גליון 1965 מתאריך 1 במאי 1975

מיכל שלי
מיכל

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלפיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

בבוקר מעורפל
הודיעו למפעל
שהחוזה בוטל
ולא רוצים בכלל
וכך נותרתי וסביבי
מיכל ועוד מיכל

סיפורו האישי המזעזע שד האיש אשו
הניא וחשיפת השחיתויות במשור הבטתון :

פזמון :
טם טם טם
בואה מיכל יקר
העסק עוד לא נגמר
צוחק האחרון
טם ט ם טם
אם טורקיה דחתה
אזי יקנה אותך
משרד הבטחון
זיוף של פרט קטן
שינוי של המתקן
נפנה אל הרס״ן
נציע לו מתן
ואז יקנה הוא כמובן
מיכל שלי מיכל
פזמון :
טם טם טם
וכו׳

פועל מצטיין.

איו נדר ה!
אם לא תגמור א ת הנורמה
בזמן נפסיד את המיכרז ה תפור.

חיו
מוו המנגנון נו רו
״איימו עלי • שמו מכשולים בדרכי -אן לשווא!״
שיטעון פרם, האיש אשר הביא לגילוי שערוריות
השוחד במשרד הביטחון, עדיין נמצא בהלם לנוכח
ההתפתחויות האחרונות. בשהחל לחקור, לפני חודשים
מספר את ננע השחיתויות שפשה ככל המערבת
לא שיער כנפשו בי יצליח להתגבר על בל הקשיים
שנערמו בפניו. עתה, משהכל נסתיים, הוא יושב נינוח,
מתקשה לעבל את מימדי ההישג.
״הם קראו לי משוגע,״ הוא מספר .״רצתי עם המיס־מכים
המרשיעים ממחיקה למחלקה וכולם לעגו לי. איימו
להשליך אותי מן החלון.״ הוא מצית סיגריה ומייטיב
את תסרוקתו .״נאלצתי לפעול בגפי. למן היום הראשון
בו הגיע לאזני רמז על המתרחש ידעתי שעלי לנקוט
בפעולה נמרצת. ניסיתי לצרף אלי עוד אגשים, אך כולם
חששו — מי מוכן להתעסק עם משרד הביטחון ו״
״החלטתי שעלי מוטלת החובה לעקור כל עשב שוטה
במשרד. נאלצתי לעמול על כך ימים ולילות, תוך שאני
מסכן את שמי ומעמדי. באחת החקירות התחזיתי לעובדת
נקיון, באחרת זחלתי בעד לצינורות הביוב, ואף ביליתי
לילה שלם בתוך פח אשפה, במטרה לאמת אחדות ממס קנות
.,איימו עלי, אמרו לי שכח מהעסק, לך הביתה
למה לך צרות. מפקד בכיר ניסה להסביר לי שאני
משוגע, דון קישוט, ואפילו הציגני כשקרן. אך אני
המשכתי במאמצי, ועתה משנחשפה כל הפרשה כולה,
אני יכול רק לומר דבר אחד: טוב שתפסתי את זה
בזמן. מי יודע מה היה קורה אילו העיתונות היתד.
מתלבשת על העסק...״

פועל מצטיין.

1כו ר !
ב ע בו ד ה !
ב עיניי ם
כו חנו! ־

באין מנכ״ל
מוסבת המפעל

משרד המסחר והתעשייה

למען בריאות המשק

שוחה־המנכ״ל

טקס הענקת תואר

בואן מצטיין
בערבות מנהל הייצור והפועלים

לשנת תשל״ה 1974/5

בתבנית האמנותית:

הכונו הכונו הכונו
כינוס המועל העשירי

מקהלת האחים מילצץ
פוקה הירש בדוגמנות צמרת
חבורת הזמר ״הקומיסיון דה לה אסון״

תחת הסיס מ ה

מ אלופי לאל פי

גאה להזמינכם

צמד המעלימים
להקת הקצב ״מאזן שלילי״

וכן יופיע קו ס ם בלהטוטי־מס.

מ מי שנ תו של מיי סדו —נבנה ארצנו ארץ מועדת
ד״ר מ. זוארץ
(לאחר הנפילה)

דואר

קניתם כבר מעטפות תקניות גגודל
9x14ז
חבל, תצטרכו לזרוק.
בדיוק הבוקר בא לנו רעיון חדש ומלהיב
לצורות חדשות למעטפות תקניות.
משוכללות יותר, אווירודינאמיות יותר.
הנה לפניכם :

הישג מרשים
חוקרים כמחלקה לגנטיקה של צמחים כמכון וייצמן פיתחו זן
חדש של חיטה, הנותן יכולים הגדולים פי שניים ושלושה מן היכולים
של זן החיטה המקוכל.
ההישג המרעיש הוכא לידיעת הציכור ערב יום־העצמאות דזכ״ז,
ועורר התרגשות והתלהכות כלתי־רגילה.
כל עיתוני הכוקר והצהרים פירסמו כעמודיהם הראשיים את
סיפור התגלית וליוו את הכתכות כתמונות־ענק של השיכולת החדשה,
לעומת השיכולת הקיימת. היו עיתונאים שתכעו להעניק את פרם
ישראל לשני האגרונומים האחראים על המחקר.
מאמרי המערכת של כל העיתונים עסקו כזן החדש, והכיעו סיפוק
וגאווה מן ההיכטים ההכרתיים והכלכליים שייווצרו בעטיו .״הזן החדש,״
כף כתכ עורכו של עיתון־ערכ נפוץ ,״ישחרר את מדינת ישראל
מן התלות כייכוא חיטה מארה״כ, ויקצר הדיר לעצמאות כלכלית.״
מאמר המערכת של עיתון אחי ח ככרכה שעתיד גילוי הזן החדש
להכיא לאנושות כולה, והכיע תיקווה שמדינת־ישראל תהיה מרכז
מחקר מדעי עולמי לשיפור מצכ התזונה והכריאות כעולם.
נשיא־המדינה, ראש־הממשלה ושר־הכטחץ העלו את עניין פיתוח
הזן החדש כראש נאומיהם השכועיים, והדגישו כי עוצמתה של ישראל
וזכות-קיומה תלויות כיכולתה לשמור על דינאמיקה של הישגים ככל
שטחי המדע והרוח.
כן פורסמה כאותו שכוע ידיעה קטנה כמדורים לענייני מדע
וטכניקה כי התעשייה האווירית הישראלית הצליחה לייצר מטוס קרכ
סילוני, על פי ידע צרפתי-אמריקאי-ישראלי, וכי תכונותיו אינן נופלות
מתכונות מטוסים אחרים מסוגו.

הן יקירי,
טעתה אחותך דינה אשר סברה
כי זיעה חוסכת דם, וצדק אביכם
הטוען בי דם חוסך זיעה.
זכור, חן יקר, כי כפי שהדגיש
אביך, דם חוסך זיעה כשהוא דמם
של אחרים העומד אל מול זיעתך
שלך.
׳כדאי, חן, שתחרוט משפט זה
על לוח לבך כשתגדל ותתחיל לעשות
עסקים. ואם כבר בענייני עסקים,
כדאי לעבוד עם משרד הבט־חון.
הם משלמים טוב.
דרור פעוטי,
נכון, היתה פעם עיסקה נוראה
בין רוצחים ונרצחים שהיום אנו
נוהגים לכנותה ״טרקטורים תמורת

היום לא נערכות עסקות כאלה.
היום מדובר במיכליות, או בפנסים,
או בציוד אחר, גם הוא תמורת

שים לב, דרור, כי המילה דם,
פירושה גם כסך. לדוגמא: דמי
אחיך זועקים אלי, או דמי עמלה
וכדומה.
חניתה חביבה,
בתכנית שש נקודות עיקריות:
ככל שהדבר נראה מוזר, ניתן
א. קיימת בעיה פלסטינאית.
ב. כיוון שהפלסטינאים תובעים את ארץ ישראל, יש לייש גם ניתן להרוויח זמן.
יש אנשים שמרוויחים כסף, ויש
בם בעבר הירדן המזרחי, שהוא חלק של א״י המנדטורית.
(המחו שעוסקים ב״להרוויה זמן״.
ג. את תושבי ירדן הוותיקים יש ליישב בסעודיה
היו אנשים, כאן בארץ, שהרברת
לעבר־הירדן מאז הכיבוש העותומני).
וויחו שבע שנים תמורת מחיר של
הקדומה).
ד. הסעודים יהגרו לתימן (חלק מערב
2,500 הרוגים בלבד, שהוא רווה
זהות).
ה. התימנים להונגריה (שפה ותרבות
מצביאים בעלי חזון מדיני. נכבד.
ו. בשטחים שיתפנו ניתן ליישב
יש אנשים שמנסים גם היום
אל הנהלת רשות וזשידור :
תכנית זו כמשדר מרכזי בתכנית ״השבוע — יומן אירועים׳״ להרוויח זמן, והמחיר שישלמו יקנבקשכם
לשדר עיקרי
בע במרוצת הזמן שהרוויחו.
ולהקפיד כי הקטע ישודר גס בשידור חוזר במוצאי־שבת.

תכנית זוארץ לשלום
מילון אבן זוארץ

צחוק צחוק, חצי זין בתחת!
ומה עם החצי השני?
של הזין?
לא, של אגרת הרדיו והטלויזיה כמובן!
(נתרם ע׳׳י קורא אלמוני).

מכה שורש
6 ועוד בקשה קטנה :
את הכתובת לכתוב בצבע סגול, כי זה
הצבע שמכונת המיון שלנו הכי אוהבת.
את המעטפות צריך למרוח בוואזלין,
לצרף תמונה ולהלשלים את הסיסמה
״דואר ישראל קל כצ אחרת ה מכונה
לא תמיין.
מי שלא יימלא אחר ההוראות יחטוף
קנס והמכתב שלו יישרף בטקס חגיגי.
ועוד באותו עניין :
מהבוקר ואילך יוכנסו לשימוש גם
מכתבים תקניים, הנושאים מספרים סידוריים
מ־ 1עד .10
.1ברכות לבביות לבר-מצווה.
.2ברכות לבביות לנישואיכם.
.3אתכם ביום חגכם.
.4שלום, מה נ׳שמע. אצלנו ;?.100
.5אהלן, מבלים יופי, איך אצלכם!
.6חבר׳ה, אמסטרדם עלא-כיפק. עושים
חיים. צ׳או.
.7אצלנו הכל בסדר. מתאמנים, בערב
סרט. ד״ש לילדים. איך הקטנה !
.8מקווה שנחזור בקרוב בשלום. נלחמים
כמו אריות. מוראל גבוה. נשיקות.
.9שלום חייל גיבור. שתתרוג הרבה
אוייבים. יוסי.
. 10 למשפחה שלום. הוא היה חייל
טוב. אדם וידיד. בזכותו הגענו עד הלום.
עכשיו צריך לבחור מספר תקני, לרשום
כתובת תקנית על מעטפה תקנית
ולהעביר לדואר. הם כבר ימסרו.

בשעה עשר ושלושים בבוקר תתקיים הפגנה
מאוחדת של רק״ח, שי״ח, ברית־השמאל, אק״י וח ברים
שונים, ובשעה שלוש אחר־הצהריים תצעד
תנועת מוקד. מוקד סירבה להצטרף להפגנה המ שותפת,
למרות שרק״ח היתה מוכנה לצעוד בסוף
ההפגנה ולתת למוקד את המקום הראשון.

טי סו תהשבר

ת 1צ 1 1ןיף

דאי>ו 1רו
גם אם תיכנע חברת אל־ עד ותתיר טיסות־שכר,
לא יפתור הדבר את בעיות ענף התיירות. מחיר
הטיסה הוא אחד המרכיבים במחיר טיסות קבוצתיות
המבוססות על טיסות שכר זולות, מלונות מעולים
זולים ותוכנית סיורים. החלק המכריע של המלונות
בישראל הוא בדרגת 4ר־ 5כוכבים, ואין כל סיכוי
כי מחיריהם יתאימו למחירים הנדרשים על־ידי תיי רי
טיסות. השכר. תיירות זאת ברחבי העולם נוהגת
לקבל מלונות בדרגה של 2ו־ 3כוכבים, המקבילים
באירופה בטיבם למלונות בני 4כוכבים אצלנו.

אם יביאו טיסות השכר רבבות תיירים
נוספים, יתברר בי אין היכן רהלינם, אין
מיסעדות כמהירים נמוכים עבורם, ואין
תוכניות-סיור זולות עבורם.

ה מי לחמהעל

סאד אוז: הי שרא לי ם

הצל ״ ערמ

איום מביוי ם אוחוו!
״הישראלים אינם מסוגלים להבין את הערבים,״
טען הנשיא אנוואר אל־סאדאת באוזני מבקרים אי רופיים,
שלפניהם שפך את ליבו.

לדכרי הנשיא, בבולים הישראלים על־ידי
דיעותיהם הקדומות על הערכים, והדבר
אינו מאפשר להם לעשות שלום עם
הערכים.

אסאקד מוו׳ -
גי בו רישראל
בין מקבלי עיטור הגבורה שיוענק בשבוע הבא
בטכס חלוקת העיטורים ללוחמים שגילו מעשי גבורה
במילחמת יום־הכיפורים, יהיה גם סרן (מיל).
אסא קדמוני, גיבור הקרב על סרפאום, שלחם בעצ מו
נגד גדוד מצרי שלם, ושהיה מראשי תנועת-
המחאה ־שהתעוררה בעיקבות מחדלי המילחמה. קדמוני
ניהל גם מאבק אישי להתפטרותו של השר
חיים בר־לב, שבו ראה את אחד האחראים למחדל.

צה״ל, שדחה את כקשתו של אסא קדמוני
להתגייס שוב לשירות־קכע, יעניק לו
עתה את עיטור-הגכורה הגבוה כיותר. קדמוני,
שהיה מראשי התנועה ״ישראל שלנו״,
#והתפרקה בינתיים, הוא מחוסר־עבודה.

ג ם מידווה הטיפל גו ת
מ כ 3 0סקישראל
גילויו של מבקר המדינה כי מילווה ה הסתדרות
למיפלגותיה ניתן מכספי האשראי
המכוון לייצוא של כנק ישראל, והביקורת
החריפה שמתח על כד, מעמידים בסימן
שאלה את תוכנית המיפלגות הגדולות
למילווה הקונסולידציה עבורן.
המיפלגות מתכוונות ללוות את הכסף, בערבות
המדינה ובאמצעות הבנקים, מכספי אותו אשראי
מכות של בנק ישראל. זהו המקור היחידי להל וואות
בריבית זולה, שיחליף את ההלוואות הבנ קאיות
הרגילות של המיפלגות.

מאחרי הקלעים נעשים מאמצים
כרי לאפשר את השתתפותו של ראש•
הממשלה יצחק רבץ לפחות כאחר
הטכסים להענקת.דגעיטורים לגיבורי
מילהמת יופ-הכיפוריס, שייערכו בשבוע
הבא.
יועצי רבץ נוכחו, לתדהמתם, כי
בכל הטכסים, שייערכו במשך יום
שלם, אמורים להופיע רק. שדייהכיט־חון
שימעון פרס והרמטב׳* מרדפי
גוי /מוח התעלמות מוחלטת מראש-
הממשלה״ הדבר נראה מיסיון •המל
כוון להעמיד את פרם כמרכז האירוע.
שיזכה ככיסוי נרתכ ככל אמצעי-הי
תיקשורת כארץ וכעולם.

מרד כי קי ד ר
ל צ היי ל
מרדכי(״מוטקה״) קירר, מי שנידץ לפני
18 שנה ל 20-שנות מאסר אחרי שהואשם
והורשע כביצוע עבירה חמורה כעת
שמילא תפקיד רישמי בשליחות לאומית,
ושוחרר מהכלא לפני שנה אחרי שריצה
17 שנות מאסר, מהן שבע שנים כתא מבודד
— הוזמן להתייצב לביקורת גיוס לצה״ל.
קידר, שתבע בשבוע שעבר משר־הביטחון לפר סם
הודעה רישמית על נסיבות מעצרו ומישפטו,
שהיו חסויות עד כה, נקרא להתייצב לבדיקה, במים־
גרת הביקורת המחודשת לגבי בני גיל גיוס שהיו
משוחררים עד כה משירות צבאי.

טו בי הסערל 1יו״יורנ5
טוביה סער, העומד לצאת לחופשה
ללא-תשלום מעבודתו בטלוויזיה, מנהל עתה
משא־ומתן מתקדם עם אלוף >מיל ).חיים
(״ויוויאן״) הרצוג, על קבלת תפקיד דובר
מישלחת ישראל לאו״ם.
סער נפגע מכך שאלי ניסן הועדף על פניו ומונה
כשליח רשות־השידור בוושינגטון, והצליח לה שיג
לעצמו תפקיד בחו״ל שלא במיסגרת הרשות.

שח הפג נו ת

דיון עלקרג מן

באחדבמ אי

מיספר חברי-כנסת החליטו לדרוש דיון
כסיעת המערך בכנסת על נוהלי עבודתה
של ועדת־הכספים, ועל התנהגותו של ראש־הוועדה,
ח ״כ ישראל קרגמן.

סירוב סיעת מוקד להצטרף להפגנה משד
תפת של כל אירגוני־השמאל כאחד במאי,
הביא לצעדה כפולה.

חברי־הכנסת צבי גרשוני, דויד קורן, משה שחל
ואליעזר רונן, עומדים בכל תוקף על קיום דיון
בנושא זה, למרות דרישתו של קרגמן לא לקיימו.

בשבוע הבא תדץ סיעת המערך, בניגוד לבקשת
ראש-הממשלה יצחק רבין, בנושא השחיתויות שהת גלו
לאחרונה — דיון שאף הוא יוזם על־ידי גרשוני.

ת סי סהוגדהרד ״!
בקרב חברי־הכנסת התעוררה תסיסה כנגד הצ בתה
של ח״כ אסתר הרליץ בראש מישלחת פרלמנטרית,
העומדת לצאת בקיץ לגרמניה. בראש המיש־לחת
צריך היה לעמוד ח״ב עוזי פיינרמן ז״ל, ול אחר
פטירתו, בתמיכת ראש סיעת המערך בכנסת,
ח״כ משה ורטמן, הוחלט על מינוייה של הרליץ.

כעיקבות החלטה זו הודיעו מיספר הב־רי־כנסת,
ביניהם ח ״ב מתילדה גז וח״ב אורה
נמיר, על סירובם לנסוע.

עו ק פי םאתה חו ק
ל מ ען אלדורוט
המעשה הראשון שעשו ראשי חכרת
״עמידר״ תחת היושכ-ראש החדש שלה,
אפרים כן־ארצי, היה לתת יד לקנונייה עם
שר־השיכון, אברהם עופר, כדי לשלם משבורת
והוצאות ליושכ-ראש הקודם, צבי
אלדורוטי.
עופר החליט למנות את אלדורוטי כיועץ שלו
לאיכלוס הגליל. אלדורוטי תבע להמשיך לקבל אותן
הטבות שנהנה מהן בעמידר, ולכך התנגדה נציבות
שירות המדינה. הפיתרון שמצא עופר: ענזידר תמשיך
לשלם לאלדורוטי את השכר וההוצאות, תגיש
את החשבונות למישרד־השיכון, שיפצה את החברה
בסכום מקביל. מעשה זה הוא עקיפה של החוק.

עי ס קו ת מ שו ד שו ת
במי שחק הכדורגל
תופעה חדשה מתפשטת בתחום מכירת מישחקי
הליגות השונות בכדורגל: עיסקות משולשות, הנערכות
לא בין שתי קבוצות מתחרות, אלא בין
שלוש קבוצות.

כצורה זו מתחייבת קבוצת כדורגל אחת
להפסיד כמיתכוון משחק ליריבתה ולהעניק
לה בכך שתי נקודות ליגה, לקבל כתמורה
אותן שתי נקודות מקבוצה אחרת, שאינה
יכולה להעניקן ישירות לקבוצה הקונה את
המישחק.
דוגמה אפשרית לעיסקה בזו, הנחקרת
עתה: הפסד מכוון של קבוצת בית״ר תל
אביב להפועל תל-אכיב, תוך הבטחה שבמחזור
המישחקים הבא תזכה בית״ר תל־אביב
כניצחץ על הפועל ירושלים.
שתי הקבוצות התל־אביביות נמצאות בסכנת ירי דה.
אילו סיימו את המישחק ביניהן בתיקו, היתה
כל אחת מהן זוכה בנקודה אחת בלבד. כדי שכל
אחת מהן תזכה לפחות בשתי נקודות בשני משח קים,
קיימת אפשרות שבית״ר הפסידה במיתכוון
להפועל תל־אביב מתוך ידיעה שהפועל ירושלים,
נגדה היא עומדת להתמודד במחזור הבא, תפסיד
לד, במיתכוון. הפועל ירושלים אינה יכולה להעניק
את שתי הנקודות ישירות לד,פועל תל־אביב, כיוון
שהשתיים כבר סיימו את המישחקים ביניהן.

סו ס־ מי שטרה
שו טר
מתברר בי תקציב כלכלתו של סוס-
מישטרה ליום, שווה כימעט לתקציב
כלכלתו של שוטר. להאכיל סוס עד
לה 10ל״י ליום, ואילו דמי־הבלכלה
של שוטר מגיעים ל־ ע ל״י.
הכלב הוא החיה הזולה ביותר להחזקה
כמישטרה. מזונו עולה רק 3
ל ״י ליום.
פרטים אלה נמסרו כישיבת ועדת־הכספים
של הכנסת, על-ידי שר־ה•
מישטרה שלמה הילל.

12301 >1! ¥ 6ס ץ1
הדסמ עניק עתה גם לאשהבישראלאחהח ״ םהמופלאים :£זו 40£81ו ס ¥ /
מ כ שי רי ״ החייםהמופלאים ״ שלהדסמ כי לי ם ׳ .ח 1139 6ס 0מז עשר
ט הו רנטב עי ה עו ר סו פג ל קי ר בוי א ת מרכיבי׳ ה קנ לנן ה ר רנ שי ם ל1
ובכךנשמרת גמי שותו. השמושבתכשירי ״החיי ם ה מו פ ל אי ם־ מונע ה ת הוו ת
ק מ טי ם מינ תרים ו מ קנ ה ל עו ר אופי צ עי ר נגוון רענן ו טב עי:
לרשותך. סדרת ^ 0 ^ 11)6ל עו ריבש. ל עו ר רגיל ושמן-.

׳ ״ 0011996 הוא אחד המרכיבים העיקריים עול עור צעיר

הדס

מעניק לשרך את״החיים המופלא׳״
להשיג בפרפומריות המובחרות.
בשק״ם, כל-בו שלום ובמשביר לצרכן.

ייצוא ״טמפו״ ב־:1974
5מיליון דולר נטו
600 עובדים במפעלי
התשלובת בירוחם
בשנת 1974
הישג נכבד על
כאשר ייצאו
תבל בסך של
דולר נטו.

מיוצר בישראל^״י

המפיצים: חב׳ גורית בע״מ; •.

רשמו מפעלי ״טמפו״
מפת הייצוא הישראלית
את מוצריהם לארצות
יותר מחמישה מיליון

של כ־ססס .$ 8,000,הישג זה אינו הצל חה
רק למפעל, מנהליו ועובדיו, אלא
משמש תמרור חשוב בדרך לעצמאותה
הכלכלית של המדינה, שכן הערך ה מוסף
של מיכלי הזכוכית של ״טמפו״
הוא מן הגבוהים בתעשיה הישראלית.

עד 1967 היתד. ירוחם עיירה החיה
על סעד. בשנה זו הקימה חברת ״טמ פו״
בירוחם את ביהח״ר הגדול ביותר
בארץ לתעשיית זכוכית חלולה ואשר
מוניטין יצאו להם ברחבי תבל.

כאן המקום לציין כי חומר הגלם העיקרי
לתעשיית הזכוכית משמשים
מרבצי חול נרחבים המצויים בקרבת
מקום לירוחם.

עם הקמת המפעל הזה שינתה ירוחם
צורה והפכה לשם דבר כעיירת הפיתוח
בישראל. כעת נבנה במפעלי ״טמ פו״
תנור נוסף אשר יגדיל את התפוקה
של המפעל.

נוסף למפעל הזכוכית כוללת תשלו בת
מפעלי ״טמפו״ בירוחם גם בתי
חרושת למשקאות קלים, פלסטיקה, פק־קי־בתר,
סגרי־אלקואה ודו תחמוצת
הפחמן.

במחצית תפוקת ״טמפו״ מיועדת ל ייצוא
ובשנת 1975 הוא יסתכם בסל

כל המפעלים האלה מעסיקים כ־600
עובדים.

פורסמו בה. הילל היה חוסך לקציני מיש־טרת-ישראל
ולעצמו ביזיון ועוגמת־נפש.
ל״העולם הזה״ היה גם חלק מכריע
בפירסום מעצר החשודים בפרשת השוחד
במערכת־הביטחון.

״העולם הזה׳׳ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־
*־דואר . 130 מען מברקי :
אביב. רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־תל־אכיב,
רחוב כן־
בע״מ. תלת 1 החדש
מודפס ב״הדסום
״עול&פרם״
אביגדור. הפצה :״גד״ כן ן״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

אין זה מקובל שעתון יערוך מסיבת-
עתונאים פומבית שנושאה הוא גילויים
המתפרסמים על־ידו ודרכי חשיפתם. עתו-
נים אוספים ידיעות כדי לפרסמן ולא כדי
להעמידן לרשות העתונות בכללה. העולם
הזה הפר בשבוע שעבר כללים אלה.
כינסנו מסיבת־עתונאים על רקע גילויי
פרשיות השחיתות בצמרת מישרד־הביט-
חון, שנחשפו בסידרת כתבות של מבקר
העולם הזה, זאב יפת, ושבשבוע שעבר
הפכו לנושא המרכזי בעתונות הישראלית
כולה. עשינו זאת לא כדי להדגיש את
חלקו של העולם הזה בחשיפת הפרשה.
עתוני ישראל לא יכלו הפעם להתעלם
מהתפקיד החשוב שמילא העולם הזה בחקירה,
ורובם ציינו זאת במפורש. אבל
מצאנו לנכון לשתף את עמיתינו בעתוינים
האחרים בהשתלשלות החקירה, בהשלכו תיה
ובמסקנות המתחייבות ממנה.
צורך זה נבע ממסע שטיפת־המוח ה-
כללי שנערך במקביל להתפוצצות הפרשה
והסתעפותה. נוכח ההדים העצומים שעו ררו
גילויי השחיתות במערכת־הביטחון
בציבור, גיסו דוברי מערכת־הביטחון ליצור
את הרושם המסולף כאילו כל מה שהתגלה
הוא תוצאה של ביקורת וחקירה פנימית
בתוככי המערכת. היה זה ניסיון מכוון ל התעלם
מהתפקיד החיוני שמילאה העתונות
הישראלית בכללה בפרשה זו. כדי להפריד
מסע שטיפת־מוח זה הבאנו בפני גציגי
העתונות — כתבים צבאיים, פוליטיים ו כלכליים
— ^התכנסו במסיבה שקראנו,
עובדות חותכות שהצביעו על הדרכים בהם
ניסו אנשי מערכת־הביטחון ודובריה למנוע
את החקירה, לטשטש את גילוייה ואפילו
להפריע להתקדמותה.
כתבה מקיפה בנושא מתפרסמת בעמודים
אחרים בגיליון זה. אבל יש היבטים נוספים
לפרשה, בהם הייתי רוצה לגעת כאן.

ולנאשמים בעיני השר הממונה עליהם,
נאלצו לעמוד בחקירה משפילה.
לוליא נפגעו מכך אנשי־מישטרה מסורים
ונאמנים, היה כל העניין בבחינת בדיחה.
אילו היה הילל טורח לקרוא עתונים, הוא
היה מגלה בעצמו שהפעם לא המישטרה
היא שהדליפה מידע לעתונים, אלא ל-
היפך: העתונים הם שמסרו מידע ל-
מישטרה, לא בהדלפה אלא בזרם גלוי ו רשמי.

נהג העולם הזה. בתום חקירה של
שבועות ארוכים, כאשר הצטברו בידינו
מימצאים מרשיעים נגד החשודים העיקריים
בפרשת השוחד הגדולה, פנינו למישטרה
לפני הפירסום. עשינו צעד זה אחרי שי קולים
מעמיקים, תוך הכרת כובד האח ריות
המוטל עלינו בפירסום פרשה מעין
זו. השיקול שהכריע לטובת מסירת החומר
שהצטבר בידינו לידי חוקרי המישטרה
הצבאית והאזרחית, היה החשש כי אם

מסיבת העיתונאים •
מי הדליף למיד
אחד הקורבנות הראשונים למסע
שטיפת־המוח היה שר־המישטרה שלמה
הילל.
כאשר הוצפה העתונות הישראלית בשבוע
שעבר בידיעות על החשדות שהעל תה
המישטרה בחקירתה נגד גיבורי ה פרשה,
הזדעזע הילל לא כל כך מהגילויים
כמו מהעובדה שהם פורסמו בעתונות. מ אחר
שחקירת המישטרה בנושא זה היתה
סודית, החרידה את הילל המחשבה שקציני
המישטרה מדליפים את חומר החקירה ל-
עתוגות.
הוא הורה, ועל כך גם הודיע בראיון
פומבי בשידורי־ישראל, לחקור במכונת-
אמת את כל אנשי הצוות המישטרתי ש עסקו
בחקירת השחיתות במערכת־הביטחון,
כדי לגלות מי מהם הדליף מידע לעתונות.
עצם מעשהו של הילל הוא מסמד־שיער.
בעוד צוות חוקרים מישטרתי עושה עבו דה
מסורה׳ בעקשנות ובהתמדה מעל ומ עבר
לדרישות התפקיד, בראותם בחשיפת
הנגע שפשה במערכת־הביטחון עניין שב קדושה
— ניתקע סכין בגבם של אנשי
הצוות. לפתע הפכו הם עצמם לחשודים

יפורסמו הדברים לפני שהמישטרה תחל
בחקירתה, עלולים החשודים לטשטש ולה עלים
את חומר הראיות העשוי להפלילם.
אולם כאשר נמסר החומר לידי אנשי
מישטרת-ישראל ומצ״ח (מישטרה־צבאית־חוקרת)
,הבהרנו להם כי אנו עומדים ל פרסם
את גילויינו תוך זמן קצר, ללא כל
קשר לחקירותיהם. אין לי ספק כי ידיעה
זו, שהעולם הזה עומד להתחיל בפירסום
גילוייו בפרשה, דירבנה את החוקרים והמ ריצה
אותם לפתוח בחקירתם בצורה מהי רה
ויעילה.
לוא היה שר־המישטרה טורח לעיין ב-
סידרת הכתבות שפורסמו בהעולם הזה,
לפני שהמישטרה החלה במעצר החשודים
בפרשת השוחד הגדולה׳ הוא היה נוכח כי
כימעט כל הגילויים שהופיעו השבוע כבר

* בראש השולחן: אמנון זיכרוני, יגאל
לביב, אורי אבנרי, זאב יפת ואלי
תבור.

כאשר עצרה המישטרה את ראשוני החשודים
היא הטילה על כך מסך של איפול
וסודיות. השתדלה ככל יכולתה שדבר ה מעצרים
לא יוודע לעתונות. השופט שבפניו
הובאו החשודים להוצאת פקודוודהמעצר
הכריז על תיק המעצר כחסוי, אסר לא רק
את פירסום שמות החשודים אלא גם את
עצם עובדת המעצר.
לנו נודע דבר המעצרים לגמרי במיקרה.
במהלך חקירתו בפרשה, כחודש ימים לפני
הפירסום הראשון בהעולס הזה, ניסה זאב
יפת לשוחח עם יוחנן רפיח, יועצו הכלכלי
של יוסף מהרש״ק, בעל בית־חרושת
התכוף, שסיפק מיכליות לחיל־האוויר. יפת
לא הצליח ליצור עמו קשר טלפוני, החליט
לארוב לו ליד פתח ביתו בתל-אביב. רפיח
הבחין במארב, הבין את הרמז והסכים,
בתיווך אשתו, לפגוש את יפת בביתו.
כאשר נכנם יפת לביתו של רפיח הוא
הופתע, ממש כמו רפיח עצמו. התברר ל שניים
שהם מכירים זה את זה, וכי לפני
שנים רבות למדו במשך שנה יחד באותה
כיתה בבית-ספר.
אמר יפת לרפיח :״יוחנן, כיוון שאני
מכיר אותך, איני יכול להיות אובייקטיבי
לגביך בחקירה שאני מנהל. אם אתה רוצה
לשוחח בעניין — בבקשה. ולא — לא
אלחץ עליך. אשיג את המידע ממקורות
אחרים ולא אהסס לציין את שמך אם
אתה מעורב בפרשה.״
רפיח ביקש דחייה של כמה שבועות כדי
שיוכל לשוחח בגילוי-לב. אשתו היתד. בחודש
השמיני להריונה. היא לא חשה
בטוב. הוא לקח אותה לבית־חולים וחזר
לפגישה עם יפת רק כדי שזה לא יחשוב
שהוא ממשיך להתחמק ממנו. באותה שיחה
סוכם על פגישה נוספת, כשרפיח מתחייב
שאם לא יוכל להגיע אליה׳ יודיע על כך
טלפונית מראש.
והנה, כאשר הגיע יפת לפגישה שנקבעה
בביתו של רפיח במוצאי יובדהעצמאות,
לא מצא להפתעתו את רפיח בבית. אשתו,
שחזרה מביודהחולים, גימגמה משהו בנוסח
״הוא כנראה שכח מהפגישה.״
יפת המאוכזב חזר לביתו ואז נדלקה
מנורה אדומה בראשו .״לא ייתכן,״ אמר
לעצמו ,״שרפיח יתחמק שוב מהפגישה.
הוא היה מודיע לי אם לא יכול היה להגיע.
אם הוא לא בא סימן שאינו יכול לבוא ו אינו
יכול להודיע על כך.״ המסקנה:
יוחנן רפיח נעצר.
כדי לאמת את השערתו טילפן יפת עוד
באותו לילה לכל שאר החשודים בפרשה
שאוזכרו בסידרת כתבותיו. איש מהם לא
היה בביתו. כך נודע ליפת כי הם נעצרו.
אותה שעה לא ידע איש כי החשודים
הובאו בחשאי לבית־המישפט וכי דבר מא סרם
הוכרז כחסוי וכאסור לפירסום.
עד למועד הופעת הגיליון הבא של
העולם הזה נותרו עוד שישה ימים. היה
ספק אם ניתן לשמור את הידיעה הבלעדית
עד אז. אחרי שהבעיה נשקלה הוחלט למ סור
מידע זה לידיעת עתונאים אחרים.
אלה לא ידעו, כמונו, שהתיק חסוי ולא
נמצא כלל בארכיון המעצרים של בית-
המישפט. הידיעה פורסמה, החלה להתגלגל
ככדור שלג עד שהמישטרה נאלצה לבסוף
להסיר את דרישתה לאיפול שהוטל על
התיק.
אם יש עדיין מישהו במשרד־המישטרה
או במישטרת ישראל העסוק, לפי הוראתו
של הילל, בחקירה מי הדליף את דבר
המעצרים החשאיים לעתונות — הוא יכול
להירגע ולסגור את התיק. גם במיקרה זה
הידיעה לא הודלפה.
הלקח שניתן להפיק מכך הוא אחד:
כאשר העתונות ממלאת את ייעודה וחו קרת,
אין טעם בניסיונות איפול והעלמה.
זכותו של האזרח היא לדעת, וחובתה של
העתונות היא לממש זכות זו בכל האמ צעים
שבידה.
מכתבים בהעדר הסדר — החורבן מובטח
ההכרזות האחרונות של שר-הביטחון,
מד שימעון פרס, מעוררות דאגה, משום
שאף פעם אין סר פרס נותן תשובה מדי נית
המובילה לפיתרון הסיכסוך באיזורנו
בדרכי שלום צודק.
מדינאים מיספר במימשל הישראלי מגלים
בגרות פוליטית, ולא-אחת שומעים
אנו מפיהם נטייה להידבר עם המרחב
הערבי — לא דרך כוונת האתנח, ועם העם
הפלסטיני — לא על יסוד שלילת זכויותיו.
מר פרס הצהיר (ראה הארץ מ*:)23.4.75
״גם אם נחזור לגבול 67׳ — לא יהיה זה
יבי החבל מתהדק
שלום של ממש ...יהיו גם כוחות בעולם
הערבי שלא ישקטו כל עוד תוסיף ישראל
להתקיים.״
מר פרס נטה להגזים בפחדיו, ולבטל
כל משמעות של רצון כן מצד מדינות
ערב להשיג שלום צודק עם ישראל בגבולות

האם חושב המדינאי פרס, לשניה אחת,
שהערבים ישלימו עם הכיבוש הישראלי
לעד 7או שהשלום יובטח בהתכחשות
לזכויות הפלסטינים ן
במקום לפרש את הסכמת הערבים ל שלום,
יתווה־נא מר פרם מדיניות ריאלית,
,שממנה תצא ישראל נשכרת.
חבל הסטאטוס הנוכחי הולך ומתהדק
סביב צווארנו. אם לא נתנער מהאשלייה
שאני כל-יכולים, עלול הוא לחונקנו.
י 3י, תל־אביב

תדמית של סאשיזם
בנושא ״ישראלים בחו״ל״ (העולם הזה
,)1963 נכתב אודות היורדים הישראליים
בארצות־הברית. מצב-עניינים מוזר זה,
כפי שהוצג בכתבה, מעלה לפני את תדמית
הפאשיזם בהתגלמותו׳.
מדינה השואפת לזכות בעלייה מוגברת
מברית־המזעצות, אינה יכולה להתיר ל עצמה
סגירה הרמטית של הירידה ממנה.
אודה לכם אם תוכלו לפרט נושא זה,
של הגבלת מתן אשרות לנסיעה לארה״ב
— ביתר הרחבה.
אלי שריי, תל־אביב

ילד עני בותל־אביב
לישראלים המאמינים באמת ובתמים
כי את המתכון לבעיותיה של ארצם תמצא
עבורם ארצות-הברית, כדאי להרהר ב משמעותן
של מודעות־הפירסום האמריק איות
בטלוויזיה, בראדיו, בעיתונים ואפי לו
בתפריטי־המיסעדות.
״מהי אמריקה,״ שואל ועונה הפיזמון
באחד מסירטי־הפירסומת המוצלחים ביו תר
בטלוויזיה :״בייסבול, נקניקיות, עוגת
תפוח־עץ ושברולט.״
״מה עושה אמריקה כשיש לה כאב-
ראש?״ שואלות מודעות-ענק בעיתונות,
בראדיו ובטלוויזיה, והתשובה :״לוקחת
אספירין, של באייר, כמובן.״
ובתפריט של אחד מבתי-הקפה המפור סמים
ביותר בהוליווד, מופיעה ישראל
במשמעותה האמריקאית של מחצית שנת
,1975 אחרי כישלונות קמבודיה ודרום-
ויאט־נאם :״ילד עני מתל־אביב,״ כך מכו נה
אחד הפריטים המומלצים ללקוחות, וכ רגיל
בתפריטים אמריקאיים יש גם הסבר
ממה מורכב המאכל המומלץ :״בשר רדה,
ברוטב חריף מאד, עם מעט מאד ירקות
על פיתה מזרחית.״
אלבס מסים, ניו־יורק
העולם הזה 1965

שבוע שלישי למבצע הקיץ:

1ע 1ו ת
בירן־ א ליו!!!
איו צורך לאסוף פקקים, איו צורך לחכות להגרלה.

ב מב צ ע הפרסים, ה ענ ק של ט מפו ־ כל שעליך ל ע שו ת הו א: לקנו ת,
ל ש תו ת וליהנות מ׳־טמפו״ ולקבל א ת הפר ס בו במקום.
״נערת טמפר־ תגלה או תך קונ הסמ פו -שותה ס מ פו ־ ו תז כ ה׳ או ת ך
בו ב מ קו ם ב פר ס יקר ערך:

הפר סי ם:
ע שרות סלוויזיות ניידו ת ״נורדמנדה.״
ע שרות שעוני יד מ עולי ם
אלפי מער כו ת כו סו ת ד קו ר סי ביו ת
אלפי חול צו ת ספור ט.

ה שבוע זכו ב שעונים:
.1שלמה פרטוש — רה׳ הערבה ,108/3דימונה 2אלי אדרי — ד.צ,1172 .
חייל בסדיר, מ,א .3 ; 2191021 .שרה אלגלי — שכון דרומי ,60א׳ ,אשקלון ;
.4סימה דבש — דיור לעולה ,77/2נתניה ; .5אבישי כרמל — מושב שער חפר״
.6יצחק דבוש — רחוב מבצע קדש ,20 גבעת אולגה.

הזולהבטלוויזיה: גב׳ חיח קארו — עקרת בית מרת׳ רמב״ם 60
באר־שבע — קנתה בקבוקי טמפו ליטר פלוס בסופרמרקט. נערת טמפו
הבחינה בה וזיכתה אותה בו במקום במקלט טלוויזיה נייד.

נערתט מפו מגי עה לכל מ קו ם: לבית ולמסעדה. ל חנו ת
ול סופר מר ק ט, ל קיו ס ק או אל חוף הים.

הקפידו שמ שקה טמפו יהיה בביתכם או לידכם!
נערת גומפו תגיע !
גומפו לי מ ון, גומפואורנג 17 /מפול בן ו כו מ פו קולה
בבק בו ק ליטר פלוס, בבק בו ק הרגיל ובבק בו ק הקינג סייז החדש.

העולם הזה 1965

מכתבים
מה שהייפל ״שפח״
אני מקווה שאורי אבברי יסלח ל״נץ״
גמור כמוני, החולק על דעתו ה״יונית.״
אולם כשקראתי את הכתבה המשמיצה את
ממשלתנו(המולס הזה ,)1961 ראיתי לנכון
להעיר מיספר דברים.
הבנתי שבאופן כללי מר אבנרי הוא בעד
החזרת שטחים תמורת שלום. האם כשלא
היו בידינו השטחים הערביים הסכימו לכ רות
עימנו ברית־שלום? אז לא היו ממ שלות
תקיפות עם החלטות ״לא להחליט,״
והיינו עם בודד שנלחם אך־ורק למען
שלום, ללא שטחים וללא אלטרנטיבות.
שלום לא קיבלנו.
ודבר אחר. חסנין הייכל הודיע לנו לא
מזמן שעלינו להחזיר את השטחים על-
מנת למנוע מילחמה, והדגיש שאין לנו
סיבה להיות בטוחים שלא תפרוץ מילחמה
אם סאדאת יפתח את התעלה. כי הרי כל
שאר המילחמות היו כשהתעלה היתה פתו חה.
אבל
הוא ״שכח״ פרט חשוב אחד: ה שטחים
היו בצורה זו או אחרת בידיהם,
כשהתעלה היתר, פתוחה. משום־כך הם
לא פחדו לפתוח במילחמות. לכן, השטחים
הם ערובה לאי-מילחמח כשהתעלה תיפתח,
כל עוד הם בידינו.
דוד אנוט, תל־אביב

הזקן מתקן טעות
במדור אנשים (העולם הזה )1963 הבאתם
צילום של דני מט ושלי, כשאנו משוחחים,
וציטטתם מדברינו.
אינני יודע מאין שאב הכתב שלכם את
תוכנה של השיחה, אולם עלי להכחיש

דן קדר
הרצל והרבי מלובאביץ
תשאיר אותי בודדה
באפלה...

נמרצות כי שוחחנו אודות שערות (אורד
הזקן).
•שיחתנו נסבה אודות סערות ציבו ריות
בעיקר, ועל כך לא היו בינינו חילו-
קי־דיעות.
הערתכם ביחס לזקנו של ייגאל מוסינזון
(שהוא קצר מכדי לאפשר לו תחרות) היתה
משעשעת למדי, אם־כי אינני מבין מדוע
קופח חלקו של אורי אבנרי, שנכח באותה
שיחה.
שכחתם לציין מי מבעלי-הזקן הנוספים
לא הופיע לפתיחת תערוכתי — ביניהם
תמצאו את בנימין זאב הרצל, מקם נזרדאו
והרבי מלובאביץ׳ — כל אלה לא באו.
מטעמים השמורים עימם.
דן קדר, תל־אביב

האםאחהחושבלפע מי םמהי כזל לקחתכ שי שהפסקתחשסל?

הפתרון: תאורת החירום של תדיראן
המופעלת אוטומטית
בעת הפסקת חשמל
אלחרתה -פנ ה אלינו עו ר היום
תאורתחירום מתאימה לדירות מטרים ־ הדרי סדרנות • מקלטים ־ חנויות
מחסנים משרדים • בתי חולים • בתי סלק ־ בתי קפ ה -בתי ק 1ל1וע זכר.
להשיג בסניפי תריראן :
תל־אביב, רח קרליבך .27 טל.285151 .
ירושלים -רח׳ שמאי .9טל.231315.234887 .

ד״ש מד״ר קרוי

פ ר סו ם פלד משהעמר נו רברס

כישראלי השוהה באוסטרליה זה קרוב
•לשנתיים וקורא את עיתונכם בקביעות,
ברצוני להתייחס לכתבה ״כמעיין המת גבר״
(העולם הזה )1957 על ד״ר משה קרוי.
כנראה נפלתם בפח שטמן לכם הד״ר
המכובד, והאמנתם בכל מניעיו האידיאולוגיים
המשונים לעזיבתו את הארץ. אך
לא כך הוא. מסתבר לי שהסופרת שהוא
מתלהב כל־כך מדיעותיה, איין ראנד, גרמה
•גם כאן למיספר אנשים לקחת יוזמה, ולפני
שבועות אחדים הוקמה כאן מיפלגה חדשה
בהשראתה, והיא נקראת ״מיפלגת העוב-

העולם הזה 1965

מכתבים
דים״ — לא פועלים, חלילה׳ אלא עובדים.
לפי המצע של המיפלגה החדשה ישולם
לעובדים האלה שכר בהתאם לכושר העבו דה
והייצור שלהם, וניהול המדינה (תח בורה
ציבורית, רפואה וכד) יהיה כולו
בידיים פרטיות. על־ידי יצירת תחרות מיס־חרית
הם מבקשים להגיע לידי שירותים
יעילים ומוצרם משובחים.
״״לדברי פעילי המיפלגה החדשה, תעמוד
בראשה כנראה — בעתיד הקרוב — איין
ראנד עצמה, שתגיע בעוד זמן לא רב
לאוסטרליה.
רצ״ב תמונתי ליד ״יאללה,״ ישוב קטן

* מסיימים עוי דו ת ס בצ.ה <*.י
הרשות יחינור והכשרה ימיים מודיעה עזו פ תיח ת

הישג גו&ף
כקורא קבוע של העולם הזה, שמחתי
למצוא בכתבה אשר פורסמה בעמוד ה ראשון
של הארץ, תחת הכותרת :״אמנון
אבני, יוסף מהרש״ק ויוחנן רפיח נעצרו
כחשודים במתן שוחד לאנשי מישרד-
הביטחון וצה״ל, בעד זכייה במיכרזים.
חקירת מצ״ח והמישטרה החלו לאחר כת בות
מאת זאב יפת׳ בהעולם הזה.״
הישג נוסף להעולם הזה. כל הכבוד!
דויד פוטשניקוב, פתח־תיקווה
• ההישג הוא לאתיקה העיתונאית, ש

¥בציה סו ח ר
* קו רסל חו ב לי ם
מתקבלים משוחררי צה״ל בעבי בריאות וראיה תקינים,
בוגרי 12 שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודה
טובה.

* קו רסלק ציני מ כונ ה
מתקבלים משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה, בוגרי
בתי״ס מקצועיים 4שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות),
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כן מתקבלים בוגרי
בתי״ס תיכוניים ומסיימי כיתה י״א תיכוו שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מבונה והנדסאי מפונה — מסלולים מקוצרים.

* קו רםלק ציני רדיו
הקורס יפתח בספטמבר .1975 מיספר המקומות מוגבל.
מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו
אלקטרוניקה או בעלי השכלה צבאית מקבילה או בעלי
תעודת טכנאי אלקטרוניקה סוג 2ן משוחררי צה״ל בעלי
בריאות תקינה עד גיל . 30

יוסי גבאי ליד שלט ״יאללה״ באוסטרליה
מדינה חדשה באוסטרליה
באוסטרליה שאליו הגעתי בחופשתי ה אחרונה.
יוסי
גנאי, סידני, אוסטרליה
• תמונת הקורא גבאי ליד השלט
״יאללה״ — ראה גלופה.

איכסה להם ולכו
חוג ״איכפת לנו״ מונה מאות חברים
צעירים ברחבי הארץ, חברי כל המיפלגות.
המאחד את חברי החוג הוא השאיפה הכנה
לתקן ולייעל את כל הדרוש בענייני ממשל
פנים, בנושאי איכות האדם ואיכות החיים
כאחת.
החוג חבר במועצה למילחמה בעוני וב מצוקה,
ובין השאר השתתף בפעילות להז־עקת
דעת־הקהל בנושא 120 מיליון הלירות
האבודות, והחינוך שנמנע מנוער עיירות־הפיתוח
(לחץ שגרם למציאתם של ״סכומים
אבודים״ אלה לטובת סגירת פערים חבר תיים
במדינה).
חוג ״איכפת לנו״ לא יעסוק בענייני
חוץ וביטחון, ולא ירוץ לכנסת. החוג מאפ שר
לאזרחים שונים, ממיפלגות שונות, ל שתף
פעולה באופן חיובי להשגת יעדים

חגגה השבוע את ניצחונה, כאשר כימעם
כל העיתונים הזכירו את ראשונות העולם
הזה בחשיפת. פרשות השוחד במישרד־הביטחון
וחברת משה״ב.
ניסורעיניים

לא מתאים להעולם הזה ( )1965 לגנות
את חדשות המישסרה החדש, וגם לתת
מודעה המודיעה על הופעת גיליון מם׳ 1
של אותו ירחון — שניהם באותו גיליון
עצמו.
מעבר לשיקול המיסחרי הטהור — האין
זה ניקור־עיניים ז
מש,ח כנעני, רמת-גן
• אין בהעולם הזה צנזורה על מודעות.

ברוד
אלון
בתחום מדיניות הפנים, מבלי לשנות את
דעתם בענייני חוץ וביטחון.
החוג מקווה ליצירת ארץ שטוב לחיות
בה. ארץ שתמשוך עלייה מהתפוצות. ארץ
שנושא הירידה, כך הוא מקווה, יירד בה
מהפרק.
איכפת לנו — כי ישראל ערבים זח לזה.
איכפת לנו המדינה שלנו.
ברוד אלון, פתח־תיקווה
המולחר,ז ה

לפרטים נוספים פנח למשרדינו:
בחיפה רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליד
כיכר פריז בימים א׳—ו׳ ,בשעות .14—8
בתל ״ אביב • מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות .13—9

מברן ד בעל טעם
בשבוע שעבר קראתי את מדור הקולנוע
(העולס הזה ,)1963 ולפי הביקורת המצו־יינת
על הסרט החשודה, החלטתי ללכת
לצפות בו. יש סרטים שאינני הולכת לראות
מתוך פרינציפ — אך החלטתי שביקורת
זו מחייבת גמישות מצידי.
ובכן, אני מציעה שלהבא תשלחו מבקר
בעל טעם מעודן יותר, כדי שיהיה זה מדור
אובייקטיבי, ולא מטעה.
אם הגעתם למצב כזה שאינכם קוטלים
— אז לפחות תנו את הביקורת הטובה
למי שבאמת מגיע!
גבי פינשאז, כפר־שמריהו

דגל ישראל לא הוגן?

להפסיק את הירידה !

* קו רסלק ציני חשמל
מתקבלים א. בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת
חשמל
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.

אני תייר ישראלי, שביום־העצמאות ה שנה
נמצא במיקרה בעיר ברן שבשווייץ,
ואני גר ליד שגרירות ישראל בעיר הזאת.
למרבה התדהמה, בערב־הזיכרון וביום-
העצמאות למדינת ישראל לא הניפו שום
דגל מעל לשגרירות. האם מדינת ישראל
מתביישת בדיגלה בחגה הלאומי ז או אולי
זאת הוראה של מישרד־החוץ הישראלי?
ואם כן, מדוע?
מרבית המדינות מניפות את דיגלו מעל
שגרירויותיהן כל השנה, ואילו שגרירות
ישראל לא. אני חושב שכל אזרחי ישראל
צריכים לדעת זאת.
נתן צור, ברן, שווייץ

לנוחותך תוכל גם לחרשם לפי הספח
המצורף.

ההטבות ותנאי השכר עכשיו
יותר משמעותיים:
כעת ההכשרה — בלבלה
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גבוה (במטבע קשה).
לאחר ההסמכה — קידום
מהיר בדרגות ובשכר (חל קו
במטבע קשה) ,תוספות
והטבות שונות.

י5צ 1צ ה סו ח ר;

^ לב׳ הרשות לחינוך והכשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה 31000

הנני מעוניין בפרטים נוספים בקשר לקורס

ח. הזה מאי

^ מאייד

דע1יער רעב
*?ייל $ 7י

הכוונה לא הובנה
ברצוני להשיב לקורא (או הקוראת)
א. אלברט מכרמיאל, שענה לי על מיכתבי
״הפצועים עדיין שותקים״ במיכתב משלו
(העולס הזה .)1963
ובכן, הצטערתי להיווכח שלא הבנת מה
(המשך בעמוד )12

עכשיו יותר כדאי
בצי הסו חר!

10א 0ז<* 11א 414114־1־¥1
מ, עוי ערטס ני טנ זי ן

״אולי אפשר ל שחד כאן מישהו?־־
ש אל אמנון אבני כ כי תי ה מי שפט
) 8למי התכוון המומחה
האמריקאי, לביטחון לאומי, ה פרופסור
היהודי ליאון פרוס, בשגריהשבוע בהרצאתו
רות
האמריקאית בתל״אביב,
כאשר סיפר את הבדיחה הבאה?
ובכן, שני ציידים הרגו
ביער צבי גדול, בעל קרניים
נהדרת. כל אחד מהם תפס ב־

כאילו לא הכל בסדר, וכי המצ רים
אינם נותנים דבר תמורת
דרישותיהם. ביום מסירת ההודעה
התקיימה בביתו של י צ׳
חל! דכי] ארוחת־ערב פרטית
לכבודו של האורח האמריקאי,
אליה הוזמן גם דן פתיר. בעת
הארוחה פנה קיסינג׳ר אל
פתיר, ואמר לו בחומרה :

בין הופעתו כאיש־ציבור הלו חם
בשחיתות, לבין הסכמתו ל ייצג,
כפרקליט, את אחת הדמויות
המרכזיות בפרשת ה שוחד
בצה״ל, רב־סרן מאיר
כן־אהרץ, שהפך עד־המדינה.
השיב תמיר :״להיפך, אני חו שב
שבדרך הזאת אני משרת
את הציבור באופן הקלאסי ביותר.״
בנושא
אחר הסתייג
תמיר מהנסיון לכלול את מיל־וות-המיליונים
למיפלגות תחת
הכותרת שחיתות .״זו הצעה
פסולה ובלתי־ציבורית — אבל
איננה שחיתות בעיני. אני לא
מוכן לכלול אותה בין המעשים
שעליהם צריך ללכת לבית-
סוהר.״
׳ 8בחוג יושבי אכסודום
נפוצו לאחרונה בדיחות־שחי-
תות. דוגמה א׳ :״עובדי
מישרד־הביטחון באים כיום ל עבודתם
עם פיג׳מות. אחרי הכל,
הם לא יודעים היכן יישנו
בלילה.״ דוגמה ב׳ :״שירות
בתי-הסוהר דחה את מועד סגי רת
המיכרז על הקמת בית-
הסוהר המרכזי החדש. כל אלה
שניגשו למיכרז — יושבים.״
דוגמה ג פעם היו אומרים
,צור משלו אכלנו,׳ היום אומרים,
:צור אכל משלנו׳.״

ך 11 1נסיבת מונאקו, בתם של הנסיך רנייה ומי ש*

י 1 / 1 1היתה כוכבת הוליווד, גרייס קלי (למטה) ,דואגת
לכותרות. אחרי שמו״ל איטלקי נידון למאסר מפני שפירסם
פוטומונטז׳ של קארולין כשהיא חשופת חזה, צולמה קארולין
במועדון־לילה פאריסי מפורסם במחשוף בולט מאד (למעלה).

8במתנה בלתי-צפוייה זכו
כמה מכתבי הארץ מאת עורך-
המישנה של העיתון, גי ר עון
סאמט. היה זה סיפרם של
כתבי הוואשינגטון פוסט לן א*

דל ברגסטין ובוב ווד־
לאנשים הנכונים

ווארד, כל אנשי הנשיא, בו
תיארו את טיפולם הנמרץ ו־עתיר־הסקופים
בפרשת ווטו־גייט.
סאמט התרשם מהספר,
נתן אותו כשי לכתבי העיתון
המתמחים בחקירות מיוחדות,
ביניהם הכתב לענייני־מישטרה
אבי ולנטין, והכתב הכלכלי
איתן ליפשיץ, העוסקים
עתה ובמשותף, כמו מחברי
הספר) בסיקור זריז של פרשת
מיקרי-השוחד במישרד־הביט־חון,
אולם העותק הראשון נמ סר
לבעל הסקופ הבולט ביותר
של הארץ בחודשים האחרונים :
הכתב המדיני ׳מתי גולן, מי
שגילה את דבר ביקורה של
המישלחת הסובייטית בישראל.
8בישיבת הוועדה לשעת-
חירום של עיריית תל-אביב
הציע חבר מועצת העירייה

כרמל
מז ר חי

מיקנ יואעוו !
וזכרו! יעקב

רגל אחורית אחת של הצבי,
והם ניסו לגרור אותו למכוני תם׳
מרחק של חצי קילומטר.
אולם קרני הצבי הסתבכו בסבך
היער, וההתקדמות היתה קשה.
עבר במקום צייד אחר ואמר
להם :״טיפשים, תיפסו אותו
בקרניים !״ שני הציידים ניגשו
לצד השיני של הצבי, תפסו את
קרניו והתחילו לגרור. אחרי
חצי שעה אמר האחד לשני:
״זה הולך הרבה יותר קל. אבל
האם איננו מתרחקים יותר מדי
מן המכונית שלנו?״
! 8יועצו של ראש־הממשלה
לענייני עיתונות, דן פתיר,
סיפר השבוע בגאווה כי הצליח
לעורר את זעמו של שר־החוץ
האמריקאי, הגרי קיסינג׳ר.
דן סיפר כי בעת ביקורו האח רון
בישראל ניסה קיסינג׳ר ל עורר
רושם כאילו הכל בסדר,
וכי ההסכמים עומדים להיחתם.
פתיר, לעומתו, מסר הודעה ל עיתונות
בשם ראש־הממשלה,

נחום רז כי העירייה תנהג
כלפי אזרחיה כפי שנוהג צה״ל
לגבי חיילי המילואים שלו:
תאסוף טביעות־אצבעות מכל
אזרחי העיר, כדי שבמיקרה
הפצצת טילים ניתן יהיה לזהות
נפגעים. שיסעו סגן ראש-
העירייה, עו״ד חיים בסול!
(מפד״ל) :״אין כל צורך, מ מילא
עד המילחמה הבאה תא סוף
המישטרה טביעות־אצבעות
מכולם.״
׳ 8פרופסור חיים כן
שחר סיכם עם אוניברסיטת
תל־אביב כי יחל בעבודתו המעשית
כנשיא האוניברסיטה
באחד ביוני. חב״ש, העסוק בימים
אלה בהפעלת לחצים על
מישרד־האוצר למימוש מסקנות
ועדתו, היה בין הבודדים ש הבינו
כי הסיפור אודותיו במדור
זה בשבוע שעבר, כאילו
ביקש הוצאות־רבב ושנת-
שבתון מהאוניברסיטה תמורת
מינויו כנשיאה, היה בדיחה
בילבד.
! 8בעת הדיון באחת מווע דות
הכנסת, סיפר שר־המיש־טרה
של מ ה חילול כי מישרדו
שם את הדגש על שמירת ה כשרות
בבתי-הסוהר. קרא ל עברו
אחד הח״כים :״אתה
בכלל יודע מה זו כשרות ל-
עילא־ולעילא?״ השיב שר-
המישטרה :״אם היית רואה
את הפדאיון היושבים בבתי-
הסוהר. זאת הארכיבישוף הי-
לאריון קפוצ׳י, אוכלים מצות
בפסח, היית מבין מה זו כש רות
לעילא־ולעילא.״

81ח״כ המפד״ל אברח ם
מלמד, שהוא חבר קיבוץ, ישב
השבוע בקפה ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב, וחזה בהתלהבות ב־מישחק־חגמר
על גביע הכדור סל
בין קבוצות מכבי תל-אביב
והפועל גבת־יגור, ששודרה ב טלוויזיה.
מלמד קרא קריאות-
עידוד לעבר קבוצת הפועל
גבת״יגור, והיה מאוכזב כש־הפסידה
במישחק. כשנשאל כיצד
זה ח״כ דתי הוא אוהד
של קבוצת הפועל, השיב :״זה
מפני שהם קיבוצניקים.״
! 8הרוקח המחוזי של מיש-
רד הבריאות, אריל, טורנאו,
סיפר השבוע כי בין שבע־מאות
נרקומנים הזקוקים לסמים ב אופן
קבוע, והמקבלים עזרה
ממישרד־הבריאות, יש 17 רום-

״אתה הפרעת לי מאוד בעבודתי
היום!״ פתיר קיבל את
דבריו של קיסינג׳ר כמחמאה.
אמנון אבד, בעל בית-
חרושת א.ג.י ,.שנעצר כחשוד
במתן שוחד ברבבות לירות ל־אנשי.מערכת־הביטחון
כדי ש יעדיפו
אותו במיכרזים לאספקת
ציוד לצה״ל, גילה חוש־הומור
גם כאשר הובא לבית־המישפט
לשם הארכת תקופת־מעצרו.
אבני התמרמר על שאין מאפ שרים
לבני־מישפחתו לבקרו ב־תא־המעצר.
הוא פנה אל ה עיתונאים
שישבו סביבו, ו שאל
:״אולי אפשר לשחד כאן
מישהו, כדי שיתנו לי לראות
את מישפחתי?״
81 יותר ממולח היה מנהיג
המרכז החופשי, ח״כ שמואל
תמיר. אחרי שהופיע במסי-
בת-עיתוגאים על פרשיות ה שחיתות
במערכת-הביטחון נש אל
תמיר אם אינו מוצא סתירה

אפויים קישון

ישב במסיבה ליד שרה ריפין,
עורכת הירחון ״את״ ,באשר שמה
אשתו, שגם שמה שרה, לב לשיחה המלבבת. שרה (קישון) ,ברו-
חב-לב, ביקשה מצלמת להנציח את השניים, כדי שאפריים ייהנה.
העולם הזה 1965

אנשים
אים. עוד סיפר טורנאו, כי למ רות
שהמישטרה פוגת אליו לא
פעם בבקשה שימסור לה מידע
על הנרקומנים הנמצאים ב טיפולו,
הוא מסרב לעשות
זאת, שומר על סודיות מוחלטת
של מטופליו.
1ידידיו של העיתונאי
יגאל לב ערכו לכבודו מסי-
בת־פרידה. לב, הנכנס לבית־החולים
לניתוח כליות, טען ב פני
מקורביו כי זוהי מסיבת־פרידה
מהחיים. כמה מהם הבינו
את הרמז, הביאו ללב כ־מתנת־פרידה
ארונות־מתים מיניאטוריים.
8השבוע
התקיימה הפגנת
מתרחצים ליד בריכת גורדון
בתל־אביב. המתרחצים מחו נגד
העירייה על כי חוייבו לשלם
דמי־חנייה ליד הבריכה, ונשאו
בידיהם כרזות. מטעם העירייה
הופיעו בהפגנה סגן־ראש-

אלנבי בליל־השבת האחרון,
הציע המנחה מני פאר את
פסוק־השבוע לדתיים :״אל
תגידו בגת שבאלנבי מחלקים
כרטיסים בלי כסף.״

אגב, במסגרת מיבצע- 1 החיסכון שלו, החליט צ׳יצ׳ ל וותר
על רחיצה־בשכר של
מכוניתו, הטיל את עבודת-
הניקיון על נהגו האישי, דו ד
א כשל וכסי, י ,שהיה נהגם של
כל ארבעת ראשי־העיר הקוד מים.
אנשלובסקי עוסק במלא כה
זו בהתנדבות.
היהלומן השמאלן דויד
א רנ פלד הופתע כשקיבל ב ימים
אלה הזמנה מקבוצת טיי סים
לבוא להרצות בפניהם ב אחד
מבסיסי חיל־ד,אוויר אי שם.
כשהגיע לבסיס, התברר לו
כי בעיקבות הפירסומים בעי תונות
על נסיעותיו התכופות
לברית־ד,מועצות׳ הניחו הטיי-

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם לא יעזרו להסגת המתח, אלא רק
יגרמו לד לדפרסיה. במיוחד הימנע מאי-נעימויות עד יום ראשון,
אז תתחיל להרגיש בהפגת המתח. התאזר בהרבה סבלנות. לד לראות סרט
טוב, רציני, לבד, או עם חברה, ותיווכח שצפוייה לך הנאה לא רגילה.

תבזבז יותר מכפי שאתה יכול להרשות לעצמך. אורחים
יפתיעו אותך. אלה עשויים להיות בני מישפחה שישהו
מכפי שתרצה. יש איום כלשהו בנזק לפריט מסויים ברכושו
לך צער. משהו הקשור בביגוד יגזול מזמנך וממחשבותיך

בלתי־צפוייס
בביתך יותר
העלול לגרום
בסוף השבוע.

שוו
1 21נאפריל -
!0נבמאי
3 תאומים

ו 2ברוא׳
70ב״וו

שב בשקט, בייחוד ביום א׳ ,זה לא כדאי להסתבך בגלל רצונך הטיבעי
האחרונים לא עשו לן דווקא טובח. מוטב
לבלוט. גם הפירסומים אתה ובענייני״כספך. במישור היצירה —
שתתרכז בענייני״הלב
מסויימת, אך השינוי תלוי בך. אם את
ממשיך לחוש בבצורת
רוצה הישגים, דחי זאת עד שתראי מצב בן״זוגך*- .בשי כחול.

תתפלא על שכל-כך הרבה אנשים מתקשים להבינך. חצרה איתך, שאתה
נמנה על ה״זאבים הבודדים״ ואינך מרבה לשתף לאחרונה את הקרובים
לך בבעיות המעיקות עליך באמת. צפוייה לך השבוע פעילות הקשורה
בעבודת־כפיים. מעשהו של אדם קרוב יכאיב לך למרות שלא התכוון לכך.

11110

אויר!
כושר־השיפוט
גורמים שאת
ההומור שלך
שלך הוא רק
פעילות בלתי

מאזנ״ס

;21 ביוני -
כ) 2ביולי

כמו בכל השנה, תיווכח גם השבוע כי שום דבר לא בא לו בקלות. אתה
נדרש לא אחת להשקיע מאמצים שאינם עומדים בשום יחס לתוצאות.
בני מזל אריה שעיסוקיהם קשורים בידיהם, יהיו ברי־מזל יותר. ילדים
שיוולדו השבוע יצטיינו בעתיד בבריאות מעולה ובאינטליגנציה גבוהה.

שלך יתערפל השבוע לחלוטין, כתוצאה מפגישה עם
טיבם אינן מצליח לקלוט. את, בת בתולה, תני לחוש
חופש. צחקי, הצחיקי ונצלי כל רגע. כי האושר
זמני, בטרפו של דבר. חוץ מזח, צפוייה לך בשבוע זה
רגילה, שאינה תלוייה במין השני. השבוע לבשי אדום.

11111(1
: 2 27 אוגוסט -
1 72 נספטרינר

סוף־סוף אתה רואה ברכה בעמלך. אתה עומד לקראת השנה החדשה,
אם תצליח לשמור על מצב־רוח מרומם, תיפתחנה בפניך הדלתות. אם
לא תעשה בעיות, גם תדע להסתגל לשורה שלמה של מצבים חדשים, שאי-
גמישותו מנעה ממך למצות קודם לכן. לבשי סגול וססגוני השבוע.

כ 2בספטמבר ־
2ן ג או ק טו ב ר

גדשו בתמי

האמרגן הישראלי היושב בניו״
יורק, החליט לחזור ארצה, והביא
איתו את אשתו האמריקאית מניה, שהיא רקדנית במיקצועת,
ואת אחיו איש־העסקים משה בקש. שני האחים, שפתחו בליל״
שבת האחרון את מועדון בפר״המכבייה, הביאו איתם ארצה צי
של מכוניות, בחן שתי מכוניות מדגם ״רולס רויס״ ,אחת לבנה
ואחת שחורה, שהן יחידות״במינן בארץ. בתוך הרולס־רויסים,
ששווי כל אחת מהן כמאה אלף לירות, מותקנים באר ומכשיר-
טלוויזיה. המושבים עשויים עור יקר, והריצפה מרופדת בשטיחים.
העירייה דויד שיפמן ומנכ״ל
חברת אתרים אל״מ (מיל).
משה עמיר, שהפתיע את המפגינים
כשנשא כרזה בידו ש אמרה
:״קיסיעג׳ר קיסינג׳ר,
אנו נגד נסיגה מהמיתלה, הגי די
ובריכת־השחייה. גם העירו מים
רוצים חנייה בחינם. חתו מים:
מתרחצי גורדון.״
בעת פגישה שהתקיימה
במישרדו של ראש עיריית תל-
אביב, שדמה (״צ׳יצ קהט
בינו לבין הוועד למען׳ תל-
אביב, הדורש הצגת סרטים ב־לילות־שבת,
הירבה חבר-
הוועד, ח״כ ר״צ מעז מואב,
בקריאות־ביניים. העיר לו
צ׳יצ׳ז ח״כ מואב• ,הרשה לי
להזכיר לך שכאן זה לא ה כנסת.
פה לא״ מדברים, פה
צריך לעשות.״
:אגב, אחרי הקרנת- בקולנוע שנערכה
החינם,

סים כי הוא האיש העומד מ אחרי
ביקור שיני השליחים ה סובייטיים
בארץ, ורצו לשמוע
את האמת ממקור ראשון.
׳ 8כששאלו את השחקן
טומה צפיר מדוע, לדעתו,
הלכו בני ישראל 40 שנה במידבר,
השיב :״הם לא צימצמו
רווחים.״
1סוד התבודדותו של השחקן
ריצ׳ארד וידמרק
הוא מדיגאן השוטר הידוע, נגלה
בשבוע שעבר .׳וידמרק, ש אינו
מתראה עם חברי הצוות
בתום שעות הצילומים, נראה
מדי ערב בפיאנו בר של מלון
הילטון בירושלים, כשהוא לוגם
כמויות של ויסקי ואינו משוחח
עם איש. כשניגש אליו איש־המכירות
ויחסי־הציבור של המלון,
יעל,כ אבניי, ושאל
אותו אם יש לו בקשה מיוחדת
כלשהי, השיב לו וידמרק :״כן,
שיעזבו אותי לבד.״

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה,
מישפחתית כלשהי, עשוייה לזמן
רווק, אתה עשוי לפגוש השבוע,
זאת, אל תתפתה להאריך שהותך

בעניינים הנוגעים לעבודתו או לבעייה
לך פגישה מרגשת עד מאוד. אס אתה
לגמרי במיקרה, את אשתך לעתיד. עם
במקום, מכיוון שרק הפתעה תקסום לה.

עחע

2באוי?? 62133
כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחך לפתור את בעיותיהם של כל אלה
הפונים אליך. אבל השבוע — בחייך, אל תיתן עצות. אתה עשוי לסבך
אחרים, מתוך זה שאתה חושב שכולם בנויים כמוך. התנאים אינם
שווים לכל אחד, ויה נתון שעלול לסבך אותך, בייחוד כאשר אתה
אינך רואה את נקודות הזולת. בייחוד שאתה עשוי לגרום לשיב־רון״לב
לבת דגים, וגם לבן שור. אל תיתן לעצמך להתפרץ, בן קשת.

חילוקי דיעות סוערים יגרמו לך למפח־נפש. אין דבר: שיחה לאור ירח,
באמצע השבוע, תשפר את המצב עד אין־הכר. ייתכן אפילו שזה יגרום
להתלקחות הקשר למימדים רציניים ביותר. קנייה אשר תעשי ביום שישי
עשוייה להוביל אותך להיכרות חדשה. הישמרי מרכילותן של ידידותייך.

נו־1
ו 2בדצמבר ־
9ו בי נו א ר

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות שלך הן: חומר־כסף ושיעמום.
במישור הפיננסי אין רגיעה. מוטב שתתחיל לחשוב על חריגה קיצונית
מעיסוקיך — או אי־עיסוקיך — הרגילים. אס לא תשנה את המצב, אתה
עשוי להיתקע לצמיתות. במישור הרומנטי, בת דלי, אין עוד טעם רב
לרומנים הקצרים והקלים. שמא תחשבי על משהו קצת יותר
רציני? מצד שני, דווקא האדם המדבר הרבה, איננו טתאים לך כלל.

כסף זה דבר רציני, ואת זה אפילו את יודעת. אלא מה ! אינך יודעת
ליישם את המישפט הזה בחייך. מגיפת הביזבוז שפקדה אותך באח רונה,
תביא, בסופו של־דבר, לתוצאות חרות-אסון עבורך. לכן חימנעי
השבוע מקניות מיותרות, ושיקלי פעמיים כל דבר לפני פותחך ארנקך.
19בכביזאר
? 0גי־ירס

,מכתבים
(המשך מעמוד )9
שכתבתי ברשימתי על הפצועים. ינסה לק רוא
שנית!
אגב, הגיעו אלי תגובות בכתב ובעל־פה,
על הזדהות מלאה עם דברי. חבל שהן
פרטיות ואי-אפשר לפרסמן. אצרף רק דו גמה
אחת:
״צפירה, קראתי את הרשימה בהעולס
הזה :״הפצועים עדיין שותקים.״ זה חזק
מאד וקורע את הלב. הראיתי את הרשימה
גם להדם ולשאר. הרעיון לתת באמצע
הרשימה את מודעת־הפירסומת, בואו לג לוש
בשלגי החרמון׳ — מוצלח.״
צ פי רהימתן, שריד

3ת ] 6 7 ( 1 ( 1,1ח 6ר ר [ 6 1
> 7סוסרו * ר 7ך 1 6 7 6סרס 1

על מהיצאהקצף?
מפליא היה לקרוא בגיליון יום־העצמאות
(העולם הזה ,)1963 במדור טלוויזיה את
הידיעה ״אסון יום־העצמאות.״ ביקורת כה
קטלנית, מראש, על מופע שאמור היה
להיות מועבר בשידור ישיר? דומה כאילו
ידע הכתב מראש מה עומד להיות.
הארסיות הבלתי-מובנת, וההצעה הנדיבה
לצפות — כתחליף — בסרט גוסף של
קוג׳אק או דומיו בתחנות הערביות, אינה
מתיישבת לא עם הגינות הביקורת ולא עם
הצל״ש שהענקתם בזמנו לתוכניתם של
אליהו הכהן ודן אלמגור.
מן הראוי היה להעניק קרדיט כלשהו
לעבודתם של השניים. כיום, לאחר שידור
התוכנית שהקסימה את כולם בחיוניותה,
מחייבת אתכם מידת ההגינות להודות ב־טעותכם.
ובכלל — על מה יצא קיצפכם?
א. ניממן, רמת־גן
>• העולם הזה טעה בשיקול, ותיקן את
המעוות בהענקת צל״ש לעורכי התוכנית
אחרי השידור.

כחשרד החקלאות
עגבניות מעולות
מלפפונים מעולים גזר תפוא״ד חדשים
תפוא״ד חורפיים

בעיקבות הצרה האחרונה שנפלה על
ראשינו, בדמות מעטפות־דואר חדשות,

(ארוזים)

תפוא״ד חדשים
ארוזים (ירושלים)

בצל יבש
בצל ארוז (ירושלים)
ולנסיה — אפילים אשכוליות בננות

עונות:

1.85
1.65
3.45

מעטפה בלתי־כשרה
צרת רבים —

פטם צעיר קפוא
מוכן לבישול

תנועוף, טנא עוף,
עוף מיוחד מעולה
חזה הודו חבילות
(קפוא)
כסיף בקלה — פרום אחיד
עשוי מדגים שמשקלם
לא פחות מ־ 360 גרם

7.50
10.50
מעטפה כשרה

16.00
6.50
8.80

חצי־נקמה
הרי פיתרון פשוט לעקוף את רוע-הגזירה,
תוך חיסכון.
פשוט, מקפלים את המעטפה הישנה
קצת יותר נמוך (לפי השירטוט) ,ואז ב-
דרך־פלא, מתאימה לפתע המעטפה החדשה
לדרישות החדשות.
רן כ ר־ דיין, תל-אביב
צל״ ש ל תו צרתר הוין?
בגיליון העולם הזה ( )1962 מציין הכתב
הכלכלי שלכם כי בנק הפועלים העניק
במסיבת־העיתונאים לרגל פידטום המאזן
השנתי, כשי — עט פארקר, בעוד שבנק
לאומי הגיש רק עט גלובוס. והוא מוסיף,
כי בתחרות בין שני הבנקים יש לראות
בכך הישג נוסף למוסד הפועלי.
יבושם לו לכתבכם עם העט מתוצרת-
חוץ, אך תמהני כיצד מקצה שבועונכם
שטח לידיעה תפלה מעין זו.
אליהו טל, תל־אביב
ו־ 1,ווד 1ז

וזז ה = 1 0 6

מדינות ערב מובנות לחתום על חוזי־שלום
עימנו. אומר שמעו! פרס. אבל- .

לר ת אמי! לערבים!
ן* ימי השידטץ הנאצי,

נפוצה באירופה הכבושה

ההלצה הבאה :
בעיירת־חוף נורבגית נתקבלה בליל־סערה הידיעה
כי אונייה גרמנית נטרפת בים במרחק־מה מן החוף. סי-
רת־דייגים שוגרה ללב־ים, אך חזרה כעבור כמה שעות
ללא ניצולים.
״וכי לא ראיתם את האונייה הטובעת?״ נשאלו הדייגים
הנורבגיים.
״ראינו.״
״ולא ראיתם ימאים גרמניים טובעים?״

״ראינו ימאים גרמניים. הם אמרו שהם
טובעים, אכל איך אפשר להאמין לגרמנים ז״

ך* אחד מחמישים או מאה הנאומים שהשמיע ה־
^ שבוע (מי סופר?) מסר שר־הביטחון, מר שימעון
פרס, הודעה חשובה.

בפסק־דינו, עליו לכתוב :״אני מאמין שהנאשם שיקר,״
או ״אני מאמין לעד פלוני.״
על אמונתו של שופט אין עירעור.

מי שאומר :״איני מאמין לערבים״ מסיים
ככד את הוויכוח. הוא פשוט קובע כי לעולם
לא יהיה שלום כין ישראל ושכנותיה, וכי נחייה
על חרבנו עד היום האחרון, באשר מצדה תיפול
בשלישית כשואה הגרעינית הבלתי-נמנעת
של הסיבוב החמישי, השישי או השביעי.
** י שיש לו אוזן רגי״שה, שומע את המשמעות ה־
( /מייוחדת של מילים כמו ״אמיתי״.
כל רודן ימני או שמאלי, הבא לבטל את הדמוקר טיה,
מבטיח לעמו ״דמוקרטיה אמיתית.״

אכל חוזי-שדום יכולים לקבוע יחסים מעשיים,
ולתת תשובות מעשיות לבעיות מעשיות
התלויות ועומדות כין המדינות החתומות.

מעניין.
לפני שמונה שנים טבענו את הסיסמה :״שלום תמו רת
שטחים, שטחים תמורת שלום.״ אמרנו שאם מוכנים
אנחנו להחזיר את כל השטחים שכבשנו (פחות או יו תר)
,ניתן יהיה להשיג שלום רישמי עם כל שכנינו.
טענה זו הותקפה בשצף־קצף .״אין עם מי לדבר!״
אמרו דוברי השילטון, מלוי אשכול המנוח ועד גולדה
מאיר .״הערבים אינם מוכנים לעשות שלום. אפילו נח זיר
להם את כל השטחים, הם לא יכירו בנו.״ לצורך זה
נשלפו מן הגינזך כל המיסמכים המאובקים של התע מולה
הערבית מתמול-שלשום, החל בלאווים של חרטום
וכלה ב״אמנה הפלסטינית״.

חוזי־השלום בין ישראל ומצריים, סוריה, ירדו ו/או
פלסטין יפתרו את הבעיות המעשיות באורח מעשי.
למשל: אם תקום מדינה פלסטינית בגדה, האם
יהיה מותר לה לרכז בתחומה טור משוריין? אם לא,
איך יובטח הדבר בפועל? אילו ערובות יהיו בידי יש ראל
עצמה להבטחת הדבר? (וגם להיפך, אילו ערובות
ממשיות יהיו בידי הפלסטינים, למיקרה שעם ישראל
יבחר באופן דמוקרטי את מנחם בגין כראש־הממשלה?)
או: האם יהיה הגבול בין ישראל והגדה המערבית
פתוח? למי ואיך יהיה מותר לחצות אותו, בשני הכיוונים?
האם יעברו בו סחורות ועובדים?
או: אילו יחסים מדיניים רשמיים יתקיימו בין יש ראל
ושכנותיה, באילו צינורות ובאיזה דרג?
או: האם יהיה מותר לרכז כוחות מצריים במרכז
סיני, ואם לא — מה יהיו סידורי־האתראה במיקרה של
הפרה, ואילו צורות־תגובה תהיינה מותרות לישראל?
או: האם יוגבלו מערכות־הנשק וכמויות־הנשק אשר
מעצמות זרות יוכלו לספק למדינות המרחב, ואילו ערובות
ממשיות יינתנו לשמירת ההגבלה ולפיקוח עליה?
או: מתי תיפתח התעלה לאוניות הדגל הישראלי?
מניין תקבל ישראל את הנפט שהיא זקוקה לו? איך
תיפתר בעיית הפליטים הפלסטיניים ובעיית ירושלים?

מדוע הוכחשה טענתנו בזעם כה רב?

מפני שכל ממשלות ישראל היו בטוחות שאם תועמד
הברירה בצורה פשוטה וחותכת בפני הציבור — שט חים
בלי שלום או שלום בלי שטחים — יבחר הציבור
בחיים ובשלום. לכך לא היתד, שום ממשלה ישראלית
מוכנה. שהרי כל המיפלגות — מחרות ועד מפ״ם —
רצו לספח שטחים — מי יותר ומי קצת פחות.

והנה בא שר־־הכיטחון הנץ המדופלם, ומד

חוזי־שלום עם
להשיג --
--זיגמלא: אפשר
--דה בפה
כל שכנינו, אם נחזיר להם את שיטחיהם.

אין לו ברירה.

הנשיא סאדאת מכריז, וחוזר ומכריז, בעקשנות מר גיזה,
שהוא מוכן לכרות שלום עם ישראל, אם זו תח זיר
את השטחים ותסכים להקמת מדינה פלסטינית.
הנשיא אסד חולל לאחרונה מהפכה בעמדה הסורית,
והכריז בצורה חד-משמעית שסוריה מוכנה לחתום על
חוזה־שלום עם ישראל, באותם תנאים.
יאסר עראפאת לא השמיע בעצמו הצהרה כזאת, אך
הוא הסמיד את ידי שגרירו בלונדון, סעיד חמאמי, לה ציע
זאת רישמית.
ואילו מתחרהו, המלך חוסיין, אמר זאת כבר מזמן,
וחוזר על כך לפחות פעם בשבוע.

מול התקפה שיטתית זו, לאורך בל החזית,
ביצע עתה שימעון פרם נסיגה טאקטית.

נכון, הוא אומר, אפשר להשיג חוזי-שלום עם כולם.

אכל זה לא יהיה שלום אמיתי.
וככלל, איד אפשר להאמין לערבים?

ץ וחי הצהרה מחוכמת מאד. הרבה יותר מחוכמת,
( מכפי שנראה במבט הראשון.
אפשר להתווכח על עובדות. אפשר להפריך טענה
עובדתית. אפשר להוכיח כי מה שנראה כעובדה, אינו
אלא עובדה מדומה או כוזבת.

אך אי־אפשר להתווכח על אמונה.

כל שופט יודע זאת. אם הוא מבסס את פסק-דינו על
ניחוח מישפטי, עלול לבוא בית־מישפט גבוה יותר ול בטל
את פסק-הדין בעירעור. אם רוצה השופט להיות
בטוח לגמרי ששום בית־מישפט גבוה יותר לא יפגע

1111

איזו דוגמה, מכל אדה, עומדת לנגד עיני
מר פרס כשהוא שואך ל״שלום אמיתי״ מושלם?

ף* גשות של אהבה אינם כפופים לחוזה. אפילו
1כתובה רבנית אינה מבטיחה שבני־זוג יאהבו זה
את זו אהבת־אמת.

הוא אמר: ישראל יכולה עתה להשיג הו־זי־שלום
חתומים עם שכניה, אם תשוב לגבו
לעשות
67ע . 1אכל אסור לנו
ביוני ד 6

4--לות ה*
זאת, כי זה לא יהיה שלום אמיתי.

* * דוע משמיע שימעון פרם הודאה זו? מדוע אינו
ו /חוזר על הטענה השגורה שגם תמורת החזרת כל
השטחים לא יחתמו הערבים על חוזי-שלום?

יש שלום בין גרמניה וצרפת, שלחמו זו בזו במשך
אלף שנים, והמנהלות עכשיו סופר־מארקט משותף.
יש שלום בין שוודיה ודגמארק, שתושביהן סובלים
מאנטיפאטיה הדדית עמוקה, אך שאין ביניהם גבול.
יש שלום בין שלוש מדינות בנלוכם, הדומות ל שלושה
מחוזות של מדינה אחת אך להן סיכסוכים פני מיים
לרוב.
יש שלום בין ישראל וגרמניה, אחרי השמדת שישה
מיליון יהודים בדורנו.
יש שלום בין ישראל וצרפת, שלדברי מר פרס בשעתו
״קשורות זו בזו בסנטימנטים עמוקים, החורגים
מקשרים של אינטרסים.״

שימעון פרם: הנ או ם ה ־51
כל פאשיסט, המתכוון לחסל את אירגוני-העובדים,
נושא את עיניו אל ״סוציאליזם אמיתי.״

כד בחורה מודאגת כאשר כחיר־דיכה מבטיח
לה ״אהבה אמיתית.״ היא היתה מעדיפה
אהבה סתם, כדי תוספות.

״דמוקרטיה אמיתית,״ או ״עממית,״ או ״חדשה״ פי רושה,
בדרך־כלל, חיסול הדמוקרטיה.
״סוציאליזם אמיתי,״ או ״מקורי,״ או ״גרמני״ או
״מוסלמי״ או ״יהודי״ פירושו, בדרך־כלל, ההיפך מן
הסוציאליזם.

הרכה־הרכה בעיות סבוכות. אך כד אדה
הן בעיות מעשיות, שניתן דפתור אותן כצורה
מעשית כחוזה-שדום, מבדי שהדבר
מחייב אמונה הדדית כדשחי.
אם כולן תיפתרנה בשעה טובה בחוזי־שלום חתו מים
כדת־וכדין, תוך שמירת כוחה של ישראל להבטיח
את קיום התנאים ולהגיב על הפרתם — האם יהיה זה
השלום המייוחל?
א, אומר מר שימעון פרם. זה לא יהיה שלום
שלם ומושלם. שלום — כן, אבל שלום ״אמיתי״ —

וכל המדבר על ״שלום אמיתי״ ,או ״שלום
שד ממש״ או ״שלום סופי״ מתכוון לומר, בעצם
:״לעזאזל השלום.״

אנחנו, אומר מר פרס, זקוקים לשלום ״אמיתי״ .שלום
שאינו קיים בין ארצות־הברית וברית־המועצות, בין
בריתיהמועצות וסין, בין הודו ופאקיסטאן, בין אלג׳י־ריר.
ומארוקו, בין גרמניה המיזרחית והמערבית, בין
תימן הדרומית והצפונית.

אין שתי מדינות דומות. ואין היחסים בין שתי מדי נות
מסויימות יכולים להיות דומים ליחסים שבין שתי
מדינות אחרות. כי היחסים מושפעים על-ידי אלף ואחד
גורמים, כגון ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, האופי הלאומי
והאינטרס הכלכלי.
יש שלום בין ברית־המועצות וסין, כשהמוני חיילים
מצטופפים משני עברי הגבול המשותף.
יש שלום בין ארצות־הברית וברית־המועצות, שכל
אחת מהן יכולה לחסל תוך דקות מעטות כמאה מיליון
מתושבי השנייה, והפועלות בינתיים זו נגד זו ברחבי
העולם.

עד אז אנחנו נאלצים לשמור על קו המיתלה וה גידי
בדרום, על קו הירדן במיזרח, על קו ההתנחלויות
בגולן, ועל קן בגין-ם ר 0בירושלים. וכמובן, על כל
השטחים הכבושים.
אין ברירה. הכל — או לא כלום. שלום מושלם —
או מילחמת־חורמה.

אין שלום אמיתי אלא בשיריהם של משוררים.

כחיים, כטבע, כיחסים כין מדינות, יש
מאות גוונים שדנים של שלום, ואך אחד מהם
אינו מושלם.

א 1 1

אנחנו רוצים כשדום האמיתי דגמרי, זה
אשר יקום עם בוא המשיח כן־דויד.

ואם בינתיים תהפוך ישראד, יחד עם האר;
השכנות, דכית-קכרות אחד גדוד, מה טוב.
שהרי בית-הקכרות הוא המקום היחידי
עדי-אדמות שבו שורר כאמת שדום אמיתי,
מושדם ובעיקר — סופי.

במדינה

ך! ח1ים0וו

העם
טו־אג׳ד,ומדיה
ביו הנ ס בו ר ג
כו 7ס דיברו גוזם
ביכו -מבזי שהיה
7הם מושג מה באמת
מתרחש בקוגשוזיה הכבושה
.ראש־הממשלה עמד מול מצלמות הטל וויזיה
והשמיע את דבר הממשלה באוזני
העולם כולו :״אויבי התרבות״ הסתערו
על הקונסוליה הישראלית ביוהנסבורג, אך
ישראל תמשיך להילחם בברברים.
עורכי-הלילה של העיתונים הכינו באו תה
שעה את עמודי העיתון, וחיפשו את
האותיות השמנות ביותר כדי לגנות מע־שה־זוועה
חדש זה של ״המחבלים הפלסטיניים
ושותפיהם.״ כותבי המאמרים הראשיים
התחרו ביניהם בחיבור דברי-
קיטרוג מוחצים.
שר־החוץ, שביקר אותה שעה בצרפת,
הודיע שהוא נמצא ״בקשר מתמיד עם
ן רושלים,״ וכי הוא מקצר את תוכנית בי קוריו
בגלל המאורעות המחרידים.
ממשלת ישראל התכנסה לישיבת־חירום,
ושריה הצטלמו בטלוויזיה בסבר־פנים
חמורות, שהעידו כאלף עדים שהם מודעים
לגודל האחריות המוטלת עליהם.
עיתוני־הערב של יום שלישי, לא הספיקו
להוצא מאותם גיליונות את מאמרי
הפרשנות שלהם, שהסבירו כי תקיפת המחבלים
מכוונת נגד ישראל ודרום־אם-
ריק כאחת. התופעה הצביעה על מידת
רצינותם של הפרשנים.
סמוקים מול הראי. למחרת היום
עמדו בל אלה סמוקי־פנים מול הראי.
״המחבלים״ לא היו אלא צעיר יהודי
מטורף יחידי, חייל לשעבר בצה״ל, ש שיטה
בעולם כולו, כבש את הקונסוליה
במו ידיו, ירה בעוברים־ושבים מתוך מח־סן־הנשק
שהביא עימו למקום.
לולא נהרגו ונפצעו אנשים בתקרית זו,
היא יכלה להיות קומדיה. אבל היו חבויות
בקומדיה זו כמה שאלות חמורות:
• מה טיב סידורי־הביטחון בנציגויות
ישראל בעולם, אם מתקבל בהן לעבודה
ביטחונית צעיר מופרע, הידוע בארץ, ו־שאי־יציבותו
הנפשית רשומה בתיקי צה״ל
והמישטרה?
• איך מעז ראש־ממשלה לנאום נאו מים
מדיניים, כשאין בידו ידיעות כלשהן
על הנושא שהוא דובר עליו?
• מהי רמת השיקולים של מעצבי
דעת־הקהל בישראל, הנחפזים לקבוע עמדות
ולהסיק מסקנות ממאורעות סתומים,
שפרטיהם אינם ידועים?
נראה שמבין כל הצדדים, רק האירגונים
הפלסטיניים נהגו בתבונה כלשהי. הם לא
הביעו כל דיעה, כל עוד לא ידעו מה מת רחש
באמת ביוהנסבורג.

חסויה מן הואש
ץ ילויי השחיתות במערכת־הביטחון,
£שהמסו את אזרחי המדינה, סטו השבוע
לאפיק שנראה שולי לכאורה. בשורת הופעות
ונאומים ניסה השבוע שר־הביטחון
שמעון פרס ליצור את הרושם המסולף
כאילו כל גילויי השחיתות במערכת-הבי-
טחון נחשפו וני תגלו על ידי מערכת ה בקרה
הפנימית של המישרד ועל ידי קציני-
הביטחון שלה. תידרוכים של דובר משרד-
הביטחון לכתבים הצבאיים של העיתונות,
הביאו אף הם לפירסומים שכל מטרתם
היתה לשטוף את מוחו של הציבור ולטעת
בו את האמונה כי פרשיות השחיתות
נתגלו על ידי חוקרי מערכת־הביטחון.
הידיעות נמסרו בנוסח של ״התעורר

ך* אמת הפוכה לגמרי. לא רק שאנשי
ן | מערכת־הביטחון לא גילו את מוקדי
השחיתות ולא היו הראשונים לחשוף אותם,
אלא שבמשך תקופה ארוכה הם ניסו להכ שיל
את החקירה, למנוע את הגילויים
ולהעמיד פנים כאילו שום דבר אינו רקוב
בממלכתו הביטחונית העצומה של פרס.

שד־הבטחון שהשיב על שאלות.סטודנטים הבטיח, כי ״ייעקר כל עשב שוטה״ הוא חזו

1שני מיסמכים אלה טפי

י י * ייי ״* י * ריכים את טענתו של

שר־הביטחון שינזעון פרס, כפי שהשתקפה בכותרות העיתונות
הישראלית השבוע (למעלה) כאילו ״כל מה שנחשף ניתגלה ע״י
מישרד־הביטחון עצמו.״ המיסמך הראשון (מימין) הוא מכתב
ששלח רב־סרן (מיל ).יואל מירון ממינהל הרכישה במישרד־הביטחון
ב־ 20 ביוני ,1974 אחרי שלמשרד־הביטחון הגיעו התלונות
הנדון:

מכרז

למתקן

בדיקה

לסיכליות

תדלוק

הראשונות בקשר לכשרות המיכרז בו זכה אבני. מירון העצור
עתה בעצמו כחשוד בפרשת השוחד, טוען במכתב כי היועץ
המישפטי למישרד־הביטחון המליץ להעביר את העבודה למפעלו
של אבני. כלומר: לא נפתחה כל חקירה. במכתב משמאל מודה
היועץ־המישפטי למערכת הביטחון כי הוועדה לבירור בדיקת
נסיבות הוצאת המיכרז הנ״ל מונתה רק ב־ ,20.3.1975 יום אחד
אחרי שהעולם חזה כבר פוצץ את פרשת השוחד בפומבי.

הננימתייחסלפגישהשנ תק יימהב משר דנ וביום 7 . 3 . 1 9 7 5
^נושא ה נ ״ ל .

בהתא ם
לקבלת

לבקשתך הסכרזנבדק פעם נוספת ^ והובא
חוותדעתליייזהסשפטי של סשהב ״ ם .

ב התא םלהסלצתהיועץה סש פסי לסשהב׳יס ישלהעביר
את ביצועהעבודהלספעל אשר זכהבסכרז ( חברת

הטו־ מ פ יסט׳ ט
העיתו3ות חורשת את
שדה״השחיתות~=ב־והמיפ7גזו?
תופסות מרמס ע? ככה

היועץ בדק
ואישר

פרס: כל מה שנחשף נתגלה
על־ידי משוד הבטחון עצמו

שחי תות

במשל המפורסם, יושב הזבוב על ראשו
של השור הסוחב את המחרשה, ומכריז:
״אנחנו חורשים!״
בארץ מתקיים משל זה ביחסים בין
כלי-התקשורת והמיפלגות.
סיכון וכסף. בפועל זה קורה כך:
העולם הזה, העיתונות היומית, הרדיו או
הטלוויזיה חושפים פרשודשחיתות.
הדבר כרוך כימעט תמיד במאמץ רב
ובהסתכנות. העיתון משקיע כסף רב ב חקירה,
מפנה אליה את עובדיו, חוקר
פרשות רבות שאינן מובילות לשום תו צאות.
כשיש בידיו מימצאים, הוא צריך
לחשוש מפני תביעה על הוצאת לשון-
הרע, סנקציות מצד בעלי-שררה ונזקים
אחרים.
לבסוף הוא מחליט לפרסם. מאותו רגע
מתחיל, מירוץ קדחתני בין המיפלגות,
שלא נקפו עד אותה עת אצבע בעניין.
לגנות את7 ,דרדש ש. קבוצת אמ נון
רובינשטיין, הקרובה ביותר למכונות-
(המשך בעמוד )16

שחיתות במשרדו במקום שהעתונות וחוקרי
המישטרה הגיעו אליו, ולא לתת להם ל התרחב.

15 בחודש אפריל , 1974 פירסם משרד-
הביטחון מיכרז לייצור מיתקני תידלוק ל מטוסים
עבור מחלקת הציוד של חיל-
האוויר. ב־ 2ביוני אותה שנה התפרסמו
תוצאות המיכרז. הסתבר כי מיפעל א.ג.י.
בקריית גת, השייך לחרשתן אמנון אבני,
זכה במיכרז.
תוצאות המיכרז לא נראו כשרות בעיני
שני תעשיינים צעירים שנטלו בו חלק.
האחד מהם היה טיים־קרב בעבר בחיל-
האוויר. השני היה מהנדס ממנות שרכש
את השכלתו בארצות־הברית.
עוד באותו יום פנו השניים במכתב ל יואל
מירון, ראש מחלקת מיכשור ובקרה
במישרד־הביטחון, שהיה גם אחד מחברי

לי די ע תכם .

עלילציין שעד היום לא קבלתי מסר את האינפורמציה
הנוספת אשר אותה הבטחת ל ה מצ יא ל י .
עם זאת המ לצת ילסגכ ״ ל סשהב״םלמנות וע דתברורלבדיקת
נסיבותה וצאת המכרז. הועדהמונתהביום . 2 0 . 3 . 1 9 7 5

אנימגיח שאתה א ו מרשיר

ב |ב_רכה
י ^ מירר ן
ראש ם חלקת~~מ 5־0דד׳*כ< בקרה יערדית בססרכה

יוזמנו להופיע בפני הועדה.

באם נמצאת בידיראינפורמציה כלשה יא הנוגעתלעניןהנדון
-תוכללהעבירהאליואני אדאג להעבירהלידיעתהועדה .

)׳בכט>דרב .
^^אודך אל

7״גורני1 /

היועץ. יזע^צטי למערכת ׳הבס חון
חשד״ או ״ללא כל קשר עם פרשיות ש נתגלו
בהשרד-הביטחון החל חייל־האוויר
בחקירה משלו...״
הוויכוח הפומבי שהתמקד השבוע סביב
השאלה ״מי חשף את הגילויים ראשון —
משרד־הביטחון או העולם הזה?״ נראה קט נוני
לכאורה. אולם היתד. לו חשיבות רא שונה
במעלה.
מסע השקרים של שמעון פרם לא היה
אלא ניסיון נואש להציל את עצמו ואת
מעמדו הציבורי כמי שאחראי למערכת-
הביטחון בה נחשף סרטן השחיתות. בהציגו
את עצמו כלוחם בשחיתות ניסה פרם לאתר
את הדליקה, לעצור את הגילויים על דד

בטענו השבוע כי ״כל מה שנחשף בפר שה
נתגלה על ידי מישרד־הביטחון,״ לא
דיבר שר־הביטחון שמעון פרם אמת*.
להלן העובדות, המפריכות את מסכת
השקרים של פרם ועוזריו:
* כשחזר על טענה זו גס בפני ועדת־הנזישנה
של הכנסת לתקציב הביטחון, היווה
זו הונאת הכנסת. השבוע פנה עורך
העולם הזה, אורי אבנרי, לראשי ועדות
הכספים, החוץ והביטחון, וועדת הסישנה
המשותפת לתקציב הביטחון, בתביעה להזמינו
להעיד בפניהן טל כך שפרם שיקר
לוועדות־הכנסת.

ועדת המיכוז, ביקשוהו לבדוק כיצד זכה
אבני במיכרז, למרות שלדעתם לא היה
זכאי לכך.
יואל מירון השיב לשניים (ראה גלופה)
כי ״בהתאם להמלצת היועץ־המישפטי ל-
מישרד־הביטחון, יש להעביר את ביצוע
העבודה למיפעל שזכה במיכרז.״ כלומר :
העניו נבדק ולא נמצא בו כל פסול.
ב־ 25 ביוני 1974 פנה עורך־דין ידוע,
שייצג את שני המתלוננים, למישרד ד-.
יועץ־המשפטי למערכת־הביטחון וביקשו
שוב לבדוק את כוהלי מסירת המיכרז, ש נראו
לו פסולים. למחרת הודיע עורך־הדין
של משרד־הביטחון כי המיכרז ניתן כדין.

נות יקרות״ערך, מחברות ציבוריות שחם
היו אחראים במשן שנים לתקציביחן ולגובה
הסובסידיות שקיבלו. הוראות ח־תקש׳יר
של נציבות המדינה אוסרות
אומנם באיסור חמור לקבל מתנות או
טובות-הנאה אחרות מגופים ואנשים שחיו
קשורים עמם בתוקף עבודתם. אולם
הוראות אלה חלות רק על עובדי המדינה,
ולא על נבחרי הציבור המכהנים ב-
מישרות רמות של שר וסגן״שר !
אמר השבוע היועץ־המשפטי לממשלה,
מאיר שמגר, בתשובה לשאלת כתב העולם
הזה :״אינני יודע אם יש באן עבירה
על חוק או על תקנה. מעולם לא
נתקלנו במקרה דומה. אני צריך לבדוק
את הנושא במשך כמה ימים לפני שאוכל
לתת תשובה מוסמכת.״
ייתכן שפרס ויעקובי לא הפרו שום
חוק בקבלם מתנות יקרות מהקואופר־טיבים
שהיו קשורים עמם בתוקף תפקידם.
אולם הסכמתם לקבל את המתנות
היא פגם אסתיטי ומוסרי חמור
ביותר מבחינה ציבורית.
גם אם בשעה שקיבלו את המתנות לא
כיהנו השניים בתפקידים שהיתה להם
נגיעה ישירה לקואופרטיבים לתחבורה,
הרי בעבור זמן קצר, כאשר צורפו לממשלתו
של יצחק רביו, שוב שלטו על
תקציבים והכרעות הנוגעים לחברות
אלה. שמעון פרס, הפן לשר־הביטחון,
שמשרדו הוא לקוח של חברות התח בורה
בסכומים של עשרות מיליוני לירות
בשנה. גד יעקובי הפך לשר־התח-
בורה, בו תלויים הקואופרטיבים לשבט
או לחסד. גם אז לא מצאו השניים לנכון
להסיר את התמונות יקרות־הערן שקיבלו
במתנה מקירות בתיהם ולהחזירם

**ץ ר־תניטחון שמעון פרט, מתאמץ
להציג את עצמו בעיני הציבור כמי
שנחוש בהחלטתו לטהר את מערכת״הבי־טחון
מנגע השחיתות שפשה בה. זוהי
אחיזת־עיניים. הנגע דבק גם בשמעון
פרט עצמו.
בעת שהופיע ביום השישי האחרון בפני
ועדת־המישנה של חכנטת לענייני תק־ציב״חביטחון,
פירט פרט את מיקרי״השו-
חד שנחשפו עד כה במערכת־חביטחון.
הוא סיפר כי אחד העצורים בפרשה הוא
יצחק רובין, עובד מחלקת התעבורה של

— מאת

1א ב יפת
מישרד״הביטחון, שבין השאר חשוד בכך
כי קיבל מקואופרטיב התחבורה אגד
״כרטיס־חינם בשביל בתו״.
פרס רק שכח לטפר באותו מעמד לחברי
הוועדה, בי הוא עצמו קיבל גם כן
מהקואופרטיבים לתחבורה דן ואגד
מתנות״חינם. לא עבור ילדיו _ אלא
עבור עצמו. לא בערך של כמה עשרות
ל״י, אלא בשווי של אלפי ל״י רבות.
בעשותו כך הוא שימש דוגמא חיה לעובדי
המדינה בבחינת ״כזה ראה וקדש״.
להלן הפרטים המלאים של השערוריח,
המתפרסמים בזה לראשונה :
הדבר אירע לפני שנה. בחודש מארס
1974 התחלפה ממשלתה של גולדה

בוס ויעקוב, קיברו !(תנות בשוו
אלפי רץ־ות מהקואופוטיביס לתחבורה
מאיר. במקום הממשלה שכיהנה לפני
הבחירות, הציגה גולדה את ממשלתה
החדשה, שהיתח מורכבת כמעט מאותם
אישים, עם במה תיקונים קלים. אחד
השינויים: שמעון פרס, שכיהן עד אז
כשר־התחבורה והתיקשורת, מונה בשר•
ההסברה. יחד עימו עזב את מישרד־ה־תחבורה,
שהועבר לידי אהרון יריב, גם
מי שחיה סגן שר-חתחבורח, גד יעקובי.
ב״ 20 במארס , 1974 החליטו הנהלות
הקואופרטיבים לתחבורת, דן ואגד,
לערוך מסיבת פרידה לשר ולסגנו. הנחלות
הקואופרטיבים לא הסתירו את
הסיבה למסיבת הפרידה. בביטאון
ידיעות דן (מס׳ )45 הוסברה העילה למסיבה
כדלקמן :״בתקופת כהונתם עלה
בידי השר וסגנו ליצור יחסי עבודה ושי תוף
פעולה עם דן ואגד — בפי שלא
עלה בידי שרי תחבורה קודמים.״
באותה מסיבה לא יכלו פרס ויעקובי
שלא לנאום .״אם אומר בי נקשרו בי נינו
יחסי ידידות ״,אמר יעקובי ,״הרי
תהיה זו לשון המעטה. אני מרגיש את
עצמי כחבר בצוות עימו נוצרו יחסי ידידות
כנת ושיתוף פעולה פורה.״ ואילו
פרס נשא שבחים להנהלות הקואופר
טיבים.
״בדברו
על הנהלות הקואופרטיבים
עמד על התרשמותו העמוקה מהחוכמה
והמסירות שבהן נפגש במאות מגעיו עם
מזבירויות דן ואגד דיווח ביטאון דן.
לפרס וליעקובי חיו סיבות טובות
להיות מרוצים. בשבוע לפני שנערכה המסיבה,
דנו הנהלות דן ואגד בבעיה
איזה שי להגיש לשר ולסגנו. הצעה לה עניק
לחם עטי-יוקרה עשויים זהב, נפלה
בטענה כי אין זו מתנה מכובדת דיה.
הוחלט לפנות ישירות אל פרס וסגנו כדי
לברר אצלם אישית איזו מתנה תישא
חן לפניהם.
השניים דחו את הפניה והיפנו את
נציגי הקואופרטיבים אל נשותיהם. בבי רור
שנערך בין אנשי הקואופרטיבים ל בין
הגברות סוניח פרס וטובה יעקובי,
הסתבר כי הגבירות מעדיפות לקבל ציו רים
מקוריים. מתנה תרבותית ומכובדת
לבל הדיעות, אם כי יקרה במקצת.
אולם לא אנשי הקואופרטיבים לתח בורה
חם שיחסכו כספים כשמדובר בשר
ובסגנו שהם חיו בה מרוצים מהם. במה
מעסקני הקואופרטיבים יצאו בחברת
הגברות פרס ויעקובי לסיור על פני הג
לריות
לציור של תל-אביב כדי למצוא
את התמונות הראויות לקשט את בתיהם
של השר וסגנו.
לבסוף, בגלריה של הדסה קלצ׳קין
ברחוב פרוג בתל-אביב, נמצאו הציורים
שנשאו חן בעיני הנשים. היו אלה ציו רים
מעשי ידיחם של הציירים הישראליים
נפתלי בזם וז׳אן דויד. הנשים
קיבלו את התמונות והקואופרטיבים
שילמו את החשבון. מחיר התמונה האחת
היה 9,000ל״י והשניה 11,000
ל״י. החשבון שולם בצ׳ק של קואופרטיב
אגד, ולאחר מכן העביר קואופרטיב דן
לגיזברות אגד את חלקו בהוצאה, בגובה
של ׳.504
דובר אגד, מרדכי שיפמן, שהתבקש
להגיב על הפרשה, סירב להתייחס אליה.
״אינני מוכן למסור שום תגובה בעניין״,
אמר. אהרון שני, דובר דן, חיה גלוי
יותר .״זה נחוג אצלנו להעניק תשורות
פרידה לשרים ולאישים בכירים באשר
הם מסיימים את תפקידם במישרד התח בורה.
גם למנהל הכללי של חמישרד
נתנו שי,״ אמר.
מבחינת החוק היבש לא היה כל פסול
בהסכמתם של פרס ויעקובי לקבל מת-

לחברות שהעניקו להם אותם.
שר־המשפטים, חיים צדוק, הודיע לא
מכבר בכנסת, שהוא עומד להגיש הצעת־חוק
חדשה, לפיה יהיו כל המתנות שמקבלים
נבחרי ציבור בתוקף תפקידם
רכוש המדינה. אולם גם בדיעבד, לאור
הגילויים המרעישים על הנעשה במערכת-
הביטחון ובמישרד-התחבורה, שהושוו על
ידי מבקר״המדינה לבגידה במדינה, אי־אפשר
להתעלם מחומרת המעשה שעשו
פרס ויעקובי.
איזו זבות מוסרית יש ביום לשמעון
פרס להוקיע את לוקחי השוחד ומקבלי
המתנות במערבת־הביטחון, באשר הוא
עצמו זכה לטובות־חנאה מחברות הקשורות
למישרדו ז איך הוא יכול להתייצב
כמוכיח בשער, לגנות פקיד שקיבל
כרטיס־חינם מאגד, אופניים לילד או
סכו״ם — דברים פסולים כשלעצמם —
כשהוא עצמו נהנה ממתנות ששווים עולה
הרבה מונים על אלה שקיבלו פקידי
מישרד־הביטחון וקציני צה״לז
איש הגון, הדואג למוסר הציבורי ול-
טוחר־המידות במערכת הרגישה ביותר
של מדינת־ישראל, חייב להסיק את ה מסקנות
הנדרשות: ללכת חביתה !

המתלוננים פנו לבית־הדין הגבוה לצדק
בבקשה להורות למשרד־הביטחון לעכב את
מסירת העבודות לא.ג.י. עד שישמעו טענותיהם.
על סמר תצהיר של יואל מירון,
לפיו החלה א.ג.י. בייצור המיתקנים, לא
יכול היה בית־המישפט העליון להוציא את
הצו המבוקש.
בראשית פברואר השגה, בעקבות מידע
שהגיע למערכת העולם הזה מקצין בחיל-
האוויר, החל מבקר העולם הזה זאב יפת,
לחקור בפרשה. במהלך החקירה נודע לו
גם דבר הבג״ץ שהוגש בקשר לאבני ו־מיפעלו,
ושהיה חסוי מטעמי ביטחון.
ב־ 16 בפברואר 1975 סנה יפת לדובר
משרד-הביטחון, נפתלי לביא, הביא לידי עתו
את מימצאי חקירתו בפרשת המיכרז
של אבני. הדובר הבטיח לברר ולבדוק את
המימצאים. למחרת התקבלה תשובתו: ה־מימצאים
חסרי-שחר. יואל מירון הוא פקיד

ישר והגון.
כעבור יום, ב 18-בפברואר, שוב פנה
יפת לדובר, טען בפניו כי הוטעה במידע
בלתי מדוייק. הדובר הבטיח שוב להעביר
את הפרשה לעיונו של היועץ־המשפטי ל-
מערכת־הביטחון, אוריאל גורגי. כעבור
יומיים מסר לביא :״התיק נבדק שוב. לא
נמצא בו פסול. הכל כשר.״
ב־ 4במארס השנה, פנה יפת ישירות
לעורך־הדין גורני, ביקש לקבלו לשיחה.
גורני טען כי מסר את בל הידוע לו לדובר
משרד-הביטחון. יפת ניסה לשכנעו להסכים
לקבל לשיחה את פרקליטם של המתלוננים.
גורני הסכים. הפגישה נקבעה ל* 7בחודש
ונערכה במועד זה.
הכתבה הראשונה המתייחסת לפרשת השוחד
במשרד־הביטחון ובחיל־האוויר,
פורסמה בגיליון העולם הזה 1959 מיום
19.3.75 תחת הכותרת ״מיכרה של זהב.״

כותרת המישנה היתה :״מבקר העולם הזה
חושף פרשה אחת מאווירת השחיתות שבה
מתנהלים עסקי־ההזמנות של מערכת הבי טחון.״
היה זה הפירסום הראשון בנושא זה
בעחונות הישראלית. עד אז, למרות טענתו
של פרס, לא נחשף ולא התגלה דבר על־ידי
אנשי מערכת־הביטחון, אם אמנם חקרו
בהאשמות שהיו מונחות לפניהם בענין זה
מזה שמונה חודשים.

ומפריד את טענתו של פרס.
בהופיעו בשבוע שעבר בשידורי ישראל
טען שמעון פרס כי אין אמת בטענה
(שהועלתה על ידי העולם הזה) כי לאחר
פירסום ההאשמות נגד אבני מעל דפי
העולם הזה ואחרי שכבר החלו חקירות
מישטרת־ישראל ומצ״ח בפרשה, המשיכה
ועדת־המיכזרים של מישרד־הביטחון ל העניק
לאמנון אבני, בעל א.ג.י. עבודות,
כשחבריה יודעים שהוא נושא לחקירות.
תידרוד ברוח דומה ניתן גם לכתבי
העתונות היומית .״בניגוד למה שפורסם,״
כתב מעריב ( )25.4.75״דחה משרד-הביט&ון
מסירת עבודות למר אבני בהיקף של שני
מיליון ל״י, אחרי שהתעורר חשד כי שילם
שוחד.״
מה שפורסם פורסם בהעולס הזה. ניסיון
דוברי משרד־הביטחון להכחיש טיעון זה
(המשך בעמוד )26
טישטוש וחיפוי
ף* ק למחרת הופעת העולם הזה מינה
ן יצחק עירוני, המנהל הכללי של משרד
הביטחון, ועדה לבירור נסיבות המיכרז
בו זכה אמנון אבני. מכתבו של אוריאל
גורני המופיע בעמוד 14 מאשר זאת

במדינה
(המשך מעמוד )14
הדפום של היומון הארץ, זונד. בדרך־כלל
במירוץ. היא מפרסמת גילוי־דעת מוחץ,
מתריעה, נענה, קובעת, מציעה ודורשת

במרחק־מה אחריה באה הקבוצה היריבה,
זו של שולמית אלוני. היא מקטרגת,
מזהירה, תובעת ומציעה ש־.
אחריה באה קבוצתה של שמואל תמיר.
זו כבר זריזה פחות, אך יסודית יותר.
היא מכנסת מסיבת-עיתונאים, מגישה
תוכנית של 17 סעיפים, ומטלפנת לאחר־מכן
לכל עורך בנפרד כדי להבטיח ש היא
תופיע בראש העמוד, וכי שמו של
תמיר עצמו יוזכר בהבלטה בכותרת.
לבסוף באה הנהלת. הליכוד, שהיתר,
צריכה להבטיח קודם כל שאף אחד מ-
אגשי־חסותה אינו מעורב בפרשה. היא
דורשת מינוי ועדת־חקירה פרלמנטרית —
כדי להשכיח שנציגה הוא יו״ר ועדת־ה־מישנה
לענייני תקציב־הביטחון, ושחבריה
בוועדת החוץ־והביטחון חיפו במשך שנים
על הרקבון המתפשט.
׳לפחוד זה כזול. השאלה המתבקשת
היא: אם כל המיסלגות האלה להוטות
כל-כך אחרי בועור השחיתות, מדוע אינן
עושות דבר כדי לחשוף אותה בעצמן?
המיפלגות הישראליות עשירות יותר מן
העיתונות. הליכוד מקבל מאות אלפי לירות
לחודש מכספי משלם־המסים. גם שולמית
אלוני ושמואל תמיר מקבלים רבבות לירות
לחודש. קבוצת רובינשטיין זוכה
במימון נדיב מצד איל-הון בינלאומי, ומו ציאה
את הכסף על מודעות-ראווה.
מדוע אין אף אחד מן הגופים האלה
מקים מנגנון מיקצועי של חקירת־שחי-
חות, ומשקיע בו חלק מן הכסף הבא אליו
בקלות כה רבה? מדוע הם מעדיפים
את השיטה הקלה של טרמפיזם וניצול עבודת
הזולת, ולרוב מבלי להזכיר כלל ממי
סחבו את הפרשה?
שחיתות אחרת. לשיא מגיע בשטח
זה שמואל תמיר.
השבוע קיים מסיבת־עיתונאים בעיקבות
גילוי פרשת־השחיתות במישרד־הביטחון.
מסיבה זו התקיימה דקות מעטות אחרי
שעורכי הסולם הזה הסבירו לעמיתיהם,
באותו בניין עצמו, כיצד חשפו את הפרשה,
מהו היקפה ומהן מסקנותיה.
תמיר התעלם מכך כליל. העיתונאים ש הקשיבו
לדבריו יכלו לקבל את הרושם

החח*ר• החד ש• של

״ ס פ דיי מי ק ס ״
אבקתהכ בי סההמצ לי ח ה
ו! 1ל ״ו!1נון״ ל מ כו מתכ בי ס ה

1ק ״ג 8 -ל ״י( ב מ קו ) 8 .9 0
1 2ק ״ג 1 2 -ל ״י( בנו קו ם ) 13.4 0
5ק ״ג ־ 3 9ל״ ]ברוקו ) 4 0 .20

ח ״כ תמיר
לרכב על הגל
שהוא עצמו גילה את הפרשה, ומנהיג את
המאבק לביעור השחיתות במישרד־הביט־חון.
כדי
לחזק רושם זה הזכיר תמיר, כדבר
ידוע ומובן מאליו, שהוא חשף בעבר גם
את פרשות נתיבי נפט, ורד ואוטוקארס.
רק יודעי־דבר זכרו כי אין לכך שחד.
*פרשת נתיבי נפט נחשפה כולה על-ידי
העולם הזה. פרשת ורד י נחשפה על־ידי
מבקר־המדינה. בשני המיקרים האלה תפס
תמיר טרמפ על הפרשה אחרי שנתגלתה,
והשתדל בעוצמת־הקול שלו לעורר את
הרושם שהוא היה המגלה.
הפרשה היחידה שחשף תמיר עצמו היתר,
וו של אוטוקארס. אולם דווקא פרשה זו
התמוטטה בסופו של דבר בביודהמישפט,
אחרי שתמיר ניצל אותה לצורכי התעמולה
של מיפלגתו במשך חודשים ארוכים.
נראה שבמאבק נגד השחיתות, אין נק-
יון־ה,כפיים שולט בכיפה.

ו ה גי ד ה
מ ן >ה>ה
ה מ מונ ה

נציב מן
מבקר בעתיד?

רואה־החשבון יצחק מן, שחתמנה
עתה בנציב מס״הכנסה, ימלא תפקיד זה
משך חצי שנה בלבד. אחר-כן יחליף את
משה נוידרפר, הממונה על הכנסות
המדינה. במקומו של מן, בנציג מס-
הכנסה, יתמנה אליעזר שילוני.
שר-האוצר יהושע רבמוביץ רוצה
כי מן יכניס לפעולה את מסקנות ועדת
בן״שחר, ובי יחליף את נוידרפר, שהוא
אבי שיטות אי־גביית־המיסים הקיימות.
נוידרפר ביקש להמשיך בתפקידו חצי
שנה נוספת, בדי שימצא לעצמו ג׳וב אחר,
מחוץ לממשלה.
יצחק מן הוא נשיא לישכת רואי•
החשבון, ותומן נלהב במסקנות ועדת
בן־שחר. בשיחות פרטיות עם ידידיו טען,
בי חלומו הגדול לעתיד הרחוק הוא לקבל
את תפקיד מבקר־המדינה.
שערוריית המנכ״ל הפורש
המועצה לצרכנות היא גוף ציבורי ה פועל
על סמך הקצבות תקציב המדינה.
מתקציב שנתי של במיליון לירות, מעבירה
המועצה — בניגוד לחוק התקציב
— חצי-מיליון לירות לרשות לצרבנות של
ההסתדרות. נשארים לה להגנה על הצרכנים
חצי מיליון לירות 10 .אחוזים
מסכום זה נזרקים מדי־שנה לים, פשוטו־במשמעו,
בידיעה מלאה. סגן־אלוף (מיל).
שאול ענבר היה מנהל ״בית־החייל״ ב-
תל-אביב, נבשל בתפקידו וחיפשו עבורו
מקום אחר. את תפקידו ב״בית-חחייל״
קיבל לאחר שבבר פרש מצח״ל, ולא חיה
צריך לעבוד.
לעינבר היו קשרים טובים, וביוון שבאותה
עת 1971/1972 הוקמה ה מועצה
לצרכנות, הציעו אותו לעמוד בראשה
במנהל־בללי.
משן שנתיים שימש עינבר מנב״ל ה מועצה,
והצדיק לחלוטין את התיקוות
שתלו בו: היה נוח, ממושמע, והמועצה
לא עשתה במעט דבר פרט לחלוקת משבורת
והטבות למנב״ל.
במילחמת יום־הביפורים התגייס גם
עינבר ושירת במילואים באיזור תל-אביב,
כשהוא מנצל את המילואים לשהייה ב-
מישרדו שבמועצה לצרכנות. יום לפני ה־שיחרור
הפורמלי, בנובמבר , 1973 עת
נסע ממישרדי המועצה לצרכנות אל ביתו,
נתקף במכוניתו בהתקף־לב, והתברר בי
לקה בסתימת״עורקים בשלב מתקדם, שהתפתחה
לבדי שיתוק חלקי של גופו.
שוב הופעלו הקשרים הטובים, וצח״ל
הביר בו בנבה־מילחמה לבל דבר, על בל
המשתמע מבן. אחרי חודשים אחדים
החליט לחזור לעבודה, למרות שמצבו
היה כזה שלא יבול — ואינו יכול גם
עבשיו — לעשות דבר. היו מביאים אותו
למישרד בביסא-גלגלים. הוא חיה שוהה
שם בשעה, ואז מחזירים אותו הביתה, לאחר
שבשהותו במועצה לא עשה דבר,
בגלל השיתוק.
אם קודם־לכן חיתח המועצה משותקת,
הרי עתה הפכה העתק של מנכ״לח ה משותק.
ראשי המועצה לצרכנות, שידעו
כי הוא מקבל כל העת מצה״ל פנסיה
מלאה ודמי-נבות, החליטו לפטרו ולמנות
תחתיו מנכ״ל חדש — את עורבת־הדין
מאיה תבורי. עינבר שוב הפעיל קשרים,
איים בהתאבדות, והשר חיים בר-
לב חורה למנותו ביועץ מיוחד של השר
רכטר יואשם
בפלילים!
המישטרה החליטה להמליץ לפני הפרקליטות
על הגשת כתב־אישום נגד צבי
רכטר, לשעבר מנכ׳׳ל ״סולל־בונה״.
סעיפי־האישום המומלצים על־ידי חמיש-
טרה כוללים גם זיוף מיסמכים, נוסף לעבירות
על תקנות הגנה, בספים והוראות-
הפיקוח על מטבע זר.
ההחלטה על הגשת בתב־חאישום על-
ידי המישטרה, כמוה בשימת קץ לתיק-
וותו של רכטר לשוב לתפקידו הקודם
ב״סולל־בונת״.

גן־שחר -
בסט־סלר
מינהל הכנסות המדינה מדפיס עתה
מהדורה שנייה של דו״ח בן־שחר, לאחר
שהמדורה הראשונה אזלה מן השוק תון
חודש. מנהל מוזיאון המיסים המוציא
את הדו״ח לאור, אברהם מנדל, אמר
כי זוהי הצלחה בלתי-רגילה, שבן סיפרות

באותם תנאי שבר והוצאות בקודם, בתנאי
שיעבור למישרדי מישרד חמיסחר-
והתעשייה ברחוב מזא״ה בתל־אביב, ולא
יבוא למישרדי המועצה.
השר הורה, אן עינבר ממשין לבוא
יום־יום למישרדי המועצה מבלי לעשות
שם דבר, ממשין לקבל מתקציבה השנתי
של המועצה בן חצי-מיליון הלירות לשנה
את שברו שהוא 50 אלף לירות לשנה —
בדיוק עשירית מן התקציב.
זהו מיקרה אחד, כדוגמה, לחממת ה-
ביזבוז של כספי הציבור על-ידי מישרדי•
הממשלה, שראשיהם אשפי הנאום גבוהה-
גבוהה על ייעול וחיסבון.

נשיא כן־־שחר
מכירה בשפע
מיקצועית נמכרת בדרן־כלל בבמה שנים.
המינהל מוכר את הדו״ח לבל דורש
במחיר של 7לירות, שהוא מחיר העלות,
לא בל רווח. בל מהדורה של הדו״ח היא
בת 1000 טפסים. מנדל אמר בי הוא
מובן לספק לחנויות־הספרים בל במות,
במחיר העלות.

למה 1סע
שניצר

ר 1ין ־

לברזיל*

יוייר פיתוח

בורסת היהלומים סערה. נשיאה, היהלומן
משה שניצר, נסע במפתיע לברזיל.
חדרי הבורסה רחשו ניחושים :
הנסיעה חיתה בדיוק במועד שבו נערן
בישראל שבוע״הייצוא ושניצר נעדר ממנו.
בברזיל נמצאו באותה עת ראשי סינדיקט
חיחלוטים הלונדוני, שבאו לבחון אפשרויות
להשקעות״ענק בברזיל. האם מתכנן
שניצר משהו עם הסינדיקט בברזיל!
בדיקה קצרה העלתה את האמת :
שניצר קיבל כרטיס״חינם בטיסת-בבורה
לברזיל, החליט לנצלו. בנוסף, הוא נעלב
קשות על שלא הוא נבחר ביצואן המצטיין
של ישראל השנה, החליט להעניש גם
את הממשלה ולהחרים את הטכסים.
הנסיעה לברזיל אינה קשורה בלל לסינ-
דיקט, ועובדה שהוא לא נפגש שם בלל
עם שליט הסינדיקט, הארי אופג״

היימר•

יורם ריין, יושב־ראש מועצת-
המנהלים של חברת ״שיבון עובדים״,
התמנה גם ביושב״ראש מועצ-ת-המנהלים הממשלתית חיתלומים
חברת

״פיתוח״ .קדם לו בתפקיד פלק מעוז,
שהיה שנים רבות מנהל החברה, עת היה
מיכאל צור היושב-ראש שלח. מעוז
מייצג את משווק־חיהלומים הלונדוני

בונאס.

מסד הסמת
נית דווס־אנויסח
החברה לפיתוח מנשיה, בראשותו של
עורן״חדיו אברהם (״אייבי״) נאמן,
קיבלה מיכתב מיזמי בית דרום־אפריקה
על ביטול התוכנית.

מנכ״ל רכטר
אישום בקרוב

בדר משים
30 אדו די למטר
״בנק לאומי לישראל״ מציע מחיר של
30 אלף לירות למטר עבור סניף בבית
בורסת היהלומים החדש, הנבנה ליד הבורסה
הקיימת ברמת-גן .״בל״ל״ ירבוש
ב־ 600 מטר, בולל יציע. יהיה זח המחיר
הגבוה ביותר שישולם בישראל עבור שטח
בנייה.
עבור שטח לסניף בנק במקום אחר,
ברחוב הירקון מול שגרירות ארצות-
הברית, מציע ״בנק לאומי״ מחיר של 20
אלף לירות למטר. הבנק מוברח להשיג
לעצמו אחיזה באיזור זח, לאחר ש-
״בנק הפועלים״ נכנס ללב האיזור על״ידי
רכישת קומה שלמה (חזית קרקע) בבית
״אליטליח״ ,מול מלון ״דן״ .״בנק
לאומי״ סירב קודט״לבן לקנות את ה קומה,
ועתה הוא מצטער על בן.
״בנק לאומי״ קנח לפני כמה שבועות
את קולנוע ״עדן״ הישן ברחוב לילינבלום
בתל-אביב. הבנק שילם תמורת המיגרש
בן 1.6הדונם סן של 3.5מיליון לירות.
עם רכישת הקולנוע השתלט ״בנק לאומי״
על בל הגוש שבין הרחובות לילינבלום ויהודה
תלוי באותו איזור.

״משען״ משקיע
100 מירון ריווח
יושב-ראש מרכז ״משען״ ,זאב ויינר,
סיים הכנת תוכנית השקעות של רשת
בתי״האבות של ההסתדרות, בהיקף של
100 מיליון לירות. במיסנרת התוכנית
יגדל בושר הקליטה של ״משען״ ב2500-
מיטות נוספות. ביום יש ל״משען״ 2300
מיטות.
השבוע חונן ויינר בבית-האבות של
״משען״ בחולון עוד 320 מיטות חדשות.
המקום יקלוט במה ממייסדי ההסתדרות,
ביניהם דמות ציורית של הישוב הישן,

נתן חופשי.

ויינר עצמו סירב להגיב על חמיכתב
של עובד ״משען״ ,שפורסם ב״העולם
הזח״ ובלל טענות מדו. הוא הסבים
רק לומר, כי עצם העובדה שעובד ״משען״
יבול לפרסם מיבתבים באלה נגד מנהלו,
בלי חשש, מעידה על הרוח השוררת ב-
״משען״.
הבניין צרין היה להיות מוקם על״ידי
קבוצה של שיבעה משקיעים, וחם קיבלו
שטח של שלושה דונם במנשיה ללא
מיברז, באישור מיוחד של ועדת שרים.
הקבוצה, העומדת בראש המגבית בארצה,
שילמה תמורת השטח 2.5מיליון לירות
— מחיר שהוא בבחינת בדיחה. השפל ה כלכלי
בארצם הביא לביטול התוכנית,
והם קיבלו עתה את כספם חזרה, בתוספת
ריבית של * .7
1 17

חיילים מצריים ליד טנק ישראלי מושמד גקו נר־לב

תוכנית ההגנה של צהייל שימ שה מכ שיר כירי המתכנן המצרי
ב די ל ה כני ס את הטנקים של אוגדת־סיני לשרשרתמל כו דו ת

**! וד שעות רכות קודם סיום יממת־הלחימה הראי
> שונה בסיני, איבדו הכוחות הסדירים של צה״ל בקו
שני־שלישים מעוצמתם. קו בר־לב קרם ונכבש, וכבר
לא עמדה השאלה איד לבלום את המצרים, אלא מה —
אם בכלל — יישאר מ״אוגדת סיני״ ומהגנת סיני, עד
אשר יגיעו המילואים, המוזעקים והנדחפים קדימה, מ מרכז
הארץ, בבהילות ובחוסר־סדר.
שלושה גורמים ראשיים חברו להכשלת הגנת סיני
בשלב הקריטי של וד7־ 6באוקטובר:
!• קו בר־לב ותפיסת ההגנה מושתתת־המעוזים1
!• תפיסת לוחמת־היבשה של צה״ל, שהתבססה על
ראיית המילחמה כהמשך ששת־הימים !
• אי־מספיקות המצביאות של צה״ל, בעיקר ברמת
מיפקדת החזית, היא מיפקדת פיקוד־הדרום, אבל גם
ברמת המטכ״ל — כמידת התערבותה במערכה.

החמור מכין השלושה היה, בלא ספק, הגורם
השלישי. תפיסות נכונות של הגנה וכניין
הכוחות אינן יכולות לעולם לשמש תחליף למצביאות
כושלת, ואילו מצביא מעולה מסוגל
להשיג את הניצחון המבוקש גם כשהמכשיר
שלרשותו איננו מושלם, ותפיסות-הלחימה הבסיסיות
אינן מותאמות כהלכה לצרכים.
מצביא שאיננו בעל שאר־רוח, אלא רק בעל־מלאכה
טוב, תלוי במידה רבה בנכונותן ובטיבו של תפיסות
האירגון והלחימה — ומצביא בינוני תלוי עוד יותר.
למצביא גרוע לא יעזור דבר.

200 במקום 20.000
ף• פרוץ מיל חמת יוכדהכיפורים עמדו לרשות פי-
4קוד הדרום — במיסגרת ״אוגדת סיני״ שבפיקודו
של אלברט מנדלר ז״ל — שלוש חטיבות־טנקים עם
כ־ 300 טנקים, בתוספת חילות־המצב הקטבים של המעו זים
ומעט ארטילריה (התיאורים מוסרים שהיו סד־הכל
12 סוללות, אשר חלקו נמצא בעת הצליחה מאחור).

!יי 18

אילו כללה אוגדת סיני אלמנט חי״ר ביחס מתאים
— נאמר, בסדר־גודל של חטיבה! אילו נהנתה גם
מסיוע של ארטילריה, שעוצמתה מספקת לתמיכה באוג דה
כזו (ואפילו נתעלם מן המרחב הגדול של החזית,
אשר כשלעצמו תבע הרבה יותר ארטילריה) ,ואילו גם
הונהגה היטב והופעלה נכון —

היה ככוחה של אוגדה זר לכדה להבים, למעשה,
את הצליחה המצרית, על-ידי פירור
ראשי-הגשר, שיבוש מעבר התעלה ושחיקת

נימיו ע מיד רו ר
הצולחים. בך, לא רק היה נמצא לאוגדות-המי•
לואים זמן מספיק להתארגנות מסודרת, אלא
שבהגיען לחזית לא היה נותר להן אלא להנחית
על המצרים המוכים את ״מכת־החסד,״
ולצלוח את התעלה במהירות ובנקל.
אף שהיתה בלתי־מאוזנת באירגונה כפי שהיתה, נמ צא
לאוגדת־סיני (שכל שלוש חטיבותיה היו סדירות,
ומאומנות היטב) כוח, שדי היה בו להשיג לפחות את
שבירת רציפות ראשי-הגשר ואת בלימתם בסמיכות־יתר
לתעלה. כך, לקראת הגעת עוצבות־המילואים, היו אלה
יכולים להיות רדודים יותר משהיו בפועל, חשופי־אג־פים
וגם נוחים יותר לחיסול בזה־אחר־זה.
הצלחה זו היתר. בהחלט בהישג־יד, והיא נמנעה רק
מפני שפיקוד־הדרום שגה בהפעלת כוחותיו: במשך שתי
היממות הראשונות, קודם שנכנסו עוצבות־המילואים ל קרב,
לחמה אוגדת־סיני בכללה באורח שלא זו בלבד
שלא ניטרל ולא ביטל את מיגרעות אירגונה הבלתי-
מאוזן ואת טימטומה הבסיסי של תפיסת ההגנה דד
״מעוזית״ ,אלא אף הגדיל והביא את התורפות הללו
לכדי ביטוי •ירבי.

לכן, למרות שיחידותיה — מציוותי־הטנקים ועד ל מפקדי
החטיבות, כולם לוחמים טובים ומיומנים — לחמו,
איש-איש מול פניו, בהשכל ובאומץ, הרי האוגדה ה גדולה
והחזקה הזאת בכללה נכשלה כישלון חרוץ,
ולא עלה בידה להגשים במידה מספקת אף אחת ממשי-
מותיר, הייעודיות.
אם אוגדות-ד,מילואים מצאו את המצרים במקום ש מצאו
ולא מיזרחה משם, בעומק סיני, הרי זה בעיקר
מפני שכך הכתיבו למצרים תיכנונם הראשוני ( .שבו
דבקו באדיקות) ,כמות ואופי הכוחות שהעבירו, וקשיים
בצליחה (בעיקר בגיזרה הדרומית).

קו כר-לב לא הוחזק אלא נפל, כמחיר של
מעט יותר מ־ 200 הרוגים מצריים (והם סברו
שיצטרכו לשלם במחירו 30־ 20 אלף הרוגים ופצועים)

יחידות־המילואים נאלצו להידחק אל החזית בחיפזון
כזה, שלא היה סיפק בידן להתארגן כראוי, הן מבחינת
הציוד והן במיסגרות עוצבתיות.

והגרוע מבד — המצרים השיגו, כתוך 24
השעות הראשונות, את המטרה המדינית
שהציבו לעצמם כמילחמה זו.

ואילו צה״ל נחל הפסד כזה, שלא עלה בידו לרפאו
עד סוף המילחמה, את מחירו אנו משלמים עד עצם
היום. הזה, ועדיין אין לדעת מה יהיה התשלום האחרון
— ומתי.
מבחינת המקובלות המיקצועית, יש לומר כי הדיל מה
האופרטיבית אשר עמדה בפני אלוף פיקוד־ד,דרום,
שמואל גונן, מייד עם הפתיחה באש, היתה:
האם להסתפק בבלימה, עד שיצטברו כוחות גדולים ומספיקים
להתקפת־נגד, או שמא ליזום מכות־נגד כבר
בשלב מוקדם יותר. אבל קודם שיגיע לעיונים אופר טיביים
אלה, היה גונן חייב להכריע בשאלה: מה ייעשה
במעוזים?
זהו מצב שלא נוכל לבחנו לאור תקדימים מתאי מים
בהיסטוריה הצבאית, עם כל רצוננו.

שכן, מעולם עוד לא עמד מפקד צבאי כפני

מצב שניחתת עליו פלישה מאסיבית, ואילו
עליו לעסוק, ראשית לכל, כשאלת הטיפול ככמה
מוצכונים קידמיים, חסרי כל עיר — ועוד
לכחון את הפלישה ככללותה ולהגיב עליה לאור
השפעתה על אותם מוצכונים: זאת, רק
משום שתפיסת ההגנה הרישמית — אותה קי-
כל בצורתה — מושתתת עליהם או, לפחות,
מכוונת אליהם.

חצי שעה איחוו
ץ ונן פטר עצמו מן הדילמה האופרטיבית שמכתיב
^ ה״ספר״ ברגע שהחליט, בעיקרון, לאמץ ולהפעיל
את תוכנית־ההגנה ״שובך־יונים״.
לפי תוכנית זו, המעוזים אינם מסולקים מן השטח
על-ידי פינויים המיידי, אלא נשארים במקומם ועוד
מתוגברים ביחידות־הטנקים ״שלהם״ ,הנעות קדימה אל
קדהמים מבסיסיהן שב״תעוזים״ ,ומשימתן הראשונה ו העיקרית
היא הגשת סיוע למעוזים — ולא לחימה ״חופ שית״
בצליחה המצרית. באופן זד, גזר גונן על עצמו
מראש שלא יילחם בצליחה המצרית, אלא יתמקד בהגנת
המעוזים, על חשבון הלחימה בצליחה ולמעשה — במ קומה.
לפי
הפירסומים, קראה תוכנית זו לקידום חטיבת־טג־קים
נוספת של אוגדת־סיני אל קו־המים, כך שתימצאנה
שתי חטיבות לפנים ואחת, כעתודה, מאחור. הטנקים של
החטיבה התורנית שנמצאה אז בקו (לפי עיתונאים ברי טיים
היתד, זו חטיבה ,14 ומפקדה אל״מ אמנון רשף),
הם שהיו אמורים לחבור אל המעוזים וכן לפעול בסמיכות
למעוזים, בעוד הטנקים של החטיבה השנייה (ש-
היתה לפי הפירסומים חטיבת אל״מ דן) תופסים עמדות-
חיפוי עורפיות יותר וגם פועלים ב״אגרופים״ — אז
עדיין סברו שגם פלוגת־טנקים ראויה לכינוי ״כבד״ זה.
החטיבה העורפית (בפועל, יועדה לכך חטיבת אל״מ
גבי) היתד. ערוכה לפעול מן העורף, בין בשלמותה ובין
בפיצול, לעיבוי המערך הקידמי, או למכות־נגד.
טעותו של גונן־ ביישום ״שובך יונים״ התבטאה, כ ידוע,
בכך, שאיחר להניע את חטיבת דן וגם לגדודי
הקו של אמנון לא הורה להתקדם בזמן אל עמדותיהם
המתוכננות — כלומר, מן התעוזים אל קו המעוזים.
האיחור היה לכאורה קטן — שעתיים למירב — אך,
בנסיבות ההן, היה זה איחור משמעותי. אילמלא היתד,
הגנת סיני נוטה מדי אל המעוזים ועל קו־המים ממש
ואילו נשענה, כנדרש, על ״קו הגבעות״ ,כאשר מלפנים
רק מסך של סיור ואתרעה, לא היה איחור זה גורם נזק
של ממש. להיפך, אולי היה אפילו מועיל, באפשרו לפי קוד
שינויי היערכות־כוחות של הרגע האחרון, על־פי
שינויי המצב בפועל לעומת החזוי.

אכל ביוון שהחליט להתגונן כדיוק כהיער
בות של ״שוכר יונים,״ נודעה לאיחור קטן זה
משמעות רכה, כולה לשלילה. להכנת הדבר,
צריף שנפנה לעיקרי תובנית־הצליחה המצרית.

המצוי סמנו ונר צה״ ר
ץ ץ אפיינה הכללי המובהק ביותר של התוכנית ה־
* ) מצרית, כמיבצע צבאי, היה המעבר מלקיחת סי כון
קיצוני בשלב הראשון, לזהירות מופלגת בשלבים
הבאים. אינני מבין מה הכתרים שקושרים לצליחה זו.
מעולם לא תיכננו והתאמנו אנשים כה רבים, זמן כד,
ממושך, כדי להשיג כה מעט.

כזכות הצליחה המצרית ניתן לומר רק שני
דברים: האחד, שסווז-סוה השכילו המצרים להכיר
כמיגכלותיהם ולפעול במיסגרתן — מה
שלא הפחית כמאוס מעצם קיום המיגכלות ומי
עוצמתן: האחר — הם העריכו נכונה את
תגובותיו של פיקוד הדרום, שתהיינה כדיוק
כפי שהיו ב״התשה,״ ושתתכססנה כעיקרן על
דכקות פיזית עיקשת בקו-המים, תור קידום
הטנקים ופיצולס להמון יחידות קטנות, הנעות
לכיוון המעוזים והסוללה על דרכים ידועות,
אל עמדות קידמיות מתוכננות — שמיקומן
היה ידוע למצרים — תוך הסתמכות על כל־יכולתו
של הטנק לכדו, הנלחם כלא ש״יסורכל״
כתוספת של חי׳׳ר או כסיוע ארטילרי משמעותי.

התיאורים השונים שפורסמו ממקורות מצריים,
או בהסתמך עליהם, ניתן לסבור כי עד למועד כלשהו,
כנראה אי-שם ב־ ,1972 עדיין חייבו המצרים את כיבוש
המעוזים מייד לצליחה. אבל אז אירע שינוי.
משום־מה, יש כאלה הסוברים כי המשאבים המצ ריים,
בייחוד בכוח־אדם, אינם מוגבלים. ולא היא.
כידוע, מצטיין הצבא המצרי בדקדקנות ולוקח ב חשבון,
לצורך התיכנון, כל אפשרות הנראית־לעין. לכן,
מותר להניח כי המצרים לא סמכו על כך שהמעוזים
יהיו מדוללים וחסרים אלא שכולם — כלומר, כל ד,־30
המקוריים — יהיו מאויישים וגם מצויידים כיאות.

לצורך כיבוש מהיר של מערך בזה, היה
עליהם להקצות לפחות גדוד אחד לבל מעוז —
כלומר, כסך־הבל 30 גדודים, שהם 10 חטיכות,
שהן שלוש אוגדות.
השקעת כוח עצום כל־כך רק לשם כיבוש המעוזים
היתה — והינה — הרבה מעבר ליכולתם של המצרים,
ומה גם שכיבוש זה נחוץ היה להם בעיקר מנימוקי יוק רה,
ולשם שבירת ״מחסום הפחד״.

ראוי שנדע, כי המצרים מעולם לא ראו את
קו כר-לכ כמיכשול שד ממש כפני צליחה מא•
סיבית.

כבר בדצמבר ( 1971 במקביל לתזכיר שלי על קו בר-
לב, שצוטט במאמר הקודם) אמר ״קצין ערבי בכיר״ ב ראיון
לעיתון לבנוני:

״מה שנוגע לקו כר־לב המפורסם — קו זה
איננו דומה לקו זיגפריד או לקו מאז׳ינו. הוא
איננו אלא מערכת של מוצכים. וכמיקרה שיפ
רצו קרכות רציניים, יאבד קו זה א! נ השיכותו
האיסטרטגית כימעט לחלוטין.״ כל המחשבות
והאשליות כדכר ערכו שד הקו גם כמילחמה
של ממש — נמצאו רק כצד הישראלי.
כיוון שנאלצו להוריד מעל הפרק את כיבושם ה מיידי
של המעוזים — לצורך צליחה מאסיבית, שתכלי תה
כיבוש כל מיזרח התעלה — היו המצרים צריכים
לבחון דרכי-פעולה אלטרנטיביות. כך עלו על הפיתרון
הנכון.

כפי שידעו לספר שאזדי וגאמסי, סמכו המצרים
עד המעוזים ועד הדבקות המוכחת ו•
חסרת־הפשר שד צה״ד כקו-המים, כדי לשכש
את בוהות אוגדת סיני.
זאת, לפחות למשך פרק-הזמן הנחוץ לשם הקמת

תוך 24ה שעו ת הרא שונות
ה שיגו המצרים את
המטרה המדינית של ה מיל חמה
ראשי־גשר סבירים ולהזרמת ציוד כבד אליהם, כדי
שיוכלו להתגונן ביעילות בפני התקפות־הנגד המאסיביות
שינחיתו המילואים.
ממרומי הרמפות ומיגדלי־התצפית שלהם, חזו המצ רים
בכל תירגולי-התיגבור של הטנקים החוברים אל
המעוזים, וגם ביצעו תירגולים ״רטובים״ (עם אש חיה)
באמצעות מארבים, שאותם ערכו המצרים מדי־פעם ב־שיטחנו.
עתה
נותרה להם רק בעיית הלחימה בטנקים ,״אלופי
המילחמה ביבשה״ של צה״ל. על כך התגברו באמצעות
חיזוק מאסיבי, ללא תקדים, של מערך הנ״ט של הם.
בעיקר הפתיעו על-ידי חימוש חיל-ד,רגלים שלהם
באמצעי־נ״ט אישיים, בכמויות שהיו ללא־ספק חריגות
ביותר — אפילו ביחס לתקנים הסובייטיים — וכן על-
ידי אינדוקטרינציה ממושכת ומוצלחת, שתכליתה עקי רת
הפחד מפני הטנק. זאת, בתוספת אימונים מפרכים
שהשיגו רמת־מומחיות בתיפעול הנשק, וממילא גם אמון
וביטחון עצמיים אצל מתפעליו.

צ״ו׳ הטנקים חינו
** תה היו המצרים צריכים לדאוג רק לכך, שעוד
2קודם להגעת הטנקים הישראליים לעמדותיהם, יחצו
את התעלה חוליות ״ציידי־טנקים״ רגליים בכמות מס פקת
ויתמקמו אל סמוך למעוזים, ליד פתחיהם, על ה דרכים
המובילות אליהם ואל רמפות־החיפוי של הטנקים
שבמרחק־מה מן המעוזים. את המעוזים עצמם לא הת אמצו
לכבוש מייד עם הצליחה, אלא רק כיתרום, כאשר
בשלב הראשון מוסחים לצורך זה רק כוחות קטנים
ביותר.
לאחר מעשה, הועלתה הטענה כי למעשה טוב שאיחר
גונן בפריסת הטנקים לעמדותיהם הקדומניות שבהתאם
ל״שובך יונים״ .בכך, אמרו, רק הקטין את מיספר הטנקים
שנפלו טרף לציידי־הטנקים המצריים האורבים
ולאמצעי הנ״ט ארוכי־הטווח, אשר לקראתם לא היה
צה״ל מוכן, והכוחות לא הוכשרו ולא אומנו להילחם
בהם. לתמיכת הטענה מוסיפים את העובדה, שבגיזרה
הדרומית עלה בידי הכוחות להתפרס פחות או יותר
לפי ״שובך יונים״ ,וגם שם לא עלה בידיהם להדוף
את המצרים.
בלא שנתייחס לעצם היושר האינטלקטואלי והמיק-

אחת הסערות עול התוכנית
המצרית היווה שהיא הני ד ה
ב מיג ב לו תהצנאהמ צוי
צועי שבתרגיל זה של ״מבט לאחור,״ ברור שהטענה
גופא מגוחכת גם כשלעצמה. אמנם כישלון בלימתה של
אוגדת סיני נגרם, בסופו של דבר, בעיקר מפני שגונן
לא הבחין בזמן, למה עשויים לגרום המעוזים ומה יהיה
מחיר אי־נטישתם מיד לפתיחת המילחמה. גם ברור ש הימצאות
הטנקים בעמדות לא היתד, מנטרלת את ההפ תעה
שגרמו שיטות־ד,לחימה המצריות, או מנטרלת את
קטלניותם של אמצעי הנ״ט המצריים. אף יש לקבל
שהמצרים היו מטווחים את הטנקים שבעמדות ומנחי-
תים עליהם ארטילריה. אולם ודאי הדבר, כי טנק הנמצא
בעמדה וממתין לאוייב שיסתער עליו יהיה תמיד מוגן
ויעיל לאין־ערוך מטנק המבקש להגיע לעמדה תוך
חציית שטח רווי באמצעי־נ״ט, כאשר עמדתו המיועדת
עצמה רוחשת ציידי־טנקים והם ערוכים להשמידו בנועו
לקראתם בשטח הפתוח.

חיילים מצויים 191 בריב
קדמותם של הטנקים אל שטחי ההריגה שהכין
להם חיל-הרגלים המצרי.
אבל בפועל לא עשה כן, אלא הורה אותם לנוע אל
קו המים, במגמה שיתפרסו לפי ״שובך יונים״ — רק
במאוחר. כך, במקום שיקדמו הטנקים את החי״ר ה מצרי,
קידם חי״ר זה אותם והטנקים ספגו כל מה שהיה
בידיו בתוספת לכל מה שהיו סופגים ממילא, גם
אילו הקדימו את הפולשים.
בלא שנפחית משהו מן הקביעה, שעצם פריסת הכו חות
להגנה לפי ״שובך יונים״ ,בסמוך למעוזים ולקו־המים,
היתד, שגיאה חמורה, הרי ודאי שאיחור ביצוע
״שובך יונים״ ,כפי שהתבטא בקידומם של הטנקים ל אותם
מקומות ובאותה פריסה גרועה רק לאחר הצליחה
ולא קודם לה, לא הועיל אלא רק החמיר את האבידות
ואת שחיקת כוחותיה של אוגדת סיני.

גונן שגה בהחליטו להגן על סיני בדיוק לפי
״שוכך יונים״ — והוסיך חטא על פשע בכך,
שגם את התכנית הגרועה הזאת כיצע כאופן
שלא ניטרל את מיגרעותיה, אלא עוד
חיזקן. כמקום שיעסוק בחישובי מניעת אסקל־ציה,
היה גונן חייב להניע את הטנקים לעמדותיהם
ככר בכוקר — וגם הכל שאלכרט מנד-
לר ז״ל לא נשמע לאותם מקציניו, שיעצוהו ל נצל
״חורים״ כפקודה שקיבל ולקדם־למעשה
את הטנקים לעמדותיהם כזמן הנכון, ולמרות
החלטת גונן.

המצוים ניצחו
כל לבל צורך מעשי שהוא, אין הוויכוח בדבר
איחור ביצוע ״שובך יונים״ בעל משמעות רבה. ב פועל,
הרי כל מה שקרה ליד המעוזים ובגינם היה קורה
בלאו הכי, כך שכל תועלת אשר היתד, צומחת מקי-
דומם־בזמן של הטנקים היתה נשטפת ונעלמת בלחימה
ליד המעוזים ואליהם.
על אף אי־מעשיותה, העלינו נקודה זו לשני צר כים:
ראשית, להדגים כיצד מתרצים כישלונות או שגי אות
בדיעבד ותוך היתלות בתירוצים קלושים, הנוגעים
לאלמנט שולי! ושנית, להמחשת הסיכון העצום שנטלו
המצרים על עצמם בהחליטם לתקוף כפי שתקפו, הרי
כהוט־השערד, היה בינם לבין כישלון טוטלי: די היה
שאיזושהי הנחה, עליה בנו, היתה מתמוטטת, כדי ש־תבואם
שואה.

אך, בידוע, מנעו המצרים את מפלתם־שב•
כוח והפכוה הישג צכאי, שנעשה אחר בך ניצחון
מדיני מזהיר.
הדבר עלה בידם משום שכוחות פיקוד הדרום. תחת
גונן, מילאו במדוייק את התפקיד שייעדו להם המצרים,
משום שצה״ל לא היה בנוי ומאורגן כראוי למילחמה,
אבל בעיקר עקב אי־מספיקות מצביאותו של גונן, אשר
אחד ממרכיביה הראשיים התבטא בדבקותו המוגזמת ב-
תפיסת־ההגנה של בר־לב.
במאמר הבא, ננסה לבחון איך נראו הדברים האלה
בשטח ובמציאות.

המאמר הכא :״היומיים שהכריעו
בדרום״ ( 0-7באוקטובר).

טענתו של גונן היתה תופסת רק כתנאי
אחד: אילו ניצל את איחורו לשם מניעת הת־

..ררמד בני־יהודוו
קשח״ חנעו חדר -
ובדיג נשמו מבינים
קשתי ישראל שהאמנות
העתיקה מרחת שוב

בעדהסינויים

גיל דותן בן ה־ ,14 הוא אחרון המצטרפים למועדון
הקליעה בחץ־וקשת במועדון בית בארבור. גיל החל
באימוני־הקשתות לפני שבועיים בלבד, אך חבריו כבר מנבאים לו סיכויים גדולים.
אימוניהם של הקשתים הם חזרה בלתי־פוסקח על כל תהליך התנועה שוב ושוב,
באותה צורה עצמה, כדי להגיע אל השלמות של התליך שבסופו תהיה הפגיעה מדוייקת.

הביצועיסטית

אירית לופטה, בת ,24 עוסקת
בגרפיקה. עברה מן הרובה אל
הקשת. יחד עם נטליה התעיה, היא מייצגת את המין השני.

ך 1אחר יציאתה את אסיד, עם צב /אות
יוון ורומי, ולאחר אלפיים שנות
גלות, שבה אלינו הקשת על חיציה,
ביוזמת כמה חסידים מושבעים.
לאבות־אבותינו שימשה הקשת כלי לחי מה
וצייד, עשוי מחומרים טיבעיים שונים
כגון ענפים ועצמות גמישות. אך העולם
המודרני אימץ אותה כענף־ספורט תחרותי
מהנה.
כיום נחשב ספורט הקשתות, בעולם
כולו, כספורט עממי. בארצות־הברית עוס קים
בו למעלה מחמישה מיליון חסידים

האלורל שעבו

יהודה אלפטר, בן ,14 נחשב
בין חבריו־לקבוצה כאחד
המעולים שבהם. גם הוא תלמי׳ כיתה ח׳ בבית־הספר הם.

דלהלם טל

כאשר צילמה אילנה
הפכה עצמה מטרה (
של בנו של וילהלם טל, שמה על ראשה אשכו

ה יורי גם בח
נלהבים, באנגליה, למשל, מועדון־קשתים
הוא נכס חיוני בכל עיירה ועיירה.
גרשון הוברמן, פיסיותראפיסט במיק-

האלונים

ליפשיץ, הווארד במועדון מדריך בית בארבור, ויהודה יעקובוביץ (משמאל).
2 0ווו

דווכי־קשת

צועו, עוסק גקשתות מאז ילדותו, עסק בכך
בצבא הבריטי, ותחביב זה תופס מקום חשוב ב
מזה עשרות בשנים. לאחר עלותו ארצה הביא

את מיצוות אלישע ״הרכב ידך על הקשת,״ מקיימים שיבעה תל,
כיתה ח׳ בבית־הספר הממלכתי הם בתל־אביב. אחד התלמידים הוד
בספורט החדש, והלהיב את חבריו בעיקבותיו. הס מקדישים לכך את ערבי הימים ב׳ וח׳ בש.

על־שם ליאור, בתו הקטנה של יהודה
יעקובוביץ. תחרות זו מתחלקת לבני־נוער,
מתחילים ׳ומבוגרים. חלוקה נוספת היא
לתחרות־פנים ותחרות־שדה. וכך, למרות
שקשתי ישראל אינם מתאמנים עדיין ב־ירי־חוץ,
הם מתחרים על אליפות של
ירי־חוץ, מהכנה לתחרות הבינלאומית.

--מאח ־

אילנה בן־אר
״ספורט הקשתות נחשב בעולם כולו
כספורט מנטאלי, לא גופני טוען
הווארד ליפשיץ .״האתגר הוא רוחני. אין
לזלזל, כמובן, בכושרו הגופני של הקשת,
כי הירייה דורשת שליטה מושלמת בגוף
ובשרירי הגב והכתפיים, אולם, הקושי
העיקרי הוא להגיע לדרגת־ריכוז גבוהה
ביותר בזמן מתיחת הקשת. זה דורש
מעין התכנסות חזקה פנימה.״
״הקליעה בחץ־וקשת שונה לחלוטין מ*
הקליעה ברובה,״ טוענים קלעי הקשת.
״בקליעה עם רובה, ברגע שכיוונת ל מטרה
ולחצת על ההדק, גמרת את ה עניין.
אין לך יותר שום שליטה בכדור.

קשת תיש־

בונה־הכינורות אמנון ויינשטיין זכה במקום הראשון
בתחרות למתחילים, לאחר חצי־שנה בלבד של אימוני־קש־תות.
הפגיעה־במטרה אינה העיקר, לדעתו, אלא התהליך הכולל שבספורט מרתק זה.

ן־ארי כתבה זו, היה לה רעיון משעשע: היא
מלית) למיצים המסוכנים. עמדה בפוזה הקלאסית
ת ישראלית במקום תפוח שווייצי. איש לא ירה.

בשורת הספורט החדש בשנות ד<־50׳ לבית
ספיבק, הוא המועדון לשיקום נכי צה״ל.
שם שימשה הקשת כאחד המכשירים ה מסייעים
בפיסיותראפיה, בשל תכונותיה
המפתחות את שרירי הגב והכתפיים.
אך בעוד הוברמן ראה בספורט זה את
תכונותיו הרפואיות בעיקר, קמו הווארד
ליפשיץ, עולה מדרום־אפריקה שניהל שם,
בשעתו, מועדון לחץ־וקשת — ויהודה
יעקובוביץ, שהוא מורה לחינוך־גופני —
והחליטו לדאוג ללמד בני־ישראל קשת— ,
הפעם כספורט לשמו.
השלושה׳ גרשון׳ הווארד ויהודה, יזמו
יחדיו את הקמת מועדון־הקשתות אשר
בבית בארבור, ביד־אליהו, השייך לעיריית
תל־אביב.
פעמיים בשבוע׳ בימים שני וחמישי
בשעות הערב, מתאספת במועדון קבוצה
של כ־ 20 גברים ונערים, ביניהם שתי נע־רות,
לעסוק בתחביבם המשותף תחת הדרכתם
של הווארד ליפשיץ ויהודה יעקו־בוביץ.
האימונים
במה שקרוי ירי־פנים נערכים
בתוך אולם־כדורסל גדול 20 .חברי
הקבוצה מסתדרים בשורה חזיתית ישרה,
במרחק 18 מטרים מן המטרות שלפניהם.
ירי־השדה, המקובל בכל המקומות האח-
רים בעולם, עדיין אינו מאורגן בארץ, אך
הוא בשלבי תיכנון והכנה, ומארגני החוג
המיוחד הזה מקווים שיצליחו, בקרוב,
להשיג גם זאת עבור המועדון שלהם.
בישראל יש כיום כ־ 100 קשתים וקש־תות,
המתאמנים גם בחוגים בחיפה, ב־מועדון
רמת־גן, ובקיבוץ חפצי־בה. מדי־שנה
נערכת תחרות-קליעה בין־ארצית

הנחורה ש נחנורה

נטליה מוצ׳ניק, בת ,17 עולה חדשה מרוסיה,
החלת את הרומן שלה עם החץ וה־קשת
עוד באודסה, משלבת את עיסוקה בתחביב החדש בלימודיה בבית־ספר תיכון.

חומר־הנפץ הוא שדוחף אותו אל המטרה.
״אבל בקליעה בקשת, גם ברגע ש שלחת
את החץ אל המטרה, עדיין לא
סיימת את התהליך. גם פעולת השיחרור
שלו מתוך הקשת ממלאת תפקיד, מכריע
אפילו, בתוצאות הקליעה.״
כללי־המישחק הם פשוטים. תחילה חייב
הקלעי לעמוד עמידה יציבה, עם פישוק
ברוחב הכתפיים כשהגוף נוטה מעט
קדימה. כיוון כפות־הרגליים הוא כיוון
המטרה. הקשת עצמה נתמכת בתוך היד
השלוחה קדימה — לא היד מחזיקה בה.
מרגע זה מתחיל תהליך ה״התכנסות״ —
הריכוז.
הקלעי מותח את המיתר ביד השנייה,
בשלוש אצבעות המוגנות על־ידי מגן־
אצבעות מיוחד. המיתר נמתח עד שה אצבעות,
יחד עם המיתר, מגיעות אל
הסנטר ותומכות בו. את הקלעי משר־

תות שלוש כוונות: כוונת הקשת עצמה,
שככל שהיא דחוקה יותר על הקשת היא
מאפשרת רגישות גדולה יותר של ה־קלעי!
כוונת המיתר, אשר בהתקרבו אל
העין משמש ככוונת נוספת, והכוונת השלישית
היא שלוש האצבעות התומכות
בסנטר.
סימון נוסף לנקודת־הגובה, לגבי הקלעי,
הוא ה״קיסר״ (נשקן) — טבעת המורכבת
על המיתר. על־ידי מגע השפתיים בטבעת
נבדקת נקודת־הגובה.
פתיחת שלושת האצבעות ובריחת היד
לאחור, משחררת את החץ לכיוון המטרה.
״מה שחשוב בירי החץ,״ אומר אמ נון
ויינשטיין, בונזדהכינורות שזכה ב־תחרות־למתחילים
שנערכה לפני כחודש,
״זה התהליך כולו. אם התהליך היה נכון,
גם הפגיעה תהיה מדוייקת. הפגיעה היא
רק פועל-יוצא.״

אלוף הנערים, ומבטיח להיות אלוף הארץ1 .
— - 21י

מ״ק בראנט -שירת חייו באמצע נפסקה: כיג ל ל מיי

^ פיצת״הטוות השניה של אליל ה־
[ /זמר הישראלי מייק בראנט, נראתה
:כשיחזור מדוייק של קפיצת-המוות הרא שונה
שלו.
שתי הקפיצות, שחמישה חודשים כדיוק
הפרידו ביניהן, נערכו כיום שישי כשעה
11.00 כבוקר בדיוק. שתיהן בוצעו כאשר
מייק בראנט בן ה־ 28 שהה במחיצת ידידים.
בשני המיקרים זינק הזמר יפה־התואר מ־מירפסות
מיבנים אל רחובות ראשיים הו מים,
בדיוק כשמישהו ששהה עמו בחדר
נכנס אל המיקלחת.
היו גם מעט הבדלים. בקפיצתו הראשונה,
ב 22-בנובמבר ,1074 קפץ מייק בראנט
ממירפסת הקומה החמישית של מלון דה
לה־פה ביז׳נבה. ב* 27 באפריל ,1975 הוא
קפץ מקומה אחת גבוה יותר: ממירפסת
הקומה השישית ברחוב אדלאנז׳ל ברובע
ד ,16-,מהמפוארים שברובעי פאריס. ב קפיצה
הראשונה הוא נעצר למזלו במיר-
פסת הקומה השלישית, נחבל ושבר רק
עצם ברגלו. הקפיצה השניה סיימה את
שירתו ושירת חייו.
טירוף ושמו מייק
אז מותו של ג׳ימס דין לא היה מוות
טראגי כל-כך עבור דור שלם של בני
טיפש־עשדה.
בישראל נחשב מייק בראנט סיפור של
הצלחה: הישראלי שהעז והגיע אל צמרת
עולם הפזמונים הבינלאומי: .גם כאן היו
לו *מעריצים, תקליטיו נחטפו, ונערות מיוח מות
ניסו להסתער עליו בהופעותיו, תקופות
היסטריה. באירופה, ובמיוחד במדינות ה דוברות
צרפתית, הוא היה טירוף. רק אורי
גלר קצר שם את אותה הצלחה שקצר
מייק. ומייק עשה זאת לאורך זמן.
תקליטיו נחטפו במיליונים. הוא היה אורח
קבוע בהופעות הרדיו והטלוויזיה. תמונו תיו
מכרו שבועוני־בידור. פוסטרים צבעוניים
שלו קישטו את חדרי המיטות של
מיליוני נערות. הרכילות על חייו יכלה

22 -1

מייק בראנט מכבה את הנרות בעוגת־
1 0 1 1 1 0 0ן ^ |1ל׳||

יום ההולדת ה־ 28 שלו, שנחוג כחודיי
* יייוי #י * 1י י * ייייי |
שיים לפני התאבדותו, בבית־החוליס בדנבה, אחרי ניסיון ההתאבדות הראשון שלו,
שלא הצליח. מייק, ששבר אז את רגלו, הובל לחגיגת יוס־ההולדת בכיסא גלגלים.
להתחרות רק ברכילות על חייה של ז׳אקלץ
קנדי־אונאסים.
כאשד קפץ את קפיצת־המוות שלו הוא
עשה זאת מהמקום הגבוה מותר שיכול
היה לחלום להגיע אליו: שיא ההצלחה.
החברה הפאריסאית השתטחה לרגליו. כוכבי
הקולנוע חיפשו את קירבתו. המצליחים
שממרים קינאו בו. הברון רוטשילד סעד
איתו על שולחנו. כסף זרם דרכו כמו
שמפאניה. הביקורות היתחרו בהענקת סו-
פרלאטיבים ליכולתו. יפהפיות העולם עמדו
בתור ליד חדר-המיטות שלו.
אם רצה למות, יכול היה לעשות זאת
ביתר קלות מרוב ההערצה והאהבה שאפפו
אותו. היו לו כל הנתונים והסיבות שבגללן
מוכן אדם לחיות אפילו מאתיים שנה. והוא

נמלט מהן להתרסקות על מידרכת הרחוב.
למד1 ,
טיפול פסיכיאטרי
ך*:היסטוריה של ההצלחות מכירה בן
| מקרים לרוב של אנשים שההצלחה
היתד, גדולה וכבדה עליהם יותר מדי.
כמה מאלה שהכירו את מייק בראנט
מקרוב טענו השבוע כי הוא לא יכול היה
לגשר על הפער בין תדמיתו בעיני עצמו
לבין תדמיתו בעיני אחרים. הלחץ המתמיד
להוכיח שהוא זה מה שהוא נראה, לממש

את הציפיות שנתלו בו, טענו מכריו, הם
שיצרו •בו את המתחים הנפשיים שלא יכול
היה לעמוד בהם.
לפגי שנתיים הוא הגיע לטיפול פסיכיאטרי.
אחרי שניצל מניסיון ההתאבדות שלו
לפגי חמישה חודשים, ניסה הוא לשווא,
לנסות להסביר מדוע דחף את עצמו לקפוץ
ממירפסת הקומה החמישית בז׳נבה .״אני
לא מבין מדוע ואיך יכולתי לעשות מה
שעשיתי,״ אמד מייק .״הייתי עייף בתקופה
ההיא. היה לי עומס עבודה עצום. היו לי
עשרות הופעות בטלוויזיה, ד,קלטות, תוב־ניות-דדיו,
צילומים, ראיונות, נסיעות ובע יות
של מיסים ותשלומים — שהביאו אותי
למצב של תשישות גופנית.
״נוסף לזה היתד, לי אהבה נכזבת, שגרמה
לי לדיכאון נפשי עמוק. הגעתי למצב ש פשוט
נמאס לי מהכל. היום אני מתחרט
על השטות שעשיתי. בבית־החולים היה לי
המון זמן לחשוב על החיים ועל כמה שהם
יפים. אבל אז לא הייתי שלם עם עצמי ועם
הסובב אותי. ברגע מסויים איבדתי את
השליטה על עצמי והייתי מוכן לוותר על
הכל. היום קשה לי להבין איך יכולתי
לעשות את זה.״
למרות שמייק היה בחור כנה, ספק אם
היה זה ההסבר הנכון למעשיו. היו שניסו
להסביר את הרקע לניסיונות ההתאבדות
שלו באישיותו. הוא נולד במחנה פליטים
בקפריסין להורים שהיו מניצולי השואה
בפולין. אבין נפטר בהיותו נער והוא גדל
עם אב חורג. בילדותו סבל מתודתזונה.
בנערותו כבר טיפח מייק בראנט, שהיה
אז משה בראנד, את השאיפה להיות זמר.
היה לו קול נעים והופעה מגוחכת. בכל
מקום בו ניסה להוכיח את עצמו כזמר
ולספר על החלומות בתחום זה, נתקל בבוז
ובלעג.
כשהתגייס לצבא ניסה להתקבל ללהקה
צבאית ונכשל. כשהשתחרר ניסה להפוך
לשחקן בתיאטרון החיפאי, זכה לכמה תפקידים
קטנים בהצגות כמו אנדורה וימים
של זהב. רצה להשתתף גם במחזה פיטר פן
ולא מצאו לו תפקיד. בכה כמו ילד.
בלילות היד, מבלה במועדון התיאטרון
החיפאי, מצפה להזדמנות שיתנו לו לשיר.
עשו זאת רק כשהמועדון התרוקן. הלך
למועדון רונדו במלון דן, וגם שם היה

מוכן לשלם רק שיתנו לו להחזיק מיקרופון
ביד.
את כל העלבונות והערות הלעג ספג
בשקט. היה לו רצון של ברזל. כשהחל את
הקאריירה שלו בארץ כזמר במועדוני לילה
של בתי-מלון עם קהל של תיירים, לא
האמין איש שהוא יגיע רחוק. לכל היותר
ללהקת כרמון. אבל לפני שש שנים הזמין

״לא היתד. לו שום סיבה להתאבד. הוא
נשמע לי בשיחות האחרונות עמו מאושר.
הוא התאושש ממה שעבר עליו.״
אחרים, יודעי־דבר, הטוענים כי בפניהם
היה מייק גלוי יותר מכפי שהיה בפני זרים,
מאמינים כי פרשת מותו של מייק בראנט
היא הרבה יותר מסובכת מכפי שהיא
נראית על פני השטח .״הוא לא התאבד,

מייק הפו לעבד להצלחתו ־
הוא התאמץ לה שתחוד משעבודו
1ה מ ״פלט היחידי עבורו היה המוות־אותו
אמרגן פרסי להופיע בטהרן. שם
שמעה אותו סילבי ורטאן, רעייתו של
אליל הזמר הצרפתי ג׳וני הולידיי. היא
לקחה אותו לפאריס ובין־לילה נולד כוכב.
כל אלה שצחקו לו בעבר התחילו לחכוך
בדעתם אם לא טעו באיזה מקום בשיפוטם
אותו.
דחיפה בראש

ך* תור כד הכום והרעש הוא היה
4איש בודד,״ טענו אלה שיחסו את
התאבדותו של מייק למניעים פסיכולוגיים
עמוקים .״האמת היא שעם כל האנשים
שהיו תמיד !מסביבו לא היו לו חברים,״
אמרה אורית ירקוני, בתה של הזמרת יפה
ירקוני, שהיתה חברתו בפאריס לפני שנ תיים
.״הוא לא אהב את החיים שהוא חי.
הוא התגעגע לחופש ולארץ.״
ידידה אחרת של מייק, החיפאית נעמי
אדווה, דיברה איתו בטלפון שישה ימים
לפני מותו. .״הוא אמר לי שיבוא בחודש
מאי לישראל,״ סיפרה .״הוא סיפר לי שהוא
עושה פיזיוטרפיה. הוא נשמע עליז. היה
לו איכפת נורא מה אמרו בארץ על ניסיון
ההתאבדות הראשון שלו. כאב לו ששמע
שצוחקים מזה שהוא קפץ. אז הוא צחק
מזה גם כן.״
דק אמו של מייק, ברכה בראנט, המת גוררת
בקרית־אליעזד, לא האמינה כי
בנה התאבד. אחרי ניסיון ההתאבדות הראשון
שלו טענה האם שהוזעקה אל מיטתו
בשוויץ :״מייק לא ניסה להתאבד. מישהו
דחף אותו מהחלון של החדר שלו במלון.״
מאוחר יותר שינתה את גירסתה :״אני
טעיתי במה שאמרתי שדחפו אותו. התביישתי
בזה שהוא ניסה להתאבד ולכן
אמרתי זאת. אף אחד לא דחף אותו. הוא
קפץ לבד.״
אבל השבוע חזרה האם לגירסתה הרא שונה
.״הרגו לי את הבן שלי,״ אמרה.

אבל הוא גם לא נרצח,״ אמר אחד מהם,
זמר ישראלי -ששהה תקופת־מה במחיצת
מייק בראנט ולמד להכירו :״אף אחד
לא דחף אותו בידיים מהמירפסות. אבל
דחפו אותו בראש ובלב.״
מייק בראנט היה לא רק אדם וזמר.
הוא היה גם עסק. עסק גדול. חבורה שלימה
של אנשי עסקים, אמרגנים, מלחינים,
נגנים, עתונאים ומפיצי תקליטים התפרנסה
סביבו.
האמרגן הראשון שלו, שקצר את פירות
הצלחתו המדהימה, היה ז׳אן טורניר, מגדולי
האמרגנים בצרפת. בין השאר טורניר
הוא גם המפיץ של תקליטי להקת החיפו שיות
בצרפת. טורניר עשה תוך תקופה
קצרה מיליוני פראנקים על מייק.
לפני כשנה נטש מייק את טורניר ועבר
לחסותו של שמעון ויינטראוב. ויינטראוב,
שהוא אחיו של סוחר האמנות הישראלי
ז׳אן תירוש, הוא בעל רשת של מועדוני־לילה
בפאריס, חברות־בנייה ועסקים אחרים.
בין שאר עסקיו הוא מחזיק גם במניות
חברת התקליטים הגדולה ויפ. ויינטראוב
הפך לאמרגנו של בראנט, למפיץ תקליטיו
שנמכרו במיליוני !עותקים. הוא הפך את
בראנט לשותף בחברת התקליטים שלו,
שהחלה להפיק ולהפיץ גם תקליטים של
זמרים ישראליים אחרים המצליחים באי רופה.

רקע העברת הבעלות על מייק מטור ניר
לויינטראוב היו כמה בעיות לא 0ימ-
פאסיות ביותר. איש מהמעורבים בפרשה,
כולל מייק עצמו, לא הידבר, לדבר על
הפרטים. אבל היו עניינים של הלשנות
למס־ד,הכנסה, תשלומי פיצויים, איומים ו ניסיונות
סחיטה.

בריחה
אל המוות
ך* כל מ קו ם בו פורחים עסקי־ד,בידוד,
4נצמדים אנשי מאפיה אל הכוכבים.

מייק בראנט, נתמך בקביים, אחרי שיצא מבית־החוליס בז׳נבה,
״ בו אושפז אחרי ניסיון ההתאבדות הראשון שלו. הוא היה מרותק

למיטה שלושה חודשים. כשחזר לצרפת, החל להופיע ולהקליט, כשרגלו עדיין בגבס.

האליל

תמונה אופיינית להופעותיו של מייק בראנט: בתום ההופעה הוא
מוקף מעריצות, המבקשות לגעת בו ולקבל את חתימתו. הזמר
הישראלי הפך לאלילן של בנות הטיפש־עשרה בצרפת, בישראל ובמדינות מערביות
אחרות. בכמה מהופעותיו היו הצופות נתקפות בהיסטריה, מסתערות על הבמה כדי לחבקו.

במקום בו גורפים מיליונים, הם נוהגים
לרחרח כדי לזכות ללקק גם כן מהשמנת.
עובדה היא כי בארבע השנים האחרונות,
בהן נע מסביב למייק בראנט מחזור של
מיליונים• ,שגרם להתעשרותם של רבים,
לא זכה הוא אלא בנתח קטן מעוגת ההצ לחה
הכספית. לא חסר לו דבר. הוא יכול
היה לגוז* בבתי־המלון המפוארים ביותר,
לקנות את החליפות היקרות ביותר, לאכול
ולבלות ככל העולה על דעתו. אבל כסף
ורכוש לא נותר לו.
למעשה הרגיש את עצמו מייק עבד
בידי אחרים, שכל הצלחתו תלויה בהם.
הוא לא היה טיפוס ממולח בענייני עס קים.
הפחד שכירסם בו כל הזמן היה ש הוא
נתון בידיהם של אלה שבנו אותו
ועשו אותו, ושבאותד, מידה יכולים להרסו
ולהחזירו למצב אותו לא שכח מעולם:
מטרה לחיצי בוז ולעג.
הצלחתו חסרת־ד,תקדים וההכרה האוב ייקטיבית
בכישרונו ובכוח הגלום בו, הביאו
לו מסיפר לא מבוטל של הצעות קוסמות
מצד אמרגנים וחברות תקליטים ברחבי
העולם. היו אלד, הצעות קוסמות, שיכלו

להבטיח לו שהוא יהנה אישית מהצלחתו.
אלא שמייק היה כבול בקשרים שלא היה
ביכולתו להתנתק מהם. רק לפני שבועות
מיספר סיפר כי קיבל הצעד, מפתה מחברת
תקליטים גרמנית, שאם היה נענה לה היה
מקבל סכום של מיליון וחצי מארק. מסיבות
שדק הוא ידעם הוא לא יכול היה לעשות
זאת. .
הוא לא היה בחור אמיץ במיוחד כדי
לעמוד מול הלחצים שהופעלו עליו. כתוצאה
מכך היה נתון במשך תקופה ארוכה, במהלך
השנה האחרונה, בקונפליקט עם עצמו.
הדברים הגיעו רק במרומז לאלה מידידיו
ששהו במחיצתו. והנושא היה תמיד: כס פים
וחוזים.
מצב כזה יחד עם הרקע הנפשי של
אדם מסוגו מביא להכרה של חוסר מוצא,
ישרק המוות מהווה מיפלט ממנה.
״הוא הכיר בעובדה שלמרות בל הצלחתו
הוא עבד,״ אמר עליו השבוע אחד מידידיו,
״הוא בובה בידי אחרים, משמש מכשיר
בידם. הוא קיבל את החיים הטובים, את
הפירסומת ואת הנשים. הם קיבלו את
הכסף. הוא לא יכול היה להשתחרר מכך.
הדרך היחידה בשבילו לברוח היתה המוות.״

0 23

קראהב רון א ד מונ דדה ־ רו טשילדלעברשר
ך* אשר ייפתח ב־ 9במאי מישפטו של
^ מיכאל צור, צפויות כמד, הפתעות מר עישות
ביותר. אולי הגדולה שבהן היא
פיתרון תעלומת גסיעתו המיסתורית של
מיכאל צור לבנק של טיבור רוזנבאום
בז׳נבה, בספטמבר ,1974 ערב ההתמוטטות.

מסתבר כי כין שאר חדברים,
לקח צור מרוזנכאום גם שטרות
לחובת ״החברה לישראל״ בסד
5.5מיליון דולר, שהיו חלק מהל־וואת
הקבוצה הגרמנית ל״חברה
לישראל״ בסד 34 מיליון דולר. צור
החזיר שטרות אלה ל״חברה לישראל״
,וברד הקטין את חובותיה
לגרמנים כסכום מקביל. סכום
זה היה חלקו של מיכאל צור, שאותו
קיבל מעמלות שונות והשקיעו
ב״חברח לישראל״ באמצעות
הכרות ואדוציות.
בכך ויתר צור על חלקו בעמלות, שהיה
5.5מיליון דולר, ומה שנשאר בבעלותו

צור החזיר
הוא ויתר
לחסל את
התמוטטות

עובדה שנייה שתתפרסם כ-
מישפט היא, בי צור ויתר על הבעלות
שהיתה לו באמצעות חברת
״ניקוטאב״ על תעודת־הסקדה
על סף 1.3מיליון מרק, כבנק המחוזי
של מדינת הסה כגרמניה.
הבנק צריף לפרוע את ההפקדה כעוד
עשר שנים, וכעת ויתר צור
גם על סכום זה.
אולם גילויים אלה ואחרים, כמו למשל
העובדה שצור סירב בכל תוקף למסור
עדות על אישים רמי-מעלה, למרות ה לחצים
עליו בחקירה, או כי מסתמן מיש-
פט קצר ומהיר תוך הודאה מלאה של צור.

רבינוביץ לא העז לומר מילה. הוא, כמו
רבים אחרים בצמרת המימסד הישראלי,
קופץ לדום כאשר מוזכר בקירבתו השם
דה־חטשילד. יש רק אדם אחד המעז לומר
בגלוי את דעתו על הברון: פינחס ספיר.

לפני שלוש שנים סירב ספיר לקבל
תרומה שד הברון, בסד 00צ
אדה דולר, כנימוק כי הסכום נמוך.
הברון נאלץ לתרום 1מיליון דולר.
כחודשים האחרונים, פינחס
הסכגה האמריקאית
ך* סכנה לקיום החברה אינה מהפסדיה
( 1בהסתבכות רוזנבאום־צור. יודעי־דבר
מעריכים, כי הפסדים אלה יסתכמו ב־7

ל״חבחה לישראל״ -נ:בר בספטמבר 5.5מילדון דולר *
על חוב של 1.3מיליון מארק * רוטשילד נשבע
״זזחברה לישראל״ בסכנת
הגרמנים בכל מחיר
ביגלל חקירתה של ועדת ניירות הערן־ בארצות־הברית

למעשה הוא סכום של 600 אלף דולר, ש אותו
קיבל כעמלה על הזמנת שתי אוניות
צי״ס באיטליה. הסכום מופקד עד היום
בשווייץ, ועימו עוד סכומים של כמה
עשרות אלפי דולר, שחלקם בבעלותו ה-
בילעדית וחלקם בחשבון מי״צ המפורסם,
יחד עם משה קשתי ז״ל.

ויתור
על מיליונים
ך* סכום של 5.5מיליון דולר הורכב
ן 1בעיקר מן העמלה של 1.4מיליון דולר,
שקיבל צור מקבוצת ריגר הגרמנית כעמלה
על שהשיג עבורם כספים לשם השקעה בחברה
לישראל ; עוד כמיליון דולר הפרשי
ריבית שלקח צור לעצמו על הלוואות ש הסדיר
לרוזנבאום מכספי צי״ס ובתי־הזיקוק,
ועוד 2.2מיליון דולר שהגיעו

. 24 ^1

לקבוצת ריגר כדיבידנד לשנתיים הרא שונות
של השקעתם בחברה, ואשר הם וית רו
על סכום זה כחלק מעמלות גיום־ההון.
5.5מיליון הדולר הוכנסו על-ידי צור
לחברת קונרפין, שהילוותה אותם לקבוצה
הגרמנית, שהילוותה אותם לחברה לישראל.

כיצד הקבוצה הגרמנית גייסה
את הכסה להשקעות כישראל.
אספר לו הכל על השוחד ששילמו.
אני גם אכתוב מיכתב אישי לכד
אחד מן המשקיעים שד הקבוצה
הגרמנית, ואספר דו עד השוחד.
שיידע מה עשו ככספים שדו. שיידעו
כי הנציגים שלהם גנבו מהם
1.4מיליון דולר ועוד 1.3מיליון
מרקים. אני אראה להם: אני אה רוס
אותם!״

כאילו הם צופים בהתמודדות־איתנים קד מונית.
מאחרי צעדי הברון, כוונה פשוטה :
הוא־עצמו השקיע בחברה פחות מ־ 4מיליון
דולר. הקבוצה הגרמנית השקיעה 52 מיל יון
דולר. כל ההשקעות בחברה הן כ*70
מיליון דולר. הבריון מוכן לאבד 4מיליון
דולר, כדי לגרום לגרמנים לאבד 52 מיליון
דולר. מקורביו טוענים כי הצהיר שהוא
מוכן לאבד 20 מיליון לחיסול הגרמנים.
הברון רותח על הגרמנים מסיבה פשוטה :
הם היחידים המעזים להתנגד לו, לומר לו
״לא,״ יאף גרמו לגילויי העבירות על החוק
שעשה הברון בניהול החברה לישראל.

מאח

יג אל ל בי

בל אלה הם כאין־זכאפס לעומת
התוכנית המסתמנת של הכרץ
אדמונד דה־רוטשילד, להרוס את
״החכרה לישראל״ בדי לפגוע בקבוצה
הגרמנית.
שר־האוצר יהושע רבינוביץ, היה חיוור
כסיד. מולו ניצב הברון אדמונד דה־רוט־שילד
וצווח בזעם כשפניו סמוקות מרית-
חה. כאשר העד השלישי לשיחה, מנכ׳׳ל
האוצר אברהם אגמון, מתאמץ להקטין את
עצמו ככל האפשר. הדבר היה בשבוע השני
של חודש אפריל השנה.

״אתם נוכלים!״ קרא הברון אל
רכינוביץ .״רציתם לעשות קנוניה
להצלת הבנק של רוזנבאום. אני
לא אתן לכם. ביקשתי פגישה עם
שר־האוצר הגרמני, אספר לו ה
ספיר
הוא היחידי הטוען כי הברון
אינו מייצג את מישפחת רוטשילד
וכי ראש המישפחה בצרפת,
וכעיקר הברונים אלן וגי, מחרימים
למעשה את הברון, שאינו
שותף לעיסקי המישפחה.
אולם ספיר אינו בשילטון עתה, ואלה
ששולטים במדינה עומדים ורואים כיצד
יוצא הברון למילחמת־חורמה נגד הקבוצה
הגרמנית זרוזנבאום, ותוו־כדי-כך מתכוון
לגרום לאבדן הונה של החברה לישראל.
מאחרי הקלעים של הבימה הרותחת, ש שמה
החברה לישראל, מתחולל עתה קרב-
איתנים בין הברון ההולך להרוס את ה חברה׳
ובין הקבוצה הגרמנית — היוצאת
להגן עליה.
נציגי הממשלה עומדים בצד ושותקים,

מיליון דולר לכל היותר׳ ואין בכך כדי
להשפיע על איתנותה הפיננסית.

הסכנה נובעת מארצות־הכרית.
ליתר דיוק, מן הוועדה לניירות־ערך

בימים אלה התברר, כי הוועדה לניירות-
ערך בארצות־הברית החלה בפעולות נגד
ראשי חברת יונייטד בראנדס של אלי
בלאק, אשר התאבד לפני כמה חודשים.
התברר כי בלאק שיחד את נשיא הונדורס
במיליון ורבע דולר, ובניגוד לחוקי ניירות-
הערך בארצות־הברית, לא מסר על כך
בדינים־וחשבונות הכספיים של החברה.
את הוועדה לניירות־ערך לא מעניין אם
מדובר בשוחד או בעבירה דומה. כל התקשרות
כספית של ראשי החברה חייבת
להיות מדווחת לבעלי המניות, ואם לא כן
— הדבר הוא עבירה חמורה ביותר.
הוועדה הזו החלד. גם בבדיקת הנעשה ב חברה
לישראל. יש האומרים כי נציגיו

שני מיליון דולר. הברון גם עמד בפני
דיחשש כי בגלל חתימתו על מאזני יותש*
קיפי החברה המזוייפים, ד,וא צפוי לתביעות
פליליות בארצות־הברית, בד. לא ממחרים
לקפוץ לדום כשמדובר בברונים.
במצב זה באה לו ד,הצלה מכיוון בלתי-
צפוי לגמרי. עדותו של מיכאל צור במיש*
טרה, לגבי גיוס הכסף מן הגרמנים, קבעה
כי הוא הוציא מהם את הכסף במירמה.
כך, למשל, ביום 20 במארס הסביר כמה
פעמים כי קיבל מיליון ורבע דולר מן ה גרמנים
בטענות־שווא, כאשר רימה אותם.

והנה, כאשר הוגש פתכ-האי-
שום דביחרהמישפט, הוא קבע כי
צור קיבד את הכסף כשוחד מן הגרמנים,
ודא כפי שצור מסר כעדותו
כ־ 20 במארס־ כי הוציא אותו
במירמה.

ה או צר, הושע רבינוביץ
של הברון רוטשילד היפנו את תשומת־לב
הוועדה למתחולל בחברה לישראל, אשר
גייסה הון ברחבי העולם בעזרת תשקיפים
שאושרו על־ידי הוועדה האמריקאית.

מכד מקום, כשיהה בין הברון
דרבינוביץ מסר הברון גם עד כך
שהוועדה לניירות־ערך בארצות
הברית תחייב את ה״חכרה לישר
אד״ דפדות חזרה מכד מי שקנה
מניות דפי התשקיף האמריקאי —
את מניותיו, במחיר הרכישה.
חיוב זה ייעשה מאחר שבעלי המניות
לא קיבלו את כל המידע שהיה ברשות
החברה אז, כגון תשלומי השוחד (לפי
כתב־האישום נגד צור) עבור גיוס הכסף.
במיקרה כזה צפויה החברה לישראל ל התמוטטות,
שכן אין לה האמצעים לפדות
חזרה את המניות, והיא תיאלץ לחסל את
רכושה או למצוא גורם שירכוש כמה
עשרות מיליוני דולר מניות במחירן הנקוב.
דבר דומה עשתה הוועדה באמריקה לקוני
מניות רסקו, לאחר שנודע כי מאזני החברה
לישראל לא שיקפו את האמת.
צעד זה של האמריקאים יביא לחיסול
החברה, וזו תהיה מהלומה ניצחת לכל
השקעה נוספת בישראל. נראה כי הברון
רוטשילד, שסבו עזר בהקמת המדינה, עתיד
להיות מהורסיה.
עבירות פליליות
** ה מניע את הברון? בראש־ובדא-
114 שונה רצון ילדותי לנקום במי שהעז
ללכלך את שמו. יש לזכור כי בשנים
האחרונות עשה הברון עסקים משותפים ל רוב
עם מיכאל צור ורוזנבאום. בחלק
ניכר של עסקים אלד, הרוויח יפה מאד.
הברון גם שותף לעסקים עם הקפוצה ה גרמנית,
קבוצת ריגר, שראשיה הם הרוסט
ראהה, יוסף דומברגר ושימחה צדרבאום.
הוא שותף עימם בפרוייקט־בנייה גדול
במונטרדקרלו.

הברון חושש כי אם יצדיחו הגרמנים
דהשתדט עד החכרה שכה
הוא שודט כיום, כתפקידו כיושב־ראש
מועצת־המנהדים וכעזרת נאמנו
המנכ״ד ישראד גדעד, הם ינדו
את העכירות שעשה הוא כהכרה.
עבירה
מיספר אחת: הברון קנה מניות
בחברה לישראל לפי התשקיף משינת .1972
הוא חתם על רכישה בספטמבר , 1972 ולפי
התשקיף היה עליו ועל שאר הרוכשים
לשלם 250/0במזומן ואת היתר בשלושה
תשלומים שווים תוך תישעה חודשים.
בפועל שילם הברון במזומן רק, ס/ס,10
ואת היתר השלים רק באמצע שנת . 1974
על העובדה כי עד אמצע 1974 לא היו
לברון מניות בשווי המוצהר 4 ,מיליון

דולר, לא דווח — לא בתשקיפים הבאים
ולא במאזני החברה.
הברון לא היה סתם משקיע (החברה שלו,
שקנתה מניות קרויה ישרופ) ,אלא יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה.

אי-הדיווח שדד, והעמדת־הפ־נים
כאילו יש לו מניות כ־ 4מיליון
דולר כאשר כפועל עדיין לא
שידם עכורן, היא הונאה חמורה
כיותר דא רק לפי החוקים האמריקאיים,
אדא גם לפי חוק־ניירות
הערך הישראלי!
עבירה חמורה אחרת של הברון על חוקי-
ניירוודהערך של ארצוודהברית ׳וישראל,
היא החוזה שעשה עם מיכאל צור, לפיו
ישלם לצור 25 אלף דולר לשנה תמורת
ייעוץ פיננסי של צור לחברות האחרות
של הברון. חוזה כזה בין מנכ׳׳ל החברה
ליושב־הראש חייב להיות מדווח לבעלי-
המניות, וגם אז ספק אם הוא חוקי. הת קשרות
זו יכולה להפליל את הברון גם
בישראל וגם בארצות־הברית. ניתן לטעון
כי בגלל חוזה זה לא דיווח צור לבעלי-
המניות על אי־התשלום תמורת הימניות,
וניתן יהיה גם לטעון כי בגלל חוזה זה לא
גבה צור כדרוש, מן החברות הפרטיות
של הברון, שכר־דירה תמורת חדרי מישרד
שהחברה לישראל השכירה להם!

שוחד
או גני ב ה!
ץ ץ ייד אחרי הסתבכותו של רוזנבאום
התברר לקבוצה הגרמנית כי אין לה,
למעשה, כל השפעה בחברה לישראל. למ רות
שיש לה כשני־שלישים מהון החברה,
הרי בידיה רק ,״ץ 25 מזכויות ההצבעה.
אולם למעשה, גם אחוז זה אינו בידיה,
שכן מועצת-המנהלים והוועדה המנהלת
מורכבות לא לפי ההשקעה במניות, אלא
מסיבות לא־עניייניות. לכן, למשל, לקבוצה
הגרמנית היה נציג אחד בלבד בוועדה
המנהלת, מתוך ,12 והיא לא ידעה כלל על
עיסקות החברה.
נציגי החברה החלו בחודשים האחרונים
במסע נמרץ לשינוי פני הדברים. הם טענו
כי הברון רוטשילד, כיושב־ראש מועצת-
המנהלים, אחראי לכל כמו מיכאל צור, ו אין
לקבל את טענתו כי צור ירימה אותו.
עובדה היא כי נציגו שיל הברון, מוקה
לימון, חתם עם צור על חלק ניכר מן
ההמחאות שהלכו ואדוצה. הם דרשו כינוס
אסיפה כללית של בעילי-המניות, ובה בחי רה
מחדש של מועצת-המינהלים, יושב־ראש
מועצת-המנהלים׳ וכן הוספת מנהל כללי
נוסף לחברה.
דרישות אלו הביאו את הבריון לעמדת
התגוננות, שכן בגרמנים תמכו עוד כמה
בעלי־מניות כבדים, כמו שאול אייזינברג
או אהרון רובינשטיין, מי שרכש מניות ב
לשינוי
זה משמעות עצומה.
ראשית, מבחינת צור עצמו ופרקליטיו,
העונש במיקרה של שוחד קטן יותר מאשר
בגניבה. מבחינת החברה לישראל, אם צור
רימה את הגרמנים, הרי הגרמנים יכולים
לתבוע את כספם חזרה מן החברה לישראל.
אולם אם היה זה שוחד, אץ להם זכות
על הכסף. לתביעה לא היתד, ברירה בניסוח
כזה, שכן גניבה מגרמנים בגרמניה אינה
עבירה בישראל, ורק על שוחד ניתן לתבוע
את צור.
לגבי הברון רוטשילד היה כתב־ד,אישום
הצלה גדולה. הוא השליך צל־ ענק על
יריביו הבולטים בחברה לישראל, העמידם
במקום שהוא היד, קודם — צפויים לתבי עות
בגרמניה על מתן שוחד והונאת המש קיעים
שלהם. הדבר גם נתן לברון מייד
אפשרות לתבוע את פיטוריהם מניהול החברה,
תוך השתלטות על 52 מיליון הדולר
שהשקיעו בה.
התקפת

__נגד
ך* גרמנים החליטו לצאת להתקפתו
1נגד גדולה. הם הגיעו ארצה לכמה
ימים סוערים, בהם רתחו החדרים במלון
הילטון בתל-אביב. הם הלכו למישטרה,
ומסרו מרצונם עדות ארוכה, בצירוף מיס-
מכים שיש בהם להעיד כי לא שילמו כל
שוחד, ונתנו את הכסף לצור באמונה כי
הדבר דרוש בעמלות לגיוס ההלוואות.

1 \ 1ך מיכאל צור, הנאשם במישפט
השוחד והגניבה המסעיר את

המדינה, כפי שהוא נראה כיום. צור נשבר
הרבה לפני מעצרו, עת התברר לו המצב.

אחר-כך הודיעו דפרקדיטות כי
אם לא ישנו את כתכ-האישום וימחקו
ממנו את סעיפי האישום
שלהם כשוחד, ינקטו כצעדים
מישפטיים.
שכן, איש מן הגרמנים אינו מוזמן ל הופיע
כעד במשפט, כך שלא תינתן להם
כל אפשרות להגן על שמם. בעוד שחוק
ועדות־החקירות מחייב את המדינה ל אפשר
לכל מי ששמו עלול להינזק כתו צאה
מעדויות להגן על עצמו, הרי כאן
הגישה הפרקליטות נגד ציור כתב־אישיום
שהפליל קשות את הגרמנים, מבלי שתינתן
להם כל אפשרות להתנגד לכך במישפט!
אם לא תשנה הפרקליטות את כתב-
האישום, צפויה מצד הגרמנים תביעה נגד
החברה לישראל להחזרת הכסף, בנימוק כי
הוא ניתן תוך הונאה ולא תוך שוחד. ה גרמנים
שוקלים גם פנייה לפסק־דין הצ הרתי,
כי הכסף ניתן לא כשוחד. לשם כך
נשכרו שניים מטובי עורכי־הדין במדינה,
יהושע ריוטנשטרייך ויצחק מוריץ׳ השוק דים
עם נציג הגרמנים, אליהו צוק, על
המהלכים המישפטיים.
באירופה וארצות-הברית מתכוננים הגר מנים
לצאת להתקפה נגד הברון בכל האמ צעים.
הם לא יניחו לו להרוס את החברה
לישראל ואותם.

כינתיים, כשקט, קונים גופים
שונים מניות של ״החכרה לישראל״
.כחודש האחרון קנו מניות
קכוצת סם רוטכרג, אהרון רוכיג־שטיין,
קכוצה אחרת של גרמנים
כראשות מנדרמן. סך־הכל קנו מניות
כ־ 5מיליון דולר כשער הנמוך
של 68-69 נקודות.
אילו רצה רוטשילד להגדיל את השפעתו
בחברה בדרך המקובלת, יכול היה לקנות
עכשיו מיניות בזול, אבל הוא אינו עושה
זאת. ייתכן כי כל חפצו הוא למכור את
הלקו בחברה כדי לנתק עצמו מהסתבכו-
ייות. אם כן, הוא יקבל הצעות לקניית חלקו.

אולם נראה פי צודקת גירשת הטוענים
כי הכרון החליט לחסל את
הגרמנים על־ידי חיסול ״ההכרה
לישראל״ ,כחינת ״תמות נפשי עם
פלישתים.״ העוכדה כי מדינת ישראל
תינזק ללא־תקנה על-ידי כך,
אינה מרשימה אותו.

הפרקליט

עורך הדין ארוץ לשעבד שימרון,
פרקליט המדינה, מגן על מיכאל צור.

(המשך מעמוד )15
לא היה אלא מלאכת מיעטו *,וחיפוי.
העובדות הן פשוטות וניתן לבודקו בעזרת
מיסמכים.
המדובר היה הפעם במיכרז שהוציא
משרד־הביטחון לייצור ואספקת מתקני
בדיקה הידראוליים עבור חיל־האוויר. ה־מיכרז
היה צריך להיפתח ב־ 25 במארס.
אולם פתיחת המיכרז נדחתה ב־ 11 יום,
והוא נפתח רק ביום ה־ 6באפריל, אחרי
שהעולם הזה כבר פירסם סידרת כתבות
ארוכות על מעלליו של אבני! אחרי ש חקירת
המישטרה בנושא זה כבר הסתעפה ;
ואחרי שלפי טענת פרם ואנשיו כבר מסרו
הם בעצמם לחקירת המישטרה את חשדו תיהם
לגבי אבני ויואל מירון. אותו זמן
כבר נחקרו גם תת־אלוף (מיל ).חיים ירון
ורס״ן מאיר בן־אהרון כחשודים בקבלת
שוחד וטובות הנאה מאמנון אבני.
והנה, באותו יום, קיבלו שאר המשתתפים
במיכרז הודעות בהן נמסר להם כי א.ג.י,.
חברתו של אמנון אבני זכתה במיכרז.
פרס יכול לבדוק עובדות אלה בתיקי
משרד־ד,ביטחון.
רק אחרי מעצרו של אמנון אבני, בוטלה
זכייתו במיכרז.
אלה היו השקרים הבולטים ביותר במסע
הטישטוש של שמעון פרס ודובריו. הם
לא היו היחידים. כך, למשל, בהופיעו בפני
ועדת־המישנה לתקציב הביטחון של ה כנסת,
אמר פרס :״עם חברת א.ג.י ,.ש־

שיחדה אחדים מן הפקידים, היה ניסיון טוב
בעבודה שוטפת, עד אשר הבעלות על
חברה זו נמכרה לידי אמנון אבני ואז
החלו הבעיות והמעשים אשר גרמו לקיל-
קול המידות.״
מתוך השמעת שקר אחד — שמשרד־הביטחון
הוא שחשף את פרשת השחיתות
— הסתבך פרם בשקר שני. הוא פשוט
לא ידע כנראה שאמנון אבני רכש את
מיפעל א.ג.י. בשנת . 1967 כלומר, לפי
דברי שמעון פרם יוצא שמשרד־הביטחון
ידע על ״השחתת המידות״ של אבני במשך
שבע וחצי שנים רצופות ולא נקף נגדו
אצבע, למרות שבאותן שנים סיפק אבני
למשרד־הביטחון מיתקנים בשווי של עש רות
מיליוני לירות.
ב־ 10 בפברואר ,1975 פנה זאב יפת ל דובר
מישרד־הביטחון, העיר את תשומת-
ליבו כי לפי מימצאי חקירתו, אמנון אבני,
המייצר ציוד ביטחוני חשוב עבור חיל-
האוויר, הוא נוכל מסוכן שעסק בסחר בלתי
חוקי בניגריה ושיחד שם את ראשי ה מדינה.
כעבור יומיים השיב דובר משרד-
הביטחון על טענה זו :״אבני מוכר כיצרן
הגון. אין כל מניעה מלבצע עמו עיסקות
גדולות.״
רק אחרי שהתברר ליפת כי בפרשה
מעורבים גם אנשי צבא, כמו רב־סרן מאיר
בן־אהרון, הוא פנה למישרד דובר־צה״ל
ומסר את כל הפרטים הידועים לו. בניגוד
לתגובתו של דובר משרד־הביטחון, נמסר
ליפת ממישרד דובר־צה״ל כי העניו יועבר
לבדיקה יסודית. יש להניח שכך גם קרה.
שכן גם המישטרה הצבאית, שחקירותיה
בפרשה בעבר לא העלו כל תוצאות, לא
היססה לפתוח בחקירה חדשה, והפעם היא
העלתה הוכחות לכאורה נגד אמי, וכל
הרשת הקשורה בז.

המנכ״ל
נתן דוגמא
המבקו חושך
מ** ר -ה בי ט חו ן חיפח על שחיתויות
במישרדו, ועיכב משך שנתיים את
דרישות מבקר־המדינה לבדוק התקשרות
מוזרה בין מערכת הביטחון לבין חברה
שמכרה לה ידע וציוד — בהאשמה חמורה
זו יצא השבוע מבקר־המדינה, ד״ר
יצחק נבנצאל, בהגישו לפירסום את ה-
דין־וחשבון השנתי שלו.
המבקר סיפר כיצד חשפו אנשיו מיקרה
ומסרו עליו למישרד-הביטחון. לאחו-
מכן פנתה ועדת־הכספים של הכנסת לשר

** יד מידת חוסר־נכונותם של אנשי
׳ ג משרד־הביטחון, בניגוד לצה״ל, לחקור
את ההאשמות, יעיד הסיפור חבא.
במהלך חקירותיו נפגש יפת עם חוקרי
המישטרה הצבאית והמישטרה האזרחית ש טיפלו
בפרשה. בדרך מיקרה הגיעה ל אוזניו
שיחת שני חוקרים מנוסים, שהתלו ננו
על כך שאנשי משרד-הביטתון אינם
משתפים עמם פעולה בחקירותיהם.
ב־ 8באפריל דיווח יפת על כך למשרד
דובר־צה״ל. נמסר לו כי רואים עובדה זו
בחומרה וכי יעבירוה לידיעת דובר משרד-

הביטחון. ב־ 12 באפריל התקשר דובר מש-
רד-הביטחון, נפתלי לביא, אל יפת לביתו,
אישר כי משרד דובר-צה״ל העביר אליו
את תלונתו .״מה שמות החוקרים שהתלו ננו
ז״ ביקש לביא לדעת. יפת לא מסר
את שמותיהם, אולם טען כי אין דבר פשוט
מלהזמין את צוות החקירה ולשמוע את
תלונותיו .״לא אתייחס לדבריך,״ אמר
לביא ,״לא אפעל לפי אינפורמציה של בתי-
קפה.״
העובדה שפרס ואנשיו מנסים לצמצם את
היקף החקירה ולזקוף לזכותם את גילויי

הביטחון, וכעבור שנה שב חמגקר ופנה
לשר־הביטחון, לאחר שנוכח כי דבר לא
זז. רק כתוצאה מפניות חוזרות ונישנות
של המבקר, ולחץ מצד ועדת-חכספים של
הכנסת, הוקמה ועדת־בדיקה פנימית של
ה מי שרד.
למרות שוועדת־חכספים של הכנסת
חייבה את מישרד״הביטחון לדווח לה על
מימצאי הוועדה, לא נעשה הדבר. מימ־צאי
הוועדה נמסרו ליועץ חמישפטי של
מישרד הביטחון, עורך־הדין אוריאל גורמי,
שמיהר להעבירם ליועץ־המישפטי-
לממשלה, הבוחן אותם עתה.
זהו מיקרה אחד, המוכיח בצורה ברו רה
כי שר״הביטחון וצמרת מישרדו מחפים
על השחיתויות במישרדם- .
המדובר הוא במוצר ביטחוני לצריכה
שוטפת של השיריון, הנרכש
בחו״ל באמצעות חברה זרח שלה סוכן
בישראל. בשנת 1970 החליט מיסוד־הביטחון
לעבור לייצור מקומי של המוצר,
וכאן התברר כי תוך כדי עריכת ההסכם
על ייצור מקומי, והמשך יבוא המוצר
וכן רכישת ידע, נחתם הסכם מוזר
ביותר עם החברה הזרה בחו״ל ומנהלה.
ההסכם העניק למנהל עמלה קבועה
בשיעור של ^ 4ממחיר המוצר, וכן סכו מים
חד-פעמיים בגובה 120 אלף דולר.
התמלוגים המשונים ניתנו לא ליצרן, כי-
אם למתווך בעיסקה !
מאז נעשו ניסיונות שונים, על-ידי
מישלחת-הקניות של מישרד״חביטחון ב-
ארצות״הברית, לרכוש את המוצר ממקו רות
אחרים, אולם מישרד״הביטחון בארץ
הורה לרכוש רק באמצעות אותה
חברה זרה, המקבלת את העמלות השמנות,
ואשר סכומי הרכישה אצלה הגיעו
למיליוני דולרים.
עוד בשנים 1972/73 העיר מבקר המדינה
:״היו למישרד-הביטחון הסדרי-
תשלום מיוחדים עם מנהל־החברה. מג-

קר-המדינה עמד על כך כי הסדרים אלה
אינם תואמים ניהול ממשלתי תקין של
ענייני כספים.״ ביקורת המבקר בשנת
1974 הראתה, כי לא חדלה הזיקה להסדרים
אלה. קובע מבקר המדינה :״מעמד
חבילעדיות שהוענק לחברה, הפריע
למישלחת בהתקשרות ישירה עם יצרן
ממנו נדרש ידע לייצור בארץ, והידע נרכש
רק לאחר שמנהל החברה השיג את
התנאים שדרש ושלא היו נוחים למישרד.
״נוכח ההתמדה בשמירה על היחסים
המיוחדים עם החברה, שעל תופעותיה
המדאיגות הצביעה הביקורת בעבר, וח-
מימצאים הנוספים של הביקורת הנוכחית,
הביא מבקר״המדינה ביום 11.2.74
את העניין לידיעת שר־הביטחון ושר-
האוצר, והצביע על הצורך בבדיקה מקיפה
ומעמיקה של הנושא״.
מיקרה זח הוא דוגמה למה שיכול
לעשות מבקר המדינה, ולמה
שמנוע ממנו. בשנים האחרונות באים אל
מבקר המדינה בדרישות, כי יהיה כלב-
השמירה היחידי נגד שחיתויות. דבר זה
מקורו בהיעלמות המוחלטת של המיס־טרה
ממפת החקירות הכלכליות בשנים
ההן. גם הביקורת הפנימית של
מערכת־חביטחון כמעט שלא היתח בנמצא.
אולם
מבקר־המדינה אינו מחווה תח ליף
למישטרה ולביקורת פנימית.
למרות שד״ר נבנצאל אינו מתעלם מכך
שהשחיתות ימיה כימי המדינה, והיא
החלה בשוד מקררים בשכונת קטמון
בשנת 1948 ונמשכה בביזת סיני במיל
חמות ישראל — הרי לדעתו, ביקורת
הדוקה יותר של מערכת הביטחון היתח
מונעת שערוריות רבות.
אילו היה מבקר-חטדינה עצמו כותב
את דו״חות הביקורת שלו בעבר באותה
מידת חריפות וחוקעה כפי שעשה זאת
השנה — ייתכן שהיה גם הוא תורם
יותר לביעור השחיתות.

השחיתות שכבר נחשפו, אינה מפתיעה.
פרס מעוניין לנער את חוצנו מאחריות
למה שהתרחש במשרדו בתקופת כהונתו.
מרחיקי-לכת טענו כי ההסתאבות במשרד-
הביטחון החלה עוד בתקופה בה כיהן דיין
כשר־הביטחון. היה זה האלוף (מיל ).ארי אל
שרון שטען השבוע כי ״אנחנו עדים
לדברים ששורשיהם נעוצים במערכת לפני
עשר, חמש־עשרה ועשרים שנה.״ י
אכיל יש רבים השוכחים כי לפגי דיין
היה זה שמעון פרס שהיה השליט הבלעדי
של משרד־הביטחון. הוא היה מנכ״ל משרד-
הביטחון בשנים , 1956—1959 וסגן שר-
הביטחון בשנים . 1959—1965 באותם ימים
נתן פרם עצמו דוגמא קלאסית לכמה נורמות
מוסריות שאומצו על ידי כמה מאנשי
מערכת־הביטחון.
באוגוסט 1961 התפוצצה שערוריח גדולה׳
שנחשפה על ידי העתונים למרחב,
על המשמר והעולם הזה. הסתבר כי משרד-
הביטחון בהנהלתו של פרם, ניהל עסקים
מסחריים עם חברות פרטיות בהן היו
שותפים ומנהלים בני משפחתו.
משרד־הביטחון ניהל עיסקות מסח ריות
עם חברה ליצור סוללות חשמליות
בשם תדיר, שביו בעליה ומנהליה היו אמו
של פרס׳ שרה פרסקי, ואחיו, גיגי פרס.
כשהתפוצצה הפרשה טען שמעון פרם כי
בני משפחתו עזבו את החברה עוד ב*, 1953
לפני שהפך מנהל משרד־הביטחון. אולם
מיסמכי החברה אצל רשם החברות הוכיחו
כי רק באוקטובר 1956 התקבלה בחברה
החלטה שאישרה את העברת מניות אמו
ואחיו של פרס.
ב־ 1958 מזנה אחיו של פרם, גיגי פרס,
כאחד ממנהלי המיפעל מוביליה, שעסק
בייצור בוכנות, ושניהל עסקים עם משרד-
הביטחון. כבר אז נטען כי אפילו אם היו
כל העיסקות שנעשו בין משרד-הביטחון
לבין החברות, שבהן היו קשורים בני מש פחתו
של פרם, כשרוח למהדרין, אין הן
מתיישבות עם המוסר הציבורי.
שמעון פרם אינו יכול להתכחש לחלק
המכריע שיש לו, לטוב ולרע, בעיצוב
דפוסי האירגון והמינהל של מערכת־הביט־חון.
הקשר שלו למערכת זו לא החל רק כ שמונה
כשר־הביטחון לפני כשנה.
השבוע אמר פרס :״יש ללחום בתופעות
שהתגלו במשרד־הביטחון ביד ברזל. לא
נקל ראש בעבירה קלה כבחמורה, עד ש ייעקר
כל עשב שוטה במערכת זו.״ הגילו יים
הנחשפים בגיליון זה על טובות ההנאה
שקיבל פרם מהקואופרטיבים לתחבורה
בשעה שסיים את תפקידו כשר-התחבורה
ומערכת השקרים שלו, מעוררים את ה שאלה:
האם אין צורך לעקור גם אותו
משם?

מדינה י

במדינה
רי עות
מ די פלו מ טי הלפ סי כו לו גי ה

זוהי חברת־ביטוח

פרופסור ישראלי מציע
זהגרי קיסיגלד גישה
חדשה זפיתרון סיכסובים
במה טעה הנרי קיסינג׳ר בשליחותו האחרונה?
מה גרם לכישלונו?
השבוע התפרסם בעיתון ניו־יורק טיימם
.דכתב למערכת, המבטא דיעה מקורית ב נושא
זה. החותם: הנס קרייטלר, שהוגדר
בעיתון כ״פרופסור ׳לפסיכולוגיה באוניבר סיטת
תל־אביב ופרופסור אורח באוניבר סיטת
הארווארד.״
תוכן שונה למילים. טען הפרופסור
הממושקף, הדומה לקיסינג׳ר במיבטא ה גרמני
שלו, והנמצא עתה בשנת־שבתון
במיכללה רבת־היוקרה שליד בוסטון: קי-
סינג׳ר ניסה לחקות את גיבוריו, שרי ד,חוץ
של אירופה בראשית המאה שעברה
שהבטיחו, אחרי נפילת נפוליון, מאה שנים
של שלום לייבשת. על נושא זה כתב
קיסינג׳ר׳ כידוע, את עבודת־המחקר החשובה
ביותר שלו.
אולם מנהיגי אירופה דאז היו כולם בני
תרבות אחת, קיבלו חינוך דומה, האמינו
באידיאלים דומים ודגלו במושגי־כבוד דומים.
ואילו בסיכסוכים הנוכחיים בוויאט-
נאם, במרחב המיזרדדתיכוני ובמקומות
אחרים, רחוקים מנהיגי הצדדים זה מזה
בתפיסות האידיאולוגיות וברקע התרבותי.
״חילוקי-הדיעות ביניהם אינם פראגמא־טייס,
אלא תפיסתיים,״ קובע קרייטלר .״הם
דוגלים בפילוסופיות שונות, ועל-כן הם
מייחסים משמעויות שונות למילים ולהסכמים.״
הסכמה
עד תפיסות. מציע קרייטלר
לקיסינג׳ר, מעל גבי העיתון האמריקאי:
״ההערכדדמחדש של המדיניות האמריקאית,
שהוכרז עליה, צריכה להביא למעבר
מדיפלומטיה מיבצעית לדיפלומטיה תפיס תית.
תחילה יש לחפש הסכמה כללית על
הבעיות הרחבות, ורק לאחר־מכן יש לטפל
בפיתרונות הטכניים.״
המסקנה המרומזת: יש להעביר את ה־נושא
מידי הדיפלומטים המיקצועיים לידי
הפסיכולוגים.

י חסי חוץ
ס !,שו תקתג סו א ץ
ר!ירבה כין כתס ישראלי
דכתכ כיני בשטוקהולם —
ע? רקע העניין המשותף
ככריה״ט
איבתה של סין לישראל ידועה היטב.
אך למרות איבה זו, ולמרות חוסר מגע מכל
סוג שהוא בין ישראל לסין, הותירה לעצ מה
פקינג כמה ״סדקים״ שדרכם היא יכו לה
לקיים מגע עקיף עם ישראל.
אחת מנקודות־המגע הללו היא אליהו
זהבי, כתב הארץ בסקנדינביה, אליו משג רים
הסינים מדי־בוקר את בולטיו״החדשות
של סוכנות־הידיעות הסינית הרישמית.
השיטה הסיגית. ליו־סדמין, כתבה
הראשי של הסינהוא בסקנדינביה, מתלבט
בין כל הכתבים הזדים בשטוקהולם —
בשתיקתו. על שאלות שאינו חפץ להשיב
— ישיב בחיוך. את העניין הרב ביותר
מגלה ליו-סדמין בכל המתרחש בברית״
המועצות, ועל רקע העניין המשותף בברית
המועצות, נוצרה הקירבה בין הכתב הישראלי
לכתב הסיני.
משך חודשים רבים קודם שהודיע נשיא
מצריים, אנוואר אל־סאדאת, על החלטתו
לפתוח את נתיב־המים המקשר בין
היס-התיכון לאוקיאנוס ההודי — הסואץ
— היה לידסו־מיו מגיב בשתיקה על
שאלות של עמיתו הישראלי, בדבר עמדתה
של סין לגבי אפשרות של פתיחת
נתיב־מים זה.
בשתיקה המשיכה — לאחר הודעת סא־דאת
ב־ 3באפריל — גם סוכנות הסינהוא.
בפקינג דיווחה הסוכנות את עיקרי נאומו
של סאדאת, תוך השמטת כל הקטע הנוגע
לסואץ.
מאז נאום סאדאת ועד היום, מיסך כ שלושה
שבועות, לא הודיעו הסינים דבר
על העתיד להתרחש ב־ 5ביוני . 1975 את
(המשך בעמוד )28
11-ולבז _ם זם

״המכוטח״ (״האזרח״)
משלם את דמיי־הבייטוח
וצריו לקכל פיצויים
על אובדן
ו״הביטחון״ מתמסמס
בידיהם של אלה
החושבים שהמדינה היא
רכושם הפרטי
וגורסים את הרווחים
הישירים — שוחד, מעילה ;
והעקיפים — טובות הנאה,
מידע, קשרים ועסקים.

צריך את חברת

להחליף הביטוח

אזרחי־עולם, ת״ד ,20178ת״א

עור ות

התעסוקה

לשכת העבודה הארצית לימאים

דרושי מועמדי ל ע בו ד ה
באניות צ׳ ה סו ח ר
* ט ב חי
— בעלי ת עודו ת מקצוע ממשרד העבודה וידע מעשי
ב א פיי תלחם.

* עובד מטבח ושירותי

— בעלי נ ס מן מעשי בעבודות עזר בבתי
מסע דו ת וכדו מ ה( .דרושות ה מל צו ת).

מלון,

עדי פו ת ל חיי לי ם מ שו חררי
בעלי נ תוני םמת אי מי םהמ עונייני םבע בו דהב אוניו ת צי
ה סו חרי פנו א ל יועצי התע סו ק ה בכל ל שפות העבודה בארץ
וכן אל ל שכת העבודה לי מ אי ם, דרך העצמ אות , 61 חי פ ה.

מיוומית החלה בייצור מקלטי פלדה *+
בסיור עיתונאים חוצגו ע״י ״מירומית״ מפעלי מתכת הממוקמים באשקלון, מקלטי פלדה סטנדרטיים דגם
כעת במקומות שונים בארץ.
מקלטי א +המותקנים כבר בארץ לשמוש בבתי מגורים,
גני ילדים, תעשיה ומוסדות הם פרי מחקר ופיתוח
ישראלי מקורי, אשר כלל בין השאר ניסויים, כולל ניסויים
״חיים״ עם חומרי נפץ.
מקלטים אלה נמצאים בשימוש כבר זמן רב במפעלי
תעשיה בטחוניים, והוכיחו את אמינותם על הצד הטוב
ביותר.
מקלטים אלו עונים על הצורך בפיזור המיקלוט והקטנת
מרחבי הגישה, ויכולים לבוא כתחליף למקלטים
גדולים יותר.
מקלטים אלה מבוססים על 2דגמים :
א ) .דגם xיחיד) הכולל תא בודד וחדר מדרגות.
) דגם ( x + xכפול) הכולל שני תאים וחדר מדב.
רגות.
המקלט
מתוכנן כמקלט תת קרקעי למחצה כשהמפלס
העליון של תקרת המקלט בולט מעל פני הקרקע והתחתית
שקועה כ״ 1.25 מטר מתחת לפני הקרקע הטבעיים, באופן
שראשי היושבים בו נמוכים מפני הקרקע.
הכיסוי למקלט הוא באדמת המקום שנחפרה, וכן ניתן
להוסיף לכיסוי גם אבנים, שכבת בטון וכדומה.
המקלט מכיל סביב הקירות הפנימיים ספסלים המהווים
חלק אינטגרלי ממנו, ומאפשרים קליטת מספר רב
של אנשים — עד 20 בתא אחד לתקופות קצרות.
כן ניתן להעביר את המקלט למקום אחר בשעת הצורך.
מקלטי + xהיגם בעלי עמידות גבוהה לפצצות, עקב
גמישות מבנה הפלדה.

במדינה

שחקניתהקולנוע מס׳ 1בישראלשהחליטה

הדבר אירע עוד בחודש נובמבר ,1974
אולם נודע ברבים רק לפני שבועות מיס־פר,
כאשד עסקן אירגון הסטודנטים הישראליים
בנידיורק חשף את הפרשה
ברבים.
כולם אותו דפר. צחוק הגורל הוא
שהאיש שהוציא את שערוריית אבן לאור
לא היה אלא נכדו של האיש שרומם את

(המשך מעמוד )26
הסיבות לשתיקתה של פקינג ניתן רק
לשער.
!סין מעוניינת פחות מכל מדינה אחרת
בתבל בחיזוקו של הצי הסובייטי באוק יאנוס
ההודי. מאחר שאינה יכולה למנוע
את קיומה של העובדה הבלתי־רצוייה,
היא נמנעת כליל מלהזכירה. בשיטתיות,

1£־71

1 £ 1 <3 $1, 114 0.

001.37014

307611656 1*1, 1974
6 / 01155־1:$. 31
147* 53 76111 300.4

? 1$ 0011302 0000011 0פ£ז1י)
401153 030.1:112,1710110

.8 , 11. 7. 11367ז565ט71

2686 31(67:
6:116015 006׳0 00501610 70? 05 10 00:101616 86620£־:8 11 *׳111 1ן 1 40 60
5 650066 65 6810603 10 *56261ח66ט 03,111 50502 21 0״ 10 6276 .-133 טס/)!6£6ס ׳ 1 0ח0א טס 6x06616006 /מג 11 15
0ס 5 1116 0051ט>1ן 6 - $3000מ 51804264 0מ 6 620 15־165 085 001
0 211 42165ס 110005106 5667105 06061 361/ 7062 46 7226 2 01021 06502
1 165ט14 252 6151 260ט 0ט 6ט 6 166 00016241 204ט6 155׳ 116 616. 650065 5א
•ט360651056 2151 4216 .700 660110064 10 166 16665 266 2006012616 10 / 0
6 266 10 01226״ , 168 121651 10006621106. 1 6270 15 1621 טסץ 25 1 1014
166א0מ 1 1 40 601 2ט066 1216 6ש 606פ 15 006 6110 20106מ.6זז 1111 במ 00 00
66 .ט861 נן !1660126 4216 05 615 46

אליאן והמאהב

יונה אליאן בחברתו של השחקן אורי לוי, המגלם
בסרט את דמות המאהב המבוגר. לוי הוא השחקן
היחידי בסרט שאיתו אין ליונה סצינת־עירום. לעומת זאת שיחקה יונה לצידו של לוי
בעירום בסרט הצד השני. סירטו של ברוך דינר, שם שיחקה בתפקיד דוגמנית קלת־דעת.

6ט 1127 2150 66 1016665164 10 100210.§ 0766 165 60010564 0067 00 0ט70
1051 00 166ת־46ט6106 1001־5 166 0211 500616:1601 7ט1נן 6606621 1151108
11 66 2184 10 1* 12 0766י 5 . 1ט 1 10ח;:בז0י)803ט 511682665 00466 600105176
0801 10 00051466 804 10 00066 01666 טסץ 65ט8מ 00 166ט4612115 0116 70
! 600183 שי! 1ט6 . 2630 - 6פ 10 6276 טס 14685 10 11 15 001 00551610 006 /
;׳51006661/

0)155( 36160 51666166

ההצעה העיפי,ית להרצאת אפא אכן
18000ל״י +מכונית עס נהג
בקנאות. כמעט כשיטה הישראלית, להתעלם
מעובדות בלתי-נעימות על-ידי הם־
וואתן בכינויי־גנאי (ה״מחבלים,״ למשל).
עסקים אבן מ אסו ה עזלים
3כדו של פן־גוריון
חשף את שערוריית
הרצאות אבא אפן
רובי ורובין יולים הן שתי צעירות
יהודיות אמריקאיות, בנות 18ו* ,17ש עמדו
לצאת לישראל כדי לעבוד בהתנדבות
במרכזי הקליטה בארץ. הם התכוונו
לשלב את עבודתן בהכרת המדינה מתוך
כוונה לעלות לי־שראל בקרוב.
שתי הצעירות היהודיות הן מפעילות
אירגון הסטודנטים היהודים בקוינם קולג׳
בניו־יורק. כמנהגם מדי ישנה אירגנו פעילי
האירגון גם בתהילת שגת הלימודים
הנוכחית ״ערב ישראל״ בקאמפוס, המוק דש
ללימוד תרבות ישראל. מאחר שרצו
בנוכחותה של אישיות ישראלית בערב,
פנו אל משרד האמרגנות ליי ביורו, המייצג
שורה של אישים יהודים וי־שראליים ומ ארגן
את הופעותיהם ברחבי ארצות־הברית,
על בסיס מסחרי טהור•
הסתבר כי באותה תקופה שהה באר-
צות־הברית שר־החוץ לשעבר, חבר־הכנסת
אבא אבן, והאחיות יוליס ביקשו מה משרד
המייצג אותו לברר את אפשריות
הופעתו בפניהם. בתגובה נענו על ידי
המשרד כי ניתן לארגן את הופעת אבן
כמבוקש תמורת התשלום הסטנדרטי של
3000 דולר ( 18,000 לירות) בתוספת מחיר
מכונית עם נהג שתסיעו מניו-יורק לקו-
לג׳ .הגברת הלן סטריטר, ממשרד האמר גנות,
הבטיחה במכתבה לאחיות יוליס
כי תמורת תשלום זה יזכו ל״חוויה שלא
תי־שכח״.

אבא אבן, טיפח אותו וסלל בפניו את ה דרך
לקאריירד, של שר־החוץ. היה זה
יריב בן־אליעזר, נכדו של דויד בן־גוריון
(בנה של גאולה בן־אליעזר, בתו של
ביג׳י).
ברשימה שפירסם בבטאון הסטודנטים
הישראליים כתב יריב. ששמו היה לא
פעם שם־עט לבן־גוריון. כאשר בחר לח תום
על מאמריו כ״סבא של יריב״ :בציד־קת
האימרה, אבות אכלו בוסר ושיני בנים
תקהינה׳ ,נכחו פעילי אירגון הסטודנטים
היהודיים בקווינס קולג׳ משהיקהד, שיניהם
האב הישראלי בעל המוניטץ העולמי —
אבא אבן ...הצעירים ביקשו לפאר ערב
בגולת הכותרת אבא אבן ותיארו לעצמם
שהנואם המחונן יעניק מהשראתו לציבור
בן מאות סטודנטים יהודיים שיתכנסו לש תות
דבריו בצמא. ומסתבר •שיותר מש־רוצה
אבא אבן להעניק, הריהו מעדיף
להיות המוענק ...אבא אבן אינו מפזר
אימרות שפר בחינם, כך נתבשרו הצעירים
במכתבה •של הגב׳ הלן סטריטר. הצעירים
היהודים התחדשו למישמע גובה הסכום
והחליטו לוותר על החוויה הבלתי. נש כחת.
את המחיר תפרע מדינת ישראל.״
אולם, כפי •שמסתבר, אבא אבן לא
שימש כמטרה היחידה להתקפת־המחץ של
נכדו של בן־גוריון. באותה הזדמנות פרע
הנכד את הח־שבון גם עם אישים אחרים.
כתב יריב במאמרו :״השאלה הזועקת
היא: מדוע מדוע צורב עלבונם של
צעירים יהודים אלה המאמינים בישראל
ומבקשים להתחנך לאורה.
״ותמהני מי ישיב על השאלה. האס
ראש-הממשלה רבין שגרף אלפי דולרים
בהרצאותיו בארה״ב בעת היותו שגרי-
רינו כאן? או שמא שר־הביטחון לשעבר,
משה דיין, שאף הוא מכר מרכולתו העיו נית
באמצעות אמרגן? או אולי נשיא
המדינה, פרופסור קציר, המדבר בפר חים׳

השאלה נשארה ללא מענה. אף אחד
לא קם.

אליאן וההיפי
אבי סרט
הוא הסתובב בשטח עירום־וערייה,
תיסכול על שאינה משוחררת כמוהו.

אליאו והבן

אביבי, שהתנהג בעת צילומי סצינות־העירום בכאילו
מעולם לא לבש קודם־לכן כסות לעורו.
ולא גילה כל סימני־בושה, גרם ליונה לחוש
הצוות התחשב ברגשותיה של יונה ועזר לה.

אסי דיין, שאיתו הולכת לבסוף מירווה היפה, אחרי שכמעט
גרמה לכך שאביו־מולידו (בסרט, אורי לוי) יהרוג אותו.
סצינות־האהבה בין יונה אליאן ואסי דיין נועזות במייוחד. אסי, העומד לביים סרט
חדש, הציע ליונה אליאן תפקיד ראשי בו. כמובן, שזה לא קשה, אחרי הסרט הנוכחי.

להתפשט רק
ב תפ קידי ם ח שזבים
־ לראשונה בעיו־ן ם
מלא בסרט
ישראליחדש*
** ד לפני שלוש שנים, לא היה שמה
> של השחקנית יונה אליאן מוכר ליו תר
מאשר קומץ מיזערי של חובבי־תי־אטרון
ואנשי־מיקצוע.
ואז הוקרן על הבד סירטו של הבמאי
ג׳ורג׳ עובדיה, נורית, ויונה אליאן הפכה
שחקנית־הקולנוע המפורסמת ביותר בארץ.
היא החלה מקבלת מיכתבים ממעריצים,
ואלה גם התדפקו על דלת ביתה ועצרו
אותה ברחוב, עד שחדלה כמעט לחלוטין
להשתמש בתחבורה הציבורית.
יונה, תלמידת החוג לתיאטרון באוני ברסיטת
תל-אביב ושחקנית התיאטרון
הקאמרי, הפכה כוכבת.
על טיבו של הסרט נורית אין טעם להר חיב
את הדיבור. גם על טיב מישחקה של

*ז ביי אן ־

• 1111ר 1 1 11911 !*1,ן מגלם בסרט את תפקיד בנו של אורי
| 1יי #11 111 #1י לוי, הבא לאילת לקחת את אביו לחתונת־

הכסף שלו עם אמו, מתאהב שס באהובתו של האב, מירווה. אמי, שלדברי יונה אליאן

היה משוחרר מאוד בעת צילומי סצינות־העירוס, התגלה כביישן באשר לפירסומס של
הצילומים. למרות ניסיונו הרב כאיש־קולנוע, אסר על אשת יחסי־הציבור לפרסם את תמו־נות־העירום
שלו, בהן אחדות נועזות במיוחד. התמונה היחידה שהותרה לפירסום, זו למעלה.

קולו קורא במידבר, כי לא היא ולא ששי
שמעו את הוראתו. הם המשיכו להתנשק,
אילצו את הבמאי וצוות-ההסרטה לצאת מן
החדר ולהשאיר אותם לבד.

שם דמות של דוגמנית יפה ומטופשת ונד רשה
להתפשט. הפעם, כמעט בלי להסס,
הסכימה לדרישת התסריט. פה היה ברור
לה, לדבריה, כי התפקיד עשוי לקדם את
הקאריירה שלה.

יונה בו כתבו כבר במקומות אחרים. אך
דבר אחד ברור. אילמלא הסרט הזה, ייתכן
שהצעירה היפואית היפהפייה היתר. נש ארת
אלמונית עוד שנים אחדות. אך אין
ספק שהיתר. מתגלה לבסוף, כי יונה קור צה
מאבק-כוכבים.
גם הרומן הלוהט שפרח בינה לבין הזמר
ששי קשת במהלך הסרטת נורית הוסיף לא
מעט לפירסומה של יונה.

עירום — דק
בתפקיד חשוב
*ץ צינת האהכה בין שני הצעירים
^ התמשכה מעל ומעבר למה שדרש ה במאי,
ויונה אוהבת לספר כי כשהיא
וששי התנשקו והבמאי צעק ״קאט!״ ,היה

הקאריירה הקולנועית של יונה החלה,
לדבריה, כאשר בעת שהיחד. דיילת קרקע
באל־על פגש בה הקברניט אורי יפה, ואמר
לה :״את צריכה להיות שחקנית־קולנוע.״
אורי היפנה אותה -אל ידידתו, סוכנת־האמנים
לביאה הון, שהחלה מספקת לה
כמעט מייד תפקידים בסרטים.
בו־זמנית למדה יונה בחוג לתיאטרון,
ואחד המורים שלה היה השחקן עודד
תאומי, שנתן לה את ההזדמנות הראשונה
כשביים, בשיתוף עם צוותא והתיאטרון
הקאמרי, ערב, בשם יום אחד מתעוררים.
מייד לאחר־מכן שובצה יונה בהצגת־

היוקרה ביוגרפיה, ושוב זכתה בתפקיד
הראשי, משאת־נפשן של שחקניות צעירות
רבות. הביקורות קטלו את ההצגה, אך
היה מבקר אחד שהעז וטען כי יונה היא
עתיד התיאטרון העברי.
תפקידה הראשון בסרטים, היה בסרט־העירום
שבע פעמים ביום. אלא שבני גוד
לשחקניות רבות אחרות שהופיעו ב סרט,
סירבה יונה להתפשט, התפשרה על
תפקיד פעוט חסר־חשיבות. מסבירה יונה:
״לא התנגדתי לעירום, אלא שהייתי בטו חה
שהסרט לא יקדם אותי כלל כשח קנית,
ולכן לא התפשטתי.״
אחר־כך זכתה בתפקידונים חסרי־חשי-
בות בסרטים שונים, ושיחקה בהצגה חן
לא תיקחהו עימד, בתפקיד מרכזי.
סירטה הבא של יונה היה הצד השני,
בבימויו של ברוך דינר. היא גילמה

להוריד 10
ק״ג בשבוע
** אוחד יותר עשתה את קוראים לי
שמיל, שוב של ג׳ורג׳ עובדיה, למען
הקהל שבנה אותה. אחריו בא הסרט הדיבה
על-פי סיפרו של ל. יורים, בהשתתפות
בן גזארה ולסלי קארון. בסרט זה שיח קה
יונה בדואית, וכפי שהיא מתבטאת
(המשך בעמוד )32

במדינה
ישראליםב חו ־ ל
רביו החיוור
הגשש היה פחות
חיוור מראש״הממשלה

אילת-תל 4זביב
תל *זביב^-וילת

הניו־יורק טיימס דיווח על אירועי יום־
העצמאות בישראל בכותרת :״ישראל סו־פרת
לעשרת אלפי חללי ישראל בכל ה-
מילחמות,״ ובאותה כתבה עצמה דיווח
גם על האירועים האחרים, למן הגילוי
על מטוס־הסילון תוצרת התעשייה האווי רית
בלוד, ועד להענקת פרס ישראל
לגולדה מאיר. לגבי הישראלים בניו־יורק
היה חודש העצמאות מלא וגדוש מאורעות
מסעירים, מגוונים הרבה יותר:
• חודש־העצמאות נפתח בהפגנת־המד

• יצחק רביו זכה בתוכנית בת שעה
שלימה ברשת אי־בי־סי ביום ג׳ בערב.
התוכנית מומנה על־ידי אותה חברת־ביטוח
שהצעה לפני כחודשיים את התוכנית על
אנוואר אל-סאדאת. בניגוד לשעה היחידה
שהוקדשה לנשיא המצרי, הופקה התוכנית
על רביו במתכונת ״אלה הם חייך׳ ,נש־ירוחם
כהן תופס חלק ניכר ממנה בסיפורים
משעממים ובלתי־מובנים על ראש־ממשלת
ישראל.
רכין לא צועק. לאה רביו הסבירה
למיליוני הצופים, שציפו לשמוע מרבין
הצהרות פוליטיות מקבילות לאלה ש השמיע
סאדאת, עד־כמה בעלה הוא ״טוב,
שקט ואינו צועק אף פעם.״ מיליוני היהודים
שהתגאו בסרט על בן־גודיון, מיהרו
לסגור את המקלטים בבושה, כשהסתיימה
התוכנית החיוורת והקאטאסטרופלית על
רביו•

הג ש ש החיוור
בתכניתמס׳ 6

פ נסיעות מיד יו
13 נסיעות ביום ראשון
אוטובוסי נוחי ממוזג׳ אויר
בל זאת ב־פ 3ל י בלבדנמסלולאחד)
פרטי בכל לשכות המודיעין.
0 -י־ אגד-ההוהלה

1*1112, 1975ק\ג881.,
ד :,.הריסי .1 ,

0ג. ד
19.42

*0 ,8 1 8110
*?<8001*1 * 110

5 : 512.50 , 10.50, 8.50, 7.50, 6.50.ו £1א 10ז
•4 11011 80 * 0 # *06 ודו 0ס צ ) 0א!10ש 41

הזמן עולה
חדשה בי ת ה!
עזור לו ל הי קלט בארץ.
ותיקים המעוניינים לארח עולים חדשים, עולים חדשים
הרוצים להתארח, כיתבו אל :
חוג איכפת לנו,
לשכת קשר ת.ד ,413 .רמת״גן
במסגרת המבצע למלחמת
בירידה מהארץ ובגורמיח

את מחפשת אושר בחיים ן
ב״מטרימוניאל״ המצאי אה
החסר לך
פני עוד חיום ל״טטריטוניאל״.
״סטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—284384 :

מודעת ״הגשש״ כניו־יורק •
וכמו כן בן־גוריון, רוסקיס ואוכל כשר
נים יהודית לסולידאריות עם יהודי ברית-
המועצות. הסנאטווים יעקוב יעבץ והנרי
ג׳קסון נאמו. הקונסולים שיפשפי ידיהם
בהנאה. ישראל שוב זכתה בנותרות כ־אוייבת
דאשית למישטד הקומוניסטי, ושלום
(בניו־יורק) על ישראל.
בן־גוריון זוכר. האלוף (מיל ).מתי
פלד נאם בפני מועדון עיתונאי־החוץ ב-
ניו־יורק, ובאסיפה פומבית מטעם האיר-
גון האופוזיציוני היהודי ברירה. באסיפה
שהתקיימה בבית־ננסת שבצד המיזרהי של
העיר, הסביר פלד את דיעותיו, הידועות
בישראל והמפתיעות בניו־יורק, על הצורך
בהכרה בפלסטינים ובהסדר־שלום שיבטיח
קיומן של שתי מדינות: ישראל ופלסטין.
• הטלוויזיה הציגה ביום הראשון של
השבוע את הסרט התיעודי בן־גוריוו זוכר.
יריב בן־אליעזר, נכדו של ראש־הממשלה
המנוח, שפירסם בשנות החמישים סידרה
שלמה של מאמרי־התקפה על מפ״ם מחתי מת
״סבא של יריב״ ,רואיין לפני ואחרי
הסרט. למרות שהוצג ברשת התשיעית, ש בבעלותו
של היורד הישראלי משולם
ריקלים וחברותיו, זכה הסרט, בהפקת
חברת ישראפילס, לדירוג גבוה ביותר
בעיר בעלת האונלוסיה היהודית הגדולה
ביותר בעולם.

י• תיק ירושלים, סרט שהופק בישראל
על־ידי קריין שידורי ישראל לשעבר, רם
בן־אפרים, מומן על־ידי מ.ג.ט ,.ושלא זכה
להצלחה על אקרני הקולנוע בשנת 1972
— הוצג ברשת סי־בי־אס מחוף לחוף.
י• הגשש החיוור כבש את נידיורק
בסערה. שתי חצגות בקרנגי הול משכו ל מרכז
מנהטן אלפים של ישראלים. אילו
התקיימו עשר הצגות נוספות, גם אז חיו
הישראלים ממלאים את האולם הענקי
ולא מותירים אפילו כרטיס אחד בקופה
(ראה וחל המרחלת).
• מיסעדת אל אכרם הציגה יחד עם
רן אלירן תוכנית רוסית, מישראל כמובן,
בכותרת :״חמישה רו&קיס מרוסיה ליש ראל,
ומישראל לארצות־הברית. אוכל
כשר.״
#מועדון כישר אחר סברה, הציג
לדבריו, את האמנים הישראליים ״מן ה שורה
הראשונה״ ,כמובן עם אוכל כשר:
להקת אילון, רותי נבון, עדנה לב ולהקת
שבע לריקודי־עם. בתיאבון.
* מודעה זו הוכנסה לכל העיתונים הישראליים
הנמכרים בניו־יורק.

ך* אם ציור של חוזה־ד,מדינה, בנימין
ן ן זאב־הרצל, כשהוא משגל אשד. בתנוחה
בלתי מקובלת, הוא דבר־תועבה או
הסתה למרד?
במשך מיספר חודשים התלבטו חוקרי
מישטרת־ישראל ואנשי פרקליטות מחוז
תל-אביב בבעיה זו. בפניהם היה מונח
ציור מורכב, שהרצל המשגל היה הפריט
הפחות מזעזע שבו. לצידו של הרצל דהר
טנק שלוע התותח שלו לא היה אלא אבר
זכרות. בסמוך לאלה התנוסס דגל המ דינה
על מיתקן דומה, שהיה מקושט ברטיה
שחורה. מתחת לאלה התנופף דגל נוסף,
כשהוא תקוע הפעם בתוך אבר נשי בלתי
מזוהה.
את הציור מצאו שוטרים בחוברת משוכפלת
שהתגלגלה לידם ונשאה את השם:
פריקי — עתון הנוער הנפוס ביותר בישראל.
למראית־עין היתד. החוברת בת
40 העמודים, קומיקס במהדורה עברית.
היא כללה ציורים, קאריקטורות, וכמה
בשורות חדשניות מסוג :״החיים חרא...
אתה ביקשת את זה — אתה גם תבלע
את זה!״ או ״למתגייס — אתה רק אוטומאט
המבצע פקודות ...זה הכל. עלה והצלח!
להתראות על כיסא גלגלים — אם בכלל
תחזור.״
מאחורי החוברת הסתתר שם תואר
מפוצץ. הגוף שהוציא אותה לאור כינה
את עצמו בשם החזית השחורה או קבוצה
אנרכיסטית פריקית (״פריק״ ,באנגלית— ,
מטורף, מסומם, מטורלל) .הקורא המצוי
יכול היה להתייחס אל החוברת כאל חוברת
הומוריסטית, שניתן להתווכח על
מידת הטעם הטוב של יוצריה. אבל קשה
לדרוש חוש הומור משוטרים. אלה האמינו
שהם עומדים לחשוף קבוצה מהפכנית
הדשה המאיימת על המישטד בישראל.
אחרי שעצרו צעיר שהפיץ את החוברת
בבית־ספר תיכון, הצליחו השוטרים לאתר
את הגוף המהפכני שהסתתר מאחורי החוברת.
הסתבר להם אז שהחזית הטריפית
הנוראית מורכבת משלושה צעירים, שני
בחורים ונערה, המתגוררים יחד בקו מונה
שהקימו לעצמם בתל-אביב. השלו שה
הם דני, סטודנט בן 27 בעל רעמת
שיער אדירה, המגדיר את עצמו כאדם
חושב> פרידה ,20 ,עולה חדשה מרוסיה,
ועידוא , 18 ,גרפיקאי במקצועו.
הם הוציאו את החוברת בהוצאה חד־פעמית,
ולכן לא נזקקו לרישיון להוצאתה
לאור. כל מה שרצו להודיע באמצעותה
לעם הוא מה הם חושבים על המילחמה,
על הנוער, על עישון סמים ועל החיים
בכלל.
בעלונים משוכפלים שהפיצו בנוסף ל חוברת,
ושנשאו את הכותרת הבומבסטית
״ידיעות השיחרור״ ,מיצו את רעיונותיהם

אורגזמה ציונית
מכתבים כעובדת ותיקה בהיראד ,.תפוזוז. אני ושואלת :־וזיכו
הסתדרות־הפדרים ותגובתה לתוכנית דיוזדשך להגהיג
היגון• סי ד בבתי־הססר החל במנה הבאה. מדוע זח ל#
המסיעה קולר, עדיין והותיו־ה את התגובות לאגמים מלא

סן המורה ז
הרי מדינות מפותחות ניכמלו בממיפה. זו, וסח אנו,
הקסגים, מגחפמ לנו גרות ז האם רוכן הנוער מלגו, סגחיגון
נפשית, לקבל בבתי־הספר את מיעורי־הפין מלו ז
,כלום פחאר לעצמו שר ומזיגוך, כיעד. ייראה״ שיעור .
שנזר,ז ומה יהיה מצבו של׳הסודה באותו שיעור (גם אם׳
יהיה גאון מבגאוגים בשטח הדל) ז •
לפני כשנתיים נזדמן לי לצפות עם צוות־פחנכים. בסרט
על הפץ, מד-ודרך ע״י אחות בית־הדסר. אינני ססונלת
לתאר את הרגשותיגו, כמחנכים. האחות הסבירה והסתבכזז.
המנהל רמק מן הכיתה בחשאי! ואף אנו לא יכולנו לצפות
בסרט עד תום. הרגשה לא־נעיסה אפסח את כולנו. האם
מאמין כבוד השר מהאווירה אמר.תשרור בכיתה בשעת שיי

עורי המין, תהיה שונה ז י
רנות יכולים המחנכים לספר על סרקי תגיך, מעוררי
בעיות בשיעור־ם, כפו על המרגלים שהגיעו לרחב, פעשזו
דוד ובת־שבע, אמנון ותמר וכר.
.על סף נ״ד. שנים למדינה, אני מציעה להחדיר לבתיי
הספר במקום חינוך מיני — חומר על תולדות הציונות בדרה•
בה, החל ריסי הביל׳־ויים ועד יפיגו אגו. לסען.יידעו ילדינו
מבינו ני בדם ויזע הגענו לאן שהגענו.
•יידעו התלמידים, שהמדינה לא הוגשה.לנו על-מגש־של־י
נסף. על המין הם יספיקו ללמוד מחוץ לכותלי ביידהססר. י
מאשיה פורטו

רפת־גן

•דשות אחומות(3מ.1נ.ט;

המשוכפלת שלהם מרד במדינה.
בעוד החוקרים חוככים בדעתם, חלפו
שישה חודשים. בתום מועד זה אין החוק
מתיר להעמיד אדם לדין באשמת הסתה
למרד. מי שמסית חייב לפי החוק להיות
מועמד לדין תוך שישר, חודשים מיום
מעצרו. אבל כיוון שלא ניתן חיה לאפשר
לחזית הפריקית להשתולל, הועמדו אנשיה
לדין באשמת חפצת חומר־תועבה.
לפי פקודת החוק הפלילי (סעיף )179
״דבר־תועבה״ הוא פידסום שכל עיקרו
הוא גירוי תאוות יצרים גסד, והעשוי לגרום
להשחתת המוסר. בדרך כלל מופעל
סעיף זח בחוק רק לגבי פירסומים פור נוגרפיים
טהורים. במדינה בה מופצים
בגלוי חוברות־מין זרות ובהן תמונות של
עירום ומישגל בכל המינים ובכל הגד לים,
ושבה מתירה הצנזורה סצינות מיש־גל
בסרטי קולנוע, קשה היה לנחש כיצד
ניתן להרשיע בהפצת דבר תועבה בגלל
ציור כמד, אברי הפראד, נשיים וגבריים.
אפילו עד התביעה, מנחל בית־הספר התי כון
ביהוד יוסף משולם, שהזעיק את ד־מישטרה
כאשר הופצה ד-חוברת בין תל מידיו,
אמר :״לא הצד הפורנוגרפי זיעזע
אותי בפריקי. הציור עורר בי גועל, אבל
כל צילום בפלייבוי מגרה אותי יותר מאשר
תוכן החוברת, שאין בה לעורר יצרים
אצלי.״
אבל שופט השלום התל־אביבי, יצחק
רביבי, הצליח לעשות זאת. בפסק־דין מנו מק
שהוציא מתחת ידיו, הרשיע את הנאש מים
בפירסום דברי־תועבה ובקשירת־קשר
לפירסומם.
קבע השופט רביבי:
הבעיה במישפט זה, ולמעשה בכל מיש־פט
באותו משא, היא הקושי בבחינת החומר
שנכלל באותו פירסוס ובמסקנה אם
הוא ״פירסוס תועבה״ במשמעות סעיף 179
לפקודת החוק הפלילי, מקריאת החומר
בחוברת הנושא את השס פריקי, מתחוור
כי הוא בעל תוכן פוליטי מגמתי מובהק.
רובו ככולו היוו הטפה של שימנה כנגד
המדינה ומוסדותיה, כנגד העיקרים עליה
היא מושתתת וכנגד הערכים המקודשים
לרובם הגדול של האזרחים.
אין החומר מבקר בלבד, אלא אף מנחה
ומורה־דרך כיצד לקעקע את המדינה; מיש־טרה
ומוסדותיה. הכתוב מלא ארס הן
ברעיון המובע בו ובין בסיגנון הכתיבה.

הלכה מלפגי
מאה שנה

הש 1נ 0ק1ע: פירשם זה שא

9ד וחלק. השאלה היא רק מה הקשר
| 1בין זה לפורנוגרפיה ז
שופט־השלום רביבי מצא תשובה גם

סננה למומו מלאומי
במשפטים הבאים :״אנו סבורים שד,פית-
רון לסיכסוך במזרח־ד,תיכון אינו יכול
לבוא במיסגרת המישטרים הקיימים באיזור,
או במיסגרת שילטונית בלשד,יא. כל שיל-
טון מעצם מהותו גורם למילחמות —
אין כל הבדל איכותי בין שילטון זד, או
אחר. הפיתרון לסיכטוך באיזור והשלום
האמיתי יבואו אך ורק עם ביטולו של
השילטון !״
לחשוב מותר. אם היו מסתפקים בזד— ,
מילא. אבל ברגע שעיטרו את דיעותיהם
בתערובת של דגלים לאומיים ואברי ד,פ-
ראה, היה ברור שהם מסוכנים. השלושה,
יחד עם מפיץ החוברת ושני בעלי־דפום
ירושלמים שהדפיסוה, נעצרו כחשודים בהסתה
למרד.

לקעקע

את המדינה!
ץ ה אי ר ע בתחילת .1974 החוברת
( הודפסה אומנם ערב מילחמת יום־ד,כי פורים
אבל 500 העותקים שלה הופצו רק
לאחר המילחמה. במשך ימים ארוכים
נחקרו שלושת הצעירים, אבותיו הרוח ניים
של פריקי, כדי לגלות אם אין אירגון
עויין או גורם זר עומד מאחוריהם, במטרה
לנסות לעורר באמצעות החוברת

המורשעים

שלושה מבין ששת הנאשמים שהועמדו לדין על הפצת
החוברת פריקי, אשר הוגדרה על־ידי בית־המישפט כדבר־תועבה
המסכן את המוסר הלאומי. השלושה, שני צעירים וצעירה שעלתה מרוסיה,
חיים בקומונה בתל־אביב. הם ביקשו לא להזדהות בשמותיהם, מחשש למקומות־עבו־דתם.
הציור שבגללו הורשעו מופיע בראש העמוד, אחרי שנמחקו ממנו החלקים
ההופכים אותו, לדעת בית־המישפט, לדבר־תועבה, למרות שאין בו סכנה למוסר המיני.

לכך: החומר הכתוב מלווה בציורים ובאיורים,
חלקם כעין ה,קומיקס׳ וחלקם סמליים,
כאשר המוטיב החחר שבהם היוו
אבר־המין הזכרי בהתגלמויות שונות. כגון:
מוט לדגל הלאום, קנים למנורת סמל
המדינה וכר. ציור נוסף המאפיין תוכנה
של החוברת הוא דגל המדינה תקוע בין
רגלי אשה.
קשה לחלוק מחמאות לכישוריהם של
המחברים והמצייריס, כפי שהם מזים לידי
ביטוי בחוברת, אולם ניכר בהם שהיא
נערכה בכוונה יתירה ע״י נושאי דגל הבשורה
האנרכיסטית.
המילים החשובות בסעיף 179 הן :״חומר
תועבה ...העשוי לגרוס להשחתת המוסר׳.
מתוכן ההגדרה הנ״ל ניתן להסיק בי הכוונה
לחומר אשר עיקרו גירוי תאוות־יצרים,
מה שמתכנה אצלנו חומר פורנוגראפי.
נראה לי כי הגדרה זו אינה. ממצה
וכי כוונת המחוקק היתה מלכתחילה להקיף
חוסר רב יותר ...יסוד ההלכה הוא ב־פסק־דין
שניתן לפני למעלה ממאה שנה,
שלפיו המיבחן הוא אם יש לחומר מגמה
להשחית את הרוח ואת המוסר ...מותר
לכל אזרח לנהל את מילחסותיו הרעיוניות
כרצונו, בתנאי שישתמש לכך בנשק לג־טימי...״
אין
ספק איפוא כי ״חומר תועבה* מן
(המשך בעמוד )34

א לי אן־ ל אן *

״ מ לוז לחם אי ל ת,

1אוהב

רכשנו מוניטין
של פינוק
זוגות בירח דבש. הצטרפו לנאהבי המלון,
לירח דבש שלא
יישכח

(המשך מעמוד )29
בעצמה :״הייתי לבושה מכף־רגל
ראש.״
גולת־הכותרת של הקאריירה של יו נה
אליאן היתה, ללא ספק, הופעתה
בדמות רחל, התפקיד הנשיי הראשי ב־סירטו
של הבמאי היווני הנודע מיכאיל
קאקויאניס, יעקב ועשיו.
קאקויאנים, שביים סרטים כמו זורבה
ואלקטוה, הועיד את יונה לתפקיד הפעוט
של אשת פוטיפר, אך משפגש בשחקנית
היפהפייה החליט, בו־במקום, להפקיד בידיה
את התפקיד הראשי. התנאי היחידי
שהעמיד קאקויאנים בפני יונה היה:
להוריד 10 קילו ממישקלה.
יונה, שהיתה עד אז מלאה ושמנמנה,
חדלה לאכול, ותוך שבוע ימים הורידה
את עשרת הקילוגרמים, הצליחה להגיע ל מצב
שבו נראתה כדחליל. היא שומרת
על כך עד היום הזה, למרות שיש כאלה
הטוענים כי יונה המלאה והנשיית היתה
הרבה יותר סכסית מיונה דקת־הגיזרה.
ועד
הזמנות למיבחני־בד

גם המחיר
הוא הפתעה.

מסעדה מפוארת,
יצלו אש, מועדון לילה,
בריכת שחיה ענקית
עם בר צף,
מועדון בריאות,טניס.

־ 4לז 1*7ת-פנסיון מלא
מארוחת ערב ביום ההגעה.
עם ארוחת בקר ביו העזיבה

ך* ד־גבד התפרסמו תמונותיה גם בדיי־לי
מירור, ולאחר־מכן הוצפה יונה
בהזמנות לבוא לאירופה ולארה״ב ולערוד
מיבחני־בד. היא עמדה לארוז את המיז־וודות
ולנסות את מזלה, כשהיפנה אליה
הבמאי־העולה מרוסיה מיכאיל קאליק את
הצעתו לשחק בסירטו שלושה ואחת, ה מבוסם
על סיפור בשם מילווה מאת מק סים
גורקי.
קאליק עיבד את הסיפור המקורי לעלי לה
ישראלית, על צעירה אילתית מיס-
תורית בשם מירווה, הגרה על חוף־הים
ומתפרנסת ממכירת פרחים. לאילת מגיע
גבר בשנות החמישים המוקדמות לחייו
(השחקן אורי לוי) ,שיום אחד פקח את
העיניים ושאל את עצמו שאלות. משלא מצא
תשובות, זנח את ביתו, מישפחתו ועבו דתו,
ירד לאילת והתאהב במירווה.
העלילה מקבלת מימד מיוחד כשמגיע
אחריו בנו יפה-התואר (אסי דיין) כדי
להזמינו לבוא לאירוע מישפחתי. הבן פוגש
אף הוא במירווה היפה, ובין השניים

להזמנת מקומות
נא להתקשר:
טל 1 .ח)059(4
או )03 ( 229191

ץ מלון לרו אילת

וון ן״>^ר|*י*1י

חוף אלמוג/אילת

אליאן כ״שדושה ואחת״
עירום מלא
מתפתחת מערכת-יחסים המביאה לעימות
בין הבן לאב, כשזה האחרון מנסה בסופו
להרוג את בנו־שלו.
אולם שניים אלה אינם מספקים את
מירווה. היא מנסה לפתות גם היפי צעיר
(אבי אביבי) החי על החוף, אך ללא הצ לחה
יתירה. אפילו מערומיה של מירווה

היפה אינם מצליחים לעורר את הד,יפי
מאדישותו, ובעוד היא מנסר, לגרותוי, מפד
שיד הנ״ל לפרוט על הגיטרה שלו ולהת פלסף.

שקשת 1965

העול הז ה

1965

הבעל מרשה
להתפשט
ין ספק כי תפקידה של מירווה
בסרט החדש הוא תפקיד מושך לגבי
בל שחקנית צעירה. לכן, משקראה יונה
את התסריט, היה ברור לה — שהיא רוצה
בתפקיד — למרות שהבמאי קאליק הסביר
לה את חשיבות העירום המלא לסרט זה.
יונה התייחסה אל הנושא במיקצועיות
אופיינית. הדבר היחידי שהטריד אותה
היה האיש קאליק עצמו. אך כבל שהכירה
אותו, למדה להבין את יחסו לאמנות ה קולנוע,
והשתכנעה כי סצינות־העירום לא
יהיו זולות, וכי ייעשו בעדינות. היא חת מה
על החוזה.
מספרת יונה :״הייתי הרבה יותר הים-

הפטל את דיסיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצמות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולטות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוט דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

ויעברו בני-ישראל בתוך ה נפט
בחרבה.״
כרוך כן־ארי, רח־ לה־גרדיה
,41 תל־אביב
0משוכת ז׳נבה בדרך לשלום.

דויד פוטשניקוה,

רח׳ סמילנסקי ,23 פתח־תיקווה
0בית שתוכנן על-ידי ועדה ממ שלתית.
הלל
גזית, רח׳ הר־ציון ,11
ראשון־לציון
0רוסיה ואמריקה, והקשר האפל,
הלא־ברור שביניהן.
רועי זכאי, קיבוץ משאבי־שדה,
ד.נ. רמת־הנגב
• חומה ומחדל.
נחום קלי, רח׳ אלכסנדר
ינאי ,21 חיפה

אליאן בחתונתה*
רומן קולנועי
טרית לפני שצילמו, מאשר בזמן הצילומים.
היה לי מאוד לא נוח, התרגשתי,
חשבתי כל הזמן מה יהיה ואיך יהיה.
דיבעייה שהטרידה אותי יותר מכל היתה
יחסם של אנשי־הצוות. בערב יושבים ביחד
בלובי של המלון, ולמחרת אני צריכה
להגיד להם, :תראו, חבר׳ה, עכשיו אתם
צריכים להסתלק בי אני מתביישת, ואני
מבקשת שיישארו פה רק הבמאי והצלם,׳
״אחרי שהם באמת הסתלקו, ונשארנו
דק האנשים המעורבים בדבר, התפשטתי.
אני, לצערי, הייתי פחות משוחררת מאסי
דיין ומאבי אביבי. נדמה היה לי שבש בילם
זו לא בעייה. אני לא הייתי מסו גלת,
למשל, להסתובב עירומה בחופשיות.
אולי זה בא לי מהחינוך הלא־מתירני ש קיבלתי
בבית.
״להתפשט זה חלק מהמיקצוע. בדיוק
כמו ששחקנית חושפת את עצמה ברגשות.
אין הבדל בין בכי על הבד לבין עירום.
טיבעו של השחקן הוא לחשוף את עצמו.
אילמלא אהבתי להיחשף, לא הייתי שח קנית.״
בעלה
של יונה, הזמר ששי קשת, מס כים
עימד, באשר לעירום, והוא אומר:
״בסך־הכל, מכיוון שאני קרוב למיקצוע,
אני חושב שאם יונה היא שחקנית וזד,
המיקצוע שלה, היא צריכה לעשות מה ש־שחקנית
טובה ואמיתית עושה. אם התפ קיד
דורש ממנה להתפשט וזה עשוי טוב,
אין שום סיבה שהיא לא תתפשט.״
* טס השחקן זאב רווח.
נקסולח הזה 1965

מאוזן :
)1מולדת; )5התכה! )10 מרובה;
)11 בלוטת־הנקה )13 :ניתן לאכילה;
) 14 ממציא המדע־הבידיוני 15מ־ביגדי
הכוהן הגדול; )16 כסיל; )17
אבל; )18 סופה של רוח )19 :סופה של
אור ; )20 פרח״נוי ; )22 מקרומי־ד,שיליד;,
)24 קרה )25 :מתכת כחלחלה־לבנה ש אינה
מהלידה; )27 ממשורריה החשובים
של ישראל (ר״ת 29 נוכח ; )30 מידת-
מישקל רוסית )32 :מסג, הפליז למשל;
)34 עץ־פרי נשיר ממישפחת הוורדניים;
)36 בעל־חוב; )38 רעייתו של יצחק בן-
צבי (ש״מ); )41 אד; )43ה״סאגד,״ ל משל
)44 :מכלי ד,שחמת ; )46 יפה בלי
סוף )47 :כוהן־צדק (ר״ח); )49 גט ;
)52 כדור־תרופה )55 :שתיל רך )56 :מל חין
צרפתי ממוצא ספרזיי ; )58 מלך שייק-
ספירי )59 :קידומת. הולנדית )60 :מין
דג; )62 מידת־יבש קדומה )63 :עץ־פרי
ירוק־עד )64 :אבן טובה ; )66 אחי הבעל ;
)67 מקודמיו של ד,״כפיר 69 זוהר בלי
ראש )71 :איש־דת נכבד; )73 שעוות-
הנר; )75 יצירה קולית לשני קולות:
)78 ממילחי הנתרן )80 :ישן ; )81 אחו ;
)82 קרם )83 :אסון )85 :יחידי)87 :
נעימה )88 :במאי-קולנוע צרפתי (ש״מ);

)90 מיספד ; )91 אפשר )92 :הלל ; )93
משורר ישראלי (ש״מ).

מאונך :

)1לפידים ; )2אבן־סיד רכה ; )3ושמא ;
)4ידיד; )6יבשה בלב־ים (הפוך); )7
לאלתר; )8מחילה על זכות; )9מיתקן
להגנה מפני ברקים )11 :רכון)12 :
הצפרדע היא מסוג זה; )21 מטוס בלי
מנוע ; )22 שליח־ציבור (ר״ת 23 ראש
אגף (ר״ת); )24 חבילה! )26 אין; )28
קרום־הבטן ; )31 קשה לחפש אותה בערי-
מת־שחת; )33 מילת־חיוב; )34 מחוטי-
היסוד באריג; )35 סכין של שוחט; )37
בית־ספר; )39 מיהר )40 :חודש)42 :
משוררנו הלאומי )45 :ריחם )47 :כיתד,
דתית; )48 כלי-שייט )49 :גילזי־לב:
)50 יסיט )51 :הלם; )52 שיעור גדול:
)53 נהר באפריקה )54 :כמות גדולה:
)57 בשבילי ; )60 סנטר כפול ; )61 הח זרה;
)63 חרק טרדן )65 :רבנים)68 :
תורת הקמת מחנות )70 :בלבד; )71
בסים )72 :מחבר ״שמיים אדומים״)74 :
קניית ידיעות )76 :אמיתי )77 :מלחין־
אופרות איטלקי ; )79 ציפייה )84 :מספיק
לי! )87 חברת־תמרוקים ישראלית)89 :
הכניס בבריתו של אברהם אבינו! )91
מילת-ברירה.

בסיטונות

שמלות הריון
מכנסי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

כהן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוה עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 ,ת״א

ס כנ ה ל מו ס ר הל או מי
(המשך מעמוד )31
האספקט התוכני שלו, כפי שיש לפרשו
בישראל, אינו עוסק אלא במין ואירן־
מיקה, בעוד המוסר הנשחת חורג לדעתי
מתחום זה ומקיף הרבה יותר. מילים אחרות:
חומר־תועבה חייב לעסוק במין. המוסר
הנשחת לעומתו אינו דווקא ואינו
רק המוסר המיני.
לאחר קריאת החוברת כולה ועיון בציורים,
אין לי כל ספק שהחוברת עשויה
להשחית את המוסר המקובל, ולמעשה זאת
היא כוונתם המוצהרת של עורכי ומחברי
החוברת. כמובן שכוונתי לא להשחתה
של מוסר מיני, אלא למושג כולל רחב
ומקיף יותר. כוונתי למוסר חברתי ולאומי
על כל תחומיו וענפיו.
חזרתי ועיינתי באותו עמוד הנושא כותרת
״אורגזמה ציונית״ .ניסיתי לנתק
את עצמי מן המשמעות הפוליטית אשר
לציורים ולסמלים ואף כך לא מצאתי
צידוק לחומר. ,מאחר ובלעדי משמעות זאת
נשאר היה החומר ״ניבול לשם ניבול״.
המשמעות של פסק־דין זה היא חמורה
ביותר. לא לגבי הנאשמים, שגזר־דינם
הסתכם בקנסות מ־ 300 עד 1500ל״י. היא
חריגה ויוצאוז-דופן מבחינת העיקרון וה תקדים
שהיא קובעת.

שימוש במושגים במו ״מוסר לאומי״
או ״מוסר חברתי״ הוא אופייני למדינות
טוטאליטריות. כאשר שופט בישראל קובע
כי חומר־תוועבה אינו עשוי לגרום
להשחתת המוסר המיני של החברה, אלא
להשחתת המוסר הלאומי שלה, הוא פותח
פתח שיש בו לאפשר לשילטון לתבוע
לדין כל מי שמפרסם פירסום שלדעת ה־שילטון
יש בו כדי לפגוע במוסר הלאומי.
ומי יגדיר מה זה ״מוסר לאומי״? —
השילטון כמובן.

כי ״חומר תועבה״ אינו עוסק רק במין
ואירוסיקה, אלא המוסר הנשחת חורג ל דעתו
מתחום המוסר המיני הנשחת. מן
ההלכה סטה בית־המישפט בהרחיבו את
תחומה של העבירה לשמירה על המוסר
הלאומי החברתי.
י• טעה בית-המישפט בכך, שלמרות
שקבע כי כוונת הנאשמים היתד, להשחתה
של ״מוסר כולל רחב ומקיף״ ,ולא של
השחתה מינית, הרשיעם בעבירה המיוחסת
להם בכתב האישום.
• טעה בית־המישפט באי התחשבותו
ובאי שקילתו את חומר החוברת אל מול
רוח הזמן המודרני בהתאם למושגים ה רווחים
כיום בענייני מין ופוליטיקה.

ץ ץ שום כ ך, עירערו הנאשמים על פסק־
!4דינו של השופט רביבי.
באמצעות עורך־הדין משה זינגל, טענו
אנשי החזית השחורה בעירעור שהגישו
לבית־המישפט המחוזי:
• בית־המישפט שגה בסטותו מן החוק
ומן ההלכה. מן החוק בקובעו כי ההגדרה
אינה ממצה וכי כוונת המחוקק
היתה מלכתחילה להקיף חומר רב יותר.
בעשותו כן חידש השופט הלכה בקובעו

אולם קביעתו של השופט רביבי בעניין
הסכנה הנשקפת מפריקי למוסר הלאומי,
אינה הקביעה יוצאת־הדופן היחידה בפסק-
דינו. בסעיף אחר בהכרעת־הדין שלו הוא
מציין בפירוש כי אילו היו הנאשמים מו באים
בפניו באשמה של הסתה למרד, היה
מרשיעם על כך.
כתב השופט רביבי :״מתוך קריאת הו דעות
הנאשמים במישטרה, מסתבר כי
בתחילה התקדמה החקירה באפיק שוגה

לזרוק רעיונות —
לא פצצות!

לגמרי מזה אשר עליו הובאו לדין. ה נאשמים
הוזהרו והואשמו בהסתה ובהדחה
וכן בפגיעה בסמל וברגל המדינה. הראיות
שהובאו במישפט זה הצדיקו את ההאש מות
הנ״ל. משום מה זנחה התביעה אפיק
זה וסטתה לאחת השלוחות הפחות חשובות.
אם היה זה צעד שקול, בוודאי לא
היה השיקול משפטי. אף אני שקלתי לאור
העובדות שנתבררו במישפט זה, והמסקנות
אליהן הגעתי בהכרעת דיני זאת היו כי
ניתן היה להרשיע את הנאשמים באישומים
אחרים.״
עכשיו יצטרך ביודהמישפט המחוזי לק בוע
אם ציור של דגל המדינה המונף
בין רגלי אשה מהווה סכנה למוסר הלאומי
באותה מידה כמו פרשיות השחיתות
במערכת הביטחון או בחברה־לישראל.
שלושת הצעירים, החוששים לגלות את
זהותם המלאה מפחד פן יבולע להם, מודים
בשאיפתם להריסת המוסר החברתי
והלאומי הקיים .״כנראה שפגענו להם במ קומות
הרגישים,״ אמרו .״אנחנו לא
כל כך אנרכיסטים כמו שחושבים
אותנו. אין לנו שום כוונה לזרוק פצצות.
זאת לא מטרה כל כך נהדרת. זה גם
לא יעזור הרבה. כל מה שרצינו זה לזרוק
רעיונות.״

ו!1נו, נו ת

ווי

ההרשמה
ס לאותיות

רשימת בתי הספר לאחיות מ
בי־סלא חיו ת ע׳ ש ע. ילין
בי־ח ר מג -ם -חיפה
בי־ס לאחיות -המרכז הרפואי
ע־ש ח. שיבא -תל ה שומר
בי־ס לאחיות
בי׳ ח אסף הרופא -צ רי פיו
בי׳יס ל א חיו ת -המר כז הרפואי

ע־ש ב רזילי -אשק לון .
בי ס לאחיות
^׳*0 ,יפה -חדרה
בי״סלא חיו ת ע־ש שיינברוו
דח הנדייטה סולד 7י תל־אגיב
וליד המרכז הרפזאי ע*ש איכילוב)
ניי ס לא חיות: יגיש ד־ר זיידה
בי־ח רוטשילד חיפה
בי סלא חיו ת יגיש הנרייטה סולד
המרכז הרפואי :׳הדסה״ ירושלים
בי*ס לאחיות
בי־ח ש ערי־זגדק -ירו שלים
ב׳־סלא חי ו ת -המר כז הרפואי
סורוקה -באר שבע •
בי״ס לא חיות
בייח קפלו -ר חובו ת
.בי־ס לאחיות. דינה־המרכז
הרפואי בילנסוו פתח -תקוה
בי״סלא חיו ת
בי״ח השדון פתדדתקוה
בי־ס לא חיות
בי־ח מאיו;,כפר סבא
בי־ס לאחיות
בי״ח המרכזי לעמק-עפולה
הסיעוד הוא מקצוע חענין
ומשתלם
אחות משרד הבריאות/יחידת האתיות

לשנת הפרסום הממשלתית

? / 6£י /£גילום יווקג

העולם הזה 1965

קולנוע
ש ח קני ם
הרג־רוץ לצמרת
ש ל רי צירד ד ד ״ סו ס
לכאורה הוא נבר שחקן בעל־וותק. לפחות
10 שנים של הופעות על המסך הגדול
והקטן, אינם עניין של מה-בכך,
אפילו אם גילו הכולל של האיש הוא 25
בלבד. למעשה, הוא כוכב טרי לגמרי,
אחת מאותן תופעות הנמצאות, משום־מה,
תמיד מתחת לעין, וביום בהיר אחד מגלים
כולם, שבעצם אין זו תופעה סתם, אלא
גאון.
שם התגלית החדשה: ריצ׳רד דרייפוס.
בחור יהודי מלום־אנג׳לס, שספק אם שמו
אומר למישהו משהו, למרות שבסרט אחד
לפחות, כבר ניראה בישראל. הוא היה התלמיד
השקדן באנזריקן גראפיטי, זה
שחולם כל הלילה להיפגש עם הבלונדית
היפהפייה, ובסופו של דבר מחמיץ אותה.
ריח הדבק והישות היהודית. אלא
שאמריקן גראפיטי הוא פרק מאוחר מאד
בקאריירה של ריצ׳רד. בגיל תשע הודיע
להוריו, חגיגית, שבדעתו להיות שחקן,

שחקן דרייפוס
המפיקים אמרו :״כן !״
ובגיל 10 כבר גילם, בחגיגת בית־הספר
היהודי שבו למד, את דמותו של הרצל,
כשעל ראשו צילינדר, וזקן שחור וארוך
מודבק לסנטרו .״מאז יש לי, בתת־ההכרה,
זהות בין ריח הדבק שבו הצמדתי את
הזקן, לביו הישות היהודית,״ הוא מספר
בנוסטלגיה.
הוא היה ילד־פלא שהופיע בהצגות־תיאטרון
מקצועיות עוד בהיותו תלמיד, ו־אולפני־הטלוויזיה
החלו מחזרים אחריו,
כשהם מדביקים לו תפקיד אחד קבוע׳ אי-
תו נדד בהופעות־אורח מסידרה לסידרה,
משך ארבע שנים תמימות .״אתם יודעים
מה זה סבון 1סבון זה הנער עם מישקפי־מתכת
על אפו, שפניו מכוסים פיצעי-
בגרות. הוא מחזר תמיד אחרי יפהפיית
הכיתה ומזמין אותה למסיבות, והיא תמיד
מסרבת״ .ובתור שכזה, הפך דרייפום דמות
מוכרת במרבית הסדרות המישפחתיות של

החלום הבלתי אפשרי איש למנשה (גת, תל־אגיב,
ארצות״הברית) — קודם גל, נא
לשכוח ספר בשם דון קיחוטה,
איש למנשה. שנית נא להתעלם מן המסורת האומרת שסרט
מוסיקלי הוא משהו עליז ומתרונן. ולאחר שממלאים
שני תנאים אלה, אפשר להתבונן בעיניים אובייק טיביות
יותר בסרט זה, אם כי התמורה המובטחת אינה
גדולה.
כדוגמת ההצגה שעליה הוא מבוסס, מנסה הסרט
להיות מחזמר קאמרי. במרכזו, מחזאי ושחקן מימי״הבי־ניים,
מיגואל דה-סרוונטס, המושלך לכלא על-ידי האינק וויזיציה
ומציג שם, בפני שותפיו־לגורל, הצגה על דון
אלונזו קיחאנה, איש שבערוב ימיו התבלבלה עליו דעתו
והחליט כי אינו עוד סתם גביר כפרי, אלא דון קיחוטה,
האביר בעל דמות היגון, לוחם הצדק אציל-הנפש, בעולם
שבו פסה האבירות.
מוקד ההצגה־בתוך־הצגה-בתון־הצגה זו, הוא רעיון ה עימות
שבין המציאות לדימיון, ההשוואה שבין אנשים
הכלואים בעולם של טינופת ועיוות־דין ומשום כך חיים
בחלומות שבהם העולם יפה וצודק — לבין אלה שה־כיעור
והגועל אינם משים מעיניהם ומתודעתם.
בתיאוריה, זה נשמע אולי מרתק, אבל הסרט אינו
מעז אלא להציג את הרעיון תחת שיעמיד אותו במיבחן
מעשי. נוסף לכן, הבמאי ארתור הילר הוא איש זהיר
שאינו סובל מעודף דימיון. זוויות הצילום שלו הן שיגר-

ד,טלוויזיה האמריקאית, עד שזד, עלד, לו
על העצבים.
הוא היה בן 19 כשהודיע למעסיקיו השונים
שעבודו הגיע עידן פיצעי־הבגרות
לקיצו. התוצאה: הוא הוצף מייד במבול
של תפקידי־מיפלצות, רוצחי אימהות, פוש עים
פאתולוגיים וחוטפי־ילדים .״זה מה
שקורה כשיפהפיית־הכיתה משיבה את פניך
ריקם,״ מתלוצץ היום דרייפום.
׳הסרט ה״מחפיר״ .קומתו הנמוכה ב־מיקצת,
מראהו החיצוני הרגיל בהחלט
(לא אתלט ולא זמר בלהקת־קצב) ,ופניו
הבלתי־אכזוטיים, מנעו ממנו להצטרף ל גל
אלילי המחתרת של סוף שנות ה־60
ותחילת ה־ .70 מצד שני, מאחר שהכירו
אותו כבר בענף, וידעו כי הוא יודע את
המיקצוע שלו היטב, סופקה לו עבודה ל מכביר,
ובכל פעם שהטלוויזיה דיכאה או תו
יתר על המידה בתפקידיה האורליים,
ניסה לקפוץ, לפרק״זמן קצר, לקולנוע.
לפני שמונה שנים זכה להגיד מישפט אחד
בסרט האמריקאי ה״בולט״ של השנה הבוגר,
ובסרט ה״מחפיר״ של השנה, עמק הבובות
(ההגדרות הן של דרייפוס עצמו).
הוא גם הספיק להופיע בכמה סרטים
נוספים, שהיה מעדיף לשכוח מהם בכלל.
אם יהיה לו פעם כסף, כך הוא מבטיח,
יקנה את הסרטים האלה וישרוף אותם.
בהמירוץ לצמרת של דודי קרביץ, סרט
שזכה בפרס ראשון בפסטיבל האחרון בברלין
ואשר יוצג בקרוב גם בישראל, קי בל,
בעצם, את התפקיד החשוב ביותר שלו
עד עתה.
ניטו מרתק. דודי קרביץ, גיבורו של
ספר בעל אותו שם מאת הסופר היהודי-
קנדי מרדכי ריכלר, הוא הנער היהודי
יליד הגיטו, זה שידע מינקותו שהעולם

או׳טול וקוקו: המקור טוב יותר
תיות וצפויות, העריכה היא, חפחות״מפתיעה והיותר־בטו-
חה, התנועה בקטעים המוסיקליים מגושמת, והססנותו
בעיבוד המקור הבימתי על הבד מונעת ממנו להחליט
אם זה צריך להיות סרט או מחזה מוסרט.
למרות כמה סצינות (בודדות) מוצלחות של פיטר או׳״
טול (סרוונטס-דון קיחוט) ,ג׳יימס קוקו (סנשו) וסופיה
לורן (אלדונזה) ,מקומו של מחזמר זה בכל־זאת על הבימה,
לא על הבד.

מחולק ל״אנשי־שלומנו״ ול״גויים״ ,וכי כל
החיים חובה עליו להוכיח שאנשי־שלומנו
עולים על האחרים. דודי קרביץ משתמש
בחוצפתו התהומית, במרפקי־פלדה, בעזות־מצח
ובצימאון אינסופי להצלחה, כדי לפלס
דרכו כלפי מעלה, ולקום בכל פעם מחדש.
הסרט מביא תיאור מרתק של גיטו יהודי
בעולם המערבי (הסופר ריכלר מיקם את
סיפורו בסנט־אורבן, הפרבר היהודי של
מונטריאול) ,ונותן לדרייפוס הזדמנות ל התנסות
בטעמה של דמות רב־גונית ועשי רה.
והוא אינו מחמיץ אף הברקה אחת.
״אני מניח שגם בי יש משהו מדודי,״ הוא
אומר ,״אולם בעוד שדודי מהופנט על-ידי
הכסף, והכוח שהכסף מעניק, אני מהופנט
על-ידי הבמה.״
ומסתבר שהבמה גם מהופנטת על־ידו.
עתה הוא מופיע בגירסה קולנועית של
אחד מרבי-המכר הגדולים של העונה האחרונה,
לסתות (המספר על ציד כריש
ענק) ,בהדרכתו של סטיוון שפילברג, במאי
דואל ושוגרלנד אכספרם. ועצם העובדה
שריצ׳רד דרייפום מופיע ברשימת השחק נים,
במקום בולט, בדיוק כחברו־לסרט,
רוברט שאו, מוכיחה כאלף עדים כי מידו־צדשלו
לצמרת מתנהל בהילוך גבוה.

כתב וביים אינגמר ברגמן. מישחק אדיר
של ליב אולמן.
לאקומב לוסיאן (לימור
צרפת) — בן־איכרים בצרפת הכבושה מש תף
פעולה עם הגסטאפו, בסרט רגיש ומפוכח
של לואי מאל, המלמד על אשמתם
של כל אלה אשר סייעו לגרמנים בשואה,
בין בשתיקה ובין בהפקת טובות־הנאה.
מיסתורי האורנניזם (תכלת,
יוגוסלביה) — סרט תיעודי־עלילתי, ה נשען
על פרקים מתורתו של וילהלם רייך,
כדי להוכיח שהקומוניזם והקאפיטליזם
שווים ביניהם בדיכוי הפרט ודחפיו העמוקים.
לשוחרי קולנוע יוצא־דופן.
צ׳יינה־טאץ (מוגרבי, ארצות־הברית)
— שחיתות במיפעל־המים של לוס־אנג׳לס
מספקת עלילת מתח, הממוקמת על-
ידי רומן פולנסקי בשנות השלושים, אבל
מתייחסת לשחיתות בכל הזמנים. ביצוע
טכני מבריק.
המיגדל הלוהט (בן־יהזדה,
ארצות־הברית) — כל מה שמסוגלות מחלקות
הפעלולים של הוליווד להמציא, נמצא
בסרט זה, המראה כיצד בניין בן 138 קומות
עולה באש, בגלל מחדל של קבלנים.
מסוג החוויות שאפשר לפגוש רק על בד
הקולנוע.

מל-אביב

חיפ ה

ת ד רי ך
תמונות מחיי נישואין
(צפון, שוודיה) — מסע מרתק לתוך חיי*
הנישואין של זוג מודרני, מכיל את אחד
הניתוחים המעמיקים ביותר של היחסים
בין גבר לאשה שידע הקולנוע אי-פעם.

שוגרלנד אכספרם (אורלי,
ארצות־הברית) — אסיר ואסירה חוטפים
מכונית־מישטרה, על השוטר שבה, ויוצ אים
לשוגרלנד, שם נמסר תינוקם לאימוץ
בניגוד לרצונם. מסע על-פני אמריקה התיכונה,
על שלל הטיפוסים והאבסורדים
שבחוקיה.
פארנהייט ( 451 בית רוטשילד,
אנגליה) — סיפור מדע־בדיוני של
ריי ברדבורי, בבימוי פרנסואה טריפו, על
עולם שבו שרפו את כל הספרים רחיסלו
את המחשבה החופשית והאמנות. עם ג׳ולי
כריסטי ואוסקר ורנר.

ירו שלים
וינסנט, פרנסואה, פול ו
דרייפוס
וסקולר ב״דודי קיאכיץ״
יפהפיית־הכיתה אמרה ״לא !״

האחרים (אורגיל, צרפת) — גברים ב־גיל-העמידה
עושים את חשבון־הנפש של
הזמן שחלף, ונוטשים אשליוודנעורים. סרט
מרתק ומעמיק על הבורגנות הצרפתית,
משוחק להפליא על־ידי איב מונטאו׳׳מישל
פיקולי, סרג׳ רג׳יאני ועוד. הבמאי: קלוד
(אלה הם החיים) סוטה.
מישחקי־כילוש (אורנט, אר־צות־הברית)
— מיבצע וירטואוזי של לורנס
אוליביה ומייקל קיץ, הבמאי ג׳וזף מנקיי-
ביץ, והתפאורן קן אדם, הופכים מחזה-
לשניים, לסרט-מתח מלא הברקות והפת עות.

יאר ל ארוח ת־הבוקר
תאמינו או לא, עדיין יש בארצנו ה־קטנטונת
כמד אזרחים שהידוק־ד,חגורה לא
הזיז להם. כאלה אזרחים שנוסעים לחו׳׳ל
למרות המחירים הגבוהים והיטלי־המיסים,
עושים חיים, נושמים קצת אווירא דחוצ־לארץ,
וחוזרים הביתה על־מנת לנסוע שוב
בעוד חודשים אחדים.
כאלה מין ישראלים הם, למשל, שלישיית

בקיצור, הגשש החיוור — פולי, שייקח
וג ברי — הגיעו בין השאר גם ללום־
אנג׳לם. הם הרביצו הופעה באחד מבתי-
הקולנוע השייכים למיליונר לני לוויני
גרוב, בעלה של הפסלת הישראלית
אילנה גור, ואחרי שכמו שכבר סיפרתי,
זכו להצלחה לא־נורמלית, בילו ערב משגע
במועדון־לילה מקומי. את ארוחת הבוקר

גברי, שייקח ופולי
חיים משוגעים בריבוע
הגשש החיוור, שלזכותה ייאמר כי נסיעתה
האחרונה לחו׳׳ל היתד. משולבת בהופעות
שזכו להצלחה לא נורמלית, כשהאולמות
מלאים והכרטיסים מכורים מראש. אבל זה
לא פלא. באמריקה יש מאתיים וחמישים
אלף ישראלים רשומים, שלא לדבר על
אלה שלא טרחו כלל להירשם בשגרירות.

אכלו ביחד עם האמרגן שלהם דשא
פשנל בביתה של אילנה׳ שברובע בייל-
אייר המפואר.
אבל זה עוד כלום. למחרת טסו הגששים
לעיר־ההימורים לאס־וגאס, בחברתו של השחקן
הישראלי היושב בהוליווד נחמיה
פר&וף, ומה שעבר עליהם שם הם בטח

אי לני ת בהריון
איך אמרו חז׳׳לינו: שמחות וצרות באות
בשלשות. הפעם מדובר בשמחות, וכשהן
באות, הן באות מהר מאד אחת אחרי
השנייה.
קחו, למשל, את הזמרת הבלונדית וה דקיקה
חנה צח, הלא היא אילנית.
ראשית לכל היא התאהבה במהנדס נחום
גת זזו שימחה אחת. אחר כך היא גם
התחתנה איתו, וזו שימחה שנייה. והנה,
לא הספקנו להירגע משימחת החתונה, ו כבר
קופצת על אילנית השימחה השלישית
בסידרה, שהיא הגדולה מכולן: אילנית
עומדת להיות אם בישראל, ולהעניק לבעלה
המהנדס מתנה נפלאה בצורת תינוק, כבר
בחודשים הקרובים.

לא ישכחו במהרה.
אז ככה. המארחים שלהם שם היו ישר אלים
שהתעשרו בעיסקי־הימורים, והללו
הרעיפו על הגששים את מלוא אהבתם
והערצתם החונקת ממש. הם אכלו קוויאר
לארזחת־הבוקר> שרימפס עם סטייק פילה
בנוסח צרפתי ברוטב־פיטריות לארוחת-
הצהריים; קווייאר, שמפניה, קאלאמארי
ומה־לא לארוחת הערב, שלא לדבר על
הבילויים במועדוני-הלילה האכסקלוסיביים.
בקיצור, חיים משוגעים.
אורחים ישראליים אחרים בלוס־אנג׳לס,
לאחרונה, היו מנכ״ל קופ״ח אשר ידלין,
המפקח־הכללי של מישטרת ישראל, רב-
ניצב שאול רוזדדיו, ולהבדיל הצייר
גידי לדי ואישתו הדיילת היפהפייה רותי

שרף.

גידי מנסה לארגן לעצמו תערוכה בעיר-
הכוכבים, ומהתגובות של כמה אנשים
חשובים ומביני-עניין בלום־אנג׳לם, מתקבל
הרושם כאילו הם מגלים עניין בצייר ה סוריאליסטי.

ס ק דין שלי ט -אלוני
לא, הם עדיין לא התגרשו באופן סו פי,
אבל פסק־דין כבר ניתן להם ב רו ד
השם. ולמי שמצוי בסיבכי פרשת הגירו־שין
שבין השחקן נחום שליט ואשתו,
הזמרת מירי אלוני, ברור לחלוטין כי
גם זה משהו.
כי נחום ומירי, המתגרשים־לא־מתגרשים
מזה כשנתיים ימים התקשו, כרבים מחב ריהם
הגרושים, להגיע אל עמק־השווה ב עניין
הרכוש.
עוד כשהיו נשואים רכשו השניים, בכס

של מירי, מכונית חדישה, כשנפרדו,
מכרה מירי את המכונית, לקחה לעצמה
את הכסף. זמן מסויים גרה מירי בדירתם
המשותפת של השניים שליד שדרות רוטשילד,
בעוד נחום גר עם ידידה בשיכון
בבלי. לאחר־מכן שב נחום הביתה, ואילו
מירי עברה לגור בבית־מלון.
לכל מי שהיה מודאג ממצבה הנפשי
של מירי בעת האחרונה, נגרמה הפתעה
נעימה בעת פסטיבל הזמר שהתקיים ב-
יום־העצמאות כשמירי, שהופיעה בשים-

עדנה

התחתנה
או־טו־טו חתונה, או לא־או־טו־טו חתונה,
היא בכל-זאת עשתה את זה בסוף. למרות
הרינונים והרכילויות, למרות הספק ולמרות
חוסר־הבהירות.
עדנה לב התגברה על כל המיכשולים,
והתחתנה לה עם המיסעדן יפה־התואר שלה
1ז׳אק דה לה פונטיין, בניו־יורק סיטי,
בנוכחות מיספר מצומצם ביותר של אור חים.
בשלב
זה מתכוננת עדנה להישאר בניו-
יורק, שם היא מופיעה באחד מאותם
מועדוני־לילה שבבעלות ישראלית.
כשאני חושבת על כל אותן זממת ש )
תפסו להן בעלים תוצרת־חוץ, ושהיו מאד
ידועות בישראל אך נשכחו לחלוטין בעת
ששהו בחו״ל, חבל לי קצת על עדנה,
כי יותר רחוק ממה שהיא הגיעה בארץ
אין לה סיכוי להגיע.
אבל כמו שכבר אמרתי, פעמים רבות
בעבר, נסתרות הן דרכי האהבה. ואולי
הלה-פונטיין הזה, למרות שמו המסובך,
שווה שעדנה תוותר בשבילו על הקריירה
שלה.

עש 1אהבת
לא עסקים

גיינגיי על הבחנת
השחקן יאיר (״קוייה״) רובין, הוא אחד האנשים המוזרים
ביותר שאני מכירה. קם לו בוקר אחד הבן־אדם, שהולך לו קלף
לא־נורמלי בתיאטרון וגם בקולנוע, מחליט להשאיר את ההצ לחה
מאחרי גבו !נוסע להתנחל בנצרודעילית. וכל זה למה ז
מתוך אידיאליזם טהור. לא תאמינו.
אתם. מטילים ספק? אז בבקשה: מאז ש״קוייה״ נמצא
בנצרת־עילית, כבר למעלה משנה, ניעורה עיירת־הרפאים לחיים
מחודשים. פתאום התחילו אנשים לבוא לבית־התרבות, פתאום
מציגים ציירים תערוכות בגלרייה המקומית, פתאום מגיע לנצרת
תיאטרון לא רק דרך מיפעל אמנות לעס, וגם תיאטרון משלה
יש לה לנצרת.
חבר׳ה צעירים יושבים, עובדים על הצגות, מציגים אותן.
מה יש לדבר, אווירה תרבותית תוססת שהיתר. חסרה לעיירת-
הפיתוח הזו כמו אודר לנשימה. וכל זה, בזכותו של איזה ג׳ינג׳י
משוגע אחד מתל-אביב שהחליט, ועשה. כל הכבוד.
בד־בבד עם עבודתו — המיסיונרית ממש, הייתי אומרת —
לא זנח ״קוייה״ את שאהבה נפשו, המישחק. נכון, בתיאטרון
הוא לא עובד כרגע, אבל בקולנוע לעומת זאת הוא מבוקש. לא
מזמן סיים את תפקידו בסרט סלומוניקו, וכבר הוא מנהל משא-
ומתן עם במאי נודע בקשר לתפקיד מרכזי בסרט חדש. אבל זה
לא החדש היחידי בחייו של ״קוייזד.
גם חברה חדשה יש, למי שהיה בעלה של עסקנית מפא״י
ו/נורכת־הדין טלי ליגני והיא, אינה אלא גליה ישי, השח קנית
התוססת והעליזה שהתגרשה לפני כשנה משחקן הבימה
רפי גולדווסר .״קוייה״ וגליה נפגשו במועדון־הלילה בודגה,
ומאז הם מנהלים רומן על הקו נצרת—תל־אביב.
וכמו שאני מכירה את שני הג׳ינג׳ים האלה, שכספית על-
ידם זה לא פונקציה בכלל, אז צפדנא להפתעות מרעישות. ואל
תאלצו אותי לגלות לכם בשלב זה לאיזה סוג של הפתעות
אני מתכוונת.

וכבר אפשר לראות עליה, על אילנית,
שהיא עומדת להיות אם. היא התעגלה
במקומות הנכונים, ונראית כזו נשיית ומלאה
כמו שרק אשד. בהריון יכולה להי ראות.
וזה
יכול להיות רק טוב.

גליה ישי•
כספית בריבוע

לה לבנה שקופה ופרח בשערותיה, שרה
שיר יפה בליווי להקה שהורכבה משתי
נערות ומאחיה הצעיר מאיר. מדוע לא
זכתה הזמרת המצויינת במקום הראשון,
לו היתד. ראוייה? רק לקהל פיתרונים.
היחידי שטען כל הזמן לטובתה של מי רי,
גם בימיה הקשים ביותר וגם כאשר
חבריה הקרובים כבר התייאשו ממנה, היה
דווקא נחום, בעלה־בנפרד, שאמר כל ה זמן:
היא עוד תתגבר על המשבר שעובר
עליה, היא עוד תצא מזה, אתם תראו.
ואם הוא אמר, הוא בטח יודע. אחרי
הכל, מי מכיר את מירי אלוני יותר טוב
מנחום שליט?

באמת, מיקצוע קשה להיות עזרך מיצ־עדי־פזמונים.
קשה זו לא מילה. אחרי
הכל, אתה האיש המחליט איזה שיר יהיה
להיט, בזד. שאתה מעמיד אותו לשיפוטו
של קהל־המאזינים. לגבי הזמרים והלהקות
המתפרנסים מלהיטים, אתה הכהן הגדול
ועל פיך ישק דבר.
אז מה הפלא ש דוכי לנץ, עורך מיצעד
הפזמונים העבריים משלנו של גלי צה״ל,
הוא האיש המושמץ ביותר בקרב הזמרים
הלא־כל־כך מצליחים?
הוא מושמץ, בעצם, עד־כדי-כך שאפילו
בחייו הפרטיים מערבים לו עבודה באהבה.
רוצים לשמוע סיפור? בבקשה.
במיסגרת עבודתו מצוי דובי אצל עושי-
התקליטים, הווה אומר אולפני־הקלטח, חב-
רות־הפקה לתקליטים וכר, וכך הכיר את
דורית צוקרמן, שהיא העוזרת של
קהלח קמחי, האחראית על התקליטים
העבריים בחברת סי־בי־אם. הכיר, מצאה
חן בעיניו, הוא מצא חן בעיניה — ובין
השניים פרחה אהבה, כדבר המשוררים.
השניים הקפידו לשמור על אהבתם בסוד.
למה? אין לי מושג. הוא לא היה נשוי,
היא לא היתד. נשואה, עניין מיסתורי ל גמרי.
אבל
מה שרציתי לספר הוא, שגם לר צונם
של השניים לשמור על יחסיהם בסוד
נמצאה סיבה, על־ידי המלעיזים למיניהם.
עובדה, אמרו ציפורי־הרכל, מאז שהוא
באהבה עם דורית, שמונים אחוז מהשירים
במיצעד שלו הם שירים של להקות צב איות•
וסי־בי־אס, כידוע, מפיקה את תקליטי
הלהקות הצבאיות, ודורית היא הסגנית ה אחראית
על העניין הזה׳ ודובי הרי מאוהב
בדורית וכן הלאה.
הקיצור, השניים האלה, דובי ודורית
כלומר, לא רק התאהבו. הם גם החליטו
להינשא. זעל־מנת להפסיק, פעם אחת ו לתמיד,
את מסע־הלחישות, פנה דובי אל
הממונה עליו, הלא הוא מפקד גלי צה״ל
מרדכי נאור, וביקשו לשחרר אותו מ תפקידו
כעורך מיצעד הפזמונים העברי, ב-
גלי־צה״ל.

77(07/7(777ע( נל!₪ו 1ס
ו תנו חי

התח תני ע ם תו ר כי
בחיי שאני לפעמים לא מבינה את הבן-
אדם. עובדת ׳לה בחורה מיספר שנים ב־מיקצוע
הדוגמנות, וסוף־סוף זוכה להכרה
כדוגמנית־צמרת. אבל כשבאים ורוצים לכתוב
את זה בעיתון — היא מתנגדת.
זה בדיוק מה שקרה לי עם הדוגמנית
בעלת הגוף המושלם. מירי אהרן שאת
שמה, אני חייבת לציין, שמעתי פה־ושם,
אם כי איש לא אמר לי אותו בנשימה
אחת עם שמה של קארין דונסקי או של
ליאורה לפידדת, למשל.
והנה מגיעות לידי תמונות משגעות של
חתיכה לא־נורמלית בביגדי־ים מדגם חוטיני,
או טנגה בלע״ז, של בית־החרושת
דיווח. אבל את תשומת־׳ליבי מושכים לא־כל-כך
ביגדי־הים, שהם יפים כשלעצמם
אלא דווקא הדוגמנית, שהיא בעלת גוף
חטוב לעילא־ולעילא.
מי זו? אני שואלת מביני-עניין בשטח
הדוגמנות, והם משיבים לי: מירי אורן.
עם גוף כזה, אני חושבת לעצמי, הבחורה
הזאת שווה כתבה של שני עמודים מינימום,
שתספר לקוראים איך וממי, ומה
ולמה. ולא רק זה, אלא שתספר גם מה
מסתתר מאחרי המידות המושלמות, וקצת
על החיים הפרטיים שלה. כזאת מין כתבה
שעשוייה לקדם אותה בקריירה. מה יש,
מגיע לה ולנו, לא?
אז אני טורחת ומשיגה את מיספר־הטלפון
שלה, מצלצלת שבוע ימים רצוף
— אין קול ואין עונה. כתום שבוע, כש גברת
בעלת קול סימפטי עונה לי סוף־סוף,
מסתבר שזו הגברת אורן בעצמה, והיא
מגלה לי שהיא בעצם גברת אולגרנטי,
כי היא נשואה לחיימדן אלגרנטי מנהיג
להקת האריות. ואז היא זורקת לי את הפצצה:
היא לא רוצה כתבה. תודה רבה,
אבל טוב לה גם כך, בלי פירסומת.
בבקשה, דוגמנית־צמרת שלא רוצה פיר־סומת.
אני מנסה לשכנע, לא הולך.
וכשאני מספרת אהר־כך שהגברת לא רוצה
כתבה, אומרים לי יודעי-דבר :״זה לא
פלא, הבעל שלה הוא ממוצא תורכי.״
מוצא תורכי או לא מוצא תורכי, אני
עדיין משוכנעת שהמירי אורן הזאת שווה
כתבה, וגם אם היא עדיין לא הגיעה —
אין מה למהר — היא לבטח תגיע רחוק.

מירי אורן
פרטיות בקבלנות

צ׳ץ־צ׳ין
יחסי־ציבור בקבלנות
הנוחיות. הוא מעולם לא מתלונן על מש כורתו׳
לוקח מה שמשלמים ועוד אומר
תודה רבה.
רק דבר אחד איכפת לו, ואלה הם יחסי
הציבור שלו. ובעניין הזה הוא שם את
כל המישרדים ליחסי-ציבור, בכים הקטן.
הוא דואג להצטלם עם כל הכוכבים שב־סירטם
הוא משתתף, רודף אחרי העיתוג-

אים, מדליף להם פרטים, מסביר כמה חשוב
שתמונתו תופיע בעיתון, לא רק לו־עצמו,
אלא גם לסרט עצמו.
אני ,׳באופן אישי מעריצה ותיקה של
צ׳ין־צ׳ין הנ״־ל, והסיפור הזה הוא התרומה
הפרטית שלי לקידום הקריירה של האיש
המצחיק וטוב־הלב הזה, שבחוצלארץ היו
כבר מזמן עושים סרט בכיכובו הראשי.

המחרה חשוכת
המונא של
מה אגיד לכם, במאי הלהקות הצבאיות
והתיאטרון הקל, רני ליטאי, ראוי ללא
צל של ספק שיכתירו אותו בתואר מלך
המתאהבים.
הבחור פשוט חולה־אהבה. עוד לא יצא
לי לפגוש אותו פעם אחת כשהוא לא
מאוהב. לא חשוב במי׳ בכל מיני, אחת-
אחת וכולן ביחד. אחת לערב, או שתיים
לערב, אחת לשבוע, אחת לחודש — העיקר

דני ליטאי
אהבה בקבלנות

שהוא בענייני אהבה. לא בררן במייוחד,
אבל מגלה טעם טוב ברוב המיקרים.
בשביל האמת ההיסטורית כדאי לציין,
שהבן־אדם היו לו בחיים גם כמה אהבות
גדולות על־באמת, כמו למשל אהבתו ל-
אשתו־לשעבר הדפה. פעם, כשהם היו
צעירים והתחתנו, הם היו בטח מאוהבים,
לא? ומאוחר יותר התאהב דני, אחיה של
הסופרת דחל איתן, בשחקנית נעמי
כפרי, עזב למענה את אשתו ואם־ילדיו,
רק על מנת שנעמי תתאהב מאוחר יותר
בדני אחר, הוא הזמר דני מפינג, ואפילו
תתחתן איתו, כמו שכולנו מקווים, בסוף
חודש יוני הבא.
וממש בעצם ימים אלה הוא מאוהב שוב.
למרות שהוא עסוק מאד, בבימוי ההצגה
החדשה שלו פדאס פדאס, על הזמרת ה-
צרפתיה הגדולה אדית פיא|ל, בהשתתפו תן
של יונה אליאן ופנדרה נ׳ונפון -
הוא מוצא לו זמן גם עבור כוכבת להקת
הנח׳׳ל מלי.מאיו, שהיא אהבתו הצמודה
האחרונה.
ועוד מספרים שהשניים האלה הם בענייני
נישוקים משהו לא-נורמלי, ממש
קשה להפריד ביניהם, ולבמאי יש בקושי
זמן בין נשיקה לנשיקה כדי לביים איזו
סצינה.
אבל ניתנת האמת להיאמר, בחיי שאני
מקנאה בו, בדני. ממש מתנה משמיים,
לחלות במחלת האהבה. ואם אתה גם מוצא
לך פרטנר שיחלה יחד איתך, אז מי בכלל
רוצה להיות בריא?

הו״דת המצוצות
האם ראית לאחרונה הבעה מוזרה ב עיניהם
של קברניטי אל־על, כשהם בוח נים
דיילות?
לא, לא — זה לא המבט הרגיל. אתם
יודעים איזה.
זה מבט לגמרי, לגמרי אחר.
מבט בוחן — נכון. אבל אין הוא בוחן
את הרגליים וחיטוב הגוף והחזה, כרגיל
— אלא מבט חוקר רזי לב.
״האם זאת היא?״ שואל את עצמו כל
קברניט .״האם זוהי המטלפנת?״
כי על ציבור הקפטנים, המתלכד מול
התקפת־המצח של חיים בן־שחר והרפורמה
שלו, נפלה אימה חדשה: אימת ה־
״דיילת המצלצלת.״
מסתבר שיש מין רובין הוד נשי, ה־מטלפנת
לנשות הקפטנים הביתה, בצורה
אלמונית לגמרי, ומספרת להם בפרטי־פר־טים
מה עושים בעליהם האהובים בשעת
נדודיהם ברחבי תבל, ועם מי, ואיך, ובכ לל.
פרטים פיקנטיים ומאלפים, שקוראי
מדור זה היו בוודאי שומעים אותם ב עניין.

הנשים מקשיבות בעניין, ומביעות
לאחר מכן את דעתן באוזני הבעלים, ב צורה
חד־משמעית מאוד.
לכן עברה מפה לאוזן הסיסמה בתאי-
הטייסים: לתפוס אותה — ויהי מה, לפני
שייגרם אסון.
אז מי מכיר, מי יודע?

ב אי רונ ה ובארצות הברית ז ה קיים מזמן ־
בארץ זהנ כנ ס עכ שיו ל אופנ ה :
הסטודנטיות העובדו ת כנערות בארים
עירית מלקוביץ׳ בת וד ,24 מתמחה
למישפטים, טוענת כי היא היתה חלוצת
נערות האוניבארסיטה. מספרת עירית:
״לפני כשנתיים התחלתי לעבוד כמלצרית
במועדון־לילה. חברה שלי סיפרה לי על
האפשרות הטמונה בעבודה כזו, שאינה
מחייבת קביעות ומכניסה סכום לא רע.
עשיתי חשבון שזה יהיה לי נוח מבחינת
הלימודים, ניערתי כמה דיעות קדומות,
והתחלתי לעבוד.
״בתחילה הגיבו הורי על עבודתי בחומרה,
אבל בינתיים הם התרגלו.״
יהודית פרידמן, תלמידת סמינר לוינסקי,
עובדת כמלצרית בסועדון־התיאטרון. יהו דית
מרוצה בעליל מעבודתה, ואומרת:
״הקהל פה יוצא מהכלל, אין לי שום
בעיות. זוהי עבודה נעימה, במקום תרבותי.
אני לא מרגישה בכלל כמו מלצ רית,
למרות שאני מנקה שולחנות ומגי שה
משקאות.״
קורה לפעמים שבין הלקוחות יש כאלה
שאינם נוהגים יפה במלצריות האק דמאיות.
קורה שלקוחות מכנים את הנע רות
בשמות־גנאי, כמו למשל אלה שהעליבו
את ענת קרטיס בת ה־ ,21 תלמידת

לה כי הלקוח תמיד צודק, נרגעה וכעת,
היא אומרת, היא יודעת להתגבר על כל
המצבים.
לעבודתה מגיעה ענת בטרמפים, והביתה
היא חוזרת עם אחד מאנשי הפאב. מס פרת
ענת :״אני באה ממשפחה אמידה.
אבי רואה־חשבון ואפי מהנדסת־כימיה.
אבל אני חושבת שזה לא־מוסרי שהם
יתמכו בי. העבודה הזו טובה לי מאד.
אני מרוויחה בכמה ערבים בשבוע סכום
המגיע ל־ 500 לירות, במיקרה הגרוע, ואני
לא היחידה מבין החברות שלי העובדת
כמלצרית. יש לי חבר קבוע שבא לבקר
אותי בעבודה, וגם הוא אינו רואה בעבודתי
שום פסול.״

__ ההורים
משחדים בכסף
ף י* לי זק היפהפיה היא סטודנטית ל-
[ /אמנות • ,התומכת באמה הציירת. לעבודת
המלצרות הגיעה דרך חברה, אחרי
שקודם־לכן עבדה כחדרנית במלון. מספרת
קלי :״הלקוחות בדרך־כלל סימפאטיים

תחתודחוחו
! *1באדש״יש

שנה שנייה לומדת אנה אברהם בת ה־ .20 אביה של אנה רופא.

ואמה צלמת. היא מתגוררת בשכונת־מגוריס אמידה, ואילו רצתה
י י *יי־יי י ו
יכלו הוריה לפרנסה בכבוד. או אנה מעדיפה לעבוד כמלצרית, ובלבד שתפרנס את
עצמה, מרוצה מאוד ממקום־עבודתה ואף יצרה קשרים חברתיים עם רבים מלקוחותיה.

נמשכותעל ־ ידיהשכר. הטיפים -
והה 1דמנותלהכיראנשי מענייני
יי* ודי יעדיפו לתת לי 1000 ליו
| רות לחודש, ובלבד שלא אעבוד
בתור מלצרית,״ אמרה בהתרגשות דיטה,
צעירה נאה בת 21 העובדת כמלצרית ב־רפי׳ס
פיאנו־באר, וסירבה בתוקף לגלות
את שם־מישפחתה.
אך דיטה תלמידת השנה הראשונה בחוג
לקולנוע של אוניברסיטת תל־אביב, היא
בהחלט בחורה יוצאת־דופן. רבות מחברותיה
הסטודנטיות, העובדות לפרנסתן
במועדוני־וכנערות-בארים כמלצריות הלילה
בתל-אביב, לא רק אינן מתביישות
במיקצוען ואינן מסתירות אותו מהוריהן,
אלא נהפוך הוא: הן גאות ושמחות על
כי.מצאו להן מיקצוע שאינו מחייב אותן
לעבוד במשך היום, והמכניס להן מדי-
חודש סכום־כסף נאה.

השנה הראשונה בחוג לתיאטרון, העובדת
בפאב הנדי השימיני. ענת נפגעה ופרצה
בדמעות, ורק אחרי שהבוס שלה הסביר

מאד. יש רק כמה יוצאי־דופן, שבגלל שאני
לא מלצרית רגילה מתנהגים אלי כאילו
הייתי משרתת, אבל זה לא מדאיג אותי.

אין מה
להתבייש

קולנוע

לומדת דיטה, החוששת
שמא יידעו הוריה מל
מיקצועה הצדדי חיה בדירה שכורה.

ך* אירופה וכארה״ב מקובל על סטו*
דנטים וסטודנטיות לממן את לימודיהם
והוצאותיהם מעבודות־דחק, ובעיקר מעבודות
מלצרות במועדוני־לילה ובמינד
עדות. אך לארצנו הקטנטונת הגיעה האופנה
החדשה רק בשנה האחרונה. ניתנת
האמת להיאמר כי בירושלים, שהיא עיר
סטודנטיאלית מטיבעה, מקובל היה מאז-
ומתמיד על סטודנטים לעבוד במועדוני-
לילה כמו בכחוס, פוס־פוס, או הגלריה
הקטנה, אך לתל־אביב הגיע האופנה ב אי,חור.

חינוך!מיוחד

לומדת
יהודית פרידמן בת ה־ .23 אביה של יהודית פועל,
ואמה עקרת־בית. יהודית החיה בגפה מפרנסת את
עצמה, ומשלמת את לימודיה מעבודתה כמלצרית. היא אינה רואה בעבודה זו כל רע.

מי שפטים

לומדת דליה גרין, שאביה ארכיטקט ועדיין לא השליס עס העובדה
כי בתו עובדת כמלצרית בדיסקוטק. דליה, לעומת אביה,
טוענת כי מלצרות היא המיקצוע הנוח ביותר לסטודנטית. היא עובדת מיספר פעמים
בשבוע, מרוויחה 30 לירות לערב ועוד טיפים שמנים, מממנת את לימודיה בכבוד.

אני מעבר לכל זד.,״
גם אנה אברהם, חברתה של קלי ל־מקום־ד,עבודה,
מרוצה מאד מעבודתה. אנה,
הלומדת תיאטרון, גרה בנווה־מגן וטוענת
כי זוהי העבודה הנוחה לד, ביותר .״הורי
מנסים כל הזמן להפסיק אותי, משחדים
בכסף, אבל אני לא לוקחת. הזמנתי
אותם לכאן, כדי שיראו שהשד אינו נורא
כל־כך. קודם־לכן ניסיתי לעבוד כפקידה,
אבל זה לא היה זה. כאן אני מרוויחה
800 לירות נקי לחודש.
״מההתחלה התייחסתי לעבודה הזו כאילו
אני מאדחת, לא משרתת. המקום פה הוא
די מכובד, אז אין בעיות. תמיד שואלים
אותי מה אני עושה חוץ מזה, כי מיד
רואים שאני לא מלצרית מיקצועית. יש
לי מחזרים כמעט כמו לכל המלצריות,
ולא אחת יצאתי עם לקוח. זהו מקום־עבודה
נפלא כדי ליצור בו קשרים חברתיים.״

אינה סלע היא קיבוצניקית־לשעבר. אי נה,
המציירת בשעות־הפנאי שלה, עבדה
קודם כרקדנית. אומדת אינה :״מלצרות
זה לא בושה. אני באה מקיבוץ שדות־ים,
כך שבשבילי זר, כאילו שאני מגישה ב־חדר־אוכל.
מתייחסים אלי נהדר, ויחם
גורר יחס. אני מרוצה מהאווירה, ולא מדאיג
אותי מה שאומרים. אני שלמה עם
עצמי. אם אתייחס לאנשים, אאבד את
עצמי.״
החבר של דליה גרץ, סטודנטית למיש־סטים,
אינו מרוצה מעבודתה. הוא היה
רוצה אותה פנוייר, בערבים. אך דליה
חושבת שמלצרות בדיסקוטק היא דדך
נוחה ביותר לפרנסה עבוד סטודנטית.
למרות זאת אומרת דליה :״אם אזכה בפיס,
אפסיק לעבוד פה מייד. אבל עד אז,
אין כמו דיסקוטק לשילוב של עבודה עם
הנאה.״

1ך אוהבת אינה סלע, הטוענת כי מלצרות זו לא
בושה אלא סיקצוע נעים, שבו אפשר לשלב

עבודה בהנאה ולהכיר אנשים רבים ללא מאמץ גדול.

תיאטרון

אמנות

לומדת קלי זק היפהפייה, שעבדה קודס־לכן כחדרנית בבית־מלון,
״עבודה קשה שאין שכרה בצידה,״ לדבריה. קלי אהודה ביותר על
קהל הלקוחות ,״הלקוחות הס בדרך־כלל סימפאטיים מאוד. יש רק כמה יוצאי־דופן
שמתנהגים אלי כאילו הייתי משרתת, אבל אותי זה לא מדאיג כלל.״
קלי זק תומכת באמה הציירת. שואפת לסיים את לימודיה ולהיות מורה לאמנות.

לומדת ענת קרטיס, שלקח לה זמן
להסתגל למיקצוע החדש. אך כיוס
היא יודעת שהלקוח תמיד צודק, ושלמה עם עצמה.

מישפטיס

עומדת לסייס עירית מלקוביץ,
שתהיה בשנה הבאה עורכת־דין והטוענת
לחלוציות בשטח זה של הסטודנטיות־המלצריות.

319