גליון 1974 מתאריך 2 ביולי 1975

גיגפר

א־ 5-00 :ל״י

עולם חוח נו\ל!7

צמרת השילטון במדינה ובצמרת רשות השידור,
הפכו שידורי-ישראל תחנת־שידור
פתוחה, ליבראלית, בה בוטלו הצנזורה
הפוליטית וההחרמות למיניהן, היא אחת
התופעות המעודדות במדינה, גם מבלי
להתייחם לפיתחון־הפה שניתן להעולס הזה.
אבל ביטול החרם על העולם הזה הוא
חלק מהתפנית בהערכה ובהתייחסות ל שבועון
זה, שהתחוללה בקרב חוגים רבים
במדינה בשנתיים האחרונות.

״ ה עול ם חז ה ״ ,ש בו עההחד שו ת הי ש ר אלי. המערבתוה מינ חלח: תל־א
בי ב, ר חו ב גו רדה ,3טל פון 243386־ .03ת א־ דו א ר . 136 מען מבר קי :
״ עול מ פר ם ״ .מו דפסב ״ ה ד פו סהחדש ״ כ ע׳׳ מ, ת ל־ א כי ב, ר חו ב מ --

א ביג דו ר. חפצה :״גד״ ב ע ״ ס. ג לו פו ת :״ צינקוגרפרויה כ ס פי
העור! הראשי: אורי אכנרי
־־עול ם הז ה כן ן״מ.
לאורי: ה
ה מו צי א

״מה קרה?״ שאל אותי השבוע אחד
מידידי ,״העולם הזה תפס את השילטון?״
למראה הבעת־ר,תמיהה שעלתה על פני,
מיהר להסביר את עצמו :״הרדיו עורך
פסטיבל העולם הזה. בל היום שומעים רק
אתכם ועליכם ברדיו...״
ואומנם, ביום הראשון השבוע, בשל
צירוף־מיקרים מוזר, יבול היה המאזין
התמים להתרשם כי תחנת־השידור הממ לכתית
הפכה לקול העולם הזה. בשעה
שלוש אחרי הצהריים השתתף אורי אבנרי
בשידור חוזר של ויכוח על ההימנון הלאומי
התיקווה. שלוש שעות אחר־כך,
נטלתי אני חלק בשידור חי של תוכניתו
של משה טימור, הסיפור שמאחרי הכותרת.
וכל זה לא היה אלא הכנה לגולת-
הכותרת של תוכנית שידורי-ישראל באותו
יום: תוכנית במשך שעתיים תמימות ,׳ש הוקדשה
כולה לימי־בראשית של העולם
הזה — תוכניתם של אורי סלע ונילי קינן :
ראשית נל — התחלות קטנות של דברים
גדולים.
אין ספק שלמאזין הממוצע של שידורי-
ישראל, נראתה התופעה יוצאת־דופן. כינד
עט במשך כל שנות המדינה היתר. תחנת־השידור
הממלכתית מכשיר מובהק של ד-
שילטון במדינה. העולם הזה, שבאותן שנים
נחשב מוקצה־מחמת-מיאוס בעיני כל שלו חות
המימסד, הוחרם טוטאלית גם ברדיו.
איש מעורכי-התוכניות וטשדרני שידורי-
ישראל, שרבים מהם נימנו באופן אישי
עם קוראי ואוהדי העולם הזה, לא העלה
כלל בדעתו שניתן אפילו להציע לשתף
מישהו הקשור בשבועון המסדים בשידורי-
הרדיו.
לא זו בלבד שאיש מאנשי מערכת
שבועון זה לא הוזמן להשתתף בוויכוחים
או דיונים ברדיו — החרם היה קיים אפילו
בשידורי החדשות. עורכי החדשות התעלמו
מסקופים עתונאיים של העולם הזיה,
שהרעישו את המדינה כולה. פרשיות שהיו
קשורות לעיתון זה היו בבחינות טאבו
לרדיו.
החרם הטוטאלי נפרץ בחלקו מאז נבחר
אורי אבנרי לכנסת. כהונתו כחבר־כנסת
נתנה לגיטימציה מסויימת לאיזכיור שם
העולם הזה, לפחות כסיעה פוליטית —
אם לא כעיתון. לראשונה ניתן היה להש מיע
את דיעות העולם הזה מעל גלי ה אתר.
ועדיין זכורות בוודאי אותן סערות
שעוררו אישים פוליטיים ממיפלגות יה-
שילטון והאופוזיציה, שלא התביישו למחות
בפומבי על שניתן לאנשי העולם הזה
להשמיע את דברם ברדיו.
משום כך, תופעה כה טיבעית או מובנת
כמו שיתופם של אנשי העולם הזה
בתוכניות־רדיו שבהן משתתפים מזה שנים
עיתונאים מכל גווני הקשת העיתונאית
בישראל, נראית כיום לרבים כמהפכה-
זוטא.
למעשה, היא רק אחד הסימפטומים במהפכה.
אין אולי תחום נוסף במדינה,
בו ניכר השינוי שהתחולל בחברה היש ראלית
בעיקבות מילחמת יונדהכיפורים,
כפי שהוא מתבלט בשידורי-ישראל, ברדיו
ובטלוויזיה.

בהדרגה אך בעיקביות הפכו שידורי-
ישראל תחנה עצמאית וחופשית. במקום
כלי־ביטוי של השילטון הם הפכו רמקול
ומראה של החברה הישראלית כולה, על
הדברים הנעימים והבלתי־נעימים שבה.
אין פלא שעסקני המיפלגות הממוסדות,
שהורגלו כל השנים לכך שהרדיו והטל-
ווזיר. נועדו לשמש להם שופר, יוצאים

אינני חושב שמישהו מאיתנו חלם אי-
פעם כי יגיע יום שבו יקדישו שידורי-
ישראל תוכנית מיוחדת לתולדות העולם
הזה. כאשר נעשה הדבר השבוע, לא ראינו
בכך אות־הערכה או מתן כבוד. גם עורכי
התוכנית לא התייחסו אליה כך. היד. זה
פשוט מישדר-תעודה, שבא לספר מיקצת
מתולדותיו של מוסד שהפך חלק בלתי־נפרד
מנוף המדינה ומהווי-החיים שלה.
שתי השעות שהוקדשו לסיפורים על
ימי־הבראשית של השבועון, בגילגוליו השונים,
לא הספיקו לגולל אפילו חלק זעיר
מתולדות עיתון זה, הקשורים קשר אמיץ
לתולדות המדינה. אבל היד. בהם כדי
להעניק לדורות שלא הכירו את העולם
הזה מראשיתו, לפחות מושג קלוש על עברו.
חלקה הראשון ישל תוכנית הרדיו ראשית
כל, הוקדש ללידתו של העולם הזה
בסוף שנות השלושים, כשבועון־בידור קליל
בעריכתו של אורי קיסרי, שנשא את ה שם
9בערב. סיפור לידת השבועון מסופר
באריכות בספר שהוציא אורי קיסרי לאור
לאחרונה, וצוטט בהרחבה גם כאן (העולם
הזה .)1970 בכל זאת, כאשר רואיין אורי

סלע עם ״ 0בערב״ :שימעון סאמט ואמיל פוירשטיץ
להט ומסירזת

סלע עם ״העולם הזה״ :אורי אבנרי, אלי תבור ואורי דן
עניין ואהבה
מעורם ומרעישים עולמות על שכלי־ה-
תיקשורת הממלכתיים הפכו מה שהיו חיי בים
להפוך כבר מזמן: אמצעי לאספקת
מידע בלתי־מכוון לאזרחי המדינה ולבי טוי
דיעות — כל הדיעות — המושמעות
במדינה.

העובדה שלאחר

חילופי־האישים ב
קיסרי
במיסגרת התוכנית, היה בדבריו
חידוש פיקאנטי גם לגבינו.
כאשר החל העולם הזה, בסוף ישנות
החמישים, מפרסם על עמודיו תמונות-
עירום, נחשבה התופעה כהעזה נוראה בעיתונות
הישראלית. יוחנה, בא אורי קיסרי
וטען לזכות־ראשונים על העזה זיו .״באים
בטענות לאורי אבנרי על שהדפיס תמונות-
עירום בהעולם הזה,״ סיפר ,״אבל אני
הייתי הראשון שעשה זאת. כבר בסוף
שנות ד,־ 30 הדפסנו ב־ 9בערב קאריקטו־

רות של נשים עיממות, אבל עשינו זאת
לא ברשת אלא בקו.״•
שניים מהוריו של 9בערב, שליוו אותי
גם באשר הפך להעולם הזה, ב־ ,1946 נטלו
חלק בשידור החי. היו אלה שניים מהוותיקים
שכעיתונאי ישראל: שמעיון סאמט
והד״ר אמיל פוירשטיין. כל אחד מהם
סיפר על חוויותיו וזיכרונותיו מתקופת
עבודתו בהעולם הזה. כאשר האזנו להם,
יכולנו לחוש כי ירשנו מהם לפחות תכונה
אחת: את הלהט העיתונאי ואת המסירות
הגובלת באהבה לעיתון זה, שמראשיתו
בישר מהפכה בסיגנון העיתונאי בישראל.

חלקה השני של התוכנית התייחס
לשנים הראשונות של העולם הזה בגילגולו
הנוכחי, כאשר עבר ב־ 1950 לבעלותם של
אורי אבנרי ושלום כהן. באולפן ישבו
אורי אבנרי, אורי דן — איש מעריב
שהחל את הקאריירה העיתונאית שלו ב־העולם
הזה, אורי סלע — מנחה התוכנית
שבמשך שנים רבות שימש כעורך הגראפי
של העולם הזה, ואני. לשידור החי הצ טרפו
שלושה מהעיתונאים הידועים ביותר
בישראל׳ שסיפרו באמצעות הטלפון מעט
מחוויותיהם בתקופה שבה עבדו במערכת
זו. היו אלה הקאריקטוריסט קריאל
(״דוש״) גרדוש, המראיין רפאל בשן ח ד
עיתונאי־הלוחם ברוך נאדל.
הם נבחרו במיקרה, מתוך רשימה ארוכה
של עיתונאים שהרכבנו בשעת הכנת ה תוכנית,
ושכל אחד מהם יכול היה לספר
סיפור מרתק ומשעשע משלו. היה בדעתנו
להקריא במהלך התוכנית רשימה מכובדת
זו, אבל הזמן לא הספיק. אני סבור שכדאי
אולי למלא את שהחסרנו, ולפרט רשימה
זו כאן. כי העולם הזה, כפי שהוא נראה
היום, אינו רק מוצר של המערכת הנוכחית.
הוא פרי מאמץ משותף של עשרות מטובי
העיתונאים, הצלמים והציירים בישראל1 ,
שעברו דרך העולם הזה ב־ 25 שנות קיום ;
המערכת הנוכחית, ושכל אחד מהם הותיר
משהו מאישיותו בעיתון.
אפשר להתחיל את הרשימה בשמות הגרפיקאים
והציירים שעזרו לעצב את תבנית
העיתון ושעריו בתקופות שונות. בי ניהם
ניתן למצוא שמות נכבדים כמו ה ציירים
ז׳אן דויד, שמואל בק, נפתלי מם,
אלישע גת, גרט רוטשילד, זאב ליפמן ושמעון
צבר. אפשר להזכיר קאריקטוריסטים
כמו דוש, זאב פרקש, רענן לוריא ושמעון
צבר. בין צלמי־המערכת נכללים ותיקים
כמו פול גולדמן, מקסים סלומון, דויד
רובינגר, אוסקר טאובר בצד צעירים יותר
כמו יגאל מן ורמי הלפרין ז״ל, שנהרג
במילחמת יום־הכיפודים.
רשימת העיתונאים שעברו בחצי היובל
דרך העולם הזה כוללת כחמישים שמיות,
המפוזרים כיום על-פני העיתונות הישר אלית
כולה. לפי סדר מיקרי נמנים ברשימה
דב בר מלכין, אהרון דולב, רפאל
בשן, מיכאל אלמז, יוחנן להב, ברוך
נאדל, עמוס קינן, דידי מנוסי, דן בן־אמוץ,
סילבי קשת, זיוה יריב, תמר מרוז, אורי
דן, דן מרגלית, אלכם מסים, רן ביסלו,
יואל מרכוס, יצחק ליבני, אליהו זהבי,
אורי אלוני, דב איתן, עמיקם גורביץ׳,
חנוך לוין, שמואל שי, מידית שם־אור,
רפי נלסון, משה בן־אפרים, יחיאל בשן,
יוש הלוי, מידד שיף, עמנואל פרית, ישע יהו
לביא׳ שרגא הר-גיל, מקסים גילן,
חיים הנגבי, שמואל מור וריקד. ויוחנן
זראי. בין עורכי מדור־הספורט וכתביו
ניתן למצוא שמות כמו יחיאל ארזי, יהודה
גבאי, משה לרר, יהושע שגיא, שייע גלזר
ויוסל׳ה מירימוביץ׳.
אנחנו משוכנעים, שכשם שהם תרמו ל-
העולם הזה, כך תרם גם העולם הזה להם.
ואם רוח העולם הזה מבצבצת פודושם
במרבית עיתוני ישראל החשובים, יש
להם, לא במעט, חלק בכך.

* הכוונה להבחנה בין גלופות־רשת,
המורכבות מנקודות זעירות, לבין גלופות־קו,
קמורכבות מקווים וחללים לבנים.
השיטה/קך אשונה משמשת לתצלומים, השניה
לציוהיכי^-

- 26ק^ו-ו מגבר 1120 אנ 1הס פ קי))5
פטיפזן ידני
טיונר ולט//וטוק סטריאו :
זוג רמקולים

<- 70ג )1וו מגבר 70 וואט הספקקק
פטיפון חצי אוטומט־טס
וא ש חנוט׳
טיונר ט_\/ו/ו׳1[1ג/וטו=ו סטריאו
טייפ ק ס טו ת ״לפטסנד
זוג ך מקולים>וזסבקה הוזלנז יולי)

<-20 ווטזח מגנו 20 וואט הספק קי)
פטיפון חצי אוטומטי
טיונר זלו^/גוזק סטריאו
טייפ ק ס טו ת סטריאו
זוג רמקולים

סל-קו/ווא מגבר 7 0וואט וז ספקקק
פטיפון חצי אוטומטי .
טס ראש מגנטי
טיונר ל2י/1ולו,נ^//וק סטריאו
זוג רמקולים

9ו - 2קוו מגבר 36 וואט הספק קק
פטיפון אוטומטי
טיונר 111 גג/וטוק סטריאו
טייפ ק ס טו ת סטריאו
זוג רמקולים
6 19כ -קוו מגבר 40 וואט הספק קק
פטיפון אוטומטי
טיונר ו1/ז\/2וטו=) סטריאו
ט״פקס טו ת סטריאו
זוג רמקוליסוהספווח חחיגז-איגזסט)

בואו לראות,לחוש ולשמוט מוסיקה באולמי התצוגה של סוס

העול ם הז ה 1974

רמקולים מ ־סו וואט טד 100 וואט
8 אחת מאין סוף אפשרויות:
ו. מגברססווואט הספקקק
2פטיפון אוטומטי
.3טיונר יטואצ/יטו? סטריאו
.4טייב ק ס טו תדק ־ץ 018ס־ סטריאו
. 5זוג רמקולים

מגבר !6וואט הספקקק
פטיפון ידני
טיונר וטוג1//אק סטריאו
טייפ ק ס טו תדק סטריאו
זוג רמקולים

תל-אביב: מנדל שלום.יח אחר-רוטם ,9סל.ו43ג 5

רן אדליסט, סופר, חבר קיבוץ השומר־הצעיר עין־שמר, ומי
שהיה בשעתו הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית, עורר
בשבועות האחרונים את חמתם של החוגים הלאומניים בישראל.
רשימה שאותה פירשם בביטאון פנימי של הקיבוץ־הארצי, עוררה
גל של מחאה, שהגיע לשיאו לפני שבוע, כאשר נשות
פני כחודש פידסמתי רשימה בשבד
/עון פנימי של הקיבוץ־הארצי, השבוע,
בה קראתי לזהות את הימין המטורף ביש ראל
כמטרת אוייב ולהכות בו.
כתבתי באותה רשימה :״הימין המטורף
ואירגוני־החבלה הערביים הם אוייבי
האנושות בחלק זה של העולם. נגד איר-
גוני־החבלה פועלת המדינה כך זכך. זד
בעייה: איך להכות בימין המטורף?״ אח רי
פירסום הרשימה התחוללה אחת מסע-
רות־הצלוחית, המפרנסות ייצריותם של ה כוחות
הנאבקים על דמות המדינה היהודית.

מכתבים
״המעגל השלישי״ הפגינו מול בית הקיבוץ־חארצי בתל״אביב
ושירה של אנשי ארץ־ישראל״השלמה, בראשות רחל ינאית בן־
צבי, פירסמו קול קורא המגנה את מאמרו. כיוון שהוויכוח
הפן נושא ציבורי, מאפשר ״העולם הזה״ לרן אדליסט לפרסם
תגובתו על התגובות, מבלי להתייחס או להזדהות עם תוכנה.

הפוליטית) מדבר בלשון של ציוויים אלו היים,
ואין לחברה שפוייה כל בסים משותף
עם שיירי פולחן עתיקים׳ מעורבים
כתכתיבים פוליטיים, בהשראת ציווי אלו הי
מלפני אלפיים שנות.
חברה תרבותית צריכה לכבד ולהוקיר
מסורת עתיקה, אבל לחיות כיום לפיה? !
.״״ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את
הכנעני למס יהושוע י״ז) גם כיומו
איך אפשר לנסות ולשכנע את האצים בהו לים
ודחופים מהתנחלות להתנחלות, ד
אלוהים זבן־ציון נושפים בעורפם?

פרויד, שנגע במהוסס בפאתולוגיה של
הכלל׳ היה פסימי בכל הנוגע ל״תוצאות
הטיפוליות.״
״מה התועלת,״ אמר פרויד ,״בניתוח
השנון ביותר של נוירוזה חברתית, אם
אין לאיש הכוח הדרוש לאלץ קהילה
שלמה לאמץ לעצמה את הריפוי ו למרות
כל הקשיים,״ המשיך פרויד ניתן ל צפות
שביום מן הימים יימצא מי שיעז
לחקור את הפאתולוגיות של קהילות מתורבתות.״

בסופו של דבר, מהי מילחמה אם

הפרצוף האמיתי
אני מודיע קבל עד ועדה שאני משתייך
לתנועת השומר־הצעיר.
׳אני יודע שיהיו כאלה שישמחו לעובדה
שחשפתי סוף־סוף את פרצופי האמיתי. אני
גם יודע שהם י׳סי׳קו מכך שאני מעריץ

עד כמה מטורד
אישית נשטפתי בזרם תגובות. הסבירו
לי כי אני שמאלן׳ מרכסיסט, מצפניסט,
עוכר-ישראל, בוגד. בדרך כלל היו מרבית
התגובות מצחיקות ובלתי-ענייניות. מי עוטן
נימקו גלויות השקפת־עולם בוטה,
ניצית וגזענית. ידידים ברכוני על זה ש־
״חזרתי לכותרות.״ לפני שאגיע לעניין
עצמו ארשה לעצמי להשתעשע בסיקור
חלק מן התגובות. נסתבר לי שרוב המגי בים
לא קראו את הרשימה עצמה, אלא
את הידיעה העיתונאית שהופיעה בידיעות
אחרונות.
שלמה נקדימון, ידידי, הכתב לענייני
מיפלגות ועיתונאי־החצר הפרטי של בגין,
תפר טלאי גם ומקוטע ברמה של עיתון
פרובינציאלי רוסי, וזה היה הבסיס ל הסתערות.
אחד
המגיבים היה כתבנו לענייני של מות
הארץ, מר משה שמיר.
בכל תגובה שהיא (גם זו שלי) מבצבצים
בין השיטין מישאלות כמוסות, מאוויים
חבויים, תווי-אופי ניסתרים — זה מעניין,
לפרקים משעשע׳ לפעמים עצוב, פעמים
מסוכן. מכל מקום, יחסי-הכוחות בין ה שפויים
והמטורפים בארץ זו הם עדיין ל רעת
השפויים, באופן בולט — וכבר מז דרז
מר שמיר לעקוד עצמו על מיזבח
רעיונותיו, כשהוא מעמיד עצמו בחזה
חשוף מול כיתת יורים בפיקודי( .״אני
מקבל ואני מודיע: זהו זה. כשרן אדליסט
יתן את פקודת־האש לכיתת־היורים —
מקומי יהיה בין אלו שליד הקיר״ — משה
שמיר — מעריב).
תירגע, מוישה, תירגע. עוד הרבה ילדים

מאת

רן א ד לי ס ט

לא התקפת־טירוף קיבוצית? ואני כולל
את החברה היהודית והערבית כחברה
אחת, בדומה לנפש אחת משופעת ב סתירות
הגורמות להתקפת־טירוף.
וכאן, שוב נכנסים לתמונה קיצוני-הדת,
בשוללם מכל־וכל אפשרות של חיים משותפים
עם הערבים, ובהסתמכם על נימוקים
שאבד עליהם הכלח.
כמוהם ככוהני-הדת המוסלמיים הקיצו ניים.

ין־ הגענו אנחנו, השפויים, לכך
שאנחנו הולכים בדרכם של המטור פים
הקנאים האלה? האם אנחנו יכולים
לאזור אומץ, ולראות עין בעין את הטרא-
גדיה של שני עמים יהודיים? שתי ארץ-
ישראל? האם שלום המבוסס על אי-
כפייה לא צריך לשרור בינינו ובינם לפני
שאנחנו הולכים לעשות מילחמות משותפות?
אני
יודע, אני יודע. הערבים והיטלר
אינם מבדילים בינינו לבינם — אבל האם
לא חשוב יותר לדעת מי אנחנו, מאשר:
מה חושבים עלינו האחרים?
זהו מאבק מר וכואב כמו כל מאבק
מישפחתי. אני מניח שהטרמינולוגיה שלי,
דהיינו: שפויים ומטורפים, יש בה אפקט
דמגוגי כמו בזו של, בוגדים ופטריוטים,׳
שאנשי הימין משתמשים בה, אינה תו רמת
לאווירה הטובה שמן הראוי שתשרור
בעם דפוק מוכה צרורות של צרות צרורות.
אפל אני חושש שעברנו את הקו ה אדום•
יבבת הפאניקה של הימין המטורף

הוא הימין המטורף?

רמי פיכמן
אין לו אחות
גדול של רן אדליסט, מאמין ב״מולדת
השנייה״ וב״שמש העמים״ ,הולך בדרכיו
של אודי אדיב, שאני קומוניסט ושאחותי
זונה...
אני נשבע שאין לי אחות, ובקשר לפרצופי
האמיתי — ראה תמונה.
רמי פיכמן, גיבעתייס

פיעגוח התעלומה
כל הכבוד לכם על המאמר ״תעלומת
האסיר א״ (העולם הזה .)1971 זוהי דוגמה
מאלפת, איך לתאר דברים מבלי להתאמץ.
מאחר שהמאמר כולו היה מעין תשבץ,
החלטנו לנסות לפתור אותו, והתוצאות
מובאות להלן.
נודה לכם אם תפרסמו באיזו מידה
הצלחנו לקלוע למטרה, ולנחש נכונה.
פישקה קידרון — מרדכי קידר; תובל
ניומן — יובל נאמן! לפטי — יהושפט
הרכבי! פרונד — .פרו; משה דגן — משה

דויד לוי
האדם הרביעי

מבועתים בבובעי-פלדה גדולים ממידתם
יאכלו עופרת לפני שתוציא את נישמתך
הדשנה ואתה זקן, ורוד, ומקומט.
אני יכול להבטיחך נאמנה שפקודת-
האש היחידה שתשמע תהיה זו של המטר׳
דזדהוטל למלצר, כשתוציא סיגריה.
לעצם העניין: כפי שאמרתי עשר שורות
למעלה, נראה לי שיחסי־הכוחות בין
השפויים והמטורפים הם בהחלט לרעת ה שפויים,
כך שאני חושש שמישאלת־ליבך
זו לא תזכה להתממש (אם כי ניכר בך
שהרעיון כרעיון מוצא חן בעיניך).
אפילו אם יתהפך הגלגל (כפי שאני מק ווה)
,אני סומך עליך שמומחיותו בטיהור
שרצים תבטיח לך את דרגתך העיתונאית.

^ תכתי :״להכות את הימין המטר
רף״ ,משום שלדעתי כבר אין׳מקום
לוויכוח, אלא ׳להכרעה בלבד. לקיים מא בק
(שבו התחילו אנשי הימין בהוד
נגדם באלימות לפינויים) ,ולאחריו בחי רות.
אין
בסים משותף לוויכוח. הכוח המכ ריע
בוויכוח כיום (לא במיספרו כי אם במידת
קנאותו ומיקומו בלשון המאזניים

מילחמה בגלל תכתיב דתי היא מגוחכת,
מטופשת וטראגית לא פחות מהסטאטוס־קוו
הקואליציוני הידוע לשימצה.
המאבק צריך להתרכז בחלק הזה של
הפאשיזם הישראלי, משום שהם אלה ה מוציאים
את הערמונים מן האש בשביל
שאר המרכיבים. בשביל רואי חזות הבי טחון
בכל, בשביל תעשייני וקבלני המיל-
חמה, בשביל הוזי מלכות ישראל השלי שית,
ובשביל אספסוף הכאריזמות. כל שאר
המרכיבים, ללא הקנאות הפאתולוגית, הם
סתגלנים באופיים הקיבוצי, וזו גם סיבת
תמיכתם העכשווית ברעיונות הימין ה מטורף.

אילתימפתח בהמשך המאבק בין
* /ו השפויים והמטורפים היא: עד כמה
מטורף הוא הימין המטורף? אריך פרום
כותב כי :״הנחה תמימה מקובלת היא
שאם ציבור דוגל בדיעות מסויימות, יש
בכך הוכחה לאמיתותם של אותם רגשות
ודיעות. אין לך טעות גדולה מזו,״ כותב
פרום ,״העובדה שמיליוני בני אדם סוב לים
מאותן צורות של פאתולוגיה נפשית,
אין בה כדי להפוך אנשים אלה שפויים.״

מתחזקת והולכת, והיא מלווה בתרגילי־כוח
פוליטיים מחושבים — אזל הזמן ל-
שיכנועים הדדיים.
בכל המהומה הזו נשתכחה מאיתנו העובדה
שלא כל חובש כיפה סרוגה ומניח
תפילין מזדהה עם צרחני גוש־אמונים. אי נני
יודע כמה דיוויזיות יש כיום לאלוהים
אבל אפילו בקונסטלציה המם-
שלהם,
ד״לית אין להם רוב חותך. יש להניח
שחלקים גדולים בציבור הדתי לא ימלאו
מחסניות כדי להגן בגופם על הגדה ה קדושה
— אם־כי סיפור אחר הוא, כמה
מהם היו שולחים אותי כדי לעשות זאת.

ך* ן־״הכל אני פסימי באשרלתוצ-
אות המאבק. מניתוח בלתי־מדעי של
התגובות, אני חושב שהימין המטורף בעלייה,
או אולי זו הקקפוניה המטמטמת
של העיתונות שלהם?
אולי רבין הוא גבר נוראי שהחלטתו
נחרצת להבות את פרם? שיכה אותו ב אופן
אנאליטי, אבל שיכה אותו — אם הוא
רוצה לעשות זאת. אולי יהיה שכר ה רשימה
שכתבתי והמהומה שחוללה מיש-
קל־נגד לטירוף הימני.

דיין! שייקה ומיר — שמואל תמיר: חפיציבה
— משכית; אשת משה דגן — רות דיין:
אשת מישקה קידרון — לאה שוורץ: שלמה
גדין — דויד בן־גוריון: יעקב הקטן —
איטר הקטן: בלפוריה — עפולה.
.אגב, לאור העובדה שפרשה דומה מאד
התרחשה זמן־מה לפני זו של האסיר, אולי
רצוי לכנות מאמר זה בשם ״האדם הרביעי״.

ברכה ודויד לוי,

סן־פרנציסקו, ארצו$־:הברית
• הקוראת ברנה לוי ודתה, ידועה
בעבר כשחקנית הישראלית ברבה נאמן.

גזל לאוד״חיום

אנא הצילו! שיעורי מס-רכוש החדשים
באים למוטט אלפי מישפחות. הגזל הוא
לאור היום. שיעורי־המס החדשים הם גזירה
שאין הציבור יגול לעמוד בה.
דירות שניקנו ב 1973-באופן רישמי
150,000-1לירות מידי קבלנים מורשים,
.מוערכות היום על־ידי מס־רכוש ב־325,350
לירות. לעומת זאת, הווילות בסביון וברמת-
(המשך בעמוד )6
העולם הז ה 1974

׳אתם מבלים על החוף, נהנים מהשמש, מהים ומבקבוק טמפו
תוסס וקר. נערת טמפו נגשת אליכם ומעניקה לכם
בו במקום פרם: מקלט טלויזיה נייד -שי טמפו.
נערות טמפו מסיירות יום יום בכל הארץ, הן מגיעות לכל מקום,
קנה משקה של טמפו, נערת טמפו תגלה אותך כשטמפו
בידך אוי במקרר שלך ותזכה אותך בו במקום בפרס.
שעוני* יד מעולים,
טלויזיה נורדמנדה, עשרות מקלטי עשרותי י

אלפי מערכות של 6כוסות דקורטיביות, אלפי חולצות ספורט,
לבחירתך ולהנאתך:
טמפו לימון, טמפו אורנג׳ ,טמפו לבן וטמפו קולה.
השבוע זכו :
בטלוויזיה — י. שיינקינד, שמעון התרסי ,43 מל־אביג. בשעונים נ. חבקיו, רח׳ חן ,35/20 ערד ן ש. ביטון, סירקיו ,40 חיפה ן ג. צמח,
דרך אילת , 124/12 באר־שבע ; ע. צינמן, שאול המלך ,13 קיראון ן י. יחזקאל, רח׳ פינלס ,7תל״אביב ; א. מרדיקס, רח׳ רוטשילד ,99 פתח־תקווה.

מכת בי ם
(המשך מעמוד )4
חן מוערכות בסכומים המעוררים גיחוך.
אנא עירכו כתבה בנושא, והעלו את
בעיית אלפי המישפחות הנגזלות ללא יכולת
להתגונן.
להעולם הזה ההד הגדול בין העיתונים,
ותמיד הייתם ראשונים להתריע נגד העוול.
שלושה מייזאשים, תל־אביב

קדושת הסודיות מופרת
להלן קטע שמצאתי בעיתון הארץ מה־17
ביוני : 1975
״בנק הדואר יוכל לאתר עבור המישטרה
את רשימת החייבים שלא שילמו את קנסות
דו״׳ח התנועה, או עבור רשוודהשידור את
מי שלא פרע את אגרת הרדיו והטלוויזיה.״
אני סבור שהידיעה מדברת בעד עצמה,
בכל הנוגע לקדושת סודיות הבנקים בישראל.
אריה
כר, חיפה

למען המעורבות
״חלפו״ שבועות אחדים מאז פורסמה
תגובתי על ועידת הקיבוץ-האדצי בעיתון
הארץ, שבסיכומו זכתה להבנה ואף להם־

המהלך עם סיפוקהאשלייה,שהמצב ארשת המדיניוהחברתי בישראל לובש
של אי־דאגה, יצטייר כליצן, שאת להטוטיו
לא יישא אפילו הישימון.
אין לי כל ספק ביכולת של כל הראדי־להוות
עוצמה שממנה לא תוכל קאלים הממשלה להתעלם. כי בתוכה קורנת ה כימעט
מכל פורום של אישים שפיות וחוגים, שקצה נפשם מהדמאגוגיה של ״אף
שעל״ ,ש״בזכותה״ ניגר דם.
אתם, בני הקיבוץ, אשר קצרתם מן
האדמה שנותיכם, לא נולדתם כדי לשלם
מס המילתמה בדומייה ממעש.
מן,העבר למד כל יודעו, שבשל מעוף
העשייה בכל תחומי המעורבות, סרגו לכם
אבותיכם חלומות־הוד, לו להם אתם נא מנים,
ראי חיינו היה בלבוש הדר.
החרדות הולכות וגוברות. האחריות
לגורל היתד. השלהבת המחממת כל לב,
אשר עליו חרות ״קידמה ושלום״.
בשם הביטחון שהפך קדוש, הגיע השובע
לגברים של עושק ועושר, שכמותם לא
ידענו, והפער העמיק עד־כדי כאב. האם
נגד העיוותים הניגלים נתפור פיותינו
בשתיקות?
!מלאו שמונה שנים (הן ניראות כחמישים
שנה) מאז המילהמה. במרוצת הזמן נוגסות
תוצאותיה וחותכות בנו כל שלווה נפשית.
יצרנו סביבה מחול-שדים• ,שבטבורו
עמדה הגבורה. הנצחגו שטחים לא־לנו
בהתנחלויות, נישלנו והפכנו בני-אדם ל פליטים.
טיפחנו זוהמה של הומור :״נאצר
מחכה לרביד; ״נכניס להם״ !
בגיהנום הזה נשמה נישמתנו. הבה נפתח
דלת של עירנות ואחדות, שממנה ייצאו
המאמינים בישראל שוחרת אהבה על־פני
מילחמות.
בגוף ובנפש למען המעורבות.
יכי, תל־אביב

סיפור לא־השוכ יכי ישראל שוחרת אהבה
כמה אצל אלה אישר עדיין התבונה שולטת
בהכרתם.
גם היום, לאחר שאתה מקיץ מלילה
שאין בו שינוי, והולך באור־יום ורואה
את הנעשה והמתרחש, אינך רוצה לעצום
מבט אלא להמשיך לזעוק ולהתקומם, כדי
להציל ׳קיומך מפני הידרדרות •שתיטול
ממך זהותך ותמיט עליך דיראון.

אחרי שקראתי את הכתבה ״מוות כמו
במחזה״ (העולם הזה ,)1972 נראה לי
שסיפור-האהבה והנישואין של יורם וקטי
מטמור היה פאתטי ועצוב במיקצת מתחי לתו,
כך שסופו כימעט שאינו מפתיע.
אלא שאינני מבינה מה אתם מתפעלים
כל־כך מהגברת קטי מטמור־לשעבר. טוב,
אז היא היתד. נערת־זוהר ויפהפייה ידועה.
אל״ף, אף אחד כבר לא זוכר אותה. בי״ת :
לפי הסיפור, מאז ברחה מהארץ לא קיימה
איתר, שום קשרים משמעותיים. אולי היתד.
רק קופצת לביקור פה ושם. מכל מקום,
נדמה לי שלא שמעו עליה. יורם מטמור
ז״ל עצמו לא בילה זמן מייותר בארץ.

שמפו רו>אל
ה שמפו הא>דאל>
לכל סוגי ה שיער;
ירוק -לשיער יבש
א דו ם -נגד קשק שי ם
כחול -לשיער ש מנוני ורגיל
צ הו ב -ב תו ספת מיע לימון ס ב עי

שמפן רויאל
זכה במקום ראשון
כקניה הטובה והמוצר הנבחר

ונ ץ 11*111
קגיי מנזמוד (כשעת חתונתה)
סיפור פאתסי

העולם הז ה 1974

מכתבים
לכן, אינני מבינה מה טעם הקדשתם
לסיפור הזיה, שבבר אינו אומר דבר לאיש,
כל־־כד הרבה מקום בעיתונכם.
רחלזהבי, תל-אביב

לחמת ערבי בישראל
בנימה שלילית השוללת את האינפורמציה
האמיתית, התייחס העולם הזה ()1955
להוצאה האנגלית של סיפרו של המשורר
והעיתונאי הפלסטיני פאוזי אל־א&מר :
״להיות ערבי בישראל״ .עתה, לאחר שלא־
׳מכבר יצא הספר לאור במהדורה העברית
— השפה שבה הוא נכתב במקורו —
נמנע, משום־מה, השבועון מלדון במיסמך
הי׳סטורי־חבריתי־פוליטי חישוב זה.
אומנם, רבה וחריפה היא הביקורת שמותח
המחבר יעל האידיאולוגיה הציונית, מיבנה
מדינת־ישראל, ואף על שבועון העולם הזה
שבשורותיו הוא עבד בזמנו. אך אלה הם

ההזדמנותו1 * 111ס, ו ו
.ה 11ת ס
לרכוש אחד ממוצרי 7זרי7ז\7ל המעולים ב מ חי ר מוזל
היכמזי עוד היו ם ורכשי

^ כיו? ן1 1

נדב כץ
סיפור אנושי
חלק בלתי־נפרד, השזור בס״פור־חייו של
אינטלקטואל ערבי־פלסטיני, אזרח מדינת־ישראל,
המספר בכנות ובצורה האנושית
ביותר את סיפורו ישל הרחוב הערבי ביש ראל,
שכה רבים מאיתנו אינם מודעים לו.
עתה, משיצא הספר לאור במהדורה העברית,
בהוצאת ישראל שחק (דח׳ ברטנורא
,2ירושלים) ,ניתנת לקורא העברי האפשרות
לשפוט האם מוצדקת היתה הנימה
השלילית שבה תואר הספר על־ידי העולם
הזה — עיתון המתיימר ללמוד בכנות את
השאלה הפלסטינית.
נדב כץ, סנט־פול, ארצות־הברית
• עוד קודם שנתקבל מיכתבו של
הקורא כץ במערכת, פורסמה כתבה גדולה
על סיפרו של פ׳אוזי אל־אסמר בהעולם
הזה (.)1972

מכונת כגישה״ ליידי״

מ7ן ור פרזידנט

גםבשד 1!1 2 0נ ה
ת היי מ או שרתעם

תגור בישול ״פריגש״

1ד 1 1־

חתיכות — למחנות־עבודה
ברצוני לציין שבזמן האחרון חל שינוי
לטובה בהעולם הזה. אני מתכוון לכך
שפחות ״מכשפות״ עירומות, שעוררו בי
בחילה עמוקה וגועל־נפש, מצולמות ב־עיתונכם.
אני
חושב שהגיע הזמן שהממשלה תשים
קץ להפקרות הזאת, ששמה פורנוגרפיה.
כמו־כן אני סבור שהגיע הזמן שיחוקקו
חוק, שבחורות — או, ליתר דיוק, חתיכות
— לא תסתובבנה חשופות במקומות צי בוריים.
במקום
זה, מוטב לשלוח אותן לעבוד
עבודת־כפיים במחנות־עבודה, אז בקיבוצים.
תיאודור הוכהוזר, תל־אביב

פכק־זמן לערבים
אני אחת מאלו שצפו בתוכנית ״פסק זמן״
בטלוויזיה, וקיבלו את שוק חייהם. ואני
דווקא מאלה שחושבים שהפלסטינים הם
עם, ומגיעה להם מדינה, בשל הסיבה
הפשוטה והמספקת שהם מרגישים בעם
שמגיעה לו מדינה. אני גם אחת מאלה
שאינם חושבים שאנחנו תמיד (או ברוב
המיקרים) צודקים, וסבורה שיש הריבה
עוול מצידנו והרבה צדק לצידם.
מה היה השוק י אל״ף: שהערבים
במיפגש־הנוער הזה היו יותר מעמיקים,
אנושיים, רגישים מן היהודים. שהיהודים
דיברו בסיסמות, האמינו (או לא האמינו)
בדברים שלא טרחו לבדקם ולהתעניין
בהם, וגילו אדישות למתרחש במדינה
(הנזשך בעמוד )10
העולם הזה 1974

הפס טי ב ל של
בו שתס בון...
קצר וצמוד

כאשר חברה מסחרית מח ליטה
לחלק תמונות של אמני
בידור בתוך עטיפות סבונייה
— היא לא לוקחת בחשבון את
תגובות האמנים עצמם.

40ו ריבית שנתית מצטברת

או*4ו $ריבית ססו הצמדה
של הלוח למדד.

כיום עסוקים אמני הבידור
הפופולריים בארץ באיסוף
סבונים ...ולא רק מטעמי ניקיון,
אלא כדי לראות מי כן
מופיע ומי לא — שהרי חברה
מסחרית כ״יצהר״ ,לא תדפיס
את תמונתו של אמן או
זמר שאינו פופולארי.
הנה לכם עוד קנה מידה
מהימן לבדיקת המצב.

(למפקידים ל-ס^חודש[

התכנית הידוידת
המתנת בריות הצמדת
כבו לאחי : 4חודש

הבנק הבינלאומי
*** הראשון בישראל בעי־מ

טניף ואט! טד׳ רוטשילד 39ת״א, של.

כמו ״החטיבה הקלה־ במילחמת־קרים. נשלחו הטנקים של גדודי
המילואים לתוך ״עמק המ 1ו ת״ בלי שום תיבנון. הכנה והגיון

ך* היסטוריה שיל הצבא הבריטי — ממנו העתיק
* צה״ל כה הרבה, אבל למד כה מעט — ידועה
״הסתערות החטיבה הקלה״ בקרב באלאקלאבה, בעת
מילחמת״קרים 1854-6כסמל הקלאסי של לחימה, שיש
בד. אומץ רב אבל מעט מיקצועיות או תבונה. שם׳ עקב
צירוף של טעויות וניהול מטומטם, נשלחו 600 פרשים
בריטיים להסתער בתוך עמק, אל מול סוללות תותחים
רוסיות, כאשר משני צידי העמק ניצבו כוחות רוסיים
נוספים ישטפוהו באש. מובן שלא נותר הרבה מאותה
חטיבה.
התקפה זו לא היתר. יחידה במינה, אבל זכתה להתפרסם
בעיקר משום שהמשורר טניסון הנציחה בבלאדה, אשר
שורותיה, המצוטטות מאד, מספרות (בתרגום חופשי) :
״לא עליהם לשאול מדוע,
אלא רק לעשות ולמות.
אל תוך עמק המוות רוכבים
שש מאות הפרשים״.
5 1(111 1 0 <10־ / 1 ׳ 11611ץ6 2 5 0 0 11־5-1101 10 1־) 711611
0£ )163111, / 1 1 0 )1 6 1116ץ 3116ע 3011 {116 11110 1116

6)1 11מ1111
נוח לחשוב שרק אצל הגויים ייתכנו כדברים האלה,
אבל אין זו אמת: גם חולדות צה״ל אינם ׳נקיים משכמותם.

מפל אדה, אץ הראוי להיתבנות ״קרס בא•
לאקלאכה הישראלי״ יותר מאשר ההסתערות
הכפולה שערבה אוגדת ברן לביוץ איזור הפיר־ראן,
כחזית סיני, כיום ה־ 8באוקטובר .1973
אותן הסתערויות, אשר רושם כישלונן היה
חמור בל־בך, שהשפעתן — לרעה — על ניהול
המילהמה שלנו חרגה הרכה מעבר לתוצאותיהן
המציאותיות ולנזקן האמיתי ואשר את
עיקר פרטיהן תיארנו וגם ניתחנו בסקירה
הקודמת.
לא נדייק אם: נכנה את אופן תיכנון וביצוע שתי

ניתוק של!(פקדים גן
האירועים שאותם היו
אגודים לתכנן ולשל -
הוא ההסבר לשגיאות
ההתקפות על הפירדאן, על־ידי ברן, כ״ניהול שוגה״.
מתאים יותר לקבוע, שהיה זה ״מחדל של: ניהול״ ,או
״אי־ניהול״ ,אשר נגרם — או התבטא — בכישלון משולש
של ברן: הוא לא ביצע ״נ׳והל־קרב״ אלמנטרי! כל
משך הקרב נמצא במקום הלא־נכון ולא שלט כלל על
הלחימה! ואורח-ההתקפה אשר נקט, או הירשה, היה
בלתי־מתאים, בלתי־מתואם ושוגה מבחינה טקטית.

טרם שננתח ביתר פירוט את הדברים הללו, ראוי
שנציין, לשבחו האישי של ברן, כי לאחר המילחמה,
בהזדמנות שאינני יודע לאתרה בדיוק — אבל בפומבי,
ובנוכחות רבים — קבע ברן כי שגה בניהול הלחימה ב־8
לחודש. דומני שבכך זכה ונעשה הגנרל הראשון בצה״ל
(לפחות של יום־הכיפורים) אשר מצא שימוש לתיבה
״טעיתי״ .אבל מובן שאין ההודאה מקלה משהו מעצם
השגיאות ומן ההכרח החיוני לבררן כיאות, כחומר ללקחים.

מינן היה בון?
** יקום המפקד בעת קרב (או לקראתו) איננו סוגיה
חדשה בהיסטוריה הצבאית, והשאלה נפתרה בבר מזמן.
אבל אנו נזקקנו לשוב ולהזכיר את כלליה הראשיים
במיסגרת הביקורת שנמתחה, במאמר מוקדם, על ניהולו
של גונן את המערכה בדמם, שבוצע ״מתוך מרתף״

מאח

נימין ע מי ד רו ר
ועל סמך מפה ודיווחי־אלחוט. צריך לשוב לעניין קרדינלי
זה גם בהקשר ניהול הלחימה על־ידי ברן ולוא רק משום
הסיבה, שאם נשפוט לפי התיאורים הרבים והמפורטים
של יום־הכיפורים, יש לומר כי בדרך בלל אין המפקדים
הגבוהים והבינוניים בצה״ל יודעים להתמקם כנדרש:
בדרך כלל נמצאו הם במקומות רחוקים מדי, או עורפיים,
מכפי שמצווים ״הספר״ וגם ההכרח של תיכנון כל קרב
קונקרטי וניהולו (עלי רק להדגיש כי השאלה היא
מיקצועית גרידא, ואין לכך כל נגיעה לעניין אומץ־ליבם
של המפקדים הנוגעים! לרובם יש בעניין זה הוכחות
קודמות, בלתי־מעורערו׳ת — אבל גם המפקדים הבריטיים,
שניהלו את מילחמודהעולם הראשונה מטירות שבעורף
הרחוק היו, רובם, בעלי צלב ויקטוריה).

ניתוקם שד מפקדים מן האירועים שאותם
היו אמורים לתכנן או לנהל — או שתיבננו וגם
ניהלו כפועל — הוא אחד ההסברים העיקריים
(אם לא הראשי) לשגיאות שנעשו.

ברן אמנם לא פקד מתוך מנקר אלא נמצא בשטח
ובמקום קידמי — על הדיונות הגבוהות של איזור־הקוד
״זרקור״ — ושם גם הופגז, ואחד מקציני החפ״ק נהרג.
אבל לצורכי ניהולן המעשי של התקפות עדיני ויגורי,
כאילו נמצא במרחק 100ק״מ מן המקום. מיקומו הנכון
של המפקד איננו נוגע כלל לשאלת סיכונו האישי. עליו
להימצא באותה נקודה, בה יוכל, בבל זמן נתון ולצורך
כל בעייית תיכנון ושליטה המתעוררת, לקבל את מירב
המידע — ככל האפשר על-ידי התרשמות בלתי־אמצעית !
וממנה יוכל להשפיע באופן אישי וישיר, ככל הניתן,
על התפתחות הקרב.
בבר בששת הימים החל הקרב הטאקטי של צה״ל

להיות קרב אוגדתי. ביום הכיפורים הפכה התופעה קבע
ואף הגענו לכך, שבחלק מן הקרבות הטקטיים לקחה חלק
יותר מאוגדה אחת.

מבחינת מיקומו של מפקד האוגדה משמע
הדברים הללו, שעליו להימצא, בעת ניהול
הקרב ולצורכו, כתוד איזור הלחימה, בין היחידות
הלוחמות וכקירבה פיזית לקו הירי, אם
לא בו_ממש.

את מקומו של ברן בהתקפה הראשונה על הפירדאן,
לדוגמה, ניתן לקבוע בדיוק מוחלט: היה עליו לנוע עם
עדיני, או בינו ובין גדוד אמיר! ובעת שיצאו הטנקים
להסתערות על המערך המצרי, היה ברן צריו להימצא
עימם, אם כי בעורפם ! או׳ לכל היותר, להישאר בעמדות
שמהן ניהלו את קרב־האש, קודם להסתערות.
כללי מיקומו המדוייק של מפקד טאקטי על עוצבות
שריון, בעת קרב-תנועה ובמייוחד במשך התקפה, נקבעו
כבר בעת מילחמ׳ת־העולם הראשונה: את התקפת הטנקים
המשמעותית הראשונה בהיסטוריה, שנערכה על-ידי ה בריטים
בקמבריי. ב־ ,1917 הוביל מפקד ״חיל הטנקים״
בריגדיר אלס, מחצית גופו מחוץ לטנק, ומעליו מתנופף
דגלו השחור. בעת מילחמודהעולם השניה הגיעה לשיאה
אומנות ניהול לוחמיה ממונעת ומשוריינת, ואז גם נקבעו
בבירור כלליה. בנוגע למקום מפקד אוגדת־שריון בהתקפה,
אפשר להשתמש בקביעות שמנסח גנרל גרמני (פון־זנגר,
ללא תקווה וללא פחד, ד,וצ׳ מערכות) ,כמשקפות נאמנה
את המקובלות הנכונות :״כדי שיוכל לנהל את קרב-
הטנקים, נע בדרך כלל מפקד האוגדה, בזמן ההתקפה
המכרעת, סמוך מאחורי גל הטנקים השני, במקום שלא
יעורב ישירות בפעולה עצמה. הטנקים הקדומניים צריכים
ללחום בדו-קרב מהיר, בטווח קצר ובשדה־ראייה מוגבל,
ו(לכן) אין זה המקום לפקח ממנו על כל שדה־הקרב.
אולם ממרחק של כמה מאות מטרים מאחוריהם אפשר
לעשות זאת. המפקד אמנם חשוף כאן לאש הארטילריה

על מפקד ם אוגדה
להימצא -בעת 1יהוד הקוב -
בתור איזור הלחימה
!בקירבת קו הירי
של האוייב, אולם אין הוא נתון ...תחת האש הכוללת
של ההתקפה ...מובן מאיליו שלמיקומו הקדומני של מפקד
האוגדה יש גם השפעה פסיכולוגית על הגייסות. הוא
יכול לצפות באנשיו ולוודא שפקודותיו מתבצעות במהירות
— ולזאת יש חשיבות מכרעת ...ומעל לכל, יש (שם)
למפקד האוגדה מגע, שאי-אפשר לוותר עליו, עם אלה
הנושאים בעומס הקרב — (הם) מפקדי הגדודים...״

חוששני כי ״המיקום הנכון״׳ שקבעתי קודם לברן,
ייראה בעיני הקצין הממוצע בצד,״ל, זוטר כבכיר, קדמי
במידה מוגזמת. אבל פזן־זנגר הנזכר, ודאי היה מעיר
(לחובתי) ,שהפרזתי לצד הזהירות, בעיקר בעת שמדובר
בהתקפה, אשר חשיבותה חורגת הרבה מתוצאתה המקומית.
השאלה הפרטית בעניין מקומו של ברן בהתקפה
עלתה, אם כי באורח מסוייג ולא כסימפטום של תופעה

כלשהי לכוון מערב, אכן היד, עליו להניע את שתי
חטיבותיו הקדמיות על שני צירי־הרוחב — האחת (של
גבי) על כביש החת״ם ומערבה ממנו ! ואת חטיבת אריה,
על ״כביש הרוחב״ .יש להוסיף שכוחות־מישנד, נעו גם
בשטחי החולות שבין שני הצירים, ושחטיבת נתקה עדיין
היתד, מרותקת ללחימה מול קנטרה.
מחוץ לרווח המהירות, השיג ברן כך גם עומק כלפי

בון שלח את
ציוותי 0111011 שלו
להסתערויות חסוות־תנלית
שדוחו לכישלון גואש

הקרב נוחל כאילו חונזן
מראש בקובץ מיקרי של
מאמצים חדגדוד״ם מפוררים
ובלחי־מחואמים

כללית. מבקריו בנושא זה טענו, שעליו היה להימצא
על ״הברגה״ ,לא על ״זרקור״ .ודאי ש״הברגה״ היתר,
עדיפה, כי ממנה לפחות נצפה שדד,־הקרב( ,ומעליה גם
ראה שרון, טרם שפנה וירד דרומה, מה מתרחש בהתקפת
ברן הראשונה, טוב יותר משראה ברן עצמו) .אבל גם
״הברגה״ היתד, עורפית מדי לצרכי קבלת התרשמות
ישירה מתוכננת שדה־הקרב ומן המתרחש בו, כמו
לצורכי הפעלה יעילה של השפעה אישית בלחימה.
לכן, ברן צריך היה להימצא קדימה יותר( .על ״הברגה״
צריך היה שיימצא, באותו יום, מפקד הפיקוד, בטרם
ישלוף את שרון וישלחנו הרחק דרומה, על־סמד עיון
המפה והתרשמות מדיווחי רדיו. אילו היד, משמש אז
כמפקד הפיקוד מצביא מטיפוס רומל, ודאי שהיה מתקדם
עוד יותר, עד אל הטנקים המסתערים — ולא כתרגיל
של שוויץ, אלא כדי שיימצא במקום שממנו יוכל להשפיע
על אותו אקט, אשר היווה, באותו זמן, את המאמץ היבשתי
העיקרי של הפיקוד, ולמעשה גם של צה״ל בכללו).

החזית המצרית וגם ווידא שהאיזור כולו נקי, דבר שלא
נבדק ובוודאי לא הובטח קודם. מסופר כי גונן ראה את
התקדמות ברן כאיטית מדי, וגם האיץ בו.

הנסיבות המיבצעיות המיוחדות של ה8-
באוקטובר, בו היה ברור, לאור היומיים הקודמים.
בי אופי הלחימה השתנה בליל ועדיין
איננו יודעים היטב מה טיבה; וכן העובדה
שברן ובל מפקדי־המישנה באו לגיזרת הפיר־דאן
זה עתה ולא הספיקו לסיירה או להכירה
כלשהו, רק הוסיפו יתר תוקן? ומישקל לדרישה,
שהמפקדים בבל הדרגים יתקדמו עוד
יותר מהרגיל.

פגישה על..הברגה״
ץ* יקומו השוגה והמרוחק מדי של ברן השפיע
( )₪באופן ישיר ומכריע על אופן השתתפותו בהכנת
שתי ההסתערויות ובביצוען.
ברן אמנם החל את המילחמד, בצפון׳ באמור קנטרה,
ולמקום ההתקפה המייועד, מול מעוז ״חזיון״ ו״שחף״
(אמור הפירדאן) הגיע תוך תנועה ובלא סיור מוקדם.
אולם אין בשום פנים לראות את התקפותיו כ״התקפות
היתקלות״ ,המחייבות תגובה מיידית, בתוך פרק־זמן
של דקות, או שניות, ספורות. שתי ההתקפות היו,
בפירוש, התקפות יזומות. בשני המיקרים נמצאו לברן
כשעתיים להכינן — פרק זמן, אשר בנסיבות ההן די
והותר היה בו לתיכנון חפוז במקום, כנהוג מקדמא דנא
במיקרים כאלה. אבל ברן תקע את עצמו על ״זרקור״ —
התירוץ המקובל במיקרים אלה הוא דרישות הקשר הטוב,
שכד הופך ממשרת לאדון — ואפילו לא ביצע תצפית
במישקפת על השטח שנועד להסתערות ושנמצא במרחק
כמה דקות נסיעה דרומה.
ועדת־אגרנט ביקרה קשות את גונן, בין השאר, על כך
שלא ביצע ״נוהל־קרב״ של ממש לקראת ד,־ 8לחודש.
(״נהול־קרב הוא מושג השאול מן הצבא הבריטי. והוראתו
המעשית — ביצוע תיכנון והכנות חפוזים, תיד לחימה
או ממש לקראתה) .אבל בחלק הדו״ח שפורסם לא מצאנו
דבר בעניין נוהלי־קרב של מפקדים אחרים -וברן בכללם.
יש לומר שבעניין זה לא למד ברן מנסיון עצמו. במיבצע
״קדש״ 17 ,שנה קודם לכן• ,שעה ששימש מג״ד 82
ועמד לתקוף את מוצב ״הסכר״ ,טרח ברן לבצע ״נוד,ל קרב״
חפוז, שנמשך דקות ספורות, אבל היה חיוני וגם
הועיל לו מאד. הפעם נמצאו לו זמן ואפשרויות טובות
יותר למעשה דומה, ורק הצזרך היה חיוני פי כמה,
כי עתה ניהל אוגדה, ולא גדוד בודד.
מחדלו של ברן נישנה גם לגבי ההתקפה השניה, רק
הפעם היה תמוה וחמור יותר. בהתקפה הראשונה השתתפה
חטיבה אחת בילבד׳ זו של אל״מ גבי. אבל בשניה הופעלו
שתי חטיבות, כאשר המח״ט ״החדש״ ,אל״מ נתקה,
בא זד, עתה מקנטרה.

מצים חד-גדודיים מפוררים וכלתי-מתואמים, לא
היה יבול להרע יותר.
רק דבר אחד היה גרוע יותר מעצם מחדלו של ברן :
העובדה, שמעשה חמור זה, אשר בכל צבא בעל רמה
מיקצועית בינונית היד, מעורר תשומת־לב מיידית ו חריפה,
לא זכה אצלנו אף באיזפור קל שבקלים. במקומו
נאחזו מבקרי ברן בפרטים שטותיים. אני מקווה, אבל
אינני יכול להיות בטוח, שסיבת הדבר איננו בכך,
שתופעה מסוג מחדלו של ברן מהווה בצד,״ל כלל, במקום
שתהיה חריג.
מיקומו המרוחק מדי של ברן מזירודההתרחשות ה-

״זה נפלא, אבד
זה דא מידוומיה! ״
אמו הגגרר הצונח׳
טאקטית, ואי-הזדקקותו לכל נוהל־קרב שהוא, לוו בשגיאות
טקטיות חמורות, שחלקן, ואולי רובן, נעשו כך
בלתי־נמנעות. לצערי, אין בידי נתונים מפורטים על
הקרבות, כפי שנוהלו פיזית ונראו ברמת הגדודים והחטיבות.
אבל מן התיאורים שפורסמו, ניתן בכל זאת
לשחזר את הנקודות כמה נקודות טאקטיות עיקריות.

נרא נוהדקוב
ך* ריס תו של ברן, עד לתחילת ההתקפה הראשונה
ע (של עדיני) ,היתד, סבירה: לצורך תנועה מצפון
לדרום, המייועדת, לפי מיטב הבנתו, להתפרסות כוחותיו
לרוחב כל הגזרה, במגמה לפתח אחר כך פעילות התקפית

אבל, בפי שגשוג וניווכח כפרשת אוגדת
שרון כאותו יום, היתה זו טעות אופיינית,
שנבעה, ככל הנראה, מאי-הכנת העוכדה, שאוג־דה
איננה סתם גדוד-גדול-מאוד ושמושגי הזמן־
והמרחב עולים מדרג לדרג כטור גיאומטרי, לא
כטור חשבוני.
משום־מה מצאו ״להאשים״ את ברן בתנועה זו,
כהוכחה מובהקת שלא נע בהתאם לפקודות שקיבל,
אלא שהרחיק הרבה מדי מיזרחה. אבל אילו היד. דוחס
את כל כוחו לתנועה בין כביש החת״ם וקו־התעלה,
היה מבצע איוולת שאין למעלה ממנה! והרי ממילא
היה מנוע מכך מכוח ״סייג טווח הסאגר״ ,שהוכתב לו
(ושפורט ונותח בסקירתנו הקודמת).
אבל אותה פריסה עצמה הפסה שגיאה, ברגע שסב
ברן תשעים מעלות ימינה, להתקפה הראשונה לכיוון
התעלה. עקב שינוי־חזית זה נמצאה אוגדת ברן ערוכה
להתקפה כלפי מערב, בשני דרגים: קדימה, מכביש ה-
חת״ם ומיזרחה, נפרסה חטיבת גבי עם שני גדודי טנקים.
כ־ 20ק״מ מאחריה, על כביש הרוחב, נמצאה חטיבת
אריה, בת שלושה גדודים. זהו גם השלב שבו חלוקים
גונן וברן בפולמוסם בעניין הפקודות שקיבל ברן לשינוי
משימותיו. אין כל טעם להיכנס לעניין זה כי לכל
צורך מעשי שהוא, אין בידינו ברירה אלא לקבל את
גירסת ברן, כן־מחיקות־לא־מחיקות בסרטי-ד,הקלטה :
האחריות לקבלת פקודות ולהבנתו כראוי חלה כולה,
ללא עירעור, על הדרג הנותן, ובנושא זד, אין חלה אחריות
מקבילה ושווה גם על הדרג הכפוף, המקבל.
אלא שברן לא ירוויח מכך דבר, משום שאפילו ניחתו
השינויים עליו בהפתעה גמורה, לא היה בהם למנוע אותו
מלפעול כהלכה.

למרות שהפיקוד האיץ בברן לתקוף, או
״לגשת״ לכיוון ״חזיון״ וגם אמר, או יצר רושם,
שהמצרים מתחילים להתמוטט, הרי ודאי
שלא בפו עליו, כפקודה, לתקוף תוף חמש דקות.
לרשות כדן עמד, כנסיבות ההן, בל הזמן כעולם,
אשר היה נחוץ לו לשם ביצוע נוהל-קרב
אלמנטרי (אבל מספיק) ,תוף שינוי היערכות
כוחותיו, בדי שאהד-בך־ ינחית את התקפתו
(המשך בעמוד )44

עצם טעם קיומה של האוגדה הוא בדיוק
גיהול מאמצים באלה ; ומה גם שהכישלון הקד
דם לימד בי הכעייה הטאקטית אינה פשוטה.
עד כמה שהפירסומים מלמדים, הפעיל ברן נוהל־קרב
משונה מאד: הוא שלח את נתקה שייפגש, על ״הברגה״,
עם גבי, ושם ״יתאמו״ ביניהם ההתקפה. אכן, לכל צורך
מעשי שהוא, היו מיסגרת האוגדה ומפקד־האוגדה בלתי־רלבנטיים
לגמרי לתיכנון ההתקפה ולביצועה! ומבחינת
נתקה וגבי, נראה שלא היה משנה דבר, אילו היו עולים
על מובילים אי־שם בצפון, יורדים ב״הברגה״ ,נפגשים
לשיחה קצרה ואחר כך נזרקים לקרב.

תיאור ההתקפה כ״בלתי־מתואמת׳׳ מהווה
אנדר־סטייטמנט: אילו היה כרן מתכנן אותה,
מראש ובכוונה, בקובץ כימעט־מקרי של מא
בון
עם גולדה נחום המיוחמה ומאחוו, משמאד דוו משוחח ונם גונן)

מכתבים

בישראל של היו

(המשך מעמוד )16
(כשהמתרחש נוגע או פוגע בצד הערבי,
אשר עקרונית לא מעניין אותם).
בי״ת: שהערבים חכמים.
גימ״ל: הדבר הפשוט והמאיר־עיניים
שאמר הנער ואאל :״׳אתם (היהודים) אומרים
שבשעתו היהודים הסכימו לחלוקה,
והערבים לא. אבל הרי אז המקום היה
של הערבים, אז ברור שהיהודים הסכימו.
כיום — כשהמקום הוא של היהודים —
הערבים מסכימים לחלוקה, והיהודים לא!״
אכן — עם ככל העמים. מר היה להיווכח
בזה.
הייתי רוצה להתכתב עם הערבים והער כיות
שהשתתפו בתוכנית. אהיה אסירת*
תודה אם ייענו לי.

ד. ג*; יפו

• למרבה הצער, ומסיבות בלתי מובנות,
ביקשה הקוראה ד.ב. לשמור את שמה
וכתובתה במערכת. מי שירצה לכתוב לה,
יעשה גא זאת על פי כתובת העולם הזה.

גקמח וגחמה
רב תודות להעולס הזה, שהדפיס ביקורת
לקובץ שלי שפוך חמתך (העולם הזה ,)1972
וגם הראה את פרצופי באותו עמוד. דווקא
תמונה לא רעה.
ומאחי שאיני יודע את שם הבחור שצילם

חיים צבי קורניק
פרצוף לא רע
את התמונה וכתב את הרשימה, אבקש
למסור לו את תודתי. והנני לאחל כל טוב
העולם, ונזכה לראות בנקמה ובבהמה ב מהרה.
חיים
צגי קורגיק, תל-אביב

מזימה מרושעת

מעשני

סופר

קינג־ס״ז פילטר הארוכה והעדינה אחת היצירות המעולות שלדובק פרסום ד־ר •עקבסון

התוכנית להפקעת אדמות של איכרי
מחוז נצרת הערביים צריכה לזעזע כל בעל
מצפון יהודי ברישעותה. אחרי שגזלנו
מאזרחי ישראל הערביים את מרבית
קרקעותיהם בישנים הראשונות לקום ה מדינה,
וכן גזלנו מכפרים שלמים כמו
איקרית, בירעם ואחרים את כל אדמותיהם
והפכנו את תושביהם לפליטים בארץ גופא
— השוד המתוכנן הזה הוא אות קלון
ודיראון לציבור היהודי, התומך בכך בעצם
שתיקתו ואדישותו לכל מעשי־העוול המבוצעים
כלפי האזרחים הערביים.
התירוץ כאילו הקרקע דרושה להתפשטות
העיר נצרת — כאילו נוהרים אליה המונים
והיא נחנקת מיחוסר מקום — הוא סתם
תירוץ־סרק. לא שמענו על הסקעות־קרקע
גדולות ־משמעותיות אצל חקלאים יהודיים.
והרי לכל אחד בעל לב רגייש וקצת
דימיון, ברורה השינאה שמעשי־נבלה והתנכלות
כאלה מוכרחים לעורר בלב אזרחינו
הערביים.
חנה לווין, תד־אביב

טעות דעזדם צורחת
בלי לציין את שם המפעל. הוא הודיע
כי ההסתדרות לא תשלים עם
״קפריזות״ של מטרד הביטחון בעב־ייני
רכש וקנית. .
#ירי

הארץ 21.6.75 ,
מנור, תל־אביב
העול ם הזה 1974

את מי צריכים להדיח בהסתדרות?

אנס הבידמרים
ך * דגרמ צל צל כימעט כבדיחה — אחת מאותו בדי*
נ 1חות עגומות רבות, שמהן מורכבת המציאות הפולי טית
בישראל.

החכר אוריאל אכרהמוביץ, ראש המחלקה
לאיגוד מיקצועי של ההסתדרות. החליט להדיח
מתפקידו את משה לוי, מזכיר הימאים
הדירוגיים.

כדי לעמוד על עומקה של בדיחה זו, יש להעמיד
את השניים זה מול זה:
משה לוי הוא ימאי מיקצועי, שהגיע לתפקידו ישר
ממקום־העבודה.
אוריאל אברהמוביץ הוא עסקן מיקצועי. איש אינו זוכר
מה ומי היה לפני שעבר למיקצוע זה.
לוי נבחר ברוב עצום על־ידי ציבור גדול של ימאים,
אנשי-הסיפון, בבחירות אישיות ישירות.

אכרהמוכיץ נתמנה עד-ידי המנגנון האלמוני
של מיפלגה.

לוי מייצג את בוחריו. אפשר להתווכח על מעשיו —
אם טובים הם או רעים, שקולים או חפוזים, סבירים
או קיצוניים מדי. אד הוא פעל בהתאם לרצון הציבור
שהוא מייצגו, והוא נהנה מאמונו של ציבור זה עד עצם
היום הזה.
אברהמוביץ מייצג את האינטרסים של מיפלגת־השילטון
השולטת בהסתדרות תודות לאחיזודהחנק שלה במנגנון
ההסתדרות, ולעשרות מיליוני הלירות מכספי הציבור
שהיא שופכת במערכודהבחירות.

להחניק בל מחאה, להציף בל התמרדות, לכסות
כל עוול.
מתחת לשיכבה של שמלזית־זך אפשר לעשות כל
מעשה, מבלי שייראה על פני השטח. אפשר לשבור
שביתות, להסית עובד נגד עובד, להביא מפירי-שביתה,
להפעיל שוטרים נגד עובדים.

ואבן, כשנה וחצי של כהונת משל, הוכיח
נשק זה את יעילותו.

הוועד-הפועל הפך אגם-בירבודים, שמו מדברים הרבה
ועל הכל, חוץ מאשר על המאבק למען העובדים, ששכרם
נמס לאור השמש, למען רמת־מחייה הוגנת תמורת עבודה
הוגנת.
״בית המישפט לעבודה״ ,שהומצא על־ידי יגאל אלון
ויצחק בן־אהרון כדי להבטיח — כביכול — צדק מהיר
לעובדים, הפך בגלוי מכשיר לשבירת שביתות, למעצר
עובדים, וממילא לקשירת ידי העובדים הרוצים להיאבק
על רמת־מחייתם.
שוטרים מובלים על גבי סירות ההסתדרות כדי להלום
באלותיהם בראשיהם של חברי ההסתדרות. נציגים נבחרים

מוסדות המיפלגה התכנסו, והם שבחרו בירוחם
משל בשליט העליון של ההסתדרות, הבוס
של הבוסים.

ץ* דוע ירוחם משל, דווקא? בשביל ספיר ויורשיו,
* 1היתד, זאת בחידה נבונה מאד.
לכל בעל־חיים יש נשק. לאריה יש מלתעות וציפורניים,
לנחש יש ארם, לעכביש יש קורים ולדוב יש חיבוק.

לבן-אחרון היה מלל צורב. למשל יש שמן•
זית־זך.
קשה לתאר נשק קטלני יותר.
כשמן-זית-זך אפשר להטביע בל אופוזיציה,

את זאת עשה אדם אהד, שאינו קומוניסט
ודא מארכסיסט ולא סוציאליסט ולא רדיקל ואולי
אף לא ליברל, אלא איש המזוהה עט הימין:
כרוך נאדד.
גילוייו של נאדל על ממלכת העושק של המיסוי —
עולם הפוך שבו העניים משלמים עד מעל לראשם וה עשירים
משוחררים מן העול — נתקבלו תחילה בליגלוג,
אחר כך במבוכה, ולבסוף בקשר של שתיקה.
כיום אין עוד ויכוח על עצם הגילוי המרכזי של נאדל,
שהעלמות־המם מגיעות למיליארדים. יש רק ויכוח על
,ממדי ההכנסה השחורה — 15 מיליארדים לפי נאדל,
5עד 10 מיליארדים לפי מבקריו ויריביו.

עד בל לירה הנסחטת מכיסו שד פועל-נמל
מזיע (״מהכד: סובן־פתח: כיריון: פורק־עול!״)
נוספת לירה לחשבון השווייצי *טל קבלן־כר־דב,
סוהר*דודרים ובעד מיפעד מאושר (ומדוע לא
יהיה מאושר, בכלכלה כזאת ץ)

י* הסתדרות מזכירה יותר ויותר את הכנסייה הן
| קאתולית. הכנסייה היתד. תמיד חביבת השילטון —
החל בקיסר הרומאי קונסטנטין וכלה בשליטים הנוכחיים
בספרד ואף בברית־המועצות — מפני שהיא הטיפה למאמינים
להרכין ראש, לקבל מרות ולהשלים עם גורלם המר
בעמק־הבכא. היא תבעה :״תנו לאלוהים את אשר ל אלוהים,
ולקיסר את אשר לקיסר.״ כלומר: הניחו לאלוהים
לשפר את רמת־המחייה שלכם בעולם הבא, והניחו לקיסר
ולאנשיו ליהנות מרמת־המחייה שלהם בעולם הזה.

מנגנון המיפלגה.

בראש הרשימה עמד יצחק בן־אהרון, שהכריז בקולי׳
קולות שניצחון הרשימה בבחירות יהיה ניצחון אישי שלי
ושל דיעותיו המוצהרות.
כמו החלילן מן העיר האמלין, באגדה המפורסמת,
ניגן בן־אהרון בחלילו, משך אחריו את כל הילדים
התמימים עד לקלפי, ואז הסתלק.

ין זה מיקרה שההסתדרות מילאה את פיח מים —
ושמך זית־זך — מול צמיחתה הממושכת של התופעה
המזעזעת ביותר במציאות זו: העוול הממאיר של חלוקת
המיסים.
כל המיליונים של ההסתדרות, כל אלפי עובדיה, לא
הספיקו כדי לאתר, לנתח ולפרסם תופעה זו.

ליתר דיוק: פינחס ספיר, שהיה אז שר־האוצר, הבום
הכל־יכול של המיפלגה, הצאר הכלכלי של המימסד.

אבל המוני העובדים, שנתנו את קולותיהם
— מרצון או מאונם — למערך, לא בחרו בירוחם
משל.

להיפך, היא שיחקה תפקיד בטראגי־קונד
דיה הגדולה שד דו״ח ועדת כן־שהר, שנועד לחסד
את ה״עיוותים״ הקטנים שעזרו לעובדים
לגמור את החודש מתחת לשולחן, והמיטאיר על
כנו את העיוות הגדול, המיפלצתי בממדיו, שד
הכלכלה השחורה המשוחררת ממס.

בל מדוע ניטפל דווקא אל אברהמוביץ המיסכן?
מדוע לא נפנה במישרין אל הכתובת העליונה?
בראש ההסתדרות עומד עתה ירוחם משל, עסקן ותיק
ומנוסה.
מי בחר בירוחם משל?

נכון, מיפלגת־ד,עבודה זכתה בבחירות בהסתדרות. היא
הוציאה מיליונים כד לצוד את הקולות. היא גייסה לצודד
זה אלפי עסקנים מיקצועיים, החיים והמתפרנסים מן
המיפלגה. בשביל אלה, ניצחון המיפלגה בבחירות הוא
עניין של פרנסה ומעמד, פשוטו כמשמעו. הם מהווים
את האגודה המיקצועית היחידה החשובה בהסתדרות:
אגודת עובדי המיפלגות.

הבוסים של ההסתדרות הם חלק מן המעמד הזה,
ותפקידם הוא למנוע מן העובדים להתפרע ולפרוק ״מרות״
ולתבוע לעצמם חלק מעוגת־הקצפת.

נאדל שלח את תזכירו הראשון לירוחם משל. משל
הטביע אותו בשמו־זית־זך. ההסתדרות, שחיפתה במשך
שנים על היווצרו של מצב זה, לא קראה את חבריה
למאבק ציבורי גדול לחיסולו.

כאשר צריכים להדיח מישהו בהסתדרות
הכללית של העובדים — גוף השייך לעובדים,
ושכל תפקידו הוא להיאבק למען העובדים —
מי צריך להדיח את מי ץ
אוריאל אברהמוכיץ את משה לוי — או
משה לוי את אוריאל אכרהמוכיץ זו

שר-האוצר הוא, במובן, המעביד הגדול ביותר
כמדינה.
המזכיר הכללי של ההסתדרות הוא המעביד
השני בגודלו במדינה — האיש החולש על האימפריה
הכלכלית העצומה הקרוייה, משום־
מה ,״חברת העובדים״.

נות לעצמו מתחת לפני השטח כלכלה גדולה,
משגשגת ושחורה.

י רו ח ם משל: שמן־זיונ־זן
מובלים לבתי-מעצר. מזכירים נבחרים, שאינם מקבלים
את ״מרות״ הבוסים, מסולקים או מושעים.

ועל כד זה נשפך שסן־זית-זך, ככמויות כל
תי־מוגכדות.

ץ ץ הו ההגיון שמאחרי המעשים האלה? את מי משר-
! /תים הבוסים?
מדובר הרבה על ״עם במצור״ ,״מאמץ ביטחוני״,
״מדינה עניה״ ,״שרותים חיוניים״ וכיוצא באלה דברים
יפים ולאומיים ומלהיבים.

כד אחת מן המילים האלה היא שקר.

״עם במצור״ פירושו עם המעניק מאות מיליוני לירות
לקבלני־מילחמה׳ לקבלני-עפר ולקבלני-נשק, ששוחררו
מתשלום מס, ושהעבירו את ההון הזה לשוק השחור.
״מאמץ ביטחוני״ פירושו גניבות ושחיתויות ועמלות
במערכת־הביטחון, שהצטברו במרוצת השנים למאות מיליונים,
ואולי למיליארדים.
״עם עני״ פירושו עם הנשאר עני מפני שרבבות
בעלי־השררד, והפרוטקציונרים מורידים את השמנת מן
החלב.
״שרות חיוני״ הוא כל שרות שיש בו ציבור של עובדים
בגי-חורין וזקופי-קומה, המוכנים להיאבק כדי לצמצם
קצת את הפער בינם ובין מיכאל צור.

כדור האחרון נולד והתעצם מעמד חדש
כמדינה הזאת, הוא חולש על מכשירי השיל־טץ,
והוא משתמש בהם ביעילות כדי לשחרר
את עצמו ממיסים, לצבור רכוש, להעניק לעצמו
הנאות והטבות על חשבון הכלל, ולכ
ובינתיים
חיו השמני הכנסיה ככל טוב. הם
נימנו תמיד עם המעמד העליון — ככד המיש-
טרים וככל המדינות הנוצריות.

אם הדת הקאתולית היתה אופיום להמונים הנוצריים,
הרי ההסתדרות היא חאשיש לעובדים בישראל. דברי־הנועם
של האפיפיור ירוחמום הראשון הם חלק מן המערכת.

אפיפיורים היו מטילים צווי־נידוי על כל מי
ן | שתבע רפורמה בכנסייה. חם שלחו אותו למוקד
בעולם הזה ולגיהינום בעולם הבא.

כארץ אין אוטו-דה-פה, אכל יש צווי-נידוי.
הכופר משה לוי הושעה והודח מקהל אדוני.

ובצדק. איש כזה הוא מסוכן. מה יקרה אם רבבות
ומאות־אלפי שכירים ידרשו לבצע רפורמציה בהסתדרות,
ולהפכה מכלי בידי שילטון־הפרוטקציונרים לכלי של העובדים
משלמי-המיסים?
הדבר נראה עדיין רחוק. אך ברחבי המשק הישראלי
תוססים כוחות מתחת לפני השטח׳ ובאחד הימים עלולה
הסבלנות להתפקע. אז לא יועיל כל שמן־הזית שבמחסני
הוועד־הפועל.
אני מציע להקדים תרופה למכה, לפני שיחסי־העבזדה
בישראל יכרעו תחת מעמסת אי־הצדק הגובר, ולפני
שהמשק הישראלי יוצף בגל של סיכסוכים מרים ואלימים.
אני מציע להחליף את הבוסים של ההסתדרות בנציגים
ממקומוודהעבודה, כדי שאלה יקחו הלק פעיל בשינוי פני
המציאות הכלכלית של ישראל, בעוד מועד.

אכן, גם אני סכור: צריכים להדיח !

אבל לא את משה לוי, ואת חבריו.

אלא את ירוחם משד, אוריאל אברהמוכיץ
ובל חבורת הבוסים הגדולים והקטנים חמחוויס
את צמרת ההסתדרות.

העורך וחמייסד חראשון:
ד״ר מלכיאל זוארץ ז׳׳ל
ממשיכי דרכו יגל׳׳א :

חנוך מרמרי, קובי כיב, אפרים סידון

הפיל!
הפיל!
(חדר. שולחן, ליד השולחן רופא, פסיכולוג,
עובדת סוציאלית, מזכיר מועצת הפועלים.
מול השולחן אשת)

נהתו הסיכויים להסדר הלק׳
בין ׳שואל לארצות הברית

אשר : ,רוצה להפיל.
ועדה: מה פתאום?
אשה: לא רוצה ילד.
(ועדה מחייכת)
אשה: ברצינות.
ועדה: לא יפה.
אשה: ככל זאת.

תוארו פרטי ההצעה הישראלית.
לפי אותה ידיעה הסכימה ישראל
לסגת מן המעברים האמריקאיים ב תנאי
שארה״ ב תאפשר חידוש העברת
מטעני־ הנשק הישראליים מוושינג טון
ללוד. יחד עם זאת לא מוכנה
ישראל לוותר על מערכות־ההתרעה
הנמצאת בשטח, ואשר תפקידן להת ריע
כנגד סנאטורים משתוללים, ולג לות
תנועות חשודות בהלכי־הרוח של
צמרת־המימשל.

ועדה: איד זה שאשפנזיה, בריאה,
הכתה, נשואה, מרוויחה טוב, כגיל
הפריון, שלושה חדרים, לא רוצה
ללדת?
אשה: לא רוצה.

״אנו בטוחים ביכולתנו הצבאית,״
אמר קצין ישראלי בכיר ,״ואם לא
תראה ארה״ ב סימנים של הליכה לק ראת
שלום — נחסל את פורד כפי ש חיסלנו
את מקגאוורן״.

ועדה: חשכת על זה כבית?
אשד : ,השכתי. גם כעלי מסכים.
ועדה: הוא יהודי?
אשה: כן.

הבין והמופתי האמריקאי

ועדה: איפה נשמע שיהודי ויהודיה
כריאים כרוחם לא ירצו להכיא
לעולם ילדים כמצכנו הכ טחוני?
שלא לדכר על הדמוגרפיה.
אשה: אני מבקשת להפיל.
ועדה: היית צריכה לדדטוב על זה
לפני ש
אשה: חשכתי, אכל קרה

(סמשך בעמוד 3טור )4

בין שני סריסים כהי־עור השומרים עד הרמונו

המשא־־ומתן לקראת הסדר ביניים כין ישראל וארה״ב עלה שוב
על שרטון השבוע. משקיפים מדיניים חוששים בי הדבר יביא להסלמה
מסובנת ביחסים הרגישים בין שתי המדינות.
עד עתה טרם יושבה המחלוקת ב־עניין
קו הפרדת־הכוחות בין צבא

יש־ראל לצבא האמריקאי. הסיבה לכך
נעוצה בהדלפות שבאו מירושלים ובהן

דע את לשונך

ילדים נחמדים!

החופש הגדול מ ת חי ל

בדם

הגיעו מ דנ מרק

חוברות חופש פגיוחדות
לעבודה עצמית
מומלצות ע״י מישרד החינוך והתרבות בהתאם לתכנית הלימודים החדשה

״האמריקאים טרם הבינו כי ישראל
היא עובדה קיימת ועליהם להשלים
עם קיומה. גם לקח התבוסות הקוד מות
שנחלו האמריקאים בקונגרס, לא
הביא לשינוי יסודי במנטאליות ה ע־קית
— אולם אנו ערוכים ומוכנים
יותר מאי־פעם ואם תפרוץ מלחמה
— נשבור להם את העצמות״.

קר — במזיד ובדעה צלולה.
(מילון אבן שושן, עמ׳ )128

הי״ד — השם יקום דמו.
(שם, עור )148
הרוג מלכות — אחד מעשרת התנאים וגדולי ישראל שמתו על קידוש
השם בידי הרומאים.
(שם, שד )166
התנקשות — התנפלות, נסיון לפגוע במישהו או לרצחו נפש.
(שם, עח׳ )178
טרוריסט — אימתן, בריון, אדם החותר להגשמת מטרותיו ע״י הטלת
אימה בדרך של רצח יריביו ובדרכי אלימות אחרות.
(שס, עמ ׳ )260
רוצח — הורג נפש בזדון או בשגגה.
(שם, עמ ׳ )670

ועכשיו שיעורי בי ת

באר את המשפט הבא:

שני הרוגי מלכות הי׳׳ד שבו לגבולם.

בשבוע הבא: חו ברתז וארץ ל חופ ש הג דו ל:
חידות * שעשועים • פוזות • תרגילים • מי אמר אל מי
הזמינו עוד הי וםאת ״ 2 0 0הארץ״ אצל המחנכת

כתוב במילים של העיתון :

עצמות שני הבריונים האימתנים אשר חתרו
להשגת מטרותיהם בדרר אלימה של נסיון לרצוח
נפש את יריביהם במזיד ובדיעה צלולה, תור שיתוף
פעולה והסכמה מצד אלוהים, הובאו לקבורה בארץ
מוצאם.

ממי שנתו של מייסדי —תורה לי: אוראלי !

ד״ר אכן־זוארץ
(בשיחה עם מחייה הספה העברית)

(הפילו, הפילו

מי שאל 1ובי״ מיו חד מ 1ו אר ץ

הדוב הגדור מתנגד לויתורים
מעדיו קפה בוץ •דידה באשכודות

-המשך)

ועדה: אם היו לד 12 ילדים
ועדה: או מחלה תור שתית...
ועדה: אם היית רווקה, קטינה, חולת
נפש, סברת, לב, או סתם פרימיטי בית

ועדה: ועכשיו, כשאנשים יורדים מן

ועדה: והעלייה מתמעטת
ועדה: מה בכלל עשית בשכיל המדי־

סקר דעת קהל שנערך ע״י מכון זוב״י לפי הזמנת מערכת ״ 200
הארץ״ קוכע כי הרוב הגדול מתנגד לוויתורים כסיני ומעדיף קפה־־מץ
על סנדכיץ־חכיתה. אין שינוי כהרגלי השינה, האכילה וההצכעה
לכנסת.
הסקר נערך בקפה טעמון ביום
שני 24.6.75 בין השעות 0900—1030
וכלל מידגם מייצג של ארבעה מרוא יינים,
עוגת גבינה וכלב;
הנקודה המעניינת ביותר היא נטיית

הציבור להעדיף סנדביץ־חביתה על
סאדאת, ולחמניה עם סומסום על לח־מניה
רגילה, בעוד שהשאר (כ־670/0
מציבור הכלבים) מעדיף סנדביץ־
חביתה מהריצפה על בונזו משקית.
א ינואר 75
24.6.75
25.6.75
26.6.75

העמקים הפנימיים
22 — 31
24 — 33
17 — 27

נגב, ו־צ. סיני
27 — 42
29 — 43
24 — 27

שפלת החוף
25 — 33
26 — 33
21 — 30

אלוף הארץ במשאל נוצה
לחץ 19.195,הניף 45.895, .דחק 73396

יוני 75
מיץ בלבד
גבינה לבנה
גבינה ומיץ
אבו רודס
תה עם לימון

8שנות לימוד
״36.40/

233.4

16 שנות לימוד
56 0צלסיוס

33.6

ביאורים :
א. השוואה בין סקר יוני 75 לסקר

48 שנות לימוד
ס11 0/
1.1 321 242

טבלה 3

ה ח׳זוגו ת (באחוזים

1 7 .4

שבטי ישראל.

בן, ג ם על המעגרים וג ם על א בו־ רו ד ם

ב. ניתוח ההשלכות של ארוחת בוקר
מזינה, לפי רמת הכנסה.

בער וי תו ר על המעב רי םנלהד

בעד וי תו ר על אבד רו רשבלבד

ג. מידגס לבדיקת השפעתו של הסק־טור
הערבי, תוך התחשבות בעליית קרנה
של רק״ח בגליל.

איו לוו תרלא
אין דעה

ע ל זה

ולא עד ז ה

6 3 .5

טבלה ג

ועדה ואשזז בפעולה
בנסיון למנוע הפלה

נרה שאנן 23
בני עכו 23
ה. שפרעם 23
מ. שפרעם 20
כ. יסיף 22
מ. עכו 22
מ. בן עמי 23
מ. תל חנן 22
ב. חיפה 24
בני טמרה 23
ה. סכנין 22
נעמן • 23

19—89
15—83
25-64
36-57
42—13
44—64
72—67
65-39
54 36
59-40
61—30
83—30

נה שגידלה אותף?
ועדה: אנו זקוקים לאנשים פוריים,
חרוצים, בונים, יוצרים — ואת רו צה
לפגוע כמודל הלאומי. לקפה
את נפשו של ולד עברי.
ועדה: תתביישי לד!
(אשה מתביישת)

ועדה: הוועדה מצאה אותד כשרה
ללדת. את נידונה ללידה עד צאת
נשמתך.
(הוועדה יוצאת. הרופא ניגש לאשת טופח
על כתפה ומחליק לידה ברטים ביקור. בין
6־ 4כל יום 800 .לירות).

נצרת עילית
״משתלטים על כל חלקה טובה בחיינו, לא רק בעולם — גם כאן,
בגליל. לא תאמין, תושבים ערכים מנצרת תחתית תופסים את מקומם
של דיירים יהודים שפינו את נצרת־עילית והלכו לייהד את גוש דן״.
״ליהודי של היום אין כבוד. כשביל כסף ימכור את הדירה שלו
בשיכון צבא־קבע גם לערבי. הם שוכרים את השוק, מציעים מחירים
גבוהים יותר ובאים לשכת אצלנו בנצרת־עילית״.
״שלא תכין אותי לא נכון, אני בעד יהסי שכנות סובה — אבל מי
זה שמע על יחסי שכנות כין שכנים בבלוק אחד. הרי כגלל סכסוכים
על האור כמדרגות או הורדת הזבל עלולה כל אחוות העמים שטיפחנו
ללכת לאבדון.״
״צריך לעזור להם לפתור את בעיות הדיור בעיר התחתית, אלא
שטרם עמדנו באתגרים שהועדנו לעצמנו בתחום קליטת העליה. מייד
אחרי הזוגות הצעירים והפנסיונרים ועובדי־תע״ש — גם הם בתור
לשיכון. שיחכו דור או שניים — גם אנחנו חיכינו״.
״מוכן שלא נסגור כפניהם את נצרת עילית, הם יובלו לעבוד כאן —
•ש הרכה עבודה בבניה. רק שבערב יחזרו למטה״.
״אנחנו נגד פתרונות רדיקליים, אבל אם לא תפסיק ההגירה לנצי
רת־עילית נוכל לנקוט באמצעים בדוקים ומנוסים. נוכל לבנות חומה
מסביב לרובע הערכי, נשליך את הכנים־הזברים היאורה, ואם גם זה
לא יעזור — .פשוט, נעיף אותם לים.״

מילון אבן־זוארץ:

מורת־רוח

גני שיי מי רו
שנו חי ם ל הו די ע

על פתיחת מלון

ג גי טו ל היוו
יהמלח (עין מקק)

יי ) 1 1 0

— י יי*י5יייי ייי״יי |ו1׳5י״י

י י 1

אנו גאיםלה צי גאתפארמלונותים ־ המלחהמלון
המפוארוהאקסקלוסיבי שנבנה במתכונתמוד רנ י ת ובו
חידושיםטכ ני יםמרהיביםהבאיםלהעניק לך חופשה
נעימה, מ רנינ הומלאת חו וי ו ת.
המלוןמשתרע על שטח. נרח בהמ נו צלהיטבל שי רו ת
ה או רחי ם :

גני שולמית אילת
מו ע דון לילהו מו פ עי ם, פי אנו־בר,
בריכת שחיה, מטבחבינלאומי,
מיזו ג אווי ר מר כזי.
ט ל 1059( 5151 .

ל הז מנ ת מ קו מו ת —
פרקים אדכזון גע*מ

בריב תשחיהאולימפית 220 ,חדרים, אולמותמשחק ,
בר, קפטריה, אולמותלאירועים וי שי בו ת (מכון ר פו אי
ש יי פתח בקרוב) הממוזגיםב מי זו ג אווי ר מר כזי, מרפסת
שיזוף ענקית עם נוף מרהיב וגינון המקיףאתהמלון

נופש ב מלון גני־ שול מי תים־ המלח
חווי ה בל תי נ שכ ח ת !
טל)057 ( 86077 .

111111111111

גני־שולמית אשקלון
ב ריכ תשחיהאולימפית, סאונה
די ס קו ט ק, אולם אירועים ומטבח
מעולה.
ט ל )051 ( 5151 .

נ א לפנות י שירות למלונות, או, למרכז ה הז מנו ת בתל־אביב. רח׳ גורדה וו. טל .23*144

טיסוש קנה את וימפי־ישואל
חברת״הענק הבריטית ״ליונס״ יצאה מהשקעות בישראל בדרן מחוכמת. החברה
מכרה את ״וימפי״ישראל״ לחברה הבינלאומית של ליונט — ״וימפי־אינשרנשיונל״.
זו האחרונה מכרה בימים אלו את המניות של ״וימפי־ישראל״ לאלי טיסונח, מי
ששימש שנים רבות כסגן מנחל החברה בארץ.
״וימפי״ הוקמה בארץ, ונוהלה משן שנים רבות על-ידי יואלקרוס, מקים
מיסעדת ״סטראטון״ בקיסריה. לאחר פטירתו של קרוס, לפני שנה וחצי החלה
בחברה הידרדרות, שגברה עם פרישתו של טיסונח ממנה. עתה קנה טיסונח את
החברה, וינסה להעלותה על דרן המלן.
במקביל קנה טיסונה את מיפעל עיבוד הבשר בבת״ים ״בר־בקר,״ מקבוצת
מקימיו. טיסונה מתכוון למכור מעתה המבורגרים מבשר נקי בלבד, להכניס שורה
של מוצרים חדשים לרשת וימפי בישראל, הכוללת 64 נקודות־מכירח.

מתחזק,.בנק
למיסחו
ששיבש ענף־ייצוא ישראלי חדש פותח לאחרונה
על-ידי הישראלי דויד לנגר, בעל רשת
חנויות לחפצי חן ומזכרות ״הנדקרפט״
בחוף המערבי של אמריקה. הענף הוא
מערכות שש־בש, המבוקשות ברחבי ה עולם
במחירים של משלושה דולר לסט,
ועד 1000 דולר לשולחן, בעבודת־יד, הכולל
את שם הלקוח באותיות זהב•
השש״בש, הידוע בעולם בשם ־87\.0 £ .
א 0 >1 0נ ,0הפן להיט החדש. האיש
שפירסם את המישחק ותרם רבות להבאתו
למערב הוא יו הפנר, בעל ״פליי
בוי״ .הפנר פירסם לראשונה את השש-בש
בעיתוניו וכן החדירו למסיבות המפוארות
שלו, הזוכות בסיקור נרחב בעיתונות.
לנגר
ביקר, לא־מכבר בישראל, ואירגן
משלוח גדול של כ״ 5000 מערכות שש-בש
שייוצרו במיזרח התיכון(מקור בלבנון וב דמשק
— מישלוח מישראל) .המדובר
במחזור של חצי מיליון דולר במישלוח
הראשון, שכולו עבור לקוח גדול באירופה.
הלקוח הזמין את המישלוח כניסיון,
וצפויות הזמנות נוספות בעתיד.
המזמין מתכונן לפתוח בשווייץ אולם
לתצוגה והפצה של המישחק, כמקובל
באמריקה. אם ייקלט המשלוח הראשון,
עתידים לצוץ בארץ כמה וכמה מיפעלים
מאושרים, שיעסקו בייצור המישחק.

קונטיננטד־ ־
מחק את
שם ישראל
הבנק למיסחר ״קונטיננטל,״ לשעבר
״בנק למיסחר שווייץ־ישראל,״ שהוקם
בשעתו על-ידי ראובן שילוח וגרשון
פרש, כדי שישמש מכשיר־עזר למוסד
הישראלי למודיעין, וניקנה בידי חוזה
קליין מצ׳ילי, ממשין להתחזק.
הבנק עבר מידי ממשלת-ישראל לידי
״החברה המרכזית,״ ואחר נמכר לקליין,
שיצא מצ׳ילי כאשר איינדה תפס שם
את חשילטון. קליין נאמד ב 300-מיליון
דולר בעיסקי־נחושת• מאז קנה את ה בנק,
הוא מבריאו ביסודיות וללא-רחם.
הבנק אינו מחלק כל דיבידנד זח שנים,
וכל הכנסותיו מושקעות בחיזוק הבנק.
יושב-ראש מועצת המנהלים של הבנק
הוא פיליפ קלוצניק משיקאגו, ועם
חברי־ההנהלה נמנים גם מישפחת ג. ס.
ברונשווייג מז׳נבח, בעלי ה״בון־ז׳ני.״
מאזן הבנק לדצמבר 1974 הוא 870 מיל יון
פרנקים צרפתיים. הכנסותיו 137.5
מיליון פרנק, והרווח חנקי המוצהר הוא
2.7מיליון פרנק, לאחר הפרשות לקרנות
שונות ורזרבות של 45 מיליון פרנקים
לערן.
הבנק מחק משמו לא רק את שם
ישראל. לבנק יש גם בנק, השיין לו,
בארץ, אולם מאזן הבנק בשווייץ, הכולל
פרטים על כל הבנקים המסונפים, איט
מזכיר את הבנק הישראלי. בכלל, המילה
ישראל אינה מופיעה במאזן הבנק ב-
שווייץ. אולם לבנק בשווייץ היה גם בנק
בבלגיה, בשם ״בנק בלגיח-צנטראל״ (נמכר
לאחרונה) .וחנה מאזן הבנק הבלגי
כולל גם פרטים על מאזן בנק־האם
בשווייץ, כדרישת החוק הבלגי. ובפרטים
אלה מופיע כי הבנק שבשווייץ השקיע
54.3מיליון דולר בניירות-ערן של ממש לות
שווייץ, אמריקה, בלגיה — וישראל.
מנהל המלונות הוחלפו בישיבת הנהלת ״החברה לישראל״ הודיע
המנכ״ל, ישראל גלעד, על החלפת
מנהל רשת המלונות של החברה במנהל
חדש, שלמה פרייסאך. חברת-
המלונות עוסקת עתה בהשלמת הקמתם
של ״מלונות יהודה״ בירושלים, ובשיפו-
צים במלון ״גולן״ בטבריה המנוהל על-
ידי יובל שחורי.
בישיבה מתח נציג בל״ל, ברוך יקו-
תי א לי, ביקורת חריפה על דרן ניהול
כספי החברה, וטען כי שני המלונות הללו
מקשים ביותר על זירמי המזומנים של
החברה, ולכן ראוי למנות ממונה מייו-
חד לפיתרון שאלת המלונות, ולו גם לזמן
קצר. גלעד הסכים, ואמר כי הוא מוכן
למכור את מלון ״יהודה״ בירושלים ב מחיר
סביר, אם־כי הפיתרון הרצוי הוא
כניסת שותף. חבר-ההנהלה יעקב ברין
תבע מינוי רואה-חשבון מעולה ביותר
לבדיקת חשבונות המלון ולהפעלתו.
גלעד הוסיף, כי עד שהמלון יקבל
הלוואה ארוכת״טווח ממישרד-התיירות,
יהיה עליו לקחת הלוואה לתשלום רבית
של 300 אלף דולר על הלוואה שקיבל.
אשר למלון ״גולן״ ,גלעד מעריכו ל־צורן
מכירה ב״ 10 מיליון לירות, אם כי
אינו מאמין שיקבל את המחיר. בדעתו
למכור את המלון, ונעשים כל הסידורים
לשם כן.

מנהלים גלעד וגולן
יורדים מן הגולן
בישיבה נערן גם דיון על מצב חובות
״החברה לישראל״ מן ״הבנק הבינלאומי
לאשראי״ בשווייץ. מנכ״ל ״הבנק הבינלאומי
הראשון״ ,דויד גילן, וכן עורן-
דין הסוכנות אליהו לחובסקי, תבעו
כי ״החברה לישראל״ תגיש תביעה נגד
״הבנק המחוזי של הסן,״ להחזרת החו בות.

מיסחרי
ביח־הספר

הגבוה ליהלומנים
לפני שנח נערן בנתניה טכס חגיגי, שבו חנכו משה שניצר, נשיא בורסת
היהלומים, ויוסף פרלמוטר, המפקח על היהלומים, בניין שנועד לשמש בית-ספר
מיקצועי להכשרת לוטשים ועובדי-יהלומים. בית־הספר הוקם ביוזמת גוף הקרוי
מכון־היחלומים, מין מכון שלא ברור מה הוא עושה, לבד מקבלת תקציבים
ממשלתיים והדפסת עיתון יקר וחסר־עניין.
הטכס היה מרשים, וגם חתכו בו סרט, אבל בכל כלי זה לא חיה די כדי
לשמש נושא לסיקור, לולא נראה כי מבקר-המדינה חייב להתערב בנושא. שכן
בתקציב מישרד־חמיסחר והתעשייה לשנת״חכספים הנוכחית, מופיעה הקצבה של
מיליון לירות לבית״הספר חמיקצועי ליהלומנים בנתניה. לפי חוק התקציבים, יש
להוציא כסף רק למטרה שלמענה יועד.
והנה, ביקור בבית״הספר העלה כי עד כה, כימעט שנתיים לאחר ההכרזה,
טרם נפתחה כל כיתה ללימוד יהלומנות. מזכירות בית־הספר טוענת כי בספטמבר
תיפתח הכיתה הראשונה של שנת-הלימודים הבאה.
אבל התקציב של מישרד-המיסחר-והתעשייה הוצא עבור השנה השוטפת, ולמרות
שיש הקצבה של מיליון לירות ללימוד יהלומנות בילבד, מלמדים באותו בית־ספר
נתנייתי כל מיני מקצועות מעניינים כשלעצמם, כמו נגרות ומתכת, אבל זה לא זה.
מישהו קיבל מיליון לירות כדי להקים באמצעותן בית-ספר ללימוד יהלומנות,
והוא משתמש בכסף ללימודי נגרות. יש לדבר כמה הגדרות מתאימות בספר-
החוקים, אבל בשלב ראשון כדאי שמבקר־המדינה יחקור בעניין.

אגב, הבנק הבלגי הרוויח בשנה שעברה
16 מיליון פרנקים בלגיים על מאזן
של 2.5מיליארד פרנקים בלגיים (לעומת
890 מיליון מיליון בשנה הקודמת, עיקר
הגידול מהפקדות של ״קונטיננטל״ בסן
1.6מיליארד פרנקים בלגיים, ועל הכנסות
של 300 מיליון פרנק.

ייצואן לנגר
משחקים שש־בש

סניף בנק ״קונטיננטל״ בישראל מופיע
במאזן הבלגי, בצורה מפורשת. נראה כי
מה שלא יפה לעסקים בשווייץ, עוזר להם
בבלגיה.

יהלומן שניצר (שני מימין, עם נאנסי קיסיננ׳ר)
מלמדים נגרות

איר הגישו הגרמנים סרטנים כשרים
למנכ׳׳ל מישרד־הדחוח הישראלי
! : 8מ׳נב״ל מישרד־הדתות,
דויד גלם, חיה אורחו שי
הסנאט הימערב־ברליני. גלם,
שהוא שוימר־מיצזות אדוק, הוז מן
•באחד הימים לארוחה: הגיגית
שנערכה לכבודו .׳מתוך
•זהירות: ביקש לברר תחילה מה
•מכיל התפריט. ראש־הטכס הס ביר
לו, במאור־פנים, כי הוכנה
לכבודו ארוחה כשרה למהד רין:
,הכוללת: מרק •צב• ,סרט נים
ובשר צבי. האורח הנבוך
הסביר במבוכה כי לא יוכל
להשתתף בארוחה. הפקיד נדהם
ואמר לגלם ״אבל מדוע?
הרי באופן מיוחד הקפדנו שלא
לכלול בארוחה בשר חזיר!״
גלס נאלץ לתת לשר־הטכס שי לאנשים הנבונים
777 ברנדי
בינלאומי
כרמל מזרחי

מיקגי
ראשון לעמו
וזכדון יעקב

תנו יחד יכולנו לחבר רשימה
די •מרשימה.״ הגיב על כך
מייד מתי •גולן, בתמיכת אשד:
״ניקח פשוט את רשימת חברי
אגודת העיתונאים !״
! ׳3לעיתונאים יש פרוטק ציה
אצל החברה קדישא. זאת
הסתבר מסיפורו של העיתונאי
א־יה אכנרי, שסיפר בתוכנית
הרדיו מאחרי הכותרת שב עריכת
משה טימור •כי בשעתו
טיפל •בנושא ההלוואות,
שהילוותה החברה קדישא ל-
מפד״ל. כשטילפן לחברה קדישא
;על־ימנת לברר אי־אלה פרטים,
הוסבר לו, לדבריו, שאם
לא יירד מהנושא לא ייקבר בחלקה
•השמורה לעיתונאים ב
שלמה
אושרוב

מדריך התיירים התל״אביבי,
הביא השבוע בבריתו של אב־רהם
אבינו בן נוסף. אושרוב, דמות ותיקה בבוהמה התל־אביבית
עור ארוך בדיני-כשרות. הגרנד
•נים התנצלו, הזמינו את המג־
•כ״ל מייד לסעודה •פמיסעדה
יהודית כשרה.
3שר־חבריאות, ויקטור
שם־יטוכ נאלץ לבטל את ביקורו
הרישימי בארצות-אימריקה
הדרומית. אשתו גרטי, המש משת
כמזכירת סיעת: מפ״ם ב־
•כנסת, חלתה •והוכנסה לטיפול
רפואי בבית־חולים. במקום באמריקה
הדרומית, ישהה השר
•מרבית הזמן בבית־החולים, אך
ימצא: זמן להיות אורח־הכבוד
בכנס של עובדי חברת סונול.
בתחילת דרכו בארץ היה שם־
טוב פועל באותה חברה.
! 8הצרפתים •אוהבים לצחוק
יעל הצרפתית העילגת של
שר־הביטחון שימעון פר ם,
המתעקש לדבר צרפתית ב־דאיונותיו
;ברדיו, בטלוויזיה ו בעיתונות
בעת שהותו בצרפת.
הם מכנים אותו ״שימעון ירפא-
טאטר.״ :מכיוון שהוא •נוהג ל בטא
מלעיל את המילים £111£
£זז־< שפירושן ״אולי.״
׳ 8גם לעזר וייצמן יש
כינוי בלתי־אוהד לשר-הביט-
חון• .הוא מכנה אותו ״שימעון
שרץ.״
! 3באותה שיעה ;שבה גינה
הנשיא ג׳ראלד פזרו־ את
ההדלפות בישראל, נתקיים ב־מישימרת
הצעירה של מיפלגת*
העבודה בירושלים ויכוה יעל
הצנזורה וההדלפות. כא-שר הצ דיק
הסופר המדיני של דבר,
חכי אשד, את הצנזורה, התרתח
איש ה,ארץ מתי גולן:
״אני: אספר לקהל •איך •אתה
עוקף באופן שיטתי את הצנזורה
!״ אורי אבנרי, שהסביר
את תפקידו החיוני של העיתו נאי
במישטר דמוקרטי, הוסיף :
״אני בטוח שלכל אחד ממש תתפי
הוויכוח יש רשיימה של
עיתונאים שאינו אוהב, ושלויש־

שלו, למכוניתו, מצא על שימשת
ריכבו דו״ח חנייה.
8בערב־הראיונות טנדודו,
שאותו!מנחה דודו טופז, הת ראיין
המהפנט אכישלום
דרורי, שהתנפל בשצף־קצף
על פרופסור מורים ל,דיינ*
האוז קרא לו בשם •״•נוכל,״
וטען כי הפרופסור היה רופא
בקיבוץ רביבים בעת שהוא
עצמו הירצה שם על היפנוזה.
קליינהאוז, כך אמר דרורי, בא
לכל הרצאותיו, למד, שאל שא לות
ונהג לרשום •את דבריו מי-
לה־במילה .״אבל אני לא יכול
להילחם בו,״ אמר דרורי ,״הוא
.כמו ג׳לי. אתה תוקף אותו
מצד אחד, והוא מתחמק לכל

לומדת ציור בפאריס.
׳ 0שחקנית ותיקה עוד יותר,
מלכת־התיאטרון חנה רו
כינא, היתד. אורחת-הכבוד ב הציגה
בלתי־רגילה: מחזה מ אולתר
על פרשת יצחק וריב־קה*
,שהוצג בכיתה ב׳ של בית־הספר
תל־נורדוי בצפון תל-
אביב. נכדתה של רויבינא,
מאיה, בתה של אילנה רו*
בינא, גילמה תפקיד בהצגה.
! 8המבקרים בשגרירות יש ראל
בפאריס צריכים לעבור
בדיקות מדוקדקות על־ידי אני
שי-הביטחון. לפני כמה ימים
באו לבקר בשגרירות עיתונאי
מעריב, יוכל אליצור ורואה־

הוא אביו של שי אושרוב (השמאלי בתמונה משמאל) שלפני 10
שנים, כילד בן ,5פיבב בסירטו של אורי זוהר ״שלושה ימים וילד״.
הסנדק לבנו הקטן של אושרוב היה רפי נלסון (בתמונה למטה).
החשבון דן ככלי, הנוסע לעי תים
בשליחויות־הסברה מטעם
•מישרד־החוץ לחדל. שמותיהם
של ה-שניים לא עשו רושם על
אנישי־הביטחון, שטיפלו בהם
כבבל האדם. כאשר החלו ה שומרים
מטפלים בבבלי, הביע
אליצור את רוגזו בהערות חרי פות,
שהסתיימו בעזיבת המקום
בזעם, בבלי, לעומת זאת,
שמר על קור־רוחו, חיכה עד
תום הבדיקות, ודק אז אמר:
״תודה, אחרי יחס כזה אני מוו תר
על הביקור!״ והסתלק.

בית־הקברות בנחלת־יצחק, כאם
בביודהקברות בחולון.
8העיתונאי יחזקאל
אדירם, שהוא מתנדב במיש־מר
האזרחי• ,נכנס באחת מתו-
רנויות־השמירה שלו לוויכוח
עם בן־זוגו לשמירה, שטען כי
המישטרה הקימה את המישמר
האזרחי כדי להתפנות לרי־שום
דו״חות חנייה. אדירם השיב בחום
כי זה לא נכון, והסביר את
חשיבות המישמר האזרחי. כש שב
העיתונאי, בתום המישמרת

הכיוונים.״ באותו ראיון הדגיש
המהפנט כי העולם הזה היה
העיתון היחידי •בארץ שכתב,
;מלכתחילה• ,כי ייתכן שאין כל
קשר בין התרדמה שנפלה על
יפה סוויסה, לבין היפנוטו
של דרורי.
81 השחקנית הוותיקה בת־השיבעים
פלוס, לאה דגנית,
ממייסדות תיאטרון אהל, ש שבק
חיים לפני כמה שנים,
החליטה להחליף מיקצוע. היא

8יונה יהכ, יד ימינו
של יוסק אלמוגי, ראש עי ריית
חיפה, שתה במסיבה כמויות
אדירות של יין, ומיד עם
סיום המסיבה נסע בחברת
חבר־עיתונאי לבלות •במועדון-
לילה יפואי, ישם המשיכו ה שניים
•בשתייה. כשיצאו ממד
עדון־הלילה, שמעו במכונית
את תוכנית גלי צה״ל גבר
ואשה. הם החליטו לגשת לאול פן
ולראות ומיהי האשה המח פשת
חתן. כשהגיעו לאולפן
אמר יונה אל תוך המיקרופון
הפתוח :״מדוע את מחפ שת
חתנים בתל־אביבו בואי
לחיפה, שם יש חתנים למכביר!״
מני פאר, מנחה ה תוכנית,
שנדהם •מכניסתו ה־פיית׳אומית
של יהב• ,סגר את
המיקרופון ומיהר להשמיע תק ליט.

8ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, ביקר
יחד עם מפקד מישטרת מחוז
תל־אביב דוד עופר ומנכ״ל
סולל בונה צכי זמיר, בשבו־
•נת גיבעת־עמל שבעיית פינוי
תושביה מעסיקה את העירייה
והמישטרה. ה-שלושה נפגשו עם
חברי ועד-השכונה. שני האלו-
פים־לשעבר וניצב המישטרה
ביקשו מחברי-הוועד לקרוא
העולם הזה 1974

להם רק בשמותיהם הפרטיים,
ולא לכנותם !תואריהם. אחד
מתושבי השכונה החליט להת
איני
מכיר הרבה שבועות טובים יותר למצוא מרגוע בטבע, באנשים
חדשים, ובדברים יפים. זהו שבוע שצריך להיות מוקדש חצי־חצי: לע בודה
ולבילוי, בייחוד להסתכלות, ביקור בתערוכות וכיוצא בזה, אם
תשקיע את כל הזמן לאחד משני התחומים — תינזק. אל תמשיך לדאוג,

פשר עם התואר ועם השם הפרטי,
ופנה אליהם בנוסח :
אדון צ׳יצ׳ וארון צביקיה.

עבודתך הנוכחית הינה קשה וחסרת תוצאות כאחד. דבר זה מחייב
שינוי הגישה מחד, ויתר רצינות מצידך לנושא בכללו מאידך. גם שינוי
כללי של סידרי חייך יביא לכך שמצבך ישתפר. בשטח הרומאנטי, עוד
לא היה שבוע מוצלח יותר עבורך, שור. מעט יוזמה והכיבושים יצליחו.

11111
ו 2באפ רי ל -
20 בלואי

חאווויס

אל תיתפסי לדאגה ולמצב־רוח כשתבחיני ביום שני בגוון החיוור
המרחף על פניך וברגישות המוזרה שאת חשה כלפי הסובב אותך.
דעי לך שהרגשה זו תחלוף מהר. נסי ליהנות מהרגשה זו, אך שילטי
בעצמך ואל תתני לאיש לנצל את ריגשותיך האימהיים השופעים חום
ואהבה. אם היכרותכם קצרה, דחי לכמה ימים את החלטתך בקביעת
יחסך האמיתי אליו, למרות שהכל ברור לך ואת רוצה בו.

גל חדש של הצלחות פיננסיות כורך עימו התמוטטות כוחותיך. אל
תהסס ליטול חופשה קצרה, לצאת לאוויר השדה, להכיר אנשים חדשים
— אבל מצד שני, אל תיכנע לנטיותיו הטבעיות לחסל את ההווה
כדי להתמסר למחר מעורפל. בת סרטן: פגישה מיקרית — אהבה גדולה.

צרתך הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן אפילו לסבול לשם כך, אך אינך
יודע ללכת עד הסוף, מתי שצריך. השבוע תיפול בידך הזדמנות להתגבר
על חולשתך זו; אס תחמיץ אותה הפעם, מי יודע מתי שוב יעלה
בידך לעלות על דרך המלך. במישור חיי־האהבה, רומן חדש מפתיע,

תקופה עדינה, רגישה ורמת״התפתחויות. מוטב לשקוע לגמרי בתוך
המאורעות, מאשר לעמוד מן הצד. עם זאת, תיכנון קצר־טווח ובחיר-
עיניים ביום ה׳ יאפשר לך לקצור פירות זמן ממושך. בת בתולה —
את מסוגלת להשפיע עליתם, השבוע, כמה שרק תרצי. בתנאי שתחיי
אדיבה, מכונסת בתוך עצמך, מלאת״הומור — אך שלא יהיה גלוי
מדי. הרבי בטיולים בחיק הטבע על אף העייפות שאת חשה.

יונה אליאן

התרגשה מאוד בערב הבכורה של הצגתה
״פדם פדם״ .יונה, המגלמת את תפקידה
של הזמרת הצרפתייה אדית פיאף, נכנסה לתפקיד עד כדי כך
שבתום ההצגה פרצה בבכי. בעלה, הזמר ששי קשת (משמאל) ,מיהר
להרגיע אותה. מאחורי יונת נראה במאי ההצגה דני ליטאני.

מוומ״ט

כל מה שסמוי ומעורפל עשוי למשוך אתכם השבוע לחקור אותו. אם
הנטייה תגרור אתכם לקריאת שירים ולביקורת ספרותית, ניחא, אך
אם תיסחפו לעירפול-חושים שבא כתוצאה משתיית משקה אלכוהולי,
מוטב שתנקטו אמצעי־זהירות, כוכב־הלילה הפעיל בימים אלה הוא הגו רם
האחראי להצלחה הברוכה של פעילויותיכם היצרניות, המבוצעות על
ידכם לאחר שקיעת החמה. לבוש דרמאתי-ציורי ישקף הרגשתך הפנימית.

ג 2ו. ס פ? 1כזבר

- 22נאו 1?7ובר

צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלו בימים אלה, תזכה אותך ביתרון
ובכושר לשכנע אחרים לרעיונותיו הבאים עכשיו לידי ביטוי מעשי,
בתנאי שאתה מאמין בהם בלב שלם. ידידה ממזל אריה שתפגוש עשויה
להיות לך אשת־שיח המעניינת. אתת עלול להיסחף בשיחותיו על דת
ומוסר וליצור בה את הרושם של מטיף דתי המנסה לחנך את כולם.

23גנובנובי -
20בדצמבר

לקשת יהא זח שבוע של שיחרור מלחצים מעיקים, בעיקר פיזיים.
הלבטים אם להיענות או לסרב ייפתרו אם תפגשי בן מזל דגים בסוף
השבוע. אל תסרבי. בן קשת שזכה להצלחה בשבוע שעבר עלול למצוא
עצמו מבודד. גלי יותר עורמה בעסקים, ותצליחי להתגבר על כמה
מיכשולים המטרידים את מנוחתך. בת קשת, הרבי להמר השבוע.

ועכשיו — השבוע הגורלי. עד כה התכוונת להכין את הקרקע. השבוע
תצטרכי להלום — כל עוד הברזל חם. מגע חברתי הולם את תוכניותייך.
בייחוד ביום ד /לקראת סוף השבוע, שהוא גם הירח החדש. אבל טוב
תעשי אם לא תסמכי יתר־על־המידה על אחרים, ובייחוד לא על חברותייך
הטובות יותר. על בחורים אינך סומכת בין כה וכה, למרות
שאחד מהם, תתפלאי לשמוע, הוא מהימן ונאמן יותר מהאחרים.

21בדצמבר
סו בינו א ר

אס ניחנת בסבלנות, חוש־הומור ועצבים חזקים, תהיה זקוק להם מאוד
בימים הקרובים. מישהו המקנא בך מסיבות הידועות רק לשניכם, יעשה
כמיטב יכולתו וגם יצליח במידת־מה להפיץ עליך שמועות ולהבאיש
את ריחך במקומות חשובים. סיכויים טובים יהיו במישור הרומנטי.

דוני דניאל

הכתב הצבאי של ״שידורי ישראל״ ומשה
טלמון כתבו הצבאי של ״על המישמר״,
השתתפו בסיור של כתבים צבאיים שהתקיים בסיני. כשהגיעו
למינזר סנטה קתרינה לא הורשו השניים להיכנס למינזר, מכיוון
שלבשו מכנסיים קצרים. הם לא ויתרו, ניגשו לשני בדווים שעמדו
מחוץ למינזר, התחלפו עימם במכנסיהם. יעקב ארז, כתבו ה צבאי
של ״מעריב״ ,מיהר להנציח את השניים במצלמתו.

תקרית בלתי־חשובח עשוייח לגרום אצלך למשבר. אל תבזבזי כסף :
את עשוייה להיכנס לתקופה של חוסר״פעילות, אם לא תיזהרי או
אם תבואי בקשר עם האדם הלא-נכון. משום כך, מוטב לא להתחייב
לטווח ארוך. אם תחליטי לנסוע בימים הקרובים, היזהרי ששום
דבר חשוב לא יהיה תלוי במסע. הישמרי מפני גניבה, ביחוד אם
את עלולה לנסוע למרחקים ארוכים. ליבשי ורוד וצבעים בהירים.
סו גכגוזאר

. 20 במר*

העו ל ם הזה 1974

בוחבה צור

הצגות בכורה בעת ובעונה אחת

״הוד״

״עדן״

״יון״

״אורדע״

״אסתר״

,,דגניה״

העו ל ם הז ה 1974

פ ר סו ם

תל־אביב

ירושלים

חיפה

רמת־גן

באר־שבע

נתניה

הרצליה

האם משפיל צה־־ל את כבוד חייליו?
מפקדים הורסים את אימוני הלוחמים?
התעללות ואימונים?

האם המישפטים נגד
^ מהו הקו המפריד בין

^ האם מגדל צה־־ל דור של חיילי שוקולדה?

הטירנוור

מם־בף צעיר בבסיט הדרכת טירונים גצח״ל החליט לחעניש את הכיתה שלו.
הוא חורה לכל החיילים לעבור קילומטר שלם כשהם חולפים על גרביהם ומניפים
כלי־נישקם גבוח באוויר. כשהחל המסע המשונה, קרא לעברם :״אני עושה לכם
מה שהנאצים עשו ליהודים !״
כאשר נודע הדבר למפקד״הבסיס, הוא קרא אליו את המם־כף .״מניין אתה
יודע מה עשו הנאצים ליהודים ן״ שאל הקצין, שהוא ניצול השואה .״אתה יליד
מרוקו, לא סבלת בשואה, הוריך לא סבלו מהנאצים. בקושי שמעת בכלל שהיו
דברים נוראים כאלה.״
״אני אגיד לך את האמת, המפקד,״ השיב לו המם־כף .״ראיתי את ההצגה
איש חסיד היה, שם יש קטע איך הנאצים אומרים ליהודים ללכת על הברכיים,
אז החלטתי לנסות את זה בתור עונש אצלי בכיתה.״

מפקד בסיס־הדרכה לטירוני חיל״חחנדסה עמד לקבל קורס חדש של טירונים.
לפני שהם הגיעו לבסיס, זימן אליו המפקד את מפקדי־חמחלקות, ותורה לחם :
״ביום הראשון אין אימונים. אנחנו מקבלים את החיילים החדשים עם קפח ועוגה,
ושולחים אותם לנוח. ההוראה היחידה שאנחנו נותנים לחם, זה לכתוב גלויות
חביתה.״
ופך חיה. החיילים נחו, שתו קפח, אכלו עוגה ושלחו גלויות חביתה. רס״ר
הבסיס לא יכול חיה להתגבר על סקרנותו וקרא את גלויות החיילים להוריהם,
למרות שפקודות מטכ״ל אוסרות עליו לעשות כן. בין הגלויות הוא גילה אחת,
שבה סיפר חייל לאמו :״הגענו לבסיס אי־שם בארץ. הורידו אותנו מהמשאיות
מיספר קילומטרים לפני הבסיס, והכריחו אותנו ^לרוץ עם חקיטבקים עד לבסיס,
כשהרס״ר והמם־כפ״ים מזרזים אותנו בכידונים שלופים״.
החייל נקרא אל מפקד הבסיס, ונשאל לפשר התיאור הדימיוני שאותו כתב
לאמו. הוא הסביר :״המפקד, בבית יודעים שאני הולך לטירונות בהנדסה, ושמטר־טרים
אותנו כאן. מה רצית שאכתוב לחם, שקיבלנו קפה ועוגה ושלחנו מיכתבים
להורים ! ״

חייל ביחידת חרמ״ש פנה לנציב קבילות החיילים, רב־אלוף (מיל ).חיים
לסקוב, וקבל על שטורטר עד לשעה מאוחרת בלילה. החייל סיפר כי בתקופה של
פעילות מיבצעית נמנעה ממנו שינה מספקת, ומפקדו אישר לו לישון רק ארבע
שעות בלילה, דבר שהפחית מעימותו וסיכן את חייו. כן טען החייל, כי פלוגתו
קיבלה עונש קולקטיבי של מסע־אלונות עד השעה אחת אחר חצות, וכעבור שעתיים
בילבד העירו את הפלוגה, שהיתה צריכה לצאת לפעילות מיבצעית.
לסקוב לא קיבל את טענת החייל לגבי מיעוט השינה וקבע, לאחר חקירה, כי
בתנאים האובייקטיביים חיו מפקדי היחידה חייבים לצמצם את שעות־חשינה של
החיילים באותה תקופח. לגבי מסע־האלונקות חקר נציב הקבילות ומצא, כי המסע
נמשך לאורך 10־ 8קילומטרים, והוטל כעונש משום שחמישמעת ביחידה הידרדרה
באותה תקופח. המם־פא שהטיל את העונש הודה, כי לא קיבל אישור ממפקדו
לקיים תירגול אחרי השעה 10 בלילה, כפי שמחייבת החוקה חצח״לית.
לסקוב המליץ בפני מפקד אכ״א/בקרה כי מפקד־הגדוד ינזוף במפקד־חפלוגה
על שחרג מסמכויותיו, וקיים מסע־אלונקות אחרי השעה 10 בלילה מבלי לקבל על
כך אישור מראש.
מישפטים הנערכים עתד, נגד מפק-
ן 1דים-זוטרים בצבא, המואשמים בהתעללות
בחיילים, מסעירים את צה״ל על כל
דרגותיו. מדי־יום קוראים מפקדים בדרגים
שונים על עדויות במישפטם של תישעת
הקצינים ; על מישפטו של אותו קצין ש הואשם
ויצא זכאי בדין׳ אשר חתנו של
נשיא המדינה התלונן עליו! על חקירתם

ורמיסת כבודם. לדעת בעלי דעה זו, יביא
יחס זה להרעה בכושר־הלחימה של צה״ל.
בהמעטת המוטיבציה של הלוחם הישראלי
— תופעות אשר עלולות להתבטא בצורה
חריפה בעת מילחמה או פעילות מיבצעית.
לעומתם ניצבים בעלי הדיעה ההפוכה.
הפירסום הרב שניתן למישפטים ולתופעות
ההתעללות, התלונות הקנטרניות נגד מפק-

מאח

יוסי ינאי
של מפקדים שהאשימו אותם בהתעללות,
ומקרים רבים נוספים.
צה״יל, ועימו המפקדים ז^ילואים, מתחלקים
עתה לשני מחנות: האחד, הטוען
כי עצם הבאתס-לדין של מפקדים הוא
צודק, וכי יש בצה״ל שאחרי מילחמת
יום־הכיפורים, תופעות של השפלת חיילים

דים מצד חיילים שנדמה להם שלא מתייח סים
אליהם די יפה טומנים, לדעת בעלי
דיעה זו, סכנות ממין אחר, אשר תוצאותיהן
תהיינה כמו הסכנות שחסידי המישפטים
על הטירטורים מצביעים עליהן.
״היום, כל חייל שקורא עיתונים׳ כשלא
מוצאים חן בעיניו מישפט או פקודה שהוא

(המשך מעמוד )19
מקבל מהמפקד שלו׳ הוא מסרב למלא את
הפקודה ומתריס לעומת המפקד, :אני אכ תוב
תלונה ללסקוב.׳ מצב זה גורם שמפק דים
חוששים לתה פקודות׳ חוששים להעביר
אימונים כפי שהם סבורים שיש להעביר
אותם כדי להפוך את החייל ללוחם,
ויוצרים חיילים־של־שוקולדה.
״אם המצב הזה יימשך, יהיה צד,״ל צבא
של חיילים חלשים, רכרוכיים, בלתי-מאו-
מנים, אשר האימון היחידי שאותו הם
קיבלו בצורה מסודרת יהיה כיצד לנסח את
הקבילה נגד מפקדיהם, כך שתזכה ביחס
רציני.״ אמר אחד מבעלי דיעה זו.
למרות שלעיתים נדמה כי רק בחודשים
האחרונים צצה תופעת הטירסור בצר,״ל,
יש לטירטור היסטוריה ארוכה מאד בארץ
— היסטוריה המתחילה עוד קודם
הקמתו של צה״ל.
אין ספק כי הפלמ״ח היה אבי הטיר-
טור. אז קראו לצורה זו של מציאת
תעסוקה לחיילים ״טינטור״ ,הוא אבי המושג
הקיים היום, טירטור, המוגדר במילון
כ״רעש, משק גלגלים״.
אך הוספת האות נו״ן למילה טירטור
היה בה לא רק משום שיבוש לשוני,
אלא הערכה שונה לגמרי של עצם המעשה,
האווירה בפלמ״ח׳ היחסים בין המפק דים
לפקודיהם, הביאו לכך שכל עונש
קבוצתי, כל מיסדר נוסף, כל מסע מפרך
שכלל מישמעת־מים חריפה, התקבלו ב ברכה׳
מלווה אומנם בקללות הרגילות,
על־ידי נושאי עול הטינטור.
לאותם פלמחניקים מיוזעים אחרי ריצה,
תשושים אחרי מסע מפרך או מתייבשים
בגלל חוסר־מים, נדמה היה כי כל העונשים
הללו מוטלים עליהם מתוך מגמה
אחת בלבד: להפוך אותם חיילים טובים
יותר, לוחמים מעולים יותר וציונים בעלי
הכרה עמוקה יותר• יותר זיעה — יותר
ציונות, פחות מים — יותר פייטריות.
למפקדי הפלמ״ח לא זכורה כימעט כל
תלונה של חייל על שמפקדו התעלל בו
מתוך זדון או בכוונה לדפוק אותו. לאחר
שהחיילים היו נרגעים מהמאמץ הפיסי, הם
היו מודים בסתר־ליבם למפקדיהם, על
שחישלו אותם יותר.

רות, המאיימת עתה על צה״ל.
הטירטור בצה״ל בא בגלים שיש להם
מאפיינים קבועים. אחרי כל מילחמה, בכל
תקופת רגיעה מבחינת המתח הביטחוני,
ובכל תקופה שבה חלה נסיגה בעם, וב־עיקבות
זאת גם בצה״ל, בכל הנוגע לערכים,
מופיע הטירטור במלוא היקפו.
בתקופה שעד אמצע שנות החמישים
הפך הטירטור הכימעט־סאדיסטי חלק בל-
תי־נפרד בכל יחידות צה״ל. תמונות של
חיילים הכורים לעצמם בורות עמוקים משך
לילות ארוכים, כאשר המם־כף שלהם עו מד
ומשתין עליהם מלמעלה, ומורה לשאר
חיילי הכיתה לשפוך את שאריות האוכל
שנותרו במסטינגים שלהם על ראשו של
החייל החופר, הפכו לשיגרה כימעט.
מיכתבי-ד,תלונה של ההורים לרמטכ״ל
ולשרים השונים נידהו בדרך־כלל במשי-
כית־כתף :״מה הם מבינים בצבא.״ שיעור
ניסיונות־ההתאבדות בקרב חיילים חדשים
הגיע למימדים מדאיגים.
את המצב הזה החליט להפסיק ערב מיב-
צע קדש, מי שמונה אז כרמטכ״ל, משה
דיין. הוא מינה את מי שהיה אז אלוף-
מישנה צבי (״צביק׳ה״) זמיר (כיום מנהל
סולל בונה ובעבר אלוף־פיקוד בצה״ל וראש
השב״ב) ,לחקור בבעייה ולשים קץ
להתעללויות בחיילים.
מיספר מישפטי־ראווה נערכו אז לקצי
הצליח
לריב עם אחד ממדריכיו הזוטרים,
בעת שהתקומם על עונש, בלתי־מוצדק
לדעתו, שהוטל על חניך אחר בקורם.
אותו מדריך הורה לו לרוץ סביב הבסיס,
עד שיקבל פקודה להפסיק. אודי רץ חצי
שעה, שעה, שעתיים, עד שהגיע לאפיסת-
כוחות ונפל על הארץ. אז התנפל עליו
המדריך בצעקות ומכות, והורה לשני שוט רים
גדודיים להטיל אותו למחבוש בעווית
הפרת פקודה — הפסקת הריצה ללא רשות.
לאחר שאזר מעט כוח הצליח אודי לברוח
מהמעצר הבסיסי, ישר ללישכתו של דודו,
עזר וייצמן שהיה אז אל״מ בחייל.
עזר נזף באודי, הסגיר אותו למישטרה
הצבאית. הוא נישפט והוטל עליו עונש
מחבוש בבית־כלא. לאחר שסיים לרצות
את עונשו, נזרק אודי מקורם־הטיים ועבר
לחיל־הים, שם הוא התגלה כחייל ומפקד
מעולה והגיע לדרגת רס״ר (לא־מישמעתי).
בנח״ל הגיעו הטירטורים לקגה־מידה
כזה, שראשי התנועות הקיבוציות התערבו
אצל שר הביטחון דויד בן־גוריון כדי ש ימתן
אותם. באווירה של אז לא עלה בדעת
איש לדרוש מצד,״ל להפסיק את הסיר-
טורים בכלל. באותה תקופה היה החומר
האנושי בנח״ל בליל של חיילים מרקעים
שונים, ארצות־מוצא ורמות־יתרבות שונות.
אל בני־ד,קיבוצים חברי הגרעינים צירפו
בבסיס־ד,טירונות של הנח״ל — אחד מ
קיבלו
מיכתבים׳ ולישכודהרמטכ״ל הוצפה
בתחינות של אימהות שביקשו לרחם על
בניהם.
אז עלה הרעיון להרכיב שסתום מווסת
על הלחץ הציבורי העצום, ולהקים את
מוסד נציב־קבילות-ד,חיילים, אשר ישמש
כתובת לחיילים הסבורים שנעשה להם
עוול. כנציב-קבילות־החיילים הראשון מונה
מי שהיה רטמכ״ל צד,״ל, וחניך האסכולה׳
האנגלית רב־אלוף (מיל ).חיים לסקוב.
שיניו של לסקוב קהות. צה״ל לא נתן
בידו כל אמצעי ענישה, שיפוט או הרתעה.
כל פה שלסקוב יכול לעשות, לפי
פקודות מטכ״ל, הוא להמליץ ולדווח ל ראש
אכ״א/בקרה על מימצאיז, במידה
שהוא מוצא את תלונת החייל מוצדקת.
אך לחיילים המטורטרים הפך השם לס־קוב
עוגן־הצלה, או לפחות פחח־תיקווה,
אם־כי אחוז ניכר מהם משתמש בו כדי
לאיים על מפקדיו — איום שפעמים רבות
אף מצליח.
אך השגה שעברה היתד, השנה הפורה
ביותר של לסקוב. הגיעו אליו 7224 קבי לות
(כ־ 600 קבילות לחודש) ,כש־ 805 מהן
מתלוננות על טירטורים. למעלה משתי
קבילות ליום בנושאי הטירטורים, כשנציב־קבילות־החיילים
אינו הכתובת היחידה ל תלונות
חיילים.
בפני החייל עומדות עוד מיספר אפש־

איזה פרצוף
לצה״ל
ולם עם קום המדינה, ועם הקמת
צה״ל, ובעיקר לאחר סיומה של מיל-
חמת־השיחרור, עמדה בפני קברניטי ה מדינה
אחת השאלות הגורליות ביותר:
איזו דמות לתת לצה״ל. באופן שיטחי
מאוחרות, כשהנפוץ ביניהם הוא מסע־אלונקות. זהו עונש נפוץ
! ! 1ילה אסור, לפי פקודות־מטנ״ל,
^ 1 1X3י י 1 0
הסתכמה הבעייה בשאלה הניצחית כימעט :
ביותר בצה״ל, אם־כי מסע־אלתקות סביר, ובשעות היום, מהווה
״ • י לערוך תירגוליס או אימו*11

1111
״מדוע פירקו את הפלמ״ח.״ אולם מאחרי
חלק מתוכנית־האימוניס. התמונות המופיעות בכתבה זו צולמו
נים ללא אישור מוקדם של מפקד בכיר. מרבית התלונות וה־שאלה
זו, שהיתר, תולדה של מריבות פו-
בעת אימוני יחידות שונות בצה״ל, ואינן מדגימות טירטורים.
קבילות המגיעות מחיילים מספרות על טירמורים בשעות־לילה
ליטיות־אישיות׳ ואפילו לא רעיוניות, של
מנהיגי היישוב באותה עת, עמדה שאלה
חיות להתלונן כשהוא מטורטר, מושפל
בסיסי-ד,טירונות הגדולים בארץ — עולים
נים־זוטרים, לסמלי ומפקדי מחלקות, מיש־מרכזית

או משמש נושא להתעללות מפקדו. באגף
פטים אשר לא זכו לפירסום בכלי־התיק -חדשים מארצות צפוך אפריקה ואסיה. מה
האם צה״ל צריו להיות קטן ומובחר,
כוח־אדם בצה״ל מעריכים כי בדרכים השורת
ההמונית, אך מהלכם ותוצאותיהם
שנחשב אז בצה״ל כחומר אנושי ״בעייתי״
לפי מושגי אותם הימים, אשר בו ישרתו
אחרות מגישים יותר קבילות מאשר ל־מצא
את דרכו לגולני או לנח״ל.
הובאו לידיעת מפקדי צד,״ל בכל הדרגים,
רק לוחמים מהסוג של אנשי הפלמ״ח,
לסקוב. מבלד בפני נציב-קבילות־החיילים
הצבא. של פנימיים
פירסומים
על־ידי
רס״רים
בוגרי קיבוצים או אלה אשר יגיעו ל רשאים
החיילים להתלונן אצל מפקדי הרמתם
— או שצה״ל יהיה צבא העם, צבא
מתעללים, אצל הפרקליט הצבאי הראשי,
קירבגות שיטת
ככל הצבאות מבחינת סממניו החיצוניים, ת תלונו ו במישטרה הצבאית החוקרת, בפני הרופא
כאשר ברור לחלוטין שהרכבו האנושי יהיה
ן* אותה תקופה החליטו מפקדי היחידתי, הרב הצבאי או קציו־הדת, קצין
ה טיר טור
שונה לגמרי ויחייב תפיסות אחרות.
בריאות־הנפש או הפסיכולוג וקצין־ה,חינוך.
הרמטכ״ל של צה״ל אז, יגאל ידץ, ש הנח״ל
להוריד חייל זה מהמפה ההיה
למעשה הרמטכ״ל הראשון — כי תיפ יקר הטירטורים כאותה תקופה עינויים שחורה של צר,״ל. למפקדים בבסיס ההיה
בשלושה חילות. יחידת ד,־101
קד גם בעת שיעקב דורי ז״ל נשא בתואר
טירונות ניחנה הוראה לטרטר את חייליהם
זה — מילא את שליחותו הפוליטית של
המפורסמת, קורס־טייס, והנח״ל. מהשתיים עד כמה שאפשר, להפוך אותם ממושמעים,
ס א די ס טיי ס
הראשונות לא הגיעו תלונות. חיילי ז־,־101
בן־גוריון והחל הופך את הצבא ל״צבא
ולוחמים ללא־חת. השיטה היחידה שהיתר,
היו מלאי הערצה למפקדיהם, והתגאו ב-
ככל הצבאות״.
ך* חיילים יכולים גם להסתכן ולפמוכרת
אז למפקדי זינח״ל להשגת מטרה
מיסגרת הסגורה הרמטית שאותה יצרו
ן ) נות לרשויות אחרות, אשר חוקת
בכיוון זה עזרו לו הקצינים שיצאו מ־זו,
היתד, הטירטור וההתעללות. מי שנודע
כדי להבדיל עצמם מכלל צד,״ל, ולא העלו
כור־ההיתוך של הצבא הבריטי ,״האסכו השיפוט
הצבאית מצביעה עליהן במפורש
לשימצה בכל הארץ בגלל המצאות זזטיר-
כלל על דעתם להתלונן. רק נפלטי היחיכאסורות
בפנייה: נשיא המדינה, ראש-
לה האנגלית״ כפי שהם כונו אז, אשר
טור המקוריות שלו והפיכת הטירטור לאחדים
מהם — כאפריים בן־ארצי, חיים דה העזו להשמיע את תלונותיהם, וגם
הממשלה ושר־ד,ביטחון, חברי-כנסת, ה־אמנות
ממש, היה רס״ר אותו מחנה, חיים
זאת בפורומים מישפחתיים בלבד.
לסקוב ודן אבן, היו לאלופים בצה״ל.
רמטכ״ל, אלוף־ד•,פיקודי, היועץ־המישפטי-
שימחון, מי שהואשם אחר־כך ברצח הואז
באה המהפכה הגדולה בצה״ל. ב־לממשלה,
מבקר־המדינה, מערכות־ד,עיתולגבי
קורם־טייס, הצליחו המפקדים ה-
נערה מירד, ארצי בטבריה, אחד ממיקרי-
1949 הוציא ידין הוראות אשר ניראו
נים, כולל ביטאון צה״ל במחנה ועורכי-
מטרטרים להחדיר לתודעת חייליהם כי ה -הרצח האכזריים שהסעירו את המדינה.
למרבית החיילים והקצינים כ״משונות״ ,ו דין.
טירטור,
שפעמים רבות הסתיים באסונות-
את מקומו של שימחון ירש באותו בסים
לאחדים מהם אף כחילול-קודש ממש. הוט דווקא
תחילתו של המישפט, המסעיר
בנפש — כגון התייבשות חיילים בעת רס״ר משה גנץ. כיום משמש גנץ כמפקד־עתה
את המדינה, נעשתה לא דרך החוק.
לה חובת הצדעה לחייל או קצין בכיר מסע־עונשין, או ניסיונות־התאבדות — הוא
בנחל׳ בדרגת רב־סרן, אולם בסוף
יותר. הוקמו חדרי-האוכל הנפרדים לקצי חלק
בלתי־נפרד מהפיכתו של החניך ל שנות החמישים ותחילת שנות השישים די מיספר עשרות חיילי בסיס־אימונים של
התארגנו, ביוזמת אחד מהם -ושלחו
טייס טוב. התיזה של מדריכי קורס־הטייס
נים וסמלים. לקצינים הבכירים ניתנו. שומו
ר,יה להזכיר את שמו, כדי להעביד רעד
שמיים, נהגים יהודיים כשרים צמודים.
מיכתב לח״כ חרות חיים לנדאו. לנדאו
אז, היתד טייס לא נמצא תמיד באוויר.
בגוום של כל אחד מאלפי החיילים שעברו
הזדעזע מהאשמות החיילים, פנה לשר-
אולם גם ידין לא השכיל אז לקבוע
הוא נאלץ לעיתים לצנוח, או לנחות נחיי
את בסיס־ד,טירונות של הגודל.
הביטחון שימעון פרס ולשר ישראל גלילי,
תת־אונס, במידבר או בשטח־אוייב. טייסים
נורמות לגבי יחסי-האנוש, ההתנהגות בין
תקופת שיא נוספת בתולדות הטירטור
ובעיקבות פנייתו זו החליט הרמטכ״ל להע המפקד,
בכל דרג שהוא, לבין הפקוד.
גם נופלים בשבי׳ ושם מתעללים בהם.
בצד,״ל היתד, בתחילת שנות השיבעים,
מיד תישעה מפקדים לפני בית־הדין הצבאי
ידין לא השכיל לקבוע את הגבול בין
הטירטורים יחשלו אתכם למצבים כאלה.״
לאחר שהסתיימה מילחמת־ההתשה. מערהמחוזי
בחיפה.
אימון, מפרך ככל שיהיה, לבין טירטור,
מאוחר יותר היה אחד מקורבנות השיטה
כות העיתונים הוצפו באלפי מיכתבים של
שפירושו בשפה המישפטית הצה״לית: התגם
בנו של הרמטכ״ל אהוד (״אודי״) דיין.
הורים מודאגים לגורל בניהם, אשר מפק זזמישפט
מתנהל בימים אלה, וזוכה ב־עללות.
וחוסר־קביעה זה הפך בכייד,לדו דיהם
מתעללים בהם. חברי-הכנסת והשרים
אודי היה חניך בולט בקורם־טיים, אך
(המשך בעמוד )24

במדינה העם טרור טוב 1טר!ר ר״

הטכס הממלכתי?זכר
רוצחי הלורד מוין
חיה מוגן — אף הוא
נגד את תעמולת הממשלה
זעמם של הבריטים ד,יה מובן. אליהו
׳ חכים ואליהו בית־צורי, שהובאו השבוע
לקבורה בישראל בטכס ממלכתי, בנוכחות
ישרי הממשלה, הרגו את חבר הממשלה הבריטית,
בן מישפחה בריטית־אירית מכובדת.
הטכס נתן בדיעבד גושפנקה ישראלית
ממלכתית למעשה־ההריגה•
אולם לא הבריטים בילבד רגזו. הלורד
רוטשילד פנה במיכתב נזעם למערכת
טייימס הלונדוני, גינה את הטכס. ידידים
רבים של ישראל ברחבי העולם סברו׳
כנראה, שממשלת ישראל יצאה מדעתה ועשתה
מישגה הסברתי חמור.
כי ברגע זה עוסקות כל שלוחוודהתעמו־לה
של המדינה, ושל הגופים היהודיים המסונפים
לה, במסע־הסברה בלתי־נלאה נגד
הטרור. ישראל מתוארת בתעמולה זו בדמות
מדינה מכובדת, שומרת־חוק ושונאת
אלימות, המגנה את הטרור על כל צורותיו
בעוד הפלסטינים הם טרוריסטים, רוצ חים
מבטן ומלידה. אש״ף הוא ״אירגון־
הגג של הטרוריסטים״ ,וכל התומך בו נותן
את ידו להשתלטות הטרור בעולם.
הטכס של שני-אליהו הרם במכה אחת
את התמונה הזאת. כי תהיה הדיעה על
מניעיהם ומעשם אשר תהיה — אין ספק
שהם ביצעו מעשה־טרור מובהק, הרגו
אזרח והפעילו רצח פוליטי לשם השגת
מטרות פוליטיות.
:שקם של החלשים. הממשלה נתנה
את ידה לטכס הממלכתי, ואף החליפה
פידאיון חיים תמורת עצמות המתים, מפני
שלא היתה לה ברירה.
מעשה חכים ובית־צורי גרם בשעתו ל וויכוח
לאומי סוער, לגינויים קיצוניים ולקריאה
למסור את ״הפורשים״ בידי ה־מישטרה
הבריטית, שעינתה את אנשי המחתרת
והוציאה אותם להורג.
אולם כיום, אחרי דור, נישכח ויכוח זה.
כימעט כל הציבור מסכים שמותר היה אז
ללוחמים עבריים להשתמש בנשק הטרור,
מפני שלא היתה ברירה. מי שאין לו מדינה
וצבא, יכול להילחם רק באמצעים כאלה.
אולם מכאן נובעת גם מסקנה לגבי אויי־בי
ישראל כיום, המפעילים נגדה שיטות
של טרור — אם כי במהדורה חמורה ו קיצונית
עוד יותר. גם לפלסטינים אין מדינה
וצבא.
מי שמגנה טרור בכל הנסיבות, מוכרח
היה לשלול את ההפגנה הלאומית למען
שני־אליהו. מי שקיבל את הטכס בהבנה,
מוכרח להסיק מכך את המסקנה •שרבים ב עולם
מתייחסים באותה הבנה גם למעשיהם
של הטרוריסטים הפועלים כיום נגד ישר אל.
בחירות הכל
ומשתנה.
הכל נשאר במקומו

מאז הבחירות עכרו
כמה רעידות-אדמה
ע? המריכה — אף
הבוחרים לא השתגו
המישאל שנערך על-ידי החברה הירושל מית
דיווח וסיקור היה פיקאנטי מבחינה
אחת: הוא היה הראשון שנערך על חלוקת
קולות הבוחרים כיום, שנה וחצי אחרי ה בחירות
לכנסת השמינית.
בתקופה זו אירעו דברים רבים. גולדה,
שעמדה בראש הרשימה של המערך, סולקה
מתפקידה, יחד עם משה דיין ואבא אבן.
רבין עלה לשילטץ• אריק •שרון התפטר
מן הכנסת. היו תהפוכות בענייני חוץ ופנים.
איך
השפיע הדבר על ציבור הבוחרים?
תוצאה מדהימה. לפי המימצאים של
המכון, שערכו את הסקר למען ידיעות
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 1974

האולטימטום

ידיעה ! ,יתה קצרה ומזעזעת: הנשיא ג׳ראלד פורד קי!
) בל את שגריר ישראל לשיחה. השיחה נמשכה עשר דקות.

כחיים הדיפלומטיים, יש משמעות מייוחדת לשיחה
כת עשר דקות. זהו הזמן להגשת אולטימטום.

בעשר דקות אין זמן לחילופי־דברים, ולא כל שכן לחילופי־דיעות.
הזמן מספיק רק למסירת הודעה בעל־פה (הקרוייה ב לשו!
הדיפלומטית :״וורבאל נוט״ ,איגרת מילולית) .המזמין
מקבל את המוזמן, לרוב בעמידה, משמיע באוזניו הצהרה. המוזמן
רושם לעצמו את הדברים בכתב־ידו, לרוב בעמידה, ומסתלק.
זהו מה שקרה בשיחת פורד־דיניץ. הנשיא הודיע לשגריר
ישראל שאם ממשלתו לא תקבל את הצעת ארצות־הברית להם־
דר־ביניים, היא תמצא את עצמה מבודדת. בשלב הבא תכונס
ועידת־ז׳נבה על-ידי שני היושבי־ראש, ארצות־הברית ובריח-
המועצות, ללא הסכם מוקדם אמריקאי־ישראלי.

כלומר: ישראל תצמיד להופיע כוועידה לכדה,
כשהיא תעמוד לא רק מול פני הערכים והסוכייטים
אלא גם מול מישלחת אמריקאית שתייצג תוכנית
משלה: מהדודה חדשה של תוכנית רוג׳רס.
בסוף השיחה נתן הנשיא לשגריר ארכה של שבועיים, כדי
להשיב. פרט זה השלים את הרושם של אולטימטום.

חורה ל־1956
ך* ך, כמהלך אחד, הגיע העימות הישראלי-אמריקאי לשיא
^ החמור ביותר מאז . 1956
אז, בעיקבות הקנוניה הישראלית־צרפתית־בריטית שהולידה
את מיבצע־קדש, הגיש הנשיא דווייט אייזנהואר אולטימטום ל ישראל.
דויד בן־גוריון הסיק את המסקנה, ונכנע תוך 24 שעות.
הוא הודיע אז כי החליט להחזיר את כל השטחים שכבשה ישראל.
קיים דימיון רב בין שתי הפרשות. בשני המיקרים סמכה
ממשלת ישראל על העובדה שארצות־הברית עומדת לפני הבחי רות
לנשיאות, וכי הנשיא רוצה להיבחר מחדש וזקוק על-כן
ליהודים. בשני המיקרים היא טעתה בחשבון.
ב־ 1956 לא היה אייזנהואר זקוק לקולות ולכספים של היהודים.
בחירתו היתה מובטחת והוא פעל כפי שרצה לפעול.

כחירתו־מחדש של ג׳ראלד פורד אינה מובטחת
כלל וכלל. אולם, דווקא משום כף הוא מגלה עתה
נוקשות של ברזל. הוא מוכרח להכיא לעמו הישג
מדיני מרשים. הוא החליט שיהיה כמיזרח התיכון.
הסדר מדיני, שיתבסס על התקרבות וושינגטון־קאהיר-ריאד,
יבטיח לארצות־הברית ולאירופה את הנפט החיוני, במחירים
סבירים, לפני בוא החורף. הוא יוכיח גם שהנשיא הוא אדם
בעל־החלטה, מדינאי בזכות עצמו, איש המסוגל לבצע ולנצח.
לכן עשה פורד דבר מסוכן ורב־משמעות: הוא קיבל את
כל העניין על עצמו. הנרי קיסינג׳ר הוזז הצידה, כך שלא יזכה
בעלי־הדפנה של הניצחון ולא ישמש שעיר־לעזאזל במיקרה של
כישלון. הנשיא פורד יהיה אחראי, בשני המיקרים.
סירובה של ישראל לפעול לפי רצונה של ארצות־הברית
יהווה, איפוא, התגרות ישירה בנשיא ארצות־הברית.

הראשונה בהיסטוריה של ישראל. השגריר האמריקאי המייועד
לישראל אמר בחו״ל שהוא יכול לפנות ל״סנאטורים ישראליים״,
כשם שדיניץ יכול לפנות לסנאטורים אמריקאיים.

כשם שממשלת ישראל פועלת כציבור האמריקאי
נגד הקו של פורד, יכולה ארצות־הכרית לפעול
כתוככי ישראל עצמה.

בתור המלכודת
יך נכנס יצחק רבין למצב־ביש זה?
כשאר החל המשא־ומתן להסדר־ביניים, בעידוד ישראלי
ואחרי ביקור יגאל אלון בוושינגטון, היה ברור לכל בר־דעת
כי יש תנאי־מינימום מצריים, שהנשיא סאדאת לא ירצה ולא
יוכל לזוז מהם. עיקרם: החזרת כל איזור אבו־רודייס, המיתלה

והגידי, תמורת דחיית המילחמה לזמן־מה.
במהלך המשא־והמתן סירבה ישראל לקבל תנאים אלה. היא
דרשה דברים שמצריים אינה יכולה לעשותם, בגלל היחסים ה־בינערביים
:״אי־לוחמה״ מצרית, מבלי שהובטח פיתרון לבעייה
הסורית והפלסטינית, כך שהיתר. מתפרשת כבגידה בערבים.

כף פוצצה ישראל את שליחות קיסיגג׳ר, והנחיתה
מכה נוראה על היוקרה שד פורד וקיסינג׳ר כרגע
הגרוע כיותר של ההתמוטטות כווייאט-נאם.

כל זה היה בלתי־נמנע מראש, וכל בר־דעת בישראל שאל
את עצמו: לשם מה נכנס רבץ בכלל לכל המישחק הזה, כש-
היתר, מובטחת מראש תוצאה כה שלילית ומסוכנת?
התשובה הסבירה היחידה: רבץ טעה בהערכת חומרתה של
התגובה האמריקאית, וקיווה שיוכל למשוך את השיחות.

גם אם אפשר היה להכין מישגה זה, קשה להכין
מדוע נכנס רכין כשנית לאותה מלכודת עצמה
— והפעם כמישור גבוה ומסוכן עוד יותר.
רבץ עצמו ביקר בוושינגטון, ונוכח לדעת שפורד עצמו נטל
לידיו את ניהול המישחק. אך הכל נשאר כמו קודם.
תנאי הנשיא המצרי לא השתנו במאומה. הוא דרש שוב
נסיגה מכל השטח האמור, תמורת דחיית המילחמה למשך שלוש
שנים. כדי למנוע טענה של בגידה בסוריה ובפלסטינים, ועל
רקע ההסתה הגוברת נגדו בלוב ובעיראק, היתנה אנוואר אל־סאדאת
הארכת דחייה זו אחרי שנה אחת ב״התקדמות סבירה
לקראת שלום״ ,כלומר במתן פרס כלשהו לסורים ולפלסטינים.
ברגע העדין ביותר של המשא־והמתן הזה פירסם יצחק רבין
ראיון במעריב, בו הודיע לעולם — ובעיקר למנהיגים הערביים,
שאוזנם היתד, כרוייה לכל רחש מישראל — כי לעולם לא יכיר
בפלסטינים ולא יוותר על הגדה והרצועה.
במצב זה, היו הצעות ממשלת ישראל משולות לסירוב מוח״
לט. התעקשותה להחזיק בצד המיזרחי של המיתלה והגידי, וסירובה
למסור למצריים את כל איזור אבדרודייס, נראו לאמ ריקאים
בהתחכמויות חסרות־שחר.

נותרה עתה כדירה יחידה: קבלת ההצעה האמריקאית,
או התנגשות חזיתית.

שש חויתות
ך* תנגשות כזאת, קשה אף להעלות על הדעת את תוצי
ן 1אותיה הרות־האסון. לא לשווא קבע בן־גוריון לעצמו כלל-
ברזל: למנוע את הדבר בכל מחיר.
המאבק מתנהל לפחות בארבע חזיתות:
!• כלכלה. שום שר־אוצר ישראלי אינו יכול לחשוב
על כך, מבלי להסתכן בשבץ־לב. בשנה האחרונה לא נכנס ליש ראל
אפילו מיליון אחד של דולרים כהשקעות־חוץ. להיפך, בעלי-
הון אירופיים מימשו את זכותם להוציא את המטבע-הזר שלהם
מישראל. חרם כלכלי אמריקאי עלול לגרום להתמוטטות.
!• נש ק. סתימת צינור־האספקה תהיה אסון.
• א ו ״ ם. הערבים יכולים עתה לסלק את ישראל מ מוסדות
האו״ם בכל עת. הכוח היחידי המוינע זאת הוא האיום
האמריקאי הנגדי. בהיעדר תמיכה אמריקאית כזו, צפוי גירוש
ישראל מעצרת האו״ם וממוסדותיו. בהיעדר וטו אמריקאי, יכולה
להתקבל כל החלטה אנטי-ישראלית במועצת־הביטחון.
• ז׳נכה. כפי שאמר פורד עצמו לדיניץ, תוזמן ישראל
לז׳נבה, כשארצות-הברית תפעל בה למען הסדר-כולל שיכלול
חזרה לגבולות ד 4-,ביוני 1967 והקמת מדינה פלסטינית, בצורה
זו או אחרת. תיתכן הזמנת אש״ף לוועידה.
יש גם חזית חמישית, החמורה ביותר: יהדות ארצות־ה־ברית.
כאשר יצא רבין מן הבית־הלבן בתום שיחותיו עם פורד,
הוזמן לשם נציג בכיר של יהודי אמריקה. לרבץ נרמז בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים, כי לחץ הנשיא על יהדות אמ ריקה
עשוי להיות יותר חזק מלחץ יהודי אמריקה על הנשיא.

המימסד היהודי, ששימש עד כה נשק כידי ממשלת
ישראל, עלול לחפיד נשק נגדה. הקמת ״לובי״
ערכי-אמריקאי כוושינגטון, והזמנת ראשיו לפגישה
הפגנתית עם הנשיא פורד, רומזות כאותו כיוון.

היהודים רגישים עתה מאוד לאפשרות שייאמר בפומבי כי
הם משמשים סוכנים של מדינה זרה, נגד ממשלתם ועמם, בשעה
שעל אמריקה מאיים משבר כלכלי בגלל הנפט הערבי. הדבר
עלול לגרום לגל של אנטישמיות חסרת־תקדים. ממשלת יש ראל
כבר קיבלה קריאות אס־אדאס מיהודי אמריקה.
יש גם חזית שישית, שעליה דובר בימים האחרונים בפעם

צעדה לתור מ מו ח! :קיסינגיד והרבינים
גס הפעם כיקש רכין להרוויח זמן, כדי לגלגל
את הכדור עד להתחלת מערכת-הכחירות האמריקאית,
האולטימטום של פורד שם קץ לתיקווה זו.
נותרה הברירה: למסור למצרים את המעברים, גם במצב
שבו ייתכן חידוש המילחמה תוך שנתיים־שלוש, אס לא יהיה
הסדר בגבול הסורי — או להיכנס לעימות חזיתי עם אמריקה.
נאמר כי ההבדל בין חכם ובין פיקח הוא זה: פיקח יודע
לצאת ממלכודת, שחכם לא היה נכנס לתוכה מלכתחילה.

איד ייצא יצחק רבין מן המלכודת שטמן לעצמו,
כשעלה על דרך ההסדר-החלקי מבלי שהיה מוכן לשלם
את המחיר הדרוש?

נותרה רק דרך אחת ליציאה מן המלכודת, למניעת עימות
עם ארצות־הברית, ולהחזרת היוזמה לישראל: פירסום תוכנית־שלום
ישראלית לשלום כולל, ופנייה ישירה לעולם הערבי.
תוכנית-שלום כזאת תצטרך להיות שונה מאוד מזו ששורטטה
על־ידי רבץ לפני שבועיים בילבד. הוא אינו מסוגל לכך.

משופ-בך נשארה הברירה האכזרית האקטואלית:
להיכנע לעיני כל להצעה אמריקאית, או להיכנס
להרפתקה המסובנת כיותר מאז קום המדינה.

ה עו לםה 1ה חו שךלרא שו נ ה את

החברות הוודוציות
(נווד מפא יי
מדוע הורה רבינוביץ להציל את רוזנבו׳ בכל מחיר?
בידיעה היתה מפתיעה ביותר,
ן | אם־ני איש, לבד מחוג מצומצם, לא
ידע להעריכה. מנכ״ל מישרד־האוצר לשע בר,
אברהם אגמון, שזה־עתח התמנה לני הול
המערכה הישראלית נגד החרם הערבי,
מונה על-ידי שר־האוצר יהושע רבינוביץ
לתפקיד חשוב יותר. כה חשוב, למעשה,
עד שלמענו התפטר אגמון מהנהלת החברה
לישראל, ודחה את תחילת טיפולו בחרם
הערבי ! מכאן שהתפקיד החדש היה חשוב
לרבינוביץ יעוד יותר מאשר המיל,חמה
בחרם הערבי.

התפקיד שהוטל על אגמון היה
להציל ככל מחיר את טיכור רוזב־בוים,
וזאת כדי להציל את צמרת
מפא ״י משואה הצפויה בוודאות,
אם לא ייצא רוזנכוים מן הכוץ.
השואה היא בדמות חבילת תיקים,
המכילים פרטים על העתיד
להתגלות עם פירוק הבנק. תיקים
המספרים סיפור מפורט כיצד החזיקו
ראשי מפא ״י שנים רבות בבעלות
כלתי-חוקית על חברות וא*
דוציות, הוציאו מן הארץ באמצעות
חברות אלו מאות אלפים או
מיליוני דולרים, השתמשו בהם לצורכי
המיפלגה באופן בלתי-חוקי.
התיקים גם יספרו את האמת,
המוסתרת כיום מן המישטרה, על
עיסקותיו של צבי רכטר עם רוזנ•
בוים, שעיקרן מעורכות ״סולל־בו*
נח״ בעיסקת-הנפל של רומא, בה
השקיע רוזנכוים 60 מיליון דולר.
נציגי מפא״י בממשלה, ובעיקר שר־האוצר
יהושע רביגוביץ, אשר עד עתה
סירבו לכל התערבות ישראלית כדי שניתן
יהיה להציל את הבנק של רוזנבוים על
כל הכספים שבידו, שינו עתה את עמדתם,
ומגייסים את כספי המדינה ויוקרתה לשם
הצלת רוזנבוים, אישית — כדי שלא יחשוף
את התיקים שבידיו, אשר תוכנם מאיים
למוטט את !מיפלגת העבודה וראשיה.

שליח
נ א מו
^ תפנית במצבי׳ של רוזנבוים החלה,
( 1כאשר הצליח למצוא שליח נאמן ומת אים
למשימה, שליח שיבהיר היטב לראשי
מפא״י מה יקרה אם רוזנבוים ייזרק לכל בים.
השליח הוא עודד־הדין הירושלמי
שרגא בירן, אשר קיבל על עצמו את
התפקיד לאחר שכמה עורכי־דין ישראליים
סירבו לקבלו.
בירן הוא אחד מעודבי־הדין הממולחיס
בישראל, פעל עבר שמאלי שבלט בכיש־רונותיו
בירושלים והפך שותף של עורך־
הדיו שמואל תמיר, ונציגו בעיר־הבירה.
בירן התמחה בענייני קרקעות, מייצג את
גדולי הקבלנים בירושלים, הצטיין בהעברת
עיסקות כבדות. לאחר־,מכן התמנה
כעורך-הדין של וויליאם שערן. האנגלי,
בעל חברת פאן־לון שהתמוטטה. עקב כך
הכיר אח גיסו של שטרן, רוזנבוים. ויחד
עשו כמה עיסקות. עתה נטל על עצמו
בירן לייצג את רזזינבוים בישראל, קיבל
לידיו את כל החומר המצוי בידי רוזנבוים,
ואשר פירסמו יכה את מיפלגת העבודה
מכה קשה ביותר.
הפירסום הוא בלתי־נמנע, אם יימשכו
ההליכים, נגד רוזנבוים בשווייץ, אם תאיים

22 -4

חוקרת את מעורבותם האישית בהשקעות
של כל חברי ההנהלה הקודמת. היא החלי פה
את כל הרכב ההנהלה, ובכלל זה את
יושב־ראש מועצת־המנהלים של הבנק, ש היה
קודם ראש ממשלת הסן, אלברט
אוסוואלד. ברור, כי ידם של הגרמנים
כיום תהיה קמוצה יותר, וניתן יהיה להוציא
מהם יפחות, ולכן תצטרך ממשלת
ישראל לתת יותר, על חשבונה.
הברון מתעק ש
ך* תפקיד העיקרי שהוטל על אגמון,
{ 1לשעבר חבר הנהלת החברה לישראל,
הוא לשכנע את הברון אדמוינד לבטל את
תביעותיו נגד רוזנבוים. לשם כך ישתמש
אגמון בכל האמצעים שבידי ממשלת יש ראל,
שכן בילעדי ביטול התביעות לא
יוסר האיום: בגילוי התיקים של רוזינבוים.
השינוי שחל בעמדתו של רבינוביץ
בא, במידה רבה, בגלל מנהלה הכללי לשעבר
של סולל בונה, צבי רכסר. כאשר
החל טיבור מעביר ארצה את הרמזים
על מה שצפוי, היה רכטר הראשון שהבין
היטב במה המדובר. הוא פתח במערכת
פגישות חשאיות עם כל ראשי מפא״י,
טרח להסביר להם היטב מה יקרה אם
יימשכו ההליכים נגד רוזנבוים.

^הושע דבינוביץ: ביטחון המדינה או ביטחון מפא״י?
עליו סכנת מאסר, ואם לא יקום הסדר־מרצון
בין הנושים של טיבור רוזנבוים.

רוזנבוים הבהיר היטב כי כמיק
רה שימשיכו נגדו בהליכים המיש־סטיים,
הוא ינקוט שיטה שד ״תמות
נפשי עם פלישתים,״ ואם
ייפגעו גם ידידים וחפים־מפשע —
לא יהיה מנוס מכך.
אין ספק כי הבנק של רוזנבוים אוצר
בתוכו סודות רבים, ורשימת המפקידים
הישראלים שבו אינה החשובה בהם.

הבנק שימש שנים רבות נאמן
בידעדי לכל עיסקות המימון של
מערכת-הביטחון באירופה, דרכו
שולמו כד התשלומים שד מערכת־הביטחון
לאנשיה.

המחזיק בידיו את הבנק יוכל לשים יד
על כל מערכת הקשרים הכספיים של
מערכת־הביטחון הישראלית משך שנים
רבות, בעיקר בתקופות שבהן ניהלו שמעון
פרם ומשה קשתי את מערכת־הביטחון.
רשימת סודו ת
*£ולפ עובדה היא, כי בתחילת ה-
שנה, כאשר הובא, לידיעת שר־האוצר
יהושע רבינוביץ ודאש־הממשלה יצחק
רבי! נימוק זה, הם הסדירו אומנם כי
ועדת־הכספים של הכנסת תחליט שהממשלה
מוסמכת לערוב בסכום של עד 40
מיליון דולר, כדי לנסות להציל את כספי
המפקידים אצל רוזנבוים, אולם לאחד־מכן
סירב רבינוביץ ההססן לנקוט כל פעולה
למען הצלת הבנק.
משך חודשיים, עד שביודהמישפט ב־שווייץ
הורה לפרק את הבנק, היתד. אפש רות
סבירה להציל את הבנק, למנוע את

ההפסד הצפוי כיום של 300 מיליון פרנ קים
שווייציים ( 120 מיליון דולר, זהו ה סכום
שייוותר לאחר, מכירת הנכסים המוערכים
בסכום דומה) ,וללא השקעה כספית
גדולה של ממשלת ישראל.
שכן, הבנק המחוזי של הסן, שהוא בעל
שליש הבנק של רוזנבוים, היה מוכן
להוסיף 60 מיליון דולר אם ממשלת ישראל
תראה, במחווה כלשהי, שגם היא שותפת
להצלה.
הדבר היה דרוש לבנק הגרמני כדי להצ דיק
את נתינת הכסף, שכן הוא הפסיד
בתקופת מנהלו הקודם וילהלם האנקל,
1.8מיליארד מרקים גרמניים בעיסקות
שונות, והפסדים אלה בימעט -שגרמו למיס-
לגה הסוציאל-דמוקראטית במחוז הסן, בע לת
הבנק. לאבד את השילטון במחוז, בב חירות
שנערכו לפני כמד. חודשים.
אילו היה רבינוביץ מאשר, אז, הש תתפות
ישראלית בהצלה, היו הגרמנים
נותנים כסף, החברה לישראל לא היתה
מאפשרת לברון אדמונד דה־רוטשילד להגיש
בשמה אח התביעות המישפטיות נגד
רוזנבוים, והבנק היה ניצל מאבדון.
ברור כי מצילי הבנק היו מוציאים את
השליטה בו מרוזנבוים, מסדירים אח ענייניו
הכספיים ואחר־כך היו הכל חופשיים
להגיש תביעות מישפטיות נגד רוזנבוים.
אולם הבנק וכספי המפקידים היו ניצלים.
אולם רבינוביץ סירב אז להתערב, כדי
שיוכל להישאר עם ידיים נקיות ללא
פרשיות. וברור כי אילו נשאר בעמדתו
זו, היה צודק, שכן שיקולי הביטחון, לא
הצדיקו השקעה ישראלי תנוספת במימדי-
ענק להצלת הבנק.
עכשיו, לפתע, שינה רבינוביץ את עמדתו,
הורה לאגמון לעשות הכל להציל את
רהנבוים. אבל ועכשיו, הבנק כבר אבוד.
אחרי הבחירות בהסן מונתה הנהלה חדשה
לבנק של הסן (בראשות היינץ זיפל) ,וזו

עיקרו שד העניין הוא שמשך
שנים רכות החזיקה מפא״י, באמצעות
צבי רכטר וחברות הקשורות
ב״סולד־בונה״ ,כשליטה כחברות
ואדוציות, שבאמצעותן נהנתה מרווחים
גדולים. השדיטה שד מפא
״י ורכטר כחברות הללו היתה
כדתי־חוקית, כדי אישור רישמי
שד האוצר. עד הרווחים שזרמו ל*
מפא״י לא דווח דמס־ההכנסה.
משך שנים ניסו רבים לחשוף את מקו רות
המימון הבלתי־חוקי של מפא״י. עתה,
הבהיר רכטר לעמיתיו, צפוי לראשונה
גילוי קצה הקרחון של העיסקות הבלתי-
חוקיות של מפא״י. גילוי זה, הבהיר רב־טר
לחבריו, יסתום את הגולל עליו־עצמו,
ונראה כי גם על כמה מחבריו, שידעו
כמוהו על המקרים ונהנו מעיסקות בלתי-
חוקיות אלו.

אחד מאדה העלולים להיפגע
הוא רבינוביץ, שכראש הגוש של
מפא״י קיבל פעמים רבות כספים
ממקורות כלתי־חוקיים אדה שד
מפא״י, הן למיפדגה והן לשימושו
האישי בחו״ל. כאותו רגע שרבי
נוכיץ חשש בי הוא-עצמו, עורו
שדו עלול להיפגע, החליט לעזטות
הבד להצלתו האישית, וכד מה שלא
היה מובן לעשות קודם, עשה
עתה למען ביטחונו האישי.

העיסקה הוואדוצית הפשוטה ביותר, ה נחשפת
עתה כאן לראשונה, היא שליטת
מפא״י במחצית רשת החנויות הפטורות
ממכס, רמתם. לא סתם שליטה, אלא
שליטה באמצעות חברה ואדוצית, בצורה
בלתי־חוקיח.

רווח נ טו:
3,2מיליון

״רמתם״ רשת של חמש חנויות
פטורות מם, והיא עסק משגשג ביותר.

וכמו: עסקים ואדזציים
מאזנה לשנת ,1973 המשופץ לצורכי מס,
מראה על רווח של 3.2מיליון לירות נטו.
רוזנבוים עצמו סיפר כי מדי־שנה היה
;חלקו ברווחים מגיע ל־ 200 אלף דולר ל ערך,
סכום שאת רובו תרם, לדבריו, למג בית
בשווייץ.
בידי החברה זיכיון להפעלת החנויות
בלוד לעוד ארבע שנים, והיא מוערכת
כולה על ידי בית־המישפט בשווייץ ב־12
!מיליון לירות לערד (סכום זהה לסכום
שנקב העולם הזה , 1964 לפני שלושה
חודשים, עת פירסם כי עמום מנור, המח זיק
^ 5במניות רמתם, דורש עבורן 650
אלף לירות).

עי סקה
ואדוצית
> 1פי רשפ-החברות, הבעלות על
/רמתם מחולקת כך 50/על שם עמוס
מנור, נאמנו של רוזנבוים בישראל ומנכ׳׳ל
לודזיה; עוד ,־ 47.50/על חברה בשם
אוניו! ישואל־שווייץ, ואחוזים דומים על
שם שתי !חברות הרשומות בלוכסמבורג
בחלקים שווים, ושמותיהן בופימור החזקות
וניצה החזקות. חברת אוניוז ישראל־שווייץ
מתחלקת בחלקים שווים לשתי
חברות: אילן־כוח וטיבור רוזנבוים אס׳
טבליישמנט.

אגמון: לסחוס בנד מחיו
בהנהלת רמתם חמישה, מנהלים: אליהו
גבעוני המייצג את אילן־כוח, שהיא חברה
הרשומה רי־שמית על שם צבי רכטר
ושמואל ארנר, וכתובתה הרשומה בית
סולל־בונה בתל-אביב. ארנר היה מזכיר
החברה, ועתה הוא נציגה בניו־יורק. גב עוני
היה גיזבר אחד ממפעליה של ההס תדרות,
והוא פעיל במוסדות מפא״י. אילך

גאל לביב
כוח היא, למעשה, חברה ישראלית להחז-
קות של מפא״י, ולה, אם כן, ירבע מרמתם.
מנהל נוסף הוא דויד עשהאל, נאמנו
של רוזנבוים המייצג את טיבוו רוזנבוים
אסטבלישמנט השייכת לרוזנבוים, ולה עוד
רבע ׳ממניות רמתם. מנהל נוסף הוא עמום
מנור, שלו באופן אישי 50/0ממניות רמתם.
עתה נותרו עוד שני מנהלים: טיבור
רחנבוים עצמו ושמואל ארנר, ונותרו עוד
שתי חברות — ניצה ובופימור, שתיהן
לא-ישראליות, שתיהן ״ואדוציות״ (אם כי
הן רשומות בלוכסמבורג, ולא בוואדוץ.
העיקרון הוא שווה).
ברור כי ארנר מייצג אחת משתי החברות
ה״וואדוציות״ ,שהיא בשליטת מפא״י.
עד כאן המצב החוקי. מה קרה בעיקבות
התמוטטות הבנק של רוזנבוים ז החברה
לישראל הטילה •עיקול על כל ניכסי רוזג־בוים
בישראל, כולל חלקו ברמתם. והנה,
העיקולים הוטלו על שלוש חברות בעלות
מניות ברמתם: טיבור רוזנבויס אסטב־לישמנט,
ניצה ובופימור, שלהן יחד כ־7570
ממניות רמתם.
לפני ימים אחדים פירסם בית־המישפט
בשווייץ את רשימת ניססי רוזנבוים העומ דים
למכירה, והרשימה מגלה כי לרוזנבוים
רק 5070 ברמתם. בידיו החברה טיבור
רוזנבויס אסטבלישמנט, ועוד אחת משתי
החברות בופימור וניצה. השניה אינה של
רוזנבוים, אלא של מפא״י. וכיוון שהיא
רשומה על שם מפא״י, באמצעות צבי
רכטר, באופן בלתי-חוקי, לא נעשה דבר
להסרת העיקול של החברה לישראל.

ולם כאשר רכטר בא אל חבריו
^ בבהלה, הוא ידע כי כשיוצעו הנכסים
למכירה יתברר מייד שאחת משתי ה חברות
הוואדוציות אינה של רוזנבוים,
וכי אם הבנק יפורק, תתגלה גם הבעלות
של מפא״י. יתירה מכן — מי יודע מי
יקנה את חלקו של רוזנבוים ברמתם?
ומה יע־שה כשיגלה מי הבעלים האמיתי
של החברה הוואדוצית השנייה?

האנקל: המנהלים נחקרים

צבי רכטר עצמו היה בהנהלת אוניו!
ישראל־שווייץ. הוא התפטר בדצמבר
,1974 כאשר החלה נגדו חקירת מבקר

מאת --
טישטוש עקיבות

הרשומה על שם רכטר ועד שם
מפא ״י. יתירה מזאת — חלק־הא
רי של דיווחי ״רמתם״ שהועכרו
לחו״ל לטוכת ״ניצה״ .געשו כהם
שימושים שונים של מפא״י.

חקירה שערכתי בבמה ביקורים
בוואדוץ ובז׳נכה העלתה. ללא צד
של ספק, כי ״ניצה״ היא החכרה

ההסתדרות והמישטרה, בעיקבות גילויי
העולם הזה. למעשה מתגלה עתה כי לא כל
ראשי מפא״י תמכו בדרך בה ניהל רכטר,
עת היה גיזבר מפא״י, את ענייני המיפ־לגה.
היו כאלה שהתנגדו לפרישה הוואדו־צית,
ושלא הסכימו לתת יד להעלמת הדבר

רחובו* :התיקים שהאילן
חקירה מישטרתית הוא יגלה כרכים
ממי ק:ה את החכרה.
יש לזכור כי רכטר נמצא עתה בשלב
מכריע של חייו. פרקליטות מחוז תל-אביב
טוענת כי בחומר־האישום שהוגש לה על-
ידי מישטרת ישראל אין די להגשת כתב-
אישום נגדו, והמישטרה אוספת חומר נוסף.
אם תעלה המישטרה עתה על פרשת החברה
הוואדוצית ברמתם, או תגיע לאמת שבפרשת
עיסקותיו הכספיות עם רוזנבוים
יהיה דכטר אבוד, ועימו חלק נכבד מצמרת
מפא״י.
רכטר ורבינוביץ מניחים שאם דוזנבוים
ישתוק, יעבור המשבר בשלום. לשם כך
יש להציל את רוזנבוים, כדי להבטיח את
הצלת רכטר וצמרת מפא״י.
אולם פרשת החברה הוואדוצית של
מפא״י ברמתם היא ׳כאין וכאפס לעומת
האמת על העיסקות הפיננסיות של רכטר
עם רוזנבוים, עיסקות שעד היום מסתיר

תנוח ,.ומתם״ :חנות בלי מנס, חוחים בלי מס
כאשר החלה החקירה המישטרתית נגד
רכטר.
צעדי הטישטוש העיקריים היו העברת
הבעלות על החברה הוואדוצית מרכטר
לאחר, כך שאם תיפול החברה בידי זרים,
הם לא יגיעו לבעלים האמיתיים.

פיתרון זה עוכב זמן רב, כי קשה
היה למצוא אדם מהימן שיקנה
את החכרה, ולא יבגוד לאחר-מבן
כמפא״י וכרכטר. גם באשר נמצא
האדם — ומקורות מהימנים מוסרים
כי הבעלות הועברה מרבטר
לאחר — עדיין קיים החשש כי כ־

דכטר את האמת עליהן, ואשר גם חוקרי
מישטרת ישראל לא הצליחו לתהות על
קנקנו•

עיסקות אלו, שעיקרן השתתפות
הכרות שד ״סולל־בונה״ כהרפתקה
הקרקעית שד רומא, כה נקברו
<50 מיליון דולר ללא ידיעת ההסתדרות
או האוצר — שרוכן כל־תי־חוקיות
הן כישראל והן כ־שווייץ
— תתוארנה במלואן כהמשך.
(כשבוע
הבא: עיפקי ״סולל־כונה״
כיומא)

טירטור

נוסע לאירופה?
האם תלוו 3לילות רצופים
באותו בית מלון?
בחר מלון מתוך ספר בתי המלון
קופל
(בעברית) של
וכבר הנד משתתף בעל זכויות
מלאות בשיסת הנסיעות
המהפכנית ליחידים. אשר
עשויה לחסוך לד מאות לירות.

,0ופל ־14
שיטת הנסיעה המהפכנית ליחידים
במסגרת תכנית זו נכללים גם סיורים
בסקנדינביה, שייט באיים היווניים
באוניות נופש, ושייט על הריין.
הזמנת ג לינות רצופות מזכה אותך
בהטבות כגון: המלית לנמלי התעוגר
נאוץ ננאיוווה חינם׳ הנחות לקניות

בלונדון ואממנווום ועיי.
הטבות העשויות לחסוך לך מאות
לירות.הזמנת 14 לינות!בכל צרוף
שהוא) באירופה מזכה אותך גם
בקבלת ביטוח 25.500ל״י חינם.
בספר ׳•קופל 14-י׳ הצעות מיוחדות.

בארה״ב: לינה בכל הילטון בארה״ב
$ 30 ליחיד $ 35 .לזוג .,ע״פ הסכם
מיוחד ובלעדי לקופל.
עשרות הצעות של בתי מלון טובים
עד דרגת סופרדה-לוקס בערי אירוג״ח
העקריות.

הספד מטל
תאוו*ם מפורסיבו
של בת* מלון
מללצ*לומ*ם
ומדו*ר> ל*נה
במסבע מקומ>
את הספר
מתו לקבל באמצעות התלוש או
במשרד* קופל ברחב*
הארץ

ספר
(בעברית)
חינם
על בתי מלון באירופה ובארה״ב
לכבוד

קופל נסיעות
($70ו)בע״מ

רח־פרישמן 4ו תל אביב
טל 244121 .
גא לשלוח לי(ללא כל תשלום וללא התחייבות מצידין
ספר המפרט את בתי המלון והשרותים
המשתתפים בתכנית ״7ן ופל 4ו״

יו.סאו0ז1אסא

קופל נסישת

רחוחחים ר!ם יג1ותולאירגוותוויות

(המשך מעמוד )20
כיסוי עיתונאי נרחב. הנאשמים דים שני
קצינים בדרגת סגן׳ סגן־משנה, רב־סמל-
פלוגתי, סמל־מחלקה וארבעה מם־כפ״ים.
אם יוכח כי כתב־ד,אישום אומנם נכון, וכי
המעשים שעשו אותם נאשמים גובלים
בפלילים — לפי הוקת השיפוט הצבאי —
הרי שחיילי אותר, יחידה סבלו השפלות
נפשיות והתעללויות גופניות שכשכמותן
ניתן לדאות רק בסירטי־הקולנוע הישנים
שסיפרו על המפקדים האכזריים של ה־מארינס
האמריקאיים.
אחד הקצינים מואשם בכך שהכריח חייל
להחזיק בכל אחת מיידו גוזניק בוער. ה-
״גוזניק״ הוא אותה פחית שלתוכה מכני סים
סמרטוטים טבולים בנפט, כדי לסמן
בשעת־לילה מקום נחיתת מטוס. לדיברי
התביעה הוטל על החייל עונש זה, משום
שהוא הפריע בשעת מיסדר.
קצין אחר מואשם על שחיכה חייל ב־ביטנו
בקת של רובה, משום שהלה לא
התמתח די בשעת מיסדר. קצין שלישי
מואשם בכך שהטיל על חייל לסחוב חבית
מלאה. בשכשל החייל, הוא ירה מרובהו
כדור־הפחדה בקירבת אותו חייל. חייל
אחר קיבל עונש לכתוב 2000 פעם את
רמישפט ״לא לשים יד על קדח הקנה״.
אחד המט־כפ״ים מואשם בכך שסחב חייל
ממיטתו ושפך עליו מים• במיקח* .אחר
דרך אותו מם־כף רובה ואיים לירות
בחייל אם זה לא יתרגל היטב.
על חייל שעישן שעה שאסור היה לו
לעשן הוטל לאסוף 200 בידלי־סיגריות,
ואילו חייל שלא ביצע תרגיל לשביעות-
רצונו של מפקדו, זכה בסטירה ובבעיטה.
סמל־ד,מחלקה מואשם בכך שאילץ טירונים
לצאת לריצת-לילה בת קילומטר
כשהם נושאים עליהם חגור־קרב מלא, נשק
אישי ושקי־שינה. לאחר שחזרו מהריצה,
איפשר להם סמל המחלקה לישון בדיוק
12 דקות, הקים אותם למיסדר ורק אחר-
בך הואיל לאפשר להם לישון מספר שעות.
רב־הסמל־הפלוגתי נהג, לפי כתב־האי-
שום, להכניס את חייליו למישפט אצל
טפקד־הבסיס בדרך מייוחדת מאד. הוא
היה חובט בהם, תופס אותם בצווארם או
בצווארון־החולצה ודוחף אותם בגסות ל תוך
החדר שבו נערך המישפט.

פגים רבות
ל טיר טור
ף* עדותו סי פ ר אחד החיילים ה•
מטורטרים תולדות לילה אחד האופייני,
לדבריו ללילותיה של אותה יחי דה
.״באחד הימים, כשחזרנו מאימונים
מפרכים בשעה שש בערב, הוטל עלינו
לערוך מיסדר־זחל״ם. היינו צריכים לנקות
את הזחל״ם ולהכין אותו למיסדר־ביקורת.
אחר שסמל־המחלקה בדק את הזחל״ם,
הוא החליט שהוא לא מספיק נקי והטיל
עלינו מיסדר־זחל״ם נוסף, שעה אחר־כך.
כשהזחל״ם היד. כבר נקי, הוטל עלינו
להתכונן למיסדר־נשק.
״לאחר הבדיקה החליט הסמל כי הנשק
לא נקי, והטיל עלינו מיסדר־נשק נוסף,
השעה היתד. כבר 11.30 בלילה. לאחר
מיסדר זה הוטל עלינו מיסדר כוננות, ומייד
אחריו מיסדר לשיפור הציוד. בשעה שתיים
בלילה היה לנו מיסדר־שינה שהסתיים בשעה
2.30 לפנות־בוקר. בשעה 4.30 בבוקר
קמנו ליום־אימונים נוסף, אחרי שישנו רק
שעתיים. אגל לא היו אלה שעתיים מלאות.
כל אחד מאיתנו היה צריך לשמור במשך
שעתיים אלה עשרים דקות.״
היאור מזעזע זה, אם יימצא אמת, עלול
לעוות את קנו•,־המידה הנכון לגבי כלל
יחידות צה״ל, ולגבי נושא הטירטור בכל לו.
מימצאים של פרקליט צבאי ראשי ושל
נציב־קבילות־החיילים מחלקים את התלו נות
על הטירטורים למיספר חלקים :
• מיקרים שבהם התעללו בחייל, ל עיתים
אף בצורה סאדיסטית.
• מיקרים שבהם נדמה לחייל שמתע ללים
בו, אך היו אלה אימונים — קשים
יותר או קשים פחות — אולם במיסגרת
סבירה.
י־ • מיקרים שבהם בודה החייל מליבו
את עצם הטירטור, כדי להשוויץ בפני
חבריו או מישפחתו, או משייך בזדון טיר־טור
למעשה או אי־מעשה שאינו טירטור,
כדי ״להעניש״ מפקד בלתי־אהוד עליו.
• אי ידיעת החוק או הנוחלים המקו בלים
בצה״ל לגבי אימונים או ענישה.

(כתבה ראשונה בסידדח)

העו ל ם הז ה 1974

הטייסים מ ת בונני ם
לשביתה רצינית
כשקט וכצינעה מכינים טייסי ״אל־על״
את השביתה המתוחכמת כיותר כתולדות
המדינה, אם יהיה כה צורך כגלל מסקנות
דו״ח כן־שחר.

הפי

מ שו תפת

טייס ״ אל־ על ״ יחרימו
א ח ״הארץ״
ועד טייסי אל־על שוקל אם נקוט סנקציות נגד
הארץ, במחאה על מה שמוגדר בפי הטייסים כ״עמדה
עויינת ומתנכלת״ למאבקם המיקצועי.

דיין־־אבן*
על רקע המצב המדיני ההולך ומחמיר, והמעמיד
בספק את יכולתו של יצחק רביו להחזיק מעמד, נר קמת
תוכנית חדשה להחלפת הממשלה, ללא בחירות.

הוני התוכנית הם שני חכרי הממשלה
הקודמת, שלא השלימו עם הדחתם, משה
דיין ואבא אכן, המבקשים עכשיו למזג את
כוחותיהם כדי לכצע הפיכה מדינית משותפת.
המועמד לראשות־הממשלה מטעמם :
יוסף אלמוגי.

הרימטכ״ללאהתנצל
ב פני

בין השאר כבר הכינו הטייסים קרן־שביתה חש אית
גדולה, בעזרת הלוואות מבנקים, וכן באו בדברים
עם אירגוני־הטייסים בעולם, כדי למנוע הפרת
השביתה.

י ה 1רי

הידיעות שפורסמו השבוע, לפיהן כאילו
התנצל הרמטכ״ל, רב-אלוף מרדכי (״מוטה׳׳)
גור, בפני איגוד כתכי־החוץ כישראל
על התקרית שאירעה ככפר יוכל, כה היכה
אלוף פיקוד-הצפון, רפאל איתן, צלם טלוויזיה
בראשו, לא היו מדוייקות.
הרמטכ״ל אומנם נפגש לארוחת־צהריים עם כת*
בי־החוץ.
קודם הפגישה הובטח לכתבים, שמוטה יתנצל על
התקרית בשם צה״ל. אולם כל מה שמוטה היה מוכן
לומר בנושא זה היה :״אני רוצה להבהיר שמה
שאירע בכפר יובל אינו מדיניות צה״ל. אני מקווה
שזה לא יקרה שוב, אבל איני יכול להבטיח שפה ושם
לא יקרו דברים כאלה.״
ועד איגוד כתבי־החוץ לא קיבל נוסח זה בהתנצלות.
כתוצאה מכך דיווחו מרבית הכתבים לעיתו־ניחם
בנוסח אחיד :״כתבים זרים בישראל צריכים
להיות מוכנים לקבל מכות!״ הנושא יועלה שוב, בפגישה
שתיערך השבוע עם שר־הביטחון שמעון פרס,
ובה תיתבע התנצלות רישמית מלאה על התקרית.

דני בהצעהל פי ר סו
ספר־־נישומי
כמישרד-האוצר שוב הועלתה לדיון ההצעה
לפרסם מדי שנה ספר־נישומים, שכו
יפורטו הצהרות־ההבנסה של בל משלמי-ה-
מיפים כמדינה. ספר נישומים כזה פורסם
פעם, כתחילת שנות החמישים, ושימש גורם
מרתיע מפני העלמות הכנסה.
כל ההצעות שהועלו בשנים האחרונות, לפרסם
מחדש את ספר־הנישומים, נידחו על-ידי שרי-האוצר.
עתה, עם הנהגת הרפורמה, קיימת נטייה גם באוצר
וגם בוועדת־הכספים של הכנסת, לחייב את פירסום
ספר־הנישומים.

י א בן
שאין להם הופכין
שר־החוץ לשעבר, אבא אבן, עלול לעמוד במרכז
שערורייה חדשה. כמד. מראשי הנזגבית־היהודית־ה־מאוחדת
קבלו, כי בעת שאבן כיהן כשר-החוץ הוא
ביקש מהמגבית לרכוש אלפי עותקים משני ספריו,
עמי וארצי, כדי לחלק אותם בין פעילי המגבית.

כ־ 25 אלף עותקים מספרים אדה עדיין
מונחים במישרדי המגבית כנידיורק, כאכן
שאין לה הופכין.

כדעת הטייסים לאסור על הכנסתם למטוסים
שד גיליונות ״הארץ״ ,הנרכשים מדי-
יום על־ידי החברה וניתנים לטסים כמטוסיה
כחלק מהשירות לנוסעים.

הלאומי, אך הנהלת החברה מעבירה חלק ניכר מ הון
זה כתרומות לאנשים ומוסדות הקשורים ב חוגים
מיפלגתיים. החברה מסרבת לסרסם את רשי מת
התרומות, בטענה שהיא אגודה עותומנית ש אינה
חייבת בפירסום חשבונות.

.בי טו חהל או מי
ישלםלחברה־־ ק די ש א
ע בו רבלנפטר
החכרות־קדישא עומדות להגיע להסכם
חדש עם המוסד לביטוח הלאומי, כדבר התשלום
עבור טכס הקכורה ככתי־העלמין
שלהן.
הדרישה החדשה של החברות קדישא היא לקבל
סכום של 1600ל״י עבור כל נפטר, אך הן מוכנות
להתפשר על סכום של 1500ל״י.
עד עתה שילם המוסד לביטוח הלאומי 450ל״י

פחד מפני

י חריד המאבק נול

טי סו ת ־ השכר

כהוגי הצמרת כירושלים נלקחת
כחשכון אפשרות שלא עלתה מעולם
קודם לכן: שסוכנות־הכיון האמריקאית
תקבל על עצמה להביא לשינוי
השילטון כייטראל.
מחשבות אלה נובעות משני מקורות:
העימות כין רכין וממשלת
פורד, והגילויים המרעישים עתה את
ארצות־הכרית, המוכיחים בי הסוכנות
פעלה כארצות רכות להפלת שיל•
טון כלתי-רצוי ולהקמת שילטון נוח
יותר לאמריקאים, וכיכלל זה לפחות
חמש תוכניות לרציחת דאשי־מדינות
(קאסטרו בקובה, דיאם כווייאט-נאם,
סוקארנו כאינדונזיה, טרוחיו כקהילייה
הדומיניקאית ונשיא מרבז*אמ־ריקאי
נוסף).

שר־התיירות משה קול, הזוכה בתמיכתם של רוב
גורמי התיירות בארץ, עומד להרחיב את המאבק ל מען
הנהגת טיסות־שכר לישראל. בידי קול נשאר
עדיין קלף אחד, שבו טרם השתמש, והוא עומד
להציגו בקרוב. הקלף: טענה כי חברת־התעופה הלאומית
התפשטה לא רק לענף המלונאות, אלא גם
לענף סוכני־הנסיעות, והיא משמשת בעצמה אחד
מסוכני־הנסיעות הגדולים במדינה.

לעומת זאת יש כידי ״אד־על״ קלף נגדי,
העלול להכריע את המאזניים למניעת הנהגת
טיסות השבר. לטענת החכרה, כרגע שיותרו
טיפות־השבר הן יהיו חייבות להיות
דו-סיטריות. גם אזרחי ישראל יהיו רשאים
לטוס למדינות זרות כטיסות־שכר זולות. בתוצאה
מכך, סכיר להניח שרוב המטיילים
הישראליים לחו״ל, שירצו לחסוך כהוצאות,
יעדיפו לטוס כטיסות־שכר. גורם זה עלול להמיט
שואה עד החכרה יותר מאשר התרת
טיסות־השכר לתיירים.

מימון מי פ ל גו ת

עבור כל נפטר. לפי טענותיו של מנכ״ל חברה־קדישא
תל-אביב, חייב הביטוח הלאומי לשלם לו
סכום שנתי של כ* 11 מיליון ל״י עבור 7000 הנפטרים•
הכסף אינו כולל את מחיר הקברים, שאותו
משלמות מישפחוודהנפטרים עצמן.

באמצ עו ת

ברנ שטיין מ ח רי ם

החברה־ ב די ש א

את י שראל

הממשלה חתמה על הסכם, שבו היא
מעניקה סכום שד 10 מיליון ל״י כהלוואה
לחברה קדישא כתד-אביכ.
ההלוואה. ניתנה לבקשת החברה קדישא, אשר
טענה שתצטרך לפצות את בעלי הקרקע שתהפוך
לבתי־עלמין. אומנם יש לחברת קדישא רווחים שנ תיים
גדולים מגביית כספים מהציבור ומהביטוח

אחד מידידי ישראל המובהקים, המנצח
והמלחין ליאונרד (״לני״) ברנשטיין, החליט
לעשות ״כרוגז״ עם ישראל.
ברנשטיין נעלב על כי מנהל הפסטיבל הישראלי,
אהרון צבי פרופס, ביטל שתיים מארבע ההופעות
שברנשטיין היה צריך לערוך בפסטיבל הנפתח החודש,
הוא ביטל את שני מופעיו ואמר לידידיו
הישראליים כי ״אני עם ישראל גמרתי.״

שערורייה רו מנ טי ת
ב מי שרד־ ה חו ץ
מישדד־החוץ איים להחזיר לארץ
את אהד העובדים הבכירים כאחת מ-
שגרירויות ישראל כאמריקה הדרומית,
אחרי שהאיש הסתבך כפרשה
רומנטית. הנציג הישראלי, שהוא
נשוי ואב לילדים, התאהב כאשה אהדת.
לטענת הממונים עליו, הוא זנח
כתוצאה מכך את תפקידיו, ויצא למסעות
ארוכים כרחכי אמריקה הדרומית,
עם אהובתו.
לנציג הישראלי הוגש אולטימטום:
או שינטוש את ידידתו, או שיחזור לארץ
עם מישפחתו. נראה כי האיש
העדיף את הקאריירה הדיפלומטית
שלו.

מי לחמת -רו ש ה
ב ״ג׳ רו ס ל פו ס ט׳
^ מי לחמת ירושה, על תפקיד העורך, נטושה
כימים האחרונים ביומון בשפה האנגלית
,״ג׳רוסלם פוסט״.
אחרי מותו של טד לוריא, מי שהיה עורך ה יומון
משך שנים אחדות, מונתה כעורכת זמנית,
למשך שנה אחת, סגניתו של לוריא, לאה בן־דור,
שהודיעה כי תצא לגימלאות כעבור שנה.
בשבועות הקרובים תסתיים השנה, ובן־דור הבי אה
לעיתון את הפירסומאי דויד קימחי, אחיו של
העיתונאי היהודי־אנגלי ג׳ון קימחי, מתוך מגמה
שיתמנה לעורך העיתון. אולם מזכיר המערכת, ארי
רט, אירגן את העובדים הוותיקים של העיתון, כדי
שהם יתמכו במינוי שלו, והכריז מילחמה על מינויו
של קימחי.

המישטרה

איננו יכולים להעמ

* *+ני הכי דיונים שפרצו באחד מימי
אפריל האחרון למכון־העיסוי של לי-
ליאן לבן, ברחוב יהודה הלוי 139 בתל-
אביב, לא אמרו מילה. אחד מהם תפס את
ליליאן בזרועה, דחף אותה בגסות לתוך
חדר־העיסויים והשכיב אותה בפראות על
המיטה. השני מיהר למיטבח, מצא שם
סכין ארוכה, והצטרף אל חברו כשהוא
מצמיד את חוד הסכין ללחיה של ליליאן,
״ידעתי שאם אפתח את הפה, הם יחתכו
לי את הפנים. ראיתי את זה בעיניים
שלהם,״ סיפרה אחר־כך ליליאן, צעירה
בלונדית נאה בעלת גוף חטוב, עולה חדשה
מפולין, אשר שרידי המיבטא הפולני
מוסיפים חן לדבריה.
רק אז פתח אחד מהם, מן שזוחה אחר-
כך כעבריין מוכר, מאיר אלחייאני, יליד
מרוקו, את פיו :״אנחנו מתכוונים ברצינות׳״
אמר לליליאן המבוהלת .״את תשלמי
לנו כל שבוע 2500 לירות, אחרת נגמור
את המכון שלך, את הבית שלד וגם אותך.״

איו מי ם
על ה ס כין
ך • די להוכיח עד כמה הם רציניים,
הפשיט אלחייאני את ליליאן, ואנס
אותה באכזריות. לאחר שסיים, נתן הוראה
לצעיר השני שהיה איתו, מי שזוהה אחר־כך
כעבריין אחר, חיים כהן :״תדפוק אותה
גם אתה.״
כהן מיהר לעשות כדבר הבוס, כשליתר
ביטחון הוא משאיר את הסכין לידו, על
המיטה. בינתיים חזר אלחייאני למטבח,
הרתיח לו מים כדי להכין קפה, וערך
חיפוש בדירה. ואומנם, הסתבר כי החיפוש
היה כדאי. אלחייאני מצא את תכשיטיה
של ליליאן, בשווי של חמשת אלפים לי רות׳
ולידם 1000 לירות כסף מזומן, דמי-
העיסויים שאותם הרוויחה ליליאן באותו
יום .״זו רק מיפרעה,״ זרק לעברה׳ כשחזר
להדר כדי לוודא אם אומנם כהן נשמע לו,
ואנס גם הוא את ליליאן.
״אנחנו נהיה פה ביום שישי הבא, לקחת
את הכסף׳ ואוי לד אם תודיעי למישטרה,״
אמרו השניים לפני שהסתלקו מהדירה,
לאחר שסיימו לשתות בניחותא את הקפה
שהכינו לעצמם.
סיפרה השבוע ליליאן לכתב העולם הזה :
״לא ידעתי מה לעשות. כל הזמן הייתי
בשקט, ולא הוצאתי מילה מהפה. ידעתי
שאף אחד לא יבוא לעזור לי אם אצעק.
והבנתי שהם מתכוונים ברצינות להשתמש
בסכין, אם לא אעשה מה שהם אומרים לי.
״אחרי שהם הסתלקו, התאוששתי קצת
ואחר־כך מיהרתי לטלפן לעורד־הדין שלי,
אמנון שובל. תפסתי אותו ממש כשהוא
עמד לצאת מהמישרד. סיפרתי לו מה קרה,
ורק אז פרצתי בבכי. לא יכולתי יותר.

שובל מיהר להודיע למישטרה, ובא אלי.
מובן שהוא הגיע הרבה לפני המישטרה.
עכשיו אני כבר חושבת שחבל שהוא הודיע
בכלל למישטרה.
״באו כמה שוטרים, בראשותו של הקצין
סורקים. סורקים התחיל מיד לצעוק עלי:
,את משקרת, תספרי בדיוק מה קרה! מי
היו אלה שהיו כאן׳ את מכירה אותם !׳ לא
הבנתי מה הקצין הזה רוצה ממני. הוא
התנהג אלי כאילו אני הפושעת. רק אחר-
כך, כשנפגשתי עם עוד קציני־מישטרה,
הבנתי שסורקים הוא כבר הכי טוב מכולם.״
למחרת בבוקר הגיעה ליליאן למישטרה,
כדי להתבונן באלבום הפושעים. לאחר הת בוננות
קצרה היא זיהתה בוודאות את שני
המבקרים שלה מהיום הקודם. היא הצביעה
על תמונותיהם של מאיר אלחייאני וחיים
כהן.
גילוי זה צריך היה להדליק אור אדום
אצל חוקרי המישטרה, בראשותו של סגן-
ניצב (מקביל לסגן־אלוף בצבא) יעקב
שגיב. שני פושעים־אלה ידועים למישטרד
כמסוכנים ואלימים, וחברים נכבדים במאפייה
של בת-ים, אותה דשת של פושעים
המטילה את חיתיתה על גוש דן, אשר

1 0 1 0הנמצא 1במרכז ^1
1 1 1 1 2 :1 1 1 1
כרמיה. הפושעים חדרו לדירה שבקומה השלישית,
שהשמידה את כל הריהוט וגרמה נזקים אפילו לקית
השרופים שלה, שהוצאו מהדירה השרופה ונערמו ב

הנעל הנמלט

ליליאן, בעת חתת
באולפן בקיבוץ.
לשלם דמי־מזונות לה ולבתה. ונעלם לחלוטין. תנ
העמוד, לקוחות מאלבומה הפרטי של ליליאן, אשו

שוטר לשמור על כל נעהדעיסו׳!
אימצו להם בתקופה האחרונה את מכוני-
העיסוי, על חלק גדול מהם הם שולטים
ובאחרים הם שותפים.
אך המישטרה פעלה ביעילות האופיינית
לה. שש־עשרד. יממות עברו עד שהאחד
מהם נתפס על־ידי המישטרה והובא לפני
שופט, אשר התבקש לעוצרו למשך 15
יום.
שופט השלום התל־אביבי יצחק רביבי
פסק לו רק תישעה ימי מעצר.
הסביר אחר־כך אחד ממקורביו של ה שופט
:״המישטרה מבקשת בסיטונות 15
ימי מעצר, בין אם היא צריכה אותם
באמת לחקירה, ובין אם לא. אצל השופט,
היושב הרבה בשופט־תורן למעצרים, יש
כבר חשד לגבי בקשות המישטרה, כמו
הסיפור עם ה,זאב זאב /וכך קורה שגם
המיקרים שבהם באמת צריך לעצור את
הנאשם למכסימום הימים הקבועים בחוק,
נרתע השופט מכך.״

ה מ אפי ה
של ב ת־י ם

ים הציתו את נזכון־העיסוי של ליליאן לבן
ואביב, ברחוב יהודה הלוי 139 פינת רחוב
|פו את בגדיה של ליליאן וערכו בהם מדורה
למטה מימין נראים שרידי הרהיטים והבגדים
|ר. לפני כן נאנסה ונשדדה ליליאן באכזריות.

**ץ מונה ימים אחר־כך, עדיין לא
הצליחה המישטרה לאתר את חברו
של אלחייאני, חיים כהן. היא ביקשה מ־בית־המישפט
להאריך את מעצרו של אל-
חייאני. השופט סירב. לדעתו, היו שמונה
ימים זמן מספיק למישטרת ישראל לאתר
עבריין מוכר. אחד מקציני־המישטרה ב־ת״א,
אשר היה היחידי שהבין את הסכנה
החמורה לחייה של ליליאן אם אומנם ישוח רר
אלחייאני, מפקח (מקביל לדרגת סגן
בצה״ל) שמואל כרמלי, לא ויתר.
הוא מיהר להגיש עירעור לבית־המישפט
המחוזי, שם נאלץ לגלות כי אלחייאני
הודה באשמה, וכי מיד חמישה ימים יוגש
נגדו כתב־אישום. בית-המישפט נעתר ל בקשתו
של כרמלי, והורה לעצור את החשוד
לחמישה ימים נוספים.
כוחות מישטרה מוגברים נזעקו לחפש
את חיים כהן. השוטרים הפכו את בת־ים,
את כרם־התימנים ושכונת־התיקווה, כשהם
מנסים לגייס כל מלשץ, כל מדליף וכל
איש עולם־תחתון מוכר, לעזור להם. אולם
מוראה של מאפיית בודים גדול יותר,
אפילו על הפושעים הידועים כקשוחים,
מאשר מוראם של קציני המישטרה. העולם-
התחתון מילא פיו מים, והשוטרים עמדו
בפני שוקת שבורה.
כעבור חודש של חיפושים עלה בראש
אחד מקציני-המישטרה הרעיון המפתיע:
״אולי נשאל את המישטרה הצבאית אם
היא יודעת משהו עליו.״ ואומנם, התברר
כי בשבועיים שלפני־כן היה כהן אורח־כבוד
בבית־הכלא הצבאי, שאליו הוכנס ב עוון
עריקות מצה״ל. המישטרה הצבאית
שמחה להעביר אותו לידי המישטרה זד

1ה ו חוו ת

זה עם עולה חדש מארגנטינה, שאותו הכירה
אחר שלוש שניס התגרשה מבעלה, המסרב
ונה זו, כתמונות המופיעות בצד שמאל של
ניצל מהשריפה, אך שיש בו סימני האש.

אזרחית, אולם לא לפני שכחן הצליח
להתקשר טלפונית עם ליליאן.
״הוא טילפן אלי, ביקש ממני לשכוח
במישטרה שזה היה הוא,״ סיפרה השבוע
ליליאן .״אמרתי לו שאני לא יכולה. הוא
אמר לי שהמישטרה לא תתפוס אותו כל-
כך מהר, כך שכדאי לי לשנות את עדותי,
וסגר את הטלפון.״
לליליאן נדמה היה כי עם מעצרם של
שני הפושעים, וההודאה־באשמה של לפחות
אחד מהם, הסתיים לגביה הסיוט.
אולם קציני־המישטרה, אשר הכירו את
המאפייה של בודים, ידעו כי נכונו לה
עוד הפתעות, אם־כי לא טרחו להזהיר
אותה מפניהן, או לעשות צעדים לשמור
עליה ועל רכושה.
שבועיים לאחר האונס והשוד, ירדה
ליליאן בסיום יום־העבודה שלה מהדירה
שבה ישכן מכון־העיסוי שלה, כדי לערוך
קניות. מכונית שברולט אדומה גדולה,
אשר בכנפיה נעוצות שלוש אנטנות מר שימות
ופנסיה בשלל צבעים נעצרה לידה
בחריקת־בלמים. שני צעירים, בלתי־מוכ-
רים לה׳ קפצו מהמכונית ופנו אליה :״את
ליליאן? אנחנו צריכים לדבר איתך.״
(המשך בעמוד )28

(המשך מעמוד )27
ליליאן נכד,לד. ענתה לד.ם :״אין לי מד.
לדבר איתכם,״ ומיוורד. לברוח מהמקום,
לא לפני שרשמה את מיספר המכונית.
היא פנתה מיד לסגן ניצב שגיב, דיווחה
לו ומסרה לו את מיספר המכונית.
״אנחנו נבדוק מי הם,״ הבטיח לה שגיב.
יומיים אחר-כך, כשהמישטרה עדיין מנ סה
לאחר את בעלי המכונית, הגיעה וחנתה
המכונית שוב ליד המכון של ליליאן. השניים,
שאותם הכירה מהפגישה הקודמת,
נקשו על דלת דירתה וביקשו לשוחח איתה.
״רציתי לדעת מה הם רוצים, למרות
שהבנתי שהם קשורים במיקרה הקודם.
היה גם בחור שאותו שכרתי להיות לי
שומר־דאש, לכן לא-כל-בך פחדתי, והס כמתי
לשוחח איתם,״ סיפרה ליליאן.

המי שטרה
צחקה בפגים

ילדים כל כך הרבה כסף שלא היינו צריכים
לעבוד. כשהייתי בת ,20 אחרי שגמרתי
כבר ללמוד בתיכון וללמוד גם הנהלת
חשבונות, החלטתי להסתלק מפולין ולברוח
לארץ דמוקרטית. אז היו הפגנות של סטו דנטים
בפולין, שאני הצטרפתי אליהן.
״הצלחתי להגיע לשווייץ וביקשתי בה
מיקלט פוליטי. שנתיים הייתי בשווייץ,
עבדתי שם בתור מזכירה. היה לי קל
למצוא עבודה׳ כיוון שעוד בפולין לקחתי
שעורים פרטיים בצרפתית.
״אחרי שנתיים החלטתי לנסות את ישראל.
אני יהודיה ושמעתי הרבה על ישראל.
כשהגעתי לארץ שלחו אותי לאולפן
בקיבוץ עין־שמר. שם הכרתי בחור׳ עולה
חדש מארגנטינה, שלמד גם־כן באולפן
בקיבוץ. התחתנו, ונולדה לי בת.
״בעלי היה צורף־זהב במיקעוצו. אני
המשכתי ללמוד באולפן בגיבעת־המורה,
אחרי שגמרתי ללמוד, קיבלנו דירה מעמידו
בבת־ים.
״אחרי שלוש שנות נישואין התגרשתי
מבעלי. הרבנות קבעה לי דמי-מזונות וכן

ך • ם הציגו עצמם כחברים של שני
1 ( 0האנשים שאנסו אותי, וביקשו ממני
לבטל את התלונה נגדם, או לטעון שאני
לא בטוחה שזה באמת הם שאנסו אותי.
,תביני,׳ אמר לי אחד מהם, ,הם נורא
מצטערים על מה שקרה. הם היו מסטולים
קצת, ולא ידעו מה הם עושים. יום אחרי
שמאיר עשה את זה הוא בא אלי הביתה,
וסיפר לי על מה שהוא עשה, ואמר לי
שהוא מצטער על זה ושאת בחורה נחמדה.׳
״לא רציתי להרגיז אותו׳ ולא עניתי
לו. אחר־כו נודע לי מהמישטרה ששם
הבחור הוא אברהם ביטון.
״אבל בעוד ביטון היד. נחמד וחייך כל
הזמן, היד. השני, שקראו לו משה, פחות
נחמד. הוא אמר לי במילים ברורות:
,אנחנו יודעים שיש לך דירה בבת־ים אם
לא תעשי מה שאומרים לך, נשרוף לך
את הדירה בבת־ים. אם זה לא יעזור,
נשרוף לך את המכון, ואם זה לא יעזור
— נטפל בך.׳
״אמרתי להם שאני צריכה להתייעץ עם
עורך-הדין שלי, והם אמרו לי , :את יכולה
להתייעץ עם עורו-הדין ואפילו להודיע
למישטרה מה אנחנו מתכוונים לעשות לך.
זה לא משנה לנו. אותנו לא יתפסו, ואם
יתפסו אותנו, החברים שלנו יגמרו אותך.
אנחנו לא פוחדים מהמישטרה, ואת יכולה
למסור להם הכל.׳״
ואומנם, לעצה זו החליטה ליליאן להי שמע.
לא היתד, לה ברירה, היא מיהרה
אל סגן־ניצב שגיב, וסיפרה לו על הביקור
שנערך אצלה. עורד־הדין שלה אף דרש
משגיב להציב שוטר שישמור על חייה
של ליליאן, ושהמישטרד. תשמור על הבתים
שאותם איימה הכנופיה לשרוף.
שגיב הבטיח בחיוך שאנן :״הכל יהיה
בסדר, אל תדאגו.״ שמירה אישית לא
קיבלה ליליאן. אך לשגיב היתה במקום
זאת, הצעה :״הוא אמר לי שכדאי לי
לעזוב את הארץ, ואז לא יקרה לי דבר.״
למחרת הופיעו השניים, לקבל את תשו בתה
של ליליאן .״פחדתי לספר להם ש הלכתי
למישטרה. ואמרתי להם שעורו־הדין
שלי בחופשה, ולכן לא יכולתי לדבר
איתו,״ סיפרה ליליאן .״אז הם שינו את
הטון. ביטון סיפר לי שיש לי מכון ל-
מסז׳ים ברחוב דיזנגוף 85 בתל-אביב, .היום
יום שישי ואחת הבחורות שלי נסעד, ל-
באר-שבע,׳ אמר לי ביטון, ,בואי תעבדי
אצלי כמה שעות, ואני אתן לך 1000 לירות.׳
״לא הסכמתי. הבנתי שהם רוצים להרחיק
אותי מהמכון שלי׳ ולסחוב אותי ל איזה
מקום. אז הציע לי השני הצעה
אחרת , :אנחנו נוסעים לטיול לאילת, בואי
תסעי איתנו.׳ אמרתי להם שאין לי מה
לעשות באילת, והם הלכו.״
לליליאן היה ברור כבר באותו זמן כי
היא ניצבת אל מול כנופיית פושעים אשר
לא תירתע מכל מעשה, עד שלא תציל את
חבריה שנעצרו על-ידי המישטרה, ותצטרף
את המכון שלה אל רשת המכונים שלה.
״ביקשתי מהמישטרה לשמור עלי ועל
הרכוש שלי, אבל כל פעם היו צוחקים
לי בפנים,״ היא סיפרה השבוע .״אבל הח לטתי
לא להישבר. עבר עלי מספיק בחיים,
כדי שכנופייה, אפילו אם היא כל-כך חזקה
כמו שהיא טוענת, תשבור אותי.

אומץ־הלב
של ליליאן

* ולדתי בפולין לפני 29 שנה.
ההורים שלי היו עשירים, והיה
לי כל טוב בבית. לאבא היה בית-
חרושת גדול לעניבות וכובעים. הוא מת
כשהייתי בת ארבע, אבל השאיר לאמא ול

1בגופייה זו עבר עשיר בכל נושאי
/הפרוטקשן. פעם היו אלה בעלי מיע-
דוני־תלילה בתל-אביב, אם־כי גם בקיוסק
הקטן ביותר בבת־ים הם לא בחלו. אחר־כך
בא תור הבנקים. כשהחלו לפרוח מכוני-
העיסוי, החליטה הכנופייה, הנחשבת כמסי-
כנת והאלימה ביותר בעולם התחתון ב ארץ,
לטפל בהם.
בחורה העובדת במכון־עיסוי מקבלת ליום

פרקליט שובל
יעץ לה
קבעה שהדירה תעבור על שמי. בעלי
סירב לשלם דמי-מזונות, ונעלם. פעם הצלחתי
לתפוס אוחו, והמישטרה הכניסה אותו
לכלא ל 21-יום, כדי שישלם את דמי-
המזונות, אבל הוא לא רצה לשלם. בינתיים
שמעתי שהוא התחתן עוד פעם, ושיש
לו עוד ילד ואפילו שהוא התגרש כבר
בפעם השנייה, אבל לי הוא לא שילם.
״הייתי צריכה לעבוד קשה כדי לפרנס
את הבת שלי, לשלם לעמידר את מה ש היינו
חייבים עבור הדירה, ולפרנס את
עצמי. התחלתי לעבוד כיועצת־יופי של
ובלון, ועסקתי גם קצת בדוגמנות. אבל
בובלון מרוויחים 700 לירות לחודש׳ וב־דוגמנות
ההוצאות יותר גדולות מהשכר
שלפעמים מקבלים, וב־ססד לירות אי-
אפשר להתקיים היום.
״לפני תישעה חודשים ראיתי מודעה
בעיתון שמחפשים מסז׳יסטיות. נסעתי ל כתובת
שהיתה במודעה. זה דיה מנון ב-
רמת־גן. כשלמדתי קוסמטיקה, למדתי גם
מסז׳ ואני יודעת גם לעשות מסז׳ רפיאי.
במכון ברמת־גן קיבלתי 40 לירות עבור
כל לקוח, בעל־הבית קיבל 60 לירות.
״החלטתי להיות עצמאית. עזבתי את ה מכון,
שכרתי לי את הדירה ברחוב יהודה
הלוי, ופתחתי מכון שלי. לא לקחתי עוב דות.
טיפלתי בעצמי בלקוחות שבאו. לא
רציתי לקחת עובדות, כי פחדתי שהעסק
יהפוך לבית־זונות. אצלי לא היו דברים
כאלה. מי שבא אלי, קיבל מסד וזד הכל.
אפילו המישטרה היתד, עושה ביקורת לפחות
כל שבועיים, וראתה שאצלי הכל ב סדר
— לא בית־זונות, ולא סמים.״
המכון של ליליאן, מן היחידים מעשרות
המכונים שצצו כפיטריות אחרי הגשם בשנה
האחרונה, הפריע לכנופיית בת-ים.

בין 15ל־ 20 לקוחות, אשר כל אחד מהם
משלם 100 לירות עבור טיפול, מלבד דמי״
השתייה השמנים. יש מכוני־עיסוי המעסי קים
7או 8בחורות ועובדים במלוא הקי טור,
כשהמחזור היומי שלהם מסתכם בהרבה
למעלה מ 10,000-לירות.
מוסדות כאלה, שהמישטרה מתייחסת
אליהם כאל אתרי-פשע, מהווים טרף קל
לכנופיית בת-ים. עד־מהרה הצליחה ד־כנופייה
להשתלט על מרביתם, כשהיא גובה
סכומי עתק בעבור פרוטקשן, ובחלקם
אף נכנסה כשותפה ממש, ללא השקעה.
לכנופיית בת־יב יש הגיזברים שלה, הגו בים
בדרדכלל את הכסף בדואר, כשבעל-
המכון מקבל הודעה טלפונית מלווה באיו מים
בלתי-מרומזים, לאיזה חא־דואר עליו
לשלוח מדי־שבוע את הכסף.
לסרבנים מראה הכנופייה את נחת־זרועה.
מעטים מאלה שהכירו מקרוב את ה״גובים״
של הכנופייה מעזים לעמוד בסירובם לש לוח
את הכסף, ואיש מהם עדיין לא הת לונן
במישטרה.
אך ליליאן, שלא הבינה, כפי הנראה, את
כוחה של הכנופייה לעומת האימפוטנטיות
של המישטרה, עשתה מה שלא העז לעשות
אף אחד אחר. היא התלוננה במישטרה.
ואומנם, התגובה לא איחרה לבוא .״בוקר
אחד מטלפנים אלי ממישטרת חולון, ומבק שים
ממני לבוא לשם מייד,״ סיפרה השבוע
ליליאן .״כשהגעתי, התחיל קצין אחד לצ עוק
עלי, :למה שרפת את הדירה שלך
בבת־ים?׳ רק אז נודע לי שהדירה שלי
ברחוב החרמון 21 ברמת הנשיא בבת־ים,
נשרפה. זה מצחיק שהמישטרה חשבה ש אני
שרפתי אותה. מה פיתאום שאני אש רוף
את הדירה שלי? ועוד היא לא היתה
מבוטחת. כשהלכתי לדירה, דאיתי שהכל
שרוף. בשבילי זה היה נזק של יותר
מ־ 150 אלף לירות.
״שוב ביקשתי שישמרו עלי ועל המכון
שלי, ושוב הבטיח לי שגיב שהכל יהיה
בסדר. לא עברו כמה ימים, ובוקר אחד
הגעתי למכון ומצאתי אותו שרוף. המכון
שלי הוא בקומה השלישית של בית ברחוב
יהודה הלוי. הכל היה גמור שם, לא נשאר
כלום, אפילו הטיח שעל הקירות נשרף.
״עכשיו אני באמת פוחדת. הפושעים
הבטיחו לגמור עם הדירה שלי, ועשו את
זה. הם הבטיחו לגמור עם המכון שלי,
ועשו את זה. הם הבטיחו לגמור איתי,
והם בוודאי יצליחו לעשות גם את זה.
״כשהבנתי שלמישטרה לא איכפת מה
יקרה לי, חיפשתי לי דירה במקום שאף
אחד לא יוכל למצוא אותי. אני יושבת
כל היום בתוך הדירה, לא מוציאה את האף
החוצה. לאט־לאט אני גומרת את כל הכסף
שיש לי. רק בלילות אני יוצאת מהבית,
לשאוף קצת אוויר.״

המי שטרה
מזלזל ת
ך• גן ניצב שגיב, שרואיין על-ידי כתב
העולם הזה על מחדלי המישטרה בפר שה
זו, התייחס אליה בזילזול :״לא הצעתי
ללילאן לנסוע לחוץ־לארץ. אמרתי לה ש כדאי
שתעבור דירה, ותלך לגור לכמה
ימים אצל קרובים,״ טען.
לשאלה כיצד הצליחו חברי הכנופייה
לשרוף את שתי הדירות לאחר ששלחו
למישטרה הודעה מוקדמת על כוונתם, דרך
ליליאן, השיב שגיב :״קורים דברים כאלה.
עמדנו כמה לילות וחיכינו להם. גם אנשי
המדור-המרכזי המתינו ליד הדירה משך
כמה ימים. נכון׳ ידעתי שהחיים שלה
בסכנה, אך אני לא מוכן להעמיד שוטר
שישמור על-יד מכודעיסוי. אתה יודע מה
זה מכון למסז׳ים? אתה יודע מה באמת
עושות המסז׳יסטיות?״
״האם אתה הקובע מתי לא לשמור על
חיי אדם, ואיזה אדם לא חשוב, לדעתך,
אם ירצחו אותו?״ נשאל שגיב על ידי כתב
העולם הזה .״אני בכלל לא מדבר עם עיתו נאים,״
נזכר זה לפתע.
לגבי המשך הטיפול בפרשה טען שגיב,
בתחילה, כי הפרשה הסתיימה, וכי כל
החשודים נתפסו. רק אחר-כך הוא נזכר:
״אנחנו ממשיכים לחפש עוד חשוד ה מעורב
בתיק הזה. עדיין לא מצאנו אותו.
לגבי ליליאן, אני רוצה להגיד שלבחורה
הזאת יש אופי חזק.״
וליליאן, בעלת האופי החזק, מסתתרת
עתה בחדר שכור מאימת זרועה הארוכה
של המאפיה של בת־ים .״המישטרה לא
תעשה שום דבר להגן עלי,״ היא אומרת.
״רק אחרי שירצחו אותי הם ינסו למצוא
את הרוצח, אבל אז זה כבר יהיה מאוחר
מדי בשבילי.״

(המשך מעמוד )21
אחרונות, התוצאה המדהימה היא: שום
דבר לא השתנה. לחלוטין.
אילו נערכו עתה בחירות חדשות, היה
המערך — אולי — מפסיד מנדאט אחד,
והליכוד היה — אולי — עולה במנדאט
אהד. הדבר רחוק מלהיות בטוח, כי סטייה
של מנדאט אינה משמעותית בסקר כזה
לגבי מיפלגה גדולה. יתר-על־כן, בכל ה־מישאלים
מסוג זה יש נטייה לטובת הלי כוד
ולרעת המערך, בהשוואה לבחירות
אמיתיות.
גם המחנה הדתי הוא יציב, ולפי הסקר
הוא עלול לאבד, לכל היותר, מנדאט אחד.
מנדאט זה עשוי להתווסף לליברלים העצמאיים
— מיפלגה שבוודאי לא הצטיינה בכל
צורה שהיא בשנה וחצי האחרונות.
מה גורלן של המיפלגות החדשות? הסקר
נותן למיפלגת יעד אותו מיספר המנדאטים
שיש לה כיום: ארבעה (שלושה של ר״צ,
אחד של לובה אליאב) .בשביל יעד, זהו
מימצא עגום, כי לפי הניסיון, מיפלגה חד שה
מעוררת את ההתלהבות הגדולה ביותר
מייד עם הקמתה, ולאחר־מכן יורדת העקו מה.
נראה כי יעד אינה מחשמלת את הצי בור.
אין הדבר מנבא טובות לגבי גורלה
בעוד שנתיים.
קודרים גם סיכויי מוקד. דווקא בשעה
שמדובר סוף־סוף על איחוד שני פלגיה —
תכלת־אדום ומק״י — עומד עצם ייצוגה
בכנסת בסימך שאלה חמור. לפי הסקר,
איבדה מוקד כשליש מכוחה, ואינה עוברת
את אחוז־החסימה.
אין. הסקר מזכיר את תנועת שינוי, מפני
שאייה מייוצגת עתה בכנסת, והוא הדין
לגבי מרי והפגתרים השחורים.
המסקנה הכללית: שוט זעזוע אינו
מזעזע את השמרנות של הבוחר הישראלי.
מישפט עריק מהצבא *מהאהבה

העריק המצרי גיצח
במאבקו באהובתו
היהודיה ובירידה
השוטר בבית־מישפט
תז״אביב
״כשהכרתי את עבדול כרים אל־מסרי,
עבדתי במועדון־קלפים, בין השעות 7—11
בערב. יצאתי איתו תקופה קצרה. ידעתי
שהוא ערבי.״ דברים אלה סיפרה יפה
טוכפלד לשופט עמירם פיאלקוב, בבית־מישפט
השלום בתל-אביב.
״יום אחד החלטתי שזה לא בשבילי,״
המשיכה יפר״ ״ואמרתי לו שזהו זה, שגמרנו.
הוא התחיל לאיים עלי שירצח אותי
ויחטוף אותי. הוא פשוט אהב אותי, ורצה
שאחזור אליו. עד שיום אחד, כשהוא איים
עלי, הזמנתי ניידת.
״הגיע שוטר בשם סומך, עם קטנוע.
השוטר אמר למסרי שהוא עוצר אותו, עוד
בחדר שלי. מסרי ברח, והשוטר רדף אח ריו.״

וגפרורים .״האם עסקת בזנות?״
שאל עורך־הדין דרור מקרין, פרקליטו של
מסרי.
״אינני מוכנה לענות על שאלות כאלה,״
השיבה לו יפה .״את השוטר סומך הכרתי
עוד לפני המיקרה כשהוא היה אצלי פעם
אחת לפני־כן. אבל אין לי איתו שום דבר.
הוא ׳איש־מישטרה, וידיד שלי.
״באותו יום שקרה המיקרה ישב אצלי
גבר ושתה קפה. אני יצאתי החוצה לקנות
עיתון, וראיתי שם את מסרי. הוא שאל
אותי אם זה שיושב אצלי זה הבחור שלי.
אמרתי לו שזה לא עניינו.
״אז מסרי אמר לי -שלי ולבחור הזה לא
יהיה טוב אם אמשיך לצאת איתו. התלוננתי
במישטרה שמסרי בא יום אחד עם
מזרק. ביום אחר הוא שפך עלי נפט והדליק
גפרור. פעם הוא גם זרק אותי עם
תחתונים לרחוב.״
כאשר סיימה יפה טוכפלד את עדותה,
עלה אל דוכן־העדים השוטר שבו דיברה,
סמל־שני חיים סומך.
״הייתי רוכב־קטנוע במדים,״ סיפר
(המשך בעמוד )30
העו ל ם הז ה 1974

*מישפט האחרון שאמר וויליאם
| \ רוביגזון. היה :״אינני מוכן להיות
מיספר שניים.״ אחרי שאמר זאת -קפץ מן
הקומה ה־ 16 של בית־המגורים בו גרה
בתו, מדלן׳ עם בעלה הארכיטקט אלי
ליפסקי. איש לא פיענח עד־כה את משמ עות
הפסוק, והכל סברו כי התכוון לומר
שאינו מוכן להיות מיספר ;שניים בעסקיו,
שהוא עתיד לאבד את השליטה עליהם.
אולם בבנק רובינזון בבאזל הובן הפסוק
מייד. הכוונה, לדברי מנהלי הבנק, היא כי
רובינזון לא היה מוכן להיות השני אחרי
רוזנבוים. טיבור רוזנבוים עצמו, כאשר
שמע על האסון הנורא -שפקד את ידידו ו שותפו
בעבר הרחוק, נזף בעצמו על שהיו
לו, לפני כמה שבועות, טענות נגד ״רובי״,
על שסירב לעזור בגיוס הערבות הכספית
שנדרשה לחילוצו של רוזנבוים עצמו מן
המעצר. עתה הבין גם הוא, כאחרים, את
פשר התנהגותו המוזרה של רובי בחודשים
האחרונים.

^ __יייל

הנ כ סי ם

ך* שאלה המעניינת יותר מכל, את
ן 1הישראלים, היא מה יהיה גורל ניכסי
מישפחת רובינזון בישראל. הנכס העיקרי
שלהן הם מיפעלי הבירה הכוללים מיפעל
בבת־ים ומיפעל חדיש במיגדל־העמק.
לרובינזון היו כל השנים ־ 507 ממניות
המיפעלים, והשאר בידי קבוצה גדולה -של
בעלי־מניות• ,שרוכזה בידי יהודה בר־נתן,
מראשי התעשיינים. לפני -שנה וחצי קנה
רובינזון את המחצית השנייה ב־ 1.5מיליון
דולר, והוא מחזיק עתה ב־> 987 מן ה מניות.

רשומות :־ 507 על שם חברה ב בעלותו,
בשם כרמל טראסט, ועוד 4870 על
שמו אישית. הכסף לקניית המחצית ניתן
לו כהלוואה מבנק קונטיננטאל (לשעבר

אן הבישן(באמצע) בובה על קבר בעלה שהתאבד. מדוע?
בנו, ואת בתו מדלן, אהבת־טירוף. בתו
חונכה בקיבוץ השומר־הצעיר •שריד, ורובי
אהב לספר כיצד היתר, מפגינה באחד־במאי
וצועקת נגד הקפיטליסטים.
אהד הסיפורים האהובים עליו היה כאשר
התווכח פעם עם בתו וחברתה בקיבוץ
שריד, על סוציאליזם, וחברי הקיבוץ ניסו

תיסתר מ ה
ד 1ב*1101
סווים־ישראל) בז׳נבה, שבעליו עתה הוא
חוזה קליין, בעל בנק בתל־אביב (ראה
ידיעה במדור אתה והלידה) .רובינזון
שיעבד, כנגד ההלוואה, חלק ממניותיו ב־מיפעלי
הבירה. המיפעלים, אגב, מוערכים
בשווי -של 50 מיליון לירות לערך.
רובינזון מחזיק גם בחברת זניט בישראל,
באמצעות 7570 מן המניות. היתר בידי
זניט האמריקאית. כן י-ש לו סוכנות של
חברת סינגר, ושל -שעוני זניט.
לפני •שנה וחצי החלה ההסתבכות -של
הבנק, והוא לווה מחוזה קליין משך הזמן
סכומי כסף -שהצטברו לעוד 2.5מיליון
דולר, הנוספים ל־• 1.5שהוא חייב לו מקודם.
כנגד ארבעה מיליון הדולר שיעבד לקליין
7570 ממניות מיפעלי הבירה, ואת מניותיו
בשאר החברות בישראל. שאי 2570 ממניו תיו
במיפעלי הבירה משועבדים לבנק
לאומי, שהילווה לו עוד מיליון דולר- ,שאף
אותם השקיע בבנק, בניסיון לחלצו.
ברור כי -שווי הנכסים עולה לאין־ערוך
על החוב לקליין, בן 25 מיליון הלירות
לערך. תוכנית הצלת הנכסים המעובדת
כיום. היא זו: המישפחה תקבל מימון ותחזיר
לקליין את החוב. המימון יבוא
מבנק גדול. הקרקע של המיפעל בבת־ים,
18 דונם, תימכר בסכום המתקרב ל־18
מיליון לירות. כן ימכרו את בית־המישרדים
•של רובינזון ברחוב החשמונאים בתל־אביב,
ואת קומת־המישרדים שלו בבית אליטליה
ברחוב הירקון.
התמורה תעבור לבנק, להחזרת מימון ה ביניים.
יתרת המימון תוחזר תוך •שנתיים־
שלוש, מדיווחי המיפעלים, כאשר המשפחה
לא תקבל כל דיבידנד עד להחזרת החובות.
תוכנית זו תותיר את כל הנכסים הישרא ליים
בידי המשפחה, וכך היא תציל את
עיקר כספה.
הבנק המשפחתי בבאזל, לדעת יודעי-
דבר, אבוד ואין להצילו. הבנק ניקנה על
ידי רובינזון לפני חמש •שנים, כשהיה במצב
קשה, כשי לבנו, מייקל. רובי אהב את

לשכנעו בצדקת ההלאמה •של הרכוש. רובי
השיב להם כי גם הוא סוציאליסט ובעד
הלאמות, אבל -שיתחילו את המהפכה ה סוציאליסטית
עם סולל בונה וכור, ורק
אחר־כך יגשו אליו. מדלן, טיפוס סוער
ובעל קסם אישי רב, גרמה לאב דאגות
רבות בחייה התוססים. כאשר נוכח כי מצ אה
את השלווה עם בעלה אלי ליפסקי, לא
היה אדם מאושר ממנו.

התחלה
ב קיו ס ק

ולס לאחרונה החלה מדלן סובלת מ־מחלה
קשה, והדבר שבר את רוחו
של רובי. דומה כי ביחסו למייקל ביקש
לפצות אותו על האהבה -שחסר כאשר
הירבה האב בנסיעות ברחבי העולם, וכמעט
לא נמצא בביתו בז׳נבה. רובינזון,
ממוצא רומני- ,שגדל בנעוריו בשכונות׳
העיוני •של לונדון, עלה ארצה בשנות ה שלושים,
עם רעייתו אן, והחל עוסק במיס־חר.
במהרה פתח קיוסק בשדרות רוטשילד,
לו קרא חמוץ־מתוק, והחל מארגן את בע־לי־הקיוסקים
באירגון.
המשבר •של •שנות השלושים כמעט ש הביאו
לחברות במיפלגה הקומוניסטית, והוא
אהב לספר כיצד הפגין עם הקומוניס ט
ים ברחובות ואיך •שיכנעו צבי לבון לעז בם.
רובי החל עוסק במיסחר במכוניות,
ותוך זמן קצר עבר לעזור לחברי ההגנה
בהברחות של נשק ואנשים ממצרים.
מייד בתום מילחמת־העולם השנייה עבר
לשווייץ, וכאשר הגיעו לשם •שליחי הרכש,
פינחס ספיר־קוזלובסקי וצבי די׳נשטיין,
הם ראו בו כתובת טיבעית.
רובי נהג לספר רבות כיצד היו הוא ו ספיר
נוסעים -שעות ועוברים גבולות באירופה,
בחפשם מקורות לנ-שק. הוא שלח
לארץ מיפעל לייצור אבק־שריפה וסוגי־נשק
שונים, ואחר מכר צינורות לחברת
מקורות- ,שאותה ניהל ספיר.

ב־ 1957 קנה את מחצית מיפעלי הבירה
ב־ 180 אלף דולר, יחד עם יחזקאל דגן,
שהיה במישלחת־הקייות של השילומים.
אחר קנה רובינזון את חלקו של דגן, ומשך
השנים קנה ומכר את תעשיות הטכסטיל
של ג׳ימי לוי בנצרת ובית־ישאן.
הקים את מיפעלי זניט, הקים מיפעל ל־מיצנחים
בירושלים, ועוד.
כאשר קנה רוביגזון את הבנק בבאזל,
נתנו לבנו מייקל כשי. כמנהל מונה ארנסט
בורגר- ,שעבד קודם בבנק של חוזה קליין.
בורגר ניראה כבעל־ניסיון, וכמי שמסוגל
להביא לקוחות לבנק המישפחתי, שעבד
עם כמה עשרות אי-ש בלבד. הון הבנק היה
12 מיליון פרנקים, ומחזורו לא עבר את
ה־ 35 מיליון פרנקים. רובינזון היה גאה
ביותר בבנו הבנקאי, איפשר לו לנהל את
הבנק כרצונו.
בורגר החל מביא לבנק לקוחות שסיבכו
אותו בהשקעות ספקולטיביות. הוא הוליך
שולל את מייקל, שהיה חבר מועצת־המנהלים
אך לא מנהל, ולפי החוק בשווייץ
אסור לו לחתום בשם הבנק אלא באי-שור
מועצת־המנהלים. כדי להציל את ההשק עות
שהשקיע הבנק בהוראות בורגר ובהסכמת
מייקל, שקיווה לרווחים גדולים,
נאלץ מייקל להוציא עוד כספים מן הבנק
למימון ההשקעות, כדי להרוויח זמן. כך
הצטברו ההשקעות הללו לסכום־עתק של
יותר מ־ 10 מיליון דולר.
לפני כשנה חש רובינזון במתרחש,
ניסה למכור את הבנק, ולשווא. הוא
לווה את ארבעת מיליוני הדולר מקליין
ועוד מיליון מבנק לאומי, כדי להציל את
בנו, אולם עדיין חסרו חמישה מיליון דולר.

בנק ח מ מו

בינתיים גילו את המתרחש רואי־החשבון
של הבנק. רואי־החשבון בשווייץ נאמנים
לא לבעלי־המניות, כי אם לוועדת־הבנקים
העליונה, ומדווחים לה. רואי־החשבון גילו
כי ניתנו הלוואות ללא בטחונות מספי קים
וכן כי ניתנו הלוואות בחתימתו -של
מייקל• ,שלא היתד, לו כל סמכות לחתום.
הם דיווחו על כך לוועדת־הבגקים לפני
כשלושה חודשים, וזו הודיעה לבעלי-
המניות של הבנק כי פתחה בחקירה.
רובינזון נשבר לחלוטין. בנו האהוב
מייקל הסתבך. הבנק מילא, אבל יש סכנה
כי בנו יואשם בפלילים.
הוא בא עם אשתו אן ארצה. התגורר ב מלון
הקאונטרי־קלאב השקט (תמיד התאכסן
במלון דן) .מייקל נשאר עם אשתו
ירדנה (בת לבית כהן, מישפחה ענייה ו־מרובת־ילדים
מדרום תל־אביב, שאותה
נשא מייקל לאחר שהכירה עת ביקר אצל
חבר עיתונאי במערכת הארץ, בו עבדה
ירדנה במרכזיית הטלפון).
רובינזון המתין בישראל להודעה אם
הצליחו הנסיונות לשכנע את השווייצים
לתת לו ארכה לגיוס הכסף החסר, ולא
לפתוח בחקירה פלילית.
להתאבדותו של רובינזון גרמה הודעה
משווייץ, כי התשובה -שלילית. השווייצים
לא היו מוכנים ל-שום פשרה. הוא נסע
לבית בתו האהובה, לראותה פעם אחרונה,
וקפץ אל המוות.
מנוי וגמור עם מייקל לא לברוח מאחר יות
למעשיו, והוא מתייצב ב-שווייץ להגן
על שם המישפחה. אם לא יקבל בית-
המישפט את טענותיו, כי רומה על־ידי
בורגר, והוא יצטרך לשבת בכלא — יישב.

כך נראה הרחוב בבאזל, שבו נמצא בית בנק תבינזון,
ברקע נראית הקתדראלה המפורסמת של באזל. הרחוב
מלא בנקים מישפחתיים, ומול בנק רובינזון נמצא בנק לה־רוש. הבנק עצמו (מסומן בחץ
שחור בתמונה בצד שמאל) ,הוא יותר דירה מישפחתית בת שלוש קומות, מאשר בנק

במדינה

הנוראה החדש

.תמר
•שוד ואסיה
הביטי במראה החדש של תנורי הבישול והאפיה 12 העיצוב ההדור והאלגנטי
והתגמיר המושלם יקסימו אותך כבר במבט ראשון.
עתה, בדקי אותם במבט שני, על מנת שתיווכחי בשכלולים וביתרונות שלא ראית
במבט ראשון :
* פיזור אחיד של החום בתא האפיה * אטימת מוחלטת של תא האפיה ללא
״בריחת״ חום — לאפיה טובה יותר ולחסכון בזמן ובצריכת חשמל * פינות
מעוגלות בתא האפיה ובתא הגריל — לניקוי קל ופשוט * מגן גריל — למניעת
הצטברות אדים ושומן על לוח המחוונים• * מערכת גז משוכללת ביותר, מיוצרת
בשייטה הוונטורית החדישה בעולם — יוצרת עצמת בעירה יעילה יותר, להבה
טובה יותר ומבטיחה בישול טוב ונקי * לוח מחוונים משוכלל עם כפתור מיוחד
לטמפרטורה קבועה — להחזקת אוכל חם או לחימום צלחות — בחסכון מירבי.

מגוון צבעי אמייל לבחירתך.

וכמובן, לכל דגמי תנורי הבישול והאפיה של 1 2 1£השרות המעולה והמסור של
1 2׳ \ 1£בישראל.

אמצי את
באסתר אוני ברסל
רמלה,
הרצל 63

(המשך מעמוד )28
סומך .״זה היה בסביבות רחוב יהודה דלוי
בתל־אביב. שמעתי במכשיר־הקשר שלי
על אירוע שבשדרות יהודית מבקשים עד;
רה. ניגשתי למקום, ומצאתי שם את המתלוננת
ואת מסרי. ניסיתי לתפוס אותו,
אבל הוא החל להשתולל. התזתי עליו גז
מדמיע, ואז הוא נרגע.״
ללא י הפיר מ ץ. לשאלת הסניגור, השיב
השוטר :״הכרתי את יפה עוד לפני ה*
מיקרה. היא עבדה במועדון־קלפים. הייתי
אצלה בבית כארבע פעמים. לפני המיקרה
האחרון היא התלוננה שהוא איים לרצוח
אותה. פעם אחת היא קבעה איתו פגישה,
ואני הייתי בניידת. היא הצביעה עליו, אז
תפסתי אותו, הכנסתי אותו לניידת והזהרתי
אותו. הוא הבטיח לא לע־שות זאת שוב.
״אינני זוכר מתי נהגתי לבוא אל יפה.
לפעמים בערב, לפעמים אחרי־הצהריים.
לא, לא היו בינינו יחסי־מין.״
מדוע מיהר כל־כך השוטר סומך, על
קטנועו, אל ביתה של יפה, כאשר שמע

סניגור דרור מקרין
הקשר לא הוכח
את הקריאה מן המוקד 7הסביר השוטר :
״מאחר שניידת יכולה להגיע אפילו אחרי
חצי־ישעה, ואילו לי לקח להגיע מרחוב
יהודה ד,לוי לשדרות יהודית (לשעבר: שכונת
מונטיפיורי) כ-שתי דקות.״
סיפר הנאשם, עבדול אל־מסרי בן ה־,28
לשופט :
״אני מצרי. הייתי בצבא המצרי, ברחתי
ובאתי לארץ בשנו! .1967 הכרתי את יפה
בשנת , 1968 ועזבתי אותה ב־ . 1973 באותה
תקופה עבדתי במיסעדה ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב. לקחתי אותה אלי הביתה. היא
היתד, מבקשת ממני כסף, ואני נתתי לה,
כי היא היתד, לבדה וריחמתי עליה. גרנו
יחד.
הקשר לא: הוכח .״התחלתי לעבוד
בשוק, בתור סבל, והיא התחילה לעבוד
כמלצרית במועדון־קלפים. היא היתד, חוז רת
הביתה ב־ 4או ב* 5בבוקר. בסוף אמרתי
לה שזה לא יילד ככה, כי היא לא
נותנת לי לישון ואני צריך לקום מוקדם
לעבודה.
״פעם חזרתי מחיפה ומצאתי בבית אוכל,
בשר וויסקי. השכנים סיפרו לי שהיו אצלה
שני גברים. היא התחילה לשגע אותי. רצי תי
להתאבד, ושפכתי על עצמי נפט. אז
היא יצאה החוצה וצעקה, הצילו !׳ והמישט־רה
באה ועצרה אותי. כשחזרתי הביתה,
היא התחילה לבוא הביתה פעם כן ופעם
לא. לקחתי את המיזוודות שלי ועזבתי.״
על המיקרה האחרון סיפר אל־מסרי :
״כשהשוטר סומך עצר אותי, הוא חיכה
אותי והתיז עלי גז מדמיע. הוא השכיב
אותי על ד,ריצפה, היכר, אותי ואמר לי
,ערבי חרא! ערבי מזדיין!״,
סיכם השופט פיאלקוב :״הסניגור מבקש
להטיל חשד כי הקשר בין השוטר סומך ל מתלוננת
אינו סתם קשר -שבין איש*ד,חוק
והאזרח. אבל אני אינני מוכן להרחיק לכת
עד־כדי־כך.״
השופט לא הסתפק בעדותו של השוטר,
ידידה של יפה, וזיכה את עבדול כרים
אל־מסרי מכל אשמה.
העול ם הז ה 1974

היא

המערבית ושירם שלום ולהתראות !נועד שם
בראש ׳מיצעד-הפ״ז,מיונים. גרמניה גם. ביק שה
מהם לייצג אותה גשנה ׳שעברה בתחרות
האירוויזיון. שוקי, לדבריו, הסכים
מייד. הוא ראה !כבוד גדול בכך שמדינה
זרה מזמינה אותו ואת אביבה לייצג אותה
בתחרות יכה חשובה.

עזבה את בעלה

הוא

לא לצייר
דגל גרמני

עזב את אשתו
והם קוצרים ביתד
הצלחה בינלאומית
ני יוד?{ שבארץ חושבים שאו,חנו
יורדים, ולכן מחרימים אותנו. בל
שיר שאנחנו מקליטים נשלח באופן אוטו־

עם האליל

מייק בראנט ז״ל השתתפו שוקי ואביבה במסע בן 60 הופעות.
שוקי ואביבה טוענים כי מייק היה חולה אנוש, ונזקק
לאישפוז במוסד סגור. מותו לא היכה אותם בתדהמה. לדבריהם, ידעו שמייק עלול לחזור
על ניסיון־ההתאבדות שנית. התמונה שלמעלה מונחת ליד מיטתם באופן קבוע.

ביכה, שבאה מרקע עדתי שונה
משלו היססה. גם ידידיהם יעצו
להם להימנע מלהופיע בשם גרמניה וכן
משפחתה של אביבה, החיה בחיפה. כאשר
חזו בתחרות, שבה התבקש כל זמר לצייר
את רגל הארץ אותה הוא מייצג, חשבה
אביבה לעצמה :״מזל שלא ייצגנו את
גרמניה. מה היינו עושים אילו התבקשנו
לצייר את הדגל הגרמני? אילו היינו מציי רים
אותו, לא היתה לנו דריסת־רגל בארץ.״
בלונדון, שאליה הגיעו אחרי שהתאכזבו
;מאבי עופרים, האיר המזל את פניו לצמד
הישראלי. למרות שבלונדון מצויים אלפי
צעירים שחלומם הגדול הוא להשתלב ב תעשיית
המוסיקה, הכירו השניים אמרגן
קטן וחסר־חשיבות ,׳שזומן אותם למיבחן
במועדון הלילה סלבריטי הנמצא ברובע
מייפר המפואר. הם הוחתמו לחוזה בן
שנה, ואחד האנשים שנהנו מהופעתם הת גלה
כאמרגן בשם אליוט כהן בעל חברת
הרד בס, שעם לקוחותיה נמנתה להקת ה מונע
ג׳רי, שהיתה אז פופולארית מאד.
כהן החתים אותם על חוזה כו חמש
שנים. היום הם אומרים :״לקח לנו זמן
רב להיפטר !מהחוזה, שהיה גרוע. תבענו
את כהן למישפט, וזכינו. כעת אנחנו
חופשיים, ומאושרים לעשות כרצוננו.״
למרות ששוקי ואביבה ממעטים לייחס
השיבות לדרך שבה טיפל בהם כהן, קשה
להתעלם מן העובדה שהוא היה האדם
הראשון שנתן להם את הדחיפה לכיוון
ההצלחה. הוא אירגן עבורם ראיונות ברדיו
ובעיתונות, והופעות־טלוויזיה, ובזמן שהותם
באנגליה זכה שירם הקשיבו לילדים
להיות מהמן כפיזמון השבוע בתוכניתו
של הדיסק־ג׳וקיי הידוע טוני בלקבודן.
עצם השמעת הפיזמון בתוכניתו של

ווה טוקי ואניבה?

מטי אל שתי תחנות־השידור בארץ, אבל
אף לא אחת מהן טורחת להשמיע אותו.
אנחנו נמצאים בפיסגת מיצעדי-הפיזמונים
׳בשבע ארצות באירופה, אבל בארץ בכלל
לא מכירים בהצלחתנו. ובל זה למה ן
,״רק בגלל ששוק התקליטים הבינלאומי
בארץ קטן עלינו, וניסינו את מזלנו בשוק
הבינלאומי. ובבן, אם היינו נכשלים לא
היו שוכחים לציין זאת. אבל על ההצלחה,
איש אינו טורח לכתוב. אנחנו לא יור
גלדה
למעריצים

דים ! אנחנו.גסך־הכל אמנים שהכישורים
שלהם הם בדרג בינלאומי. וכשכואב הלב
על היחס אלינו בארץ, אנחנו תמיד נזכרים
במייק בראנט המנוח, שגם !מהצלחתו
התעלמו בארץ בתחילה.״
שוקי ואביבה, צמד הזמרים הישראלי
המצליח עתה באירופה, יושב על מיזוודות
בדירתו הנאה שברובע השישה־עשר של
פרים.
האשה שבצמד, אביבה פז ירוקת־העיניים

עם תמונתם שולחים שוקי ואביבה למעריציהם
הרבים בשבע ארצות, באירופה וביפן הרחוקה.
השניים זכו בשני תקליטי־זהב, ושירם שלום ולהתראות צועד בראש מיצעד־הפיזמוניס.

יין

והיפהפייה, היתה בעבר שחקנית־רקדנית
ידועה למדי בארץ. היא היתה נשואה באו שר
לרקדן-כוריאוגרף !משה אפרתי, ועם
חבריה הקרובים נמנתה צמרת הבוהימה
של תל־אביב.
שוקי לוי, לעומתה, שזקן מעטר את
פניו, היה זמר ׳של להקות-קצב, נשוי אף
הוא ואב לשני ילדים, כשהשמועות מספרות
שבלידס הרחוקה שבאנגליה יש לו בת
נוספת, מיחסיו עם חשפנית אנגליה.
כחבר בשלישיית השוקולדה נבחר שוקי
לגלם את ׳אחד התפקידים המרכזיים במח זמר
שיער. אביבה פז החליפה את הזמרת
מרגלית אנקורי באותו מחזמר, בתפקיד
שילה, והיה זה תפקידה הראשון מזה זמן,
שכן חודשים ספורים קודם־לכן ילדה את
בנה, דן.
למרות הרקע החברתי השונה׳ שממנו
באו השניים, ולמרות הרקע האמנותי השו נה,
התאהבו שוקי ׳ואביבה עד מעל לאוז ניהם,
כאשר נפגשו על בימת שיער.
אהבתם היכתה בתדהמה את ידידיהם
הרבים, ומעיקר, את ידידיה של אביבה שלא
יכלו לתפוס מה מצאה מנגן של !להקות־קצב
מסוגו של שוקי, בעוד בעלה החוקי
נחשב כאמן בינלאומי בתחום הריקוד. אלה
שניסו להשפיע עליה להניח ל־שטויות ולח זור
אל חיקו של בעלה האוהב, נתקלו
בחומת התנגדות חזקה. אהבתם של הש ניים
לא ידעה גבול. הם עזבו את בני־זוגם
החוקיים, החליטו לנסוע לחדל.
ואז הגה ׳שוקי את הרעיון ששניהם
יופיעו כצמד .׳ניסיונה של אביבה כזמרת
היה ומועט׳ אד שוקי היה בטוח כי את
מה שניחנה בו, אפשר לפתח.
מקום מושבם הראשון באירופה היה גר מניה
המערבית. שם פגשו בזמר אבי עופ רים,
שהבטיח להם הרים וגבעות אך מעו לם
לא קיים. כשנוכחו לדעת, לדבריהם,
כי אבי עופרים אינו רציני, השאירו את
מינכן מאחרי גבם ונסעו ללונדון.
היום הם פופולריים למדי בגרמניה־

יייייי

בליקבורן, שחשב אותם כיפאנים וכינה
אותם בשם ים וקי ואביבה (דגש בבי״ת),
צריכה היתד. לדחוף את הפיזמון במעלה
(המשך בעמוד )34

מידבקה

של 1

ובה תמונתם
ואביבה,
שוקי

לחת למעריציהס ומקשטת מקומות רביסי 1

1. 31

במדינהעיתונות
ער״ חו וגק״דתו
של ה בי ת הלאומ

אין זכי הפלסטינים
כימעט?הצהרת בלפיד
בבנם ״יעד״ — אך
איבדו אותה כאותו ערב
העיתונאים לענייני מיפלגות קיבלו את
ההודעה׳ העיפו בה מבט שיגרתי וטיפלו
בה כרגיל. סוכנות עתי״ם העבירה אותה
לכל העיתונים, הרדיו שידר אותה.
היה זה קומוניקאט של מיפלגת יעה
שהוצא אהרי שהאלוף (מיל ).מתי פלד
השמיע באוזני פעיליה את דיעותיו על ה צורך
בהקמת מדינה פלסטינית. בהודעה,
שנוסחה על־ידי דויד שחם, נמצאה הגדרה
קולעת: לעם הפלסטיני יש זכות לבית
לאומי משלו.
מאוחר מדי לתל,ן. לקראת חצות
צילצלו לפתע הטלפונים בכל העיתונים.
קול בהול שאל אם ניתן לגנוז את ה־קומוניקאט.
נאמר לבעל־הקול כי זה מאוחר
מדי. הידיעה כבר הועברה.
האיש הסביר כי הקומוניקאט תוקן. אחרי
דיון נוסף החליט מי שהחליט בצמרת
יעד שאין לדבר על בית לאומי פלסטיני,
אולי משום שנובעת מכך הזכות להצהרת*
בלפור חדשה, למדינה־בדרך ולסוכנות ער בית•
כדי לפייס את האגף הימני של ה־מיפלגה,
הוחלף הניסוח הקולע, ובמקום
הבית הלאומי בא נוסח סתמי הרבה יותר,
המדבר על הזכות ל״הגדרה עצמית״ —
נוסח המקובל על גופים שאינם מעזים להז־כיר
בפירוש את הצורך בהקמת מדינה
פלסטינית,

7וגו>לה

הטיפות הכדוולות לעיניים קטילה הטיפות הכחולות לעיניים.
מקל מידית על עעיים צורבות.
מסיר אדמומיות מהעיניים.
מרענו עיניים עיפות.
קראי א ת העלון המצורף
לכל בקבוקון קטילה.
תיירות איד להשפ׳ לעד כי ם
״הורד את מכנסיך:״
פקד קציך חביטחון
ער סוכן־חתיידות

״ אונ ר

המשיגה המשנעי*
נ עי ד
אצלכם כני ה
הזמינו חתיכות,
צננו השמפניה
אנו נדאג לאוירה
מוסיקה תוספת
לסל טעם !

צלצלו 702915ת״א
להתראו תי

1£קמטק ו\וו1\/ג<

קו מ די הסקסית
• גרים

בלונדי

בקולנוע
נז 0י ס• וו רו ד 0ו ד, םנצנ ׳ג• ם

• בורג

ואן *1

• גקי

בבורח ארצית
״ אופ > ר ׳ ת ״ א 4.30- 7. 30- 9.30
ו־זץ ר -ג מ בי גי -״ בי

חי ב ר

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים חשאלח מכירה + תיקונים גינזכורג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 03-57773 :

הגבר יפה־המואר, בעל החזות הערבית
התרבותית, ירד מכבש המטוס. למטה המ תיו
ג׳יפ של אנשי־ביטחון. שני אנשי־ביטחון
ניגשו אליו, הודיעו לו שהם עומדים
לערוך אצלו חיפוש בו־במקום.
״אני מבין שאתם בודקים ערבים,״ אמר
נעים תרזי, ם וכן-הנם יעות מירושלים ה־מיזרחית
.״אבל מדוע כאן ז מדוע להשפיל
אותי לעיני כ לו קחו אותי לחדר סרטי,
וערכו את החיפוש שם!״
״אתם גורמים לנו תמיד צרות!״ השיב
איש־הביטחון בזילזול ,״אם זה לא מוצא
חן בעיניכם, תעזבו את הארץ !״
״אדוני!״ שאל תרזי ,״מתי באת אתהז״
״לפני עשר שנים,״ השיב הצעיר.
״מישפחתי נמצאת בארץ לפחות 600
שנים,״ השיב תרזי .״אתם עשיתם לנו
צרות !״
עירום כחדר הביטחון. היחד. זאת
התחלה של תקרית, שהיתר. נראית בלתי-
מתקבלת על הדעת, לולא התלונן לפני
שבועיים, מעל מסך הטלוויזיה, חבר־עירייה
ערבי-ישראלי על אותה התנהגות בדיוק.
אחרי החיפוש הראשון בו במקום, לעיני
כל נוסעי המטוס, נלקח תרזי לאולם בי-
קורודהדרכונים, ושם נצטווה להמתין כ חמישים
דקות. לאחר־מכן הועבר לחדר של
אנשי־ביטחזן, שיושביו צפו, לדבריו, ב-
תוכנית־טלוויזיה. הוא הצטווה להוריד את
מעילו, מכנסיו, חולצתו, גופייתו ותחתוניו,
תוך דין־ודברים חריף, ונבדק בכל חלקי
גופו העירום. על גופו במיזוודותיו לא
נמצא דבר.
תחי׳ המכריז בגלוי ״אני ערבי קנאי,
פלסטיני לאומי!״ נרעש מהשפלת כבודו,
בה ראה ביטוי לרצון היהודים להשפיל
כל ערבי. הוא התנחם רק בכך שלאחר־מבן
ניגש אליו אחד המוכסים, ויתר על בדיקת
העו ל ם הז ה 1974

חפציו והתנצל בפניו יעל התנהגות אנשי-
הביטחון.
איטה כת .73 טענותיו של תרזי על
ההתנהגות האישית כלפיו מתמזגות עם
טענות כל 35 סוכגי־התיירות הערביים בממרח
ירושלים. לדעתם, מתנכלת להם
הממשלה וזוממת להרוס את עסקיהם.
הטענה העיקרית: בעוד שסוכני־הנסי־עות
היהודיים מקבלים את לקוחותיהם
באולם־הכניסה של גית־ד,נתיבות בלוד,
נאלצים הערבים להמתין בחוץ. איש אינו
מקבל את פני לקוחותיהם הבאים, ואלה
לומדים לדעת שלא כדאי להם לסמוך על
סוכנים ערביים.
״ממה הם פוחדים?״ שאל סוכן אחד את
שר־התיירות ,״הם יכולים לבדוק מראש
אם יש לנו נשק! אם סיפחתם את ירוש לים,
מדוע אינכם מתייחסים אלינו כמו
אל ישראלים? כשהנוסעים האירופיים שלנו
שואלים אותנו לסיבת היחס הזה, מה
אנחנו יכולים להגיד להם, חוץ מאשר
להגיד שזוהי הפלייה נגד ערבים?״
סיבה אחרת לתלונה: אוטובוסים יהו דיים
עוברים בנמל־ל,תעופה בלי קושי. או טובוסים
ערביים מתעכבים, ויש נגדם הפ לייה
גלוייה — גם כשאותה הקבוצה של
תיירים, מטעם אותו סוכן־ד,נסיעות, מתח-

חברת צי״ם וחברות־ספנות אחרות שילמו
למשה לוי, מזכיר איגוד הימאים, ולעמיתיו,
שוחד בסך מאה אלף דולר, כדי
שלא יגרמו לסיכסוכי-עבודה, לפי השיטה
הקלאסית של איגודי־הגאנגסטרים החולשים
על החופים בארצות־הברית•
רק מי שמסוגל לודשוב גם בתוך הסירהון
של פצצה כזאת, יכול היה לשאול את
עצמו כמה שאלות :
• מדוע עכשיו? העדויות של צור
נמסרו לפני חודשים רבים. מדוע לא פורסם
הדבר מייד ז מדוע לא גחקר משה לוי אז?
מדוע לא ננקטו נגדו שום אמצעים?
התשובה המתבקשת: הפצצה נזרקה
ימים מעטים אחרי שמשה לוי הכריז מילח־מה
על הנהגת ההסתדרות, ותבע מישאל־חברים
על השאלה אם על איגוד־ר,ימאים
לפרוש ביכלל מן ההסתדרות, או לא. היתד,
זו התגרות ישירה במימסד.
• מדוע תמיר? עדותו של צור
נשמרה בסוד. היא מצוייה בידי המישטרה
זהתביעה בילבד. אולם כעורך־דין פרטי,
מייצג תמיר את אחד החשודים בפרשת
צור, וכך הגיע המיסמך לידיו בצורה חוקית,
הדבר מטיל אור נוסף על המצב הדו־משמעי
של עורכי־הדין שהם חברי-כנסת*.
תמיר אינו מקורב לצמרת ההסתדרו תית.
הוא אי־ש־ימין מובהק וקיצוגי ב־ענייני־עבודה.
להנהגת ההסתדרות היה נוח
מאד שפצצת־הסירחון נגד לוי המרדן תבוא
דווקא מכיוון זה.
• האם זה סכיר? התיאור של צור,
שנמסר בידי תמיר, נוגד את השכל הישר.
לדבריו, השתתפה בפעולה חברת־ד,ספנות
של האחים יולי וסמי עופר, קווי הים
התיכון.
לחברה זו אין אוניות תחת דגל ישראלי,
ואין לה ימאים ישראליים. דווקא לה לא
היה שום עניין לשחד את איגוד הימאים
בארץ.
• אי ד אפשר להוכיח? זהו היופי
שבסיפור. אי־אפשר להוכיח אותו, אך גם
אי־אפשר להפריכו. לדברי צור ידוע לו רק
מפי משה קשתי, מנכ״ל צי״ס שהוא שילם
את השוחד. קשתי נפטר מזמן. ממילא, זוהי
עדות־שמיעה שאי־אפשר לאמת אותה בכל
צורה שהיא.
עורך־דין כמו תמיר יודע זאת היטב,
כמובן, והדבר עוזר לעמוד על רמתו ה מוסרית
-של ח״כ המשתמש בנסיבות כאלה
בחסינותו הפרלמנטרית, כדי להפיץ דבר
העלול להיות — גם לפי הבנתו שלו —
עלילה בזוייה מאין־כמוה•
9מדוע ישקר צור? זה ברור ל גמרי,
ובלי ספק היה ברור גם לתמיר.
נתגלה שצור החזיק חשבון סודי בבנק
שווייצי, יחד עם קשתי. היה עליו לתרץ
זאת. הסיפור כולו בא להסביר שהכסף,
שהעבירו האחים עופר לצור בשווייץ, לא
היה שוחד לצור, אלא חלק מעיסקה של
גילגול כספים כדי לשלם שוחד לימאים.
צור קיבל -שוחד אחרי שצי״ס קנתה
מחברת האחים עופר אוניות, והחכירה אותן
מייד לאותה חברה.
משה קשתי היה ידיד אישי של אשתו
של סמי עופר בלונדון, ונפטר בהיותו בביתה.
מפקד מישטרת תל־אביב, דויד עו פר,
הוא האח השלישי באותה מי־שפחה.
מעטה שד סירחון. שיטותיו של
תמיר ידועות מכבר, ואין בהן חידוש. לעו מת
זאת יש אולי חידוש בשיטות־ד,לחימה
•של מנהיגי ההסתדרות, שהכריזו מילחמת*
חורמה על משה לוי (ראה הנדון) .השבוע
הושמץ לוי בכל המישורים, נחשד כאי־ש
רק״ח. כשרצה לוי לענות בטלוויזיה, הוק לט
ראיון עיסו — אך לא שודד.
לוי הודיע שהוא מוכן להיבדק במכונת־אמת,
ותבע הקמת ועדת־חקירה פרלמנט רית
כדי ׳לחקור את התנהגותו של תמיר.
אך מול המנגנון העצום, שהיה מוכן
להיעזר בכל מכשיר ובכל אדם, פסולים
ככל שיהיו׳ היה כימעט חסר־אונים.
סירחון מבחיל אפף את הפרשה כולה.
אך השאלה היא: במי ידבק הסירחון, בסו פו
של דבר?

חבר־הכנסת שמואל תמיר היה בפורמה.
הוא הטיל שוב פצצת־סירחון, והיא התפוצ צה,
כרגיל, ברעש גדול. הכותרת הראשית
בעיתון הארץ היתד, מובטחת לו•
לכאורה, היה זה גילוי חד־משמעי ופשוט:
מיכאל צור העיד במישטרד, ש

השאלה צפה השבוע גס מזווית אחרת׳
אחרי שנסתבר כי עורכי־הדין בכנסת
הצליחו לשנות הצעת־חוק, בצורה המעלה
באופן.ניכר את סיכוייהם לקבל שכר־טיר־חה
מופרז בענייני פיצויים של, תאונות־דרכים.

מזכיר־ימאים
לוי
מי שיחד את מי?
לקת בין אוטובוס יהודי ואוטובוס ערבי.
האחד עובר, השני לא.
משה קול הקשיב, אישר את העובדות
והכריז בתום שיחה חסרודתכלית :״אני
לא אחראי. תפנו למוסדות הביטחון!״
תשובה דומה נתן תדי קולק, שגם עימו
נפגשו.
לפני שלושה שבועות פשטה בחוגי ה סוכנים
ידיעה, שהביאה את התמרמרותם
לשיא. אשד, ערביה בת ,73 שחזרה ארצה,
עוכבה בנמל־התעופה במשך שלוש שעות
תמימות, בנסיבות משפילות דומות לאלה
שגרמו לתקרית של נעים תרזי.

פרשות
פצצת הס־רתון
עול ש מו אל תמ*ר

כעזרת אד 8מת
ועדות של פושע
החל מיכצע רצח•
האופי עד חמורי

העולם הזה 1974

מדינת ישראל
משרד החקלאות

להלן לוח המחירים
ה מו סכםל ־ 4.7.75 - 2 9 .6 .7 5
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט של בית הקואופרציה הצרכנית וחנויות
פרטיות שהצטרפו למצע.
לצרכן

ירקות

עגבניות מעולות
גז ר חצילים פלפל מזן קליפורניה
תפוא״ד חדשים
תפוא״ד חדשים ארוזים
תפוא״ד מהנגב
תפוא״ד מהנגב ארוזים
בצל יבש
בצל ארוז (ירושלים)

1.40ל״י הק״ג
2.10

1.80
1.85
1.95

2.20

1.15
1.50
0.85
1.00

בירות

אשכוליות — סוג יצוא
אפרסק — רצהבן, אלברטה 5,5

אפרסק — רצהבן,
אגסים — קוסציה 4,5
ענבים — מלכה

2.30
3.00
3.30
2.50
3.00

עופות

פטם צעיר קפוא מוכן לבישול גודל ,2
9.00
שקית שקופה והחתימה כתומה
תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה 10.50
דגיס בקלה -פרוס אחיד עשוי מדגים
שמשקלם לא פחות מ* 250 גרם

9.30

313

למסיימים

שי רו ת ם

ב צ. ח7 .

שוק׳ ואביבה

(המשך מעמוד^ז__ )3
מיצעד-ה&יזמונים ׳כמו שיל. אך למזלם
הרע של השניים, לא הצלייה הפיזמון לעבור
את ׳מחסום מיצעד־הפיזמונים הבריטי.

הרשות דחייזו והכשרה ימיים מודיעה עד מתיחת
קורסים לקצינים
*יי ב צי הסוחר
* קו ר ס דווו ב די ם

ה סו ס הבריטי
נגמר

מתקבלים משוחררי צה״ל בעבי בריאות תקינה, בוגרי 12
שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודה טובה?

* קו ר ם לקצי! מ 3ו 1ה

מתקבלים משוחררי צח״ל בעלי בריאות תקינה, בוגדי
בתי׳ ס מקצועיים * שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות)
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כן מתקבלים בתרי
בתי ס תיכוניים ומקיימי כיתה י״א תיכוו שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מכוגח וחנדסאי מכוגח -מסלולים מקוצרים.

* קו רסלק ציני רדיו

חקורט יפתח בספטמבר .1975 מיסמר המקומות מוגבל.

מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדון.
אלקטרוניקה, טכנאי אלקטרוניקה והנדסאי אלקטרוניקה.
יו אלקטיייאי תיקשורת (סוג 2לפחות) ובוגרי קורסים
צבאיי ^מקבילים ן משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה

* קו רסלק ציני חשמל
מתקבלים ^א^.בוגרי בתי״ס מקצועיים <4שנתיים במגמת
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
לפרטים נושפים פנח למשרדינו:
בחיפהז רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליד
ניכר פריו בימים א׳—ו׳ ,בשעות .14—8
בתל ׳ אביבג מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות .12.30—9
למחותו תובל גם לחרשם לפי הספח
חטונורף.

עכשיו יותר כדאי
בצי הסוחר!
ההטבות ותנאי השכר עכשיו
יותר משמעותיים :
בעת ההכשרה — כלכלד,
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גנוה (במטבע קשה).
לאחר ההסמכה — קידום
מחיר בדרגות ובשכר (חל קי
במטבע קשה) ,תוססות
והטנות שונות.

ה ״ י 1 1 5צ ׳ 1 1ו 3י 3ייי * י * ׳

לב׳ הרשות לחיגוך והכשרה יאיים ת.ד 1909 .חיפה 31000

חגני מעוגייו בפרטים נוספים בלזשר לייורם

ודם ההצלחה באה מכיוון אחר.
תקליט בשם סניוויטה קונצוסינה, ש הקליטו,
יזנה בהצלחה בלתי־משוערת, דלי*
ג״ע לצמרת מיצעדי־הפיז!מו!נים בכמה אר צות
באירופה — אך לא בבריטניה.
הם החלו!מוזמנים להופעות ברחבי אירופה,
ומצאו עצמם מתרוצצים כמטורפים
מארץ לארץ, כשאביבה לוקחת עמה לכל
מקום את בנה הקטן ואת המטפלת הצמודה
שלו.
הם נבחרו לייצג את בריטניה בפסטיבל
יאמר, היפאני, והשיר בביצועם, שהגיע
למקום הראשון, זכה בתקליט־זהב ביאפן.
כשנמכרו !ממנו למעלה מהצי־מיליון עותקים.
הם שבו ליאפן שנית ושלישית, שוב
הקליטו תקליטון, והפעם בשפה היאפנית.
יגם התקליטון הזה זכה בתקליט-זהב ונמכר
בכחצי־מיליון ׳עותקים.
מעודדים מהצלחתם, שבו לבריטניה. אך
שם עדיין לא הצליחו להגיע אל ההצלחה,
ונותרו אלמוניים לגבי הקהל הרחב,
שוקי ואביבה הבינו ב -הסוס הבריטי
נגמר להם. מקיוון שלשוקי קרוב־מישפהה
בשם ׳משה נעים, העוסק בהפקת תקליטים
בפרים, הם החליטו שזהו המקום 1עבורם.
אחרי שהצליחו לבטל את החוזה האנגלי
שלהם -עברו לפריס, ופד, החלו העניינים
להתגלגל במהירות עצומה. שוקי הקים,
ביחד עם קרוב־מישפחתו חברה הנקראת
אף־אל־או, שתפקידה לטפל בהפקות של
שוקי ו,אביבה. בעזרת ידידם הקרוב מייק
בראנט ז״ל, התקשרו עם אמרגינו של זר,
האחרון, שמעון ויינטראוב׳ והלה הסינים
לנהל את עיניייניהם. מייד יצאו 1למסע-
הופעות ארוך וחד עם מייק בראנט שמותו..
אגב, זיעזע אותם קשות.
סיפר שוקי :״ידעתי שהוא יינסד, לד,תא׳
בד שנית. הוא היד, אדם חולה שסבל מפי־צול-האישיות,
וצריך היה להיות מאושפז
במוסד סגור. מצד אחד היה מייק בראנט
הכוכב, שאהב להקיף עצמו ביחהינות ובאנשים,
ואהב את מעמד הכוכב שלו! .מצי
שני היד, יבו משהו שהיד, אנטי. כל הזמן
אנטי־עצמו, אנטי־אנשים, ואנטי כל דבר.
״הוא היד, בא הנד, לפעמים, כולו;מפוחד.
וסיפר שרודפים אחריו .׳בתחילה חשבנו
שהוא עושה דאווינים של כוכב. אחר־כך
הבנו שהוא פשוט סובל ממחלת־הרדיפה.
היה לו המון כסף, אבל הוא כל הזמן
בכה שאין לו וגרוש.״
והוסיפה אביבה :״אני בטוחה שכשהוא
היד, באוויר, הוא הצטער. יכך, לפחות סיפר
לי שקרה לו בפעם הראשונה. הוא אמר
שד,תיש שמישהו דוחף אותו, וכשהיה כבר
באוויר לא רצה ליפול.״

מ ת אי מי ם כמי
כפפה ליד
יד מיטתם שד השניים ניצב תמונה
/ממוסגרת שלהם בחברתו של בראנט.
שנמנה עם ידידיהם המעטים בעיר־האו־רות.
למרות שהופיעו בהברת אמנים בינלאומיים
רבים נותרו חבריהם הקרובים יש ראלים
חחיים בפריס. בשבועות האחרונים
זוכים שוקי ואביבה, בשירם ׳שלום ולהתראות,
להצלחה עצומה. השיר מטפס במעלה
מיצעדי-הפיזמונים בגרמניה ובצרפת,
ומושמע ברדיו ובדראג־סטורס הפריסאיים
גון־סטופ. תוך שבועיים הופיעו ביכשש
תוכניות טלוויזיה, בהן אחת עם איש
החיפושיות לשעבר, ג׳ון לנון.
למרות שברור ׳להם יני בארץ לא מכי רים
בהצלחתם, במזיד, אין הדבר מרפה
את ידיהם. הם וסמוכים ובטוחים שעם
כישורים כשלהם, י׳גידעז רחוק. הם מאו שרים
מאד לא רק בהצלחתם כצמד, כי
אם גם באהבתם. למרות שיעל דלת דירתם
הפריסאית מתנוססת מזוזה, לא טרחו הש ניים
לקדש את ״הסיר,ם ברבנות.
הם מתאימים, לדבריהם, זה לזו !ככפפה
ליד ,׳מסתדרים ומכל הבחינות ,׳מגלים טעם
זהה בלבוש ובמוסיקה. כאשר נכ-של אדיו־הנגן
הראשון שלהם .,המיטב של שוקי
ואביבה, ידעו לעודד זה את !זו.
וכעת הם מקווים לכתוב במשותף את
החומר שלהם. אביבה אף ניסתה כוחה
בתמליל גרמני לפיזמון שאת המוסיקה
שלו כתב שוקי.
במדינה מיפלגות
גולדה לא ! רבץ כן י

צעירי מיבלגת העבודה
יוצאים למידחמה בשר•
האוצר, בדי למגיע
ממגי דמכוד קרקעות
דקבדגים
״כאשר עסק עומד בפגי פ-שיטת רגל,
הוא מוכר נכסים נדי להציל את עצמו.
המדינה עומדת עתה בפגי מצב כלכלי קשה.
קופת האוצר ריקה. אז זה לא אסון אם
מוכרים קצת קרקעות, השייכות ללאום,
לקבלנים פרטיים, ומרוויחים כמה מיליוני
לירות״.
כך ניסו להסביר אנשי האוצר לצעירי
מיפלגת העבודה את כוונת שר האוצר
יהושע רבינוביץ למכור אלפי דונמים של
קרקעות לאומיות לקבלנים פרטיים.
ההיגיון לא שיפגע. אולם צעירי ה־מיפלגה,
אישר הפכו בעת האחרונה לאופו־

מזכיר רענן
לא למכור !
זיציה היחידה ל־שילטונם של רבין־רבי־נוביץ
בכל הנוגע למי־שור הכלכלי, סירבו
לקבל נימוק זה .״אם תמכרו את קרקעות
הלאום לקבלנים פרטיים, לא תרוויחו אגו רה
אחת,״ טען נתן רענן, מזכיר המישמרת
הצעירה של המיפלגה.
״תצטרכו לתת לקבלנים אשראי מקופת
המדינה לקנות את הקרקעות. ערך הקרק עות
יעלה, ואז הקבלנים גם ירוויחו על כך
כסף, ואילו המדינה לא תרוויח כלום״.
ההיגיון הכלכלי של רענן לא שיכנע את
האוצר. כשגברו הידיעות על הכוונה
למכור מקרקעות הלאום לקבלנים פרטיים,
שלף רענן משרוולו נ-שק אשר קשה יהיה
לשר-האוצר להתגבר עליו.
טען רענן במיכתבים ׳שאותם שלח ל־ראש-הממשלה,
למזכיר מיפלגת־העבודה
מאיר זרמי ולשרי האוצר וה־שיכון :
״ועידת המיפלגה האחרונה -שנערכה ב״
1971 קבעה במפורש, כי אסור למכור קר קע
לאום לגופים פרטיים. אתם, כשליחי
המיפלגה בממשלה, מצווים להימנע מ לעשות

להילחם ולנצח. רענן ניזכר כי שנ אחרי
קבלת ההחלטה, ביקש ישר־תיים
האוצר
דאז, פנחס ספיר, למלא את קופת
האוצר על־ידי מכירת קרקע לאום. אז
מיהר מי שהיה מזכיר־המישמרת, יחיאל
לקט, אל רא־ש־הממשלה גולדה מאיר, ניס־נף
לעומתה בהחלטת הוועידה וגולדה אומ נם
הורתה לספיר לחדול״ מתוכניותיו למכור
את הקרקעות.
״כעת אין גולדה אבל יש רביו ״,טוען
רענן .״אם יחליטו ככל זאת למכור את
קרקע הלאום, אנו גפנה אל מוסדות ה־מיפלגה.
ואם גם זה לא יעזור. ננקוט שו רה
של צעדים — יהיו חריפים אשר יהיו
— אבל קרקע הלאום לא תימכר.״
הצלחתה של המיישמרת הצעירה במאבק
הקודם שלה, נגד ההצעה להטיל מס־תרופות,
גורמת לרענן להאמין כי :״גס
הפעם נצליח להילחם נגד המנהיגות הוותי קה
של המיפלגה, ולנצח.״
העו ל ם הזה 1974

ישמתחרה? שי קו ם!

יש מפעל
ע ם 27 שנות מזיון וידע
בייצור מקררים כמו אמקור?
-שיקום!

יש שדות יצרו ישיצרן

היכול להציע מבחר של 2ו למקררים ע ם 250 טכנ אי ם
דגמי מקררים כמו אמקוד ו200-כלי רכב כמו אמפא
לשיקום!
-שיקום!

אמקור 5ו
4 0 0ליטר 0 $ו$ל־י
המקרר הנמכר ביותר בשיטת הקדור ^£כ<£ 2ט0ד

אמלזוו 6י 4 1 5ליטר 5 > 7 6לי

בשיטת הבידוד האמריקאית ק001.0 *£5

הגדול, המשוכלל והמפואר
במקררי אמקור
בשיטת הבידוד האמריקאית ק*££ס_001

אספקה מהירה!
וסוחרים מורטים

נוסו אטל
העולם הזה 1974

ותיקות המיפלגה, עם תיגבוות ממושב־זקניס קיימו את הוויכוח עז השחיתות
ל״מ (מיל•) נחום שדמי, אביו של
תת־אילוף (מיל ).ישכח שדמי, חציל את
מפא״י שוב. בפעם האחרונה הוא עשה זאת
לפני עשר שנים, כאשר שדמי שיחק אח
המצפון של המיפלגה, ונשא בתפקיד יושב-
ראש בית־הדין של מפא״י. הוא הוקיע
את דויד בן־גוריון, גירש איותו מהמיפלגה
והציל את מוסר מפא״י.
ביום החמישי האחרון עשה זאת שדמי
שוב. שר־המישפטים, חיים צדוק, זימן את
מרכז מיפלגת העבודה, המונה למעלה מ־
600 צירים, לישיבת-מרכז דחופה כדי
לדון על השחיתויות. בשעה ,5.30 השעה
שאליה זומנו הצירים הנכבדים, היו באולם
האוהל לשעבר כ־ 50 קשישים, חברי
המרכז. מזכיר מיפלגת העבודה מאיר זרמי
התייעץ עם צדוק, והם החליטו להמתין
עוד מיספר דקות, אולי ׳תגיע הישועה,
ויתווספו אנשים. ואומנם הישועה הגיעה
— בדמותו של שדמי. שדמי הוא תושב
נכבד של ביודהאבות ברמת־אביב. הוא
החליט ללמד את ידידותיו בבית־האבות
פרק בהילכות דמוקרטיה, והזמין אותן
לישיבת המרכז.
יסמוך לשעה שש נכנס לאולם נחום שדמי

כשאחריו צועדות בסד כ־ 30 נשים ,׳נירג־שוית,
שבנותיו למושב הזקנים ,׳ולפתע נראה
היה !כי האולם מלא.
הכוכב הראשי צריך היה להיות, באופן
טיבעי, שר המישפטים חיים צדוק. צדוק
סיפר שעה ארוכה על הישגי ׳מישרדו והממשלה
בגילויי השחיתות, והבטיח ליצור
חזקים חדשים נגד השחיתות. אולם את
ההצגה יגנבו מצדוק לפחות שני אנשים ;
שר־האוצר לשעבר, פינחס ספיר, ויו״ר
ועדת־החוץ־והביטחון לשעבר, דויד הכהן.
שוורטמן ינשק בתחת

אוי לאוזניים

אומרת תגועודהיד של מנהיגת מועצת הפועלות לשעבר,
בבה אידלסון, כשהיא יושבת ליד ראש הממשלה
יצחק רבין, שבעיניו מבט מבוהל. באותו רגע שבו צולמה התמונה האשים ברל רפטור
את רבין בשחיתויות באומרו; ״אתם כולכם מושחתים ! אין לכם השראה — אתם כלום!״

בן־אהרון
נרדם,
רבינוביץ.

ללא מיקרופון

נאם אחד משמורות־הטבע
של המיפלגה, עקיבא גוב־רין,
ואף אחד, מהנוכחים, כולל הנואם, לא שם לכך לב.

ך* ם, יחד עם ברל רפטור, רבקה גון
! בר, זאב הרינג ועקיבא גוברין, ישפכו
אש וגופרית על המדינה, ההסתדרות, ה עשירים,
העצמאיים — אך יותר מכל על
מיפלגתם־שלהם, ועל מנהיגיה.
והמנהיגים ישבו בשקט, והאזינו. ראש-
הממשלה יצחק רבין ישב בשורה הראשונה,
כשפניו סמוקים ובעיניו מבט מבוהל,
והוא מעשן שוב בשרשרת. שמעון פרס בא
לעשר דקות, התבונן בקהל, חייך והסתלק.

לנשק בתחת
הכהן,

לראש

הקואליציה

הציע, מי שהיה יושב־ראש
ועדת־החוץ־והביטחון דויד
חבר־הכנסת משה ורטמן.

יהושע רבינוביץ מצא לו מקום־מחבוא
באחת השורות האחרונות, ויצחק בן־אה־רון
נרדם לו, כאילו כל הדיון לא מעניינו.
כשהגיע דויד הכהן לאולם, שאל את
אחד הסדרנים :״על מה הדיון היום?״
כששמע שהנושא הוא השחיתויות, אמר:
״חוצפה !״ משך כל הדיון חיפש הכהן טרמפ
לחיפה, עיר־מגוריו. כשלא מצא כזה,
החליט לנאום. היה זה נאום מלא פצצות
שהרעידו את האולם, כשהזקנים מחייכים
והזקנות מליטות פניהן המסמיקות :״מוישה
ורטמן, יושב־ראש הקואליציה, נתן הוראה
לחברי־הכנסה להצביע נגד הגדלת תקציב
הביטחון. חבל שאני לא חבר־כנסת, כי אז
הייתי אומר לוורטמן לנשק לי בתחת.״
ברל רפטור היה לא פחות חריף מ

ועל שאר ״ילדי ספיר״ שהיו גם, לדבריו,
״ילדי אשכול״.
ספיר נזף ברבינוביץ שישב באולם,
ובצדוק שישב לידו, על כי הם גוזלים
את התהילה על גילויי השחיתות והזכיר
שמות מהעבר, אשר הממשלות שבהן הוא
השתתף הכניסו מאחרי סורג ובריח. כן
לעג לתוכניתו הכלכלית החדשה של רבי-
נוביץ, והציג לעומתה את הישגיו שלו
כשר־האוצר.
זאב הרינג, ח״ב לשעבר, טען נגד ה-
מישטרה .״ב־ 500 השוטרים שהביאו לאש קלון
כדי לשבור את שביתת קצא״א, אפשר
היה לכבוש עיר שלמה במערב־הפרוע,
וכאן לא הצליחה המישטרה בכלום,״ טען.
נתן רענן, מזכיר המשמרת הצעירה של

הוא נוסע כעבור שלושה ימים לאירופה,
אחרי שחזר זה־עתה מנסיעה לאוסטרליה.
משה שחל, שהפך מגן הצרכנים, ונלחם
נגד השחיתות של החברות הגדולות, לא
רצה להירשם לנאום ובמקום זאת הסתודד
עם דן פתיר, אחד מיועצי ראש״הממשלה.
אבי רייך, מצעירי המיפלגה, טען כי יש
גם שחיתות אצל הצעירים, וח״ב־לשעבר־איש־רפ״י-לשעבר־נץ-לשעבר
מאיר (״מ-
אירק׳ה״) אביזוהר, הגן בכל ליבו על
התנהגות הממשלה בפרשת מתי גולן.
מדי־רגע היה מישהו מהם מציץ לאולם,
נוכח כי הנוף האנושי לא השתנה כלל
וחוזר למיזנון כדי להתבונן איד ספיר
וגוברין מחסלים את הכריכים עם הנקניק.
אט־אט התרוקן אולם האוהל מיושביו,

אצבע מאשימה 1

שלח ברל רפטור, מי שהפך המצפון ה־ 1
מיקצועי של המיפלגה, לעבר ראש־הממ־שלה
יצחק רבין, שישב בשורה הראשונה1 .

אינה השחיתות, אינה!

מה מחפש
יושב־ראש
ועדת־הכספיס של הכנסת, ישראל קרגמן, בתוך התיק שלו, האס
הכהן. בעלותו על הבמה במיכנסי־חאקי
קצרים וגרביים עד הברך, צעק, בהצביעו
לעבר ראש־הממשלה יצחק רבץ :״אתם
כולכם מושחתים! אין לכם השראה, אין
לכם שכינה — אתם כלום!״
עקיבא גוברין עלה על הבמה, מעד
וההיישר. אחר-כך מעד המיקרופון. באמצע
נאומו של גוברין חדלו הרמקולים לעבוד
ואיש מהקהל לא הבחין בכך, עד לנאום
הבא של ספיר.

צור
ו,,ילדי ספיר״
ך* ש על ה ס פי ר, הושלט שקט באולם.
1״האם הוא ידבר על צור או לא?״ שא לד.
יוכי מצ׳יסטה, הצירה היחידה במרכז ש גילה
היה פחות מ* .60 ספיר, כאילו שמע
את שאלתה, דיבר כימעט רק על צור

את השחיתויות? ליד קרגמן יושב ידידם של קרגמן ושל צור,
שר־האוצר לשעבר פינחס ספיר שגנב, בנאום הגנה־עצמית
מצויין, את ההצגה ואת כותרות העיתונים, משר־המישפטיס צדוק.

המיפלגה ישב בין הקהל וכולו רותח מכעס.
המישמרת היא זו שהציעה ודרשה לקיים
דיון על שחיתויות. רק אחרי מאמצים
רבים נכנע מזכיר המיפלגה זרמי והסכים
לדיון, ועכשיו לא קיבל אף אחד מהצעירים
שהיו באולם את רשות הדיבור.
יותר נמרצים ממנו היו אלי, יוכי וענת,
שלושה צעירים, חברי־מיפלגה נאמנים,
שהחליטו למחות כנגד השחיתות במיפלגה
בעזרת פלאקאטים. הם התכוונו להניף
אותם באולם בעת הדיונים, אולם שומרי-
הראש של ראש־הממשלה, שבדקו ליד הפתח
כל אחד מהנכנסים, גילו את הפלא-
קאטים והחרימו אותם. השלושה מיהרו
לאחד הבתים, הכינו פלאקאטים חדשים
והניפו אותם בחוץ, אל מול פני המנהיגים
היוצאים מהאולם.
מרביה הפעילות נערכה במיזנוני בניין
האוהל. מיכה חריש׳ ח״כ ה,,צעיר״ של
מפא״י סיפר א־פרופו דיוני השחיתות, כי

דנן!״

ובמקום נשארו שני תריסרים בודדים
ושלושה סדרנים. דוברו של צדוק, יחיאל
גוטמן, בכה :״ספיר גנב לצדוק את העי תונים
של מחר״.
ואילו לדויד הכהן היו שתי הצעות כיצד
לסיים את הערב :״במקום שינאמו בל־כך
הרבה אנשים, נעשה כפי שנהגנו בישיבת
המרכז שבחרה את ראש־הממשלה: שניים
ידברו בעד השחיתות, ושניים נגדה, ואחר-
כך נערוך הצבעה חשאית.״
אך לזרמי ולצדוק לא הספיקה הבושה
של ישיבת המרכז. להם לא חשוב כיצד
נראית המיפלגה בעיני עצמה. לא היה
חשוב להם כי מרבית חברי המרכז הפגינו
את זילזולם ביכולת המיפלגה לטפל בנושא
השחיתויות, ולא הופיעו.
כאילו בכל זה לא היה די, הם זימנו
ישיבה נוספת, לעוד שבועיים, אשר!תמשיד
בדיון המרתק והפורה. לישיבה זו, הבטיח
זרמי :״אני אדאג לגייס חברים רבים״.

הוותיקות

שעקבו אחרי הוו
כוח, כללו את אם
הבנים רבקה גובר, וח״ב לשעבר הקטין.

״ ראשלישכת מש הדיין אמר ל י: גם הבינונייםרוצים .
לחיות. מאז הם חייםטוב. אך כמה צעירים
יש הרואים באורי דן, הפרשן חניטחיני של ״מעריב״,
הרואים בו דובר אישי של אריק שרון. יש הסבורים, לעומת
לקעקע את המוסכמות, להתסיס את המחשבה ולעורר את
מהגילויים וההאשמות שפירסם בספרו ״ראש־גשר״ ,שהופיע
במדינה.

• יש אנשים שכותבים ספרים כדי לסכם
מערכות. אתה כתבת ספר על המילחמה, שהוא
כבחינת פתיחת מערכה. הרושם הוא שסיפר-
״ראש־־גשר״ ,הוא הכרזת מילחמה על המימסד
הכיטחוני הקיים כישראל.
הרבה זמן אחרי מילחמת יום־היכיפורים התלבטתי אם
יש מקום ביכלל לכתוב ספר מעין זה. מאז המילחמה
נכתבו עליה ספרים רבים, והיו לי היסוסים רבים לפני
׳שניגשתי לכתוב. אבל לצערי, כשנה אחרי המילהמה,
נוכחתי שלא למדנו כימעט דבר מהמילחמה הנוראה
שעברה עלינו. ראיתי שמילבד בנושאים טכניים טאקטיים
— נמו הנושא של טיל הסאגר נגד הטנק — לא ניכר
כימעט. כל שינוי מהותי בנושאי ביטחוניים היוניים. אז
הגעתי למסקנה שגם אחרי המילהמה יש מקום לפרסם
את הספר הזה.
סיבה נוספת, מישנית, היא העובדה שמרבית הספרים
שנכתבו על אותה מילחמה, שהשפעותיה ניכרות עד היום
על העם והמדינה, נכתבו על־ידי אנשים שלא היו כלל
במילחמה. דוגמה. מובהקת לגד הוא הספר של האלוף
(׳מיל ).חיים הרצוג. הוא ואחרים בינלל לא היו שם.

נניא״זעם מתוסכל. יש
זאת, שזהו קול העוזר
המימסד הרדום. כמה
לאחרונה, מכים גלים

בראיון הבא, שנערך על־ידי אלי תבור, מנסה אורי דן להסביר את ביקורתו
על ההנהגה הצבאית הנוכחית, את עמידותו לאריק שרון ואת העובדה שאינו
מפרסם דיעות אלה מעל עמודי עיתונו ,״מעריב״.
כמו כל הראיונות במדור זה, נערך גם זה כדי לאפשר למרואיין לבטא את
אשר בליבו, ואין ״העולם הזה״ מזדהה עם דיעותיו ומסקנותיו.

ותיד כדי המילסמה וגם לאחריה, היתד, מוטעית. אם זה
נוגע להערכות־המיצב לפני המילחמה, ואם זה נוגע
לפקודות ולתוכניות תוך בדי המילח׳מה: ,כמו התקפת־הסגר
ב־ 8באוקטובר או אי־׳ניצול הצליחה למערב התעלה.
על סמך המידע שברשותי אני יכול להעריך שבצמרת
צה״ל לא השתנה שום דבר בתחום הזה.

+הקביעה שלף נראית פסקנית מדי. כ
בל־זאת חלו מאז המילחמה תמורות יסודיות
בפיקוד העליון של צה׳׳ל. המטדדהבללי התחלו!
במעט.כולו. הוזרם דם חדש לפיקוד העליון...
צריך לזכור שהשינויים שנעשו, נעשו עוד בידי
המחדלטורים, שבראו את יורשיהם בצלמם. מי נטל
לעצמו את הזכות ל׳מנות רמטכ״ל הדש לצה״ל במקומו
של דויד אלעזר? עשו את זה שר־ביטחון וממשלה שנאלצו
להתפטר עקב לחץ ציבורי, ביגלל המחדל. הדבר החמור

• מדוע אתה סבור שהפיקוד העליון הנוכחי
של צה״ל אינו יכול לעשות זאת?

הציבור שסח ומהר מאד את האסון שנפל עליו. מה
שיותר גרוע הוא, שההנהגה הביטחונית הזרה גם היא
לסודה. אני לא רוצה להתייחס לתחום הפוליטי, אלא
לתחום הצבאי הטהור. ניקח, למשל, את התחום של הפיקוד
העליון של הצבא. מה לימדה אותנו המילחסה בתחום
הזה 1דבר שהיה צריד להיות ברוד ׳גם קודם :׳שאפילו
אם יש לד צבא חזק, מאומן כהלכה ומצוייד בנשק טוב,
אין וזו ערובה להצלחה, אם הפיקוד העליון עושה טעויות.
המילחמה הזאת הבהירה דבר שרבים סירבו להאמין בו
קודם־לכן: שגם אלופים עלולים לטעות ולשגות שגיאות
חמורות, שיעלו בחיי. קורבנות רבים. זוהי המשמעות של
הדחת הרמטכ״ל רב־אלוף דויד אלעזר וקצינים בכירים
.אחרים, בעיקבות מסקנות ועדת־אגרנט.

שום חברת־ביטו׳ח לא תבטח את זה, אבל לפחות
אפשר לנקוט צעדים כדי שהסבירות, שתתרחשנה טעויות
ושגיאות בעת ניהול המילחמה, תהיה נמוכה ביותר. אחת
הדרכים לעשות זאת הייא למנות לתפקידי־המפתח את
האנשים המעולים ביותר, שהוכיחו את יכולתם בעבר.

• ואתה סכור שהדבר הזה לא נעשה ץ
בדיוק. מה אנחנו רואים אחרי המילתמה? המינויים
בצה״ל !ממשיכים להיעשות לפי אמתחמידה אישית־כיתתית
צרה, בשיטה של, שמור לי ואשמור לד.׳ הם נחרצים
לפי יחסים אישיים, תחת הכותרת של שמירת הארמוניה
מזוייפת. זה מוביל ללקח נוסף שהיה צריך להפיק מה־מילוזמה
ולא יושם, משום שנראה כי לא למדו אותו.
זהו הלקח לגבי צורת קבלת ההחלטות בדרג הבכיר של
מערכת־הביטהון וצה״ל. האחריות לגבי אי־הפקת הלקחים
בתחום זח חלה על הממשלה כולה.

,.אדוניס -דצסת־הזן מה!״
ני רוצה להפכייר את עצמי בנקודה חזו. מילחמת
> £יום־הכיפורים הראתה ישכל מערכת השיקולים לפני

המילהמה, ושגרמו לאי־יציבות בחזית החיונית ביותר
לאחר המילהמה. המסקנה: המחדלטורים לא יכלו אלא
להמשיך באותה שיסד, של מינויים שהיחד, חלק מהמחדל.
למרבית הצער, השיטה הזו יושמד, גם על־ידי הממשלה
החדשה.
במקום להבין שד,ההנהגה הקודמת ׳טעתה בכך שלא
מנעה מהרמטכ״ל להרחיק ׳מהצבא !מפקדים מוכשרים,
תחת הסיסמה המזויי׳פת של ״,הצערת צד,׳׳ל,״ המשיכה
ההנהגה הביטהונית-מדינית באותה דרך. מד, היא היתה
צריכה לעשות? אחרי פשיטת־הרגל של השיטה הקודמת,
היתד, ההנהגה הביטחונית ׳צריכה להפיק לקחים. לקראת
אפשרות של פריצת מילהמה הדשה, היה עליה להרכיב
צוות הקמה• ,שיוטל עליו לשקם את צד,״ל ולאר׳גנו מחדש.
לצורך זד, היד, צריך לגיי׳ס שורד, ארונה של אלופים
ותיקים, לא למינויי־הירום כפי שנעשה לאחדונה, אלא
לשירות פעיל. על צוות הקמה. כזד, היד, צורך להטיל את
התפקיד לגדל ולטפח את דור־הקצונה הצעיר בצד,״ל, שם
יש קצינים ומפקדים ׳מוכשרים ביותר, שנשארו יתומים,
ללא אבא וללא מחנה

״ממשלה דמו לפ1י המחדל ר

• למה אתה מתכוון כשאתה מציין ״לא
למדנו שום דכר מהמילחמה״ץ

• שניאות וטעויות הן תכונות אנושיות.
אתה כאמת סכור שאפשר להבטיח לצה״ל פיקוד
עליון שיהיה מחוסן מפני טעויות ז

נקברו...״

אורי דן עם גולדה מ איר
במינוי זה טמון בעובדה שמשה דיין וגולדה מאיר ידעו,
בשעה שבאו לקבוע את הרמטכ״ל הבא, שהם עומדים
לסיים את תפקידם. היו כאלה שיעצו להם אז: תשאירו
את מינוי הדמסכ״ל לממשלה הבאה. אבל הם, בלהט
שלחם להוכיח שאין חם נושאים באשמה ובאחריות למחדל,
ואולי גם מתוך תיקווה שברגע האחרון יתרחש משהו, איזה
נס, והם יישארו על כ״סאותיהם, ציוו לנו את החיים עם
המינויים שלהם.

בגלל השיטה שהזכרתי קודם. היא החלד, בתוצאה
מאווירת הביטחון המופרזת, שחדרה לצד,״ל אחרי מילח׳מת
ששת־הימים. אז השתרשה התפיסה של התבססות על
מעדכות־נשק ועל מאסות, שצה״ל נפל לד, קורבן. במקום
לשנות את השיטה הזאת, שוב אנו עדים לביטחון עצמי
מופרז וטפיחה הדדית על הכרם והשכם של צמרת
הביטחון. שוב מסתפקים בבינוניות המחשבתית, המונעת
פיתוח׳ של מחשבות ותורות־׳מילהמד, בלתי־קונבנציונא־ליות
וחיינוך רציני של דור !מפקדים הדש. ל,מי.סנרת הזאת
בדיוק שייך הסירוב העיקש להחזיר את האלוף אריק שדון
לשירות פעיל לצד,״ל, כאשר ׳מילבד סיבות אישיות לא
שמענו מפי הרמטנ״ל הנוכחי שום סיבה עניינית לסירוב.

• אתה לא סבור שוויבוח פומכי בנושא
זה עשוי לגרום לעירעור האמון של החיילים
כמפקדיהם? האם אין זה מסוג הנושאים שיש
לטפל בהם מאחרי־הקלעים?
את הדיון מאחרי־ד,קלעים ניסינו פעם אחת לפני
המילחמה האחרונה. זד. היה חלק מהשיטה, שהביאה
עד לפדי התבקעות סדקים ביסודות הבית השלישי. סדקים
אלה ניתן לתקן, אבל לא לטייח אותם תרד שימוש שקרני
׳בנימוק של שמירה על מוראל הצבא.

• כלומר, לדעתך זהו נושא לדיון ציבורי
פתוח?־

כדאי לזכור גי הרמטכ״ל הקודם עצמו, דויד אלעיזר,
נשאר בראש המטה־הכללי של צה״ל עוד כשישר, חודשים
אחרי המילחמה. הדבר המדהים הוא שאף דגע אחד, עד
לפירסום מסקנות הביניים של ועדת־אגרנט, שאילצו אותו
להתפטר, הוא לא היה מוכן להודות או להאמין שהוא גם
כן אחראי למד, שאירע. ייתכן שזה. קדה בגלל קבוצת
אומרי־ההן שהקיפה אותו. עובדה היא שעד היום הוא
שולח תזכירי־עירעור לגבי אחריותו למחדל.

זד! ,חייב להיות נושא לדיון ציבורי. אין זד, נוגע
לקאריירה האישית של אלוף זה או אחד. מדובר כאן
בחיי אדם ובגורל המדינה. לא ייתכן שהחלטות צבאיות
גורליות תהיינה נתונות בידיו של אדם אחד — הדמטכ״ל
— ויהיה זד, הרמטכ״ל המוכשר ביותר שקם לצד,״ל.

במשך אותם חודשים, בהם המשיך דדו לכהן בתפקידו
כרמטנ״ל, הוא נרם למערכת־מינויים בצה״ל, שעליה הייב
היה להתבסס הרמטכ״ל הנוכחי. אפילו: אם היד, דוצד,
לשנות משהו, הוא לא היה יכול. די לזכור את מד, שאירע
במינוי אלופי פיקוד הדרום, שהוחלפו בזה־אחר־זד. אחרי

• מה שאתה אומד סותר את בל התפיסה
הצבאית המקנה סמכויות פיקוד והחלטה ביל*
עדית למפקד ככל דרג •בהוא, לא מפני שהוא
האיש ההכם ביותר, אלא מפני שצבא אינו
יכול להיות מערבת דמוקרטית. האיש המחליט,

אורי דן עם א רי ק כי מי שלום ו מי לחמה :״ האמן חש שבדבריך יש שמץ מ פול חן א לי לי ם, ה מ סו כן גם ל אליל ע צ מו!״
אם זה בדרג שד מפקד-כיתה או הרמטכ״ל,
הוא האיש שהצבא הכשיר אותו לתפקיד זה,
והחלטותיו אינן ניתנות לוויכוח או עירעור.
אני לא מערער יעל התפייסה .׳מובן ׳שבכלמיסגרת צבאית
חייב להיות, בסופו של ודבר, אדם אחד המקבל את
ההחלטות ונותן את הפקודות. אבל ימה שקורה אצלנו
הוא דבר שונה לחלוטין. הגענו למצב שבו הרמטכ״ל
הוא המפקד העליון והבילעדי של הכוחות חמזויינים
של המדינה, ולא רק ראש המטה־הכללי. באיזו מדינה
מתוקנת קיים מצב כזה?
החלטות בנושאים חיוניים של ביטחון לאומי אינן
יכולות להיות נתונות רק בידיו של אדם אחד, מוכשר
בכל שיהיה. לא ייתכן שאדם אחד יקבע את המדיניות
הביטחונית והצבאית על פי שיקוליו האישיים. ליפי מה
שקורה היום! ,מסתבר שהרמטכ״ל הוא המפקד העליון
של צה״ל, ומעליו אין ממשלה. עד כמה שידוע לי יש
עדיין ממשלה בישראל. איפה היא?
איפה ועדת־השרים לענייני-יבימחון, איפה אותו כלי
בדמותה של מועצה לביטחון לאומי, שבחסרונה הרגשנו
כל־כך במילחמה האחרונה ולאחריה?
מד. קורה כאן? הממשלה ממשיכה לנהוג כמו הממשלה
הקודמת לפני המחדל. ימה שנשאר זה דק מסקנות ועדית־אגרנט.
יש כיום רק אדם אחד האחראי לפעולות הצבא,
לטוב ולרע. אין שום דרג !מדיני מעליו, שיכול לכוון
אותו ולהנחותו. מי שרוצה להכין את עצמו לקראת
המחדל הבא, ולנער את עצמו ׳מאחריות, הוא שמפקיד
בידי הרמטכ״ל סמכויות בלתי־מוגבלות, כדי שבפעם
הבאה, אם חם וחלילה יתרחש שוב מחדל, לא יהיה
שוב הדרג המדיני אשם.
מה שקורה היום הוא שלרמטכ״ל הנוכחי של צה״ל
יש יותר סמכויות מכל רמטכ״ל אחר שכיהן לפניו. לא
קיים למעשה שום מוסד או גוף שיכול לפקח עליו
או לבקר אותו. במקום לשפר ולתקן את המצב שהיה
קיים לפני מילחמת יום־הכיפורים, החמירו אותו.

תוצאות כמו אלה שהיו במילחמת יום־הכיפורים, אז יש
עוד הרבה מה לעשות כדי להכין את צה״ל לימילסמה
כזאת.
אני רוצה להבהיר את עצמי. המדובר אינו בכך
שמדינת־י־שראל נמצאת או תימצא בסכנת השמדה, כתוצאה
מהתקפת־פתע ערבית. המדובר גם אינו במניעת
הפתעה צבאית חדשה. הפתעה עוד אינה אסון. מתעלמים
אצלנו מהעובדה שלמרות שצה׳׳ל הופתע במילחמת יום-
הכיפורים, הרי אילו היה ניהול צבאי!נכון של המילחמה,
אילו מערכת קבלת־ההחלטות היתד. רצינית ובעלת דימיון,
היו גם תוצאות המילחמה הקודמת יכולות להיות אחרות.
אני לא ׳מתכוון לכיבושים נוספים, אלא לכך, שמשום
שמילחמת יום־הכיפורים הסתיימה כפי •שהסתיימה, היא
נתקבלה על־יידי הערבים כניצחון אדיר, וכהוכחה לעובדה
שיש בידם האפשרות לנצח את ישראל במילחימה.
כשאני !מדיבר על תוצאות אחרות, אני מתכוון לשני
תחומים לפחות: לצימצום מיספר האבירות עד למינימום
בכל מילחימה שתיכפה על ישראל. זוהי הנקודה הרגישה
אצלנו, והיא מכרסמת בציבור יותר מאשר אובדן שטחים.
והתחום השני הוא: מניעת תפיסת־שטחים בידי צבאות־ערב,
כדי להוכיח להם שהם יוכלו לקבל חזרה שטחים
דק בדרך המדינית, ולא בדרך הצבאית.

,.דאי יחנן שחומסניי ׳(!נער
ם ראש״הממשלה, שר־הביטחון, או הממשלה
כיממשלה, אינם מסוגלים לכפות על הדמטכ״ל את
החזרתו של אלוף לצה״ל, שבניגוד לשיקוליו האישיים
נראית להם חיונית, אז מה כבד אפשר לכפות עליו?
תוכניות אופרטיביות? תוכניות לבניין הצבא מחדש?
כל השיטה הזאת של אי־דיון ציבורי בנושא כה חיוני,
בטענות של שמירת המוראל, אין לה מקום כלל. חלפו
חודשים יקרים מאז המילחמה, והרבה לא השתנה. לא
נשאר הרבה זמן כדי לטפל ולתקן את היבעייה הזאת.
לכן צריך לטפל בה בדרך שלא נוסתה אף פעם. אי־אפשד
להשאיר זאת לוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת, שאינה
קיימת כלל, ושאינה אפילו חותמת־גומי. גם ועדת הש רים
לענייני־ביטחון היא פיקציה בילבד. מועצה לביטחון-
לאומי שתטפל בבעייה, אינה קיימת. מה שקורה כתוצאה
מכך הוא שהמטכ״ל, עם הרמטכ״ל בראשו, הם הנותנים
הביליעדיים של הטון, ומעצבים את המדיניות הצבאית,
בתקופה הכי חמורה שהיתה למדינודישראל. ושוב, אפילו
הם האנשים המוכשרים והמעולים ביותר שיקמו לצה״ל,
לא ייתכן שרק הם ייקבעו בנושאים החיוניים לביטחונה
של המדינה.

• מדיכוי הביקורת שאתה משמיע נגד
ההנהגה הביטחונית, ניתן לקבל את הרושם כאילו
צה״ל אינו מובן למילחמה חדשה.
תלוי לאיזו מילחמה. אני יסבור שצה״ל בהחלט מוכן
למילחמה כמו זו האחרונה. אם מישהו חושב שמדינת־ישראל
יכולה שוב לשאת תוצאות ׳כמו תוצאות המילחמה
האחרונה, מבחינה חברתית ומדינית, אז צדדל מוכן
ל׳מילהמה כזאת. אבל מי שחושב שמה שאירע במילחמה
האחרונה היה אסון, שתוצאותיו מכרסמות עדיין במדינה
ובעם, ושהבעייה היא שמדינת־ישראל אינה יכולה להרשות
לעצמה עוד פעם, במיקרה שחלילה תייפרוץ מיליחמה חדשה,

אורי דן באירוע חבר תי •
מהמסע הפומבי שאתה עורר לאחרונה
כנושא זה, נוצר הרושם כאילו הכעייה היא פרסונאלית,
ובי אם יחזירו לצה״ל אלוף זה או
אחר, תיפתרנה כל הבעיות.
הפעייה אינה פרסונאלית. זוהי הבעייה של בחירת
האנשים המתאימים ביותר שיש למדינת ישראל, למערכת
המופקדת על שמירת חיי אזרחיה. כיום זה נעשה לפי
שיטת ״המגיע לי.״ לפי דרישות הארמוניה, בימרכאות.
אם אפשר לדביר על יצירה בתחום המחשבה הצבאית —
וזהו אבסורד, ניוון שמדובר בחיים ובמוות בשדה־הקרב —
אז אין מערכת צבאית יוצרת ׳מבלי שיהיה קיים בה אי-
השקט היוצר. ההארמוניד. של הבינוניים ;אינה תחליף
לכר.

..גם הגינונים רוצים לחיות !

ילטון הבינוניות בצה״ל התגבר אומנם בתקופת
כהונתם של הרמטכ״לים חיים בר־לב ודויד ;אלעזר,

* עם רחל דיסנצ׳יק, אשתו של מי שהיה עורך
מעריב.

אולם הוא החל לבוא ליידי ביטוי נבר בסוף ימיו של
משה דיין כרימטכ״ל. אני זוכר כי כבר אחרי מיבצע־קדש
ניסה משה דיין להרחיק את אריק שרון מהצנחנים. היתד.
לי אז שיחה עם ראש־לישכתו, מרדכי (״מודלה״) בראון,
שהיה אז יסגן־אלוף. ניסיתי לשאול אותו ׳מדוע רוצה
דיין להרחיק את שרון, ולשלוח אותו לגלות, ללימודים
בחו״ל. הוא השיב לי אז :״גם הבינוניים רוצים לחיות !״
ומאז הבינוניים חיים טוב מאד, בעוד שכמה מטובי
הנוער נקברו בשדות־הקרב.

• הרושם הוא שהמערכה שלך היא מערכה
אישית עכור האלוף שרון, ושכהחזרתו ל
צה״ד אתה רואה את חזות הבל.
אני מניר את הטעינה הזאת. היא מסוג הטענות שאינן
באות להשיב לגופו של עניין. שום צבא בשום מדינה
בתקופה המודרנית, אינו יכול להיות תלוי באיש אחד,
אלא בצוות. ייחד עם זאת, התמיכה הבלתי־מסתייגת שלי
באריק שרון, במיוחד אחרי מילחימת יום־הכיפורים, מבו ססת
על הדברים הבאים :
בעיני הוא ׳מגלם מעל ומעבר להיותו מצביא צבאי,
תפיסה צבאית שלמה, עקרונות-ביטחון חרך חשיבה
צבאית ההולמים, לפי דעתי, את מצבה המסוכן של
מדינת־ישראל.
נלוויתי לאלוף שרון ב־ 20 השנים האחרונות. הייתי
לצידו בשעות קריטיות של קרב, ובהרבה רגעים של
אמת. כבר אז, בתקופת פעולות־התגמול ובמיבצע־קדש,
הוא היה משיכמו ומעלה מעל מפקדים אחרים שהיכרתי
בצה״ל — וזאת מבלי לפגוע בהם, שרבים מהם היכרתי
מקרוב. במילחמה האחרונה ראיתי את אריק מתנשא
כמה וכמה מעל עצמו, כפי שהיכרתיו. הוא נלחם במצ רים
כשעל עורפו מאיימים היהודים. הוא התגלה כאבא
גדול של הלוחמים בשדה־הקרב, והישרה ביטחון ואמונה
בימים של חרדה.
מכל מה שהיכרתי אותו במשך 20 שנה, התחוור
לי במילחמד, הזאת, כאשר הצמרת מדינית־ביטחונית איב דה
את עשתונותיה, שבעצם לא היכרתי אותו עד אז.
חרה לי שתוך כדי המילחמה ואחריה, אנשים, עיתונים,
שרים וח״כים, מתוך צרות־עין ואי־ידיעת העובדות,
ניסו להציגו באור שלילי, כמי שמפר פקודות ואחראי
לאסונות בשדה־הקרב. משום כך לא היססתי לצאת,
לעיתים לבדי, כדי לחשוף את האמת כפי שראיתי אותה
בעצמי מקרוב. אבל מי אני ומד, אני לעומת חברי
ועדת־אגרנט, שבאיחוד של 14 חודש, הגיעו לאותן מס קנות
עצמן: ששרון נהג בשדה־הקרב כיאות אף כאשר
לא מילא פקודות כפי שטענו נגדו*.

״לא מכירים את אזיק ר
• האם אינך חש שבדכריד יש שמץ שד
פודחן-אדילים, המסובן לאליל עצמו במו לאלה
המסנוורים ממגו, בפי שהוכח כמה שאירע למשה
דיין ז־זוהי
סכנה שאני מקווה שאריק שרון ידע להישמר
ממנה, כמו שאני הקטן מנסה להיזהר מפניה. אבל היא
לא נוגעת לתחום של הצגת האמת בקשר למה ששרון
(המשך בעמוד )40
* הערת המערכת: אורי דן נגרר כאן אחר טעות.
ועדת־אגרנט לא קבעה שום דבר כזה. היא רק רשמה
לפניה את הסברו של אריק שרון לפליטת־פה שלו,
שנראתה כקריאה להפרת־פקודות. אריק הסביר לוועדה
שלא התכוון לכך, והוועדה ציינה זאת בדו״ח שלה. מכאן
צמחה האגדה כאילו התייחסה הוועדה, בצורה כל שהיא,
לפעולת אריק שרון במילחמה, ששימשה נושא לתלונתו
של האלוף שמואל גונן.

319

ראיון מיוחד
(המשך מעמוד )39
עשה או לא ׳עשה במילחמה. אני מאמין
שבשלב זה של חייו, אריק הוא אדם
שורשי דיו ופתוח, בביגוד למשה דיין,
כדי לא ליפול ברשת הכאריזמה של עצמו.
דוב אלה הכותבים עליו, מגבים אותו
ומבקרים אותו, אינם. מכירים אותו. מדוע
הוא מצליח כל פעם להפתיע אותם מחדש ך
משום שהם לא מכירים את האיש. כל אלה
גם לא יודעים שאריק הוא ראש־צוות

כדאי לחטט בפצעים ישנים, כדי למנוע
פצעים חדשים. אילו מילחמת יום־הכיפו־דים
היתה המילחמה האחרונה שעם ישראל
היה צריך לעמוד בה, היתה זו טענה נכונה.
אך מי שלא רואה מבעד לערפל המדיני
את צילה של המילחמה הבאה, אינו יודע
היכן הוא חי. מגיע לצבא עממי, למדינה
שסיסמתה היתד• תמיד ״כל העם צבא,״
שהנהגתה המדינית-ביטחונית תהיה הטובה
ביותר ומתבססת על הלקחים המרים של
מילח׳מת אתמול.

אתה

מנהל

מאבק

מעל
קולנוע סרטים
ט1מי כוכב עדיון
מומי הוא אופרת־הפוס הראשונה שנכתבה
אי־פעם, לפני שיער, וישו כוכב עליון
וגודספל וכל השאר. פיט טאונשנד,
הגיטריסט של להקת המי והמוח שמאח ריה,
החל מבשל אותה ב־ ,1967 והגיש
אותה לעולם שנתיים לאחר־מכן. הסרט
על סי אחד הלהיטים העולמיים, של השנה
האחרונה, יוצג בקרוב בישראל.
״חשתי שאם אצטרך להמשיך לדחוס את
כל מה שיש לי לומר בתוך שירים בני
שלו-ש דקות, המטפסים במיצעד הפזמונים
ונעלמים לעד, לא אוכל לעולם לומר הרבה
״.כך מסביר היום טאונשנד את תשוק תו
לחרוג מן הקאריירה המצליחה של
יצרן־להיטים בקבלנות ואטרקציה בימתית
בלתי־רגילה (הוא ושאר המי גהגו להרוס,

פאסיון במלוא מובן המילה, האגדה ה־דימיונית
קיבלה בעיני יוצריה משמעות
רעיונית, ומוסיקת הרוק זכתה למימדים
החורגים לחלוטין מאולמות־הריקוידים. ה תוצאה:
מאז ועד היום נמכר אלבום-
התקליטים, בביצועיו השונים, ב־ 10 מיליון
עותקים בקירוב, כשטומי לובש בינתיים
דמות בימתית ועתה גם קולנועית.
קטני־אמונה אומרים, תוך -שימוש ב ביטוייו
של טאונשנד עצמו, שכל אופירת
הרוק אינה אלא פיזמון בן 3דקות שנמתח
לשעתיים, ו-שסירטו -של ראסל הוא סירטון־
פירסומת שהתנפח וגלש לאורך דומה. אבל
קיימת הסכנה שכל מי שיכריז כך, יוכר
בציבור כאויב התרבות המודרנית או, לפ חות,
כמי שמסרב להבין לרוחה.
שייקספיר מודרני. מבקרים מוסיק ליים
רציניים בהחלט הכריזו, עוד ב-שעה
שיצאו התקליטים לאור, כי מומי ראוי ל שבחים
ולהתפעלות, וקבעו בפסקגות •ש־

אורי דן במילחמת יום־־הפיפורים
״הם לא יצאו מד׳ אמותיהם...״
ואיש־צוות בלתי־רגיל. בל קצין־מטה באוג דה
שלו יכול להעיד על־כך.
הכאדיזמט המיקצועי, זהו אדם שמדבר
רק על עצמו, והמתבונן בכד-החדס העתיק
והשבור במו בכדור־בדולח. ובכלל, יש
תקופות בחיי עם, שרק אנשים מסויימים
׳מסוגלים להנחות אותו, ולו רק בי,גלל
העובדה *שהם מוכנים ליטול אחריות על
עצמם. הם יכולים להיות טובים לתקופות
מילחמה, לם־של, ולא טובים לתקופות אח רות.
אני ׳מאמין שכמנהיג צבאי, מתאים
אריק שדון להיות לפחות חבר בצוות.

״העיתון שלי לא פיוססר
• לאחרונה אתה מעלה בפורומים
ציבוריים את הדרישה לחקור
את מאורעות מילחמת יום־
הכיפורים אחרי ה 8בחודש. האם
אין זה נראה לך בחיטוט חסר תועלת
בפצעים ישנים ז
אני סבור שזה שייך לחובה להסיק מסק נות
שלא הוסקו ממילחמת יום־הכיפורים.
אני ערשה זאת משום שיש אנשים -שעדיין
מכהנים בתפקידים בכירים ושהם אחראים
ישירות למחדלים שהיו במילחמה מה־8
באוקטובר 1973 ועד ר,־ 23 באותו חודש.
אינני בקיא במה שאירע בפיקוד־הצפון
בתקופת המילחמה, אבל הגיעו לאוזני
י הטענות שגם לגבי מה -שאירע שם לא
נחקרו הדברים עד תום. מה שאני מכיר
זה את חזית הדרום. פרשת צליחת התעלה,
פרשת הקרב על החווה הסינית והכישלון
בקרב על העיר סואץ, הם דברים הראויים
להיחקר ולא נחקרו. זה לא נעשה מפני
שהנהגת המחדל- ,שרק תחת לחץ ציבורי
׳מינתה ועדודחקירה לחקור מה אירע עד
ה־ 8באוקטובר, עשתה זאת רק כדי לזרוק
עצם לעם, ולא כדי להפיק לקחים. כך
נוצרה איזו מין מוסכמה כללית, כאילו כל
מחדלי המילחמה היו רק בין ה־ 6וה־8
באוקטובר. אותה הנהגה קיוותה שבכך
היא תרצה את רצון הציבור, מבלי שחלמה
•שהזעם הציבורי יטאטא אותה.
אבל קיומים עדיין אנשים ,׳כמו חיים
בר-לב והאלוף אברהם (״ברן״) אדן, שלא
הועמדו על אחריותם לגבי הכישלונות
במילחמה. אני בטוח שאילו אריק שרון
היה מעורב במחדלים של מה שאירע אחרי
ה־ 8באוקטובר, היתד• ניתנת הוראה לחקור
גם ׳אותם. ,והיינו זוכים ליותר מוועדת־חקירה
אחת.

• שוב, זה נראה במו חיטוט
בפצעים ישנים...

במות ציבוריות ובאמצעות הרדיו.
עם זאת, אתה עיתונאי כפיר כאחד
העיתונים החשוכים של ישראל.
מדוע אתה לא מנהל את המאכל!
הזה מעל דפי עיתונך שלך?
במידת האפשר, אני מנהל את המאבק
גם מעל עמודי מעריב. לצערי הרב, לפני
המילחמה, לא היה לי חוסש-פעולה להביע
את הערכותי ודיעותי בעיתוני. הן עמדו
בקדרותן בניגוד גמור להערכות האופטי,מיות
שהושמעו על־ידי הרוב. את ההח לטה
הראשונית לכתוב ספר על המילחמה
קיבלתי משום שעיתוני סרב, בתקופה
שלאחר המילחמה, לפרסם את מה -שחשבתי
כאמת. האמת נקבעה אז על־ידי מיספר
פובליציסטים, שמדהים לראות אותם שול טים
בחלקים נכבדים של העיתונות היש ראלית.
אלה הם אנשים הכותבים גבוהה-
גבוהה על שדה־הקרב ועל דודנים במח שבתם,
כשהם עצמם לא יצאו •מעולם מד׳
אמותיהם. הם חלק בלתי-נסרד מהשיטה
הרודנית שהיתה שלטת בארץ. הם אלה
שאומרים עליך שאתה מתוסכל, נביא-
זעם חסר־אחריות. אבל הם גם אלה שאח ראים
למחדל יום-הכים ורים. בכך -שעזרו
לשילטון להרדים את העם לפני המילחמה.
•חלק מהם ממשיך גם היום בכך, מתוך
מיגדל־שן פסבדו־איגטלקטואלי.

פולחן־אדיל-חשמלי לאדטון ג׳ץ
לסגוד למכונות המישחק

על תקן שד נביא
• אתה כאמת רואה את עצמך
עד תקן שד נביא זעם £׳
בקשר לזה אני רוצה לספר על הגדרתו
של מרטין בובר לגבי ההבדל בין נביא
נוצרי לנביא היודי. נביא נוצרי, לפי הגדרתו,
הוא סתם מגיד-עתידות. נביא יהודי
הוא דובר שחורות, מתוך תיקווה שבדרך
הזאת הוא יתרום לאי־התממשות נבואותיו
השחורות.
אני בם ך־הכל עיתונאי, האוסף מידע
והעוסק •בניתוח והערכת המידע המגיע
לידיו. הייתי שמח אילו הערכותי הקודרות,
בקשר למילחמה הקודמת, היו •מתב דות,
כשם שאהיה הראשון לשמוח אם
הערמתי הנוכחיות תתבדינה.
לצערי הגדול אני חש צורך לומר,
שאם ההנהגה המדינית־ביטחונית הנוכחית
לא תשנה את דרכה, ואם כל אחד מהשדים
ימשיך לטפח ׳את ממלכתו הפרטית מבלי
שתהיה לכל ההנהגה תפיסה מגובשת וברורה
לשלום ומילחמה, אנחנו עלולים למצוא
את עצמנו מהר ׳מאד מבכים מחדל נוסף.

אוליבר ריד ופולחן הרנליים היפות
דרך שרידי הקיטש מן העבר
בכל הופעה, את כל כלי־הנגינה שלהם),
שהיתה מובטחת לו באותה התקופה.
״תארו לכם •שהיו מכריחים סופר לכתוב
אך־ורק סיפורים קצרים, או היו מחייבים
את קן ראסל (הבמאי שעשה את צ׳ייקוב־סקי
ושדים) לביים רק סירטי־פרסומת.״
10 מיליון עותקים. תחילה חשבו
טאונשנד וחבריו ללהקה על תקליט באורך
רגיל, עם פיזמונים רגילים, הקשורים ביני הם
בסיפור. תוך כדי עבודה הפך התקליט
האחד לשניים, הסיפור הסכימתי הפך ל
פיט
טאונשנד והמי הם הגורם המוסיקלי
החשוב ביותר בחצי השני של המאה, אחרי
החיפושיות.
״פיט טאונשנד הוא שייקספיר מודרני,
היוצר היחידי של המאה המקיים מגע עם
הקהל שלו,״ טוען ראסל .״טומי הוא יצי־רת־האמנות
החשובה ביותר של התקופה.
גם אם לא יותן לי לביים עוד סרטים,
אהיה מאושר שניתנה לי ההזדמנות להביא
את טומי לבד.״
עולמות מטורפים. קן ראסל, שזכה
העו ל ם הז ה 1974

להיקרא ״קיסר הטעם הרע׳ /ו״הגאון מיחידי
של הקולנוע הבריטי״ ,מי שעשה
ביוגרפיות מופלאות של דביוסי ודיליום ל טלוויזיה,
וביוגרפיות המוניות, גרוטסקיות
וחסרות כל חוש־מידה של צ׳ייקובסקי ו־מאהלר
לקולנוע; ראסל, האיש שהעיד על
4עצמו כי אילו ידע לכתוב תווים היה מלחין
ולא במאי; ראסל, שתקף בכתב, בעל־פה
ובמו־ידיו מבקרי־קולנוע שלא הסכימו ל־דיעותיו
— ראסל זה מצא הפעם חומר
כלבבו• טוסי מכיל בתוך המוסיקה והסיפור
שלו, את כל ההגזמות, החריגים וההיסטריה
הפרועה, שהם סממני־האופי של ראסל.
ובמאי בריא־בשר זה בן ה־ ,48 ששערו ה מאפיר
מלטף את כתפיו, ומבטו היוקד
משקיף אל עולמות מטורפים, דמויי סיוטים
פסיכודליים, התגלה כמתרגם האידיאלי
של רגשות בני השלושים, על בד
ואכן, טומי הוא בך דמותם ובן־דורם של
טאונשנד, המי, וכל דור להקות־הקצב ש הכתיב
את מהלכי התרבות בתריסר השגים
האחרונות. הוא נולד ביום האחרון של
מילחמודהעולם השנייה (טאונשגד נולד
10 ימים לאחר־מכן ! רוג׳ר דאלטרי, סולן
המי, המגלם את טומי בסרט, נולד חודשיים
לפני־כן) .אביו נעלם במילחמה. כש האב
חוזר, ונהרג בהיתקלות עם הגבר שחי
בינתיים עם אמו, מאבד הילד בן השש את
כושר הראייה, הדיבור והשמיעה, כתוצאה
מן הזוועה שנתרחשה מול עיניו.
תעשיית אלילים. מאז, חי טומי ב
ביטוי
גורלו של דור, כפי שדור זה רואה
את עצמו. הוא בא לעולם אחרי המילחמה
הגדולה, מוכה הלם באשמת הדור הקודם,
אטום בפני עולם רודף־בצע שאינו מצליח
להגיע אליו. התעללות, סמים או מין מעוות
(שבשלו-שתם הוא מתנסה) אינם משנים
אותו, אלא רק מוסיפים בבואה נוספת
משלו במראה, ואיחודן של שלושת הכבד
אות האלה מביא אותו אל אליפות העולם
בביליארד החשמלי. לא קשה לע־שות את
ההקבלות שבין בן־הדוד הסאדיסט לטדי-
בוים משנות השישים ; בין הדוד, סוטה
המין, להרגלים המיניים המוזרים של הדור
הקודם: או בין מלכת הסמים, ל״טריפים״
שבהם התנסו מרבית בני-הנוער והשלושה
יחדיו מובילים אל חוויות מיצעד״
הפיזמונים.
אשר ל־שליחות הרעיונית: טומי מוצא
את עצמו רק כאשר בבואתו מתנפצת.
בשעת כתיבת האופרה הושפע פיט טאונ־שנד
מתורתו של גורו בשם מהר באבא
שלימד, בין השאר כי כל מה שנראה כמציאות:
אינו אלא חלום. שבני־האדם הם
חלום של האל האחד, ורק כאשר ישתחררו
מן המציאות המזוייפת יגלו את האני ה אמיתי•
ראסל,
המשתמש תמיד במצלמה כדי
להדהים, עושה זאת כאן בקצב מטורף
ומוצא לכל רעיון שבאופרה הקבלה חזו תית.
משוגע
קולנועי. למשל: אן מרגרט,

אריק קלפטון כפולחן־יהאלילה למרילין מוגרו
עבודת קודש לפסל מגבס
חשמלי. אריק קלאפטון הוא הכוהן הגדול
במיקדש של מרילין מונרו, שם לובשות
הכוהנות מסיכות בדמות הכוכבת, ורוקדות
לפני דמותה, כפי שהיא זכורה מחטא על
סף ביתך, עם חצאית מתנפנפת אל-על.
טומי מתעופף בעפיפון ענק מעל כולם,
לאחר -שחזר אליו כוח־הדיבור, ואמונתו
מעלה אותו לשחקים. האם הזועמת משלי כה
בקבוק־שמפניה לתוך מקלט־הטלוויזיה,
וכל מוצרי־הפירסומת המוצגים בו, סבון
מקציף, שעועית בשימורים, וממרח שו קולד׳
שוטפים אותה בנהרות. היא מתפל שת
בהם עד כדי אורגזם. מדהים או מגעיל
— אין ספק שטומי הוא קולנוע הפופ בבבואתו
המציאותית ביותר.

תדריך
מל-אביב
כותרת ראשית

(אלנבי,
ארצות־הברית, מוצג גס באודגיל, ירוש לים)
— סאטירה צינית על עיתונאים ו עיתונים
לפי מיטב המסורת של בילי

וילדר. עם ג׳ק למון וואלתר מתאו.

׳*!*1׳** תמונות מחיי נישואין

(צפון, שוודיה) — שלבי התפרקות של זוג
מודרני, תחת הזכוכית־המגדלת של אינגמר
ברגמן. מישחק יוצא־מן־הכלל של ליב
אולמן וארלנד יוספסון.
פרנקנשטיין הצעיר (פאר,
ארצות־הברית) — פארודיה על סירטי־אימים
לפי מיטב דימיונו הפרוע של מלווין
(אוכפים לוהטים) ברוקס. עם כל צוות ה מטורפים
שלו, הכולל את ג׳ין ויילדר,
מארטי פלדמן הפוזל ומדלין כאהן.
פיתויו של מימי (גת, איטליה)
— הבמאית לינה ורטמילר לועגת ל גבר
האיטלקי ולדמוקרטיה המדומה ה שולטת
בארץ המגף, בקומדיה פרועה עם
ג׳יאנקארלו ג׳יאניני בתפקיד הראשי, כ קורבן
של גאוותו הגברית.
אדים אינה גרה כאן יותר (דקל,
ארצות־הברית) — אלמנה מנסה למצוא את
דרכה העצמאית, באמריקה של גברים.
מלודרמה עם סיום מתקתק לטעם כל ה גברות׳
ועם אלן בורסטין, כלת ה־אוסקר,
בהופעה מבריקה•

טומי בנילכול ישוע
סיוטים של ל.ס.ד.
עולם אפל ומסוגר, בני־גילו מתעללים בו,
פולחני־כוכבים ופולחני־סמים שוטפים אך
אינם מרפאים אותו, הוא מצליח להיות
אלוף העולם במכוגות־מישחק (ביליארד
חשמלי) ,משום שהרגש הוא העיקר שם,
אבל חושיו חוזרים אליו רק לאחר שאמו
משליכה אותו דרך מראה, שבתוכה מתנפ צת
בבואתו הישנה, ויוצא לעולם טומי
כשהוא שוב מדבר ,־שומע ורואה, הוא
מנסה להסביר למעריציו שכל אדם צריך
למצוא את עצמו ורק כך יגלה את עצם
היותו יצור אוניברסלי. אבל הסבריו של
טומי אובדים בהמולה של תעשיית־האלי־לים
שקמה סביבו. תשמישי־קדושה סוב בים
אותו, פולחן־קדושים מוקם לרגליו,
ובסופו של דבר קם ההמון המאוכזב, הורס
את הכל, וטומי, בודד, מטפס לפיסגת־ההר
להתייחד עם היקום.
התעללות, סמים, מין. טומי הוא
העו ל ם הזה 1974

המגלמת את אמו של טומי(למרות שבחיים
היא מבוגרת מרוג׳ר דאלטרי בשלוש שנים
בלבד) ,מסתגרת בתוך מיטת כלוב, כש בעלה
יוצא למילחמה. המאהב התופס את
מקום הבעל (אוליבר ריד) ,הוא מדריך ב־מחנודקיץ.
הזדמנות זו מנצל הבמאי ל״
פארודיה סאטירית על סרטים מוסיקליים,
המוכיחה שראסל הוא משוגע־קולנועי
מובהק.
הביקור אצל מלכת הסמים (טינה טורנר)
מגיע לשיאו כא־שר טומי ניסגר בתוך
רובוט מרופד במזרקים, ובכל פעם ש הרובוט
ניפתח, משתנה דמותו של טומי
שבפנים, עד שהיא הופכת לשלד רוחש
נחשים. אלטון ג׳ון, אשף הביליארד ה חשמלי
המאבד את תוארו לטומי• ,נעול
בזוג המגפיים הענקיים ביותר שניראו פעם
על הבד. הוא אינו זז ממקומו, ואת ה ביליארד
הוא מפעיל בעזרת קלידי אורגן

כוהנות כדמות מרילין מונרו
תפילות וחלומות עס ויסקי

411

טלוויזיה

א ש דו ד 1כתהבת חרו ת

מאחרי המסך

מי ס

קולסטון

1975

תחוות מיס קולסטון,
מטעם 1תנות ״וולה״,
האירוע הגומי בתחום

מדוע התפטרהד לי ה מיר
עוד מתפטרת אחת היא מנחלת מחלקת
ההגשה של הטלוויזיה, מי שהיתר, אחראית
על הקריינים והקרייניות, דלי ה מור.
הסיבות להתפטרותה של מור מהטלוויזיה
נשמרות בסוד כמוס בעיקר על־ידי מור
עצמה. גירסה אחת טוענת כי מור עברה
משבר אישי קשה, שאינו נוגע כלל ל טלוויזיה
ובגללו החליטה להתפטר מהעבו דה.
גירסד, אחרת טוענת כי מור רבה עם
הממונים עליה, בעניני עבודה, וכשהם
לא הסכימו לקבל את דעתה היא התפטרה.
בינתיים ממלאת את מקומה של מור
חנה קלופר, כאשר מנהל התוכניות ב עברית
יצחק (.צחי״) שמעוני מפקח
על עבודתה.

מ, טפחד 3*1תנה מרון

אוננת השיעו בארץ
מטעםחגרת ״וו ל ח ״ בי שראל ו מו ע דון
״ הספרהמ עו ל ה״ ,נערכת ב תל־ א בי ב (באו
ל מי מ לון ״ חי ל טו ף׳ ב מו צ אי שבת ,) 3.5
התח רו תלב חי ר ת מי ס קו ל ס טון ל שנ ת
. 1975ת ח רויו ת דו מו ת נערכות מ די שנה
בערים הגדו לו ת בעולם — ומטרתם לאפ
שר ל א מני הצמרת בעול ם ל הו כי חאת
י כו לתם בביצוע ת ס פו רו תותס רו קו ת, תוך
כדי שימו ש בצבעי קו ל ס טון מ תו צרת
ח בר ת ״וו ל ח ״.

בארץ, ת מ שין ל שקוד בעתיד, כבעבר ובהוו
ה על קי דו ם או פנ ת השיער, בתכ שי רים,
בציוד, בידע ובעידוד אי רגון ה ס־־
פרים.
התח רו ת, שהצלחתה הי ת ה רבה, אור־

בתח רו תעצמהלק חו חלק 19ס פ רי ם
וסלוני״יופי מכל ח ל קי הארץ. ב אי רו ע
עצמו נ כ חו כ־ 1000ס פ רי םוספ ריו ת. הת
ח רו ת ה תנ הלה תוך כדי ה צג תרמה
ג בו ה ה על־ידי כל המשתת פי ם. מ מו צ ע
הנ קו דו תשה עני קו ה שו פ טי ם הי ה 200־
180נ קו דו ת, מ תי ך 210 אפ ש ריו ת. במ
קו םהרא שון שי בסך 1000ל״יזכה
ס לון ז׳וז׳ טמא שדוד, שצבר 208נ קו דו ת.
ב מ קו ם ה שני ס לון אלדדמר חו בו ת ( 203
נ קודו ת) ובמ קו ם ה שלי שי ס לון רו מי מחו
לון ( 196נ קו דו ת) .ל דוג מניו ת הו ענ קו
פרסים, טי פו ל בשיער ל מ שך שנה, חצי
שנה ו 3 -חו ד שי ם.
לתח רו ת ״ מי ס קו ל ס טון ״ קדם טי פגן
ר אוו ה של ק בו צו תספ רי ם מ חי פ ה ותל־אביב,
שהר שימו א ת הנו כ חי ם ב בי צועי ם
מו ש ל מי ם.
הערב נפתח בדברי ברכה מ פיו של מג־כ״ל
״וו ל ח ״ מר מי כאל בראון. מ ר בראו(,
שנתקבל ב ת שו או ת על־ידי המתח רי םוה או
ר חי ם, ציין כי ת ח רו ת ״ מיס קו ל ס טו ף׳
הי א ה אי רו עהמר כזי ב ת חו ם או פנ ת ה שיער
בי שראל, וכי חברת ״וו ל ה ״ שלא
מכבר חגג המלאת 25 שנח לפ עול תה

אחד האנשים המדוכאים ביותר בטל וויזיה
הוא הבמאי צכי (.ציצי״)
דורנר ערך סידרה בת שבע תוכניות עבור
תחנת שידור אמריקאית, על נושא היחסים
בין ישראלים וערבים. בחוזה שלו עם
׳תחנת השידור האמריקאית נכתב כי באם
הטלוויזיה הישראלית תרצה להקרין סידרה
זו, אשר כל סצינה בה היא בת חצי
שעה, תתן לה התחנה האמריקאית את
הסרטים ללא תשלום.
הסידרה הוצגה בהצלחה רבה בארצות
הברית והביקורות להן זכה דורנר הן
ללא ספק הביקורות הטובות ביותר אותן
קיבל במאי ישראלי אי פעם.
לאחר שהנהלת הטלוויזיה ורשות השידור
צפו בסידרה הם החליטו שלא לשדר אותה.
הנימוק הרשמי של מנכ״ל הרשות יצחק
ליכני ,״הסידרה ארוכה ומשעממת״,
אינו עומד במיבחן הביקורות האמריקאיות,
שם הטלוויזיה ברמה קצת יותר גבוהה
מזו הישראלית. אולם הצצה במגוון הנוש אים
של הסידרה מסביר את הטאבו שהוטל
עליה: פחדם של ראשי רשות השידור
להיתקל בביקורת של חוגי הימין.
ד,סידרה כוללת שני פרקים על הבעיה
הפלסטינית, פרק על ערביי סיני, פרק
על הגולן, פרק על בעיות ירושלים מנקודת
הראות הישראלית והערבית, עימות בין

דורנר.

נאים ליום הראשון לפני שבוע בדי להציג
בפניהם בהקרנה מוקדמת את דודי ורעי* ,
כדי שהמחזה של הסופרת נעמי פרנקל,
אשר הופק ובויים על ידי עמק פרי,
יזכה לכיסוי מתאים בעיתונות.
כרבע שעה לפני התחלת ההקרנה, כאשר
כתבי ומבקרי הטלוויזיה כבר היו במקום,
קיבלה חפץ הודעה כי ההקרנה מבוטלת.
המודיעים היו מנהל התוכניות בעברית
יצחק (״צחי״) שמעוני ודובר רשות
השידור ארי אבנר.
הנימוק שלהם היה שחפץ לא התייעצה
איתם קודם לכן באם לערוך את ההקרנה
לעיתונאים. לשמעוני היה נימוק נוסף:
סירטו של פדי, בו משתתפים גם אבנר ז
חזקיהו ורונית פורת, אינו עומד על
רמה, מקרינים אותו רק משום שהוא עלה
כל כך הרבה כסף ״אך בוודאי שלא צריכים
לדחוף אותו בעיתונים.״
כתבי הטלוויזיה, אשר החומר היחיד
אותו הם מקבלים במשך כל השנה הוא
דווקא מאותה עדנה חפץ, למתת גודלה
המנופח של מחלקת יחסי הציבור, התמרמרו
על ביטול ההקרנה ופנו במיכתב
אל הנהלת הרשות, בו הם דורשים לשנות
את היחס לעיתונאים.

אין יוזזד ססיס ל ארבל

עמוס

בשורה טובה למעריצותיו של
ארבל. ארבל חזר להיות הכתב הפרל מנטרי
של הטלוויזיה בכנסת יחד עם

אלימלך רם.

טוביה

כאשר מונה לפני חודשים מספר
סער להיות הכתב הפרלמנטרי, היה זה
מינוי מעל לראשו של ארבל. לאחר מספר
שבועות של עבודה משותפת ביקש ארבל
לשחררו מהעבודה בכנסת.
כשחזר ארבל לפני שבוע משרות מילואים
הוא ניפגש עם מנהל מחלקת החדשות
זץ שילון ועם אלימלך רם. הוסכם בין
השלושה כי ארבל יחזור לכנסת כשהגדרת
תפקידו מקבילה לזו של רם, כשכל אחד
מהם הוא בום לעצמו. ואמנם נסיון השבוע
האחרון הראה כי שיתוף הפעולה בין ה שניים
הצליח.

רבע מליון ל*ר1ת לרמוח״ל
אחת השערוריות החריפות ביותר בטלוויזיה
הוא הדרמה התיעודית הרמח״ל,

הספרית ז׳וז׳ט מאשדוד
ומיס קולסטון 75ע1
גנח על-ידי ראשי ״ מו ע דון ה ספ רהמ עו ל
ה ״ מר ני סן פו ד לי ב ס קי (נ שיא) ,יו סי
אל בז (סגן נ שיא) ו מ רדכי קו ס טין (מזכיר).

שדרן
ארבל
חוזר לכנסת
שתי משפחות, ישראלית וערבית, ועימות
בין השחקנית חנה מרון, אשר איבדה
את רגלה בפעולת הפידאיון במינכן, לבין
הערבי עלי דרוויש.
דורנר עדיין מקווה כי השיקולים העניי ניים
והמקצועיים יתגברו על שיקולי הפחד
והפוליטיקה וכי הטאבו מעל הסידרה יוסר.

עונש לעיתונאי

מימין לשמאל: מר ש. אקסלרד סגן מנהל ״וולח״ ,הסגנית הראשונה
עם הספר אלדד מרחובות, יוסי אלסז סנן נשיא מועדון ״הספר המעולה״׳
מר מיכאל כראון מנכ״ל ״וולה״ כישראל, הזוכה כתואר מיס
קולסטון, מר ניסן פודליכסקי, נשיא המועדון, הספרית הזוכה ז׳וז׳ט
מאשדוד, הספר רומי מחולון ודורית הסגנית השניה של מיס קולסטץ.

מאחרי הקלעים של הדרמה דודי ורעי
אשר הוצגה ביום השני האחרון, התנהלה
בבניין חוטי ירושליס, בית המישרדים של
רשות השידור, דרמה נוספת, אשר לכל מי
שחזה בה ברורה מסקנה אחת: אסור לנ קוט
בטלוויזיה יוזמה ויש צורר לברך
על כל אי-עשייה.
אחת מעובדות מחלקת יחסי הציבור ברשות
השידור, עדנה חפץ, זימנה עייתו-

סיפור חייו של רבי חיים משה לוצטו.
לפני חצי שנה הוטל על המפיק יגאל
לוסין והבמאי מיבאל לכ-טוב להכין
סרט זה, אותו ר,ם היו צריכים להשלים
תוד ששה חודשים.
לפני שבועות מיספר, כשנשאלו השניים
מה גורל הסרט, התברר כי הם עדיין לא
התחילו להסריט אותו, אם כי עשו עבודת
מחקר, ראיינו מאות שחקנים כדי ללהק
אותו והוציאו כספים רבים. למנהל ה-
טלוויזיה ארנון צוקרמן נמסר כי לאור
נתונים אלה תעלה הפקת הרמח״ל למעלה
מרבע מיליון לירות. צוקרמן הורה להפסיק
את העבודה על הסרט.
לגבי לב־טוב לא היתד. בעיה בהפסקת
הסרט, משום שהחוזה ישלו לבימוי הרמח״ד
היה לחצי שנה בלבד, אולם לוסין, שהוא
עובד קבוע בטלוויזיה, החל ללחוץ על
ההנהלה לאשר בבל זאת את ההסרטה

ואף פנה לגורמים מחוץ לטלוויזיה כדי
להשיג מימון שבעזרתו יוכל בכל זאת
להסריט את הסרט.
בשבוע שעבר נשברה הנהלת הטלוויזיה
וארנון צוקרמן נתן ללוסין אור ירוק
להמשך ההסרטה ולהמשך הוצאת רבע
מיליון הלירות.

קשקשת 1974

1וווי1

רוסלסו תו ה

גאל ל!ם*ןהח בונו ר
מנהל המחלקה לסרטים דוקומנטריים,
יגאל לוסין, הועבר מתפקידו. לוסין
יתרכז עתה בהפקת סרטים דוקומנטריים,
כמו כל מפיק אחר, כשבמקומו מונתה ל מנהלת
המחלקה יהודית (״ג׳ודי״) לוץ.
היה זה מנכ״ל רשות השידור יצחק
ליבני אשר לחץ על לוסין להתפטר מ תפקידו.
ליבני לא היה מרוצה מהרמה

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1972

י• גילגול נשמות.
ישראל יחוש;* ,רחוב מישגב־עם
,8קיריית־שלוס, תל־אביב
• 2האחוזים הנוספים — אכספרס
לאוצר.
דיני ויקטיר, רחוב אימהות
,2רחובות
י• מיפלגות ישראליות חדשות במחילות
הפוליטיקה הישראלית.

מנהל לוסץ מודח וההספק של המחלקה בראשותו של לוסין,
בעיקר לאחר שליבני הבטיח כי ההפקות
המקומיות יגדלו ב־ 50 אחוזים.

אור! לא וחזור לטלורזיה

כתב מערכת החדשות בתל־אביב איתן
אורן יצא לארצות־הברית לנסיעה פרטית
שתארך לפחות שלושה חודשים, ובמחלקת
החדשות מסתמנת הנטיה שלא לקבלו חזרה
לעבודה כאשר הוא יחזור לארץ.
אורן ביקש ממנהל מחלקת החדשות
דן שילץ חופשה ללא יתשלום כדי לערוך
את הנסיעה אולם שילון׳ הסובל מחוסר
כח־אדם במחלקה, סרב לאשר אותה. אורן
עקף את שילון ופנה למנהל הטלוויזיה
ארנון צוקדמן, אולם גם הוא דחה
את בקשתו. מצוקרמן עבר אורן למנכ״ל
רשות השידור יצחק ליפני וליבני אישר
את הבקשה, לאחר לחצים כבדים מצידו
של אודן.
כתגובה על כך החליטו צוקרמן ושילון

שפוש אל־חלד (אצל רוט),

רחוב האוניברסיטה ,91 רמת־אביב,
תל־אביב
<• הפיחות הזוחל — מבט מלמעלה.
דליה יעקולי, רחוב גוטמן ,14
כניסה ב׳ ,פתח־תיקווה
י• שני היועצים של רבין תקועים
בגרון של הממשלה.
נחום קלי, רחוב אלכסנדר
ינאי ,21 חיפה

שלא לקבל את אורן, ה עו בד ברשות ה
שידור
על-פי חוזה מיוחד, חזרה לעבודה,
כשהוא ישוב ארצה.
אורן התפרסם כאשר הכין את הכתבה
על נידוני פרשת לבון •שהיסתה הדים
רבים בארץ. כתבתו האחרונה היתד. במס גרת
תוכנית מוקד על ההפלות המלאכו תיות,
והיא שודרה בשבוע שעבר.

שלושה כוזבים חדשי
בעוד אורן הולך, הגיעו למערכת החדשות
שלושה כתבים חדשים, אשר ערכו
מספר כתבות ניסיוניות ונמצאים עדיין
בשלב של מיבחן.
היחיד מבין השלושה שהיה לו קשר
לעיתונות הוא חנן עזרן, עורך ביטאון
הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב
יתוש, והכותב מדי פעם כתבות לצהרון
ידיעות אחרונות.
הכתב השני שהתקבל לנסיון הוא עמי
קם אכן*חן, אשר למד טלוויזיה בלונדון
והשלישי, הוא מרדכי (״מוטי״) פלד,
משפטן אשר עבר קורם כתבי ספורט ב טלוויזיה
ומנסה את כוחו במערכת החדשות.
לגבי שני הראשונים הנטיה היא בינתיים
לקבל אותם לעבודה קבועה, ואילו לגבי
פלד עדיין לא נפלה הכרעה.
העולם הז ה 1974

מאוזן :

,מאונך :

. 1גוון של אדום ; .5ציפור המצטיינת
בגווניה .10 :ועד מצומצם; .11 כלי-קי-
בול לנוזלים; .13 טון מוסיקלי; . 14 מין
מישחק-קלפים 15 סיוט 16 אחי־ה־בעל
17 דגל ; .18 קרס .19 :עיר עתי קה
במצריים ; .20 ימיר ; .22 שלם ; .24
הורתו; .25 רפיה; .27 טמפרמנט.29 :
פצע ; .30 גובה ; .32 אין ; .34 מפל־מים ;
.36 נישא ; .38 התחלה ; .41 עשה רע
על הנשמה ; .43 נגיעה ; .44 מלמד ; .46
.מגופה .47 :מילת־שאלה ; .49 בעל־חיים
ממחלקת הדדחיים; .52 רכה ועדינה;
.55 כופר; .56 ארים משועבד לכל חייו;
.58 מידת־לח קטנה ; .59 מיקווה־מים ענק ;
.60 ענבים רעים ; .62 חי לילי ; .63 עיר
הקדושה למוסלמים; .64 אכזר; .66 מין
מס; .67 עוף ביתי .69 :מדינה; .71
התכופף מעל; .73 ראש־ממשלה ישראלי
לשעבר (ש״מ); .75 גוון של אדום; .78
מעצור ; .80 קריית־חודש (ר״ת 81
בסיס; .82 מילת־תחנונים ; .83 מלחין
גרמני; .85 קלף; .87 כינוייה של פריס;
.88 מתלונן; .90 מילת־שייכות .91 :נתנו
כסף בהלוואה; .92 רעייתו של אחד מ נשיאי
מדינת ישראל לשעבר (ש״מ); .98
מפעילה כלי־נגינה.

. 1מין פיטרייה הראוייה למאכל; .2
מלך מצרי קדום; .3רך בצאן; .4מי־לת־שאלה;
.6נבלעה בתוך יעד; .7
טוסט ; .8קטטות ; .9מישחק־מילים
פשוט .11 :משהו; . 12 החלשת הצבע;
.21 תערובת; .22 אפם כוחו; .23 ממלא-
מקום (ר״ת); .24 אירגון; .26 מיקלעת
של צמר־עיזים; .28 רעייתו של המן;
.31 אולם .33 :חדר קטן; .34 מקום;
.35 התקוממות; .37 דיור; .39 כינוי ;
.40 יום־טוב (ר״ת 42 מעלות ; .45 מידה
קדומה לנוזלים; .47 מהלך בשדדמט;
.48 ביזבוז; .49 כמוס, נעלם; .50 מטבע
יפנית .51 :קפטן מפורסם של ז׳ול ורן;
.52 עשיר ; .53 נהר באפריקה ; .54 שמי רה;
.57 הווה; .60 בן ראשון .61 :הוצאה
מן המים; .63 בריכת־מים לרחיצה;
.65 ציפור־שיר ; .68 מישחק־השח־מט ; .70
פקודה; .71 מן השבטים; .72 נעימות,
רכות ; .74 מק ; .76 הון ; .77 שנף .79 :
מדינה שכנה לישראל ; .84 רב גדול (אר מית)
; .87 יובל ; .89 עבורי ; .91 מילת-
הסכמה.

בסיטונ ות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוני קו ת הריון
• חליפות הריון

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל 50344 .׳ ת״א׳,

- 413

״זה לאמ׳ לחמה! ״

1x8
אתה מחכה?

(המשך מעמוד )9

כצורה מסודרת, במלוא העוצמה
ובשליטתו האישית ההדוקה.
מייד לאחר שקיבל ברן, או החליט, לתקוף
את איזור הפירדאן, היה עליו לרדת
מ״זרקור״ (שהיה המקום הנכון לשלוט
על אוגדתו כשנעה בפריסתה הקודמת ומ צפון
לדרום) ולהגיע מיד אל ״הברגה״.
במקביל היה עליו לתת את ההוראות ה מקדימות
הראשוניות, אשר במצבים כאלה
מתייחסות, כימעט תמיד, לתזוזת כוחות
במיסגרת שינוי ההתפרסות ולזימון מפק דים
לצורך סיור ומתן פקודות (או קביעת
המקום והזמן שהמפקד הממונה יגיע אליהם)
.במיקרה זה היה ברן צריך להורות
את אריה שיגיע אישית ל״הברגה״ תוך
שהוא מקדם לפחות שניים מגדודיו מ כביש
הרוחב אל כביש החת״ם. ל״הברגה״
צריך היה להגיע גם גבי (ולא היה בכך
משום קריאתו אחורה בעיצומו של קרב,
מפני שעדיין לא היה שרוי בלחימה ממש,
ו״הברגה״ נמצאה ממש על קו התקדמותו
דרומה ואמורה היתד, לשמש ״ציר הסיבוב״
שלו ונקודת המוצא להתקפתו).
את שני גדודיו של גבי היה על ברן
להורותו, שיפרוס בחזית רחבה ככל הני תן,
או הנראה לברן, כלפי מערב, במגמה
שיתקדמו בזהירות — נאמר, עם פלוגה
אחת לפנים ושתיים מאחור — כדי ליצור
מגע עם האוייב, לגשש את חזיתו, לעמוד
על עוצמתו ולנסות לאתר חורים בהיער כותו.
לאותו צורך היו אמורים להיות
מופעלים על־ידי האוגדה, גם יחידות־סיור
וכוחות־מישנה קטנים, שהיו משמשים גם
להבטחת האגפים ולסגירת פערים עם ״כוח
קלמן״ שבצפון ואוגדת שרון, מדרום.

..נגישה״ עם אריק
ב־ 1.7.75נ כנ ס
ל תו ק פו
ה חו קהמ חיי ב או ת ך
ואת היושב לצידך
לחגור חגור ת
ב טי חו ת בדרד
שאיננה עירונית

העובר על
הו ראה זו
צפוי לחור שמאסר
או אל ף לירו ת קנ ט.
חגור חגור ת
ב טי חו ת ת מיד
ולא תצטער בעתיד

משרדהתחבורה. ה מו עצה הל או מי ת ל מני עתת אונו תי איגו ד י שראל• שרחב רו ת ל בי טווזי ק רני ת.
״לום איתמר

לשבתהפר סו םהממשל תי ת

לנשים חסרות סיפוק
נמצא נתחן לבעיותיכם

תל־אביב, ר חוב גרוזנברג 37
אופי ר, בשעות 16.30 - 19.30 - 21.30 :

נהג צ ה ״ ל 1היר*ם -
אורח ה״דרייב־אין״
במהלך המבצע שעורך צה״ל בימים אלה להגברת תודעת הבטיחות
בקרב נהגיו, יתארחו 400 מאוחזי ההגה הצבאיים, שנמצאו מקפידים
על חוקי הנהיגה, בקולנוע המכוניות שבגני התערוכה — ה״דרייב־איו״.
חוליות המשטרה הצבאית הפרוסות זה החודש השני בכל הכבישים
בהם מתנהלת תנועה גדולה של כלי־רכב צבאיים, עסקו לא רק באיתור
עבריינים והגשת תלונות נגדם, אלא גם בהענקת פרסים לנהגים זהירים,
דוגמת ההזמנה לקולנוע ״דרייב־אין״.
המבצע נערך בשיתוף עם האגודה למען החייל.
קולנוע ה״דרייג״אין״ נוקט זה שנים ב״מדיניות הדלת הפתוחה״
כלפי קבוצות ציבור שונות: חיילים, נכי צה״ל, נפגעי ״אילן״ ,סטודנטים
ועוד.

פול ״הברגה״ היה ברן מגלה את
׳ ע אריק שרון. אינני יודע מה היה, בשלב
ההוא, טיב היחסים האישיים בין
השניים, אבל שרון נמצא בגיזרה ההיא
כבר מן היום הקודם (ל״הברגה״ עצמה
הגיע עם שחר וד )8.10 והספיק לבדוק או תה
לפרטיה וגם תיכנן, בפירוט רב, כמה
התקפות, שהיו זהות לחלוטין, במשימו תיהן
הכלליות ובמיקומן, להללו שעמד
ברן לבצע.
ברן לא הכיר כלל את המצב השורר
בגיזרה, כי זה עתה ירד מקנטרה. מה ש חשוב
לא פחות, קרוב לוודאי שפגישה
משותפת כזו היתד, עשויה להוליד לחץ
משותף של שני מפקדי האוגדות על גונן,
שיפעיל את שניהם בגיזרת הפירדאן, במ קום
שיוריד את שרון דרומה, בעיתוי ש היה
הגרוע ביותר מבחינת ברן (ושלא ל דבר
על תבונת כל המהלך הזה).
אפילו אפשר שהסכמה, או חילוקי־דעות,
בין שני האלופים הללו, היו בכוחם ל עקור
את גונן מבונקר הפיקוד ולהביאו
ל״הברגה״ ,שהיתה בדיוק המקום הנכון
לו, בזמן ובנסיבות ההן.

מכל הסיבות הללו, היה עד ברן
להתאמץ וליזום פגישה אישית עם
שרון, גם אלמלא נמצא זה במיה־רה
אז על ״הברגה״ ,וגם אם מ־מיפקדת
הפיקוד נשכח, או נעלם,
שה״ספר״ מצווה לבצע, כמצבים
כאלה ,״חפיפה״ כין הכוח היוצא
את הגיזרה לזה הנכנס אדיה.

תצניח כללית
ף* עמדו על ״הברגה״ ,לאחר — או ב*
מקביל — לקבלת דיווח משרון(ואולי
גם העלאת רעיונות לפעולה דו־אוגדתית
משולבת, או לפחות מתואמת, היה ברן יכול
לקיים תצפית כללית, אבל טובה על כל
השטח עד התעלה. רכס ״הברגה״ היה
חלק מ״קו הגבעות״ ,וכל התוואים שבינו
ובין קו־המים היו נמוכים יותר (אם כי
פני הקרקע הגליים גרמו ״שטחים מתים״).
עם הצטרפות שני המח״טים שלו, יכול
היה ברן לקיים עימם, במקום, הערכת-
מצב חפוזה ולהתוות את התוכנית הכל לית,
תוך שבכוחו להראותם, באצבע ממש,
כל פרט חשוב של השטח או של התוכ נית.
לאחר מכן היו השלושה שבים איש

למיפקדתו, וברן היה משלים, עם מטהו,
את הפעולות המקובלות האחרות, אשר
בתרגילים, ודאי שהוא עצמו חזר עליהן
מאות פעמים.

כיוץ שכל התהליך הזה צריף
היה להימשך רק כשעתיים, הרי
היה כרן פותח את התקפתו כערך
כאותה שעה שבה בוצעה
התקפת עדיני, רק לאחד שהיה
מנצל את הזמן באופן מושכל יותר,
תוקף כעוצמה רבה יותר, עלפי
תוכנית שנונה ונבונה יותר ושולט
בעצמו על הקרב.

ידיעת המקצוע
ך שוב עתה אל הקרב כפי שבוצע
4ונראה בפועל, ונניח כי, מסיבות ה נעלמות
לגמרי מידיעתנו, היה ברן נאלץ
לתקוף, בפעם הראשונה, בדיוק כפי ש תקף
בפועל, בלא שיהיה לאל ידו לבצע
כל פעולה שהיא של נוהל־הקרב, או לש נות
את היערכות כוחותיו. גם נזכור, כי אז
עדיין לא אבדה האמונה בכל־יכולתו של
הטנק, ואת התוצאות המקוות מהתקפת
גדוד טנקים עדיין חישבו במושגים, שהיו
קרובים יותר לששת הימים מאשר למצי אות
של אוקטובר 73׳ .כבר תיארנו קודם
את מהלכה של התקפה זו, שבה הסתער
עדיני לבדו קדימה, ללא חיפוי או סיוע,
ולאחר שנמצא כשעה וחצי תחת אש אר טילרית
כבדה ורצופה וביקש (לדבריו, כפי
שפורסמו) לא להסתער ואף לא לקדם את
שתי פלוגותיו האחוריות.

דבר מושכל ראשון וראשי הוא,
שרק המפקד בשטח יבול לקבוע
את שיטת הפעולה הספציפית, מפני
שרק הוא יבול להעריך נכונה
את מצב כוחותיו, מצב האוייב
והשפעת פני הקרקע עד המיכצ
עים. מוסכמה זו נבונה ותופסת ככל
הנסיכות וככל הדרגים.
מפקד ממונה, אם אינו נמצא בשטח, או
אם אינו יודע במידה מספקת מה מתרחש
בו, מורשה להורות לבטל את הערכתו ו את
מסקנותיו של המפקד הכפוף הנמצא
בשטח, רק כדבר יוצא-מן־הכלל, וכאשר
לצורכי השגת המשימה הכללית נדרש
הכוח הכפוף לבצע איזושהי פעולה בכל
מחיר, ובלא התחשבות בהתאמתה לנסיבות
המקומיות.
במילחמת יום־הכיפורים ראינו כי הח ריג
הפך כימעט כלל, ובימים הטובים ההם,
שבין מיבצע ״קדש״ ל־ 6באוקטובר, ודאי
היו ״המומחים״ מביאים זאת כהוכחה נו ספת
לכך, שצה״ל מנצח דווקא מפני ש הוא
מפר את ציווי ״הספר״.

עתה ברור — או לפחות צריך
שיהיה ברור — כי החריג איננו
מלמד על ״מקוריות״ ,אלא על אי
ידיעת המיקצוע.

** ניינית, מובן שעדיני צדק. ממקום
׳ 3ניהול קרב־האש הממושך כלפי ״חז יון״
יכול עדיני לראות כי ממש מולו מצוי
ריכוז גדול, צפוף ותופח של כוחות מצ ריים
מכל הסוגים. כיוון־ההתקפה וציר-
ההתקפה שלו היו צפויים מראש, ומובנים
מאליהם. לא נעשה כל נסיון להטעות
את המצרים, להסיח את תשומת־ליבם, או
את הארטילריה שלהם, לכיוון אחר, ולא
סופק לעדיני כל חיפוי־אש שהוא, ממר-
גמות, מארטילריה, או ממטוסים. חושבני
שיש יסוד מספיק להניח, כי אלמלא היה
עדיני עדיין משוכנע אז, איכשהו, בכל-
יכולתו של הטנק (היה זה הקרב הראשון
שלו במילחמה זו) ודאי שהיה ״בועט״
יותר, ואולי כך מאלץ את הממונים עליו
לבדיקה נוספת ולמחשבות שניות.

אכל לא בעדיני עסקנו, אלא במפקד
האוגדה. על כרן היה להימצא
יחד עם עדיני, ולוא משתי
הסיבות הפשוטות, שהיה זה, כאותה
שעה, המאמץ המיכצעי היחידי
שעשתה אוגדתו: ובן שרק
כדרך זו יבול היה ללמוד, מכלי
ראשון ובאופן הנכון, מהו שדה
(המשך בעמוד )46
העול ם הזה 1974

פעם, כשיהיה לי זמן ומקום, אכתוב
דיסרטציה על הנושא ״איך לכתוב מיכ־תביס
שלא תקבלו עליהם אף פעם תשובה.״
בניסיון הקצר שרכשתי כבר במדור
זה, אני יכולה להריח מרחוק מיכתב
שלא יזכה את שולחו אפילו בתשובה אחת
לרפואה. לעומת זאת יש כאלה שאפשר
ללכת עליהם בליינד שהם יעלו את סעיף
ההכנסות במאזן דואר ישראל. אין לי שוס
כוונות להעביר בשלב זה קורס מזורז.
אני רק יכולה לתת למעוניינים כמה טיפים
קטנים.
• הרומנטיקה, כך מסתבר, היא עדיין
סחורה מבוקשת בשוק. כל מיכתב שרק
נודף ממנו קמצוץ רומנטיקה, ולא משנה
אס זו רומנטיקה גברית או נשית׳ זוכה
ביתרון.
• ההשתחצנות היא כבר לא במודה.
• נתונים סטאטיסטיים מעניינים אולי
את מישרד־הפנים. את אלה שאתם מבקשים
שיכתבו לכס, מעניין יותר מה אתם
יכולים להציע להם במישור האנושי. בתור
עצה פרטית: אם תכתבו על חמשת
הדברים שאתם אוהבים ביותר ועל חמשת
הדברים שאתם שונאים ביותר, יש לכס
יותר סיכוי לקבל תשובה מאשר אם תעי־

ממיטבחה עול בויג״ט
לאלה הרוצים לגוון את תפריט הדייטה
שלהם, הנה עוד שני מתכוני דייטה מ־מיטבחה
של בריג׳ט.

כריך של לחם כחמאה

הכיני על השולחן את כל המטעמים
משירי הקלוריות שנפשך כה משתוקקת
אליהם: צינצנת מיונז, קופסת סירופ שוקולד.
אל תגעי בהם. קחי שתי פרוסות־לחם
דקות והכניסי ביניהם חבילת חמאה
שלימה עם העטיפה של נייר הפרגמנט.
מצויין לפיקניקים בחיק הטבע.

ויסקי סאואר

הכיני לעצמך את כוסית הויסקי סאואר
האהובה עלייך. החשיכי את החדר. קרבי
את הכוסית אל הקיר והדליקי זרקור מאחורי
הכוסית לעבר הקיר. לקקי את הקיר.
הדורשת הגברת המסתתרת מאחורי מיספר הקוד
( )2/74 מתייחסת אלי כמו אל שדכנית.
היא הראשונה שלא היה איכפת לה מה
יחשוב עליה הדוור, ושיגרה אלי תישמר־תה
על גבי גלויה, בסיגנון הלוח הכפול.
״בת 173 ,26ס״מ גובה, רווקה׳ עובדת,
גרה אצל ההורים, מחפשת רציני — לא
לפלירט — המוכן לשאתני עם כל מע לות,
וחסרונותי. ביישנית. לא חברותית
באופן מיוחד, לא נלהבת לבילויים סוערים
ובדרו כלל יושבת בית. הופעה נאה. ד ד

3/י0י
דו על עצמכם שאתם נחמדים, מוכשרים
ומבטיחים לא לאכזב.
• אל תעמידו תנאים. קבלו כל מה שבא,
כמו שנאמר :״שלך לחמך על פני
המים כי ברבות הימים תמצאנו רטוב.״
0כיתבו מיכתבים, לא טלגרמות. גס
לי עצמי יהיה קל יותר להציע אותכם/ן
אס תהיה לי עיסה שאפשר ללוש אותה.
בטוחה שלא תקבלו את העצות. אתם
הרי יודעים יותר טוב. רק שלא תגידו
שלא הזהרתי אותכם.

מיקרה גאון
ראית כבר את חגיגח לעיניים של אסי
דיין?
( )1/74 נראה לי כמו אחד שקפץ מתוך
המסך של הסרט הזה. וזה מתאים לו. הוא
שייך בעצמו לאותה שמורת־טבע נדירה
המצויינת משום מה על המפות בשם ״מטו לה״
.אין לו מה להגיד על עצמו מילבד
זה שהוא צעיר בשנות העשרים המוקדמות
שלו. וגם מזו שהוא מבקש שתיכתוב
אליו, הוא לא רוצה הרבה: רק זה שתהיה
גאון. לא הייתי מאמינה אילמלא הייתי
קוראת, וחוזרת וקוראת את אותה שורה
בודדה במיכתבו האומרת :״בקשתי היא
למצוא קשר לבת, אבל רק בתנאי שהיא
ג או ן. וזאת מהסיבה, שרק מיקרה כזה
עשוי לעניין אותי.״
זה נשמע מעורר למדי, לא?!
אז אל תשכחי לצרף למיכתב אישור
על האיי.קיו. שלך.

העולם הזה 1974

רשת רציני, הגון, ובעל רמה מתקבלת על
הדעת.״
הייתי בטוחה שהיא תוסיף בסוף גם ש יהיו
לך שני עדים מוכנים כדי ללכת מייד
לרבנות. אבל היא לא עשתה את זה. כנר אה
מהביישניות.

חידודים, חידודים

מלא חידות ה־( )3/74 הזה. חידה רא שונה
:״סיימתי כבר כשתי חמישיות של
חיי (ואני לא מתכוון להאריך חיים ב מיוחד)״

חידה שניה :״בנוי היטב״?
שלישית :״אינטליגנציה מעל לממוצ עת,
ובאותו מקום בערך חוש ההומור״?
יש עוד ולא כדאי לפרט חוץ מזה ש הוא
בעצמו לא יודע מה הוא מחפש, כפי
שהעיד על עצמו. הוא יודע רק שאם את
״רכה, נשית, חייכנית, נבונה ובעלת חוש-
הומור, ובנוסף לזה גם מתעניינת באדם,
מבוגרת נפשית, בעלת הסתכלות פנימית
ומכירה את כל חולשותייך — זה טוב.
אבל גם אם את טיפשה, אך בעלת קסם
והופעה נאה, גם כך את יכולה למצוא־חן
בעיני. ואפילו אם את נוקשה ושתלטנית
ואינך מתחשבת כלל בזולתך — אפילו זה
עשוי לקסום לי.״ נשמע לא רע לגבי מי

מי כתבפרס
ה הנ או ת ה רו חניו תוהאח רו ת
מה ש( )6/74 מבקש ממני בעצם, זה להוציא אותו לתרבות רעח. חוא פשוט
מנסה לפתות אותי לדבר עבירה. וכיוון שאני קלה לפיתוי, הוא מצליח.
הוא חייל בן ,23 המשרת עדיין שירות סדיר בצה״ל. בטח תישאלי את
עצמך: איך זה ז האם חוק שירות חובה בצה״ל הוארך לחמש שנים ז או אולי
הוא בילה כמה שנים בכלא צבאי? שאלות אלה בדיוק שאלתי את עצמי, לפני
שקיבלתי ממנו את התשובה.
״קיבלתי חינוך דתי,״ הוא מתנצל כמי שנתפס בקלקלתו .״בשלב מסויים,
אחרי בית״הספר התיכון, קיבלתי אפילו חינוך ישיבתי. אבל חיום אני מחפש
להשתחרר מזח. אורח המחשבה שלי היום הוא ליברלי וחופשי מאוד. אבל
מיסודות החינוך חדתי אינני יכול להשתחרר.״
למרות שלא ציין זאת, הוא נראה לי כאחד מאברכי ישיבות״ההסדר, תומך
פוטנציאלי של גוש אמונים, שהשירות הצבאי עשה לו משהו. הוא עדיין נבוך
ומתלבט ופוסח על שני הסעיפים, כאילו הוא עומד להשתמד, רחמנא ליצלן.
עובדה, בראש המיכתב שהיפנה אלי, הוא אפילו לא כתב ״ב״ח״ .״יש לי נפש
של אמן,״ הוא מתוודה .״אני אפילו כותב שירים ומתעניין מאוד בפילוסופיה
כללית ובפסיכולוגיה. רחב־אופקים מאוד, אוהב להינות מהחיים ולמצות עד
תום את ההנאות הרוחניות והאחרות שהחיים מעניקים.״ שמתן־לב איך שהוא
נימנע מלציין את הביטוי המפורש?!
עכשיו הוא מחפש :״את אותה אחת המסתקרנת ליצור קשר מעניין ועמוק
עם אחד המעוניין לעצב את אורח־חייו בסימון ישראלי מצוי ומתקדם (איך
זה הולך ביחד עם כל התכנים האינטלקטואלים הנילווים לכך.״ ורצוי שתהיי
ממרכז הארץ.
חושבת שמגיע לו הפרס, ולוא רק בזכות הלבטים שבחציית הרוביקון.

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי — מתנת חברת
התמרוקים הדם, מערכת מוצרי יופי מתוצרת החברה.

״שאינו יודע מה הוא מחפש.״
״לא׳ אין זו נפש מפוצלת,״ הוא מסביר,
״אלא סתם אדם, שכל כמה שניסה להעמיד
אנשים במיסגרות ולמיינם, תמיד מצא
את עצמו מופתע מחדש ע״י נשים, תכו נות
ונטיות שונות ומשונות. על כן, הבה
׳נהיה מעט פחות נוקשים ונפתח את עצ מנו
לקראת ניסיונות חדשים, שרק אם
ניכנס לתוכם (ואולי נעבור אותם) נדע
מה זה תרם לנו והאם אהבנו זאת.״

נשבר לה !
״בשעה קטנה של לפנות בוקר הגעתי
למסקנה שנשבר לי לבד ! קצרה סבלנותי
לחכות לאבירי שיופיע על סוס לבן ולא
איכפת לי כבר שיגיע במכוניתו הפרטית
מאוד. אם גם לך נמאסו ההיכרויות ה שטחיות,
אינך טיפש. היה אמיץ וכתוב
אלי — צברית רווקה ולא מכוערת, בת
28 בקירוב, האוהבת לחיות (וגם את מכבי
תל־אביב) .דרישותי ממך: שתעניין אותי,
תהיה אלי נחמד ועליז ותתנשא לגובה
מינימאלי של 0 175״מ. את יתר הפרטים
נוכל לברר בפרטיות יתר.״
בהתחלה חשבתי ש( )4/74 עשתה את
טעות חייה בכך שלא ציינה איזה מכבי
תל־אביב היא אוהבת, אלה מהכדורגל או
אלה של הכדורסל. אבל במחשבה שניה,
לפי הגובה הנדרש, אין מקום לטעויות.

משהו של אמת
( )5/74 מציע שאתן במדורי עדיפות ל מקרים
מיוחדים ודחופים של אנשים ב מצוקה,
כמוהו למשל. הוא סטודנט בן ,25
נאה, שקט, רציני, עדין נפש ועוד ועוד,
שיש לו בעיה. הבעיה שלו היא שהוא
ביישן וחסר יוזמה עד לייאוש.
״ומה כבר יכול לחפש מיואש? רק
דבר אחד והוא: נאה, חיננית, שקטה,
רצינית, שיכולה לעודד אותו ומוכנה
לשתף פעולה לקראת משהו של אמת.״
את יכולה אפילו להיות חיילת, סטודנ טית,
או פשוט כל אחת שסבלה עד כה
מאכזבות. הוא רוצה גם שתהיי מסביבת
תל־אביב ועם מיספר טלפון שתוכלי לציין
אותו כבר במיכתבך הראשון.

מיכתבים לפירסום כמדור זה
יש להפנות לכתוכת: מיכתבים
לציפי, ת.ד ,136 .תל־אכיכ. מיב
תכים לאלה שהתפרסמו כמדור
יש לשלוח במעטפה כפולה. על
המעטפה החיצונית לרשום את
הכתוכת הנ״ל ועל המעטפה
הפנימית לציין רק את מיספרו
הסידורי של המכותב כצירוה
כול של 35 אגורות.

415

1״זה לא מ״דדומה!״ יייין

מבצע חסכון לחינוך גנוח לנכדים ב״גחלת
על מבצע חסכון חדש לחינוך גבוה
לנכדים, מתנת סבא וסבתא לבוג/בר־מצווה
או לאירועי ימי־הולדת — הוכרז
ע״י הגב׳ שרה דורון, חברת מועצת
העירייה ויו״ר מועצת המנהלים של
״גחלת״ ,במסיבה עם עיתונאיות, שנערכה
ב״בית סוקולוב״.
מעתה יוכלו סבים וסבתות מכל הארץ
להעניק לנכדיהם, באמצעות ״גחלת״,
מתנת חסכון לחינוך גבוה, בהגיעם למצוות,
או לימי־הולדת, בתשלומים חודשיים
נמוכים יחסית, או בתשלום חד-
פעמי בניכוי הנחה ניכרת במזומנים.
שכר״הלימוד השנתי במוסד להשכלה
גבוהה יסתכם בשנת הלימודים תשל״ו,
כנראה, בסכום של כ־ 3,000ל״י ומעלה,
שהוא נטל כספי על המשפחה.

החסכון יאפשר לנכדים, בבוא־העת,
לרכוש מקצוע אקדמאי, בארץ ובחו״ל,
ולהבטיח עתידם בחיים. תוכנית החסכון
לחינוך גבוה ב״גחלת״ מיועדת לכל תושבי
הארץ.
על כדאיות החסכון לחינוך גבוה עמד
מנהל ״גחלת״ ,אריה שטיין. הוא ציין
כי החסכון ב״גחלת״ מעניק לחוסך הטבות
גדולות וייחודיות, במערכת החסכון
הישראלי. לחסכון מתווספים * 7ריבית
נצברת (כולל מענק) ובהצמדה מלאה
לקרן ולריבית, כאשר כל ההטבות פטורות
ממס, בהתאם לחוק התסכון לחי־ניד•

נמסר, כי בנוסף להטבות אלה
בתוכנית החסכון מעניקה ״גחלת״ לכל

חשבון חסכון, שיפתחו סבא וסבתא, שי־זיכוי
של 100ל״י, מייד עם ההרשמה.
במחצית הראשונה של השנה מסתמנת
עליה ניכרת במיספר הנרשמים לתוכנית
החסכון לחינוך גבוה. למעלה מ־10,000
חוסכים, צברו עד כה כ־ 13.5מיליון
ל״י להבטחת השכלה גבוהה לילדיהם.
מספר החוסכים הכללי ב״גחלת״ — כולל
לחינוך תיכון — מגיע ל־ 38,000 בקירוב,
שצברו ביחד עם הריבית, ההצמדה
והמענקים כ־ 100 מיליון ל״י.
בשנת תשל״ו תשלם ״גחלת״ כ־ 6מיליון
ל״י שכר־לימוד לבתי־ספר על־יסודיים
ולמוסדות להשכלה גבוהה. מאז ייסודה
שילמה ״גחלת״ כ־ 20 מיליון ל״י שכר־לימוד
עבור ילדי החוסכים.

(המשך מעמוד )44

גדודיו ומה אפשר, או אי־אסשר,
לעשות בו, ומדוע.
אמנם, הערכתי היא שהתקפה נכונה של
ברן היתד. מרסקת את האוייב שמולו ; אבל
בהחלט ניתן להניח שהערכה זו מוגזמת,
וכי בפועל היתד. נחיתותה של אוגדת ברן
בסיוע אש ובחי״ר כה חמורה, עד שבגללה
בילבד נגזר היה על כל התקפודטנקים
טהורה שתיכשל, אפילו היתר. מסתערת
האוגדה בשלמותה.
במיקרה זה, היה הפיתרון הנכון מתב טא
בניצול תכונות הטנקים לשם תימרון־
ואש מרחוק, בלא הסתערויות מצח, מה
שהיה מאפשר לגרום למצרים אבידות
כבדות במחיר נמוך ביותר לנו וגם לה תיש
כל התקפה שינחיתו, באמצעות סיד־רות
של השהיות והתקפות־נגד, המתנה לות
במרחב שבין ״קו הגבעות״ וקרה־מים,
תוך מניעת התרחבות ראש־הגשר
ושחיקת כוחות מצריים. כך היה על ברן
ללחום, עד שיגיעו כוחות נוספים שלנו —
ובעיקר ארטילריה וחי״ר של ממש —
אשר יאפשרו ביצוע התקפת־נגד באמ צעות
עוצמה מאוזנת, מרוכזת ועל אוייב
יגע ומטורטר.

יש לזכור, כהקשר זה, כי היה
אז ככוחו של כרן להעמיד בנקל
שורה קדמית של כוח משמעותי.
אפילו היו נמנעים מהסתערות,
אלא רק מתמרנים משך כל ה־ 8כ־אוקטוכר,
מעמדת־אש לעמדת־אש
וצולפים על הריכוזים המצריים מטווח
חיוכי יותר לנו והרכה פחות
מיטמה כעכור המצרים.

!זיון חמוו
טוכת פתרון זהיר ממין זה נזכיר
/כי קודם להתקפת ברן השניה (התקפת
יגורי) נשלף אריק מן הגיזרה שמדרום,
וברן נאלץ להסיח את חטיבת אריה לסתי מת
הפער. כך היו עתה כל יחידותיו מוש קעות
בקו הראשון ושרויות בלחימה.

נכון שהמצכ לא נראה אז לכרן
חמוד כמיוחד. אכל מצכ-רוח זה,
שלא היה כמקומו, שרר כמפקדתו,
רק מכיוון •טלא נמצא סמור לעדי•
ני — ואפילו לא על ״הברגה״ שמאחוריו
— ולכן אי־אפשר היה
לו שיידע מה כאמת מתרחש.
מפני אותה סיבה לא הבחין כלל ברן
ולא ידע שההתקפה הראשונה לא היתה
מתואמת כיאות, וכך יכול היה לשלוח
את שני המח״טים שלו להתקפה ״המכ רעת״
לאחר שביקש למלא, באמצעות שי חה
קצרה ביניהם, את חלל השליטה וה ניהול
שיצר באי־נוכחותו במקום.

המתנה של סבא וסבתא
לבת/בר־מצוה
נל מ תנ תבת /ב ר־ מ צו ה היא מתנה
־זולפת ונשכחת.
־זשי שאתם יכולים להעניק לנבדכם —
חסכון לחינוך גבוה ב״גחלת״ —
־אפשר לו לרכוש מקצוע אקדמאי,
בארץ או בחו״ל, ויבטיח עתידו בחיים.

שכר-הלימוד במוסדו ת להשכלה גבוהה
מס תכם באלפי לירות לשנה.
החסכון ב״גחלת״ מעניק לכם תשואה
גבוהה 7ריבית נצברת ובהצמדה
מלאה לקרן ולריבית — כאשר
כל ההטבות פטורות ממס.

תכנית החסכון לחינוך גבוה ב״גחלת״
מיועדת לכל תושבי הארץ. תקופ ת
החסכון החל ב 3-שנים ועד 20 שנה,

בנוסך להטבות אלה תעניק ״גחלת״
לכל חסכון, שיפתחו סבא וסבתא —
שי־זיכוי של 100ל״י.

למען הילד־ וזיסכו ב״גחלת׳

1 1 0 1

^ 0ג מו ל ח סכון ל חינוך תיכון וגב 1ה
8מי סו דהשל עירי תתל־ א בי ב־י פו

ההר ש מה־בכל ל שכות המודיעין העירוניות וב׳׳גחלת״,אלנבי ו,9ת׳׳א.

מבחינת ניהולן כמאמצים אוגדתיים,
היו שתי התקפות אוגדת-
כרן על הפירדאן ביזיון חמוד ואמיתי.
א!ז אחת משגיאותיהם הרכות
והחמורות של הדרגים הממונים
-חלקן נסקרו ויתרן ייסקרו
— אינה יכולה להד--
צדיקה או?5
להסבירה.

.זה שדו,אבל.־,
ף* רן לא השכיל לבצע נוהלים של תיב־
4נון הלחימה ושל שליטה עליה, שאין
פשוטים, סכמטיים, אלמנטריים ומובנים-
מאליהם מהם. כמפקד־אוגדה, לא ביצע
מה שעשה הוא עצמו כמפקד־גדוד! וכך
שלח את צוותות הטנקים שלו להסתערויות
אשר, כפי שהוכנו ובוצעו, היו חסרות
תכלית ונדונות לכישלון כבר מלכתחילה,
ממש בהסתערות ״החטיבה״ הקלה״ ב־בלאקלאבה.

אילו
היה ניצב אותה שעה על
״הברגה״ הגנרל הצרפתי כוסקה,
ודאי שלמראה הטנקים של גדודי
המילואים, המסתערים קדימה אל
תוך האש והעשן וניצתים כזה
אחר זה, היה חוזר על הדברים שהשמיע
120 שנה קודם לכן, כעת
ההסתערות ההירואית של הפרשים
הבריטיים כתוך ״עמק המוות״
שכקרים :״זה נפלא, אכל
זה לא מלחמה ! ״

£ ,ס 1 0־ 11א \ 1* 0יד £8י 0״

811
113§11ה ג
מגועם ־י! 1• 111י!1י 1 1בחס 1ת חברת

הסופיות המועמדת הסופית של השבוע, לתחרות ״מלכת
המים 1975״ ,היא תמי חנש בת ה־ , 18 ילידת תל-
אביב ותושבת שכונת גיבעת־עמל.
תמי היא נערה תמירה, סכסית, בעלת עיניים
שחורות גדולות ושיער שחור גיזעי מקורזל, הגו לש
על כתפיה. היא מצטיינת גם בשפתיים חו
תמי
יכולה לזקוף לזכותה עבר קיבוצניקי במיק־צת,
אחרי שבילתה שנה מחייה הקצרים בקיבוץ
נחשולים.
לאחרונה התפרסמה התימניה הגיזעית כלוחמת.
היה זה בכתבה ״מחר יהיו כאן באריקאדות!״
שהתפרסמה בהעולם הזה לפני שבועיים, ובה

תמי חנש אינה דואגת לעולם למראיה
המטופח. אף שהיא מרבה
בפעילות ספורטיבית ומבלה הרבה
על חוף־הים, היא יודעת שמוצרי
וולה המעולים ישמרו על טיבעיותו
ורעננותו של שערה בכל מזג־אוויר.

ש ; ן א 1תמי התימניה, שחומה להפליא
מטיבעה. אך זה לא מפריע לה
ללכת לים, ולהשתזף. בגד־היס הלבן
שלובשת תמי הוא משל חברת
גוטקס, ששימעה יצא בעולם כמובילה
בתחום ביגדי הים והחוף,
והנותנת כיוס את הטון על חופי־הים האופנתיים ביותר.

תמי חנש, כפי שאפשר לראות, היא תימנייה גיזעית אמיתית, בן נלת תלתלים
הגוץו111 | 1
שחורים גולשים, עיניים שחורות בוערות והופעה סכסית ואצילית כאחת.
11 111 1111
הופעתה מושכת אליה מבטים אין־ספור בכל מקום שבו היא מופיעה, אך היא כבר אינה מתרגשת מכך.
שניות, שיניים צחורות ואצבעות ארוכות ואצי* הצהירה כי היא וחבריה תושבי השכונה הדלה,
ליות. הופעתה חטובה, מרשימה וכל ראש סובב המסתופפת בצילו של שיכון בבלי המפואר בצפון
תל-אביב, יילחמו ואף יעלו על באריקאדות עד
אחריה בעוברה ברחוב.
העובדה, שתמי שחומה להפליא מטיבעה, אינה שיתוקנו העוולות שעוללו להם השילטונות, אשר
מפריעה לה לבלות רבות משעותיה על שפת־הים. הבטיחו להם דירות ולא קיימו.
כך רוכשת לה תמי הלוחמת ניסיון קרבי,
היא בת למישפחה שבה עוד שתי אחיות ואר־שוודאי
לא יזיק לה שעה שתתגייס לצבא, בעוד
בעה אחים.
ימים אחדים.
תמי אוהבת לרכב על סוסים בשעותיה הפנו־נערות
נוספות המבקשות להציג את מועמדותו
לתחרות, הפתוחה עדיין, מתבקשות להתקשר
לטלפון 243386 מדי״יום בין השעות 5״ 4אחה״צ.

לחתום קבע על היד&ים ביניהם. דם נרשמו
לרבנות ועומדים להתחתן, בשעה טובה
ובמזל טוב, בחודש ספטמבר הקרוב.
עד אז יישארו בארץ, ויעשו בה את מה
שנקרא בפריס: חופשת־הקייץ. אני לא,
הייתי קוראת לזה כך, ני סבן נמצא במיש-

כסך עושה כסך
!מה יש לדבר, בסף זה דבר חשוב מאוד
בחיים. ואפילו כמה מהיפים שאני מכירה,
ושאמרו תמיד שאפשר לחיות מאהבה
ולקטוף פירות ׳מהעצים, מסכימים איתי
בימים טרופים אלה שהכסף בעצם עונה
את הכל.
אבל מי שלא חי רק מאהבה, ובטח שלא
נאלץ מימיו לקטוף פירות מהעצים, הוא
יוסי חפידוף, בנו של אלברט חם ידוף,

ומאיטליה. הארנקים שלהם, שמחירם נע
בין שלוש מאות לשלושת אלפים ל״י,
נמכרים סחנויות־ד,יוקרה של הבונד־סטריט.
ולא רק זה. משראו החיסידופים כי טוב,
החליטו להשתקע בלונדון ורכשו בית ברובע
הנדון שבצפון העיר.
אבל שלא תחשבו, חס־וחלילה, כי כסף
זה כל מה שיש להם בראש. לא, הם בהחלט

זה שאנחנו השבוע במזל חתונות זה
לא באשמתי, כי אם באשמתו הישירה של
קופידון הבלתי^אחדאי. ואם יש למישהו
תלונות, אז שיפנה אליו.
בני הזוג הראשון שהחל מבשר לידידיו
הרבים על נישואיו הקרובים, הם האמרגן
חיים ם כן וחברתו היפה מיקה ליי־

כוכיץ.

מיקה, שיהיו אלו נישואיה השניים,
התגוררה במשך ארבעת השנים האחרונות
באירופה. באחת מחופשות־המולדת שלה
הנידה את סבן, דרך ידיד משותף לשניהם,
הגיטריסט חיים רומנו. היא ניהלה איתו
רומן קצר ואינטנסיבי, ושבה לאירופה
מתוך ידיעה ברורה שהיה זד. רומן קצר,
חזק ואלגנטי, שאין לו עתיד.
אך באירופה חיכתה לה הפתעה. האמרגן
הדינמי העתיק את עסקיו לפרים, במטרה
מוצהרת להפוך את הילד נועם קניאל
לחוזליטו בינלאומי. וכך, אחרי כמה שיחות-
טלפון תוך־יבשתיות מפרים לאמסטרדאם,
נפגשו השניים, ומאז שנפגשו בפעם השנייה
בגולה הדווייה, לא נפרדו.
הם באו ארצה ביחד, התגוררו תקופח
קצרה ברמת־אביב ושבו לפרים. כעת, עם
בואו של הזמר המצרי־יווני דמים רו סו ס
לארץ, באו איתו פיקה וסבן, ופה החליטו

חיים סכן
הקשר לא נותק
רדו מהבוקר ועד הערב, מתרוצץ בין כל
מיני חברות־תקליטים, ומיקה האוהבת,
הטוענת שמעולם לא היתד. מאושרת יותר,
נמצאת איתו כל הזמן. היא פשוט לא
יכולה להינתק ממנו, אתם מבינים.

הפאשלה הישראלית

כרפה ויוסי חסידוף
כסף לא מזיק

דני חסי

מבעלי בנק זיסקונט, ואחיו של
דוף, נער־הזוהר לשעבר, שנשא לפני כשנה
לאשר. צעידה בשם זהכית והעניק לה
יהלום בשווי של עשרות אלפי לירות
פמתנת־חתונה.

אז יוסי זה, שכבר בתור ילד למד בבתי-
יספר פרטיים בברייטון שבאנגליה, וכשהיה
בן 18 קיבל ליום־הולדתו מכונית־ספורט
לבנה ופתוחה מדגם אם־ג׳י, וניקר לכל
ילדי ירושלים שהכירו אותו מהשכונה
(רחביה, אלא מה) את העיניים, הולך בדרכי
אביו ויאחיו, ממשיך במסורת המישפחד.
ועושה כסף.
איך הוא עושה כסף? אז נכה. קודם
;כל היה לו כסף, פי כשהוא התחתן עם
אשתו היפהפייה כרכה /בתו של בעל
דוכן למימכר עיתונים בשוק מחנזדיהודה,
הוא קיבל במתנה כסף שהיה יכול לסדר
כל אחד בחיים. לו, למשל, סידר הכסף
הזה דירת־פאר בנווה־אביבים, ושתי מכו ניות,
אחת לו ואחת ל׳אשה.

״ אחר־כך הוא סיים את לימודי ד,מיש־פטים,
לקח את אשתו — שהיתר, בחודשי־הריון
ראשוניים — ונסע איתר, לאנגליה.
שם, בלונדון, תוך כמה שבועות, שכרו
השניים דירת-פאר בבלסיי פארק, ויוסי
נכנם לעיסקי מניות והשקיעה.
בריכה ילדה בינתיים בן בכור, ששמו
בישראל נקרא אכרהם (אבי) על שם
הסבא אלברט. וכמתנה קיבלה ברכה ענק־פנינים,
הלוואי על כולנו. שלא לדבר על
סכום הכסף שנרשם על שמו של הילד.
מייד עם הולדת הילד עבר הזוג חסידוף
להתגורר בסנטיג׳והנס־ווד, אחד הרבעים
היותר־עשירים והיותד־יד,ודיים בלונדון. עם
מטפלת צמודה, מכונית מיני־סיינור אוטומטית
ובעל כמו יוסי, יכלה ברכה לעשות
חיים משוגעים, ואפילו לעבוד בשעות
הפנאי כדיילת־יופי של חברת אבון.
והנה, בומים אלה החליטו בני הזוג חסי-
דוף לשנות כיוון. הם נכנסו לעיסקי עורות,
והחלו מייבאים בכמויות ארנקי־עוד מספרד

מחסידי הבילויים. עובדה — זד-,עתה חזרו
מטיול משגע שעשו בריוויידה הצרפתית
ובאיטליה.
ימה הם עשו עם הילד ז איזו שאלה
טיפשית! הם לקחו אותו איתם, ביחד עם
המטפלת. אחרי הכל, הכסף, כמו שבטח
כבר הבנתם, זו לא הבעייה שלהם.

בלונדון חיים כמה אלפי ישראלים. רבים
מהם אינם יודעים בעצמם מה הם מחפשים
בבירה הבריטית. עבודה אין להם, תוקפו
של רישיון־השהייה שלהם פג אחת לחצי*
שנה. אז מה נותר להם לעשות? להיות
מלצרים בימיסעדות, או עובדי־ניקיון בבתי-
חולים ובבתים פרטיים. ואלד, מהם שהתמזל
מזלם, עובדים כיזבנים בחנויותיה,אופנה
שבאוכספורד סטריט או בקינגס רוד.

שראד פודי א קוב
בפעם ה שלי שי ת
ימה יש לדבר, הוא אוהב את הסטאטוס
הזה, ישראל פוליאקדכ, הגשש הכי
מצחיק שאני מכירה, ושכולנו מכירים
בכינויו פולי.
יכן, הבן־אדם פשוט, אוהב להיות נשוי.
עובדה, הוא עומד לעשות את זה בפעם
השלישית.
בפעם הראשונה היד, פולי נשוי לשחקנית
היפה רינה גנור שמאוחר יותר התגרשה
,ממנו והתחתנה עם צעיר ישראלי בשם
רפי /העובד כמפיק בחברת־סרטים אמריקאית,
וכעת היא חיה באושר ובעושר
בלוס-אנג׳לס שבקליפורניה.
אחד־כך התחתן פולי עם הזמרת ריקי
גל /לה היה נשוי מיסטר שנים, וממנה
התגרש לפני קצת פחות משנה.
׳והנה, לא הספיק גששנו למצות את
החופש שניתן לו, וכבר הוא כובל את
עצמו מחדש בכבלי הנישואין, והפעם המאושרת
היא דיילת אל על בת עיראק,
בשם שדש מישאל /לה עומד פולי
להינשא או־טדטו, בחודש הקרוב הבא
עלינו לטובה.
וכדי להיפטר מזיכרונות לא נעימים —
או כן נעימים, איך שתרצו — מנסה פולי
למכור את דירתו שבשיכון־בבלי בה גר

במשך כל שנות נישואיו לריקי גל, על-
מנת לקנות דירה גדולה יותר, ולהתחיל (
מחדש.
אז שיהיה בהצלחה.

שלושים, תושבת שכונה ירושלמית, גרושה
ואם לבן.
היא הגיעה לאנגליה לפני כמה חודשים,
ללא פרוטה לפורטה. שם הכירה צעיר
בריטי מגודל־שיעד ובעל מיבטא קוקניי
בולט, ועברה לגור בדירתו.
הצעיר, שהוא טשפץ־יבתים בימיקצועו,
סיפק לה מקובהמגורים ואוכל, אבל עמד
בתוקף על־כך שהצעירה הישראלית תחפש
עבודה.
היא חיפשה עבודה במשך זמן ממושך,
עיברה את כל מועדוני־הלילה, עברה מיים־
עדות, לבסוף התקבלה לעבודה כזבנית
באחת החנויות שבסביבות פייקדילי סירקום.
אך הכסף שהרוויחה למיוחייתר, לא סיפק
אותה כפל הנראה, כי היא פיתחה לה
תחביב ישראלי ידוע, שישראלים רבים
הנמצאים בחו״ל מאמצים אותו: הסחיבה
מחנויות, או — אם תרצו להשתמש במילה
קשה יותר — גניבה.
אלא שאצלה היה התסביך כרוך בהנאה
מרובה. היא פשוט אהבה לסחוב. היתד,
סוחבת לא רק בשביל עצמה, כי אם בשביל
כל מי שהיה מבקש ממנה.
בשבוע שעבר יצאה ממקום־עבודתה
להפסקת צהריים, בחברת חברה. משחלף
זמן ההפסקה והיא לא שבה, החלו מנהלי־החנות
להיות מודאגים. כשלא שבה בסוף
היום, הם החליטו לפטר אותה למחרת.

ישראל פוליאקוב
פעמיים לא הספיקו

אבל היא גם לא חזרה אל כריס, החבר
האוהב שלה, שדאג מאד והתקשר עם כל
מכריה לשאול אם ראו אותה.
לבסוף החליט לפנות לתחנת־המישטרה,־
ושם הסתבר לו כי חברתו נתפסה בגניבה
באחת החנויות.
השוטרים לא היו מוכנים לספק לו כל
מידע נוסף. אך הצעיר הנאמן המשיך
לשבת בתחנת המישטדה, עד שיגורש משם
על-ידי השוטרים.
האשד, שוחררה רק כתום 24 שעות, וכעת
היא צפוייה למישפט, שבסופו תגורש, ככל
הנראה, לצמיתות מאנגליה.

צ׳לסי, לונדון:

מרי קוואנט -אופנת הפנים היפות
גם את מוזמנת להצטרך למליוני נשים בעולם הנהגות ושומרות אמונים רק.לתבשירי היופי של מרי קוואנט.
עכשיו, יותר מתמיד תטפחי את יופייך רק עם מרי קוואנט שהביאה ארצה מלונדון מגוון עשיר, אפנתי, ומעולה
של תכשירי איפור וטיפוח פנים.
1,00 0סי ג גונו ת אי פו ר
מבחרתכ שי ריטיפוח
בסיס איפור
(מייק אפן 14 גוונים חלק מהם גם ממרכיבים
גווני בסיס ־
לניקוי פנים
טבעיים.׳
ח6 0163 וחס - 0
ווו 68ז 1<^ 0ס 0־

<11ו 1א 9חו3ח• 0 !68

חלב פגים אידאלי לעור לגיל עד שמן,
קרם גיקוי טבעי על בסיס דבש, דונג ותמציות
צמחים לעור רגיל עד יבש.
חלב פנים טבעי בפורמולה לכל סוגי העור.

לייצוב ורענון
ו651ז־- 001 1
ח 0ו9 1.01ח!ח - 10

מי פנים המכילים אסטריג׳נט לעור שמן.
מי פנים טבעיים על בסיס דבש לעור רגיל
עד יבש (ללא אלכוהול).

ל חו ת והזנה
לחות המועשרת בויטמינים לעור יבש.
ז / 6י 58ח- 510
לחות המיועדת לעור רגיל עד יבש.
ז 1ח 1זסח 5
6זט(10!3א 9ת1חז 10א -לחות טבעית על בסיס דבש ונבטו חיטה.
אידאלי לעור רגיל עד שמן.
קרם הזנה טבעי על בסיס דבש שקדים
ווו 6 8ז 1 0ו !׳9 1א ־
נבטי חיטה וצמתי-מרפא המזין לעומק.

טיפול תקופ תי
נ1מז- $01*$<:
אדים -
מסכות יופי -

תכשיר ניקוי עמוק בעזרת מברשת חדירה
לניקוי יסודי.
תמציות צמחי מרפא לאדים, המשחררים
את נקבוביות העור מלכלוך ושומן ששקעו
לעומק ומרגיעים.
מסכות מזינות ממבחר צמחי מרפא לבל
סוגי העור.

פודריות ־
סמקים ־

גוונים שונים ביניהם תמצאי את המתאים
לך ביותר.
גוונים אפנתיים באבקות דחוסות וכאלה•.
המועשרים בלחות.

איפור עיגים
גזסקפפיז 5ז 6ק- .168

10 מערכות של צלליות בשלישיות בצירופים
מלהיבים,
מבחר מערכות של צלליות מוכספות
בשלישיות -להיטים באירופה.
12 צלליות זוהרות המאפשרות מבחר אץ
סופי של סגנונות.

3<10¥/ו(* 5010 $

7גוונים של צלליות בודדות בגוונים
אופנתיים חדישים.

5ז 6ק66ק !/זס? -
# 01055ץ £־

״8^0ו) 5מז <5 - 0 6 3גוונים יפהפיים של צלליות טבעיות
על בסיס של פיגמנטים צמחיים.
איי ליינר, מסקרות וריסים מלאכותיים משיער טבעי.

ל שפתיים
כ 30 -גוונים אפנתיים של שפתונים מעולים, העשירים בלחות
המגינה ומרווה את השפתיים. ביניהם גם שפתוגים טבעיים.

לידיים
40 גוונים של לאקים ססגוניים מטיב מעולה, ביניהם הלהיטים1
לאקים טבעיים המועשרים בפרוטאין ומהווים בסיס מעולה להגנת
הציפורניים.
דוחדותלבל לכל הזדמנות ועוד ...ועוד...
ולהשלמת הופעתך והנאתו •.בשמים, תכשירי אמבט, תכשירי שיזוך, אריזות שי מיוחדות

המגוון עשיר ואפנתי האיכות גבוהה והמחיר סביר.
מרום חסיצבור/יעקב קמתי

מרכז ההדרכה של מרי קוו אנ טבת ״ א, רח׳ רחל , 6פ תו חלש רו תן (ללא ת שלום) לייעוץ ב איפור
ושימוש יעיל בכל תכשירי החברה — בי מי ם > /ה /בשעות 6.00 — 4.00אחה ״ צ. להתר או ת.

די ד ת
ש ״ בון וביתוח
בי רו ש ה

מחיר קבוע ומבוקר הלוואה בתנאים
נוחים וללא הצמדה פיתוח שכונתי
מעולה ומלא
פיקוח מקצועי
צמוד בבל שלבי הבניה ערבות בנק
טפ חו ת לתשלומים
ע׳יח הדירה
יזום ובניה של
חנויות ומרכזים
מס חריי ם

במדחנן
ר !ות
חתל אביב
דירות רווחה
במחיר
ה?!רוב
*כיסך

7 20

בנתניה, בקרבה לים ובסמוך
ל עו רקהתחבורההרא שי
לתל א בי ב, מוקמת קרית
נורדאו -אזור עירוני חדש
המצטיין בתכנון חדשני ובכל
הפר טי םהמאפיינים בניה
מודרנית בפיקוחמקצועי
צמוד לבל שלבי הבניה והקפדה
על שימוש בחומרים מעולים.
קרית נורדאו מצטיינת בפיתוח
סביבתי ושירותים שיושלמו
עוד לפני כניסתך לדירה.
אנו מציעים דירות מרווחות
בנות נ י 4 -חדרים בבנינים
רבי־קימות הכוללים הסקה
מרכזית, אנטנה מרכזית לרדיו
ולטלויזיה, מערכת גז מרכזית,
חדר כביסה המכיל מכונות
אוטומטיות לכביסה וליבוש,
שיש בחדרי המדרגות ושכלולים
נוספים. לכל דירה (
כיווני אויר.
מקום ומועד
ההרשמה:
במשרד שיבח ופיתוח
לישראל,
רח׳ הארבעה 18א,׳
בימים א׳ -ה׳
בשעות 8.00י־ 12.00
בימים א׳ ג׳ ה׳
בשעות 14 00 - 1)5.00

עויכון ופיתות לי^ר^ל-ב^ימ

זכאי משרד השיכוו יוכלו לקנו ת דירות אלו במחיר ובתנאי הזכאות
* החברה ת שלם ב מ קו מך את מ ס ערך מוסף, אם ת שלם ־ 750/ממחיר הדירה עד 1.10.75
לפי לוח ת שלומים שיקבע בהסכם הרכישה.
* חיילים מ שוחררים זכאים להגדלת ה מ שכנ תאב-־200/
לשנת הפרסום הממשלתית

העולם הזה 1974

גורודצקי
הגדול
זו היוגה המסיבה בהא־הידיעד, שחת־קייומה
בשנה האחרונה ברחבי תל־,אביב
רבתי, אם לא ברחבי הארץ בכלל.
זה מתחיל ב״ימי לא היה שם?״ אז
דיציה תפס ובעלה ברוך לא היו שם.
די,צה טוענת שזה מגעיל אותה, שבתקופה
כל־כך קשה, כשיש בארץ בל־,כד הרבה
׳אנשים שאין להם מה לאכול, מארגנים
,מסיבות־פאר. והיא אפילו אמרה את זה
לבעל המסיבה, עודד (״,דירי״) גודדדצ־

עודד ושולה גורודצקי
סתם יום של חול

קי, מבעלי הברת אנזקור, ולאשתו שולה
לבית רוזוב, כשהם טילפנו אליה ואמרו
לה שלא ידברו איתה, כי לא הופיעה ל-
!מסיבה.
אבל חוץ מדיצה ומבעלה היו שם, תודה
לאל, כולם. כל צמרת התעשיינים הצעי רים,
יכל המתעשרים החדשים למיניהם, כל
נעדות־היזוהר התורניות המקשטות בל
!מסיבה, כל מי שהוא. משיהו ושיש לו
גם כסף. והיתד! שם גם תיזמוירת, שהנ עימה
לשלוש־מאות האנשים שהתכנסו ב ווילה
המפוארת של הגורודצקים בהרצליה-
פיתוח, את הערב אילה גטסבי הגדול.
והיה שם אוכל שהייה בהחלט, מספיק
למלא מי׳ס׳פר רצוני ישל מקררי אומקוו.

70 0707/7707מ07/017
תעלומת הפיסלוניס שד דיצה חבס
״סר, אני, איינשטין? כתבתי ׳ספרים?
אני לא מבינה מה אנשים רוצים ממני!
מה שקינאה יכולה להביא ! מה אני יכולה
לעשות שאני ופה? אם, אנשים היו
יודעים כמה קרמים וכמה צבעים עוזרים
לי להיות יפה, אולי לא היו מקנאים !
״מה שאני אעשה, שאשמין? שאלבש
סמרטוטים? שאהיה מכוערת? אם אני
נראית יפה, זה רק בזבות הנעל והילדים
שלי. אם אני מתלבשת בצורה שמושכת
תשומת־לב! ,זה בגלל שאני אוהבת את זה,
ולא בשביל להוציא למישהו את העיניים !
אז אני לא מבונה מה הסערה הזאת בכוס-
המים.
״בסו הפל לא עברתי שום עבירה!
י,ש הוק הקובע שמכם אינו הל על חברי-
אמנות. ואני לא חייבת שום כסף לגלרייה
,אוחנה. קיבלתי את הפיסלונים מידיו של
בעל-הגלריה, דאק אוחנה, שצירף
אליהם מיבתב שבו הוא !מאחל לי ולבעלי
ליהנות מהם.״
דיצה הפס, אחת הנשים הימות בארץ,
רותחת מזעם. היא אונה מבינה מה רוצים
ממינה, ומדוע עשו עניין יטה מפרשת
הפיסלונים, שקיבלו — לטענתה — היא
ובעלה מז׳אק אוחנה המנוח׳ בעל גלריית
אוחנה הנודעת, השוכנת סגדויבנד סקווייר
בלונדון. בשכנותם של שגרירויות ארצות-
הברית וחפן, ושל !מלון אירופה הפופולרי,
שבו גרות דיילות אל על.
לא הרהק מהגלריה מתגורר, בדי!רת-גג,
השווה כחצי-ימיליון לירות שטרלינג,
הארי רקנטי, מבעלי בנק דיסקונט,
שהוא !בעליו של בניין נוסף בכיכר היקרה.
היום נעולים שערי גלריית אוחנה, ומעל
דלתותיה תלוי שלט המכריז על !מכירת
המקום, הנאמד ׳בכמה מיליוני לירות. אך
ואם לא די ימיה היו שם נמה ביערות־גוגו
ומשקאות למכביר, והעיר הרצליה צהלה
ושימחה, שלא לדבר על עשירי תל־אביב
וסביבתה.
ואל תשאלו מה פתאום מסיבה בסתם
יום של יחול. אפשר לחגוג מתי שרוצים !
לא מאמינים? תשאלו את שולה ועודד
גיורודצקי.

ה7זכ7ו והישראלית
מה אגיד לכס — לאן שלא תלבו, איפה שלא תהיו, מה שלא תקראו
— פשוט לא תצליחו להיפטר מהישראליות האלו.
אני פותחת את ירחון העירום פליי גירל והנה, קופץ מתוכו השס ישראל,
כשמעליו השם מריס דורון. למרות שנשבעתי לעצמי שאצא מישראליותי,
לא יכולתי להתאפק וקראתי את המיכתב. והנה קטעים נבחרים מתוכו.
כיתבת מרים דורון מישראל :״אני בת ,22 וכמו רוב הנערות בארץ
איבדתי את בתולי בגיל .1$מעולם לא היו לי בעיות להגיע לטיפוק מיני.״
וכאן בא תיאור מפורט ומלא איך ובאיזה אופן מגיעה הגברת דורון
לסיפוק מיני. אחר״כן היא מטפרת כי מהרגע שבו קראה כתבה בפליי גירל
על קיום יחסי־מין והשגת מכסימום ההנאה והסיפוק מהם, כל ביטחונה
העצמי התערער. היא מספרת שלמרות ניסיונה הרב במין בקבוצות,
בבודדים ובזוגות, דבר שלטענתה מקובל מאוד בישראל, החליטה להשתמש
במדריך פליי־גירל, ועשתה נישיון להגיע לאורגזס בעירתה האדיבה של
בננה.
מאוחר יותר ניסתה, עם החבר שלה, שיטות גסטרונומיות למיניהן,
שאותן הציע פליי גירל כמירשם בדוק ליחסי״מין מוצלחים. אך תחבר
השמרני שלה, שאיתו היא חיה מזה שנתיים, לא רק שלא נהנה מכל
העסק הזה, הוא אפילו תתחיל לצאת עם חברתה הטובה ביותר, כרמלה,
שאין לה דרישות מוגזמות בענייני מין, ושאינה מחפשת טכניקות חדשות.
מכונת״הכתיבה שלי היתה מסמיקה, אילו הדפסתי בה את התיאורים
המעניינים ואת המילים שבהן משתמשת מרים דורון לתיאור הנאותיה
וסיבלותיה המיניים. אם מיכתבה היה מופיע בעתון עברי, חיה לבטח
מכונה פורנוגרפיה. מרים דורון זו, אם היא אכן קיימת, היא ללא ספק
בחורה עם דם. עובדה, כשהחבר שלה החל, לדבריה, בוגד בה עם כרמלה,
היא לא נשארה בבית ובכתה.
כמו שהיא כותבת בעצמה :״למזלי יש לי ויבראטור בעל פעולה
כפולה, שבעזרתו אני יכולה להרגיש ניסים ונפלאות ללא עזרתו של החבר
שלי. אני למדתי לקח מיחסו של חברי. מהיום אני אשה עצמאית ביחסי־המין
שלי, ואמני תלוייה ביחסי״אהבה. אני יכולה להגיע לסיפוק בעזרת
עצמי.״
אז אם מישהו מכם מכיר את משוחררת״המין הבינלאומית שלנו,
שיבוא ויספר לי עליה. אני מבטיחה אז את השער האחורי של העולם הזה.

כימיו -של ז׳אק אוחנה הי הה הגלריה פעילה
ביותר. ואומנה, שהיה יחבר הנהלת מוזיאון
י!שיויאל, אירח בץ כתלי הגלריה
שליו אמנים ישראלים חבים.
דייצה, בתו של ת״!כ יום תמיר,
ובעלה כרוך חיכם, הכירו את אותנו,
— לדבריה — באחד מביקוריו הרבים
בישראל. טוענת דיצה :״הכרנו אותו דרך
מכרים משותפים, ומייד התיידדגו. אירהנו

דיצה חבס
סתם סיפור על מאהבת
אותו בארץ בכל המובנים. הוא היה בן־בית
אצלנו. היה איש ביורד ׳מ!אד, כימעט שלא
היו לו ידידים, ולא היה מקורב בימייוחד
לבני־מישפחתו. עם אשתו, שהיא אשתו
השנייה או השלישית, לא שמר יעל קשר
הדוק ׳במייוחד. בסך שזבל פגשתי אותה
יפעם אחת, בשהוזסנו לארוהת־עדב בביתם
שבסנט ג׳ונס ווד. אפילו אינני זוכרת את
שמיה. פרט לפעם זו, לא ראיתי אותה
אף פעם, לא כשהיינו בל׳הנדון ולא נש-
אוחנה היה בישראל.
״לפני בשנתיים נסעניו, בעלי ואני, ל לונדון,
והיזגעו את אוחנה לארוהת-צהריים.
אחרי הארוחה הלטנו לגלריה, והוא נתן
לנו במחנה את הפיסלוגים יציוקי־הברונוזה
שיל !חנה אורליוף ,׳מאנה כץ, דנואר וארליך.
מה הייתי צריכה להגיד — לא תורה?
הוא באמת נתן אותם מכל הלב. הוא
היה איש עדין מאד ויפר,־!נפש.

״נתבו סעיתונים שהסיסלונים שווים
70 אלף לירות. אני אפילו לא יודעת
מד, ערכם, כי לא התכוונתי למכור אותם.״
לא הכל האפיגו, בנראה, שהוא קיבלה
את היצירות היקרות במתנה. אשתו של
אוחנה, למשל.
לטענתה של דיצה אשתו שיל אוחנה
היא ׳סתם אשד, נקמנית הרוצה להוציא
ממנה כסף .״יכול להיות שזה בגלל שבאנגליה
יש הרק הקובע שאם נפטר נתן
׳מתנה שנתיים־ישלוש לפני ומותו, המתנה
וחייבת במם־ירושה.
״אוחנה היה כזד, איש נהדר ומקסים,
•ואני לא אומרת את זה אחרי מותו. הוא
היה אמן, ומבין גדול באמנות. עם אשתו
באמת לא היו לי קשרים. עד במה שידוע
לי, גם ליו לא היו איתר, קשרים. עובדה
שאף פעם לא הביא אותה לארץ.
״נרמז כאילו אשתו טוענת שהייתי דד
מאהבת שלו, וכדי לא לפגוע בכבודו הח ליטה
לבטל !את התביעה. איזה שטויות !
האיש היה זקן, קרוב לשבעים וחמש. איך
יכולתי להיות המאהבת שלו? הוא היה
ידיד שלי ושל בעלי.
׳״!מייד כשאשתו הגישה את התביעה,
התקשרתי אל הברד, שלי, שהיא הידועה־בציבור
של אחד מעודכי-הדין הגדולים
ביותר באנגליה, ליאונרד סייינר. אמרתי
לה, :את מוכרחה לסדר שסיינר יטפל
בעניין הזה ,.היא אמרה לי, מה פיתאום,
הוא מתעסק במיליונים, ולא בקטנות! ,אך
בכל זאת סייינר לקח על עצמו את העניין,
שלה לאלמנה מוכתב שהוא מייצג אותי
ו,את בעלי, והיא תיכף ביטלה את ה תביעה.״
דיצה
הבס רואה את פרשת הפיסלונים
כמחוסלת. לדבריה, יש בידיה הוכחות ש־
:קיבלה אותם מאוחנה במתנה. היא בזה
לרסזיד, של האלמנה, כאילו היתד, ה-
!מאהבת של בעלה המנוח, וכל מה שהיא
רוצה סעת הוא לישוב אל האלמוניות שלה.
״אני ׳סתם עקרת־בית, וטיוב לי להיות
עקרת־בית. בעלי חטף במה התקפות-
אולקוס מכל העניין, ולי יש עיגולים שהו־ירים
!מתחת לעיניים. אז כל מה שאני
מבקשת זה שקט . .המש־יעשרר, וחצי שנים
אני נשואה לבעלי עם השנים אספנו
יצירות-אמנות. מעולם לא היינו מעורבים
בשערוריות. אז למד, דווקא עכשיו?״

מוסקה קידר: האפי־אנד
ישב לו הבנאדם 17 שנים בבית־הסוהר,
ורק מעטים במדינה האמינו, אם ביכלל,
שהוא עוד ייצא משם יום אחד .׳והיה, בא
היום הגדול והנס התרחש. שערי בית ד,כלא
נפתחים, והאיש יכול להריח את
ריח החופש. מד, עושה אדם כזה, ש־17
שנה לא טעם את טעם החיים? אפשר הרי
למלא מגילות בהצעות ורעיוניות.
אבל מרדכי (״מוסקה״) קידר, הלוא
הוא מיודענו האסיר ^ זד, שלאף אחד
במדינה אסור לדעת למד, דן אותו ביית־דין
צבאי יל־ 20 ישנות מיאסר, אייו זקוק לרעיו נות
שלכם. יש לו די ימשלו -,והוא גם
יכול לחלק לכם כמה. וכך, קצת יותר
משנה אחרי שיצא על־תנאי מכלא רמלה,
הוא נכנם שוב ליבית־יהסוהר. הפעם, ביוזמ תו
ומרצונו החופשי.
מד: ,שבטוח הוא שבית-׳הסוהר החדש,
אליו נכנס מוטקה, יהיה קצת יותר סימפאטי
ומלבב מהצינוקים וו־,איקסים של
רמלה. כי הפעם כובל מוסקה את עצמו
בכבלי הנישואין.
מוטק׳ה, אם תרשו לי להזכיר לכם, לא
היד, אף פעם הטיפוס הנשוי. בימים הטובים
של שינות החמישים, כאשר היה אחד
הדון־ז׳ואנים של ישראל הקטנה, השתטחו
הנערות לרגליו מחדרה ועד מבואות ירוש לים.
גם אז לא האמין איש שמוטק׳ה
יכניס אי־פעם את צווארו בריחיים של
מוסד־הנישואין. אבל, כדרכו, הוא הפתיע.
יום אחד הוא נשא לאשה את אחת היפה
פיות
של קיבוץ השומר־הצעיר עידהחורש,
תמי, שאף ילדה לו את ביו יחידו, ארז
קירר. הנישואין האלה לא החזיקו מעמד
זמן רב. מוטק׳ה יצא לשליחות הלאומית
ממגד, הוחזר בחשאי, ישר לקבר החי. תמי,
שהסיכויים לנהל חיי־מישפחה עם מי ש נגזרו
לו 20 שנות מאסר לא נראו ליה
מלבבים כל־כך, קיבלה יממנו את הגט מ־בית־ד,סוד,ר•
היא נישאר, בשנית לרב־תובל,
ומתגוררת כיום בחיפה.
זימוטק׳ה- ,שיצא מהכלא בריא ורענן,
כאילו 17 השנים לא חרטו אפילו קמט אחד
יעל פניו, פתח בחיים חדשים. הוא הפך
סטודנט ימן המניין בחוג לפילוסופיה של
אוניברסיטת תל־אביב, היד, שם תלמידו
של הד״ר משה קרוי ונתגלה כחסיד
נלהב של תורת הראנדיזם. אולי בהשפעה
זו, או בשל סיבות אחרות, עובדה היא ש אחרי
14 חודשי חירות נמאסו על מוסקה
קירר חיי־ד,בדידות. השבוע הוא נרשם ל נישואין
במישרדי־ד,רבנות בהרצליה.
ימיי שתהיה הגברת קירר היא בתו של
הפסל הישראלי הנודע, יצתק דגציגר.
היא אלמנה, שבעלה הראשון נהרג בתאו-
נת־דרכים. חברות־הביטוח שילמו לה אומנם
סכום ניכר של פיצויים, אבל לא על
הכסף לבדו יחיה האדם. חתונת השניים
תיערך בעוד שבועיים. הם יקימו את ביתם
באחת הווילות של כפר שמריהו. מה ש מראי
שלא רק באגדות, אלא גם בחיים,
יש אפילו לסיפורים העצובים והמזעזעים
ביותר האפי־אנד.