גליון 1970 מתאריך 4 ביוני 1975

העוין והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

רו ב ה ציבור

ד ״ר זו ארץ

רוב הציבור סבור כי השחיתות
היא תופעה רגילה

רוב הציבור קיבלני בדירתו הצנו עה
עטורת הסורגים כשהוא סורג כו ב
עי גרב ואוגר סוכר. הוא לבבי מאוד
רוב הציבור, חייכן ושופע אופטימיות
מדבקת. ישבנו ופיצחנו גרעינים. ואז
בניסיון לערער את שלוות רוחו שאל תי
אותו אודות השחיתויות האחרונות.
רוב הציבור (מניה וביה) :אני סבור
שזו תופעה רגילה וטיבעית המנו פחת
ללא צורך על־ידי אמצעי התיק־שורת.
שחור זה יפה. ולא צריך לעשות
רעש( .בגילוי לב) כולנו יהודים,
לא? (מרצין) וחוץ מזה הענישו אותו
כמדומני, וגם מזג האוויר השתפר ונג מר
החמסין.
אני: ומה בדבר התפשטותו של הנגע
אל מישרד־הביטחון?
רוב הציבור (נכיר משהו) :תראה,
פרם תפס את העניין בזמן ומינה את
מר אבידן ממצביאי מילחמות החש מונאים
ועוד איזה פרופסור והם יעשו
סדר.
אני: ודו״ח מבקר המדינה?
רוב הציבור (מנסה להיזכר) :כן,
בהחלט, אני זוכר שהתרגזתי יום שלם
או אפילו יומיים, ממש רתחתי.
אני: ומה עשית?
רוב הציבור: טוב, תראה...
ברגע זה נכנסה לחדר הממשלה
ובחיוך קל השתינה לתוך אוזנו של
רוב הציבור. ניכר היה בו שהוא רגיל
לעניין .״נכון שזה לא יין,״ הודה רוב
הציבור; ״אבל אחרי הכל, האוזניים
שלי לא הכי נקיות וגם הזרם די
חמים.״ הממשלה סיימה ואנו המשכנו.
שאלה: האם אתה מאמין כי קרובה
מילחמה נוספת?

~~ מגלה סקר של חמבון למחקר ח כו תי׳ שי מו שי

ס לדעח דוג הנשאלים אין להיכנעללחצים
אמריקניים נדבר חזרה לגגולוח 967ו 54 אחה
,.מאמינים שמוך סונה-שנתיים חפד וין מלחמה

משפחת רו כז במרכז רוב הציבור (יושב) ,מימינו (בעיניים בוהות) בנו רוב
דומם, מתחתיו(פרצוף דבילי) הרוב השקט. האשה מימין(בלי ראש) דעת הקהל —
אשתו. אוכלת הממשלה.

רוב הציבור (כעיניים נוצצות) :אני
מאמין ואני מקווה שתפרח מילחמה
ואם אפשר בקרוב. אולי אפילו בקייץ
לפני שאני הולך להג״א. אנחנו נכה
אותם בלי ספק, שוק על ירך, ונכריח
אותם לעשות שלום כשם שהברחנו
אותם בעבר — וחוזר חלילה.
אני: האם עלינו להתוות תוכנית
שלום כוללת? ואם כן, איזו?
רוב הציבור (אחרי מחשכה) :בהח לט
כן, עלינו להדגיש את שאיפות
השלום של ישראל.
שאלה: ומה נציע לערבים?
רוב הציבור: הפייג. הפייג, זה מה
שנציע להם.
אני: ולדעתך הם יסתפקו בכך?
רוב הציבור: אחרת אין טעם למשא־ומתן.
אני:
ומה בעניין מפות?
רוב הציבור (בגאווה) :אני נגד
מפות, לי יש פורמייקה.
אני: האם אתה דתי?
רוב הציבור (מהורהר) :בהחלט לא,
אבל אני מסורתי, מאמין, שומר חלק
מהמיצוות, בכל אופן משתדל.
אני: למשל?
רוב הציבור: למשל, אני מחזיק
את התמונה שלו בארנק. וקניתי את
הספר החדש שכתב עליו אורי דן.
ואני מתפלל אליו בוקר וערב, ואני
אלך אחריו באש ובמים (קצובות)
אריק, אריק, אריק.
אני: ולסיום, אתה מודאג או מופ קע

רוב הציבור (קוטע) :שנים שלא
הייתי מופתע או מודאג. מה פתאום?
(בחיוך) אחרת הייתי רוב הציבור?

השוק השחור
חזרה בתשזכד

— 23.5.75 היום הפסקנו לשדר את מחיר הדולר השחור בלילנבלום. הספסרים
עוברים על החוק, ואנו כרשות שידור ממלכתית איננו יכולים לתת ידנו לכך.
מעתה, הדולר השחור — יוק. אין לילנבלום, לפחות לא בשבילינו.

התקופה תקופת הרום, ללא ספק.
המילחמה בפתחנו ויש להזעיק אל ה דגל
כל בחור וטוב לנשק — וגם כמה
מאלופינז.
ואם הניסיון והעבר המזהיר הם
הקריטריון. וגורדיש ודדו מוזעקים
שוב אל הדגל. למה לא יזעקו גם
עתירי ההצלחה בשטח הכלכלי?
ברצינות. למה לא יזכה צור במי נוי
הרום במישרד המסחר והתעשייה,
ורכטר ב״סולל בונה״ ורוזנבאום ובני
צי בשטח הבנקאות.
האם משופעים אנו בשפע של כיש־רונות
שניתן לאנשים כמותם להירקב
בכלא?
אתמהה.

— 23.6.75 הצעתי לוועד המנהל להוציא ממהדורות החדשות למיניהן את עניין
תאונות הדרכים. אחרי הכל, הנהגים המעורבים בכך הם מפירי חוק, לא?
ההצעה נתקבלה. איזה מדינה נהדרת, מזה חודש לא נודע על הרוגים.
— 23.7.75 הקץ לאזנם ! שוב תוכלנה בנותינו לשוטט ברחוב האפל ללא חשש.
בשלושה השבועות הראשונים של יוגי לא דווח אפילו על מעשה תקיפה אחד.
— 23.8.75 מסתמן פתרון לבעיית הטרור הערבי.
— 23.9.75 הקשבתי למהדורת החדשות המסכמת וליקקתי שפתי. איזה ארץ!
איזו איכות חיים! היכן תמצא מדינה ללא שוק שחור, טרור, פשע וחמסין?
דכאנו את האלימות, חיסלנו את הספסרים ועתה אנו בדרכנו לחיסול השחיתויות.
תחזקנה ידינו.
נעבור עתה לפסוקו של יום.

שמיררו הריון

— מ מי שנ תו עול מייסדי —
הי אתם התואים כדרבי החיים,
שובו אל השם.
מ.ז ״האמנציפציה של הג׳מוסיס״

ב שד ה
החינוך

מד 1ר פירסומא׳

במה ניכר צבע טוב
הצבע הטוב ניכר ביכולתו
לטייח דברים. הצבע הטוב הוא
אמן הסיד בכמה משיכות
מכחול קלות הוא הופר בנין
רעוע לארמון, יסוד רופף —
לאבן פינה. טיח מתקלף —
לשכיית חמדה. בעזרת הצבע
הלבן הוא יזכך ויטהר כל שרץ,
עד כי גם הבנין הרקוב ביותר
ידמה לבנין שיש• בכך ניכר
הצבע הטוב — בכך ניכרת
מפ״ם.
אם ברצונך להפוך נישול
לחריג. חימום כסאות לאידי אולוגיה,
פטפוטי ביצים למדי ניות,
היגררות להליכה זקו פה,
יריקה בפרצוף לגשם בר כה
— פנה אלינו.
בכמה משיכות מכחול וסיד
נוכל לעשות עבורך הכל. מפ״ם
מפעלי טיוח וצביעה בע״מ
עטירי נסיון וידע של שנים.
אפשר גם טפטים.

באדר: ועדת הכספים החליטה
לאמץ את דו״זז שמגר מבלי
להתיחס לזנבר

יופי קוויזלינגים קטנים, התורנים הנצחיים, חברי ״אגודת
הבריאות״ ו״ועדת קישוט״ .הדואגים לגהץ את מטלית הלוח לפני
כניסת המורה ולאסוף כספים ליום הולדתה של אשתו.
קדימה תלמידים טובים שלי, אתם שלא חשתם מימיכם טעמה
של העתקה הגונה, של פריצה לחדר המנהל, של שימוש בראי מוסתר
או בפתק לעוס• אתם שלא חיטטתם אחרי שעווניות השיכפול או
פיתיתם את בת השמש תמורת מפתח לחדר המנהל. אתם ששיננתם
בביתכם את כל חומר הבחינה ויותר — וסרבתם ללחוש לחברכם
לשולחן הלימודים.
האם ידעתם למשל, שטובי מפקדינו, לוחמינו, מצביאינו רכשו
את אימונם הצבאי הראשון, את הכוח לגבור על הפחד הנורא
והמשתק — בשדה העתקות. שכאן ורק כאן למדו מהי תושיה, הס תגלות
לתנאי הסביבה, מודיעין, שדה טוב וכר.
אבל אל תפריעו לעצמכם, המשיכו במפעלכם. הלשינו על המע תיקים,
דאגו לצחצוח סנדליכם• הביאו מפית צחורה לארוחת עשר
והקפידו על נטילת ציפרניים בעיתה. קדימה, חברי מועצת התלמידים
הארצית, לתפארת הוריכם ומוריכם עד עולם.
ומי יודע, אולי תהיו אפילו פעם שר החינוך ן

המאמצים
״לא בקלות החלטתי לאמץ את דו״ח
ועדת שמגר,״ מודה באדר .״אחרי הכל
רק השנה אימצנו את דו״ח אגרנט

ודו״ח מבקר המדינה ושני יתומים
ויטנמיים, והבית כמו שאתם רואים די

קצא ״ א

מלא. אבל הלב נחמץ, אתה יודע, מסתובב
דו״ח כזה בארץ, ממורמר, בלי
שאף אחד ידאג לו. ומייד מתחבר לכל
מיני חוגים מפוקפקים ומפיץ שמועות
והופ! כל הארץ רועשת. אז אני אמר תי
לעצמי, שנאמץ אותו שהוא עוד
קטן וניתן לו בית חם ושלוש ארוחות
ביום וריטמיקה, ויש פה עוד הרבה
דו״חות ומסקנות שיוכל לשחק איתם,
וכך נציל אותו מהרחוב.
אימוץ זה השטח שלי, מה לעשות,
הנה הדו״ח הנחמד הזה בארגז החול
ששופך חצץ על דו״ח ועדת עציוני
זה דו״ח אגרנט. היית מאמין? שבא
לפה היה מסוכן מאוד ; השתולל ואיים
וצעק, אבל אנחנו אימצנו אותו מייד
והוא כבר קורא יפה ועובד ברפייה
ועוד השנה ילך לבית־ספר תיכון.

דו״ח שמגר — בפעילות יוצרת.

דבר המערכ ת

תעזבו את דו״ח ״נתיבי נפט״ ,אמר תי
לכם. אלה בגופיות האדומות הם
דו״חות מבקר המדינה. אימצנו את כולם.
מישפחה מפגרת מאוד שסובלת

נפשנו

דו״ח המבקר —.נזישחקים חינוכיים.

הרבה זמן מחוסר יחם ומנסים למשוך
תשומת לב.
אני לא רוצה שיראיינו אותי ב־
״טנדו״ ויקראו לי ״אב השנה״ ,אני
מאמץ דו״חות ואני נהנה מזה. ותא מין
לי שאני רואה דו״ח שהייתי בטוח
שהוא עלול להפוך עולמות ואחרי כמה
זמן הוא עוזב אותנו — ויש לו מיק־צוע
והוא במשמר האזרחי. זה שכרי
הגדול, תאמין לי, יותר אני לא צריך.״

כך בפרוש. לראות אותם עוכרי יש ראל
המשט ים בשוטרינו ועושים
חוקינו לשנינה.
ויותר משהם אשמים, אנו אשמים
שבמו ידינו גרמנו לאותו פגע.
שהדי במרומים ! מה ראינו לבטל
אותו מנהג קדום שישבו פועלים ליד
פטישיהם מהנץ החמה ועד שקיעתה?
ושיהיו מתחילים בכך בשחר ילדותם
קודם שנתפסו לעניין ״זכויות״ ?.
וכותב שורות אלה היה עד לכמה וכמה
מיקרים, בהם היו קוזאקיו של הצאר
ג״י, או שוטרי הקיר״ה, מלמדים לאו תם
פראים שובטים ״סוציאליזמוס״
מהו.
וחבל שחיל־הים, שהצליח כל כך
במילחמה האחרונה, אינו נוקף אצבע.
שלעניין זה משולים פועלינו לסורים,
ועובדינו — לחיתו פאת״ח.

תוגונןיך

מישרד־המיסחר־וד,תעשייה החל בייבוא בשר קפוא
ללא עצמות, ארוז בקרטונים, והכמות שתייובא השנה
ללא עצמות תהיה יותר ממחצית הייבוא השנתי.
בשר עם עצמות מייובא בצורת רבעים של הפרה,
כאשר כל רבע כולל 10 צלעות. בשר הסטייקים
ממוקם בין הצלע החמישית והעשירית. הרבנות מתירה
ייבוא בשר הרבעים בשלמותו, ובארץ מנקרים אותם.
לפני חודשיים הורתה הרבנות על איסור ייבוא
מפורק, למרות שצד,״ל מייבא בשר כזה, ולמרות שעד
כה הביאו בשר כזה באישור הרבנות.
הרבנות טוענת עתה כי האיטליזים אינם מנק רים
את העצמות באיטליז. התוצאה: מחסור חמור
בבשר לסטייקים, התייקרות תלולה של הבשר המגודל
בישראל, שהוא המקור היחידי לסטייקים, לשימחת
לב מישרד־החקלאות.

תהיה לו ידיעה עבורם, הוא יוכל לשדרה ברשת
המישטרתית, במקום לחפשם במערכות או בבתיהם.

אלמוג נזקים גו ש
ראש עיריית חיפה יוסך אלמוגי החליט
לארגן גוש כתוך מיפלגת העבודה, אשר
יתמודד כגוש התל-אביכי המפורסם.
כצעד ראשון עומד אלמוגי לזמן לפגישה משותפת
את מזכירות מחוז חיפה במיפלגת העבודה עם מזכירות
איחוד הקיבוצים והקבוצות, לשם החלפת די-
עות וקביעת יעדים משותפים לשינוי בתוך מיפלגת
העבודה. בשלב השני מתכוון אלמוגי לצרף לדיונים
גם את מזכירות איחוד־ד,מושבים.

מדו ע שינה א ר לי ך

הסרט הי שרא לי וצא

ג רו ש ה פו תרת

א ת דעתו?

טסלה טזווו ס

לבעלהול בו עלה

חבר ועדת־הכספים שמחד, ארליך, שבשיחות
פרטיות עם חברי ועדת־הכספים של הכנסת הביע דעה
ני על נגיד בנק ישראל לפרוש מתפקידו, שינה דעתו
בפתאומיות בדיון המכריע בוועדה על דו״ח ועדת
שמגר. בישיבה קרא ארליך להפסיק את המסע הציבורי
להדחת הנגיד, והצביע בעד המשך כהונתו.

את דעתו שד ארליד שינה נשיא התעשיינים
והבנק הבינלאומי הראשון, מרק
מושכיץ, שערך מסע־שיכנוע כקרב חברי
ועדת-הבספים מן המיפלנה הליברלית. ה לחץ
שלו ושל ראשי הסקטור הפרטי כמשק
היה כה חזק, שחבר-הווערה הליברלי יחזקאל
פלומין העריך להיעדר מן הוועדה,
ולא להצביע כניגוד למצפונו.

מישרד־המיסחר-והתעשייה עומד להוציא את מחיר
הכרטיס להצגת סרט ישראלי מסל המזונות, שלפיו
נקבע מדד־יוקר־ד,מחייה. פירוש הדבר הוא שמפיקי
ומפיצי הסרטים הישראליים יהיו רשאים לקבוע את
מחיר הכרטיסים לסרטים ישראליים כראות עיניהם,
כיוון שהכרטיס לא יהיה עוד מוצר בר־פיקוח.

הדבר נעשה כמיסגרת המאמצים לעידוד
הסרט הישראלי. עד היום היה מחיר
הברטים לסרט ישראלי, שהפקתו עולה כמיליון
ו00-צ אלך ל״י, שווה למחיר הכרטיס
לסרט מייוכא, העולה למפיץ בסביבות

התעשיינים קיבלו מבנק ישראל אשראי החורג מן
המקובל, שזכה לביקורת קשה מצד מבקר-ד,מדינה
בדין־וחשבון האחרון שלו.

בית-המישפט העליץ הוציא השבוע צו
החלטי עקרוני על-פיו אין סמבות לבית
הדין־הרכני להוסיך לתעודת גירושין פיסקה
האומרת שאישה המתגרשת על רקע של
בגידה כבעלה, אסורה לבעלה ולבועלה. זהו
תקדים חשוב העשוי למנוע סבל מאלפי זוגות.
פסק־הדין ניתן ברוב דיעות השופטים העליונים
יואל זוסמן ואליהו מני כנגד דעתו של השופט יהודה
כהן. האישה שהגישה את העתירה ייוצגה בידי עורכי-
הדין אמנון זיכרוני ואביגדור פלדמן. את בית־הדין-
הרבני ייצג המישנד, ליועץ־המישפטי לממשלה, מיש־אל
חשין.
פסק־הדין המגביל את סמכויות הרבנים יעורר
כנראה לחץ מצד גורמים דתיים לתיקון החוק.

עימות ״אימונים״ ־

רבינובי ץ מנע ת בי ע ה

ה שו מרהא עיר

וגדהמש בי ר המרכז

אנשי גוש ״אמונים״ עומדים לעורר סערה
סביב מאמר שפורסם כביטאון ״הקיבוץ
הארצי״ ,שבועון קיבוצי השומר-הצעיר.
המאמר קורא להקמת יחידות מיליטנטיות,
שיפעלו ככוח נגד אנשי הגוש.

התערבות שר-האוצר מנעה משילטונות
המכס להגיש תביעה נגד ״המשכיר המרכזי״
על הצהרת מלאי בלתי-נכונה.
עם קבלת ההצהרה על המלאי הנמצא במחסנים,
מייד אחרי הפיחות, בסוף השנה שעברה, נתגלה
שמנהלי המשביר המרכזי מסרו דיווח בסכומים יותר
נמוכים, כדי לשלם לאוצר פחות מם על המלאי. שווי
הסחורות הגיע למעלה מ־ 10 מיליון ל״י.
כדי להציל את המשביר המרכזי, שמנהלו יהודה
כספי, פעיל מנגנון מיפלגת העבודה, הופעלו לחצים
על שר־האוצר. עקב התערבותו של רבינוביץ נאלצו
שילטונות־המכם לפרסם בעיתונות שניתנת אפשרות
לחברות שלא הצהירו נכונה את המלאי שלהן, להגיש
דו״ח שני.
יחד עם המשביר המרכזי ניצלו מהעונש הצפוי על
הגשת הצהרות כוזבות, עשרות חברות אחרות, שלא
דיווחו-נכונה על סחורות בשווי של מאות מיליוני ל״י.

צפויו תהתפת חויו ת

כותב המאמר הוא הסופר רן אדליסט, חבר קיבוץ
עין־שמר, מי שהיה בעבר הכתב הצבאי של הטל וויזיה
הישראלית.

מי שפט לוו נברג
ד א הו פסק
60 אלך ל״י. נראה כי מעתה יהיה מחיר
הכרטיס לסרט ישראלי 10ל״י, לעומת 7,5
ל״י לסרט זר.

וגברו עונש ה שו פ טי ם

בפרשתמ כי ר ת וידי״

שר־המישפטים עומד ליזום שינוי כחוק
לגבי אפשרויות הענשת שופטים שסרחו.

פרשת מכירתה של אוניית-המעבורת
של צי״ם ,״ניל״י״ ,לחברה יוונית, בתיווכו
של איל-הספנות הישראלי לשעבר, מאיר
הלוי, עלולה להפוך לשערורייה לאומית.

שופטים העומדים לדין בפני בית־מישפט מיש-
מעתי של השופטים יכולים לקבל על־פי החוק עונש
אחד בלבד: הרחקתם מהשיפוט. מצב זה גורם לכך
שאי־אפשר להרשיע שופטים מבלי לפטר אותם, ולכן
נמנע עד היום בית־הדין המישמעתי להרשיע שופטים
שעניינם הובא בפניו, אפילו אם קבע בפסק דינו כי
הם אשמים. לדעת צדוק יש צורך לקבוע דרגות
של ענישה לגבי שופטים העומדים לדין, כדי שאפשר
יהיה להטיל עליהם עונשים מבלי להרחיקם.

לוועדודהכספים של הכנסת הוגשו עדויות בדבר
הנסיבות המוזרות של מכירת האונייה, שעמדה בנמל
חיפה יותר משנה כאבן שאין לה הופכין.
מסתבר כי הצעה של חברה אמריקאית לקנות את
ניל׳׳י ואת אוניית־האחות שלה, דן, בסכום של 8
מיליון דולר, לא נענתה. כן נדחתה הצעת חברה
מהונג־קונג לרכוש את האוניות בסכום של 4מיליון
דולר. לעומת זאת נמכרה הניל״י לבדה, בנסיבות
מיסתוריות, בסכום שבאופן מעשי יהיה קטן ממה
שניתן היד, לקבל עבורה, בעוד שאין באופק קונים לדן.

הרב נו ת מיי קרת
אתהס טיי ק
הוראה תמוהה והסרת בל בסים דתי
של הרבנות גרמה במישרין לייקור מחירי
הסטייקים.

עיתונאי שותפו
באל חו ט ב מי שטרה
דובר המחוז הדרומי של המישטרה, שאול
ערמוני, החליט לשתך את הכתבים הפליליים
כירושלים כרשת האלחוט של המיש־טרה.
למרבית
הכתבים הפליליים בירושלים יש מב־שירי-קליטה,
המכוונים לרשת המישטרתית. ערמוני
החליט לתת לכל אחד מהם שם צופן, כדי שכאשר

כמיבתב שיצא מלישבת שר-המישפטים,
הועמד העיתונאי נתן דונכיץ על טעות שנפלה
כסיפרו ״עיוות דין״ ,שלא באשמתו.
דונביץ כתב כי על-פי ״הוראות מגבוה״ הופסק
מישפטו של השופט המחוזי שלמה ד,למוט לוונברג
בפני בית־הדיו המישמעתי של השופטים, בעוון תקיפת
צוות כתבי העולם הזה שהכין כתבה על איחור
השופטים לעבודה.
שר־המישפטים קבע שלוונברג הועמד לדין, אולם
פסק-הדין נשמר עד היום בסודיות מוחלטת.

מי ס מכי סודיים
נגנ בו
מ ה מי שטרה
מיסמבים סודיים כיותר של מטה
מישטרת מחוז תל־אביב נגנבו כתחילת
השבוע, והעמידו את המישטרה
בולה על רגליה. החומר היה כמכוניתו
הפרטית של רב-פקד כמדור לתפקידים
מיוחדים של מחוז תל-אכיב,
שנגנבה.
המישטרה מפעילה כוחות גדולים
כדי למצוא את המיסמבים הסודיים
ואת המכונית, והטילה איפול חמור
על הפרשה בולה.

סוז הקסם הנשי
חברת. מדילייו* השוויצרית יערה עבורך סידרה מושלמת
של דיאודורנטים להגברת ביטחונך העצמי ולשלמות נשיותר :

בידק — דיאודורנט נשי אינטימי יעיל ועדין שפותח
ע״י גיניקולוגים ב־ 3ריחות נפלאים :
״קלאסיה* — באריזה לבנה. ,דיסקרט* — באריזה בחולה,
.יאסמין* — באריזה וורודה.
קו י ק 3ד ש — דיאודורנט גוח עדין ב 4-ריחות מפתים:
״פרינטן* — באריזה כחולה. ,ספורט* — באריזה וורודה.
,אינטרמצו* — באריזה חומה. ,אנטי־פרספירנט* — באריזה ירוקה.
מופץ ע*י יצהר בע*מ. להשיג בבל בתי-המרקחת והתמרוקיות.

העולם הזה 1970

בעיתונים אמריקאיים ,״לוי תמיד
במקום־כבוד דיוקנו של גבר בבגדים מייד
ישנים, בעל ארשת אריסטוקדאטית של ה ד
גזדדעות — !תמונתו של ״המייסד״.
במערכת העולם הזה, תלוי רק תצלום
אחד ויחידי — תצלומו של נער חייכן,־
שמצלמה תלוייה על כתפו. זהו דיוקנו של
רמי הלפרין, צלם־המערכת הצעיר ביותר
שלנו, שאץ ביום־הכיפורים אל יחידתו־לשעבר,
אף שלא גויים, ומצא את מותו
בקרב האכזרי על החווה הסינית.
אולי זה סימלי. בארץ הזאת אץ לנו
זמן לכבד את האבות! ,מפני שאנחנו מבכים
את הבנים.

מחשבה זד עברה בראשי, כאשר נכנסתי
השבוע לאולם שבו נערכה מסיבה
צנועה לכבודו של אורי קיסרי, עם צאת
ספר־הזיכרונות שלו (זיכרונות ליום נוחר)
לאור.
כי בעצם היתד, צריכה תמונתו של אורי
קיסרי להיות תלוייה במקום־הכבוד.
שהרי הוא היה המייסד האגדתי — האיש
שייסד לפני 38 שנים וחדשיים את השבו עון
9בערב, שהחליף כעבור 9שנים את
שמו ונקרא העולם הזה.
הוא ערך את השבועון במשך 14 שנים,
לפני שבאתי במקומו. עוד הרבה שנים
לאחר מכן הייתי מקבל מיכתבים ״לכבוד
מר אורי קיסרי,״ כאשר הכוונה היתד,
אלי.
אני שמח שסוף־סוף העלה קיסרי על
הנייר את קורות השבועון במשך 14 שנים
חלוציות אלה.
קי ס רי פו ת ח את התיאור בווידוי —
שמעולם לא אהב את 9בערב ואת העולם
הזה.
זהו וידוי מוזר, וכפי שהוא עצמו אומר
— אפילו ברוטאלי. איך יכול עורך שלא
לאהוב את יצירי־כפיו? דומני שיש מעט
צורות־הזדהות אינטנסיביות יותר מזו ש בין
עורך ועיתון. בהיסטוריה העיתונאית
ידועים מיקרים רבים שבהם נראה העיתון
בחלק מגופו של העורך, ואולי לד,יפה
נראה העורך כחלק מגופו של העיתון.
קיסרי לא היה כזה, מפני שלא רצה
להיות עורך. הוא מספר שנכנס להרפתקה
זו במיקרה, כימעט בטעות. ידיד הציע
לו עיסקה של שותפות, סיפק את המימון,
דחף אותו לייסד את השבועון — וכעבור
כמה שבועות בילבד נטש הידיד את העניין
כולו והותיר את קיסרי לבדו במערכה.
ביחסו לעיתון רואה קיסרי, לדבריו,
מעין שינאה־עצמית חלקית.
ראיתי את קיסרי בתפקידו כעורך —
תחילה, בשנת ,1946 כאשר הבאתי לו כמה
פיליטונים הומוריסטיים, והוא הדפיסם,
ולאחר מכן, ב־ ,1949 כאשר שימשתי במשך
כמה חודשים כעורך הטכני של העיתון.
היה נדמה לי כל העת כי קיסרי
מבקש לברוח מן התפקיד.
להיות עורך של עיתון — זהו תפקיד
אכזרי. אתה חייב לקבל הרבה החלטות
מדי יום ביומו, מהן המשמחות את הנוגעים
בהן, מהן הפוגעות בהם. השימחה
עוברת טהר, ואין מידה אנושית נפוצה
יותר מכפיות־הטובה. ואילו הנפגעים לא
ישכחו זאת לעולם. לעורך טוב אין סיכוי
לזכות בתחרות של פופולריות.
כשנוסף על תפקיד העורך גם תפקיד
של מו״ל, בעיתון בלתי־תלוי — התפקיד
קשה שיבעתיים. המו״ל אחראי לקיום החומרי
של העיתון, הוא עומד במירוץ
המתמיד בין הכנסות והוצאות, פרנסות
רבות תלויות בו וגם זהו תפקיד כפוי־טובה.
קיסרי
(כמוני אחריו) נשא בשני התפקידים.
שניהם לא התאימו לאופיו. בשנה
ר,־ 14 של כהונתו הכפולה הזאת רצה להיפטר
ממנה בכל מחיר. כאשר פטרתי אותו
ממנה, נאנח בוודאי מתוך הקלה אינסופית.
בספרו הוא מודה, שאף אינו זוכר
כמה שילמנו לו עבור הנכם, שבו השקיע
שנים כה יקרות של חייו. בזיכרוני רשום
הסכום במדוייק 5600 :ל״י, שכימעט כולן
נבלעו על־ידי הנושים. לירות של אז,
כמובן.

מ דו עהחלטתי לקנות את העולם הזה,
תחת לייסד שבועון חדש לגמרי?
בימים ההם, אחרי ההצלחה המסחררת
(והבלתי־צפוייה) של סיפרי בשדות פלשת

30( 1948 אלף עותקים בכריכה קשה נמכרו
תוך כמה חודשים, דבר שלא היה
לו תקדים עד אז) יכולתי לקוות גם להצלחת
שבועון חדש. בכל זאת העדפתי את
העולם הזה.
היו לכך כמה שיקולים מעשיים. נראה
לי קל יותר לשנות את דמותו של שבועון
פופולרי קיים, מאשר להקים משהו
חדש וליצור הרגלי־קנייד, חדשים. באותם
ימי־צנע של קיצוב־נייר, היה גם נוח
להשתמש בקיצבת־נייר קיימת. ההשקעה
עצמה היתד. סבירה.
אך נדמה לי שבסופו של דבר הכריע
אצלי מומנט סנטימנטלי. אהבתי את
העולם הזה של אורי קיסרי. הוא היה
״בלתי־מימסדי״ בלשון ימינו. הוא היה
רחוק מן השיעמום הנוראי שנדף מן העיתונות
הממוסדת של אז. היה בו משהו
רענן, נעים, קליל.
אני נזכר כאן בסיפורה של מורה, שאחד

על חלק מן הדברים, אך שחלק אחר כאב

ביכלל, אני מניח שמבחינה ריגשיית היה
קשה לקיסרי להסתדר עם העולם הזה החדש.
העולם הזה היה, בכל זאת, התינוק
שלו. הוא ילד אותו, הוא טיפח אותו,
הוא ליווה אותו בצעדיו הראשונים. והנד״
זמן קצר אחרי שהגיע הנער לגיל של
בר־המיצווה, שינה את דמותו, סיגל לעצמו
לשון אחרת, הפך מחוספס ומרדן.
אני מניח שלכל עורך קשה לראות בהתפתחות
עיתונו אחרי שהוא יוצא מידיו.
אך לקיסרי היד, זה בוודאי קשה שבעתיים,
לא רק מפני שכבר קודם לכן היה לו
יחם דו־משמעי לשבועון זה, אלא גם
מפני שהשינוי שחוללנו בהעולם הזה היה
קיצוני.
דומני שקשה להעלות על הדעת הבדל
גדול יותר בין שני אנשים, כמו זה הקיים
בין קיסרי וביני. אין זה רק הבדל של דור.

החדשה
המדינה השלמות.
אם בכלל נהנה מן העולם הזה בימים
שהיד, עורכו, היתד, זאת הנאה של גנן
שגילה צמחים רכים חדשים, וגידל אותם.
הוא טיפח ופיתח רבים, ואני ביכללם. כל
צעיר — ועל אחת כמה וכמה כל צעירה
— שהיה בהם שמץ של כישרון, יכלו
לסמוך על עזרתו.
העולם הזה דאז שיקף את אישיותו. הוא
היה ראי לצד החיובי של היישוב, עיתון
נחמד ואופטימי, שהכריז בכל גליונו, כמו
הפרופסור של קאנדיד בסיפורו של וול-
טייר :״הכל שפיר בעולם הזה, שהוא
הטוב שבעולמות.״

נראתה לו כבלילת־

״העולם הזה״ שרנו השתנה מייד.
במקום הסיסמה ״ריתמוס החיים, דופק הזמן״
,שהתנוססה על שער שבועונו של
קיסרי, באה סיסמתנו :״בלי מורא, בלי
משוא-פנים.״ יתכן שגם אנחנו היינו(ונש ארנו)
רומנטיקאים, אבל הרומנטיקה שלנו
היתד, שונה לגמרי.
היינו אנשים זועמים. באגו ישר משדה-
הקרב. לא זה בילבד שלא העלמנו עין
מן המזיק והמכוער, אלא שחיפשנו וחשפנו
אותו. היינו ונשארנו אנשי ריב ומדון,
תוקפניים ומתגרים. לא האמנו אף
לרגע, שהמדינה הזאת היא הטובה במדינות
היכולות להיות בעולם הזה. רצינו
שהמדינה שלנו, שאת מניותיה רכשנו בדמנו
פשוטו כמשמעו, תהיה מדינה הרבה
יותר טובה, והיינו מוכנים להיאבק על כך.
העיתון הפך מכשיר של מאבק, חרב
חדה. תקפנו את כל הפרות הקדושות שקיסר,
האמין בהן — החל בצמרת המדי נה
וכלה במוסכמות המוסר. קל לנחש איך
הרגיש קיסרי כאשר קרא בהעולס הזה,
יוצא חלציו, התקפות־מחץ על האנשים
שהוקיר ואהב, כמו דויד בן־גוריון, עזרי-
אל קרליבך וגולדה מאיר. פעם־פעמיים
הסתייג מאיתנו בפומבי, בכתב.
כתוצאה מכך התרחקנו מעט איש מרעהו,
והיחסים התקררו. אך מעולם לא הייתה
לי טינה לקיסרי. הבנתי את רגשותיו,
: 1950 אורי קיסרי ואורי אבנרי בשנת חילופי העורבים
והתפללתי בלבי שלא אצטרך אי־פעם לע״ריתמוס
החיים, דופק הזמן״
מוד במיבחן ריגשי דומה.

השבוע, במסיבה, הפתיע אותי קיסרי.
בהשיבו למברכיו, בסוף דבריו, פנה
לפתע לעברי והודה לי על בואי. הוא
ראה בכך, משום־מה, מיחווד יפה במייד
חד .״כולנו עשינו עוול לאורי אבגרי,״
אמר ,״אבל היום אומרים כולם מה ש אורי
אבנרי אמר לפני עשר שנים.״
שמחתי על כך כפליים. קודם כל, שמחתי
בשל עצמי. נעים היה לשמוע את
הדברים מפי קיסרי, מה גם שאמרם לציבור
מימסדי שהכיל, חוששני, כמה וכמה
אנשים שאיני עומד בראש רשימת הבי־ביביהם.
אך שמחתי על הדברים גם בשל
אורי קיסרי עצמו.
עברו כשנתיים בץ התחלת כתיבתו של
הספר ובין הוצאתו — ובשנתיים אלד,
אירעו מילחמח יום־ד,כיפורים ובל תחפו.כות
דעת-הקהל שבאו בעיקבותיה. בשנתיים
אלה השתנתה דעתם של רבים וטובים
על העולם הזה. גילויינו על תופעות
ד,הסתאבות והשחיתות בצמרת נראו לפתע
באור חדש לגמרי בעיני אנשים שלא
רצו להאמין בנכונות גילזיינו עד בה. גי-
לדיינו האחרונים על התפשטות השחיתות
: 1975 אורי קיסרי ואורי אכנרי כמסיבה לכבוד הספר
במקום הרגיש ביותר במדינה — מערכת
״בל׳ מורא, בלי משוא־פניס״
הביטחון — הוכיחו לרבים בדיעבד שמא-
בקינו במרוצת השנים לא היו רק מוצדמתלמידיה
בא אליה בבכי אחרי שחבריו נולדנו וגדלנו בעולמות שונים. תכונותי קים, אלא גם חיוניים. גם דברינו על הדרך
גילו לו שהוא ילד מאומץ, והוריו ביכלל
לשלום נראים ב־ 1975 אחרת מאשר ניראו
נו ושאיפותינו היו שונות לחלוטין.
אורי קיסרי הוא אדם חביב מאין כמוהו. לרבים ב־ ,1955 ואפילו בראשית .1973 נראינם
הוריו האמיתיים .״כל הילדים האחרים
באו להוריהם במיקרה,״ אמרה לו אי-אפשר שלא לאהוב אותו( .יש די הר אה שזוהי הסיבה לכך שאורי קיסרי דיבר
המורה .״ההורים לא בחרו בילדים אלה. בה אנשים שאין להם כל קושי שלא במסיבה על העולם הזה שלנו אחרת מכפי
אבל כאשר הוריך אימצו אותך, הם בחרו לאהוב אותי) .אין הוא יכול לפגוע ב שכתב עליו בסיפרו.
אני שמח שקיסרי הגיע לכלל מסקנה
בך מכל הילדים, ולכן הם אוהבים אותך זבוב — פשוטו כמשמעו. אין הוא יכול
יותר.״
לכתוב מילה רעה על איש. אם יש בעושהעולם
הזה מילא, וממשיך למלא, תפקיד
יתכן שזה נכון גם לגבי אימוץ עיתון. לם דברים מזיקים ומכוערים — אין הואי חיוני לטובת המדינה ולטובת איכות חייחצי
שנה אחרי הרכישה כתבתי מאמר רואה אותם. יש לו מילה טובה על כל
נו — אם בי אנו עושים זאת בצורה אחראשי,
שאורי קיסרי מצטט אותו בהרחבה אדם. בפוליטיקה לא התעניין מעולם, וברת
מאשר עשה זאת הוא ב* 14 השנים
בסיפרו. אמרתי אז שהעולם הזה של קי עיניו זהו דבר שכל שומר נפשו ירחק
הראשונות. בקיצור, שלא ״ביישנו את הפירמה״.
סרי
חולל את המהפכה הראשונה בעיתו ממנו. הוא איש האסתטיקה הצרופה, רונות
הישראלית, ואנחנו התכוונו להשתמש מנטיקן ללא תקנה, שומר־הגחלת של תרבשם
בל המערכת, אני מאחל לאורי קיבאותו
שבועון עצמו כדי לחולל את ה בות צרפתית־מיזרחית שהיתה יפה וחיו סרי הרבה שנים טובות ופוריות.
מהפכה השניה.
בית (וד,מושמצת כיום שלא בצדק) ,והוא
חי את חייו כאביר ללא־חת וללא־דופי,
1 אני מודה שכאשר כתבתי את המאמר
ההוא, באוקטובר ,1950 לא שאלתי את
* במאמר של אבנרי שעליו כתב קיעצמי
איך ייראו הדברים בעיני קיסרי סרי בסיפרו. הוא הופיע בהעולם הזה ,676
עצמו. עתה אני למד מסיפרו, שהוא שמח באוקטובר .1950

קטו 1י ם

מתור

ספרו

שד אור׳ קיסרי -

..זיכרונות ליום

מחר״

״העולם הזה״ נולד ב־״פ בערב״
9...בערב, שבועון שכותרת ד,מישנה שלו הכריזה על
״הבמות והחיים, דעה חופשית, דופק הזמן, הומור וסאטירה,
השעשועים והלחם,״ נוסד בשנת .1937 ליתר דיוק, השבועון,
שהמליץ על עצמו נ״שבועון המעניין לכל ״,החל להופיע
באחד מימי חמישי לשבוע, ה־ 11 לחודש מרם של אותה
שנת .1937 מודעות בחוצות, על לוחות הפירסום העירוניים,
וכן מודעות בעיתונים הכריזו על הופעת השבועון החדש.
המודעה פירטה כמו־כן וקראה בשם המשתתפים הראשונים,
או הקבועים. הובטחו: נתן אלתרמן, מנשה לוין,
אריה נבון, ש .סאמט, י .סערוני, אלכסנדר פן, אורי קיסרי,
צבי קרול, יעקב רזניק, ורדינה שלונסקי, אדם שליין. אכן
סיכת יהלומים מן המובחר ואני יכול להעיד כי חוץ מאחד
שהובטח ולא ניתן, השתתפו בבמה כל הסופרים והאמנים
שהמודעה נקבה בשמם.
לגבי הצד ההיסטורי־כרונולוגי של ייסוד השבועון
עלי להרחיב דברי כלשהו. לא היה בדעתי לשמש מוציא
לאור. שום חלום ושום סיוט לא ניבא לי גורל של מוציא
לאור. הייתי עיתונאי, וזאת היתד, משימתי.
עמדנו בראשית שנות וד ,30 ואני כבר הייתי, באותה
תקופה, פופולרי, בעל מוניטין, שחוג רחב של קוראים
שומר לו אמונים ומקיים עימו קשר מכתבים ויפנים־אל-
פנים, והוא מבוקש למדי. אולי מביך הדבר לשבח בסיטונות
את עצמך, אבל עניוות יתר תהיה גם היא התרברבות.
בעצם, נראות לי זכויותי כסבירות לחלוטין, הואיל וכבר
היה עמי מטען שאין לזלזל בו, מטען של נסיון עיתונאי
והשתתפות פעילה בעיתונות הישראלית היומית (דבר,
הארץ, דואר היום ואחרים).
זו היתד, התקופה, בה החלו העניינים להתדרדר בגר מניה,
ורוח המשטמה שנשבה מאירופה המערבית לא
הבטיחה שלוות נפש. ד,עליה מגרמניה לא היתד, עדיין
מסיבית, אך בכל־זאת כבר החלו היהודים שם לחשוב
על יציאה ועליה. עד כמה שזכור לי, כבר נפתחו בתל-
אביב המשרדים רחבי הידיים של ר,״ר,עברה״ .כך החילונו
חשים בסיגנון שונה, חדש, שהובא אלינו. ה״ייקים״ —
בך קראו להם אז — כאילו נדמו למהפכה זוטא בחברה
היהודית של ארץ־ישראל הקטנה, הקטנה מאוד. הם החדירו
לתודעה של הרחוב את תרבות חלונות הראווה, הריהוט
הנאה, תרבות המשטר והסדר, לימדו את הקונדיטורים
הישראלים למשוח את עוגותיהם בקצפת מתוקה, ושום
אינטליגנט לא היה מוכן מעתה לשאוב אל קרבו ספל קפה
ללא נוכחות הקצפת. מאידך גיסא, לא מאסו הייקים גם
בפתיחת בנקים, שיעשו היסטוריה. פויכטוונגר, י9ת, אלרן,
?!ומשר ואולי עוד כמה. בזה האחרון יפעיל חברי גרשום
קומרוב הישראלי, שנכון לו תפקיד במסופר כאן, את
ידיעותיו בהנהלת־חשבונות, בד, השתלם והתמחה בימי
שהותו בפרים. וכשהוא חוזר מפרים עם אשתו הנאה
ומתחיל לעבוד בבנק קולנשר מתעורר בו לפתע ה״ג׳וק״
של העיתונות.
וכך בא אצלי, באחד הבקרים, גרשום קומרוב זה, עמו
קיימתי יחסי הברות טובים עוד מימי האבות, חברות
תורשתית של דור שני, אם אפשר לומר, והציע לי עיסקה
במישור העיתונות. הוא מצידו כבר התבסס כמוציא לאור
של שבועון לענייני הסרט, שיקיים אותו במשך 24 שנים.
העיסקה המוצעת היתד, פרימיטיבית למדי: בשותפות
שווה נקים שבועון מוקדש לחיי הבידור, לחיי הלילה.
נשקיע בו חלק כחלק ואילו אני אהיה עורכו וקומרוב
יעסוק בענייני ההנהלה. כנראה, קסמה לי ההצעה, אך
הייתי זהיר לגביה לאור המספר הרב של המגזינים, שלא
הוציאו את שנתם. מכיוון שגרשום ביקשני, על סמך
ההיכרות הנושנה, למתן את התנאים שלי, הגעתי למגוחך
כ־שהסתפקתי, תמורת עריכה, כתיבה וייצוג ב 6...לירות
לחודש. אותה לירה היתד, הרבה יותר דשנה משהיא
היום.
לפי התנאי המפורש שהתניתי, היה על קומרוב להתחייב,
כי יחזיק מעמד גם במקרה שנהיה מפסידים וידאג להון
החוזר של ההדפסה וההופעה במ-שך שישה חודשים לפחות,
דהינו, לצורך 24 גליונות. הסברתי ונימקתי דרישה זו
בכך, שאני שם לי למטרה להוציא לאור שבועון, ששום
קורא ושום סופר לא יתבייש להחזיקו בידיו. לשם כך
א־שתף בעיתון אישים מזהירים, סופרים בעלי אישיות
וחלילה לי לגרום לאנשים נבחרים אלה בושת־פנים על
שהושיטו ידם לעיתון, שלא הוציא את שנתו או את
חצי שנתו. קומרוב אמר, שנקודודמבטי נראית לו ואנו
באנו לידי הסכמה מלאה. שם השבועון נקבע, לפי עצתי,
ל 9בערב, שכן רצונו של שותפי היה ליחד את תוכנו
לשעות הלילה, שעות הבידור והשעשועים. תחילה נטיתי
לקרוא לשבועון חצות, אך שותפי טען, כי בחצות כבר
מנמנמים בתל־אביב מי שאמורים להיות קוני העיתון
וקוראיו.
והגליון הראשון הופיע בחודש מרס . 1937 הוא נמכר
ב־ 4,000 טפסים, שיא בימים ההם! אך לאחר שבוע ועוד
שבוע חלה דלילות במכירה והיה עלינו לשנס מותנינו.
קומרוב מיהר לבוא אצלי, ועל־אף התחייבויותיו והבטחותיו,
נסתלק מן העסק, כשהוא מעביר את הרשיון, שהיה
על שמו, על שמי שלי.
כך נתחסלה השותפות עם קומרוב עוד בטרם תוכיח
את עצמה.
לא היתד, לי איפוא ברירה. נקלעתי למבוך שביקשתי
להימנע ממנו. באין ברירה פניתי אל הקפיטליסט שבמש
פחה.
זה היה אחי, העורך־דין יוסף קיסרי המנוח, איש
חיפה, לשעבר ציר ישראל במקסיקו. בראותו בעניי סידר
לי אשראי בנקאי, שהייתי פורע בתשלומים חודשיים. כך
״סובבתי״ את העסק ובמשך שנתיים, עד לפרוץ המילחמה,
נשא השבועון את עצמו. הקוראים אהבו את העיתון.
המפרסמים העריכוהו כאמצעי וכמכשיר לפירסומת.

...מודעת ההופעה שלנו התנוססה כבר על לוח הפיר־סומת,
במקום שם הדביק אותה פקיד העיריה, כשאנו
— כמה מחברי המערכת — אורבים בקרבת מקום כדי
לבחון את הרושם שעושים שני הצבעים, השחור והאדום,
על העוברים והשבים. הוא היה אדיש מאוד לסקרנותנו,
מדביק מודעות זה, שפנה ללכת כמעט באדישות בדלי
הדבק והמברשות שבידו. הייתי, כמובן, נרגש אותה
ישעה רחוקה וכישורי המקצועיים השהו את רטט ההרהור,

כי למעשה הופעת עיתון תלויה באנשים רבים, כולל
מדביקי מודעות ...לאחר דקה של שהות אמרתי לעצמי,
כי כל הסצינה הזאת מהווה תמונה חיה מהנוף המוניציפלי
של העיר. עודני מהרהר והנה הופיע מפינת הרחוב עובד
עירוני שני, כשהוא מנופף מטאטא גדול ורחב על־פני
המדרכה ומקים תימרות אבק, שהבריחו את הסקרנים,
שפיענהו עדיין את המודעה שלי.
לבסוף שקטה האווירה ואנו פנינו לקפה ארוס לשתות
אצל ליובה הזכורה לטוב קפה הפוך בטרם נפנה הביתה
לתנומה ולמנוחה, שהיינו ראויים לה.
עבר חודש מרס, עבר גם אפריל ואנו התקדמנו לתוך
הזמן, רחוק לתוך הזמן, כשפנינו לקראת יציבות התקציב.
עכשיו כבר היה ברור לי, שכדי להחזיק מעמד ללא
הפסדים אני זקוק לתפוצה של 3,000 טפסים. דהינו, לפי
התפיסה של העסקות בעיתונות עלי למכור 3,000 גליונות
בשבוע כדי לחיות, זאת-אומרת, כדי לכסות את ההוצאות
כולן. לשם כך עלי להדפיס לא שלושת אלפים ולא ארבעת
אלפים טפסים, שכן יש להביא בחשבון אחוז מכובד של
עותקים מוחזרים וכיוצא בזה.
המגירה התנהלה לאיטה, אך במרץ. היה גליון, שמכירתו
היתד, משובחת יותר או גרועה פחות, אך בדרך־כלל
נמכרו הגליונות בתנופה מסויימת וקבעו עצמם מסביב
לאותם שלושת האלפים של התנופה הראשונה. כמובן,

שהיו כאן גם הכנסות הפירסומת והללו סייעו ללא ספק
למשק השבועון, אם אפשר לקרוא לו כך.

היום, עם הריחוק והשנים, אני מהרהר תדיר, אולי
בהגזמה כלשהי, אך בכנות מלאה, כי שכרי בכל האכספרי־מנט
של 9בערב היה בעיקר באנשים, שהלכתי עמם את
כברת־הדרך, אם כסופרים ואם כקוראים. היו בהם שקסמו
לי ונתקשרתי בהם. אחרי ככלות הכל מה יש לנו בחיים
אם לא הביקוש לאנשים והרעות עם האנשים !
זכורה לי יפה התקופה בד, עמדנו. השנים היו ,43—42
בעיצומה של מלחמת־העולם. יום אחד הגיעה אלי בדואר,
בין היתר, מעטפה שהעידה, כי נשלחה מאחור פורט־סעיד
והיה רשום עליה, כי המכתב כתוב עברית, כפי שנהגה
לדרוש הצנזורה בימים ההם. פתחתי. המכתב היה, כאמור
כתוב עברית והכותב היה מלח בצי המלחמה הבריטי.
הוא התנדב ושירת במימי פורט-יסעיד על גבי אחת
האוניות. היום שמו דן בן־אמוץ.
,מה הכיל המכתב? מה כתב לי המלח המסתורי?
כתב-יד עילג שהוכיח, כי לא לימדו את בעליו ״כתיבה
תמה״ ,כתב, ששגיאות זרועות בו כמעט בכל שורה, סיפר
לי סיפור פנטסטי. הוא סיפר כיצד באולם אוהל שם
ניגנה התזמורת הפילהרמונית את הפתיטית של צ׳יי-
קובסקי, כשבאחת השורות הראשונות ישב, מתברר,
העיתונאי אורי קיסרי. שעון בגבו אל אחד הכתלים שמן
הצד, במדים, האזין למוסיקה מלח צעיר בשירות הוד־מלכותו.
זה היה הוא. מתברר, שלאחר הקונצרט הוא
חוזר במכונית צבאית ימית אל הבסיס ולמחרת הוא
כותב אל עורך השבועון ואומר לו :״כשהמאסטדו והנגנים
ניגנו את, הפתיטית׳ הייתי מסתכל בך ועוקב אחרי ניע
תווי פניך. התרגשתי לנוכח תגובותיך. ואמרתי לעצמי :
לו, אליו עליך לכתוב. אדם המאזין ומגיב כך לצ׳ייקובסקי,
יבין אותי. הוא יטה אוזן לרחשים שלי. ואז אני מעלה
את אחת מרשימותי, הקרויה, הידיד /ושולח לו אותה
ומספר לו, לאיש הזר, מדוע ואיד נתגלגלו העניינים.״
כפי שציינתי, הייתי חם ורגיש לגבי הנערים שיצאו
לקראתי, אם בעל-פה ואם בכתב. תמיד אהבתי את
הצעירים וחיפשתי אפשרויות לשרת אותם. השיבותי לו.
הזמנתיו אלי והוא בא. כפי שאתם מכירים אותו, כך
נתגלה לי. אבל, כמובן, צעיר יותר, שכן כל זה קרה
לפני למעלה מ־ 30 שנה .״הידיד -ששלחני אליך,״ אמר,
״הוא הים. אני חושב, כי ירדת אל גליו ועמדת על המיית
לבו. הדפס אותי אם תמצא לנכון. וענה, בבקשה, על
מכתבים שלי, שכן רצוני לשוב ולכתוב לך.״
הדפסתי. לאחר עריכה, מכיוון שהעברית באמת התחננה
לניקוי כללי. ואולם בין השורות כבר רטטו נימים, המעי דות
על כשרונו של הסופר, שעוד יוכיח את עצמו. קישת
הצבעים של אישיותו היתה נטויה על-פני שורותיו, וכשהיה
מבקר אצלי היה שקט, בוטח בעצמו ונרגש. לאחר שבועיים
כבד שלח לי רשימה שניה בשם ״הסוד״ .הדפסתי גם
אותה.
לאט־לאט החלה, כנראה, אהבת הקהל להתעייף. הגליון
הכיל עכשיו 16 עמודים של פורמט מוקטן. גם מחירו
הוקטן בהכרח, והחילונו לצמצם עד כמה שאפשר את
הוצאותינו. ההתלהבות פגה. לא אהבתי את האביון הזה,
את כל המרץ והאפשרויות -שתבע ממני, שאילץ אותי
ללבוש לא מסכה אחת, אלא מסכות על מסכות, מסכות
לכל שעה, מסכות לכל איש ואפילו מסכה לכל מסכה.
אילו יכולתי להיות הפסיכיאטר של עצמי, כי אז, אולי,
קבעתי, כי בשנאתי את עתוני •שנאתי משהו שהיה בעצם
בי עצמי. תודה לאל, זה לא הייתי אני כולי.
מי אמר, כי בעל עיתון הוא אדון לעצמו, לנפשו?
אם הוא מדמה, בתקופות מסויימות, כי הוא מלך, טוב
שידע, כי על המלך להיות מוכן תדיר להתנקשות בחייו,
זאת־אומרת, באישיותו. זהו מלך ההופך עבד.
בסוף אוגוסט 1946 הודיעה הנהלת 9בערב :״קוראים
וקוראות, מתוך אמונה בשבועונכם שמרתם לנו ידידות
כנה במשך שנות המלחמה הקשות. עכשיו אתם באים על
שכרכם בבואנו לפרוע לכם את חובנו! החל בחודש
אוקטובר 1946 יפנה 9בערב את מקומו להעולם הזה,
שמו החדש של שבועוננו.״ אני גיליתי לקוראים, כי
השם החדש קיבל את האו־קיי •של שלונסקי, אלתרמן,
שאיתם התייעצתי. שניהם מצאו את השם — שהוא רעיון
שלי — טוב, סביר ומלא ביטוי. שלונסקי היה סבור,
שמבחינה גרפית יש להציג את השם בצודה כזו, שהקורא
לא יקרא ״העולם הזה״ אלא בניב הדיבורי, האידי, עם
המשקל האידי: העוילאס הזה, במלרע. אלתדמן היה
בדעה נוגדת: פשוט לקרוא לו העולם הזה.
ל 9בערב היתר, סיסמה, אס-כי לא תמיד הודגשה
בשערי העיתון :״ריתמוס החיים, דופק הזמן.״ מעכשיו
היתד, הסיסמה מובלטת יותר בראש הגליון, אלא שהעורך
הוסיף לה גם מעין מוטו, :״הללו׳קשרו לו כתרים והללו
יידו בו אבנים ...ברם הוא לעג ׳לכסילים ובז לרשעים.
כי גחפז לצחוק על כל דבר, פן ייאלץ להזיל עליו
דמעתו.״ דרך־אגב, הפסוק הוא של בומרשה, מחבר
פיגארו. ואימרד, זו מופיעה בכל גליון של העיתון היומי
הצרפתי המפורסם לה פיגארו.

לימח־ים גבוהים בתשלומים
נמוכים

בן, הודות למהפכה השקטה בבנק
הפועלים גם זה אפשרי!
חסכון חודשי עבור ילדך ב״חסן
להשכלה גבוהה׳ -התכנית הבלעדית
של בנק הפועלים -מאפשר
לך לצבור עבורו עד 10.000 דיי.
וכשיגיע לאוניברסיטה יעמדו
לרשות ילדך סכום החסכון. ריבית
והפרשי ההצמדה למדד בתוספת
הלוואה של עד 10,000ל״י בריבית
בלתי צמודה של .100/0ההלוואה-
לתקופה של עד 13 שנה.
כמו כן יהנה ילדך ממענק מיוחד
של בנק הפועלים של עד 500ל״י
ואם יוותר על ההלוואה יהנה ממענק
נוסף של עד 1,200ל״י,
הענק לילדך את לימודיו הגבוהים
בבר מעתה, כשהם עולים לך פתוח.
כך גם ילדך ילמד באוניברסיטה.

״חסן להשכלה גבוהה״
תכנית החסכון הבלעדית
של בנק הפועלים
1אל ח. ד , 11 .תל־אביב
ן נא לשלוח לי את עלון
״חיסן להשכלה גבוהה־שם

י כתובת --
פדטים בסניפי בנק הפועלים ובנק יפת.

כן, ילדך יל מד
באוניברסיטה ו

השקטה

העולם הזה 1970

שם המוסד

•מון למיפלגוח ־
ג בעיריית חל־ א בי ב!
כל מי שחושב כי הקצבות הכנסת, ההסתדרות או הסוכנות היהודית הן כל
הסכומים אשר המיפלגות יודעות להקציב לעצמן מכספי משלם־המיסים, טועה.
מסתבר כי המיפלגות מנצלות עוד גורם רציני ביותר לסחוט לעצמן כספים :
העיריות. למשל, עיריית תל־אביב, עירייה זו ממש טובעת בגרעונות. חובותיה הצמודים
מסתכמים במאות מיליוני לירות. ועדת״הכספים של עירייה זו מאשרת ללא־הרף
לקיחת מילוות בריבית המגיעה ל־* ,11 ונוסף לכך הצמדה. ואותה ועדת־כספים יודעת
באותה עת לאשר, כי העירייה תשלם במקום המיפלגות השונות המיוצגות בכנסת
ובעירייה, חלק ניכר ממיסי העירייה שלהן ושל מוסדותיהן.
ועדת־הכספים של עיריית תל״אביב דנה ברשימה ארוכה של מוסדות 297 ,
קופת קופת קופת קופת
קופת

חולים אסף
חולים של הסתדרות העובדים הכללית
חולים מכבי
חולים מרכזית של הציונים הכלליים לשעבר חולים עממית

קרן הנגב מדרשת שדה בוקר
קרן להשכלה גבוהה
שרות נשים סוציאלי
תנועת מושבי העובדים
אגודת בתי יתומים ויתומות
אגודה למען העיוור ולמניעת עיוורון
אגודת עיוורים נפגעי הנאצים בישראל
אגודת עזרת יתומים

ארגון אמהות עובדות
ארגון נשי חרות בישראל

העובדים בעירית ת״א—יפו ארגון אגודת ידידי הבלט הקלאסי בישראל
ארגון חברי ההגנה
ארגון נכי המלחמה בנאצים
איגוד יוצאי ליטא והסביבה
אגודת אקדמאים למדעי החברה
אגודת שלום יפו לעזרה הדדית
אופק, בי״ס תיכון מקצועי
איחוד הארגונים של יוצאי בסרביה
איגוד החיילים המשוחררים בישראל
ארגון ארצי של אסירי הנאצים לשעבר
ארגון הגנת הדייר
ארגון הקבלנים והבונים בת״א—יפו
ארגון יוצאי הורודוק בישראל
ארגון יוצאי רדומסק בישראל

ארגון נשי מזרחי בישראל

ארגון שארית הפליטה בישראל
איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה
אגודת נשים לינה
איחוד הקבוצות והקיבוצים
אגודת שוחרי חופש

ברית העבודה בישראל

ברית בני שם בהנהלת גב׳ רות דיין
בית בני ברית בישראל

בית צעירות מזרחי

בית מדרש באר מים חיים והכנסת אורחים
הלל וזמרה מפעל הלבשת יתומים

צ׳יצ׳ וידידה (העיתוגאית מידה אברח
חיבוק לכל מיפלגות המימסד
במיספר, אשר העירייה משלמת במקומם חלק ניכר ממיסי׳חעירייח שלחם. למרבית
המוסדות משלמת העירייה * 33 ממיסיה, ולשאר היא משלמת * 66 ממיסי־העירייה
שלחם. באותה ישיבה של ועדת״הכספים הוחלט לצרף לרשימת המוסדות את כל
המיפלגות והסיעות,המיוצגות בעירייה ובכנסת, גם בלי פנייה בכתב, ולכל המיפלגות
והסיעות חללו לכסות חלק ממיסיחן לפי השיעורים הבאים 33* :מן חמס עבור
חמישרדים, ו־* 66 מן המס על מועדונים, בתי״תרבות, סיפריות וכו׳.
בגלל החשיבות הציבורית מביא מדור זה את הרשימה המלאה, כשהוא מבליט
את האירגונים הקשורים באופן מובהק במיפלגות. ברור כי כל שאר המוסדות
הנהנים מאפלייה זו במיסוי קיבלו את המענק לפי חלוקת טובות״הנאה של
סיעות״השילטון בעירייה.

ענוד מוסדות ארה משלמת העי ר״ה מיסיס:
חיוב

שם המוסד

1974/5

ארגון נכים נפגעי הנאצים בישראל

איחוד הקבוצות והקיבוצים

אגודת חסד ואמת וגמילות חסדים
ארגון עולי מרכז אירופה בישראל
ארגון יוצאי סין בישראל
אגודה לשיקום האסיר והעבריין
בית בני ברית בישראל

בית צעירות מזרחי
בית מדרש באר מים חיים והכנסת אורחים
הנוער העובד והלומד הלאומי — מועדון
האוניברסיטה הפתוחה

הסתדרות פועלי אגודת ישראל
הסתדרות הנוער הלאומי

הפדרציה הציונית דרום אפריקה — מעון עולים
המרכז לסחר אחיד
המכון לפסיכולוגיה ע״ש אדלר אלפרד

המועדון הלאומי ע״י פרופסור קלוזנר

התאחדות עולי הונגריה בישראל
חברה לקידום המחקר בתרבות האדם

לשבת חמס של הסתדרות העובדים הכללית
מועדון מועדון מועדון מועצת
לאישה רוטרי ת״א
חכנסיח הלטינית
פועלי תל־אביב—יפו

מורשת בי״ס תיכון דתי

מושב זקנים

מרכז התורמים

מועצת הפועלות
מתפרת הוועד הישובי לשקום של הסוכנות
מועדון קדימה
מכון למוסיקה ישראלית

מכבי ת״א אגודה להתעמלות וספורט

קרן לקידום החינוך של יוצאי

עירק בישראל

קופת חולים לעובדים לאומיים

—2,088
104,369.60
198.45
7,519.05
3,749.60
1,609.65
35,291.03
21,591.32
3,419.10
1,673.10
4,141.80
6,848.85
5,953.50
15,412.95
1,674.80
1,727.10
771.75
—6,174
1,187.20
86,951.60
3,732.30
220.50
1,984.50
138,596.41
4,906.80
4,878.56
446.51
1,409.40
661.50
3,175.20
3,373.65
5,065.99
1,674.80
68,881.02
התשלום מטעם
העיריה :

הסתדרות השומר הצעיר בישראל—
ההנהגה הראשית

ארגון ניצולי מחנות השמדה יוצאי יוון בישראל
אגודת חסר ואמת וגמילות חסדים
ארגון עולי מרכז אירופה בישראל
ארגון יוצאי סין בישראל
בית הספר הגבוה לציור בהנחלת מר גושילסקי
בית לייוויק לסופרי ועתונאי אידיש בישראל
ברית ראשונים ארגון עסקנים ציונים ותיקים
בית דוד בן־גוריון
בית התפילה לקהילה המשיחית
בית כנסת מאור ושמש
בית אברהם לוינסון
בית יהודי בסרביה

בית ספר למסחר פיטמן
בית ציוני אמריקה _ ספריה

בית ספר תיכון ספרא
בני שאקו עולי קסטוריח יוון

המפלגה הקומוניסטית הישראלית

הכנסיה האנגליקנית האגודה הלונדונית
התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה
התאחדות עולי בריטניה בישראל
התאחדות עולי צרפת וצפון אפריקה
התאחדות עולי צ׳כוסלובקיה בישראל

הקיבוץ המאוחד
הסתדרות הפועל המזרחי

התאחדות יוצאי ברית המועצות בישראל

המפלגה הליברלית
המפלגה הליברלית העצמאית

התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל

הנוער העובד והלומד הלאומי — מועדון
הסתדרות פועלי אגודת ישראל
הסתדרות הנוער הלאומי

הפדרציה הציונית דרום אפריקה — מעון עולים
המרכז לסחר עתיד
המכון לפסיכולוגיה ע״ש אדלר אלפרד
התאחדות עולי הולנד בישראל
המועדון הלאומי ע״ש פרופסור קלוזנר
התאחדות עולי הונגריה בישראל
חבורת ברצלב ״בואו, רוצים לעזור בסתר״

חבצלת מוסדות תרבות של השומר הצעיר

חברה לקידום המחקר בתרבות האדם
יד אבי חישוב

מכון ז׳בוטינסקי

מטב, אגודה לשרות מטפלות בית
מועדון לאישה
מועדון חכנסיה הלטינית

מורשת בי״ס תיכון דתי

מושב זקנים

מרכז התורמים

מכבי ת״א אגודה להתעמלות וספורט

קופת חולים לעובדים לאומיים
קופת חולים אסף

חיוב

1974/5
התשלום מטעם
העירייה :

5,132.54
167,091.90
19,031.47

30,599.71
9,529.64
556.60
695.20
165.38
85,449.60
21,520.35
2,800.35
501.64
826.88
82,468.80
330.75
25,241.20
4,676.80
992.25
1,896.30
7,836.80
992.50
744.10
11,710.50
529.20
550.62
1,736.44
—1,404
—2,255
1,240.31
429.98
2,001.40
2,216.03
330.75
1,216.80
104,369.60
205.60
661.50
442.40
35,291.03
21,591.32
3,419.10
198.55

24,298.02
314.21
198.45
7,519.05
3,749.60
—19,998.
—1,980.
1,006.20
5,170.60
1,310.40
1,272.80
27,755.38
—24,687
11,289.60
—4.512
6,827.15
287.10
4,812.50
5,111.25
12,303.90
—385
3,142.13
1,193.40
80,294.51
36,586.46
1,063.91
28,042.93
23,756.38
704.70
1,673.10
6,843.85
5,953.50
15,412.95
1,674.80
1,727.10
661.50
771.75
—6,174
2,848.20
107,108.52
1,187.20
—860
12,568.51
1,717.28
3,732.30
1,984.50
4,906.80
4,878.56
446.51
5,065.99
68,881.02
5,132.54

660/0

הכמות מעידה על האיכות

נמכרו בשנת
107/1

מכתבים
כר מזימות פאדאת

תירוצים של ר!רגמן

בנאומו לפני חברי מועצת״העם ב־29
במארס אמר הנשיא סאדאת, שביום־השנה
השמיני למילחמת ; 67 יפתח את התעלה
לשייט, כדבריו :״כשהתעלד, מוגנת בשני
צדדיה..״ בעולם ובישראל נתפסה הכרזתו
•של סאדאת כמחווה של שלום.
לא כך רואה זאת סאדאת עצמו, וכמוהו
פרשנים ערביים רבים. כתב מחמוד עזאמי
בשבועון הביירותי אל דסתור ב־ 7באפריל,
כי פתיחת התעלה אינה אלא צעד מילחמתי
נגד ישראל, כאשר באיצטלה של פתיחת
התעלה ויישוב עריה באוכלוסיה, תבוא
חצייה מאסיבית של התעלה על־ידי הצבא
המצרי, שיתמקם באיזור הדילול ממיזרח
לה, בעמדות ובמערך שהוכן לקליטתו, תוך
הפרה גסה של הסכם הפרדת־הכוחות
מינואר . 1974
ההיסטוריה קיימת גם בשביל שנלמד
את לקחיה, אחרת, כדיברי להיסטוריון
מפורסם, תלמד אותנו ההיסטוריה לקח
שלא יישכח במהרה. ההיסטוריה מלמדת
אותנו שבשנת 1936 נכנס היטלר עם
צבאו לחבל הריין המפורז, לאחר שהצהיר
בגלוי על כוונתו לעשות כן. העולם דאז
לא האמין לו, וכאשר נכנס צבאו לחבל
הריין היססו המעצמות ולא הגיבו.
צרפת היתה באנדרלמוסיה, וצבאה לא
הגיב. כיום אומרים ההיסטוריונים, שאילו
היו הצרפתים פועלים בהחלטיות ומגיבים
על הצעד הגרמני, אזי הדברים היו מתפתחים
אחרת. הלקח לגבינו ברור.
מעניין שהצדקתו של היטלר לצעדיו
היתה שחבל הריין הוא חלק אינטגרלי
מגרמניה, שנלקח ממנה בכוח. כך גם אומר
סאדאת על סיני ואיזור התעלה. כלומר,
לא רק התסריטים דומים, אלא גם התירוצים.
נקווה
רק שהיזסריט ל־ 5ביוני הוא
פרי־הזייה, כי אם יתממש, הוא לא ייעצר
בחולות סיני.
אכרהם כראי, ירושלים

קראתי בעניין רב את תגובתו של העיתונאי
אלי תבור במדור ״קורא יקר״
(העולם הזה .)1967
זה לא מכבר יצא לאור דו״ח שמגר,
•שדן בפרשת בנק ארץ־ישראל—בריטניה,
ושבו הוכח כי ניתנו הנחיות לפיקוח־על־הבנקים
מה לעשות בקשר להמשך פעי לותו
של הבנק כשנה לפני ההתמוטטות,
וכי לא נעשה דבר משמעי — לא מצד
המפקח ולא מצד נגיד בנק ישראל מר
זנבר. בינתיים, כידוע, התבקשו שרי ה־מישפטים
והאוצר על-ידי ראש-ד,ממשלה
להסיק מסקנות אירגוניות בנוגע לדו״ח.
דו״ח זה, וכן סוף מאמרו של מר תבור
הביאו אותי לספיקות ושאלות חמורות
מהיבטים אחדים, באשר להמשך כהונתו
של יו״ר ועדת הכספים מר ישראל קרגמן
בתפקידו הנוכחי, מבלי לקבל אחריות קולקטיבית
עם משה זנבר, נגיד בנק ישראל,
וזאת מאלה:
כשותף על דבר מחדל, לפני פרשת
בנק ארץ־ישראל— בריטניה; בשנת ,1972

הגשר! הסודי

ע\ מפו רוי א ל
השמ פו הא>דאל>
לכל סו גי ה שי ע ר;
י רו ק ־ ל שי ע ר יב ש
א דו ם -נג דקשקשים
כ חו ל ־ ל שי ערש מנוני ורגיל
צהוב ־ בתוספת מי ץ לי מון קבעי

שמפו רויאל
זכה במקום ראשון
:קניה הטובה והמוצר הנבחר

בפליאה קראתי את הכתבה על׳ חוג
״איכפת לנר׳ במדור זו הארץ (העולם הזה
)1969 האם העורך הנכבד אינו מבין ש הנשק
הסודי שלנו הוא ׳הסטנסיל? תאר
לך, עורך נכבד, שאתה מקבל כל יום
סטנסיל, לאחר שנה
אתה מוצף 365
סטנסילים. הסטנסי-
לים שלנו הם מיוחדים
במינם. לכל
אחד מהם מוח
אלקטרוני שתוכנן
על־ידי פרופ׳ אסי־מוב,
חבר החוג. בבוא
יום הפקודה
ישוגר אות מיוחד
ממיפקדת החוג ואת
המראה הנפלא, כאשר
365 סטנסי-
לים קופצים עליך
מהמדפים והנך הופך לז״ל אמיתי, לא
הייתי רוצה להחמיץ.
ולעצם העניין. אני מאמין שפעולותינו
יעוררו את דעת הקהל למימדים עצומים
ואז, כשעשרות אלפים ידרשו מהמימשל
לתקן את העוול הזה או האחר — הדבר
יתוקן.
דוד תגר, תל־אביב

טירור נגד השלום
לפני ימים אחדים נתבשרנו על קיומו
של אירגון בשם ״טירור נגד טירור״,
הפועל ללא כל הבחנה נגד האוכלוסייה
הערבית.
שאיפתו של אש״ף היא. כידוע, להרוס
את האמון ההדדי והרצון הטוב שהתפתחו
מאז הונהגה מדיניות הגשרים הפתוחים
בין״האוכלוסייה היהודית והערבית. אש״ף
לא הצליח עד עתה במשימתו זו, עקב
סירובם של הערבים לשתף פעולה עם
אירגוני־הטירור.
ההישג האנושי הגדול של חיי-יצירה
משותפים בין שני עמים שהיו במצב של
מילחמה שנים רבות, עלול לרדת לטימיון
אם האירגון ״טירור נגד טירור״ לא יחו סל
בהקדם האפשרי. שלום הוא, קודם לכל,
מציאות הצומחת מתוך מגע יום־יומי בין
בני-אדם. אם מגע זה יבוא לקיצו עקב
פחד וטירור, אפסה התיקווה לשלום ב־איזורנו.

תומר, תל־אביב

מ 1ג1ון החושך בתדהמה כנה קראתי את המאמר
״רביו משתולל״ (העולם הזה :)1967
״...השינויים העצומים שעברו על המדינה
בתהליך ההתבגרות הדמוקרטית,
והליברליזציה של החיים הפוליטיים
בה, השכיחו את העובדה שפעם
היו הדברים אחרת לחלוטין.״
הייתי שותף פעיל לאירועי שנות
החמישים. פעם, אפילו, ניסו כוחות
מנמון-החושך להלביש עלי את רצח
הדוקטור רודולף קאסטנר — ללא
הצלחה, למרבה מזלי. מאז ועד חיום
נשארו מאורעות שנות־חחמישים
טבועים במצפוני ובנסיון־חיי. ואכן,
תקופה חשוכה היו ימי דויד בן-גוריון,
העריץ הראשון של מדינת-ישראל.
ודווקא משום כך, עלי לציין: הימים
הללו, ימי ה״ליבראליזציה״
וח״חתבגרות הדמוקראטית״ ,גרועים
שבעתיים. אוכלוסיית בתי-חסו-
הר במדינה גדולה פי שישה או שיב-
עה מזו של שנות החמישים. במיש־טרה
מענים אנשים ומתעללים בהם.
בתי־הסוהר, שהחלו את חקאריירה
העברית שלהם ברוח ליבראלית, כש-
פסיכולוג שירותי בתי־הסוהר, ד״ר
רודי, מנסה להשכין בהם רוח של
תיקון וחופש אישי יחסי, שוב הפכו
למיבצרי״הענשה.
חופש־העיתונות פגים כאז. ועדת־העורכים,
שאתם פוסלים את קיומה,
לא הפסיקה את עבודת שיתוף־ח־פעולה
וחחשתקח שלה, אף ליום
אחד. כל העיתונות משתיקה עובדות
מסויימות, רוב העיתונות — את רוב
העובדות חבלתי-נעימות.
בתחום הענישה, נשתרר מישטר
דראקוני שאין כדוגמתו. סתם גנבים
נידונים לשש־שבע שנות מאסר. עבריינים
פוליטיים — למאסר״עולם, או
חמש־עשרה שנות מאסר. פעם היה
מאסר״עולם דבר נדיר. כיום קשה
למנות את הנידונים לחיים בתאי״ה־צינוק.
המיפלגות
מוסיפות להיות ממומ־נות
על״ידי גורמי-חוץ יהודיים — ב-
אמצעות המגבית — וממילא, אינן
חופשיות. הכנסת מוסיפה — ואולי
יותר מתמיד — לחיות כנס אנשי־חן
למישטר (למישטר, ולא לממשלה, המתחלפת
מדי פעם, עם הרבינים בראש)
.מבחינה כלכלית, משלם אזרח
מצוי במיסים ישירים, מילוות-חובה
וכיוצא באלו, כשישים אחוז ממש־כורתו.
אם אינו משלם — נאסר, או
נידון לקנסות־ענק.
אזרחי מצוי ממין זכר מבלה שלוש
שנים מחייו בצבא (לעומת שנתיים,
בשנות החמישים) .לאחר שיחתרו,
אם לא נפל או הפן נכח, יש לו הזדמנות
לתקן את המעוות בשישים
עד תישעים יום, מתוך כל ,365 שהוא

מכתבים
הוציא שופט ביהמ״ש העליון חיים כהן
פסק-דין חמור, באשר לניהולו עד אז של
יהושע בן־ציון את הבנק, ועורר ספיקות
חמורים לגבי המשך ניהול תקין תחת
ידיו בעתיד.
איפה היה אז ח״ב קרגמן ז מדוע לא
יזם ישיבה של ועדת־הכספים בנושא לאחר
פסק־הדין, לפחות כקו מנחה להמשך הפיקוח
והניהול בבנק ארץ־ישראל—בריטניה?
האם זה מפני שמר קרגמן סמך בעיניים
עצומות על הנגיד, שסמך על המפקח,
ד״ר מאיר ח תו
כשותף לחיפוי על דבר מחדל, לאחר
דו״ח שמגר; התירוץ הבלתי־פוסק של
ח״כ קרגמן :״אפילו אלף מפקחים לא היו
יכולים למנוע או לגלות את השחיתויות,״
אם זה במישרד־הביטחון, בפיקוח-
על-הבנקים ומי יודע איפה עוד.
משתמע מכך שהוא, בתור יו״ר ועדת־הכספים,
פוטר את עצמו לגמרי מהצורך
ליזום בדיקה, ולו שיטתית, בזמן, כאשר
מובאים לידיעתו חששות על מחדלים כל כליים,
או לאחר פיצוצם, בטענה השחוקה
(המשך בעמוד )14

חב לשירות״מילואים. הממוצע של
שירורנ״המילואים הזיכרי הוא 70 יום
מיייד ,365 לעומת 40 יום בשנות החמישים.
נוסף לכך, משרתים עתה
אנשים שבריאותם פגומה, או שגילם
מעל ל־ ,45 לעומת אנשים בריאים
יותר, ומתחת לגיל ,45 בשנות החמישים.
מנגנון-חחושך
ממשיך (ולא הפסיק
אף ליום אחד) לאסור אנשים ללא
מישפט, על-פי התקנות-לשעת-חירום
המנדאטוריות. במיקרה או שלא ב־מיקרה
— אנשים שאינם בני דת
משה וישראל. אתם נרעשים משום
שעכשיו מפעילים תקנות אלו גם לגבי
יהודים ן ובעצם, מדוע לא ז הרי
מגילת-העצמאות מבטיחה שיוויון ללא
הבדל דת, לאום או מוצא.
כל הדברים הללו לא צמחו בחללו
של עולם, ואינם התפתחות מיקרית.
מדינה שקמה על עיקרון של בילע-
דיות — שבה רק סוג מסויים של
אנשים יכול להיות בעל מלוא״חזכו-
יות — נידמה לעריצות. כשהיא מדינה
מורכבת מאנשים בעלי איכות
גבוהה, טיבעי הדבר שמדי פעם ב-

לחוש

ההת ״ ק היו ת

זו ה הז ד מנו תשוו ,
לרכוש אחד ממוצרי קריסטל המעולים במחירמוזל

היכגסי עוד היום ורכשי

ביו קרה

מכומז כביסה ׳׳ליידי״

תנור בישול״ הריגק״

גם בעוז 20 שנה
תה״ מאושרת עם

קריסטל,

מקסים גילן עריצות פעם יש התנגדות ציבורית לכך. כשזה
קורה בשעת חילוף־מישמרות ב-
שילטון — יש ריגעי רגיעה פסבדו״
דמוקראטיים. אך כל עוד זוהי מדינה
בעלת שילטון לבן, קאתולי, ערבי
או יהודי — אין מנוס מתנאי־לחץ.
בייחוד כשרוח השילטון מנוגדת לחלוטין
לרוחו האתנית והרעיונית של
העולם הסובב אותה.
על־כן עצה לי לכם, לוחמי־החופש
של העולם הזה: בבואכם לגנות את
הפסול (כפי שעושים אתם בעקביות
ובהצלחה) ,אל תהססו להצביע על
שורשי־הבעייה. כל עוד מדינת ישראל
תהיה מדינה בעלת שילטון יהודי,
במקום מדינה בה כל אזרח מש־לם־מיסים
ונאמן למדינה יכול להגיע
לכנסת, למישטרה ולעיתונות —
אין מנוס בה מפגיעות חוזרות ומשנות
בחופש״האזרח. ובמצב־הלוחמח
של שנות ה״ ,70 טיבעי הוא שהדבר
חמור שבעתיים מאשר בימי עריצות
מנמון־החושך הבן״גוריוני.
מקסים גיל! /עורך הירחון
״ישראל ופלסטין״ ,פאריס

קצד

,וצמוד
־40/ו ריבית שנתית מצטברת
או*י/י 6ריבית/>+־00ו הצמדה
של הקרן למדד.
(למפקידים ל־סצחודש)
^ התכנית היחידה
^הנותנת ברירת הצמדה
כגר לאחרן נג חודש

הבנק הבינלאומי
הראשון לישראל בעיים
סניף ראטין *ד׳ רוטשילד 29ת״א, טל 291211 .

העולם הזה 1970

9 9קרנית?
מכון לעדשות מגע ^

9עד שו ת 9

רכות וקשות
חוכרת הספרה תשלח
לכל דורש. גורדון 31
ת״א, טלפון .238642

9999999 גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים השאלה * מכירה + תיקונים גינזבורג מוסיקה

אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 03-57773 :

מ איר־לוד היא התשובה לפתח־דוד
ואריק שרון מחקה את עצמו
8על הבדיחות המתהלכות
עכשיו בקאהיר, והמעידות
על חופש־הדיבור הוב השורר
כעת במצריים, סיפר עיתונאי
שעבר לא מכבר ממצריים ליש ראל.
אנוואר אל סאדאת
נוהג לבקר לעיתים מזומנות
בעיירה שבה נולד. אחרי הטכס
הוא ניגש בכל פעם לבית־הקב-
רות ומבקר אצל קבר אמו.
לתדהמת הקהל, הוא דורך בכל
פעם על קיברה ויורק עליו. אחרי
כמה פעמים, לא יבול היה
ראש־העיירה להתאפק, ושאל
את הנשיא לפשר התנהגותו המוזרה.
השיב סאדאת :״כשהייתי
ילד קטן, אמרה לי אמא
שאם אי־פעם אגיע למשהו בחיים,
אוכל לדרוך על קיברה
ולירוק עליו!״
! 8אספקת־המים בקאהיר
לקוייה ביותר, המים חומים
ומהולים בחול. על כך נמתחה
ביקורת יחריפה. לבסוף החליט
מנהל מיפעל־המים לשלוח את
המים לאיבחון בשווייץ. כעבור
כמה שבועות הגיעה חוות־ה־דעת
:״אדוני, הסוס שלך חולה
כמחלת־כליות חשוכת״מרפא.״
׳ 8נראה כי דעותיו של
״גרי קיסיגג׳ר השתנו במרוצת
השנים. השבוע סיפר
פרופסור אמריקאי, המבקר ב-
ישראל, שהוא שאל לפני 20
שנה את הפרופסור קיסינג׳ר

1 8| 71ן | ד היה אורח־הכבוד כפתיחת מאיו״לנד, גן השעשועים של מישפחת מאיר על גגו
״ י י ׳ של כל״בו שלום. בתום גאומי־הברכה הוזמן השר, ביחד עם מרדכי מאיר ורעייתו,
לחנוך את רבבת״העמק העוברת את גן״השעשועים. הילדים שנכחו בפתיחה ורצו לנסוע ברכבת, עוכבו
על״ידי הסדרנים, שעמדו על בך שרק המכובדים יסעו בנסיעת־הבבורה. השר קול, בעל הרגליים
הארוכות, שהוא הגבוה בין שרי ישראל, ומרדכי מאיר, בעל הכל־בו נדחקו בקושי לאחד הקרונות.
מה דעתו על שר־החוץ דאז,
ג׳ון פוסטר דאלס. השיב אז
קיסינג׳ר בזילזול :״דאלסי י
הוא נוסע יותר מדי בעולם!״
י 8אכזבה רבה נכונה לכל
האורחים בחתונת בתו של
רס״ר ויקטור הידוע. לחתו

שהתקיימה ביום החמישי
שעבר, אמורים היו להגיע כל
קציני הפיקוד הבכיר של צה״ל,
בהם הרמטכ״ל רב-אלוף מרדכי
(״מוטה״) גור וכל צמרת
המדינה, כולל ראש־הממשלה
יצחק רכין. אלא שלחתונה
הגיע לבסוף דק אלוף אחד —

האלוף שמואל (״גורודיש״)
גונן. משאיחרו המכובדים להגיע,
החל רס״ד ויקטור המודאג
לגלות סימני-עצבנות. לפתע
הגיע מיברק. היה כתוב בו כי
צמרת הפיקוד של צה״ל, ראש-
הממשלה ושר-הביטחון שמעץ
פרס לא יוכלו להגיע, מכיוון
לאנשים הנכונים

אווי קיסרי

היה אורח־הכבוד במסיבה שנערכה לכבוד
הופעת ספר״הזיברונות שלו. נכחו כל המי־ומי
של העיתונות הישראלית הוותיקה, שרבים מהם הוזכרו בספר.
המנחה שלום רוזנפלד (למעלה מימי!) סיפר שיעץ לקיסרי שלא
לבלול בספרו אינדבס .״אילו חיה אינדבס, בל אחד מכם היה
מחפש את שמו, וקורא רק מה שכתוב עליו,״ התלוצץ רוזנפלד.
״אבל עכשיו תצטרכו לקרוא את הספר לפחות עד שתגיעו
אל שמותיכם.״ בשורה הראשונה בלטו אשתו של קיסרי, פניה,
ונכדו יואב (למטה מימין) .אך את ההצגה גנבה מורתו בת ה״86
של קיסרי, יהודית הררי (משמאל) ,שנאמה נאום־ברכה נמרץ,
סיפרה בין השאר שהבל הופתעו כאשר נמסר בי אורי קייזרמן
הצעיר החליט להיות לעיתונאי .״בגימנסיה (הרצליה) הצטיין
אחיו, יוסף קייזרמן, בחיבורים הרבה יותר ממנו,״ גילתה. אחרי
המסיבה זבה קיסרי בנשיקות רבות, ביניהן מן הפסנתרנית דינה
אברך (למטה משמאל, עם בעלה, עיתונאי ״מעריב״ אהרון דולב).
כרמל מזרחי

מיקבי ראעוון לעינן
וזכרו! יעקב

העולם הזה 1970

£71/717171*7

א 111וים
שהם נמצאים בישיבה. מאחר
שמוזמן נוסף, האלוף אריא׳ל
(״אריק״) שרון: ,גם הוא לא
הגיע למסיבת־החתונה, שיערו
הנוסחים בי הישיבה החשובה
שמנעה את בואם של המכובדים
דנה באריק עצמו.

השחקן טוביה צפיר
ידוע כחקיין מעולה. בעיקר מצ-
טיין טוביה (ניקוי ראש) כחיקויים
של ראש־הממ׳שלה, יצחק
רבין, ושל האלוף (מיל ).אריאל
שרון. השבוע נכח אריק בתוכניתו
החדשה של טוביה, בה
הוא מחקה בין היתר גם אותו־עצמו.
הקהל השתולל מצחוק,
רק האלוף שרון ואשתו לילי
נותרו מאופקים. כתום ההופעה
ניגש אריק לטוביה ואמר לו:
״אם אתה רוצה לחקות אותי
טוב, אתה צריך לעשות דברים
אלה ואלה,״ והינחה את טוביה
כיצד לחקות את קולו. טוביה
הבטיח לאריק כי יעבוד על
ההערות ויזמין אותו להופעה
כשיהיה מוכן.
9בטכס פתיחת גן־השע־שועים
מאיר־לנד, שעל גגו של
כל־בו שלום, נאם בין השאר
גם סגן־ראש־עיריית תל־אביב,
דויד שיפמן, שאמר בדברי
ברכתו ״,מאיר־לנד היא תשובתנו
לפתח־לנד !״ לקול תשואות
הנוסחים.
11 ראש עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ ׳יצ׳״) להט סובב
באחד הימים בין דוכני יריד־הספרים
שבכיכר מלכי-ישראל.
הוא התעכב ליד הדוכן של הוצאת
עס עובד, גילה התעניינות
בסיפרו של דוקטור מיכאל
(״מיקי״) כר־־זוהר, על דויד
בן־נוריון. משהביע את רצונו
לקנות את הספר, הסתבר לו
כי אין די כסף בארנקו. המוכר
הציע לו את הספר במתנה.
ראש־העיריה סירב, הסכים לקבלו
בהקפה. כעבור חצי־שעה
הגיע למקום בנו דן, שילם את
תמורת הספר במלואה.
9:מפקד חיל־האוויר האלוף
כני פלד, אינו אוהב מתחרים.
שיר ־שנכתב על־פי מילים שאמר,
בשם מוכרחים לנגן, נמצא
במקום השני במיצעדי הפיז־מונים
העבריים. עתה הוא מואשם
על־ידי הזמר דני ליטאני
בכך שהוא מפריע לשידור
שירה של לאה גולדברג,
מה יהיה בסופנו, בביצועו של
דני. לדברי ליטאני, טוען פלד
כי השיר גורם לדמורליזציה.
מרדכי(״מוטקה״) נאור, מפקד
גלי צה״ל, שנתבקש להגיב
על טענותיו של ליטאני כאילו
בגלל בקשתו של האלוף אין
מישדרים את הישיר בתחנה הצבאית,
אמר :״מפקד חיל־האוויר
טען כי השיר אינו מוצא חן
בעיניו, אך אין כל הוראה לא
להשמיע את השיר.״
! 9במסיבה שנערכה לכבודו
שפע אורי קיסרי סיפורים
והלצות. בין השאר סיפר על
ביקורה של המלכה הבריטית
בידיד בפריס לפני 50 שנה.
המארח היה המרשל הצרפתי
הנודע יוכר ליומה, כובש
צפון־אפריקה, שנאם לכבודה,
כאשר יצאה לפתע השמש מבין
העננים והיכתה בעיניה של המלכה
.״מייד נעשה משהו, הוד־מלכותה,״
הרגיע אותה המרשל,
והמשיך בנאומו. כעבור כמה
דקות חזרו העננים וכי!ם ו את
פני השמש. המלכה חייכה, ופנתה
אל המארח תודה, אדוני
המרשל !״
! 9חבר הוועדה המרכזת
של ההסתדרות, עורך-הדין
נידעץ בך־ישראל, הוא נציג

ההסתדרות באירגון הבינלאומי
לעבודה, שמרכזו בז׳נבה. בן־
ישראל נסע בשבוע שעבר בבהילות
לשווייץ, כדי להגן על
ישראל באירגון נוכח מזימות
הערבים באירגון. אולם משהגיע
לז׳נבה, התברר לו כי חוץ
מאשר לאכול שוקולד ולהסתגל
בשעונים השווייציים, אין לו
מה לעשות שם. באירגון לא
התעניין הפעם איש בנושא הישראלי.

:כל מי שתמה מהיכן
שואבת סופרת מעריב באיטליה
טוליד! (״עדה לוצ׳יאנו״) זכי
את המידע הפנימי שלה על
עיסקי הקרקעות של טיכור
רוזגכאדם ברומא, לא צריך
להרחיק לכת בניחושיו. בעלה
של עדה הוא הארכיטקט הראשי
של עיריית רומא, ומתנגד
חריף לתוכניות הבינוי של רו-
זנבאום, שגרמו להתמוטטותו.

סוו 11
21במרס -
20באפ רי ל

יהיה עליך לרעו יצר מסוייס עלימנת להגיב כראוי על מילים או מעשים
של אחרים. אל תידבק בחלומות אבודים — אתה מבזבז את זמנך ללא
תועלת. יהיה עליך ליטול את האחריות במצבו של בן־מישפחה קשיש.

המאבק הראשון החדש מתגלה לך בכל כיעורו — ואת תהיי דווקא
המפסידה. אבל אל ייאוש. זו לא טראגדיה, כי אנשים רבים, בבית,
במקום־העסקים או במחנה. חברתך הטובה ביותר תתגלה, פעם נוספת,
כמקור אמיתי של עזרה. בני תאומים: עיסקה רצינית עשוייה
להתבטל אם לא תדעו לוותר בלב שלם ולשתף אחרים ברווחים. לבשו
משהו בצבע תכלת והיזהרו מצננת, דווקא בתקופה חמה זו של השנה.
התחזקי, בת סרטן, לפניך שבוע קשה במיוחד. אל תנסי להתחמק מהאתגרים
שיהיה עלייך להתגבר עליהם. מעט שכל ישר, הרבה אומץ־לב
ועוז־רוח, יעזרו לך לדלג על פני המשוכות, ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת־רוח על הישגיך, שלא יהיו מבוטלים כלל. אל תהא ותרן !

י תקרית בלתי-נעימה אירעה
בנשף השנתי המפואר של
ויצ״ו, הנערך מדי שנה בז׳נבה.
בנשף, שהתקיים בשבוע שעבר,
בו נכחו כל המי־ומי בקהילה
היהודית והישראלית בשווייץ,
יצאו החוגגים במחול הורה סוער,
כשמנצחת עליהם רות
רפפדרט, אשתו של המולטי- ברוך מיליונר הישראלי
(״ברום״) רפפורט. בעיצומו
של הריקוד, תוך כדי התלהבות,
מעדה רות, צנחה על ה־ריצפה
והובהלה אל בית־החד
לים, שם הסתבר כי נקעה את
כתפה.
! 9אשד. נמרצת במיוחד
היא ממלאת־מקום ראש מועצת
רמת-השחן, אראדה שול־כרג.
לה ולבעלה, האגרונום
עמום, נולד במז״ט בן, אחרי
שלוש בנות שהגדולה בהן היא
בת ,20 והמשרתת בצה״ל. ה־שולברגים
שמחו כל־כך על
הולדת בנם, שערכו לו ברית־מילה
חגיגית, הזמינו מעל גבי
העיתונות את כל ידידיהם להשתתף
בשימחתם, וזכו בהיענות
המונית.
י איך אזר אומץ להגיש
את התפטרותו, סיפר השבוע
דובר אל מל ארגודד שרמז :
״יש לי חבר, איש־עסקים שנש בר
לו מהעסקים שהוא מנהל. לי
נשבר לעסוק בדוברות. חיפשתי
משהו חדש. חברי ואני היינו
מדברים רבות על שינוי מיק-
צוע. יום אחד בא אלי ואמר
לי , :ארנולד, אני מחליף עסק !׳
אמרתי לו, :אם אתה מחליף,
אני מגיש התפטרות!׳ וכך היה.״
! באולם הנוסעים במעבר
(טרנזיט) אשר בנמל־התעופה
של ציריך, נעצו מאות הנוסעים
עיניים תמהות בשלישייה שיש בה
במרכז האולם ושיחקה בהתלהבות
בקלפים. מי שהתקרב
לשלישייה יכול היה לשמוע כי
שניים מהשלושה דוברים עברית,
ומחליפים ביניהם מישפ־טים
כמו :״אתה חושב שהוא
מרגיש?״ או ״אל תדבר כל־כך
הרגה, הוא שם לב !״ היו אלה
מאמן ניבחרת-הכדורסל הלאומית
אבדהם חמו וכוכב
הקבוצה טל פרודי, אשר ניצלו
את משך ההמתנה בנמל-
התעופה כדי לשחק קלפים עם
פרייר אנונימי.
׳ 9עובדי עיריית תל-אביב
המציאו כמה כינויים משלהם
לחברי הנהלת העיר. כך, למשל,
מכונה דובר-העירייה ע מיקם
שפירא בשם ״פופאיי״,
חבר-ההנהלה, חיים טסה,
מכונה ״טסה קלבסה״ ,ואילו
אריה קמר מכונה בפיהם
״התייר״ ,בשל נסיעותיו התנו פות
לחו״ל.

בת-זוגך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי אפילו במשבר. ממש מוזר שלא
הצלחת להבחין בכך עד כה. כדי לנסות לחלצה ממצבה הקשה, אותו
היא מתאמצת להסתיר ממך, אל תסתער עליה חזיתית, כי אם בחר באיגוף
ממושך, תוך ביצוע פעולות הטעייה והסחה: כך תגיע אל היעד בעזרתה
ממש. אם לא תפעל למען זוגתך, המשבר עלול לפרוץ ביום שבת.

סוע1

21 ביוני
20 בי ה•*

שינוי לטובה במצבך הכלכלי המסובך במיקצת. אתה תמצא ידידים
במקום הפחות מתקבל על הדעת. אם זאת, דע שהם מתייחסים אליך
בחוסר־התחשבות. היזהר מהפכפכים, ועוד יותר, כמובן, מנשים הפכפכות.
נטייתך לחולמנות ולרומנטיקה תסבך אותך, השבוע, במריבה לא־לך.

רצונך העז: הכנה לשמור בסוד את המתרחש בחייך ובחיי זולתך,
בעיקר בתחום האישי, אינו צריך להביא לכך שתנתקי את עצמך
לחלוטין מן המחשבות על העבר. היזהרי כמו־כן גם מנטייה מוגזמת
להשמעת שקרים, שכידוע סופם להתגלות. חייה את ההווה במלואו.
נתונווו 22ב א 1ג 1ס?- 1
22בסססמבר

חאזנ״ס

חודש זד, אינו מתאים לפעילות רומנטית, בת מאזניים. ואתה בן־מאז״
ניים -אם הבום צועק עליך או נוזף בך - ,אין זה אומר שהצדק איתו.
לכן אל תסכים לעבור על-כך לסדר־היום. מאידך, תגובה כלשהי, בעיקר
השבוע, תהווה עבורך קץ הקאריירה המיקצועית שלך. חשוב היטב כיצד
לפעול, ואל תהיה פזיז. החודש כדאי גם שתימנע ממגע ממושך עם אנשים:

ובכן, הגענו לזה שוב: הדברים האמיתיים מתגלים, בזה־אחר־זה, מאחרי
פרגודי האשליות, הצביעות של האנשים הסובבים אותך, והרצון הבלתי־מציאותי
לעזור. את ניצבת על פי־תהום, בעיני־רוחך, והדיכאון עלול
לגבור עלייך. משוס כך מוטב שתתייחסי למתרחש בהומור, לא בציניות.
ושלא תשתדלי להגיב מייד, אלא תחשבי כיצד תוכלי לעזור לעצמך.

הקסם האישי שלד *יסייע לך להיחלץ ממצב מביך. הדמיון הפורה
בו חנן אותך מזלך עלול להיראות השבוע בעיני אנשים מסויימים
כהפרזה בתפיסת המציאות. עליך להישמר מלהיות אכזר כלפי אחד
האנשים הקרובים אליך. אכזבה ריגשית תימוג ותיראה באור שונה.

מריבה עזה וחסרת־תכלית לא יכולה להציל דבר. על־כן, אם יש באפשרותך,
רסן את תחושותיך — ואפילו את המרירות ד,ממלאה את ליבך.
דבר זה חשוב גם מבחינה רפואית: זהו שבוע מסוכן במיקצת, לנוטים
למחלות פנימיות. כסף לא רב אך חשוב מגיע לידייך: תבזבזי אותו.
21בדצמבר -
19 בינו א ר

20 בינואר •י
18 בפברואר

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבוע את חיי האהבה שלך. אם אתה
נשוי — תפרוץ מריבה סוערת בינך לבין אשתך. אס יש לך חברה —
תיפרדו. גם את, בת דלי, לא תלקקי דבש השבוע: את תיפרד לזמן
ארוך מאדם הקרוב מאוד אליך. שתייתך המופרזת תרחיק את ידידיך.

השבוע מתחילה תקופה בחייך, בה תצטרך לנקוט ביוזמה, שוב ושוב.
על כן מוטב שתתכנן בזהירות את צעדיך הבאים. בת דגים: הזהרי
במיוחד משחייה, ומספורט״מים ! אל תאכלי לפני שאת הולכת לים.
כוח״המשיכה שלך יגבר, לקראת סוף השבוע. אחרי מוצאי״שבת
תגבר השפעתך למשך זמן קצר. לבשי ורוד. הפתעות נעימות צפויות.

מכתבים

בישראל של היום

(המשך מעמוד )11
שאץ מנוס וצריך לתת למחדלים להמשיך
להשתולל באין מבקר ובאיו מפריע.
האומנם?
האם יהיו שרי האוצר והמישפטים די
אמיצים ומודעים לנקודות אלה, בבואם
לנמק את המסקנות השונות לגבי הפי-
קוח־על־הבנקים, וכן גם הפיקוח הפרלמנטרי
והאחריות האירגונית והאישית הנובעות
מכך?
נח כהן, רמת־ג!

צריך שיהיה בן־אדס
את המודעה המצורפת בזה מצאתי
בעיתון־הבוקר שערים מ־ .23.5.75 נראה

דרוש

בו אדם

עם רשיון נהיגה
להעברת סחורות
ל&גות: סל 54104 .
שהיום (יום מתן גזר־הדין במישפטו של
מיכאל צור) לא די להיות אדם בלבד,
אלא צריך להיות גם בן־אדם.
בהזדמנות זו, בירכת כה־לחי על הגילויים
האחרונים בתחומי הביטחון ועל הסקופ
בנושא מתי גולן. בד־בבד הייתי
מציע לכם להנהיג חידושים נוספים בעימוד
העיתון ובצורתו הגראפית. הקורא
הממוצע תאב תמיד לחידושים ושיפורים,
לא רק בתחום החדשות והסקופים, אלא
גם מבחינה חזותית.
אגב, איך הצלחתם ״לקפוץ״ ממתכונת
של 40 עמודים ל 52-עמודים? ועוד משהו:
מה בדבר חידוש הופעת דף, העיתון היומי
של העולם הזה שהופיע לפני שבע
שנים? עתה, כאשר אתם על הגובה, נסו
לחדש את ההופעה, ותיווכחו לדעת שיש
הרבה קופצים.
ולסיום, שאלה קטנה: מה קרר, שהתחלתם
לפרסם יותר ויותר שמות של כתבים
בגופי הכתבות והמאמרים? מאז קום
העולם הזה לא היה כדבר הזה, מלבד
מיקרה בודד פה־ושם.
ד. כרייחיים, ירושלים

ה8ר!רות כנצדת

קו רקיגו חדש בתל-אביב

רזעעונים

1£וו1ז

*ן ״ן ן

ויו
סוסר קינג־ס״ז פילטר הארוכה והעדינה אחת היצירות המעולות
ע 1לדובק
פרסום ריר ׳עקנסון

לפני כמה שבועות ביקרתי בנצרת, ויש
שם איזור הנקרא ״שכונה דרומית״ .בשכונה
הזו קיימת בריכת־שחייה עם מית־קני־ספורט.
אני חושב שהשקיעו שם מאות
אלפי לירות, אם לא יותר !
ובכן, בביקורי האחרון, נעשה לי פשוט
חושך בעיניים. הפקירו את המקום לגמרי,
והכל נהרס. זה כואב לי, כי בסך־הכל
זה כספי וכספם של אחרים.
אני מצפה מהעולם הזה שיבקר במקום
בהקדם ויחקור מי הם האחראים להפקר
הנורא. העולם הזה צריך לגרום לכך
שהאנשים האלה יועמדו לדין בהקדם, כפי
שעשה בעבר, ואין לי ספק שיעשה גם
בעתיד, לגבי גילויי־הפקרות כאלה בארץ!
אלי פייואן, טבריה

מכון־עיסוי הנון
ברצוני להעיר כי אין יום שבו איני
קורא בעיתון זה או אחר על מכון־לעי-
סוי, פה או שם, שפה נסגר ושם נתפס
וכן הלאה, ועל מעשים מגונים.
ברצוני לציין שהייתי בשבוע שעבר
במכון הנמצא ברמת־יצחק, וקיבלתי מסג׳
ממש, ללא שום חריגות מגדר הרגיל.
פתחה לי את הדלת בחורה נאה ונקייה,
ועם יחם נהדר ממש. קיבלתי את כל המסג׳
בחצי שעה, בלי שום תוספות מן
הסוג שעליו קוראים בעיתון.
טוב היה להיווכח שעוד יש מקומות
הגונים.
זמיר אלמוג, רוזת-גן

הכתובת הטיבעית
בכתבה על הרופא הטיבעי חיים ברנשטיין
(העולם הזה )1967 לא ציינתם את
כתובתו. לאן יפנו החולים? האם תוכלו
לתקן את המעוות?
ג. ש* ,נתניה
#העולם הזה אינו נוהג לפרסם כתו־בזת
בכתבות מסוג זה. רמז קטן: חפש
את מודעותיו בעיתונים.

העולם הזה 1970

!1ממד*11
יייי

1יי:

רכובים על סירות ההסתדרות, יצאו השוטרים
החמושים לים כדי לשבור את השובתים

אג חני
ך* מישטרה ירתה צרורות מעל לראשי השובתים.
1 1אירגון־העובדים ״הסיר את הגנתו״ מן העובדים שלא
הכירו ב״מרותו״.
בפרלמנט נאמו מיליונרים על ״בגידתם״ של השובתים.
בהחלטה רישמית התייצבה הממשלה ״לימין״ המעביד,
שהוא אדמירל-בדימוס של צי־המילהמה.
מאות שוטרים ואנשי מישמר־הגבול גוייסו למיבצע־ענק,
תוך סיוע מטוסים, כדי ללכוד את חשובתים־המחבלים.
נדונה האפשרות להפעיל כוחות צבא.
בשעות הקטנות של הבוקר הקישו שוטרים על דלתות
בתיהם של העובדים, והשליכו אותם לכלא. שופטים
חמורי־סבר החליטו להחזיק אותם במעצר תקופה ארוכה.

כל ז ה

מזכיר משה ו .

ך• ימי הזוהר של הפאשיזם האיטלקי (שהתפשט
1לאחר־מכן לספרד ולארצות אחרות) ,הומצאה שיטה
חדשה לפיתרון בעיית היחסים ביו מעבידים ועובדים.

ה בווי
באמת. ידוע רק שמעורבים בה אינטרסים של חברות-
הנפט הבינלאומיות.
המיפעל כולו כושל וחסר־כישרון עד להדהים. תחזיותיו
היו מופרכות, חישוביו הכלכליים היו חובבניים. נרכשו
מיכליות במחירי־שיא, והן עומדות מובטלות. עשרות
מיליונים שקעו במצולות, ובסופו של דבר ישלם אותם
האזרח הישראלי מכיסו.

כראש המיפעל עומד אדם שהוא כד-בך
מתאים לתפקידו, עד בי נראה באילו המציא
אותו סופר — אדמירל אמיתי, כשר־ודם, מין
קאריקטורה של מעביד איטלקי.
האלוף (מיל ).אברהם בוצר, שחבריו בחיל־הים הדביקו
לו את הכינוי ״צ׳יטה״ על שם הקוף המפורסם, היה קצין
בינוני מאד ואפור מאד. הוא פיקד על חיל־הים כשזה

היא היתד. בנוייה על קיומם של שלושה גופי־ענק
מקבילים — הממשלה, אירגוך המעבידים ואירגון־העובדים.
שלושה אלה קבעו במשותף מה מגיע לעובדים, ומה לא.
בתיאוריה זה היה יפה מאוד. בפרקטיקה זה אחרת.
כי בכל שלושת המנגנונים שלטה, כמובן, המיפלגה
האחת. ומכיוון שאותה מיפלגה לא היתה, חלילה, דמוקר טית,
היה השילטון כולו מרוכז בידי בגופייה קטנה של
בוסים. אלד. מינו את ראשי כל שלושת המנגנונים מבין
אנשי־שלומם. הם קבעו גם את מדיניותם.

כך נגמר אותו גן־עדן. הדמוקרטיה הבזוייה חזרה
לאיטליה, ומאז היא עומדת בראש רשימת־השביתות.
ישראל קיים מישטר ייחודי, המבוסס על ערכי-
היסוד של הציונות, הסוציאליזם, הליברליזם והדמוקרטיה.
עצם המחשבה שיכול להתקיים דימיון כלשהו בין
מישטר זה לבין הפאשיזם האיטלקי, מגוחך לחלוטין.

ואבן — מבחינת הסיסמות, הנאומים,
הדגלים והתמונות על הקיר אין שום דימיון.
אלא שגם כאן שונה המציאות מן הסיסמאות. למעשה
קיים בארץ, מזה שנים רבות, מישטר קורפורטיבי, המזכיר

למדי את הדוגמה המקורית.

שביתתם המיוחדת־במינה של עוכדי-הים
באשקלון פעלה בזרקור-ענק, שנדלק לפתע.
אלומת־האור האירה את המציאות.

אכל ההסתדרות אינה אירגון-עוכדים מסוג
זה. היא קורפורציה איטלקית.

ואז קרה דבר המאפיין את המצב כולו: חברה הס־תדרותית
(סולל בונה) שבראשה עומד גנרל (אלוף צבי
זמיר) העמידה לרשות המישטרה את סירותיה. השוטרים
החמושים רכבו על סירות ההסתדרות.
בל היה מובן לקורפורציה השלישית
1 1השילטון. הוא הופיע במלוא כוחו.
אחרי האדמירל שהשמיץ את עובדיו, ואחרי המזכ״ל
שהסיר מהם את הגנתו, הופיע על מסך הטלוויזיה השוטר,
שקיבל על עצמו לבצע את פקודת־הדיכוי.

מנגנון־

לא קל היה למצוא כארץ קצין שבד-בד
התאים לתפקיד זה, במו סגן־ניצב אריה איב־צן.
גם הוא באילו הומצא על-ידי סופר.
איבצן הוא האיש ש״סגר את תל-אביב״ .הוא לא היה
די כישרוני כדי לחסל את העולם התחתון בעיר, שהטיל
את מוראו על חיי-הלילה, אבל הוא היה בהחלט מסוגל
להשלים את המלאכה על־ידי הטרדת המועדונים, עד
שנסגרו בזה אחר זה. לפני שהורחק מתפקידו בעיר,
הוא הצליח להפוך את תל־אביב לסניף של פתח־תיקווה.

היה מעין אחות־חודגת של צה״ל, גוף כימעט מנותק
שחי לו את חייו בצינעה.

דכוצד היו כד הכישורים בדי להכניס את
החכרה לבוץ.
הוא התייחס לעובדים כמו שמתייחס אדמירל גרוע
למלחים בחדר־המכונות — בגסות, בזילזול, בסיגנון
שחצני של פיקוד. איש כזה היה מוכרח לגרום לסיכסוכי-
עבודה אינסופיים.

גם מהות הסיכסוד אופיינית. כמרכזו אין
דרישות-שבר. זהו מאבק קלאסי שד עובדים על
מקומות-עכודתם, פשוטו כמשמעו.
האדמירל דוגל בשיטה של ״הפרד ומשול״ .חלוקת-
העבודה בין עובדי־המיפעל ובין קבלנים פרטיים יצרה
מצב נוח כדי ״להוריד לעובדים את הראש״ .כאשר
התחיל חוסר-הכישרון של החברה לתת את אותותיו,
והתמעטה העבודה, דרשו !העובדים לסלק את הקבלנים
הפרטיים ולמסור את כל העבודה להם. בוצר, לעומת זאת,
דרש לפטר את מרבית העובדים של מחלקת-הים, ולהשאיר
את הקבלן על כנו.

במציאות קיימת הרמוניה איטלקית בין שלושה גופים,
הפועלים בצוותא כאילו היו אחד.
בטלווייזה אפשר היה לראות את שלישיית הראשים:
האדמירל, המזכ״ל והשוטר.

ך י מרבה צערו של האדמירל, הוא נכנס לעימות עם
/קבוצת־עובדים מיוחדת במינה, אנשים זקופי־גו, שגדלו
בארץ וששירתו ביחידות מובחרות של צד,״ל. האדמירל
לא עשה עליהם שוט רושם — מה־גם שרבים מהם הכירוהו
עוד מחיל־הים.

י ו־צינור הנפט אילת־אשקלון היא חברה מיסתורית,
)/מכמה בחינות. לא ברור לגמרי למי היא שייכת

ההמשך היווה שיעור מאלף במהות המישטר בישראל.

רובם מונו לתפקידיהם על-ידי המיפלגה !השלטת. הם
יודעים שתפקידם הוא לשרת את השילטון, וכי בכך תלוי
קידומם בסולם הקאריירה. מאחר שהם־עצמם שייכים
לשיכבת־העילית של המימסד, יש להם הבנה אוטומטית
לסיגנונם ־של מנהלי*החברו!ת ואנשי-השילטון, השייכים
לאותה שיכבה.
כאשר פרצה השביתה הראשונה של עובדי־הים, הסירר
ההסתדרות את ״הגנתה״ ותבעה להכיר ב״מרותה״ .שתי
המילים האלה, מילוודהמפתח במילון ההסתדרותי — הן
בעלות משמעות עמוקה.
אירגון המייצג עובדים אינו יכול להטיל עליהם ״מרות״,
כמו דוכס פיאודלי, אלא להיפך — הוא מקבל את מרות
חבריו. עסקן־המנגנון של אירגון כזה אינו יכול ״להסיר
את הגנתו״ מחבריו, מכיוון שאינו אלא משרתם, המקבל
מהם משכורת כדי לפעול למענם.

המסקנה הזאת הבטיחה מראש את חידוש
הסיבסוך. השביתה התלקחה שוב, ההסתדרות
הסירה את ״הגנתה״ .היתה זאת הזמנה למיש־טרה
לעשות את שלה.

השילטון החליט מה שהחליט. ראשי שלושת
המנגנונים עמדו דום, הצדיעו במועל-יד
וביצעו את ההחלטה. ההחלטה היתה, בדרך־
בלל, שלאור המצב הביטחוני הקשה של המדינה
והשאיפות הנשגבות של האומה, על העובדים
להדק את חגורותיהם. רמת-המחייה של
הבוסים עצמם, ושד כעלי המיפעדים, עדתה.

עד שיום אחד לבדה קכוצח של עובדים
את חדוצ׳ה, ניקבה את גופו בכדורים ותלתה
את הגופה, כשרגליה למעלה, כעיר מילאנו.

צמרת ההסתדרות מורכבת, רובה בבולה,
מעסקני־מיפדגה מיקצועיים.

אחרי השביתה הראשונה מינתה ההסתדרות ועדה.
הוועדה הסיקה מסקנות, המגלות הבנה עמוקה למעביד.
הן התאימו בדיוק לדרישותיו האמיתיות של האדמירל
(אחרי הסרת התביעות המופרכות שהוא הציג כעמדת-
מיקוח) .תחת ים של מלל ומליצות ריקות, היתד, חבוייה
התוצאה הנוקשה: הקבלנים הפרטיים נשארים במקום,
וחלק ניכר מן העובדים יפוטר.

היתה זו השיטה ה״קורסורמיכית״ (מלשון
״קורפוס׳ /גוף).

העובדים, שלא ״קיבלו את המרות,״ הוגדרו כמחבלים.
אירגון־העובדים הסיר מהם את חסותו. הקאראביניירים
הקישו בשעות הקטנות של הבוקר על דלתות בתיהם,
ועצרו אותם. הממשלה הכריזה שתטפל בכל חומר־הדין
ביסודות בוגדניים, המשרתים את אוייבי המדינה. הגנראל
או האדמירל שניהל את המיפעל הצהיר שעובדיו
הם פושעים. המישטרה הפעילה נגדם נשק חם, ובשעת
הצורך נקרא הצבא ״להבטיח את הסדר הציבורי״ .השופטים
שלחו את השובתים לבתי־הסוהר. מי שהעז להביע
— ולוא גם בלחש — אהדה לשובתים, נתפס על-ידי
בריוני המיפלגה והוכרח לשתות שמן־קיק בכיכר המרכזית.
זה פעל יפה מאד. לא היו שביתות. לא היו סיכסוכי-
עבודה. בבתי-החרושת ובנמלים שררה הרמוניה גמורה,
שעוררה את קינאת המעבידים במערב הליברלי המנוון,
שם היה מותר לפועלים לשבות כאוית־נפשם

אחרי שהמעביד עשה את שלו, נכנם לתמונה הגוף
השני־ — ההסתדרות.
ההסתדרות הכללית מייצגת את עובדי ישראל כמו
שבית־הסוהר ברמלה מייצג את תושביו. לא האסירים
שולטים בבית־הסוהד, ולא העובדים שולטים בהסתדרות.

כך נודד העימות — עימות שבד מנו
פיקח, ללא כוכבים על כתפיו, היה מונע אותו.
ייי ~

כקיצור, שוטר נוקשה, כדי חוכמות, המקבל
פקודות ומבצע אותן מכדי להסתכל ימינה
או שמאלה, כמו כסרטים מסויימים.
באשקלון הגיע איבצן לשיא תהילתו. שוטרים פתחו
באש, סירות־מישטרה מוגרו בלב-ים על-ידי קומץ ־שובתים
בלתי־מזויינים. מטוסים ממעל, מצור ימי ויבשתי, נקישות
על דלתות בשעות הקטנות של הלילה, שובתים ישנים
שנגררו ממיטותיהם לעיני ילדיהם הבוכים. כמו בסרטים.
השילטון דאג בעשור האחרון לחוקק חוקים שישלימו
את התמונה — בתי־דין מייוחדים לעבודה, שהוכנו מראש
כדי למלא תפקיד בשבירת שביתות, לעצור שובתים,
ועוד. עסקני־המיפלגוח בכנסת מילאו את תפקידם והרימו
את ידיהם לאישור חוקים אלה, ביודעם מה בדיוק חבוי
בהם (הייתי בין הח״כים שדאגו להסביר להם זאת בהרחבה,
לפני ההצבעה) .מכיוון ששובת, התופס את מכונתו
כדי למנוע את מסירתה לידי מפירי־שביתה. הוא ״מסיג
גבול״ ,ניתן בישראל להפעיל נגדו גם את החוק הפלילי.
במישטר הקורפורטיבי, השובת הוא בוגד, מחבל, גנב
ופורע — פושע פלילי נאלח ומנודה, שכל זרועות השילטון
יורדות עליו במנה אחת — המישטרה ובתי-המישפט,
ההסתדרות והכנסת, הטלוויזיה והעיתונות, מיפלגות הקואליציה
והאופוזיציה.

לפתע נשרו המחלצות ה״ליכרליות״ וה•
״סוציאליסטיות״ ,ונתגלה אגרוף-חברזד הקמוץ
של המימסד הקורפורטיכי.
הוא לא נוצר השבוע. הוא קיים בכל ימות השנה.
אבל הוא חבוי בדרדכלל מתחת לשכבות עבות של
צביעות והתחסדות.

לזכותם של הבחורים האמיצים כאשקלון
יירשם שהם קרעו את המסווה.

במדינה

לתס ״ תי ס שירותם מ. ה .ז? /

הרשות י חיווו נהבשרה ימיים מודיעה על פתיחת
קורסים לקצינים
^ 1בצי הסוחר1
* קו ר ס לחובר
מתקבלים משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה, בוגרי 12
שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודה טובה.

* קו רסלק ציני מ בונ ה
מתקבלים משוחררי צח״ל בעלי בריאות תקמח, בוגרי
בתי״ס מקצועיים 4שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות),
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כן מתקבלים בוגרי
בתי״ס תיכוניים ומסיימי כיתה י״א תיכון שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מכונה והנדסאי מכונח — מסלולים מקוצרים.

* קו רסלק ציני רדיו
הקורס יפתח בספטמבר . 1973 מיספר חמקומות מוגבל.
מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו־אלקטרוניקה,
טכנאי אלקטרוניקה והנדסאי אלקטרוניקה.
כמו כן אלקטרונאי תיקשורת (סוג 2לפחות) ובוגרי קורסים
צבאיים מקבילים ; משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה
עד גיל .30

קו ר ם לקצין חשמל
מתקבלים א. בוגרי בתי״ס מקצועיים (< שנתיים במגמת
חשמל
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
לפרטים נוספים פנח למשרדינו :
בחיפה ^ רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליד
כיכר פריז בימים א׳—ר, בשעות .14—8
בתל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומח ,28 בימי ב׳ ,בשעות .13—9
לנוחותו תוכל גם להרשם לפי הספח
חטצורך.

עכשיו יותר כדאי
בצי חסוחר1
ההטבות ותנאי חשכר עכשיו
יותר משמעותיים:
כעת ההכשרה — כלכלת
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גבוד( ,במטבע קשר.),
לאחר ההסמכה — קידום
מחיר בדרגות ובשכר (חלקו
במטבע קשח) ,תוססות
והטבות שונות.
העם הכל רולז׳ בעיחז

יצחק רבץ הראה
שוב איד? א
7כחל מדיניות
השה לדעת לפי איזו שיטה פועלת
ממשלתו של יצחק רבין. לפי כל הסימנים,
אין לד, שיטה בכלל.
הדבר בלט שוב, במעשה שעשתה הממ
שלה השבוע. היא החליטה לדלל, באורח
חד״צדדי, את כוחות ישראל בקדההפרדה
מול מצריים,
הרגע הוחמץ. הרעיון עצמו נולד
כאשר הכריז אבודאר אל־סאדאת שהוא
יפחה את התעלה ב־ 5ביוני. למרות שה־נשיא
המצרי התחייב לכך מראש, הוא
הצליח להציג את המעשה, בלפי דעת־הקהל
העולמית, כמחווה מצרית לקראת
השלום.
בחוגים רציניים בישראל נשמעה אז
הצעה מהפכנית: להשיב על מחווה מדומה
זו במחווה ישראלית אמיתית, על־ידי ד,כ־רזה
מיידית שישראל תדלל, מרצונה החופשי,
את כוחותיה לייד התעלה.
לבעלי ההצעה היו שגי נימוקים:
• בעלי הקו הפסיכולוגי סברו שכל
ניתן לפתח דינאמיקה של מעשי־שלום, ש־תקבל
תנופה עצמאית, ושתגרור עימד, גם
את הצד הערבי. בין הטוענים כך בלט
הפרופסור לפסיכולוגיה הנס קרייטלר, ש־כתב
על כך מהארווארד, שם הוא נמצא
נעת בשנת־שבתון.

!• בעלי הקו ההסברתי סברו שזה יהיה
מעשה נבון כלפי דעת־הקהל העולמית, בדי
להוכיח שישראל אינה מעוגיינת פחות
בשלום ובהרגעה מאשר מצריים.
אולם ממשלת ישראל לא היתד, מוכנה
או מסוגלת לקבל מייד החלטה נועזת
כזאת. היא התווכחה עם עצמה, תיד הד־לפות
בלתי־פוסקות לעיתונות, וכך הוחמץ
הרגע הפסיכולוגי.
כיד הכיסאות. השבוע, באיחור עצום,
נעשה הדבר. ביגלל האיחור, הוא היה
חסר־ערך משהי הבחינות גם יחד.
ם כלפי מצריים, שוב לא נראה הדבר
כתשובה ישראלית עצמאית למחווה, אלא
כהיענות ללחץ אמריקאי.
#כלפי דעת־הקהל העולמית, שוב לא
היד, ערך למעשה שנעשה בצל פגישת
פורד־סאדאת.
כך, כמו תמיד, התיישבה ממשלת יש־ראל
בין שני הכיסאות. היא נתנה משהו
שיש לו ערך, תמורת לא כלום.
פרשות 11131111 של הממונה

היריי 8צ 3 1 1הסוהר?

צנזורה פוליטית הופעלה
־לפסילת ספר

על סמן־ דיווחי־שקר

הסקופ ראה אור בדרך מיקרה. היה
זה בשבוע שעבר, בעת ויכוח פתוח על
הצנזורה בשידורי־ישראל. בין המומחים
שישבו באולפן וענו על שאלות המאזינים
בנושאי צנזורה היד, גם איסר הראל, ה־ממונד,
על שירותי־ד,ביטחון לשעבר. ואילו
בין המאזינים שטילפנו אל הצוות באולפן
היו גם כמה עתונאים, שניצלו את ההז־רמנות
כדי לתת ביטוי לטענותיהם כלפי
הצנזורה.
בשנת 1966 היד, איסר (״הקטן״) הראל
עצמו קורבן לצנזורה הפוליטית במדינת׳
ישראל, ששורשיה נעוצים עדיין בתקופתו.
אחרי שן8רש מן השירות הממשלתי ביקש
איסר לפרסם ספר על חטיפת אדולף
אייכמן. הממשלה מנעה את הוצאת הספר
והוא ראה אור רק בשבועות האחרונים

השנה.
אלא שאיסר עצמו לא העלה במהלך
הויכוח הרדיופוני על הצנזורה את פרשת
סיפרו. מי שהסביר מדוע נאסר פירסום
ספרו של איסר בשעתו היה הפרשן הצבאי
של מעריב, אורי דן, שנטל חלק
בויכוח באמצעות הטלפון.
טען דן :״כדי למנוע את פירסום סיפרו
של איסר הראל, זוייפו בשנת 1966 דיווחים
של שגרירות ישראל בארגנטינה אל מש־רד־החוץ
בישראל, ביוזמת מישרד־החוץ
עצמו. על פי דיווחים מזוייפים אלה טענה

^ לכ׳ הרשות לחינוך והכשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה 31000

חנני מעוניין בפרטים נוספים בקשר לקורס ...

ה. הזה יוני

תאריך ...

חצעח מיוחדת
23׳ 1באי רו פ ה
במיניבוס כולל ציוד לקמפינג, הדרכה
מפות, מסלולים וכלים
ב־$ 105

לי שבע ״ מ
נסיעות ותיירות בע״מ

ת״א, ממטיפיורי ,25 טל 290842 .

שגרירות ישראל בארגנטינה כי פירסום
הספר עלול להזיק ליחסי ישדאל־ארגנטינה.
היתד, זו דוגמא מובהקת להפעלת צנזורה
למטרות פוליטיות.״
שיקול אישי. איש לא הגיב על האשמה
חמורה זו. גם איסר הראל עצמו
לא אישר ולא הכחיש אותה בשידור, למרות
שבשעתו היה זד, הוא עצמו שהעלה
האשמה חמורה זו.
בעת שביקש לפרסם את סיפרו נמצא
איסר ביריבות גדולה עם ראש־הממשלה
דאז, לוי אשכול. חודשים מיספר קודם
לכן התפטר איסר מתפקידו כיועץ ראש-
הממשלה לענייני־מודיעין על רקע פרשה
חמורה שפרטיה אסורים לפירסום בישראל
עד עצם היום הזה.
כאשר מסר את כתב־היד של הספר
לצנזורה הצבאית היא לא פסלה אותו.
לא היה בו שום גילוי מסוכן מבחינה ביטחונית.
אולם כפי שאירע החודש בפרשת
סיפרו של מתי גולן, היתד, זו הממ שלה
שהחליטה לפסול את פירסום הספר
לפי פקודת הסודות הרשמיים. הסיבה

איפר הראל
מדוע זוייפו הדיווחים
הרשמית שניתנה להצדקת פסילת הספר
היתד, מיברק ששלח שגריר ישראל בארגנטינה,
בו טען כי ממשלת ארגנטינה,
שם בוצעה חטיפת אייכמן, תראה בעין
רעה את פירסום הספר, דבר העלול
להזיק ליחסי ממשלת־ישראל עמה.
חקירה שנערכה מאוחר יותר העלתה כי
הטענה היתד, מפוברקת מתחילתה ועד
סופה. מיברק השגריר לא נשלח על סמך
שיחות עם גורמים בממשלת ארגנטינה,
אלא לפי הזמנה של משרד־החוץ בירוש לים.
שום גורם בממשלת ארגנטינה לא
הביע דעתו לשלילה או לחיוב לגבי האפשרות
שספרו של הראל יראה אור.
פסילת הספר נעשתה לפיכך לא בגלל
נימוקים בטחוניים וגם לא בשל סיבות
מדיניות. השיקול היחידי היה אישי, ב־מטרה
להעניש את איסר הראל על סיב־סובו
עם ראש־הממשלה.

ביטחו!
סוד ־ רק בארץ

האומכס מסוכלת ישראל
לייצר ארבעה
מטופי ״כפיר״ כחודש ץ
מטוס־הקרב מתוצרת ישראל׳ כפיר, הוא
אחד הסודות השמורים ביותר במדינה.
עצם ייצורו וקיומו היה אסור בפירסום
בישראל עד יום־העצמאות האחרון, למרות
שפרטים מדוייקים אודותיו פורסמו מזה
שנים בעתונות המיקצועית בעולם. גם
כאשר הוסר מסך הסודיות מעל המטוס,
כדי לרומם את מוראל העם, פסלה הצנזורה
הצבאית בישראל כל ידיעה הקשורה
בפרטי ייצורו של המטוס.
השבוע הסתבר כי מה שאסור לאזרחי
ישראל לדעת, אפשר לספר בגלוי וללא
חשש בעולם הרחב. לרגל הסאלון האווירי
שנערך בפאריס, הקרינה הטלוויזיה הצרפתית
סרט מיוחד שהוקדש לכפיר. במהלך
התוכנית רואיין דובר התעשייד*,האווירית
בישראל, אלקנה גלי. גלי, לשעבר מפעילי
רפ״י ומקורבם של משה דיין ושמעון פרם,
התפאר כי ז;תעשייה-,ז־,אווירית מייצרת 4
מטוסי כפיר בחודש, וכי אחרי שיושלם
(המשך בעמוד )28
העולם הזח 1970

מדוע מנעו נקיו׳ מי שוו־ ה בי ט חון את הקמתם שד מיפעלים
חושים לאספקת תחומו החיוני, אח וי שהמינער המונופוליסטי הקייו
סינן אוז ביטחון המוינה בצוות תמח״נו 11 חקיוה ביטחונית ופלילית

תעלומת מלאי חחיחס
ליא מו כן לשוחח על זה ! הנושא הזד. חסוי מבחי־
נח ביטחונית!״ משיבים לא־פעם אנשי־מפתח
במישרד־הביטחון ובתעשייה הביטחונית.

אד כמיל,דים רכים לא ביטחון המדינה
הוא המעניין אותם, אלא ביטחונם האישי.
כאשר הם זורקים, בהתנשאות, תשוכה זו, הם
בטוחים כי יצליחו לחסום גילויים על מחדלים
ביטחוניים שהם עצמם אחראיים להם אישית.
מעטים המיקרים שבהם מתגלה תופעה זז בצורה
חותכת יותר מאשר בפרשה הנדונה כאן.
בשבוע שעבר גילה העולם הזה ( )1969 פרשה חמורה,
שאותה הגדרנו כ״מחדל החומר הסודי״ .בין השאר גילינו:

• כמילחמת יום־הכיפורים הצטמק המלאי
של חומר מסויים כצה״ל, שהוא חיוני כיותר
לעצם ניהול המילחמה, והגיע לנקודת־מינימום
מסוכנת.
(לפי הוראת הצנזורה, שחיא מוצדקת גהחלט במיק־רה
זה, אין ״העולם הזה״ מפרש את החומר שגו דנה
הכתבה, וכן יש צורן בהעלמת פרטים אחרים שיש גחם
כדי לזהות את הנושא הביטחוני).
#אילו נמשך המצב, עלול היה להיווצר מצב שבו
לא היו כלי־מילחמה מסויימים, חשובים ביותר, בשווי
מיליארדים של לירות, יכולים לפעול.
>• מצב דומה שרר במיתקנים ממשלתיים ובמיתקנים
אזרחיים מסויימים, והזקוקים לאותו חומר.

• השיבושים באספקת חומר זה נמשכו
שנה תמימה, גם לאחר מילחמת יום־הביפורים.
הכעייה לא נפתרה כליל עד עצם היום הזה.

מלאי־הח־ווס נערם
הרי שהיה בידי מידע מדוייק על מחדלי בית-
החרושת המייצר חומר סודי זה, בימי המילחמה
ואחריה, ערכתי ביקור־בזק במיפעל. ביקשתי את הסבריו
של המנהל, סגן־אלוף (מיל ).יוסף גיא-רון.
הצגתי בפניו שני מחדלים חמורים במייוחד שאירעו
במיפעל שלו, והם:
<• לפי החוזה בין ביודהחרושת ובין מישרד־הבי-
טחון׳ היה על בית־החרושת להחזיק ברשותו מלאי־חירום
קבוע של חומר זה עבור צה״ל, בכמות שנקבעה.

כאשר פרצה מילחמת יום־הכיפורים, נתברר
לתדהמת מפקדי צה״ל שמלאי־החירום פשוט
אינו קיים. החומר נמכר למיפעלים אזרחיים.
כתוצאה מכך אירעו תקלות־שרשרת כצה״ל.

• בחודש נובמבר 1974 דווח בעיתונות, כי ישראל
נקטה אמצעי־זהירות כדי למנוע אפתעה אפשרית בגבול

הסורי. באותו חודש נערכה ביקורת־פתע בבית־החרושת,
כדי לבדוק אם המלאי השמור לצה״ל נמצא בו בשלמותו.

תוצאות הבדיקה גילו כי גם הפעם לא נמצא
המלאי כשלמותו, כבמות המיועדת לצה״ל.
מה אומר על כך המנהל ז
אחריותו של יוסף גיא־רון היא כפולה ומכופלת. לא
זו בלבד שהוא מנהל את המיפעל המונופוליסטי, היחידי
בארץ המייצר את החומר הסודי הזה, אלא שהוא עצמו
ועל כן
בא מצה״ל,
הוא יודע היטב את חשיבותו החיונית של החומר ל־תיפעול
כלים חיוניים ביותר בצה״ל.
הוא ביקשני להזדהות, ולאחר־מכן הגיב בכעס :״איני
עונה על שאלות העוסקות בעניינים ביטחוניים סודיים!״

כשנוכח לדעת שזה לא היה די, איים עלי :

זאב יפת
ניסי תי לשאול את גיא-רוו כמה שאלות נוספות, כמו,
למשל, מי הם בעלי־המניות של המיפעל, אך הוא סירב
להשיב על כל השאלות, בתירוץ של ״נושא ביטחוני.״
עד כמה מודע גיא־רון לענייני ביטחון, נסתבר לי
מייד לאחר־מכן. יצאתי ממישרדו, וערכתי סיור סביב
המיפעל, בלוויית צלם־המערכת. הצלם צילם כמה תמונות,
שאינן ניתנות כאן לפירסום מטעמי ביטחון.

נסתבר בי אותו מנהל, המסרב להשיב עד
שאלות מטעמי ביטחון, אינו דואג לסידורי־הביטחון
המינימליים במיפעלו, שצה״ל הגדירו
כחיוני כיותר. הכל פרוץ, כל זר יבול לגשת
אל המלאי.
דו״ח מפורט על ליקויים אלה הועבר על־ידי העולם
הזה לגורמים המתאימים.

הביקורת שלא היתה
ן* כית־החרושת שוהה, דרך־קבע, חוליית־ביקורת
של צה״ל. תפקידה הוא לבדוק את טיב החומר, לפני
שהוא מועבר לצה״ל.

לפי המידע שבידי, איש מבין אותו צוות־פיקוח
לא הועמד לדין אחרי שנתגלה כתחילת
מילחמתי־יום ייהכיפורים, ושוב, בנובמבר — 1974
בי מלאי־החירום החייב להיות שמור לצה״ד
אינו כנמצא.

בר־נתן, במו גיא־רון, סירב בהחלט לדבר.
גם באשר נאמר דו כי כמיקרה חמור זה, דין
שתיקה כהודאה. לסירוב זה יש משמעות חמודה
כיותר.

שייקה ירקוני

מדוע נמכר מלאי־החירום למיפעלים אחרים? ירקוני:
״זה באמת לא בסדר. אבל מי ידע שעומדת לפרוץ מיל־חמה?
פנה לגיא־רון, הוא האחראי.״
על השאלה מדוע בית־החרושת, המספק לצה״ל חומר
כה חשוב, והממוקם במקום מרכזי בארץ, חסר אמצעי־ביטחון
מינימליים, השיב ירקוני :״גם על נושא זה יש
לנו התכתבויות מרובות עם מישרד־הביטחון. הם דרשו
מאיתנו לנקוט שורה ארוכה של אמצעי־ביטחון סביב בית־החרושת,
בתוכו, ובקשר לאיחסון בטוח של החומר.
עניינו להם שאנו מוכנים לבצע את כל הנדרש, אם מיש־רד־הביטחון
יממן את הדבר, או אם יאפשרו לנו להעלות
את מחיר החומר בהתאם לכך. זה רק עניין של כסף.״
מסתבר כי התכתבות זו עם מישרד־הביטחון נמשכת
כבר חמש שנים. בינתיים חשוף המיפעל לא רק
כלפי פידאיון, אלא גם כלפי סתם גנבים ופורצים.

״אני אדווח לגורמים המתאימים ע אתה חוקר
בענייני־ביטחון סודיים:״

לדבריהם של בעלי-המיפעל לא היה מוטל על החולייה,
לפני יום־הכיפורים, לבדוק אם קיים המלאי, אלא רק
לבדוק את טיב החומר המסופק. אולם אחרי המילחמד,
הוטלה גם בדיקת המלאי על החולייה — ובכל זאת
נסתבר, במשבר נובמבר, כי המלאי אינו מספיק.
אפשר להסביר את אי־העמדת חברי החולייה לדין
בשתי דרכים:
• 1אותה רשלנות תהומית, הקיימת גם במיגזר ה אזרחי,
כאשר לא הועמד מנהל־המיפעל לדין בעוון הפרת
התחייבותו לצה״ל.
#האחראים על החוילייה האמינו כי היא רומתה
על-ידי המיפעל, וכי הרישומים של המיפעל הסתירו את
חיסול מלאי־החירום.
מיפעל זה שייך לקארטל, שבו אוגדו לפני שנים
כל שש החברות שהיו קיימות בשטח זה. בין בעלי־המניות
וחברי מועצת-המנהלים בולטים שני שמות ידועים:
שייקה ירקוני המפורסם (שותף בכיר בשתיים
משש החברות בקארטל המייוצג על-ידי שלושה מבין 12
חברי מועצת-המנהלים) והתעשיין הוותיק יהודה בר־נתן
(ייצוג דומה).

״שאל את הפקידים!״

מיכתבים חריפים בעניין זה מהגורמים המוסמכים.

״הצדה היא שבל המלאי היה תלוי כמיפעל
יחידי. די היה שבורג אחד יתקלקל, בדי שלא
יהיה מלאי.״

שייקר. ירקוני, לעומת זאת, היה מוכן להסביר מה
קרה׳ ואין הוא מכחיש את העובדות החמורות שהובאו
לעיל.
״נכון שהיה מחדל בעניין מלאי־החירום. זה אירע ב־תקופת־החגים,
לפני יום־הכיפורים. הפועלים לא עבדו,
והמלאי שהיה קיים נמכר למיפעלים האזרחיים. קיבלנו

*** אלה לגמרי אחרת, וחמורה מאין כמוה, היא:
ץ1£מדוע נהנה מיפעל זה ממעמד מונופוליסטי,
למרות בל המחדלים החמורים הנ״ל?
שאלה זו מטילה צד ככד עד פקידי מיש
רד־הביטחון.
חומר־הגלם לייצור החומר הביטחוני הזה מצוי כולו
בארץ. בית־החרושת אינו תלוי בספקי־חוץ ובתנודות
מחירים בשווקי־חוץ. אין לו שום טירדות בשיחרור מיט־עני־ייבוא
מהמכס. מכל הבחינות האלה, מצבו אידיאלי.

משום כף לא חסרו יזמים שהיו מובנים
להקים מיפעלים דומים. כידי ״העולם הזה״
שמותיהם של שלושה יזמים, שהיו מובנים
להקים מיפעלים דומים — וייתכן שהיו עוד.
כדי שמיפעלים אלה יוכלו לעמוד בתנאי-התחרות
עם המיפעל הקיים, הנהנה ממעמד של ״מיפעל מאושר״
(או ״מיפעל מוכר״ ,כפי שמוגדר מעמד זה לגבי מים־
עלים שאינם מייצאים, אלא מייצרים למען מערכת־הבי־טחון)
— היה עליהם לקבל מעמד דומה.
כאן אנו מגיעים לשורה של עובדות מוזרות, המחייבות
חקירה יסודית, תוך בדיקת כל המיסמכים, פתיחת
התיקים וגביית עדויות:
!• עם עליית הביקוש האזרחי והצבאי ב* ,1973/74 לא
היה המיפעל הקיים מסוגל עוד לספק את התצרוכת. למעשה
(המשך בעמוד )26

נערי הבנק והחנחת חוואדוציות • -שואדס סמו״ס *
ההנסו הישו־אד 35 : ,וף דון דורו ^ סיובת ראשו ני
עובדות במיומה ^ אהוד אנדיאר ניסה רהציונ *
עמלת תיווו לח־־כ משה נסים * שעון זהב למיכאל צור *

הווידוי עו ל •בור רחנבו

ת שו ת הנ בו ד הווניו ה
אונו

ע ד דוו ת !׳

שיגור רוזנגויס דיבר חמש שעות תמימות, ושפך את כל אשר גליבו. או
כמעט הכל. מאחר שפרשת רוזנבוים נמצאת עתה בדיונים בגתי״המישפט בשווייץ,
לא היה מוכן להשיב לשאלות של עיתונאים. לכן, הוא העדיף לשפוך את מרי״
שיחו בפני אדם הקרוב לו ומהימן עליו. טיבור ישב על שפת״ישיבה הדורה,
במישרדו אשר בחברת ״הלווים״ ,ברחוב קוראטרי מישפר 14 בז׳נבה. כאשר
הדריך את בן־שיחו למקום־המיפגש, הבהיר מלכתחילה כי הפגישה לא תיערך
בבנק, אלא במישרדי ״הלווים״ ,חברה ואדוצית שלדבריו, אינה קשורה כלל
בבנק איי־טי־טי (אינטרנשיונל קרדיט בנק) ,או בקבוצת החברות הוואדוציות
שהשתבכה עם הבנק.
מישרדי ״הלווים״ ,אמר, הם בדיוק מיל בניין ״טווים בנק קורפוריישן״.
הפגישה נקבעה לשעה שש בערב. בשעה היעודה נכנם הידיד למישרדו של טיבור,
ראה כי דלת־הכניסה עמוסה שורה של מנעולי־ביטחון. המישרד היה בן שלושה
חדרים. הגדול בחם, זה שבו ישב טיבור, הוא חדר״עבודה מהודר, כנהוג אצל
חברות גדולות. ליד הכניסה, חדרה של המזכירה ובו מכשיר־טלקס וכמה מכשירי-
טלפון. השלישי הוא חדר״המתנה דיסקרטי, מהודר אף הוא, שדלתו ננעלת כך
שהממתין בו אינו רואה מי יוצא מחדרו של רוזנבוים. תעודות״ההסמכה השונות
של טיבור ממלאות את החדר, וניכר כי הורדו מכותלי הבנק והובאו לשם.
מזכירתו של טיבור, סולאנז׳ ,שווייצית ממוצא צרפתי, הכינה קפה והשתדלה

מאת ד״ר
ך 1מה זה מגיע לי? למי אני הזקתי?
/האם לקחתי פרוטה לעצמי ז אתה
רוצה לראות לאן הלכו כל הכספים של
רוזננוים? כל הרווחים שלו? אני אראה
לך, אבל חס־וחלילה לא לפרסם שום שם !
(קורא לסולאנד, המכניסה לחדר כרטסת
עבה ובה כאלף ויותר כרסיסים)/ .
בבקשה. תוציא איזה כרטיס שאתה רוצה(
.בן־שיחו שולף כרטיס. מודפסים
עליו שם וכתובת של ארס בקנדה, ובקצה
הכרטיס כתוב ״ 100 דולר כל חודש״ .כרטיס
אחר מוצא, ועליו שם בית־כנסת בוורשה,
וכתוב עליו ״ 250 דולר לחודש״.

להעביר את הזמן עד בואו של הבום, בשיחות לא-מחייבות. מפיה הסתבר לאורח
כי טיבור מאמין באמונות תפלות. הוא נולד ב־ 2בנובמבר, יום מתן הצהרת־בלפור,
והוא רואה בכך סמל. הוא יליד מזל־עקרב, וקורא בעיון כל הורוסקופ
שמזדמן לידיו.
טיבור רוזנבוים נכנם למישרד בצעד מהיר. ראשו היה גלוי, וכפי שמעידים
מכריו, הוא חובש כיפה רק בכנסי ״המיזרחי״ .לאחר שבירך את אורחו לשלום,
התיישבו השניים. הידיד ישב מולו, רשם כל מילה, הפסיק מפעס״לפעם נשאלת-
הבהרה. שלא כעיתונאים הרבים שניסו לדובב את רוזנבוים עד עתה, היה
השואל מצוייד במידע מקיף על תחומי השיחה, ותודות לכך קיבל תשובות למרבית
השאלות המציקות עתה לישראלים רבים. השיחה גילתה גם שורה של עובדות
חדשות לחלוטין, שתגרומנה כנראה לסערות ניכרות במימסד ובציבור
הישראליים( .טיבור מאיית את שמו ״רוזנבוים״ ,ולא ״רוזנבאום״).

יגאל לביב, כתב ״העולם הזה״ ,נסע דז׳;בח כמיוחד עליימנת
לרשום את סיפורו האישי של טיכור דוזנכוים, כפי שסוסר לכן־
שיהו, המהימן גם על ״העולם הזה״ .ברור, כי אין גירסתו של רוזג־בוים
מובאת כדי להזים מה שכתב ״העולם הזה״ עליו כעבר, אלא
כדי לאפשר לציבור ללמוד, לראשונה, על הפרשה מנקודת־ראותו של
רוזנכוים עצמו. והרי דבריו, כלשונם :

י בו ר רוזנבו׳

נגדי! ואחר־כך הוא הולך ונשבר בח קירה
כמו ילד!
אני לא פתחתי את פי, אתה שומען!
ניסו להוציא ממני בחקירה לאיזה מוסדות
ישראליים נחתי, מה הקשר בין האחים
בלומפילד לבנק — בצבת לא יוציאו מ מני!
אני לא אשבר! אני לא אדבר!
לפני 22 שנים הגעתי לז׳נבה, יתום,

התחלתי לעבוד כסוכן של בתים מוכנים,
ותוך כדי העבודה גמרתי את
לימודי הכלכלה. הכרתי נציג בכיר של
ממשלת ליבריה, והעליתי רעיון. הצעתי
לליברים לעשות כמו היהודים, להקים מ עין
סוכנות ליברית, לגייס את הפזורה הליברית
לעזרת ארץ־האם. הקמנו את הסוכנות
היהודית הליברית, שנקראה אס־

גמרו אותי בפיוסומיס
בעיתוויס בלי שיכולת׳
להגיב
כך כל הכרטיסים. מאות שמות של אישים
ומוסדות, בציון סכומי־כסף).
לכאן הלכו הרווחים של רוזנבוים! כל
חודש שלחתי מכאן עשרות אלפי דולרים
לצדקה וגמילות־חסד. להחזקת מוסדות
כשרים. למיסעדה וליל, המסעדה הכשרה
היחידה בז׳נבה( .לפי סיפרי הבנק התברר
כי הבנק הפסיד על תמיכות במיסעדה זו
2מיליון פרנקים שוויציים) .אני לקחתי
כסף לעצמי כמו מיכאל צורו (רוזנבוים
פורץ בבכי ללא־מעצורים׳ מדבר תוך התייפחות)
הוא גם גנב כספים, גם טפל עלי
-שקרים בעדות שלו, גם הסית את רוטשילד

לפתחו, והבנק האמריקאי התאים לכך.
באותו זמן ייסדתי גם את בנק אוף לגוס,
שהבעלות עליו נמסרה אחר״כד כולה ל-
ליברים. אז ראיתי שאין בשווייץ בנק לארצות
מתפתחות. את הדיסרטציה שלי לתואר
הדוקטור הכנתי על נושא המימון
הבנקאי לארצות מתפתחות, וכך הגיתי
את רעיון הבנק לצורך זה.
רציתי להקים בהון אירופאי ואמריקאי
את הבנק האפריקאי הגדול ביותר, ובשנת
1959 נוסד איי־סי־בי.
אני בוכה עכשיו, למרות שבכלא לא
בכיתי אף פעם. אני עוד מאמין שסוף

צוו גנב, טפד שסריס
והסית, ואתו נ ו נשבר
כמו ידו!

לאחר כל מה שעבר עלי במילחמה. על
זה לא אדבר. התחלתי לעבוד כמזכירו
של ד״ר שמואל שפס, שהיה ראש מחלקת־העלייה
של הסוכנות בשווייץ. כיוון שהייתי
פעיל בתנועת המיזרחי בהונגריה
לפני המילחמה, פנו אלי שאהיה פעיל מטעם
התנועה בשווייץ. אז ייסדתי אח חברת
הלוויס־ישראד ומאז אני עובד בה,
והיום היא כל מה שנשאר לי.

ריקן ליבריאן אסושיאייטד, והתחלתי לעבוד
איתם. תחילה הייתי ניספח כלכלי
שלהם, ואחר־כך שגריר ליבריה׳ עד היום.
הבאתי להם עסקים, ואחר־כך הקמתי
את הבנק אוף ליבריה, שהתפתח יפה עד
שבשנת 1957 מכרתי את חלקי בבנק 50 ,
אחוז, לבנק האמריקאי הגדול כימיקל בנק.
מכרתי, כי הבנק התפתח כל־כך מהר שהיה
דרוש גורם יותר חזק ממני כדי

הכבוד לבוא. אם המוטיבציות של האדם
הן בסדר, הרי כדאי כל מחיר שהוא משלם
למענן. לכן אני שתקתי כל השנים,
ואני שותק גם כעת.

ך* לן לפני תישעה חודשים עוד שלטתי
1על מאות מיליוני פרנקים. הרווח הפר טי
מעולם לא עניין אותי. אישית, הרווחתי
יפה. משכורתי מן הבנק היתה 140 אלף
פרנקים שוויציים לשנה, ומממשלת ליב ריה
קיבלתי עוד 50 אלף דולר לשנה,

שלושה-רבעים מהכסף חזד. חילקתי לאחרים.
הרמש האישי היחידי שיש לי בישראל
זו דירתי שבירושלים. לפני כמה
שנים בא אלי חבר־הכנסת משה נסים׳
לאחר שחותנו, יצחק קורן, המליץ עליו.
גיסים אמר לי שהוא סוכן למכירת די-
רות של אברהם עופר, מנכ׳׳ל חברת שיכון
עובדים, ויש לו למכירה חמש דירות בירושלים.
קניתי ממנו בירושלים דירה,
שעלתה לי אז 42 אלף לירות. לא קניתי
בית כמו של גולדמן ואחרים, אלא דירה
רגילה, מול מלון מוריה, ליד דירות של
אנשי אוניברסיטה.

^ ל השנים הייתי יושב־ראש מוע-
^ צת־ד,מנהלים של מיפעלי אתא ולוד־דיה.
תבדוק בספרים, מה קיבלתי מן ה־

דא אגיד מי !
חברות הללו. האם עשיתי איזה עסק איתן?
כאשר קניתי אותן, אמרתי לעמוס
בך גוריון, מנכ״ל אתא, שימשיך בדיוק
כמו קודם, יעבוד עם אותם הבנקים והגופים
ולא ישנה כלום, רק כדי שלא
יגידו שטיבור רוזנבוים השתמש בעסק
לטובתו האישית, כבעל־מניות!
איך קניתי את המיפעלים? הייתי צריך
לשלם לצדיק יחזקאל דגן הון־תועפות, כדי
להשתחרר ממנו. עיסקת הקנייה היתד.
כך קניתי מניות בבנק לפיתוח התעשייה
בשני מיליון דולר׳ ותמורת זאת הבנק
נתן לאתא הלוואה גדולה, שבגללה קניתי
את המיפעל. על עיסקה זו-הפסדתי בדיוק
מיליון דולר.

התברר שהמניות שקניתי היו אומנם
מכורות תמורת דולרים, אבל לא היו צמודות
לדולר, כך שכל פיחות הקטין את
ערכן. מעולם לא לקחתי באתא אפילו

משהו למען הארץ, אבל זו היתד. כנראה
תאוות־הכבוד. אולי היה בי יצר־הרע
להיות חשוב. אני הרגשתי שאני מקריב
את חיי למדינה ולסוכנות, ובעצם זו היתה
חולשה אנושית של תאוות־כבוד, והיא
העבירה אותי על דעתי. אם הייתי מקדיש
אותו הזמן לניהול עסקי, לא הייתי היום
במצב הנוכחי. טסתי מליבריה לקונגרס,
משם לוועד־הפועל הציוני ומשם להמיז־רחי,
ומשם למישרד־הביטחון — חייתי באווירון
ומסרתי את ניהול עסקי למי ש מסרתי,
וכך יצא מה שיצא כיום.
כל הצרות החלו בשנת ,1971 כשנוכחתי
שההשקעה ברומא היא כישלון גדול, וכספים
מסויימים שכיסו אותי היה צריך למסור
לארץ, והמוצא היחידי היה למצוא
שותף מתאים( .דוזנבויס מתכוון להשקעתו
יחד עם קבוצת זליגמן־ורבורג־מנטלו באדמות
מרינה־ריאלי שליד רומא, השקעה
ספקולטיבית באדמות בית־המלוכה האיטלקי,
שנעשתה בתיקווה כי ישונה ייעודה
של הקרקע מפארק לבנייה. הוא השקיע
60 מיליון דולר בעיסקה, אשר לכספים
שהיה צריו למסור לארץ: הכוונה לכספי
״קרן ליידי דייוויס״ ,שנגנבו על־ידי
האחים בלומפילד והושקעו בבנק של רו־זנבאוס
— 40 מיליון דולר בסך־הכל. בשנת
1971 נודע הדבר לספיר, והוא הכריח
את בלומפילד, באמצעות רוזנבאוס,
להעביר את הכספים לייעודם החוקי —
מדינת ישראל 14 .מיליון דולר הועברו
באותה שנה, והיתר היו צריכים להיות מועברים
תוך כמה שנים. נפילת הבנק גו־

משה נסים
הח״כ אמר: קיבלתי דירות למכירה
רמת, כמובן, לאובדן ההפרש בן 26 מיליון
הדולר. כל הפרשות הללו תוארו בהרחבה,
ולראשונה, בגיליונות קודמים של
״העולס הזה״).

צבי רבטר
השליח אמר: תציל אותו
חולצה לעצמי. כאשר בני היה בארץ בחורף,
היה לו מעיל-גשם עם חורים, ואמרו
לו לקנות חדש, אבל הוא פחד
לקנות באתא פן יסרבו לקבל ממנו כסף.
מיהו בעל אתא ולודזיה היום? חברה
ואדוצית בשם ישראל אתא טראסט. כל
הסיפור על קבוצת רוזנבוים הוא מההפטרה.
יש השקעות לזמן ארוך שאסור להחזיק
בבנק, ומשום כך קמו כמה חברות
ואדוציות. הבעלים של הבנק והחברות ה-
וואדוציות הם זהים, פרט לבנק המחוזי
של הסן, הרשום כבעל שליש המניות בבנק
בלבד. קבוצת המשקיעים בבנק ובחברות
הוואדוציות היא בעיקרה ישראלית.
לא, לא אגיד מי. בצבת לא תוציא ממני!
אבל אלה ישראלים, בפירוש !
עכשיו אני חייב בקצת ביקורת עצמית.
אני בן 51 כיום, ועושה את חשבודהנפש
שלי. מה עשיתי חיובי ומה עשיתי שלילי
בעולם. לא גנבתי בחיי. תאוות־ממון
לא היתד. לי. כל הזמן אמרתי שאעשה

1פי ברשת: אנשים מסויימים, יצא /אז אהוד אבריאל לרומא׳ לעזור לי
לממש את אותה ההשקעה. היה לי שותף
ברומא, ב~ס/ס ,10 מוסד רציני, שרצה שאמכור
את רומא טוב. זו היתד, מריטת-עצבים
איומה. יום אחד כן נמכר, למחרת לא
נמכר וכן הלאה. ראיתי שלא יהיה מנוס
ממכירת רומא בתנאי חינם, וחיפשתי שותף
עם גיבוי שימנע ממני את המכירה.
כך מכרתי את נישמתי לגרמנים.
היתד, לי מילחמה קשה מאד עם עצמי,
עד שהסכמתי למכור להם. אני, שאיבדתי
את כל מישפחתי באושוויץ, זו המזכרת
שאני נותן להם? בנם היחיד של הורי
(בוכה) עושה שותפות עם הגרמנים? !
אבל אמרתי שכדאי בכל־זאת למכור להם,
על־מנת שהמשקיעים שנתנו בי אמון והש קיעו
את כספם בי, לא יפסידו. בנק לאומי
והברון אדמונד רוטשילד סירבו להיות
שותפים, והבנק המחוזי של הסן, בין הגדולים
בגרמניה, כן רצה.
מנכ״ל הבנק של חסן, פרופסור וויליאם
היינקאל, רצה להיות הסלבאך שני (ולסר
הסלבאך הוא נשיא בנק האיגודים המיק־צועיים
הגרמני, השקיע ותרם מאות מיל יוני
מארקים בישראל, עוזר רבזת לישראל
ונהנה בה מכבוד רב ).הוא בא ארצה,
רצה להיות חבר־כבוד באוניברסיטה. איך

הכרתי אותו? הפגיש אותנו פקיד גבוה
באוצר הגרמני, שעבר אחר־כך לעבוד עם
היינקאל.
בשעת המשא״ומתן אמרתי להייגקאל שאני
לא זקוק להשקעה שלהם במניות של
30 מיליון מרק, שתמורתן קנו 330/0במניות
ומחצית בזכויות ההצבעה. אני זקוק
לו לפיתרון בעיית החברות הוואדוציות
לטווח ארוך, והוא לקח על עצמו את האחריות
לכך. הם ביקשו שלא אכניס למאזן
את ההשקעות הוואדוציות, אך רשמו לידיעתם
כי יש לי כספים ממוסדות ישראלים
להשקעות לטווח ארוך, והם הבטיחו
כיסוי.
אתה לא מאמין? הנה, קרא ! (הוא מגיש
מיכתב החתום על־ידי היינקאל עצמו ו־המופנה
אל עורו־הדין של רוזנבויס, לליב,
מיום .)22.10.74
וזו תמצית המכתב :״טיבור רוזנבוים
הודיע לי כי לבנק ולבעלי־המניות שלו יש
שורה של השקעות לזמן ארוך — אדמות
באיטליה, שווייץ ומיפעלים בישראל —
והסכמנו כי השקעות אלו, לפי בקשתנו,
לא תוכנסנה למאזן. רוזנבוים קיבל מאי-
תנו אישור למימון־ביניים של 100 מיליון
פרנק שווייציים. הוא הודיע לנו כי מימון
חברות אלו בא מכספי לקוחות או מוסדות
ישראליים. המיבנה הזה של השקעות
נפרדות בבנק ובחברות הוואדוציות בא
להעמיק את היחסים בין הבנק למוסדות
הישראליים, ולתת מישענת כלכלית לקבוצה
הישראלית.
״ברור לנו כי השילוב בין הבנק והקבוצה
הוא עובדה. כיוון ששילוב זה בין הבנק
לקבוצה הוואדוצית הוא בין תנאי-
הקנייה, הבנק המחוזי של הסן צריך לעמוד
לימינו של רוזנבוים בבעיות אלו. אני
עצמי הודעתי זאת לרוזנבוים כמד, פעמים,
וכך גם נשיא הבנק׳ אוסוואלד (ראש־מס־שלת
הסן) ,והודעתי זאת גם לשאר מנהלי
הבנק של הסן.״

לה דיברי המיכתב. בסוף יולי ,1974
לפי החוק השווייצי, הייתי צריך להחזיר
לבנק 35 מיליון דולר, שהבנק היל ווה
לקבוצות הוואדוציות. אמרתי לצור ש יש
לי שתי אפשרויות — ללכת לפינחס
ספיר, או לבנק הגרמני. צור יעץ שאלך
לגרמנים, והלכתי, והם הבטיחו לעזור לי.
אבל בינתיים התחלף המנהל של הבנק,
כי הבנק הפסיד 2מיליארד מארקים בעסקים
שונים. אני לחצתי על צור, שהופיע
בשם ממשלת ישראל, למהר לקחת
מן הגרמנים את הכסף, לפני שיתחרטו.
אוסוואלד, ראש הממשלה, צעק על המנהל
החדש בריקר שיעמוד בהתחייבות
וישלם לי את הכסף. אני האמנתי בצור
לחלוטין. אומנם צרם לי העניין שהוא ביקש
פעם, וקיבל 15 ,אלף דולר כהוצאות
על מילווד, שסידר לי, והיה עוד מיקרה
שקצת צרם: קניתי לו מתנה ליובל ד,־50
שלו, שעון־זהב תוצרת פאטק־פיליס. אנו
הסוכנים של המיפעל בישראל, באמצעות
החנויות הפטורות־ממכם, ומקבלים שעונים
בהנחה. כל שעון עולה לנו רק כמד,
אלפי דולרים. צור סירב לקבל את השעון
כל עוד לא מחקתי מעליו את ההקדשה!
כאן התערב הברון רוטשילד. והרס את
הכל. כשהוא הכריז שאני נוכל, הוא נתן
לגרמנים הזדמנות לא לשלם, שכן למה
למהר לקיים התחייבות למי שהברון אומר
שהוא נוכל? מה הפריע לברון לחכות
עד שיתנו את הכסף, ואז להגיש את התביעות
נגדי? הוא היה יכול להכניס או־

חנ 11ן 250
-מ1ה 35

כור חובות
מליון דולד
מיליון של ישראלים!

תי לכלא אחרי שהייתי מוציא מהגרמנים
כ־ 35 מיליון דולר, ואז היינו מצילים שמונה
אלפי מפקידים יהודיים בכל העולם
מהפסדים !
צור בגד בי ועבר אל הברון, והתחיל
להשמיץ אותי לפני הברון כדי לנקות את
עצמו. אני בטוח שהוא סיפר עלי דברים
איומים בקשר לעיסקה עם הגרמנים, כאילו
שילמתי שוחד, והברון האמין לו.

רוזנכוים גיסי זוהרו
צור ביקש: שמון בלי הקדשה
שהרי צור היה איתי בכל השיחות עם
הגרמנים. שלחתי לברון שליחים, כדי ש יחכה
עד שנוציא את הכסף, אפילו את
עורך-הדין האישי שלי בז׳נבה, סיקלזנוב,
שלחתי אליו, והוא השיב שלא מעניין
אותו כלום — רוזנבוים רוצח וגנב ונוכל
ומקומו בכלא! והגרמנים ניצלו זאת כדי
להתחמק מן התשלום!

ף עכשיו בכר הוגש הדין־וחשבון של
1רואי־ד,חשבון של הבנק. כלל החובות
של המק הוא 600 מיליון פרנק׳ או 250
מיליון דולר, מזה 35 מיליון דולר של

לא הסכמתי לחתום
שהוניתי מדון, אפילו לא
למען צב־ וכסו!
ישראלים. אתה אומר שלא יכול להיות
סכום כזה גדול? בטח שאני בטוח ! 35
מיליון דולר, ולא .19*20 לא, לא אומר של
איזה מוסדות׳ .אינני מגלה שמות, ואינני
רמאי.
אתה יודע, לפני כמד, שבועות שלחו
אלי שליח וביקשו שאציל את צבי רכטר.
צבי הוא חבר טוב וידיד, ולמענו אני מוכן
לעשות הרבה. כששליח שלו ביקש את
השטרות של סולל־בונה, נתתי. ביקשו שאתן
הצהרות בקשר לערבויות הבנקאיות
שנתן לי — הסכמתי לתת, אם־כי שמעתי
שאחר־כך הוא השמיד חלק מן המיסמכים
שנתתי לו ולא נתן־ אותם למישטרח. אבל
השליח המיוחד הזה בא ואמר לי :״טי-
בור, אתה בין כה וכד, אבוד, לפחות תציל
את צבי. תאשר בכתב שהוצאת ממנו את
הערבויות ואת השטרות הנוספים לביטחון,
במירמה. תחתום שרימית אותו, מד, איכפת
לך? פעמיים לא תשב בכלא, ואילו הוא
ייצא מן הבוץ.״
גירשתי את השליח מביתי. לבקש ממני
שאחתום שעשיתי רמאות? הרי כתוב
״ואהבת לריעך כמוך׳ — והכוונה היא
שלא תעשה למען ריעך מה שלא תעשה
גם למענך־אתה ! ואני לא ארמה ואחתום
שהוניתי בזדון! אפילו לא למען צבי
רכטר!

(המשך וידויו •מל מיגור
רוזנגויס — *שבוע חכא).

מאח

מים מאוד, אף בדרג המדיני העליון,
כי כוונת רכין היא כאמת
וכתמים להיעזר כאריק שרון כדי
לגבש החלטות ביטחוניות.

אורי אסרי

* 4ין בזורה הציבורית הישראלית
אדם מורכב יותר מאשר האלוף (מיל).
אריאל (״אריק״) שרון. כימעט כל אדם
רואה אותו בדמות אחרת.
יש הרואים בו אח החייל המזהיר ביותר
שקם אי-פעם בצה״ל, גאון אינטואיטיבי
ומפקד קרבי מלידה.
יש הרואים בו קצין המפר כל פקודה
שאינה נראית לו, והזוכרים שפקד על
הכוח שביצע את פעולת קיביה.

הבטחת האגו הימני
ם כן, מהי כוונתו של רבץ? לשם
מה בא המינוי?

המצויים בצמרת מאמינים בי
זהו מהלך מחובם שנועד לבצר את
עמדתו האישית של יצחק רבץ
עצמו.

יש הרואים בו מנהיג לאומי
חדש, האדם היחידי המסוגל להציל
את המדינה מבלייה.
יש הרואים בו את האליל התורני,
מהדורה מסובנת יותר של
משה דיין, הרפתקן חסר־מעצורים
המסוגל לחולל הפיבה צבאית.

״מאז נכנס לתפקידו, אין אף בעייה
אחת המטרידה את רבין יותר מאשר איך
להישאר בשילטון,״ התמרמר השבוע איש-
מפתח בקרב המימסד .״כל ההחלטות שלו,
בענייני חוץ ופנים כאחד, משועבדות לשיקול
מכריע זה. המינוי של אריק נובע
גם הוא משיקול זה.״
ואכן, המינוי הורג כמה וכמה זבובים

יש הרואים בו את האיש שהקים את
הליכוד, המועמד הטיבעי למנהיגות מחנה
ארץ־ישראל השלמה.
יש הרואים בו אדם בעל תפיסה פולי

ג 1ף

טית נאיבית׳ שכל נגיעתו בעניינים המדיניים
של המדינה מוכרחה להסתיים באסון
לאומי.

ויש המונים באריק שרון את כל
המעלות והמיגרעות האלה גפ-יחד.
כאשר נמסר לפני שבועיים, מפד-,לאוזן,
כי יצחק רבין עומד למנות את אריק
שרון כיועצו לענייני ביטחון, היתד, התגובה
מורכבת לא פחות מאשר אישיותו
של היועץ החדש עצמה.

יש יועץ, אין נועץ
ך* שאלה הראשונה היתה,
| 1מדוע עשה זאת רבין.
התשובה הפשוטה ביותר היתד :,מפני
שהוא הרגיש בצורך ביועץ צבאי כישרוני.

כמובן,

אך אופייני הדבר, שכמעט איש
לא האמין, אף לרגע, כי זוהי התשובה
האמיתית.

יצחק רבץ נודע, מאז הפד ראש־הממ-
שלה, כאדם שאינו מקבל עצות מאיש,
איש מסוגר, המואס בעבודת־צוות, המקבל
את כל ההחלטות בעצמו, לבדו, מבלי
להכניס איש לסוד החלטותיו.
גרוע מזה: רביו מנע, במדידיו, את
הקמתו של כל מנגנון סביר לתיכנון ביטחוני
ומדיני, לעיבוד הצעות אלטרנטיביות׳
ועל-אחת־כמה־וכמה לקבלת החלטות.
בעיקבות
מילחמת יום*הכיפורים הושמעה
בחוגים רציניים דרישה כימעט כל לית
להקמת ״מועצה לביטחון לאומי״ ,מן
הסוג הקיים בארצות־הברית ובארצות אח רות•
מועצה כזאת׳ שהיתה צריכה לכלול
אישים בכירים, היתד, צריכה להיעזר
בצוות של מומחים עצמאיים, ובהקשר
זה אף הוזכר בפירוש שמו של
האלוף (מיל ).ישראל (״טליק״) טל.

רבץ לא קיבל הצעה זו, בשם
שלא קיבל כל הצעה אחרת להקמת
מוסד ביטחוני כלשהו, במיסגרת
הממשלה או הכנסת. הוא מנע
אפילו את הקמתה של ועדת־שרים
לענייני־כיטחון, והשאיר על כנו
את ההסדר המגוחך מימי־יהשפל
של תקופת גולדה—דיין, כאשר
מליאת הממשלה כולה נקראה
כשם זה.
אולי בגלל חוסר ביטחון־עצמי, רואה
רבץ בכל מוסד נוסף פגיעה בסמכותו
הייחודית וצימצום שליטתו. מנוי וגמור
עימו להחזיק בידו את המרות הבילעדית
על ענייני ביטחון ומדיניות, כמו קודמיו.
אין סימנים לכך שהשתנתה גישתו של
רבץ בעניין זה באופן מהותי. יותר מזה:
מינויו של האלוף (מיל ).רחבעם (״גנדי״)
זאבי ליועץ לענייני מודיעין הוכיח שאינו
מתכוון לקבל שום עצות מיועציו.

משום־כך האמינו אנשים מע

התשובה על שאלה זו תקבע, במידה
רבה, את הצורה שבה הוא ימלא את תפקידו
החדש.

אין זה סוד, כי אריק נשא את
עיניו אל כהונת הרמטכ״ל. הוא
עצמו הכריז שעם ישראל אינו
יכול להרשות לעצמו להשאירו מחוץ
לדרג הצבאי העליון.
כחייל טוב, דבק אריק בעיקרון ״ציר
המאמץ העיקרי״ .כלומר: בכל שלב׳ הוא
קובע מהו יעדו העיקרי, וכל מעשיו ופעולותיו
מכוונים אל הייעד הזה. בל שאר
שאיפותיו ודיעותיו משועבדות זמנית למאמץ

איגוף הומטכ״ד
ך* מאבקו על הרמטכ״ליות, כבר עשה
^ אריק כמה מעשים קיצוניים חסרי-
תקדים. הוא התפטר מן הכנסת כדי לקבל
לידיו מיינוי־תירום בצה״ל — ללא ספק

במכה אחת. בין השאר:
!• רבץ שם קץ, אחת ולתמיד, לכל
הדרישות למינוי מועצה לביטחון לאומי,
שאינה בתחום שליטתו. מעתה יהיה ברור
שיש יועץ, וכל גוף שיקום יהיה כפוף
ישירות לרבץ עצמו.

• רכין הנחית מכה מוחצת
על האדם שהתגבש לאחרונה כמועמד
העיקרי לראשות־הממשלה
כמקומו: שימעון פרס.
עד כה היה פרם, בעזרת הרמטכ״ל,
הנציג העליון של ענייני הביטחון בממשלה.
לא קל היה לרבין לעמוד בפני
דעתם של שר־ד,ביטחון והרמטב״ל׳ הנושאים
באחריות הפורמלית לנושא זה. עכשיו
יצר רבץ לעצמו מעמד עצמאי. הצמד
רבץ־שרון יתחרה בצמד פרס־גור,
הן בדעת־הקהל והן בדיוני הממשלה. אריק
שרון ישתדל, בלי ספק, להקים מעין מיש-
רד־ביטחוו שני, בהנהגתו־שלו.

• רבץ הבטיח את האגף הימני
שלו.
בחודשים האחרונים ניסה פרם ליצור
לעצמו גשר אל הליכוד, על-ידי מינוי
אנשי ארץ־ישראל־השלמה בעוזריו הבכירים׳
ועל־ידי השמעת דיעות לאומניות.
פרס קיווה בדרו זו להכין את עצמו כיורשו
של רבץ, כמנהיג ״ממשלת ליכוד

מתוך חשבון שכתוצאה מכך לא יהיה
מנוס מלהחזיר אותו לצבא־הקבע, ושזה
יהווה שלב בדרך אל כהונת הרמטכ״ל.

י־ט להניח כי גם קבלת המינוי
החדש נועדה לאותה מטרה. אחרי
שנתקל במחסום בדרך הקודמת,
ביצע אריק תרגיל של איגוף. הוא
מתקרב עתה לייעד מכיוון אחר.
כשם שרבץ איגף את פרם ואת
בגין, איגף אריק את גור.

לאומי״ .עכשיו ניטרל רבין את הליכוד,
על־ידי צירוף אריק לצוות שלו. הליכוד
לא יוכל לתקוף שום החלטה של רבץ,
שעליה תהיה טבועה החותמת של אריק
שרון. הדבר מעמיד גם את מנחם בגין
במצב עדין ביותר.
למעשה קמה עכשיו ממשלת־ליכוד-לאו-
מי בלתי־רישמית, ונשבר העוקץ של הדרישה
להקימה רישמית.
6רבין חיזק, בלי ספק, את פופלריו-
תו האישית בין מעריצי שרון.
שאלה שונה לגמרי היא מדוע קיבל
אריק שרון עצמו את המינוי הזה.

אל חבור

** י שצפה ביום הראשון השבוע ב־מהדורת
נזבט לחדשות בטלוויזיה,
יכול היה לחשוב בטעות כי הוא חוזה
בתוכנית הסאטירית ניקוי־ראש. בזד, אחר
זה נראו על המסד שרי הממשלה היוצאים
מישיבת הממשלה, בה הודיע יצחק רבין
על החלטתו למנות את אלוף (מיל ).אריאל
(״אריק״) שרון כיועצו. רובם כבולם נראו
כאילו בלעו צפרדעים בזד הרגע. כל אחד
מהם — ובייחוד שר־הביטחון שמעון פרם
ושר המיסחר והתעשייה חיים בר־לב —
נראו כמו קאריקטורות של עצמם.
לא היה זה החקיין טוביה צפיר שחיקה
אותם. אלה היו הם עצמם. שום הסבר לא

הוא סירב לוותר על תפקידו הבכיר במילואים,
וכד הוא משקיף עתה לעבר
הרמטכ״ל משני כיוונים שונים — כבעל
תפקיד בכיר ביותר במערד־החירום של
צה״ל, וכמבקר הרמטכ״ל מבחוץ.

ייתכן כי אריק מקווה לכרסם
כצורה זו את מעמדו של מוטה
גור, וכו־זמנית גם את מעמדו של
שימעון פרם, שאליו הוא מתייחס
כזילזול מופגן.
משום כך אין זה פלא שגם פרם וגם
גור עשו את הכל כדי למנוע את מינויו
של אריק, וכאשר לא הצליחו בכך —
לצמצם את סמכויותיו. בעיקר ביקשו למנוע
בכל מחיר את השתתפותו של אריק
בישיבות פורום המטכ״ל — הגוף הבכיר
של צה״ל, המייעץ לרמטב״ל( .המחליט
העליון והלבדי של צה״ל הוא, כמובן, ה-
רמטכ״ל עצמו. המטכ״ל אינו מחליט דבר
ברוב דיעות).
! שו ר ת יתרונות טאקטיים אלד! /מקבל
אריק על עצמו גם סיכון חמור. אם תפרח
מילחמה חדשה, ואם יתגלו בה מח דלים
חדשים -הוא עלול להיסחף בנד
פילת, יחד. עם רבין, פרס ואלון, כשם
שרבים נסחפו במפולת של הממשלה הקודמת
בעיקבות המחדל הקודם.

כי מעתה יישא אריק שרון כאחריות
מוסרית ומדינית דכד החלטה
צבאית שד ממשלת-רכין —
ממשלה שאריק עצמו התייחס
אדיה עד כה בבוז גלוי.

עורון

בתוגיר שעשה
לבוס ודו7 3011 השתחוו ואש־הממשוה מתלותו באפוס הבס ים

לעומת זאת, אם תצליח הממשלה בשטח
הביטחוני, ייצא אריק נשכר מן העניין,
ודרכו אל הפיסגה הצבאית — ואולי גם
המדינית — תהיה סלולה.
מסתבר כי יחסו האישי החיובי.לרבץ
היה השקעה טובה. כאשר עמד רבץ במשבר
הגדול ביותר של חיין _ עם
פירסום ״מיסמד עזר וייצמך, ערב בחירתו
לראשות־הממשלה — היה אריק אחד
משני האלופים מתקופת ששת־הימים שהתייצב
לימינו ללא הסתייגות, והעיד על
כושרו (השני היה ישראל טל) .נאמנות
זו היתד, שווה לרבץ זהב — ועתה נשאה
ריבית.

מוכן שאין שום ביטחון שיחסים
אלה יימשכו. הכרית הקיימת כץ
רבץ ואריק יכולה להתגלות, תוך
זמן לא-רב, כארעית מאוד. קשה
לנחש מראש איך יתפתחו היחסים
כין שני אנשים שונים אלה —
רבין יכול היה להעיד טוב יותר על תגובתם
לגבי החלטתו של רבץ מאשר הבעת
פניהם .״הם חטפו את ד,שטרונגול•!״ כפי
שמקובל לומר בצד,״ל.
ואומנם, במהלך ההתרחשויות של הימים
האחרונים, זכתה התוכנית (שהיתה סודית
עד אמצע השבוע שעבר) למינויו של אריק
כיועץ לענייגי־ביטחון לראש־הממשלה, ל כינוי
הצופן ״השטרונגול״.
זה יכול היה להיות גם שם מתאים
לקומדיה העגומה שהתרחשה במציאות
סביב המינוי.
**אז ויתר אריק שרץ על מקומו
1*1בכנסת, כדי שיוכל לקבל מינוי־חירום
• שטרונגול — מילה נרדפת בעגת החיילים
לחפץ גלילי, כמו קנה־תותח, בזוקה
וכיוצא בזה.

וייתכן מאוד כי דווקא הצעד שנעשה
השבוע יתגלח, בסופו של
דבר, בראשיתה של התנגשות כי
ניהם, שעוד תסעיר את המדינה.

תפנית ימנית?
ך* שם שהמינוי עצמו הוא בעל אופי
מורכב, כן מורכבת הערכת תוצאותיו.
יש בו נקודות של חיוב ושלילה, והסי כום
הסופי תלוי ברשימת הקדימויות של
המעריך עצמו.
מבחינה חיובית, בוודאי רצוי שראש־הממשלה
לא יהיה ניזון ממקור אחד של

ח־וחגד ת \ד 11צ1דא\\! טוו־גזו
בשירות המילואים בצה״י, הוא יא פסק
ממאמציו יחזור לשירות־קבע בצבא. היו
לו עשרות שיחות בנושא זה עם ראש-
הממשלה זשר-הביטחון. שניהם הסכימו
עימו תמיד, כי לאור מצבה הביטחוני של
המדינה, חיוני להחזירו לצה״ל .״אתה
צודק ! אתה צודק \״ אמרו לו שניהם
ולא עשו דבר כדי לכפות את דעתם על
הרמטכ״ל, רב-אלוף מוטה גור, שהתנגד
להחזרתו של אריק לצה״ל.
מוטה יכול היה להיתפס כל הזמן לנימוק
שנגד אריק עדיין נשארו תלויות
ועומדות האשמות חמורות בקשר להתנהגותו
במהלך מילחמת יום־הכיפורים. באה
ועדת־אגרנט והפריכה את כל ההאשמות
אחת לאחת. המחסום הפורמאלי שעמד
בפני רבין, שרצה להחזיר את אריק ל-
צה״ל, נפל.
בבוקר שלמחרת פירסום מסקנות הוועדה,
שטיהרו את אריק מכל אשמה והצדיקו
את פעולותיו, טילפן רבין לאריק
והזמינו למיפגש בו ידונו על התפקידים
שיוכל למלא. זה היה לפני חודשיים.
מאז ועד סוף השבוע שעבר לא נפסקו
הפגישות והמגעים, בהם גובשה הגדרת
התפקיד הביטחוני המיוחד לו וסמכויותיו.
המגעים נשמרו בסוד כמוס, מפני שהיה
ברור שברגע שיוודע הדבר, יתלכדו כל
מתנגדיו של אריק למנוע את המינוי.
* צחק רבץ ידע שבנושא זה הוא עומד
להילחם את מילחמת העצמאות הראשונה
שלו כראש־ממשלה, לנתק עצמו מהאפוטרופסות
והתלות בחבריו לממשלה ול-
מיפלגה ולקבל בפעם הראשונה החלטה
שהיא שלו בילבד.
לא רק הרמטכ״ל התנגד להענקת מינוי
רשמי כלשהו לאריק. בממשלה עצמה התארגנה
אופוזיציה, שכללה את שרי מפ״ם,
את יגאל אלון, שמעון פרם וחיים בר־לב,
שמינוי רשמי פעיל לאריק היה עבורם
בבחינת הכנסת צלם להיכל.
ההתנגדות לאריק אינה נובעת רק בשל
דיעותיו הפוליטיות והתנהגותו בעבר. לא
מעט איבה אישית מעורבת בהתייחסות
כלפי האיש ששמו הולך לפניו כמי שאי נו
שם מחסום לפיו ונוהג להטיח דברים
בוטים בפרצוף. יגאל אלון, למשל, הפך
יריב קיצוני לאריק, מאז גונבה לאוזניו
השמועה שאריק נהג לכנותו בעבר בתואר
״הגולם״ .לשמעון פרם עצמו יש חשבין
אישי ארוך עם אריק. בשעתו, בעת שכיהן
עוד כמנב״ל מישרד-הביטחון, היו לי חיכוכים
חריפים עם אריק, שהיה אז קצין
צעיר. במשך שנים הם לא דיברו זה עם
זה. רק אחרי שבנו של אריק נהרג מ-
פליטת־כדור מרובה בו שיחק, אחרי מיל-
חמת ששת־הימים, נערכה סולחה בין ה שניים.
פרם בא אל ביתו של אריק לבי קור
תנחומים, ולפני שהשלימו, הספיק עוד
אריק לפרוק בפניו את ״כל המיטען שהצטבר
בו כלפיו.
לעומת זאת, היו היחסים האישיים בין
אריק ורבין תקינים, למרות שגם הם נח לקו
לא פעם בדיעותיהם. אריק לא שכח
לרבין את העובדה שבשנת , 1963 היה
זה הוא שהוציא אותו מ״המקרר״ בצה״ל.
אריק נחשב אז כקצין סורר שהקאריירה

מחשבה צבאית והערבה צבאית, כפי ש קרה
ערב מילחמת יום־הכיפורים. אין ספק
שאריק שרון הוא הוגה־דיעות צבאי מקורי,
בלתי־שיגרתי, שצדק ברבות מדיעו־תיו
הצבאיות בעבר (אם כי לא בכולן).

אם אבן יהיה יצחק רכץ מובן
ומסוגל לקכל עצות, כוודאי טוב
שיהיו מונחות על שולחנו, כצד
הצעותיו וחוות־דעתו של ה־י
רמטב״ל, גם הצעות וחוות־דעת
של מומחה אחר, כעל גישה שונה.
לאור מה שקרה ערכ יום־הכיפו־רים,
זה יבול להיות שיפור חשוכ,
ואפילו מכריע, כמצבים מסויימים.
ברור שמינוי זה אינו תחליף אמיתי
להקמת מועצה לביטחון לאומי או מנגנון
דומה, העוסק על בסיס שיטתי בתיכנון

הצבאית שלו עמדה בפני סיומה. היו לו
אוייבים ויריבים בכל זרועות צה״ל3 .ק
רבין, שהבחין כבר אז בכישרונותיו הצבאיים,
העז למנות אותו כראש מטה פי-
קוד־צפון, שהוא היה אלופו.
היצרים, המשטמה, החשבונות האישיים
וד,קינאה, שיחקו לפיכך תפקיד מרכזי
בכוונה לשבץ את אריק בתפקיד ביטחוני
כלשהו. הבחינה האובייקטיבית של הערכת
תכונות האיש לפי חשיבותו לצה״ל
ולביטחון המדינה, מילאה רק תפקיד מיש־ני.
רבין היה חייב להתחשב במצב זה
בבואו להציע תפקיד לאריק.
תחילה הציע רבין לאריק למנותו כיועצו
לענייני־מודיעין. אריק סרב. הוא אינו
רואה את עצמו כבקיא בתחום הזה. אומנם
בשעתו, כשהיה עדיין סרן, כיהן תקופה
מסויימת כקצין־מודיעין. אז גם הדהים את
מפקדיו כשנשאל בשאלון לגבי שאיפות
הקידום שלו וכתב כי הוא שואף להגיע
לתפקיד ראש אמ״ן. אבל מאז נטש את
היומרות בתחום זה.
כתוצאה מדחיית התפקיד המוצע, ניסה
רבין שוב לשכנע את פרם וגור לתת
לאריק תפקיד בצד,״ל. הוא עשה זאת
בפיתויים ואיומים .״אם לא תחזירו אותו
לצבא,״ אמר להם רבין באחת הפגישות,
״אמנה אותו כיועץ לענייני־ביטחון.״
פרס ומוטה׳ לא התרשמו מהאיום. הם
פרם למדו להכיר כבר את יבין בתפקיד ראש-
הממשלה, כאדם המיתקשה לקבל החלטות.
הם לא העריכו נכונה עד כמה חשוב
היה לרבין לראות את אריק במדי צד,״ל.
כי למרות כל ההכרזות האופטימיות חושש
רבין שמצבו של צה״ל אינו מזהיר נוכח
המיבחנים הקרובים המצפים לו, לדעתו.
נוסף לזאת הוא רוצה גם להכין מועמד
לתפקיד הרמטכ״ל הבא. הוא הגיע למסקנה
כי אריק הורחק מהצבא מבלי שתהיה
עילה מספקת לוויתור על כישרון צבאי
כמוהו, ואין כל סיבה שלא יהיה זה הוא
שיירש את מוטה.
כיום ברור לחלוטין שפרם ומוטה התיי חסו
לאזהרותיו של רבין כמו לאיומיו של
הרשלה בבדיחה על הפונדקאי שסרב
להאכיל אותו. הרשלה איים אז כי אם
לא יקבל אוכל יעשה מה שעשה אביו.
כשנשאל מה עשה האב, השיב, :הוא
הלך לישון בלי לאכול׳ .פרס ומוטה

של איסטראטגיה־רבתי, הערכת־מצב וגי בוש
הצעות לפעולה.

אולם העוקץ האמיתי של מינוי
זה אינו כתחום הצכאי, אלא המדיני.
תהיה
זו תמימות עילאית להאמין שניתן
להפריד בין הצד המדיני לבין הצד
הצבאי של החלטות במישור האיסטרא־טגיה־רבתי,
כי במישור זד, נפגשים ומש תלבים
השיקולים המדיניים והצבאיים. אף
במישור האיסטראטגיה והטאקטיקה, קשה
להפריד בין שיני אספקטים אלה.
אריק שרון הוא בעל גישה מדינית ברורה,
חדה וקיצונית. הוא מאמין בסיפוח
כל חלקי ארץ־ישראל השלמה. זוהי אבן־
היסוד של כל תפיסותיו, ובגללה עבר ל ימין
והקים את הליכוד.

האמינו שגם רבין ינהג כמו אביו של
הרשלה.
ך* עוד הרמטכ״ל מתנגד אולטימטי-
1בית להענקת מינוי לאריק, שיחק פרס
מישחק כפול ומשולש. מצד אחד לא עשה
כל מאמץ אמיתי למען אריק. אולם כדי
לצאת ידי חובה פנה מדי פעם אל מוטה
בניסיון לשכנעו לקבל את אריק לצה״ל.
״הוא פשוט רצה להכין לעצמו את האליבי
לוועדת אגרנט הבאה,״ טענו כמה ממקורביו.
מוטה מצידו הזהיר כי אם יכפו
עליו את אריק ישקול התפטרות .״כל
זמן שאני רמטכ״ל אריק לא יחזור לצבא !״
הצהיר בביטחון.
באותו זמן השלים אריק את קציר
תבואות הקייץ בחווה שלו. והתכונן ל זריעת
תבואות החורף. הוא היה עומד
בין ערימות האבטיחים של החווה ומלגלג :
״אני נהנה להיות בין האבטיחים ולא
להיתקל בכמה אישי־ציבור שנושאים את
האבטיחים האלה בתור ראש.״
לפני שבועיים סוכם בין רבין לבין אריק
כי האחרון ימונה ליועץ לענייני-ביטחון
לאומי לראש־הממשלה. על המינוי עמדו
להכריז יחד עם ההכרזה על מינויו של
האלוף (מיל ).רחבעם (״גאנדי״) זאבי, כיועץ
ראש־הממשלה לענייני־מודיעץ. מסי בות
השמורות עימו לא התלהב אריק מהרעיון
וביקש לדחות את ההודעה.
שבוע אחר־כך שוב גילה רבין היסוסים.
התגובה השלילית בה זכה מינויו של
גאנדי, הדאיגה והרתיעה אותו. שוב עשה
מאמץ להחזיר את י אריק לצד,״ל ושוב
נתקל בסירוב מוחלט.
רבין נתן לפרס ארכה של שבוע להחלטה:
אם לא יוחזר אריק לצד,״ל, הוא
ימונה כיועץ לענייני-ביטחון. בעוד פרס
מתלבט איך למסור את הודעתו השלילית
הבאה לרבץ, החל מיבצע ״שטרונגול״ —
שנועד למנות את אריק ליועץ על אפם
וחמתם של פרס, מוטה ושל כל המתנגדים
לו בממשלה.
הידיעה על המינוי דלפה החוצה כבר
ביום השלישי בשבוע שעבר. הצנזורה
לא יבלה לעכב את פירסום הידיעה. אולם
ממישרדו של רביו הופעלו לחצים על
עורכי על המשמר לעבב את הפירסום,
מתוך חשש מוצדק שהוא יגרום לסערת
רוחות. אבל ביום חמישי שעבר פורסמו הדברים
בו זמנית, בעל המישמר ובשידורי
ישראל. פרס ומוטה לא האמינו למישמע
אוזניהם ולמראה עיניהם. הידיעה נראתה
להם כבדיחת אחד באפריל.
מאותו רגע החל מחול שדים שנמשך
72 שעות. בדיעבד הסתבר שפיצוצה ה מוקדם
של הידיעה על כוונות רבין, סייע
לו לממשן.
תחילה נעשה ניסיון לחפש את מדליף
הידיעה, במטרה להוכיח לרבין כי במחיצתו
הקרובה יש כאלה המתנכלים לו.
אולם עד מהרה היה צורך להתמודד עם
הבעיה עצמה. כל צד שלח שליחים לצד
השני. פרם ומוטה ביקשו לגשש אם
אומנם מנוי וגמור עם רבין למנות את
אריק כיועצו. רבין ניסה לגשש אם אחרי
הפירסום ניתן עוד לשנות את החלטת
השניים, ולהחזיר בכל זאת את אריק

איוולת גמורה היא להניח ש
עצותיו הצבאיות לא תהיינה כפופות
ומשועכדות לתפיסות אלה.
אם יש ביבלל תוכן כלשהו למינוי
זה, ואם כיכלל מתכוון רכין
להיוועץ כיועץ החדש שלו, הרי יש
כמינוי תזוזה גדולה נוספת של
מישטר־רכין לעכר הימין הלאומני.
היא מאמתת דיעה הנפוצה בצמרת ה־מימסד,
שרבץ הסיק כי קיומו הפוליטי
ופופולריותו תלויים בתזוזה מתמדת ימינה,
מאחר שהאופוזיציה הלאומנית היא חזקה,
ואילו האופוזיציה היונית היא מרוסקת,
עלובה וכימעט מגוחכת.
רבץ לא מינה את אריק שרון כאחד
מיועציו הביטחוניים. הוא לא הקים צוות
של שניים־שלושה יועצים, כדי לאזן את

לצבא. הגישושים ההדדיים הנחילו אכז בות
לשני הצדדים.
ואז החל המאבק. מצד אחד ניסה רבין
ליצור לעצמו ראש־הגשר. מנגד התאמצו
פרס ומוטה להרסו. מיתקפת־הנגד המו נעת
שלהם החלה בהפגזה באמצעות מאמרים
ראשיים בעתונות, מודרכים על-ידי
נציגי יונייטד־פרס, שטענו כי אסור למנות
את אריק כיועץ בשל דיעותיו הפוליטיות.
לד,רעשה הכבדה נוספה הפגזת מרגמות,
בדמות ידיעות שטענו כי רבין אינו
יכול למנות לעצמו יועץ לענייגי־ביטחון
כיוון שיש לו כבר כזה — שר־הביטחון.
הגיב על כך רבץ :״אם לפרס מותר
להחזיק שישה יועצים, מותר לי להחזיק
יועץ אחד. המצב הוא בכל זאת 6:1
לטובתו.״
אחר־כך החלה ההתקפה החזיתית, באמצעות
ידיעות מחוגי משרד-ד,ביטחון ש סיפרו
כי אריק יאלץ לוותר על מינוי
החירום שלו בצד,״ל, אם ימונה ביועץ.
ידיעות אלה הודלפו משום שהיה ברור כבר
שהתנאי האולטימטיבי היחיד שהציב אריק
בקשר למינוי היה, שלא ישלל ממנו מינוי־החירום
במילואים. רבץ פסל נימוק זה:
״אפשר להיות יועץ עד המילחמה —
ובמילחמה להילחם.״
בינתיים התקדם השיריון מהאגפים. הטנק
הכבד ביותר היתה גולדה מאיר, שהראתה
לפתע סימני-חיים כדי למנוע את
גור מינוי איש הצבא השנוא עליה ביותר,
מילבד משה דיין( .בחודשיים האחרונים
טיפחה גולדה איבה עזה כלפי דיין, אותו
היא מאשימה באחריות להדחתה).
גולדה לא פנתה ישירות לרבץ. אולם
מי שפנד, בשמה היה השר חיים בר־לב,
שנפגע אולי יותר מכל אחד אחר מהפרשה.
לגביו היה המינוי לא רק בבחינת
הפתעה מוחלטת, אלא גם עלבון. איש לא
דיבר איתו על העניין. רבין לא התייעץ
בו והוא היה בין אלה שגילו את כוונותיו
של רבין מתוך קריאה בעתון.

1 באורה נראה היה כי פעולת ה/
,ריכוך והכיתור על יצחק רבין תישא
פירות. אלא שבינתיים אירעו שני דברים.
עד ליום השישי בשבוע שעבר היה אריק
פאסיבי במערכה. עד אז העדיף לחזור
(המשך בעמוד )41

המגמות. הוא לא מינה כיועץ את ישראל
טל, שאינו נופל מאריק מבחינת כושרו
ורמתו, אך הידוע בשל תפיסותיו היוניות
האחראיות.

המגמה הכללית, כפי שהיא נראית
לאור המינוי: ממשלת-ישראל
אינה פונה לעבר איסטראטגיה של
שלום.
ייתכן, במובן, כי אריק עצמו יעבור,
בתפקידו החדש, תהליך של מיתון. יכול
להיות שרבץ מקווה לכך, ושהוא רוצה
למשוך את אריק לעבר מיפלגת־העביודד,
ועמדות פחות ניציות.
כך או כך — מינוי השבוע מבטיח
להיות החולייה הראשונה בשרשרת של
הפתעות.

0111111111 10111111101101
טובים השניים מן האחד ( יוני
בחגווי הסלע

יש כאלה שחושבים שהיא חתיכה לא־נורמלית,
יש כאלה שחושבים שהיא שח קנית
כישרונית. אני, באופן אישי, לא
משתגעת ממנה באופן מייוחד, אפל ניתנת
האמת להיאמר, אפרת יביא היא
מסוג הבחורות שהלך להן קלף משוגע
כבר מההתחלה. היא תפסה טרמפ על גל
ההצלחה, ומאז שהשתחררה משירותה בלהקה
הצבאית היא על תקן של שחקנית
מועסקת ומבוקשת נון־סטופ.
אבל לא רק כשחקנית היא מבוקשת.
אפרת כבר שברה כמה לבבות טובים בעיר
הזו, בין השאר את זה של ׳התסריטאי
קן גלובוס, שהוא קרוב־מישפחה של הבמאי
מנחם גולן.
ועכשיו, כך מתלחשים במיסדרונותיו

של תיאטרון הבימה, התיאטרון המעסיק
כרגע את אפרת בהצגה על קלות דעת
וצביעות, שברה אפרת גם את ליבו של
הכוכב העולה מנחם עיני, המשמש לה
כפרטנר בהצגה.
ומעשה שהיה, כך היה. אפרת, שיש
לה -חבר צמוד, רופא צבאי בשם ליאור,
איתו היא חולקת דירה משותפת, פגשה
את מנחם עיני במהלך החזרות על ההצגה׳
ובין השניים פרחה אהבה סוערת,
שהם לא ניסו להסתירה באופן מייוחד מעיני
הבמאי והשחקנים. כך, למשל, לפני
שהיו עולים על הבמה, היו מתנשקים
נשיקה ארוכה־ארוכה למזל, וכמעט מפס פסים
את ד,קיו.
בנסיעות מחוץ־לעיר הם היו יושבים
צמוד־צמוד אחד ליד השנייה, ובהבימה
חשבו: הנה, אהבה נוספת נולדה על
קרשי התיאטרון.
אלא שבו־זמנית המשיכה אפרת להתגורר
עם הרופא הצבאי שלה, שטרח והיה
בא באופן קבוע ובדיוק מופתי לקחת אותה
הביתה מכל הצגה -ולא חשוב איפה
היתד, ההצגה ובאיזו שעה נסתיימה.
מנחם החל לגלות סימני עצבנות, וטרח
להבהיר לכולם כאילו או־טו־טו הנה הולכת
אפרת לשים קץ ליחסיה עם הרופא,
ולחתום קבע בזרועותיו הפרטיות האוהבות
שלו.

אלא שנראה כי לאפרת עצמה אין שום
תוכניות מהסוג הזה. לאחרונה נקעה את
ידה, קיבלה שיחרור־מהצגות מהרופא
שלה, ומחליפה אותה צעירה אלמונית בשם
דליה כדר.

אפרת לביא
רחוק מן העין

בהבינזה אומרים שמצבה של אפרת,
בעצם, אינו אנוש עד־כדי־כך, וכי היא
בעצם יכולה להופיע בהצגה׳ אלא שהיא
החליטה אחת־ולתמיד לנתק את קשריה
עם מנחם עיני, וכדי להקל על הפרידה
היא מעדיפה לא להתראות איתו בכלל.

תודו על האמת, הזמר־לשעבר והסטודנט
למלונאות בהווה, יוני נמרי, היה
מאדומתמיד צעיר נחבא אל הכלים, למרות
שאשתו המפורסמת, הזמרת רותי נכון,
הקשתה עליו במקצת לשמור את חייו הפרטיים
בסודיות.
מכל מקום, מאז שהסתיימו־לא־הסתיימו
חיי־הנישואין של רותי ויוני, אי־אפשר
היה לדעת על הבחור הזה שום דבר.
הוא נחבא מעין־רואים, לא הופיע במסיבות
ולא בבתי קפה, ואף אחד לא ידע מה
חדש בחייו של הצעיר יפה־התואר.
והנה, ביום בהיר אחד החלו השמועות
להסתנן, נכון, אלוף־מישנה שמועתי לא
עובד רק בשביל מחלקת הביטחון, הוא
מועסק גם על־ידי מחלקת היחסים שבינו
לבינה. והאלוף־מישנה הזה, שנדמה כאילו
לעולם לא ייצא לגימלאות, החל לספר
כי הרומן הלוהט ביותר בעיר כיום
הוא זה שבין יוני נמרי לבין — תאמינו
או לא -מנרי שאולי, לשעבר רייס־

דייוויס.

עובדה. ראו אותם פה, ראו אותם שם,
והרבה זמן אי־אפשר להסתיר חברה ש נראית
כמו מבדי, ובוודאי תסכימו איתי.
אז הרמתי טלפון ליוני ושאלתי אותו
דוגרי :״תגיד, זה נכון שאתה החבר של
מנדי, זו שהיתה אשתו •של רפי, ושיש
על שמה פיאנז־באר ושהיא יפה אמיתית
וגם קצת גדולה עליך?״ יוני לקח פאוזה
ארוכה, ואמר לי:
״טוב, אז אם את ־שואלת ואת ממילא
יודעת, נכון אנחנו יוצאים ביחד. חוץ
מזה אני לא מעוניין למסור לך ־שום
פרטים, כי היחסים שביני לבין מנדי הם
ענייני ועניינה בלבד, ואני אף פעם לא
הייתי מאלה שמספרים לכל העולם על
החיים הפרטים שלהם.״ מה שנכון, נכון.
יוני אף פעם לא היה אחד מאלה.

זהירות:
גברת 7ן עווחה!
אל תראו אותה שהיא כזאת בלונדית קטנה ושזופה, שלא תיט־עו,
הגברת הנשיית הזו היא יותר גבר מכל גבר אחר שפגשתי
בזמן האחרון.
נסו להרגיז אותה, דרך משל, ותראו איך עיניה יורות זיקים,
והיא כולה אש וגופרית, וצעקותיה לא היו מביישות שום תגרנית
בשוק הכרמל.
כי רושקה זו, שאין לה משום־מה שם־מישפהה, היא — כמו
שאתם רואים אותה — אלופת קאראטה, ואפילו הספיקה לשחק במולדתה׳
אוסטרליה בכמה סירטי־קאראטה. יש אפילו אומרים שהיא
שמה את כרום לי בכיס הקטן.
מ־שום־מה, ואל תשאלו אותי למה, החליטה רושקה שהמקום
בשביל יהודיה מבית טוב, כמוה למשל, הוא דווקא ארצנו
הקטנטונת.
וכך הגיעה לכאן בתופים ובמחולות, יחד עם חברה ישראלית
בשם שי ב א. השתיים החליטו להתלבש על שוק־הבידור המקומי,
ומאז אינן בוחלות בשום דרך שהיא.
עובדה, הן הספיקו כבר להופיע בסירטו של הבמאי ג׳ורנ׳
עובדיה, יום הדין. וכמעט גנבו את ההצגה בפרמיירה החגיגית
של הסרט. הן ערכו מופעי־ריקוד בחברתו של זמר כושי,
והשלישייה המעניינת הזו הצליחה לשלהב את הצופים בה מדן
ועד אילת.
וכעת, גבירותי ורבותי, הן מכינות לנו את הפתעת־ההפתעות.
הן עומדות ללוות את הזמר צביק׳ה פיק בתוכניתו החדשה.
לכבוד התוכנית הצטלמה רושקה עם צביק׳ה בלבוש חווה,
אלא שמייד לאחר־מכן חזרה בה, והפכה לפתע לבתולת־ברזל
המסרבת בכל תוקף שתמונתה בעירום תתפרסם. בעיתונות.
וכך לא נותר לי אלא לאכזב אתכם, ולפרסם תמונה המכסה
טפח ומגלה טפחיים. השאר, כיד חדימיון הטובח עליכם. או להיפך.

רושקה וצכיק׳ה פיק
בתולת־חברזל

מנדי
מי גדול על מי?
אבל אני כזאת סקרנית, אז הקשיתי
ושאלתי אם זה נכון שהוא מתגרש מרותי
נבון? והתשובה שקיבלתי מיוני היתה,
בערך, כך :״פשוט מאד, החלטנו בינינו
מה שהחלטנו, ומכאן והלאה זו הבעייה
של רותי ושלי. כל אחד יילד לדרכו-
הוא, והמבין יבין. ועשי לי טובה, אל
תשאלי אותי יותר •שאלות.״
מה יכולתי לעשות י הוא כזה נחמד,
יוני נמרי, שוויתרתי לו, וחוץ מזה לימדו
אותי עוד בעממי שרצונו של אדם —
כבודו.

לא אוהב ילדות
מה לעשות, לפעמים קורה •שהבנאדם
עושה רושם מוטעה על חבריו ומוקיריו,
ולא יעזור לו מה •שהוא לא יעשה ומה
שהוא לא יגיד — ח ם לא מוכנים לשנות
את דעתם עליו.
אז במיקרה הזה, של יענקל׳ה חרמש,
לקחתי על עצמי את המשימה
והחלטתי לעזור לו לטהר את שמו. כי
יענקל׳ה׳ כמו •שאתם רואים אותו, הוא
בחור בהחלט נחמד והגון, ומה שהחברים
•שלו מספרים עליו מזיק לו לא רק מבחינה
נפשית — או כך, לפחות, הוא
טוען — כי אם גם מבחינת עבודתו. שכן
יענקל׳ה, אתם בטח מבינים; חוץ מזה שהוא
הבמאי של תוכניתה האחרונה של
להקת פיקוד־צפון, הוא גם עובד מישרד*
החינוך־והתרבות, בתוקף היותו במאי של
להקות ותיאטרוני־נוער.
ומעשה שהיה כך היה• חבר שלי סיפר
לי שחבר שלו וחברים של החבר שלו,
והוא־עצמו, מוצאים להם בזמן האחרון
מיסתור על וילה בהר־הכרמל, ושם יש
•שפע של חתיכות והמון מסיבות ושימחה
וששון, והווילה הזו, כך אמר החבר, שייכת
לאחד יענקל׳ה חרמש.
אני׳ כמו שאתם רואים אותי, אינני
מסוגלת לשמור סוד, והזדרזתי לספר לכם
את הסיפור הזה. איך •שהסיפור התפרסם,
מטלפן אלי יענקל׳ה חרמש בכבודו ובעצמו׳
ומספר לי שכל הסיפור מצוץ מהאצבע•
הוא לא היה במסיבה מאז הבר־מיצווה
•שלו ובהתחשב בזה שהוא כבר בן ,28 זה
באמת הרבה זמן. ולא רק שהוא לא היה
בשום מסיבה, הוא בכלל באופן עקרוני
לא עורך מסיבות אצלו בבית. ובעניין ה־גימנזיסטיות
שהזכרתי — נכון, הוא מכיר
המון גימנזיסטיות, אבל אלו הן החניכות
שלו, ושוב פעם — באופן עקרוני הוא לא
מנהל יחסים רומנטיים עם אף אחת מה־חניכות
שלו. זה קשה, אבל הוא מסתדר,
תודה.
היה לו כל־כך איכפת שאטהר את שמו,
•שכימעט השתכנעתי שיענקל׳ה אכן מנהל
חיים •שקטים והגונים, בלי רעש ובלי
חתיכות. את מי שאני באמת לא מבינה,
זה את בנות חיפה. מה זה איתכן, בנות,
להניח לאחד שנראה כמו יענקל׳ה להתחמק
ככה?
מייד להזמין אותו לכל המסיבות, אחרת
— ההפסד כולו שלכן!

אליל תורן
במישקל כבד
אשת יחסי־הציבור שלו קוראת לו
״עגלגל,״ והייתי אומרת שהיא קצת
מגזימה, בהתח־שב בעובדה שהזמר היווני
יליד מצריים, דמים רוסוס ,־שוקל משהו
בסביקות המאה קילו.
הייתי אומרת גם שבהתחשב ברוחב שלו,
אפשר להבין למה הבן*אדם דור־ש בחוזה
שלו להופיע אך־ורק על במה שאורכה
חמישה־עשר מטר• צריך מרחב־מיחייה,
לא י
כן, הוא מגיע לישראל, האליל התורן
של צעירי השכונות, והכרטיסים להופעות
שלו נמכרים במחיר הגבוה של שלושים
לירות מינימום. ותאמינו או לא, חודשיים
לפני ההופעה נמכרו כימעט כל
הכרטיסים מראש.
מה הם מוצאים בו. בחיי שאני לא תופסת•
אבל אני גם לא מבינה מה הם

דמים רוסוס
100 קילו בכיינות
מוצאים בניסים סרוסי, למשל, כך שאני
זה לא דוגמה.
אולי קולו הבכייני. המייבב על לבבות
שבורים ואהבות לא־שמחות, שובה את
ליבם. לך תדע.
דמיס רוסוס, מי שהיה סולנה של להקת
בנה של אפרודיטה, הצליח למלא בזמנו
גם את אולם האלבוט־הול הלונדוני. זה
שבלונדון עצמה חיים למעלה ממאה אלף
יוונים, זה סיפור בפני עצמו. בקיצור,
באותו ערב שבו הופיע הזמר המצליח ב־אלברט־הול
ושבו נכחתי גם אני, אמתכם,
אי־אפשר היה לשמוע מילה אחת אנגלית.
כולם דיברו יוונית. אבל כולם.
כמה דוברי יוונית יהיו בהופעותיו ב־ארץ,
אני לא יודעת. מה שבטוח הוא שמכינים
לו טראסק גדול, כולל קבלת־פנים
בנוסח של אליל, כמו ־שהכינו בזמנו ל־קליף
רי צ׳ ארד, עם שלטים וכרזות
ותופים וחצוצרות בנמל־התעופה בדגור־יון,
וליווי צמוד של אופנועים מנמל־התעופה
ישר למלונו שבתל״אביב.
מה שעוד מכינים לזמר׳ שיגיע ארצה
בחברת תיזמורת ענקית וצוות בן 20 איש
הכולל מזכירות ונהגים, זו מסיבה לא־נור־מלית
אחרי ההופעה שלו בתל־אביב.
אז אולי דמים רוסוס, על הפנטזיות והמסיבות
שילוו אותו׳ יכניס קצת עניין
לחיי־הלילה של תל־אביב, שהתפגרו סופית
בזמן האחרון.

101110101101מ 0111111
קארי!
דונסק
ב ה ריון
אתם מסוגלים להעלות בדימיונכם איך
נראית הבחורה הרזה ביותר בארץ, כש היא
בהריון ן
אם לא, אל תדאגו. תוך כמה חודשים
תהיה לכם הזדמנות לחזות במדעיניכם
בדוגמנית קארין דונסקי, כשהיא עגל גלה
בדיוק במקומות הנכונים. כי קארין,
הנשואה מזה אחת־עשרה שנים לאיש-
העסקים שלמה דונסקי, עומדת להפוך
במהרה בימינו אמן לאם בישראל.
קארין, שהיא ללא ספק הדוגמנית המצליחה
ביותר בארץ, הגדירה את עצ מה
בשבוע־האופנה האחרון בתור .״המלכה״
,ואיש לא עירער על הגדרה עצ מית
זו שלה, שכן קארין היא באמת
מלכה.
יפהפייה דקודגו• ,שאילמלא היתה שנים
רבות כל-כך בביזנס, לעולם לא הייתם
מעלים בדעתכם את גילה האמיתי.
קארין, שהיא כעת בחודש השני להריונה,
מתכוונת להמשיך ולהופיע עד כמה
שמימדי גופה המתעגלים יאפשרו לה.
ואחרי לידת התינוק, אם ירצה השם,
כמובן, היא תחזור למיקצוע׳ שהוא בשבילה,
כך התבטאה לא אחת, כל החיים.
לאלו מכם המודאגות שמורתן תפסיק
ללמד אותן איך להיות דוגמניות טובות,
אל דאגה — ללמד היא לא תפסיק.
בעלה, שלמה, אומר, שהוא וקארין הם
כעת הזוג המאושר ביותר בעולם.
אז באמת מגיע להם מזל טוב, והכל
טוב.
אחת שלי, באופן אי־שי, נראית בהחלט
נורמלית, אם כי תהרגו אותי אם אני
מבינה אותה, היא עוזרת־ההפקה ־של מח־לקת־המוסיקה
בשידורי ישראל, ע דנ ה

נתיב.

עדנה זו, הנחשבת בעיני מביני־עניין
כבחורה כישרונית ובהחלט מצליחה, ושיש
כאלה המנבאים לה עתיד מזהיר במחל קת
המוסיקה. עומדת לפרוש מן המחלקה.
ולא, חס־וחלילה, בשל אהבה או סיכסו־כים,
כי־אם בשל כך שהיא מרגישה וחושבת
שעכשיו הזמן להתגייס לצבא.
כזאת היא עדנה. מחליטה שצריך — אז
היא עושה. היא נולדה ינמראקש שבמרוקו
כאחת מתוך שמונה ילדים, ששניים מהם

צה״ד קורא
דה מותק
מה יש לדבר, עוד לא אבד •הכלח על
הפטריוטיזם, ועדיין יש כאלה שמוכנים
— אפילו כ־שלא מחייבים אותם — להתגייס
לצבא. אם הם נורמלים או לא, זה
כבר סימור אחר.

עדנה נתיב
תיגבורת נשיית

קארין דונם קי
פה יש ילד!
משרתים כיום בתפקידי פיקוד בצה״ל, ובהשפעתה
־של עדנה אפילו חתמו קבע.
אז כמו שאתם רואים אותה ככה קטנה,
היא היתה חיילת פשוטה ומאוחר יותר,
במיסגרת שירות־המילואים שלה, הגיעה
יום אחד אל יחידת־שיריון בסיני ושם, תוך
יומיים, הפכה את הבסיס על פיהו. היא
אירגנה מופעי-אמנים ובי־שלה לחבר׳ה
מאכלים מרוקאיים מבית אבא־אמא, שכן
עדנה, שתדעו לכם, היא אשפית המיטבח
המרוקאי, ועומדת אפילו להוציא ספר
שיכיל מתכונים לכל — החל מקוסקוס
וכלה בטונה עם פילחי-לימון, ממש תאווה
לחיך.
בקיצור, כתום היומיים האלו שהזכרתי
הגישו החבר׳ה פטיציה למפקד־היחידה.
וביקשו ממנו לספח אליהם את עדנה
באופן קבוע.
המפקד קרא לעדנה, הציע לה לחיות
קצינת חינוך וסעד של היחידה. זו היתה
הצעה שאחת כמו עדנה לא יכלה לסרב

היא לקחה כמה ימים חופש, נסעה לדירתה
שברמת-אביב, ישבה והחליטה: היא
הולכת לעזור למאמץ המלחמתי.
עדנה עדיין לא הגישה את התפטרותה
לשידורי ישראל, אך יש כאלה המוכנים
להמר כי ההתפטרות לא תתקבל ברצון,
אם בכלל.
מי שנמצא במתח מתמיד מהעניין הזה,
הם חיילי אותה יחידת-שיריון. כמו שאמר
לי אחד החיילים :״אם היא לא מגיעה
לפה בהקדם האפשרי, אנחנו נעמיד אותה
למישפט צגאי ונאשיט אותה בגרימת דמו־ראליזצית.״

ו,ת הצמרת מתחתנת היא בהחלט הספרית הכי-יפה בארץ, לא
יעזור לכל מי שתתנגד. ג׳ינג׳ית, חתיכה,
וסימפטית, ובהחלט ספרית טובה.
נכון אני מדברת על הספרית כ תי׳ ח
שביחד עם אחותה עליזח, שגם היא יפהפייה
רצינית בזכות עצמה, הצליחה תוך
שנים מעטות להפוך משולייה של הספרית
הנודעת ויולט, לספרית מוכרת בזכות
עצמה.
כי בתיה ועליזה, לכל מי שלא יודע,
הן שתי צעירות בנות 22 בסדהכל, ונד
גילן הן חולשות על מספרה משגשגת ומצליחה,
שעם לקוחותיה !נימנות וגימנים
מיטב המי־ומי בארץ.
המספרה מצליחה עד*כדי־כך, שהשתיים
עברו לשיטה אמריקאית, והן עובדות רק
חמישה ימים בשבוע.
תוך כדי הצלחתן המטיאורית, הספיקה
עליזה להתחתן עם הספר סמי, ואילו
בתיה עומדת׳ בחודש אוגוסט הבא עלי נו
לטובה, להינשא לרופא צעיר, שהוא
מחזר ותיק שלה.
דבר אחד בטוח: ציפורים זה לא מת
שיש להן בראש.

הנתב יוסי נא והצלם עיון אגמון
שהו 1נמשו חמוע יו(גוו 1רצונות על
סירות השובת׳] 1מול נמל אשקלון
דגל־מישטרה ועליה כ־ 30 שוטרים, חמושים
באלות, קסדות ומגינים נשלגופם
חגורות־הצלה.

__ מי ם־ צ ר
מו ל סי ר־ הבשר

י• ש לי עוד 15 שנה לשרת במישט־רה.
במשך תקופה זו אני עוד את״
פוס
את איתן פריים ואכניס אותו לכלא,״
אמר השבוע רב־פקד כרמי רם, מפקד
מי-שמר־החופים של המישטרה, בעת ש השתרע
על כיסא נוח על שפת הבריכה
של מלון־הפאר גני שולמית באשקלון.
לכרמי היתר. סיבה טובה לשנוא את
איתן פריים. ימים אחדים קודם־לכן אחז
פריים בהגה סירת־השובתים אישקן לון,
נגח בעוז את הסירה שעליה פקד כרמי
והעלה אותה על שירטון .״הוא כימעט

שרירים בלב־ים

הרג אותנו,״ התלונן רב־פקד כרמי .״יכולנו
לטבוע, והוא עוד המשיך לנגח אותנו.״
״אם השוטרים היו יודעים לנווט את
הסירה, לא היה קורה להם כלום,״ הגיב
על כך איתן .״הם ישבו על שירטון, והעומק
סביבם היה בסך־הכל חצי־מטר. אפילו
שוטר לא יכול לטבוע בחצי־מטר עומק.״ואולי דיאלוג זה, הוא ההסבר האמיתי
לתקרית שהסעירה בשבוע -שעבר את
המדינה כולה, כאשר סירת עובדי מחל-
קת־הים ה-שובתים של קו ציגור אילת
אשקלון (קצא״א) ,נגחה סירה שהניפה

הימאים השובתים מצטלמים על ספינתם בלב־ים,
כשאחד מהם, יגאל (ראשון מימין) ״עושה שרירים״
אל מול המצלמה. השרירים הס הנשק היחיד שיש לשובתים כנגד כלי־הירי השונים
ופצצות הגאז המדמיע העומדים לרשות המישטרה, לשימוש ברגע שיוחלט על כך.

כשמגיעה העת לשכב לישון מחלקים
ביניהם השובתים, הנמצאים ארבעה או
חמישה בכל סירה, את שעות ה-שמירה.
כל אחד מהם שומר שלוש שעות, וחייב
להסתובב בין הירכתיים לחרטום כשהוא
אוחז בידו מטף לכיבוי־אש. אולי תגיע
בחסות החשיכה סירת־מי־שטרה מהירה,
והשוטרים יקפצו על הסירה ויכבשו אותה.
צריך לשמור היטב, לקרוע את העיניים
כדי להבחין בסירת־המישטרה בעוד־מועד,
ולהימלט מהמקום.

ניצבים זח לעומת
** זה שבועיים
זה שני כוחות, אשר אעם שווים
כלל בגודלם, בכוחם ובמשאביהם• מהצד
האחד 20 ימאים, עובדי קצא״א, הנמצאים
בארבע סירות בלב־ים, זיפי־זקן על לחייהם
בגדיהם קרועים ומלוכלכים, וכל עיסוקם
הוא להסתכל אל מרחבי הים, לג לות
אם ספינות־מישטרה דולקות אחרי הם.
מהצד
האחר 600 ,שוטרים, שוטרי מיש־מר־הגבול
והיחידה המיוחדת נגד פידאיון
של מישמר־הגבול, חמושים מכף־רגל ועד
ראש, נושאים מכשירי־קשר משוכללים.
אלה שולטים בשש סירות גדולות, שתי
סירות־גומי מהירות דשתי סירות־מירוץ,
ונעזרים בשני מטוסים קלים ומסוק, הנמצאים
כל העת באוויר ומדווחים לחוף.
כאשר יורד הערב, עורכים השובתים
ארוחת־ערב, המורכבת מכוסות רבות של
מים. לפעמים, אם הגיעה באותו יום אספקה
טריה, גם כוס חלב או בירה צוננת.

אם בכל זאת יצליחו השוטרים לעלות
על הסירה, יש להילחם בשוטרים נושאי
העוזים בעזרת מטף כיבוי־האש. שאר הימאים,
אשר אינם בשמירה, מנסים להירדם
למרות הטלטלות העזות האוחזות ב־בסירה
הקטנה. הם נרדמים על כיסא, על
הריצפה או על מיזרון גומאוויר המונח על
שני כיסאות.
כשמגיעה העת לישון פונים השוטרים,
מצידם, לעבר דוכן־הקבלה בבית־המלון,
נוטלים את המפתח לחדריהם, עולים במעלית
ומגיעים ישר למיטה מוצעת בסדינים
צחורים -שאותם הקפידה החדרנית לפרוש
קודם, ומפעילים את מיזוג־האוויר.
המילחמה האבסורדית בין כוחות עצומים
אלה של המישטרה לבין הימאים
המעטים, תקרית הנגיחה, והעובדה

מזון לא בא אל פיהם. כאשר נודע לשובתים
כי חבריהם בחוף, אשר נעצרו על־ידי
המישטרה, שובתים שביתת־רעב, החליטו
גם הם על שביתת־רעב והם מסתפקים בשתייה,
הרבה שתייה.
כאשר יורד הערב מגיעים עשרות ג׳י־פים,
קומנדקרים, משאיות ומכוניות־מיש־טרה
פרטיות אל מלון גני שולמית, שעל
חוף ימה של אשקלון. מלצריות חינניות
מגישות לשוטרים את מעדני השף של
המלון, כשהם יושבים ליד שולחנות עטויי
מפות לבנות ועליהם אגרטלי פרחים.

שקצין־מישטרה שאיבד את עשתונותיו
אף פתח באש על השובתים, השכיחו את
ההתחלה, את סיבת ד-,שביתה. מישרדי יח־סי־הציבור
של האלוף (מיל ).אברהם
(״צ׳יטה״) בוצר, מנכ״ל קצא״א, דוברי־המי-שטרה
והעיתונאים הרבים אשר הסתובבו
בנמל מבלי לטרוח כלל לנסות
להגיע אל השובתים, וחברי־כנסת היסטריים
רודפי־פירסום, סיפרו לציבור על הימאים
האלימים, הגרועים מהפת״ח, החוליגנים
ואוכלי־האדם, הגנבים פורקי-העול ומבזי
בית־המישפט.

נשק על החוו

שוטר. מישמר־הגבול שומר על צי־המישטרה הנמצא
בתוך נמל אשקלון. משני עברי גשר־העץ ניתן להבחין
בחמש מסירות־המישטרה. לידן עוגנת אחת מסירות־המירוץ שלה, כשמימין סירת־הגומי
המהירה זודיאק. למרות צי גדול זה, חוששת המישטרה להיכנס לעימות ימי עם השובתים.

[1111171 יה #ל י 1י

דאקי נחמה, אשר סירב
להיות מוחלף ונשבע להי11111

שאר על הסירה כל עוד תימשך המערכה, מצא לו מקום
לחטוף תנומה, תחת ההגה של ספינתו :״כדי -שאוכל לקוס
מייד, אם תבוא סירת־המישטרה,״ אמר דאקי נחמה.

הם מצאו עצמם במרכז הזרקורים, והפכו
לפתע ממפרנסי־מישפהות רגילים, ואנשי־ים
העובדים קשה, ל״גיבורים.״ אך גיורא
צוקרמן, שלמה (״קצוץ״) בנקר, איתן
פריים, דאקי (,״נחמו״) נחמה, אברהם מצליח,
עמוס סינבון וחבריהם לים ולשבי־תה,
לא שכחו את הסיבה האמיתית
לשביתתם: כוונתו של מנכ״ל קצא״א
להיפטר מהם, לגזול את מקורות פרנסתם,
בעוד הוא מכניס מהדלת האחורית, במקומם,
את הקבלן הפרטי יונה לרר, הגורף
מדי*חודש עשרות ומאות־אלפי לירות ב־קצא״א.
״אנחנו
לא שובתים כדי לקבל שכר
גדול יותר,״ מסביר מנהיגם של השובתים,
גיורא צוקרמן .״אנחנו אפילו לא מתנגדים
שיפטרו עובדים מהמחלקה שלנו,
אם לא תהיה עבודה ולא יגיעו די מיב־ליות
לנמל,״ טוען גיורא, אשר שמו מתנוסס
בראש רשימת המועמדים לפיטורים,
שאותה הגיש בוצר להסתדרות .״אבל
לא ייתכן לפטר פועלים ותיקים ולהביא
במקומם קבלן פרטי, ועוד לזכות בתמיכת
ההסתדרות לכך.״
ימאי קצא״א לא יכלו לפתוח בשביתה
רגילה- .שלא כפועלי בית־חרושת, הם לא
יכלו להכריז על שביתה, לשבת על החוף

אספקה באפלה

הדייג והים

נועם, אב לחמישה תינוקות, ביניהם
שלישייה, החולים עתה כולם בחזרת,
שעה שהוא נמצא על היס ואינו יכול לעזור לאשתו לטפל דאגתו בהס, מוצא לו עיסוק כדי להרגיע את
למישפחתו: הדייג ברשת שאותה הביא עימו מהחוף.

ולא להפעיל את הסירות. הם ידעו כי
בוצר ממתין לכך בדיוק. בו־ברגע הוא היד.
נותן את העבודה כולה לקבלן הפרטי,
ומפטר את כל הפועלים השובתים.
כדי שיהיה להם סיכוי־מה להצליח ב׳
שביתתם, השתלטו הימאים על הסירות ש־עימן הם עובדים משך כל השנה, ויצאו
איתן לים .״עד שלא ימלאו את דרישותינו
ויפטרו את הקבלן, לא נשוב לחוף.״
בוצר מיהר למישטרה, והגיש תלונה על
גניבת סירות קצא״א. הוא דרש מהמישט־רה
לתפוס את הגנבים, ולהחזיר את הרכוש
הגנוב. בד־בבד עם כך פנו עורכי-
הדין של קצא״א אל בית־הדין לעבודה,
וביקשו צו שיחייב את העובדים לחזור
לעבודה. לבית־הדין לעבודה לא היתד.
כל אפשרות למסור את הצווים לשובתים,
הנמצאים בלב־ים. בית־הדין הורה למיש־טרה
להביא את מנהיגי השובתים אליו.
אך למישטרה היה ברור כי המשימה
הזאת כימעט בלתי־אפשרית. לפני כשלושה
חודשים ערכו אותם ימאים עצמם
שבימה, באותו נוסח עצמו. השביתה ההיא
הסתיימה רק אחרי שההסתדרות הבטיחה
לטפל בעניינם, ולהקים ועדה שתפתור את
בעיותיהם. כשהגישה הוועדה את מסקנותיה,
היה ברור לימאים דבר אחד :״ההס
איתן
פריים, צל״שניק של צה״ל (יושב גבוה בספי־נת־המירוץ)
,מביא בשעת־לילה מאוחרת אספקה,
מזון ומים לספינות השובתים, ומתקבל על־ידי מנהיג השובתים גיורא צוקרמן (משמאל).
לאחר שאיתן ירד לחוף הוא הפך האחראי על האספקה והחלפת האנשים לספינות.

\ *71171 !1גיורא צוקרמן, מנהיגם של
*< •י השובתים, בוגר בית־הספר הימי
במיכמורת ויוצא אחת היחידות הקרביות המובחרות
של צה״ל, עובר מספינה לספינה כדי לעודד
את אנשיו. הוא ראשון המועמדים לפיטורים.

תדרות בגדה בנו!״ והם חזרו לים עם
הסירות, והכריזו על שביתה חדשה.
בשביתה הקודמת ניסו סירות־מישטרה
לתפוס את השובתים. אולם עד־מהרה התברר
למישטרה כי מול שוטרים היודעים
להעניק דו״חות־חנייה ביד רחבה, לתפוס
גנבים זעירים רק כאשר מלשינים עליהם
או לערוך ציד־מכ-שפות על מנהלי־מיפע־לים
כאשר הדבר באופנה, ניצבים ימאים
מנוסים, הגאים, נווטים, ספנים וצוללנים
מנוסים, שאין המישטרה מסוגלת להתגבר
עליהם בים.

כל 10מטר
— חיי ל
ך* שביתה הקודמת נזקקה המישטרה
1לעורמה ולרמייה כדי להשתלט על
אחת מסירות הימאים. המנהיגים הוזמנו אז
לשיחה בוועד־הפועל של ההסתדרות, כאשר
לאלה שנשארו בים הובטח שכל עוד
נמשכת הישיבה בהסתדרות, לא תנסה
המישטרה להשתלט עליהם. אך גיורא ו־
״קצוץ״ לא הספיקו לחמם את כיסאותיהם
בקומה החמישית, והמישטרה הסתערה על
חבריהם השאננים בים, ותפסה אותם.

תאווה קונית

אולם הפעם היה ברור למישטרה כי
דרכי־העורמה והרמייה לא יועילו עוד.
מפקדיה ידעו גם כי ספינות מישמר־החו־פים,
העשויות פיברגלס, לא יעמדו אף
בנגיחה הקלה ביותר של סירות־השובתים.
העזרה שאותה לא הסכימה ההסתדרות
להעניק לפועלים השובתים, ניתנה למיש־טרה,
שוברת־ר,שביתה. שתי סירות של
החברה ההסתדרותית העוגן הועברו לרשות
המישטרה. סירה אחרת, השייכת
לרשות הנמלים, גוייסה אף היא. אל
שלרשת אלו הצטרפו שתי סירות של
קצא״א שנ-שארו בחוף, שתי ספינמדגומי
מדגם זודיאק, הדגם שבו הגיעו לחוף תל-
אביב הפידאיון שתקפו את מלון סבוי,
ושתי סירות־מירוץ מישטרתיות. כל אלו
יצרו ארמדר, גדולה, אך גם לה לא היה
כל סיכוי כנגד ארבעת סירות השובתים.
למרות הצהרותיו של שר־המישטרה,
שלמה הילל, שנמסרו לכל עיתונאי שהיהמוכן להקשיב להן, כי המישטרה תי-שבור
בכוח את ה־שובתים מפירי־החוק שהתנכלו
לחייהם -של השוטרים והעלו אותם על
שירטון, החליטה המישטרה לנקוט דרך,
אשר נדמה היה לה כי היא הקלה ביותר :
להטיל הסגר יבש הי על סירות השובתים.
(המשך בעמוד )28

לאחר שהמישטרה הבינה כי המגע בין השובתים
לחוף מתבצע בלילות, היא גייסה שני זרקורים רבי־עוצמה
המורכבים על זחל״מים, המאירים מדי־לילה את הים. אולם למרות זרקורים אלה,
מצליחים השובתים לנהל קשר תקין עם החוף, במועדים קבועים ומנקודות־מיפגש קבועות.

ו * חוסר סוד• ב־יתר 66
(המשך מעמוד )17
החל כבר ב־ 1970 להיווצר מחסור בחומר
זה, שהלך וגבר בשנים הבאות.
• ביתיהחרושת הקיים הוא מייושן,
והוא מורכב מציוד של גרוטאות. הוא פועל
על פי שיטה בריטית מלפני 20 שנה.
!• אחרי המילחמה קנה המיפעל הקיים
יחידה נוספת, אך גם היא נקנתה, כדברי
שייקח ירקוני ,״מטלאים״ ,הציוד אינו
מודרני ואינו אוטומטי לגמרי( .יחידה זו
התחילה לפעול באוקטובר האחרון).
• לפחות שלושה יזמים ביקשו מעמד
של ״מיפעל מוכר״ ,כדי להקים מיפעלים
על פי שיטות משבדיה, משווייץ ומארצות-
הברית. מקובל להניח כי השיטה האמריקאית
היא הטובה ביותר בעולם, בשטח זה.
!• כדי לזכות במעמד של ״מיפעל
מוכר״ (הכרוד בהטבות כלכליות שונות)
היה על היזמים לקבל המלצה של מישרד־הביטחון.
המלצה זו קובעת שיש צורך
חיוני בהקמת מיפעל כזה.

• מישרד-הביטחון סירב כמשך
שנים, בעקשנות מפליאה, לספק
המלצה בזאת לכל יזם שביקש לשבור
את המונופול של כית־החרו
שת הקיים, ובבד לשחרר את צה״ל
מן התלות המוחלטת בשרותו של
בית־חרושת אחד, בושל, פגיע מבחינה
ביטחונית, שבבר הוביח את
חוסר־האחריות הנוראה שלו —
אם לא גרוע מזה — ערב יום־
הכיפורים.

בתשובה לפנייתנו, ולאחר שבדק את
הנושא, הגיב דובר מישרד־המיסחר־והתע־שיה,
גד סואן :״הגיעו אלינו לא־מעט
תלונות כלפי בית־החרושת המסויים.
״טיפלנו בכל תלונה ופנינו למיפעל בדרישות
שונות. הצרה היתד. שלפנינו מיפ־על
מונופוליסטי. כל־עוד אין מיפעל נוסף
בשטח זה, ברור שהאמצעים שבידינו
לאכוף עליהם את דרישותינו הן אפסיות.
המיפעל הוא בעל דרגת חשיבות עליונה,
והרי אין אנו יכולים לסגור אותו.

״מדיניות מישרדנו היא לעודד
הקמת בית־הרדשת נוסף, בשטח

באשר נשאל כיצד מתיישבת
בוונת-עידוד זו עם העובדה •טמיש־רד־הכיטחון
חסם כל אפיטרות להקים
מפעל נוסף, באשר נמנע מלספק
ליזמים המלצות מתאימות,
השיב :״זהו כבר נושא שלא
נימצא בתחום טיפולנו. הנושא
שייך למישרד־הכיטחון.״

מילת נבוז
^ ק אחדי יום־הכיפורים נאות מישרד־
1הביטחון להעניק המלצה להקמת מים-
על נוסף.
למי ניתנה המלצה זו?

הזוכה המאושר הוא שייקה ירקוני.
הוא התחבר עם משקיע יהודי
חשוב מאירופה, זבה בהמלצת
מישרד־הביטחון, וכתוצאה מכך
במענקים גדודים ובהלוואות בתנאים
נוחים.

בשבוע שעבר אותר סופית מקומו של
המיפעל החדש. הוא יעלה 23 מיליון לירות,
מהן תשעה מיליון כהשקעה עצמית של
המשקיע הזר וירקוני, והשאר מענקים
והלוואות ממשלתיות.
״מדוע דווקא ירקוני י מדוע אדם הקשור
במיפעל הקיים? האם רק מפני שיש
לו קשרים עם כל המי־ומי במדינה?״ זעם
אחד היזמים האחרים, שלא הצליח לקבל
המלצה, למרות שגם הוא קשור במיפעל
המספק חומר ביטחוני לצה״ל.
על כך ירקוני עצמו :״ביקשתי להקים
מיפעל מוכר בבאר־שבע, לפני מילחמת
יום־הכיפורים. מישרד-הביטחון דחה את
הבקשה. בלי מעמד של מיפעל מוכר, אני
לא מוכן להשקיע גרוש, ולא לייעץ למישהו
להשקיע גרוש.״
מדוע קיבל דווקא הוא את ההמלצה
למיפעל חדש?

״איני יודע מדוע לא הוכנסו לעסק
יזמים אחרים, ומה היו שיקולי
מישרד־הכיטחון. תצטרך לשאול
את הפקידים.
״אני מסכים בפד. מלא שצריכים לתת
את כל הזכויות לנושא, ולא לאדם. מתן
זכויות לאנשים, ולא לנושאים, זהו נוהל
פסול שהשתרר בארץ. אם היו בקשות
אחרות, ולא נתנו להם מה שנתנו לי, אין
לי תשובה לכך.

״אני נותן לך את מילת-הכבוד
שדי שלא שיחדתי אף אחד.״

החוט 0ה1י וטו
ך* ״טנגה״ ,שכבש את חופי אירופה
\ 1וארצות־הברית בסערה, הגיע לחוף תל-
אביב. הטנגה, או, בעברית, ה״חוטיני״.
שכן, הביקיני המינימלי הזה מורכב מאר בע
משולשים: שנים מכסיפ-לא־מכסים את
החזה, אחד מכסד-.לא-מכסה את קידמת החלק
התחתון של הגוף, והשלישי מכסה את
הישבן. בין המשולשים מקשרים חוטים
דקיקים, שנדמה כאילו כל נגיעה קלד, בהם
תרופף את הקשרים ואו־טו־טו יתגלה לבוש
חווה אימנו במלוא הדרו.
החלוצות שהביאו את הטעה לחוף תל-
אביב הן שתיים מהיפות ביותר שראה חוף
שחזון מימיו. וחוף שרתון, כידוע לכל תל-
אביבי המכבד עצמו, הוא חוף החתיכות.
אך, כאמור, השתיים, שהעלו בהחלט את
רמת החתיכות בחוף, הן דווקא אורחות-
לרגע או, נכון יותר אורחות לשבועיים.
אלו הן הדוגמנית הישראלית המצליחה
ומלכת־המים לשעבר חני פרי, וחברתה,
דוגמנית־הצמרת האמריקאית אן ג׳אגר (לא,
אין לה שום קשר למיק ג׳אגר המפורסם,
אפילו שלא היתד. מתנגדת אם כן היה).
אן וחני הן חברות בלב־ונפש, וטוענות
כימעט-במקהלה שהן בעצם אחיות. הן
הכירו כשערכו סידרת תצלומים עבור חנות
הכל־בו הניו־יורקית הנודעת מייסי׳ס. הצילומים
התקיימו מחוץ לניו־יורק. הן שוכ־

בחוף תל־אביב: מעריצים נרחבים מוחאים כפיים
נו באותו חדר, ומאז לא נפרדו.
הן מבלות ״חד, אוכלות יחד, עובדות
יחד, ועושות קניות יחד. לא, הן לא אוהבות
יחד. לכל אחת מהן יש חבר פרטי,
שהוא יהודי טוב, כמובן גם עשיר מאוד.
החבר של חני פרי שהיתה כבר נשואה,
בעבר, לישראלי יגאל רוזנברג, הוא
איש-עסקים יהודי בשם ג׳רי כהן. הם נמצאים
יחד כבר שלושה חודשים, וגירי אפילו
מפטפט עם חני בעברית, שכן הוא תלמיד־ישיבה
לשעבר.
החבר של אן, שהיא בהחלט לא יהודיה,
הוא רוברט טנקן, עורד־דין במקצועו ומייצג
בעיקר שחקנים ודוגמניות.
אן ורוברט מתגוררים יחד מזה שנד. וחצי
בניו־יורק, ובהחלט מנהלים רומן רציני,
אם־כי אינם ממהרים להתחתן.
כשבאו שתי היפהפיות האלו וסיפרו לחברים
שלהן שהן יוצאות לטיול משותף,
היססו החברים. אחרי הכל, עם מראה כמו
שלהן, קשה להניח שלא יימצאו מתנדבים
להורות להן את הדיו. אך לבסוף שוכנעו
על-ידי שתי הנערות העצמאיות, כי טובות

השתיים מן האתת׳ ומן קיבלו מן החברים
גיבוי לנסיעה המשותפת.
וכד ארזו להן האני ואבי (שכן חני פרי
מכונה באמריקה בשם האני) את המיזוודות,
ונסעו למילאנו, הנחשבת כמרכז צילומי-
האופנה בעולם.
לחני יש סנטימנטים מיוחדים למילאנו.
בתחילת דרכה, כשההצלחה רק החלה להאיר
לה פנים באנגליה, נשלחה על־ידי
הסוכנת שלה לסידרת צילומים במילאנו.
היא הצליחה מעל למשוער, שהתה בעיר
חודשים אחדים, ויצרה קשרים לא-נורמ-
ליים עם צלמים ועם אנשי חוג־הסילון שם.
מכיוון שחני נחשבת לדוגמנית מצליחה
יותר מאן, ומאחר ששתיהן חברות בלב־ונפש,
החליטה חני לנצל את קשריה האישיים
כדי לקדם את הקאריירה של אן.
בשנחתו השתיים במילאנו, הציגה חני
את אן בפני ידידיה, ואן נחטפה מייד לצי-
לומי־פירסומת. השתיים, שהגיעו למילאנו
לחופשה, למעשה, מצאו עצמן עובדות במשך
חודש ימים שיבעה ימים בשבוע,
ומקשטות את שעריהם של מיטב עיתוני-
האופנה האיטלקיים, בהם באזאר ואמיקוז.
במשך אותו חודש של עבודה מפרכת הצליחו
השתיים, איכשהו, לארגן סופשבוע

נשיקה ראהו הזאבים
בסן־טרופז. אבל רק הגיעו לשם, עטו עליהן
צלמי־ד,אופנה, והן מצאו עצמן מצטלמות
עבור צלם־הדוגמניות הצרפתי הנודע ז׳אן-
דאק בוגא.
מסן־טרופז. בחזרה למילאנו, ומשם ללונדון.
בלונדון חיכתה להן הפתעה. החבר
הצמוד של אן, רוברט, הגיע לשם כדי
לחוג איתר, את יום־הולדתה שחל לפני
כשבוע. אן בת דד 25 היתה מאושרת מעל
לראש. היא תפסה טרמפ על החבר, החזירה

איתו הביתה ארבע מיזוודות מלאות בגדים,
ונותרה עם שתיים בלבד.
במשך מיספר ימי שהותן בלונדון הצליחו
השתיים לארגן לעצמן צילום־שער לווג
האנגלי, וכמובן לבלות.

מלונדון קפצו השתיים פאריסה, ביקרו
חברים משותפים ויצרו קישרי־עבודה, ושם
הבזיק במוחה של חני רעיון. לאן יש יום־
הולדת. ובכן, איזו מתנה קונים לנערה שיש
לה הכל, ושהספיקה אפילו להיות מלכת-
היופי של אטלנטה ו כמובן, כרטיס־טיסה
לישראל. אן התלהבה. אחרי הכל, הקשר
הישראלי שלה ברור. חבר יהודי, חברה
ישראלית ומיספר מילים באידיש, קצת
גיאוגרפיה ושיעורי־דת מבית־הספר והמון
אהבה לנסיעות. השתיים מצאו את עצמן
תוך פרק זמן קצר ביותר בחוף תל־אביב.
למרות שלחני מישפחד. בבת־ים הרי היא,
ככל דוגמנית מצליחה המכבדת את עצמה,
שכרה חדר במלון פאל (שרתון, לשעבר),
מה שמאפשר לה לקפוץ לים בקלות.
וכך, למחרת הגיען של השתיים לישראל,
אפשר היה לראותן לבושות בחוטיני המהמם
בחוף תל-אביב, כשהן יוצרות סביבן
התקהלות מעוררת-קינאה.
חני מוכרת וחביבה על הכל בחוף שחזון.
היתד. תקופה, לפני שהיא הפכה מוכרת,
מצליחה ועשירה, שהיא היתד, שורצת בחוף
הזה שעות. כולם מכירים אותה, החל מיחיא
מהקיוסק וכלה בג׳ינג׳י שמשכיר כיסאות.
גם אן התערתה בחבורה היושבת על החוף,
ומרגישה בתל־אביב כמו בבית. המילה
הראשונה שלמדה בעברית היתד ,״חנטא-
ריש״ ,ואחר־כך למדה להגיד ״לא, תודה,״

דבר שעם מראה כמו שלה הוא חיוני ממש.
בעוד שבוע תארוזנה שתי החברות, אשר
זכו בעיתונות הניו־יורקית לכינוי ״הצמד
המוצלח ביותר בעולם הדוגמנות״ ,את
המיזוודות, ותיסענה לונדונה כדי להצטלם
על־ידי הצלם הנודע דייוויד ביילי. משם,
.בחזרה לניו־יורק, לעבוד. הן עובדות שישה
ימים בשבוע. קמות בשבע וחצי בבוקר,
חופפות את השיער (כל יום!) ,מתאפרות,
שותות קפה בלי סוכר, ומסעות לסטודיו.
יום־עבודה שלהן מכניס כמה מאות דולרים
והן לא יכולות להרשות לעצמן להתבטל.
ומה הן תעשינה אחרי שיחלפו השנים
וגופן לא יהיה מושלם והקמטים הראשונים
יחלו להיראות 1אן חושבת שתהיה קרימי-
נולוגית. אחרי־הכל, היא למדה את הנושא
באוניברסיטה. חני, לעומת זאת, מקווה
לעסוק באמנות האיפור.
אך הן אינן אוהבות לחשוב כל־כך רחוק.
טוב להן, והן נהנות מהמיקצוע הנוכחי.
הן לוטשות עיניהן לעסקים, ועומדות להקים,
ביחד עם החברים שלהן, מועדון
אכסקלוסיבי לדוגמניות־צמרת, שבו יהיו
בריכת־שחייה, סאונה, מסז׳ והתעמלות.
אפשר יהיה להתקבל אל המועדון רק תמורת
דמי־חבר גבוהים, ואחרי הוכחה עצמית.
במחשבה שנייד, מוכנה אן להודות שבעצם
היא מתה להתחתן וללדת ילדים.
״גם אני,״ ממהרת חני להסכים עימה.

1. 27

במדינה

ומסוזלט
( -נוונוו
השבוע משחקי
הליגות האוסטראליות

מינימום הנוס הראשון

העברה) י י
150.000
(עולל

מינימום נלד הבוס,

300.000 יי״
(כולל העברה)

ביום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים

עשהלר מנ ה ג 7ץ ב 1ע -
מל א טו טו בכלש בו ע!

צ 5נ

המועצה להסדר ההימורים בססורט ^

א1ו החתומים מטה

מגנים כד מעשה אדים נגד מאבקם של
עובדי נמל הנפט כאשקלון.
זכותם המקצועית כמדינה דמוקרטית להלחם כנישולם
ממקומות עבודתם ולמען זכויותיהם.

אורי אבנרי
פרופ׳ קלמן אלטמן
יוסי אמיתי
מישח אשרוב
גילה בלס
ד״ר שמעון בלס
י. מ .ברזילי
משה ברעמי
בנימיו גונן
אליהו גת
לטיף רורי
יו דריו

דויד הייטגר
אמנון זיכרוני יבי נתן ילין־מור
ד״ר בנימין בהן
רן כחן
יגאל לביב
דן מירון
ד״ר יחודח מלצר
בלחה מס
ד״ר יוסף סדן
בועז עברון

נסים עזיקרי
פרוס׳ דניאל עמית
ד״ר רמי עמית
פר1פ׳ שאול פוגל
ח״ב מאיר פעיל
אגרחם פסקא
דן קדר
פרץ קדרון
אלי קינן
דני קרוון
ד״ר טוביה שלונסקי
חביב שמעון
יבי, ת.ד ,4216 .תל־אביב

;1״הפם טיבו ^
המסורתי —

^:לרווקים ורווקודו
ב מ לון

נ ה די ה

בהנהלת חיקי

...בימים 17.5 :עד ׳ 2 2 .5ביוני)

3י מי ם ־ 3 3ל י

** מים
5י מי ם ־ 4*5 0ל י

לתוכניות בי דו רי תזמורת לדיחודים
לנשפים ^ ערבי הכרויות להפתעות לטיולים הזמנות במל1ן טל 923246 :־ 04 ובכל משרדי

^ 1ןןא רו ח ונו פשבע ״ מ
סוכני ב

ש ם השכרת מכוניות

/ירושלים, שמאי 224624,8
סניפינו:
חיפה, הרצל 645404,22ת.א,.אלנבי 612567 ,113
שד׳ הנשיא 82277 ,126,כ.דיזנגוף(ריינס 248306 )4
נתניה, ה רצל 22947 ,4חדרה,רוט שילד 25367 36
משרד חדש בבאר שבע: רחיהדצל 31

טל 73308 :

(המשך מעמוד )16
ייצורם של 200 מטוסים כאלה לצריכה
עצמית של תיל־חאוויר, יוחל בייצוא המטוס,
דבריו
של אלקנה גלי יכלו להיות אמת
או שקר. כך או כך, היתד, להם משמעות
חמורה. אם אמת היתד, בפיו, היד, זה
גילוי של סוד צבאי לגבי הפוטנציאל של
התעשייד,־האווירית. מאחר שהכפיר, או
גילגולו הקודם, הברק, השתתפו כבר —
לפי הפירסומים הרשמיים — במילחמת
יום־ד,כיפורים, יכול כל ילד לעשות את
החשבון כי ברשות חיל-ה,אוויר לפחות 100
מטוסים כאלה.
כבדרך אגב הסתבר, לפי דבריו של
גלי, כי ישראל היא העושה את עיסקת
המאה במכירת מטוסים. ולא מדינות
נאט״ו המבקשות לקנות מטוס קרב חדש.
שכן ייצורם של 200 מטוסי כפיר, במחיר
של 4מיליון דולאר ( 24 מיליון ל״י) האחד,
תוך 4שנים, יעלה למדינת ישראל כ־5
מיליארד ל״י, במחירי השוק של היום.
50 מטוסים כשנה. גם אם הגזים
אלקנה גלי לגבי כושר הייצור של ה־תעשייה,־האווירית,
הוא גרם בכך נזק
ביטחוני. שכן מדינה המצהירה בגלוי על
יכולתה לייצר כ־ 50 מטוסי־קרב בשנה,
אינה יבולה להתחנן לסיוע באספקת
מטוסי־קרב. גלי פשוט סיפק לאמריקאים
תירוץ לעיכוב מכירת מטוסי הפ.־ 15לישראל.
בניגוד
למסע יחסי־הציבוד הבינלאומי
הנערך לתעשייה־האווירית מזר, שנים, אין
כל אפשרות לביקורת ציבורית אמיתית על
המתרחש במיפעל הבולע, רק בתחום
יצור מטום־הקרב, כמיליארד ל״י בשנה
מתקציב־הביטחון של המדינה. האשמות
שונות לגבי המתרחש במיפעלי התעשייה
האווירית, על אי-יעילותם ועל ביזבוז הכספים
הנהוג בהם אינן ניתנות לבדיקה
בשל מסך הסודיות האופף אותן.
עתה, נוכח גילוייו של אלקנה גלי, מתעורר
החשד כי הסודיות מכוונת רק כלפי
פנים, כדי למנוע ביקורת אובייקטיבית
ועל מנת להבטיח הזרמת מאות מיליוני
ל׳׳י נוספים לתעשייה האווירית מהעוגה
התקציבית.

דרכי אדם
כישרון וטי 3־טי 3ת מזל

חבריו בווילנה לא ידעו
היכן ישראל — אף כיום
מוצגים ציוריו בתל־אביב
כשחנן מילנר עזב את ארץ־הולדתו
רוסיה ועלה לישראל, לא סקלו אותו באבנים,
ואפילו לא פיטרו את אביו ממקום־
עבודתו. ההיפר הוא הנכון. חבריו בבית־הספר
שבווילנה מעולם אף לא שמעו על
ישראל, וביקשו מהמורה לגיאוגרפיה
להראות להם את מיקומה של הארץ הקטנטונת
על המפה. המורה אכן ע-שתה
זאת, אך לא שכחה לציין, כמובן, כי ישראל
היא מדינה קפיטליסטית.
כמתנת־פרידה העניקו לו חבריו לכיתה
אלבום מקושט בתמונותיהם, וליד התמונות
מישפטים למזכרת — מה שנקרא בישראל
ספר־זיכרונות.
מילנר, גבדדקומה ומזוקן, אינו נושא
בקירבו זכרונות מעיקים מרוסיה. אולי
מפני שהוא עלה לארץ־ישראל לפגי העלייה
הגדולה של השנים האחרונות, בהיותו
ילד צעיר, לפני 14 שנים.
מייד עם הגיע משפחת מילנר לישראל,
היא שוכנה על־ידי הסוכנות בחולון. חנן,
שכבר משחר־נעוריו גילה כי־שרון מיוחד
לציור, נרשם ללימודים בבית הספר התיכון
בעל המגמות האמנותיות, תניס. בכיתה
מקבילה לשלו, במחלקת הדראמה, למדו
יגאל בשן, גליה ישי ושלומית אהרן, ש הספיקו
להתפרסם בינתיים בשטח הבידור.
חנן אינו זוכר את עצמו כילד כישרוני
באופן מייוחה אולי בגלל שברוסיה חיו
ילדים כישרוניים רבים, וד-וא לא בלט
במייוחד.
אחרי שהשתחרר מן הצבא, נרשם ללימודים
בבית־הספר לאמנות בצלאל בירוש לים•
שם למד בישנה. סיפר חנן :״בבצלאל
מדברים המון על אמנות. זה מעניין, במידה
שאתה רוצה לבלות בחממה. בתקופה
שלי זד, היה כמו בית־ספר עממי. בשמונה
צילצל הפעמון, והילדים היו נכנסים לכי-
(המשך בעמוד )30

המדד עד הקצא״א י
(המשך מעמוד )25
מסוק ושני מטוסים מסיירים משך כל
שעות היום מעל לסירות השובתים, כשד,ם
בוחנים ומצלמים במסרטות כל תנועה
שלהם. על החוף הוצבו מאות חיילי מיש־מר־הגבול•
על כל עשרה מטר, חייל. ג׳י־פיס
וקומנדקארים הועמדו הכן לקלוט הו־דעות־אלחוט
מהמטוסים ולמהר לכל פינה
שאליה התקרבה סירת השובתים .״אנחנו
נרעיב אותם! הם לא יקבלו טיפת דלק•
ואם הם ירצו לא למות מצמא, הם יצטרכו
להסגיר עצמם לידינו,״ הצהירו בגאווה
מפקדי־המישטרה.
אולם כעבור יומיים התברר כי הביטחון
בהצלחה היה מוקדם מדי. מיכלי הסירות
היו עדיין מלאים בדלק בדיוק כמו ביום
הראשון ל-שביתה. ערימות של מזון הצי
סברו על הסיפונים, והשובתים לא חדלו
לשתות מים. גם תחלופת כוח־האדם הוד
נהלה כסידרה• מדי יממה הצליחו השובתים
להעלות בין 5—10 מחבריהם על
הסיפון, ולהוריד אותו מיספר מהם לחוף.
את האספקה קיבלו השובתים בכמה דרכים,
הם היו עורכים גיחות מהירות, בעיקר
בחסות החשיכה, אך לעיתים גם לאור
יום, אל החוף, שם היו ממתינים להם חבריהם
עם האספקה. כשהגבירה המישטרה
את כוחה על החוף, הביאה זרקורי־ענק ש יהפכו
את הלילה ליום, הפכו הגיחות
מסוכנות יותר.
אז נטלו הימאים שעל החוף את היוזמה
בידיהם. צוללנים נושאי מיכלים אטימי
מים שחו משך שעות ארוכות מהחוף אל
הסירות וחזרה, כשהם נושאים עימם אספקה,
חסקות של חופי־הרחצה ״הוחרמו״
בלילות, ומישהו דאג לגייס גם סירוד
מירוץ פרטית בדי להעביר בה מים ומזון.
כשהתקרבה אחת מסירות־השובתים אל
אשר עגנה בהמיכלית
היוונית
מרחק מיספר מילים ימיים מן החוף, הסתגר
רב־חובלה של הספינה בתאו, והודיע
לימאיו :״אני לא שמעתי כלום על השביתה.״
הימאים הבינו את הרמז ומיהרו לזרוק
חריצי־גבינה, ניתחי־בשר ופחיות
קוקה־קולה וקרטונים של סיגריות מארל־בורו
אל סיפון סירת השובתים. הכמות
היתד, מספיקה לגדוד ישלם. אונייה אחרת,
שעגנה דווקא בנמל אשדוד, דאגה לספק
מי־שתייה כשאחותה, אונייה זרה דווקא,
מתחננת לפגי השובתים להתקרב גם אליה,
כדי לקבל ממנה מזון ומים. אונייה שלישית,
אשר גורשה מהנמל על־ידי השיל״
טונות משום שאנשיה נחשדו באהדה
לשובתים, דאגה להעביר להם, אחרי ש גורשה,
דלק -שיספיק להם לחודש תמים.

ח מי שהיל די ם
חו לים
^ ך ;יראה כי האוייב הגדול ביותר
^ -של השובתים הוא השיעמום, והדאגה
לבית, לאשה בילדים• את הסיפון אפשר
לקרצף רק שלוש פעמים ביום. את
המכונות אפשר ל-שמן רק פעמיים. את
העיתון אפשר לקרוא רק פעם אחת, ועל
אותה בדיחה אפשר לחזור מיספר פעמים
מוגבל בלבד. לנועם, ימאי צעיר, יש
חמישה ילדים בבית, מהם שלישייה שנולדה
לפני מיספר חודשים. הגיעה אליו
ידיעה כי כל ילדיו חלו בחזרת .״אשתי
נמצאת לבד עם חמישה ילדים חולים•
ואני עושה חיים על הים,״ התלונן נועם.
לצדוק היתה בעייה אחרת. לפני: שבועיים
פתחה אשתו חנות־מכולת בשכונת־מגוריהם
באשדוד .״צריך -שיהיה מי שיעזור
לה בהתחלה. היא לא יודעת לעשות
את החשבונוח עם הקליינטים, לא יודעת
כמה להזמין. השקענו במכולת את כל
החסכונות שלנו, ואני בטוח -שאשתי לא
תסתדר בהתחלה בעצמה, וכל הכסף יילך
לאבדון.״
את גיורא הטרידה נילי, אשתו היפהפייה
שנשארה בחוף. הוא הצליח לקשור איתר,
קשר אלחוטי, ומשיברי־המילים הצליח
לקלוט -שהיא אומרת :״בעלי, אני נשברתי.״
ל״קצוץ״ לא היתד, אפילו ההנאה
לשמוע את קולה של אשתו ולדעת מה קורה
בבית. הוא ביק-ש באלחוט ממנהל־המיתקן
של קצא״א, מישאל שחם• לטלפן
לסמדר, אשתו, לשאול אם הכל אצלה
בסדר ולספר לה כי הוא בסדר גמור.
ת־שובתו של שחם היתד אני מוכן לשאול
מה שלומה, אבל לא למסור לה בדבר
העולם הזה 0ל19

המכונים הבריטיים ־ המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להקס״>ין
בקורס
ניית השכלה בכתב מציע לך

ללמוד בביתך את המקצועות
הבאים בשיטות שנוסו צ כתובת י -טל_ .
בהצלחה בארץ ובחדל.
הלימודים הס תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מודים ומפקאנג
לי תוש פו תאח רו ת
חים שהם מטובי כוחות ההו.
1אנגלית למתחילים
.2אנגלית למתקדמים
ראה בארץ.

.5אנגלית כולל
.4אנגלית למשתלמים
.5אנגלית לבחינות בגרות
.6אנגלית בתקליט
.7קורספינדנציה מסחרית באנגלית!
.8צרפתית למתחילים
•9ערבית מדוברת
.10 ערבית ספרותית!
.1גרמנית למתחילים
. 12 עברית • שיפור הסגנון
ס. עברית-שיפור הלשון
וההבעה
.14 כתיב עברי
. 15 עברית למתחילים
. 16 עברית למתקדמים
.17 עברית למשתלמים

* ב ג רו ת ו מו קדמות

* .הכנת לבחיגות בגרות
? .הכנת לבחינות מוקדמות
אלקש רוני ק ה ־
בניי ת מכ שיר רדיו
. 1הנהייה
ו אז עקה
למתחילים
. 1אלקטרוניקה
.2קורס כללי
ורדיו מעשי
בהנה־וו ג.חש־למתקד
בונאות
>כולל

מעבדח ללימוד
מים .4חגה־ח
ניית מכשיר אזעקה
סוג .5 1הנה־ח
ומכשיר רדיו)
ס 1ג 2הנה־חס!גג
.2קורס יסודי
.7מנהלי חשבונות
מדופלמים . 8ראית נאלקטרוניקח חשבון?.תמחיר
> .קורס יסודי
.10 ארגון זניחול עסקים
בטלויזיה
.11 קורספונדנצית
מסחרית בעברית
.121 פקידות ומזכירות
כללית ,13 מסחר פיננסי
^ .14 חורת הכלכלה
והמשק

פרסום ם י־ם ל

שלומך, היא תקרא על זה בעיתונים.״
מובן ש״קצוץ״ ויתר על הטובות.
בכלל, מישאל שחם הוא הבידור היחידי
של הימאים השובתים. שחם, קצין־צבא
ומוותיקי הפלמ״ח, קיבל את מישרת מנהל־המיתקן,
למרות שהבנתו בענייני ים ונפט
אפסית• לפני שנים רבות צריך היה שחם
לצאת כבר לגימלאות, אולם זכרו לו את
הסד־נעוריו, וממשיכים להעסיק אותו בחברה
הממשלתית. הוא יושב כל היום ליד
מכשיר האלחוט, מתגרה בימאים השובתים׳
נכנס לשיחותיהם בחוכמות תפלות,
מקלל ומנבל את פיו, ותופס את קו־הקשר
החיוני משך שעות ארוכות .״הוא איש
מיסכן,״ אמר אחד הימאים .״אנחנו בכלל
לא עונים לו. הוא זקן ומסוייד כבר, אז
בשביל מה להתעסק איתיו?״
מדי־פעם שוברים את השיעמום אורחים
חשובים, המגיעים לסירות או מתקשרים
עימן באלחוט. הראשון היה ח״כ מאיר
פעיל• הוא הגיע באישור קצא״א והמישט־רה
אל הסירות, הקיא את נישמתו ואחר-
כך פנה לשוחח עם השובתים .״רבין הוא
חרא, בגין הוא חרא וההסתדרות היא
חרא,״ הוא בישר להם .״אם הייתם קור־

ולהוריד אותו מהקו. חיים גורי ביקש גם
הוא מידידו הוותיק מישאל שחם, לאפשר
לו להגיע אל הימאים• הוא ערך איתם
שיחה ארוכה והשאיר רישומו עליהם. אך
סירב לנקוט עמדה ,״למרות ששוכנעתי
הרבה ממה ששמעתי כאן.״
כל אותה עת הסתובבו הימאים שעל
החוף, דוב אלמוג, יגאל שחורי, אברהם
מצליח, עמוס סינבון וחבריהם, כחיות
נרדפות. אסור היה להם לבוא לבתיהם.
המישטרה גייסה את בלשי המדור המרכזי
לעקוב אחריהם ולעצור אותם. הם ישנו
אצל ידידים או על ספסל בפארק הלאומי
של אשקלון.
את שחורי לא הצליחה המישטרה לתפוס,
למרות ששוטרים פרצו לביתו בשעת־לילה
מאוחרת, שברו את הדלת והבהילו
את ילדיו. דוב גילבוע ממשיך בינתיים
להסתובב חופשי, כשהוא מפעיל מכשיר־קשר
ומתווך בין חבריו שעל הים לבין
החוף. אברהם מצליח, אשר תיעתע הרבה
במישטרה, נתפס על־ידי בלשים כשהוא
מסתתר בארון־לבנים בבית אחד מידידיו.
עמוס סינבון החליט להכין הפתעה לחבריו
על הים, הפתעה שעלתה לו ביוקר.
למדבביתך בהתכתבות

הלו מדי ם
בקורס
יעמ דו יועצים
לעזרה אי שי ת בסניפי המכונים הבריסיים

.1שרטוט סכני-
בנין ומכונות
.2טכנאות מכונות
ג. טכנאות רדיו
.4טכנאות בנין
.5טכנאות
חשמל
.6חשמלאי
מוסמך

.1הכנח לטכניון
כמתמטיקה
.2הכנת לטכניון!
בפיזיקה
ג. הכנת לאוניברסיטה באנגלית.

.1גרפיקה
ן שימושית
.2ציוד

מיפקדה במדון הבאר

פקד כרמי רס, מפקד סיוות מישנזר־החופים
של הנזישטרה(ממושקף, מימין)
משתזף על שפת בריכת מלון־הפאר גני שולמית, אשר נשכר על־ידי המישטרה והפך
המיפקדה של מיבצע המירדף. האירוח במלון עלה למישטרה מאות אלפי לירות, והוא
כולל את כל שירותי־המלון הרגילים. כל יום מירדף עולה לאוצר כ־ 2מיליון לירות.

אים את מארכס, חייתם מבעים יותר טוב
את עניין השביתות.״ הימאים ענו לו
בנימוס, ונפרדו ממנו.
אורח מקובל עליהם יותר חיה שאול
בן־שימחון, חבר הוועדה המרכזת של
ההסתדרות ואיש אשדוד. שימחון הצטרף
אל קבוצת ימאים שעמדה להחליף את
חבריה שבים. משך שעות לילה ארוכות
הוא רבץ על חוף ימה של אשדוד, בחמת־נד,
לבוא סידת־הגומי הקטנה. הימאים
אהבו אותו מהרגע שהגיע אליהם, ובעיקר
שמחו כשנתן להם שי: בקבוק ויסקי.
למחרת בבוקר, לאחר שמשך כל הלילה
שוחח עם מנהיגי הימאים, ביקש גיורא
באלחוט מהמישטרה לאסוף את בן־שימ״
חון. תשובתה של המישטרה :״כמו שבן־
שימחון עלה, ככה הוא יכול לרדת.״ בז־שימחון
לא נבהל. הוא הסיר את בגדיו׳
עטף אותם בשקית־ניילון וזינק למים כש השק
קשור לזרועו. כעבור למעלה משעה
הוא הגיע לחוף, שם המתינו לו שוטרי
מישמר־הגבול שעצרו אותו•
כשביקש בן־שימחון לשמש מתווך בין
השובתים לבין הנהלת קצא״א, הסכימה
ההנהלה לדון עימו רק אחרי שהוא ימסור
את נקודת־המיפגש על החוף, ואת שמות
הימאים הנמצאים על הסירות, למישטרה.
בן־שימחון סירב להלשין, וויתר על מגעיו.
ח״כ עקיבא נוף גילה אף הוא יוזמה
והתקשר באלחוט עם השובתים, אך לא
לפני שהוא הודיע על כך לכתב־טלוויזיה.
לאחר שעה ארוכה, בה תפס את מכשיר־הקשר
בדדשיח של חרשים עם גיורא,
איבד גיורא את סבלנותו .״תגיד לו שבמקום
לדבר יבוא אלינו זיתן הופעה,״
הציע אחד הימאים לגיורא, אך גיורא מצא
דרך מנומסת לקטוע את דבריו של נוף
העולם הזה 1970

הוא קבע איתם בקשר נקודודמיפגש, באמצע
היום, על חוף הים מתחת לאפה של
תחנת־המישטרה, והביא להם מיספר פח־יות־בירה
טובורג. הסירה התקרבה במהירות
לחוף, הימאים אספו את הבירה ה צוננת,
והסתלקו, אולם עמוס נתפס. עבריין
אשקלוני ידוע החליט למצוא חן בעיני
המישטרה, והלשין עליו•

125.001
בוגרים!
37 שנות גסיון

\ משרד ייעו ץוהרשמה:

<חר־אבן ב ::ה מ דו ר לייעו ץמק צו עי
•תר־אבן ב

שד־ רו!
ו/ט שילר 93ט ל624162 .
רו!ט

וקורסים
|לבחירתך

.1עיתונאות
ויחסי ציבור
.2פסיכולוגיה
ג. מורים
מוסמכים

• חי פ ה: נו ר ד או 30 טר 667040 .
•י רזו ט לי ם: ההסתד רו ת 22ט ל 224769
ש עו תהרשמה 20 0 0 - 8.00:ללאהפסקה

לחייליםמשוחררים עי־פ ה חו ק -לימודים חינ ם.

לן חילדו פיטובויל• מוטי פלדמן• מולין קאן

ל הי שאר
עד ה סו ף
**ץ כירת המלון, כלי־השייט והמטו־
* /סיס, מאות השוטרים, המכוניות, מסכות
ופצצות הגאז המדמיע שהובאו למקום,
עולות למשלם המיסים הישראלי כ־2
מיליון לירות ליום ! גם אם היתד, נכונה
טענתו של בוצר, כי משכורת הימאים
מגיעה ל־ 5000 לירות לחודש, הרי שבמחיר
יום מירדף אחד יכולים היו 13 הימאים,
שאותם רוצה בוצר לפטר בשלב הראשון,
להמשיך ולקבל משכורתם משך למעלה
משנה — והמירדף הזה מתקיים כבר למעלה
משבוע.
מול עיקשותו של בוצר, אשר בגלל שי־קולי־יוקרה
הצליח לגרום למדינה נזק במיליוני
לירות, יותר מצור ובן־ציון ביחד,
עומדת מילחמתם. של הימאים על מקור־פרנסתם,
מילחמה אשר קשה לתאר כי
יובסו בה, למרות המכונה האדירה העומדת
מולם.
כפי שאמר ז׳אקי נחמה (״נחמו״) ,אשר
סירב להיות מוחלף ולרדת לחוף מיומה
הראשון של השביתה׳ לתוך מכשיר הקשר
:״כאן מדבר ז׳אקי נחמה. אני מודיע
שאשאר על הסירה עד לסוף המערכה.״

(אוכפים
לוהטים)

תצחקועד לדמעות״ .נ!
ס! ניו יורק מגדיו
נצחון נוסף למל ברוק
מטורף,מצחיק,משעשעמכל
המוקרן היום עלהבד,..ט״ם מג

הצגת בכורה ארצית

ש 3וע 2

קולנוע ״ פאר ״ תל־אביב

4.30 ,7.30 ,9.30
למבוגרים בלבד

ב מ די נ ה
מדינת ישראל
משרד החקלאות
להלן

לוח המחירים
במסגרת ההוזלות

בחנויות השרשרת של השופרסל והסופרמרקט
וחנויות פרטיות
שהצטרפו למבצע החל מ־ 1.6.75 עד 6.6.75

י ר קו ח
עגבניות מעולות
מלפפונים מעולים
גז ר חצילים תפו״א חדשים
תפו״א חורפיים ארוזים י—ם
תפו״א מהנגב ארוזים
תפו׳׳א מהנגב
בצל יבש
כצל ארוז (ירושלים)

פי רו ח
ולנסיה — אפילים
אשכוליות — סוג יצוא
בננות

לצרכן
3.30ל״י לק״ג
..75ג וו //

1.75

1.40

1.90

2.15

1.50

1.15

0.80

0.95
2.35
2.20
3.70

(המשך מעמוד )28
תה. אבי לא הייתי צריך את שיעורי המדרכה
וההכוונה, ידעתי פחות או יותר את
הכיוון שלי. ידעתי מה אני מחפש. רציתי
לצייר׳ אז עזבתי.״
מירושלים נסע לפירנצה שבאיטליה,
מולדת האסכולות הגדולות. הוא קיווה ששם
ימצא משהו מן הציור הקלאסי, אך
גילה כי ציירי פירנצה מציירים בסיגנון
אולטרה־מודרני. בכל־זאת מצא צייר אחד
שלימד אותו את הטכניקה הישנה, שיכנע
אותו כי לצייר מסוגו יש מקום בווינה,
וכי האסכולה הניאו־ריאליסטית הווינאית
עשוייד. לעניין אותו.
חנן נסע לווינה, שם פגע את ארנסט
פוקס, ראש האסכולה הסוריאליסטית הווינאית.
פוקס, שהוא יהודי טוב, עורך
מדי-קייץ סמינרים מיוחדים לציירים מחוננים,
שאליהם מתקבלים יחידי־סגולה בלבד.

צייר
מילנר
״צריו הרבה סבלנות

עופו ת
פטם צעיר מוכן לבישול גודל 2
9.00
שקית שקופה וחתימה כתומה
תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה 10.50

דגי ם
בקלה — פרוס אחיד עשוי מדגים
9.30
שמשקלם לא סחות מ־ 360 גרם

מיוצר בישראל 7ל״י בלמון בע״מ, המפיצים: חב׳ נורית ב 7ך מ

״אשח ליד הגשר״ של מילנר
״כל חיי חיפשתי טיפוס כמו עתידה —
חנן התקבל לאחד הסמינרים ביחד עם
מיספר ציירים ישראליים נוספים, בהם
הציירת הירושלמית סילבי מונשיין והציי״
רת חנה קיי, המתגוררת דרך־קבע בגרמניה.
הסמינר התקיים בארמון עתיק, מקום-
הולדתו של הקיסר פרנץ יוזף.
במיסגרת הסמינר קם חנן כל בוקר בשמונה
וצייר, ביחד עם חבריו׳ עד 11
בלילה• מה שעניין אותו ביותר היה הטכניקה
שנלמדה בסמינר. סיפר חנן :״זוהי
טכניקה שמקורה בימי־הביניים, ושמש־תנדשים
בה עד היום. מכינים תמיסה מביצה
ומאבקה לבנה, מורחים את התמיסה
על צבע חום, ואחרי זה מכסים בשבבות
של צבע שקוף (גלזורה) .צריך הרבה סבלנות,
אבל זה משתלם.״
כתום הסמינר, השתתף חנן בתערוכה
משותפת של כל תלמידיו של פוקס, וזכה
שאחת מיצירותיו תונצח בקטלוג מיוחד
שהודפס לכבוד המאורע.
חנן בן ה־ ,26 נשוי לשוטרת צעירה ויסד.
בשם עתידה. הם 1פגשו לפני שנה, ונישאו
אחרי תקופת־היכרות קצרה ביותר.
למרות התקופה הקצרה שהם ביחד,
בולטת דמותה של עתידה כימעט בכל
ציוריו של חנן. נערה דקיקה, בעלת פנים
מלאכיים ושיער בלונדי גולש, אפילו באותם
ציורים שצייר שנים רבות לפני
שפגש באשתו. כששואלים את חנן איך
זה שעתידה מופיעה בכל הציורים, גם
באלה *שצייר בעבר׳ הוא מסביר :״כל חיי
חיפשתי טיפוס כמו עתידה. התמזל מזלי,
ופגשתי אותה.׳:
הם מתגוררים בדירת חדר־וחצי מיניאטורית
בקריית־היובל בירושלים, ולמרות
הצפיפות חולקים איתם את הדירה גם
תשעה חתולים ושני כלבי פוינטר. הם
אוהבי־חיות מושבעים.
חנן מצייר בפינה קטנטונת, ליד החלון.
לא אחת הורסות חיות״השעשועים שלו
את ציוריו, אך הוא מקבל זאת באהבה,
למרות שהוא עובד על כל רישום או
ציור חודשים ארוכים.
בדרך-כלל הוא מצייר אחרי שהוא רואה
את התמונה בראשו. לפעמים קורה ש כשהוא
מביע את רעיונו על הבד, משת־

שוטרת עתידה מילנו
— התמזל מזלי ופגשתי אותה !״
נים דברים. את הסיגנון שלו הוא מגדיר
כריאליסטי עם זרם רומנטי•
חנן מציג כעת את תערוכודהיחיד השנייה
שלו, בגלריה לים בתל־אביב, לשם
הניע כשהיה חייל, ופא עם שני ציורים
שלו כדי לקבל חוות-דעת. בעלות־הגלריה,
לוטה גיא ועמליה ארבל, התלהבו מהצעיר
הכישרוני, ומאז משמשת לו הגלריה כבית
מאמץ. גם את תערוכתו הראשונה, שבה
נמכרו כל התמונות ואשר זכתה להצלחה
אמנותית ומיסחרית. הציג בליס.
אומרת לוטה גיא :״לא אנחנו נתנו
לחנן את ההזדמנות להציג בגלריה שלנו.
זה הוא שנתן לנו את ההזדמנות להציג
צייר כישרוני כמוהו.״
העולם הזה 1970

במדינה

קשקשת 1970

ההסתדרות

*1 1 1

אץ מרפא ל?1ס התרופות
הצעתו של מגפ״ל קופת
חוליס להטי? מס
תרופות גתקזה
בהתגגדות מכיוון
שאיש לא ציפה דו

ה ו 11ל 0

ד 1ד

<970

בשורה טובה לכל חברי קופת־החולים
הכללית של ההסתדרות: חרב מס־התרו־פות,
אשר התנופפה מעליהם משך חודשים
אחדים, אינה קיימת עוד.
חברי המערך בוועדה אשר הוקמה לצורך
זה, החליטו לבטל את דרישתו של מנכ״ל
קופת־חוליס, אשר ידלין, להטיל מם־תרו־פות
על חברי הקופה.
אולם נוסף לעצם העניין הכספי, היתה
להחלטה זו גם משמעות פוליטית מעניי נת,
בכל הנוגע למיפלגת העבודה. לפתע
התגלה מוקד־כוח חדש, שאיש לא העלה
בדעתו מעולם כי יצוץ. מוקד־כוח זה נל חם
כנגד המנגנון במיפלגה ובהסתדרות,
והביס אותו.

הפסד את דימיונך ונסח ד מו א
לציור שלמטה כותרת מתאימה, א#ר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. החג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל-אביג קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת <968

תרופות מיותרות בת< 2מיליון.

הפרשה החלה לפני חודשים רבים, כאשר
החליט אשר ידלין כי עבור כל תרופה

י• תלוש־המשכורת החודשי לאחר
ועדת חב״ש.
פלד אליחלי /רח׳ הר-
דפנה ,20 סביון
• גברת שילשולי במכון־יופי
״תולעתוף.
אילה שווילי, קיבוץ ותיב־הל׳׳ה,
ד.נ. האלה
• מחכים לקיסינג׳ר שיפריד...
גיל כירמן, רח׳ הגליל
97א׳ ,נווה־שאנן, חיפה
• ספגטי של ויטה מחפש איטריה
של אוסם להיכרות (תמונה מצורפת).
יוסף שוורץ, רח׳ עזרא ,14
בני־ברק
י• האם נוכל עוד להדק את החגורה
מבלי שתיקרע? נסה, ותיווכח שלא.
שמודיק ויקטור, רח׳ האחים
טרבס ,6רחובות
81 עסקנית ארד
התרופה קדמה למכה
שמקבלים חברי הקופה מבתי־המרקחת
שלח, יש לדרוש 50 אגורות. על-פי סקר
שנערך על־ידי קופת־חוליס התגלה, כי
חברי הקופה צורכים תרופות מיותרות בנד
20 מיליון לירות לשנה.
תרופות אלה רושמים להם הרופאים
רק כדי להיפטר מהם, למרות שהם יודעים
כי החולים אינם זקוקים להן. בעזרת
סקר זה הביא ידלין את הצעתו בפני מועצת
קופת־חוליס. לדבריו, היתה קופת־חולים
מרוויחה את 20 מיליון הלירות ה־מבוזבזות
באמצעות מם זה, ועוד 20
מיליון לירות דמי התרופות שהיא גובה.
האופוזיציה להצעה זו התגלתה ממקור
שאיש לא ציפה לו. היה ברור כי ההצעה
תתקבל בהתנגדות של אנשי השכונות
ונציגי השיכבות מעוטות־היכולת, שעליהם
תהיה זו הכבדה של ממש. היה ברור גם
כי החולים הכרוניים והזקנים, הזקוקים
לתרופות רבות יותר מן האחרים, יתנגדו
אף הם, אך לאלה אין נציגות בוועד קופת־חולים.
בוועד־הפועל
היתד, צפוייח התנגדותן של
סיעת מרי ושאר הסיעות הקטנות.
צעירי המערך התקוממו. לפתע
התייצבו בראש המאבק של השכונות צעירי
המערך דווקא, בראשותו של נתן רענן
וחוג לשילוב, שאותו ייצגה חברת הוועד-
הפועל של ההסתדרות, נאווה ארד. הם הודיעו
לידלין :״זה לא יעבור!״ השניים,
יחד עם נציגי השכונות, הצליחו להשיג
רוב נגד החלטתו של ידלין, וההצעה נפלה
בחוגי המיפלגה עוד קודם שהובאה כלל
לדיון במוסדות קופת־חוליס וההסתדרות.
לפי חוקת ההסתדרות, טעון כל תשלום
עבור שירותי קופת־חוליס אישור של מליאת
הוועד־הפועל. ושם היה צפוי ממילא
מאבק מר — אילו הגיעה ההצעה לשם.

מאוזן:
.1אופי, מתכונת .5 .אפסה תיקוותו.10 .
קרש עשוי שכבות לוחות דקים .11 .לא־שקוף
.13 .קצה חוג השמיים .14 .שרף
ריחני המשמש. לקטורת .15 .קליפה דקה.
.16 התחוללו .17 .מילת־תנאי (הפוך).18 .
זוג בלי ראש .19 .נהר באיטליה (הפוך).
.20 לטשו עיניים (הפוך) .22 .מכתש עמוק.
.24 דומן .25 .סוס רכיבה והובלה.27 .
כלי־נשק קדום .29 .מישכן האריה.30 .
מיתר שרירי בגוף .32 .עשירית הגרוש
.34 הגיד .36 .אחוריים .38 .דובר צה״ל
(ש״מ) .41 .שוק .43 .בחור .44 .קיבוץ
בנגב .46 .מצב במישחק השח־מת.47 .
בתוכם .49 .כינוי לבשר־חזיר .52 .נקישה
.55 .מנהיג הליכוד בלי ראש.56 .
הגדול בנחלי הגילעד .58 .מלך שייקספי-
רי נודע .59 .עיר קדומה במצריים.60 .
חורב, יובש .62 .מארבעה בנים .63 .סלנג.
.64 הברה .66 .אריג מיקראי לבן ומובחר.
.67 מידת־אורך אנגלית .69 .ארוכה .71 .צד
דרום .73 .בעל־מום .75 .בן־תרבות.78 .
הכפיף, כפף .80 .נהר באפריקה .81 .ז״ל.
.82 קריאת־יגון .83 .ערוץ .85 .יבשות מוקפות
מים .87 .קצה השרוול .88 .טורף לילי.

.90 בלבד .91 .חותנו .92 .שאין לו סוף
ושיעור .93 .אם האשד. או הבעל, .

מאונך:

.1חושך, ערפל .2 .השתקפות במים או
במראה .3 .יפעיל את רובהו .4 .תר־נגינה
(הפוך) .6 .אחד-עשר .7 .סופר אמריקאי
(ש״מ) .8 .תרנגולת בת־יומה .9 .סלייד,
באנגלית .11 .צמח נאה ממישפחת השים־
תניים .12 .מדינה באפריקה .21 .אלמתכת
ממישפחת ההלוגנים .22 .אפס כוחו.23 .
ריקבון .24 .ניתוץ .26 .דרד סלולה.28 .
מחבר, בליטה בקרש .31 .עבירה פלילית.
.33 בשבילי .34 .צי .35 .לטאה דמויית
נחש .37 .עיר לחוף הים־התיכון .39 .הבל.
.40 יוצר האופרה הרומנטית .42 .מין צמח
מטפס .45 .ואקום .47 .מגיע .48 .מינהרה.
.49 מן המזלות .50 .שר .51 .רב וגדול.
.52׳מן המינים .53 .מנעול פטנטי .54 .הבאה
מלמטה למעלה .57 .קרס .60 .קטטה.61 .
מחשבה .63 .מאפה .65 .כמות גדולה.68 .
מבוצעת באורח מוסיקלי .70 .מילת חיוב.
.71 מין מאור .72 .גילוייה מסעירים את
הארץ .74 .חרפה .76 .צמרת העץ.77 .
בעל ניסיון רב .79 .פצירה .84 .אני, באי טלקית
.87 .כלי-קיבול לנוזלים .89 .גוף
שלישי רבים .91 .חם־וחלילה (ר״ת).

ססססרס 0 ) 00 0 0 ,0סס ס

בסיטונות

ש מ לו ת ה ריון
מ כנ סיה ריון
שוניקו• * ה ריון
חלי פו ת ה ריון

כ הו

מודל

תל־אביב. רה׳ נחלת בנימיו 4
ליומה בי, דדך החצך
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות 12—4
להזינות ע״י סוכן: טל ,50344 ,ר.״י-יו

סרט ערבי על טבח כפר קאס מ1ע1ע את אירופה

*** וח דעה ממלכו! אימים על פגי
ן ידידי ישראל באירופה — הרוח הרעה
של כפר־קאסם. רוחם של 49 כפריים,
גברים, נשים וילדים, שנרצחו בידי מחל קת
מישמר־הגבול בדם קר, ערב מילחמת
סיני.
בלילה שבין ה־ 29 וה־ 30 באוקטובר

בעברית׳ ועושים רושם חזק ביותר, עד־כדי־כך
שאריק רולו, במאמר־ביקורת על
הסרט שפורסם בעמוד הראשון של לה־מונד,
שואל אם ייתכן כי יוצאי מחנות־ההשמדה
יתבטאו בצורה כזו.
לאחר־מכן מתאר הסרט את. החיים ב־כפר־קאסם,
מתרכז במשך שעה בניתוח

בית המי שפט

הצבאי, כפי שהיה במציאות: השופט המחוזי בנימין
הלוי, שגויים לצורך זה למילואים, ושני קצינים
מיקצועיים. ישיבת בית־המישפט מופיעה על הבד בשפה העברית, אך בדמות
שחקנים ערביים. מימין: שער החוברת על הסרט, המחולקת לבאי בתי־הקולנוע.

ו^<^55£ו ח ^ו
£ט /\ 610ח 1-1157018£ 7׳_1
_/\6£ו_וו \/ואוט׳ס
\1£וו _£57ו\/ק £ס
11306 £1301116־ 016 801ו ח! ח חט

,1956 בו תקפה ישראל את מצריים, היה
הלילה שרשם את השם כפר־קאסם ככתם
שחור בתולדות־ישראל. עכשיו, כימעט
עשרים שנה לאחר־מכן, עשה במאי לבנוני
צעיר ( )34 סרט ששמו כפר־קאסס. הסרט
מוצג כעת בכמה בתי־קולנוע בפאריס,
ומעביר רטט בכל הרואה אותו —
בעיקר בישראלים•
הבמאי, בוראן אלוויי, שקד שנתיים על
ההכנות לסרט. הוא ביסס את התוכן על
סיפרו של סברי ג׳ריים * הערבים בישראל,
המתאר את פרשת הרצח, אך נעזר
גם בעדי־ראייה כמו מקראם יונים, שהיה
בכפר בעת הטבח. יונים עצמו משחק בסרט
את תפקידו של ישכר. שדמי, מפקד־החטיבה
שאימרתו ״אללה ירחמו !״ היתה
שורש כל רע.
הסרט, שצולם בצבעים ועשוי היטב, נפתח
בהצגת קטעים ממישפט רוצחי כפר־קאסם.
הקטעים הם ציטטות מדוייקות מפרוטוקול
בית־המישפט הצבאי, בראשות
השופט בנימין ׳הלוי, שדן בפרשה. הסרט
מראה כיצד שואל השופט את רב־סרן
שמואל מלינקי אם היד. ממלא את הפקודות
להרוג מפירי־עוצר בכל מיקרה, גם
אם המפירים הם נשים וילדים, ומלינקי
משיב בבירור רב בחיוב• כך גם מפקד
העוצר בכפר־קאסם עצמו, גבריאל דהאן,
האחראי אישית לרצח. קטעים אלה הם
* ג׳רייס, ערבי ישראלי למד מישפטים
בישראל הושם תקופה ארוכה במעצר מינ־הלי,
ולבסוף היגר ללבנון.

המיבנה החברתי והמעמדי בכפר הערבי
שחי תחת המימשל הצבאי הישראלי.
הבמאי, בוראן אלוויי, הוא קומוניסט־לשעבר,
וכיום אינו חבר בשום מיפלגה.
סירטו הופק על־ידי חברת־הסרטים הלאומית
הסורית ועל־ידי חברה של אש״ף.
הוא בנוי רבדים־רבדים, כא־שר יש משמעות
לכל פרט וקטע. כך למשל, שקי־החיטה
המובאים למכולת בכפר נושאים
עליהם את הציור המפורסם של קרן העזרה
האמריקאית — יד לוחצת יד.
הסרט מתאר במדוייק את חיי הפלחים,
מתעכב על קטע בו ממשלת־ישראל מפקיעה
את האדמות של חלק מתושבי הכפר,
וגורמת בכך לכמה מצעירי המישפחות
לעבור את הגבול ולהצטרף לפידאיון.

בו בו ת
ת לויו ת
ך* טע אחר מתאר את העבודה שמקב־
׳ )/לי ם הערבים אצל היהודים באמצעות
״הראיסים,״ המתחלקים ברווחים עם המוכתר.
הסרט מתאר במדוייק את המאבק שהיה
בשנים ההן בין הקומוניסטים לנאצי
ריסטים בכפר, בעיקר סביב שאלת הד.צ־טרפות
לאיגוד המיקצועי — ההסתדרות.
יש תיאור חזק מאוד כיצד הקומוניסטים
משכנעים את הכפריים שלא לצאת לעבודה
אצל הראיסים, בשכר הירוד ־שהם
מקבלים, ואילו הנאצריסטים, המתנגדים
לכל הצטרפות לאירגון ציוני־ישראלי,

התמונה המזעזעת

גוויותיהם של כמה מן הנטבחים, המוטלים
לרגלי קיר בכניסה לכפר־קאסם, שם נעצרו
בשובם מן העבודה ונהרגו בו במקום. בסרט, כמו במציאות, מורדים הגברים, הנשים

והילדים מן המכוניות, מועמדים אל הקיר ונקצרים בתת־מיקלעים ומיקלעיס. הכפריים
לא ידעו כלל שהוטל עוצר ושהחלה מילחמה, ולא ידעו מה קורה להם. במישפט נמסרו
עדויות מפי ילדים שניצלו תחת גוויות אמהותיהם, וכפריים שנפצעו ונחשבו כמתים.

111 הוסבו
למשאית

מסירים את השביתה ועולים
הלוקחת אותם לשדות־העבודה.
דקות ארוכות מתאר בוראן אלוויי את
היי הכפר, את הקציר, שחיטת עזים, החווי
בבית־הקפה בו מתווכחים הכל עם הכל,
ובעיקר על גמאל עבד־אל־נאצר• בוראן
מביא משך עשר דקות קטעים מנאומו של
עבד־אל־נאצר על הלאמת תעלת־סואץ,
ומדגיש את התיקוות שנאום זה עורר בלב
תדשבי הכפר. בוראן מסביר כי התכוון
להוכיח כיצד הנאצריזם טעה והוליך שולל,
וכי רק סיום הגאצריזם העמיד את
הישראלים בעימות עם הפלסטינים, ואז
החלה תנועת־חשיחרור הלאומית שלהם.
הלאמת תעלת־סואץ היא אחד משיאי הסרט,
ולדעת בוראן היתה אחד המאורעות
המכריעים שהובילו לטבח כפר־קאסם, שכן
ביגללה תקפה ישראל את מצריים, ובעיק־בות
התקפה זו אירע הטבח.
ריגעי־השיא הם, כמובן, התיאור של
הטבח עצמו, ישהוא מדוייק ביותר, ומעורר
צמרמורת בכל רואהו. ממש קשה להאמין
כי כך ינהגו ישראלים, וצרפתים רבים באולם
פישוט אינם מאמינים כי היהודים
נהנו בנאצים ממש.
על רקע גופות הכפריים הטבוחים מופיעות
על הבד כתובות, המספרות כמה
זמן ישב בכלא כל אחד מן הרוצחים. ושוב
העובדות הן נכונות: שנתיים־שלוש לכל
היותר, תוך ציון כי הם קיבלו לאחר-
מכן עבודות ביטחוניות, הקשורות בערבים•
צופה
ישראלי יצא מן הסרט כשהוא
כולו מזועזע.
כמה תמונות בו יעוררו גיחוך, כמו
תיאור תל־אביב, שנעשה תוך צילום 0ימ־טאות
בעיר העתיקה ישל ביירות. .בייחוד
מעלים חיוך השלטים כמו סנדלר, חייט
או בית־קפה אכסודוס (כן, כן!) .בוראן
סיפר כי היה גם שלט ״בית־זונות,״ אולם
הוא הורידו, כשנודע לו כי הזנות אינה
חוקית בישראל.
הישראלי גם לא יקבל את תיאור תל־אביב
כמלאת אנשי מישמר־הגבול, הבודקים
ועוצרים כל ערבי. אך יש גם קטע
נפלא (ונכון) של בן כפר־קאסם, הבא ל-
תל־אביב ונכנס למיסעדה לשתות קפה,
פוגש שם את רעו מן הכפר, פונה אליו
בשמו ונענה בבקשה שלא לקרוא לו בשם
עלי, אלא י בשם אליהו, כי כאן לא יודעים
שהוא ערבי.
הישראלים גם לא יקבלו את הקטע ה
מתאר
חנות־מזכרות, ובה בובות של ערבים
תלויים( .עובדתית נכון שהיו בובות
של ערבים שנמכרו בתל־אביב, ושעוררו
ויכוח כאשר נסתבר שאפשר לראותן כ אילו
הן תלויות ).אולם קטע זה רק גורע
מן הסרט, ודומה כי גם בוראן סבור כך.

״אללה
ירחם״
ך* א ם יו צג הסרט בישראל י
ן ן ציר־ההסברה הישראלי בפריס, אבי
פרימור, סבור כי טוב יהיה אם הסרט יוצג
בישראל. גם כדי שיידעו בישראל מה רו־
(המשך בעמוד )42

במציאות

בסרט

ישיבת־התידרוך הגורלית, בה אמר ישבה שדמי (שחקן ערבי מתושבי
כפר־קאסם, שהיה במקום בעת הטבח. ,יושב תחת תמונת דויד בן־גוריון)
״אללה ירחמו״ למלינקי (עם הגב למצלמה) .הישיבה מופיעה בסרט בעברית.

שמואל מלינקי, מג״ד מישמר הגבול שנתן
את הפקודה המחרידה, וגבריאל דהאן, מפקד
המחלקה שביצע אותה והשתתף אישית בטבח. משמאל: ישבה שדמי,

שנדון לקנס של לירה אחת. מלינקי שוחרר כעבור תקופה
קצרה והפך קצין־ביטחון במיתקן דימונה, ודהאן מונה
לקצידמעוטיס בעיריית רמלה, ואחר־כך היגר מן הארץ.

בזכותהמצאהג אונית

בפש טו ת ה:

מדריך

המפרסם את הכתובותשל ׳ צאני ויצאניות

דא1ד/ו 00 קמ׳ד/דס
ך* רף ארוכה עבר צ׳רלי אברג׳יל
1בן ה־ 33 מאז הגיע לקופנהאגן בירת
דנמרק לפני כעשור שנים. היתד זו דרך
ארוכה מאז היותו בן ,20 כאשר שימש
כמלצר במיסעדת ססאנזבולי בירושלים,
והיה מגיש ללקוחות צלחות חומוס וטחינה.
ספק
אם מי מאלה שנהגו לפני עשר
שנים לצעוק אליו :״פעמיים חומוס, צ׳ר־לי!״
היה מזהה את המלצר הצעיר בגבר
הנאה הלבוש חליפות מהודרות. מעשה־ידי
חייטי רחוב קארנבי בלונדון, והנושא
בידו מיזוודת ג׳יימם־בונד כשהוא נכנס
אל מישרדיו, הממוקמים באיזור היקר ביותר
של קופנהאגן, מול בניין העירייה.
בהיכנסו למישרד, ניגשת אליו אתת המזכירות
היפהפיות שלו, טורחת לעזור לו
להסיר את מעילו, ומברכת אותו בחיוך
רחב :״בוקר טוב, אדוני המנהל.״
על דלת מישרדיו של צ׳רלי מתנוססת
טבלת־נחושת כבדה, שעליה השם: סקאנ־דינאביאן
אסקורט סרוויס (שירות בנות-
לווייה סקאנדינבי) .ובמיזוודתו נושא בוודאי
האדון המנהל מר א. צ׳רלי צ׳ארלס-
פילים (השם המקורי, אברג׳יל, נעלם
השאיר אחריו רק את האות א׳ — נוב־לס
אובליד) את העותק האחרון של החוברת
ראנדוו, בחוברת זו, המופיעה מדי-
חודש ונמכרת ללקוחות ׳תמורת 20 כתר
( 22 לירות ישראליות) ,יכול כל המעוניין
לראות במו־עיניו את הבחורות ׳שמישרדו
של צ׳רלי מספק ללקוחותיו תמורת תש לום
ממוצע של 500 כתר (כ־ 550ל״י).
לבילוי של ערב. על החוברות מופיע גם
שם אשתו של צ׳רלי, יונה, שהיא אזרחית
דנית, כעורכת אחראית (א. יונה).
וכדי לא להטעות את הלקוחות הפוטנציאליים
באשר לטיב הסחורה המסופקת
על-ידי המישרד, מופיעות הנערות 3תצ-

יי 34

( )01 ( 73 38 93 )1<1.9-19ח 616)0־ו
. \/וזכ * 1800 1<1ם 93016 208 .סזנ1־ו 233 6516א 0כ8 .8 .0 . 1

ציאדלס־פיל־פ, מנהל

זהו ברטיס־הביקור של צ׳רלי
אברג׳יל, המתכנה בדנמרק א.
צ׳רלי, או צ׳ארלס פיליפ. מישרדו מספק כתובות של ״בנות־לווייה״ לכל המעוניין.
״ראנדוו״ הוא שס המדריך הראשון והעיקרי שלו. למעלה מימין: אחת
מה״דיר״ של צ׳רלי. משמאל: צ׳רלי בתמונת־הפאר שלו, כצנחן בצוד׳ל.
לומים שבתוך החוברת בעירום מלא׳ וב-
תנוחות מגרות. להבדיל מסתם חוברות-
פורנו הנמכרות בכל קיוסק בקופנהאגן
תמורת פחות מ־ 10 לירות, הרי את הנערות
המתפרסמות בראנדוו ניתן להשיג
על-ידי חיוג אל מישרדו של האדון א.
צ׳רלי. לכל השאר ידאג כבר המישרד.

הרעיון הפרטי שלו, כיצד להתעשר ללא
מאמץ, הגה צ׳רלי כאשר היה נוהג את
מוניתו באמור הזונות של קופנהאגן,
ברחוב איסטא־גאדה שליד תחנת־הרכבת
המרכזית. מרבית לקוחותיו היו זונות-
הרחוב, שאותן היה מסיע עם לקוחות שצדו
ברחוב או במועדון־ריקודים, אל דירותיהן.

ס קי מו ״ לו ת

בדיוק כמו בלונדון, ניו־יורק ולוס־אנ־ג׳לס,
גם בבירת דנמרק הפך מיקצוע נהג־המונית
מיקצוע ישראלי למהדרין. אולם,
שלא כעמיתיו הישראליים, אשר המשיכו
לנהוג את מוניותיהם לילה אחר לילה, הגה
צ׳רלי רעיון.

מ אוזני ם
יה זה גתה, שטבע את מטבען
1הלשון :״בתחילה היה הרעיון את

היה זה רעיון גאוני בפשטותו: במקום
שתטרח הזונה לצוד גבר ברחוב, יקום
הוא ויפרסם את ה״סחורה״ בחוברת —
בתוספת מיספר־טלפון, לכל המעוניין, וב־ליוויית
מיספר הסברים מושכים על השירותים
שמציעה כל אחת מן המתפרסמות.
היכרותו עם הפרוצות הרבות שמילאו
את האיסטא־גאדה, והאמון שהללו רחשו
לו, סייעו להפוך את הרעיון הגולמי להצ לחה
מסחררת תוך חודשים ספורים.
קשריו של צ׳רלי עם מנהלי בתי־מלון
ושוערי־לילה, שלהם חילק את החוברות
הראשונות של ראנדוו, הביאו לצ׳רלי —
ולנערות שהסכימו כי ישמש להן פטרון
— את עשרות־אלפי הכתרים הראשונים.
וכיוון שהצלחה גוררת הצלחה וכסף בא
אל כסף — תוך פחות משנה הפכה ראנדוו
מחוברת שהודפסה על נייר זול בדפוס
גרוע, לפירסום מהודר, על נייר משובח.
גם ה״סחזרה״ המוצעת נבררה בקפידה,
ונעשתד, א ל״ ף־ א ל״ ף.
ייתכן שחייו של צ׳רלי היו מתגלגלים
באורח שונה לחלוטין, אילולא הגיע לקו־פנהאגן
— מלכתחילה — רדוף מחלת-
פירסומת, ומשתוקק לראות את שמו ותמונתו
מתנוססים מעל דפי העיתונים. ייתכן
כי היה עד עצם היום. הזה ממשיך לשמש
כתב הצהדון הישראלי מעריב בסקנדינביה,
אילמלא השתטה והסכים לשמש דוגמן
בחוברודזימה.

הג בר ת
עו שה ל א דון
ך* ראשית שנת 1970 קשר צ׳רלי,
^ שישב כבר בדנמרק, קשרים עם מערכת
מעריב. מיכתב כתוב עברית, שבו
נאמר כי מעריב יסכים להדפיס רשימות

•קד—.בחחדז־ז־ד־

״אני מרוויח לפחות 40,000 לירות לחודש,״
סיפר .״כל תפקידי הוא להעביר
לאדון המעוניין המטלפן אלי את מיספר־הטלפון
של בת־הלווייה המבוקשת. בתמורה
אני מקבל דמי־תיווך של 20 אחוז,
אם להניח כי בילוי ערב כזה מחירו
400—500 לירות, הרי הרווח מצטבר במשך
החודש.
״לא מעניין אותי מה הגברת עושה ל אדון.
זהו עניינה הפרטי. דמי־התיווך
המשולמים לי הם עבור יצירת ההיכרות.
כל מה שקורה לאחר־מכן איננו עיסקי.
״אם בת־הלווייה מסרבת, לתת, לגבר,
אינני נושא בשום אחריות, מאחר שאני
לא נתתי שום הבטחות שלא מומשו. אני
ערב רק לכך שהגברת אינה מסתירה
,סחורה, פגומה תחת שימלתה. את דוגמת
הסחורה יכול היה האדון לבדוק בחוברת.
התצלומים מדוייקים ביותר.״ נאום צ׳רלי.

ז$00£

עסק של
10 מי ליון
ח ד מי מיו הגדולים של צ׳רלי אירע
בראשית חודש פברואר ,1975 עם

אומרת כותרת הכתבה העוסקת בצ׳רלי
111111 111111
אברג׳יל, שהתפרסמה בעיתון דני.
111111 1 1 1 1 1 1
״ 1 1 11
בראיון איתו טען צ׳רלי כי אינו רועה־זונות (״אלפונס״) ,כי־אס מספק כתובות של
״מעסות״ לתיירים. מימין: עטיפת המדריך ״ראנדוו״ — ירחון לנערות־ליווי מצולמות.

דוגמן המין

צ׳רלי בפעולה, עת דיגמן עבור חוברות־פורנו, זמן קצר
לאחר הגיעו לקופנהאגן. במיכתב ששלח למערכת העולם
הזה ביולי ,1971 טען צ׳רלי אברג׳יל כי אינו מכיר אף זונה אחת.
משמאל: התמונה הראשונה מתוך סידרת־פורנו, עשיית היכרות לפני המישגל הקיבוצי.

הרחבת האימפריה של שירות בנות־הלור
ייה הסקנדינבי אל ארץ הפיורדים והנפט
— נורווגיה.
עיתון־הערב הנורווגי דאגבלאדט פיר-
סם את תצלומו של א. צ׳רלי בעמודו
הראשון, כשהוא מדווח כי זה החליט להקים,
בשותפות עם איש־עסקים נורווגי,
סניף של מיפעלו באוסלו בירת נורווגיה,
ומתכנן פתיחת סניפיה נוספים בסטאוואנ-
גר (עיר־הנפט של נורווגיה) ובשטוקהולם,
בירת שוודיה.
גם לכתב העיתון דאגבלאדט, אשר שאל
את א. צ׳רלי האם אינו סבור כי העסק
שהוא פותח אינו תואם בדיוק את חוקי
המדינה הנורווגית, השיג צ׳רלי — אשר
נעזר בעצתו של עורך־דין — כי פרנסתו
היא כמו״ל .״למה אתה מתכוון?״ נשאל.
״פשוט מאד,״ השיב צ׳רלי .״אני מקבל
תשלום חודשי מכל אחת מן הנערות ש-
ראנדוו מפרסם את תצלומן בעירום מלא.״
באוסלו, שבה חוקי המוסר חמורים הרבה
יותר מאשר בקופנהאגן, נזהר צ׳רלי שלא
להרבות דברים על ״תיווך״ ועל תשלום
בגובה 20 אחוזים מדמי השירות, שאותו
מעבירה אליו בת־הלווייה.
את הפירסום בדאגבלאדט קראו בוודאי
בעיון רב גם אנשי מישטרת אוסלו אשר,

שלו על סקנדינביה אם יימצאו ראויות
לדפוס, שימש בידי צ׳רלי מיסמך המוכיח
כי הוא •משמש כתב מעריב. בעזרת מיב-
תב זה, שאליו צורפה כתבה אחת־ויחידה
שלו שפורסמה במעריב, השיג לאחר זמן-
מה, תעודת כתב־זר מאת מישרד־החוץ ב-
קופנהאגן ואגודת עיתונאי־החוץ שם. ב־פירסום
רישמי של מישרד־החוץ -הוזכר
שמו של צ׳רלי אברג׳יל ככתב מעריב
הישראלי שם.
בערך באותה תקופה פירסם העולם הזה
סיפור על צ׳רלי אברג׳יל ועל מעשיו ב־קופנהאגן,
בליווי תצלומי-העירום. בעיק-
בות סיפור זה הגיעה חוברת־הזימה שבה
דיגמן צ׳רלי למערכת מעריב בתל-אביב,
וזו שיגרה בדחיפות את איש־המערכת גבריאל
שטרסמן, שנסע אז ללוות את גול דה
מאיר בקונגרס הסוציאליסטי בהלסינקי,
כדי להודיע רישמית למישרד־החוץ
הדני כי אין לעיתון כל קשר לאדם המכנה
עצמו כתב־העיתון שם. בעיקבות ביקור
זה אולץ צ׳רלי, בחודש אוקטובר
,1971 להחזיר את תעודת הכתב-הזר ה־דישמית
שלו לאגודת-העיתונאים.
עם הופעת החוברות הראשונות של
דאנדוו, התראיין צ׳רלי על-ידי אחד מעי-
תוני־הערב הנפוצים ביותר של דנמרק.
לשאלת הכתב, האם אינו סבור, כי העסק
שאותו הוא מנהל, אפילו בדנמרק הליברלית,
מהווה עבירה על החוק, טען צ׳רלי,
כי אינו משמש סרסור־זונות אלא ...מו״ל
ומתווך.

מאז פרשת לילהאמר, אינם נוטים חיבה
יתירה לישראלים בכלל.

ה מי שטרהפשטה
על ה ״ די ר ״

סחורה לדוגמה

שתיים מן היצאניות, שתצלומיהן ופרטיהן מופיעים
במדריך־התיירות המיוחד של צ׳רלי אברג׳יל.
בשפות אחדות (ובשגיאות־כתיב) מדווח המדריך כי הנערה משמאל, קירסטן 25 היא
״דוגמנית סכסית אדומת־שיער, המשתגעת לשמש לך כבת־לוויה. גם זוגות ונשים מתקבלים
בברכה.״ ואילו הימנית, הייקה ( )35 היא ״עקרת־בית יפה ומשועממת,
רוצה להעניק לך שעות נעימות ביותר כבת־לווייה ועיסוי חושני אצלך.״

** די ל ־ שכתה 2-במאי, לפני שלושה
שבועות, הלמה המישטרה. מועדון הלי לה
השמיים הכחולים, בבעלות יאן אמונד־סן,
שותפו הנורווגי של צ׳רלי אברג׳יל,
היה מטרת לפשיטה (יחד עם שלושה-
ארבעה מועדונים נוספים דומים באוסלו).
בעת הפשיטה נמצאו במועדון כמה מבנות
ה״דיר״ הקופנהאגני, כשהן .,,במצבים אינ טימיים
שונים עם לקגחותיהן. במישרד
המועדון, בצד החוברות האחרונות של
ראנדוו, נמצאה, דשימת־לקוחות שכללה
שמותיהם, של!׳4שגרירים זרים, אנשי ספנות
ונפט.
יאן אמונדסן הושם במעצר. אוסלו אינה
קופנהאגן, ונורווגיה איננה דנמרק. מה
(המשך בעמוד )38

אפשר לחשוב שהטלוויזיה ה מ צי אהאת ;,טנדר /זה נכון
שהיא עשתה אתה מי ל ה טנדו (מארמית — בשניים) למי־לה
מפו רס מ ת כמעט כמו א ת ירון לונדון. גם א ת קפה־טנדו
לא ה מ צי אהה טלוויזי ה; הוא פשוט צץ ונפתח ונותן לנו
מ קו ם להפגש ולשבת בו, ביום או בערב. אבל כדאי לזכור
שטנדו — הולך אפילו לבד, בשניים; שלושה ואפילו יותר.
ובכלל אני מוכרח לציין שבזמן האח רון אני מוצא א ת
עצמי יושב יותר ויותר בקפה החדש הזה. היו י מי ם בהם
נהגתי ל הז מין ידידי ם (לחברה או לעסקים) ל״רוולית ׳ ,שם
אפשר הי ה לשבת בנוחיות; בשקט ובאווירה תרבותית,
לשוחח, להחליף חוויות או אפילו להח לי ט ב מקו ם על
ביצוע עי סקה. כך שזוהי בעצם הזד מנו ת לספר — למה.

אלכם י,רטן, מנהל וכעל ״טנדו״ ,כתנועה מתמדת כין
האורחים, מפקח אישית על ההגשה, משתתף כהכנת
המנות המיוחדות, גורם עיקרי לאווירה המיוחדת
כמינה שנוצרה כמקום מייד מערכ הפתיחה החגיגי.
תונאים, אלו יושבים ומנהלים את העניינים
(מבלי להיות אדישים לבנות המין
היפה היושבות בשולחנות סמוכים).
בצהרים, המקום הופך להיות מעין
מסעדת מנהלים (אני אישית מוכן להסתפק
בעשירית אחוז מהעסקים הנח-
תכים ליד השולחן).

אתחיל באווירה שהיא שקטה ותרבותית,
הדקורציה נעימה והרמונית. במרכז
בית־הקפה בריכת דגי זהב (נא
לא לבוא עם חכה התפריט נראה
כלפי חוץ זהה לכל בית־קפה, אך כדאי
גם כדאי לעיין בו ולדעת שאפשר גם
לאכול והמחירים בהחלט סבירים. כוס
קפה עולת 4לירות והמנה העיקרית היקרה
ביותר — ״עגל בתנור״ 22 לירות.
כמי שנוהג לבקר בבתי-קפה ומסעדות
אני ממליץ על שילובים שונים :
ס אחה״צ חוזר המקום להיות מקום
בילוי, גברים ונשים נכנסים לגלידה של
שעה חמש (וכי מי שותה בקיץ קפח ו)...
טעם מיוחד יש לגלידה בגלל הנוף הצועד
על המדרכה בדיזנגוף בין קפה ״שטרף׳
לבית פרג׳.
בערב ובלילה, פוגשים את כל המי
ס לפנה״צ, לפגישות עסקיות (לתשומת־לב
העיתונאים — בטנדו יש פינה שקטה
ומיוחדת המתאימה לראיונות ושיחות
עבודה) .ובכן — לפנה״צ אני ממליץ על
בלינצ׳ס תפוחים או גבינה עם שוקו חם
או אייס־קפה. לאוהבי הבירה אני ממליץ
על ״בלינצ׳ס פרורי לחם״ בו המלית
מעניינת במיוחד וזח ״הולך״ מצויין עם
בירה או כוס יין שולחני. מבין המנות
הראשונות אני ממליץ על ״פטריות מוקדמות״
(הלוואי וידעתי את אופן ההכנה•••)
מחיר המנה 14 לירות בלבד וזה
ממש משביע.
ס לארוחת הצהרים או הערב יש מבחר
מנות מעניינות שכולן מתובלות ובהכנה
מיוחדת כיד הדמיון הטובה על אלכס
מנהל ובעל המקום. המנה הקרטן

כין
האורחים הרכים שהתאספו כערכ הפתיחה של ״טנדו״ ,כלטו
אישי ציכור, עיתונאים, חתיכות ואמנים. כתמונה: חכר־כנם ת*
זמר־־מלחין עקיכא נוף ואשתו הטריח העית־נאית מירה ויינגרטן.

סנדו בזוגות -אם
רא ומעלה מזה
אהובה עלי היא ברווז ברוטב תפוזים
(כנר״א־לה־אורנג׳) אבל זה בכלל לא מחייב
כי המבחר מעניין וכדאי לנסות עוד
ועוד.
חכו חכו — לא גמרתי, אחה״צ או
בשעה מאוחרת בלילה אני ״מת״ על
מנות אחרונות. רוצים המלצה ז בבקשה
! המנה הפנטסטית ביותר נקראת
״קרפ טנדו״ תארו לכם גלידה עם רוטב
ופירות מוגשים בלהבה (פלומ-בה בלעז).
הגלידה והקסטה במקום הם מתוצרת
בית. כמובן שאפשר למצוא עוד מנות
אחרונות גם בטעם שונה מהרגיל, הכל
מוגש ע״י ״מקצוענים״ אלף אלף...

כערב הפתיחה התאספו יחדיו (מימין לשמאל) שוש כורשטייו
הארכיטקטית שעיצכה את ״טנדו״ ,משה דיין המופקד על יחסי
הציכור, סגן ראש העירייה דויד שיפמן השואף להאריד צפונה את
חיי הלילה של רחוכ דיזנגוף והעיתונאי גסטרונום רנה מוקדי.
ס מרוב סיפורים על תפריט מעורר תא-
בון ואווירה; הזנחתי את נושא החברה
במקום. ובכן בבוקר, המקום זוכה לביקור
של אנשי עסקים, פירסומאים, עי

׳מנל לפלוני ומירי
פוץ שניהם: ריז׳
יי׳ דלי ביר?
מאה:

למהילה[.
למחצו .:אפה אמד!
.נ״י,ח אש אפה 1 $ :
ממנא• ני קח אש: איך 1

יזה׳־פ

3י* י ידידוי! ד*־

הסכר מיוחד נותן
סרוסי המצכיע על
דו שהפירוש לה
קירות כית־הקפה

הזטר נסים
המילה טנמופיע

הדיזנגופי.

ומי, אנשי תקשורת, רדיו וטלוויזיה, ועיי
אנשים יפים. בשעות הלילה מתאספים
במקום אנשי במה, לאחרונה
פגשתי ביענקלה אגמון וגילה אלמגור,
או חנה מרון ובעלה הארכיטקט יעקב
רכטר, יצחק איוניר ואשתו ועוד.
אגב — שלא תתפסו לטעות, אמנם
שם המקום ״טנדו״ אבל את ירון לונדון
לא רואים שם...
להתראות ב״טנדו״

משה

הורו( 1-ר ז

מי כתבפרס
קצין במצב־טוב
בל אמאי הו די ת הי ת ה מי תג א ה
בבן ב מו 10/70גםמ הנ ד ס, גם
קצין בצה״ל, גם ת מי ר ( 176ס״מ)*
ו א פילו אמיץ. הו א אינו מוכן להסת
תרמא חו רי מי ספר סי דו רי וצירף
למכת בו ת מונ ה, בדי ש תוכלו ל שפוט
בעצמכן שלא מו כ רי ם לבן ח תו ל ב שק.
ת מו רתזאת הו א דורש שבל מי
ש תכ תוב א ליו, תקבלאת חו קי ה•
מי שחק שלו ותצרף ת מונ הגםל-
מי כתבה שלה. אחרת פו ס ול א מש ח
קי ם.
״ אין אני רוצה ל ה ציג א ת עצמי
בדון ז׳ואן, או ב חו רקל־ דעת ״ כו ת ב
לי ה ק צין־ ה מ הנ ד ס הז ה׳ ״ א ן עובד ה
היא כי יצא תי עםהרבהב חו רו ת

לעצמי את בעיות הקליטה וההשתלבות
שלהן ומציע להן בזה את עזרתי.״ אבל
את לא חייבת להיות עולה חדשה. גם
קיבוצניקיות הולכות .״אומרים שהקיבוצ־ניקיות
הן בחורות טובות. היות ואף פעם
לא היתד לי חברה קיבוצניקית, יש להן
צ׳אנם אצלי להוכיח זאת.״ הוא עצמו
תל־אביבי בן ,24 הלומד הנדסת־ייצור,
מעדיף בחורות עם חדוות־חיים. יש לו גם
דירה פרטית משלו והוא מבטיח כי ״זאת
שתמצא חן בעיני תוכל לחסוך הוצאות
שנר־דירה.״ אולי לתמיד, שכן הוא עדיין
רווק ורוצה לסיים בהקדם מצב עגום זה.
אישית, אני חושבת שהוא יוצא־דופן.
הראשון שכתב לי מה הוא מוכן להעניק
ולא מה הוא רוצה לקבל.

לא היתה לו חברה קבועה. מעוניין געיקד
בחדרתיות וגתנייתיות.
5/70 חייל בן 20׳ שעושה -תורנויות
משעממות ומחפש ״בנות נחמדות מליאות
רוח־חיים ועליזות מכל הגילים.״
)6/70( • 1משרת בנח״ל, אוהב טיולים
וטבע, מוסיקה וקריאה. רוצה בידידות־עט
בנות ,17—20 מקוריות עד כמה שאפשר.
עכשיו
אתן יכולות לעבור לנוח ולהתחיל
לכתוב, אפילו לשלושתם. יחידה צבאית
צמודה בכלל לא מזיקה בימים טרופים
כאלה. מילבד זאת, כל מי שתכתוב
להם תיזכה גם בשי — אחד ממוצרי הקוסמטיקה
של הברת התמרוקים הדס.

יש לי בעיה עם 7/70 בעצם היד. מיב־

כיסוי לרווקה

מכתב פרס זוכה ׳בחבילת שי —
תמרוקים לגבר מתוצרת חברת
התמרוקים הדס.

?וולט העלייה
אם אני נותנת זכות עדיפות ל()1/70
בתור הארוך של המיכתבים שכבר הצטבר
אצלי זה מפני שהנקודה הציונית שבמיכה־בו
נגעה לליבי .״יש לי גם סימפאטיה
לעולות חדשות,״ הוא כותב .״ואני מתאר

העולם הזה 1970

היא בת 32 ועדיין רווקה ובכל זאת
אינה מיואשת מהחיים .״אינני גיכללת
בין הבחורות הסוברות שהחמיצו את החוויה
ששמה מוסד הנשואין. אני נהנית
ומנצלת יפה את החופש האישי שלי,״
כותבת 2/70 היא תל־אביבית בגובה של
0 168״מ, שתשמח ״ליצור קשר אמיתי
עם אדם רגיש ומעניין, הער לבעיות הסובבות
אותנו ונוהג באמת ובתמים ללכת
מפעם לפעם למופעי תרבות ואמנות ואינו
מסתפק רק בהכרזות שאין להן כיסוי.״

מכונת המחשבה
אל תצפי ש( )3/70 ידמה לכוכב קולנוע.
הוא מצהיר במפורש שהוא ההיפך הגמור
מזה .״אין לי שיניים תואמות, לא מבט
משגע וגם לא שיער גולש. אני רציני
להחריד. פשוט אין בי שום תכונה ש תמשוך,
חוץ ממכונת מחשבה שחושבת
טוב וגוף בריא.״ אם את מגלה נכונות
ללמד ולהדריך אותו ולהוכיח לו שהעולם
הוא בכל זאת יפה, את יכולה לקבל
בתמורה הרבה דיבורים .״אני מתעניין
כימעט בכל נושא שאפשר להעלות על
הדעת ויש לי הרבה מה לומר.״

משהו בשביל הנוער. תלמיד־תיכון בן
18 הלומד בכיתה י״א בפתח־תקווה הוא
( ,)8/70 שלמרות גילו הצעיר מעיד על
עצמו שאינו סובל ממחסור בבנות או חברה•
אם בכל זאת הוא מבקש להכיר
נוספות, זה רק מפני שהוא מחפש ״מיש הי
שגם אוהבת לשוחח מדי פעם, לשמוע
מוסיקה טובה, או לראות סרט.״ הפתח-
תיקוואיות כנראה, אוהבות לגשת ישר
לעניין, בלי דיבורים ובלי מוסיקה. הוא
רוצה שתהיי בת ,16—18 ותהיי מובנה
לקחת בחשבון שהוא עוסק גם ״בפעילות
התנדבותית למיניה ונהנה מכך מאוד.״

תבה מיועד לאחד מאלה שהתפרסמו במדור.
אבל היא היפנתה אותו אלי, בטענה
שהיא מתלבטת אם להופיע במדור
כמיספר סידורי או להופיע אצלו בשמה
המלא. החלטתי לחסוך לה את ההתלבוד
טויות. את יותר מדי טובה יקירתי, מכדי
לבזבז אותך על אחד . .מה גם שזה ש־

פעילות בהתנדבות
קשר־עיו

ו הד בר טבעי, היו ת ו אני מ ה שנקר א
,במצב טו ב׳.״ מתה על באלה. מ אי־פוא
הםלוקחיםאתה בי ט חון העצמי
הגזעי הז ה ן !
הבעי ה שלו הי א במובן /שעד עתה
מצא רקבאלה שהן או י פו ת או נבו נו
ת. מהש הו א מחפ שזה שתי ה ת
כונו ת בנערה אחת. ושת הי ה גם
פ תו ח ה, חופ שי הוללאתס בי כי ם. ו שלא
ת הי ה צעירה מ־ 18 או מבוגר ת
מ , 22 -בי הו א עצמו כבר בן . 24 רגע,
זהלא הבל. א סו ר ש הי א ת חי ה משע מ
מ ת. ושת הי הגםמתל -א בי ב. ו ת מו נ
ה, לאל שכו ח.
א ח רי בל ז ה הו א עוד מבק ש ש אני
א מיין אתמ בול ה מי כ ת בי ם ש יגיע
א ליו, בדי להת אי ם לו א ת ״ ה ה
או פ טי מ לי ת ״ .ב בנו ת, אני
נערה
ס בו רהשאמא תע שה אתזה יו ת ר
טוב מ מני.

סיקרן אותך כבר עמוס מיכתבי־תשובה,
ורק באוגוסט אולי יהיה לו זמן גם בש בילך.
היא
בת ,24 פתח־תיקוואית, רווקה, ה־מיתנשאת
לגובה 175ס״מ (״בלי פלטפורמות
ועם מעט גברים היכולים להסתכל
עלי מלמעלה״) .היא אוהבת מוסיקה,
ספרים, ציור (״מציירת מעט בזמני הפנוי״)
לטייל יד־ביד אפילו בתל־אביב בשעות
הערב המאוחרות, וגברים חכמים וסובל-
ניים. לעומת זאת היא שונאת תרד, שחצנים,
טיפשים, ולכתוב מיכתבים. מעדיפה
קשר־עין. את השאר היא מציעה שתגלו
לבד.

להיכרות מקרוב
גם ( )9/70 רוצה בנות ,16—18 שתהיינה
מוכנות להכיר אותו מקרוב. הוא בן ,19
160ס״מ גובה, שאינו מעשן, אינו הולך
לדיסקוטקים ומעדיף לטייל ולבלות בחברה
מצומצמת. מקסימום שני אנשים. לא
יהיה לך אפילו ממי לשנורר סיגריות.

׳כז׳י בעייה נבד סי ש קז

מיכתבי אינו נוגע לי אישית, אך הבעייה מציקה לי מאוד. אני תוהה, אם יש לי
הזכות להעלות את הבעייה של חברתי, שאקרא לה כאן נועה, כי אני בטוחה שהיא
היתה מסרבת לכל העניין לו הצעתי לה זאת. אבל אולי את המיכתבים שיגיעו אליה

בעיקבות פנייה זו, תסכים לקבל.
נועה היא בחורה בעלת עיסוקים רבים ואופקיה רחבים ביותר: ספרות, תיאטרון,
אמנות ומוסיקה מצד אחד, פוליטיקה, בעיות חברה וכלכלה, חקר נפש־האדס ודת מצד
שני. אס נוסיף לזה שאת חופשותיה היא מבלה בחפירות ארכיאולוגיות, או מסעות
בארץ, הכל נשמע בסדר. אבל בעצם נועה גורפת לעצמה מעט מאוד בעולם הזה. שנונה
ככל שתהיה היא אינה מה שאנו קוראים ״חתיכה״ .היא לגמרי לא מכוערת, אבל
בהחלט כבדת־מישקל, אס כי תנועותיה רכות ותווי־פניה עדינים.
עד היום לא נמצא הגבר שידע להתעלס מכו או שיאהב אותה כך ויוכל למצוא
את עולמו בתוך אישיות נהדרת זאת. במשך 27 שנותיה למדה נועה שלא להפקיד
את חייה בידי הגורל המיקרי שיזמן את גבר חייה ויקים עימה קן מיישפחתי. היא
מנהלת אורח חיים עצמאי, עשיר בעניין ובתוכן, אך בבדידות.

יחידה צבאית

בשנים הרבות שאני מכירה אותה (מעולם לא התלוננה על דבר) גיליתי שנערה
כיבדת־מישקל מיתקשה למצוא עבודה או מישרה רק משום שהבוס רוצה ״הופעה
נאה״ .גיליתי גם שבחברה חדשה, שמיס־לב פחות לנערה כמוה, שיש לה חרבה יותר
מה לומר מאיזו ברוחה טיפשית הנמצאת באותו חדר.

לפקודה ״הקשב !״ כולן מתמתחות!
הקשב !
החיילים הבאים זקוקים באופן דחוף
לאספקה מוראלית, ואני רוצה לקוות שלא
יהיה מחדל גם בתחום הזה.

הבעייה אינה רק עניין של בחירת רעיה לחיים. זאת בעייה עמוקה יותר של דחיית
אדם בשל הופעתו, בלי לתת שוס צ׳אנס לתכונות אופיו. אני רוצה לראות כמה גברים
מוכנים לחצות את חגשר הזה ולנסות לצאת עם נועה למסע ארוך

4/70 חייל בן ,19 בתול שמעולם

טדיח יריב
מיכתבים לנועה יש להפנות למימפר .11/70

0ראנדוו

(המשך מעמוד )38
שנסבל בקופנהאגן בעצימת־עין, מהווה
באוסלו פגיעה בחוקי המדינה.
אך התמוטטותו של הסניף הנורווגי לא
הדאיגה את צ׳רלי ביותר .״אצלנו נמש כים
העסקים כרגיל,״ סיפר .״הטיבולי נפתח,
התיירים זורמים, והכסף ...לא תקנה
אותי היום ב־ 10 מיליון!״

אסא מו
וווצה וחסון
1וא מעוז
עסו אימו

הי שרא לי ם

לנמל אילת דר 1שים שבדים עד גיל . 32
אחרי שיר 1ת צבאי
ובעלי כושר גופני טוב

למקצנע הסחאהוז.

בעבודה זו תוכל להגיע
למשכורת ממוצעת של 2,000ל־י
נטו לחודש.
ישנה אפשרות להכנסה נוספת
על ידי עבודה בששת נוספות.
מגורים וארוחות יינתנו לך
בביתהנמלן נמלו!) במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן שרה בדיור לאחר תקופת נסיון.

המעונינים לעבוד בנמל אילת
יפנו בכל יום שישי
בין ה ש שת 12.00-9.00
למשרד הרא שי־ רשות הנמלים
בית משא, דרך פתח־תקוה 74 תלאביב.
קוסה ,4חדר .426

1א להביא תעודת זהות.
ופנקס מילואים.
ניחן גם לפנות בכתב
למדור כח־אדם
נמל אי ל ת -ת.ד, 37.אילת.

דשכת הפרסום הנזנזעדתית

חידושים של טבק אוריגינל
במוצרי טינוח לגנו
ל שורת מוצרי טבק אוריגינל, ה מיו ע די ם לגברים בלבד, נו ס פו לאח רונ ה
מו צ רי ם חד שניי ם ש הוב או ארצה וא שר עד כ ה נח שבו לנ חלתםהבלע די ת
של גברי אי רו פהוה עו ל ם.

את מחפשת אושר בחיים?
ב״מטדימוניאל״ תמצאי את
החסר לך
יני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
״מטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

המדובר הוא במוצרים אלה: קצף למקלחת, קרם נוזלי
(בודי לושיון) לגוף וספריי השומר על התסרוקת.
הקצף למקלחתהמ שוו ק ב אי רו סו לי םבאבמ קו ם ס בון. ויו ת ר מכד,
כי בנו ס ף לנ קוי ה עור ו הנ ק בו ביו ת הו א גם מ עני ק לו לחות וג מי שו ת
ו מ שאיר הרג שת רעננו ת למ שך שעות ר בו תלאחרהרחצה.
ה״בודי
ויובש מן
שיזוף או
הגברי של

לו שיוף׳ נועד ל טי פו ח עור הגוף הגברי. הו אמסלקחספוס
ה עור ו מו מל ץ ל שימו שלאחררחצה בי ם או ב בריכ ה, לאחר
לאחר עבוד ת י דיי ם. הו א אינו שמנוני ו מו תי ראתה רי ח
טבק או ריגינל.

הייר גרו ם ( הספ ריי ה שו מר על התס רו ק ת) יעיל ביו ת ר אף לגברים
בעלי שיער א רו ך. הו א שומר על התסרוקת למ שד כל שעות היו ם, אפילו
א ם הגבר טסב או פנוע או ב מ כוני תשח לונו תי ה פ תו חי ם. היי ר גרום אינו
דביק, אינו שמנוני ו מ עני ק לשיער חיו תוברק טבעי ו ברי א.

המוצרים החדשים של טבק אוריגינל מעשירים את מיגוון
האפשרויות לפתרון ״הבעייה הנצחית״ — מה לתת כמתנה
לגבר. נראה שהגבר הישראלי, בדומה לגבר האירופאי —
מקבל חידושים אלה בברכה.

המיל*ווים

תן טרמפ
ד ח״ל

מבק שי ם הנ ח ה
ני מנ ש ק להעולס הזח את ה־ידיים,״
אמר צ׳רלי, כאשר במיש־רדו
המהודר, בין עישון סיגר לליטוף
עכוזה המחוטב של אחת ממזכירותיו, נז כר
בימים שבהם השתוקק להיות כתב
מעריב בסקנדינביה .״אילמלא הפירסום
בהעולם הזה, הייתי היום עדיין עיתונאי
מסכן, שרץ ומזיע אחרי הלירה.״
ואכן, צ׳רלי אברג׳יל, שהחל את דרכו
כבן למישפחה מרובודילדים בשכונת מוצ־ררה
שבירושלים עשה, בשנים המעטות
שחלפו מאז, דרך ארוכה מאוד.
תוך כחמש שנים לשהותו בדנמרק, הספיק
לשמש כעיתונאי־חוץ, כשוטף־כלים
במיטבח של מיסעדה, כעוזר־מלצר ראשי
במלון פאלאס המפואר בקופנהאגן, כשותף
למיסעדת המלון הצף סט. לורנס, כ דוגמן
בצילומי חוברות פורנוגרפיות, וכי
נהג-מונית.
כיום, בזכות רעיונו הפשוט, המתחכך עם
החוק אך אינו עובר עליו, הוא מולך על
קיסרות רחבת־מימדים שעיסוקה בנושא
החשוב ביותר לאדם אחרי הנשימה והמזון.
והוא הולד על־בטוח. הוא יודע שבנושא
שלו אין אינפלציה, ולעולם לא תהיה.
ביקוש לסחורתו היה ויהיה תמיד, הוא
מחזיק את האצבע על הדופק, וגורף את
המיליונים בזה אחר זה.
הטלפון שעל שולחנו מצלצל. אינגה
מודיעה, כי סיימה את עבודתה, והיא
פנוייה כעת עבור לקוח חדש. ליד מכתבתי
של צ׳רלי ניצב לוח, שעליו רשומים
שמות הנערות ה׳,עובדות״ הערב,
הוא מעביר את שמה של אינגה מצידו
הימני של הלוח, לשמאלו.
״אצלי זה כמו תחנת־מוניות,״ מסביר
צירלי בדרך המוכרת לו טוב ביותר .״מונית
יוצאת לדרך, מונית חוזרת, מונית
מתפנה ...וכך גם הבחורות. צריך שיהיה
סדר.״
מתוך אחת ממגירות המכתבה הוא שר
לף צרור של מיכתבים שאליהם מצורפים
תצלומי־עירום .״אלו הן הבחורות
ש,נותנות׳ ללא כל תשלום,״ הוא אומר.
״הן פשוט מעוניינות בגברים, ומודיעות
לי במיכתב מתי הן מגיעות לקזפנהאגן.״

אל ה מי לחמה —
ו ב חז ר ה
חד הענפים של ראנדוו הוא חוברת
ובה התכתבויות בין נשים לבין
גברים, בשם פרי־קלאן. אצל צ׳רלי מפגישים
את בני שני המינים. תמורת תשלום
של 50 לירות ישראליות מקבלת האשד,
את כתובתו של גבר, החייב לשלם מחיר
כפול ,״וגם זה בזול,״ אומר צ׳רלי .״אם
הוא ירצה לקבל טיפול אצל הנערות של
ה,דיר׳ שלי, יצטרך לשלם 500 לירות
תמורת השעה הראשונה.״
על הקיר, דוגמות של תצלומים בע״ירום
מלא. אד בין התמונות, אחת שבה נראה
צ׳רלי נצנחן במדי־צה״ל, ליד טנק שרוף,
מניף רובה. כאשר פרצה מילחמת יום-
הכיפורים, נעל צ׳רלי את דלתות העסק
המשגשג שלו ואץ לנמל-התעופה. כאשר
חזר, כעבור שישה שבועות, שמרו לו
נערותיו אמונים.
״יש לזה סיבה טובה,״ הוא אומר .״סתם
סרסור לוקח מהן 50 אחוז מהרווחים שלהן.
אצלי הן יודעות שלא מנצלים אותן.
היחידים שדורשים אצלי הנחה בפה־מלא
הם דווקא הישראליים. באים בשליחות
רישמית, ובערב — מרימים טלפון אל
צ׳רלי לקבל בת־לווייה, בהנחה.״
הוא נאנח .״מה לעשות, כולנו עם אחד.
צריך לעזור. שכר־מיצווה — מיצווה. העיקר
שהעסק עומד על בסיס איתן, אינו
צפוי למשברים כלכליים. על היצר אפשר
תמיד לסמוך, זאת פרנסה בטוחה.״
הסולת הזה ה7נ<1

דן ו בי ניבכד דוו דז כדרדו״נל

ארץ הפלסטיק

סתם חיוך

די סנילנ ד, כ ן או מ רי ם, הי א אר ץהח לו מו ת.
א ם הי ת ה לך איזו פנ ט אזי ה, א ם יש לך עדייו איז ה
ח לו ם, א ם יש לך ככלל די מיון — שכח מז ה. ב די סנילנ ד
הג שימו לךאתה פנ ט אזיו ת, ה מ חי שו לך אתהח לו מו ת,
הפכו אתה די מיון ל מ צי או ת.
מ צי או תמפלסטיק.
ב די טנילנ דהכל עשוי מפלסטיק.
סי פו רי ״ היל די םהםפלסטיק.
ה שדי םוה רו חו ת, ה שוד די םוה פי ר א טי ם, ה דינוז או רי
םוה דו בי ם, ה ע צי םוהפר חי ם — הכלפלסטיק.
פלס טי ק חי, פלסטיק נו שם, פלסטיק נוצץ, פלסטיק
זז, פלסטיקא מי תי.
כל ה הי ס טו ריה הי אפלסטיק.
גם ה ע תיד הו אפלסטיק.
ובפלס טי קהכליפה, הכלמ חיי ך, הכל צו דק,
הכל נפל א.
פלס טי ק צו חקומ חיי ך.
ואח רי כמה שעות של הפלגו ת, טיסות ונ סי עו ת בארץ
הפלס טי ק, אתהמסתכלס בי בךואתה רו א ה שבעצם
גם אל פי ה אנ שי ם שבאו לבקר בארץ הפלס טי ק, גםהם
פלסטיק.
גם אתהפלסטיק.
ו אולי בגלל זההכל כל־כך יפה, כל״כך מ חיי ך, כל״כך
צו ד ק, כל־ כך נפלא.
פלס טי ק.

א ם מי ש הו מכםראה בז מן האח רון ב חו ר ה שיש
ל ה חיוך שהוא ל א פי ר סו מתל מי שחת־ שיניי ם — א הי ה
מ ב סו ט.
אני כבר מז מן לא ר אי תי אחת כז א ת.

מה זה אמריקאי
א מ רי ק אי ז ה אי ש או אשה שיש לו שם, מי ק צו ע,
מצב מי שפח תי ( א ם הו א נשוי — הו א או הבאת בן־
זוגו ובן־זוגו או ה ב או תו. א ם יש לו יל די ם — יש
להם שמו ת: פיצ׳י, מיצ׳י וקיצ׳י) ,ת ח בי בי ם ו הו א מרגיש
מצויין. ת מי ד מרגיש מ צויין.
א מ רי ק אי א ף פעם אין לו מי ספרנ עליי ם, אין לו
אשה /בעלו הו אלא סו ב ל, אין לו ב עיו ת, אין לו
תי ס כו לי ם.
א מ רי ק אי ת מי ד מרגיש מצויין. למשל:
מראייןבטלוויזיה: ו מי המשתתפתהבאהז
משתתפתבאה: קאתי רו בנ ס, עקרת־ בי ת, נ שו א ה
לבעל נפלא, אםל שלו שה י ל די ם — פיצ׳י, מיצ׳י ו קי צ׳י.
ת ח בי בי ם: ש טיפ ת ר צפו ת ו מיני־גולף.
מראיין: ו אי ךאת מרגי שה 1
משתתפת: מצויין. ואתהז
מראיין: מ צויין. ואתם !
קהלבאולפן: מצויין. ואתם !
צופיםבבית: מצויין. ואתם !
אנחנו: מ צויין.
אתם רו אי ם ! באמריקה כו ל ם מרגי שים מצויין. אתה
י כול א פי לו לנסותלש אול מי ש הו ב ר חו ב ״ אי ך הו א
מרגיש 1״
מצויין.
כו ל ם מרגי שים מ צויין.
א מ רי ק ה, ב חיי.

׳תוכניות חיסכון

2הויות־מילחמה

מי שחו שב ששפע הו ל ך בי חדעם ביזבוז, טו עהט עו ת
מרה.
ל הי פ ך. שפע הו ל ך עם חי ס כון. ה מון חי ס כון.
ככל שיש יו ת ר מי צ ר כי ם, אתה יכול לחסוך יו ת ר.
שפע מ בי א ל חי ס כון.
למ של: על ה די או דו רנ ט ה חד ש, ש הוא יו ת ר יבש,
יו ת ר עשיר, יו ת ר טיב עי, יו ת ר חדי ש, יו ת ר דל, יו ת ר
מהפ כני, יו ת ר אולד״פא שנד, יו ת ר ענ ק, יו ת ר ננ סי —
אתה חו ס ך 3.99 דו לאר.
על ה שמפו ה חד ש שהורג גםקשק שי ם, ג ם חיי ד קי ם,
גם י תו שי ם וגם יש לו א רו מהמלא כו תי ת הנו תנ ת גוון
טיבעי ל שערותיך מ בלי שהן ייפרעו ב רו ח ובשרב —

ז*ז 1ע.
או מי שזורק יו ת ר עוגות קצפת ביו ת ר פר צו פי ם
של יו ת ר שאר המתח רי ם — ג ם הו א זו כהב־ 100 דולר.

או מי ב חן־ז ריזו ת: מי שלוחץ יו תרמהר על הכפ תו ר
הנכון — מחשמלאתכיסאות שאר המתח רי ם. וזו כ ה,
כ מו בן, ג ם הו א ב״ 100 דול א ר.
א ס? .ה מון א ס? .
אפ שר גםל היו ת הרא שון שיפצח א ת ראשי שאר
המתח רי ם בגרזן, אפ שר לנ סרלהםאת הרא ש, ל שי ם
להם רגל, לב עו טלהם בבי צי ם, לי רו קבהם, לי רו ת
בהם — וג ם לז כו ת ב״ 100 דול א ר.
אבלמה זה הכסףל עו מתה״אס? !

כרגיל, בכלפעם שפורצת מתיחותב איזו רנו ה מ תו ח,
אני נתקף הזיו ת -מי לחמה. דוג מ ה: בפעם שעברה (ה ה
פרדהעםה סו רי ם) שכבתי לי ל ה שלם בוהה על מי ט
תי, ו ת מונו ת -ת מונו תהל כו לעיני מ ר או ת ה מי לחמה
ה קו דמת, תוך שאני מקללאתא מי-יו ל ד תי ואם־ א מי
ואם -א ם -א מי וכן הלאה, עד שהצלח תי ל הי רדם.
הפ עםהת פו צצהש לי חו ת קי סינג׳ רכמהי מי ם לפני
שעמדתי לנ סו ע ל חו ״ ל, כך ש ה הזיו תהל כו הפעםב כיוון
הז ה, או בעצ ם ב שני כיווני ם מנוג די ם :
הזיי ה — 1פ סי מי ת
מי שראהפעםאחתאתהסרט הי שרא לי גי בעה 24

אתהחוסך 4.49 דו לאר.

מי שרו אהכ אן אתאל פי ה מי ש ח קי ם ( )0 7 ^ 0 £ 5
ב ט לוויזי ה, מקבלאת הרו שםה מו טעה שכל מ ה שמעניין
אתהעם היו שב באמריקהזהכסף.
אבל זהלא נכון. האמריק אי םלא או ה בי םרקכסף.
ה ם או ה בי םגם
ט הו ר.
אחדש הו א כו לו
ובגלל ז ה יש
למ של: כל מתחרהמקבל לר שו תו שלושה י ל די ם
(״ כמהשהםח מו די ם ו הו א צריך לג רו ם ש היל די ם
ישירו שיר תו ךשהם זו ח לי ם ז חיל ת־ עי פ רון מ ס בי ב
ל שול חן, מו ח אי ם כ פיי ם, רו ק עי ם ב רגליי ם ו מנ ענ עי ם
ברא שבקצב.
המתחרהש קבו צ ת יל דיו מבצע תאתהמ שי מ ה תו ך
60 שניות, זו כהב״ 100 דול א ר. הי ל די םמקב לי ם קו ב יו ת -
סו כ ר. הקהל צו חקב הנ א ה.

מראיין: א ת רוצה שהםי בו או לאמ רי ק ה !
נערה: ס לי ח ה, מ ה הי תההשאלה !
מראיין: היי ת רוצה שהםי בו או לאמ רי ק ה !

מראיין: ו בינ תיי םמהי הי ה !

מראיין: תו ד ה רב ה.

ונעבור לענייני פני ם. ל א רי ק רונ קיי ט, בן , 27 רצח
ב ס כין־ מי טבחאתא מו ב די רתםשב קווינ ס. כ ת בנו שוח ח
עםה שכנ ה :
שכנה: בערב שמעתי צ ע קו תמה די ר ה של הג ברת
ק רונ קיי ט. שמעתי אתלא רי צועק :״ אמא ! אמא !״
ואת גבר ת ק רונ קיי ט צו עקת ״ הו, בני ! הו, בני ! אני
או הבתאותך אחר -כ ך הי הכמהדקותשקט וג בר ת
ק רונ קיי טהת חי להלב כו ת ול צ רו ח ״ ל א רי, ל א רי, א ל
תע שה אתזה וג םלא רי ה ת חי ללב כו ת ול צ עוק ״ ל א,
אמא, אני מו כרח ! אני מו כרח ו אז ג בר ת ק רו נ ק יי ט
צוו ח ה עליו ״ל ארי, ל א, אלתה רוג או ת י שמעתי כ ל
מיני ד ב רי ם נז ר קי ם, וג בר ת ק רו נ ק יי טבכתהמאד וצר ח
ה ״ אתה הורג או ת י ! אתה הו רג או ת י אחר ־
כך ה ם צרחו כל מיני ד ב רי ם שלא ה בנ תי, וג בר ת ק רונ-
קיי ט ממ שהת חנ נהב פניו ״ אני מבקשתממך, ל א רי,
אלתה רוג או תי אבל הו אהת חי ללצ רו ח כ מו משוגע
״ אני א ה רוג או ת ך ! אני א ה רוג או ת ך ! אני א ה רוג
אותך גברת ק רו נ ק יי טצעקהכל מיני ד ב רי םלא-
ב רו רי ם, וז הו. א ח רי זהנ היי השקט. ל א יד ע תי מ ה
קרה, עד שאתםבאתםו סי פרתם לי ש הו א הרג או ת ה.
ל א היי תי מ א מינ ה ...ה ם היו מי שפחה כל -כךמ או שרת...

ב חז רהל הו דו ״ סין. שלי חנו בוויי ט ״נאם שלח א לינו
את הכתבה הבאה :
שליח: ז הו תיי ה צ׳יגג-פו, צעיר ד רו ם ויי ט-נ א מי
לאחר שנים של מי לחמה. ג מד, חיר ש, עיוור, קי ט ע,
פי ס ח, ת ת רן ו מג מג ם. הו ריו נ ה רגו בהפצצה. עכשיו הו א
מפחד. הו אלא יודע מהי בי אהע תי ד. צ׳ינג-פו הו ל ך
ל שגרירות האמריקאית. א ל פי ם הו ל כי ם ל שגרירו תהאמ
רי ק אי ת. ה ם רו צי םלצאתמ הגי הנו ם. חםמחפ שי ם
תי קוו ה. הםמצ פי ם לי שוע ה. הםמבק שי ם חו ף־ מי ב-
ט חי ם — אמריקה. צ׳ינג-פו כו ת ב מי כתבלעםהאמ רי
ק אי :״ שלו םעםאמ רי ק אי. שמי תיי ח צ׳ינג״פו, צעיר
דרו ם ויי ט״נ א מי לאחר שנים של מי לחמה. ג מד, חיר ש,
עיוור, קיט!( ,פיסח, ת ת רן ו מג מג ם. הורי נ ה רגו בהפצצה.
עכשיו אני מפחד. אני ל א יודע מהי בי אהע תיד. אני
רוצה לצאתמ הגי הנו ם. אני מ חפ ש תי קוו ה. אני מ צפ ה
לי שועה. אני מבקש חו ף ־ מי ב ט חי ם — אמריקה .״ האם
ננטו ש אנ שי םמסכ ני םאלהלאנחות !

ה בו הן
דו לאר.
חי ס כון
טהרת
ג אלון.

על הספ ריי ה חד ש הנל חץבקלותב עז ר ת
ולא ב ק שיו ת ב עז רתהאמה — אתה חו ס ך 7.79
וכך על הצ מיג ה ר די אנ טי־ הג מי ש ה חד ש —
של 15.59 דול א ר. והחלבה חד שללאחלב, על
ה סי דוה מי ם — חי ס כון של 1.19 דול א ר על כל
וכן הלאה וכן הלאה.
אםבאמתתקנהאת כל ה מו צ רי םהחד שי ם, א ם
ת שקיע בשפע — אתהי כו ללחסוך 5779.89 דו לאר
ב שנה.
ובכסף הז האתהי כול לקנותאתהמ כוני ת הג דו ל ה
ה חד ש ה שהיא גםקטנה וג ם גדול ה — ולח סו ך 156.69
דול אר.
ולהת חי למהתחלה.

חדשות המלודראמה
באמ רי ק ה, א ם אין מ לו דראמה אין חד שו ת, ו אין
חד שו תללאמ לו דראמה. בגלל ז ה, אולי, נ ר או תהחד שות
ב ט לוויזי ה בערך כך ( ה כל בצב עי םלא״ טיב עיי ם) :
ת חי ל ה, המצבבקמ בו די ה. כ ת בנו רי איין נערה ק מ ־
בו די ת, ה מ תגו ררת בניו-יו ר ק :
מראיין: הי כן מי שפחתך עכ שיו!

בקמ בו די ה•1••• 144
מראיין: א ת רוצה שהם יי שארו ש ם !

אינ ה עונ הלאי שכח בוו ד אי א ת סיו מו המר טי ט.
ה חיי לי ם שנ שלחו ל ה ציל א ת הגבעה מו צ אי םאת
כל מגיני ה ה רוגי ם. אחת הגוויו ת שוכב תכש הי א או חז
תמש הו ב אג רו פהה קפו ץ. ה מ צי לי םפות חי םאת
ה אגרוף ו מג לי ם ב תו כו דגל י שראל, מקומט, אבל בכל-
זאת דגל י שראל. ה ם פור שי םאת הדגל א ל מו ל פני
ה ש מיי ם. סו ף.
וכך, הזי תי לי, ימצ או ג ם או ת י. שוכב ה רוג על ה גבעה
כ שאני או חז מ ש הו ב אגרופי ה ק פו ץ. ה מ צי לי ם
פו ת חי םאתה אגרו ף ו מג לי ם ב תו כו כ ר טי ס ״ טי ס ה לניו־יו
ר ק, מ קו מ ט, אבלבכל-ז אתכר טי סטיסה לניו-יו ר ק.
ה ם פור שי םאתהכר טי סאל מו ל פני ה ש מיי ם. צ חו ק.
סו ף.
הזיי ה — 2או פ טי מי ת
בהתאםל חזיי ה זו מ ת חי להה מי לחמהכש אני כבר
ב חו ״ ל. אני יושב לי ב ס לון מחומם הי טבו רו אהבטל וויזי
ה ה צבעונית אתה מי לחמה שלי. יחד אי תי צו פי ם
ב מי לחמה כל מיני גויי םושק צי םאח רי ם שלא שייכים
לעניין.
בסרט רו אי ם חיי לי םישר אלי ם, ב חו ל צו ת ו מי כנ סי•
ח א קי, מסתע רי ם מי מין לשמ אל. י ריו ת, פיצוצי ם וכל
מיני אפקטים ציב עוניי ם, ממשכ מו ב חיי ם.
ק לוז־ א פ של חיי ל י שראלי ש חו ט ף כדור ברא ש. אני
מז ה ה או תו .״ היי ,״ אני משוויץ לפני החבר׳ הבס לון,
״ אתם רו אי םאתזה שח טף כ דו ר ! אני מ כי ר או תו,
צבי ק׳ ה, חבר שלי.״
ז הו. אז להתר או תבט לוויזי ה ה צבעוני ת של ס לון
צ! חו ט ם -הי טב, אי־ שםולאפה. צ׳או.

סרסים חן

בל־לייד• • קולור שמפו
לצביעת שיער מושלמת
לשמוש ביתי -מבית ״וולה
17 גוונים מרהיבים
משחור עד בלונד בהיר
האריזה מכיל ה: צבע, מי־ ח מ צן, כסיות
וי חיד ת ׳ ק רוי ט ר־ א צי ד׳( ל ש טי פ ה אחרי ה צ בי ע ה)

110511/1

עויער סה אינו חקרה -ויל ה

העולם הזה 1970

מ* ל חמת הטומאות של דבון
(המשך מעמוד )21
לצה״ל מאשר לקבל את תפקיד היועץ.
אולם ביום שישי, כשראה את המחנה
הניצב מולו ואת עוצמת השינאה העיוורת
כלפיו, נעשה איכפת לו לקבל את המינוי.
הוא נכנס לאמביציה .״נשבר לי מהם!״
הפליט.
בשעות אחרי הצהריים של יום שישי,
נפגשו רבץ ואריק ותיכנניו את ההפתעה.
הם הסכימו ביניהם שהתואר שיוענק ל־אריק
אינו קובע. מה שחשוב הוא תוכן
התפקיד. הוסכם ביניהם שאריק לא יאמר
מילה אחת בעקבות הפגישה, לחיוב או
לשלילה. כאשר רואיין אריק על ידי הטלוויזיה
בצאתו מביתו של רבין, הוא
היתגלה כשחקן מעולה. לפי הבעת פניו
ניתן היה להניח כי לא קיבל את המינוי.
אותה שעה כבר היה המינוי מונח בכיסו.
אחרי הפגישה החל רבין לגייס לעצמו
תיגבודת. הוא הצליח להזעיק את השרים
יהושע רבינוביץ׳ ,אהרון ידלין, גד יעקובי
ומשה ברעם כדי שיתמכו בו. למחרת,
בשבת, נפגש רבין עם פרם ומוטה, בניסיון
אחרון לשכנעם שלא יתנגדו למינויו של
אריק.
השניים עשו אח אותה הטעות שעשו
המצרים כאשר החל צה״ל לצלוח למערב
התעלה. הם לא העריכו נכונה את עוצמת
הכוח שחדר. מילבד זאת סברו משום מה,
שיש בידיהם עדיין מספיק זמן למישחק.
הם לא ידעו שהפעם אין רבין מתכוון
לעוד הפסקת־אש אחת, אלא להכרעה
ברורה. הם יצאו מהפגישה מבלי שידעו
כי רבץ יודיע על המינוי בישיבת הממשלה
ביום ראשון. האמת היא שגם רבין
לא היה בטוח בכך.
בשעה 8.30 בבוקר ביום ראשון, לפני
התכנסות הממשלה, נפגשו רבץ ואריק
לפגישה נוספת. חצי שעה לפני ישיבת
הממשלה עדיין היסס רבין אם להודיע
על המינוי או לדחותו למועד מאוחר
יותר. אלא שהפעם הוא קיבל את עצת
שרון: לתקוף מיד, במהירות ובגיזרה
צרה.
ניתן היה להבחין כי רבין הגיע לכלל
החלטה על פי החיוך שהיה נסוך על
פניו כשנכנס לישיבת הממשלה. חיוך
מיוחד זה היה אופייני לו בעבר בשעות
קרב, בעת שקיבל החלטות מכריעות. הוא
התכוון להודיע על המינוי רק לקראת
סיום הישיבה, אולם הנושא עלה קודם
לכן, בשאילתה של אחד השרים, שביקש
לדעת מה האמת בידיעה שפורסמה בעיתון
על המינוי הצפוי של אריק.
״מה י שן״ שאל אותו רבץ .״אתה
׳מודאג 7״
כאן התערב חיים בר־לב :״יש בהחלט
מקום לדאגה.״
ואז, להפתעתם של כל השרים, הודיע
רבץ על החלטתו למנות את אריק שרון
כיועצו. הבעת פניהם של מתנגדי אריק
בממשלה העידה על תדהמתם. הם קיבלו
את השטרונגול. רבץ לא היה זקוק לאישור
הממשלה להחלטתו למנות לו יועץ.
״האם אתה מוכן לרשום את תמיהתי 7״
שאל השר המפ״מי שלמה רוזן את ראש־הממשלה.
רבץ
הגיב במילה אחת :״רשמתי.״
אותה שעה היה כבר אריק בדרכו
חזרה לחווה שלו בנגב.

ך* כין הודיע אומנם כי מינה את
( שרון כ״יועץ כללי.״ אולם אין כל
מקום לטעות. בתחום טיפולו יהיו אלה
הנושאים הביטחוניים שיובאו לשולחנו.
אריק לא ייעץ לרבין בענייני חקלאות.
תינתן לו האפשרות לבחון בעיות והח לטות
בעניינים ביטחוניים בזרת אחרת
מזו המקובלת. אין ספק שיהיו לו גם
הצעות ודרישות משלו.
הוא אומנם לא יוכל להשתתף בישיבות
המטכ״ל הסדירות. אולם בישיבות בהם
ישתתף רבץ, לא יהיה איש שיוכל למנוע
את נוכחותו.
אם הסכים אריק שלא לחזור לצה״ל
ולהסתפק בתפקיד היועץ היד. זה משום
שהוא חי בהרגשה שהוא חייב לנסות
למנוע מחדל צבאי נוסף. הוא האמין ש-
מחדל כזה אומנם עלול להתרחש שוב.
מי שמצפה כי הטנק אריק שרון יפעל
שוב, כדרכו, כמו פיל בחנות חרסינה,
עשוי להתאכזב. אולם מה שברור הוא
שגם במדים של פקיד ממשלתי הוא יטפל
בבעיות שיהיו בסמכותו בצורה הבלתי
שיגרתית והמפתיעה המאפיינת את אישיותו.
ישמעו ממנו ולוא גם בזכות העובדה
שיריביו לא ישכחו במהרה את השטרונגול
שנאלצו לבלוע.
העולם הזה 1970

האבא של
הכדב הב*
ו ך איצ׳ה ממבוש, יצרן הגובלנים מעין־הוד, נושא נאום ביקורת על
* 1111 *1 1 * 1סיפרו של שאול ביבר היושב לידו, במסיבה שנערכה לרגל הופעת
הספר בכסית בת״א. במשך חצי שסה ניתח ממבוש את הספר מבלי שקרא אותו ביכלל.
עד שביבר עצמו יעלה את עלילות אבו־ליש
בכתובים נוספים, שאינם אלא ספר
דברי־הימים ב, לילקום הכזבים.
השבוע, במסיבה שערכו שרידי קפה
האמנים כסית לשאול ביבר לרגל הופעת
סיפרו, המספר בשבחי עלילותיו של אבד
ליש, היה אבו־ליש עצמו אורח הכבוד.
הסתבר כי מאחורי השם הזה מסתתר
בחור ירושלמי לשעבר, בשם אלי ישמש,
שהתגייס ב־ 1944 למחלקה א׳ של ה־

חיינו: הזמרים יצטרכו לשיר בקול רם
יותר וברגש רב יותר. הרקדניות יצטרכו
להרים את רגליהן גבוה יותר. הסופרים
יהיו חייבים לכתוב ספרים דקים יותר
והקוראים יצטרכו ללמוד לקרוא מהר
יותר.
״אם לא קראתי את הספר זה מפני
שאני מתכוון לקרוא אותו באנגלית. אין
בעיה ביכלל לתרגם אותו. כי ביבר אינו
משחק בציחצוחי־לשון. אצלו לא הסיגנון

ביבר

אבי אבות הכזבים של ילקוט
הכזבים, הגשים את
חלומו :״שירשמו על יד השם שלי באנציקלופדיה
את התואר — סופר עברי.״
את עלילות אבו־ליש, אותן העלה
בספר, נשא עימו עוד מתקופת הפלמ״ח.

1^ 111*71 הרממכ״ל לשעבר, רב־אלוף (טיל ).דויד (״דדו״) אלעזר, בחברת אשתו
ייי * 1תלמה ובנו הצעיר, היה בין המשתתפים בשימחתו של שאול
ביבר, מי שהיה במשך שנים רבות ראש ענף בידור והווי בצה״ל.

האגדה בגודל טבעי.

פירסום ראשון ב\111

עיתונות העברית -של אלי שמש, הלוא
הוא אבו־ליש המפורסם, שחצי מכזבי
הפלמ״ח סובבים אודותיו. הוא נקרא ליש הכלב שם בשם זה על
שגידל בהכשרת הפלמ״ח בקיבוץ יגור.
*** לושים שנה, אם לא יותר, מס־
]£/תובב לו הבנאדם אולי הכי מפורסם
בארץ, בשקט ובצינעה מבלי שאיש יאמין
שהוא קיים ואינו רק אגדה. חי לו הבנאדם
בחולון, עובד כל יום בסולל־בונה, מגדל
שפם אדירים ואף אחד מאלה שחולפים
על ידו ברחוב לא מעלה בדעתו כי הוא
אבו־ליש המפורסם•
אבו־ליש הוא יותר מאגדה. הוא פולק לור
של דור שלם — דור הפלמ״ח. הוא
חוכמת חיים של תרבות שלימה. הוא
גם סיגנון של עיר — ירושלים. וכל עלילותיו
הלו הן כתובות בילקוט הכזבים
של דן בן־אמוץ וחיים חפר, שם הם מסופרות
בפיו של טברייני שהפך לשמורת
הטבע החיה של סיגנון הפלמ״ח — שאול
ביבר. והיו צריכות לחלוף שלושים שנה

פלמ״ח ושירת אחר־כך גם במחלקה י׳ ש עסקה
בהעפלה.
בהכשרת הפלמ״ח ביגור באותם ימים,
היו שני כלבים. אחד מהם היה בולדוג
ואחת כלבת זאב. הכלב שנולד להם היה
כלב מנומר כמו אריה. נכון שאריה לא
מנומר, אבל באותם ימים עוד לא ראו
בפלמ״ח אריות וקראו את שמו של הכלב
ליש. ומי שטיפל ביו היה אלי שמש, ש הונצח
בתרבות העברית כאבו־ליש• בזכותו
הונצח גם שאול ביבר, נוסף לכל
תוארייו, כסופר עברי.
אפילו עגנון לא קיבל בימיו כל כך
הרבה נשיקות וברכות כמו אלה בהן
זכה ביבר לרגל תרומתו לספרות העב רית.
בין מנות הקישקע והצ׳ולנט, בהן
הלעיט חצקל איש־כסית את אורחיו של
ביבר, שהסבו עמו לסעודת־הבראה ניתן
היה לשמוע מקצת משבחיו של המחבר,
וכולם כאחד מפיו של איצ׳ה ממבוש, מוכתר
כפר האמנים עין־הוד לשעבר. כי מה
שלא אמר ממבוש על ביבר, לא שווה
שיגידו אותו. בזאת נוכח גם מנכ״ל שידורי
ישראל, יצחק לבני, שניסה לנתח את
ערכיו הספרותיים של הספר ברצינות
ולא יכול היה לסיים את דבריו בשל
הגיהוקים והפיהוקים.
״עוד לא היה לי זמן לקרוא את הספר
הזה,״ הודה ממביוש .״הסופרים כותבים
היום בקצב גדול יותר מאשר אני מסוגל
לקרוא. אנחנו נכנסים לשלב חדש ב־

העיקר אלא הרעיונות, ורעיונות קל לתרגם
משפה לשפה.
״קשה לדבר על ביבר הסופר מבלי
להתעכב על הסיגנון. הוא כותב כמו
אחד העם ולא כמו אחד -שקורא לעצמו
אחד־העם. בין השורות שלו יכולים
לרוץ אפילו ילדים. כאשר שאול כותב
על אמריקה אפשר להרגיש את ניחוח זבל
החציר. כי באמנות לא חשוב הטעם הטוב,
חשוב הכישרון. שאול, גם אם יכתוב
ארמית או צרפתית, זה יישמע עברית.״
בעיצומו של הניתוח הספרותי קיבל
ממביוש, שישב ראש באסיפה הכבודה,
מיברק בהול מאחד הקוראים הפוטנציאלים
של הספר. היה זה יועץ ראש־הממשלה
לענייני מודיעין, האלוף רחבעם (״גאנ־די״)
זאבי, שביקש, אולי לצרכי מודיעין,
לדעת מדוע אין מיספרים בספר של ביבר.
כלומר, מדוע אינו מסופררן
על כך השיב לו ממבוש בסיפור עם
מוסר־השכל.
״כששאול עוד לא היה נשוי, פגשתי
אותו בחברה של נערות ושאלתי אותו:
,תגיד לי שאול, אתה עוד נהנה מזה?׳״
״,מי מדבר על להינות ! 7׳ השיב לי
שאול — ,הבעיה היא איך יוצאים מהחובות

עכשיו, בזכותו של הכלב הכי מפורסם
של הפלמ״ח, ובזכותו של אביו, הלוא
הוא אבו־ליש, מקווים כל ידידיו של
׳ביבר כי הוא יצא מהחובות.

חופשת פאר במחיר עממי

רוחות מן הקבר
(המשך מעמוד )33

המקום:

המחיר!

1855

ל ב לוי חופ שהאידיאליתברמהגבוהה ובמחיר הזול ביו תר ב אירופ ה( .כספי
ההקצבה יספיקו לך לבלות. לוזנות וגם לקניות).
נופים משגעים מרכזי קניות ובלוי תוססים 1400 ,איים ציוריים 15.000 .ק־ם חופי ים חלומיים.
מועדוני צליל ה ויאכטות. מלונות פ אר (לא יקרים) .מועדוני ליל ה ובתי קזינו.
אתרים הסטוריים. מעיינות מרפא ואנשים שמחים היודעים להכניס אורחים.
פנה אל סוכן הנסיעות שלך. אצלו תמצא מבחר עשיר של תכניות לבודדים ולקבוצות^
* מחיר לטיסות קבוצתיות $ 60 +עבור סידורי קרקע•
בשחוף פשלה עם

איך ממלאים לוטו בהצלחה?
קח לך עט כדורי ; בכל צבע שהוא,
״מספרי מזל״ או אפילו לפי סטטיסטיקה של המספרים
רק לא אדום( ,הקורא האופטי־אלקטרוג
הזוכים שתוכל למצוא בכל דוכן פיס) וסמן אותם כך
של הלוטו לא ״רואה״ צבע אדום) .הנח
(ה־ א חייב להיות בתוך המשבצת) .זוהי הטבלה
את טופס הלוטו על משטח קשה (כך
הראשונה. מילוי שתי הטבלות הראשונות(אחת מעל
שסימוניך יעברו דרך נייר ההעתקה להעתק)
השניה) כבר מקנה לך זכות השתתפות בהגרלת הלוטו
בחר לך ששה מספרים מבין 39 המספר
סיכוי לשתי זכיות. תוכל כמובן להגדיל בהרבה
המופיעים בטבלת הלוטו (תוכל לבחור לפי
את סיכוייך ע׳יי מילוי טבלאות נוספות( .בטופס
ימי הולדת, תאריכים היסטוריים
רגיל — 8טבלאות, שהן שמונה אפשרויות
זכיה בפרס הגדול ׳,או בפרסים האחרים).
אם בני משפחתך אוהבים לנסות
את כוחם בניחושים, קח לך מספר טפסי לוטו
הביתה, וערוך לד לוטו משפחתי,
כשכל אחד ממלא טבלה משלו,
כדי לתרום את.חלקו במזל.

קח לך עט והחל לסמן.
סימון של הצלחה!

ה פי ס

( )!31 הסימון להצלחה שלך!

אים באירופה. וגם כדי שיידעו ויזכרו
בארץ את פרשת כפר־קאסם. פרימור ביקש
לבדוק אם הסרט מדוייק, ועל־כן ישלח את
התסריט לשופט־לשעבר בנימין הלוי, בבקשו
את חוות־דעתו• ח״כ ר,לוי השיב
לפרימור כי העובדות בסרט נכונות, הציטטות
מדוייקות, אם־כי הוצאו, כמובן,
מהקשרן ולכן הן צורמות.
ד,לוי טען כי פקודת המטכ״ל, שהוצאה
ערב מיבצע־סיני, אמרה שיש לשמור על
השקט בגיזרה הירדנית, ולא להפריע
לחיים הסדירים. הפקודה קבעה כי יש
להטיל עוצר מלא בכפרים משעה חמש
בערב, ועד שבע בבוקר למחרת, אולם
לא לגרום שום מיטרד לעבודה, וכז: שלא
לפגוע בתושבים.
אלוף פיקוד־המרכז דאז, צבי צור, הוסיף
פיסקה משלו לפקודת המטכ״ל, כאשר הע בירה
למפקדי החטיבות. הוא הוסיף כי יש
לשמור על שקט בכל מחיר, ולמנוע תקריות
בגבול הירדני. מפקד־החטיבה, ישש כר
שדמי, הפליט את הפסוק הערבי ״אללה
ירחמו״ (״אלוהים ירחם על נישמתם״) כאשר
נשאל על־ידי מפקד־הגדוד מלינקי
מה לעשות למפירי־עוצר. ד,לוי מספר כי
שדמי טען במישפט שהתכוון רק למפירי״
עוצר ביודעין ולא בשגגה, אולם ברור כי
שדמי סטה מן הפקודות, וסטייה זו נתנה
סימוכין לרב־סרן מלינקי, שטען כי הביטוי
״אללה ירחמו״ יש לו פירוש ברור
אחד בלבד: להרוג.
מלינקי עצמו, לדברי הלוי, העביר פקודות
ניבזיות. הוא היד, אחראי לעוצר ב שמונה
כפרים, כולל כפר־קאסם. עובדה
היא כי הכפר היחידי בו היו תקלות היה
כפר־קאסם. ביתר שיבעת הכפרים לא
נפגע כימעט אף תושב. יתרה מזאת, מספר
הלוי, בכפרים האחרים ביקשו המוכתרים
את העתקת שעת־ההתחלה של העוצר
מחמש לשש וחצי, כדי לאפשר לתושבים
לחזור מן העבודה, ונענו. בכפרים אלה
חזרו כמד, תושבים גם אחרי השעה ה־דחוייה,
מאחר שלא ידעו על העוצר. בכל
המיקרים הם לוו לבתיהם על־ידי אנשי
המי-שמר, כדי להבטיח שלא ייפגעז במיק־רה
על־ידי המישמרות בלב הכפר. לדעת
הלוי, זוהי הוכחה לכך שגם פקודות מליג־קי
לא חייבו לפתוח באש על חוזרים מן
העבודה, ומפקדי־פלוגות אחרים בגדוד
פירשו אותן בצורה סבירה.
אולם בכפר קאסם היתד, פלוגתו של
דהאן, ועימו כמה חיילים מסוגו, שניצלו
את הפקודות וביצעו את הטבח.
דגל שחור
291 לוי, מספד כי במשך המישפט, בכל
( ן מיקרה שבו היתד, סתירה בין עדות
החיילים לעדויות הכפריים, העדיף את
עדויות הכפריים. הוא מספר כי בפסק־דינו
הסתמך — לרא-שונה בישראל — על
תקדים מישפטי נירנברג, עת קבע כי
חובתו של חייל היא לסרב לפקודה לא״
הומנית או לא־חוקית שעליהן מתנופף כ אילו
״דגל שחור.״ לאחר־מכן נחקק חוק
בכנסת ,׳המחייב חיילים לסרב לפקודות
כאלו.
אשר לקלות העונשים, ד,לוי מזכיר ש הוא
גזר עונשים כבדים ביותר. מלינקי
נידון ל־ 17 שנות מאסר. דהאן ל־ 15 שנה,
וכל האחרים ל־ 7עד 14 שנה. אולם בעיר־עור
בבית־המישפט העליון הורד העונש,
ולאחר מכן נתן הנשיא חנינה, וחלק הש תחרר
מוקדם יותר מסיבות בריאות, הלוי
מדגיש כי אינו מאושר ממשך הזמן המועט
שישבו נידוני כפר״קאסם, אולם הוא מצביע
על המיקרה של שתי הצרפתיות, ש נידונו
ליותר מעשר שנות־מאסר על נסיון
לחבלה בשירות הפידאיון, ושתיהן שוחררו
כעבור כמד, חודשים.
הסרט, אגב, מסתיים ברצח, ואינו מספר
כיצד התגלתה הפו״שה. משך שישה
שבועות ארוכים מנעה הצנזורה הישראלית
את פירסום הרצח, עד אשר החליט
העולם הזה להסתכן ולפרסם את הפרשה
למרות הכל. אז נכנעה הצנזורה. הפירסום
גרם לזעזוע לאומי, וראש־הממשלה דאז,
דויד בן־גוריון, הורה על העמדת הרוצחים
לדין.
העולם הזה 1970

קולנוע
סלוכווניקו:

פו רנו
החשפנית ח 1ש 3ח את ;וצמה
ד,שחקנית קלודין בקארי ד,יא דמות
מוכרת על המידרכד, הצפונית ישל שאנז״
אליזר, בפריס, אותה מידרכה המציגה
סרטים לפי האופנה־שלפני־עלז־,־התאנה של
חווה אמנו. הבמאי ז׳אן־פרנסואד, דאווי,
גם הוא ידוע היטב על אותה מידרכה.
אומנם, סרטיו הם מן הסוג המעלה סומק
(של בושה או של התלהבות?) על פני
הצנזור הישראלי, אבל הם מכניסים כסף
רב לכיסיו.
אולם אפילו בצרפת, לא די בנתונים
אלה כדי להיכלל באחת המיסגרות ד,יומרניות
וד,רציניות ביותר בפסטיבל קאן —
״פרספקטיבות של הקולנוע הצרפתי״ —
מיסגרת הצריכה להצביע בכל כובד־הראש
על דרכו העתידה של הקולנוע הצרפתי.
לכן, אם סירטם המשותף של השניים,
חשיפה, זכה להצגה בתוך ״הפרספקטיבות,״
והיה אחד הבולטים שם, זה מוכיח
רק שלדאווי ולקלודין בקארי יש להציע
הרבה יותר מכפי ־שנדרש מהם עד היום.
לפשק רגליים לפי פקודה. חשיפה
הוא סרט תיעודי על שחקנית בסירטי־פור־נו,
אורח־חייה, עבודתה, דיעותיה וחודו־תיה
האישיות. למי שרגיל לראות בשחקניות
אלה בובות־מישגל מיכגיות המפשקות
רגליים לפי פקודה, מתפתלות לפי הקצב,
נאנחות לתוך מיקרופון, גונחות בהנאה
מזוייפת אחת לשלוש דקות׳ וראשן ריק
ונבוב, זה עשוי להיראות מוזר למדי. זכי
מה כבר יש לבחורה שכזו לומר?
אלא שז׳אן־פרנסואה דאווי וקלודין
בקארי מפריכים את האגדה על בובת-
השכיבות המטומטמת מיסודה. שניהם,

ליד ולידי
יהיה

טוב סלומוניקו

ירו שלי ם :
אסתר ;
( תל־ א ביב :
חן ; חי פ ה: או ר ה ; גבע תיי ם :
הדר ; חו לון: רינ ה) — הפתעהנ עי מ ה לצופי ה קו לנו ע
הי שר אלי, הנ כנ סי ם ל או ל ם בייאו ש מ הו ל בשמץ של תיקווה:
אולי הפעםי הי המש הו שידבר א ל הלב ולארקאל כי סי
ה ם של ה מ פי קי םואלמתחתל חגו ר ה של הלקוחותז
ובכן, הפעם יש מ ש הו כן, א מי תי, י שר אלי, ועםזאת —
כלל״אנו שי, בי צי רתםה קו לנו עי ת של א לי תבור ו ר או בן
בר־יו ת ם, בי מויו של פרדי ש טיינ דהרטו צילו מו של דויד
גורפינקל.
כי ס״פורו של סלומ ונ י קו האל מן, ה מז ד קן ה חו צ ה מן
החברה הי ש ר אלי תהמתפרקת, אינו ר ק הז ד מנו תלה פגין
הווי י שראלי עד תי טי פו סי, כ שם ש הי ה ס לו מונ יקו חל ק״ א׳,
וזו מ על ה מ בו רכתבהחלט. הפ ע ם, ס לו מונ יקו הו א גיל-
גול נו ס ף של המלן ליר, האב הנעזב מר־הנפ ש, שחמשת
ילדיו מו כני ם לגלגלו מן האחדאל השני כדי לנ שלו מן
הנ כ ס הי חי ד שיש לו: ה בי ת, שהמיגרש שעליו הו א ניצב
שווה הון־ תו ע פו תוא שר, לפי פי לו סו פיי ת הדור הצעיר
בי שראל, ה או מרת אכול״ושתה״ כי״ מ חר־נ מו ת, עשוי ל שרת
א ת הצ עירי ם טו ב יו ת ר ויעיל יו תרמא שר אתהאבה מז דקן,
שהרבה כבר לא נו ת ר לו לע שות ב חייו.
מ ב חינ ה קו לנו עי ת, ס לו מונ יקו הו א צעד ק די מ ה: אסת
טי, נכון ו א מין ב ב חי רתהאת רי ם, מ צו ל ם ברגי שות ובלי
רצון ל ה פגין ת עלולי -מצלמהלשמם. א שר לשח קני ם: בר-
יו ת ם מגיש נתח של חיי ם, החלבמבט עין דו מעתבמח־

סלומוניקו ומישפחתו: יהיה טוב
בו אי ם, וכלה בצעדיו הכב די םכש הו א נושא א ת מיזוו ד תו
מבן אחדלמ שנ הו. ז אב ב ר לינ ס קי מגיש טי פו ס הנ ראה מוגז ם
ב ת חי ל ה, ו מפ תי עבט רגיו ת שלו ב סו ף. י אי ר קויי ה ״) רובין
וי צחקחזקיההם שניים מן ה טי פו סי ם הי שרא לי םהמ צויי ם
ביו ת ר, ו מני פאר הו אקריק טו ר ה מוגז מתמעט, א ך הפ ת
עתהסרט הי א יונ ה א לי אן — בלבו שמלא ( ל עו מ ת העי רו
ם ה מיו תרב שלו שה ועוד אחת) ,מ צויינ ת ו אנו שי תבד מו ת
ב תו הצעירה של ס לו מוני קו.

כבוד
נו ס ח איטלי ה
פיתוין של מימי ( ג ת, תל־ א ביב,
אי ט לי ה) — סאטירה צו רב ת זו
על החברהה אי ט ל קי ת, הנ קראת
ב מ קו ר מי מי, הפועל, נפגע ב כ בו דו, ייצגה א ת אי ט לי ה
לפני שלוש שנים בפס טי בלהסר טי םבק אן. ז הו מעין
מילכו ד 22 נו ס ח סי צי לי ה, שבו אדם רשאי לעזוב א ת
מבק ש
המא פיי האם הו א מ טו ר ף, אבל ברגע ש הו א
לעזוב, הו א מו כי ח שאינו מ טו ר ף כלל ו כלל.
מי מי, פו על -מתכת, מ שלה עצמו ש הו א אי ש חופ שי ובן״
חיל. אבל הו א נאלץ ל הי מלט מכפרו, א ח רי שלא הצביע
לפי הו ראתה סנ דקהמ קו מיבב חי רו ת. הו א מו צא מי פל ט
בצפון, אבלגם שם מ איי ם עליו רצונו של האח הגדול
ממרח קי ם. וכ א שר האחמ צוו ה ל שוב ה בי ת ה, הו א שב,
ל מ רו ת ש הו א חי כבר עםאשהאחרת שילדה לו א פי לו
ילד, חז ר ה. ב בי ת, הו אמח לי ט לנ קום באי ש ש הצ מי ח לו
ק רניי ם, על-ידי הצמחה נגדי ת. ה תו צאה — שנים בכלא,
שבסופן מ ח כו ת לו, ל מי מי, יו תרנ שים מ ש הו א י כול להח-
זי ק, ו אין לו ב רי רהאלאל הי פרדמאש ליי ת הדרור שלו,
ו ל הי כנ ס ל תו ך ה מי שפחה הג דו ל ה.
לינ הורט מי ל ר, הבמ אי תהאחר אי ת למ ע שייה ציני ת
זו, תוקפתאתהאיטל קי םבכמה מי שו רי ם . 1 :המא פיי ה,
ה שול ט ת משני צידי החוק, שמה ללעג א ת כל ה מו שגי ם
על מ דינ ה מו ד רני תומ תו רבתת . 2 .הגבר, ש פול חן־ ה מיו שלו
כובל או תו ל מו ס כ מו ת אווי ליו ת, מ של ם ביו ק ר עבור ״כבוד״.

ג׳אניני ובלי: יהיה רע
. 3האשההמשתחררת, המשתמשתב פו ל חן־ הג ב ריו ת של
ה מין הנגדי, כדי ל ה בי ס או תו דוו קאכ שנ דמה לו כי ניצ ח.
ורט מי ל ר מנ הלתאתמ חו ל -ה ש די ם הז הבסרקאזם ציני,
מתמ שך מע ט, א ן שנון מ או ד. הי א נעזר ת ב שניי ם מן השח קני
םהמב רי קי ם ביו ת ר של אי ט לי ההיום: ג׳י אנ קאר לו
ג׳יאניני ומא רי אנג׳ להמלא טו.

שחקנית בקארי
ממוסד לעברייניות —
למען האמת, עסקו במה: שקרוי ״קולנוע
רציני״ קודם־לכן. ושניהם, אם לומר בכנות,
התמקמו על המידרכה הצפונית של
שאנז־אליזה רק מתוך סיבות תקציביות.
דאווי, למשל, נחשב לפגי 10 שנים כאחד
הצעירים המבטיחים בצרפת. הוא עשו!
כמה סרטים שזכו לתהילה של ״סרטים
מקוללים,״ כלומר הביקורת שיבחה, והק הל
לא בא. ואם הוא שלח ידו בבימוי
והפקת סרטים כמו הבננות הנזיכניות,
התשוקה או הפורנוקראטיס, הרי זה רק
כדי שיוכל לממן לו, ולידידיו, את ניסיונותיהם
החשופים פחות.

מעבריינות לקולנוע הפורנוגרפי.

בקארי בסרט ״חשיפה״
לנזידרכה הצפונית של שאנז־אליזה
העולם הזה 1970

קלודין, מצידה, עברה דרך שונה לחלוטין.
אחרי בית־יספר מיסחרי היא נתפסה
בעבירה שבעיקבותיה בילתה ארבע שנים
במוסד לנוער עבריין. כשיצאה, נישאה
במהירות, התגרשה במהירות גדולה עוד
יותר, ניסתה מזלה כזמרת ורקדנית ולבסוף
עברה לספרד. היא שהתה שם ארבע
שנים, הצליחה להסתנן לכמה תפקידים
זעירים בקולנוע, ובתקופת משבר נאלצה
אפילו להתפרנס מזנות באחד מבתי־הבד
שת של ברצלונה.
היא שבה לצרפת, השתדלה למצוא מקומה
בטלוויזיה, באולפני־הקולנוע ( היא

חלפה במהירות בבלונד,־ עם הנעל ת־שחורה,
היורש, חסעותי עם דודתי ועוד),
ואפילו בתיאטרון־ילדים. אולם עיקר פרנסתה
היתד, כנערת גו־גו בדיסקוטק, שם
הציעו לה לראשונה להופיע בצילומי-
עירום. מכאן ועד לסרטים פורנוגרפיים
היתד, הדרך קצרה. תוך שנתיים היא התבססה
כאחת ד,כוכבות של סרטים אלה,
והיום קשה לה אפילו לזכור את כל הסרטים
שבהם הופיעה.
החווייה המחפירה ביותר שעבדה בחייה
היו החודשים המעטים שעבדה ב*
בית־בושת :״הדבר הגרוע ביותר היה,
שבאו לשם זקנים,״ והיא בשום אופן אינה
מוכנה היום לנענע את ׳עכוזה הערום
במקומה של איזו כוכבת מפורסמת, ד,מצ־טנעת
כשמדובר בחשיפת החלק התחתון
של גופה :״אינני מוכנה לעשות את
העבודה השחורה של מישהו אחר, תמורת
פירורים שנשארים לי על השולחן.״
כיום היא חיה עם בחור צעיר ממנה
בכמה שנים, המשרת בצבא, ואינה מעלה
על דעתה׳ בינתיים, להינשא לו. היא
מכריזה על עצמה כי היא מאמינה (במובן
הדתי) ,ואם הכנסיד, אינה מוכנה להכיר
בעובדה זו, זה רק מוכיח שלכנסיה יש
בעיות.

413