גליון 1971 מתאריך 11 ביוני 1975

1 17

פה מסתתר מאחור הדרח
של א פורס ש ד גאנדי

אלוף (מיל ).רחבעם (גאנדי) זאגי
יועץ ראש־הממשלה לעינייני מודיעין

א ל הנש׳יק
שלום חברה בגזלה.
פה בארץ הכל כרגיל. השמש, הירח,
השמים והרבי מלובביץ. והפעם בשישה
מבצעים חדשים. הראשון בהם הוא
נשק. נרות, שבת, קודש. אני לא מבין

העורך והמייסד הראשון:
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנון מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

שעת מחנך
אהרון דוידי הוא לוחם ותיק, אומר
איתן הבר ב״ידיעות אחרונות,״ ש חלם
משך שנים ארוכות להיות מורה
בישראל. עתה משהגשים חלומו, פונה
דוידי אל הנוער ואני מצטט:

בת ונרות שבת

מה הרבי משיג בכך שנערות מתבגרות
מקבלות נרות צבעוניים חינם פלוס 20
אג׳ על כל נר? אני לא הייתי נותן
לבתי להתקרב לנרות עד גיל .20 אבל
הרבי אומר שגם רבקה אמנו השתמשה
בנרות קודם לנישואיה, ומאוחר יותר
אפילו ילדה תאומים.
אתמול השתתפתי במבצע תסילין.
בחור צעיר וחינני גרר אותי לחדר
מדרגות אפל וביצע בי את זממו. לא,
לא היד. לזה כל קשר לתפילין אבל
נהניתי.
היום באו אלי גם ממיבצע מזוזה.
פרקו את המשקוף והחליפו את הבט ריה.
יחזיק מעמד אפילו שנה. קניתי
משניות (גם על זה נותן הרבי 20
אג׳) ואספתי לירה. אני לא לומד
משניות, רק מראשונות. הא הא. אתם
רואים. די קשה פה בארץ, לכם יש את
דסינילנד וטלוויזיות ושעשועים והו־לנדיות.
ולי יש את הרבי מחב״ד.
אני יודע שזו בעיה שלי. אבל היא
נפתרה, משום שגמרתי את העמוד.
צאו.

בענין המתירנות הייתי מסתכן בהשערת
שהמתירנות המינית אף היא מחלישה את
כוחנו הצבאי. אם נדבר בלשון גסה: נוער
שמתחיל חיים מיניים מופרזים בגיל צעיר
מאוד, נאמר בגיל 14־ ,15 כפי שהדבר נהוג
היום — יהיה חייל פחות. טוב מאשר נוער
שהחיים המיניים שלו יותר מרוסנים. ואיני
מטיף כאן להתנזרות. מתירנות מינית היא
אולי נחמדה, בחברה נתמכת ובלתי־יצרנית,
אך אינה מועילה לאירגונו של עם לוחם.
ועובדה — במדינות בהן המדינה היא ערך
נעלה, אינך מוצא מתירנות מינית אלא הטפה
לסימבוליזציה של המרץ המיני.

והוא צודק אחרי הכל. בארצות בהן
היתד. המדינה ערך עליון ונעלה, קשה
היה למצוא מתירנות מינית. בגרמניה,
איטליה, ספרד ואפילו בסין או צפון־
ויטנאם של ימינו. המרץ המיני הופנה
לאפיקים חיוביים יותר, בונים, יוצ רים.
שום זרעון לא בוזבז לריק, ורג־

ליים נפשקו רק בפקודה. שהרי המדי נה
היא ערך נעלה והאנרגיה העצומה
העצורה בבלוטות, אסור לה שתופנה
למטרה אחרת זולת שירותם של ה מנהיג,
המדינה או המיפלגה.
מתירנות מינית נחמדה כאמור ב מדינה
נתמכת ובלתי יצרנית (ומה
אנחנו, דוידי?) אצלנו יש להוציאה
מחוץ לחוק. או לגייס את היצר הנורא
לגדנ״ע. ברור רבותי הצעירים? יש
להפנות את המרץ לקפ״פ (בנים) או
חינוך לאלמנות (בנות) ורצוי להרבות
במקלחות קרות קרות.
והרי חשוב כמובן להתאפק. להתא פק,
לעצור, לא להיענות לחיזורים.
לדחות פיתויים. ולחשוב תמיד תמיד
״עלי לדפוק בבוא העת את המצרים
ולא אותך אורנה. להכניס לסורים ולא
לך חנה. לקרוע את הירדנים ולא את
פנינה״.
והיה כי תשמרו ותקפידו הרי מש־תגיעו
לצבא תהיו חיילים טובים מאד.
טובים טובים כמו שדוידי רוצה.

פנוי להובלה
מ. קלעים, אמרגן. היה שקוע ב פאניקה
מוחלטת. השנים הטובות חול פות
עוברות, והוא יושב מן הצד ו מביט
בהן — מבלי שיצליח לדוג ל עצמו
איזה שנה טובה לרפואה.
״הזמן עובר חביבי״ זימר הרדיו.
בחוץ השתוללה הנוסטלגיה וערב שי רי
תנועות הנוער גרף זהב. ורק מ.
קלעים, אמרגן. ישב כוסס צפורניו ו מדפדף
נואשות בספרי ההיסטוריה של
עם ישראל בארצו.
עד לפני שבוע סבר שיכה את ה שוק.
היה בטוח שערב ״שירי מאור עות״
יסגור קופות. אלא שתיאטרון
״פרגוד״ האפס הזה הקדימו ברויו
״אטבח אל־יהוד״ שירי פורעים 39־36
שהפך ללהיט. אפילו ״מסך״ .כן
״מסך״ התיאטרון העלוב הזה נוחל

משתתפי המופע ״׳שירי המלחמה בנאצים״
בסיום הצגת הבכורה. הפקה: תיאטרון
״זמן״ ,שהפיק גס את ״שרתי לך מטולה׳

מילזן אבן־זוארץ

קו דהברק
מ. קרעים
אמרגן

בת סתם

נ.כ. במחשבה שניה, אחרי התגובה
הספונטנית הראשונה, הרי גם כל התיאוריה
בדבר התנזרות המכשירה לו חמים
טובים היא די דבילית ככה ש סתם
התעצבנתי.

הצלחה ב״בזזזז — מזמרת האנופלס
— שירי שנות ד,־20״ .ורק מ. קלעים,
תקוע בשנות ה־.70
הטור המשורין של מצעד המרגנית
סבב ברחובות ברעש עמום. מ .קלעים
ספק כפיו בזעם .״כולנו יד אחת״ ערב
שירי טרומפלדור עבר את ה־ .200מ־
״קוסטינה עד קוסימה״ רץ החודש ה שמיני
.״ממרומים פצצה יורדת״ ,״ערב
שירי סיזון״ ו״יק׳׳א, פיק״א, צביקה
פיק — 70 שנות זמר״ זעקו מלוחות
המודעות.
אבל לא. הוא יראה להם. מ .קלעים
רכש את הזכויות על שנת ( 1931 עד
יוני .)32 הוא יראה להם. הכונו הכונו.
בקרוב.

—ממישנתו של מייסדו —
הווה מקבל כל אדם
כשכר פנים יפות

הח-דון השבוע
לי ל ד

מ.ז. ז״ל (בקורס קרטה)

:[( 13 המאבק שקול, עסה ללכת על המקום הראשון
ובין: אני אופטימי, יועצי יתנו הנל

היכן גלילי?

״יועצי ׳ רבין ב ש מי ר ה אזורי ת עם שרון מימין • המא מן פר ס
י עו ד ד את יועציו ל ת קוף מן ה אג פי ם • ממשלתישראל יצ א ה
מן התמונה. תאבקעל המקום ה ש לי שי
במחנה רבין שוררת רוח אופטימית,
ניראה שהקבוצה תנסה להכתיב את
הקצב ולהחזיק בכדור מירב הזמן. מר
רבין מקווה ששחקן החיזוק ישתלב
בהרכב, ישתף פעולה וימלא את הו ראותיו
הטקטיות .״זוהי קבוצה צעי רה,
חזקה וגבוהה,״ מבטיח מר רבין.
״נבלום במהירות את היריב הנמרץ.״

המתנחל העליז היוצא ל״עופ-
רה״ אינו חושש. הוא יודע שישנו
איש חשוב היושב בממשלה
השומר עליו מכל רע.
אם מצאתם את האיש —
ששש ...עיצמו עיניכם וסיתמו את
פיכם. ציבעו יפה את הציור, הודיעו
כי המדובר במחנה עבודה
ובפועלים גרידא, ועיברו לסדר
היום. ילדים עד גיל 8שיציינו
בכתב יד ברור את שמם המלא,
גילם וכתובתם, יוכלו להיפגש
עם כמה מן העובדים ב״עופרה״
שגילם קרוב לגילכם.

ההרכב הפותח: זאבי, פתיר, שרון,
אגמון, ברוך לוי, דינשטיין ויועץ אקו לוגי.
נבחרת
״יועצי רבין״ קיימה אמש
אימון קצר וסידרת תרגילי חימום
במטרה ללכד את שורותיה. באימון זה
חזה המאמן פרס יחד עם כמה ממקו רביו.
על מנת להפחית את יעילות
הריגול, התאמנו ״יועצי״ רבין בגו פיות
לא ממוספרות, בעוד שתקן החי זוק
א. שרון לבש גופיה עם הכו תרת
״יועץ כללי״.

״יועצי פרס הם קבוצה טכנית המתבססת
על התקפות מהירות ומשיכת
היריב לאגף ימין,״ הסביר המאמן.
״השמירה אישית תוך תזוזות מהירות
מצד לצד.״ הישגיה בולטים: אליפות
העיטורים ,״כפיר״ .החמישייה הרא שונה:
נאמן, הוד, הרכבי, טל ועמיאל.

״לא לא לא ניתן את רבין ל ...א. שרון״
(שחקן חיזוק בלבן) חוסם פריצה מן
האגף הימיני.

דבר

המערכת

מר רבין נוסע לארה״ב לפגוש את
מר ג׳ .פורד. נשיא. ולא שעינינו צרה
בנסיעתו זו, חלילה. שהרי העונה
עונת קיץ והכל נוסעים ולמה יגרע
חלקו? אלא שמבקשים אנו לדעת
מדוע מתעקש מר י. ר .לפגוש דווקא
בפורד. שמן המפורסמות הוא ששונא
ישראל ויהודים הינו, ואף ראוהו
בחברת ערבים (ויותר מחברה סתם
אלא שהתחבק והתנשק והתבודד
עם מר אנואר ס ).ובוודאי שיש דברים
בגו.
מכאן שמציעים אנו לראש ממשל תנו,
שיפגש בארה״ב תוקא בסנטור
ג׳קסון, ישטח לפניו את הצעותיו וטע נותיו.
ויפרוש אותו ג׳קסון את טיעו ניו
ודעתו, וחזקה על השניים שעל אף
חילוקי דעות קטנים סופם שיגיעו לידי
מוצא אח ד, מוצא שהוא פתח אמת
לשלום.

כה לחי! המשיכו במיפעלכם!
העו.ב. והאם. בי. א״.

ואותו פורד שיצאו עיניו מקנאה
ותפקע מררתו ואין מר רבין שועה
לו, ומשוחח עימו או עם שר חוצו.
עד שינערו חוצנם מאותם ערביאים
וישובו בתשובה שלמה ובחרטה גמו רה.
וראוי שיחרטו כל שליטי עולם
דבר זה על ליבם.

ריס הלאומיים נעשה ללא ידיעת נציג המפד״ל בעירייה,
חיים בסוק.
העירייה מוסרת לצעירי המפד״ל את המרכז על
ציודו, הכולל טלוויזיה, אולמי־התעמלות וחדרי-
מישחק.

שר־המי שפט ל א
בי קשלסגור תי ק

י י 111ץיךי
התחברות רדך־סוריה
־ נגדהסדר ־ ביניי ם
הסיבה האמיתית להתקרבות המפתיעה
כין סוריה וירדן היא הפחד המשותף שעם
השגת הסדר־ביניים בין מצריים וישראל,
תיטוש קאהיר את המאבק הפעיל ולא תדאג
להחזרת השטחים השייכים למדינות האחרות.

רקע זה תיתכן גם התקרבות ירד*
גית־פלסטינית, ופלסטינית־לוכית.

התארג נו תנגד
רפין ־ א רי?
חוגים במיפלגת־העבודה, המזועזעים עדיין מ־העזתו
של יצחק רביו למנות את האלוף (מיל).
אריאל שרת כיועצו לענייני־ביטחון, מתכננים התארגנות
נגד רביו על רקע מינוי זה. נראה כי מית־קפת־הנגד
על רביו תיערך זמן קצר אחרי שובו
מביקורו אצל הנשיא פורר בארצות־הברית.
לא מן הנמנע כי להתארגנות זו יתנו את ידם
כל יריביו של רביו במיפלגת־העבודה, כולל משה
דיין, פינחס ספיר ואבא אבן, למרות האיבה שביניהם.

מיתקפה מן האגף צפוייה ליצחק רכין
גם מצד שר־־הכיטחון שמעון פרם, שנפגע
עמוקות, כצורה אישית, מצורת מינויו של
אריק, שנעשתה ללא התייעצות עימו ומכלי
לדווח לו על מועד המינוי.
בינתיים הסתבר ני גם סגן ראש־הממשלה, יגאל
אלת, נפגע ממינוי אריק. רביו לא הביאו בסוד
המינוי, לא נועץ בו ולא גילה לו דבר על כוונותיו.

בירור נוסף של הידיעה שהופיעה כמדור
זה, כגליון האחרון של ״העולם הזה״,
באילו התערב שר-המישפטים כדי לסגור
תיק שנגע לאישיות בכירה כמדינה — הראה
כי אין כה אמת.
שר־המישפטים לא התערב בשום תיק כזה, ולא
היו חילוקי־דיעות בינו ובין היועץ המישפטי על כך.
העולם הזה מצטער על כי בכך גרם עוול לשר.

קיקיון יהיה
מפקד חכור״
מנכ״ל ״כור״ ,מאיר עמית, החליט למנות
אדם חזק ובעל יכולת לתפקיד המבקר״
הפנימי של הקונצרן. לשם כך כהר כזכריה
(״קיקי״) קיקיון, לשעכר מנכ״ל ״סולבור״
ו״כור״ בניו־יורק. קיקי עצמו העדיף תפקיד
זה על־פני אחרים שהוצעו לו, כמו ניהול
״המשכיר לצרכן״.
עמית החליט לשים את הדגש על הביקורת הפנימית,
כדי לחסן את כור מפני שחיתויות.

שיפמן היה
דוברח סו ל ל־ בונ ה ״
מרדכי שיפמן, דוכר חברת ״אגד״ ,התמנה
כדובר קונצרן ״סולל־כונה״.
שיפמן יוצא מאגד לחופשה-ללא-תשלום. הוא היה
מראשי ״הסיעה המתקדמת״ ,שנחלה מסלה בבחירות
באגד ושאיבדה את השילטון. מנהיג הסיעה, יוסף
הררי, כבר חזר לעבודה כנהג אוטובוס.
בסולל־בונה מחליף שיפמן את אשר רייך, שעבר
להיות דובר מיפעל-הפייס. הדובר הוותיק של סולל־בונה,
אהרון גפן, עבר לכהן כדובר החברה לבינוי
ופיתוח הרובע היהודי בעיר־העתיקה בירושלים.

עורך הדיו ר 11י ק

מ ה חיפ שו דינ ש ט-ן

סננו! בחירת

ו בן־ ד רו רבקט טנ דו?

שופ ט טחוז פ ת ״ א

צבי דינשטיין, לשעבר סגן שר־האוצר, וכיום
הממונה על ענייני הדלק במישרד האוצר, ודב בן-
דרור, יושב־ראש מועצת־המנהלים של קו צינור הנפט
אילת־אשקלון, ערכו לאחרונה ביקור בקטמנדו,
בירת נפאל.

ביקורם של שני מומחי-הנפט של מט-
שלת-ישראד בקטמנדו עורר גל של ניחושים
לגבי תוכנית דימיונית לחיפושי־נפט
בנפאל. אולם הסתבר כי לנושא זה לא היה
כד קשר לביקור. כעצם תקופת הצימצומים
והידוק־החגורה כמדינה, יצאו השניים עם
נשותיהם לטיול נופש במדינה האכסוטית.
את הטיול ערכו השניים דווקא בימי השיא של
שביתת עובדי מחלקת הים בקצא״א, שהם אחראים
לו אישית.

מועדון עירוני
ל צ עירי המפד׳י ל
עיריית תל-אכיב נותנת ל״צעירים הדתיים
הלאומיים״ את מרכז הנוער העירוני
של העירייה ליד בית ״הבימה״ ,בדי שישמש
מרכז פעילות שד צעירי המסד״ל. זוהי
הפעם הראשונה מזה שנים רכות שהעיריה
מוסרת נכם עירוני לשימוש מיפדגתי.
הצעירים הדתיים הלאומיים הם גוף המארגן את
צעירי ארץ־ישראל השלמה במפד״ל, תומכי זבולון
המר ויהודה בן־מאיר. ההסכם בין העירייה לצעי-

בחירתו של שופט־השדום הוותיק כורים
רפופורט כשופט מחוזי שובשה, כאשר
הנציג של לישכת עורכי־הדין כוועדת-ה-

דו ל רי ם מ תייפי ם
בדרך לי שראל
שיבעה מיליון דולרים מזוייפים עושים
את דרכם לישראל. הדולרים זויי
פו כדאם־וגאס באמנות רכה, על נייר
מקורי, בשטרות שד 100 דולר היחידה.
הזייפנים השיגו גלופות מקוריות
של כל השטר, אולם הם מוגבלים כדבר
אחד: הם השיגו רק שבע ספרות
מתוך ה־ ,10 הנחוצות להדפסת
מיספרי הסדרות המצויים על כל
שטר־כסף. הגבלה זו גורמת לכך —
שבחבילה של שטרות עוקבים ניתן
למצוא שטרות הנושאים אותו מספר.
החבילה מוצעת עתה לנוסעים לישראל,
כה מצוי שער הדולר הגבוה
כעולם — השער השחור, כמוכן. ה דולרים
המזוייפים האלה נמכרים כ•
40 סנט הדולר, מחיר גבוה מאד —
כגלל הטיב המעולה. כדרך־כלל משל•
מים 15 סנט לדולר__ .

מינויים הארצית הכיע התנגדותו למינוי.
על-ידי נשיא ההמייצג
את ליש־לדחות
את בחיהגיש
תלונה נגד
במישרד המיש־

מועמדותו של רפופורט הוגשה
וועדה, אך עורך-הדיו אמנון רזניק,
כת עורכי־הדין בפורום זה, ביקש
רתו של השופט, בטענה שהשופט
עורך־דיו שהופיע בפניו ,׳והתלונן
פטים ובלישבה נגד הפרקליט.
כדי לברר את טענותיו של רזניק, דחתה הוועדה
את הדיון על בחירתו של השופט רפופורט למועד
אחר. השופט בורים רפופורט הוא מועמד בכיר גם
לתפקיד שופט ראשי בבית־מישפט השלום בתל־אביב.

השופט

ת בונני םלש בו ת
אם עד האחד ביולי לא תאשר ועדת-
הכספים של הכנסת את בקשותיהם של ה שופטים,
הם יפתחו בשביתה.

|§ 1דהגיב
וול פסק ־ ה דין
השופטת המחוזית הדפה כן־עיתו
עשתה כימים אלה צעד חסר״תקדים,
כהזמינח להופיע כפניה עד כמישפט
שבו בכר ניתן על-ידה פסק-דין.
העד הוא רואה-חחשכון יעקב דר-
קו /שהעיד כתביעה פלילית של המדינה
גגד משח כרמן. כפסק-חדץ
קבעה השופטת כץ השאר כי ורקד
״שלף מן השרוול סכומים.״ ודקר שלח
אליה מיכתב לאחר מתן ססק-הדין,
ובו הראה כי היא טעתה כעובדות כ־פסק-הדץ.
השופטת
הזמינה אותו להופיע לפניה,
ועתה מצפים לראות מה כחך
תה לעשות, שכן דפי החוק אין לשנות
פסק-דין אלא כעידעור, והעד אינו
צד היכול לערער.
השופטים חגישו את דרישותיהם לחעלת שכרם
ל 3500-ל״י לחודש נטו עבור שופטי בית־המישפט
השלום, ו־ 4000ל״י נטו לחודש עבור שופטי בית-
המישפט המחוזי. מישרד־המישפטים הצליח לפני כחודשיים
למנוע את שביתת השופטים, כאשר הבטיח
לשלם הפרשים על חשבון ההעלאה בחודש אפר־ל.
אך השופטים טוענים כעת שרימו אותם, מפגי ש שולמו
להם 2000ל״י על חשבת ההפרשים רק
בחודש מאי.

מ די חי םאת מז כי ר
ה מי שמרתהצ עי ר ה
בג ב ע תיי ם
תמיכתו של מזכיר המישמרת הצעירה
שד מיפלגת העבודה בגבעתיים, בני רייך,
כראש־העיריה קובה קרייזמן, תעלה לו כתפקידו.
גבעתיים
היא מיבצר ראשי החוג לשינוי במים-
לגה, שפתח במילחמת־חורמה נגד דור־הביניים, בראשות
אברהם עופר וקובה קרייזמן. בגבעתיים חברים
במזכירות מיפלגת־העבודה ראשי החוג לשילוב,
חברי־הכנסת מיכה חריש ועדי אמוראי, שתמכו בחברם
דני ויימן, שפתח במסע נגד קרייזמן. רייך
הצביע נגד ויימן, ועתה יסולק מתפקידו בשל כך.

מ קו ם טו באמצע
דיו חמי שי

תוכנית היוקרה הפופולארית של גלי צה-ל, מקום
טוב באמצע, ששודרה עד כה בימי שני, תשודר מהשבוע
הבא בימי חמישי. סקר האזנה של גלי צח-ל
גילה כי רק ביום חמישי, אחרי השעה 10.00 בלילה,
נוטים צופי טלוויזיה לוותר על תוכניות הספורט
המשודרות שם, ולהאזין יותר לרדיו.

בל־ליידי• קולור שמפו
לצביעת שיוצר מושלמת
לשמוש בית׳ -מבית״וולה״
17 גוונים מרהיבים
משחור עד בלונד בהיר
האריזה מכילה: צבע, מי־חמצן, כסיות
ויחידת ׳קרויטר־אציד׳(לשטיפה אחרי הצביעה)

שינו ר יפ ה ^בו מ קר ה ע״ 11 לה

העולם הזה 1971

יצחק רביו סגראת קו צינור הנ פ ט
בפ חוו הלסאדאתלרגלפ תי חתהתערה
9תעשיינים רבים היו
עדים לסצינה מעניינת באסיפה
הכללית השנתית שנערכה במלון
הילטון בתל־אביב, בשבוע
שעבר. את הנאומים המרכזיים
עמדו להשמיע שר־האוצר
יהושע רבינוכיץ, וידיר הנהלת
הסוכנות היהודית, פינחס
ספירי כאשר נכנם ספיר לאולם,
דאה אותו רבעוביץ, והזמינו
לשבת לידו על הבמה. ספיר
התעלם מההזמנה במופגן, התיישב
בקצה האולם, הרחק מן
הבמה ומרבינוביץ.

! 9הנהלת ל״ע קיימה ל אחרונה
דיון בבעיות עליה וקליטה,
בהשתתפות שר־הקלי-
טה, שדמה רוזן. בעת ש-
יו״ר מחלקת הקליטה בהסתדרות,
אכרהם חסון, נטל
את רשות־הדיבור והצביע על
התמונה הקודרת של שפל בעלייה,
שאלו שר־התיירות,
משה קול, על מצב העלייה
מצ׳ילה. חסון, שהוא יוצא צ׳י-
לה, השיב במקום :״לא דע, זהו
המקום היחידי שבו הצלחנו ל עיים
את הממשלה לעידוד העלייה.
בתקופת ממשלת איינדה
עלו ארצה יהודים בעלי השקפות
ימניות. עתה, עם הממשלה
הצבאית, עולים אלה בעלי ההשקפות
השמאליות.״
לאנשים הנכונים

! 9שר החינוד־והתרבות,
אהרון ידלין, מקפיד בעת
האחרונה על מישטר צנע וחיסכון.
הוא החליט גם לתת דוגמה
לעובדי מישרדו, ולא לסעוד
עוד במיפעדות־פאר. לאח רונה
הוזמן ידלין על-ידי ידיד
לארוחה במי!סעדה. ידלין סירב
1להזמנה, למרות שהארוחה לא
היתד. על חשבונו או על חשבון
המדינה. רק אחרי שהידיד הפציר
בו, נכנע ידלין :״בסדר,
אז נאכל יחד סטייק בפיתה.״
אבל הוא הסכים לאכול את ה־ססייק־בפיתה
רק בתוך מכוניתו.
,ראש
המוסד״למודיעין
לשעבר האלוף (מיל ).צ פי
זמיר, כיום יו״ר מועצת המנהלים
של סולל־בונה, לא היה
מאושר כל־כך כאשר שמע על
גזר־הדין שפסק בית־המישפט
למנכ״ל החברה לישראל מיכ־יאל
צור. כאשר בישרו לו כי
לצור נגזרו 15 שנות מאסר,
הגיב :״אני הייתי כולא אותו
בכלוב לכל ימי חייו בכיכר המדינה,
והייתי מביא לו לשם כל
יום בוטנים !״

גדות תעלת-סואץ, ונתן לו עלו־ני-פירסום
על כך. כאשר הציע
לו הפירסומאי הישראלי להקים
לאורך התעלה גם שלטים של
לקוחות שלו, שתק המצרי זמן-
מה, ואחר השיב :״עכשיו זה
עוד לא יילד. אבל בעזרת
אללה, אני מקווה שבקרוב נוכל
לשתף פעולה גם בנושא זה.״
נזכר השבוע אבנת :״בכנס קודם
פגשתי בנציג הסובייטי.
הצעתי לו לפרסם מוצרים ישראליים
בתחרות־הכדורסל שעמדה
להערך בין הקבוצה הישראלית
לקבוצה הרוסית. הוא
קיבל את ההצעה בהתלהבות,
הבטיח להתקשר בכתב. אך עד
היום לא שמעתי ממנו.״
׳ בתוכנית ביריה ומצב־רוח
אירח ד,מנחה יעקב (״יענ-
קלה״) אגמון את האלוף(מיל).
מתי פלד, שתקף בחריפות
את מינויו של האלוף (מיל).
אריק שרון, כיועץ ראש-
הממשלה לענייני ביטחון. אמר

פלד :״מד. קורה פד,ז אנחנו
הופכים למדינת קולונלים דרום-
אמריקאית! ראש־ד,ממשלה יצחק
רכין הוא רמטכ״ל לשעבר,
וביועצים הוא ממנה אלוף
אחד (אריק שרון) ,ואלוף שני
>רחב,עם (״גאנדי״) זאבי).״
בתשובה לשאלה אם גויים למע-
רכת־החירום של המילואים,
אמר, שהוא מניח שהמטכ״ל
מעוניין בו, זכי ההחלטה לא
למנות אותו היא בדרג מדיני
ולא צבאי, ואין לו ספק שהוא
אינו מתמנה, בשל דיעותיו הפוליטיות
השמאליות.
, 9סיפרו של הממונה־לש־עבר
על שירותי־ד,ביטחון, איפר
הראל, הבית ברחוב גרי־בלדי,
משמש לאחרונה נושא
לשיחות. כאשר שמע המתווך
אריה לוין שמשוחחים על זה,
שאל בתמימות :״הבית הזה
הוא להשכרה או למכירה?״
9עיריית תל-אביב פיר-
סמר, מיכרז פומבי לתפקיד גיז-

בר־ד,עירייה. מאחר שהעירייה
מתקשה במציאת מועמד, הציע
חבר מועצת-העיר נחום רז
שאם עד הקיץ לא יימצא אדם
מתאים לתפקיד, יפרסמו את
המיכרז בקייטנות העירוניות.
״ודאי קיים איזה ילד המסוגל
למלא את התפקיד כהלכה,״
אמר רז.
9מנכ״ל מכון היצוא, ד״ר
גדעון נאזר, ומנהלת מרכז
האופנה, יעל מטלץ, החליטו
להכיר מקרוב את הייצואנים
ולבקר במיפעליהם. בין השאר
ביקרו במיפעל פפקו, שם נערכה
׳לכבודם תצוגת־אופנה מאולתרת׳
כשאת הדגמים מדגימה
מתכננת־האופנה הצעירה של
בית־ד,חרושת, צעידה צרפתייה
בעלת גוף חטוב בשם מטילדה
פלורנם. כתום התצוגה
נשאלו האורחים על-ידי בעל
ביהח״ר יהודה פלקזכיץ/
מה דעתם. יעל מטלון התייחסה
אל הדגמים, ואילו גדעון נאור
הביט במתכננת החטובה ואמר:
״יפה מאד, באמת יפה מאד.״
9ג׳ימם דורן, מיליונר
אמריקאי המכונה בארצות-הב-
רית ״ביג /.י ושתרם ב־מילהמת
יום־הכיפורים מטוס-
קרב לחיל־האוויר, הפתיע את
הוריו לרגל יובל־הזהב לנישואיהם.
הוא שלח אותם לטיול
בישראל, בליווי הצלם הישראלי
היושב בניו־יורק, אלון רייני־גר,
כדי שהלה יסקר את המאורע.
בעת שההורים שהו על
המצדה, נחת לפתע מסוק במקום,
ומתוכו יצא בנם האוהב,
שהחליט להפתיע אותם עוד
יותר, בדרך מיליוגרית מקורית.

אוו׳ דן

נבח בחברת אשתו הדוגמנית, ורדה דן (מימין),
במסיבה שהתקיימה לרגל צאת ספרו ״ראש גשר״.
אורחת נוספת במסיבה היתה השחקנית דליה פן־לרנר, שהיתה
בעבר חברתו הצמודה של אורי, שאף עמד לשאת אותה לאשה.
אורי נעץ בה מבט מעריץ ואמר :״ידעת עם מי להתחתן ״.דליה
נשואה לבן מישפחת אחד הבעלים של שרשרת״החנויות
הלונדונית הידועה ,״מרכס אנד ספנסר״ ,ד״ר אלק לרנר.

9איך הפסיד הזדמנות
חשובה, סיפר השבוע המעבד
המוסיקאלי והמלחין אלדד ש רים,
ששהה בארצות־הברית,
משך תקופה של שנה, ועבד
עבור הברת־התקליטים של האחים
וותר. אלדד, שפגש ב-
מיסגרת עבודתו אמנים מפורסמים
רבים, פגש בין היתר גם
את טלי סאכאלאם, הוא
קוג׳אק הנודע. סיפר אלדד :

! 9ויכוח פנימי בעיריית
תל־אביב עוררה אשת ראש-דד
עיר שלמה (״צ׳יצ׳״) להט,
זיזה (״צ׳יצ׳ילד זיוה נתבקשה
על־ידי בעלה לבחור תמונה
עבוד לישכתו. למדות הקשיים
הכספיים שבהם שחייה עיריית
תל־אביב, בחרה צ׳יצ׳ילה בציור
של הציירת ציונה הא; ׳ר,
שעלה לעירייה 5,000ל״י טבין־
ותקי׳לין.

מדוע ביטל שר-הנם ט

הסעודי אחמד זאכי אל־ימאני
ברגע האחרון את הר

כרמל

ר חי

חיקני ואעוון לציון
וזכרזן י ע קב

צאתו בכנס השנתי של האיגוד
הבינלאומי של מישרדי־פירסום
טכניים־תעשייתיים, איסית״א,
שנערך בשבוע שעבר בשווייץ?
הסיבה הלא־רישמית היתד. השתתפותם
בכנס של נציג איסי־וז״א
בישראל, אורי אכנה
ואורחו, הפירסומאי צכי קדמון.
אך ׳מילבד ביטול ההרצאה
התנהל הכנס על מי־מנו-
חות ודן בבעיות אקטואליות.
אבנת, למשל, נפגש עם הנציג
המצרי לכנס, שסיפר לו על
שילטי-הפירסומת שהוצבו על

שלום בו־טל

צלם־העיתונות מציג בעת את תערוכת־צילומיו הראשונה בבית סוקולוב
בתל״אביב. אחת התמונות היפות ביותר היא זו של חבורת היפים
בחוף נביעות (נואייבה) הידוע כחוף־הנודיסטים הישראלי. מיספר צעירות, ששכבו עירומות על החוף,
הופתעו על״ידי קבוצת חיילים ישראליים, שהגיעה למקום בקומנדקר. הצעירות לא נבוכו, נופפו לחיילים
לשלום בידיהן, הזמינו אותם להצטרף אליהן. החיילים לא היססו, ירדו מהקומנדקר ונענו להזמנה.
העולם הזה 1971

או שי גו
״כתבתי לחבר־עיתונאי על ה-
פגישה עם סאבאלאס, אבל הוא
לא התייחס לזה. דק כשקדג׳אק
כבש את המסך הקטן בארץ,
טילפן אלי העיתונאי ושאל אותי׳
בבהילות :״יש לד תמונה
עם קוג׳אק 1״ לצערי, לא חשבתי
בזמנו על האפשרות שצילום
עם סאבאלאם חשוב כדי לבנות
דימוי של מוסיקאי רציני, וכך
הפסדתי את פירסום חיי.״

ברגסון ברמת־אביב תמהו למראה
השם שהופיע על אחת מתי-
בות־הדואר. היה זה שמו של
הפילוסוף הידוע ד״רמשה
קרוי, שירד בקול תופים ומחולות
לאוסטרליה. הדיירים, ש ידעו
כי הדוקטור המפורסם אי-
גו נימנה עם שכניהם, סברו
לתומם כי הוא מסתתר באחת
מדירות הבית. הסתבר כי וזי-
בת־הדואר, שעליה הופיע השם,

1(0ן

פלירט לא־מחייב, או רומן אהבהבים קצר ומרגש, צפוי לד, בת טלה,
לקראת סוף־השבוע, או בתחילת השבוע הבא. השותף לפלירט או לרומן
יהיה גבר אשר ראית בו עד כה רק ידיד ותו־לא, ואשר בתקופת ליבלוב־האהבה
שלכם נידמה יהיה לך כי זהו האביר-על-הסום־הלבן שלו את
ממתינה כל השנים. בשטח העסקים — ההצעה שקיבלת תביא להצלחה.

21במרס -
20ב אפ ריל

ה־ 11 בחודש עשוי להתגלות לך כיום בעל משמעות בכל הקשור לפעילותך
הרומנטית. תיווכח שיש לך יותר ידידי־אמת ממה ששיערת. מתנות שימושיות
יפתיעו אותך. חיי־חברה עליזים ונעימים יסיחו את דעתך מבעיות
היום־יום. שבוע טוב לחיסכון. התקשרות עם בן מזל דגים, עשוייה להועיל.

שוו
1 21נ אפדי ל -
!0נבמ אי

תאוחיס
י 2ב מ אי -

20 ביווי

הרגע שלו אתה מצפה חודשים כה ארוכים יגיע השבוע, ביום א׳ או
ביום ה׳ .הוא גם יהווה עבורך סימן לפתיחת תקופת״חיים חדשה.
אין צורך למחוק את העבר, אך השתדלי לבנות עתיד טוב יותר. כוח
השיכנוע שלך גובר. אתה אומנם מוצא את עצמך מבודד, אך יחד עם
זאת מאושר ובעל כוח בלתי״רגיל. אפילו יריבים, שעליהם תשפיע בנושא
מסויים, יכבדוך, ולאו־דווקא מאהדה. חרבו בשבוע זה במסעות.

מוזר איד אתה מסתבך כל הזמן בתככי־הזולת, לא? כאילו כל זה היה
אהוב עליך. אבל אתם שונאים תככים, לא כן, בני־סרטן? נו, את הסוד
לא נגלה, זה יישאר בינינו. לעומת זאת, כדאי להתרענן במעט נסיעות
או טיולים. הבריאות שלד חשובה, בת סרטן: שימרי על עצמך —
בייחוד הישמרי ממחלות מידבקות עונתיות, בעיקר במקומות ציבוריים.

סוסן
;21 בי 1ני -
כ< 2ביולי

אחרי מסע ארוך ומפרך, אתה חוזר למצב של רגיעה. השלווה תחדור,
אט־אט, לתוך חייך ותמצא עצמך בעמדה של כוח. בת־לביאות: אל
תהססי להתפטר, אם הבוס עושה לך צרות במישור האישי. זה לא
כרוך בחוזה־העבודה. בן אריה: יום שלישי לא נועד לזינוק בתחום העיסקי.

תיווכחי לראות שהוא מוכן לבוא לקראתך זלגלות הבנה בכל הנוגע
לך. הוא לא יוכל להסתיר את מבוכתו כשתבחיני שהוא נמשך אליך.
יום ד׳ הוא יום השילטון הבלתי-מעורער שלך. הוא עשוי ביום זה
להסכים לכל מה שעולה על רוחך, אפילו לקבל את חיצייך השנונים.

גולדה מאיו

עוזרת לממן את התנועה לשיחרור
האישה, שהיא מסתייגת ממנה. צעירה
אמריקאית בשם לינדה מילר, בעיר סיאטל, יצרה פוסטר עם
דיוקנה של גולדה, ומתחתיו הכותרת המתגרה :״אבל, האם היא
יודעת להדפיס במכונה 1״ היא רצתה לגנות בכן את המעבידים
האמריקאיים, שאינם מתייחסים לנשים מבקשות־עבודה כמו
לגברים, אלא רואים בהן לכל היותר כתכניות. הפוסטר זכה
בהצלחה מיסחרית עצומה, וביטאון של התנועה מגלה כי 15 אלף
העותקים שכבר נמכרו מימנו * 60 מתקציב האירגון באותה עיר.

! נשיא חוג יוצאי אכסו־

דוס, קברניט אל־על אורי
יפה, גילה השבוע כי ראש־הממשלה
יצחק רכין החליט
לעשות מחווה לרגל פתיחת
תעלת־סואץ: הוא הורה לסגור
את קדצינור הנפט אילת־אש־קלון.
עוד סיפר יפה כי מנכ״ל
קצא״א, האלוף(מיל ).אברהם
(״צ׳יטד,״) בוצר, קורא מדי־יום
את שירו של חיים־נחמן
ביאליק ,״אל הצינור״.
אזרח ישראלי ששב
,ארצה, אחדי שהייה ארוכה ב־ניו־יורק
טען ששאלו את
קפיוס (״׳מוחמד עלי״) לוליי
בראיון טלוויזיוני איד הוא
יכול, בגילו, להמשיך להתחרות
על תואר אלוף־העולם ב-
מישקל כבד; ושקליי השיב:
״אם יפה ירקוני יכולה, בגילה,
להמשיך לשיר, אני עוד
יכול להמשיך להתאבק.״
! 9באחד הלילות נכנסה
לקפה טנדו בתל־אביב חבורת
צעירים, שהזמינה גלידה בלהבה.
כשהגיע הזמן לשלם את
החשבון, שהיה מן הסתם גבוה,
הסתבר כי לצעירים אין די כסף.
בעל המקום, המוסיקאי אלכם
קרטן, שנוכח במבוכתם, ניגש
אליהם ואמר :״במיטבח של
הקפה יש ערימת כלים מכל
הערב. אם אתם נכנסים למיטבח
ורוחצים את הכלים, לא תצטרכו
לשלם את החשבון.״ הצעירים
הפשילו את השרוולים, ותוך
רבע שעה היה הכיור
נקי מכלים.
9דיירי אהד הבתים ברחוב
העולם הזה 1971

שייכת לאיש המישטרה בני
גלעד, ולאשתו תמי, הנמנים
על חסידיו ומעריציו של קרוי,
והעומדים לנסוע בעיקבותיו ל אוסטרליה.
קרוי מינה אותם
כמיוסי־כוח שלו, וכל המיכד
תבים המיועדים לדוקטור או לאשתו
גאולה מגיעים אליהם.
91 במוצאי־שבת האחרון
התחרו ביניהן שתי מסיבות
על אירוח האנשים החשובים
מאוד. מסיבה אחת התקיימה
בביתו של הד״ר מיכאל (״מיקי״)
כר־זוהר לרגל צאת ספרו
על דויד בן־גוריון. אורח
הכבוד במסיבה היה עמוס
כן־גוריון, בנו של הזקן.
אורחים נוספים היו שר־התח־בורה,
גד יעקוכי, מנכ״ל
מיבטחים, עמוס עירן, העיתונאים
ישעיהו (״שייקר,״
כן־פירת ויוסף (״טומי״)
לפיד וראש העירייה שלמה
(״צ׳יצ״׳) להט. מעבר לכביש
בשכונת אפקה התקיימה מסיבה
נוספת שערך התעשיין אברהם
(״בומה״) שביט לרגל
הבחרו לנשיא התאחדות התעשיינים.
מסיבתו של בומה הצליחה
לארח בה את ראש־הממ־שלה
יצחק רבין שבא בחברת
רעייתו לאה, שגנבה את הה צגה
כשלבשה חולצה שחורה
ושקופה. את שר המיסחר והתעשייה
חיים כר־לב ואת
שר־האוצר יהושע רבינוביץ,
שפרש מהמסיבה מוקדם מהרגיל.
כשנשאל מדוע הוא פורש
השיב :״ממילא אי אפשר לדבר
על פוליטיקה כשמירה
אכרף נמצאת בסביבה.״

:1חולוו!
22ב א 1גו ס ס -
22בספסמבר

1ש נ ״ ו1

אתה מרבד, לשבת במקומות ציבוריים, בלי לעשות דברים מועילים. נסח
לשנות מינהג פסול זה, לפני שיזיק לך. אל תנסי לחפש את עתידך
בעבר — הוא עזב אותך וזהו ! לעומת זאת, תפגשי השבוע אדם, שיקסים
אותך. בגישה נבונה, תצליחי לרכוש את חיבתו. בעיות נפשיות המציקות
לך, אינן מאפשרות לך להתרכז בדברים נחוצים. התייעצי עם רופא מוסמך.

( 2בספטמבר -
•; 12ב או ק טו ב ר

המזלות דווקא לא חיוביים, אבל כוחותיך האישיים כה עצומים, בגלל
צירופן של שתי פלאנטות שחוסות עליך, שאם תתאמץ ותשקיף על העבר
ועל העתיד בעין רגועה תתגבר על כל מיכשול. אל תאמיני לו: הוא
התכוון למשהו אחר לגמרי, ואת למשהו אחר לגמרי. כסף בא — ואתה
מפסיד אותו שוב, בגלל שגיאתו חסרת־הזדון של ידידך הקרוב ביותר.

} 2בנובכובד -
20בדצמבר

11011

אם כי יש כל הסיכויים שתרצח לנצל את החופש החדש שלך, אל תעשה
זאת: גם הנסיעות מסוכנות השבוע, לבני קשת, וגם שינויי־הפתע טומ נים
בחובם כל מיני סכנות פסיכולוגיות. כדאי, לעומת זאת, להכיר
אנשים חדשים, ולהתעניין בתחומים חדשים. בזהירות. עיסקה טובה
מזדמנת בדרכך — קחנה בשתי ידיים, בלי היסוס, היא תביא לך הצלחה.

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים לעריכת חשבון־נפש ולהצהרת
מטרות לטווח ארוך. דאג לכך שתימצא בחברתם של ידידים מהימנים
וריאליסטיים, שיוכלו להדריכך ולסייע לד בקבלת החלטות חשובות, היה
זהיר בכל הנוגע להוצאות כספיות שתקבענה את עתידך מבחינה חומרית.
21בדצמבר ־
19 בינו אר

זלי

ד *?וזד.ז90£

שבוע נפלא מחכה לך, בייחוד ביחסיך ההולכים ומשתפרים עם בת־זוגך
שהחליטה להיות בסדר איתך. קבל אותה בזרועות פתוחות. במישור
הפיננסי הכל מתנהל כשורה. המשך לבזבז, אתה בין כה וכה עומד לזכות
בבת אחת בסכום ניכר של כסף. המשך לעבוד בנאמנות ובמסירות. הבוסים
שלך מעריכים את זה. לך, בת דלי, מצפה שבוע שכולו רצוף תענוגות.

חבט סביבך ותראה, בעצם, כי טוב. חכה ליזם שבת כדי להתחיל
לפעול — ביום ג׳ או ד׳ אל תיתן לאחרים לתחוב את אעם לענייניך.
אל תרבה בוויכוחים ואל תתריס בהם שאתה הצודק — גם כשזה
יהיה כך, ברוב ימות השבוע. מאידך, אל תחמיצי אף פגישה
מעניינת, בת דגים, ואל לך להסס להיות היוזמת. צפויות הפתעות.

אנו מאמינים

כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל
והעם הפלסטיני.

בי לכ הפיכסוד כץ העם היהודי והעולם הערכי הוא
העימות ההיסטורי כין שני עמי הארץ הזאת, היקרה לשניהם.

הדרך היחידה לשלום היא דו־קיום של שתי מדינות
ריכוניות, שכל אחת מהן תהיה כית לאומי לעמה — מדינת
ישראל מזה ומדינת פלסטין מזה.

בי בינון מדינת פלסטין הריכונית לצד מדינת ישראל
יהיה פרי משא־ומתן כין ממשלת ישראל וכין האירנון ל־שיחדור
פלסטין, בהיותו הנציגות הלאומית המוכרת של
העם הפלסטיני.

בי הגבול כין ישראל ופלסטין צייד לחפוף את הקו שהיה
קיים לפני מילחמת יוני .1967 שינויים כלתי-מהותיים
כקו זה ייתכנו על כסיס של הסכמה הדדית כילכד.

בי ירושלים, כהיותה מקודשת לשני העמים, ראוייה למעמד
ייחודי. היא תישאר שלמה ביחידה עירונית, ופתומשמש
והדתות,
כעוד חלקה היהודי
לכני בל העמים

בכירת ישראל וחלקה הערכי כבירת פלסטין.

בי הגבול כץ ישראל ופלסטין צריך להיות פתוח לתנו
עה חופשית של אזרחים וסחורות כרחכי הארץ כולה. לא
ייתיישכו פלסטינים כישראל ולא ישראלים כפלסטין, אלא
כהסבמתן ההדדית של שתי הממשלות.

בי הטראגדיה הלאומית
טינים תבוא עד פיתדונה
תוך קליטת מיספר פכיד
וכמיסגרת סיוע בינלאומי

והאנושית של הפליטים הפלסכתנועת־שכות
למדינת פלסטין,
ומוסכם מהם כמדינת ישראל,
דחכ-היקף.

כי השלבים הראשונים של הדו-קיום הישראלי-פלסטיני
יחייכו סידורי־כיטחון שיושבמו הדדית. יובטח שצבא זר
לא ייבנם לתהומי אף אחת משתי המדינות.

כי שתי המדינות תהיינה ריבוניות כבל התחומים, לר•
1 0כות תחומי העלייה וחשכות. מדינת ישראל תשמור על
זיקתה לעם היהודי כרחכי העולם, ומדינת פלסטין עד זיקתה
לעולם הערכי.
44 בי שתי המדינות תשאפנה לקיום דו-שיח רצוף להעמקת
היחסים ביניהן דפיתרון בעיות משותפות, לטוכת שני
עמי הארץ. בל שינוי ככפים הדו־קיום שד שתי המדינות
יתכן רק תוך הסכמה חופשית ביניהן.
סני הסדר היחסים כין עמי פלסטין וירדן הוא כעייתם
הכילעדית שד שני עמים אדה, ואין ישראל צד לה, בל
עוד לא יעורעד כסיס הדו-קיום הישראדי־פדסטיני.
1 0כי טוכת כל עמי המרחב מחייכת אירגון איזורי בודד —
מדיני, כלכלי, תרכותי וביטחוני — שכו תשולבנה מדינת
ישראל ומדינת פלסטין.

אנו קוואים
לכל הישראלים הרואים בעקרונות אלה את
הדרך לביסוט ריבונותה, שלמותה, ביטחונה ושיג־שוגה
של מדינת ישראל, להקים יחד עמנו את

ה מ 3ע ^ ה הי שרא לי תלמ ען
ש לו טישראל ־ פלס טין
מועצה זו תסביר, בישראל וברחבי העולם, את
הצורך החיוני בדו־קיום ישראלי־פלסטיני, ותחתור
לקיים דו־שיח עם כל הגורמים הפלסטינים הנכונים
להידברות בין שני עמי הארץ.
אור

אבנרי

יוס

אמיתי

עמוסק !!

הודעות הצטרפות ותרומות למימון המועצה נא להפנות לוועד חמום,
ת.ד ,136 .תל״אגיב.

במדינה

הע ם
ק לי פתה בי צההש בו ר ה
כשביל רכין תחיה
זאת גלולה מרה —
גם אם פורר
ימתיק אותה

אחרות, היא היתד, דומה לעמוד מתוך ה־
,אני מאמץ׳ של אדולף היטלר, מיין קאנז־פף.
אבל
האיש שהביע את דעתו מעל עמודי
ידיעות אחרונות השבוע הוא לוחם ישראלי
ותיק, אלוף־מישנח (מיל ,).וכיום מרצח
לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב: אהרון
דווידי.
בהשוואה לדיעותיו, אריק שרון הוא
תבוסתן, ומנחם בגין יונה קיצונית.
מילחמת״מנע. דווידי נתבקש על־ידי
כתב ידיעות, איתן הבר, להשיב על השאלה
״למה עלינו להתכונן אחרי המיל-
חמה הבאה?״
על שאלה מוזרה זו השיב הקצידהמהנד :
״קודם־כל עלינו להתכונן למילחמה הקרובה•
צריך לשאוף שנעשה אותה לא כפי
שהערבים רוצים ...אסור לנו לוותר על
מילחמת־מנע. לאו־דווקא בקווי־החזית הגיאוגרפיים,
אלא מילחמת־מנע בכל מקום
שהוא, מכל כיוון, לכל מקום. הדבר הזה
יביא מיד לכך שהם יפצלו את כוחותיהם,
יסטו מן המתוכנן מראש דצטרכו להחזיק
הרבה מאוד אמצעים להגנה.״
מילחמת־מנע היא מילת־צופן להתקפה

אי־אפשר להחזיר לקדמותה ביצה שקליפתו;
נשברה. הוא הדין ביחסי ישר־אל—ארצות־הברית.
כאשר החליט יצחק
רבין לפוצץ את שליחות קיסינג׳ר, ולהנ חיל
ברגע המכאיב ביותר מכה אישית על
יוקרתם של ג׳ראלד פורר וקיסינג׳ר עצמו,
הוא שם קץ לאינטימיות ששררה במשך
עשר שנים בין ממשלות וושינגטון וירושלים.
הפגישה
הנערכת השבוע בין רבץ ופורר
לא תחזיר את הביצה לקדמותה. היא
יכולה רק להדביק את השברים, איכשהו.
תלמיד סוטה. הדבר מתבטא כימעט
בכל סימני־הלוואי של הביקור.
פורר לא, נפגש עם רבץ לפני שנפגש
עם אנוואר אל־סאדאת. הוא גם אינו נפגש
עם ראש ממשלת־ישראל באמצע הדרך,
כפי שעשה עם נשיא מצריים. רבץ זומן
לוושינגטון, כמו תלמיד סוטה
שנקרא להתייצב בהדר־המנהל,
אחרי שעיקרי הדברים כבר
סוכמו בין פורר וסאדאת. ל-
דבין לא נותר, למעשה, אלא
להשיב הן או לאו.
גם לגבי תשובה זז השתנה
המצב. כי מאז פיצוץ מסע־קיסינג׳ר,
נתגלה האגרוף האמריקאי
מתחת לכפפת־המשי.
זרם הכסף התדלדל. עיסקות־נשק
עוכבו. אולי בפעם הראשונה
הבינה כל צמרת ישראל
שהתלות הישראלית בארצות־הברית,
מכל הבחינות, היא
עצומה — חזקה הרבה יותר
בפי שהיה נדמה בימי האינטימיות•
רבין
ניסה להשיב על-ידי
החתמת 76 סנטורים על כתב-
תמיכה בישראל. הסנטורים,
התלויים בקולות ובכספים יהודיים,
חתמו ברצון. אך כאשר
גברה השימחה בירושלים, הם
רמזו בצורה ברורה כי אין
לפרש את החתימה כתמיכה
במדיניות הנוקשה של ממשלת
ישראל. מבחינה זו, אין הבדל
בין עמדת הסנטורים לבין עמדכין
על שער שכועץ אמריקאי
דת פורד־קיסינג׳ר.
האגרוף מתחת לכפפה
ככור תמורת כניעה.
בפני רבץ תועמד בוושינגטון
הברירה בין שלוש אפשרויות:
ישראלית יזומה. לגבי דווידי, אין בעיות
י• קבלת הסכם פורד־סאדאת על הס־כמו
התערבות סובייטית, אמבארגו ושאר
סדר־ביניים, המקביל פחות או יותר להסקטנות.

קיסינג׳ר־סאדאת שנידחה בשעתז על-
את מי צריכה ישראל לתקוף?
ידי רבץ. ייתכן שהאמריקאים ימתיקו כניעה
זו על־ידי שינוי קטן. מילולי בעיקרו,
״כל ארצות־ערב נמצאות במצב־מילחמה
בהצעה המצרית. לאחר־מכן תכונס ועידת -איתנו וגם אלה שאין להם גבול משותף
ז׳נבה.
איתנו, הן אויבות שלנו ומועמדות לקבל
#כינוס מיידי של ועידת־ז׳נבה, שבה מכה קשה מאיתנו.
תציג ארצות־הברית את ״תוכנית פורה״
שתהיה מהדורה חדשה של תוכנית״רוג׳רם.
״מה זה אומר 1זה אומר שקדאפי יצטרך
י • מילחמה, שבה לא תוכל ישראל להוציא 15 מיליארד להגנה אווירית. הוא
לסמור על תמיכה אמריקאית אוטומטית,
צריך את זה גם נגד מצרים ולא רק נגכמו
בשתי הפעמים הקודמות. אחרי המיל -דנו. בינתיים הוא יתבצר לו והוא ימקש
חמה בוודאי תכונס ועידת־ז׳נבה.
לו, והוא יתעסק עם עצמו. גם כוויית תיאקרוב
לוודאי שרבץ יבחר באפשרות לץ להתעסק עם עצמה. מדינות־ערב מוכהראשונה
— ואיש אינו מפקפק בכך
רחות להבין שכל סיוע למילחמה היא מיל-
בוושינגטון. לכן ישתדלו להקל על ראש־חמה
נגדנו. בל זה אומר שבהכרח מתעכבת
ממשלת ישראל, להעניק לו את מיטב
התפתחותן והפער בינינו לביניהן ימשיך
הכבוד. אם בא רבץ לקבל את דינו של לגדול. באופן ישיר ירוויחו מזה ארצות
פורה יכול פורר להרשות לעצמו להת אירופה, אשר יחזירו לעצמן את כספי הייחס
אליו יפה, לפחות למראית־עין.
נפט תמורת נשק שילך ויתיישן.״
״עד בוגר תיכץ״ .יש נאיביות מסו-
יימת בהנחה שישראל הענייה תוכל להתחרות
במירוץ־חימוש פנטסטי כזה עם כל
הדרך ראושוויץ ישר אלי ת
העולם הערבי, שהבנסות־הנפט שלו עולות
עתה פי כמה וכמה על התוצר הלאומי ה7חס
7את האיגטלינגציה
גולמי של ישראל. אך אין זה מרתיע את
הערבית מן הצמרת דווידי.

די עו ת

עד 7ם וגרי-התיכזן — זוהי
תוכניתו של אהרון דווידי
אילו הוחלפו בכתבה כמה מילות־מפתח
— כגון ״ערבים״ ,״מצריים״ — במילים

עד כאן יכולות דיעותיו להתשב כהשקפה
ניצית קיצונית, שהיא עדיין בגדר
המקובל. אך ההמשך הורג מכל המוסבמות,
(המשך בעמוד )17
העולם הזה 1971

אנחנו
עוסק בחעוסה אבל הראש שלנו
לא בענני
הצורך בחסכון הביא אותנו לה.1יש לך
השנה חופש בסגנון חדש: דיחת־וופש.
זוהי צורת בילוי חדשה, אשר תגרום
לך הנאה מרובה בתקציב מפתיע.
פרטים על דירות הנופש ישמחו
לספק לך במשרדי ״סוויסאיר״
ובמשרדי הנסיעות. אך נוסף על כך,
עומדת לרשותך הצעתנו הקבועה
לבילוי חופשודקיץ מרעננת על
האלפים של שוויץ, במחירים מיוחדים
לישראלים. כשתחזור הביתה לאחר
בילוי תופשה במוקדי התיירות של
שוויץ,תחוש כמי שנולד מחרש. מי
כמוך יודע שזהו מה שדרוש לך, השנה.

אנחנו עוסק ב תעופ ה
אבל הר אעו ו!ולנו לא בענני ם

ב׳זג די ני אי ברמל

1ג לי ג וא 7י גי בו

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל•
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מכרהי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורן• הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

:המסוק המישטרתי שריחף בשבת
לפני ׳שבועיים מעל לצי הספעות של מורדי
קו צינור חנפט אילת־אשקלון (קצא״א),
הבחין בחסקה המורדת מאחת חספינות
שהאנשים שעליה חותרים לעבר החוף. מיד
הוזעקו באלחוט מישמרות מישמר־הגבול
שארבו על החוף. ג׳יפ מישטדתי ובתוכו
שוטרים חמושים מיהר אל החוף אל נקודת
הנחיתה המשוערת של החסקה.
כאשר הגיע יהג׳יפ אל שפת המים,
שקעו גלגליו בחול הטובעני. אבל השוט-

קצא״א. היה זה יוסי ינאי, נתב העולם הזה,
ששהה על הספינה כארבע יממות, ירד
אל החוף כדי להעביר למערכת את הפילם
שצולמו מעל גבי הספינות באותם
ימים. צלם המערכת, עידן אגמון, נשאר
על הסיפון כדי להמשיך לצלם את המאורעות
בחוף אשקלון (העולם הזה .)1970
ינאי נלקח לחקירה. חוקרי המישטרה
ניסו להוציא מפיו מידע על דרכי האספקה
לספינות השובתים ועל נקודות הנחיתה
הסודיות שלהם בחוף. רק אחרי שהחוקרים
נוסחו ני ינאי מתעקש שלא למסור להם
מידע שנודע לו במהלך עבודתו העתונאית>
בשל האימון שנתנו בו השובתים, הם
הניחו לו ללכת.
כאשר עלתה חוליית העולם הזה על

יוסי ינאי חוזר לחוף —

השביתה. משום כד היה העולם הזה גם
העתון היחיד שתמך בעמדת השובתים.
״הרגשנו קצת לא נעים,״ סיפר עידן
אגמון ,״כשאנשי מחלקת־הים הצטרפו לשביתת
הרעב של חבריהם העצורים על
החוף. אנחנו אכלנו בתיאבון. הם הסתכלו
בנו כשהם מתאמצים לבלוע את
הריר שבפיותיהם.״
בשעות הארוכות בהן שייטה חוליית
הכיסוי של העולם הזה עם השובתים, למדו
אנשיה להכיר אותם מקרוב. הם ראו אותם
עובדים, שמעו את סיפוריהם ואת טענותיהם,
נטלו חלק בתורנויות השמירה על
הסיפון בלילות.
אם זכו השובתים שמיקצת מטענותיהם
יגיעו גם לאמצעי־התיקשורת שניסו את
המרד מהחוף, היה זה בזכות אנשי העולם
הזה ששהו עמם. אלה המריצו את אנשי
צוות הטלוויזיה שהגיע אל החוף לעלות
אל סיפון אחת הספינות שבים. המקליט
של הטלוויזיה סרב לעלות. איש התאורה
שעלה אל הספינה החל מיד להקיא את
גשמתו. כתב הטלוויזיה אודי גולדשטיין
נאלץ למלא את מקום המקליט. הנתב חיים
פלטנר סייע לתאורה. אבל אלה עלו וירדו.
צוות העולם הזה נשאר על הסיפון
עד לשעת האפס של הוצאת העיתון לאור.
לגבי עידן אגמון, היתד, זו ההפלגה הראשונה
בחייו בים פתוח. הוא היתגלה כימאי
מנוסה ולא סבל ממחלת-ים. לעומת זאת,
ביומיים מתוך חמש היממות ששהה על
הספינה, קדח בחום גבוה. למרות זאת
החליט לא לרדת לחוף .״העניינים התפתחו
ממהדורת חדשות אחת לשניה,״ סיפר,
״המישטרה ריכזה כוחות עצומים על החוף.
חששתי שאחמיץ את הקרב הימי הגדול
שייערך נגד השובתים.״
ביום ראשון אזל מלאי הסרטים של הצלם.
לפתע הבחין בסירת־מנוע של ד,מיש־טרה
ששטה מסביב לספינות השובתים.
עמד עליה ראש מחלקת הזיהוי־ד,פלילי

— יוצא מהמים —

אגמון מצלם בסירה
״תתפסו אותי כאן!״
שצילם אותי, הוא לא יקבל את התמונה
שצילמתי אותו.״
כאשד הגיעה שעתו של עידן לרדת אל
החוף, עמדה בפניו הבעייה: איך להגיע
במהירות למערכת ז הקטע הקשה היה
קטע הדרך מהחוף אל העיר אשקלון.
עידן החליט להסתייע במישטרה. הורידו
אותו מהספינה אל החסקה וזו שייטה
מסביב לספינות עד שהגיע למקום מטוס
מישטרתי. עידן היד, בטוח שמד,מטוס ידווחו
לחוף, ושם תמתין לו מכונית מישטרה

— נעצר עד־ידי מישמר־הגכוד —

ניסוי צמוד לשובתים

— ודוחף את הניידת

— כתוף ניידת המישטרה —
עזרה דחופה לשוטרים
רים לא היססו, זינקו לעבר החסקה. שני
השייטים שעליה הספיקו לד,שיטה חזרה אל
הספינה. אבל השייט השלישי, שירד אל
החוף ההומה, נעצר בידי השוטרים.
,אלא שאנשי מישמר־הגבול לא יכלו לחלץ
את הג׳ים השקוע שלהם. העצור הציע
להם את עזרתו ובכוחות משותפים הצליחו
לדחוף את הג׳י,פ למסלול מיבטחים. רק
בתחנת־המישטרה, ל-שם הובא העצור, הסתבר
לשוטרים כי האיש שלכדו אינו שייך
כלל לשובתים, אנשי מחלקת־הים של

ספינות השובתים, למחרת ניגוח ספינות
המישטר׳ה שניסו להסתער עליהן, האמינו
ינאי ואגמון כי ישהו שם יממה לכל היותר.
אולם השביתה והקרב הימי התמשכו.
!כל אמצעי התיקשורת הישראליים כיסו
את הפרשיה שעמדה במרכז ההתעניינות בשבוע
שעבר, מהחוף. רוב המידע שזרם
אליהם היה ממקורות מישטדתיים ומד,נחלת
קצא״א. העולם הזה היה העתון היחיד
שכיסה את המרד מנקודת ראותם של השובתים,
תוך שהייה מתמדת עמם בשעת

של המישטרה, שצילם את השובתים כדי
שלמישטדה יהיו הוכחות מישפטיות נגדם.
הוא צילם גם את עידן ועידן צילם אותו,
עד שנגמר אחרון הסרטים ישלו• עי ח
לא היסס, ביקש את עזרת קצין ד,מיש-
טרד, כדי שישאיל לו סרטי־צילום.
,״הם היו נחמדים והקצין דווקא גילה
נכונות לעזור לי,״ סיפר עידן ,״אבל הוא
פחד להתקרב לספינות השובתים. הוא לא
האמין שהם לא יטביעו את סירתו. משום
כך, עד שהוא לא יתן לי את הצילום

שתסיע אותו לעיר, למעצר כמובן.
הוא נחת בחוף ולאכזבתו לא נראה שם
אף שוטר. לעומת זאת הקיפו אותו עשרות
מתרחצים שסברו כי הוא אחד השובתים,
הציעו לו עזרה באהדה. עידו החליט להמתין
לשוטרים שאיחרו. חיכה כעשר דקות
ואיש לא בא. אז נענה להצעתו של אחד
המתרחצים שהתנדב להסיעו למלון מיש
ולמיזז באשקלון, שהיה גם מרכז כוח
המישטרה המיוחד שגויים למיבצע.
כאשר הגיע עידן למלון הבחין בעשרות
שוטרים חבושי קסדות, רצים חמושים אל
מכוניותיהם. בפתח המלון ניצב יוסי ינאי,
שהמתין לו שם.
״מה קרה?״ שאל אותו עידן ,״לאן
רצים השוטרים?״
״לתפוס אותך,״ סיפר לו ינאי ,״קיבלו
דיווח שמישהו נחת בחסקה על החוף.״
״אין כבר מה לרוץ,״ הודיע עידן לקצין
שעמד בראש כוח השוטרים ,״אתם יכולים
לתפוס אותי כאן.״
תפסו, עצרו, ניסו לחקור ושיחררו. שע־תיים
של אמבטיה סייעו לעידו להסיר
מעליו את שכבות מלח הים. רק אז מיהר
למערכת עם סרטי הצילום. הוא הספיק
להגיע בזמן. שעות מיספר לפני הופעת
העתון. עם צילומיו.

העו?ס הזה 1971

מכתבים
ניטו המדחן? באוויר
במאמרו ״המפה הסודית״ (העולם הזה
)1963 לא הרחיק אורי אבנרי די. אמת,
יש למימסד הישראלי ״מפה סודית״ בראש,
אד המפה הזאת לא מראה את ישראל
קרובה לארצות־הברית, שהרי איך אפשר
להסביר, לפי זה, את העובדה שאין כל
השפעה אמריקאית חיובית על הנוהגים
הפנימיים הישראליים? אין חוקה, אין
״חוק הזכויות״ ,אין הפרדת הדת מן המדינה׳
ואין כל ניסיון להגשים את אלה,
גם לא בעתיד הרחוק!
האמת היא הרבה יותר דימיונית, והרבה
יותר עצובה: ב״מפה הסודית״ של המימסד
הישראלי ,״המדינה היהודית״ מרחפת באוויר!
אין לה כל קשר חברתי עם אף
חברה ״גויית״ אחרת. הקשר היחידי שהיא
מכירה בו — -שגם הוא איננו חברתי —
הוא הקשר עם ה״פריץ״ התקיף, שבעזרת
הסברה מתאימה, ובמייוחד בעזרת השתדלן
היהודי הנעזר בחסדי ההשגחה העליונה,
מכוון את לב ה״פריץ״ להטות חסד ליהודים.
בדימיון
המימסד היהודי, אנחנו גיטו
המרחף באוויר (בעזרת נס מתמיד) .לגיטו
זה חומה יותר חזקה — ויותר יקדה —
מאשר לגיטו של ונציה לפני שלוש־מאות
שנה, וה״פריץ״ הנוכחי, שבו תלוי גורל
הגיטו, לפי רצונם של תושביו, הוא המלך
הגדול — נשיא ארה״ב. מלבד זה לא הש תנה
דבר מאז ימי התככים בהרמונו של
המלך אחשוורוש.
פרופסור ישראל שחק, ירושלים

התמורה קודש לצה״ל
ברצוני להעיר ולהוסיף לכתבה יריד
התימהונים (העולם הזה .)1969 הזכרתם את
אחי הקטן, את חבריו, ובמישפט קצרצר
גם אותי.
אחי ליאור בן ד 9-,אי מן את חבריו
למכירת ציורים מעשה־ידי (אני בת ,)14
ותמורת מכירתם קודש לוועד למען החייל

לכל מ קו ם ־ לבית, למס עד ה,
ל קיו ס ק ולחוף הים.
היא תגלה אותך בזמן הקניה
או ה שתיה של ב קבו ק סמפו
ו ת עניק לד בו ב מ קו ם פרס.
מקל ט סלויזיה ״0£ע1£1עוסח 0ו\ו״
שעונים, מאות כו סו ת דקורטיביות
ומאות חולצות ספורט -
מ חולקי ם מידי שבוע.
השבוע זכו :

בטלוויזיה: זאב ברוש, שכון ג׳ ,342 טבריה.
בשעונים: אגבריה מופיד אדיב, אום אל פחם ; חנניה
ביטון, מ .א ,2228018 .צ.ד.,ל ; .משד, פפו — זמנהוף , 10
בת־ים ; מרים אברג׳יל — קטמון ח׳ ,יצחק שדה ,5
ירושלים ; מהלוף בן גיגי — ככר הנשיא , 10 פרדס-חנו־ק
יהודה סלמון — אחד העם , 17 אשדוד.

חופשת סאר במחיר עממי

ליתי הרמתי
לא כמו כולם
ולא לכיסם הפרטי, שהיא המטרה שלשמה
מוכרים את יצירותיהם שאר האנשים ש הוזכרו
בכתבה.
זוהי השנה השנייה שאנו עושים זאת.
בשנה שעברה תרמנו 100 לירות — 96
לירות תמורת מכירת הציורים, וההשלמה
ל־ 100 לירות תרומתנו־שלנו.
הציורים שהזכרתם אינם ציורים ״צבועים
בטוש של אחותו של ליאור״ ,כפי
שכתבתם, אלא ציורים שאני מציירת ב-
דפידוגרף שלי.
ליאת (ליוני) הרמתי, תל־אביב

שיא הניחוד
אנו, קבוצת אקדמאים, רוצים למחות על
התוכנית שנערכה על־ידי ירון לונדון, וזד
קרוייה טנדו בטלוויזיה ביום החמישי לפני
שבועיים. בתוכנית זו הופיעו שלוש נשים,
שהאחרונה בהן, כלומר ״קצינת הים״ ,היתר.
שיא הגיחוך, והתאימה להופיע בתור ליצ נית
בקירקס מדרגה ג׳.
בכלל, כל עניין ״קצינת הים״ ניראה
לגו מפוברק, וייתכן שמר לונדון הביא
לתוכניתו קוקסינל כלשהו, והציגו בפני
הצופים כאשד. בוגרת בית־ספר לקציני־ים.
אנו
תיקווה כי להבא יהיה מר לונדון
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 1971

המקום:

המחיר 1855 :

לבלוי חופשה אי די אלי תברמהג בו ה ה ובמחיר הזול ביותר באירופה( .כספי
ההקצבה יספיקו לך לבלות, להוות וגם לקניות).
נופים משגעים מרכזי קניות ובלוי תוססים 1400 ,איים ציוריים 15,000 .ק־מ חופי ים חלומיים.

מועדוני צלילה ויאכטות. מלונות פאר (לא יקרים) .מועדוני לילה ובתי קזינו.
אתרים הסטוריים. מעיינות מרפא ואנשים שמחים היודעים להכניס אורחים.
פנה אל סוכן הנסיעות שלך. אצלו תמצא מבחר עשיר של תכניות לבודדים ולקבוצות.
*מחיר לטיסות קבוצתיות $60 +עבור סידורי קרקע.
בשתוף פעולה עם

מכתבים
(המשך מענד )11
קצת יותר סלקטיבי בתוכניותיו אלו, ויציג
בפנינו אנשים קצת יותר מתקבלים על הדעת.

שו ר (בשם קבוצת אקדמאים),
ירושלים

יוגתן הקטן מפציץ שנית
זה שהוא משווה את עצמו ללני ברוס, זו
כבר הבעייה של לני בדוס, שאילו היה
חי היה לבטח מתהפך בקיברו.
זה שהוא נחשב לאנפאן־טריבל של העיתונות
העברית, זו הבעייה של העיתונות
העברית, שאינה נותנת הזדמנות לאנפאן-
טריבלס אמיתיים, ומפטרת אותם כשהם
עדיין קטנים.
אבל זה שהוא גונב רעיונות של אחרים,
וחושב שהוא חכם וגם מצחיק גדול, זו
כבר חוצפה.
אני יודעת שהאמא שלכם והאמא שלי
משוגעות על יונתן גפן, אבל הפעם הוא
באמת הגזים. לא די בזה שגנב רעיון
אמריקאי מלפני כמה שנים — הוא אפילו
מצליח למכור אותו, במחיר של 18 לירות
הספר.
לפני מספר שנים יצא באמריקה ספר,
כרוך בכריכה מהודרת. דפיו של הספר
היו חלקים לחלוטין, ולא היתד. כתובה
בהן אפילו מילה אחת לרפואה. הספר,
שנמכר במחיר גבוה של ארבעה דולאר,
זכה להצלחה לא־נורמלית נמכר ב־25,000
עותקים כבר בשבוע הראשון למכירתו.
יונתן גפן היה יותר חכם. הוא לא לקח
על עצמו את האחריות לגניבת הרעיון
לבד, צירף אליו את אבנר כץ, וכתב הק דמה
כלומניקית. אבנר כץ צייר שבע
קריקטורות, וגפן כתב מתחתן שיבער. משפטים
(נכון, כלומניקיים) ולבסוף, כדי שלא
נשתעימם חלילה, הוסיף גם סוף־דבר כלומניק
.,כל הכבוד, באמת.
מה אני אגיד לכם, אשרי ההוצאה המכר
בדת מסדה שהוציאה את הספר הכלומניקי
העברי הראשון מזה אלפיים שנה, ועוד
יותר אשרי אלה שקונים את הספר. תאמינו
לי, מגיע להם.
שדית ישי, תל־ אביב

הוועדה טובלת
כל הכבוד לבן־שימחון. לאחר שהמיש־טרה
סירבה לעזור לו לרדת מספינות השובתים
של קצא״א, הוא הוריד את הבגדים
וקפץ למים. היחידי מביו כל העסקנים
שהטריח את עצמו ועלה לספינות השובתים
לשמוע ממקור ראשון על בעיותיהם. בך
צריך לעבוד עסקן ציבורי!
לא לשבת בבניין ההסתדרות, לשתות

ע\מפו רו>אל
השמפו האידאלי
לכל סוגי הש>ער;
ירו7ן -לשיער יבש
א דום -נגד קשקשים
כחול -לשיער שמנוני ורגיל
צהוב -בתוספת מיע לימון ס ב עי

שמפו רויאל
זכה במקום ראשו!
כקמה הטובה והמוצר הנבחר

ונ ץ

הפילוג עם שלום כהן. כתוצאה מכך הלכו
צבע וגוון מהכנסת המטופשת וקירקם־
הליצנים הבינוני הזה, שבו דנים אם יקו־דו
קידה לח״כ ישעיהו, אם מר בגין
נכס למערך אם לא, אם דיין חוזר אם
לא, ומיהו יהודי. זאת, במקום לטפל
ולשנות בבעיות חיינו היסודיות העתידיות.
כל סקירה של ראש־הממשלה יצחק
רבין מסקרת את ההיסטוריה של העם
היהודי, במקום לספר לנו כיצד יחיו
ילדינו בארץ זו בעתיד. הישראלי המצוי
יושב בערב־שבת בחברת מכרים ומקטר,
תוך תחושה ששום דבר לא יזוז, אבל
יש מה לשנות ולהזיז, כדי שחיינו יהיו
יפים ונעימים יותר.
אורי אבנרי הזיז משהו בארץ הזו. מוטי
אשכנזי הזיז משהו. מיכתב השמיניסטים
הזיז משהו.
הסופר ס. יזהר, בפרובוקציה שלו על
ערכים בחינוך, הזיז משהו. הפנתרים
הזיזו משהו.
אנו תיקווה שאולי תידלק מנורה, ואם
לא — לפחות איזו נורית אדומה קטנה
באיזשהו מקום. ואז, אולי דברים יתחילו
לזוז לטובת האזרחים, ללא הבדלי
מיפלגות. בעיקבות האחד יבוא חברי.
בעיקבות חברו — ארבעה ובעיקבותיהם
שישה־עשר.
ברוד אלון, פתח־תיקווה

כלי מורא הספורט

במדור הספורט של ידיעות אחרונות מיום
28 במאי 1975 נכתב :״ח״כ קורפו
טוען, :אם נכונה הסברה של ההסדר המשולש
הפועל תל־אביב — בית״ר תל־אביב
— הפועל ירושלים
אם אינני טועה, העולם הזה היה הראשון
שעלה על ה״גילוי״ של ח״כ קורפו,
במדור ״תשקיף״ לפני כמה שבועות. יש
פרשיות נוספות של שחיתות בכדורגל,
ביניהן ישנות־נושנות שעדיין לא נבדקו.
אגב, כיצד ניתן להסביר שב״עונח־ה-
מכירות״ נכללה קבוצת עכבי עמידר כ־18
פעם בטופס-הניחושים (יותר מכל קבוצה
אחרת מליגה א /שהופיעה רק שלוש-ארבע
פעמים במשך כל העונה)?
סיסמתו של העולם הזה היא ״בלי מורא,
בלי משוא-פנים.״ ואם אתם באמת יוצאים
מן הכלל בארץ השחיתויות שלנו,
אז אנא תנו גיבוי לסיסמה זו.
יוסף שוורץ, בני־ברק

?וגדפו בקפריסין
נאמר לי כי בטלוויזיה של קפריסין
מוצגת סידרת־הטלוויזיה קונג־פו, אודה
לכם מאוד אם תוכלו לציין עבורי את

כן־שימחון כמים ליד סירות השובתים
למישהו עוד איכפת
תה לאכול סנדוויצ׳ים, ולקרוא במעריב על
ה״בוגדים״ ו״עוכרי ישראל״.
טוב שיש עוד אנשים שאיכפת להם.
עדי ערמון, תל-אביב
• תמונתו של בן־ש־ימחון במים, כפי
שצולם על־ידי צלם המערכת שהיה על
הסירה — ראה גלופה. לפני בן־שימחון,
חבילת בגדיו.

מוברחים להזיז משהו
מעולם לא הזדהיתי עם דיעותיו של
אורי אבנרי, אך הוא אחד האנשים הבודדים
בארץ הזו שניסו להזיז עניינים בתוך
הביצה הקפואה שלנו. חבל רק על

היום והשעה בשבוע שבהם מועלית תוכנית

ישי שטרצר, פתח־תיקווה
• יום ד׳ בשבוע, שעה .22.45 צפייה
נעימה.

צור — אסיר רגיל?
לדעתי יש לוודא, בבדיקה תקופתית, שמר
מיכאל צור אינו זוכה בבית-הבלא בשום
זכויות לפנים משורת־הדין.
כאסיר־לשעבר, למדתי לדעת שיש שני
סוגי־מאסר: האחד עבור העבריין הרגיל,
שאינו בעל קשרים — ומייותר להסביר ש מאסר
זה אינו נעים ביותר — ומאסר ה־העולם
הזה 1971

מכתבים
״מרופד״ בזכויות. לפגים משורת־הדין, לו
זוכים בדרך רכלל אסירים בעלי קשרים במקומות
הנכונים.
מעניין לציין, שעברייני הצווארון־הלבן
שייכים כימעט תמיד לסוג השני.
סלים אבוטבול, תל־אביב

נזי בתבהש בו ע

ו 1ולחדשואסור
אנו קבוצת נערות הלומדות גבית-ספר דתי, גנות להורים
ולמישפחות דתיים. אולם אנו איננו דתיות. לכן אנו
נמצאות במצב מוזר ועדין מאוד. כמעט כל חיינו מרוכזים
סביב נושא אשר כלל איננו מעניין אותנו, וכדי למנוע
בעיות מבעיות שונות, אנו נאלצות לשחק תפקיד של נערות
דתיות, ללמוד לימודי״דת רבים ולקרוא סיפרות הקשורה
בדת.
והנה, מאז הצלחנו להשיג את ״העולם הזח״ (הדרך
היא סיפור בפני עצמו, ולא כאן המקום לפרטו) ,ניגלה
לנו לפתע עולם חדש, שהיה עד־עתה בחזקת איסור לגבינו.
בפעם הראשונה בחיינו ראינו תמונות־עירום בצורה נורמלית.
תמונות כאלו הן בחזקת ״מוקצה מחמת מיאוס״ לגבי
כל הסובבים אותנו, ולכן עד שהגיע ״העולם הזה״ לידינו,
חשבנו גם אנו שזה דבר רע, שאין בו כל צורך בחיים ״אמי
אני
תיקווה כי כתבה זו תסייע להשגת ה־
;סכום הנדרש להשלמת הסרט הזה, התומך
ומספר באורח קולנועי על בעיות ועניינים
העומדים ביום במרכז החדשות.
׳תודה גם לכתבת ולצלם ׳שטרחו ועשו
כתבה הוגנת זו.
דבורה הירשפדד, תל-אביב
• הקוראה הירשפלד היא נציגת המפיק־הבמאי
חיים.

ה״פולקסוואנן״ והצביעות
בנימין חיים
חסר קצת כסף

תודה על חבננה
ירשה לי העולם הזה להורות לו על
הכתבה הקורקטית על סיריטו של בנימין
חיים, הבננה השחורה (העולם הזה .)1969

העולם הזה 1971

מדי שנה בשנה אני מקבל גועל־נפש
מהצביעות של העם הזה, במיוחד בסביבת
השבוע שבו נופל מהי שנקרא ״יום השואה
והגבורה׳ /העיתונים מלאים סיפורי-
זוועה, הטלוויזיה מראה לנו סרטים מ הימים
הנוראים ההם, וכד. שמים. דגש גם
שהילדים שלנו ילמדו על מה שהיה.
אני יצאתי ממילחמת־העולם השנייה
ללא מישפחה. כולם נהרגו, נרצחו, נש
תיים״
.אבל כשראינו זאת בעיתונכם, הבנו שזה איננו דבר
מאוס כלל, ואפילו יכול להוסיף טעם לחיים (ובעיקר
לחיים שלנו) .אך מכיוון שאנו בנות, איננו מוצאות עניין
רב בתמונות של בנות-מיננו.
לכן (מכיוון שעיתונכם הוא המקור היחידי המסוגל
לספק לנו חומר זה) ,היינו מבקשות לפרסם בעיתון, רק
פעם אחת, תמונות-עירום גם של המין השני. ומאחר שאנו
בנות כיתה ח׳ (אחת ב-ט׳) ,היינו מודות לכם מאוד אם
הייתם מיפרסמים תמונות של בני״גילנו (15־ 14 שנים).
אנו מבקשות בכל לשון של בקשה לא לנסות לפתור
את בעייתנו דרך חקירה, פירסום ציבורי או בדרך אחרת
כלשהי, כי הדבר עלול לפגוע בנו איכשהו. יש לנו בסך-
הכל שלוש־ארבע שנים עד שנצא מרשות הורינו, וגמרנו !

רפו. אבל אני לא צריך יחס מיוחד כדי
לזכור את בני־מישפחתי. אני חושב עליהם
יום־יום. אבל כל העם הזה, למעשה,
שכח — וסלח.
הממשלה שלנו מקיימת יחס־ם שובים
עם גרמניה, וכל בעל־מכונית שיי או
שלישי נוסע בב.מ.וו ,.נזרצדס, אאודי, או
הכי גרוע — בפולקסוזאגן, פרי-מוחו של
היטלר עצמו ! אני בוכה וצוחק יחד כשאנ•
רואה ב״יום השואה והגבורה״ אנשים עומדים
דום ליד הפולקסוואגן שלהם. איזו
צביעות !
כשהחזירו המצרים את גופותיהם של
39 חללי־צה״ל, וזאת ראינו כולנו בטלוויזיה,
ראינו שהבחורים האלה חזרו הביתה,
נסיעתם האחרונה, על־גבי משאיות
מרצדם של צה״ל. כתבתי אז מיכתב לשר־הביטחון
ואמרתי לו, שאם זה הכבוד האחרון
שחולקים לבחורים יהודיים החוזרים
לקבורה ממצריים לישראל, אז אם
יקרה אי-פעם דבר כזה לי, באחת המיל־חמות
הבאות שלנו, אני מעדיף להישאר

קבוצת כנות חילוניות, תל־אביב

קבור באדמת מצריים מאשר לחזור משם
על מרצדס של צה״ל.
באותו מיכתב מחיתי גם נגד הכנסת
מכוניות מתוצרת פולקסוואגן לשירות
ציה״ל, וכתבתי שבמיקרה שאשרת במילואים
ואקבל פקודה לעלות על דבר כזה,
אסרב פקודה בשימחה. המיכתב נשאר.
כמובן, ללא תשובה. על הנושא הזה כתבתי
למיספר עיתונים בארץ,ומעולם לא
פירסמו אפילו אחד מהם, בתירוצים
שונים.
האם באמת שכחנו וסלחנו? אז מדוע
לועסים לנו את כל העסק הזה מדי שנה־בשנה?
אני יודע שאני לא שכחתי, ולגמרי
לא סלחתי. אבל ביום־השואה אני לא
עומד דום. אני עושה את זה בכל יום
של השנה. הילדים שלי לומדים לשנוא את
גרמניה והגרמנים, ואוי לזה שיבוא יום
אחד הביתה עם פולקסוואגן.
היש עוד יהודים כמוני?
מרדבי דסאור, ראשון־לציון

הוויכוח המר על קרב ה־ 8באוקטובר עסק ב 1ל 1בדברי הבל.
במקום לעסוק בעובדה המכרעת: השגיאה היסודית של המטביל

תובנית אווילית

ופייני הדבר לצה״ל, שהוויכוח הגלוי, המרכזי
והעיקרי, ביחס לפרשה ניהול המערכה של פיקוד
הדרום ב־ 8באוקטובר, התמקד בפולמוס שבין האלופים
שמואל גונן ואברהם (״ברך) אדן, בדבר השאלה ,״מי
אשם״ בכך שיחידות אוגדת ברן הנחיתו את התקפתן
— או ביצעו את ״גישתן״ — לאיזור הפירדאן (כלפי
מעוז ״חזיון״) ,בהסתערות חזיתית, ממיזרח למערב,
במקום שיתקפו ״מן האגף,״ כלומד מצפון לדרום.

מהומה זו היתה בולה על במעט לא־מאו־מה:
אין ספק בי מבחינה אופרטיבית הת
ר!דפ ברן מצפון לדרום: ומבחינת הרמה ה ט לוט
י ת. הרי בין אם סטה ברן מקו ההתקדמות
הפיזי שנקבע לו — או שאליו התכוונה התוכנית
— וכין אם לא סטה, אי־אפשר היה לו
להנחית התקפה אל קו המים, או ״לגשת״
לשם, אלא דק ממיזרח למערב.
שיטת־הפעולה אשר הוכתבה לו שללה ממנו מרא-ש
את עצם היכולת הטכנית לבצע התקפה על נקודה כלשהי
שבגדת התעלה — מעוז או נקודת־צליחה — בהסתערות
שכוונה מצפון לדרום• לצרכי הבנת התהליכים והאירועים
החשובים באמת של ה־ 8באוקטובר, ולשם לימוד לקחים
של ממש לעתיד״ אין נודעת כל חשיבות לדיקדוקי
הוויכוח. מי יזם מתי איזה נסיון־צליחה; והפרשה רבת-
הפירסום של ״היומנים״ ,איננה אלא פרט לא־רלוונטי.
אבל בשום פנים אין לפטור פולמוס זה כאירוע טפל
גרידא, גם שום תועלת לא צמחה ממנו, ודאי שגרם
נזק: רבים מדמים עתה שעיקר פרשת ה־ 8באוקטובר
אכן מתמצה בפרטים ד,פיקנטיים, שעליהם נסבו המאבקים
וההאשמות ההדדיים באמצעי־התקשורת. ההיבטים החשובים
באמת של אותו קרב כמעט לא נזכרו. והשאלות
המשמעותיות לא נשאלו כלל, או שהועלו ונדונו רק
כלאחר־יד — וכד גם נדמית כיום חשיבותן.
בניתוחנו כאן, ננסה לתקן את המעוות על־ידי שנקדים
עיקר לטפל, ונבחן את עיקרי תיכנונה וניהולה של
מיתקפת פיקוד הדרום ב־ 8באוקטובר. במיסגרת זו,
יועלה גם עניין כיוון התקפותיו של ברן, אבל בהקשרן
הנכון — לא כבעייה מרכזית, אלא רק כגילוי, או
כתולדה, של תוכנית המיבצע המטכ״לית־פיקודית. כפי
שנהגתה וגובשה, בליל 7—8בחודש, על־ידי הרמטכ״ל
ר/א דויד אלעזר ונמסרה לביצוע מפקד־הפיקוד, האלוף
גונן•
בזאת. כמובן, לא נפטור עצמנו מניתוח לחימת אוגדת

הוויכוח בין גונן ובון
היה רוב מהומה
ער רא מאומה
ברן כשלעצמה ואופן ניהול מיבצעיה על־ידי מפקדה.
אבל, לכל צורך מעשי שהוא, יש להפריד בין מה שהיה
ברן יכול ואמור לעשות, במיסגרת חובותיו וסמכויותיו
כמפקד אוגדה בקרב, לבין אותם מהלכים אשר הוכתבו
לו בפקודה מלמעלה.
תוכנית המיתקפה של ה־ 8בחודש הוצגה עד כה,
בעיתונות ובסיפרות־המלחמה, באור חיובי ביותר. ביקורת,
פושרת ביחס, הושמעה רק בעניין הימנעות מריכוז
מאמצים דו־אוגדתיים.

הצגה זו איננה מחמיאה להכנתו הצבאית
של איש מעושיה: תוכנית המערכה של ה
רמטב״ד, בפי שהותוותה והורדה על־ידי אל־

עזר וכפי שגם עובדה ובוצעה בדרג הפיקוד,
היתה תוכנית גרועה ושוגה כל־כך, שיש לראותה
כלתי-סבירה, הן כתוכנית מערכתית
(אופרטיבית) והן מצד טקטיקות־הכיצוע שקבעה.

תוכנית
ארעזו
ף* ערג יום ,7.10 שעה ,19.00 הגיע אלעזר במסוק
4אל מיפקדתו הקידמית של שמואל גונן (המכונה,
משום־מה ,״חפ״ק הפיקוד״) .במועד זה, כבר חלף
המשבר החמור ביותר בחזית הדרום, כיוון שאוגרות
המילואים הגיעו ונכנסו לקו (אם־כי עדיין לא בשלמותן;
וגם ממה שהגיעו לסיני, נתקעו טנקים ותותחים מתניי־

--מאת

סימיןע מי ד רו ר

המרכזי — על־ידי אוגדת ברן, כאשר אוגדת שרון נשארת
בגיזרתה, לא משתתפת בהתקפה, אלא רק ״לוחצת״ בחזיתה
ומשימתה העיקרית לשמש ״עתודה״ ,הן בעבור ברן
והן של הפיקוד (כדי שבאמצעותה יוכל לבלום התקפת-
נגד מצרית, אם ייכשל ברן והמצרים יבקשו לנצל זאת
ולפרוץ ללב סיני) .לאחר שישלים ברן את התקפתו
בהצלחה, יתחיל שרון בביצוע השלב השני (האופרטיבי)
של המיתקפה ויתקוף בתורו את איזור־הצליחה הדרומי,
כאשר עתה אלברט הוא ״הלוחץ״ קדימה — אבל איננו
נוטל חלק בהתקפה — וברן משמש ״עתודה״ ,במקום
שרון.
• כל אחת משתי האוגדות התוקפות תנחית את
התקפתה על ה״אגף״ הצפוני של אמור־הצליחה ״שלה״
וכיוון התקדמותה יהיה ״מצפון לדרום״.
9הכוח התוקף יימנע מהגעה אל קו המים ומתנועה
לאורכו, אלא אם המצרים ״יתמוטטו״ .במיקרה זה, מותר
גם לנסות לנצל את ההצלחה לשם צליחת התעלה (עם
כוחות קטינים בלבד ולעומק מועט) וכמסתבר, על־גבי
הגשרים המצריים.

• להוציא מצב של התמוטטות האוייב,
תנוע ההתקפה כאופן שאגפה המערבי יימצא
כל העת כמרחק שלושה ק״מ מסוללת קו
כר־לב (הכבוש) ,משום שזו רוחשת טילי נ״ט וצריו

עים רבים בדרך) .ככל שניתן לשחזר מן הפירסומים
את סדר הכוחות של פיקוד הדרום ואת היערכותם,
נראה שהחזית הוחזקה בערד כך: הגיזרה הצפונית
נמצאה בפיקודו של ברן, ותחתיו שני כוחות: האחד,
תחת תא״ל (אחר־כך אלוף) קלמן מגן ז״ל, שנפרם
מקנטרה וצפונה וכלל, כנראה, כמה כוחות שהצטרפו לכדי
עוצמה שוות־ערך לחטיבת טנקים ולחטיבת חי״ר/חרמ״ש :
.דרומה יותר, נמצאה אוגדת
כלומר, מעין אוגדה
ברן עצמה ובה ג חטיבות טנקים (של נתקה, גבי ואריה),
כולן מתחת לתקן. בצאתן לקרב ב־ 8בחודש נראה
שמיספר כליהן לא הגיע למקובל.
בגיזרה המרכזית של חזית התעלה נמצאה, בערב
.שתי חטיה־
,7.10 רק חטיבתו החבוטה של אמנון
^ הורידו תוכנית זו כפקודה לפיקוד־הדרום, הפך
בות הטנקים האחרות של אוגדת שרון, אשר עליה הוטלה
אלעזר את עצמו אחראי ישיר לכישלון מיתקפת
האחריות לגיזרה, נמצאו אז בשלבים שונים של התקרבות
לחזית. רק עם שחר, או סמוך לכך, היו ממוקמות ה־ 8באוקטובר. אומנם כבר אמרנו שגם אלוף־הפיקוד
עם כל כוחן, או רובו, על התוואים השולטים שבגיזרה. נושא באחריות כזו: ועוד נראה, בהמשך, שכמותו גם
את הגיזרה הדרומית החזיק אלברט ז״ל, עם כוח שעוצמתו ברן, לגבי חלקו־שלו במאורע.
אולם אין קביעות אלו סותרות האחת את
.מצפון לראם־סודאר קבע גונן גיזרת־כאוגדה
מישנה
פיקודית חדשה, ומינה עליה את חטיבת־הצנחנים ריעותיה: כאידגונים הירארכיים כגון הצבא
של עוזי יאירי ז״ל.
כוחות נוספים, במיסגרות שונות, המשיכו וזרמו
מכיוון הנגב אל סיני. חלקם הוצב בעורף, לאבטחת
שטחים חיוניים בעומק, מפני פריצת־פתע מצרית•
עדיין לא פורסמו, בפירוט מספיק, הערכות־המצב
אשר הולידו את תוכנית המיתקפה של ה־ 8באוקטובר.
אבל ידועים כל האלמנטים המרכזיים שלה, ובייחוד אלה
המשותפים ל״תוכגית הרמטכ״ל״ ולזו של פיקוד הדרום,
אשר עובדה על סמכה. עד שנגיע לפרטים שיצדיקו
הבחנה בין שתי התוכניות, אפשר וכדאי שנתייחס
אליהן כאל תוכנית אחת.
קיימת, לגבי בל נושא ונושא, אחריות מלאה
״המשימה״ אשר הציב הרמטכ״ל לפיקוד הדרום ובו-זמנית של פונקציונרים אחדים, באותו דרג
היתד ,״התקפת,״ או ״השמדת״ או ״הדיפת״ הכוחות או בדרגים שונים. בל אחד מאלה אחראי לאותו
המצריים בשניים משלושת איזורי־הצליחה הראשיים נושא משותף, כתחום תפקידו המוגדר ואין
שלהם: האמור המרכזי, שבין קנטרה ואיסמעיליה, שם עובדת אחריותם של האחרים מפחיתה משהו
צלח עיקר ארמיה ; 2והאיזור הדרומי, המשתרע מדרום מאחריותו-שלו.
האגם המר הקטן ועד העיר סואץ, בו חצתה ארמיה .3
יש רק להבחין בין אחריות פורמלית — שלפיה,
האמור השלי-שי, שמקנטרה וצפונה, לא נכלל ביעדי למשל, אחראי הרמטכ״ל גם למעשי כל מ״כ זמ״כ בצבא
המיתקפה.
— וביו אחריוודלמעשה, החלה על אותם בעלי־תפקידים
האלמנטים העיקריים של ״השיטה הכללית״ לבי היכולים, או אמורים, להשפיע בעניין המסויים המדובר:
צוע המשימה כפי שקבעם אלעזר, היו, כמסתבר, כך: או -שהשפיעו בפועל בו, או עליו.
מובן שהשאלה מורכבת וכוללת גם גורמים רבים
• כל אמור צליחה יותקף על-ידי אוגדה אחת בלבד.

להימנע מתנועה בתוך תחומי טווחם היעיל. הוראה
טקטית זו תכונה ״סייג טווח הסאגר.״
• כל ניסיון לצליחת התעלה וכן הורדת אוגדת שרון
דרומה לשם ביצוע השלב האופרטיבי ההתקפי השני —
מותנים בקבלת אישור הרמטכ״ל.
9כל אוגדה תוקפת, בתורה, תקבל ותפעיל סיוע
ארטילרי מתאים, בריכוז אוגדתי, וגם יינתן לה סיוע
אווירי צמוד כבד, שילווה את ההתקפה.

מי אחוא?

תוכנית הומטכ״ל היתה כה
גוועה עד שיש
לראותה כבלתי־סבירה

לעניין הבהרת כיוון התקפות־ברן חשובה העובדה,
שבהיות המערך המצרי כפי שהיה אז — דהיינו, ערוך
ברובו בעומק של כ־ 3ק״מ בלבד מן התעלה — הרי גם
אילו דיקדקו כוחותיו של ברן כחוט־השערה עם הפקודה,
היו נמצאים כל העת 3000 מטרים ממיזרח לקו־המים וכל
התקפה, או ״גישה״ ,שהיו מנסים כלפי התעלה —
לחילוץ מעוזים, לתפיסת גשרים או לכל התכלית אחרת
— היתה בהכרח מונחתת ממיזרח למערב.

ושונים, כגון ״אחידות הפיקוד,״ ״האצלת סמכויות״
וכיוצא בם, אבל כאן פטורים אנו מבירור ארוך ומפורט,
כי השפעת שלושת המפקדים הנזכרים על העניין שלפנינו
הינד. עובדה שאי־אפשר להטיל בה ספק. בנסיבות המיקרה,
כל ניסיון של דרג ממונה להאשים את הכפוף לו,
פועל אוטומטית כבומרנג.

כיחס לאלעזר בוסיך ז, שאחריותו הפכה ישירה
כרגע שהחליט לרדת ולקבוע גם את פרטי ז
הביצוע האופרטיכיים והטקטיים, אשר לפי
ההיגיון הצכאי־ההירארכי וגם מן הכהינה העניינית
של יעילות ניהול מאמץ המילחמה
ככללו, לא היו כלל מעיסקו.

מבחינה מעשית, לא העלה הדכר ודא הוריד,
כמלוא הנימה, אילו החלו כפנייה מערכה
כשהם כמרחק שד 3ק״מ מן הסוללה, או
בריחוק שד 8ק״מ ממנה.

אילו נטען שברן היה חייב להימנע מכל תנועה שהיא
לכיוון קו־המים, ושעצם פנייתו להתקפה בפירדאן (ואין
חשיבות, לצורך זה, מהי תכליתה) היתר, שגיאה ונעשתה
בניגוד מוחלט לתוכנית ולפקודות, אזי היה מקום להאשים
את ברן שתקף חזיתית, ממיזרח למערב. אבל הכל אומרים
ומאשרים, שברן אכן היך, אמור לתקוף את איזור
הפירדאן, והפולמוס נסב על המטרה, על אופן הביצוע
וכיו״ב. בנסיבות הללו נראית הטענה, שברן היה צריך
וגם יכול לתקוף את הפירדאן בכיוון צפון־דרום, כבלתי-
מציאותית וגם כתמורה מאד, אם לא לנקוט ביטוי חריף
יותר.

הוא פלש לתחום מפקד־הפיקוד, ולכל צורך מעשי
שהוא פעל כאילו אין לו אמון ביכולתו של גונן למלא
כראוי את תפקידו המוגדר, למרות שבהחלט ייתכן כי
אלעזר כלל לא נתכוון לכך באורח מודע.
אלעזר אף הרחיק לכת וסייג, כאמור, גם את שיטת
הביצוע הטקטית של האוגדות• כדי שיובן במה מדובר,
נאמר שאלעזר היה רשאי לפרט כפי שפירט, רק בתנאי,
שהיה בכוונתו להישאר במקום ולנהל את הקרב אישית,
תוך הימצאות בשטח. בהמשף, נעמוד ביתר פירוט על
מיכניזם התיכנון והשליטה שהפעיל את המבצעים
בדרום, ונראה בצורה יותר קונקרטית במה ועד כמה
קילקל אלעזר את השורה. כאן נשוב ונפנה לבחינת
תוכנית המיתקפה לגופה.

האגו הוא חזית

נרי!(טוסית ותותחים

** ד שהתכתשו כבירי המפקדים בסיני בשא-
׳ ג לה ״מי-אשם־בהתקפה-ממיזרח־למערב-במקום־מצפון־
לדרום,״ לא עלו שתי שאלות אחרות, החשובות ממנה
לאין־ערוך: איזו תכונת ״אגפיות״ הוקנתה בתוכנית
המטכ״לית־הפיקודית להתקפת ברן (ולהתקפתו המיועדת
של שרון, אחריו)! ולמה לא נקבעה שיטת התקפה
חזיתית.
בצבא המוכה שיטחיות אינטלקטואלית ומיקצועית,
מובנת־מאליה תפוצת התופעה, שקצינים שבויים כליל
באכסיומות, אשר משום־מה נפוצו והשתררו! ולאמיתו
של דבר אפילו אינם דבקים באכסיומה גופא, אלא באיז שהו
סמל סמנטי. אשר כאילו מבטא אותה.

ך* דבר הבולט לעין ראשונה הוא אי־בהירותה ורבן
) משמעיותה של ״המשימה,״ בעיקר לאור ״השיטה״
שהוכתבה( .מבחינת הדרג המקבל, נחשבים אותם עיקרי
ביצוע המוכתבים מלמעלה כנתונים, שאינם מסורים
לשיקול־דעתו ואסור לו לשנותם, אלא עליו להתייחם
אליהם, בשעת ולצורך התכנון שלו, כאל חלק אורגאני
מן ״המשימה״ ).די בהיגיון פשוט בלבד להבין שאי־אפשר,
מבחינה טכנית, לבצע ״התקפה,״ ״השמדה״
ובוודאי לא ״השמדה״ תוך הימנעות מכוונת מכניסה
ומלחימה בתוד טווח הסאגריס.

אכסיומה מרכזית כזו היא הכרחיות ה
״גישה העקיפה״ וסימלה הסמנטי, המקובל ב-
צה״ל, הוא ״התקפה מן האגן!.״ מבאן רק עוד
צעד אחד נום!? לשלילתה הטוטלית שד ההתקפה
״החזיתית״ ודפפילתה ככזו. הרעיון שהתקפה
חזיתית עשוייה להיות עדיפה עד התקפה
מן האג!? ,גם כאשר ניתן לבצע את האח

וכי היכן יימצא הכוח המצרי, אם לא ערוד
כולו כתוף תחום טווח טילי חנ״ט ץ

במאמר הקודם תיארנו את סכימות ״גוש הנ״ט.״
במירשמים, מיקמנו את המאגר — שהוא ארך הטווח
בין אמצעי הנ״ט — בעורף מערך ההגנה, וזאת כדי
להדגים את משמעות פערי־הטווחים שבין הכלים השונים.
אבל בפועל, יש שהמצרים הציבוהו אף בשוליו הקיד־

לא תמיד עויפה
התקפה גן האגו
על התקפה חייתית
מיים של המערך. משם, היה ביכולתו לפגוע בכלי־שיריון
עוד בהיותם מרוחקים 2—3ק״מ מקו־החפירות המצרי
הקידמי ! כלומר, מעבר לטווחי־הירי הרגילים של הטנקים
והרבה קודם שיגיעו לטווח הסתערות. במצב זה, היה
״סייג טווח הסאגר״ מחייב להכפיל את מרחקה מקודמים
של התקדמות אוגדת ברן, ולהעמידו על 6ק״מ,
במקום ה־ 3המקוריים.
שאלה אחרת ונפרדת היא, כיצד ניתן היה לקוות,
עד כמה שהכוחות המסתערים נוגעים, שיבצעו ״התקפה״
או ״השמדה״ יעילה של הכוחות באזורי הצליחה, כאשר
כל המצרים, שלאורך התעלה ובמרחק 3ק״מ׳ממזרחה,
חסינים מראש ולגמרי מפניהם — הם, גשריהם, מעבודו תיהם
וכל חיפויים העורפי מן הגדה המערבית. ככל
שעולה מן התוכנית, מסתבר, כי הטיפול בכל אלה היה
מסור בידי חיל־האוויר והארטילריה. נראה כי גם לאחר
מה שהוכח ביומיים הקודמים׳ עדיין ציפו והעריכו
שבאמצעים אלה יינתן ״למוטט״ מערכים מצריים —
ורק אז יחרגו הכוחות המסתערים מן הקו שהיתווה
״סייג טווח הסאגר״ ויקרבו אל קו המים, לניצול ההצלחה.
בפועל, לא נבחנה כלל שאלה זו, משום שבעת פתיחת
המיתקפה היתד. כמות הארטילריה שבסיני דלה ביותר,
וחיל־האוויר הופנה לצפון ולא פעל כלל בסיוע ישיר
לאוגדות הדרום.

שיכלו להיות וכפי שהיה במציאות )1( :ההתקפה
״האמיתית״ מן האגף, מצפון לדרום, שלא תוכננה ולא
בוצעה )2( .ההתקפה מן האגף לפי תוכנית אלעזר וגונן :
איננה תוקפת כל אוייב, אינה מונחתת כלפי האגף, אלא
נעה בשולי החזית ולאורכה )3( .הפנייה מיזרחה, לכיוון
הפירדאן, כפי שהיה ברן מבצע אותה, אילו נע, כמצווה,
במרחק 3ק״מ מקו־המים. ההתקפה מונחתת חזיתית,
ממיזרח למערב )4( .הפנייה מיזרחה, לאותה התקפה,
כפי שבוצעה בפועל, מקו כביש החת״ם — לכל צורך
מעשי שהוא, זהה בחזיתיות שלח ובכיוונה להתקפה
״הנכונה״ )5( .חפיתרון הטאקטי הנכון: התקפה חזיתית,
שמולה עומק של 3ק״מ בילבד — לעומת 40
הק״מ של ההתקפה ה״אגפית״ .ניתן להנחיתה, בהפתעה
יחסית, בכל נקודה נבחרת לאורך החזית הארוכה של
איזור הצליחה המרכזי. סידרת הבקעות כאלה יכולה
היתה לפורר, ואחר־כך לרסק את ראש־הגשר המצרי. היא
היתה יעילה, בנסיבות ההן, לאיו־ערוך מהתקפה מהאגף.

רונה, ודאי נראית לקצין צה״ל הממוצע, הקורא
מישפט זה, ככפירה בעיקר• אף לא רק
שהדכר ייתכן, אלא גם אין כד מניעה לכד
שכנסיכות מסויימות, ההתקפה החזיתית היא
שתהיה ה״עקיפה״ כאופייה ואילו האגפית —
״ישירה״.

חאוייב קולע אליהם ממחסה עמדותיו המוכנות, בירותו
כלפי חזיתו, אל אגפם הטאקטי ואל צידם הפיזי של
הטנקים. בנועם במרחק 3ק״מ מן הסוללה החטיאו הטנקים
של חטיבת ברן את המערך המצרי והועילו ״להשמידו,״
בדיוק כמו בסטותם כמה קילומטרים נוספים מיזרחה.
על אלה נוסיף השפעות של פני הקרקע, ובעיקר את
העובדה שכאשר מדובר בטנקים, יכולה סטיה 2—3ק״מ
להתרחש — וגם להיתקן — בנסיבות ההן, כהרף־עין.

לא אכנס כאן לסוגיה זו, ואסתפק בהבאת הקביעה
שההבחנה, ברמה הטאקטית, בין התקפה מן האגף
להתקפה חזיתיה, איננה מהותית אלא טכנית בלבד
וכשלעצמה, אין האחת עדיפה במשהו על האחרת.
התקפתו של ברן, כפי שתוכננה וגם בוצעה איננה
יכולה, כמובן׳ לשמש דוגמה לדברים אלה .״סייג טווח זד
מאגר״ גזר מראש שלא תהיה זו כלל ״התקפה״ :ושהת־קדמות
הכוחות תיעשה לא כלפי אגף המצרים, אלא בניצב
לו, ותתנהל במקביל לחזיתו ובריחוק־מה ממנה.
לחימת ברן היתד, נעשית ״התקפה מן האגף״ רק בתנאי
שאכן היתר, מתנגשת, בחזיתה, באגף ארמיה 2והולכת
ומתאמצת ״לגולל״ אותו מצפון לדרום. תנאי זה יכול
היה להתמלא באחד משני מצבים: הראשון, שהמערך
המצרי היה מתפשט, בבוקר ד,־ 8באוקטובר, כדי 6ק״מ,
נאמר, לתוך סיני, ואילו בדן היה נשאר דבק בפקודה
כלשונה ומקפיד לנוע במרחק 3ק״מ בלבד מקו־המים !
והשני, שהרמטכ״ל היה מבין כי הגדרת המשימה הפיקודית
כ״התקפה,״ או ״השמדה,״ איננה עולה בקנה אחד
עם התחמקות מן הסאגריס. אז היה משנה מתוכניתו,
מורה את ברן שיפתח בהתקפה חזיתית באיזור קנטרה,
או מעט מתחתיה, יגיע שם עד התעלה ואז ייסוב
שמאלה וינוע לכיוון דרום, כאשר אגפו הימני (המערבי)
מתקדם פיזית על הסוללה, לוחם באוייב שלפניו, משמיד
את הגשרים והמעמדות שעל התעלה ומעסיק את הרמפות
ואת הסוללה המצרית שבגדה המערבית. אך־ורק באופן
זה אמנם היה ברן יכול להגיע מכיוון צפון אל איזור
הפירדאן ומעוזי הגיזרה המרכזית: שלא נפלו עדיין.
לשני המצבים הללו יתרון ברור על זה שיצרה
התוכנית המטכ״לית־פיקודית: אומנם שניהם פיתרונות
טאקטיים מוטעים, אבל לפחות אפשר לראותם פיתרונות
סבירים, המתאימים לכינוי ״התקפה מן האגף,״ ומאפשרים
לנו לבחנה ולהשוותה לאלטרנטיבה של התקפה חזיתית.
צורת איזור הצליחה המרכזי המצרי היתר, כ״נקניק,״
שרוחבו כ־ 3ק״מ ואורכו כ־ 40ק״מ (מקנטרה ועד
דוור־סואר).

אינני יכול להימנע מפליאה על כד אותם
טנקיסטים, האמורים להבין כמה מדובר וכבל•
זאת הקימו רעש גדול כל־בך מאותה סטייה.

(המשך בעמוד )46

צריף גם להמשיך ולשאול איד, לאחר שהוברר
כי האוגדות יתקפו כלא ארטילריה של
ממש וכלא חיל־אוויר כלל, התכוונו לגרום את
״התמוטטות״ המצרים, כעוד הטנקים עדיין
מצווים להקפיד לגהל את ״התקפתם״ כמרחק
3ק ״מ מקו המים.
אלמנט טאקטי נוסף שהכתיב אלעזר בתוכניתו היה,
שהאוגדות יתקפו את אחורי הצליחה ״מן האגף״! כלומר
מצפון לדרום. בתנועתם בשטח, מקנטרה דרומה, נתקלו
כוחות ברן — נדייק, חטיבת גבי מאוגדת ברן — באש
נ״ט מן האגף הימני (המערבי) .כיוון שלא נאמר להם
להסתער אל מקורות־האש המצריים, אלא לצאת מטווחם
היעיל — וברור כי לצורך זה, כל אש נ״ט נחשבת
כאש מאגרים — סטו היחידות הללו בהדרגה לממרח,
עד שבהגיעם מול הפירדאן נמצאו במרחק כ־ 6ק״מ
מקו המים. סטייה זו היתד. טיבעית וגם הגיונית• אילו
הקפידו לנוע כמיצוות הפקודה, במרחק 3ק״מ מן התעלה,
היו כוחות ברן נוהגים בטימטום מוחלט, כי אז היה
קו התקדמותם חופף את קו השוליים הקידמי של
מערך־ההגנה או ״גוש הנ״ט,״ המצרי. במצב זה, היו
הטנקים משמשים כמעין מטרות נעות במיטווח, כאשר

כשירד דדו דרומה
ותבע את פרטי הביצוע
הפכה אחריותו ישירה

דדו מסייר מעל לתעית־סואץ

ברור, בכר ממבט ראשון, שבד התקפה חזיתית
על מעיד זה תצמיד לחדור לעומק של

הבנק
שד הדור הצעיר
לפני שאנו מעניקים את השי ללקוחותינו הצעירים -
אנו משתעשעים בו בעצמנו.
לא מפני שאין לנו דבר טוב יותר לעשותו באותה עת.
אלא משום ההכרה והרגשת החובה שעלינו לחת
בידי חוסכינו הצעירים משחק או ספר
שיהיה מרחק. אך בעל ערך משל עצמו;
שיהיה יפה אך גם יעיל בחיפעולו;
שיהיה שובה־לב, אך גם עמיד בפני תלאות הזמן.

150.000 החוסכים הצעירים בתכניוז ־־אגור״
של בנק דיסקונט יודעים זאת זה זמן רב.

דחף ־ נ. שגיא • איתסר

במדינה
(המשך מעמוד )8
ומזכיר דוגמות קודרות מן הדיסטוריה:
״אנחנו צריכים לשאוף שהמילחמה הנאד,
לא תתנהל רק נגד הצבאות הערכיים. היא
צריכה להיות מכוונת גם להריסת ד,אינפרא־סטרוקטורה
הכלכלית, התחבורתית, הסוציאלית
והמנהיגותית...
״ועוד: במילחמה הבאה אנחנו צריכים

קאראדון (מימין) בנתניה*1933 ,
״מושל קולוניאלי שנגמרו לו הקולוניות...״

לורד קאראדץ השבוע
״אולי זוהי ההודמנות האחרונה...״
לפגוע באינטליגנציה הערבית. הפלאח המצרי
אינו שונא אותנו כל כך. חשוב
לפגוע בשיכבד, שמסאדאת ועד בוגר־תי-
כון. לא רק שזה יחליש את הצבא שלהם,
זה ייצור לחץ על השכבות הבינוניות של
האוכלוסיה. במילחמה הבאה נשאיר בידינו
אופציות פתוחות.״
ועוד ועוד ועוד. ומה יקרה אחרי
מילחמדי זו?
גם על כך יש לדווידי תשובה ברורה:
״כל יהודי בארץ חייב לומר: אחרי ה-
מילחמה הבאה אני מוכן לזו שאחריה.״

אורחי ם
עצתו ש ל מו של קולוני אלי
״מעולס לא היו
הנסיבות בה נוחות
לשלום ,,,כילה הלורד
בקאהיר ובעמאן
האיש בעל גבות־העיניים הסבוכות, ש־כימעט
הסתירו את עיניו הכחולות החוד־העולם
הזה 1971

רות, ישב על מירפסת בניין ימק״א בירושלים
המיזרחית, והשקיף על הנוף הירו שלמי
המרהיב.
״אני מרגיש שזוהי הזדמנות גדולה. כל
הגורמים במיזרח התיכון ובעולם מתאי מים
עתה לכינון שלום, שלום אמיתי ומלא.
״אולי זוהי ההזדמנות האחרונה. אם
תהיה מילחמה, יתכן שתיהרס דמשק, יתכן

שתיהרס קאהיר, וייהרס חלק גדול מישראל.
אולי כל ישראל״.
אך כעבור רגע נעלמה ההבעה המלנכולית
מעיניו של לורד קאראדון, והוא חזר
לסימון הבריטי האופייני, המקפיד לדבר
בהומור דווקא על העניינים הרציניים ביותר.
רכבת
מל,נטרה. אין אנשים רבים
בעולם המסוגלים לדבר על הארץ במומחיות
ובתבונה כמו הבריטי גבו־,־הקומה, שהגיע
אליה לראשונה ב־ ,1929 ישר ממיכללת
קאמברידג׳ ,כטירון צעיר לשירות הקולוניאלי.

פוט** הצעיר הגיע אז ברכבת מקני
טרה לתחנה בתלפיות, אך איש לא קיבל
את פניו. כי בעיר שררה מתיחות נוראה,
וכל הבריטים היו במצב של כוננות עליונה.
כעבור כמה ימים פרצו מהומות־הדמים
ביגלל הסיכסוך על הכותל המערבי.
גם השבוע הגיע פוט־קאראדון לארץ
ממצריים, אך הפעם דרך ירדן. במצריים
הוזמן להשתתף בשורה ארוכה של מסיבות
ונשפים. בשיחות עם המצרים השתכנע
לחלוטין :״מעולם לא שאפו המצרים
להגיע לשלום כמו הפעם. זוהי שאיפה כנה
לגמרי, הנפוצה ברחבי הציבור.״
אווירה דומה מצא בעמאן. כמי שהיה
בימי מילחמת־העולם השנייה סגן הנציג
הבריטי בעבר־הירזץ, מכיר קאראדון את
כל המי־ומי בבירה הירדנית .״אין ספק
שהם רוצים בשלום,״ סיכם, והוסיף :״גם
עכשיו קשה להרגיש בעמאן שיש מיל־חמה.״
דרגלי
חומת העיר. אולם בעמאן מצא
הלורד קאראדון גם דאגה עמוקה. רוחי אל-
חטיב, ראש־העירייה הירדני האחרון של
ירושלים, הראה לו מיסמך שעל-פיו מתכוננים
הישראלים לספח לאלתר את כל יהודה,
כדי ליצור חגורה של התנחלות ישראלית
מסביב לירושלים.
בבואו לירושלים, התקשר קאראדון עם
מזכירו של ראש-העירייה, כדי לבדוק את
הדבר. טדי קולק עלה מייד בעצמו על
הקו׳ שאל את הלורד אם הוא פנוי לאלתר,
כשנענה בחיוב, בא אליו קולק, לקח אותו
במכוניתו והראה לו במשך שעה וחצי את
(המשך בעמוד )18

* עם הנציב העליון סר ארתור ווקום
(במרכז, הולך עם מקל) ,עובד בן־עמי
(משמאל) .מאחור, עם כובע טרופי, מושל־מחוז
אנדרוס שנהרג בימי המאורעות.
** קאראדון הוא אחיו של מייקל פוט,
מי שהיה מראשי האגף השמאלי של מים־
לגת הלייבר.

מדינת ישראל
משרד החקלאות
להלן

לו ח המחיר ה מו סכם

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
ירק 1ח
2.35ל״י דק״י•ג
עגבניות מעולות

2.40
מלפפונים מעולים

1.65
גזר

1.50
חצילים

1.95
תפוא״ד חדשים

2.15
תפוא״ד חדשים ארוזים (ירושלים)

1.15
תפוא״ד מהנגב

1.50
תפוא״ד מהנגב ארוזים

0.85
בצל יבש

1.00
בצל ארוז (ירושלים)

פיר 1ת
אשכוליות — סוג יצוא
בננות

2.30
3.70

עופות פטם צעיר קפוא מוכן לבישול גודל 2
ש קי ת ש קו פהוהח תי מהכ תו מ ה

תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה

9.00
10.50

דגים בקלה — פרוס אחיד עשוי מדגים
שמש קל ם לא פ חו ת מ־ 360 גרם

9.30

אליפות ראשונה מסוגה בישראל — נתירות על מקלות ״פוגו״ קפיציים
המיוצרים בישראל על־ידי ״אמקור״ — נערכה בסוף השבוע בהשתתפות
כ־ 100 ילדים, בחסות ״כל״בו נוה־אביבים״ שבצפון תל־אביב ו״אמקור״.
באליפות זכתה סיגל דורון, בת ה־נ 1/שניתרה למעלה מ־ 500 פעמים ללא
הפסקה, בעוד שאחיה, עופר, בן ה־ 141/2זכה במקום השני, לאחר שניתר
370 פעמים. שלישית היתה רונית אדר, בת ה-ג/יסג, שניתרה מספר דומה
של פעמים. לשלושתם הוענקו כשי מקלות ״פוגו״ ,המיוצרים ע״י ״אמקור״.

במדינה _
נו סע לאירופה?
האם תלון 3לילות רצופים
באותו בית מלון?
בחר מלון מתוך ספר בתי המלון
(בעברית) של קופל
וכבר הנ דמשת תף בעל זכויות
מלאות ב שי ס ת הנ סי עו ת
המה פכני ת ליחידים. אשר
ע שויה לחסוך לד מ או ת לירות.

פ! 01ל־14
שיטת הנסיעה המהפכנית ליחידים
במסגרת תכנית זו נכללים גם סיורי ם
בסקנדינביה, שייט ב איי ם היווניי ם
ב אוניות נופש, ו שייט על הריין.
הז מנ ת ג לינות רצופות מזכ ה או ת ך
ב הטבו ת כגון: הסעות לנמלי התעיפח
נאוץ ונאיוופו! חינם< הנהות לקניית

הספר ממל
תאורים מפורטים
של בתי מלון
כולל צילומים
ומחירי לינה
במטבע מקומי
את הספר
ניתן לקבל
באמצעות ^
התלוש או במשרדי קופל ברחבי הארץ

גלונווו יאמסטוום יעוד.
ה ט בו ת העשויות ל ח סו ך לך מ או ת
לי רות. הז מנ ת 14 לינות ובכל צרוף
שהוא) באירופה מזכ ה או ת ך גם
בקבלת בי טו ח 25.500ל״י חינם.
בספר ״קופל 4-ג״ הצעות מיו ח דו ת.

ספר 01
(בעברית)
1חינם
על בתי מלון באירופה ובארה״ב
לכבוד

קופל נסיעות
(70 פו|בע״מ

רדד פרישמו 4ו תל אביב
טל. ו2ו246
נא לשלוח ליוללא כל תשלום וללא התחייבות מצידין
ספר המפרט את בתי המלון והשרותים
המשתתפים בתכנית ״ עופל 4ו״

חו))1ח 1)0א 0א

קופל נסיעות

בא רה״ב: לינת בכל הי ל טון בארה״ב
$ 30 לי חיד $ 35 ,לזוג .,ע״פ ה סכ ם
מיו חד ובלעדי לקופל.
עשרות הצעות של בתי מלון טובים.
עד דרגת סו פ רד ה -לו ק ס בערי אירוליזז
העקריות.

ה מו ס חי ס לנ סי טו ח וו אי ר מן חוויות

(המשך מעמוד )17
ירושלים מכל צדדיה, ובעיקר את שיקום
העיר העתיקה ושאר עבודות שיקום ושימור
על העיר.
״זאת היתה אחת החוויות הגדולות של
חיי,״ אישר קאראדון, בשבחו את קולק.
״אד מובן שגם דבקתי בכמה רעיונות משלי.״
בעיקר
התרשם משיפור הסביבה של חד
מת־העיר .״כשהייתי צעיר, היה חלק גדול
מן החומה מוסתר על-ידי בתים ישנים,
שנשענו על החומה. באחד מהם שכן קפה
בריסטול, לייד שער דמשק, שבו ביזבזנו
את כספנו ׳ואת נעורינו.״
יסכנת! הדחפור. כנציג בריטניה ב-
או״ם, היה הלורד קאראדון אבי החלטת
מועצת־הביטחון .242 לפני חודשיים שינה
את דעתו בנקודה אחת .״כאשר ניסחנו
החלטה זו,״ כתב במאמר בגארדיאן הבריטי
,״רצינו לדחות את בעיית ירושלים
עד הסוף. עכשיו ברור לי שצריכים להתחיל
בירושלים.״
הצעתו: להשאיר את ירושלים כעיר
מאוחדת, מפורזת ופתוחה לבני כל העדות,
כשהערבים שולטים בחלקם בעיר והיהודים
בחלקם־שלהם.
קאראדון, שהיה גם הוגה־הדיעות הראשון
שהציע כינוס ועידה בינלאומית׳ נוסח
ז׳נבה, לפיתרון הסיכסוך, אינו חסיד הגישה
הקיסינג׳רית של שלב־אחר־שלב .״ביזבזנו
שנה במידבר סיני,״ אמר .״צריכים להגיע
לדנבה ולעשות הסדר כולל.״
האופטימיות שלו לגבי אפשרותו של
הסדר כזה כעת מופרעת על-ידי ההתנח לות
הישראלית בשארם־אל-שייך, בגולן, ב־פיתחת-רפיח
ובעיקר בגדה המערבית .״בעוד
שנה־שנתיים זה יהיה מאוחר מדי.
הדחפור משנה את המציאות. יש תהליך
של שלב־אחר־שלב בביטון.״
הרעיון שמצודות ישראליות יבטיחו את
שילטון ישראל בגדה נראה לו מגוחך. לפני
שנה, בוויכוח ברדיו בו השתתף גם עזר
וייצמן, אמר לו קאראדון :״כל צופה יודע
שהקמת מצודה בתוך סביבה עויינת גורמת
רק צרות. כשהייתי במצודה בשכם
(בימי המרד הערבי של ,)1936 ירו בנו
הערבים בכל לילה, וחזרו הביתה לארוחת-
הבוקר. כיל ההיסטוריה הבריטית בגבול ה־צפוני־מערבי
(של הודו) מוכיחה זאת!
האם קולוניאליסט ותיק כמוני צריך ללמד
אתכם?״
כיכר פוט. מאז עזב את תפקידו בארץ,
שירת קאראדון בארצות שונות, היה
המושל לפני-האחרון של ג׳מייקה והמושל
האחרון של קפריסין .״קאראדון הוא מושל
שנגמרו לו המושבות,״ התלוצץ עליו פעם
הארולד מק-מילן, ראש־הממשלה השמרני.
אולם אהבתו הראשונה היא ארץ־ישראל,
ואליה הוא חוזר תכופות.
השבוע, בעת סיוריו בחברון ובשכם,
העלה זיכרונות רבים. הוא נזכר כי לפני
כמה שנים הוזמן לשתות קפה אצל ערבי
בישראל. בהגיעו לביקור׳ נוכח לדעת כי
זהו נכדו של ערבי שהיה בשעתו ראש
קבוצת־לוחמים במאורעות .1936״שתינו
קפה בחוץ, כי את הבית הוריתי לפוצץ
אז,״ אמר.
הוא גם זוכר כיצד נאלץ לפקח על גירוש
פלחים ערבים מוואדי-חווארית (עמק חסר).
אחרי שהאדמה נמכרה לקרן־הקיימת על־ידי
בעל־אחוזה ערבי בביירות.
זיכרון נעים יותר הוא השתתפותו ב הקמת
עיר אל אדמת אום־חאלד — היא
נתניה, שבה יש עדיין ״כיכר פוט״ על
שמו. עם עובד בן־עמי הוא מייודד עד
היום, למרות הצטרפותו של מייסד־נתניה
למחנה ארץ־ישראל השלמה .״זהו הטוב
שבגיל מופלג,״ התלוצץ הלורד בן ה־,70
״אפשר לקיים ידידויות גם כשיש הבדל
גמור בהשקפות.״
מה יהיה עתיד פלסטין? קאראדון, שהיה
תמיד חסיד מושבע של המישטר ההאשמי,
סבור עתה כי הפלסטינים צריכים להחליט
בעצמם. כינתיים הוא צופה את הקמתה
של ממשלה פלסטינית זמנית בגלות, בהשתתפות
ראשי־הציבור בערי־הגדה, שתש תלב
בתהליך המדיני להשכנת שלום.
הוא מציע כי ישראל ואש״ף יוזמנו לכינוס
ועידת־ז׳נבה על-ידי שני יושבי-
הראש (ארצות-הברית וברית-המועצות) מבלי
שיידרשו להכיר זה בזה מראש, אלא
מתוך הנחה שחוזד-השלום הסופי יכלול
הכרה הדדית. לקאראדון עצמו אין אש ליות:
ההסכם הסופי יצטרך לכלול מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, נפרדת לגמרי
או קשורח בירדן, כפי שיחליטו הפלסטינים
עצמם.
העולם הזה 1971

1ען רז ד ״ 1 1

מינוי שרון ביועץ מסמל את שינ1י המישטר בישראל

ממשלת צללים
ך• פגישתם שד ג׳ראלד פורד ויצחק רביו תתקבלנה,
1בוודאי, כמה החלטות חשובות מאד• במשך השבועות
והחודשים הקרובים, תתקבלנה החלטות נוספות,
אולי החשובות ביותר מאז קום המדינה• הן תקבענה
אם תהיה מילחמה או לא׳ אם נתקדם או לא נתקדם
לקראת הסדר כולל.

ממשלת־ישראד תאשר לפי בד כללי הדיק־דוק
הדמוקרטי. כמו ממשלת סוריה.

מי יקבל את ההחלטות מטעם מדינת־ישראל

** ן, אכל מה עם המיפלגה? ההחלטות בוודאי תת־
^ קבלנה, אחרי דיון נוקב, במרכז המיפלגה, או בסיעת
המערך בכנסת, או בלישכת העבודה יחד עם ריכוז
מפ״ם.

ייתכן שהחדטות אדה תכרענה את גורד
המדינה לחסד או דשכט — דשדום סופי או
לחורבן בית שלישי.
אחת השאלות המרתקות ביותר היא:
החוצה אלמוני ישמיעו רציניים

כדי להקדים שת עמיתו אצל העיתונאים. שר
יציע הצעה לסדר: .שר פלמוני יביע תמיהה.
דיעות. יצביעו. יאשרו• ואחר־כך יעברו לעניינים
יותר, כגון חלוקת כספי התקציב בין המיפלגות.

ביום, אין זו אפילו הלצה.
מיפלגת־העבודה נמצאת בתהליך של התפרקות. כגוף
* ׳טראל היא מדינה דמוקרטית, המיבצר היחידי
ישל הדמוקרטיה במיזרח התיכון. עובדה, כך כתוב
בחוברות הקון־הקיינזת.
לכן היו ההחלטות צריכות להתקבל, להלכה, על־ידי
עם ישראל עצמו, בבחירות כלליות.

למעשה, אין דבר הרחוק יותר מן המציאות
הישראלית.

אך על קבלת ההחלטות תשפיע הכנסת
באותה המידה כמו אגודת מצחצחי־הנעליים
בעמאן.
:לא הכנסת, אז אולי הממשלה?
^ זהו רעיון די מבהיל. האם יוכרע גורל הבית
השלישי על-ידי אהרון אוזן, יצחק רפאל ומשה קול?
האם יהיו תלויים חיי הדורות הבאים בשלמה הילל,
משה ברעם ויוסף בורג?

אין צורך להתרגש. איש לא ישאל אותם
כאמת.
כלומר, בהחלט יביאו את הכל לאישור הממשלה•
כמו שצריך. עשרים היהודים הטובים האלה יבואו איש־איש
במכונית־הפאר ישלו, הנהג יפתח את הדלת, כל
אחד יצדיע למצלמת הטלוויזיה. הישיבה תימשך שלוש
שעות תמימות. שר פלוני יציג שאילתה וירוץ מייד

ממשלה זו אינה מורכבת משרים נבחרים, כמו המיט־בח
של גולדה, אלא מאנשים שמחוץ לממשלה, הקרויים
״יועצים.״
אנשים אלה ממונים על־ידי רבין עצמו, ואין לממשלה
הרישמית כל חלק בכך. הישרים בעלי הפרצופים
החמוצים, שיצאו מישיבת הממשלה אחרי ההודעה על
מינוי אריק, רק אישרו בהודעותיהם המגומגמות בטלוויזיה
את המצב לאשורו: מר רבין יכול למנות לו
יועצים כאוות־נפשו.
ראש־הממשלה יכול למנות, הוא יכול גם לסלק. הוא
יכול לקבל את עצות היועצים או להתעלם מהן.

בימי הנשיא ניכסון, היתד. זו הממשלה האמיתית,
ואילו הממשלה הרישמית הפכה צל. הנרי קיסינג׳ר קבע
את מדיניות־החוץ זמן רב לפני שנתמנה כשר־החוץ,
כשנשא רק תואר -של ״יועץ״ הנשיא לענייני ביטחון
לאומי.

ס כן, אולי תחליט הכנסתי
הכנסת היא בית־הנבחרים הריבוני, נציגת העם.
על־פיה יישק דבר.

כמובן, בבוא היום יונח הכל על שולחן הכנסת.
הנואמים ינאמו, הטלוויזיה תצלם. ירימו ידיים. יורידו
ידיים. הכנסת תאשר. הדמוקרטיה תינצל.

למעשה מתחילה להיווצר, סביב יצחק רבץ,
ממשלה אלטרנטיבית.

כימי הנשיאים האחרונים — קמה, מעל
לממשלה הממונה הזאת, ממשלה ממונה

^״ירנ-הלבן עצמו. כעוד השרים הריש
שנייה ,,בכית־הלבן
מיים אחראיים למישדדי־הממשלה, קובעים
,,יועציו״ של הנשיא את המדיניות. הם מהווים
מעין ממשלת-צללים.

גם אם תינתן להם ההזדמנות להצביע שוב, לפני
שתבוצענה ההחלטות החדשות שתתקבלנה, לא תהיה
זאת הכרעה דמוקרטית. הבוחרים יצביעו שוב בעד סופר־מארקטים,
וכך יאשרו רק בעקיפין, ואחר־מעשה, החלטות
שנתקבלו בלעדיהם.

מי שרוצה להציג דגם חדש של מכונית,
מחפש לה מקום גחלון־ראווה מבריק, ודא
במחסן שד גרוטאות.

** ל רקע זה, מקבל המינוי של אריק שרון כ״יועץ
כללי״ לראש־הממשלה, משמעות שונה מן הנראה
על פני הדברים.
היו למינוי, כמובן, סיבות רבות במישור האינטריגות
האישיות והכיתתיות, שהן המזון העיקרי של הכתבים
המדיניים.
אולם מבחינת התפתחותו של המישטר בארץ, יש לו
משמעות חשובה יותר.

ץ ץ בחינה מסויימת, זוהי אמריקניזציה של המיש־טר.
ליתר דיוק: הכנסת המישטר הנשיאותי האמריקאי
לישראל, בדלת האחורית, מתחת למעטה הצורות
החיצוניות של המישטר הפרלמנטרי.
באמריקה אין ממשלה נבחרת. הנשיא הוא הממנה
את השרים והמפטר אותם. אישור המינוי על־ידי הקונגרס
הוא, בדרך כלל, תהליך אוטומטי. השרים אינם
אחראים בפגי הקונגרס ואינם מופיעים לעולם במליאה.
הופעתם בפני ועדות־הקונגרס תלוייה ברצונם הטוב.

ההחלטות תתקבלנה בלי כד קשר למה
שרצו הבוחרים ערב הבחירות האחרונות —
אם בבדל ידעו במה הס רוצים.

האומגםץ

המיטכח של רבץ — אם היה קיים ככלל
אי־פעם — התפרק. יצחק רכין מחליט לכדו.

כך קמה ממשלה חדשה, התלוייה בל־בולה
כרצונו של ראש־הממשלה, ושאין לה זיקה כלשהי
לבוחרים, לכנסת ולממשלה הרישמית.

הבוחר מצביע בעד רשימות. כל הרשימות החשובות
מייצגות דייסה של גישות שונות, סופר־מארקטים של
רעיונות וכוחות, צירופים מיקריים לגמרי של ניצים
ויונים ושאר עופות השמיים, שלא לדבר על תולעי־השדה.
הבוחרים
לא הצביעו אפילו בעד קבוצות־מנהיגים,
המייצגות קו פוליטי ברור כלשהו. מאז הבחירות, השתנו
גם הקבוצות. גולדה הלכה ורביו בא. הלוי פרש מן
הליכוד ואליאב מן המערך. בקרב גח״ל נתגלו בקיעים
מדיניים רציניים. לצד הסופר־מארקטים הגדולים קמו מעין
מיני־סופר־מארקטים חדשים.

בהנהגתו המפוארת של ישראל ישעיהו, ובעזרתם של
כמה עסקנים זקנים וליצנים צעירים, המחלקים את זמנם
בין תעלולי־פירסיומת במיזנון ונסיעות על חשבון הבארון
בחו״ל, הפכה הכנסת בדיחה עגומה. בדיחה טפלה, ותפלה•
כאשר החליט יצחק רביו בשבוע שעבר להשמיע את
הודעתו על דילול־הכוחות במסיבת־עיתונאים, ולא במליאת
הכנסת, הוא רק אישר את המציאות.

המשולש לא יכול היה לתפקד בנסיבות אלה• אותה
מסיבת־עיתיונאים, שבה הכריז רבין על דילול הכוחות,
היתד. אופיינית גם לכך. רביו גנב את הנושא, פשוטו
כמשמעו, מכיסו של פרס, אחרי שפרם הדיח אותו מכל
מעמד בעת חלוקת העיטורים לגיבורי צה״ל.

אריק מייעץ: מה ולמין
המקיים דיון והמגבש החלטות היא חדלה להתקיים מזמן.
יצחק רבין לא רצח את מיפלגת־העבודה, כפי שטוענים.
הוא רק משתדל לקבור אותה בציבעה.

יש מיפלגה, בהחלט. היא מחלקת תקצי*
כים וג׳ובים לאנשיה. והיא משפיעה במו האיחוד
הסוציאליסטי כמצריים.
^ 4ס אין לכנסת ולממשלה השפעה של ממש על
מהלך ההחלטות, קיים בוודאי ״מיטבח״ נוסח
גולדה. מין קאניבנט מצומצם- ,שבו מתקבלות ההחלטות
האמיתיות בדרך של דיון רציני.

האם קיים מיטבה של רבץ ז
תחילה היה נדמה כך. במקום המחומש גולדה־דיץ־
ספיר־אבן־אלון קם משולש קומפאקטי יותר, רבץ־פרס״
אלון. שם, כך נראה׳ מתקבלות ההחלטות.

אך אין זה כך.
בין רבין ופרס התפתחה תחרות לחיים ולמוות. אלון
נגרר אחרי השניים, מבלי להטביע חותם כלשהו על
המדיניות. אחרי שהיה גלגל חמישי במיטבח של גולדה,
הפך גלגל שלישי באופניים -של רבין.
באופניים אלה הלך וגדל הגלגל של פרס, על ח־שבון
הגלגל של רבץ עצמו. רבין גימגם, ואילו פרס דיבר
ודיבר ודיבר• הפופולריות של רבין גלישה מטה־מטה׳
זו של פרס טיפסה במעלה ההר. לא היה ספק בכך שפרס
מתכוון לרשת את רבין במהרה, ושהוא כבר מפלרטט
ל-שם כך עם הליכוד הימני.

ניתן לומר כי כישראל נוצר עתה מישטר
נשיאותי נוסח אמריקה.
אך יש הבדל אחד: בארצות־הברית נבחר הנשיא
עצמו בבחירות כלליות, בהן הוא נדרש, לפחות להלכה,
לגלות לבוחרים את גי-שתו לבעיות המדינה.

יצחק רבין נבחר במוסד מיפלגתי, כימעט
במיקרה, מכלי שהגיש תוכנית כלשהי, ומכלי
שאמד אן! מילה אחת על השקפותיו ופית
רונותיו.
אישור המינוי בכנסת היה אקט פורמלי בילבד.
** ם מינויו של אריק שרון מקבלת ממשלת־הצללים
׳ 3של רבץ חשיבות ממדרגה ראשונה.
ייתכן מאד שאריק ינטרל את שר־הביטחון והרמטכ״ל
בקביעת המדיניות הביטחונית. אין ספק שזוהי כוונתו.
שום דבר אינו מפריע לרבץ למנות לעצמו יועצים נוספים, שיפעלו מטעמו באותם שטחים שבהם יש לו חשק
לשלוט בעצמו.

כמישור זה קמה, עתה,
לאומי.

ממשדוז־דיכוד

אריק שרון הוא שהקים את הליכוד הימני. מבחינה
רישמית, הוא עדיין אחד ממנהיגיו. עם צירופו לממשלת־הצללים,
כאדם מס׳ 2אחרי רבץ עצמו, הופך מעמדו
של הליכוד כסיעת־אופוזיציה פארסה.
זוהי, אם כן, התשובה לשאלה שהוצגה בראש עמוד

את ההחלטות הגורליות על עתיד המדינה
יחליט יצחק רבץ עצמו, כעזרת ממשלת־צללים
שהעוך הבולט כיותר בה הוא מלך הניצים.

במדינה

ש בי תו ת
א ש מסיו־דו וז הס תדדודו
הטמפוןהקטן 1113301אתהעול
( 1,400/000,000 טמפוני, גו 0,נמכרו בשנה שעברה ב־06ד ארצות)

ה״ חוסשיה עם אויבה
טמפון 0 .6 .הטמפון הקטן, הנוח׳ והבמות ביותר בעולם נותן לו הרגשת משוחררת
וחופשית. תוכלי ללבוש מכנסיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא,
בושי ספינה הטוב בעולם מבטיח אנוימה מוחלטת
לטמפון 0 . 6 .העשוי צמר גפן כבוש כושר ספיגה שאין לאן!
טמפון. לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0,6.׳מתרחב עם הספיגה ולכן, ככל שהוא סופג יותר
כן הוא סוגר טוב יותר את פתח הנרתיק ומונע בל תזוזה
או דליפה( .טבלי טמפון בכוס מים,ותיווכחי בכושר הספיגה
המצויין שלו).
טמפון.*.ס חוסך יום במחוור והווט ריח ו ע
טמפון 0.6.סופג את הדם מיד עם צאתו מן הרחם לבן, הוא חוסר לר יום במחזור
החודשי כיוון שבאופן טבעי •,עושה הדם את דרכו החוצה במשר 24 שעות.
האטימה המוחלטת של הטמפון 0.6,מונעת היווצרות ריח רע הנגרם כתוצאה
ממגע הסד עם האויר.
טמפו! 0.11.נוח ביותר לשמוש
טמפון 0.6.קטן משפתון ולכן קל ונוח לשאתו בארנק. טמפון
0.6.נכנס לתור גופך בקלות תוך שניות בעזרת אצבע —
הנשארת נקיה׳! ללא, כל אביזרי• עזר שיש צורך להפטר מהם
לאתר השמוש.
טמפון 0.11.מחאיט למבנה האנטומי חסנית•
.טמפון. נ 0.1תוכנן ופותת ע״י צווח גיניקולוגים מומחים, כר
שיכנס עמוק לתוך הנרתיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
הגורמים לכאב, או אי נוחות.
הכנסה נבונה הכנסה ל א גבוגה. ל א מספיק עמתן.

ן 0.11.מיני •לבתולות ולנערות צעירות
ן החידוש הבלעדי האחרון של 0.6.הוא טמפון מיני המיועד
ן לבתולות ולנערות צעירות. עם 0,6.מיני אין כל חשש לפגיעה
1בקרום הבתולים, כיוון שהוא כה קטן ונכנס בדיוק לפתח
|.בקרום דרכו עובר הדם.
( 1במקרה של כאב קל בשמוש הראשון, יש לדחות חשמוש
1ב־ 4—3חודשים).

0.11.ב 3 -דרגות ספיגה
נורמל — למרבית הנשים.
מיני — לנערות, לבתולות ולנשים עם דימום מועט — בעיקר בימים האחרונים
של המחזור אצל נשים המשתמשות בגלולה למניעת הריון.
אקסטרה — לנשים עם דימום רב בעיקר ביומיים הראשונים של המחזור.

חור!י החירום הופעלו
כדי לאפשר את השימוש
בסירות ההסתדרות כדי
לשכור את השביתה
את שביתת הימאים של קדצינור־הנפט
אילת־אשקלון שברה ההסתדרות. היא
גייסה לצורך זה את מלוא עוצמתה -דיש׳
תמשה גם בשיטות הנלוזות ביותר: הפע־לת
שאר עובדי־החברה נגד חבריהם השובתים,
גיוס מועצודפועלי״אשקלון כ
חוד־המחץ של שבירת־השביתה.
אולם המעשה המדהים ביותר נתגלה רק
במיקרה, בעיקבות חקירתו של צוות ה־עולס
הזה, שסיקר את השביתה מעל גבי
סירות השובתים. הצוות נוכח לדעת כי
השוטרים, התוקפים את השובתים, מוסעים
על גבי סירות השייכות להסתדרות•
הזמיר זימר. כבר בשביתה הקודמת
חשפו כתבי העולם הזה עובדה דומה• אז
נתגלה כי סירה בשם מוניה משתתפת
בניסיון לשבור את השביתה בחסות המיש־טרה.
מזדה שייכת לחברת העוגן, שהיא
חברה־בת של סולל בונה.
אורי אבנרי, כחבר הוועד־הפועל, הקים
אז שערורייה. מזכ״ל ההסתדרות ירוחם
משל נרתע. בתשובה לדברי אבנרי, הודיע׳
בישיבת הוועד־הפועל, כי פנה אל האלוף
(מיל ).צבי זמיר, יו״ר מועצת־המנהלים
של סולל־בונה, וזה הבטיח לו שהדבר
ייבדק ולא יקרה שוב.
הפעם השתתפו בשבירת השביתה שתי
סירות של אותה חברה עצמה: סעד ושימחה.
על אחת מהן רכבו השוטרים ש הסתערו
על השובתים בלב־ים, וכתוצאה
מכך נתקעה הסירה על שירטון. באותה
הזדמנות ירה שוטר צרור־כדורים לעבר
הישובתים., ,באוויר.״
כלי צעקה. כיצד נמסר ציוד של
ציבור־העובדים לרשות המישטרה, לשם
חיסול־בכוח של שביתה 1
הפעם היו ירוחם משל ואנשיו פיקחיים
יותר. כשפנה אבנרי אל מישל במיכתב״
מחאה חריף ביותר, השיב לו משל בתמימות:
הסירות הופקעו על־ידי המישטרה,
ולהסתדרות לא היתה כל שליטה על כך.
ואכן, משל המציא לאבירי צו־החרמה
(״הוראת חכירה״) המבוסס על תקנות
שעת־חיוום (״פיקוח על כלי־שיט) תש״ח
— .1948 חוק זה נועד לאפשר למדינה
(ולמעשה לצה״ל) לגייס כלים במיקרה
של מילחמה. הפעם שימש כמסווה נוח
להעברת הציוד ההסתדרותי למישטרה.
היה זה תכסיס שקוף. הוא נעשה על
דעת ההסתדרות, וקרוב לוודאי גם על־פי
בקשתה• אחרת, קשה להסביר מדוע לא
הקימה ההסתדרות קול צעקה, לא מחתה
על הפקעת רכושה לצורך זה, ולא מצאה
אף לנכון לפרסם את הדבר — עד שזיהה
צוות ה עו ל ם הזה את הסירות בלב־ים.

ומרוד ה מו ר ד
מנהיג שכיתת הימאים
׳חתם ע? הצו
לשבירת שכיתת הימאים
חובל־שני נימרוד אשל כאילו נלקח ישר
משיר־עם אמריקאי, המתאר את עלילות-
הגבורה של שובתים בימי־הראשית של
מאבק העובדים•
׳״״הוא׳היה מאנשי הפלי״ם ״האגדי של
הפלמ״ח, צבר בן אחת ממישפחות הצמרת
של המימסד, גבר יפה־תואר, גבה־קומה,
נואם־בחסד, מנהיג סוחף.
לפני 23 שנים עלה נימרוד המורד לכותרות
העיתונים, כאשר הנהיג את מרד־הימ־אים
הגדול — השביתה הגדולה ביותר
בתולדות המדינה.
י אלות ומפירי־שכיתה. השביתה
ההיא נשברה על־ידי יוסף אלמוגי ביד
ברוטאלית, בעזרת מפירי־שביתה שהובאו
מקפריסין, אלות המישטרה וגיוס השובתים
לצבא. בין המגוייסים היה נימרוד.
הימאות הישראלית לא החלימה מן המכה
עד היום. מכה זו שברה את עמוד־השדרה
של ציבור־הימאים שיצא מן ה־פלי״ם,
ולמשד ישנים רבות הופקר המיק־צוע
בידי ימאים זרים, עבריינים מקומיים,

מבריחים ולשאר אנשי־שוליים, שהובאו
על־ידי אלמוגי כמפירי־שבייתה•
אשל עצמו הוחשד כקומוניסט, נודה,
גורש מאוניות צי״ם, נאלץ להרוויח את
לחמו בספינות שעליהן לא חלה מרות
המימסד. רק בהדרגה נשכח הכל, ואשל
חזר לצי״ם ומשם למנגנון המדינה. בע־ון
יים גם עלה לדרגת רב־חובל.
תמרור כדרך. השבוע עבר רב־חובל
נימרוד אשל תמרור נוסף בדרך־חייו.
צו־ההחרמה הפיקטיבי, שאיפשר את
העברת סירת ההסתדרות לרשות המישט־

רכ״חוכל אשל

רה וי,-ר, י ,עידו כדי^שחד*זזוכל להסתער
בהן על הימאים השובתים בלב־ים, נשא
את החתימה ״נ. אשל, מנהל אגף הספנות
והנמלים.״

ש טי פ ת מוח
האיומים שדא הי1
איך להפוך גאוס
פייסני של גשיא מצריים
למסע איומים ץ
קוראי הארץ נדהמו. זה־עתה עשה יצחק
רביו מחווה יפה כלפי מצריים, כשדילל
את הכוחות בקו סיני. והנה.,בכותרת הראשית
של הארץ ביום ר, נמסרה תשובתו
של המצרי כפוי־הטובה: איומים חדשים
על ישראל.
המסקנה המתבקשת מאליה: מצריים אינה
רוצה בשלום, אלא בהשמדת ישראל.
לא כדאי לעשות שום מחווה כלפיה.
היתה זו מסקנה הגיונית. אולם היא התבססה
על מידע כוזב מעיקרו — דוגמה
נוספת למערכת שטיפת־המוח המתנהלת
מדי יום־ביומו במדינה.

מדווח על בך פרשן המתמסר ל
חקירת
שטיפת־המוה כישראל :

הניצים בישראל החלו מגלים סימני־דא-
גה ואף עצבנות ככל שהנשיא אנוואר אל-
סאדאת ד,ירבה להכריז על נבונות מצריים
לשלום עם ישראל.
צעד מעודד. מיתקפת־שלום זו הגיעה
לכמה שיאים, כמו, למשל, בהופעת נשיא
מצריים בפרלמנט הכווייתי ב־ 14 במאי, ישם
קרא להכיר בישראל שבגבולות ,1967 ושלל
בפומבי את הקריאות לחיסול ישראל בהסבירו,
כי עמדה קיצונית זו *ירושה עימות
עם שתי מעצמות״העל.
שיא אחר שהביך את הניצים היה ביום
הכרזת ראש־הממשלה, יצחק רבין, על
מחוות הדילול. לא עברה שעה קלה, ונשיא
מצרים הגיב באמרו, כי הצעד הישראלי
הוא ״צעד מעודד לקראת השלום״.
״צעד חשוב ביותר״ .גם בעת פתיחת
תעלת־סואץ הושמעו קריאות לשלום.
אל־סאדאת הרחיק לכת יותר, ובשיחה עם
מאות כתבים שהתקבצו על המשחתת שעברה
בתעלה בראש השיירה החגיגית, הכריז,
כי החלטת ישראל לדלל,את כוחותיה בגדה
המערבית של התעלה היא ״צעד
חשוב ביותר לקראת השלום״ .הוא הצהיר,
כי המהלכים להשכנת שלום במרחב נעצרו
במדם עם כישלון שליחות קיסינג׳ר, ולכן
״מחווה זו פירושה שאנו מתחילים בתהליך
פעם נוספת״ .סאדאת קרא לישראל, באמצעות
הנתבים הזרים ,״לגבש אוריינטאציה
אמיתית בכיוון ישל השכנת שלום״.
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 1971

האם יזם הש. ב .את המסע נגד גאנדי בעיתזנות
אחרי פרשת יוהנסבזרו ..כדי לחפות על מחדליו

פושת סווטוג״ס

** ייויד פרוטר, הצעיר היהודי הו
מטורף, שהשתלט בסוף חודש אפריל
השנה על הקונסוליה הישראלית ביוהנסבורג,
בהסוואה של התקפת־מחבלים ערבים,
הרג ביריות־ד,טירוף שלו שלושה
אנשים. מבלי לירות, הוא כימעט חיסל
בעקיפין אדם נוסף. היה זה מי שכיהן
אז כיועץ ראש־הממשלה למילחמה ב־טירור,
אלוף (מיל ).רחבעם (״גאנדי״)
זאבי.
בחודש שעבר החזיק גאנדי •ללא עוררין
בתואר האליפות של האיש המכוקר וה־מושמץ
ביותר במדינה. כל העתונות ה־

אלי ח בו ר
ישראלית, ללא יוצא מהכלל (כולל עתון
זה) תקפה את גאנדי בחריפות על הדו״ח
שהביא עמו מהביקור החטוף שערך ב־דרום־אפריקה
מיד אחרי ההשתלטות על
הקונסוליה.
הדו״ח, כפי שהוצג לעיני הציבור, היה
אומנם מוזר ומעורר תמיהה. השתקפה
מתוכו התפעלות מיכולתו המיבצעית, ה־מטורפת־גאונית,
של פרוטר. מצד שני
לא היתה בו שום קביעה ברורה וחד־משמעית
לגבי אלה הנושאים באחריות
למינויו של מטורף כאיש־ביטחון בקונסוליה
ישראלית.
כאשר ימים מיספר אחר־כך, הודיע
ראש־הממשלה על מינויו של גאנדי כיועצו
לענייני מודיעין, נראה המינוי כלעג
לרש וכציפצוף על דעת־הקהל, שביקרה
את גאנזיי בחריפות כה רבה בעקבות
הדו״ח שלו על מחדל.פרוטרגייט. שוב
הפך האלוף זאבי למטרה לחיצי העתונות,
שמנתה לו את כל מה שנראה בעיניה
כחטאיו־בעבר, אחד לאחד.
היתה זו מיתקפת־סרק. היא לא כוונה
לעבר היעד הנכון, ספק בזדון ספק בגלל
צירוף נסיבות מיוחד במינו, שלא איפשר
לאמצעי־התיקשורת לקבל את המידע המלא
והנכון על הפרשה. גאנדי גם לא
יכול היד. לגונן על עצמו. כבול בתוקף
תפקידיו הרשמיים ומיגבלות עיסוקיו, נא לץ
לשים מחסום לפיו.
העתונות והציבור שפטו אותו על פי
הופעתו הפומבית היחידה בפרשה זו.
היתד. זו מסיכת־עתונאים שערך אחרי
שובו לארץ מדרום־אפריקה, בה יכול היה
לדווח רק על מה שהורשה לו לדווח ונאלץ
לדווח על נושאים שלא היה לו מושג
בהם. כל דימית וקשר בין דיווח זה,
שהובא לידיעת הציבור, לבין מה שאירע
באמת, היו מקריים בהחלט.
אותה הופעה בלתי־מוצלחת — בשל
סיבות אובייקטיביות — היתד, רק ה־פאסאדד.
להתרחשויות מסעירות מאחורי־הקלעים,
למאבקי־כוח חשאיים שטרם הסתיימו,
הנמשכים עד עצם היום הזה ויהיו
להם ודאי הדים בעתיד. הכוח הדוחף
מאחורי התרחשויות נסתרות?(לה היו
מאמציהם של ראשי שירות־הביטחון הכללי
לחפות על מחדליהם ולנער מעל
עצמם כל אחריות לפרשה האומללה של
פרוטרגייט.

רא ש־הממ שלה הו טעה
** ק עתה יותר מחודש אחרי אותה
| פרשה שכימעט השתכחה, מתחילים
להיתגלות טיפין טיפין פרטיה האמיתיים,
החושפים את המיתרחש באחד ממוקדי
הכוח המרכזיים של המדינה. מסתבר
לפיהם כי המדינה כולה נפלה במלכודת־פתאים
שיש לד, השלכות חמורות הרבה
יותר, מעבר לעוול האישי שנגרם לרחבעם

זאבי. בפעם הראשונה נולד חשד כי ראש
שירות־הביטחון־הכללי (שב״כ) היטעה ב־מיתכוון
וביודעין את ראש־ד,ממשלה, את
הממשלה ואת הציבור כולו, תוך ניסיון
להתחמק מאחריות למה שאירע בקונסוליה.
נגד ראש השב״כ הועלתה האשמה כי
ד,יטעה, אם לנקוט לשון המעטה, את
ראש־הממשלה בכך שטען כי ד,שב״כ
ערך בדיקה חוזרת בתיקו האישי של
דייויד פרוטר, אחרי שזה היתגלה כשקרן,
ולא מצא נתונים כדי לפסול אותו.
בחודש ספטמבר 1974 היה צריך להידלק
אור אדום בעיני הממונים על פרוטר
בקונסוליה ביוהנסבורג ובעיני הממונים
עליהם בשב״כ. עד אז הועסק פרוטר
במשך כשנה בתפקיד מחפש בתיקיהם
ובכליהם של הנכנסים בשערי הקונסוליה.
זהו תפקיד בלתי מסווג, שאנשי הג״א
ממלאים אותו בבתי־הקולנוע בארץ. ליקוי-
נפשי שבגללו משתחרר אדם משירות
בצה״ל, אינו פוסל לגבי מילוי תפקיד זה.
יש סעיפים של ליקוי נפשי שאינם מעי־

נעשה ניסיון לבדיקה חוזרת בעברו של
פרוטר לא היתח זו בעייה כלל לגלות
כי סולק מצה״ל בגלל ליקוי נפשי שאינו
מאפשר את העסקתו. ניתן היד, לעשות
זאת תוך חצי שעה, בבדיקה שהיתר,
אולי מונעת את הטראגדיה ביוהנסבורג.
הדבר לא נעשה, למרות טענתו של ראש
השב״כ כי הבדיקה החוזרת אכן בוצעה.

ה שקפה של איש אחד
ך* סימנים הראשונים לכך, שמשהו
\ 1אינו כשורה בבדיקת רקעו של פרו־טר,
היתגלו כבר זמן, קצר אחרי שנודע
דבר ההשתלטות על הקונסוליה ביוהנס בורג.
אז עוד היתד, הדיעה הכללית, על
פי הדיווחים שהגיעו מדרום־אפריקה, כי
קבוצה של שישה מחבלים, כנראה שלושה
ערבים ושלושה יפאנים, היא שהשתלטה
על הקונסוליה. רק איש אחד טען :״אלד,

מצויין כי שוחרר מצד,״ל בגלל ליקוי
נפשי. אולם היו שם פרטים נוספים שהעידו
מה חמור חליקוי שלו. חיו שם
מיסמכים של המישטרה שסיפרו על ניס יונות
היתחזות של סרוטר כקצין בצד,״ל
ועוד מעשים תמוהים שבתנו פירוש מעשי
לסעיף הליקוי הנפשי שלו. נתונים אלה
לא היו בתיק השב״ב.
על סמך הפירוט בתיק האישי הבין
גאנדי כי מדובר במעשה של מטורף. אולם
גירסותיו נדחו בלעג על הסף. כל אנשי
השב״כ שהיו מעורבים בעבין צחקו לו
בגלוי. כעבור זמן קצר נראה היה כי הם
צדקו. אחת ממזכירות הקונסוליה יצאה
מהבניין. היא סיפרה כי מצויים בתוכו
6מחבלים, וכי דייויד פרוטר נמצא
בפנים פצוע ומסרב להיתפנות.
״הקונצפציה שלנו הולכת לאיבוד,״ אמר
גאנדי לראש־הממשלה.
״שלך — לא שלי!״ תיקן אותו ראש
השב״כ.
חלף עוד פרק זמן. מבניין הקונסוליה
יצא הד״ר גוטליב, הרופא היהודי
שהתנדב להיכנס לבניין כדי להושיט עזרה
לפצועים. הוא סיפר :״בפנים יש רק משוגע
אחד. פרוטר שמו. אסור שידע כי יודעים
על כך. זה יגביר את טירופו. יש להמשיך
את המשא־ומתן עמו כאילו מדברים עם
מחבלים״ .אז התברר כי גאנדי צדק מהרגע
הראשון בתיאוריה שלו.

בך נולדה הפשלה

ראש שכ״כ
— אינו פחות גרוע —
דים בהכרח על טירוף, שיגעון או מחלת־ לא מחבלים. זהו איש־הביטחון של הקונסוליה
דייויד פרוטר, שנמצא שם.״
רוח.
הטענה שיצאה מפיו של יועץ־ראש־אולם
במהלך השנה בה הועסק כמחפש,
חרג, פרוטר ממיסגרת תפקידו. בזכות הממשלה למילחמה בטירור, רחבעם זאבי,
זכתה מיד לקיתונות של לעג ובוז. באותן
אישיותו הדומינאנטית הוא הפך למביא
ולמוציא של הקונסוליה. הוא גילה בקי שעות נשמעה גירסתו של גאנדי מטורפת.
אות בכל הנעשה במישרדים, בדברים ש כששאלו אותו כיצד הגיע למסקנה מוזרה
אינם נוגעים לו. כתוצאה מכך נאסרה זו אמר כי עשה זאת בדרך האינטואיציה.
עליו הכניסה עם האקדח שברשותו לקונ אלא שאינטואיציה היא פרי ניסיון שנרכש
במשך זמן רב על ידי ששת החושים.
סוליה.
וגאנדי עם כל מה שיאמרו עליו, הוא
אז ד,יתגלה כי דייויד פרוטר מסר
דיווח כוזב בשאלון שמילא במצורף ל בעל חושים בריאים.
היו בידו כמה אינדיקטורים לכך שלא
בקשתו להתקבל לעבודה כאיש־ביטחון
בקונסוליה. הוא העלים בשאלון מידע על מחבלים ערבים הם שפרצו לבניין: העובשני
ביקורים שערך בארץ וכן את העובדה דה ששום אירגון פידאיון ערבי לא טען,
ששוחרר משירות בצד,״ל בגלל סעיף של במשך שעות אחרי המיבצע כי ידו במעשה
; העובדה כי לא נדרש שיחדור
ליקוי־נפשי.
עצם הגילוי שאיש־ ביטחון העלים מידע של בני־ערובה ועובדות נוספות שלא ניתן
ושיקר בשאלון רשמי חייב לפסול את לפרסמן, שיכנעו את גאנדי כי לא ערבים
פרוטר כאיש־ביטחון, אפילו לא היה הם שהשתלטו על הקונסוליה.
כאשר אשתו של גיורא רביב, קצין־
מיתגלה בתיקו הסעיף של הליקוי הנפשי.
כאשר הועלתה השאלה כיצד יכול היה הביטחון שנרצח בידי פרוטר, יצאה מלהתרחש
מחדל כזה, שהשב״כ לא יגלה הבניין וסיפרה כי פרוטר מסתובב בקונכי
פרוטר שוחרר מצד,״ל בגלל ליקוי סוליה לבוש בגדים מנומרים ותת־מיקלע
נפשי חמור, מיהר ראש השב״כ, ששמו עוזי בידו, הבין גאנדי שמדובר כנראה
אסור לפירסום, לגונן על השירות שהוא באחד מאנשי־הביטחון של הקונסוליה. הוא
עומד בראשו. הוא טען כי כאשר הגיע ביקש את תיקיהם, קיבל גם את תיקו של
המידע על שקריו של פרוטר לארץ, נער פרוטר. בתיק נאמר כי פרוטר דימר, בכה
בדיקה חוזרת בתיקו ולא ד,יתגלה שם שאלון בקשר לביקוריו בארץ ולסיבות
שום סעיף רפואי שהיה בו כדי לפסול שיחרורו מצה״ל. גאנדי ביקש לראות גם
את התיק הצבאי של פרוטר. הוא ידע
את פרוטר לתפקיד.
טענתו היתד, פסולה. קודם כל משום שכל מי שמשתחרר מצד,״ל ונוסע לחו״ל,
שכאמור די היה בגילוי שקריו של פרוטר מעבירים את תיקו ליחידת ביטחון־שדה.
ואז היתגלתה לראשונה עונדד, מדהימה :
כדי לסלקו מהתפקיד. אולם היא היתגלתד,
גם כבלתי נכונה. הסתבר כי לוא היה בתיקו הצבאי האישי של פרוטר היה

^ אשר הסתיימה הדראמה ביוד,נס-
בורג, ביקש יצחק רבין מגאנדי לצאת
לדרום־אפריקה, כדי להביא לו ממקור
ראשון מידע על מה שאירע שם באמת.
גאנדי לא מונה כקצין חוקר וגם לא כ־וועדת־חקירה
שצריכה לחקור באופן פורמאלי
ולמסור מסקנות. כל מה שהיה עליו
לעשות הוא להביא את התרשמותו האישית
לידיעת הממשלה.
הוא יצא ליוהנסבורג, עסק שם באיסוף
מידע במשך 49 שעות רצופות. בין השאר
שוחח פעמיים עם דייויד פרוטר ועם
אחיו. תוך כדי שהייתו הודיע הרדיו ה־דרום־אפריקאי
כי ראש־הממשלה שיגר את
יועצו ליוהנסבורג כדי לחקור את הפרשה.
גאנדי צילצל מיד לארץ :״האם הבנתי
נכון את הידיעה? האם המשימה שלי
שונתה?״ הובהר לו שנית כי אינו חוקר
ואינו בודק או גובה עדויות, אלא מתרשם
אישית.
מיד עם שובו ארצה חיבר גאנדי את
הדו״ח שלו לראש-הממשלה. בין השאר
כלל בדו״ח פיסקה, לפיה הוא יכול להבין
את הקב״טים שהעסיקו את פרוטר, בגלל
אישיותו החזקה, אך לא להצדיק אותם.
לעומת זאת אינו יכול להבין כיצד ד,שב״כ
לא בדק שוב את עברו של פרוטר ונתן
אישור לקב״ט של הקונסוליה להמשיך
להעסיקו גם אחרי שד,יתגלה כי שיקר.
ראש השב״ב סתר את דבריו של גאנדי.
הוא עמד על כך כי נערכה בדיקה חוזרת
וכי לא היה בתיק ביטחון־שדה דבר
שיחייב את אי־העסקתו של פרוטר.
דעתו של ראש השב״כ כי אומנם היתד,
בדיקה חוזרת ולא נמצא בה פסול, הית־קבלה
כעובדה על ידי ראש־הממשלה. כתוצאה
מכך שינה גאנדי סעיף בדו״ח שלו.
הוא סבר כי טעה וכי אומנם לא היה בידי
השב״ב מידע על הליקוי הנפשי של פרוטר.
בדו״ח החדש שלו ציין רק כי השקר אינו
כשר יותר מהשיגעון, וכי על סמך שקריו
בילבד אסור היה להמשיך להעסיקו.
כעבור מיספר ימים הופיעו ראש השב״ב
וגאנדי בפני ועדת־העורכים של העיתונות
ומסרו להם את המידע שבידם. העורכים
ביקשו לערוך מסיבת עתונאים גם לפת־
(המשך בעמוד )44

... 1811111

המשך החידוי האישי: למה ר 1טשילד רודף אותי

^ פרס הסדיר

לי המלצה אצל בן־גוריון £ו ר 1טשילד האנגלי העדיפוי על אדמונד
^ הבר 1ן התעלל בי
ד 1ל ר

^ הח 1ב1ת שלי הם 1בסן ך 250 נויליזן

לא הייתי ״הבנקאי של המאפי!

כפי שסיפר! עלי

הווידו עו ל בור רחנבו

״ושוווידדהניוווז
אונ( טור!
זהו חלקו השני של וידויו האישי של טיגור רוזנגוים. חלקו הראשון חופיע
לפני שבוע, ובו סיפר רוזנבוים כיצד סירב להונות פדי להציל את צבי רכשר, וגילה
כי המשקיעים העיקריים בעסקיו חם ישראלים.
כתב ״חעולם־חזה״ יגאל לביב נסע לז׳נבה במיוחד כדי לרשום את סיפורו

האישי של טיבור רוזנבוים, כפי שסופר לבן־שיחו, המהימן על ״העולם הזה״.
ברור כי אין גירסתו של רוזנבוים מובאת כדי להזים מה שכתב ״העולם הזה״ עליו
בעבר, אלא כדי לאפשר לציבור ללמוד, לראשונה, על הפרשה מנקודת־ראותו
של רוזנבוים עצמו. והרי דבריו, כלשונם :

מאת י י טי בו ר רוזנבו
ך • להצ רו ת שלי התחילו מרוטשילד.
לא חם־וחלילה מהרוטשילדים האנגליים
או האחרים הצרפתיים, האמיתיים,
מן המישפחד — ,גי ואלן. אני מתכוון לאדמוני.
בשנת
1966 חתמתי הסכם עם יעקב
רוטשילד האנגלי, להקים בשווייץ חברה
משותפת לייעוץ להשקעות. אתה יודע
מי המליץ עלי לפניו? דויד בן־גוריון!
הנה, תראה( .מראה מיכתב של דויד בן־
גוריון אל יעקב רוטשילד, ובו כתוב כי
הוא מנצל את העובדה שחברו, טיבור רוזו־בוים
המוכר לו היטב, נוסע ללונדון על־מנת
לבקשו בקשה מסויימת).
אתה מבין? הוא לא כותב שאני מומלץ
על ידיו — מספיק שכתב כי אני חברו.
וזה היה בשנת ,1966 כאשר עוד היה בקו
הבריאות המלאה. אלי שלח בן־גוריון עוד
מיכתב, אישי. הגה הוא( .מראה מיכתב של
בן־גוריון אל רוזנבוים, ובו כתוב כי לפי

נעלב מאוד שרוטשילד האנגלי עושה ב־שווייץ
עסק לא איתו, אלא עם ההונגרי
הפראנק הזה, שגדל במחנות ולא קיבל
חינוך כמוהו. זו היתה ממש סטירת־לחי
לאדמונד מצד מישפחתו, שעשו עסק בנקאי
לא עימו אלא עם אחרים בשווייץ. זה
היה מראה לכולם כי המישפחה רואה בו
נטע זר, ויותר לא אוסיף בנושא זה.
ז, כשהופיע המאמר בלייף, אני-
עצמי החזרתי את החוזה לרוטשילד האנגלי׳
עד שאטהר את עצמי. אני הבנקאי
של המאפייה?! איזו בדיחה! כל הבנק

אבל נחזור לאדמונד רוטשילד. בשנת
,1968 כאשר הוקמה הוועידה הכלכלית, רצו
פינחס ספיר ויעקב הרצוג שאהיה בנשיאות
הוועידה באירופה, ואדמונד רוטשילד
התנגד. גם סיר זיגמונד ורבורג התנגד,
בגלל שחתנו, דב ביגון, הכניס אותו להשקעה
בקרקעות ברומא, בה הפסדנו כולנו
כסף רב. ואתה יודע — אני שידכתי
בין בתו של ורבורג _לבין ביגון__ .
ביגון היה ראש מגבית ההסתדרות באמריקה,
וגם הכיר אחר־כך ביני לבין
הבלומפילדים, שהחלו להשקיע ברומא באמצעותי.
ד״ר ישעיהו פורדאר המנוח הוא

ך* נ ה, דפ 1של, התשקיף של החברה
| 1לישראל מיום ,29.1.74 עליו חתומים

הצוות שרי התחילו מאומונד רוטשילד ר
בקשת שמעון הוא מעביר במצורף את ה־מיכתב
אל יעקב רוטשילד).
אתה יודע מי זה שמעון? זה שמעון
פרס. אנו חברים עד היום. אז לקחנו כבר
משרדים לחברה המשותפת, בה היה רוב
לרוטשילד האנגלי ומיעוט לבנק שלי. ויומיים
לפני טקס פתיחת החברה הופיע
הלייף, עם המאמר שהבנק שלי קשור במאפייה
האמריקאית.
הברון אדמונד רץ מייד אל יעקב, ללונדון,
עם המאמר, ואמר, :תראו עם מי
אתם ערכים עסקים! עם הבנקאי של המאפייה!׳
את זאת סיפר לי יעקב הרצוג
המנוח. למה אדמונד עשה זאת?
יש הסכם בין אדמונד לבין שאר אחיו,
שהוא לא יעסוק בבנקאות בצרפת ואנגליה.
אבל בשווייץ יש לו בנק, בנק פריווה. והוא

קודם מה אני אוכל, כי ידוע שאני אוכל
רק כשר. הברון היה מגיש בכוונה אוכל
לא־כשר, ונותן לי לשבת בלי לאכול, ולא
שולח אלי את המלצר להציע לי אוכל
כשר (בוכה בכי ממושך) .אתה יודע, אומרים
שהערבים נועצים סכינים בגב. אבל
כשהם מזמינים אותך לביתם, אתה האורח
שלהם עם כל הכבוד.
אדמונד נעץ בי סכינים בביתו, לפני
כולם ! ובאותן ארוחות תמיד ראיתי שהברון
וצור היו ידידים בלב־ונפש. צור קרא
לברון בשמו הפרטי, אדמונד, ולאשתו נא-
דין, והברון התייחס אליו כאל גאון. לי
אין כל ספק כי הברון ידע על כל פעולותיו
של צור, שעליהן הוא הואשם בהונאת
החברה ויושב־הראש שלה, הברון רוטשילד.
יש לי חוות־דעת מישפטית על כך.

..איו ד ספק שהברון
ידע על כל
פעולותיו של צור!׳•
שלי כלל אז רק כמה מיליוני דולרים.
אתה יודע מה הרים את הבנק שלי?
לא לנסקי, אלא איי־או־אס.
היה לי החוש לעשות הסכם עם ברני
קורנפלד כשעוד רק התחיל, ולהיות הבנק
המרכזי שלו. ברני קורנפלד הביא לי 8000
לקוחות ואחרי שנים, כאשר איי־או־אס
הקימה בנק משלה, הם נשארו אצלי.
אני שילמתי כל השנים קומיסיון מייוחד
של רבע-אחוז לסוכני איי־או־אס כדי שיביאו
לי לקוחות, ובשבילם זו הייתה עבודה
נוספת, וזה היה כדאי לכולם. זה מה
שהקפיץ את הבנק פיתאום.

שנתן לי את הרעיון לשדך בין ביגון
לוורבורג, וזה נגמר בחתונה.
אחר־כו רוטשילד לא רצה שאהיה בהנהלת
החברה לישראל. עמום מנור (סי
שהיה ראש הש.ב. ואחר נציגו של רוזנ־בוים
בישראל) הלך אליו, אך הברון לא
רצה להסביר מדוע הוא מתנגד. אבל הוא
הסכים שאשב בהנהלה מטעם הקבוצה הגרמנית.
כאשר הברון אירח בביתו שבפאריס,
לארוחות־צהריים, את הנהלות החברה
לישראל, היה מעליב אותי במייוחד.
אני שגריר של ליבריה, ובדרך־כלל,
כאשר אני מוזמן לצהריים, שואלים אותי

כל מנהלי־החברה׳ כולל אדמונד דה־רוט־שילד.
עס׳ 38 בתשקיף מוסר כי החברה
הוואדוצית איי־סי־טי שייכת במחציתה ל-
טיבור רוזנבוים, וכי חברה זו היא בעלת-
מניות גדולה בחברה לישראל ובמלונות
יהודה.
בעמ׳ 41 נאמר כי ב־ 25.6.72 נערך הסכם
בין החברה לישראל, הקבוצה הגרמנית באמצעות
חברת איי־אי־בי ועם איי־סי־טי
ואדוץ, לפיו איי־אי־בי לא זכאית לקבלת
הדיבידנדים בסך שניים ורבע מיליון דולר,
שהם הכנסת השנתיים הראשונות של הש קעת
איי־אי־בי בחברה לישראל. לפיכך,
הדיבידנד תוחזק בחשבון מוגבל באיי־סי־טי
ואדוץ, כנאמן. הריבית על הפקדה זו
באיי־סי־טי מגיעה לחברה לישראל.

ואילו בעמוד 44 בתשקיף מופיע מאזן
החברה לישראל לסוף 1972 ובו, תחת הכותרת
״נכסים שוטפים״ ,כתוב :״פיקדונות
קצובים במוסדות כספיים 1971 כולל
בנקים)״ ,ואילו במאזן החברה לישראל
הלא מבוקר ליוני 1973 כתוב באותו סעיף :
״פיקדונות קצובים במוסדות״ בלבד.
מזה ניתן ללמוד, ראשית, כי מוסדות
כספיים אין פירושם בנקים, ועובדה —
כאשר היו הפקדות גם בבנקים, צויין הדבר
במאזן במפורש.
אולם העיקר הוא כי הברון, שחתם
על התשקיף, ידע ממנו כי כספי החברה

כאשר השופט השווייצי ראה במה המדובר,
סירב לעשות משהו בנדון. הברון התפוצץ
לאסור אותי. כאשר מינה ביודהמישפט
כאן מפקח-לבנק, מטעמו, התברר כי מיש־רד
עורכי-הדין של המפקח, חברת דה־לויד,
הוא גם מישרד עורכי-הדין של הברון
רוטשילד.
מכאן היה ברור לנו כי כל מה שמגלה
המפקח, יודע גם הברון. עכשיו תשמע,

אדמונד נעץ בי
סכינים בביתו,
לפני סלם!״
באפריל 1974 צור הילווה לחברות שלנו
2מיליון דולר, וגם על זה הסדיר לעצמו
הפרשי־ריבית עד סוף יוני. ביולי פגשתי
את צור, והוא אמר לי שהיה אסור לו
להלוות לי את השני מיליון דולר. לצור
היה מותר, כמנהל, להפקיד יתרות־מזומנים
של החברה היכן שרצה. אבל כאן הוא לקח
הלוואה 2מיליון דולר, כדי להלוות ולהרוויח
הפרשי־ריבית, וזה אסור לו להחליט
לבד.
מבחינת הספרים, מה שביצענו היה חיוב
החברה לישראל ב־ 2מיליון דולר, וזיכוי
איי־סי־טי באותו סכום. אז כשצור אמר
לי מה שאמר, הוריתי לבנק שלא לחייב
את החברה לישראל בסכום של 2מיליון
דולר, כפי שהייתי צריך לעשות. את כל
זאת הסברתי למפקח שמונה על־ידי בית-
המישפט.
מה עשה עורך־הדין של רוטשילד, שהוא
גם של המפקח? הוא יעץ למפקח לשלוח
תעודת־חיוב לחברה לישראל, למרות שהבנק
החליט לא לעשות זאת! ראית כבר
שחברה עושה הכל כדי שיחייבו אותה בתשלום?
ברגע
שהגיעה הודעת־החיוב לחברה לישראל,
באו לכאן המנכ״ל, איזי גלעד,
ועורך־הדין אמנון גולדנברג, והודיעו ל־בית־המישפט
כי לצור לא היתה רשות

רה לישראל החזירה לקונטרפין. אחר נתנה
קונטופין ערבות להבטחת 87 מיליון מרק
לאיי־אי-בי, באמצעות חברה ואדוצית אח רת
בשם ניקוטב.
הבנק שלי קיבל מן החברה לישראל
מיכתב, ובו שמות חמישה מורשי־חתימה
בשם החברה לישראל, וצור ביניהם. והנה,
הפעולות שעשינו עבור ניקוטב וקונטרפין
געשו לפי מיכתב שעליו חתימה בדיוק
כך :״מיכאל צור — החברה לישראל״.
עורכי-הדין שלי בודקים עכשיו האם
משמעות החתימה היא שצור חתם בשם,
החברה לישראל, או שניתן לטעון כי המקף
המפריד פירושו שחתומים גם צור
וגם החברה לישראל, או כי החתימה היא
של צור, שכתובתו היא החברה לישראל.
למקף הזד, יש חשיבות עצומה׳ שכן לדעתי
המיכתבים הם בשם החברה לישראל,
וכי החברות קונטרפין וניקוטב היו בשליטת
החברה לישראל עת נעשו העיסקות.
הגדולות. ולכן הברון אחראי גם לכל הפעולות
של החברות הללו. ואם מאשימים
את צור בהונאה באמצעות שתי חברות
אלו, ושתיהן היו של החברה לישראל, אז
הברון אחראי כמו צור!
(אס רוזנבוים צודק, יש לשאלת הבעלות
על שתי חברות אלו משמעות מרחיקת
לכת ביותר, כמו הבעלות על שטרות
בסך 5.5מיליון דולר שצור החזיר ל״חברה
לישראל״ משליטת חברות אלו ערב ההתמוטטות.
הקבוצה הגרמנית טוענת כי השטרות
הוצאו במירמה, תוך זיוף מיסמך,
וכי בידה עתה השליטה על שתי החברות
וגם על השטרות).
ת ה שו אל מה שם השטרות שקיבלו
צים ובתי־הזיקוק כנגד ההפקדות בחברות
שלי? פשוט מאוד. החברה שמחזיקה
את הקרקעות ברומא נקראת רומרינה.
חברה זו הוציאה שטרות בערך ההשקעה
בנכס, שהיא 65 מיליון דולר. יש שטרות
בסכום כזה בבנק. מזה, שטרות ב־ 14 מיליון
דולר נתתי כביטחון להשקעות ולהלוואות
של קבוצת החברה לישראל: החברה
לישראל עצמה מחזיקה בשטרות בסך 9

יעקוב הרצוג
המליץ בפני האנגלים
לישראל לא הופקדו בבנקים, אלא במוסדות
כספיים, כי היו פיקדונות גדולים באיי־סי־טי,
וכי חברה זו היא בשליטת טיבור
רוזנבוים. מדוע, אם־כן, כתוב בכתב־האישום
נגד צור שעשה קנוניה עם רוז1־
בוים, להפקדת כספים באיי־סי־טי בלי
ידיעת ההנהלה? הרי הברון ידע על כך
במפורש, מתוך התשקיף שעליו חתם!
הברון היה חייב לבדוק מה שם המוסדות
הכספיים שבהם הופקדו הכספים. הוא אחראי
לכל הפקדה במוסדות לא-בטוחים. הוא
יושב־ראש מועצת־המנהלים !
היו 29 העברות־כספים מן החברה לישראל
להלוויס (חברה בשליטת רוזנבויס)
ואיי־סי־טי. על ארבע מהן חתום מוקה
לימון, נציגו של הברון. העברת הכספים
לאיי־פי־טי מאיי־נזי־טי, שעליה הורשע צור
בהונאה ובגניבה, נעשתה על־ידי הבנק
של רוזנבוים בהוראת מיכתב בחתימת צור
ולובה טיגנר, חשבית החברה, מיום
. 18.12.73 המיכתב הוא למזכיר־הבנק, שצ־מן,
ומורה לו להעביר 2,5מיליון דולר
מחשבון איי-סי־טי לחשבון איי־פי־טי. את
הבנק לא מעניין היכן מופקד הכסף, כל
עוד יש לו הוראה של החברה לישראל
היכן להפקידו.
אז איך הברון יכול להאשים אותי? הוא,
ששילם כל שנה שוחד 25 אלף דולר ל מיכאל
צור, כיועץ פרטי׳ ותמורת זאת
צור לא גבה ממנו את התמורה למניות ש קנה,
כביכול,׳ ולא גבה ממנו שכר־דירה
עבור המישרדים של עסקיו הפרטיים ! זוהי
קנונייה שעליה לא דווח לבעלי-המניות,
כפי שהחוק מחייב, וזו עבירה פלילית
חמורה ביותר!
^*תה יודע איך הכנים אותי הברון
לכלא? תחילה הגיש, בזמנו, את התלונה
על גניבת 8.5מיליון דולר, אבל

שימעון פרס עם אדמונד דה־רוטשילד
המליץ בפני בן־גוריון

לתת לי את הכסף, וכי הוא הוציא אותו
מהחברה לישראל בקנונייה עימי. ומהי
ההוכחה לקנונייה? שלא הוריתי לחייב את
החברה לישראל בסכום ביום הדרוש!
לי בכלל אין ביטחון שהברון לא ידע
גם על כל העיסקה הסיבובית בין החברה
לישראל, החברות הוואדוציות והקבוצה הגרמנית
(הכוונה לעיסקה שהגה צור, שלפיה
תלווה ״החברה לישראל״ באמצעות
חברות ואדוציות 34 מיליון דולר לקבוצה
הגרמנית שתשקיע כספים אלה ב״חברה
לישראל״ כהשקעה שלה, תיהנה מהקלות-
מס שתאפשרנה לה להחזיר את ההלוואות
תוך עשר שנים מכספי מס־ההכנמה של
הקבוצה הגרמנית, וכך למעשה תקבל השקעה
בת 52 מיליון דולר תמורת השקעה
אפסית).
אתה יודע, תחילה כל עיסקת הסיבובים
היתד, צריכה להיעשות דרכי, אולם חברי
הנהלת החברה לישראל תבעו כי יחלקו
את הסכום בין כל הבנקים, וכך נשאר לי
רק 5.5מיליון דולר עיסקה. מה שקרה
בפועל הוא, שהבנק שלי הילווה 5.5מיליון
דולר לקונטרפין ואדוץ לשישה חודשים.
קונטרפין הילוותה ל* 12 שנה ל-
איי־אי־בי(הקבוצה הגרמנית) ,ואילו החב־

מיליון דולר, ועוד 6בידי חברת מטרה,
שהיא חברת־בת של בתי־הזיקוק וחברות־נפט
גדולות באירופה.
אגב, העובדה כי גם החברה לישראל
וגם קבוצת בתי־הזיקוק תבעו שטרות־ביטחון
להלוואות, מוכיחה כי ידעו שההפקדות
הן לא בבנק אלא בחברות ואדוציות.
שטרות ־נוספים עמדתי לתת גם לצים כנגד
פיקדונותיה. היתד, התכתבות עם משה קש תי
בעניין זה, והוא קיבל ערבות של איי־סי־טי
עד שניתן לו את השטרות, אך מותו
גרם לאי־שליחת השטרות לצים. כך שלמעשה׳
יוצא, כי קבוצת החברה לישראל
נושה היום ב־ 14 מיליון דולר בהשקעות
שלי ברומא, והיא שותפת נכבדה שם.
מה ערך ההשקעה שם? ברוך השם,
אני מקווה כי עוד שנתיים־שלוש נקבל
רישיון־בנייה ואז השווי יקפוץ לשמיים.
בינתיים ברור כי זה לא שווה את ההשקעה,
אבל זו השקעה,־לעתיד.
אני לא אמות לפני שכל אחד יקבל חזרה
את כספו. אני מתכוון לבודדים, לא
לבנקים. בנק שהפקיד אצלי כסף בריבית
גבוהה לקח גם את הסיכון על עצמו. אני
דואג לבודדים. הודעתי למישפחתי וילדי

דויד בן־גוריון
המליץ בפני רוטשילד
שתפקיד חיי הוא להחזיר למפקידים את
כספם חזרה מתחת לאדמה.
החובות של הבנק כיום, עם החברות
הוואדוציות, והכל בעיני חבילה אחת —
כ* 600 מיליון פרנק ( 250 מיליון דולר —
פי־שניים מכל מה שידוע עד כה. סכום
של 27 מיליון דולר נוסף רק עתה, עם
התמוטטותו של איל־הבנייה מדנבה ליאון
לוי שפשט רגל בעיסקי־בנייה נרחבים בבריסל
יחד עם ויליאס שטרן מאנגליה,
שפשט רגל שם ובישראל עם ״פאן־לוך.
חובות לוי לבנק של רוזנבוים — 27 מיליון
דולר).

ץ ץ תוך הי 600 מיליון פרנק יש 120
מיליון שהם ריבית וזאת יש להוריד,
כי זה לא משלמים במיקרים כאלו. לפי
הערכת המפקח מטעם בית־המישפט, שווי
כל הרכוש של הבנק וחברותיו, כולל בישראל,
הוא כ־ 300 מיליון פרנק, במכירה
טובה במשך שנתיים. אז נשארים חובות
של 180 מיליון פרנק. מזה יש להוריד
חובות של מוסדות כספיים ישראליים בסך
90 מיליון פרנק ( 35 מיליון דולר — פי
שניים ממה שידוע עד כה) ,ועוד מוסדות
כספיים אחרים בסך 60 מיליון פרנק, כך
שנשארו רק מפקידים של 30 מיליון פרנק
ללא כיסוי.
מאלו מפקידים ב־ 15 מיליון פרנק הם
מפקידים מקצועיים׳ שגם הם ידעו מה
הסיכון, ונשארתי רק עם מפקידים של 15
מיליון פרנק, שאצטרך להחזיר גם להם
כדי שכל אחד יבוא על סיפוקו — מבחי נתי.
הסדר־התשלומים
שאותו יציע בית־ה־מישפט
ויאשר בימים הקרובים, יהיה כזה :
כל מפקיד יקבל מייד עד 5000 פרנק. מעל
לסכום זה יקבל כל מפקיד עוד 157,מן

..אני לא אמות לפ1י
שכל אחד יקבר
את נ סנו!״
הפיקדון מייד, ואחרי 6חודשים עוד .1570
תוך שנתיים יקבלו כולם ,־ 507 מינימום.
אבל, יש לי 14 אלף חשבונות של 8000
מפקידים .־ 557 מן המפקידים הם פחות מ־
5000 פרנק הפקדון, כך שלמעשה רוב המפקידים
הקטנים לא ייצאו מקופחים.
תוכנית חיי היא להחזיר את 15 מיליון
הפרנקים שהפסידו אנשים י תמימים. אני
הוצאתי כבר שטרות אישיים שלי על 6
מיליון פרנק, ונתתי אותם למפקידים, כהוכחה
שאני מתכוון להחזיר להם את כספם.
הודעתי לעורכי־הדין שיש להם רשות
להיכנס אלי הביתה ולקחת כל דבר. הרכוש
המועט שנשאר לי מחוץ לשווייץ —
יינתן אף הוא לנושים.

(כשבוע !הבא :
״מדוע אני שותק ץ״)

היא ענדה בחתונה ער
גונה תכשיטים בשווי 10
מיליונים ־ וכעבור
10 ימים הם
נחטפו מידה ברחוב
צעיר, שכל השוד התרחש מול עיניו.
הוא ישב ליד שולחנו, מאחורי חלון הראווה,
צפה בחטיפת השקית. הוא היה היחיד שלא
איבד את עשתונותיו, נכנס למכוניתו ופתח
במירדף אחרי האופנוע שנמלט.
המירדף נמשך לאורך כ־ 500 מטר. המרחק
בין האופנוע והמכונית הרודפת הלך
והצטמצם. ואז, כשנדמה היה לרודף כי
הוא עומד להדביק את השודדים עשה
האופנוע תפנית לכיוון המידרכה. הוא
פנה שמאלה לעבר דרך עפר שהגישה
אליה חסומה במוטות ברזל. האופנוע עבר
בין המוטות ונעלם בתוך שדרת העצים.
המכונית לא יכלה לדלוק אחריו.
״מישטרה ! מישטרה !״ צעקה גילה בוכ-
מן הנירגשת ליד מכוניתה. מישהו הלך
להזעיק את המישטרה בטלפון .״תירשמו
את המיספר!״ ביקשה גילה. היא הצליחה
לקלוט את מיספד לוחית הזיהוי של האופנוע,
חששה פן ישכח ממנה המיספר.
מישהו רשם .664—798 :מכל העברים החלו
להתקהל אנשים במקום והמישטרה התמהמהה
לבוא .׳סבלנותה של גילה פקעה.
״תגידו להם שאני במלון ולידור,׳׳ אמרה
גילה, נכנסה למכוניתה וגמעה במהירות
מטורפת את אלף המטרים שהפרידו בין

מיצעד המיליונים

יי ,־י[

רו השבוע על־ידה עבור העולם הזה. להלן פ
צמיד זהב דמוי צמה .2 .סיכת־זהב בצורת האותי
מחוברות יחד .3 .תכשיט־זהב דמוי האות האנגל
תחות מזהב בצורת האות האנגלית ג׳יי .5 .צמיז,
ויהלומים .6 .חלקים עליונים של עגילי יהלומים 1

כך נראתה גילה בוכמן ביום השלישי,
ד ל *י 1ך*0 ! 1 [ 5
ן 11ך 1ן
ה־ 27 במאי, בעת שהציגה לראשונה
#111 #י #
#111 1 1 / 11
במלוא תפארתם את תכשיטי המיליונים שלה, בחתונת בתו של שותף בעלה, שנערכה
במלון ולידור בהרצליה. תכשיטי האיזמרגד והיהלומים הובאו ארצה במיוחד לרגל
מאורע זה. היא עונדת בתמונה את העגילים, הענק, הצמיד והטבעות שנשדדו ממנה
כעבור 10 ימים, בצאתה מבנק לאומי, ושתיאורס מוצג בשירטוט שבעמוד זה.
״ן שוד חגדור כיותר בתולדות ד,מדי*
1 1 1ה היה מדהים בפשטותו. כל כך
פשוט עד שקשה היה להאמין כי הוא
אומנם התבצע. אילו היה במאי איזו סיד־רת־מתח
טלוויזיונית מעז להסריט שוד
מעין זה, היה הסרט נוחל כישלון חרוץ.
איש לא היה מאמין כי ניתן לבצע שוד כה

ן הבונמנים ^ 2׳;,

שמאל) בעת חגיגת בר־מיצווה בארץ, בה
התארחו לפני כחודש. גילה עונדת על
צווארה ענק־יהלומים שבמרכזו מגן־דויד,
עשוי יהלומים. תכשיט זה לא נשדד ממנה.

י 24 -

נועז ופשוט במציאות באמצע היום.
השעה היתה 12.00 ביום השישי האחרון.
מכונית ב.מ.וו 1802 .לבנה נעצרה ליד
המידרכה שבכיכר החוף בהרצליה פיתוח,
מול מלון השרון. מתוך המכונית יצאה
צעירה תמירה, שזופה בגוון ברונזה כהה,
כשעל כתפה תיק שחור קטן. היא צעדה
לעבר סניף בנק לאומי במרחק של כ*15
מטר מהמקום בו החנתה את המכונית.
כעבור כמה דקות יצאה הצעידה כהת
הפנים ובעלת ה־שיעד האסוף מפתה הבנק.
עתה החזיקה בידה גם שקית ניילון צבעונית
גדולה עליה התנוסס שם מלון הילטון.
בצעדים מהירים ׳חלפה על פני שני בתי-
הקפה הסמוכים לבנק. כעשרים איש ישבו
אותה שעה בכיסאות בתי-הקפה שעל ה־מידרכה.
כמה מהם היפנו אחריה את
מבטיהם. מישהו השמיע שריקת התפעלות.
כי גילה בוכמן 28 דקת הגיזרה ובעלת
ההופעה האצילית, היא מסוג הנשים שגברים
מפנים אחריהן את מבטיהם באופן
רפלקסיבי.
!גילה התקרבה למכוניתה שליד המידרכה.
רק חמישה מטרים הפרידו בינה לבין המכונית.
ברגע זה הופיע בדהרה אופנוע הונדה
שיחור. שני גברים ישבו עליו. ליד גילה
האט האופנוע את מהירותו. אחד הגברים
זינק לעברה. מבלי שתספיק אפילו להבחין
בו, התכופף אליה, שלח את ידיו לעבר
תיק הניילון שבידה. גילה המבוהלת נרתעה,
החזייקה בכוח בשקית. אבל האיש משך
אותה בחוזקה. ידיות הפלסטיק של השקית
נשארו בידה. האיש עם השקית זינק לעבר
האופנוע, התישב עליו והאופנוע דהר ל כיוון
מיזרוח, בכביש המוביל למלון תדמור.
כל העניין נימשך חצי דקה בילבד. איש
מעשרות האנשים שצפו במיתדחש לא
תפס בדיוק מה קורה. הם הבינו שאירע
משהו רק כשצרקחותיה של גילה החרידו
אותם. היא ניסתה לדלוק בעקבות האופנוע
וחוטף השקית. היא הגיעה עד לטווח של
מטר ממנו. אולם עקביה הגבוהים היקשו
עליה את הריצה. האופנוע השאירה על
הכגיש הרחק מאחור. ברגע זה יצא ממשרד
חשכרת־המכוניות קוטל שליד הבנק

בהרצליה, שם בוצע השוד הנועז ביום השישי האחרון. השודדים
הגיעו למקום באופנוע הונדה. אחד מהם המשיך לרכב עליו צמוד
למידרכה, כשחברו מזנק לעבר גילה שיצאה אותה שעה מפתח הבנק

שני השודדים נמלטו
חמקו מהמכונית שרד
ברזל (תמונה משמו

תכשיטיה השדודים
בוכמן, כפי שצויי־וט
התכשיטים .1 :
האנגליות ג׳י וג׳יי
1ג׳י .4 .מחזק־מפ־מורכב
מאיזמרגדיס
ן שוייס בצורת פרח.

.7תוספות לעגילים, עשויות מאבני איזמוגד בצורת וטיפות ועטו־ריס
ביהלומים דמויי־נטיפות .8 .ענלן־איזמרגדים משובץ ביהלומים
עם שרשרת עשוייה יהלומים עגולים .9 .יהלום דמוי־נטיפה של 14
קאראט עם חיבור לשרשרת .10 .תכשיט זהב בצורת אצבע משולשת.
.11 טנק יהלומים דמויי נטיפה .12 .סימני המזלות סרטן ומאזניים,
מזהב .13 .טבעת יהלום ורדרד בחיתוך מרקיזה עם יהלום של 20.7
קאראט .14 .טבעת־איזמרגד של 18 קאראט עם מיסגרת יהלומים.

11א 1מ1 1

האיזמרגדיס 3שלל גילה ל בוכמן

שהיוו את היקרים בתכשיטיה השדודים שערכם 10 מיליון ל״י. העגיל עשוי בצורת
פרח מיהלומים, אליו מחוברת בסיכה אבן איזמרגד ירוקה מוקפת אף היא ביהלומים
דמויי־נטיפה. במרכז הענק שני איזמרגדיס ענקיים, אבנים ירוקות יקרות ונדירות.

מקום השוד לבין המלון בו התגוררה,
השייך לבעלה, איש־העסקים היהודי־גרמני,
המולטימיליונר יוסלה יבוכמן. היא לא
ידעה איו לבשר לו על מה שנראה בעיניה
סיוט בלתי נתפס.

*ץ פק אם השודדים עצמם ידעו את
ערך השלל, שהצליחו ללכוד בקלות
כה מפתיעה. כי בתוך שקית הניילון הפשוטה
החזיקה גילח בוכמן אוסף תכשיטים
נדיר ביופיו ויקר בערכו. כמה דקות קודם
לכן היו התכשיטים מונחים עדיין, בתוך
שקית הניילון, בכספת מיוחדת במרתפו
של הבנק. גילה ויוסף מכמן עמדו לעזוב
את הארץ בטיסה ביום שבת בבוקר. היא
מיהרה להוציא את התכשיטים מהכספת
לפני סגירת הבנק לשבת, כדי להשאירם
למשך הלילה בכספת של המלון. שוויים
של התכשיטים היה 10 מיליון ל״י. נוסף
להם היה בשקית גם כסף מזומן 40 :שטרות
של אלף מארק, ועישרה שטרות של 500
מארק.
מערכת כזו של תכשיטים יקרים בערך

נזה, הוצגה בישראל רק פעם אחת לראווה.
היה זה על ידי גילה בוכמן עצמה, עשרה
ימים לפני יום השוד.
ב־ 27 במאי נערך במלון ואלידור טכס
הנשואין של בתו של דויד שרף, שותפו
לעסקים של יוסלה בוכמן בפרנקפורט. הבת
נישאה לסטודנט מחשבים צרפתי ולרגל
המאורע הגיעו לארץ עשרות אורחים מבני
המישפחה מכל קצווי תבל. מאחר שאשתו
של שרף היא קרובת מישפחה של בופמן,
היה זה מאורע מישפה תי גם עבור גילה
ויוסף בוכמן. הם החליטו להביא לארץ
את מערכת התכשיטים היקרה, כדי שגילה
תוכל לענוד אותם ערב אחד בילבד —
בחגיגת החתונה.
ואומנם, מערכת תכשיטי האיזמרגד והיהלומים
שענדה עליה גילה באותו ערב,
היתד, האטרקציה המרכזית של החגיגה.
לא היה איש מבין 300 הקרואים שהצטופפו
סביב השולחנות במידשאת המלון, ליד
בריכת־השחיה שלו, שלא בא לחזות מקרוב
במראה הנדיר שאין זוכים לראותו במציאות
כל יום. גם 60 המלצרים ששירתו את

11־11

111111

עם הסמל המיסחרי של מלון הילטון,
שבכמותו נשאה גילה את תכשיטיה בעת
שהוציאה אותם מהכספת בבנק שבהרצליה.
היהלומים נמצאו בשקית זו, משוס שקודם־
לכן שמרה אותם בכספת שבמלון הילטון.
מידיה את הארנק ומזנק אל האופנוע — לעיר
אותה שעה בשני בתי־הקפה שבסמוך לבנק.
על־גבי האופנוע לכיוון מלון תדמור, שם התז
אחריהם כשנכנסו לדרך־עפר חסומה במוטות׳)
,דרכם יכלו לחמוק כשהמכונית נעצרת.

החוגגים, בתוכם 45 מלצרים זרים שנוספו
לצוות הקבוע של המלון, הסתנוורו בברקים
שנצצו מתכשיטי היהלומים של גילה.
רק בשעות הערב המאוחרות יותר, כאשר
(המשך בעמוד )32

המיליונר האמריקאי לקח שתי
בנות בטדמת,
התאהב באתת
מהן ויצר
אגרה בעיירה

ילדה הזאת תביא לך מזל,״
! אמר חרב ליעקב חרר שעמד לפניו
נבוך וחסר־אונים. חרר, עולה חדש
מטנג׳יר ותושב העיירה ביודשמש שבהרי
ירושלים, מורה ומוהל במקצועו, קיווה בכל
לבו כי הפעם תלד לו אשתו, ז׳ולייט,
בן זכר. אחרי הכל, היו לו כבר חמש
בנות בבית — כולן יפות, כולן טובות
— אך נפשו חפצה בבן. והנה, למרות
תפילותיו, למרות התיקוות שתלד. בהר יונה
זה של אשתו, נולדה לו בת בפעם
השישית, לפני 17 שנה.
אך עופרה, התינוקת היפהפייה לא הכ זיבה,
שנתיים לאחר הולדתה נולד להו ריה
בן זכר, שלמה, ואחרי שלמה נולדו
למישפחת חרר בזה אחר זה, חמישה
בנים נוספים. כיום מונה המישפחה המאושרת
שנים־עשר ילדים: שש בנוח
ושישה בנים.
אך לא היה זה המזל היחידי שהביאה
עופרה למישפחת חרר. .בימים אלה ־ממש
שרוי הבית שברחוב הנשיא 198 בבית-
שמש בהתרגשות עצומה.

המיזיוגר היהודי אייזי?
כימי? כחברת ארוסתו
עופרה חרר (בתמונה מ
ימין) וירידה טובה שד
כגי-הזוג במסיבת האי•
רוסין שהתקיימה במ
דון ״הירמוך סירושדיס.

רותי ומרצדם, שתי אחיותיה היפהפיות
של עופרה, מספרות בהתרגשות את
אירועי השבועות האחרונים, ששינו בסערה
את חיי מישפחתו של המורה־המוהל

יעקב חרר, מנהל החבריא־קדישא ומפקד
המישמר האזרחי של ביודשמש.
רותי בת וד 19 צעירה יפהפייה בעלת
שיער בלונדי גולש, לבושה בחולצה חשו־

מכוגיות
מ ל או ת מ תנו ת
• 1ראשונה כחייחם הושארו הילדים
/להשגחת אחיותיהם המבוגרות יותר.
ההורים נסעו לוושינגטון שבמדינת סיאטל,
ארה״ב, יחד עם עופרה.

בית הכלה

צפיפות רבה

שוררת בבית מישפחת ג׳מיל מרובת הילדים. עתה עם
היכנסו של המיליונר בעל הקרקעות למישפחה מקווים
בני המישפחה שגם תנאי מגוריהם ישתנו והס יוכלו לעבור לדירה מרווחת יותר.

שברחוב הנשיא 198 בבית־שמש. הבית שבו נולדה עופרה
הוא דירת עולים רגילה בת שלושה חדרים. המישפחה בת
12 הנפשות קיבלה בית נוסף (משמאל) הנמצא לא הרחק מביתה הקודם. עופרה,

פת גב שאותה היא לובשת רק כאשר
אביה המחמיר ושומר־המיצוות אינו נמצא
בבית, היתד. עדה להתרחשות הגורלית.
מספרת רותי: נסעתי עם עופרה לירוש לים
כדי להחליף את • מישקפי-הראייה
שלה. עמדנו בתחנה של קו 6ליד התחנה
המרכזית, ופתאום עברה מכונית שברולט,
נעצרה לידנו ומתוכה ירד חייל. את המכונית
נהג צעיר שחרחר כבן .30 הוא הציע
לנו טרמפ, והקפיץ אותנו למרכז העיר,
מהלך חמש דקות נסיעה.
בדרך הוא אמר לנו ששמו אייזיק
ג׳מיל, שהוא איש מפורסם בארץ, עוזר
למוסדות, תורם הרבה וכשסיפרנו לו שאנחנו
מבית־שמש, אמר שהוא מעוניין
להכיר את המקום ואולי לעזור לו להתפתח.
סיפרנו לו שאבא שלנו מוהל, והוא
אמר שגם אבא שלו. אני אמרתי לו תיכף
שיש לי חבר, אבל הוא ממילא לא התעניין
בי. מהרגע שעלינו לשברולט, הוא
לא הפסיק להסתכל על עופרה, ואמר לה
שהוא רוצה להתחתן איתה. היא לא התייחסה.
אחרי הכל, אף פעם בחיים שלה
היא לא יצאה עם בחורים.
זו היתד, ממש אהבה ממבט ראשון.
כשהוא הוריד אותנו הוא לקח את מיספר־הטלפון,
ולמחרת טילפן ואמר שהוא רוצה
לבוא לבקר.
כשהוא בא למחרת, לא יכולנו להאמין.
השברולט שלו היתד, מלאה במתנות. הוא
לא הספיק לרוקן אותה, וליד הבית נעצרה
מונית עמוסה במיצרכי־מזון. בסך־הכל

לעומת זאת, עתידה לבלות את שארית חייה בארמון חלומי השוכן בוושינגטון,
והשייך לארוסה אייזיק ג׳מיל. היא, סינדרלה מעיירת־הפיתוח, יצרה אגדה חיה,
שינתה את חיי מישפחתה מהקצה אל הקצה והוכיחה כי לא פסו האגדות מהארץ.

פרווה בשווי של 10,000 לירות. לכל האחיות
הוא הביא טבעות־זהב, לילדים
הביא צעצועים ואופניים וממיצרכי־המזון
שהיו במכונית אנחנו חיים עד היום, ועוד
נשאר לאיזה חודש.
ההורים היו מופתעים. אומנם הכנו אותם׳
סיפרנו להם שהכרנו בחור בטרמפ
ושהוא יבוא לבקר, אבל המתנות שלו היו
בעלות ערך רב, ופשוט לא ידענו איך
לאכול את זה.

כל בית-שמש
ב״הילטון״
ך* ערב הו א הזמין את אבא ואמא
לשוחח על עופרה בהילטון ירושלים.
אחר־כך החליט שהוא רוצה שכל המיש־פחה
תהיה נוכחת, אבל האחים שלי
קטנים — אז הלכנו רק שש האחיות. ב־הילטון
הכרנו את אביו. אייזיק ביקש את
ידה של עופרה מאבא שלי, ואבא שלו
הסכים על המקום שהוא יתחתן עם עופרה.
אבא שלי אמר שזה תלוי בעופרה. אייזיק
הביא איתו רב, והסביר לאבא שהוא
מעוניין בעופרה ברצינות והוא רוצה
לקחת אותה, ואת ההורים, כדי שיכירו
מקרוב את המצב שלו שם, כדי שיאמינו
לו שהוא באמת עשיר ויכול לפרנס את
עופרה בכבוד.
המישפחה שלו עוסקת בקרקעות ובקב־לנות.
פה בארץ יש להם קרקעות בנתניה,
בבת־ים ובאבו־גוש. יש לו גם איזה 500
דירות שהוא משכיר.
כשאבא שלי שוחח איתו ושאל אותו:
״לאן תיקח את עופרה 1״ הוא אמר :״יש
לי ארמון בוושינגטון, היא תהיה שם מל כה
״.האמת היא שהוא עצמו לא סיפר עד
כמה הוא עשיר, אבל אנשים שמכירים
אותו סיפרו שהוא סופר־מיליונר.
בכלל, המתנות שהוא העניק לעופרה בשבוע
הראשון להיכרות שלהם הוא נתן
לה ענק-יהלומים בשווי של 41 אלף ל״י.
ביום שני בערב היתה הפגישה בין ה

111
׳ 113^ 11 היפהפיות של עופרה
1יי*ייי * 11 חרר בעלת המזל :
רותי בת ה־( 19 למעלה) ומרצדס בת ה־18
(למטה) .המיליונר הציף את האחיות במתנות,
בגדים רביס ומעיל פרווה.

והוא הוציא ביום ההוא למעלה משלושת
אלפים לירות. הכסף אצלו זורם כמו מיים.

__ בחור טוב
ו מי ליוני ב מי קרה

היכרנו אותו מהטרמפ, היכרות קצרה של
כמה דקות. הוא הביא ראי שהמיסגרת
שלו עשוייה כסף טהור, ושני עציצים
ענקיים. לאמא שלי הוא הביא מעיל־

ואי תכסו
שאותו היקר
העניק המיליונר
כמתנה למשפחת חרר בביקור ראשון.

הורים בודלטון, וביום שבת כבר התקיימה
מסיבת־האירוסין. מי לא היה במסיבה
הזאת! כל בית־שמש היתה. אנשים ש בחיים
שלהם לא היו בהילטון ובחיים
שלהם לא יהיו. הוא לקח את האולם הכי
מפואר.
היה שם אוכל שלא ראיתי בחיים שלי,
ומלצרים ומשקאות משהו לא־נורמלי.
ביום של האירוסין הוא הביא לה ענק
נוסף בשווי של 46 אלף לירות, וענק-
זהב בן 300ב־ 19 אלף לירות. הוא הביא
לה לב מלא יהלומים, צמיד מזהב לבן,
והביא לה בגדים ושמלות.
בכלל, הוא קנה לכל המישפחה בגדים
לאירוסין. הוא לקח אותנו למשכית בירושלים
וקנה לכל אחת מהאחיות שימלה
בשווי של חמש מאות לירות.
אחרי האירוסין לקח את עופרה ואותי
למלון לרום באילת, שם ציירה אותה ציי רת
והוא כתב לה על התמונה :״האם את
אוהבת אותי ז נשקי אותי לחיים! אוהב
אותך תמיד, אייזיק.״
הוא כזה בחור טוב, הוא משך אותנו
עם הלב שלו. הוא בן שלושים, שחרחר
ומשוגע עליה. אבל זה לא פלא, היא
יפהפייה ומושכת.
עופרה לא הפסיקה את הלימודים עד
שלא החליטה סופית להתחתן איתו. אבא
שלי אמר לה כל הזמן :״עופרה, זה
החיים שלך. תחליטי בעצמך.״
היא ממש לא מאמינה למה שקורא לה.
הולכת וחולמת. קשה להאמין שלבן־אדם
יהיה כל־כך הרבה כסף וגם לב זהב
שכזח. פעם יצאנו כמה זוגות לבילוי,

ך*— 26 כמאי עופרה נסעה עם ההו־
4רים לניו־יורק ומשם לוושינגטון.
הם רוצים להתחתן שם, כי פה אי-אפשר
להתחתן מתחת לגיל .18 בשבוע הבא הם
עומדים להינשא בהרשאה מיוחדת של רב.
הם יערכו באמריקה רק את הטכס, ואחר־כך
יחזרו לפה ויעשו חגיגה גדולה. בינתיים
הם מטיילים באמריקה ועושים חיים
שבחיים שלהם לא חלמו שיעשו. עופרה
נסעה עם אייזיק לעשות סקי, וההורים
נשארו בארמון בוושינגטון.
בינתיים, פה בבית־שמש, כולם פתחו
את הפה הגדול שלהם. אייזיק הזמין כל-
כך הרבה אנשים למסיבה בהילטון, והם
אומרים עליו שהוא כושי ושהוא ערבי.
לא יכולים להאמין שהוא סתם בחור יהודי
טוב שהוא במיקרה גם מיליונר, ושרית־אהב
בעופרה. אנחנו לא יכולים לעבור
ברחוב. כולם מדברים על המיקרה של
עופרה. בגלל זה אבא שלי לא מרשה לנו
לדבר על זה.
בכלל, עד שהם לא יתחתנו אני לא
אאמין למה שקורה. זה יותר מדי חלומי
מכדי להיות מציאותי.
אייזיק הוא בחור נאה, וכנראה יצא עם
הרבה בחורות, כי כל הזמן מטרידות
אותנו בחורות בטלפון, שאומרות שאייזיק
היה חבר שלהן ושעופרה קילקלה להן את
כל התוכניות.
אייזיק כל־כך אוהב את עופרה! היא
תמיד הלכה בג׳ינם, אף פעם לא לבשה
שימלה. ביום הראושן שהוא הכיר אותה,
הוא הוריד לה את המכנסיים. עכשיו היא
הולכת רק בשאנל ובמכסי. גם לנו הוא
קנה המון בגדים בבוטיקים בדיזנגוף, וגם
מעילי־פרווה לי ולאחותי מרצדס.
מדי יום ביומו אנחנו מקבלים מעופרה
מיכתב. היא נורא מאושרת וממש לא
מאמינה. יש להם בבית משרתים והיא
לא עושה שום דבר, רק נחה, מתרחצת

בבריכה הפרטית ומבלה. זה באמת חלום
מה שקרה לה.
אבל אני לא מקנאה, שיהיה לה לבריאות.
לי יש חבר קבוע שאני מאורסת
לו. הוא עובד פה במיפעל לייצור מטוסים
בבית־שמש, ולא הייתי מחליפה אותו
בשביל שום מיליונר שבעולם.

מעיל• פרווה

בבארה 1
כימה ה־ ן
המיליונר המאוהב את בנות
משפחתת חרר. ן

1.27

במדינה
(המשך מעמוד )20
״איום כלפי ישראל״ .גם בנאום
הקצר שהשמיע בטקס הפתיחה חזר על
רצונה של מצריים בשלום, אך לא שכח
להזכיר, כפי שהוא עושה תמיד, את ה״אני
מאמין״ של מצריים, בו היא מחזיקה מזה
שנים: השלום עם ישראל כרוך בפינוי
השטחים המוחזקים ובמתן זכויות לפלסטינים.
הכתב
לעניינים ערביים של הארץ הוא
נץ, מצוי, ובך גם עורך־הלילה שעבד
באותו ערב. הוא הכתיר את הידיעה על
פתיחודהתעלה למחרת היום (יום ו׳ ,ה־6
ביוני) בכותרת :״איומים כלפי ישראל בדברי
סאדאת בפתיחת תעלת־סואץ.״
בין הכותרת לבין האמת רובצת תהום.

הירבו לספר על סלון עליזה, בהנהלתן
של הגב׳ לי (אשת־עסקים נורווגית) והגב׳
עליזה לשם.
רעיית השגריר, עליזה לשם׳ מוסמכת לקוסמטיקה,
טענה כי מטרתה היתד. לרכוש
ניסיון בניהולו-למעשה של סלון-ליופי, וזאת
במטרה לפתוח סלון דומה בירושלים,
כאשר היא ובעלה ישובו לישראל בשנה
הבאה.
השמצות ואינטריגות. מפריחי הרכילות
טענו — להד״ם ! מדוע ישקיע השגריר
כסף בפתיחת סלון, כאשר ממילא
ישוב לישראל בעוד שנה לכל היותר?
מה גובר. השקעה זו? מי נתן מכספו, ומי
נתן מוניטין לסלון? כיצד חולקה השותפות
בין הגברת לי לבין הגברת לשם?

זה מור זה

שכונת הגהינום: צריפים מקרטון, מפח ומארגזים, גגות מחר•
זקיס באבנים מפני הונח, מנל בניינים מפנארים נחדשים בני
6עד 10 קומות. כך ניראיס הבתים בגיבעת־עמל ב׳ לייד בנייני שיכנן בבלי.

מוקד ח דש שר זעם, אוש
ואלימות מתבשר בצפון תדאביב
הוא עלול להתנוצץ בכר וגע

קוסמטיקאית לשם (מימין) ושחקנית דנית
״לא ציפינו לתגובה זו !״ תגומוכן יודע
אלו,

שגריר
לשם ודוגמנית
״ללכלך כל אחד !״

פ ר שו ת
סלון ע ליז ה

אשתו •טל השגריר פתחה סלון•
ליופי במקום־כהונתו —
והעיתונות כישראל
עשתה מכך מטעמים
תחילה עברה השמועה מפה־לאוזן: שגריר
ישראל בדנמרק, משה לשם, עושה
הכנות לרדת, ולהשתקע בדנמרק. השגריר,
אשר אהבתו לדנמרק הייתה בבחינת
סוד ידוע, ואשר תוך ארבע שנות כהונתו
בקופנהאגן רכש שליטה מלאה בשפה הדנית,
היה אורח קבוע בכל אירוע חברתי
בבירה הדנית, כאשר לצדו ניצבת תמיד
אשתו היפהפייה עליזה — לא היקשה על
מפריחי הרכילות אודותיו לבסס את טענתם.
הסיבה
— סלון לקוסמטיקה אשר נפתח
ברוב פאר ופירסומת במרכזה של קופג־האגן,
באיזור־היוקרה של העיר ליד פאר
מלונות סקנדינביה, מלון ד׳אנגלטר.
מדורי הרכילות של עיתונות קופנהאגן

711

כאשר נשאל השגריר לשם בדבר
בתו לשמועות הללו׳ השיב :״אינני
להתייחס להשמצות ואינטריגות. אני
יפה מאד מהו מקורן של שמועות
החוגים הישראליים״.
אך מאחר שלא קיימים כל ״חוגים יש ראליים״
בקופנהאגן זולת עובדי שגרירות
ישראל, ניתן להניח כי השגריר רמז כי הוא
חושד בכמה מאנשי מישרד־החוץ, הלוטשים
עין למישרתו (השגריר בא לדנמרק
בראשית ,1971 והיה עתיד לסיים כהונתו
בראשית ,1975 רק לאחר בקשות הוארכה
כהונתו בשנה נוספת).
אולם את הביקורת המרה ביותר על ניצול
שמו של שגריר ישראלי ל תי פארת
עסק מיסחרי, השמיע אחד מראשי הקהילה
היהודית בדנמרק, שאמר:
״תפקידה של אשת שגריר הוא לעזור
לבעלה. אם שואלים מהו מקור השמועות
והרכילות, הרי פתיחת סלון ליופי בניהולה
של אשת השגריר, היא התורמת להיווצ רותן
של שמועות מסוג זה״.
טעינו בפירסומת. השגריר לשם רוגז
על הפירסום בעיתונות הישראלית, שפגעה
קשות בשמו. טען נגד העיתונות הישראלית
כולה כי היא ששה ללכלך את שמו
של כל אדם כאשר רק נקרית לה הזדמנות
כזו. לדבריו, אילו לא טרחו כמה יורדים
לשגר לעיתונות בישראל את קיטעי-העי-
תונות שפורסמו בדנמרק, לא היה הדבר
זוכה לפירסומת בישראל.
על עצם פתיחת הסלון, הודה :״לא
ציפינו לתגובה כזו. להיפך, בציבור בדנמרק
התקבלה פתיחת הסלון בעין יפה.
ייתכן שטעינו בפירסומת הרבה שניתנה
לסלון.״
ייתכן. הציבור בישראל ראה בעין רעה
את אשת השגריר המקדישה את עיתותיה
הפנויות לטיפוח יופיין של נשויח דנמרק,
ככתוב בראיון עימד. שפורסם באחד מעיתוני
דנמרק.
לשם דחה מכל־וכל, כשטות ואבסורד,
רעיון ירידה לדנמרק, מאחר שחוקי מדינה
זו אינם מעניקים רשות שהייה, אלא ב-
מיקרים נדירים ביותר. וזאת במיקרה של
בן או בת־זוג דניים, המבקשים זכות
שהייה עבור בן־זוגם.

ף< אחד הכתים בצפון תל־אביב יוש-
£י 0בים ארבעה אנשים, ועורכים תוכנית
לשיתוקה הכללי של העיר. המיבצע, המתוכנן
לפירטי־פרטים, עלול לצאת ל פועל
כבר בימים הקרובים.
,כאלף גברים, נשים וילדים יתפסו עמדות׳
בשעות הערב, משני צידי דרך חיפה,
סמוך לגשר הירקון, ויסגרו את הכביש.
שתי קבוצות, ובהן כמה עשרות גברים
צעירים, יפלשו באותה שעה עצמה לבניין
מישרדי חברת סולל־בונה ברחוב אלנבי
בתל-אביב. על קבוצת גברים נוספת הוטלה
המשימה לחדור למישרדו של ראש
עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט.
פירטי התוכנית הסודית הזו עדיין אינם
ידועים למישטרה. הקבוצה המתכננת את
הפעולות העתידות בתל-אביב, מתכנסת להתייעצויות
ולדיונים בבית בודד, לא הר-

גיבעת-עמל ב׳ .״לא רוצים לדבר איתנו!״
ניצב דויד עופר, מפקד מישטרת מחוז
תל־אביב, ביקש להיפגש עם המורדים מ-
גיבעודעמל. קצינים בכירים של המישטרה
עושים מאמצים להשיג מידע על תוכניו־

הלוחמת

תמי חנש, בת ,18
דור שני בגיבעת־עמל,
תימניה יפהפייה שאינה רוצה להקים
בית ומישפחה במקום שבו היא וששת
אחיה ואחיותיה נולדו וגדלו .״אפילו על
באריקדות נעלה ! נילחם ולא נוותר !״
תיהם של משה בלטקו ואנשיו. האם ניתן
עדיין להרגיע את הרוחות? לפי כל הסימנים,
מתכוננים אנשי השכונה לקרבות-
רחוב, פשוטו כמשמעו.
1ן!ל{|! 11 | 1משה בלטקו 28 ,שנה
11111 #11 בשכונה שבצפנן תל־אביב,
אחד ממארגני מאבקם של המשתכנים
בשכונת העוני גיבעת־עמל ב׳ .״אם
לא נתקומם נגד סולל־בונה ונגד ראש העיר,
נישאר עוד הרבה שנים בבתים ההרוסים
שלנו,״ אומרים התושבים בשכונה.
חק משיכון בבלי שבצפון העיד. מיהם האנשים
הללו? האם אלה קושרים, מהפכנים
או אנשי הפתח?
״אנחנו כולנו רק אזרחים שרוצים את
הזכויות שלהם, אבל מתייחסים אלינו
כמו אל אנשי פתח,״ אומר משד. בלטקו
בן ד ,50-,אחד ממפקדי מורדיד. של שכונת

הגהיגוס של
גיגעת־עמל
*•ילחם על הבאריקדות, כמו לפני
!מילחמת יום-הכיפורים,״ אומרים צעירי
השכונה בחיוך מר. אז, באותן הפגנות
שלהם, יצאו כנגדם מאות שוטרים, שהלמו
באלות על ראשי המפגינים והשתמשו ב-
גז־מדמיע.
גם עתה, כאן, מורגש באוויר ריח של
אבק־שריפה. אנשי גיבעת־עמל מכינים
משהו. לא ברור מתי יפעלו, או כיצד, אבל
דבר אחד ברור: הולד להיות שמח. הם
פשוט נואשים .״בלי אלימות זה לא יילד,״
חושבים כולם.

״ ג ד 1ז ג ־

,1א1־ 1,ד א 1־ 11ז ז ־
1 ^1111171ן יוסף חנש עלה מ!
1111-1111 /תימן לפני 38 שנה.
ממחנה יוסף הובא בשנת 1948 לבית ערבי
קטן בכפר ג׳אמוסין. כאן נולדו לו שיבעה
ילדים, וכולם עדיין שם: חלק בחדר
יחיד, וחלק מהמישפחה בלול־עופות ששו־פץ
למגורים .״אין ברירה,״ אומר יוסף,״נצא כולנו לרחובות העיר להילחם.״

;*338031

אין להם ברירה. כי גיבעת־עמל זה גי-
הנום. הבתים מטיבדליפול, גגותיהם מחוזקים
באבנים מפני הרוח. השכונה בנוייה
כולה על חול עמוק, וחלקה הרום כליל
כלאחר מילחמה. פה ושם, חצאי־קירות.
שני ילדים משחקים בכדור על דרך-
החול שבין הבתים. עוברת מכונית, ומעלה
בעיקבותיה ענן־אבק ענקי המכסה את כל
הסביבה. לכל מלוא העין ערימות אשפה,
גרוטאות, רהיטים ישנים, מקררים חלודים,
תעלות פתוחות שבהן זורמים מי-שופכין.
שלושה ילדים חבושי־כיפות ושתי עיזים
עומדים בפתח צריף רעוע, שלו הם קוראים
בית.
מול הגהינום הזה, במרחק של 300
מטר בלבד, מתנוססת שורה של בתים
חדישים ומפוארים, בני 8־ 6קומות. זהו
שיכון בבלי, עולם אחר. בצילו של עולם
זה, הרחוק מהם כמרחק שנות־אור, גידלו
תושבי השכונה את ילדיהם משך 28 שנים.
הבית שבו מתגוררת מישפהתו של יוסף
חנש, פועל־הדואר לשעבר, נראה כלול-
תרנגולות. ואכן, היה זה לול בכפר הערבי
ג׳אמוסין, שאליו הגיע חנש לפני 28 שנים
ופה הקים את ביתו והביא לעולם שיבעה
ילדים.
״הגענו לגיבעת־עמל בשנת .1948 קודם
היינו במחנה־יוסף. כוחות הביטחון באו,
העלו אותנו למכוניות, הביאו אותנו הנה
ואמרו לנו שזה הבית שלנו,״ מספר יצחק
חליף, תושב המקום. חבריו שלום שור,
ציון מיזרחי ועוד עשרות אחרים מאשרים
את דבריו.
״הערבים מכפר ג׳אמוסין ברחו, ואנחנו
נכנסנו לבתים, שיפצנו אותם ונשארנו
כאן. אמרו לנו שאנחנו חייבים לשמור על
המקום, כי זה ביתנו. אפילו בן־גוריון
הבטיח שלא יוציאו אותנו מגיבעת־עמל.
אבל היום, חונקים אותנו כמו עכברושים.״

111ך ׳ א !| 1 *1 |1״״ בסירטו הנודע
פליני, אירע נס

ליד מילאנו, כאשר השוטרים והצבא באו לפנות
מבתיהם. האנשים האומללים שגרו במקום, ניצלו

של פדריקו
בשכונת־העוני
את-הנזשתכנים
בעזרת שמיים,

כאשר כל אחד מהם זכה במטאטא שהטיס אותו מעל לעיר, וכך
חמקו מרודפיהם. אך בגיבעת־עמל לא יתרחש נס! כאן אין
פלינ י, רק סולל־בונה, שקנתה אותם יחד עם בתיהם לפני 15
שנה בתנאי־חינס. כאן עתידה להתפוצץ חבית אבק־השריפה.

ההסכט
ל א כובד

ף* יי• 21כפג רו א ר 1961 חתמה חברת
6י! דיור ב.פ ,.חברת־בת של סולל־בונה,
הסכם עם רשות־הפיתוח, לרכישת
82 דונם קרקע בתחום גיבעת־עמל ב׳.
ההחלטה על מכירת האדמות נתקבלה עלי־ידי
מינהל מקרקעי ישראל בחודש נובמבר
.1960
בהסכם צויין :״מטרת העיסקה — רכי שת
קרקע למטרת הקמת שיכונים ומיבנים
אחרים.״ בסעיף 6של ההסכם הודגש,
לגבי זכויותיהם של תושבי המקום :״הוסכם
במפורש בין הצדדים כי הרוכש מתחייב
לתת למשתכנים דיור אקוויוואלנטי בבניינים
או בשיכונים שיוקמו על־ידו בתחום
הנכס, במידה שירצו בכך.״
דיור ב.פ. רכשה את 82 הדונמים במחיר
(המשך בעמוד )30

_ 1. 29

80 יהיו באר־ ק דו ת !

חידה

הציבו! בסווודד התהעוורת

בטשרר התקשורת פועלת יחידה לפניות הציבה־,
אליה יבול האזרח לפנות לבירור של כל נושא
הקשור לשירותים הניתנים ע־י המשרד.
היחידה מטפלת בפניות רק אם באו לאחר
פניה מוקדמת אל הגורם הישיר הנותן את
השירות.
את הפניות יש לשגר בכתב אל:

היחידה לטיפול בפניות הציבור
ת.ד274 .
ירושלים 91000

הציבור מתבקש לכלול בפניה פרטים
רבים ככל האפשר, כגון:
אל מי הופנתה התלונה קורם לכן, מספר
ותאריך משלוחו של המכתב הרשום
שלא הגיע לתעודתו, שם הנימען, ומענו,
מספר הבקשה
לטלפון ותאריך הגשתה,
מספר הטלפון שעליו
נסבה התלונה וכדומה.

משרד התקשורת

את מחפשת אושר בחיים?
ב״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לף
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
0011833

״מטרימוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

איך תדע אם זכית בלוטו?
שלושה ניחושים נכונים כבר מכניסים אותך לרשימת הזוכים בהגרלת הלוטו של מפעל הפיס.
כל ניחוש נוסף מעלה את גובה זכיחך, העשויה להגיע, בפרס הראשון המצטבר — עד 500,000ל״י.
השווה את הניחושים שלך עם תוצאות ההגרלה,אותן תוכל לדעת באחת מהצורות הבאות:

ברדיו ביום ג /אחרי חדשות השעה . 13.00

בטלפון ביום ג /משעה ,13.00 בטל.03*257246 .

(המשך מעמוד )29
של 1,877,130 לירות, אשר שולם בתשלומים
משך חמש שנים, עד לסוף שנת
.1965
החברה ההסתדרותית לא עמדה בהתחייבויותיה.
למרות שחלפו כבר 15 שנים מאז
נרכשו האדמות בגיבעת־עמל, לא הקימו
סולל־בונה או דיור במקום אפילו בניין
אחד. אפילו יסודות לא התחילו לחפור.
במשך הזמן התברר שד,אדמות נרכשו לצורכי
ספקולאציות.
עוד בשנת 1961 היה ברור, כי מחיר
הקרקע יעלה ותוך שנים מעטות יוכפל
וישולש. כדי למנוע ספקולאציות כאלו,
ולחייב את החברה להתחיל בבנייה מייד
ולפצות את התושבים, צויין בהסכם־הרכי־שד,
על־ידי רשות הפיתוח, כי מטרת ה-
עיסקד, היא ״רכישת קרקע למטרת הקמת
השיכונים.״
בסעיף 4א׳ צויין במפורש :״הרוכש
מתחייב מייד עם קבלת הודעה על חתימת
ההסכם על־ידי שני הצדדים, וביחס לקרקעות
הנמכרות במושא לאחר ביצוע תוכניית
החלוקה וההפרדה, להגיש לוועדת-
ערים תוכנית־בנייד, מפורטת של הבניינים,
ולגשת לביצוע התוכנית המאושרת
ולסיים את עבודות הבנייה תוך חמש שנים
מיום א_ישור התוכנית על־ידי זעדת-עריס.״
מאז״חלפו, כאמור 15 ,שנים, וההסכם לא
כובד. מינהל מקרקעי ישראל עבר בשתיקה
משונה על העובדה שחברת דיור לא
מילאה את התחייבויותיה בהסכם הרכישה.
שהרי רשות הפיתוח הזהירה את דיור,
בתוך ההסכם, כי אם לא תבצע את תוב־נית־הבנייה
תוך חמש השנים, יהיה המוכר
רשאי לבטל את ההסכם ולהחזיר לעצמו
את הנכס.
עד היזם עלה שווי הקרקעות פי־20
כימעט, ויש אף המעריכים את שוויין ב־40
מיליון לירות בקירוב. אולם חברת דיור
לא נרתעה מתוכניותיה לגבי הקרקע.
עשרות צווי־פינוי הוצאו נגד תושבי גיב-
עת־עמל ב /כ־ 100 מישפחות נאלצו להיכנע,
קיבלו פיצויים בגובה כמה אלפי
לירות, והסתלקו.
אך לאחרונה החלו תושבי השכונה מגלים
עיקשות, פנו בדרישה לחברת סולל־בונה
לקיים את הבטחותיה לגביהם, בנד
צויין בהסכם עם רשות הפיתוח.

חבי ת של
אלק־ שריפה
ל התחייכויווז, אלו אמר השבוע
> ישעיהו הלרשטיין, מנכ״ל חברת דיור
ב.פ ההתחייבות שלנו לגבי הדיור שיש
לתת למשתכנים איננה כלפיהם, אלא כלפי
המינהל, וזה דבר שונה. כבר ברגע שצויין
דבר מתן דיור אקוויוואלנטי לדיירי השכונה,
היה ברור שהדבר בלתי-אפשרי.
״נכון, כך נכתב ונחתם, אבל זה לא
מציאותי. קודם יש לפנות את המתגוררים,
ורק אחר־כך אפשר יחיד, לד,תחיל לבנות.
אנו מוכנים לשלם לחם כדי שיילכו לאן
שהם רוצים. איננו חייבים לתת להם דיור
בבתים שלנו.״
מנכ״ל דיור טוען שאינו יודע מד, שוויים
הנוכחי של הקרקעות שנרכשו מן המדינה
בגיבעת־עמל. הוא היד, מוכן רק להוסיף
שאחזקתן ישל אדמות אלו עלתה לחברה
עשרות מיליוני לירות עד היום, וכי היד,
תמיד מוכך ומזומן להעבירן לקונה כלשהו.
אמת, בכמה מיקרים שילמד, חברת דיור
כמה אלפי לירות למישפחות של מפונים
(כמו מישפחתו של חיים סלמי) ,אך לאחרונה
הופסקו פעולות אלו. דיירי השכונה
מספרים כי סולל־בונה וחברת־הבת שלה
טוענות שאין להן כספים מספיקים למטרות
אלו.
כדי לאלץ את דיירי השכונה להסתלק,
החליטה חברת דיור לעשות להם צרות.
כאשר מנסה מי מן התושבים לדפוק מסמר,
לחזק את גג ביתו, או לתקן קיר העומד
להתמוטט, מופיע מייד בלש, ואחריו פקח
של העירייה, הרושם דדה. ואם אין הדייר
משלם את הקנס ומפסיק את השיפוץ
מייד, מגיע העניין לבית־המישפט, ואז נפתח
ד,תהליך המוכר והאיטי של מישפטים• ,
הטרדות וקנסות.
דיור וסולל־בונה מעוניינות, כנראה׳ ב־סטאטום־קוו.
הדיירים רותחים. הם מוכנים
לעלות על באריקאדות כדי לשים קץ לגיד,נום
הפרטי שלהם. חבית אבק-השריפה
עלולה להתפוצץ בכל רגע.
העולם הזה 1971

א / 1ה 1

והדירה

רזזנבוים החזיר לבנק ישראל
13 מיליון פרנק
אחד הסודות הכמוסים ביותר של ״בנק ישראל״ מתפרסם עתה לראשונה. מסתבר
כי הבנק הפקיד כספים לא רק אצל ״בנק ארץ־ישראל—בריטניה״ בלונדון, שם הפסיד
30 מיליון מרקים גרמניים, אלא בבנקים נוספים מסוג זה. בניגוד לקודמו של משה
זנבר, נגיד ״בנק ישראל״ הקודם דויד הורוביץ, רדף זנבר אחר הרווחים ולא
הקפיד ביותר על מקורם, הפקיד את כספי המדינה שהוא אחראי עליהם, בכל בנק
המשלם ריבית גבוהה.
כך החזיק ״בנק ישראל״ ב״בנק אינטרנשיונאל קרדיט,״ בנק של טיבור רוזנבוים,
סכום של 13 מיליון פרנקים שווייציים כפיקדון קבוע. באמצע ספטמבר 1974 נודע
לזנבר, מפינחס ספיר, כי מצבו של הבנק של רוזנבוים מחמיר, והוא חשש כי הוא
יפסיד את הפיקדון. היה זה זמן קצר לאחר ההפסד של 30 מיליון מרק ב״בנק
ארץ־ישראל—בריטניה,״ ורק זה היה חסר לנגיד. הוא הרים טלפון, דיבר אישית
עם טיבור רוזנבוים בהונגרית, שפתם המשותפת, הבטיח לו הרים וגבעות, רק שיחזיר
את הכסף ל״בנק ישראל.״
לא ברור מה השפיע על רוזנבוים, האם ההונגרית או התחנונים וההבטחות של
זנבר לעשות למענו. על כל פנים, הכסף הועבר חזרה ל״בנק ישראל,״ וברור כי זנבר
לא עשה דבר למען רוזנבוים. אסור להבטיח ן
כל הפרשה יכולה לצוץ עכשיו מחדש בשווייץ, בחקירת המפקח מטעם בית-
המישפט. לפי החוק אסור לגוף הנתון בקשיים להעדיף נושים, והחזרת הפיקדון של
״בנק ישראל״ היא קיפוח חלקם של הנושים האחרים של הבנק, שיקבלו עתה פחות
כסף.
שאלה נוספת היא, מדוע לא טרח זנבר להזהיר מוסדות כספיים ישראלים
אחרים, כמו מישרד־הביטחון למשל, על הסכנה הצפוייה לכספיהם המופקדים אצל
רוזנבוים בשווייץ ! אבל אחרי הכל, אדם קרוב לעצמו.

הרבנות מעודדת תעשיית החזירים
צחוק הגורל, אבל דווקא הרבנות הראשית
מעודדת עתה את גידול החזירים
בישראל. קשה להאמין ! עובדה.
הרבנות, כידוע, אינה מאשרת יבוא ריב-
עי־בקר מפורקים מחו״ל, אם הם כוללים
את חלקי־הבשר של חמש הצלעות העליונות.
הרבנות טוענת, כי בשר צלעות
אלו טעון ניקור מיוחד, וכי חאיטליזים
אינם מנקרים, ולכן אין להביא את הבשר
כולו. בד-בבד, אגב, מאשרת הרבנות יבוא
בשר כזה, אבל לא מפורק, בצורת רבעים.
היא גם אינה יכולה להתנגד לייבוא
הבשר המפורק על כל הצלעות, עבור
צה״ל.
מכיוון שלא ניתן לייבא בשר זה מחמש
הצלעות העליונות, נוצר מחסור חמור
בבשר לסטייקים, המצוא בצלעות המוח-
רמות. מייד החלה עלייה מסחררת במ חירי
הבשר הטרי, למגינת״ליבם של מגדלי
ההודו והעופות, שכבר דורשים העלאת
מחירי המינימום המובטחים להם על״ידי
הממשלה. הם תובעים כי המחיר המובטח
לקילו עוף יהיה 7.33 לירות לעומת
6.65 כיום, ולקילו הודי 8.60 לירות,
לעומת 7.65 כיום.
אולם מעשי הרבנות הניבו פרי במקום
אחר: תעשיית בשר החזיר. תעשייה זו,
המגדלת כ 30-אלף טון בשר לשנה, נמצאת
כולה במחתרת, כאילו אינה קיימת,
ללא פיקוח וטרינארי וממשלתי כלשהו.
יחד עם מעשי הרבנות עלו גם מחירי

רווחי ה״בו אני
עיתונאי רצה לקנות מנורה לשולחו-
עבודה, כדוגמת המנורות המשמשות ארכיטקטים
ושרטטים. סיור קצר בחנויות
בתל״אביב העלה, כי מחירי מנורה כזו
נעים בין 500ל־ 600 לירות ישראליות.
בנסיעה לשווייץ קנה העיתונאי. אותה
מנורה בדיוק, בחנות הכל־בו ״פלא-
סייט ״,במחיר של 29.9פרנקים שוויי-
ציים, שחם מכסימום 100 לירות ישראליות.
מהיכן החוצפה של היבואן הישראלי,
לבקש מחיר גבוה פי חמישה
ושישה מן המחיר באירופה, הכולל כבר
רווח ומכסים ! והיכן מישרד־חמיסחר והתעשייה,
הצריך למנוע רווחים מופקעים

בעצם, כאן המקום לשאול מדוע אין
המועצה הישראלית לצרכנות עושה משחו
להקטין את מחירי הייבוא במיצרכים. כל
מה שעליה לעשות הוא לפרסם את ה מחירים
בחו״ל של המיצרכים, כדי שכל
צרכן יידע כמה עליו לשלם.

בשר־החזיר, שהוא מקור נכבד לסטיי קים,
מ 30-לירות הקילו ל־ 45 לירות
הקילו. התייקרות זו, ב 50-אחוזים בתמורה
למגדל, הביאה מייד להשקעות גדולות,
כדי להכפיל ולשלש את כמויות
בשר-החזיר שתוצענה לשוק.
כך גורמים הרבנים להגדלת תעשיית
החזיר, והכל בשם־שמיים.

זנבו־ הוזמן
להר צו ת
על־יד

עסק המחתרת
שר אשד יורן
ואמנון בחס
לית ולשארם־א־שייך ו ליתר דיוק, מה
להם ולהקמת מלונות שם ! האם חברי
קופת״חולים זקוקים לשארם דווקא, כדי
להבריא ! וזאת, אחרי שקופת״חולים קנתה
לאחרונה בתי״מלון רבים כל-כך ברח בי
הארץ. אז למה הם רצים לשארם,
ולמה אשר ידלין כה משתוקק לעזור
לאמנון ברנש, שחברתו ״דיילין,״ הסתבכה
בקשיים באמריקה ו
סיפור-המעשה פשוט: אמנון ברנס
הקים מלון בשארם־א״שייך, בהשקעה של
כ 2.8-מיליון לירות. ההשקעה לא היתה
מוצלחת, המלון נוהל בצורה גרועה והוא
נסגר לאחר שצבר הפסד שוטף גדול,
נוסף על החוב בן 2.8מיליון הלירות
ל״חברה״לפיתוח-מיפעלי-תיירות ״.למלון
לא נמצא כל קונה. כלומר, אם ברנס
היה משלם לקונה רציני, היה זה מוכן
אולי לקחת את העסק ללא החובות,
בשביל הקרקע. אבל גם כזה לא נמצא,
וברנס נתבע לשלם את הכסף — ו2.8-
מיליון לירות, הם גם היום כחצי־מיליון
דולר. זהו סכום שאיש אינו אוהב לשלם,
ובעיקר לא אמנון ברנס, שמשכורתו קוצצה
באורח ניכר על״ידי ההנהלה החדשה
של ״דיילין.״
מה עשה אמנון ברנס י פנה לחברים.
והנה, אשר ידלין הוא כזה בנאדם שעוזר
לחברים. אבל לא לכולם. יש למשל אחד
שיש לו כמה בתי-מלון, ושעזר לידלין
לנסוע לאמריקה ולהפסיד קצת כסף ב־לאס־ווגאס,
אבל כאשר הוא פנה לידלין
וביקש עזרה, התברר כי ידלין לא שומע
כל-כך טוב. אבל כשברנס פנה אליו, התנהג
ידלין אחרת. ברור כי העיסקה נעשתה
עם ברנס באמריקה, וידלין נסע לשם —
עדיין לא ברור על חשבון מי. פירטי
העיסקה, כפי שדווח עליה ל״חברה־לפי־תוח־מיפעלי-תיירות,״
הם בערך כך :
ב מס אינו מוכן לשלם את חובותיו
ל״חברה-לפיתוח-מיפעלי-תיירות.״ הוא גם
אינו מעוניין להפסיד את הכסף. מה עשה?
תרם תרומה של מיליון לירות לקופת-
חולים במחוז הנגב. התרומה נוכתה מהכנסותיו
באמריקה, ועלתה לו פחות מחצי.
כנגד זה תקנה קופת־חולים של ידלין
את המלון בשארם, תשלם במקום במס
את החובות לממשלה. ברור!
ובכן, מה פתאום ישחרר ידלין את
ברנס מחובות של 2.8מיליון לירות,
תמורת תרומה של מיליון אחד ! קצת
מוזר, לא ! ומדוע אין איש בקופת-
חולים יודע על תרומתו של ברנש לקופת-
החולים בנגב !
ככל הנוגע לידלין, הוא מנסה לטשטש
את הצלתו של ברנס בדרך הבאה: הוא
יקנה את המלון בשארם־א״שייד, ישלם

מזכ״ל ידרין

מנהל ברגם
— רוחצת יד
עם הרכישה 1.4מיליון לירות ל״חברה־לפיתוח״מיפעלי-תיירות
״.אחר-כך ישקיע
עוד כסף במקום, בהקמת חדר״אוכל גדול
ו־ 60 חדרים. ההשקעה החדשה תהיה 3.2
מיליון לירות. יחד עם רכישת החובות
של ברנס, יעלה הסכום ל״ 5מיליון לירות.
״החברה-לפיתוח-מיפעלי-תיירות״ תלווה
60£מסכום זה בריבית של * 8ללא
הצמדה, וידלין ישלם לחברה את המח צית
השנייה של החוב, שנה וחצי לאחר
ההרחבה.
עסק כולו מתעכב, כי ידלין רוצה
להחזיר את ההלוואה לחברה לאחר 14
שנה, ואילו החברה רוצח פחות זמן.
אולי יש למישהו הסבר מדוע מכניס
ידלין את קופת-חולים לכל העסק הזח !
למה הוא רוצה להציל את כספו של ברנס
עבורו! למה הוא מסבך את קופת-חולים
בעניין ! והאם יש — או אין — תרומה
של ברנס!
יש רק לקוות שמבקר״החסתדרות ינסה
להשיב על השאלות.

בל״ל

בשוו״ץ
ראשי ״בנק לאומי״ בציריך הזמינו את
ראשי המוסדות הפיננסיים בארצם לבוא
ב־ 5ליוני, לשמוע את הרצאתו של נגיד
בנק ישראל משה זנבו* .הנגיד חזר זה-
עתה מסיור מקיף באוסטרליה. ורק הצליח
להדוף את גל התביעות המאיים
לחסל את הקריירה שלו, וכבר הוא
יוצא שוב לחו״ל, כמי שרוצה להרוויח
מה שיותר מתפקידו. זנבר יוצא לשווייץ
לכנס בנקאים בינלאומי בשליחות בנק־ישראל
ועל חשבון הבנק.
בואו של זנבר לשווייץ, בעיצומה של
האינפלציה בישראל, שוב ירחיק אותו
משר־חאוצר ומן הצורך לבקר את המדי־ניות

הכלכלית של רבינוביץ.
לאחר שמדור זה היה הראשון שפיר-
סם את הפסדי ״בנק לאומי״ בצרפת,

השבוע ייפתח מלון ״גני״שולמית״ בים־
המלח. רשת ״גני״שולמית״ שייכת לאיל-
המלונות והבנייה בצלאלמזר חי, והיא
כוללת מלונות באילת ובאשקלון. המלון
החדש הוא בן 250 חדרים, והושקעו בו
29 מילון לירות. הוא כולל בריכת-שחייה,

אשר אומתו כאשר במאזנו השנתי הפריש
״בל״ל״ 14 מיליון לירות להפסדי הבנק
הצרפתי שלו, מגלה עתה מאזן הבנק
בשווייץ דברים מדהימים.
האיש הקובע בבנק השווייצי הוא ד״ר
ג. מייסקוף. בדיברי התוספת למאזן
מעיר יושב״ראש הנחלתו, ארנסט לחמן,
כי הבנק הקטין את עסקיו במידה
רבה, בעיקר בתחום מטבע זר ורכישות
ניירות-ערך על חשבון הבנק. לכן ירד
היקף המאזן, וכן הרווח הריאלי.
המאזן עצמו מגלה כי היקפו לסוף

מכון רפואי, אמבטיות־בוץ, אולמות קולנוע
ואירועים, ושיטחו הכולל הבנוי הוא
16 אלף ממ״ר. פתיחת המלון תקל את
הלחץ של הזמנת מקומות-לינה למברי־אים
ביס״המלח, שם שייכים מרבית המלונות
לקופת־החולים של ההסתדרות.

1974 היה 217.1מיליון פרנקים שוויי״
צים, לעומת 295.8מיליון פרנק בשנח
הקודמת. הפיקדונות חיו בשנת 1974
25.3מיליון פרנקים, לעומת 31.3בשנה
הקודמת. הרווח השנתי של הבנק לפני מס
לשנת 1974 היה רק 484.8אלף פרנק,
לעומת 2.5מיליון פרנקים בשנה הקודמת!
ברווח כזה על המחזור, הרי הבנק
הרוויח כחצי״אחוז בלבד ! הבנק אינו
מחלק השנה דיבידנד, לעומת השנה ה קודמת,
שבה חילק דיבידנד בסך 1.65
מיליון פרנקים שווייציים.

שוד ה תכ שי טי ם הנ דו ד
(המשך מעמוד )25
הכריז דויד שרף על מענק ׳יל אלף לירות
לקרן הפצועים של שמחה הולצברג, בשמו
של כל ימי שיקפוץ בבגדיו אל הבריכה,
הוסבה תשומת־הלב מיהלומיה של גילה.
בלילה נשמרו היהלומים בכספת הגדולה
של המלון. אולם יוסלה בוכמן היה מודאג.
הוא מוערך אומנם כיום כמי ״שיושב על
100 מיליון דולאד״ ויש המעריכים אפילו
יותר, אבל גם לאיש במעמדו יש מקום
לדאגה לאבטחת יהלומים בשווי של 10
מיליון ל״י. הוא השש שבלילה ירימו את
הכספת עם היהלומים. והיהלומים לא היו
מבוטחים.

* וסלה כוכמן ( )46 הוא אחד הסיפורים
המופלאים ביותר של השואה. כילדי
העיירה הפולנית לודז׳ הוא נשלח עם מש פחתו
כילד למחנדדההשמדה באושוויץ.
כמעט כל מישפחתו הושמדה שם.
כילד בן 13 הוא לחם במחנה־ההשמדה
את מילחמת הקיום וניצל. כאשר שוחררו
יושבי המחנה הוא הועבר עם שארית היל־דים־הניצולים
למחנה פליטים שהוקם ב־ברגן־בלזן.
יום אחד הגיעו לשם שליחים
מארץ־ישראל, אירגנו את הילדים במיסגרת
עליית־הנוער לקראת העלאתם לארץ. יוסלה
בוכמן בן ה־ ,15 שכבר במחנה החל גלות
כישרוגות פיננסיים בשוק הואלוטה השחורה
שפרח בגרמגיה־של־אחר־המילחמה, עלה
על הרכבת שעמדה להסיעם לנמל, משם
יפליגו לארץ. מבעד לחלון הוא השקיף

איה ליד פרנקפורט, המוגנת בכל אמצעי
ומיתקני ההגנה המודרניים,
שניהם קשורים קשר הדוק לישראל, מבקרים
כאן מיספר פעמים בשנה. יוסלה הוא
תורם קבוע למגבית, נדבן המסייע למינד
עלי צדקה. במילחמה האחרונה, למשל,
הטיס לישראל כמה מיתקני הנשמה וטיפול
בכוויות, שרכש בכספו ותרם אותם לבית-
החולים תל־השומד.

^ ת מערכת התכשיטים היקרה ש-
^ לה, שהיתר. בבחינת ״השקעה לעת
צרה״ ,לא רכשה גילה בבת אחת. היא
קנתה אותה במשך מיספר שנים במקומות
שונים באירופה ובאמריקה. החלק המרכזי
שבה — מערכת תכשיטי איזמרגד ויהלומים
נדירה — נרכש בבית עיצוב תכשיטים ידוע
בעיר הגרמנית פורצהיים. במשך כל הזמן
מונח חלקה הגדול של המערכת בכספת
שמורה היטב בבנק בפרנקפורט. מדי פעם,
כשתיכננה נסיעה לארץ לרגל מאורע
כלשהו, נטלה עמה גילה חלק מהמערכת.
זאת היתד. הסיבה בגללה לא בוטחו
התכשיטים. מקומם היה בכספת. המחיר
השנתי של ביטוחם מגיע לרבע מיליון
ל״י, ובני הזוג בוכמן חשבו שאין טעם
לבטח רכוש המונח בין כה וכה בכספת.
את מערכת האיזמרגדים הביאה גילה
לישראל רק פעם אחת קודם לכן. היה
זד. בחודש ינואר השגה, כאשר הגיעה
לארץ לחנוכת מלון הילטון בירושלים. אז
הם היו מונחים בכספת של מלון הילטון

זיהוי מדעי

יו! 4ר א

בול ארונות הציור
( 4.00,1.40,1.00ל״),

בול חקרהן קנ ה
( 1.85ל״{

בול מנוף ה אר ץ
(נצרת עלית 1.70 ,ל״׳)

ג) השירות הבולאי
ירושלים * תל אביב * יפו * חיפה * עבו * נהריה
* קרית שמונה *• טבריה * עפולה * נתניה *
רחובות * אשקלון * באר שבע * אילת * נ.ת.
בן גוריון ובבתי דואר.

יום ההופעה ח׳ בתמוז תשל״ה

17. 6 . 75

אישור רשמי של המנון לתורת אבני־החן האמריקאי, המעיד
על ייחודו שלאחד היהלומים שנגנבו מגילה בוכמן.
יהלום זה היה משובץ באחת מטבעותיה וערכו הוא נ־ 3מיליון ל״י. לפי התעודה זהו
יהלום ורדרד בחיתוך מרקיזה שגודלו הוא 20.7קאראט. הציור בצד ימין של התעודה
לזהותו.
מראה את צורת הליטוש שלו. יהלום מסוג זה הואנדיר ביותר וקל

על הרציף, הבחין לפתע כי השליח ששיכנע
את הילדים לעלות נשאר על הרציף.
במוחו של יוסלה הבזיקה אז המחשבה :
אם השליח מעדיף להישאר בגרמניה מאשר
לעלות לאדץ־ישראל, זה יכול להיות טוב
גם בשבילי. כאשר החלד, הרכבת לנוע
הוא הספיק עוד לרדת בדלת של הקרון ד,אחרון,
חזר למחנה העקודים.
תוך זמן קצר הוא התבלט בעסקים שפרחו
אז בגרמניה הכבושה: תחילה בשווקי
המטבע ואחד־כך בתחום מועדוני-הלילה
של פרנקפורט ששירתו בעיקר את צבאות-
הכיבוש. בן 20 כבר היה יוסלה איש־עסקים
מבוסס ששמו הלך לפניו בכל רחבי גרמניה.
במרוצת השנים הפך לסוחר קרקעות
ולקבלן בנייה מהגדולים בגרמניה. הוא
הקים את ראשוני מגרדי השחקים של פרנקפורט,
הפך למולטי־מיליונר.
גם לגבי איש כזה אין ביטחון בעסקי
דלא־ניידי ובהשקעות כספים. זכר השואה
החרוט עמוק בנפשו הביא אותו, אולי באופן
תת־הכרתי, להשקעה גדולה ביהלומים, שיהיו
מונחים בסייף ושניתן יהיה לקחתם
מיד ולברוח עמם אם תתרגש שואה חדשה.
לצורך זה גם השקיע מעט מכספיו ביש ראל.
לפני חמש שנים עמד לרכוש את
מלון הילטון בתל-אביב, בעיסקה שהתבטלה
ברגע האחרון. במקום זה רכש את מלון
ואלידור בהרצליה וחמישה וחצי דונאס
בטיילת של תל־׳אביב, ליד השגרירות הצרפתית,
במקום בו עמד פעם הפאב של פרד־ריקה.
השקעה זו הסתכמה בכ־ 15 מיליון ל״י.
גילה לוי היתד, דיילת באל־על כשהכירה
את יוסלה בוכמן. היא היתד, בת למישפחד,
שירדה מהארץ לפני כ־ 12 שנים, והתיישבה
בפרנקפורט. אביה, כמו מישסחתו של יוס-
לה, מוצאו מלודז׳ .מזה 11 שנים הפכו
יוסלה וגילה לזוג, מתגוררים בווילה מפו־

בתל־אביב, בו התגוררו היא ויוסלה, בתוך
שקית ניילון של המלון.
באותו ביקור כבר החלה גילה להרגיש
שמישהו מתעניין בתכשיטיה. יום אחד, גם
כן ערב חזרתה לחו״ל, נסעה לבקר קרובי
מישפחה בהרצליה. היא הבחינה במכונית
מוסטאנג ירוקה העוקבת אחריה. היא רשמה
את מיספר המכונית והתלוננה במיש־טרת
הרצליה. תלונתה נרשמה, אולם המיש־טרד,
לא התיחסד, ברצינות לתלונה.
לפני כחודש הגיעה גילה לארץ לביקורה
האחרון, יחד עם ארונו של אביה. האב
נפטר לפני שנד, בפרנקפורט ממחלת סרטן.
בעת מחלתו הביע מישאלה להיקבר בארץ.
ביום השנה למותו קברו אותו בבית־הקברות
בקריית־שאול.
ביום השישי בו אירע השוד, נסעה גילה
להשתטח על קבר אביה. משם יצאה לבקר
קרובת־מישפחה ברמת־אביב בתל־אביב. בשעה
11.00 יצאה לכיוון הבנק כדי להוציא
את התכשיטים מהכספת לקראת נסיעתה.
כאשר סיפרה את סיפור השוד לחוקרי
המי-שטרה, הם פיקפקו תחילה בגירסתה.
הסיפור ניראה כל כד בלתי אמין ובלתי
מתקבל על הדעת עד שהחוקרים החלו לח שוד
שמשהו אינו כשורה בסיפור עצמו.
רק אחרי -שגילה חזרה על סיפורה
בבדיקה במכונת־אמת ואחרי שהתברר שה־תכשיטים
אינם מבוטחים — כך שאין
חשד לביום שוד כדי לזכות בדמי־ד,ביטוח
— החלו השוטרים עצמם להבין את היקף
הפשע שעליהם לפענחו. כאשר הכריז יו-
סלה בוכמן על פרס בסד חצי מיליון ל״י
שיינתן לכל מי -שימסור מידע שיביא להח זרת התכשיטים, היה זד, תמריץ לא רק
לחלק ניכר מתושבי המדינה שראו את עצמם
כבר בדמות איידונסייד או קולומבו.
(המשך בעמוד )44
העולם הזה 1971

במדינה
מ חנ ה לומי שטרח
המישטרה ביקשה לעצור את
החשוד דשיבעה ימים —
השופט פסי 15 ,

קשקשת 1971
¥ 1 1 2 1 1 1מ סו ל ם הי ה

1971

״במשך החודשים האחרונים אירעו •שלוש
התפרצויות למיפעלו של אלי מאיר, ב-
איזור־התעשייה בראשון־לציון,״ סיפר התובע
המיישטרתי, אשר עלה על דוכן־
העדים בבית־מישפט השלום ברחובות,
וגולל בפני שופט־השלום, שלמה יפרח, את
פירטי החשדות נגד העצור, איברהים אהל
מעזה.
״נגנב שם רכוש רב, בשווי עשרות־אלפי
לירות,״ אמר התובע .״החשוד הנ״ל עובד
במיפעל, והוא הודה כבר בהתפרצות אחת.
החקירה טרם הסתיימה. לפיכך, אני מבקש
להוציא נגדו פקודת־מעצר למשך שיבער
ימים.״
הפתעה למישטרה. השופט שמע את
דבריו של איש־המישטרה, והוטל עליו להחליט
אם לאשר את תקופת־המעצר הדרושה
להמשך החקירה, או לדחות את
בקשת המישטרה — לפי הפרטים שנמסרו

אך כאשר כתב השופט יפרח את החלטתו,
הוא הפתיע אפילו את המישטרה. בהחלטה
נאמר :״לעצור את החשוד ל־ 15 יום.״
הדבר היה ב״ 18 במאי שנה זו.

קשקשת 1969

בשיבתו במעצר, התקשר איברהים אהל
עם עורך-הדין דרור מקרין מתל־אביב,
והפרקליט הגיש לבית־המישפט המחוזי ב־תל־אביב
ערר נגד החלטתו של השופט
שלמה יפרח.
נימק הסניגור את בקשתו :״איברהים
אהל נעצר ב־ 15 במאי ,1975ב־ 18 במאי
ביקשה המישטרה לעצרו לשיבעה ימים,
ואילו בית־המישפט פסק לעצרו ל־ 15 ימים.
״מסיבה זו עצמה אין המעצר חוקי,״ טען
הפרקליט .״כמו־כן,״ טען ,״אין זה מובן
כיצד נעצר איברהים אהל ב־ 15 במאי, ורק
ב־ 18 בו, כלומר כעבור שלושה ימים, פנתה
המישטדה לבית־המישפט להוצאת פקודת-
מעצר״ (בעוד היא חייבת, על־פי החוק,
להביא את העצור בפני שופט־שלום תוך
48 שעות מרגע מעצרו).

• .הרגליים
הגילוח.

איילה

דויד

זיכוי מרשיע
אף שאחד הנאשמים הודה
והורשע — זיכה השופט
את חבריו מן האשמה,
מחוסר הופחות
שתי ניידות־המישטרה נעצרו בחריקת-
בלמים לפני בית מיסטר 46 ברחוב המדי נה
בגגי־התיקווה. היה לילה חשוך, קרוב
לשעת־חצות.
השוטרים, שהוזעקו על־יד אחד משכני
הבית, פרצו לתוך דירתו של סמי לוזמיש

כתוצאה מפריצה זו הגישה פרקליטות
מחוז תל-אביב כתב־אישום נגד תישעה
הצעירים, שהופתעו במקום על־ידי אנשי־המישטרה.

שגילו השוטרים בביתו של לחמייש
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 1971

שלי

שווילי, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד.נ. האלה

פוטשניקוב, רח׳ סמילנסקי
,23 פתח־תיקווה

• לך תבין את הצעירים של היום...

הרי

גרינברג, רח׳ שמואל
הנציב ,41/2נתניה
9ציבאות מעטה הערפל.

תחת

משה

נראה שבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
נטה לבטל את החלטתו של שופט־השלום
יפרח מרחובות, אשר אפילו לא נימק מדוע
ציווה לעצור את החשוד יל* 15 ימים שעה
שהמישטרה ביקשה רק שיבעה ימים.

מי שפט

לפני

ואחרי

• סיור שיגרתי של שניים מאנשי
המישמר״האזרחי.

טלפון ברגן ן האחרון. החשוד טען
כי הוא עובד במיפעל מזה שנתיים, אמר
כי מסר את גירסתו השלמה לחוקריו, והכחיש
מכל־וכל את ההאשמות שיוחסו לו.
כן הבטיח להמציא ערבות, להבטחת הופעתו,
לכשיידרש לכך.

אך את המצב הצילה מישטרת ראשון-
לציון. תחת שתופיע בפני בית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, ותנמק מדוע היא מעוג־ייגת
להחזיק את החשוד במעצר, מסרה
המישטרה בשיחה טלפונית, ביום שמיעת
הערר, כי היא משחררת את העצור.

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד , 136 .חל־אביב. ההג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

ערב

וישראל

רוזנפלד, רח׳ הגפן .2
סביניה, קריית־ביאליק

• מי זקוק באופן דחוף לניקוי-
ראשי

אפיפיו

פלד, רח׳ צה״ל
, 101 קיראון

השבוע בדרייב־אין
בשעה 8.00
הרפתקאות

מאוזן :

ראי ב ב לי מפו רס ם :

.1צער ; .5משתרעת, מתפשטת .10 :
מלחין גרמני אנטישמי .11 :מן השבטים ;
.13 משורר הודי נודע (ש״מ)! .14 כלי
המשמש לשתייה ; .15 בדיקת דיברי־דפוס
לתיקונם .16 :סוג של חיידקים; .17
מציבת־זיכרון .18 :סופו של אור; .19
מילת־שאלה לזיהוי; .20 פיקוד־הדרכה
(ר״ת); .22 חקיקה באבן; .24 רשם את
שמו לאישור .25 :צמח רך .27 :שהו ב־מקום־מירעה
.29 :חפירה .30 :שדה
קצור ; .32 נוכח ; .34 אנחנו ; .36 צעיר ;
.38 מדינה באפריקה! .41 תא בצמחים
מחוסרי־פרחים .43 :מטפל בגינה.44 :
לבן כשלג; .46 מנעול פטנטי! .47 כוח
עליון; .49 צמח־בר ממישפחת חגורי-
תיים ; .52 הבשלת הפרי .55 :ציפור ביתית;
.56 קליע; .58 גץ .59 :סיומת
לרבות; .60 ריפות, גרגרי־חיטה מיובשים
וכתושים .62 :אביון; .63 ציפור־שיר:
.64 מחצית החצי; .66 אשפת־חיצים:
.67 הקדש מוסלמי; .69 חוט עבה.71 :
דימה קיומו של דבר־מה.. 73 :זוהר.75 :
יצירה מוסיקלית לשני קולות .78 :כל כל;
.80 מכינויי האלוהות; .81 קידומת
הולנדית .82 :מזמר 83 :זאב עם
כבש״ .85 :מגן על החלון _ .87 :עטרה :
.88 זוהר; .90 תבלין לקפה .91 :אמו
לווה
מן המלווה ; .93 לבוש גרביים.

.92 או ת ה קי בלה
מאונך

.1עוף ציבעוני, מצוי בישראל ; .2אי גוד
.3 :בדרך־פלא .4 :ראשו של ורד;
.6ממונחי החשמל .7 :סקל באבנים; .8
חותם; .9פרפראות; .11 נישא.12 :
מדינאי הודי נודע .21 :ג׳ינם .22 :כרי תות;
.23 זכר בבקר .24 :עיר ליד תל-
אביב; .26 ממוצרי מיפעלי ים־המלח!
.28 מתאבך מן הארובה ; .31 בד ; .33
בדחן! .34 עוף גדול, דומה ליען.35 :
מכשיר לקציר; .37 חרקים קטנים, מזי קים
לחקלאות; .39 מכלי השח־מט! .40
יחתוך לשניים; .42 ישוב ליד תל-אביב:
.45 תפר בחוטים ציבעוניים לקישוט.47 :
מילת־תנאי ; .48 גיבוש .49 :שיכון .50 :
מילת־זירוז (הפוך) .51 :תדירות; .52
נמשך, נסחב .53 :יתיז; .54 רווחה;
.57 גוף (הפוך 60 חוזה ידידות ! .61
כסות! .63 כינויו של האלוף טל.65 :
כבילה ; .68 פרי הצלף ; .70 בלבד ;
.71 נוי; .72 בירת מדגסקר .74 :ביון:
.76 אגס־זכוכית למאור; .77 שנף; .79
ציפור־שיר; .84 נזיד בשר וירקות; .87
אל החוכמה והמדע בבבל ; .89 אות בא״ב
העברי; .91 יהיר (הפוך).

״יומו שד הדולפין״
בשעה 10.15
אליסטר מקלין

״שיירה לואקארם״
ס ס 6־ 0ר׳ ס 0 0 0 5 ( 0נ* 0 0 - 0ס :
בסיטונות שמלות הריון
+מ כנ סי הריון
6שמיי, ז ת־ ה דיו ך
§ ח לי פו ת הריון 0

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין 4
קומה נ׳ ,דרך ד־צר
פתוה עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
לדזויניר. ע״י סוכן: טי ,50144 .ת״א

עשוות ירדים ׳שואו״ם
33111־ 0וכיסוי
ו! 3עונ הגווע
שיוה׳ את ירוי
אוצוח־תנוית
נמעונווהמצווסנישואו

יי 3אי יני י יט י המערבון שעל שמו נקרא הסרט הוא מייקל טאפ,
ילד בן 13 מטורנטו קנדה, שהובא במיוחד
לארץ כדי לשחק את התפקיד הראשי
במערבון הילדים. מייקל כבר הופיע בעבר לטלוויזיה פירסומת בסרטי בארצו
ובסרטים בטלוויזיה הלימודית הישראלית.

גיבורים חדשים אותם יגלמו זכריה, אורון
או ג׳רי, תלמידי בתי־ספר עממיים בתל-
אביב.
נדמה היה שאין נבר מד. לחדש בתחום
המערבונים, שעלילותיהם הן הקלאסיות שבכל
עלילות הקולנוע, וכי כל סיפורי המערב
הפרוע סופרו נבר בכל צורה אפשרית,
עכשיו תהיה זו ישראל שתבשר כי
יש חדש במערב הפרוע.
הרעיון, בעצם, אינו ישראלי. היתד. זו
שותפות של מפיקים גרמניים ואמריקאיים,
שהגתה את הרעיון הגאוני: להסריט מערבון
תיל המבוסס על הסיפור הנצחי בו
מנצחים הטובים את הרשעים, בחידוש אחד
בילבד. כל גיבורי הסרט יהיו ילדים. מה
שמקורי ברעיון הזה היא העובדה שלא
יהיו אלה ילדים המתחפשים למבוגרים.
הכוונה אינה לספר סיפור הסמבה לילדים
אמריקאיים. זה לא יהיה גם סרט
ילדים. השוני יהיה בכך שילדים ישחקו
את תפקידי המבוגרים.
ילדים שידהרו על סוסים בערבות הצחיחות
של מיזרח השרון ; ילדים ישדדו
רכבות הנהוגות בידי ילדים, ישלפו אקדחים,
וינסו לחסל זה את זד. בדו־קרב.
ילדות במחשופים ובגרבי רשת תנהלנה
את הסאלון הקלאסי של המערב הפרוע,

מפוחית הקסם

פאנטום קיד (משמאל) ובן־לווייתו, האדמוני, אותו
מגלם ג׳רמי קפלן בן ה־ , 13 בנו של הרב קפלן, במאי
הטלוויזיה הלימודית בישראל. נישקו של ג׳רמי היא מפוחית קסמים, המסוגלת להפנט
בצליליה רק את הרעים. לדעת הצוות עשוי ג׳רמי הישראלי להיות כוכב הסרט האמיתי.

הסיבה העיקרית לכך היא התקציב
הנמוך בו ניתן להפיק סרט מעין זה בישראל.
מחיר הפקתו של הסרט הצבעוני
בישראל לא יעלה על חצי מיליון דולאר.
זהו תקציב ננסי בהשוואה למערבונים המצולמים
בארצות-הברית והוא נמוך גם

נבר שחקן מקצועי שמאחוריו ותק בעשרות
סרטי טלוויזיה. הוא ושתי הנונבות —
הילדות של הסרט הובאו מקנדה ולא
מארצות־הברית, משום ששם האיגוד המקצועי,
חלש יותר ומחירי השחקנים
נמוכים יותר. ילד־כוכב אמריקאי הוא כבר

\חוי ח תעוב הפרוע
^ ם ישראל ייצאה כבר ספגטי ל-
מ איטליה ומקררים חשמליים לאיסלאנד,
אין שום סיבה שהיא לא תייצא גם מערבונים
לארצות־הברית.
אם יצליח הניסיון הנערך בעצם ימים
אלה בעיירת המערבונים, שנבנתה בשעתו
בעמק בין ראש־העין לקלקיליה, לא תהיה
זו אגדה. את אופנת מערבוני-הספגטי האיטלקיים,
עשויה לתפוס אופנת מערבוני־הסאברס
הישראליים. את בוק ג׳ונס, ג׳סי
ג׳יימס ושאר גיבורי המערב הפרוע, יחליפו

ליליפוט בואש־העין

כך נראה הרחוב הראשי בעיירת המער־בונים
שניבנתה ליד ראש־העין לצורכי
הסרטת מערבונים. התמונה צולמה בעת צילומי הלילה של^ הסרט פאנטום-
קיד, העשוי להיות ראשון בסידרה של עשרים מערבונים שיצולמו כולם בארץ.

ן צברה קאובויס ״

הילדים־השחקניס הישראליים במערבון הילדים
פאנטום קיד. הילד הימני בצילום
הוא דדי הויסדורף בן ה־ , 14 מומחה לרכיבה.

תאהבנה את הטובים ותישנאנה את הרעים.
הכל כמו במערבון למבוגרים,
כולל השריף, הבנקאי והמלשין המקצועי.
רק שהשחקנים יהיו הפעם ילדים.
יש בכך גימיק שהוגיו מקווים לכבוש
את שוק הסרטים האמריקאי בעזרתו. אם
יצלוח הסרט פאנטום קיד, שצילומיו נערכים
עתה, יהפוך פאנטום קיר לגיבורה
של סידרה ארוכה, של 20 סרטים לפחות,
שכולם יצולמו בישראל.
למה דווקא בישראל?

ממערבונים המצולמים באיטליה, ספרד או
יוון. צוות ההסרטה כולו, מילבד הבמאי
הבריטי פיטר המונד, הוא על טהרת אנשי
המיקצוע הישראליים. וגם עשרות הילדים
המשתתפים בסרט, להוציא שלושה ילדים
שהובאו מקנדה, הם ישראליים כולם, צברים
הדוברים אנגלית, עולים חדשים או
ילדי משפחות הנציגים הדיפלומטים הזרים
היושבים בארץ.
פאנטום ק יד עצמו הוא נער קנדי, מייקל
טאפ מטורנטו. למרות 13 שנותיו הוא

שני בוגרים אמיצים אלה
1 11] (^1
אינם אלא תלמידי בתי־ספר
עממיים בישראל המככבים במערבון
הילדים. גס נערות הסלון והיצאניות של
המערבון מגולמות בידי ילדות ישראליות.

סטאר אמיתי עם כל גינוני התהילה
והחוצפה, ועלול להיות גורם מפריע בסרט
מעין זה.
רק במאוחר הסתבר שלא היה כלל צורך
להביא שחקנים־ילדים מבחוץ. יש בישראל
שפע של ילדים דוברי אנגלית,
בעלי כישרון מישחק טבעי, המוכנים לשחק
בכל סרט, ואפילו יהיה זה מערבון.
כאשר פירסמו מפיקי הסרט מודעה
בה ביקשו ילדים שיתאימו למערבון, נענו
אלפים למודעה. מתוכם רואיינו כ־ 300 ילדים
ש־ 125 מהם עברו מיבחני־בד 15 .
מאלה קיבלו תפקידים של ממש בסרט ועוד
30 קיבלו תפקידי־מישנה קטנים.
הישראלי שקיבל את התפקיד החשוב
ביותר הוא ג׳רמי קפלן בן ה־ ,13 יליד
שיקאגו, שעלה עם אביו, במאי הטלוויזיה
הלימודית לארץ. ג׳רמי הג׳ינג׳י קיבל את
אחד משני התפקידים ״הגבריים״ הראשיים
— תפקיד ידידו ושותפו של פאנטום
קיד. לדעת הבמאי והצוות כולו עשוי
ג׳רמי לגנוב את ההצגה, להפוך תוך זמן
קצר לחביבם וגיבורם של צופי הקולנוע
והטלוויזיה בארצות־הברית.
לא רק לגבי הילדים היו הפתעות. גם
לגבי הסוסים. תחילה תיכננו מפיקי הסרט
שהקאובויים־הילדים ירכבו על סוסי
פוני. אולם כשגילו להם כי בארץ יש
כבר ילדים בגי 10 הרוכבים במומחיות על
סוסים ומשתתפים בתחרויות, הלכו לבחון
אותם. תצוגה אחת הספיקה _כדי
לשכנע את המפיקים שעדיף להסריט סו־

עגלת חומו־נפץ

ה״דספרדוס״ ,כנופיית הרשעים השודדת רכבות,
מנטה לחסל את עיר הילדים, מדליקה עגלה טעונה
חומרי־נפץ. פאנטום קיר מגלה תושיה, גורר את העגלה הבוערת מחוץ לעיירה.

במערבוני המבוגרים ומשחררים את אמריקה
מהסיוט של ה״דספרדוס״.
יש בסרט כל הסצינות הקלאסיות של
המערבונים. יש סצינה של תיגרה בסאלון,
כשהמשתתפים מנפצים את הרהיטים זה
על גבו של חברו. ויש סצינה של שוד
רכבת. לצורך זה ניבנה בתחנת הרכבת
הישנה של ראש־העין קטר דמי, בדיוק
כמו אלו ששעטו על פסי המערב הפרוע.
בניצוחו של הבמאי פיטר המונד, ש מאחוריו
ניסיון עשיר בהפקת סרטי יל דים,
והצלם דויד גורפינקל, המצלם את
המערבון כאילו הוא עצמו נולד על האוכף,
עשוי הסרט לקצור הצלחה, שתהפוך
את פאנטום קיד לסימלה המיסחרי של
ישראל בעולם הסרטים האמריקאי.

1^ 1עגלת חומר־הנפץ 11( ,־
ייי י הוצאה אל מחוץ לרחוב
הראשי של עיירת המערבונים ש ליד
ראש־העין, עולה באש ומתפוצצת.
אולם הילדים בעיירה ילו־ווד ניצלים.

סים גדולים עם ילדים קטנים. כמה מהילדים
גילו כישרון רכיבה לא מבוטל
והם יראו בסרט כבוקרים מלידה. האחרים
קיבלו שיעורי רכיבה מזורזים, ומיל־בד
כוכבת הסרט הקנדית, סוזאן סטייסי
בת ה* ,13 שננשכה בזרועה על־ידי סוס,
לא נפל אף אחד מהם מהאוכף.
אפילו תרגילי הרכיבה המסובכים מבוצעים
בסרט על־ידי ילד ישראלי. יש סצינות
בסרט בהם צריך הסום להתקרב לאש
גדולה, להתרומם על שתי רגליו האחוריות
ולבצע תרגילים מסוכנים. הוא עושה
זאת כשעל גבו רכוב דדי הויסדורף
בן ה־ ,14 רכב מעולה שאינו נופל ברמתו
מכל כפיל המשחק במערבונים אמריקאיים.

גס ליגקולן
הוא ילד

1ן | 1י פרוסט בת ה־ 8היא צעירת
השחקניות במערבון המצולם
בישראל. היא הובאה מקנדה בלוויית אמה, בהפסקות המחזיקה אותה בזרועותיה
משמאל).
שבין צילומי הסרט (תמזנה

** לידת ״פאנטום קיד״ היא פשו-
יב טה בתכלית. חבורת פושעים תוקפת
רכבות במערב הפרוע, מסכנת את הקשר
בין המיזרח למערב. הנשיא לינקולן אינו
יודע כיצד להתגבר עליהם והוא מזמין
אליו את נער המסיכה, הלו הוא פאנטום
קיד, סופרמן בדמות ילד. תחילה עומד
הילד מול צילו של לינקולן. אבל בצילום
שני מסתבר שגם לינקולן עצמו אינו
אלא ילד.
פאנטום קיד וחברו, האדמוני, יוצאים
למערב הפרוע, מתבססים בעיירת בוקרים
שכל תושביה הם ילדים המגלמים תפקידי
מבוגרים. פאנטום קיד הופך לסגן
השריף ואילו הארמוני מועסק כבדרן בסאלון
המקומי. הם מגלים את חבורת
הרשעים, נלחמים בהם בקשיחות המקובלת

במדינה
פרמם אג1ל

(המשך מעמוד )33

מענק כ7י די ש*7ס.100/
ריבית טורה ממס.
הצמדה למדד
של הקרן והמענק.
פטור ממס על המענק,
הריבית והפרשי ההצמדה.
4יתרונות בתכנית אחת-
תכנית״כחססססר

באותה פריצה תואר בכתב־האישום שהוגש
לבית־משיפט השלום בתל-אביב:
צוואר״הכקכוק .״אנשי המישטרה ראו
את הנאשמים יושבים ליד שולחן, ובידי
אחד מהם צוואר־בקבוק, המשמש כבלי
להכנת סם מסוכן. האי׳ש היה עסוק בדחי־ים
ת פירודי־חשיש לתוך צוואר־הבקבוק.
״אנשי־המישטרה ראו את אחד הנאשמים
זורק לכיוון החצר שני בדלי-׳סיגריות. ב מאפרה
הם מצאו פירורי־חשיש, וטבק מעו רב
עם חשיש.״
התביעה האשימה את תישעה הצעירים
בהחזקת סם מסוכן ללא היתר.
בבית־מ״שפט השלום בתל־אביב הודה
אחד הנאשמים בעבירה, והורשע. עורך-
הדין אליהו קידר, סניגורו של הנאשם
מס׳ ,1סמי לחמיש, ביקש לשאול מיספר
שאלות את עדת־התביעה, נורד. ראובן,
כימאית־לשעבר במעבדת המטה הארצי
של המישטרה, אשר ביצעה את בדיקת החומר
שנתפס בדירתו של לחמיש והוגדר

כאשר החל עורך־הדין קידר לחקור״את
העדה חקירה נגדית, התברר לפתע שהכי-

1111*1311 עו סדת
להסתייס 30-3ב״ו.1

פתח חשבוו״כח ססססר
לך ולכל אחד
מבני מ שפחתך
עוד היום.

בנק § לאו^1
לי ע 1ד א *7בו 1״ מ
הבוק הצועד ע הימן

לנוחותך תוכל להצטרף לתכנית זו בכל אחד מסניפי בנק לאומי
בנק אגוהבנק קו פ ת -ט ם ובנק טרבי-ישראלי.

פרקליט קידר
על חודו של עד
מאית — שערכה בעצמה את בדיקת ה-
חומד החשוד כחשיש — אינה זוכרת.
דב ר, אינ ה ב טו חהב שו םדבר. האם הי ה

גרם
בליצרד דיאודורנט מי קרח
ספריי מיוחד
לאקלים הארץ

מוסון

מחיר קיים

מחיר מבצע

80 150

20.90
33.10

18.80
29.70

200

33.10

29.70

ד או ־ ס פ ריי

3ניחוחות

אינטים־ספריי
ל שעות האינטימיות

שני ניחוחות

22.55

בעת * 1 0הנחה עלבלמוצר אכ<5ט0ו*/

זה חשיש, או לאי
כאשר נשאלה העדה אילו בדיקות נעדכו
על כל מוצג, לא יכלה להיזכר בשום בדיקה
כזו. היא הודתה, בתשובה לשאלותיו
של הסניגור, כי נערך דו״ח מפורט לגבי
כל בדיקה ובדיקה, אך לא היה ביכולתה
להציג את דו״חות הבדיקות, מאחר שאינה
עובדת יותר במישטרת ישראל.
הבימאית העידה כי איננה יודעת אם
המיקרוסקופ מראה תמונה האופיינית אך־
ורק לחומר זה.
קבע השופט :״אין חובה על בית־המיש-
פט לקבל עדות.מומחה, כאשר עדותו הינד,
חסרת־ישחר וללא התייחסות למוצגים נשוא
התיק. התביעה כלל לא הוכיחה כי המוצגים
מכילים סם מסוכן.
אוזדת־יד מדהימה .״תיק זה מהווה
דוגמה מאלפת לחוסר־הפרופורציה בין מאמצי
מישטרת ישראל בעבודתה היום־יומית
לתיאור ומניעת פשעים, לבין מאמצי אותה
מישטרת ישראל בהופעת נציגיה בבתי-
המישפט.
.״בתיק זה,״ אמר השופט בנעם ,״מתגלה
אוזלת־ידה של התביעה באופן מדהים.
לכן, אני מזכה את שמונה הנאשמים (מתוך
ת״שעה) מאשמת החזקת סם מסוכן, מחוסר
הוכחות.״
היחידי שיצא ניזוק מן הפרשה, לבד מן
המישטוה, היה הנאשם התשיעי, אישר
נחפז להודות באשמתו.
העולם הזה 1971

מיכתב פרס
בית־חרושת לילדים
סנוביות, באילת הייתן כבר?!
אז הנה יש לכן הזדמנות ליטול חופשה
מפורטופינו, ביאריץ או אקפולקו ולהכיר
גם את אילת באמצעותו של (,)1/71
שהוא אומנם לא אילתי גזעי, אבל מזה
שנתיים שהוא הי ועובד באילת. מה ש מדאיג
את הבחור הזה זה לא המשבר
בענף התיירות, אלא העובדה שהוא הגיע
כבר לגיל 24 ואינו רואה באופק כל סיכוי
להגשים את מטרת חייו. ומשאת־הנפש
שלו אינה אלא ״להקים מישפחה מרובת-
ילדים 5—7 ,ילדים לפחות, תוך הזמן הקצר
ביותר.״ אני חושדת בו שהוא חושב
שגילה את הפאטנט איך להוליד שלי־

(אולי התני יפים בצה״ל) ,נחמדים (ממש),
גבוהים (הרוב בגילים ,21*22 לפחות תיכוניסטים
(מיל ).וכל אחד כישרוני בשטח
שלו. מה שמשותף לכולנו זה שאנחנו
רוצים קצת לפרוץ את חומת חיפה בשטח
הבידור וההיכרות לגיל הזה.
״אז ככה, כשאתן יושבות וקוראות ועושות,
כך עם הראש, זה סימן שאתן
מסכימות, נכון?! שבו ותכתבו. מעט פרטים,
קצת קורות חיים והרבה רעיונות
חדשים ונוספים. להתראות במסיבת ההיכרות
הראשונה.״
איד הם יחלקו את המיכתבים ביניהם,
זו כבר בעיה שלהם. הבעיה של אלמוגי
תתחיל כשהם יגרמו לביטול העוצר הלילי
בחיפה.

ב די דו ת ב קי בו ץ
״אני מודה שקצת קשה לי לכתוב וכמו, למכור׳ את עצמי,״ כותבת 6/71
״בכל זאת הריני קמה לעשות מעשה, שהוא סימנה של בדידות. ובכן, מעט
על עצמי. אני בת .30 רווקה. קיבוצניקית (נולדתי בקיבוץ והריני חברה בו
כיום) _.אקדמאית. עוסקת במיקצוע חופשי. סה״כ בנאדם נורמאלי. מוצלח.
״אלו טבעות ההיקף. התוך — אני מאמינה — גדוש יותר, אוחז מסכת
המורכבת מתחומי התעניינות שונים, ממעלות, מחולשות — גביש אנושי רב•
פיאות, כמו רבים אחרים.
״עכשיו, משהגעתי לפרקי, הריני מבקשת איש לאהוב, לחלוק עימו זמן,
הירהור ומעשה. חיים. בנאדם שיהיה לי בו אור וחום.
״זה המועט שאוכל לבקש דרכך.
״או כן, גובהי (אם זה חשוב) 170ס״מ. אינני יפה. שמנמונת.״
אני — כבר אוהבת אותה.

הגרמניות האחרות
לא יודעת איך, אבל אפילו באירופה
כבר ד,ולך שמי לפני. עובדה, השבוע קי בלתי
למדור שני מיכתבים, שניהם בגרמנית.
האחד מגרמניה והשני מאוסטריה.

מיכתב פרם השבוע — ובכל שבוע — זוכה בשי, מערכת תכשירי יופי של
חברת הדם, בשווי של כ־ 150ל״י.

מיקצוע, שיוכל להביא לך פרחים ישר
מהגינה. פעם בשנה הוא יוצא לחופשה,
לפעמים גם לחו״ל. הוא מבקש להתכתב
עם אחת שהשאירה את שלושים אביביה
מאחוריה, רצוי שתהיה ירושלמית׳ באשר
לשאר, לא חשוב :״היא יכולה להיות
גם גרושה או אלמנה, רצוי עם ילדים,
כי אני משוגע אחרי ילדים.״

פטיפון ומיטה
שיות או חמישיות והוא רוצה לנסות את
זה עלייך. זה שאת רואה את עצמך כבית-
חרושת לילדים ויש לך סבלנות בסדר גודל
של חמישיה או שביעייה, עדיין לא
מספיק .״אני לאו דווקא ממשפחה עניה,״
כותב הבחור ,״ובכל זאת אני מבקש ש־תכתובנה
אלי רק בנות למשפחות בעלות
אמצעים. אני אצטרך גם להתחשב בהופעתן
החיצונית, באינטליגנציה ובתכונות
אחרות שהן חשובות לא פחות.״
סוף סוף שבעה ילדים זה לא הולך
ברגל. צריך להעביר להם משהו בתורשה.

תעמולה ליהוד הגליל
( )2/71 הרגה אותי לגמרי עם הטלגרמה
ששלחה לי, שאני מוכרחה להביא אותה
כלשונה, מבלי לקצץ אפילו מילה. הנה
היא בגודל טבעי :״בין הרי הגליל תמצאני
— יפה, סכסית ותרבותית, אוהבת
מוסיקה, קריאה, שיחה מעניינת וכל בילוי
שהוא. גילי ,27 גובהי 1.68מ /עצמאית
ומצפה.״ אני בטוחה שהראשונה
שתאמץ אותה תהיה הממשלה. אין תעמולה
יותר טובה ממנה ליהוד הגליל.

ההכי יפים בצה״ל
זוהי ( )3/71 תישדורת צבאית. שלח אותה
סמל המחלקה בשם המחלקה כולה:
״היי, הפעם זה ענין של גיאוגרפיה. כן,
המדובר בחיפה. כשהחברה המשוחררים
הטריים, או אלו שבאים בשישי מה,קבע,
יושבים בבית כי אין מה לעשות — זהו
סימפטום של בעייה. לא נהייה בררנים
על אינטליגנציה. עצם העובדה שפנינו
להעולם הדה מעידה שכוונתנו להשיג רמה
מעל הממוצע. באשר לפרטים: כולם יפים

העולם הזה 1971

לא מאמינה שיש קשר ביניהן, למרות שמכתבי
שתיהן הגיעו באותו שבוע.
האוסטרית היא מוניקה פאדום, המתגוררת
באחת העיירות בטירול (אלה עם
מיכנסי העור ושירי היודל) ,תלמידת גימנסיה
העוסקת בספורט׳ קריאת ספרים וכתיבת
מיכתבים. היא משתגעת להתכתב
עם ידידי־עט בישראל, במידה שהם יוכלו
לכתוב לה בגרמנית או באנגלית.
הגדמניה היא לוסול קייזר, תלמידת-
גימנסיה בת 17 וחצי, המתעניינת בתרבויות
של מדינות זרות. אתם יכולים לכתוב
לה באיזו שפה שאתם רוצים, אבל היא
תבין אותכם רק אם תכתבו גרמנית. מי
שלא יודע גרמנית יכול לקבל קורס מזורז
בשגרירות גרמניה בתל־אביב. הפעם, באופן
יוצא מן הכלל, כדי לקצר את התהליך,
אני מפרסמת את כתובותיהן, כך
שתוכלו לכתוב אליהן אקספרס, מבלי ל הסתייע
בעזרתי.
1גסם ^ 10141 גנ

711101.

£118111,4. £ 4 1 8 £ £

פרחים מהגינה
( )4/71 הוא גרוש. כמובן שלא באשמתו.
גרושתו ירדה מהארץ, כך שלא נשאר לו
אפילו למי לשלם מזונות. אבל אם הוא
לא ירד אחריה, כך הוא מסביר ,״זה לא
סימן שאני מבסוט ממה שמתרחש בארץ.״
מה שלא עושה אותו מאושר כאן
זה חיי הביזבוז והמותרות המסנוורים את
עיניו. הוא בסך הכל גנן גוי 17 ,שנים ב־

חשבתי שנגמר כבר הטכסיס המיושן
של ״בואי תעלי אלי לשמוע תקליטים.״
מסתבר שלא ,)5/71( .צבר ירושלמי גבוה
ובן ,24 סבור שאת לא מכירה את זה והוא
מתחיל את מיכתבו במילים ״יש לי חדר
קטן ואינטימי בירושלים שיש בו פטיפון
ותקליטים של מוסיקת פופ ומוסיקה קלאסית
שאגי אוהב להאזין להם.״
אם לא הבנת את הרמז, הוא מוסיף גם,

כבדרך אגב, שיש גם מיטה בחדר .״צעירות
לא חסר לי,״ הוא מצטדק ,״אבל כל
אלה שאני מכיר חושבות רק על חתונה.
וזה לא בשבילי, בינתיים. לשם שינוי אני
מעוניין להכיר אשה מעל לגיל ,28 המעונ-
יינת לשמוע מוסיקה אצלי ולצאת מה*
שיגרה עם צעיר האוהב לאחוב, גם לא
ירושלמיות באות בחשבון.״
הוא ביקש לציין שזכות עדיפות תהיה
לאלו שתהיינה דומות לי, אבל אני לא אעשה
את זה. אני נראית לך אחת שעברה
כבר את ה־ ,28 יא ( )5/71 שכמוך?!

מיכתנים לפירסום במדור זה יש
להפנות לכתובת :״מיבונבים לציפי, ת.ד.
,136 תל־אביב.״ מיכתבים למכותבים
במדור יש לשלוח במעכופה כפולה —
חיצונית עם הכתובת הנ״ל ופנימית עם
המיספר הסידורי של הנמען ובול של
35 אגורות.

ממיטבחה של ברירט
מוכרחה להציג בפניכם היום כוכבת חדשה.
לא מקומית. אבל שמה הולך לפניה
כימעט כמו מישקלה. תעשו הכרה: זוהי
בריג׳ט 130 .קילו של אושר וחדוות־חיים.
ויש לה סיבה טובה. היא שברה כבר כמה
מאזני מישקל בעת שמישקלה הגיע ל־ 60ו
קילו אבל בעזרת דייאטה מהפכנית
הצליחה, כמו שאתם רואים׳ לרדת. ב־130
נעצרה .״שמן זה יפה,״ היא טוענת. וכדי
להוכיח זאת הוציאה לאור כמה מדריכים
מקצועיים בארצות־הברית, שתמונות
העירום שלה מפארות את עמודיהם.
בריג׳ט היא שכתבה את המדריך הבסיסי
למין ואת המדריך למזכירות. אחרי
זה החליטה לחשוף גם את סודות הדייאטה
שלה. הנה, למשל, מתכון לדוגמא :

סלט שפנים

החומרים 6 1פלחי צנונית ; 1עלה
חסה ; חצי ספל של מזון שפנים ; כפית
של מיונז דל קלוריות; קורטוב של מלח
ופיפל ; כפית שמן זית ; כפית חומץ.
אופן ההכנה 1על גבי טלה החסה
הלח, ערכי בעיגול את פלחי הצנונית. צקי
את מזון.השפנים במרכז תפרח שנוצר.
ערבבי את המיונז עם התבלינים וצקי את
התערובת במרכז מזון השפנים, שבמרכז
פלחי הצנונית שבמרכז עלה החסה. את
והשפן שלך תחנו באותה מידה.
נסו, אם המתכון יעזור לכס, אני מבטיחה
לספק עוד מירשמים ממיטבחה של
בריג׳ט. כל מירשס עם תמונה. זה לא ה־מתקון
שיגרום לכם לרזות. זאת התמונה.

כריג׳ט
מזון לשפנים

סור
הא ה עוב ד ת

קשה, קשה להיות גם אמא וגם אשודקאז־יירח, ולא חשוב
באיזה תחום. את העובדה הזו לומדת על בשרה כל אם שהיא
גם אשה עסוקה מאוד, וששעות־עבודתה אינן מצטמצמות בין
שמונה לארבע.
קחו, לדוגמה, את הדוגמנית מוריאל צווייג, לשעבר
סמואל, שהתחתנה לפני מיספר חודשים עם סוחר־האמנות
רודה צווייג, הטוען שעבד בלובר הפריסאי, ושהוא דוגמן
לעת־מצוא.
בקיצור, מוריאל ורודה השתתפו בסידרת תצוגות־האופנה
הספקטקולריות מאוד שקיים ביודהחרושת ניבה.
התצוגה היתד. חגיגית וספקטקולרית עד־כדי־כך, שהדוגמנים
שהשתתפו פה קיבלו משהו כמו 3,000 לירות טבין־ותקילין עבור
ארבע תצוגות, כולל חזרות. סכום שאינו שווה לכל נפש, תודו
על האמת.
הקיצור, כצפוי בעבודה מסוג זה, נמשך לו הזמן מעל ומעבר
למקובל, ומוריאל בקושי הסתירה את המתח הרב שהיחד. נתונה
בו. שכן, מוריאל היא אם לילדה קטנה מנישואין קודמים, ההולכת
לבית־הספר.
איכשהו עברו החזרות והתצוגות בשלום, והנה הוזמנה מד
ריאל, ביחד עם רודה הבעל הצמוד ועם הדוגמנית מירי אורן;
לסידרת צילומים עבור בית־החרושת ניבה.
גם כאן חזר הסיפור על עצמו. הצילומים נמשכו מעל ומעבר
לזמן שנקבע מראש, ומוריאל, האם המודאגת חטפה עצבים.
היא צעקה על הצלם כן לם, על הבעל רודה, על הפירסומאי
יהודה אלעזר, ובקושי אפשר היה להרגיע אותה.
אלא שבן לם, שהוא צלם־דוגמניות ותיק, מכיר את נפש הדוגמנית.
הוא לא התייחס לכעסה של מוריאל, המשיך לצלם,
ומוריאל — איך שהיא ככה עצבנית — ברגע שהצלם לחץ על
הצלם המאוהב
אם אתם רואים את צלם־העיתונות י צ׳
הק ישמח, כזה מין נכא־רוח ומצוברח,
תדעו לכם שיש לו סיבה טובה מאוד לכך.
כי איציק׳ שהוא בדרך־כלל בחור עליז
וחברתי, בדיוק כמו השם שלו, סובל בזמן
האחרון ממחלה חשוכת־מרפא, והוא אפילו
טוען שהיא ממארת. המחלה הזו נקראת
בשפת הרחוב מחלודהאהבה, והסימפטום
שממנו סובל איציק הוא שיברון־לב.
ומעשה שהיה, כך היה. איציק ידוע ב-

יצחק ישמח
מי אוהב את אריק 7

מוריאל ורודה צווייג(מ שמאל: מירי אורן)
מי ישמור עד הילדה 7
הקליק, הפכה בן־אדם אחר, וחיוכה המפורסם הונצח כאילו לא
כעסה כלל רגע אחד קודס-לכן.

ברקן מבלה ב ק אן
יוהודה כרקן הוא אחד הגדולים, תד
דו על האמת. באמת גדול! כזה הספק,
כזה עבר עשיר, בל־כך הרבה חתיכות,
מה יש לדבר — מיספר אחד ברשימת
הדון־דואנים המוכרים בארץ.
תור אספן חתיכות. לא שאני, באופן אישי,
ראיתי אותו יותר מאשר עם חתיכה
אחת, או שתיים, אבל על פי עדות של
אנשים המכירים אותו יותר טוב ממני,
הוא באמת אחד כזה שאם היה רוצה, היה
יכול לצאת עם שלוש חתיכות בערב.
והנה, יום אחד פגש איציק בצעירה חיננית,
חיילת בחיל־האוויר בשם דרדרית,
ואיך שהוא ראה אותה, פגע לו קופידון
בול בלב. איציק שלנו נפל שדוד למרגלותיה
של העלמה.
העלמה עצמה לא התנגדה באופן מיוחד
לרעיון שהפילה חלל נוסף ברישתה, ואף
ניאותה לצאת עם הצלם הפופולרי.
וכך אפשר היה לראות את השניים ב־פרמיירות
למיניהן, במסיבות ובכל מקום
אפשרי. איציק מצלם׳ ודרורית עומדת מן
הצד ומתבוננת כמעט בהערצה בחבר החדש
שלה.
אלא שמרוב התאהבות איבד איציק את
הראש, והתוודה לפני חבריו שהוא ממש
מרגיש כמו ילד — או, כמו שהוא הגדיר
את זה — בתול.
״אתם יודעים מה עבר עלי עד שהעזתי
לצבוט לה בלחי?״ סיפר נרגש לחבריו, באחד
הערבים.
אך מסתבר שההתאהבות של איציק לא
הרשימה באופן מיוחד את דרורית עצמה,
ואחרי שנדמה היה לה שהוא התחצף, כשהעיר
הערה עוקצנית על המראה הפיזיו־נומי
שלה, העיפה אותו לכל הרוחות.
וכך מצא איציק את עצמו שבור־לב
ועצוב, ובלי דרורית. הוא החל לשים מעקב
ע,ל ביתה, אשר בשדירות־ירושלים ביפו,
מתוך תיקווה קלושה שאולי אולי
היא תפתח את החלון, ואז הוא יוכל לשיר
לה סרנדות.
אז דחילק, דרורית, תסלחי לו, אחרת
נסבול ממצב־הרוח הרע שלו כולנו.

זה שהוא אוהב אותן עם ילדים, זח
סוד גלוי. זה שהוא אוהב אותן לטווח קצר,
הוא סוד גלוי עוד יותר.
ומשום כך, כתום איזה חצי־שנה ליחסיו
עם עורכת-הדין דדיה פייאנקו, שאף
חתמה קבע בדירתו שבתוכנית לי. החלה
חרושת חשמועות מספרת כי רומו־האהבה

וקוד כלו
מישהו מכם חשב פעם כמה מוזר, שאל
מחלקת־הגירושין שבבניין הרבנות הראשית
שבשדירות דוד המלך בתל-אביב, נכנסים
דרך הכניסה הראשית, ואילו אל
מחלקת הנישואין נכנסים מסביב, בכניסה
האחורית?
באמת מוזר, לא? מכל מקום, מישהו
גילה את אוזני לאחרונה, כי מתוך מאה
אחוז נישואין בשנה, יש כחמישים אחוז
גירושין. מה שמתמיה הוא, שהאנשים
עדיין אופטימיסטיים בטיבעם, וממשיכים

״*״׳עוד זוג אופטימי כזה׳״הם המוסיקאי
אורי קדיג וחברתו הצמודה מזה שנתיים
וחצי ד מוי ת יורם. דגנית ואורי
נפגשו כשאורי הדריך אותה, מוסיקלית
אני מתכוונת, כשהיתה חברה בלהקת הנוער
העובד והלומד.
שלא כמו באגדות, הם לא התאהבו ממבט
ראשון. אבל במבט שני ושלישי זה
דווקא כן קרה להם.
מאוחר יותר שיחקה דגנית׳ שהיא תערובת
של אם ממוצא תימני ואב ממוצא
פולני, בלהקת־נוער ייצוגית, והיה זה ידידה
אורי ולא אחר, שאירגן לה נסיעת-
כיוף לחו״ל במיסגרת אותה להקה.
כשהגיעה לפירקה ועמדה להתגייס ל־צה״ל,
היה ברור לכל מכריה ומוקיריה
שהיא תלך ללהקה צבאית, ועם הכישרון
שלה וידיד כמו אורי קריב, שהוא מנהל
מוסיקלי בלהקות צבאיות, היא התקבלה
כמובן ללהקת חיל־האוויר, ואפילו היה
לה להיט בשם ילד של טייס, מה שמוכיח
שחוץ מחבר נכון יש לה כנראה גם קול
נכון.
אז זהו. אחרי שדגנית השתחררה מהצבא
החליטו השניים להינשא, בשעה טובה
ומוצלחת, ב־ 24 ביוני. הכלה המייועדת
החליטה לנטוש אח שוק הבידור ולהפוך
לעקרת־בית. נו, גם זה ייעוד.
עוד אחד שהולך להתחתן הוא חבר
להקת כוורת, אפריים שמיר, מי שהתפרסם
בזמנו כששר את שירו של יאיר
רוזנסלום מיקה, שיר שהוקדש למיקה
מרידוד, אשתו של יגאל בשן. אז אפריים
עומד להתחתן במחצית חודש יוני
עם ידידתו הצמודה אסתר (מבטאים כמו
קלמר) ,בתה של העיתונאית תחיה בתר
אורן, בטכס שיתקיים בכפר־שמריהו.
העיקר שהם ייכנסו בדלת האחורית ולא
ייצאו מהדלת הקידמית.

יהודה ברקן ודליה פיאנקו
מי יפנק את פיאנקו 7
בין מיספר אחד לבין מיספר מי-יודע-כמה
שלו, נסתיים.
עד שיום אחד נסע ידידו של יהודה,
המנחה מני פאר, בחברת אשתו קרני
לחו״ל. והנה, ימים אחדים לפני הנסיעה
מצלצל הטלפון, ומי נמצאת על הקו אם
לא דליה פיאנקו, ידידתו של ברקן, שהזמינה
את בני־הזוג למסיבה בביתו של
יהודה, כשמשתמע מדבריה כאילו היא
ולא אחרת תמלא את תפקיד המארחת.

חרושת השמועות החזירה את הגלגל
לאחור. הם חזרו זה אל זו, אמרו ציפורי-
הרכל.
והנה, לא הספיקו החבר׳ה להתרגל לעובדה
המשמחת שהצמד ברקן־פיאנקו
שוב ביחד, קם לו יהודה, ארז את המיז-
וודות ונסע לפסטביל קאן׳ שם מוצג סיר-
טו סנוקר מחוץ למסגרת התחרות.
אם הוא יחזור אל דליה, לא יחזור אל
דליה, לך תדע.

לא תשיג כסאות אוכל סלוניים כאלה
במחיר כזה
באף מקום
אחר!

כסא אוכל 09ו
בגווני טי ק א! פליסנדר,
גב ומו שב מ רו פדים ב ב די ם
ח די שי ם בגוונים שונים

בבית סרס
* 4קומות של שטח
תצוגה הגדול בישראל
* מיגוון רהיטים
אירופיים וישראליים -
מערכות סלון.
חררי אוכל,חדרי ילדים.
חדרי שינה. ועד
לפריטי ריהוט משרדי
פירזול וקישוט.
שו ל חו א 1כ ל כו הודר
* מחירים הנמוכים
דגם 109 טס __
בב 30 בהשוואה
בגוון טיק x 75 130 ,ס־ מ
לכל מקום אחר.
( -ן 100 -ס־ מ הגדלה)
* ייעוץ מקצועי
־ 9 8 0 .ל־י
ושירות אישי ואדיב.
* חניה צמודה.

כסא אובל 110
בגווני טיק או פליסנדר,
עיצוב חדי ש, גב גבוה,
ריפוד גב ומו שב ב ב די ם
שונים לבחירה

במרס בוודאי
יותר כדאי
כסא אוכל

10 8

בגוון פליסנדר, גב ומו שב
מרופדים בעור מלא כו תי
נושם

5 -ו 2ל־

כסא אוכל 104

פ רזו לי.יעדר הי טי ם־
ב בי תמרס

בגוון טיק, מו ש ב מרופד
בעור מלא כו ת׳ נושם,
גב דקו ר טי בי מע ץ

^ 215ל־י

אביזר• פרזול וקישוט
דקורטיביים חדישים
^במבחר הגדול ביותר בישראלי

בי ת
מר־13
מרכז הריהוט
הגדול בישראל.

תל־ אביב,הרצל 5$ו
רמת־גן,הרצל .75
פרסום סייסל

1מ!1ו 0המפגש שיעז בו ותבל
ק 3ה,אונלום יהפטיה

קפה כונז־ו
מ דגו רד בדיהיובז
רח׳ דיזנגוף {: 193כ

העולם הזה 1971

ת ל -א בי ב

הצעה מיוחדת

׳ 1באירופה

במיניבוס

בולל ציוד לקמפינג, חדרבח
מפות, מסלולים וכלים
ב$ 105-

ותיירות ״ מ
נסיעות 3ע
לי ש
ת״א, מונטיפיורי ,25 טל 290642 .

ט ל232386 :

זנ׳לסי לונדון:

מרי קוו אנ ט -אופנ ת הפנים היפות
גם את מוזמנת להצטרף למליוני נשים בעולם הנהנות ושומרות אמונים רק.לתפשירי היופי של מרי קוואנט.
עכשיו, יותר מתמיד תטפחי את יופיין רק עם מרי קוואנט שהביאה ארצה מלונדון מגוון עשיר, אפנתי ומעולה
של תכשירי איפור וטיפוח פנים.
1,000 ם יגנ ו נו ת איפור
מבחר תכשירי טיפוח
בסיס איפור
(מייק אפ) 14 גוונים חלק מהם גם ממרכיבים
גווני בסיס -
לניקוי פנים
טבעיים.
חלב פנים אידאלי לעור לגיל עד שמן.
קרם ניקוי טבעי על בסיס דבש, דונג ותמציות
צמחים לעור רג ל עד יבש.
חלב פנים טבעי בפורמולח לכל סוגי חעור.

ח 6 0 1 6 3וווס - 0
וזז 63ז - 001 ^ 0

< 1111א 9ח! 5ח - 0 6 3

לייצוב ורענון
מי פנים המכילים אסטריג׳נט לעור שמן.
מי פנים טבעיים על בסיס דבש לעור רגיל
עד יבש (ללא אלכוהול).

ו!95 זי) - 061
ח 9 1-01!0ת 1ח ! 0

ל חו ת וחזנה
לחות המועשרת בויטמינים לעור יבש.
ו6צ 58ה- $1<1
לחות המיועדת לעור רגיל ער יבש.
< 1ת 1ז ם רז!א- 5
6זנ 10!3)1א 9רו1ת־ו^10ז י לחות טבעית על בסיס דבש ונבטי חיטה,
איראלי לעור רגיל ער שמן,
קרם הזנה טבעי על בסיס דבש שקדים
וח 63ז 1 0ו׳91 וא -
נבטי חיטה וצמתי־מרפא המזין לעומק.

טיפול ת קו פ תי
נ1טזנ<50)1$

תכשיר ניקוי עמוק בעזרת מברשת חדירה
לניקוי יסודי.

אדים -

תמציות צמחי מרפא לאדי ם המשחררים
את נקבוביות העור מלכלוך ושומן ששקעו
לעומק ומרגיעים.
נוסכות מזינות ממבחר צמחי מרפא לכל
סוגי העור.

מסכות יופי -

פודריות -
טמקים -

גוונים שונים ביניהם תמצאי את המתאים
לך ביותר.
גוונים אפנתיים באבקות דחוסות וכאלה .
המועשרים בלחות.

איפור עינים
5ז 6ק 66 יז 5ז 6ק 166־ 10 מערבות של צלליות בשלישיות בצירופים
מלהיבים.
מבחר מערכות של צלליות מוכספות
5ז 6ק66ק 1/ז*3ק -
בשלישיות -להיטים באירופה.
12 צלליות זוהרות המאפשרות מבחר אין
6 01055
סופי של סגנונות.
7גוונים של צלליות בודדות בגוונים
* 5010 5^ 0־
אופנתיים חדישים,
׳ 6גוונים יפהפיים של צלליות טבעיות
״ 10ז3ו)- 063171 $
על בסים של פיגמנטים צמחיים.
איי ליינר, מסקרות וריסים מלאכותיים משיער טבעי.

ל שפתיים
כ 30 -גוונים אפנתיים של שפתונים מעולים העשירים בלחות
המגינה ומרווה את השפתיים ביניהם גם שפתונים טבעיים.

לידיים
40 גוונים של לאקים ססגוניים מטיב מעולה. ביניהם הלהיטים1
לאקים טבעיים המועשרים בפרוטאין ומהווים בסיס מעולה להגנת
הציפורניים,

ועוד...
ועוד ...ועוד.,.
מיוחדות לכל הזדמנות ועוד.,.
ולהשלמת הופעתן והנאתן; בשמים, תכשירי אמבט, תכשירי שיזוף, אריזות שי זיוחדות

המגוון עשיר ואפנתי האיכות גבוהה והמחיר סביר.

1 1 [ 0 1 1 8 1 1 1

מרום״ווסיצבור/יעקב קמח׳

מרכז ההדרכה של מרי קוואנט בת״א, רח׳ רחל ,6פתוח לשרותן (ללא תשלום) לייעוץ באיפור
ושימוש יעיל בכל תכשירי החברה — בימים ג׳ ,ה ,,בשעות 6.00 — 4.00 אחה״צ. להתראות.
141

ה מו ל ח

הז ה

1071

11ה קדה ושחקנית המפורסמת?

היא היתה שחקנית ידועד. מאד׳ יפזז*
פייה אמיתית כמו שרק מעט שחקניות
בעולם בכלל ובארץ בפרט יכולות להיות.
היא לא היתד. סתם יפזז. היא וזיתה
יפה אמיתית, אחת כזו שאהבה את כולם,
ושכולם אהבו אותה. שנים רבות שמרה
על רווקותה, כשהיא משמשת נושא לחלום
לכל הגברים הפנויים והלא־פנויים מדן ועד
אילת. ואז, יום אחד היא התחתנה עם
צ עי ר גרוש ואלמוני, מסודר ובעל מיק-
צוע חופשי.
בשנת נישואיה הראשונה התנהלו חייה
כמצופה. היא ובעלה קישטו מסיבות ו*
פרמיירות, הצטלמו לעיתונים, והכל ניראה
פורח ומלבב בחיי השחקנית היפה.
והנה, יום אחד השתנה הכל. השחקנית,
שהקפידה תמיד על הופעה חיצונית נאה
ולבוש משגע, החלה להזניח את עצמה
מתוך הכרה, התלבשה בבגדים היפיים,
נראתה יותר ויותר בחברת טיפוסים בוה־מיים
היפיים, שמעולם, אבל מעולם קודם־
לכן לא היתה אפילו מקורבת אליהם. וכל
הזמן היה צמוד אליה בעלה המעריץ.
היא הפסיקה להיענות להצעות להופיע
בתיאטרון ובקולנוע, נסעה עם בעלה
לאירופה, חזרה לביקורים קצרים בלעדי
הבעל. אחר־כן* נסעה שוב, וכעת — אומרים
— נמצאים השניים בצרות.
הם הסתבכו עם החוק באשמת סחר בסמים
באחת מארצות אירופה, ברחו מאותה
ארץ, וכעת הם משוטטים להם אי-שם
על העצים במיזרח-הרחוק. ואם הם חוש בים
שזה מה שטוב בשבילם, אז מי אנחנו
שנצייץ ז
רוחשות באמת נמאס לי לכתוב על חברי להקת
כוורת, אבל מה לעשות והחבר׳ה העליזים
האלה כל הזמן מחדשים ומתחדשים?
אז קודם כל יש להם תוכנית חדשה שאין
צורך לדאוג לה. עוד לפני שנולדה,

3״ר -החלוץ העצוב שלא תראו אוחו כזה, לבוש תמיד בגדים טיפ-טום, וניראה
כאילו יצא בזה הרגע מתוך ז׳ורנאל צרפתי. הוא די עצוב,
פייר דה״מרדיקס או, כפי שהוא ידוע יותר בשמו איב דה־מרדיקם,
יצרן־הבגדים הצעיר והחתיך בן ה־ ,28 שתוך ארבע
שנים עלה כמו מטיאור וזרח בשמי-האופנה.
יש לו אומנם אולם־מכירות מצליח, והוא משווק לכ־100
בוטיקים, ויש לו גם בוטיק משלו, והבגדים שהוא מתכנן ומייצר
הם בהחלט משגעים, אבל כל זה עולה לו בבריאות. מאז שבא
ארצה בשנת ,1969 לא הצליח פייר ליצור לעצמו חיי־חברה
קבועים, ובכלל, הוא מתקשה במציאת חברים.
וזה לא פלא, בהתחשב בזה שהבנאדם גומר לעבוד כל יום
ב־ 11 בלילה או בחצות, ואיר שהוא מגיע לדירת־הגג הבוהמית
שלו בת ארבעת החדרים שברחוב ארלוזורוב, הוא נופל שדוד
על המיטה.
ואל תחשבו שהוא כזה אחד שלא אוהב חברה, הוא דווקא
כן. בתור בן למישפחת מרדיקס הנודעת, זו של מכונות-
התפירה, הוא נולד בשווייץ והתחנך שם בפנימיות הכי סנוביות,
כך שלידו על ספסל-הלימודים למדו כל מיני קונטסות ונסיכים
עם דם כחול אמיתי.
כשהוא נדל, הוא הסתובב בין סן־מוריץ לסן-טרופה כמו
שאני ואתם מסתובבים בין גורדון לפרישמן והוא בפירוש, כך
מספרים, היה בן־בית בחוג הסילון.
אלא שפייר, מסיבות השמורות עימו, לא־כל-כך אוהב להיזכר
בימי אירופה העליזים שלו. הוא מעדיף להתחיל מ*,1969
כשבא לכאן לראשונה ותקע יתד. אז, הוא אומר, לא היתה
בארץ אופנה, היתה רק הלבשה. בקושי היו איזה שני בוטיקים
בדיזנגוף. קשה להאמץ. הייתי אומרת שהוא קצת מגזים, אבל
מה לעשות, בכל אדם קיימת התכונה החלוצית, וטוב שהוא
כבר היה ברור שהיא הולכת להיות להיט
נוסח סיפורי פוגי.
חוץ מזה, אפרים שמיר מתחתן כידוע
עם חברתו הקבועה אסתר. חוץ מזה,
צ׳רצ׳יל חזר לעיינח אילון שלו, אלון
אוליארצ׳יק ממשיך לשמש אהובן של
בנות הטיסש־עשרה, ודני סנדרסיו לא
נראה כבר חודשים בחברתה של עידית
קמחי, אבל לעומת זאת הוא לא גראה
גם בחברתה של אף אחת אחרת. ואילו
את הפתעת ההפתעות הכין למעריצותיו
גידי גוב, הסולן הסימפטי של הלהקה,
שחזר בימים אלה ממש׳״לחיקה של חברתו
לשעבר ענת מיכר, שרק לפני כמה
שבועות סיפרתי לכם שהיא עוסקת במיקי
צוע בלתי־שיגרתי: חשמלאית־במה.
סיפרתי לכם גם שהיא מצאה נחמה ב־

אופנאי סייר דה*מרדיי,ס ודוגמנית
הפליט וחוג הסילון

מפתח אותה.
בקיצור, כזהו פייר, עצוב ולבד. אז למה שלא תוציאו אותו
מזה ז

החסידה משתוללת בטלוויזיה
אם מישהו מכם חשב שבבניין־היחלתזיס
שבשכונת רוממה בירושלים, הלא הוא
מקום מושבה של הטלוויזיה הישראלית
על מישרדיה ואולמניה, יושבים ומתבטלים
— אז לי חדשות בשבילו.
אני לא מוסמכת לקבוע מה נעשה בבניין
בענייני טלוויזיה, אבל דבר אחד
אני יכולה לחגיד לכם: החבר׳ה האלה עו שים
ילדים במרץ בלתי־נדלה.
רק במחלקת הגרפיקה לבדה מצפים עתה
שני אבות פוטנציאליים מאושרים ליום
הגדול, שבו ייוולד ילדם הראשון. מאושר
פוטנציאלי אחד הוא הגרפיקאי הכישרוני
יוסי אבולעפיח, ופוטנציאלי מאושר
שני הוא גרפיקאי נוסף בשם יוחנן.
מי שעוד עומד להיות אב מאושר לילד
זרועותיו של המוסיקאי אבנר ק נר, אחרי
שנעזבה על-ידי גידי. אז אולי מישהו
מוכן להלשין לי בזרועותיה של מי מוצא
כעת אבנר קנר נחמה, אחרי שנעזב על־ידי
ענת?

או ילדה שייוולד/תיוולד עם שלוש נקודות
מראש לטובתה/ו, הוא התיפאורן המצליח*
מאד איציק אלבלק. הוא וחברתו, שרד־נח
נתן, עומדים להפוך הורים מאושרים
בעוד חודשים אחדים _
״״ולמה שלוש נקודות מראש לטובת התינוק?
או, אז יש כמה סיבות. קודם
כל, לא לכל תינוק יש אבא כמו איציק
ואמא כמו שרונה, וחוץ מזה לא לכל
תינוק יש סבא כמו אייבי נתן, ספן-
השלום המשייט לו אי־שם בסביבות תעלת
סואץ ומנסה להצליח איפה שקיסיינג׳ר
נכשל לפניו. שלא לדבר על הסבתא של
התינוק, הלא היא אמה של שרונה, ר חי
נתן, הנמצאת לח עתה אי־שם במיזרח־הרחוק
ומנהלת מועדון־לילה.
אגב, שרונה שהתה לא מזמן בביקור
אצל האמא שלה, והיו כאלה שהיו מוכנים
להמר שהיא לא תחזור לחיקו של איציק
האוהב. אז בבקשה, שרונה לא רק חזרה,
אלא היא אפילו נכנסה להריון, ויש מי
שאומר שהיא אפילו עתידה באחד הימים
להפוך גברת אלבלק כדת־וכדין.

1מא> הל הקו ת מתחתן שוב
מוכרחה להודות על האמת, מאז יום החמישי בערב אני סובלת ייסורי-מצפון.

זוכרים שלפני כמה שבועות סיפרתי לכם על במאי הלהקות הצבאיות, דני ליטאי,

אפריים שמיר וענת מיבר
החנטנזלאית והחתך

שאוהב אותן צעירות וחברות־לחקה דווקא? או.
סיפרתי לכם גם שהאהבה האחרונה שלו היא צעירה, חברת להקת־הנח׳׳ל בשם
מלי מאיו. וכשם שלא התייחסתי ברצינות לאהבות קודמות של דני, כך לא התייחסתי
ברצינות גם לזו האחרונה. למרות שהשניים לא משו זה מזו אפילו לשניה אחת. בכל
מקום הם ניראו חבוקים, או אוחזים זח בידה של זו. דני גם לקח לו את מלי כדי
שתשמש לו כעוזרת-במאי בהצגה פדאס פדאס, וגם שם, כפי שכבר דיווחתי לכם,
השניים נמצאו במצב של התנשקות רוב הזמן.
אז מה עושים השניים האלה ביום חמישי האחרון? הם הולכים להם ומתחתנים,
ממש עם רב וקרובי־מישפחה וחברים, והכל בכפר־המכביה ברמת־גן.
לדני, המבוגר ממלי בלמעלה מ־ 15 שנים, אלה הם נישואיו השניים במיספר ויש
לו, כזכור, שני ילדים בשם בועז והדס. ואילו מלי בקושי הספיקה לחשתחרר מהצבא,
כך שאלה נישואיה הראשונים. נקווה שגם האחרונים.

למדבביתו
בהתבתבו

לו?1נר0
י שראל

המבוגים הבריטיים -המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להקניית
השכלה בכתב מציע לך

ללמוד בביתך את המקצו ! עים -
עות הבאים בשיטות שנוסו
בהצלחה בארץ ובחו״ל.
הלימודים הם תחת פיקוח

אנג לי תוש פו תאח רו ת
ובהדרכת צוות מורים ומפקחים
שהם מטובי כוחות ההו.
1אנגלית למתחילים
.2אנגלית למתקדמים
ראה בארץ.
* בגרות ומוקדכוווז
לרשות הלומדים בקורס
•עמדז יועצים לעזרה
אישית בסניפי המכונים
הברינו״ס

. 1המה לבחינות בגרות
.הבנה לבחינות מוקדמות
אלקט רוני ק ה -
בניי תמכ שי ר רדיו
ו אז עקה
.1הנה־ח
למתחילים
. 1אלקטרוניקה
.2קורס כללי
ורדיו מעשי
בהנה׳ח .3חש־
(בולל מעבדה ללימוד
נונאות למתקדמים
•4הגת׳ח
,בניית מכשיר אזעקה
סוג! .5הנה-ח
ומכשיר דדיו)
סוג .6 2הנה*חסוג 3
.2קורס יסודי
.7מנחלי חשבונות באלקטרוניקה מדופלמים .8ראית
חשבון .9תמחיר
3קורס יסודי
. 10 ארגון וניהול עסקים
בטלויזיה
!!.קורספונדנציה
מסחרית בעברית
.12 פקידות ומזכירות
כללית .13 מסחר פיננסי
.14 תורת הכלכלה
והמשק

. 1גרפיקה
שימושית
.2ציור

123.006
בוגרים נ
37 שנות נסיון

מ שרד ״ עו ץוהרשמה:
ותל ־ א בי ב: ה מ דו ר ל ״ עו ץ מקצוע
וטדי רו ט שי ל ד 93 טל 424142 .

.3אנגלית בולל
.4אנגלית למשתלמים
ל. אנגלית׳ לבחינות בגדות
.6אנגלית בתקליט
.7קורספונדנציה מסחרית באנגלית!
•8צרפתית למתחילים
.9ערבית מדוברת
. 10 ערבית ספרותית
.11 גרמנית למתחילים
. 12 עברית -שיפוד הסגנון
.13 עברית-שיפור הלשון
וההבעה
.14 כתיב עברי
. 15 עברית למתחילים
. 16 עברית למתקדמים
.17 עברית למשתלמים

הלומדים

.1שרטוט טכני-
בנין ומכונית
.2טכנאות מכונות
.3טכנאות דדיו
.4טכנאות בגין
.5טכנאות
חשמל
.6חשמלאי
מוטמן

.1הבנה לטכניון
במתמטיקה

.2הבנה לטכניון־
בפיזיקה
.3הכנה לאוניברסיטה באנגלית.

.1עיתונאות
ויחסי ציבור
.2פסיכולוגיה
.3מורים
מוסמכים

וקורסים
!לבחירתר

ל ר או תאח מטורד. ו ל מו ת
סוף־כל־סוף, אחרי 2000 שנה, יש גם
לישראל סרט פוליטי אחד במלוא מובן
המילה. לא ניסיון הססני נוסח שלום של
יקי יושע, ולא פורנו־גימגום במו שלושה
ועוד אחת, אלא ממש סרט המתייחם
למציאות המדינית הישראלית, רמתאר
אותה באותם צבעים אנטי־מימסדיים ש יעוררו
ודאי הריקות־שיניים מכל הכיוונים.
ומי
אחראי למיבצע הזה, אם לא נצר למשפחת
...דיין. לא האב, כמובן, אלא
הבן, אסי, שחקן־קולנוע בארץ ובעולם
(הבטחה עם שחר) ,מפיק סרטים (חצי*
חצי) ,ובמאי (הזמנה לרצח) שהצליח הפעם,
לדרוך על כל היבלות של חסידי
אבא.
לסירטו החדש של אסי. שיוצג בקרוב,
קוראים חגיגה לעיניים. הוא רחוק מלה יות
סרט מושלם, והדברים שייכתבו ב־מאמרי־הביקורת,
יהיו בוודאי נכונים, בחלקם
הגדול גם במה שנוגע למיבנה הסרט,
לניתוח הדמויות וכן הלאה• אבל
תורה של הביקורת טרם הגיע׳ ומה ש אפשר
בינתיים לומר, ללא היסום, היא
שחגיגה לעיניים הוא צילום של מצב
מסויים בארץ, תמונה שתעורר הדים רבים,
משום שהיא מבטאת תחושה נפוצה מאד
של האיש ברחוב.
להתאבדבמ טו ל ה. סיפור-המעשה
הוא כזה: משורר מגיע למטולה, שוכר
חדר במלון ומתכונן להתאבד. אנשי המקום
מצילים אותו, ומחפשים דרך כיצד
להיפטר מן המשוגע, שיילך הביתה! ואם
לא, לפחות שיתאבד בעפולה, לא אצלם.
כאן מתערבת המ״ולית־הסוכנת של המשורר,
אשר מיצתה, כנראה, את כל כיש־רונו
בכתיבה ועכשיו, לדעתה, הגיע זמנו
להפוך אנדרטה. היא משכנעת את אנשי
מטולה שאם ימות האיש אצלם, יהפוך
קיברו מקום־עלייה־לרגל, ויבקרו בו אנ שים
רבים לא פחות מאשר בבית־ביאליק
ובבית־שייקספיר.
כשהעניין מוצג לאנשי מטולה מזווית־

במי או במר, הם יורים, לא רואים אפילו
פעם אחת. מד, שרואים זה רק את המפקד,
סרן דבילי וחייכני הבולע כריכים המזג״
ישים לו על־ידי תושבי המקום, עושר, שרירים,
מפטפט הבלים ומציע למשורר ש יעיף
את עצמו באוויר יחד עם מחסן־
תחמושת ״שלהם,״ כדי להוכיח ״להם״
שיש אצלנו גברים.
ולבסוף, צריך להזכיר גם את התיירים
היחידים במקום, צעיר אנגלי חולה־קצ־רת,
המצלם שקיעות ושוכב עם בתו של
יושב־ראש המועצה, שעד, שאמו זוללת
טוסטים.
העם אובל את כניו. הקשר שבין
האלגוריה הזאת למציאות: מטולה היא,
כמובן, ישראל בזעיר־אנפין, וכשראש־
,המועצה אומר ״אסור להיות עיר קטנה,״
זה נשמע בדיוק במו הקינות על ש״אסור
להיות מדינר, קטנה.״
והמדינה הקטנה מאוכלסת בעם האוכל

שילוח (במשורר המתאבד)
צריך למות במטולה

• חי פ ה: נו רד או 30 טל 447040 .
•׳ רז ש ר ־ ם: ההסתד רו ת 27 טל 724749 .
ש עו ת ר,ר שמה 20.00 - 8.00:ללאהפסקה

״פ ה חו ק ־ לי מודי ם חינם.
#ל חיילי ם מ שו ח ר רי ם ע״פ

הספסרים וצים -הסום אותם!!

עוד

ג מי מ

ר\ך\1
אלקלעי, נולד וחזקיהו כ״חניגה לעיניים״
אסור להיות עיר קטנה

ת ל ־ א בי ב
יום ג׳ 17.6
יום ד׳ 18.6
יום ה׳ 19.6

״היכל הספורט״
ב־ 9בערב
ב־ 8.30 בערב
ב״ 8.30 בערב

ירושלים

חיפה

,גנייני האומה׳
מיצ״ש _21.6
ב־ 9בערב

ק. אליעזר
יום א׳ 22.6

ב־ 8.30 בערב

כרטיסים :״הדרו״ וביתר המשרדים בארץ
הנחות לועדי עובדים, לסטודנטים ולתלמידים
לחיילים במשרדי קציני הערים בארץ וביחידות

ראייה כזו, משתנה המצב, והמשורר ה־בלתי־רצוי
הופך רמות מבוקשת מאד, שהכל
מוכנים להושיט לד, יד־עזרד, לחיסולה
העצמי.
מפקד דבילי וחייכני. לא יהיה זד,
הוגן לגלות את הסוף, אולם צריך להזכיר
את האווירה: מושבה קטנה: ,שבל אחד
בה תוחב את חוטמו לענייני הזולת. ראש־המועצה
שלה (מוסקו אלקלעי) הוא
בובה נפוחה ופשרנית, האינטליגנט שבתוכה
מגמגם, הדור הצעיר מזדווג (טליה
שפירא) או מטייל כסהרורי, בלא מטרה
ובלא שאיפות ; המישמר־ז־,אזרחי שלד,
(זישאגולד, ד,ניראה כאילו הוא גם נציג
החוק) מיוצג על־ירי זקן סנילי, ומסביב
— יורים.
כוחותינו עולים על הגיבעה, ויורדים
מן הגיבעה. כשהם תוקפים — ד,ם מנצ חים,
כשהם נסוגים — הם עושים איגוף.

בעליצות את בניו, כדי שיוכל לעבוד
אחר־כך את זיכרם; זהו עם שבו הוותיקים
עסוקים מדי במה שקורה בצלחת
של השכן מכדי להבין שכל המציאות
סביבם השתנתה.
הצעירים מהלכים בו מבולבלים וחסרי־שאיפות,
תמימים וחסרי־ישע! המנהיגות
רדומה ונפוחה מחשיבות עצמית, הצבא
משתולל כאוות־נפשו באין מפריע, ואילו
האמנות הסתיידה, האמנים ניטמטמו. כל
מד, שהם יוצרים הוא העמדת־פנים וזיוף;
ני־שמתם מכורה לספסרי-תרבות רודפי־בצע,
זכמיהתם לתהילה גדולה כל־כך, עד
שהיא מסוגלת להביא להרס עצמי.
המישטרה, המוסר, החוק והסדר, ד,מיש־מר־ד,אזרחי
והלאומנות, כולם יוצאים עקו־צים
מסרט זה• יש בו חתונה בין ישראל
ראשונה לשנייה, העולה בסופו־של־דבר
על שירטון; יש בו טכס לאומי עם תיז־העולם
הזה 1971

מורת־חליליות צורמנית וילד המדקלם
שיר שאינו מבין (גם המבוגרים אינם
מבינים, אבל הם׳ לעומת זאת, מעמידים
פנים) ,ויש בו מסקנה עגומה ועצובה :
הפיתרון היחידי, למי שחפץ להציל את
נפשו, הוא לברוח ממטולה. לאן ו לא
ברור. אולי לקנדה.
קשיים כספיים. מובן שסרט כזה
לא נועד, מלכתחילה, למצוא חן בעיני ה־מימסד
בארץ. אשר לתמיכה בו, מה פת אום
יתנו ידם להשמצה של עצמם י אומ נם,
מאחר שאין בסרט שום תועבה נר־אית־לעין
ושום עבירה בטחונית, אי־אפ־שר
לאסור אותו. אבל אפשר בהחלט
לעשות לו קשיים, ודווקא מן הסוג הכואב
ביותר לסרטים כאלה: קשיים כספיים.
חלק מן העידוד הניתן לסרטים בארץ,
מבוסס על החזרת מיסים מכרטיסי־הקול־נוע
שימכרו. אחרי שבזמנו קמה צעקה
גדולה סביב נושא זה, משום שנהוג היה
להחזיר אותו אחוז מס לכל הסרטים, בלא
הבחנה, כך שנורית קיבל בסופו של דבר
תמיכה גדולה יותר מפלוך משום שנמכרו
יותר כרטיסים בקופה — הוחלט לשנות
את השיטה.
היום, מחולקים הסרטים לשלושה סו גים:
סירטי איכות, סרטים רגילים וסר טים
מיסחריים (כדי לא לקרוא להם אח רת)•
מועצת הסרט הישראלי קובעת את
הדירוגים, ולפי דירוג זה נקבע אחוז המס
המוחזר לסרט.
סרט״ רגיל ד מי שראה כמה סרטים
ישראליים, יודע שלא נוצרו בינתיים סיר־טי־איכות
תוצרת הארץ, מאלה שאפשר
לדבר עליהם, ושבסופו של דבר רוב ה סרטים
שייכים לסוג השלישי. משום כך,
כשסרט נעשה מתוך כוונות רציניות,

מילזזנותה
של אליס
אליס לא גרה כאן יותר
(דקל, תל־אביב, ארצות-הברית) —
סרט מחובם למדי, המשרת למר-
אית״עין את האיגטרסים של הליגה לשיחרור״האשה, אבל
מסתיר תחת בנפיו את המלודראמה ההוליוודית הקלאסית
בעלת הסוף המתוק והמאושר, העשוי לקסום דווקא לאותו
נשים שהשיחרור מהן והלאה.
סיפורה של אליס, המתאלמנת לאחר 20 שנות נישואין
ונאלצת, לפתע, לעמוד על שתי רגליה, לאחר שבל
חייה היתה רק פועל יוצא ותלוי של בעלה, צריך להיות
סיפור התפבחותח של אשה. ואומנם, החלטתה של אליס
לחזור ולהיות זמרת, חלום־נעוריח שנקטע עם הנישואין,
החלטה שבאה למרות שאין פרוטה בביסה והיא מטופלת
בבן בן ,12 חד־לשון ומתחבט, מראה סימנים של השתח ררות
ממוסכמות ישנות. אלא שההמשך, פגישה עם מאהב
ביישן ואלים, גילגולים מעיר לעיר, מלצרות בפשרה, והרומן
עם קריס קריסטופרסון, בל זה משובץ בקטעים הומוהקולנוע
האילם־בימעט, ובניבולי-פת
ריסטיים בנוסח
מפולפלים שזיבו את המנבלת, דיאנה לאד, במועמדות ל-
אוסקר־מישנה, חורגים לגמרי מן הסימון הריאליסטי,
שנידמה היה כי ישלוט בתחילה.
אם הסרט הוא בבל־זאת הצלחה מיסחרית, ובמידה
מסויימת אף איכותית, הרי זה בשל שליטתו של הבמאי

נורסטין וקריסטופרסון: אשוז, צאי מכבליך!
מרטין סקורסזה בבל הצורות הקולנועיות השונות שבהן
הוא משתמש, הדרכת שחקנים נבונה מאוד, מישחק משכנע
של אלן בורסטין (כלת האוסקר) ,וצרור חופעות-מישנח
מרשימות בטיבעיותן, כמו זו של דיאנה לאד ושל קריס-
טופרסון, המחליף את אקדחי בילי הנער בחיוך מלא-הבנח,
ובשלוות־נפש אינסופית.

בתנועה
על הגג
אימה על העיר (מוגרבי, תל-
אביב, צרפת) — כשמתבוננים בסרט
זה, נזכרים בבל תולדות
הקולנוע, בסכנותיה של פולין ובשאר הסידרות האילמות
מלפני 60 שנה, שדחסו הרפתקאות דימיוניות בקצב מטורף
וללא הקשר הגיוני ; בהארולד לויד שהיה נופל מגג
של גורד־שחקים וניתפס במחוג של שעון־ענק, בציטדי-
הבלשים הפופולריים מאז הקשר הצרפתי ועד המישטרה
משתוללת בהארי המזוהם המשליט חוק למרות המחוקקים,
ועוד ועוד. זאת, משום שהבמאי הנרי (כנופיית
הסיציליאנים, הפורצים) ורנאי, ביקש, הפעם, לשבור את
כל השיאים הקודמים של עצמו.

טליה שפירא ב״חגיגה״
מותר להידפק עם כולם
וללא פשרות מיסחריות מבישות, מקובל
לראות בו סרט־איכות.
אלא שהמועצה, אשר קבעה כי קזבלן
הוא סרט איכות, קבעה את חגיגה לעיניים
כסרט רגיל, למרות שברור כי אם
אחד מן השניים זקוק לעידוד ועושה
פחות פשרות עם השוק, זה סירטו של
אסי דיין. אבל ככה זה׳ כשדורכים על

יבלות.
זו היתד גם הסיבה לכך שהסרט ציפה
זמן רב כל־כך (הוא מוכן זה למעלה
משנה) ,עד שמצא דרך להגיע אל אול־מות־הקולנוע.
בינתיים הספיק אסי דיין
ל-שפץ ולשנות אותו לטובה, על־ידי שי פורים
בעריכה, הוצאת סצינות מסויימות
והוספת־אחרות (שהיו במלאי העודף),
והוא גם הספיק לשלוח אותו לחוץ־לארץ.
שם ראה אותו מנהל פסטיבל הסרטים ב־סן־רמו,
שהזמין אותו להשתתף, בסוף
חודש מארס השנה, בתוך מיסגרת יומר נית
ששמה ״סירטי יוצרים,״ כשהדגש
הוא על כוח־היצירה של מי שעומד מאחרי
הסרט.
שבחים כסן־רמו. וראה זה פלא:
הסרט התקבל בסן־רמו בתשואות רמות,
זכה בפרס מיוחד, והתגובות בעיתונים
מכל הצבעים, כולל אותם צבעים שהם
בדרך־כלל עדינים לישראל, היו מעו דדות:
רעננות ראוייה־לשבח, הומור תו סס•
בימוי מלא־השראה, יוצר אמיתי,
קלילות מופלאה, תערובת של סרקאזם
ועצב, לעג ומרירות•
העולם הזה 1971

התוצאה עמוסה למכביר. צמד הבלשים ז׳אן־פול בלמוג-
דו ושארל דנר צדים בעת־ובעונה-אחת שודד-בנקים ורוצח״
אלמנות, ומה שבלמונדו עושה על גגות פריס מזכיר, בשלב
מסויים, את פופאיי יותר מאשר את דאגלס פיירבנקס.
אין דקה של מנוחה בבל הסרט. מירדף־מבוניות מתחלף
בניתורים ממסוקים, דילוגים על רכבת-תחתית דוהרת מח ליפים
אקרובטיקה על גגות חלקלקים, ובלמונדו מתגלח
כאתלט מעולה, בכל המצבים. יש אפילו ניסיונות-התחכ-
מות, פיענוח סרט-הקלטה נוסח השיחה, אבל אלה באים
אך־ורק בדי להוכיח שהמפקח לח״טליה (בך נקרא בל-
מונדו בסרט) הוא לא רק גוש-שרירים, אלא גם מוח חושב.

בעולם שבו הקולנוע נעשה יותר פולי טי
מיום ליום, ובו נוהגים להאשים את
הסרט־ הישראלי, בכללו, בהשתמטות מן
האחריות החברתית הרובצת עליו ובברי חה
להבלים נבובים, התקבל הסרט של
אסי בהתלהבות, דווקא משום שהוא חורג
מן השיגרה.
ואם יזכירו לאסי כי ההשראה נשבה
אליו מכיוון פליני וקאפקה, נס במילנו,
ניסים אלוני ועוד רבים אחרים, אין זה
עדיין מצדיק זילזול. כי כל ההשפעות הללו,
בסופו של דבר, עוזרות לאסי דיין לבטא
רגישות שהם היום נפוצים ביותר בארץ.
ובמקום לחשוב איך אפשר לקצץ את
התמיכה לאלה שמעזים לדבר כך, מוטב
היה שהמימסד יחשוב כיצד אפשר לשנות
את המצב, ואת ההרגשה.

ת ד רי ך
ת ל -א בי ב
פותרת ראשית (אלנבי,
אוצות־הברית) — סאטירה עוקצנית ב קצב
מטורף על עיתונאות ועיתונאים, עם
הופעה מבריקה של ואלתר מתאו וג׳ק
למון בתפקידים הראשיים. במאי: בילי
ויילדר.

בלמונדו: משוגע, רד מן הגג!
זה לא רציני — לא כתעלומה בלשית, ולא כתיאור
מהימן של פעולת-מישטרח. זוהי פנטסיה על ״סופרמן״ כל-
יכול, מן הסוג שמסוכן למדי להראות לילדים תמימים,
המסוגלים לחשוב שבך באמת נראים חיי־שוטר, ולקפוץ
על רכבת נוסעת משום שגם בלמונדו עשה זאת. אבל
זה מבדר, משום שזה מתנועע יותר מכל דבר אחר.

רו חחחופש (רויאל, צרפת)
—לזאיס בוניואל מלגלג על כל העולם
בסרט אנארכיסטי מובהק, המיועד אך־ורק
למי שמסוגל לבצע אקרובטיקה מחשבתית
בלתי־פוסקת במשך שעה וחצי תמימות.
*** פרנקנשטיין הצעיר (פאר,
ארצות־תברית) — מלווין ברוקם הופך
את סירטי־האימים לפארודיה משעשעת, ב עזרת
דיאלוגים שנונים, אפקטים בתמו נה
ובפם־קול המצחיקים יותר מאשר מפ חידים,
וצוות־שחקנים מבדר בראשות ג׳ין
ויילדר ומארטי פלדמן.

*** המירוץ לצמרת של דודי
קראכיץ (אורלי, קנדה) — נער יהודי

י רו ש לי ס

אהבה

אחר־הצהריים

(אור־גיל, צרפת) — ניתוח מעודן ומבריק
של המוסר החברתי הקאתולי, בסיפור על
בורגני צעיר והפיתוי שלו לחטא. בימוי
מאופק של אריק רומר. סרט לאנשים ה מוכנים
להקדיש מחשבה למה שראו עיני הם.
מישהי,י
בילוש (ירושלים,
ארצות־הברית) — תרגיל מבריק של הבמאי
ג׳ו מנקייביץ, ההופך מחזה־לשניים
לסרט מרתק ומלא־הפתעות, עם מישחק
מעולה של לורגס אוליביה ומייקל קיין,
המנסים לכל אורך ההצגה לחסל זה את

דורך על גוויות ורגשות, במאמציו להו כיח
לעולם שהוא ״מישהו״ .סרט פיקח
ואנושי הממוקם בקהילה היהודית של
׳מונטריאול, שאיש לא טרח לתארה עד

חיפה

*** יהרה טוב, סלומוניקו (אסתר,
ישראל) — מלודראמה עשוייה בטעם
טוב, על פשיטת־הרגל של המסורת וקדו שת
המישפהה בעיני הישראלי המצוי עם
ראובן בר־יותם בתפקיד אבי מישפחה
מתפוררת ושחקני־מישנה מעולים (מוצג
גם בשאר הערים).

צ׳יינה־טאון (פאר, ארצות־הברית)
— רומן פולנסקי חוזר אל שנות
השלושים ולשערורייה במיפעל־המים של
לום־אנג׳לם, המתפתחת לתעלומה בלשית,
אבל הוא מדבר על החברה של היום, וכל
המעוות בה. עם ג׳ק ניקולסון ופיי דא־נאוויי.

413

שוד ה תכ שי טי םהג דו ל 1

פרשתפ רו ט רג ״ ט ו

(המשך מעמוד )32
צוות הקירח מיוחד עליו מפקח אישית
ניצב דויד עופר, מפקד מיש-
טרת מרחב תל־אביג, הוקם לחקירת חשוד.
היו כמה וכמה אפשרויות לגבי כיוון החקי-

אפשרות •אחת היתד ,.כי השוד !בוצע בידי
חבורת פושעים מאורגנת, אולי אפילו כנופיה
בינלאומית, שהגיעה בעקבות יופלה
וגילה לארץ. אלא שאפשרות כזאת היא
בעלת אחוזי!סבירות מעטים. שגי השודדים,
שזוהו בידי מיספר עדי ראיה, תוארו כשני
אנשים בעלי חזות פגים מיזדחית, שאחד
מהם לבש מדי־צה״ל. אחד היה בעל מיבנה
גוף גברתני והשני צנום. שניהם נראו
בקלסתרונים שהורכבו על סמך העדויות,
כטיפוסים מבני הארץ.
אין ספק כימעט שלשודדים היה מידע
מוקדם לגבי תנועותיה של גילה. העובדה
שהם חטפו מידיה את תיק הניילון ולא
את תיק העור, מצביעה על כך שהם ידעו
מראש שהיהלומים נמצאים בו. לשודדים
היה גם מידע מוקדם על כך שגילה מתכוונת
להוציא את התכשיטים מהבנק ביום
שישי, ערב נסיעתה לחו״ל. מילבד בני
מישפחתה ידעו על כך הרבה אנשים.
כימעט כל צוות עובדי מלון ואלידור
ידע על מקום שמירת היהלומים ועל
מועד נסיעתה. גם. עובדי הבנק ידעו על
פך. גילה הודיעה מראש על כוונתה להוציא
את התכשיטים מהכספת ביום שישי,
ככל הנראה קיבלו השודדים מידע מוקדם
מבפנים, שכן הם ידעו בדיוק את
תיאורה של גילה ואת תיאור התיק בו נ ס מרו
התכשיטים בכספת. קיימת אפשרות שהשודדים
שתיכננו את השוד החדירו איש
משלהם לקירבתה של גילה כדי שימסור
להם מידע. לעומת זאת יש גם אפשרות
סבירה שהיו אלה שודדים בלתי מקצועיים,
שאינם מוכרים בעולם התחתון, שיזמו את
מיבצע השוד בשל המידע שהתגלגל לידם.

גהמשך מעמוד ז)2
בים לצרכי פירסום, שכן, החומר הנמסר
בוועדת־העורכים הוא למידע אישי בלבד
ולא לפירסום. ראש־הממשלה הורה לגאנדי
להופיע במסיבת הכתבים.
בידעו שאינו בקיא בפרטי קבלת אנשי-
ביטחון לעבודה ובצורת הבדיקה שלהם,
ביקש גאנדי להופיע במסיבודהעתונאים
יחד עם איש השב״ב. השב״ב מצידו חייב
רעיון זה, שכן זח היה מונע מגאנדי
לספר על השגותיו לגבי אחריות השב״ב.
אלא שרבין טען :״אין תקדים לזה.״ הוא
חייב את גאנדי להופיע לבדו במסיבה.
במקום לספר רק על מה שנודע לו ב-
דרום־אפריקה הוא נאלץ לדבר גם בנושאים
שלא היה בקיא בהם, כמו הסעיפים
הרפואיים על פיהם שוחר פרוטר מצה״ל.
זה היה אחרי שבוע בו לא עצם עין, היה
עייף ומהוח• כך נולדה הפשלה.

•ץ ימנים רכים מצביעים על כך שהיו
^ אלה חובבים, שלא שיערו את גודל
השלל שיפול בידיהם. מיבצע חטיפת הש קית
היה נועז וכרוך בסיכונים גדולים
מדי, מכדי שפושעים מנוסים יסתכנו בו.
לפי כל השיקולים היו מרבית הסיכויים
שמיבצע כזה ייכשל.
העובדה ששני השודדים לא התחפשו
והסתפקו רק בהרכבת משקפיים כהים, מעידה
על גודל העזתם. מיספר אופנוע ההת־דה
עליו רכבו, אותו זכרה גילה, לא היה
נכון. המיספר שזכרה היה מיספר של משאית.
ייתכן שהשודדים הרכיבו על האופנוע
לוחית מזוייפת במי תכוון. אולם ברור שהם
לא השתמשו בכלי-רכב גנוב, אלא באופנוע
מוכר להם, שלא ייאפזבם בשעת הבריחה.
הסיכוי שהשוד בוצע בידי חובבים שלא
תפסו את הוקף השוד, הוא שהניע את
בובמן להבטיח להעניק את הפרם בסך
חצי מילית ל״י גם לשודדים עצמם, אם
יחזירו את התכשיטים, תוך אבטחה לשמור
את זהותם בסוד ולא להסגירם. כדי להסיר
מליבם צל של ספק וחשש מפני מסירת
:מידע למישטרה או לו אישית, הציע
בוכמן גם אפשרות של מתווך. מי שימסור

את התכשיטים או מידע שיביא למציאתם
לידי עורך העולם הזה, אורי אבנרי, יהיה
זכאי לקבל באמצעותו את הפרם הגדול.
זה יכול להיות פיתוי גדול לשודדים.
שכן, אם ינסו למכור את השלל, לא יוכלו
לקבל יותר מאשר ^״ 10 מערכו בשוק. יהלומים
ואיזמרגדים נדירים מסוג זה קשה
גם למכור, שכן כימעט כל האבנים מצו-
יידות בתעודות המצביעות על הבעלות
עליהם, קל לזהותם וקשה מאוד לסחור בהן.
תמיד קיים סיכוי שיתגלגלו לידי מישהו
שיזהה מיד את מקורם ויסגיר את המח זיקים
בהם למישטרה.
אובדן התכשיטים לא ירושש אומנם
את הזוג בוכמן. עוגמת־הנפש על קלות-
הדעת שאיפשרה את ביצוע השוד הפשוט,
כואבת להם יותר. השבוע הצביעה גילה
בוכמן על התמונה בה היא נראית עדוייה
בתכשיטים שנשדדו ואמרה בהומור שלא
נטש אותה גם אחרי המהלומה שספגה :
״הנה הימים, כשהייתי צעירה, יפה ועשירה.״
ואילו
יוסלה בוכמן, שלמרות עושרו
נשאר פשוט־הליכות, מעדיף לדבר באידיש
עסיסית ושומר על שלוות-רוחו גם במצבים
קשים, בחן את המצב בניתוח קריר של
איש־עסקים :״זה כמו מישחק פוקר. אני
מכיר בעובדה שהפסדתי אני מוכן לשלם
עבוד ההפסד חצי מיליון ל״י, בארץ או
בחו״ל, תמורת קלף ששווה אומנם עשרה
מיליון, אבל בשבילי — לא בשביל השודדים.״

חיפוי
על מ ח דל
ן* עקבות מסיכחרעתזנאים זו, נם-
1תחה ההסתערות הכללית על גאנדי.
הוא בלע את הביקורת בשקט.
אבל הביקורת בעתונות עוררה גם את
חיל־הרפואה של צה״ל, שראה עצמו נפגע
מהדיווחים כאילו שוחרר פרוטר מ צד,״ל
לפי סעיף לא מוגדר. ממיפקדת חיל-
הרפואה, שם היו השגות לגבי הפירוש
שנתן השב״ב לסעיף הפטור, העמידו את
גאנדי על הפירוש הנכון שלו. גאנדי בדק
את טענות חר״פ והסתבר לו כי הן נכונות.
הוא העביר את המידע שקיבל ל-
ראש־הממשלה.
היה ברור כי ראש השב״כ היטעה את
ראש־הממשלה. שכן היה זה הוא שדיווח
על הסעיף הרפואי לפיו שוחרר, כביכול,
פרוטר. בין הדיווח שלו לבין הרישום
של צה״ל לא היה כל קשר. כתוצאה מכך
הורה יצחק רבין לפתוח בחקירה. וכאן
אירע דבר מוזר עוד יותר. החקירה כיצד
מסרו שירותי-הביטחון מידע מוטעה לממשלה,
הוטלה על שירותי־הביטחון עצמם.
ראש השב״כ עצמו יצטרך להגיש לראש-
הממשלה את מימצאי חקירתו נגד עצמו.
כל הדברים האלה נשמרו בסוד. מחול-
השדים נגד גאנדי בעתונות נמשך ביתר
שאת. העיתונות, שסברה כי פרשת פרו־טרגייט
הסתיימה מבלי שאיש יצטרך לתת
את הדין על כך, לא ידעה — ולפיכך לא
דיווחה לציבור, כי התיק לא נסגר, וכי
החקירה בו נמשכת. החקירה מתמשכת זה
חודש ימים ולא הושלמה עד היום.
אלא שבינתיים יצא השב״ב להתקפת-
נגד. נגד גאנדי החלו להישמע טענות כאילו
חיבר שני דו״חות שונים: דו״ח ראשון
שלא האשים את השב״ב, מיד בשובו מ-
דרום־אפריקה! זדו״ח שני, מתוקן, שכלל
את ההאשמות, אותו חיבר רק אחרי שמונה
כיועץ ראש־הממשלה למודיעין. היתה זז
גירסת־שקר, מופרכת מעיקרה, שנועדה
לחפות על העובדה שהפירוש שנתן שב״כ
להמלצות קצין־רפואה־ראשי לא היה נכון
וכי לא נערכה כל בדיקה חוזרת בעברו
של פרוטר, בדיקה שהיה בה כדי להביא
לסילוקו המיידי מתפקידו, בטרם הספיק
לבצע את פישעו.
העובדות הן שאת שני הדו״חות שלו
חיבר גאנדי באותו יום עצמו, כשהוא
מתקן סעיף אחד בילבד אחרי שקיבל
גם הוא את טענת ראש השב״כ. מאוחר
יותר, עוד בטרם מונה כיועץ למודיעין,
דיווח גם על ההשגות ששמע מפי קצין-
רפואה־ראשי לגבי המידע המוטעה שנמסר
לממשלה בקשר לסעיף הרפואי על פיו
שוחרר פרוטר מצה״ל.
הפרשה לא הסתיימה. אין ספק כי כאשר
יחזור יצחק רבין ממסעו בארצות־הברית
הוא יתייחס גם בפומבי לפרשה זו. עדיין
תלויה ועומדת שאילתה שהציג ח״כ יוסי
שריד לראש־הממשלה בפרשה זו והמחייבת
תשובה עניינית מעל במת־הכנסת.
י בסופו של דבר ייאלץ ראש השב״ב
לסיים את חקירת עצמו. יתכן ששוב ייעשה
ניסיון להטיל את האשמה במחדל על איזה
פקיד קטן או איש־ביטחון זוטר. זה יהיה
מעשה חמור. כי כל חיפוי על האחראים
למחדל בשירותי־הביטחון, כמוהו כפגיעה
בביטחון־המדינה.

0 0 1 ( 0 0

1*01111

הסינור הריסיוני הנא, בחתימתו של מנחם ריבי(־
שטיין, פורסם השביע נגילייו האחרון של שנועין הסטי־דנטים
באוניברסיטה העברית בירושלים ,״פי האתון״.
״העולם הזה״ מפרסם את הסיפור במלואו, בפי שפורסם
נ״פי האתון״ .פרשנית מיותרת.

..אל תזוז!״ ,בקע הקול מפינת החדר. ידיהם הוועדות
של המחזיקים ב..עוזי״ לא תותירו ספק בלינו עול
מישקה: העניין רציני ...עם מסלית שחווה לעיניו
הובל לתא טחוב ואפל אשד אח כתליו ידאה נמשך
שנים ונות אתה גמות את יעקב בו חרי, אמו
החוקר ומישקה ידע.. :מלבישים עלי וצח
״סינוו לאשתו שהשתגעת נכלא!״-אמו הפוקליט
מאי — 1974 דלת הברזל של כלא
יפו נפתחת בחריקה. גבר במחצית שנות
הארבעים לחייו, עומד וממצמץ בעיניו כנגד
החמה היוקדת. מקטרתו תחובה בפיו.
^1תה חופשי, מישקה קידרון,״

עלה מאחוריו קולו המעובה משהו
של מנהל הכלא צימרפלד .״כן, חופשי,
גם אני עדיין מתקשה להאמין בכך. חשבנו
שאתה תגמור פה אצלנו את החיים. שלום.״
הוסיף ואמר, סב על עקביו ודלת הברזל
שבה וננעלה.
מייספר דקות לאחר־מכן, עקרה מונית,
שהמתינה בסמוך לשער-הכלא, ממקומה,
ועלתה על דרד־המלך. מישקה קידרון ובנו
היו ישובים במושב האחורי .״זה נגמר,
אבא,״ שבר הצעיר את הדממה.
״;נגמר ז עכשיו רק מתחילה המילה מה,״
השיב מישקה. המונית פנתה שמאלה, לעבד
נמל־התעופה בן־גוריון בלוד.

ספטמבר ...1957

מטוס הבויטניה של חברת אל־על, בטיסה
מס׳ 651 פדיס־לוד החל בגלישתז אל
עבר נמל-התעופה בן־גוריון. מישקה קידרון
הידק את חגורת־הביטחון, תחב את העיתון
שבו עיין קודם־לכן למיקטורנו, והמתין
לנחיתה, זו אמנם לא איחדה לבוא.
טרמינל נמל־התעופה היה כימעט ריק
באותה שעת־לילה מאוחרת. מישקה פסע
אל דוכן מישטרת־הגבולות, מכין את הדרכון
הישראלי לביקורת. במרחק־מה מן הדלפק
ראה את עמיתו, איש השירותים החשאיים
של המדינה. ניפנף אל מי-שקה
בידו.
מעט־קט, והשניים נפגשו .״יוסלה מוסר
דרישת־שלום מפריס,״ אמר מישקה .״הוא
יגיע הנה מחרתיים.״
״כן, אנחנו יודעים,״ מחייך לעומתו.
״אני מקווה שתהיה לד חופשה נעימה.
תקשיב, מישקה, אחרי שאתה מסיים את
כל הסידורים פה, תכנס לחדרון שבקצה
המיסדרון ותשאיר דו״ח קצר בכתב, למען
הסדר הטוב. להתראות.״
מ. אץ לדרכו. תוך שהוא אוסף את
מיזוודתו שהגיעה מן המטוס ומכתף את
תיק-הצד, פתח את דלת החדר, מגשש
באצבעותיו אחר מתג־החשמל.

ה ח טי פ ה
>7ד תזוז!״ בקע קול מפינת החדר
1 החשוך. פישקה קפא במקומו, מישהו
טרק את הדלת. אחר העלה אור. שלושה
אלמונים חמושים בתת־מקלע עוזי היו
עומדים מולו, כשכלי־הנשק מכוונים כנגדו.
דקות מיספר לאחר־מכן הבין מישקה, כי
השלושה ועוד שניים נוספים שנכנסו לחדר
דרך המחיצה הצדדית, אינם מתלוצצים.
חפציו נבדקו, ועד־מהרה נפתחה הדופן
הכפולה של הפיזוודה, אותה קיבל מן
המדור לפני צאתו את הארץ.
״ערימה נאה של ירוקים,״ צייץ הגבוה
מביו בעלי העוזים. בעוד מישקה תוהה
על המתרחש, החל הגבוה כורך מטלית
שחורה -סביב עיניו, כששני הבודקים החלו
מובילים אותו לאורך המיסדרונות.
מרחוק עלה רעש של מכונית מתקרבת.
פישקה נתחב פנימה, והמכונית פורצת
במהירות קדימה. יושבי המכונית אינם
משוחחים ביניהם. למישקה נדמה כי המכונית
מבצעת סיבובים סביב כיכר כל שהי.
לאחר כמחצית־השעה נעצרת המכונית
בחריקה .״הוא פה,״ אומר מישהו מן
המושב הקידמי של המכונית.

״תכניסו אותו לתא איקס,״ משיב כנגדו
קול אחר.
שוב מובל מישקה במיסדרונות. ריח
עובש וטחב עולה בנחיריו, דלת נפתחת
מימינו והוא מוטל פנימה.
״עכשיו, טינופת, אתה יכול להוריד את
הסמרטוט.״ מפטיר מאן־דהוא מעליו לאחר
שהדלת ננעלת.

,תלי־אכיב -ינואר - 1957 אחרי
צהדיים :

בקפה גיבעתי שברחוב בן יהודה ממתין
פישקה לבואו של תובל ניומן, ראש מחלקת
ח׳ שבשירות. כותרת עיתון־הצהריים שבידו
מבשרת על השלמת ההכנות לנסיגה
מסיני. תובל מגיע בדיוק בשעה היעודה.
.לחיצת־ידיים קצרצרה, והוא מתיישב בסמוך
למישקה .״באתי בעצם להיפרד ממך,
אני מבין שהלילה אתה טס.״ מישקה מהנהן
לחיוב.
״העסק בסיני הולד ונגמר,״ זורק תובל,
״עשית עבודה נאה, כך מסר לי לפסי.
הציוד יחכה לך בשדה. תפנה למקסים, הוא
הכין כבר את הדרוש.״ תובל קם במהירות

על רגליו .״להתראות,״ הוא מפטיר, ולוחץ
בשנית את ידו של מישקה.

ספטמבר 1957 לוד :

אור מנורת-השולחן מכה בעיניו של פיש קה.
מישהו תוחב כיסא .״שב,״ הוא אומד.
— ״אז נחזור על הסיפור. אתה טוען
שמלוד טסת ללונדון?״
— ״את זה אתה יכול לבדוק על-גבי
הדרכון. חוץ מזה, אתה יודע זאת בדיוק
כמוני,״ משיב מישקה.
״ופלוד המראת לאקוואדור? מה עשית
תקופה כה ארוכה באקוואדור?״
״המתנתי לכיסוי, בן־אדם, המתנתי לכיסוי.״
העניין מתחיל להיות למישקה לזרא.
זה שלושה ימים שהוא נחקר לסירוגין
במרתף־הכלא. עדיין אין חוקריו מוסרים
לו במה הוא נחשד. בקשותיו לראות את
מ. ואת לפטי אינן נענות .״אתה חושב
שהם אינם יודעים ממך, אז אתה טועה,״
אומר לו מדי-פעם החוקר־התורן.
״היכן, חושב אתה, נמצא עתה יעקב
פרוינד?״ זורק החוקר לפתע למישקה.
״פרוינד? כשעזבתי את פרמה הוא
עדיין היה שם. הממזר עם כל הקשרים
שהיו לו בשוק השחור ובקרב הרשויות
לא הצליח לסדר לי את הארכת הוויזה.
הפעם האחרונה שראיתי אותו היתד, ביום
שבת, לפני שעזבתי את פרונה בטיסה
לאיטליה, ומשם ליוסקה בפרים,״ משיב
מישקה.
״אני אגיד לך היכן נמצא עתה פדוינד,״
גוחן החוקר לעברו של מישקה .״הוא נמצא
בפרונה, אבל מת, מת לגמרי! מישהו

הזמין אותו לדירתך שבפרונה, דקר אותו,
הפך אותו למסננת אדומה, שם את הגופה
באמבטיה, נטל את הירוקים, כ־15,000
דולר, ונעלם למחרת מפתנה והמישהו הזה
הוא אתה, מישקה. אתה גמרת את
פרוינד
מישקה נדהם .״רגע, רגע אחד! אתה
רוצהי לומר שגמרו את פרוינד?״
״גמרו?״ צוחק החוקר ,״גמרוו! אתה
גמרת את פרוינד! בוא ואומר לך דבר נוסף
:׳חוץ ממך, מאיתנו ומפרוינד לא ידע
איש על הדירה שבה התגוררת בפרונה,
נכון? איש לא ידע גם על הירוקים שהיית
צריך לקבל מפרוינד, נבון? איש לא ידע
מאום. אתה, מישקה, ידעת, ואתה החלטת
לקחת את הירוקים, לחסל את פרוינד
ולהיעלם, ואתה תירקב פה, מישקה, עד
אשר תשים אצבע ותאמר, :אני רצחתי
את פדוינד׳.״
!פניו של החוקר האדימו .״ידענו שאנחנו
שולחים טינופת מן העולם התחתון, אבל
עד־כדי־נך, לרצוח אחד משלנו! איפה
יתרת הירוקים?״ הוא זורק לעברו של
מישקה.
.מישקה מתחיל לתפוס את המתרחש.
״מישהו החליט להלביש לי רצח,״ חולף
הירהוד במוחו״ אבל לכל הרוחות, הברנש
היה חי לגמרי שעה שיצאתי את פרונה.״
״תקשיב,״ מישקה פונה אל החוקר.
״פרוינד היה חי לגמרי שעה שיצאתי את
פרונה. מסרתי ליוסקה על כל העניין עוד
בפריס, והוא לא הזכיר אף מילה או חצי
מילה על מותו של פרוינד.״
״ומה ציפית, שיאמר לך?״ פורץ החוקר
בצחוק מתגלגל ,״שיאשים אותך בפריס
כי רצחת את פרוינד ואז היתה הציפור
מישקה פורחת לה ונעלמת

הנוכחים קמים על רגליהם. שלושת חברי
המושב של בית־הדין הצבאי נכנסים אל
אולם בית־האריזה.
״ישיבתו השנייה של בית־הדין הצבאי
בעניינו של מישקה קידרון נפתחת.״

פכרואר : 1962

ישיבה נוספת של בית־הדין הצבאי, הדן
בעניינו של מישקה קידרון, עומדת להיפתח.
״הגענו
לסיכומים, רבותי,״ פונה השופט
סגן-אלוף אמנון, אל הצדדים .״אגב היכן
עורך־דין ימיר הוא סיים את תפקידו,״
קורא מישקה .״החלטתי בשלב זה
להמשיך לבדי במלאכת הסיכומים.״
״כבוד בית־הדין — אני מתנגד שהנאשם
ילמד על עצמו סניגוריה. הנאשם חייב
במקרה דנן להמשיך ולהיות מיוצג ע״י
עורך־דין,״ קורא התובע הצבאי, חיים לוי.
״בשביל מה?״ שומע מיקוקה את עצמו
משיב, ומוסיף :״על־מנת שההצגה המתנהלת
כאן, בפני בית־דין זה, תקבל גושפנקה
נוספת לעובדה שהיא בוצעה בהתאם
לכללי הדיון?! אני העברתי את שייקר,
ימיר מתפקידו. אני רשאי לעשות כן, ואמשיך
במו-פי בסיכומים.״

נוכחתם, רבותי השופטים, ואף אתה אדוני
התובע, כי עדי-ד,תביעה שהובאו על־ידכם
הפכו למעשה עדי־הגנה, ואישרו את טענת
האליבי שהיתר, לי ותמכו בעדותם בגיר-
סתי־אני. בכל בית־מישפט הגון במדינה
דמוקרטית היתד, התביעה, או השופטים
מיוזמתם, מפסיקים את הדיון ומשחררים
את הנאשם.
״ברם נסתבר שאלה שהכינו את ההצגה
החליטו שהיא תרוץ עד הסוף, וכי הדיק-
טאט של פסק־דין מרשיע חייב להתבצע.
סירבתם לזמן ארצה את הפתולוג מפתנה
לעדות, וחרף המלצתו של השופט חלמיש,
בבג״צ ,102/58 המשכתם בהצגה מבישה

ה ה תנ ק שו ת
א ינני יודע בוודאות מי עומד מ־
/ /י אחורי הפרשה הזאת, אך לאחר
כארבע וחצי שנים בכלא, בתא בודד,
שעה שבידך זמן די והותר לחשוב ולנתח
את המיקרה, אני סבור בי הריני קורבן
למאבק בין רשויות המודיעין שבארצנו,

״ הסניגורי ה״
];י רוצ ה לראות את מ. או לפטי,
׳או אפילו תובל,״ זועק מישקה .״עד

אז אני סותם לחלוטין את פי!״
״,אתה יכול להירגע, הם יודעים מן העניין
ולא רק הם. גם למעלה יודעים מן העניין.
הרמטכ״ל משה דגן עצמו התם על ה־111
שלך. אתה עצור, מישקה — אבל מיינהלית,
וכך אתה תישאר הרבה הרבה זמן, אלא־אם־בן,
תודה ותתחיל לזמר זמירות־שבת...״

מארם — 58׳ — כית אריזה ישן
שכפרדס בלוד :
מושקה מוכנס לבית האריזה הישן, מלווה
בשני קציני מישטרה צבאית. סניגורו, הפרקליט
הנודע שייקר, ימיר, ממתין לו ליד
׳ספסל הסניגודיה. השניים מחליפים לחיצת״
ידיים קצרה.
,,היום זוהי הישיבה השנייה לקומדיה
זו,״ ממלמל מישקה .״תקשיב, שייקח,
מישהו חייב להוציא את העניין החוצה.
אני כלוא פה בתא בודד משך שישה חודשים
ואיש אינו יודע על כך דבר. אפילו
האסירים בכלא אינם יודעים מי כלוא
בתא ^ אשתי בוודאי סבורה שעדיין
לא שבתי ארצה, אתה ובן־דודי הם היחידים
אשר אינם שייכים לחבורת המוקיונים הללו,
ואשר יודעים על המתרחש. צריך לפוצץ
את העניין בציבור.״
שייקה מדפדף בתוך התיק המישפטי
המונח לפניו .״יש חדשות, מישקה,״ הוא
אומר לאיטו .״ראשית, לאשתך נמסר כי
אתה כלוא פה בארץ, אך יצאת מדעתך.
אשתו של משה דגן הציעה לה עבודה
כדוגמנית של רשת החנויות חפציבה בתנאי
שתתגרש ממך. עד כמה שאני יודע, היא
שוקלת בדבר. שנית, צוות־החקירה שהם
שלחו לסרונה חזר, ועימו עדים ועדויות.
אנו, לעומת זאת עומדים, למעשה בלי
עדי־הגנה, או כל חומר־ראיות נגדי.״
מישקה אוחז בידו של שייקה .״הצ׳ק
שהשאיר בן־דודי הוא בלנקו — אתה יכול
למלא את הסכום כרצונך. בקש מבית הדין
את דחיית המישפט וסע לפרנונה. אני אצטרך
אותך בנדון.״
שיי׳קה מביט בו עמוקות .״אני משוכנע
שהם יחסלו אותי שם — אינני נוסע.״
״הקשב !״ זועק קצין המישטרח הצבאית.

שלושת שופטי בית־הדין מחליפים ביניהם
מבטים עמוקים.
אב־בית־הדין, סגן־אלוף אמנון, מחליט
לבסוף :
״הואיל שהגענו לשלב הסיכומים, ומאחר

שממילא הובא כבר בפנינו חומר־הראיות,
אני מתיר לנאשם לשאת את הסיכומים
לבדו.״
מישקה קם על רגליו.
״הואיל ולאור המתרחש בין הכתלים
כאן, לא יקשה עלי לנחש את תוצאות
הדיון המישפטי, לא אאריך בדברי. יכול
אני להביע את השתוממותי על מיספר
עובדות שאינן ניתנות לעירעור. ראשית,
שמזה ארבע וחצי שנים אני עצור מינהלי
על־פי תקנה 111 לתקנות שע׳ת־חירום,
שעל הצו למאסרי חתום הרמטכ״ל — משה
דגן — בידיעת ראש־הממשלה שלמה
גרין, ראש־השירותים יעקב הקטן וכן
אישי־צמרת אחרים. שנית, שבמשך למעלה
משנה לא הותר לאיש, למעט סניגורי
ובן־דודי, לבקרני בכלאי, ובמשך מחצית
השנה הראשונה לא ידע איש בציבור על
מעצרי בארץ. שלישית, שכאשר הוחלט
לפרסם את מעצרי, הדבר בוצע בצורה
מסולפת ושאינה שייכת לעניין הנדון,
דהיינו פירסמתם בציבור את הידיעה כאילו
נתפס לבסוף שודד־הבנק מבלפוריה מ־
.1954
״איש בציבור אינו יודע על מה אני
כלוא עתה, ועל התנאים התת־אנושיים
שבהם אני שרוי, כשם שסביר להניח
שאיש לא ידע על פסק־הדין שאותו אני
עומד לקבל. אשר למישפט עצמו, במהלכו

בין ממ״ן והשירותים, ואתם, רבותי השופטים,
הופכים חותמת־הכשר למאבק זח
ולהוצאותיו. כמו לעובדה שעל מיספר
אישים המעורבים בפרשה יש לחפות, ולכסות
ולטייח עד כמה שאפשר, על סידרה
של טעדות ומישגים שהחמור ביניהם הוא
עצם עובדת העמדתי לדין.״
מארס : 1962
מישקה קידרון נמצא אשם בשוד וברצח
יעקב פרוינד, ונידון על־ידי בית־הדין
הצבאי ל 20-שנות מאסר. על־פי הוראת
הפצ״ר מוחזר מישקה לכלא יפו.

כלא יפו — מארס 1965—1962

אסירי הכלא יודעים כי במרתף־הכלא,
בתא א יושב, אסיר במאסר בודד זה
מיספר שנים. אין יודעים מי הוא האסיר,
ועל מה הוא נידון. שמועות פורחות בין
הסורגים: מרגל, ערבי, רוצח מוזר ואכזר.
בוודאות אין איש יודע. לעיתים שומעים
את האיש מתעמל. בשעות שלאחר נעילת
התאים הוא מוצא על-ידי סוהריו לחצר
הכלא, ושם הוא עוסק באינטנסיביות בספורט.

קשר בין האיש היושב ב-א לבין
העולם החיצון מנותק לחלוטין. בחורף
1963 פוסקים האסירים מלשמוע את האיש
מתעמל בחצר. דומה שהאיש נעלם לחלוטין.
שמועה עקשנית רווחת כי האיש ניסה
להמלט, וכי עתה הוא כלוא בצינוק הכלא,
אך ככלות הכל זאת בסך־הכל שמועה.
מפי הסוהרים אין מצילים דבר.

מארס : 1965—1970

סוף־סוף מתברר לאסירים הוותיקים של
הכלא כי האיש שב><-אכן בחיים, שכן

הוא מועבר מד ^-,תאו הבודד במשך למעלה
מ־ 7השנים האחרונות, אל אגף הכלליים.
האיש
הוא מוזר ביותר. אינו חברותי,
אך הוגן. תולעת־ספרים של ממש, אך
חזק ושרירי. אינו מתגרה בנמושות, אך
נלחם בכל מקום במי שמנסה להציק ולפגוע
בו. אינו משתף פעולה עם ההנהלה, אינו
מלשין, מרבה לרוץ מרחקים ארוכים מדי
יום ביומו, סימן נוסף בניגוד לאסירים
השוהים עת רבה בכלא.
עיניו אינן כבויות וגולמיות אלא תוססות
ועירניות. ההנהלה מפיצה שמועות שונות.
לגבי האסירים היהודים מישקה הוא מרגל
שעבד עם ערבים. לגבי האסירים הערביים
הבטחוניים מישקה הוא פושע פלילי מהסוג
הגרוע ביותר. מישקה אינו מגיב כאשר
שואלים אותו לעברו, אלא לעיתים רתוקות
ובמישפטים מקוטעים. מישקה אינו משתף
פעולה עם רשויות הכלא ואינו עובד כשאר
האסירים, אלא כאמור מרבה לקרוא, לכתוב
ולעסוק בספורט.
מארם : 1970
אגף הכלליים נסער — בשעת־ערב מוקדמת,
לאחר הספירה ולפני נעילת התאים
ניסה אסיר־עולם בשם דהוד לרצות את
מישקה. הניסיון בוצע ברגל מסומרת של
כסא שהכין דהוד. האחרון הוא טיפוס
נאלח אליבא דכל אוכלוסיית הכלא. טיפוס
המשתף פעולה עם ההנהלה כמלשין וב-
מתסיס.
מישקה, כך סיפרו יודעי-דבר בכלא,
יכול לחסלו, אך הוא העדיף שלא להכותו
אלא הטילו בכוח הצידה. מישקה מובל
למירפאה, לטיפול בראשו הזב דם. דהוד
מוכנס לצינוק. אך למרבית הפליאה הוא
משוחרר מייד למחרת ומשוכן בסמוך לתאו
של מישקה.
הוותיקים מתחילים להריח את אשר התרחש:
ההנהלה או צימרפלד או מישהו
מלמעלה נתן הוראה לחסל את מישקה.
לקחו את דהוד והטילו עליו את הביצוע,
שנכשל. סיבה לנסיון החיסול — עברו 13
שנה של ישיבה בכלא וה״הם״ שם׳ למעלה׳
לא רוצים שמישקה ייצא חי מהכלא
בתום ריצוי שני־שליש מתקופת מאסרו,
ויתחיל לצפצף.
דהוד הופך שבר-כלי, והוא מפחד מ־מישקה.
לאחר שנתיים הוא מועבר מהתא
הסמוך. מישקה עמד בפיתוי הנקמח, ולא
פגע בדהוד חזרה. מדי פעם בפעם קורים
דברים, השוברים את שיגרת חייו של
מישקה.
מדי שבועיים, החל משנת ,1970 בא
אליו בנו לביקורים. מסתבר שיש לטישקה
בן הדומה לו מאד. כעבור שנה מופיע
הבן, במדים׳ לביקורים. כשמישקה שב
מביקור זה לתאו, הוא נראה מאושר.
מאורעות נוספים שוברים את השיגרה.
מדי פעם בפעם מגיש מישקה עתירות
שונות לבג״צ, ובשעות אחר־הצהריים הוא
מובא בחשאי לבית־המישפט העליון בירושלים,
ועם ערב הוא מוחזר לכלא.
פעם בחצי שנה מופיע מישקה בפני
ועדה מיוחדת, צבאית, הדנה בהקלת עונשו.
מדי חצי שנה נדחית בקשתו לשיחרור
מוקדם. לקומץ אסירים מספר מישקה בחשאי
כי בנו, אלון, הופך שמיים וארץ
להחיש את שיחרורו.

מארס : 1973
מתגברים הסיכויים שמישקה ייצא לחופשי.
ביקורי הבן נעשים תכופים יותר —
מתחילים לבקר אצל מישקח אנשים שונים
בכלא.

מאי : 1974
מישקה יוצא לחופשי לאחר 17 שנה בכלא.
הוא נפרד בקצרה מידידיו המועטים,
ליודעי־דבר נאמר, כי מישקה הוצא ל חופשי
רק לאחר מותו של שלמה גרין,
ראש־הממשלה לשעבר, ועל־ידי אישיות
צבאית בכירה בעבר הלא־רחוק.

מאי : 1974

דלת הברזל של כלא יפו נפתחת בחריקה.
גבר במחצית שנות ח־ 40 לחייו עומד
וממצמץ בעיניו כנגד החמח היוקדת׳ ד־מיקטרתו
תחובה בפיו...

תוכניות אהילית

השקעה טו ב ה >ותר מצמוד>ם

קומו־

המסחרית החזקה

שתוכל לרכוש היום במחיר הזדמנותי 412.985
ותשלומים ללא הצמדה

(המשך מעמוד )15

3ק״מ בלבד, כעוד שהתקפה מן
האג?,תעמוד כפני עומק של 40
ק״מ. מפני אורך החזית מאפשרת
הגישה ״החזיתית״ השגת הפתעה,
כיוון שהתוקף חופשי לבחור נקודה
כלשהי לאורכה, לרכז מולה
כוח מירכי ולתקוף כה, כזמן ובאופן
הנוחים יותר לו. כן נפתחות
כף כפניו ואריאציות של ניצול השטח
ו״חורים״ ברציפות היערכות
האדיב לשם הבקעה באלכסון, אל
״מעין־אגף״ מקומי.
חופש־פעולה זה איננו קיים כלל לגבי
התקפה מן האגף, שרוחבו כ־ 3000 מטרים
בלבד. כאן ניצב התוקף מול גיורה צרה
ביותר. הוא חייב לתקוף רק בה, ואין
בפניו שום אפשרות של עקיפה או של
יצירת הפתעה במקום ההתקפה. מובן כי
גיזרה צרה כל־כך׳ שהיא גם צפוייה והכ רחית,
יכול האדיב לעבות בתוך פרק־זמן
קצר ביותר בהמון אמצעים, ובעיקר כלי-
נ״ט, כך שהתוקף ימצא עצמו מתקדם לא
מול ״אגף חשוף״ ,אלא למעשה תוקף חזי תית
— והפעם במובן הגרוע באמת של
המושג — קו צפוף של האדיב, ההולך
ונעשה במהירות בלתי״חדיר.

מנוע חזק וחסכוני במיוחד— 1725 סמ״ק
כושר העמסה של 1250ק״ג נטו
קבינה לוקסוס עם מושב לנהג ושני נוסעי־ ם
דלת נוספת צדדית לנוחיות בהעמסה ובסריקת

מסחרית יפה כזו ובמחיר הזדמנותי טרם ראית.
גם לאחר הרפורמה במס הכנסה (ועדת בן־-שחר) ינכו
בהוצאות רכב זח ב. 100$-

קזמד-קרייסלר

המפתח לפרנסה בטוחה

בני משהקר סו

רחוב ריב״ל ,22/6טלפון ,35431 ,33241 תל״אביב

״? 25 הנחה ברכבת
רכבת ישראל מציעה לקבוצות נוסעים מאורגנות בנות 20
איש ומעלה לנצל את ההנחה המיוחדת של 25$הניתנת
בנסיעות קבוצתיות.
ארגוני פנסיונרים, ועדי עובדים, מפעלים, מוסדות וקבוצות
מטיילים שונות מתבקשים לתאם הנסיעה המאורגנת
מראש.
הזמנות מתקבלות אצל כל מנחלי התחנות ברחבי הארץ
לשכת הרכבות במחלקת התנועה, הנהלת הרכבת חיפה. ת.ד.
,44 טלפון .04/641761
לנוחיות הנוסעים: מגרשי
הרגילים ברכבת.

חניה, מזנון וכל

אין קושי להיווכח כי, כנסיבות
ההן היתה ההתקפה החזיתית עדיפה,
בשיטה וכעיקרון, כמידה מכרעת
על ההתקפה מן האגף, ובי
שם ואז נמצאו כל היתרונות הקשורים
משום־מה, אסוציאטיבית
עם ״האגף׳׳ ,דווקא להתקפה המונחתת
כלפי החזית המצרית.
יתר־על־כן, רק האלטרנטיבה החזיתית
היתה מאפשרת הפעלת
מאמץ טקטי דו-אוגדתי, אם וכמידה
שרעיון נבון והכרחי זה אכן
היה עולה בדעת כעלי־התוכנית.

השרותים

ס 0וטייל בו ל בזו י שר אל

הפו עבור חסידיו של

השו יצחק ופאל

אפשו היה דוסק
ן* מצב שנתהווה בפועל, חסרנו
^ מאד סיוע-אש — כלומר ארטילריה
ואוויר — ונטל השגת המשימה נפל כימעט
כולו על יחידות הטנקים, אשר נאלצו להס תמך
בעיקר על הסתערויות מן הסוג הפ חות
סימפטי: עליית ״עדרים״ מרוכזים של
טנקים על מערכי־חי״ר משופעים בנ״ט.

אכל מפני רדידות עומקו של המערך
המצרי וגם כגלל שכ 8-באוקטובר
עדיין היה כלתי-מכוצר
וחסר את מלוא עוצמת הסיוע שלו,
אין חלוקות הדיעות על כך שהתקפה
מרוכזת ומתואמת כהלכה של
חטיבת טנקים, יבולה היתה לרסק,
ללא קושי וכמהירות יחסית, אותו
אדיב שמולה (ואילו נמצאו לנו
שם חי״ר וארטילריה, כפרופורציה
סבירה, ניתן היה להשיג תוצאת
דומה באמצעות כוח קטן יותר).

ארגוני פנ ס
ועד עובדים ^
קבו צ ת מטיילים

הסרט..היום האחו ביוחר־

כך ניתן היה להגיע, במיספר מקומות,
עד אל קו־המים, לשבור את רציפות החזית
המצרית ובעיקר לפגוע באמצעי-הגישור.
באופן זה, אבל בשום פנים לא בהתקפה
מן האגף — שאותה העדיף — היה פיקוד
הדרום יכול לנצל מירבית את התורפה ה אופרטיבית
וחטאקטית העיקרית והקריטית
של המצרים — את היותם פרוסים בראשי־גשר
צרים וארוכים מדי, כאשר בעורפם
מיכשול־מים רחב.
יש, אם כן, לומר, כי אפילו תקף ברן
חזיתית בכוונה תחילה, אין הדבר לגנותו
אלא לשיבחו׳ למרות שבעת הפולמוס הוע לה
הדבר כ״האשמה״ וכך אף ראה ברן
להתגונן מפניה. את העובדה שניתן היה
בכלל להגות את רעיון ההתקפה מן האגף,
בלא להזדקק, בנסיבות ההן, להתקפה חזי תית
— ולו רק כמאמץ משלים ומסייע
להתקפה האגפית — אינני יכול לייחס
אלא לאי־הבנת יסודות הטאקטיקה, או
לטעות חמורה ביישום עקרונות טקטיים
אלמנטריים, בנסיבות המצב הנתון.

אילו רק ביצע כרן את ההתקפה
החזיתית השנייה על הפיר
דאן כאורח ובעיתוי הנבונים, כימ•
עט אין ספק שהיה מצליח לבתק,
כנקודה זו, את המערך המצרי —
ובכך גם מספק הוכחה מעשית נוספת
לנכונות הדברים שנאמרו קודם.
(המאמר
הכא :״אוגדת-כרן
— למה התפורר האגרוף.״!

ללילה האחו ביותו

ך• בניין המוגן כיותר בישראל בו
| ליל שבת האחרון. היד. בניין קולנוע
אלנבי בתל-אביב. עשרות השוטרים
שנערכו סביבו נראו כמי שמנסים לגונן
עליו מפני הסתערות של גדוד קומנדו.
כל דרכי הגישה אל בניין הקולנוע היו
חסומות במחסומי מישטרה. בכל פינת
רחוב ניצבה ניידת עמוסה שוטרים או ג׳יפ
של מישמר־הגבול. מחלקות של שוטרים

ועע

לים עם חילול השבת ברחובה המרכזי
של תל־אביב, ולמנוע את הקרנת הסרט.
אבל כמה דקות לפני השעה המיועדת
להסתערות, נראו ברחוב אלנבי רק כמה
יהודים מסורתיים קשישים, שיצאו מדו־שני־עונג
מסעודת־השבת. הם לא דמו כלל
לפלוגות הקומנדו של הקדוש־ברוך־הוא
משכונת מאה־שערים הירושלמית, למשל,
שהסעירו בשעתו את הבירה בהפגנות־

בוח איוב
חבושי קסדות ואלות מבהיקות בידיהם
נערכו ברחובות של שכונת כרם התימנים.
מכוניות אסירים ומיכלית זרנוקים
לפיזור הפגנות עמדו במצב הכן.
שעת הש״ין היתד. צריכה להיות השעה
10 וחצי בלילה, כחצי שעה לפני שבאולם
הקולנוע עמדה להתחיל הקרנת הסרט
המילחמתי היום הארוך ביותר. בשעה זו
אמורים היו להסתער על הבניין אלפי
דתיים משולהבים, שאינם מוכנים להש
השבת
האלימות שלהם.
גם כשהחלו להתקבץ כמה עשרות צעירים
חבושי כיפות־סרוגות על המידרכה
שממול לבניין הקולנוע, לא נרגעו השוטרים
.״הם מכינים לנו בטח הטעייה,״
אמר אחד השוטרים .״הם יתקפו במקום
אחר כדי שנרוץ לשם ואז יסתערו על
הקולנוע. אלד. יהודים שלומדים גמרא,
הם יודעים את כל הטריקים.״
אבל ד,הר הוליד עכבר. בשעת השיא

שטר״מליס מול כובעי־פנמה 2

שבת מבהיקים, צופים לעבר הקהל שצבא בליל־שבת האחרון על שערי קולנוע ״אלנבי״,
כשמעליהם מתנוססת תמונתם של כוכבי הסרט ״כותרת ראשית״ ,ג׳ק למון וואלתר מתאו,
בכובעי־פנמה 500 .המפגינים הדתיים לא הצליחו לחצות הכביש ולהסתער על באי הסרט.
של ההפגנה, כאשר על המידרכה
בניין הקולנוע נראו גם בעלי זקנים וחסי
דים חבושי שטריימלים יקרים, הם לז
מנו יותר מ־ 500 איש. מולם, על המדרכד
שליד הקולנוע, התרכזו אותה שעה כאלפיים
סקרנים. הם לא באו להצגת הקולנוע.
הם ציפו למחזה משלהב ומרתק יותר מזה
שהוקרן בתוך הקולנוע: קרב דמים על
קדושת השבת. משני עברי הרחוב נערכו
זה מול זה שני המחנות. המחנה החילוני

| 1*1־ן |־1 1־ 1 1 0 8הניסיון היחיד של המפגינים הדתיים לחצות את רחוב אלנבי
1 4 1 1 1 1 1 1 * 11י י * ולהקים ראש־גשר בגדה השנייה שלו, ליד פתח הקולנוע, נכשל
כאשר כוח של שוטרי מישמר־הגבול, מזויינים באלות, הדף את המסתערים לעבר
הגדר. שם המשיכו המפגינים הדתיים להפגין עד השעה אחת אחר חצות.

*ולי .״חשישניקים! נאצים!״ צעקו ה־
׳תיים .״משתמטים! פאראזיטים!״ הטיחו
יעברם החילונים.
מדי פעם היו הדתיים מנסים לכלות את
.עמם בצלמי העיתונות שניסו לצלמם. כל
הבהק של אור הצית בהם את רוח הקרב.
אבל מול חומת השוטרים לא העז איש
מהם להסתכן במכות.
בלית ברירה הסתפקו הדתיים בתהלוכת
ריקודים שנעה הלוך ושוב על המידרכה.
מרגע לרגע התדלדל מיספרם. בשעה אחת
אחר חצות, התפזרו אחרוני המפגינים מבלי
שהצליחו למנוע את הקרנת הסרט בשבת.
הסתבר כי הוספת בית־קולנוע נוסף ל־
11 בתי-ד,קולנוע המקרינים בתל־אביב סרטים
בערבי שבתות, לא הצליחה להסעיר
את תושביה הדתיים של העיר. אלה שהפגינו
היו בעיקר תומכיו של השר יצחק
רפאל, שניסו להפגין את כוחם על רקע
המחלוקת והדחתם מהשילטון בסניף ה-
מפד״ל בתל־אביב. הם ניכשלו בכך. כל
מה שהם הצליחו לעשות בהפגנת עונג
השבת שלהם, היה למנוע מכמה עשרות
שוטרים את מנוחת השבת שלהם.

הטיח הרב בפני
11 11
שוטרי מישמר ה״י

גבול, שלגבי כמה מהם היתה זו הגדרה
נכונה: הם היו דרוזים. אבל גם הם נעלוקציני־המישטרה

לשמע הכינוי,
היו צריכים למנוע מהם להגיב בכוח.

1 1 *1ף 1 **111 שעה ששוטרי מישמר־הגבול הדפו את
המחנה הדתי שניסה לחצות את רחוב

1141111
יי - 11
אלנבי, עודד אותם המחנה החילוני שניצב מעברו השני של הכביש. כמה מאלה שאינם
ידועים דווקא כמעריצי המישטרה, צרחו הפעם בהתלהבות :״יופי שוטר — יופי ד

התגרה בדתיים, ניסה לדרבן אותם להתחיל
בקרב. אבל המחנה הדתי נראה מהסם.
ניסיון בודד אחד של בחורי ישיבת
הרב עמיאל לפרוץ אל הכביש במעגל ריקודים,
נהדף מייד בידי אנשי מישמר-
הגבול. אחרי ניסיון זה הסתפקו הדתיים
בניפנוף אגרופים ובהטחת עלבונות בשוטרים.
למשך כמה דקות ניסו לשלהב את
עצמם בקריאות ״שאבעס! שאבעס!״ ובשירת
״עוצו עצה ותופר!״ אבל כל מק הלה
דתית נענתה מייד במקהלה חילונית
מעברו השני של הרחוב, ובקריאות־גנאי.
אילולא שרשרת השוטרים שהפרידה בין
שני המחנות ואיפשרה לתנועה ברחוב אלנ־בי
לזרום כתיקנה, היו שני המחנות מתנגשים
זה בזה ועורכים קרב רחוב. רצועת
ההפרדה איפשרה לערוך רק קרב מי־

מיודד

שני שוטרים חבושי
קסדות מחפשים אחר,
מפגין דתי שהטיל לעברם בקבוק ונמלט
אל תוך אחד הבניינים שברחוב אלנב׳

שו ד התנשיטיס הגדול
ביו תר בתולדות ישראל