גליון 1972 מתאריך 18 ביוני 1975

השד.טעו7

תוט 1ן>ך

ל״י לכל אחד משני הילדים הראשונים, ו־ 200ל״י
עבור כל ילד נוסף. בהצעת־החוק ביטלה הממשלה
את הניכוי, והנהיגה במקומו תשלום למישפחה מטעם
הביטוח הלאומי.
אך בעוד שלא שונה התשלום עבור שני הילדים
הראשונים ( 100ל״י לכל אחד) ,הורד התשלום לכל
אחד מן הילדים הבאים מ־ 200ל־ 125ל״י. אך. יתד
אי־צבא״ יקבלו עבור כל ילד כזה 75ל״י נוספות.
לפי החוק, הוגדר המושג ״יוצא צבא״ כך, שכל אז רח
יהודי נכלל בו, אם שירת בצבא ואם לא, וכל
אזרחי ישראל הערביים אינם נכללים בו. התכסיס כולו
נועד כדי לעודד מישפחות מרובות-ילדים יהודיות,
אך לשלול את הכסף ממישפחות ערביות.

ת הוויכוח

א לו ף פי קו דהצ פון

ע ד דוייח א ג רו ט

הי פהצלם עיתונות

עם הפירסום הבלתי־רשמי שד השגות
דויד אלעזר על דו״ח אגרנט, תם למעשה
הוויכוח על מיסמך זה.

היחסים כין כתבי-החוץ של תחנות*
הטלוויזיה הזרות בישראל לבין צה״ל עלולים
להתערער כצורה חמורה, אם לא תתוקן
התקרית שאירעה כיום הראשון השבוע
כמושב יובל בגליל, אחרי התקפת הפי־ראיון

זמן קצר אחרי שכוחות צה״ל השתלטו על הבניין
אותו תפסו הפידאיון, הגיעו למושב חמישה צוותים
של כתבי תחנות־הטלוויזיה החשובות, היושבים ביש ראל.
למרות שהתוקפים נהרגו, לא ניתן לכתבים
להתקרב אל הבניין עד שעה 11.00 בבוקר. כאשר
הגיעו לבית, פרצה שם אשה הודית בבכי למישמע
הידיעה ברדיו על מות בנה. הצלמים עטו לצלם אותה
בבכייה, כאשר אלוף פיקוד הצפון, האלוף רפאל
(״רפול״) איתן, התפרץ לעברם ואסר עליהם לצלם
את האשד, הבוכה. הוא הסביר את האיסור בכך שאי נו
רוצה שתדמית זו של ישראל תצא אל העולם.

כאשר אחד הצלמים הוותיקים, לזר
כיאנקו, החליף סרט במצלמתו, התנפל עליו
אלוף הפיקוד והיכה אותו בראשו. כנו
של לזר, שהוא איש-צוות, הטיח בלפי האלוף:
״אתה אולי אלוף, אבל חצוף:״ כעיקכות
זאת ציווה רפול על העיתונאים להסתלק
מהמקום, איים בי יירה בהם אם לא יעשו
זאת. הוא אף איים על קצין־הקישור מטעם
דובר צה״ל, שליווה אותם, לשים אותו במעצר
אם לא יסלק משם את העיתונאים
הזרים.
רק אחרי שעתיים נוספות של המתנה ניתנה
לציוותי־הטלוויזיה הזרים אפשרות לצלם את הבית
המותקף מרחוק, אך לא להתקרב אליו. אירגון כתבי־החוץ
בישראל עומד למחות בפני שר־הביטחון על
אפלייתו לרעה, לעומת העיתונאים הישראליים, ולת בוע
מאלוף פיקוד־הצפון התנצלות אישית לפני הצלם
שהוכה.

גולדהעדא רי ק:
״ ס קנ דאל

ווד א! יי

הרמטב״ל, רכ-אלוף מרדכי (״מוטה״)
גור, הרואה את עצמו נפגע ממינויו של
האלוף (מיל ).אריק שרץ ביועץ ראש-המט-
שלה לענייני ביטחון, שוחח אחרי המינוי עם
גולדה מאיר, ראש-הממשלה לשעבר, כ־עניין
זה. נראה בי השניים התייעצו כהש•
לכות של המינוי. לדברי הרמטכ״ל, היתה
דעתה של גולדה כי המינוי הוא ״סקנדאל
נורא.״
בינתיים התברר כי הידיעה שפורסמה השבוע,
כאילו הבטיח יצחק רבץ לרמטכ״ל כי ״כל עוד אני
ראש־ממשלה, לא יהיה אריק שרון רמטכ״ל,״ אינה
מדוייקת. לפני נסיעתו לארצות־הברית אמנם נפגש
רבין עם הרמטכ״ל בניסיון להרגיעו. בפגישה זו הת בטא
כי אין לו כוונות או תוכניות להחזיר את שרון
לצבא, או למנותו לרמטכ״ל.

נראה כי המיבחן האמיתי ביחסים בין
גור לשרון יתרחש באשר יתלווה היועץ
לראש־הממשלה לאחת מישיבות המטב״ל.

הממ שלה מרמה
אתהאזרח הערב
כעזרת הכנסת, מתכוונת הממשלה
לבצע תרגיל-רמאות כביר נגד אזרחי-יש
ראל הערביים.
בדו״ח בן־שחר נקבע שממם־ההכנסד, ינוכו 100

דדו לא עורר נקודות חדשות בהשגותיו, אלא
חזר על הידוע זה מכבר: שהוועדה פירשה שלא כדין
את סעיף־החוק המבטיח את זכויות הנחקרים, שדיין
אשם באי־גיוס המילואים בזמן, ושאמ״ן לא העביר
לרמטכ״ל את מלוא דו״חות המודיעין על תכונת
האוייב. נקודות אלה מוסכמות, למעשה, על הכל.

אחרי שדדו ויתר על מאבק ציבורי על
הדו״ח, נסללה הדרך להחזרתו לתפקיד־חי
רום בצח ״ל, העשוי להיות כעל משמעות
ממדרגה ראשונה כמיקרה של מילחמה.

תעפנואלהי׳
שו פצהו טו הרה
סרט־היוקרה הפורנוגרפי ״עימנואלה״,
המתאר במפורט את עלילותיה ומישגליה
שד צעירה צרפתיה נימפומנית ככאנקוק,
יוצג גם בישראל, אחרי שחגג מסע־ניצחון
ככתי־הקולנוע של אירופה.
אולם הצנזורה הישראלית קיצצה את רוב הסצי נות
האירוטיות שהקנו לסרט את תהילתו המיוחדת,
ובכך נטלה ממנו את עוקצו. בין השאר קוצצה סצינה
שבה מעשנת בדרנית במועדון־לילה דרך אברי־המין
שלה, סצינה שבה נבעלת גיבורת־הסרט שלא כדרך-
הטבע על־ידי מתגושש שקיבל אותה כפרס על ניצ חונו,
וסצינה שבה הולכת הגיבורה עם איש צוות-
אוויר לנוחיות המטוס, כדי לבוא עימו שם ביחסים.
לעומת זאת, קבעה הצנזורה משום־מה שמותר להר אות
מישגל עם נוסע על המושבים הרגילים של ה מטוס,
מתחת לשמיכה.

פי קו ח מיבדגת ע ד

את הגוף היחידי בקיבוץ הארצי שהוא עצמאי לחלוטין,
ושאינו כפוף למוסדות הקיבה הארצי.

כעוד אנשי ״גוש אמונים״ מרעישים עד
למות בנגד מאמרו של אדליפט, הוא לא
עורר שום תגובה כתוף מפ״ם. איש לא יצא
להגן עליו, וגם לא לגנותו.

ה ע תונ אי םנגד
דוייח בךישחר
תוכנית הרפורמה במיסוי על־פי המלצות
ועדת כן־שחר עלולה לעורר התנגדות,
מכיוון אותו לא חזתה הממשלה מראש.
דווקא האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל
עשוי להיות הגוף הראשץ שיתקומם בנגד
הרפורמה.
העיתונאים סבורים כי ההחלטה לצרף את הוצאו-
תיהם־בתפקיד לסך־כל הכנסותיהם החייבות במס, עלו-
לה לגרום בעהיפיו להורדת ד^ת זקלזריזיידת

רי צ׳ ארדבר טון
י שחק ב אר ץ *
ריצ׳ארד ברטון עשוי להגיע לארץ,
בדי להשתתף בהפרטת סרט בהפקה
גרמנית, על-פי סיפורו של הסופר ה פולני
מארק חלאסקו, שנקרא כמקור
״כיום מותר׳ .הוא נכתב עד-ידי הסופר
הפולני הגולה בעת שהייתו כישראל,
כשעבד כפועל־בניין, לפני שחזר
לגרמניה ונפטר שם. הסיפור פורסם
בהמשכים כ״העודם הזה״ ועלילתו
מתרחשת על רקע חכרת השוליים
הישראלית.
המשא־והמתן עם ריצ׳ארד ברטון
טרם סוכם סופית. אולם הסיבויים הם
שהוא ייאות להשתתף כסרט בתפקיד
הראשי.
ולפגיעה בחופש העיתונות. שכן, עם התקנות החד שות׳
יתחמקו עיתונאים משיחות טלפוניות או מנסי עות
ארוכות לצורך בדיקה ובירור של הידיעות, כיוון
שעל הוצאות אלה יהיו חייבים לשלם מם מכיסם,
האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל עומד לפנות
לוועדת־הכספים של הכנסת, להציג בפני חברי הוועדה
את ההשגות של העיתונאים, ולתבוע שינוי ברפורמה
לגביהם. אם תיכנע הממשלה ללחץ העיתונאים, זה
עלול להיות פתח לכניעה גם בפני קבוצות־לחץ
אחרות, שיש להן טענות לא פחות טובות ומוצדקות
נגד חיובן במס על הוצאות הכרחיות לעבודה.

שבועון ה קיבו ץהאר צי

ויכוח ע ל הוויכוח רגבי

בעיקבות סערת־הרוחות שהתחוללה סביב פירסום
מאמרו של הסופר רן אדליסט, בהשבוע, ביטאון
הקיבוץ־הארצי — בו קרא לפעולודמנע אלימה נגד
החוגים הימניים״הקיצוניים במדינה — הועלתה הצעה
להטיל פיקוח על הביטאון. כיום מהווה מערכת השבוע

ה פ רי שהמהמערך

מ*שטט*טעל

עבירות החנייה
בסוד 976?היטו־ממ ::ע?? :ווברו:::מד 8גיב 2;:ר •
שום דו״חות חנייה על חנייה כניגוד

אינם מצליתים להדביק ץ מקצב #ל
העוטרים. הזרדים בביתרהמיש^ז
לתעבורה ממתינים עתה לדיון עשרות
איפי,תי5ים שלעבה?גיה!ונייה ,שסיר בו
לשלם את כדירת-הקנש שהוטלה
עליהם גררהז־מ
מ^?^נייה: כ^ל*
י. מי שמקב?
:אביב.ואינו משלם: את הקנ^.;,צפדי :
:למישפט רק::בסו^שגת

טרם ברור אם ועידתה הקרובה של מפ״ם, המיועדת
להתכנס בחודש דצמבר הקרוב, אומנם תדון בבעיית
פרישתה של המיפלגה מהמערך, המשותף לה ולמיס-
לגת־העבודה. בשלב זה נערך בתוככי מפ״ם ויכוח
אם אמנם יש להתיר ויכוח בוועידה על נושא זה.

מנהיגי המיפלגה טוענים כי כל דיץ
פומבי כפרישה מהמערך עלול להחליש את
יצחק רבץ כראש-ממשלה, ולדחוף אותו
לכינון ממשלת ליכוד לאומי. לעומתם טוענים
מחייבי הוויכוח בי מורת־הרוח כקרב
חברי השורה כמפ״ם מהמערך כבר גרמה
לגילויים גוברים והולכים של חוסר הזדהות
הקיבוץ הארצי עם המיפלגה.

ת בי עהנגדהמבס
נסיץ ראשון מסוגו כישראל ייעשה על־ידי
שלום הלוי, בעל ״המגדר״ ,שהורה
לפרקליטיו להכין תביעות אישיות נגד אנשי
מחלקת החקירות של המכס.
הפרקליטים, עורכי־הדין יצחק טוניק ויעקב מלץ,
בודקים את שאלת האחריות האישית של אנשי
המכס לנזקים הנגרמים כתוצאה מפעולתם. המכס
האשים את הלוי בשורה של עבירות, שחלק מהן
התברר כלא־נכון, אך הפירסום עליהן גרם לו נזקים
כבדים. מסתבר כי במיקרה שאנשי־החוק חורגים
מסמכותם, או מפעילים את הסמכות שלא כדין, ניתן
לתבעם לתשלום פיצויים אישיים.

התנצלות
יותר מז ה, הי א עברה גם א ת גבולות הארץ וקבלנו הז מנו ת יצוא רבות ולאלה
יש עדיפות, כמובן. לכן לא יכולנו למלא א ת דרישות ה שוק ה מ קו מי.
אנו מבק שים ס לי ח ה ועוד פע ם ס לי ח ה על המח סו ר הזמני.
אנו מכ פילי םעתהאת היצור על מנ תלספקאת הביקוש המד הי ם של

דיפלומטטו \ ו ¥ 1ע ד

הסכץ הכפול
מהתעשה בינ תיי ם?

חפש בכמה חנויות, יכול להיות
שבאחת מהן ישחק מזלך
ותמצא א ת דיפלומט 11 ווזו״\ז
הסכין הכפול.

.2א ם בידך ידית א חיז ה של
אחת החברות מחו״לאתה יכול
לקנות רק אתהמח סני ת של דיפלומט פ ו\וו\/\/ד
הכוללת 5סכינים כפולים
ה מ תאי מי ם גם לידיות אלה.
.3שלח לנו א ת שמך וכתובתך ו אתה
תהיה הראשון לדעת מתי והיכן
אפשר להשיג את הסכין הכפול.
אנו מבקשים א ת הגברים בישראל להיאזר במעט סבלנות עד שנוכל לספק
את דיפלומט ם ו\ווד\/ז הסכין הכפול לכל דורש.

שיא הפיתוח של כין הגילוח
הפצ הי ״ .די פלומט ״ ב ע ״ מ, ט ל פון 35044

תלא בי ב

פרסזם ד־ד י מק ב סזן

מחבבת הגילוח בישראל
הצליחה מעבר לכל תחזית

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב.
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
..עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורף הראשי: אורי אכגרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

יש הרכה סיכות טובות בעולם שלא
להתקנא בהודים. למרות זאת, דומני, היו
השבוע הרבה ישראלים שחשו יותר מאשר
שמץ של קינאה בהורים כאומה, ובאומה
דמוקרטית. הייתי ביניהם.
לכאורה אין שום קשר בין ססק־הדין
שפסק השבוע בית־מישפט בהודו, בו הרשיע
את אינדירה גאנדי, ראש־ממשלתה
של הודו, בשחיתות, לבין ישראל.
ואף־על־פי־כן, דומה כי הת׳גובה האינס־טנקטיבית
־של ישראלים רבים למישמע
פרשת אינדירה גאנדי היתד: האם זה יכול
היה להתרחש אצלנו 1האם ייתכן כי ביש ראל
יועמד ראש־ממשלה, או אפילו שר
בממשלה, לדין באשמת שחיתות 7
אינדירה גאנדי אינה לגבי ההודים רק

דיין. הדבר התבקש מאליו נוכח התעוררותן
מחדש מעל יבמת הכנסת.
פעמיים בעשור האחרון היה זה העולם
הזה שעורר את פרשות שוד העתיקות של
מי *שכיהן אז כשר־הביטחון, משה דיין.
בשני ססעי־גילויים, בישנים 1968ר,1971
ניסה העולם הזה כעיתון וכסיעה בכנסת
להעמיד את השחיתות האישית והציבורית
שהיתר, כרוכה בשוד העתיקות של דיין,
כנושא מרכזי לדיון ציבורי.
סברנו אז, גמו היום, שגילוי של שחיתות
אצל אישיות ציבורית בכירה, אינו בגדר
חולשה אנושית שניתן להשלים עמה, לס לוח
לה ולהתעלם ממנה. עשינו מאמצים
להפעיל !גם את הרשויות המתאימות, כמו
היועץ־המיישפטי לממשלה והמישטדה, לא
מתוך שאיפת נקמנות באיש אלא מתוך
הכרה שטבע מושחת המיתגלה במנהיג
לאומי סופו שיתנקם בעם שהוא מנהיג
אותו. דומני שכיום אין עוד צורך להסביר
אמיתה זו. היא הוכחה גם למסונוורים

תאונה ניכרים בו עד עצם היום הזה.
בשעתו, כאשר עוררנו את פרשות הח פירות
הארכיאולוגיות של משה דיין, בסיד־רת
שאילתות לשרי־הממשלה בכנסת, ע־שו
כולם יד אחת כדי להתחמק מתשובה שע לולה
היתה להביך את חברם לממשלה.
ניתן היה להניה שמאז המילחמה אירע
משהו בתחום זה. שהרגישות לעבירות
פליליות של אישים בכירים גברה. היה יסוד
להאמין שאם זחבד בקואליציה מצע שאיל תה
בנושא זה לשר בממשלה, לא ינסה
זה להתחמק מתשובה. משהו בכל זאת
הישתנה במדינה.
אהרון ידלין לא שמע על כך, בנראה.
שר החינוך-והתרבות בממשלתו של יצחק
רבין זכר כנראה רק את הרישא בהצהרתו
של ראש־הממשלד כי ממשלתו תהיה ממ שלת
המשך ושינוי. בנקודה זו בחר להת עלם
מהסיפא. בס״גנון המוכר הישן הוא
בחר לטאטא את הבעייה מתחת לשטיח.
״למישרד החינוך-והתרבות אין מידע על
החפירות הארכיאולוגיות של ח״כ דיין,״
התחמק ידלין בעת שעלה להשיב בכנסת
לשאילתה של דב זכין .״לא הוגשה גם שום
תלונה רשמית בעניין.״
היה זה ציטוט כמעט מדוייק של דברי
קודמו בתפקיד, יגאל ;אלון, כאשר נדרש
להשיב בנושא. הקורא התמים יכול היה

— לחיפוי

ממשלת המשך —
ראש־ממשלה. קודם בל היא דמות כאריז-
מטית שהיקף ה־שפעתה חורג אפילו מעבר
למה שאזרח ישראלי ממוצע, הנוהר אחרי
דמויות כאריזמטיות, מסוגל להבין ולתפוס.
עדיין מרחפת מעליה ההילה של
אביה האגדי, מייסדה של הודו החדשה,
מהאטמה גאנדי. גם שנותיה בשילטון הן
כה ממושכות, עד שמאות מיליוני הודים
רואים בה ריבון טבעי שנועד להנהיג
את הודו המודרנית.
והנה, כל אלה לא עזרו לה. כאשר הוכח
כי ׳חרגה מסמכויותיה וכי לצורך אבטחת
שילסונד נקטה בשיטות שריח שחיתות
נודף מהם, היא הורשעה בעבירה פלילית
כמו הניקלה והאחרון שבכת המנודים.
הלקח שלימדה השבוע ארץ הפרות הק דושות
את ישראל היה שבדמוקרטיה אסור
שתהיינה פדות קדושות.
אי־אפשר היה שלא להקיש השבוע
את פרשת אינדירה גאנדי לפרשיות משה

רבים במחיר יקר מאוד. מחיר תלליה של
מילחמת יום־הכיפורים.
קולנו, באותם מיסעים ציבוריים, נשאר
כקול קורא במידבר. הציבוריות הישראלית,
כולל יריביו הפוליטיים המושבעים של
דיין. פשוט התעלמו והורידו מסדר־היום
נושא בלתי-נעים זה.
השבוע הוא צף ועלה מחדש. דב זכין,
ח״כ מפ״ם — אותה מיפלגה שהצטרפה
בשעתו לקשר השתיקה וההתעלמות ממעשי
׳השחיתות של מישר. דיין — עורר את
הפרשה שוב, בשאילתה שהגיש לשר החי-
נוך־והתרבות אהרון ידלין. מידע שהתפר סם
בביטאון מפ״ם על המישמר, סיפר כי
ח״כ משה דיין ממשיך בחפירות העתיקות
הבלתי-חוקיות שלו באתר הארכיאולוגי
באזור. באותו מקום עצמו, ערב מיבצע
כראמד בירדן, כימעט ואיבד שריהביטחון
את חייו בשל תאוות החפירה *שלו. היה
זה ב־ .1968 מפולת שאירעה במקום החפירה
קברה את משה דיין תחתיה. הוא היה זקוק
ליאישיפוז ממושך ׳כדי להינצל. סימני אותה

לעשות — 7א לדבר
הגיע לידי גיליון העולם הזה 1938 הדן
בהרחבה בנושא ההתנחלות. פרט להערות
המערכת בנדון, מתפרסמים בו מיכתביהם
של מיספר קוראים השייכים למחנה־הש־לום,
והם ממש צלולי־דעת (ערן רוזנברג
מקיבוץ הצור, חנה לוין מתל־אביב, רמי
פיכמן מגיבעתיים ואבנר תבור מפתח-
תיקווה).
הראשון מבין המוזכרים לעיל אף ציין
כי דיכוי ההתנחלות ההמונית על־ידי הממ שלה
מילא אותו גאווה בתנועתו, השומר
הצעיר, לאחר שנים רבות של אכזבה
אשר את סיבותיה לא הזכיר, לצערי.
רצונם של הכותבים הנ״ל בשלום, וב ייחוד
בינתם, ממש מרגשים, אבל אין
זאת אומרת שאין בכוחם לעשות יותר
למען השלום. אמרו הז״ל :״נאה דורש נאה
מקיים״ .ייתכן שבעתיד יצליחו להתעלות
לדרגתו של חניך השומר הצעיר (גם הוא)
אודי אדיב, ואף יעשו למען השלום.
משה אייזכמן,
אוניברסיטת פרינסטון, ארצות־הברית

לא רוצים לרדת!

שר־החינוף ידדץ

ארכיאולוג דיין (אחרי התאונה בחפירה כאזור )1068

מכתבים

להאמין שהעניין הוא פורמאלי בילבד.
הנה, יעבירו לשר הנכבד את המידע הדרוש׳
מישהו יתנדב גם להגיש תלונה
רשמית למישטרה נגד דיין, והכל יבוא
על מקומו בשלום לפי החוק והסדר הטוב.
אשרי המאמין.
בדיוק בצעדים אלה נקטנו בעת מסע
הגילויים האחרון על שוד העתיקות של
דיין, יב־ .1971 פידסמנו רשימה מפורטת
וארוכה של נל החפירות הבלתי חוקיות
שלו. הרשימה הועברה לא רק לידיעת שר
החינוך־והתרבות, אלא גם ל*שרי המישפ-
טים, המישטרה והאוצר. דן בן־אמוץ, ש השתתף
אותה תקופה בעיתון, הגיש תלונה
רשמית למישטרה. המישטרה !גילתה אז
זריזות בלתי רגילה, סיימה את החקירה
תוך 48 שעות. המסקנה: אין עניין ציבורי
בפרשה, אין הוכחות לעבירה על החוק.
לפי נוסח הדברים של ידלין, קרוב
לוודאי *שזה מה •שיקרה גם אם מישהו
יתלונן שוב על דיין.
אגב, טענתו של ידלין כי הוא מנוע
מלנקוט פעולה כל זמן שלא הוגשה תלונה
רשמית, היא מופרכת מעיקרה. לפי היגיון
עקום זה יספק אם מיכאל צור היה יושב
היום בכלא. ספק אם אותם ספקים ששילמו
שוחד לפקידי מישרד־הביטחון והשחיתום
תוך פגיעה בביטחון המדינה, היו נעצרים
ומועמדים לדין.
אהרון ידלין לא הוכיח אומץ־לב גדול
יותר מקודמיו שעסקו בפרשה. צדקנותו
המקצועית והתיימרותו המוסרית לא עמדו
במיבחן הראשון שנדרש לו.
בינתיים נותר לנו רק להתגעגע לימים
בהם הדמוקרטיה הישראלית תשתווה לזו
הנהוגה בהודו.

העלייה ממיזרח וממערב ירדה לאפס
כימעט, ובאותה עת יורדים מהארץ צעי רים
רבים, ביניהם זוגות צעירים עם ילדים.
לא המצב הביטחוני מפחיד אותם, אלא
קודם־כל בעיית הדיור. לרוב הזוגות הצעי רים
אין כל אפשרות לרכוש דידה לפי
התנאים של מישרד־השיכון.
כשיצעירים עוזבים את הארץ, זאת מכה
לביטחון המדינה. לא רק הפנטומים והשר-
מנים חשובים — בלי ידיים של צעירים,
כל הטכניקה לא שווה גרוש. אבל על זה
אין איש חושב.
שני מנגנונים אדירים יש בארץ, שבימים
בלי עלייה אין להם מד. לעשות: הסוכנות
היהודית ומישרד־הקליטה. מפחד שיאמרו
שאין להם עבודה ממשית, והכסף זורם —
החליטו לעשות למען החזרת יורדים. בש ביל
אלה מוכנים לתת ולתת, רק לא לאלה
היושבים בארץ, עובדים קשה והולכים
למילואים.
האם אין זה הגיוני יותר למנוע ירידה,
ולאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירות בתנאים
של עולים חדשים? בפרט שאין
עכשיו עלייה גדולה ז אסור להשאיר את
עניין הדירות לזוגות צעירים בידי מישרד־השיכון,
שתנאיו הם כאלה שרוב הזוגות
הצעירים אינם יכולים לעמוד בהם.
אם רוצים למנוע ירידה נוספת של צעירים,
יש לע־שות משהו ממשי בנדון —
ובדחיפות !
; ע מי וזל מן ח;:י, ירושלים
מנ היגי מג ש־ הדם
למעשה, מאז ! ,1965 עת התגלו הפרטים
יעל המו״מ החשאי ב*שנת 1954 בין ישראל
למצרים, בתיווכו של חבר הפרלמנט האנג־לי־יהודי
מורים אורבך, מציקה המחשבה
העיקשת כי מי שנתן את ההוראה לביצוע
״עסק־הביש״ במצריים, לא התכוון כלל
לסכסך בין מצריים לארצות־הברית או בין
מצריים לבריטניה — אלא דווקא בין מצ ריים
לבין ישראל. ובכך התכוון לחנוק
את הצעידה לקראת השלום בעודה באיבה.
מחשבה זו מציקה עד למחנק !
כיוון שפירושה הוא כי מי שנתן את
ההוראה לביצוע ״עסק־הביש״ במצריים,
דן: בו־ברגע למוות אלפי בחורים, חיילים,
אזרחים, נשים, זקנים וטף. המו״מ הנ״ל
התנהל בשנת ,1954 עת בן־גוריון ז״ל
ישב בשדה־בוקר, ומר משה שרת ז״ל
כיהן כראש-יממשלת ישראל וכ׳שר-החוץ
שלה.
״ ביוני 1954 התקבל מיכתבו של נשיא
מצריים, גמאל עבד אל-נאצר המנוח, שבו
הודיע למר שרת כי מרגע זה פתוחה תע-
לודסואץ לסחורות ישראליות באוניות ה נושאות
דגל זר. כבר באותו יום ניחברד
אוניה שוודית והעבירה סחורה מנמל חיפה
לנמל אילת, כאשר כל הפרטים רישומים
בניירותיה. האוניה עברה בשלום.
דבר זה גרם לפאניקה בחוגים המקורבים
לבדיגוריון, והם תיכננו לפוצץ מו״מ זה
בעודו באיבו, קודם שהציבור הישראלי
ירג״ש בנעשה סביבו. מתוך כך היתד. חובה
עליהם לגרום לבחירת גוף מיבצעי חסד־ניסיון
בפעולות-חבלה, ולכך שכל הגוף
(המשך בעמוד )6
ה עו ד ס הזה 1972

ים ההפתעות
איריס רוזי, מקיבוץ ס אס א
זכתה בסירת גומי עם משוטים שהתקיימה הראשונה
בהגרלה
ב־.1.6.1975
למאות הזוכים בכדורי ים, חולצות
טריקו ומטקות נשלחו הסרס־ם
לבתיהם.

לי* 0ו

כל השולח 10 עקיפות בזוקה אל ״מבצע בזוקה״
ת.ד 150 .ג ג תל־אביב, וישלים את הסיסמא :״כיף לי עם
ישתתף בהגרלה שתערך מידי שבועיים החל ב-ו ביוג׳ ועד ל־5ו באוגוסס.
כל המשתתף בהגרלות הדו־שבועיות ,׳ישתתף גם בהגרלה הגדולה
שתערך ב 15-באוגוסס, בה יוגרלו מפרשית ושעון צלילה.
כל המרבה במשלוח העקיפות, מגדיל סיכוייו לזכות.
ההשתתפות בכל ההגרלות אסורה על עובדי חני בזוקה
ועובדי פרסום אריאלי.

כיף לי עם בזוקה

מכתבים
(המשך מעמוד )4
הזה ייפול בידי המצרים. נדי ׳שהרשת
לא תוכל לברוח ממצריים, לא הוכן לה
כסף לשעת־החירום, וכן לא הוכנו דרכונים.
ובכלל לא הוכנה דרך־נסיגה כלשהי, כיוון
שנפילתם של מרסל ניניו וחבריה
בידי המצרים היתד. הלק מן התוכנית. אילו
הצליחו להסתלק •משם, היו מקלקלים תוכנית
שטנית. המצרים לא יהיו יודעים כי
ישראל תוקעת להם סכין בגב.
אך אותו סכין שנתקע בגבו של נשיא
מצריים, נתקע גם בגבו של ראש־ממשלת
ישראל. נאצר, א־שר הבין את כללי המיש־חק
טוב יותר מעמיתו הישראלי, המשיך
בכל־זאת במו״מ החשאי, וכן לא סגר
את תעלת־סואץ. הסו״ט הופסק בפקודתו
של משה שרת ז״ל, ואילו תעלת סואץ נס גרה
למעבר סחורות ישראליות רק לאחר
נסיון־הנפל להעביר את דגל ישראל בתע לה,
על־ידי האוניה בת־ גלים שכל מיטענה
כלל דגל ישראלי בילבד.
לעג הגורל הוא, ני שבועות מיספר
אחרי התעוררות הפרשה מחדש בישראל,
בעיקבות הכתבה הטלוויזיונית יעל ״הפר שה״
,פירט יצחק רבץ, ראש-הממשלה הנו כחי,
את דרישותיה המדיניות של ישראל,
במו״מ הרעשני בין ישראל למצריים בתי ווכו
של מזכיר־המדינה האמריקאי הינדי
קיסינג׳ר. והן: א .הפסקת המילחמה דרך
האתר: ב .ריכוך החרם הערבי נגד יש ראל:
ג .מעבר סחורות ישראליות באוניות
זרות משתיפתח התעלה.
אלה היו בדיוק אותם דברים •שהובטחו
וניתנו על־ידי נשיא מצריים גמאל עבד
אל-נאצר, בשעתו. אלא שלצערנו, מר רביו
לא היה די פיקח כדי להבטיח בתמורה
מהנדסים וטכנאים ישראליים שיעזרו בפיתוחה
של מצריים, מה שהיה הסעיף הרבי עי
שביקש נשיא מצריים במיכתבו מ־.1954
מצער הדבר כי צריך היה לבזבז הון־
עתק, שיכול היה לשנות את פני העולם,
על כמויות עצומות של נשק, שנצברו
והושמדו בשני צידי הגבולות בכל מדינות
המרחב — מאז ועד היום.
מצער עוד יותר •שצריכים היו ליפול
מאז עשרות אלפי אנשים צעירים, משני
הצדדים — מהם לפחות חמשת אלפי
הרוגים ישראליים. כיום מתחנן ראש־מפד
שלת ישראל לאותם דברים שלפני 21 שנים
בילבד הוצעו לישראל על מגש של כסף.
אבל ידם •ישל אלה ׳שהעדיפו את מגש־הדם
עדיין נטוייה, בתיקווה להנהיג את המדינה
אל המילחמות הבאות.
מתוך כך גם ברור כי נשיא מצריים
הפתיע את יוזמי ״עסק־הביש״ בדונו את
רוב אנשי הרשת למאסר בילבד. קרוב
לוודאי כי ליוזמים היה עדיף עונש־מוות
לכל הרשת כולה. כך היה קל להם יותר
להציג את נשיא מצריים כ״חייתו־אדם,״
והיה קל יותר להסית למיל חמה נגד ״הרודן
המצרי״.

אזרח המשרת כמילואים
וגניו פדר!־ דצהל,
קאסטרו כיהודי מוסווה

אשדוד

שמפו רויאל
ה שמפו ה איד אלי
לכל סוגי הש>ער;
ירוק -לשיער יבש
א דו ם ־ נגד קשק שי ם
כחול -לשיער ש מנוני ורגיל
צ הו ב -ב תו ספת מיץ לימון ס ב עי

שמפן רויאל
זכה במקום ראשוץ
כקניה הטובה והמוצר הנבחר

ונץ 11**29

כמסקנה מדיברי הקורא החיפאי יצחק
אפולונסקי (העולם הזה ,)1966 האומר:
״גם אורי אבנרי הוא דתי מוסווה, וזקנו
יעיד על כך,״ נשאר לי להבין שגם פידל
קאסטרו הוא בעצם יהודי מוסווה, וזקנו
יעיד על כך.
שלא לדבר כבר על קארל מארכס והו
צ׳י־מין, שהיו בעלי זקנים לתיפארת.
אני עצמי דתי בלתי־מוסווה, שאינו מגדל
זקן — רק •שפם.
יוחאי שורק, חדרה

ישראל אשמה כהחנזרה
חשוב שנדע את האמת הגלוייה פה,
והמוסתרת ברוסה בארץ. אמריקה כועסת
על שהישראלים נוקטים צעדי־השהייה.
אפשר לפגוש את ההתמרמרות בעיתוני
יום הראשון ובפקידות הנרחבות יותר של
רישתזת־הטלוויזיה. כדי לא להישמע רוגזים
יתר על המידה, קוראים לזה כאן
מישחקי-עיכוב (צותרת-יעיתון מצורפת).
מתברר שהמימשל האמריקאי לא מוכן
להפסיד זמן, הזו גס הסיבה שהנשיא פורד
לקח את מקומו של קיסינג׳ר והוא אינו
מהסס לשחק את השח־מת המיזרח־תיכוני
מול סאדאת, כשאינו מתעלם לרגע מן
השעון שעל השולחן. אם לא יושג הסדר־ביניים,
העימות יעבור לז׳נבה.
לזה מחכים הרוסים, כי אז גם הם יוכלו
להצטרף. אמריקה יודעת כי התיקוות היש ראליות
שמדינות ערב יתחילו להילחם
בינן לבין עצמן וישהיא, אמריקה, תפתור

את בעיית האנרגיה בעתיד הקרוב, קלושות
ביותר, העובדה שעיראק וסוריה נמצאות
במצב ׳•של איבה בגלל הנהר פרת, ושקיים
חיכוך בין לוב ומצריים ושלבנון. שרוייה
במשבר, אינה מקנה לישראל את הזכות
לנסות להרוויח זמן בעוד שהרווח האפש רי
אפסי וכלל אינו מובטח.
אל לה לישראל להיות מופתעת מהחמרה
נוספת ביחסים, שרובה־ככולה תהיה שוב
בגלל ראיה ׳מוטעית של המצב לאשורו.
.חבל שעדיין לא נפקחו העיניים, ומעטים
הם הפועלים למען ׳שינוי בהלד־המחשבה
השולט.
ימשיך לפחות העולם חזה להתריע.

יריב־ עמית,

פילדלפיה, ארצוודהברית

?5סטר לדווידי
יש אלוף־מישנה (מיל ).אחד ואהרון
דווידי שסו, שרשם פרקים נועזים בתולדות
הלחימה במילחמות השונות מאז קום המ דינה.
אבל מסתבר שאותו אלוף־מישנה
אינו מסתפק בכך. הוא חולם על עוד.
והרי כמה פנינים, מן הראיון שנתן ל ידיעות
אחרונות ב 6-ביוני. :״המתירנות
המינית מחלישה את כוחנו הצבאי בנו סף
ל...ז) או :״במדינות •שבהן המדינה
היא ערך נעלה, אינך מוצא מתירנות
מינית איזה מדינות, למשל י)
״היתרונות של, מילחמת ששת הימים
בכך שהיא נתנה לנו גבולות־ביטחוך (וע-

יוסף שוורץ
פלסטר. רק מועיל
בודה לגננים ולעושי־המציבות) .או :״אני
חושב שהניבחרת הנוכחית היא נבחרת
טובה.״ (ובכן, כמה ננצח? 7:9או )16:8
״...אלא מילחמת־מנע בכל מקום שהוא,
מכל כיוון, לכל מקום.״(כל הכבוד, באמת !
יש לך תיאבון. תיזהר רק שלא תגיע
לסוף העולם).
והשיא :״כל יהודי בארץ חייב לומר :
אחרי המילחמח הבאה אני מוכן לזו שאח ריה.״
יופי! לילה טוב, דווידי, וחלומות-
פז. ואל תישכח לקנות לך פלסטר. זה יכול
רק להועיל.
יוסף שוורץ, בנייברק

אורי כזר 7א היה מאושר
ברצוני להודות להעולס הזח על ששלח
לי עותק של הגיליון מחודש פברואר
שנה זו. המאמר שעסק באורי גלד, באותו
גיליון, היה מאיר־עיניים, ואין ספק כי
זהו אחד הסיפורים המעמיקים ביותר שהתפרסמו
עד היום אודות האיש. אני משוכנע
כי אורי גלד לא היה מאושר ביותר לקרוא
א!תו.
אחד הפרקים בסיפרי קסמיו של אורי
נלך ייקרא ״הוא לא רימה את היישראלים!״
ויזכיר את גילויי העולם הזה בנושא. ברצוני
לבקש את רשותכם להעתיק קטעים מן
המאסר המקורי (הוא תורגם עבורי לאנגלית
על-ידי ד״ר שרה פיינשטיין משיקגו).
תמהתי מאד יעל שאף אחד מכיתבי־העת
המתפרסמים באמריקה לא התייחס למאמר-
כם הנ״ל. שני עיתונאים שבאוזניהם קראתי
אותו, גילו בו עניין רב ! אני מקווה לקבל
את רשותכם להעתיק את המאמר -ובביקורי
בישראל (בתוך החודש הקרוב) אשמח לק פוץ
למ״שרדי המערכת ולשוחח עימכם
בנושא.
ג׳יימס ראכדי, ניו־ג׳חי,
ארצווז־הברית
העו ל ם הזה 1972

מכתבים
החתול המסורס
מעשה בחתול יפה־תואר ויפה-מראה ש בעליו
יאהבו ׳אהבת-נפש, שמר עליו מכל
מישמר וחינכו לפי כל כללי הנימוס וה מוסר.
אולם׳ אך הגיע החתול לפירקו,
שפח את כל התורה שספג והחל ׳מתפרע
ומתבריין. עם שקיעת החמה היה מגיח
לפשיטות ניאוף וזימה, רץ אחרי החתולות
בעיר, אוסר מילחמה יעל מתחריו
וחוזר הביתה עם שחר מזוהם, קרוע ושסוע,
כולו פצע וחבורה ומכה טרייה.
לשווא גייסה בעליו להחזירו למוטב בגע רה
ובהטסת־מוסר. אך התאושש הנוכל הקטן
מפצעיו, היד, יוצא שוב להרפתקותייו
הליליות עם חתיולות־החן, ושוב חוזר
הביתה !מרופש ומרוסק בכל אבריו. ראה
האיש שייצר־המין המוגזם יעביר אית חתול-
שעשועיו מן העולם, קם ועשה מעשה:
סירס את הנואף הקטן.
לימים, כאשר החלים החתול מהניתוח,
שוב החל להיעלם ללילות שלמים. אך הפ עם
היה !׳חוזר נקי ומצוחצח, עם פרווה
שלמה ומבריקה, כיאה לחתול מבני־טובים.
תהה האיש על התופעה, ושאל :״אולי
תגיד לי מה אתה עושה •עכשיו בלילות
בחוץ. וכיצד זה אתה חוזר ינקי, מצוחצח
ושלם בכל אבריך?״

״פשוט מאד,״ השיב החיתול .״עכשיו
אני יועץ...״
אליעזר אלחנגי, תל־אביב

שיטותיך של עיתוגאי
בתגובה על אשר פורסם (העולם הזה
) 1970 אודות ביקורי בסירות של שובתי
מחלקת־הים של קצא״א !מול חוף אשקלון,
אני מרשה לעצמי להעיר כי אומנם ראייתי
במקום את כתב העיתון, יוסי ינאי. כאשר
שאלתי אותו מדוע אין הוא מנהל רשימות
ומדוע אינו עוקב בדקדקנות יאחר המתרחש•
,תוך שימוש בנייר ועיפרון או ברשמ קול,
ענה לי כי הוא נוהג לדווח על סמך
זיכרונו, בשיטות־עבודה משלו.
הדבר ניראה לי תמוה מאד, בעיקר
משום שיוסי ינאי טען כי הוא אמור לבלות
על הסירות במשך מיספר יממות. בשיטות-
דיווח כאלה, אין פלא שהדיווח המילולי
אשר פורסם ביעיתיונכם אינו מתאר את
האמת, אלא רק את סיגנון כתיבתו ואת
עולמו הרוחני שיל כתבכם הנ״ל.
החלק המהימן היחידי בכתבה שפורסמה
בעיתונכם הוא הדו״ח המצולם של עידן
אגמון. צילומיו הם ברורים ואמיתיים,
כיאה לעיתונאי ישר־דרך.
מאיר פעיל, ירושלים
• אין העולם הזה מבקר את הטכניקה
של עבודת ח״כ פעיל כהיסטוריון, ואין

ח״ב פעיל. על סירת קצא״א
הפוסל — במומו פוסל
וז״כ פעיל מוסמך לבקר את שיטת העבודה
של עיתונאי. חבל •שח״ב פעיל לא ציין
אף במילה אחת במיה, לדעתו, לא דייק
יוסי ינאי בדיווחו, והסתפק במתיחת ביקורת
אי׳שית, לא עניינית.

העירייה משלמת הפל
קראתי בעניין רב את הכתבה ״מימון ל־

מיפלגות — •גם בעיריית תל-אביב״(העולס
הזה .)1970 אולם כשהתחלתי לבדוק את
שמות המוסדות, התבררה לי עובדה מפ תיעה.
מתוך כ־ 130 מוסדות המופיעים
ברשימה 19 ,חוזרים פעמיים במקומות
שונים. הסכומים המיחוייבים ואחוזי התש לום
מטעם העירייה זהים בכל המיקרים,
(המשך בעמוד )8
111101115 120)10111111

במציאות ע 1ל1ו
בבר זקוק לד׳אודח־נט טוב
ק ח די או דו רנ ט

ש ל וי לי א בז
הסוכן בישראל: בלפון בע״מ המפיצים: חב׳ נורית בע״ס

העו ל ם הזה 1972

מכתבים

י*3£גי

חוייל

(המשך מעמוד )7
ולעיתים מופיע מוסד אחד באותיות גדולות
ובפעם אחרת באותיות קטנות. לדוגמה:
איחוד הקבוצות והקיבוצים — 104,369,6
330/0באותיות גדולות, ואחר־כך שוב אותו
מוסד, הפעם באותיות קטנות אבל הסכומים
זהים.
שאר המוסדות שמופיעים פעמיים הם :
אגודת חסד ואמת וגמילות־חסדים ! בית
בני־ברית בישראל! בית צעירות מיווחי;
הסתדרות פועלי אגודת ישראל; הסתדרות
הנוער הלאומי; הפדרציה הציוניח דחס־אפריקה
; מועדון לאשה ; בית־ספר תיכון
דתי מורשת; מכבי תל־אביב; קופת־חולים
לעובדים לאומיים ; קוסת־חולים אסף וכו׳.
מן הראוי היה שבכתבה כה חשובה לא
תיפולנה טעויות רבות שכאלה, שאין לדעת
אם נעשו בשגגה אם לאו. כדאי לשמור
על רמתו של העיתון כפי שהיתה עד כה,
ולא להטעות קוראים.
אכי קליימן, תל־אביב
כתב העולם הזה משיב: המס שבו
מדובר הוא מס על מיבנים ומיגרשיס. כאשר
למוסד אחד ייש יותר ממיבנה אחד,
הוא מופיע ברשימה יותר מפעם אחת, שכן
העיריה משלמת במקומו עבור כל מיבנה
ומיגרש שלו.

פרס קאגוסח בקאן

א1והגק שי םמהמסעל אי רו פ ה
או לארה ״ בלה שוו ת הי ס ב
אתהא עו ת קו פ ל
להא עו ת א הוו ת.
ה שוו האתרתת
<222
ה שי רו תי ם.
בת• ה תלון
וה ת הי ר.

ייז
׳ קו פ ל 14״ ת כני ת
תיו הדת לבודדי ם .
למס עי בעיולי מודרכים
ה א עו ת באירופה,אי• •וון, ס קנדינבי ה
וארה ״ ב. אנ א ב דו ק הי ס ב!
לכבוד

קופל נסיעות ( )1970 בע״מ
רח׳ פרישמן 14ת״א
נא לשלוח לי (ללא תשלום וללא
כל מתחייבות מצידי)
חוכרת מהודרת חינם של כל
טיולי הבוגרים לאירופה וארה״ב.
ספר ״קופל־ 14״ המפרט את בתי
המלון והשירותים המשתתפים
בתכנית.
חוברת טיולי צעירים באירופה
פרוספקט על טיולי יוון שם כתובת
קופל וסיעות

אני מאמין באמונה שלמה שחיברה צודקת
היא הברה סוציאליסטית, בנוייה על חופש
פרלמנטארי נוסח המערב, ולא חשוב מה
שמוקיוני הגוש הבלתי־מזדהה, ורבם הד
צ׳י-מין אמרו וכתבו. ואם איזה במאי־

אליעזר קופל
קאנוסה בקאן
קולנוע מוכר לוקשים ״פדוגרסרביים״(העולם
הזה ,)1969 נא להסיק מסקנות שזוהי
גיזענות בעטיפה אדומה אפרדאסיאתית.
תודה על הפרשנות המבריקה. הוכחתם
שאתם שמים פס על מוסכמות. נתתם את
פרם קאנוסה לביזיון של קאן.
אליעזר קיפל /אנטוורפן, בלגיה

המדינה פערן• עליון?
מאותם עיתונאים שכותבים ומספרים ב־אמצעי־התיקשורת
למיניהם אודות פיזור-
הפגנות, תסילות־בציבור או סדר־פסה -של
יהודי ברית־המועצות — אפ-שר היה לדרוש,
אולי, לבקר בקמפוס ישל אוניברסיטת
חיפה ביום השלישי, ה־ 3ביוני, ב* 2אחד־הצהריים,
עת הירצה הפרופסור ישראל
שחק על מעצרים פוליטיים, לפי הזמנת
קבוצת סטודנטים, אשר כותב שורות אלה
נימנה עם חבריה.
שמענו באותו יום, בתוכנית היום הזה
ברדיו, את יו״ר אגודת הסטודנטים רמי
בירנהק, טוען שביטול הרצאתו של פרופסור
שחק בא עקב איום של סטודנטים,
שטענו כי ישתמשו באלימות. ואתה שואל
בעל־כורחד מעניין מה היה קורה אילו
היתד. קבוצת סטודנטים אנשי שמאל מאיי מת
לפוצץ הרצאה של מנחם בגין. כיצד
היתה אגודת הסטודנטים (המורכבת מאנשי
גח״ל) נוהגת אז? האם כששודד מאיים
לשדוד, מענישים את המועמד להיות נש דד?
אילו
היו העיתונאים הנ׳׳ל בהמוניהם
באים לקמפוס, היו רואים כיצד מתיזים מים
על הקהל מחלון בניין בקמפוס, היו שומעים
כיצד סטודנטים ׳שאינם מסכימים עם
דעתו שיל ישחק צווחים בעגלות ערופות:
(המשך בעמוד )10
העול ם הז ה 1972

התגה

אחת

מסירות חשוגתיס
נלג מז — ובו מש-
תקסים

דיוקניהס

של עובדי מחלקת-
ח> 0של קצא״א

הפרובוקציה הגדולה
הה עא חם גו ודו ומ וה; הה נד הה דל הת הק ו\צ עא ״־ ולא דב ¥1מ 1ז יי דד לד ׳וווש דב •י חת הה ה
לחפות על 1הפסד־ענק של 240מ יליון דולר לעונה ועל־מנת לגו ל ל
על השובתינ 1את האחריות ל כו שהצינור 1זפן־ שואה כלכלית חדשה

ה 1 ,דז־־ו
ה ו 1ג דד וו יל ה

שטמנה להם ההנהלה, מילאו את התפקיד
שייעד להם בן־דרור: סגרו את הצינור
וסיפקו להנהלה תירוץ להצדקת ההפסדים,
שמקורם במנהלים הכושלים.

בוצר — פיל
ב חנו ת־ ח ר סינ ה

יו״ר כן־דרור
׳אחריות ישירה
* ומיים לאחר שהסתיימה השביתה
י בקדצינור־הנפט־אילת-אשקלון, עם הסכמת
השובתים לקבל את מרות ההסתדרות.
הצהיר יושב־ראש מועצת־המגהלים של
החברה, דב בן־דרור, כי אין הוא מזדרז
לפתוח מחדש את נמל־הנפט ולחדש את
הובלות הנפט ׳לחדל.
הודעה זו של בן־דרור היתר. בבחינת
הודאה ראשונה מפי החברה, בעובדה כי
השביתה שימשה רק אמתלה בידי ההנהלה
לכסות על העובדה כי למעשה אין אפש רות
להפעיל את הובלות הנפט בצינור,
מחוסר קונים, וכי ההנהלה גרמה לשביתה
בכוונה, כדי לחפות באמצעותה על הפי
סדי־הענק שצברה החברה בגלל הנהלתה
הכושלת.
עובדי מחלקת הים פשוט נפלו בפח

^ מעשה, כרגע שהחליט בן־דרור
/לקחת את מי שהיה מפקד חיל-הים,
אברהם (״צ׳יטה״) בוצר כמנהל החברה,
היה ברור לאן פניו מועדות. בוצר היה מפקד
חיל־הים בתקופה האומללה ביותר שלו,
כאשר החיל שימש רק להחזקת כמה סירות
של מישמר־חופים. כאשר הסתיים
שירותו הצבאי חיפשו לו ג׳וב משך זמן
ממושך, ולבסוף הציעו אותו לניהול נמל
אשדוד, ידוע השביתות.
בוצר הסכים לקבל את התפקיד, אולם
מנכ״ל רשות הנמלים, אהרון רמז, ידע כי
בוצר בנמל כמוהו כפיל בחנוודחרסינה,
או כניפנוף מטלית אדומה לפני עיני סר.
שר־התחבורה דאז, שמעון פרס, הזמין את
בוצר לשיחה, וביקש לשמוע כיצד יש בדעתו
לנהל את הנמל. כעבור שעה קצרה
הסתיימה השיחה, בהודעה משותפת כי
בוצר החליט לא לקבל עליו את תפקיד
מנהל נמל אשדוד.
אולם נראה כי אותן סיבות שהביאו את
פרס להחלטה שמוטב יהיה לנמל בלי בוצר,
הביאו את בן־דרור להחלטה הפוכה בדיוק.
צינור הנפט הוקם אחרי מילחמת ששת־הימים,
בהשקעה של כ־ 120 מיליון דולר.
חישובי הריווחיות שלו היו מבוססים על
כך שיכניס דולר לכל טונה נפט שיעביר,
ותחילה היה מסוגל להעביר 20 מיליון טון
לשנה. אחר־כך הורחבה יכולתו עד ל כמות
של כ־ 50 מיליון טונות לשנה. דב
בן־דרור, שפרש באותן שנים מתפקיד ה חשב
הכללי של מישרד־האוצר, קיבל את
תפקיד ניהול חברת קו הצינור, שבעליה
היו קבוצה מלכותית זרה וקבוצת־בנקים
מקומית.
באותה תקופה פרץ הסיכסוך הראשון
בין פינחס ספיר, שתמך בהקמת הצינור,

לבין הברון אדמונד רוטשילד שהיה מבעלי
הצינור הראשון, הקטן בן 16 ממ״ר ה רוחב,
ואשר התנגד נמרצות להקמת ה צינור
הגדול החדש, בעל הקוטר הכפול.
בן־דרור נכשל כבר בתחילה, כאשר
היו פיגורים בסיום עבודות מיכלי־הנפט
באשקלון ובאמצעי הזרמת הנפט מן ה-
מיכלים הגדולים אל האוניות. פיגורים
אלה גרמו לכך שבשנה הראשונה לעבודת
הצינור, הועברה רק מחצית כמות הנפט
שניתן היה להעביר בו. מאחר שהזמן פעל,
עקרונית, לרעת ישראל, ולא היד. ברור
כמה זמן יהיו מחירי הנפט באירופה גבו הים,
ומאחר שכל ירידה במחירי הנפט
והגדלת כמות המיכליות המובילות נפט
בים גורמת להקטנת כדאיות הצינור —
היה צריך להזרים מכסימום נפט במינימום
זמן.
לפני הנהלת הצינור עמדו כמה בעיות,
שעיקרן כי היה קשה למצוא מיכליות ש תסכמנה
להוביל נפט עבור ישראל אל פי
הציינור באילת ומוצאו באשקלון. בגלל
החרם הערבי, לא ששו בעלי־אוניות רבים
לעשות זאת׳ והמוצא נמצא בחוזים שחתם
בן־דרור עם חברות־ההובלר. הישראליות
צי״ס, אל־יס והחברה הימית להובלת פרי,
על הובלה של הנפט.
בעניין גיוס המיכליות להובלת הנפט
לא סמך בן־דרור על החברות, אלא יצא
בעצמו לחכור מיכליות לזמן ארוך. אז,
בשנת ,1969 עשה את הטעות הגדולה
הראשונה שלו. מחירי חכירת דמיכליות
היו בשיא. הכל העריכו כי המחירים חייבים
לרדת. בן־דרור חשב ההיפך, חכר צי
מיכליות במחירים הגבוהים, זמן קצר לפני
שהחלה ירידת מחירים גדולה.

הפסד בחודש —
20 מיליון דולר
ך• תוצאה מחוזים אלה קמה סערה
ציבורית, וועדת־הכספים של הכנסת,
שחקרה את הנושא, מצאה שהמדינה הפסי דה
כתוצאה מתשלומים מיותרים אלה קרוב
ל־סס! מיליון דולר, שהיתר. יכולה לחסוך

אילו העריך בן־דרור נכונה מתי לחכור!
כאשר נוכח בן־דרור כי הוא משלם
מחירי־חכירה גבוהים בעוד המחירים בעולם
כולו יורדים, החליט להפוך בעל־אוניות,
ולקנות אוניות להובלת נפט שתהיינה ב־׳
בעלות הצינור. שוב עשה אותה שגיאה;
הוא קנה אוניות במחירים הגבוהים ביותר,
זמן קצר לפני נפילת המחירים — הנמשכת
עד היום. אחת הקניות שלו אף זכתה
להיות נסקרת בכל העיתונות בעולם כ קנייה
היקרה ביותר, עת שילם 85 מיליון
דולר עבור מיכלית. אילו חיכה חצי שנה
בלבד היה משלם מחצית המחיר בדיוק !
האסון. הגדול של בן־דרור היה שלא
העריך נכונה את קצב בניית המיכליות
בעולם. היה ברור לכל, כי ככל שיהיו יותר
מיכליות גדולות, כן יוזלו מחירי הובלת
הנפט מאיראן לאירופה סביב אפריקה, וה הובלה
בצינור — במחיר של דולר לטונה
— לא תהיה כדאית. היה ברור לכל כי יש
לחלוב את הפרה מה שיותר מהר, ואחר
להתכונן לכמה שנות רזון.
הנתונים על הטונאז׳ של המיכליות הנבנות
פתוחים לכל אחד — רק דב בן־
דרור לא הבין אותם. השנים ,1969—1973
בהן לא היו די מיכליות בעולם, בוזבזו
על ניהול תביעות נגד בעלי־האוניזת ה ישראליים,
או החברות שבנו את הצינור.
במאמציו להרוויח כמה מיליוני לירות
במישפטים ובבוררויות, התעלם בן־דרור
מן המתרחש בעולם, הפסיד מאות מיליוני
דולרים בקניות וחכירות של אוניות יקרות.
בשנת 1973 כבר היה בעולם היצע עודף
של הובלת נפט, והיה כדאי יותר להעביר
נפט מן המיפרץ הפרסי לאירופה סביב אפריקה.
רק לנימלי אזורים מסויימים באירופה
כדאי לנצל את הצינור. התוצאות היו
ברורות: בשנת 1973 עוד הרוויח הצינור
20 מיליון דולר. בשנת 1974 ירדו הרווחים
ל־ 13 מיליון דולר.
בחמשת החודשים הראשונים של השנה
— לפני השביתה — הוביל הצינור רק כ־9
מיליון טון נפט, כאשר בתקופה המקבילה
בשנה הקודמת העביר הצינור 13 מיליון
(המשך בעמוד )43

מכתבים
(המשך מעמוד )8
״שיסתלק מכאן ! איך הוא מעז לדבר דברים
כאלה נגד המדינה (זוכרים איזו תי אוריה
אידיאולוגית רואה את המדינה כערך
עליון) ?״
ואתה שואל את עצמך אם אתה חי
בישראל של ,1975 או ב־ ,1933 בארץ טסו־יימת
מאד.
שאול פרידלר, קויית־שאול, חיפה

פירפומת על התעלה
במדור אנשים (העולם הזה )1971 קראתי,
כי בכנס השנתי ושל האיגוד הבינלאומי
של מישרדי־פירסום טכניים־תעשייתיים,
איסית״א, נפגש הפירסומאי אורי אבנת
עם הנציג המצרי לכנס וקיבל ממנו עלוני-
פירסום הנוגעים להצבת שילטי-פירסומת
על גדות תעלת־וסואץ.
:מייד ראיתי בעיני־רוחי כיצד מתנוססים
לאורך גדת התעלה שלטים מאירי־עיניים
של טמפו, למשל. אבל, במחשבה שניה
זה ניראה לי פיתאום קצת יותר מדי טוב

ההצעה לפירסום כתעלרדסואץ
העובדות מדברות
מכדי להיות נכון. פשוט, תמיד שמענו
יותר מדי על נציגים מארצות־ערב המת עלמים
מנציגי ישראל ואינם מקיימים איתם
כל מגע.
קשה לי להאמין שנציג מצרי לא רק
שוחח עם נציג ישראלי בפורום בינלאומי
— אלא אפילו נתן לו עלוני־פירסומת !
נתן אלמליח, רמת־גן.
• עובדה — ראה גלופה.
ציציותיו של פרופ, קדרי
בתגובה להצהרתו של פרופסור קדרי,
דיקן אוניברסיטת בר־אילן, על הצורך
במיון קפדני של המועמדים לאוניברסי טאות,
ברצוני להציע לפרופסור הנכבד,
כי בטרם יעלה הצעה צודקת והגיונית זו,
יבדוק בציציותיו.
אוניברסיטת בר־אילן, שעליה מופקד
פרופסור קדרי, חינה האוניברסיטה היחי דה
המבקשת ,,המלצות״ — דבר תמוה,
שפירושו היחידי הוא קבלת תלמידים לפי
קשרים, ולא לפי כישורים.
יעקב פריד, ירושלים

86040^100

ב₪רה אחת עם הסיגחות
המפורסמות ביותרבעודם
סופר קיבג ס״ז
תעחבת אמריקאית
תוצרת דובק

אי-דיוקיס מדוייקים
הקטע שפורסם אודות חדשות המישטרה,
(העולם הזה )1963 רצוף אי־דיוקים.
ובכן: חדשות המישטוה מופץ אומנם
בקרב שוטרי ישראל — אבל אלה (כמו
כולנו משלמים עבור הירחון טביך ותקילין
(אם־כי במחיר מינוי שנתי, שהוא מחל).
הירחון נמכר, כידוע, גם בקיוסקים.
.נכון הוא1שמטרתו המוצהרת של הירחון
היא להביא, מזוויתרראייה אובייקטיבית,
חדשות מעולם האפוף בדרך:-כלל מיסת ו-
דין, והמובא לידיעת הציבור בדידכלל
רק בזכות ״ידיעות רעות״ אודותיו.
נודה לכם אם תביאו דברינו בפגי קור-
איכם.
יואל ישראלי, תל־אביב
• אס כן, חיסן אי־הדיוקים?
העו ל ם הז ה 1972

שיטת החאדא־קירי עדי פ ה על שיטת הזינבור

איר ל1ובר
** אז החליט אפריים קישון לגמוז את חיים גמזו,
/4לא היתה עוד מילה עברית חדשה שהשתוקקה כל־כך
להיוולד, כמו המילה ״לזנבר״.
הוא מזנבר. היא מזנברת. הם מזנברים. הן תזגברנה.
הוא החליט לזנבר. מי מזנבר את מיז הם מזנברים
את כולנו.

כקיצור, זינכור אחד גדול.

כאשר הזינכור הופך־ שיטה ממלכתית, פירוש
הדכר הוא שהטירוף המוסרי דכק כמיש
טר כולו.
אפשר להטות את הפועל בכל ההטייות האפשריות.
פלוני זינבר, והציבור כולו מזונבר. יכול אדם להזדנבר,
לפרוק מעל עצמו כל אחריות כלפי עצמו.

וכאשר המזנכר הוא גם איש רם־־דרג,

1*9משה זנכר, זהו כבוד רב. רק אנשים מעטים
/בעולם מגיעים לכך ששמם הופך מטבע-לשון, מילה
שגורה בשפת־הדיבור.
גאיוס יוליוס קיסר נטל לידו שילטון־יחיד ברפובליקה
הרומאית, והפך מילה בכל שפות תבל — קיסר סיזר.
לורד סאנדוויץ /שהיה מהמר מטורף ושיחק לא פעם
במשך 24 שעות רצופות, לא טרח לקום משולחדההימורים
כדי לסעוד את ליבו כדרך ג׳נטלמן. הוא שם פרוסת בשר
בין שתי פרוסות־לחם, והפך מילה בינלאומית.
קפטן בויקוט, אירי שניהל אחוזה של אנגלים, הוחרם
על־ידי שכניו ונאלץ להגר מארצו, ומאז ניתן שמו לכל
חרם, כולל החרם הערבי על ישראל. קפטן אחר, ויליאם
לינץ /תושב וירג״ניה, נטל את החוק לידיו והעניש אנשים
כאוות־נפשו, ושמו הונצח לדראון. גם דו מק־קארתי, אבי
המק־קארתיזם, נשאר מושג, זמן רב אחרי מותו.
חיילים פיניים עצרו את הטאנקים של הצבא האדום
בעזרת בקבוקים מלאים חומר דליק- .הם קראו לנשק
מאולתר זה בשם שר־החוץ הסובייטי ויאצ׳סלאב מיכאי־לוביץ
מולוטוב, וכך נולד בקבוק־המולוטוב.
בארצנו ראינו את רחמים כלנתר, חבר מועצת־העירייה
בירושלים שהחליף את מיפלגתו, וששמו הפך מאז מונח
מדיני במילון הישראלי. ואילו חוזדדהציונות לא חלם,
שיהפוך סיפרה בלשון העברית, שם־נרדף ל־ססז לירות.

אכל זנכר לא התפטר.

כאשר נסתבר כי לא זו בילבד שלא מנע את השחיתות,
כפי שהיה חייב לעשות, אלא גם השקיע את כספי המדינה
בביצה בנקאית מצחינה זו, חשבתי: זהו זה. עכשיו אין
לו ברירה. מחר יתפטר.

איפה זנכר ואיפה התפטרות:

הכל אמרו: היועץ המישפטי חוקר. מאיר שמגר יבדוק
ויסיק מסקנה. אם ייקבע שזנבר אחראי, יתפטר. עד אז,
אין זה הוגן לחרוץ את דינו מראש. איננו רוצים במישפט־לינץ
/גם לא נגד קיסר הבנק הממלכתי.
שמגר בא, ראה וניסח. מבלי לדקדק בקוצו של יוד
בניסוח מסקנותיו, ברור כי הן מצטרפות לכתב־אישום
מרשים. אפשר להתווכח על מידת אשמתו של זנבר. אי־אפשר
להתווכח על אחריותו לשערורייה הבנקאית ה גדולה
ביותר בתולדות המדינה.
עכשיו, כך אמרו הכל, עכשיו הוא יתפטר. זה לא
נעים, זה מצער, אך אין ברירה.

אכל זנכר לא התפטר. הוא זינכר.

ף* יפדר זה מסביר, יותר מכל הגדרה מטעם האקדמיה
^ ללשון העברית, מה טיבו של זיגבור.
לזנבר פירושו — .להיכשל ולא להסיק שום מסקנה.
לגרום לאסון לאומי — מדיני, כלכלי, צבאי, רוחני —
ולהעמיד פנים כאילו דבר לא קרה.

אדם נבשל — ומזגכר. סורח — ומזנכר.
מועל כאימון — ומזנכר. מוכר מיליונים, או
כני־אדם, או ערכי־רוח — ומזנכר.
הזינבור הוא היפוכו של מושג האחריות האישית, שהוא
אבי-אבות המוסר האנושי. האיש המזנבר לוקה בטירוף
לגביו ניטשטשו התחומים
מוסרי, מעין ץ 11 מב 1115
בין טוב ורע, מותר ואסור, הגון ובלתי־הגון.

יחם אל עקרון האחריות האישית הוא ביטוי נאמן
ן 1לפילוסופיה של המישטר. אם נחפש את הארץ ה מייצגת
את ההיפך מתרבות־הזינבור, נגיע אל יפאן.

כיפאן נולדה שיטת החארא־קירי. חארא
פירושה, כיפאנית, כטן. קירי פירושו׳לחתוך.
תמיד סברנו שזה שיא הבארבאריות. אדם נכשל בתפקידו,
לא פעם בשל גורמים שלא היתה לו כל שליטה
עליהם. כבודו אבד. חייו שוב אינם חיים, בעיני עצמו.
הוא נוטל את החרב המסורתית, וחותך בתנועות מסורתיות
את בני מעיו.

גנרל ידאג היטב לגורל גייסותיו, אם יידע שלא הם
לבדם ישלמו בחייהם עבור מחדליו. ראש־ממשלה יחשוב
פעמיים על מדיניותו, אם יידע שכישלונה יסתיים בכאב-
בטן. כל אישיות ציבורית תקדיש כל קורטוב של כישרונה
ומירצה להצלחת המשימה המסורה בידיה, אם תדע שביום
ההצלחה ישישו בני־מעיד״ פשוטו־כמשמעו.

אפילו משה זנכר לא היה, מן הסתם, מפקיד
כמה מיליונים מכספנו ככנק שככר העלה
סירחון, אילו ידע כי הוא ישכוק חיים לכל
חי יחד עם הכנק עצמו.
זוהי שיטה קיצונית, אך כמה מעקרונותיה נתקבלו
גם בארצות אחרות. בכמה חילות-ים היה נהוג שרב-
החובל טובע עם אונייתו, כשהוא מצדיע לדגל.
אך ברוב הארצות מסתפקים, בימינו, בחארא־קירי
סימלי: ההתפטרות -ההפגנתית מן התפקיד. אפילו שר-
התחבורה היפאני הסתפק< לפני שלוש שנים בהתפטרות,
כאשר התנגשו שני מטוסים בשמי ארצו והתרסקו. הוא
לא סבר שיוכל להמשיך בתפקידו אחרי שאירע מאורע כה
מביש בתחום אחריותו.
לא כן בישראל. כאן מזגברים.

אף אם יפלו המטוסים משמי ארצנו כזכו
כים אחרי ריסוס, לא יתפטר שר-תחכורה
שלנו. הדכר כלל לא יעלה על דעתו. מה
פיתאום ץ

ין לי דכר אישי נגד מר משה זנבר. כשפגשתיו
^ בוועדות הכנסת, נראה לי איש פיקח מאד, מהיר־תפיסה,
הבקי בענייני כספים.

רק כאשר התפוצצה הפרשה של בנק א״י־בריטניה
התחלתי לתת את דעתי על הייחוד שבאישיותו -ובשיטותיו.
כאשר נסתבר כי עיסקי הבנק הזה, שהיו שערורייה
מתמשכת, התנהלו מתחת לכנפי הפיקוח הבנקאי של זנבר,
חשבתי לי: מיסכן זנבר, אולי אין הוא אשם, אבל הוא
יצטרך להתפטר.

זה יכול לקרות רק כישראל, מדינת המזג־כרים,
מולדת הזינכור.
רומא הפכה קיסרות. ישראל הופכת זנכריה.

שיטה כארכארית, כלי ספק. כלתי־אסתטית
לחלוטין. אכל, כמחשכה שנייה, יש כה כמה
מעלות מכחינה ציכורית.

לחוג מצומצם ונכחר זה מצטרף עתה נגיד
כגק ישראל, אכיר שיטת הזינכור.

אומנם, לא־־כל־כך מצא חן כעיני שניתנה
לו דירה על חשכוני. נאומיו על הצורן־ כהי־דוק־החגורה
צרמו מאוד את אוזני. אך ייתכן
שיש לי שמיעה עדינה מדי.

לעולם אף את שמו של איש אחד האחראי למעשים האלה.
כל העבריינים, החוטאים׳ האי־סדרנים ושאר הפושעים
יכולים להמשיך בתפקידם, ולחזור על מעשיהם.
זה לא יכול היה לקרות בארצות־הברית. ולא בבריטניה.
ולא בברית־המועצות. ולא ביפאן.

**ץ ום מנגנון ציכורי -לא מדינה, לא צבא, לא
§ \1רשות, לא מינהל — אינו יכול לפעול באווירה
של זינבור.

בעקבות קיסר, סאנדמיץ׳ ומולוטוב

כי עקרון האחריות האישית אינו רק יסוד
מוסרי -הוא תנאי לעצם היכולת לתפקד.

שמעשיו נראים למרחוק וגורמים חיקוי, הוא
יוצר זינכורת כללית.

שיטת החארא-קירי, גם בגילגולה ההומאני ביותר, היא
ערובה לברירה טיבעית חיובית. הבלתי־מוכשרים נפלטים.
חסרי-המזל עוברים לעסקים פרטיים, שם אין הם יכולים
להזיק לציבור. הגנבים- ,הרמאים, הרשלנים, הלא־איכפת־ניקים,
המחדלנים, נעלמים מן האופק.

** שה זנכר מעניק את שמו לתופעה׳ מפני שסרשתו
1₪1היא כה בולטת ונוקבת, ואולי גם מפני שהצליל של
שמו מתאים כל־כך להבעת תוכנה.
אולם לא זנבר המציא את הזינבור. אין הוא דמות
חריגה. הוא לא יצר נורמה חדשה, ישימאין.

להיפך, ערכו שד זנכר מתכטא ככך שהוא
זר למקד ולהגדיר תופעה שהפכה מחלה
.דלית כישראל, נורמה מקוכלת ומוסכמת.

הזינבור שולט בחיינו הציבוריים מזה שנים רבות.
הוא הפך סיגנון־חיים, סימן־היכר לטיבו של המישטר.

כי הזינכור פירושו: אין השליט אחראי
כפני הציכור. אין הוא אחראי כפני איש. כמו
המלכים כימי־הכיניים, הוא שולט ״כזכות
אלוהים״.
איש אינו אחראי לדבר. אין אחריות אישית. אין
אחריות ציבורית. אין אחריות מיניסטריאלית. אין אחריות
פורמלית. אין אחריות מוסרית.
שר-ביטחון קיבל לידיו את אחד הנכסים היקרים
ביותר של המדינה, השחית אותו עד היסוד תוך כמה
שנים קצרות, מיחדל את הגדול במחדלי המדינה, התמוטט
באמצע המילחמה שהוא עצמו גרם לה, והמשיך בתפקידו
כאילו לא קרה דבר. הוא היה ממשיך בו עד עצם היום
הזה, לולא סולק על-ידי התקוממות ציבורית נדירה בארץ.
מאז הוא מרוויח הון מהשמעת דברי חוכמה על עלילותיו.
ראש״הממשלה גרמה לאסון לאומי, חזתה בהתמוטטות
כל הערכותיה זתורותיה׳ ונבחרה מייד לתקופת־כהונה
נוספת. אחרי שהודחה באותן נסיבות נדירות, היא יושבת
על תקן של אוראקל לאומי, וקובעת כיצד על יורשיה
להנהיג את המדינה.
מאז ימי־הראשית של המדינה ועד היום מפרסם מבקר-
המדינה מדי־שנה דו״ח, המלא כרימון עבירות, חטאים,
״אי־סדרים״ ושאר פשעים נגד הציבור, מבלי לזהות

שיטת הזינכור גורמת לתוצאה ההפוכה
כדיוק. היא יוצרת סלקציה שלילית מוכהקת,
היפוכו של חוק-דארווין. היא מעניקה פרם
למנוונים, חוסמת את דרכם של המוכשרים.
הקצין הכושל- ,הממשיך להחזיק בפיקוד, חוסם את
דרכו של קצין מוכשר יותר, שיכול היה לבוא במקומו.
במילחמה יקבור המפקד הכושל את חייליו. המנהל הכושל,
המונע את עלייתו של יורש מוכשר, קובר את המיליונים.
ממשלה גרועה, המורכבת כולה על פי שיטת הזינבור,
עלולה לקבור את המדינה כולה.

קיימת סולידריות זינכורית. כל הזנכרנים
ערכים זה לזה. כולם כאחד מעוניינים כקיום
השיטה, ומוכנים להגן עליה עד טיפת־הדם
האחרונה של המדינה. כושל אחד כי יתפטר,
יסכן את כל אחיו.

ף* ל מסע להצלת המדינה מתחיל בצעד אחד: חיסול
הזינבור, כינון שיטת האחריות האישית.
יש להפריד לחלוטין בין אחריות לאשמה. האשמה
היא עניין מישפטי, ונקבעת על-ידי שופט. האחריות היא
אוטומטית, וטעונה מימוש אוטומטי.

ראש-ממשלה, שר, מנהל, נגיד, רמטכ״ל וכל
פקודיהם — איש-איש כתחום אחריותו המוגדרת
_ צריכים לשאת כאחריות לכל המתרחש
כתחומם. מי שאירע כתחומו עסק-כיש
חמור, חייכ להתפטר.
מייד. תמיד. ללא יוצא מן הכלל. לפני בדיקת האשמה.
לא נשלח לו פיגיון יפאני הביתה. לא נשים על שולחן-
עבודתו אקדח הטעון כדור אחד. אנחנו רחמנים.

אכל הגיע הזמן שנתחיל לרחם גם על
המדינה.

העורך והמייסד הראשון:
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

מר נוידרפר
היקר!

׳43ו^גד׳ גירוים __,
$ר׳ צבי /נסף

0י׳ו ^ ד) א

<ו > ןיהאירל׳ י ו

ץ־היייגס׳י הי״.{,

לפי השיטה חחדשה יש לי שתי נקודות
זכות ושלוש נקודות חן. שאלתי,
האם דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר
אחד. האם מס ערך מושף יוטל גם על
שנועונים מחו״ל או על מוספים ישראלים
בלבד.

התרו העבודות להקמת קצרין
העיר תגן על עמק־החולה
מערכת פינוי
מהירה ואמינה חכמים
נגד אזרחים פנינו
לשלום נצטרך ליצור
עורף חקלאי.
בהקמת העיר בגולן אנו שמים את
הדגש על איפות החיים, אמר איש
מישרד־השיכון. בהתאם לכך, יצויידו
רבבות המקלטים במזגני אוויר ומער כות
סטריאו. חדרי הביטחון יהיו בעלי
שלושה כיווני אוויר וגגות צבעוניים
ותעלות הקשר עטורות עצי צים.
אשר לתושבי העיר, קסדות
הפלדה יעוצבו על־ידי טובי המומחים
,ויהוו יחד עם אפודות המגן, מערכת
לבוש ססגונית ועליזה. לילדי קצרין
תחולק מערכת ״ביבי־גראו״ מפלדה
גמישה הצומחת עם הילד.
לבד משמירת איכות החיים, נשתדל
לשמור גם על החיים עצמם, הוסיף
האיש. מערכת הפינוי תהיה מהירה
ואמינה. ותבטיח חילוץ מהיר ויסודי
של תושבי העיר לעבר עמק החולה,
עליו נועדו להגן במקרה של מילחמה.
הפינוי ייעשה בכל כלי אפשרי — כו לל
אומגה שתמתח לעבר העמק.
זה גורלנו, התאונן. במקרה של מתי
דרך
עוקפת נסללת בין קצרין ובין הגליל למקרה של נוידחמה חדשה. הדרך
תאפשר פינוי מהיר של רבבות אנשים ותעסיק את הצבא לא יותר נז־ 48 שעות.

חות נאלץ אנחנו להפגיז עיר חרבה
ומוצבים צבאיים, בעוד הסורים יפגעו
בעיר תוססת. זהו טבעם של הסורים,
חכמים נגד אזרחים. כל פגז שלהם
״בול״ על ישוב. אבל אנחנו נמשיך
לבנות. נבטיח לקצרין עורף חקלאי

דבר המערכת

ש אלוהי

יוזמה ברוכה
הליכוד, כך מוסרים העיתונים, עומד
להעלות הצעה דחופה בכנסת בדבר
עיסקת הנשק הבריטית—מצרית. ברור
ל״ליכוד״ שדיון בבית הנבחרים שלנו
וכמה מילות נזיפה מפי מר לנדאו
למשל, ירתיעו את שליטי אלביניון
ויפוצצו את העיסקה. כמו שקרה ב הצעה
הדחופה לסדר, בעניין נדשלוחי
נשק אמריקאי לירדן — למשל.
ורצוי לחזק את ידיו של ״הליכוד״
ויש לעודדו שיזום דיונים אף בעניין
ה ״ דאטנט ״ למשל, או בעניין השתלטות
הקומוניסטים על סין ב־,1949
אפשר ותוכחתו של מר כאדר תשיב
את מר קי־שק צאן ז״ללמכורתו.
ועוד הצעות עימנו, שידונו בדבר
משלוח רקטות למאדים. ובדבר שג עונו
של קאדפי. ועניין החמסין ש דבר
מתיש הוא. והיתושים. שלא
להזכיר את עצירת הגשמים וריבוי
תושבי קוריאה (הצפונית).
שכן מאז ומתמיד היינו בעד הצ עות
דחופות. אבל דחופות ל —

ולוא׳ ויחבי שו
אין קומוניסטים טובים ועיו־גוסלבים
שעודדונו אינם בחזקת קומו ניסטים
לפי שהריעו לנו. וכך פולין
מחסידות אומות העולם שנכנעה

ולעורף עיר נוספת ושוב עורף וחוזר
חלילה עד דמשק. במטרה לאבטח את
עמק החולה.
זהו ההבדל בינינו ובין הסורים,
סיכם הדובר. אנחנו כבשנו את ה שממה
— והם יקבלו גן פורח.

*׳בגו סנססיה

04313500

( סי בו יבש)

חנן פורת מדי שבת ב״מורשזד׳ כרכב.
יונתן פריד אזרח הגון, לווינגר ללא רבב.
כל המכה חייל עברי — נחשב לפטריוט.

״גוש אמונים״ מפר חוקים, מקים התנחלויות.
קוקו הרב בראש חוצות עודו מטיף מוסר.
שמוליק אורן, כרם שלום, הולך למאסר.

לגניוס היהודי.
ומיהו קומוניסט? אותם ש־במירמה
ובעושק צלפו אל סלינו, ולא
נתנו לבחורינו, שחלקם מטובי הנוער
הינם, לגשת אל סלם. ולא די בכך אלא
שהרוסים, העמידו אחד מוחמדוב שמו,
שהוא מוסלמי ושונא יהודים ואין פלי

שחסם בחורינו.
ותשואות חן חן להולנד ידידתנו
ולטורקיה בת בריתנו ויוון אהוב
תנו וגם פולין תזכר לטוב.

ממישנתו של מייסדי —
החמאה מראש האילנות
נסתלקה.
ד״ר זוארץ

לאן הערב
״פריז״ תל־אביב
י* שנוע נ

בפגישה עס מרגרינה

״כל ה ל מכירה״ 5

ניצחון מוחץ
כנראה שהרגזתי את הממשלה.
אנ׳לא זוכר מה קרה בדיוק, אולי הש מצתי
אותה מאחורי גבה או שעשיתי
תנועת נוער מגונה. בכל אופן, הממשלה
התרגזה. היא לא הראתה את זה הממשלה,
להיפך. מצידה היא היתר, נחמדה
מאוד. אבל בתוך תוכה היא תיכננה את
נקמתה הנוראית .״חכה חכה,״ אמרה הממשלה
,״עוד נפגש״.
ונפגשנו.
בנוטריון הציבורי.
הנוטריון הציבורי בירושלים הוא
אדם עסוק מאוד. כשהגעתי אל מישרדו
ב־ 4לפנות בוקר, עדיין הצטופפו ב־מיסדרון
שרידי הארמיה ה־ 3מאת מול(
.למעשה נותרו רק החסונים ש בהם,
שכן חלק הארי גווע ברעב או

שהסגיר את עצמו ונפל בשבי) .חת־חפרנו,
שלחנו סיורים אלימים וחיכינו.
ב ־ 8.30 הגיע הנוטריון. הסתערנו
קדימה. שוב ושוב נראו המחזות ה מזעזעים
והתמונות המוכרות של נשים
הנקרעות מזרועות בעליהן, של זקנים
נרמסים או נמרחים על קיר, ושל עוללים
הגואים בבכי נורא. כמעט ונת־פתיתי
לעזור לאישה הרה אחת, אך
נעצרתי, במילחמת הקיום אין רחמים.
הנוטריון הציבורי עסק באותה שעה
בתרגום ״דפי־זהב״ לכתב יתידות וב העתקת
רפרודוקציות של גוגן — ל־בריל.
כדרך אגב ושלח אנשים להביא
בולי חשבון. הוא אוסף בולים הנוט ריון,
ומקפיד שכל אדם יביא בול
חשבון אחר. במקרה ויש לנוטריון
כבר בול דומה, חייבים להחליף את

באן ב לג רד
הלו, הלו, זה אני ממישחקי אליפות אירופה
בכדורסל בשידור ישיר לטלוויזיה. השעון עצר מלכת
וכך ליבנו. איך זה בתור פתיחה ן רגע יש לי משהו
יותר טוב. השמש זרחה, השיטה פרחה והשופט
שרק. חזק הא ן ביאליק כלב על ידי.
תראו למעשה אתם יכולים להנמיך את קול
המקלט לבל תופרע מנוחתכם, גם אני אישית הייתי
עושה כך. אבל אם ברצונכם לחוש את דופק ה־מישחק,
לשמוע את קהל הצופים, שריקות השופטים,
קריאות המאמנים — אז גם אני בפנים. מה
יש. אני גם שר באמבטיה, ואיש לא אמר לי תפסיק.
תביטו רבו-
תי, לא מעניין שאתם אותי בבית רואים
בדיוק מה ש אני
רואה כאן
זמן. ובאותו זאת בעייה שלכם.
אני פה —
ואני אתן הו ראות
ואצעק,
אנזוף, אשיר,
אבכה, אקלל,
אתבלבל, אעו-
דד, אשמח וכיוצא
בזה. נסו
להבין אותי רבותי, יש לי מיקרופון ביד. מיקרופון
אמיתי, כל הגה דבילי שלי מועבר ישירות לאוז-
נכם, אז שלא אנצל זאת ן וחוץ מזה למדתי את
שמות שחקני האוייב ומונחים בכדורסל וזו ההזדמנות
להפגין את עליונותי המוסרית עליכם הצופים
בבית.
זה לא היום של ברקוביץ, הבחור חזה עושה
לי עצבים• .זה גם לא היום של קרן וברודי. זה היום
שלי, אתם שומעים. זה היום שלי, זה השבוע
שלי. שלי. שלי. ובשבילי לפחות הם היו יכולים
לעלות לגמר. לא י איזה מישחקים הייתי יכול
להעביר בשידור ישיר. חבל.

הבול. את הבולים צריך להדביק. אבל
הנוטריון לא מביא רוק מהבית, הוא
יוצר אותו בו במקום, וברור שלקראת
הצהריים הוא מתייבש ועוברות כמה
דקות טובות שעד שנוצרת כמות ה מאפשרת
הדבקה.
בבדיקת תעודת הזהות נשברתי.
כלומר, שם היה רשום שאני 1.72
מ׳ והנוטריון מדד וגילה שאני .1.74
גם צבע השיער שלי לא השביע את
רצונו והוא שלח מידגם מבית השחי
לבדיקה מעבדתית. לא הצלחתי לח תום
באותו יום. נקבע לי תור לעוד
שבועיים. במסדרון פגשה אותי ה ממשלה
וקרצה לי. נראה לי למרות
הכל, שהעונש היה חמור מדי. הגשתי
עירעור והממשלה החליפה לי לשבועיים
מישרד רישוי. יצאתי בחסד.

£ס1ו1פ

משת תגי ם: ליב או ל מן וג׳ין א ק טן 8ן

מה תעשה אישה שנאסרה על
בעלה ובועלה על־ידי בית־הדין ה רבני,
והדבר נכתב כתעודת הגירושין
שלה? ביצר תוכל להופיע
כפני הכריות שעה שמיסמך רשמי
בו היא חייכת להשתמש מדי
יום כיומו פמעט, מפרט את בנידתה?
סרט
כן ומעורר מחשבות.

ספרית המרד הוצאת חרות
14 מבצעים של האצ״ל והלח״י.
עלילות הקרב כפי שמסופרות ע״י המבצעים.
תיכנון מופלא וביצוע דרמטי.

השמדנו את החובות.
מאת: חיים קורפו.

מיבצע נועז בו שותפו גם חללי האצ״ל למחיקת חובות
המיפלגה.

לילה במחתרת.
מאת: גאולח כחף

סיפורה של הלוחמת כנגד קלגסי השלטון
המתלווה לאנשי ״אמונים״ בעלייה על הקרקע.

מיבצע ״עופר״.
מאת: יוחנן באדר.

״יהיה טזב
סיפורו של מסביר רשמי מטעם
הממשלה ו״הליכוד״ גם יחד, הסוקר
את מצבנו הביטחוני, חכרתי,
כלכלי.
״יהיה טוב ״.התשובה הסטנדרטית
לכל כעייה. אידיאלי לנוער
כמצוקה, תושבי שפונות עוני, הו־ככי
פער, מתלבטים למיניהם.
לכל אותם צופים המביטים
קדימה בפחד ,״יהיה טוב״ נועד
בשבילפם. כהשתתפות דוש.

תיכנון מבריק ונועז, מזימה ערמומית, ביצוע מושלם.

כסף יהודי למחסנינו.

/,אוריון״ ירושלים
״עצמיל, חיפה

שנו ע ג

העברת כספי המגבית לקופת חרות.

..פריצת הכלא

היישובים שלא הוקמו.
מאת: מחלקת ההתיישבות.

סיפורה המופלא של מחלקת ההתיישבות של חרות
שהצליחה להקים מאז ששת הימים 2נקודות התיישבות,
מהן אחת בפירוק.

אלוהים לשלטון בחרתנו
מאת: מנחם בנין.

אפופיה מלאת הוד על דרכו של מנהיג לעבר הממשלה.
27 שנים של או, טו, טו...,
שלח שיק על סך 40ל״י ותקבל את השידרה לביתך.

משנכלא, נשמה המישטרה
לרווחה. הציפור מאחורי סורג
וכריה• אך לא! אין כלא שיופל
לגבריאל כוזגלו. במיבצע ערמומי,
תוף הסתייעות כחבריו, מצליח גיבורנו
לעשות את הבלתי יאומן
ולחמוק מתאו. חופשי ומאושר יוצא
בוזגלו פדי לנ קו ם...

בעודק ציני

מחלקתה ציו ד

מו זמנים

חיל ־ האוויר 1עצרי או

ל ח קי רו ת מ מו ש כו ת ב מי שטרההצב אי ת. נ על ב מי שרדה בי ט חון ה תי ק
המר כזי

ש בו טמון

המפתחל בי ענו ח מו ע ר בו תו

שלהק צין

ה ב כי ר

תיק חחים־! 1111
התפתחויות חמורות חדשות
חלו בימים האחרונים במחלקת
ציוד־אוויר בחיל־האוויר.
ראש־
• רם־פרן
מדור כמחלקה, נעצר לחקירה על־ידי
הטישטרה הצבאית. עימו נעצרו
עוד שני רם״דים, העובדים במדורו.

סגן־אלוף!
האחראי
על ראשי-המדורים כמחלקה, זומן
לשורה ארובה של חקירות כמיש•
טרה הצבאית.
• כמקביל, בודקת המישטרה
האזרחית מאות תיקי הזמנת־עבו־דה
של יצרנים מקומיים, הקשורים
למחלקת ציוד חיל־אוויר. מיספר
כעלי־מיפעלים זומנו לחקירה ב־מישטרה
האזרחית.
• הגילוי החשוב כיותר —
תיק מיכרזים משנת ,1971 העוסק
בהצעה לבניית מיתקני־בדיקה־הידראוליים־ניידים,
עבור מחלקת
ציוד חיל־אוויר, נעלם: בל נסיו־נות
המישטרה האזרחית לאתרו,
עלו כתוהו.

עשוייה לגלות כי הרס״ן עצמו אינו מעורב
בעניין.
אך כאמור, למרבה המזל לא פורסמה
כתבה זו, משום שבדרך־מיקרה הוסבר ל אותו
עיתונאי תמים כי כל הכוונה היא
להכשילו ולהשתמש לרעה בשירותיו( .שמו
של המדליף שניסה להכשיל את חקירת ה־מישטרה
הצבאית הועבר לידיעת דובר
צד,״ל, שיחליט כיצד לטפל במיקרה).
הרס״ן מסוכסך, מזה שנים, עם מפקדו, סגן־
שלא הצליח לקיים מיסגרת של אלוף יחסי־עבודה תקינים עם רבים מפיקודיו.
במהלך החקירה נתגלתה, במלוא חריפותה,
האווירה העכורה השוררת בין מפקדים
שוגים במחלקת ציוד חיל־אוויר.
סיכסוכים קשים דומים, קיימים גם בין
במחלקה,
רב־סרן אחר, ראש־מדור
האחראי על הייצור של מיפעלים אזרחיים
העובדים בנושאים ביטחוניים עבור מחלקת

ציוד־אוויר, לבין מפקדו הסגן־אלוף
הרס״ן שהה שנים אחדות בארצוח־ה־ברית,
במישלחת הרכש. כשחזר ארצה, הר מנסה
לקצץ את כנפיו,
גיש כי מפקדו,
ומטיל עליו אחריות לכישלונות בתחומים
שלא היו בתחום אחריותו.
,מצידו, חשש שמא מנסה
סגן-אלוף
הרב־סרן לדחוק את רגליו, לרשת את מקו מו.
כיוון שהוא למרות היותו משמש בתחום
שבו נדרש ידע טכני רב, אינו מהנ דס
אלא בוגר בית־ספר מיקצועי (שבח)
בלבד, הוא פיתח רגישות לנושא זה.
תמיד עמד על המישמר בפני הפתעות,
שמא ביום בהיר אחד יצליח מישהו מפקו דיו,
אדם בעל ידע מיקצועי מושלם יותר,
לנשלו מתפקידו.
כך הפכו היחסים בין הסא״ל לבין הרס״ן
בלתי־אפשריים.

מי ס ת רי
ה תי ק הגעלם
ף* • 1 4במאי 1975 פירסם העולם
הזה פירטי מיכרז שפורסם לפני
ארבע שנים (המיכרז המיסתורי, העולם
הזה .)1967 קבענו ני מיכרז זה יכול לשמש
נקודת מפתח לבירור פרשת־היחסים ה סבוכה
בין התעשיין אמנון אבני, שנאסר
על־ידי המישטרה באשמת מתן ׳שוחד ב־סכומי-ענק,
לאנשי־צבא ולפקידי מישרד־הביטחון
— לבין תת־אלוף חיים ירון* ,ש שימש
כראש מחלקת ציוד חיל־אוויר.
באותה כתבה ניתחנו את פירטי המיכרז׳
ציינו את שמות החברות שהשתתפו בו
וקבענו, לפי מידע מדוייק שהיה בידינו,
כי לפחות בחלק מהמיכרז זכה אמנון אב ני,
למרות שהצעת־המחיר שהגיש היתה
גבוהה מזו של החברות האחרות שהשתתפו
באותו מיכרז.
ציינו, כי אם פרישת מיכרז זה תיבדק
ביסודיות, ייתכן שכל המשך מהלך החקירה
המישטרתית יופנה לכיוון חדש, יקבל
מימד ישונה וניתן יהיה לקבוע, אחת ול תמיד,
אם מידת מעורבותו של תת־אלוף
חיים ירון בעסקות בלתי־כשרות, חמורה
יותר מהחשד הקיים נגדו כיום( .כידוע
נעצר ירון על־ידי המישטרה כחשוד בקבלת
טובות־הנאה מספקים• הוא שוחרר בער בות).
מייד
אחרי פירסום הכתבה, ניסה צוות
מיוחד של המישטרה לאתר את התיק,
כדי לבדוק את תוכנו. אך כאמור, התיק
נעלם ממישרד־הביטחון ואי־אפישר היה
למצאו.
היעלמותו המיסתורית של תיק״המיב־רזים
מרחיקה, לכאורה, את המישטרה
מפתרון התעלומה, אך למעישה ניתן להת״
;בר על קושי זה.
עובדה היא כי מיתקני הבדיקה התיז־־
ראוליים יוצרו וסופקו לצה״ל, למחלקת
ציוד חיל־אוויר, ונרשמו ביחידת קליטת
הציוד. מיישרד־הביטחון שילם ליצרנים כסף
עבור הציוד שסיפקו. בעזרת הרישומים
ניתן לאתר, לברר בדיוק מי סיפק את ה מכשירים
וכמה שולם עבור כל מכשיר. כך
ניתן לשחזר את תיק־המיכרזים, ולגלות
אם עבור חלק מהמכשירים ישולם מחיר
מופרז.
במקביל, בוודאי תחקור המישטרה מיהם

חיכוכי ם
בין המפק די ם
פרש מהצבא ועבר לעבוד ב־

עד־המדיגה בן־אהדון
ממדור צה״ל לבית הכלא
האנשים שרייתה להם גישה לתיק, ומי היה
מעוניין, מסיבה כלשהי, להעלימו ואולי
אף להשמידו.

__ העיתונאי
הוטעה ב מ תכוון
פגי שבועיים עצרה מישטרה-צב-

/איודחוקרת שליד חיל־האוויר
סרן הקצין ממחלקת ציוד חיל־האוויר.
הוא ראש־מדור בבסיס קליטה וניפוק
ציוד. עימו נעצרו ישני רס״רים מפקודיו.

לחפש במפקדו, לא בו.
לאחרונה היה דירס״ן מועמד למכה מתחת
לחגורה, אך ברגע האחרון נמנעה ממנו
הרעה. היה זה כאשר אחד מעובדי הפרק ליטות
הצבאית, העוקב בדאגה רבה אחר
חקירות המישטרה הצבאית, משום ישיש
לו אינטרס ישיר בכך שלא הכל יתגלה,
הדליף בזדון מידע מקוטע ומסולף לעיתו נאי
ישל אחד מעיתוני־הערב• כוונתו היתד
להכשיל את העיתונאי ולהשתמש בשירו תיו׳
כדי שיפרסם כתבה ש״תקבוד״ את

הרס״ן
אילו היתה הכתבה מתפרסמת, ייתכן

מאת

1א ב יפת
הוא טוען כי נעצר על לא עוול בכפו.
לדבריו, מזה שנים ניסה להתריע כנגד
אי־הסדרים ששררו במחלקת ציוד חיל-
אוויר. אם נמצאו פגמים במדורו, הרי לא
בו האשם. לטענת מקורביו פעל בהתאם
להוראות־בכתב, בחתימת־ידו של מפקדו
לכן, את האשם יש
הישיר, סגן־אלוף

שהמישטרה הצבאית, שלא היתה יודעת
דבר על זהות המדליף שהיטעה את ה עיתונאי,
היתד. משתכנעת כי חקירה עיתו נאית
עצמאית העלתה חשדות רק כלפי
וממילא היתד. גם המיישטרה מתרכזת בו
בלבד, זונחת את חקירת החשודים האחרים
אשר ייתכן כי בם האשם, וחקירה נמרצת

בית־החרושת א.ג.י ,.מיפעלו של אמ נון
אבני. כעבור שלושה חודשים, אם
משום שאבני לא עמד בהבטחותיו או אם
חש כי עלה על שדה־משום
מוקישים,
הוא מיהר להימלט מהמיפעל וחזר
לצבא, לאותו תפקיד שבו כיהן קודם *ש פרש.
עד מהרה, שוב נתחדדו היחסים בין
השניים•
מצב-יחסים דומה שרר בין הסא״ל לבין
רס״ו מאיר בדאהרון, שנעצר לפני חודשיים
בעיקבות חקירת העולם הזה, הפך עד־המדינה
וגולל סיפור מדהים ישל שוחד ו שחיתות.
השכלתו
הפורמאלית של בן־אהרון היתה
פחותה מזו של מפקדו אך עובדה זו לא הפריעה
לו לנסות, בתחבולות־עורמה, לרשת
את מקומו של מפקדו.
הסגן־אלוף בחר להתגונן מפני השניים
בכך שהפגין כלפיהם יחס של בוז. נוצר
מצב שבו תעשיינים, שעסקו בעבודות ב שווי
מיליוני לירות עבור מחלקת הציוד,
נותרו פעורי־פה נוכח ההתנצחויות החרי פות׳
החסרות כל היגיון׳ בין הצדדים ה יריבים.
שנים
אחדות קודם שנאסר בן־אהרון והודה
בקבלת שוחד, כבר נישמעו במדורו
רינונים רבים על מעשיו.
אחרי שהחלה החקירה המישטרתית, נצ טברו
בתיקיה עדויות רבות שהורו כי מע שיו
הפליליים של בן־אהרון לא נעשו ב־מיסתרים,
וכי אילו מפקדו הישיר, הסגן־
אלוף היה ממלא את תפקידו כשורה
ומתעניין במעישי פקודו, היה יכול לגלות
כבר לפני זמן רב את מעשיו הפסולים.
שהמיטו בסופו של דבר קלון על כל מח לקת
ציוד חיל־אוויר.

וטל תת־אלוף ירח מסרב למסזר מידע הימי לחק ירה
הסגן־אלוף בז לבן־אהרון, אך למרבה
הפלא העניק לו יד חופשית, לא התערב
במעשיו, לא וידא כי העבודה במדורו של
בן־אהרון מתנהלת על־פי הנוהלים הקבו עים.
העובדה
שהסא״ל איפשר לבן־אהרון להש תולל
משך שנים באירמפריע ולעולל מעשי
נבלה, די בה כדי שהממונים עליו יחילו
עליו את עקרון האחריות הפיקודית. בהת אם
לכך היתה מוטלה חובה על מפקדה
החדש של מחלקת ציוד חיל־האוויר,
,לשחרר את הסא״ל מצה״ל
או, לפחות, להעבירו לתפקיד אחר, מרכזי
פחות.
דבר אלמנטרי זה, לא נעשה. הסגן־אלוף
מוסיף לשרת באותו תפקיד, כאילו דבר
לא אירע. זהו מחדל חמור ביותר של ראש
מחלקת ציוד־אוויר, הממונה יישרות עליו.

נסי עו ת
לחו״ל
ך• שכועות האתרוגים זומן סגן־אלוף
מיספר פעמים לחקירה במישטרה
הצבאית. אין אנו יודעים באילו נושאים
נחקר. לפי המידע שבידינו יש להניח שנח קר
בקשר לשני נושאים:
• נסיעות תכופות לחו׳׳ל.
#קשרים עם יצרנים העובדים עבור
מחלקת ציוד חיל־אוויר.
במשך שירותו הצבאי ביקר הסא״ל במר בית
ארצות אירופה, ובאמריקה. מבחינה
רישמית הוא מכוסה. הוא הצטייד באישורים
מתאימים לצורך הנסיעה• חיים ירון, מי
שהיה ראש מחלקת ציוד חיל־אוויר, אישר
את נסיעותיו ומפקד חיל־האוויר חתם, ריש־מית,
על הטפסים המתאימים.
אולם, למרות האישורים הרישמיים נש אלת
השאלה אם לא־פעם היו נסיעותיו
הארוכות של הסא״ל מיותרות. יתד־על-כן,
במיסגרת התקציב המוגבל לנסיעות לחו״ל,
גרמו נסיעותיו של הסא״ל לכך שבעלי־מיקצוע
טכניים, שהיו צריכים לצאת לחו״ל
כדי ללמוד שם לתפעל ציוד חדש שנרכש,
נשארו בארץ. הסא״ל יצא במקומם, ובהגיע
הציוד היה על אנשי־המיקצוע ללמוד, לא
פעם, את הפעלת הציוד באמצעות צד
שלישי, שידיעותיו באותו נושא היו פחותות
לאין־שיעור מידיעת אנשי־המיקצוע של

אותם בתי־חרושת שייצרו את הציוד.
יתירה מזאת, בדיקת מועדי מתן אישורי
היציאה והחזרה ארצה, מגלים כי לא פעם
התעכב הסא״ל בחו״ל, למעלה מהזמן שנק בע
לו. על רקע זה נשמעו בקרב פקודיו
רינונים, הנחקרים עתה בוודאי על-ידי ה־מישטרה
הצבאית.
נקודה נוספת הנמצאת בוודאי בבירור
המישטרה: האם התארח בפירקי־זמן
מסויימים בשהותו בחו״ל, אצל יצרנים
שיש להם בארץ סוכנויות העובדות עם
מחלקת ציוד חיל־אוויר.

הי ח סי ס
עם היצרנים
** יספר כתכות שפירסמנו, ואשר ב (
/הן ציינו ליקויים שונים שנתגלו במהלך
העבודות של המיפעלים שעבדו עבור
מחלקת־הציוד קשורות ישירות, או ב עקיפין.
לתחום טיפולו של הסגן־אלוף.
כד הדבר בנושא העגלות לנשיאת פצ צות
עבור מטוסי חיל־האוויר. פירסמנו כי
תיכנון כושל של העגלות גרם שהן ניביו
כך שלא היו מסוגלות לעמוד במעמס ה פצצות,
והתפרקו.
על ייצור העגלות אחראי רב־סרן
.הוא הסתייג מהתיכנון, ואף העיר
את תשומת־ליבו של מפקדו, סגן־אלוף
,לעניין זה. כיוון שהסא״ל התייחס באי־
,לא לקח ברצינות את אזהאמון

רותיו.
התוצאה — מיספר בתי־חרושת ייצרו
סידרה בת מאות עגלות שאינן עומדות בדרישת
חיל־האוויר.
אחרי שפרצה השערורייה החוצה, מיהר
הסא״ל לטעון כי אינו נושא באחריות כל שהי
לגבי ההיכנון ההנדסי הכושל.
פורמאלית, צודק הסא״ל בטיעון זה׳ אך
כאשר מפענחים את המתרחש מאחרי הקלעים,
מסתבר שלולא מסכת־היחסים העכורה
בין הסא״ל לבין פקודו, האחראי
על ייצור הסידרה, ניתן היה למנוע את ה תקלה
בעוד מועד.

בשבוע האחרון ביקרתי במיספר מים-

נחקר מרדכי מאיר
ממוסך קטן למיפעל ענק

פר שת

המיכרז הנפלם המשמש מפתח לפיענזח חלקז של ירון בפר שה

החינח המיסתוו

* ״ 1יי

עשר. וזמר איני י צ 8ד. מי ש * 9* 5 ז•*?*

לנה• ׳מ־־מ׳ זרג• -זע עיד־י ל-יכיי־/י

ס די

*ל׳ .ע׳ד קיי־

ז יי ־•

*ז 5 8

ר יג רייג -ח-

•ב,׳•.ד־ר־ג נגזמימ ברז זי״משת אאזי״י

,ולמת־י/דהיי ז ש היי ת י-ד

יאמנייש *גד :־ ר ז ־*לחי ׳״.י•׳ י?ז?׳ הזיד־יי נר* ג
זיר׳^-יי ג ע׳יידזרז חשנייי• -על :
י•*.כד רע ליו ממנין אלגי. ישי איתי ל׳יץ ;
דירי• 3עלי שי -י-־ז רקיידדה* יגד: .ייגוי מ 9י מ
י׳ * ז ל*׳־*ליז* (*יי יזיל דיש• *ז-ישמי
.ש•י, ז״•״ ששי י־זת־ ריי-־נדד/יחי
לתפקיד יד -מ
* *ת ר^.י*ו ; 0ירוו

דזיי־פידש ידיפו ־•יריד ד.י 5ל־י-ש ג * 3״ן י

ח ח ־ א לו ף ו מי ה• ).ו 11ראר דו ס

רז צ ע רין

> תיד מ -ת 8 0מ ח

•יץ. מדי **•ו גז־פכיץ ־פשר ז״מגי׳י׳מ -י*•
ב־רדן; .׳מ־וייזו גיעל י זיגוירממד גאדי-ג

ח ח ־ אלוד > מ ־ ר.י זזי ־ ס רון
י *6רני ש ,׳נאדיר יר-תה מעמת־גדחיר שי רירית

י רי מתג־־ התע?•*זי ד*.ורי
מ **8׳׳ל ר*י גריז ריר י*תי׳.
צרלין שני י ״ רתי •גת י,׳*דשי ש
; י י שתש תר—ג * ז ר^יכ*4

״ ז פ־חזגה ״י ג
?•גיל גר־די יד?,ו*אנ ד**ח • זיילר-־פ יד־סגז

הגילוי הראשון(״העולם הזה״ 7מ)19
מפירסום העובדות לטישטוש העיקבות
עלים העובדים עבור מחלקת ציוד חיל־אוויר,
והקשורים בתחומים שהם בטיפולו
של הסא״ל.
התברר לי כי באחדים מהם כבר ביקרה
המישטרה, והציגה לבעליהם שורה של
.שאלות•
ביפו פועל מוסך קטן לחשמלאות־רכב
בשם מאיר. המוסך שייך למרדכי
מאיר.
מאיר החל עוסק בתיקוני חשמלאות־רכב
עבור מחלקת הציוד של חיל־אוויר, ועד־מהרה
הרחיב את שטח התעסקותו ועבר
לעסוק בטיפול ובאחזקת גנרטורים ומד־חסים
במחלקת הציוד•

ה מו סךהתר חב
בדרך-פלא

חקירה יסודית תסיר מעליו כל תשד־שווא.
המישטרה הצבאית בודקת עתה את
חברת האחים גחמן, נציגי חברת אט־לס־קופקו
משוודיה, יצרני מדחסים ל-
התנעת מטוסים, לא זכתה ביחס של העדפה
בקשריה עם מחלקת ציוד חיל־אוויר.
מחוגי האחים גחמן הוסבר לי, בי לסגן*
אלוף אין כל קשר לרכישת המדחסים.
הקנייה מתבצעת דרך מינהל ההרכשה
(מנה״ר) .אנשיו של הסא״ל אחראיים רק ל תקינותם
של המכשירים.
לפי המידע -שבידי אומנם כך הוא הדבר
אך המישטרה, כנראה, מבקשת לבדר אס
ההמלצה לרכישת אותם מדחפים — ש ניתנה
על־ידי הסגן־אלוף — נעשתה
ללא משוא־פיים, ללא כל •שיקולים צדדיים
ולא היתד, העדפה דווקא בבחירת מדחסיה
של חברה זו•

ך*י וך שנים מעטות גדלו עיסקי המוסך
( 4בצורה מדהימה. נוסף למוסך הקים
מאיר מיפעל גדול, לטיפול ולשיפוץ גנרטורים
הממוקם במיבנה תעשייתי מרווח
בראשון־לציון.
בד־בבד עם גידול מהיר זה, הקשור בקבלת
עבודות רבות ממחלקת ציוד חיל־אוויר,
הצליח המיפעל לקבל לידיו סוכנות
של חברה אירופית ידועה, כולל מתן שירותים
קבועים עבור הלקוחות של אותה
חברה.
חברה זו יוצגה עד כה בארץ על־ידי
התעשייה האווירית בבאר־שבע.
הגורמים המוסמכים בודקים עתה :
!• אם העבודות המרובות שקיבל מרדכי
מאיר ממחלקת הציוד חיל־אוויר ניתנו כשורה,
ללא העדפה( .במקביל נערכת חקירה
פנימית בחייל, אם לא ניתן היה לחסוך
לפחות מסירת חלק מהעבודות, ולהעסיק
במקומן כוח־אדם מיקצועי השייך לחייל
עצמו, ושלא תמיד נמצא לו עיסוק).
#אם אין לסגן־אלוף כל קשר עם
העברת שירותי החברה הזרה לידי
מרדכי מאיר. זאת, לאור העובדה שההע ברה
בוצעה זמן קצר אחרי שהסא״ל חזר
ממסעו באירופה ובמיסגרת תפקידו הרישמי
נפגש אף עם בעלי אותו מיעפל שם.
מרדכי מאיר עצמו, בעל המיפעל, טוען
שידיו נקיות מכל רבב. את כל עבודותיועבור מחלקת הציוד הוא מבצע בהתאם
לכל הנוחלים המסודרים, ללא כל העדפה.
יתר־על־כן, לדבריו, אף ערך ביוזמתו, וללא
כל תשלום, מסע־הרצאות במספר בסיסים
של חיל־האוויר, כדי להדריך חיילים ב נושא
אחזקת הגנרטורים. הוא מ-שוכנע כי

ף* דיקות דומות נערכות לגבי החברה
להנדסה בע״נז, אשר לה סוכנויות רבות
של מיפעלים בחו׳׳ל המייצרים קומפרסורים
׳וגנרטורים הנמצאים בשימוש מחלקת ה ציוד
חיללאוויר.
מנכ״ל החברה, הירשברג, מסר לי כי
כל עיסקותיהם כשרות. הסטייה היחידה
היתד, כאשר במשך שנים אחדות נהגה
החברה לשלוח, בחגים, מתנות לגורמים
׳שאיתם קיימה קי-שרי־מיסחר. ברשימת
האנשים נמצאו מיססר פקידים ממישרד־הביטחון.
מישלוח
הת־שורות לפקידי מישרד־ה־ביטחון
אף גרם למאסרו של המגנ״ל הירש־ברג,
ולשיחרורו בערבות, כאשר התברר
כי לפחות במיקרה אחד חרגה החברה
ממישלוח מתנות סטנדרטיות, ושיגרה ל אחד
מפקידי מישרד־הביטחון מכשיר סטרי אופוני
יקר.
אגב, החקירה בחברה זו משתלבת עם
חקירה נוספת, שאייר, קשורה במחלקת
ציוד חיל-אוויר. אחד מבכירי עובדי החברה,
בעל עבר ביטחוני נכבד, התלונן בפני
המישטרה הצבאית על אפשרות של קשרים
פליליים בין המנכ״ל לבין קצין־צה״ל בכיר,
קשרים שתודות להם הרוויח אותו קצין
עשרות אלפי לירות. אותו פקיד בכיר,
׳שלא רצה להשלים עם שיטות־ד,עבודה
הנהוגות בחברה, פרש מעבודתו, למרות
ששימש כמגהל־מהלקה במיפעל ונהנה מ־תנאי־שכר
גבוהים.
תשורות ביד רחבה

שת השכנות פ־טפטו במעלית
ושר־האוצר נאלץ לרדת במדרגות
דני ליטאני ידוע בתור
חקיין, ובתור עוזר. הוא
היה עוזר שר־ד,׳עבודה מ טנו
של יוסף אלמוני, עוזר שר-
העבודה בזמנו של יצחק רבץ,
ויחד עם זה עבר לפיש-
רד דאש־הממשלה, והיה אחד
מעוזריו של מנהל לישכת ראש־הממשלה,
אדי מיזרהי. בימים
אלה התמנה דני כדובר
מישרד־העבודה, ובמיסדרונות
הכנסת !מתלוצצים כי עוזר בא
ועוזר הולך. דני, כך אומרים,
פינה את התקן, כדי לפנות את
המקום ליועץ־הפללי החדש,

אריק שרון.

במסיבה שנערכה הש
בוע
׳לרגל מינויו של נידזן ון
שגיא! ,מי שהיה דובר מישרד־החוץ,
כשגריר ישראל פג׳־
מאייקה, נכחו עיתונאים רבים.
את ההזדמנות ניצל עורך יר־חון־הנשים
את, יוסף (״טומי״)
לפיד, כדי להתגרות באנשי
ידיעות אחרונות. הוא ניגש ל שולחן
שם ישב גם דר יוד*

קובסקי, ,מרכז־המערכת של
ידיעות, ואמר לו :״אני מוכן
לתת לך 20 אלף קוראים של
מעריב, אם רק תוותר על העמודים
המרכזיים של עיתונך
בימי שישי.״ ישב שם גם דידי
מנוסי, מאנשי ידיעות, וה שיב
לו בו-סמקום :״לא צריך,
טומי. זה שאתה כותב במעריב
כבר נתן לנו 20 אלף קוראים.״
0כשנשאל העיתונאי של*
מה נקדימון מה שלום בנו
החדש, בן החודש וחצי, נתיב,
הוא עונה בגאווה :״הוא כבר
לומד לצייר.״ על תמיהת השומעים
הוא משיב :״בציבעי
גואש, בעיקר בצבע חום, על
בדים.״
! . 0נראה שהזמר־המלחין
שמואל קראוס אינו אוהב
ביותר את המלחין-הזם ר-הח״כ
עקיבא נוף. כאשר הופיע
שמו,ליק בנצרתיעולית, ומישהו
ביקש ממנו לשיר ישיר השייך
לנוף, הגיב :״עקיבא נוף —
הוא רוצה להיות גם ראש־

׳ממשלה וגם אילנית.״
0מי שהיה עורך ביטאון
פיפלגת־העבודח, דויד שחם,
שעבר למיפלגת יעד, הגדיר
יאת יחסו למיפלגות :״בארץ
חושבים -שמיפלגה זה בית. אני
חושב שפיפלגד, זה אוטובוס.
כשהוא נוסע בכיוון הנכון, אני
עולה. כשאני רואה שהוא נכנס
לרחוב שאינו בכיוון שלי, אני
יורד.״
! 0על גורלם של אנשים
שאמרו בעבר אמיתות בלתי־פופולריות
והמוחרמים עתה
על־ידי עסקנים שאימצו לעצמם
את דבריהם, אמר שחם :
,,בפוליטיקה, העיקר זה לא
להיות צודק בטרם־עת. יש כלל
שצריכים לחרוט •אותו על אבן :
,הייה צודק בזמן הנכון׳!״
0בכנס בוגרי בית־הספר
העממי תל נורדוי, שברחוב
פרישמן בתל־אביזב, שהתקיים
בגני התערוכה, בלטו אמנים
ואישי־ציבור רבים מבוגרי בית-
הספר. איש ציבור נוסף שבלט

בכנס, אם־כי איננו בוגר שלו,
היה ראש עיריית תל-אביב
שלמה >״צ׳יצ״׳) להט, הידוע
בחיבתו הרבה להופעות באירועים
ציבוריים. בנאום־הברכה
שלו הסביר צ׳יצ׳ את הסיבה
לבואו לכנס, כשהוא פותח במילים
׳אלו :״׳באתי ־לכאן מכמה
טעמים הוא לא הספיק
לסיים את המישפט, ואחד ה בוגרים
צעק לעברו :״הטעם
הראשון הוא כדי שנציביע בש בילך
בבהירות הבאות.״
! 0א־ם רום ו מישפחת להט.
זיווה (״צ׳יצ׳ילה״) ,אשתו של
ראש־העיר, עובדת כספרנית באוניברסיטת
תל־אביב. באחד
הימים ביקשה לקנות כמה כרטיסים
לבריכת-האוניברסיטה.
כשהגיע תורה לשלם עבור ה כרטיסים,
עמדה לשלם בשק,
אך הקופאי, שלא הכירה, סי רב
לקבל את ההמחאה ודרש
!ממינה תשלום במזומן. זיווה לא
ניצלה את מעמדה ולא זיהתה
את עצמה, אלא עזבה את המ קום
מבלי להיכנס לבריכה.
לאנשים הנכונים
777 ברנדי
בינלאומי

,$ כרמל מזרחי

מיקבי ו אעוון לזגיון
וזכדון יעקב

טליה שפירא

כוכבת הסרט ״חגיגה לעיניים״ זכתה בשבחים
רבים על מישחקה בו, בהצגת־הבכורה שנערכה
השבוע. היא בלטה ביופייה המיוחד, בשיער אדמוני גולש ובחליפה לבנה. טליה,
שילדה את בנה הבכור לפני שלושה חודשים, ערכה בתום ההקרנה מסיבה
פרטית בביתה שבשיכון דן לכל משתתפי הסרט, ולידידיה הרבים( .עם טליה,
בתמונה, המפיק״התטריטאי נפתלי אלתר והבמאי אסי דיין. משמאל, אחרונה.

חיים ברלב

שר״המיטחר והתעשייה,
שהיה אורח״הכבוד בבכו רה,
הסתער מייד על המיזנון, הוכיח כי הוא מסוגל
לאחוז שלושה דברים מבלי להתבלבל. בתמונה מחזיק
בר״לב ביד שמאל בטיגר ובוופל, וביד ימין בכוס מיץ.

זיוה רודן

מי שהיתה הכוכבנית הישראלית
הידועה ביותר, היתה אחת האורחות
בהצגת־הבכורה, והצטלמה עם אסי. ההצגה היתה
חגיגה לעיניים מבחינת היפהפיות שראו בה התייצבות-
חובה. בלט בהיעדרו אביו של אשי, משה דיין, שהוזמן
להקרנה מוקדמת של הסרט וסירב להצטלם עם בנו.

עודד קוטלר

מנהל התיאטרון החיפאי, בא לבכורה בחולצה רקומה
ובשיער קצוץ, ונראה צעיר מגילו בעשר שנים.
אגב, אופנת השיער הקצר אצל הגברים הופגנה בבכורה גם על־ידי איש-הקולנוע
רפי אדר, בעלה של השחקנית יהודית טולה, שקיצץ בשערו הארוך וגילח את
זקנו, וגם על-ירי הפיזמונאי יהונתן גפן, שבא בחברת אשתו נורית.
העו ל ם הזה 1972

אנשים
! 8לפחות ׳אדם אחד במדינה
חייך בסיפוק, כששמע את
ראש הממשלה יצחק רבץ או־
!מר בראיון לטלוויזיה, לפני
נסיעתו לאמריקה, כי ארצות-
הברית תיתן לישראל את הסיוע
הכספי הדרוש לשם קיומה. היה
זה אברהם (״ינקו״) שוויי־צר,
יחבר הנהלת ׳מערכת

על הדרוזים בשפה האנגלית
מזה 70 שנה.
תושבי הבית ברחוב
בראלי מיספר 10 שבשיכון
למ״ד, רגילים לגלריית האנ שים
החשובים מאוד, המשתמשים
במעליות הבית והנראים
במקום. שכן אחד השכנים, ה־
:מתגורר בקומה השמינית, הוא

11ו ו11

עכשיו הזמן להקדיש את כל תשומת־לבך ואת כל מאמציך לעבודה. אם
לא — אתה עלול גם להפסיד אותה לגמרי. סוף השבוע ובייחוד יום ה׳
מביאים את התוכנית הגדולה שלך לנקודת־השיא. מאז ואילך שוב לא
תוכל לשנות דבר, ולכן מוטב שתתכנן הכל בקפידה. אם את מנהלת רומן
עם גבר נשוי, הפסיקי אותו. אל תעדרי מהבית כי צפוי אורח מפתיע.

21במרס -
20באפ רי ל

עכשיו הזמן שבו אתה עלול ליפול בפח, אם לא תשמור ולא תשקוד אלף
פעמים כל הצעה. נכון שאתה הרפתקן באופייך. נכון גם שאתה זקוק
לדברים חדשים, כדי שילהיבו אותך כל פעם מחדש. אבל אי־אפשר להגזים.
יום ג׳ הוא מסוכן מבחינה כלכלית: אל תהיה בזבזן דווקא בשבוע פעילות.
11110 21באפ רי ל ־
20ב מ אי

תאוחיס

להפתעתך, ואולי למורת״רוחך הסמיייה, מתחילים העניינים העיסקייס
להסתדר — להפליא. אתה חייב לשאול לדעתה של בת״זוגך, ואם גם
לא תקבל את כל דבריה — דע שהיא שוחרת את טובתך, ורואה
הרבה דברים שאינך מסוגל להשיג, מתוך ריתחת־חושים. בת
תאומים: כוח הרצון שלך אינו חזק דיו. צאי השבוע לחיק הטבע.

י׳? ביו! י

במישור חיי־האהבה שלך, סרטנית, לא
תידחי בגסות את מחזרך הנלהב, למרות
תני לזמן לעשות את שלו ; או שהרגשתך
ייאש ממך. בן סרטן, למרות אופייך הנוח,

יחולו שינויים מרעישים. אל
•שאינך חשה כלפיו כל משיכה.
תשתנה בכל זאת, או •שהוא יתאתה
נוטה להתפרצויות פרועות.

11110
;21ב׳ וניי ־־
.כ:1 21י71

אויר!

יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון משווע, תוריד אותך שאולה,
אם לא תדעי לרסן את שניהם ולהוסיף להם מידה אמיצה של חושי
הומור, שהוא אחת מתכונותיו היפות ביותר. זה לא שהוא לא רוצה
אותך: זה שהוא בטוח שאת לא רוצה אותו. קדימה ! גלי לו את האמת.

י. ביו לי -

>1י איגוסע

עודו תאומי

שחקן ״התיאטרון הקאמרי״ ,הזוכה
בשבחים על תפקידו בהצגה ״קור״
יולנוס״ ,מצא זמן בין הצגה להצגה לקפוץ לחופשה קצרה באילת.
שם פגש את ידידו מנוער, יוסי סיגי, בעל מלון ״ביקעת״חירח״
(משמאל) ,שחבש איתו את ספסל בית־הספר העממי תל־נורדוי.
סיני, שהוא בעל מועדון־צלילה, העביר את עודד קורס מזורז,
והשניים הרביצו צלילה משותפת לכבוד הפגישה המחודשת.
הארץ. לפני שנתיים העלה ב־סידרת
מאמרים את הרעיון ל בקש
מענק כספי מהאמריק-
אים, לשם: רכישת הציוד הצבאי
הדרוש לישראל. .כאשך נפגש
זמן קצר לאחר מכן עם
:רביו, שהיה אז -שגריר ישראל
בארצות־הברית, אמר לו רבין
בביטול :״!איזה רעיון לא-׳מצי-
אותי ! :מה אתה רוצה, שהם
גם ימכרו לנו פנטומים וגם
יתנו לנו כסף כדי לקנות או תם

העיתונאי־דיחויקר כ רו ך
גאדל, בעל ״דו״ח נאדל״ על
הכלכלה השחורה, מתאר את
הדו״ה של פרופסור חיים כך
שחר כך :״לחולה יש ׳סרטן.
:בא הדוקטור בן־שחר וקובע
שיש לו נזלת, וכותב דו״ח שלם
,על הצורך להוביל את המיטנד
חות המלוכלכות למכבסה במכונית
אחת, ואת המיטפחות הנקיות
׳במכונית שנייה.״
!משך עשר שנים ישב
ארנולד שרמן בתפקידו כדובר
אל־ על והממונה על יח־סי־הציבור
של החברה. לפני
כשנתיים, בעיקבות פרשת אל
שווימר, התפטר, אך התפטרותו
לא ׳נתקבלה. לאחרונה
נפוצו שמועות באילו עומד
שימן להתפטר מתפקידו, ולב קש
העברה לתפקיד חדש. שדמן
׳מכחיש ׳כאילו התפטר מ־אל־על,
יאך מוחה שייתכן בי
יעבור לתפקיד חדש. התפקיד
עדיין אינו: מוגדר, אך שדמן,
הנחשב ׳כמומחה בעל מוניטין
בינלאומי בתחום התעופה, וש היה
בעבר עורך בכיר בשבועון
האמריקאי דב-היוקרה אוויאי־שן
וויק, מוכן לספר, כי בתפקידו
החדש יעסוק בניסיון לש פר
את תדמיתה של מדינת-
ישראל בעיתונות הזרה. בימים
אלה: עומד להופיע ספר שכתב
׳שימן על העדה הדרוזית. הוא
טוען כי זהו הספר הראשון
העול ם הז ה 1972

היזהר מפיטפוט יתר ; שמור בסודי״סודות את פירטי המיבצע שעליו
אתה עובד כרגע. בדאי שתיזהר דווקא מזה שאתה חושב שהוא ידידך
הטוב — הוא ולא אחר אורב לבל רמז שייצא מפיך, לכל טעות
מיקרית, או לבל מישגה שתעשה. אתה בודד. לכן, יהי העליך לעמוד
באתגר הזה לבדך, ללא גיבוי של איש. אם תצליח — זרי הדפנה שיעטרו
את קודקודך יהיו רק מעט״מזעיר ממה שיבוא אחר״כך. בלי בנעימים.

שר-האוצר יהושע רכינו־כי
ץ. באחד מימי השבוע ש עבר
חיכתה שכנה למעלית ב-
משך יזמן ׳ממושך, והיתה סבורה
לתומה כי המעלית מוע סקת
על-ידי אנשי ביטחון השומרים
על השר. לתדהמתה
ראתה את רבינוביץ בחברת
נגיד בנק ישראל, ימשח לנכר,
יורדים במדרגות הבית, ממ רומי
הקומה השמינית. רבייו־ביץ
הסביר לה שאין טעם לח כות
למעלית, שכן: שתי שכנות
מהקומה החמישית מפטפטות
ביניהן, והשאירו את דלת ה מעלית
פתוחה. תחת -שייכנסו
למכונית שהמתינה להם בפתח
הבית, נשארו רבינוביץ וזנבר
עומדים בקומת הקרקע, כשל פתע
יצא מהמעלית חיים
צדוק, שר-המישפטים, שהסביר
כי מאחר שהמעלית האחת, ה עוצרת
בקומות הזוגיות, הייתה
עסוקה, ירד קומה והשתמש יבזו
הנעצרת בקומות הלא־זוגיות.
בעל מלונות גני שולמית,
בצדאד מיזרחי, מצא
דרך ששלו לנקום במלונאי אילת,
בראש־העיר גדי כץ, ובנציגי
מישרד־התיירות בעיר.
באילת: מקובל שכאשר מבק רים
מלונאים או ראשי העיר
במלונות וסמועדוני-הלילה, אין
גובים מהם דמי-כניסה. כדי
לעודד תיירות מקומית לאילת,
החליט מיזרחי ליזום ערבי־בי־דור,
ולשם בך פניה למישרד־התיירות,
לראש־העיר ולשאר
המלונאים, הציע לארגן ביחד
סידרת מופעים שתמומן על־ידי
׳כולם. לתדהמתו ׳נענה בשלילה.
מיזרחי לא התייאש, הגיע ל הסכם
עם חברת ארקיע, שהס כימה
להטיס אמינים !מהצפון בחמישים
אחוזים. יחד עם
מיזרחי למ הורה זאת נהל
ומועדון־הלילה של המלון
לגבות דמי״פנייסה ׳מלאים מהפד
לונאים הקולגים, מראש־העיר
ומשר-התיירות בכבודו-ובעצמו.

חאונ״ס
2יי ופטמבר ־
7־ גאויזטונר

:1מווו 11
22באוגזסט -
22בספטמבר

המריבה הטיפשית שבה הסתבכת, אינה מועילה לאף אחד, ומקלקלת את
מצב־רוחך. נסי להקדיש זמן לטיפוח יופייך, ולעיסוק בתחביבייך, במקום
לשאת על כתפייך את כל בעיות העולם הזה. לקראת סוף השבוע את
עלולה לנתק קשר אישי חשוב, בעיקבות בדיחה מעשית שהושמעה
באוזנייך, בנוכחות אלה •שלדעתך יפרשו אותה בצורה מוטעית. אל
תעשי זאת, כי בסופו-של־דבר, זה לא ישתלם. השבוע אל תצאי לקניות.

צפוי לכס שבוע מעניין וסוער הן מבחינה פיננסית וכן מבחינה רומנטית.
אפשר שתעשז כסף בעזרת או כתוצאה מקשר רומנטי ואפשר שהרפתקה
רומנטית תעלה לכס בכסף רב. השתדל לא להמר ולא לסכן כספך
שלא לצורך, כי אתה עלול להיגרר להוצאות כספיות לא כדאיות.
1 1ע1ן ע

1 1ע:ן!1גו>>11מ
* 2335131

סשת

* 1-0ץ-ז-וין *1

3331005

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה. כי בעתיד הקרוב מאוד תזדקק
לכל רצונם הטוב. היחסים המתוחים עם בן זוגך ישתפרו בעיקבות
פגישה בלתי־צ׳פוייה עם ידיד קרוב, שאותו לא פגשת זמן רב. אל תיקח
על עצמך סיבונים מיותרים בענייני בספים, ואל תיכנס לעיסקות נפל.

עירנות רוחנית תאפשר לך להתגבר על כל מיני התנגדויות צפויות ובלתי׳
צפויות. רעיון מבריק, אם יבוסס על־ידי תיכנון לעומק, עשוי לעצב את
עמדתך הציבורית בצורה ובמידה שבהן טרם נתנסית. זהו שבוע טוב
לביקור אצל התופרת או בתצוגות־אופנה. אל תסמוך על ידידים.
21בדצמבר ־
19 בינו א ר

20 בינו א ר -

היזהר מאוד מלהיכנס להתחייבויות כספיות. אל תיכנס לעיסקות חדשות
בלי לבדוק אותן היטב. עס זאת, הזמן מתאים לעריכת תוכניות כספיות
לטווח ארוך. סמוך על עצתו ותבונתו של ידיד, בעיקר אם נולד במחצית
הראשונה של חודש מארס. אתה עשוי לשאוב סיפוק רב מאירוע חברתי.

גכבדואר

זכית בהצלחה, ואתה עתיד לזכות בעוד כמה. זכור בי הדימיון והמקוריות
חייבים לשמש נר לרגליך, הרבה יותר מן הזהירות והתיכנון הקפדני.
עם זאת, אל תתעלם מדרישות הרגע ודאג לא לריב לחינם עם
ידידיך ומתחריך. רכישות ציוד, או דברים הדרושים לעבודתך כדאיות
מאוד, השבוע. בת דגים: העדיפי הכהה על הבהיר, המתאים לאופייך.

ממשלה זרה ביקשה
להרחיק נציג ישראל
אמריקאיות ״יונייטד פרוט״ ו״נורטרופ״
לממשלות זרות.

דויד מובן לבטח
את השטחי
עורך״הדין יחזקאל ביניש, המייצג את טוכני ״לוידס״ בשטחים הכבושים,
הודיע למפקח״על״הביטוח, ד״ר יוסף פיקר, כי ״לוידס״ בריטניה מוכן לקחת
על עצמו את כל ביטוחי הרכב בגדה המערבית, תמורת בילעדיות לשלוש שנים.
ההצעה של ״לוידס״ היא היחידה שבכוחה לחציל את מבוטחי הרכב בגדה,
אחרי שחברת ״מיד-אטלנטיק״ הודיעה על הפסקת פעולותיה .״מיד״אטלנטיק״
היא חברה הרשומה באיי ברמודה, והחלה לפעול בישראל בצורה מוזרה ביותר בשנת
. 1970 חם קיבלו רשיון לבטח רק בגדה המערבית, ויחד עימם פעלה גם נציגות
של ״לוידס״.
הועלו טענות כי הסוכנות של ״מיד-אטלנטיק״ לא נתבעה להפקיד פיקדון עם
תחילת פעולתה, כנדרש מחברות אחרות. על-כל-פנים, הפסקת פעולותיה הותירה
את אלפי המבוטחים בגדה, כולל חברות-התחבורה שם, ללא כל ביטוח, ואלפי כלי-
רכב ייאלצו לשבות בימים הקרובים.
ו יועץ
דינשטיין
בלי שוחד

ממשלה של מדינה זרה התנתה עסקים
עם ישראל, בהרחקת נציג התעשייה ה מכל
קשר ל- אווירית עיסקה — נודע ממקורות מהימנים. ההיא
טענתה,
ה לתביעה
כמשחדשרים
י הנציג ידוע
וממשלות בקנה-מידה גדול, על מנת שמתוצרתהתעיאותו
לקנות
קיי שייה
האווירית.
מת עתה רגישות לנושא, לאחר הגילויים
בדבר השוחד ששילמו חברות״הענק ה

מינוי ה מוז ר
של המבקר
חברי הוועדה־המנהלת של ״החברה
לישראל״ כימעט כולם ישראלים. למעשה,
כולם, להוציא את יושב־ראש מו־עצת-המנחלים
של החברה, הברון אדי
מונד דה־רוטשילד ונציג הקבוצה הגרמנית
יוסף דומברגר. טיבעי חיה,
לכן, כי ישיבות הוועדה תתקיימנה בישראל.
לא רק בגלל שכך נאה יותר לחברה
שהוקמה כדי להשקיע כאן, אלא נ״.
כדי לחסוך למדינה דולרים.
אולם ראה זה פלא: כאשר מדובר
באזרח רגיל, מקפידה הממשלה לא לתת
לו יותר מן ההקצבה חרישמית שלו. ואילו
כאשר מדובר בחברי הנהלת ״ה חברה
לישראל״ ,הסיפור שונה. לאחרונה
מכנס הברון ישיבות של הוועדה המייעצת,
והוא עושה זאת דווקא בפריס.
למה שיבוא הוא לישראל ז מוטב שיטוסו
10 ישראלים לפריס. לא שהם מתנגדים
באופן מייוחד לטוס לפריס, אבל
יש בעייה של הוצאות, ו־ 450 הדולרים
אינם מספיקים.
אז נא לא לומר שראשי האוצר לא
מבינים עניין, שכן, באחת הישיבות של
הוועדה המייעצת בישר המנכ״ל, ישראל
גלעד, בשימחה לכולם, כי השיג
הסכמה של האוצר להקצבה מייוחדת
של מטבע זר, לנסיעות המשתתפים בישיבות
בפריס. מכאן שכל ישיבה עולה
למדינה כפול: כרטיס־טיסה לפריס וחזרה
כפול ,10 ועוד הקצבות מייוחדות
של דולרים — עסק של 10 אלפים לירות
לאחד הוא 100 אלף לירות לישיבה —

בממשלת אותה
שר־למדינה,

הסביר
נציגי השגרירות הישראלית
את הנזק הכבד שנגרם
למדינת ישראל מפעולותיו
של נציג התעשייה האווירית.
לדיברי השר
הנציג משחד שרים
וממשלות כדי שיסכימו לקנות

העיר, במישראל.
השר
אירוניה, כי הסכום הניתן כשוחד גדול
מכל רווח אפשרי מן העיסקה. הוא
אמר כי במיקרה
עלול השוחד להתגלות,
ואז תינזק ישראל ללא־תקנה.
מיקרה דומה אירע לפני עשר שנים,
לאחר הפיכה בסיארה״ליאונה וניגריה,
עת התגלה כי חברות ישראליות שיחדו
שרים מקומיים. הפרשה הזיקה לישראל
תקופה ארוכה, וכמה מראשי החברות
הישראליות נמלטו ממעצר ברגע האחרון.

הפרשה דווחה לשרים בכירים בממ שלת
ישראל, שהחליטו על הרחקה שקטה
של הנציג. בשלב ראשון ימנו נציג
בכיר של מערכת הביטחון
אשר ידחוק בהדרגה את
רגלי נציג התעשייה האווירית משם.
מכספי-החברה, המנוכים ממס״ההכנסה.
וכל-זאת, כדי שהוד-מעלתו הברון יוכל
להישאר בפריס, ולא יטרח לבוא לארץ.
אגב, באותה ישיבה אושר גם מינויו
של ד״ר אברהם נאמן כמבקר־הפנימי
של ״החברה לישראל״ .האישור נעשה
בצורה מוזרה ביותר. גלעד הודיע לחברי
הוועדה המנהלת כי הגיע עם נאמן להסכם
על תנאי עבודתו, אך את פרטי
ההסכם לא ימסור לכולם, אלא רק ל-
יושב-ראש חוועדה-המנהלת, ויחד עימו
יחליטו על התנאים.
זהו סיפור דומה למה שעשה נאמן
עצמו כמה שנים קודם-לכן, עם תנאי
!.רישתו של זנבר מן ״הבנק לפיתוח התעשייה״
,שנאמן היה אז מנהלו הכללי
וזנבר יושב-ראש מועצת״חמנחלים שלו.

המיזווו מ ג דו הונו
״בנק המיזרחי״ מגדיל את הונו בהנפקת
שיטרי־הון בערך נקוב של 5
מיליון לירות. ההנפקה תגדיל את הון
הבנק ב 20-מיליון לירות לערך, והונו
יעבור את המאח-מיליון לירות.
מנכ״ל הבנק, אהרון מאיר, הודיע
בימים אלה כי הבנק פתח נציגות בניו-
יורק. כנציג הבנק התמנה מיכאק צבי-
נרי. הבנק מתכונן להפוך את הנציגות
לסניף מלא, ולשלב מאוחר יותר הוא
שוקל פתיחת סניף באיי קיימאן, כדוגמת
״בנק לאומי״ ו״דיסקונט.״
הבנק יזם עתה, בשיתוף עם הפאקול-
טה לניהול באוניברסיטת תל-אביב בראשותו
של פרופ׳ יאיר אחרוני,
סמינר בינלאומי על התמורות במערכת
הבנקאית הבינלאומית. בין המשתתפים
יהיה לורד בלוג, שר״חאנרגיה הבריטי.

איגוד חברות״הביטוח הישראליות כבר החליט, כי הוא לא יקח על עצמו את
הביטוחים של ״מיד־אטלנטיק״ ,כך שהצעתה של ״לוידס״ היא המוצא היחידי.
וזבשרים המפקח על הכשרות במישרד־הדתות
חרב דויד נשר; יוצא בימים אלת לא מריקה
הדרומית, כדי ללמד את בתי־המיטבחיים
שם כיצד יש לחתוך ריבעי-
בקר כך שניתן יחיה להביאם ארצה על
עשר צלעותיהם. היום אוסרת הרבנות
יבוא בשר ללא עצמות של רבעים שלמים,
בטענה כי מסיבות כשרות יש לנקר
את הצלעות החמישית עד העשירית,
וכי הקצבים המקומיים אינם עושים
זאת.
איסור יבוא הבשר בצלעות הללו, על־ידי
הרבנות, גרם להאמרה תלולה של
מחירי הסטייקים המצויים בין הצלעות
האסורות. נוסף להתייקרות של
מחירי החזיר וכן העופות וההודיים, עומד
מישרד־חמיסחר-והתעשייה בפני בע־ייה
חמורה. חמישרד חתם על חוזים לייבוא
10 אלף טון בשר מפורק, ללא
עצמות. אם תתעקש הרבנות לאסור
ייבוא, יגרום הדבר להמשך התייקרויות
הבשר בארץ.
בינתיים מסרבים חאיטליזים לקנות
את הבשר המפורק, חסר־הסטייקים, ו־

גידול 6ל31

בתיירות לופטהנזה
ב 1974-הטיסה חברת ״לופטחנזח״ 41
אלף נוסעים מגרמניה לישראל — גידול
* 31 לעומת שנת .1973 בחמשת החודשים
הראשונים של 1975 הטיסה החברה
18.5אלף נוסעים — גידול של *26.5
לעומת אותה תקופה אשתקד. הירידה
בשיעור הגידול מוסברת בשפל הכלכלי
באירופה.
נציג ״לופטחנזה״ בישראל, פאול פי שר,
מסר כי כדי לעמוד בדרישות ה גדולות
והולכות למקומות״טיסה, מכניקה
החברה לקו פעמיים בשבוע מטוס
מדגם ״בואינג ,״707 הגדול מן המטו סים
הטסים עכשיו בקהיבאוקטובר 1974
כבר הכניסה החברה לקו מטוס מדגם
״בואינג 200/727״ ,ושני הדגמים הללו
הגדילו את היצע המקומות ב״* .40המטוס
החדש, מדגם ,707 מסוגל לקחת
15 טון מיטען בכל טיסה רגילה עם
נוסעים.
סניף ״לופטהנזה״ בישראל ישמש גם
נציגות של מישרד-התיירות הגרמני, ונציגו
כאן יחיה יצחק זרעוני. נציג
חמישרד מעוניין בעיקר להביא לגרמניה

מישרד-המיסחר־והתעשייה ניסה עד כה
לאלצם לקנותו בכוח, בהתנותו מכירת
בשר הכולל סטייקים במכירת בשר ללא
סטייקים. השבוע העלתה הממשלה את
מחירי הבשר עם עצמות בחצי־לירה ה-
קילו לסיטונאי, והורידה את מחירי הבשר
ללא עצמות ב־ 75 אגורות, כדי ל עודד
את מכירתו — לשווא.
הרב דויד נשר ילמד את חדרום-אט-
ריקאים כיצד לחתוך את הצלעות ה כוללות
סטייקים, כך שכל החלקים ה טעונים
ניקור לא יישלחו ארצח. כך
יגיעו ארצה ריבעי־בקר עם בשר עד ח-
צלע השמינית או התשיעית, הכוללות
סטייקים. אם יצליח הרב נשר במשי-
מתו, הרי שהחל מעוד שלושה חודשים
שוב יגיעו מישלוחי סטייקים לישראל,
והממשלה תוריד את המחירים.
אגב, אחת הסיבות לסירובם של ה•
איטליזים לקנות את הבשר המפורק היא
שרובו מיובא מאורוגוואי, והוא באיכות
גרועה ביותר ואינו מתאים לדרישות ה ייבוא
הממשלתיות. היבואן הביא בשר
שניתן לעשות ממנו רק גולש, והאיט-
ליזים אינם רוצים בו. אנשי מישרד־ח-
מיסחר־וחתעשייה חוששים לקנוס את
היבואן, הידוע בקשריו הטובים עם ה ממשלה,
בעיקר מאחר שהוא מעסיק את
איתן האזרחי, פקיד בכיר לשעבר
במישרד״חמיסחר״והתעשייח, המכיר אישית
את צמרת המישרד כיום.

אנשי״עסקים, לביקורים בירידים ותערוכות
שבהם מצטיינת גרמניה.
״לופטהנזה״ סיימה את שנת 1974בעולם
כולו ברווח נקי של 18.8מיליון
מרק, לאחר ניכוי 45.7מיליון מרקים
לכיסוי ניזקי שביתת פקחי״חאוויר בגרמניה,
שנמשכה חצי שנה. החברה מח לקת
השנה דיבידנד לבעלי-חמניות שלה,
וכן בונוסים לעובדים בשיעור כולל של
7מיליון מרקים. החברה הטיסה ב1974-
9.2מיליון נוסעים — גידול של *20.3
לעומת .1973

בי נ ג ־ לי ני א ל

עקרת הביח,
יתכן כי נתקלת לאחרונה
בנסינן לשכנע אנתך ני אפשר
נכדאי לכבס במכונת כביסה
במים קרים, כדי לחסוך
כ ביכול הוצאות חשמל בסכום מעורפלובלתי ברור.
כיצרן מנוסה ואחראי
של אבקות כביסה
בעלות מוניטין מזה 40 שנה,
מייעצת לך חברת •שמך
במלוא הרצינות ובכל האחריות

אבקת הכביסה החדישה ־ספרייטיקס׳
של ׳ שמך היא אבקת כניסה למכונה
יאשר כושר הניקוי שלה גבוה ביותר.
אנו ממליצים לך, עקרת הבית
לכבס ב־ספריימיקס״ במים חמים,
שימי לב-חמים
אך לא רותחים !
ההרתחה עלולה
לגרום נזק לסיבים.
הטמפרטורה האופטימלית
לכביסה היא נין
״ 55ל 85״ -לפי הוראות
יצרן מכונת הכביסה.

אל תכבסי במים קדים!
ארצנו מבורכת באקלים חם
במשך רוב חורשי השנה והתועה
המוגברת מחייבת אותנו לראוו.
לחיטוי הבגדים בעתי הכביסה.
רק כביסה במים חמים
גורמת לחיטוי הכבסים
מכל אותם זיהומים
הנוצרים ע״י בקטריות
המנפרשות עם הזיעה.

במים קרים לא מתבצעת פעולת חיטוי כלשהי!
גם בעת שטיפת כלים או חפיפת שיער
את מעדיפה וראי להשתמש במים חמים
כרי לקבל תוצאות טובות יותר.

ולעניין החסכון-
יספריימיקס״ היא אבקת
כביסה חסכונית ביותר,
מכל הבחינות.
המחיר לכביסה, נסתיר
הקופסה מחולק למספר
מסות האבקה שבתוכה)
הינו נמוך ביותר,
והחשוב מכל-״ספריימיקס״ מגנה על האריגים

וזהו החסכון האמיתי!
לטובתך-עברי ל״ספריימיקס״ של ״שמך
וכבסי במים חמים, גסי והיוכחי!

יי האם על הכביסה המלוכלכת
חלים כללים אחרים?־ לא ולא!

ה עו ל ם הזה 1972

במדינה

שנה

העם

ך* קמת ״ממשלת הצללים״ של
\ 1יצחק רבין התקדמה השבוע בצעד
נוסף.
ט&ישרד ראש־ד,ממשלה עומד לפרוש
המנכ״ל הנוכחי, מרדכי גזית. הוא יקבל
לידיו תפקיד ייצוגי, שהוא ריק-מתוכן
כיום: תפקידו של שגריר ישראל בצרפת.

מעוד לא היה
מצבנו המדיני
טוב כל כך

צבא ש? ״מומחים״
מגויים כדי להרגיע
את הציבור ולהוכיח
שאין צורך בפשרה
לכל אורך העמוד של מעריב, כיום
השישי האחרון, זעקה הכותרת :״מעולם
לא היה מצבנו המדיני טוב כל־כך.״
היתד, זו ציטטה מדברים שאמר פרום׳
מרדכי אביר, אפריקניסט, איש האוניברסיטה
העברית ובעל השקפות ימניות, נ־מיסגרת
ראיון השבוע של הצהרון.
,כדי שלא !תהיה טעות, ,באה ציטטה נוספת,
בכותרת שנועדה אף היא יללמד
את הקורא כי ישראל היא יעל הסוס המ דיני,
ואסור לה לוותר :״כל המהלכים
בידינו ועלינו להופיע בארה׳׳ב כבעלי ברית
חזקים, ולא בגרורים.״
מלפני המבול. דברים אלה- ,שבינם
לבין המציאות הפוליטית אין ולא כלום,
הם הלק ממסע של שטיפת־מוח, שמנה לים
כמה מחוגי השילטון בסיוע הימין, וש מטרתו
להחדיר למוחם של הישראלים כי
כל האופציות מצויות ביד ישראל, וכל
״כניעה נכונות להחזיר את השטחים
׳תמורת הסכם שלום״ — היא בבחינת
חולשת־דעת פחדנית.
לשם שטיפודמוח זו מגייסים לא פעם
בעלי תוארים !אקדמאיים, המופיעים כאילו
כל רזי המדיניות נהירים להם, וביכולתם
אף לצפות את העתיד. למעשה מהווים
אקדמאים אלה מישענת תעמולתית לחוגים
התומכים בקו הניצי השולל פשרה עם
העולם הערבי.
לעתים מעלים אותם מומחים את הנימוק
כי מטרתם האחת והיחידה של הערבים
היא ,״לזרוק את ישראל לים,״ ולכן אין
טעם לפשרה כלשהיא איתם. לעיתים מעלים
הם מחדש ׳את האימרה השחוקה,
מלפני המבול של יום־הכיפורים, כי מעולם
לא היה, מצבנו טוב !כל-כך. הם חוזרים
שוב ושוב על המיתוס הזה, שמת ביום
הכיפורים ,1973 כאילו היה לדבריהם כוח
מאגי.
יש המאמינים שאפשר לרפא סרטן ב דרך
של סוגסטיה עצמית. אך התוצאה
עלולה להיות מסוכנת: הזנחת המחלה
עד ששוב אינה ניתנת לריפוי.
מישפט כרם היה לשמול״ק

מותר להרביץ?חיילים,
אסור להפגין נגד המרביצים -
זוהי החלבה המישפטית
החדשה בישראל
אנשי כרם־שלוסל הקיבוץ~הדרומ׳י~ב-
יותר בנגב המערבי, רתחו. הם שמעו ב רדיו
שנערכת התנחלות בלתי־חוקית ב סבסטיה,
כדי לכפות על המדינה קו מדיני
סיפוחיסטי. צעירי כרם־שלום הם ״קומנדו
שלום״ — גרעין המתגייס אוטומטית לכל
פעולה למען מדיניות שמאלית ואנטי-
סיפוחיסטית. הם שאלו את עצמם: מה ני תן
לעשות?
לפתע צץ רעיון, תחילה כבדיחה ול אחר
מכן כהצעה מעשית: אם אריק שרון
מעודד התנחלות על אדמה ערבית בשטחים
המוחזקים, מדוע לא להקים התנחלות
הפגנתית על אדמתו של אריק עצמו?
לאריק שרון יש חווה חקלאית גדולה
בנגב הצפוני. אנשי כרם־שלום החליטו
להקים בה ״התנחלות סימליוד, כדי ל הדגים
את טענתם: שאסור להתנחל על
אדמת הזולת.
התוכנית היתה נלתי־אלימה בהחלט:
להקים אוהל סמלי, לערוך בו שביתת־שבת.
הפעולה נשאה מלכתחילה אופי של
התחכמות חצי־היתולית, בעלת לקח חי נוכי.

רגל אחת. אולם כפי שקורה ב הפגנות
פוליטיות, אין התוכנית המקורית
מחזיקה מעמד כשמתלקחים הייצרים.
המפגינים הגיעו לחווה ביום השישי אח־

להרחקת גזית יש משמעות מדינית.
גזית, אחיו של ראש אמ״ן, אינו נחשב
רק כאחד האישים הסימפאטיים בדרג ה מדיני
העליון, אלא גם כאדם מתון. כאיש
מישרד*החוץ, שניהל בעבר את מחלקת
המיזרח־ד,תיכון, הוא ידוע כיונה. אין הוא
שייך לכת פוליטית זו או אחרה.

נדון שמוליד, אורן ואשתו
טיפוסים פליליים —

במקומו נכנם לתפקיד המנכ״ל אדם הקשור
ביצחק רבין בלב ובנפש, איש-
אמונו הפרטי: עמוס עירן, שהיד, שייך
לשגרירותו של רבץ בוושינגטון. מאז,
הוגלה עירן זמנית למוסד ההסתדרותי
מיבמחים, אך מעולם לא התייחס לתפקיד
זה ברצינות. הוא נע-ונד למען רבץ ב־ארצות־הברית,
בשליחויות שונות ומיס-
תוריות.

עם הרחקת גזית וכניסתו של
עירן לתפקיד, הוסיף רכין איש
מפתח נוסף לממשלת־הצללים, שתנהל
עתה את המדינה.
עירן לא התפרסם עד כה בדיעותיו ה מדיניות.
אולם הערות שהפליט פד,־ושם,
הגדירו אותו כנץ קשוח. כך דגל, פומבית,
בהנהגת עונש־מוות לפידאיון.

מושכי השטים
** ס צירופו של עירן לחבורה, מצט־
> יירת בהדרגה תמונת שילטונו החדש
של יצחק רבץ. היתה דרושה לרבין שנה
שלמה עד שהחליט על ביצוע תוכניותיו,
אם מפאת היסוסיו האישיים, אם מפאת
ד,רגשת־חוסר־ד,ביטחון שלו.

מתנחלים מכים חיילים
— או פטריוטים?
רי־הצהריים, הקימו בה אוהל, לא פגעו
באיש או ברכוש. שוטר שהגיע למקום,
הסתלק. במקומו הגיעו מנהלי החווה ועובדיה.
האיש
שחימם את האווירה היה נהגו
הנאמן של אריק, מוטי לוי, נכה־צה״ל
שבור-רגל שהשתמש בקביים. הפגיעה ה־סימלית
באלילו העבירה אותו על דעתו.
הוא עלה על הג׳יפ והחל משתולל בין המפגינים,
בכוונה להפחידם ולגרשם, ולהפיל
את האוהל. תוך כדי כך כימעט דרס
את אחת הנשים.
אנשי החווה הרגיעו את הנהג המשולהב,
אך כעבור זמן־מה חזר והתלהב מחדש,
הכניס את עצמו למצב־רוח היסטרי. הוא
ירד מן הג׳ים, כשהוא מדדה על רגל אחת,
ניסה להרוס את האוהל בידיו, היכה בפניו
את סיני פתר. שמואל אורן ניגש לעצור
בעדו.
ערפל הקרב. מה שקרה לאחר מכן,
אפוף ערפל-הקרב — כפי שקורה במיק-
רים כאלה.
לפי תיאור אחד, ניגש ״שמוליק״ אורן
אל לוי, אחז בכתפיו. לוי ניסה להכניס לו
ראסיה ובעט בו באופן פראי. הוא פיספס
את אחת הבעיטות, מעד, נפל ושבר את
רגלו.
ברגע הראשון, כעם לוי על רגלו, ש בגדה
בו .״שוב פעם נשברה לי הרגל!״
קרא.
אולם לחברו, ויקטור ביטנטל, היתד,
גירסה אחרת .״אתה שם עם הזקן, אתה
בעטת בו!״ צעק לעבר שמוליק ,״אני
אתקע לך כדור! אני אגמור אותך!״
הדבר שיכנע מייד גם את מוטי לוי.
״זה הוא עם הזקן ששבר לי את הרנל, ה־בן־זונה
הזה, אני אהרוג אותו!״
מבלי לערוך סיסדר־זיהוי, הביאו השוט רים
את לוי אל שמוליק, ושאלו :״האם
זהו שבעט בך?״ השיב לוי :״כן, כן,
ההוא עם הזקן!״
בבית־החולים נקבע שלוי לקה בשבר

הדש, נוסף על השבר הקודם שלו. הוא
שכב בבית־החולים חמישה חודשים.
״רוחו של אריק״ .מכל אנשי כרם־
שלום, שמוליק אורן הוא, אולי, המועמד
הפחות סביר להכאת נכים. הוריו נמנים
עם מייסדי קיבוץ שריד. כמו צעירים אח רים,
שקיבוציהם נראו להם ממוסדים מדי,
יצא שמוליק להקים קיבוץ חדש. בכרם-
שלום הוא עובד כטרקטוריסט בפלחה וב־שלחין,
וכסדרן-עבודה.
בצה״ל משרת שמוליק, נשוי ואב לילד
בן 7חודשים, ביחידה קרבית מובחרת,
נמנה עם צולחי התעלה. מאז המילחמה,
בילה כשנה ורבע במילואים. למרות ממדיו
המרשימים ,״אין הוא מסוגל להרים יד על
איש,״ כטענת חבריו.
כל זה לא עשה רושם על השופט ה מחוזי
בבאר-שבע, הרצל אשכנזי, שופט-
צבאי לשעבר שניהל את המישפט ביד
חזקה, כימעט באווירה צבאית .״רוחו של
אריק שרון ריחפה בבית־המישפט,״ טען
אהד מאנשי כרם-שלום.
״מלח הארץ״ .השופט אישר שמוטי
לוי השתולל בנ׳יפ ותקף גופנית את אני
שי-הקיבוץ. את עדויות הקיבוצניקים פסל
בהערה שהם באו למישפט כשהם משוכ נעים
בצידקת חברם, אף שלא מצא כל
סטירות בעדויותיהם, בניגוד לעדי התבי עה.
השופט גם לא התרשם, כנראה, מן
העובדה שקשה לקבוע מה מתרחש ב־ערפל־הקרב
של הפגנה משולהבת. הוא
מצא את שמוליק אשם, והרשיע אותו.
אולם לא ההרשעה הדהימה, אלא גזר-
הדין. התובע המישטרתי כלל לא ביקש
מאסר. הסניגור העלה את הנסיבות המ קילות:
חוסר־הד,רשעות של שמוליק או רן,
הצטיינותו הקרבית, שרותו הממושך
במילואים, והעובדה שיש לו תינוק בן
שיבער, חודשים בבית .״אנשים אלה הם
מלח הארץ!״ טען הפרקליט, אלי זוהר.
השופט היה קיצוני יותר מן התובע.
(המשך בעמוד )23

עתה מרגיש רבץ את עצמו בטוח. ה־מיפלגה
חדלה לתפקד כגוף המסוגל להפעיל
מרות על ראש-הממשלה. המוסדות
העליונים של המיפלגה הרוסים ושבורים.
סיעת המערך בכנסת הפכה מועדודבירבו-
רים לצורך הפירסומת האישית של חבריה.
הממשלה עצמה נכנעה לתכתיבו האישי
של ראש-הממשלה, המזלזל בה בגלוי ו הרואה
בה מעין כנסת־זוטא לוויכוחים ד
לחלוקת־שלל בין המיפלגות.
נראה כי רבץ החליט שחלף האיום של
חבור׳ת־ר,מודחים — פינחס ספיר, אבא
אבן ומשה דיין — שניסו לאיים על שיל-
טונו בחודשים הראשונים. גם פחדו מפני
גולדה מאיר פג, כפי הנראה. יגאל אלון
ד,ם ך דמות צדדית בממשלה. רק שימעון
פרס התגבש כסכנה פוטנציאלית — ורבץ
דאג להוריד לו את הראש באופן דראסטי.

אם סכרו אנשי הצמרת כי יצחק
דכין הוא טיפוס חלוש, נפחד, תמים
כעניינים פוליטיים וזד לאינטרי
גות שילטוניות, הרי סברותיהם
התבדו עתה. בכל הנוגע להבטחת
שילטונו האישי, הוא התגלה לפתע
באדם המסוגל להחליט ולבצע. הוא
נמצא בדרך־־המלך לביצור שיל־טון־יחיד
אישי, שאף גולדה מאיר
לא הגיעה אליו.
שילטון אישי זה מתבטא בשיטת־ניהול
באמצעות שליחים אישיים, תוך עקיפת
הצינורות המקובלים — שיטה שהתגבשה
בדורות האחרונים בארצות־הברית, מאז
ימי הנשיא וילסון, ושהגיעה לשיאה בתקו פת
ניכסון. נראה כי רבץ ניצל כראוי את
תקופת כהונתו בארצות־הברית, ולמד
משהו על השיטה האמריקאית.
בינתיים נוצרו הקווים הבאים :
• באמצעות עירן, ישלוט רבץ בחזית
העיקרית של ממשלתו — חזית
יחסי ישראל-ארצות-הברית. עירן ינטרל,
למעשה, את השגרירות בוושינגטון, כל
עוד יושב בה שימחה דיניץ, שאינו אהוב
על רבין. אם יסולק דיניץ, תהיה בעייה
את מי לשים שם. מועמד אפשרי: עירן
עצמו.

• באמצעות אריק שרץ,

יפקח

אחו׳ שהגיוו אל ואשוח הממשלה, נמצא יצחק ובין בווו חמלו לשילטון־יוויד אישי

ההפיכה השקטה
רבין עין אישית על מערכת־הביטחון.
אריק מנטרל את שר־הביטחון ואת ה־רמטכ״ל,
שעימם הוא נמצא ביחסי־עויינות
גלויים. עויינות זו הפכה השבוע איבה
גלוייה, כאשר פורסמה ברבים הכרזה שנשא
הרמטכ״ל לפני שבועיים בפני סטודנטים,
בה טען, שאריק אינו מוכשר לתפקיד
הרמטכ״ל.
רבין אומנם הבטיח למוטה גור, פומבית,
כי אריק אינו מועמד לתפקיד הרמטכ״ל,
אך זוהי הבטחה של פוליטיקאי. היא !נועדה
למנוע את התפטרותו המיידית של גור,
שהיתר, עלולה ליצור משבר, או לפחות אי־נעימות.

כאמצעות דן פתיר, יועצו ל-
ענייני־עיתונות׳ מנסה רבין להתגבר על
אחת הבעיות העיקריות שלו — אי־כישרונו
הגמור בשטח ייחסי־הציבור. רבין לא הצליח
עדיין להיגמל מנטייתו האומללה להשתפך
ללא־הפסק בנאומים משעממים, הגדושים
מליצות באנאליות. אד לאחרונה גילה
עירנות חדשה לבעיות התיקשורת. למשל :
הפקעת ההודעה הדרמתית על דילול-
הכוחות מידי פרם, לטובת עצמו.
#כאמצעות רחכעם זאכי, הטיל
רבין מרות אישית על שני מוקדי־כוח
מסוכנים, הידועים באי־תלותם — המוסד
למודיעין ושירות־הביטחון־הכללי, וכן על
אמ״ן ושאר גופי־הביון. התגובה הקיצונית
המיידית מצד השירותים, שיצאו בהתקפת-
מחץ על גאגדי, מוכיחה שהם הבחינו בסכנה
הצפוייה להם ממינוי כזה.
הרשימה עדיין אינה מלאה. אם יחליט
רבין להתעניין גם בעניינים כלכליים ו חברתיים
המשעממים אותו עד כדי פיהוק
— ימנה בוודאי איש משלו, שיפקח על
עניינים אלה.

ניתן לשער כי תוף כמה חודשים,
עם התכססות והתכצרות

שילטונו, יפעל במישרד ראש
הממשלה צוות שדם, שימשוך כחוטים
האמיתיים בארץ — בעוד
הממשלה תעסוק בוויכוחים, הכנסת
תסעד את דיבה במיזנון,
והמיפלגה תהדק הטבות והנאות.
מצב כזה לא היה קיים אף בימי־השיא
של שילטון בן־גוריון.

דהקח הניזניס
ך* בנת תמונה זו דרושה, כדי לעמוד
| | על המדיניות של רבץ בענייני חוץ
וביטחון.

המניע העיקרי של רבץ, בכד
החלטותיו, הוא ביצור שילטונו.
פירוש הדבר הוא, לדעת רבין עצמו:
מניעת בחירות מוקדמות בכל מחיר, מניעת
זעזועים קואליציוניים, מניעת התקפה מוחצת
מצד האופוזיציה היחידה שיש לה כוח
פוליטי ותעמולתי: הליכוד.
משום כך אין רבין יכול כלל להעלות
על דעתו לגבש תוכנית־שלום ישראלית
כוללת, ליטול לידיו יוזמה מדינית רחבת־ממדים
ולהופיע בשמה בוועידת־ז׳נבה.

זהו הצד הטראגי ביותר של
פרשת רבין: ביגלל אישיותו ושיקוליו
שד יצחק רבץ, מאבדת ישראל
כיום את ההזדמנות הטובה
כיותר שהיתה לה אי-פעם להגיע
דהסכם־שלום יסודי וכולל עם העולם
הערכי.
לדעת כל המומחים הזרים, מעולם לא
היתד, במרחב הזדמנות כה נוחה להגיע
להסדר סביר עם מצריים, סוריה, אש״ף
ואף ירדן, בעתיד הנראה לעץ.

מאבק רציני וממושך עם ארצות־הברית,
שימשיך לסתום את צינורות הכסף והנשק.

להרזויזז זמן
ך* ל זה הכתיב את עמדתו של רבץ
^ במסעו בארצות־הברית.

ערב צאתו הבטיח לעצמו, גם
להלכה, חופש־פעולה מוחלט, על•
ידי השגת החלטה ממשלתית שבה
התפטרה הממשלה רישמית מתפקידה
כאחראית למדיניות הלאומית.
לרבץ ניתן, למעשה, ייפוי־כוח
כולל לעשות ככל העולה עד
רוחו.
מצוייד בייפוי־כוח זה, הציע רבין ל אמריקאים:
דחיית כל הסדר כולל, דחיית
ועידת־ז׳נבה (או כינוס מושב חסר-תוכן),
הקפאה במיגזר הגדה והרצועה, הקפאה
במיגזר הסורי (או הסכם פורמאלי חדש
שלא ישנה שום דבר מהותי) ,נסיגה מיני-
מלית בחזית המצרית תמורת ויתור מצרי
בולט (אמיתי, או לפחות מילולי) ,פתיחת
צינורות !הכסף והנשק אמריקה-ישראל.
הנשיא פורד לא הסתיר את אי־שביעות
רצונו הקיצונית מתנאים אלה. מעולם לא
ניראו על מסכי־הטלוויזיה הבעוודפנים
כה זועפות בעת סעודה ממלכתית כמו
בארוחת פורד־רבץ. אך פורד וקיסינג׳ר
זקוקים גם הם להתקדמות כלשהי, למען
יוקרתם, ולכן ביקשו מסאדאת לחשוב על
שינוי כלשהו העשוי להיראות כוויתור
מיצרי לרבין.
מאמצים אלה נמשכו עד הרגע האחרון

של הביקור, ובוודאי יימשכו גם אחרי שיבת
רבין לארץ. דבר זה אינו קל לסאדאת.
אין ספק שיש לו עניין רב בהסדר כלשהו,
שיתפרש כניצחון מצרי, בהביאו לנסיגת
צה״ל בסיני.
אולם מול סאדאת התארגנה חזית גדולה
ויעילה. בלוב פתח מועמר קדאפי בהתקפת־תעמולה
מוחצת על סאדאת הבוגד, המוכר
את נפשו לשטן האמריקאי־ד,ציוני. חשוב
יותר: נוכח הסכנה שהמצרים ייטשו ל תקופה
ארוכה את החזית הערבית, מבלי
להביא לנסיגת צד,״ל בגבולות האחרים,
הצליח חאפז אל־אסד לגבש מעין חזית
סוריה־ירדן־אש״ף, שמטרתה העיקרית היא
ללחוץ על סאדאת.

משום כך מוכרה סאדאת להשיג
מישראל משהו לטובת הסורים,
ואין הוא יכול לוותר רישמית
ולצמיתות עד מצב הדוחמה, כד
עוד לא הוכטחו החזרת הגודן ופי־תרון
הכעייה הפלסטינית.
עתה נעשה נסיון נמרץ ליישב את כל
האינטרסים השונים האלה, ולהשיג הסדר
קטן כלשהו שיספק את המצרים, יעניק
יוקרה לפורד־קיסינג׳ר, ויאפשר ליצחק
רבין ״להרוויח זמן״ לביצור שילטונו.
נראה שגם הפעם זו מלאכה קשה. החשש
של סאדאת מפני תגובת העולם הערבי
על הפסקת הלוחמה המצרית, והחשש של
רבין שמא ויתור על הפסקת הלוחמה
המצרית יערער את מעמדו — חונקים בי ניהם
את סיכויי ההסדר.

אם יסתבר שוב שאין מקום
להסדר חלקי בנסיכות אדה, תז
דקר מחדש הברירה הנושנה: הסדר
כולד בז׳נכה — או מילחמה.

נגזר על המדינה להחמיץ הזדמנות
זו, ואולי לגרום בכייה לדורות,
ביגלל המיכנה המיקרי של
השידטון בשעה זו.
אין זה מיקרה שהדמות הפוליטית של
חבורת־יועצי־רבץ היא ניצית־ימנית ב עיקרה.
הדבר תואם את האינטרס השיל-
טוני האישי של רבץ בשעה זו.
אינטרס זה קובע:
י• לא תיתכן שום התקדמות שהיא, לא
בשטח ואף לא במישור המילולי, להסדר־שלום
עם הפלסטינים או הירדנים, על
גורל הגדה המערבית או רצועת עזה.
כל התקדמות כזאת תחייב בחירות חדשות,
שבהן עלול רבין לאבדי את עולמו.
בבחירות צפים ועולים מחדש מוסדות
המיפלגה. תיערך בהן תחרות פרועה על
הרכב רשימת־המועמדים. מקומו של רבין
בראשות הרשימה אינו מובטח. נצחון ה מערך
כולו אינו בטוח. לכן — כל דבר
בעולם עדיף על בחירות.
!• לא תיתכן התקדמות במיגזר הסורי,
אלא במקום שאין בו יישובים. רבץ אינו
די חזק כדי לסלק אפילו יישוב אחד.
להיפך, הוא נדחף להקמת. עיר בגולן,
מכריז הכרזות על היות הגולן חלק מ ישראל
— הכרזות שהן מטופשות מבחינה
טאקטית, אפילו כשמתכוונים לכך.

+כחזית המצרית ניתן לבצע
נסיגה נוספת, בתנאי שהגדולה המרה
תהיה עטופה כשיככה עבה
של סוכר. הסוכר, כמיקרה זה,
מורככ מהודעות על שינוי גדול
שחל, ככיכול, כעמדת המצרים,
כאילו נכנעו המצרים לעמדתו הנוקשה
של רכין, וכו׳.

מנכ״ל-מיועד עירן
עץ פקוחה

• באותו זמן אין רבין יכול להרשות
לעצמו מילחמה חדשה, שבה יכולים לקרות
דברים בלתי־צפויים. במילחמה האחרונה
אבד שילטונם של גולדה ודיין, שנראה
יציב ומבוצר. במילחמה הבאה עלול ל התמוטט
שילטונו הטרי של רבץ.
!• אין רבין יכול גם להרשות לעצמו

פורד ורבץ בסעודה החגיגית
פנים זועפות

ר*ץ תי אוניות־הנוסעים האחרונות
של הצי הישראלי, אוניות המעבורת
ניל״י ודן, חדלו להפליג בימים לפני
יותר משנה. מאז הן עוגנות בנמל חיפה
בגרוטאות שאין להן דורשים.
בחודש שעבר טבעה אחת מהן: דד
ניל״י. היא לא טבעה בים, אלא במערבולת
של שקרים, תככים וספקולאציות מוזרות
שנועדו לחפות על עיסקה מפוקפקת. ל משלם
המיסים הישראלי מעלה העיסקה
המוזרה שנעשתה לגבי מכירת הניל״י,

התחבורה, שהיא בעלת אוניות הרפאים,
מסרה כי הצליחה למכור את הניל״י בסכום
של 2.95 מיליון דולר 18 .מיליון
לירות אינן הולכות ברגל. בתנאי שוק
הספנות כיום, שהוא שוק של מוכרים
בלבד — אמרו מומחי מישרד־התחבורה —
זוהי עיסקה מוצלחת ביותר.
אלא שלא עברו ימים רבים והסתבר
כי ככל שהעיסקה מוצלחת יותר בך מפסידה
עליה המדינה יותר. ד,אוניה, בך
ד,יתגלה, נמכרה אומנם בסכום של 2.95

טו רפד *
סכום קטן יחסית. מיליון דולר או אולי קצת
יותר. במדינה שהורגלה לשערוריות כלכליות
העולות למשלמי־המיסים מאות מיליוני
דולרים זהו סכום שאינו משחק תפקיד.
אפילו חברי ועדת־הכספים של הכנסת
כבר אינם מתרגשים מכך.
למרות זאת חייבת הפרשה לעורר ענין.
שכן, יש בה להוכיח שכמו בתחומים אחרים
גם בתחום הכלכלה לא ד,ישתנה כימעט
דבר .״השיטה״ הידועה לשימצה, שיוחסה
לשר-האוצר לשעבר פנחס ספיר, עדיין
מוסיפה להתקיים גם אחרי שספיר כבר
הלך.
הפרשה החלה להתגלגל באמצע החודש
שעבר. אז נמסר בסיפוק ובשימחה כי סוף-
סוף נמצא גואל לאחת משתי אוניות הנוסעים
העוגנות מיותמות בנמל חיפה וש-
אחזקתן בילבד עולה יותר ממיליון דולר
בשנה. חברת קוים שבבעלות מישרד-

״זה יהיה רק מזל אם בסופה של ה-
עיסקה לא תצטרך המדינה לשלם לקונים
כדי שיסכימו לקחת את הניל״י,״ אמר
השבוע אחד מאנשי הים הוותיקים בנמל-
חיפה.
העיסקה ר,״מוצלחת״ שאנשי מיש־רד־התחבורה
וחברת קוים כה הש תבחו
בה וניסו לגונן עליה בכל כוחם,
נראית מוזרה לאור עובדה יסודית אחת,
שלא הגיעה עד כה לידיעת הציבור.
לפני שמונה חודשים בילבד, כאשר הת

ג ד ״ גי לי ״

תשובה ב אי חוד
של חוד שיים

עניינו קונים ברכישת הניל״י, תבעה חברת
קוים הממשלתית תמורתה סכום הגדול
ב־־ 507 מזה בו נמכרה לפני חודש. אחרי
מיספר חודשים בהן עמדה הניל״י מושבתת
יחד עם אחותה הבכירה והישנה יותר,
הדן, נמצאו לפתע גורמים שגילו התעניינות
בשתי האוניות גם יחד.

ך* ודם כל התגלה כי קוים מכרה את
1/ניל״י תוך התחייבות לשפצה על חש בונה
לפני שתימסר. לפי הערכה זהירה
יעלה סכום השיפוצים 350 אלף דולר.
מילבד זאת היו בעיסקה גם מתווכים, להם
תצטרך קוים לשלם דמי עמלה בשיעור
של 10 ממחיר האוניה. הסכום הנקי
שיגיע לקופת־המדינה אמור לפיכך להס תכם
ב־ 2.35 מיליון דולר בילבד. אולם ספק
אם בסופו של דבר תגיע ההכנסה לחצי
מסכום זה.

סוכנות אוניות אמריקאית בלוס אנג׳לס,
הנושאת את השם פסיפיק צנטרל׳ ביקשה
מחברת קוים הצעת מחיר עבור שתי ה אוניות.
בתגובה קיבלה החברה מיברק בו
נקבע כי מחיר הניל׳׳י הוא 4.5מיליון
דולר וכי מחיר הדן הוא 4מיליון דולר.
תנאי המכירה הוגבלו על ידי חברת קוים.
נאמר בהם כי סכום העמלה שהחברה מו כנה
לשלם עבור תיווך במכירת ד,אוניה
הוא ־ 27 בילבד, כי היא דורשת לפחות
־ 407 ממחיר האוניה במזומן וכי על היתרה
ינתן אשראי לתקופה של עד 4שנים.

מיליון דולר לחברת ספנות יוונית. אולם
אוצר המדינה יקבל סכום קטן בהרבה מזה
הנקוב.

01!07£
׳8 * 01 £10 0£ *178* 6 5 7 13818 * 0£807 -
11 8£־4032 ,! 11.51
017£ 403׳ 5

11.1 4 . 3 3 0 . 0 0 0 0 0 6 6 * 8 0 3 0 * 8 4 . 0 0 0 . 0 0 0א 06 0 3־ 31׳; 10 7 13123י
0 0 1 _1_* 3
3 £ 0 1 7 £ 0 8 3 7 0 . 4 7 8 8 £ 0 8 0ג 0 * 3 8 4 0 - 7 0 60 £ 0 7 8 6 0 3

8 0 7 0£ 78£ 31.61130 8 8 1 0 6 .
8 £ 0*800

הצעה ללא תשובה

לסוכנות האוניות האמריקאית, פסיפיק צנטרל, בו הודיעה לחברה
כי היא רשאית להציע את האוניות ניל״י ודן למכירה במחיר
של 4,5מיליון דולר עבור הניל״י ו־ 4מיליון דולר עבור הדן,

22 - 1

ר,תנאים, שהיו אז מופרזים בהשוואה ל מצב
בשוק האוניות המשומשות, לא הרתיעו
את החברה האמריקאית. יומיים אחרי
שקיבלה את הצעת קוים, שיגרה לה מיברק
חוזר בו ביקשה אופציה בלעדית למכירת
האוניות שעד אז לא היו להם קונים.
היה זה רק טבעי שקוים ומישרד-
התחבורה יקפצו על ההצעה. ממילא לא
היו אותה שעה קונים אחרים שהתעניינו
ברכישת שתי האוניות. החברה האמריקאית
גם לא ביקשה את אופציית הבלעדיות ל-

עם תשלום במזומן בשיעור של ־ ,4070—607 ואשראי על היתרה
למשך 3—4שנים. בתגובה למיברק זה ביקשה החברה האמריקאית
בלעדיות בהצעת האוניות למכירה. המשך המשא־ומתן עם
החברה האמריקאית נקטע בפברואר השנה, כאשר חברת קוים
הפסיקה, באורח מיסתורי, את המו״מ עם החברה האמריקאית.

תקופר, ממושכת, אלא לתקופה של שבועיים
ימים בילבד. כפי שגילה מנהל פמיפיק
צנטל צ׳ס הס :״באותה תקופה היו לנו
קונים שהתעניינו ברכישת האוניות. היתה
לנו הצעה רצינית מאוד, אך לא יכולנו
לנהל משא־ומתן מבלי שתובטח לנו אופציה
לפחות לתקופה של שבועיים.״
בנקודה זו החלד, הפרשה להסריח. חודשיים
ימים עברו עד שחברת קוים שיגרה
מיברק תשובה לפסיפיק צנטרל. נאמר בו
כי אין כל אפשרות להעניק את האופציה
לבלעדיות. המגוחך והמוזר היה נעוץ ב עובדה
שעד למיברק התשובה יכלה פסיפיק
צנטרל לקבל את אופציית הבלעדיות ל תקופה
ממושכת פי ארבע מזו שביקשה.
ההשהייה בת החודשים במתן התשובה
נראתה תמוהה למנהלי פסיפיק צנטרל. הם
שלחו מיברק נוסף לחברת קוים. הוא נשלח
ב־ 28 בפברואר השנה. החברה התבקשה
להשיב אם היא מעוניינת ביכלל במכירת
שתי האוניות או לא. על שאלה זו לא
קיבלו מנהלי סוכנות האוניות האמריקאית
כל תשובה. פשוט התעלמו מהם. העובדה
שאותה שעה היה צורך להשקיע רבבות דו לרים
באחזקת שתי האוניות לא הפריעה
לאיש.

ה מ חיר
ירד לחצי
ן* לפו חודשיים והאוניות טרם נמכרו.
1 1בתחילת חודש אפריל שוב הופיעו
קונים שגילו עניין ברכישת הניל״י וה דן
עורך־הדין התל-אביבי פרץ אמיר, הת בקש
על ידי חברה הנושאת את השם
לינכלל וד,רשומה בהונג־קונג לברר אם
ניתן לרכוש את האוניות ובאיזה מחיר.
לינכלל שייכת לבעלי, הון אוסטרלים,
שבדרך מיקרה שמעו כי חניל׳׳י והדן
עומדות למכירה, ונזקקו אותה שעה ל אוניות
מעבורת מסוג זה. כיוון שאמיר לא
ידע אם האוניות עדיין עומדות למכירה
הוא התקשר עם רב־חובל נימרוד אשל,
מנהל אגף הספנות והנמלים. במישרד-
התחבורה ומנכ״ל חברת קוים.
אמיר, שלא ידע דבר על המו״מ הטל-
גרפי שנוהל קודם לכן עם החברה ה אמריקאית,
ביקש לדעת מה המחיר ה-

ראלי לשעבר, קיבל קומיסיון בעיסקה.

מבוקש עבור שתי האוניות. וראה זה
פלא: שתי האוניות שעוד ארבעה חודשים
קודם לכן הוצעו למכירה במחיר של 8.5
מיליון דולר, הוצעו עתה במחיר של 4
מיליון דולר בילבד.
גם אמיר, כמו קודמיו האמריקאים, ביקש
אופציה לשבועיים׳ בהם לא ינוהל משא-
ומתן עם אף הברה אחרת, דבר המקובל
בכל עיסקה מסוג זה. נימרוד אשל סרב
לעשות זאת. הוא הסביר כי קוים אינה
מוכנה לקשור את עצמה והיא רוצה
להיות פנויה לקבל הצעה טובה יותר,
אם תבוא.
המידע הועבר לחברה האוסטרלית הרשומה
בהונג־קונג. שבוע ימים אחר־כך
כבר הגיע בשליחותה לארץ רב־חובל,
״בוחן אוניות״ במקצועו, שבא לעמוד על
מצב שתי האוניות. רב־החובל דיווים התקבל
בחיפה על ידי רב־חובל נתיב מחברת
קוים, שערך לו סיור על גבי האוניות ונתן
לו לבדוק את מצבן המיכאני והאחזקתי.
כאשר ביקש דיוויס לבדוק את תעודות
הביטוח הימיות של האוניות, של חברת
לוידס, הסתבר לפתע ני הן אינן נמצאות
ברשות חברת קוים. נאמר לו בי התעודות
מוחזקות בלונדון. הוא חזר לשם וקיבל
רשות לבדוק את התעודות. בעקבות זאת
הציעה החברה ההונג־קונגית לחברת קוים
לרכוש את הדן והניל״י תמורת 3.5מיליון
דולר, חצי מיליון דולר פחות ממה שנדרש
תמורתן.

ב מדינ ה
(המשך מעמוד )20
הוא גזר לאורן ארבעה חודשי מאסר
בפועל — חודש יותר מן המכסימום ה מאפשר
למישטרה להעסיק נדון בעבד
דות־חוץ. כן הטיל על אורן קנס של 1500
לירות.
איפה ואיפה. מעבר לקביעת פסק־הדין
עצמו, שעליה יוגש עירעור, יש בפרשה
זו צד עקרוני חמור ביותר, המטיל
צל כבד לא רק על מערכת־המישפט,
אלא על המישטר כולו.
בנסיונות ההתנחלות היו עשרות מיק רים
שבהם היכו מפגינים־מתנחלים חיילים
שניסו לעצור בעדם, או לפנותם. הכאות
אלה הונצחו במאות תצלומים, שבהם ניתן
לזהות בבירור א ת המכים.
אף אחד מן המכים האלה לא הועמד
לדין, בפחדנות אופיינית, החליט שר־ה־מישטרה,
בהשראת הממשלה כולה, שלא
לנקוט באמצעים מישפטיים נגד מפגינים
אלה. לעומת זאת הועמד למישפט, ונידון
עתה למאסר בפועל, מפגין מן הצד ה שני.
מעולם לא בלטה מידה של איפה־ואיפה
בצורה כה חותכת בבית־המישפט
הישראלי.
זיפרוגות ויימאר. הדבר העלה זיכרונות
מרים מימי שקיעת הרפובליקה ה גרמנית,
ערב עלות הנאצים לשילטון.
לבית־המישפט הגרמני היו אז שתי
אמות־מידה כלפי מפגינים ומתפרעים, ובכללם
חברי הכוחות המיפלגתיים המזמינים
שרצחו ופצעו את יריביהם בקרבות־רחוב
שיטתיים.
אם היה הרוצח איש ״פלוגות־הסער״
הנאציות, התייחסו אליו השופטים כאל
פטריוט אידיאליסט, שסטה למרבה הצער
מן הדרך מתוך כוונות טובות. רוצח כזה
נדון, בדרך כלל, לעונש קל ביותר. לעו מת
זאת, אם היה הרוצח איש ״החזית
האדומה״ הקומוניסטית, נחשב כטיפוס
פלילי שפל ומסוכן, ונגזר עליו עונש מי-
רבי.
יחם זה של ביודהמישפט תרם תרומה
נכבדה להתמוטטות הרפובליקה, מכיוון ש נתן
יד חופשית למהרסיה האלימים.
בין סבסטיה וכרם־שלום, ואחרי כמה
וכמה מיקרים דומים בעבר, מתחילה ל הצטייר
תמונה עגומה דומה.

דרבי אדם
חיסול חשבננזת

עחרע גד יעקובי שר־התחבורה, האחראי לעיסקה המפוקפקת 11111ר הנחקרת עתה על־ידי וננדת־הכספיס של הכנסת.
1 1111111י 111111 לוועדה הומצאו הוכחות כי מישרד־התחבורה התעלס מהצעות לרכוש את אוניות הנוסעים.

של מישרד־התחבורה לה שייכת הניל״י.

גם זו היתד, עמידה על המקח המקובלת
בסחר מעין זה. חברת קוים עמדה על
תביעתה לקבל סך של 4מיליון דולר
עבור האוניות. ב־ 26 באפריל הסכימו נציגי
החברה ההונג־קונגית לשלם את הסכום
שנדרש. כאשר נשאלו אם התשלום יהיה
במזומן, נענו בחיוב. יתר על כן, נאמר
להם כי החברה מוכנה להפקיד מיד רבע
מיליון דולר בבנק ישראלי, כדמי-קדימה
לרכישת האוניות.
ואז אירע דבר מוזר. יומיים בילבד
אחרי שתנאי העיסקה סוכמו טלפונית, פור סם
בעתונות בי הניל״י נמכרה. לא לחברה
מהונג-קונג כי אם לחברה יוונית אלמונית.
נציגי לינכלל ההונג־קונגית מיהרו ל התקשר
אל רב־חובל נתיב. ביקשו לדעת
מה פשר הידיעה בעתון .״אל תשימו־לב
למה שכותבים בעתון,״ אמר נתיב.
בירור העלה כי הניל״י אומנם טרם
נמכרה. אולם מה שחברת קוים סרבה
לעשות לגבי הקונים מארצות־הברית ו-
הונג־קונג, היא עשתה לגבי החברה ה יוונית.
היא העניקה לה אופציה של בלעדיות
לרכישת האוניה לתקופת המשא־ומתן.
תוקף
האופציה שניתן למתווך בעיסקת
המכירה אמור היה להסתיים באחד במאי.
אולם הוא הוארך לשבוע נוסף. כאשר
פנה עורך־הדין פרץ אמיר לנימירוד אשל,
הבהיר לו זה בי בל עוד מתנהל משא־ומתן
עם חברה אחרת אין הוא יכול לנהל
עמו מו״מ דומה, אפילו הצעת המחיר שלו
גבוהה יותר. בדיוק ההיפך ממה שאמר
שבועיים קודם לכן.
(המשך בעמוד )33

בחוברת ״שפיך• חמתך,
מחס? היפי דתי חשבוגות
עס כ? חגופל זעמו
״שרוף, שרוף אותו !״ צעק האיש לבוש-
השחורים, בעל הזקן הארוך, לעבר צעיר
בעל ׳שיער מגודל שאחז בידו חוברת דקה,
תוך שהוא מקפיד על שריפתה המושלמת.
״שרוף, כן, שרוף! זה רק יעשה לי
פירסומת! עמוד־האש ההולך לפני המחנה
!״ הצועק, לבוש השחורים, היה
חיים צבי קורניק, מי שכתב וערך את ה חוברת
שנערך בה אוטדדה־פה, הנקראת
שפוך חמתך.
חהיפי הדתי. בחליפה שחורה ומיג־בעת
נוסח נטורי-קרתא ניצב חיים צבי,
וליהג לו בקול רם לכל הכיוונים, ובאוזני
כל מי שאבה להאזין לו.
תוכן החוברת רשום על-גבי העטיפה:
״שכשמה כן היא, שהיא מלאה מרור וזעם
נגד הסופרים הכופרים, וכולו נוטף מרה
נגד הכופרים הפושרים הזוממים לגזוז ו לגזום
את תורתנו שקיבלנו מהר סיני.״
״חוברת זו,״ אומר קורניק ,״היא ה תשובה
הניצחת לסאטירה השמאלית האנטי-
דתית שפשתה, רחמנא-ליצלן, בארצנו.״
קורניק עצמו, בצורת לבושו ובדיבורו נראה
ונשמע כהיפי דתי.
״אני תפרן גדול,״ הוא אומר ,״אך תמיד
יש כאלה שמבינים את חשיבות מיפעלי,
ועוזרים לי.״ את החוברת עזר לו להוציא
מדפיס בעל־חסד, שלא דרש כסף, וקורניק
מחזיר טובה על-ידי עזרה בדפוס מפעם־
לפעם.
״עוזרים לי, כי אני לא אחד כזה ש מצליח
בחיים. ניסיתי הרבה עבודות, ולא
הצלחתי. הייתי שוחט־עופות, סדר בדפוס,
מגיה בדפוס, זבן בכל מיני חנויות, ולא
הצלחתי.״ קורניק היה נשוי בעבר הרחוק,
אך אינו זוכר מתי ומי היתה אשתו. אבל
הוא זוכר שיש לו בת׳ ויש גם נכד.

!חפן לעופריים. את החוברת הוציא
באלף עותקים, והוא חי ממכירתה זה
ארבע שנים. כמו לבל יוצר, גם לו יש
לבטים, והוא מבטאם במאמר המערכת:
״למראה עיתון דל־זל זה, יש מקום לשאול :
למה עיתון י הרי הארץ מלאה נייר, כמים
לים מכסים ותבן אתה מכניס לעופריים?
אלא מאי? אני חושב, כי מה שמותר
לגרשום שוקן ולאורי אבנרי מותר גם לי
— אף כי הם העיתונאים הנודעים ואני רק
חולה קולמוס ביש-גדא.״
קורניק מטפל בהרבה נושאים ואישים.
״תראה, כל אחד פולט מה שיש לו,״ הוא
טוען להצדקתו. החוברת פותחת בסיפור
חסידי מלא נופת־צופים, וכהרף־עין עוברת
למאמר־השמצה נגד העיתונאית סילבי

סופר קדרביק
״שפוך חמתך עם היהודים!״
קשת, בזו הלשון :״בדחילו ולא ברחימו
אני טובל את קולמוסי בארס־נחשים, וזומם
לרשום כתב־גידוף נגד סילבי קשת, זאתי
הסופרת השנונה שכימעט אין לנצחח.
...אשר בשמחה יורה ביהודים אדוקים
וכימעט אין מעיזין להשיב לה ארם בארם
ולכן נשארה היא מלכת העיתונות הצהובה.״
צינור־שופפץ
של העם. ממנה עובר
קורניק לחנוך לוין ״שכתב את מחזה האמבטיה,״
וכולו זועק :״בני ישמעאל
צודקים, כן! אותם ערבים כשרים ששחטו
יהודים בתדפ״א ובתרפ״ט ובתרצ״ט הם
צודקים כי מחזה האמבטיא קובע , :ישמע אל
הצדיק והז׳ידים הרשעים!״׳
״בעל האמבטיא הוא איפוא צינור*
השופבין של העם היהודי. והקשת הזאת
מרימה קול־זוועה על היהודונים המעיזים
לקלל את בעל האמבטיא וחבריו.״
וגם ״המשומדת,״ הלא היא ח״כ שולמית
אלוני, לא נגרע חלקה :״אשר מתוך מאמריה
אתה שומע את הקריאה הנוצרית
הישנה: יהורא נא את הזי׳ד! הכו ביהודים
החשוכים ומצילו את המדינה׳.״׳
ומה היתד, שולמית אלוני מפסידה׳ שואל
קורניק, אילו נמוגה ונבללה בין הגויים
ולא נודע כי באה אל קירבם?
כופרים ומקלם ״אלילים. ועוד נמצאים
ברשימות יגאל אלון, יוסף חיים
ברנר, המפד״ל, פרופסור טלמון, אל-אס-די,
אורי אבנרי, שידורי ישראל המנגנים את
יצירותיהם של טובחי אושוויץ, וכן אברהם
קריב (״אברהמל׳ה המנפץ שכתב והשיב
מנה אחת אפיים לכל אותם כופרים
ומקלסי-אלילים.״
מסיים את החוברת מאמר קצר, שנכתב
בעיקבות פגישה מסעירה שמיתה לקרניק
עם הרב שלמה קרליבך, אותו ראה ״את
המכונה, המרקד׳ מחבק נקבה אצל הכותל
ודומה לי כי הרבי המאוהב, ר׳ שלמה
רספוטין, זומם למחוק אחת מעשרת ה דיברות״.
נאום
חיים צבי קורניק.

נתקעתם בדרך ד!
שקעתם בחולות?! או פנצ׳ר בגלגל!
אין בעיות!!
ה 0311032 יעשה את העבודה,

מעתה גם בי שר אל

הגיחו אותו מתחת למכונית ותוך שגיות ספורו ת תורם
המכונית עד לגובה של 80ס״מ ללא זיעה ומאמץ, ללא.
ל׳כלוך ובקלות.
ה״ 6111109)1הינו שק העשוי מסיבי ניילון מגופר, אמין
ובטוח, מ תנפ ח בקלות על ידי חיבורו לצינור מפלס
מכוניתכם.
ה״ § 611110 9י מסוגל להרים כל מכונית ומכל סוג 1כולל
מס חריו ת עמוסות) בכל מקום - :בחולות, בביצות או על
גבי סל עים.
ה י ין 011110 9י ארוז באריזה ק טנ ה וקו מפק טית, אינו
תופס מקום בתא המטען של מכוניתכם.
גציג׳ם בלעדיים והפצה בישראל:

ווו בן
אדקםר ווי ק ס

2רחוב שד־ל 7פינת יהודה הליי -.59
״ נזלפח נ 47ו 61 תל-אביב.
להשיג בחנויות המובחרות לאביזר׳ רכב.

ה 6111109ימת אים לכל א חד אינו צורך ידע או
מומחיות מעת ה תוכל אפילו כל אשה להרים את מכוניתה
בפ שטות ובמהירות.

עשו לכם חיים קלים עם ׳׳01111032
פרסום מלניק

העול ם הזה 1972

במדינה דיעות
המשולש הנצחי
ומדינת־ישראל
האס דו מההמ דינ ה
ל א שה ש הו פתעהעם
מאהב — או לכע7
שהפ תי עאתאש תו?
מהלומודהאפתעה שירדה על המדינה
ביום־הכיפוריס ממשיכה להעסיק את ה מוחות.
כבר נכתבו עליה ספרים ומאמרים
ללא־ספור. אך רק פרשנים מעטים הסבירו
אותה בצורה כה מקוריה כפו האלוף
(מיל ).יהושפט (״פטי״) הרכבי, יועצו
של שר־הביטחץ.
פטי נתן את ההסבר שלו בהרצאה במכון
דייוויס, בה הבחין בין אפתעה הנו בעת
מ״שטות״ ,לבין אפתעה שמקורה ב־
,,פיקחות״.
אמד הרכ כי:
כיין השתוממות לאפתעה. הבחנה
זו באיכות האפתעות תומחש מן הסיפור
הבא: אדם הקדים לשוב לביתו ומצא את
אשתו מתעלסת עם זר. נרעש ממראה-
עיניו, זעק לאשתו :״יקירתי, אני מופ-
תע !״ בהתאוששה חיש־מהר, השיבה:
״לא, מחמדי, אתה משתומם — אני ה מופתעת
!״ עד כאן הסיפור, כפי ששמעתיו
מד״ר דוד לזאר. ומכאן ואילך, מוסר־ההשכל.
כיוון
שבני־הזוג היו מורים בחוג ליחסים־
בינלאומיים (למותר לומר, לא באוניברסיטאות
בישראל) ,הם הבליגו על סערת־רוחם
ופתחו בוויכוח מדעי, שקלא וטריא,
על ״מופתעותם היחסית.״ מי ראוי יותר
להיחשב מופתע? אפתעתו של מי חמורה
יותר? ואילו לקחים אפשר להפיק מעל
ומעבר לתקרית, כדי להעשיר בהם את עו למם
הרוחני?
לא אלאה את הקורא בפירטי הדיון,
שהצטיין בסיגנונו האקדמי ובעומקו, ו אדוות
רק על מסקנותיו.
האפתעה של האשד, היתד, טכנית.
היא הביאה בחשבון שהבעל יכול להקדים
שוב, אך באביונה העריכה שעינוגה שווה
את הסיכון. דימוייה מעצמה ומבעלה לא
נשתנו. לכל היותר הגיעה למסקנה שטעתה
בסעיף ה״זמך.
רצף בין ק ט בי ם. אפתעתו של הבעל
היתד, חמורה ומקיפה הרבה יותר. ראשית,

דיין איים להתנקם.
סגן־ הוו גטניללשעבר:
..זה מזעזער

המראה
מט,ל
רא;ש הג

*** נרדים אחרי מילחמת יום־הכיפו-
רים, עדיין נחשפים גילויים חדשים
על מה שאירע במילחמה וסביבה. ספר
חדש שראה אור החודש, גורם זעזוע גם
לאלה שהאמינו כי כל דבר שעוד יסופר
להם על המחדל, לא יהא בכוחו לזעזעם.
אפילו אנשים שחיו את המילחמה על
בשרם ונטלו בה חלק פעיל, נסערים .״זהו
מיסמך אנושי מזעזע,״ אמר על הספר
אלוף (מיל ).ישראל טל, מי שכיהן ב־מילחמה
כסגן־הרמטכ״ל.
הספר ראש־גשר, פרי־עטו של הפרשן
הצבאי של מעריב, אורי דן, אינו מקיף
את המילחמה כולה, ואינו מתיימר לתאר
את מהלכיה. זוהי עדות אישית ממקור
ראשון, סובייקטיבית — לפי הודאת ה כותב
עצמו — של כתב־צבאי שנילווה ב־מילחמה
לאוגדת האלוף אריאל שרון.
בין השאר מכילה עדות זו גם תשובות
לגבי מה שעשה — או לא עשה — שר ד,ביטחון
משה דיין במילחמה.

דייו
לא התערב
יין לא התערב בעניין צליחת
תעלת־סואץ אפילו ביום המכריע
ביותר של המילחמה, ב־ 17 באוקטובר,״
מגלה אורי דן המתאר את קורות אותו יום
ואת המיפגש שנערך בו בין אריק שרון,
לבין מפקד חזית הדרום רב־אלוף (מיל).
חיים בר־לב. זהו המיפגש הידוע כ״מיפגש
הסטירה,״ באשר שרון הודה בגלוי, אחרי
המילחמה, כי כימעט שסטר על לחיו של
בר־לב באותו מעמד, אחרי חילופי־ד,דברים
שנשמעו על פיסגות דיונות המשקיפות על
התעלה 25 ,קילומטרים מיזרחית לה.
התיאור נראה כאילו נלקח מאחד מסירטי
המערב־הפרוע. מתברר כי שרון נקרא ל פגישה
זו בדחיפות, אחרי שבאותו בוקר,
24 שעות אחרי הצליחה, היה נתון להפגזה
כבדה בראש־הגשר. הוא תבע שפיקוד ה חזית
ישגר במהירות טאנקים מערבה, ואילו
בר-לב התנגד לכך בטענה כי ראש־הגשר
הוא ״צר״ ו״לא בטוח״.
מתאר דן את המעמד :״על החול רובץ
מפקד החזית, רב־אלוף בר־לב. הוא שעון
על מרפק יד שמאל. בידו הימנית הסיגאר

אל״מ עוזי יאירי(למחרת הקרב על החווה הסי־נית)
״אס זה נכון, זה איום !״
האהוב עליו, מסביבו קציני-מטה וכן האלוף
אברהם אח. כאילו מחוץ למעגל
עומד על ברכיו משה דיין, לבוש מדים
ירוקים, ידיו תקועות בחגורת מכנסיו.
״זהו המיפגש הראשון בין אריק לפיקוד
העליון מאז צלח את התעלה, ולאחר סידרת
הוויכוחים הממושכים והעקרים בקשר...
הוא מתכוון לנהל את הדיון ברוח טובה.
הוא גאה שחצה את התעלה והקים ראש־גשר
מוצק תוך כדי קרב קשה...
״בר־לב קוטע אותו קצר. הוא שולף את
הסיגאר מפיו, פולט ענן עשן כחול הנשאר
עומד ותלד לשניה באוויר היבש, ומתרים
בשקט, באיטיותו המפורסמת, כלפי אריק :
,אריק, דבר ישר לעניין. כל דימיון בין
התוכנית שהצגת לתוכנית שביצעת, הוא
מיקרי בהחלט
לטענת אורי דן, היה מישפט זה הירייה
הראשונה במילחמת-הגנראלים. בעיקבות
דבריו של בר־לב התפתח ויכוח, שנמשך
90 דקות, ובו ניסה שרון לשכנע את בר־לב
ועוזריו כי עליהם לנצל את ההצלחה שבהקמת
ראש-הגשר ולהזרים דרכו כוחות,
ואילו בר־לב בשלו :״ראש-הגשר צר.״
כל אותו זמן יושב, עומד, שוכב ומס תובב
שר־הביטחון, משה דיין, מבלי ל הוציא
הגה מפיו ומבלי להתערב לטובת
צד זה או אחר. וזה, בשעה ששם מונחת
ההכרעה במילחמה, כשכל שעה קובעת.
ואומנם, כאשר מפתיע דיין את בר־לב
ואלעזר, ובמקום להצטרף אליהם אחרי הוויכוח
הוא פונה ועולה אל הזלדה של
אריק, שואל אותו אריק מדוע לא התערב
לטובת התוכנית להזרים את השיריון
מערבה.
תשובת דיין :״תמשיך, אריק, תמשיך.
בסופו של דבר אתה מצליח לשכנע

זהו רק אחד הגילויים שבספר, על התנהגותו
של דיין במילחמה. לא לשווא בא
שליח בשמו של דיין, אחרי פירסום הספר,
והסביר לדן בצורה שאינה משתמעת לשתי
פנים שהחשבון עימו עוד לא נגמר.

הספר ראש־הגשר הוא כתב־אישום
חמור ביותר, המכיל האשמות חריפות נגד
הפיקוד העליון של צה״ל לאורך כל ימי
המילחמה. בין השאר הוא מאשים את
האלוף אברהם (״ברן״) אדן גם בכישלונות
בקרבות החווה הסינית והעיר סואץ, ש נוהלו
באחריות אוגדתו, וטוען כי קו אחד
מחבר את כל הכישלונות של ברן במיל־חמה.

סו ר־ פיר סו ם
^ ף מתאר הספר כיצד הגיע אל״מ עו־
** זי יאירי למיפקדתו של אריק בבוקר
ה־ 18 באוקטובר, כשעיניו דומעות ורוחו
נכאה, ומספר על הקטל שנעשה ביחידה
שהוא פקד עליה בקרב על החווה הסינית.
מתברר, כי מיפקדת האוגדה של ברן
שיגרה את עוזי יאירי וצנחניו, אל קרב
החווה הסינית, ללא כל הכנה וללא כל
סיוע אוגדתי בשיריון או בארטילריה. ני צולי
אותו קרב ביקשו, אחרי המילחמה,
לפרסם את תיאוריהם והאשמותיהם בכתו בים,
אך נאסר עליהם מגבוה לפרסם את
הדברים. עוזי יאירי עצמו נפל בקרב עם
מחבלים במלון סבוי בתל־אביב.
תיאור אחד בספר מספר כיצד טילפן
פינחס ספיר, מי שהיה אז שר־האוצר ושהה
ביבשת אמריקה, למישרד ראש־הממשלה
כדי לשוחח עם מזכירה הצבאי של גולדה,
תת-אלוף ישראל ליאור .״מטרת השיחה —
לוודא כי אומנם בר־לב, רב־אלוף המערך,
עומד בראש חזית הדרום. שאל ספיר:
,האם ברור שהוא האיש?׳ ולא היה שקט
עד שהבטיחו לו שאכן בר־לב הוא הנושא
בשרביט המפקד בסיני.״
למרות ההאשמות החמורות הכלולות
בספר, לא הגיב עליו איש מאלה המאוז כרים
בו. אמר המו״ל עמיקם גורביץ׳,
לאחר שסיים את קריאת הספר :״אם נכון
מה שכתוב שם — זה איום. אם זה לא
נכון — צריך לתלות את מי שכתב זאת !״

יועץ הרכבי
מי משתומם? מי מופתע?
אפתעתו נגרמה על-ידי פעולתו, לא מתוך
נסיון זולתו להפתיעו. הוא חזר הביתה
לתומו. בשבילו האפתעה היתה בחינת
חווייה טראומאטית, וכל עולמו חרב עליו.
אשתו נתגלתה בוגדנית. לא זו בלבד, אלא
הדבר הביאו אף לגרוע מדימויו העצמי
כגבר, שאונו מספק את אשתו עד שאינה
נזקקת לשרך דרכיה, ואולי אף לפחת
בערכו בעיני עצמו, כבעל־בעמיו שאינו
מטיל באשתו מרה המרתיעה מבגידה.
האפתעה חוללה תמורה יסודית בתפיסותיו,
דמות עולמו ואמונותיו, ואולי אף
באופיו, שכן ייתכן כי ייעשה חשדן ונקמן.
נבצר ממנו לחזור לחייו כתמול-שלשום,
העול ם הז ה 1972

אפילו ימחל לאשתו, הכתם יישאר, ואת
ההרס אין להשיב.
דומה, שגם אפתעות ברמה הלאומית
אפשר לפרוש על-פני רצף שבין הקוטב של
אפתעות טכניות, שבהן קורה הלא־מצופה
מבלי לזעזע את התפיסות הקודמות —
לבין הקוטב של אפתעות מהותיות שהש־לבותיהן
מקיפות, המחוללות רעידת-אדמה
ותמורה במסכת התפיסות והאמונות של
המופתע. באלה מתגלה, שהמצב והנסיבות
הקודמות אינם כפי הנחזה. בין שני ה קטבים
יכולים כמובן להיות מיקרי־ביניים,
או מיקרים מעורבים. ראוי, איפוא, לערוך
מחקר השוואתי בין אפתעות.
ודאי שאפתעות כפרל־הארבור והתקפת
הגרמנים על ברית־המועצות (מיבצע בר־

ברוסה) היו, מבחינת משמעותן הגלובאלית,
עצומות יותר מאשר האפתעות שלנו
ב־ 6באוקטובר .1973 אולם, אם נמדוד את
האפתעה מבחינת הזעזוע שחוללה במופתע
ובעולמו הרוחני, דומה, כי האפתעה ביום-
הכיפורים היתה גדולה מהן.
אפתעות כעתיד. האפתעה במילחמת
יום־הכיפורים קרובה, איפוא, יותר לאפתעת
הגבר שבסיפור. שכן, זו חוללה שידוד-
מערכות בתפיסות ובהשקפות, וחייבה חש־בון־נפש
לאומי. אפתעה זו לא הצטמצמה
באיזה מחדל כהתמהמהות בגיוס, אלא מש מעותה
רחבה יותר, שכן נתבררה טעותן
של השקפות לאומיות רבות, ואשר הן ש השפיעו
גם על ההתמהמהות בגיוס.
מוטב, שלצורכי ההיגיינה הלאומית וה
ציבורית
נראה אותה באור זה, שכן יש
מקום להנחה שפועלים אצלנו כחות פסיכולוגיים
להעיב על משמעותה, להקטינה
ולראותה כאפתעה טכנית, כאפתעת האשה,
ובצורה זו גם למקד את האשמה במעטים,
תוך התמרקות כללית מצורך בבחינה ומכל
תוכחה עצמית.
כך עלולים אפתעת יום־הכיפורים ו-
לקחיה להשתכח, ואנו נחזור לראות את
המצב כרגיל, לשקוע בקטנות היום־יום,
לחמוק מן הצורך לבדוק את מצבנו ודרכנו
ולמצות מהם מסקנות.
אין ערובה למניעת אפתעות בעתיד, אך
דומה, כי דווקא ראיית אפתעת יום־
הכיפורים כאפתעה טכנית, מועדת מאיו־כמותה
להביא אפתעות ופורענויות בעתיד.

אחרי אן שליט, הלן ז״דמן ומרים חג ר,
שוב מסכנת אשת אה קיום הממשלה

|ן י|1ן 1די|1ו

אן ובנימין שליט,
קצין בכיר בחיל־יי

ייי 1י
הים, הסעירו את המדינה בשנת ,1968
כאשר דרשו לרשנם את הנוצריה כיהודיה.
הומהתועס האהוב!
לדג ני ת לוי יצאה, מצריף בימ-הדין
ד,רבני שיבבאר־שבע ברגליים רועדות.
אחרי צעדים ספורים השד, שרגליה אינן
מש,אות אותה יותר. היא קפאה במקומה,
ועיניה מלאו דמעות.
•אהובה, שימחה ושרון, שהמתין לה בקיר־בת,-מקום,
מיהר אליה בזרועות פרושות.
היא• ,סבלי לומר דבר, הושיטה לו את
•מיססך־הגירושין שאותו קיבלה נמה דקות
קודם־לנן.
שימחה החל מנשק את ידיה מרוב אושר.
כעת, היה בטוח, יוכלו סוף־סוף להגשים
את משאת־נפשם, ולהינשא. הוא חיבק גם
את ביטנה הרחבה של מרגנית, ואמר לה
בחיוך מאושר :״הבן שלנו לא יהיה
•ממזר.״ אד שימחהו היתה מוקדמת •מדי.
כאשר חלפו עיניו על-פני התעודה והגי עו
לתחתיתה, קפא פתאום. בתחתית המיס־מך,
במנונ׳תחנתיבה שונה, היתד, רשומה
השורה. :״האשד׳ אסורה לבעלה, ולבועלה
שימחה שרון מיוקנעם, מם׳ תעודת־זהות...״
מתי הוספה השורה?
עולמם של מרגנית ושימחה, שזה היה

הרפורמית ^,ו ״ ^

| רפורמי, אך הרבנים לא היו מוכנים להכיר
| בגיור וגרמו בכך למשבר ממשלתי חמור.

מרסל זו ה ר
אמור להיות היום המאושר בחייהם, ביימעט
שחרב עליהם. הם היו המומים. מייד חזרו
הביתה, ליוקנעם, אך סבר בדרך, באוטו בוס,
החלו מתאוששים, ניסו לשחזר את
המהלומה הניבזית •שהנחיתו עליהם ה רבנים.
השורה הגורלית

מרים
לנגר, גו
מה למשבר כא־

§ שר רצחה להינשא בניגוד לדעת הרבנים.

1י י #1י11 1

ס ת הג ט קי בלה מרגנית מבעלה־לשעבר,
שימעון לוי, ב־ 11 בדצמבר
.1,973 שימעון הודיע, אז בי הוא נותן את
הגט, שני הצדדים חתמו על הסכמתם, וסר-
גנית הפכה !אשד, גרושה. היא נתבקשה
לחזור ב 24-בינואר ,1974 בדי לקבל את
התעודה הרישמית.
משם נסעה מרגנית, שהיתד, כבר בחודש
השביעי להריונה, עם בעלה-,לשעבר לביתה
החדש שביוקנעם, כדי לבקר את בתם
המשותפת, המתגוררת עם אמה. לא שעד
עון לוי, גם לא הרבנים, גילו בי היא
בהריון. מזג־חאוויר היה חורפי, ומרגנית
היתד, לבושה בבגדים שבים שהסתירו את
כריסה הבולטת. שימעון ביקר בבית שבו
חיה עם שימחה, ופגש בו. שגי הגברים
שוחחו, ונפרדו כידידים.
כאשר חזרה מרגנית לבאר-שבע, זמן-
מה לאחר־מכן, כדי לקבל את תעודת-הגי*
רושין המיוחלת, שאלוה הדיינים אם נכון

הדבר שדרא כהריון!משיפחה שרון. בתום״
לב חשיבה :״בן, ,אני בחודש השביעי.״
הדייגים ביקשו מסנד, מייד להמתין בחוץ.
כאשר שבד, ונכנסה, גילתה ני בינתיים הו סיפו
הדיינים על חמיסמך את השורה הגו רלית,
שבגינה לא תוכל לעולם להינשא
לגבר שעימו היא חיה, ואשר את ילדו
היא גושאת בקירבה.
מרגנית, שהיא כיום בת 27 והמשמשת
כמורד, בבית־ספר ביוקנעם, הכירה את
כעלה הראשון, שימעון לוי, בדימונה. היא
שירתה שם כחיילת בגרעין, ונישאה לשים-

העיניים המאשימו
גיר ואחותו, ש
והמיפלגות עלורה

סשלח היד

בי ה ״ ד באר

הגם נכתב ב

-מבע

הגרושיו גדשהי בביה״ד הרמי האזור באר
•ש ח עשר

במם שלישי ,

יו0

לתודש.

שנת חמשת אלפים י3בע ראן ת ...ושלשים, וארב
( תאריך לועזי :

.3ז• 2ו 11 .
האשה אסורהלבעלה

ולבועלה שפח ה

אג״ד
הרג ה1 *1
חתימת 4י״ *4

ארבע המלים הגורליות בתעודת הגט של1

11 1ער הקורבנות:

]111:יי1ז ה רבנים

לאמללי או1 1ז״הם

.תיק פס׳ / 16.5$,..ל ג
כ ס לוי

עוין בהיויתה בית .20 יהם התגוררו בדימונה
עד שנת ,1971 באשר החליטו להתגרש.
.אז!לקחיה את ילדתה בת ארבעת החורשים,
ועברה ליוקגעם, להיות ליד הוריה.
להוריה של !מרגנית משק חיקלאי ביוק-
נעם. אביה עלה !מגרמניה בשנת . 1939
כמילחמודהעולם השנייה התנדב לצבא ה בריטי,
נלחם !ביוון ונפל בידי הנאצים,
שהעבירו אותו לגרמניה. הוא שוחרר מן
השבי סעבויר !ארבע שנים, וחזר לארץ.
באן הקים מישפחה ופה, נוסף למרגנית,
עוד שלושה אחים ואחיות. את שימחה
הכירה מרגנית בחודש אוקטובר ,1972ב־יוקניעם.
שימחה
שרון, ,בן ! ,37 מורה באחד מבתי-
הספר התיכוניים בחיפה, הוא ;גבר רחב־כתפיים
ונעים־הליכות, שתחביביו הם הצילום
ומישחק-השח, בן ליהודי שיעלה אר צה
׳מפולין לפני מילחמת־העולם השנייה.
רחל, אמו של שיטחה, הגיעה לארץ
בהיותה בת .16 היא ברחה מסטרי, מקום-
!מגוריהם של הוריה בפולין, בקפיצה מן
החלון, והגיעה לישראל. לפני ניסיועתה תיב-
נינה יעם !חבר־געודיה, יוסף, להתחתן אייתו
לאחר הגיעם לארץ! .רחל הגיעה ארצה
עם, קבוצה של גוער ציוני, ועבדה גאו
בסלילת !כבישים באמור חדרה. כשהגיע
גם יוסף, התחתנו השיניים, ויבשנת 1938
נוליד בנם, שימחה.
מבעלי הראשון .׳שכרינו חדר ביוקנעם. כולם
בשנת 1960 הצטרף שימחה בן ה 22-קיבלו את שימחה יפה, והייתי מאושרת
לקיבוץ צרעה, שליד ירושלים. הוא ביקש שפגשתי אותו.
ללמוד !באוניברסיטה, אד לא קיבל, אישור
״אבל אחרי שיכפר חתמתי עם שי׳מעון
לכך .׳כאשר הבטיחו הוריו לממן את לימו על ד,הסכמה לגט, וכבר הייתי בהריון,
דיו, עזב את הקיבוץ ונרשם לאוניבר פחדתי. שימחה היה מגויים אז. פעם נפל
סיטה. בשנת 1964 יסיים את לימודיו בתואר מטוס על העמדה ישלו, וכמה מחבריו נהרב״א.
הוא עבד כמדריר־נוער, כדי להקל גו. הוא ניצל בניס.
על הוריו.
״למרות שכבר לא הייתי אשד, נשואה,
בשנת 1965 התחתן שיימחה עם נעמי, עדיין לא יכולתי להתחתן עם שימחה,
גם היא מורה, הממשיכה לעבוד איתו מפני שעוד לא הייתה לי ׳תעודת־גירושין.
עד היום באותו בית־יספר, בחיפה. כעבור פחדתי: מה יהיה גורלו של הילד אם
חמש שנים התגרשו, והאשה קיבלה להח יקרה משהו לשימחח?
״לא ידעתי איך אפשר לזריז את קיבלת
זקתה את בנם, שהוא היום בן שבע.
התעודה. בגלל כל המחשבות האלו הגעתי
לרב יצחק מאיר חרל״ם, רבה של יוקנעם.
הרב תיטעה
סיפרתי לו שאני מבקשת לזרז את קבלת
התעודה, מפני שאני בהריון. הרב אמר לי
כ מתכוון
לכתוב מיכתב לביודהדין הרבני בבאר-
** ספר שימחה התאהבתי במרג -שבע, ולספר את האמת.
״אני לא תיארתי לעצמי שרב מסוגל,
1* 1נית ממבט ראשון.״
״אני הרגשתי ישנם אני מאוהבת בו רק פריעה צלולה, ליסבך יאשר, שנמצאת בצרה
אחרי ׳כמד! .חודשים,״ מודה מרעית .״הח כזו, כמוני. גם אחרי שהרבנים בבאר־שבע
לטנו להתחתן מייד אחרי שאקבל את הגט סידרו אותנו, שאלתי את הרב חרל״ם מה
לעשות עבשיו. הוא גילה לי שמההתחלה
תיאר לעצמו שכך יתפתחו העניינים.
״במולים פשוטות, הוא הודה שידע כי
אם אגלה שאני בהריון ואני מבקשת לזרז
את קפלת תעודת־הגירושין, ,אנחנו נם תיבך.
אז מדוע הוא היציע לי לשלוח בכלל את
המוכתב הזה לרבנים כפאד-שיפע?״
כשהתקרב מועד לידתו של גיל, בנם
של מרגנית ושימחה, הליכה האשד, למישרד־הפנים,
וביקשה לשנות את שמד, מלוי
לשרון. צעד נוסף היד, פנייה לרב שלמד,
גורן. הריב גורן !סירב !לטפל בעניין באופן
אישי, הציע למרגנית לפנות לבית־הדין
הרבני הגבוה לעירעודים, שליד הכותל
המערבי.
שימחה שרון מספר ,׳מצירו, כי הרב
חרל״ם, רבה של יוקנעם, אמר לי כי אילו
היה הרב הראשי לישראל ירוצה לטפל
בעניין, היד! ,מסיים אותו באורח משביע-
רצון — כי אם גורן ירוצה משהו, הוא
לא מוותר.
׳כאשר הגיעה הפרשה למבוי יסתום, פנו
!מרגנית ושימחה אל עורך-הדין אמנון
זיכרוני.

!דז! ס י קנ עספס. זוזי** 0622225

:וגניה..:האשה אסורה לבעלה ולבולעו!

עורו־הדין אמנון
זיכרוני, שהשיג את
ההחלטה הרת־התוצאות של בית־המישפט.

כית־הדין
חרג מסמ כו תו
ך* אמצעות עורך־הדין פנתה מרגנית
1לבג״ץ, ובעתידה שלה טענה, בין הש אר
:״משנתן ביודהדין (הרבני) את פסק-
דינו, ואף ביצעו למעשה, בדרך של מסירת
הגט משיימעון לוי לגרושתו, תמה ׳מלאכת
השיפוט של בית-יהדין, ושוב אין הוא רשאי
לבצע כל הכרעה שיפוטיית.״
מרגנית ׳טוענת כי רישום הפיסיקה המג־כילה
בתעודת-חגירושיין שלה, האוסרת או תה
על הגבר שלה, ושוללת מבנה את
אבהותו של אביו הטיבעי, הינד, הכרעה
שיפוטית מן הדרגה הראשונה, אשר השל כותיה
על ׳העותרת ועל בנד״ גיל( ,אשד
נולד בינתיים) הינן מרחיקות-לכת ביותר.
ומדגנית טענה, בעתירתה, כי תעודת־הגירושין
הינד, העתיק של פסק־הדין ושל
סידור הגט, ואין לה קיום שיפוטי בפני
עצמה, ועל־כן לא היד, בית־הרין הרבני
רשאי להפנים לתעודת־הגירושיו פיסקה
׳מגבילה, אשר !זיכרה לא ׳הועלה בדיונים
(המשך בעמוד )28

סבא

יוסף, אביו של שימחה
שרון, משעשע את ילדי
מרגנית. בני הזוג שרון רכשו ושיפצו בית.

אסור להתחתן ע האהוב !
(המשך מעמוד )27
שהתקיימו גפני הדגנים הדייגים, ואישר
לא שימשה כלל עילה לפסק־הדין לגירושיו.
מרגנית
טענה כי משהפך ביודהדץ פעו לה
אדמיניסטרטיבית של רישום תעודת־גירושין
לפעולה שיפוטית, והחליט להגביל
את נישואיה, ולהפוך את בנה לממזר יאשר
לא יבוא ׳בקהל ישראל, הרג ביורה,דיו
מסמכותו.
לכן ביקשה את בית־הדין הגבוה לצדק
לבטל את הפעולה, שנעשתה בלא סמכות.
׳מרגנית האשימה את בית־הדין כי כאשר
שאל אותה אם הינד, בהריון משימתה
שרון, חרג חריגה חמורה מכללי הצדק
הטיבעי, וזאת מכמה טעמים:
• בית־הדין הרבני ילא הודיע לה בי
מתקיים הליך שיפוטי, ובי תשובתה תשמש
לצורך החלטה שיפוטית של בית־הדין.
• בית־הדיו לא איפשר לד, להסתייעבעורך־דין, אשר יכול היה להעמידה על
הנקודה המישפטית של תשובתה, ולהגן על
זכויותיה החוקיות.
• בית-הדין הרבני לא הבהיר לה כי
זכותה להינשא עומדת להיפגע, אלא נהג
בדרך שאינה מולה בקנה־אחד עם פעילותו
של מוסד שיפוטי, והוציא ממנה מידע
בהונאה, כאילו מידע זר, יסייע לה לזכות
במהירות בתעודת־ד,גירושין שלה ציפתה.

ילד מ מזר
ו הורי ם פ סו לי ם
ל־פי ההלכה היהודית, קיים קשר
> הדוק בין העובדה כי קשריה של אשד,
עם מאהבה אוסרים אותה על בעלה ומשמ שים
עילה לגירושין, לבין איסורה על
הבועל — בלומר, המאהב. הצידוק להלכה
זו הוא למנוע מן הבועל, שכפה את גירושי
האשה, את האפשרות לשאתה לאשר, ועל-
ידי כך לצאת נשכר.
על כך טוענת מרגנית, בי סגירושיה־שלה, לא היו קשריה עם שימחה שרון
העילה לגירושין מבעלה.
בית-המישפט העליון, בישיבתו כביה-
מישפט גבוה לצדק, החליט !כי יש למחוק
מתעודת-הגירושין של מרגנית ואת תפיסקד,
האומדת שד,אשד, אסורה לבעלה ולבועלה.
ההחלטה נתקבלה כרוב דיעות׳ כאשר בע דה
חתמו השופט יואל !זוסמן, ממלא־מקום

הנשיא, והשופט אליהו מני. נגד ההחלטה
הצביע השופט יצחק כהן.
החלטתו של בית־המישפט העליון אינה
מתערבת בענייני ההלכה. היא קובעת את
דברה רק לגבי רישום המיסמך. לכן לא
יוכל ביורד,דין הגבוה לצדק לבטל את
האיסור עצמו. השערורייה תישאר בעינה.
הילד שנולד למרגנית ולש״מחה הוכרז
רישמית בממזר. הוא לא יוכל להינשא,
ולא יתקבל לעולם בתוך קהל ישראל. הו ריו,
שניהם יהודים ילידי הארץ, גם הם
פסולים מלהינשא יזה לזה.
והנה, ,רק החליט בית־הדין הגבוה לצדק
כי על ביורד,דיו הרבני בבאר־שבע למחוק
את הרישום הפושע בתעודת־הגירושין של
מרגנית, שימחה ובנם — ומייד התארגנה
קואליציה של נציגי האינקוויזיציה היש ראלית
בעת החדשה.
הרבנים הראשיים, שלמה גורן ועובדיה
יוסף הרשייטו ידיהם זה לזה, והתנשקו.
שר־הדתות יצחק רפאל ומיהר אף הוא
לקפוץ על עגלתם של שני הרבנים הראשיים,
שבכל ימי השנה מוכנים לנקר זה
לזה את העיניים.
שני הח״כים הצעירים של המפד״ל,
יהודה בן־ימאיר וזבולון המר, הביעו מייד
זעמם נגד החלטתו של בית־הדין הגבוה
לצדק: .ח״כ בן־מאיר יאף איים, כי בתגובה
להחלטה זו תעזוב המפד״ל את הקוא ליציה
הממשלתית, ותגרום בכך לנפילת
ממשלתו ישל יצחק יבין.
שר־הדתות יצחק רפאל התקומם בנגד
בית-המישפט העליון, והוא מעודד את ה-
רבנים־הדיינים לא לכבד את ההחלטה.
בניגוד להצהרודהאמונים שמסר עם בחירתו
לשר, קרא לרבנים שלא• להכיר בהחלטות
בית־המישפט העליון של המדינה.

עניין
של יו קרה
1אינקוויזיציה הישראלית החליטה
ן ן להילחם במרגנית ושיימחה שרון עד
הסוף. וגם בבנם. בעיניהם של החוגים ה דתיים
ואנשי המפד״ל, זהו עניין של יוקרה.
אך הילד, שעדיין אינו מבין מה מצפה לו,
והאם שנאסר עליה להינשא לאבי־בינה,
אינם מסוגלים להתמודד עם עסקני הדת
בכוחות-עצמט.
מהמת הסערה שקמה בחוגי הדתיים,
ולאור איומיהם של ראשי המפד״־ל, מתכוננת
הממשלה לבקש דיון נוסף בבית-
המישפט העליון בעתירתה של מרגנית,
הפעם בהרכב של חמישה שופטים, נדי
לבטל את ההתלטה הקודמת.
אולם, גם אם תישאר ההחלטה המקורית
בעינה, יצטרכו מרגנית ׳ושיימחה שרון לע בור
נישואין אזרחיים. ואז, ייתכן שעורו־הדין
זיכרוני יפנה שוב לבית־המישפט
הגבוה לצדק, ויבקש לחייב את מישרד־הפנים
לרשום את נישואיו האזרחיים של
הזוג, ולהכיר כהם, כמו בפרשת הכהן־
והגדושה.

ה חילוניי ם
הם הא שמים

מרגנית לוי וכתה
הרבנים הראשיים התנשקו

לא שאת החלטתם של דייני בית־מ
הדין הרבני בבאר־שבע, שקברה את
סיכוייהם של בני-הזוג שרון לחיות אי־פעם
חיים נורמליים וטיבעיים, ועימם גם
את אלה של ילדיהם־׳לעתיד — אפשר עדיין
להצדיק, איכשהו. הם, בטד־הכל, פעלו
לפי ההלכה ולפי מצפונם.
האשמים הראשיים והעיקריים בשערו־דייה
זו, העתידה להכות גלים או אפילו
להפיל את הממשלה, הם דווקא החוגים
החילוניים. חוגים אלה הם ושומטת את
פל ענייני האישות כמדינה בידי הדתיים,
בגלל קנוניות פוליטיות, מסועפות, שאין
להן דבר עם ההיגיון האנושי.
פרשות שערורייתיות רבות כיבד ידעה
המדינה בתחום האישות. הדרך היחידה
לחסלן היא להחליט על הנהגת נישואין
וגירושין אזרחיים! ,בנהוג במדינות נאורות
בעולם — כדי שאנשים שכל חטאם הוא
תאהבה, לא ייאלצו לבלות את חייהם
המשותפים בהשפלה ותחב להב תחרב של
הלכה דחית שמקורה בימי-קדם.

הטי האהובה

כפי שצולמה, ליד החתן המאושר, בחתונתם של קטי
רודר ויורם מטמון בשכונת מגורים בצפון תל־אביב,
בשנת .1958 בחתונה בלטו, בין השאר, יוחנן וריקה זראי, שהיו עדיין
נשואים, אמניס וסופרים בני הדור הצעיר. קטי הזוהרת שבתה את הלבבות.

יידו נתכקש המחזאי יורם משמור
לכתוב פתיחה מזעזעת לאחד הרזנד
נים שלו, אולי היד, כותב אוחד, כד :
המים זרמו מתחת למים תן הדלת, אל
החצר. תחילה היה זה קילוח דק שנספג
בתוך החול. הדייגים בכפר הפורטוגלי
הקטן, שחלפו על פני הבית, העיפו מבטים
אל חמים הזורמים, ושתקו. חם לא נר,גו
להתערב כחיי שכניהם. אבל המים המשיכו
לקלוח ולשטוף אל החצר גם לקראת
ערב, כשחזרו עם רי׳שתותיחם מהים.
למחרת בבוקר, בדרכם אל הים, כבר
היתד, שלולית גדולה בחצר־הבית, והמים
עדיין זרמו מבעד לדלת. כך, שלושה
ומים. עד שחצר הכיח כימעט שהפכה לבי צה
טובענית. רק אז התעורר וחשדו של אחד
הדייגים. הוא אסף אח חבריו. הם בוססו
בשלולית ונקשו על דלת הבית הבודד.
איש לא השיב לנקישותיהם.
רק אז פרצו את הדלת. זרם המים פרץ
מכיוון חדר האמבטיה של הבית, הציף את
כל חדריו. שישקוק המים הפורצים מבעד
לברז שבאמבט משך אותם לשם.
מיכל האמבט היד, מלא על גדותיו. היד,
שם איש. הוא לא שכב בתוך חאמבט. בפי־שוק-איברים
היד, שרוע ליד המיכל, בתוך
המים, עירום־למהיצד, וכמצב של התפוררות.

הסופר
י• ורס מטמור לא כתב תמונה מזעזעת
י זו. חואיחוא חיה האיש שנמצא כידי
תושבי כפר הדייגים הפורטוגלי, מוטל
ליד האמבטיה. הוא חיה מת. שלושה ימים
היתד, גופתו !מוטלת בתוך חמים בבית
הבודד, מבלי שאיש יתעניין כגורלו. אחת
הדמויות הידועות ביותר של הבוד,ימה
הישראלית מצאה את מותר, בצורה פאת־טית,
בפינה גידחת של העולם.
חודשיים ימים קודם-לנן הביע יורם
!משמור אל הכפר הציורי הקטן, שפנסיוג־דים
אנגלים רכשו להם בו בתים כדי לבלות
בהם את חופשותיהם. הבית היד, שייך
לקטי מטמור, אשתו־לשעבר של יורם. היא
העמידה אותו לרשותו כדי שיוכל להינתק
מן העולם, להסתגר ולכתוב בשקט. שם,
בעת שהתכונן לרחוץ באמבט, נתקף יורם
משמור התקף־לב. איש לא היד, שם כדי
לעזור לו, ולנסות להצילו. הוא, מצא את
מותו שבועיים לפני יום הולדתו ת־.50
יורם מטמור כאיש צעיר, היה הבטחת
של הצלחה. הוא היה סופר מתחיל, אינ טליגנטי
ומקסים, אף שלא היד, יפה-תואר,
והיה אהוב על כל ידידיו. אמרו עליו כי
אין לו אף אוייב אחד בעולם — וזה דבר
שלא כל אחד יכול להשתבח כו.

יורם, יליד רומניה, עלה לארץ בהיותו
בן .14 במילחמת העולם השנייה התנדב
לצי הבריטי. הוא למד באוניברסיטה העב רית
בהר-הצופים ואחרי מילחמת העצ מאות
החל את הקאריירה שלו כמחזאי
בכתיבת מערכונים ללהקות צבאיות.
הוא היה אז בתחילה דרכו. ידידיו נימנו
עם הוגי ד,בור,ימה, ושעות רבות בילד,
בחברתם בכסיה, שם יצא לו שם של
בחור מוזר במיקצת .״הוא יושב כל היום
בכסיה ושותק,״ סיפרו. באותה תקופה לא
היתד, לו פרוטה על הנשמה, והוא התגורר
בצריף, ולא עבד. את כל זמנו הקדיש
לכתיבה.
גישואין לכערת-זוהר
* מיפנה המסעיר בחייו אז היד, ני ן
| שואיו לנערת־הזוהר, הדוגמנית היפה פייה
קטי רודר. נישואיהם היכו בתדהמה
את חוגי החברה הגבוהה, שכן קטי בת זד 19
הצעירה נחשבה אז כאחת הנשים היפות
ביותר בארץ, ומלתחתה המהודרת ורבת-
הטעם שימשה נר לרגליהן של •נשות
החברה.
קטי רודר-מטמור, נערה מקסימה, נבונה,
כישרונית וילדותית בנישמתה, גולדה ב-
טרנסילווניה לאם, שלפני נישואיה היתד,
נוצריה. את שנות ילדותה בילתה תחת
הכיבוש הנאצי, בביתם של גרמנים נוצרים
שסיכנו את עצמם, למרות שידעו כי אביר,
של הנערה היהודיה כלוא במהנה־ריכוז.
אביה של קטי נרצח על-ידי הגרמנים במחנה
מטר,אוזן. אמה, תופרת של אופנה-
עילית, נישאר, בשנית ליהודי, מלחין ב-
,מיקצועו.
לאחר עלות הוריה ארצה, למדד, קטי
באן ביבית-הספר של המיסיון, בשההורים
משקיעים כבתם היחידה את כל המאמצים
להפכה לנערה משכילה ובעלת גינוני-
אצילות. ו 8ש!מלאו לד ,17 ,היא נשלחה לפא ריס.
אמה, שהיתר, אז בעלת סלון־האופנד,
גבי בתל־אביב, השתוקקה שבתר, תמשיך
במסורה המישפחתית. קשי התקבלה לבית ר,אופנה
של מלך האופנה הצרפתי, דיור.
בשובה לארץ, כעבור שנתיים, הפכה
מייד נערת־הזוהר מיספד אחת של תל-
אכיב. הציירת ודוגימניודהאופנה היפהפייה,
•שההלבשה תמיד בהידור בלתי-רגיל, היתד,
נקודת־מוקד בכל-המאורעות החברתיים של
אותם ימים.
ואז התחוללה טראגדיה. קטי הציעה את
מועמדותה לתחרות ומלכת־היופי .1958 היא
היתד, אחת המועמדות הסופיות, וניבאו
לד, סיכויים טובים ביותר להיבחר כמלכה.

במשך שוושה מים היתה
גובהו שד הסובר הידוע
מונחת דיו האמבט, מבר
שאיש הרגיש בהעלמו...
היא בלטה לא רק ביופייה, אלא גם בידיעת
שפות (עברית ,׳אנגלית, צרפתית, גרמנית
והונגרית) ,ובהתנהגות אירופית שמרנית.
עד אז כבר הספיקה קטי להיבחר כמלכת-
היופי של נשף הסטודנטים, ושל נשף הדיפלומטים
שנערך לטובת מגדדויד־אדום.
אולם 10 ,ימים לפני התחרות קיבלה
קטי הודעה, כי מועמדותה לתחרות נפסלה.
התברר כי אחת החופרות בעיר, ממתחרותיה
של אמה המצליחה, שלחה אל
מארגני התחרות ידיעה כי אמה של קטי
נוצרייה. מארגני התחרות תששו להסתכן
בגל של ומחאות, במיקרה שנוצרייה תיבחר
כמלכת־היופי.
אומנם, אמת שאמא של קטי היתר,
נוצרייה, אך זה היה לפני נישואיה לבעלה
הראשון, אביה של קטי. האם התגיירה
יקודם חתונתה. אך מחמת האפשרות שהרב
שגייר אותה היה רפורמי, ראו ׳בה הרבנים
בארץ כאילו היתר, עדיין נוצרייה. דבר לא

עזר. קטי נפסלה לתחרות, ותיקוותיה לזכות
בכתר נכזבו.
אך עוד קודם שהספיקה להתאושש ממהלומה
זו ניצבה, שלושה חודשים מאוחר
יותר, במרכזה של סערה נוספת שהיתר,
קשורה, הפעם, בנישואיה ליורם מטמור,
הסופר־המחזאי חסר־הפרוטה.
התעשרות ועונשה בצידה
ך* יא היתה אז בת . 19 יום אחד הופיעה
1ולפני הוריה, והצהירה בהחלטיות:

הבדיחה

תמונה זו של קטי,
עם יורם, צולמה
דקות ממטות לפני שקטי ברחה מהארץ.

״,אני מתחתנת עם מי 1״ ביקשו ההורים
הנדהמים לדעת ,׳כיוון שידעו כי הבת
היפהפייה מוקפת מחזרים ו׳מבוקשת על־ידי
מיטב רווקי העיר .״עם יורם מטמור,״
חייכה קטי.
ההורים לא נדבקו בהתלהבותה. הם
פתחו במיתקפה סוערת כנגד תוכניתה,
וקטי נטלה את חפציה ועברה להתגורר
בדירת ידידים. החלטתה של ׳נערת־הזוהר
ד,יפתה בתדהמה גם את חוגי ידידיה הרח־
׳בים. איש לא האמין שהיא אכן ׳מתמונת
ברצינות להינשא לסופר הצעיר והאביון.
״הוא בטלן, חסר־פרוטה ולא יפה,״ אמרו
הידידים .״כן, אבל אני אוהבת אותי,׳
היתד, תשובתה הניצחת. ובכוחה של האהבה
אכן ניצחה את כל חומות ההתנגדות
שהוצבו בדרכה. יוכל, כעבור חודשים ספו רים,
נאלצו הוריד, להסכים, ב׳על-כורחם,
לנישואיה עם בחיר-ליבה. על הבעיות
שהציבו לפניהם הרבנים התגברו בעזרת

חברים, ששיקרו למענם במרץ וקטי שמב חינת
ההלכה נחשבה נוצרייה, זכתה להתקדש
ליורם כדת משה וישראל, בבירכתו
של ריב.
אולם לא חלפו חודשים מעטים, והנערה
ד,חולמנית ואפופת אשליות־האהבה התפכ חה.
היא הגיעה למסקנה שמאהבה בלבד
קשה — ואפילו אי-אפשר — לחיות. הבעל
הצעיר, למרות היותו סופר כישרוני, לא
יכול היה לפרנס מישפחה בעבודתו בלבד
וקטי, שתוכניתה לעתיד כללה ״הרבה
מטמורים קטנים,״ החלה עובדת כעיתונאית
בעיתון ההונגרי ׳אוי־קלט, ובעיתונים אח רים.

סו סי ם לא
שוב חלף זמן,-מה, והיא נופחה שגם
בכך לא די. קשה היה לקטי המפונקת
חילצו מהבוץ
לשאת את המ יפנה החריף :׳מבית-הוריה
השופע, שבו לא חסר לה דבר, לחיי דאגה
ף אכן, משחיסל את חובותיהם נסע
והסתפקות במהעט־שבמועט. היא היתד,
גדושת־מרץ, שטופת-רעיונות וחרוצה ביו 1יורם מטמור והצטרף אל אשתו, ישילדה
תר. את תכונותיה אלו החליטה לצרף בינתיים את בנם השני.
אך נישואיהם של קטי ויורם לא נמשכו
לידע שלה באופנה, להיכנס לעולם העסזמן
רב. קטי ניסתה את מזלה כאויפנאית,
קים ולהתבסס בו במהירות.
היא פתחה חנות־אופנה בפסז׳ פרישמן -תחילה בארצות-הברית, אחד־כך בלונדון.
דיזנגוף. בעלה, שהתייחס אליה בהערצה יורם נשאר בארץ, נסע מדי פעם לבקר את
עיוורת, דירבן אותה להמשיך ולהתאמץ, אשתו וילדיו. אולם לא היה בכך כדי
ונטע בה ביטחוו־עצימי מופרז. ההתעניינות לאחות את הקרע שנוצר ביניהם. הם
הראשונית שגילו נשות החברה של תל־ התגרשו.
קטי הצליחה להכות שורשים בלונדון.
אביב החלה דועכת לאיטה, משנסתבר כי
רעיונותיה של קיטי, גדולים ׳מן הביצוע. היא התחילה ׳לעבוד גאופנאית, הקימה
עם כל הרצון הטוב, היא עדיין לא היתה לעצמה בית־אופנה הנושא את שמה. היא
יבשלה לעסקים בקנו-,1׳מיידה גידול, והחלה הכירה שם גבר ;אנגלי בשם ומייקל פיליפס,
ונישאה לו. יחד הם הקימו מיפעל לייצור
מסתבכת בחובות.
ב״גדי-אופנה.
לידידים גם חבה שאותם נוסף לחובות,
אולם, למרות הגירושים לא נותק הקשר
שותף עם הסתבכה
בני־הזוג,
קרובים של
בין יורם לקטי. הוא היה נוסע לבקר אותה
שלה בחנותה, גבר, מבוגר, שגילה בה עניין ואת ילדיו: בקביעות. העובדה שהיא היתד,
חורג מן העיסקי בלבד, ומירר את חייה נשואה לאחר לא הפריעה — לא לו ולא
בהשמצות ובקינאה. מצבה של קטי, ש־ לה. היא אירחה אותו בביתה. כשד,יתד,
היתד, חייבת ׳כסף גם לו, גידרידר והלך. יוצאת לבלות, היה יורם נשאר לשמור
הנושים החלו משחרים לפתח החנות, כש על הילדים, שימש כבייבי-סיטר וכאדם-
היא מסתתרת בתוכה ואילו יורם, הבעל, לכל־תפקייד. היתד, מין הארמוניה ביחסים
עומד בפתח ומבקש על נפשם.
בין יורם לבין אשתדלשעבר ובעלה. ידי בנם
של בני-הזוג מטמור, דני, היה אז דים נהגו להתלוצץ כי כשיורם ומייקל
בן שלוש וחצי, ואילו קטי היתד, כבר מתרגזים על קיטי, הם הולכים יחד לשתות
בחודש השביעי להריונה השני. מבחינה בפאב. כשנולד בנה השלישי של קטי,
נפשית היתד, קרובה להתמוטטות־עיצבים, לה ולבעלה האנגלי, ביקש יורם לקרוא
בשל ההריון ונטל החובות. אולם, למרות לו ׳מטמויר, פדי שלא ירגיש שונה מאחיו.
את השנים הבאות חילק יורם בין הארץ
שאצל ידידיהם הקרובים, אלה שערבו בע בר
להלוואות שלקחו, החלו מעקלים נכסים ללונדון. בארץ כתב שני מחזות מוסיקליים:
ומשכורות, המשיכו ביני־הזוג בחייהם כ שמח בנמל, והסוסים שעזרו לחלץ את עם
רגיל. הם ערכו מסיביות, בתואנה של ׳״הת ישראל מהבוץ, שהוצג בתיאטרון גיורא
נערות מדיכאון״ ,ולא הורידו מרמודהחיים גודיק. יאבל הסוסים לא הצליחו לחלץ
שהיתה מקובלת עליהם קודם־לכן.
מהבוץ, לא את גודיק ולא את יורם. יורם

עד שהגיעו מים עד נפש, ויום אחד לא
יכלה קטי לשאת זאת עוד. היא החליטה
לנקוט את הדרך היחידה שעוד נותרה
בפניה: היא ברחה מהארץ. פשוט, בוקר
איחד קמה, לקחה את בנה הקטן בן השלוש
וחצי, ומבלי לומר דבר לאיש, פרט לבעלה,
עלתה על ומטוס ונסעה לארצות-הברית,
שם נמצאה אמה.
יורם מטמור גשאר בארץ. הוא הבטיח אז
לדאוג לפרעון כל החובות לידידיהם, ונש בע
כי לא יעזוב את הארץ עד שיפרע את
כל חובותיו עד לפרוטה האחרונה.

נסע אז לתקופה של !כמה ישנים ללונדון,
שם כתב את הספר מי? אני ! 1שתורגם
לכמה שפות ויצא לאור גם באדצות-הברית,
בשם המכשיר.
לפני כשנתיים חזר שוב לארץ, כתב
׳מערכונים ללהקות צבאיות .׳כל אותו זמן
השתעשע בתוכניות גרנדיוזיות על רו מנים
שהוא עתיד לכתוב, על מחזות וסר טים.
לפני מיספר חודשים, לרגל הופעת
סיפרו בגרמניה, יצא שוב לחו״ל .׳מגרמניה
נסע ללונדון, שם שהה שוב במחיצת
קטי וילדיו. אז הועמד לרשותו הבית בכפר-
הדייגים בפורטוגל, בו מצא את מותו

הגרוש

יורם מטמור אחרי ש נפרד
מאשתו, עם שח־עון
ישראלי, בכנס תנועת הסולם הזה.

219

לסגור את השגרירויות!
לשל! ח את אנשיהם
הביתה! -תובעת הזמרת
המאשימה את מישרד
החוץ במחדלי ההסברה

ואין לי פשוט זמן למלא את כל הדרישות והבקשות
להופעות בחו״ל במרוצת השנה הקרובה. למזלי התחתנו
שתי בנותי הגדולות. הבת השלישית היא בצבא הבעייה
היחידה היא בעלי, שבמשך השנה וחצי הבאות הוא לא
יראה אותי כנראה בבית.
אם כך, יהיו כאלה שיגידו, מה זה עניינה ביכלל !׳
שתשיר כמה שהיא רוצה ולא תתערב בענין שאינו שייך

אבל העניין הזה חשוב לי כאזרחית המדינה. זה שנים
שאני נוסעת ברחבי העולם ונתקלת בתופעה של התעלמות

מאת

יפה ירקוני

מזה מיספר חודשים מנסה הזמרת יפה ירקוני להתריע
בפני המוסדות ולהזעיק את דעת״הקהל נגד מה
שנראה לה מחדל חמור בתחום ההסברה הישראלית
בחו״ל. פניותיה נתקלו באוזניים אטומות. אמצעי-
התיקשורת אליהם פנתה לא גילו התלהבות לפרסם
את דיעותיה. אפילו מיבתבים ששלחה למערבות העיתונים
בנושא זה, לא פורסמו. באמנית ישראלית המרבה
בנסיעות והופעות ברחבי העולם מודעת יפה ירקוני
לגילויי הבעייה בצורה בלתי אמצעית. הרשימה להלן
היא פרי התנסותה האישית.

ואדישות מצד הנציגויות הישראליות בחו״ל והשליחים הישראלים
כלפי האמנים הישראלים המופיעים בחוץ. פעם
אפשר היה לה-שלים עם זה. היום לא. בשעה שלמדינה אין
אמצעים להתמודד עם התעמולה הערבית המשפיעה על
דעת־הקהל בעולם, זאת פשוט שערוריה שאין מנצלים
אמצעי כל כך יעיל, פשוט וזול — האמנים הי-שראליים.

ירושלים יו ק י

^ ת הנושא הזה אני נושאת עמי זד, שנים. הוא
מכרסם בי ואוכל אותי ואינו נותן לי מנוח. אני
סבורה שהגיע הזמן לחשוף אותו בפני הציבור ולהזעיק
את דעת־הקהל. אולי כתוצאה מכך ישתנה משהו.
הבעיה מוכרת וידועה. זוהי הבעיה של התפנית שחלה
בדעת־הקהל העולמית נגדנו. יהיו הסיבות והגורמים לכך
אשר יהיו, זאת עובדה. דעת־הקהל בעולם נעשתה עויינת
יותר לישראל. ואין המדובר רק בין הגויים. אפילו בקרב
היהודים חל שינוי בעמדות וביחס כלפי ישראל. התעמולה
הערבית נעשתה יעילה בהרבה מדינות שהאנשים בהן
נוטים לקבל את מה שמספרים להם הערבים. כולם מדברים
שאפשר לנסות לשנות מצב זה על ידי הסברה• מדברים
ומדברים ולא עושים שום דבר. לא מפני שלא רוצים
לעשות. פשוט מפני שאלה שעו-שים זאת אינם מוכשרים
כנראה די הצורך לכך.
באותה שעה ממש יש בידינו מכשירי הסברה עצומים,
שיכלו להשפיע ביעילות על המונים ברחבי העולם, אילו
רק היו מפעילים אותם. אלה הם האמנים הישראליים

לא סולחים למצליחים

המופיעים במדינות השונות על פני תבל וזוכים שם בהכרה
ובהערכה. איש אינו משתמש בהם. אף אחד לא חשב
להיעזר בהם, פשוט לא מתייחסים אליהם בהקשר זה.
אני רוצה להקדים ולומר כמה מילים, כדי -שלא תהיינה
אי־הבנות. בכמה מיקרים בהם ניסיתי לעורר את הבעיה,
נתקלתי בתגובות מתחמקות. אנשים חשבו :״היא מדברת

על זה משום שנתקעה בלי הופעות. כנראה היא מחפשת
לעלות על הנושא הזה כדי לקבל כמה הופעות בחוץ־
לארץ.״ אני יכולה להרגיע את אלה הסבורים כך. אני
עמוסה בהופעות, שתאריכיהן נקבעו מראש, עד סוף השנה
הבאה.
אני חתומה על חוזה עם חברת אמרגנות בינלאומית

לי את ההופעה הזאת בטלוויזיה של אותה ארץ. אבל הייתי
זקוקה לעזרה בדבר קטן אחד. היתד, דרושה לי תמונה של
ירושלים, שתוקרן ברקע, כאשר אשיר את ירושלים של
זהב. פניתי לשגרירות ישראל באותה מדינה וביקשתי
תמונה של ירושלים. אמרו לי פשוט שאין .״אז תשיגו!״
אמרתי להם .״מה אני יכולה לעשותו!״ אמרה לי מזכירת

יי ע

יפה ירקוני ועליזה?־,אשי

^ פני מי פפר שסועות חזרתי ממסע הופעות במדי /נות
דרום־אמריקה. באחת המדינות, שאיני רוצה
להזכיר את שמה, כדי לא לפגוע אישית באנשי השגרירות
הישראלית שם, ערכו לי תוכנית טלוויזיה שנמשכה 40
דקות. וזה היה במדינה שבה הצליחו הערבים להשתלט
כימעט על כל אמצעי־התיקשורת.
זו היתד, בסך הכל תוכנית בידור בה הייתי צריכה
לשיר ובה גם ראיינו אותי. ביוזמתי, מבלי שאיש הדריך
אותי או ביקש ממני לעשות זאח, רציתי לנצל את ההזדמנות
שניתנה לי כדי לסייע להסברה הישראלית. לא לדבר
על פוליטיקה. פשוט לשיר להם על ירושלים של זהב,
שלתושבים הקאתולים באותה מדינה היא יקרה בדיוק כמו
לנו. רציתי להגיד להם תוך כדי כך, בשפתם׳ שירושלים
בשילטון ישראל היא עיר מאוחדת ופתוחה שכל אחד
יכול לעלות אליה לרגל ולבקר את המקומות הקדושים
שם. בעקיפין זה יכול לשרת את ההסברה הישראלית יותר
מהרבה נאומים באדם.
לא ביקשתי עזרה מאף אחד. אף נציג רשמי לא סידר

1דוח הארץ: יפה ירקוני בהופעה בפני תלמידי בית־ספר יהודי במכסיקו
30 >1

הספר היהודי. להשמיע להם שירים חדשים מהארץ, ולתת
להם להרגיש את אווירת הארץ. לפעמים זה יכול לקרב
אותם ולשכנע אותם יותר מאלף נאומים על הצורך בעליה
לארץ. לכן איני הולכת כל הזמן על העניו של הילדים.
בביקור בארגנטינה טילפנחי לסוכנות ובקישתי שיאר גנו
הופעה, ללא תשלום, בפני התלמידים היהודים. התשובה
שהם ענו לי על כך היתה :״סידרנו לך אולם להופעה. אבל
את תצטרכי לאסוף את הילדים!״ לא פחות ולא יותר.
אני מוכרחה לציין שמכל המדינות שביקרתי בהם רק
במדינה אחת נתקלתי ביחס חיובי וברצון לפעול. זה היה
בקולומביה. גם השגריר וגם העוזר שלו עשו כל מה שבי כולתם
כדי ינצל אותי הן לצרכי ההסברה והן לצרכי
הקהילה היהודית שם.
יכול להיות שאני אחרונת המוהיקניות. אנ-שים כבר
לא מתייחסים ברגש לתופעות כאלה. אבל אני נשארתי
רגישה. עד היום אני בוכה כשאני עוברת על פגי בניין
האו״ם בנידיורק ורואה את דגל ישראל מתנוסס שם.
עלי זה משפיע. לכן גם מה שקורה בנושא הזה משפיע
עלי כל כך. אבל אני מדברת על עצמי. מה שסיפרתי הוא
רק דוגמא מניסיוני האישי. יש הרבה אמנים ישראלים,

חיים טופוד (,עם מיה פארו)

אורי גדר

יותר מאלף נאומים

מקום קבוע בכותרות
יודעת שאם היו פונים אליו הוא היה שמת ׳לתת הופעות
בהתנדבות. אם היו מדריכים אותו מה להגיד בהופעות
הטלוויזיה התכופות שלו, היתה יכולה להיות לכך השפעה
עצומה. אבל איש לא התייחס אליו. לשגרירות פשוט לא
היה שום קשר איתו. אותם דברים אמורים גם לגבי זמרת
כמו ריקה זראי, האהודה ומוערצת בצרפת.
פשוט, קיימת אצל הנציגים הרשמיים שלנו מין הסתיי גות
מכל אמן ישראלי המצליח בחו״ל. לא סולחים לו על
כך. שוכחים שאנחנו צריכים אותם יותר מאשר הם צריכים
אותנו. כתוצאה מכך מנתקים רבים מהם את הקשר עם
הארץ. זה אשמת האנשים שלנו שלא יודעים לשימור איתם
על קשר.

השגרירות ,״אין לנו מאיפה להשיג תמונות של ירושלים.״
את הבעיה פתר לבסוף כומר קתולי ששלח לתחנת הטל וויזיה
תמונה -של ירושלים שהוקרנה ברקע בשאו שלי.
זוהי רק דוגמא אחת. יש כמוה עשרות. בכל החוזים
שאני חתומה עליהם להופעות בחו״ל, יש סעיף המרשה לי
להופיע בשביל השגריר שלי באותה מדינה, או לצורך
מסיבה דיפלומטית או להופעות ללא תשלום בבתי־ספר
יהודיים. שיכנעתי את האמרגן שלי, העורך את הופעותי
בכל העולם, שזה לא יזיק לו ויכול לעשות לו רק תעמולה.
בכל פעם שאני יוצאת לחדל, אני מודיעה מראש למשרד־החוץ
שאני יוצאת למדינות אלה ואלה, ושהם יכולים לנצל
אותי לצרכי השגרירות או הקהילה היהודית באותן מדינות.
אני מתארת לעצמי שיש כאלה שישאלו: מה כבר
יכול לעשות אמן עבור ההסברה ותדמית המרעה ו
המון. כל הופעה כרוכה במסע פירסומת ויחסי־ציבור.
באים עתונאים וצלמים ומראיינים קודם להופעה. הם אינם
שואלים רק שאלות מקצועיות. כשהם יודעים שאתה
ישראלי הם שואלים אותך שאלות פוליטיות ואחרות על
מצב המדינה. זאת הזדמנות מצויינת להשתמש באמן
ישראלי כשופר להסברה. מראיינים אותך גם לטלוויזיה.
וגם זאת הזדמנות. אחר־כך באה ההופעה עצמה.
קודם כל אין שירות טוב יותר לתדמית המדינה מאשר
הופעה אמנותית או בידורית מוצלחת לכשעצמה. כאשר
נכנם גוי להופעה של אמן ישראלי, שומע אותו מדבר ושר
בשפתו ונהנה ממנו, הרי זו תרומה נוספת להגברת האהדה
כלפי המדינה.

״הבה נגילה״ ב טו קיו
ך* רשימה היא ארוכה מאוד. פתאום מסתבר שניתן
( | לגייס לשירות ההסברה הישראלית גדוד שלם של
אמנים• אורי גלר כזה, למשל. ההופעות שלו והפירסזמת
חסרת התקדים שהוא זוכה בה בכל מקום, משרתים את
ישראל יותר מכל מה שניתן לשער. אבל איש אינו מעלה
בדעתו לנצל זאת גם לטובת המדינה.
קיימת דליה לביא בגרמניה, וקיים חיים טופול באנגליה,
ויש יהונתן כרמון ועוד עשרות אמנים ישראלים שהם פחות
מפורסמים ופחות ידועים, שלכל אחד מהם יש את הקהל
שלו. היה לי, למשל, סיבוב הופעות באוניברסיטאות ב אמריקה.
נבהלתי ממה ששמעתי שם, בוויכוחים שנערכו
אחרי ההופעות. ביהוד היה נורא לשמוע מה חושב עלינו
הנוער היהודי. והנה, תוך כדי דיבורים, סיפרו לי שלפני
היה שם המשורר חיים גורי. הוא עשה עליהם רושם בלתי
רגיל כאיש עניו מלא חוכמה. היתה גם דליה פרידלנד,
שהופיעה ודיקלמה בפניהם והצליחה לכבוש אותם. היא
חיננית, שרה קצת, דיברה קצת. אחרי זה אמרו לי עליה :
״תשמעי, היא הביאה אלינו רוח חדשה, עולם אחר של
ישראל.״ אז למה לא מנצלים אותם במקום לשלוח אנשים
שלא יודעים לדבר ושאף אחד לא רוצה לשמוע אותם.
אני יודעת זאת מעצמי. כשאני על הבמה אני מנצלת
(המשך בענזוד )32

א ח רונ ת ה מו הי קניו ת
73 לא דל! זה. ניקח דוגמא מעצמי. אני נוסעת
\ £להופעות מהונולולו ועד אוסטרליה. אני מגיעה ל מקומות
-שאף שליח הסברה -של המדינה לא יגיע אליהם.
הכרטיס שלי והאיכסון שלי שם משולמים, כך שאיני
זקוקה לפרוטה מהמדינה.
לאחרונה, ביקרתי בארגנטינה. כמו בכל מדינה בה
אני מבקרת רציתי גם שם להופיע בפני תלמידי בית־

דליה לביא
מכשיר בלתי מנוצל

מייל, בראנט בהופעה בארץ
לא היתה התייחסות

שהם מוכרים ובעלי-שם בעולם, שהמדינה אינה נוקפת
אצבע כדי להסתייע בהם. בעיני המונים במדינות רבות
הם חשובים יותר מכל נציג שיכולה ישראל לשלוח, ול דבריהם
יש הד יותר גדול מכל ישראלי אחד.
ניקח׳ למשל, אמנית כמו עליזה קאשי, הממשיכה להצ ליח
בארצוודהברית. כל הסיפורים שמפיצים עליה בזדון
כאילו היא נמצאת בירידה, הם מחוסרי בסים. בארץ אנחנו
לא מסוגלים לתפוס בכלל איזו הצלחה יש לה וכמה היא
אהודה, מוכרת ועשירה. אם קודם היא היתד, אורחת קבועה
בתוכניות טלוויזיה, עכשיו יש לה הופעות חד־פעמיות
בהן היא מארחת אחרים. היא יכולה להיות מכשיר הסברה
שאין לו תחליף׳בארצות־הברית.
אלא מה, הנציגים הרשמיים שלנו מסתייגים ממנה.
היא לא לטעמם .״היא מדברת שטויות,״ הם אומרים ומת עלמים
מהעובדה שמיליוני אמריקאים, יהודים ולא יהודים,
מתמוגגים ממנה. ישראל זקוקה לה. מה שהיא יכולה
לעשות בכמה מילים בטלוויזיה לטובת המדינה, לא יכולים
לעשות מאה שליחים של הבונדס או מחלקת העליה• אבל
אף אחד לא מתקשר איתה. היא פשוט מוחרמת.
או ניקח תופעה נפלאה כמו שהיה הזמר מייק בראנט
בצרפת. הוא היה שם אליל הנוער. לא הפסיקו לכתוב
עליו ולראיין אותו• כל מילה שיצאה מפיו נקראה על ידי
מיליונים.
אילו השגרירות שלנו בצרפת היתד, יודעת לנצל איש
כמו מייק בראנט, היתד, יכולה להיות לכך ד-,שפעה עצומה
על ההסברה הישראלית בצרפת. היכרתי את מייק. אני

11י

יפה וצמד הפרברים פיפאן
הערבים שמרו על קשר

לפטר את כולם!
(המשך מעמוד )31

אדה ה

לכי מחקרים שערכו בזמנו ״חמכיו
למחקר חברתי שימושי״ ו״המכיו
לקומוניקעיח״ ,של חאוניברשיסח ח־עברית,
לפי הומנת איגוד חממרשמים,
מתברר בי :

הינויו ־י
שיגן ע ל גו ב !

* אץ אן ז עיתון או שכועץ
עברי אחד בישראל, שאחוז
כה רב של קוראיו הם
כעלי השכלה אקדמאית.
44 מקוראי ״העולם הזה״
הם ילידי הארץ —
וגם זה שיא ארצי.
* /0״ 32 על קוראי ״העולם
הזה״ הם עצמאיים
שיא כץ קוראי העיתונים
כארץ.
59 של קוראי ״העולם
הזה״ ,מעל גיל ,20 הם גב־ריס
ו״/0״ 41 גשים. חלוקה
זו לפי מינים אינה קיימת
כשום שכועץ ישראלי
אחר.

באשר אתה חושב על
פי ר סו ס מו צרין, דע כי
א*ן ציבור-קור א מז בארץ
שיש לו כוח-קגז*ה כה
גדול במו ציבור זה.
ר שימה מפורטת מופיעה בעיתוני הערב

של יום רביעי 18. 6 .57

נל הזדמנות לספר לקהל שלי שאני מיש-
ראל ושאנו עם שוחר שלום, עייף ממיל־חמות!
.כשאני לבד על הבמה אף אחד
לא יכול להגיד לי מה להגיד ומה לא
להגיד בין שיד לשיר.
לפני חמש שנים, למשל, הייתי עם
צמד הפרברים בשבוע ישראלי שנערך במ לון
הילטון בטוקיו. להופעות שלנו היתד.
הצלחה פאנטסטית. לא רק יפאנים למדו
דרכנו מה ׳זאת ישראל. היו גם ערבים
שהתאכסנו במלון ופחדו לבוא להופעות
שלנו. דיברנו אליהם ערבית והזמנו אותם.
הם נעשו החברים הכי טובים בעולם שלי.
לפעמים, כשהם ומגיעים לפאריס הם מצל צלים
אלי לארץ. שואלים :״מה נשמע
אצלכם בארץ?״ אני מדברת איתם ערבית
ומתה מפחד, שמישהו יבוא אחר-כך לחקור
אותי מה אני מדברת עם ערבים, ממצריים.
הם ראו אותנו בטוקיו ובאים להופעות
שלי באולימפיה בפאריס ומדברים איתי
על שלום.
אני לא אשכח את ׳סיום ההופעה ההיא
בטוקיו. עשינו מסיבה לתיומורת ולכל
המלצרים. הם לא יכלו להירגע מאיתנו
אחרי זה. הם ליוו אותנו עד שדה־התעופה
בדמעות בעיניים. אחרי זה סיפרו לנו
מהשגרירות בטוקיו שחודשים אחרי ש עזבנו
הוסיפה התיז,מורת היפאנית בהילטון
לנגן כל ערב את הבת עילה.
ואלה רק דוגמאות בודדות מיני רבות
מה יכול אמן ישראלי לעשות בחוץ למען
המדינה.
הנה, למשל, הייתי בקולומביה במסיבה
דיפלומטית שערך השגריר שלנו לסגל ה דיפלומטי
בבירה. אחרי שהופעתי בפני
הדיפלומטים ניגש אלי השגריר היפאני
ושאל אותי לתוכן השיר ירושלים של זהב.
האם זה נכון שזה שיר שמדבר על כיבוש 1
עניתי לו שהשיר נכתב עוד לפני המיל־המה
ותרגמתי לו את מילותיו. נדמה לי
שפשוט שיניתי את התייחסותו לישראל.
שלחתי לו גם תקליט, על חשבוני. העובדה
שבבית השגריר היפאני יהיה תקליט כזה,
יאזינו לו וידברו עליו, יש בה גם לתרום
משהו להסברה הישראלית.

להזיז אתהעס קי
ץ* ה שנורא הוא האדישות שקיימת
(ו במישרד-החוץ ובמוסדות האחרים כלפי
הנושא. לדעתי, כל אמן שיוצא להופעות
בחוץ-לארץ היה צריך להיות מוזמן למיש-
רד-החוץ כדי שיטילו עליו משומות, ידריכו
אותו ויסבירו לו מה להגיד ואיך.
אבל !אלה פשוט לא מתייחסים לדבר הזה.
אפילו אם אתה פונה אליהם ביוזמתך,
אף אחד לא רוצה לדבר איתך. מה שקודה
כתוצאה מכך הוא שגם את היהודים אנחנו
מאבדים.
אינני רואה פיתרון אחר, על סמך ניסיוני
האישי, אלא זה לסגור את כל השגרי רויות!
לפטר את כל העובדים בהם!
אלה הם פשוט לא האנשים הנכונים שאנחנו
זקוקים להם שם ! צריך לסגור את הכל
ולשלוח את האנשים שם חזרה הביתה. דק
מעטים !מהם עושים מה שדרוש. האחרים
פשוט לא עושים כלום.
במקום אלה צריך לשלוח אנשים חדשים,
עם רוח צעידה, שיכירו את המנטאליות של
המדינות לשם הם נשלחים ושיביאו לשם
את רוחה האמיתית של ישראל. כי מיה
שקורה היום זה נורא.
אני מצידי מוכנה לסייע למישרד-החוץ,
ללא תשלום, להדריך אמנים היוצאים ל-
חו״ל, איך להופיע כשליחי המדינה מה
להגיד ואיך. בכל מקום בו אני מופיעה,
אני טורחת להגיד לקהל שלי עד כמה אני
אוהבת אותו ועד סמה הוא הקהל הנפלא
ביותר בעולם. אבל מוכרחים לעשות א׳ת
זה! הם רוצים לשמוע את !זה וזה מקרב
אותם אלינו.
אינני רואה שום סיבה מדוע אני, עם
הקול הקטן והמחוספס שלי, יכולה לחדור
לבל מקום ולהביא לשם את דבר המדינה,
מבלי שאיש הדריך אותי, ושאמנים טובים
ממני לא יוכלו לעשות זאת בצורה הר בה
יותר טובה.
מישהו!פשוט צריך לחשוב על זה ולהזיז
את כל העסק.
העולם הזה 972

טורפד! נגד ״דל•״
(המשך מעמוד )23
בשלב זה התחיל עורך־דיו אמיר לחשוד
כי משהו אינו כשורה בכל הפרשה. היתד.
לו הרגשה כי מנסים להימנע מלמכור את
האוניה ללקוחות שהוא מייצג, מסיבות שלא
היו ברורות לו. הוא פנה אל מישרד־התח־בורה,
ביקש להפנות את תשומת־לב השר
לעיסקת מכירת הניל״י.
״אין אני מעלה על דעתי כי דברים כל שהם
נעשו במזיד,״ כתב עו״ד פרץ אמיר
לשר־התחבורה ,״אולם לא קיבלתי תשובות
למיספר תמיהות שלעניות דעתי אינן מוס ברות
...לא ברור לי, למשל, כיצד לקחו
פוטנציאלי המציע סכום של 4מיליון דולר
איננו זוכה לתשובה בכתב או לתשומת-לב
שהיא ואין אף ניסיון לבדוק אם הצעה זו
היא סופית או שמא ניתן להעלותה. לא
ברור לי כיצד לא נעשה כלל ניסיון להתקשר
איתנו וכל הפניות באו מצידינו כאילו
לא היה קיים רצון למכור את האוניות.
לא ברור לי איך ניתן לומר שמבחינת ״הנוהג
הבינלאומי הימי״ אפשר וצריך לסכם
עם חברה אחת המנסה ככל יכולתה להפחית

לנו כי בעת שהתקבלה הצעתך לרכישת
האוניות היתד. החברה במשא־ומתן מתקדם
עם חברה אחרת בקשר למכירת הניל״י.
המשא־ומתן האמור הוכתר בהצלחה וה־ניל״י
נמכרה. מן הראוי לציין כי המחיר
שהוצע על ידך עבור שתי האוניות הנ״ל
היה נמוך בהתחשב במחיר אותו קיבלה
החברה עבור הניל״י וההצעות שהיו לה
עבור הדן.״
אם לנקוט בלשון המעטה, התשובה לא
תאמה את העובדות. היה זה ניסיון טיש־טוש
ברור, שנועד לחפות על העובדה
שאנשי חברת קווים ומישרד־התחבורה עשו
כל מה שביכולתם כדי למכור את הניל״י
בתיווכו של הלוי דווקא, לא היו מעוניי־נים
כלל בקונים אחרים, מהם יכלו לקבל
מחיר גבוה יותר עבור האוניות.
הניל״י נמכרה בניכוי דמי־תיווד ומבלי
שהקונים יחוייבו בתשלום השיפוצים, כך
שלמעשה התקבלו עבורה רק 2.35 מיליון
דולר. לפי אותם תנאי עיסקה תקבל קווים
עבור הדן רק 850 אלף דולר. כלומר: עבור
שתי האוניות תקבל קווים רק 3.20 מיל יון
דולר לעומת 4מיליון הדולר שהסכי
בית־ספד
גבוה לציור
ת ל׳ אביג רח׳ קלישר ,5טל ,57348 .ת.ד29191 .
קריודשמונד! בניין בי״ס דנציגר, טל ,40345 .ת.ד299 .

אונית־המעכורת ״דן״

הר ש מה למחל קו ת
ציור ח 9ש׳
וציור מונו מנ טלי

לא דוציס להרוויח !

נמ שכת

מן המחיר הנדרש עבור האוניות, כאשר
בפתח עומדת חברה שנייה שייתכן לפחות
שהצעתה תוסיף לאוצר המדינה מאות אלפי
דולרים נוספים.
״האם תנאי הסחר הימי הפוכים ונוגדים
כל היגיון מיסחרי ״יבשתי״ ,כפי שהינם
נוגדים את ההיגיון הפשוט?״ שאל אמיר.
היגיון עקו ם
ך* תזכיר לשר־התחכורה הוגש ב־8
) 1לחודש מאי. שר־התחבורה לא טרח
לשלוח תשובה לתזכיר או לאשר את
קבלתו. ואז, ב־ 12 בחודש, פורסם לפתע
כי הניל״י נמכרה בסכום של 2.95 מיל יון
דולר. נציגי החברה ההונג־קונגית פנו
טלפונית לעוזר שר־התחבורה, אשר רון,
ביקשו ממנו לברר מה עלה בגורל התז כיר
שלהם. הוא טען כי ראה כבר את
התשובה המנוסחת לתזכיר, הבטיח כי תי שלח
למחרת בבוקר. חלפו ימים והתשובה
לא הגיעה. ב־ 14 בחודש טען רון בפני
אמיר, כי ״התשובה נמצאת בדרך אליך
במונית.״ היא לא הגיעה אל עו״ד אמיר
עד ד.־ 19 בחודש.
במקביל החלו להתפרסם בעיתונות ידי עות
ששפכו אור חדש על כל עיסקת
מכירת הניל״י. הסתבר כי האוניה נמכרה
לחברה היוונית בתיווכו של מאיר הלוי,
שקיבל עמלת־תיווך בסך של מיליון וחצי
לירות. הלוי, מי שהיה בשעתו איל-ספ-
נות ישראלי שהחזיק בבעלות חברת האוניות
סומרפיין, הוא האיש שלפני עשר
שנים הסתבך בשערורייה כספית גדולה
שגרמה למדינת־ישראל הפסדים ונזקים ב עשרות
מיליוני ל״י.
ר,לוי, שהמשיך להיות פעיל בבורסת
הספנות בלונדון, טען כל השנים כי נגרם
לו עוול. תביעה שלו נגד מדינודישראל
בגין הנזקים שהסבה לו בשעתו עדיין
תלויה ועומדת בבית־מישפט.
כאשר הגיעה לבסוף תשובת אשר רון,
עוזר שר־ד,תחבורה לתזכיר שנשלח אל
גד יעקובי, נאמר בה :״מר נימרוד אשל,
מנכ״ל קווים חברת אוניות בע״ם, מסר
העו ל ם הז ה 1972

מה החברה ההונג־קונגית לשלם כבר ב הצעה
הראשונית שלה, שהיתר, פתוחה
עדיין למיקוח. במכירת האוניות לחברה
ההונג־קונגית לא היה צורך לשלם דמי
תיווך וזו גם הביעה את נכונותה לעשות
את השיפוצים באוניות על חשבונה.
אולם זה עוד לא הכל. תנאי המכירה
של הניל״י באמצעות הלוי לא נודעו.
מישרד-ד,תחבורה אינו מוכן לפרטם. אולם
ממה שדלף החוצה מסתבר כי הניל״י נמ כרה
בתנאי תשלום גרועים ביותר, בתש לומים
לטווח ארוך, לעומת התשלום ב מזומן
שיכלה לקבל מהחברה ההונג-
קונגית.
כאשר הובאה הפרשה לידיעת ועדת־הכספים
של הכנסת ניסו רב־החובל אשל
והחשב הכללי במישרד-האוצר, להגן בחירוף
נפש על העיסקה. אשל דחה את
הטענות שהושמעו בוועדה כאילו נמכרה
הניל״י באמצעות ד,לוי כדי לפצותו על
הנזק שגרמה לו המדינה בעבר. שטסל,
לעומת זאת, אמר לחברי הוועדה, כי
הצעתה של החברה ההונג־קונגית היתד,
״לא רצינית.״
זוהי טענה מוזרה ביותר לנוכח העובדה
שאיש מאנשי קווים או מישרד־התחבורה
לא ניסה מעולם לבדוק את הצעתה של
החברה ההונג-קונגית. להיכנס עימה ב־משא־ומתן,
או לתבוע ממנה מחיר גבוה
יותר מזה שד,לוי היה מוכן להציע. עובדה
היא גם שהחברה ההונג־קונגית היתד,
מוכנה לרכוש את שתי האוניות בעיסקה
אחת. באמצעות ד,לוי נמכרה רק הניל״י
ואילו הדן עדיין מונחת בגרוטאה בנמל.
כל הסימנים מעידים כי משהו ״מס ריח״
בעיסקה המוזרה הזאת. יש כאן
ניסיון ברור לחפות על הכוונה שהיתה
מלכתחילה למכור את הניל״י באמצעות
מאיר הלוי, בכל מחיר שיציע. ואולי מס תתרים
מאחורי ניסיונות הטישטוש דברים
חמורים עוד יותר. עיסקות פחות מו זרות
במישרד־ד,ביטחון הביאו לחקירת
המישטרה. אין כל סיבה שהמישטרה לא
תתחיל לחקור גם בפרטי עיסקה זו ולא
תשאיר את העניין לבירור מינהלי בילבד
לוועדת־ד,כספים.
ריח רע של שחיתות נודף מהעיסקה.

תכנית מטודית ופרטים במשרדי• בית־הספר בימי ראשון—חמישי 9—12
לפנה״צ, בימי שלישי ורביעי גם אחד,״צ.

חשובת..עסיס״ להתיקוות הסוכר
־ מיץ מרוכז דדסוכו טעמים מיצים
ממותהמיו

למשפחת
המיצים הממותקים של ״עסיס״ — סידרה של 15
של מיצים ממותקים המכילים סובר וסידרה של 6טעמים של
דיאטטיים לחולי סברת, נוספת השבוע סידרה חדשה של מיצים
קים דלי־סוכר עם הקטנה ניכרת של קלוריות, ראשונה מסוגה

צרת בארץ.
סידרת מיצים זו, הכוללת חמישה טעמים — לימון, תפוז, מנדרינה,
פטל ותות־שדה — מהווה את הענות ״עסיס״ לפניית הממשלה להוזלת
מוצרים והקטנת צריכת הסוכר במשק.
מיצים ממותקים הינס מוצר צריכה המוני באקלים כשלנו, הן
בזכות טעמם ואיכותם, והן בזכות מחירם הזול בהשוואה לבל משקה
קל או מגוזז אחר. בדי שהמיץ הממותק ישאר בחזקת משקה עממי,
חיפש ״עסיס״ תחליף שיענה על התביעות שהציב לעצמו :
!• טיבו וטעמו ישוו לזה של המיץ הממותק הרגיל ;
#תישמר חסכוניותו — 25 עד 30 כוסות משקה מבקבוק אחד׳;
#מחירו יהיה נמוך ממחיר המיץ הממותק הרגיל.
מעבדות ״עסיס״ למחקר ולפיתוח, חקרו מספר חודשים בנושא כדי
למצוא לו פתרון, ויצאו עתה עם סידרת המוצרים המקורית החדשה —
מיצים ממותקים דלי־סוכר. טכנולוגית המזון המפותחת של ״עסיס״
נתנה תשובה לבעיה, בכך שהחליפה עד מחצית מכמות הסוכר שבמיץ
הממותק בתוספת פרי טבעי, וכהשלמה למתיקות — תוספת מינימלית
של סכרין (בערך שתי מאיות הגרם לכוס משקה) .הורדת כמות הסוכר
אינה פוגעת במאזן הוויטמינים ובערך התזונתי שבמיץ הממותק דל
הסוכר, בזכות כמות המיץ הטבעי. בדי לשמור על טעם זהה לזה של
מיץ ממותק המכיל סוכר בלבד, נשמר האיזון בין הפרי, הסובר והסכרין.
על-ידי הכנסת אמולגטור מתאים (חומר טבעי צמחי המייצב את המשקה)
,קיבלנו את המרקם והצמיגות המתאימים.
ובך עונה המיץ החדש על כל הדרישות המנויות לעיל :
#ערכו התזונתי הוא כזה של המיץ הרגיל ;
#אין לו טעם לואי ;
#חסכוניותו נשמרת ;
#מחירו זול ב־* 20*—25 מזה של בקבוק מיץ ממותק רגיל.
בל זאת, בתוספת יתרון — הקטנה ניכרת בכמות הקלוריות.
המשקה החדש נעשה בהתייעצות עם משרד הבריאות וקיבל אישורו.

איר לבניית
3שבועות
על האלפים
ב 9תו ת
מ־ 4 5 0דולר?
בתקציב מפתיע חובל לבלות
בדירה שסרה בגודל הרצוי לך.
בערי הקיט של שוויץ. לדוגמה:
דירה זוגית באנגלברג 990-פרנקים
מצרכי מזון־ 700 פרנקים
נסיעות וטיולים 250-פרנקים
בילויים והוצאות קטנות 200-פרנקים
ס״ה לזוג ל־ 3שבועות־ 2,140 פרנקים
שהם 428 דולר לאיש
(לפי השער מ • )30.4.75

דירות הנופש. המצוירות ב כל
האביזרים המודרניים ובמערכת מלאה
של כלי־בית ומטבח, מצויות בערי
הקיט המרהיבות של שווייץ ומעניקות
לך חופש בסגנון חדש.
בידי סוכן הנסיעות מצויים פרטים
נוספים. כדאי לך לפנות אליו.

אנחנו עוסקים ב ת עו פ ה
אבל הרא ש שלנו לא בענני

מ 5 5 /^ 1ו/\/ץ 5
נינב ליד אל• בחמד

העול ם הז ה 1972

״אין ר שימת מפקידים י שראליים!
י שראל

^ סירבתי לגלו תדברל מי ש טר ת

^ רפפורט נתן מילינן פרנקים ל שיחרורי

^ הגרמנים

התחננו שאשת 1קעד אחרי הבחירות בהסן ^ אני אמות ולא אדבר!״

הווידוי עול טיבור רחנבו*

זהו חלקו השלישי
בפעמים הקודמות תיאר
וצבי רכטר, והסביר מדוע
כתב ״העולם חזה״

והאחרון של וימיו האישי של טיגור ווזנבוים.
רוזנבוים בהרחבה את פרשיות ״החגרה לישראל״
רודף אותו הברון אדטונד דח־רוטשילד.
יגאל לביב, צסע לז׳נבה במיוחד כדי לרשום את

מאת דיי
ף* אשר בית־המישפט קבע כי
^ תמורת שיחרורי בערבות יש להפקיד
חמישה מיליון פרנקים שוויציים, חשכו
עוני. לי-עצמי, אפילו בחלום אין סכומים
!כאלה, ולא האמנתי, לאור מה שקרח, כי
יימצאו מספיק ידידים שייאספו כסף זה.
אבל הכסף התחיל להגיע, ותוך יומיים
נאספו חמישה. מיליון פרנקים שוויציים
במזומנים, או בערבויות ובנקאיות, שזה
אותו דבר: .סד, הברון !אד,ממד לא עשה
כדי להכשיל את איסוף הכסף! הוא הש תולל
ממש, והצליח לעכב לזמן־מה את
העברת הכספים, יאבל הם הגיעו.
ממונטריאול ומפריס, מלונדון ומציריך.
אנשים שלא האמנתי אי-פעם כי איכפת
להם ממני. הנה, ברוך רפופורט, איל
הספנות והבנקים! .מעולם לא היה לי כל
מגע עיסקי עמו, וגם אוננו!בחבורת ידידים
אחת. הבט ברשומה! (מראה רשימת 48
התורמים את חמישה מיליון הפתקים) הוא
ונתן מיליון פרנק ! ובאשור ישבתי בכלא,
בא אל אשתי לעודד אותח! וכך אחרים.
הבט בשמות, תראה, הכל גלוי, שום
לנסקי ומאפייה. כולם אנשי-עסקים נשרים
וטובים. בו*אונשווי!ק, בעל חנות הכל-יבו
רבודהיוקרה בון־דני. וכך גם ובעלי הכל-
בו פלאסיט. ועוד ועוד.
היו גם אכזבות. אנשים שהרוויחו בזכו תי
ומיליונים, לא נתנו אפילו דולר אחד.
האחים בלחמפילד לא ומצאו לגמן אפילו
לטלפן. ועוד אחד שלא אנקוב בשמו,
׳משקיע ומכובד בישראל שטען תמיד בי
הוא ידיד שלי, ילא ׳נתן כלום. וכאשר אשתי
טילפנר, אליו, לא החזיר אפילו צילצול !
** כשיו תרשה לי לתקן כמה פיו-
׳ ג !סומים עלי. באתי לראשונה לישראל
בשנת ,1948 בחודש מארס. הייתי בארץ
בדיוק יום וחצי, אז. זח חיח אחרי נישואי,
ואחרי שסיימתי את עבודתי כמזכירו של
הרב הרצוג. מעולם לא חייתי בישראל
יזמן וממושך, ומעולם לא הייתי אזרח יש־

אעונ בכלא בקומה
זקופה -ודא אכניס
אהרם לכלא !
ראלי. איני אזרח שווייצי, נושא דרכון
שווייצי ודרכון ליברי. מעולם יגם לא הייתי
חייב־גיוס בישראל.
אתה שואל מדוע קיבלתי פעם דרכון-
שירות ישראלי? אענה לך.
מזיח שינים רבות. סיכנתי את חיי למען
המדינה לא יפעם, ועשיתי דברים שעד
היום השתיקה ייפה להם, וללא כל תגמול
,או שכד (דברים אלו של רוזנבויס אושרו
מאוחר יותר על־ידי פקידים בכירים).

סיפורו האישי של טיבור רוזנבוים, כפי שסופר לבן־שיחו, המהימן על ״העולם
הזה״ .ברור כי אין גירסתו של רוזנבוים מובאת כדי להזים מה שכתב
״העולם הזה״ עליו בעבר, אלא כדי לאפשר לציבור ללמוד, לראשונה, על
הפרשה מנקודת־ראותו של רוזנבוים עצמו. והרי סוף דבריו, כלשונם :

טי בו ר רחנכו

הטעינה החזקה שלי, המוכחת גם מן
המיכתב שיש לי מאת האנקל, היא כי
כל החברות הוואדוציות שייכות לבנק,
ולכן לא היתד, בל הונאה כאשר אנשים
שוכנעו לתפקיד !בספים בחברות אלו.
אולם אם אטען טענה זו, הריני מודח
,בעבירה על חיוק־הבנקאות בשווייץ, הדורש
הפרדה מוחלטת בין השקעות לזמן קצר
להשקעות ליזימן ארוך.

רק אתמול דיברתי עם אוסוואלד, והוא
ביקש ישלא אעזור לאופוזיציה בארצו, אח רת
ייאלץ להיות קשוח.
מדוע ׳אינני משתמש במיגתב שקיבלתי
סהאנקל, והקובע כי הגרמנים קנו חלק
בבנק, תוך ידיעה שהחברות הוואדוציות
הן חלק סמנו? ובכן, כדי להשתמש במיב-
תב עלי לגלות ׳כמד, דברים נוספים, ואז
איאלץ להזיק גם לאנשים חפים־מפשע. אני
לא יכול לעשות זאת. אבל הלקוחות של
הבנק שלי אינם כבולים, וחם חופשיים
להשתמש במיביתב ולתבוע מן הבנק הגרמני
אחריות לכספם.
הנח, מיכתב־לדווגמה של לקוח גדול
שלי, שנכתב לפני כמד, ומים אל הבנק
המחוזי של הסן (מראה את המיכתב) .ה מוכתב
הוא כללי, וטוען רק כי הוא הפקיד
כסף בבנק שלי תוך ידיעה שהבנק המחוזי
,של הסן שותף בבנק, ועתה אין הבנק

מוכן למות, ולא אחבר. הגרמנים לא הצ ליחו
להוציא ממני מילה( .הסאנדיי-טיימם
הלונדוני מספר, בגיליונו האחרון, את קורות
רוזנבוים על עמוד שלם, מרבה בשבחים
על מיבצעי הצלת יהודים שערך ובהונגריה
בזמן הכיבוש הנאצי. בהתאם לטיימם,
סיכן רוזנבויס את נפשו עשרות פטמים
בחילוץ יהודים נורכבות־ההשמדה, ופעם אף
התחפש לקצין־ גסטאפו, והוציא 30 עצורים
יהודים מן הכלא ושיחררס).
,אם הייתי וכול להפריד ביו החפים-
ומפשע לבין ׳האשימים, הייתי אולי מדבר.
אבל אני אינני יכול להפריד. אולי אשב
!כמה שנים בכלא, אבל בקומה זקופה —
ולא אכניס אהרים לפלא !
יכולים לומר עלי שאני נוכל ונימה
וגנב. אני לא אהיה בזה. אני מקווה שלפחות
ילדי יידעו שאינני נובל. לפחות
אותם 48 איש שתרמו את חמישה מיליוני
הפרנק כדי לשחרר אותי, יודעים שאינני
נוכל, והם ומאמינים בי.
אני נוכל והבלומפילדים ישרים? ! צחוק
הגורל! הם לא תרימו לי אף דולר, ואם
רק הייתי פותח את הפה, גם הם היו גומ רים
את חייהם !
ו י 1
ף כמה שהוא גיסה להוציא ממני,
1העורד־דין ההוא של רוטשילד, בבית־המי׳שפט
! חקר אותי בלי-הפסק, על הבלומ-
פילדים וגם על ׳אחרים, ועל פיקדונות
שהיו אצלי, ועל עסקים! !מיילד. לא הו צאתי!
אמרתי לשופט ישר בפנים, שגם
בצבת לא יוציאו ממני על עיסקי הבנק!
יהיו אצלי גם נציגי מישטרת ישראל. ניסו
לשכנע אותי לדבר, וסירבתי. לא אמרתי
מילה. סד. ז בעיתונים בישראל כותבים
שבידי המישטרה יש רשימת הישראלים
שמחזיקים פיקדונות אצולי? זו בדיחה!
תראה, אני לא מדבר על ישראלי שבנו
לומד בחוץ ויש לו במת מאות דולרים
בבנק כאן. ניקח אדם עם חרבד. כפף.

ושנית, מאז תחולת הפרשה שלי התחננו
הגרמנים, בעלי־המניות בבנק שלי, ובעיקר
ראש־ממשלת ומדינת הסן, אוסוואלד, שאח כה
עד אחרי הסחירות שם. הוא אמר ש הבנק
׳של הסן, השותף בבנק ׳שלי, הפסיד
שני !מיליארד ומריק בעיסקות שונות, והם
פוחדים שהיסתבכות נוספת של הבנק תגרום
להפסדם של בעלי-הפנק, המיפלגה ד,סוצ־יאל־דמוקראטית,
ולניצחון של הדמוקרא-
טים־נוצרים.

זסוואלד התחייב לפני בתקיעת-
כף, כי אם ייבחר שנית, יעזור לי
אחרי הבחירות. אבל אחרי שנבחר, הוא
החל לשקר. בינתיים יגם החליפו פעם
נוספת את הנהלת הבנק, והמנהל החדש,
,בריקה טען כי ההתחייבויות של קורמיו
לא מעניינות אותו. המנהל החדש הצהיר
כי בלי פסק־דץ של בית-ימישפט, המחייב
אותו לשלם, לא ישלם אף פרוטה.
כאש,ד אמרו לי זאת, לפני כמד, שבו עות,
החלטתי לצאת למילחסה. אבל הנה,

של הסן יכול עוד להתנער ומאחריות.
הלקוחות מעכבים הגשת תביעה, כי קודם
,עליהם לדעת כמה הם הפסידו, ודבר זה
עדיין לא ידוע.
:כל הדברים הללו מעכבים אותי בפעולות
גגיד ׳הגרמנים. לא כן בעניין הברון. מיטב
עורכי־הדין בודקים עכשיו את אחריותו
של הברון, כיושב-ראש מועצת-המנהלים
של החברה לישראל, ובאיזו מידה הדברים
שעשה, ויכל ההסכמים עם ׳מיכאל צור,
,אינם עבירה פלילית על חוקי ארצות־הב־רית
וישראל. וכאן לא יעכב אותי שום
דבר. כמו שאותו לא עיכב דבר במילחמתו
נגדי, ובהכנסתי לכלא.

גי מ רגי ש טו ב. ישבתי בכלא 26
ימים, ולא הכנסתי איש. לא במו צור.
כאשר רצו להושיב את ד״ר אברהם דימר,
הצהרתי שהוא אידיוט שלא ידע כלום
!מסה שקרה, והשופט שיחרר אותו. אם אין
לאדם אומץ להציל אחדים ולהקריב את
עצמו, הוא לא ראוי לחיות בכבוד! אני

למטוס ישראל אין
ושימח האנשים שמחזיקים
פיקדונות אצלי!״
קודם־יכל, הוא יפקיד לא אצלי, בבנק
הקשור בטבורו עם המימסד הישראלי, אלא
בבנק גדול• .שנית, למה שלא יוציא 200
דולר ויקנה חברה ואדוצית, וירשום את
הפיקדון !על שם החברה? ואז, גם אם
הרשימות תתגלינה, עלו רק את שם החברות
ולא את שמות המפקידים.
תשמע מה שאני אומד לך : :אין רשימה
של מפקידים ישראלים אצל טיבוח לא של
סתם אנשים, ולא של חשובים, ובטח לא
של שר בממשלה או של מוסד דתי הקרוב
,לשר ! זה הכל בלוף !

|2 0 0 .0 0 0

מפרנסי

מ ס־ ה הכנ ס ה ־ ופורחים
!ף* מדינת ישראל עובדים כיום כ 350-אלף אנשים,
ו 4שאינם רשומים במיסמך רישמי כלשהו. כ־70—50
| אלף מהם הם ״ערביי שטחים״ ואינם שייכים לפרק זה
( (הם שייכים להעלמות המס של מושבים, קבלני־מישנה
י ובעלי־מלאכה) .כשבעים אלף נוספים הם עוז־ירות־בית
(בשנת 1973 העסיקו 101 אלף משפחות
ן עוזרות־בית) ,החייבות כולן בתשלום מס־הכנסה, אך
|כימעט לאף אחת מהן אין תיק במס־הכנסה. איני מזלזל
; בתופעה כה רחבה של התחמקות־ממס, אך מבחינת היקף
.המס שעליהן לשלם הן בטלות בשישים, וכל רפורמה
י רצינית במס תהפוך אותן ממילא פטורוודמתשלום (ע״י
העלאת ״סף המס״ — ההכנסה, שמעליה יש להתחיל

נעלמו

מעיני

בכלכלה

שחורה

העצמאיים, הרשומים בתיקי הביטוח הלאומי, ב־.2,000
בין מארס 71׳ למארס 72׳ — ב־ .2,000 בין מארס ׳72
למארס 73׳ — ב־ .3,000 אבל, כין מארס 73׳ למארס

74׳ נוספו לתיקי הכיטוח הלאומי 13,000
עצמאיים !

מה קרה כאן 7קרה כאן דבר פשוט מאד: באוקטובר
1973 גייס צה״ל מאות אלפי אנשים. כאשר נתמשך הגיוס
יותר ויותר, התברר, כי בין המגוייסים נמצאים רבבות
עצמאיים, שאין להם תיקים בביטוח הלאומי, ועל־כן אינם
מקבלים תשלום חודשי מקרן־ההשוואה. הוחלט לאפשר
לאנשים אלה להגיש הצהרוודהכנסה לביטוח הלאומי,
לקבל תשלומים בהתאם ואחר־כך יוסדרו ענייניהם במס־
1 לפני כמה חודשים שכר ״העולם הזה״ את קשר
השתיקה שנרקם סכיכ מיסמך מפוצץ מאין כמוהו —
תזכיר שהגיש העיתונאי כרוך נאדל למזכ״ל ההסתדרות,
כו הוכיח כי מיליארדים נגנכים ממס־ההכנסה
על־ידי שככות הפרוטקציונרים של המימסד, כעוד
השכירים כורעים תחת נטל של מיסוי מתעלל.
השכוע הופיע הדו״ח המלא, המעודכן והמגוכש
של נאדל כצורת ספר, שהוא הוכה לכל אדם המכקש
להכין מה כאמת מתרחש כישראל, מתחת למעטה
הצכיעות והשקר של הכלכלה הרשמית — שם קיימת
כלכלה שנייה, שחורה, עצומה.
כעמודים אלה מוגש אחד מ־ 23 הפרקים של
הספר, שגם סכיכו נרקם עכשיו קשר־חשתקה.

בתשלום מם) .אנו נטפל, איפוא, ב־ 220 אלף האחרים.
220 אלף? לאו־דווקא. ייתכן שמיספרם הוא 250 אלף,
וייתכן כי אינו אלא 200 אלף. נזדקק, איפוא, למען הזהירות,
למיספר הקטן יותר.
מיספרם של המפרנסים בישראל, לפי!תיקי מס־הכנסה,
הוא 1,070,000 בערך. מהם כ־ססס 830,שכירים (שלא כולם
חייבים בתשלום מס, בגלל הכנסה נמוכה) ו־ססס 240,עצ מאיים
(שגם מהם כ־ 60,000 אינם משלמים מס) .לפי תיקי
הביטוח הלאומי, מיספר המפרנסים הוא 1,200,000 בערך,
ונוסף להם מצויים 66,000 איש ש״אינם עובדים ואינם
עובדים עצמאיים״ .כבר דיברנו על־כך, שגם ביניהם
נמצאים מפרנסים לא־מעטים, המרוויחים סכומי־כסף נאים.
אבל לא כל מפרנסי ישראל רשומים אפילו בתיקי הביטוח
הלאומי. בין מארס 1970 למארס 1971 גדל מיספרם של

הכנסה. כ־ 10,000 איש נתפתו לכך. רבבות אחרים החליטו :
לא מדובשך ולא מעוקצך. לא נקבל תמיכות, ונמשיך
להיות אלמוניים. לא נמכור את אלמוניותנו במס־הכנסה
תמורת כמה אלפי ל״י מקרן־ההשוואה.

האי ששלא היה

זמן המיל חמה הסיע אותי לגושן חייל־נהג, בעליה
* של מכונית מיסחרית מהודרת, שאחר־כך עזב אותי
במקום נידח, וברח על נפשו ועל נפש מכוניתו. הוא
התגייס לצבא כד לשמור על מכוניתו שגוייסה, ולא תיאר
לעצמו כי ייאלץ להישאר מגויים במשך חודשים. בדרכנו
לדרום התלונן על שהוא מקבל רק את המשכורת הצבאית,

ולא את התוספת מקרן־ההשוואה. שאלתיו מדוע אינו
מקבל .״מפני שלא שילמתי ביטוח לאומי,״ אמר .״אז
תכסה את הפיגורים,״ היצעתי ,״כמה זמן לא שילמת?״
האיש הביט אלי ברחמים :״ 25 שנה,״ אמר ,״מאז
שעליתי ארצה.״ ״מדוע לא שילמת?״ התפלאתי .״כי לא
שילמתי גם מס־הכנסה,״ הסביר ,״ולא רציתי להסתבך.״
״כמה זמן לא שילמת מס־הכנסה?״ תהיתי .״ 25 שנה,״
השיב ,״מאז שעליתי ארצה״...
במשך 25 שנים אלה גם לא התגייס האיש לצה״ל,
וכך לא עמדה לפניו אף־פעם גם בעיית התשלומים מקרן־
ההשוואה (כל מי שחושב, כי התחמקות ממס־הכנסה עם
התחמקות משירות בצה״ל אופייניות לבני שכונות־העוני,
כדאי לו לדעת, כי בזמן מילחמת־יום־הכיפורים גוייסו
כמה יהלומנים צעירים לשמירה על בורסת היהלומים — מי
שאינו משלם דמים, למה ישלם בדם?).
אותו אדם הוא בעל דירה מפוארת בצפון תל־אביב
ומפרנס את משפחתו בכבוד. ומהי עבודתו? הוא קונה
בגדים מוכנים בבתי־חרושת, תמורת ״הרצלים,״ כמובן,
וללא קבלות, ומוכר אותם לסיטונאים, לקימעונאים ולוועדי
עובדים. התוצאות :
. 1הכנסתו של המיפעל קטנה, רישמית, והוא מחשב
את הבגדים שמכר כ״פחת בחומרי־גלם,״ או מצהיר
על רכישת פחות חומרים וייצור פחות בגדים.
.2מחזורם של הסיטונאי והקימעונאי קטנים (גם הם
משלמים ב״הרצלים,׳׳ ללא קבלות) ותחשיבי־המס שלהם
יורדים בהתאם. .3מחירי הבגדים עולים בכמה אחוזים, בלי סיבה
כלכלית של ממש.
.4חברי ועדים מקבלים גם הם משהו — והכל מרוצים.
בארצות־המערב מהווה כוח־העבודה האזרחי כ-
־ 6370—617 מכלל האוכלוסייה בגיל עבודה. גם בישראל
היה כוח־העבודה האזרחי, בשנת 61.7/4 , 1953 מכלל
האוכלוסייה בגיל עבודה. אבל, כבר אז החלו אזרחים
מחפשים דרכים להתחמק כליל משילטונות המס• כבר
אז היו עצמאיים די רבים, שלא היו להם כלל תיקי־מם,
ויש להניח שכוח־העבודה האמיתי אצלנו עומד, למעשה,
במשך כל השנים, על ,־—627־ ,637 ממש כמו במערב.
אך ככל שהצליחו עצמאים — ואחר־כך, גם שכירים — *
רבים יותר ויותר ״לצלול לתהום,״ כן קטן, רישמית,
חלקו של כוח־העבודה האזרחי באוכלוסייה שבגיל עבודה.
בשנת 1955 כבר היה כוח העבודה, רישמית, רק ־54.37
מהאוכלוסיה בגיל זה ; בשנת 4 — 1960ל 53ב־1966
— ; 52.670ב־.50.370; — 1968
יש לזכור, כי בתקופות של גיאות גדל חלקו של
כוח־העבודה האזרחי בכלל האוכלוסייה. כדאי יותר לעבוד,
והאינפלציה, הקשורה בגיאות, גם מאלצת מיספר גדול
יותר של מפרנסים (ומפרנסות) לצאת לשוק העבודה. אך
לא־כן בישראל — לפחות, לא באופן רישמי. ב־1969
ירד כוח־העביודה* האזרחי ל־־ל ! 50.1ב־ — 1970ל־
־ ; 49.37ב־ — 1971ל־.49.270
אם נכונה ההערכה, כי כוחיהעבודה האמיתי הוא כ־
62 הרי שבאותה שנה ״נעלמו״ מהסטטיסטיקה כמעט
־ ,137 או כ־ססס 270,מפרנסים. אם מתוכם היו קרוב

ל־ 70,000 עוזרות־בית, הרי מיספר ה״נעלמים,״ פרט ל עוזרות,
היה כ־ .200,000 או מאז התרחשו דברים מפליאים
עוד יותר.בשנת 1972 גדל מעט כוח־חעבודה האזרחי, בהשוואה
לאוכלוסייה בגיל עבודה. התוספת לאוכלוסיה זו היתד,
70 אלף, והתוספת לכוח־העבודה — 45 אלף. כלומר —
־ 647 מהמתבגרים הצטרפו לכוח־העבודה! .תמונה דומה
מאוד חזרה בשנת •1973 אבל בשנת 1974 השתנתה
התמונה כליל. כשנה זו התווספו לאוכלוסייה כגיל

עכורה 65,000 איש, אך לכוח־העבודה האזרחי

— רק 1 12,000 סטטיסטיקאים וכלכלנים ניסו להסביר
עובדה זו. היו שטענו, כי גדלו הגיוס לצבא־קבע והנהירה
ללימוד גבוה. אך מיספרם של אלה ושל אלה גם יחד אינו
מסביר אלא חלק זעיר מהתופעה, וכל ה״מסבירים״ הודו,
כי אין להם הסבר.
המקור האמיתי לתופעה הוא פשוט מאד: בשנת 1974
פחת עוד יותר אמונו של האזרח בשילטון ופחדו ממנו !
בשנת 1974 הפכו ההתייקרויות את העבודה השכירה
למאמץ, שאינו מפרנס את בעליו ! ובשנה זו הגיעו לשוק
העבודה רבבות צעירים, משוחררי צבא, שקיבלו את
״חינוכם״ בשכונות העוני ובעיירות־הפיתוח. הם למדו
להכיר את המישטר בישראל — והסיקו את מסקנותיהם.
הם צללו לתהום של ״עבודות שחורות״ למיניהן: תיווך,
קבלנויות-מישנה, עבודות ״עצמאיות״ כבעלי־מלאכה ו רוכלות.

היקף התופעה של ״מפרנסים שחורים״ ניתן ללמוד
מ״מחקר״ קטן שערכו שלטונות מס־הכנסה. לאחר פירסום
תזכירי למזכ״ל ההסתדרות, על העלמוודהמס בישראל
ועל המפרנסים ה״נעלמים,״ בדקו שני כלכלנים של
מם־הכנסה בניין רב־קומות בתל-אביב (בנוסף לבדיקה
אחרת, שנערכה בווילות ברעננה) .בניין־פאר זה, שבו
נמכרו לפני שנתיים דירות בסכום של כחצי מיליון ל״י
האחת, לא הושלם, עדיין. כאשר נבדק מי קנה את
הדירות (כדי להוכיח, שכולם שילמו מס כחוק, ולסתור
בכך את הנטען בתזכיר שלי) ,התברר, כי למחצית,

רוכשי הדירות אין כלל תיקים כמס־הכנסה.

״מזל שנאדל אינו יודע על כך,״ אמרו הכלכלנים. אכן —
מזל גדול.

ב ע די־ הון 31110הכרמ7־
ך) אותה תקופה פנה אלי מישהו מחיפה, ומסר לי׳
פרטים על דרכי מכירת דירות בבניין חדש שניבנה
על הכרמל. נפגשתי עם הקבלן, והוא ראה עצמו נאלץ
לשוחח אתי בגילוי־לב. הוא הודה, כי לא מכבר סיים
בניית בית־דירות מהודר, שבכל אחת מדירותיו 5—4
חדרים. את הדירות מכר ב־ססס 300,ל״י ומעלה האחת,
בהתאם לגודלן ולמועד עריכת החוזה. כ־ס 307 מהמחיר
לא נרשמו בחוזים, ועל־ידי כך קטנו רווחיו עד למינימום.

הקונים היו כימעט כולם ״אנשי השוק,״ כפי
שהגדירם, כלומר — רוכלי ירקות ופירות. לדבריו,
מרוויח כל אחד מהם כ־ 10,000ל״י
בחודש, אך אין להם כלל תיקי מם־הכנסה.

לטענתו, אין פותחים להם תיקים, בגלל החשש מפני
אלימותם. נוסף למחיר הדירה עצמה, אמר הקבלן, השקיעו
הקונים סכומי ענק בסידורי־פנים יקרים, ציפוי קירות,
ריהוט מעולה, שטיחים וכד׳.
ב־ 26.12.74 פורסמה בידיעות אחרונות ידיעה, שעי קריה:
מוכר ירקות ביפו נהרג בתאונה, וכדי להצדיק
את תביעת אלמנתו ל־ 3/4מיליון ל״י פיצויים, הוזמן
שותפו, שסיפר, כי ״כשהיינו שותפים, עוד לא היתד לנו
חנות. מכרנו ירקות ופירות ברחוב, מעל גבי תלת־אופניים,
וכל אחד מאתנו הרוויח, כל שבוע 1,500 ,לירות. גטו,
כמובן.״ הירקן סיפר, כי שילטונות מס־הכנסה לא ידעו׳
עליו, וכי הוא רכש חנות ברחוב מרכזי ביפו במחיר של
150.000 לירות, אך נחשב עדיין מיקרה־סעד, ואת שכר־הדירה
של דירתו משלמת לשכת הסעד. את מרבית ה סחורה
הוא קונה בשוק הסיטונאי ישל תל־אביב (שבוי
מתנהלים, לכאורה, רישומים גם שני העובדים שהוא
מעסיק מקבלים ממנו 400ל״י לשבוע, ואין הוא מנכה
משכרם לא מס־הכנסה ולא ביטוח לאומי. הוא גם השתמט
משירות בצבא, כי חבל היה לו להפסיד את רווחיו.
בשוק הכרמל בתל־אביב פועלים מאות רוכלים, ולאיש
מהם, כימעט, אין תיק במס־הכנסה. המעטים, שיש להם
תיקים, הכנסתם מוערכת ב־ 400—300ל״י בחודש, ולא
ניגבה מהם כל מס. למעשה משלמים רוב הרוכלים

האלה תמורת דוכניהם סכומים של ב־1,000
לירות בשבוע כ״שכירות״ ו״דמי־הגנה״ גם יחד.

הכנסתם החודשית הנקייה נעה לרוב בגבולות של —6,000
12.000ל״י, אך לעיתים — גם הרבה יותר. חלקם מעסיקים
מיספר שכירים (בשוק הכרמל עובדים כ־ 700—600 שכירים,
ששכרם עד 3,000ל״י בחודש, ואף להם אין תיקים
במס־הכנסה) בכמה וכמה דוכנים; חלקם רוכשים מראש
אצל המגדלים פירות וירקות בשיטת 507 דמאן״ (מחצית
היבול שיגדל יהיה שייך לרוכל) .הקנייה מתבצעת כולה
ב״הרצלים״ (לא לשווא מהווה מטבע זה של השוק השחור
ב־ 757-מכלל הכסף שבמחזור, והיקפו־שלו בלבד
הוא כ־ 2.5מיליארד ל״י, שחלק ניכר מהם אינו נכנס כלל
לבנקים, אלא עובר מכיס אל כים).
כך קטנה הכנסתו הרישמית של החקלאי (ומסתלפת
הסטטיסטיקה הרשמית על הספקת ירקות ופירות לשווקים
ואילו הרוכל אינו קיים כלל. הוא מעביר את ה ירקות
והפירות במשאית־שאינה־מרוויחה, מוכר אותם בעונה
הקצרה, מרוויח הרבה רבבות ל״י תוך 3—2חודשים,
ופונה לעיסקה חדשה, או נח מעט אחרי עמלו — והדוכן
מושכר למישהו אחר, גם הוא מפרנס-ללא־תיק.
הכסף השחור, הנוצר בזכות שילטונות מס־הכנסה,
מממן במידה רבה את ״קבוצות הפרוטקשך (נותני-
החסות) וזורם אל העולם התחתון. כאן, בשוק, מעל ל-

ב הו נאדל(עם אשתו אילנה והאדריכל אלישע ג ש
אטליז, מצוי גם בנק פרטי, בנק המלווה סכומי-כסף

ניכרים ללא ניירת מיותרת וביורוקרטיה. בא רה ״כ
משמש מם־ההבנסה נשק יעיד נגד העולם־
התחתון -כישראל מהווה מס־ההבנסה בלי
ליצירת הון, הזורם אל העולם־התחתון וסייע
לגיבושו ואירגונו.

בתל־אביב יש קרוב ל־ 10,000 רוכלים, וכימעט לאיש
מהם אין תיק במס־הכנסה. מצב דומה שורר בירושלים,
בשוק מחנה־יהודה, ושוקים אחרים. בירושלים פועלים
כמה סיטונאי־ירקות, הקונים ירקות זולים מאוד ב״שטחים,״
מוכרים אותם לקימעונאים בשוק מחנה־יהודה. הם מר וויחים
מיליונים, אך רשומים כ״מיקרי־סעד.״
רוכלים רבים בשוק זה משכירים ״פינות״ לרוכלים
מחברון, תמורת 2,000ל״י בחודש, בעוד הכנסותיו של
הרוכל מגיעות, רישמית, ל־ 400—300ל״י בחודש.
בשנת 1965 נהרג בתאונה ״מיקרה סעד״ — כך היה
רשום — רוכל ירקות, שלא היה לו תיק מס־הכנסה. האיש
פירנס את מישפחתו בכבוד, אך לאחר מותו נתגלח
לאלמנתו, כי השאיר בחשבון־בנק סודי סך של 175,000
ל״י — בלירות שמלפני עשר שנים!

מי ק רי־ סעד משגשג
ך* שוק הסיטונאי של חל־אביב ״מסתובבים״ אנשים,
*יי הרשומים גם הם כ״מיקרי־סעד,״ או כ״לא עובדים.״
הם קונים ירקות מהסיטונאים, מוכרים אותם לקימעונאים,
מרוויחים אלפי ל״י ביום מוצלח, מייקרים את הירקות
בסכומים מדהימים — ואינם ידועים כלל לשילטונות־המם.
באנגליה מקבל מגדל־ירקות ס/ס 50 מהמחיר שמשלם
הצרכן ; יארה״ב — ס/ס ,40 בגלל המרחקים הגדולים ; ובישראל

אחרי מילחמת־ששת־הימים נכנס רוכל־ירקות למישרדו
של רואה־חשבון, לשם התייעצות. הוכרז אז על ״הלבנת
הון שחור״ תמורת תשלום !־ 257 מס. הרוכל אמר שברשותו
חצי מיליון ל״י שחורות, והוא רוצה להלבינו .״הדבר
יעלה לך 125 אלף ל״י,״ אמר רואה־החשבון. הרוכל חכך
בדעתו והשיב :״יותר מדי. מוטב שאשלח את הכסף ל-
שווייץ.״ החזקת הון שחור היא כל־כך בלתי־מסוכנת ב ישראל,
שאותו מיבצע הביא להלבנת כמה עשרות מיליוני
ל״י בלבד.
במיגרשי מכירת־רכב יושבים תמיד -נוסף לבעלים,
כמה־וכמה בחורים צעירים, תפארת לעיניים. הם עוסקים
במכירת רכב של בעל־המגרש, תמורת אחוזים מסויימים,
ללקוחות שאינם באים למקום, וכן קונים ״על חשבון
עצמם״ רכב משומש, מחנים אותו במיגרש, מוכרים אותו
— ומשלמים לבעל־המיגרש סכום מסויים. לרוב הצעירים
האלה אין תיקי מס־הכנסה, אם כי הכנסתם השבועית
יכולה בהחלט להתחרות בהכנסתם החודשית של פועלים,
שכל דרישת־שכר שלהם נתקלת בחומת איבד ממשלתית
וציבורית.
לבעלי טנדרים ובעלי תלת-אופנועים לא מעטים אין
תיקי־מס, כי עד היום לא ״העלה״ מינהל הכנסות המדינה
על כרטיסי־מחשב לא רק את המכוניות הפרטיות בישראל,
אלא אפילו לא את כל המכוניות המסחריות! אך למה
״להעלות על מחשב״ את המכוניות, כאשר טרם עשו זאת
לגבי דירות? אין למינהל מידע של ממש על מכירת
דירות ורכישתן — מי קונה ובכמה. חלק גדול מאוד
מדירות הפאר בישראל שייך לאנשים, שאינם קיימים
בתיקיו של מר נוידרפר.
בחודשים האחרונים קטן מאוד מיספר הדירות שהוחל
בבנייתן, אך גדל מיספרן של הווילות. רבות מהן נמכרות
לאנשים חסרי־תיקי־מס.
אבל למה להעלות את הדירות על מחשב, כאשר טרם
עשו זאת לכל התושבים שמעל גיל? 18 מיגהל הכ נסות
המדינה מתכנן להשוות את רישומי האוכלוסיה ביש ראל
לתיקי מס־הכנסה. מדוע לא נעשה הדבר לפני 20
שנים? איך אפשר להעז ולדבר על המנגנון המשוכלל,

ש״איש אינו יכול להימלט מרישתו,״ כאשר במישרד
ממלכתי אחר (הביטוח הלאומי) רשומים 150,000 מפרנסים
שאינם רשומים בתיקי המינהל, ובמישרד־הפנים
רשומים, מן הסתם, כ* 250—200 אלף כאלה?
מנגנון המס אינו בודק מי נוסע לחו״ל (למרות הטענות
כאילו בדיקה כזאת מתבצעת) ,מהו מקורם של מאות
מיליוני הדולרים המגיעים מדי שנה למפרנסים בישראל
כ״ירושות״ ו״מתנות״ ,ומהו מקורו של ״הון ההשקעות״,
המגיע מחו״ל?
בישראל פועלים אלפי מלווים־בריבית ללא תיקי-מס.
כספם השחור מתרבה והולך, ורק גילויים מיקריים, כמו
פרשת אבנר תומר, מעלים את הבעייה על־פני השטח.

המהנדס השחור
נ:״ד פישרד-השיכון הכריז לא־מכבר. ני ״לפי
4יז הערכתי קיימים מאות קבלנים ראשיים וקבלני־מיש־נה,
הפועלים בענף הבנייה שלא כחוק, ואשר אינם רשו מים
אצל רשם־הקבלנים.״ לפי הערכתי וידיעתי קיימים
בענף הבנייה מאות רכות של קבלני־מישנה וגם קב״
לנים ראיטיים, שאינם רשומים במם־הכנסה.

ביום פועלים כישראל, ודווקא כתעשייה,
אפילו ״מהנדסים שחורים ״.והרי ציטטה מפיו של

אדם, שיש לו נגיעה לנושא יום־יום :״מיפעלים מעסי קים
מהנדסים, בעיקר בנושאי ייעוץ וייעול, בתשלום שחור,
שאינו נרשם בשום מקום. למיפעל זד כדאי, מפני
שכאשר הוא מעסיק בגלוי מהנדם־יועץ, אומרים לו אנ שי
המס, :אם כבר הגעת לזה, סימן שאתה מרוויח
יפה, וצריך להעלות את השומות שלך.׳ ברור שהמיפעל
מנהל ספרים, אבל בענפים כמו מתכת, עץ, טכסטיל
ואחרים לא קשה להעלים חלק ניכר מהרווחים.
״השיטה הזאת מקובלת מאוד במיפעלי־מתכת לא
גדולים, המעסיקים 20—15 פועלים. המהנדס מקבל מ־המיפעל
בערך שני־שליש מהמחיר המקובל, ומזה נשאר
לו הרבה יותר מאשר למהנדס המקבל מחיר מלא ומשלם
מס. יש היום הרבה מהנדסים צעירים, שעושים הכל
כדי ״לא להעלות על המחשב של מס־הכנסד.,״ מובן
שהתופעה פוגעת במהנדסים האחרים, אך היא פוגעת גם
במיפעלים, החוששים להנהיג בגלוי שיטות טכנולוגיות
חדישות, בגלל פחדם משילטונות המם.״
כמה דומים דברים אלה לדבריו של מנכ״ל מישרד
השיכון שהסביר, כי עובדת קיומם של קבלנים לא־רשד
מים ״מורידה את טיב העבודה ומעכבת את הפיתוח
הטכנולוגי בענף.״
״מחוץ למחשב״ של האוצר מתפרנסים כיום גם לא
מעט קיבוצניקים־לשעבר. אין להם תיקי־מס, והם משתדלים
לעבוד בעבודות־ללא רישום, כדי להישאר במצב
המאושר של העדר־תיקים.
בישראל פועלים אלפי מתווכי־מישנה, שאין להם תי קים.
הם משמשים חוליית־תיווך מיותרת במכירת דירות
ומיגרשים (שכרם משולם מתוך ״החלק השחור״ של
העיסקות) ,בשיווק מזון ממיפעלי־מזון, שרוב רווחיהם
שחורים, אל. סיטונאים וקימעונאים שמרבית הכנסתם
שחורה, ועוד ועוד. קבלני־ניקיון וקבלני־גננות בבניינים
משותפים ופרטיים פועלים במידה רבד במחתרת. אלפי
עסקים קטנים של שירותים אישיים נפתחים בדירות
פרטיות, מכניסים כסף רב, ואיש אינו מתעניין בהם.
תושבת נתניה, שרצתה לקבל אחוזים מכך שתדווח על
הכנסות שחורות לשילטונות, מסרה לאנשי המם בנתניה
ואחר־כך בתל־אביב על המתרחש בעירה: מספרות־לנשים
בבתים פרטיים, בלי תיקי־מס, מסגריות ״שחורות״
בחצרות אחוריות, נגרים שאינם רשומים, מתווכי
דירות ועסקים. פקיד בכיר במישרדי מם־הכנסד בנתניה
אמר לה, לדבריה :״עזבי את זה. זה מסובך. תביאי לנו
מורים שנותנים בערב שיעורים פר טיי ם...״
(המשך בעמוד )38

דו׳יח נאדל
(המשך מעמוד )37
ענף הבשר בישראל הו;א ממלכה אדירה,
!מושחתת ׳מאד, המקבלת ׳סיוע וגיבוי מ׳מנ־
!גנונים !ממלכתיים, עירוניים 1ודתיים. בתוך
!ממלכה זו מתרחשים כל הדברים שניתן
להעלות בדימיון הפרוע ביותר.
סבלי־יהפשר, שהכנסותיהם ׳נעות בין
10,000ל״י ל־ 20,000ל״י בחודש, רשומים
בחלקם כשכירים ׳בעלי הכנסה זעומה, והל*
.קם הניכר אונו מופיע בשום רישום, ואין
להם תיקי ימס. בענף הבשר ״מסתובבים״
אל&י אנשים ללא תיקי־מס, ואין לי אלא
לאחל לכיל העובדים בישראל הכנסות דו־ימות
לשלהם.

הנשים הוזודמות
ך* 24.3.75 פירסימה הלישכה המרב*
•4זית לסטטיסטיקה דיברי־תשובה ל׳טע-
נו׳תי, בתזכירי למזכ״ל ההסתדרות על סי לופי
הסטטיסטיקה בישראל. בפרק זה
ניגע ירק בסעיפים הקשורים לאחוז הדיש*
מי הנמוך של כוח-העבודד. האזרחי. בת שובה
נאמר, יכי אחוזי ההשתתפות של
נשים בכוח־העבודה היו: ב־— 1968
,28.87ב — 1971-־ ,30.87 מתוף הנשים

אילת-תלאביב
תל *זביב*-זילת

שמעל לגיד .14 אכל כעולם נהוג
למדוד את שיעור!הגשים העובדות
מתוך כלל אוכלוסיית הגשים, ואז
מתברר, בי כישראל עוכדות, ריש
מית, רק 20.:מהגשים.

לפי השנתון הסטטיסטי של איריגון הע בודה
הבינלאומי ומ־ ,1972 היה חלקן של
הנשים העובדות ,׳מתוך כלל אוכלוסיית
הנשים, בשנת ,1970 כדלהלן:

ברית־המועצות פולין יפאו אוסטריה תורכיה ברייטניה ארצות־הברית
גרמניה המערבית
.צרפת
הודו

9ו סי עו ת מידי יו
15ו סי עו ת ביו ראשון
אוטובוסי1וחים מוזגי אויר
בל 1אתב־פ 3ל״י בלבדן מם לול אחה
פרטי בכל ל שכות המודיעין.

*יי אג ד־ ה הו הלה

ז־ח7ז

את ספר 1של

פאחי אדאסמר

להיות עובי בישדאל
ניתן להשיג בחנות הספרים ״לו טו ס״, ,אלנבי
,101ת״א, או באמצעות ת. ד 28061 .ת״ א
(לצרף סך י— 15.ל״י).

477

׳4070
390/0
367
׳־33.47
ס 3 2 .6 0/

־30.27
30.27
29.47,
27.970
26.37
שודיץ
!20.37 ישראל המייספוים לגבי פולין, אוסטריה ומרי-
מניה ושינים יותר ומן הסתם מקטינים את
אחוז הנשים העובדות).
האומנם מאמין מישהו במייספר הישרא לי?
אד לשם טישטוש האמת מחשבים
אצלנו בשיטה שוינה מזו שבעולם, ומתקבל
מיספר הנראה נימעט סביר.
יש לציין, כי בשנת 1974 ירד אחוז
המשתייכים לכוח־העבודה האזרחי, מכ לל
האוכלוסיה שמעל לגיל 14׳ ל׳ג,48.57
מיספד שהוא, אולי, הנמוך בעולם, וזאת —
,בתקופה של ומהסור בידיים עובדות. דווקא
בקרב הנשים קיימת יציבות בחלקן של
העובדות רישמית (כי אין לנשים מקומות
,עבודה ,״שהורים״ נוספים) ,ואילו חלקם
של הגברים העובדים יישומית ממשיך
לרדת מ* 68.37׳1־( 1973 מכלל הגברים
שמעל לגיל ,)14ל* 667ב־ .1974 ער היכן
צריך מיספר זה לרדת, כרי שגם הלישכה
לסטטיסטיקה ׳תבין, כי מיספריה ״תופשים״
את הכלכלה הלבנה בלבד? אולי הגיעה
השעה שגם הלישכה תכיר ב״ישות הלאו מית״
של כלכלתנו השחורה?
יאם נניח, כי בגלל העלייה במיספר
המגוייסיס לצבא־קבע ובמיספרים של תל מידים
שאינם עובדים (בחיניוך תיכון וג בוה)
ירד הלקו של כוח-ר,עבורה האזרחי
מ־ —627י 637 למשהו ביו 607,ל*־ ,617 יח סרו
לנו עדייו 127,להשלמת המיספר
הרישמי, הטוען לכוח-יעבודה ביו 48.57,
בלבי• 127,מגילאי 14 ומעלה ( 2.13 מיליון)
,פירושם 277,000 איש.
אם ננכה את עוזרות־הבית (שגם אותן
יש להכניס, כמובן, לכל סטטיסטיקה, אך
לעניין מיס הכנסה ׳במערכת נורמלית אפשר
להשמיטן) ,נחזור שוב לטדד־וגודל של
200.000׳מפרנסים נעלמים, מהם כ־ססס 120,
הם עצמאים 1־ 80,000 שכירים.
קשה מאד, במובן, לקבוע את הכנסתו
הממוצעת של ציבור פה מגוון, אך אם
נחשב את הכנסתו הממוצעת שיל עצמאי
״שיחור״ לפי מעט יותר מ־ 8,000ל״י בחודש,
שהן 100,000ל״י בשנה. הרי שאנו

ך* סוף החודש, כאשר ייפתח פסטיבל
^ הסרטים ה־ 25 של ברלין — השני
בחשיבותו אחרי,פסטיבל הסרטים כקאן —
יתנוסס דגל ישראל בין 50 המדינות המש תתפות
במאורע זה. אם תחזור ישראל
אל מפת הקולנוע העולמי, ממנו נדחקות
לאחרונה רגליה בשל סיבות פוליטיות,
יהיה זה בזכותו של סוור סאלונייקאי תמים
ופשויט־יהליפות, גיבור הסרט הישראלי
החרש יהיה טוב סלמוניקו.
׳נאשר יתייצב בר־יותם בן ה־ 39 בחברה
הבינלאומית של מפיקים, מפיצים, במאים
וכוכבים, יהיה זה ללא ספק ניצחונו האי שי.
לא רק כאביו מולידו של סלמוניקו,
אלא גם כשחקן, שאינו נימנה עם השורה
הו־אשונה של שחקני ישראל, ש׳הצלי׳ח בז כות
התמרה יובוה רצון בלתי רגיל, לפלס
לעצמו ׳דדך להכרה בינלאומית. זוהי דרך
קשה !וארוכה למי שהתחיל אותה בשכונת
נוה־צידק שבפרברי תל-׳אביב ולא השתייך
מעולם לאף אחת מקליקות השחקנים ששל טו
׳בעולם התיאטרון הישראלי.
מלמונייקו כפי שגילם אותו בי-יויתם,
,בשני הסרטים שהופקו על עלילותיו של
איש־יהשוליים הנמצא במאבק מתמיד עם
׳סביבתו, שאב את השראתו ואת חיוניותו
מרמות אביו של ב׳ר־יותם. אלא שמשה
בריותי, האב, לא היה סלוניקאי. הוא בא
מעיירה הררית בגבול יוון־יתורכיה. הוא גם
לא הייה פועל-נמל כל חייו. תקופה מסדי,מת
אחרי שעלה ׳לארץ והתישב ׳בשכונת נוה-
צדק עבד אומנם כפועל־נמל ׳בנמל-יפו.
אבל במשך שנותיו שלח ידו במיקצועות
שונים. היה אינסטלטור, צבעי ומסגר.
למשך עשר שנים אף עבד להתגורר
בביירות אחרי שלמר לצייר פרסקות. הוא
היה מעתיק ומגדיל ציורים קטנים של
.אדריכלים, מקשט בהם את קירות עשירי
בירת לבנון.
כך שסלמוניקו אינו העתק סיפורו של
האב דווקא. במידה שנתן את השראתו
לרמות היה זה באודה חייו, בהשקפת
העולם שלו ובמערכת מושגיו והתנהגותו.

ן• ר״יותם הבן גדל בנעוריו בגבול
1יפו תל-אביב, ליד שכונת מנשיה, בר חוב
שבחציו האחד התגוררו יהודים ובשני
ערבים. זיכרונות הילדות שלו נושאים
עימהם את ריחות שוק מנשיה, שהפך אחר־כך
לשוק הכרמל, ואת הפהרים מהלילות
בהם הושלכו גוויות על מידרכות נויה־צדק.
השוטרים הבריטים היו מוצאים גוויה של
ערבי שנרצח, מטילים אותה בשכונת היהודים
כדי להסית את השכנים הערבים
נגדם. מהנה שבויים איטלקיים, שרוכזו
ליד תחנת הרכבת של •נוזדצדק במילהמת
העולם השניה, חרוט אף הוא עמוק בנוף
הולדות שלו.
בריותי האב רצה שיפנו הצעיר יהפוך
.לאדווקאט מכובד. אבל זה רץ בילדות
אחרי הרכבות שהיו חולפות בשכונה לעבר
יפו, ,ובגיל , 12 כבר החליט להיות שחקן.
יום אחד, כשחזר מחוף גוררון בתל-אביב,
טיפס דרך גבעת הכורכר ועיבר ליד צריף
תיאטרון האהיל הישן, בו נערכו חזרות
להצגה הראשונה של הסמבה ליגאל מוסיג-
זון. שמע צעקות, הביט דרך החלון, הם־

דנים כאן בהעלמת הכנסות שנתית
של 12 מיליארד ל״י, שלא
פחות ממחציתה היא העלמת־מס.

אם נחשב את הכנסתו הממוצעת של
שכיר ״שחור״ לפי 2,500ל״י בחורש, שהן
30.000ל״י בשנה, הרי שמדובר כהע־

למת הכנסות שנתית׳ של 2.4מיליארד
ל״י, ובהעלמת מס בגובה
300—250 מיליון ל״י כשנח.

בגלמו את דמותו

תחפושת פורים כ״נווה־צדק״
גוויות על המידרכה

של הסלוניקאי הוקן נגנול יפו, הנציח ואונן בוייותם את אביו
תקרן ובפנס פנימה. ראה את הבמאי, ניגש
ושאל :״תגיד, אפשר לשחק בהצגה שלח״
הבמאי סקר אותו רשאל :״ואתה יכול
לדבר באקצנט אנגלי?״ ״מד. זאת או מרת?״
השיב בר־יותם ,״הייתי משחק עם
האנגלים כדורגל בשכונה.״ הדביקו לו
שפם והוא התחיל לשחק בתפקיד של קצין
בריטי שדיבר עברית במיבטא אנגלי.
הופעת התיאטרון המקצועית הראשונה
שלו היתר. בנשות וינדזור העליזות באהל,
שם היתר. לו אפילו רפליקה אחת עם
מאיר מרגלית. אבל לצעירים לא היתר.
אז דריסת־רגל באהל. שחקנים בני 50
גילמו אז דמויות של בני .25 רק כשהועל תה
הצגת הפואיימה הפדגוגית לא היתד.
הברירה וניתנה גם ׳לצעירים הזדמנות לש חק
תפקידים של ממש.
כשנמאס לצעירים לשחק תפקידי ניצבים
הם מרדו ופרשו. יחד עם הבמאי חיים
עינב והשחקן איצ^קו רחמימוב הקים אז
בר־יותם את תיארון דווקא. הם היו אז

״׳פתאום גיליתי שלהיות שחקן זה לא
רק כישרון, זה גם מיקצוע,״ סיפר בר-
יותם .״הכישרון הוא מאלוהים והוא כמו
הסיפרה אחת. הטכניקות שאתה לומד הם
האפסים. האחד לבדו לא שווה. אבל כאשר
נוספים לו אפסים, עולה ערכו של האחר
בהתאם למיספר האפסים שנוספים לו.״

ף* דבגד עם העבודה בתיאטרון החל
4בר־יותם לרקום רומן עם הקולנוע.
הוא הועסק כניצב בסרט האיטלקי שני
אדיבים, עם דויד ניבן ואלברטו סודרי
שהוסרט בארץ. כאשר היו זקוקים לניצבים
להמשך ההסרטה ברומא, נזכרו בפניו של
בר-יותם והזמינו אותו לשם. בעת לימודיו
באנגליה הכיר את הבמאי פיטר ברוק
שפניו של בר־יותם הרשימוהו והוא נטל
אותו כשחקן לסרט החצי-תיעודי שהפיק
על המילתמה בוייטנאם.
בארץ הופיע בתפקידים מישניים בסרטים
סמו המטרה טיראן, הוא הלך בשדות ותעלת

חסידי תיאטרון האבסורד, ניסו להציג
מערכונים של יוינסקו ואדמוב. באותם ימים
של אמצע שנות החמישים, לא קיבלו את
זה. במקרה נתקל פר־יותם באותה תקופה
במישפט שנערך לאחד מדודיו, סלוניקאי
אמיתי. שם נולד בו הרעיון להפוך את
הדמות בעלת העגה המיוחדת לרמות בימ תית.
ישבו וכתבו כמה מערכונים שבמרכזם
עמד סלמוניקו. ההצגה התקבלה מיד,
זכתה בהצלחה מסחרית. היא עברה גילנו-
לים שונים, חוברו לד. סיטואציות חדשות,
כמו זו בה נופל סלמוגיקו ׳בשבי הירדנים
ומצליח לסדר אותם בחקירה, והאריכה
ימים כארבע שנים.
כאשר הקים יוסף מילוא את התיאטרון
החיפאי הוא זכר את דמותו של בר־יותם
מאחת ההצגות של התיאטרון הפרטי, הז מין
אותו להצטרף. בר־יותם הפך לאחד
משחקני התיאטרון החיפאי, גילם שורה
של תפקיר־אופי מישניים במחזות הישובים
כמו אנדורה, אמא קוראד, הקרנפים, ועש רות
אחרים. אף פעם לא זכה בתפקיד
ראשי. גם לא היד. סיכוי שיזכה. הוא
החליט להשתלם. במקביל לעבודתו ׳בתיאט רון
למד באוניברסיטת חיפה, הוציא תואר
ב.א. בסוציולוגיה וספרות. ב־ 1964 זכה
במילגה מטעם השגרירות הבריטית של
שנת השתלמות בקורם לשחקנים ׳מקצועיים
שנערך פאולד־ויק בלונדון.
הישנה האחת הזאת, במחיצתם של שחק נים
כמו תום קורטני ואלברט פיני בהד רכתם
של מודים הבורג׳ דה־ויל ופול סקו-
פילד, עיצבה אותו מחדש כשחקן.

בלאומילך. הסתבר שהיתר. לו תכונה שלא
כל ׳שחקן תיאטרון, אפילו מעולה, ניחן
בה: נוכחות על הבד. מפיקים אמריקאיים
שגילו זאת העניקו לו תפקיד חשוב בסרט
מילחמה שהופק במלטה: ספינות הגיהנום.
סרט זה שיכנע אותו שעתידו הוא בקולנוע.
בניגוד לשחקנים אחרים היושבים ומצ פים
שיפנו אליהם בהצעות, נקט בר־יותם
יוזמה. כשהגה רעיון לסרט שהוא יעמוד
במרכזו החל לפעול כמו בלודוזר, דחף,
נאבק, שיכניע ועבד, עד שהצליח להביא
להיפקתו. הוא עשה כך לגבי שלושה סרטים
בשנתיים האחרונות וזהו הישג לא מבוטל.
״הסוד של שחקן בקולנוע הוא פשוט
מאוד,״ אומר בר־יותם .״למדתי אותו מאל-
ברט פיני. הוא לימד אותי כי אל מצלמת
הקולנוע צריך להתייחס כאל האדם הנאהב
ביותר בחיים. אם תתייחס איליה כך, היא
תחזיר לך אהבה. אסור לשקר למצלמה.
היא הראי שלך. צריך להתייחס אליה
בשיא הכנות והאמינות. זה מה שאני
משתדל לעשות. כשאני מצטלם אני פשוט
מנפיש את המצלמה — מעניק לה נפש.
אני מתייחם אליה כמו אל אהובה, לא
סתם חתיכת ׳ברזל דוממת, אלא משהו
חי. ועד עכשיו היא לא איכזבה אותי.״
!למרות הצלחתו הקולנועית לא יעזוב
בר־יותם את התיאטרון .״זח כמו אופיום,
כמו דם ׳לוורידים. שחקן מוכרח לחוש את
המגע הישיר עם הקהל שלו. אבל מה תיאטרון
לא נשאר אחריך כלום. ואילו
בקולנוע — זד. כל היופי — שיש לך
בתור שחקן גם מר. להשאיר אחריך.״

שוטר ב״חסמבה״
כדורגל עם הבריטים

בחיים ובסרט

ראובן בר־יותס, שהפך את דמותו של הם וואר
הסלוניקאי לחלק מהפולקלור הישראלי, עס מיש־פחתו
בחיים ובסרט יהיה טוב סלמוניקו. למעלה נראה בר־יותם כילד (במרכז) עם אביו,
אמו, אחותו ואחיו שנהרג במילחמת־העצמאות (משמאל) .התמונה התחתונה היא מתוך
הסרט, ובה נראה בר־יותס כראש המישפחה שדמויותיה נלקחו מזיכרונותיו.

סדמוניקו בתיאטרון

בסרט ״המטרה טיראן״

בתיאטרון חיפה

בשבי הירדנים

לא להציג — להיות !

אי אפשר להינתק

יהיה

קולנוע

סלומוניקו:
ליר ולידי

•הלומים תוצרת הארץ

טוב סלומוניקו

שוד זהב

(תל־אביב: אסתר ; ירושלים :
חן ; חיפה: אורה ; גבעתיים :
חדר׳׳ן חולון: רינה) — הפתעה נעימה לצופי הקולנוע
הישראלי, הנכנסים לאולם בייאוש מהול בשמץ של תיקווה:
אולי הפעם יהיה משהו שידבר אל הלב ולא רק אל כי סיהם
של המפיקים ואל מתחת לחגורה של הלקוחות 2
ובכן, הפעם יש משהו כן, אמיתי, ישראלי, ועם זאת —
כלל־אנושי,ביצירתם הקולנועית של אלי תבור וראובן
של פרדי ששיינדהרט וצילומו של דויד
בר־יותם, בימויו
גורפינקל.
כי סיפורו של סלומוניקו האלמן, המזדקן החוצה מן
החברה הישראלית המתפרקת, אינו רק הזדמנות להפגין
הווי ישראלי עדתי טיפוסי, כשם שהיה סלומוניקו חלק״א/
וזו מעלה מבורכת בהחלט. הפעם, סלומוניקו הוא גיל־גול
נוסף של המלך ליר, האב הנעזב מר־הנפש, שחמשת
ילדיו מוכנים לגלגלו מן האחד אל השני כדי לנשלו מן
הנכס היחיד שיש לו: הבית, שהמיגרש שעליו הוא ניצב
שווה הון־תועפות ואשר, לפי פילוסופיית הדור הצעיר
בישראל, האומרת אכול־ושתה־כי־מחר״נמות, עשוי לשרת
את הצעירים טוב יותר ויעיל יותר מאשר את האב המזדקן,
שהרבה כבר לא נותר לו לעשות בחייו.
מבחינה קולנועית, סלומוניקו הוא צעד קדימה: אסתטי,
נכון ואמין בבחירת האתרים, מצולם ברגישות ובלי
רצון להפגין תעלולי-מצלמה לשמם. אשר לשחקנים: בר-
יותם מגיש נתח של חיים, החל במבט עין דומעת במח-

< ישמפי 1יון ־ ט 1ד ו ״

ב ־ 1 0

ישראל

סלומוניקו ומישפדזתו: יהיה טוב

כדאי לדבר על הסרט הישראלי כאמנות.
או ליתר דיוק, לא כדאי לדבר על הסרט
הישראלי כמוצר אמנותי, ואז ייטב לכולם.
אז, הבה ידובר על הסרט הישראלי כ מוצר
תעשייתי ליצוא. יעמל ישראל אינם
אמנים, אבל הם סוחרים. אז מה יש ל ייצוא?
מנחם גולן ו ...מנחם גולן. וזהו.
מה לא אמרו עליו (בדרך־כלל לא לטובה)
ואיד לא כינו אותו, את מנחם גולן.
אבל האיש חזק מן המבקרים, ובסופו של
דבר, אם יש מישהו בארץ המצדיק, ב מידה
כלשהי, את ההתייחסות לתעשיית
הקולנוע כתעשיית־ייצוא, הרי זה מנחם
גולן.
שותף שמן ונכבד. כמפיק, הוא אח-

בואים, וכלה בצעדיו הכבדים כשהוא נושא את מיזוודתו
מבן אחד למשנהו. זאב ברלינסקי מגיש טיפוס הנראה מוגזם
בתחילה, ומפתיע בטרגיות שלו בסוף. יאיר (״קוייה״) רובין
ויצחק חזקיה הם שניים מן הטיפוסים הישראלים המצויים
ביותר, ומני פאר הוא קריקטורה מוגזמת מעט, אך הפתעת
הסרט היא יונה אליאן — בלבוש מלא (לעומת העירום
המיותר בשלושה ועוד אחת) ,מצויינת ואנושית בדמות
בתו הצעירה של סלומוניקו.

צעדים

.1לקצוץ בצל גדול — לקוביות קטנות מאד
. 2לטגן במחבת בתוך שכבה של שטן ומרגרינה עד לקבלת גוון זהוב
.3להוסיף 250ג״ר שמפניונים חתוכים לפרוסות דקות מאוד.
.4כאשר השמפניונים מזהיבים, להזליף כמה טיפות קוניאק שיתלהטו
וישחימו את השמפניונים
. 5כשריח הניחוח ממלא את המטבח והשמפניונים השחימו מעט,
להוסיף 1—2מלפפונים חמוצים (במלח) חתוכים לפרוסות דקות, ולטגן
על אש ב מוני ת...
.6להוסיף קטשופ, מלח ופלפל לפי הטעם, מספר טיפות של רוטב
ווצ׳סטר או סויה (של — 778 בית יצחק) למען המיסתורין שבתיבול
המיוחד.
.7ספל שמנת מתוקה יוסיף רוטב, לבשל מספר דקות...
.8כאשר התמיסה מבעבעת אפשר להוסיף עוד שמנת לפי הטעם
והצבע
.9לחידוד הטעם יעזרו מספר טיפות של ״טבסקו״ ,להניח לרתוח עד
שהתבשיל ״מתרומם״ כמו קפה טורקי, ולכבות את האש.
.10 במידה ולא גמרת את כל התבשיל ע״י ״טעימות״ אזי רצוי לשפוך
על פרוסת לחם קלוי (טוסט) בקערית עמוקה, ולהגיש חם — בצמוד
לכוסית יין.
כל אחד יכול לנסות ולהכין, כל אחד יכול לטעום ולהשוות עם
״שמפיניוניס-מוקרמים״ שלנו. להתראות אלכס-טנדו.

אמא!
המתנה החיונית ביותר שהינך
צריכה לתת לבתך, הינו

קורס
לעידון 1שי

ראונדטרי כ״יהרומים״
כל השחור —

המקנה לה: שיפור הגוף — יציבה
והליכה נאה — עיצוב תסרוקת —
טיפול פנים — איפור עדין — לבוש
הולם — נימוסי חברה. כל זה —
יעניק לה בטחון עצמי והצלחה בחייה.
הרשמה מיידית
לקורסים המרוכזים
בפגרת הקיץ

אולפן

לאה פלט שר
אבן גבירול , 50ת״א,
טל 287682 .
״הסדר מיוחד למות
מסביבות נווה אביבים.

המנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם.

ו עסם 0011

מחלקת תמיטיים

סיגל כתפקיד אהובת הפורץ
— נוצץ הוא !
ראי להצלחה הקופתית הגדולה ביותר ש־היתה
עד היום לבד הישראלי, סלאח
שבאתי (יאם סופרים את מיספר הצופים ב סרט,
כי ערך הכרטיסים השתנה בינתיים
לחלוטין) .כבמאי, הוא האיש הפורה ביו תר,
ללא שום השוואה, בשיטחו בארץ.
כבמאי-מפיק, הוא אולי האדם היחידי. שלא
רק לוקח על עצמו משימות, אלא מסוגל
גם לעמוד במרביתו, ולזכותו ייאמר שכל
משימה חדשה גדולה ורחבה יותר מן ה קודמות

יהלומים הוא, בינתיים, המיבצע היומרני
ביותר של גולן. אם לפקה צריך היה להיות
סנדק יהודי אופנתי, בקנה־מידה הוליוודי,
עם כוכבים קצת דהויים כמו טוני קרטיס
ואנג׳אנט קומר, שאינם בדיוק בשיא ה־קאריירה
שלהם, כדי שהתקציב לא יעבור
העולם הזה 1972

את גבול הטעם הטוב (בסופו ישל דגר
הסתבר כי השיקול הכספי היה נכון, והסרט
נמכר לא רע גם ללא מאורות־גולה) —
הרי יהלומים הוא הפקה זוהרת מכל הבחי*
נו ת.
קודם כל, יש כאן לגולן שותף ישמן
ונכבד, בדמות החברה האמריקאית אבקו־אמבסי.
יצירת כפיו של אשף המצ׳יסטות־והאורסוסים.
היהודי ג׳ו לווין, שבשיא
הקאריירה שלו בחברה זו, אחרי שהיה
אחראי לסרטים כמו חייל בכחול וידע־הבשרים,
נטש אותה יוחזר להיות עצמאי.
אבקו־אמבסי היא אחת מחברות־הסרטים
הגדולות בעולם, ולפי הסכם שיש לה עם
מנחם גולן (הסכם שנחתם על ידי מנהלה
הפריסאי -של החברה, הישראלי חיים אשל),
היא תשתתף בפועל במימון הפקותיו ו תפיץ
את סרטיו, דרך רישתות־ההפצה ה מפותחות
שלה, בכל רחבי תבל.
כוככים סוג א׳ .כך שלרשות גולן
עמד הפעם לא רק המרץ הפרטי שלו, אלא
גם ממון זר, וזה איפשר לו להשיג כוכ בים
בלתי־דהויים לחלוטין. ואפילו יותר
מזה ! רוברט שו זריצ׳ארד ראונדטרי נחש בים
היום, בסולם הדרגות של השוק האמ ריקאי,
ככוכבים סוג א׳.
כלומר, מעליהם עומדים רק הענקים ה בטוחים
דוגמת ניומן, מקווין, איסטווד או
הופמן. ונראה ׳שעצם העובדה כי את ישו
השיג כבר, מדרבנת אח גולן לנסות ולז כות
להפקתו הבאה׳ הקוסם מלובלין, ב־דאסטין
הו8מן.
כשיש לבמאי אנשים כמו שיו או ראונד־

לאלף כלה
ולעדן ב*ר>ון
כלה למכירה (פריס, תל־אביב,
ארצות־הברית) :יאן טרל הוא
במאי שוודי שנהג לכתוב ולצלם
את סרטיו בעצמו במולדתו. שניים מהם, המהגרים והארץ
החדשה, המתארים אפוס של מישפחה שוודית במאה
הקודמת, המהגרת לאמריקה והופכת, אחרי ייסורים רבים
לאמריקאית לכל דבר, זכו בפרסים בינלאומיים רבים וזיכו
את טרל במעמד של במאי מבוקש.
אישור־הקבלה הראשון שלו לקהילייה ההוליוודית
הוא כלה למכירה. סיפור על מתיישב גס״רוח, מחוספס
ואנוכי, הקונה לו בת־זוג לפי מודעה בעיתון. בת־העיר
מתאקלמת בחווה המבודדת שבהרים על חופה המערבי
של ארצות־הברית, כשהיא מתעטפת לאיטה בשיריון, מתעבה
והולך. הוא מסיים את הסרט בחליפה חדשה, כמעט
ממורק.
כל עוד עסוק כלה למכירה בבעיות אבסטרקטיות כמו
תפקיד האשה באמריקה בתקופת החלוציות, או חיים
מנותקים משאר האנושות — זה יפה, זה טוב. תיאור
היחס שבין האדם לטבע מצטיין ברגישותו. ואם כי הצילום
חסר את הריאליזם חסר-הפשרות של טרל עצמו,
שנאלץ הפעם להשתמש בצלם אמריקני — לפי חוקי האיגודים
המיקצועיים — זוכה הנוף בטיפול מרהיב.
אבל כשמדובר בדמויות חיות ובמניעים למעשיהן, במו״

אולמן והקטן: להתאקלם זו הבעייה
שגיהן על החיים, נראה הסרט כימעט שרירותי. ואומנם,
הבמאי לא היה שותף כלל לכתיבת התסריט. איפילו צמד-
שחקנים מעולה כמו ליב אולמן וג׳ין הקמן אינו מצליח
להפיח חיים בדמויות הסכימתיות שהוא מגלם. אם להוסיף
לכך עריכה מוזרה, המנסה כאילו להוציא את העוקץ
מכל שיא דרמאתי, מתקבל בסופו של דבר סרט בעל
סממנים מעניינים, אבל פושר.

על שוטרים
ועל מו ש ח תי ם
שוטרים שכאלה (חן, תל-
אביב, ארצות־הברית) — צריך
להגיב על הסרט בשני חלקים :
א. זהו אחד הפישעונים שבהם צמד בלשים נועזים ואלימים
מטילים חיתיתם על העולם התחתון האמריקאי כמו
חיו אבירים בשיריון לבן. חיוך גדול של חדוות־חיים מרוח
על פניהם, בהכרזה: די לך לרצות להיות שוטר כזה,
וכל מבוקשך יתגשם.
מבחינה זו, שוטרים שכאלה הוא סרט מסוכן, ההופך
את האלימות לבידור המשעשע ביותר בעולם. ועצם העובדה
שמעללי שני השוטרים שבסרט מבוססים על פרקים
אמיתיים מחייהם של זוג שוטרים אמריקאיים־יהודיים
בשם גרינברג והאנץ, שלכדו בשעתם מאות סוחרי-סמים
קטנים ונושאי־נשק ללא-רישיון, רק מגדילה את חומרת
הסכנה. גרינברג והאנץ צוחקים לסוחרי-הסמים, למלכי
העולם־התחתון ולאקדחים השלופים, ואם הם מתייחסים
אל העניין כאל בדיחה גדולה, למה לא יעשו זאת גם
בני-תמותה אחרים?
ב. תודות לתסריטאי לורנצו סמפל, יותר מאשר תודות
לבמאי גורדון פארקס (שביים את הסרט כאילו היה
המשך ישיר להרפתקות שאפט בע״מ) ,מודגש הריקבון הנורא
שפשה בכוח המישטרה הגדול ביותר בעולם —
מישטרת ניו-יורק. גרינברג והאנץ אינם יכולים לסמוך על

זי *5

רון ליבמן: אז מה זה מצחיק?
איש. הישרים פוחדים לתת להם גיבוי, המושחתים מפקירים
אותם והמפקדים עסוקים בפוליטיקה.
צד זה שבתסריט ראוי לשבח. הוא מדליק נורת־אזהרה
אדומה, אלא שהבמאי מכסה אותה בערפילי בדיחות הנוטלות
ממנה את העוקץ החד של הארי המזוהם, הקשר
הצרפתי או סרפיקו.

ייי

ראונדטרי הולך על התיקרה
טיול בוקר
טרי, בסרט, אין הוא יכול להחטיא את ה מטרה
בהרבה. להבדיל מכל מיני שחקנים
ישראליים שמוטב לא להזכיר את ־שמם
(למה סתם להעליב אנשים?) ,הרי ישני
שחקני־ד״קבזא האלה •שייכים לאותו גזע ש נולד
למען המצלמה, וכל מה שיעשו מול
עיניה ייראה טיבעי ומתקבל על הדעת,
לפחות ממבט ראשון.
ואם הם צריכים לשדוד את בורסת ה יהלומים
ברמת־גן, מיבצע שנראה שיגרתי
בהחלט, לגביהם( ,ישו גנב רכבת־תחתית
שלמה בחטיפת פלהאם, יומה שע״שה ראונד־טרי
בסידרת שאפס דרש מאמצים פיסיים
כאלה שבהשוואה להם, יהלומים בשבילו
הוא טיול־בוקר להרפיית המתח) ,אז ב בקשה,
אין בעיות.
התמודדות מוצלחת. מצטרפת אליהם
ברברה סיגל, זו שהרגה בטעות את
השחף שהופיע עמה בקיץ שחלף ומאז
החליטה לאמץ לה את שמו, והיא מספקת
לסרט אותו סוג של נונקוגפורמיזם מיני
העשוי להיראות כימעט נועז באמריקה
העו ל ם הזה 1972

(הלבנה הזאת מנהלת רומן סוער עם שחור,
ומעדיפה אותו על כל הלבנים י) והתוספת
של הרגע האחרון: שלי וינטרס, שהפא-
רודיה שלה על תיירת יהודיה מאמריקה ש באה
לחפש את היער שלה, את האמבולנס
שלה ואת כל מה שתרמה לישראל, ובינ תיים
תרות עיניה ביעילות אחרי גבר ל בילוי,
היא הפנינה שבין היהלומים.
עם נתונים שכאלה, יוצא גולן להתמודד
עם כל מעשי־הישוד המתוחכמים שידע הקולנוע
עד היום, כשהוא כבר יודע כי
סירטו יוצג ביותר מארבעים ארצות (מה
שלא תפיץ אבקראנובסי, יופץ דרך העיס־קות שגמר גולן בפסטיבל קאן) ,ודבר כזה
עדיין לא קרה לשום סרט ישראלי.
ואם זה לא טופקאפי ולא ריפיפי וגם
לא המעגל האדום או השוד וזמתוחכס,
למרות שזה מזכיר את כולם, הרי בכל זאת
יהיה, לגבי מקומות רבים בעולם, הסימן
הראשון לכך שיש כבד משהו שנקרא סרט
ישראלי.

תדריך
מל-א 3יב

מנחם גולן ורוכרט שו
לכוכב סוג א׳

***,כותרת ראשית (אדנבי,
ארצות־הברית) — סאטירה צורבת של
בילי ויילדו־ על עיתונאים ועיתונות לפי
מחזה מפורסם -של בן הכט וצ׳ארלס מק-
ארתור. מצחיק וצורב, עם ואלתר מתאו
וג׳ק למון בתפקידים הראשיים.

מנניר מישזז־הדתוח
הפן את הרציון
לאחוזתו הפרטית

הצהיר ד״ר נהנא :״בבניין שוכנו אר בעה
מוסדות מטעם האגודות: מוסד חי נוכי
לבנות פדך, קורסים של סופרי סת״ם,
בית־ספר מיקצועי לפליטות, וקורם־ערב
של האולפנה לבנות שעל־יד ישיבת ה תפוצות.״
השיב
תצהירו של עורך־הדין וינוגרד:
״בחודש יולי 1974 פרצו תלמידי ישיבת
התפוצות לתוך האגף הסמור של בית־הספר
של הכנסייה, שם עבדו אנשי המ כון
האמריקאי לחקר ארץ־הצבי. המיש-
טרה נאלצה להתערב, ועצרה 14 תלמידי־ישיבה
-.התקרית שימשה לראשי האגודה
למען המקומות הקדושים אמתלה למסור
תמונה מסולפת ליהדות העולם, באמצעות
הודעה לעיתונות.
״הכותרות חיממו את האווירה, :המי סיונרים
תקפו תלמידי בית־ספר יהודי
בירושלים ...שערורייה על הר־ציון ...כד
חות הרעה, הכוללים את הכנסייה, את
המיסיונרים ואת הערבים, התארגנו כדי
לשלול את הריבונות היהודית בעיר/״
הפעולה השיגה את מטרתה. היהדות
העולמית רתחה. תוכניתם של אנשי הרב
כהגא השיגה את מטרתה. הכנסייה האנג ליקנית
נאלצה להיכנע.
הפרשה כולה נשמרה בסוד. השיק, על
סך 150,000 לירות, הוכנס לחשבון־הבנק
של אגודתו של הרב כהנא. אך פרשה זו
היתד׳ רק אחד מעסקיו המסועפים של הרב
הפעלתן, שהיה בעבר מנכ״ל מישרד־הדתות
בממשלת ישראל משך 23 שנים,
מאז קום המדינה. משך כל התקופה הזו
שימש הרב כבוס האמיתי של המיפעל
המישפחתי למען המקומות הקדושים.
על עסקיו סיפר הרב ד״ד שמואל זג־וויל
כהנא לכתב העולם הזה :
.,אני מקבל מהאגודה למען המקומות
הקדושים ומהאגודה למען הר־ציון, שב ראש!
אני עומד, שכר חודשי של נדססס!

ו אוון הנאות לוכדו ת
ך* רבנים סובבו בין אצבעותיהם את
ן | השיק, שעליו היה רשום הסכום:
150,000 לירות. הם בדקו את חתימותיהם
של ראשי הכנסייה האנגליקנית בירוש לים,
מנו בקפדנות את האפסים הכלולים
בסכום ,׳וחייכו בהקלה :״מאה וחמישים
אלף לירות.״
״כפי שדרשתם,״ אמר להם נציג הכנסייה.

עשינו עסק,״ הגיב במהירות אחד
מאנשיו של הרב שמואל זנוויל כהנא.
״אלוהים גדול,״ השיב לו איש-הכנסייה,
מפמלייתו של הבישוף .״סוף־סוף חוזר
רכוש הכנסייה לידי הכנסייה, אחרי 27
שנים.״

המאבק
על הר-ציון
** ל סמך פגישה מסכמת זו- ,נמסרה
׳ ג ב־ 1במאי שנה זו הודעה לבית־מישפט
השלום בירושלים, ובה נאמר כי
האגודה למען המקומות הקדושים והווע דה
למען הר־ציון מאשרים, כי קיבלו מה כנסייה
האנגליקנית בירושלים סך ׳של
150,000 לירות, וכי הן מוותרות בזה, הח לטית
וסופית, על כל זכויות ו/או טענות

הר־ ציון
לגבי הנכס, העובר לידי המיסיונרים ה־אנגליקניים.
ברגע
שהגיע שמע הסיפור החוצה, גת־רוממו
כמה גבות-עיניים בתמיהה גדולה:
מה לשומרי המקומות הקדושים של הר־ציון
ולכספי הגויים 7ושאלה ׳נוספת: מה
מכרו הרבנים היהודיים לאנשי הכנסייה
האנגליקנית?
אישר הרב ד״ר שמואל זנוויל כהנא,
העומד בראש האגודה למען המקומות הקדושים,
הכוללת גם את השלוחה הקרוייה
האגודה למען הר־ציון :״נכון, קיבלנו
סכום של מאה וחמישים אלף לירות מה כנסייה
האנגליקנית, תמורת הבניין שעל
הר־ציון, שהגיע לידי אחרי שנת ,1948
כתוצאה מהמילחמה אז. אנחנו גירשנו את
הפליטים שהיו אז במקום׳ -וגם את כל
הזרים שפלשו אליו. ניקינו את המקום
ושיפצנו אותו.״
לעומת טענתו *-של הרב כהנא, הציגו
אנשי הכנסייה האנגליקנית מיסמך עתיק,
שבו נאמר, כי ד,שטח שעליו בנוי בניין
בית״הספר בישופ״גובט, נרכש על־ידי ה כנסייה
עוד בשנת . 1847
כך בא אל קיצו מאבק שנמשך שנים,
בין הכנסייה האנגליקנית בירושלים, שב ראשה
עמד בעבר הארכיבישוף אפלטון,
לבין העסק המישפחתי של הרב שמואל
זנוויל כהנא. בתום המאבק עייפה הכנ סייה
מלבקש מהרב כהנא לפנות את
הבניין שעל הר־ציון, השייך לה, והודיע
כי היא מוכנה לקבל את דרישתו ולשלם
כופר בסך 150 אלף לירות.
עורד־הדין הירושלמי מנדל שרף, אשר
התבקש על-ידי הכנסייה להכין את מיס־מכי-הכניעה,
נשבר ברגע האחרון. הוא
סירב להופיע בטכס-הכניעה, מסיבות מצ פוניות,
לדבריו, והביע בפירוש את הוד
נגידותו לתשלום הכופר לרב כהנא. תחת
הפרקליט שרף התמנה עורך־הדין מאיר
וינוגרד, כנציגה של הכנסייה האנגליק נית
בפני בית־מישפט השלום.
״תוקפו של ההסכם מיום 28.12.1966
תם ביום ,28.12.1972״ כתב עורך-הדין וי־נוגרד
בתצהיר שהגיש לביודהמישפט.
״עד היום ( )8.7.74 לא החזירה האגודה
את הבניין לשולחי, על־אף דרישותיו המרובות
של שולחי (הכנסייה) ,וכן לא
שילמד, האגודה ולא הציעה עד היום דבר
על חשבון דמי־שימוש.״

הגיב הד״ר כהנא בתצהיר משלו :
״המחלוקת בין הצדדים היתה בקשר
לעצם משמעותו של ההסדר. האגודה
(לשמירת המקומות הקדושים) ראתה ב הסדר
עניין פורמלי בלבד, ברוח הדב רים
האמורים, ועל־כן סברה שעליה לשלם
שכר־דירה סימלי, בעוד שהכנסייה דרשה

פ ר טי

סכומים מופרזים.״
ומה אפשר לעשות כשבעל־הבית דורש
סכומים מופרזים תמורת השכרת רכושו 1
או שמשלמים, או שמסתלקים. אך הרב
ד״ד כהנא מצא אפשרות נוספת. הוא
פתח את שערי הבניין, שלא היה שלו,
לשותפיו לעיסקי הדת, והם פלשו לתוכו.

הרב ד״ד שמואל זנוויל
ל 11 ] 11ך י
ל 1 ¥1י ״ ל
כהנא תפס את כיסא
1 ^ 11144 #

מנכ׳׳ל מישרד־הדתות מאז קום המדינה ועד לפני ארבע שנים,
כאשר הסכים לצאת לגימלאות תמורת טובות־הנאה בצורת פנסיה

לירות בערך. חלק נרשם כהוצאות, אש״ל
ונסיעות, וחלק כשכר עבור הרצאות. אף
אחד משמונה אנשי־ההנהלה של האגודה
שלנו אינו מקבל משכורת. כאשר עזבתי
את מישרתי כמנכ״ל מישרד־הדתות, לפני
הזמן, נאמר לי שאקבל שכר מן האגודה,
(המשך בעמוד )46

גדולה. במשך למעלה מ־ 20 שנה ניצל המנכ״ל את עמדתו במישרד
הדתות כדי לעמוד בראש האגודה למען המקומות הקדושים והד־ציון,
שאותה הקים וניהל כאחוזה מישפחתית, והכין לעצמו מקור
הכנסה ופרנסה לתקופה שתבוא אחרי שיפנה את כיסאו הרס.

חפרוסקצ׳ה הגדולה
(המשך מעמוד )9
טון, בעוד כושרו כיום׳ בתקופה המקבילה,
הוא 18 מיליון טון!
המשמעות ברורה: קו צינור הנפט מפסיד
מדי־חודש 20 מיליון דולר. ההפסד,
בחלקו מאי־הפעלת הצינור במלואו —
שכן יעל הצינור להרוויח לפחות 24 מיליון
דולר לשנה, כדי להחזיר לפחות את ההשקעה
בת 120 מיליון הדולר, שלא לדבר
על ריבית ורווחים!
אולם הצינור מפסיד בעיקר על נפח ה-
מיכליות שחכר להובלה, ואשר עומדות
מושבתות. החברה משלמת כיום דמי־חכי-
רה של שלושה ורבע מיליון טון נפט,
והיא צורכת רק שלושת־ריבעי ׳המיליון של
טונות נפט הובלה ! החברה משלמת שלושה
וחצי דולר לחודש לכל טונה הובלה הכורה,
כך שעל הנפח הלא-מנוצל היא מפסידה
מדי חודש 10־ 8מיליון דולר.
יחד עם ההפסד על ההשקעה, מפסידה
החברה כיום 20 מיליון דולר לחודש, או
240 מיליון דולר לשנה! זוהי ממש שואה
כלכלית למדינת ישראל, וההפסד זורם
ללא־הרף ומצטבר מדי-חודש׳ ומדלדל את
יתרות־המטבע של המדינה!

קשקשת 1972
*1 1 1

0 *1111:1

הו ה

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ובד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול-
נוע־המכוניות היחיד בישראל.

ה ת על מו ת
מ מי מ צאי שחם

קשקשת <970

ף במצר זה שבו נתונה החברה, החלה
| הנהלתה מתעסקת בשאלת העסקת כמה
עובדים ! הרי זו ממש בדיחה ! כמה יעלה
לה אם תעסיק עוד 13 או עוד 24 עובדים
מיותרים ז מכסימום יעלה לה כל עובד —
כדבריה — 5000 לירות לחודש. כלומר,
העובדים המיותרים יעלו לה לחודש 120
אלף לירות, שהן 20 אלף דולר. כך מקדיש
בן־דרור זמן ומאמץ שכלי אדירים לשאלת
החיסכון של 20 אלף דולר, במקום לפתור
את שאלת ההפסד הזורם ושוטף של 20
מיליון דולר בחודש!
אילו לפחות היתד. החברה צודקת בשאלת
העדפת הקבלן הפרטי יונה לרר,
על עובדיה. עובדה היא כי החברה מסתירה
מן הציבור דין־וחשבון סודי שהגיש מנהל
נמל-הנפט אשקלון, מישאל שחם, למנהל-
החברה בוצר. בדין־וחשבון האשים שחם
את יונה לרר בשימוש בציוד פגום. שחם
בדק את טיב הציוד של לרר, ומצא כי
הוא מתחת לתקן והוא פגום. למרות מיט־צאיו
של שחם, שגילו כי אחת הסירות
של לדר, אשקלון ,8פגומה, וחודרים אליה
מים, השתמש בה לרר, והסירה טבעה בים
— שלושה מייל מחוץ לנמל. למרות ש־בוצר
יהיה פטור מכל התחייבות ללרר,
שהשתמש בסירה פגומה, הוא העניק לו
90 אלף לירות למשיית הסירה!
יתרה מזאת: שחם כתב בדו״ח כי לרר
מחליף עובדים בקצב מהיר מדי, וכי הוא
מעסיק עובדים שכושרם לעבודה המבוקשת
אינו ברור.
בוצר התעלם ממימצאיו של שחם, אשר
כתב אליו מיכתב נוסף ובו קבע גי לרר
ואנשיו אינם עושים כל מאמץ לשמירה
על תקן דרוש של הסירות, כי מצב ה תחזוקה
של הסירות וציודן הוא דל ביותר
וכי דבר זה נמסר לבוצר כבר כמה פעמים
בעבר. בסיכום כתב שחם כי עד כה טרם
הראו לו את העתק החוזה שבין לרר
לבוצר, למרות בקשותיו.
ובכן, ניהולם של בדדרור ובוצר לא רק
גורם הפסדי־ענק אלא גם פגום מיסודו ומ עסיק
קבלן שמנהל־הנמל קבע שהוא גרוע.

משכורת-עגק
עצמית

** דוע כה מתעקש בן־דרור להעסיק
את לרר? מדוע חתם על חוזים המביאים
עתה לצינור הפסד של 240 מיליון
דולר לשנה? האם לא כדאי שתמונח ועדת־חקירה
לבדיקת שאלות אלו?
כאשר התמנה דב בדדרור לתפקידו
הנוכחי, הוא קבע לעצמו משכורת של
7500 לירות לחודש. זה היה בשנת .1966
סגן שר־האוצר והממונה על ענייני הדלק
דאז, ד״ר צבי דינשטיין, ביקשו להקטין
את משכורתו, שניקרה עיניים. בן־דרור
סירב. הוא ידע יפה לדאוג לעצמו.
כמה שנים קודם־לכן, לא הספיקה לבן-
דרור משכורתו כחשב כללי, ושר־האוצר
המנוח לוי אשכול הסדיר, כי בן-דרור
יקבל משכורת פיקטיבית נוספת, תמורת
ייעוץ למוזיאון ישראל.
בימים אלה יוצאת הנהלת החברה של
בדדרור נגד העובדים, העובדים עבודה
נוספת. אך הם פשוט לומדים מבדדרור,
אם כי שכרם היום עדיין נמוך ב2500-
לירות לחודש מזה שקבע בן־דרור לעצמו
לפני תשע שנים!

<• שקית למשקשקים בגלל התמ נותו
של אריק (מלך ישראל) שרון כ יועץ
ראש־הממשלה.

משח פן־נאים,

רח׳ ריינס ,5הרצליה
• מה שנשאר מתעלת סואץ לאחר
טיפול ועד פועלי־התיפעול בנמל אש דוד.

שלד
אל־פלד,

רח׳ הר־דפנה ,20 סביון
!• גמל דדדבשתי בקלוז־אם בתיאטרון
שידורי־ישראל.
דליה פלד, רח׳ צה״ל ,101
קיראון
• מבט אחרון על המיתלה והגידי.

אלה גוטמן,

רזד תחכמוני ,43 ירושלים
י• ציור של קוף שזכה בפרס בצלאל
לשנת .1975

יעקב וז׳גט רוזנפלד,

רח׳ הגפן ,2סביניה, קריית־ביאליק

השבוע בדרייב־אין
בשעה 8.00
הסרט ההיסטורי

״אטילה״

בשעה 10.15
אליסטר מקלין

שיירח ^לואקארס״ ^
מאוזן נ
. 1מצורות ההפלה המלאכותית.5 .
פחוס-חוטם . 10 .תבלין תימני . 11 .רעוע.
. 13 צעצוע פופולרי . 14 .הקדש מוסלמי.
.15 חפירה עמוקה .16 .קוגלאגר .17 .נהר
באיטליה .18 .סופו של זוג .19 .נהר באפ ריקה
.20 .ינענע .22 .דימיונות-לילה.24 .
רוגע .25 .שם מתקינים את היין.27 .
שכווי .29 .חיצוניותו .30 .מחלקי הבגד.
.32 עזוב! .34 מכלי המיטבח .36 .שים
יד! .38 מלכסיקון העיסוי המודרני.41 .
החריב .43 .מלך שייקספירי נודע.44 .
נוצר .46 .כלי־קיבול לנוזלים .47 .זז.49 .
חולדה .52 .השגחה .55 .אולם .56 .נעז.
.58 כופר .59 .סופו של יום .60 .עיר ב קפריסין
.62 .חדרון .63 .מעם .64 .יכופף.
.66 הסתחררו .67 .שכול .69 .כינויו
(הפוך) .71 .במהירות .73 .תנוד .75 .קי בוץ
בהרי־אפרים .78 .שוק .80 .קריאת-
כאב .81 .שוע חסר־ראש .82 .תבואה.83 .
בוסתן גפנים .83 .ישועה .87 .עוצמה.88 .
ישתפר .90 .בוא מלמעלה למטה ! .91 מי הרנו
.92 .סצינריו .93 .מפיצה אור רב.

מאוגד:
. 1קיבוץ בערבה .2 .הרקה .3 .חלוץ
נעליו .4 .מן השבטים .6 .צעיר .7 .קודם
בלי ראש .8 .עיר בעיראק .9 .מין אקדח.
.11 מעורבב . 12 .מדינה באפריקה .21 .גם
שם אפשר לגור .22 .בעל־חוב .23 .קוסם.
.24 קיימת .26 .״טול __ מבין עיניך.״
.28 התייפחות .31 .נטף .33 .זכר בבקר.
.34 ירח .35 .דג־נהרות .37 .שכונה בירו שלים
.39 .שמא .40 .אחי הבעל .42 .חרק-
מים יפהפה .45 .פקק הרמטים .47 .אדון.
.48 שן־סלע .49 .לא־דק .50 ,בתוכם,51 .
אבן יקרה .52 .נתון .53 .מיקווה־מים ענק.
.54 תענוג .57 .כן׳ באנגלית .60 .עם.61 .
בעל־חיים ממחלקת הזוחלים .63 .פחד נו רא
.65 .הגה .68 .חומר שקוף ושביר.70 .
רוח רעה .71 .מילת־שאלה .72 .קונסר־ווטיביות
.74 .נגיף .76 .גלדיאטור.77 .
מטרה .79 .מין קטורת מיקראית .84 .מי-
דת־אורך .87 .משורר ישראלי חשוב
(ר״ת) .89 .מילת-תחינה .91 .מילת־ברירה.

בסיטונות
• שמלות הריון 0מ כנ סי היייו ׳ 9
הריו ן

חלי פו ת הריון

כ הן

מודל

יל־א־יב, רח׳ נחלת בנימין ^ 4
קומת בי ,־־ד החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
׳1ד/זזייות ע״י סוכן: טל ,50344 ,ת

1-43

במדינה
§ קרנית 8
^ מכון לעדשות מגע

ישראלים בחוי׳ר
קצר וצמוד

• עדשות •

י עי

רכות וקשות

הסכר אדיב מפורט
לנתן במקום•
גודמן ,31ת״א
טלפון .238643

־ל4ו ריבית שנתית מצטברת
או־/47י $ריבית ססו הצמדה
של הקוץ למדד.
!למפקידים ל-ס^חודש)

התכגית היחידה
המתנת בוידח העמדה
גנו לאחר 24 חודש

עליונות עב האקרז־ם

בשבוע שבו חובר סאדאת
בירדיהשעשועים ש 7חעו?ב
המערבי — כבשו סרטיב
ישראליים את אקרגי אותו עו 87
!בשבוע שבו נפתחה תעלת סואץ לשיט
ואנואר א־סאדאת זכר, בתהילת־עולם —
מחוף לחוף ומתעלה לתעלה — יכלו
הישראלים בחו״ל להתנחם בעליונותם המוחלטת
על־פני הערבים. הפעם מדובר
:בתחום הקולנוע. על אקרני הקולנוע בניו-
יורק: שני !סרטים שהופקו בישראל, סרט
של במאי ישראלי שהופק בארצוודהברית,
וסרט על המילחמה הישדאלית־ערבית, ש הופק
בספרד.
5ם ף זה העיקר. רוזבאד, פירטו הנכ של
של אוטו פרמינג׳ר ובילי־שני־כובעיס,
פירטו הנכשל של גרגורי פק שהופקו שני הם
בישראל, הוצגו בעשרות בתי-קולנוע

למדו במהירות ובהצלחה

קצרנות

הבנק הבינלאומי
<<< הראשון לישראל בע״ס

עברית ו/או אנגלית

באולפן גרג(בר־קמא)

ת ״ א: גורדון ,5טל 224532 .
חיפה ו בי״ס ״במעלה״
קורס חדש ב־26.6.75

•ניף רא*מ •ך׳ רזס׳יילד י* ו*״א) *ל• שייי

הקלוב הישראלי למסחר ביהלומים
התקבל כחבר בפדרציה העולמית
הקלוב הישראלי החדש למסחר ביהלומים
התקבל בחבר בפדרציה העולמית
של בורסות היהלומים. ההחלטה על
צרופה של הבורסה הישראלית החדשה
לפדרציה העולמית התקבלה פה אחד בתום
הצבעה בה השתתפו נציגיהן של 14
בורסות יהלומים מבלגיה, בריטניה, אר-
ה״ב, הולנד, צרפת, איטליה, דרום־אפ-
ריקה, ישראל ואוסטריה. ההצבעה התקיימה
במיסגרת הקונגרס ה־ 18 של הפדרציה
המתכנס אחת לשנתיים והמתקיים
בימים אלה באמסטרדם.
להצבעה המכריעה באמסטרדם קדמה
הבנה אינטנסיבית אשר במיסגרתה ערכה
משלחת מטעם הקלוב הישראלי בראשותו
של יו״ר מועצת המנהלים של
הקלוב מר בן־ציון מוניץ ומזכיר הקלוב
עו״ד מאיר שיינהרץ, סידרת של פגישות
בהן הובהרו עמדותיהם של נשיאי
הבורסות בבלגיה, הולנד, בריטניה ואוסטריה
לגבי קבלת הקלוב הישראלי
כחבר בפדרציה העולמית של בורסות
היהלומים.
השתלבותה המהירה של הכורסה הישראלית
החדשה בשוק היהלומים העולמי
התקבלה בשביעות רצון על-ידי כל
הגורמים הנוגעים לענף היהלומים בארץ.
גורמים אלו רואים בהצלחתו של הקלוב
הישראלי הישג מרשים לאור תקופת
הפעלתו הקצרה יחסית ורואים בכך אישור
נוסף למקום הנכבד שתופסת יש
ראל
בענף היהלומים הבינלאומי. עתה
מיוצגת ישראל בפדרציה העולמית על-
ידי שתי נציגויות, שכן בורסת ה
יהלומים
הוותיקה חברה בפדרציה
מזה זמן רב, והיא אף פעלה
בקרב חברות הפדרציה לצרופה
של הבורסה החדשה.

הישגיה של הבורסה הישראלית מתבלט
על רקע כשלונה של בורסת היהלומים
של פרנקפורט אשר בקשתה להתקבל
לפדרציה העולמית נדחתה לאחר
שבהצבעה שהתקיימה לא השיגה את
הרוב הדרוש.

יו״ר מוניץ
הצבעה מכריעה

מיבצו! מיוחד לחיילים
בל חייל שי ח תו ם בחודש יוני על
״העולם הזה״

יקבל הנחה של

השבועון יישלח רק לדואר צבאי

בנאום שנשא בתום ההצבעה הודה
יו״ר מועצת המנהלים של הקלוב, מר
בן־ציון מוניץ, לבאי הכנס על הכרתם
בקלוב הישראלי תחדש כבורסה הראוייה
לחברות בפדרציה העולמית וקרא לנוכחים
לכונן בין חברות הפדרציה יחסים
המושתתים על בסיס של שיתוף פעולה
לתועלת הענף.
הבורסה החדשה הוקמה בטיסגרת
חברה ציבורית אשר התאגדה בתאריך
8.10.73 ונקראה ״אתגר״ — הקלוב הישראלי
החדש למסחר ביהלומים בע״מ.
התאגדות זו היתה תולדת ההתפתחות
המרשימה של ענף היהלומים בישראל
אשר כתוצאה ממנה נוצר הצירן להרחבת
המיסגרת המסחרית של הענף. להרחבה
זו נמצא פתרון על־ידי הקמתו
של ה״קלוב״ .לאחר שנה של פעילות
נמרצת, נחנך ב־ 3.9.74 בניינו של הקלוב
הישראלי למסחר ביהלומים הנמצא בלב
איזור תעשיית היהלומים הישראלית,
במרחק מטרים ספורים ממין האחות
הבכירה, הבורסה הישראלית ברמת־גן.
כיום מונה הבורסה החדשה ב־ 220 חברים
רשומים.
מהנהלת הקלוב נמסר שעם ההצטרפות
לפדרציה העולמית יופעלו מספר
תבניות לפיתוחה של הבורסה החדשה,
כשהראשונה שבהן תהיה הקמת בנין רב-
קומות שישמש למשכנה הקבוע של הבורסה
ולמשרדי חבריה.

את מחפשת אושר בחיים?
ב״מטרימוניאל״ תמצאי את
החסר לך
פני עוד היום ל״מטרימוניאל״.
״מסריטוניאל״ ,שמאי ,23 ירושלים,
טלפון 02—234334 :

שחקן אטנבורו כ״רוזבאד״
שניים בכרטיס אחד
במחיר ברטים אחד. מושחו בעל חוש-
הומור ׳בחברת יונייטד ארטיסטס, בעלת
שני הסרטים המפסידים, החליט בנראה
שכדאי להפסיד בשני סרטים בבת־אהת,
במקום בכל !אחד מהם להוד.
מנחם גולן יכול להתפאר בסירטו לפקה,
המוצג עתה בארצות־הברית סחוף אל הוף.
הביקורות על הסרט דעות מאד, חלקן
אפילו עוקצניות, אבל הסרט מבנים בסף,
וזה הרי העיקר.
ילדי השינאה הוא סרט של !״הרפתקה
מיזרח־תינונית״ ,בדיברי מם ע־הפירסום
!הגדול שלו. המפיק והבמאי, ארתור אלן
זידלמן, טוען שממשלת ישראל סירסה
להתיר את צילום הסרט בארץ, ולכן צילם
אותו בספרד.
אירגון יהודי בשם ברירה ואימץ את
הסרט, ומכר כרטיסים בחמש־מאות דולר
כדי לממן מישלזזת של האירגון, שתצא
למיזרה-התיבון, למדינודישראל ולמדינות
ערב גם־יחד.
כבוד וביקורת טובה. ישראלים
אחרים שהיו השבוע בחדשות, בעת־ובעו-
נה־אחת עם אנואר א־סאדאת:
הבמאי מיכאל וולמן זכה בביקורת מצו-
יינת על פירטו מיכאל שלי בכתב-העת
של עולם השעשועים, ווראייטי. הסרט עצ מו
לא נמכר עדיין לשום מדינה בעולם,
וסיכוייו המיסחריים אינם ברורים, אבל
כבוד וביקורת טובה חשובים לוולמן לא
פחות מההצלחה המיסחרית למנחם גולן.
המפיק הישראלי קובי יגר התחיל בצי לומי
פירטו הפרא, יהד יעם המפיק רימון
דנון מפריס, בקראקאס ובנטאו, שבאיי
הבאהמאס. יגר, שהשקיע 1.4מיליון דולר
מתוך התקציב הכולל של 4.6מיליון דולר,
מתכנן הפקת־ענק נוספת יחד עם דנון,
הפעם בישראל.
בשבוע !שבו הוכתר סאדאת כילד-השע-
שועים של העולם המערבי, הוכיחו ישראלים
אחדים כי אחיזתם בעולם ׳זה עדיין
איתנה כשהיתה.
העול ם הז ה 1972

חמיס 1 9 7 5
מיס ־ ו

!בחסות חברת 1אז 1 1_ 0
מטעם ^ 1־ 18•״11י1
המועמדו ת הסופיות

סילוואנו מ1גא1ו
מעתה, מדי״שבוע, תתפרסמנה תמונותיהן של המועמדות
הסופיות לתחרות ״מלכת״המים״ ,הנערכת על״ידי ״העולם
הזה״ מדי שנה בשנה. הזוכה המאושרת בכתר, שתיבחר בטכס
מפואר באולם ״היכל התרבות״ ב־ 29 בספטמבר השנה, תטוס
שישה ימים לאחר-מכן, ב״ 5באוקטובר, למינכן שבגרמניה,
כנציגת חברת ״גוטקס״ .ממינכן תמשיך המלכה בדרכה ל־ריוויירה
הצרפתית, ומשם — לפריס. בכל המקומות הללו
תדגמן המלכה את מיטב תוצרת ביגדי הים והחוף של חברת
״גוטקס״ לשנת .1976 בפריס תשתתף המלכה בתצוגות תעשיית
הפרט א״פורטה של בחירי בתי־האופנה בבירת האופנה.

ראשונה לתחרות מלכת־המים, אתי,
המתנשאת לגובה של 1.73מ׳ ,היא
אחת מעשרה ילדים, ולה חמש אחינת
וארבעה אחים. אתי היא יפהפייה טיב־עית
וחטובה, תושבת יפו. התחרות תהיה לה מת־

נת־גיוס, כיוון שמייד לאחריה היא מתגייסת ל־צה׳׳ל.
היא נערה ספורטיבית וחרוצה. כבר ב־7
בבוקר ניתן לראותה משכשכת במימי בריכת מלון
פאן־אמריקן בבת־ים. אך השחייה המוקדמת בבוקר
אינה מדאיגה אותה בקשר להופעתה, מפני שאת
שערה היא מטפחת במנצריה של חברת ״ולה״.

ן ן 11§1

אתי חזן, בבגד־ים חדיש משל חברת
גוטקס, שרכשה לה שם כיצרנית של
אופנת־עילית של ביגדי־יס וחוף, ומובילה
בראש בתחומה בארץ ואף בעולם
כולו. ביגדי הים והחוף המקסימים
של המיפעל, שאין לטעות בהם, מתנוססים
על גופות חטובים על החופים
הנודעים ביותר בארצות העולם הרחב. סילוואנה מנגאנו ו־וויוויאן ל,

״יש בה חזן דיילת־היופי הראשית של חברת־התמרוקים

מיזוג של רבלון. בעצם, כל שש הבנות של מישפחת חזן 1 אמרה על אתי יפהפיות, ואף אחת מהן אינה דומה לאחותה.

הר-ציון מרט•
(המשך מעמוד )42
כהשלמה ליד הפנסיה. זה היד. לפני ארבע
שנים.
״תקציב האגודות שלנו הוא כחצי מי ליון
לירות לשנה, אולי אפילו משהו יותר.
אנו מקבלים תרומות, ויש לנו הכנ סות.
אך עדיין לא קרה שההוצאות ה שנתיות
שלנו יעברו את ההכנסות. תמיד
נשארים לנו סכומי־כסף בקופה.

מי שרד-הדתות
לא בעסק

המקום:

ד״ר כהנא זכות־חתימה להוצאת
/כסף מקופת האגודות שלו. חבר־הנהלה
נוסף מתבקש אף הוא לחתום על
הפקודה לקופה שעליה חותם הידר כהנא.
״מהסכום של 150 אלף לירות שקיבלנו
מהכנסייה,״ הוסיף הרב כהנא ,״העברנו
70 אלף לירות לזכות האולפנה. לאולפנה
היו הוצאות, שנגרמו לה עקב פינוי ה בנות
מהבניין. יתרת הכסף, כ־ 80 אלף
לירות, נמצאת בחשבון־הבנק של האגודה.״

גילה ד״ר כהנא, כי הקים את ה אגודה
למען הר־ציון כפי שהורה לו אביו,
במטרה לאפשר ליהודים לגשת למקומות
השונים שעל הר־ציון. הכספים שמקבלת
האגודה נתרמו לצורך אחזקת המקומות
הקדושים .״יש לנו כמה עשרות עובדים,״

יוון המחיר! 1855

לבלוי חופשה אי די א לי תברמהג בו ה ה ובמחיר הזול ביותר באירופה( .כספי
ההקצבה יספיקו לך לבלות, לתנות וגם לקניות).
נופים משגעים מרכזי קניות ובלוי תוססים 1400 .איים ציוריים 15,000 .ק־מ חופי ים חלומיים.
מועדוני צלילה ויאכטות. מלונות פאר (לא יקרים) .מועדוני לילה ובתי קזינו.
אתרים הסטוריים. מעיינות מרפא ואנשים שמחים היודעים להכניס אורחים.
פנה אל סוכן הנסיעות שלך. אצלו תמצא מבחר עשיר של תכניות לבודדים ולקבוצות.
*מחיר לטיסות קבוצתיות $60 +עבור סידורי קרקע.
בשחוף פעולה עם

| הופיע גליון מסי ,3׳11׳

;)975

רוז = ו 1ו 1ר ג _

יר־רנזן

ע-נ ד
ה מ שטרה

פרקליט שרן!
שבירה מסיבות מצפוניות

בארגן

ובעול

אסור להח מי ץ !
גליון מרתע ומיוחד ונו על הבולשת מן השמים על..המחר
המוחי״ בעיקבות ׳ובוש גנוב * שיחזור אונת התייות בתמונות
* על סמים ונרקומנים הדשות מישראל מהאינטרפול
ומהאפ. בי. א סיפור פשע מהעולם ועוד ועוד...
בקלחוברח לוח קיר חורשי
ופוסטר צב עוו׳ של ..שוטרת החודש״

להשיג בסל הקיוסקים
הפצה :״גד׳ /חבר ה להפצה בע״מ
416

אמר ,״כמו עובדי־גיקיון ועורכי, מי ש בירך,
המקבלים משכורות קטנות.״
אחת העובדות המוזרות ביותר בפרשת
האגודות למען הר־ציון ולמען המקומות
הקדושים, היא שבין תורמי הכספים לד״ר
כהנא נמצאת גם ממשלת ישראל.
אישר הד״ר כהנא :״זה כמה שנים ש אנו
מקבלים סכום של כ־ 70 אלף לירות
מהממשלה. זה עבור הגויים שמבקרים על
הר־ציון, במקומות שאנו מטפלים בהם.״
•מדוע מגיע לרב כהנא תשלום של 70
אלף לירות לשנה מאוצר המדינה?
אמר כהנא :״איננו מוכנים לתת שירותים
לגויים מהכסף שלנו. אנו לא מבקשים
מהם דמי־כניסה, ולכן הממשלה
מפצה אותנו.״
עד עתה העבירה ממשלת ישראל מאוצרה
למעלה מחצי־מיליון לירות למימון
אגודותיו של הרב כהנא. במו־כן מוסיף
הרב •לקבל כ־ 12,000 לירות לשנה מהמדינה,
בנוסף לפנסיה שהובטחה לו כאשר
פרש ממישרתו במישרד־הדתות.
הגיב דובר מישרד־הדתות׳ המישרד
הממונה בתוקף תפקידו גם על הטיפול
במקומות הקדושים :״עוד לפני שלוש
שנים הודיע מישרד־הדתות שאין לו כל
קשר, ואין הוא אחראי למה שמתרחש על
הר־ציון. המישרד אינו מתערב בניהול
המוסדות שם. זה עניין השייך לאגודתו
של הד״ר כהנא.״
העו ל ם הזה 1972

שידור חוזר של 1/67 זוכרות אותו?
איך אפשר לשכוח? ! הרי זהו זה שהמלצתי
לכן להמר עליו בעיניים עצומות.
זה שחנך את המדור שלי וחיפש אחת עם
פתיחות לנושאים, הבנה ושמחת־חייס.
כל כך הרבה קופצות היו עליו שהייתי
בטוחה שהוא הספיק כבר להתחתן. הוא
קיבל ממש ערימות של מיכתבים. השבוע
קיבלתי ממנו מיכתב חוזר. ציפיתי למצוא
שם תודה. במקום זה, תראו מה ש כתב

״אין לי נחת ואולי גם לא מזל. מסתבר
שהחיפוש, וגם דרך דפי העולם הזה, הוא
קשה, והמציאה קשה עוד יותר. ציפור

קטנה לחשה לי פעם שאת הטובות וה־מוצלחות
חוטפים בעודן קטנות — סתם
כך. הן פשוט נעלמות מהנוף כשהן עוד
קטנות. מה שנשאר אח״כ מתחיל במירוץ
הפרטי שלו ומגיע כנראה בסוף לליגה ב׳.
וחבל. אך לא לזאת צמאה נפשי. וכל זאת
— אחרי שבועיים של פגישות בלתי־פוס־קות
עם כל אותן הפונות והכותבות. ואם
חייב אני לציין היום בצער שלרשימת הטלפונים
שלי לא נוסף מכל זאת אפילו
מספר אחד ואני חייב שוב לחזור לאותן
אהבות ישנות שלי, אזי משהו לקוי כאן.
׳או בי — או בהן.
״ואשאל אותו שאלה פרטית: איפה
בנות ישראל? היכן הן? היכן כל אותן
נערות־בחורות המסתובבות לעשרות ולמאות
ברחובות? היכן הן העלמות החינניות
הממלאות את חופי ימינו? לאן
צריך לרוץ כדי לתפוס את אותן שובות

העין והלב, שנדמה כי כל הארץ מלאה
אותן? מי מסתיר אותן, מי מחביא אותן
והיכן 7מסתבר שיש מקום כזה ואני לא
ידעתיו. כי הרי הן לא נשארות לבד, ויש
מי שמוצאן ודואג להן. אולי תגלי לי?״
נשמע לי די בררן, הבחור. בכל זאת,
בזכות הימנותו עם דור המייסדים של
המדור, אני מעניקה לכן שאנס נוסף להתקשר
אליו. אבל זאת הפעם האחרונה !

צברית גזעית

( )1/72 מעוניינת להכיר ידיד רציני כי,
לטענתה ,״ידידים לחאפלות לא חסר.״
היא בת ,35 ושמחה שלמרות משבר גי רושיה
היא נראית הרבה. יותר צעירה.
מתנשאת ל־ 173ס״מ נטו, שחרחורת, צברית
גזעית, עובדת כמזכירה במישרד
עורכי־דין ודי נמאס לה מהפלירטים ה סטנדרטיים.
זה שהיא מעוניינת להכיר
צריך להיות ברנש גבוה, המוכן לפתח
ידידות עמוקה ״והכי חשוב שיהיה בעל
חושיהומור ורכב.״

אחד כזה יותר קל למצוא בטרמפיאדה.

ממחלקת האיזוטופים
את יודעת מה זה בדיוק איזוטופז
גם אני לא. אבל אם את דווקא מתה
לדעת אז ( )2/72 מתנדב להסביר לך. הוא
צבר בן ,28 גבוה, בעל עיניים ירוקות
והשכלה אקדמאית .״יש לי חולשה למו סיקה
קלאסית,״ הוא כותב ,״וגם תמונות
אימפרסיוניסטיות. אוהב לקרוא, חובב־צילום
מושבע וזה גם משתלב יפה בסיו רים
בארץ־הקודש ובניכר — עוד אחת
מחולשותי. אני קצת ציני ודי שקט. מח פש
צעירה — לאו־דווקא נסיכה בארמון
מכושף — חובבודטבע וגם אוהבת מו סיקה
לסוגיה, לא אקסטרוורטית מדי. היא
צריכה לחשוב את עצמה למעניינת, אינ טליגנטית
ורצינית.״

מי כתבפרס
״אני עומדת במעו״ל ומביטה סביבי...״
״רצית לדעת היכן אנחנו ז היית מודאגת ז״ שואלת אותי ( )7/72 והיא
מתנדבת להרגיעני :״אין צורן, חמודה, אנחנו קיימות ובשפע. לדוגמא :
אני (דוגמה נאה) .גבוהה ( 172ס״מ) ודקה. דוהרת לקראת סיום המעגל
השלישי (קצת מהר מעל למצופה) ואיש חכם אחד כבר הציע פעם בקשר
לנושא, שהיות ש,שיירת החיים חולפת חיש, חטוף כל רגע של גיל ונחת
איש.׳ מה שבעצם מתאים לכולם.
״טוב, אז בלחטוף אני לא־כל־כך חזקה (עדינה מדי) ,אבל זאת לא
הצורה הבלעדית, נכון 1ולכן אני עומדת במעגל ומביטה סביבי. חושבת לי
שמה שצריך שיהיה לבנאדם כדי שיחיה ראוי לתואר ״הומו סאפיינס״ ולא
סתם בנאדם, הן בסן הכל כמה תכונות-יסוד שאי״אפשר להתעלם מחן :
חרבה תאים אפורים ויכולת לתפעלם ; חוש״הומור (שיהא מפותח)> אהבה
לחי ולצומח — וזהו בעצם עצם העניין.
״מוגזם ז
״אני עוברת למשך חודש תמים למחנה האופטימיסטים.״
אחרי שקראתי את מיכתבה — גם אני.

מיכתב־פרס, השבוע ובכל שבוע, מזכה את שולחו בשי — מערכת תכשירי־יופי
מתנת חברת התמרוקים הדס. הפרסים יישלחו לזוכים בדואר.

אם יש לך אמביציות להיות פעם אשת
נשיא, זו ההזדמנות. נדמה לי שגם הוא
עושה את הקאריירה שלו במכון וייצמן
למדע, כמו אפרים קציר.

חמודה מחפשת נחמד

הייתי מזווגת ישר את ( )3/72ל.)2/72(-
אבל צריך לתת שאנס גם לאחרים.
ובכן, היא סטודנטית בת 21׳ ״חמודה״,
לפי הגדרתה, רגישה ועוקצנית, המחפשת
נחמד המוכן להסתכן בשותפות אמיתית
(״אני יודעת, זה נשמע מפוצץ, אך בעצם
זה פשוט מאד.״) המסתכן, רצוי שיהיה
בין הגילים ,23—27 שיהיה מצוייד בהומור,
ברגישות, עם רצון להבין ולשמוע,
אך שיהיה לו גם מה להשמיע. בקיצור
״לא משעמם, קצת מפולפל, אי־אילו, צי פורים
בראש׳ לא יזיקו, בתנאי שהן לא
מהסוג המסוכן. עדיף שיהיה מאיזור חי פה,
לא רק מהעיר. גם בני-קיבוצים, מו שבים
ושאר מיני התיישבויות יתקבלו.״

אש, אש, מדורה ;

מומחה גדול למילים של בית־מירקחת
הוא 4/72 שיפטו בעצמכן:
״בממלכת הרגשות, כשזה בא לידי אינטרפרטציה
אישיודקונקרטית׳ ואתה רוצה
להגשים הלכה למעשה ובקצב פרוגרסיבי
את שאיפותיך הרומנטיות, אתה
נוכח לדעת עד כמה המצוי לא הולך ב מקביל
עם הרצוי. להוכחת דברי יכולתי
להביא המון מקרים נסיבתיים, שהקשר
האסוציאטיבי ביניהם הוא אבסורד גדול
אך בהחלט ריאליסטי.״
אחרי שהימם אותנו עם מכת־המחץ ה זאת,
הוא פירט לי רשימת דרישות שאם
הייתי מפרסמת אותה במלואה, אף אחת
מכן לא היתד, עוברת את המיבחן. הנה
קטע ממנה :״הנערה שאני כה מייחל לה
צריכה להיות כזו שקל לעורר אותה,
מגיבה בהתלהבות ואינה מתמסרת (מבחינה
מינית) בקלות, אלא במיקרים מסדי-
מים ולבחיר־ליבה. שתהיה מקסימה, מו שכת,
נעימה, ביישנית. אחת שקשה לה ציתה,
אבל כאשר היא נדלקת, שתבער
בטוהר מידות ונפש לעד ואשרי הגפרור
שיצית את ליבה של אחת כזו.״ אני מבי נה
שהוא לא רק רוצה להיות הגפרור,
אלא גם בטוח שהוא מסוגל.
מאחרי כל זה מסתתר חייל בן ,21 מאי-
זור הדרום-180 ,ס״מ, המבטיח לספק לזו
שתעבור המיבחן ״את כל האושר הרוחני,
נפשי, פיסי — הקיים עלי אדמות.״

סנטימנטלית ורומנטית
מגיפה של רצינות עוברת על המדינה.
כל הכלות מחפשות ״רק רציניים.״ גם
( .)5/72 היא רוצה להכיר ״גבר רציני,
למטרה רצינית בילבד, שיהיה נמרץ,
מעניין, רחב־אופקים, שיתעניין בתרבות
ובאמנות, שיאהב חברת אנשים וטיולים,
שיהיה בו מיזוג של רצינות ועליזות. ש יהיה
אחראי וטוב־לב. וחשוב לי מאד
שיאמין באהבה.״
היא עצמה מורה אקדמאית, צברית מ משפחה
אירופאית, רווקה ובת .28 היא
אוהבת כל מה שנעים לעין וערב לאוזן
(פרט למחמאות מזוייפות, כמובן) .״אני
בחורה סנטימנטלית ורומנטית,״ היא מו סיפה
,״טובת־לב ושאר תכונות, שמטע מי
צניעות לא אפרטן. באשר להופעתי
הרי שאני בהירה מאד, בלונדינית טיבע
י ת, תמירה (0 170״מ) וחטובה. נאה.״

בתול מרחובות
( )6/72 חיפש וחיפש בכל המדורים שלי
ולא מצא אחת מתאימה. אז הוא מעז

היה צפוי שזה יקרה. אחרי שהנשים
השתחררו בעזרת התנועה לשיחרור ה־אשה,
הן החלו לשחרר גם את הגברים
— מהמיכנסיים שלהם. זה התחיל
בפירסום תנזונות־עירום של גברים ב־עיתוני־נשים
מכובדים, כמו הקוסמופד
ליטן, בתגובה על תמונות־העירום של
נשים בעיתוני־גבריס, נוסח הפלייבוי.
ועכשיו יש כבר, סוף־סוף, גס מועדון
של חשפנים. בהאנגר קלאב, שבאחד
מפרברי וושינגטון, מופיעים רק גברים.
נערי גו־גו מרקדים על הבמה
עירומים־למחצה, ושפנפנים בסליפים
קצרצרים משרתים שם את קהל הנשים
הבודדות הבאות לחזות בפילאי
הגוף הגברי. בשיא הערב עולים כמה
חשפניס אל הבמה. הם נשארים לבסוף
כשרק מיטפחות למותניהס. תמורת
כמה ״ירוקים״ ,הנתקעים במיטפ־חות
ההדוקות, ניתנת לנשים המשוחררות
הזכות להתיר את הקשרים ולהתפעל
מקרוב מהמיתקנים הגבריים.
אם זה יימשך ככה, תקום לנו בקרוב
גם תנועה לשיחרור הגבר. לא שזה
יהיה מייותר.

ומציע את עצמו .״אני בן 17 וחצי׳ רחו־בותי,
רומנטיקן גדול, כנראה הבתול ה יחיד
בגילי ברחובות, עיר החטא ושיל-
טון הליכוד. ביישן, סגור בחברה זרה,
אבל גם פתוח ולבבי אצל חבר׳ה שאני
מכיר.״ כדי שלא תהיינה הפתעות הוא
מציין שהוא נמוך יחסית וגם עם מעט
פצעי בגרות. אבל זה קשור כנראה ל עניין
הבתולים.
זאת שהוא מחפש צריכה להיות מאי-
זור רחובות—ראשודלציון—נס־ציונה, בגי לים
.15,5—16,5בגיל הזה הוא רוצה אותה
כבר ״רכה, רומנטית ונשית, אחת
כזאת שאפשר לשבת איתה יד ביד, לפי
הנוסח הישן ולהביט בנוף, וגם לנשק
בלהט, לפי הנוסח החדש, בלי חשש מ־פעולת־תגמול
בצורת סטירת״לחי או שרי-
טת־חתול.״
אם אתה מחפש פיתרון לבעיית הבתולים
שלך, חביבי, אתה לא נמצא בשנ תונים
הנכונים.

למרומי הקומה השנייה, ופותחים ב היסטריה
את דלת דירתם, הם רואים ב־חדר־האורחים
את מיטב חבריהם וחברו תיהם
רוקדים לצלילי המוסיקה, ומחזיקים
פאב הנרי השמיני שבהרצליה-סיתוח היה
מלא מפה־לפה. על הבמה עמד השחקן
טוכיה צפיר, והצחיק כחיקויים שלו את
קהל־הנוכחים עד דמעות.
לפתע ניגש אחד המלצרים אל זוג שישב
בפינת הפאב, והגיש לידיו של הגבר פתק.
בפתק היה ם>זוב :״טוס מייד הביתה !״
הגבר, ששניה קודם־לכן שכב על הריצפה
מרוב צחוק, החוויר, לקח את אשתו בידה
ושניהם יצאו בבהילות מהפאב לתדהמת
השחקן והנוכחים. הממושקף הפירסומאי אלה היו
יהודה נותן ואשתו דפנה, בתו של מנ הל
יקבי כרמל מזרחי ד״ר אליקום אום*
טשינסקי. הם מיהרו לדירתם שבנווה־אביבים,
מבלי שיוכלו להעלות בדעתם
מהי הסיבה שבגללה עליהם לטוס הביתה.
בביתם שבנווה אביבים מיו חמשת ילדי הם.
אוסנת בת השבע־וחצי ואהוד בן
החמש־וחצי, שני ילדיו של יהודה מנישו איו
הקודמים, וממי בן האחת־עשרה וחצי
ותמי בת השבע־וחצי, שני ילדיה
של דפנה מנישואין קודמים של דפנה.
וכמו־כן צעיר הבנים, התינוק אריאל
בן תישעה החודשים, שהוא ילדם המשותף
של בני הזוג.
כשהגיעו השניים, במהירות מכסימלית,
לדירתם שבנווה־אביבים, ראו מלמטה ש האורות
דולקים בכל הדירה, השכנים עומ דים
על המירפסת ומוסיקה קולנית בוקעת
מהמערכת הסטריאופוניית. ובהתחשב בזה
שהשעה היתד, שתיים בלילה, ודאי הסכימו

אף פעם לא דאגתי באופן מייוחד לדוג
מנית־לשעבר ודיילת אל־ על הוותיקה לא!
כן־נפתלי. הבחורה הזו, לאן שלא פנת
ואיך שלא הסתבכו לה החיים, תמיד ידע
להסתדר ויצאה יפה מאד מכל מצב.
עובדה. לאה ניהלה תמיד יחסי־ידידו
הדוקים עם כל מיני מיליונרים בעול!
ואפילו עד לדרום־אפריקה הרחוקה הגיעו
כן, שכחתי לציין, המיליונרים של לא
היו תמיד תוצרתרחוץ, אבל זה לא פל:
אחרי הכל, כמה מיליונרים תוצרודהאו
אתם מכירים ז

יהודה ודפנה כותן ילדים איתי שהיתר, לזוג נותן סיבה טובה מאד
לדאגה.
והנה, איך שהם מגיעים לבנים כסיד

מישפחה מרובת
כל הכבוד, באמת כל הכבוד ! כמו שאתם
רואים את דני דגן האמרגן־לשעבר הנמ צא
בשירות ממלכתי בהווה, אז הבחור —
שיש לו ילדים בוגרים שהיו יכולים להיות
כבר הורים בעצמם — ממשיך לעשות יל-

נחמה
ט ותא

קודמים — בבית ברמת־גן, טוען שמרוב
צפיפות הוא לא יכול להיכנס הביתה.
בחצר הבית, חוץ מהילדים, שהקטן בהם
בן שנה ושמונה חודשים ושמו שי, מסתו בבים
גם כלבים וחתולים ובעלי־חיים
אחרים למיניהם.
מאז חדל להתעסק עם שחקנים והחל
עוסק בעניינים רציניים, נראה דני טוב
יותר ומאושר יותר מאשר אי-פעם.
אז כמו שאומרים בהזדמנויות חגיגיות
כאלו, לפני כל מאורע משמח, לבריאות
ובמזל שיהיה לו!

בידיהם גביעי יין, כשחמשת ילדיהם, ובראשם
אריאל הצעיר, לוקחים חלק פעיל
במסיבה.
הסתבר כי אחרי שעזבו את הבית, כשהם
אינם טורחים לספר לילדיהם לאן הם הול כים,
שכן חמשת הילדים עצמאיים מאד
והוריהם אינם מוסרים להם דין־וחשבון,
התעורר אריאל הפעוט והתחיל לעשות
מהומות, וארבעת אחיו לא הצליחו להרגיעו
בשום פנים ואופן.
אחרי שהוא הצליח להעיר את השכנים,
וגם אלה לא הצליחו להרגיעו, התקשרו
השכנים לידידיהם של בני הזוג, שבאו,
אבל גם הם נתקלו בחומת התנגדות חזקה
מצידו של אריאל הקטן. לא נותרה ברירה
אלא לקחת את ספר־הטלפונים ולטלפן
לכל מקומות הבידור שבעיר, עד שאותרו
בני הזוג כותן בפאב הנוי השמיני.
אז מה הייתם עושים אם הייתם באים
הביתה ומוצאים מסיבה? הייתם מצטרפים
אליה, לא? וכך עשו גם דפנה ויהודה,
כשאריאל הקטן משמש כאורח הכבוד. אבל

בקיצור, ניהלה יחסי־ידידות עם מילי
נרים, אבל בסוף התאהבה על־באמת !
ישראלי דווקא, ולאו־דווקא מיליונר, כ
אם סתם קברניט באל־ על. לא שלקברג
טים באל־על חסר כסף, חס־וחלילה, או
תסכימו איתי שהם לא מיליונרים.
הקברניט של לאה היה, כזכור שמולי
שמיר, שהתגרש בזמנו מאשתו רות׳
בגלל אשת־החברה יונה לחוכיץ. ל*
תפסה אותו איך שהוא סיים את יחסיו ז
הדוקים עם הגברת לחוביץ. אבל האהב
הזו, ואל תשאלו אותי למה, לא החזיל
מעמד יותר מאשר שנה שלמה, ואיך שנ
מרד״ חזר הקפטן שמיר אל אשתו רוו
שחיכתה לו כל הזמן בסבלנות, ואומר
שהם נמצאים כעת בירח־דבש ניצחי.
אך לא אחת כמו לאה תתן קעצג
להרגיש מוזנחת ונעזבת. היא מצאה >
מייד אהבה חדשה, בדמותו של רו*
עור ניו־יורקי עשיר ומצליח, המייל
את חוטמ״הן של דוגמניות ושחקניות ׳
הטבע לא חנן אותן בשלמות.
ואומרים אפילו שהדוקטור ולאה מא
חבים עד-כדי-כך, שאולי תגיע סוף־ס!
הדיילת החתיכה אל המנוחה והנחלה1 ,
מהרה בימינו, אמן.

אותו באמת אי־אפשר להאשים. אחרי הכל,
הרגילו אותו למסיבות משחר ינקותו.
כשהוא נולד, ערך לכבודו סבא אוסט־שינסקי,
כזכור, מסיבה־רבתי בלב הפרדסים
ליד רחובות, והמסיבה הזו היתה כל־כך
מוצלחת, עד שמה הפלא שהקטן נדבק
בחיידק המסיבות ל

סיפורי סבתא
לפני כמה ימים קראתי בעיתון ידיעה, שאמרה כי קיימת
כיום נטייה בחוגי הרפואה לשכנע אמהות להשתמש במה ש העניק
להן הטבע, ולהשתמש בחלבן הן במקום בחלב של תנובה.
והנה קרה המיקרה, ואני עוברת ברחובה של עיר ורואה את
הזמרת המצויינת רכל! ה זוהר, בחברת אשה זקנה, כשהתי נוקת
המקסימה שלה תמה בזרועותיה.

דני ואורנה דגן ילדים דים בקצב שלא היה מבייש כל אב מתחיל,
ועומד להיות לאב בפעם השישית.
דני, הנשוי לאורכה( ,אחותה של הדוג מנית
אן טוכמאייר). ,שהיא אחות ב־מיקצועה,
היה נשוי קודם־לכן פעמיים, פעם
אחת לבת קיבוצו מישמר־העמק, שהיא
אם ילדיו הבוגרים ושנישאה מאוחר יותר
לידידו הטוב ביותר של דני, ופעם שנייה
לצעירה נאה בשם עדיזה דגן הלומדת
כיום באיטליה, ממנה אין לו ילדים.
דני, המתגורר עם אורנה וכל חמשת
—בהם ילדתח־שלה מנישואין
הילדים

ובכן, מסתבר כי הזקנה איננה אלא הסבתא של רבקה׳לה,
שהיא בת למישפחת זינאתי שמוצאה מפקיעין, ושמעולם לא
עזבה את הארץ.
עוד הסתבר כי רבקה׳לה, למרות שילדתה כבר בת שמונה
חודשים, ממשיכה להיניק אותה ומתכוננת להמשיך בכך עד
שהקטנה תצמיח שיניים.
כשד,בעתי, כאשד, מודרנית, את תדהמתי, סיפרה לי הסבתא
שאצלם במישפחה נהגו להיניק את הילדים עד שהלכו לכיתה
גימל. זאת אומרת, בין שיעור לשיעור היו הילדים קופצים ה ביתה
ומקבלים ארוחת־בוקר וארוחת־עשר מאמא שלהם, וכך
צמחו למישפחת זינאתי ילדים בריאים וחזקים.
אז אם מישהו מכם חשב שרבקהל׳ה זוהר הפכה תימהונית,

טיבעונית וצימחונית בגלל בעלה האמריקאי כיד קרנסלוי,

טעות בידו. האהבה הזו לכל מה שקשור בטבע באה לה מהבית.
ואם אתם לא מאמינים, תשאלו את הסבתא.

רבקה זוהר וכיד קרנסקי
ילדים

הקומדיה הסקסית של

ה שנ ה!

להלן

לו חהמ חי רי ם ה מו סכם
ל ־ 20.6.75 - <5 .6 .7 5

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

רקות

עגבניות מעולות
מלפפונים מעולים
גזר 1 חצילים
תפוא״ד חדשים
תפוא״ד חדשים ארוזים (ירושלים)
תפוא״ד מהנגב
1תפוא״ד מהנגב ארוזים י בצל יבש
בצל ארוז (ירושלים)

לצרכו
1.50
2.85
1.65
2.20
1.95
2.15
1.15
1.50
0.85
1.00

הק״ג

פירו

אשכוליות — סוג יצוא
בננות

2.30
3.95

עופות

פטם צעיר קפוא מוכן לבישול גודל 2
שקית שקופה והחתימה כתומה

תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה

9.00
10.50

דגי בקלה — פרום אחיד עשוי מדגים
1שמשקלם לא פחות מ־ 360 גרם

העו ל ם הזה 1972

בכורה ארצית

בקולנוע ״סינמה ״1תל־אביב
4.30 — 7.30 — 9.30

אל/גל
ורק
אל/גל

אל על היא חברת התעופה היחידה
המקיימת טיסות מישראל ל אר הב,
במטוסי ג׳מבו וללא חניית ביניים.
תלאביב 9,00 בבקר

מיורק 2.00 אחה־צ

לקבלת פרטים־פנה לסוכן הנסיעות שלך או לאחד ממשרדי אל־על:
תל־אביב טל, ג מ 294 ירושלים טל. מגמ . 2חיפה טל.640966 .

טוס בחברה שלד
א ל 1/ל ו תי בי אוי ר לי שראל _וו/
111

^-1111

חגי יביגסון אי לון

העולם הזה 1972

שלז וזב
חיה 1ומתגוררת בלונדון אתם השבתם שהיא לא מסוגלת לזה, ש היא
בכלל לא יוצאת עם בחורים, יושבת
כל היום בבית שלה, פורטת על הגיטארה.
עוטפת את עיניה בדוק של עצבות ושרה
מניגוניה, אל מול הראי. אתם חשבתם
שאם היא תתחתן פעם עם מישהו, זה
יהיה עם הגיטארה שלה.
דווקא לכם, היא עשתה את זה

שולי נתן התחתנה ממש מתחת לאפכם, בשקט־בשקט, כימעט
כמו שהיא שרה. התחתנה לה הזמרת של
ירושלים של זהב, שולי נתן, עם אנגלי
צעיר, מהנדס במיקצועו בשם מתיו וייס,
ואפילו עברה להתגורר אי׳תו בעיר־מולדתו,
לונדון.
כמה חבל. מהיום והלאה לא תהיה לגו
יותר זמרת עצובת־מבט, עם גיטארה, ולא
מיתוסים על עיר של זהב שחוברה לה
יחדיו. מה שמזכיר לי שכאשר הייתי ילדה
קטנה היתד, זמרת אחת, שגם היא היתד,

ה חביל ה נ תפ רדהומ שוגו טתב עו ל ם
כן, כבר הרבה זמן לא שמענו על
חבורת העין השלישית. מאז שהם נסעו
בהפגנתיות ובהמוניות מן הארץ, נטמעו
החבר׳ה האלה ברחבי העולם, ולמרות חלו מם
הגדול להתאחד מחדש מניו־יורק, שבה
— בניגוד לארצנו הקטנטונת וד,פרובינציאלית
— יבינו לבטח את האמנות שלהם,
רק מעטים מהם הצליחו להגשים את
החלום המשותף.
אז ככה, השחקן אכי אכיבי, שסירטו
שלושה ועוד אחת מוצג כרגע על מסכינו,
מסתובב לו אי-שם בין קטמנדו לאמסטר־דאם,
ואיש לא יודע היכן בדיוק.
החברה של אבי, הדוגמנית דולי סיסו,
היא באמת היחידה מהחבורה שאכן נמצאת
בניו־יורק, אבל היא נמצאת שם כבר הרבה
זמן, כך שהיא לא דוגמה. כן, היא גם די
מצליחה שם בתור דוגמנית, אבל גם זה
לא דוגמה, כי דולי, אם כל מה שתגידו
עליה, בהחלט נראית הלוואי על כולנו.
ראש החבורה ומנהיגה הרוחני, הבמאי
ז׳אל! מוריי קתמור, תקוע בפאריס אצל
אחיו סמי, אחרי שביים סרט דוקומנטרי
עבור ממשלת סנגאל, ואחרי שלא קיבל
אישור משילטונות־ההגירד, של ארצות-
הברית להיכנס לתחומה של המעצמה הגדולה
ביותר בעולם.
ואם מישהו מכם חושב שאשתו, הדוגמנית
אן טוכמאייר, יושבת כמו כל
אשד, קטנה וטובה בבית, ומחכה ששילטו-
נות־ד,הגירה ישנו את דעתם על בעלה,
אז יש לו טעות.
אן משוטטת לה ברחבי אמריקה, בחברתו
של צלם־הסרטים אמנון סלומץ,
גם הוא איש חבורת העיין השלישית, ו כרגע
נמצאים השניים בקנדה אצל הצלם
אורי כונן ואשתו הזמרת, פארן, נכץ,
גם הם מאנשי החבורה.
מיתוס, וקראן• לה נחמה הנדל, שיום
אחד הפכה להלנה הנדל. התחתנה עם
איזה גיטאריסט גרמני, ומאז נעלמו כמעט
עקבותיה.
מה שחסר לנו זה ששולי נתן תהפוך
פתאום לג׳ולי נתן, ואז באמת נתחיל, כמו
נחמה הנדל בשעתו, להאמין אפילו במטא-
פיסיקה.

ז׳אק ואן קתמור
מחכים

דני אל ה
שבה הביתה
זד, קצת עצוב, אבל עובדה, מה אפשר
לעשות. אחרי כל הצרות שעברו על
דניאלה דינור, בתם של הסופר ק.
צטניק, ואשתו העסקנית נינה דינור.
אז אחרי שהואשמה על־ידי המישטרד,
בהעלמת מטבע זר ונידונה למאסר, ואחרי
שלוי לוי, אבי בתה, לא היה איתר, בזמן

בעיקבות האל־אס־ד
אד המוסד הסגור
הוא היה שחקן צעיר ויפה-תואר. בתור אחד שבזה מצא את עצמו מגלם
תפקידים בתיאטרון ובקולנוע, מייד עם שיום לימודיו בבית״הספר למישחק.
הוא נחשב כבחור רציני, מבית טוב.
לפני בחודשיים חל מיפנה בחייו של השחקן, שהיה בהחלט מה שנקרא
מרובע. הוא התוודע לחבורה מסויימת, החל משתמש בסמים. העניין מצא
חן בעיניו עד־בדי־כך, שהוא לא הסתפק בעישון חשיש בלבד, החליט לנסות
גם אל״אס־די.
הוא נבנס לטריפ. הוא נהנה. אלא שמאז החל השחקן, שנחשב קודם־
לבן בבעל מסור, לגלות סימנים מוזרים ביותר באופיו. הוא היבח את אשתו
פעמים אחדות, נעלם מהבית והחל להיעדר מהצגות.
אמו המודאגת, שיש לה השפעה עליו, שיבנעה אותו לגשת לפסיכולוג,
שהורה לאשפזו מייד באחד המוסדות הפרטיים. באותו מוסד מקובל לשתף
פעולה עם רצונו של החולה, ומאחר שהשחקן החליט בי הוא זמר״פופ
נערץ, ערכו לכבודו אנשי המוסד קונצרטים.
בתום תקופה קצרה, שוחרר. אך מייד, ביום השיחרור, הלך לידיד ולקח
ממנו בסתר עוד גלולת אל־אס־די. הצעיר החל מסתובב ברחובות תל־אביב,
והגיע לבניין העירייה, שם קטף פרח ועלה ללישבתו של ראש״העירייה, כשהוא
אומר למזכירה שברצונו לתת את הפרח לצ׳יצי, כאות־הוקרה. המזכירה
קראה למישטרה, והצעיר הוכנס לאישפוז — הפעם במוסד סגור.

דניאלה דינור זזזרה השתלשלות המאורעות וגזמו המישפט עצ מו.
ואחרי שעונשה הומתק, ובמקום לרצות
עונש־מאסר בבית־הסוהר, היא ריצתה את
עונשה בעבודות־ניקיון בנפה הצפונית של
מישטרת תל־אביב, כשהיא יכולה׳ כתוצאה
מכך, לטפל בתינוקת שלה לי, שכן כל
לילה שבה למלון באזל שבו התגוררה.
אז אחרי כל זה נסעה דניאלה לאמסטר־ראם,
אל לוי לוי שלה, כשהיא מכריזה
באוזני חברים ובאוזני עיתונאים סקרניים,
שכל רצונה עלי־אדמות הוא שהסיוט הזה
יעבור, והיא תהיה כבר ביחד עם לי ועם
לוי לוי באמסטרדאם, שבה החופש חוגג
את ניצחונו.
אז אחרי כל זה, בימים אלה ממש, חזרה