גליון 1977 מתאריך 23 ביולי 1975

העורך והמייסד חרא שון:
ד״ר מלכיאל זוארץ ז׳׳ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

מיוחד ד 100 האוץ: ,
מאת כתבנו לשינאה לאומית

איד• אמין אידיוטי
קדאפי דגנראם • פרץ חמוס־מוח ופרימיטיבי

כידיעה שלא תיאמן נמסר מבירת אוגנדה, כי
אידי אמין הוא אידיוט.
הדבר עורר גלי צחוק עזים ברחבי העולם וגם בישראל.
כל הפרשנים ובעלי־ד,טורים הגיבו על הידיעה בגיחוך
מהול בבוז וקבעו, כי אידי אמין הוא קוף, מטומטם, שוטה
ורודן־כפרי.
היו שטענו, כי קדאפי טמבל, ומגוחך לא פחות.
יהושע פרץ, חמום־המוח הפרימיטיבי מנמל אשדוד,
גרוע כשני הראשונים, אם כי איננו מצחיק בעמיתיו, כי
הוא גורם נזקים ישירים למדינת ישראל.
יהושע פרץ הוא סחטן־קטן המעיז להשתמש בכוחו כדי
לחקות סחטנים גדולים ומוכשרים ותרבותיים ממנו — ויש
לשנוא אותו לא פחות מאשר את שני האחרים.
בחגיגות יום השינאה שנערכו השבוע, זרקו אמצעי
התיקשורת להמונים בובות־נייר בדמותם של קדאפי, אמין
ופרץ והעם החוגג העלה אותם על המוקד, רקד סביבם
וצלה קארטושקעס.
לעיתונאים ולמנכ״לים, למנהיגים ולמזכ״לים — שלום.
בתמונה משמאל :
בובת־פרץ עשוייה סמרטוטים ונייו״ עיתון, מולה על המוקד בטקס
חגיגי במרכז חגיגות יום השינאה.

מ 1רשה

יוסי הוא ספורטאי. הוא קם כל בוקר ומתחיל לרוץ גדרכים ובשביליס פש־הכיפה
הסרוגה שעל ראשו מתנופפת בסלואו־מואושן. ליוסי יש שני ילדים ואישה.
הוא אוהב סלט ירקות.
— ״יוסי, איך הגעת אל האלוקים ז״
— ״טוב אז ככה ...האמת היא שאני נמשכתי אל הספורט מתוך הדת. הבנתי
פתאום את החשיבות שביצירת הקשר בין השרירים, הטבע והרוח. כשאני רץ,
הבדידות גורמת לי להתרכז ולהבין. ואז אני מגיע אל אלוקים. אני גם מקיים את
כל המצוות.
דבורה היא גננת. היא קמה כל בוקר ומחנכת פעוטים. יש לה גן נחמד ומוצל
והיא שרה עם הילדים ומשחקת עימם. הילדים אוהבים אותה והיא אותם.
— ״דבורה, האם זה שאת דתיה, זה עוזר לך בחינוך ! ״
— ״כן. בהחלט. אני משוחחת עם הילדים. אני מסבירה להם את גודלו של
השם. זה עוזר להם להבין דברים. הם יודעים, שלא יוכלו לקבל תשובה על כל
שאלה. הם מבינים שהכל הוא מעשי ידי השם ומתחילים לאהוב את השם. אני
גם מקיימת את כל המצוות״.
מרדכי הוא שמן. הוא קם כל בוקר ורואה שהוא שמן. למרדכי השומן לא
מפריע להיות דתי. לפעמים נדמה שזה אפילו עוזר לו.
— מרדכי, האם יש קשר בין שומן ואלוקים ז
— יש ויש. נדמה לי לפעמים, שלנו השמנים, קל יותר לקלוט ולנסות ליצור
קשר שבין אדם למקום. אני גאה בכך שאני שמן ואני גם גאה בזה שאני דתי.
מה יש, צריך להתבייש ז רק כשהתחלתי להשמין, הבנתי את המשמעות של כל
מה שמתרחש סביבי ואת ההרמוניה בין האדם לבוראו. אגב, אני גם מקיים את

מאז קום המדינה ועד היום הצ ליח
חיל־האוויר להפיל 1164 מטו-
סי־אוייב. כך אמר שר הבטחון
ביום חיל האוויר.
שר הבטחון גם סיפר כמה מטו סים
בדיוק הפיל חיל האוויר בכל
מלחמה וכמה מטוסים הפיל בין
מלחמה למלחמה.
שר הבטחון גם קשר את מספר
מטוסי האוייב ביכולתו הרוחנית
והאיכותית של העם היהודי —
מה שהביא אותנו למחשבה שפס גת
יצירתו ההיסטורית של העם
היהודי היא הפלת 1164 מטוסי
אוייב ב־ 27 שנים קצרות.

כל המצוות.

ואתה, קורא יקר ז
האם כבר קיימת את כל המצוות ז

ופסגת יצירתן של 27 השנים
הללו היא ללא ספק — שר הבט־חון,
מר פרם.

ממישנתו של מיי סדו —צ׳ — ורע לו
ק׳ — וטוב לו
ד׳׳ר זוארץ
(בספרו ״אין צ׳ בסדום״)

קח כותרת:

(שיעורים מלאכותיים

-המשד)

גלה מבצע־שיעורים רחום וחנון שמוכן
לקבל צ׳קים עצמיים.
!11111

״ 1וזכרים פעילים גוככים טל1שערב לונדון• הפקוטלנד[שעות כיבשה.

ביצוע העיסקה:

ג׳מפ ושערו י*וץ. ד;א6( 1וף נעע׳ !1

רבין בשובו: הסיכויים להסדר טובים יותר
אך לא תוך יומיים, חודשיים או חצי שנה

השיעורים המלאכותיים נערפים בדיד
כלל בשש בבוקר או בחצות הלילה, כי
יש פרוספריטי. כל שיעור 50 דקות. מגי״
ניקולוג לאנגלית לוקח ארבעים לשיעור.
זה של החשבון — חמישים.

>ך ח_ד.דריזיי 3לחידח ף ה
יי י^ייייי• ייויץ ייד^ לין י ^ ד תו^1ת הך;ןךן , ,זדן ך ך,

״מעריב״ ,ידיעה ראשית 13.7.75 ,

עכשיו אנחנו יודעים הבל בדיוק. מה יקרה, מתי ובאיזו דרך. אנחנו אופטימיים יותר מצד אחד, אבל
פסימיים יותר מאידך. עם סיכויים להסדר אפשר לחיות לא רע, גם אם ״אין מועדים קריטיים לסיום ה
מו״מ״ .העיקר שי ש סיכויים.
אז אנחנו, כאזרחי מדינה־כמצב־לוחמה־עם־ם יכויים־להסדר, אם כי לא בתוך יומיים או חודשיים או
חצי שנה, מודים לנואם ולמנסח הכותרת הראשית, כשמנו וכשם כל עם ישראל והעולם הנאור. תודה.

אלה היהלומים החסרים
רצח כאם לא תבטל את תלונתה.
קצינים כבירים במשטרה מסרו,
כי אילו היו בידה היהלומים הללו
היתה זוכה כשמירה משטרתית
מלאה, היתה יבולה להעסיק חוק רים
משלה ואף להבריז על פרס
בפך 3מיליון ל״י לבל מי שימסור
מידע על מבצעי ההצתה.

התשלומים:
במזומן לפני הטיפול.

הבעייה :
כדי לבצע לימודים מלאכותיים בשני
ילדים בריאים בגופם וברוחם, משלמים
ההורים בשנה בין 3000ל־ 5000 לירות
בממוצע — משכורת של חודש עד שלו שה.
הלימודים נערכים בדרך כלל ללא
פיקוח רפואי וחינוכי, בתנאים היגייניים
בלתי הולמים ולעתים קרובות מתפתחים
סיבוכים והתלמיד המטופל לא משתחרר
מן הבעייה אלא מתמכר לה.

הצעה :
יש לחוקק, במקביל לחוקים נגד הפ לות
שחורות, גם חוקים כנגד לימודים
שחורים. צריך להכניס את לימודי-תעזר
למסגרת חינוכית ממלכתית — חינם לכל
נצרך( .ולמורים — ישלמו שעות נוספות).
הצטרפו לתנועה לשחרור הילד !

בארץ רי ח״
״י הודי! ,בל הקבור בארץ ישראל — באילו קבור תחת
המזכה׳ ,אמרו חז״ל. בוא להיקבר כ,ארץ החיים׳ — בית הקב רות
החדיש והמודרני כיותר כישראל. אנו נדאג לבל הסידורים
עבור ארונך, מרגע נחיתתו כשדה־התעופה, בודל מניין והו בלה.
אצלנו תקבל גם יי עוץ בעיצוב המצבה שלך ושל אשתך.
בוא להיקבר בירושלים 12 ,ק״מ ממרכז העיר, באווירה היסטו רית
ותנ״בית, כסביבה בה חי ופעל שמשון הגיבור״.

! £ 8 £ 7 2 1) 4011 4 1 1 1
אלה הם היהלומים החסרים
לגב׳ ליליאן לבן, שנאנסה בידי
אנשי העולם התחתון ו מבץ העי סוי
שרה נשרך משהתלוננה נגדם.

היהלומים האלה (משובצים בתכשיטי
זהב ואכני־חן) חסרו לגב׳
לבן כדי לקבל הגנה על חייה, לא חר
שהאנסים איימו עליה שתי־

זה לא הנגר שלו!
פרץ סוגר את הנמל שלי.
מה הוא חושב לעצמו, הרודן הקטן, שהוא יבוא ויסגור את
הנמל שלי מתי שיתחשק ל וז
אני לא יכול לקבל פרודוקטים חיוניים, כשפרץ מחזיק את
הנמל שלי סגור.
אני גם לא יכול לייצא כשהנמל שלי סגור.
הקשר שלי עם העולם מנותק כשפרץ סוגר לי את הנמל.
1שפרץ יבוא תיכף ומייד לנמל שלי ויפתח לי אותו !
תודה, פרץ.
עכשיו לך ועבוד בשבילי בנמל שלי.

זהו תקציר מתוך פרוספקט צבעוני שיצא לאחרונה (באנגלית וב יידיש)
אל רחבי העולם היהודי.
תגידו שאנחנו לא ארץ מתקדמת?
גם יצואנים מוסמכים (מקבלים מטבע זר) וגם יבואנים מאושרים
(של גוויות) .מודרניים כמו באמריקה, עם חוצפה פיננסית ישראלית
ונשמד,־טובה יהודית — אנחנו מוכרים את העולם הבא.
כמה טוב לך, קורא יקר, שאתה גר בארץ החיים, ואתה יכול להיקבר
בה מתי שמתחשק לך בלי להזמין מקום מראש — כמו שנאלצים לעשות
אחינו בגולה.

ריאזרגניווניה

בעדים חדשים

במשרד הדתות

ל״דורו אד״

שר־הדתות, ד״ר יצחק רפאל, החריט
לבצע ריאורגניזציה במישרדו.
הכוונה היא להחליף את הפקידים
הוותיקים, היושבים בעמדות־מפתח
במישרד הדתות זה שנים רכות, כאנשים
יותר צעירים, המקורבים לשר.

תוכנית שבו טל ה
דאת איוטדקטואדים
שראל״ם
פפקור פוספך :

אירגץ פתח תיבנן מיכצע בינלאומי של
רצח אינטלקטואלים ישראליים כחו״ל,
כתגמול על רצח אינטלקטואלים של אש״ף
וכנפאני, זועייתר ואחרים) על־ידי
מוסדות ישראליים.
התוכנית בוטלה בהשפעת אישים פלסטיניים,
ששיכנעו את יאסר עראפאת שהתוצאה
תהיה הפוכה: יצירת דפויו ת קדושים, והגברת
הגל הלאופני בישראל.

סימרו ש ל גולן:
ב לי שינויים
סיפרו של מתי גולן, שנאסר על־פי פקודת
יצחק רכין על־ידי הצנזורה, מפני
שהכיל תעתיקים של שיחות סודיות של
הנרי קיסינג׳ר כארץ, יופיע כקרוב
בחו״ל וכארץ.
בעיקבות הסערה הציבורית, חזרה בה הפפשלה.
הצנזורה התירה את הספר לפירסום, לפעשה
ללא שינויים. ההבדל הי חידי: החופר נוסח בצורה
אחרת, כך שלא ייאסר בפירוש שאלה הם
תעתיקים של שיחות סודיות.

ת חג ת־גבול
בקו הירו?
תמרורי־גכול סימליים, שילטי־גכול ושער
חגיגי יוצבו כקו הירוק, כין מגידו וג׳נין,
כמעמד סימלי שיתקיים כעוד שבוע וחצי,
ושנועד להמחיש את ר עיץ ״גבול
השלום״ כין מדינת־ישראל
ומדינה פלסטינית.
על הקריאה לפעולת־ם חווח זו חתפו כ־ 70 אנשי־רוח,
סופרים ואפנים, יהודים וערבים, פן
החוגים השונים של פחנה־השלום. זוהי הפעולה
הסשותפת הגדולה הראשונה פזה ז פן רב
של הפלגים השונים בפחנה זה.

רבינוביץ מב ק ש
להצניע המילחמה
בחדם
שר־האוצר יהושע רכינוכיץ, נזף כמנהלי
המילחמה בחרם הערבי, אברהם אגמון
ודני הלפרין, על הפירסומת הרבה
שהם יוצרים סביב מאבקם בחרם.
השר סבור, כי את הפילחפה בחרם יש לנהל בשקט,
ובלחצים דיסקרטיים, ולא בפסעי-תעם ולה
בומבסטיים, הפכריחים את הפותקפים להכריז על
הזדהות עם הערבים.

במיסגרת הריאורגניזציה ייכנסו לתפקידיהם
סגן־אלוף פיכאל בר־און, פי שהיה ראש ענף
אישות וקבורה ברבנות הצבאית, וסגן־אלוף זאב
דפני, פי שהיה ראש ענף אירגון ופפקד בסיס
הרבנות הצבאית מצה״ל. סגן־אלוף דפני יכהן
כפנהל איזור הפרכז בפי שרד הדתות. שני הקצינים
פשתחררים פצה״ל ביפים הקרובים.

די מר -סגן ב בי ר

השבועון הצרפתי היוצא לאור בישראל, דורנ אל
ד׳ישראד, הוחכר על־ידי בעליו, יעקב רבין,
לדניאל אפריליו, בעל היופון בשפה הבולגרית.
ר בין היה פבעליו של היופון בשפה הצרפתית
שנסגר, ל׳אינפורמסיון, ואחר־כך החל פוציא את
השבועון בצרפתית. אפריליו הוציא בעבר יומון
בשפה הרוסית, שנסגר.

..אד־על״ מם מה

מסוף בן 25 קומות
חברת אל־על הגיעה להסכם עם חנניה גיבשטיין,
ראש עיריית ראשון־לציון, כי יוקם פסוף־

ל פר ק לי ט המדינה

מיליון לירו ת

פישרד־הפישפטים החליט לתת גיבוי פלא לעורך־
הדין ד״ר שפואל ריפר, סגן בכיר לפרקליט
פחה תל־אביב, אשר קיבל את הפשיפה
להכין את כתבי־אישום נגד הפעורבים בפרשות
השוחד שהיו בפישרד־הביטחון.

הוחלט להעניק מייד לד״ר דימר, אחד
מוותיקי המישפטנים של ישראל, את
התואר סגן ככיר לפרקליט המדינה.

הפאב ״ 3תח מ חד ש
הפאב של פרדריקה ייפתח מחדש תור
חודש, כמקום חדש — ככיכר מלכי
ישראל כתל־אביב.
פרדריקה הגיעה להסכם עם אלי רונן, בעל
סטיקיית רונן ופיסעדת־דגים ספוכה לסטייקיה,
הפצרות שתיהן בכיכר פלכי־ישראל. לפי
ההסכם, יהיו רונן ופרדריקה בעלי הפאב בחלקים
שווים. עתה עוסקים בהכשרת הפקום
לתפקידו החדש.
ישראל ביק ש דהמסיק
את המישפט נגדו
עורך־הדין דויד ישראלי פנה אל היועץ־
המישפטי־לממשלה כבקשה להמליץ
על הפסקת ההליכים המישפטיים
המתנהלים נגדו.
ישראלי הואשם בכך שחיבל בפכוניתו שיל עורך־
הדין צבי לידסקי, אחרי שנתפס על־ידי אנשי
הפישטרה בשעה שעפר לחתוך את צפיגי הסנונית,
לבקשתו ליו עץ הפישפטי לספשלה צירף ישראלי
סיספכים על פצבו האישי.

מחנה״ח 1111 0
מיליז*ר ׳ יעהא^י^ר, גאייומח,,
לראשי העזרים
* עומד:
שד מהנזדו!שלומ ::הישראלי•

מייוהזית^נח;:*:
ולהתריס ספדה שד מיליון לידות ל״
טיפלנת״שלוט מאוחדת, שתפדיל את
כל הפלגים, כתנאי שתקום בזו.
המיליונר, המקווה להמריץ מורה
זו את תהליך האיחוד, יטגה פדן הר
;? שאר לראשי קפוצות שינוי::,יער, מדי,
| מוקה, וישן דח י צ.

תעופה על
בתל־אביב.

אדסותיו,

ליד

תחנת

חרכבת
נ צפון

המסוף יהיה כגוכה של 25 קומות
ויכלול כתובו את כל שירו תי הנוסעים,
כולל מלון ומיסעדות. הקרקעות של
גיב שטיין מיועדות כיום לחקלאות,
ו״אל־על״ תצטרך לשנות את ייעודן.

..וניס,׳ ש ו כד ת את
הקהם רוס
ב מיזר ח הרחוק
חברת צי״ם, הידועה בהגנתה הנלהבת על הקונפרנס
להובלה לישראל, פוזכרת ביפים אלה כשוברת
הקונפרנס להובלה בפיזרח הרחוק, הידוע
בשם ״הקונפרנס של הונג־קונג ו טייוו א ך. צי׳־ם
סואשפת על־ידי עיתונות ביבלאוסית, יחד עם
החברה הסובייטית לפיסחר עם הפיזרח הרהוק ועם
אוריינט אוברסיז קונטיינר ליין, בפיצוץ
הקונפרנס, שאיגד 18 חברות־תובלה והבטיח
פחירי פינפיום לכל.

15 חברות־הובלה כקונפרנם הודיעו על
פרישתן, ועל התחלת מילחמת־מחירים
פרועה. מאחר שמדובר כחברות־ענק,
עם רזרבות כספיות ענקיות, ספק אם
״צי״ם״ תוכל לעמוד כתחרות בזו.

אין קווה ר,,אחא״
עד כה טרם הוגשה כל הצעה רצינית לקניית
פיפעלי הטכסטיל אתא־לודזיוו, השייכים לבנק
הבינלאומי לאשראי של טיבור רוזנבוים.
בית־הפישפט בז׳נבה העפיד לפכירה את כל
ניכסי רוזנבוים, והניח כי יהיו קופצים רבים
על פיפעלי־הטכסטיל שלו.

מיפעלי ״אתא״ ידועים ברמתם הגבוהה
וריווחיותם, אך נראה פי המשבר העולמי
כטכסטיל מרתיע משקיעים מפני
כניסה לענף.

קפה קר, קפד, קפוא של עלית
בקיץ הרום של ישראל,
סירופ שוקולד
להכתיר את מלכת הגלידה.
ורולית של עלית
שהולכת עם זה וגם עם׳ זה
ועם עוד הרבה דברים.
וכך מעניקים לך משב רוח צונן לעבור את הקיץ

המואר,
— רק עושים עושה,

כשהלך לאיבוד בסימטה החשוכה
הרשל׳ה מאוסטרופולר ויצחק רבץ
זאת, כשההבדל הוא שמה שרבץ
אינו מצחיק כלל ועיקר.

גם ההיתממות של אלי תבור אינה
מצחיקה, כשהוא מבשר לנו כי ״משהו
מתחיל לזוז ולהזדעזע במיבנה הקפוא של
החיים הפוליטיים בישראל או מסקנתו
כי ״התהליך המסתמן באופק הוא חיובי
בעיקרו ...הוא מעיד בראש־וראשונה על
כך שאחרי שנה שבה היה יצחק רבץ
ראש-ממשלת־המשך, הוא מתחיל להיות
ראש־ממשלת־שינוי השינוי היחידי
הוא הפירוש החדש שנותנים רבץ ותבור
ל״המשך,״ שהוא אצלם בחזקת ״שינוי.״

מ /׳ וזא 7ז בי בז
החדש״ בט״מ, תל־אביב, רחוב כן־

״>ו 7ע<ערע
גלופות :״צינקוגרפיה כספי כן ן״מ .
אביגדור. הפצה :״גד״ בן ן״מ. לופות
המוציא ל או ר: העולם חזה בע״ט•
העורר הראשי: אורי אבנרי

מדור לה משמש לעיתים גם במה ל וויכוח
בין חברי המערכת עצמם.
כך הופיעו כאן, לפני חודש, ד ב ריו של
אלי תבור — הנמצא החודש בחד׳ל, שם
סיקר את פסטיבל-הסרטים בבר לין ״ —
שהיו תגובה על דברי ש לי בעניין מינוי
יועציו של יצחק רבץ (העולם הזה .)1973
יהיה זה אך הוגן להעמיד עתה את המקום
הזה לר שות קורא, המבקש להגיב על
ד ב ריו של אלי תבור עצמו.
האורח הוא אלכם מסים, מפיק־הסרטים
השוהה עתה בארצות־הברית, שם הוא
מייצג את האינטרסים של תעשיית־הקולנוע
הישראלית. לפני עשרים שנד. עבד מסים
עצמו בהעולם הזה, כחוקר של פרשות
כלכליות, ולאחר מכן נמנה עם מייסדי
תנועת העולם הזה — כוח חדש. נראה
בעליל כי ד ב ריו של תבור הסעירו אותו.

כותב מפיס :

יצחק רבץ מינה שני גנרלים כיועציו.
אלי תבור יצא בוויכוח גנראלי עם אורי
אבנרי. הקוראים היקרים של העולם הזה
יושבים בבתיהם וצופים בקולות ובאורות
והעורך־סתם
זזעורך־הראשי
שמשמיעים
של השבועון המסויים, ורבים מהם אינם
מאמינים בוודאי למראה עיניהם, כפי ש נתגלה
להם ב״קורא יקר״ שבחתימת אלי
תבור.
תבור סבור שזכותו של ר בין היא למנות
יועצים, כי הרי שי׳מעון פרם לא היה חייל,
ואריה שרון ורחבעם זאבי טובים מאהרון
אוזן ומשה קול.
אבנרי סבור ש שרון וזאבי היו אולי
יכולים להיות יועצים, או שרים לכל דבר,
אילו היו נבחרים לתפקידיהם בתהליך
דמוקראטי.
תבור עונה לאבנרי במטבע שהוא עצמו
טבע, ומצביע על תיאוריו של העורך ה ראשי
אודות הכנסת והממשלה השוקעות
בביצתן־שלהן. קול ואוזן הם דוגמות ה ביצה
של תבור ואילו שרון, זאבי ו עירן
(זה האחרון מובא למקום־מיבטחים כדי
לחזק את טיעוני־תבור) ,הם חלוצי ייבו ש
הביצה של הקרן־ד,קיימת לרבץ.
המסקנה מהוויכוח המישפחתי הזה, לד עת
תבור, היא שכל זמן שאין אפשרות
להחליף את אוזן וקול ב שרון וזאבי ב ממשלה
עצמה, או את גור ב שרון במטכ״ל,
או את זאבי במר איקס במוסד המרכזי
לביון או את יגאל אלון בעמוס עירן —
יהיו לרבץ יועצים, הממשלה תדון בקול
שלא יגיע לשום אוזן, הכנסת תהיה אוסף
של רובוטים והמשיח ( רבץ? ) יגיע לארץ
הקודש על חמור־יועץ.

כבר יקר) ,עוקב
אני (בקורא
מזה שנים אחדות אחר מסע התהילה, ה תשבחות,
ההערצה, ועתה — ההכתרה
של האלופים אריה שרון ורחבעם זאבי.
אין זו הפעם הראשונה שמישהו במערכת
העולם הזה יוצא למילחמה עבורם. עכשיו
•) שבו מילא תפקיד משלו, כמזזבר ה
תסריט של יהיה טוב סלמוניקו.

נודע לי שהמישהו הזה הוא אלי תבור
בכבודדובעצמו. באומץ לב, פלי מורא
ובלי משוא־פנים, הוא יוצא להגנתם של
״אנשים שאינם עסקני-מיפלגות, או מקור ביו
של אישיות זו או אחרת...״
אפשר היה להפסיק את כל הוויכוח ה משונה
והמרגיז הזה בנקודה ז ו: אריק
שרון, שעמד בראש רשימת הליכוד לכנסת,
אינו עסקן־מיפלגה? עמום עירן, שנסע
מעיר למושבה לקנות נפשות לרשימת
המערך לכנסת, אינו־עסקן מיפלגה? רחב־עם
זאבי אינו מקורבה של אישיות זו או
אחרת? !
אבל הוויכוח הוא חשוב מכדי להפסיקו
באחד מטיעוניו המופרכים ביותר של אלי
תבור. כי גם אורי אבנרי טועה בטיעו־ני
ד ש לו בגיליונות הקודמים, כאילו עיקר
הסכנה במינויים האלה הוא באופיים הלא-
דמוקראטי.
באחד מראיונותיו האחרונים למעריב
דיבר רבץ במשך כל הראיון על ״מימשל״,
ולא על ״ממשלה,״ ואבנרי סבור שזה מ שו נה,
ואולי מיקרי.
כאן קבור הכלב. אין זה מיקרה. רבץ
אינו ראש־ממשלה, משום שלא נבחר לתפ קיד
זה, והעם לא נתן לו מנדט כזה. העם
בחר בגולדה מאיר, שרבץ בא במקומה.
הוא יודע שאינו יכול להיות ראש־ממשלה.

אריק שרון וגאנדי אינם ראויים לכל עברו בצה״ל
תפקיד ציבורי. בהיותם
מאות פעמים, אם לא יותר, על פקודות-
וכללי־ההתנהגות
חוקי־המדינה
מטכ״ל,
של אנשי-ציבור, פקידי צי בור וחיילים
בצה״ל. אריק שרון ביצע עבירות חמורות,
וכמוהו גאנדי. הוויכוח על כשירותם לתפ קיד,
או על הדרך שבה החליט רבין לזעזע
את החיים הקפואים במדינת־ישראל —
יכול להסתיים גם כאן.
ראש־ממשלת־שינוי.
רבץ הוא באמת
יש לעיין היטב בסיפרי ההיסטוריה של
שנות השלושים, כדי להיווכח ששינויים
כאלה מביאים באמת לזעזוע ר ק שה זעזוע
שיבוא, אם המערך ומיפלגותיו לא
יעצרו את השתוללותו של ראש־הממשלה,
יהיה זעזוע שאני מניח שגם אלי תבור
יצטער עליו.
בסיכומו של דבר, הרי המיבחן האמיתי
לפרשת רבץ־ שרון-ג אנדי הוא בתשובה
שכל אחד מהמשתתפים בוויכוח משיב על
השאלות שלהלן: האם מתאימים שרון
וגאנדי לתפקידי היועץ לראש־הממשלהז
האם ראש־הממשלה זקוק ליועצים שכאלה,
כשהכוונה המוצהרת שלו היא להקבילם
לשרים המכהנים בתפקידים מקבילים או
לפקידים בכירים בממשלתו? האם דיעו־תיהם
הפוליטיות, השקפת־העולם שלהם,
ותוכניתם המדינית של היועצים החדשים
מסכנים את ביטחונה, שלומה ועתידה של
מדינת ישראל כמדינה יהודית עצמאית
במיזרח־ה תיכון? !

אלכם מסים

לכן הוא רוצה להיות ראש־מימשל, וכדי
להיות ראש־מימשל עליו להקים מימשל
במקום ממשלה.
אם ר בין רוצה באריק שרון כשר־הביט-
חון, בעמוס עירן כשר־החוץ וברחבעם
זאבי כשר־הפנים, עליו להתייצב לפני
מיפלגתו וועדת־המינויים שלה, ולבקש
הרכבת רשימה חדשה של מועמדים לבחי רות
הקרובות שיוכרזו מייד, או להקים
מיפלגה חדשה כשהוא יהיה הראשון ב־מועמדיה
יחד עם אריק שרון, גאנדי ועירן
מאחוריו. אם שר־הביטחון לא היה חייל,
והרמטכ״ל אינו מתאים לתפקידו — יש
להחליף את שר־הביטחון ולמנות רמטכ״ל
חדש. אין מחפשים את המטבע ברחוב

המדור מאבד את הברקסים
מזה זמן־מה אני עוקב אחר המדור זו
הארץ, וכיצד הוא מאבד את הברקסים
משבוע לשבוע. וזה חבל מאד.
המדור לפני שבועיים (העולם הזה ,) 1975
למשל, היה השיא. את הבעייה של חוב-
רות־החופש ודפי-העבודה כולנו מכירים,
ובאמת צריך לטפל בה. אבל לדעתי, אם
היו נותנים לילד בכיתה אל״ף את ההצ עות
של האדונים זוארץ, הוא לא היה מר גיש
בכלל בהבדל.
ובכן, נא להחליט: זה מדור של סאטירה,
או סתם ניסיונות בכיוון ההצחקה?
חגי זמיר, באר־ שבע

עגיין הגובל בשערורייה
בכתבה ״המפוטרים בע״מ״ (העולם הזה
,) 1975 שהאירה נקודה כאובה מאד בחיי
התיאטראות שלנו, ובהשלכה גם בתחומים
אחרים, הועלתה נקודה שאין כואבת ממנה.
היה זה בדבריו של השחקן הוותיק יצחק
ברקת :״השחקנים הזמניים לא מוגני ם!״
כך יכול כל מעסיק אצלנו לפטר, בשרי״
רות־לב, עובד בלתי־קבוע, שעובד אצלו
אפילו שנים רבו ת — ללא הודעה מוקדמת,
פשוט מפני שהכושי עשה את שלו.
אני חושבת שהעניין הזה של אנשים
שעובדים במקום אחד שנים רבות ואינם
מקבילים קביעות׳ וצפויים לפיטורים בכל-
עת, גובל בשערורייה ומוכרחים לעשות
משהו בקשר לזה, אחת־ולתמיד.
ריקי בנימיני, רסת־גן

מרקר מגבש את מרקר
בניגוד גמור למצויין בכתבה על תנועת
מוקד (העולם הזה ,) 1975 נאבקתי במשך
השנתיים האחרונות על איחוד תכלת-
אדום ומק״י במיסגרת תנועה אחת של
שמאל סוציאליסטי, והייתי בין יוזמי החוג
שרון השאלות:
התשובות לשלושת
וגאנדי אינם מתאימים לתפקידיהם. ראש־הממשלה
אינו זקוק ליועצים בתפקידים
המוצהרים, כי־אם לשרים המתאימים לתפ קידיהם,
ובעלי כישורים מתאימים, כי
הוא ראש־ממשלה ולא ראש־מימשל. היוע צים
החדשים מסוכנים למישטר הדמוקרטי
במדינה, ומסכנים בתפקידיהם החשובים
את עצם קיומה של המדינה.

אלי תבור טועה, ומאמרו לא היה
צ ריו להופיע מעל עמודי העולם הזה,
עיתון לוחם ל שינוי המישטר במדינת יש ראל,
עיתון שנטל על עצמו את התפקיד
להיות החלוץ המדריך במאבק המדיני וה דמוקרטי
לחברה ישראלית חדשה, למדי ניות
ישראלית ויהודית שתביא את מדינת
ישראל אל השלום, הרווחה הכלכלית, הצ דק
החברתי והדמוקרטיה.

כמו הרשל׳ה מאוסטרופולר

מכתבים

מדינת־ישראל כזו יכולה להבטיח את
קיומה, שלומה ועצמאותה רק בצידה של
מדינה פלסטינית, שתוקם מעבר לגבולות
1967 של מדינת-ישראל. שרון וגאנדי —
וראש־הממשלד, שמינה אותם לתפקידיהם
— הם אויביה של מדינת־ישראל כזו. הם
מסוכנים לשלומה׳ מסוכנים לעתידה. הם
רשאים לעמוד בראש כוחות מדיניים ש יילחמו,
באופן דמוקרטי, על דיעותיהם.
הם יהיו אז י רי ב מסוכן, אפל גלוי.
אורי אבנרי טעה כששם את הדגש על
אופן המינוי והליכיו, ולא על תוכנו. הוא
טעה, כשהניח לאלי תבור לפרסם את
מאמרו במדור ״קורא יקר.״

עד כאן ד ב ריו של מסים.
בהעולם הדה שורר, כמובן, חופש ח-
דיעה, ואין בו קולקטיביות רעיונית. הווי כוח
הוא פורה — והופעת דבריו של
אלכס מסים עצמו, במדור זה, מוכיחה.

גבריאל מוקד
למען שמאל עם נזק״י
ששם

למטרה

לגיבוש תנועת מוקד,
איחוד כזה.
נכון הוא שאני מצוי באגף השמאלי
של התנועה — אבל דווקא שמאליות זו
הניעה אותי לחתור לגיבו ש שמאל סוצ בישראל,
יאליסטי
אנטי־מימסדי מאוחד
שמאלה מהמערך הביורוקראטי, והשונה
מרק״ח וממצפן. הכוונה לשמאל אנטי-
מימסדי, אשר ייצג את העובדים השכירים
שהם, למעשה, נטולי נציגות פוליטית ב ישראל,
ייאבק על שלום עם האומה הער-
בית־הפלסטינית׳ וייכנס בבריתות עם כו חות
דמוקראטיים שונים בארץ.
גבריאל מוקד, תל-אביב
<• בכתבה האמורה לא נאמר מה שה קורא
מוקד מכחיש. לא נמסר דבר על
עמדתו בשנתיים האחרונות, אלא בימים
האחרונים.

ג 3ץ היה כמו אבא
קראתי את כתבותיו של יוסי ינאי,
״הטירטור״ (העולם הזה ,) 1974 ,1975 על
טירטור חיילים. לא שלא היו התעללויות
בחיילים, ובמייוחד בטירונים, אבל לכתוב
ש״הטירטור הכימעט-סאדיסטי הפך חלק
בלתי־ניפרד מכל יחידות צה״ל״ ,זה יו תר
מהגזמה, וגובל בהשמצה.
או, למשל, הפיסקה שמתארת חייל צה״ל
(המשך בעמוד ) 10

העולם הזה 1977

מההביאאותנולחשוב
ממתזשדלסוס־התקציב
שלך והגזרה שלך.
כי מיץ ממותק דל סוכר עסיס מכיל פחות סוכה
פחות קלוריות,עולה לך פחות,
ונותן לך משקה טעים מרוה ומרען.
כל בקבוק מיץ ממותק דל סוכר עסיס
מכיל עד 30 כוסות של מיץ עסיסי.
המחיר 5.-ל״י

׳ 1עסי ־ שןי׳ ־

עד־ מ־מ
בתדזלשוןן|

ולסב*

ן ל עז ב י

\ נ1ם^ 0זתנ0 ^01

באור-ורשבסקי

העולם הזה 1977

הצעד המצרי הדראמחי לפי כוח החיויו ש ל האו׳״ם
9ובע מן המצב במצריים עצמה -על סמך שיחותיו
ברומא שו פר עורך !!העולם הזהיי אור על המצב הזה

חחישהח בא ש
מאת

אורי אבנרי

הו.יום״כיפורים פולי טי!״ אמר השבוע פרשן

אחה בנסותו להגדיר את החלטתו של אנוואר אל־

סאדאת לא להאריך את המנדאט של כוח־החירום של
האו״ם.

כיום־הכיפורים 1973 הפתיעה המיתקפה
הצבאית של סאדאת את ישראל ואת העולם
כולו. השבוע הפתיעה המיתקפה המדינית שלו
את ישראל ואת העולם כולו.
האומנם 1
בשני המיקרים ניתן היה למנוע את האפתעה. על כך
אני יכול להעיד אישית.
בשובי, לפני שנתיים, מוועידת־בולוניה, ידעתי כי צפו-
ייה התקפה צבאית מצרית, אם לא יחול מיפנה במצב ה מדיני.
הזהרתי פומבית את הממשלה והכנסת מפני סכנה זו.
כי ועידת־בולוניה היתה, בין השאר, בורסה של מידע
והערכות. מיטב המומחים מרחבי העולם נפגשו שם, והח ליפו
דיעות בטרקלינים ובמיסדרונות. הידיעה הכללית
היתד, שמישטרו של סאדאת לא יחזיק מעמד עוד זמן רב
במצב של לא־מילחמה ולא־שלום. אם לא י שיג הסדר

ההפיכה הנגדית

ידי ביטוי בולט בהתקרבותו לארצות־הברית. יחסו הלבבי
לקיסינג׳ר( .למעלה) ,אותו הוא מכנה בשם ״הנרי ידידי״,

הוא רק סימפטום של תהליך עמוק הרבה יותר, המתחולל
כעת במצריים. מימין: קאריקטורה בעיתון שוודי, המתאר
את הזוג קיסינג׳ר־סאדאת מרחף כזוג מלאכי־שלוס, נ ש־שר־החוץ
הסובייטי, אנדריי ידומיקו, מנסה לעצור אותו.

אולי יש לו ״קונצפציה״ — כמו למשה דיין
ערב יופ-הכיפורים ההוא.

השמאל נבית־הסוהו
מדיני תוך זמן קצר, יצטרך לבחור
התמוטטות מישטרו.

בין מילחמה לבין

מיפלגתה של גולדה מאיר קיבלה אז את
״מיסמך גלילי״ — וזה היה הקש האחרון ש שכר
את גב הגמל. ההמשך ידוע.
לפני שבוע וחצי חזרתי מכינוס־רומא, שהיה מעין
המשך של ועידת־בולוניה. שוב נפגשו שם כמה ממיטב
המומחים לענייני המרחב, בני תריסר ארצות. שוב הוחלפו
בטרקלינים ובחדר־האוכל דיעות, מידע והערכות.
חזרתי הביתה, כשאני משוכנע שהקיפאון הנוכחי —
לא־ז׳נבה ולא־הסדר־ביניים — לא יוכל להימשך ימים
רבים נוספים. התמונה שהצטיירה לעיני — ושאותה אש תדל
לשרטט להלן — שיכנעה אותי שסאדאת יצטרך
לעשות משהו, ומהר.
למחרת שובי, חזר גם יצחק רבץ מביקורו באירופה.
בנמל־התעופה אמר, לעיני המצלמות ובאוזני המיקרופו נים
— שהוא רוצה לנהל את המשא־והמתן על הסדר־הביניים
עוד חצי שנה.
נחרדתי כששמעתי פסוק חסר־אחריות זה. אמרתי ל עצמי:
זהו מיסמך־גלילי חדש. סאדאת מוכרח להגיב.
איו לו ברירה•.

ואכן — הוא הגיב. הוא הודיע לאו״ם שלא
יאריך את מגדאט הכוח הבינלאומי.
למעשה, הוא הודיע לעם המצרי שהוא לא יניח ליצחק
רבץ למשוך אותו באף, כפי שנובע מהצהרתו הפומבית
של ראש־ממשלתנו.

זה היה כלתי-נמגע. כדי לדע 5זאת, לא
היה צורך להיות גאון, או נביא, או אפילו חכם
גדוד. היה רק צורך להיות כעל ידיעה מינימ לית
על המתרחש כעת במצריים.
נדמה שליצחק רבין אין ידיעה כזאת, או שהוא מת עלם
מן המידע.

תמונה הבאה מורכבת מפסיפס של בירורים, ידי (
| עות והערכות. אין היא באה ממקור אחד. אנסה
לזקק ולשלב את ההערכות של אנשים שונים, ממערב
וממיזרח, ערבים ואירופים, שיש להם תכונה משותפת
אחת: הם מומחים לענייני המרחב, ויש להם מקורות-
מידע מצויינים.
איני מתכוון, כמובן, לזהות איש מהם.

העובדה המכרעת לגבי מצריים היא ז ו :
מתחוללת כה כעת מעין מהפכה נגדית.
אין זו תזוזה קטנה, מטעמים טכסיסיים. אין זו רק
התקרבות מצרית־אמריקאית בזירה המדינית, אם כי
זו מהווה חלק בלתי־נפרד, וחשוב, מן התמונה הכוללת.

במצריים מתחודדת תמורה בסיסית. בהנ הגתו
שד אנוואר אל-סאדאת נטושה כה מער כה
שיטתית לחיסול שרידי הנאצריזם, ולכי נון
מישטר ימני.
זהו תהליך, המתקדם בו־זמנית בכמה מי שורי ם: המי שור
המדיני, המישור הסוציאלי, המישור הבינערבי וה מישור
הבינלאומי.
• כמישור המדיני פועל סאדאת במהירות וב תוקף
לחיסול השמאל, שהתפשט ברחבי המישטר.

המכה המכרעת נפדה לא-מכבר, כאשר
נאסרה כמכה אחת כימעט כד צמרת השמאל
המיצרי. חבריה יושבים עתה בכלא.
מאוד

מי שלא נעצר, יו שב בבית בשקט, ומשתדל
לא לעשות גלים ולא למשוך תשומת־לב אל עצמו.
חאלד מוחי־אל־דץ, יו״ר ועד־השלום המצרי ואיש־הקשר
עם ברית־המועצות, לא נעצר, אך גם לא בא לכנס־רומא.
מישרד הוועד שלו סולק מבניין מיפלגת־הישלטון,
האיחוד הסוציאליסטי הערבי, ונראה כי בקאהיר הדחוסה
קשה מאוד לוועד למצוא מקום אחר.

אין פירוש הדבר דק שיתוק המחנה הפרו
סובייטי במצריים. ההשלכה היא הרכה יותר
מדחיקה-לכת: כל המחנה התובע דפורמה מדי

111ל ^1 | 5ן|| 1

שער העולם הזה מיום
י ׳ 1י י י 30.7.53׳ לפני שהגנרל מו *

חמר נגיב הוודח ונכלא על־ידי גמאל עבד־אל־נאצר. ה שער
צוייר בעיקבות ביקורו של שר־החוץ האמריקאי דאז,
ג׳ון פוסטר דאלס, אצל נגיב. בעת הביקור הגיש לנגיב
אקדח יקר, כמתנת הנשיא אייזנהואר. ההתקרבות המצ־רית־אמריקאית
גרמה אז לבהלה בישראל וביגללה תוכנן
העסק־יהביש המפורסם בשנת , 1954 שנועד לפוצצה.

נית וחברתית, בכיוון השמאלי, הורחק מן ה־שידווון.
$כמישור
הסוציאלי מתבצע תהליד מקביל.

אך יש במצריים כוה מאורגן אהד, שהוא
— כסופו של דבר — מקור כל העוצמה הפו ליטית
כמדינה: הצבא.

הרפורמה הסוציאליסטית, שהחלה בימיו של גמאל עבד-
אל־נאצר (אך לא הושלמה אז) נבלמה עתה כליל.

תמיכתו של הצבא חיונית לסאדאת. דעתו של הצבא
— של הקצינים הזוטרים, הבינוניים והבכירים — חשובה
לו מאוד.
הצבא הוא המוני ועממי. הוא משקף, בהכרח, את כל
המתחים הסוציאליים הקיימים בציבור הרחב. אם נוצרת
מרירות בכפרים ובערים, היא עוברת משם לשורות ה צבא.

מצריים
חוזרת במהירות לדפוסים קפיט ליסטיים
מובהקים.
אם לצטט מקור קומוניסטי ב כי ר :״מצבה של הבור גנות
הגבוהה משתפר והולך. מצבם של הפלחים והאינט ליגנציה
הולך ורע. בכפרים נוצר שוב מעמד של קולא-
קים ״ .זה יוצר מתחים סוציאליים, שהם מסוכנים למיש־טר.״

זה מתרחש על רקע המצב הכלכלי החמור של
מצריים, שאוכלוסייתה ממשיכה לגדול בממדים מבהי לים.

יש לצבא כמה בעיות מייוחדות, הנובעות
מתזוזתו של סאדאת ימינה — והן המקור
העיקרי לדאגה.

וכבת אווירית: מניין?

נגיב מונן יהלשין

*־< מו כל צבא — ואולי יותר מכל צבא — רגיש
^ הצבא המצרי לענייני נשק.
בראיון עם העיתונאי הבריטי סלייד בייקר אמר גמאל
עבד־אל־נאצר, לפני הרבה שנים, כי המהפכה של 1952
פרצה ביגלל הנשק המקולקל שסופק לצבא במילחמת
1948 על־ידי המישטר הרקוב של המלך פארוק.

ך ( הליכים פנימיים אלה קשורים, כמובן, בתהלי־
4 1כים החיצוניים, המשלימים אותם וגם מדרבנים אותם.
#כמישור הבינערכי מתחזק והולך הציר קא־היר
— ריאד. סעודיה היא המדינה העשירה ביותר בעולם,
ומצריים היא אחת העניות ביותר. הקשר בין השתיים
הוא אידיאלי, מבחינת קאהיר.
המלך פייצל היה לא רק איש ימני מאוד, אלא גם
קנאי דתי, מחמיר במיצוות, קיצוני ביחסו לישראל, וב עיקר
לבעיית ירושלים.

כיום מרחפת בעיית הנשק מעל לכל ויכוח
מדיני במצריים.

כימעט כל מערכות־הנשק המצריות הן מתוצרת ברית־המועצות.
הן זקוקות לתחזוקה, לתחלופה ולתיגבור.

כדית־המועצות מקיימת אספקה מצומצמת
למצריים. אך אין היא מספקת למצריים את
הכמויות המינימליות הדרושות לצבא המצרי
בדי להילחם.

הוא נרצח כרגע הנכון — ויש הסבורים
כי הרגע היה יותר מדי נבון מכדי להיות מיק רי
לגמרי.

במקומו בא חאלד, אדם ימני אך לא קנאי, בלא הלהט
הדתי הקיצוני של קודמו. הוא שותף נוח הרבה יותר
לסאדאת, בייחוד אם הדרך מובילה להסדר-שלום. אחד
המעשים הראשונים של המלך חאלד היה להכריז על
נכונותו להסכם־שלום עם ישראל, ברוח המדיניות של
סאדאת.
אין זה מיקרה שסאדאת החליט על אי־הסכמתו להאר כת
המנדאט של כוח־האו״ם דווקא ערב בואו של חאלד
לביקור בארצו. ביקור המלך הסעודי במצריים בשעה זו
משמש, בין השאר, מתן גושפנקה סעודית לצעד זה.
כמישור הבינלאומי מתנקזים כל היובלים
האלה לנהר הגדול של ההתקרבות קאהיר — וושינגטון.
הברית החדשה בין מצריים וארצות־הברית היא אבן״
הפינה למערכה זו כולה. סאדאת מציע לנשיא האמריקאי
(כמו לקודמו) עיסקת־חבילה עולמית: לחץ על ישראל
והחזרת השטחים, תמורת הרחקת הסובייטים והבטחת
אספקתו של הנפט למערב. סעד אמריקאי וסעודי לכלכלה
המצרית, תמורת חיסול׳ הרפורמה השמאלית במצריים
עצמה.

יתר על כן: אם יחריף הסיכסוך בין קאהיר ומוסקבה,
כפי שצפוי, עלול זרם האספקה הסובייטית להינתק כליל.
לא יהיו חלפים. לא יהיה נשק נוסף. באיזה מצב יעמוד
אז הצבא המצרי?

כל קצין מצרי מוכרח לשאול את ע צ מו(וי ש
במצריים מי שדואג שהשאלה תעמוד לנגד
עיניו של כל קצין) :אם תפרוץ מחר מילחמה,
מניין תבוא רכבת אווירית למצריים ז

צרפת ובריטניה אינן מסוגלות להרים מיבצע כזה.
ארצות־הברית בוודאי לא תספק נשק נגד ישראל במצב
של מילחמה. להיפך, היא תרים רכבת אווירית לישראל.
אם לא מוסקבה, מניין תבוא הרכבת?
ואם תפרוץ מחר מילחמה בין ישראל וסוריה — ולא
חשוב ביוזמת מי — האם יעמוד הצבא המצרי מנגד?
ואם ימלא את חובת־הכבוד שלו ויחוש לעזרת האחים
הסוריים — באיזה נשק יילחם?

אלה הן שאלות מעשיות וחריפות. הם קובעות
למישטר של סאדאת מיגכלה חמורה של
זמן. הוא מוכרח להוכיח שהוא מתקרב
במהירות לפיתרון של שלום בחסות האמרי קאים
והזמן דוחק.

כך מתקשר הבל זה בזה: שלום עם יש ראל,
החזרת השטחים, התקרבות לארצות
הברית, תזוזה הכרתית ימנית, כרית עם סעו דיה,
פיתוח כלכלי מואץ.

מושכים ב או סאדאת

זוהי תפיסה כוללת — שלמה כמו זו של עבד־אל־נאצר,
אך שונה ממנה לחלוטין. לא במיקרה התעורר
לפתע הליווא (אלוף) מוחמד נגיב, המנהיג הסימלי של
מהפכת 1952׳ איש־הימין שהוחזק במעצר־בית על־ידי עבד־אל־נאצר
במשך 17 שנה. הוא יצא בהכרזת־תמיכה נלהבת
בסאדאת. בהכרזה זו אמר נגיב הקשיש, ממפקדי הצבא
המיצרי במילחמת , 1948 שאילו היה יודע מראש על כוונו תיו
של עבד־אל־נאצר, היה מוסר אותו למישטרה של
המלך פארוק.

ין דבר מסוכן יותר לסאדאת, ברגע זה, מאשר
הרושם כי האמריקאים ו/או הישראלים מושכים
אותו באף, ושאין הוא משיג דבר.
הפסקת מילחמת יום־הכיפורים והבאת כוח־החירום
של האו״ם לסיני הוסברו על־ידי סאדאת, בשעתו, בתכ סיסים
שיביאו להחזרת סיני למצריים, בתהליך מזורז.
סאדאת הבטיח להשיג את מטרות המילחמה בדרכי שלום
ומשא־ומתן, בעזרת ״ידידי הנרי״.

זוהי הכרזה קיצונית מאין־כמוה — ועצם
השמעתה ופירסומה מעידים כאלף עדים על
קיצוניות התהליך המתקדם עכשיו במצריים.

אם ישתכנע הצבא המצרי שסאדאת רומה,
שהכיבוש נמשך כלי־סוף, ושחזר מצב של לא
מילחמה ולא-שלום — סאדאת גמור. תיתכן
בהחלט הפיכה צבאית.

אולם תהליך זה כרוך בסכנות פנימיות חמורות ביו תר,
בכל המישורים. יש לעמוד על סכנות אלה, כדי
להביו את צעדיו האחרונים של סאדאת.

הוא מהמר על כל הקופה. ואין הוא יכול
להרשות לעצמו לטעות.

העם המצרי רוצה בשלום, ומייחל להסדר שישים
קץ למילחמה שהוא עייף ממנה. והצבא הוא חלק מן

העם.

מקור הנוח: הצבא

אך הצבא המצרי לא יסכים לקיפאון ממו־יטך.
הוא לא יסכים להישאר זמן רב כלי אס פקה
סדירה של נשק. הוא לא יסכים לשכת
בחיכוק־ידיים, אם תפרוץ מילחמה כגבול אחר
•טל ישראל.

ף• טסיכת־עיתונאים מאולתרת בוושינגטון, ש !
שודרה בטלוויזיה הישראלית, השמיע השבוע השג ריר
הישראלי הערה רבת־משמעות.

כל אלה הן אזהרות, העומדות לנגד עיניו של סאדאת
בכל עת.

רכת-משמעות — לא מפני •טהיתה כל־כך
הכמה, אלא מפני שהיתה מטופשת.

היא מגלה בכמה מלים את כל עומק חוסר־ההבנה של
הדיפלומטיה הישראלית בכל הנוגע לעולם הערבי. אין
זו תכונה אישית של דיגיץ דווקא — הוא יר ש אותה
מקודמיו ומעמיתיו. היא כבר גרמה אסונות רבים.
דיניץ נשאל על סיבת הסחבת הישראלית, וניסה
להצדיק אותה בחילוקי־הדיעות הטיבעיים הקיימים ב־מישטר
הדמוקראטי הישראלי .״אני מבין שלמיסטר
פאהמי אין בעייה כזאת,״ חייך דיניץ בעליונות הישר אלית,
ששמה כבר יצא לשימצה בעולם כולו.

מי שסבור ברצינות כי המישטר המצרי
הקיים משוחרר מן הצורך להתחשב כדעת
הקהל בארצו, אינו יודע מה הוא שח.
יש מישטרים רבים ושונים בעולם — דיקטטורה וד־דמוקרטיה
(ומאה גווני־ביניים) ,מישטר אל-מיפלגתי, חד־מיפלגתי
ורב־מיפלגתי. בכל אחד מן המישטרים השונים
האלה מוצאת לעצמה דעת־הקהל דרך אחרת להשפיע על
ה של טון. אבל אין מישטר בעולם היכול להתעלם מדעת־הקהל
שלו.
קולאקים — כינוי רומי לאיכרים עשירים, שהש תלטו
על המשק החקלאי.

מתחת לדגל

תמונה סנסציונית זו של
בנזצריים, העולה האיש
חוסני מובארק, צולמה באקראי בעת הסלון האווירי האח רון
בפאריס. הוא לא הבחין שהתיישב תחת דגל ישראל.

כאיש אופייני, המייצג את רוח הצבא ה מצרי,
מוזכר האדם שעלה לאחרונה לגדולה
— אלוף חיל־האוויר המצרי, חוסני מוכארק.
״אין הוא איש הימין ואין הוא איש השמאל,״
הגדיר אותו אחד המומחים .״הוא פטריוט מצ רי.
הוא יתפטר מייד אס סאדאת יעשה מעשה
שאינו כסדר.״
כוחות

כך זה היה גם במישטרים של היטלר וסטאלין, וכך
זה על־אחת-כמה־וכמה בימינו, כאשר כלי-התקשורת חו צים
את הגבולות בעוצמה ובתדירות גדולות עוד יותר,
ואין כוח בעולם המסוגל לחסום אותם.

לכן, מן ההכרח הוא לשאול: מהם הלחצים
הפועלים במישטד של סאדאת ץ מפני איזו בי קורת
פנימית וחיצונית הוא נאלץ להתגונן)׳
אילו סכנות אורכות לו כתהליך שהוא נתון
בו עכשיו ץ
במצריים אין שמאל מאורגן. אין בה מיפלגה קומוניס טית,
המסוגלת להתמרד על פי פקודת מוסקבה. השמאל
המצרי משפיע מבחינה רעיונית ותעמולתית, אך אין הוא
מהווה כוח מאורגן.

סאדאת הוא פוליטיקאי מצויץ, היודע לאזן
ולתמרן ביניהם. אך אין הוא חולש על הכוחות.
יתר על כן, בניגוד לקודמו, אין סאדאת מנהיג כלל-
ערבי. עמיתיו בעולם הערבי מתייחסים אליו כאל פולי טיקאי
מצרי פיקח, אך לא כאל מנהיג העולם הערבי.
גם עובדה זו יוצרת לחצים, המשפיעים על הנעשה
בתוך מצריים עצמה.
אפשר להתעלם, במידה מסויימת, מצעקותיו של מועמר
קדאפי, המוחזק בעיני רוב הערבים כאדם בלתי־רציני,
ואולי גם קצת מטורף. גם ברית־המועצות, המנהלת עימו
פלירט כלשהו, אינה מתייחסת אליו ברצינות.
חשוב יותר הוארי בומדיאן האלג׳ירי, שדמותו הולכת
ועולה בעיני הערבים. בשעתו התקוטט בומדיאן עם עבד-
אל־נאצר (בין השאר מפני שהמנהיג המצרי תמך בידידו
(המשך בעמוד ) 16

מכתבים
(המשך מעמוד ) 6
עומד בתוך בור, והמפקד עומד ומשתין
עליו, וחבריו שופכים את שיירי המסטינ גים
על ראשו• הקביעה שמיקרים כאלה
הפכו שיגרה כימעט, זו יותר מהשמצה,
וזה ראוי לתגובה של מוסדות צה״ל ה מתאימים
(קצידהינוך ראשי, או נציב־קבילות־חיילים
בעצמו).
אני לא יודע מיהו יוסי ינאי ומתי שירת
בצה״ל — אני וחברי היינו טירונים בנח״ל,
באותה תקופה שיוסי ינאי כותב עליה
בהגזמה הגובלת בהשמצה גסה — באמצע
שנות. החמישים. זכורים לי מיקרים ״של
התעללות של מפקדים פה־ושם, אבל זה
דחוק־רחוק מסיגנון־הכתיבה של ינאי•
כמו־כן קראתי בצער את ההשמצה על
רס״ר גנץ, שהיה רס״ר בנח״ל בתקופת
שירותי בנח״ל (גם בבסים־הטירונים) .אני
לא זוכר בכל וזקופת שירותי בצבא (בנח״ל
ובנח״ל־המוצנח בשנים 68־ ) 1965 רס״ר
הדואג ׳ואוהב את חייליו כרס״ר גנץ. נכון
שדרש מישמעת בתוקף תפקידו, ונכון
שלפעמים ניראה גנץ לטירון כקשות —
אבל זכורים לי הרבה לילות־חודף כשהיינו
חוזרים ממסעות או מתרגילים באמצע ה לילה,
וגנץ היה מחלק תה חם ובגדים
יבשים בעצמו לטירונים.
או, ב״צעדות־הרצח״ *של ־שנות החמי שים
המאוחרות, היה מעודד, עוזר ודואג
דאגה אבהית כימעט לחיילים. או, כל שבת
אחרי־הצהריים היה משחק כדורגל עם ה טירונים,
כחבר עם חברים. לא רק ־ששמו
לא היה מעורר ״רעד בגוום״ של חיילים,
אלא ידענו שכשגנץ נמצא בשטח, החייל
או הטירון לא יידע דאגה.
אני מאמין ־שחברי, ש שיר תו באמצע ו סוף
שנות החמישים בצבא (בנח״ל) •שות־

כולם חניכי השומר הצעיר, המתעתדים
לבנות את קיבוצם בגולן.
אורי פגקרפלד, מרחביה

שיעודי-חובח לציבור
בשם קבוצת קצינים המשרתים בצה״ל
בשירות סדיר, והמודעים לבעיות הפיננסיות
הקשות שבהן נתקלת המדינה בעת האח רונה,
שכתוצאה מהם יש צימצומים בכל
שיטחי־הפעילות, מפליאני ש :
ביכולתו של אדם יחידי להשבית מערך
שלם של סידרי־עבודה — כתוצאה מפגיעה
ביוקרתו• שכתוצאה מפעילותו זו, הנ״ל
נקרא לפגישה בהסתדרות, וזוכה ביחס
כאל ״לוחם חירות״.
האם זו עבירה, שכבודו של הכל־יכול
יוציא תעודה מכיסו ויזוהה ז אבל אולי הוא
צודק. כי הרי עבור הוצאת התעודה מהכיס
אין הוא מקבל פרמיות• אי־לכך, אני מציע
מיספר כללים כדי שלא תפרוץ שביתה
בעתיד :
יש לתלות את תמונת האיש הכל־יכול
בכל פינה, על לוחות־המודעות ובמוסדות־ציבור.
יש להציג את תמונתו מדי־יום ב טלוויזיה
במשך שעה. יש לשלוח לפניו
שליחים לכל מקום כדי שיודיעו על בואו.
יש למנות לו נו־שא־כלים. יש להנהיג
־שיעורי־חובה לכל. הציבור, על התנהגות
במיקרה של פגישה או היתקלות עם האיש.
סגן י. ג ,.צה״ל

פאגיקה באירופה
מדיווח העולם הזה 1976 על הפגישה
ברומא, אני מסיק כי אירופה, כמו ארצות*.
הברית, אחוזה פאניקה מפני אמבארגו
חדש של נפט ערבי.
זה מזכיר לי את הקאריקטורה המצור־

העולם וכוח הנפט הערבי־

ע\מפו רויאל
השמפו האידאלי
לכל סוגי השיער;
ירוק -לשיער יבש
אדום -נגד קשקשים
כחול -לשיער שמנוני ורגיל
צהוב־בתוספת מיץ לימון סבעי
שמפו רויאל
זכה במקום ראשון
כקניה הטובה והמוצר הנבחר

ונץד.ז*ו1

אגדה פים לדעתי ולהרגשתי׳.אנא, אל נגזים ב השלכת
בוץ במקום ־שאין צורך בזה.
יוסי חסין, איסנבול, תורכיה

יש גרעיגים לגשור
התפלאתי לקרוא בעיתונכם (העולם הזה
) 1975 את הכתבה ״אין גרעין להתנחלות
ברמה״ .ודאי שלא טרחתם לבדוק ולברר
את המצב לאשורו. הדבר היחידי הנכון
בכתבה קצרה זו הוא ש״היו די מתיישבים
של התנועה (השומר הצעיר) להקמת יי שוב
בערבה״ .אבל יש ויש לתנועה גם גרעי נים
להתיישבות בגשור, קיבוצנו ברמת־הגולן.
ראשוני
הקיבוץ — גרעין א׳ — המונים
כבר עשרות חברים, יושבים במחנה הזמני
שעל־יד צומת אפיק, וחבריו עובדים ב הקמת
ענפי־החקלאות: גידולי שדה, מטע
ובקר, ובמיפעל תעשייתי המייצר כבר מו־צרי־חשמל
ומשווקם.
הם יעברו לנקודת הקבע כשיו־שלמו ה בתים
הראשונים, הנמצאים בבנייה מואצת.
גרעין ב ,,המונה 45 חברים, מתרכז בקי בוץ
שער־הגולן, המאמץ את ג שור, לתקופת
הכשרה ונח״ל. גרעין ג /המונה 70 חברים,
יצטרף לבונים בעוד ־שנה.

יוונית
פת בעיתון אמריקאי, ששלח לי ידיד —
מהדודה מודרנית של אגדת לאוקון ה יוונית.

שאול לוי, תל-אביב
י• הקאריקטורה של סאן פראנציסקו
ברוניקל — ראה גלופה.

הבלל העיתונאי
קראתי בעניין את דבריו של אלי תבור
במדור ״קורא יקר״ (העולם הזה .)1975
ומאחר שהדברים נוגעים לי איעוית, הנני
מוצא לנחוץ להעיר :
זכותכם, כמובן, לנסח דברים שיצאו מפי
בזמנים •שונים בצורה הנראית לכם, ואין
לי אלא להצטער שהדברים, כפי שהוצגו,
אינם בדיוק ברוח הדברים •שנאמרו על-
ידי. אולם, להציג זאת כתגובה לדיברי
נמרוד אשל מבלי שנתבקשתי להגיב על
דבריו, ומבלי שידעתי מה בדיוק אמר, אינו
בהכרח מתאים לכלל העיתונאי שהמאמר
פורסם בשמו.
לאחר ־שקראתי את די ברי נמרוד בעי־תונכם
(דברים שלא העלה בדעתו כע^נרש
לתגובה הרישמית) ,הרי לצערי, מלבד מיס-
פר מילות־חיבור לא מצאתי הרבה מילות
אמת בנאמר, וצר לי רק ־שנמרוד צריך

העולם הזה 1977

הנוראה החדש

.תנורי
שוד ואסיר.
הביטי במראה החדש של תנורי הבישול והאפיה 4£12ן. העיצוב ההדור
והאלגנטי והתגמיר המושלם יקסימו אותך כבר במבט ראשון.
עתה, בדקי אותם במבט שני, על מנת שתיווכחי בשכלולים וביתרונות שלא
ראית במבט ראשון :
* פיזור אחיד של החום בתא האפיה * אטימה מוחלטת של תא האפיה ללא
״בריחת״ חום — לאפיה טובה יותר ולחסכון בזמן ובצריכת חשמל * פינות
מעוגלות בתא האפיה ובתא הגריל — לניקוי קל ופשוט * מגן גריל —
למניעת הצטברות אדים ושומן על לוח המחוונים * מערכת גז משוכללת ביותר,
מיוצרת בשיטה הוונטורית החדישה בעולם — יוצרת עצמת בעירה יעילה
יותר, להבה טובה יותר ומבטיחה בישול טוב ונקי * לוח מחוונים משוכלל
עם כפתור מיוחד לטמפרטורה קבועה — להחזקת אוכל חם או לחימום צלחות
— בחסכון מירבי * .מגוון צבעי אמייל לבחירתך.
וכמובן, לכל דגמי תנורי הבישול והאפיה של 2־ד4£ן, השרות המעולה
והמסור של 2־4£1ן בישראל.

אמצי

א 11ת

סופר
תל־אביב
אלנכי 122

כני־גרק, מודיעין .19 טל 799114 .

בחנויוח
(| בכל

1 .1 9 1 0

נו ק שני
נסידות הגירויים
על השוד
בתחתית הים
ו י עתיקות מהים הוא עסק גדול,
\1/מאורגן היטב, בעל רשת נתיבי־הברחה
לחו״ל ורישתות־שיווק בחנויות למימכר־עתיקות
בארץ.
בכתבה הראשונה בסידרה (שוד בתחתית
הים, העולם הזה ) 1976 ציינו, כי החקירה
שניהלנו לחשיפת זהותם של שודדי־העתי־קות,
העלתה ישני מימצאים מרכזיים :

• גדוד שודדי העתיקות מהים
הוא הצוללן דוכי שוסמוס, תושב
היפה, המרוויח 3־ 300,000 לירות
לשנה מעיסקי שוד העתיקות.
לרובי ספינה מתוחכמת, ובה מיכשור
משוכלל לגילוי עצמים מתחת למים, ומיב־שור
לחפירות תת־ימיות. נמל־הבית של
ספינתו הוא נמל־הדייג בעכו.

+גדול הסוחרים כעתיקות
שדודות הוא דניאל (דגי) אדרה,
נציגו הבילעדי של רובי שוסמוס.
אדרה מתגורר בנהריה, ומנהל את
עסקיו המסועפים מחנות־העתיקות
הגדולה שלו שבמרכז עבו.
העובדה החמורה ביותר •שנתגלתה לנו
במהלך החקירה היא, כי השודדים ומתווכי-

הפיראטים לוחמים
ע ל האוצר

המכירות למיניהם, אינם מסתכנים למעשה
בכל עונש, והם חופשיים לעולל ככל העולה
על רוחם.
הגופים הממלכתיים האמורים לטפל ב נושא
זה, ולחסלו, פועלים ללא כל תיאום
ביניהם. אחדים מעובדי גופים אלה עצמם,
מקיימים קישרי־מיסחר הדוקים עם •שודדי-
עתיקות, וכלל לא עולה בדעתם להביא את
אלה לדין.
הסיכון המיקצועי •של גנב־כיס קטן, גדול
פי־כמה מסיכונו של שודד עתיקות מהים,
העוסק במכירת עתיקות ששווי כל אחת
מהן מגיע, לעיתים, לעשרות אלפי לירות.

המא פי ה

מתנקשת
**ץ ידדי העתיקות מהים אינם חוש •
• /שים מאנשי־החוק. הם חו-ששים רק
מתחרות של קבוצות אחדות, המנסות גם
הן ל-שים יד על עתיקות ימיות.
לפני שנד, וחצי, למשל, פעל רובי שוס־מוס
בחוף שבי־ציון, באתר הצלמיות.
באותה עת הוא ביצע גם גיחות באיזור

--מאת

זאב יפת
מיפרץ חיפה, ובאיזור המשתרע צפונה ל עתלית
(בין קיבוץ החותרים לעתלית).
רובי שדד מהים תותחי־ברונזה, ומכר כל
תותח במחיר 5000 לירות. ליד חופי ה כרמל
העלה כלי כסף ונחושת יקרי־המצי״
אות, ואילו ליד עתלית שדד אונייה רומית
•שנטרפה בשעתה בסערה, ובה נמצאו מטב עות
וכלי־פולחן.
קבוצת דייגים מנמל הקי־שון, שכונתה
בעגה המוקצועית ״הגוי״• ,שבראשה עמד
בחור אלים בשם דניאל מיזרחי, ציידה
ספינת״דייג בציוד־צלילה משוכלל וב אמצעי
חפירה תת־ימיים, וניסתה להשתלט
על אותם איזורים שבהם עסק רובי •שוסמוס
בשדידת עתיקות.

תחילה עסקו אנשי ״הגוי״ באיומים בל בד.
לאחר־מכן ניסו לנגח ולטבע את ספינ תו
•של רובי, כאשר הוא־עצמו •שהה בעומק
רב מתחת למים והיה מחובר בצינורות־אוויר
לקומפרסור שעל ספינתו. אילו הצלי חו
במשימתם היו, למעשה, רוצחים את
קורבנם.
בסופו •של דבר טיבעו אנשי ״הגוי״
את ספינתו •של רובי, כאשד זו עגנה ב־
•שעת־לילה בנמל־הבית שלה בעכו.
רובי הזעיק לנמל מגוף כבד• ,שחילץ את
ספינתו תמורת סכום־כסף נכבד( .ישם ה הברה
המחלצת •שמור במערכת).
רובי לא נכנע בנקל. הוא לא התכוון
כלל לוותר על מיכרה־הזהב הימי שהביא
לו ממון־עתק כה קל. הוא איים בנקיטת
אמצעי־תגמול אלימים.
י עד־מהרד, נרגעו הרוחות, אחרי שוזתברר
לכל הצדדים כי בעיסקי השוד הימי יש
מקום רחב־ידיים לקבוצות אחדות של
•שודדים, וכי התנקשויות הדדיות רק תפרע נה
לקבוצות במלאכתן.

אה מהזנחה וקוצר־ראות מצד הגורמים ה אחראיים
לעתיקות בארצות ים־תיכוניות
•שונות, הולכות ונעלמות מקרקע הים עדו יות
ארכיאולוגיות בעלות חשיבות יוצאת-
מן־הכלל להכרת התרבות האנושית.
יש לציין כי בשנים האחרונות, כתוצאה
מהתעוררות דעת־הקהל להכרת חשיבות

הנושא, חל שיפור מסויים במצב במיספר
ארצות. בתורכיה וביוון חוקקו חוקים חמו רים,
המטילים עונשים כבדים ביוונר על
שוד עתיקות מהים ומהיבשה.
בארץ נמשכת ההפקרות כרגיל, בגלל
מחסור כרוני בכוח־אדם, ובשל היעדר־תיאום
בין גופי־הפיקוח השונים.
שוחד וטובות־הנאה
* * כת השוד הימי אינה אופיינית ל־ישראל
בלבד. פטר טרוקמורטון, מ הבולטים
בחלוצי הארכיאולוגיה הימית,
העלה בסיפרו האחרון״ חזות קודרת על
עתיד הארכיאולוגיה הימית, בגלל שוד
והרם •של עתיקות־ים על־ידי שודדי״עתי־קות
תאבי־בצע. הוא ציין, בספר, כי כתוצ־
* ״שיברי־ספינות וארכיאולוגיה״ ,פטר
טרוקמורטון, הוצ׳ ויקטור גולאנץ, לונדון,
.1970

סגן־ניצב חיים פרנקל, מנדשטרת חיפה, ציווה על עריכת חיפוש בביתו
של אדיב שחאדה, תושב ואדי ניסנס בחיפה, החשוד בשוד עתיקות מהים.

בחיפוש נמצאו עתיקות שניטשו מהים בניגוד לחוק. כנגד תחשוד נפתח תיק פלילי.

פקחי אגף דהעתיקות. בארץ לא קיים
תקן אפילו למפקח ימי אחד, לצוללן יחידי
שיוכל ללכוד שודדי־עתיקות מהים בשעת
מעשה.
פקחי אגף־העתיקות, האחראים על שמי רת
אתרים ארכיאולוגיים ביבשה, אינם
מהווים כל סיכון לגבי שודדי עתיקות הים.
הפקחים פשוט אינם יכולים להגיע אליהם.
הדרך היחידה ללחום במפירי־חוק אלה
היא לערוך פשיטות על החנויות המוכרות
את העתיקות השדודות.
במהלך החקירה נתברר לנו, כי קיימים
קשרים סמויים של טובות־הנאה ושוחד בין
אותן חנויות לבין מיספר לא־מבוטל של
פקחים• התוצאה — שוד־ד,עתיקות, והמיס־חר
בהן, מתנהלים כימעט בגלוי, ללא פחד
עונש.
מישטרה. נושא ביעור שודדי העתי קות
מהים נמצא בתחתית סולם־העדיפויות
המישטרתי. המישטרה אינה יוזמת כל
מיבצעים בנושא זה. לפעמים, כאשר אזר חים
או מפקחי־יבשה של אגף־העתיקות
מבחינים, הרחק בים, ב-שודדי-עתיקות, הם
מזעיקים את המישטרה, אך אנשי־החוק
ניצבים חסרי־אונים על החוף, בעוד השוד דים
מרימים עוגן ומסתלקים בנחת מהמקום.

חברי האגודה למחקר תת־ימי.

אלה הם עשרות רבות של בחורים, רובם
חברי־קיבוצים יוצאי הקומנדו הימי, ה עוסקים
— בהתנדבות — במחקרים ארכי אולוגיים
בים. הם היחידים הנתקלים, ב פועל׳
מדי־פעם בצוללנים •שודדי־עתיקות,
אך לחברי־האגודה אין כל סמכות חוקית
לעוצרם.
באותן פעמים מעטות שבהן עצרו חברי
האגודה שודדי־עתיקות וגררו אותם ל־תחנת־מישטרה,
נתברר להם עד מהרה כי
פעלו ללא סמכות חוקית, וכי לא היה חסר
הרבה כדי שהם ימצאו עצמם נאשמים ב עבירות
חמורות.
למומוציאן אבו־סאלח יש חנות ל-
מימבר־עתיקות בעיר העתיקה בירו ש־

ך | י י 0אלו הן מטבעות עתיקות. הערך
* 5הקטלוגי של כל מטבע הוא 680
ו 1 4 ! 1\ 1
לירות. אדיב שחאדה, שמצא את המטבעות הללו בים, ליד חוף
הכרמל, טוען כי העביר את כולן לרשויות מוסמכות, ולא השאיר
וזהו אתר ארכיאולוגי מוגן. עד־מהרה הבין
אבו־סאלח כי לא כדאי לו להסתבך. בסופו
של דבר, הרי הוא־עצמו לא עבר על החוק
כיוון שרכש את הסחורה כדין, בכסף מלא,
מסוחר־העתיקות דניאל אררה.
אילו היה מישהו מוסמך ממשיך את ה חקירה.
,מברר כיצד רכש אררה עצמו את
הסחורה, ומדוע היא לא עברה דישום ב״

ברשותו אפילו מטבע אחת. אנשי האגודה למחקר תת־ימי, מצי־דם,
טוענים כי מתוך מאה מטבעות אדה שנמצאו, העביר שחאדה
לרשויות המוסמכות 36 בלבד, ואילו השאר נמכרו לאספנים
פרטיים במחיר מלא. בתמונה מימין: צוללנים בפעולה תת־מימית.

העתיקות של ביידון הזקן ובניו.
סיפור הצלמיות חזר על עצמו. גם הפעם
גילגל איש־המוזיאון את עיניו בתמהון :
״ ביי דון? לא יי תכן! בחנות •שלו לא מצא תי
משהו עתיק וטוב מזה שנים רבות.״
כמאתיים מטרים מחנותו של ביידון, ב רחוב
הגיא הסמוך, שוכנת חנותו -של אבו־פוז.
השלט החיצוני נושא את הכתובת

אלגביש, שהוא ארכיאולוג רם־דרג, שנוייה
אף היא במחלוקת.
ד״ר יוסף אלגביש הוא מנהל המוזיאון
לאמנות עתיקה בחיפה, ומנהל חפירות
שיקמונה. לאחרונה התערער מעמדו כ מנהל
המוזיאון, בעיקבות סיכסוכי שכנים
שכתוצאה מהם נפתחו לד״ר אלגביש תי קים
פליליים במישטרת חיפה. באחד ה־

החשוד בשוו עתיקות משמש מבקח מסעם מוזיאון עיוו! ,ועתיקות
וכנופיות השודדים מתנגשות ביניהם נוי רכבוש שטחים שר שרר
לים, לא הרחק משער יפו.
בין פריטי המכירה -שהוא מציע לקונים,
מצויות צלמיות־טין בדמות אשד, הניצבת
על כן, ועליה סמל הידוע כסימלה של
האלה תנית.
מקור הצלמיות הללו אחד ויחידי —
האתר הימי בחוף •שבי־ציון. זהו המקום ה־

אגף־העתיקות, כפי שמחייב החוק, היה
מגלה על־גקלה כי הסחורה שדודה, ואסורה
במיסחר.
כאשר שאלתי עובד מרכזי במוזיאון
ישראל, המרבה בתוקף תפקידו לסייר ב־חנויות־לעתיקות
בעיר העתיקה, היכן קונה
אבו־סאלח את הצלמיות, פקח עלי הלה עי
חאג׳י
באבא — חנות עתיקות.
אבו־פוז רכש מאררה לא רק צלמיות,
אלא גם עתיקות -שהובאו מתורכיה. כאשר
סבור א בדפוז שלפניו קונה רציני, העומד
להשאיר בחנותו סכום לא־מבוטל, הוא
מרבה לפאר את עצמו ואת עסקיו. כן, הוא
שמע שמביאים מתורכיה סחורה מזוייפת.
כן, הוא מכיר את האדם שתיווך בין אחד
הקונים לבין אררה כאשר נתברר כי ה סחורה
•שקנה היתד, מזוייפת, אבל אצלו זה
לא יקרה. הוא בעל־מיקצוע מעולה, העובד
עם ארכיאולוג מנוסה. הוא, אישית, אחראי
לכך -שלא ייתכנו כל מעשי־מירמה בעתי קות
הנמכרות בחנותו.

זכות־יאשוגיס
__לדיין

החשוד

אדיב שחאדה, החשוד בשוד עתיקות מהים, מצוייד בתעודת מפקח
מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה של עיריית חיפה. פטרונו של שחאדה
הוא ד״ר יוסף אלגביש, מנהל המוזיאון, המצוי בסיכסוך עם אגף־העתיקות בירושלים.
יחידי בעולם -שבו נמצאו הצלמיות הללו.
אתר זה נשדד ברציפות מדי־שנה, על-ידי
רובי -שוסמוס, ואילו דניאל אררה משווק
את הצלמיות -שהוא קונה מרובי בארץ וב־חו״ל.
תחילה
היתמם אבו־סאלח. לטענתו, לא
זכר היכן רכש את הצלמיות. כמו לכל
סוחרי־העתיקות, גם לו היתד, תשובה מוכ נה
:״בטח איזה פלאח נתקל בהן בשדה.״
אך הפעם, תשובה זו לא הועילה, כי מקורן
של הצלמיות גלוי וידוע — שבי־ציון —

ניים תמהות .״לא יכול להיות, הוא מעולם
לא החזיק צלמיות בחנותו,״ השיב לי.
מאוחר יותר, בהמשך החקירה, התברר
לי כי אותו עובד־מוזיאון (*שמו שמור ב מערכת)
עומד בקישרי־מיסהר עם מיספר
בעלי־חנויות בעיר העתיקה, ואבו־סאלח
ביניהם. תמורת תשלום נאה הוא משמש כ מעריך
מחיר בשעת קנייה, ומוודא ש־העתיקות
אינן מזוייפות. בתוך הוויה־דולורוזה,
באמצע רחוב
חצר מוקפת חומה גבוהה, שוכנת חנות

וכדה היא, לדבריו, שתמיד סומכים
2עליו. אחד הקונים הקבועים הוא
מ-שד, דיין• כא-שר מגיעה ״סחורה״ חדשה
לשוק, מהשטחים, או מוברחת מעבר־הירדן,
עליו להזעיק מייד את דיין כדי להעניק
לו זכות ראשונית לרכי-שה. הוא מכר עתי קות
לדיין עוד מהתקופה שהמחבלים ב ירדן,
בטרם גור שו על־ידי המלך חוסיין,
שדדו את מוזיאון זארקה המפורסם, ומים-
פר מימצאים ארכיאולוגיים נדירים ממנו
הסתננו ונמכרו בארץ.
ד״ר משד, פראנסביץ, ארכיאולוג בכיר
באגף העתיקות, מנסה לחסל את השוד
הימי באותם אמצעים דלים ומעטים העומ דים
לרשותו.
הוא מודע לחומרת הבעייה .״אם לנקוט
לשון המעטה, ברור -שדיווחי שודדי ה עתיקות
מהים מגיעים להרבה מאות אלפי
לירות לישנה,״ הוא אומר.
לד״ר פראנסביץ אין אפילו מפקח־ימי
אחד• אך לא פחות חמורה העובדה -שלא
תמיד ממהרים פקחיו למלא בדייקנות אחר
הוראותיו הברורות.
לא פעם, כאשר היפנה אליהם דרישה
לדווח לו, בכתב, על מימצאים חשודים ש הופיעו
בחנויות למכירת עתיקות ולנסות
לברר מהיכן הגיעו אותם מימצאים לשם
וממי ניקנו, חלפו חודשים רבים מבלי ש־דוחו״ת
אלה הגיעו לשולחנו.
אך לא רק הפקחים מתנהגים לעיתים
בצורה תמוהה. צורת פעולתו של ד״ר יוסף

מיקרים אף ניסה אלגביש לדרום למוות
שכן שעימו הוא נמצא בסיכסוך חריף.בעיקבות מעשה זה ציוותה עליו מישטרת
׳חיפה לעקור מדירתו ולעבור להתגורר ב־איזור
אחר.

שודד-עתיקות
כמפקח
ר אדגכיש פורש את חסותו, מזה
עשר שנים, על שודד־עתיקות חיפאי 1 בשם אדיב שחאדה, המתגורר בוואדי ניסנס.
בשיחה עימי הציג ד״ר אלגביש את
עמדתו :״מוטב שאלה המוציאים עתיקות
מהים ישתפו איתנו פעולה ויציעו לגו את
מימצאיהם. המוזיאון שלנו קנה מאות
מימצאים מאדיב. אילו היינו רודפים אותו,
זה לא היה מרפה את ידיו אלא הוא היה
מוכר את המימצאים לאספנים פרטיים, ו למדע
היה נגרם נזק בל־ישוער.
״זה בדיוק מה שקורה לרובי -שוסמוס.
אנ-שי האגודה למחקר תת־ימי רודפים
אותו. אז במקום להביא את שללו למוזיאון
הימי, הוא מוכר אותו לסוחרים בעלי־קשרים,
והמדע נמצא מפסיד.״
לד״ר אלגביש י־ש, כנראה, אמון מלא
באדיב שחאדה, עד־כדי־כך שהוא מינה
אותו כמפקח מטעם המוזיאון לאמנות עתי קה
של עיריית חיפה, על העתיקות המתג לות
בשטח החוף המוחזק על-ידי העירייה,
מתוך אמונה. שכאשר תתגלינה עתיקות
כאלו ימהר אדיב להביאן למוזיאון ולא ינסה
למכרן לסוחרים פרטיים.
המישטרה חסרת־אונים
דיר •טחאדה עצמו, בשיחה עימי,
טען כי הוא עוסק בדייג מזה עשרים
שנה. במשך שנים אלה למד להכיר את
חופי הארץ, מנהריה ועד אשדוד. הוא יכול,
ללא קושי, לזהות כל אונייה עתיקה טבו עה,
ואף למד לדעת אילו מימצאים חשו בים
י-ש בה. לדבריו, את כל המימצאים ש גילה
הביא אל הד״ר אלגביש, מנהל ה מוזיאון
לאמנות עתיקה.
״אני לא מעלה תותחים עתיקים מהים
(המטך בעמוד ) 36

כי ״ 2י ״

ק 1ראי
לשי מחקרים שערבו בזמנו ״חמכון
למחקר חברוני שימושי״ ו״חמכון
יקוממיקציוז״ ,של חאוניברשיטח ת עבר
ית, לפי הזמנת איגוד המברטמים,
מתברר כי :

אין אף עיתון או שבועון
עבדי אחד כישראל, שא חוז
כה רב של קוראיו חם
בעלי השכלה אקדמאית.

< 44 מקוראי ״העולם ה /0י

הם ילידי הארץ —
וגס זה שיא ארצי.

/,״ 32 של קוראי ״העולם
הזה״ הם עצמאיים --
שיא כין קוראי העיתונים
בארץ.

< 59 של קוראי ״העולם

הזה״ ,מעל גיל ,20 הם גב•
נשים. חלוקה
רים ו 11
זו לפי מינים אינה קיימת ישראלי שבועון כשום אחר.

כאשר

אתה

חושב

נתקעתם בדרך דו
שקעתם בחולות דו או פנציר בגלגלו
אין בעיותוו
רד !! 031103 יעשה את העבודה.
הגיחו אותו מתחת למכונית ותוך שגיות ספווווז תוום
המכונית עד לגובה של 80ס־מ ללא זיעה ומאמץ, ללא
ליכלוך ובקלות,
ה־ 1111191 הינו שק העשוי מסיבי נ״לוו מגופר, א מץ
ובטוח, מתנפח נקלות על ידי חיבון י לצינור מפלס
מכוניתכם.

ה־ 1111091־ ארוז באריזה קטנה וקומפקטית, אינו
תופס מקום בתא המטען של מכוניתכם.
ה 891189! -מתאים לכל אחד אינו צורך ידע או
מומחיות מעתה תוכל אפילו כל אשה להרים את מכוניתה
בפשטות ובמהירות.

עש 1לכם חיים קלים עם 0311033
נציגים בלעדיים והפצה בישראל:

קירונקס1ן ו

2וחונישר-ל 7פינת ׳הורה הלו׳ ,57
טלפיו ( <1147 תל אגיג.

אין ציבור-קור אי ם בארץ

להשיג בחנויות הסוגחוות לאניזר ונב.

שיש לו כוח-קגייה כה

מצלמות ל 11 ער

אורי גי ר

מעתה גם בישראל

יז־ול כמו ציבור זה.

״ { מוס? § 5תו. ״ 110011006 1£

מנ שגדנד
חיפה.רוו.1ד חח לזרי ז5

בזכות ההיגיון הבריא
כך נעזרתי על־ידי אנשים רבים בכל
רחבי העולם. כתבות מן הסוג שפורסם
בעיתונכם היו מעטות בילבד׳ מאחר ש מרבית
אמצעי־התיקשורת סבורים שסיפו רים
שליליים (אך עובדתיים) על ההבלים
הללו יגרמו לקוראיהם ניכור.
שמחתי מאד לגלות שגישתו של העולם
הזה לעניין שונה, ואני משוכנע שקוראיכם
מעדיפים לקרוא את האמת, מאשר את
השטויות המנופחות הנוגעות לאותו ״סו פר
מן״ בן־זמננו. ושוב, תודה על שהש כלתם
לראות את האמת.
;׳יימס ראניי, ארצות־הברית

ק רני ת?
מכון לעדשות מגע

שירים ושערים

ע ד שו ת •

אנו מפסיקים לרגע את השירים. ממקור
יודע־דבר־למקוטעין נמסר לנו, כי דבר
מעניין עומד להתרחש בעוד שניות מיספר

במיגרש־הכדורגל של עמק־הבכא.

רכות וקשות

הסבר אדיב מפורט

טלפון .238643

שיטה מהפכנית ר ״ צוו
תעודות זיהוי הוצגה בארץ
שיטה חרשה ומהפכנית לייצור תעו דות
זיהוי הוצגה לראשונה בארץ ע״י
חברת ״ליאון רגוף׳ בע״מ.
השיטה פועלת באמצעות מערכת
אלקטרונית המעתיקה את דמותו של
נושא התעודה מתמונה רגילה לכרטיס
פלסטי. התמונה נחרטת על־ידי ה מחט
האלקטרונית תוך 65 שניות.
הכרטיס הפלסטי המובלט בשם ה

מפרופסור
הנם שמכם קיבלתי את
בארצות־הברית
קרייטלר, הנמצא כעת
ומבלה בה שנת־שבתון. פרופסור קרייט־לר
סייע לי במידע הדרוש לי עבור ספר
שאני כותב אודות אורי גלר. אני נמצא
כרגע באנגליה, ועוסק באיסוף מידע בנו שא׳
אך אחזור לארצות״הברית תוך ימים
אחדים.
אני רואה חובה לעצמי לברך את העולם כדי הזה על שניחן בדי היגיון בריא
לנפץ את המיתוס של אורי גלר. אותו
דבר עצמו אנסה אני לעשות בסיפרי, וב־

ה 11119! -מסוגל להרים כל מכונית ומכל סוג(כולל
מסחריות עמוסות) בכל מקום - :בחולות, בביצות או על
גני סלעים.

פיר סו ם מו צריו, דע כי

מבחר גדול של מקרנות, פלשים,
מסרטות, מצלמות וכל אביזרי
צילום.
פיתוח צבעוני ושחור־לבן על״ידי
המעברות חטובות בארץ ! !
צילומי זהוי — בן-רגע !
מחשבי ביס

(המשך מעמוד ) 11
העצומים של הנערות. בחלקן הגדול הן
נתונות בחרדה, פחד ולעיתים אף בסכנה
פיסית בשל מצבן.
גם בהגדרתו החדשה של החוק יהא על
נערות אלו לחשוף את זהותן, בניגוד למה
שהן מעוניינות בו ולמה שנדר ש בחברה
מודרנית. לכן, אבי פונה אל הקוראים ב־תיקווה
שלאחר דיון בנושא והבעת דיעות
שונות, נגיע יחד לפיתרון הומאניטרי של
בעייה זו.
ישראל אמיר, אשל הנשיא

האמת ע 7אורי ;דר

במבחר גדול
החל ממחיר — 65.ל״י

מכתבים

אדם ומספר זהותו מוכר זה זמן רב
בשימוש בעולם כולו, כמסמך יעיל,
קריא ועמיד והחשוב מכל בעל איכות
גבוהה ביותר לביטחון כנגר זיופים.
מר לאון דגון, מנהל חברת רגון
בע״מ המתמחה בשטח תעודות הזהוי,
גילה כי השיטה האלקטרונית כבר
מיושמת בישראל ע״י אחד הבנקים
הגדולים. בנק זה מתעתד להוציא

כרטיס אשראי בשיטה החדשה, כבר
בחודש הקרוב.
השיטה האלקטרונית מצויה ב שימוש
גם בכרטסת בתי החולים ו יעודה
זרוז קבלת החולה לאשפוז.
כן נהוגה השיטה להשאלת ספרים
בספריה, להנפקת חלקי חילוף וכלי
עבודה וכרטיס אשראי מהימן של
מוסדות מפעלים ובנקים.

אליך, ג ד עון!
...ובכן, ברגע זה יוזמת קבוצת ברדלס
תל־אביב התקפה. הכדור ברגלי בן־בנימין,
על קו־האמצע. הוא חולף במהירות על פני
בר־יוחאי, אשר אתמול התפוצצה לבנת־חבלה
ליד דוכן הטוטו שלו• ימינה, לרגלי
אבן־העזר• הלה מעביר בקלות את הכדור
בין רגלי אבי־אברהם, אשר בגו נעלם
שילשום בתור אזהרה לעשר שעות, וממשיך
לאורך הקו.
מצב מסוכן. אבן־העזר מתגבר, תוך כדי
הטעיית״גוף. על ישומרו האישי, שקיבל
בבוקר מיקדמה על־סך 1500 לירות (צמוד
לאינדכם) ,ומוסר ימינה לתוך הרחבה. שפכ טל
נכשל בהרחקת הכדור• אבן־העזר מח פש
למי למסור. שמאלה לבר־חביב. הכדור
עובר מעל ראשו של הבלם, אשר ממכוניתו
נעלמו בתור רמז שלושה גלגלים ו שני
רדיאטורים.
בר־חביב עומד כעת מול השער. מצב
מסוכן. השוער גילה אתמול חפיסת־סטריב-
נין בין הפרודוקטים שקיבל מהסופרמרקט.
מה יהיה ע כ שיו? בר־חביב בועט שמאלה
ולמעלה, בעוד השוער משתטח ימינה.
שער !
אוהדי ברדלס יוצאים מגידרם. והשופט,
אשר כשעה לפני תחילת המישחק ניראה
סופר כ־ 30 הרצלים, מצביע לכיוון מרכז
המיגרש.
אליך, ג ד עון!
יונתן ב אי רמת־אביב

העודם הזה 1977

והגידה
מדיירלר פו רמה
עוד לא יבשה הדיו מעל החלטת הממשלה על הרפורמה, ובנר קמו פטנטים
כיצד לשדר אותה. מביוון ששורה ארובה של חוקי הרפורמה אינה ניתנת לביצוע,
הומצאו הדרבים לעקיפת החוק מהר מאד.
התרגיל הראשון נוגע להוצאות״חרכב. בידוע, מבירה הרפורמה בהוצאות רבב
הרשום על שם החברה, מעל 1000 קילומטר לחודש, בהוצאה מוברת. הפטנט :
קונים רבב ישן, מעמידים אותו בחצר, רושמים עליו את בל הוצאות״הרבב של
המכוניות החדישות של מנהלי״החברה ועובדיה.
התרגיל השני נוגע לטלפון. כידוע, הוצאות שימוש בטלפון של שכירים אינן
הוצאה, אלא אם היו שיחות לתו״ל לצרבי עבודה. הפטנט: בשעות הערב נהוג חיוג
ישיר לחו״ל, ושיחות אלו נרשמות במונה בשיחות רגילות. בל מה שנחוץ הוא
להודיע כי ניהלת שיחות לחו״ל עבור העבודה שלך, וחשבון־הטלפון שלך מוכר בהו צאה.
פטנט שני, מטובך יותר: התקן בביתך טלפון ציבורי, ומקום עבודתך יתן לך
אסימונים, שקנייתם היא הוצאה מוכרת.

ארווום1 ,גהר את צטן ארוס,,
או את דרום אמריקה
צ*י אלדרוטי, לשעבר מנג״ל חב ריי
״עמידר״ התמנה במנהל איזור ה צפין
של חברת״חננייה ״אלרם״ .החברה
שייכת בחלקים שווים ל״חברה לישראל״

ולחברת ״אשטרום״ לבנייה ותעשייה.
נראה כי גם תפקיד זה יהיה זמני. ואל-
דורטי ייצא כשליח הסוכנות האחראי
לבל דרום־אמריקה.

אבי רייך יחליף את ויינו
ד״ר אבי ריין, עוזרו ותומכו של שר-
האוצר יהושע רבינוביץ, יחליף את
מנב״ל חברת ״מישען״ ההסתדרותית,
זאב ויינר. סיכום על בך הושג בימים
אלה בין רבינוביץ, ויינר ורייך• רייך בבר

מכהן כיום כחבר־הנהלה של ״מישען״,
המטפלת בהקמת ואחזקת בתי־האבות
של ההסתדרות. לפי הסיכום יתמנה רייך
בקרוב כסגנו של ויינר, שיפרוש תוך
שנה וחצי.

סודוסקי במקום בונת
מ ד רי דלהל בנ תכסף

הפתח-תיקוואי אמגון ברנס הת פטר
ממועצת-המנחלים של חברת-הענק
האמריקאית ״דייליף .,יחד עם ברנס
התפטר גם דייב פינקאל. השניים,
יחד עם מקט קנדיוטי, ייסדו את
החברה. קנדיוטי נשאר חבר במועצת־המנהלים.
שלושת המייסדים ממשיכים

עתה על-ידי שלישייה הטורכנת מסג-
דפורד סיגולוף, ג׳רי סוז־רסקי
ופרסטון סירבאו.
סיגולוף מונה על״ידי הנושים, והתפרסם
בהצלת חברות מטות ליפול. ב עיקר
של חברת ״רפאבליק״ .סודרסקי
עלה לישראל בעזרת השר זאב שרף,

באלו הימים נודע על פטנט להלבנת כספים. כידוע, מתנות לחתונה או שימחה
משפחתית הן הכנסה מוכרת. יש כסף שחור וצפוייה שימחה במישפחה ז נא לקנות
חמש־מאות המחאות-מתנה על סך 500 לירות כל אחת, לשלוח אותן לכתובת
העצמית בשם כל המכרים הרבים, להכניס את ההמחאות לחשבון״חבנק, ולהצהיר
עליהן כעל הון טהור וצח.

הנציג התפטר
והקים חברה לעצם1
לצאת מן הפרוייקט מעידה כי פירסוטי
״העולם חזה 1956 על השואה הכל כלית
הצפויה לחברה מפרוייקט זח, חיו
מדוייקים, למרות שאז הוכחשו על-ידי
החברה בבל תוקף.

מושביץ: שנו נמוך
ומעם שביתות

נעכ״ל

ויינשטיין

יציאה מאיראן

נציגה וראש סניפח של ״רסקו״ באיראן,
עורך־חדין דן זעירא, מפסיק ל עבוד
בשביל ״רסקו״ ועובר לעבוד בש ביל
עצמו• זעירא מקים באיראן מיפעל
לדלתות מפלסטיק בחון גרמני ואיראני.
ההצעה הוגשה תחילה ל״רסקו״ ,ש סירבה
לבצע אותה בגלל צימצום פעולתה
בארץ זו.
התפטרותו של זעירא מעידה על צימ-
צום היקף העסקים של ״רסקו״ באיראן.
מנכ״ל החברה, יגאל ויינשטיין, מכר
בימים אלה את חלקה של החברה ב-
פרוייקט־חמייח הגדול במיפרץ האיראני.
לחברה חיו * 18 בפרוייקט, ואת חלקה
קנה איש־חעסקים הגרמני אי מאץ
בוביט, המחזיק עכשיו במחצית הפרו ייקט.
המחצית השנייה היא בידי החברה
האיראנית ״הדיש״ .החלטת ״ר ס קו״!

כאשר שואלים את אירגון־המעסיקים
ונשיאו-לשעבר מרק מושביץ על יחסי-
העבודה בישראל, שומעים דברים מרים
מאד על השביתות הרבות והשבר הגבוה
שמשלמים בארץ. דברים שונים, לגמרי
הוא אומר מחוץ לישראל.
לפני שבועיים פורסם בשבועון האמרי קאי
רב־היוקרה ״ביזנס-וויק״ מוסף פיר־סומי
שהוקדש לישראל, ובו ראיון עם
מרק מושביץ. מושביץ נשאל האם הע בודה
בישראל יתרה. להלן תשובתו, המ דברת
בעד עצמה :
״גם עובדים מאומנים, וגם לא-מאו-
מנים זולים יותר מאשר באמריקה ואי רופה.
יותר מכך, בתחום מסויים מאד
— מחקר מדעי״תעשייתי — מחיר המח קרים
בישראל הם * 60 מאשר באמ ריקה,
ו 70*-מאשר באירופה״.
על השאלה מחם יחסי־חעבודח ב ישראל,
חשיב :
״יחסים אלה טובים יותר מאשר ב רוב
ארצות התעשייה בעולם. חיתח ירי דה
משמעותית 26 בשביתות ב1974-
בהשוואה ל ,1973-ובשנה הנוכחית חלה
ירידה נוספת. אך מה שיותר חשוב הוא,
כי השביתות בישראל מעטות בהרבה
מבמרבית הארצות המערביות. במיוחד
קטן מספר השביתות בסקטור התעשייתי.

סדדרסקי

וייגר

נשאר

הולך

אדדרוטי

להיות בעלי־מניות של ״דייליו״ ,אך לפי
דיו־וחשבון של ועדת ניירות-חערך הא מריקאית,
לכל אחד מהם פחות מ־*3
ממניות החברה. קודם החזיקו יחד ב-
כימעט ברבע ממניות החברה, ובך שלטו
בה. מניות החברה הן ביום ללא מיסחר,
ושערן בדולר חמנייה, לעומת 25 דולר
חמנייה לפני המשבר.
״דיילי!״ היא רשת חנויות שבסיסיה
בסן־דיאגו, ואשר התפשטה בכל קלי פורניה
במחזור-מבירות של חצי-טיליארד
דולר. ההתפשטות המהירה והירידה ב-
ריווחיות הביאו את החברה לבקש מבית
חמישפט הגנה מפני הנושים, לפי סעיף
11 לחוק פשיטות־חרגל. החברה מנוהלת

נימוקי ההתפטרות של במס, בפי שפורסמו
בלוס-אנג׳לס, היו :״פעילות
גוברת מחוץ לאמריקה, שתמנע ממנו ל הקדיש
זמן לחברה״ .נראה בי בכוונת
ברנס להתמסר לשרידי ממלכתו, שהם
בישראל בנק-למשבנתאות ״אוניקו״.

ייגדוח״ תעבור

רחבי העולם. במה חברים בוועדת־חכס-
פים של הכנסת הביעו תרעומת רבה
על הסחבת של שר-האוצר בנושא.

ליוון?
חברת־הענק הישראלית הבינלאומית
״גדות״ ,של האחים יוחנגוף, רמזה ל ממשלה
כי אם לא ידונו בתוכניות הש קעותיה
ויתנו לה תשובה בזמן סביר,
היא תקים את הפרוייקט הענקי שהיא
מתכננת לישראל — ביוון.
״גדות״ הגישה לממשלה הצעה לתש לובת
ענקית של עיבוד תזקיקי נפש, ב השקעה
כוללת של 24 מיליון דולר. ה חברה
קיבלה אישור ראשוני, אך טרם
קיבלה תשובה מסוכמת לתוכנית ההש קעה.
שר-חמיסחר-וחתעשייח, חיים
ברלב טוען, בי אין לו הסמכות להחלטה
כזו, והעביר את הכדור לשר-חאוצר, שאין
לו זמן לדון בנושא.
״גדות״ התמחתה בהובלה של כימי קלים
בצורה נוזלית, הפכה תוך עשר
שנים לחברת-ענק אשר לה בסיסים ב־

שמינה אותו להקים את חברת־חגג לכי מיקלים
״כימיקלים לישראל״ .לאחר־מבן
עזב את הארץ על רקע חילוקי-דיעות עם
חברות־חכימיה, וקנה מניות ב״דיילין״.
ברנס התפטר עכשיו גם מניהולח ה מעשי
של חברת ״האנדי דאן הום״,
המצליחה במכירות מכשירי עשה-זאת-
בעצמך.

נייד מוח ב
מחוקת המחשבים
הוועדה המקומית לבניין ערים של
תל-אביב, אישרה את בקשת ״בנק ל אומי
לישראל״ להשתמש בבית-קולנוע
״עדן״ ,שנרכש על־ידי הבנק ברחוב יהודה
הלוי 8בתל־אביב, במקום קליטה ליחי-
דת״חמחשב של הבנק. מחלקת המחש בים
של הבנק מרוכזת כולה באותו איזור,
ליד קולנוע ״עדן״ ,והבנק רוצה להגדיל
את המחלקה ולהכניס ציוד חדש.
הוועדה אישרה כי הבנק ישתמש ב קולנוע
לצרבי הרחבת מחלקת המחש בים,
ובן יוסיף שתי קומות לבניין הנבנה
עתה ברחוב לילינבלום .10

9 15

י מ*ש1זק באש

לוי צהוב?
ד לי ס ה?
אלהח לי ף,
דוד < ומק 1ל
ע די ף!

שנות אחריות

לב חיר תך:
דו ד ש כז ש
או חשמל

(המשך מעמוד ) 9
אחמד בן־בלה, שהיד, יריבו יגל בומדיאן).
המנהיג האלג׳ירי הפסיד בהתמודדות קו לנית
זו. עכשיו הוא שותק, מציג את עצ מו
כמנהיג רציני ושקול, וממתין לנפי לתו
של סאדאת.

כצפון התגבש הלחץ של הציר
המשולש דמשק־אש״ה־עמאן, שמטרתו
היא למנוע מסאדאת לע שות
שלום נפרד עם ישראל, בלי
פיתרון שאר הבעיות.
על רקע מערכת־ילחצים זו, קל להבין
את השיקולים שהביאו את סאדאת למע שהו
האחרון — ההודעה על אי-הארכת
המנדט של כוח האדם.

הוא היה זקוק לאפקט דרמאתי
כלפי פנים וכלפי חוץ.
כלפי פגים: להוכיח לצבאו, לעמו ול שאר
עמי־ערב כי לא יניח לישראל ול-
אמריקאים להפעיל שיטות של סחבת, ול הקפיא
את המצב.
כלפי חוץ: להעמיד את האמריקאים, את
ישראל ואת העולם כולו על חומרת המצב
העלול להיווצר, אם לא תהיה תזוזה סבי רה,
שתספק את דעודהקהל המצרית.

נדמה שתור ניצול מומנט האפתעה,
הצליח להשיג את שני ה יעדים.

אחרי
סאדאת -

נזכנינזידה
חסכוני בצריכת חשמל

להשיג בבל סניפי אמפא:
ת״א,דרך פתחת קוו! 6ו.טל׳ו428ו,03-6
רח־פנקס ,48 טליו 5ו455־.03
ירושלים,רח־יפו ,30 טל־.02-224877
חיפה,רחישבתאילוי,25 טל׳ 5ו.04-5272

ומרים שבראש ממשלת ישראל
^ עומד עתה ״מוח אנאליטי״ .אם כן,
הוא מוכרח לשאול את עצמו שאלה אנא ליטית
מ אוד:

האם מעוניינת ישראל כנפילת
אנוואר אל ז סאדאת, כן או לא ז
מאז ימי ראשיתה של מדינת ישראל,
מכרסם בלב הממשלה הפחד מפני התקר בות
אמריקאית-מצרית. כדי לסכלה, בוצ עו
עסק-הביש ב 1954-וההתקפה על עזה
בפברואר , 1955 ונעשה הכל כדי לדחוק
את עבד־אל־נאצר לזרועות הסובייטים.

ואצל הסוחרים המורשים.

האם מעוניינת בכך ממשלת רבץ?

החידושי הד!וסמט״ ש ל ״ חל אביר
חידוש בינלאומי בתחום הקוסמטיקה
שנולד בישראל, פרי יצירתם של עולים
חדשים מרוסיה מכה גלים בשווקי בארץ
ובחו״ל.
המדובר בקרם ריחות זיעה מגוף ח־אדם
ובקרם נגד ריחות זיעת הרגליים
שפותחו ע״י משפ׳ חלאבין אשר פותרים
בצורה מוצלחת ביותר בעיה אסתטית
מטרידה.
אומר מר חלאבין :״פה בארץ, ניתנה
לנו האפשרות להרגיש מהי יוזמה פר טית•
השקענו מאמצים גדולים על מנת

להיווכח שאנו מוכשרים לתינות מחמיש״
טר בארץ, לפתח נושא ולקצור את פירו־תיו,
ואכן חיפשנו ירן לצאת עם מוצרים
חדשניים — כלומר לא עם מוצרים
נוספים על אלה הקיימים בשוק כי אם
פיתוח מוצר שנזקקים לו ועדייו לא הומ צא.
במשך שנתיים עמלנו על הנוסחאות
עד שהגענו לקרם דאודורנט ״חלאבילין״
ולקרם דאודורנט ״רעננה״ .בדקנו תגו בות
של אנשים שונים, שיפרנו את המו צר
ועתה זוכה המוצר לתפוצה גדולה
בחו״ל ובארץ.״

מיבצו! מיוחד לחיילים
כל חייל שיחתום בחודש יולי על
״העולם הזה״

י קבל הנחה ש ל

ממשלה זו, המשליכה את כל יהבה על
ארצות־הברית, שאינה רוצה לשאת ולתת
עם אש״ף, הפוחדת מפני ז׳נבה — האם
היא רוצה לסכל גם את האפשרות של הס דר
וושינגטון־קהיר־ירושלים ז ואם תצליח
בכר — מה יי שאר?

אם ייפול סאדאת מחר, תבוא
כמקומו כת צבאית. הנשק הסום-
ייטי שוב יזדום למצריים. תיתכן
הידרדרות מהירה לקראת מילחמה
חדשה.
אותה התפתחות תיתכן גם בניצוחו של
סאדאת עצמו, אם יתייאש ממדיניותו הנו כחית
וישנה את הקו שלו מן הקצה אל
הקצה.
על רקע זה, נראים התכסיסים הנוכחיים
של ממשלת ר בין כמישחק באש. הוויכוח
על דונם פה ודונם שם במעברים — תהיה
חשיבותם הצבאי־הטאקטית כאשר תהיה —
נראה עלוב ואווילי, על רקע ההתפתחויות
הגדולות.
סחבת לשמה — הניסיון ״להרוויח זמן״,
מבלי לדעת מה לעשות בזמן המורווח —
נראית אף היא כמטרה שאין לה שחר,
אלא על רקע השיקולים הפנימיים של
ממשלת-רבין.

הניסיון לדחוק את סאדאת אל
הקיר, כדי לסחוט ממנו עוד הנחה
קטנה כלשהי, הוא תכסיס נפסד.
אין כל יחס סביר כין התועלת ה אפשרית
וכין הסיכון הכרוך ככד•
אם מוכנה הממשלה לעלות על דרך של
הסכם כולל, במיסגרת של ז׳נבה, תוך שי תוף
אש״ף, ובחסות אמריקאית־סובייטית
— בסדר. זהו סיכוי כביר. ומן הראוי
לקבל למענו גם סיכונים.
אך אם מנוי וגמור עם יצחק רבין להת נגד
לדרך זו בכל מחיר י— עליו לסיים
לאלתר ולחיוב׳ את המשא־והמתן על הם-
דר-ביניים עם מצריים.

השבועון יישלח רק לדואר צבאי

האלטרנטיכה השלישית היא
התפתחות חרת-שואה, שסופה מי
ישורנו.
העולם הזה 1977

במדינה העם סודו של סאדאוו
במכה אחת הי! 8י ץ
סאדאת את המצב
מקיפאונו — תור ניצול
דיבוריו ש 7רבין
בישראל חגגו הפרשנים .״סאדאת הסת בך!״
התמוגג עיתון אחד .״סאדאת חזר
על השגיאה של נאצר משנת ! 1967״ צהל
שני.
אולם היתד, זו שימחה מוקדמת. מים
רבים זרמו בנילוס מאז , 1967 והזמנים
השתנו.
1ט .1החלטתו הדרמא־
15(75 אינה >7
תית של אנוואר אל־סאדאת, לא להאריך
את מנדאט כוח־החירום •של האו״ם היתד,
מעשר, פיקחי ומפוכח. כל־כך פיקחי, עד
כי רבים חשדו כי תואם מראש עם הנרי
קיסינג׳ר. אם כן, היה זה סודו -של סאדאת.
ב־ 1967 הביא צעדו המפתיע של גמאל
עבד אל־נאצר להידרדרות מילחמתית, ש הוא
לא רצה בה, דשאיפשרה לישראל ל תפוס
-שטחים ערביים נרחבים. אולם ב־
1975 לא הסתכן סאדאת בכל מילחמה. הוא
רק הקפיץ את המצב מקיפאונו, זי רז את
התהליכים, הגביר את הלחץ על יצחק
רבין.
רבין אשם בעצמו בהקפצה זו. הכרזתו
הבלתי־מחושבת על כוונתו למשוך את
המשא־והמתן על הסדר־ביניים במשך חצי
שנד, ומעלה (ראה עמודים )8— 9דירבנה
את סאדאת, וסיפקה לו עילה.
השבוע נאלץ רבץ לסגת, צעד אחר צעד,
תחת לחץ אמריקאי כביר. התכונה הדיפ לומטית
נכנסה להילוך גבוה. קיסינג׳ר הת כונן
לבוא למרחב לעריכת מסע־ניצחון
חדש, והסדר־הביניים החדש הסתמן ב אופק
כדבר כימעט־ודאי.

שרותים חשאיים
^ 0ו״הקדמלין״
האס קשוריס אישימ
ומוסדות ישראליים
למוסד המרכזי לביון
של ארצות־הכרית ז
הדבר תפס את יצחק רבין ברגע העדין
ביותר. בדיוק בשעה •שהתכונן להיענות
ללחץ האמריקאי ולהסכים לנסיגה מן ה מעברים
ומאבדרודס, נתפרסמה בישראל
הטענה שהוא כלי־שרת בידי האמריקאים.
דאג לפירסום הטענה בשעה זו מי ש היה
ראש־אמ״ן של צה״ל בתקופת ה־רמטכ״ל
רבין, ושר־הסברה בממשלת ראש-
הממשלה רבין: אהרון יריב. בנתחו את
סיפרו החדש של חסנץ הייכל, מי שהיד,

רבין וקיסינג׳ר
״פרט פיקנטי״
איש־אמונו •של גמאל עבד־אל־נאצר, הגניב
יריב לידיעות אחרונות את אחד מגילוייו
של העורך המצרי, שתואר כ״פיקנטי״.
מהו הפרט הפיקנטי? אחרי הפסקח־הא-ש
של ,1971 הודיע הנציג הדיפלומטי הבכירשל ארצות־הברית בקאהיר לצמרת המצ רית
כי ״ארצות־הברית תארגן את העניי נים
(בישראל) כך שרבץ יחזור לישראל,
כדי להיות ראש־הממשלה, ואז יש לצפות
להתקדמות ממשית (לקראת הסדר).״
באותה תקופה כיהן רבין כשגריר ישראל
בוושינגטון, ונחשב כיונה מובהקת.
כור בדימונה. השבוע התפרסם גילוי
אחר, על יחסי*סתר בין ישראל וארצות״
הברית.
הגילוי בא מפי כתב אמריקאי בכיר ו מכובד
ביותר, טד שולץ, המוסר אותו מפי
איש צמרת המוסד המרכזי לביון של
ארצות־הברית (סי-איי-אי) .האיש הוא
ג׳יימס אנגלטון• ,שהודח לאחרונה מכהונתו
במוסד, לאחר שנתגלה כי עמד בראש
פעילות בלתי־חוקית נרחבת של בילוש
ועיקוב אחר אישים בארצות־הברית.
בעת ההדחה, נודע כי אנגלטון חיה גם
איש־הקשר בין המוסד האמריקאי והשרו־תים
החשאיים הי־שראליים, ונחשב כאיש־אמונה
-של ישראל. עתה מסר שולץ מפי
איש זה, כי ב־שנים 1957ו־ , 1958 תקופת״
הזוהר של שילטון בן־גוריון ופרס בישראל,
עזר הסי־איי-אי לישראל להקים את
הכור חאטומי בדימונה — לדבריו, לשם
ייצור נשק גרעיני ישראלי.
רשימה עולמית. מוסד ישראלי אחד
שהשתדל השבוע להתנער מחשד של קש רים
הדוקים עם הסי־איי־אי היה בעל אופי
שונה לג מרי: ההסתדרות הכללית.של ה עובדים.
במיכחבו
אל אורי אבנרי, הכריז מזכיר
הוועד־הפועל, מיטה רינת :״הריני להודיעך
כי לא היה, לא הווה ולא יהיה ק-שר כלשהו
בין ההסתדרות לביו 0וכנות־הביון*המרכ־זית
של ארצות״הברית.״
המיכתב בא בעיקבות הצעה לסדר־היום
שהגיש אבנרי, שהסתמכה על מיסמך אמין
מאד: סיפרו של פיליפ אג׳י, בתוך החברה,
שהופיע באנגליה.
אג׳י היה אף הוא איש בכיר במוסד ה אמריקאי.
אחרי -שפרש, ביגלל אי־הסכמתו
לקו המוסד, ביקש לפרסם את הידוע לו.
מכיוון •שלא היתה כל אפשרות כזאת ב־ארצות־הברית
(שם צינזר בית־המישפט
ספר דומה שיל פורש אחר)׳ פירסם אג׳י
את סיפרו בבריטניה.

ח ״כ קורפו
סיפורים ישנים —

העולם הזה 1977

הספר, שנתקבל על־ידי הכל (וגם על־ידי
הסי-איי-אי עצמו) כמוסמך, כולל רשימה
עולמית -של מוסדות הקשורים עם הסי־איי־אי,
והמשרתים אותו בצורות שונות. ביני הם
נכלל שמה של ההסתדרות.
הדבר אינו מפתיע, כי ידוע מזמן ש האיגודים
המיקצועיים האמריקאיים פועלים

בשיתוף־פעולה הדוק עם הסי־איי־אי ב רחבי
העולם — ואילו ההסתדרות פועלת
בשיתוף־פעולה הדוק עם האיגודים האמרי קאיים.

להמציא עותק. הספר פורסם. ה הסתדרות
לא הגיבה. גם לא אחרי ־שעיתונים
בעלי תפוצה של מיליונים — ,כמו השבו עון
דר שפיגל בגרמניה — פירסמו את ה גילוי
על ההסתדרות. גם כאשר העתיק
הארץ את מאמרו של דר שפיגד, לא
התעוררו ראישי ההסתדרות, היושבים ב בניין
הקרוי בפי העם ״הקרמלין״.
התשובה לאבנרי היתה התגובה הראשו נה
— ובה נתבקש אבנרי להמציא למנהיגי
ההסתדרות . ,בעלי תקציב המיליונים, את
עותק הספר.
הכנסת שלושה שדי אלו9ו1״ם
ההאשמות הסתומות של
הח״ 3גוונו ננד השרים
עופר, האוזנר ושס-טוה
הפצצה, שהטיל בשבוע שעבר חבר״
הכנסת חיים קורפו(ג ח״ל/חרות) מעל במת
הכנסת, הפכה בומרנג. לאחר שפורסם ב עיתונים
כי קורפו האשים •שלושה שרים
בשחיתות, מבלי לנקוב בשמותיהם, האשימו
מאמרי־המערכת את קורסו בפחדנות.

לדיין :״יש לך חומר נגד עופר, מדוע לא
תפרסם או חו?״
אולם דיין סירב. אולי פחד שיאשימו או תו
בכך שחיפה בזמנו־ על מימצאי הביקו רת.
עה־שיו
הגיע לידי קורפו תיק מלא מיסמ*
כים סודיים, ובו התכתבות בין מישרד
מבקר־המדינה לבין עופר, מלפני 13 שנים,
תירשומות פנימיות -של מבקר־המדינה ד
סיכוס חקירת עופר. אפשר רק לנחש
כיצד.
הטענות נגד עופר. אחד ממיסמכים
אלה ממצה את מרבית ההאשמות נגד עו פר,
זוהי תירשומת פנימית של מישרד
מבקר־המדינה, החתומה על־ידי אחד מ עובדיו
הבכירים של המישרד, שלמה עינ בר.
כותרת התירשומת :״שיחת מר עינבר
וגב׳ סימוגם (ממישרד מבקר־ד,מדינה•) עם
מר א. עופר, מנהל מועצת הלול.״
השיחה התקיימה במישרדי מועצת הלול
ב־ .1.8.1963 עופר נדרש להסביר בה עניי נים
של כספים וחשבונות במועצה, וכן
״מיספר עניינים אישיים.״
הטענות שהועלו נגד עופר באותה שי חה
על־ידי אנשי מישרד מבקר המדינה :
שקיבל תשלומים כפולים עבור הוצאותמכוניתו ! שקיבל פיצויים שלא הגיעו לו
כאשר עזב את מועצת הלול ועבר למישרד־החקלאות,
וכאשר חזר למועצת הלול מ־מישרד
החקלאות! שקיבל תשלום בלתי-
מוצדק של 900 לירות, שנעשה בשבילו
על־ידי המועצה לקרן ביטוח פועלים !
שקיבל הלוואה מאירגון מגדלי העופות,
אשר תלוי היה בקשרי עבודה עם עופר,
ולכן נתן לו את ההלוואה הפרטית ! שרכש
תמונות־אומנות יוכן אנציקלופדיה בריטני־קה
מכספי המועצה.
בין סיכומי תירשומת זו קובעים אנשי
מישרד מבקר־המדינה :״מר עופר לא
סתר אף אחת מהנקודות. יתירה מכך —
טיעוניו היו בלתי־משכנעים ביותר.״
הטענות ננד האוזנר. קורפו טען
נגד האוזנר, כי בעת שהיה בעל מישרד
עורכי־דין (מישרד שאותו העביר האוזנר
באופן רישמי לחתנו, כאשר מונה לכהונת
שר) ,סידר לו חבר־מיפלגתו, השר מ־שה
קול, לקוחות רציניים ביותר, ביניהם את
החברה לישראל. עבור טיפול בהם -שילש
האוזנר לכיסו מאות אלפי לירות•
גם בכך לא היה חידוש. לפני שנים
פירט אורי אבנרי את העובדות מעל דוכן
הכנסת.
חבר הנהלת הל״ע, עורך־הדין אורי הו־פרט,
מסתמר עתה על דברי קורפו והגיש
שאילתות מביכות ביותר ל שני השרים
שלו בנושא זה ובנושאים אחרים, בפורום
מיפלגתי. הופרט, נציג ל״ע בעיריית ירו ש לים׳
הוא אופוזיציונר קיצוני.
הטענות נגד שם־טוב. השר היחידי
שהגיב על חלק מטענות קורפו היה ויקטורשם־טוב.
קורפו מאשים את שם־טוב בשתי פר שות•
האחת: ששם־טוב קיבל הלוואה בת
30 אלף לירות מבנק ירושלמי בריבית ה שנתית
הסימלית של אחוז אחד. על
האשמה זו לא הגיב עדייו שם־טוב.
(המשך בעמוד ) 24

טענו מעריב והארץ נגד קורפו: אי״
אפשר לפרסם האשמות כבדות נגד שרים,
מבלי לנקוב בשמותיהם.
שלויטה שרים. לחברי־הכנסת ולבאי־הבית
היה ברור לחלוטין במי הטיל קורפו
את הא-שמותיו• היו אלה שר־השיכון אבר הם
עופר (מערך/העבודה) ,שר־הבריאות
זיקטור שם־טוב (מערד/מפ״ם)~ והשר בלי״
תיק גידעון האוזנר (ל״ע).
רק •שר אחד התגונן מפני האשמותיו
•של קורפו. היה זד, שר־הבריאות ויקטור
שם-טוב. שני השרים האחרים ניצלו את
העובדה •שקורפו לא קרא בשמם, עברו
עליהן לסדר־היום. בזר, עזרו גם לקורפו -
כי בירור ההאשמות היה מגלה שמדובר ב עניינים
ישנים־נושנים, שאבד עליהם ה כלח•

-שנים רבות ידוע בצמרת מפא״י,
כי מבקר־ד,מדינה חקר בפר*שת אברהם
עופר, שאירעה בשנת 1963׳ שעד, שעופר
היד, סמנכ׳יל מישרד־החקלאות ומנהל מוע צת
הלול. מפד,־לאוזן עברו אז הרינונים,
כי שר-ד,חקלאות דאז׳ משה דיין, הפעיל
את קשריו והשתיק את מישרד מבקר־המדינה.
מאז
השתנו היחסים בין עופר לדיין, ו השניים
הפכו יריבים חריפים. בכל פעם
•שעופר היה תוקף את דיין, היה מי -שהזכיר

השר האוזנר
— סערה חדשה

כוכב בינלאומי שאפט
משקה בינלאומי,בירה מכבי

העולם הזה 1977

מאז הימים השיחור׳ 0ביותו של
פינחס ספיר

חוה

ובו

באוץ:

נזה

ש ר האוצר
מנצל את מעמדו הממלבת לשם
גבייוז תרומות
ממנהלי זזבוות התלויות בחסוי מ ש תו
ן * מהע סו ק שר־האוצר יהושע רבי-
^ נוביץ בימים אלה? האם בייעוץ ל-
ראש־הממשלה כיצד לקבל מאמריקה י׳ותר
כסף וסיוע כלכלי, לחיזוק הכלכלה הרופסת
של ישראל? או אולי הוא מקדיש את זמנו
הפנוי להתייעצויות, על הדרכים לחיסול

ואין משלמים על הכנסה זו מס כחוק?
אולי החליט השר, כי לאור פשיטת־הרגל
המוחלטת של מנגנון הכנסות המדינה הוא,
אישית, ייפגש עם ראשי חברות יוקונ־צרנים,
יגבה מהם מיסי־אמת למדינה,
כדוגמת המיבצע שערך קודמו פינחס ספיר,

חסרי־אמים ויכולת פעולה, מול גזירו ת
הרפורמה) יכולים עשרות משקיעים לצ פות
לשווא כי שר־האוצר יחתום על האי שורים
הדרושים. יכול ראש־הממשלה,
יצחק רבין, לחשוב כי שר־האוצר שלו
עושה הכל להגברת העוצמה הכלכלית

כל מומחה יאשר כי בעת־ובעונה־אחת
יכול השר להוציא ממעלימי־המס למיניהם
שני מיליארד לירות למדינה, במקום שני
מיליון לירות למחוז מפא״י בתל־אביב.
לכל אחד יש העדיפות שלו. שר־האוצר
של ישראל החליט, כי ביצור ׳שלטונו ב-
ביצור על עדיף
בתל־אביב מיפלגה המדינה.
אחת לשבוע, מדי יום חמישי, בשעות
אחר־הצהריים והערב, מגיע יהושע רבי-
נוביץ לבית מחוז מפא״י בתל-אביב. שם
הוא יו שב יחד עם דב בן־ם איר, מזכיר
המחוז, ועם חבר־גאמניו האישיים הבו דדים
כזאב וי ע ר, ד״ר אבי ריי ך ונחום
רז (אגב, השבוע לא היסס רבינוביץ לחסל
את ויינר׳ לבשר לו כי עליו לפנות את
מקומו לרייך) .שד־האוצר עובר על הר שימות
שהכינו נאמניו.
רשימות אלו מבוססות על רשימות הגוף
הקרוי ״אזרחים תומכי ר בינו ביץ״ (את״ר),
שהוקם במטרה לתמוך בבחירתו כראש-
עיריית תל־אביב. למרות שרו ב הבוחרים
העדיפו עליז את שלמה (״צ׳יצ׳״) להט,
משתמש עתה רבינוביץ ברשימות את״ר
כדי לגבות כסף למימון פעילות מחוז תל־אביב.

האיש!

שר־האוצר יהושע רכינוכיץ, כין מנהלי־חחכרות שכאו לתרוס דמיפדגת־העכורה.
מכטו של השר כמופנה אל עדימת הצ׳קים הנערמת על השולחן..
הסכום הגמון• כיותר שנתרם היה 500 לירות לאיש, והגבוה כיותר שנתרם למיפלגה 2500 -לירות.
אנשים

להקמת

מוסדות

הגירעון הכספי של המדינה, המתקרב ל״
4מיליארד דולר ואין רואה כיצד יימסר? .

שהתרים מאות
ממלכתיים?

או שמא לבחינה נוספת של גזירו ת
הרפורמה במיסוי, שכל יום חולף מגלה
כי העיוותים שתביא ישימו בכיס את
עיוותי העבר שהיא באה לחסל? או, שמא
הוא מקדיש יום בשבוע להגברת הגבייה
מעשרות אלפי העצמאיים והחברות ש אינם
משלמים מס־אמת, אלה שנם ועדת
בן־שחר קבעה כי הכנסתם השנתית היא
למעלה מ 6-מיליארד לירות, כולה שחורה

** ל אלה שסכרו, לתומם, כי שר־האוצר
עוסק במה שצריך לעסוק שר ד,אוצר,
טועה טעות מרה. יכולה המדינה
לשעוט לקראת פשיטת־רגל כלכלית! יכו לים
מיליון עובדים ומעסיקים בה לתהות,

יום החמישי
הקבוע

של המדינה, כדי שתוכל לעמוד בלחצים
האמריקאיים.
כולם יכולים לחשוב כך — אך שר־האוצר,
יהושע רבינוביץ, החליט כי הדבר
החשוב מכל, עתה, הוא ביצור שלטונו
בגוש התל־אביבי, במחוז מיפלגת העבודה
של תל-אביב. ומשום כך, עליו להקדיש
יום בשבוע לפגישות אישיות עם 2000
מנהלים ולהוציא — או לסחוט מהם —
תרומות שתסתכמנה ב 2-מיליון לירות הכ נסה
למחוז מיפלגת העבודה בתל־אביב.

שר־האוצר עובר על הרשימות אישית,
מאשר את מי שיוזמן לפגישה עימו ביום
החמישי הבא. כך, למשל, החליט למחוק
את שמו של צבי רכטר, שאין לו כרגע
מקום־עבודה שיאפשר לו להעלות תרומה
כנדרש (רכטר יצא לחופשה מניהול סולל
בונה עד לגמר החקירה הסישטרתית נגדו).
הוא מחק גם את שמו של דוד גולן,
מנכ״ל הבנק הבינלאומי הראשון, לאחר
שגולן הודיע כי אינו חבר־מיפלגה. גם
שמו של אהרון דברת, מנכ״ל קונצרן כלל
נמחק, כיוון שהוא גר בירושלים. השמות
שאישר רבינוביץ נמסרו למזכירה, ש שלחה
לכל אחד מהם מכתב כימעט־אישי,
בו נכתב כי הוא מוזמן לפגישה עם שר*
האוצר (כך בדיוק יהושע רבינוביץ,
ביום חמישי בשעה תשע בערב.
סיבוב שני ״סל מוזמנים נקבע לתשע
ושלושים בערב. לאחר מישלוח המיכתב
מטלפנים נאמניו של רבינוביץ לכל מכותב,
מוודאים כי יתרום לפחות 500 לירות,
ורצוי סכום המתקרב ל 2500-לירות.

__רשימת
התורמיכז-בבוח
^ הר העכיר שר־האוצר את הזמן
הנותר עד לפגישה עם התורמים
הראשונים, בשיחות עם המקדימים. הגיע
גם נאמנדלשעבר של פינחס ספיר, ח״כ
יוסי שריד, שהסביר לר בינו ביץ את ה הבדל
בינו לבין ספיר. אמר ח״כ ש רי ד:
״אם פינחס ספיר ייכנס לכלא, יהיו מאה
אנשים שיהיו מוכנים להיכנס יהד איתו.
אם אתה, יהושע, תיכנס לכלא, לא יחיה
אף אחד שיהיה מוכן להיכנס אתך. אבל

ממל גי ג

עודד מסר, המפקח על הבנקים, שהחרד,־
החזיק אחרי נגידו משה זנבר, ותרם אף
הוא 500 לירות.
כל אלה י שבו באותו יום חמישי, אחד
מני־רבים, בחדרו של מזכיר מחוז תל־אביב,
רב בן־מאיר, הגאה על ששר־האוצר בב־בודו־ובעצמו
נחלץ לאסוף למענו כסף.
שר־האוצר, ללא בושה, י שב וצפה בבאים,
ראה כיצד פונה בן־מאיר אליהם בגלוי,
לעיניו של שר־האוצר, ושואל כמח יתרום
כל אחד.

המ 3וזדה

ו ^ סי ד א לי ד ג
גן מ 1ז
ןול ־ אבז

כמה מיליונים?

רבינוביץ יוצא ממיבצר מחוז מיפלגת־העבודה
בתל־אביב, בגמר מיבצע־ההתרמה. ההכנסות באו תו
ערב: חצי־מיליון לירות. המטרה הסופית של מיבצע־הסחיטה: להגיע ל־ 2מיליון ל״י.

מול עינו הצופה של שר־האוצר רבי-
נוביץ לא העז אף מנהל־חברה להתחמק.
הכל תרמו בעין יפה.
האם אחרי־כן יחייבו את חשבון החברה
בתרומה? אין כל ידיעה על כך. ד בר אחד
ב רו ר: עורד־הדין משה פורת ניצל את
הפגישה עם שר־האוצר, ומייד אחרי ביצוע
התרומה לקחו למירפסת, ושם סיכם עניין
של לקוח שאת תיקו הביא עימו.
כל המוזמנים תלויים ברצונו הטוב של
שר־האוצר. יוסי הורביץ אינו יכול להעיז
לא לתרום, פן יקצץ שר־האוצר בתקציבי
דן. כך גם עורר־הדין פירון, שעל יי צוג
משר־האוצר׳ הוא
חברה שהוא מקבל
גובה 100 אלף לירות לפחות.

כי הבשר שקנתה לשבת נפל לסיר־הלילה
המלא שתן, ושאלה אם הבשר כ שר או
טרף. הרבי ראה את עונייה הרב, והשיב
כי הבשר אולי כשר, אבל הריח ...כך גם
במיקרה של שר־חאוצר, המזמין אליו
מנהלי־חברות התלויים בו, לתרום כספים
למחוז מפא״י בתל־אביב. זה חוקי. זה כשר.
אבל זה• מסריח עד לשמיים.
להתריס למען המיפלגה
ין זה הדבר היחידי שעושה רבי-
נוביץ כדי להשתלט על מחוז תל־אביב
של מיפלגתו. בימים אלה מקבלים
כל ראשי המיפעלים של מיפלגת־העבודה
טפסים, ומוטלת עליהם החובה להתרים
את עובדיהם למען דמיפלגה. כל מיפעל
מקבל מיכסת־תרומות, מתחייב בשם מנהלו
להתרים את עובדיו בכסף או בימי־עבודה,
בצורת ויתור על חופשה שנתית.
כאשר מנהל המיפעל משגיח מי תורם
ומי לא, האם י ש ספק כי הדבר מצ חין?
אין ספק, כי זה נעשה בצורה חוקית. אבל
זה מסריח. היהיו עובדים רבים שיעזו

יגאל ל 3 *3וצלמת ״העולם הזה״ חדרו לימ״סגר המיפלגה וחשפו את השונרוריה

(המשך מעמוד ) 19
ההבדל שאתה לא תיכנס לעולם לכלא.״
אחר־כך הגיע צבי דינשטיין, המביע ל פני
רבינוביץ את התמרמרותו על עיתון
דבר, שפירסם באותו יום ידיעה על נגיד
בנק ישראל, שתרם 500 לירות למיבצע־התרומות
של רבינוביץ. דינ ש טיין הת מרמר
מדוע דווקא דבר, העיתון ״שלנו״,
צריך היה לגלות את המיבצע.
בעשרה לתשע התחילו להגיע התורמים.
בא יושב־ראש מועצת־המנהלים של ציס,
הרמטכ״ל־לשעבר דויד אלעזר. הוא התנצל
כי איחר מפני שראה כי גוררים מכוניות
מן המקום שבו רצה לחנות! חיים בן-
דויד, חבר ההנהלה המרכזית של בנק
דיסקונט (שבוע אחריו הוזמן גר שון לב,
מראשי בנק ל או מי); אשר גיבש מנהל
רשת הצרכניות של ההסתדרות! י שראל
זיו, יו שב ראש מרכז הקואופרציה! יצחק
יהודה ברקאי,
וונטש, מנהל אמקור ;
מנהל הארגז ; יצחק אלמוג, מנהל דלתא ;
משה שביט, מנהל אגרקסקו ; אברהם פיין,
מנהל הבנק למלאכה; מיכאל פירון, מב כירי
עורכי־הדין בארץ.
שבוע אחריו הוזמן משה פורת, עורך־
הדין הנאמן של מערכת הביטחון, ונציג
המוציאים־לאור של השבועון ז״ל רימון,
שאותו הקי,ם שירות־הביטחון בשעתו כדי
לחסל את העולם הזה. מגיעים גם עורכי-
הדין ארי אנקוריון וגידעון מרגלית. לידם,
לידו,
מנהל מכון־הייצוא גדעון נאור.
מנכ״ל קואופרטיב דן יוסי הורביץ׳ ואחריו
מנהל אגד לשעבר צבי וייזל.
ביניהם נדחק הארכיטקט רפי רייפר,
ולידו שותפו של הפרופסור חיים בן־שחר
(״חב״ש״) בחברות״ייעוץ, צבי כסה, בנו

ן קואופרטיב..דון

לכבוד
הח׳ דב בן־מאיד המחוז מפלגת העבודה הישראלית
ת ל־א ניב

הריני מאשר שקבלתי על עצמי לדאוג להתרמת
חברינו עובדי המוסד/המפעל

ואעשה כמיטב יכולתי להתרימם בהקדם.
ננ״ח
ת א רי ך

טםהמת רי ם

חתימה

כ תו בתפר טי תטל הנו תרי ם

המיסמך המושיע

זהו חוזר שעליו חותס כל מנהל מיפעל הס תדרותי
המאלץ את עובדיו לתרום כסף,
למיבצע הסחיטה של רבינוביץ ומזכיר המחוז רב בן־מאיר. החוזר מדבר בעד עצמו.
של יונה כסה מראשי מפא״י. לא נפקד גם
מקומו של אהוד שילה, סגן מזכיר חברת
העובדים, ולידו דובר התעשייה האווירית
אלקנה גלי (היחידי מאנשי רפ״י לשעבר,
שהופיע).
את אחדות העבודה ייצג בין התורמים

יושב־ראש המזכירות של קואופרטיב דן, יוסי הור־ביץ,
מחייך חיוך מאולץ לאחר שנתן את התרומה.
מאחוריו, משמאל, נראה יושב־ראש מרכז משען זאב ויינר, מראשי הגוש התל־אביבי.

ט ל פיו ב ני ת הנו תרי ם

אין כל ספק׳ כי מבחינת החוק רשאי
רבינוביץ, לבקש
שר האוצר יהושע
תרומות למיפלגה מכל חבר מיפלגה, כל
עוד התורם הוא אזרח ולא תאגיד. זה
חוקי בהחלט אבל זה מזכיר את הסיפור
על האשה שבאה בוכייה אל הרבי וסיפרה

קואופרטיב..אגר׳

לומר ״לא״ למנהל המיפעל, הבא לבקש
לתרום ימי־חופשה למען המיפלגר 1 ,וה מנהל,
המשתוקק להוכיח את עצמו לפני
שר־האוצר ולהתריס כמה שיותר, האם לא
יעשה הכל כדי לכפות על עובדיו לתרום
ימי־עבודה?
פעם, לפני עשר — חמש־עשרה שנים,
היתר. מפא״י מפעילה שיטות כאלו. מזה
זמן רב היא נמנעת מהן. עתה, בפיקוחו
הצמוד של שר-האוצר המטיף ליו שר כללי
חוזרת מיפלגוד
ולכן מנהיג רפורמה,
העבודה לשיטות הלחץ והטרור של ימיה
השחורים ביותר.
החמור הוא כי המיפעלים שבהם מאל צים
את העובדים לתרום הם מיפעלים
הסתדרותיים. אין אלה מיפעלים של מפא״י
או של מיפלגה אחרת, אלא של כלל מים-
לגות ההסתדרות, או של.כלל חברי ההס תדרות.
מיפלגת־העבודה נוהגת שוב ב-
מיפעלים אלו כבתוך שלה. הכל׳ כדי לה שיג
שני מיליוני לירות, הנחוצים ליהושע
רבינוביץ כדי להשתלט על מחוז המיפלגה
בתל־אביב.
מדוע נאלץ רבינוביץ להשתמש בדרכים
כאלו? הסיבה פשוטה בתכלית. השליטה
על מרבית הקרנות והמקורות הכספיים של
מיפלגת העבודה היא בידי מה שקרוי קבו צת
פינחס ספיר, שהיא גם הרוב בגוש ה־תל־אביבי.
פינחס ספיר, יחד עם דוי ד
קלדרון מנכ״ל בנק החקלאות, אשר י ד לין
מנכ״ל קופת־חוליס, יעקב לווינסון־ מנכ״ל
בנק הפועלים, צבי רכטר מנכ״ל סולל־בונה,
אפריים ריינר מזכיר חברת־העובדים,
זאב ויינר מנהל מישען, נפתלי בלומנטל
סמנכ״ל כור, ועוד כמה אישי-כלכלה —
שולטים בכל המקורות הכספיים של המיפ־

נציג קואופרטיב אגד, צבי וייזל, לאחר ש נתן
לר בינו ביץ את הצ׳ק המבוקש. לידו
שר־האוצר וידו על כיסו, כמבקש לשמור על כספו מפני הקואופרטיב, התלוי בחסדיו.

זה חוק -
או ן ה מסויח!
הקואופרציה מרכז־הקואופרציה, קודם היה שליט אגד.

.אמקור

יצחק ונטש׳ מנהל אמקור מטעם חברת־העובדים,
הגיע גם הוא כדי לתת תרומה. מאחוריו נראה
נחום רז, מנכ״ל חברת ״עתידים״ וממקורביו של שר־האוצר רבינוביץ.

הבוס

זהו מזכיר מחוז תל־אביב של מיפלגת־העבודה,
דב בן־מאיר. בן־מאיר החליט למ נוע
משבר במחוז על־ידי מיבצע־ההחרמות שיזם עם השר.

עורו הדין

משה פורת, מגדולי עורכי־הדין במדינה, בא לתת תרומה
.ודרך־אגב שוחח עם השר כשהוא מחזיק בתיק״לקוחות בידו.
פורת ידוע כנאמן של שירותי־הביטחון הישראליים, ושל שורה ארוכה של משקיעי־חוץ.

גנון הייצוא
וקודם

הייצוא

גדעון נאור,
מנהל מכון־
ראש־עיריית קריית־גת.

^ 1111111^ 1

דולה

בישראל

משה שביט, מנהל
חבות־הייצוא הג מוצרים
חקלאיים.

לגה. מי שרוצה לשלוט במיפלגה צ ריו
שלה.
במקורות־הכספיים גם לשלוט
רבינוביץ, יחד עם יצחק ר בץ, משה ברעם
ושימעון פרס, ניסו להשתחרר מן המחנק
הכספי על-ידי המילווה הממשלתי למיפ-
לגות. באמצעות מילווה זה קיוו לגייס ל-
מיפלגת־העבודה 28 מיליון לירות. להזרים
לה כספים באמצעות בנק ישראל ונגידו
משה זנבר, שהיה י די דו של שר־האוצר.
זנבר כבר הוכיח עצמו בעבר, עת הזרים
כספים למיפלנות לבחירות להסתדרות, ספג
ביקורת חריפה על כד ממבקר־המדינה.

לכנסת, ולכן החליט ללכת עם רבינוביץ.
וכך החליט רבינוביץ אישית. לנצל את
השפעתו כשר-האוצר של מדינת ישראל,
כדי לגייס 2מיליון לירות למיפלגתו, ול הבטיח
לו שליטה בסניף הגדול במיפלגה.

כל זאת, כהכנה.לקראת ועידת־המיפלגה
הצפויה.
תוך כדי כך הפעיל רבינוביץ עוד תכ סיס
אופייני לו: בן מאיר מרד פתאום
ברבינוביץ, והודיע כי הוא מתנגד ל שריין
רבע ממקומות המחוז בוועידה הבאה לנ ציגים
מוסכמים. היה זה רמז ברור של
רבינוביץ לרפ״י ואחדות־העבודה, ולכל מי
שרוצה מקום משוריין, כי גו ר לו תלוי בר־בינוביץ׳
אם ירצה להכניע את ה״מתמרד״
בן־מאיר. היה זה מרד מוזמן ומתוכנן, ש נועד
לבסס את שילטונו של רבינוביץ
במחוז תל־אביב.
אם יצליח רבינוביץ במגבית, וישתחרר
מן התלות הכספית בגוש התל־אביבי, הוא
עשוי לשלוט במחוז תל-אביב. במקביל
עושים אנשיו צעדים להגביר את ההשפעה
גם במחוזות נוספים.
כף, למשל, מתקיימות פגישות סדירות
בין ראשי מחוז תל־אביב של רבינוביץ,
לבין ראשי מחוז מפא״י באיחוד הקבוצות-
והקיבוצים. הפגישות נערכות בחדרו של
בן־מאיר• .שהוא שליחו של רבינוביץ ב־מיפלגה.
המגבית
של שר־האוצר תעמיד, אולי,
את מחוז תל־אביב על רגליו מבחינה כס פית.
אולם המערכה המישפטית שבה החל
עורך־הדין יהודה רסלר, מאפשרת לחשוף
יותר את נסתרות הרכוש המיפלגתי
העצום.

(בתכה ראשונה כסידרה)

רבינוגיץ גלחס
על השילטון

ולס התוכנית הזו הוכשלה, על-
ידי צדהמניעה שהוציא בית־הדין-
הגבוה־לצדק, לבקשת עורך־הדין יהודה
רסלר. רסלר טען, כי למיפלגות י ש רכוש
רב משלהן׳ ועליהן למכרו קודם שתקב לנה
כספים מן המדינה. לאחר שהוצא צו־המניעה.
נמנעו המיפלגות עד כה מלנסות
לבטלו, ונראה כי השלימו עם ביטול ה תוכנית
לקבלת כספים מן המדינה.
נוצר מצב של שיתוק מוחלט של המיפ-
לגה, מחמת המחסור בכסף. הטלפונים נות קו.
סניפים נסגרו, ולקבוצת ר בין־ר בינו ביץ
נדמה היה כאילו בא היום שבו יהא
עליהם לזחול על ארבע לפני קבוצת ספיר,
ולבקש הסדר שי שביע את רצונם.
בניסיון נואש למנוע מצב זה, ולסלק מ סניף
תל-אביב את הקבוצה ששלטה בו
כל השנים, הגה רבינוביץ, יחד עם בן-
מאיר, את תוכנית המגבית שנועדה לשחרר
את הסניף מתלות בגוש.
בן־מאיר רוגז על ספיר, על שלא הכניסו

המפקח על הבנקים

עודד מסר. המפקח־על־הבנקיס, החליף
את מאיר חת, שהוכרח לפרוש כדי
לחפות על שגיאות הנגיד זנבר. מסר הגיע לתרום ׳,שבוע אחרי שזנבר תרם 500 לירות.

1.21 --

י שראלי ם !צרפתים חגגו את יזם המהפכה הצרפתית בכפר הנ1ו
שעה שברחובות פרים צעדה תערוכת
טילים בליסטיים, לציון יום שי חדור ה בסטיליה,
התמקדו חגיגות ה־ 14 ביולי ב־כפר־הנופש
הצרפתי באילת, בתצוגת פצ צות
מסוג שונה לחלוטין — אולי -לא
בליסטיות, אבל בהחלט מהממות.
וכאשר דואגים פרנסי הכפר להוסיף
לתערוכת הפצצות גם כמות מזון מדהימה
באיכותה ובכמותה, שפע של אמצעי־נו־חות,
אווירה ומישחקי־חברה עליזים —
הופך מועדון היס״התיכון האילתי החדש,
א-שר נפתח רק בחודש פברואר השנה,
מקום שאין לעמוד בפניו•
אולם, למרבית הישראלים אין ברירה
אלא לעמוד בפניו. שכן, המועדון הוא ב בחינת
מחוץ־לתחום ללא־צרפתים חסרי-
קשרים, הוא סגור ומסוגר כמחנה צבאי

שאבה קלודין מבעלה, אף
שבתחילה לא הסכימה לח תה
בשום אופן. הבעל צבע.
העחחים צרפתי,
| נופש
הקבוצה
•* /איש
שהתארחה בכפר־הנופש, צבע את גופו
בנדיבות, ועל חזית בגד־היס שלו תלה
שלט עם אותיות גדולות :״לעולס לא ! ״
תענוגותיו

המוצר המוגמר 32

צביעה אחרונים לקראת התחרות הסופית.

לכל דבר, והכניסה אליו ואל
מותרת לחברים בלבד.
נד 14 ביולי עלתה השימחה בין גדרו-
תיו על כל המצופה. פילים לאבאט, ראש
הכפר, לא חסך במאמצים לספק את כל
מישאלותיהם של בני הקבוצה הצרפתית
המאורגנת שבאה לבלות את חופשתה ב ישראל,
ואת אלה של האורחים הישראליים
המעטים, שהוזמנו לראות איד חוגגים ה צרפתים
— ולקנא כהוגן.
בשעה 11 בבוקר הכריז פילים לצלילי

המרסילייזה, על פתיחת ההילולה. הצופים
התלבשו על כוסיות שמפניה וכורסאות־קש,
ותפסו שלווה והתבוננות. האחרים
החלו נוטלים חלק. פעיל במישהקים בתח רויות
ובהשתוללות.
בעיקבות התחרויות המשעשעות בא תור
הקוקטייל הרטוב. על שולחנות שצפו ב מים
נערמו קליפות־אשכוליות מלאות יין-
עדנים, וכל חמשתוקק ללגום נאלץ לקפוץ
למים ולשלות לו קליפה. על מיזנון באורך

25 מטרים נערם שפע של מזון מוצק מסוגים שוניב
•משונים, למי שרעבונז הציק לו. וגולת־הכותרת• היתד,
:מובן, תחרות הצביעה, שבה זכתה במקום הראשו
הצרפתייה התמירה הלן, שחיתה הראשונה שהשילו
מעליה את חזייתה ונתנה בכך את האות ל ביי שניוו
שחבורה, ביניהן קלודין בת ה־ 30 פלוס, שבעלה אדו־ארד
קישקש על גופה כמיטב דימיונו הפרוע. גם
הילדים שנכחו במקום השתתפו באורח פעיל, והילדות
עשו מייד כדוגמת אחיותיהן הבוגרות. החזה הנשי,
על מיכלול צורותיו וגדליו, חגג את חג-חחירות.

בא לת

לצל

ה מר סילייז ה

הצבועים

שר היה להשתעשע בתחרויות קליעה־למטרה,
ואפילו בתחרות של הטלת עוגות־קרם
— עד לשעה תשע־ושלושים, מועד
ארוחת־הערב המפוארת.
אחרי הארוחה פרשו הכל לריקודים, על-
גבי מידשאה מלאכותית גדולה שהוקמה
על שפת הבריכה, ואשר עליה ניצח תקלי טן
כושי מקורזל־שיער, ובעל מיישקפי ג׳ון
לנון. התקליטייה העשירה שברשות המוע דון
לא היתח מביישת אף תחנת־שידור
המכבדת את עצמה בארץ.
בדיוק בחצות ניתן האות, ואז הוזנקו
עשרות זיקוקי די־נור בציבעי אדום, כחול

בשמונה וחצי בערב החלו מגיעים לכפר
כל הפונקציונרים של אילת, החל בראש־העיר
גדי כץ, דרך אישים חשובים אחרים
וכלה ברפי נלסון, שהוא ידיד־הכפר. ה ישראלים
לא יכלו אלא ללטוש עיניים
משתאות, ולהיאנח :״אח, הם יודעים ל חיות,
הצרפתים האלה.״ וניתנה להם דוגמה
טובה לכך• בדוכנים מייוחדים, עם מלצרים
בתילבושות לאומיות, ניתן היה לקבל
מקוקטייל רוסי ועד לקוקטייל אילת. או
הוא
יום נפילת הבסטיליה׳ נחוג השנה לראשונה באילת, במועדון
היס־התיכון שנפתח בעיר, והפך האירוע המרכזי בעיר באותו
שבוע. גולת־הכותרת של החג: תחרות־צביעה, בה הופיע זוג זה כסמל חי למהפכה.
בתמונות מי מין; הלן הצרפתייה, האמיצה הראשונה שהתפשטה מחזייתה והלהיסה את
האווירה. צבע את נופה רופא המועדון, דאו. זכתה במקום הראשון בתחרות, ב־12
בקבוקי שמפניה צרפתית ונשיקות מכל הגברים הנוכחים. גם הס ״הרוויחו״ מזכייתה.
ולבן, ציבעי הדגל הצרפתי 68 .זיקוקין —
לציון 68 מועדוני חים־ד,תיכון שהוקמו עד־כה
ברחבי העולם. את תצוגת הזיקוקין סיי מה
מיזרקה זוהרת בצורת מגן־דויד.
את הקשר סיכם מנהל הכפר, פילים

לאבאט, שאמר :״לדעתי, אילת יבולה
להיות אחד ממרכזי־התיירות החשובים ב יותר
בעולם. בכל מקום מחפשים שמש
ותום, ואצלכם אפשר למצוא את אלה ב שפע.״

המועמד

ביום
החג, אחרי ארוחת־הצ־דן
הריים,
הכינו זוגו ת הנופשים

את עצמם לקראת תחתת־הצבנעה, שהיוותה את שי או׳ של
אותו יום. בתמונות למעלה ומימין: חברי הקבוצה שבאה
במייוחד לנופש בכפר האילתי, בתצוגה שקדמה לבחירה.

(המשך מעמוד ) 17
אולם על ד,ד,אשמו! כאילו הורד, שם־טוב
להעניק מתקציב מיישרת תרומה בת 10
אלפים לירות לכינוס הפועל, הגיב שם־טוב
במהירות. לדי ב רי שר־הבריאות, לא היתד,
זז תרומה, אלא השתתפות בשירותים ה רפואיים
שניתנו בכינוס הפועל לספורט אים.
שס-טוב הוסיף, כי גם למכביר, ניתן
אותו הסכום, כהשתתפות בשירותים רפו איים.
קורפו
לא התעצל. הוא גילה כי הסעיף
התקציבי, שלפיו נתן מישרד־הבריאות ל״
הפועל את הסכום הזה, אינו תקציב ל שירו תים
רפואיים. הוא טען גם שהמכביה לא
קיבלה מעולם כסף ממישרד־ר,בריאות כ השתתפות
בשירותים רפואיים, או מכל
סיבה אחרת.
הכנסת עצמה לא התרגשה מכל העניין.
הטענות נגד עופר היו י שנות מדי, זמאז
הוטחו כבר האשמות הרבה יו תר חמורות,
נגד אישים אחרים. .ההאשמות נגד האוזנר
ידועות, והושמעו כבד קודם־לכן מעל דוכן
הכנסת, וההאשמות נגד שם־טוב ניראו
כהיתפסות לדברים שיגרתיים.
העובדה שקורפו לא פירט את הכתו בות
להאשמותיו, העניקה להן מיסתור-
יות — אך לא חשיבות.
היסטוריה רקזו׳אם למורד
סרט שיוקרן בטלוויזיה
ביום חמישי זה, ישמש
ריהביליטציה לאלכסנדר סן
״הו, ארץ הייעוד וארץ הגזירה /גם
בכפירה אני אחד מבני־בניה שר אלכ סנדר

הגזירה היתד, אכזרית. מאז שעבר לשו רות
המיפלגה הקומוניסטית, הוחרם ה
עסקנית
וידצקי
זכויות דיור לרווקות !
אסכולת ה״הו־הד בשירה העברית, היה
גם ממייסדי הקינו-סטודיד, הראשונה בארץ,
מולדת, וכיכב בסרט שצולם על-ידי צוות
ז ר בארץ בשנת . 1932 הסרט, שבו הושקע
הסכום האגדתי של 15 אלף לירות ארצ ישראליות
(כ־ 5מיליון לירות, במושגים של
היום) נסתיים בלא־כלום. פן האימפולסיבי
החליט באמצע הצילום כי הבמאי גרוע,
התסריט דל והעסק אינו נראה לו. ההש קעה
אבדה.
למרבד, הצער אבדו גם הנגטיבים של
הסרט, שנשלחו לאלכסנדריה לפיתוח. או לם
בחקירה יסודית נמצאו צילומי-מיבחן
של הסרט, שהיו מונחים בקופסה ישנה
ושכוחה. החומר, שלא פותח מעולם, הודפס
עתה ונראה כחדש. תל-אביב מופיעה בו
כפי שלא נראתה בשום סרט תיעודי אחר,
ופן מופיע בו בכל הדרו. הוא היה אז בן

הקטעים יופיעו בסרט־הטלוויזיה. בפס קול
הסרט משובצות הקלטות נדירות של
פן, השר והמדקלם משיריו.
מלד הבוהימה. הצגת סירטו של אילן
טיאנו בטלוויזיה תשמש ניגוד חותר לש נותיו
האחרונות של פן, כשהיה פן רתוק
למיטה, עני ובודד, לאחר שלקה במחלת-
בירגר.
אחרי קטיעת שתי רגליו שכב בבית ר,חולים
איכילוב — בפרוזדור.
״שמיים רחמו מלי ! /מאיזה בקבוק
זה בא א לי? ״ שאל באחד מ שיריו האח רונים
המשורר המורד. שהיה אליל-הנשים
של תל-אביב הקטנה, אהובה של הנה
רובינא (ואבי אילנה) ,מתאגרף ומלך ה־בוהימה.
הסרט
ישמש ריהביליטציה למ שורר ה חשוב,
ש שיריו אינם נלמדים בבתי-הספר,
ושספריו אינם מצויים בחנויות. יהיה זה
סיום לרומן שניהל עם ״מולדת קשוחה
וסרבנית״ ,ש״אל בתוליה גם פלדה נש ברת״.
ההסתדרות מרד
במועצת הפועלות
הצעירות הקימו
לעצמן מיטבה פרמי —
והשיגו ניצחון
?מען האשה הבודדה

משורר.
פן בנעוריו

,אל בתוליה גם פלדה נשברת׳...
משורר יפה־התואר כליל. שרידיו של חרם
זה ניכרים גם בימים אלה: כאשר דו בר
על השיר אדמתי, אדמתי בתוכנית שרתי
לך ארצי בטלוויזיה, לא הוזכר כי מחברו
הוא אלכסנדר פן.
השבוע יי שבר חרם זה רישמית וסו פית.
ביום חמישי זה תקרין הטלוויזיה,
בשעה 9בערב, סרט על פן.
אם שוודית. גיבור הסרט הוא הגבר
שנולד ב־ 1906 על גדות הים הצפוני, לאב
יהודי־רוסי ולאם שוודית. אחרי נדידות על
פני רוסיה המהפכנית, הגיע ארצה ב־. 1927
איש לא האמין לסיפור נדודיו, כי היה
ידוע בבדאי וגוזמאי.
רק מעטים יודעים כי פן, אחד מאבות

עסקנית לוי

מרד יכול לקרות בכל מקום. הוא יכול
לקרות בבית־הסוהר, בצבא, על ספינות
בים ואפילו במיפלגות פוליטיות. אולם ה מקום
האחרון שבו אפשר היה לחשוב כי
מרד יכול לפרוץ בו, הוא מועצת־ד,פועלות.
הסתדרות הפועלות, כפי שנקראת המוע צה,
מצטיירת בעיני הציבור כמוסד שבו
מכהנות נשים קשישות, נצר לדור המייס דים,
אשר הלכו בשמלות עד מתחת לברד
גם כאשר המיני היה באופנה, שערן אסוף
מאחרי לולאה עטופה בסריגה, משקפיים
עבים לעיניהן, והן נואמות נאומים חוצבי־להבות,
בדרך־כלל במיבטא רוסי טהור, ו קוראות
אחת לרעותה: חברה.
כסמל לדור הזח שימשה בבה אידלסון,
אחת ממנהיגות היישוב בארץ, ממציאת
מועצת-ד,פועלות, ומי שעמדה בראש מו סד
זה עד לפני חודשים מיספר.

אולם נראה כי עם התפטרותה של בבה,
הממשיכה לבוא עדיין מדי יום ביומו ל-
מישרדי המועצה . ,השוכנים בקומה הרא שונה
של בית הוועד־הפועל בתל־אביב,
חל שינוי מסויים,
מה מגיע לרווקה ז אפשר היה לחוש
בשינוי זה באוויר, אולם איש לא יכול היה
להגדיר אותו. עד שיום אחד עמדו י די דו תיה
של בבה, אותן נשים מבוגרות ונחמ דות
הממשיכות עדיין לשאת בעול, בפני
עובדה חדשה: יהודית (״ג׳ודי״) וידצקי,
מזכירת דור ההמשך של חוגי הצעירות של
המועצה, הרימה את נס־המרד.
ג׳ודי, מצעירות רפ״י לשעבר וכיום פעי לה
בעבודה, היא צעירה רווקה גבוד,ת קומה,
מהמושב בית־חדות. היא הגיעה ל־תל־אביב
כשהיא מחליטה :״צריך לשנות
משהו, כך זה לא יכול להימשך!״
לפתע קיבלה מזכירת־המועצה החדשה,
יורשתה של בבה, תמר אשל, תזכירים ו־מיכתבים
מצעירות מועצת־הפועלות, גוף
שהיה קיים במשך 40 שנה רק על הנייר.
הועלו דרישות שדי ברו על שיוויון, על
נוער, על צעירים ועל זכויות.
הדרישה הראשונה של ג׳ודי היתה :
״שיוון זכויות ליחידות״ .בתזכיר ארוך ו מפורט
דרשה ג׳ודי, שהיא עדיין רווקה,
זכויות דיור לצעירות בודדות מעל גיל
,25 שאינן נשואות, כמו לזוגות הצעירים.
דרישה זו היתר, מהפיכה גמורה בדפוסי-
המחשבה של עסקניות הפועלים. הן לא
הבינו כלל כיצד יכולה בחורה בת 25
להיות לא־נשואה. ואם היא אינה נשואה— כיצד היא יכולה להציג דרישות?
קביצה לרחוב בלוד• בינתיים הצלי חה
ג׳ודי לאסוף סביבה קבוצה של בחורות
צעירות, רווקות או גרושות, ישכולן דר שו
את אותן הזכויות כמו הזוגות הצעירים.
לטענתן, קיימים בארץ למעלה מרבע מיל יון
צעירות וצעירים מעל לגיל ,25 הנמצ אים
במצב זה, המשלמים את המיסים ה גבוהים
ביותר בארץ, והמופלים לרעה על יז,
החברה. ג׳ודי דרשה כי מועצת הפוע לות
תתייצב מאחרי דרישתה זו, וכי תכריח
גם את הוועדה־המרכזת להתייצב מאחרי
תביעותיה. את מועצת־הפועלות דחתה מזכירות תביעותיה על־הסף. ג׳ודי לא ויתרה, החרי מה
את מי שרדי מועצת־הפועלות בוועד-
הפועל, שכרה דירת־מישרדים ברחוב בלוך
הסמוך, והצליחה לשכנע את עובדות ביט און
מועצת הפועלות, דבר הפוטלת, ל השתתף
איתר, במרד, לעזוב את הוועד־הפועל
ולעבור לרחוב בלוך.

בשבוע שעבר התכנסה מזכירות מועצת-
הפועלות לי־שיבד, גורלית, בה החליטה ה מזכירות
להיענות לתביעותיה של ג׳ודי
ולהקים ועדה ציבורית, בהשתתפות אנשי־מיקצוע,
אשר תגיש לראש־הממשלה, ל-
שר־השיכון ולמזכיר ההסתדרות את המלצו תיה•
המזכירות גם הנחתה את הוועדה כי
תמצא דרך ״לאפשר ליחידים לקבל מש כנתאות
בתנאים המתחשבים ביכולתם ל החזיר
משכנתאות, ולמצוא דר ך ל שיפוץ
דירות קטנות ובניית דירות בנות שני חד רים
עבור יחידים.״
המרד שעליו הכריזה ג׳ודי הסתיים ב ניצחונו
המוחלט של הצעירות. אולם ג׳ודי
אינה ממהרת לחזור למישרדיה בבית ה־וועד־הפועל,
ולמיטבח הטוב •שבבניין ה ג
די ל :״יש עוד הרבה נושאים שעליהם
כדאי להילחם, ובינתיים אנחנו נשארות ב-
מיבצר שלנו.״
דיפלומטיה בטדח־העוגריי״ם המתוקה
תפקידם ש? השגרירים
התרוקן מתובן — והס
ה 8כו קישוט ואנשי• מיסחר שני דיפלומטים, ,׳מי שהיו״ שגרירים
באחת ממדינות אפריקה, נזדמנו לשיחה.
האחד, ישראלי, התלונן :״אותי הדיחה
מתפקידי הממשלה שאליה הייתי מואמן.״
״ואותי,״ השיב לו בנימה נוסטאלגית הדי פלומט
הדני ,״אותי הדיחה — ממשלתי-
שלי ! ״
בשנת ,1974 השנה שבד, חלה המפולת
הישראלית באפריקה, נקטה ממשלת דנמרק
צעדים דראסטיים לחיסול שגרירויו ת דניו ת
באפריקה. למעלה ממחצית השגרירויות
חוסלו׳ והשגרירים הנותרים נתמנו, כל
אחד׳ לשמש בישתיים־שלוש מדינות.
דו״ח מזעזע. השבוע פירסם מיעירד
מבקר-ו־,מדינה בשטוקהולם דו״ח מזעזע
על אי־יעילותן של שגרירויות שוודיה ב עולם•
לשוודיה 69 שגרירויות, והן עולות
למשלם המיסים השוודי 300 מיליון כתר
(למעלה מחצי־מיליארד לירות) בשנה.
״רובן של שגרירויו ת אלה מיותר. ה-
דו״חות שכותבים השגרירים מתוייקים ב-
שטוקהולם, ואיש אינו טורח לקרוא בהם.
מאמר המתפרסם בלה־מונד או בעיתון
אחר בעל רמה דומה, עדיף על עשרות
דו״חוית של שגרירי שוודיה,״ נאמר ב ד דזז.

אחת מעוזרותיה של ג׳ודי היתד, חדווה
לוי, צעירה נאה המתגוררת אומנם בדירה
שלה, שעליה היא משלמת בכל חודש תש־.
לום למשכנתא בגובה של למעלה ממחצית
משכורתה, אולם תומכת נלהבת במרד.
חדווה היא אחת מעובדות דבר הפועלת, ו היא
שגררה את מערכת העיתון לצידה של
ג׳ודי.

מבקר־המדינה השוודי שיגר חוליות-
ביקורת ל שגרירויו ת השוודיות בצרפת, פון,
וינה, פראג, וארשה, קינשאסה ולאגום.
מתוך הדו״ח מסתבר, כי במרבית המיק-
רים אין צוות השגרירות יודע את שפת
המדינה.

הניצחון של ג׳ודי. בשבועות הראשו נים
המתינו ד,עסקניות הוותיקות לשבירתה
של ג׳ודי• ״אין להן המיטבח של הוועד־הפועל,
והן תישברנה מהר,״ אמרו זו לזו.
אולם כשגילו כי המורדות מבשלות בעצמן,
במיטבח אשר בדירת־המישרדים שאותה
שכרו, את המיצרכים שאותם הביאו מ הבית׳
הבינו העסקניות הוותיקות כי חן
נכשלו.

ניצול חסינות לרעה .״צוות שג רירות
שוודיה בפריס אינו יודע צרפתית
כהלכה, והוא מנותק מן האוכלוסיה,״ כתב
ראש חוליית־הביקורת. השגריר השוודי ב ווינה,
למשל, אשר נתבקש להכין דו״ח
מעקב קבוע אחר פעולות אופ״ק, שיגר
תחתיו קיטעי-עיתונות• העיר מבקר-המדי-
נ ה :״היה זול יותר לקבל שירות זה אצל
סוכנות לקיטעי-עיתונות בווינה.״

העולס הזה 1977

עובדי שגרירות שוודיה במוסקבה (בת קופה
שבה היה השגריר גונאר יארינג
טרוד בבעיות המיזרח־התיכון) עסקו ב הברחה
1שיטתית של תשמישי־קדושה מ מוסקבה
לשטוקהולם. מאחר שברית־המו-
עצות אסרה על ייצואם של אלה, עלה
ערכם בשוק העולמי.
מבקר־המדינה השוודי הזכיר פרשת זו,
מאחר שפורסמה בעיתונות. עשרות מיק רים
דומים, שבחם נתפסו שגרירים ועובדי-
שגרירויות בניצול־לרעה של חסינותם ה דיפלומטית,
הסתיימו ב״מריחד,״.
תפקיד ריק מתוכן. תקופת-הזוהר
של השגרירים יתמה עם התרחבות רשת
כלי-התיקשורת האלקטרוניים ברחבי ה עולם•
מהו תפקידם של השגרירים כיו ם?
לכמה מהם יש באמת !תפקיד של ממש,
לבד מאשר לשמש ״שלט״ לנוכחותה של
מדינתם על מפת העולם? והעיקר — מה
הם עושים, כאשר איו להם עיסוק מדיני
טהור?
איש־ביטחון ישראלי, המוצב באחת ה שגרירויות
ישראל במערב־אירופה, בדק
את שולחן־העבודה של השגריר. במגירות
מצא תוכניות לביצוע עיסקות ייבוא וייצוא
בין ישראל, לביו המדינה שאליה היה ה שגריר
הנ״ל מואמן. בלישכתו של השגריר
ניכרה כל העת תנועה ערה של סוחרים.
איש־הביטחון הגיש דו״ח לממונה עליו. ה תוצאה:
איש־הביטחון הודח מתפקידו, ה שגריר
מוסיף לכהן.
״הבטלה — אם כל חטאת,״ אומר ה-
פיתגם. שגרירים המובטלים מעיסוק מדיני
של ממש, הופכים סוחרים, שעה שתפקידם
המדיני מסתכם בהשתתפות במסיבות-
קוקטייל ובהשמעת נאום נמלץ אחת או
שתיים לחודש.
מישטרה התעללות בשס החוק
שוטריה הוותיקיס ש7
תל־אביב מאשימים
את מישמר־הגבול
כחימום האווירה
כמה עשרות שוטרי מישמר־הגבול, חבו שים
קסדות-פלדה, נופפו את אלותיהם
מעל ראשיהם של העוברים והשבים ברחוב
דיזנגוף פינת רחוב גורדון בתל־אביב.
קצידמישמר־הגבול בדרגת מפקח-מישנה,
ללא קסדה, התרוצץ ממידרכה למידרכה
במבוכה, עם מכשיר־הקשר בידו.
השוטרים זינקו מרחוב גורדון לדי-
זנגוף, התארגנו בחזית אחידה, עברו ב ריצה
אל צידו האחר של הרחוב, נופפו
באלותיהם וצעקו בקולי־קולות. העוברים
ברחוב נדהמו. דומה היה שצבא ז ר פלש
לדיזנגוף ואיים לכבשו. יושבי בתי־הקפה
קמו במהירות על רגליהם, והסתלקו.

האם ה שודדי ם
ה ש 1ד

יהלומי

א 11 31ע

החשודים
בסוכנות

שנ מ ל טו

מ מ קו ם
בוכמן

יי ה 1נדח ״

שנעצרו

ה שבוע

״ ה 1נדה ״ י

10 האצבעות
( 0השטר
* * ן ; י פלשי המדור המרכזי ניצבו ביום החמישי האחרון,
משעות הבוקר המוקדמות, ליד הסטייקיה מי ומי ברחוב
דרך פתח־תיקווה בתל־אביב. שני הבלשים, שהיו לבושים אזרחית,
אחזו בידיהם שקיות־נייר.
אחד מבעלי העסקים במקום ניגש אליהם, לאחר שהבחין
כי הם מסתובבים במקום שעה ארוכה בלא־מעשה, ושאל אותם
לרצונם. הם הזדהו בפניו כבלשי המדור המרכזי, ואף הראו לו כי
בשקיות הנייר הם מסתירים מכשירי-קשר.
מול הסטייקיה שוכנת סוכנות אופנועי הונדה, המבצעת גם
תיקונים לאופנועים. משך שמונה שעות תמימות המתינו אנשי
המדור המרכזי ליד הסטייקיה.
בשעה ארבע אחרי־הצהריים, התקרב למקום אופנוע מסוג
הונדה, ועליו שני צעירים. שני הבלשים התבוננו במיספר האופנוע
ונדרכו כקפיץ. לאחר ששני רוכבי־האופנוע נכנסו לתוך סוכנות
הונדה, זינקו הבלשים לעבר הסוכנות, תפסו את שני הצעירים
והוציאו אותם מהחנות בכוח.
ליד הסוכנות נמצאת מכולת קטנה. שני הבלשים הכניסו את
הצעירים לתוך המכולת. אחד הצעירים החל משתולל, ניסה
להימלט ולהתנגד לשוטרים. כאשר נוכח כי אין הם מתכוונים
לשחרר אותו, איים להתאבד. השני ישב כל הזמן בשקט. כדי
להשתלט על הראשון, חבטו הבלשים מכות נמרצות בשני הצעירים,
גם בשקט שביניהם, ואסרו את ידיהם באזיקים.
עוד קודס-לכן, טילפן אחד מהם והזמין ניידת. עתה המתינו
הארבעה בתוך המכולת לבוא הניידת.

10 מיליון אצבעות

י ס חדי שהגיעה הניידת, הכנים אחד הבלשים את המשתולל
שבין שני העצירים לתוכה. בחוזרו למכולת, כדי לאסוף את
השני לניידת, נשאל על-ידי אחד מבעלי־העסקים במקום, עימו
הספיק להתיידד בשעות־ההמתנה הארוכות :״מה ז ה? על מה
עצרתם אותם?״
הבלש לא יכול היה להסתיר את גאוותו ו ה שיב :״זה בקשר

השעה היתד. אחת־עשרה וחצי בלילה,
במוצאי־השבת לפני שבוע. סגדמפקד מיש-
טרת תל־אביב. תת־ניצב משה טיומקין,
יצא בראש כוחותיו לבלום את זרם המפ גינים
של גוש־אמונים, שניסו להתקרב
אל השגרירות האמריקאית, ברחוב הירקון.
ילדים מסוכנים. ב שורותיו של טיונד
קין היו גם כמה עשרות שוטרים מבוגרים,
ביניהם כאלה המשרתים בדרד־כלל במים־
דר מו ת בית־המישפט בתל-אביב.
אך זה היה רק המסווה. מאחרי אלה
נעצרו כמה משאיות, עמוסות בשוטרי
מישמר-הגבול, בקרנות הרחובות הסמוכים
לבן־יהודה והירקון. השוטרים זינקו מתוכן
כרוח־סערה לעבר האזרחים שהיו, באותה
שעה, בדרכם חזרה לבתיהם מבתי־יהקולנוע
וממקומות־בידור אחרים בעיר. הדרכים
נסתמו. לאיש לא ניתן לעבור.
השוטרים זינקו לעבר כל אדם שניראה
ברחוב, ולא הסתירו את זעמם על כל מי
שלא היה לבוש מדים. בד־בבד טיפלו ב אזרחים
מסוכנים בני 16ו־ ,17 מפגינים
בני הנוער הדתי, שביקשו לפרוץ לשג רירו
ת האמריקאית.
אחד השוטרים גרר אחריו צעיר בבן , 16
שנפצע במהלך ההפגנה וזעק בכאביו. ה צעיר
לא יכול להניע את רגליו, וצעק :
״אמא׳לה 1״ אך השוטר לא שעה לתחנוניו
וגרר אותו כמו שק, ברחוב הירקון, דרך
;(המשך בעמוד )28

העולם הזה 1977

קלסתרוני שני החשודים כשוד כוכמן
דמיו! לקלסתרון
ליהלומים. מצאו אצלם הרבה יהלומים והראה את המיספר
10 באצבעות שתי ידיו.
מייד פשטה השמועה: השוטר התכוון לעשרה המיליון —
שווי היהלומים שנ שדדו מרעייתו של יוסל׳ה בוכמן.
גם מקום המעצר — סוכנות הונדה — גרם להתפשטות הש מועה.
הכל זכרו כי שודדי היהלומים של גילה לוי נמלטו על
אופנוע מדגם הונדה דווקא.
האם אכן תססה המישטרה את מבצעי ה שוד? לא קל היה
להאמין בכך.

מיספר ה״הוגדה״

יי* ם בחיים לא יתפסו אותם.״ זו היתד. תגובתו הראשונה
ן של כי מי ששמע את פרטי ה שוד. הגדול ביותר שאירע
אי־פעם במדינת־ישראל. התכשיטים, בשווי של 10 מיליון לירות,
שנשדדו לאור היום בשקית־הניילון שאחזה בידה גילה לוי, רעייתו
של יוסף (״יוסל׳ה״) בוכמן, נראו כאבודים לכל דבר.
בתחילה חשדה המישטרה בגילה לוי עצמה. גילה נשאה
את האוצר העצום בתוך שקית־ניילון פשוטה ברחוב, וכאילו
הזמינה שודדים לבוא ולקטוף את התיק מידיה.
אולם לאחר חקירות נמרצות, כשנסתבר כי התכשיטים לא
היו מבוטחים, ולאחר שגילה עצמה נחקרה תחת השפעת היפנוזה,
השתכנעו החוקרים שהיה זה שוד אמיתי, ופנו לעבר העולם־
התחתון.
כאשר נסע בוכמן חזרה לגרמניה, וגילה נשארה עם שוטרי

גילה לוי ויוסלה כוכ מן( מ א חור: קרובה)
קלסתרון בהיפנוזה
המדור המרכזי במלון ו די דוו בהרצליה, השייך לבוכמן, נפלה
הפצצה הגדולה: גילה כינסה מסיבת-עיתונאים, בה הבטיחה
שלושה מיליוני לירות פרם לכל מי שיביא לה את התכשיטים
הגנובים, וכן הבטיחה כי לא תסגיר אותו למישטרה.
עוד לפני מסיבודהעיתונאים היה הטלפון בוולידור יעמוס
ביותר. מאות ישראלים, נורמליים פחות או נורמליים יותר, אשר
חמדו את הפרם או את עצם הפרשה, שיחקו את מישחק הבלשים
והג׳יימם־בונדים, הציעו את שירותיהם הטובים. רק לעיתים
רחוקות הם הצליחו לדבר עם גילה עצמה. המישטרה אסרה עליה
לשוחח בטלפון עם זרים, וכן להיפגש עם אנשים שאיננה מכירה.
בחקירתה, תחת השפעת ההיפנוזה, שיחזרה גילה אח מיקרה
השוד. היא זכרה בדיוק כיצד התקרב אליה אופנוע, שטתיאורו
משערים החוקרים כי היה מסוג הונדה. על האופנוע היו שני
צעירים, שאחד מהם חטף את שקית-הניילון, למרות צעקותיה.
לפני שנחקרה בהיפנוזה, קשה היה לגילה למסור שתי עובדות־מפתח
לפיענוח חשוד. האחת: תיאור מדוייק של רוכבי ההונדה.
השנייה: מיספר־הרישוי של האופנוע. תחת השפעת ההיפנוזה,
הצליחו החוקרים לשרטט קלסתרון של שגי הצעירים, וכן לדלות
מזיכרונה של גילה את ארבע הספרות הראשונות של מיספר־הרישוי
של ההונדה.

דוגמת ברגס?
מישטרה אינה מודה כי שני עצירי סוכנות הונדה
ן 1אכן נעצרו בקשר לפרשה. כל מה שדובר־המישטרה מוכן
למסור היה כי ציון איבגי מפתח־תיקווה וידידו שימעון יגור,
שניהם בני , 19 חשודים בהתפרצויות.
לדיברי המישטרה, נמצא בביתו של ציון רכוש גנוב, כמו
חלפי-מכוניות ומכשירי״חשמל.
גם בפני שופט־השלום, שאליו הובאו השניים כדי שמעצרם
יוארך ב־ 15 הימים המירביים, מסרה המישטרה כי הם חשודים
בביצוע פריצות.
ייתכן אומנם כי קציני המישטרה צודקים, והבלש מהמדור
המרכזי רצה לעשות רושם והשוויץ, והשניים אינם מעורבים כלל
בפרשת גילה לוי. אולם ייתכן גם ההיפך. קשה להאמין כי אנשי
המדור המרכזי היו מבזבזים שמונה שעות תמימות כדי לערוך
מארב לשני ״פורצים קטנים,״ כפי שהוגדרו השניים על-ידי
דובר-המישטרה. קשה גם להניח שמי שהתנגד היה משתולל
בצורה כה קשה, אם היה פורץ מוכר, המכיר כבר את המישטרה
ואת אופן המעצרים שלה.
יש גם לזכור את הדרך שבה נעצר עמום ברנס, מי שעומד עתה
למישפט בעוון רצח החיילת רחל הלר. ברנס נעצר כביכול בעוון
היטפלות לנשים ברחוב, וזה היה גם הנימוק שהמישטרה הביאה
בפני שופט־השלום בנצרת, כאשר ביקשה לראשונה אח הארכת
מעצרו ב־ 15 יום. כל זאת, כאשר המישטרה ידעה כי הוא החשוד
היחידי שלה ברצח החיילת.
האם עלתה המישטרה על עיקבות השוד הגדול של היהלומים,
והביאה לפיתרון מעשה השוד שהסעיר את המדינה, או האם
באמת שני העצורים מהיום החמישי שעבר הם פורצים קטנים
ובלתי־חשובים?
לאחר בדיקה אישית שערך סגן־ניצב משה שרף, לבקשת
כתב העולם הזה, בספר־הרישום של המעצרים שבוצעו על-ידי
אנשי המדור המרכזי ביום החמישי האחרון, נמצא כי הרישום
הוא בהתאם לטענות דובר־המישטרה.
גם סגן-ניצב שרף הכחיש כל קשר בין העצורים האלה לבין
פרשת גניבת היהלומים מהרצליה.
״לא נעצר שום חשוד בפרשה זו,״ נשבע שרף.
ואילו עדי־הראייר. למעצר בדר ך פתח־תיקווה אומרים, כי
העצורים דומים לקלסתרון של חשודי שודיבוכמן, כפי שפורסם
בעיתונות.

;11*.זמה 11ה
פיקניק ב חו ם ה לי ל ה
פעם, להיות אוהב טיולים ומסעות פרו שו
היה לצאת עם !מכנסיים קצרים, חגורה
כבדה שעליה תלוייה מימייה, ילקוט־גב,
מקל־הליכה והרבה־הרבד, זיעה.
אבל לאט־לאט מצליחה הציווילחציה
לגמור לנו גם את ההנאות הקטנות של
טיפוס על הרים, הקמת מדורות בדי לבשל
קפה בקוססת־פח ושינה על האדמה, על
שמיכה או בתוך שק־שינה, כאשר בבוקר

חשמלי בגודל של 40x40ס״מ.
מייד כשהחלו לשווק אותו בארץ, החלו

לייצא אותו גם לחו״ל. הגרמנים, הסקנ דינבים
והאנגלים כבר נהנים מהחום ה ישראלי
כשהם ישנים מחוץ לבית. נם ה
פעם
היתד, מרגלית יודו ביץ סתם נערה
יפה. אחר־כך היא הלכה לעבוד כמז כירתו
של דן רביב, ראש מערכת תל-
אביב של הטלוויזיה הישראלית. כשראתה
איזה אנשים חשובים מסתובבים סביבה,
החליטה גם היא ־-להיות חשובה, והלכה
לאוניברסיטה ללמוד סיפרות ופילוסופיה.
המיפנה בחייה של מרגלית, צעירה בת
24 המתגוררת בדירה משלה ברמת־אביב,
אשר למרות שהיא נראית בדיוק כמו
אשת האח״מים
תימניה גיזעית הלקוחה מפלקאט של
מישרד־ד,תיירות היא ממוצא פולני, היה
כאשר דן רביב מונה גם ככלב לענייני־מיפלגות
-של הטלוויזיה.
מרגלית החליטה, ו דן הסכים- ,שהיא לא
יכולה להישאר סתם מזכירה בבניין החצי־הרום
של הטלוויזיה בקירייה בתל-אביב.
היא חיפשה את המרחבים הפוליטיים, ל
הכיר
עוד אנשים,
שיותר חשובים.

ואם

אפשר

— כמה

דן לקח אותה פעם לכנסת, כדי לראות
את יחידי־הסגולה בפעולה. מרגלית הס תובבה
במיזנון־הכנסת כאילו גילתה את
אמריקה, ואילו חברי־הכנסת הנכבדים הס תובבו
סביבה כאילו גילו את הסכס.
לטלוויזיה ולמרגלית היה ברור כי מקומה

מתעוררים כשהגב כואב מהקור העז של
הלילה.
ההמצאה האחרונה, ודווקא המצאה יש ראלית,
נוסף לכירת־השדה המודרנית, ה אוכל
המשומר והתרמוס המשוכלל, היא
שק-השינה החשמלי.
שק־השיגה, הנקרא על שם ממציאו שק
נוגל, הוא שק־שעה גדול ורהב אשר אליו ובקצותיהם שני הוטי־השמל מחוברים תססנים (קרוקודילים) מהסוג שבו מעבירים
חשמל ממצבר מכונית אחת לשנייה.
כשמחברים את התפסנים למצבר המכו-
נית, בתנאי שהיא נושאת אחד בן 12 וולט,
אפשר לפרוש אותו בצידיה ולי שון כל
הלילה בחום נעים של 28 מעלות צלסיוס,
כשבבוקר אין הגב כואב כלל.

ואילו

צבא ההולנדי רכש אותו,
שלנו עדיין בודק אותו.
מיפקדת קציך אספקה־ראשי ערכה לו
מיסחן, לקחו חייל, שמו אותו באמצע
מידבר סיני, מתחת לכיפת השמיים, כש הטמפרטורה
בחוץ. היתד6 ,־ 4מעלות. ה חייל
נכנס לתוך שק־השינה כשהוא לבוש
ביגדי־קייץ, גרביים ונעליים צבאיות (בגלל
הכוננות שהיתר, באותו יום) .מסקנות ה־מיבדק:
השינה היתד, טובה, השק נוח
ומרופד, לנגמ״ש שאליו היה השק מחובר
לא היו בעיות התנעה בבוקר, אך חימום
אזור הישבן לא היה !מספיק.
צה״ל החליט !כי גם החייל היה מאושר,
גם הנגמ״ש היה מאושר ולכן ייתכן מאד
שכבר בעתיד הקרוב יקבלו החיילים ב גולן,
אם עדיין יהיה גולן, את שק השינה
החשמלי.

הבנה כמו בטלוויזיה
של מרגלית הוא בין האח״מים. מאותו
יום מסתובבת מרגלית, עם או בלי רביב,
בין האנשים החשובים, עוזריהם, מקור ביהם
ומזכיריהם, כשהיא שוכחת את כל
השאר.
בימים אלה גועש בניין־הטלוויזיה, סביב
התפטרותו -של שמעון טסלר מתפקיד ה כתב
המדיני, והתמוטטות כל מערך הכת בות
הפוליטי בטלוויזיה. אם היו ממתינים
קצת, עד שמרגלית תלמד ותכיר יותר,
ודאי לא היו להם כל בעיות באיוש מיש־הטלוויזיה
הישראלית
רתו של טסלר.
היתד, זוכה בכתבת מדינית שהיתה מבינה
במדיניות ובטלוויזיה בדיוק כמו קודמיה-
בתפקיד, אך היה לה לפחות יתרון אחד
עליהם: היא היתה גם יפה.
אבל לטלוויזיה לא היה זמן לחכות.

צה״ל

לדברי היצרנים של שק־השינה, אין הוא
מונע כלל במצבר־המכונית. ברגע שה חום
מגיע ל 28-המעלות המבוקשות, מפסיק
תרמוסטט, הנמצא בתוך שק־השינה
החשמלי, את פעולתו, ומחדשה רק כאשר
הטמפרטורה יורדת שוב, יכך שמצבר-
המכונית פועל רק מיספר !דקות בלילה.

וקד ניו ח ־ ה ב סן
אם חשב מישהו שראש־הממשלה יצחק
רבין עוסק רק בשיחות הרציניות עם קי-
סינג׳ר, בהדלפות או במינויי יועצים —
יש לו טעות. מסתבר כי את רבץ מעניינות
גם רקדניות־בטן, אבל יש לו תנאי אחד:
שהן תהיינה אימהות.
מי שרד ראש-הממשל,ה מארגן בימים אלה
קייטנות לאימהות. כדי להשתתף בקייטנות
אלה, הניקראות בסלנג הממשלתי ״הקיי טנות
של ר בי ד, צריכה האם למלא אחר
תנאי אחד י סו די: להיות אם לארבעה
ילדים לפחות. אם היא ממלאת אחר ה
בעלי
ההמצאה של שק־השינה, שהוא
פטנט ישראלי מקורי ,־טוענים כי י ש לשק
גם שימושים רומנטיים: אפשר לחבר שני
שקים זה לזה ולהתחמם בחום הגוף ואז
חוסכים את השימוש במצבר.

שר ו נין

תנאי השני, ויודעת גם לרקוד ריקודי־בטן,
יש לה סיכוי של יו תר מטוב להצטרף
לקייטנה.
הרעיון, שמקורביו של רבץ טוענים כי
זה הרעיון הטוב ביותר שלו בשנים ה אחרונות,
הוא פשוט מאוד. משך כל ד*,שנה
טורחות האימהות בלטפל בזאטוטים שלהם
כדי לגדל אזרחים נאמנים למדינה. עתה
תטפל המדינה באימהות, לפחות משך
מיספר -שבועות ותהפוכנר, אותן למאושרות
ושמחות.
פעם, בתקופה •של לוי אשכול המנוח
ניסו לעשות זאת, אבל זה לא־כל־כך הצ ליח.
כשבאה גולדה היא לא הבינה בשביל
מה זה חשוב. רבץ הוא ראש ממשלה ש־

מבין לליבן של נשות ישראל מרובות ה ילדים
ויודע את חשיבות אמנות ריקודי
הבטן.
על ששת אלפים מקו׳מות בקייטנות של
רבין רבו למעלה נד 20,000 אימהות, רד
רוצות את המנוחה והריקודים. כדי שיהיה
לאימהות קל יותר, הורה רביו לשילטונות
הצבא להקציב לקיויטנות חיילות, אשר
תטפלנה בילדי הנופשות -שעה שהן תבלינה
ותהנינה.

אבל אפילו אם רוצים להשתמש במצ בר,
אפשר להרכיב עד ארבעה שקי־שיגה
על מצבר מכונית אחת, אם כי אז צריך
יהיה לדחוף את המכונית בבוקר כדי להת ניע
אותה.
הם גם ניסו זאת, עם דוגמנית בלונדית
וצעירה אשר בילתה את כל הלילה בתוך
השק, אבל לא יכלה להירדם ״בגלל התרג שות,״
שק־השינה,
שמחירו לצרכן מגיע ל־250
לירות, מורכב מבד עליון עשוי ניילון ה דוחה
מים, ומבד תחתון כותנה־חאקי.
המילוי שלו הוא מפוליאסטר מיוחד, ומי דותיו
הן 75x190ס״מ, כשיש לו גם כובע

מרגלית יודוביץ

הנופשות שד דכין
התנאי:

ריקודי־בטן

כל התענוג הזה, מלבד החיילות, עולה
למישרד ראש הממשלה למעלה מחמישה
מיליוני לירות, אבל זה כדאי. ר בין עצמו
הבטיח לבקר לפחות בחלק •מ־ 100 הקיי טנות
לאימהות מרובות־ילדים, וכבר עתה
אפשר לראות את חיל־החלוץ של ה־מקייטנות
כשהן מכינות עבור ראש-
הממשלה את הופעת ריקודי־הבטן.

להיות

מיספר־טלפוון

זמרת

על הישב!
הזעקה האחרונה באמריקה, אשר ברור
כי היא תאומץ מייד על־ידי מתרחצות
חופי שרתון וגורדון בתל־אביב, היא ציור
מיספר־הטלפון על החלק התחתון של ה ביקיני,
נכון יותר על הישבן.

בלי

יש לזה הרבה יתרונות. לא צריך להיות
שותפה ל־שיחות-הגישוש המטומטמות של
הגברברים החצופים הרוצים להגיע בסופו
של ד בר למיספד־הטלפון שלך, ולא צריך

להתאמץ
אם את הולמת להיות זמרת מפורסמת,
או שאת סתם רוצה לדעת ל שיר במסיבות
בין החבר׳ה, ומאוחר יותר, כשאת כבר
אמא, שיר־ערס לילד שלך, תרגילי פי־תוח־קול
פשוטים אלה מייועדים לך. ואם
אין לך הלומות להיות זמרת, ו ב רור לך
שתמיד תזייפי -אבל את רוצה לדבר ברור,
פשוט כדי שיבינו אותך, גם אז — תרגילים
אלה מייועדים לך. את התרגילים עורכים
מיספר דקות ביום, אך יש לעשות אותם
מיספר פעמים ביום.

להתבייש בפני החברות על שאת ״פרא יירית״
שנותנת לכל אחד שמבקש את
מיספר הטלפון.
לא צריך גם להיות צבעית, או בת של
צבעי, כדי להכין זאת, מיתחי את החלק
התחתון של הביקיני על לוח עץ, קחי
מיכחול לא־עבה (!מיספר ) 3וכתבי את
המיספר, לא לפני שאת מכניסה קרטון

פתחי את הפה בעדינות, שימרי על

הלסת התחתונה כשהיא נינוחה. השמיעי
״הא״ ארוך, כאשר. את. מניעה את הלסת
התחתונה במהירות מצד אל צד. תרגיל זה
עוזר לרפות את הלחץ ב שרידי הגרון וה־לסת.

ל חווה אלכרשט ״ ן

אם אינך מצליחה ללעוס בכאילו, הת חילי
בלעיסת מסטיק, כאשר את עורכת
תרגיל זה, ורק אחר־כך המשיכי בלעיסה
בפה ריק.

להגיע היום אל הזמרת המפורסמת חווה
אלברשטיין, זה לא ד בר קל. צריך לעבוד
ביקורת קפדנית לי ד דלת אחת, אחד־כך
לעבור עוד ביקורת, עו ד יותר קפדנית, ליד
דלת שנייה. אם השומרים מחליטים שאתה
מספיק מכובד ג די לשמוע את חווה אל־ברשטיין,
הם מוכנים לקחת ממך 45 לירות
ולתת לך להיכנס.

כאשר צלילים בלתי־תכליתיים אלה נש מעים
ברורים וחופשיים, התחילי להוסיף

יש לברך את מנהל המלון החדש וה מפואר
ביותר בארץ, ראמאדה קונטיננטל,
השוכן לו ברחוב המלונות, סליחה, רחוב
הירקון בתל־אביב, על כי החלוט לפתוח
מועדון־לילה בעל רמה גבוהה, והחליט
גם כי המועדון לא יהפוך מיפגש של
מחפשות עם בעלי־הון או תיירים מזדקנים,
במלון •הילטון ופאל המועדונים כמו
(לשעבר ש חזון) בתל־אביב.

בהדרגה די בור — תחילה מילים בודדות,
ואחר-כך מישפטים שלמים, כשאת לועסת.
תרגיל זה עוזר ליצור גובה־צליל׳ נור מאלי
ומשפר את איכות הקול שלך.

וכמו שהחליט, כך עשה. הוא פתח את
אולם אמריקה במרתף המלון, השקיע בו
עשרות אלפי לירות והפך אותו למועדון-

נשיפת ה״הא״ והורדת הידיים צריכים
להימשך לפחות 20 שניות. אם אינך מצ ליחה
למשוך את נשימת ה״הא״ משך 20
שניות, נסי אותו תרגיל כאשר את נושפת
״סססססס״ ארוך. אחרי שאת מתחילה עם
ה״ססססם״ נסי •שוב את ה״הא״.

לילה מפואר, בו יודעים גם להכין משקאות
מעולים. אחר־כך היתר. לו הבעייה של
התוכנית והקהל.
לשמור על קהל טוב, זה !מיבצע שרק
מעטים מבעלי מועדוני־הלילה בתל־אביב
הצליחו לעמוד בו. אפילו המלכה, פרד־ריקה
סגל, נכשלה בכך ונאלצה לסגור את
המועדונים שפתחה בשרשרת.

׳ .4עמדי עם ידיים על המותניים, כש את
אוחזת בצלעות התחתונות בתפיסה
יציבה ואיתנה. האגודלים לאחור, והאצ בעות
מורות קדימה. כאשר את לוחצת
על הצלעות, שאפי ונישפי. הצלע התחתונה
צריכה להידחף אל הידיים בכל שאיפה.

ואמאדה קונטיננטל החליט על יד חזקה
מלכתחילה. מועדון אולם אמריקה הוכרז
כמועדון-חברים, שבו מוכרים כרטיסי־חבר
חד־פעמיים. בפתח המלון, ליד המעלית,
בוחנים את פרצופו של המבקר שני עוב־די־המלון.
אם אין הוא מוצא חן בעיניהם,
הם אוסרים לו שהמועדון הוא מועדת
סגור, וחוץ מזה גם מלא היום.

.5עמדי ישר, כשידייך לצידי הגוף.
סיפרי מאחת עד עשר, בקול גבוה ככל
האפשר ובלחישה, כל זאת בנשיפה איטית
אחת. אותו תרגיל עשי שוב, הפעם בקול
מלא, אך גם זאת בנשיפה אחת.
סידרת תרגילים זו, שלוש פעמים ביום,
מבטיחה לך שלפחות קולך יהיה יפה, צלול
וברור. אם את מתעקשת להיות זמרת,
את יכולה לנסות ׳גם את המורה לזימרה.

אבל אל תתפלאי אם תקבלי יום אחד
טלפון, ובעבר השני יבקשו לדבר עם
הישבן שלך.

ש פי רהכ פו ל ה

כאשר את כאילו לועסת בחוזקה,

השמיעי צלילים מגוונים, ללא תכלית, משך
פמה שניות. כדי שלא יהיה לד קשה,
התחילי בדו, רה ומי. הקפידי לערב את כל
השרירים מהלשון למטה ולגרון, כמו ב לעיסת
מזון.

עמדי זקופה, ותוך שאת נושמת ב .3
איטיות
הרימי את זרועותיך לגובה ה כתפיים
כשהן ניצבות וישרות, .פתחי פה
רחב, נישפי לאט וביציבות, ללא קול, את
ה,׳הא״ הידוע מתרגיל ,1כל זאת באשר
את מנמיכה בהדרגה את זרועותיך ומצ מידה
אותן לגוף.

דק מתחת לחלק שאותו את צובעת, כדי
שהצבע לא יעבור לצד השני. רצוי להש תמש
בצבע אקדיליק, העובד טוב על
בדים שונים.

לאלה שהצליחו להתפלח, ממתינה בי קורת
נוספת, ליד דלת המועדון. שם
נותנים בדיוק אותם ההסברים, לאלה ש אינם
רצויים, ומוכרים כרטיס־כניסה ל אלה
הנראים בסדר.

אחרי שעוברים את הבדיקות הרבות,
מתקבלים בנימוס רב ובמיקצועיות רבה
על-ידי מלצדי המלון, רוקדים לצלילי תיז־מורת
הניקראת תיזמורת הפנינים, אך
למרות השם היא תיזמורת טובה ומאזינים
לשירתה של חווה אלברשטיין.
חווה היא תמיד חווייה מוסיקלית. אילו
רק ידעה להתלבש נכון, אחרי כל־כך
הרבה שנים על הבמה, היתד. יכולה להיות
גם חווייה ויזואלית.

במדינה
דיני גילם*

(המש ו מעמוד )25
גורדון ועד דיזנגוף. שם הוא הושלך
לתוך משאית, י דיו ורגליו נקשרו והוא
נתחב מתחת לספסל.
שוטרים שעלו למשאית בעטו בו —
בכוונה או ללא־כונה. כעבור רבע שעה
הורד הנער מן המשאית והוחזר, תוך
גרירה, עד לרחוב הירקון, כשהוא זועק
בכאבים ואינו מסוגל לעמוד על רגליו.
ליד השגרירות הועלה הפצוע למשאית
אחרת. כעבור עשר דקות הורד ממנה, ו הוכנס
לניידת המשמשת להעברת עצורים.
גדול אמני הגיא!
עם להקתו

• חברת-התעופה יונייטד איירליינס,
דאגה אף היא לישראלים הזקוקים לאוכל
כשר, וליהודים שאוכל כזה דרו ש להם, ו־מודעותיה
שלה, ליד מודעות הפגישה ה היסטורית
של בן־גוריון וקנדי, בישרו כ שימחה
כי ״השירות הידידותי שלנו הוא
כשר ...אתה אוכל כשר 1יונייטד איירליינס
סבורה שאינך צריך להישאר רעב.״
• הזמר איתמר כהן הצטרף לצבא ה בדרנים
הישראלים בארצות־הברית, והחל
בהופעותיו במועדון הישראלי אל־אבום

תירוץ להתעללות. הפוגרום של
מישמר־הגבול התל־אביבי, נמשך ברחוב
הירקון עד לאחר חצות.

העתינות על דיזי גילספי
ניו יורק טיימס :
דיזי גילספי זכה בתואר ״אגדה מוסיקלית בזמנו״ מידי ראש העיר לינדזיי
באולם העיריה.
דיילי ניוס :
דיזי גילספי, חצוצוץ, קומיקאי, ליצן, רקדן ואפילו זמר — כל אלה אחרי
תשואות בעמידה לדיזי...
איוונינג סטאנדארד, לונדון :
הלהט והיופי של נגינתו — מוסיקה מגרגרת ומרגיזה המרעידה את הגב...

סגן מפקד המחוז, תת־ניצב טיומקין,
שהסתובב עצבני במקום, סירב לאשר הע ברתו
של הנער הפצוע לטיפול רפואי.
״אין לנו זמן, יש לנו שוטרים פצועים,״
אמר.

(1^011111x1

) 11111011־311) 113011
) 1 0 8 0 1 111111

היה זה רק תירוץ להמשך ההתעללות
בנער הפצוע. סגן־ניצב משה שרף, דו בר
מישטדת מחוז תל־אביב, הגיב על תירוצו
של טיומקין במילים מפור שו ת :״לא היה
ל נו אף שוטר פצוע. אני בטוח בכך.״
שוטרים ותיקים, שנכחו
במקום, הגיבו ב מרירו ת:

המודעה של ״אד־עד״

באותו לילה
״בשביל מה

תועלת

במנהיגים

מתים

נשארו מספר מצומצם של כרטיסים
ירושלים — 27

ביולי — בנייני האומה,

קיסריה — 30 ,28

שעה 21.00

ביולי — הפארק הלאומי, תיאטרון רומי,

תל״אכים — 31 ,29

ביולי — היכל התרבות,

שעה 20.30

שעה 20.30

4׳הפסטיבל הישראלי 1975
חברת

רון־ים

מתכבדת להריע על פתיחת

זרי־ים -ת ל ־ אביב
בספינה מרווחת עם מוסיקת רקע כל יום בכל שעה, החל
מ־ 9בבוקר עד 6בערב.
המסלול: מ״המרינה״ בת״א ליפו וחזרה.
< 9 ) 1ל״י, בשבת 12ל״י.
המחיר: ילדים לעד גילז
מבוגרים 11ל״י, בשבת 15ל״י.
לקייטנות, קבוצות מאורגנות וועדי עובדים — הנחה .
פרטים בטלפונים — 37157 ,38906 :מכירת כרטיסים מוקדמת
תל-אביב, אבן גבירול ,90 טל.248787 .

ב״הדרן

המודעה שד ״יונייטד״
אין

צורך להישאר

היו צריכים להביא הנד, את מישמר־הגבול 1
הם חיממו את האווירה! הם גרמו למד,
שקרה ! ״

י שראלים בחו״ל

קולטי שתש מ״אמאץ־ לארצות הקור
הזמנות יצוא ראשונות של קולטי-
שמש לשימוש ביתי — לפרס, דרום-
אמריקה ואף לארצות בהן שולט החורף
במשך שמונה חודשים בשנה כשוויץ וקנ דה,
נתקבלו ב״אמאץ״ ,ממפעלי ״אמי
קור״ העוסק, בין היתר, ביצור תנורי
הסקה ואוגרי חום.
קולטי השמש לשימוש ביתי הינם
הנמצאה ישראלית הקיימת מזה 12 שנה.
אד המצאת זו לא יצאה עד כה מתחומי
המדינה, כיוון שלא עמדה בתקני היצוא,
עקב טיב ירוד ותפוקת חום נמוכה.
החיפוש בעולם אחר מקורות אנרגיה
זולים עקב משבר האנרגיה, מיקד את ונתקבלו ההתעניינות בקולטי־השמש,
פניות חוזרות ונשנות מארצות שונות
לרכישת קולטים. פניות אלו דירבנו את
״ א מ קוו״ לפתח דגם שיענה על דרישות
היצוא.
אגף הפיתוח והמעבדה של ״אמקור״,
בראשותו של המהנדס גלפר, בשיתוף עם
המעבדה הישראלית לפיסיקה באוניבר סיטת
ירושלים בראשותו של ד״ר שורקי,
קיבלו מענק מחקר מטעם משרד המס

והתעשיה לפיתוח קולט שמש ממין
משובח, אשר יאפשר ניצול מקסימלי של
אנרגית השמש במינימום שטח ומשקל.
קולט השמש המשופר, שהוא השלב
הראשון בפיתוח קולטי־שמש ב״אמאץ״,
הוא בעל יתרונות מרובים :
צנורותיו מסוג משובח ביו תר:
שטח מגע רחב יותר בין משטח
קליטת קרני השמש והצנורות;
בידוד מסוג משובח — פוליאוריטן
במקום צמר סלעים.
בזכות יתרונות אלה עלתה יעילות ה קולט
ב־ 10 עד 15 אחוז בהשוואה לקולטי
השמש המצויים בשוק, ואורך חייו
גבוה יותר.
הצמדת קולט־שמש לדוד שמש, שני חם
מתוצרת ״אמאץ״ ,תגדיל מעתה את
משך זמן אחריות המפעל, ותזכה את
הצרכן בבטיחות ואמינות המכשירים
שברשותו.
קולטי השמש הראשונים מתוצרת
״אמאץ״ ישווקו בעוד כחודש ימים ומ חיריהם
יהיו בני־תחמת לקולטים ה מצויים
בשוק.

חומוס במקו סידח
בארצות־חברית גפגשיב
אורי גדר ואיסר הראל,
דויר בן־גוריון וגיון קנדי
בשבוע שבו היקצו רישתות־הטלוויזיה
האמריקאיות מדור קבוע ל שגריר שימחה
דיני ץ — דיניץ נוסע, דיניץ בא, דיניץ
חוזר, דיניץ מכחיש, דיניץ מאשר ודיניץ
אינו משיב — היו גם ישראלים אחרים ב חדשות

• סיפריהם החדשים של איסר (״הקטן״)
הלפרידהראל על סיתרי חטיפתו של אדולף
אייכמן בארגנטינה, ושל אורי גלר על
כוחותיו הנסתרים, הפכו רבי־מכר, ומוע־דוני-הספר
האמריקאיים הציעו אותם ל קוראיהם
בתור שכאלה.
• דוי ד בן־נוריון הוצא מקברו על־ידי
חברת אל על, שפירסמה מודעות בעיתונות
האמריקאית בזו ה ל שון :״אף אחד אינו
יכול לקרב את בן־גוריון אל קנדי יותר...״
הכוונה היתד, לנמלי־התעופה על־שם קנדי
(בניו־יורק) ו בן־גוריון (בלוד) .על טעם
ועל ריח אפשר, כמובן, להתווכח.

רעב

בניו־יורק. זרם הישראלים לניו־יורק מב טיח
כי כמה מיסעדות סיניות יהפכו בקרוב
ישראליות. ייצוא החומוס לארצות־הברית
ישתקף בוודאי בעליות חדות במאזן־ד,ייצוא
של השנה הנוכחית, דבר המסביר את רכי שת
מיפעל תלמה על-ידי חברודהעובדים
ההסתדרותית.
מעצרים מתנה ועונשה בצידה
חדקודז הקבוע הביא שימדה
דבת הפרוצה -חמישטרה
עצרה אותו עד פרברות
השוטרים הקיפו את האיזור והחלו מת קדמים
חרש, בחסות החשיכה. כאשר הגי עו
למרחק של כמה עשרות מטרים, מן
המקום שבו מוכרות הפרוצות את סחורתן
ללקוחותיהן, על כביש תל־ברוך היורד
לים, הסתערו קדימה.
הפרוצות נפוצו מייד לכל עבר, החלו
בורחות מפני החוק בשטח השומם ורחב־הידיים.
השוטרים רדפו אחריהן ולא היר־פו.
במייוחד היו מעוניינים לשים את ידי הם
על הסרסורים, שנואי־נפשם.
הדקדח הואשם כפירסור. הלקו חות
התפזרו גם הם, כשהם רצים עם ה מכנסיים
בידיהם. השוטרים תפסו כל מי
(המשך בעמוד ) 30

העולם הזה 1977

הסרן טוען: אשת ו דנ ה אחו ברחובות נשהיא נימעט עירומה
האשה טוענת: בעדידוש ממני ישכב עם גנויס אח ר ים
ך* שעה היתה שתיים לפנות-בוקר.
( 1פתח-תיקווד, נמה את שנתה. הדלתות
והחלונות היו סגורים על מנעול ובריח,
והחושך היד, מוחלט. אפילו חתול לא
ניראה.
לפתע מחצר הבית מיספר 2שברחוב
צד,״ל, זינקה אל הרחוב אשד, צעירה,
כשרק תחתונים וחולצה לגופה, והחלה
רודפת אחר גבר שחרחר נמוך־קומד״ ש נמלט
ממיטתה דקות ספורות קודם־לכן.
בתצהירים שהגישו שני בני-הזוג לאחר
מכן לביח־המישפט, גוללו שתי גירסות
שונות לגבי השתלשלות העניינים, שהו בילה
לאותה רדיפה מוזרה באישון־לילה.

של בעלה וביקשה לדבר איתו. נאמר
שהוא תורן, ונמצא בחדר-האוכל, אך
אשר הגיעה למחנה, כדי לשוחח איתו,
מצאה אותו שם. הוא חזר למחנח
כעבור שעות אחדות.

״אסתר עשתה לי סצינה,״ סיפר יגאל
נווה .״היא פרצה לחדר-ד,עבודה שלי, וקר עה
מיסמכים. לקחתי אותה הביתה עם רכב
חירום, והיו אז הוראות־חירום שאסור ל-
קצין־תורן לעזוב את המחנה.״
הסרן פנה לבית־הדין הרבני, וביקש גט
מאשתו. אך הדיינים לא מיהרו לאשר את
בקשתו. ראשית לכל הם ביקשו לשמוע
פרטים על יחסי-המין בין שני בני-הזוג,
לאור טענתה של האשד, כי בעלה תבע
ממנה לקיים חילופי-זוגות. בתגובה טען
יגאל כי אשתו הסכימה לקיים יחסי-מין
איתו בנוכחות קבוצה של זוגות, שעסקו
גם הם באהבה בפומבי.

__דרישה
לחילופי־זוגות
* ולד את גירסתו־שלו יגאל נווה,
^ סרן בצד,״ל, הגבר שנרדף באותו
לילה. בתצהיר שהגיש לבית־המישפט המ בתל־אביב,
באמצעות עורך-ד,דין חוזי יואב מרחבי, סיפר :״אני נכנסתי למיטה
עם עיתון ביד. עד אז התנהגתי כפי ש כתוב
בספרים — כבעל למופת. פשוט
נכנסתי למיטה לקרוא עיתון, בערב.
״אבל היא, אסתר (אשתו) ,צעקה ש אני
מתעניין רק בעיתון- ,ולא בה. היא
פתחה את החלונות והתחילה לצעוק :
,הומו! מ שוג ע! הוא הורג או תי!׳ ואז
נאלצתי לברוח מן הבית. היא רדפה אח רי,
בשתיים לפנות־בוקר, כשהיא לבושה
בחולצה ותחתונים בלבד.״
לאסתר נווה, אשתו בת ד,־ 21 של הסרן,
גירסה שונה לגבי הפרשה, כפי שתיארה
אותה בתצהיר משלה. סיפרה אסתר :״נודע
לה כלא

כאשר
הגיע הדיון לשלב זה, פנה עו רו־הדיו
מרחבי, המייצג את הבעל, לבית־ד,מישפט
המחוזי, וביקש בשמו של יגאל
נווה למחוק מבקשתה של אשתו את הפ רטים
הנוגעים לאותם חילופי-זוגות, ב טענה
שסיפורים אלה הם שקר, ופוגעים

ההחלטה עדיין לא ניתנה, והסרן מוסיף
להתדיין עם אשתו הצעירה. בשבוע שעבר
הושגה פשרה ביחס לדמי־המזונות, והוסכם
על סכום ז מני בגובה 1000ל״י לחודש.

אשת חסון

אסתר (אתי) נווה בת ה־ ,21 רעייתו של הסרן בצה״ל יגאל
נווה (בתמונה מצד שמאל, מאחורי המכונית) ,נשמרת על־ידי
אמה, המזנקת לעבר הצלם. אחרי שבעלה של הצעירה שכר דירה אחרת והגיש בקשה
לגט נגדה׳ עברה אסתר להתגורר עם תינוקה אצל אמה, ברח׳ הגיבור האלמוני בתל-אביב.

חידו 111x11

בינתיים נמשך הקרב, בחזיתות שונות.
לבקשת האשד, שם החוק את י דו על
חשבון־הבנק של הסרן. הוטל עיקול על
הרכוש, ועל חפציהם המשותפים של בני-
הזוג.

__הרגע
המאושר ביותר
* גאל נווה, נאלץ לסגת לבית־הוריו,
ברמת־גן, שם יש לאביו, דב זלמנוביץ,
דירה מסודרת יפה. הקצין הגולה מביתו
מתפנק אצל אמו, שאינה חדלה לשאול את
כל הנכנס ל בי ת :״נו, איו הו א? מה
דעתך, נכון שהוא מאז? אחוז?״״

בבחח• ו11ן 11ה
| 1 1 3 | 1ל 0 ,עו״ד אברהם דבי־
״ רי, אחד מעורכי־י
ייי ״י ״
הדין המייצגים את אסתר נווה בהליכים
המישפסייס נגד בעלה, סרן יגאל נווה.
לי שבעלי נוהג לצאת לבלות עם נשים
זרות במועדוני-לילה ובתי-מלון, ומוציא
עליהן את מיטב כספו ומירצו.״
הזוג נווה התחתן ב־ 30 בנובמבר ,1972
ובחודש אוגוסט 1974 נולד להם בנם. אבל

אסתר מעלה האשמות כבדות נגד בעלה.
״הוא ממעיט לבוא לביתו, בתירוצים שו נים,״
היא אומרת .״הוא הפסיק לחיות חיי-
אישות. הוא לא בא לי שון בבית שבועות
שלמים. אחר־כך הוא לא בא בכלל. הוא
יוצא עם בחורה, ושכר חדר.״
״אינני יכול לחיות איתד, יותר,״ הגיב
יגאל .״שכרתי דירה, ושם אני חי בשקט
ובשלווה. אך אני מעדיף לא למסור
כתובת.״
״כשהערתי לבעלי על מעשיו ״,אמרה
אסתר במרירות ,״הוא הגיב במכות ובא לימות.
לא איכפת לו שגם אני אצא עם
גברים אחרים׳ כפי שהוא עושה זאת עם
נשים זרות.״
פרקליטיה של אסתר נווה, עורכי-הדין
מנשה בד-שילטון ואברהם דבירי, הד גישו
בביודהמישפט כי האשה הצעירה
נדהמה, כאשר הציע לה הסרן המודרני
חילופי-זוגות, לפי מיטב השקפותיו ברוח
התקופה, כדרך לפיתרון בעיותיהם.
״חילופי-זוגות טען הקצין .״שקד
וכזב ! כל מה שהיא מספרת זה לא רעיון למשוך כדי
שלה, אלא של אחרים,
תשומת-לב וכותרות בעיתונות.״
בתביעה שהגישה לבית־המישפט טענה
אסתר נווה כי בעלה, שהוא סרן העובד
על תקן של רב־סרן בצד,״ל, מרוויח 2500
לירות נטו לחודש, ודרשה מזונות בהתאם.
יגאל, מצידו, גולל בפני בית-המישפט
את קורות הסבל שהיתר, גורמת לו אשתו,
כאשר נהגה לפרוץ למחנה הצבאי שבו הוא

משרת, כדי לבצע ביקורות־פתע :״הוזמנתי
לשיחה עם מפקד־החטיבה, ונשאלתי מדוע
אני לא ממלא את תפקידי, ולא מקדיש
את זמני לצה״ל. הסברתי לאסתר שתפ קידי
מאלץ אותי לא לבוא בערבים הביתה,
אך היא לא הבינה.״
אולם, הוא עצמו הודה כי נתפס, כאשר
יצא מהמחנה בעת היותו קציד תורן, כדי
להעביר את אשתו והתינוק, שבאו לבקר
אצלו שם באותו לילה, אל הורי האשה.
בשל הפרת התקנות הנוגעות לתפקידו
של קצין־תורן, נאלץ לספר לאחר-מכן, ל הצדקתו,
כי היא עורכת לו ביקורות
ועושה בעיות.
״המפקד יזם שיחה איתה, והסביר לה
את חובותיו של קצין בצה״ל,״ טוען סרן
נווה. אך הדבר לא הועיל, ואז, לטענתו,
נחסמה התקדמותו בצה״ל. בנוסף, הוא
הורד מתפקיד של רב־סרן לתפקיד סרן.

__סצינות
במחנה הצבאי
1א יכולתי להתקדם בגללה,״
סיפר יגאל .״היא היתה עושה לי
סצינות •של קינאה וקללות. היתד. פורצת
מדי-פעם למחנה, לעיני פקודים ומפקדים,
והיתר. משאירה את התינוק במחנה.״
לאסתר, מצידה, סיפורים משלה. האשד.
הצעירה, בעלת החזות הנעימה והשיער
השחור הארוך, צילצלה פעם למחנה הצבאי

האב, דב זלמנוביץ, מבקש להשתיק את
הפרשה .״לא נעים, פשוט לא נעים,״ הוא
ממלמל.
אך יגאל נווה, הסרן העיקש, מ כ ריז:
״זה לא מפריע לי. התרגלתי כבר. בהתחלה
קיבלתי שוק, כשראיתי שהעניין הזד, מגיע
לעיתונים. אבל עכשיו, שיכתבו.
״נכון, לפני כמה ימים רציתי לחזור
לאסתר. אז נפגשתי איתה. אבל זה עבר.
היא לא עובדת. יש לד. מישהו שמממן
אותה. כמה עוד יכולה הפרשה הזאת
להזיק לי? נראה שאסיים את החוזר. ש לי
עם הצבא בחודש אוגוסט. אני עדיין לא
בטוח.״
בבית הוריו, על השולחן בחדר־ד,אור חים,
ניצב תצלום מחתונתם של יגאל ו אסתר.
הסרן שולח מבט אל התמונה, ואמר:
״אלה היו הרגעים הכי מאושרים בחיים
שלי. כל מה שקרה, היד, רק בגללה ! ״
ואילו בבית הוריד, של אסתר, ברחוב
הגיבור האלמוני בתל-אביב, מסת 1בבת ה אשד,
הצעירה בדירה הריקה, כשתינוקה
זוחל על ד,ריצפה. על השאלה :״האם
אינך מצטערת על שלא קיבלת את הצעתו
של יגאל לחילופי-זוגות, כפי שהוא ביקש
ממך, לטענתך? האם היית מקבלת אותה
היום?״
היא משיבה בכאב עמוק :״אני לא רוצה
לדבר עליו. אני כבר לא רוצה לדבר
עליו בכלל.״

במדינה
(המשך מעמוד *)2
•:׳הצליחו, מבלי להבחין. את ההבחנה יע״
ישו אחר־כך -בתחנת־המישטרה.
כך נתפס גם משה אזולאי (השם בדוי,
כדי להגן על האיש, שהוא נ שוי ואב ל־מישפחה)
,ובידיו — למרבה ההפתעה —
שימלת־ילדה.
״אתה סרסור צעקו עליו, והעלו אותו
לניידת. אזולאי גיסה להתווכח, אמר שבא
רק לבקר אצל הנערה הקבועה שלו, אי ריס.
אך הוויכוחים לא הועילו.
למחרת בבוקר הובא אזולאי בפני שו פט.
המישטרה ביקשה לעצרו ל־ 10 ימים,
כחשוד בכד שהוא חי על דיווחי פרוצות.
״הוא נתפס כשבידו שימלה,״ טען איש־המישטרה
לביסוס טענתו נגדו. לא היתר.
בידו כל תלונה של הפרוצה נגד העצור.
גם היא טענה שאזולאי הוא לקוח שלה.
עורך־הדיו
השופט הגיב בכעס.
דרור מקרין, סניגורו של אזולאי, טע ן :
״שולחי הוא אדם נשוי, בעל חניות, ללא
עבר פלילי. לא־מזמן סיים ׳שירות־מילואים
ממושך. הוא פשוט לקוחה הקבוע של ה פרוצה
איריס• הוא חזר מהמילואים, והביא
שימלה במתנה לבתה הקטנה של איריס. ה שוטרים
מצאו אצלו את המתנה.״
השופט שמע את טענות הפרקליט, ו הגיב
בכעס רב על מעצרו של האזרח.
אזולאי שוחרר מייד, ויש להניח שלא יוג-ש
נגדו כתב־אישום על עיסוק בסרסרות.

ציירה ויטראדים רבים המקשטים עד היום
את הווילות בסביון ובהרצליה פיתוח. אלא
שמאלה התאכזבה במהירות .״הם היו נשב רים
לי בדיוק ברגע שגמרתי לצייר,״ היא
מתוודה.
דנה נתנה יד לדוריאן ולנאווה, והשלו שה
פתחו במיבצע קדחתני בן חודש ימים,
שבסופו נולד לילה, הבוטיק הקטן, המשו גע
והמקורי ביותר בתל־אביב.
וכשמו כן הוא. לילה, המשתרע על־פני
שני מטרים מרובעים בלבד, חבוי במעמקי
בית־התה של האמנים, השייך לנאווה 4־
לדוריאן, והממוקם בקירבת רחבת היכל־התרבות
בתל־אביב. וכיוון שהוא המקורי
ביותר, אין פלא -שהוא סותר כמה״וכמה
חוקים טובים בתורת הנפח. אחרת, קשה
להבין כיצד הצליחו הוגיו ומייסדיו לדחוס
לתוכו כל מה שנמצא בו.
עסקים בוטיק באיע״ו־־ל׳דה

מדינת ישדאל
פשרד החקלאות

להלן לוח המחירים
המוסכם

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

רק וח
עגבניות מעולות
גז ר חצילים פלפל מזו קליפורניה
תפו״אד בתפזורת
תפו״אד ארוזים
בצל יבש
בצל ארוז

1.40ל״י חי,״ג
1.90
1.20
2.34
1.94
2.20
1.04
1.20

2.30
2.35
3.35
3.00

עופות פטם צעיר קפוא מוכן לבישול,
גודל 3שקית שקופה והתימה כתומה

תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה

9.00
10.75
דגים בקלה — פרום אהיד עשוי מדגיש
שמשקלם לא פחות ם־ 260ג ר׳
כסיף

עוד הוא משכשך לו לתומו בתוך אמבט
של קצף, בידו האחת ספל־קפה ובאחרת
השבועון הצרפתי ל׳אכספרס, שבו עיין,
קרא דוריאן ארויו לפתע :״מצאתי! אם
בפריס מגישים תה חם בבאזאר, כמו ש מספרים
כאן, נגי-ש אנחנו באזאר בבית־התה

אשתו, נאווה, נדלקה לרעיון מייד. ומן

ל*ינז
פירוח אשכוליות — סוג יצוא
תפוחים — גרנד אלכסנדר גודל 6.5
אגסים — ספדונה גודל 5.5
ענבים — דבוקי, תמר, בורותו ואלפונם

הטיגי-בוטיק
המשוגע כיותר בתיו־אביב
פתוח כ?י7ה ומיטתרע
ע? שגי מטרים מרובעים

10.00
8.50

בעלות־בוטיק נאווה ( מי מץ) ודנה
לא רק בשעות־היום האמבט השניים
מו גם
לא היה

אל הבאזאר היתד, הדרך קצרה.
פנו אל חברתם, דנה עין־דור, רת אותה
לביצוע המשימה. לדעתם,
אדם מתאים לכך ממנה.

בוטיק קטן ומשוגע. כי לדנה ייחוס
נכבד ביותר בתחום האסתטיקה. היא מש תייכת
על מי־שפחת מוקדי הענפה, זו ה כוללת
בין ענפיה את בעל הטור חגסטרו־נומי
רנה מוקדי (ר. איסטניס) ,את הצייר
משה מוקדי, ואת השחקן מ־שה מוקדי
(בנה של מרגוט קלאוזנר).
כיאות לבת מישפחה זו׳ סיימה דנה את
לימודיה במגמה לאמנות שימושית בתי כון
האמנותי של ויצ״ו, עסקה בעיצוב
גראפי בסטודיו עין־דור, שהיה שייך לה
ולבעלה־לשעבר, הצייר אשר עין־דור, ו

ק כלילות. בתוך הליליפוטיק הפעוט
הזה ניתן למצוא ארנקים, סיפרי־שירה,
כובעים,
תכשיטים, חגורות,
פוסטרים,
חולצות ושמלות. וכל המוצגים, למן תיקי י,קטיפה
הענקיים (שכל אחד מהם יכול היה
להכיל בנקל את החנות כולה) ,דרך הכובעים
המטורפים, החולצות חגשרכות ב מקומות
שונים ומ-שונים — ועד לשמלות
המשוגעות המסוגננות בעידון, מעוצבים
על־פי הזעקה האחרונה: הכל נוזל, גולש,
שופע ונשפך.
כל המוצגים נערמים זה על ג ני זה ב־עירבובייה
עליזה וציבעונית, על שידה
מיניאטורית, בתוך סלסלת־קש רחבה, או
תלויים זר, על־גבי זה על קולב עתיק־למראה.
בין המיני־בוטיק לבין בית־התה
עצמו מפריד מסך־קטיפה ורוד דקורטיבי,
שהטובין נסתרים מאחריו.
כאן אפשר לחטט בין המוצגים, לברור,
למשש, לפשפש ולמדוד באין־מפריע. ל־היפו,
זה אפילו רצוי. הנגיעה והמי־שמוש,
לדעת בעלי־הבית, הם חלק בלתי־נפרד מ חוויית
הקנייה.
אלא -שהאטרקציה העיקרית טמונה ב שמו
של המקום• את הקניות כאן עורכים
בלילה, פ־שוטו־כמשמעו. הוא פתוח בשעות
שבהן פתוח בית־התה המארח אותו׳ כלו מר
בין ע שר בערב לשלוש לפנות־בוקר,
מדי־לילה (למעט שבתות) ,ומאפשר חריגה
נעימה מן השיגרה הרגילה של קניות
אחד־הצהריים בחמסין המעיק.

דרבי־חיים
מ ראה 3ד ב וה?
כרב כדדחד־בבוגו
כעלם בגן־העצטאות.
טי •טמחזיק בו;
חשוד כג;ב
הבוקסר הלבן, בעל הכתם השחור על
האף, הסך שם־דבר בסביבת מלון פאל
(לשעבר שרתון) בתל־אביב.

העולם הזה 1977

קשקשת 1977

מדי בוקר היה יוצא לבדו מדלת בית־המלון,
שם את פעמיו אל גן־העצמאות
הסמוך, עושה את צרכיו, וחוזר כלעומת
שבא. התיירים היו מלטפים אותו, עובדי
בית־המלון היו קוראים בשמו. עד היום
החמישי האחרון.

הפעל את דיסיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימח, אשר
תסביר מה אתה רואח בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת ׳,ת.ד ,136 .תל־אביב. חחג־ביותר
תפורסמנה,
דרות הקולעות
בכרסיס כניסת זוגי
ובעליהן יזכו
לקולנוע דריינ-אין בתל־אביב, קוד־נוע־המכוניות
חיחיד בישראל.

באותו יום חמישי הלך הבוקסר כרגיל
לגן־העצמאות, כאשר שרשרת־המתכת ה כפולה
לצווארו. הוא לא חזר.
״כמו ככן שלי.״ מאז שורר האבל
בבית שרתון. אך בשום מקום אין האבל
כבד יותר מאשר בבוטיק־הבגדים שלייד
טרקלין המלון. כי בעלת בוטיק בני, היא
בעלת הכלב.
מאז שנעלם הכלב, אין רחל אייכנר ה שחרחורת
מוצאת מנוחה בנפשה• היא
קיבלה את הבוקסר הלבן כשהיה תינוק בן

קשקשת 1975

ס ערימת חומר ביבליוגראפי נו חתת
על ראש הסטודנט המצוי.
שירי בן״עמי, רח׳ יהודה הנשיא ,36
נווה־אביביס, תל־אביב

הכוקסר
— כמו בן־אדם ! ״

•,כך מעירים בכנסת את ר בינו ביץ
שנרדם.
סמי כהן, רח׳ נחלת־צבי ,8
פחח־תיקווה

שבועיים .״אפילו בבן שלי לא השקעתי
כל־כך הרבה מאמצים כמו בכלב,״ היא
מתוודה .״הוא היה חולה• הלכתי איתו ל רופא,
נתנו לו זריקות. חתכנו את אוזניו.
כשהיה קטן, היה י שן איתי במיטה. הוא
דיבר איתי כמו בן־אדם.״

• מכשיר לקריאת מחשבותיו של
רבינוביץ.
ישראל לסינגר, רח׳ אילת ,19
רמת־יוסף, בת־ים

לא קל היה להחזיק בבוקסר•) הצומח.
הוא אכל את השטיחים, קרע את הריפוד,
עשה שמות בווילונות, גרם לנזקים של ל מעלה
מאלף לירות. אך ככל שגדלו הנז קים,
כן גדלה האהבה אליו. היעלמו היה
מכה קשה.

• קוג׳אק משזף את הקרחת לקראת
פגישה עם יול ברינר.
אילה שווילי, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד.נ. האלה
9ישראלי׳ק של דוש, רגע לפני
מסירת המיתלה והגידי למצרים.
יוסך שוורץ, רח׳ עזרא , 14 בני־ברק

הכלכ היחידי כארץ. המוזר בפרשה
הוא שאם אכן נגנב הכלב, אין הגנב יכול
ליהנות מגניבתו. כי כלב זה הוא מייוחד
מסוגר בארץ. מי שיתהלך עימו ברחוב,
יגלה את עצמו מייד. כדי להחזיק בו, יהיה
צורך להסתירו מעיני שכנים ועוברים־
ושבים.
בעלת־הכלב המודאגת שמה מודעה ב עיתונים.
כך היא נתקלה בתופעה חדשה
ב א רץ: ציבור המופרעים העונים למוד עות.
כמה פעמים צילצל הטלפון׳ ובצד
השני של הקו לא נשמעו אלא אנקות
ואנחות של סוטי-מין. אלמוגי אחד הבטיח
להביא את הכלב, אבל ״אני לא רוצה כסף.
אני רוצה אותך. בכל הצורות, כמו שאני
רוצה.״
אלמוני אחר זיהה את עצמו כחייל, דיבר
בצורה מנומסת והגיונית, הבטיח להביא
את הכלב — ומאז לא נשמע ממנו דבר.
ייתכן כי רצה להיוודע רק מהו שמו של
הכלב.
מתוך תיקווה שהגנב ינטוש את הכלב
כשיתברר לו שהוא מעורר תשומת־לב,
הבטיחה בעלת־הבוטיק פרם למי שימצא
ויחזיר אותו.
אין היא היחידה המחכה לשובו של ה בוקסר.
מחכה גם בוקסרית בת שנה וחצי,
גם היא לבנה, שרופא־החיות זאב שיינר
הבטיח לה לזווגה עם הבוקסר הנעלם —
הכלב־הזכר היחידי מאותו סוג בארץ.
*) שמו אינו ניתן כאן, כדי למנוע מן
הגנב להשתמש בו. מיספר הטלפון של
בעלת־הכלב 362 :־456־.03

העולם הזה 1977

מאוזן:
. 1מספיק ! .2פורד צועד בנעליו.7 .
שים יד ! .9אחת המכות . 10 .בתוכם.
.12 חברת־נפט בינלאומית .13 .סופו של
פרח . 15 .חס־וחלילה (ר״ ת) . 16 .חברה
ישראלית לתעשיית מיצים . 17 .תנובה.
. 18 מילת־שאלה לזיהוי . 19 .נולד קודם
זמנו .21 .מכלי השח־מת .22 .סופו של
בלם .23 .תווית .25 .חריץ, שבר.26 .
רשף .29 .בלוי מזוקן .31 .גיבעה קטנה.
.32 אין .34 .מזמר .35 .מידת־שטח.36 .
שאין ברור ממנו .39 .בתוכה .41 .בהש אלה:
דליל .44 .נוכח .45 .כמוס, טמיר.
.47 חור .48 .מתווי־הנגינה .49 .י שפריץ.
.51 בעל־חיים דוקרני .53 .כלל הסחורות
המייוצרות .56 .יוציא ניצנים .57 .מש משת
למגורים .60 .נהרה .61 .מוכרח.63 .
כינוי .64 .קליע מאיר .65 .קידומת הו לנדית
.66 .בקיע בסלע, משמש לאצירת
מי־גשמים .67 .קץ .70 .נועם, רכות.72 .
בגד עליון לשעת התפילה •75 .מילת־שאלה
.76 .כשפים נוסח אפריקה .78 .מן
הנודעים באלופי צה״ל (ש״מ) .79 .בעל-
גאווה .80 .שן־פיל .81 .חומר־ציפוי שקוף.
.83 אוייב •85 .המוציא את לחמו מן היין.
.86 בעל־רחמים .87 .צאצאה .88 .פרוסה.
.90 גוף שני יחידה .81 .תאריך בחודש
שבט .92 .חביב ונעים• .95 בלבד.96 .

סופר ופילוסוף אמריקאי ( 1883־.97 1803
קידומת צרפתית.

מאונך:
. 1כלי־נשק .3 .הרגה את סיסרא.4 .
אחו .5 .מטבע צרפתית .6 .מלחין גרמני.
.8חבל בארץ . 11 .שבר־חרס .12 .וניל.
. 14 מחיצה . 15 .מין שן ברובה .20 .אחור.
.21 ידיד .24 .גוף .26 .ידית .27 .מנעול
פטנטי .28 .תנועה בים• .29 מקום שלם
בגוף .30 .מילת זי רוז ורמז .32 .אבל.
.33 היד, שר בממשלה הנוכחית ( ש״ מ).
.37 מיפעל-עילית לסריגים בארץ.36 .
אלוהות •39 .מילת־שלילה .40 .קריאה
לעדר .42 .מטבע יפנית .43 .מיפעל המים
לישראל .45 .גלמוד .46 .חידלון.48 .
שניים .50 .זאת• .51 ארטישוק .52 .הפרד
דבר שלם לחלקים קטנים .54 .לכו החו צה
! .5 5ציוויליזציה .58 .הווה .59 .נישא.
.62 תענית .64 .שתיל רך• .68 מלח ממין
נקבה .69 .קריאת־יגון .70 .חוח ללא סוף.
.71 חומת־מים .73 .מכשף .74 .תיק לנ שי את
ספרים .76 .יחידת הספק .77 .נהר
באפריקה .79 .מיפעל לגרבונים בקיריית־שמונה
.80 .מתרפס .82 .עיר גדולה.84 .
פיל ענקי קדום .89 .מענית .90 .אני,
באיטלקית •93 .פרי־בטן .94 .מן הקולות
הגבריים.

בסיטונות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוניקות הריון
• חליפות הריון

כהן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה בי. דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגיר בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוב: טל• ,50344ת״א

מתייחסים

לחשוב שכולכם
ברצינות מזעזעת.
״מאחר שהסטטיסטיקה ( שובי מורה
על עודף במין היפה, הייתי סמוך ובטוח,״
הוא כותב ,״שבמידה שחלה על המין הנ״ל
,בושה׳ בהתקשרותו עם המין ד״לא־יפה׳
סתם כך ברחוב, הרי במדור מעודן יכולות
הבנות היפות הג״ל להביע את רחשי־ליבן
יותר מהמין החזק. ובדימיוני חזיתי 900/0
מיכתבי נקבות במדור. אך היפכא מס־תברא.

אני נענה לאתגר: בן ,23 פקיד
משועמם עד־מוות, סתם בוגר־תיכון, נחמד
אבל בכלל לא יפה, ואוהב מאד־מאד להת בודד.
כלומר, אוהב לבלות יחדיו בכל
מקום שקט שרק יהיה. שונא דיסקוטקים
(אותי כבר קנית)•
״את מי הייתי ־ רוצה למצוא? כל אחת
מגיל 22־ 18 שתהיה נחמדה אבל לא מטומ טמת.
אני לא רוצה אחת שתגיד לי שצרפת
היא בירת פריס, ושהינרי קיסינג׳ר הוא
כוכב־טלוויזיה. בקיצור, הייתי שמח מאד
אילו היתד, פונה אלי נערה בעלת הומור
(שיודעת את ההבדל בין יקה לבתולה),
ואינטליגנציה, שתוכל למצוא אתי מכנה
משותף.״
ובכן, אם את רואה. את עצמך כחלק
ממישוואה שגם הוא חלק ממנה — הצד
הרומנטי של המתימטיקה כולו שלכם• ל נצח׳
אני מקווה. במייוחד אם את מסביבות
תל־אביב —יפו.

עצמכם

התחביב: רצינות
אם חשבתם שחוץ מנודיסטים —
במלואם או בחלקם — כבר ראו
על החופים שלנו הפל ,־הנה ההפ תעה.
אומנם, את התמונה הזו,
כאן למעלה, צילמו בריוויירה הצר פתית,
אבל מי יודע — אולי זה
עוד יגיע גם אלינו. הסיפור הוא
שאחרי שחוג״הסילון השיל מעליו
את בגדיו ויותר לא היה מה להס תיר,
היו מוכרחים למצוא משהו
חדש. והמשהו החדש הזה הוא :
גברים לבנבנים עם כרסים בשלב
מתקדם, ולצידם הרעיות במלוא
ביגדי־ים, עקבים

מדי״הקרב
תירסוקות נוסח כוורת
גבוהים,
שחורות.
וגרבי-ניילון
אפריקאית,
ראו, הוזהרתם !
פסו אמיצים ואמיצות מקרב הארץ ! לא
נותר לי אלא להגיע למסקנה מעציבה זו.
עובדה. מאז שביקשתי מבס לאחרונה לאזור
עוז ולשלוח תמונות, ועוד הבטחתי פרסים
מושכי־לב למי שיקום ויחליט שבעצם, אין
לו במה להתבייש — לא קרה שוס דבר.
אפשר לחשוב שהפסיקו למכור פילם
במדינה הזאת !
ובכן, אני מציבה לכם אתגר: שילחו לי
תמונות, לפחות אחת לכל מיכתב. אני,
מצידי, מבטיחה לזכות את האמיץ או ה אמיצה
התורנית בפרס באמת מייוחד,
מתנת חברת הדם. מצד שני, תעשה התמו נה
את שלה. הסטטיסטיקה הפרטית שלי
ושל קודמתי טוענת שמי שתמונתו/תמונתה
התפרסמה מעל דפי העיתון, זכה במבול
של מיכתבי־תשובה. כי אומץ־לב, כידוע
לכם בוודאי, זה ד בר שבא מייד על שכרו.
ובכן?

אחד עם חוש־הומור
זהו, הזר שלי להפעם כימעט מלא לגמרי.
חשבתי שהוא לא יגיע, אבל הוא בא. אחד
עם חוש־הומור, זה ( )2/77 התחלתי כבר

בין עשרות המיכתבים הנערמים על
שולחני בימים אלה, מכל אותם המבקשים
להכין לחם עתודה רומנטית לימות החורף
הנראים כבר באופק, הציץ לי אחד —
3/77 ומייד נפגעתי. מותק שכזה כבר
מזמן לא קרה לי. שיפטו בעצמכן :
״אני חייל בן 20 המשרת בצפון. את
חופשותי אני מעביר בעיסוק באחד מ־תחביבי
הרבים, אך לבד (מייד תביני
מדוע) .אני בחור רציני, ביישן ורגיש מאד,
ותכונות אלה מקשות עלי יצירת קשר עם
המין השני. לכן אני מעוניין להכיר בחורה
נחמדה ועליזה, שעיסה אפשר לשוחח מלב
אל לב.
״לדעת הכל אני בחור מעניין ואינטלי גנטי•
בשעות־הפנאי המעטות שי־ש לי אני
עוסק בצילום, קולנוע (צפייה ולמידה
כתחביב) ,האזנה למוסיקה וקריאה. כמו-
כן אני אוהב מאד לטייל, בעיקר טיולים
רגליים בשמורות־הטבע.״
אילולא ציין שהוא בן ,20 הנער, הייתי
חושבת שהוא שיי ך לדור הקודם. הייתי
בטוחה שרציניים וביישנים כאלה כבר
נעלמו מתחת לדיסקוטקים• קשה לי לשער
לעצמי שאת, שם, שאוהבת אותם דברים
בדיוק וגם מתגוררת באיזור השרון, תי שארי
אדישה לקריאתו. גם בלי להכיר
אותו, אני משוכנעת שיהיה כדאי לך ל הצטרף
לרשימת התחביבים שלו.

אחד כמר במפרימ
יש לי הרגשה ש( ) 4/77 קראה את כל
הספרים הנכונים. יש לה תמונה ברורה
ומוגדרת של מה שהיא מחפשת אצלך. אבל
לי נדמה׳ משום־מה, שכדי למצוא מיכלול
כזה של דברים טובים כמו שהיא רוצה,
היא צריכה לפחות שלושה־ארבעה. נו,
הלוואי שאתבדה.
והדרישות אינן קלות .״אם אתה מא-
מץ,״ היא כותבת ,״באמת, באהבה ובמוסי-
קה. אם אינך חומרני, וכסף הוא לא מילת-
המפתח שלך. אם לפעמים אתה מגלה ש אתה
קצת אידיאליסט. אם אתה טיבעי ו־

ספונטאני ( ב־ס/״ 100 לפחות) בכל מעשיך,
בגישתך, בצורת־ד,דיבור וגם בלבוש...״
הזהרתי אתכם, נ כון? אבל זה עוד כלום.
תראו מה בא עכשיו :״אם י-ש בך קשיחות,
חיספוס, אך ברובדים עמוקים יו תר יש גם
רגישות וחום — הרבה חום. אם הנך הרפת קן,
אוהב לטייל הרבה, אמיץ וחזק. אם
אתה רואה לעומק, ומבין דברים מזוויות
שונות. אם אתה יודע הרבה וצמא לדעת

״בדרך־כלל אינני חסיד ההגדרה של
עצמי,״ הוא כותב לי. אתה מכיר מישהו
שכן, בינינו? ״אבל כדי לא לתוז לך,
הקוראת, את ההרגשה של קניית חתול־בשק,
אשתדל להשתקף עד כמה שאפשר
בשלב זה, ואת השאר תעשי בעצמך.״
בחיי, עשה לי טובה שבחר בתיווך -שלי,
הבחור. כולכם פונים, בדרך־כלל, אלי ;
הוא — י שר אלייך. מילא, ניתן לו ל המשיך
:״תל־אביבי, בן ,31 גובה ,172
במצב חדיש. אוהב לעשות הרבה חיים
(קולנוע, טיולים ומה ל א?) .מחפש בחורה
בעלת שיגעונות דומים׳ יפה ומעניינת.״

בלי יתר הבבל״ת
בעוד חודשיים 7/77 רץ החוצה, כלומר

הרבה יותר, ואין כימעט דבר שלא תמצא
בו עניין...״
זהו• אפשר להתחיל שוב לנשום. ואם זה
אתה, שהיא כל־כך מחפשת, ואם תכתוב
אליה אולי גם תמצאו, ואם אתה בן 30־24
— אז אני את שלי עשיתי.

אלוף המחמאות
וכך י שב לו ( )5/77 ועיין בעיתוגי־השבת
המשעממים (אני מצטטת) ,אחרי שהקיץ
משנת אחר־הצהריים המתוקה וד,בטלנית,
פיהק — ונז כר ב שני דברים: אל״ף — בי !
בי״ת — בכך שהוא בעצם לבד. ואז הוא
נזכר בעוד משהו: שהמדור שלי בלתי-
שיגרתי, ושכל הכבוד לספונטאניות ולהו־מור
המתגלים בו, ושקשה לא להתלהב
מהצורה שבה אני מגישה אותו.

מסיים את השירות הסדיר, והוא כעת בן
.21 מתכונן להתחיל את החיים .״ג׳ינג׳ית,
ברונטית, שאטנית — לא חשוב הצבע.
חשוב רק כל הנתונים שהעניק הטבע. כל
הסיפורים של נחמדה, יפה, עדינה, ש יישארו
למדורי־השידוכים. העיקר מה ש רואות
העיניים.״ פצצה, מ ה?
אז מה שהוא מחפש, זה ״סתם אחת ש חושבת
את עצמה לאחת מן החבר׳ה, בלי
כל יתר הבבל״ת.״ מין אחת כזאת הוא
מזמין לכתוב אליו.
אבל יש בכל־זאת תנ אי( אי ך אפשר אח רת?)
:״עיקר שכחתי,״ הוא מוסיף לי
בסוף .״אנחנו אומנם בעידן הסילון, אבל
לי עוד אין אחד משלי. כך שמגורים ב־איזור
תל־אביב — חובה!״
אני מוכנה לשים את הראש הקטן שלי
שאם תבוא לו אחת אפילו מאיזור חיפה,
למשל, אבל עם סילון משלה — הוא לא
יתנגד במייוחד.

מיכתב פרס
גופרית שפה מחפלפלת
הגה, למשל, אחת סופיסטיקייטד אמיתית, לא מבוייטת. אגל אתן להם
לקרוא אותה כמו שהיא, פי אני קצת מתבלבלת.
״אני אוהבת בעלי־חיים, להשקות את הגינה ולראות את המיס נכנסים
לאדמה ויוצאים בצורת גויאבות; את ירושלים ונופ ה; בטהובן ובאך וגם ג׳ון
קינג (מי זה מיכאל שלי ומילכוד ; 22 ברטולוצ׳י ומיסתרי האורגניזם.
״אני שונאת מעט מאד דברים,״ מעידה על עצמה 1/77״כנראה זה
מעיד על חוסר־אופי (את אומרת זיהום אוויר, התיימרות, קוצר־רוח.
אוהבת אפשרויות פתוחות.
״את ודאי היית מסתפקת בזה,״ היא כותבת לי באופן אישי, כאילו אני
זאת שמחפשת או משהו ,״אבל, הם׳ ירצו גם לדעת אם אני כזאת או אחרת.
אז הנה דיעה מסויימת: מראה בינוני, גיל כתוב ,37 גוון אישיות קשוב בעל
אפשרויות של יקיצה.
״הייתי מתאהבת (שוב) באיש חכם (לא הכרחי חוכמה אינטלקטואלית),
עניו, המתייחס בחיבה ובחמימות אל הדברים הקטנים שבחיים (לא אוטו
קטן וכסף קטן) .אין לי דיעות קדומות על גיל, הוא יכול להיות צעיר או
מבוגר ממני.״
סוף האפופיאה. או מי שהבין הכל, וזה גם מדבר אל ליבו ואל מוחו,
ויודע שגיל כתוב לא תמיד משקף את החזות והמחשבה — לא במיקרים
החשובים, כלומר — מוזמן ליהנות מפילוסופיית־החיים הטייוחדת שלה. אני,
כמו שאמרתי כבר, מתבלבלת קצת. מישהו מתנדב לתרגם י

מיכתב־פרם השבוע — ובכל שבוע — זוכה
של חברת הדס, בשווי של 150ל״י.

ב שי מערכת

תכשירי־יופי

העולם הזה 1977

קולנוע
י שר אל
ור?קח עי1־ 1ד
דוועש*ה הישראל׳ת
כשביקר חיים אשל. סגן המנהל של
חברת אבקו־אמבסי, בישראל לפני כמה
חודשים, הוא בי שר על שיתוף־פעולה בין
חברתו לסיוטי נוח ־של מנחם גולן —
שיתוף־פעולד. שהניב ביינתיים את יהלו מים.
אחד היתרונות בשיתוף הפעולה הזה,
לפחות במה שנוגע לסרט הישראלי, היתד
צריכה להיות האפשרות של הפצת הסרט
דרך צינורות השיווק של החברה האמרי קאית,
המיוצגת בכל פינות העולם.
אלא שבשיווק סרטים, אין מוכרים כל
סרט לחוד, ושמה של חברה אינו מתבסס
על סרט אחד בלבד. ואם הסרטים הישרא ליים׳
שבמיקרה הטוב ביותר שייכים לסוג
הפושר, התקשו עד היום להגיע לשוקי-
חוץ, היה זה דווקא משום שלא הוצמדו
לאיזו חברה רצינית שתרצה לדחוף אותם,
לצד מוצרים מבריקים יותר.
אבל, לפי הרשימה שהביא עמו הפעם
חיים אשל לישראל, נראה שהמצב ישתנה.
לפני מספר חודשים, כל מה שבלט בר שי מת
אבקו־אנזבסי, היה שוער הלילה של
ליליאנה קאוואני, ולא הרבה יותר מזה.
ועם כל הכבוד להצלחה המיסחרית של
סרט זה, עדייו אין בו כדי לגרור אחריו
מכירת מוצרים נוספים.
היום, לעומת זאת, כוללת רשימתו של
אשל שמות מר־שימים ממש: וויליאם פיטר
(מגרש השדים) בלאטי מכין סרט המזכיר
את פרשת מיי־לאי, שבו יגלם צ׳ארלטון
הסטון קצין שהתרגל להרוג במילחמה ו־ממשיד
לעשות זאת בעת ש לו ם; ופיטר
(קולומבו) פאלק, הוא הבלש הלוכד אותו.
ברט לאנקסטר, טרנס היל ודייאן קנון
יופיעו בסרט־פעולה של פיטר (בוליט)
יאטם׳ בשם במיסגרת התפקיד.
שרה מיילס וקרים קריסטופרסון משתת פים
בגירסה קולנועית לסיפור יפני של
יוקיו מישימה ; גרגורי פק, צ׳ארלטון הסטון
ורוברט שאו יהיו שלושה אנשי־צבא ב־סמל
שטיינר של פראנקלין ( פ א טון) שאפנר.
מייקל קיין, סידני דום (תגליתו של רומן
פולנסקי) סנטה ברגר וקורט י׳ורגנס נימ־נים
עם צוות של סרט־מתח בשם העקרב
הארסי, שיביים הבמאי הוותיק וזנרי (אומץ
אמיתי) האתאווי. והרשימה עוד ארוכה.
אם מצרפים את יהלומים ואולי עוד סרט
אחד או •שניים שיפיקו סירטי נוח בארץ
(אבקו־אמבסי אינה מבטיחה להיכנס ב שותפות
לכל סירטי גולן) ,אז אולי, אם
לא יהיו לתעשייה הישראלית סרטים טובים
יותר, לפחות יהיו לה סרטים נפוצים יו תר
ואם יופצו יותר, יכניסו יותר כסף —
ואם יהיה יותר כטף, אולי אפשר יהיח
לממן גם סרטים טובים יותר. אינשאללה.

תדריך

לך אל
נמלה, עצל
על קופים ואנשים (גת, תל־אביב,
הולנד) — סרט תיעודי זה,
של ברט האנסטרה, הוא תוצאה
של ארבע וחצי שנות מחקר, מאות אלפי קילומטרי ם של
מסעות, וחודשי ם ארוכי ם של עריכה. כוונתו של הסרט
להוכיח, כי האדם אינו שונה, בסופו של דבר, משאר היצו רים
השוכנים לצדו על האדמה, ואם רצונו להמשיך ולהת קיים
עליה, עליו ללמוד כיצד להסתגל לסביבה, טוב יו תר
מבעבר.
האנסטרה יצא מהנחות שהן כיום שגורות מאד ר חוק רי
מדעי הטבע ואנתרופולוגים רבים, כמו קונרד לורנץ (חתן
פרס נובל אשתקד) ,והסרט כולו הוא או סף של עובדות,
מכל שיטחי החי, מכל פינות בדור הארץ, המזכירות לאדם
שהעץ שממנו י רד אינו רחוק כל־כך, והדרך למטה, מן
הענפים, לא היוותה התקדמות בכל השטחים. כך, למשל,
מציין האנסטרה את העובדה שחיות אינן הורגות אלא
כשתוקפים או תן או כשהן רעבות — להבדיל מבני-האדם.
אומנם, קורה לעיתים שגודש החומר שנמצא בידיו, מסי ט
אותו מן הנושא העיקרי, ולפרקים ניראה הסרט כצילום
מסעות, רשימה של קוריוזי ם מעולם החי והצומח, שאינה
קשורה תמיד לנושא העיקרי.
זאת, ועוד. בו״בזמן שהחלק הראשון של הסרט מנסה
ליצור את ההקבלה של אדם־חיה, עם בל המשתמע ממנה,

קופים מול אנשים -העץ לא רחוק!
צריך החלק השני להטיף ליו תר הסתגלות לטבע. אלא שב סרט,
אין הדבר השני נובע מן הראשון כמובן־מאליו.
אבל בסופו של דבר, האוסף העצום של מידע המועבר
על הבד, המראות הבלתי״רגילים הרבים שצורפו זה לזה
(במו, למשל, חיי-המין של השימפנזים) ,הופך את הסרט
חווייה, בעיקר לחובבי חיות.
האנקור המזמר
אדית פיאף (גורדון, תל־אביב,
צרפת) — זו הי ביוגראפיה קול נועית
בנוסח הוליווד ליפני שלושים
שנה: הרבה מאד עובדות מוצגות בזו אחר זו לפני הצופה,
כולן על פני השטח וכולן ברוח המלודראמה. הסך־הכל
אינו בהכרח תיאור מדויי ק של נושא הביוגראפיה, אבל די
כדי לשמור על התעניינותו של הצופה למשך שעה ומחצה,
ולרגעים אפילו לעורר את הזדהותו הבנה עם צרותיו של
הגיבור.
לאדית פיאף לא חסרו צרות. פיאף, בתו של לוליין-
מדרכות, גדלה בעצמה על המדרכות, מצאה שם את פרנ סתה
הראשונה, בכרוז של אביה, אחר-כך כ״אנקור ה קטן״
והמצומק, השר מן הקרביים, ו בין אהבה לאהבה, מיטה
למיטה וביב״שופכין אחד למשנהו הצליחה, בכוח כישרונה
בלבד, להגיע אל פיסגת ההצלחה.
עד במה נאמן הסרט למציאות, קשה לדעת, מאחר שגם
סיפרה של סי מון ברטו (אחותה החורגת של אדית) ,שעליו
מבוסס הסרט, עורר ויכוחים וסערות בשעת פירסומו בצר פת.
הוא מדלג על במה פרטים לא״סימפטיים בחייה, ו מד בר,
למשל, על שיכרות אך לא על סמים. על התפתחות
פסיכולוגית קשה לדבר, זה נראה יו תר בפרקים נבחרים
מאשר בסיפור מגובש, ואשר׳ לתיאו ם בין תנועות שיפתי
השחקנית לקול-השירה שעל פס־הקול, הוא קיים רק לפר-

בריז׳יט אריאל: ממיטה למיתה
קים, אולי משום שבריז׳יט אריאל, המשקיעה הרבה מאמץ
בגילום התפקיד הראשי, אינה זמרת, ומתקשה ב חיקוי תנו עות
הזרות לה.
אולם חובבי המלודראמות, ו חסידי פיאף (שחלק משי ריה
המוקדמים כלול באן, בקולה־שלה וחלק, בביצוע מחו דש
של זמרת בשם בטי מארס) ,לא יצטערו על בי קור בסרט.

ת ל ־ א בי ג

תמונות מחיי נישואין
(צפון, שוודיה) -אינגמר ברגמן מפרק
נישואין מודרניים למרכיביהם הזעירים
ביותר, בסרט מבויים ומשוחק באמנות
בלתי־רגילה. עם ליב אולמן וארלנד יוסט-
סין.
***+כותרת ראשית (אלנבי,
ארצות־הברית) — סאטירה על עיתונות ו עיתונאים,
מבויימת בארסיות ושנינות על־ידי
בילי ויילדר, עם ג׳ק למון וואלתר
מתאו בתפקידים הראשיים.

ירושלים
מיסתרי האורגניזם (סמדר,
יוגוסלאוויה) — הבמאי דוד אן מאקאבייב
מביע בתמונות חיות את אכזבתו מקומוני-
זם וקאפיטליזם גס״יחד, הרומסים שניהם
את האדם כפרט ואת דחפיו הטבעיים. תר־
׳גיל קולנועי בלתי־־שיגרתי, תערובת של
תעודה, סרט עלילתי, מסה פילוסופית ו מחקר
פסיכולוגי.

ח יפה
זהו גידור (ארמון, ארצות־הברית)
— מיבחר קטעים מתוך סרטים
מוסיקליים מפורסמים, לא רק מזכירים את
וכבי העבר, אלא מוכיחים שבמה ־שנוגע
דמיון, ולתנופה בביטויים חזותיים, יש
דיין מה ללמוד מן העבר.

העולס הזה 1977
המרגל המאוהב
זרע התמרין ( ס טו ד יו, תל־אביב,
אנגליה) — בעולם הציני והמתוח-
פט, נראה סיפור״ריגול רומנטי זה
פאנאכרוניזם תמים במקצת. קשה היום להאמין, שפקיד
גבוה בביון הרוסי מחזר אחר פקידה״זוטרה במישרד״החוץ
הבריטי, רק בגלל צבע השקיעה באיי הבארבאדוס, שם מב-
לים שניהם את חופשתם. לעומת זאת, ברור לגמרי מדוע
היחסים בין השניים מעוררים חשדות בשני צידי מסך הבר ן
^ מה עוד שהם נמשכים גם לאחר סיום החופשה ולמרו ת
המעקב הקבוע המתקיים אחר שניהם.
בעלי נשמות רומנטיו ת יטענו כאן, שבכוחה של האהבה
לנצח היגיון, מוסכמות וגבולות. אם כן, סרט זה מכוון
בראש וראשונה אליהם. בלייק אדוארדס, שכתב וביים אותו,
הציב מצד א חד את היחסים בין השניים כהתגלמות הרגש
הטהור, המצליח להתגבר על כל הספיקות הפנימיים המקנ י
ם בכל א חד מבני הזוג, ומצד שני, עולם מושחת, מסובך
במזימות בינלאומיו ת, עולם של מרגלים.
שני מרכיבי הסרט, הרומנטיקה והריגול, נוטים אומנם
לא־פעם להפריע זה לזה, והעימות ביניהם יכול לעורר רושם
של נושא סוחט־דטעות. אולם, כאן נכנסת לתמונה מיקצר־עיותו
העילאית של אדוארדס, אשר לא זו בלבד שיודע תמיד
להניח את מצלמתו במקום הנכון, ולפתח סצינות כך שנדמה
כאילו צמחו מאליהן, למרות שהן מבויימות בקפידה רבה,

אנדריוז ושריף -המיקצוע והמיקצוענים
אלא שהוא גם מיטיב לשמור על תוספת פילפל ומלח גם
ברגעים המתוקים ביותר. לשם כך איזן, כניראה, את מתי-
קותם של ג׳ולי אנדריוז (שהיא אשתו בחיים) ועומר שריף,
עם ניסיונם של ותיקים כמו אנתוני קווייל, או ס קר הומולקה
וסילביה סימס. התוצאה הסופית היא תבשיל נעים־לחיך.

1/1נ 1עדין, שי מ שון!

בידון ו הון הרב

סופרים הפלסטיניים שהיו ה ן
) ראשונים ששיקפו את הסיכסיוך ב ספרות
הערבית, היו גם הראשונים ש החדירו
את דמות הישראלי לספרות זו.
תחילה, ישראלי זה היה: משולל קווי-
אופי אישיי ם: חייל בצבא האוייב, שהת נהגותו
כלפי האוכלוסיה האזרחית באה
להדגים את האכזריות של המדכא. מאו חר
יותר הוא שולב בתנועה •של הסיפור,
הגם שלא תואר מבפנים, ונ־שאר דמות
חיצונית ועויינת, המייצגת את האוייב
״אן בלוק״ .בשלב השלישי הפך הישר אלי
קצת יותר מגוון, מצטיין בקווי־אופי
אישיים, משוחרר כלשהו מהתדמית ה טיפוסית
שבה הוצגו הישראלים, אבל
כימעט בכל המיקרים הוא נשאר איש־צבא.

נגישה
נדירה
ך. רומאן שד רסאן כנפאני מה
| | שנשאר לכס ,־שפורסם ב־ ,1966 מס פק
את הדוגמה המרשימה ביותר לגישה
זאת. הדראמה, המתרחשת במידבר בין
חייל ישראלי וצעיר פלסטיני, מקורה
לא רק בסיכסוך שבין שני העמים, אלא
גם באי־הבנה הדדית.

המחפשים

זהו הפרק השלישי בסידרה המנתחת את הספרות הפלסטינית,
על מנת לעמוד על הצורה שבה רואה העם הפלסטיני את עצמו,
את מדינות־־ערב ואת ישראל.
שימעון כלם, מרצה לספרות ערבית מודרנית, יליד־עיר *5ק
כן ,45 הוא כר־סמבא כנושא זה, וסופד כזכות עצמו.

..מאח

ש-נ/נעון בלס --

חדש. שני היריבים אינם יכולים לראות
זה את זה, והם מגלגלים עיניהם בחשכה,
מצותתים לקולות רחוקים ותוהים על
מצבם חסר־המוצא.
לכאורה, כוחותיהם אינם מאוזנים. החייל
הפך שבוי בידי הפליט, וזה יכול לרוצחו
בכל רגע ולהמשיך דרכו. אף־על־פי־כן
מהסס חאמד, מחשש פן יפול בידי כוחות
צח״ל. הוא מנסה להוציא מפי החייל מידע
על הדרך, אבל הלה אינו מבין אותו, ושומר
על שתיקה מוחלטת. דומיית המידבר וה חשכה
משרות על חאמד מועקה כבדה,
והוא מבין שבדיעבד הפך ־שבוי למצבו.
הכל נראה לו עתה חסר־הגיון, עליונותו
אינה מעניקה לו שום פתרון ; הוא והחייל
אינם אלא קורבנות של גורל עיוור.
עם עלות השחר מתפזרת אט־אט ה
נדמה
לחאמד ־שהוא מבין את שאלותיו.
בינתיים הוא שומע נביחות וקולות אנשים
מתקרבים ונועץ את הכידון בחמת־זעם
בלב החייל.

1..שק ערוב ושבורי
ך• רומאן זה, כמו בהחוזר לחיפה,
4שהופיע לאחר מילחמת ששת־הימים,
מוליך כנפאני את העלילה אל נקודת חו־סר־המוצא
או המבוי הסתום, אל המסקנה
שאין כל אפשרות להידברות ולהבנה עם
הישראלי.
לא רק חומת־הלשון החוצצת בין ה שניים,
אלא בעיקר שתיקתו העקשנית של
החייל, השמה לאל כל נסיון להידברות.

סירה קטנה של אב ואם,
את תינוקם האבוד !
עשרים שנה בכית, זה מה שאתה
מספר לי עכשיו ז הזהו נשקן העלוב
והשבור ז

כנפאני מעמת גם שנ-י גורלות אדם :
גורל יהדות אירופה במילחמת־העולם ה שניה
(ההורים המאמצים מניצולי אוש־וויץ)
,וגורלם של הפליטים. בעימות זה
הוא רצה להצביע בעיקר על כך, שהחולשה
של הפלסטינים כיום דומה לחולשתם של
היהודים בעבר, זשתחושת הכוח של היש ראלים
דומה לתחושת הכוח ־של משמידי
היהודים.
״אשתי שואלת,״ אומר האב לחייל ,״האם
פחדנותנו מעניקה לך זכות לנהוג כ ך?
היא מודה, כפי שאתה רואה, שאמנם היינו
מוגי־לב. אתה צודק, אבל אין זה מצדיק
את התנהגותך. אם תחבר טעות אל טעות,
לא תגיע לתוצאה חיובית. אילו כך היו
פני הדברים, הרי מה שאירע באושוויץ צו דק.
עד מתי תראו בחולשת הזולת הוכחה
לעליונותכם?״
העימות מסתיים בקרע, וחילופי־הדב־רים
מוליכים אל מבוי סתום. הפליט נפרד
מהמישפחה הישראלית באומרו, שהשאלה
לא תיפתר אלא בחוד החרב.

כ ר וראה האדם הי שראלי וכעיו* הסיפור הפלסטיו:,
?ונין טי פ ש וגס־רוח, חייל ת־ווווו ת העושה אהפה
ב מי סגד, ו סי־ ע דו ח המיזרח השתא את האשכנזי
חאמד, שנטש את מחנה־הפליטים ב עזה
בכוונה להצטרף אל אמו המתגוררת
בירדן, חוצה את הגבול באישון־לילה
ונתקל בחייל ישראלי. החייל צועד לק ראתו
בלי שיבחין בו, והוא תופס מארב
וברגע הנכון מזנק אליו, מפילו ארצה
ופורק את נשקו.
הישראלי אינו מגלה התנגדות, אך׳פול ט
קללות וצריחות נרגזות, בסובדו שזה
מעשה־קונדם של אחד מחבריו. אבל ב רגע
שחאמד מצווה עליו בערבית ל־שתוק,
הוא תופס אל-נכון את מצבו, וחדל
לצעוק.
מכאן והלאה עובר הסיפור להילוך

חשכה האופפת אותם, אך חשכת אי־ההבנה
החוצצת ביניהם נשארת בעינה. יתרה מזו,
תחת קרגי־השמש היוקדות, נתקף חאמד
עצבנות, ומחליט שמצב זה של חוסר־הבנה
חייב להסתיים דווקא באור גדול.
הוא מחטט בניירותיו של החייל, מתאמץ
לפענח את שמו, אך אינו מצליח לקרוא
אלא את השם ״יפו״ הכתוב באותיות לא־טיניות,
שמופיע בחותמת המוטבעת בפיג־קס
הצבאי.
שם זה מלבה בו ביתר־־שאת את אש
השינאה, כי ביפו הוא נולד. הוא מנסה
שוב, במהלומות ובאיומים, לאלץ את החייל
לדבר, אך זה מסתגר בשתיקתו, אף־כי

האש!והדת

מוחהרשל אלפרד פרג /מתיימר לתאר באופן דוקומנ טרי
מאורעות שונים. בתמונה זו מתוארת פרשת כפרי
קאסס. המחזה מעלים את החלק המכריע של דעת־הקהל הישראלית בחשיפת הפרשה,
קובע שרק אדם אחד בישראל התקומם נגד המעשה. צדיק יחידי זה הוא בועז עברון.

אבל בהחוזר לחיפה התגבר כנפאני על
מכשול הלשון, בהעניקו לגיבוריו. יכולת
להתבטא באנגלית, ובכך התפנה להציג
בצורה ברורה יותר את תפיסת ״המבוי
הסתום״.
דב, הבן הערבי הנטוש, שגדל בבית
יהודי, התחנך בבית־ספר עברי ככל נער
ישראלי, י־ש לו כל הסיבות להתייחס אל
הוריו האמיתיים כאל זרים. עם זאת, לא
הסתפק המחבר בכך, והלבישו במדי צה״ל.
ולא זו בילבד אלא הוא מספר כי אביו־מאמצו
נהרג, בהיותו חייל, במילחמת סיני.
אבל כנפאני אינו יחידי בגישה זאת.
רובם ככולם של הסופרים הערביים, ש נדרשו
לנושא הסיכסוך, הציגו את הישראלי
כחייל, ללמד כי החברה הישראלית היא
חברה מיליטריסטית, שכל נסיון לבוא עימד,
בדברים נידון לכשלון.
בניגוד למה שנשאר לכם, שבו הצליח
כנפאני להעניק לעלילה מימד של עומק
וסמליות, הרי החוזר לח־פה בא להציג
השקפה פוליטית, ולכן היסוד הסיפורי בו
משולל כל ערך. בעימות בין דב לבין אביו,
היינו בין החייל הישראלי לבין הפליט,
ביקש כנפאני גם לערוך חשבון־נפש נוקב
עם הפליטים עצמם, תוך, שהוא מתאמץ
להוקיע את קשיחותם ־של הישראלים. בפי
דב הוא שם דברים שהוא עצמו כתבם
במקומות אחרים ביחס לתופעת הבריחה
והכניעה לגורל של הפלסטינים :

אסור היח לכם לעזוב את חיפח !
ואם זה היה בלתי״אפשרי, אסור היה
לכם לנטוש תינוק בעריסה ! ואם גם
זח היה בלתי־אפשרי, שומה היה עלי כם
לשוב !
כלום תגידו שגם זה בלתי־אפשריי
עשרים שנה חלפו, אדוני ! עשרים שנה !
מה עשית בזמן זה כדי לקבל בחזרה
את בנך י
במקומך, הייתי נוטל נשק לשם כך !
היש סיבה חזקה מזו ז חסרי־אונים!
חסרי־אונים ! כבולים בשרשרות כבדות
של פיגור וחידלון ! אל תספר לי שמשך
עשרים שנה בכיתם ! הדמעות לא ישיבו
את האובדים, ולא יחוללו נסים ! כל
מעיין הדמעות בעולם לא יכול לשאת

לישראלי הקשוח של ראסן כנפאני אחים
פחות
אך לא
קשוחים,
כל־כך לא מסלידים. ישראלים אלה ראויים להיהרג
בכל מקום שיימצאו• זוהי, על כל פגים,
המסקנה המתבקשת מסיפורו של סופר
פלסטיני אחר, יוסף ג׳אד אל־חק,
המתגורר במצרים, אילו הרגתיו.

והרוג בני מקום
ף* נמליהתעופה של לונדון פוגש המס *
פר באיש המעורר סלידה ממבט ראשון,
אך הוא נאלץ להקשיב לשיחו מתוך נימוס.
הלה מעלה באוזניו זיכרונות ממילחמת־העולם
השניה, כאשר שירת בשורות הצבא
הבריטי, והמספר מקשיב בחוסר־עניין, מצ פה
לרגע שיסתלק לו ויניחו לשקוע מחדש
בנזאהבה של הגב׳ צ׳טרלי(!).
בהישמע קולה של הקריינית, המזמינה
את הנוסעים לתל־אביב לעלות למטוס, מו שיט
לו הזר את ידו לאות. פרידה.
המספר נאלם דום מרוב תדהמה, ואינו
מצליח להוציא הגה מסיו. הנוסע מחייך,
נוטל את מיזוודתו והולך לו, ואז מהרהר
המספר בינו לבין עצמו :

אילו הרגתיו, מה היה קורה ז בעצם,
לא חשוב מה היה קורה, כי העיקר
לשפוך את מצבור השינאה של עם שלם
על נציגה המאוס של חכנופייח הציונית
הגזלנית.
זה לא היה עושה רושם גדול, אבל
היה מאפשר לי להשמיע את קולי, שאני
נשארתי פלסטיני, החי בתיקווה לנ קום

בסיפור זה, כמו ב־שני הרומאנים של
כנפאני, לא נעשה ניסיון לתאר את ה ישראלי
מבפנים, ליצור דמות של אוייב
העשוי בשר־ודם. כל מטרת המחברים היתה
להשתמש בדמות הישראלית כמייצגת ־של
אוייב, שהמרכיב האנושי שלו אינו מעניין
אותם. ג׳אד אל־חק מפגין את סלידתו
מהישראלי, בטרם עמד על זהותו, ואילו
כנפאני מציגו בשני מצבים: הראשון נשאר
חידה, וה־שני הוא בבואה •של חברה גזלנית
חסרת־תקנה.

הלבנוני הסופר נוקט דומה גישה של סוהייל אידרים במחזהו פרח
דם. כאן יש לפחות שתי דמויות, המגלמות
את השלילה ש בי שר אלי: הקצין גס־הרוח
והטיפש, והחיילת ראשל, זונה בחיל־הכי־בוש,
המפעילה קסמיה כדי לסחוט הודאות
מאסירים. בעוד הוא מצייר את אנשי ה חוליה
הטרוריסטית כאנשים עזי־נפש ו מלוכדים,
הוא מתאר לעומתם את הישר אלים
כציבור אחוז־חרדה ואובד־עצות נו כח
התגברות מעשי־החבלה. אומרת ראשל :

המוקשים שלהם מתפוצצים בתוכנו,
ליד הבתים, מתחת למכוניות, במחנות
שלנו. האנשים חוזרים מוקדם הביתה
והרחובות מתרוקנים, גם מועדוני־הלילה.
הערים דומות לערים נטושות. השכנה
שלי מתעוררת בבעתה כמה פעמים בלילה,
וחשה כאילו שתי ידיים לוחצות
על גרונה !
גם הקצין חש עצמו במצור, והוא זועם
על המודיעין הישראלי, המספק לו מידע
כוזב. בתמונה •שבה הוא מצייר את הקצין
יושב במישרדו ומעיין בדו״חות של ה־
״שירותים״ ,מוזמנים הקוראים לעמוד, בין
השאר, על טיבו של החייל הישראלי, אליבא
דאידרים. הדו־שיח בין הקצין וחייל פשוט,
מן הסתם מעדות־המיזרח :

הקצין ( :אוחז בשפופרת הטלפון)
האלו, כן, מה אתה או מ ר! איזה מחסן
תחמושת ז משלנו שני חיילים ושני אז רחים
ז ומהם ! רק אחד ! אני בטוח,
אם זה יימשן ...טוב, תודה( .מחזיר את
השפופרת ומדבר אל עצמו) אינני מבין
מה הועיל לנו ניצחון הבזק. האם באמת
נסתיימה מילחמת ששת הימים ן אני
רואה שהיא מתמשכת בלי סוף ! זה

של עבד־אל־רחנזאן אל־שרקאווי, המתאר
בין השאר מעשי־אהבים של חיילות יש ראליות,
שכולן מופקדות, במקומות קדושים.

כבר בלתי-נסבל ! בכל יום חמש פעולות
או שש ! מניין מגיחים השדים האלה י
החייל: מהאדמה שלחם, אדוני
הקצין !
הקצין ( :בכעס) שתוק. שאלתי
או תך!
החייל ( :נסוג) סליחה אדוני ה קצין,
חשבתי ששאלת אותי.
הקצין ( :אל עצמו) או ף! ואיפה
הגדודים שלנו ז (מכה בידו על השולחן)
איפה צה״ל !
החייל: מפוזר בשטחים, אדוני
הקצין.
הקצין ( :קופץ ממקומו) שתוק!
שאלתי או תן ן
הקצין,
אדוני
החייל: סליחה
חשבתי ששאלת אותי.
הק צין ( :אל עצמו) ואיך נעמוד ב כל
זח ן נוכל לחיות עוד עשרים שנה
כשאנו רק צוברים נשק ומתחננים לפני
ידידינו להעניק לנו כסף ו ציוד! מדוע
לא מניחים לנו הכלבים האלה לחיות
בשקט !
החייל: אדוני הקצין...
הקצין ( :קם בתנופה, קופץ אגרו פו
בפני החייל) תבלום את פיך !
החייל ( :נרתע לאחוריו, נפחד)
סליחה אדוני הקצין, חשבתי..

הקצין ( :מחקה את קול החייל)
חשבתי ששאלת אותי ...שתוק ! וקרע
את הדו״חות האלה ! (החייל אומר
לציית) מה אתה עושה, טיפש !
החייל: אני קורע את חדו״חות,
כפי שדרשת אדוני הקצין.
הקצין: אני דרשתי זאת ממן !
אותו קצין נבוך אונס מאוחר יותר את
לילא, החברה בחוליה החבלנית, כאשר היא
מתעלפת במישרדו, בראותה כתמי־דם על
הריצפה !
כמובן, דמויות אלה לא באו לשקף
מציאות, אלא להציג תיזה פוליטית, ולשרת
את מכונת־התעמולה הרישמית. מעניינת
העובדה, שהמחזה לא זכה להצלחה כאשר
הוצג בקאהיר (הורד לאחר שיש הצגות
ביל בד!) והביקורת דגה אותו ברותחין.
כותב פארוק עבד אד־קאדר ביר חון
אל־מסרח :

אם אנו דוחים את ההגזמות בהערכת
תפקידם של אירגוני״ההתנגדות, הרי דו חים
אנו בזה את הטעיית ההמונים.
אין סכנה גדולה יותר מהחדרתו של
אותו סם מרדים לראשי הבריות, אותה
חזייה נעימה שהניצחון יתגשם על ה נייר
(או על הבימה) ולא על קרקע המ ציאות
הקשה ...שוב אנו לפני אותה
גלופה שחוקה: הגברים הישראליים
סרסורים, ונשיהם זונות•

אהבה במיסגד
^ אשד שד איח־־יס ממלאה תפקיד
זהה לתפקידה של רחל במחזהו של ן בסיסו שמשון ודלילה, שכבר הוזכר ; זו
גם זו משמשת פילגש של הקצין ומסייעת
לו בסחיטת הודאות.
אדפרד פרג /אחד המחזאים הבולטים
במצרים, מעניק לחיילת הישראלית שלו
מעמד עצמאי יותר במחזהו האש והזית.
פתחי, המכונה אבו־שריף, יליד חיפה,
מסתנן לישראל כדי לעלות לקבר אביו.
הוא מגיע לשכונת מגוריו ונוק-ש על דלת
ביתו לשעבר, בתיקווה למצוא שם מישפחה
ערבית. פותחת לו בחורה ישראלית.
נבוך, הוא מבקש להתנצל, אך מייד הוא
מכיר אותה, הלא היא נתליה־נטאשה־נאדיה,
בת השכנים היהודיים• גם נתליה מכירה
אותו, ומקבלת אותו בשימחה. הם נכנסים
לדירה ומגלגלים שיחם בהתרגשות, מעלים
זיכרונות על אודות שביתה כללית, כאשר
אביה של נתליה העביר אותה לבית השכ נים
הערביים מחשש פרעות ביהודים : .ת ליה
נראית מאושרת לפגוש מחדש את
ידידה מילדות, אבל מהרגע שהיא עוברת
אל מאחורי הפרגוד כדי להחליף בגדיה,
בטרם תצא עמו לבילויים, כל אישיותה
משתנה מן הקצה אל הקצה.
פתחי מגלה לה שהוא בלי תעודות, והיא
מרגיעה אותו באומרה שהמדים שלה ירחיקו
ממנו כל חשד. הוא נדהם לשמוע שהיא
חיילת. נתליה צוחקת, ומייד לאחר מכן
יוצאת מאחורי הפרגוד במדי צה״ל, וכאילו
עברה מטאמורפוזה: היא מתכחשת אליו,
ושואלת אותו כיצד העז לחדור לביתה.
פתחי חושב שהיא חומדת לצון, אבל היא
נוטלת רובה ומכוונת אותו אליו. היא
מצווה עליו להרים ידיים, ומטלפנת למיש־טרה
לבוא לעצרו.
חיילת זו שונה אמנם משתי החיילות
האחרות, אך אישיותה אינה פחות -שלילית.
היא מתגוררת בבית שכניה, שהפכו פלי טים,
גומלת לידידה רעה כנגד טובה, ומו סרת
אותו למישטרה במירמה. היא לא
פחות שטנית מהאחרות, הגם שאינה זונה.
עכד־אל־רחנזאן אל־שרקאוו־י, אשר
ביקש במחזהו מולדתי עכו ליצור דמויות
ישראליות פחות סטיריאוטיפיות, לא מצא
לנכון לעשות כן ביחס לנשים. יש במחזה
הרבה רמזים על אופייה המופקר של ה חיילת
ועל חילול מקומות קדושים לאיס לאם
ולנצרות. לדוגמה :

סלמסקי ( :מנשק חיילת א׳) זוכר
אני את הריקוד הראשון שלנו, הפרלוד
של אהבתנו /רקדתי רק איתך.
חיילתא׳ :יום שיחדור ירושלים/ ,
רקדנו עד הבוקר( .מתחנחנת) אני רקדתי
בלי מעצורים /אוה, אל תביא אותי ב מבוכה,
הרשינו לעצמנו הכל !
סלמסקי: חיינו מאושרים מאד ב פינת
מיסגד אל-אקצא.
חיילתא מפינוק) לא, אל תז כיר
לי, זה מביא אותי במבוכה / .הבה
נשכח מה שעשינו מאחורי המיזבח ה מוזהב
של הכנסיה.
סלמסקי: מאותו יום אני מחפש
אותך, יונתי / ,מתי נוכל להיפגש ! /
האם אי-אפשר לעשות אהבה אלא ב ירושלים

חיילתא׳ :אני מאד עסוקה כאן,

שסו

1נ 1ג
x1-1

1111x11ג.י-

_1ו 1ג1ו111-11.

שונות. הוא מתאר את הפצצת בית־הספר המצרי במילחמת־הוזשה, שהינה גלים בעולם.

אבל נקבע פגישה בירושלים / .מתי !
סלמסקי: בעוד שבוע אשוב ל ירושלים.

יילתא׳ :תשוב אלי לעריסת ה אהבה,
לירושלים.

אשננזים וסבודים
ף• סצינה אחרת, האמורה לצייר אווי ^
רה במועדון־קצינים בתל-אביב, מסי תות
החיילות את הגברים לאנוס בחורות
פלסטיניות :

יעקב: ההוראות אוסרות עלינו לפגוע
בכבוד הנשים, גם אם נוזמן לכך.
חיילתא׳ :מה היה עושה האוייב
בכבוד שלנו, אילו כבש את תל-אביב !
חיילתב׳ :כל צבא כובש אונס את
הנשים / ,כלום שכחנו מה עשו צבאות
הברית כאשר היינו באירופה !
בעוד תפקיד הנשים לאורך כל המחזה
מצטמצם בשעשוע הגברים ובהסתתם למע שים
רעים, הרי בגברים מתחוללות תמורות
חשובות. התמורה הספקטקולרית ביותר מת חוללת
במארסל, עתונאי ממוצא צרפתי,
שהיה אחד הששים אלי קרב ערב מילחמת
ששת־הימים, אבל המילחמה פוקחת את
עיניו :

במילחמה בגדתי בערכים שמילאו אותי
גאווה / .התכחשתי בסיני לעברי/ ,
הייתי זר מטמא אדמה זרה /רגלי
הכתימו אדמת הזולת. אני, שלחמתי ב נאציזם
בפאריס, נהייתי מיפלצת ! /כמה
נשים וילדים במצריים מקללים אותי !
הוא אף מגיע למסקנה, שלישראל אין
עתיד, ועל אזרחיה לשוב איש־איש לארץ
מוצאו.
דמות אחרת, נחבאת אל הכלים, אך לא
פחות ייצוגית, היא דמותו של סעד הארון,
יהודי מיזרחי, החש עצמו זר בחברת הקצי נים
האשכנזים. לאחר נאומו חוצב־הלהבות
של מארסל, הוא פונה אליו ללחוץ את ידו :

מארסל: אתה ערבי !
כעד ! בוודאי ערבי, אבל אינני יכול
להשמיע את קולי.
מארסל: מדוע !
סעד: אינני כמון.
מארסל: מה פירוש אינך כמוני!
סעד: אנחנו שונים, אנחנו נחותים/ .
אין לנו החופש שלכם, מי שולט בישראל 1
אתם /אתם שבאתם מעבר לים, סמל
הקידמה /אני מעריך אותן.

בדמותו של סעד ביקש אל-שרקאווי לי צור
את הרושם, כי יהודי המיזרח בישראל
מזדהים עם הערבים, אבל אינם מעזים
להשמיע את קולם. אך משמופיע אשכנזי
״טהור״ כמו מארסל, הריהם מתעודדים
ומצטרפים אל מחנהו•
כך אמנם אירע בהמשך המחזה: סעד
מסרב לציית לפקודתו -של יעקב להרוס
כפר ערבי שנתן מחסה לפידאיון, ועל כך
הוא מוצא להורג. אבל בינתיים סלמסקי
עצמו משתכנע בצידקתו של סעד, ואף
הוא מסרב למלא את הפקודה. יעקב מסלק
אותו מן היחידה ומעמידו לדין. חייו בכל
זאת נשמרים, שהרי הוא אשכנזי.

נוע! ענהו הטוב
ל מחזה ז,ה כתב המבקר המצרי
^ צברי חאפז לאמור :״שלושה מתוך
חמ-שת הישראלים במחזה נתקפים רג-שי-
חרטה, דמות אחרת (שלא מופיעה על ה בימה)
מצטרפת למחנה הפידאים. השניים
האחרים הם סמל השחצנות והשוביניזם.
נוכח הצגה זו של העובדות, הריני שואל :
אם כאלה הם הישראלים, כיצד עלה בידם
להנחיל לנו מפלה 1״
אלפרד פרג׳ ניסה להיחלץ מכישלונות
כאלה, הודות למיבנה הכביכול־דוקומנטרי
של מחזהו. הוא השתמש בשני אמצעים
תיאטרליים בדוקים: להעלות על הבימה
דמויות של אישים מן החיים הפוליטיים,
ולשחזר אפיזודות בה-שתמשו במיסמכים
ובפירסומים מהעיתונות.
על הבימה עולים בזה אחר זה מנהיגים
י-שראליים, וכל אחד מביע דעתו על היחסים
עם הפלסטינים. כך עולים על הבימה: בן־
גוריון, בגין, אבא אבן — וגם הרצל. כולם
מייצגים מדיניות של התפשטות.
יחד עם זאת הוא משחזר, למשל, את
מישפט כפר־קאסם ומזמין לעדות את שדמי.
הוא אף מעלה על הבימה את בועז עברון,
הקורא מאמר בגנות האחראים לרצח, אבל
קולו נבלע בתוך ההמולה -שקמה באולם.
פרג׳ נמנע מליצור דמויות המתקוממות
נגד השילטון, אך בדמותו של בועז עברון
הוא ביקש לומר, כי אכן יש בעלי מצפון
בישראל, אבל הם בטלים בששים. ולכן
הוא שם בפי אחד הפידאים את המשפט
הזה :״עלינו לשחרר את היהודי מאופיו
(המשך בעמוד ) 36

הפ׳ראטים
כלמה שכדאי לך
לדעת
על הגרלת
הלוטו

]11* 2/

תוכל לקרוא
בחוברת החדשה
של הלוטו הנמצאת בכל דוכני
מפעל הפיס

הסיכוי היחידי:
__חיסול

ונל מה !;!בוח?
עדיפות לרכב הציבורי -
מה פירוש?

בעולם כולו הבינו בשנים האחרונות כי לסתימת
עורקי התנועה ברחובות הראשיים יש רק פתרון
א חד: מתן עדיפות לרכב הציבורי׳ המסיע מאות
אלפים, ובלעדיות העורקים הראשיים.
המבקר בחו״ל נוכח לדעת כי ברוב הערים
הגדולות פונו הרחובות הראשיים לרכב ציבורי,
המורשה לספק שירות לציבור הרחב.
העיקובים והשיבושים בהסעת ההמונים הם בגלל
אי מתן עדיפויות לרכב הציבורי העשויים להקל
על הנוסע ולאפשר זרימת תנועה בעיר הנסתמת.
אין 1רך אחרת. ואם לא יבוצעו התכניות לאלתר
— ייעצרו גלגלי האוטובוסים מעצמם.

(המשך מעמוד ) 13
ומתוך אותם בשביל למכור את המתכת׳
כמו אחרים (הכוונה לאדם קולצר, בעל
ספינת־דייג בנמל הקישון) .אני גם לא
פירקתי אונייה עתיקה רק בשביל להוציא
ממנה את כל מסמרי־הנחושת ולמכור אותם
ביחד, כשלוש מאות קילו, כנחושת (קיי מות
עדויות שגם מעשה זה מייוחם לאדם
קולצר) .כל מה שאני מגלה הולך לד״ר
אלגביש.״
למנהלי אגף־העתיקות בירושלים, לעו מת
זאת, דיעה שונה בתכלית על אדיב
שחאדה. הם רואים בו שודד־עתיקות מהים,
אחד מני־רבים• ,שיש להילחם בו באותם
אמצעים מועטים העומדים לרשות אגף״
העתיקות.
תעודת־המפקח שהעניק הד״ר אלגביש
לאדיב מעוררת בראשי אגף־העתיקות גיחוך
מר .״זה כמו לתת לחתול לשמור על ה שמנת,״
הם אומרים.
לדיבריהם, אין לד״ר אלגביש כל אמצי
עי־בדיקה כדי לוודא שכל מה שאדיב מו ציא
מהים אכן מגיע למוזיאון, ולא נמכר
•למישהו אחר.
אנשי האגודה למחקר תודימי יודעים,
לטענתם, בבירור, כי מתוך 100 מטבעות-
כסף אנטיוכום (ערך כל מטבע 680 לירות)
שאדיב העלה בחוף הכרמל, הגיעו למוזי און
לאמנות עתיקה 30 בלבד, ואילו למוזי און
הלאומי הימי הגיעו שש מטבעות.
השאר נמכרו לאספנים פרטיים. וזו רק
דוגמה אחת למאות מיקרים אחרים.
מצב זה נוח עד מאד לאדיב. חלק
מהשלל שהוא מעלה מהים הוא זורק כנדבה
לגופים מוכרים, ותודות לכך אינו מוטרד.
למרבה הגיחוך, הוא אף פועל כנציג ה חוק.
כדי
לשים קץ למצב־עניינים מוזר זה,
ביקשו ראשי אגף־העתיקות ממישטרת חי פה
לערוך חיפוש בביתו של אדיב, כדי
לברר אם הוא אכן מוסר את כל מימצאיו
למוזיאון. יחידת־שוטרים ערכה בביתו חי פוש
יסודי, ונמצאו מיספר מימצאים ש הוצאו
מהים• נגד אדיב נפתח תיק פלילי.
סגן־ניצב חיים פרנקל, ממישטרת חיפה,
מכיר את התיק היטב. עד שיסתיים המקש־פט
אין הוא רוצה להביע דעתו בנושא, אך
הוא מביע תמיהה על עצם העובדה ש ייתכנו
הבדלי השקפה כה מהותיים בין
אגף־העתיקות לבין ד״ר אלגביש. הוא מו דע
לעובדה שהמישטרה יכולה לעשות רק
מעט מאד בתחום השוד הימי. לדעתו, ה אנשים
היכולים לתרום רבות לקידום נושא
זה הם דווקא הארכיאולוגים, המכירים את
הנרשא וחיים אותו. הם היו צריכים להת ארגן,
לדרו ש סמכויות־פעולה נרחבות הר בה
יותר זרק אחר־כך, כאמצעי. אחרון,
להיעזר במישטרה•

ץ לו

< אולם, כאיזה צד בסיכסוך שבין

אגף־העתיקות לבין מנהל המוזיאון ל 1
אמנות
עתיקה תומך סגן־ניצב פרנקל, ני תן
להבין מתוך דבריו הבאים :״לפני שנה
וחצי לערך הרחיבו את נמל חיפה. בעיר
החלו להתפשט שמועות ששודדי־עתיקות
מצליחים להעלות משם עתיקות יקרות־ערך.
הצבתי במקום כמה עשרות שוט רים.
״כעבור
זמן־מה הגיע אלי מידע, ש ברשות
המוזיאון לאמנות עתיקה ארבעים
מטבעות שנלקחו מהים, מאזור הנמל. ד״ר
אלגביש אמר שהמוזיאון קנה את המטבעות
במחיר מוזל, עבור המוזיאון. אנשי אגף-
העתיקות התנגדו, וטענו כי מטבעות אלה
שייכות לאגף העתיקות. אחרי בירור ה עניין
העברתי את המטבעות, מהמוזיאון
לאגף־העתיקות.״
בינתיים, למרות שנפתח נגדו תיק פלי לי,
ממשיך אדיב שחאדה להסתובב, כש בכיסו
תעודה המעידה כי הוא משמש כ
מפקח מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה.
רובי שוסמוס ממשיך ל שדוד עתיקות מהים,
באין־מפריע. כמוהו נוהגות עוד מיספר
קבוצות דייגים, המגיחות לפעולתן ממעגני־הסירות
בנמל הקישון או מנמל עכו. ואילו
ביום הר א שון׳ב שבוע שעבר חזר ארצה מ־מסע־נופש
ממושך בחו״ל דניאל אררה, ו הוא
בוודאי מתכוון לחדש במלוא המרץ,
את עיסקי מכירת חפצי־העתיקות שנ שדדו
מהים.
הסיכוי היחידי הוא, שאותם גופים ממלכ תיים
שפנו אלינו בבקשה לקבל מידע
נוסף, שלא פורסם, אכן יקיימו את הבטח תם
ויטפלו בנושא זה במלוא המרץ. ב־מיקרה
זה יהיה סיכוי להנחתת מכה קשה
על המיסחר בעתיקות השדודות מהים.

ביד1ן לחור הלב י
(המשך מעמוד )35
התוקפני ומהציונות, ולהחזיר לו את מימ־דיו
האנושיים.״
היחסים בין העדות בישראל מעוררים
עניין אצל הסופר הערבי. בדרך כלל מצוייר
היהודי המיזרחי כאוהד את הערבים• כך
זה אצל סוהייל אידיריס (דמות החייל)
ואצל אל־שרקאווי(סעד הארון) .פרג׳ מעלה
שתי דמויות אפיזודיות של מיזרחיים :
טייס האומר כי הוא מבין לרחשי נפשם של
הערבים, ומצדיק את דבקותם באדמה, ו קבצן
המשמיע שיר על הפשעים של ה אשכנזים•
סופר
מצרי אחר, מוחמד אד־הוריינ׳י,
מתאר קבוצת חיילים ישראליים, כשהאשכג־זים
בתוכם מתאווים לחסל את כל הערבים,
ואילו הספרדים מסתייגים מהם, אך אינם
מעזים לומר זאת בפה מלא.

נמנונית אל המעצר
רחיק לכת
ראקי דד נון איוב.

בגישה זו הסופר העי־

י* 11 בסיפורו לאחר החציה, הוא מתאר קבוצת

< *>1-3ל 1X11( 011)15) 1)11
!/7)...ד !,15 עו 111,1ז/י!11י) ) 1
ק ס )11!) 11 !11<0 $11111ע ו 1) 1ז;

׳ (!101110) 1)11111) 1ן( 1( 1156) 1( 1 8 110

1X11111 11( 1( 1) 111111111011111

^ 11x01111( 11 יהיט*)
<4111551111 £1111,1/11111

__0X011111011

1 )1 ) 11,11

סופר כנפאני
פלאקאט של לוחם
פידאים שחצתה את הירדן, לאחר דיכויים
בידי חוסיין בספטמבר .1970 אחד הנמלטים
לצד הישראלי פוגש בחייל ממוצא עיראקי,
שכבר נזדמן לו להתוודע אליו קודם לכן.
מסופר כי לאחר פעולת־חבלה מוצלחת ב שטח
ישראל, חזר אותו צעיר אל מעבר
לגבול, אך בדרך נתקל בחייל ישראלי פצוע
שביקש מים. לשונו הערבית של החייל
הפתיעה אותו, והוא ישאל אותו למוצאו,
תוך הגישו את מימייתו. החייל אמר לו
שהוא ממוצא עיראקי, והודה לו על המים.
והנה אותו חייל מלווה את הפידאי ב מכונית
הצבאית אל המעצר. בדרך, הוא
מספר לו ולחבריו את קורותיו. הוא היה
קומוניסט בעיראק, ישב בכלא ומעולם
לא חשב להגר לישראל, אך השילטון ה מלוכני
גיר שו בעליכורחו. בישראל הוא חש
עצמו זר, הוא מסרב ללמוד עברית, ואינו
חדל לראות עצמו עיראקי אמיתי.
״אילו כל הישראלים היו כמוני, ישראל
היתה נעלמת מזמן,״ אומר הוא לבני-שיחו,
״אבל מיספרם של האנשים כמוני אינו
עולה על אלף,״ וכל זה במכונית הצבאית
הנוסעת למחנה־המעצר !
המדהים עוד יותר הוא, שאותו חייל
עצמו מצליח לסדר, תוך שבוע ימים, פג״שה
לידידו הפידאי עם משה דיין. על הפרק
המתאר את הפגישה הזאת, כאשר המארח
והאורח לוגמים ויסקי ומתווכחים על הזכות
על ארץ־ישראל, יפה השתיקה.
מכל היצירות האלה, אפשר ללמוד כי
הסופרים הערביים טרם הצליחו לי צור דמות
ישראלית אמיתית. דבר זה אינו מפתיע,
כי אותם סופרים -לא הצליחו ליצור דמות
פלסטינית אמיתית, וזה נובע מאופי יצי רתם,
שנועדה לשרת מטרות תעמולתיות.

מחסד,

דמותה של שרה בסיפורו של
איכרהים מסתננים, זו הנותנת
למסתנן הזקן ולבתו מטעמים אנושיים,
היא היחידה הראוייה להיקרא ישראלית.

העולם הזה 1977

מגו1/ם

ובח סו תחב 1ו ו

כשנורית אמויאל בת ה־ ,16,5תושבת תל־אביב־יפו, מתאפרת במוצרי־היופי של חברח
״ ר ב לו ך, מודגשים מייד תוויה המעודנים: י השיגור השחור הארוך־ארוך, ויהעיניים הירו־קות־בהירות
הגדולות׳ המשווים לה מראה דקיק ו שברירי כשל איילה. בשבוע שעבר
היתה אורחת חברת ״רבלון״ ,במסיבת העתונאים לרגל הופעת ״הבושם לקירוב לבבות״
החדש, שהוצא על־ידי החברה לכבוד מיבצע החלל האמריקני־סובייטי המשותף.
המועמדות הסופיות

בעלת השרוולים
אביב, המתמחה
המעודנת לנורית המעודנת שיער שחור־שחור וארוך, המשתפל על גבה.
היא השתתפה כבר בתחרות נערת־השיער של חברת ״וולה״,
בשנה שעברה, ושערה זיכה אותה בתואר סגנית ראשונה. היא

מיתמרת לגובה 1.69מ׳ ,אך היא כל־כך דקיקה ועדינה, עד שמייד

מתחשק לגונן עליה מפני כל רע. את השימלה הלבנה שבתמונה,
המתנופפים, יצר מעצב־האופנה יצחק אדלר, בעל בוטיק ״אדלר״ בתל־בשמלות
אופנתיות בסיגנון כפרי, שהפכו כבר להיט בחנויות־היוקרה.

נורית, בבגד־ים של חברת ״גוטקם״ ,המובילה כיום
ן..ן,,ן. א ן
בתחום אופנת ביגדי הים והחוף. נורית היא הבכירה

מבין שלוש אחיות, בנות לאליה, העובד בתעשיית
האווירית, ולאמה שהיא עקרת־בית. מאז ילדותה ועד
לאחרונה שימשה כדוגמנית לביגדי־ילדיס, מאחר
.שמידותיה הן 38 מושלמות. היא לומדת כעת הנהלת־חשבונות
ואנגלית, אוהבת להשתזף׳ לקרוא רומנים ולטייל, בייחוד באביב ובסתיו.

ו ן;ן־ן 11111 |.1.1וו 11111ה***>1.11.1

כוכבת־קולנוע
נכתב

כו ל תחת! ע כו ל
איד אומרים אצלנו — כשגגמר תישעה־באב,
מתחילות השמחות. אז על שלוש
שמחות אני הולכת לבשר לכם היום,
ותאמינו לי שזה ממש עושה לי טוב על
הנשמה. למה לא, שיתחתנו להם, שיעשו
ילדים, שיחגגו, שיהיה להם לבריאות.
אז ראשון המתחתנים, כמו שכבר סיפרתי
לכם, הוא מוטקח קידר ׳ ,שנ שא ב־18
ביולי, הוא יום שישי, בשעה ארבע אחר-
הצהריים, את תמי אפלכויים לבית
דנציגר, כשהרב המחתן הוא רבה של
כפר־שמריהו, מקום מגורי הכלה: הרב

עוד

אשת החברה

מד, לא היפהפייה מאז פרשת־פרופיומו המפורסמת ועד עצם
היום הזה?
מה לא עבר עליה, מאז אותה פרע
ועד היום? היא הספיקה להתגייר, הספיקה
ללדת
־־־ שאולי, ללדת
להינשא למיסעד[ין רפי
את בתו היפה דנה, להתגרש ממנו, לגהק
יחסי־ידידות עם בעל רשת־הדיסקוטקים
סיפנים, ועם הדיפלומט הארגנטינאי הלא
הוא כבוד הקונסול ג׳ורג׳ייו דה־פונט,
אחר־כך ניהלה יחסי־ידידות עם מיודענו
יוני נמרי שיהפוך בימים הקרובים גרוש
רישמי, וכעת, לא תאמינו, נסעה לה מנדי
לאנגליה מולדתה, כדי להפוך כוכבת־קולנוע.
ומעשה
שהיה, כך היה. מנדי פגשה בלונדון שלה
מב״קורי־המולדת באחד מיספר מפיקים, שגילו עניין באשה היפה־

מנדי ריים־דיוויס־שאולי,

שמואל הכהן אכידור.

זוג נוסף, שהתחתן ב־ 21 ביולי בירוש לים:
אליאב מאיר, בנו של מנכ״ל בנק
המיזרחי אהרון מאיר ואשתו ציפורה,
שנשא במזל טוב ובשעה טובה את זיווה
כץ־קוק, צאצאית של הרב הגאון רבי
שלמה ואשתו יהודית קוק, זצ״ל, שהם
ממישסחת מי שהיה הרב הראשי של יהודי
פלשתינה (א״י) ,הרב קוק.
זיווה היא הניצולה היחידה מתאונת-
הדרכים המזעזעת, בה נהרגו הוריה וכל
בני מישפחתה. נקווה שנישואיה אלה יביאו

שמירה והגורו
אם מישהו מכם חשד בה, כקריינית ה מורדת
שמירה אימבר, שהיא תשב כך
ותקפא על שמריה עד שהרדיו יחליט
להחזיר אותה אל המיקרופון הפתוח, ולא
להסתיר אותה מאחרי תוכניות מוקלטות
מראש — היתד לו טעות פאטאלית.
שכן׳ לא בחורה כשמירה תשב לה בש קט.
כשהסתבר לה שינתקו אותה מהמיקרו־פון
ומהתוכניות החיות שאותן היא כל ב
ו אוהבת, החליטה לעשות מעשה. היא
לקחה חופשה ללא־תשלום, ירדה לנביעות
(נואייבה) שבדרום, והפכה לקיוסקאית ה פופולרית
ביותר מאילת ועד לשארם־אל-
שייך.
בחוף נביעות, בין ההיפים, התימהוניים
והנודיסטים למיניהם, התוודעה שמירה אל
קבוצת אנשים שהם מחסידי הגורו מהאר
ג׳י ג׳י. מה, לא שמעתם על גורו מהאר־

שמירה אימכר
מם המדריך

הרוחני

ג׳י ג ׳ י? הילד מהודו שהוא בן ארבע-
עשרה כבר חמש שנים, ושעל־פי חשבוני
צ ריו להיות היום כבר בן עשרים בערך?
מה, לא שמעתם על הצעיר השמנמן, ש שיגע
את לונדון, פאריס ונידיור ק, וגורר
אחריו עשרות מעריצים וחסידים, המאמי נים
בכנות שהוא שליח האלוהים׳ והוא
יוביל אותם אל האמת ויורה להם את
הדרך אל בורא העולם?
אז הגורו מהארג׳י ג׳י הזה, שבא מהודו,

אליאב מאיר (בכנס כלכלי)
עם צאצאית הרב־הגאון
שעברה.

לה אושר ופיצוי על כל הסבל
וב־ 30 ביולי מתחתנת בתו של
מאיר, מזכיר מחוז תל־אביב •של מיפלגת
העבודה, עם בנו של העיתונאי ישראל

ד ג כן־

פז, מעל הימישמר. החתונה תיערך בשעה
7.30 בערב, ואילו המסיבה תיערך בדירת־הגג
של בן־מאיד הנ״ל, ברחוב יהודה
הנשיא שבנווה־אביבים.

סוף הד רן לאוהבים
כשחם נסעו מפה לקליפורניה שבארצות־הברית,
אוחזים ידיים ואינם מתיקים מבטם
זה מזו, ומספרים לכל מי שרק מוכן היה
לשמוע שהם מאושרים־מאושרים־מאוש-
דים ! כתבתי עליהם במדוד הזה לפני קצת
פחות משנח, ובירכתי אותם ב״דרך צלחה
לאוהבים.״
אבל מה לעשות, הברכות לא תמיד
מתקבלות בשמיים. והנה הגיעתני השמועה
כי לא הכל שפיר ביחסיהם של הפיזמונאי־עיתונאי
יעקב (״יענק׳לה״) ריטבליט
וחברתו, המשוררת רינה שני.
יענקל׳ה ורינה הכירו, בזמנו, דר ך ידידם
המשותף השחקן דורי כן״זאב. יענקל׳ה,
שהיה אז במצב נפשי לא הכי־הכי, התאהב
ברעה מעל לראש, נסע בעיקבותיה לחו׳׳ל•
וכשהם חזרו ארצה, כתום שבועיים של
רומן סוער, הם החליטו שהכי טוב בשבילם
יהיה לעזוב את הארץ הקטנה והפרוביג־ציאלית
שלנו.
הם ארזו מיזוודות, לקחו את ו ת מר,

בה גוועים עשרות אלפי אנשים ברעב.
מדי־שנה, הוא מיליונר אמיתי, בעליו של
מטוס״סילון המטיס אותו ברחבי־העולם•
הגורו גם הואשם על-ידי ממשלת בריטניה
לפני כשנתיים, כאילו ניסה להכניס ל ב רי׳
טניה יהלומים וזהב שלא כדרך החוק.
מניין מקורות העושר של הגורו? ממע ריציו,
כמובן. הם תורמים לו ביד נדיבה,
ואני באופן אישי הכרתי בלונדון אנשים
צעירים שהיו מקציבים תישעים אחוז מה משכורת
השבועית שלהם לגורו, ועשרה
אחוזים למיחייתם הצנועה. הגורו מפיץ
את תורתו כאילו היה פופ־סטאר, מעריציו
מוכרים חולצות שעליהן מודפסת תמונתו.
כשפניו השמנמנים ומדושני־העונג מחיי כים
מפה-לאוזן. הם מפיצים סיכות מברי קות
עם תמונתו של הגורו, פוסטרים ענ קיים
של האליל הקטן מקשטים כל מקום
מרכזי, ואם לא די בזה — שליחיו של
הגורו מפיצים את תורתו בעזרת סירטי-
קולנוע והרצאות.
זהו, אם כך, האיש המעניין כרגע יותר
מכל את שמירה אימבר, שהפכה חסידה
נלהבת שלו. לפני מיספר שבועות ביקר
בארץ אחד משליחיו של הגורו. הוא הת גורר
בבית חסידי חגורו בתיל־השומר, ושם,
בווילה המפוארת והמקושטת באור יקרות,
נערך לכבודו פסטיבל-זוטא. בראש מארג ני
הפסטיבל עמדה, נחשו מי? נכון, שמירה
אימבר.

מנדי
עם נזם ך־הכסף

יעקב רוטכליט
עם שום דבר
בתה של רינה מחייה המשותפים עם האד ריכל
דן איתן, ועזבו את הארץ כשהם
מכריזים שאין בכוונתם לשוב.
אז מה קורה אצלם כע ת? ציפור קטנה,
אבל בהחלט יודעת־דבר, לחשה לי כי רינה
עזבה את יענקל׳ה לטובתו של אמריקאי
עשיר. את ילדתה, תמר, שלחה אל אביה
המתגורר עם ציירת בשם מימי ביפו

פייה והמפורסמת. הם הציעו לה תפקיד
בסרט שהם עומדים להפיק. אבל מנדי לא
לקחה אותם ברצינות. אחדי הכל, היא
אשת העולם הגדול ויודעת שבין דיבורים
למע־שים — המרחק רב.
היא שבה ארצה, והנה, להפתעתה, קיבלה
הזמנה מצד המפיקים, אליה צורף כרטיס־טיסה.
כשראתה מנדי שאל כרטיס ההלוך
מצורף גם כרטיס חזור, החליטה לנסוע
ולראות במה דברים אמורים. אחרי הכל,
מה יש לה להפסיד? מכסימום תעשה טיול.
לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה תופיע
מנדי על מסך הכסף. היא כבר הספיקה
לקשט ביופייה מלספר סרטים ישראליים
בעבר, בהם הסרט איריס בהשתתפותם של

כרבה נאמן־־לוי וגדעון שמד.

העתיקה, ואילו רינה עצמה, כך לחשה
לי הציפור הנ״ל, בלחש שכימעט שקרע
לי את עור־התוף, עומדת לוותר על עיקרון
ידוע שלה, והפעם להינשא למרות הכל
ואף־על־פי-כן, לאבירה האמריקאי.
האמת היא, שלדינה אני לא דואגת.
אני רק מקווה שאצל יענקל׳ה הכל בסדר.

הסוד השמור ביותר
אחד הסודות השמורים ביותר בעולם הבידור הוא רומן חשאי ולוהט המתנהל בין
שני אנשים מפורסמים מאד, הנמנים עם צמרת הבידור בארץ. שניהם צעירים, שניהם
יפים, ושניהם נשואים באושר — כל אחד למישהו אחר כמובן.
הם נפגשו במיסגרת עבודתם ומאז הפעם הראשונה ניצת בליבותיהם אותו קליק
מפורסם. אלא שגם הוא וגם היא מפחדים לעשות את הצעד הדראסטי להיפרד מבני־זוגם
החוקיים, ולהפוך את יחסיהם לרישמיים.
למרות ניסיונם של בני הזוג הרומנטי הזה לשמור על מערכת־יחסיהם בסוד, הסתננו
אי־מפה ואי-משם אי־אלו ראיות, כי מה שנראה על פני השטח הוא אפס מיזערי
לעומת מה שמתרחש מתחתיו.
אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. דבר אחד בטוח: עד שהם יחליטו לכאן או לכאן,
עוד יירטבו כאן הרבה כרים בלילות.

הביא1
ל בי תכם

הגל ה קל עול הטלוויזי ה !!
מערך משחקי אלקטרוני לכל בני המשפחה י
מרת 7מבדר ! חי נו כי !
א די םיאה

הינה מערכת אלקטרונית מהפכנית המתחברת כקלות לכל
מכשיר טלוויזיה ופועלת כתחנת טלוויזיה פרטית בביתכם.
מעתה אינכם עוד צופים פסיבים ומשועממים! עם אודיסיאה אתם הופכים
לשותפים פעילים בנעשה על המסך. תשתתפו במשחק טניס מלהיב, בתחרות
קליעה למטרה, במשחק פינג פונג, כדורגל ועוד.

94 די םיא רו

הינה שילוב של מחשבה
וקואורדינציה ומעל לכל כלי
עזר חינוכי ומפתח, אשר כבש
מליוני בתים בארה׳־ב
ובאירופה.
אם ברצונכם לקבל
פרוספקט מפורט
או להזמין הדגמה
ללא כל התחייבות־ מלאו התלוש להלן ושלחו אותו אל ״נציגים שווק ישירלכ מד

ללא כל התחיבות! |

י ד לילינבלום ,44ת״א.
נא שלחו ל> פווספקע מפווגו.
ם נא שלחו אל׳ את נציג המכירות שלכם להדגמה. שם פרסום מלגיק׳

כתובת

אולם תצוגה, הדגמה ומכירה :

רחוב שד״ל ( ,7עז־בן) ,תל-אביב.

* להשיג בכל־בו שלום (מח׳ האלקטרוניקה) ובחנויות המובחרות.

7ן ^ ג י 1

ביס. מקיף עולם
ונהנה (ותג*
!!ובר נועול

הרשות לחינוך והכוגורה גויים
מודיעה על פתיחת

*קור לקציני חשמל
מתקב לי ם
א. בוגדי בתי״ס מ קצועיים 4שנתיים במגמת חשמל.
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.

*קורס לקציני רדיו
הקורס ייפתח בספטמבר 975ו ־ מספר המקומות מוגבל. מתקבלים בוגרי בתי׳־ס
מקצועיים 4שנתיים במגמת דדיו/אלקטרוניקה, טכנאי אלקטרוניקה והנדסא*
אלקטרוניקה. כמו כו אלקטרונאי תקשורת (סוג 2לפחות) ובוגרי קורסים צבאיים
מקבילים; מ שוחררי צה״ל בעלי בריאות תקינה עד גיל .? 0

לפרטים נוספים פנה ל מ שרדינו:
בחיפה: רח׳ נתן נקייזרמן) 11 ליד כיכר פריז בימים אי-ו־ ,בשעות 8־ . 1 4
כתל־אביב: מגדל שלום, רת׳ אחד העם קומה , 28 ני מי בי, בשעות .00י 00ג. 1
לנוחותך תוכל גם להרשם לפי הספח המצורף.

גזור ושלח:

לב׳ הרשות לחינוך והכשרה ימיים ת. ד 100* .חיפה? 1000
ל שנ ת הפרסום הממשלתית

הנני מעוניין כפרטים נוספים כקשר לקורס
כתובתי ...

תאריך ...חתימה ה, ע< י|

היה קצין בצי הסוחר

הטולט הזה 1977

מצא מין את מינו

לא י עזו ר לכם, אתם יכולים לממשיך
ולחתן את דרורה חבקץ עם מי שאתם
רוצים, היא פשוט לא מתחתנת. היא לא
הטיפוס המתחתן, אתם מבינים, וחוץ מזה
יש לה המון תוכניות והרבה דברים לעשות
לפני שהיא, תסדר את העניין הזה עם הר בנות.
כך, לפחות, היא טענה באוזני,
אחרי שהתחילו בזמן האחרון לברך אותה
במזל־טוב ולשאול ״למה את לא מזמינה
לחתונה.״ אתם יודעים איך זה.

0 1 1 1 1 1 1

11 שו התחתונים
והגופיות

אז דרורה, כאמור, עומדת על כך שכל
כבר מזמן לא שמעתם על עוזי פוקס, נכון? לא שהוא נחבא
אל הכלים, פורש או מוכר תחתונים וגופיות. נהפוך הוא, הבד
אדם החליט להיות בן־אדם, ואפילו פתח מי שרד עצמאי משלו
שיפיק, יארגן, ימכור, יקליט ויקדם את עתי פוקס בלבד.
ואם גם ימצא מישהו, שכי שרונו ימצא חן בעיניו של פוקס
הגדול, אולי יואיל מי שרדו של הנ״ל להפיק גם איתו.
זה שאין לו שלאגרים במיצעד לאחרונה, זה לא מפני שהוא
לא עושה שלאגרים. קודם כל היה בחו״ל עם הפסטיבל החסידי.
אחר־כך הוא חזר אלינו אחרי כישלונו הנוצץ של הפסטיבל הנ״ל.
אחר־כך הוא נעשה לאבא בפעם השניה, לתינוקת חמודה בשם
פאלי, שנולדה לו ולאשתו ניצה אחרי שקודם לכן היו להורים

לליזה.

וכעת מקליט עוזי פוקס, שיש לו קול אדירים, אם כי הטעם
שלו בשירים הוא לא איי-איי-איי, תקליט חדש, העומד לצאת
לשוק בימים אלה, או בימים הבאים עלינו לטובה.
אז אם את מעריצה נלהבת של עוזי, מי שהיה מלך הסיגנונות,
ומזה זמן רב הוא עצמאי — אל תחפשי אותו בספר-הטלפונים.
תאמיני או לא, אבל לאליל אין טלפון בבית.

דרדרה חבקין

ואם כבר מדברים על בית, אז הוא בסך־הכל מתגורר בדירה
בת שניים וחצי חדרים בחולון, ונוסע במכונית ישנה דגם . 1964
אבל אם את בכל זאת מתעקשת, אז שתדעי לך שעוזי פתח
מישרד מצוחצח עם טפטים, וילונות ושולחן מעץ־אלון ופוסטרים
של עוזי פוקס, עם תקליט־זהב של עוזי פוקס ומזכירה של עוזי
פוקס, והוא גם מבטיח חגיגית לארח כל מעריצה שבאה לבקר
אצלו׳ ואפילו לתת לה חתימה עם נשיקה במצח.

בעיקבות פסטיבל טנדו
השמועות על חתונה הם עורבא פרח. נכון.
י ש לה חבר קבוע, אילן רמאל, כוכב
תוכנית־הטלוויזייה טנדו, שי שב בכלא
אירלנדי חמש שנים תמימות בעוון הב רחת
סמים, ו שבמשך חמש השנים האלה
קרא המון ספרים, התיידד עם אנשי המח תרת
האירית וגיבש לעצמו דיעה פוליטית
שאיננה מקובלת על הרוב.
אילן ודרורה הכירו דר ך חברים, ו מיד
נוצר ביניהם הקליק המפורסם. הם החליטו
שיש להם מה להציע זה לזה, והתחילו
לעבוד ביחד ולהעלות רעיונות. דרורה, ה מאוכזבת
מאד לאחרונה מעולם הבידור,
והטוענת כי אצלנו בארץ מטפחים חיקויים
עלובים לבוב דילן, ז׳ו רז׳ ברסאנס, ג׳רי
לואים ופול מקארתני (אינה מוכנה אומנם
לנקוב בשם ד,חקיינים, אך עומדת בתוקף
על כך שכל קורא בעל אינטליגנציה ממו־

עתי פוקס
אחרי פסטיבל חסידי

ילדיה, והם כולם יגורו באמסטרדאם.
אילן, מצידו, החל בינתיים בהליכי גי רו
שין מאשתו האנגליה, לה היה נשוי ב
צעת
יבין למי הכוונה) ,מצאה אצל אילן
אוזן קשבת והבנה מלאה.
וכך מצאו השניים את עצמם, עובדים
ביחד על תקליט בן 12 שירים בשפה ה אנגלית,
שדרורה כותבת את מילותיו ואת
המוסיקה שלו, וגם תשיר בליווי של
להקה בלית. השותפות של אילן מתבטאת,
מצידה, בהעלאת רעיונות.

נישואי־מכסיקו. אז מי יוד ע׳ אולי למרות
שהיא טוענת שענייני חתונה הם עורבא
פרח, הם יינשאו בכל־זאת.

ה ח ״ לחהא מי צהד לי ה

בעוד אילן נמצא כרגע באמסטרדאם,
נמצאת עדיין דרורה בישראל. היא מת עתדת
בקרוב להצטרף אליו אחרי, שתסגור
עניינים בארה״ב. יחד איתר. יסעו שני

מי שלא ראח את איש יחסי־הציבור
מיי ל! סטזולובצקי בשנה חאחרונה, לא
ראה אדם מאוהב מימיו. הנ״ל, שדויד! ידוע
בתור רודף־שמלות כרוני ומאד עקבי, הת ביית.
לא להאמין ממש.
היחליף בו שי עו רו? לא. אבל מייק,
תאמינו או לא, שינה. לא עו ד מסיבות עד
השעות הקטנות של הלילה, לא עוד שיטוט
אינסופי במקומות הבילוי המקובלים, לא
עוד חתיכות לאלפים. וכל זאת, בזכות
ילדה קטנה אחת בשם דורית כהן, קי בוצניקית
מעין־החורש, שעשתה לו דברים
שלא ייאמנו.
את דורי ת פגש מייק בדיוק לפני שנה,
בפסטיבל הישראלי שהתקיים בקיסריה.
היא באה עם חברות, גם הוא בא עם
חברות, אלא שברגע שהוא ראה אותה,
הוא כבר לא ראה יותר את החברות שלו,
ומאז ו עד היום הזה הוא על תקן של
מאוהב.
דורית, שהיא בת 19 ומזבירתו של ראש

אח, מכות שכאלה!
איפה הימים סל הסצינות הגדולות עם מגות, ומיס, וצעקות ומריבות ז
כסאני מסתכלת במדורים יסנים סל רחל המרחלוק ממס נוצצות לי העי־ניים.
פעם היו אנשים בארץ הזו שידעו לעמוד על שלהם, לריב את ריבם,
לעשות סקנדאלים.
בעת, פרט לאיזה סקנדאלצ׳יק קשנשן שהתקיים לא-מכבר במספרה בין
שתי נשות-זוהר, באמת לא קורה כלום.

אכ״א׳ ומייק, שכמו שאמרו עליו פעם,
זוכר טוב מאד את הימים הרחוקים של
המנדט הבריטי, מתגוררים ביחד בדירתו
של מייק, ודורי ת עושה בכל יכולתה כדי
לביית את נער־הזוהר שלה.
בתור קיבוצניקית, היא לא כל-כך אוהבת
את חיי-הזוהר של העיר הגדולה, אבל את
מייק היא דווקא כן אוהבת, ולבן היא
מתפתה לפעמים, ומבלה איתו במו שהוא
יודע לבלות.
לאחרונה בילו השניים שלושה ימים ב אילת,
ולא עזר שום דבר. אף אחד לא
יבול היה לעניין אותם בשום דבר. הם
התבודדו להם במלון מוריה, וב חרו להם
את האחור המרוחק ביו תר בחוף־הים.
כששואלים את דורי ת ״מה יהיה עם
הקיבוץ?״ היא מסרבת לענות. כמו שאני
מבירה את מייק, אין סיכוי שהוא יעבור
פיתאום לגור בקיבוץ. וחוץ מזה, הוא
אומר, ההורים טוענים שהוא עוד צעיר
ולא מסכימים שהוא יתחתן.

בעצם, כלום זו לא בדיוק המילה. עובדה, בשבוע שעבר הלכו מכות שני

אנשים מבוגרים במו הפסלת אילנה גור וחארכיטקט צבי זילבר שטיין.
ומי שלא ראה את אילנה הולכת מכות, לא ראה מכות מימין. היא בעטה
והוא צעק, היא סחבה והוא איים, ובל זח למה ז
בשל תוכנית. כן, תוכנית שהאדון הארכיטקט צריך היה לתת לאילנה,
מאחר שהוא תיכנן את ביתה ביפו, העתיקה שלא לשביעות רצונה. סוכם
איתו שהוא יעביר אליה את התוכניות, כדי שמישהו אחר ימשיך לתכנן עבורה
חדר נוסף, שהיא רוצה להוסיף לביתה.
הארכיטקט, למרות שהבטיח — לדבריה
ניות, דרש תמורתן אלף לירות.

חגיגית, כי ימסור את התוב-

לא שחיה איכפת לאילנה לזרוק לו כמה גרושים, אבל עיקרון הוא עיק רון.
וכך הלכו להם השניים מכות על התוכנית, כששניהם אוחזין בטלית, עד
שיצאו השכנים והילדים ובכו וצעקו והשתתפו בחגיגה.

לאילנה, בל העסק נמאס. היא ויתרה על התוכניות, לא אחרי שהכניסה
לצבי בעיטה אחת כואבת במייוחד לקינוח, והחליטה לגייס לעזרתה את ידי דתה,
הארכיטקטית מלי לנמצקי, שערכה עבורה תוכניות חדשות.

!מייק סטולוכיצקי,ודורית פהן

השופט שתה אח הוויסקי בתחנת
המישטרה -ונאלץ לשפוט אם היה זה שוחד
תל-אביב. במשך בחמש שעות
ישב בר במכוניתו, מצפה ל-
רובינסון, ולשווא. לפתע נעצ רה
לי דו ניידת, ואחד השוט רים
ניג ש אליו ושאלו למעשיו.
השוטר ערך בדיקה מדוקדקת
במכוניתו של יוסי, ונרגע רק
לאחר שזה האחרון הציג בפניו
את תעודת־העיתונאי שלו וסי פר
לו מה הוא עושה. רק אז
,סיפר השוטר ל בר המופתע כי
השכנים באותו בית גילו עי-
רנות ביטחונית, וכשראו כי
אדם מסויים יו ש ב במכוניתו
זימן כה ממושך, חתעורר חש דם
והם הזמינו את המישטרה.
״כשתמצא את רובינסון, תו דיע
גם לנו,״ אמר השוטר
ליוסי לפגי שהחזיר לו את
התעודות שלו.

! . 5זמן רב לפני שרא שי
מי&לגודז־,עבודה דזחליטו לבצע
מגבית לכיסוי חובות המיפלגה,
התרים אחד האופוזיציונרים ב-
מיפלגה את עצמו. מסתבר כי
התורם הראשון, ביוזמת עצמו,
היה אבא אבן, ששלח בחו דש
אפריל תרומה של אלפיים
ל״י למזכיר המיפלגה.

מאיר

פעיל

כאשד טילפן אליו
הופתע,
עזר וייצמן, מלא טענות.
היה זה אחרי שפעיל תקף ב הופעה
פומבית את אריק
שרץ ועזר וייצמן במיקשה
אחת על עמדותיהם הניציות.
וייצמן לא אמר לפעיל מילה
על ההתקפות עליו, אך בקשה
אחת היתה ב פיו :״אל תכרוד
את שמי עם שמו של ה ...הזה
באותו מישפט.״

העיתונאי נתן
ראש של כיועצו
המשמש
של מ ה
תל־אביב
עיריית
(״ צ׳י צ׳״) להט, מקבל תמורת
ייעוצו סך של לירה ישראלית
אחת בשנה. אף-על־סי־בן עומד
בדון על-כך שמדי חודש ב חודשו
יקבל תלוש־משכורת.
משכורתו החודשית של ב רון
מסתכמת בסך של 8.33 אגורות
לחודש, ועובדי מחלקת התש לומים
של העירייה מתלוננים
כי הוצאות הכנת תלוש ה משכורת
והצ׳ק עולות בהרבה
על •משכורתו השנתית של ברון.

אורי סלע

לאנשיט
הנבונים 777
בהנדי בינלאומי
כרמל מזרחי

מיקכי ו א עוון לזגינן
וז כ רון יעקב

! העיתונאי
הופתע ביותר, כאשר בשבת
בבוקר סילפנו אליו ממישטרת
כפר-סבא, הודיעו לו כי מכו ניתו
חונה בצומת רעננה—
כפר־סבא. סלע, שלא ידע כלל
כי מכוניתו נגנבה, הגיע ל מקום,
חושש לגורל המכונית.
להפתעתו גילה כי הגנבים היו
מנוסים, השתמשו סחוט לחי מבלי
נקודות־ההתנעה, בור לפגוע
כלל במערכת. מה ש הדאיג
את סלע בדרכו למכו נית
לא היה כל-בך גורלה,
כמו גור ל כרך נדיר של ה עולם
הזה משנת ,1948 שהיה
במכונית, מאז שהינחה תוכנית-
רדיו על תולדות השבועון. ל-
שימחתו לא הבחינו הגנבים
בכרך כלל.

! בעת הרצאה שנשא ב מועדון
העיתונות, אמר יו״ר
הוועדה של הריפורמה, הפרו-

פסור חיים >״חב״ש״)
שחר, כי עד כמה שידוע לו
תוכניתו ל שינוי שיטת־המיטוי
!טובה מאד, ועד כה לא נתן
איש תוכנית טובה יותר. העי אבירן־
תונאית
ברוריה
בריר שאלה את הפרופסור:
״אילו היה הדו׳׳ה שלד נכתב
על־ידי מישהו אחר ונקרא,
למשל, דדה כהן, מה היה
אומר חב״ש על כ הן! ״ השיב
לה זזב״ש :״תבואי אלי לפגי
דירי
רוקוב

בחליפת־ג׳ינס מהוהה, כשרגליו יחפות ובפיו מואץ .״זה מרגיע אותי,״
מסביר דורי, לכל מי שמעוניין לשמוע. אגב, דורי שנפרד מחברתו
הציירת, בתיה אפולו, עבר להתגורר בתל־אביב, ובימים הקרובים
עומד לצאת תקליט אריך״נגן, שאת שיריו הוא הלחין כתב ושר.
שה אישית, ואז אענה לך.״
אחר־כך אמר בר צינו ת :״ה אמת
היא שיש לי מה להגיד
על דדה בן־׳שחר, אך אינני
יכול לעשות זאת במיסגרת
הרצאה בת שעה אחת.״

יופי ש

ה״כ המערך
ריד נשמע אומר בחוג מצומ צם,
בשעת גילוי־נפש אם
פינחס ספיר ילד לבית־הסוהר,
יהיו מאה אנשים מו כנים
ללכת יחד איתו. אם שר-
האוצר יהושע רבינוביץ

שחקן צעיר בן קיבוץ נעו, ואחיו של ה צייר
יורם לוקוב, מעלה בעת הצגת יחיד
בשם ״זאב הערבה״ ,על פי ספרו הנודע של חרמן הסה. לאחת
ההצגות בתל״אביב הופיע השר בלי תיק ישראל גלילי, שהוא דודו
של דיד* .השר נהנה אמנם וטפח על שכם בן־אחותו, אך אמר לו :
״תגיד, זה לא קשה להיות שחקן ז לא יותר טוב לחזור לקיבוץ?״

ילד לבית־הסוהר, לא יהיה
אפילו אחד שיהיה, מוכן ללכת
איתו. הצרה היא שספיר יכול
ללכת לבית-הסוהר, ואילו דבי-
גוביץ, לעולם לא.״
י כתב ידיעות אחרונות
יוסי כר גקלע למצב בלתי-
נעים. בר נתבקש על־ידי מע רכת
עיתונו לאתר את מייקל
רוכינסץ בעת שהותו של זה
בישראל. כם ובן-מאליו החליט
בר לשים מצוד על בית אחותו
של מייקל, ברחוב פינקס ב-

כרץ,

9במישפט שהתנהל ב־בית־דין
מישמעתי של מישטרת
ישראל, נגד מפקד תחנת תול-
דויד שמואלי ונגד
כדם,
פקודו, סמל־ראשון א,פרים
מנצור, הואשמו השניים כקבלת
מתנות, תוך ניצול מע מדם
בשוטרים. במהלך ד,מיש־פט
סיפר סמ״ר מנצור כי את
המתנות, בדמות בקבוקי ה וויסקי
שקיבל מאחד מתושבי
בתחנת־השאיר
תול־ברם,
המישטרה
ומעולם לא השתמש
בהם באופן פרטי, כי אם אך-
ורק לאירועים חגיגיים, במו
ביקור אורחים השובים או שמ חות
־אצל השוטרים. לפתע קפץ
אב בית-הדין, תת־ניצב שמה
אד אי תן (אחיו של רפאל
(;״רפול״) איתן, אלוף פיקוד
״אתה רוצה
הצפון) ואמר :
להגיד לי שאותו בקבוק ויסקי,

שרום חנון־

המלחין והזמר שהנחיל את השם מאיה
לאלפי ילדות בארץ אחרי שפירסם שיר
בשם זה עם הולדת בתו הקרוייה מאיה, אינו נוהג לבלות במסיבות
או במקומות ציבוריים. לכבוד ידידו השחקן דידי לוקוב, סטה הפעם
ממינהגו וטרח ובא להצגה, בחברת אשתו היפה ליהיא, שהיא מפיקת״
סרטים בטלוויזיה. חנון סירב להצטלם, אן הסכים בסוף בכל זאת.
העולם הזה 1977

א 1ש*ם
ש׳נומגו שתיתי בעת ביקורי
לגני חצי שנת במישטרת תול־ברם,
הוא הבקבוק שעליו אני
שופט אותך עכשיו 1״ השיב לו
השוטר מנצור :״כבוד השופט,
יש לשער שזה אותו בקבוק.״
8הבדיחה האחרונה ה מהלכת
בקרב ציירי תל־אביב
ואמניה: עם סיומו של י רי ד בחודש שהתקיים
האמנויות,
פאי ב שדרות זז״ן בתל־אביב,
שלחו רבים מהמשתתפים מ מד העירייה תודה לראש תבי שלמה (״צ׳יצ להט, על דד
מיבצע המוצלח והמסודר. ב תשובה
קיבלו מלישכתו של

שר־הבריאות,

יו״ר

צרתך הגדולה היא שאתה רוצה המון, מוכן אפילו לסבול לשם כך, אך
אינך יודע ללכת עד הפוף, מתי שצריך. השבוע תיפול בידך הזדמנות
להתגבר על חולשתך ז ו: אם תחמיץ אותה הפעם, מי יודע מתי שוב
יעלה בידך לעלות על דרך המלך. במישור חיי־האהבה, אתה נכנס החודש
להילוך גבוה. גם את, בת טלה, השבוע יהיה רומנטי עבורך, נצלי אותו.

ועדת-
ג בון,

החוץ־והביטחון יצתק
שבא בחברת רעייתו אופירה,
ששימלתה החחבה־מאוד עוררה
גל של שמועות. נבח יגם ראש-
העירייה תדי קולק, שהיה
עסוק רוב הזמן בשתייה וב אכילה,
וכן נכח ם נ״צ היינץ
ברייטנפלד, מפקד מישטרת
מחוז ירושלים, שנראה ׳מדוכדך
במיוחד. כשנשאל על־ידי ע ד
רך־הדין הירושלמי אהרן
אסא, היועץ המישפטי של
שגריר קולומביה, לפשר מצב־רוחו
הרע, השיב בריי טנ פ לד:
״הודיעו

ועדת

היום

שבעיקבות

בן־שחר ינכו מ-

הידידות החדשה שגילית תלך ותפרח למשהו נפלא. אף אם תרצי, לא
תוכלי לקלקל אותה. אתה, בן־שור, התכונן לנסיעה ארוכה. היא תוסיף
לאישיותך ואס תרצה, גם לכיסך. קינאה של חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך. סיכסוכיו ייכשלו והבוסים יתנו את הג׳וב דווקא לך.

0*1(11)11

.ז ; ני

אומנם ממבט ראשון נראה השבוע כשיגרתי ומשעמם, אך הוא טומן
בחובו את תחילתה של קבלת הכרעות חשובות, בעיקר בתחום האישי.
מחלה קלה שתפקוד אותך השבוע, בן תאומים, תגרום לזעזוע קל שיח לוף•
העיקר הוא לעבוד, הרבה וטוב, ומבלי להתעייף. במישור העבודה
או העסקים: אל תהסס להתחנף לבוס או לממונים עליך. כולם עושים
זאת, והרי בסופו של דבר זה רק יועיל לך. בת תאומים, ליבשי צהוב.

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות כלפי ידידיך, אחרי כל טח שהם עשו
למענך. ייתכן שייגרמו לך קשיים בהגשמת תוכניותיה אם אין העניין
דוחק — מוטב שתמתין קצת ולא תעשה שום ד בר גורלי. מכתב שיגיע
אליך ישנה את דעתך על אדם קרוב אליך. בת סרטן — אל תהיי כל בך
ותרנית. הגיע הזמן שתלמדי לעמוד על שלך. זה ישתלם לך בסוף.

השבוע יצוצו בפניך כמה אתגרים חשובים ורבי עניין. יש מקום לצפות,
כי אתגרים אלה יהיו קשורים בנסיעות ממושכות, ובעקיפין גס בהתפת חות
רומנטית. תוכל להצליח לעמוד בהם אס אדם קרוב אליך ובעל
השפעה רבה לא יכשיל אותך. השתדל, איפוא, להיות חביב וידידותי.
1 יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון משווע, תוריד אותך שאולה,
אם לא תדעי לרסן את שניהם ולהוסיף להם מידה אמיצה של חוש-
הומור, שהוא אחת מתכונותיו היפות ביותר. זה לא שהוא לא רוצה
אותך: הוא בטוח שאת לא רוצה אותו. אז — קדימה ! גלי לו את
האמת. כוידההרתעה של מתנגד חזק עלול לבלום את התקדמותך.

22ב אוג 1 1־
22ך.מ>״; 1כזגר

המצב מעורפל ביותר, אל תמשיך לגשש באפילה — אלא דרו ש הסברים,
ותבע ביצוע החלטות שיעזרו לד ולסובבים אותך לצאת מן הסבך. אם
אתה ממונה על אחרים — מוטב שהשבוע תהיה פחות קשוח, ויו תר נוח.
גם צעד מסוג זה יגרום לתזוזה מועילה לעניינך. בת מאזניים — הנזחת
לאחרונה את נושא הופעתך. את יודעת שאת יפה — אז נצלי זאת!

טונה נוות

הזמרת הישראלית תושבת ראשון-
לציון, ממעטת להופיע בישראל, אך
מרבה להופיע בחו״ל. טובה מופיעה מזה מיספר חודשים במועדון
״רספוטין״ היוקרתי שבשאנז־אליזה בפאריט. שם נזדמן לה לפגוש
את כוכבת־הקולנוע ג׳ין בירקין ואת בעלה, המוסיקאי סרז׳ גינז־בורג(
,נראים כאן משני צידי ראשה) ,שהתפרסמו פשביצעו ביחד
את השיר הסכסי ״אני אוהב אותך, אני כבר לא.״ גינזבורג ובירקין
שיכנעו את טובת לשיר את השיר, המתאר מגע מיני בשלישייה.
צ׳יצ׳ אישור שהמכתב התקבל,
והועבר לטיפול המחלקה ה מתאימה,
ובבוא העת ייענו
ישירות.

8בכנס מחוזי של מיפל־גת־העבודה
בתל-אביב, העלה
מזכיר ההסתדרות ירוחם
משל את הסברה שהתוספת
הייחודית היא פרי המצאתו של
יהודי מיוצאי הונגריה. אמר
״אצל אלה מתחלפת
!משל :
האות חי״ ת באות ד,״א, וה תוספת
הייזחודית גם היא כבד
נחלתם של בל היהודים.״
! 8בעת הרצאה שנשא בפ ני
צעירי מיפלגת-העבודה ב־המרצה
התבקש
תל־אביב,
עמום
עירן להגדיר את המצב
המדיני. אמר עי רן :״יש לנו
כפירים ואריות, אך הצרה היא
שי ש להם מנועים של ג׳נרל
אלקטרי?! האמריקאית.״
׳ ! 8מסיבת הקוקטייל שערך
שגריר קולומביה בישראל הי תד.
בעיצומה. כרגיל, נכחו ב מסיבה
אורחים רמי־מעלה, בהם

העולם הזה 1977

משכורתיי סך של 270ל״י
דמי אחזקת־רכב. למה איש לא
עושה את חשבון השעות הנו ספות
•שאני עושה יום ולילה ז
איך, בתפקיד כמו שלי, המצ רי
ך רכב עשרים־וארפע שעות
ביוממה, מנכים לי ד מי אחזקת־רכב

נגרמה

! 8הפתעה נעימה
בשבוע שעבד לפירסומאי
נר בדאל, שחזר משירות-
מילואים של חודש וחצי. בראל
( ,)33 שהחל עוסק במיקצועו
לפני 13 שנים כפירסומאי ב־מישרד־הפירסום
דחף, הכיר
לפני חמש שנים את הפירסו־מאי
יליד־מאלסה רוכרט
(״בוב״) ארויז 34 שהגיע
אז לארץ מבריטניה ופתח מיש- הצטרף בראל
רד־פירסום.
אליו. לפני שלושה שבועות
החליף המישרד, שהלך והתר חב;
,כתובת; .כשהגיע בראל ל־מי
שדד החדש, גילה את ה לו
שו ת פו:
הפתעה שהכין
השלט שבפתח המישרד והכו תרת
של ניי ר המיכתבים הוח לפו,
נושאים עתה את השם
ארויו־בראל.
אב דווקא
משום שאת חופשייה בהשקפתך, ובלתי־קשורה במעשייך, קל מאוד
לתפוס אותך במלכודת או לחייב או תו לעשות מה שאינך רוצה. זה
מביא, א1מנס, לאוזלת־יד ולאפס־מעשה מצידך — אבל מי רוצה בכל
הצרות הללו? לכן מוטב שתחשבי יחד איתו מה אתם רוצים באמת,
מתוך ויתור הדדי או לפחות אי־הסכמה הדדית. שמרי על בריאותך.

פפ מצפ ט*

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת לחיות עצמן. נצל את השלווה היחסית
ממנה אתה נהנה כדי לקדם את מעמדן בעבודה, לשפר את היחסים
במשפחה. פקח עין על שותפיך ועל הכפופים לך ואל תתרשם מדברי
חנופה. בת קשת — אס תניחי לו לרכב עלייך — תגרמי סבל לעצמן.

המזלות דווקא לא חיוביים, אבל כוחותיך האישיים כה עצומים, בגלל
צירופן של שתי פלאנטות שחוסות עליך, שאם תתאמץ ותשקיף על העבר
ועל העתיד בעין רגועה, תתגבר על כיל מיכשול. אל תאמיני ל ו: הוא
חתכוון למשהו אחר לגמרי, ואת למשהו אחר לגמרי. כסף בא — ואתה
מפסיד אותו שוב, בגלל שגיאתו חסרת־הזדון של ידיד ך הקרוב ביותר.

נו־1
ו 2בדצ מבר ־
סו בינואר

כדאי שתרבה קצת יותר לעסוק בספורט, ושתפסיק להתהולל בלילות.
אתה מפזר את מאמציך ליותר מדי שטחים במקום להתרכז במה שחשוב
לך באמת. קרוב־משפחה הגורס לך לדאגה מזה זמן רב, יפסיק להדאיג
אותך. אתה עלול להסתכסך עם אדם שתוכניותיו אינן כמו תוכניותיו.

הימים הקרובים יתנו לן אפשרות נדירה להתקדם מבחינה מיקצועית,
חברתית וכספית גם יחד. ימי אמצע השבוע יזמנו לך סיכויים רבים
ליזום מיפנה חיובי גם במישור המשפחתי, ואם תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכן עוול גדול לנפשות הקרובות מאוד לליבן. היומיים האחרו נים
של השבוע צופנים סיכוי להתעוררות רומנטית מהירה ומלהיבה.

המחיר 5.00 :ל״י
בכפר הצרפתי

ט״ו אב וזשל״ה23.7.75 ,