשימת ספקים
שנבדקו מבחינה ביטחונית וכלכלית.
אולם, למישרד אין כל ביקורת
כאשר מתחלפים בעלי־מיפ
עלים, או אם וכאשר נרכשות
מניות-חשליטה כמיפעליס על-ידי
גופים אחרים.
המישרד אינו.יודע כלל אם תחת מסווה
של תעשיינים הגונים אין מסתתרים נוכלים
פיננסיים, או אנשים המהווים סיכון ביט חוני
שקנו, בדרך חוקית, את עיסקיהם
של אותם יצרנים הרשומים ב״ספר-

הספקים״ של מישרד־הביטחון.
בהמשך החקירה נאסף גם מידע
שהחשיד את רב־סוץ מאיר ואת יואל
מירון, פקיד בכיר במישרד־הביטחון (רב-
סרן במילואים בחיל־האוויר) ,כאנשים ה-
משוחדים דרך־קבע על־ידי אמנון אבני.
אחרי סריקה מאומצת אף נמצאו תעשיינים
שהסכימו ׳להעיד בבית-מישפט על כל הידוע
להם על עיסקות־השוחד.
אצל אבני ביקרתי במיפעלו שבקריית־גת,
אך הוא סירב לשוחח בנושא.
התמונה שנתגלתה היתד. מחרידה, התאימה
יותר למתרחש ברפובליקת־בננות
דרום־אמריקאית. קיבלנוימידע על מיכרזים
מזויפים, על הקמת חברות פיקטיביות המשתתפות
במיכרזים במחירים גבוהים,
כדי שההצעה שנקבעה מראש על־ידי מקבלי
השוחד, תזכה בפרוייקט. למדנו ל הכיר
את שיטת ״דרישות השינוי,״ שבאמצעותה
זוכה במיכרז מגיש ההצעה הזולה
— ולפתע מגיעה דרישה מצה״ל
(דרך רס״ן מאיר הנ״ל) לשינוי בעבודה,
הדרישה מאושרת על-ידי יואל מירון (מ-
מישרד־הביטחון) ,ועבור השינוי דורש ה זוכה
הודתועפות, ומקבל אותו.
קיבלנו מיסמכים שבהם ציינו אנשי חייל-
האוויר׳ בהתכתבות פנימית למישרד-
הביטחון, כי היצרן אמנון אבני, שנבחר
לביצוע עבודה מסויימת, לס! יופל לעמוד
בה, וכי ״אין הוא מתמצא בנושא וקרוב
לוודאי שנקבל מיתקנים שלא יעמדו ב דרישות.״
זאת, בצירוף העובדה שהצעת־המחיר
של אבני לא היתר. הזולה ביותר.

כשלב זה נצטבר די חומר עובדתי
ומישפטי כדי להחד כפירסום
המימצאים, אף הוחלט כמערכת
להמתין, להעביר את החומר למע
רבת-הכיטחון, כדי שזו תוכל לחקור
בטרם יתפרסמו הדברים, וקודם
שהחשודים ינסו לטשטש עיק
כות.
פניתי לצה״ל בעניין רס״ן מאיר, ול-
מישרד-הביטחון בעניין יואל מירון. מיש-

המישפטי של מישרד-הכיטחון.
למחרת באה התשובה — ״הכל כמו ש אמרנו.״
המיכרז הוכרז בסדר גמור.

מתושק..תשחונ
ימים שבאו לאחר-מכן חלה התפתחות
מרעישה בחקירה.

ך* ו התברר כי עיסקי־השוחד של
אבני עם רם״ן מאיר ועם יואל מירון,
החלו כאשר כיהן חיים ירון
כתת-אלוף, ראש מחלקת־ציוד חיל־אוויר.
פניתי
בתום־לב לחיים ירון, שפרש מ־צה״ל
באוגוסט 1974 ועבר לעבוד בחברת
יבואני־הנשק האחים מילצ׳ן (עיסקי האחים
מילצץ יזכו בטיפול עיתונאי נפרד) .שאלנו
אותו אם הכיר את פיקודו רב־סרומאיר,
ואת הספק אמנון אבני.

ירון השיב כי תחת פיקודו שירתו
עשרות קצינים. את רם״ן מאיר
הביר היכרות שיטחית בלבד, את
אבני הכיר כאחד התעשיינים שעבדו
עכור מחלקתו.
ירון אמר כי מעולם לא שמע שמועות
על שוחד במחלקתו ,״אם שמעת משהו, פינה
למפקד חיל־האוויר,״ אמר לי. היתד. זו
הפעם היחידה שהיפנה אותי אל המפקד,
בניגוד לטענתדשלו.

עוד כאותו יום נודע לי שרס״ן
מאיר פנה בשעתו ליוסף מהרשק,
כעל כית־החרושת ״התכוף״ בחיפה,
אמר לו כי תת־אלוף ירון עומד
להשתחרר מהצבא ורוצה לרכוש
מניות במיפעלו, בדי להמשיך
לשמור על ״קשרים טובים.״
המידע שבידי הצביע על כך שבניגוד
לאבני, שנהג להשחית אנשים, הרי מהרשק,
בעל בית־החרושת התכוף, שהקים מיפעל
ענק יעיל בעשר אצבעותיו, נאלץ להשתלב
ב״שיטה״ בניגוד לרצונו. יפשוט, כדי ש יוכל
לזכות במיכרזים, אחרת לא היה לו
כל סיכוי לקבל עבודות ממישרד*הביטחון.
למרות כל זאת נראתה לו דרישתו האח רונה
של הרב־סרן שייצג׳ לדבריו, את
התודאלוף — ״שטנית,״ ׳והוא השליכו מ־מישרדו.
מהרשק
שהה אותה עת בחו״ל, ולא יכול תי
לשוחח עימו. בגו אמר לי :״לא אומר
מילה. חכה לאבי. אם ירצה, יהיה לו מה
להגיד לך.״
בינתיים אומת מידע זה ממקור אחר.
התברר כי מהרשק, דרך נציגו בתל-אביב,
אכן פנה בתלונה לאלוף־מישנד. יצחק
שור, סגן־היועץ-המישפטי של הרמטכ״ל,
סיפר לו את כל הפרשה.

שור, למרבה הפלא, לא ציווה
לפתוח כחקירה נימרצת, אלא
היפנה את התלונה לתת־אלוף
חיים ירון עצמו — האיש שנגדו,
למעשה, הופנתה התלונה !

ירון, שהעולם הזד. חקר את החשד שהיה
מעורב בעיסקי שוחד כאשר שירת בצמרת
חיל־האוויר, צולם בחשאי על־ידי העולם
הזה, אחרי מעקב ממושך, לפני פירסום
הכתבה הראשונה לפני חמישה שבועות.
טרה־צבאית־חוקרת (מצ״ח) של חיל־האוויר
החלה לחקור בנושא ביסודיות, ואילו מ-
מישרד־הביטחון קיבלתי כעבור זמן קצר
תשובה לקונית: המימצאים חסרי-שחר.
נמסר לי שם כי יואל מירון נחשב פקיד
הגון וישר ,׳וכי המיכרז שבו זכה אמנון
אבני, בעל בית החרושת א.ג.י ,.היה כשר.
״הגיע הזמן שתדע,״ זרקו לעברי בביטול,
״שבוועדת־המיכרזים יושבים לפחות שלו שה
אגשים, כך שאפילו היה מירון משוחד
— וברור לגו שזה לא כך — הוא לא יכול
היד. לשנות דבר.״ זאת, למרות שהוכחתי
לאנשי מישרד־הביטחון בפירוש כיצד שי טה
יואל מירון בוועדת-המיכרזים שבה היה
הוא עצמו חבר, ועקף אותה.
למחרת׳ חזרתי למישרד-הביטחון. במשך
הלילה עברתי על כיל החומר פעם ׳נוספת,
והגעתי למסקנה סופית ומוחלטת, כי למרות
ביטחונם־העצמי הנפוח של אנשי מישרד-
הביטחון, הם בסדהכל חבורת חובבנים
שאינה מתמצאת בנושא המופקד בידיה.

תוך אי־רצון בולט ורמיזות בי
הפכתי בעיניהם למיטרד, העכירו
את הנושא לבדיקה נוספת ליועץ•

מהרשק הוזמן לבירור, ונדהם להיווכח
כי עליו לקיים את הבירור עם חיים ירון,
מי שהרב־סרן טען כי נשלח מטעמו. הוא
נתקף שם פחד, טען כי כל העניין כולו
מקורו באי־הבנה בילבד.
אותה עת שורבב לפרשת חיים ירון
שמו של ישראל רוט, מישנה למנב״יל התעשייה
האווירית. הידיעה שבידינו אמרה
כי חברת ש.ה.ל ,.חברת־בת של התעשייה
האווירית, הפסידה מיכרז גדול, למרות ש-
הצעודהמחיר שהגישה היתד. נמוכה מזו
שהגיש אמנון אבני׳ בעל א.ג.י.
ישראל רוט, שקדם לחיים ירון בתפקידו
כראש מחלקת ציוד-אוויר, טילפן לירון ושאלו
לפשר הדבר. לבסוף נסתיים הבירור
בלא־כלום.

ישראל רוט, אליו פניתי לאימות
המידע, סירב להגיב, היפנה אותי
לאלקנה גלי, דובר התעשייה
האווירית. למרבה הפלא היה הדובר
אותו זמן כחופשה.
עוזרו, דורון סוסליק, ביקש שבוע ימים
לבדיקת הנושא. בתום השבוע, כאשר
פניתי אליו, התברר כי יצא למילואים.
העוזר השני, שי תדמור, נתבקש על-ידי
לברר את העניין, אך בלא כל הודעה יצא
גם הוא למילואים. רק מקץ שבועיים, אחרי
שפורסמה הכתבה (״מיכרז שיל זהב״ —
ראה לעיל) נאות ישראל רוט לשוחח עימי
בשנית, ואמר :״איני אומר דבר. הנושא
נמצא בחקירת מצ״ח. איתם דיברתי.״

..לסנסו נדם נתו.״
*יי• ל החקירות הללו קדמו לפירסום
^ הכתבה הראשונה, שראתה אור ב־19
במארס.
התגובות עליה הראו, כי עובדי ׳מישרד-

הביטחון, שעד כה פינקה אותם העיתונות
והתייחסה אליהם בכפפות של משי, הוכו
בהלם.
למחרת פירסום הכתבה הוזמנתי אל סגן-
ניצב משה כץ, במטה־הארצי של המישטרה.
כץ אמר לי בפשטות :״בני נפצע במיל-
חמת יום־הכיפורים. בצוות שלי יש בחורים
שאף הם ׳נפצעו במילחמה האחרונה. אנשי
הצוות ואני נעשה הכל, כדי לחשוף את
הפרשה עד תום ,׳נעבוד סביב־השעון כדי
למנוע ממושחחים לספסר בדם בנינו. ב־24
השעות האחרונות עלינו כביר על עיקבות
ראשונים. אם יש לך מידע נוסף שלא
פירסמתם, אני רוצה שיתוף־פעולה מצידך.״
התבוננתי בסגן־יניצב כץ וידעתי׳ כי הוא
האיש שיילך בעניין זה עד הסוף, בניגוד
לאנשי מישרד־הביטחון, שלא נקפו אצבע
לחקור בנושא.
ההתרשמות הראשונית שלי מקצידמיש-
טרה הגון ונימרץ זה, נותרה בעינה משך
כל מגעי עימו.
בינתיים, אחרי פירסום הכתבה הראשונה,
החל זורם למערכת העולם הזה שפע של
מידע.

בדקתי ומצאתי כי תת־אלוף
(מיל ).חיים ירון אינו מביר את
אמנון אבני היכרות שיטחית כיל•
כד, כדבריו. שניהם ילידי טכריה,
ומיודדים עוד מצעירותם. ידון כיקר
לא־פעם במסיבות שערך אבני
בדירת־הפנטהאוז שלו כתל-אכיב,
כאשר הפך תעשיין מכובד וספק
גדול של מישרד־הכיטחון.
אנשים רכים טענו כי הם מתקשים
להאמין שרכ-סרן מאיר
יכול היה להשתולל במחלקת
ציוד כאין־מפריע, כלא שיגיע הדבר,
כדרך כלשהי, לידיעתו של
ראש-המחלקה חיים ירון.
בד־בבד עם חשיפת שורה שילמה של
מעשי-שחיתות של אמנון אבני בשיחוד
קצינים, בהטיית מיכרזים, באספקת מינד
שור בעל איכות ירודה למישרד־הביטחיון,
גיליתי כי אחיו של רב־סרן מאיר עובד
במיפעלו של אבני ומקבל ממנו מדי-
פעם ״מענקי־השתלמות״ ,וכי מאיר עצמו
ניסה לשחד את הנתונים לפיקודו כדי שלא
יגלו דבר על מעשיו.

בתוצאה ממידע נוסף זה, הצטיירה
תמונה שהיתה מחרידה עוד
יותר מששיערנו. מיברזים רבים,
המסתכמים כעשרות מיליוני לירות,
הוטו במחלקת ציוד-אוויר
שלא כדין, כמשך שנים.
ואז, בעוד המישטרה הצבאית והאזרחית
חוקרות בפרשה ותוהות על קנקנו של חיים
ירון, באה אלי אותה שיחת־טלפון מפתיעה
ממפקד חיל-האוויר. זאת, למרות שתוצ אות
החקירה החלו מגלות בבירור כי כל
האשמות העולם הזה אמת הן.

האחו נלד
התערב והעל־ב
ך* עיקכות שיחתי הטלפונית עם ה ו
אלוף פלד, נשלח אליו (ב־ 25 במארס
) 1975 ממערכת העולם הזה מיכתב חריף
ביותר שמחה על התערבותו בחקירה תלו-
ייה ועומדת. האלוף לא טרח להגיב כלל.
שר־הביטחון אישר קבלת העתק.
התערבותו של מפקד חיל־האוויר בחקירה
תלוייה־ועומדת חמורה מאידכמוה,
ומעוררת שאלות נוקבות.
במיקרה הטוב ביותר, היו אלה אי-
זהירות ופזיזות חריגות.
מה יכול היה המפקד לומר לי׳ אילו
פניתי אלייו? מה יכול היה לדעת על עיסקי
התת-אלוף שלו לשעבר ז
כיצד העז האלוף לפנות אל עיתונאי,
בנוכחות התת-אלוף (מיל שנעצר ל-
אחר־מכן ושוחרר בערבות — בסימון כגון
זה, ובצורה שירון מוכרח היה לפרשה
כגיבוי וכמתן סעד מוסרי לו, בשעה שירון
עמד כבר בחקירה של מצ״ח חיל־אוויר,
הכפוף ישירות לאלוף פלד?
בכתבה השנייה בסידרה על השחיתות
הביא העולם הזה ( )1951 שורה ארוכה של
מימצאים חדשים. בין השאר טענו כי
שופטי בית-המישפט העליון הוטעו, בשבתם
כבית־דידגבוה לצדק, בשעת בירור
בקשתה של חברת עידן הנדסה — שטענה
כי אמנון אבני, בעל א.ג.י ,.זכה במיכרז
מישרד-הביטחון שלא כדין והועדף על-
פניה.
יואל מירון, פקיד מישרד־הביטחון ואמנון
אבני היטעו, ביודעין, בתצהיריהם את בית־

ארבע אצבעות

חיל־האוויר, האלוף בני פלד, מול עורך
העולם הזה, כשנפגש בו במיקרה, אחרי
שיחה טלפונית חריפה. פלד טען כי נאמר
לחוקר העולם הזה ארבע פעמים על־ידי
תת־אלוף חיים ירון לפנות אל מפקד
החיל, וכי החוקר משקד בהכחישו זאת.
התערבותו של בני פלד במהלך החקירה
היתה אחד הפרקים -התמוהים בפרשה.
המישפט העליון, רימו את השופטים. חברת
עידן הנדסה הפסידה את המיכרז.

קודם שפירסמנו את הכתבה
פנינו שוב למישרד-הכיטחון. גם
הפעם היתה התגובה שיגרתית:
״זה לא ייתכן, אין כל אמת כהאשמות
אלו.״
האשמות העולם הזה כי שופטי בית־המישפט
העליון רומו, נתקלו בתגובת־תמיהה
גם בפרקליטות המדינה, שהתקשתה
להאמין כי הן נכונות.

מישאל חשין, מישנה לפרקליט המדינה,
ההל אוסף הומר בדי לתבוע
את ״העולם הזה״ לדין.
רק אחרי ההתפתחות המפתיעה בפרשה,
ולאחר שהתקשרו עם המישטרה, נוכחו אנשי
הפרקליטות לדעת כי סיפור העולם
הזה אינו דימיוני כלל.

!ונווה דגינסל
ף* ינתיים הלכה הטבעת סביב רשימת
1האנשים שהוזכרו בהעולם הזה יונת־הדקה.
היחידים שבזו בגילוי לכל הנושא
היו אנשי מישרד־הביטחון, שעדיין נשארו
איתנים בדעתם כי ״הכל ברווז עיתונאי.
אין אף מילה אחת של אמת בכל ההאשמות.״
אולם
אנשי המישטרה הצבאית והאזרחית
חשבו אחרת. נתגלו הסתעפויות חמורות.

לפתע חלה כנושא ״עידוד הקמת
מיפעלים בעיירות-פיתוח,״
שיעבדו עבור מישרד־הכיטחון,
תפנית מפתיעה. נתגלתה אפשרות
שעבודה ביטחונית דחופה מסויי־מת,
כשווי שניים וחצי מיליון דולר,
הופנתה למיפעל שטרם הורם,
כאיזור־פיתוח, ובינתיים התכוון
מיפעל-האם, שחיה עמוס עבודות,
להעכיר את ההזמנה לספקי־מישנה
באיזור המרכז.
נתגלה כי אמנון אבני לא רק זכה
במיכרזים מפוברקים, אלא היה גם בעליה
של חברת־שיפוץ שהיתה אמורה לתקן
את המיתקנים שהסבו צרות למחלקודציוד.
נתגלו מכתבים שבהם התלוננו אנשי חיל־האוויר
על כי רמת ביצוע השיפוצים דומה
לרמת אספקת המיתקנים המקוריים —
בלתי-נסבלת.
דיברתי עם מנהל חברת מוו־כתזי,
לתיכנון ולייעוץ הנדסי, שנשכרה על-ידי
מישרד־הביטחון כדי להושיע את אמנון
אבני, לאחר שזה זכה שלא־ביושר במיכרז
בעל דרגת חשיבות חיונית ביותר עבור
חיל-האוויר ולא הצליח לבצע את העבודה.
דו״ח חברח-הייעוץ היה קטלני ביותר.
קיבלתי מידע על מיספר מיפעלים ׳נוס פים
,׳ועל סיטונאים לציוד מסויים, שקש ריהם
עם רב־סרן מאיר היו שגוייפ-במח-
לוקת. העבדתי מידע זה, כאת מרבית
שאר הפרטים, לידי המישטרה.

קיבלתי לעיון דף-נייד, המופקד
:עת כידיים נאמנות, ועליו כתב•
ידו של רם ״ן מאיר. כמיסמך זה

דזצוזו
י —*.י י ״ יחיח יויי״יייי
(המשך בעמוד )25

במדינה
7ז?ז/£/חי
3ת ] 1י 1ו 6 7 ( 1ר 6ח ת 6

7ראר7ך ,6ד - 7? /£ל /
(7ס(1
1ר1] 1י 1ת

(המשך מעמוד )17
מילים ״חיוגים מדיניים / ,מזכיר כי ד,יו
קיימים יחסים מצויינים בין ישראל וביו
קאמבודיה בתקופת שילטונז של סיהאנוק,
לפני שהופל בד,פיכה שאורגנה על-ידי 0וכ-
נות־הביון האמריקאית, כהכנה לפלישה ה אמריקאית
לקאמבודיה. עד אז פעלו מומחים
ישראליים רבים בקאמבודיה, וממשלת
קאמבודיד, ראתה בעין יפה את מיבצעי-
הסעד הישראליים.
אם כן, מדוע מגלה סיהאנוק לפתע יחס
עויין לישראל?
שתיקה כהודאה. ייתכן שאנשי
מישרד־החוץ היו מוצאים את התשובה ל כד,
אילו היד, להם זיכרון טוב — או אילו
נהגו לקרוא את ראיונותיו של שר־ד,ביטחון.
לפני שלושה שבועות ריאיין כתב
מעריב. דוב גולדשטיין, את שימעון פרם.
במהלך הראיון פוצץ גולדשטיין פצצה.
הוא שאל את פרם :״בסוף אפריל וב ראשית
מאי ,1970 כאשר המימשל האמריקאי
ציווה על הפצצת הקומוניסטים ב־קאמבודיה,
תיאמה ישראל עם ארצות-
הברית את הודעתה על מציאותם של טיי-

כתעורד החקל או ת
עגבניות מעורות גזר תפוא״ד חדשים
תסוא״ד ישנים ארוזים
תפוא״ד חדטים
ארוזים (ירושלים) בצל בצל ארוז (ירושלים)

ולנסיח ־־ אפילים אשכוליות בננות
תפוחי גליח גודל 6
תפוחי גליה גודל 6.5

כתב גולדשטיין
להרוג קאמבודי ולנוח

פטם צעיר קפוא מובן לבישול 7.50
תנועוף, טנא עוף,
10.50
עוף מיוחד מעולה
חזה הודו חבילות (קפוא) 6.00
תחתון חודו חבילות (קפוא) .2.00

6.50

כסיר

קלדז — פרוס אחיד עשוי
מדגים שמשקלם לא פחות
מ־ 360 גרם
שמנת חמוצה
חמאה 100 גרם
טירן — פאר ק״ג
טל העמק ק״ג
גוש חלב ק״ג
ערד הדר ק״ג
מירון ק״ג
גבינות מותכות .
(אריזות שונות)
170

0.90
1.65
17.00
19.00
17.00
18.40
17.50

ממ״ל

ס/ס 20 הנחה

^ ד ״ ד ה-חלך 11<1ו1

סים סובייטיים במצריים, ועל הגברת המעורבות
הסובייטית במיזרח התיכון. זה
היה ביטוי לשותפות־אינטרסים, והכוונה
היתד, לרכך את ביקורת הקונגרס על ה הפצצות
בקאמבודיה.״
שימעון פרם האזין לדברים, ולא הגיב
עליהם. תגובה כזאת פירושה ״שתיקה כ הודאה.״
זוועה
שלא־תיסדח. כאשר נודע כי
הנשיא ריצ׳ארד ניכסון פתח בהפצצת קאמ־בוריה,
קמה סערה עצומה בארצות־הברית.
,לא רק תנועת-השלום הגדולה, אלא גם
חלקים ניכרים אחרים של הציבור האמריקאי׳
ראו בהתקפה אמריקאית חדשה זו ב-
הודו־סין זוועה שלא־תיסלח. טובי הפרש נים
הבינו כי ארצזת־הברית גורמת למיל-
חמת־אזרחים עקובה־מדם בקאמבודיה. בין
ראשי־המחאה בלטו אישים יהודיים.
מיתקפת־התעמולה הישראלית בדבר הי מצאות
הטייסים הסובייטיים במצריים באה
כדי להקהות את חוד המחאה על מעשי
ניכסון, ולהסיח את דעת היהודים. היתד,
זו תמיכה פעילה במדיניות של ניכסון ב-
קאמבודיה, שגרמה להתמוטטות המישטר
הנייטרליסטי של סיהאנוק, ולפתיחת מיל-
חמת־האזרחים הנוראה שנסתיימה זד-,עתה
אחרי שפיכת נהרות של דם.
בכך שיתפה ישראל את עצמה בהתקפה
על מדינאי שהקפיד לשמור על יחסים מצו־יינים
עם ישראל. קשה לדרוש מסיהאנוק
לשכוח זאת ביום שהוא חוזר הביתה כ מנצח
— מד-,גם שהפעם לא יהיה עוד
השליט הממשי של קאמבודיה, אלא רק
ראש־מדינה סימלי. השילטון הממשי עבר
לידי התנועה הלאומית-הקומוניסטית ש ניצחה
במילחמה, נגד מכונת־המילחמד, ה אדירה
של ארצות־הברית.
מישרד-החוץ הישראלי הגיב כמו האמא
היהודיה. חבל רק שהחיים אינם בדיחה
יהודית.
העולם הזה 1964

הנפיר וורגח חן הנפור
הסוד נשמר בקפדנות ־ לא בפר, הערבים, אלא בפני האמריקאים

ך * יה זה אחד הסודות המדוברים ביון
| תר של מדינת־ישראל, שעיתונות ה עולם
לא פסקה לעסוק ולדוש בו.
ויחד עם זאת, היה זה סוד שמור
ביותר.
כאשר ערב יום־ד,עצמאות הוסר הלוט
מעל מטוס הכפיר, מטוס הקרב מתוצרת-
ישראל, לא היתד, ההפתעה מעצם קיומו
של המטוס. מאז 1969 הופיעו בעקביות
פירסומים בעיתונות הבינלאומית, ובמיוחד
בעיתונות התעופה המיקצועית, שבישרו
על כך שישראל עוסקת בפיתוח מטוס־קרב
מתוצרת עצמית לפי הדגם של דד
מיראז׳־ ,5אותו מטוס צרפתי שהנשיא דה־גול
הטיל אמבארגו על מישלוחו לישראל
עם פרוץ מילחמת ששת־הימים. אחרי מיל-
חמת יום־הכיפורים התרבו הידיעות שהצי גו
את המטוס הישראלי כעובדה מוגמרת.
כמה מהן ציינו גם כי המטוס, המכונה
ברק, השתתף כבר באופן פעיל בקרבות
האוויר במילחמה.
אזרחי ישראל, המתורגלים כבר על העיקרון
שבנושאים מסויימים הם יכולים
לשאוב יותר מידע מעיתונות־חוץ על ה מתרחש
במדינה, מאשר מהעיתונות המ קומית,
יכלו לחוש כי אין מדובר הפעם
בניחושים וסברות כרם.
אולם למרות הפירסומים ומעט הנתונים
שפורסמו פה ושם, במיוחד בשבועון
התעופה האמריקאי המהימן אוויישן וויק,
אפף מסך של עירפול ומיסתורין את מטוס־הקרב
מתוצרת ישראל. היה זה אולי אחד
המקרים הבודדים שסוד ביטחוני שמור
ביותר היה נחלתו של חוג אנשים מצומ צם
ביותר. היו סיבות רבות וטובות לש מור
את דבר ייצורו של המטוס, שלא
לדבר על תכונותיו ואיפיוניו, מאחורי מסך
של סודיות. סיבות אלה היו עדיין תקפות
גם כאשר הועלתה לראשונה ההצעה לח שוף
את דבר קיומו של הכפיר לעיני
העולם בצורה פומבית ורישמית. החשש
העיקרי לא היה דווקא מפני חשיפתו של
המטוס בפני מדינות־ערב, אוייבותיה ה פוטנציאליות
של ישראל. היה זה יותר
חשש מידידים.

והצגתו החיצונית.
הבעייה העיקרית היתר, ארצות־הברית.
עד לשבועות האחרונים היתה ארצות-
הברית ידידה ובת־ברית. היא היוותה את
הארסנל של ישראל. בלחץ ישראל נאלץ

לותיו ומהות מערכות־הנשק והמערכות
האחרות המותקנות בו, אינה ידועה להם
עד עצם היום הזה. כמה ממערכות אלה
הם פיתוח של מערכות אמריקאיות, בתו כן
כאלה שפותחו וייוצרו בארצות־הברית

!1כפיר

11176018.

160

כן נקרא געודי צעיר, כשיצא מכלל נור
ולכלל אריד. לא כא;
הפנטאגון לספק לה כמה ממערכות הנשק
החדישות והסודיות ביותר, בהן כמה שלא
נמסרו לשום ידידה אחרת של ארצות־הברית.
באותה
שעה לא שותפו מומחי הפנטא־גון
בסוד ייצורו של הכפיר. עובדת קיומו
היתה ודאי ידועה להם, אך טיבו, סגו
לפי
הזמנה מפורטת של חיל־ד,אוויר היש ראלי.
היתד,
סיבה מוצדקת לחשוש שהאמרי קאים,
כפי שאומנם קרה, יתרעמו על
שהתעשייה האווירית הישראלית פיתחה
מערכות המבוססות על מערכות אמריקאיות.
הם יכלו גס להתמרמר על כך

שבה בשעה שישראל רוכשת מהם את
סודותיהם הצבאיים, היא שומרת מפניהם
את סודותיה הצבאיים שלה.
שיקול שני שהכתיב להסתיר מפני
האמריקאיים לאיזו רמת פיתוח הגיע
ייצורו של מטום־הקרב הישראלי, היה שי קול
פוליטי. ישראל לוחצת על ארצות-
הברית להתחייב לספק לה מטוסי־קרב של
הדור החדש — אלה שישלטו בשמיים
בשנות השמונים. לפי הפירסומים בעיתונות
הזרה מעוניינת ישראל ברכישת
ד,פ־ 15 החדיש.
ברגע בו היה מסתבר לאמריקאים ש ישראל
מסוגלת ליצור בעצמה מטום־קרב
המתקרב בתכונותיו למטוסים שהיא מב קשת
לרכוש בארד,״ב, היתד, יורדת איכות
הלחץ שישראל יכולה להפעיל על ארה׳׳ב
בנושא זה. זוהי אולי הסיבה לכך, שגם
כאשר הוצג הכפיר השבוע לעיני העולם,
ד,ירבו מציגיו להדגיש בהבלטה, ש הוא
אינו מהווה בשום אופן תחליף ל-
פ־ 15 וכי הוא שייך לדור המטוסים הנוכחי
ולא לדור העתיד.
למרות זאת היה חיסרון בולט בטיעון
זה, מבחינתם של האמריקאים. כי
מדינה המסוגלת לפתח ולייצר מטוס ב רמת
הכפיר, אינה קופאת על שמריה. אין

הישמר
מ הידידי ם
ך* ידתו של מטום־קרב, העולה על פסי
/הייצור, אינה יכולה להישאר בגדר
סוד לאורך זמן. כיוון שייעודו של מטוס
הוא לטוס, ולעשות זאת במרחב האווירי
הפתוח, לא ניתן לשמור אותו בד,אנ־גרים.
זאת הסיבה שלא רק מדינות חופשיות
כמו ארצות־הברית, אלא גם מדי נות
המקפידות על שמירת סודותיהן, כמו
ברית־ד,מועצות, מפרסמות ברבים את הי שגיהן
החדשים בתהום זה. אולם פיר־סומו
הפומבי של מטוס חדש, ואף הצגתו
ברבים, עדיין אינן חושפות את סודותיו.
סודות אלה טמונים בתכונותיו של ה מטוס,
כושר ביצועיו, המערכות החדי שות
הנכללות בו והחומרים מהם הוא
בנוי. את אלה לא ניתן לגלות אך ורק
מראיית המטוס. לשם גילוי פרטים אלה
יש לבדוק את המטוס עצמו, תוך ני תוח
קרביו.
ואף־על-פי־כן היו כרוכות, לגבי יש ראל,
בעיות עדינות וסבוכות ביותר,
גם בעצם ההכרזה על קיומו. של הכפיר

בפה פעור: פרס ורביו עוקבים אחרי ביצועי וו״נפיו״

מטוס־הקוג המודרני הוא אחד סכלי־הנשק
המתיישנים ביותר. יזו מטוסים ההופכים
מיושנים עוד קודם שירדו מקו־הייצור.
בתוד עשר שנים בילבד עלתה
מהירותו של מטוס־קרב מודרני ם־900
קילומטר לשעה ל 3-מאך, פי־שלושה ממהירות
הקול. נוסף להשגת מהירויות
עצומות חלו חידושים מהפכניים במטוסי*
הקרב גם בתחומי החימוש, המערכות האלקטרוניות
ומערכות המחשבים.
אם תייצר ישראל מטוס במתכונת ה-
מיראז׳־ 3או אפילו ה־מיראד־צ, טענו
המתנגדים, הרי עד שיירדו מטוסים אלה
מפסי־הייצור, הם יהיו כביר מיושנים. אבל
באווירת שיכדון-החושים ששררה במדינה
אחרי מילחמת ששת־הימים, נפלו טענות
אלו על אוזניים אטומות. מאות מיליוני ל״י
הושקעו בפיתוח מטוס-קרב מתוצרת ישראל,
גם כאשר פתחו האמריקאים את מחסני
הנשק שלהם וסיפקו לישראל מטוסי סקיי־הוק
ופאנטוס בשפע.
בשבוע שעבר טען שר-הביטחון, שימעון
פרם, כי אחת ההצדקות לייצורו של מטוס־קרב
ישראלי היא מחירו הנמוך יחסית —
רק 4מיליון דולר ( 24 מיליון ל״י) ,כמח צית
ממחיר מטוס דומה מתוצרת זרה.
אולם פרס לא כלל בתחשיב שלו את
סכומי־העתק שהושקעו בייצור הדגמים ה ראשונים
של המטוס, ובפיתוחו. אם לעשות
תחשיב כזה, טוענים מומחים, הרי מחיר
כל מטוס כזה עד כה, הוא פי־כמדדוכמה
ממחירו בשוקי־חוץ.

חידו שים בילעדייס לישראל וויכוח השני סביב הכפיר פרץ בתו
) חילת שנת ,1973 כאשר התנהל, כמעט
בפומבי, המאבק על השליטה בתעשייה
האווירית. באותה תקופה כבר ייצרה ה־

ה״פפיר״ ביום הצגתו
שלב־הבינייס —
(המשך מעמוד )19
כל סיבה נראית לעין שהיא לא תמ שיך
במחקר ופיתוח בדגם זה ובדגמים
אחרים ותגיע בסופו של דבר לייצור
מטוסים משוכללים עוד יותר, היכולים
להתמודד עם מטוסי שנות ה־80׳.

חשש מ טענות
הצרפתים
ך * פעייה השנייה שעלולה היתד, ל ן
| התעורר עם הצגת הכפיר היתה צרפת.
לישראל אין אומנם כיום יחסים ידידו אין
היא
תיים עם צרפת,
מקבלת ממנה כל סיוע בציוד צבאי. אולם
היה חשש סביר, כי היחסים הרעועים עם
צרפת עלולים להימתח עוד יותר, אם
יתייחסו הצרפתים אל הכפיר כאל גניבה
תעשייתית.
כי ה כ פי ר אינו רק אחד מצאצאיו של
המיראז׳ של מיפעלי דאסו בצרפת. בצורתו
החיצונית הוא דומה דיטיון מוחלט ל-
מיראז״ ,5אותו דגם של המיראד שישראל
רכשה 50 ממנו ומסירתם לישראל בוטלה.
כיוון שבמרוצת השנים שחלפו מאז הוטל
האמבארגו.
במישפט שהתנהל בשווייץ
הורשע המהנדס השווייצי פראונקנכט בגניבת
תוכניות ושירטוטי המיראד, והעב רתם
לישראל תמורת תשלום — יכלו
הצרפתים לטעון כי הכפיר אינו אלא ה-
מיראד־ ,5שנגנב מהם על-ידי התעשייה
האווירית הישראלית.
מול שיקולים אלה, שהועלו נגד הצגת
המטוס וחשיפתו, ניצבו שיקוליהם של
מחייבי הפירסום.
* הצגת המטוס דרושה דווקא בשעה
זו, לצורכי המיקוח עם האמריקאים. אם
סבורים האמריקאים שהם יכולים לסחוט
ויתורים פוליטיים מישראל, בין השאר
באמצעות מניעת אספקת מטוסי-קרב חדי שים,
יש להוכיח להם שישראל אינה
תלויה עוד תלות מוחלטת בנושא זה
ביצרני־המטוסים של ארה״ב.
• פירסום הכפיר דרוש גם לצורכי
הרתעה כלפי מדינות ערב, לבל יתפתו
לפתוח במילחמה מתוך הנחה שארה״ב
לא תחדש את מלאי המטוסים של ישראל.
#הפידסום דרוש גם לצרכים פני מיים,
בעיקר כדי לעודד את המוראל ה ירוד.
למרות שהדברים לא נאמרו בפירדש,
אין ספק שגם הביקורת הגוברת על מע-
רכת־הביטחון _וע^ תקציב-הביטחון, נוכח

גילויי השחיתות בצמרת מישרד־הביטחון,
מילאו תפקיד בתביעה לחשוף את הכפיר.
היה צורך להוכיח, שמילבד השערוריות —
יש גם הישגים.
בסופו של דבר, כשהמתנגדים הם,
על־פי השבועון אוויישן ויק, בעיקר
אנשי חיל־האוויר והמחייבים הם שדי-
הממשלה ואנשי מערכת־הביטחון, נפלה
ההחלטה להציג את הכפיר. היא התקבלה
במהירות, יומיים בילבד לפני שנערך
הטכס החפוז והמאולתר ערב יום־העצמאות.

ס ערות
ה״כפיר״
ך* וויכוח סביב הצגתו של הכפיר
1 1לא היה הראשון שחולל מטוס־הקרב
מתוצרת ישראל. הוא הספיק כבר, במרו צת
השנים האחרונות, לגרום מיספר סערות,
שרק הדים מחן הגיעו לידיעת הציבור.
הוויכוח הראשון התעורר סביב עצם
ההחלטה לייצר את המטוס. היה זה בעת
שהצרפתים הטילו את האמבארגו שלהם על
מישלוח נשק לישראל, והאמריקאים טרם
התחייבו להחליף את הצרפתים כספקי-
הנשק של ישראל.
ההצעה שהועלתה אז הי תה לייצר את
המיראז׳־ ,3שכבר היה בידי ישראל, במים־
עלי התעשייה האווירית בלוד. מבחינת
הידע והכושר היתד, התעשייה האווירית
מסוגלת לקבל על עצמה את המשימה.
באותם ימים היא ניהלה כבר משא־ומתן
על רכישת מיפעל שלם לבניית מטוס-
המנהלים האמריקאי הסילוני ג׳ט־קומנדו.
עם המיפעל, עמד לעבור לישראל כל הידע
הקשור בשלבי הייצור של מטוס סילוני.
לישראל היתה כבר אז תעשיה אלקטרונית
מפותחת, מהטובות בעולם.
בבית־שמש הלו ונשלם מיפעל לייצור
מנועי-מטוסים של התעשיין היהודי־צרפתי
שידלובסקי. לישראל היו גם מומחי־אווי-
רונאוטיקה מעולים. בפקולטה לאווירונאד
טיקה בטכניון בחיפה הוכשרו מהנדסי-
תעופה, היתה בה ניקבת־רוח משוכללת
לניסויי-דגמים, והושגו בה כבר הישגים
נכבדים.
הנימוק העיקרי נגד ההחלטה לייצר
מטוס-קרב על־קולי בישראל היה כלכלי.
שלבי־ד,ייצור הראשונים של מטוס כזה
מצריכים השקעות של מיליארדים. השקעה
כזו היא כדאית, כדי להבטיח עצמאות
ביטחונית בתחום המטוסים, אולם היא ביד
בוז כאשר יש אפשרויות להשיג מטוסים
מתוצרת זרה.

״העולם הזה״ ) 6.1.71( 1740״
— והנוטוס־האב
תעשייה האווירית בקצב מלא את מטוסי־האב
של הכפיר — שכונו בחו״ל ברק ונשר.
הם יוצרו בפיקוח מלא של חיל־האוויר,
והוכנסו בהם חידושים לפי דרישות טייסי
ומהנדסי חיל-האוויר. כתוצאה מכך פרצו
מחלוקות תמידיות בין חיל-האוויר לבין
התעשייה האווירית. כאשר עמד מפקד חיל־האוויר
מרדכי (״מוטי״) הוד לפרוש מתפקידו,
הוא רצה לקבל לידיו את ניהול
התעשייה האווירית, בעיקר כדי לפקח
על פרוייקט הכפיר. שר־הביטחון דאז, משה
דיין, תמך בו, אך נאלץ לבסוף להיכנע
ולהשאיר את אל שווימר, מנכ״ל התעשייה
האווירית ומייסדה, על כנו.
למרות הוויכוחים וחילוקי-הדיעות, ולמ רות
מה שניראה בעיני רבים כביזבוז של
מיליארדים חסר-הצדקה, נמשך הפיתוח בקצב
מואץ. המטוס שהוצג לפני שבוע אינו
דומה כלל, מלבד בצורתו החיצונית הכל לית,
לדגמים הראשונים שייוצרו בארץ,
אף לא למטוסי הברק שהשתתפו, לפי פיר-
סומים זרים כבר במילחמת יום־הכיפורים.
לא היה זה הישג של אדם אחד. מאות
מהנדסים בתחומים שוגים עמלו על פיתוח
מטוס שיוכל להתמודד בעתיד עם מטוסי
שנות ד,־80׳ .לפי מקורות-חוץ היה האיש
שהמציא את הדגם הישראלי של הסופר

המטוס בתמונת השער של העולם הזה
הוא דגם ראשוני של מיראז׳ פ* , 1שרק
לפני שנה הושלם פיתוחו.

מיראד מהנדס־טיס ישראלי בשם יוסף
בשניק. לכנפי־הדלתה המקוריות של ה־מיראד
הוא הוסיף מישטחים הניתנים לש ליפה,
ועוד המצאות שהעלו את תכונותיו
האווירודינמיות.
כדי להפוך את הכפיר למטוס של
שנות ד,־80׳ ,היה צורך להוסיף לו מהירות.
ישראל ציידה את הכפיר במנוע ג׳י .79

גם הצרפתים יכלו לצייד את המי-
ראז׳ים שלהם במנועים רבי־עוצמה יותר,
כדי להעלות את מהירותם. אולם מהירותו
של מטוס אינה תלויה רק במנוע שלו.
היא קשורה במיבנהו האווירודינאמי ובחוזק
המתכת שממנה בנוי המטוס.

ה סכנ ה :
לחץ ו חו ס

ך* בעיות האירונאוטיות הכרוכות
ן \ בפיתוח מטוס על־קולי מהיר, הן
מסובכות מדי מכפי שניתן להסבירן על
קצה הלשון. אולם גם בצורה פשטנית
יכול גם מי שאינו מתמצא באווירודינמי-
קה להבינן.
טיסה במהירות על-קולית יוצרת בעי קר
שתי בעיות טכניות שמתכנני המטו סים
בכל העולם מנסים לפותרם. החיכוך
העצום הנוצר במהירויות גבוהות גורם
להיווצרות לחץ עצום על המטוס. הנקו דות
הרגישות ללחץ כזה הם מקומות
החיבור של הכנפיים לגוף המטוס, להן
נשקפת סכנת ניתוק. כדי להתגבר על
הלחץ הזה, שואפים המתכננים להגיע ל יצירת
כנפיים דקות ככל האפשר, שיהוו
יחד עם גוף המטוס מישטח אחד.
כנפי הדלתה של המיראז /נחשבו בשעתו
לפיתרון אידיאלי. אולם גם הן לא היו
עמידות די הצורך במהירויות שמעל ל־2.5
מאך, בעיקר בגלל עייפות המתכת ממנה
יוצר המטוס, שלא עמדה בלחצים גבוהים
יותר.
בעייה שנייה היא הטמפרטורה הגבוהה
שיוצר המטוס העל־קולי במהירויות כאלה.
טמפרטורה זו, שיש בה כדי להתיך כל
מתכת מוכרת, מתרכזת בעיקר בחרטום
המטוס״ שיטות קירור שונות הומצאו ב עולם
כדי להתגבר על בעייה זו. אולם
מיבנה החרטום עדיין ממלא תפקיד חשוב
בפיתרון בעייה זו.
שתי בעיות עיקריות אלה, של לחץ עצום
וטמפרטורה גבוהה, ניתן לפתור הן בעי צוב
אירודינאמי משוכלל יותר והן ב מציאת
תערובת מתכת שתהיה מסוגלת לע מוד
בטפרטורות גבוהות מאלה בהם עומ דים
מטוסי־הקרב המוכרים כיום.
במהירויות עד ל־ 2מאך, מסוגל לע מוד
גוף מטוס העשוי מנתכי מתכת של
מגנזיום ואלומיניום. מעבר למהירות זאת
משתמשים בנתך חדש, שהוא תערובת של
טיטאניום ופלדה. אך גם נתך חדש זה
אינו עמיד בתנאים הנוצרים במהירויות
המתקרבות ל־ 3מאך.
ניראה כי מיפעלי דאסו לא הצליחו
להתגבר על בעיית חוזק המתכת, שתהיה
עמידה בחיכוך הנוצר במהירויות גבוהות.
משום כך יצרו דגם חדש של המיראד
— הפ 1המכונה גם סופר־מיראד. דגם
זה, שאינו בעל כנפי־דלתה, מצוייר כבר
במנוע חזק יותר, מסוגל להגיע למהירות
של 2.5מאך, כמהירות הפאנטום. הוא
הושלם רק בדצמבר של השנה שעברה,
ויסופק למזמיניו רק במרוצת השנים הב אות.
כדי
להגיע למהירות של 2.2מאך, ש־ן!היה
מהירות איטית במטוסי שנות ה־80׳,
לא היה צורך להשקיע מאמצים בפיתוח
דגמים חדשים.

ייתכן שההבטחה הגלומה בכפיר מבוטאת
בשמו. שכן כפיר, הוא לביא שכבר אינו
גור אבל טרם הפך אריה בוגר. ככל הנראה,
הוא שלב-ביניים בלבד לקראת מטוס
משוכלל יותר שיהיה, לדעת מומחים, מה טובים
בעולם, ויהיה שייך לדור המטוסים
של שנות ה*80׳.

במדינה
ע סקיס
איך דו־ידוו״זו מן תצדק
הסברת עניינה הצודק
ש? ישראל הוא
עסק טוב מאור
יש אנשים שכל דבר הופך בידיהם לזהב.
איש מאושר כזה הוא משה דיין (ראה
הנדון).
כמו אישים אחרים, יצא גם משה דיין
״להסביר את עניינה הצודק של ישראל״
לציבור האמריקאי, כדי להכשיל את המזי מות
ולסכל את הקנוניות הנרקמות באר-
צות־הברית נגד ישראל.
איך הוא עושה זאת?
30 אלף לשעה. בראשית החודש
הופיע דיין בלום־אנג׳לס.
ביום השני, ה־ 7באפריל, הופיע באו ניברסיטת
קליפורניה (אוקל״א) והירצה על
בעיות המדינה. בתמורה גבה שכר־טירחה
של 5000 דולר ( 30 אלף לירות).
למחרת היום גבה סכום דומה עבור
הרצאה באוניברסיטת נורתרידג׳.
בשתי ההרצאות נאסר על העיתונאים
להיכנס לאולם. מילבד שני הנאומים, לא
קיים דיין שום הופעה פומבית אחרת, ואף
סירב להיפגש עם עיתונאים או מנהיגים
יהודיים מקומיים. פגישות כאלה יכלו
לתרום להסברה, אך לא היו מכניסות כסף.
לציבור הישראלי נודע, לעומת זאת,
כי דיין הכריז בהרצאותיו שאין סכנה
של מילחמה במיזרח־התיכון.
גוף ציכורי ובים פרטי. אין זה
מעניינו של איש בישראל אם מוכן מישהו
לשלם לדיין רבבות לירות תמורת תחזית
מסוג זה — אחרי שאלפי צעירים ישראליים
שילמו בחייהם עבור תחזית דומה,
בראשית אוקטובר .1973
אולם הדבר נוגע לציבור הישראלי משתי
בחינות :
!• בכל מסעותיו מלווה משה דיין על-
ידי שלושה שומרי-ראש צמודים, אנשי
שירותי־הביטחון של ישראל, שכל הוצאו תיהם
ומשכורתם משולמות מקופת המדינה.
אם גורף דיין הון בהופעותיו — מדוע
לא ישלם מכיסו המלא עבור השמידה על
גופו?
#בארץ מתוארות נסיעותיו של דיין

ראל בחו״ל, לא פיריסם עדיין לוח־מחירים
של אישי־ד,ציבור, האלופים (מיל ).ושאר
אנשי־שלומו, המתגייסים לאותה משימד,
לאומית.

הסברת
ס לי ח ה, האירוע מו ט ל
לאלוף ישראלי אסור
להסביר באמריקה —
אם אינו רוכל
בקן הרשמי
״תוריד את הידיים!״ נשמע קולה של
צעירה במיקלט החשוך ,״לא אתה —
אתה !״
ההסברה הישראלית נוהגת על פי אותו
כלל.
היא רוצה שאישים ישראליים יסבירו —
אך לא כ ל האישים.
כיטול כרגע האחרון. אחד שלמד
זאת על גופי בימים האחרונים היה האלוף
(מיל ).מתי פלד, מי שהיה איש מרכזי
בקבוצת האלופים המנצחים של מילחמת
ששת־הימים. בשנים האחרונות מטיף פלד
לשלום ישראלי־פלסטיני.
בעוד משה דיין גורף הון בלוס־אנג׳לס
(ראה לעיל) ,הגיע פלד לוושינגטון, כדי
לתת שם כמה הרצאות. האחת היתד, צריכה
להינתן בבית־הכנסת סיני, והשנייה בפגי שה
עם חברי-ד,קונגרס.
אך באורח פלא, בוטלו שני האירועים
ברגע האחרון.
מי גרם לכך? הודיע כתב מעריב בוושינגטון:
חוגים יהודיים טענו שהדבר
בא כתוצאה מהתערבות השגרירות היש ראלית.
הניספח לענייני עיתונות של השגרירות
הכחיש, כמובן, בתוקף.
קג״ב יהודי. מה שקרה לאלוף פלד
אינו יוצא דופן. זהו נוהג מקובל, ויש
לכך שיטה משומנת היטב.
בדרך־כלל עוסק בכך גוף הנושא את
השם התמים ליגה נגד השמצה. זוהי מעין
בולשת פוליטית פרטית, מן הסוג הטוטא-
ליטרי, המוציאה הודעות־חרם סודיות ל מוסדות
יהודיים. כימעט שאין בארצות-
הברית גוף או איש יהודי המעז להמרות
את פיה של הליגה, מחשש פן יבולע לו.
פעולת־ענישה של הליגה, בצורת חרם
כלכלי וחברתי, יכולה להיות יעילה ומהי רה.
מובן שאין פוליטיקאי אמריקאי המוכן
להתגרות בה, כי תגובת בוחריו היהודיים
עלולה להיות מאורגנת ומוחצת*.
הקשר בין הליגה ובין השגרירות היש ראלית
הוא סודי. אך ברור כי זהו קשר
הדוק, וכי בולשת זו מופעלת על-ידי
אחד העובדים הבכירים בשגרירות. בסופו
של דבר מוביל צינור האחריות הסמוייד,
אל לישכת שר־החוץ בירושלים.
דלתיים סגורות. וכך, בעוד יגאל
אלון מנסה להפעיל את קסמיו על ד,נרי
קיסינג׳ר, המסתייג סמנו בשיחות פרטיות,
ובעוד אנשי־מימסד ישראליים שונים גור פים
הון מהרצאות בפני יהודי אמריקה.
נחסמו האולמות בפני אחד האישים הבול טים
במחנך•,־השלום הישראלי, בעל עבר
צבאי מפואר.
שערוריות טחנו תהצדק טוחנות לאט
המישטרה עצרה את ראשי חכרת
״משה״כ״ — שגה וחודש
אחרי פירסום ההאשמות
גגדם כ״העולם הזה״
אלוף (מיל ).מתי פלד חרס בהתגייסות למאמץ ההסברה של המדינה.
האם נאה שאיש־ציבור ישראלי, מנהיג
מיפלגה וחבר־הכנסת, יצבור רווחים מהת־גייסות
כזאת, כאשר חיילי-מילואים מתגייסים
למשימות פחות נעימות ויותר ממו שכות
— בחינם ו
לוח מחירים. שתי השאלות אינן נוגעות
למשה דיין בילבד. אבא אבן התגייס
למאמץ הגדול בתנאים דומים, אם כי
הוא גובה רק 3000 דולר ( 18 אלף לירות)
עבור הרצאה להסברת צידקתה של יש ראל.
מישרד־החוץ,
המארגן את הסברת יש־העולם
הזה 1964

כאשר אישר השבוע שופט בית־המישפט
השלום בתל-אביב את מעצרם של מנכ״ל
חברת-הבנייה של המפד״ל יצחק יגר,
וסגנו דב צחור, לא הופתע איש מכך,
ופחות מכל — הנעצרים עצמם. שכן,
(המשך בעמוד )28
* בשעתו דיווח אורי אבנוי מעל עמודי
העולם הזה כיצד גרם חוזר סודי של הליגה
לביטול מיסתורי של עשרות הרצאותיו
באוניברסיטות אמריקאיות ובקהילות היהודיות.
החוזר היה כתוב בנוסח ״אף כי
אין לומר כי מר אבנרי הוא בוגד, יש
לקבוע כי הופעותיו אינן רצויות בשעה
זו בעריס מסויימותילא הצליחו מארחיו
של אבנרי להשיג אף אולס בשכר
לעריכת הרצאתו.

וני זה
גס ענ״ן
שר צבע

מרי יוואנט, האופגאית הביני
לאומית המכתיכה מה נדכש
וכיצד נתאפר.

את מטופחת כעת כראוי, מטפלת נכון ובקפדנות בפניך וגופן, ללא כוויות
שמש, כי את משתזפת נכון, ורואה בעליל את תוצאות הטיפוח שהבאנו במדורים
האחרונים, שומרתעל דייאטח ומתעמלת. אגב, כמה ק״ג כבר הורדת ז
לאחר טיפולאינטנסיבי של חודשימים, הגיע הזמן לאמץ את איפור הקיץ.

״פנטזיה — קיץ 75״
״פנטזיה קיץ 75״ הוא שמו של
איפור הקיץ שלנו. וכשמו כן הוא, נשי
מאד, חלומי, קצת משתולל, בעל אפשרויות
אין ספור לווריאציות וניתן ל התאמה
לצבע העיניים, העור, השמלה
וה,קפריזה.
האיפור עוצב במיוחד לאופנה הפרו־בלמטית
השנה: מצד אחד מכתיבים לנו
חליפות מחויטות מכותנה עבה, כפתו רים
גדולים, כתפיים מרובעות ואורך
שנל ומידי ומצד שגי בדים רכים,
שמלות גולשות, הדפסים עדינים, כוו-
צים רבים ואורך מקסי.
כדי להקל עליכן, נחלק את האיפור
ל־ 3סוגים אופייניים: לשחומות העור
ובהירות שיער! לבהירות שיער ו עור!
לכהות שיער ועור.

עיניים: בסיס 0 01053ע £
ץ נ .831 עיניים :
בגוון £4055ז 80£ועליו שלישית צלליות
5ז 10ן 5 ? 00ז 0ין 100 בגווני ס 0
0011־ .01 את הצלליות ד,עלינה בשלושד,
חצאי קשתות כששתי החיצוניות —
ירוק בקבוק, האמצעית ירקרק ומעל
עצם ארובת העין — ירקרק. מתחת
לעפעף התחתון — טורקיז מסקרה

שחומות העור
ובהירות השיער
גוון בסיס ר:101ז<(3ת11101 £011ן£11
בגוון העור. פודרה תואמת גוון. סומק
— ץ 8111511 838 גוון טופי(חום בהיר).
עיניים: בסים 0 01055ץ £בצבע קרם.
על הבסיס צלליות חדישות ץ 1ז? 03
5ז 0ת? 00 הבאות בשלישיות תואמות
— בגווני 0111$1ז .813 את הצלליות מע לים
בשלושה חצאי קשתות לאורך העין
(בניגוד לקשתות הרגילות הבאות אחת
מעל השנייה) שתי הקשתות החיצוניות
ירוקות והקשת האמצעית כתומה. את
הקשתות עושים עד לעצם ארובת העין,
ומעליה — צהבהב־זהוב. מתחת לעפעף
התחתון — ירוק.
לאיפור הקיץ אין צורך להשתמש ב איי
ליינר. אך לעומת זאת, הרבי ב מסקרה
1 813011ו׳0 \3ז 8מסידרת
)ססזקזבסיד. הקפידי להשתמש במס קרה
זו בקיץ כדי שלא תזיעי בטיפות
שחורות.
שפתון ו11111ד1101ז1ז53ץ 0111-מסידרת
81100131 80011105 החשובה לימי הקיץ
כי היא מבוססת על מרכיבים טבעיים
ומהווה הגנה לשפתיים.

לבהירות שיער ועור
גוון בסיס בגוון העור, פודרה משלי מה.
סומק 101מ 3ז 0 3מסידרת 810511

8 13010־11׳ ,800\3שפתון ץ גן ק? 0אדוג
חם מסידרת 31 80011105ז00י! .8

לכהות שיער ועור
גוון בסיס ופודרה בגוון העור. סומק
ץ 810511 8311 בגוון תז1ז.\ ¥11102
עיניים: בסיס — 0§ 1055ץ £לבן וצל ליות
( 011x115 ירוק זית, ירוק בהיר
וצהבהב) אותן שמים בשלושה חצאי
קשתות, כששתי החיצוניות ירוק זית
והפנימית ירוק בהיר. העפעף התחתון
ירוק זית ולמעלה — צהבהב. מסקרה
שחורה ושפתון ורוד (.)33

* ת שובות ל שאלות * תשובות ל שאלות *
ל ש לו מי ת ז את ילדת במז״ט. אך
לצערך נשארו על פניו כתמי הריון
חומים. את לא מצליחה להסתיר אותס
באיפור — כנראה שאינך מתאפרת
נכון. עליך לשים גוון בסיס (מייק אפ)
בגווןהכתמים ולא בגוון העור.
על המייק אפ העלי פודרה ברונז. הדגישי
עצמות לחייס כדי להסב את
תשומת הלב מהכתמים. אס את רוצה
ריפוי קיצוני, אנא, לכי רק לרופא עור
מוסמך.
שלית 1את חפצה בתרגילים נוספים
לחיזוק הרגלים, הבטן והישבן:
הרבי ברכיבת אופנים אמיתית או מדומה
בשכיבה על הגב. תרגיל נוסף —
שכבי על הגב והרימי רגל ימין ישרה,
הורידי, רגל שמאל ישרה, הורידי ו
אח״כ
שתי רגלים ישרות בבת אחת.
התחילי תרגיל זה 5פעמים מידי יוס
והעלי מידי יום את מספרן. לחיזוק
הישבן: שבי בקצה החדר כשרגליך
מתוחות קדימה והגיעי לקצה השני של
החדר ב״הליכת ישבן״ (כל פעם הזיזי
קדימה צד אחד של הישבן כשהרגלים
אינן פעילות) .התחילי בפעם אחת וגמרי
בסיור כללי בדירה בהליכה זו.
לשאלתך השנייה :״כמה קלוריות הן
ק״ג״ — הרי שאלתו איננה ברורה.
אם את מתכוונת כמה קלוריות מכיל
ק״ג, הרי התשובח היא שכל ק״ג מכיל
כמות אחרת של קלוריות. ק״ג קצפת
לא דומה לק״ג חסה בתכולת הקלוריות
שלו. בכל ספר בישול תמצאי לוח
קלוריות מפורט.

מרכז ההדרכה שד מרי קוואנט פתוח לשירותן• ולהנאתד
כואי לעדכן עצמך כחידושי האופנה האחרונים של לונדון.
בואי לקבל ייעוץ אישי כטיפול ואיפור פנים. בואי ותהיי
אורחת שדנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א, רה׳ רחל ,6פתוח כימים
ג, ו־ה, כשעות 6—4אחה״צ.
להתראות.
אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלכן, כל פנייה תיענה
הן באופן אישי וחן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד ,40020 .ת״א.

וושרים הויננת
מרכו ת״ הדירה
והתחינות -בעוד
תראביב נסגרת
ך * דכר !הכי ט 1כ בחיפה זה מכביש
לתל־אביב,״ אומרת הבדיחה הוותי קה,
אשר התייחסה בעיקר לחיי-הלילה ול בילויים
בעיר הנמל. אולם נראה בי בקרוב
אפשר יהיה לספר אותה בדיחה עצמה
על הכביש שבין תל־אביב לירושלים.
בעוד מיעדוני־הלילה, הדיסקוטקים יה-
פיאנדבארים בתל־אביב הופכים בלתי-
נסבלים, או במיקרה הטוב נסגרים, צומחת
בירושלים תעשייה של מקומות־בילוי בעלי-
רמה, איכות ותרבות.
הדיסקוטקים של רחוב הירקון נעלמו.
הפאב של פרדריקה ביפו לא זכה בהצלחה
הראוייה, ואל שאר המועדונים ביפו מגיע
קהל מסויים מאוד. בבארים של שרתון ו־הילטון
אין דריסת־רגל לקהל הטוב שהיד,
בא לשם פעם. הפיאנו־בארים שנפתחו ל אחרונה
הפכו, בגלל חוסר ויסות־אורחים
מתאים ליד הדלת, מקומות, שבלתי-אפ־שרי
לבוא אליהם. ואילו בירושלים יש,
בראש ובראשונה. הגלרייה הקטנה בה
אפשר ללגום משקאות טובים, לאכול את

• 1 *1 *11 אחת הדמויות הבולטות ביותר בירושלים בזכות עצמה ובזכות בעלה,
מונשיין, מעמודי־התווך של הבוהמה הירושלמית. סילבי היא ציירת מחו^
ננת,
אשר ערכה תערוכות בתל־אביב, אך הגיעה למסקנה שכדאי לערכן בירושלים.

דליה ודפנה

צמד האחיות חידת
.דליה מזור היא ן
הוותיקות ביותר בטלוויזיה ואילו אחותה, דפנה,

הספייר*ריסם ולשמוע מוסיקה, להתבונן בתמונות
ותמיד למצוא שולחן מלא חברים
וידידים. הספאניש קולוני דואג תמיד ל זמר
מעולה ותיזמורת טובה. בית התה
של יאן הוא פנינת־חמד בלב עין־כרם,
והפיאנו־בר שבמצודה והספאניש גאלרי
במרכז העיר הם מקומות נעימים.
אולם לא רק הבידור־בתשלום פורח ב ירושלים.
בשנים האחרונות היתד, כל מסי בה
ראוייה־לשמה נערכת בצפון תל-אביב
או באחת משכונות היוקרה שבסביבות דד

אחת מצעירות תל־אביב, אשר 1111 עבודתן מחייבת אותן להישאר בי׳יי

נתיים בעיר הגדולה, אך מבלות רק בירושלים1 .

אתי וענת

אתי פויירברג וענת מבידור, שתיהן
תל־אביביות במקורן, שתיהן סטודנטיות.
אתי מתפרנסת כסדרנית בתיאטרון, וענת בחאן.

•״ 11 אשתו של איש־הטלוויזיה דן שילון, אע
בכל מסיבה ירושלמית, וביתם הפך 1 י ידידותיה כיצד להיות מארחות־למופת. השבוע ח

ריבי הכתב

ביותר בירושלים.
מקרייניות־הרצף
ואה לקריין־הטל־

שר־העבודה,
מזכירתו של
ואשתו נ1זל אבנר חבורי,
של שידורי ישראל בכנסת.

וויזיה אורי פירסט. למרות ששתיהן נשואות ואימהות לילדים, הן
מרבות לבלות — אס במסיבות הרבות הנערכות מדי־שבוע בעיר,
אם במועדונים הפורחים עכשיו בירושלים בשעה שמועדוני ת״א נעזבים.

עיר הגדולה. כיום, כאשר מזמינים למסי בה,
נותר לשאול רק את שם הרחוב ז־מיספר
הבית. שם העיר ידוע: ירושלים.
אך לא רק צורות הבילוי שונות, אלא
גם המבלים — ובעיקר המבלות.
הנערות של חיפה ידועות ביופי הפשוט
שלהן, המינורי כלשהו, המזכיר את צעירות
וינה וברלין של תחילת המאה. צעירות
תל־אביב צעקניות, צבועות !רעשניות במין
שילוב לא־סימפטי של עיר אמריקאית גדולה
עם רובעים מסויימים של פרים. הירו-

תלוי, אחת מיפהפיות
עוזרת־הפקה בטלוויזיה,
דה להופיע למסיבות ולמועדונים
בגפה, וזוכה תמיד למחזרים

1111*1ך ה רמבאם, יפהפייה ממוצא
* * י י הודי, סטודנטית ופעילה
בהתאחדות הסטודנטים. לינדה מתגוררת
שכורה,
בדירה
עם שתי חברות
אשר הפכה מעין מרכז חברתי בעיר.

העיר, מקפיכשהיא רבים.

שלמ״ות
— שונות לגמרי. האווירה התר בותית
השקטה של העיר משפיעה על
בנותיה, וגם על התל-אביביות המגיעות לל מוד
בירושלים, הן נעשות לפתע חינניות
יותר׳ רגועות ונעימות יותר.
קשה למצוא בין הסטודנטיות .,פקידות
המישרדים הממשלתיים, מזכירות האישים,
הציירות והאמניות של עיר־הקודש נערה
אשר תתאפר יותר מאשר סביב העיניים.
כימעט שאי-אפשר למצוא ביניהן כאלו ש מגבלות
את הפה, מרימות קול או אפילו
רוקדות בתנועות מוגזמות. כשהן מתלבשות,
אם בשימלה, חצאית או חליפת-
מכנסיים, הבגד תמיד נקי, בעל קווים יש רים
וברורים, כשהמחשוף הוא לכל היותר
מרומז ועדץ.
התמונות בכתבה זו מהוות מידגם מיקרי
של נערות ירושלמיות במסיבות או אירו עים
חברתיים שנערכו בחדשים האחרונים.
מידגם המציג את ירושלים החדשה, בי ית
החתיכות.

111111 עיתונאית ירושלמית ואחת תחתי־
- 1 1כות היפות בעיר. ציפי ובעלה, איל)
<רומן, מעורים היטב בחיי החברה הירושלמית.

! התפרסמה ביופייה הרב. שרי ודן הם זוג מבוקש
1קדש של החברה התרבותית, כששרי מנחה את
]גו השילונים: החתול הסיאמי שלהם המליטה.

אודסה ורות,

שתיהן נשואות: אודטה
לצלם הקולנוע אריח רו־נבלוס,
ורותי שובל היא רפי ית סגן־אלוף בצבא הקבע.

האם תה יה נושתהחשוד
עמוס ברנס

מהדודהחושה שד נושה
י1רם ביכתסקי

בתעלומת חוצה של ו הו הלו
ך* ידיעה שהגיעה ביום החמישי ד !
| אחרון בשעות הערב לתחנת־המיש-
טרה בזיכרון־יעקב, עוררה שימחה רבה
בקרב שוטרי וחוקרי הצוות המיוחד, ש הוקם
כדי להמשיך לחקור את פרשת רצח
רחל הלר. אנשי הצוות, אשר הסתתרו ב־תחנת־המישטרה
הקטנה, אפילו מפניהם
של קציני־מישטרה בכירים במטה הארצי,
הרימו כוסות קפה שחור ובקבוקי אורג־ג׳דה,
ושתו לחיים.
ההודעה שהגיעה בטלפון אמרה :״עמוס
ברנס הודה ברצח, וחתם על הודאה.״
ברגע אחד התפרק מתח בן חודשים
רבים. לקציני המישטרה נדמה היה ב אותו
רגע שהכתם, אשר העיב על כל
לובש מדים כחולים בארץ, הוסר. לאחר
שורה של כישלונות ומחדלים הצליחה
סוף־סוף מישטרת ישראל לפתור את תע לומת
הרצח של החיילת רחל הלר ול המציא
לבית־המישפט, לעיתונות ולציבור,
הודאה חתומה כדת־וכדין של צעיר, ה מודה
כי הוא זה שרצח את רחל. לשוט רים
נדמה היה כי הודיעה הטלפונית פי רושה
סגירת תיק הרצח — שהסעיר את
המדינה יותר מכל מיקרה־רצח אחר ש קדם

״הייתי כל־כך עייף, שעל כל דבר אמר תי
להם, :כן׳ .כשהם שאלו אותי אם
שכבתי איחה, אמרתי כן, כשהם אמרו לי
שלא שכבתי איתה אבל גמרתי עליה ב־מיכנסיים
שלי, אמרתי כן, כל דבר אמר תי

״למחרת בבוקר התעוררתי מהשינה, ו אז
הבנתי מה שעשיתי. החוקרים המשיכו
לחקור אותי, אבל אז אמרתי לחם, :די.
סטופ. כל מה שהוצאתם ממני אתמול בערב
היה בעיקבות המכות וזה שלא נתתם
לי לישון. הכל היה תחת לחץ של מכות
ולחץ פסיכולוגי. יותר אני לא מודה.׳
״אז השוטרדים אמרו לי, :עמום, זה
לא יעזור לך. כל המכונה של המישטרה
מכוונת אליך. לא תוכל לעמוד נגד ה מכונה
הזאת.׳ הם רצו שאני אצא איתם
לשחזר את הרצח. אמרתי להם שאין לי
מה לשחזר, אז הם אמרו לי, :בסדר. אל
תשחזר את הרצח אלא רק את העדות
שלך שנתת אתמול. אם העדות לא נכו נה,
אז מה איכפת לך לשחזר אותה ו׳
״לזה הסכמתי. יצאנו לשטח. הם לקחו
אותי לכל מיני מקומות לפי העדות שלי,
והסריטו כל הזמן במצלמת־קולנוע. הלכתי
כל הזמן לפי מה שהם אמרו לי. היו אומ רים
לי, כאן ימינה,׳ הייתי הולך ימינה.
היו אומרים לי, כאן תעצור,׳ הייתי עוצר.

״הודי תי
תחת לחץ!״

ולס עמום ברנס, צעיר עכואי יפה־
* £תואר בן ,31 הצליח בתחילת השבוע ל הפוך
שוב את הקערה על פיה, ולהטיל
בלב הציבור האכול ספיקות, מאז מעצרו

רצח תי!״

בבל ח!*1ו

האומלל ושיחרורו של יורם ביכונסקי —
ספיקות חדשים.

סיפר עמום ברנס כתחילת השבוע

״אחרי שעצרו אותי, התחילו לעבוד
עלי. במשך שלושה ימים, עד יום חמי שי
בלילה, חקרו אותי באכזריות. קצין
בכיר מאד היה מכה אותי כל הזמן באג רופים
בפרצוף ובסטירות־לחי. שוטר אחר
היה נותן לי מכות יבשות. ראיתי שהשו טר
הזה מומחה במכות יבשות, ושיש לו
ניסיון רב בזה.
״כל הזמן טענתי שאני לא רצחתי את
רחל, שבכלל לא ראיתי אותה באותו ערב.
אבל ביום חמישי בערב נשברתי. אולי לא-

כל־כך מהמכות, כמו מהעובדה שבמשך
שלושה ימים ושלושה לילות לא נתנו לי
לישון אפילו דקה אחת. הייתי מוכרח לי שון,
אז הסכמתי לתת הודאה ולחתום
עליה.
״את הפרטים של ההודאה נתתי לפי
מה שקראתי בעיתונים על הרצח של רחל.
קראתי שהגופה שלה נמצאה בחולות קי סריה,
אז סיפרתי להם שזרקתי את הגו פה
בקיסריה. קראתי שהמישטרה חושבת
שרחל נרצחה במקום אחר ורק אחר־כך
הובאה לקיסריה, אז סיפרתי להם שרצחתי
אותה בחיפה. הכל לפי מה שקראתי בעיתונים,
ולפי איך שהחוקרים הדריכו או תי
בשאלות שלהם.

11 *171 רב־פקד אברהם צמרת,
^ 1 *1י 1הטוען עד היום שיורם בי־כונסקי
הוא שרצח את רחל, עמד בראש
הצוות השני שחקר את פרשת הרצח.

ה ש חי תו ת מרקי ע ה שויו?׳
פר ימים לפני הרצח, ויצאתי איתה שלוש
פעמים. אני אפילו לא שכבתי איתח. ערב
אחד יצאנו לבלות ביחד בעכו, עם חב רים
שלי. אני גם לא הייתי צריך לרצוח
את רחל הלר, או כל בחורה אחרת. יש
לי הצלחה גדולה אצל בחורות. אני שומר
על הג׳נטלמניות שלי ולא אעשה דברים
כאלה. כל אחד בעכו יגיד לך שאני לא
יכולתי לעשות דבר כזה, וכל אחד יגיד
לך שאני ג׳נטלמן עם נשים. אני לא
הייתי פוגע בג׳נטלמניות שלי בשום אופן.
״אין לי עבר פלילי ושום עניינים עם
החוק. בצבא התנדבתי לצנחנים, והייתי
שם כל שירות־החובה שלי. דק אחרי מיל-
חמת יום־הכיפורים, כשהייתי כבר במי לואים,
הורדתי את הפרופיל שלי לפרופיל
( 24 הסימון הרפואי למשוחררי-צבא בגלל
סיבות נפשיות) .זה היה בגלל שהרבה
חברים שלי נהרגו במילחמה, אז לא יכול תי
יותר.
״הדבר הכי חשוב לי זה שהמישפחה
שלי לא תישבר, ושהם והחברים שלי
יידעו שאני לא רצחתי את רחל. אני מאד
רוצה שיתנו להורים שלי לבקר אותי,
אבל יותר חשוב שיתנו לחברה שלי, או־דט,
שגרה בצור־שלום, לבוא לבקר אותי
בכלא.״
עד כאן סיפורו של עמוס ברנם. לעומת
סיפור זה עומד ביטחונם הכימעט״הבלתי-
מעורער של חוקרי־המישטרה, שאומנם
ברנם הוא שרצח את רחל הלר. דוברי
המישטרה סירבו להגיב על האשמות ה מכות
וההתעללות שאותן הטיח בהם עמוס,
אך בשיחות בלתי־רשמיות טען אחד מ בכירי
החוקרים :״המישטרה לא יכלה
לעשות הפעם שגיאה. היו לנו מספיק ביז יונות
בענייו הרצח של הלר. לא היינו
מפרסמים מילה לפני שהיינו משוכנעים
במאה אחוז שיש לנו הרוצח.״
ביום השני בשבוע שעבר נעצר עמוס
ברנס על-ידי המישטרה. הוא נעצר ב אשמה
שונה לגמרי, שאינה קשורה כלל
ברצח. בחשאי הוא הובא לביתו של שופט-
השלום הראשי בנצרת, כתילי, ושם הוצאה
נגדו פקודת־מעצר ל־ 7ימים בעוון הע בירה
האחרת. כך קרה גם שעיתונאי בית-
המישפט לא ידעו כלל על מעצרו. כשהם
עברו, למחרת בבוקר, על תיקי־המעצרים,
לא ייחסו כל תשומת־לב מייוחדת למעצרו
של צעיר בלתי־ידוע, באשמה חסרת־חשי-
בות.

האח שימעון

אשר נעצר ימיס מיספר
בכך שהשאיל לאחיו את
נלקחה גופתה של רחל
הרצח, והושלכה בחולות

לפני שנתיים גם את החתונה של אחיו,
שמעון, זה שנעצר יחד עם עמום.״
גם בתחום העבודה החליט עמוס על שי נוי
דראסטי בדרכו. במקום ברינקס או
שמירת־ראש, החליט להיות מדריך-נוער.
״עמום תמיד אהב לעזור לצעירים,״ סיפר
אחיו הצעיר דוחא, המשרת כחייל בסבי בות
חיפה .״הוא היה כותב בשבילם מיס־תביס,
הולך לכל מיני מישרדים כדי לע זור
לכל מי שביקש ממנו.״
לשם כך הוא נרשם לקורס למדריכי-
נוער בבית רוטנברג בחיפה, שם נערך
גם הקורס הצבאי שאליו הוצבה רחל הלר.
גם על־פי עדותו של עמום במישטרה,
וגם על־פי יומנה של רחל, הכירו השניים
כשבוע בילבד לפני הרצח.
״הוא הביא לילה אחד את רחל לעכו.
יצאנו, כמה חבר׳ה, יחד איתם, והיינו ב יחד
בקפה צור. רחל לבשה אז חליפת-
מכנסיים לבנה. למחרת בבוקר ראיתי את
שניהם בעכו, כשרחל לבשה עדיין אותם
בגדים,״ סיפר השבוע אחד מידידיו הקרובים
של עמום.

אחריו, נחשד
המשאית בה
הלר ממקום
ליד קיסריה.

שומר־הראש
האישי
ף מרות שאין לעמום תיקים קודמים,
/טוענת המישטרה שידוע לה על מיספר
פעמים בהן הטריד נשים ונטפל אליהן
על רקע מיני. מרבית המיקרים נודעו ל-

טוען :״כל המישטרה זונות, וסתם מעלילים
על האח שלי. הוא לא יכול היה
להרוג אף אחד, והיה טוב לכולם.״

״איו מ קו ם
לספק \״
ך> טענת המישטרה, יצאו עמום ו /רחל
לפחות פעם אחת יותר ממיספר
הפעמים שעמום מוכן להודות בהן — בליל
הרצח. לדברי אחד מחוקרי המישטרה יד עה
רחל כי אף אחת מחברותיה לקורס
לא תהיה באותו ערב בבית רוטנברג ו היא
נסעה לחיפה רק משום שקבעה עם
עמוס.
למישטרה לא ברור, גם לאחר גביית
העדות והודאתו של עמום, מה היה המ ניע
לרצח, אולם ברור לה כי רחל לא
נאנסה. לדברי המישטרה קיים איתה עמום
מגע מיני באותו לילה, אולם לא היה זה
מגע מלא. על גופה של רחל נמצאו רק
שתי טיפות זרע. לדברי ביכונסקי לא
קיימה רחל הלר מגע מיני עם אף אחד
באותה תקופה, מאחר שהיתר, בחודש של
הפסקה בלקיחת הגלולות למניעת־הריון.
גירסת המישטרה היא שכאשר סירבה
רחל לשכב עם עמוס, משום שלא לקחה
גלולות, הוא היה מתוסכל ומאוכזב, הת רגז
ורצח אותה.
ביום השני האחרון נלקח עמום על-ידי
המישטרה למכון רפואי בתל־אביב, שם
נלקחו ממנו דוגמאות דם, רוק, זרע ושתן,
והמישטרד, תנסה בימים הקרובים להש וותן
עם מימצאי המכון הפתולוגי, שבדק
את גופתה של רחל אחרי הרצח.
בהודאה המפורסמת שלו במישטרה, סיפר
עמום כי שאל מאחיו שמעון את מש אית
הדיילנד בה נהג, ובמשאית זו הע־

המישטרה טוענת:

בחס נכנס, אנס, וצח ונס!

מישטרה רק לאחר שפורסם דבר מעצרו
ברבים.
גם ידידיו ומכריו הרבים של עמום,
שהיה דמות בולטת למדי בעכו, והמוכנים
להישבע כי לא ייתכן שהוא רצח את
רחל, יודעים לספר על התנהגות מוזרה
שלו לעיתים, כאשר נגע הדבר לנשים.
אם־כי הצלחותיו של עמוס אצל בנות ה־מין
היפה בעכו, הפכו כבר לאגדה בעיר
הצפונית.
עמום הגיע עם מישפחתו לארץ, מטרי פולי
שבלוב, כשהיה בן . 11 דמישפחה
נשלחה למושב שגב, ליד הכפר הערבי
סחנין, ושם קיבל האב תפקיד כמנהל-
עבודה בקרן־הקיימת. לאחר ׳שנים מיספר
עברה המישפחה להתגורר בעכו. פרט
מעניין: מישפחת ברנס התגוררה שנים
רבות בשכנות למישפחתו של רב־פקד
אברהם צמרת, ראש הצוות הקודם של ה חקירה
ומאשימו של ביכונסקי.
אחרי השירות הצבאי התקבל עמום ל עבודה
בסניף החיפאי של חברת ברינקס.
לפני שהתקבל עבר בדיקות פסיכולוגיות,
ונמצא גם שעברו במישטרה נקי. כעבור
מיספר שנים התפטר מברינקס והפך שו־מר־ראשו
האישי של ראש־עיריית עכו,
ישראל דורון. הוא היה מלווה את ראש־העיר
בכל אשר הלך, וכשהיה דורון ב-
לישכתו, אפשר היה לראות את עמום

כשהוא ממתין בנאמנות בכניסה לבית ה עירייה
ובוחן כל אדם שנכנס לבניין.
״ראש־העיר פנה אלינו אחרי שעמוס
נעצר,״ סיפר השבוע אחיו של עמום, דו־חא,
לכתב העולם הזה ״והציע שהוא יעיד
לטובת עמום, שעמום לא רצח את רחל.״
באחרונה החליט עמוס על שינוי מרחיק־לכת
בחייו, בשני מישורים: נשים ועבו דה
.״הוא היה יושב כמעט כל ערב אצלי
בקפה,״ סיפר השבוע יהודה כהן, בעל
קפה אכסודוס בעכו .״כל בחורה שהייתה
עוברת והיתה מוצאת חן בעיני עמוס, הוא
היה קורא לה. תמיד הלך לו עם חתיכות.
הוא היה בחור יפה, גבוה, עדין. תמיד
היה מתייחם בכבוד אל הבחורות, והן
אהבו אותו.״
אולם עמוס החליט לקשור את גורלו
בבחורה אחת. הוא הכיר את אודט, צעי רה
מרוקאית מהיישוב צור־שלום שליד
עכו, והשניים החליטו להתחתן. יחד עם
אודט, צעירה בעלת גוף חטוב, שיער ארוך
ועיניים שחורות, רכש דירה קטנה וה שניים
החלו לשפץ ולסייד אותה בכוחות־עצמם.
גם תאריך החתונה. נקבע.
סיפר השבוע בעל מוטל ארגמן בעכו,
יצחק בן־שלמה :״הם באו אלי והזמינו
את האולם אצלנו לחודש אוגוסט. הם
הודיעו לי שיבואו כ־ 250 אורחים, וקבענו
את המחיר 8000 :לירות. אני ערכתי

ביר את גופתה של רחל מחיפה לקיסריה.
כשהכחיש את עדותו־שלו, הסביר עמום :
״הם רצו לדעת מאיפה היה לי רכב להע ביר
את הגופה. המחשבה הראשונה שלי
היתה אחי, שמעון, אז סיפרתי שלקחתי
את המכונית שלו.״
היענותה המהירה של המישטרה לשח רר
את שמעון, עוד לפני שתמה תקופת
המעצר שנפסקה לו על־ידי השופט, מצ ביעה
על כך שייתכן ובעניין זה צודקת
גירסתו המתוקנת של עמוס.
שוב, כבפרשת יורם ביכונסקי, עומדות
שתי גירסות זו מול זו. גירסתו של עמום
ברנם, כפי שנמסרה על-ידי עורך-הדין
שלו נחמן רם, האומרת :״לא רצחתי וגם
לא הייתי עם רחל באותו ערב״ — ומולה
גירסת המישטרה, כפי שנמסרה על־ידי
אחד מראשי צוות החוקרים השלישי שהו קם
לחקירת הרצח :״עמום ברנם רצח
את רחל הלר. נוסף להודאתו המלאה ול-
שיחזור שהוסרט, יש לנו ראיות רבות
אשר אינן מניחות שום מקום לספק.״
האם תחזור פרשת יורם ביכונסקי על
עצמה, והמישטרה תיאלץ לשחרר את ה חשוד
— לאחר שקבעה מפורשות שהוא
אכן רצח את רחל — או •שהפעם יחליט
ביודהמישפט כי הרוצח אומנם נתפס?
דבר זה יוברר בימים הקרובים.

(המשך מעמוד )17

לו שיגיש מיכרז על סכום־כסה
גבוה, כנושא שאינו מעניין את
אותו תעשיין, כדי לאפשר לאמנון
אבני לזכות כמיכרז. זאת, תוך
הכטחה שבמיכרז אחר, שהוא כתחום
הייצור של מיפעלו, ידאג
שאבני יגיש הצעת־מחיר גבוהה
מהרגיל, כדי שאותו תעשיין יזכה
כמיכרז בנקל.

החשוד וכה במינו! !וסף
ך* כתבה השלישית בסידרה יצאנו
1בגילויי שחיתות בתחומים אחרים ב-
מישרד־הביטחון, והוספנו פרטים על גילויים
חדשים בפרשה זו, שהלכה והסתעפה.
גם הפעם המשיכו אנשי מישרד־הביטחון
לטעון, כי תוצאות החקירה יוכיחו שאין
כל ממש בטענות העולם הזה.

ראשי מישרד־הכיטחון עשו מע
שה־נכלה כלתי־רגיל.

הם לא היו חייבים להתייחם לכתבות
העולם הזה, אבל לפחות חייבים היו לעמוד
בקשר הדוק עם המישטרה, שחזקריה עמלו
ימים ולילות — כולל שבתות ויום־העצמ-
אות — כדי לחשוף את השחיתות לעומקה.

כעוד החוקרים מתקרבים לסגירת
המעגל, זיכה מישרד־הכיטחון
את אבני כמיכרז לעבודה ביטחונית
חשוכה כשווי שני מיליון לירות1 הנימוק הרישמי לכך היה שהצעתו היתה
הזולה ביותר. הטימטום וקהות־החושים ש הפגינו
ראשי מערכת־הביטחון, נמשכו כ רגיל.
הם לא טרחו כלל לברר מתי הוגש
המיכרז. אילו עשו זאת, היו מגלים כי
הוא הוגש לאחר פירסום הכתבה הראשונה
בסידרה, על אבני, כאשר החלה הקרקע
בוערת מתחת לרגליו.
הפעם הגיש הצעת־מחיר מפתיעה מולו־תה,
כדי לא לעורר כל חשד. חבל רק
שאנשי ועדת-המיכרזים לא בדקו את הצ עות
המחירים הקודמות שלו, בפרוייקטים
דומים, כי־אז היו מגלים שהן גבוהות
בהרבה מן ההצעה האחרונה שהגיש.
החל מה־ 15 בחודש זה נעצרו — בזה-
אחר־זה — יוסף מהרשק, בעל בית־החרו-
שת התכוף ויועצו הכלכלי יוחנן רפיח,
אמנון אבני בעל בית־החרושת א.ג.י ,.ותת־אלוף
במילואים חיים ירון.

חמינחג הונוח מהכרא
ד פר!גיד נעצרג= רני ס ח מאיר.
^ רק אז החלו אוחזים פיקפוקים ראשונים
באנשי מישרד-הביטחזן, אבל הם הו סיפו
לטעון :״הנושא הזה שייך לצה״ל,
לא לנו.״

רק אחרי המעצרים מינה מנכ״ד
מישרד־הכיטחון יצחק עירוני ועדה,
שתחקור כמיוחד את נושא
אפשרות הטעיית כית־הדין־הגבוה
לצדק עד-ידי עובד מישרדו.
ב־ 20 בחודש זה ישבתי אצל נפתלי
לביא, דובר מישרד־הביטחון.

לאחר בירור, הודיעני כי יואל
מירון ממשיך כעבודה ברגיל. שעתיים
מאוחר יותר התקשר אלי
למערכת, ואמר :״יואל מירון נעצר.
טילפנתי אליך כמיוחד, כדי
שלא תחשוב שידעתי זאת קודם
וניסיתי להכתיר את העניין.״
באותו יום עצמו הגיע לתל־אביב גבר
גרוזיני חבוש־כיפה, שישב בביודהכלא ב תא
אחד עם אבני, ובידו מיכתב סודי ה-
מייועד לגברת אבני. לולא התבלבל ברחו בות
והגיע לרחוב י.ל. גורדון 20 במקום
לרחוב א.ד. גורדון ,20 ,ביתו של אבני,
היה מצליח למלא את משימתו.
אותו גרוזיני טעה ברחובות, בדיוק כפי
שאירע לי, כחודשיים קודם־לכן, כשהתחלתי
לחפש את כתובתו של אבני, ונכנסתי
לאחד השכנים לברר אם אבני גר בבניין.
אל אותו שכן נכנם גם הגרוזיני.
הסתבר שאותו דייר הוא קורא נאמן
של העולם הזה, ועקב מעל דפיו אחר
הפרשה. הוא אמר :״האבני היחידי שאגי
מכיר יושב עכשיו בבית־סוהר.״
״אליו אני מתכוון,״ אמר הגרוזיני .״ישב תי
איתו בתא אחד בכלא, ואני צריך
למסור מיכתב דחוף וסודי לאשתו.״

הדייר שוחח עימו באריכות,
ובינתיים התקשר ר״חעולם הזה״
ולמישטרח. חמיכתם הוכרח מתוך
הכלא.

הקרן המיסתורית של רפ״י בשווייץ ^ ובסי מיליונים רשומים על
שמותיהם של נפטרים

^ מס־ההכנסה לא שמע על מפא״י

חלקו של ראש השיב <00 :אלף

עבירות על החוק

ך* אם זקוקה מיפלגת העבודה להלוואה
ן ן בת 25 מיליון הלירות שהיא תקבל
מכספי המדינה, או שמא יש ביכולתה לממן
את חובותיה מאמצעים עצמיים ן
ראשי המיפלגה, ובעיקר יושב־ראש זע-
דת־הכספים של הכנסת, המעביר בוועדה
את ההצעה לתת למיפלגות מילווה מכספי
בנק ישראל בריבית נמוכה, טוענים שאין
למיפלגת העבודה כל נכסים השווים משהו.
מזכיר מיפלגת העבודה אף הכריז, כי
עורכים עתה מיפקד במיפלגה כדי לברר
מהם הנכסים שיש למכור כדי לממן חלק
מחובות המיפלגה. רשימה זו תסייע למזכיר
בבירות.
החובות של מיפלגת־העבודה מורכ בים
מחובות של שלוש המיפלגות ש־איחדו׳ה.
לאחדות־העבודה
יש רכוש גלוי ורב,

הרמש מורכב מכמה מצבורים.
האחד, רכוש במיסגרת החברה המאוחדת
לפרסומים, הידועה בשם ״דפוס מפא״י״.
זוהי ממלכת העיתונות הלועזית של מפא״י,
הנשלטת בחוזקה ובצורה ריווחית ביותר
על־ידי שבתאי הימלפרב. במשך השנים
השכיל הימלפרב להשתלט כליל על העיתונות
הלועזית במדינה, תוך צבירת רכוש
עצום. בעוד ביטאון ההסתדרות דבר צבר
הפסדים של למעלה מ־ 30 מיליון לירות,
מרוויחה החברה של הימלפרב (נאמן ה־מיפלגה)
רווחים כה גדולים, שהיה כדאי
לו לרכוש את דפוס לווין־אפשטיין המשוכלל
אך הכושל, בגלל הפסדיו הגדולים ש נגדם
יקזז את רווחיו.

קנייה זו היתה למעשה בחינם.
ובאמצעותה השתלט על מיגרש
ענק ככת־־ים ועל דפוס מודרני.

יד לוחצת יד: ספיר ופרס שולטים על המקורות הכספיים
ממלכת ״החכרה המאוחדת״ נאמדת
כיום כ־0צ מיליון לירות, מזה
3מיליון שווי הבניין כרחוב הרכבת,
סכום דומה, המגרש בבת-יס
והיתר שווי העיתונים ובתי־הדפוס.

באמצעות הקיבוץ־המאוחד, ניכסי הקיבוץ
המאוחד ומועדוני תנועות הנוער־העובד ד
המחנות־העולים( .מיפלגת הפועלים המאו חדת
עושה רווחים נאים מדי־פעם, במכרה
קרקע שעליו ניצבים מועדוני תנועת חשו־מר־הצעיר.
בתיל־אביב לבדה נמכר כך ה מועדון
שברחוב בוגרשוב, למשל. תנועת
השומר־הצעיר מקבלת את הקרקע למוע דונים
בתגאי-חינם ממינהל־מקרקעי־ישראל,
בנימוק כי זו קרקע לתנועת־נוער ולא ל-
ספקולציות).

מפא״י :
נכסי הז״לים
ברה אחרת של מפא״י היא בית!
1ארלוזורוב. זוהי חברת־הנכסים של ה-
מיפלגה, הקיימת מאז 1938 כחברה ציבורית
שמיספרה ברשם-החברות 1000 כיום
מנוהלת החברה על-ידי יהודה וייסמן
ועורו־הדין זאב טריינין, שלהם הוקצו
מניות במארס .1974

א ח דו ת העבודה :
רכוש בשפע
קיבוץ המאוחד שתי תנועות נוער.
האחת כולה שלו, המחנות העולים
השניה חציה שלו, הנוער־העובדיוהלומד.
כמו השומר־הצעיר, ודאי גם הקיבוץ ה מאוחד
מוכר מפעם לפעם מיגרשים השיי כים
לתנועותיו או לחברזת־הנכסים שלו.

למרות שמנהל החברה הוא עו־רד־דין,
אין החכרה מקיימת את
החוק ואינה ממציאה לרשם־החב-
רות מאזן מדי-שנה. המאזן האחרון
שהגישה הוא לדצמבר ,1970
והוא מסתיר יותר מכפי שהוא

תסח שו ונ סי מפא׳

לקיבוץ־המאוחד גם מחלקת
בנייה גדולה, שהתמזגה עם ״סו־

לליבונה״ ,ולה רכוש רב. המחלקה
עשתה את רכושה ובספה מעבודות
שקיבלה תודות להשפעת ראשי
המיפלגה.
מיפלגת אחדות-העבודה יבולה בקלות
לממן את חלקה בחובות מיפלגת העבודה
על־ידי מכירת-מחלקת הבנייה שלה וחלק
מניכסי המיפלגה, או אף מכירת בית ה קיבוץ
המאוחד, הניצב על מיגרש רחב בלב
איזור־יוקרה בצפון ת״א (רחובות בארי-
סוטין) ,והעברתו לאיזור שבו הקרקע זולה
יותר.

רפ״י :
״ קיו פרס״
ך* פ״י הביאה איתה למיפלגת העבודה
את חובותיה. במשא־ומתן על ׳המיזוג 1 התנגד פנחס ספיר בכל תוקף למיזוג עם
חובות רפ״י, ודרש כי שמעון פרם יביא
עמו גם נכסים. פרם טען כי לריפ״י אין נכ סים.
אז העלה ספיר כמה טענות הנוגעות
לגוף מיסתורי הקרוי קרן־פרס.

לפי השמועה, עם היווסד רפ״י
קיבלו ראשי התנועה תרומות בסכומים
נכבדים מחו״ל. חלק מן

התרומות בא ממסע שערן דויד
כן־גוריון כארצות־הכרית, שם אפה
בספים למיפלגה החדשה, וחלק בא
מאוהדיו של פרס במו הכרון אד־מונד
דה-רוטשילד ואישים אחרים,
שהכירוהו היטב עת שלט במערכתה
ביטחון.
לפי אותה שמועה, שבאמור הבחישה
שמעון פרס בכל תוקף, הוכנסו
הכספים לחשבון כשווייץ,

פרטים על בך) .כאותה פגישה כין
ספיר לפרס תבע ספיר, כך נמסר,
את הכסף, אחרת יסרב לשלם את
חובות רפ״י שהסתכמו בסד בשני
מיליץ לירות. פרס הכחיש ככל
תוקף את קיום הקרן, וספיר נאלץ
לקבל את רפ״י על חובותיה כלבד.

בתקופת כהונתו בכנסת הגיש אורי אב-
נרי שורה של שאילתות לשר־האוצר פינחס
ספיר על קרן מיסתורית זו. הן נענו על

מאח --

יג אל ל בי ב
והנאמן עליהם היה עורו״הדין
משה (״מויש״) הכיב ז״ל, מראשי
רפ״י. השמועה אף סיפרה כי
אחרי ש״מויש״ נפל כמילחמת
ששת־הימים, היו בעיות עם הוצאת
הכסף מן החשבון, שכן לפי
החוק כשווייץ יבלה רק אלמנתו
לחתום באותו חשבון. לאחר משא־ומתן
הסכימה האלמנה לאפשר
לראשי רפ״י לקבל את הכסף דר*
שותם (היא סירכח למסור לי

ידי סגן השר, צבי דינשטיין, בסיגנון מתחמק.
אולם
השמועה על קרן פרס ממשיכה
להיזון ממקורות שונים, והיה רצוי כי
תיערך חקירה רשמית בציורה שיהיה בה
כדי לגלות את האמת על נושא זה.
בעלת־רכוש הגדולה במיפלגודהעבודה
היא מפא״י.
גוף זה לא פורק מעולם׳ ועיקר תפקידו
הוא להמשיך ולשמור על #מלכת הרכוש
של ותיקי המיפלגה.

מגלה. הוא בה רחוק מלשקף את
המציאות, עד שרואי־החשכון של
החכרה ״האפט-את-האפט״ ראו
עצמם חייבים להעיד עליו הערות
חמורות כיותר.

מאזן החברה הוא בהיקף של 5.8מיליון
לירות. הוא כולל רכוש קבוע בשווי של 3
מיליון ׳לירות, ועוד 2.8מיליון הרשומים
בסעיף ״חשבון אגף־הנכסים של מפא״י.״
בצידו השני של המאזן רשום בי 5.5מיליון
לירות הם בסעיף ״חשבון קרן בניין״ של
מפא״י.
תיק החברה מגלה עוד, כי לפני זמן קצר
העבירו בחברה החלטה מיוחדת שלפיה
אסורה חלוקת רווחים בחברה, ובמיקרה
של פירוק, יועבר רכוש החברה למוסד
ציבורי מוכר בעל מטרות דומות,לאלה של
החברה.
הביאורים לדין־וחשבון הכספי הסתום
מגלים, כי ההשקעות בקרן־הבניין של
מפא״י הן בנכסים, מיגרשים, דיירות בבתים
משותפים (ללא פירוט)׳ וכן כי חלק מן
הנכסים טרם נרשם על שם החברה.

ההערות מגלות כי חדק ניכר של
ניבסי החכרה נרכש באמצעות
מפא״י, וערכו נרשם כסיפרי־החב-
רה דפי הודעות-חיוב שד מפא״י.

בניין הקיבוץ המאוחד

דפוס מפא ״י

בניין בית ארלוזורוב

למכור — לא, לקבל הלוואה על־חשבון הציבור — כן
כן נקבע, כי נחתם הסכם בין מפא״י
לבין החברה, לפיו תשתמש מסא״י בכל
ניכסי החברה כאשר כל ההוצאות וההכנסות
מהם מוטלים על מפא׳׳י (זאת, כיוון
שמפא״י היא אגודה עותומנית, שאינה
משלמת מיסים).

הביאורים מגלים, כי החכרה
נתנה ערבויות ובן קיבלה על שמה
הלוואות עכור אחרים, וכד הפעולות
הללו אינן רשומות כסיפרי
החשבונות שדה. כן נתקבלו כשנת
החשבון החלטות שונות כקשר לנכסים,
קבלת הלוואות ועוד —
ולא נעשו רישומים כסיפרי־החש־בונות
של החכרה כקשר לביצוע
פעולות על־סמן* החלטות אלו.
דרך זו של ניהול ספרים מוזרה ביותר.
מוזרה גם ההודעה כי עד כה לא הוגשה
לחברה כל שומה של מם־ההכנסה! מס־ההכנסה
מתעלם, פשוט, מקיומה.
לא לשווא מדגישים רואי־החשבון בהם-
תייגויותיהם, כי לגבי הרכוש הקבוע של ה חברה
אין באפשרותם לחוות דעה על סעיף
זה, מאחר שלא הובאו לפניהם חוזים על
נכסים על סך 2.3מיליון לירות, לא הוגשו
להם תעודות רישום מקרקעין על סך מיליון
לירות וכן לא נרשמו על שם החברה
מקרקעין נוספים על סך 850 אלף לירות.

רואי-ההשבון מציינים, בי לא
התקיימו אסיפות כלליות שנתיות
לאישור פעולות החכרה עד דצמבר
,1969 שנת המאזן הנובהי
(בתיק רשם ההכרות אין כד די־נים־וחשבונות
מאוחרים יותר) .גם
פינקס כעדי-המניות שד החכרה
לא הוגש דרואי-החשכון.

אולוחרוב יכולה לפתור למיפלגת העבודה
כמעט את מחצית בעיותיה.
חברה נוספת של מפא״י, שיש לה
נכסים, היא אילן־נש. חברה זו היתד,
בשנות ה־ 60 בעלת מחצית מישרד הפרסום
דחף, ומכרה את חלקה כנגד ביטול חובות
במיליון ל״י לערך. נשאר לזכותה בדחף
סכום של רבע מיליון ל׳׳י.
לחברה גם שליטה בחברה בשם מפיצים,
בעלת שני שליש במיפעל המקררים קורעת.
לאילן־כוח שליש בחברת־הסרטים גל־כחול.
עוד שליש שייך לחברת ניצה, חברה
ואדוצית השייכת לטיבור רוזנבאום, והשליש
האחרון למפיק דידי גולדשטיין.

כימים אדה מפרקים את ״גל־כחול״
,שכן הסתבכותו שד רוזנ
באום מחד וחוסר-התועלת מן השותפות
עם מפא״י מאידך, הביאו
את גולדשטיין למסקנה כי לא
כדאי להמשיך עם השותפים. תחילה
הבנים אותם, בהנחה כי מפא״י
תביא עבודות לחברה, ואבן, כשנים
הראשונות קיבלה ״גל-בחול״
עבודות לרוב עכור הטלוויזיה
ושירות-ההסברה כמישרד ראש־הממשלה,
תוך הפלייה לרעה של
הכרות רציניות יותר. תקופה זו
חלפה.
אילן־כוח היתד, גם בעלת מיפעל לשפד
פרות-אלומיניום בשם אלקון שפופרות, יחד

עם אותה חברת ניצה. המיפעל נמכר ל משקיע
אוסטרלי, המייוצג על־ידי עזרך-
הדין צבי מיתר. אגב, נציגי מפא״י ב-
אילן־כוח הם צבי רכטר ושמואל ארנר,
ורכטר נחקר עכשיו על־ידי המישטרה בעניין
עיסקות כספיות מיסתוריות שעשה
עם טיבור רוזנבאום.
הנכס הריווחי ביותר של אילן־כוח,
אחרי קור־עוז, הוא רשת חנויות המשקאות
והסיגריות רמתם. לרשת זו זיכיון־הפעלה
לעוד ארבע שנים, של חנויות משוחררות
ממכם בנמל-התעופה לוד, עם אפשרות
הארכת הזיכיון.
הבעלות על רמתם מורכבת בצורה מסובכת.
אילן־מח, יחד עם עוד חברה ואדו־צית
בשם טיבור רוזנבאוס אסטבלישמנט,
הן בעלות חברה בשם אוניון ישראל
שווייץ. לחברה זו 47.50/{,ברמתם. עוד
47.5אחוז שייכים חצי־בחצי לשתי חב רות:
ניצה ובופינור, שתיהן בשליטת חב רת
אי.סי.טי. של רוזנבאום. עוד /0ס 5שיי כים
לעמוס מנור, לשעבר ראש שירות
הביטחון הכללי, שהפך נציגו של רוזנבאום
בישראל, וכיום משמש גם מנכ״ל בית החרושת
לודזיה של רוזנבאום.
כדי לעמוד על שוויה של רמתם, כדאי
לדעת כי זמן קצר לפני התמוטטותו של
רוזנבאום עמד מנור למכור את חלקו,
תמורת 600 אלף לירות. מכאן ששווי

אם להאמין לתיק של החברה, הרי
בעלי-המניות שלה ליום 12/7/70 היו:
דויד בן־גודיון, זלמן שז״ר, משה שרת,
אליעזר קפלן, אברהם זברסקי, אהרון בקר,
גולדה מאיר, זלמן ארן, קופל טורץ׳ לוי
אשכול, פינחס לבון, יוסף ברץ, יוסף
שפרינצק, דויד רמז, אריה בהיר, נטע הר־פז,
פינחס רשיש, יהושע לוי, שימחה
גולדברג, אליהו גולומב, צבי לבון, חיים
פרידמן, אברהם הרצפלד, הלל כהן׳ מרדכי
נמיר, יונה כסה, יוסף קיציס, ברל כצנלסון,
ברוך אזניה, זלמן איסרזון, יוסף לופבן,
יצחק בן־צבי, מאיר ארגוב, יוסף דובדבני,
אבא חושי, עדה פישמן, אריה וילקוביץ,
חסיד, קופרמינץ, אברהם קצנלסון׳ ראובן
שרייבמן, ברל לוקר. רובם רשומים בשמות
הלועזיים שלהם, שהוחלפו מזמן.

פרדסי בית־ברל

ץ* קור חשוב אחר לקבלת כסף יכול
ו₪ו להיות ממכירת קרקעות השייכים ל־בית־ברל.
המקום משמש כיום מרכז
להכשרה רעיונית של מפא״י, והוא מנוהל
על־ידי נחום שמיר. היושב־ראש הוא
אבא אבן.

והנה, פרט לשטחי הקרקע של
״כית־ברל״ עצמו ככפר־סבא, שייכים
למקום גם שטחי־פרדם גדולים
המשתרעים על 800 דונם.
אין להניח כי התפוזים הגדלים בפר דסי
בית־ברל חיוניים להשכלה הנרכשת
במקום. אם תמכור מפא״י את 800 דונם
הפרדסים, תוכל לקבל בהערכה זהירה ביותר
כ־ 100 אלף לירות לדונם, או 8מיל יון
לירות בסך-הכל. סכום זה לבדו מת קרב
למחצית חובות המיפלגה.
אחד המכשירים המרכזיים של מפא״י
לגיוס כספים טמון בקרנות.
בישראל, כמו בארצות רבות, מאפשרים
חוקי מס־ההכנסה להקים קרן ציבורית
למטרות כלשהן, כאשר פעולות הקרן אי נן
למטרות רווח, ואז גם אין משלמים מם
ואין פיקוח ממשלתי על עסקי הקרן.

מפא׳׳י שלטת כשורה ארוכה
של קרנות מסתוריות, שחלקן אינן
ידועות בלל.
כך, למשל, קיימת קרן בית־בול, האו ספת
תרומות לצורכי בית־ברל. החשבונות
שלה אינם מתפרסמים ברבים, ואין איש
יודע מה נעשה בכספי הקרן — מילבד
כמה אישים במפא״י. הקרן רשומה כקרן
שעיסוקה בהשכלה, ולכן התורמים לה
פטורים ממס. אין ספק כי חלק ניכר מכספי
הקרן יכול לשמש את מפא״י.

אם לסכם את שווי נכסי מפא״י
הידועים, וברור בי לא הבל ידוע,
ניתן להגיע לסכום של ב 35-מיליון
לירות, מעל ומעבר לחובות ה•
מיפלגה ביום.

מבט חטוף מגלה, כי למעלה ממחצית
הרשומים ככעלי-מניות נפטרו
זמן רב קודפ-לכן.

מפא״י :
בלי מכס
ף* דור כי הרכוש המופיע בספרים,
1בשווי 5מיליון ל״י, שווה לפחות פי-
כמה. שכן הוא רשום עדיין בערכו ההיס טורי,
במחיר הקנייה. מכירת ניכסי ביתי

רמתם כולה צריך להיות כ־ 12 מיליון לי רות.
ידוע בוודאות כי למפא״י .50/0ך 2על
שמה, וייתכן כי יש לה עוד חלקים באמ צעות
בופינור וניצה. על-כל-פנים, יש לה
בוודאות למעלה מ־ 3מיליון לירות בחברה

בחברת רמתם מילא בשעתו צבי רכטר
תפקיד מרכזי. כאשר התפוצצה פרשת
הקשר בין סולל־בונה ובין טיבור רוזג-
באום, גילה העולם הזה, בין השאר, ש שליח
של רמתם פעל בשם סולל בונה
כדי להשיג בחזרה את השטרות שמסר
רכטר, בשם סולל בונה, לטובת רוזג־באום.

אין
כל סיבה מדוע לא תממש מיפלגת
העבודה קודם־לכן את רכושה, תבדוק את
מצב הגוף הקרוי קדן־פרס, ורק אחרי־כו
תעשה קנוניות שיעמידו לרשות המיפלגות
כספים בריבית זולה בערבות המדינה.

חנות פטורה־ממכס של ״רמתם״ במלון ״הילטוך בתל-אכיב
12 מיליון לירות

וזאת, כאשר כגלל מחסור ב־60
מיליון לירות הופסקו ארוחות
חמות לילדי בתי-הספר.

127

במדינה
(המשך מעמוד )21
מאז מארס ,1974 עת פירסם העולם הזה
( )1907 האשמות חמורות נגדם, חיו תחת
אימת חרב המישטרה.
אבל נראה כי היה צורך בחילופי־אישים
במישטרה על-מנת שיתברר עתה, באופן
מוחץ וסופי, כי אנשיו של: יצב־ימישנד,
בנימין זיגל בודקים כל טענה לגופה, גם
אם היא נגד ראשי הברות.
שכן, חברת־ד,בנייה של המפד״ל, משה״ב
(משננות־ד,בונים) היא בין הגדולות בארץ,
והעומד בראשה שלט בה ביד חזקה, בעזרת
האיש החזק של המפד״ל בתל־אביב,
ראובן בן־דויד.
דירות כפרוטקציה. בבקשת המעצר
טען נציג המישטרה, כי השניים חשודים
בהונאה ומעילה באמון. המישטרה התכוונה
לפרשת בנותיו של יגר, שפורסמה
בשעתו בהעולם הזה.
ב* 14 במארס 1973 ערכה חברת משה״ב
שני חוזים לדירות שבנתה. על החוזים
חתמו שתי בנותיו של יגר, פסיה הרווקה
ורבקה שפיגל לבית יגר. הן קיבלו שתי
דירות ברחוב אהרונסון ברמתתנן, בשטח
של 90 ממ״ר האחת, שטה הגדול בשמונה
מטרים מזה של הדירות האחרות שנבנו
במקום.
מחיר הדירה אותו חודש לקונה רגיל
היה 96 אלף לירות, אולם על החוזה של
בת המננ״ל רבקה, הנשואה, נרשם מהיד
של 75,691 לירות — 20 אלף לירות פחות
מן המחיר הרישמי.
הכיצד ז תאריך חתימת החוזר, שונה
והוסב 15 חודשים לאחור, אל ד 14-,בדצמ בר
,1971 אז היד, המדד למחירי הדירות
נמוך יותר.
ההבחנה בזיוף היתד, קלה ביותר, שכן

הצעירי ם
ר אי רו פ ה
חוברת מפור טת ובה 27 טיולים מגוונים
הופיעה ונ מצאתל חלו ק ה חינ ם בבל משרדי
הנ סי עו ת בארק.

צוות התכנון של חג׳ ״בוא-ניסע״ מגיש לכם השנה את
הטיולים חטובים ביותר במחירים הנוחים ביותר. וזאת
בהתבסס על המחירים המיוחדים לצעירים תוך כדי
שמירת הרמה והשם של ״בוא-ניסע״.
כל טיולי הצעירים במסגרת ההקצבה הרשמית במטבע
חוץ.
צוות המדריכים המיוחד והאחראי ילווה את המטיילים
וידאג ל הם במשך כל שעות היממה, לאורן כל הטיול.
(...ומי כמונו יודע כמה זה חשוב!).
סדרות טיולים מיוחדות, להרכבי גילים שונים.

הצעהמ יו חדת !
חסוך 300ל״י ממחיר הטיול
דיעות קוק א ח מדלין
מפרס מי ם שוב
מודעת-עגק מציעה
שהמזך חוסיין יהיה
נשיא המדיגה חפזסטיכית
מודעת הענק, שפורסמה ביום ו׳ האחרון
על־פני עמוד שלם של הארץ, משכר,
תשומת-לב בצורתה הבלתי־רגילד .,היא
כללה גילוי־דעת פוליטי, בכתב דחוס וללא
עיטור כלשהו, בחתימת שני אנשים פרטיים.

היו אלד, המודעות הראשונות מסוג
זד, שפירסמו השניים בחייהם. אבל דור
שלם ואוקיינוס מפרידים בין מסע־ד,מודעות
הקודם שלהם 1ד,מודעה החדשה.
יהודים ועם רים. באמצע שנות ד40-,׳
הופיעו מודעות־ענק בעיתונים החשובים
של ארצות־הברית. הן נשאו את חתימת
,״הוועד העברי לשיחדור לאומי״ ,הכילו
התקפות-מצה על השילטון הבריטי בפלש תינה
(א״י) ,ושיבחו את הטרור נגד הצבא
הבריטי בארץ.
הוועד היד! ,מוסד מים תורי בוושינגטון,
שנהג כשגרירות של מדינה זרד — ,המדינה
העברית שלא היתד, עדיין קיימת. מאחרי
שלט זד, עמדו בעיקר שני אנשים: שמואל
מרליו והילל קוק.
מרלין היד, איש התיאוריה. בעבר היד,
עורך העיתון של אצ״ל בפולין, די טאט,
לאחר מכן עבר לארצות־הברית, נשא אשה
אמריקאית, קוק, שאימץ לעצמו את השם
״פיטר ברגסוך, הוא בן מישפחת הרב

הרשם עד תאריך . 15.5.75 על טופס ההרשמה להגיע
למשרדנו עד התאריך הנ״ל.
פנה לידידך סוכן הנסיעות ושאל על טיולי הצעירים של
״בוא-ניסע״ הוא בוודאי ימליץ !
״בוא״ניסע״ המומחים מס׳ 1לטיולי צעירים.

״ בו א־ני ס ע׳י בוו״מ

מארגני טיולים ותיירות

תל-אביב, רח׳ בן־יהודה , 117 טל 247255 .
ההרשמה במשרדי הנסיעות בלבד

הזמן עולה
חד ש ה בי ת ה!
עזור לו ל היקל ט בארץ.
ותיקים המעוניינים לארח עולים חדשים, עולים חדשים
הרוצים להתארח, כיתבו אל :
חוג איכפת לנו,

גילויי ״העולם הזח״ על פרשת ״משח״כ״י

לשכת קשר וי.ד ,413 .רמת־גן
במסגרת חמגצע למלחמת
בירידה מחארץ ובגורמיח

דירות לבנות המנכ״ל

התנוססה עליו חתימת עובד ההברה, אדם
שהתקבל לעבודה בה רק במארס ! 1972

לה שכיר

מכון לעדשות מגע

שותפות בשני חדרים
במשרד של שלושה
חדרים 2 +קווי טלפון

+מזכירה

בצפון תל־אביב
מתאים כמיוחד :
לנרפיקאי, לאיש פירסום,
למתעסרן כסרטים או כצילום
טל. בבוקר 221128 ,249018 :

ק ר 1י ח §

עדשות •
רכות וקשרת

חוכרת הם כרה תשלח
לכל דורש. גורמן 31
ת״א, טלפון .238642

האח של צור. באופן דומה הורד
גם מחיר הדירה של הבת השנייה, פסיד,
הרווקה, והורדת המחיר סייעה למטרד,
נוספת: להכניסה למיסגרת הזכאים לקבל
הלוואות זוגות־צעירים ממשלתיות. ההל־לוואה
ניתנה לרבקה ל־ 15 שנה, בריבית
של /0״ 11 לא־צמודה.
הכתבה השפר, גם, בזמנו, כיצד מרמה
יגד את מס-ו־,הכנסה בהוצאות־רכב, ועושר,
במשה״ב כבתוך שלו.
הפרשה כולה צצה ועלתה מחדש לאחר
שיגר החליט לפטר את מזכיר ההברה,
אדם ששמו ישראל ליברמן. השם אולי אינו
אומר הרבה, אך זהו אחיו של מיכאל צור.
אלא שבמיקרד, זד, היה זד, ליברמן שהת לונן,
ופנה לכל מי שהסכים לד,אזין לו
וסיפר את המעשה, אך ללא תוצאות.
עד השבוע הזה.

קוק, שנשלח על-ידי אצ״ל מהארץ לאמריקה,
כדי לנהל שם את הסברת האירגון.
הוא היד, גאון ביחסי-ציבור ובקשירת קש רים.
השניים
פרשו,מן המימסד היהודי באמריקה,
נשם שאצ״ל פרש מן ״היישוב
המאורגן״ בארץ. הם הטיפו להבחנה בין
״יהודים״ (בני הפזורה) ובין ״עברים״ (ה אזרחים
לעתיד־לבוא של המדינה העברית,
תושבי הארץ והרוצים לעלות אליה
ד,ם משכו אליהם אישים כמו העיתונאי
בן הבט (שסירטו, נותרת ראשית, מגיע
עתה ארצה — ראד, קולנוע) ,ערי דבוטיג־סקי
ואחרים.
עיונים ונפט. עם קום המדינה, חת*
העולם הזד 1907 ,מתאריך .20.4.74
** באבחנה זו הלכו השניים אחרי אוריאל
(״יונתן וטוש״) שלח, אך מבלי לקבל
את תורתו ה״כנענית״.
העולם הזה 1964

קפלה השגרירות הפרטית, ופינתה את
מקומה לשגרירות הרשמית של המדינה.
קוק ומרלין באו ארצה, הצטרפו לתנועת
חרות, נבחרו לכנסת הראשונה — אך הת אכזבו
במהרה ממנהיגותו של מנחם בגין
ופרשו.
מרלין חזר לאמריקה, הקים מוסד לעיו נים
מדיניים, אך מבקר לעיתים קרובות
בארץ ועוקב אחר הנעשה כאן. במשך
השנים, השמיע באורח פרטי ביקורת קט לנית
על מדיניות ממשלת ישראל.
קוק חזר גם הוא לאמריקה, התעשר
בעיסקי-גפט בקובה, איבד אח נכסיו שם
במהפכה של פידל קסטרו, התבסס מחדש.
מזה כמה שנים הוא מבלה את עיקר זמנו
בישראל, ניסה להקים עיתון־ערב חדש כדי
להטיף נגד מדיניות הממשלה.

קיסינגר לימד את רביו איר לסדר את קיסינגיר ־
והו אחו 1זגילו וייס בסנ וו חדעע ער ו וב י ו
בדיחה העממית מספרת על הכלב הצעיר שראה כלב
} | זקן בלהקה של זאבים ופנה אליו בבקשה שילמדהו
כיצד להתחזות כזאב. אמר הכלב הזקן לכלב הצעיר :״כל
מה שאתה צרין לעשות זה לחשוף את שיניך כשאתה פוגש
זאב, ולרחרח מלפנים במקום מאחור.״ עשה הכלב הצעיר
כפי שהורהו הזקן, וראה ברכה בעמלו. הזאבים קיבלוהו
כאחד משלהם. לימים נתקל הכלב הצעיר בכלב הזקן שוב,
חשף את שיניו לקראתו והחל מרחרח לו מלפנים. אמר לו
הכלב הזקן :״אני מכיר אותך, לי אתה יכול להריח מאחור.״
מוסר־ההשכל של בדיחה עממית זו מצוי גם באחד הגי לויים,
הכלולים בספר חדש העומד לראות אור בימים הקרובים,
והנושא את הכותרת ״היורש״ .הספר, הסוקר את ה-
קאריירה של יצחק רבין עד הגיעו לראשות ממשלת-ישראל,
יופיע בהוצאת ניסן פלג, ללא ציון שם מחברו. אולם על״סמך
הגילויים והפרטים האינטימיים הכלולים בו ניכר כי המחבר,
או מחבריו האלמוניים של הספר, מתמצאים היטב במתרחש
סביב ראש־הממשלה.
אחר מפירקי הספר מאלף במייוחד, משום שהוא מצביע
על תכסיסי המיקוח שאותם נקט יצחק רבין במגעיו האח רונים
עם שר״החוץ האמריקאי, הד״ר הנרי קיסינג׳ר.
מגלה הספר :
זמן קצר לאחר מילחמת יום־וזכים ורים, כשילד,י ,1973ד,ד
מינה ראש־הממשלה גולדח מאיר את יצחק רבין לשיחד, סודית,
בת שעה וחצי. גולדה הקשישה, פגועה מסערת המאורעות ומן

הילל ל,וי,

צבא־מילואים לממשלה

לפני כשבועיים נשא צעירה צברית, נילי
השכל, לאשה. את נישואיו חגג במסיבה
פרטית — יומיים לפני הופעת מודעת-
הענק.
כלי נכזל. גילוי״הדעת מטיף ליוזמה
מדינית ישראלית חדשה. הוא מכיר בקיומו
של עם פלסטיני, אך מבטל את קיום
אש״ף. הוא שולל לחלוטין את קיומה של
מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה,
ומבקש לכפות על הפלסטינים אחדות
עם עבר-הירדן. הוא מבקש להעניק למלך
חוסיין מעמד של המנהיג הפלסטיני הבכיר,
ואף מציע לחוסיין תפקיד של ״נשיא המ דינה
הפלסטינית״ .בעיני הדוגלים בפי תדון
פלסטיני, עשוי גילוי־הדעת להיראות מייד

אין גילוי-הדעת מפרט את גבולות המדי נה
הרצויים לבעליו.
בענייני-פנים מציע גילוי־הדעת לבטל
את חוק־השבות, או לתקנו כך שיבטל את
ההפלייה בין יהודים ולא-יהודים. כל נרדף
יהיה זכאי לבוא לישראל. למעשה, חוזרים
קוק ומרלין לאבחנה הקודמת שלהם בין
״יהודים״ ו״עברים״ ,במהדורה חדשה של
״יהודים״ ו״ישראלים״.
הם מציעים לערוך בחירות תוך שנה,
כדי להגיע בארבע שנות כהונתה של
הכנסת הבאה להכרעה בכל בעיות־ד,ייסוד
של המדינה.
מודעה היא פעולה. קורא גילוי-
הדעת יכול לקבל את הרושם כי כוונת
השניים היא להקים רשימה חדשה בבחי רות
הבאות, על סמך מצע זה. אולם קוק
הכחיש זאת בתוקף.
״איננו חושבים שהכנסת היא הזירה
היחידה לפעולה פוליטית,״ אמר .״גם פיר־סום
המודעה שלנו הוא פעולה פוליטית.
אנחנו רוצים לחדש את הוויכוח על בעיות
המדינה.״
טען קוק :״לצבא יש מילואים. להנהגת
המדינה אין מילואים. היא מורכבת מ־1000
איש, הנבחרים על-ידי 1700 איש. צריכ־ם
להקים חיל־מילואים של אנשי־מחשבה, ש יוכלו
לעזור בפיתרון בעיות המדינה.״
בינתיים ממתינים השניים לתוצאות מו־דעתם.
הם ביקשו את קוראי המודעה להודיע
להם אם הם מסכימים לתוכן המודעה,
או לחלק ממנה, או אינם מסכימים אך
סבורים כי ניסיונם לחדש ויכוח על בעיות
המדינה הוא חיובי.
על-פי כמות התגובות, יחליטו על המשך
דרכם.
העולם הזה 1964

לכאן לשמוע ציונות, אלא לגמור דברים לפני ועידת ז׳נבה.״
בנושא הפרדת הכוחות אמר קיסינג׳ר לרבין, לדבריו :״מד.
התרגשתם ונפעמתם כל־כך מהמגעים הישירים בין קצינים
ישראליים ומצריים בקילומטר ה־ ? 101 כל-כך התרגשתם מ,המגע
הישיר׳ הזה, שמיהרתם לתת את הסכמתכם העקרונית לכך
שכוחות מצריים סימליים יישארו ממיזרח לתעלה.״

אכזבה צורבת
ך* הסכיר רכין לגילדה באותה שיחה: קיסינג׳ר נדהם
ן | מחוסר־ההבנה הדיפלומטי-פוליטי שהפגינו נציגי ישראל
(ובראשם האלוף אהרון יריב) בקילומטר וד . 101״מה אתם ממה רים
ן״ התריס קיסינג׳ר ,״נסו להרוויח זמן. בינתיים יבוא
הקיץ, ומשבר הדלק לא ילחץ כל-כך על אירופה המערבית.״
אם רציתם לעשות ויתור למצריים — המשיר קיסינג׳ר לפי
הדו״ח של רבין — זאת אומרת שאתם בנקודת חולשה. כלומר,
אתם חוששים מהמצרים, אבל אם אתם, הישראלים, הייתם עו שים
את הוויתור הזה לנו, לאמריקאים — יכולנו להציג זאת
לפני המצרים אחרת: כאילו אתם הישראלים אינכם חוששים
מהם — אלא מאיתנו, ובלחצנו ויתרתם, אני הייתי יכול לקשור
את הוויתור הזה עם חרם הנפט, ולדרוש שמצריים תפעיל
את השפעתה לצימצומו תמורת נסיגה ישראלית ממערב לתעלה.
רבץ אמר לגולדה באותה שיחה — ויש לזכור כי עדיין
לא היה אז שר בממשלה, אלא בבחינת ״קיביצר״ :תמורת הנסי גה
הראשונה חייבת ישראל לדרוש ממצריים את פתיחת תעלת-
סואץ, ניקוייה ומתן חופש מעבר בה לאוניות ישראליות. אם לא
יקבלו המצרים תביעה זו, אין ישראל צריכה לוותר .״חייבים
אנו,״ אמר רבץ ,״לעמוד על דעתנו עם כל הכוח ועם כל הנבו נות
להילחם.״
לא היה ספק כי רבין השיא עצה זו בעצה אחת עם קי־סינג׳ר
שסבר באותם הימים, כי ישראל צריכה לגלות עמדה
תקיפה יותר במשא־ומתן עם מצריים.
באותה שיחה השיא רבין לגולדה עצות משלו, והוסיף לגלגל
באוזני גולדה דברים בלתי־נעימים נוספים מפי קיסינג׳ר.
אמר קיסינג׳ר לרבץ: איכזבתם אותנו בעניין כוודהארתעה
שלכם. הופתעתם במילחמה. לא מנעתם צליחה. אחר-כך לא
פעלתם במהירות. אמרתם שזה יקח לכם ארבעה ימים לבלום
את המצרים ולהשמיד את גייסותיהם. אחר־כך באתם ואמרתם
שזה ייקח ארבעה ימים נוספים, וכך הלאה.
״אכזבה צורבת מישראל בגלל מהלך המילחמה ותוצאותיה״
— כך, פחות או יותר, הגדיר רבץ באותה שיחה את עמדת
קיסינג׳ר. יש לזכור — הסביר רבין — כי בדרך־כלל אין
קיסינג׳ר מגלה את צפונות ליבו, גם לא לאנשי־הצוות הקרובים
שלו. הוא אינו ממהר לדווח, ואת עיקרי הדברים הוא שומר
לעצמו. מכאן מובן עד כמה צרבה לו האכזבה הישראלית,
אם כך התבטא בגינה.

והתעקש במשא־ומתן
הביקורת הקשה שהוטחה בה מכל עבר על חלקה במחדל, זקוקה
היונה ל״עצת הדרד״ ,לפני נסיעתה לפגישה קשה עם הנשיא
ניכסון ושר-החוץ קיסינג׳ר. אף שהיה עדיין בבחינת סטאטיסט
על הבמה הפוליטית בישראל, היה זה רבין שידע להשיא
לגולדה את העצות הנכונות, כיצד לעמוד מול לחצי נשיא ארה״ב.
זמן רב אחרי שחזרה מאותה פגישה בוואשינגטון עוד הדהדו
באוזניה של גולדה דברי הנשיא, שנימת אזהרה נתלוותה אליהן.
אמר לה ניכסון :״עשיתי בשבילכם שלושה דברים קשים
בזמן המילחמה: דחיתי ככל האפשר את מועד כניסת הפסקת־האש
לתוקפה! סיפקתי לכם נשק ברכבת אווירית! הרתעתי את ברית־המועצות.
ספק אם אוכל לחזור ולעשות דברים אלה, במידה
והאש תתחדש בא שמתכם...״
גולדה ויועציה חרדו מאוד מהגדרה זו של הנשיא. חרדה
זו ניכרה היטב בחודשים הבאים, בנסיגותיהם המבוהלות מתעלת־סואץ
ומקונייטרה. וזאת למרות שניכסון לא אמר שיתקשה לע זור
לישראל .,״אם ישראל תפתח באש,״ אלא אם יקרה הדבר
״באשמת״ ישראל. וזהו מושג רחב מאוד.
באווירה זו המתינח ראש ממשלת ישראל בחשש לגיחה
האווירית החדשה של קיסינג׳ר, ב־ 16 בדצמבר . 1973 ושוב, כמה
ימים לפני בואו של קיסינג׳ר, זימנה גולדה את רבץ אליה
להתייעצות כיצד לנהוג בקיסינג׳ר ומה לעשות עימו. אז היא
לא חלמה כלל שרבין ירש אותה. היא כלל לא חשבה אז לפרוש
או להתפטר.
רבין ניצל את ההזדמנות כדי למסור לגולדה על פגישתו
הבלתי־רישמית עם הגרי קיסינג׳ר, בסוף חודש נובמבר 1973
בוושינגטון. רבין נסע אז לארה״ב מטעם ה״בונדם״ ,וקיסינג׳ר
הזמין אותו לשיחה על ארוחת־בוקר.
אמר רבץ לגולדה :״כדאי שתדעי כי קיסינג׳ר ״*לא בא

ף טענת רכין, הפציר בו שר־החוץ האמריקאי להעביר את
/הדברים לידיעתה של גולדה. אף־על-פי ששיחתם נשאה
אופי פרטי, קינח קסינג׳ר את השיחה ב״סיפור סיני״:
בהגיעו למסע נוסף בפקין, ישר מסיבובו במיזרח־התיכון,
בין קהיר לירושלים, נתקבל קיסינג׳ר גם על־ידי מאו-טסה-טונג.
היו״ר אמר לקיסינג׳ר דברים ברורים: הוא רוצה שתעלת־סואץ
תישאר סגורה, כי סין העממית חוששת מתוכניותיה ה תוקפניות
של בריודהמועצות כלפי פקין. היא חוששת מכך
שפתיחת תעלת־סואץ תביא להגברת כוחה הימי של ברית-
המועצות באוקיאנוס ההודי.
מאידך לוחץ סאדאת, ועימו הרוסים, לפתוח מחדש את ה תעלה.
ובכן: כיצד יפעל קיסינג׳ר — לפי האינטרס הסיני
או הסובייטי?
רבין עצמו השיב על השאלה בשיחתו עם גולדה: אם לא
תהיה לקיסינג׳ר ברירה — ואומנם כך ניראה הדבר במצב היחסים
ישראל־מצריים־וושינגטון ומוסקבה — הוא יפעל לפתי חת
התעלה, אפילו יכעיס הדבר את היו״ר מאו.
כך הסתייעה גולדה באותם ימים בעצותיו ובהדרכתו של
יצחק רבץ, גם אם היה מזה עשרה חודשים אזרח פרטי, שגריר־לשעבר
״מחוסר-עבודה״ — ומשולל תפקיד.
גולדה לא השכילה להבין את תביעתו של יצחק רבין, על־סמר
עצותיו של קיסינג׳ר, להתעקש במו״מ עם המצרים.
עד כאן הדיווח מתוך השפר ״היורש״ .נראה שאת העצות
שגולדה לא השכילה לקבל ממנו, אימץ יצחק רביו לעצמו
כאשר הפך לראש-ממשלה. בעומדו בראש צוות השרים הישראליים
שניהל את חמשא־ומתן עם מצריים בדבר הסכם-
הפרדה נוסף בתיווכו של חד״ר קיסינג׳ר, נקט רביו בדיוק
באותה טאקטיקה של התעקשות ו״להרוויח זמן״ ,כפי שחורה
לו בשעתו חד״ר קיסינג׳ר עצמו.
מה שרבץ לא השכיל להבין הוא, שכמו אותו כלב זקן
בבדיחה העממית, יכול היה קיסינג׳ר להרשות לעצמו לומר
לו :״לי אתה יכול להריח מאחור ! ״

תמרורים
הועלה בטקס שנערך בלישכתו
של שר־המישטרה שלמה הילל, לדרגת תת-
ניצב, סגן מפקד מישטרת מחוז תל־אביב
מ שה מיומקין 43 שהתגייס למישטרה
לפני 22 שנים כשוטר במישמר־הגבול,
עבר את כל שלבי הפיקוד עד שמונה
מפקד־מרחב של מיש&ר־הגבול, עבר ב-
1972 יחד עם יחידת מישמר־הגבול ש צורפה
למחוז תל-אביב כדי לנסות להתגבר
על גל מעשי השוד שאירעו בעיר, מוינה
לאחר מכן למפקד מרחב הירקון ולפני
כחודש לסגן מפקד המחוז.
נחוג. במסיבת הפתעה שערנו לו
חבריו בתל-אביב, יום־הולדתו ה־ 31 של
הסופר ועורך תוכניות בגלי צה״ל ארנון
הדר, שנולד בקבוצת
מסדה, סיים
את בית־הספר ה תיכון
האיזורי ב-
עמק־הירדן, עבד
בענף הדייג במשק,
עבר אחרי שירותו
הצבאי לתל-אביב,
החל במלאכת ה כתיבה.
בסיפרו הראשון,
הפלגה, הע לה
על הכתב רשמי
מסעותיו של ישר הדר
אלי
צעיר באירופה.
ספרו השני, שניים,
הוא עימות בין הדור הישראלי הצעיר
לבין הדור המצרי על רקע מילחמת יום־
הכיפורים. את ספרו השלישי הוא מתכונן
להוציא לאור בעוד כחודשיים. הספר כולל
16 סיפורים על אישים, מלכים ואמנים
היסטוריים המתוארים בביוגרפיות שלהם
כאנשים תמימים ושהמחבר מגלה צד בלתי-
ידוע בפעילותם כסוכנים חשאיים כישרו־ניים.
הספר הוא פרי מחקר שערך הדר
במשך שנתיים בשיתוף עם העיתונאי־סופר
בונה תירוש.
נחוג. יום־הולדתו ה־ 43 של הצייר
רב־סרן צנחנים (מיל ).משה ינוקא, ש נולד
בירושלים, בן למשפחה קווקזית, ה

1דון
שמשו מעמוד )15
כמערכת הביטחונית עלולה לעלות
כדם. דיין היה מסוכן לאין שיעור
יותר מאשר ספיר.
אם השתנה משהו במערכת־הבי-
ן ) טחון כאשר תפס שימעון פרס את
מקומו של מורו ורבו?

כתום שנה אחת, אין סימן לכך.

הגילויים האחרונים, שגרמו לזעזוע, לא
נתגלו על־ידי שליחיו של מר פרס. הם
נתגלו על-ידינו, בעבודה מאומצת, שבה
לא קיבלנו אף שמץ של עזרה מפקידי
מישרד־הביטחון. להיפך: בבואנו לחקור
את אנשי המישרד, נתקלנו בקיר אטום.
בעיקבות גילויינו, פעלו חוקרי המיש־טרה
האזרחית והצבאית למופת. השבוע
הודיע ועד עובדי מישרד־הביטחון שהפ קידים
לא ישתפו פעולה עם החוקרים, אלא
אחרי שהם (הפקידים!) יחקרו כל פרשה
בעצמם.

שר הראוי לשמו היה מניב על
הודעה מחפירה כזאת בסנקציה
מיידית ומוחצת. השר פרס לא
הגיב עליה כלל.
פה־ושם עסק מנגנון מישרד־הביטחון בתופעות
שוליות של שחיתות. בהשוואה
לגודל התפקיד, מימדי התופעה וגודל ה סכומים
העובדים דרך המישרד, הרי זהו
מאמץ מגוחך.
פרם עצמו גיסה להבליע את חומרת ה דברים
בשטף המילים הבלתי־פוסק הנפלט
מפיו. הוא ליגלג על ההאשמות, שלף במה
פרטים פעוטים מתוך ים הגילויים, כדי לעו רר
את הרושם שהפרשה כולה מורכבת מ פרטים
קטנים כאלה( .לא קשה לנחש היכן
למד שיטה זו. בשיא פרשת ווטרגייט טענו
דוברי הנשיא גיכסון שמדובר בסך הכל ב־
״מישלוח כמה פיצות״ — מפני שאחד
ממאות הגילויים התייחס לשיטת אנשיו של
ניכסון להפריע לאסיפות יריביהם על־ידי
שיגור ערימות של פיצות בלתי־מוזמנות
באמצע נאומי המועמדים).
השיטה של פרס התגבשה במשך הימים
האחרונים לפי מיטב המסורת של ווטרגיים:
להודות במינימום הבלתי־נמנע, להמעיט ב חשיבות
המימצאים, ובעיקר — למנוע בכל
מחיר את התפשטות הגילויים לעבר הדרגים
האזרחיים והצבאיים הגבוהים יותר.

אילו רצה שימעון פרס ללחום
כשחיתות, היה נחלץ, מייד עם
למאמץ־חידונס.
לתפקידו ו
כניסתו...

מיו־היה
ממנה צוותי־חקירה
חדים, כדי לכדוק מחדש ׳את ערי•
מות ההזמנות, חמיכרזים והתשלומים
שעברו את המישרד כשנים
האחרונות.

מיבצע נמרץ כזה היה משנה בדלילה
את האווירה במישרד, מוכיח לכל הפקי דים
שתקופת הסולטן חלפה, ושמעתה תי עקר
כל תופעה של שחיתות בשדה־חבי־טחון
מן השורש.

שום דכר כזה לא נעשה.

משה ינוקא
בן 43
עומד לצאת לכפר חנופש של מועדון הים-
התיכון בקורסיקה כצייר תיפאורות של
הכפר.

סורנאו ״ ח ך

גפטר. בתל-אביב, בגיל ,75 אחיו
הצעיר של גיבור תל־חי יוסף טרומפלדור,
אלפרד טרומפלדור, שנולד ברוסיה,
שירת כחייל בצבא הלבן, ברח ב־ 1918ל-
יגוסלביה, עבר משם לצרפת, היה במשך
10 שנים נהג־מונית בפריז, עלה לארץ
ב־ 1936 ועבד בחברת החשמל עד צאתו
לגימלאות. פגש לראשונה ביוסף טרומפל-
דור, שהיה מבוגר ממנו ב־ 19 ישנים׳ כאשר
שוחרר האח המבוגר מהשבי לאחר מילחמת
רוסיה-יפאן ב . 1905-יוסף, שאיבד את ידו
במילחמה, עזב את הבית כעבור זמן קצר,
נרשם ללימודים אוניברסיטאיים ודרכי ה שניים
נפרדו. בשנים האחרונות עסק אל-
פרד באיסוף חומר על אחיו המפורסם.
נפטר. בהוליווד, בגיל ,77 השחקן
האמריקאי פ ר דיי קמארץ׳ ,שזכה ב40-
שנות הופעתו על הבד והבימה בשני פרסי
אוסקר, זבה לפירסום רב ב 1946-בהופעתו
בתפקיד הסמל השב לביתו ממיילחמת ה עולם
השנייה ואיינו משתלב בחיים שלאחר
המילחמה בסרט שנות חיינו היפות ביותר,
היה נשוי במשך 48 שנים לשחקנית פלורנס
אלדריג׳.

ך* שר פרם הוא פוליטיקאי. כמו בל
( 1עמיתיו בממשלת ישראל, הוא מעוניין
קודם־כל לא להסתבך, לא לעשות גלים,
לא לפתוח תיבות פנדורה.
חוץ מזה, אין לשר פרם זמן לטפל ב-
מישרד-הביטחון.

כמו לנכי קודמו, מישרד-הכי-
טחון הוא לגכיו חאלטודח.

השר עסוק ביחסי-ציבור. הוא נואם ונו אם
ונואם, נואם ונואם ונואם; בוקר, צה־ריים
וערב ; בימי חול, שבתות וחגי-
ישראל. הוא מנצל עד תום את המעמד
המיוחד המוענק לו בכלי־התקשורת.

לפי כל הסימנים, מישרד־הבי
טחון הוא לגכיו רק תחנה כדרך
אד היעד האמיתי — ראשות•
הממשלה. למי יש זמן לנקות תחנות
כדרך ץ
בינתיים ממשיך הכסף לזרום דרך מיש-
רד־הביטחון. לפחות 22 מיליארד לירות
בשנה הנוכחית 60 .מיליון לירות ליום.
שני מיליונים וחצי לשעה 40 .אלף לי רות
לדקה.
ובמונחים אחרים: בשיעור של אלפיים
לירות לחודש לכל אדם עובד בישראל.

איש אינו יודע איזה חלק מזרם
זה נשפך לכיסי השחיתות.
איש אינו יודע כמה מיליונים
נגזלים מחשבון הנשק, הציוד ואט
צעי־המגן, שנועדו להציל חיי אדם
כקרכ•
דמים חוסכים דם. גניבה ביטחונית
עולה כחיים. השחיתות כ
מערכת־הביטחון היא גידול ממאיר
המסכן את חיי הגון! כולו.
העולם הזה 1964

האם מתנכרת המישטוה חמר הכושי הי יאנג
רק בגלל אהבתו ללאה כהו הצברית?

אהבה

את רוי מאשימים בתקיפת שוטרים. מה הם רצו
שהוא יעשה, שיתן להם לחבוט בו על לא עוול בכפו
ויגיד תודה רבה? הם ממש הרסו את הדירה ושברו את
הדלת לחדרו של פרנק.

״ הו א יו תד
ישראלי ממני״
ת הזמר הכושי רוי יאנג הכרתי לפני כחמש
שנים. אני עצמי ילידת קיבוץ גבעת־חיים, וחונכתי
בקיבוץ משאבי־שדה. הורי גרושים, ואני חייתי את חיי-
שלי מגיל חמש־עשרה, ולבד. מאוחר יותר, כשהייתי בת
,17 התגוררתי בדירה אחת עם רוי. הוא גר עם החברה
שלו, ואני גרתי עם חבר שלי. מההתחלה פרחו בינינו
יחסי־ידידות עמוקים, אבל קשה לי להגיד שזו היתד.
אהבה. רוי, ששמו האמיתי הוא וינסטון פרנסים, נולד
בג׳מייקה, אך גדל בלונדון.
לארץ הגיע על־פי הזמנתם של האמרגנים סבן־טלית,
שהביאו אותו למסע-הופעות ביחד עם להקת הקוקטיילס,
שהוא עמד בראשה. רוי ראה כי טוב, ונשאר. הוא נמצא
פה כבר למעלה מחמש שנים, הוא אוהב את הארץ יותר
ממני, מדבר עברית, מופיע בפני הצבא בהתנדבות, חוגג
את החגים הלאומיים, ממש כמו אזרח ישראלי. אני
זו שמנסה להשפיע עליו כל הזמן לעזוב את המדינה,
לנסוע למקום אחר, אבל הוא בשלו. הוא מרגיש בארץ
כמו בבית.
כשחזרנו מלונדון והגענו ללוד, לפני כחצי שנה, הוא
התרגש כמו ילד. כל הטיסה לא הפסיק לתאר באוזני
את רחובות תל־אביב, את חוף הים. וכעת הם רוצים
לגרש אותו, אחרי שהוא בנה פה קאריירה וחיים.
למה? בגלל שהוא כושי.
אחרי שעצרו אותנו והובילו אותנו לנפה הצפונית,
הכניסו אותי לאחד החדרים. היתד, שם קבוצה של שוט רים
שחשבה שאני אנגליה. הם לא היו מסוגלים להעלות
בדעתם שבחורה ישראלית, יהודיה, תישן עם כושי במי-

דוגמנית דאה כהן
ההורים אמרו :״הצבע אינו קובע !״
י* פני כשלושה שבועות עצרה המישטרה ברחוב
/פינסקר בתל־אביב צעירה לבנה ושני בחורים כו שים.
העיתונות, שדיווחה על המעצר, הפכה אותו לסי פור
פיקנטי. לאה כחן בת ח* ,20 דוגמנית-לשעבר וחברתו
של אחד הצעירים הכושים, מספרת את סיפור אהבתה:
השעה היתד 9.30 ,בבוקר. דפיקות חזקות וצילצו־לים
בדלת העירו אותנו. ר וי געש לדלת. הוא
הציץ בחור־המנעול וראה בחורה. בלי לחשוב הרבה
הוא פתח לה את הדלת, כי חשב שהיא אחת החתיכות
של פרנק. הוא לא הספיק להגיד ג׳ק, ואל החדר התפר צו
ארבעה אנשים מזויינים לבושי אזרחית, ובחורה אחת.
הם לא הראו צדחיפוש, ומייד נכנסו לחדר־חשינה.
אני הייתי חצי-ישנה, ולא הבנתי מה העניינים. הם הר ביצו
לרוי מכות־רצח. הם ניראו לי כמו אנשי העולם־
התחתון. צעקתי ״תעזבו אותו!״ ואחד מהם צעק אלי חזרה:
״תשבי בצד, זה לא עניינך ! אם לא תשתקי, גם את תקב לי׳
מכות !״
בחדר השני ישן פרנק בראון, המחלק איתנו את
הדירה בת שני החדרים שברחוב פינסקר, בה אני מת גוררת
עם רוי מזה חצי שנה, ורוי עצמו גר בה כבר
שנתיים. פרצתי אל החדר. פרנק היה במיטה. מולו יש בה
הבחורה השוטרת. אמרתי לו :״פרנק, תעשה משהו,
הם הורגים את רוי!״ מה הוא יכול היה לעשות? העיקר
שבעיתון ידיעות אחרונות היה כתוב שהוא חלץ את
נעליו. מה הם רצו, שהוא יישן בנעליים? כעת מאשימים
אותו בהעלבת שוטרת.

תלמיד־אורפן פרנק כראון
הידיד אמר :״רק האישיות חשובת !״
טה אחת. השוטרים האלה דיברו בינם לבין עצמם, ואחד
אמר :״בשביל מה לנו את הכושים האלה בארץ? לא
מספיק יש לנו בעיות עם מחבלים?!״
איך בכלל אפשר להשוות בין כושי למחבל? כאילו
שכושי הוא דבר פסול מראש, מילת גנאי. אם הם היו
מכירים את רוי, והיו יודעים איזה בן-אדם נפלא הוא, הם
לא היו מעזים לדבר עליו כך.
השוטרת שעצרה אותי התנהגה אל רוי מאוד לא יפה.
אמרתי לה :״למה את מתייחסת אליו כך, מה הוא עשה
לך? את יודעת, שהוא יותר ישראלי ממך. את יודעת
שהוא סיכן את נפשו והופיע במילחמת יופרו־,כיפורים
בפני יחידות מרוחקות של הצבא?״ היא הביטה ברוי,
ואמרה לו :״אם הופעת בפני יחידות בצבא, חבל שלא
נהרגת. האח שלי איבד את שתי אוזניו במילחמה,
היית יכול להיות כפרה בשבילו.״

לאה כהן ורוי יאנג
מי שחיה עס כושי היא זונה?
רתחתי מזעם. שאלתי אותה איך היא מעזה לדבר
כך, אז היא השיבה לי בנעיצה עמוקה של ציפורניה
הארוכות בזרועי. עד היום יש לי סימנים.
כשהביאו אותי לבית־המישפט, הייתי בהלם. לא די
שהמישטרה לא מצאה אצלנו בדירה שום דבר, הרי הח זיקו
אותי באבו־כביר ארבעים־ושמונה שעות לפגי ש ראיתי
שופט.

״יכולתי ל מו ת
בכלא״
מישטרה נתנה לנו עורך־דין בשם אברהם קל !
1מנוביץ. איך הוא יכול להגן עלי אם הוא לא מכיר
אותי בכלל?
הוא אמר לי :״לאה, את מאה אחוז בחוץ.״ הייתי חייבת
להיות בחוץ, כדי לדאוג לרוי ולפרנק. פתאום השופט
אומר לי ״שיבער, ימים.״ עולמי חשך עלי, לא הבנ תי
מה קורה. שרון קשת, הבת של העיתונאית סילבי
קשת, ישבה איתי בתא. אצלה בבית מצאו חומר מר שיע
ממש, האשימו אותה בסחר־סמים והיא שוחררה
כעבור 24 שעות. ואילו אני, שבקושי מצאו בביתי פירו רים
שחורים שגם הם לא הוכחו כסם, מקבלת שיבער,
ימים!
כשהחזירו אותנו במכונית של המישטרה וסגרו אחרי
את הדלת, ישבו במכונית שני שוטרים משני הצדדים.
את רוי לקחו יחד איתי. הייתי בפני התמוטטות־עצבים,
לא זיהיתי אנשים, ממש נכנסתי להלם. נכנסתי לרכב,
השוטר אמר לי ״תשבי,״ ולא היה איפה. אמרתי לו:
״תסלח לי, איפה אתה רוצה שאני אשב?״ ממש הת ייחסו
אלי לא יפה. ראו שאני נמצאת עם כושי, אז
התייחסו אלי כמו אל כלבה.
התפרצתי ואמרתי :״לא די שקיבלתי שיבעה ימים
סתם? מה אתם עושים לאנשים, מה זה פה, רוסיה?״
רוי נבהל. הוא ניגש ואמר לי :״תחזיקי מעמד למעני,
אני מצטער. אני מוכן לקבל את שיבעת הימים שלך.״
הכניסו אותי למעצר כמו שאני. לא נתנו לי לא
סבון, לא בגדים, לא צילצלו להורי, לא הודיעו לאף
אחד — לא המישטרה ולא עורך-ד,דין. כשנכנסתי לבית־המעצר,
הייתי לבושה בחולצה ובמכנסיים. אשד, חייבת
לשמור על ההיגיינה שלה. הם לא דאגו לי למסרק או
למיברשת־שיניים. היה לי מזל שאיתי בחדר ישבה אשה
שד,יתד, כמו האמא שלי. אלמלא היא הייתי מתאבדת.
הייתי כל־כך אפאטית, ששבתתי רעב. היא ממש
בכתה כשצמתי, התחננה אלי שאוכל. חמישה ימים צמ תי.
הם חייבים לדווח על דבר כזה למפקד בית־המעצר,
אבל לאף אחד לא היה איכפת. יומיים מתוך השלושה
גם לא שתיתי כלום. התחלתי להתייבש ונכנסתי להלם.
שכבתי במיטה ובכיתי.
הורי למדו מהעיתון על המעצר שלי. אמי נכנסה
לפאניקה, כי ידיעות אחרונות עשה מזה ממתק. איך
הם העזו לכתוב שאני חיה עם שני כושים? הם ניסו
לצייר אותי כאילו שאני זונה. בסד״הכל אני חיה עם
רוי, שאותו אני אוהבת בכל ליבי ובכל נשמתי, ואני
עומדת להיות אשתו ואם־ילדיו. ואילו פרנק, שלומד עב רית
באולפן, רק מחלק איתנו את הדירה. אילו הייתי
חיה עם בחור לבן ומחלקת את הדירה עם לבן אחר,
אף אחד לא היה מתרגש. אבל עם כושי אני חייבת
להיות זונה?! מה קורה לאנשים? מאיפה הגיזענות הזו
בארץ, שרוב תושביה היהודיים ברחו מגיזעגות ומאנטי שמיות
באירופה?!
אמי, שמכירה את רוי ומעריכה אותו כמוני, הגיעה
(הנושך בעמוד )32

0אהבהבש חו רלבן
(המשך מעמוד )31
ביום השישי לישיבתי בכלא. לא יכולתי
לדבר איחה. רציתי להגיד לה :״אמאל׳ה,
אל תדאגי,״ אבל לא יכולתי. להוציא הגה
מהפה.

עקרת הבית
בגלל

צ׳ מ צו ם ה מל א׳ בוטלהההנחההמיוחדת
העוףהמיוחד. ן תנדעוף, טנ א עוף ,׳גוף חיפהן.

מיום אי ה שבוע מחירו 0.50ו ליי לקיג לצרכן ב מ קו ם 9 50 ליי לק״ג.

מ ש רד החקל או ת

״חינוך ברוח
האהבה״

י* שוטרות התייחסו אלי נורא. הן איי ן
1מו עלי שיכניסו אותי לצינוק, ושיפ־שיטו
אותי וירביצו לי מכות־רצח. אני
כל הזמן לא יכולתי להאמין שאני בבית־סוהר
ישראלי.
כששביתת־הרעב שלי הגיעה למצב
קריטי, הביאו לי רופא. הוא ביקש ממני,
ממש התחנן שאוכל. הוא היה טוב אלי.
כל זמן שהייתי בבית המעצר דאגתי
לרוי, שרק יהיה לו טוב, שרק לא יישבר.
הוא נחתך עמוק מאוד בידו וזב דם רוב
הזמן. אבל במקום לקרוא לרופא, לקחו
אותו לחקירות בצפונית. ניסו לשכנע אותי
שאבדק במכונת האמת. על מה? על זה
שאני אוהבת כושי? אותו שאלו כל מיני
שאלות אינטימיות: אם הוא תומך בי,
נותן לי כסף. ודאי שהוא נותן לי כסף,
אני האשד, שלו, לא? הוא צריך לדאוג
לכל מחסורי. מאז שאנחנו ביחד, שישה
חודשים, לא הייתי בלעדיו אף רגע. לכל
מקום שהוא הולך, אני איתו. אנחנו לא
יכולים לחיות אחד בלי השני, אנחנו רו צים
אחד את השני, אוהבים אחד את
השני, מבינים אחד את השני — וכשצריך
לסלוח, סולחים אחד לשני.
תישעה ימים ישבתי בבית־הסוהר ולא
הפסקתי לחשוב. אנחנו אתיאיסטים, ואותו
דבר הורי. אבי אמר לי בפירוש שלא
חשוב לו אם רוי הוא שחור או לבן, העי קר
שאישיותו היא יוצאת מהכלל. הילד
שלי יהיה שחור וגם יהודי, ואני מקווה
שיהיה לי הכוח לחנך אותו ברוח האהבה,
שהיא אמונתנו העיקרית.

״לא איכפ ת לי
שהוא שחור״

ל מ כי רהדירה
במרכז גבעתיים — לוקסוס
למכירה ניקון אפ.

4חדרים גדולים • מים חמים 24 שעות
פינת אוכל, מטבח גדול #מעלית • שטח 120 ממ״ר

עם עדשה 35מ״מ

לפנות מ־ 16.00 טל 201224 .

טל 444747 .

פוטומיק פ.ט.נ.

ך 1הרגשה ׳טדי כעת היא, שאני מתן
) ביישת להשתייך לעם היהודי, מת ביישת
להיות ישראלית. זה מה שישראל
עשתה לי, למה? בגלל שאני אוהבת כושי.
אנשים מביטים אחרינו ברחוב, מעי רים
הערות פוגעות, אני לא מבינה למה.
הם רוצים שרוי יילד עם טלאי שחור,
כמו היהודים באירופה הנאצית?
התובעת במישפט שלנו ביקשה עוד 15
יום מעצר, נוסף ל 15-שהוטלו כבר על
פרנק ורוי (אותי שיחררו כתום תישעה
ימים) ,בטענה שאין לנו כתובת קבועה.
רוי גר כבר שנתיים באותה כתובת. זה
נקרא שאין כתובת קבועה?
המישטרה טוענת שקיבלה מיכתב מ השכנים
שאנחנו מעשני סמים. מעולם לא
היו לנו עניינים עם השכנים. רוי הוא
זמר. הוא בא הביתה בשעות מאוחרות.
אולי מדי-פעם היה קצת רעש בדירה, אך
הוא תמיד הסביר לשכנים כי אורח־חייו
שונה משלהם. אין לי מושג מי הלשין.
אני יודעת שמאז המעצר, בכל פעם
שאנחנו עולים או יורדים במדרגות, הם
מציצים בנו מהדלת כאילו היינו קופים.
הם לא מבינים שלא איכפת לי אם הוא
שחור. מצידי הוא יכול לחיות גם אדום.
אני לא אתן להם להרוס. קמתי בבית-
המישפט והגנתי על שני כושים, ואחר-
כך קיבלתי שיבעה ימים. במישפם התלוי
ועומד נגדנו אקום ואגן על שמי הטוב,
על פרנק ועל רוי — ועל אהבתנו. שום
כוח בעולם לא יצליח להבים אותנו.
האהבה תמיד תנצח.
דובר מישטרת מחוז תל-אביב, סנ״ץ
משה שרף, הגיב על טענותיה של לאה
כהן כלהלן:
״לאור התלונות הרבות של השכנים, כי
נעשים בדירתם של השלושה, ברחוב פיג*
סקר 47 בתל־אביב מעשים אשר לא ייע שו׳
לעיני ילדים צעירים, פעלנו בהתאם
למידע !־לתלונות.
״חולייה מצויירת בפקודת־היפוש של
שופט דפקה בדלת הדירה, ואנשי־המיש־טרה
הציגו את עצמם בעזרת התעודות.
הם לא הספיקו להגיד את המילה, מיש-
טרה׳ ,ושני הגברים שהיו בדירה התקיפו
אותם, החלו להשתולל ולהשליך חפצים.
״שני הגברים והאשה מואשמים באח זקת
סמים, בשימוש בהם ובתקיפת שוט רים
בעת מילוי תפקידם.
״החשודים הוחזקו במעצר ממושך ל צורך
החקירה.״
העולם הזה 1964

קולנוע
ב ק רו ב
כותרת ראשית
אפשר שכותרת ראשית הוא באמת
״סמרטוט גורף כספים,״ כפי שכתבו כמה
עיתונאים זועמים, כאשר הוצג מחזה זה
לראשונה לפני 47 שנים בברודוויי. אולם,
להבדיל מכמה ״יצירות מופת״ של
התקופה, אשר הספיקו בינתיים ללכת בדרך
כל נייר, ממשיך הסמרטוט להתנפנף
בעליצות ברוח ונראה שכל דור מוצא בו
משהו חדש ואקטואלי. הוא הוסרט כבר
פעמיים, הצגתו חודשה פעמים אין־ספור,

עורך בשר־ודם, שהכט ומקארתור הכירו
אישית.
הכותרת הראשית שבה מדובר במחזה,
היא הידיעה ששלומיאל אחד בשם ארל
זיליאמס, שהרג שוטר, עומד להיות מוצא
להורג, לאחר שכל בקשות־החנינה שלו
נידחו. כל הכתבים הפליליים יושבים ב־חדר־העיתונות
בהיכל־המישפט בשיקאגו,
מחכים לתלייה, ובינתיים משחקים פוקר,
מנבלים את הפה ומצננים את משקאותיהם
בקרח שסחבו מחדר־המתים.
הכמאי״העיתונאי. האיש שהביא
השלישית
את הסיפור הזה בפעם
אל הבד, גם הוא עיתונאי־לשעבר.
שעה שהכט ומקארתור כיסו את העולם ה
למון
ומתיאו כבתכ ועורך ב״כותרת ראשית״
מיפגן וירטואוזי
לאחרונה רק לפני שש ישנים ובהצלחה
עצומה, ועתה מגיעה לישראל הגירסה הקולנועית
השלישית (מבלי לקחת בחשבון
שכימעט כל סרט שעסק בנושא העיתונות
שאל משהו ממנו).
שני מחברי המחזה, בן הבט וצ׳ארלס
מקארתור (אביו של דאנו מהוואי ,)05
היו בעצמם בעלי ניסיון עיתונאי עשיר.
שניהם שימשו ככתבים בעיתוני שיקאגו
במשך שנים ארוכות׳ לפני שהפכו תסריט אים
מעולים ויקרגים אשר רשמו לזכותם
פרק לא־מבוטל בקולנוע האמריקאי. כותרת
ראשית מבוסס פולו על חוויותיהם בעולם
מערכות־העיתונים של שיקאגו, ולפחות
אחת הדמויות הראשיות, זו של ה עורך
ואלטר ברנס, אינה אלא העתק של

תחתון של שיקאגיו, היה הוא דוהר עבור
עיתון־צהריים ברלינאי, ומכסה כל אירוע
שניקרה בדרכו ,״בבוקר את פרויד ובערב
את מאקס שמלינג.״ שמו של כתב זה,
שבינתיים היה לבמאי השנון, הארסי ו־הסרקסטי
ביותר של הוליווד, הוא בילי
ויילדו־.
ואכן, כפי שהוא מטפל במחזה של הכט־מקארתור,
נראה כותרת ראשית בדיוק
כאילו נכתב לסי צדהאופנה.
קודם כל, העלילה מתרחשת בשנות ה עשרים,
פשיקאגו. אחרי העוקץ, האם
אפשר בכלל להעלות על הדעת תקופה
מומלצת יותר לסרטים י נושא הסרט הוא
העיתונות ועיוותיה, והרי זה בדיוק מה
שמעסיק את העולם היום. ברקע מתנוע
עים
פוליטיקאים מושחתים ומישטרה
מטומטמת• הנידון־למוות דומה כשתי טי פות
מים לכל המפגינים, המוחים והמהפכ נים
הפרטיים למיניהם, הראויים לעונש
בשל תמימותם יותר מאשר על עבירותיהם.
לדוגמה: מישהוא שולח פצצה לג׳י.פי.
מורגן, גדול הבנקאים של ארצות־הברית,
כמחאה נגד שילטון הבנקים, והפצצה חוז רת
אליו, משום שלא הדביק די בולים,
ומתפוצצת בדירתו. סיסמות נבובות וחס־רות־שחר
מתנפנפות באוויר, ומי שמסתכל
על הכל מן הצד, כפי שעושה ויילדר,
אינו יכול שלא לראות את האבסורד וה גיחוך
בכל העניין.

חוכמות עיתונאיות. כשג׳ונסון ת־

צר, לעזוב את ברנס, הוא מנסה להחליק
במתק־שפתיים :״מדוע לא הודעת קודם 1
הייתי עורך לך מסיבה.״ וכאן, באה לשונו
העוקצנית של ויילדר ומוסיפה על חשבון
המחבר המקורי של המחזה, את המשך הדיאלוג•
״בטח,״ עונה ג׳ונסון ,״כמו ש ערכת
לבן הכט, פשמזגת לו סם־שינה במשקה.״
״אז מה כבר יצא ממנו,״ זועם
ברנס .״תראה אותו עכשיו, יושב לו שם
תחת הדקלים וכותב דיאלוגים לריו־טיך
טין !״
לעמון! חג״מדוח. ומנגד, הגדרתו של
ג׳ונסון עצמו למישלח״ידו :״עיתונאים...
חבר מופרעים עם קשקשים על הכתפיים
וחורים בתחתונים ...מציצים דרך חוד ר,מנעול
ומעידים אנשים באמצע הלילה
לשאול אותם מה דעתם על אלמוני־פלמו־ני
...גונבים תמונות מאימהות של בנות ש נאנסו
בפארק ...וכל זה כדי לגרות מיליון
זבניות ונשות־נהגים שיעטפו למחרת, ב כותרת
הראשית שלהם, את הדג־המלוח...״
לא הכל תואם בדיוק את מה שנכתב
על-ידי הכט ומקארתור. וזאת, אולי משום
שבילי ויילדר, כדרכו בקודש, אינו רוחש
כל חיבה לבני־מינו ,׳ואינו מסוגל לעמוד
בפני הפיתוי להציגם במלוא איוולתם. ל משל,
שיא הגיחוך: כשרופא מובל פצוע
לבית־החולים, הוא דורש ראי גדול ומכ שירי
ניתוח .״אינני סומו על הרופאים
שלכם, אני אנתח את עצמי,״ הוא אומר.
גיר־טואדט ורוד. דמות אחרת ש זכתה
לקישוט מיוחד, היא זו של העית׳ו־נאי־המשורר,
זה שכותב את הטור שלו בחרוזים.
אצל ויילדר׳ זהו הומוסכסואל
איסטניס, המקים צעקות כשמיישהו משתמש
בנייר־ד,טואלט הוורוד שלו (״ורוד
מזעזע,״ אומר מישהו) ,רשם ידיים על כל
עיתונאי צעיר ושאפתן .״־שתי עצות לי
אליך,״ אומר ג׳ונסון לטירון שבא להחליף
אותו :״זכור את כללי הדיקדוק, ואל
תישאר עם הברנש ההוא ביחידות בחדר-
השירותים״.
למזלו של ויילדר מספק לו מירוץ העכב רים
חומר עד בלי די, להוכחת השקפת
העולם שלו. מזלו הנוסף, שלרשותו עומ דים
שחקנים כמו ואלטר מתיאו ומק למון,
שנוצרו כאילו במיוחד על־מנת להופיע ב סרטיו.

רומו

משר תו ת
פגי אשה כבגידה (גורדון,
תל־אביב, איטליה) — כואב חלב
לראות מה קורה לאלברטו לאטו-
אדה, מי שהיה פעם מקור השראה לכל חניאו-ריאליזם
האיטלקי. כואב חלב, מפני שבסרט זה (שנעשה לפני
שש שנים) ,הוא הלך בתלם השחוק ביותר שבקולנוע האיטלקי.
חברת השפע שסיפקה לאנטוניוני את החומר לחו-
סר-הקומוניקציח שבסרטיו, הופכת כאן מקור לקומוניקציה
אין-סופית, המתרחשת כולה בתוך מיטות.
כולם שוכבים עם כולם. כוכבת מזדקנת מורידה את
הבגדים מדי פעם בפעם, שחקנים שהיו פעם דמויות מרשימות
(כמו גבריאלה פרצטי ואלזה מרטינלי) מטיילים
כסחרוריים במידבר של רעיונות, וכולם מחפשים את עצמם
בפיתולי העלילה שהיתה הולמת בקושי רומן למשרתות.
הסיפור:
אשה שבעלה בוגד בה, מתנה צרותיה בפני
ידידה. זו מציעה שהאשה תשיב בבגידה. חאשה אינה
מעזה, ומטציאח בגידות. הידידה מגלה את סודה ולועגת
לח. מרגע זה והלאה מתאר הסרט כולו את נקמת האשה
בידידתה (לכן הוא נקרא במקור הידידה).
ליזה גאסטוני, הדודה המרתקת מדודתי אהובתי נראית,
בתפקיד הראשי, כפוחלץ עשוי תמרוקים מכף רגל
ועד ראש, ומתחשק לדחוף אותה לאמבטיה, לרחוץ ממנה

כרנט כזונה כ״כותרת ראשית״
נזיפגן של אהבה
ויילדר שידך לראשונה את השניים ב פרקליט,
הגיס והכיס ומאז, כל הופעה
משותפת שלהם היא מיפגן וירטואוזי. מתי־או,
בדמות העורך הקשוח והערמומי, יורה
את הדיאלוגים שלו כלאהר־יד, וכולם
קולעים למטרד, בדייקנות מופלאה.
לגבי מי שמתיחס לכתוב בעיתונים כאל
כיתבי־קודש ,׳ומאמין שאם זה רשום בכתו בים
הרי ״זה מוכרח להיות כך,״ הסרט
הזה הוא בהחלט גלולה מרה. לגבי העיתונאים,
זוהי בדיחה מוצלחת מאד, שחיו
מעדיפים לשמור רק להצגות סגורות בחוגי
המיקצוע.

תדריך
תל-א 1יג

תמונות

מחיי־גישואין

(צפון, שוודיה) — אינגמר ברגמן יורד ל עומקם
של חיי־נישואין בני-ימינו, עם כל
הבעיות, התסביכים ויחסי־הכוחות כפי
שהם מתפתחים במישך 10 שנים, בין בעל
לאשתו• סרט מדהים, עם מישחק מעולה
של ליב אולמן וארלנד יוספסון.
המיגדד הלוהט (תל־אביב
ובן־יהודה, ארצות־הברית) — בניין בן
138 קומות עולה באש בגלל מחדל של
הקבלנים. סרט בעל מימדי־ענק, המראה
כל מה שיכולה הוליווד לעשות בעזרת
טכניקה של צילום ותיפאורה. אוסף כביר
של כוכבים•

ירושלים
*.ן*** רצח כאוריינט-אפספרס

ליזה גאסטוני: צבעי־מילחמה
את ציבעי״המילחמה ולהחזירה למצב הטבעי.
אסר לסרט עצמו, אולי מפני שנח במחסנים, הוא
נראה דהוי לגמרי. נופי מילנו, שנועדו לחיות בעלי-מש-
מעות, מאבדים לחלוטין מערכם ואילו המוסיקה, שנשמעת
כאילו לוקטה מתוך תקליטים לצלילי רקע במסי בות
עייפות, מוסיפה על הלאות שנופלת על הצופה בין-
כח-וכה. כל מה שנותר מלאטואדה, חם רק זיכרונות מן
האדרת.

(הבירה, אנגליה) — שיחזור של אווירה,
טיפוסים וסיגנון קולנועי של שנות השלושים,
בתעלומה של אגאתה כריסטי
מבוצעת על־ידי מבול של כוכבים גדולים,
בהדרכת סידני לומט.
המישטרה משתוללת (אורנע,
ארצות־הברית) — פארודיה על כל סירטי
השוטרים הקשוחים למיניהם, עם אלן אר־קין
וג׳יימם קאן, כצמד־חמד הזורע הרג
וחורבן סביבו, במרץ בלתי־נידלח. קצת
ארוך, אבל מבדר בהחלט את חסידי סיר־טי-הפשע.
חיפה האיש
כעל אקדח הזחג (חן,
אנגליה) — ג׳יימס בונד בפעם התשיעית,
פחות מותח אבל יותר מצחיק, עם רוג׳ר
מור הנוטל את העוקץ הרציני מן התפקיד,
ומקנה לו אופי של טיול אביבי על״פני
נופים וארצות, שאינו יכול להסתיים אלא
בטוב.

טלוויזיה .
צ לי־ ע!

חוח (אומי -
יותר נוסטלגיה
!• לבמאית ורדינה ארז אשר חסכה
לצופי הטלוויזיה עוד נאום של שר־זזווינוך־
והתרבות אהרון ידלין. ארז היתה הבמ אית
של חידון התנ״ך לנוער שהוקוץ ב״
ושידור חי ביום העצמאות. לאחר סיום
החידון והענקת הפרסים, ושניות מועטות
לפני שהשר ידלין החל לנאום, סיימה ארז
את התוכנית.

+לאליהו הכהן ודן אלמגור

אשר הצליחו לנגן היטב על כל הנימים

בשיחה טען איתן שאין לו כל טענות
כנגד מיטל. מיטל לא היה מוכן להסתפק
בהכחשה, וקיבל מידי ליבני מיכתב שבו
הביע את אמונו המלא במיטל בשם הנה לת
רשוודהשידור.
טלחורם מישרד־הנסיעות ישל רשות־השידור ממשיך
לעבוד במלוא הקיטור. בעוד הרשות
טוענת כי תקציבה אינו ׳מספיק לשידורים
ברמה מינימלית, ממשיכים ראשיה לנס־ע
לחו״ל על חשבון הציבור. אך־זה חזר
מטיול בין ימים מיספר מאירופה שלמה
גל, הממונה על ההנדסה בטלוויזיה, וכבר
יצא מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן
לסיור משלו.
מרים רוטיטילד, עובדת מחלקת הסרטים
הקנויים בטלוויזיה, עומדת לצאת בעוד
מיספר ימים, ואחריה ייצא הכתב המובטל
צפי גיל כדי להכין כתבה מיסתורית
המחייבת אותו, לדבריו, לנסוע לחו״ל.

כוכבה לוי ניצלה
מכת מחיקות הסרטים בטלוויזיה נמשכת.
לאחר שנמחקה התוכנית חיים שכאלה עם
פיליס פלגי, אשר נועדה להיות משודרת
ביום העצמאות ורק ברגע האחרון שודרה
התוכנית עם דויד הכהן, נתקפו בשבוע
שעבר בבניין הטלוויזיה בהיסטריה ממש,

מנחה אלמגור
דמעות בעיניים
הנוסטלגיים ולהביא רבים מבין הצופים,
אותם שעברו את גיל ה־ ,50 למחות
דימעה של ההרגשות בעת שצפו בתכנית
אנו שרים לך, במוצאי יום העצמאות.

מאחרי המסך
טוביה סער ורש
אחד מבכירי העיתונאים בטלוויזיה, מו מיה
סער, עומד לפרוש בימים הקרובים
מהטלוויזיה בעיקבות החלטת מנכ״ל רשות
השידור יצחק ליפני לבכר את אלי ניסן
ככתב הרשות בוואשינגטון על פניו.
סער זכה בתמיכתם של מרבית אנשי
המיקצוע ברשות במאבק בינו לבין ניסן
על התפקיד, אך ליבני החליט. לש לוח
את ניסן והביא להתפטרותו של סער.
בתחילת השבוע יצא סער לחופשה בת
שבועיים. הוא ביקש מליבני לאפשר לו
לצאת לחופשה ארוכה ללא תשלום, עם
סיום חופשת השבועיים, אולם ליבני נוטה
לא לאשר זאת. אם אומנם לא יתקבל
האישור, יפרוש סער מרשות השידור
ומחלקת החדשות תפסיד את אחד הכתבים
הבודדים הטובים באמת שהיו לה.

מכינים לך
מספרה יפה ינתר

ברשת תשעו! וההתפטרות

ה מספרה תהיה סג 1ר ה 10.5.75-25.5.75
תודה ול ה תר או ת

דויד * לי 1ה
פיי שמן 38 תל־אביב, טל 249470 :

קי(ן גי 1י

מיטב או מנ תפאריז !
הגיעודגמיקיץ 75
רח׳ הס 4פינת אלנבי 35ת״א

6או 8ק$

בעוד טוביה סער מתפטר, נודע רק
בימים אלה על התפטרות אחרת, שאירעה
לפני שבועות מיספר ובוטלה ברגע האחרון.
לפני שבועות אחדים נקרא סמנכ״ל רשות
השידור אהרון מיטל אל המנכ״ל, יצחק
ליפני. ליבגי סיפר לו כי יושב־ראש
מועצת רשות־השידור, ודלטר. איתן, התלונן
בפניו על הוצאות מופרזות שהיו
למיטל בנסיעתו האחרונה לחו״ל. בין השאר
רמז ליבני כאילו קנה מיטל שעון־יד על
חשבון הרשות.
מיטל הנדהם הגיש בו־במקום את התפט רותו
לליבני, לאחר שהוכיח למנכ״ל כי
ההאשמות נגדו אינן נכונות, וכי את השעון
קנה בכספו הפרטי. ליבני ביקש ממיטל כי
יחזור בו מהתפטרותו, ומיטל הסכים רק
בתנאי שאיתן יתנצל בפנ״ו. הוחלט בין
השניים, כי תוך שעתיים ישוחח ליבני עם
איתן וישיג את התנצלותו.
כעבור השעתיים ביקש ליבני דחייה ל שלוש
שעות נוספות, ורק אז נפגשו ה שלושה:
ליבני, איתן ומיטל, לשיחת־הבהרה.

סמגכ״ל
מיטל
שעון על היד
כא־שר גילו לפתע כי הראיון המפורסם עם
כופפה לוי /גיבורת מלון סבוי, נמחק
אף הוא.
רק לאחר ״שהשערורייה והצעקות הגיעו
לטונים גבוהים, גילו פתאום כי הסרט
המחוק אינו זה שעליו היה מצולם הראיון
עם לוי.

הקרח נמס

ב־שורה טובה למי שצילומי ההחלקה על
הקרח נמאסו עליו. התוכנית ששודרה ביום
העצמאות היתד, האחרונה בסידרת ההחלקות
על הקרח. נראה כי ראש מחלקת הספירט
בטלוויזיה, אלכם גילעדי, יצטרך להת אמץ
עתה קצת יותר בניסיונותיו למלא
את החורים במבט ספורט. בחודשים האח רונים
הוא הלעיט את הצופים פעמיים
בשבוע בהחלקה על קרח, עד שקיים היה
חשש שהמקלטים בבתים יקפאו.

!9׳ שלם צבור
נחומכי הסעד
רשות־השידור עומדת לאבד 10 מיליין
לירות מתקציבה, בגלל ריב בינה לבין
מישרד־הסעד. עד לפני שנה היתד, הטל וויזיה
מעניקה פטור מתשלום האגרה
לנתמכי־סעד על פי רשימה שקיבלה
ממישרד־הסעד. לפני שנה, כאשר מתברר
כי כמעט לכל נזקק־סעד יש מקלט בביתו,
סירבה רשות־השידור להמשיך לממן זאת,
ומישרד־הסעד שילם עבור אגרות נתמכיו.
השנה החליט מישרו״הסעד לא לסבסד

קשקשת 1964

את האגרה׳ והודיע להנהלת רשות־השידור
כי יהיה עליה לגבות את האגרה מבעלי*
המקלטים, גם אם הם מיקרי־סעד. מדובר
בתשלומי אגרה בגובה של 10 מיליון
לירות. הרשות סירבה, בטענה כי כמעט
בלתי־אפשרי לגבות אגרה מנתמכ׳י־סעד.
העניין יידון בפגישה שתיערך בקרוב ב־ן
השר הממונה על הרשות, שר־החינוך־
והתרבות אהרון ידלין, לבין שר־הסעד

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב-אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

מיכאל חזני.
ת בי עתה די ב ה
הגיעה דבנסח
תביעת

הדיבה

אותה

הגישה

חברת

פרידמן כנגד תוכניתו של דניאל פאר
כל־ברטק על סך 5.5מיליון לירות, מעו ררת
הדים רבים גם מחוץ לבנייני דשות־השידור.
עורך־הדין
של הרשות, נתן כהן, עדיין
בודק את הצדדים המישפטיים של התביעה
שהוגשה, אולם כבר עתה ברור כי הרשות
אינה מתכוונת להיענות לתביעת פרידמן.
יושב־ראש המועצה הישראלית לצרכנות,
ח״כ משה שחל, שלח מיכתב
ארוך ומנומק ל-שר־המישפטים חיים
צדוק, בו טען כנגד נסיון ההפחדה של
חברת פרידמן בעצם הגשת תביעה בהיקף
כזה• שחל טוען כי אם לא יעשה צדוק
למען חקיקת חוקים אשר ימנעו מחברות
הגשת תביעות־ענק נגד אמצעי־התיקשו־רת,
יחששו צרכנים, עיתונים, רדיו וטל וויזיה
למתוח ביקורת על שירותים ומו צרים
של חברות שונות, מרוב פחד מפני
עצם המימדים של תביעות־הדיבה ה צפויות.

שקשת 1962

חזאים •עבדו
מיבחני־־בד
שינוי מהותי בצורת הגשת מהדורות
מבט יחול בשבוע הבא. בימים אלה עוסקים
בעיצובו מחדש של אחד מאולפני הטלוויזיה,
ממנו יגישו את המהדורה המ שופרת,
פרי יוזמתם של מנהל מחלקת-
החדשות, דן שילץ ושל חיים יכין.
עיקר השינוי יהיה בהצבת שני קריינים
להגשת כל מהדורת־חדשות, כפי שנהוג
בארצות רבות בעולם.
שינוי נוסף: תצוגה של תחזית מזג־האוויר
על־ידי חזאי השירות המטאורולוגי,
שייעזרו באביזרי־במה רבים. כבר השבוע

•1 עיגול טיפש

אסיר חוזה בליקוי־חמה.
אילה, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד. נ .האלה
יש ריבוע עב־צלעות /בתוך
קטן מאוד /ובעיגול, איזה
/קווים עלי קווים קישקש.
יאיר פטיש, רח׳ בארט ,10
רמת־אביב, תל־אביב
הכניסה לעבריינים כלכליים

בלבד.

אכרהם רהנבלום, רח׳ הלבנון
,28 רמת־הטייסיס, תל־אביב
!• רבינוביץ מנסה להסתיר את ה קרחת
שלו באמצעות פלסטרים.
יהודה סוחצקי, רח׳ צבי
ברוך ,7תל־אביב

9כך ייראה כדור־הארץ כשהרוסים
ישתלטו עליו.
מרים כורקו, רח׳ צבר ,5/3ערד

עדיד פאר
פחד בלב
עומדים לערוך לחזאי השירות המטאורו לוגי
מיבחני־בד, שבעיקבותיהם ייבחרו
מגישי התחזית.

ב ד מי ה 8וסעח
עלי ח ש בונ ה
בעוד טוביה סער מתפטר, יוצאת בעוד
שבועיים בחירת קרייניות החדשות,
כרמית ניא, לחופשה בת חודשיים ל פחות.
כרמית
נוסעת לסייר ברחבי אירופה,
כדי ללמוד אופני־הגשה שונים בתחנות
הטלוויזיה בחו״ל.
כרמית היא בין היחידים ברשות־השי-
דור, הנוסעים לחו״ל על חשבונם הפרטי.

מאוזן נ
. 1מדינאי בריטי שכתב הצהרה השובה
ליהודים (ש״מ) .5 :אילולא .10 :בירה אי רופית
. 11 :ענן . 13 :מדינאי בריטי, מקים
הברית המשולשת (ש״מ) .14 :קצץ.15 :
מזר .16 :חיטט .17 :סיר בלי ראש. 18 :
כיוון . 19 :מילת־זירוז .20 :חלון קטן.22 :
שורה בשיר הכתובה בקצב זבמישקל;
.24 קולו של הלוויין; .25 תנופה .27 :קיבוץ
בצפון הארץ; .29 התקיימו! .30 תנודה;
.32 מבני נוח; .34 חידלון; .36 משמשת
לדריכת־ענבים! .38 קוממיות; .41 רב־מג;
.43 אהד הרמטכ״לים (ש״מ); .44 מדינאי
הודי נודע לשעבר; .46 שמא; .47 גומחת-
מים בסלע; .49 לפי־שעה; .52 פעימה;
.55 רזה; .56 בן כת מוסלמית־סונית קנאית;
.58 גוי; .59 קריאת-יגון; .60 בן־זוגו של
זבח; .62 אות; .63 ניר; .64 הקו הסובב
גוף או צורה; .66 דממה! .67 ערוץ; .69
ייגה; .71 נהר בסין; .73 נידוי; .75 תכשיט;
.78 מענית; .80 קידומת הולנדית; .81
משאבת הגוף; .82 מטבע צרפתית; .84
חוטי־היסוד באריגה; .85 ביבר; .87 גורל;
.88 תגיע; .90 מיספד; .91 כראוי; .92
עיר בארץ; .93 בסוף.

מאונך :
.1עץ־נוי גבוה ממישפחת המישיים; .2
מישקל רומי קדום; .3כינוייה של פריס;
.4כמו 59 מאוזן; .6מידת־לה קטנה; .7
כינוי לגדול-בתורה; .8מנהל רשות-השידור
(ש״מ); .9אחת היבשות; .11 צורר; .12
התייפחותו; .21 מהוסס; .22 לא־אשם; .23
קליפת העינב; .24 מישנה חיצונה; .26
דבש נוזל; .28 למדו; .31 מלך עמלק;
.. .33 על ..פרסאות; .34 חיש; .35 רעב
כבד .37 :כינוי לעץ המהגוני .39 :יון
ללא ראש; .40 עירבב נוזלים; .42 צינור
חלול; .45 סופר אמריקאי (ש״מ); .47 שים
את ידך! .48 עלמה; .49 בדיחוודהדעת:
.50 נאיבי; .51 הללו; .52 בת הנכד; .53
אותה הרס יהושע (הפוך) .54 :הנה;
.57 בתוכו; .60 כוונה; .61 עיקוף; .63
רקיע; .65 ישועה; .68 נחש־הנחושת שעשה
משה במידבר! .70 מחלקי הפה; .71 מנעול
פטנטי .72 :מלדבבל שכתב ספר־חוקים
נודע; .74 ישוב בארץ; .76 מידת-לח גדו לה;
.77 עיירה בארץ! .79 מעיל-נשים קצר:
.84 צלע במשולש ישר־זווית .87 :הגדול
בבעלי־החיים; .89 מכינויי האלוהות.91 :
רך בצאן (הפוך).

האם היה 1ה מאבק על חובש השבת -
או 1ס 11לעשות הו 11פול יט י?

מידמה
טנ מווו
12 בתי־קולנוע בתדאביב הציגו בלידשבת, או רק אחד הנו מוקד למאבק
עונת הכדורגל בעוד שלושה שבועות לא
תחסר אלימות. היא תועתק ממגרשי הכדורגל
לאולמות הקולנוע של תל-אביב.
אלא שבניגוד למיגרשי הכדורגל, שם יש
כביכול מוטיבציה להתפרצות רגשותיהם
של האוהדים, המהומה סביב הקרנת ה סרטים
בתל־אביב בלילות־שבת אינה אלא
סערה בכוס מים.
לא נשקפת כל סכנה לזכותם של תושבי
תל־אביב לראות סרטים תמורת תש לום
בבתי־הקולנוע של העיר בערבי שב תות.
הסכנה היא שבשם התרבות והאט-

יחו י הודי? זה שהולך לקולנוע
^/י׳ ביום השישי!״ הכריזה כרזה גדו לה
שהתנוססה בליל-שבת האחרון בפתח
קולנוע אלנבי בתל־אביב. כמה מאות צעי רים,
שנראו יותר כאוהדי כדורגל מאשר
מגיני האמנות והתרבות, צרחו ונופפו באגרופיהם
במה שאמור היה להיות הפ גנת
מחאה נגד ״כניעתו של ראש עיריית
תל־אביב ללחצי החוגים הדתיים הקיצו ניים,
לבטל אירועי תרבות בימי שישי״
הם התנהגו ממש כאילו הם נמצאים ב־מיגרש
כדורגל, שם עומד להיחרץ גורל

לכלא או לסרט?

שני נערים אלה, הנשקפים דרך סורגי קולנוע
אלנבי, לשס באו בליל־שבת האחרון לחזות
בסרט — מייצגים את בעיית תעסוקת הנוער בערבי־שבתות, המשמשת הצדקה להקרנת
סרטים בשבתות. מימין נראה ח״כ ר״צ, בועז מואב, כסדרן בכניסה לקולנוע ביום
השישי האחרון, ומשמאל נראה אורגד ורדימון, בעליו של קולנוע אלנבי,
ומזכיר ר״צ בתל־אביב, שעל הקולנוע שלו נטושה המערכה על ״מיהו יהודי׳.
קבוצתם לירידה מהליגה הלאומית. הס תערו
על דלתות הזכוכית במטרה לזכות
ליהנות מהקרנת סרט חינם. ניפצו אחת
מהן, דחפו והדפו את השוטרים והסד רנים
שניסו לשמור על הסדר.
הקרב על השבת בתל־אביב היה בעי

צומו.
שבוע קודם לכן היו אלה כמה
עשרות דתיים שהפגינו מול קולנוע אלנבי,
מחו על פתיחת שעריו בליל-שבת, נת קלו
בזרנוקי ואלות המישטרה. בשבוע הבא
אמורים הדתיים לערוד שוב הפגנודנגד.
לא יהיה משעמם. גם כאשר תסתיים

נות ייגרסו אזרחי העיר למאבק של עסי
קנים מישלגתיים.

פוליטי. הוא מזכיר התנועה לזכויות ה אזרח
(ר״צ) בתל־אביב. הוא החליט ל הילחם
על העיקרון באמצעות אולם ה קולנוע
שלו — מילחמה לגיטימית לכל
הדיעות.

דק לא
בפר ה סי ה
ך* עיקרון של התרת הקרנת סרטים
( \ בלילות־שבת בתל־אביב נקבע עוד
בתקופת כהונתו של יהושע רבינוביץ׳ כ־ראש־העיר.
כאשר נבחר שלמה (״צ׳יצ׳ ״)
להט לראשות העירייה וצירף את אנשי
המפד״ל לקואליציה העירונית שלה הס כימו
נציגי המסד״ל לבלוע את הגלולה
המרה, להכיר בסטאטום־קוו לפיו מקרי נים
סרטים בשבת בארבעה אולמות בעיר,
לזכותו של צ׳יצ׳ ניתן לומר, שלמ רות
שכלפי חוץ ניסה לשמור על שלום
הבית בקואליציה שלו, כדי לא להסתמך על
רוב של 16 קולות בלבד מתוך 31 חברי
המועצה ולא להיכנע לסחטנות של חבר
מועצה זה או אחר, נתן עידוד להתרח בות
התופעה. עד לפני שבוע היו 14
אולמות קולנוע פתוחים בעיר בערבי־שבת,
מלבד מועדון פרספקטיבה של ג׳סי
נחייסי, המציג 8סרטים בכל ליל-שבת
בארבעה אולמות בבית־סוקולוב ובבית
הקיבוץ־הארצי .״אני מוכר אצל הדתיים
בתור ג׳סי עם הזקן,״ אומר ג׳0י ,״ואותי
הם עוזבים בצד.״
14 האולמות היו בארבעה יותר מדי
לגבי הסטאטום־קוו שנציגי המפד״ל ב עיריית
תל-אביב היו מוכנים להשלים עימו
בדיעבד. ייתכן שהם היו מעלימים עין
מהכמות אחרי שהתפשרו על העיקרון,
לולא היו נתונים ללחצים מבפנים. שני
נציגי המסד״ל בעירייה, משה בסוק ופנ חס
שיינמן הם מאנשי סיעת רפאל ב-
מסד״ל. בשל המאבק הפנימי במיפלגתם
הם מואשמים בכניעה לחילוניים ובמתן יד
לחילול השבת. על רקע זה החלו לגלות
פעילות ולארגן הפגנות לא נגד התופעה
אלא נגד פתיחתם של ארבעה בתי-קול-
נוע: מקסים, גת, אורלי ואלנבי.
היו להם סיבות טובות להילחם נגד הק רנת
סרטים בשבתות דווקא נגד בתי-
קולנוע אלה. קולנוע מקסים ממוקם ליד
בית־כנסת ולא רחוק מביתו של ח״כ אגדי
הרב אברמוביץ /קולנוע גת נמצא ליד
בית־ספר דתי שהוא מקום פעילות לחב רי
בני־עקיבא. אורלי נמצא באיזור מאוכ לס
בדתיים רבים ואילו קולנוע אלנבי,
שהצטרף רק לאחרונה למעגל המקרינים
בשבתות, נמצא לטענתם ליד כרם התי מנים
שהוא ״שכונה דתית.״
צ׳יצ׳ הזמין אליו את בעלי־בתי־הקולנוע,
אוייב משותף

מפגין דתי

שהפגין בשבוע שעבר נגד הקרנת סרטים בלילות־שבת בקולנוע
אלנבי, מוצף בסילון מים שהותז ממכונית מישטרה שהוזעקה
כדי לפזר את המפגינים הדתיים שניסו להפריע בכוח להקרנת הסרט. לטענתם,
הקרנת סרטים בקולנוע אלנבי בלילות־שבת מפרה את הסטאטוס־קוו ואת
ההסכם הקואליציוני בעירייה שבראשותו ׳של שלמה (״צ׳יצ׳״) להט (בתמונה מימין).
ניסה לשכנע אותם לפעול לסגירת ארבע
אולמות אלה כדי לא לחמם את האווירה
בעיר ולגרום לעימות בין דתיים לחילו ניים
.״אני בעד קולנוע בשבתות,״ אמר
להם צ׳יצ /״אבל תוך כדי שמירת העי קרון
שהדתיים עומדים עליו — שלא
בפרהסיה. בתי-קולנוע — כן. ליד בתי-
כנסת — לא.״
חוק-העזר העירוני האוסר להקרין סר טים
בלילוודשבת התקבל עוד בשנת
. 1937 ביטולו הרשמי יגרור עימות גלוי

עם הדתיים. ההיתר להפעלת עשרה בתי-
קולנוע בערבי שבתות הוא למעשה התעלמות
ועקיפת החוק.
אנשי התאחדות־בעלי־בתי-הקולנוע גילו
הבנה למצבו של צ׳יצ /הם הביעו נכונות
לפעול לסגירת שלושה בתי קולנוע. אם
היתה מתקבלת הסכמה גם לאי־פתיחת
שערי קולנוע אלנבי בלילות־שבת היו
עשרה בתי-קולנוע בעיר ממשיכים לעבוד
בשקט. אולם בעליו של קולנוע
אלנבי, אורגד ורדימון, הוא גם עסקן

ך 1טענת עוזריו של צ׳יצ׳ היה גם
/ורדימון מוכן להתפשר על סגירת
אולם הקולנוע שלו, אם יקבל פיצוי כספי
מהעיריה. אבל צ׳יצ׳ לא היה מוכן להס דרים
כספיים .״לא ייתכן שבגלל האינ טרסים
של אדם אחד יפרצו מהומות ב עיר.
אם לא ייסגרו ארבעה בתי־הקולנוע
שהם סלע המחלוקת בלילות־שבת, תיאלץ
העיריה לסגור את כל בתי־הקולנוע.״
צ׳יצ׳ עצמו היה נתון בין הסדן של
נציגי המפד״ל בעיריה לבין הפטיש של
התביעה לאפשר את פתיחת בתי־הקולנוע
בערבי־שבתות כחוק .״אני לא באתי לתל־אביב
רק כדי להנהיג הצגות קולנוע בימי
שישי,״ אמר ,״אבל אסור לשכוח שאני
איפשרתי פעולת עשרה בתי-קולנוע בשב תות.״
בינתיים
הפך המאבק על קולנוע אלנבי
לדגל פוליטי. ח״כ שולמית אלוני קפצה
על הסוס שסיפק לה איש מיפלגתה, האשימה
כי שר־הדתות, יצחק רפאל, הוא
שמסית את הדתיים לפעול נגד חופש
התרבות והאמנות בתל־אביב .״השר ואנ שיו
האשימו כי עת לעשות לחיזוק שו רותיהם,״
כתבה אלוני ,״הם זקוקים לדגל
על מנת להוכיח כי אמנם נאמנים הם
לשליחות השם ...ראשי המפד״ל הם פו ליטיקאים
מפולפלים. הם יודעים היטב כי
ליישר את השורות ולקרוא אנשים אל
הדגל היא מלאכה שקל לעשותה, אם מוצ אים
אוייב משותף שאפשר לשסות נגדו
את קהלם.״
לרוע המזל, היו אלה אנשי מיפלגתה
של אלוני שסיפקו למפד״ל את האוייב
המשותף. הם עשו בדיוק את שעשו אנשי
המפד״ל אבל בכיוון הפוך.
הטענה כי פשרה בעקיפת החוק׳ וכניעה
ללחצי הדתיים, היא התחמקות מעימות
גלוי עם בעיה פוליטית ומזמינה סחטנות
נוספת של הדתיים, היא טענה הגיונות
ומוצדקת. השאלה היא רק אם מילחמת
דת היא הדבר שזקוקה לו מדינת ישראל
במצבה הנוכחי, כשאין כל סכנה מרחפת
על זכותם של תושבי תל־אביב לראות
סרטים בערבי־שבתות בעשרה בתי־קול-
נוע בלבד.

בני־נוער צוהלים בפתח קולנוע ״אלנבי־ שם הוקרן בליל־שבת סרט חינם 1

שרח לד, ארצי -בשוודית

וגם על זה יש לו לשלמה ארצי תשובה:
״באסיה לא רוצים אותנו,״ הוא אומר,
כי אנחנו לא שחורים או מלוכסני־עיניים.
באירופה לא רוצים אותנו כי איננו אי רופאים.
אז מה נשאר לנו לעשות ו: פשוט
מאוד — לא לשים, להמשיך ולהפגין נו כחות
על אף הכל, ולהוכיח שאנחנו אומה
קטנה אבל בולטת. וכן, בפעם הבאה צריך
לשלוח מישלחת גדולה עוד יותר מזו
הנוכחית.

לי, כדי שאוכל לחלום על מיכתבך בלילות.״
לאיגג־יד אנדדסן, לעומתה, יש
תלונות• נמאס לה, היא כותבת, לשמוע
מבעלי חנויות התקליטים שאין להם תק ליט
של שלמה ארצי זמרנו המפורסם.
סוגיה נילסן קובלת על כך שקשה לה שיג
תמונה של ארצי, כי כל עיתוני הפופ
מלאים בתמונותיהם של דוני אוסמונד
ודייוויד קסידי. ממש חוצפה!
מגדילה לעשות מכולן אחת בשם אני
ט ה, שכותבת :״היי. שמי אניטה ואני בת
. 15 אני רוצה להגיד לך שיש לך הקול
היפה ביותר ששמעתי בחיים שלי. אתה
ממש יפה־תואר, ואני מקנאה באשתך
פילסה על שיש לה בעל כמוך. אילמלא

שלמה ארצי

״כי זה קצת מפריע שההולנדים, למשל,
מיוצגים ב״ 80 איש, האנגלים ב־ ,50 ואילו
הישראלים בשניים בלבד.״ שהיו הפעם
המעבד אלדד שרים והזמר שלמה ארצי
עצמו.
ובעניין הזה, לפחות, מה שנכון נכון.

פטדה בקלונד

שטירה לוחצת

הערצה לוהטת

מקום 11 או לא מקום , 11 השוודיות
אוהבות את שלמה ארצי -וזאת
עובדה. אל משרדי חברת הד־ארצי, המ פיקה
את תקליטו האחרון, מגיעים מדי-
יום מיכתבים של פרגיות שוודיות המבי עות
את הערצתן הלוהטת לזמר הישראלי
ומתחננות שהנ״ל ישלח להן תמונה משלו,
או לפחות אוטוגרף.
אל המכתבים מצרפות הקטנות קופונים
מיוחדים, כדי שחם וחלילה לא יצטרך
אלילו לבזבז כסף על בולי-דואר. הן שול חות
פרחים מיובשים ותמונות׳ מציירות
לבבות באדום, וחותמות בשפתיים מרוחות.
כותבת לשלמה, למשל, המעריצה,פטדה
בקלונד ו ״כשראיתי אותך בטלוויזיה ממש
לא יכולתי להחזיק מעמד. אתה נראה
כל־כך נפלא, וקולו כל-כך ברור ורך.
אני יושבת כעת ליד הרשם־קול שלי,
ומאזינה לשיר את ואני. זה כל־בך נפלא.
אני מרגישה שאני חייבת לכתוב אליו,
אני ממש לא מאמינה למה שקורה לי.
אתה כל כך מקסים. אני חולמת שתענה

מרצון, ואחרי התחרות הם עשו טיול
משולב בעסקים ברחבי אירופה, כשהם
נעזרים בשירותיה של מכונית שכורה.
על עניין היבחרו של שלמה ארצי כנציג
ישראל לתחרות האירוויזיון נשפכו כבר
טונות של דיו. מייד כשנודע שהוא האיש
שייצג אותנו, החלו ידידיו, הזמרים האח רים׳
הממורמרים להטיל ספק אם הבחירה
היתד, נכונה ואם בכלל. מועמדים אחרים,
כמו יגאל בשן ו אכי טולידאנו, טענו
בפירוש כי הם יותר מתאימים, ואפילו
גיסים פרוסי ציפצף משהו בעניין פרו-
טקצייה וכר.
אי־אפשר להגיד שהעניין הזה לא פגע
בארצי, אבל כמו שהוא אומר :״עובדה
היא שאני נסעתי, ולא הם, וזה מספיק.״
לעניין כישלון השיר שלו בתחרות ה-
אירוויזיון, טוען ארצי שהכישלון לא היה
מוסיקלי, כי-אם פוליטי. הוא הרגיש
מבודד מכל הבחינות. קודם־כל, הוא אומר
שיכנו אותו בבית־מלון עם הנציגים מאירלנד,
פורטוגל ותורכיה, כלומר את כל

תיק
אבישר אדטו־טו, כמעט שהיינו זוכים לחגוג
את יום־העצמאות האחרון בחברתה של
שחקנית־הקולנוע הבריטית מדי טיס.
מרי, אם תרשו לי לרענן את זיכרונכם.
היתד, הכוכבת של סרט המתח תיק אודסה.
היו כל הסיכויים לגייר אותה, ואם הם
הוחמצו, הרי זה רק באשמתו של הצייר
שמעון אכישר. וסיפור שהיה, כך היה.
יושב לו אבישר לפני מיספר שבועות
בלובי של מלון קרלטון ביוהנסבורג ב חברת
שני ידידים, כשחתיכה משגעת חו לפת
על פניהם. באופן רפלקסיבי מסובבים

המיכתב שד פטרה
לחלום, לחלום
היית נשוי, הייתי מציעה לך את עצמי,
ואגי בטוחה שהיינו מוצאים ישפה משותפת.״ •
נו, אני שואלת אתכם. אני מכירה כאלה
שרק המילה שוודית מעלה להם ריר על
השפתיים, שלא לדבר על שוודית קטנה
בת . 15 אבל מה, לשלמה ארצי זה לא
עזר באופן מייוחד׳ המעריצות השוודיות
כלומר.
לא רק שהוא הגיע למקום ד 11 אלא
הוא היה מוקף בתקופת התחרות בארבעה
שומרי־ראש גברתניים שלא זזו ממנו,
והלכו איתו לכל מקום. ואם לא די בזה,
הי תה צמודה אליו שם גם אשתו מילכה.
ואם שומרי־הראש היו צמודים אליו מאונס,
הרי אשתו החוקית היתה צמודה אליו

השלושה את ראשיהם אחריה ובוחנים
אותה בעיני רנטגן .״לא רעד!,״ פולט
אבישר באדישות .״מה לא רעה?! נוזף
בו מארחו הדרום־אפריקאי ,״אתה יודע
מי זאת? זאת מרי טים.״ זה לא מזיז
לאבישר כלום. הוא אפילו לא ראה את
הסרט תיק אודסה.
מאז עזב את ישראל לפני שנה התיישב,
עשה סיבוב בעולם, הגיע לריו דה־ז׳נרו
וראה כי טוב. החתיכות המולאטיות בחוטיני
פשוט נתנו לו השראה. אז אחרי מה
שראה ועשה שם, איזה רושם יכולה כבר
פרגיה בריטית לעשות עליו?!
אבל ברגע שאמרו לו שהיא משהו,
ושהיא הגיעה לדרום־אפריקה במסע־פיר-
סומת לסירטה, כשהיא מעוררת התרגשות
בכל מקום שבו היא מופיעה, לקח אבישר
( )36 את הדברים לליבו. הוא ניגש למר-
כזנית של המלון ובחיוד אחד הוציא ממנה
את מיספר החדר של הגברת טים. עם
המיספר ביד שאל את חבריו :״מה עושים
איתר תשאיר את זה לי,״ השיב
לו המארח ,״אני כבר מנוסה בזה.״
הידיד צילצל לחדרה של מרי .״אנחנו
כאן שלושה חברים,״ אמר לה ,״ואנחנו
הולכים לאכול ספר־ריבס במיסעדה סי נית.
את מוכנה להצטרף?״ על המקום

הפרובלמטים, אלה שאולי יזרקו עליהם
פצצה, שיכנו בגן־חיות אחד, ואילו את
הבריטים, הצרפתים וההולנדים, ילדי־הפר־חים
של אירופה, שיכנו במלון אחר.
לדעתו, אם הולנד העניקה לשיר היש ראלי
10 נקודות, זה לא בגלל שהשיר
היה טוב או רע, אלא בגלל שהיא אוהדת
את ישראל. ואם ספרד, למשל, לא העני קה
לשיר אף נקודה אחת, הרי זה פשוט
בגלל שישראל אינה אהודה בספרד.
״חוץ מזה,״ הוא אומר-, ,למה השוודים
צריכים את הצרות האלו עם הישראלים?
ביטחון, שומרי־ראש והרבה כאב־ראש, מה־גם
שישראל אינה שייכת לאירופה בכלל.״

ביניהם למרי עצמה. יצאו לבלות איתה.
אחרי הארוחה התנדב אבישר להכין קפה
תורכי בדירת אחד מהם. מרי טים הת להבה
:״אני מתה על קפה תורכי.״ בדירה
כבר לא יכול היה אבישר להתאפק ושאל
אותה :״אין זה את לא מפחדת לצאת
עם שלושה גברים שאת לא מכירה ולבוא
איתנו לדירה פרטית? הלוא יכולנו לאנוס
אותך יש לי אינסטינקטים בריאים,״
השיבה מרי טים.
מפה לשם הסתבר שמהשלושה העדיפה
מרי את שמעון שלנו. אבל הוא החליט
לשחק אותה קר. ליווה אותה לחדרה ב מלון,
ואפילו כשהגישה לו את לחייה
לנשיקת לילדדטוב, התעלם מכך. למחרת
כבר היתה היא היוזמת. הזמינה אותו
לארוחה ולתיאטרון, ואבישר שיחק את
האדיש. רק אחרי יומיים הוא נשבר. ומאז
ראו אותם ברחובות יוהנסבורג שלובי-
זרוע, מתנשקים ואוהבים כמו צמד יונים.

מרי טיס
— מעל לכל

שימעץ אכישר
אדישות —
השיבה מרי :״חכו לי עשר דקות ואהיה
מוכנה.״
שלושת הגברים לא הטילו גורל ביניהם.
הם החליטו פשוט להשאיר את הבחירה

כשיום אחד הודיע אבישר למרי כי הוא
עומד לטוס לישראל, לביקור-מולדת חטוף,
פסקה מרי :״בסדר, אני הולכת לארוז
את המיזוודות.״ לקח לאבישר הרבה זמן
ומאמצים לשכנע אותה לחזור לאנגליה
במקום לטוס לישראל.
לכל ידידיו, שתמהו על צניעותו ורגזו
עליו על שלא זיכה אותם בחברתה המ פורסמת
של מרי טים, השיב אבישר על
השאלה מדוע לא הביא את מרי טים לארץ:
״השתגעתי?! אני לא יכול לאכזב את
כל המעריצות שלי כאן, שחיכו לי שנה
שלמה.״

גדסיס: א גלנלזם

להד ש ת

תן חבט לטלוויזיות החד שות
ש ל * 7ס 3ק 1ד: שבלולים חד שים
עיצוב חד ש, שלחות חד שה, דגמים מבחר 4 1471 1י8
18 !114
בצבעים !בגדלים

01 ווי 00104

^ 8 4יי8

8 ? 1 *811

804

שונים לבחירתו

פרסטי2־ 0 .0 .
עיצוב מרהיב בצנע לנן וחוס
עס ר1ר סחיח.

ספק טרה סטרטו 75

מיד• 17

מיני 12

פנורמיק 25/24

חסכון׳ בצריכת ח שמל
עיצוב חדיש ומרהיב.

בווו החוות אלקטרון׳
ספתח ועילה.
צנע לבן אווז וארוס.

צריבת ח ש סל סוערית.
אומות סל סקופיח.
לבית ו ר סנוויח.

בורר תחוות אלקטרון׳
ספתח לועילת הס קלט

ספק טרה ברק

ספקטרה 20

2 5 /2 4

בורר חחנוח אלקסרמי
עיצוב מרהיב.
צבעי לבן אדום 1חום.

מסך אפור סנסור
עין אל ק מ מניח ספרחיח

ספק טרה סלקטרמיק

בורר סוסור
ואוויוח לתאווה אישית.

כ*ירוכזפודריז ורז

בקרו באולמי המכירה החדשים שלנו
אמפא צפון, ב ר חו ב. פנ ק ס . 48ת ל ־ א בי ב

ספ קטרה 24 אקסלוסיב עיצוב חדיש ומרהיב.
פיחת מעוולות. צבע לב!.

בי שו א ל

מועדון ״הספר המעולה״ ת״א
חברת ״וולה״ בישראל
לציון מלאות 25 שנה ל׳־וולה״ בישראל
תיערך

לבחירת התסרוקת הנאה ובעלת הגוון היפה ביותר
שתבוצע בצבעי ׳׳קולסטון פלירט״ החדישים
במוצ״ש , 3. 5. 75 ,בשעה 8.30 באולם הגדול של ״הילטוך תל־אביב,
בהשתתפות טובי ספרי הנשים בישראל.
חברת ״חלה׳ תעניק לזוכים:
לספר: פרס ראשון 1,000ל״י לדוגמנית: טיפול בשיער במשך שנה
טיפול בשיער במשך /2ישנה
פרס שגי - 500
טיפול בשיער במשך /4ישגה
פרס שלישי - 250
ישולבו עוד בתכנית הערב:

• הדגמת תסרוקות האופנה החדישה ע׳י-י ספרי נשים מת׳יא וחיפה
• תצוגת שמלות האופנה החדישה ע״י גדעון אן ברזון
כרטיסים להשיג:
בת״א: ב מזכירות התאחדות ב עלי מלאכה אצל מר שפירא;
אינטרקוסמא שיוו ק, ר ה׳ בני ברק ; 19 בי״ם לספ רו ת ״גיסן ״ ,דיזנגוף . 117
בחיפה: ב מזכירות ההתאחדות אצל מר שטינר; ק. ורשבס קי, שד־ ,הכרמל 36
בירו שלים: בראון את אי סנ ר, רדו׳ ה חב צל ת.
בב אר -שב ע :״וולה״ שיוו ק, ר ה׳ ה אבו ת.

לאחר התחרות -נשך ריקודים לצלילי תזמורת

בגלל המקום המצומצם, נא להכין כרטיסים מראש

העולם הזה 1964

או לא

0(007(7 (0 77(07/7 707
משנה תיסרוקת ־ משנה גבר

ח השאלה!
היא בדיוק כמו הילדה ההיא בשימלד.
האדומה ושתי הצמות, שעמדה ושאלה למה
בשיר־המחאה שהיא כתבה עבור להקת
הנח״ל. רותי ספרוני, כזאת מתוקה ומצחיקה.
מסתובבת
לה בעולם, במיזרח־הרחוק,
אירופה, אמריקה ומה לא, מחזיקה טועמו־לילה
בבריסל, מופיעה בשביל מישרד־התיירות
ובמועדונים פרטיים, ועושה הרבה
כסף.
לא, היא לא מבזבזת את הכסף הזה.
היא קונה רכוש. שיהיה. דירות, פסנתרים.
רק לאחרונה קנתה הרמוניום של כנסייה
מהמאה השבע־עשרה.

רותי ספרוני
ההיסוסים משתלמים

לא שחשבתי אפילו לרגע אחד שהיא
תישאר לבד זמן רב׳ הקריינית שו ש
עטרי, בהחלט לא. האמת היא שכשראיתי
אותה בהזדמנות חגיגית אחת. בגפה, נדהמתי
עד־כדי-כך שמצאתי לנכון לציין את
העובדה ההיסטורית מעל דפי המדור הזה.
כי סיפור־האהבה הידוע שלה עם שאולי
וייצימן, בנו של עזר הגדול, הסתיים בקול
דממה דקה אחרי שהוא נמשך לאורך
שלושה חודשים בקול תרועה גדולה, זב־

היא קונה גם בדים ותופרת לה שמלות
מצחיקות, כאלו של ילדות, וכעת היא
בארץ, מופיעה במלון פלאזה.
אבל חוץ מזה, יש אז גם בעייה. שבע
שנים רצופות יצאה עם לסלי לייטגר
האנגלי, שהוא מנהל היחידה למיזרח ה רחוק
בפירסט נשיונל סיטי בנק. שבע
שנים תמימות, אבל להתחתן היא לא רצתה.
בי באמצע היו לה כל מיני ידידויות
שפקחו לה את העינים לראות כי טוב
בחוץ, והיא לא היתה בטוחה בכלל שמנהל-
מחלקה בבנק, בחור רזה־רזה ועוד יהודי
מבית דתי, זה מה שטוב בשבילה בחיים.
אז היא נתנה ללסלי להתחתן עם בחורה
שהוא יצא איתה שבע שנים קודם־׳לכן,
בלומר בכלל לפני שהתחיל לצאת עם מתי.
והיא גם נתנה לו רמז כשפגשה אותו
באקראי בהונג-קונג, ומנהל־המחלקה נפל
באותה הזדמנות לזרועותיה, והתוודה שהוא
עדיין אוהב אותה והוא מובן להתחתן איתה
בו־ברגע שרק תגיד כן.
אז רותי, שהיא, כפי שבטח שמתם כבר
לב, בחורה מאורגנת שדואגת לעתיד, אמ רה
לו בקרירות: עכשיו לא, אתה עדיין
נשוי, זוכר?
מנהל־המחלקה למיזרח־הרחוק הבין את
הרמז העבה. התגרש מאשתו, וכעת הוא
שוטח בפני שאהבה נפשו את בקשתו דבר
יום ביומו. אבל היא צוחקת בפה מלא,
ואומדת :״אני עדיין שוקלת את הצעתו של
מר לסלי לייטנר לגופו של עניין, ואת
תשובתי אתן בימים הקרובים.״

הציפייה משתלמת
עזרתם האדיבה ביותר של אמצעי־התקשו-
רת, שכיסו את פרשת היחסים הנ״ל כאילו
מעורבים בה בני מישפחת אונסים לפחות.
נגמר נגמר, מילא. אז שוש, אחרי ׳ש לקחה
לה נשימה ארוכה יחסית, ולבד,
החליטה על שינויים דראסטיים. קודם בל
היא הלכה אצל הספר, שהחליק את שערו תיה
המתולתלות. וכך, מהיום חסל סדר
רולים וקרוייטר וכל הצרות האחרות, שוש
הולכת עם שיער חלק וזה מתאים לה
משהו לא נורמלי.
כל־כך מתאים לה, שאגשים פשוט לא
מזהים אותה ברחוב והיא צריכה ללכת
מאחד לשני ולהגיד: שלום, אני שוש
עטרי. וזה עוד שום דבר. גם חבר חדש
יש לה, והוא אינו אלא עודד במזמנפלד,
העוסק בייצוא וייבוא של בגדים אופנתיים.
ואם השם שלו מזכיר לכם משהו, זה

לא פלא. באותו שבוע שבו סיפרתי לכם
על פרידתה של שוש משאולי, סיפרתי
לכם גם על הרומן הלוהט הפורח בין עודד
לבין הדוגמנית ש הה ולס. ובכן, אינני
יודעת אם זו סתם מקריות, אבל עובדה,
שאולי ושוש נפרדו לאחר־מכן, וגם עודד
ושרה נפרדו, כל זוג בנפרד, במובן, וכעת
מבלים עודד ושוש ביחד ותאמינו לי, יכול
היה להיות דווקא נחמד אם שאולי היה
מבלה עם שרה. מה יש — שהכל יבוא
על מקומו בשלום ונאמר אמן.
אבל הרומן של שוש אינו האחד והיחידי
כרגע במשפחת עטרי. גם גליי הקטנה אינה
מפגרת, והחבר החדש שלה הוא פשוט
המיסעדן דפי שאולי, שיש לו גם תארים
אחרים והמנסה לבנות את עצמו
עכשיו כאיש־עסקים. אז שיהיה לכולם במזל

לא ל ס מו ך על הגברים!

מקיים ההבטחות
באמת, כל הכבוד ! יש כאלה אנשים ש אפשר
לסמוך עליהם. מה יש לדבר, כאלה
שכשהם מבטיחים הם גם מקיימים. לא
חשוב מתי — מחר, בעוד שנה, בעוד
שנתיים — העיקר מקיימים.
רוצים דוגמה? יש. קחו, למשל, את
כתבו הצבאי של הצהרון מעריב, יעקב
ארז. לפני כשש שנים כרעה, אשתו הגי
ללדת. ארז, המכונה נפוליאון בשל קומתו,
היה בטוח שפרי-ביטנה של רעייתו יהיה
בדזכר. בטוח, באילו קרא מה שכתוב
עליו בשמיים.
עד־כדי-כך היה בטוח, שאפילו הזמין
אולם מיוחד באחד מאולמי־החתונות ב נתניה,
הזמין מוהל, ואפילו שם בחר לו,
לבן היילוד. אולם טלפון קצרצר מבית-
החולים ליולדות הרם לנפוליאון את בל
התוכנית. הטלפון בישר לו כי אשתו ילדה
בשעה טובה ומוצלחת בת ממין נקבה,
ושמה נקרא בישראל אורית, אחות ל-
עינת, הבת הגדולה.
אך לא איש כארז יתייאש. קבל עם ועדה
הוא הזמין את כל הקרואים לברית שלא
היתה, כולל האולם והמוהל, לברית ש תתקיים
לבן שייוולד לו, כך הבטיח, אם
לא בשנה הבאה הרי באחת השנים הבאות.
והגה, בעצם ימים אלה זיכתה הני את
בעלה בבן זכר. טוף־סוף. בדיוק שש שנים
אחרי שהוא הבטיח, היא קיימה בשבילו.

שוש עטרי ועודד בלומנפלד

שיתזף־פעולה מלא, אין מה לדבר.
לבנו הפעוט קרא יעקב ארז ירון, על
שמו של ירון זהבי מפקד חסמב״ח הידוע
אחרי שבנותיו, שהן מעריצות נלהבות של
ירון הנ״ל, עמדו על כך בתוקף.
מזל שהקטנות מתלהבות מספרים יותר
מטלוויזיה. אחרת, תארו לכם שהיו מתעק שות
לקרוא לאח החדש פופאי, למשל, רח מנא
ליצלן.

בחיי, אכזבה כזו כמו שנחלתי בשבוע שעבר באחת המסיבות, לא נחלתי
כבר מזמן.
אני מסיבה לי בכה בחברותא, ונהנית מהסביבה, מהאלכוהול ומהא ווירה,
ופתאום מצינה את עצמה בפני צעירה יפהפייה היושבת מולי, ואומרת
לי :״שלום אני דורית ״.מכיוון שאני בחורה מנומסת השבתי בשלום, אבל
מכיוון שאני גם בחורה סקרנית, שאלתי מייד ,״אגב, איזו דורית?״

ואז בא הסיפור: לפני מיספר חודשים סיפרתי לבם על הצייר אריה
הרפז, שהגדרתי אותו כהבעל האידיאלי ואז, לפחות, הייתי משוכנעת שההגדרה
הזו הולמת אותו. וכל זה למה ן מכיוון שהאריה חזה לא הפסיק
למנות באוזני את שיבחי החוקית שלו. כמה שהיא יפה ונהדרת וחכמה,
ובמה שלמרות שהוא מבוגר ממנה במיספר לא-מבוטל של שנים, הוא לומד
ממנה יום־יום, ובמה ובמה ובמה.
בקיצור, במו שבבר אמרתי, הבעל האידיאלי. והנה באה דורית באותה
מסיבה, ומספרת לי שזה בבר לא בדיוק בן. עובדה, אריה נמצא בקצה האחד
של החדר, והיא פה. זה נגמר, והוא טוב בלדבר חרבה יותר מאשר בלעשות.

יעקב ארז
הסבלנות משתלטת

אני, אצלי אין בעיות, אני מייד ניגשת לאריה הג׳׳ל, שבקצה השני של
החדר, לברר איתו את העניין. אחרי הכל, אני לא מעוניינת שיאשימו אותי
בהונאת הציבור. אז אריה מאשר שזה נבון, והם כבר כמה שבועות לא
גרים ביחד. וכשאני אומרת לו שחבל, בי דורית בחורה יפה, הוא משיב לי
שיש לו גם ריהוט יפה בבית. לא היה לי חשק לשאול אותו אם גם הריהוט
היפה שלו נהדר וחכם, ואם הוא לומד ממנו יום־יום וכמה, למרות שיש
ביניהם הבדל של כמה שנים.

..אני מונן לשחק
עם סאדאת
עד סיני!״
אומו עזרא טיסונה,
היוצא לסיבוב
הו נעו ת ששיבש
למען המגבית

נגשים, מנסים לחצות זה את שימחו של
השני לעבר יעדיהם, מציבים מיכשולים
להתקדמות היריב ותופסים את אנשיו
בשבי. אחרי כל מהלך במי־שחק חייב כל
שחקן לעשות הערכת־מצב ולהחליט אם
עליו לתקוף, להתגונן, לסגת, להציב מארב
או להשתדל להרוויח זמן. שלא כמו ב־מישחקי
המילחמה האחרים, הדי במישחק
זה הכלים הנופלים בשבי מוצאים זמנית
מחוץ למישחק, אך נשלחים לחוור לשדה*
הקרב מהנקודה המרוחקת ביותר ממולדתם.
כשבפניהם דרך מפרכת *.
המישחק העתיק, שיש עדויות כי שיחקו
אותו עוד באשור הקדומה, זכה פעמיים
לרנסאנס במאה העשרים. בשנית העשרים
הוא הפך למגיפה עולמית .־בתחילת שנות
ה־70׳ הוא החל משגע מחדש את אמריקה
ואירופה. מאות אלפים משחקים אותו שם
במועדונים ובטורנירים בינלאומיים. במו עדוני
ההימורים הוא הפך פופולארי ומרתק
יותר מאשר הרולטה. להיות שיזקו ״בקג־מוך
מעולה מהווה כרטיס כניסה סוב יותר
לחברה הגבוהה הבינלאומית מאשר שחקן
שחמת או ברידג׳.
איך הפך צעיר ישראלי אלמוני בן־
לילה לגיבור עולם השש־בש הבינלאומי?
זהו סיפור הצלחה מופלא ומיוחד במינו.
עזרא נולד בירושלים לאי ממוצא תורכי
ולאם ילידת עיראק. הוא התגורר בשכונת
רחביה, אולם את מרבית ישנות ילדותו
עשה בשוק מחנה־יהודה. בבית־הקפד, ה קטן
שהחזיק שם אביו. ירקני השוק, קצביו
ורוכליו, היו יושבים שם שעות ארוכות
וזורקים קוביות על לוח השש־בש, המחולק
ל־ 24 משולשים, עליהם נעים 30 .חיילים,
15 לכל צד, כשמטרת כל שחקו היא להע ביר
במהירות הגדולה ביותר, בעזרת
זריקת קוביות, את חייליו דרך שטח
האוייב ולהוציאם החוצה מקופסת־ המישחק.
כשרק הגיע לגובה השולחן. היה עזרא
צופה ימים שלימים במשחקים. בגיל . 12
כשהחל לעזור לאביו בהגשת תה וקפה
ללקוחות. למד את המ־שחק ביסודיות.
כשהיה בן 15 כבר לא היה שחקן שש־בש
בירושלים שהיה מסוגל לגבור עליו.
באותה תקופה, כשהפסיק את לימודיו
בגימנסיה רחביה, החל לעבוד כפקיד באוניברסיטה.
אחר־כך התגייס לצבא, הצ ליח
להשתחרר משמירות בזכות זכיותיו
במישחקים. בחיים האזרחיים •שלאחר מכן
עבד עזרא כנהג שכיר באגד, עבר להת גורר
בתל־אביב, סייע לעסק־ המיסעדות
של אביו ולא הפסיק אפילו ל־ום אחד
לשחק שש־בש.
עוד לפני שהתפרסם בחו״ל אמרו
עליו בארץ שיש לו ״כוח״ בידיים
המשפיע על זריקת הקוביות, כדי שיעלו

אם בישראל טרם הפך עזרא לאליל
הנוער, ואם שפיגלר וניסים סרוסי מפור סמים
כאן קצת יותר ממנו, הרי זד. רק
בגלל העובדה המצערת שבישראל, משום
מה, נחשב השש־בש כמישחק של נחשלים.
מי שעדיין מחזיק בדיעד. זו, יש 7ו פשוט
חור בהשכלה.

הזו.
כש כש

דפיים
עשרים ושכע שנה חיכתה
> £ישראל שיהיה לה אלוף עולם אחד,
לא חשוב במה. והנה יש: אלוף העולם
בשש־בש.
עזרא טיסונה (מתחרז עם קורליאונה),
,29 נשוי ואב לשניים מבת־ים, הוא היום
המלך הבלתי מעורער של ממלכת השש־בש
(באנגלית זיי ^\ 1 0ז )8 /\ 0 <.0 /\.העולמי.
הגדול שבזורקי הקוביות. אביר לוח ה משולשים.
במדינות
מתורבתות כמו אנגליה וארצות
הברית, בהן חולקים לשש״בש את הכבוד
הראוי לו, נישא שמו של עזרא בפי כל
כאגדה חיה. חולקים לו כבוי־ מלכים.
כשהוא מגיע לסיבוב משחקים ממתינות
לו משלחות עם ריולס־רויסיס וקאדילאקים.
משלמים בעד הזכות להיות קיביצרים ליד
השולחן בו הוא משחק. מהמרים על נצחונו
בסכומים המגיעים לעשרות אלפי דולרים.
בקיצור, מה שבובי פישר מהווה לשחקני
השחמת, מה שיוהאן קרויף מגלם לאוהדי
הכדורגל, ומה שאורי גלר מייצג לחסידי
הטלפתיה — זה מה שעזרא טיסונה עבור
חובבי השש־בש. וכיוון שמישחק שש־בש
ללא הימור הוא כמו מישחק פוקר על
גפרורים, אין זה פלא שעזרא הפך לאימת
גדולי המהמרים בעולם. אלה פשוט מסתלקים
כשהם רואים את צילו. מסרבים
להתמודד איתו.

מ־ספרים כרצונו. עזרא לועג לאגדה
הוא מצליח במישחק באותה מידה
מישהו אחר זורק את הקוביות, או
מכונה חשמלית מיוחדת עושה זאת.
לי פשוט חוש וניסיון,״ הוא אומר.

המזל
לא מ שחק
עצבים והעזח
ף• די להכין כמה המדובר ומד גודל
^ ההישג הלאומי, הנה כמה עובדות־יסוד
על השש־בש.
זהו מישחק הפארדוכסים. במשך חמשת
אלפים שנות היסטוריה כונה השש־בש
״מלך המישחקים״ והיה גם ״מישחק ה מלכים״
הרבה יותר מאשר השחמת. בניגוד
לדיעה המקובלת כי זהו מישחק מזל פשוט,
המוכרע על־ידי זריקת קוביות ממוספרות,
ולמרות היותו מישחק קל ופשוט שבל
ילד יכול ללמוד את כלליו תייך דקות
ספורות, השש־בש הוא מישחק אינטלק טואלי,
המכיל בקירבו את כל היסודות
המעולים שבשחמת, בפוקר ובברידג /הוא
תובע מאלה המיטיבים לשחק בו כישר
איסטרטגי, מוח מתימטי, עצבי ברזל, ידע
פסיכולוגי, העזה ואומץ־לב.
כמו כל המישחקים הקלאסיים ששיני
הזמן לא יכלו להם, השש-בש הוא מילחמה
במיקרוקוסמוס: שני מחנות אוייבים מת־

עזרא שלא־״אמן

זה התואר שהדביקה העיתונות הבריטית
לעזרא טיסונה, אחרי שגבר תוך ימים
ספורים על גדולי המהמרים במועדוני לונדון במישחק השש־בש .״הוא נכנם לאולם,
הניח את לוח המישחק שלו על השולחן ושאל: מי מוכן להתמודד איתי,״ כתב
עליו העיתון הבריטי דיילי מייל ,״ואחר־כך הוא ירה בהם וחיסל אותם אחד אחד.״

** ם התפתחות המישחק באמריקה,
> הוא הגיע לדרגת מדע. לשחקניו
יש לוחות הסתברות סטאטיסטיים המסכ מים
את אחוזי הסיכויים לגבי כל זריקת
קוביות או מהלך מסויים. מבלי שלמד
מתימטיקה ברמה כה גבוהה, מתמצא עזרא
בתורת הסיכויים במין חוש שישי, מחשב
את מהלכיו על פיה בצורה המעוררת
התפעלות גם אצל פרופסורים למתימטיקה.
המזל, לדעת המומחים, תורם רק 30^/0
סיכויים לניצחון בשש־בש• שאר האחוזים
הם פרי ניסיון, מחשבה וכישרון.
בהצלחתו הפתאומית של עזרא טיסונד.
שיחק המזל במאה אחוז. הוא יכול היה
להישאר הטוב שבשחקני השש יבש בארץ
ורק מיספר זעום של יושבי בתי־קפה היו
יודעים על כך. אבל המזל שיחק לו.
יום אחד, זמן קצר אחרי מילחמת יזם־
הכיפורים, כשהיה מחוסר עבודה, הגיע
* זהו גם מקור שימו האנגלי של ו־מישחק
שפירושו ״:סישחק אחורנית״.

בחיק הקוביה

עזרא עם אשתו רינה, בתו ובנו, בדירתם שבבת־יס.
מזה שנה וחצי משמש לו הבית רק כבסיס גיחה,
בנסיעותיו לטורנירים של שש־בש ומשחקי אליפות בעולם. לכמה לקח את מישפחתו.
ניצח את כל יריביו. בין השחקנים היה
גם הזמר־כוכב המצרי פריד אל־אטרש,
שהזמין אוזר־כך את עזרא לעוד סיבוב
מישחקים.
בתום שבועיים כבר היה שמו ידוע לכל
שחקו ״בקגמוך רציני בעולם. ג׳ו מוז •ן,
שהימר עליו, הרוויח בשבועיים אלה סכום
השווה למיליון ומאתיים אלף ל״י.
אחרי לונדון התחילה ד,סחרחרת הגדולה.
עזרא, הישראלי מבת־ים שקנה
את השכלתו במישחק בשוק מחנו!־יהודה,
הפך לגלוב־טרוטר. הוא הוזמן לטורניר
אליפות שנערך במלון פלאז׳ה בניו־יורק
על־ידי האגודה האמריקאית למילחמה ב

1 1 1 1 1 1 1 7 1עיסוי ברקות מקבל עזרא סיסונה במועדון הלילה
** 11141111 של מלון ציזאר פאלאם שבלאס־ווגאס. בעיר ההימוי
י י־י
רים התקבל הצעיר מבת־יס בכבוד מלכים, הפך לאורח כבוד בבתי־המלון המפוארים ביותר.
בארה״ב, שם נפוץ מישחק השש־בש, נחשב עזרא כתופזנת־טבע מיוחדת, א־לה אורי גלר.
סרטן 400 .מטובי השחקנים בעולם נטלו
חלק בטורניר• עזרא זכה שם במקום השני.
כעבור שלושה חודשים, בתחרות שנע רכה
במועדון הפאלזזביי במייאמי־ביץ /בה
השתתפו 300 שחקנים, שוב זכה עזרא
במקום השני. ובדצמבר ,1974 במשחקי
האליפות שנערכו בנאסאו שבאיי באהמה,
בהשתתפות כאלף שחקני שש־בש מרחבי
העולם, בהם מיספר שחקנים ממדינות-
ערב, זכה עזרא טיסונה במקום הראשון.
הוא הוכתר בתואר אלוף העולם, זכה בגביע
כסף ענק ובמכונית פיירבירד, שנשארה
בארצות־הברית משום שלא היה לו כסף
לשלם את המיסים עליה בארץ.

הסינאטוו

עזרא בחברת
הסינאטור ג׳ון
פאוארס ממדינת מסצ׳וסמס, שהפך פטרונו
בארה״ב, פתח בפניו את כל הדלתות אל
גדולי המימשל, המשוגעים אחרי שש־בש.
שימעו של עזרא לג׳ו סוזין, מיליונר יהודי
היושב במייאמי, קבלן בניין גדול ימגדל
סוסי מירוץ. ג׳ו, שהוא אחיה של השהקנית
הישראלית בקי סוזין־פריישטאט, היא שח קן
״בקגמון״ נלהב. כאשר שמע על עזרא
החליט להמר עליו, דווקא בגלל היותו
בלתי מוכר וידוע לגדולי שחקני השש־בש.
הוא שלח לו כרטיס טיסה ללונדון ובא
אחריו לשם עם חופן דולרים רציני.
נכנם איתו למועדון ההימורים. הפיל הלבו
ונתן לו לשחק חופשי על כספו. אחרי
יומיים של מישחקים הסתכמו הפסדיו של
ג׳ו בכ־ 15 אלף דולר. הוא רצה כבר
לארוז את המיזוודות ולחזור למ׳ייאסי.
כשנמלך בדעתו והחליט להמר על עזרא
עוד יום אחד. ביום האחד הזה הצליח עזרא
לשנות את סיגנון מישחקו מהקצה עד
הקצה. הוא למד את שיטת המי שחק
האירופאית והתאים לה טכסיסים מיוחדים.
ביום השלישי הוא לא הפסיד בבר אף
מישחק.
כאן המקום לציין כי מישחק שש־בש
רציני הוא סיבוב של בין 20ל־ 50 מיש־הקים
בודדים כפי שקובעים מראש• ב־מישחק
בודד הנמשך כעשר דקות, או
בסידרת מישחקים קצרה יכול כל שחקן
מתחיל לנצח.את עזרא. זה עניין שיי מזל.
אדים כאשר מדובר בסיבוב של 50 מיש־חק־ם,
המזל כבר לא משחק תפקיד• כאן
נכ0.:ים לתמונה הידע והכישרון.
•זוך יומיים הפך עזרא לשם דבר בלונ דון.
הוא ניצח כל שחקן שהתייצב מולו.
הטיסו לו שחקנים מארצות־הברית והוא
גבר עליהם. שיחקו נגדו ביחידים ובק בוצות
והוא ניצח.
השיא היה במשחק שנערך בהילטון של
לונדון. הוא נמשך שלושה ימים רצופים
בהם התייצבו מול עזרא גדולי שחקני
העולם. הוא שיחק 2200 מישחקים ובסיכום

מי ש חק נגד
קו מ פיו ט ר

1יצחון על אדניס

בין אלה שניסו ־את כוחם בהתמודדות עם
עזרא היו גם. אלביס פרסלי, פרנק סינטרה,
דוריס דיי וג׳ון סקלי, שגריר ארה״ב באו״ס. עזרא, כמובן, גבר על כולם, בקלות מדהימה.

ץ* די כמה שבועות הוא חוזר לארץ
1₪1למישפחתו, לידידיו ולשולחנות השש־בש,
לפני שהוא ממריא שוב וקורע
את האוקיאנוסים בדרכו לטורניר הנערך
בקצה אחד של העולם או באחר.
לפני שבועיים חזר מטורניר משחקים
בדרום־אפריקה. השבוע הוא יטוס שוב
לניו־יורק למשחקי טורניר האגודה־למיל־חמה־בסרטן
ובאוגוסט הקרוב הוא יוצא
לסיבוב מישחקים בערי ארצות־הברית שכל
ההכנסות מהן יהיו קודש למגבית היהודית.
הסינאטור ג׳ון פאוארס, נשיא הסינאט
של מדינת מסצ׳וסטס, לקח את עזרא תחת
חסותו והפך לפטרונו הרשמי בארצות־הברית.
בזכות חסות זאת אין דלת החסומה
בפניו. הוא התקבל כחבר כבוד במועדונים
האקסקלוסיביים ביותר בניו־יורק וכשניסו
למנוע ממנו השתתפות באחד הטורנירים
התערב הסינאטור קנדי אישית כדי לבטל
את האיסור.
״מה אני יכול לעשותו״ מצטנע עזרא,
״לא מצאתי עוד שחקן בעולם שיכול
להשתוות אלי. בעולם לא יודעים איך
להסביר את זה. אנשים חושבים ששש־בש
זה מישחק קטן. אבל זה מישחק יותר
מסובך משחמת. בכל מהלך יש אלפי אם-
שרויות, ורק שחקן בעל ניסיון ועם חוש
למישחק יודע לבחור את האפשרות הטובה
ביותר.
״שמעתי,״ אומר עזרא טיסונה ,״שגם
הנשיא סאדאת משוגע על שש־בש וחושב
את עצמו לשחקן גדול. אהלן וסהלן !
שיזמין אותי למישחק• אני מוכן לשחק
איתו על סיני או על השלום. אין מה
לדאוג. אני לוקח אותו על. בטוח !״