גליון 1976 מתאריך 16 ביולי 1975

ו 1ע * 1ןיך
צור במשבר
נפש* קשה -
מערער על

מיכתב נאמר גם, כי פקידים בכירים בכנסת נוהגים
באותה שיטה, ומזמינים כיבוד וארוחות ללישכותיהם,
כשהם מציגים זאת באירוח אנשי־חוץ, ואינם משלמים
עבור זאת מכיסם.

הבובב הבלונד ש ל
ה כנ סיי ההא תיו פי ת

דיין שיל מ ס

ראשי העדות כירושלים מנסים לפענח
את סוד הכוככ הכלונדי של הפנסיה האתיופית.

להרצ או תיו

זה למעלה משנתיים מסתובבת בץ עשרות הנזירות
שחורות־העור של כנסייה זו נזירה בעלת עור
לבן להפליא, ילידת אחת הארצות הסקנדינביות. שמה
של הנזירה הוא אברהם. היא בשנות הארבעים, מורה
וסופרת, והיא דומה לאישתו של הרב בלוי מנטורי-
קרתא. הנזירה הבלונדית מושכת לכנסייה מאות סק רנים,
המנסים לגלות למי היא מקורבת בחצר־הכנסייה.

משה דיין שידם מס-הכנסה כאמריקה
עד הרצאותיו שם. שנערכו באמצעות האמרגן
הארי ווקר. ההכנסה-נטו שגשארה לדיין
לכל הרצאה היתה 2000 דולר כידבד,
לאחר ניכוי ; 252 כמקור, לפי החוק האמריקאי.
הניכוי נעשה אוטומטית, כאשר אץ
דיין כעל מעמד דיפלומטי.

בו ט לו כ ל צווי־ה
רי חו ק למ שורר

גז ד ־ ה דין

צווי־הריתוק שהוצאו כפיטונות נגד
משוררים וסופרים ערכיים, אוהדי רק״ח,
כוטלו כולם, מילכד אחד.

פרקליטו של מיכאל צור, עורך*הדין אר־ווין
שימרון, הגיש כימים אלה לכית־המיש
פט העליון כירושלים כקשה, להתיר לו הגשת
עירעור על גזר־הדין של מיכאל צור ב*
כית־המישפט המחוזי כתל-אכיכ.

על כך נודע כימעט במיקרה, באסיפה שנערכה
בתל-אביב ביוזמת המשורר יבי כמחאה על הריתוק
האחרון שנותר בתוקפו — נגד המשורר נאיף סלים
מפקיעין. סלים עצמו הורשה לבוא לאסיפה, למרות
הצו, בעיקבות פנייה של הפרופסור דן מירון לשר־הביטחון.

בכחב־הבקשה
טוען שימרון כי ביגלל מצבו הנפשי
המעורער של מיכאל צור נבצר ממנו להגיש את
העירעור בזמן, שכן עבר זמן רב עד שצור התאושש,
והסכים להגשת העירעור. גם עתה, טוען שימתן,
בגלל מצבו הנפשי של צור, אין הוא מגיש את
נימוקי העירעור כולם, אלא את עצם הבקשה. את
הנימוקים יגיש כאשר יתאושש צור, ויוכל לדון עימו
בהכנת העירעור עצמו.

העירעור הוא על גזר-הדין, ולא על עצם
ההרשעה. הדיון ככקשה צפוי רק אחרי תום
פגרת כתי־המישפט, כעוד חודשיים.

ד ל? צ ב אי
בצב עי שונים
לאחר שקוצץ תקציב המזון כצה״ל כ*10
אחוזים (ולא כפי שפירסמו שילטונות הצכא
כ-ס אחוזים) ,הוחלט גם על קיצוץ בתלושי
הדלק המחולקים מדי חודש ליחידות השונות.
בצה״ל
קמו עוררים על קיצוץ זה. לטענת מתנגדיו.
תביא ההחלטה לקיצוץ בדלק של הרכב המיב־צעי
של צה״ל, מאחר והקצינים ישתמשו בדלק ה־מיבצעי,
שניתן ליחידותיהם, לתידלוק מכוניותיהם הפרטיות,
אשר יקוצץ אף הוא.

אחת ההצעות היא לצכוע כצכעים שונים
את הדלק הניתן למכוניות פרטיות ואת
הדלק הניתן לרכב מיכצעי, ולעדוד מיבצע־דלק
של המישטרה הצבאית, כדי למנוע שימוש
כדלק מיכצעי שלא־למטרתו.

?ולקלא רוץ
ראש־עיריית ירושלים, טדי קולק, סיפר
לאחרונה למקורביו כי אין הוא מתכוון לרוץ
ככחירות הכאות לתפקיד ראש־העיר.
קולק סיפר כי בגלל ״בעיות מישפחתיות״ אין הוא
יכול להמשיך לכהן בתפקידו, אם כי הוא הצליח ל שכנע
את אשתו תמר, שתסכים שהוא יסיים את הקדנציה
הנוכחית. הוא ינסה למצוא אמתלה פוליטית
או ציבורית לאי־ריצתו בבחירות הבאות, אולם הסיבה
האמיתית היא בעיות אישיות ומישפחתיות.

אי פ ה אכל י שעיהו?
אל יושכ-ראש הכנסת הגיע כאחרונה
מיכתב עלום־שם, הדורש ממנו להפסיק להזמין
ארוחות ללישכתו ממיזנון הכנסת, ולאכול
ככל חכרי-הכנסת — כמיזנון.
המיכתב טוען בי הארוחות המוזמנות על־ידי
ישעיהו משולמות קתקציב הכנסת, בעוד הארוחות ש הוא
אוכל במיזנון משולמות על־ידו, וכי היושב־ראש
ממעט לאכול במיזנון כדי לחסוך מכספו האישי. ב

א ח גי ב עו ליי
מאכק על כיסאו של קצין־חינוך־ראשי,
תת־אלוף שאול גיכעולי, מתנהל עתה במט
כ״ל כין שני קצינים כפירים, הלוטשים עיניים
לתפקיד זה.
גיבעולי היה צריך לעזוב את תפקידו כבר לפני
מיספר חודשים, אולם אינו עוזב אותו בינתיים, מפני
שלא נפלה החלטה על מינוי יורשו.
בינתיים יצא גיבעולי לטיול בים־התיכון על יאכטה
פרטית של אחד מידידיו, למשך שבועות מיספר, תוך
תיקווה שעד אז ייקבע ממלא־מקומו והוא יוכל לפרוש.

ערב ״

בי רעםו אי ק רי ת
בשקט וכצינעה מוכן עתה הכסיס
לסיום אחת הפרשות החמורות כיותר
כתולדות המדינה: גלותם הממושכת
של תושבי שני הכפרים כירעם ואיק־רית,
כגכול לכנון, שגורשו מבתיהם
כאופן כלתי-חוקי אחרי מילחמת־ה
עצמאות, והמסרבים מאז להסכים לכל
פיתרון מילכד שיכתם הכיתה.
מישרד־הדתות קיכל הוראה לשפץ
את הכנסיה המארונית ככירעם, ואת
הכנסייה היוונית־קאתולית כאיקרית,
כהכנה ראשונה לקראת השיכה.
כצמדת המדינה התגכשה הדיעה
כי ההתעללות כתושבי שני כפרים
אלה, הקשורים כקשרים אמיצים עם
עדותיהם כלבנון, היא מעשה־שטות,
לאור המאבק כין הנוצרים (וכעיקר
המארונים) וכין הפידאיון הפלסטיניים
כלכנץ.
עד כה פחד יצחק רכין לקכל את
ההחלטה, כיגלד התנגדותה האישית
הכלתי־רציונלית של גולדה מאיר.
עתה, עם חיזוק מעמדו העצמאי של
רכין, נחלש מחסום זה, אך קרוב לוודאי
כי מיכצע־השיכה יבוצע כשל בים
ובזהירות, כאופן כלתי־דרמאתי.

א בי דן ל א יבייס
הצעה לסידרת סרטים שאותם יכתוכ,
יכייס ואך ישחק המשורר דויד אכידן, נד-
הטובינו לטו״ב עד שירות*חכיטחץ-הנללי
דף עתח מיכצע: גיוס ׳#וכדים׳ #ד ע
העומדים; להשתחרר מצד אד אן•
תם שהשתחררו לאחרונה.
מאות משוחררי צהיי׳ל וחיילים ה
משרתי*1עדי׳ץ התמנו: :סשגץ עות ה־אחרונים
לשיחות ראשונות עם אנשי
שירות״הגומחו,1ן;::י 8די:;:ל!8להן את״לד
אפשרות לגייסם.

חתה על-ידי הטלוויזיה הישראלית.
אבידן הגיש לפני כמה שבועות תוכנית מפורטת
למנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, ואף הפעיל לחצים
על מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליבני, כדי שהצעתו
תתקבל, אולם לאחרונה הוחלט סופית לא לקבל את
הצעתו.

ני דחה בג״ץעל
וסירי טיוגרכי הי סו ד
כית־המישפט הגבוה לצדק דחה את
עתירת עודך־הדין יהודה רסלר לחייב את
הממשלה להוריד את מחירי מיצרכי-היסוד,
ככשר וסוכר, מכיוון שהמחירים, שהיא נוכה
כיום, גבוהים ממה שהמיצרכים עולים
לממשלה.
רסלר טען בעתירתו כי אסור לממשלה להרוויח
על מכירת מיצרכים, ולכן הפרשי המחירים שהיא לוקחת
כיום אינם חוקיים. שופט בית־המישפט העליון,
משה לנדוי דחה את העתירה, כיוון שהעותרים לא
פנו קודם בכתב לשר המיסחר־והתעשייה, וביקשו ממנו
להיעתר לבקשתם.

יו חלףמנהל
מלון פאל ( שר תו!)
סיכסוך חמור פרץ כין כעל מלץ ״פאל״
(״שרתוך לשעכר) אריה פאלוך, לכץ מנה לו
דב אודנץ.

פאלוך מאשים את אודנץ בתפוסה הנמוכה במלון
— 307.לעומת 8570 במלון הילטון הסמוך. הוא טוען
כי בזמנו נתן עבודה לאודנץ כאשר נשאר ללא
תעסוקה, ועתה זה אינו גומל לו כיאות.
אודנץ משיב כי מלון פאל אינו שייך לשום רשת
בינלאומית, וכי הכשרות החמורה שבו מרתיעה לקוחות.
כן הוא טוען כי בכל המלונות יש תפוסה נמוכה1 .
פאלוך מינה את בנו אברהם (״רומי״) בן דד,25
כקומיסר על אומץ, שלל מאודנץ זכות חתימה על
סכומים למעלה מ־ 5000 לירות. כן החל בחיפושים
אחר מנהל חדש למלון.

150־08

08 420

דדיו טייפ קסטות-זס
08-420

08-130
2גלים מיקרופון חיצוני

150־08

2גלים זי1/1-׳1י)^
מיקרופון פנימי וחיצוני
עצירה או טו מ טי ת

310־08
3גלים מיקרופון פנימי
עצירה או טו מ טי ת

320־08
2גלים מיקרופון פנימי
עצירה או טו מ טי ת כללי ת

08-410
3גלים מיקרופון פנימי
עצירה או טו מ טי ת

11,11111

08-550
2גלים 0זז1<-צ |״זק1/ו;\ 1
2מיקרופוני ם פנימיים
4ר מ קולי ם
עצירה או טו מ טי ת
יכול לשמש
כטייס דק למערכת ס ט רי או

415־08

מיקרופון פנימי
עצירה או טו מ טי ת
עוצמת קול 2.5וו א ט

ני או לר אות.לחו ש ול שמוע מו סי ק ה באולמי התצוגה ולסוגי

הזה

08-480
3גלים מיקרופון פנימי
2ר מ קולי ם
עצירה או טו מ טי ת
עוצמת קו ל 4וו אט
אפשרות ל־ן!ה 1״1צ

רקאזו טיראן

0)- 480

4גלי ם
מיקרופון פנימי
עצירח או טו מ טי ת
עוצמת קול 2.7וו אט

:כולם על ח שמל ו סו ל לו ת

ס ח10/י)/
והקלטה או טו מ טי ת

ת ל -אניג; מגדל של 1ם. רחא חד העם . 9נול 52431

אפשר הענקת עייוורים לקצינים עבור ״ניהול
סוב״ וכדומה. יהיה זה סילוף מוחלט
של כוונתנו, שנתקבלה על־ידי המחוקק.
אל־נא נסכים לפיחות בשטח זה!

ג לי

ב ל/׳\ז א

קיני בז

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגחלה: תלי
אביב, רהוב ;ורדון .3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״ם .
העורף הראשי: אורי אבגרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ•

במשך שמוגה שנים הכיל העולם הזה
מדור, שנשא את חתימתי. תחילה נקרא
דו״ח לבוחר, ולאחר מכן קריעות־בינייס.
הוא דיווח על פעולתי בכנסת, כנציג תנועת
העולם הזה — כוח חדש, ומובן שנפסק
כאשר לא חודש המנדאט שלי.
בעצם, אין לכך הצדקה. אמנם סיעתנו
אינה קיימת כעת בכנסת, אך פעולתנו שם
נמשכת במלוא המרץ, בלעדינו. בעוזבנו,
הישארנו אחרינו שלל של יוזמות ורעיונות,
שדי בו כדי לפרנס את הכנסת במשך
ימים הרבה.
מוזר להיווכח כי גם עתה עומדות כמה
יוזמות ישנות שלנו, פרי המחשבה של
השבועון העולם הזה וסיעת העולם הזה,
במרכז עבודתה של הכנסת. אולי זהו סימן
להתדלדלות האינטלקטואלית של הכנסת,
ואולי עדות לכך שלא קמה יורשת לסיעת־נו.
מכיוון
שאין כעת מדור בעיתון שבו
אפשר לדווח על כך, אנצל הפעם מדור זה
כדי לספר כמה סיפורים.
נהגים רכים מקללים החודש את #י
שהביא עליהם את גזירת חגורוודהבטיחות.
חוששני שהם צריכים לקלל אותי.
לפני הרבה שנים, כאשר טיפל העולם
הזה במכת תאונות-הדרכים, השתכנעתי לחלוטין
כי שיגעון גמור הוא לנסוע בכביש
בינעירוני (ולמעשה גם עירוני) מבלי ל חגור
חגורה. מהפכן־הבטיחות האמריקאי-
ערבי, ראלף ניידר, לימד אותנו כי לעיתים
קרובות אין אפשרות למנוע תאונת־דרכים.
אך אפשר להבטיח במיקרים רבים שהתאונה
לא תסתיים במוות.
לכן, כימעט מראשית כהונתי בכנסת,
התחלתי להילחם בעד חקיקת חוק שיחייב
את השימוש בחגורות. התחלתי להטריד
את שרי התחבורה בזה אחר זה — משה
כרמל, עזר וייצמן, שימעון סרס וסגנו,
גד יעקובי.
תחילה נתקלתי בליגלוג גמור. אחר־כך
הפך הליגלוג לגימגום ותירוצים שדופים.
״אי-אפשר לחייב,״ ״זה לא יתקבל,״ ״לא
ניתן לאכוף,״ ״גם במדינות אחרות וכר
וכר.
תגבורת בלתי־צפוייה קיבלתי מאיש אגו־דת־ישראל,
הרב יהודה מאיר אברמוביץ,
שעם הגיעו לכנסת התמסר גם הוא ׳ל־בעייד.
זו, הגיש הצעודחוק והתעקש. בסופו
של דבר החליט שר־התחבורה, כימעט
מאונס, להתקין תקנה מחייבת, שהפעלתה
נדחתה שוב-ושוב, תוך שימוש בכל תירוץ
אפשרי.
עכשיו זה מתגשם, סוף־סוף. רבים מקללים׳
ואני מקווה שאחדים מן המקללים,
שהיו נהרגים לולא התגורות, ימשיכו ל קלל
— ולחיות.

שיגעון פרטי אחר שלי נוגע לעיטורים.
עוד ב־ ,1948 בשדות פלשת, השתכנעתי
כי הענקת אותות־הצטיינות, לחיילים

המגלים אומץ־לב בלתי־רגיל בקרב, אינה
רק תביעה של צדק, אלא גם מספקת לחיילים
מוטיבציה חזקה נוספת.
ניסינו להגשים זאת מעל עמודי העולם
הזה, כאשר הנהגנו, לפני שנים רבות, סידרה
שבה הענקנו תארים של ״אנשי מופת״
לגיבורים צבאיים ואזרחיים. טבענו אז את
מטבע־הלשון :״מעל לצו התפקיד ומעבר
לקריאודהחובה״ (חוששני שהמלים ״מעל-
ומעבר״ הפכו בינתיים מכה מילולית, והכל
משתמשים בהן, לצורך או שלא־לצורך).
עם בואנו לכנסת הגשנו הצעת ״חוק למתן
עיטורים — תשכ״ה — 1967״ ,ובה
קבענו כי נשיא־המדינה יעניק עיטור לכל
חייל שנפצע בפעולה קרבית (בדומה ללב
ארגמן האמריקאי) ,לחייל שהציל חיי-
אדם תוך סיכון חיי־עצמו, ולחייל שביצע
בעת לחימה את שרותו ״מעל לצו התפקיד

הבגפת עדיין שקועה עד מעל לראש
בבעיית ההפלות המלאכותיות.
לרעיון זה היתה, בכנסת, קאריירה מרגיזה
מאד. לשווא חיכיתי שחברות־הכנסת
תצגנה את הדרישה הנשית האלמנטארית,
לאפשר לאשה לעשות בגופה כרצונה. כבר
בחודש הראשון של סיעתנו בכנסת העליתי
את הדרישה.״ לאחר־מכן הגשתי הצעת-
חוק. הסיעות העניקו לחבריהן חופש־הצבעה
עליה, והיא נדחתה ברוב של שני
קולות. הכריעו את הכף דווקא הנשים ש הצביעו
נגדה: זינה הרמן ומתילדה גז.
גולדה מאיר וחייקה גרוסמן נעדרו.
אין זה פלא שאותה זינה הרמן עמדה
בראש המישלחת הישראלית בקונגרס־הנשים
במכסיקו, שנחלה שם זה־עתה מפלה
כל־כך מוחצת.
עכשיו מטפלת הכנסת בנושא שוב, ושוב
אינה מתקדמת. אבל יש שידורים
בכלי־התקשורת וויכוחים בעיתונות, בסופו
של דבר יתארגן גם ציבור־הנשים, ואני
משוכנע שהרפורמה הזאת תתבצע — לפני
שנישאר לבדנו יחד עם המדינות החשוכות
ביותר בעולם, אי־שם בין סעודיה ולוב.
אני
פסימי יותר לגבי רעיון אחר, ש עלה
במערכת העולם הזה תוך כדי סיקור
מקום־הבילוי העיקרי של הנוער הישראלי
— שפת־הים.
מדי שנה יצאו חוליוודהכיסוי שלנו כדי
לצלם את היבול האחרון של הצעירות והצעירים
המשכשכים במים, ומדי־שנה הן
חזרו עם סיפורים על העזובה הנוראה ד
הגוברת בחופים המלוכלכים.
בכנסת פיתחתי רעיון מפורט מאד :
הפקעת כל החופים מידי הרשויות ה

אכנרי
ככנסת (מול דיין, שפירא, גולדה וגלילי)
הזרעים נובטים
ומעבר לקריאת-החובה.״ ההצעה הונחה על
שולחן הכנסת ב 21-בנובמבר .1967
גורל ההצעה היה אופייני. כאשר הבאנו
אותה להצבעה, קם נציג הממשלה וביקש
להסירה מסדר־היום — בטענה שהממשלה
עצמה מעבדת הצעת-חוק כזאת. לא היה
בזה שמץ של אמת, אך הממשלה לא היתה
מוכנה לכך שהענקת עיטורים ללוחמים
תיזקף על חשבון העולם הזה. לכן, מייד
לאחר-מכן, אכן הזדרזה לעבד ולהגיש
הצעה משלה. זו נתקבלה, וכך הגענו להענקת
עיטורים.
הערה אחת: כשנימקנו את הצעתנו,
עמדנו על כך שיונהגו עיטורים רק ללוח מים
ממש, ושאין להנהיג בארץ את התופעה
של ״סאלאט פירות״ — שורות-
שורות של עיטורים ציבעוניים המקשטים
בארצות מסויימות את חזם של קצינים
בכירים, שלא שמעו מעולם שריקה של
כדור.
אני רוצה להזכיר זאת עתה, כי אני למד
שיש המבקשים לשנות את החוק, כדי ל
מקומיות,
הקמת רשות־חופים ממלכתית
שתחזיק בידיה את כל חופי המדינה, פיתוח
כל חופי המדינה במיבצע מתוכנן,
ואחזקתם ברמה תרבותית.
ההצעה עוררה על עצמה את זעם כל
הרשויות המקומיות, ושרי־הפנים קמו
עליה בזה אחר זה. בשלב מסויים הפקיע
אותה משה קול והשמיע אותה כהמצאה
של עצמו( .מישהו אמר לי אז בכנסת :
״הלכת לשפת־הים, נכנסת לים להתרחץ,
השארת את בגדיך על החול, ומשה קול
בא וסחב אותם.״)
אולם משה קול אינו לוחם, והוא לא
לחם גם על כך. חוששני שההצעה מתה
עם יציאת סיעתנו מז הכנסת. ואם המוני
י נזכרתי בנאומי זה רק תודות לסיפרו
המצויין של אמנון רובינשטיין, אכיפת מוסר
בחברה מתירנית, שיצא זה עתה לאור,
והמתאר מאבקים אלה בפרוטרוט.

ישראל מוכנים לסבול את ההתעללות בהם,
מי יכול לעזור להם 1
גם רעין אחר, מאותו סוג, נכשל —
ומאותן סיבות עצמן.
ברבות השריפות הגדולות, שהעולם הזה
סיקר אותן בעמודיו, נתקלנו במדיה של
חוסר־היעילות, המהולה בשחיתות, של
שירותי־הכבאות בארץ.
הצענו אז בכנסת הצעה פשוטה: להו
ציא את שירותי-הכבאות מידי העיריות,
להקים חיל־כבאים ארצי, כמו המישטרה,
כדי שרכישת הציוד והשימוש בו, וכן הצבת
כוח־אדם, יהיו יעילים ומרוכזים.
העיריות, שסוכניהן יושבים בכנסת ובממשלה,
העלו הצעה זו באש. בשבוע שעבר
ראיתי בטלוויזיה כיצד מתלוננים
נציגיהם של שירותי הכבאות בעיריות
השונות על חוסר משאבים ומשאבות. אבל
הם אשמים בכך בעצמם, מאחר שכל
אחד רצה להחזיק בממלכה הקטנה, העלו בה
והבלתי־יעילד, שלו.

מוזרה כיותר היתה דרכה של הצעה
אחרת שלנו, שגם היא עומדת עתה במרכז
דיוניה של ועדת־כגסת.
העולם הזה טיפל פעמים רבות בבעיית
הטרמפים לחיילים. ערכנו מיבצע ציבורי
(״תן טרמפ לחייל!״) אבל הבינונו שה־פיתרון
האמיתי צריך להיות ממלכתי :
הסעה־ חינם של כל חייל במדים בכל
אוטובוס ורכבת.
הצענו הצעה זו בראשית הכנסת ה־ששית,
בלוויית חישוב כלכלי שהוכיח שהדבר
אפשרי. היא הוסרה מסדר־היזם
ברוב גדול, על פי הצעת סגן שר־הביטחון
דאז, צבי דינשטיין. הממשלה, שהסיעה
את שריה במכוניות־פאר, קבעה שאין
כסף להסעת חיילים.
לקראת הבחירות של 1969 העליתי הצעה
זו בשנית• הפעם נבהלה סיעת המערך:
איך אפשר להניח להעולם הזה
שיהיה מזוהה עם הצעה כה סבירה ופופולרית
ן הטילו על חבר המערך להעלות
הצעה מקבילה, העבירו את שתי ההצעות
לוועדה, וערב הבחירות החליטו להעניק
לחיילים הסעה־חינם ברכבות.
בכנסת השביעית העליתי מחדש את
הדרישה לתת לחיילים את הזכות לנסוע
חינם באוטובוסים. הדרישה לא נתקבלה.
בכנסת הנוכחית ניצלו כמה ח״כים את
העדרנו, קפצו על המציאה שנותרה ללא
בעלים והציעו אותה בעצמם כהמצאה
שלהם, כמובן מבלי להזכיר אף במילה
אחת שמישהו קדם להם. ועדה של הכנסת
קיבלה סוף־סוף את ההצעה — ועכשיו
היא מונחת כאבן שאין לה הופכין.
מישרד־הביטחון, בעל תקציב־הענק המנופח
של 22 מיליארדים, מהם לפחות
3״ 2מיליארדים של שחיתויות וביזבוזים,
אין לו כסף למותרות כמו הסעת חיילים.
רחוקה כיותר מהגשמה נשארה ההצעה
המפורסמת ביותר שלנו: להכריח
את חברי־הכנסת לבוא לעבודה, לשבת
בישיבות המליאה והוועדות, להנהיג מני
יין־חוקי (״קוורום״) במליאה, או לקשור
את שכר הח״כים לעבודתם בפועל.
בעניין זה שום דבר לא זז. הכנסת,
היוצאת בשצף־קצף נגד כל ציבור־עובדים
הדורש שכר הוגן לעבודתו ומעז לשבות
לשם כך, שרוייה בשביתה איטלקית מתמדת.
בכנסת הנוכחית עוד ירדה הנוכחות
לעומת קודמותיה.
שמעתי לפגי כמה ימים את ישראל
ישעיהו חוזר׳ על מסך הטלוויזיה, על
הכזבים הישנים, כאילו מבלים הח״כים
את זמנם בוועדות, ששם נעשית העבודה
האמיתית, זכו׳ ונו׳ .מייד לאחר־מכן הראתה
המצלמה את החדר הריק של ועדה,
בעת ישיבתה.
האמת היא, כמובן, כפי שסיפרנו פעמים
רבות, שכימעט לעולם אין נערכת ישיבה
של ועדה בעת שמתקיימת ישיבה של
המליאה, וכי גם בוועדות נוכחים, לרוב,
פחות ממחצית מניין החברים.
חוששני שגס הרפורמה הזאת תצטרך
לחכות.

*11111

גבר אמיתי. אחד שיודע מה טוב.שיודע גם להשיג דברים טובים .
כוס גולדסטאר למשל. תוססת ומקציפה.
אם אתה גבר שכזה. שתה. שחה גולדסטאר-השאר כבר יבוא מעצמו

1111 לגבר 1:1לדנ 111 אר

מכתבים
בגו שד האדם השלישי

כולם שייכיב לאדיר!

ברצוני לבקשכם בקשה בלתי-שיגרתית.
נתגלגל לידי גיליון ישן של העולם הזח
ובו ראיון עם מי •שנודע כ״האדם השלישי״,
אברי אלעד (זיידנברג) ,המתגורר כיום
בלוס־אנג׳לם.
אשתו של אלעד ובנו, הראל, שהוא בן-
גילי, חיו בשכנות לנו באותן שנים בהן
נעדר אלעד מן הארץ (1955־ )1950 ואנו,
כמובן, לא ידענו דבר על אופי עיסוקיו.
באותה תקופה סייעו הורי במידה רבה
לאשתו של אלעד. שחייה לא היו קלים
באותן שנים.
ברצוני ליצור קשר עם הראל, שהיה
חברי בגיל צעיר ביותר. נראה לי, כי הדרך
הטובה ביותר לכך היא ליצור קשר עם
אלעד עצמו.
אודה לכם, איפוא, אם תוכלו לסייע לי
למצוא את כתובתו הנוכחית, כדי שאוכל
להתקשר עימו.
י. ש ,ירושלים
• כל מי שיש בידו לסייע לקורא י.
ש( .ששמו וכתובתו שמורים במערכת) לאתר
את זזברו־מילדות, מתבקש להתקשר
עם עורך מדור המיכתבים, שיעביר את
המידע ליעדו.

איש־השנה יהיה, ללא ספק, אריק שרון
(שר־הביטחון הבא של ישראל) .כל שאר
המנהיגים הם בועות-סבון. זהו האיש היחידי
בארץ שהכל יודעים שהוא שייך,
לפי הצהרתו, למיפלגה מסויימת.
אך גם אותם שאינם שייכים לליכוד,
רואים בו כמי ששייך להם׳ ואת עצמם
כמי ששייכים לו.
חנה לווין, תל-אביב

כל שחר!ן במר!ומו מונח
נראה שתחפושתו של השחקן יהודה
אפרוני, כפי שניראה בתמונה שהובאה במדור
אנשים (העולם ׳הזה )1975 היתר,
מוצלחת מאד. יותר מדי׳ אפילו.
אחרת, קשה להבין מדוע כתב מי שכתב,
בכותרת לאותה תמונה, שהשחקן

עיתון חלומי ומרענן
שמי הרצל צליק, ואני משרת אי־שם
בצה״ל. עתה, כשחברי ואני עוזבים את
היחידה, זה הזמן לבקשכם להפסיק את
מישלוח גיליונות העולם הזה, שאותם
קיבלנו ברציפות משך שנה.
אני רוצה לומר לכם שהייתם ממש
אגדיים. העיתון החלומי הזה הגיע אלינו
מדי־שבוע, וריענן קצת את המוחות ה־מייובשים
מכלי־התיקשורת האחרים.
חוץ מזה׳ אני מודה לכם ורוצה לציין
שזכיתם בעוד כמה עשרות אזרחים, שיקנו
מעתה את העיתון הזה כל שבוע.
תודה רבה וכל הכבוד!
הרצל צליל! ,צה״ל

מחכים לשידור חוזר

שמפו רויאל
ה שמפו ה איד אלי
לכל סוגי הש>ער;
ירוק -ל שיער יג ש
א דו ם -נגד קשק שי ם
כחול -לשיער ש מנוני ורגיל
צ הו ב ־ ב תו ספת מיע לימון ס ב עי

שמפו וויאל
זבה במקום ראשו!
בקניה הטובה והמוצר הנבחר

ונ ץ ***11

קשה היה שלא לשבת מרותק לתוכנית,
אשר שודרה ביום הראשון בשבוע שעבר,
וכשמה כן תוכנה :״התחלות קטנות של
דברים גדולים״.
זו היתה תוכנית שגילתה טפח מההיסטוריה
העשירה של העולם הזה, ואשר
הביאה שמץ מאשר עבר על העיתון האמיץ
לאורך כל דרך קיומו העצמאית, בניהולו
הנאמן של אורי אבנרי.
למדנו מתוכנית זו, שכל העיתונאים הנישאים
היום על גלי הסקופים והגילויים
הבילעדיים למדו, והתחילו דרכם זו, בעיתון
אשר מאז ועד היום נושא יחידי
את דגל ״ללא מורא וללא משוא-פנים״.
רבים הם שונאי העיתון, וכולם מאלה
שבשילטון, שיש להם מה להסתיר. אך
אוהדים לא הסר׳ והם באים מכל שכבות
העם, ומתרבים ביחס ישיר לגיל ולהשכלה
של הקוראים.
חבל שתוכנית מעניינת ומרתקת זו גד-
הסה בשעתיים, כאשר המאזינים הספיקו
לשמוע רק מעט־מעט ממה שצריך היה
להישמע. נקווה לשידור־חוזר של התוכנית,
ואולי אפילו לחלק ב׳ שלה, בנושא זה.
נשאר לי רק לאחל להעולם הזה הצלחה
בדרך שבה אתם הולכים, מפני שזוהי
דרכה של עיתונות עצמאית, אשר לעולם
צריכה לחקוק על דיגלה את סיסמתכם:
״ללא מורא וללא משוא-פנים״.
בצלאל ליגצ׳יץ, רמת־גן

בדיר!ה ביטחוגית זה טוב
ברצוני להגיב על הידיעה שפורסמה
במדור אנשים (העולם הזה ,)1974 בקשר
לבדיקתם הביטחונית של העיתונאי יובל
אליצור ורואה־החשבון דן בבלי, בשגרירות
ישראל בצרפת.
לדעתי, בדיקות אלו חשובות ומוצדקות.
כידוע, קל מאד לזייף •תעודות, ואין זה
מספיק שאומרים את השם, ומייד מותרת
הכניסה.
אם לא היו בודקים אותם כלל׳ לא מן
הנמנע הוא שלמחרת היתה מתפרסמת
כתבה, ששניהם באו לשגרירות ישראל בצרפת,
ולא עברו כל בדיקה ביטחונית.
אין זו פחיתות־כבוד לעבור בדיקה כזו,
ויש לברך על כך.
יואב מיכאל, תל־אביב

להודה אפרוני
פוקם איננו שייקספיר
הנראה בה, יחד עם אפריים קישון, בסצינה
מתוך הו הו יוליה, הוא דווקא יהודה פוקס.
כבודו של פוקס במקומו מונח, אבל זה
פשוט לא הוא.
יגאל מורג, צה״ל
ו• השחקן יהודה אפרוני — ראה גלופה.

בקופים ושלווה אולימפית
הזדעזעתי כשקראתי את הסקופ ״החברות
הוואדוציות של מפא״י״ (העולם הזה
.)1974 הזדעזעתי לא רק מעצם הגילוי של
העניין, אלא מעצם הרגילות שבה התקבל
הסקופ. הארץ לא נרעשה. אמות-הסיפים
לא זעו. אני מתאר לעצמי שהקוראים
שקראו את הסקופ, קראו אותו כשהם לוגמים
להנאתם בשלווה אולימפית כום־קפה
מהביל.
ככה זה. הפכנו מדינת־שחיתות נוסח
אמריקה הדרומית. נקודה.
לפי דעתי, כל העיתונים בישראל מכורים
לשטן (השילטון) .מי שנותר כשושנה בין
החוחים הוא העולם הזה׳ ועליו לצאת למערכה
ציבורית להסגרתו של טיבור רוזג-
בוים לישראל, ולהכריח אותו לגלות מיהם
הפושעים והגנבים שמכהנים עתה בשילטון
(ואלה שכיהנו).
גנב שפרץ לקיוסק, יושב כמד, שנים
טובות. גם הגנבים־סופר יושבים, אבל ב־סאלוך
שרד ממוזג־אוויר. הגיע הזמן לשים
קץ לזה•
יום!) שוורץ, בני־ברק

חזון אחריודהימים
רבותי, אנשי העולם הזה, הנה זה בא:

מכתבים
חזון אחרית־הימים. כן, ניחשתם! חשלום
המייוחל !
ואם לא במציאות, אז לפחות בידיעות
אחרונות של ד״ר חרצל רוזנבלום, חותם
מגילת־ד,עצמאות. בידיעה בעיתון זח, מיום
,30.6.75 אפשר חיה לקרוא:
״בראיון לטלוויזיה הערבית (הכוונה
היתה, כמובן, לשידורי הטלוויזיה הישרא לית
בערבית) אומר שר־הביטחון, :איני
מסוגל למצוא קו במפת הגדה, שיתקבל
על דעת היהודים והערבים כאחד!״׳
עכשיו נותר רק לחכות לראיון משותף
עם סאדאת ורבץ בתוכנית מוקד — של
הטלוויזיה הישראלית.
ולי בא, סתם כך, לטייל בקאהיר, בדמשק
ובביירות. מתי?
ד. ברי־חיים, ירושלים

׳ מוווו ההה ״ קוויו ת
1111וומעומסן ״
11ה הז ד תגו ח 17111

לרכוש אחד ממוצר׳ קריסטל המעולים במחיר מוזל
היכנסי עוד היום ורכשי

בין ברלין?ירושלים
אין כל הקבלה בין מצבן של ברלין
וירושלים.
ברלין היא עיר המייושבת על־ידי אותו
עם: הגרמנים. ירושלים היא עיר המייו־שבת
על־בני שני עמים: יהודים וערבים.
ברלין מחולקת על־ידי מחסום פיסי: הומה
מבטון. ירושלים מחולקת על-ידי מחסום
לאומי־תרבותי: שני עמים בעלי דת, שפה,
מסורת, ושאיפות לאומיות מנוגדות.
ברלין חולקה בניגוד לרצון תושביה !
ירושלים אוחדה בניגוד לרצון תושבי העיר
הערביים.
יואב תדמץ, בני־ברק

למי להודות ע? מצנדחביש
לפני כשבועיים נתן נשיא מצרים, אנואר
אל־סאדאת, ראיון למיספר רישתות־טל־וויזיה
של המערב. אי־אפשר היה שלא
להרגיש שהוא כן, מה־גם שההצעות שלו
היו קונקרעיות, והפרשנויות שלו על יחסי
ברז׳נייב־קדאפי היו רחוקות מלהיות מחמאות.

הנשיא ג׳ראלד פורד עדיין לא זרקאת ישראל לכלבים, אנו יכולים להודות

מכונת כביסה ׳׳ליידי״

מקרר פרזידנט

גם בעוד 20 שנה
תהיי מאושרת עם

תנור בישול ״פריגס״

מנעו להבט חון
הסוגר 4צידי הדלת
תמנון
מחיר פרסומת
קצר וצמוד

אברהם קופל
מחמאות קונקרטיות
על כך למצב־הביש שבו נתונות ארצות
נאט״ו זארצות־הברית, מתורכיה (דרך איטליה)
ועד לפורטוגל. ארצות־הברית לא
תהיה מעוגיינת בחיסולה של ישראל ברגע
זה, כל עוד כל בסים מערבי, מהאיים האזוריים
ועד לדיאגו גארסייה, נתון לחסדיהם
של שמאלנים ולאומנים.
אכרהם קופל, אנטוורפן, בלגיה

־4 0/ו ריבית שנתית מצטברת
או־/״4י $ריביתד ססו הצמדה
של הקרן למדד.

האשלייה הגדולה
עם פרוץ מילחמת ששת־הימים, הכריז
מר לוי אשכול שמדינת ישראל אינה נושאת
עיניה לכיבוש שטחים, אלא להסרת
האיום הצבאי. עד , 1967 הייתה משאת-
נפשה של ישראל שלום עם הערבים בגבולותיה
הצרים. לאחר הניצחון הגדול,
התגברה התפיסה שניתן להחזיק במקל
משני קצותיו: גם שלום, וגם שטחים.
מאז, ממשיכה אשלייה זו לשלוט בישראל,
ולסכל כל פיתרון שעד 1967 היה מתקבל
ברצון.
ישראל חייבת להבין, שאין כל הקבלה
בין שינויי הגבולות שנעשו באירופה ל-
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 1976

(ללזפקידים ל$0-ז!ודש1
התכנית היחידה
הנותנת ברירת הצמדה
נגולאחר 4ג ח 1דש

הבנק הבינלאומי
* *1הראשון לישראל בעיי

טניף ראשי: שד, רוטשילד 9נ וז״א, טל2? ( 2>1 .

־ 375.ל י
לתושבי גוש דן בלבד

03-721789
ז אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב מלמה ,30 יפו[
טל 827621 .

מכתבים
(המשך מעמוד )8
אחר מילחמת־העולם השנייה. לבין שירטוט
מפה חדשה במיזרח־התיכון. באירופה, המדובר
היה במדינות שמבחינת עוצמתן
במונחי שטח ואוכלוסייה, יכלו לכפות את
שינויי הגבולות על המנוצח.
לא כן, לצערי, המצב באיזורנו. הפרופורציות
כאן מבחינת שטח׳ אוכלוסייה,
אוצרות־טבע ותמיכה בינלאומית, שונות
לגמרי — לרעתנו.
לכן, על ישראל להתנער מהאשלייה
הגדולה, ולהכריז שהיא מוכנה, בעד שלום
אמיתי, להחזיר הכל. אין כל סיבה לפחד
מז׳נבה, ומהסדר כולל המחייב מהפכה
בגישת שני הצדדים.
גד גוראל, הרצליה פיתוח
ת שו בהל 3רי ד גאדל
כרוב העם היושב בציון, נדהמתי לקרוא
את עיקרי מימצאיו של מר נאדל
(העולם הזה ,)1972 כשם שהתפלאתי לר-

ס ו סי ם ד*ריעקנסין

התנצחות ללא מוצא

113¥6 3 § 0 0 4
סיגריות״טיים״ נמכרות יותר
מכל יתר הסיגריות גם יחד
ויש סיבה טובה לכך-
סיגרית ״טיים״ באמת טובה
תקרובת אמריקאית. תוצרת דובק.קרבות לאיכות

אות (באחד מימי השבוע שעבר) את הכתבה
שלו על האפשרויות (בזדון ובשוגג)
למהול דלקים שונים בתחנות־הדלק —
על הקשר בין שני דברים אלה, בהמשך.
מר נאדל עשה מה שמכונה במדעי הטבע
״מחקר מקרים״ (הנעשה כימעט לפני כל
מחקר רציני, על־מנת לברר את כיווני
המחקר הרצויים) ,ואכן עלה מר נאדל
על אחד ה״שירטונים״ החשובים ביותר
במערכת, ואין אלה שיעורי־המס הגבוהים
ו/או הסחר־מכר (שוועדת פרום׳ בן־שחר,
עם כל הכבוד. מתיימרת לנסות לפתור)
אלא הצד התיפעולי־טכני של המערכת.
כשם שבעיית הובלת הדלק היא בעיה
של תיכנון וחשיבה־מראש על האפשרויות
השונות, כמוה גם גביית־המיסים. מר נא-
דל נגע בקצה עטו בפיתרון המתבקש :
איחוד הגבייה של המוסד־לביטוח־לאומי,
מס־הכנסה, מס־רכוש ומס־השבחה. אך אני
אינני מתכוון לאיחוד המינהלי בלבד. כוונתי,
בראש-ובראשונה, להאחדת טכניקת
הגבייה, יצירת אפשרות של דיווח בין-
מחשבים (של הביטוח־הלאומי, מם־הכנסה,
רכוש, שבח ומישרד־הפנים) ,אשר ימנע
״בריחתם״ של נישומים ממערכת־הגבייה.
הפיתרון, כאמור, הוא פשוט למדי מבחינה
טכנית, אך לא יוכל להתבצע בארצנו
שימי שנותיה ,50 בקושי, וחוקיה
מאובנים כחוקי ההלכה היהודית. הפיתרון
שהצעתי איננו זר לאנשי המחשבים, אך
איננו מתבצע, משום שהמחשב ראשית כל
מסמל את סטאטוס המישרד שבו הוא
מופעל (וזכורה פרשיית מחשב מישרד־החינוך
השנה) .שנית בא המחשב (בהרבה
מיקרים) למלא ״חור״ בתקן מצבת כוח-
האדם.
אני תיקווה כי הערתי־הארתי זו תניע
מישהו לחקור בדבר האפשרויות הגלומות
בביצוע הפתרון שהצעתי לבעייה, בצד
(לא במקום!) חשיפת מימדי הבעייה —
דבר החשוב כשלעצמו, אך איננו הפיתרון
מפני ששום התנצחות בין חוקר כמו מר
נאדל לבין אנשי המימשל, לא תוביל לשום
מקום.
או רי ביי ל, נתניה
ה עו ל ם הז ה 1976

האם יהיה ח״ם הרצנו. נציגנו האחרון?
וביניהם הנייטרליים והאדישים שיכלו להקהות
את חודן של החלטות שליליות.

111111

ין מה לקנא בחיים הרצוג, היוצא
^ לייצג את ישראל באדם.
הנציג הראשון של ישראל באדם, אבא
אבן, הצטלם ב־ 12 במאי 1949 לצידו של
משה שרת, כשהונף לראשונה דגלה של
ישראל לפני ארמון האדם, עם קבלתה
כחברה ה־ 59 באירגון העולמי.

ייתכן מאד שחיים הרצוג יצטרך
להצטלם בתמונה ההפוכה —
כאשר יורד דגל ישראל מתורן ה־או׳׳ם.
הסכנה
של גירושי ישראל מעצרת האדם
וממוסדותיו, אם לא מן האירגון עצמו,
מוחשית מאד.
(מן האדם עצמו אפשר לסלק מדינה רק
בתוקף החלטה של מועצת־הביטחון. החלטה
כזו לא תיתכן כל עוד מוכנה אר־צות־הברית
להטיל עליה וטו).
*• ש המגיבים על אפשרות זו במשי־כת־כתף.

מהן

האו״ם קיים, למרות חולשותיו
המחרידות, מפני שהאנושות כולה
רוצה כקיומו. הוא ממחיש אידיאל
אנושי החוצה גבולות ומחיצות —
הכמיהה לסדר עולמי, לשילטון־חוק
עולמי, למימשל עולמי כלשהו ש־ימנע
מילחמות ורעב.

האדם רחוק מלהגשים אידיאל זה. אבל
מי שמתנקש באדם, מתנקש באידיאל —
ומיליארדים ישנאוהו על כך. האדם אינו
יכול להזיז אף אוגדה אחת — אבל הוא
יכול להשפיע על דעת־הקהל בארצות
רבות. ודעת־קהל זו, באותן ארצות, משפיעה
על החלטות של ממשלות, על מישלוחי-
נשק ועל הסדרים כלכליים.
אם תגורש ישראל מן האדם, לא יביא
הדבר כלייה על המדינה. לא האדם הקים
את ישראל, אלא צה״ל, ולא האדם יחסל
את ישראל. את זאת יכולים לעשות רק
הישראלים עצמם, אם יעלו על דרך של

האיבה ולהגביר את הידידות.
חוששני שרוב נציגינו כאו״ם,
ויותר מכולם יוסף תקוע, עשו את
ההיפן־.
אמרתי לתקוע לא פעם שאני מבין את
בעיותיו יותל מכל אדם אחר בישראל,
מפני שמצבי בכנסת היה דומה מאד למצבו
שלו באדם. כמוהו, הייתי. סיעודיחיד.
ידעתי שההצבעה נגדי מובטחת מראש.
היה ברור שגם אם אשמיע דברים חכמים
כשלמה המלך ואצטיין בכושר־הנאום של
דמוסתנם, לא אשנה שום הצבעה.

אד למדתי שגם בתנאים אלה
אפשר להשפיע, לנטוע רעיונות שיבשילו
בעבור זמן, לטפח יחסים
אישיים ולנצלם למען המשימה, לאזן
נטיות שליליות של יריבים כעלי
כוח פרלמנטרי גדול לאין־שיעור,
לפעול הרכה מעבר לכוח המיספרי
הכימעט־אפסי שהיה לנו.

ההגדרה הנושנה של האירגון
כפי דויד בן־גוריון — או״ם־שמום היא כחלל. כיום
מרחפת
--עדיין ממי.
—ז מ־ן 4ת
~כנחמה, בטרם תיפול ממש נשמעת
המכה.

כעצם, לשם מה לחכות ץ למה
לא לפרוש מייד, כטריקת־דלת,
לפני שיגרשו אותנו ז

זוהי המציאות — אולם זוהי
מציאות שיטחית. מתחתה יש
מציאות אחרת• ,טפל המתעלם ממנה
מסתבן כנפשו.

^ 4ימרתו המפורסמת של סטאלין -
״כמה אוגדות יש לאפיפיור?״ נכונה
גם לגבי האדם.
סטאלין עצמו למד זאת על בשרו. פעם,
בהתקפה של רוגז, ציווה על מישלהתו ל החרים
את האדם. זה היה בראשית מילח־מת
קוריאה. האמריקאים ניצלו את העדרם
הזמני של הסובייטים מן האדם בפיקחות
רבה, וקיבלו אישור מטעם מועצת־הביטחון
לנופף את דגל האדם מעל לצבאם. העובדה
שכוחות ארצות־הברית ובעלות-
בריתה יכלו להעניק לעצמם מעמד רשמי
של ״כוחות האדם״ ,העניקה להם יתרונות
רבים. עד היום רואים הסובייטים בפרשה
זו את אחד המישגים הגדולים של סטאלין.

האדם הוא מרכז הציבעוגיות העולמית.
הרושם הראשון המהמם את עיני המבקר
במרכזו הוא הריבוי העצום של פנים שחומות,
שחורות, צהבהבות. הצבע הלבן (ליתר
דיוק: הוורדרד) נמצא בו במיעוט
קטן, כמו בעולם עצמו.
מפתח האדם נמצא בידי עמי אפרו־אסיה־לאטינו-אמריקה,
גוש העמים הרוחשים
חשד עמוק (ומוצדק לגמרי) לעולם
המערבי הלבן, שניצל אותם באכזריות כה
רבה במשך זמן כה רב. בשביל אלה, האדם
הוא הזיכה העיקרית לביטוי מאווייהם.
והנה באה ישראל לפורום זה דווקא,
כשהיא מופיעה בדמותם החייה של ״אנגלו־סאכסים״
מושבעים, בעלי דיבור סופר־אנגלי,
כאילו רצתה לאשר את טענות הערבים
שישראל היא מדינה נחלנית־לבנה,
סוכנות קולוניאלית ובובה אימפריאליסטית.

שלושה נציגים — אבא אכן,
ארתור לוריה ומיכאל קומיי נולדו
בדרום־אפריקה, המדינה הנחלנית
השנאה ביתר בעלם השלישי.

הרצאה משעממת של איש כמו
אליהו שיטון היתה משפיעה פי
אלך יותר מנאופ-תוכחה מבריק
של יוסך תקוע, כאנגלית מזהירה,
שהעניק אורגזם נפיטי לכותבי מא־מרים־ראיטיים
כישראל.

^ ני סכור כי מחשבות מסוג זה הן
מוטעות מעיקרן, ויש בהן כדי לפגוע
במעמד המדינה ובביטחונה.
אין לי אשליות לגבי האדם. ביקרתי
לא פעם בביבר־הזכוכית שעל גדת־הנהר
המיזרחי.

כמו בכנסת, אין חבריו מצביעים בהתאם
למצפונם, אלא בהתאם לאינטרסים קטנוניים
ועלובים. לרוב אין למצביעים מושג
על מה הם מצביעים. אילו היה ישוע הנוצרי
מופיע בעצרת האדם, או ירמיהו
הנביא בכנסת, היו שניהם נזרקים החוצה
על־ידי הסדרנים, לקול רעמי־צחוק של הצירים.

ייצגו, בולם, את ישראל ה•
לכנה-הלכנה.

תקוע בא מן המושבה האירופית של
שאנחיי שלפני המהפכה, התחנך בהאר־ווארד
ונשמע כשריד העליונות הלבנה בעולם.
עכשיו בא חיים הרצוג, יליד דאבלין
האירית וחניך לונדון.
הנציגות באדם היא החלון לעולם השלישי.
האם לא יכלה ישראל לשגר לשם
אף נציג אחד שצבע עורו שחום, שסיגנונו
מיזרחי ושחזות־פניו מעידה עליו שהוא
מייצג מדינה השוכנת באסיה, הרוצה להשתלב
בייבשת זו, ושרוב־רובם של תושביה
הם ילידי אסיה ואפריקה י

מה זה האדם? במה הוא יכול לעזור או
להזיק לנו? איזו חשיבות יש לו ביכלל?
האדם רוצה לסלק אותנו? תפאדל.
שיסלק.

האו״ם הוא מהדורה גרועה עוד
יותר של הכנסת. מיספר הנוכלים
עולה כו על מיספר האנשים ההגונים,
הכסילים מרוכים כו מן החכמים,
ודיברי הכזב והצביעות מטביעים
בו את דכרי־האמת המעטים.

* יתה לבל נציגינו באדם תכונה
1 1משותפת אחת, שכימעט איש אצלנו
לא שם לב אליה בעוד מועד.

ך אל נגזים בהאשמת הנציגיס
> £מם. יהיו מישגיהם כאשר יהיו,
כאיך וכאפם לעומת המישגה הגדול
עצם מדיניות הממשלה, המדיניות
או״ם־שמום.
אי-אפשר לייצג באדם בהצלחה מדיניות
של זילזול בעולם השלישי, של הזדהות
טוטאלית ובילעדית עם מדינת־העל המערבית,
של התעלמות משאיפות העולם הערבי
גם כשהן צודקות, ובעיקר של התכחשות
לעצם קיומו וזכויותיו של העם הפלסטיני.

עצי

12.5.49 שרת, לו רי א, א בן ו דוי דהכ הן לי ד מ רכז ה או׳׳ ם
טירוף, יסתבכו בהרפתקות שלוחות־רסן,
או יתנוונו מבחינה מוסרית.
אבל האדם עזר מאד להקמת ישראל,
והוא יכול לפגוע מאד בקיומה. הוא עזר,
מפני שנתן לה ברגע המכריע לגיטימיות,
שהיתה חשובה מאד לרכישת דעת־הקהל,
להשגת תמיכה מוסרית וחומרית, לקבלת
נשק וכסף במילחמת־העצמאות.
כיום עלול האדם לתת אותו סעד עצמו
לאויבי המדינה, ולשלול אותו מישראל.

מי שעוזר לתהליך זה — ולו
מתוך זילזול או רוגזה, מוצדקים
בבל שיהיו — מקבל על עצמו אחריות
בכדה.

ין זו בושה לשמש מטרה לגינוי
של האדם — אבל אין זה גם כבוד
גדול.
כל נציג של ישראל באדם, מאבא אבן
ועד יוסף תקוע, יכול לטעון לזכותו כי הוא
היה נתון במצב פרלמנטרי בלתי-נסבל.

זה נכון. אכל תפקידו היה ל ש
פ ר את המצב הזה, לא להרע
אותו. היה עליו לפעול כתוך הנסיכות
הקשות בדי להשיג את המכסימום,
להקטין בבל האפשר את

יכולתי לצאת מגידרי כדי להרגיז את
חברי־הכנסת, להשניא את עצמי על הצבועים
והמתחסדים שדיבריהם צרמו את
אוזני. הייתי בוודאי נהנה מזה. אך שאלתי
את עצמי פעמים רבות: האם אני עוזר
בכך לעניינים שבאתי לייצגם כאן? האם
אין משימתי מחייבת אותי להתאזר בסבלנות
עילאית, לפעול באורך־רוח ובהתאפ־קות,
גם כשזה נוגד את נטיותי האישיות?
באותו מיבחן עמדו כל נציגי ישראל
באדם, ולעיתים קרובות נכשלו בו. הם
העדיפו את הפופולריות בבית. הם ראו
לנגד עיניהם את הכותרת בגליון המחר של
מעריב וידיעות ־אחרונות. אולי חשבו בהקשר
זה גם על עתידם הפוליטי האישי בישראל.
אך תוך כדי כך הם עזרו לאויבי
המדינה להרוס את עמדותיה של ישראל
באדם.

עלה עד כולם יוסך תקוע.
בארץ התלהבו מהתקפותיו המילוליות
האולטרה־קיצוניות על הסובייטים והערבים,
בסיגנון של ״עליהום !״ והתקפת חיל־פרשים.
בטלוויזיה הישראלית, זה חימם את
הלבבות. אבל סיגנון ארסי זה, שנשמע כביטוי
עליון של שחצנות ישראלית אופיינית,
השניא את תקוע — ואת המדינה כולה
—.על רוב רובם של הנציגים באדם,

בתוככי האו״ם, מוכרחה מדיניות
זו להוביל, כסופו שד דבר,
לאסון. עיתוי האסון היה רק שאלה
של זמן.
ליוסף תקוע יש מזל. הוא חמק מביתן-
הזכוכית בדיוק ברגע האחרון, לפני ההתמוטטות
הסופית. מחדר הנשיא של
אוניברסיטת באר־שבע יוכל להתבונן בהנאה
בגורל יורשו.
חיים הרצוג נשלח עתה למשימה בלתי-
אפשרית. גם גאון לא יוכל לתקן את אשר
נעשה במשך דור, מבלי לייצג מדיניות
חדשה לגמרי. מדיניות כזאת אינה קיימת
כיום במישרד ראש־הממשלה, מי שהיה
שגריר בוושינגטון, ולא כל שכן בצריפים
הרדומים של מישרד־החוץ.
הרצוג ידבר, מטיבעו, בסיגנון מתון הרבה
יותר מאשר קודמו. הוא ״בריק פחות
וירגיז פחות מאשר אבא אבן ויוסף תקוע.
אך הוא איש־מימסד מובהק. הוא כבר הוכיח
שבכוונתו לייצג את הגישה הישנה,
המעלה ריח של עובש וריקבון.

האם הוא יהיה נציגנו האחרון
באו״ם?
ייייי

מנתבים
עדייה ער שירטון
הכתבה על הפרופסור וו!סטודנטית (העולם
הזה ,)1975 לעניות דעתנו, לא היתד,
במקומה, ואנו מתפלאים על כך שהשבועון
עלה ״על שירטון״ ,כאשר נפל בצורה כזו
על סיפור שמקומו בוודאי לא יכירנו
בעיתון זה כיום.
יצחלן שתיל, באד־שבע
מירי מנוח, תל־אביב

.בלי

תפנית כהתייחסות

בעיקבות מאמר־המערכת של אלי תבור
(העולם הזה )1974 על יום הראשון הגדול
של העולם הזה בשידורי־ישראל, הנני להאיר,
להעיר ולגלות:
נכתב שם :״אבל ביטול החרם על העולם
הזה הוא חלק מתפנית בהערכה ובהתייחסות
לשבועון זה״ .זה נכון, אבל
לא כל האמת. לדעתי• ,תפנית זו באה
בעיקר בעיקבות מהפכה גדולה של העולם
הזה, בהתייחסותו והערכתו לגבי במה־וכמה
נושאים.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, ובעיקבות
הבחירות האחרונות לכנסת, הפך העולם
הזה מיקצועי ואמין יותר, ושלא כבשנים
עברו דחקתם לקרן־זווית את הצד המעי
(השער האחורי) ,והצד המדיני והביטחוני
תופס כיום מקום מירבי.
איש מישרד-החינוך הדליף לי ידיעה
האומרת ששר־החינוך התלונן בפני מנכ״ל
שידורי־ישראל על ״יום העולם הזה״ ברדיו,
וביקש פרטים בעניין.
כני דרור, ירושלים

לולינות!.״

הגיע הזנו! שתפסיקי את תרגילי הלוליינות ב מ קו ר שלך.

בואי וראי את מקרר ההקפאה החדיש
כיצד ניתן לנצל את מידותיו הנרחבות ואת חלוקת ה שטח הנכונה שלו,

0 /נ£ו/

מקרר הקפאה 1=8 0 3 7סעו
תוצרת ארה ב
שיא השכלול בשיטת הקירור,בני צול ת,ב תפעול ובנוחות:
* אין הצטברות קר חבתאהה קפ א ה ובמקרר עצמו.
* איו צורך בהפ שרת המקרר ואין נזילות מים.
מנוע אוריגינל 0165,220 50 €ללא צורך בטרנספורמטור,
חסכוני בח שמל ו מונע התחממות.
4 ה שרות המעולה והמסור
ל־של
ד 2בישראל.

ריענון מקורות אינפורמציה
הכתבה (העולם הזה )1975 שתיארה את
הוויכוח בתנועת תנלת־אדום לגבי הקמת
מוקד, מעידה על הזדקקותו הדחופה של
כותבה לריענון מקורות האינפורמציה שבידיו.
כיוון ששמי שורבב לכתבה הנ״ל
כמי שמנהיגה את ״הפלג הימני״ בתנועה,
עלי לציין: זוהי שטות והבל לעסוק בחלוקה
מעין זו, לא-כל-שכן להציב אותי
במקום הנ״ל.
מוסף, ח״כ מאיר פעיל אעו נכלל,
לשימחתי, בין האישים שהנחילו לי אכזבה
פוליטית, או אחרת. כיוון שכך, איני יכולה
לפרש את הניסיון לסכסך בין ח״ב מאיר
פעיל לביני, באמצעות עיתוגכם, אלא
כניסיון אווילי.
ניכה •לניר, תל-אביב
• אין העולם הזה צד בסיכסוכיס פנימיים
במיפלגות. הוא מדווח לפי מיטב
המידע הנמצא ביד! /שאינו זהה תמיד עם
טענותיהם הפומביות של עסקני המיפלגווז
עצמם.

לקנות את הישראלי המכוער

לב חיר תך ב־ 4גדלים:
4ו4 ,ו 8 ,ו,ו.)).22-טם נבונים; ובמבחר צבעים:
לבן,נ חו שת עתיקה ירוק אבוקדו או צהוב.

אספקה מיידית!
מעתה,גם בקנותך מיזרר-

אמצי א ת
רח׳ מודיעין ,19 בני־ברק, טל 799114 .

תוצרת גרמניה 66161ק 6 6ס )) 83111^116)11

(ר שימה חלקית )

סו פ ר

ס לון מ רכזי

ס לון ע רו סי

תל־אביב

תל־אביב

חולון

אלנבי

122

בן־י הו ד ה

שנקר 42

ב חנויות
בכל
סו כנויו ת

1310־ 12

שבתי זה־עתה מזירת האימים, הדם, הפצועים
וההרוגים, בעיקבות המעשה המתועב
והמזעזע של פגיעה באנשים חם-
רי־מגן, על-ידי מחבלים צמאי־דם, בקירבת
כיכר־ציון בבירת ישראל.
הייתי עד־ראייה למחזה האיום, ועודני
כולי מזועזע ממה שראיתי. היה זה פרי
האיבה של 28 השנים האחרונות בין העם
הישראלי והמרחב הערבי, במיזרח־ר,תיכון.
מזעזע היה להיווכח שוב ושוב ששני
הצדדים, גם הישראלי וגם הערבי, מנט רלים
בכוח בל סיכוי להסדר-שלום, ול-
בלימת שפיכות־הדמים של אלפי צעירים,
המשלמים את מחיר האיבה הנוראה.
כאשר חלפתי בכיכר שליד עיריית ירושלים,
ראיתי איך נהג מכונית מפוארת,
שעשה רושם ״מכובד״ ,מוציא את ראשו
מחלון מכוניתו וקורא לעבר ערבי עובר־אורח
:״בן־כלבה בערבית, כמובן.
ראיתי גם ערבים שהעדיפו לחזור ל בתיהם
שבחלק השני של העיר דרך שדות,
ובלבד לא להיראות, מחשש שייפגעו. ראיתי
שני ערבים צעירים שהסתתרו בחדר-
מדרגות, עד שוך סערת השעות הראשונות
לפיגוע המזעזע.
מה שפל אחד יכול היה לראות בלי בל
התאמצות, היד, העיניים המבוהלות של
הערבים שחזרו ממקומות־עבודתם, ואת ההשפלה
הנוראה שהיא מנת־הלקם בעת
כזאת — פרי חייהם במדינה לא שלהם —
או, יותר נכון, תחת שילטון זר ישראלי.
לדעתי, באותה מידה שיש לגנות את
הטבח הנורא, את אלה שביצעו אותו והעומדים
מאחריו, כך יש לגנות את הישראלים
המכוערים, אלה שחיכו עד זוב-
דם ערבים ישראליים, שכל חטאם היה
ששבו ממקומות־עבודתם.
ד. חלמיש, ירושלים
העו ל ם הזה 1976

״אשור״
תייבא

בכמח פרשיות שנחקרו על-ידי המכס, התברר כי יבואנים של חומרי-גלם היו
מנצלים את העובדה שייבוא עבור מערכת־הביטחון פטור ממסים ומהיטלים. הם
היו משתמשים למשרות לא־צבאיות בחומרים שהוצהר עליהם כי הובאו ארצה
עבור הביטחון, ללא מסי יבוא. בדרך זו היו יבואנים מרוויחים ריווחי-עתק כתוצאה
מאי״תשלום המסים על חומרי־הגלם, ומכירתם במחיר הכולל את המסים שכאילו
שולמו.
כדי לסגור פירצה זו הוחלט לאחרונה כי כל היבוא של חומרי גלם עבור
מערכת הביטחון יהיה ככל יבוא אחר, וישולם עליו מס והיטל מלא. בשבוע שעבר
פורסמו הוראות המכס בעניין זה. אולם להוראה זו נוספה פיסקה הקובעת כי
יבוא מוצרים מוגמרים עבור מערכת-הביטחון יהיה פטור ממסים — אף שעד כה
היו חייבים במק.
פיסקה זו חמורה ביותר• היא תאפשר מעתה למערכת־הביטחון לייבא מוצרים
בחו״ל עבורם שולם בדולרים, במקום לקנותם בתעשיה המקומית בלירות.
מערכת הביטחון החלה לאחרונה לקנות בחו״ל מוצרים במקום בארץ, מפני

כבש קפוא
חברת ״אשור״ זכתה במיכרז של מיש-
רד״המיסחר־והתעשייה לייבא 200 טון
טלאים לקראת החגים. חברת ״אשור״
היתה היחידה שיכלה לספק טלאים ב־מישקל
עד 8קילו הרבע הקידמי, בעונה
זו של השנה, בה אין המלטות .״אשור״,
השייכת למישפחת אפריים אילין,
הכינה מבעוד־מועד מלאי גדול של כבש
שחוט כשר.
הכבש מייובא מארגנטינה. משם מתחדשים
עתה מישלוחי הבשר הקפוא של
בקר, לאחר שהרב דוד נשר פתר את
בעיית חיתוך ריבעי״הבקר בצורה שתשביע
את דרישות הכשרות, ותאפשר לייבא
רבעי״בקר עם מרבית הצלעות, הכוללות
את בשר הסטייקנם.
מישלחת רמת־דרג של מועצת הבשר
הארגנטינאית סיימה בימים אלה את
ביקורה בישראל, בבדיקות של דרכי פרי׳

יכואן אילץ
ראיית־הנולד
קת הבשר ושיווקו. המישלחת חתמה על
חוזה שנתי חדש עם מישרד־המיסחר-
והתעשייה, המבטיח המשך אספקת בשר
מפורק מעולה.

מטאטא חוש ־ מטאטא היטב
נגיד ״בנק-ישראל״ מינה את מיכאל
בן־עמי כדוברו החדש של הבנק, לאחר
שלדעתו לא הצליחה הדוברת הקודמת,

שר־הכיטחץ סרס
צוחק מי —
שתקציב הביטחון בלירות מוגבל ונתון לפיקוח בישראל, בעוד שהחקצבות לייבוא
מאושרות על-ידי חברי ועדת״הכספים של הכנסת ללא בדיקה רצינית ותוך עמידת דום.
כך, למשל, הזמינה מערכת הביטחון בימים האחרונים אהלים וחגור צבאי
ב־ 3.5מיליון דולר, למרות שמוצרים אלו מייוצרים בארץ עבור צה״ל משך שנים רבות.

בן־עמי הוא ידיד אישי של

מחליף ל״ליילנד
המחסור ברכב לקציני צח״ל נובע משני
גורמים, שאינם תלויים בצח״ל. ה אחד:
הרכב מסוג ״דוכס,״ מייוצר ב־מיפעל
״אוטוקרס״ לשעבר, שנרכש על־ידי
מיפעלי-חרכב של ״כלל ״.עד כה סופקו
החלקים להרכבת הרכב על״ידי חברת
״ליילנד,״ אולם עם העברת הבעלות הפסיקה
״ליילנד״ לספק את החלקים, ועל
המיפעל חיה למצוא מקור אחר לחלקים,
בעיקר למנוע ולסרן-האחורי. בעיות אלו
נפתרו עתה לטווח ארוך, ותוך זמן קצר
תחודש הספקת ה״דוכסים״ לצח״ל.
הגורם השני: לצה״ל חיה הסכם עם
חברת ״פיאט,״ שלפיו קנה צח״ל לקציניו
מכוניות ״פיאט״ בשיטת שכר־מכר.
״פיאט״ מכרה לצה״ל מכוניות, והתחייבה
לקנותן חזרה כעבור שנתיים.
התברר ל״פיאט״ כי חבלאי של הרכב
כה גדול, שאין חעיסקח כדאית, והיא
מסרבת לחדשה עתה בתנאים שצח״ל
מוכן לתת. עתה מחפש צה״ל גורם אחר
שיספק רכב לקציניו, ועד שלא ייחתם
הסכם — לא יהיה רכב.

המשווקים הקודמים היו מעוניינים
לצאת מן השיווק בגלל המשבר הממושך
בענף, שחייבם להחזיק מלאי גדול של
לבידים, הנאמד ב־ 35 מיליון לירות. על
השיווק התחרתה גם חברת ״כור,״ אולם
״המשביר-חמרכזי״ הציע תנאים טובים
יותר.
לאחרונה מסתמנת עלייה בהזמנות של
לבידים מחו״ל, בעיקר מבריטניה, שהיא
ארץ־חייצוא הגדולה והעיקרית של ישראל.
המלאי שחיה בארץ זו נגמר, ושוב
החלו מבקשים הזמנות מישראל. אומנם,
מחירי הלבידים נמוכים, אולם היצרנים
כאן מעדיפים לייצא במחיר נמוך מאשר
לייצר למלאי.

מנכ״ל

הנימנה עם חוג הידידים של צבי רכטר
ומשה זנבר.
מנכ״ל התעשיינים פלג תמיר אישר, כי
ברעמי הוזהר כמה פעמים על־ידו, לאחר
שהתברר כי הוא עוסק בעבודות נוספות
ללא קבלת אישור. מדי־פעם אילץ תמיר
את ברעמי להפסיק את הלובינג הנוסף
שעשה.

לאחר עשרות שנים החליף שיווק הלבידים
בישראל ידיים, ועבר לידי ״חמש-

מיכאל בן־עמי עבד קודם־לכן כעוזרו
של מנהל מחלקת״חחסברה בהתאחדות-
התעשיינים, יוסף סריג. בתפקידו זה
קיבל כמה פעמים אזהרות, חן מסריג
והן ממנכ״ל התעשיינים אלוף־מישנה
(מיל ).פלג תמיר. האזהרות באו לאחר
שהתברר כי נוסף לתפקידו עושק בן־עמי
גם במסע יחסי־ציבור לטובת צבי רכ־טר,
מנכ״ל ״סולל־בונה״ לשעבר, ונגד
״בנק־הפועלים.״

״הבנק הבינלאומי הראשון,״ דויד גילן,

המשביר ישווק לבידים ביר־חמרכזי.״ עד כה חיה השיווק מרוכז
בידי חברח שבעליה חיו מישפחות
קרמרמו״יחודאי, בעלות מפעל ״עץ-
לבוד״ ; יחד עם מישפחת ישראל סח״
רוב, שהיה מבעלי מיפעל ״תעל״ ; ו-
מישפחת מאיר וכט. המחזור השנתי
של החברה המשווקת היה כ־ 100 מיליון
לירות, ועמלת־חשיווק חרישמית חיתה
/,״ 3.5על המחזור.

רמה זוטא,
עויינת לנגיד משה זנבו־.

למנוע את העיתונות

דוכר בן־עמי
— שצוחק אחרון

עתה התמנה ברעמי כדובר רישמי של
״בנק־ישראל.״ הוא אמר, בתגובה, כי עזר
לרכטר בגלל יחסי־ידידות עם בתו, ואשר
ל״בנק־חפועלים,״ כל מה שעשה חיה רק
הפניית תשומת-לב של אנשים לפירסו-
מים בעיתונים.

ייחדי־ראן״ מקי

.קיטור

מ ר כז חד ש

החליף בעלי ם

קונצרן ״תדיראן״ מתחיל בהקמת
בית־הנהלה מרכזי, ליד מיפעל ״קוקה״
קולה,״ באיזור התעשייה של בני-ברק.
הבניין יהיה בן ארבע קומות, בשטח של
9,000 מטר, ויכלול את חדרי ההנהלה
המרכזית, וכן את מערכת המחשב של
הקונצרן. מן המערכת המרכזית של המחשב
ייצאו שלוחות למסופים במיפע־לים
השונים.
הבניין יישא אופי חדיש, ויתבסס על
שימוש באלומיניום וזכוכית כחומרי-
בנייה. עם השלמת הבניין, בעוד ארבע
שנים, יפנה ״תדיראן״ את בית מישרדיו
הנוכחי בדרך־השלום בתל-אביב.

מיסעדת ״קיטון״ ברחוב דיזנגוף בתל-

אביב החליפה בעלים. צבי רוזנברג,
מייסד המיסעדח ובעליה ב־ 30 השנים האחרונות,
החליט לפרוש. הוא מכר אותה
במחיר של 450 אלף לירות לאברהם
זהבי, סגן־אלוף שפרש לא מכבר, מ־שירומ״חקבע.
זהבי
ממשיך לנחל את חמיסעדח באותה
רוח כמו קודמו, אולם ניכרים
כמח שינויים בקחל-חסועדים, שאליו
הצטרפו קצינים.
המחיר ששולם עבור המיסעדה הוא
גבוה, כיוון שהוא רק דמי-מפתח, ושטח
המיסעדה פחות מ־ 30 משר.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז׳׳ל
ממשיכי דרפו יגל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
שאלות אישיות
החלפנו אוטו. להחליף אוטו זה לא נורא.
הבעייה מתחילה אחרי ההחלפה.
ששששש ...הנה בא איש, תיכף תיראו :
— שלן ז

(לצורך הקיצור, אנו משמיטים את התשובות).

— למה לא קנית פז׳ו ן
— אם היית קונה לפני חודשיים, היית
מרוויח. חיית יכול למכור אותה עכשיו
ולקחת פ׳זו.
— בכמה מכרת את הישנה ז
— כמת עשתה ז
— והמנוע 1
זכר וכר, ואז אנחנו נכנסים להתקפה :
— אשתך ז
— בת כמה ן
— מח אתח אומר ...ראשונה אצלך ז
— במה למדה ן
— מכנסת נסדר ז
— ובישול ז
— תגיד, ואיך היא ז
— אני מתכוון אם היא מוציאה קולות
כשאתם מתעסקים ן
— מה אתה אומר
— אבל היא נראית כבח־כבה. תראה,
יש לה כבר שערות לבנות, מציצות לה
מתחת לחינה. מחלידה, הה !
— ואיד השיניים שלה י
— וספירת הדם ו
— ושתן ז
— חומצי! מה אתה או מ ר ...ניסית
סודה-ניקרבונט ן
כדאי, זח מצויין. ותגיד, למח לא
תפסת משהו יותר צעיר !
— אבל יש גימנזיסטיות יפה פיו ת...
— אם חייתי במקינ,ד חייתי נפטר
ממנה בבר לפני חודשיים — היית יבול
להשיג במעט חדשה, אם לא היית טיפש.
— רגע, אדוני, מה זח לברוח בבה...
תגיד שלום !
— שבת שלום.

אל השלת

כמה ז
מה אתה אומר ...איזה מודל ז
כמה עשתה ז
והמנוע !
וטסט מתי ז
בלי רדיו, הה 1
אתה יודע שואת מכונה לא אי־אי-

ששלחת ל י
פסיק

י ו 5זד סנדקיםכישמעוןנ יג לההכל לנימה בקודההראהראה לד את הפיחקה
לפני עשרה ימים ומדיה איבדאדחה

נקודה עכ שיו ב כי תהכולם ייודעים

כ י השמש מצא אח 18הפיתקחוהלשיןעל משה ושמעון

נקודהאז נזה אס הס

חבריםסימן שאלה דרךאגבאסדמהסםכלהזמןבאףהיהיהיהיהי
סוד כמוס לחמור

ולסוס

/מי שפותח כלב

נקודה

נובה

אחרי ישיבת ועדת החוץ והביטחון הציץ כתבנו כפה האשפה של תחנת קו 5שמול הכנסת ומצא שם
את הפיתקה המובאת להלן. בחקירה התברר כי הנייר נשמט מאוטובוס של ״קייטנת שפילהאוז״ ,שהסיע
ילדים לטיול בכנסת. נערכת חקירה ומופקים לקחים.

לאחר דיונים ארוכים, הגיעה ועדת
זוארץ לענייני שכר, לכלל גיבוש הצעת
מבנה משכורת וניכויים — בהתאם
למצב הכלכלי:

מי דג ם ל שכר מ מו צ ע
(לנשוי , 2 + -נבון ליולי )75

א• .טבר יסוד
20ק״ג תפוחי אדמה
15ק״ג בצל
פחית זיתים
3ק״ג חומוס מבושל
צנצנת אגוזן
40 ליטר דלק 94
חולצה משבצות
ס• .טעות נוספות 4גופיות בלון גז
פיז׳מה
חבילה פלסטרים
ג. ניכויים
13ק״ג תפוחי עץ ״דלישס״
למס הכנסת

שטחים ומילים
אל תתנו שטחים תמורת מילים !
למילים אין ערך. לשטחים יש. שטחים זה עצם, שלום זה אוויר.
שטחים אפשר למדוד, אפשר למשש.
שלום זאת סתם מילה.
אז תנו שטחים תמורת משהו ממשי.
לחץ זה משהו ממשי• לחץ זה כוח עם ביוון. אפשר למדוד.
תנו שטחים תמורת לחץ.
תנו שטחים תמורת מלחמה. הרוגים אפשר לספור. זה ממשי.
זיכרו,
שלום זאת מילה. מלחמה היא מעשה.
תנו שטחים תמורת מעשים.

ב ג־ נזזאינו רזיו ::ח־ סל מסדיני
/מ מ • :מזי מ ס, בי דהעז מי*ז•

יל —•וכי כ ג-־א בד מבדב אנמי ועד ייעו• !ד?,וכי•:־.ד עס מוו״ם•.״.
ד-ב־גי, י :,רמגנה רידרון]ב• רכר.־ד:.ולן) נוזינוונ פיר ]ד,־ו.ר, אוגדים אנשי היתד״( ענ ו ל בנינו לער #נ. מ דן דרגה.

״חיל המודיעין בצה״ל מודאג
ממצב לימוד הערבית: בבתי־הספר״

חצי פחית זיתים וכפית אגוזן
למס ערך מוסף
15 קופסאות לוף וסרדינים בשמן
לביטוח לאומי

בכינונז בוגרי תיכון במגמה• מזוחגית אמרו נציגי החיל, שיש לתייג כל תלמיד בליימוד השפה

(דמי הביטוח הלאומי יוחזרו במילואים)
ידר הפד. להיוי
באחריות לז
מצמיניסמי אול

רועצת עז
כן דנד; ,
כאות.
עצי?

אל!•לי*

(מעריב )11.7.75

תלמיד, גימנזיסט,

הו פי ע !

ה ו פי ע!

הו פי ע!

הספרשציפיתם לו בכליוןעיניים

במאבק לעצמאות י

מאת ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל

(מומחח לענייני מס)

הספר, שראה אור בימים אלה, עוסק בניתוח תוצאות הריפורמה בנייסיס
ומחזק את ידי הטוענים לזכותנו להיות עם עצמאי — שבן עם עצמאי

לא יפגע מן האינפלציה ומס ערך מוסף כעם שכיר.

הסבר

עו חעד

דבל

עצמאי

ברוחו

דע א ת האוייב הזו מםלהש מידן

למד ערביח
עם ערבית לא יוכלו לתקוע לד סכין בגב
עם ערבית תוכל להשתלב בבניין ובתעשייה
עם ערבית תוכל להתגייס למודיעין
דע את שכניך -למד עריביו־־ו!

מ מי שנ תו שכ מיי ס דו —מימלחתי תמורת סוס
ד״ר מ. זוארץ
(בם טייקיה)

את זה היו העיתונאים כותבים על השביתה. אילו לא היו העיתונאים שובתיס

שו האוצר: לא נישא וניתן עם השובתים
ער שלא שובו לעבודה!״
דבר

שיבושים בפרשנות ברחבי הארץ • הפסקות בזרם הפובליציסטיקה
•אי־סדר במאמרי המערכת •הפרעות קשות במדורי
הספורט • ברדק ב״את סורגת׳ • השובתים :״נלך עד הסוף!״
השביתה הפראית של העיתונאים נדמה לנזר, כל ישוער למהלד
החיים התקינים כארץ. עד עתה טרם התאוששו המוני האזרחים מגל
השיכושים שנגרמו להם כשעות הכול,ר, שעה שנוכחו לדעת כי עיתונם
היומי לא יגיע.

קבוצת עיתונאים ובני משפחותיהם חוסמים את שער הכניסה למערכת
אחד העיתונים. אפשר לראות בבירור את מצבם הגופני הירוד והשיבה שזרקה
בשערם עקב שיטת המיסוי החדשה.
תורים ארוכים שצרו על הקיוסקים
ודוכני העיתונים לא הצליחו להשיג

אפילו עיתון־ערב מאתמול. נמסר כי
עיתונים מלפני ארבעה ימים נמכרו

במחירים מופקעים.
פקיד ממשלתי בכיר גינה את ה שביתה
ואמר כי לא ייתכן שכל ציבור
עובדים יעשה דין לעצמו, שלא לדבר
על הנזק של מיליארדים שנגרם למדי נה
— וכל זה שעה שאנו עם במצור,
מוקף אדיבים (ראה מאמר מערכת
בעמוד זה).
כתבינו ניסו להשיג את תגובת יו״ר
ועד העובדים, אף זה היה בפגישה עם
הוועדה המרכזת של ההסתדרות והס תפק
רק באמירה כי ״הם עוד יראו עם
מי יש להם עסק ליד מערכות
העיתונים התגודדו כתבים וחסמו את
הכניסות, עקרו את הטלפריגטרים,
והיכו משאית תועה שניסתה להביא
מיץ למזנון.
רבבות מברקי גינוי מכל שכבות
הציבור, הגיעו למערכות העיתונים.
״עד מ ת יי ״ שואל אז ר ח׳ במכתבל מערכת,
שלא פורסם בשל השביתה.
רוב עיתוני המערב הקדישו ל שביתה
כותרות ראשיות וגינו אותה
בחריפות .״אנארכיה בישראל״ כותב
הסאנדיי מורגינג טלפון במאמר ה מערכת
שלו.
לביקורת קשה זכתה השביתה גם
בכנסת. דובר האופוזיציה גינה את ה שביתה
ואמר כי דומה ש״ידיים שמא לניות
בוחשות בקלחת״.

תחזיק אותנו -שלא נשבות!

קבוצת טייסים ובני משפחותיהם חוסמים את הכניסה
לבית אל־על. בין הכרזות שנושאים המפגינים בולטת הכרזה
״אוצר אכזר — תן מטבע זר״.

חביבי, אתה יודע מה זה להיות טייס?
אתה יודע מה זה לקום כל בוקר או ערב או צהרים
ולהטים אווירון גדול באמצע השמיים?

אווירון זה דבר בבד. מלא אנשים. רק אנחנו מצליחים
להחזיק אותו באוויר הודות להשכלתנו ותו-
שייתנו.
אנחנו מקריבים לא מעט למענך. נמצאים בבית
רק הצי חודש בחודש, ממש כמו נהגי המשאיות וה־כורים
בתמנע. זה לא הקרבה? תגיד אתה?
זה לא חיים להסתובב כל הזמן בעולם, כשכל יום
צריך לההליך מטבע, או מלון, או שפה, או זמן. אנחנו
סובלים בשקט, אבל ממשיכים לשאת בנטל, כי
אנחנו י יודעים שאתה צריך להגיע בזמן ושאסור להחזיק
את המדינה ללא גשר אווירי.
האמת היא שלא רצינו להיות טייסים? מי רוצה
להיות טייס — מקצוע גרוע עם שכר נמוך — אכל
אתה הרי יודע שלא לכל אחד יש ברירה, ומישהו
צריך לעשות גם את העבודה השחורה. זה שלא היו
לנו אותם הסיכויים שהיו לך — אנחנו לא כועסים.
רק תן לנו לקבל משכורת הוגנת כדי שלא נצטרך
לפנות ללשכות־הסעד ולעזוב שם את ילדינו המוזנחים.
חבל
שלא למדנו רפואה.

המערכת

בחייל !
בכוח!
נדמה כי הגיעה השעה להאציל
ברכתנו על ראש ו. העובדים
של א. העיתונאים אשר יצאו ל מאבק
צודק וחשוב בעיצומם של
ימים קשים אלה, להרים קרנה של
העיתונות ולהגביר תרומתה
לעם ולמדינה.
הלכו אותם ריפורטערים קשי־יום
ועשו. אגודה אחת וזאת בש עה
שהעם כולו מפוזר ומפורד .
אלו שובתים בשל ״תוספות״ ואלו
בשל ״בושות״ .ואילו עיתונאינו,
אין הם כאותם המבטלים זמנם
לריק בשל בקבוק חלב. שהרי
מלחמתם מלחמת היישוב כולו למ ען
חיזוק עמידתנו ולמען חופש
עיתונותגו, העומדת לנו למגן ב שעות
קשות אלה.
ואין כטלפון ובמכונית חשובים
לאידיאל זה. ו דו מ ה. כי אותם
צוררים שגזרו גזירות על, ראש
העוסקים בשליחות הציבור ואסרו
עליהם כלים השובים אלה, משו לים
לרומאים שניסו לבטל תורה
מישראל — ולא עלתה בידם.
_ יהיו נא, איפוא העיתונאים לנו
לדוגמה נאה, ונקווה כי כ ל
העם ידבק במטרות נשגבות אלו
לבל יתממש דבר הפיתגם :״ה מתחיל
בשביתה — אומרים לו
גמור״.

מילון אבן־זזארץ:

מ חזי קמפת חו ת

דאבי שג השוומית היה הרבהכ בו ד -
אך הא ג היתה להנח תי
ח״כ מפ״ם אליעזר
רונן נכנס השבוע למלכודת,
אך מייד יצא ממנה. רונן איחר
לאחת הישיבות המראתוניות
של ועדת־ד,כספים של הכנסת,
ולא הספיק לשמוע את דבריו
של שר־המישפטים חיים
צדוק שדיבר באותה ישיבה.
אך משפתח את דבריו, אמר
רונן :״אני מכבד מאד ומע ריך
את דבריו של שר־המישפ־טים.״
קרא לעברו יו״ר הוועדה,
ח״כ ישראל קגרמן:
״הרי בכלל לא שמעת את דבריו
של השר!״ המשיך רונן:
״אינני מניח שמישהו מהחברים
יניח שיש בכך כדי לגרוע
מהעובדה שאגי מעריך ומכבד
את דיברי צדוק.״
8אחת הדרישות שהועלו
בדיון ועדת־הכספים של הכנסת
על הוצאות־הרכב, התייחסה
להצעה שהמיפעלים יחוייבו
לציין בצורה בולטת, על־גבי
הרכב, את שם המוסד או הגוף
שהרכב שייך לו. קרא ח״כ
אליעזר רונן, לקול צחוקם של
חברי־הוועדה :״אז נצטרך כולנו
להדפיס על הרכב שלנו
,ממשלת ארצות־הברית.׳״
לאנשים הנכונים
777

ב רנ ד
בינלאומי

כרמל
מז ר חי

מיקגי ו אעוון לעיין
יזנוין יעקב

8אורח באחת מתוכניות
בירה ומצב רוח היה הפרופסור
דדיד דנץ ממכון וייצמן, שדיבר
על מדע־הזיקנה. כששאל
אותו המנחה יעקב אגמון
אם אפשריים יחסי־מין בגיל
קשיש השיב דנון :״אפשר,
בתנאי שעושים תרגילים כל
הזמן.״
8באותו מעמד סיפר דנון
כי מאיר וייסגל, נשיא מכון
וייצמן, נוהג לספר את הסיפור
הבא :״כשהיה קר מאד לדויד
המלך, נשלחו עוזריו לחפש
אשה צעירה, שתחמם את עצמותיו.
חיפשו, חיפשו ולבסוף
מצאו את אביש: היטונד
כיוז, שבתחילה התנגדה לש מש
כסות למלך. העוזרים
שיכנעו אותה בהסבירם לה את
הכבוד הרב הכרוך בתוכנית.
בבוקר, כשיצאה מחדר המלך,
חיכו לה העוזרים ושאלו אותה:
נו? השיבה אבישג: עכשיו
אני מבינה את ההבדל בין
כבוד ונחת.״
8הפירסומאי אורי סלע
טען, כי בימים הקרובים יתחיל
דבר, המכונה רישמית
״עיתון פועלי ארץ־ישראל,״
להופיע בשפה הערבית במקום
בעברית, כדי שרוב פועלי ישראל
יוכלו לקרוא אותו.
׳ 8ועל אותו מישקל: באחד
מקיבוצי השומר הצעיר חגגו
חג פנימי שבמהלכו הונף דגל
אדום, בצד דגל־המדינה. כ־קיבוצים
רבים, נוהג גם קיבוץ
זה בניגוד לקו האידיאולוגי ומעסיק
פועלים ערביים. ילדה
קטנה בת שלוש, שהביטה בדגל,
שאלה :״למה תלוי דגל
אדום?״ כשהסבירו לה שזה
דיגלם של הפועלים, שאלה
בהשתאות :״מה, אדום זה
הצבע של הערבים?״
8 :מי שהיה שר־הביטחון,
מיצה דיין, אוהב להצטלם,
אך לא תמיד. בעת הרצאה ש נשא
במועדון המיסחרי והתעשייתי׳
כיוון אליו אחד הצלמים
את מצלמתו. הבזק של
המצלמה הרגיז את דיין, שאמר
לצלם :״אני יודע שאני
פוטוגני, אבל אני לא מוכן
שתסיח את תשומת־לב הקהל.״
81 לתקרית בלתי־נעימה
כימעט שגרם גם השחקן יוסי
ידין, בעת מסיבה שנערכה

אילת את יום הולדתו השלושים־וחמש של אביה. איתה, בתמונה,
ישראל (״פולי״) פוליאקוב, גשש נוסף, שהשתעשע איתה ואמר
ספק בצחוק ספק ברצינות :״עריך לעשות אימונים על ילדים.
אחרי הבל, אני מתחתן בשבוע הבא.״ הגששים, המופיעים באחד
המלונות באילת, עומדים לחוג בכפרו של נלסון גם את הנישואין.

בחצר ביתה של מי שהיתר,
אשתו הראשונה, השחקנית
חנ המרץ. במסיבה, שבה
נכחה גם דאה רכין, אשת
ראש־הממשלה, ניגש אל ידין

צלם־עיתונות וצילם אותר -בחברת
מיספר אנשים. ידין כעס,
אסר על הצלם לצלמו, ודרש
ממנו לצלמו אך־ורק בחברת
אשתו הצעירה היי די. מאוחר

יותר דרש מן הצלם שישלח
אליו את התמונות כמקובל,
לטענתו של ידין, בחו״ל.
י 8יחס שונה לגמרי לצילומים
יש לנשיא חוג יושבי
אכסודוס, קברניט אל-על אז*
רי יפה. הוא אומר כי מדי
היכנסו למכוניתו הוא מסתרק
באופן מיוחד, כיוון שבבל רמזור
מצלמים אותו.
׳ 8בעל רשת בתי-המלון
גני שולמית, כצדאד מיזר־חי,
נסע השבוע במכונית
הטורנדו ממוזגודהאוויר שלו
לבקר במלון החדש שפתח ב־עידבוקק.
בנקודה שוממת בכביש
היורד לים המלח, ראה
לפתע בחורה יפהפייה מרימה
ידה לטרמפ. בצלאל נעצר,
התעניין מה עושה היפהפייה
במקום כה שומם. הבחורה, שדיברה
רק אנגלית והולנדית,
סיפרה כי יצאה לטייל בטמ־סים
במרחבי ישראל, נקלעה לטרמפ
לא־סימפטי, שבו הציג
לה הנהג, בדרך, תנאים לא־מקובלים
להמשך ההסעה. ה בחורה
סירבה לדרישות, וכנק מה
הוריד אותה הנהג באותה
נקודה שוממת. כדי להפיג את
הרושם הרע שהשאיר הנהג על
התיירת, הזמין אותה מיזרחי
להתארח במלונו. כאשר חתמה
הבחורה בספר־ד,אורחים את
שמה המלא, התברר לממרחי
כי היא בתו של מכר טוב
שלו, אחד מסוכני־התיירות הגדולים
בהולנד, שהחליטה לוותר
על ההקלות הכרוכות במעמדו
של אביה, ולטייל ביש ראל
בכוחות-עצמה.
8למחמאה בלתי־צפוייה
זכה אל״מ (מיל ).מיטה
ע מי ד, מנכ״ל חברת אתרים.
בתום טכס חנוכת ניכר אתרים,
שבו הציג המנכ״ל את
הנואמים, שבירכו את החברה,
ניגשו אליו שני צעירים שהציגו
עצמם ׳ כאמרגנים, ביקשו
ממנו את מיספר־הטלפון שלו.

נערת הגומי מישראל, מי שהיתח לפני שמונה שנים תושבת קבועה של

״נסית״ ו״קליפורניה״ ,ידועה בארץ בשמח הקודם הדסה. גדולתה של
ע 11 1 #1
1 11
היידי״הדסה היא בכן שהיא מסוגלת לקפל את עצמה לצורה של כדור. לפני שמונה שנים חכירה בחור
תורכי, נסעה בעיקבותיו לתורכיה. אן הרומן התורכי שלה הגיע לקיצו אחרי שחרסת-חיידי ילדה בן.
היא נטלה את תינוקה ייצאה עימו לגרמניה, התיישבה בברלין ומצאה תעסוקה במועדונו של שימעון
עדן. שם היא עובדת בברמנית. טאלי סאבאלאס, הלא הוא קוג׳אק הנודע, היה אורח קבוע במועדון
בעת שהסריט סרט בברלין. היידי התיידדה איתו, ואם עד אז לא שמע טלי על ישראל, היתה לו
הזדמנות לשמוע זאת מפיה של נערת הגומי הישראלית לשעבר. צילומי הסרט הסתיימו, אך להיידי
לא נשבר הלב, היא כבר התרגלה. לפני טאלי סאבאלאס התידדה עם יפיל מאקרתני, איש החיפושיות.
ה טו לוז

הזה ^ 107

אנשינו
הפתעתו של עמיר היתה שלמה,
כשהסתבר לו כי האמרגנים
חשבו שהוא רק המנחה
בטכס, וכי סיגנון־ההנחייה
שלו מצא חן בעיניהם.
; 9מתחרים, בדמותם של
השחקן צבי שיסד והבמאי-
מצחיקן אורי זוהר, עומדים
לקום שלישיית הגשש החיוור.
הבמאי ניסים אלוני כותב
ומביים את השניים בתוכנית
חדשה.
! 9אחרי היסוסים ולבטים
רבים החליט עוזר שר־הדתות,
אריה פרנקל, לבטל סופית
את חתונתו עם המורה צבייה

הרגע לו אתה מצפה חודשים כה ארוכים יגיע השבוע, ביום חמישי
או ביום ראשון. הוא גם יהווה עבורך סימן לפיתחת תקופת־חיים חדשה.
אין צורך למחוק את העבר, אך השתדלי לבנות עתיד טוב יותר. כוח
השיכנוע שלך גובר. אתה אומנם מוצא את עצמך מבודד, אך יחד עם
זאת מאושר ובעל כוח בלתי־רגיל. אפילו יריבים יכבדוך השבוע.

העיתונאי גדעון ריי־

בר עתיד לחזור ארצה, ולתפוס
את מקומו במערכת ידיעות
אחרונות בירושלים. רייכר, ששימש
במשך השנתיים האחרונות
כשליח הסוכנות בלונדון,
סירב לקבל על עצמו
שנת־שליחות נוספת, בטענה
כי היחס אל השליחים איננו
הוגן. ואם לא די בכך, מבטיח
רייכר לפרסם, עם בואו, כמה
גילויים סנסציוניים, שיגרמו
— כך הוא מבטיח — אילנעי־מויות
לאנשים רבים.

מחזור העיסוקים החדש מתחיל ברגל ימין. קח עצמך בידיים; הימנע
מחולמנות־יתר ומדיכאון חסר־תכלית — ותמצא שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ, אף מבלי שתצטרך לקבל החלטות גורליות כלשהן. הפגישה
אליה נכספת, תתקיים, אך תתאכזב. לעומת זאת צפה למיפנה רומנטי.

עכשיו כבר מאוחר מדי. אז מוטב שתשלימי עם המצב החדש, שתבצרי
את עמדותייך, ושלא תגלי את כל הקלפים. אם אתה דווקא רוצה,
אתה יכול להפיק תועלת — והנאה — מן העיסקה או הסיבוך
אליהם נקלעת. זה רק תלוי בידידך. לזוגות הרומנטיים: אם היא
קשת — תגיד כן אם הוא קשת והיא לא — רצוי לחכות׳ קצת.

! 9חבר מועצת־העיר מטעם
המפד״ל חיים כסולן גרם לא

נראה שעזרתך תידרש, יותר מאשר בעבר, כדי לסייע לאחרים. כמה
דברים, חסרי־חשיבות, לא יעלו יפה. צפויות דאגות הקשורות במקום
העבודה. נראה שהשאלה :״האם אני עושה את הדבר הנכון?״ היא
שתטריד אתכם במיוחד. תיאלצו להיעזר בתכונות האופייניות לבני
מזל סרטן: צניעות ונדיבות לב. את בת סרטן — לבשי בגדים קלים.

1סוס
21 ביוני
70 ביוליי

א ויו!

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשך כך הרבה זמן. עליכם להישמר לא
לעבור את הגבול ולהפקיד את עתידכם ביד הגורל. תקופת הפרידה
שלך מאדם קרוב אליך תימשך מעבר למצופה, אבל בסופו של דבר הוא
ישוב אליך. קבלי אותו כמו שהוא והשלימי עם גורלו, לא תצליחי לשנותו.

׳1 .ד ייי סיי

נשקפת הצלחה כמישור הפיננסי. כספים עשויים להגיע אליך הרבה
יותר מהר ממה שציפית. לעומת זאת עלולות להתרחש מיספר
אי־נעימויות הקשורות במקום העבודה, מבלי שיגעו דווקא ישירות
לך. אם תשכנע בצידקת הרעיון שנולד בך, תוכל להשפיע על האחרים.

]111111
22ב או גו ס ט -
22בספס בי ב ר

חאזנייס

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה מועילה לאף אחד. ומקלקלת את
מצב־רוחך. נסי להקדיש זמן לטיפוח יופייך, ולעיסוק בתחביבייך. במקום
לשאת על כתפייך את כל בעיות העולם הזה. לקראת סוף השבוע את
עלולה לנתק קשר אישי חשוב, בעיקבות בדיחה מעשית שהושמעה
באוזנייך, בנוכחות אלה שלדעתך יפרשו אותה בצורה מוטעית, אל תעשי
זאת, כי בסופו־של־דבר, זה לא ישתלם. בת מאזניים, השבוע אל תקני.

3232002
*״11*1ך ך הדוגמנית והשחקנית, מילאה תפקיד מהעבר
1 * 1השני של המצלמה בסרט ״פאנטום קיד״, 111 מערבון״הילדים המוסרט בעיר המערבונים. טרי, ששיחקה בסרטים
רבים בעבר עומדת, לדבריה, לביים סרט, שהיא כתבה
את תסריטו, וזוהי הדרך הטובה ביותר עבורה, לדבריה,
כדי ללמוד קולנוע אמיתי. טרי עבדה בסרט כעוזרת״הבמאי.

הר־זהב. הסיבה לביטול החתונה׳
לדבריו של פרנקל,
היא אידיאולוגית. פרנקל מתנגד
להתנחלויות, בעוד ידידתו
המורה נלחמת בעדן. לפני
כארבעה חודשים, בעת שביקר
בבלגיה, הוצף פרנקל בהצעות־נישואין
מידי מישפחות יהודיות
עשירות, שראו בבחור שד
מר־המיצוות ובעל־המעמד חתן
מתאים לבנותיהן. אך פרנקל
המאוהב דחה, לדבריו, את כל
ההצעות בגלל צבייה. כעת, עם
ביטול החתונה, שוקל פרנקל
אפשרות של נסיעה נוספת ל בלגיה.

9תקרית דיפלומטית נמנעה
ברגע האחרון ממש, בין
בעלת הגלריה התל־אביבית
העיתונאית רות הפר לבין
אגא חאן. היה זה בכפר
יוגוסלבי נידח. רות חפר הגיעה
למקום כדי לרכוש תמונה
מפורסמת, שהיתה שייכת לאחד
הכפריים. כאשר הגיעה
לבית, יצאה מהמקום, בנסיעה
מהירה, מכונית אמריקאית
גדולה. רות נכנסה לבית, סיפרה
לבעליו על רצונה לרכוש
את התמונה .״ברגע זה מכרתי
אותה,״ השיב ילה האיש .״קנה
אותה אגא חאן.״

מכבר להרמת גבות. כשנשאל
במה הוא עוסק בימים טרופים
אלה, השיב העסקן הדתי :״אני
עוסק במין.״ לנוכח תדהמתם
של השואלים, הסביר כי הוא
שוקד על עבודת הדוקטורט
שלו, שנושאה הוא הפדייה
מלאכותית.
9ואופנת הג׳יינס הדביקה
גם את צמרת המדינה. בוטיק
הג׳ינס שבביכר־המדינה בתל-
אביב אירח בין כתליו, בזמן האחרון,
את יגאל אלון, שק-
נד, ,מיסנסי־ג׳ינס לעצמו, את
ראש עיריית תל-אביב, שלמה
להט, שקנה חליפות־ג׳ינס לו
ולילדיו, את ראש־הממשלה־ל-
שעבר שקנתה מיכנסי-גיינס ל־נכדיה,
ואת אשת ראש־הממש־לה,
לאה רכין, שקנתה ג׳יינם
לבתה הבכורה, דליה.

גיזבר עיריית תל־אביב

שהתפטר, יוסי שטיינמן,
החליט לשאת עליו אקדח. כאשר
פנה אל הממונה על המחוז,
דויד הזניק, וביקש אישור
שהוא בריא, אמר לו רזניק :
״אותך לא צריך לבדוק. אם
התפטרת מהעירייה, סימן שאתה
שפוי.״

תתחיל להתרגל להצלחה שזכית בה. אס תתנהג בקור רוח ובהגיון —
תמשיך להצליח. אל תזלזל בעצות שתקבל מאדם שהוא כימעט זר לך,
ותתחשב בדיעותיהם של אחרים. לא תמיד אתה הוא הצודק. נהג בסיבי
לנות עם חבריך לעבודה, אפילו אם הס אינם מחזירים לך יחס כזה. בת
עקרב — היזהרי לא להסתבך עם גבר מבוגר ממך בשנים רבות.

11 וי1
1.^ 13י ת*.1.1111.ו

במחצית השנייה של השבוע צפויים בחייך כמה שינויים, ולאו דווקא
לטובה. שמור בקפדנות על בריאותך, כי היא עלולה להיות הרא־שונה
שתיפגע בימים רגישים אלה. דחף פנימי, שסיבותיו לא תהיינה
ברורות לך די צרכן, ידרבן אותך לבזבז הרבה מרץ, זמן וכוח על
עניינים בעלי חשיבות מישנית. מוטב שתרסן את עצמך ותשמור
את כוחותיך לשבוע הקרוב. ציפויים לך הפסדים כספיים בעסקיך.

חשבת שלא תגיע לזה? ובכן, השבוע זה קורה. אבל רק לאחר מאמצים
ארוכים וקשים, ובעזרת ידידים שלא ידעת כלל שיש לך. כסף לא מועט
מתלווה לשינוי החיים הצפוי לך בעתיד הלא־רחוק. אבל היזהר ! מישהו
זומם לקלקל את השורה. ואתה, האוהב תמיד לנצל את המצב עד למכסימום,
עשוי להסתבך בהרפתקה מיותרת, שתעלה לך הרבה כאב־ראש,
אם כי תגרום לך מעט הנאה. צפה למכתבי בלתי־רגיל ממקום רחוק.

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם את הרוצה, אתה יכול להסתכן. כאב־הראש
הריגעי, הצרות בטווח קצר, הפגישות עם שונאיך — כל אלה
שקולים, אס רק תדע להתמיד על־ידי ההישגים הרציניים ומח־הרצון,
שתפתח על־ידי עצם התפנית. מיקרה נעים ובלתי־צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר, כתגלית של איבה אישית או של קינאה מיקצועית. אל
תראי לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים של לא־איכפתיות ואדישות.
כוכב מארס, שהוא כוכב האנרגיה, משפיע ביותר על פעילותך, לחיוב
או לשלילה. משהו, שיש בו שמץ של הרפתקנות, מתעורר בך, ולכן
מוטב אולי שתרסן את עצמך, אם ברצונך להטות את אפיק הפעילות
שלך לכיוון קונסטרוקטיבי. אתם עלולים למצוא את עצמכם
מעורבים בסצינה של קינאה. תצטרך להקריב משהו כדי לזכות ביחס
הנראה לך חיוני לשיווי המשקל הנפשי שלך, המתעורר כעת.

גדור הסוחרים
בעתיקות י מיוו1
גמבות ־ כאשר
הופיע דנתע
משה דיין
ונכנס לבית...
ני החבר הטוב ביותר של משה
**י דיין. עשיתי איתו הרבה עסקים.
הוא קונה ממני עתיקות בעיניים עצומות,
כי הוא סומך עלי,״ מתגאה סוחר־העתיקות
דניאל (דני) אררה• כהוכחה לדבריו, הוא
נוהג להציג תצלום בהקדשת דיין, שבו
נראים דרשניים יחד.
• ״מישטרת עכו אצלי בכיס. השוטרים
לא יגעו בנם לרעד״״ מעודד דיי אררה,
שהוא גם כעל חנות גדילה לעתיקות בעכו,
את הדייגים־הצוללגים שהפכו שודדי־עתיקות
ימיות. אוצרות־האמיות המתגלים
על קרקעית הים נמכרים לדני• חלקם
מוברח לחו״ל, החלק האחר נמכר לאספנים
בארץ ולבעלי הון שחור, המעוניינים ל שמור
על ערך כספם.
״אני לא רק סוחר־עתיקות. אני גם

בתחתית חים
קשור ל־ש.ב( .־שירות־הביטחוך הכללי),״
רומז דגי לערבים ולארמגים, בעלי חנויות
למימכר עתיקות בעיר העתיקה.
רמזים אלה נוטעים תחושת־ביטחון מסו־יימת
בקרב אותם סוחרים, המבצעים עם
דני עיסקות קניית עתיקות ימיות שדודות.
״אתם יכולים לרכוש אצלי עתיקות*
ייבוא מתורכיה במחיר זול. יש לי קשרים
מתאימים בנמל התעופה בן־גוריון. לא בודקים
את מיטעגי במכם,״ טוען אררה באוזני
סוחרי־עתיקות יהודיים, ובעלי־גלריות ב-
בתי־מלון מפוארים.

גדול ה סו ח רי ם
— א רי ה
וד עתיקות מהים הוא עסק שהתפתח
בשנים האחרונות למימדי־עגק. צו־ללנים־שודדים
פוגעים, ומשמידים אתרים
בעלי חשיבות ארכיאולוגית עצומה.
השודדים אינם מתרגשים מהעובדה שהם
הורסים ללא־תקנה אתרים ארכיאולוגיים
חשובים. הם רודפים אחר כסף קל, מהיר,
ונקי־ממם. בעיסקי השוד התת־ימי טמון
כסף רב.
המימצאים, ביניהם נדירים ביותר, אינם
מובאים לידיעת אגף־העתיקות. הם נמכרים
היישר לסוחרי־עתיקות. חלק מהמימצאים
מוברח לחדל! חלק אחר, גם זאת בניגוד
לחוק, נמכר בארץ•
בשבועות האחרונים חקר העולם הזה את

ע 16

נושא שוד העתיקות מהים. במהלך החקירות
נחשפו קבוצות של דייגים־צוללנים
וסוחרים, שעשו יד אחת בשוד עתיקות
ומכירתן הבלתי־חוקית.
גדול סוחרי־העתיקות שנשדדו מהים,
ושזהותם נחשפה, הוא דניאל אררה, תושב
נהריה, המבצע את פעילותו המיסחרית
הענפה, מחנותו שבעכו העתיקה.
במהלך החקירה העיתונאית נתברר, כי
יש אמת במה שנחשב תחילה כדיברי
התרברבות חסרי־ישחר מפיו של אדרה.
מילבד פרט אחד: אררה מעולם לא היה
איש השב״ב. נוכיח, במהלך סידרת הכתבות׳
כי שאר התפארויותיו נכונות.

דיין הופיע —
המי שטרה בר ח ה
פני שנה ושלושה חודשים, שעות
/ספורות לפני שדני אררה עמד להמריא
לאחד ממסעותיו המרובים לחדל, הקיפה
את ביתו המפואר קבוצת שוטרים בבגדים
אזרחיים. בידיהם היה צו־חיפוש.

כעוד השוטרים מתארגנים לקראת
הכניסה לבית וחסימה מא חור,
נעצרה מולם מכוניתו של
משה דיין. דיין יצא את המכונית,
מלווה כשני אנשי־כיטחון שנשאו
עימם ארגז. השלושה נכלעו כפיתו
של ארדה.
אנשי־המישטרה הנדהמים קפאו על מקו

לאחד התייעצות קצרה הוחלט לבטל
את החיפוש.
ייתכן שהשוטרים אכן נדהמו מהופעתו
הבלתי־צפוייה של משה דיין, ומשום כך
לא פעלו. אולם, שתי העובדות הבאות
מצביעות על כינון של אפשרות שונה :
• עוכדה — 1בדו״ח השנתי האחרון,
עדי לתאריו מארס • ,1975 שיצא מטעם
האגודה למחקר תת־ימי בישראל, מצויין :
״בתחום השוד הימי היתד, זו שנה ברוכה
לדייגים. לפחות שלושה צוותים עזבו לחלוטין
את עיסוקם המקורי, ציידו ספינותיהם
בציוד־צלילה מתוחכם ומשוכלל, מצלמות
תת־ימיות, מדי־עומק חשמליים, ציוד־חפירה
מתחת למים, ופיתחו ושיכללו
נתיבי־הברחה להעברת. ייצוא׳ המימצאים
לשוקי אירופה.

״המישטרה, אשר הוזעקה על
ידינו, לא נקטה ולו פעולה סימ•
לית כדי להתנכר על פעילות שוד

,עוכדה — 2בשנת 1971 פשטו

פקחי אגף־העתיקות על חנותו של דניאל
ארדה, וגילו בה מימצאים מהים שלא דווח
עליהם לאגף־העתיקות, והיו בבחינת רכוש
גנוב.
תלונת מפקחי אגף־העתיקות הועברה למפקד
מישטרת עכו. נגד ארדה נפתח תיק
פלילי. במועד מאוחר יותר התקיים מיש־פטו
בחיפה.
לתדהמתם של מפקחי אגף־העתיקות,
הפסידה המדינה במישפט. ארדה יצא זכאי.

יתר על כן, מאחר •שאותם מימצאים שנתגלו
בחנותו היו בעלי חשיבות ארכיאולוגית
היונית ביותר, נאלץ אגף־העתיקות לקנות
אותם מידיו, בתשלום מלא.

לפי עדות שניים מככירי עוכדי
אגף־העתיקות, נקכע כי המדינה
הפסידה כמישפט רק משום ש
מישטרת עכו התרשלה כתפקידה,
לא העכירה את המוצגים המישפ
טייס לחיפה כהתכרר התכיעה,
וככר גרמה להכשלת התכיעה.
כאישר מצטלבות •שתי תלונות כנגד ה־מישטרה
משני מקורות שונים, אמינים,
מתחזקת האפשרות כי ביטול הפשיטה על
ביתו של• אררה, פשיטה שבה ייתכן כי
ניתן היה לצוד שתי ציפורים במכה אחת,
נעשתה שלא־בתום־לב•

הפיסלון היחידי
בעולם
ף• שנים האחרונות התרחבו עסקיו
• 1של דגי ארדה. רווחיו ממכירת עתיקות
שנשדדו מהים, ושלא דווח עליהן לאגף-
העתיקות, הגיעו למאות אלפי לירות לשנה.
ארדה פעל באיך מפריע. ככל •שגדלו
רווחיו, כן גדל ביטחוגו־העצמי•
ביטחון־עצמי מופרז זה, גרם לו, לאחרונה,
לעשות טעות גדולה אחת בקשר
לפיסלון נדיר, יחידי מסוגו בעולם, המכונה
״בעל רשף״.

אררה רכש את ״בעל רשף״ מאחד מ־שודדי־העתיקות
״שעימם הוא נמצא בקשר.
״בעל רשף״ — אל איתני־הטבע ופטרון
יורדי־הים, הוא יחידי מסוגו בעולם. תצלום
הפסל נשלח למוזיאון הבריטי, שאישר
לאררה כי הפסל אבן יחידי בעולם בסוגו
ובמינו, מתקופת הברונזה המאוחרת, והוא
תערובת כנענית עם השפעה פליישתית,
הפיסלון לא נרשם באגף־העתיקות, ולא
דווח ממי וכיצד נרכש. השמועה בדבר
הפיסלון הנדיר פשטה בין האספנים. שלושה
מהם מנהלים עתה מירוץ כדי לרוכשו.
מחירו נע בסביבות 150 אלף לידות, וממשיך
לעלות מדי-חודש.
שניים מבין שלושת הקונים הפוטנציאליים
הרציניים הם תושבי חיפה. אחד ידוע

זאב יפת בנימנה וגדולי
מכובד,
הלוטש

עם הצמרת המצומצמת של ותיקי
עורכי״הדיו בחיפה. השני, תעשיין
מעשירי העיר. האספן השלישי
עיניו לפסל הוא משה דיין.

דיין, המכור לעתיקות כצורה
חולנית, החליט לרכוש את ״כעל
רשף.״ כחודשים האחרונים תכפו
ביקוריו כחנותו של אררה, כש
נושא־התעניינותו היחידי הוא ח
פיסלון הנדיר.

במקביל לחקירת העולם הזה בנושא שוד
העתיקות, הגיע מידע מהימן, ממקורות
אחרים, בנוגע לפיסלון יקר־המציאות ול־תאוותו
הלוהטת של משה דיין לרוכשו,
לעיתונאי יהודה גורן, המתגורר בכרמיאל.
גורן הצליח לשכנע את אררה להציג
לפניו את הפיסלון, ואף הירשה לו להביא
עימו שני ארכיאולוגים ידועים — אחד
,מהם הוא ד״ר אלישע לינדר, חבר קיבוץ
מעגן־מיבאל וראש החוג לתולדות הציווי-
ליזאציות הימיות באוניברסיטת חיפה —

הצוללן וספינתו המתוחכמת
רובי שוסמוס, דייג שנעשה צוללן, השודד עתיקות מהים. רובי
מרוויח 300,000 לירות לשנה מעיסקי השוד הימי. לרובי ספינה

ובה ציוד ימי מתוחכם, כולל ציוד אלקטרוני וציוד לחפירה תת־מימית.
ציוד זה טמון בתוך הארגז הנעול שבספינה (בתמונה
משמאל) .משמאל לארגז, קומפרסור לאספקת חמצן בשעה שהוא
שוהה מתחת למים, ואילו ליד ההגה (עטוף) מד־עומק חשמלי.

זהו עסק של מיליוני לירות בשנה: שוד העתיקות המונחות
בתחתית הים והמוברחות ל א ספני ם בארץ ובחוץ־לאדץ
כדי שיבדקו את הפיסלון, יקבעו אם אינו
מזוייף ומה ערכו !מבחינה ארכיאולוגית.
ביום רביעי, ה־ 25 ביוני, בשעה ,12.00
עמד ארדה להמריא לחדל לשלושה וחצי
שבועות. בשעה 9.30 באותו בוקר נקבע
מיפגש עם שני הארכיאולוגים ליד מוטל
השושנים בעכו.

אדרה הגיע -למיפנש כמכונית״

הענק האמריקאית שדו, פתח את
מיכסה הארגז האחורי והוציא את
הפיסלון, שהיה מונח שם כין חפצי
עתיקות אחרים.
בבדיקה ניתבררו שתי עובדות:
• הפיסלון אכן נדיר בסוגו ובצורתו.
#בניגוד לסיפורו של ארדה, הטוען
שהפיסלון נמצא בים (כנראה כדי לטשטש
כל עקיבות שיוליכו אל שודד העתיקות
שמכר לו את הפיסלון) ,גילו הארכיאולוגים
כי על הפיסלון אין כל סימני ים. הם קבעו
ברורות כי הפיסלון מעולם לא נמצא בים,
ומקורו יבשתי.
לראשונה לאחר בדיקת שני מדענים
ישראליים, שראו את הפסל במדעיניהם,

רובי מתפאר באוזני ידידיו (־שמותיהם
שמורים במערכת) ,כי בשנים האחרונות
הרוויח כ־ 300 אלף לירות לשנה ממימכר
עתיקות שהוציא מהים. רובי, לדבריו, אינו
עובד עם מס־הכנסה. הוא אחד מאותם
עשרות אלפי אזרחים ישראליים הגורפים

__שוד
״ לאוד היו ם

נקבע כי הפיסלון קיים, וכי הוא בעל
חשיבות ארכיאולוגית עצומה.

דיין רוצה

את בעל רשף, אל
איתני הטבע ופט־רון
יורדי־הים. זהו פיסלון יחידי מסוגו
בעולם. מחירו למעלה מ־ 150,000 לירות,
והמחיר ממשיך לעלות מדי־חודש בחודש.

עתה לא יוכל אררה לטעון ש־פיסדון
זה אינו קיים. אם תדורכן
המישטרה לפעולה, כהדרכת אגף־
העתיקות, ותחדל מהתחמקויותיה
התמוהות ככל הנוגע לפעולותיו
הכלתי־חוקיות של אררה, ניתן
יהיה להחרים את הפיסלון, לתכוע
לדין את כעדיו ואף לפצח את כד
שלשלת פעולותיו הכדתי־חוקיות
האחרות.
רובי שוסמוס. דייג ישראלי ממוצא
הונגרי, הוא גדול שודדי העתיקות
מהים.

לכיסיהם הון־תועפות, מבלי ששילטונות
מס־ההכנסה יידעו כלל על קיומם.
בניגוד למצב בארצות־הברית, שם הצליחו
ישילטונות־המס להושיב בבית־הכלא
אנשי־מאפיה מפורסמים שהצליחו לחמוק
מזרועות המישטרה — בישראל המצב
שונה. שילטונות־המס כאן אינם מהווים
כל!גורם !מרתיע כנגד אנשי העולם־התחתון.
שודד־העתיקות רובי שוסמוס מוכר את
סחורתו לדניאל אדרה, וזה מבריח את
הסחורה — בחלקה לחו״ל, ואת -חלקה
!מוכר לחנויות העתיקות ברחבי הארץ.
(בהמשך הסידרד. נציין את שמות החנויות
הקשורות עם ארדה, ונביא את תצלומיהן).

אחת ממאות הצל־

מיות שנתגלו ;ול#4
7 .1 1 1
ידי רובי והוברחו לחו״ל. מחיר צלמית
בארץ — 2500ל״י. בחו״ל — 1,000 דולר.
אתר הצלמיות נמצא ליד שבי־ציון.

ף* סיס פעולתו של רובי הוא נמל־
84 הדייג העתיק בעכו, שם עוגנת ספינתו
המצויידת במיכשור תת־מימי מתוחכם.
כאשר מחליט הצוללן רובי שוסמום לצאת
לגיחותיו התת־מימיות, הוא מגיע לנמל-
הדייג בעכו ממקום־מגוריו בחיפה, לא
לפני ה־שיעה עשר בבוקר. רובי מחנה את
מכונית הביזאיק החדישה והמפוארת שלו
ליד המעגן, ועולה על ספינתו ששווייה
•מוערך על-ידי מומחים בלא־פחות מ־100
אלף לירות.
בספינה כבר ממתין לו פועלו ושרתו
האישי, אבו־סמיר, המתגורר בעכו העתיקה.
בניוגוד לרובי, אמצעי-התחבורה של אבו-
ממיר הוא זוג אופניים, שעליהם הוא מגיע
שעה קלה לפני בוא הבוס לספינה, ומכינה
להפלגה.
שיטת הצלילה של רובי מכונה, בעגה
המיקצועית ,״צלילת נרגילה.״ על סיפון
הספינה מותקן קומפרסור, המספק לו חמצן,
לכן אין הוא נזקק למיכלי־חמצן. משך
שהותו מתחת למים ארוך יותר, והוא הרבה
יותר נייד.
כאשר׳ שוהה רובי מתחת למים ומנסה
לגלות עתיקות, בעזרת מיכשור חדיש,
(המשך בעמוד )34

חד שו ת טובו ת $6ח ד שו ת טובוח
:וובות ^ ח ד שו ת טו בו ת 0ח דע
ח ד שו ת טובוו
חד שו ת טובו ת

תכנית החסכון
יתרון 10000
נמ שכת
יתרון 10000
תבבית החסכון הריווחית ביותר
המובע ת כיום לחוסך בישראל
אתה יכול להפקיד עד 10,000ל״*
וליהנות מכל ההטבות:
*מענק של *• 10 ועד 1,000ל־־י)
* החסכון בתוספת המענק צמודים למדד
* ריבית מצטברת על החסכון ועל המענק
* הכל פטור ממם
* ניתן לחסוך בתוכנית בהפקדות
חד־פעמיות ומ־ 100 ליי ומעלהו או
בתשלומים חודשיים ומ 50 -ל־־י לחודש)

_בנק דיסק 1(31 לישואל״
בנק בוקליק דיסקשו״

בצל פגישת ובין־קיסינגיו ומילחמת־האזוחים המחודשת בביירות
התקיים השבוע מיפגש שבו ישבו אלה ליד אלה נציגי מישראל ומאש
•*י שראלי כחולצה הפתוחה מחה את הזיעה מפניו והשליט בייאוש :״איזה
1ן חום! זה יותר גרוע מתל־אביב!״
הערבי, שישב בכורסה מולו, לבוש בחליפה וענוב עניבה, השיב באנחה :״זה
יותר גרוע מביירות!״
את הגעגועים המשותפים למיזרח־התיכון עורר החום הרומאי — חום שניצח אף
את מיזוג־האוויר של המלון ליאונרדו דה־וינצ׳י, שבו נתקיימה הוועידה למען השלום
במיזרדדהתיכון. היה זה חום מסוג שאינו מוכר ליושבי חוף־הים של תל־אביב וביירות,
חום ללא רחשוש של רוח, חום מעיק ומהביל, כשהאוויר כאילו עומד במקומו.

היה לחום הרומאי הזה לפחות יתרון אחד: לא לישראלים ולא
לערבים היה שום חשק לצאת מכית־המלון, שבו הם התגוררו יחד,
אכלו יחד וישבו יחד בטרקלינים.

היתר, זו אחת המעלות של הכינוס: הישראלים והערבים, בני תריסר ארצות, שהו
אלה בחברת אלה במשך 48 שעות רצופות.

פשעים, שביתות ופחדים
ץ* ילכד מזג״האוויר, היו לאיטלקים השבוע צרות נוספות. מיסטר המובטלים
₪1ן הגיע לכמה מיליונים. בכל יום פורצות שביתות למכביר, פעם פה, פעם שם.
בבוקר שבתו לפתע כל המוניות בעיר. באי־הכינוס נוכחו לדעת כי פרצה שביתה
בנמל־התעופה. כמה מן המטוסים עוכבו עוד בנימלי־הבית — בלוד, בביירות, בבגדאד,
בטריפולי — ביגלל השביתה ברומא.
גם כשאין שביתה, מתנהלת העבודה בנמל־התעופה בחוסר־יעילות משווע, לפי
הבדיחה המפורסמת :״היום אנחנו שובתים. אתמול סתם לא עבדנו.״
בזירה הפוליטית התהלכו שמועות מבהילות. זזדעתה השיגו הסוציאליסטים והקומוניסטים
ניצחון גדול בבחירות המקומיות. קרוב לשליש האיטלקים הצביעו בעד
המיפלגה הקומוניסטית הגדולה, הנמצאת באופוזיציה. גם המיפלגה הסוציאליסטית,
התומכת בממשלה, זכתה בניצחון מרשים — דבר שריקנה לה עמדת-מפתח בשילטון,
דוגמת עמדתה של המפד״ל בארץ. רבים מאמינים כי אי־אפשר עוד למשול באיטליה
בלי הקומוניסטים, מפני שהשילטון רקוב ובלתי־יעיל, ודווקא הקומוניסטים מסמלים
בעיני הציבור את החוק־והסדר, היעילות והיכולת לבצע רפורמות חיוניות.

האם יכריז השילטון לפתע על בחירות חדשות, יסתכן בניצחון מוחץ של השמאל,
תוך תיקווה לתוצאה הפוכה? האם יש יסוד לחשש — הנמסר מפה לאוזן — שחוגים
ימניים בצבא ובשרותי-הביטחון יבצעו הפיכה צבאית, ויכוננו דיקטטורה של קולונלים?
בינתיים פורח הפשע הפוליטי מימין ומשמאל. בשנה אחת היו באיטליה כ־800
מיקרים של חטיפה לצורכי סחיטת כופר, שלא לדבר על מעשי־טירור סתם. זוהי אחת
הסיבות לכד שאין האיטלקים מתרגשים כלל לשמע מעשי־הטירור של הפידאיון
הפלסטיניים.
אפשר היה לחשוב כי באווירה כזאת, יש לראשי המיפלגות הגדולות דאגות אחרות
מאשר לחשוב על השלום במיזרודהתיכון. אבל זוהי טעות.

כל הצרות האיטלקיות הארה קשורות איכשהו למיזרח-חתיבון —
למחירי הנפט, לזעזוע המשק המערבי כעיקבות מילחמת יום־הכיפו־דים,
לפחד שמילחמח נוספת תביא לאמברגו קטלני, ולחשש שמדיניות
קיסינג׳ר במיזרח-חתיכון תביא להשתלטות החברות האמריקאיות במרחב.

והכינוס
בא קודם־כל לשרת צרכים איטלקיים.
יוזמיו היו ראשי שלוש המיפלגות הגדולות — האגף הליברלי של המיפלגה
הנוצרית־דמוקרטית השלטת, המיפלגה הסוציאליסטית והמיפלגח הקומוניסטית. הם
החליטו לערוד המשך איטלקי ל״ועידת בולוניה״ הגדולה מלפני שנתיים, שהפגישה
לראשונה מישלחות מישראל ומארצוודערב לדיון ישיר ופומבי על השגת השלום
במיזרח־התיכון. אלא שהפעם היו לכינוס מטרות וכוונות נוספות. בין השאר:
• 1לגבש מדיניות־חוץ איטלקית עצמאית כלפי המיזרח־התיכון, שלא תהיה כפופה
במישרין למדיניות האמריקאית. הסיבה: האיטלקים מאמינים כי מדיניות קיסינג׳ר
משרתת אך*ורק את האינטרסים של חברות־הנפט האמריקאיות, לרעת האינטרסים
של אירופה בכלל, ואיטליה בפרט.
י• להילחם נגד השתלטות ״החברות הרב־לאומיות״ על המשק האירופי. הכוונה
לחברות־הענק האמריקאיות, הכובשות חלקים גדלים והולכים של התעשייה והמיסחר
באיטליה ובשאר ארצות אירופה המערבית. לשם כד רוצים האירופים להגיע לידי
הסדר ישיר עם ארצות צפון־אפריקה והמיזרח־התיכון.

• לגבש מדיניות איטלקית מוסכמת למיזרח-התיכון, על דעת
שלוש המיפלגות הגדולות. הסכמה זו מבוססת על עקרון דו־הקיום כין
מדינת־ישראל העצמאית, בגבולות מובטחים, ומדינה פלסטינית שתקום
לצידה. הגבול ביניהן יהיה קו ח־ 4ביוני, עם שינויים קלים.
בצד כוונות איטלקיות מובהקות אלה, היתד, קיימת מטרה בינלאומית: להפגיש
מישלחות מישראל, מאש״ף ומארצות-ערב, כדי לקיים דדשיח ישיר על הדרך להשגת
השלום.

האיש שר עואנאת

(/ בים בין

טדות שונות אלה גרמו לחלוקת הכינוס לשניים. ביום הראשון דיברו רק
האיטלקים, ראשי שלוש המיפלגות, ודיפלומטים בכירים. ואילו הישראלים והער ישבו
אלה לצד אלה באולם והקשיבו. הכל ציפו ליום השני — ולוויכוח הגדול
״המיזרח־תיכונים״ עצמם.

בון: קיסינגיו ורביו חים על ו!0זו־בינ״ 0בסיני
שאחת ממטרותיו העיקריות -מטול את הפלסטינים

מפי ידידיה הערכיי בטרקליני, היה השיעור החשוב הראשון שקיבלו
בכינו זה*.
(המשך מעמוד )19
בינתיים, כמקובל בוועידות כאלה, ריחרחו אנשי שני הצדדים. הישראלים הת עניינו:
האם יבואו אנשי אש״ף, ומי מהם ו אילו ארצות ערביות תהיינה מייוצגות?
האם יבואו ערבים מוכרים, שעימם כבר נוצרו בעבר יחסים אישיים, או אנשים חדשים,
שעימם אין עדייו יחסים של אמון אישי? מיהו פלוני, האיש הגבוה בעל השפם הגדול י
מי,זה האיש הרשום ברשימה כנציג עיראק — איש הבעת? קומוניסט?
קל היה להבחין בסימני־סקרנות דומים בצד השני. מי הם ארבעה האנשים שבאו
מישראל? מה ידוע עליהם? מה מעמדם הציבורי? אילו עמדות נקטו בעבר לגבי
שאלת פלסטין, שאלת השטחים, ובו׳?
והיו שאלות שעניינו את שני הצדדים כאחד: האם יבוא איש מן הוואתיקאן,
ומי הוא יהיה? מדוע התאחר הנציג הסובייטי, איגור בלאייף, מומחה בכיר לענייני
המיזרח־התיכון, הידוע לכולם? מי בא מצרפת ומבריטניה? האם יגיע השליח הסוציאליסטי
הפורטוגלי, שהבטיח לבוא, למרות פרישת מיפלגתו באותו יום עצמו מן
השילטון בליסבון?
במשך שעות היום, התבהרה בהדרגה התמונה. היא היתד. מרשימה למדי, אך היו
כלולים בה גם כמה סימני־שאלה.

הבשורה העיקרית היתה שהגיעה מישלחת גדודה של אש ישר

.הרוגי שלבת ושרנו׳
!ו איחור הרגיל של קרוב לשעה — דבר בלתי-נמנע באיטליה בשעות הבוקר —
1התחיל מושב היום השני ודוכן־ד,נואמים הועמד לרשות הישראלים והערבים.
ראשון הופיע צמד שחום ומשופם: שני הנציגים של מיפלגת הבעת העיראקית.
האחד קרא את נאומו בערבית, ה-שני קרא את התרגום האנגלי. צורה מטופשת זו של
הגשת נאום תאמה את תוכנו. היתד, זז חזרה שיגרתית על סיסמות־ד,תעמולה של ״חזית

הסירוב הערבית״•

אחריו בא תורו של אורי אבנרי, כדובר ראשון של המישלחת הישראלית. הוא ד,צ ג
את חברי המישלחת — נתן ילין־מור, אליעזר פיילר וד״ר אמיל תומא, ותיאר את עברם
במאבק למען השלום. בין השאר הזכיר את הנוינשר העברי משנת ,1957 בעריכת אבנרי
ו־לין־מור, שקבע את הצורך בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת״עזי״
לצד ישראל. הוא גם הזכיר כי העולם הזה דוגל ברעיון המדינה הפלסטינית מאז — 1950
ותק שמעטים מאד מבין המשתתפים הערביים וד,אירופיים יכולים להשתוות לו.
לדבריו, עומד המרחב עתה בפני הברירה בין שלוש אפשרויות:
9הסדר־חלקי מצרי-י-שראלי, שיביא למרחב כמה שנים של שלווה, אך יקפיא את
המצב וימנע כל פיתרון אמיתי של הסיכסוך׳ בגלל ההתעלמות מן הבעייה הפלסטינית.

• ״מילחמח חדשה, שכה ייהרגו אלפי צעירים שלבם ושלנו, ללא
בל תועלת, ללא בד פיתרון, בשהמרוויחים היחידים יהיו סוחרי־הנשק.
שיקבלו כצורה זו בחזרה את הדולרים שהם משלמים תמורת הנפט.״

• שלום ישראלי־פלסטיני, על בסיס ההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות של שני
העמים, והקמת מדינה פלסטינית חופשית וריבונית בצד ישראל החופשית והריבונית.
כאן קרא אבנרי במלואם את 13 העקרונות של המועצה הישראלית למען שלום
ישראל־פלסטין, שקמה לא מכבר (העולם הזה )1971 בעניין גבולות המדינה, פיתרון
בעיית ירושלים ובעיית הפליטים, סידורי־הביטחון וההשתלבות באירגון מרחבי. הדברים
נתקבלו בהסכמה בולטת.
״כוחנו בישראל יכול היה לגדול פי־כמר״״ אמר בפנותו אל הנציגים הפלסטיניים,
שישבו באולם, ושהקשיבו בדומייה ,״אילו היה קיים שיתוף־פעולה הדוק וישיר בין
שוחרי־השלום הישראליים והערביים. יש שיתוף־פעולה אוטומטי בין הלאומנים משני
הצדדים, בין פצצה ופעולת־תגמול, בין נאום קיצוני ערבי ונאום קיצוני ישראלי.

״עיזרו לנו לשכנע את דעת־הקהד הישראלית שיש כפים איתן ל שלוט,
ואגו נעזור לבם לשכנע בכך את דעת־הקהל הפלסטינית!״

כשסיים, היו הנציגים הערביים בין מוחאי־ד,כפיים, כשם שהישתאלים מחאו כפיים
לנאומים הערביים המתונים.

הזמנה לטריפול
1נואם חכא היה נעים אל-אשהב, בן חברון, איש המיפלגה הקומוניסטית הירדנית,
} 1אדם שישב בבתי־הסוהר של ירדן, ישראל וכמה ארצות אחרות. הוא חזר על הקו
המוסקבאי: הקמת מדינה פלסטינית, הבטחת קיומה של ישראל בגבולות ה־ 4ביוני,
כינוס ועידת־ז׳נבה ״אחרי הכנות מתאימות״.
אחריו בא צמד קוריוזי נוסף: המישלחת הלובית. גבר כושי ענק, בחליפה מהודרת,
אמר כמה מישפטים בערבית, ולאחר־מכן ניצב על הדזכן כפסל דומם, או נמו סטאטיסט
בהצגה של אאידוו. לידו ישב בחור צעיר, וקרא את נוסח הנאום באיטלקית. התוכן:
אי־ומים סתומים נגד מצריים, וגינוי חריף של כל הסדר .״כל מי שישתף פעולה עם
ההסדר יישא בתוצאות !״ איים. הוא גם הציע הצעה מקורית: כל היהודים שעלו מלוב
לישראל מוזמנים לחזור הביתה, וייהנו ממלוא השיוויון בממלכתו של מועמר קדאפי.
יותר קשה היה תפקידה של הקומוניסטית העיראקית, אשד, נאה, שניסתה לעשות
את הבלתי־אפשרי: ליישב את הקו הסובייטי המתון עם הקו העיראקי הקיצוני. התוצאה :
בליל של סיסמות, בלי תוכן מעשי. היה ברור רק שהיא מתנגדת במידה שווה ל״ציונים
שוחרי־התפשטות וריאקציונרים ערביים,״ העוזרים לאמריקאים ״לפלג את המחנה הערבי.״
לאחר־מכן היה נאומו של הנואם המצרי, איש תנועת־השלום העולמית, כמו משב־רוח
רענן. הוא, וכמוהו הנואם המארוקאי שבא אחריו, שמו את הדגש בתוקף על הצורך
בשלום- ,שבו תובטח זכותה של י-שראל לקיום ולביטחון, בצד המדינה הפלסטינית שתקום.
באווירה רגועה זו קם הדובר הישראלי השני, נתן ילין־מור, והציג את עצמו
כטרוריסט־לשעבר. כבעל־ניסיון קבע, כי במאבק מזויין נועד למעשי־אלימות רק תפקיד
מצומצם, וחשובים יותר האמצעים המדיניים. לכן הציע לפלסטינים הצעה מעניינת:
שיבריזו על הפסקת פעולות־הטרור לתקופה קבועה, כדי להניח לאזרחי ישראל לדון
ב-שקט על הדרכים לפיתרון הבעייה הפלסטינית.

ילין־מור הזכיר את אליהו בית-צורי ואליהו חבים, הסביר את ה מניעים
לרצח הלורד מוין בנציג האימפריאליזם במרחב, וטען כי מעשה
זה נועד בין השאר לשמש בסים למאבק יהודי־ערבי משותף נגד
השילטון הזר .״אני מציע לחזור לרוח זו:״ הציע לערבים.

הנציג האלג׳ירי, שליח מיפלגת־השילטון (פל״ן) .גרם לאפתעה אצל הישראליים.
הוא דיבר בנימה מתונה בולטת, לא אמר אף מילה רעה אחת על ישראל, קרא ל״ריאליזם״
כדי לפתור את הבעייה.

כפי שנסתבר ככירורים פרטיים, זהו הקו החדש שד אלג׳יריה.

הציתות של אשיו
ביירות: מוסלמי גורו ברחוב גופת בנו תההג
איש __,

מכיירות שזוהה סעיד -אכו־עמאר,
רחב־מידות,
:ראשה עמד

--״המדיגית --
--כמיסדרונות׳נר*
וכמקודב ליאסר
כאיש המחלקה
אה גם פלסטיני כביר אחר, עבדאלדה הורני, שליח חשוב של אש״מ
באירופה.
(במטוס קראו הישראלים בידיעות אחרונות את הראיון שהעניק אבו־איאד, סגנו
של עראפאת ואיש־מיבצעים, לעיתון בריטי, בו הודיע על נכונות אש״ף להכיר
בישראל, תמורת הכרה ישראלית באש״ף).
גם ממדינות־ערב אחרות הגיעו מישלחות מרשימות. הופעת מישלחות רישמיות
מעיראק ומלוב עוררה דאגה מסויימת -מה לשתי מדינות אלה, המתנגדות לכל
הסדר, בוועידה למען השלום?

כסף הכל הגיעו 10 אישיים ערכיים מתשע ארצות.
אולם איש אחד לא הגיע — ועורר בכד תשומת־לב כללית ומודאגת. היד. זה חאלד
מוחי-אל-דין, יוזם ועידת־בולוניה ,״הרב־סרן האדום״ מתקופת המהפכה המצרית.
היתד, לאי־הופעתו סיבה רישמית. במיפלגת־השילטון המצרית נערכות עתה בחירות,
אולם הכל הבינו כי יש סיבה עמוקה יותר להיעדרו של איש נהדר זה: התזוזה הימנית
הקיצונית במצריים עצמה.

המאורעות כתוך מצריים, שרק הדים קדושים מהם הגיעו לישראל,
מהווים עתה עוכדה מרכזית כהתפתחות המצב כעולם הערכי. הם
הטילו צד ארוך על פגישת־רומא. המידע על כך, שנמסר לייטראדים

ך* בל ציפו בדריכות לנאומו של נציג אש״ף. מה יאמר האיש •של יאסר עראפאת,
( ן שבא במייוחד מביירות?
סעיד אבו־עמאר הקדיש את החלק הראשון של נאומו לסקירה היסטורית. הוא שלל
את הדרך שבה קמה ישראל, תיאר את העוול -שנגרם לעם הפלסטיני על־ידי אומות
העולם, למרות שנחן כה הרבה לתרבות האנו-שית. היה זה העתק נאמן של נאום
ציוני קלאסי מן הימים ההם, עד כי היה נדמה לרגעים כאילו אימצה לעצמה התנועה
הפלסטינית את כל הסימון הציוני של תקופת בן־גוריון.
אולם בחלק השני של הנאום, כשדיבר על ההווה, השתנה הסימון לגמרי. הניסוחים
היו זהירים .״אנחנו מחייבים את כל היוזמות הכנות להשגת השלום ...אולם יש לנו
ספקות כבדים לגבי היוזמות האמריקאיות המתנהלות כעת, העלולות לפלג את הכוחות
הלאומיים הערביים.
״...איננו סבורים כי יש תועלת בוועידת־ז׳נבה, אם תתבסס על החלטות מועצת־הביטחון
242ד ,338 המדברות על עמנו כעל ציבור של פליטים...

״אש״ף לא קיבל הזמנה דוועידת-ז׳נבה. על בן מוקדם מדי לדון על
עמדתנו כלפי הוועידה. אם תשוגר אלינו הזמנה כזאת, ידונו המוסדות
שדנו אם לקבלה, ועל איזה כסיס...״

באולם ישבו כמה מבעלי האוזניים המאומנות ביותר לפיענוח הודעות ערביות —
מומחים איטלקיים, צרפתיים, בריטיים, סובייטיים וערביים. הם הבינו בנקל את משמעות
ההצהרה: אש״ף רוצה בהזמנה לז׳נבה, ות*שתתף בה, בתנאי שהיא תכלול הכרה בקיומו
הלאומי של העם הפלסטיני.

האוזניים התחדדו עוד יותר כאשר אמר אכו-עמאר כי אירגונו דורש
״פינוי כל הכוחות הישראליים מן השטחים שנכבשו ביוני 67ט.1״
(המשך בעמוד )24
* העולם הזה ימסור על כך דו״ח מפורט בגליון הבא.

בקיץ מתעצבנים: אין נוח. ,הראש
נואב, א׳ אפשר להתרנז! מה גורם
לנך? מדענים בארץ ובחדל חקרו
ומצאו ני איו זה בהנרח החום וגם לא הלחות,
אלא חוסר מסען חשמלי באוויר שאתה נושם
במשך נל שעות עבודתך :
אומו עירוני מזוהם נסול
החשמל החיוג׳ לבריאות גופך.

1* 118
האוויר המקנה לך עירנות,
י 1 רעננות ומרץ, הוא אוויר עשיר במסען של יונים שליליים -
אוויר נמו זה המצוי בחופי-הים, בהרים, ביערות וליד
מפלי מים (לשם אתה נוסע לחופשה, נדי לנשום אוויר!).
אולם, ענ ש׳ו׳ אינך ח״ ב לצאת לחופשה נדי לנשום
אוויר צח. מנ ש׳רי ה׳וניזצ׳ה של אמקור ׳מחקים״ את
חופ׳-הים והיערות ומייצרים בשבילך את האוויר הקרי,

§ המרענן והמחייה נפשות.
למה לא תזדרז להתקינו במשרד? במעבדה? בחדר ן
ההמתנה?
בנל מקום בו עובדים אנשים.

את מנ ש׳ ר׳ היוג׳זציה תונל להשיג ענ ש׳ג בשלושה
דגמים: מודליון זוסר גייר (ניתן להתקנה גם על

אווירה טובה במשרד
היא גם עניו של

־ הנולל גם מערנת יעילה לסינון אוויר מזוהם
תתפלא איזו אווירה סובה תיווצר בחדרך.
לה ש׳גובחנו׳ות אמפא ואצל הסוחרים המורשים

ונוטרון של אחקור
אלקטרוניקהלשיפור איכותהח״ם

העולם הזה 1976

כך הם הצטלמו השבוע בתמונות הוישמיות ־ אבר מה הם

יצחק רביו והלמוט שמידט סוקרים את מיסדר מישמר־הנבוד הגרמני

״ולחשוב שההורים של כל אלה היו נעם חיילי הווומאכט של היטלו!״

לאה רביו בקבלת־בנים בבירת גרמניה

וכמה עלתה השימלה שלו?״

יצחק ובין עם הקאנצלר לשעבר וילי בראנד

״עמוד נוח, הטוראי ובין!״

שבו בסתו־ליבם?

אבל.

יצחק רביו עם הנרי קיסינג׳ר וג׳וזף סיסקו

״נו, תן כבר את היד ונגיד מזל ובחנה ר

רביו בשיחה עם הקאנצלר הלמוט שמידט

רביו נפרד משוטרי״הליווי הגרמנים בברלין

.אם תמשיו לעשן בקצב הוו! ,יגידו שהתמוטטתי״ ..מוגן רא ואיתי כרכו הדנה שוטרים אשמזימר
במשך כל השבוע נמשך ברצינות הכי
גמורה חמישחק הכי מצחיק: לנחש מה
אמר הנרי ליצחק, ויצחק להנרי, ואם
יזוז צה״ל 100 מטר מיזרחה או מערבה,
ואם יאויישו מיתקני״האתרעה על-
ידי ישראלים בלבוש אמריקאי, או אמ ריקאים
בלבוש ישראלי.
ובינתיים התהלכו המנהיגים בחום הגרמני
המעיק, הצטלמו כמו שצריך, חייכו
כמו שצריך, פיטפטו כמו שצריך, הצהירו
כמו שצריך. האזרח הדבוק למקלט-
הטלוויזיה יכול היה לעקוב אחרי כל
תנועה חשובה, כל לחיצת־יד חגיגית, כל
הצדעה היסטורית.
אך מה חשבו האנשים החשובים ה אלה
באמת, כאשר עמדו מול עדשות המצלמה
ז אילו מחשבות עברו בראשיהם ז
אפשר רק לנחש. אבל אם מתעלמים
לרגע מן המעמד החגיגי ומן המשמעות
המדינית העמוקה, ומתבוננים היטב בתמונות
עצמן — נראים בהן דברים שלא
בלטו ממבט ראשון.
חנה כמח ניסיונות. אולי הם קולעים
למטרת, אולי לא. זה לא ייוודע לעולם.
אך זה מסייע לפחות להתבונן בתצלומים
הרשמיים של השבוע מבלי להיגרר
אל תוך מערבולת דיברי-הפרשנות החכמים,
הסקירות ההיסטוריוזופיות העמוקות
והניתוחים המדיניים עמוסי־תח־שיבות.

שר״החוץ
גנשר, יצחק רביו והשגריר הישראלי יוחנן מירוז

אנא, דנות׳ ,נסו רח״ן־ כאילו זה לא כואב!,,

במדינה
(המשך מעמוד )20
היתר. זאת, בעקיפין אך בשפה ברורה, הכרה בגבולות המדינה — וממילא גם הכרה
במדינה עצמה .״זהו צעד גדול קדימה,״ העיר בו־במקום נציג ערבי מופתע.
אחרון הנואמים היה דובר השלישי מישראל — ד״ר אמיל תומא מחיפה, איש
רה״ח, בעלה של אשה יהודיה, היסטוריון ועיתונאי. אף שכמה מניסוחיו הרק״חיסטיים
לא היו נעימים לאוזן ישראלית (״חוגים השליטים בישראל מילא תפקיד חשוב בכנס
זה. כי כערבי היה מסוגל לומר כמה דברים שהיו נשמעים אחרת מפי ישראלי-יהודי.
תומא הסתייג בחריפות מדברי העיראקים והלובים, שיבח את ״הנימה הריאליסטית
שניכרה בנאומי החברים הערביים האחרים, וגם בנאומו של נציג אש״ף ששמעינו זה־עתה.״
הוא תבע מאיש אש״ף להבדיל בבירור בין מדיניות ממשלת ישראל לבין שאיפות
העם הישראלי :״בישראל, כמו בכל מדינה אחרת, יכולה דעת־הקהל להשתנות.״ הוא
קבע כי הדרישה להקמת מדינה פלסטינית צריכה להיות קשורה בהכרה בזכותה של
ישראל לקיום ולביטחון, כמדינה עצמאית וריבונית.

טלפונים מקולקלים
חדי ויכוח דדלאומי זה, היה המשך הוויכוח האיטלקי מעין סיום שקט.
א המנהיג הסוציאליסטי המכובד כיותר הודה באירוניה מציגי לוב
ועיראק :״טוב ששמענו נאומים אלה, כי הם הזכירו לנו עד כמה התקדמו
שאר הארצות הערכיות מאז השמיעו דברים מסוג זה.״״
המנהיג הנוצרי־הדמוקרטי פאסקאלים הציע לישראל לראות את עצמה כחלק מן
המרחב המיזרח־התיכוני, ולא כאי של אירופה התעשייתית והמפותחת. ואילו פאייטה
הקומוניסטי, בהומור הרגיל שלו, הישווה את המיספרים של החלטות האו״ם ל״מיספרי
טלפון ־של רשת־טלפונים מקולקלת, שאף אחד מהם אינו פועל.״
בלט בנימתו המתונה וה־שקולה הנציג היוגוסלבי, אי־ש מיפלגת־השילטון, לשעבר
דיפלומט בכיר באו״ם, שהקפיד לשמור על איזון בין ישראל והעולם הערבי. גם הנציג
הסובייטי, בלאייף, אדם המדבר ערבית־מצרית מצויינת אחרי שחי *שנים רבות על גדות
הנילוס, בלט בנימה מתונה, בהדגישו את זכותה של ישראל להתקיים, ואת הצורך
להבטיח קיום זה בערובות בינלאומיות.

אין ספק כי ההשפעה הסובייטית היא בעת גורם ממתן ומייצב
כעולם הערכי.

בלאייף לא חלם בוודאי כי היום יסתיים בדיברי־שבח למנהיג הסיני, צ׳ו אן־לאיי.
הנואם היה אותה דמות אגדתית, ג׳ורג׳ו לה־פירה, הכימעט־נזיר הקאתולי, מי שהיה ראש-
עיריית פירנצה ויוזם ועידות־פירנצה למען השלום הישראלי־ערבי לפני 17 שנה. הוא
ציטט את המנהיג הסיני :״ההיסטוריה זורמת בדרכים?:קלקלות, אך יש לה יעד. אין
היא זורמת אל החושך, כי אם אל האור ׳.״
בינתיים התנהל מאחורי הקלעים משא־ומתן על נוסח ההחלטה. הוסכם מראש
שתהיה זאת החלטה מטעם היוזמים האיטלקיים בילבד, כדי ששום מישלחת זרה לא
תיאלץ לחתום עליה. כך נמנע מראש ויכוח ארוך ועקר.
אולם האיטלקים נועצו, כמובן, עם המישלחות הזרות, כדי להשיג את הסכמתן
האילמת. מבחינה זו מהווה ההחלטה קונסנזוס כללי, וביכלל זה קונסנזוס ישראלי־ערבי.

ההחלטה קראה ל״הסדד כולל שיכיר כזכות לקדם ודכיטחון מובטח
בערובות בינלאומיות לבל העמים והמדינות כמיזרה התיכון, וביכלל
זה ישראל והעם הפלסטיני.״
הציון המייוחד של ישראל הוכנס לנוסח על פי דרישת המישלחת הישראלית.
ההחלטה דיברה על נסיגת ישראל מהשטחים. שנכבשו במילחמת ,1967 מימוש
הזכויות הלאומיות של הפלסטינים, והכרה באש״ף. כפרם למיפלגה חנוצרית־דמוקר־טית
דובר בה גם על ״פיתרון לבעיית ירושלים, שיקח בחשבון את הסיבות ההיסטוריות,
המעניקות לעיר זו אופי אוניברסלי.״
לסעיף זה ביקש נציג אש״ף להוסיף ״דחיית כל העובדות שנוצרו בעיר.״

כ די ל ה גן ע ל
העם 3ין מרס לפדץ -
נ> ענ^וד 3 3דץ

עצמו הפיץ

אם אין החוק חל על הכל —
אין הוא חל על איש:
חוסר־האחריות של משה דיין כבר גרם
להרוגים רבים. השבוע הוא הרג כימעט
את ידידו־יריבו, שימעון פרם.
״המיסמך האבוד״ (ראה עמודים 45־)24
הוכיח לעיני כל, במה שחשדו רבים :
שראשי המדינה מפירים בלא בושה את
החוק ואת כללי־הביטחון היסודיים.
כאשר נודע כי חברי־הכנסת משחררים
את עצמם מן הרפורמה, שהם מטילים על
כל זולתם — נראה הדבר כמובן מאליו.
מאז ומעולם מתחמקים ראשי המדינה מן
החובות הבלתי־נעימות המוטלות על כל
האזרחים, בשם הביטחון וטובת המדינה.
באווירה זו, שהיא גלוייה לעיני כל,
טבעי הוא שכל ציבור וכל איש ישאפו גם
הם להגיע אל עמדה של כוח שתאפשר
להם להשתחרר מעול החוקים. אחד האנשים
האלה הוא יהושע פרץ.
הזעם שנשפך השבוע על מנהיג פועלי
הנמל (ראה עמודים 33־ )32 מצד ראשי
השילטון וכתבלביו היה על כן מובן. שום
חבר של מעמד מייוחם אינו רואה בעין
טובה את חוצפתם של בני השכבות הנחו־תות,
המטפסים למעלה, המנסים לטפס למעלה
ולהפקיע לעצמם את אותן הזכויות
שיש להם.
אם מותר לפרץ להתנהג כמו פרס —
מה יהיה הסוף י
מדיניות מאקיאוול כ לי ל ה

צבד הגון מזהיר
את יריביו מראיט
כל צופי הטלוויזיה ראו זאת: יצחק
רבין היה עייף עד מוות. בשובו בלילה
מסיורו בגרמניה ומשיחתו עם הנרי קי-
סינג׳ר, היה רדום ממש. עיניו היו קפו-

שמעון פרס
גי רסה שיקוייה
ש ה טי להאת
הא שמה על
הגו רי לו ת

שימעון פרס
כלללא היה
נוכ חכאשר
ה ש איר דיין
אתה מי סמר
ע ל רי צפת

אולם נציג אש״ף לא התנגד לאיזכור של ישראל וביטחונה.
בסך הכל, לא התחוללה ברומא מהפכה. שום דבר מרקיע־שחקים לא אירע.

אולם היה זה צעד נוסח — קטן אד משמעותי — בדיד לדו־שיח
ישראלי-פלסטיני, וממילא בדיד לשלום.

חדרה או כ ל

ההישגים החיוביים כללו, בין השאר:
•:הופעת מישלחת גדולה של אש״ף לכנס שנועד רישמית לפעול למען השגת
השלום במיזרח התיכון, בידיעה שבכנס תשתתף מישלחת ישראלית.

• במשך כאותו

זכותה

עצם ישיבתן ביחד של מישלחת ישראלית ומישלחת אש״ה
ימי הכנס, תוף הקשבה איש לדברי רעהו; והימצאותן ביחד
כית־מלון, אכילתן ביחד כאותו חדר-אוכל.
הסכמת המישלחת הפלסטינית להחלטה שהזכירה בפירוש את
של ישראל לקיום ולביטחון, עם הענקת אותה זכות לפלסטינים.

>• בידודן הבולט של המישלחות מלוב ומעיראק, שהטיפו נגד הסדר־שלום. כפי
שנמסר בשיחות פרטיות, התנגדו אנשי אש״ף, בהתייעצות פנימית של המישלחות
הערביות, לעמדה הקיצונית של שתי מדינות אלה.
!• נאומה של המישלחת הפלסטינית, על אף חלקו הראשון הפולמוסי, הסתיים
במסקנות מתונות שעוררו תשומת־לב כללית: הבקשה לקבל הזמנה לז׳נבה, ואיזכור
גבולות ישראל משנת . 1967
בשביל הישראלים, היה לכינוס ערך נוסף, שאינו כלול במיסמכים רישמיים. כל
כינוס כזה משמש מקום־התוועדות לחבורה בינלאומית של מומחים לע,נייני המרחב,
שהם עתירי מידע על המתרחש בתוך־תוככי הארצות השונות. במשך 48 שעות של
חילופי־דברים בלתי־פוסקים, לומד אדם על המתרחש במרחב, על הזרמים התת־קרקעיים
ועל ההתפתחויות הסמויות, יותר מאשר בחמש שנים של לימוד אוניברסיטאי או קריאת
אלף מאמרים בעיתונות העולמית (שלא לדבר על הישראלית).

שתי ה צ עי רו ת
התנפ לו ע ל
המלצר הנ דהם

היה זה סמינר אינטנסיבי, מלווה בחילופי השקפות שאין דו תחליף.

בשביל משתתפי הכנס, היה זה כימעט הלם לחזור ארצה, לראות את עיתוני ישראל,
ולקרוא את הדיווחים האינסופיים על סיכויי הסדר״הביניים הקטן בסיני.

כהשוואה לסיכויי השלום הכולל, שהצטיירו כצורה כה ברורה בכנס
רומא, עד סמר הערבות מוסמכות שד הכוחות והמגמות — נראה
העיסוק כבמה קילומטרים בסיני כימעט כמישחק־ילדים חם ר*השיכות.

רומא יוק
ך א היה זה פלא שכלי־התיקשורת הישראליים, העוקבים אחרי כל רחשוש
/במטוסו של הנרי קיסינג׳ר, ואחרי כל הודעה היסטורית מפי משה קול ואליעזר
רימלט, התעלמו כימעט כליל מכנם רומא.
הטלוויזיה התעלמה ממנו, אף שקיבלה דיווח הוגן. הארץ הקדיש לו חמש שורות,
ללא כותרת. מעריב פירסם תחילה ידיעה בלתי-נכונה, ולאחר־מכן סירס את דיווח
הכתבת שלו ברומא, שנכחה בכנס במשך כל היומיים. דבר ודתסלס פוסט התעלמו
מן הכנס לחלוטין, למרות שסוכנות עתים העבירה דיווח קצר לכל העיתונים. רק
שידורי ישראל וידיעות אחרונות דיווחו עליו בהגיגות,

קשה לתאר תופעה אופיינית יותר למצבה הרוחני של ישראל
ביולי — 1975 מצב שד הינתקות גוברת מן העולם, ועיסוק כימעט
חולני כעניינים שד מה״בכד — כאשר, לדבריו של דיפלומט בכיר
ברומא :״מעולם לא היו סיכויי השלום במרחב נוחים במו עכשיו —
ואולי לעולם לא יהיו כך שוב!״

רבין בשובו*
לא ניקודו
אות, ופניו חסרי־הבעה יותר מהרגיל.
אך גם עייפות גופנית מובנת זו לא
הצדיקה את הדבר שאמר: כי המשא-
והמתן על הסדר־הביניים יכול להימשך
חצי שנה.
לא דיפלומט. אם נכונה האימרה כי
״דיפלומט הוא אדם הגון, המשקר למען
ארצו,״ הרי יצחק רבין אינו דיפלומט.
הוא מצטיין בכנות צברית, הגורמת לכך
שהוא מגלה את מזימותיו הכמוסות ביותר
מראש לקורבנותיהן המייועדים.
בשנה שעברה הכריז רבין כי מטרת
מדיניותו היא להפריד בין מצריים וסו-
(המשך בעמוד )28
* עם בר־לב דפרס.

0״ י!ם מקשקשים בראש ! 1אף
— י איש־ביטחון לא איבד מיסמך, כיוון
שהמיסמך הזה לא היה בידי שום איש-
ביטחון!״ איש־הביטחון, אחד האחראים
על חוליית אנשי־הביטחון שומרי־האישים,
רתח מכעס כאשר שמע את האשמותיו
של שר־הביטחון, שמעון פרם, כאילו הוא
זה שאיבד את הטלקס הסודי שהיה בידי
פרס ושר־הביטחון לשעבר, וח״כ בהווה
משה דיין.
״אני לא יודע בשביל מה שרהזביטחון
היה צריך להפיץ את ההאשמה הזו עלינו,״
טען אותה גורילה, לאחר ששמע כי מישרד
הביטחון מאשים את אחד מחבריו בכך
שאיבד את המיסמך .״פרם בכלל לא היה
במלון כאשר המיסמך אבד. היה שם רק
משה דיין, כך שההאשמה לא היתה יכולה
ליפול כלל על פרס.״
ואומנם, פרשת הטלקס הסודי שאותו

תמר צ׳צ׳יק, צעירה תמירה בת ,31
בעלת עצמות בולטות ומישקפי־ראייה
עבים, אם לילד׳ היא פקידה בסוכנות־הביטוח
סיימון את וייזר בתל־אביב. היא
נשלחה על״ידי מעבידיה לקורס־מחשבים,
שנערך על־ידי לישכת־התיאום של האיר־גונים
הכלכליים במלון דיפלומט בירוש לים.
וכך מצאה עצמה מעורבת באחת
הפרשיות שהסעירו את המדינה בשבוע
האחרון.

האשה שמאחרי
ה ת עלו מה
^ * י ש לא תידרו אותה כיצד לנהוג.
כאשר גילו כתבי העולם הזה את
זהותה ובאו לבקרה, היא הסתתרה במשך
ימים, סירבה לפתוח את הדלת, והסתגרה.
נדמה היה לה שכל העולם עוקב אחריה
— והיא לא ידעה מה לעשות. מעורבותה
בענייני ביטחון כמוסים הטילה עליה אימה.
שירות־הביטחון
ערך ביקור אצל מנהל
מלון דיפלומט בירושלים, דב (״דובי״)
שיף. כאשר נשאל שיף השבוע לפרטים
על הפרשה, הכחיש מכל־וכל כי התקיים
אצלו במלון קורם־המחשבים האמור באותם
תאריכים (אם כי מזכירת מחלקת־האירועים
של המלון אישרה זאת) ,וטען
כי כל המיקרה אירע במלון היריב לדיפלומט,
מלון המלך דויד בירושלים .״שם
עובדים המון ערבים, והעניין עם המיברק
קרה שם,״ אמר שיף, עדיין תחת רושם
ביקורם של אנשי שירות־הביטחון.
ברור לגמרי שהן משה דיין, והן שמעון
פרס, היו מעוניינים להסתיר את פרשת
המיסמך האבוד. פרס דאג שמא ייוודע כי
הוא משתף את דיין בבעיות החריפות ביותר
של מישרד־הביטחון. פרם ידע גם
כי המיסמך הוא באחריותו־שלו׳ וכי עצם
העובדה שהוא מסר אותו למי שאינו מוסמך
לכך, והלה איבדו, מטיל צל כבד על
מהימנות התודעה הביטחונית של שר-
הביטחון.
דיין עצמו לא היה מוטרד ביותר, השבוע,
מכל העניין. לאחד מידידיו אמר,
בסיגנונו הרגיל :״המיסמך לא היה מייועד

תמר צ׳צ׳יק יוצאת מכיתה
להסתגר

חומקת למכונית _— להסתתר —

מתחת( שול חן
שלח שגריר ישראל בארצות-הברית׳ שימחה
דיגיץ, לראש-הממשלה יצחק רביו,
סגנו יגאל אלון ושר־הביטחון שמעון פרס,
טלקס אשר. נמצא על־ידי מלצר ערבי במלון
דיפלומט הירושלמי, הסעירה השבוע

את המדינה.
לפרשה זו יש, כמובן, שני היבטים. האחד
— ההיבט הביטחוני־פוליטי. האם
מראה שר־הביטחון שמעון פרם חומר סודי
לח״כ משה דיין, חומר אשר אינו מייועד
לו, ואשר קשה להבין מדוע דיין צריך
לקרוא אותו?
ההיבט השני חמור עוד יותר. כיצד זה
קורה שמיסמך, המוגדר כסודי־ביותר, הנשלח
על־ידי שגריר ישראל בארצות-
הברית בצופן לשלושה אישים בלבד, יכול
להיעלם וליפול בידיים זרות — במיקרה
זה, עובד ערבי בבית־מלון ירושלמי?

מי איבד
אתה מי סמךז

ך* פרשה כולה החלה ב־ 30 ביוני.
( | משה דיין ניראה יושב בחדר־האוכל
של מלון דיפלומט בירושלים, יחד עם שר־הביטחון
שמעון פרס. מתוך תיק מישרדי
פשוט עשוי קרטון, שעליו היה רשום ״סודי
ביותר,״ שלף פרם מיסמכים סודיים ומסר
אותם לדיין לעיון. לא ברור אם המיסמך
שאבד היה בין אלה שפרם נתן לדיין
לקרוא באותו מעמד, או שהוא היה בין
המיסמכים שאותם השאיר פרס אצל דיין.
כל אותה עת עמדו מאחרי שולחנם של
השניים שני גורילות׳ שומרי־ראש, אשר
לא אאיפשרו לאיש לעבור לידם ולהציץ
לתור החומר, או להאזין לשיחה.
לתוך
^ למד
למחרת, ב* 1ביולי, ניראה משה דיין

יושב לבדו, ליד אותו שולחן, בחדר־האוכל
של המלון, כשהוא אוכל ארוחת־צהריים.
שומרי־הראש המלווים את דיין תמיד לא
היו לידו, אלא ישבו ליד שני שולחנות
מרוחקים בחדר־האוכל הגדול, כשהם פוקחים
עין על שר־הביטחון לשעבר. באותו
מעמד ניראה דיין כשהוא קורא מיסמכים
שונים.
לפחות בחדר־האוכל של מלון דיפלומט,
לא נכח באותו יום שר־הביטחון שמעון
פרס. כעשר דקות לאחר שדייו סיים׳ את
ארוחתו וקם ממקומו, ניגש אל השולחן
מלצר ערבי, אשר מצא את הטלקס הסודי
על הריצפה, למרגלות הכיסא שעליו ישב
דיין. הוא הרים את המיסמך והחל קורא
בו. באותו רגע הבחינה אחת מאורחות
המלון, תמר צ׳צ׳יק, כי המלצר מחזיק ב־מיסמך
שנראה היה לה כי דיין קרא בו
קודם־לכן. היא זינקה לעבר המלצר, הבחי נה
כי המיסמך הוא דף טלקס, הצליחה
להבחין כי בכמה שורות שם מדובר על
מעברי המיתלה׳ חטפה אותו מידי המלצר.
המלצר, שנדהם מההתנפלות הפתאומית,
ניסה להתנגד לחטיפת הנייר מידו. באותו
רגע באה לעזרתה של תמר חברתה, אבי גיל׳
צעקה על המלצר, שנבהל ונכנע לשתי
הנשים הצעירות.
תמר מיהרה לקחת את המיסמך, ולנסוע
למישרד ראש-הממשלה. היא קראה אותו,
ונוכחה כי הוא מייועד לראש־הממשלה
יצחק רבין, וחשבה כי לישכת ראש־המנד
שלה היא הכתובת הטיבעית להחזרת ה־אבידה.
נדמה היה לה כי תהפוך לגיבורה
לאומית, על שהצילה את סודות המדינה
הכמוסים מידיו של המלצר הערבי. אולם
נכונה לה אכזבה. במישרד ראש־הממשלה
הודו לה, לקחו את סרטיה ושילחו אותה
ללא כל טכס, ואפילו ללא חקירה.

אלי, ואני אפילו לא זוכר למי הוא היה
מייועד, מה היה כתוב בו ואם קראתי
אותו בכלל.״
היה זה מתאים לאיש חסר־אחריות כמו
דיין, שאיבד את המיסמך, ועוד במלון
אשר מרבית עובדיו. הם ערבים, תושבי
מיזרח־ירושלים, בית־לחם ורמאללה.
הוא ידע כי המיסמך הוא בעל חשיבות
ביטחונית-פוליטית עליונה, וצריך היה
להיות לו ברור כי נפילתו בידי אנשים
שאינם מוסמכים לקראו, עלולה להביא
נזק עצום. אופיו ה״לא איכפתי״ של דיין,
שבלט כאשר כיהן כשר בממשלה, ובעיקר
כאשר כיהן כשר־הביטחון, בא לידי ביטוי
גם בפרשה זו.

שומר־הראש
כשעיר-לעזאזל
ולס הטעמת כלפי שר־הביטחון
כבדות הרבה יותר. הטענה הראשונה
היא: מדוע מראה שר־הביטחון מיסמכים
אקטואליים׳ סודיים ביותר, לאנשים שאינם
רשאים לקראם? טענת מקורביו של
שר־הביטחון שהוא מתייעץ עם דיין, כחבר
רפ״י עם חבר רפ״י, כדי שיוכלו לקבוע
עמדות מדיניות משותפות, נשמעת מגוחכת,
כאשר בוחנים את אופיו של הטלקס.
טענה אחרת שבאה מחוגי שר־הביטחון,
לפיה מתייעץ פרס עם דיין כדי לרכוש
מניסיונו של דיין, אשר שימש שנים
רבות כשר־הביטחון, מערערת את אמונתו
של פרם בעצמו לכהן כשר־ביטחון בלתי-
תלוי ובעל מחשבה עצמית, ובוודאי את
אמון הציבור וצה״ל בכישורים אלה של
שר־הביטחון הנוכחי.
הטענה החמורה ביותר נגד פרס נוגעת
לעצם אובדן המיסמך. ברור לחלוטין שדיין

ונוסעת— ולא לדבר
איבד את המיסמך שעות רבות אחרי שפרם
השאיר אותו בידו (ולא בעת שיחה
בין השניים, כפי שניסה פרם לתרץ זאת).
בידעו את חשיבות תוכן הטלקס שאותו
שלח דיניץ לראש־הממשלה, אשר פרם
היה רק אחד ממכותבי ההעתקים שלו,
חייב היה פרם לדאוג לכך שהמיסמך יישמר
מכל מישמר, גם בידיו של משה דיין.
אך החמורה מכל היא תכונת הפחדנות
שאותה גילה שר־הביטחון. ברגע שבו
התפוצצה הפרשה, מיהרו דובריו להדליף
לעיתונות את גירסתם השקרנית על ה־מיקרה.
לדיברי אנשי לישכתו של פרס,
נתן שר־הביטחון את המיסמך לאחד מ־שומרי־הראש
שלו, כדי שזה ישים אותו
בתיקו וישמור עליו, ושומר־הראש איבד
אותו.
לשמעון פרס ברור לגמרי כי שומר-
הראש לא יכול להתגונן. הגורילות מאומנים
היטב להתרחק מכל מגע עם עיתונאים
ולהגן׳ הן באופן פיסי והן בכל צורה
אחרת, על האישים שעליהם הם שומרים.
לפרס היה קל מאד להטיל את האשמה
על אחד משומרי־ראשו, ואף להודיע כי
החקירה בנושא עדיין בעיצומה, משום שידע
שאותו שומר לא יוכל להרשות לעצמו
להתגונן, הן -בגלל האיסורים השונים
שתפקידו מטיל עליו, והן בגלל אופי
עבודתו.

החובה האת
הנלוחת: צק

סוס חגיגי

רתום למרכבה בסיגנון תל־אביב הקטנה, ומתהדר בהינומת־חופה.
הוא ממתין באורך־רוח לזוגות הצעירים, שתמורת
עשרים לירות זעומות יזנו להצטלם בחברתו. זאת, בעוד מרכבות־הפאר הממונעות,
העטורות פרחים ובלונים ציבעוניים (בתמונה למטה) ממתינות לזוגות, להמשך המסע.

מתחנן הצלם, איש פוטו אילרן
ך 1 0 3 ^ 111
בחולון, בפני זוג מצטלמיו.
״ יייע *•יי *
בחצי־השעה הקצרה שהוקצבה לו הוא חייב להוציא מתחת מצלמתו
יצירת־אמנות גם אם מיכנסיו נקרעים — כפי שקרה.

הטסט טוסו
** רחוק נראה הגן הציבורי הענק
( /כתערובת של חלום ומציאות. ילדים
משתעשעים בחול, אימהות מפטפטות, נערים
משחקים בכדור. אך בשעות אחר-
הצהריים המאוחרות, כשעה קודם שקיעת-
השמש, נוספים מרכיבים חדשים לנוף האנושי:
פיות מרחפות, לבושות לבן, ואבירים
בחליפות חגיגיות.
תוך רגעים ספורים הופך הפארק הגדול

לסטודיו־צילום ענקי — הגדול ביותר בארץ,
אם לא בעולם כולו. גן צ׳ארלס קלור,
שעל גבול תל-אביב—יפו.
מדי יום ביומו, באותה שעה ממש, מגיעות
למקום, מכיוונים שונים, כעשר מכו-
ניות-פאר מקושטות בפרחים ובבלונים
ציבעוניים. מרכבות־הפלא נעצרות בשולי
הגן, ופורקות את מיטענן האנושי החוגג,
הכולל בדרך־כלל כלה אחת, חתן אחד, צלם

* פוקד הצלם־האמן בקול רם על המצטלמים (מימין) ,והכלה
71*11ך ׳
הרוזונסית נושאת בווכנעה את ידח, חמחויקח בזר־הכלולווז.

1״ 1 /ייי
ן הזוגות המפוחדים ^ ו מכל, ובילבד שהצלם יהיה מרוצת מתוצאות עבודתו.

אחד — ולפחות אמא נרגשת אחת.
מסע־הייסורים שקדם לרגע גדול זה
היה. מורכב, קרוב לוודאי, מסידרה של
טיפולי-יופי במכונים היקרים ביותר בעיר,
התאמה אחרונה של התילבושות המפוארות
שנתפרו במייוחד עבור החתונה, וכמובן —
איפור בכל ציבעי־הקשת, שנמרח בידיים
נדיבות על פניהם של בני־הזוג המאושרים.
תהיה זאת טעות לחשוב שאת כל שלבי
העינויים האלה עבר הזוג הצעיר לכבוד
יומו הגדול. הוא עבר אותם, למעשה, למען
הרגעים הספורים הללו הקודמים לחתונה
עצמה: הצילומים. אלה הם צילומים שיוגדלו
למימדי־ענק, בצבעים, יושמו במיסג-
רותיזהב קיטשיות עם פיתוחים ובאלבומי-
קטיפה עגולים ומשושים, ויונחו אחר־כבוד

במקום המרכזי ביותר בסלון, למען הדורות.
הבאים.
מרגע שדרכה כף־רגלם על אדמת הגן התחוחה
והמזובלת, הפכו בני־הזוג רכושו ה-
בילעדי של הצלם, גיבור האירוע. הוא מריץ
אותם לאורכו ולרוחבו של הגן, מעמיד אותם
לשתות מים גם אם אינם צמאים, מאלץ אותם
לטפס על הסלעים התלולים והמסוכנים ביותר,
מכריח אותם להתנשק שוב ושוב. כל זאת —
כדי לתת להם מושג כלשהו על שישים ה־ 1
שנים הצמודות והמשופשפות המצפות להם מ־ [
אותו רגע ואילך.
גם מעצמו אין הצלם חוסך כל מאמץ, כדי
לתפוס את הזוויות המוצלחות ביותר, את
רקע הרומנטי והאווירה החלומית ביותר,
מוכן לכל. הוא יטפס על עצים,

כדי לשמור על שלום־בית! .הצלם׳ מצידו,
גם הוא מוותר קצת, ובסוף מסתדרים.
היא ׳תקבל את הציפור הלבנה שלה, וגם
הוא יזכה בסיפוק האמנותי שלו. אחרי
הכל 750 ,לירות שחורות לעבודת ערב
אחד לא הולכות ברגל.
אם יגש מישהו אל הצלם, וישאל אותו
בתום־לב למחיר, צפוייה לו הפתעה. הצלם
מעמיד פני נדהם, כדרך ותיק ומנוסה,
ומשיב בקול נפגע :״איזה כסף? מה פתאום
כסף? אני רק בן־דוד של החתן. אני
עושה להם טובה, שיחסכו כסף. מספיק
עולה להם החתונה.״ מישפחות ענפות מאד
להם, לצלמי־החתונות.
הזוג הצעיר עצמו אינו מתרגש ביותר
מן ההוצאה. אחרי הכל, העסק עולה להם
כ־ 20 אלף לירות, וכמה יכולות כבר ל שנות
עוד כמה מאות? ״מכל ההוצאה
הגדולה הזאת, מה יישאר?״ אמר אחד

על רקע יפו

מים והמצטלמים בכל רחבי הגן. אך רק
מתקרבת שעת השקיעה, מתייצבים כולם
לאורך החוף בשורה ארוכה, וממתינים ב-
קוצר־רוח. ואז, רק נושקת השמש את האופק,
מתחילות בבת־אחת כל המצלמות
לתקתק בבהלה, וצלמים היסטריים צועקים
בעצבנות על הזוגות התשושים לשוב ול חייך,
להתחבק, להתנשק, להתחבק, להתנשק
וחוזר חלילה.

** ד שנעלמת השמש, וכל חבורה גו־ע
ררת את הנעליים החדשות המלוכלכות
בבוץ חזרה אל המכונית המקושטת, לקראת
המיבצע הקשה מכל: החתונה עצמה.
על ספסל קטן, בצד, יושב על מישמרתו
איש הג״א, ומתפעל :״אח, מה היה פעם?

תפסתי!

נאנח בהקלה צלס שסירב להזדהות
בשמו .״מעניין,״ אנור ,״כל פעם זה
מצליח לי מחדש. אבל צריך להתאמץ בשביל זה כהוגן. הזוגות
האלה, ממש אי־אפשר איחס. הם חושבים שהם יודעים הכל.״

11ן-ההתו₪
איזה יופי!

צעק הצלם ראובן (ברקע) לעבר הזוג הכימעט־טרי

ברוריה ויעקוב ביטון, שקפאו בתנוחה המונצחת בתמונה
זו משך כחמש דקות תמימות, בעוד הוא מחולל סביבם ומצלם במרץ מכל
הכיוונים .״בגן זה יוצא הרבה יותר טיבעי,״ התלהב ראובן. תמונה זו תישמר לנכדים.
החתנים הירוקים .״את האוכל באולם יזללו
המוזמנים, ועוד יקחו הביתה את סידורי-
הפרחים. את החליפות יתלו בארון, עד לחתונה
הבאה. את האיפור מורידים בלילה,
וגם התיסרוקת של אשתי תיהרס תוך כמה
שעות. אז מה נשאר? הצילומים. זה הדבר
הכדאי היחידי בכל העסק הזה.״
משך כל שעת הצילומים מפוזרים הצל-

היינו תוחבים את הראש דרך חור באיזה
ציור־נוף, ומצטלמים שתי תמונות, וזהו.
וגם כן בשחור־לבן, ובלי כל האיפור
הזה, כך שהיו רואים את כל חליכלוכים
על הפנים. אבל היום, כל כלה — מלכת-
יופי. והתמונות — איזה צבעים, איזה
רקע ! והכל עם איזה קופסה קטנה ששמים
בתוכה חתיכת־פלסטיק.״

מה יגיעו תשושים כהוגן, אבל מה זה
חשוב — העיקר שיהי המה להראות אחר-
כך. מתחתנים רק פעם אחת, לא?
ואז, בשניה הקובעת — ״זהו זה! לא לזוז!
|לא לזוז עכשיו, אמרתי!״ וכשאור היצירה נסוך
|על פניו, יכוון את מצלמתו בקפידה, ילחץ ווים
ץ אנחת־רווחה. הוא עשה זאת שוב. שוב
|י 1להרוויח בכבוד כ־ 750 לירות — לעתים
י § ז פטורות ממס — אשר יחליקו לכיסו
#־ם, או בצ׳קים עצמיים.
* •ת המועמדות שם על-ידי צלמי-הח-

§ ׳׳מנותיים, מעמידות בצל אפילו את
ד של גדי יגיל. ואם החיוך לא היה
1שובלה המלכותי של שימלת־ח-
׳תנפנף כראוי, ירוצו שוב ושוב —
את רצונו של האמן. לחופה עצ

ראה, י ש תמונה שתמיד חלמתי
נ 4 1#עליה,״ פונה אחת הכלות אל הצלם
הצמוד, כן, מזה הוא חשש. וכי מה לבחורה
שמתחתנת ולצילום אמנותי? אבל
היא יודעת בדיוק מה היא רוצה :״אני
אעמוד פה, על הסלעים ואתה תעמוד שם.
לא, לא, קצת יותר בצד. זהו. ועכשיו,
כשהשימלה תתנפנף ברוח, אתה תצלם. אני
רוצה שזה ייצא כמו ציפור לבנה שעפה
מעל לים.״
הבעל־לעתיד כבר יודע מה עליו לעשות

נמו בגלויה

נשקף נופה של יפו העתיקה ברקע גן צ׳ארלס קלור,
ומונצח בכל אחת מתמונות־החתונה המצולמות כאן. בתמונה
זו נראים כמה זוגות על קו־החוף, המונצחיס בדזמנית על־ידי שורת של צלמים.

* * של מ מי ש לי קרילוב מספר, כי יום
אחד החליטו העכברים לתלות פעמון
על צווארו של החתול, על־מנת שצילצול
הפעמון יתריע מפני התקרבות הטורף.
ההחלטה יעל הצורך בתליית הפעמון התקבלה
פד,־אחד על־ידי כל העכברים,
ומאז הם ממתינים לעכבר המתנדב, שיתלה
את הפעמון על צוואר החתול.
תיאור זה יפה גם למה שקורה עתה
בין קבוצה נכבדה של ביעלי-מניות של
החברה לישראל, לבין הברון אדמונד דה־רוטשילד.
בעוד הברון טורף ׳כאוות־נפשו
ועושה ככל העולה על ליבו בחברה לישראל
וביעלי־מניותיה, יושבים הללו ומחרפים
ומגדפים אותו סחשאי, אך איש אעו מעז
לקום ולהיות הראשון שיילחם נגדו.
עד כה היה התירוץ של מתנגדי הברון
בי אין הם רוצים לקלקל את נסיון־ההצלה
של אברהם אגמון. אגמון, מנכ״ל מישרד־האוצר
וחבר הנהלת החברה לישראל ל שעבר,
נענה לבקשת שר־האוצר יהושע
רבינוביץ, ויצא לאירופה כדי לנסות לשים
קץ למילחמת הברון רוטשילד בטיבור
רוזנבוים. שר־האוצר החליט להציל את
רוזנבוים בכל סחיר, על־מנת שהחומר
המצוי בבנק של רוזנבוים לא יתגלה. חומר
יזה כולל, בין השאר, הוכחות כי מפא״י,
באמצעות הגיזבד שלה צבי רכטר, החזיקה
באופן בלתי־חוקי.כחברות ואדוציות ששלטו
במיפעלים ובחברות בארץ, וכן היו שותפות
באופן בלתי־חוקי בעיסקת־הקרקעות הגדולה
של רוזינבוים ברומא( .העולס הזה
).1975 , 1974

ת׳תגה )111
הפעמון
על צואו
הבוון?

הביון
לא ויתד
^ ; מון יצא לצרפת, גרמניה ושווייץ
לפני עשרה ימים, לאחר שהתפטר
מתפקיד מנהל בחברה לישראל והשתחרר
מן התפקיד — הלא־חשוב, כנראה — של
מילחמד. בחרם הערבי. לשם מילוי תפקיד
זה של מילחמה כחרם הערבי התפטר אגמון
מן האוצר, אולם נראה כי הצלת מפא״י
וגיזברה חשובה יותר. בשיחות שקיים
עם הבנק המחוזי ישל הסן וראשיו החדשים,
הוברר לו כי וקשה להוציא כספים מן
הבנק, למימון הסדר בין הבנק של רוזנבוים
לבין הנושים. החומר המצוי בידי דויזנבוים,
שעיקרו כנראה הוכחות לשוחוד ראשי
הבנק הקודמים, לא הרשים את ראשי הבנק
הנוכחיים.
חיש־קל התברר לאגמון, כי לפני שישה
חודשים, היינו לפני הבחירות בהסן, ניתן
היה להוציא 60 מיליון דולר מן הגרמנים
אם גם ממשלת ישראל היתה נותנת כסף.
אולם אז סירבה הממשלה, ובצדק, לתת
,מכספה להצלת הבנק, ולכן ירדה ההצעה.
עתה, מששינה רביינוביץ את דעתו כדי
להציל את מפא״י, ישוב אין הגרמנים מוכנים
לתת כסף. מכל מקום, הסכום שהיו מוכנים
לתת היה קטן בהרבה מזה שקיווה אגמון
לקבל.
עתה נותרה לאגמון אפשרות נוספת:
לשכנע את הברון רוטשילד כי יבטל את
תביעותיו נגד רוזגבוים, ויסכים להסדר
הנושים שמציע רוזנבוים לבית־המישפט
בשווייץ. אם יסכים הברון, ניתן יהיה
לחסל את הבנק ורכושו בשקט, לאפשר
לנושים לקבל עד מחצית מכספם תוך
שנתיים. הסדר כזד, יאפשר לרוזינבויט
לנסות להשיג רישיון־בנייה על הקרקעות
ברומא. ברגע שיושג הרישיון, ישתנה מצבו
הכספי לטובה. אולם השגת הרישיון עלולה
להימשך עד סוף .1977
אולם בפרים נתקל אגמון בחומה בצורה.
הברון רוטשילד אמר לאו מוחלט בהחלט.
הברון, מעודד על-ידי הצלחתו הכספית
בעסקיו בפריים, שאילצה את פני־מישפחתו
הגאים, גי ואלן, להכניסו ליעייסקיהם, החליט
לא לנהל כל משא־ומתן עם מה שהוא
מכנה ״1עבריינים פליליים.״ הוא הצהיר
כי שמו מכריח אותו להגיש תלונה למיש-
טרה, כאשר נודע לו על כל מעשה פלילי
שהוא. אין הוא, הברון, עושה זאת בגלל
שיקולים אישיים כלפי רחנבוים. אין לו
!כלום נגדו.
גם הטענות של דוזגבוים כאילו הוא,
הברון, הגיש לו בכוונה אוכל לא־כשר,
אינן נכונות. הברון לא הזמין לארוחה
את רוזנבוים, אישית, אלא את חברי הנהלת
החברה ליש האל, ולכן לא היה זה מתפקידו
לברר מה בדיוק אוכל רוזנבוים.
הברון גם ניפנף לפני אגמון בפידסומי
העולם הזה, שתרגום שלהם מוגש לו מדי-
שבוע, ושאל האם באמת החליט רבינוביץ
להציל את רויזנבוים, כדי להציל את מפא״י.
מכיוון שהברון ידוע בקשריו הטובים
עם רפ״י לשעבר, אין זה סביר כי ייענה
להצעה שתכליתה הצלת מפא״י דווקא,
ודווקא גיזברה־לשעבר, אשר היה בבית...

לשלוט בחברה. גופים כמו קבוצת אהרון
רובינשטיין, המחזיקה בכמה מיליוני דולרים
בחברה לישראל, כימעט שאינם מיוצגים
בהנהלה. או, למשל, המיליארדר הבינלאומי
שאול אייזנברג, שאף לו כמד, מיליוני
דולרים בחברה לישראל, ודק נציג אחד
בהנהלתה. לעומת זאת, לאנשים כסר זיג-
מונד ורבורג, שלו השקעה של מאה אלף
דולר בלבד יש בהנהלה נציגות השווה
לזו של רובינשטיין.
התלונה שהגיש רוטשילד בישראל, נגד
מיכאל צור, נכתבה• כך שהגרמנים נלחצו
לקיר. גם כתב־האישום ניבנה בצורה כזאת
שהבתים את שמם מבלי שיכלו להתגונן.
צור הואשם בקבלת שוחד מהם, אולם
בשקט נתנה הפרקליטות לגרמנים מיכתבים,
הקובעים כי הם לא נתנו שוחד וכי הכסף
הוצא מהם במירמה. כתב־האישום שפירסם
את פרשת השוחד איפשד לרוטשילד
לתבוע את התפטרותם מן החברה לישראל
בגלל החשדות הללו. רוטשילד גם האשים
את רבינוביץ ואגמון בניסיון להגן על
רמאים, ואמר כי יפנה לשר האוצר המערב־גרמני
וכן למשקיעים הגרמניים בחברה
לישראל, ו״יגלה את הכל״ על הקשרים
בין צור לגרמנים.
על-ימנת לסתור את הטענה העולה
מכתב־ד,אישום, הגישו בשבוע שעבר הגרמנים
את התפטרותם מהנהלת החברה
לישראל, על,-מנת שיוכלו להגיש תביעות
נגדה להחזרת סכומי הכסף שצור טען כי
קיבל כשוחד. באמצעות תביעה זו מקווים
הגרמנים להוכיח, כי הכספים הוצאו מהם
במירמה, וכי לא ניתנו על־ידם כשוחד.
זכייה במישפט זה תיזכר, אותם בסכום של
יותר מ 1.8-מיליון דולר שצור קיבל,
לדבריו, בשוחד, וכן תנקה את שמם ותסיר
מעליהם את איומי הברון להכניסם לכלא
יחד עם צור ורוזנבוים.

מו ק ה
ב ח קי ר ה
פרקליט כירן
הוא?

משקיע אייזנכרג
הוא?
הדין שהוציא את בך גוריון מן המיפלגה.
במוצאי השבת האחרונה הודיע אגמון
לשולחיו על כישלון משימתו, וחזר לטפל
בענייני החרם הערבי. הודעתו היתד,
במיקלחת קרה. הכל, כולל רוזנבוים, הניחו
כי יוקרתה של ממשלת ישראל תשכנע
את הברון לסגת. לכן נמנעו מכל צעד
נגדו.
ייצוג מסולף

** ת;;דיו של הברון רוטשילד מהווים
,/4מחנה עצום ורב. ראשית, הקבוצה
הגרמנית בחברה לישראל, בראשותם של
יוסף דומברגר, שימחה צדרבאום והורסט
ראהה. קבוצה זו השקיעה למעלה מ־50
מיליון דולר בחברה לישראל, מכספים
שאספה ממשקיעים שונים, תוך ניצול
הטבות בחוקי ׳מס־ד,הכנסה בגרמניה. בחודשים
האחרונים עשה הברון כל שביכולתו
כדי לפגוע בקבוצה זו, ולהפחית
ממישקלה. הקבוצה, שלה רק ו 250/0ממניות-
ההצבעה בחברה לישראל, תבעה לפני
חודשים אחדים כינוס אסיפה כללית של
פעלי־מניות, כדי לבחור מחדש את ההנהלה
בהתאם למישקל הכוחות בחברה•
כיום אין ההנהלה מייצגת את בעלי-
המניות, ומשום כך יש לרוטשילד אפשרות

ך*,מקטיל פעל בתד־אבי־כ עורך-
הדין הנמרץ של רוזנבוים, שרגא בירן,
שהגיש לבית־המישפט בתל-אביב בקשה
לבטל את העיקולים שהטילה החברה לישראל
על רכושו של רוזנבוים. הדיון בבקשה
יתקיים בימים הקרובים ויהיה רווי מתח,
שכן בו יחקור בירן את נציגי הברון
רוטשילד, ובעיקר את נציגו בישראל מוקה
לימון, על מידת מעורבותם ביעיסקות צור-
רוזנבוים. בירן יבקש להוכיח כי הברון
ואנשיו ידעו היטב על כל העוסקות שבגינן
הוגשו תביעות נגד רוזנבוים וצור.
בידיו של בירן כמה קלפים טובים במיש-
פט זה, ובעיקר חתימות של הברון על
מאזני ותשקיפי החברה לישראל, הכוללים
דיווח על העסקות עם רוזנבוים. בידי בירן
גם צ׳קים על סכומים גבוהים בחתימתו של
מוקה לימון, להפקדת כספים של החברה
לישראל אצל רוזנבוים בשווייץ.
אולם, דומה כי הנשק היעיל ביותר נגד
הברון טרם הופעל, וזאת בגלל חששם של
יכל מתנגדיו לצאת נגדו למילחמה גלריה.
הברון חתם עם מיכאל צור על הסכם,
שלפיו שכר אותו כיועץ פרטי שלו להש קעות
בשכר של 25 אלף דולר לשנה, וזאת
כאשר הברון היה יושב־ראש מועצת־המנהלים
של החברה לישראל, וצור מנהלה
הכללי. על הפכם זה לא דיווח חברון
בתשקיף החברה, ולא במאזנה. בנוסף,
צור איפשר לברון לא לשלם תמורת המניות
שקנה, בהתאם לכללי התשלום שהיו
בתשקיף, וכן הסדיר כי החברה לישראל
תשכיר לברון מישרדים במחיר מגוחך,
שלא שולם בזמן.
דברים אלה מהווים עבירה פלילית
חמורה ביותר, בהתאם לחוקי ניידות־הערך
באמריקה. כל מה שדרוש הוא כי אחד
מבעלי־המניות של החברה לישראל יפנה
בכתב אל הרשות לניירוודהערך באמריקה,
ויבקש חקירה בעניינים אלה.
לפי החוק האמריקאי, על הרשות לחקור
כאשר מתקבלת תלונה כזאת, שכן היא
!נכנסת לנעליו של המתלונן. אין ספק כי
החקירה תגרום צרות מרובות לברון.
ראשית, יהא עליו להתפטר מניהול החברה
ל״שראל. שנית, עד סיום החקירה יהיה
:נתון במצב של חוסר־אונים. ואם יורשע,
בסופו של דבר, יהווה הדבר כתם בל-
יימחה על שמו הטוב, וכן ימנע ממנו לעד
לכהן כמנהל בכוח חברה אמריקאית.
הגשת תלונה כזו עלולה להיות עבורו
מעין נשק סופי, ולא מובן מדוע כה
מהססים יריביו בחברה לישראל שנגדם
הוא עושה הכל, כדי לחסלם.
אם יימצא ביניהם אמיץ־הלב שיקום
ויתלה את הפעמון, צפוייה התפתחות חדשה
לחלוטין בחברה לישראל, ובמערך־היחסים
של בית רוטשילד גם־יחד.

במדינה
(המשך מעמוד )24
ריה, ולהוציא את מצריים מן המחנה הערבי
הכללי.
היה זה יעד פוליטי לגיטימי, לפי כל
כלליו של ניקולו מאקיאוולי. אולם מא־קיאוולי
לא היה מכריז על כך בקול רם.
שכן עצם ההכרזה סיכלה את הטכסים במידה
רבה. כל מנהיגי ערב, עיתונאיה ו־שדרניה
משתמשים בפסוק זה כימעט מדי
יום כדי להזהיר את המצרים מפני בגידה
בעניין הערבי. מצריים נאלצה להיזהר
מאד, לבל לתת פיתחון פה לאותם המבק שים
להוכיח כי היא פועלת על פי טכ־סיסו
של רבץ.
יתכן מאד כי כעת מטרתו העיקרית של
רבץ היא להרוויח זמן, ולמשוך את ה־משא־ומתן
המגוחך על הסדר־הביניים עד
בלי סוף. מנהיגי ערב חושדים בכך מזמן,
ואף מכריזים על כך בנאומיהם. הם תובעים
ממצריים לקבוע גבול של זמן למשא-
ומתן, כדי לסכל את מזימתו הסמוייה של
רביו.
האם היה מאקיאוולי מכריז על כוונה זו
בגלוי?

תעופה

ה 1ערה, הקפטן ו הכלב

הסיפור המוזר שי
טיסה מס 7 739 ,רומא
שמש חסרת־רחמים חיממה את גוף המטוס
של אליטליה, שעמד על המסלול
בלוד. בזה־אחר־זה נכנסו הנוסעים היגעים
ותפסו את מקומותיהם. הם רגזו על איחור
של כחצי־שעה בעלייה למטוס.
בפנים המתינה להם בשורה בלתי־נעימה
נוספת: המטוס היה מלא עד אפס מקום.
שלושה־שלושה ישבו הנוסעים צפופים בשורותיהם,
חגורים בחגורות־ד,בטיחות. הם
התנחמו בכך שבעוד כמה דקות ימריא
המטוס, ואז יופעל מיזוג־ד,אוויר•
הם טעו.
כרכה בשם אדבשה. עברו חמש,
עשר, עשרים דקות. שום דבר לא קרה.
כבש־המטוס לא נותק• שום הודעה לא
שודרה כדי להסביר את האיחור. .
עברה חצי־שעה נוספת. במטוס השתרר
חום נורא. הנוסעים ניפיפו בכל הבא ליד
כדי לאוורר את עצמם. ואז נתברר מה גרם
לעיכוב: כלב.
תחילה חשבו הנוסעים שזוהי שמועת־שווא•
איך אפשר לעכב מטוס -שלם בשביל
כלב?
אולם השמועה התאמתה. בירכתי המטוס
ישבה בחורה יפהפיה, בלונדית ושזופה,
ובידה כלבה דמוית־בוקסר מגזע מעורב.
במשך שלושים דקות נוספות התנהל
משא־ומתן נרגש ונרגז, באמצעות הכלכל
המזיע. הקפטן זאפאראנו מסרב לטוס, כש הכלבה
נמצאת במחלקת־הנוסעים. הנוסעת
סירבה לוותר על הכלבה. פטרה בצנצאל,
דוגמנית גרמניה העובדת ברומא, טענה כי
הודיעה מראש שהכלבה אלכסה תיסע עי־מה,
ואף שילמה עבורה 390 לירות דמי-
טיסה. בבוקר ההמראה הזכירה לאליטליה
שוב -שנמצאת עימד, כלבה, ונציג החברה
בבית־הנתיבות הודיע כי מסר על כך לקפטן.
כך עברה את כל הבדיקות, ועלתה
עם הכלבה למטוס.
מדוע היתה הכלבה צריכה לנסוע עימד,
במחלקת הנוסעים? ״לפני כמה ימים הי־תה
לה תאונת־דרכים,״ הסבירה פטרה בהתרגשות
.״והיא עדיין בהלם. היא לא
יכולה לטוס לבד בסל!״
תלוייה כצוואר. בינתיים עברה למעלה
משעה, הזיעה נשפכה כמים, וההתעללות
של הקפטן בנוסעיו נמשכה. במטוס
עברה הטמפרטורה על 40 מעלות. גם הדיילות
דמו לאומצות־בשר -שהתבשלו על
אש קטנה• הנוסעים -שהיו צריכים לעלות
ברומא על מטוס שני, או לתפוס רכבת,
ידעו שהחמיצו את הקשר.
הקפטן המרוגז לא טרח להפעיל את מי־-
זוג־האוויר. חוא גם לא העביר במערכת־הרמקולים
שום הסבר על מה -שמתרחש,
שלא לדבר על התנצלות.
מקץ שעה הורדו הנוסעת והכלבה, אבל
לא נמצא סל לכלבה כדי להכניסה לתא-
המיטען. לבסוף הוכנסה הכלבה לתא-יהמיט-
ען בלי סל, כשהיא קשורה. חיא ניסתה
להימלט, נתלתה בצווארה ברצועתה. אך
לבסוף נרגעה, תא־המיטען ננעל, הנוסעת
חזרה למחלקת־הניוסעים.
אחרי עמידה של שעה וחצי על הקרקע
בתנאי גיהינום, המריא המטוס — בלי הס בר,
בלי התנצלות.
העולם

האס עצור המ״צאסא רי? שרון 133א ח יהושע 3ר*ן
ויסרב

להניח לו

לכאורה, מעל לגור, הממונה על
שרון כמילואים.
רביו קיבל משר־המישפטים חווודדעת
בשאלה זו, ובשאלת זכותו למנות לו יועצים.
השיב צדוק:

״ראש-הממשלה חופשי למנות
לעצמו יועצים כרצונו. כל שר חופשי
למנות לעצמו יועצים כרצונו.
צייר להבחין הבחנה ברורה בין
מעמדם של יועצים לנשיא במיש
טר נשיאותי, לבין מעמדם של יועצים
לראש־הממשלה במישטר
פרלמנטרי.
״במישטר נשיאותי הנשיא הוא הממש לה׳
והשרים אינם אלא עוזריו הכפופים

להיכנס

למיתקן

כצה״ל. לעומת זאת, בתפקידו הצבאי
יהיה נתון למרות צכאית ול־מישמעת
צבאית.״
בעיקבות חוות־הדעת הזו דחה רבץ את
עירעורם של פרס וגור, והודיע להם על
כוונתו האיתנה למנות את שרון כיועצו.
תקיפותו של רבין, מקורה בעובדה הפשוטה
שהוא מכיר ויודע היטב את מיגבלו־תיהם
של פרם וגור, ואת כישוריו של
שרון. פרס הוא סוס־עבודה בלתי־רגיל,
אך אינו מתמצא כילל בענייני צבא, ולכן
תלוי כולו בחוות־הדעת של גור. גור הוא
קצין מן השורה, איש־מיקצוע שאינו מבריק,
שלא התנסה בתפקידי פיקוד בכירים
ולא עבר את המסלול הרגיל של רמטכ״ל.

שדצה׳׳ ל

מייד לאחר שהודיע על חוות־הדעת של
צדוק, המבטלת את עירעורו של סרס בענייו
הכפילות של תפקידי שרון, הגיש
רבץ, בכתב, הצעה לסמכויות של שרון.
בהתאם להצעתו, שהוגשה לאישורו של
פרס, רשאי היה שרון להיכנס בשמו לכל
מקום ביטחוני, ולדווח לרבין ישירות על
כל דבר.

על רך הגיש פרס מייד עירעור
לממשלה, ורבץ הטיל, ערב נסיעתו
האחרונה לגרמניה, על צדוק
להגיש לו חוות־דעת נוספת, על
עירעורו החדש של פרס.
צדוק הגיש לרבין את חוות־הדעת ה־מבוקשת,
עם שובו. היא היתד, בבחינת

גור: מפקד או פקוד?
אשר ייכנס, ביום ראשון הקרוב,
*4אלוף (מיל ).אריאל שרון לבית מיש־רד
ראש־הממשלה בירושלים, הוא ירגיש
לבטח כי ניצח בקרב נוסף. יריביו, שעשו
הכל כדי למנוע ממנו את הכניסה למיש-
רד זה, שר־הביטחון שמעון פרם והד
רמטכ״ל מרדכי גור — יגידו לבטח כי
הפסידו את הקרב, אבל לא את המילחמה,
המערכה על זכותו של ראש־הממשלה,
יצחק רבין, למנות לו יועץ לענייני מער־כת־הביטחון
— ואין זה משנה מהי ההגדרה
הפורמלית של התפקיד, שכן ברור כי
שרון ייעץ לרבין בענייני צה״ל — היא
בעצם מערכה שמנהלים פרס וגור על
זכותם לשלוט במערכת־ד,ביטחון לבדם,
ולקבוע מה דמות תהיה לה. רבץ מטיל
ספק ביכולתם, ורוצה לפקח אישית —
באמצעותם או בלעדיהם — על המתרחש
במערב ת־הביטחון ובצה״ל.
ברור כי שרון לא ירבה לשבת ליד
שולחן־הכתיבה. אומנם׳ הוא כבר סיכם
עם רפאל איתן (לשעבר נציגו של אמנון
ברנס בישראל) כי יהיה עוזרו, אולם שרון
ירצה לראות במדעיניו את הקורה בצה״ל,
למרות שפרם וגור יעשו כל שביכולתם
כדי למנוע זאת ממנו.
נראה כי גם כיום אין השניים מעכלים
עדיין את המינוי של שרון, שכמוהו כהודאה
פומבית של רבץ בכך שאינו בוטח
בהם. מייד לאחר שתיכנן רבץ לקחת
את שרון כיועצו, לאחר שגור סירב להח־

אריק שרון :׳אוץ או מנקד?

אוזן: מזהמז \שגבג?
זירו לשירות פעיל בצה״ל — דבר אשר
למענו התפטר שרון מן הכנסת — מיהרו
פרס־גור להדליף את התוכנית, בניסיון
לסכלה. אולם, אם הם חשבו כי רבץ הוא
עדיין אותו הססן שעזר וייצמן מדבר
עליו, בישיבת־הממשלה הקרובה נוכחו כי
טעו. רבין מיהר להכריז כי הוא ממנה
את שרון כיועצו.

חוו ת -הד ע ת
של צדוק
** אות אלפי ישראלים לא ישכחו את
( /הבעות־פניהם של פרס ובר־לב, בצאתם
מישיבת־הממשלה ההיא, כאשר נשאלו
על־ידי כתבי־הטלוויזיה לתגובותיהם. השניים
ניראו רוגזים ורותחים, ופרם אף
הדגיש כי תפקיד היועץ אינו כולל ייעוץ
בנושאי־ביטחון.

מייד לאחר־מכן הגיש פרס, בתיאום
עם גור, עירעור רישמי לרבץ,
על המינוי, כנימוק בי כהונתו
של שרון ביועץ לענייני-ביטחון
סותרת את מעמדו במפקד־צבא במילואים,
כאשר ביועץ הוא נמצא,

למרותו והנחיותיו. והוא הדין ביועצי הנשיא,
שאף הם עוזריו וסמכותם נאצלת
להם מן הנשיא, והנשיא יכול להאציל להם
סמכויות גם לגבי שרים.
״שונה הדבר בשיטת המישטר הפרלמנטרי.
כאן הממשלה היא קולקטיב, שראש-
הממשלה עומד בראש׳ אבל השרים כפופים
למרותה והנחיותיד, של הממשלה כולה.
יועצי ראש-הממשלה הם יועציו,
פשוטו־כמשמעו. קדהתיקשורת הוא בין
ראש-הממשלה לבין היועץ, אך הוא יועץ
לראש־הממשלה בלבד. אין לו, ולא יכולה
להיות לו, כל סמכות ישירה או נאצלת
לגבי הממשלה או מישהו משריה.

״לגבי מינוי אלון? שרון, נתעוררה
אצלי השאלה אם תפקידו כ
יועץ־ראש־הממשלה מתיישב עם
המשך תפקידו הפיקודי גצה״ל
על־פי מינוי־החירום. לאחר שבדקתי
ושקלתי את העניין, הגעתי למסקנה
בי אין ניגוד בין שני התפקידים.
בתפקידו האזרחי ביועץ
לראש-הממשלה, ימלא אריאל
שרון תפקיד ייעוץ כלבד, ולא
תהיה לו בל סמבות על צה״ל או

רוב האלופים, גם הם חדשים בפיקוד הבכיר.

פרס
מערער שוב
* ור נותן לפרס את הגינוי של צד,״ל,
ופרם נותן לגור את המיטריה של החסות
הממשלתית. השניים תלויים זה בזה׳
ומשלימים זה את זה. לכן מתנגדים השניים
לכל התערבות מן החוץ בענייני
צה״ל.
רבץ מכיר את פרם היטב משנות כהונתו
כסגן שר־הביטחון של בן־גוריון. ואת המעלות
והמיגרעות של גור ושרון. רבין
יודע כי השקפותיו המדיניות של שרון
הפוכות משלו, וכן הוא יודע את היותו
חסר־מעצורים ומרדן. אולם כישרונותיו
הצבאיים, שגרמו לרבין בהיותו רמטכ״ל
לשלוף את שרון מן השיכחה ולמנותו
ראש־מטה פיקוד־צפון, הם שהביאוהו עתה
לרצון לראותו לידו. רבין רוצה ששרון
יבקר עבורו את הצבא, ישמש לו מעץ
מבקר ומדווח בלתי־תלוי, כביקורת על
מעשיהם ומחדליהם של פרס־גור.

ניצחון לשמעון פרס ומוטה גור.

חוות-הדעת השנייה קבעה מפורשות,
שאם רכין מתכוון להטיל
על שרון משימות כלשהן כתחום
פעולתו של פרס, או של שר אחר,
עליו לקבל קודם לבך את הסכמת
השר הנוגע כדבר.
פרס יישען עתה על חוות־דעת זו, יתבע
כי יגישו לאישורו כל משימה שיטיל
רבץ על שרון.
חוות־דעת זו מוציאה במידה רבה את
הרוח ממיפרשי המינוי, מגבילה אותו למעשה
רק למה שפרס וגור יסכימו כי שרון
יבקר.

שני אלה, אמני התבסיסנות,
מקווים בי בתבסיסי־השהייה יגרמו
חיש-קל להתפטרותו של שדון
מתפקידו החדש, ויחזרו לשלוט בממלכת
הביטחון.
אולם לא איש כרבץ יוותר. הוא יודע
כי הקרב על מינוי היועץ הוא׳ למעשה,
הקרב על השליטה בממשלה. רבץ זוכר
היטב כי כימעט הובס על־ידי פרס בתחרות
על המועמדות לתפקיד ראש-הממשלה,
וכי טרם קיבל הכרה ציבורית מוחלטת
(הנזנסך בענזוד )32

האיראני כתליין, ומוחים נגד הוצאתם-
להורג של סופר ובמאי באיראן,
היה זה כאשד נשיא גרמניה המערבית,
ולטר •של, ערל קבלת-פנים רישמית למש תתפי
הפסטיבל, במסיבת-גן. חברי המיש-
לחות השונות, עברו על פניו ולחצו את
ידיו בשרשרת. והנה, באשר הגיע תורם
של השחקנים הישראליים, זאב ברלינסקי
וראובן בר־יותם, ללחוץ את ידו של הנשיא
הגרמני, הפכה לפתע לחיצת־היד הפורמאלית
שיחה ידידותית שארכה חצי־שעה.
בר־יותם היה אולי היחידי, מכל האורחים
במסיבה, שהגיע אליה ללא עניבה. כמה
פקידים רמזו לו שאין זה נאות לפגוש
בצורה פזו את הנשיא. אבל אחרי גמה
דקות הסתבר ני בר-יותם צדק. של סבל
אף הוא ממזג-האוויר החם, ובראותו את
בר-יותם ללא עניבה, הסיר גם הוא את
שלו ופרם את כפתורי צווארונו.
צלמי העיתונות והטלוויזיה, שראו את
של פורץ בצחוק אדיר למישמע סיפוריו
של בר־יותם, מיהרו להנציח את האירוע.
כאשר נפרדו השניים סוף־סוף שאלו עיתונאים
:״על מה דיברתם כל-כך הרבה?״
״סיפרתי לו בדיחוו(,״ השיב בר־יותם.
בחוצפה הצברית שלו, לא היסס בר־יותם
לדבר אל הנשיא הגרמני נשווה אל שווה.
״,שמעתי שגם אתה שייך למיקצוע שלנו,״
אמר( .ולטר של נודע גם בחובב שירה.
תקליט בביצועו הוא כיום רב־מנר בגרמניה
).״כן, אבל אני זמר, לא שחקן...״
התלוצץ של.
״על זה יש לי בדיחה נהדרת,״ אמר לו

הוא הצחיק, הוא חיבק, הוא השתולל ־ וברלין המערבית השתגעה ממנו
ך< רלין המערבית דמתה
1שעבר לטריטוריה ישראלית
נוספת. בכל רחבי העיר התנוססו
ישראליים, ובקורפידסטנדאם, רחובה
של ברלין, אפשר היה לשמוע
מדוברת לא פחות !מגרמנית.
תוך שבוע אחד ביקרו בברלין, בביקורים
רישמיים, גם ראש עיריית תל-אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, וגם ראש־הממשלה יצחק
רבץ. מלבד זאת שהתה בברלין גם מיש־לחת־נוער
גדולה של רקדנים ומחעמלות,
שנטלו חלק ביגימנסטראדה הבינלאומית.
אולם הישראלי שהטביע את חותמו על
העיר בשבוע האחרון, יותר מכל אחר, היה
דווקא השחקן ראובן בר־יותם.
זהו סיפור שלא-ייאמן כימעט .־
בר־יותם הגיע לברלין עם הסרט הישראלי
יהיה טוב סלמוניקו, בדי להשתתף בפסטיבל
הקולנוע הבינלאומי הנערך בעיר זו. במפתיע
הסתבר, כי פסטיבל ברלין השנה הפך,
לרגל יובלו ה־ ,25 חגיגה בינלאומית
גדולה. רמת הסרטים שהוצגו בו לא התעלתה
אומנם במייוחד, ולא היתה שונה
מזו שנראתה השנה בפסטיבל קאן, או
בפסטיבלים אחרים. אבל מבחינה חברתית,
היה זה מאורע חסר־תקדים.
מארגני הפסטיבל הגרמני דאגו לאדגנו
כהלכה. הם הזמינו ואירחו על חשבונם
את החבורה הבינלאומית של תעשיית
הקולנוע. בניגוד לפסטיבלים אחרים, הם
הצליחו לשכנע השנה גם מדינות כמו סין
בשבוע כבושה דגלים הראשי
עברית

ג וקו וקאר דינלה

העממית, קוריאה הצפונית, גרמניה המזרחית,
וברית־המועצות — שמעולם קודם-
לכן לא השתתפה בפסטיבל ברלין —
לשלוח סרטים ומישלחות.
נוסף לאלה נטלו חלק בפסטיבל עוד
כחצי-תריסר מדינות קומוניסטיות, כמו
הונגריה, פולין, צ׳כיה, רומניה, ויוגוסלביה.
ובניגוד למה שמתרחש בפורומים בינלאומיים
אחרים, לא התנגדה אף אחת ממדינות
אלה להשתתפות ישראל בפסטיבל. עצם
העובדה שדגל ישראל התנוסס בצד דיגלי
סין האדומה וברית־המועצות בכל רחבי
ברלין, היה הישג בפני עצמו.
אבל איש אחד הפך את ישראל מעצמה
בעולם־הקולנוע הבינלאומי: ראובן בר*
יותם, בדמותו של הסוואר הסלוניקאי.

בדי חו ת בשרשרת
ך• כל החל כבר בימים הראשונים ל ו
1פסטיבל. המארגנים הגרמניים חששו
במיקצת מתגובותיהם של הערביים הרבים
השוהים בברלין, ומהפגנות של השמאל
הקיצוני, בנגד השתתפותה. של ישראל
בפסטיבל. משום כך הם השתדלו להצניע
את הנוכחות הישראלית, כבל האפשר.
להפתעת הכל, הפכה דווקא ישראל המדינה
המדוברת בפסטיבל. אם היו הפגנות, הן
נערכו דווקא נגד האיראנים שהציגו בפסטיבל
סרס סצויין על הפועלים התורכיים
העובדים במערב־ברלין. רחובות ברלין
הוצפו בפלאקאטים המתארים את השאה

שחקן־הקולנוע הצרפתי דאן־קלוד בריאלי,
מציג את ראובן בר־יותס לפני הזמרת הצרפתית
דולייט גרקו, המככבת באהביני, לילי, שייצג את צרפת בפסטיבל. בין בריאלי
לבר־יותס עומד אלי תבור. בתמונה משמאל: דאגלאס מציג את קלאודיה קארדינלה.

קידק זאגדאס

ראובן בר־יותם מספר בדיחה, כדרכו בפסטיבל, והשחקן
קירק דאגלאס פורץ בצחוק, במסיבה שערכה
המישלחת האמריקאית לרגל הצגת פירטו של דאגלאס, אנשי החוק, בפסטיבל ברלין.
משמאל: איש מערכת העולם הזה, אלי תבור. בתמונה למעלה מימין: בר־יותס
בחברת השחקנית האנגליה או הייווד באחת ממאות התמונות שלו עם חתיכות משגעות.

1ן 1ן | ך 1שיחת חברית ניהל השחקן הישראלי
י • *ן י י * ראובן בר־יותס עם עמיתו, כוכב־הקולנוע
הגרמני קורט יורגנס, ששמח להכיר את הישראלי בפסטיבל.
באמצע: מפיק־הסרטיס היהודי־גרמני ארתור בראונר.

בזונסון?

לאחר שרבים מתושבי ברלין זיהו, בטעות,
את בר־יותס עם צ׳ארלס ברונסון, מיהר בר־יותם
להצטלם תחת קריקטורה של ברונסון. משמאל: בר־יותס וזאב
ברלינסקי על רקע פלאקאט הסרט הישראלי יהיר טוב סלמוניקו.

בר־יותם .״נערה אחת ביקשה מהוריה
רשות להינשא, .מיהו הבחור, ומה הוא
עושה ז׳ שאלו אותה ההורים, .הוא שחקן,׳
אמרה הנערה. כששמעו זאת ההורים הם
התנגדו בכל תוקף לנשואין, .שחקן זה
לא מיקצוע!׳ אמרו, ,לא יהיו לד חיים!,

מלכת הפסטיבל

״אבל הבת התחננה, וביקשה מהוריה
שיבואו לפחות לראות את הבחור על
הבמה. לבסוף נעתרו ההורים להפצרותיה,
והלכו לדאות את ההצגה שבה שיחק
הבחור. כשחזרו, אמר האב לבת, :את יכולה
להתחתן איתו!׳

כמי שכבש את לב באי
הפסטיבל ותושבי ברלין
בסערה, היה זה אך טיבעי שהשחקן הישראלי ראובן בר־יותס
ייבחר להכתיר את מלכת פסטיבל־הסרטים בברלין, שנב

קרה ששיניתם את דעתכם 7׳ שאלה
הבת.
״,ראינו את הבחור,׳ אמר האב, ,הוא —
שחקן לא יהיה אף פעם!׳״
ולטר של פרץ בצחוק קולני. בר־יותם

חרה בטכס מרשים ורב־משתתפינו. בתמונה למעלה הוא עושת
זאת בחברת השחקן הגרמני יואכים האמן. בתמונה משמאל :
כוכבי הסרט הישראלי סלמוניקו, בר־יותס חאב ברלינסקי,
זוללים נקניקיות על רקע כנסיית־הזיכרון החרבה, במרכז ברלין.

החל מייד. מספר בדיחות נוספות. של
ופמלייתו לא חדלו לצחוק.
זאת היתד רק ההתחלה. ראובן בר־יותם
נפגש גם עם פיטר לורנץ, המועמד
לראשות־העיר, שנחטף, ועם ולטר שיץ,
ראש עיריית ברלין הנוכחי. עם שניהם
חזרה ההצגה על עצמה. שוב בדיחות ושוב
צחוקים, ושוב צילומים וסיפורים לעיתונים.
בדלילה הפך בר־יותם הכוכב המפורסם
ביותר בפסטיבל. למרות נוכחותם של
כוכבי־קולנוע כמו ג׳ינה לולובריג׳ידה,
קלאודיה קרדינאלה, קידק דוגלאס, סטיו־ארט
גריינג׳ר, קורט יורגנס, אן חייוויד
ורבים אחרים, היה הוא הפופולארי ביותר.
בעוד כוכבים אחרים הסתגרו בד׳ האמות
של מישלחותיהם, נדד בר־יותם סמישלחת
למישלחת, ממסיבה למסיבה, קשר קשרים,
סיפר בדקחות ושבר את כל המחיצות.
השיא היה כאשר הופיע למסיבה שערכה
המישלחת הרוסית, לחץ את ידו של גנרל
סובייטי שעמד בראש המישלחת. למחרת
מיהרו העיתונים לראיין את הישראלי.
״זאת היתד, מסיבה מצחיקה,״ אמר לחם
בר־יותם ,״הרוסים עשו !מסיבה, והגישו
(המשך בעמוד )34

הטחבוןת ! 7טן שכבשאתחעולס
( 1,400,000,000 טמפוני 0,6.נמכרו ב שנה שעברה ב־ 106 ארצות)

(המשך מעמוד )29
בכך שהוא המועמד המועדף. בין השניים
מתנהלת מזה כמה הודשים מילחמת־צללים,
שעיקרה הכרזות מנוגדות הגורמות
קשיים אחד לשני.
כך, למשל, פירסם פרם לפתע כי התעשייה
האווירית תייצא מטוסים, פגע קשות
ביחסי ישראל־צרפת. או, ערב צאתו של
רבין לגרמניה למשא־ומתן עם קיסינג׳ר,
פירסם פרס בעיתונות את התנגדותו לכל
נסיגה מן המעברים.

שימוש ח מור
בצה״ל

ך 4מור יותר הוא השימוש שעושה
1ן פרם בצה״ל כאמצעי לשיכנוע דעת־הקהל.
דומה כי גם צן־גוריון לא העז
להשתמש בצה״ל שימוש פוליטי, כפי ש עושה
זאת פרס.
כך, למשל, לפני שבועיים, כינס צה״ל
את כל הכתבים המקומיים והזרים, הורידם
לסיור למעברי סיני, הפגישם עם קצין
בכיר ששיכנע אותם ומסר לפירסום חוות־דעת
של צה״ל נגד פינוי המעברים. רק
לפני ימים אחדים ערך מפקד חיל־האוויר,
אלוף בנימין פלד, מסיבת־עיתונאים שבה
טען כי פינוי המעברים יסכן את שדה-
התעופה ברפידים, החיוני למדינה.
השימוש הזה בצה״ל להשפעה על דעת
הקהל נגד רבץ, המנסה להוביל לוויתור
שקט על המעברים, לא היה כמוהו בישראל.
אך הוא עובר בשקט, וללא תגובה.

התגובה שכאר! מצר מחנה רכין
היתה הדלפת פרשת אוכדן המיב־רק
הסודי שפרם נתן למשה דיין,
ואשר נמצא נטוש ככית־מלון ירושלמי.
פרשה
זו (ראה עמוד )25 פגעה קשות
במוניטין של פרס, והיתה מהלומה נגדית
של מחנה רבץ, כמו ההדלפות שאם
יעזבו פרס־יעקובי את הממשלה, יימצאו
להם מחליפים במהרה: אלון כשר־ביטחון,
אבן כשר־החוץ, אלמוגי כשר־התחבורה.
אנשי רבין טוענים כי רפ״י לא תעזוב את
הממשלה עם פרס ויעקובי.
למרות חוות-הדעת של צדוק, נכנם
שרון לתפקידו, לאחר שיחות ארוכות עם
רבץ, שבהן גובשה מהלומת־הנגד.
רבין טוען כי מותר לו להטיל על שרון
כל משימה בתחום פעולתו־שלו, וכי ל-
ראש־הממשלה סמכויות רבות בתחומי הביטחון
וצה״ל, אשר בהן יפעיל את שרון.

יהי• חובעויה 011 או-בה
טמפון 0,6.הטמפו! הקטן, הנוח והבטוח ביותר בעולם נותן לו הרגשה משוחררת
וחופשית, תוכלי ללבוש מכנסיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא,
נווטו ספיגה הטוב בעולם חנטיח אטיהה מוחלטת
לטמפון 0.6.העשוי עמר גפן כבוש כושר ספיגה שאין לאן*
טמפון. לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0,6,׳מתרחב עם הספיגה ולכן, ככל שהוא סופג יותר
כן הוא סוגר טוב יותר את פתח הנרתיק ומונע כל תזוזה
או דליפה( .טבלי טמפון בכוס מים.ותיווכחי בכושר הספיגה
המעויין שלו).
טמפון 0.11.חוסך ׳ 01 במחוור וחונט ריח ו ע
טמפון.נז 0.סופג את הדם מיד עם צאתו מן הרחם לכן, הוא חוסר לר יום במחזור
החודשי כיוון שבאופן טבעי •,עושה הדם את דרכו החוצה במשר 24 שעות.
האטימה המוחלטת של הטמפון 0,6.מונעת היווצרות רית רע הנגרם כתוצאה
ממגע הסד עם האויר.
טמפון 10.11.וח ביותר לנטחווט
טמפון • 0.6.קטן משפתון ולכן קל ונוח לשאתו בארנק. טמפון ]
0.6.נכנס לתור גופר בקלות תוך שניות בעזרת אצבע 3* ^ 3י
הנשארת נקיה׳! ללא. בל אביזרי• עזר שיש צורר להפטר מהם[

לאחר השמוש.
טמפון 0.11.מתאים למנוה האנטומי מפויח•
.טמפון 0.6.תוכנן ופותח ע״י צוות גיניקולוגים מומחים, כר
שיכנס עמוק לתור הנרתיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
הגורמים לכאב, או אי נוחות.
דננסח נבונת וזכגסה לא נבונה. לאממ מן עסו?•

ן 0.0.מיגי׳לבתולומ ולנערות )נעירות
ן החידוש הבלעדי האחרון של 0.6.הוא טמפון מיני המיועד
ן לבתולות ולנערות צעירות. עם 0,6.מיני אין בל השש לפגיעה
1בקרום. הבתולים, כיוון שהוא כה קטן ונכנס בדיוק לפתח
|.בקרום דרכו עובר הדם.
( 1במקרה של כאב קל בשמוש הראשון, יש לדחות השמוש
1ב־צ— 4חודשים).

0.0.ג> 3דרגות ספיגה

נורמל — למרבית הנשים.
מיני — לנערות, לבתולות ולנשים עם דימום מועט — בעיקר בימים האחרונים
של המחזור אצל נשים המשתמשות בגלגלת למניעת הריון.
אקסטרה — לנשים עם דימום רב בעיקר ביומיים הראשונים של המחזור.

אם, למשל, ימנע גור משרון כניסה
לישיבות מטכ״ל, יתחיל רבץ
לבנם כלישבתו ישיבות מקבילות,
שהן תהיינה הקובעות כענייני
צה״ל ומישרד-הכיטחון. בישיבות
אלו יהיה שרון אורח רצוי וחוקי,
יוכל לייעץ לרבין כרצונו.

מאת

יוסי י 1אי

ישיבה כיום החמישי האחרון, בא־
\ 1חד מחדרי השרים בבניין הכנסת, היתד,
סודית ביותר. לישיבה, אותה יזם
יגאל אלון, סגן־ראש-ד,ממשלה אשר כיהן
החל באותו יום כראש־ממשלה־בפועל, הוז מנו
שרי התחבורה, המישפטים, המישטרה
והאוצר.
הנושא: יהושע פרץ, מנהיג פועלי גמל
אשדוד, או — בתוארו הרשמי — ראש
ועד עובדי התיפעול בנמל אשדוד. לעוזרי
השרים, המישתתפים בדרך כלל בישיבות
מסוג אלה נאסרה הכניסה. רק אחד •מהם,
אהוד (״אודי״) גרא, היה נוכח בה.

סי מון
״דר שטרימר״
שיצאו •השרים מהישיבה נראו •על
פניהם חיוכים רחבים .״הפעם אנחנו

קשה אומנם לדמיין כי בעתיד הקרוב
יקרה לשרון מה שקרה ליהושע פרץ —
כי ייעצר בכניסה למחנה צבאי ויתבקש
על-ידי השומרים להזדהות, ואז יסרבו לתת
לו להיכנס. אולם לפי הלך־הרוח הנוכחי
של פרס וגור, הדבר ייתכן בהחלט. מה
שצפוי הוא העברת מישקל־הכובד של
ההכרעות הביטחוניות והצבאיות אל ליש־כתו
של רביו בירושלים ותל-אביב, והרקת
לישכת סרס מתוכנה.

!5מיליון
__ דווח
**ץ רון עצמו ממשיך לעבוד בחוותו,
(1/שהכניסה לו השנה כמיליון וחצי לי רות
רווח נקי. הוא עצמו טוען כי הכסף
בא מעבודה קשה שלו, מאחר שלא היסס
לקום עם חשיכה כדי להספיק לאסוף את
האבטיחים ושאר התוצרת, במועד הדרוש
למישלוחם לחו״ל לייצוא.
כיוון שהצליח לשלחם לייצוא, קיבל
תמורה גבוהה פי-שלושה מזו שהיה מקבל
אילו נמכרו לשוק המקומי, כיבולי שכניו.
רווח נקי כזה, כבר בשנה הראשונה, מהווה
גמול נאות, וברור כי בתפקיד היועץ אין
צפויים לו חיים קלים כאלה.

האם יימשד תפקידו עד העונה
החקלאית הכאה כלבד — או ש־תיד
כמה חודשים יגרום להתפטרותו
של גור והוא-עצמו יתמנה
כרמטכ״ל? על כף יעיד רק העתיד.

רבין
עצמו ודאי לקח לתשומת-ליבו מה
שאמר עליו פרם לפני ימים אחדים :״הצרי׳
היא שיש לנו ראש־ממשלה המתנהג
כמו רמטכ״ל, ורמטכ״ל המתנהג כמו ראש-
ממשלה.״ אין ספק כי לדעתו, מתנהג פרם
כמו שניהם גם־יחד.

נדפוק אותו עד הטוף,״ אמר אחד מהם
לעוזרו שישב והמתין בחוץ. הכוונה היתד,
ליהושע •פרץ. השדים הבכירים טוו תוכנית
כיצד להשתמש בתקרית, שאירעה ביום
הרביעי האחרון בנמל אשדוד, כדי לחסל
אחד ולתמיד את הבעיה ששמה יהושע פרץ.
שני הדוברים החריפים ביותר נגד פרץ
היו שר המישפטים חיים צדוק ושר התח בורה
גד קעקובי• .צדוק, הנהנה לאחרונה
להופיע בציבור כאיש השומר על הצדק
בכל מחיר, אפילו אם הדבר פוגע באישים

התחנות להודיע את הסכומים אותם מוציא
פרץ על מוניות (לפרץ אין מכונית, והוא
נוהג לנסוע גם בנסיעות מחוץ לעיר
במוניות מיוחדות) .פרץ עצמו צולם על־ידי
צלמים שלא היו מוכרים באשדוד קודם
לכן, כשהוא יושב בבתי־קפה, המוגדרים
כמפוקפקים.

עדר של
כבשים

בכירים כשרים וכחברי-כנסת, והמפזר
הבטחות לכל עבר לכלוא כל מדליף, מצא
לו כאן דמות אשר כדאי להילחם בה
ולזכות באהדת הציבור. יהושע פרץ הושחר
בעיתונות, במאמרי המערכת ובמיכחולם
של הקריקטוריסטים, בצורה שהזכירה
לקוראי העיתונים הצעירים את המילחמה
נטולת הרסן נגד שובתי קצא״א, ולקוראים
המבוגרים יותר את העיתון הנאצי דר
שטרימו.
גד יעקובי יצא גם הוא בחריפות בעד
התוכנית לחיסולו של פרץ. יעקובי יודע
כי כל עוד פרץ מנהיג את נמל אשדוד,
ובמידה רבה גם את הנמלים האחרים,

הגבול משערי הנמל. טענת שילטונות
הנמל, אשד הודלפה גם לעיתונות, היא
שמאז שהוכנסו השוטרים, פסקו הפריצות
וההברחות משטח הנמל.
לטענה זו אין כל בסיס. היא היתר נכונה
אילו היו שוטרי מישמר הגבול
תופסים גנבים ומונעים מהעובדים
להבריח סחורות אל מחוץ לנמל.
אך מאז שהם הובאו,
בזה הם עוסקים.
לפרץ וחבריו היה ברור כי שוטרי
מישמר הגבול נימצאים במקום ככיתת
כוננות גדולה. אם וכאשר תפרוץ שביתה,
או כאשר יתגלע סיכסוך עבודה, יוכלו

שלו לא עמדו לו הפעם. הוא נפל לתוך
הבור שטמנו לו: המאבק בין עובדי נמל
אשדוד לבין הנהלת הנמל התמקד באשמתו
של פרץ סביב תקרית זו, והציבור כולו
התקומם נגדו.
כשנודע לעובדי הנמל כי הוגשה קובלנה
פלילית נגד יהושע פרץ, מנהיגם, הם
נרעשו. נידמה היה כי שביתה, אשר תשתק
את הנמל, עומדת לפרוץ בכל רגע.
זאת ידעו גם השרים המעורבים בדבר.
ניתנה הוראה למישטרה שלא להטריד
עדיין את פרץ בחקירות, כדי לא לגרום
להתפוצצות בזמן שעדיין לא התאים לשר-
התחבורה. ואמנם, המישטרה שמד, עצמה

כלשים חוקרים את חייו האינטימיים
העובדים

ך• ד ככד עם עבודה בלשית זו, הופיעו
1באשדוד אנשים׳ בלתי־מוכרים, אשר
ניהלו שיחות עם כל מי שידוע כמתנגד
לפרץ, אשר עד היום פחד להביע דעתו
ברבים. לפתע נזכרו יוצאי עדות אחרות
כי פרץ הוא מרוקאי ,,הדואג רק למרוקאים
שבקרב עובדי הנמל. בעיקר הצליחו אותן
שיחות בקרב הפועלים מהעדה התוניסית.
לראשונה מאז ניבחר ליושב ראש ועד
התיפעול, החלו להגיע קריאות טלפוניות
מאיימות לביתו של פרץ. אשתו ניתקה
את הטלפון, אשר הפך להיות סיוט לה
ולילדיה.
השלב הבא בתוכנית שר־ד,תחבורה ל חיסולו
של פרץ הוא עצומה של עובדים,
מקרב ועד התיפעול והוועדים האחרים,
הזוכה ׳לתמיכה מלאה של מועצת פועלי
אשדוד, הקוראת לבחירות מוקדמות לווע דים׳
בחירות אשר, בהכנה טובה, יעיפו
— לדעת אנשי יעקובי — את פרץ מתפקידו,
המעניק לו עמדת־בוח חזקה.
״אם הבחירות תיערכנה אחרי שהעיתונים
ישחירו את פרץ, המישפט נגדו ייערך
והוא ימצא בו חייב, ואולי אפילו ייכנס
לבית־הסוהר, ונצליח למצוא מנהיגים
אחרים לנמל, אפשר יהיה לגמור את פרץ,״

^ סוכנים מסיתים נגדו את

^ ואלמונים מאיימים בלילות על אשתו של יהושע פרץ

חייו כשר התחבורה יהיו קשים ביותר.
ליעקובי יש עוד שני חשבונות פרטיים
עם פרץ. באחת הפעמים בהן ביקר יעקובי
בנמל אשדוד הוא התפלא לראות כי פרץ
אינו בין מקבלי פניו. כשביקש לפגוש
אותו נענה בתשובה :״לפרץ אין זמן.״
החשבון השני של יעקובי עם פרץ הוא
בגלל חיים לסקוב. לסקוב, ידיד של יעקובי
וממקורבי רפ״י, מיפלגתו של יעקובי,
התפטר מתפקידו כמנהל רשות הנמלית
לאחר קרב קשה עם פרץ — בו ניצח פרץ.
שני השרים שלא התלהבו ממילחמת־החורמה
נגד פרץ היו שר האוצר יהושע
רבינוביץ ושר המישטרה שלמה הילל.
רבינוביץ ידע את הנזקים, אישר מילחמה
כזו עלולה להביא לקופת המדינה .״זה
יכול לעלות לנו עשרות ומאות מיליונים,״
הוא הביע את דעתו.
להילל היו נימוקים אחרים. הוא לא רצה
להביא לעימות בין פועלי הנמל לבין
המישטרה או מישמר הגבול. לד,ילל זכור
היטב הלעג של הציבור למישטרה אחרי
שכוחות בני מאות שוטרים ואנשי מישמר
הגבול, מצויירים במטוסים, מסוקים, ספינות
מהירות וקשר מעולה, הושמו ללעג ולקלס
על-ידי קומץ ימאי קצא״א.
יגאל אלון, אשר סיכם את הדיון, תמך
בנקיטת צעדים חריפים נגד פרץ, ובזה
הוטל הפור. מכדשלת ישראל החליטה לצאת
למילחמת חורמה בלא להתחשב בתוצאות
מילחמה זו ולמחירה.

השילטונות להפעיל את השוטרים נגד
הפועלים השובתים, כפי שעשו בנמל השכן,
נמל אשקלון, וכל הטענות נגד התערבות
המישטרד, בסיכסוך עבודה, תטענה מאוחר
מדי.
המתיחות בין העובדים לבין מישמר
הגבול הגיעה לשיא לפני שלושה שבועות.
פרץ שלח שדר לא-רישמי להנהלת הנמל,
בדרישה להוציא את מישמר הגבול מהשערים.
בפשרה שהושגה אז, הוחלט כי במקום
שוטרי מישמר הגבול תוצבנה במשך
היום שוטרות, והשוטרים יתפקדו רק בשעות
הלילה. אל עיר האוהלים הענקית

שוטרות ב מ קו ס
שוטרים
ף יתנה הוראה טלפונית למנהל נמל
לא שדוד להגיש תלונה למישטרה נגד
פרץ. משך 48 שעות מרגע התקרית גימגם
עדיין מנהל נמל אשדוד: ,כאשר נישאל
אם יגיש תלונה למישטרה. הוא חיכה
לאור ירוק מיעקובי. לאחר סיום הישיבה
מיהר יעקובי לטלפן למנהל הנמל, ולהורות
לו להגיש את התלונה.
לכל אדם היה בדור !כי תקרית פרץ עם
שוטרי מישמר הגבול אינה כה פשוטה
כפי שהיא צרירה בעיתונים. אמנם, יהושע
פרץ התגלה באור עלוב למדי: אדם פרי־נרטיבי,
הנעלב על כי דרשו ממנו אישור
כניסה לנמל, גנגסטר אמיתי המשבית את
הנמל הגדול במדינה רק בגלל קפריזות
אישיות שלו.
אך נושא מישמר הגבול בנמל אשדוד
אינו כה פשוט. מזה שבועות רבים נערכת
מילחמה בין עובדי הנמל לבין הנהלתו,
כאשר העובדים דורשים להוציא את מישמר

שהוקמה, כדי לשכן בה את מאות השוטרים״
התווספו גם אוהלי שוטרות.
כשהגיע ביום הרביעי האחרון יהושע
פרץ לפתח הנמל, הוא נתקל, להפתעתו
הרבה, שוב בשוטרים. היתד, זו התגרות
גלוייה של המישטרה בהסכם בינה לבין
הוועד, ופרץ החליט להגיב מיד. טיפשותו
של אותו שוטר מישמר גבול גם נתנה לו
אמתלה טובה לכך, לדעתו.
פרץ הוא אמנם מנהיג של ציבור עובדים
רחב למדי, ואף פוליטיקאי-מקומי מחונן.
אך רקעו, השכלתו והאינטלגנציד, הטיבעית

שוב לצחוק, כאשר הודיעה, אחרי מיספר
ימים, שהיא חוקרת בפרשה וכי עדיין לא
הגיע הזמן לחקור את יהושע פרץ עצמו.
אין ספק כי כל חוקר מתחיל היה יודע
כי האיש היחידי — או בוודאי הראשון
— שאותו היה צריך לחקור, כאשר עוסקים
בפרשה זו, הוא יהושע פרץ.

;/אדם
חלש!״
ך* אותה עת הוזמן פרץ לישיבה עם
* 0יעקובי, בה השתתף גם אוריאל אברמוביץ
איש הנהגת ההסתדרות. לפני הפגי-שד.
נרמז לפרץ מלישכת שר־ד,תחבורה שאם
הוא יתנצל, תבוטל נגדו הקובלנה הפלילית.
:גם לפרץ לא היה העיתוי נוח לפתיחה
במאבק: נגד הממשלה. הנמל כימעט ריק
מאוניות, ובמיספר האוניות העוגנות בו,
יכול נמל חיפה לטפל בקלות רבה. לפרץ
היה הרבה יותר נוח לפתוח במאבק בתקופת
החורף, עונת מישלוח פרי־ההדר. גם הדימוי
הציבורי השלילי של פרץ, בגלל התקרית
בשער הנמל, לא היה נוח לפתיחת מאבק.
פרץ הסכים, על כן, להתנצל תמורת
ביטול הקובלנה. מה רבה היתד, הפתעתו,
לאחר שהביע בפני יעקובי את התנצלותו,
כאשד סטה יעקובי מהתפריט המוסכם
ובישר לו, :״אין קשר בין יחסי-העבודה
לבין הצד המישפטי.״ במילים אחרות :
התלונה לא תבוטל.
פרץ חש שהוא ניכנס למלכודת. כשחזר
לאשדוד הוא נתקל בתופעות להן לא היה
רגיל האיש החזק של !נמל אשדוד. הקי צוניים
שתמכו בו, יצאו נגדו בישיבה
סוערת, שנערכה באותו יום, על כי התנצל.
״אדם חלש לא יכול לייצג אותנו!״ אמר
אחד מהם לפרץ הנדהם. ועד התיפעול גם
העביר החלטה חשאית, לפיה אסור לפרץ
להתראיין על-ידי אמצעי־התיקשורת, עד
שההחלטה תשונה.אולם גם מישרד־התחבורה לא שקט על
שמריו. עוזרו של שר־התחבורה, אודי
גדא, החל לאסוף, בסודיות מרובה, חומר
בעל תוכן אישי על פרץ. נערכו צילומים
חשאיים של שתי דירותיו, האחת ברחוב
שבי ציון במרכז אשדוד, שם מתגורר
פרץ עם אשתו, והשניה ברחוב הדקל,
ליד חוף־הים, שם מתגורר פרץ עם ידידתו
ז׳קלין, אשר שינתה את שם־ומי־שפחתה
לפרץ.
מיסמכים על אופן רכישת שתי הדירות
האלה הוצאו מהגנזים. אל תחנות המוניות
בעיר הגיעו שליחים, המבקשים ממנהלי־

אמר השבוע אחד ממקורבי שר־ד,תחבורה.
בינתיים גם ניכרת פעילות בקרב הוועדים
בנמלי אילת וחיפה. נמל חיפה
אינו אוהב במיוחד את פרץ, בגלל ההטבות
השונות שאותן הצליח פרץ להשיג לעובדי
נמל א-שדוד, אשר עובדי חיפה לא קיבלו
אותן. גמל אילת, אשר נחשב עד היום
כ״נמצא בכיסו של פרץ״ ,הפך להיות שורץ
באנשים זרים, אשר עורכים שיחות חש איות
עם אנשי הוועדים במקום במגמה להרחיקם
מפרץ, תוך הבטחה כי זכויות
הפועלים במקום וההטבות שלהם אף יעלו,

אם יסולק פרץ מאשדוד.
תקרית השער העמידד. את פרץ במצב
קשה. חלק מידידיו ימרדו בו. מתנגדיו.
א־שר פחדו עד כה לזקוף את ראשם, קיבלו
אומץ והחלו להשמיע, בעידוד גורמים
מבחוץ, קריאות תגר נגדו.
אם לא יצליח פרץ להשתלט במהירות
על בוחריו בנמל אשדוד, יצליחו גד יעקובי
וחיים צדוק, בעזרת כוחות מישמר הגבול,
לשבור את אחד ממנהיגי הפועלים החשובים
והעצמאיים בארץ, ולהפוך גם את
פועלי נמל אשדוד, לעדר של כבשים
הפועים ״כן, כן!״

שוד בחוזרו׳וו ה׳ם

חשכוע משחקי
הליגות האוסטראליות

השבוע עדה

מינימום הכוס הראשון

ל 450.000ד־
(כולל העכרח)

מינימום נלז הבוסים

600.000 יי
(כולל העכרח)

*יו ח׳ — המועד האחרון
דמסידת חטפפים
ע שה /ן גז גהג דן 1ו ע -
תל א טוטו בכל שבוע!
| המועצה להסדר ההימורים ב ססו תו |

חשבץ >) ך><\
זוחי חידת הסבוניות כל רי&וע מסמל סיפרת. כאותן ח 0פ•
רות יס אותם סימגים. בעזרתן סל פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יס למעוא איזו סיפרת מעיין כל סמל סל ריבוע.

מדריך מימא
מדריך מימא הינו מדריך מהפכני הכולל 570 מלונות מכל הדרגות,
בכל רחבי אירופה ב־ 240 ערים ומקומות ב־ 21 ארצות, החל ממלונות
קטנים וזולים ועד מלונות כחילטון באתונה, בריסל, פריז, אמסטרדם,
מלון קמברלנד בלונדון, ושרתון בבריסל.
המדריך מכיל נתונים ומחירים מפורטים על כל מלון לשנת 1975
וכן כל פרטי השרותים הניתנים בו.
מבין המלונות המופיעים במדריך, למעלה מ־ 250 מלונות מכל
הדרגות מעניקים למחזיקי מדריך מימא הנחות ממשיות המגיעות
עד * .30 בכל מדריך 24 תלושי הנחה ל־ 24 ימי שהיה, וההנחות ניתנות
ללא הזמנת מקום מראש.
מדריך מימא הופץ לציבור ב־ 27.6.75 ונימכר אצל סוכני הנסיעות
במחיר של — 25.ל״י כולל תלושי ההנחה.

תן טרמפלחייל

סלמוניקו מדר ברלין

(המעוך מעמוד )17

(המשך מעמוד )31

אחוזיי *וזרו אגו* 88 יו על פעולתו התקינה
של הקומפרסור.

בד, וודקה אמריקאית.״ קוראי העיתונים
בברלין התגלגלו מצחוק.
החתיכות הברלינאיות שביקשו כוכבים
מפורסמים להתחכו בהם, ממש הסתערו
על בר-יותם. כוכבגיות ביקשו את חברתו
בדי לזהות ולהצטלם עימו, ולהתפרסם.
כאשר נערנח בחידת מלכת־היופי של
הפסטיבל, היה זה כבר מוגן־מאליו שהכבוד
להכתיר אותה יימסר לבר-יותם. במיסעדות
ברלין ובמועדוני־הלילח שלה, שאותם פקד
בר-יותם לילדדל״לה, קיבלו את פניו בנגינת
״הבה נגילה״ ,ובסיסמה האידישאית :
״מחאפצם מנעמצס!״ (חוטפים ולוקחים).

רובי פועל בעיקר כין נהייה לעתלית,
אך גם באיזור קיסריה.
הוא פועל בחופשיות, בז לחוק,
איש לא יוכל לעצרו מהסיבה הפשוטה
והמדהימה — לאורך כל
חופי ישראל לא פועל אפילו מפקח
ימי אחד.
אומר ד״ר משה פראנסביץ, ארכיאולוג
מחוז החוף ממעט אגף־העתיקות :״מזה
עשר שנים אני נלחם כדי להשיג לפחות
תקן אחד למישרת מפקח ימי. בשנים
האחרונות, הבכייה נעשתה קריטית. השוד
הימי גדל במימדים חמורים, ומכלה אתרים
ארכיאולוגיים שלמים בעלי חשיבות מדעית
עליוגה.

״כל דרישותי להשגת תקן לצוללן
מיקצועי, שיוכל להילחם ב
שודדי-העתיקות בשווה עם שווים,
נענות כתשובה הסטנדרטית של
חוסר תקציב.
״כיום, המצב הוא שאם אנו מגלים
מהיבשה שודדי־עתיקות, אנו מזעיקים
את המישטרה. ג׳יפ המישטרה ניצב על
החוף. הצוללנים מצפצפים וממשיכים בעבודתם,
או במיקרה הטוב הם מרימים
עוגן ומסתלקים מהמקום, רק כדי לחזור
אליו כעבור זמן קצר.״
בהמשך השיחה עם ד״ר פראנסביץ
צייגתי באוזניו, כי בפגישות שקיימתי עם
!חברים שונים באגודה למחקר תת־מימי
נאמר לי, שנרמז לחברי האגודה ני ייתכן
שבקרוב יתוקן המצב, וכי חחל מחודש
אוקטובר יימצא תקציב להעסקת !מפקח
ימי אחד.
תשובת ארכיאולוג מחוז החוף היתד,
קצרה :״גם אני שמעתי שמועות אלה.
לצערי, אין בהן ממש. גם בחודש אוקטובר
המצב לא ישתנה לטובה.״

זהו אחד הפסוקים בתמליל -של הסרט
יהיה טוב מלמוניקו, שם הוא מושמע
דווקא בפיו של זאב ברלינסקי. אבל בר־יותם
השתמש בכל !מקום במילים האירי־שאיות
האלה, כמו בירכת-שלום. תוך זמן
קצר למדו כימעט בל משתתפי הפסטיבל
את הפסוק, מבלי להבין את תוכנו. צליל
המילים פשוט מצא חן בעיניהם. וכך הפך
הפסוק ״מחאפצם מנעמצם״ סיסמת הפס טיבל
בברלין. גם נערות ברלין למדו את
המילים. ישראלים שיגיעו לעיר עשויים
להיתקל בה עוד שנים רבות, כשהגרמנים
שלמדו את המילים משוכנעים בוודאי
שזוהי בירכת־חשלום של הישראלים.

אלף מארק
** ל זה היה עד להקרנת סלמוניקו
4במיסגרת הפסטיבל. עד אז הכירו את
בר-יותם האיש, ולא את בר־יותם השחקן.
צלמיות יחידות־במיגן
** יסקי שוד העתיקות מהים •של רובי
1ג החלו פורחים בשילהי אביב .1971
עד לאותה שנה, ובמשך תשע שנים, עסק
רובי בדייג והתפרנס בקושי כדי מחייתו.
לעיתים רחוקות היה מעלה ברישתו כד
עתיק. כיוון שטרם חיו לו קשרים מתאימים,
נאלץ למכור את מציאותיו לאחת
מחנויות־העתיקות ׳בעכו, במחירים אפסיים.
בשנת 1971 נכנס רובי לעסקים גדולים.
באותח שנה גילה, דרך מיקרה, על קרקעית
הים, לא הרחק משבי-ציון, צלמיות־טין
חלולות בדמות אשד, הניצבת על בן, ידה
הימנית מורמת בתנועת־ברכה, בעוד השמאלית
מושטת אל הזד. או מונזזת על
ביטנה, על צלמיות אחדות אפשר היה
להבחין בסמל, המורכב ממשולש, מדיסקית
שבקודקודו ומקו אופקי החוצה ביניהם.
סמל זה, הידוע כסימלה של האלה חנית,
מופיע על מצבות פולחן וכתובות־הקדשד,
פוניות מקרתגו ומושבותיה.

על קרקע הים, כעומק של שמונה
מטרים בלבד, היו פזורים מאות
צלמיות. מאוחר יותר התברר כי
כמקום טבעו אלפי צלמיות, באשר
ספינת מיטען קרתנית נטרפה
כאותו מקום כסערת הים.
רובי החל שודד את הצלמיות, והפעם
יצר קשר עם הסוחר דניאל ארדה. הסוחר
הממולח הבחין מייד כי בידי רובי עתיקות
יקרות־ערך. עד-מהרד, הופיעו הצלמיות
בחנויות למכירת עתיקות בארץ.
פקחי אגף־חעתיקות ״הריחו״ ני סחורה
חדשה הגיעה לשוק. הם החרימו מיספר
צלמיות מהחנויות, והעבידו אותן לבדיקת
הארכיאולוגים של האגף.
תוצאות הבדיקה היו מהממות: היו אלד,
צלמיות נדירות, יחיזות־במינן, שלא ניתן
להשוותן לאחרות, משום שלא נמצאו להן
מקבילות.
שלוש צלמיות נשלחו לבויטיש מוזיאוס.
כעבור זמן נתקבלה תשובה מרגשת, כי
מתוך השוואה עם סמלים אחרים הוברר
כי על הצלמיות סמל האלה תנית.
הארכיאולוגים יצאו מגידרם, כדי לגלות
את מקום האתר הימי השדוד.
עשרות חברי האגודה למחקר תת-מימי,
(המשך בעמוד )38

בר־יותם במרכז הפסטיבל
מחאפצס מנעמצם
אולם אחרי ההקרנה, גברה הפופולאריות
של הפירחח מנווח-צדק פי-נמה.
די במפתיע, היו התגובות של הצופים
על הסרט הישראלי חמימות ואף נלהבות.
בפסטיבל ברלין אין הסרטים מוקרנים
לאורחי הפסטיבל בילבד. הם מוצגים
בבתי־קולנוע מרכזיים בעיר, בשד,כרטיסים
נמכרים במכירה חופשית לקהל.
למרות שהקרנת הסרט החלד, רק ב־11.00
בלילה, היה האולם המרכזי של הפסטיבל,
שבו הוקרן סלמוניקו, מלא כדי שלושה-
רבעים. והקהל, שרובו נזקק לתרגום שלא
יבול היה להמחיש את הסלנג הסלוניקאי-
עברי בסרט, קיבל ואהב את הסרט. במהלך
ההקרנה פרצו באופן ספונטאני מחיאות־כפיים,
וכאשר עלו השחקנים והמפיקים
על חבמח בתום ההקרנה, הריע להם הקהל.
סרט ישראלי קטן, ולוקה בחרבד, מיג-
בלות טכניות ואמנותיות — אבל גוגע־ללב
ובעל תוכן אנושי־כללי, הצליח לגעת גם
לליבו של הקהל הגרמני.
כך הצליח הנער מנווה־צדק, בחוצפה
צברית, בחוש־הומור מפותח ובכישרון
לא־מבוטל, להפוך האטרקציה המרכזית
של פסטיבל ברלין. הדברים הגיעו לידי
כך שאחד ממארגני הפסטיבל הציע, בבדיחה
כמובן, פרס בסך אלף מארקים —
לנל מי שיצליח למצוא תמונה רישמית
אחת של ד,פסטיבל, שראובן בד־יותם אינו
נמצא במרכזה.
ה עו ל ם הז ה 1976

חוש בריא לנוסטלגיה
הפעם אפילו אני הופתעתי. ותודו, שאחרי
מה שקורה לי במדור הזה כבר קצת קשה
להפתיע אותי. פתאום אני מגלה שמישהו
זוכר אותי, עוד מגילגולי הקודם, מהתקופה
•שהייתי בת ...לא, לא אגלה, אבל באמת
שהייתי קטנה מאד.
מפתיע, אבל נעים להיזכר. טוב, אתן
לו להתבטא ותגידו בעצמכם אם לא מגיע
לו ל( ,)1/76 פרם על הזיכרון המצויין ועל
החוש הבריא לנוסטאלגיה.
״שמחתי מאד על החזרת המדור מיכתבים
לציפי (הוא מדבר, כמובן, על מיכתביס
לרותי של פעם) ,במייוחד לאור הזיכרונות
הנעימים הקשורים במתכונתה הקודמת.

״בשנת ( 1954 שימו לב׳ שימו לב !) פורסם
מיכתבי, במדור הקודם, ולהפתעתי — בין
שאר התשובות — קיבלתי מיכתב מעניין
מאד מארצות־הברית. כותבת המיכתב היתד,
ישראלית א־שר נסעה לארה״ב ללמוד רפואה.
מאז, וזה קרוב ל־ 20 שיה, אנחנו בקשר
מיכתבים, וגם הצלחנו להיפגש בביקורי שם
ובביקורה בארץ (היא נישאה ליהודי־אמרי־קאי
ונשארה שם).
״בינתיים, השנים עשו את •שלהן. אני
במחצית השנייה של העשור הרביעי שלי,
נשוי, ומאחורי הישגים וכישלונות כמו לכל
אחד מאיתנו (המאזן הוא פונקציה באם אגו
אופטימיסטים או פסימיסטים).
״הייתי מעוניין בקשר עם. מישהי המתעניינת
כמוני בעולמנו, בטוב וברע שבו,
ולהחליף דיעות ומחשבות על הבעיות, הקשיים
וההישגים של כל אחד מאיתנו.״
בחור אמיץ, מה? אם שמתם לב, הוא
הודה •שהוא נשוי׳ כך שאם תימצא אמיצה
שתהיה מוכנה לענות לו, ועוד מאיזור חיפה,
אני יכולה להבטיח לה •שנושאים בתחום
הבעיות, לפחות, לא יחסרו להם•

מיברק מוחץ
אם היו אומרים לי ש( )2/76 עובדת ב־מיברקה
של דואר ישראל, לא הייתי
מתפלאת רגע. הסיגנון שלה, בכתיבה מכל
מקום, מדבר בעד עצמו.
״אני רווקה משכילה (תודות לכם),״
היא כותבת. רק לא הסבירה במד, השכלתי
אותה, מה שהייתי רוצה דווקא לדעת.
״באמצע שיות העשרים (תודות להורי),
בעלת מראה ילדותי במיקצת (קטנה 157 ,
נטו, פנים עגולים, עיניים ירוקות גדולות
ושיער מתולתל).
״אוהבת — את כל מי שאוהב אותי,
ולפעמים גם כאלה שלא.
״שונאת — את הסטטיסטיקאי המצוי,
המחשב את חישובי הכמויות של הגברים
לעומת אלה של הישים שלאחר המילחמות
ופועל בהתאם. כמו־כן את המשועמם הניצה,
המצפה לרחל וול־ש שתרים את
עפעפיו המורדים לחצי האישון.
״אדישה — לפרצופים נטולי־הבעה.״
אמרתי לכם? ובכן, אני כבר מתארת
לי מי יענה לה, לקטנה. בטח אחד גבוה
ובעל מראה רציני ומבוגר, לשם הקיזוז,
ופטפטן גדול. הוא מוכרח להיות פטפטן,
שאם־לא־כן קשר, להבין איך הם ימלאו
ערב, עם סיגגון המיברקים המוחץ שלה.
אבל היא כנה וגלוייה, לזכותה ייאמר.
עובדה, היא מסיימת :״מצפה לקליק.״
לא נותר לי אלא לקוות שאני, אלופת
הקליקים, אביא גם לה אחד.

בחלום הלילה

מי כתב רס

ילדה טובה ס י ־ ברק
כל שבוע ונקודת־התורפה שלו. מה לעשות ! זה מכתיב את עצמו. אז
השבוע יש לנו עניין עם אמיצים. אני גם טופחת לעצמי על השכם בעניין הזה,
מפני שהם כולם טורחים להזכיר שרק בזכותי קמו והחליטו ואזרו אומץ וגו׳
וגו׳ .וכך גנבתי גם לי מחמאה קטנה.
״אזרתי אומץ,״ מספרת לי 3/76״ובעיקבות הקורס המזורז שאת מעבירה
לכותבייך, וכמובן מעוד כמה״וכמה סיבות טובות, גם אני יוצאת מקלי״
פתי הסגורה, כדי לנסות ליצור קשר עם מישהו נחמד ו,גיזעי׳ ,עם נשמה,
חוש־חומור וכל השאר.
״אז נכון שההשתחצנות כבר לא במודה במדורך (ומתי כן היתה ,)1
אבל לא זו הסיבה שאציג עצמי כבחורה לא״כל־כן נחמדה. לא יפה בכלל
(בעצם, לאחר התבוננות במראה, אז גם באליפות המכוערים לא הייתי
זוכה במקום הראשון).
״אני ביישנית, מסוגרת ומופנמת. אומנם יש אומרים שאני די סימפטית
ונעימה, אבל האמת היא שאני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים חדשים,
במייוחד אם הם משתייכים למין הגברי״.
כאן אני מוכרחה לשסע אותה לרגע. ובכן, חביבתי, יפה שאזרת אומץ.
כי לשם מה אני קיימת, אם לא כדי לעזור לך בדיוק בבעייה שלך ! שהרי
מי שקל לו ליצור קשרים ואין לו בעיות, לא תמיד צריך אותי.
״לצורך הסטטיסטיקה (מה הם נטפלו לססטיסטיקה היום, כולם?)
אני בגיל הפרובלמטי של , 26 גבוהה — 174ס״מ בלי פלטפורמות — גם זו
פרובלמה ! משכילה (יש תעודות חובבת טיולים, קולנוע, תיאטרון, סיפ־רות
ומוסיקה בתנאי שלא תהיה כבדה מדי. שונאת פוליטיקה וריקודים.
עובדת מ־ 8עד 4בטיפול בנושאי כוח״אדם בחברה פרטית בתל״אביב.
״ואחר״כך ן אחר״כך אני די בודדה. מה אני מחפשת, בעצם? עוד לא
ברור ז אז ליתר הדגשה, אצטט את נתן זך :

״ארצה שגס בי תפגע כמו ברק /מה אני אומר /רק תגס, וזויס, דבר־מה
/אם חייב אני לומר זאת / ,יותר מקירבה /עדניס. אהבה /של שני אנשים.״

כבר מזמן לא היה לי מיכתב כזה יפה, ישר
שיש לו להציע הכל אבל אין למי. בדיוק מהסוג
אז אולי יקום איזה גבר בגברים, ששונא פוליטיקה
שירים, ויחליט שמח שרשם לו הרופא זה דווקא
ברק אבל לא דתית 1

מתוך הלב, של בן״אדם
שאני אוהבת לעזור לו.
ואוהב ילדות טובות וגם
ילדה כזאתי, ועוד מבני־

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — זוכה בשי מערכת תכשירי יופי של
חברת הדס, בשווי של כ־ 150ל״י.

העולס הזה 1976

על מה שאישים חולמים היום, אפשר
להשתגע. ל( ,)4/76 למשל, באה הבדידות
בחלום, לפי עדותו האישית, ואמרה לו :
״כתוב לציפי !״ אמרה, ציוותה, והוא,
כחייל ממושמע, התיישב וכתב לי• ככה
זה בצבא של החלומות.
ועוד הוא אומר על עצמו ש״לפעמים
אני נראה נחמד יותר, ולעיתים נחמד
פחות, אבל חז״לינו כבר אמרו שאת המבטים
י־ש לכוון לתוך הקנקנן...״
והוא מודה בגילוי־לב מדהים שהוא רווק
פלוס שניים (גלגלים באופניים שלו) ,אשר
בימים שאינו עושה מילואים לומד באחד
המוסדות להשכלה גבוהה — עד 172 סנטימטרים
רצופים.
והנה, מה •שהוא שומר לסוף :״בנות עד
שנתן הכ״ג, רצוי ממרחב חיפה, עשויות (!)
לקבל מיכתבי־תישובה.״
ובכן, בנות חיפה והקריות, מהר להודות
לו על רוחב־הלב, ולנצל את אפיקי-
הסוציאליות החדשים שהנ״ל הואיל לפתוח
בפניכן, ולעשות מעשה. מה יכול כבר
לקרות? אם לא יועיל -לא יזיק.

על?!ו ירושלים־ת״א

כ ך תיראי
זהו. כך את צריכה להיראות, לפי וזכי
תיבם של אשפי האופנה, בשנה הזאת הנמצאת
עלינו לטובה. רכה, נשיית, גולשת,
נזילה, סכסית, פסטלית, אדומת־שפתיינז,
רכת תלתליס גולשים, מעודנת, חשופת
כתפיים מעוגלות וחטובות, מחייכת בנועס
ומדברת בקול רך ועדין. רוצים לשמוע
את דעתי? זה נראה ונשמע כל־כך טוב,
שקשה להאמין שזה אמיתי. הרי בשביל
לראות כאלו באמת הולכים לקולנוע, לא?

ויש גם מי שקורא את המדור שלי
ושלכם בדבקות כמו בנאדם דתי, אבל
בכל־זאת עדיין לא מצא בו כתובת כלבבו,
והנה הוא נמלך בדעתו והחליט שאם
מעניין לשיחה. אני מאד אוהבת שיחות
מוחמד לא בא אליו, יילד הוא אל מוחמד.
ארוכות־ארוכות, גלויות־גלויות וישרות״
הפעם זו גערה׳ אחת כזאת שיודעת
ישרות.״ מי לא?
בדיוק מה היא רוצה, וגם מבטאת מה
״אבל למה ללכת סחור־סחור? אני מחשהיא
רוצה במילים מדוייקות •שימיהן כימי פשת לי לב חם ואוהב, שידפוק בקצב
נצח, אם תרשו לי לגלוש למליצה.
אחד עם לבי, ונפש שתיפתח אל נפשי.
״הבחורים שהכרתי בכוחות־עצמי,״ מת עד כמה שקשה לאדם להעיד על עצמו —
וודה 5/76״הם בדרך־כלל או ביי־שנים
אוכל לערוב לכך •שנפשי דאוייה ל,הצצה/
כרוניים או שחצנים, ומלאי הכרת־ערך־
וליבי נכון להחיש פעימותיו כשימצא לו
עצמם• אני מניחה שזה סתם חוסר־מזל, את תאומו.״
׳וקיימים גם אחרים. אולי תעזרו לי למצוא.״
הפרטים הביוגרפיים שהיא מנדבת גם
וולקאם, חמדתי, הגעת לכתובת הנכונה. הם גלויים, ברורים, ישירים ומקיפים: בח
מקווה גם שאצליח.
,25 מורה, קומה ממוצעת ומראה מבסדר־
״מה שאני מחפשת זה גבר. ובזה כלול גמור־עד־נאה, עובדת בירושלים ומבלה את
אדם יציב, שלם עם עצמו, לא שחצן אך סופי־השבוע אצל ההורים בתל־אביב•
בעל ביטחון־עצמי ויוזמה, ורצוי מאד גם אני מתפלאת על הירושלמים בחיי.

להמי את

שחקן ישראלי
בנזני לפני 30 שנה
שמעון ישראלי קרא להצגת היחיד החד־שד
שלו אני יורד בגורדון. אך האמת חיא
ששמעון יורד בהצגתו על כל המדינה ו
מנהיגיה,
מותיר מהם עפר ואפר, וזוכר,
בצחוקים מתגלגלים מהקהל.
לאחר האורקסטרה מראשון־לציון, התאומים
וסתם יום של חול, ניסה ישראלי שוב
את כוחו בהצגת־יחיד, והוא מן האמנים
הבודדים המסוגלים להחזיק קהל משך
ערב שלם, כשהוא על הבמה לבדו.
שמעון הוא מלצר במועדון־לילה ריק
מאורחים, החולם על קריירח של שחקן.
הוא קורא לעזרתו שלל דמויות המוכרות
היטב מחיי היום־יום, מגלם את כולן כאשר
בכל פעם הוא שימעון ישראלי אחר, טוב
יותר מקודמו. בעל־המישפחה הנוסע בשבת
עם האשה והילדים לטיול־חובה בכינרת,
עם אלפי בעלי־מישפחות דומים לו,
מעורר צחוק מהול מרחמים עצמיים מצד
הבעלים שבקהל. מוכר העיתון של מחר
מעורר מחשבות נוגות על איפות החיים

בארץ. הקוסם, העולה החדש מרוסיה, בעל
המיבטא המיתגלגל והקללות הרוסיות האופייניות,
מזכיר את השכן שממול —
ואילו השיכור הרוקד טנגו, מזכיר את החטאים
הקטנים של כל אחד מהצופים.
אין ספק כי הדמות הכובשת ביותר הוא
אדון וקס, השומר במוזיאון־השעווה. ישראלי
גומר את חשבונות כולנו עם המנהיגים
הפוליטיים של המדינה, אז והיום, דרד בובות
מוזיאון־השעווה שאליהן הוא מתייחם
כאילו היו אנושיות וגומר עם ההנהגה
כשהוא ממיס את הבובות.
חבל רק כי על שמעון ישראלי להתגבר
על מיכשולים רבים לאורך ההצגה שלו.
הבימוי של שמואל בונים מזכיר לנו שבונים
היה מביים עוד לפני עשרים ושלושים
שנה. שלושת חברי דתיזמורת (אורגן,
גיטרה חשמלית ותופים) היושבים על
הבמה, ממש אוסרים בפרצופיהם החמוצים,
על הקהל לצחוק לבדיחותיו של ישראלי.
למרות כל אלה, כדאי לרדת עם שמעון
ישראלי בגורדון. חומר מצויין, שחקו כיש-
רוני, ונושאים אקטואליים.

הדבש שר את
בראשית היו מועדוני הלילה. אחר-כך
באו הדיסקוטקים, מועדוני-ד,סטודנטים ו-
מועדוני-הג׳אז. אחריהם הגיעו בתי־התה.
לכל עיר יש בית־התד, המפורסם שלה.
בירושלים היה זה בהתחלה בית האמניס,
אבל הוא ירד. את מקומו תפסה הגלריה
הקטנה והיא, כמדומה, ניצחית. פה־ושם
גם הולכים לבית־התה של יאן. בתל־אביב
יש בתי־תה לעשרות, כמעט בכל מרתף
ברחובות גורדון, בן־יהודה ודיזנגוף, בקטעים
הסמוכים לגורדון. אפילו לנווה־מגן
יש בית־תה, זה של שאולי ויצמן.
חיפה גילתה את המוסד רק לאחרונה.
מועדון ה־ 120 פתח סניף, וקרא לו בית-
תה, אבל אין הבדל בין המועדון לבית-
התה שלו, וחבל. אפילו ראש־העיר, יוסף
אלמוגי, נתפס לשיגעון החדש, והורה לעוזרו
יונה יד,ב לפתוח בית־תה עירוני.
אבל נראה כי בית התה המקורי ביותר,
הוא דווקא זה שנפתח רק לפני שבועות
אחדים, ביפו העתיקה, נ־תי האוז. בעוד
מרבית בתי־התה שכחו כבר את ייעודם
המקורי, מצליחים נתי שלומי ואשתו ה־יפהפיה
אסתי להגיש מיני תה, אשר כמותם
קשה למצוא אפילו באנגליה.
ליד תה היסמין, הנענה, המנתה, האנגלי,
הפולני והעיראקי יש לנתי ואסתי שני
מיני תה אותם אין להשיג בשום מקום
אחר. האחד הוא התה המעושן, תה הידוע
מאוד באנגליה, ואשר לו ריח של דג מעושן
או של גבינה שווצית אשר הצברים

מכנים אותה מסריחה. לא מוכרחים להזמין,
אבל יש רבים שאוהבים אותו.
התה האחר הוא המצאה בלעדית, או
כמו שאומרים לאחרונה ברדיו־בילבדית —
של אסתי שלומי. אסתי, בת־תערובת לאבא
יקה ואמא ממוצא עיראקי, שילבה את האהוב
על הוריה ויצרה את תה־הדבש.

איו לגלות את סוטן־השו
מחלת-הסרטן היא המפחידה ביותר את
העולם המודרני. אולם, לפחות על סוג
אחד של סרטן — סרטן־השד — ניתן להתגבר,
אם מגלים אותו בזמן. תחנות ל ביקורת
ם רטן-השד נפתחו בערים שונות
בארץ, וקיימת מגמה לזמן אליהן את הנשים
כולן.
אולם, ניתן לגלות את סימני המחלה,
בקלות יחסית, גם על־ידי בדיקה עצמית
הנערכת בבית, רצוי לפחות אחת לחודשיים.
לפני
שאת עורכת את הבדיקה העצמית
בגופך, טיבלי באמבטיה חמה• האמבטיה

36 4

תרגיע אותך, וגם תבליט את כלי־הדם.
תכליתה של פעולה זו להבטיח, שמתכונתם
ופיזורם של כלי־הדם יהיו כפי שהיו בעת
הבדיקה האחרונה, על-מנת למנוע הבדלים
ניכרים.
א. את הבדיקה יש לערוך מול מראה,
באור טוב. עדיף לערכה במצב של ישיבה,
כדי שתוכלי להתרכז במנוחה. כעת

בלי מיספר דקות בהתבוננות פשוטה בשדייך
— למעקב אחר מתכונתם של כלי־הדם
הנראים־לעין. לאחר שהתוודעת אל
צורתם התקינה (הנורמלית) ,חפשי אחר
כל גופות או התכווצויות בלתי־רגילות של
העור, או אחר הופעתם של כלי־דם גדולים
או רבים יותר (זיכרי, כאשר קיים גידול
בלתי־טיבעי, יהיו כלי־הדם באיזור זה מורחבים
בצורה חריגה, ומכאן אף ניכרים
יותר) .כדי לסייע לך בחיפושים אלה,
התייצבי במיספר תנוחות שונות שבכוחן
להדגיש את התופעות החריגות העלולות
להופיע( .תמונה ראשונה מימין).
מיתחי את זרועותייך גבוה מעל

לראשך — מיתחי היטב — והתבונני בכל

זהו תה רותח בעל ארומה חריפה של דבש,
עד שנדמה כי גם התה עצמו הוא דיבשי.
אסתי מסרבת לגלות את אופן ההכנה.
לדבריה ,״יש יותר מדי בתי־,תה בעיר
שרוצים ללמוד את זה.״ אולם היא מוכנה
לספר כי בין מרכיביו שולטים התה האנגלי
הטוב (לא משקיות) ,ותמצית דבש.
למי שלא אוהב תה מוכנים להגיש בניתי
האח גם פונץ׳ קר, ואפילו את ההפך מהתה
— הקפה הקר עם גלידה.
אולם נוסף לתה הדבש, יופייה של המארחת
והחן של יפו העתיקה יש לדתי
האוז עוד יתרונות. קימורי הקירות היפו־איים
הטיפוסיים המסויידים לבן משתלבים
עם המוסיקה הרוגעת, בדרך־כלל קלאסית,
ועם בורקאס־הגבינה הפריכים, המוגשים

גם המחירים הם סבירים, קנקן־תה ובו
שני ספלים, מחירו 6לירות. הפונץ 10
והבורקאס — .4
אך נראה כי ייחודו של המקום הוא
דווקא בהיותו פשוט ונעים, לעומת תעשיית
התיירות הממוסחרת של מה שהיה פעם
השטח הגדול ביפו וכיום הוא מלכודת
לתיירים.
סיני בדי מאמץ
מאז התנפלו המיסעדות הסיניות על המדינה,
הפך מאכל הספר־ריבס, עצמות־החזיר
הרכות בטעם חמוץ־מתוק, אחד המאכלים
האופנתיים ביותר בארץ.
ואומנם, אפשר ללכת למיסעדה סינית
ולקבל בין השאר שלוש עצמות סימליות
של חזיר, וללכלך, ואחר־כך ללקק את הידיים.
אך אפשר להכין, וגם בזול, את
הספר־ריבס בבית, ללא מאמץ גדול ומבלי
להיות סיני או אפילו טבח מעולה.
את הספר-ריבס עצמם אפשר לקנות כמעט
אצל כל קצב אשר אינו מקפיד על
כשרות־יתר . .צריך להקפיד שהן תהיינה
רכות ועסיסיות. ספר־ריבס טובים, רכים,
מחזיר צעיר אפשר למצוא באיטליז חנוך,
מול התחנה המרכזית בהרצליה הישנה.
2קילוגרם ספר־ריבם הם מעל ומעבר
ליכולת הקיבול של 6אנשים ( 14 לירות
הקילוגרם) ,אם־כי במבט ראשון נראה
כאילו אפשר להאכיל בהם גדוד שלם.
ראשית יש לרחוץ ולנקות את העצמות
שינוי אפשרי( .תמונה שניה מימין).
ג. לאחר־מכן הניחי את ידייך על מות-
נייך.
ד. לחצי את הידיים זו לזו, כדי להגמיש
את השרירים שמתחת לחזה, והתבונני
שוב( .תמונה שלישית מימין).
ה. נשים ששדיהן אינם זקופים, תוכלנה
אפילו לרכון קדימה ולאפשר לשדיים להיתלות
הרחק מהגוף, באופן חופשי, כדי
שהעור יימתח עוד יותר. אם לא הבחנת
בכל שינוי גם לאחר כל התנוחות הללו,
את מוכנה לקראת השלב הבא של הבדיקה.

מטרתה של טכניקה זו — הנגיעה

— היא לבדוק בדבר מציאותן של כל
תפיחות שהן, על-ידי לחיצת ריקמת עור
השד בין האצבעות לבין הצלעות. אם את
מיוזעת, אבקי קלות את השדיים בטלק
קודם שאת מתחילה — קל יותר לבצע
את הבדיקה כאשר העור מחליק ברכות
בין האצבעות.
הבה נניח שאת מתחילה בשד השמאלי.
שיכבי פרקדן על הריצפה כשזרועך ה־

איפה החצי
השני

מ צי סטה
מבאר־ שבע

הצעקה האחרונה באירופה, בעיקר באנגליה
וגרמניה, הוא חצי־בגד־הים. תראו
מה שהאינפלציה והמצב הכלכלי הרע מבי אים:
חיסכון בכל מחיר.
החצי הוא בגד-ים, ימני או שמאלי, לפי
החשק, המכסה רק שד אחד. השד השני
עירום כביום היוולדו עם תוספות קטנות.
המיפשעה מכוסה כולה, אך בצורה כזו

שנדמה שגם היא עובדת על עיקרון החצי,
ואילו הגב חשוף לחלוטין, עד הישבן —
שגם הוא אינו סובל יותר מדי בד.
הייתרון של בגד־הים הזה בכך שתוך
יומיים, אם מחליפים את הצד בכל יום
אפשר להשתזף בכל הגוף, מבלי להיות
עירומה ממש. אפשר גם להיות האישה
הלבושה היחידה המתקבלת למועדון נודיסטים.
בארץ
עדיין לא התחילו לייצר בגד־ים
כזה. עדיין ממתינים להשגות הרבנות. אך
אחד היצרנים הגדולים לבגדי-ים בארץ
נשבע, שזה יהיה מוכן אצלו כבר לעונה
הבאה.

באירופה עולה חצי־בגד־ים 40 דולר
שהם 240 לירות. עם המכס והרווח של הסוחר
המקומי זה יגיע כאן ל־ 350 לירות.
בשביל הכסף הזה אפשר לקנות בגד־ים
נורמלי, ולחתוך אותו לשניים — לאורך,
בבקשה.

עצמן -במים קרים, כדי שעסיסיות הבשר
הדבוקה אליהן לא תיעלם. לאחר שרוחצים
אותן יש להניח את העצמות בתבנית
(אחת או שתיים, לפי גודל התבנית) בשתי
שכבות בצורת שתי וערב. התבנית צריכה
להיות רגילה -לא עמוקה מדי.
כשהעצמות מוכנות יש לפנות להכין
את החמוץ המתוק הזה. בתוך קערה

לאחר שמערבבים היטב את התערובת,
עד שהשמן אינו צף יותר, יוצקים אותה
על התבנית שבה עצמות־החזיר, ומכניסים
לתנור אשר רבע-שעד. קודם לכן חומם
וכוון לחום בינוני.
משך שעתיים יש לשבת ליד התנור ולהתפלל,
בעיקר בפעם הראשונה. לאחר
שעתיים פותחים את דלת התנור ובודקים
אם העצמות השחימו. אם לא, הן חוזרות
אל הכיבשן למשך עשר עד עשרים דקות
נוספות.
לכל עם יש התוספות הפרטיות שלו
לספר־ריבם. התוספת הישראלית המקורית
ביותר היא שעועית חומה כשלידה עלי-
חסה, ללא כל תוספות.
אם לא בגלל הספר־ריבם אז בוודאי
בגלל השעועית. מכל מקום, בטוח שיהיו
אחר־כך עיניים של סיני.

שמאלית מתוחה ישר מעל לראשך, כדי
שהשד ישתטח כנגד דופן־החזה, כשרק
שיכבה דקה של ריקמת־עור בין אצבעותייך.
אל תשכבי על מיטה, כיוון שהמיזרן
רך מדי ונכנע תחת מישקלך. אם ׳שדייך
גדולים, הניחי תחת כתפך השמאלית כר
או שמיכה מקופלת, כדי לשטח את השד
השמאלי עוד יותר. לאחר־מכן, שטחי את
ארבע אצבעות ידך הימנית (האגודל אינו
מתאים לבדיקה זו) בדיוק מתחת לבית-
השחי השמאלי שלך, כך שריקמת-העור
תילחץ אל קשת־הצלעות. סובבי את ידך
בעדינות — פעולה שתגלה לך מציאותו
של כל גוף מוצק שאינו במקומו.
לאחר שווידאת שהאמור שמתחת לאצב־עותייך
חופשי מגידולים כלשהם, המשיכי
להעביר אותן בכיוון השעון, סנטימטרים
אחדים מדי-פעם, ובידקי את האמור הסמוך!
המשיכי, עד שתסיימי את בדיקת
צידו החיצוני של השד כולו. כל איזור־בדיקה
חייב לחפוף בקצהו את האמור
שקדם לו. השתדלי לא להשאיר שום נקודה
בלתי־בדוקה( .תמונה שניה שמאל).
לאחר שאצבעותייך חזרו לנקודת־ההת-
חלה מתחת לביודהשחי, הנמיכי אותן ל כיוון
הפיטמה, והמשיכי כמקודם, בכיוון
השעון סביב השד, מעגל בתוך מעגל. מש*
הגעת לאיזור הפיטמה, כלומר אל הרקמות

הוורדרדות המקיפות אותה, תוכלי להשלים
את הבדיקה על־ידי נטילת הפיטמה בין
האגודל והאצבע ולחיצתה. לאחר שהשלמת
בדיקה יסודית של האיזור כולו, שני את
תנוחתך לקראת בדיקת השד הימני.
ז. הפעם יונח הריפוד תחת הכתף הימנית,
והזרוע הימנית תישלח לאחורי הראש
במצב מתוח. את הבדיקה יש לערוך
בצידם השטוח של קצות־האצבעות. התחי לי
בבית־השחי הימני, והמשיכי במעגלים
יוצאים סביב השד, עד הגיעך לאמור ה-
פיטמה. גם כאן, ודאי שלא השארת אף
נקודה אחת שלא נבדקה ! (תמונה משמאל).

נותנים כוס רוטב־סויה 2/3 ,צינצנת צ׳אטני
(יש גם מתוצרת הארץ) ,שני־שלישי ציני
צנת בת 450 גרם של ריבת תפוזים, שליש
כוס שמן ושלוש כפות סוכר. י־צוי חום.

יש לה השם הדוחה ביותר בארץ. יוכבד
בשיסטה. החברים שלה שיבשו אותו, כמובן•
הם עשו לה טובה בנוגע לשם הפרטי,
וקוראים לה יוכי, אך לעומת זאת עושים
לה עוול בשם המישפחה, ושיבשו אותו ל-
מצ׳יסטה.
אבל ליוכי לא איכפת. הצעירה הבלונדית
בת ה־ ,24 אשר נשבעה לעצמה להיות
חברת־כנסת או לפחות שרה, בעוד כמה
שנים׳ טוענת :״מה יש, השם מאירסון
יותר טוב? אסתר הרליץ פחות מצחיק?״
היו לה כמה שלבי התפתחות, עד שהיא
החליטה להציל את הפוליטיקה הישראלית
משיממונה. כשהיא היתד. בצבא, החליטה
להישאר בצבא־הקבע. היום היא מסתפקת
בכך שבכל פעם שאריק שרון נקרא למילואים,
גם היא נקראת לשמש כפקידה
שלו. אחר־כך היא החליטה להיות סתם
חתיכה, עשתה דיאטה חריפה ודאגה לכך
שהצבע הבלונדי בשערה הארוך לא ייעלם.
אחר־כך היא החליטה להיות מורה, ירדה

נשות קריירה
לבאר־שבע והחלה ללמוד באוניברסיטה
המקומית וללמד את דרדקי העיר הדרומית.
הרגע
שבו הסבו את שמה של אוניברסיטת
בן־גוריון, עשה ליוכי קליק קטן. היא
החליטה לא לוותר על המילואים עם
אריק, לא לוותר על דימוי החתיכה הבלונדית,
לא לוותר על האוניברסיטה ולא
לוותר על ההוראה. אל כל אלה היא הוסיפה
את הפוליטיקה.
ואם פוליטיקה, אז כמובן במיפלגה דד
בעיקר גדולה, שם הדרך קצרה יותר
לחתיכות. תוך מיספר חודשים הפכה מזכירת
תא הסטודנטים של המערך בבאר-
שבע׳ ולא לקח לה אלא כמה חודשים נוספים,
והיא כבר מזכירת הסטודנטים הארצית
של המיפלגה־האם.
בין ישיבה עם הסטודנטים, ילבין שיעור
שאותו היא שומעת באוניברסיטה, בין
ישיבה עם חברי־כנסת או סתם עסקנים
חשובים לבין שיעור שהיא מעבירה בבית־הספר
שבו היא מלמדת, ממשיכה יוכי
לטוות את דרכה .״אולי בבחירות הבאות
אני לא אגיש את מועמדותי, זה מוקדם
מדי, אבל בבחירות בעוד שש שנים אני
חברת־כנסת, אתם תראו ! ״
בטח שנראה, אם אז עוד תרשי לנו
בכלל להסתכל עלייך.

חשלום רני מצב־ווח

ח. לאחר שבדקת את שני השדיים, את

מוכנה להמשיך לאמור בתי־השחי, המכי לים
הן את בלוטות־הלימפה והן כמות
ניכרת של ריקמת־ישד. איזור זה רצוי
לבדוק בסוף, כיוון שההזעה בו מרובה
יותר, ואילו נבדק בתחילה, היה הופך את
האצבעות דביקות ובלתי־מסוגלות לגעת
בעור השדיים ביעילות מספקת.
לבדיקת בית־השחי השמאלי, מיתחי את
זרועך השמאלית מעל לראשך ונעצי את
אצבעות ידך הימנית בתוך ביודהשחי השמאלי.
לחצי את בית־השחי כולו, באצבעות
משוטחות, לעבר דופן־החזד״ תוך חיפוש
אחר כל גידול חריג, בדיוק כפי
שנהגת לגבי השדיים. לאחר שסיימת,
עירכי אותה בדיקה עצמה בבית־השחי הימני.
בטוחה שבדקת הכל? יפה. השלמת
את הבדיקה־העצמית הראשונה שלך.
במהלך הבדיקה הזו יגלו רבות מכן
סימנים חריגים רבים — רק לנשים מעטות
מאד יש שדיים אחידים ומושלמים
לחלוטין. אבל זיכרי, מטרת חיפושייך היא
לוודאי שהחריגים היחידים שאת מגלה הם
גם אלה שנמצאו בשדייך בעת בדיקת ה רופא.
כל עוד כך הוא הדבר, את בריאה
בהחלט.
המשיכי בבדיקה השיגרתית מדי חודש-
חודשיים — והמשיכי להיות בריאה !

עסקנית כשיסטה
״אסתר הרליץ יותר מצחיק״

בדרן שר
סינדרלה ודולרים

כשהיו הצייר ׳שלמה צפריר והשחקן זאב
ברלינסקי בעלי עומאר כייאס׳ היה זה
מועדון־הלילה היחידי בתל-אביב-יפו, ב-
מיקרה זה יפו, שבו אפשר היה לבלות
היטב, לשתות הרבה, לרקוד ולשמוע, מבלי
שצריך היה לחשוש כל הערב שמא בסופו
״יקרעו״ אותך עם החשבון. המחירים היו
קבועים, כל אורח יכול היה לכוון את
השתיה שלו לפי כמות המרשרשים שהביא
עימו באותו ערב.
אולם מאז צפריר־את-ברלינסקי עבר
סומאר נייאס ידיים רבות, עד שהגיע לידיהם
של בעלי רשת מועדוני־התיירים
דני רומן ודודו, להם מועדון החאן בירושלים,
מועדון המערה ז״ל ביפו ועומאר
כייאס.
משך חודשים רבים הופיע במקום הזמר־פסנתרן־בדרן
יואל שר, אשר הצליח לחנות

את המבקרים הישראליים בבדיחות גסות
על פתח־תיקווה, ואת התיירים בנגינה טכנית
מעולה על פסנתר ובבדיחות לא פחות
גסות על ניו־יורק. סמוך לו שכן מועדון
הסערה, ששיעשע את התיירים האמריקאיים
בריקודי־עם פסבדו־תימניים, יועם
יפה ירקוני הניצחית.
מטעמי חיסכון החליטו לשלב את השניים׳
מועדון המערה נסגר, ואילו ב-
עומאר כייאס מופיעה יפה ירקוני בשעה
10 בלילה. וכשהתיירים ממהרים לאוטובוסים
האדומים שלהם בשעת חצות, כמו
סינדרלה, אבל הם משאירים בעומר כייאס
במקום סנדל־זכוכית הרבה דולרים, מרשים׳
לישראלים להיכנס ולשמוע את יואל שר.
ואז מתחילה ההצגה הגדולה. המלצרים
עושים טובה כשהם מוכנים להגיש ילך,
וכשהם לא עושים טובה הם מסתובבים

בין הקהל לבין יואל שר ומסתירים אותו.
הבירה לא תמיד קרה, וכשמבקשים קפה
צריך להוסיף שוחד קטן למלצר, כדי שיסכים
להביא אותו.
בסוף הערב ניגש המלצר, ודורש את
התשלום. כאן — הפתעה נוספת. לפעמים
דורשים ממך 20 לירות, לפעמים 25 לירות,
ובימים שהמוזה נחה על בעל־הבית גם 35
לירות. כשבאים בטענות, עונה המלצר:
״מה אתה רוצה ממני? היום החליט בעל-
הבית שהמחיר יהיה כזה.״
אם שר-התיירות לא מוכן להתערב בזה,
כדאי אולי ששר-המיסחר-והתעשייה יעשה
זאת. מישהו מהם — שיקום!

שוד בחווזח־ח הים
(המשך מעמוד )34
רובם בני קיבוצים, יוצאי הקומינדו־הימי,
התנדבו להציב מארבים בינקודות־מפתח על
שפת הים! ,כדי לגלות את ׳שודד־העתיקות,
שגילה אתר ארכיאולוגי תת־ימי יזה, בעל
החשיבות המדעית העצומה.
׳פקחי האגף החלו לוחצים על בעלי
החנויות, ויעד מהרה נתגלה המקור —
רובי שוסמוס.

סנ ס צי ה
בחוגי המדע

ך* חילה הכחיש רובי כל קשר לעניין,
4 1ואף ליגלג על החוקרים כי אם ימשיכו
ללחוץ עליו, לעולם לא יגלו את האתר.

מי ששיכנע את רובי לגלות את
סור האתר היה רווקא פוחר-הע-
תיקות דני אדרה. חשבונו היה
פשוט וקד — דווקא בשל היות הצלמיות
בה נדירות, חששו אסס־נים
רבים עי הן מזוייפות. כרגע
שיזוהה מקום האתר, תאורגן
מישלחת־הצלה, יפורסמו פירסומים
מדעיים, וערך הצלמיות ירקיע שחקים.
7וטילה הטיפות
הכחולות לעיניים מטילה הטיפות הכחולות לעיניים.
מקל מידית על עיניים צורבות.
מסיר אדמומיות מהעיניים.
מרענו עיניים עיפות.
קראי את העלון המצורף
לכל בקבוקון קטילה.

נאור-ורשבסק־

לכלחטחק ויו מחיר -ג

תפסת טרמפיסטית ז1
אל תקח אותה למלון
ו תירו ה!

ל חיי ם י

ג׳יי מס ק אן

וזה בדיוק מה שקרה. ברגע שרובי גילה
את יסודו ,׳נתארגניה מישלחת מטעם המרכז
לליימודי־ים שבאוניברסיטת חיפה, בשיתוף
עם האגודה למחקר ארכיאולוגי תת־ימי
והמוזיאון הימי הלאומי בחיפה, בראשות
ד״ר אלישע ליגדר.
האחראי לסקר המוקדם היה איש קיבוץ
כברי, דני בירנבוים.
התגלית היוותה סנסציה. בחוגי המדע.
מייד לאחר צאת הפירסומים הראשונים
הגיעה מהירה של יכל צלמית בחנויות העיר
העתיקה ל־ 2500 לירות. מחיר צלמית בחנות
עתיקות באירופה הוא 1000 דולר.
כל אותה עת, למרות עינם הפקוחה של
חברי המישליחת, המשיך רובי בשדידת
האתר. הוא הצליח לשרור מאות צלמיות.
אתר הצלמיות פרוש על פני שטח בן
שלושה קילומטרים מרובעים. חלקן טמון
בנקיקים, תחת שכבות עבות ישל צימיחיית־ים.
התוצאה: גם השניה, בשנת החפירות
הרביעית באתר זה, עדיין מוצאים צלמיות
רבות, ולפי פירסומי המכון לחקר תודי,מי
עדיין מוסיף האתר להישדד ברציפות.
בשנים האחרונות, נשטיילו ארכיאולוגים
ישראליים באירופה, גילו לתדהמתם כי
חנויות העתיקות שם. מציעות למכירה
מאות צלמיות. לא היד, כל מקום לטעות,
כיון שד,צלמיות מאתר שבי־ציון ד,ן יחידות־במינן.
לא היה כל קושי לאהרן, ולקבוע
בוודאות כי הן הוברחו מהארץ.
לאחרונה חזר ארצה, מסיור באירופה,
מנהלו הניימרץ של המוזיאון ד,ימי בחיפה,
אריה בן־אלי. גם הוא, סעמיתיו הארכיאולוגים
שקרמו לו, התקשה להאמין למראה
עיניו — ברור היה לו בי כמויות עצומות
של צלמיות מאתר שבי־ציון ד,ובלחו מהארץ,
תחת אפו של המכס, בלא אישור
אגף־ד,׳עתיקות.
בעייסקי הצלמיות עשו רובי ודני אררה
הון־תועפות. אך דווקא בשל היות הצלמיות
כה נדירות וקלות לזיהוי ניתן להוכיח,
בפעולה משולבת של אגף־העתיקות ושל
המיש־טרה, את הקשר בינן לבין הצמד
רובי־ידני. זאת, כמובן, בתנאי שהמישטרה
תתחיל, סוף־יסוף, לטפל בנושא ברצינות,
ותטיל על צווודחוקרים יעיל ואמין לטפל

300 אלף
בקיץ אחד

הקומדיה הסקסית הפיקנ&יח
רצונכם להציץ
הכינו כרטיסים
ברורה ארצית
שגה!
״ לי מו ר ״ יי״א

קו לנו ע

בכורה ארצית — שבוע 2
4.30 ,7.30 ,9.30
״ פאר ״ ת״א

תר הצלמיות לא היה היחידי שנש־ירד
על-ידי רובי. בקיץ שיעבר עבדה
מישלחת של האגודה בנמל עכו, בפרוייקט
מטעם אוניברסיטת חיפה. אנשי המישלחת
סרקו את חמיפרץ מחוץ לנמל בעזרת
סייד נזקין סונאר ומד־הר.
אחד ממתנדבי אותה מישלהת היד, ליאור
בן־חור, חבר ותיק באגודה, ריב-סרן במי לואים,
שהתנדב באחרונה לשורות ר,מיש־טרה.
ליאור
גילה על קרקעית הים פיסלי־שיש
יקרים. כשיצא מהים, הודיע על כך לכמה
מחברי המישלחת, שישבו בבית־היקפה
אבו־כריסטו במעיגן־הדייג בעכו. הוא לא
הבחין כי בשולחן יסמוך יושב רובי. ליאור
סיפר גי סימן את מקום פיסלי־השיש במצרפים.

למחרת,
באשר יצאה ספינת ה
צוללנים לעבר המצופים, הם הבחינו
כמשהו מוזר. ספינתו של רובי
עזבה את המקום וחזרה למעגן,
זאת למרות שמעולם אין הוא יוצא
ה עו ל ס הז ה 1976

קשקשת 1976

להפלגות לפגי עשר ככומר, והשעה
היתה הרכה יותר מוקדמת.
נאשר הגיעו חברי המישלחת למצופים,
גילו על קרקעית הים סימני גרירה. הפסלים
נעלמו.
רובי ן.יה מרבה להתגרות באנשי המיש־לחת
.״אני מסודר בחיים,״ היה נוהג לומר
להם לא־פעם ,״בקיץ הזה עשיתי למעלה
מ־ 300 אלף לירות. אני מצפצף עליכם ועל
המישטרה. איש מכם לא יצליח לפגוע בי.״
באחת הפעמים הציג בפני חברי המיש־לחת
תמונה של אגרטל יווני יקר־המציאות.
הוא סיפר ני גילה בעומק של 28 מטרים,
אי־שם במיפרץ חיפה, אוניית־קרב יוונית
עם איל־נג״חה מברונזה. משם הוציא את
האגרטל ועתיקות נוספות. עד היום לא
גילה לאיש מבין מפקחי אגף־העתיקות
היכן מונחת אותה אונייה. עד-מהרה התברר
בי סיפורו של רובי נכון. אחד מחברי
האגודה, שסייר באירופה, זיהה בוודאות
את האגרטל, שאת תצלומו הראה לו רובי
בארץ.

הי ה

1976

ח9טד את דיסיונו ונסח למצוא
לציור שלמסה כותרת מתאימח, אשר
תסביר וזח אתח רואח בו. חצעות
לכותרות יש לשלוח לפי תכתובת!
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. החג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרסיס כניסח זוגי
לקולנוע דרייב-אין בתליאביב, קוד־נונדחסכוניות
חיחיד בישראל.
רובי צוחק מכול ם
פני שלוש שנים הצליחו שלושה
/מחברי האגודה לחקר תת־ימי ללכוד
את רובי ״יעל חם״ ,כאשר שדד עתיקות
מאתר ארכיאולוגי סחוף מגדים. הם הקליטו
אותו, בהסכמתו( .סליל־ההקלטה

קשקשת 1974

!• ואם תאמר לי לאן מוביל הקצה,
אומר לך מה לעשות עם הסוף.
ישראל יהושע, מישגב־עם ,8
קויית־שלום, תל־אביב
<• זה השער לה /צדיקים יבואו בו
(אם עוד יש כאלה).
עמיר הררי, קבוצת עין־דור,
ד.נ. יזרעאל
!• בין המצרים — והאמריקאים.
רפי גרום, רחוב לכיש ,5תל־אביב
!• ישראל קיבלה פרוזדור במעברים
בסיני.
חגי לכיא, רחוב אחוזה, כרכור
• מהאטמה גאנדי שלח ידו בכישור,
ולאינדירה גאנדי נגמרו החוטים.

ספן אכו־סמיר
מפעיל החמצן
שמור ).באותה שיחה הודה רובי כי הוא
גונב עתיקות מהים ופוגע באתרים ארכיאולוגיים.
הוא ציין באוזני בני־שיחו כי
הוא מוכן להעביר את כל מי׳מצאיו, תמורת
תשלום סימלי של כמה אלפי לירות, לרשות
אגף־העתיקות.
ההצעה הועברה לד״ד בירן, מנהל אגף־
העתיקות ולסגנו משה דותן. הם נסעו
למחסנו של רובי בעכו, ובחנו את העתיקות.
באבשי־מיקצוע גילו מייד כי רובי הותיר
במחסנו דק פריטים שהיו חסרי ערך כספי
בשוק העתיקות.
אחר התייעצות החליטו לא לקנות מרובי
דבר, משום שלא יהיה בכך כדי למנעו
מלמכור חפצים גנובים בעליחעדך בשוק,
ואילו אל אגף־העתיקות יבוא מדי־פעם
בתביעות כספיות גבוהות והולכות.
תוך חודש ימים זיהה ד״ר בירן את
העתיקות, שראה במחסנו של רובי, בחנויות
למימכר עתיקות.

דוכי הועמד לדין. הוא הכחיש
כעזות־מצח את מכירת העתיקות,
אך כאשד נתכקש עד־ידי כית-ה-
מישפט להציג לפניו את העתיקות
שהראה לד״ר כירן כמחסנו, היתמם
ואמר כי זרק אותן חזרה לים.
״מהים כאו ואד הים חזרו,״ אמר.
רובי הורשע בדין, ונידון לקנס מגוחך
של 250 לירות.
מאז ועד היום, בכל פעם שרובי פוגש
בפקחי אגף־העתיקות או בחברי האגודה
לחקר תת־ימי, הוא אומר בליגלוג :״תפסתם
אותי במיקרה, פעם אחת 250 .לירות זה
לא כסף. גם אם הייתי משלם 10,000 לירות,
היה כדאי לי להמשיך לסלק עתיקות
מהים.

(כתכה ראשונה כסידרה)

העולם הזה 1976

שאול יהישלום,

רחוב אורלנסקי ,7פתח־תיקווה

מאוזן :
.1מן השבטים; .2מושב בצפון הארץ;
.7מגיע; .9רכון; .10 מיכסה הבית; .12
בוסתן; .13 צאצאה; .15 מכשיר־עינויים;
.16 עוד! .17 צאצאיו; .18 הב ! .19 מזונם
של בני-ישראל במידבר! .21 נועם, רכות;
.22 ענף צעיר! .23 מטבע יפנית! .25 מזח!
.28 מילת־ברירה! .29 מיתקן לגידול צמחים
הזקוקים לחום; .31 אביון! .32 לא מיקצו־עני!
.34 מבלה את הלילה; .35 זכר בבקר;
.36 במאי־קולנוע צרפתי נודע (ש״מ); .39
תנועת מים בים; .41 מחכה בכיליון־עיניים:
.44 תוכנית־חדשות בטלוויזיה; .45 יחידה
צבאית; .47 צחה ותמה; .48 מחציתו של
מישחק־ילדים פופולרי; .49 ריקבון! .51
עיר בשטחים המוחזקים; •53 מסורה המועברת
מדור לדור .56 :חידלון; .57 אור
גדול; .60 מין צמח המשמש לתבלין; .61
צייר ישראלי נודע (ש״מ); .63 נזכר לעיל:
.64 בן עיר יהודית עתיקה בגליל; .65
מתווי־הנגינה; .66 שנשמה באפיו.67 :
פולקלור; •70 היכן; .72 מין עץ שחור
כבד .75 :מנעול פטנטי; .76 ספר; .78 רטוב
במיקצת; .79 שוטר-גדודי (ר״ת); .80 גוף
שלישי רבים; .81 כלל אוניותיה של מדינה;
.83 חדרון קטן; .85 מדורה, ובהשאלה :
לב; .86 אתר; .87 ממלא־מקום (ר״ת):
.88 מישכן הציפור; .90 אפס כוחו.91 :

מילת-שאלה לזיהוי; .92 יצירה מוסיקלית
לשני קולות; .95 מישנה, סגן; .96 מושב
בגבול הצפון; .97 מתווי-הנגינה.

מאוגד :

.1כלי-שייט קטן .3 :צינה; .4מכינויי
האלוהות! .5תחילתה של רוח; .6יגדל
ויתעצם; •8עיר דרומית שעלתה לחדשות:
. 11 בני־צבע; .12 עצם; .14 קש וגבבה:
.15 הקפה; .20 מין מאור קטן! .21 שן
המנעול .24 :שקוע בתרדמה; .26 עבר;
.27 עבורי (הפוך) .28 :מילת־קריאה; .29
הזיית-לילה! .30 שוק .32 :נידוי ושמתא;
.33 לוטש עיניים! .37 יונק קטן המטפס
על עצים; .38 יכופף; .39 מן השבטים; .40
בשבילו .42 :חי איטי .43 :נזירות; .45
קיבוץ בצפון הארץ; .46 שקט מוחלט;
.48 מחציתו השנייה של 48 מאוזן; .50
עובר בין שתי נקודות; .51 רקיק, לביבה:
.52 כבול, קשור למקום אחד; .54 זיק, גץ:
.55 פליאה .58 .מילת-חיוב; .59 רחמנא-
ליצלן (ר״ת); .62 ערוץ; .64 תלאובה.68 :
אוהל אינדיאני; .69 נהר באפריקה.70 :
חודש עברי; .71 מילת־זירוז; .72 מילת-
שלילה .74 .אופה! .76 בתוספת; •77 ליצן;
.79 לטאה לילית; .80 מחלקי הרובה; .82
ימח-שמו (ר״ת); .84 דיבור .89 :חור קטן;
.90 כינויו של כדורסלן ישראלי נודע;
.93 נרו יאיר (ר״ת); .94 בתוכו (הפוך).

השבוע בדרייב-אץ
בשעה 8.00
היצירה הקלסית

״הגנכ מכגדד״
בשעה 10.30
ארתור קנדי

״חייל חוזר הכיתה״
ססג<יג 1י ד 6 9 9 9מ נ 4י׳

בסיטונ ות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוני קו ת הריון
• חליפות הריון
מודל

תל־אמב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה בי. דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוב: טל ,50344 .ת״א

קולנוע
שחקנים
]׳קולסוו במוסד הסגור
ברשימה המצומצמת והנבחרת של כוכבים׳
ששמם בלבד יכול לשאת על גבו
סרט שלם, תופס ג׳ק ניקולסון מקום של
כבוד. אומנם, המימסד ההוליבודי אינו
אוהב אותו ביותר, משום שהוא מתנכל,
בקביעות, לכל מה שנחשב שם כמסורת
מקובלת.
לכן, בכל פעם שהתבקש המימסד הזה
להעניק לו פרס אוסקר, וזה כבר קרה
שלוש פעמים (באדם בעיקבות גורלו, רסיסי
חייס והפרט האחרון) ,בחר במישהו אחר.
בשנה האחרונה, למשל, זכה ניקולסון כינד
עט בכל הפרסים האפשריים האחרים באמריקה
(פרס מבקרי ניו־יורק, גלובוס־הזהב,
פרס איגוד המבקרים האמריקאי,
ואפילו בפרס האקדמיה הבריטית, המקביל
לאוסקר) ,אבל את האוסקר עצמו נתנו

כאשר מק׳מרפי מחדיר לתוך המישמעת
החמורה, את הנוסח הפרטי שלו לשובבות,
טירוף, וצחוק.
״הדמות שאני מגלם,״ מסביר ניקולסון,
״מעמידה פני מטורף, והצופים צריכים
להבחין בכך שזו העמדת־פנים. למרות
זאת, האיש באמת סובל מהפרעה נפשית.
הוא אנטי־סוציאלי עד כדי כך שאינו מותיר
כל ברירה לאחרים, והם חייבים לחסלו.״
ניקולסון,
שנראה אולי על הבד כברנש
לא־איכפתי וחסר דאגות, לוקח את עבודתו
ברצינות גמורה. במשך חודשים שוחח עם
צוות בית״החולים בסאלם שבו מצולם
הסרט, ועם המאושפזים בו, קרא כל מה
שנפל לידיו על הפרעות נפשיות׳ ואפילו
הצליח לשכנע את מנהלי בית־החולים
להרשות לו לצפות בטיפול בהלם חשמלי.
מיום ליום יותר משוגע .״מזעזע
לראות אנשים המקבלים טיפול זה,״ הוא

דזואות צעירי
כאזור המרכז
זוגות צעירים זכאי משרד השיכון או זוגות צעירים השמרים להינשא
יכולים לרכוש. דירות מתוך רשימת הדירות המפורטת להלן. זוגות
העומדים להינשא יוכלו לרכוש את הדירה אך ורק על פי הקריטריונים
של משרד השיכון.

חולון

קרית שרת.
3חדרים 77מ ד במחיר 150.000.-ליי
״ / 1 1 1י י 0רמת הנשיא
3חדרים 73 מיר במחיר 147.000ל־י
אזור פתח־תקוה נוה כיבוש :3 .חדרים 72מ.ד

שיבשה 3 .חדרים 74מ ד במחיר ־ 145.600.ד י

במחיר ־ 140.000.ליי

כפד־־־־סבא
הוד השרון

רח טשרניחובסקי 3 .חדרים 72.0מ ד
במחיר 145.000.-ליי
מגדיאל 3 ,חדרים 68.5מ ד
כמחיר 135.000 ליי•

פרטים והרשמה: שיכון עובדים. חליאביב, רחי להיגרדיה 58 טל 30721 .

נס ציונה

רמת בן־צבי 3 .חדרים 70מ ד במחיר 134.000ד י

פרטים והרשמה: שיכון שבדים. א שחר. רח׳ ר1ג1וין , 12 טל 31216 .
כל הדירות ומכרות על פי הקריטריזנים
הנהוגים במשרד השיכון

זוגות צעירים זוחיקים החצים לרכוש דירה בערי פיחוח וערים חדשות
יוכלו לרכוש דירה בבית שמש ובקרית גח, על פי הקריטריונים של
משרד השיכון.
בית שמש 3חדרים 74מ ד
2חדרים 63מ״ר
3חדרים 76מ״ ר
4חדרים 89 מייר

פרטים והרשמה: שינון שבדים. ירושלים, רח׳ הלל .8טל 233395 .
קריתגת ג 3!/חדרים 82 מי ד
פרטים והרשמה: שיכון שבדים. אשדוד. חזי העוין . 12 טל.31216 .

לארט קארני. שחקן ותיק וחברותי הרבה
יותר ממנו.
אלא שכל זה אינו מטריד את ניקולסון
יתר על המידה. הטייס הקדיש לו כתבת-
שער; המיקצוע־כתב של אנטוניוני, והמזל
של מייק ניקולס, שני סרטיו האחרונים,
הביאו לו גל של שבחים מכל הכיוונים,
והוא עובד היום על סרט שכבר ברור
לכולם כי לא ייפול מן השניים הקודמים.
דאגלם האב ודאגלם הכן. הסרט
הוא בדרך למוסד הסגור׳ עיבוד קולנועי
לספר של הסופר האמריקאי קן קזי שהיה,
במשך שנים, להיט־מחתרת. אחר־כך הפך
הצגת־תיאטרון מצליחה ביותר (עם קירק
דאגלם בתפקיד הראשי, וגם בתפקיד המממן
של המיבצע) ,ועכשיו, לאחר שזכה
כבר בתהילה בינלאומית (המחזה הוצג במשך
זמן קצר גם בישראל) ,הוא הופך
גם סרט.
מי שהחליט להשקיע את כספו בהס־רטה,
הוא דווקא בנו של קירק דאגלס,
השחקן, מייקל, והבמאי הוא מילוש פורמן,
היהודי הצ׳כי הגולה, שמשך ארבע שנים
חיפש המשך מתאים להתרוממות שלו.
ומאחר שהסיפור כולו מתרחיש בבית־משד
געים, והוא מלא וגדוש טיפוסים יוצאי־דופן
ומוזרים, הרי אמנותו של פורמן בתיאור
דמות שלמה של אדם, בכמה צילו מים
בלבד, תמצא לה כאן, בוודאי, את כר
הפעולה האידיאלי.
להעמיד פני מטורף. ניקולסון מגלם
בסרט את מק׳מרפי, עבריין המגיע למוסד
הסגור אחרי שמאס בחיי־הכלא והעמיד
פני מטורף. במוסד הוא נתקל ב״אחות
הגדולה״ ,השליטה הבילעדית על המיס־דרונות
האפורים, ובין השניים נוצר עימות

אומר ,״ולפני שבאתי הנה הייתי משוכנע
שזו התעללות בלתי-אנושית ובלתי״מוצ-
דקת. אולם מסתבר שזו, בינתיים, חדרך
היחידה שבה אפשר לטפל בחולים אלימים.״
תוך
כדי צילום הסרט, השתלב ניקולסון
בין חולי המוסד (שאחדים מהם אף הורשו
להשתתף, כניצבים או כעוזרים טכניים,
בהפקה) ,כך 1שלקראת הסוף הוא הכיר
כימעט את כולם.
״אומרים לי שאני נעשה מיום ליום
יותר משוגע,״ אומר ניקולסון .״כלומר,
יותר משוגע מן הרגיל. אבל קשה מאד
להיצמד למציאות כשאתה מגלם, כל יום
פסיכופט. צריו לזכור שאני חוזר מדי-
יום הביתה, לא מאולפן־הסרטים או מן
המישרד, אלא מבית־משוגעים. והעבודה
היתה מרוכזת כל כך, שעד היום לא הספקתי
אפילו לראות את העיר הקרובה.
״חוץ מזה,״ הוא אומר ,״כשאתה רואה
כאן את אנשי הצוות ואת החולים, מבלים
יחד אחרי הצילומים במשחק פינג־פונג
או כדורסל, קשה להבחין מי בריא ומי

אבל בסופו של דבר, זה לא־כל־כך
מטריד את ניקולסון. פירסומו של הספר
ונוכחותו של פורמן מבטיחים לו כי
לעבודתו כאן יהיה הד רחב. חוץ מזה,
הוא מרוצה מעצמו. החיים במשותף עם
אנג׳לקה יוסטון (בתו של הבמאי ג׳ון
יוסטון) הם עדיין חיים־בוורוד, והביקורות
הנלהבות מגיעות אליו מכל עבר.
״כשנכנסתי לעסקים האלה, לפני 20
שנה, הייתי בטוח שאינני נופל מן השחקנים
המוצלחים ביותר,״ הוא מספר .״אבל
עד שהאחרים אינם אומרים לך זאת,
קשה להאמין בכך עד הסוף.״
ה עו ל ם הזה 1976

פותרת ראשית (אלנבי,
ארצות־הבוית) — סאטירה על עיתונים
ועיתונאים, עשוייה בארסיות שנונה על-
ידי בילי ויילדר, עם מישחק מבריק של
האיש שהימר כחייו (פאר,
תל־אביב, ארצות־הברית) — מיש-
חק אינטלקטואלי זה הוא ניסיון
להציג את ההימור בביטוי לחופש הפרט בחברה מתוכנתת,
מושחתת וחנוקה במוסכמות וחוקים.
גיבור הסרט (ג׳יימס קאן) ,הוא פרופסור צעיר ושרירי
לסיפרות, המוצא בדוסטוייבסקי, בביוגרפיה של וושינגטון
ובשירי אי־אי״קאמינגס את הסימוכין לתאוות״ההימור ה תהומית
שלו• טענתו היא כי אדם חופשי הוא רק זה
שפורץ את גבולות ההיגיון והמוסכמות, זה שמעז לומר
כי ,2+2 = 5משום שכך זה נראה בעולמו הפנימי. זהו,
לדעתו, ההבדל בין בן־חוריו למכונות האנושיות, הפועלות
לפי חוקים קבועים מראש, ומהוות חלק מתוך מכונה כוללת,
החברה, המבטלת לחלוטין את ערן הפרט, כאחד מתון
כלל החברה.
העלילה מקושטת, ברעיונות על חופש הפרט, באשר
עימות ביו״גיזעי, התנגשות בין דורות, ושחיתות קאפיט־ליסטית
מופיעים פה ושם, כגורמים נוספים הקושרים את
הסיפור למציאות העכשווית. ג׳יימס קאן, למרות שבחי-
צוניותו אינו מתאים לתפקיד, משתדל מאד להפיח רוח-
חיים בגיבור המסוכסך עם עצמו ועם סביבתו, ודוגמנית־

קאן והאמון — מחוץ לכל היגיון
הצמרת, לווץ האסון, מספקת את החן הנשי, בדמות אהובתו
של קאן, שאינה מסוגלת להבין את שיגעונו. בניגוד
למהמרים של רוברט אלטמן זהו חומר למחשבה, דווקא
לחובבי-הסיפרות שבין צופי הקולנוע.

מוק עני ם
ניקולסון בבית־המשוגעים
פני מטורף בשעת העבודה

מחל>פ>־צבע>ם
ארבעת

המוסקטרים ותל-

אביב, תל-אביב, ארצות־הברית)
— מי שראה את שלושת המוסקטרים
יודע בוודאי למה לצפות :
הבמאי ריצ׳ארד לסטר, אמן ההמצאות החזותיות והעריבה
המפתיעה, שם גם באן את הדגש על הצד הגרוטסקי
שבמלאכת הסיוף. הוא משחזר בהקפדה תלבושות
של התקופה, בדי שאבסורד ומגוחך שבהן יבלוט היטב
לעין ! הוא משתעשע בדמויות הרבות שבסיפורו של דיומא,
אם אלה כסילים מנופחים (במו המלך בכיכובו של ז׳אן-
פייר קאסל) ,או נבלי-אופרטה שתומי-עין (כמו רושפור
בגילומו של בריסטופר לי) .ביניהם ניצבים ארבעת ה מוסקטרים
עצמם, מוקיונים עליזים המתקשים להתייחס
ברצינות אפילו לעצמם (פרט לבמה ריגעי-משבר של או-
ליבר ריד, באתוס, המהווים חריגה מן העליצות הכללית).
לסטר מוצא בבל מעמד עוקצים הנתקעים כסיבה
בחשיבות העצמית של הדמויות, בין אם זו כסות-הראש
של מיליידי( ,פיי דאנאוויי) הסל שבו נטמנת קונסטנס
בונאסייה (ראקל וולש) כשהיא נחטפת לאור היום, או
דו-קרב על נחל קפוא, שבו שני האויבים נלחמים בשווי-
המישקל של עצמם יותר מאשר בחרבו של היריב.
העניין משעשע בהחלט, בלתי-רציני לחלוטין וחסר או

ראקל
וולש: לאור היום בסל
תו חן מסוגנן ומופלג של רומנטיקה שאיפיין, בזמנו, את
סקאראמוש, השבוי מזנדה או אפילו את גירסת ג׳ורג׳
סידני לשלושת המוסקטרים. להבדיל מכל אלה, המוסקטרים
של לסטר מבדרים יותר, אבל מעוררים הרבה פחות
הזדהות.

גםל הפ חיד
צר>ךלדעת

ניקולסון כמיגרש־הכדורסל
אנסי־מימסד אחוי-יהעבודה
ולתר מתאו וג׳ק למון בתפקידים הראשיים.
(מוצג גם בירושלים).

המירוץ לצמרת של דודי

קדאכיץ (אורלי, קנדה) — התקדמותו
ונפילתו של פוחז מן הגיטו של מונטריאול,
מוצגות בהומור וברגישות רבה
על־ידי הבמאי טד קוצ׳ף, בעזרת מישחק
נמרץ של ריצ׳רד דרייפום בתפקיד הראשי.
העולם
הזה 1976

בשחור המדרגות (אופיר,
תל־אגיב, אנגליה) — מי שמתמצא
קצת בתולדות הקולנוע או ראה
בקביעות טלוויזיה בשנים האחרונות, לא יתקשה לזהות
סרט זה כשיחזור של סרט־אימים מלפני קרוב ל־ 30 שנה,
שנחשב בזמנו כיצירת־מופת של הפחדה ובסיסת-ציפור-
ניים. אז ביים את הסרט הבמאי הגרמני הגולה רוברט
סיודמק, ואת התפקיד הראשי, של עוזרת חרשת-אילמת,
גילמה שחקנית מבטיחה שבינתיים כמעט שאין רואים
אותה יותר, בשם דורותי מק׳גוייר.
בגירסה החדשה, הפכה העוזרת קרובת-מישפחה ה באה
לבקר בבית דודתה החולה והזקנה, ונקלעת לתוך
שרשרת של רציחות שבהם כל הקורבנות הם בעלי״מום.
מאחר שבוח־חדיבור ניטל ממנה, לאחר שבעלה ובתה
ניספו בדליקה, הופכת הקרובה הצעירה קורבן פוטנציאלי,
ובליל סערה אחד, כשהכל סגורים בתוך חבית המבודד,
בימעט שהיא פוגשת בסופה חמר.
פיטר קולינסון, במאי בריטי המתמחה בסצינות של
היסטריה ושל הגזמה דראמתית, משתמש כאן בכל אט-
צעי-חחפחדה הקלאסיים וחשגורים כבר מזמן: הפסקות-
חשמל, מרתף מצוייד בקיתונים קטנים, בלש שיורה קודם
שהוא מדבר, והרבה מאד קפיצות אל העבר של הגיבורה,
שחבל מזכיר לה את הדליקה הגורלית שגרמה לח הלם.
בל זה צפוי, שיגרתי לגמרי, ולא מרתק ביותר, למרות
רשימה ארוכה ונכבדת של כוכבים בגדלים שונים, המאיי-

קולינסון (הבמאי) וביסס: לא משכנע
שים את התפקידים הראשיים. ז׳אקלין ביסט נאה מאד
אבל לא משכנעת ביותר בתפקיד הראשי ; כריסטופר
פלאמר וג׳ון פיליפ לאו הם שני האחים החשודים* ,מילד-
רד דאנוק היא הדודה החולה (בעבר היתה זו אתל בא-
רימור) וגייל האניקט היא הג׳ינג׳ית שבה חושקים שני
האחים. למרות הצבע, ועידבון העלילה, בגירסה החדשה,
ניראה הסרט הישן מאיים ומזוויע הרבה יותר.

במדינה
ישראלים בחוז׳ל
העיר היהודית

ייצור. מלא דאמגיס
ודוברים ישראריים
בעו?ם-הבידור ש?
גיו־יודר,

המחיר!

המקום:

1880

לבלוי חופשה אידיאלית ברמה גבוהה ובמחיר הזול ביותר באירוסח( .כספי
ההקצבה יספקו לך לבלות. להגות וגם לקניות).

גופים משגעים מרכזי קניות ובלוי תוססים 1400 ,איים ציוריים 15.000 .ק־מ חופי ים חלוסיים.
מועדוני צלילה ויאכטות. מלונות פאר (לא יקרים{ ,מועדוני לילה ובתי קזינו.
אתרים הסטוחים. מעיינות מרפא ואנשים שמחים היודעים להכניס אורחים.
פנה אל סוכן הנסיעות שלך. אצלו תמצא מבחר עשיר של תכניות לבודדים ולקבוצות.
*מחיר לטיסות קבוצתיות $60 +עבור סידורי קרקע.
בשתזף פעולה עם

התינוק וה 13 סיו 1ר
דרך מיוחדת מצאו מנחלי ״יצהר״
להפיץ את מזון התינוקות החדש שה חברה
החלה משווקת לאחרונה בשם ״וי־תינוק״
:דיילת מיוחדת עוברת בבתי־החולים
ומחלקת שי דוגמא של צנצנת
מזון התינוקות לכל יולדת.
בבית״החולים ״שערי צדק״ בירושלים,

היתה הפתעה נוספת כאשר הדיילת חילקה
לאם ולבתה ששכבו זו ליד זו את
השי. האם המבוגרת התעניינה במוצר
החדש, אשר לגביה הוא בבחינת שנוי
בהרגלי התזונה של התינוקת החדשה,
בעוד שהאם הצעירה, בתה ,״אימצה״ מיד
את הרעיון, כי היא מודרנית ולא חושבת .

תעריפון הסנויים של
החל מ*1.5.75

להניק את תינוקה כלל.
פרט מעניו נוסף, חב׳ ״יצהר״ מעסיקה
גם ״דייל״ פנסיונר, שמצא לו עיסוק
מעניו וריווחי בצורת חלוקת דוגמאות
״וי־תינוק״ .ללמדכם שיש חברות שעוזרות
לפנסיונרים שמוצאים את עצמם לפתע
בלי עבודה בעוד הם במלוא הכושר.

כוח חרש ואילם

המסכ״ל רוזוריו יחליט
אס להחזיר למישטרה
את שמיעתה וקולה

051111:1היה

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

מישטרה

״אין לגו דובר, ולא יהיה.״ אמר השבוע
קצין ״בכיר במטה־חארצי של מישטרת

לשנה בלירות

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

הסופר־עיתונאי הישראלי עמוס אילוז
חתם על חוזה עם המפיק האמריקאי דורי
שארי, כדי שזה האחרון יפיק מחזה על
בימת ברודוויי, שיהיה מבוסס על סיפרו
של אילון: הרצל.
נדוה־מידבר ישראלי. התפתחויות
אחרות שאירעו בשבוע שעבר במדינת־החסות
של ישראל, ארצוודהברית:
• מועדון־הלילה סברה־מיזרח החל
מפרסם בטלוויזיה האמריקאית, בשהכתובות
של סירטון־הפרסום שלו מופיעות בעברית
על המסך. עליזה עזיקרי מופיעה בסירטון
בן 60 השניות כשהיא מספרת באנגלית,
על פילאי המיטבח הכשר של סברה־מיזרח.
• מיסעדה ישראלית חדשה נפתחה ב־ניו־יורק.
המיפגש מציעה חומוס וטחינה
בשדרה השמינית. שלט הניאון הענקי שעל
חזיתה הוא בעברית, כמובן.
• נהג־מונית ישראלי -אחד ממאות הנהגים
הישראליים בניו-יורק, המתרבים במהירות
ובקצב של עשרות נהגים חדשים
בכל חודש, תלה שלם במוניתו :״ישראלים
אינם משלמים טיפ״.
• השעות היפות כיותר. דו-ה-
שבועון ניו יורק בוק־רוויו, אחד מעיתוניה
החשובים של ארצוודהברית׳ פירסם את
קריאתם של אורי אבנרי, יוסי אמיתי ועמוס
קינן להקמת מועצה ישראלית־פלס-
טעית, כחומר־מערכת ללא תשלום.
• תחנת־טלוויזיה קטנה ובלתי־חשובה.
שידרה, במשך שעה שלמה, תוכנית תעמולה
ישראלית שהסבירה, למי שטרח לצפות
בה, כי הישראלים אינם חוששים
ממילחמה, ומאמינים כי ינצחו בה. קריין
התוכנית הסביר, כי החיים חזרו למסלולם
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, וכי הישראלים
מרגישים בדרך־כלל יותר טוב במצבי
חירום.
״שעות חיינו היפות ביותר,״ אמר ה־אלוף־במילואים
מאיר עמית באותה תוכ נית
,״הן — כשאנו נמצאים בלחץ.״

ל־ !/2שנה

16 + 180
196

180ו=
212

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

100 = 8 + 92
108 = 16 + 92

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר
• לכל ארצות אירופה ואיראן
• לקפריסין
• לארה׳׳ב ולקנדה
• לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
• למקסיקו
• לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיח, ונצואלה
• ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
• לאוסטרליה וניו-זילנד
• לפנמה

250
180ו 70
236
56 + 180
300 = 120 + 180
180־292 = 112 4
117 + 180
180ו 156
180ו 200
196 + 180
170 + 180

297 336 380 376
350

92ו 30
92ו 29
62 + 92
58 + 92

128 121 154 150

־= 80 4
= 102 +
= 100 4= 87 +
152 172 194 192
179

דובר כגורם מקשר
ישראל .״משום כך שוקל המסכ״ל, רב־ניצב
שאול רוזוליו, את האפשרות להחזיר
את ניצב־מישנה מיכאל בוכנר, לתפקידו
כדובר המישטרה.״
כבר לפני כשנתיים איבד מוסד המיש־טרה
את שמיעתו ואת קולו. מאז מינה
העו ל ם הזה 1976

המפכ״ל את ניצב־מישנה בוכנר כראש
המחלקה לתפקידים מייוחדים במטח-
הארצי, דומה שפגע שיתוק באמצעי-
התיקשורת ישל המישטרה עם הציבור.
זאת, מאחר שהדובר-לשעבר לא השאיר
אחריו יורש שמתפקידו להמשיך לקשר
בין המוסד המישטרתי לבין כלי־התיקשו-

מודיעין מודרני. בוכנר, קציז-מיש-
טרה מצטיין בעל ידע עשיר בתחום המודיעין,
כיהן כדובר המטה־הארצי תקופה
קצרה יחסית, כשנתיים, כשפעולתו מתבססת
על שני עקרונות: דיווח הוגן לציבור,
ולעיתונאים, על המתרחש במיש-
טרה — ומאבק לייצוג העיתונאים לפני
צמרת המישטרה.
כאשר החלה מדיניותו הרעננה ישל בזב־נר
נושאת פרי, טיהר רב-ניצב רוזוליו
לבקשו לעבור לכהן כראש המחלקה לתפקידים
מייוחדים. המצב בשטח זה לא
היה מבריק. רחוק מכך. על בוכנר ניטל
לבנות מחדש את מנגנון־המודיעין של רד
מישטרה.
מה שהיה קיים בתחום זה באותה שעה
היה עלוב מאד. במחוז תל-אביב, למשל,
כימעט שלא היה קיים גוף מודיעיני כלל.
למישטדה לא היו כל צינורות־ידע לגבי
תחומים שונים של הפשע, מיהם ראשי
הכנופיות, על דבריו של מי אפשר לסמוך,
וכנ״ל היבטים. נוספים של ענף חיוני זה.
תוכניתו של ניצב־מישנה מיכאל בוכנר,
להקמת מודיעין מישטרתי מודרני, עומדת
להתגשם בעוד כשנה וחצי. בוכנר ועוזריו
טוענים שבתום תקופה זו יהיה המודיעין

חינ 1ך
מישחק טלוויזיה

מערבת אלקטרונית חדישה
הוספת את
מקרטיחמרוויזיח הרגי?
מינרש־מישחקים 7כ?
פצועי צה״ל המאושפזים בבית־ד,חולים
על־שם !ש יבא בתל־השומר, זוכים מדי-
פעם בביקורי תיירים יהודיים מחו״ל, המעניקים
להם שפע של מתנות.
אחד מאותם מבקרים היה יהודי אמריקאי,
שאיש אינו יודע מה שמו. הוא ישב
שעות ארוכות ליד פצוע צה״ל משותק
בפלג־גופו התחתון. למחרת הביקור הגיע
לבית־ד,חולים ארגז, ובו מערכת אלקטרונית
המתחברת למכשיר הטלוויזיה, הופכת
את מסך הטלוויזיה למכשיר־מישחקים.
האודיסיאה, הוא שמה של המערכת
האלקטרונית האמריקאית, הפכה עד־מהרה
שעשוע חביב ביותר על הפצועים.
מיגרשימישחקים. במערכת זו עשרה
מישחקים מושלמים, להם נילווים לוחות־מסך
פלסטיים, ציבעוניים, הנצמדים מעצמם
למסך הטלוויזיה ומהווים את מיגרש-
המשחקים. בין המישחקים — מירוצי-
מכוניות, מישחק־כדורגל ותחרויות סקי.
מבקרי החיילים הפצועים נהגו להתעכב,
לא פעם, ליד האודיסיאה, לצפות ב־מישחקי
החיילים כפי שהשתקפו על המסך
שאליו היתד, המערכת מחוברת.

סטודיר. דרמטית
בתל ־ א 3 3
הסטודיה הוקמה על־ידי שניים מבוגרי החוג לתיאטרון של אוניברסיטת
תל־אביב — אלכסנדר גד ואלי הוז.
נראה למקימי הסטודיה שמפעל זה חשוב משום היותו יחיד במינו;
משום שהוא מספק אפשרות לאנשים המתעניינים בתיאטרון לממש
עניין זה ; משום שחסרה תרבות תיאטרון וקיים צורך עקרוני לחנך
קהל לתיאטרון הקיים בארץ ולפתח בו דרישות גבוהות יותר מאמנות זו.

מישהי! מישפחתי
טלוויזיה כגורם מחנך
של מישטרת ישראל חטוב מסוגו בעולם.
יווזר מוצלח מאירופה. בם אומרים,
בגאווה, כי כבר היום הוא עולד. בטיבו
על זה של מישטרת בוסטון, למשל, ועל
השיטות חמייוצגות על־ידי גיבור הסידרה
הטלוויזיונית קוג׳אק, הוא השחקן טלי
סאבאלאם. שיטות אלו של המישטרה האמריקאית
מייושנות, לדעתם.
מבחינה. מודיעינית, טוענים קציני ה־מטה־הארצי
בירושלים, שהצלחותיהם עלו
כבר על אלו של המישטרות באירופה.
כדי להגיע לכך זקוק, כאמור, ניצב-
מישנה בוכנר, לשנה וחצי נוספות. אולם,
המפכ״ל שוקל עתה ברצינות את האפשרות
להחזירו לתפקיד הדובר. הוא יודע
כי אדם שיובא לתפקיד זה מבחוץ, לא
יצליח למלא את התפקיד כראוי. צמרת
המישטרה לא תמסור לאדם כזה מידע
מדוייק, בטענה כי הוא עלול להדליף
דברים בלתי־רצויים, שיזיקו לחקירות.
מאז עזב בוכנר את לישכת הדובר ב-
מטה־הארצי, ניסה ניצב־מישנה: נחום
בושמי למלא את תפקידו, עד שהועבר
לתפקיד אחר. ממלא-המקום של הדובר
היום, תת-ניצב איתן, אינו מעוניין בתפקיד,
וממתין ליציאתו לגימלאות.
כעת מצפים הכל להחלטתו של המפכ״ל
סוזוליו, אם להעניק למישטרה פה ואוזניים
כנדרש.
העולם הזה 1976

עד-מהרה החליט אחד מבקרים, מורה
במיקצועו׳ כי המכשיר מהווה בעצם כלי-
עזר חינוכי המאפשר קידום מהירות המחשבה
והתגובה, שיפור התיאום בין מר אה
העינים לפעולות הידיים. הוא החליט
להפנות את תשומת־ליבו של מנכ״ל
מישרד־החינוך, אלעד פלד, למכשיר זה.
מבקר אחר, קצין בצה״ל, הגיע למסקנה
כי בעזרת האודיסיאה ניתן למצוא שימוש
לעשרות טלוויזיות הנמצאות בקווים ה-
קידמיים, כמעט ללא שימוש, משום שהן
קולטות את תוכניות־הטלוויזיה במטושטש.
שימוש במסכיהן כבמיגרש־מישחקים, עשוי
למקד את התעניינותם של החיילים בשעות
שלאחר התפקיד.
התעניינות גוברת. כך, ללא פיר-
סום, ובתהילה אף בלא שתימצא לאודי־סיאה
סוכנות־מכירה מקומית, עוררה מערכת
אלקטרונית זו התעניינות גוברת והולכת
בקרב גופים ציבוריים, כמו הוועד
למען החייל וגופים ממשלתיים כמישרד־החינוך
ומישרד-ד,בריאות. הללו גייסו כס פים
כדי לרכוש מערכות מתוחכמות אלו.
בין הראשונים שרכשו את המכשיר החדש
היתד, הבדרנית רבקה מיכאלי, אשר
בגלל הופעותיה בערבים, אינה מצליחה
לצפות בתוכניות־טלוויזיה, מפעילה את
המכשיר בשעות שאחרי הופעותיה ומשחקת
להנאתה עם בני מישפחתה.

במיסגרת הסטודיה מקבלים חבריה 4שעות שבועיות של שעורי
משחק ותנועה, בהדרכת מקימי הסטודיה, כשהמטרה היא לצרף מורים
נוספים. נוסף על כך, לומדים חברי הקבוצה שעתיים שבועיות של
תיאוריה תיאטרונית, תולדות הדרמה והתיאטרון, ניתוח הצגות וניתוח
מחזות. שעורים אלה ניתנים על־ידי בוגרת החוג לתיאטרון של אוניבר־סית
תל־אביב, יפה ויסמן.
תבנית הלימודים היא חד־שנתית וזכתה לתמיכתם של אנשי מקצוע
בתיאטרון ובאוניברסיטה.
נפתחה ה הר שמהל קבוצ תמת חי לי ם־ בו ג רי סהמ עוניי-
ני ם י פנו בטל 236032 :ת״א בין ה שעו ת . 22.00 — 19.00

מי 3צונ מיוחד לחיילים
כל חייל שיח תום בחודש יולי על
״ה עולם הזה׳,

ק 3ל הנחה של
4 0 ^0
השבועון יישלח רק לדואר צבאי

413

** חמוד דרוויש כותיב כאחד השירים
1 4ה״ישראליים״ ישלו :״מולדתי אינה
מיזוודה, ואני אינני נוסע.״ הכרזה זו
אומנם לא מנעה אותו מליטול את ״מולדתו״
במיזוודה ולעקור לקאהיר, ואחר-כך לביירות,
אבל משמעותה לא נפגמה עקב
הפרתה על-ידי אומרה, שכן היא מבטאת
תפיסה קיומית של ציבור גדול, שבשמו
ביקש דרוויש לדבר.
תפיסה זו גורסת, כי ״אותם שנשארו
במחוזות הילדות, חדשים ברגליהם היחפות
את תבואתה, נאמנים לה יותר מאותם
המבכים פרדסים, שבעליהם מכרו אותם
בטרם ימכרו את מולדתם.״ (אמיל חביבי,
סודאסיית אל־איאם אל־סיתה).
ביצירתם של הפלסטינים תושבי מדינת־ישראל,
נשענת תפיסה זו על שני צירים :
ההיצמדות אל האדומה מזה, והכמיהה לאיחודם
עם אחיהם שמעבר לגבול מזה. מצד
שני, ביצירה הפלסטינית שראתה אור
בביירות, בקאהיר, בדמשק או בבגדאד,
המוטיב המרכזי, מיילבד ההתייחסות לחיי
היום־יום במחנות הפליטים, הוא הגעגועים
אל האדמה, אל הבית, אל השכונה. בשני
אגפיה מצוגה, איפוא, הסיפרות הפלסטינית
מציאות של קרע.
אמיל חכיכי נותן ביטוי לקרע זה
בסיפור מוקדם שלו, שער מנדלבאום

מוטיב הקרע בסיפרות הפלסטיזגית הגיע
1.* 1 ^ 0ן ן>וו 10ד<ו ^ *1(110

לשלב חדש ובלתי־צפוי עקב מילחמת ששת־זהו
הפרק השני כסידרה המנתחת את הספרות הפלסטינית.
הימים. הרבה מחיצות הוסרו בין חלקי העם
על מנת לעמוד על הצורה שכה רואה העם הפלסטיני את עצמו.
השונים, ולכאורה נדמה שעידן איחוי־את
מדינות־ערב ואת ישראל.
הקרעים ממשמש ובא. אמיל חכיכי
שימעון כלם, מרצה
הקדיש לתמורה זו את הנובלה שלו שישיית
לספרות ע!רכית מודרנית, יליד־עיראק

כן ,45 הוא כר־סמכא כנושא זה, וסיופר כזכות עצמו.
ששת הימים, שבה פרש יריעה רחבה,
המורכבת משש חוליות, המתארות אספקטים
שונים של מוטיב הפגישה מחדש והאיחוי.
בחוליה הראשונה, הוא מספר את סיפורו
של הילד מסעוד, בן למישפחה עניה, החיה
״האם היא הבית, גיגית הכביסה, בסיפור תלאותיהם מאז שנטשו את ביתם בפרישות בתוך חמולות מלוכדות, שהיה
מכתש ה,כובה׳ שירשה מאמה, או אולי בחיפה ב*.1948
תמיד סטרה לחיצי הלעג והזילזול של ילדי
קריאותיה של מוכרת-החלב בבוקר, ציל־הם
התגוללו בסחנות־פליטים בירדן. הכפר. הוא היחיד שאין לו דודים ובני-
צוליו של מוכר״חנפט, או שיעוליו של בינתיים האם מתה והבת, שהיתר, מאורסת דודים להתפאר בהם, ואביו אדם קישה־יום
הבעל נגוע־הקצרתז
לבן־דודה שנשאר בישראל, הפצירה באביה שלא יכול להבטיח לו שיפור כלשהו במצבו.
אולי היא נשפי־הכלולות של הבנים, להצטרף אליו. הם חצו את הגבול והגיעו
הוא משלים, איפוא, עם גזירת הגורל,
אשר עקרו בזה אחר זה אל ביתם שלהם, בחשאי אל כפרו של הארוס, ושם נישאה ומקבל בהכנעה את הכינוי המעליב ״פג׳לה״
והותירוה לבדה ז
לו. אבל העניין נתגלה, והשילטונות ה (צנון) ,שהדביקו לו בני-הכפר. והנה, יום
אם ייאמר לה, כותב המחבר, שכל אלה צבאיים גירשו אותם חזרה אל מעבר אחד מגיעה לכפר מכונית הדורה מהגדה
מהווים מולדת, גם אז לא היתד, יכולה לגבול.
המערבית, עוצרת ליד חנות־המכולת, ובלהגדיר
משמעה של מילה זו. מולדת היא
הם ניסו מזלם שנות ואמנם הפעם הצליחו עליה שואל למישפחתו.
כל אשר קושר אותה אל עברה, כל אשר לשהות זמן ממושך במחיצתו של הבעל
מאותו יום משתנה יחסם של בני הכפר
מלבה בה זברוינות, אם בנצרת, אם בירו הצעיר. במשך זמן זה נולד הבן. אבל שוב אליו, ושוב אין איש קורא לו בכינויו.
שלים. אבל מולדת היא גם אותו שטח־ .נתגלה העניין לישילטונות, והפעם העמידו בעל המכונית ההדורה אינו אלא דודו,
הפקר ששני שערים לו, והעובר בו כמוהו אותם לדין באשמת הסתננות ודנו אותם׳ שבא לביקור אצלם, בלוויית בנו, בן גילו
כעובר ״את עמק־המוות, שאין טמנו שיבה.״ לארבעה חודשי־מאסר, ואילו את הבעל של מסעוד.
אם הגעגועים אל בני-המישפחה דוחפים דנו לששה חודשי-מאסר באשמת מתן מחסה
מיפנד, זה בחייו של מסעוד מחולל בו

מאת שימעון בלס

היהודיה אירחה את המסתננים ^ הילד הערבי שנינטש בבריחה
הפן־ חייל צה״ל

הפליט מרמלה ישב בבתי־הכלא של כל

מדי 11ת ערב עד שחדו־ כפר אי לי שר אל, נתפס ונכל א בר מל ה
( .)1954 הוא מתאר את שעת הפרידה מאמו,
אשר עזבה את ביתד, בנצרת וביקשה לסיים
את ימיה בחיק מישפחתה שבצד הירדני.
.״לשטח הרחב, המכוסה אספלט מעופר,
אישר בלב השכונה שידענוה בשם מוצרארה,
שני שערים — שער מכאן ושער משם,
עשויים לוחות־פח ומסויידים, וכל אחד
רחב כדי מעבר מכונית אחת בילבד.״
שטח־הפקר זה, שבקצותיו שני שערים
עגומים, הפריד עד מילחמת ששת־הימים
בין שני חלקי העיר, בין שני חלקי הארץ.
״היוצא מכאן לא ישוב לעולם,״ אומר
המוכס הישראלי למחבר. אבל הלה לא
היה זקוק להסבר זה, גם אמו לא היתד,
זקוקה לו. תודעת הקרע חדורה בהם, ספי
שחדורה בהם תודעת המולדת הקרועה.
אבל מולדת זו מהי 1

את האם הזקנה לעזיבת ביתה שבנצרת,
הרי מהעבר השני של שער-מנדלבאום
מתאסף קהל רב, אכול געגועים לבית
ולאדמה שניטשו.
סמיריה עזאם, סופרת פלסטינית שהתגוררה
בלבנון, מתארת את דמותה של
אם אחרת, המתגעגעת לבתה החיה בישראל,
ולביתה הנטוש. בחג המולד נפתח השער,
על־פי הסכם עם ירדן, לפני חוגגים נוצריים,
המבקשים לעלות לרגל למקומות
הקדושים ולבלות בחיק מישפחותיהם. האם
נוסעת במכונית מדמשק לירושלים ומצפה
לשווא, בתוך הקהל הרב, לבואה של מארי,
בתה.
איש ניגש אליה ומודיע לה שמחמת
מחלתו של בעלה, נבצר ממארי לבוא, אבל
היא מבטיחה לבוא בשנה הבאה. האם
מבקשתו להעביר למארי את סל התשורות
שנשאה עימד, ואומרת :״נישק את ראשה
במקומי, ואמור לה, שאם אזכה ואחיה עוד
שנה, אבוא גם אבוא מדדה על רגלי, ואם
לא, הרי אמות כשיעל פי שתי אנחות :
אחת על ארצי ואחת על מארי.״

״איפה התינוק?״

חביבי

רבים המכירים את אמיל
חביבי כמנהיג רק״וז, וכמי
שהיה כמה פעמים חבר־הכנסת, אינם יודעים
שהוא סופר מחונן. מאז יציאתו מהכנסת
הוא מקדיש את מרבית זמנו לספרות.

קאטגוריה זו של יצירות פלסטי/ניות,
המשקפות את הקרע, משתייך
סיפורו של חגא איכרהים מכפר ביענה
שבגליל.
במרכז הסיפור, הנקרא מסתננים, מעמיד
המחבר אשד, יהודיה, שרה, ומתאר מנקודת
מבטה שלה את פרשת תלאותיהם וסופם
הטראגי של איש זקן ובתו המיניקה, אשר
ביקשו לשוב לכפרם.
ביליל־חורף גשום מתדפקים השניים על
דלת ביתה של שרה, שבאחד ממושבי
הגבול, ומבקשים לחסות בצל קורתה לשעה
קלה. הם היו רטובים מכף רגל עד ראש,
ורועדים מצינה. הגבר הוא בעל זקן לבן
ועטוף גלימה, ובתו הצעירה״ נושאת עולל

על זרועה.
שרה ביקשה מהגבר להסיר את הגלימה,
ומשנוכחה שאין הוא מסתיר נשק, הרשתה
להם להיכנס. היא העמידה תנור לידם,
והגישה להם תה ודבריימאכל. כשהם
מפיקים חום מהתנור ולוגמים מהתה, פתחו

למסתננים * .בתום תקופת־מאסרם נצטוו
האב ובתו לעבור חיזרה לירדן. חיילים
הוליכו אותם עד הגבול. אבל מחמת מזג-
האוויר הסוער הם תעו בדרך והגיעו לבסוף
אל ביתה •של שרה.
•שרה, נרגשת למשמע אוזניה, הציעה
להם ללון אצלה, אבל האב דחה בתודה
את ההצעה באומרו שזה עלול להזיק להם
ולה. בקומם להיפרד מעליה, צררה שרה
בתוך נייר עתון כמה פרוסות לחם ושני
תפוזים, ומסרה את הצרור לאם הצעירה.
למחרת בבוקר עמדה שרה על סופד,
הטראגי של פרשה אומללה זו: בצאתה
לקניות בצרכניה, היא שמעה כי שני
מסתננים, שחדרו למושב, נהרגו סמוך
לבניין בית־הספר. היא אצה אל המקום,
ושם גילתה את גופות שני אורחיה. מזועזעת׳
היא צעקה :״איפה התינוק? היה
עימם תינוק !״ צעקותיה עוררו תמיהה אצל
הנוכחים• ,שהחלו •שואלים מניין לה שהיה
עימם תינוק. נבוכה וחוששת מגילוי האמת,
היא חשפה את חזה של הצעירה :״תראו
את השדיים התפוחים, היא מיניקה, זה
ברור !״
אבל לאיש לא היתה תשובה לשאלה מה
אירע לתינוק. מישהו הרים את נייר-
העיתון שבו היו צרורים התפוזים ופרוסות-
הלחם ואמר :״עיתון עבדי ! הם היו בדרכם
חזרה! המודיעין הירדני יצפה לשובם
לשווא !״
שרה נאלמה דום. ומאז היא שומרת את
סודה גם מבעלה.

תמורה חשובה, הוא מתהלך בגאווה, שלוב-
זרוע עם בן־דודו, ונוהג שחצנות בשאר
ילדי־הכפר. יחד עם זאת, מתערער אימונו
בהשקפותיה הפוליטיות של אחותו הבכירה.
שכן, הוא דגל כמוה בדרישה לפינויים
של השטחים הכבושים, אבל מעתה הוא
חושש מתוצאות הפינוי :״האם אחרי הפינוי
אשוב להיות בלי בן־דודי״ שואל הוא
את עצמו.

האוצרות שד הזקנה
כן, המילח!מה פתרה בעיות.ויצרה
בעיות חדשות, .אמיל חביבי מספר
על פגישות בין קרובים, בין ידידים, בין
אם ובתה, לאחר כעשרים שנות פרידה
ועוד. פגישות אילה מסירות את המחיצות,
אך אינו מאחות את הקרעים•
אחד הסיפורים היפים, ובעלי המשמעות

נעו ושמו צנון
ף* יפור ז ה, שפורסם בירחון הקומות
ניסטי אל־ג׳דיד בישנות ה־50׳ הראשונות,
הוא הראשון בסיפרות הפלסטינית
שניסה להעלות את שאלת ד,הסתננות, ואת
היחסים בין יהודים וערבים בארץ, מתוך
גישה הומאניסטית. העמדת דמות יהודית
במרכז הסיפור היא תופעה בלתי־שכיחה
בסיפרות זאת, ולזכותו של המחבר ייאמר,
כי דמות זו העניקה לסיפור מי!מד שלישי
ומהימנות סיפורית החורגת הרבה מן
האפיזודה המסופרת.
* מיקרים כאלה, אמנם אירעו בישראל.

, -1 -111 * 1.1ע_11ו גוו

פיע הסיפור שער מנדלבאום, המתאר את
פרידתו של חביבי מאמו, שעזבה את נצרת
כדי לבלות את שארית חייה בירדן.

הסמלית, בנובלה זאת, הוא סיפורה של
אום אל־רובאביקה (סוהרת בחפצים גדשו־
!משים) .אשה זקנה ובודדה זו שוקדת זה
שנים על צבירת מזכרות, ומצפה לשובם
של בעליהן.
,,כלום לא דאית כיצד חולפים על פניך
כצל?״ שואלת היא את המחבר .״,גברים
ונשים, מעזה ומהגדה המערבית, מרבת-
עמון וגט מכוויית, הבאים על הגשר ועוברים
בסימטאות שלנו בדומיה, נושאים
עיניהם אל הגזוזטרות והחלונות. אחדים
נוקשים על הדלתות ומבקשים מהדיירים
לאפשר להם להיכנס ולהעיף מבט, או
ללגום כוס מים. אחר-כך הם הולכים בדומיה.
שהרי בתים אלה היו שלהם.״
,מאז 1948 קונה אום אל־דובאביקד, חפצים
ישנים של הפליטים, היא נוברת בהם,
במייוחד במיזרונים ובכרים, ולרוב מוצאת
פתקים, שרשרות, סיכות ודברים קטנים
אחרים, ששקדה לשמור אותם בתיבה
מייוחדת. גם אחרי 1967 היא אצה לקנות
חפצי־בית ״של הפליטים החדשים מהגדה
ורמת הגולן, כדי לחפש בהם מזכרות.
והנה בא היום שלאוצרותיה היו דורשים.
״ישוב אינני לבדי עם אוצרותי. הם חוזרים,
חוזרים. שער בנפשך שהם מבקשים את
עזרתי מקץ עשרים שנה!״ ועוד :״יש לי
שירים, שנערים הסתירו אותם בתוך ספרי-
לימוד. יש לי צמידים. יש לי עגילים
והרבה גרושים. יש לי לבבות, ובתוכם
שתי תמונות: ישלו ושלה. יש לי יומנים
כתובים בכתב דק וביישני, ואחרים בכתב
עבה ובוטח, ובהם שאלות: מה רוצה
ממני? או שבועות: מולדת !״
אום אל־רובאביקה מצפה להחזרת חפצים
אלה לבעליהם. היא מצפה לחידוש הקשר
בין העקורים לעברם.

ובאווירה של מבוכה, אבל כ־שמגיע הבן
לקראת ערב, בחור נאה במדי צד,״ל, הופכת
השיחה לדדקרב מילולי, שבו מגייס המחבר
את כל התורה שלו ביחס לישראלים
ולתנועת־הישוחרור הפלסטינית.
,מעניין מישפט הסיכום, שאותו לוחש
הבעל על אוזן אשתו :״פלסטין היא חיפוש
של דבר־מה החבוי מתחת לאבק הזיכרונות,
והנה מה מצאנו: אבק חדש.״ ובפנותו אל
האם ובנה המאומץ, הוא אומר :״אתם
יכולים להישאר בביתנו עוד זמן מה, כי
נחוצה מילתמה כדי להסדיר את העניין.״
הקרע, איפוא, לא אוחה. המסע אל העבר
הנחיל אכזבה מרה, אבל הלקח מאכזב
עוד יותר.

תעווו בנייווח
ך• ,חודש יוני .,1967 כשהעולם הערבי
1נתון היה בזעזוע קשה עקב המפלה
בשדר,־הקרב, ישבו אזרחים משועממים
בבית־קפה עממי באחד הפרברים של
ביירות, ושיחקו שש־בש.
רועה פלסטיני חלף עם עדרו על פניהם,
והם החליטו להתלבש עליו כדי להפיג
את שיעמומם. שניים מהם דרשו מ58ו
להציג את תעודותיו. משלא יכול היה לספק
את דרישתם, הם האשימוהו בהשחתת זזדשא
ואיימו להוליכו למישטרה. תחינותיו של
הרועה אך הגבירו את קשיחותם, ובינתיים
הצליח מישהו לפלח גדי קטן מתוך העדר.
!מחזה זה מתרחש לעיניהם המשתאות
של זוג צעיר, שיצא לטייל בסביבה. תודות

הבן הנטוש ממדד
ך ין ידוש הקשר עם העבר, או המסע
1 1אל העבר, הוא המוטיב המרכזי ביצירה

וסאן כנפאני

מגדולי הסופרים הפלסטיניים, היה אישיות פוליטית
לוחמת, דובר החזית העממית לשיחרור פלסטין של
ג׳ורג׳ חבש. בעיטור זה, שפורסם אחרי שנהרג בפצצה ישראלית בביירות, הוא מופיע
(משמאל) לצידס של קחו אוקאמוטו ודמות שלישית שהיא, כנראה, יאסר עראפאת.
בסיפורו החוזר לחיפה הוא מגלה הבנה לאשה היהודיה מניצולי אושוויץ, שאימצה
את הילד הערבי הנטוש, אך מגיע למסקנה שאין פיתרון לסיכסוך מילבד המילחמה.

0 * !1 ״1 ״1 11 בסיפרו המסתננים
\ 11 11 1 1 1חורג חנא איבר־היס,
בן כפר בענה בגליל, מן השיגרה,
מעמיד במרכז העלילה את דמותה של
אשה יהודיה, הנותנת מחסה למסתננים.

אחת הדמויות השנויות
י י 111 11 במחלוקת בקרב ערביי
ישראל הוא מחמוד דרוויש, שהטיף נגד
עזיבת הארץ אך עבר בעצמו, לאחר מכן,
לביירות. .דרוויש היה מפעילי רק״ח.
פלסטינית אחרת, היא ׳החוזר לחיפה מאת

רסאן כנפאני.

ברומן זה, שבו ביקש המחבר להציג
את העי,מות בין ישראלים ופלסטינים כיקוד
פליקט גורלי שלא ניתן לפתרון אלא
במילחמה, הוא מספר את סיפורם של
בני״זוג אשר נטשו את ביתם בחיפה
ב־ ,1948 ומאז הם מתגוררים ברמאללה.
האשד״ שנתקפה בהלה, נמלטה על נפשה
מהבית, בהותירה אחריה את בנה הבכור,
תינוק בן חמישה חודשים. מאז נולדו להם
בנים אחרים, אבל זכרם של התינוק רשל
הבית הנטושים לא חדלו לייסר את מצפונם.
לאחר תום הקרבות ( 30 ביוני 1967
בדיוק !) הם ׳נוסעים במכוניתם לחיפה. הם
מגיעים אל ביתם, ומגלים לתדהמתם שלא
נשתנה בו דבר. אשד, בגיל העמידה מקבלת
את פניהם, מכניסה אותם לסאלון המרוהט
באותם רהיטים •שלהם, ומספרת להם שהיא
ובעלה המנוח הם מניצולי אושוויץ, אשר
עלו ב־ 1948 והסוכנות הציעה להם את
הבית והתינוק.
השיחה בין השלושה מתנהלת במקוטע,

להתערבותו של הגבר, מוחזר הגדי לבעליו.
האישה פונה אז אל ־החבורה בדברי־תובחה :
״אינכם מתביישים לאיים על הפלסטיני
במסירתו למישטרה, כ^שר כולנו אשמים
באסונו?״
ואילו בעלה מגיב על־כך באומרו :״כך
הפסדנו את המילחמה ! המחזה הקטן של
היום הוא בבואה למחזה הגדול שאנו חיים
אותו !״
זהו תוכן סיפורה של הסופרת העיראקית
היושבת בלבנון, דיזי אלי־אמיר, שעיר
לעזאזל. הוא מצטרף לשורה של יצירות,
שבהם: ניתנת עדות ליחס האדיש ולזילזול
לגבי הפליטים בעולם הערבי. אך מה
שמייחד אותו הוא אווירת־הדיכאון השורה
עליו, כאשר בני־הזוג יוצאים מביתם בפעם
הראשונה לאחר המפלה, כשהם עדיין
נתונים בהלם, ומתקשים להאמין שאמנם
זהו סוף המילחמה. הסופרת ביקשה להראות
.את העלמות הטראגי בין האמת, שנתגלתה
לפתע לעיניהם, לבין האשלייה, שבה היו
שרויים עד פרוץ המילחמה.

איפה ענו? אינה? 1311
6 0מדת הפליט הפלסטיני הנרדף, ש )
הופיעה ביצירתם של סופרים פלסטיניים
עד למילחמת ששודד,ימים, החלה
לעניין סופרים ערביים שונים לאחר ה־מילחמה.
יצירות רבות, שהופיעו במצרים,
בסוריה ובלבנון: ,מטפלות בנושא הפלסטיני
ומנסות להתחקות על תהליך התגבשותו
של עם בעל זהות משלו.
הסופר המצרי עכר אל־רחמן אל־שרקאווי
הקדיש לנושא הפלסטיני מחזה
שירי הנקרא מולדתי עכו. העלילה במחזה
מתרחשת במחנד,־׳פליטים בעזה, בשתי
תקופות: ערב מילחמת ששודד,ימים ול
אחריה.
מעניין כאן החלק הראשון של
המחיזה, שבו מתאר המחבר את מסכת
הנגישות של השילטון המצרי כלפי הפליטים:
התנכלויות מישטרתיות, חקירות
ועינויים, עקירת ציפורניים וכר.
בעוד הפלסטינים דורשים כוננות, כדי
לקדם את פני המילחמה, באים תיירים
ממצריים כדי לקנות סחורות במחיר זול.
תמונת השוק !מבליטה במיוחד את הניגוד
בין תודעת המציאות החדורה בשורות
הפליטים, לבין השאננות של התיירים
הבאים מד,מטרופולין :
גבר : 6כאן נתקפים הבריות שי-
געון־קניות. זה מפחיד, נטו מגפה.
גבר ( 7תוך כדי הילוך) :צבאנו ה מצרי
שולט בשיני.
חברשלו: שארם־אל־שייך חזרה
אלינו !
חברשני: לא ידענו שאבדה לנו.
עכשיו אנו יודעים שהיא שבה אלינו.
גבר : 7אל תשימו לב למה שאומ רים
בעלי הכוונות הרעות.
חבר : 1אנו במצב מילחמה. אל
תחדירו ספקות לליבותינו, זה לא יעזור.
גבר : 7זה עלול לעזור לאויבים.
גבר : 6נקנה טפטה לסוסו, ונחזור.
א שה : 5הילדה תתחתן באחד הימים•
צריך להתכונן.
גבר : 6כשיבוא יום זה, נבוא שוב
לעזה.
רסאן (דמות פלסטינית) :אתמול
שיחררו את כל האסירים.
מוקבל (דמות פלסטינית) :באוויר
ריח אבק-שריפה.
וסאן: המילחמה תפרוץ במהרה.
מוקבל: מתי י
ר שי ד (דמות פלסטינית) :היא עלולה
לפרוץ בכל שעה.
(קולו של חאזם עולה מעבר האוה לים).

אזם: מולדתי עכו ! מולדתי עכו !
בחורה: נחזור מייד לבית־המלון.
גבר: את פוחדת מהזקן המטושטש
הזה, ששר כל הזמן במחנה הפליטים 1
אשה : 1אתמול החריד אותנו.
אשה : 2הוא רדף אחרינו.
גבר : 6הוא מפריע לאנשים ומתנפל
על הקונים.
(קולו של חאזם ) :
חאזם: מולדתי עכו, מולדתי עכו !
אשה (מבוהלת) :איפה הילד שלי י
הוא יחטוף את הילד שלי !

בעלה: דעתנו הוסחה ממנו. בגלל
הקניות. קללת אלוהים עלינו.
(חאזם מויפיע. האשה פותחת בזעקות).
האשה: איפה הילד שלי 1איפה
הילד שלי 1
חאזם: איפה עכו י איפה עכוז
גבר (מחיש צעדיו) :אנחנו בעזה!
מה לנו ולעכו!
חאזם: עזה נהייתה שוק.
סוחר ( 1נמלט) :מדוע לא עוצרים
את המשוגע הזה!
חאזם: כולנו עצורים ! /הסוחר
עצור בכלא האינטרסים שלו / ,כלא
הזהב של התאוות ; /העני עצור בפח
ד / ,האנשים הפשוטים הם קורבנות
הסלף / ,אחרים שרויים בחלומות /ואני
שרוי בכאב /ואילו הפוליטיקאים שלכם
שרויים בהזיות !

במקום אחר מביא המחבר שיר ,־שיחובר
בידי הפלסטינים בבית-הכלא. בישיר הזה
נאמר בין השאר:

אני כאן טרף לטראגדיה, האוייב מנקב
את חזינו, והידידים מקרעים את
גבינו / .אוי לנו ! אוי לנו ! /מדוע
תתפסו אותנו והריכם עוזרינו ! /תנו
נשק לגברים ולנשים שלנו, להגנה כש-
יותקפו !
מי אתם! אתם כאן החומה שלנו/ ,
ואנו כאן החומה שלכם / .אל תהרסו
את חומותיכם ! /היתכן שביד ימינכם
תכה בנו ישראל ! /הריכם מחרסים את
מיבצרכם ומבצרים את אויבנו ואויבכם !

באמצעות שירים אלה וד,רפליקות המקוטעות
בתמונת השוק, מבקש המחבר להוקיע
את שאננות החברה הערבית ערב המיל-
חמה, ולהעלות על נס את נסיונם של
הפלסטינים להתגייס למילחמה בישראל.
אופיינית העובדה שמייד אחרי המיל-חמה
וכיבוש עזה בידי צה״׳ל, עוברים הפליטים
במחזה למאבק מזויין, וקוצרים הצלחות
לרוב.

חגירה במקום חינו!!
** הזיה דומה במיבנהו, ובמידה מסד
יומת גם בעלילתו, הוא מחזהו של
המשורר הפלסטיני, תושב עזה, מדעיז
ב סי סו, שמשון ודלילה.
גם כאן מחולק המחזה לשתי תקופות,
לפני ואחרי המילחמה. ביצירה זו ניסה
המחבר לפתח את רעיון המכונית התקועה
(המשך בעמוד )46

1- 45

לידת* של פדא

למסיימים ש״דותס בצ.ח.ץ !
הרשות למזעור והמארה ימייס מודיעה על פתיחת
קורסים לקצינים
^ בצי הסוחר
* קו רסלחובל׳
מתקבלים משוחררי צה״ב בעבי בריאות תקינה /בוגרי 12
שנות לימוד ובוגרי 11 שנות לימוד, בעלי תעודה טובה.

* קו רסלק ציני מסנה
מתקבלים משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה. בוגרי
בתייי׳ט מקצועיים ו< שנתיים ותלת שנתיים (למעט חניכות),
בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כן מתקבלים בוגרי
בתי״ס תיכוניים ומסיימי כיתה י״א תיכון שיוכשרו
למקצועות המתכת לפני כניסתם לקורס.
למהנדסי מכונה וחנדסאי מכונה — מסלולים מקוצריס.

* קו רסלק ציני רדיו
הקורס יפתח בספטמבר . 1979 מיססר המקומות וגבל.
מתקבלים בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת רדיו־אלקטרוניקה,
טכנאי אלקטרוניקה והנדסאי אלקטרוניקה.
כמו כן אלקטרונאי תיקשורת (סוג 2לפחות) ובוגרי קורסים
צבאיים מקבילים; משוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה
עד גיל . 30

מדמיה עד ומלה

* קו רסלק ציני חשמל
מתקבלים א. בוגרי בתי״ס מקצועיים 4שנתיים במגמת
חשמל
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
לסרטים גוססים סנח למיורדיגו :

בחיפה 5רח׳ נתן (קייזרמן) 11 ליד
ניכר סריז בימים א׳—ר, בשעות .14—8
בתל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד
העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות .12.30—9
לגוחותך תובל גם להרשם לסי חססח

חס 0יי 4

עכשיו יותר כדאי
בצי הסו חר)
ההטבות ותנאי השכר עכשיו
יותר סשסטותייס:
בעת ההכשרה — כלכלה
ומגורים ללא תשלום ומענק
חודשי גבוה (במטבע קשה).
לאחר ההסמכה — קידום
מהיר בדרגות ובשכר (חלקו
במטבע קשה) .תוססות
והטבות שונות.

!!,הקצ1 ,צ הסוחר!

לכ, הרשות לחינוך והפשרה ימיים ת.ד 1909 .חיפה .1 ׳ 31000
חנגי מעוניין בפרטים גוססים בקשר לקורס

תאריך

ה. הזה

וזה יולי

416

(המשך מעמוד )45
בדרך זה 20 שנה, ולפניה דולק אור אדום,
רעיון שאותו הביע באחד משיריו שפורסם
לפני המילחמה.
נוסעי המכונית, שהם הפליטים, מייחלים
ליום שבו תצא מכוניתם לדרך, אבל בינתיים
הוצבו סביבה גדרי־תייל, וממולה
דולק האור האדום המוצב ליד ״הטרקלין״,
המסמל את !מדעות־ערב העשירות.
הדמויות העיקריות במחזה הן חמש :
אב, אם, שני בנים ובת. הבת, רים, נטרפה
עליה דעתה בעת הבריחה מיפו ב־,1948
כאשר מרוב בהלה נטלה צרור בגדים,
בחושבה אותו לבנה־יחידה. חיא משוחחת
בל הזמן עם התינוק המדומה, וחולמת לשוב
אליו.
במכונית שולטים שניים: הנהג, אשר
שומעים את קולו ולעולם אין רואים אותו,
והגובה, המקיז מדמם נדי למלא את מיכל-
המכונית הריק. מי שמסרב לתת מדמו,
הוא מצייר על מצחו אות איקס (א) ומכליל
את שמו ברשימה השחורה. אנשי הרשימה
השחורה גזרקים לבית־סוהר או לתחינת
הסגר רפואי.
חולפות שנים, ובינתיים מתמרדים נוסעי-
המכונית וזוכים להכרה כל-
שהיא בזכויותיהם. אבל אנשי
ה״טרקלין״ מתעמרים בהם, והם
נאלצים להילחם שוב.
האב מתאר מצב זה לאמור:
״הנפץ מאחורי גב, בני / ,ה נפץ
מלפניך / ,והנפץ מרחף
כעורב שחור מעל הראש.״
גם במחזה זה, כמו במחזהו
של אל־שרקאווי, עוברים הפליטים
מייד לאחר הכיבוש הישראלי
להתארגנות ולמילחמה
בכובשים.

עם פרוץ המהפכה העיראקית ב־,1959
מזדהה סאלם הזדהות מלאה עם הקו
המדיני -סל ההנהגה החדשה, המסתייגת
מאחדות ערבית כוללת ומהנהגתו של עיבד־אל־נאצר.

כך הוא מושלך לכלא ללא מישפט
באשמת ניהול תעמולה קומוניסטית. עקב
התערבותו של אחיו הבעתיסט אצל השיל*
טונות, משוחרר סאלם לאחר שלושה
חודשי מאסר, ומגורש מסוריה. הוא נוסע
ללבנון, ומשם ישר לבגדאד.
בבגדאד נכונים לו מובחנים קשים אחרים.
בפגישותיו עם קומוניסטים, הוא מגלה
להפתעתו, ני הם רחוקים מאוד מהשקפתו
הבסיסית ביחס לשיחרוד פלסטין ולאחדות
ערבית. הוא מואשם עתה בתעמולה ״אחדו־תית״
,ומושלך לכלא, ממנו איגו יוצא אלא
מקץ שנתיים, עקב ההפיכה הנגדית של
עארף* .
שבור ומדוכא, עולה סאלם על אוניה
המפליגה לקפריסין, שם הוא שוהה זמן־מה
בחברת ידיד ארמני, וחוזר לדמשק כשהוא
מצוייר בדרכון מזוייף, הנושא שם ארמני.
כך הוא ממשיך לחיות בחיק מישפהתו,

ו 1תר של היי הפליט בארצות
המארחות, ושל התגבשות
זהותו הלאומית, מספק הסופר
הפלסטיני המתגורר בסוריה,
יוסף שדורו, ברומן שלו התוגה
תמות גם כן. גיבור הרומן,
סאלם, עבר עם מישפחתו
הענפה מרמלה, בהיותו ילד,
גדל והתחנך במחנה־פליטים
בטוריה.
הימים ימי הלאמת תעלת-
סואץ, והתגברות התנועה לאחדות
ערבית. סאלם ואחיו
הצעיר, עבד-אל-מוחסן, נשטפים
בגל הגואה, המציף את
ארצות־ערב, ושוקעים ראשם
ורובם בפעילות פוליטית, בעוד
עבד־אל־מוחטן מצטרף אל מים-
לגת הבעת, נוטה סאלם חסד
לתנועה הקומוניסטית. אבל הוא
״ארץ החפוזים״ של כנפאני
לא מצטרף אליה, כי הוא מהבז
הנטוש הגיע לצה״ל
טבעו ספקו ואינדיווידואליסט,
ובעיקר הוא מתנגד ליטול חלק
בתנועה כל-שהיא שאינה מעמידה בראש ומסתתר ככל יכולתו מאנשי השילטון. הוא
מצטרף לאירגוו של פידאיון, וכעבור נמה
מטרותיה את שיחרור מולדתו.
בוויכוחיו עם אחיו הוא מסכם את תפיסתו שנים, מייד לאחר מילחמת ששת־הימים,
בעניין האחדות הערבית במישפט זה :״אם הוא מגיע לישראל ומשתתף בפעולות
ישחררו הערבים את פלסטין, הרי זה יהווה חבלה שונות, ולבסוף הוא נעצר ונכלא
השער הגדול, שבו ייכנסו העמים הערביים בבית־הסוהר ברמלה •,הסמוך למקום הולדתו.
לעידן
האחדות.״
וכשאחיו הבעתיסט, הדוגל באחדות
ערבית כוללת כצעד ראשון, שואלו כיצד
יוכלו הערבים, הנתונים לתוקפנות אימך
0יצירות אלו ואחרות ניסו המחברים
פריאליסטית, לשחרר את פלסטין, משיב
^ להתחקות על תהליך התגבשותה של
סאלם :״על הפלסטינים לפעול למען יצירת
כוח מזויין בתוככי הארץ. אני מתכוון הזהות הפלסטינית בקרב הפליטים, בתקופה
בה היו במרכזה של הטלטלה הפוליטית
למהפכה פלסטינית.״
שמשכה אותם אל הטמיעה בתור הזהות
בתפיסה זו הוא ממשיך לדגול גם
שנים הכלל-ערבית מזה, ואל חיפוש אישיותם
לאחר מכן, ובעטיה הוא משמש מטרה
שונים. העצמאית מזה.
להתנפלויות של מישטרים ערביים
קחם האיבה של השילטונות הערביים
עם סיימו את חוק לימודיו התיכוניים, כלפיהם, ומניעת התערותם בתוך האוכלו־יוצא
סאלם לכוויית, שם הוא מתקבל סיד, המארחת, הביאו אותם לידי תפיסת
כמורה בבית-ספר יסודי. הוא מנסה להנחיל הסתירה בין המדיניות המוצהרת לבין
לתלמידיו את השקפותיו, דבר המעודד המציאות. הם הבינו, כפי שמשתמע מן
עליו את חמת המנהל והמפקח. הוא מפוטר היצירות הללו, כי הדרך היחידה לכיבוש
מהעבודה ומגורש הזרה לסוריה, בליווי אישיותם היא ההיצמדות אל זהותם הנפמיברק
אל השילטונות, כי האיש ניהל רדת, הגם שהיא סותרת במידה מסויימת
תעמולה קומונייסטית בין כתלי בית־הספר. את ההשקפה הפאן־ערבית.
הפרק הדא: דמות הישראלי
בדמשק מתהלך סאלם בטל מעבודה,
כספרות הפלסטינית.
ונתון לפיקוח •מתמיד של אנשי ״המישרד
השני״ (הש״ב הסורי) .אותם ימים היתד,
סוריה המחוז הצפוני של הרפובליקה הערבית
המאוחדת. סאלם אינו מסתיר את דעתו
* עבד״אל־סלאס עארף, עוזרו של השליט
השלילית על השילטון, ועל כך הוא הופך הראשון אחרי המהפכה, קאסס. עארף הדיח
מסדה להתנכלויות מישטרתיות ממושכות. את קאסם בהפיכה שבה נהרג קאסם.

זהות נט־רת

העו ל ם תזה 1976

מיועם

1גי ^ 1 1*111 49111/11

ניזכ<_ו 7מ

הסופיזת

למימי חח יש שיער שקשה למצוא
דומים לו. יש בו כל הגוונים
בין בלונד לחום־כהה, טיבעי כמובן,
אבל היא שומרת על טיב־עיותו
ורעננותו בעזרת תכשירי-
השיער של חברת וולה, המחזירים
הגולש, השופע והבריא גם אחרי הטבילות
הבלתי־פוסקות בים ובבריכה. חוץ מהים והבריכה׳
שבהם מרבה מימי לשהות, לומדת מימי נהיגה וטנים.
* נ ״ן .׳ ן ..ן מי שהמציא את הביקיני, חשב על
1 11 מימי. כי היא נראית בבגד־הים

הזעיר כאילו. יצקו אותה לתוכו.

בתמונה, מימי בביקיני מתוצרת
חברת גוטקס, הידועה כיוס כנו־תנת
הטון באופנת ביגדי הים והחוף
בארץ ובעולם. קל יותר למצוא את מימי לבושה
בגד־ים, כיוון שאת מרבית זמנה היא מבלה בים.

מועמדת השבוע לתחרות מלכת־המיס היא מימי חזן, המהווה
מזיגה בלתי־אפשרית כימעט בין פראות ועדינות, שיער בהיר
111י11 1\ 1 .
ועור שחום כליל, והשופעת תמימות וסכסיות גם־יחד, את תוויה האכזוטיים מדגישים
תכשירי־האיפור של חברת רבלון, שפרשה את חסותה על תחרות מלכת־המים השנה.

כאשר הוצגה, לפני כחודש (העולם הזה
)1972 המועמדת הראשונה בסידרה לתחרות
מלכת־המים ,1975 נאמר עליה, בין
השאר, שיש לה עוד חמש אחיות יפהפיות.
ובכן, מימי היא אחת מהן.
מימי חזן היא בת 19 ויפהפייה מוחצת.
אכזוטית, תמירה, בעלת גיזרה עוצרת-
נשימה בביקיני, ולה שיער רב־גוני שופע
ועיניים חומות-ירוקות ענקיות, עטורות
ריסים ארוכים.
מימי היא אחת מאלו שפשוט לא נותנים
להן לעבור ברחוב. ולה זה קשה עוד יותר,
מפני שהיא עובדת כמנהלת בוטיק ברחוב
דיזנגוף בתל־אביב, ומסתובבת בו הרבה
בתוקף עבודתה. אבל כל רגע פנוי מעבודה

היא מנצלת כדי לרדת לים ולד,ש ונזף,
וכיוון ששעות הפסקת־הצהריים לא מספיקות
לה לכך, היא מבלה גם את הערבים
בשחייה — בבריכת מלון פאן־אמריקן
בבת־ים.
קשה להבין איך, אבל היא מוצאת זמן
גם ללמוד אנגלית וצרפתית בערב, וחוץ
מזה גם טניס ונהיגה. וזה, אחרי שלמדה
שלוש שנים תיבנון־אופנה בבית פולה
ביפו, עיר־מגוריה.
ובכן, כל מי שחלם להגיע פעם אל איי
הים הדרומי ולזכות שם בזר־פרחים על
צווארו מידי מולאטית יפהפייה — יכול
להפסיק לחלום. כי מימי נראית בדיוק כמו
התגשמות חלומו — והיא נמצאת כאן.

בכל פעם שמתרחשת טרגדיה, מישהו
עוזב מישהי, או מישהי עוזבת מישהו, אני
לוקחת את העניין ללב בדיוק לחמש דקות.
כי דבר אחד ברור לי לחלוטין. הזמן
יעשה את שלו׳ הפצעים יעלו ארוכה והכל
יבוא על מקומו בשלום.
הוכחה חותכת לכך שאני יודעת על מה
אני מדברת, היא שחקנית תיאטרון הבימה
וסירטי החמינאדוס דליה פרידרנד.
כשהיא נעזבה על־ידי בעלה, מישה

מ תג ר שי ם

— 1111111 וווו 1111

—— יייו ווי

או לא?
רותי ירון נחשגת כאחת
היפות והוותיקות בארץ. היא
דות •שמסתובבות על המסלול
איך ללכת, איך לעמוד, ומה
עושות שם.
ובכלל, היא דוחה את מרבית ההצ עות
בענייני עבודה המוצעות לה, כי
היא טרודה בעניין בית וילדים. שכן
רותי נשואה לאיש־הצבא אורי ירון,
המשרת הרחק מתל־אביב ומגיע לביתו
בעיקר בסו׳פי״שבוע.
אלא שבזמן האחרון החל ענן כהה
מעיב על חייהם של בני הזוג ירון, שנראו
קודם מאושרים להפליא. השמועות
ידעו לספר כי חתול שחור עבר ביניהם,
וכי הם עומדים להתגרש.
כמובן מאליו גונבו השמועות, על־ידי
מי שגונבו, גם לאוזני אמתכם. אני לא
התעצלתי, החלטתי לטלפן אל הזוג ירון
ולשאול אותם מה בנוגע.
אז רותי, שענתה לטלפון, נשמעה נדהמת
לחלוטין. תם מתגרשים ן! מה פתאום
ז ! מי בכלל סיפר לי את השטות

אהבת
ה שחקנית
והבירסומנא׳
כי כוחה עדיין במותניה, החלה נראית
בחברתו של איש־צבא אנונימי וצעיר, ש אותו
הציגה בתור החבר שלה.
אך איש־הצבא נעלם מן האופק, ובמקומו
הופיע הפירסומאי חגי כר *כוככא, שהוא
חברה הצמוד־צמוד של דליה בחודשים
האחרונים.

הדוגמניות
לא מהילבלי
לדעת
הן בכלל

רותי ירון
עד שתתברר האמת
הזו ! וכשהיא קראה לאורי, וסיפרה
לו ששואלים אותה אם היא מתגרשת ממנו,
חשיב לה הוא, שגם אותו שאלו
אותה שאלה בדיוק.
לא, אין להם כל מושג מה מקור השמועות,
ולמי יש עניין להפיץ אותן.
הם לא מתגרשים, וזהו. אז בבקשה להפסיק
להפיץ.
מה יש, אסור כבר לשני אנשים גם
להיות נשואים וגם להיות מבסוטים
מזח?

דליה פדידדנד >עמ יוסי ורז׳נסקי)
עד הבעל הבא

עצוב ולא נעים׳ אבל זהו סממן אופייני
של המאודהעשרים. מה אפשר לעשות, הגירושין
הפכו לדבר מקובל מאד בעולמנו
המודרני, כימעט כמו הנישואין.
עוד זוג העומד להצטרף אל המיפלגד,
הגדלה והולכת של הגרושים והגרושות
בישראל, הם הדוגמנית איה וייס־אדלר
והמפיק סולו יודמן לאיה ולסולר, שהיו
נשואים חמש שנים, בת אחת בת ארבע
בשם אן, יפהפייה קטנה ההולכת במרץ
בדרכי אמה.
כשהם התחתנו, היתד, איה דוגמנית ידועה
למדי, שחזרה משהות בת שנתיים

דוד תמיר, את חברת אן־רון, על שם
אן, בתו הקטנה, ועל שם רץ, בנו של
תמיר. חברת. ארמן החלה עוסקת בהקלטת
שידורי־פירסומת לרדיו, וכיום היא נחשבת
כחברה הגדולה ביותר בארץ בשטח זה.
חוץ מזה, יתוש הבמה לא נטש את סולו
לחלוטין, והוא הפיק את ערב השירים
הגסים עומד לי על קצה הלשון של י ש ראל
גוריון, הצגת־יחיד של טוביה
צפיר ואת ״שחק אותה״ ,עם מני פאר,
בינתיים, עד שיינתן הגט הרישמי על-
ידי הרבנות, גרים איה וסולר ביחד, הם
נשארו, מה שנקרא ידידים טובים. מייד
לאחר קבלת הגט יעבור סולו לדירה
שכורה בשיכון בבלי, שהפך מרכז מגורי
אנשי עולם הבידור בארץ.
את הדירה הוא יחלוק עם המעבד אל
דד שרים, וכמו שאני מכירה את השניים
האלה, נכונו לנו ימים ולילות של
מסיבות וחגיגות עוד הקייץ הזה.

מנחם גפן ־

אשרוב, לטובתה של כילהה מס, קשה
היה שלא להיזכר בעובדה שבזמנו נעזבה
השחקנית אלישבע מיכאלי על־ידי
אותו אשרוב עצמו, לטובתה של דליה.
ובכן, כשהיא נעזבה על-ידי אשרוב,
ונותרה שבורודלב וכואבת׳ עם ילדתה
הקטנה איילה, היו כאלה שחשבו שדליה
תסבול מהגירושין האלה זמן רב. שכן
דליה היתד, ידועה בתור אשה של איש
אחד, וחוץ מאשר על מישה לא יכול היה
איש להצביע על איזה גבר אחר בחייה.
והנד״ הגברת, אחרי שחזרה ממסעד,רצאות
בארצות־הברית, הוכיחה לכולם

בר־כוכבא עצמו איננו ילד, והיה כבר
נשוי מיספר פעמים בעבר. הוא מתגורר
בווילה באפקה, ואם תחפשו את דליה בשבתות
ובחגים בביתה שברחוב פרוג
בתל־אביב, תחפשו לשווא, כי דליה מבלה
את סופי־השבוע בחברתו של חגי שלה
באפקה, בזמן שבתה, איילה, מבלה אצל
אביה מישר, אשרוב וחברתו בילתה מס,
לא הרחק משם, ברמת־אביב.
וזה עוד לא הכל. מקורביה של דליה
יודעים לספר כי הרומן בינה לבין בר־כוכבא
איננו סתם רומן׳ כי-אם סיפור
רציני שעשוי בהחלט להביא לידי חופה
וקידושין, אמן כן יהי רצון.

בכל פעם שעיתונאי ראיין אותו בעניין
דייאנה, אמר שהוא שומר על אתיקה ולא
מוכן לדבר. אבל מה שלא אמר — עשה.
עובדה, בימים אלה מלאים עיתוני בריטניה
בסיפורים על הסנסציה החדשה בחייו של
גפן הנ״ל.
כי בהסתמכו על חוק בריטי, הקובע שאם
האשה משתכרת כסף ר 8יותר מבעלה,
עליה לפרנס אותו. ואם הם נחשבים כזוג
העומד להתגרש והחי בנפרד, כמו הזוג
ריג־גפן (שכן בבריטניה לוקח שנתיים עד

שניתן גט־פיטורין) ,אז על האשד, לשלם
לאדון דמי-מזונות. ככה זה אצלם.
ובכן גבירותי ורבותי, ציירנו גפן, ש מחיר
תמונתו ״הכלה היהודיה״ הוא כ־
40,000 לירות הגיש, לדבריהם של אותם
עיתונים בריטיים, בקשה לדמי-מזונות כנגד
הגברת דייאנה ריג, הנחשבת כידוע
כשחקנית ידועה ועשירה.
ואני מוכנה להתערב שהוא גס יקבל
אותם. שיהיה לו ממה לחיות.
ימוום מהמינימום
אייה וסולו יודטן בחתונתם
עד הגט הרישמי
בלונדון, ואילו סולו היה צעיר שניסה
את כוחו כזמר. אלא שעם ראש כמו שלו,
הוא תפס מייד את הפרינציפ והבין, שאת
הכסף האמיתי עושים מאחרי הקלעים,
לאדדווקא על הבמה.
וכך החל מפיקנו המתחיל להתעסק בהפקות
קטנות וחסרות-חשיבות, כשותף.
מאוחר יותר הקים, ביחד עם הפירסומאי

תגידו מה שתגידו על הצייר מנחם
גפן, יש לו כישרון, אין לו כישרון, הוא
חתיך, הוא לא חתיך, תגידו מה שתרצו.
אבל דבר אחד אתם לא יכולים להכחיש :
הבחור יש לו חוש־הומוד לא־נורמלי׳ ו־כישרון
מייוחד ליחסי־ציבור.
הלך הבן־אדם והתחתן עם שחקנית קול נוע
ותיאטרון אנגליה מפורסמת בשם דיי
אנה דיג, ואחרי שהפיק את מכסימום
.הפירסומת מהרומן שלו איתה, ומהנישו-
אין, התחיל להפיק את מכסימום הפירסומת
גם מהגירושין.

מנחם גפן
עד המזונות

חולצת אגפא,צעירה,צבעונית,עליזה־שי
מיוחד עם רכישת״אגפא אוטוסטאר
מצלמה צעירה,צבעונית עליזה.
ן ״ יי
מחיר ק״צי מיוחד,כולל סרט
צבעוני £6^ 00108ר ק 0 0 2 9ף 0
בחודש יולי בלבד
(כל עוד לא יאזל המלאי)
בכל חנויות הצילום בארץ.

מבצע קיץ
מיוחד לעידוד
הצילום הצבעוני בשיתוף ענף הצילום בהתאחדות הסוחרים
הכללית

פרסום:

כלמה
שכדאי לך
לדעת
על הגרלת
הלוטו

מדינת ישראל
משרד החקלאות

להלן לוח המחיר
ה מוסכם
ל־ 18.7.75 - <3.7.75
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
ירקות עגבניות מעולות גזר חצילים
פלפל מזן קליפורניה
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש
בצל ארוז (ירושלים)

1.30
1.85
1.70
2.35
1.95
2.20
0.85
1.00

פירוח

תוכל לקרוא
בחוברת החדשה
של הלוטו הנמצאת בכל דוכני
מפעל הפיס

אשכוליות — סוג יצוא
תפוחים — גרנד אלכסנדר גודל *6
אגסים — קוסציה, ספדונה, גודל 5

ענבים -מלכת הכרמים, דבוקי,
קרדינל ואלפונם

2.30
2.35
2.75
3.50
עופות פטם צעיר קפוא מוכן לבישול גודל 2
שקית שקופה והחתימה כתומה

תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה

9.00
10.50
דגים בקלה — פרום עשוי מדגים שמשקלם

לא פחות מ־ 250 גרם

10.00

הק״ג

>פות> ,פות
אם מישהו מנם ניסה למצוא, בשבוע ה
אחרון,
א ת דייל אל על עמי זיסמן־מור
ואת אשתו היפה פינצ׳י, דיילת אל על

אף היא, ולא הצליח, אל דאגה. השניים
לא הלכו לאיבוד, ולא עזבו את הארץ חם־
וחלילה. הם פשוט עבת סוף־סוף לדירה
משלהם בתוכנית למ״ד, אחרי שתקופה
ארוכה גרו בדירה שכורה בשיכון בבלי.
עמי ופינצ׳י, הידועים כמארחים מעולים,
והנוהגים לארח בביתם מדי־ערב מיספר

הולך דה דרותי נבון
באוקטובר בשנה שעברה היא הגיעה
לניו־יורק, זמרת ישראלית יפה ומצליחה,
אחת מבין רבים שהשתתפו בפסטיבל
החסידי. היא נבחרה לייצג את הפסטיבל
בראיונות רדיו וטלוויזיה, ואז כתבו עליה
עיתוני ארצות־הברית בפעם הראשונה.
כעת כותבים עליה בעיתוני ארצוח־ה־ברית
שנית. אלא שבפעם זו לא מדברים
על רדתי נכון כעל זמרת ישראלית המש־תתפת
בתוכנית חסידית, כי אם כעל הזמרת
הזרה המתחילה הטובה ביותר של השנה.
בתואר זה, לפחות, זיכתה אותה
אגודת הדיסק־ג׳וקים (עורכי תוכניות התקליטים)
של תחנות־השידור בניו־יורק,
המעניקה מדי־שנה תארים לזמרים.
מאז אוקטובר הספיקה רותי לעבוד

כיברת־דרן־ ארוכה. קודם־כל חלו אי־אלה
שינויים בחייה המישפחתיים. נישואיה לזמר
והסטודנט־למלונאות יוני נמרי עלו
על שירטון, ומכיוון שהיא הי תה, ועדיין
נמצאת, בקישרי־עבודה אמיצים עם המלחין
היושב באמריקה, דויד קריכו*
שיי; ידעו ידידיה הטובים ביותר לספר,
כי היחסים עם קריבושיי הם כבר מעל
ומעבר ליחסי־עבודה.
רותי, שקפצה ארצה בשבוע שעבד לביקור
של כמה ימים, בו חתמה על הסכם־

גירושין עם יוני, מכחישה מכל־וכל את
הרכילות כאילו היא החברה הצמודה של
קריבושיי .״הוא רק המדריך המוסיקלי
שלי,״ היא טוענת בלהט.
מכל מקום, במיקרה של רותי, לפחות,
האגדה המפורסמת שצרות באות בצרורות,
לא הוכיחה את עצמה. עובדה, רותי לא רק
נבחרה כזמרת הזרה הטובה ביותר של
השנה על ידי העורכים, אלא היא זכתה גם
בכתבות בעיתונים מיקצועיים, שבהם הוש וותה
לזמרות מסוגן של לייזה מינלי

וברכרה סטרייסנד.

אז כדי להצדיק את הכינויים האלה, החליטה
רותי לקחת את עצמה בידיים. היא
לומדת פיתוח־קול, תנועה ומישחק, ונותנת
שתי הופעות בערב, המורכבות מקיטעי
מישחק ושירה. תוך כדי הופעה היא מחליפה
כמה פעמים את בגדיה, משוחחת עם
הקהל ואפילו מצחיקה אותו.
לא, היא לא רואה לנגד עיניה את דיאנה
דוס. כשהיא חושבת על הצלחה, היא רואה
את רותי נבון, ומאמינה בלב שלם כי יש
לה מה להציע. היא מאמינה בכל מאת דד
אחוזים בכישרון שלה. מה שחסר לה,
כך היא אומרת, זה טיפ־טיפת מזל.
ובכן, בשבוע הבא נוסע לניו־יורק האמרגן
שלה איתן גפני. הוא עומד להיפגש
עם סטיב קופד מחברת סי־אס־אי, הנחשבת
כחברת־האמרגנות השנייה בגודלה בעולם,
ואם הכל יעבוד בסדר, תעבור ת תי
לחסותם של האמרגנים האמריקאיים, שגילו
בה עניין.
שעות אחדות לפני שטסה לניו־יורק אמרה
לי רותי שהיא עדיין לא מתרגשת
מההצלחה, שאולי מצפה לה כבר מעבר
לפינה. היא גם לא מתרגשת מהשינויים
שחלו בחייה הפרטיים .״לא צריך לעשות
מזה עניין. אלפי זוגות נפרדים בעולם,״
אמרה, וטסה לה אל העתיד.

נירה היפה
אחת הולכת —

רותי נכון
וגם טיפיטיפה מזל

ד לי ההחסת רכ ב ת
עדנה שביט
וגס תינוק בדרך

פינצי היפה
— אחת באה
רב של חברים, עזבו את דירתם הקודמת
לפני שבוע, והם עדיין די מבולבלים מדד
באלאגאן. אני־עצמי מכירה כמה אנשים
שטילפנו אליהם, או באו לדירתם הקודמת,
וממש דאגו כשלא מצא את הזוג, שביתו
פתוח תמיד בפני חברים בכל שעה שהיא.
השניים, שהם הורים לתינוק בשם דן,
קנו את דירתה של נירה ירץ. נכון, זו
נירה שנחשבה בשעתו כבחורה היפה ביותר
בתל־אביב, ויש על זה דוקומנטים.
אז ״נירה היפה״ ,כפי שקראו לה הכל,
התחתנה כבר מזמן עם הרופא דוקטור עתי
ויינכרג, ולפני כחמש שנים נסעו השניים
לניו־יורק ומאז הם חיים וקיימים בכרך
האמריקאי האדיר, וכנראה אינם מתכוונים
לחזור ארצה בקרוב. לכן הם מכרו את
הדירה לזוג זיסמן־מור.
איך שלא יהיה, מה שחשוב הוא שבעלת־הבית
של אותה דירה נשארת על תקן של
״יפה׳ /במקם נירה יפה, תנהל את הדירה
פינצ׳י היפה, וגם על זה יש דוקומנטים.
לקראת אימהות
קצת קשה להעניק תארים לעדנה
שביט. כי האשה הרבגונית הזאת עוסקת
בכמה־וכמה מלאכות בעת ובעונה אחת,

ובכל אחת מן המלאכות הללו היא בראש
הרשימה. אז קודם־כל היא במאית־תיאט־רון
מצליחה, העושה עבודה ויפה זוכה ל שבחים.
אחר־כך, היא מרצה לתיאטרון
בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב.
וכשהוא לא מרצה, היא מגישה תוכניות ב־גלי־צה״ל
וגם עורכת אותן. אז תגידו לי
אתם, איך אתם רוצים שאני אכנה אותה.
הבעייה אולי תיפתר בקרוב, כשאשת־הקריירה
הזאת תהפוך פשוט לאמא עדנה
שביט. שכן עמה, שעוד זוכרת טוב־טוב
את קום המדינה, הלכה אחרי רבות וטובות
לפניה, והחליטה שאף־על־פי־כן ולמרות הכל
היא לא תאחר את הרכבת, ותהיה אם
בישראל — מינהג הנעשה נפוץ ומקובל
מאד בארץ לאחרונה, בייחוד בקרב בנות
הקיבוצים.
עדנה, העובדת בקביעות עם תיאטרון
בימת באר־שבע פגשה שם בשחקן רפי
תגור, הצעיר ממנה בשנים, הרתה לו
וכעת היא עומדת להיות אם לילדו.
בתחילה היו לעדנה קשיי־הריון, והיא
רותקה למיטתה, וביקשה לשמור את עניין
ההריון בסוד. לא מטעמי רכילות, כמו מ טעמי
עין־הדע וגו׳ .אך כעת, ככל שמתקרב
יום הלידה, נראית עדנה יותר ויותר
בחברתו של רפי, והיא קורנת ומאושרת
להפליא. עדנה היתד. נשואה פעם אחת
בעבר, וניהלה יחסים ממושכים מאד עם
השחקן ואיש־הרדיו אלכם אנסקי. יחסיהם
היו, למעשה, כל־כך קרובים עד כי
רבים טעו וחשבו כי השניים נשואים, דבר
שהוכחש על־ידי עדנה, למרות שהם גרויחד.
כעת אלכם חי במחיצת עורכת־התוכנית
בגלי־צה״ל, גדיה כר, ועדנה עם רפי
שלה בבאר־שבע, ובסך־הכל כולם הסתדרו
יופי — גם בתחנת־הרדיו הצבאית וגם
בתיאטרון בבאר־שבע•

מה שלא עשיתי, ואיפה שלא שאלתי
וכמה שחיפשתי, לא הצלחתי להוציא יותר
פרטים על אהבתו הישראלית של הזמר
טים האדדין. כל מה שהצלחתי לגלות
על הנערה שבילתה שלושה ימים ולילות
במחיצתו של הזמר־מלחין האמריקאי, בעת
שהותו של זה האחרץ בישראל, הוא כי
שמה דליה, והיא מסתובבת. מניין באה,
לאן היא הולכת ומה היא עושה — אין
איש יודע.
מה שכן ידוע הוא שטים הארדין, שהתגורר
במלון גראנד ביץ׳ בתל־אביב, נהג
ללכת מדי־ערב לחוף שרתון הסמוך ושם,
באחד משיטוטיו, פגש הזאב הבודד את
דליה, שגם היא, כמוהו, מבלה בשיטוטים.
השניים נפגשו ומי שראה אותם בהו
פעתו
של טים בצוותא בתל־אביב, יודע
לספר שהוא לא הפסיק לדאוג לה, לאחוז
בידה ולהביט לד. בעיניים במבט אוהב.
מאז שנסע טים, החלד. דליה להיראות
יותר בין החבר׳ה, וכך אפשר לראות אותה
מסתובבת בלילות ובימים בים, או בסבי בות
רחוב יורדי־הסירה בתל-אביב, באיזור
המכונה ״הרובע,״ שהוא מקום ריכוזם של
מקומות־הבילוי האהובים על הבוהימה בלילה.
אפשר היה לראות אותה גם בעת
פתיחת ביתן־האמנים החדש, שפתח צעיר
צרפתי בשם ז׳אך־פייר.
בפתיחה זו נכחו גם כל המי־ומי של
הבוהימה התל־אביבית, בהם שמוליד
ק ר או םוט לי ה ש פי ר א (איתם בתמונה),
שהכירו אותה כשהיא בילתה עם טים.

דליה (עומדת, ליד טליה שפירא ושמוליק קראום)
וגם מבט אוהב

איר ופנס מנו
פוער ומל

א שדוד
ל תו ך
המלכודת

שהוטמנה