גליון 1980 מתאריך 13 באוגוסט 1975

ר, אלול תשל״ח 13.8.75 ,ן

השרי חושד׳ ב1
שהדדיר את סודות המדינה

ישראלים, שביקרו לאחרונה במיאמי — מקום מושבו
של לנסקי — ואשר נימנים עם ידידיו, סיפרו כי
בחודשים האחרונים מידרדר מצבו הגופני והולך.

הי ה דו מ -ם שנ ש ד דו
בהרצ לי ה ־

תוגווז
צד הה שע״ה מר חף
מעל בי קו ר קי סינגי ר
המחלוקת בין ממשלת־ישראל לבין שר־זזחוץ
האמריקאי הנרי קיסינג׳ד, בקשר למועד בואו לארץ
להתחלת מסע־הדילוגים שלו, כדי להביא את
המשא־ומתן על הסדר־הביניים לסיומו, נובעת מאי־הוודאות
לגבי מה שיתרחש במושב הקרוב של
עצרת האו״ם.

קיסינג׳ר מעוניין להגיע לארץ ב־18
כחודש זה, ולסיים את הסבם־־הכיניים לפני
פתיחת מושב עצרת האז״ם כחודש
ספטמכר, כו עלולות מדינות־ערב להעלות
את התביעה להשעיית ישראל מהעצרת.
קיסינג׳ר חושש שאם יידחה הסבם־הכיניים
עד אז, יעלו הערכים את דרישת ההשעייה,
ואילו ישראל תנים כחומרה על הדרישה
ותפוצץ את ההסכם. .

ממשלת־ישראל מצידה מעוניינת להשתמש בהסכם־
הביניים כאמצעי־לחץ למניעת העלאתה של דרישת־ההשעייה.
בקרב השרים קיים חשש, שאם יושג
הסכם־הביניים לפני מושב העצרת, ישתמשו הערבים
בדרישת ההשעייה כלחץ להשגת ויתורים נוספים
מצד ישראל.

ראלף ניידו־ -
לי שראל
לוחם־הצרכנות האמריקאי הנודע, ראלף ניידר,
יוזמן לישראל לשבוע הצרכנות. על כך סוכם בין
שר־המיסחר־והתעשייה, חיים בר־לב, לבץ יושב־ראש
המועצה לצרכנות, חבר־הכנסת משה שחל. לפי
הסיכום יהפוך שבוע הצרכנות מנוף לפעולות
המועצה לצרכנות, שתגביר את הפעולות להגנת
הצרכן.

ניידר הוא אמריקאי ממוצא סורי, ואפיו
הוא ערכי לאומני.

ק ש ״ בווי תו רעל
ד ר בון ישראל
יורדים ישראליים, המבקשים להמיר את אזרחותם
הישראלית באזרחות זרה, נתקלים לאחרונה בקשיים
גוברים והולכים. בכל מדינה יש תקנות שונות
לגבי קבלת אזרחות, התלויות בתקופות השהייה של
מבקש האזרחות באותה מדינה. כמה מדינות מתנות
את קבלת האזרחות החדשה בוויתור על
האזרחות הישראלית, שאינו פעולה חד־צדדית,
שכן דרושה לכך הסכמה גם מצד מישרד־הפנים
הישראלי.

לאחרונה נתקלים יורדים, המבקשים
אישורים על כיטול אזרחותם הישראלית,
כסירוכים וכסחכת ממושכת מצד ישראל
כנושא זה. הדכרים הגיעו לידי כד
שקכוצת יורדים ישראליים כאירופה
מאיימת כפנייה למוסדות האו׳׳ם, כדי
למחות על כף שישראל, הקוכלת כנגד
כרית־המועצות שאינה מאפשרת הגירה
חופשית ליהודיה, נוקטת צעדים המקשים
הגירה מתחומה.

מ אי ר ד 1ס קי
חו דהא 1ו ש
מאיר לנסקי, לשעבר מראשי עולם הפשע המאורגן
בארצות־הברית, אשר גורש מישראל לאחר שעלה
ארצה, חולה קשה, ומצבו מעורר דאגה. כמה

20 מיליון די רו ת
ערד היהלומים שנגנכו מרעייתו של
יוסל׳ה כוכמן, גילה לוי, לפני כחודשיים
כהרצליה, קרוכ ל־0צ מיליון לירות, ולא
ל־ 10 מיליון כפי שנמסר.
למסקנה זו הגיעו חוקרי המחר המרכזי של מישטרת
מחוז תל־אביב בעזרת מומחים, אך הדבר לא
הובא לפירסום, מסיבות שונות.

חוקרי המדור טוענים שהיהלומים נמצאים
זה־מככר כחו״ל, ושלא היו להם סיכויים
רכים לגלות את האוצר, היות שהם נכנסו
לפעולה רק 10 ימים אחרי השוד. עד אז
הי!תה הפרשה כידי מישטרת הרצליה.

מי ספר אישי א חי ד
לאזרחיהמ דינ ה
תוכנית לתת לכל אזרח כמדינה מיספר
אישי אחיד שילווה אותו כל ימי־חייו
ויהיה צמוד לכל תיק ממלכתי שייפתח לו,
תוכננה כמחלקה לעיכוד נתונים של
המטה הארצי של מישטרת־ישראל.
על פי תוכנית זו, יהיה מיספר תעודת־הזהות של
האזרח גם מיספר המכונית שלו, מיספרו האישי
בצה״ל, מיספר קופת־החולים שלו ומיספר התיק
הפלילי או האזרחי שלו, באם ייפתח לז כזה באחד
מבתי־המישפט.
התוכנית עשוייה אמנם להקל על מנגנון שירות
המדינה, אולם היא עלולה להיתקל בהתנגחת,
שכן יש הרואים בה פגיעה חמורה בחופש הפרט
של האזרח.

ה תנ ק שו ת גו פני ת
ב קי ס ״נג׳ ר *
כיקורו הצפוי של הנרי קיסינג׳ר
כישראל יהיה הכיקור הפחות־נעים
עכורו, מכל הביקורים שערה עד כה
כישראל. חוגי הימין, המתנגדים
להסכם־הכיניים המוצע ולנסיגה
מהמעברים, מתכננים שורת מיכצעים
והפגנות״זעם אלימות נגד שר־החוץ
האמריקאי כאופן אישי.
מכף תוגכר השמירה,
ויוחמרו אמצעי־הכיטחץ סביב
קיסינג׳ר. אנשי־הכיטחץ אינם
מוציאים מכלל אפשרות כי הפעם
ייעשה ניסיון להתנקש כקיסינדר
כצורה גופנית.

בית ־ בו שחבבית
מפקד ״ההגנה״ בחיפה
מישטרת חיפה לכדה השכוע שלוש פרוצות,
שכילו כהכרת שלושה ערכים כדירתו של
גרשון ריטוב, מי שהיה כשעתו מפקד
ה״הגנה״ כחיפה.
המישטרה חושדת כי בדירה נוהל בית־בושת,
אולם ריטוב עצמו לא נעצר. המישטרה קיבלה את
טענתו כי לא ידע מה התרחש בדירתו, וכי אחת
הפרוצות היא שניהלה את המוסד.

שפדבמ כי ר ה
ה אי ג רו תהצ מו דו ת
מכירת האיגרות הצמודות של ממשלת־ישראל ירדה
בחודש האחרון לשפל שלא היה כדוגמתו, וכתוצאה

מכך פחתו הכנסות הממשלה, מסעיף
בכ־ 200 מיליון לירות בחודש. הנהגת
הפיחות הזוחל הביאה לבריחה משוק
הצמודות, ולרכישת נת״דים ודולרים

זה בילבד, מדיניות האיגרות
שחורים.

אם יימשך מצב זה כחודשים הקרוכים,
לא יהיה מנוס מהפצת איגרות־חוב חדשות, ,

צמודות לדולר, על־מנת להבטיח את
הכנסותיה של הממשלה ממקור זה.

מנבא
״פיחות ג דו ל ״
למרות הרגיעה שנוצרה כשוק הכספים

וול * מ * 1ו $ם

הי ד ד

תובגית! ::חרדת ,,ראשית כל
התחק 5תקמבת של;ד &די שג ^ז׳׳י
המוקדשת ס^יה לתולדות ״מעולם
מזח / ,ששודרה דראשמה לפגי מודש
והצי, תשודר בשידור חמר בשבת
הקרובה כגל כ׳ של שידורי־־ישראל,

— 13.05 מנהריים.
:ההל בשעה
בתוכנית* :כעריבתו:ובהנחייתו של
אורי סלע.,יסופר טל גילגולו:הראשון
של השמעון בעריבת אורי קיסרי,
על שנותיו ההאשמות של
הזה כנילגולו העכשווי
:רו חגרי
המי
:מערכת הנזכחית:::ועיתונאיים שה חקאדיזהה ::העיתונאית והתחילו זלהם פ״חעולס חזה״.
אחרי שהתכדו החששות בי הממשלה תבצע
פיחות כשיעור של *! 10 כמקום הפיחות
הזוחל בשידוד של * ,2עדייו מנבאים
כי הממשלה עלולה להפתיע בביצוע
״פיחות גדול״ כמועד כלתי־צפוי, כדי
לכסות את הפער שנוצר כעיקבות עליית
עיר הדולר בשוקי הכספים כעולם.
מומחי־כספים טוענים בי דווקא חחצחרות חמרגיעות,
כאילו הפיחות הזוחל הקטן השיג את מטרתו ואין
צורך בפיחות נוסף, מצביעות על כוונה להרגיע את
השוק, להרדים את הספסרים ואז לבצע פיחות
גדול נוסף( .ראה מדור ״אתת והלידה*).

חרםעל עג בניו ת
ע ד ביו ח
חקלאים ערביים בכפרי הנליל המערבי
מאיימים לפתוח בשכיתת־שכת ליד
מישרדי הממשלה והכנסת, במחאה על כף
שמיפעלי־השימורים מחרימים עגבניות
ערכיות.
לנוכח השפע בייבול העגבניות השנה, מסרבים
כמד. מיפעלי שימורים לרכוש מהחקלאים הערבים
את יבוליהם, בטענה שהיבולים הם בעלי איכות
גרועה. לטענת מגדלי העגבניות הערביים,
מוחרמת תוצרתם כדי להבטיח רכישת כל יבולי
העגבניות מהקיבוצים היהודיים.

א ידי אמינים י
רב־שיחה על נושא זה ייערך בתל־אביב,
בבית־סוקולוב, ביום ד׳ בשבוע הבא 20 ,
באוגוסט, בשעה 8.45 בערב, בהשתתפות :

אוד א בנ ר•
מוווה לו•
(מזכיר הימאים חדירוגיים)

פ רו פ׳ דן מירון
הושוו פרץ
(מזכיר ועד פועלי התיפעול בנמל אשדוד)

י כי יקריא משיריו.

יי׳ר

הלקוח צודק יותר מתמיד!
\ אתה הוא,שהבאת את עלית למה שהיא כיוס / -
\אתה הוא, שהעדפת את עלית על פני כל המתחרים/,
אתה הוא,שטעמך הטוב ודרישתך לאיכות
הניעו אותנו לייצר מוצרים טובים יותר,שאפשרו לנו—1
להתחרות בהצלחה בשוקי היצוא.

/אתה הוא, שלמענך הרחבנו כך את רשת השיווק
כדי שתוכל להשיג את מוצרי עלית בכל מקום.
אתה הוא,שלשביעות רצונך אנו דואגים

שתוצרת עלית בחנויות תהא תמיד טריה!
תה הוא, שחייבת את עלית לשקוד על פיתוח מערכת הייצור
על ביקורת איכות קפדנית, על צורת האריזות,
על שיטות השיווק ועל פיתשם

של מוצרים טעימים חדשים.

/אתה הוא,שגרמת לנו לשנות את הסיסמא של ע לי ת\

ולהשתמש פשוט במילים שלך:
טוב לי עם עלית.

עלית, יצרני שוקולד; ממתקים,קפה^,פה נמס^יצפוצי אורז ועוד 400 מוצרים שונים.

העולם הזה 1980

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדו־ן ,3טלפון 43386צ־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורר הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

הטלפונית באור שונה, הרבה יותר חמור.
הגענו למסקנה כי התערבותו החד־צדדית
של מפקד חיל־האוויר עלולה לסכן את
המשך התקדמות החקירה, עליה מופקד
מפקד המשטרה הצבאית של חיל־האוויר,
הכפוף ישירות למפקד החיל. שיגרנו מכתבי
תלונה חריפים בנושא זה למבקר־המדי־נה,
לראש־הממשלה, לשר־הביטחוו ולמפקד
חיל־האוויר עצמו.
כעבור ארבעה ימים שוב התקשר ״הנווט״
:״המפקד החליט להעניק לנושא
עדיפות ראשונית. הוא רוצה להגיע לחקר
האמת• הוא יושב חזק על אנשי מצ״ה.
חשוב לו ביותר לדעת אם החשודים באמת
אשמים או חפים מפשע. המשיכו בלחץ, אל
תרפו מהנושא עד תום החקירה.״

תר: מצ״ח ניתקל בקיר אטום. תיקים ב־מישרד־הביטחון,
שהיו יכולים לעזור ב״
פיענוח הפרשה, נעלמו. הודשודים הצליחו
להשמיד מיסמכים. תעשיינים חוששים להעיד
מפחד ניקמת עובדי מישרד־הביטחון.
״אם לא תחול תפנית מכרעת בחקירה,
אי־אפשר יהיה להעמיד את החשודים לדין,
למרות שעתה ברור גם לאנשי מצ״ח
שהם עשו כל מעשה נבלה אפשרי,״ דיווח
״הנווט״.
במערכת הוחלט להתמיד בלחץ ולא להירתע
למרות האיומים במשפסי-דיבה. אם
מצ״ח תיכשל בחקירותיה, נאלץ אנו את
החשודים להגיע עמנו לעימות מלא בבית־המשפט.
היינו בטוחים כי בבית־המ-שפט
נצליח לחשוף את כל מעללי האנשים אותם
הוקענו בסידרת הגילויים על השחיתות
במערכת־הביטחון•
ב־ 9באפריל, פורסמה כתבה שלישית
בסידרה (״טירוף מערכות״ — העולם הזה
)1952 בה הובאו עובדות חדשות.
למחרת שוב התקשר ״הנווט״ .הבשורות
שבפיו היו קודרות. חיים רוט, משנה ל־מנכ״ל
התעשיה־האווירית מכחיש שחיים
ירון פנה אליו כדי לה־שתיק תלונה של
חיים לורן, מי שהיה מנכ״ל חברת ש.ה.ל,.
חברת־בת של התעשיה־האווירית. ירון היה
ידידו של אבני ונחשד בקבלות טובות
הנאה ממנו.
העולם הזה טען כי יואל מירון, פקיד
בכיר במישרד־הביטחון, קשור עם אבני
בקשרי שוחד, והעביר לו עבודות במיל יוני
לירות ללא מיכרז. כאשר לא ניתן
למנוע מיכרז, היה פותח את מעטפות המתחרים,
מדווח לאבני כדי שהלה יוכל
להתאים את מחיריו למחירי המתחרים. כך
עשה מירון גם במיכרז בו השתתפה,
כאמור, חברת ש.ה.ל.
נושא זה ומידת מעורבותו בו של תת־אלוף
ירון היו חשובים מכדי שנניח לו.

״האזן היטב ״,אמר המטלפן האלמוני,
״אדבר לא יותר משתי דקות ואחר־כך
אנתק. רב־סרן מאיר בן־אהרון זומן למפקד
חיל־האויר. הוא הכחיש את כל האשמות
שפירסמתם עליו בכתבה שלכם. נישבע
שהוא חף מפשע.
״המפקד הישעה אותו מתפקידו עד לתום
חקירת משטרה צבאית חיל־אוויר. המפקד
אמר לבן־אהרון שאם יתברר שהוא באמת
חף מפשע, יוחזר לתפקידו הקודם והמפקד
עצמו יתמוך בו בכל תוקף סמכותו.
״כשיצא מהשיחה אמר בן־אהרון לקצינים
שנוכחו במקום, :אני עובד הרבה שנים
בחיל־אוויר. מעולם לא הוזמנתי לשיחה
למפקד החיל. עכשיו, כשהעולם הזה כותב
עלי שקרים והשמצות, פתאום אני מוזעק
אישית למפקד לחקירה.׳
״את החקירה עורך מפקד מצ״ח חיל- המפקד אוויר רב־סרן שלום
הורה לו לדווח לו, ישירות, על התקדמות
החקירה. אוכל להעביר אליך את הדו״חות.״
לא ידענו, ועד היום אין אנו יודעים את
זהות המטלפן האלמוני. שיחה טלפונית
זו, הראשונה בסידרה בת שיחות רבות,
יצרה קשר מופלא, רב תועלת, בין אותו
מודיע אלמוני שכינינו אותו בכינוי ״ה נווט״
,לבין המערכת.
השבוע פורסם רישמית כי הוגשו כתבי-
האישום הראשונים בפרשיות השוחד ב־מישרד־הביטחון
וכי בשבועות הקרובים
יוגשו כתבי־אישום נוספים. בין הנאשמים
יופיע גם שמו של תת־אלוף (מיל ).חיים
ירון, מי שהיה ראש מחלקת ציוד בחיל-
האוויר.
דומה, כאילו גיליונות־האישום נגד אמ נון
אבני, בעל בית־החרושת א.ג.י. וכנגד
האלוף בני פרד׳ >עם מוטי הוי)
ארבעה פקידי מישרד־הביטחון, הועתקו
טלפון מאלמוני
מילולית מהכתבה הראשונה בסידרת ה גילויים
של העולם הזה (״מיכרז של זהב״
ב־ 2באפריל פירסמנו כתבה שניה באבל
בתוך שבוע, עוד בטרם פירסמגו
)19.3.75 על פרשיות השוחד במשרד־הביטחון.
סדרה
(,.כך הם רימו״ — העולם הזה חומר נוסף אודות פרשה זו, חלה, סוף סוף,
האדם היחיד שחמק ממשפט הוא דב־סרו .)1961 חזרנו על כל האשמות החמורות התפתחות חשובה בחקירת מצ״ח.
מאיר בך אחרון, שהפך להיות עד־המדינה שהעלינו בכתבה הראשונה והבאנו ממצ״הנווט״
התקשר. הפעם היה דיווחו הרבה
אים חדשים שניתגלו לנו.
יותר אופטימי: חוקרי מצ״ח נכנסו לאמביויעיד
כנגד חבריו למעשי השחיתות.
בינתיים החל המצב׳ להסתבך .״הנווט״ ציה אישית, הם יוצאים מגידרם כדי לחקור ה החקירה זו אין כי סיפר
שוב,
התקשר

הפרשה עד תום. החשודים נמצאים
כ־5צ בהודש מרס, חמישה ימים אח ראשונה שמצ״ח מנהל סביב מאיר בן -תחת מעקב, בהאזנה. משחזרים במלוא הרי
השיחה הטלפונית הרא׳שונה עם ״הניווט״ ,אהרון. שנה קודם לכן התלונן תעשיין מרץ תיקים שנעלמו. החבל סביב החשוהוא
התקשר פעם נוספת. גם הפעם דיבר מגבעתיים כי בן־אהרון הודיע לו, מפור דים מתהדק. אם החקירה תימשך בקצב
בקיצור נימרץ. הוא אמר :״אתמול אחר־ שות, כי יכשיל את המשך עבודתו עם כזה, ישברו החשודים בסופו של דבר.
הצהרים התקשר אליכם בני פלד. ישב מחלקת־ציוד־חיל־אוויר באם לא ישלשל
ב־ 17 באפריל נעצרו כל החשודים, ביניאצלו
תת־אלוף (מיל ).חיים ירון שקודם לידיו סכומים גבוהים. בעקבות תלונה זו הם תת־אלוף חיים ירון, ואמנון אבני.
לכן כבר התקשר אליו טלפונית מספר פע ניהל מצ״ח חקירה ממושכת. התעשיין הב
20-באפריל התקשר ״הנווט״ .״כל
מים. ירון ניסה לשכנע את המפקד יכי אתם מתלונן צוייד במכשירי־הקלטה, אך בן -הכבוד,״ הוא אמר וסיפר כי במאמץ אדיר
אהרון הערמומי חשד כנראה שמשהו אינו אחרון, נחקר רב*ם רן מאיר בן־אהרוו ב־טועים
גם ביחס אליו.
״לפני שפלד התקשר אליכם הוא קיבל כשורה, ניתק מגע עם התעשיין והחקירה
משד כל ליל יום־העצמאות ולמחרת,
אטום. בקיר ניתקלה
במשך היום כולו. בערב אותו יום הוא
דו״ח ממפקד מצ״ח על התקדמות החקירה.
״אם לא תמשיכו ללחוץ כדי שהחוקרים נישבר ׳ ולאחר שהגיע לסיכום עם החוק המפקד
שאל אם יש אמת במד, שכתבתם
על זו חקירה נם תעלה
מגידרם, יצאו רים׳ באישור הגורמים המוסמכים, כי יהפוך
כי אתם מעבירים אינפורמציה למשטרה
שירטון,״ הזהיר ״הנווט״.
לעד־המדינה, החל לגלות, באוזני החוקהצבאית
כדי לקדם את החקירה.
ממקורות אחרים נודע לנו שבן־אהרון רים את כל הידוע לו. עוד באותו לילה
׳ .,מפקד מצ״ח אישר עובדה זו.״ תמיר שמואל
עורך־הדין את להגנתו שכר בוצעו המאסרים הראשונים שעתידים היו
ערב קודם לכן אומנם המקשר מפקד הזה העולם את לתבוע מתכונן הוא וכי להקיף עובדים נוספים במערכת-הביטחון.
•חיל־האוויר, האלוף בנימין פלד לאורי
אבנרי, טען באוזניו כי ״העולם הזה מש לדין, ולבקש מיליון לירות פיצויים בשל

קר!״ עתה, אחרי שהיה בידינו המידע הוצאת־דיבה. אמנון אבני מצידו, פנה אף
במשך החודשים הבאים ניתק ״המ״הנווט״
כי שיחה טלפונית זו לא היתד, הוא לעורך־דין
דומה.אחר, כדי להכין תביעה נווט״ מנע. תחילה, בחלוף השבועות הראספונטאנית,
אלא באה אחרי שמפקד מצ״ח בסדר גודל
שונים׳ חשבנו שהוא שבע־רצון מתוצאות
דיווח למפקד חיל־האוויר כי החקירה נמצהחקירה
ורואה את תפקידו כגמור.
את בעיצומה וכי העולם הזה אכן מעביר
כעבור כמה ימים שוב התקשר ״האנו,
לעומת זאת, מצאנו עצמנו עד מהרה
אינפורמציה חיונית, ראינו את השיחה נווט״ .הפעם היה דיווחו חמור עוד יו במצב של תיסכול. ממגעים עם תעשיינים

שונים, נוכחנו כי החטאנו את המטרה.
אומנם מעשה אחד של שוחד במישרד־הביטחון
חוסל, אך הביורוקראטיה ממשיכה
לכלות שם כל חלקה טובה. למדנו לדעת
שאם תוך זמן קצר לא יתחוללו שינויים
מפליגים בכל מבנה המישרד, אם לא יוזרם
דם חדש למערכת ויוכנסו שינויים מהותיים
בכל מהלך העבודה, הרי בכורח המציאות,
תמשיך השחיתות לשלוט במשרד.
״לא התעשיינים השחיתו את פקידי מיש״
רד־הביטחון,״ אמר לנו אחד התעשיינים,
״אלא הפקידים, בשל הגהינום הביזרוקראטי
במישרד, הם המשחיתים את התעשיינים.״
העולם הזה הוסיף להילחם בשתי חזיתות.
שיחזרנו במדוייק את כל פרשת ה־מיכרז
בו השתתפה חברת ש.ה.ל. של ה״
תעשיה האווירית. פירסמנו את המימצאים
בשתי כתבות (״המיכרז המסתורי״ — העולם
הזה ; 1967״חיק המיכרז ניגנב,״ —
העולם הזה .)1972 ואכן בגליון־האישום
שהוגש השבוע נגד יואל מירון, מופיעה
פרשת ש.ה,ל. כאחד מסעיפי האישום.
בחזית שניה המשכנו להילחם, מדי
שבוע, בטימטום הביורוקראטי של מישרד־הביטחון,
העולה למדינת ישראל בעשרות
מיליוני לירות המבוזבזים לשוא.
ב־ 25 ביוני, התקשר לפתע ״הנווט״ שוב.
היה זה עשרה ימים אחר שפירסמנו כתבה
על אי־סדרים חדשים שגיתגלו במחלקת
ציוד חיל־אוויר•
״מצ״ח חקר את הנושא,״ אמר ״הנווט״,
״אבל אין בידו מימצאים כנגד הקצין המרכזי
שאליו התכוונתם. מדוע לא פירסמ־תם
את שמו?״
״הנווט״ פגע בנקודה רגישה. להפתעתנו׳
התערבה הצנזורה באותה כתבה. בניגוד
לכתבות הקודמות, בהן הותר לנו לציין
את שמות החשודים בשמם הפרטי,
ולאחר מעצרם, אף בשמם המלא, מחקה
הצנזורה בכתבה זו את שמות החשודים.
אחרי בירור הסתבר שהדבר לא נעשה
במזיד, כדי לחפות על החשודים. מרבית
המעורבים בפרשיות השחיתות הקודמות
היו אזרחים או אנשי מילואים. הפעם
היה מדובר בקציני צבא הקבע בשירות
פעיל. תקנות צה״ל אינן מאפשרות פיר־סום
שמותיהם.
כפי שהוכיחה סידרת הגילויים הראשונה
של העולם הזה על השחיתות במערב
ת־הביטחון — יש חשיבות מפליגה לזיהוי
החשודים ולפירסום זהותם ברבים.
פירסום כזה משמיט את הקרקע מתחת לרגליהם,
מונע מהם אפשרות לטשטש את
עקבות מעשיהם ולהתחמק מחקירה. אלא
שהפעם, כאמור, היה הדבר בלתי-אפשרי.
מאז, זד. למעלה מחודש, שוב לא שמענו
דבר מ״הנווט״ האלמוני — האיש שתרם
אולי יותר מכל אדם בודד אחר לחשיפת
הריקבון במערכת־הביטחון. עד עצם היום
הזה איננו יודעים את זהותו ואת תפקידו.
אבל עצם עובדת קיומו של איש כזה, בתוך
המערכת, היא תופעה מבורכת המשמשת
לנו מקור עידוד ותיקווה. בפעם הראשונה
והיחידה אנחנו נוטלים על עצמנו את התפקיד
להיות לפה לעם שלם ולומר לאותו
אזרח אלמוני אמיץ ובעל־מצפון, שהיה
המצפן לכל חקירותינו בנושא זה: תודה.
לפני מיספי שבועות התפרסמה במדור
תשקיף (העולם הזה )1974 ידיעה,
שסיפרה על עשרים וחמישה אלף עותקים
מספריו של אבא אבן, שר־החוץ לשעבר,
שנרכשו, כביכול, על ידי המגבית־היהודית־המאוחדת
בארצות־הברית, ומונחים במשרדיה
כאבן שאין לה הופכין.
את המידע• בנושא זה קיבלנו מאישיות
ברת־סמבא. האי־ש טען כי ראה את הספרים
במו עיניו וכי שמע את ההסבר למה
שראו עיניו מפי אחד מראשי המגבית.
משום כך לא הטלנו ספק בדבריו.
אחרי פירסום הידיעה, קיבלנו את תגובתי
של מר אבן. הוא קרא: להד״ם. לדבריו,
מעולם לא ביקש מראשי המגבית שירכשו
את ספריו וממילא הם לא מילאו אחר
בקשתו. משרדי המגבית־היהודית-המאוח־דת
בישראל העבירו אלינו גם את תגובתו
של מר ארבינג ברנשטיין, מראשי המגבית
:״מר אבן מעולם לא דן עם אירגונגו
בקשר לרכישת ספריו והמגבית מעולם לא
רכשה 25 אלף עותקים של ספר כלשהוא
של איזה שהוא סופר.״
העולם הזה שמח לפרסם תגובות אלה,
המפריכות את החשד, שהופנה ללא בסיס
כלפי מר אבן.

העול ם הז ה 1980

או. קיי חבוק אותה באגרופך,
שלוף את ה טב ע ת והרי היא
לפניך, או.קיי!.
כמו ש שותים אותה בחו״ל:
באיכות פילזנר, תו ססת ומקציפה,

העולס הזה 1980

מרווה ומרעננת ־־ הבירה בפחית
שתלווה או תך לכל מקום.
מעתה שתה בירה אמיתית כמו
ש שותים אותה בחר ל. או. קיי?

הזמן נ בו עכשיו מקום למודעות
בגליו! רא ש ה שנה
החגיגי של

גש&ס ד1ה
הגליון יופיע בתל־אביב ביום > /ה־2.9.75
בערב ובשאר חלקי הארץ ביום ד /ה־.3.9.75

\ מזעחן הלילה האקסקושיבי
| שותלאביב

1אמריקה וזוי או:
צמד הבדרנים מ ס׳

,חו מהו מגדל״
ב הו מו רוסאטירה

זמר הנ שמה

דני מסינג
ב ת כני תו החדשה

ריקודים לצלילי הפ נינ ים

מכתבים
מי טיפש יותר?
את כתבתו של יוסי ינאי ״נדפוק אותו
עד הסוף״ (העולם הזה )1976 אני רואה
כשיא חסר־תקדים של עיוות מוחלט, סירוס
יסודי ורצחני של העובדות והמאורעות
בסידרם הכרונולוגי.
פיטפוט בלתי-אמין, חסר־אחיזה במציאות,
ציטוטים •שלא בשם אומרם ורכילות
ברמה ירודה, הם חומר־הגלם היחידי המרכיב
כתבה זו. מר יגאי עשה מלאכת
סילוף סופר־אולטרדדפדימיטיבית, אשר כל
אדם שאינו לוקה בשיכלו יתייחס אליה
בשאט־נפש.
אסתפק בהבאת שתי דוגמות, המהוות
מוטו לכתבה. הראשונה היא טענתו של מר
ינאי שהגניבות לא פסקו, והגנבים לא
נתפסו. הניסוח הוא הטעייה מכוונת, שאינה
מבדילה בין טפל לעיקר. מובן שהגניבות
לא נפסקו (גם את דומא לא בנו ביום
אחד) ,אבל הן פחתו מאד-מאד, חוחי
עובדה פרגמאטית מאד להוכחה אצל
חברות־הביטו-ח הנוגעות בדבר.
הדבר מסביר את אי-תפיסת הגנבים.
הם פשוט הפסיקו לגנוב. את המתיחות
שנוצרה בנמל עם הופעתו של מישמר־הגבול
אפשר להסביר כפועל-יוצא של
דאגת הגנבים, המרגישים שהקרקע נש מטת
מתחת רגליהם. מכאן גם נובע הרצון
להציב שוטרות במקום שוטרים
בשעות־היום, כהטבת תנאיהם של הגנבים
בנמל, שנמצאו במצוקה כה המורה בעת
האחרונה. פשוט, לרופף את טבעת-החגק
מעל צווארם, כדי שיוכלו להתפרנס מאור
ראשון עד שקיעה.
הדוגמה השנייה (ציטוט מגוף הכתבה) :
״טיפשותו של שוטר מישמר־הגבול גתנה
לו אמתלה טובה לכך, לדעתי״(סגירת שער
הנמל) .אחרי מילים אלה מספר מר ינאי
לקורא את כל מעלותיו של פרץ, ומסיים
בכך שכל התכונות האלה לא עמדו לו
בהיתקלות עם השוטר. מדרעוד שהעיתוי

ולא תחת חסותי. המיסמך שיאה כתבכם
בידי אחד הצוללנים, שבו הוא ממונה
כפקח, נמסר לו בשנת ,1969 כשניסיתי
להקים גוף של צוללנים ליד המוזיאון.
הגוף הזה התפרק מזמן, וממילא איו ל־מיסמך
כל תוקף. אם כתבכם, שראה את
המיסמך חושב שפיסת־נייר שהוצאה בשנת
1969 היא עדייו בתוקף מבלי לברר זאת,
אז אחת משתיים: או שהוא תמים מאד, או
שהוא עושה את עצמו.
ברור שיש להפסיק להוציא עתיקות מהים,
אך לשם כך יש להקים גוף של אנשי-
מיקצוע הקשור בגוף מדעי כלשהו, שיסייר
בים ויוציא את העתיקות. עובדה מתמיהה
למדי היא שאגודה לארכיאולוגיה תת־ימית
עוסקת בצעקנות- ,בהשמצות ובהטלת דופי,
במקום להיכנס לים ולהוציא ממנו את
העתיקות. האגודה הזו נהנית מתמיכה של
קרנות ציבוריות. כשם שהכסף מוצא

דם?,אלגכיש
השמצות

המועדון פתוח בימי ה׳ סופי שבוע מ־ 9.30 בערב

1ו<־1וב<וו1־1וומ<

91/ט 3ת ימח /״ 9תלאביב במפגעו חרחוביח היר 11!7־גזרד1ו • 296444:912

ההנאה שבח
אםאתה גבר ש או הבאתהח יי ם ; בו א
למכ ון ,,בז ל ״ שםתפנקנהאותך
3מסג׳ יסטיותיפה פיו ת.

מסג, מהנה
טיפול פיזיוטופי
ריפוי והודה
במכון ״ בז ד׳
• נקיון למונח
• ציוד חדיש
• מזגני אוויר
אווירהנ עי מהואקסלוסיבית
חניהופר טיו ת — סודיותמובטחת
״בזל״ ה מכון המפו א ר והמ שוכלל ביותר בעיר.
ת״א, רח׳ בזל ( 31 לייד מכבי אש)
פתוח 9.00 — 21.00 ללא הפסקה
בקרוב תפתח ס אונה

סר אדיב • חאדד 4ינומפקחמאעסהמוזיאון
לאמנותעתיקה • לעיריהףיפה על העתיקותהמתגלים

#נ י החוף המוחזקע״י
הקהל מחבק • להגי • לו סיועבעבודתי, כדי
למנועמאנשיםזריםפלהזוזיח את העתיקותבמקום .

האישור של המוזיאון לאמנות עתיקה מיום .₪צ14.
מיסטך בר־תוקף
לתעלולים פראיים אלה הוא מוטעה ל למזכירות, מזגגי־אוויר ושאר ענייני־נוחות,
חלוטין, משום שהאבטלה בנמל עברה מזמן הוא יכול להיות מוצא לעתיקות מהים.
את גבול האבטלה הסמוייה, שלא לדבר מכיוון שהם פעילים כבר 20 שנה, וכל
מה שהם הצליחו לגלות אלה אותם דבי־ים
על דיווחיות כלכלית וכד.
לכן, השאלה הטיבעית ביותר היא מי שנמסרו להם על־ידי הצוללגים שהם משטיפש
יותר :״השוטר הטיפש״ או ״פרץ מיצים, אני בהחלט מבין מדוע הם כועסים.
אני רואה לעצמי כבוד מייוהד שהעולם
הנבון״ ,ואני חייב לציין שכל טיפשותו
הזה משמיץ אותי, בי זה מעמיד אותי
של השוטר היא שלא ידע את פרץ.
אלי זיו, קיויית־ביאליק בחברה טובה מאד. על ההשמצות האלה,
• הקורא זיו מתעלס נזהבעייה העי ועל עוד כל מיני שקרים וחצאי-אמיתויות
קרית שהועלתה בכתבה: שאחרי הפעלת הנכללים באותו מאמר, נתונה לבם תודתי.
ד״ר יוסף אל;כיש, חיפה
המישטרה בסיכסוכי העבודה בנמלי אש•
קיימת אי־הסכמה עמוקה בקשר ל־קלון
זחיפה, עצם נוכחזתז של כזח זה
בנמל אשדוד מתקבל על־ידי העזבדיס שיטות־הפעולה בין אגף־העתיקות לבין
כאיום עליהם. הסיגנון הקיצוני של הקורא ו״ר אלגביש. האגף -מתנגד בכל תוקף
זיו אן מדגים את היחס האי־רציונלי להגיע לכלל הסכמים כל-שהס עם שודדי־עתיקות
ולקנות מהם את -שללם, ואילו
שנוצר כלפי פועלי נמל אשדזד.
ר״ד אלגביש טוען כי כיוון שאי־אפשר
לחסום את השודדים, מוטב להגיע עימם
חמיליונים מחכים ככית
להסכמים מסויימים.
אדיב שחאדה נושא עימו עד היוס תעודה
מסתבר כי יהושע בן־ציון כבר בבית.
והמיליונים איתו — בגלל ״מחלה קשה״ .וישמית של עיריית חיפה, הממנה אותו
עוד מעט גם מיכאל צור יגיע הביתה, כמפקח מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה.
מאותה סיבה. את המיסמכים הרפואיים. כאשר נעצר אדיב לפני מיספר שבועות
על־ידי המישטרה, ונמצאו בביתו עתיקות
נדמה לי, הוא כבר השיג.
א. סרטן, חיפה שדודות ,׳ הוא הציג בפני -השוטרים את
התעובוז, בניסיון להימלט ממי-שפט פלילי.
הככוד שכהשמצות
תגמדה זו, שהוצאה ב־ 14 בפברואר 1969
ברצוני להתייחם, לכתבה ביחס לעתיקות (ראה גלופה) אינה פיסת־נייר סתמית
מהים של חיפה (העולם הזה 1977־ .)1976 לודברי ד״ר אלגביש, אלא תעודה רישמית,
אני אינני יודע -על כל -סיכסוד שקיים כת־תוקף עד היום וגס בעתיד, משוס שלא
ביו אגף־העתיקות לביני. אנחנו עומדים בוטלה ואין מופיעה בה הגבלת־זמן.
תחת מרותו של אגף־העתיקות, וחייבים הצעת ייעול
למלא אחר הוראותיו. מעולם לא,קיבלתי
שום הוראות מן האגף, ביחס -למימצאים
יש לי הצעה לגילוי מהיר של מכוניות
המתגלים בים של היפה. אין זה אומר, גנובות. ניתן לשדר ברדיו את מיספריהן
כמובן, שלא יכולים להיותי׳ ויכוחים עם ופירטיהן של המכוניות שנגנבו באותה
אנשים שונים העובדים,,ובאגף בנושאים יממה. כל מכונית כזו, הנמצאת בנסיעה

שונים.
בכביש כלשהו ברחבי הארץ, תזוהה בקשום
צוללן בחיפה אונו פועל, לא בשמי לות על־יז י הנהג הנמצא מאחריה.
העול ם הזה 1980

מכתבים

אותו נהג יוכל להפנות את תשומת־לב
המישטרה למכונית הגנובה. אפשר לשדר
את ההודעה תמורת תשלום, שייגבה מכל
נהג המתלונן במישטרה על גניבת ריכבו.
יצחק שכיב נתניה

תגו מקום תחת השמש !
הנני אלמנתו •טל מכלוף אזרה אשר
הובא למצב של תיסכול ואיבד את עצמו
לדעת לפני כמחצית השנה, באשמת ה־מישטרה
והעירייה, אשר התנכלו אליו
זינגשו בו ולא שעו לפניותיו במטרה לשקמו,
למען יוכל לפרנס אותי ואת ששת
ילדינו הקטינים.
בהתאם להסכמיו ישל בעלי עם העירייה,
בדבר הקיוסק שלנו בפינת רחוב הירדן
ויותנו בן־זכאי, הקימותי סככה ושולחן
קבוע לאנשים, שיישבו ויאכלו מאכלים
קלים ותהיה לי פרנסה להביא מזון לילדי.
הסככה והשוחן עלו לי למעלה מ־סססד
לירות• ללא כל התראה או צו מבית־מישפט,
באו נציגי העירייה ב־ 27 ביולי,
כגנבים בלילה, והרסו. לנו את הסככה
והשולחן, הנמצאים כיום בבניין עיריית
טבריה.
אפילו לעיריית טבריה אין כל רשות
לעשות דין לעצמה. יורשה לי להדגיש,
שטבריה הפכה עיר שבה רק אנשי מאפיה
עשירים מקבלים מהעירייה כל מה שהם
רוצים. ואם הם עושים מעשים בלתי-
חוקיים אין העירייה נוקטת נגדם כל
אמצעים שהם. אך עניים מרודים כמוני
נשארים ללא פרנסה׳ ברעב ובמחסור.
למעשה, רובה של טבריה בנוי ללא רישיון,
ובניגוד למיתאר וליעדים.
אני מבקשת מהמישטרה ומהיועץ המיש־פטי
לטפל בגנגסטריזם של העירייה בכל
חומר הדין, וכן לעזור לנו למצוא פרנסתנו
בכבוד וברווחה.
כן אני מבקשת שהממשלה תקים ועדת־חקירה
לבדוק את העובדה שטבריה הפכה
וסאלות פרטית, המתקיימת על שיעבודם
של רוב אזרחי טבריה, הנדרסים בידיעת
העירייה ובהסכמתה.
אנא, תנו גם לנו מקום תחת השמש.
אדיסיה אזרד, טבריה

למרות ההה״ קוויו ח

11ה הז ד מנו תשדר ״

לוטש אחד ממוצרי קריסטל המ׳מלים במחיר מ חל
הי כ מי עוד היוס ורכשי

*£י11ן1ה*ע£!£1

כמה חסידים יש?;ורו
נראה לי, שהתכונה שיש לפני־אדם בכלל
ולעיתונאים בפרט, לחפש את הפרטים
הפחות־מאידים במי־אדם. או במאורעות,
נובעת מן הצורן־ שלהם לראות ׳בחיים את
המחצית הריקה של קנקן־המים.
ולענייננו — בקזס לדברים שנכתבו על
המהראג־ג׳י (העולם הזה .)1977 לווילה
בתל־השומר (שהאורות הזוהרים בה אינם

מכונתגגיקה ׳׳ליידי״

גם בעוז 20 שנה 1 1־ 1ז די * 1־
תה״ מאושרת עם יין ״

זוס ; 4
לאצב עו ת
הרגליי ם

שמירה איד,כר
דברים כעורים
מעשה חשמל ופאר, אלא אורם של האנשים
היפים באמת, החיים ומתארחים בה, ושכדי
להחזיקה עובדים דייריה בניקוי הדרי*
מדרגות ברמלה ובגידול ירקות במישמר־השיבעה)
בא, לפני חודשיים, שליח של
גורו מהראג׳־ג׳י, שנתן לכמאה וחמישים
אנשים שביקשו ורצו, דרך של הסד להבין
ולדעת — לא רק את המחצית המלאה של
הקנקן ,,אלא את הקנקן המלא כולו, תוכו
כברו.
ואילו חיפשה אותי עורכת המדור ״רחל
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 1960

מקרר פרדמגג

תנורגישול״פרעס״

האם חשת אמש לפני לכתך לישון
בתחושה עזה של צריבה וגרוי
בין אצבעות הרגליים !
כמחצית מאוכלוסיית ארצנו שובלים
בעיקר בקיץ באיזור אצבעות
הרגליים מתופעת פטריות.
תחושת חגרוי והצריבה עוד גוברים
כתוצאת מהליכה על חול הים החם
וכן מהזעה והרטיבות.
אחת החברות הגדולות בעולם
לתרופות פיתחה תרופת בשם 1^ 0 1 1
שהיא תכשיר אנטימיקוטי לחיסול
סוגים שונים של פטריות.
טיפול בידית, בנוזל או במשחה יכול
לחיות יעיל גם במקרים שהראו
עמידות בפני כל סוגי החומרים
האנטימיקוטיים המקובלים.
בבית המרקחת בקש והיוועץ עם הרוקח על
אופן השימוש.

״ 3חיחירס״
תקוררפלקס מתוצרת הארץ ־
באיכות גבוהה ובחצי ממחיר
תוצרת־החוץ
מושג חדש בא בימים אלה אל שולחן ארוחת־הבוקר הישראלי :
קורן־פלקס שהוא על טהרת תוצרת־הארץ, ומקורו — בממגורות הישראליות
הוותיקות והמנוסות ,״שפע-און״ ברחובות, אשר בנוסף לייצור
חיטים ואורז, נזקפת לזכותן גם הצלחתה העצומה של ה״שלווה״.
״פתיתירס״ — הקורן־פלקס של ״שפע־און״ מצטיין, בנוסף לטיב
ייצורו המעולה, שיטות הכנתו המודרניות ואיכותו הגבוהה — גם במחירו
הנמוך: חצי ממחירו של קורן־פלקס מיוכא ! בעוד שקופסת קורן־
פלקס תוצרת־חוץ, במשקל של 156 גר׳ ,עולה כ־ 7.50ל״י, עולה קופסת
״פתיתירס״ בת 170 גר׳ — רק 3.70ל״י — כמחיר מומלץ לצרכן.
״פתיתירס״ — שמו של הקורן־פלקס תוצרת ״שפע־און״ — מעיד
גם על מהותו: הוא עשוי מפתיתי תירס זהוב שהבשיל בשמש. הוא
מכיל תירס, מאלט (לתת) פרוטאינים, מינרלים, פחמימות וויטמינים
החיוניים לארוחה מאוזנת.
״פתיתירס״ — המאכל המוכן בן־רגע, קל לעכול, מזין, אינו משמין
וטוב לכל הזדמנות בכל העונות.

לתקוףבלי שו תכסיס. בליריכוזהכוחות. בליסיוע
שלארטילריהוחיל ־ האוויר ־ זאת ה יתה תוכניתושלדדו

:8.10מ הוו )111111־
ף* משך שני ימיה הראשונים של המילחמה נאבקו
* כוחות פיקוד הדרום על נפשם. בערב היום השני
למילחמה, הוא ,7.10 יום א׳ בשבוע, כבר עמדו כוחות
אלה פחות או יותר על רגליהם, נכונים להשיב מהלומת־נגד
התקפית.

היה זה גילוי נפלא של כושר-חהתאוששות.
אך יעילות מכת־הנגד הייתה מותנית בכך
שתוכן כיאות ותבוצע היטב. כפועל, הייתה
ההכנה עלובה והביצוע גרוע.
מכת־הנגד לא הפכה מנצחון־בכוח לתבוסה־בפועל רק
ביגלל הפער הישן והרגיל, שבין המצרים מכאן וצה״ל —
במיקרה זה, צוותות הטנקים — מכאן. גם כך נחלצנו
בעור שינינו, ושוב נוכחנו כי מחיר הניסים, אשר באים
לכפר על בזיונות, גבוה מדי — ותמיד נשקפת הסכנה
שהנס יהיה מעט מדי ויבוא מאוחר מדי.

תוכנית־המיבצע של מיתקפת ה 8-באוקטובר
בדרום הותוותה על ידי הרמטכ״ל דאז.
רא״ל דויד אלעזר. לכן תכונה ״תוכנית אל1
עזר״ .היתה זו תוכנית גרועה ומשונה עד כדי
אי׳־סבירות.
פסק זה יש לחרוץ על התוכנית משני ההיבטים העי־

חיפשתי ודא מצאת,
בנד הסברות הצבאית
מהלו דומה לזה
שתיננן אלעזר 8.101
קריים שבהם תיבחן: מצד תכניה הענייניים, כמו מצד
אופן היווצרותה, כתוצר של פעילות־מחשב צבאית.

תוכנית נדי תכסיס
ך* ליל 7־ 8באוקטובר, בא אלעזר לבונקר הפיקוד
( 1או ״החס״ק״) של חזית הדרום. קידמוהו שם שמואל

גונן, עוזרו אורי בן־ארי ושלוש* ממפקדי האוגדות —
האלופים אברהם (״ברן״) אדן, אלברט מנדלר ז״ל וקלמן
מגן ז״ל. הרביעי, אריאל שרון, נעדר.
לאחר חילופי ידיעות ודיעות, ד,יתווה אלעזר את תוב־נית־המיתקפה
שנועדה למחרת, אשר עם נתינתה הפכה,
כמובן ״פקודת־מיבצע״ .אלה היו עיקריה:
• המיתקפה תהיה ״מדורגת״ .התואר מטעה,

בנימיו ע מי ד רו ר
כי ״דירוג״ משמעו התקפת שני כוחות־מישנה, או יותר,
על אותו יעד, רק בהפרשי זמנים, או מכוונים, שונים.
אלעזר הכתיב למעשה שתי התקפות שונות, אשר
מבחינה טאקטית היו נפרדות לחלוטין, בכל ההיבטים
הקובעים: כל אחת נועדה להתבצע בריחוק מקום מרעותה,
להתחיל ולהסתיים בגיזרה שונה, לייד יעד נפרד
ומרוחק, בזמן שונה, זעל־ידי כוח נפרד. לא נחזתה ולא
נתבקשה השפעה טאקטית ישירה בין תוצאות ההתקפה
הראשונה לשניה.

+יותקפו שגי איזוריייהצליחח הראשיים -

האיזור העיקרי של ארמיה ,2אשר השתרע מקנטרה עד
האגם המר ! וכל איזור הצליחה של ארמיה ,3שבין דרום
האגמים המרים ומפרץ סואץ.

• כל התקפה תונחת על־ידי אוגדה בודדת.

תחילה יתקוף ברן את ארמיה ,2כאשר כל השאר ״בולמים״
,או ״לוחצים״ בגזרותיהם ושרון לא רק ״בולם״,
אלא משמש גם ״עתודה״ .אחר הצלחת ברן יתקוף שרון
את ארמיה .3כל שאר כוחותינו יישארו סטאטיים בגזרותיהם
וברן יהפוך ״עתודה״.
• שתי ההתקפות יונחתו ״מן האגף״ ,כלומר
מצפון לדרום.

• התוקפים ישמרו על מרחק 3ק״מ מן התעלה.
שזהו ״סייג טווח חסאגר״ .לתוכו הותרו הכוחות

להיכנס, רק בתנאי שהמצרים ״יתמוטטו״.
• צליחת התעלה — רק לאחר התמוטטות האוייב
ואישור מוקדם של הרמטכ״ל.

• הזזת שרון -רק באישור חדמטכ״ל.

• פיוע־אווירי מאפיבי ילווה את שתי ההתקפות,
כל אחת בתורה. כן תסתייע כל אוגדה תוקפת בריכוז
ארטילרי, שייעשה לצורך זה.

כתוכנית מיבצעית, בולט בתוכנית אלעזר
היעדר כל תכסיס. דומה כאילו שנעשה מאמץ
מודע להימנע מתיכסום כלשהו. חוסר זה לכדו
די בו לפסול את התוכנית.
מיבצע צבאי איננו קובץ של סדרי־היסעים ולוחות-
זמנים, אלא קודם כל שילוב מסמים של תימרון ואש,
המכוון להשיג משימה מסויימת על־ידי עירעור האוייב.
אמת עתיקה ומובנת־מאליה זו הוליכה מצביאים ותיאור-
טיקנים צבאיים, כמו לידל־הארט, לקבוע את תודעת -
מפקד ־ האוייב. כיעד המיידי של כל מיבצע, במייד
חד ברמה האופרטיבית והאיסטרטגית. תסיסה זו ישימה
ונכונה פי כמה כאשר מדובר במיבצעים ממונעים או
מהירי־קצב, או בצבאות אשר השליטה המיבצעית בהם
מצטיינת בריכוזיות ובנוקשות. זהו גם ההסבר, לקיום
הכלל הגדול — אשר מונטגומרי העלהו לדרגת ״עיקרון
מילחמה״ — של ״האיזון״ (האומר כי המפקד צריך להי ערך
בצורה כזו, שתמיד יוכל לפעול כרצונו, ולא חשוב
מה יעשה האדיב).

נוס ויפקד׳ צה״ל אחרים,
למד דדו
לתפוס זלחכנן דק
במושגים של אוגדה ומסה
מנקודת־המבט של הפרת איזון האדיב, רגילים לבקר
תוכניות מיבצעיות׳ בהיותן מכוונות לעשיית המובן מאליו.
אבל נזכור כי ״המובן מאליו״ משמעו דרך־הפעולה אשר
אנחנו וגם האדיב מבינים שהיא המסוכנת ביותר לו,
וטובה ביותר לנו, ולכן הוא מתכונן לקראתה. עם אל-
עזר אין ניתן אפילו לעשות את החסד, של קטילת דרך-
הפעולה שלו, מסיבת היותה מובנת מאליה: היתרונות
והחסרונות היחסיים של שני הצדדים לא נחשבו דלוונ־טיי
,6ובוודאי לא השפיעו.

אוגדות הדרום הונעו רל,רכ כאופן הנראה
סתמי לחלוטין.

בלי ריכוז
ץ* יגרעת מכרעת אחרת של התוכנית, אשר זכתה
) לביקורת קשה כבר מייד עם תום המילחמה, התבטאה
בהסרה הקיצונית של עקרון ״ריכוז הכוח״ (שהוא
נוסח קיצור ל״ריכוז והפעלת כוח מכריע, במקום ובזמן

רגומנט שני שנימקו בו את ביזבוז הכוחות ואת
״מהלך אלעזר״ ,היה — כפי שמביא אותו זאב שיף
— כי ״במיקרה של שיבוש בהתקפה משולבת של שתי

לא לחינם קרא
נפוליון :״חבו לגנרלים
בנימזלר

מונטגומו׳ נתן את
ההנזזי׳ה הכללית, לבש
ניגימה ושכב לישון

המכריעים״) .כבר הצבענו לא אחת על כך, שמלאכת, או
אמנות, המצביאות בשדה־הקרב מתמצית בפועל במידת
יישומו המוצלח של ״ריכוז הכוח״.

נוכל לומר, כי כל אלמנט ואלמנט כ״תוכ־ניודאדעזר״
סתר את ״ריכוז הכוח״ או הפריעו.
אכל ההפרה הכרורה והישירה כיותר מתבט-
אית כהחלטה, שכל אחת משתי ההתקפות
תכוצע על־ידי אוגדה אחת כילכד — כלומר,
על־־ידי רכע אחד מעוצמתו הכוללת של פיקוד
הדרום, כאשר שאר שלושת־יהרכעים נועדים,
מראש וככוונה, לשמש סטאטיפטים כילכד.
כיום כבר מקובל על הכל — ודומני שאף על אלעזר
עצמו — כי בהתקפה על ארמיה 2צריך היה לשתף את
אוגדת שרון עם אוגדת ברן, במאמץ טאקטי דו־אוג־דתי
אחד. אבל דומה שאלעזר לא רק נמנע מייזום מאמץ
דדאוגדתי, אלא כאילו היה מודע לאפשרות שהמאמץ
ייהפך דדאוגדתי מעצמו וכביכול ביקש למנוע מראש את
״הסכנה״.
כאמור, היה על ברן לשטוף ״מצפון לדרום״ את כל
איזור הצליחה הראשי של ארמיה ,2אשר נכללו בו דרום
״הגיזרה הצפונית״ של קו התעלה ורוב ״הגיזרה המרכזית״
.כבר בעת שנתן אלעזר את פקודותיו, היתה ה־גיזרה
המרכזית כפופה לאחריות שרון׳ ואוגדתו כולה
נמצאה בתהליך של התרכזות מואצת בה. משמע, שברן
היה אמור להניע את אוגדתו לכל רוחב חזית אוגדת
שרון, מול לועי תותחי־הטנקים שלה ובתוך טווחם היעיל.
שרון נועד, במפורש, להימנע משיתוף פעולה עם ברן
ולשבת במקומו, חסר־מעש. אחר כך היה תרגיל זה אמור
לשוב בדרום, אלא שהפעם היה שרון צריך לנוע לרוחב
חזיתו של אלברט.

חיפשתי ולא מצאתי מהדד דומה ככל הספרות
הצכאית שכידי. אין הדכר מפליא, כי חום
ר־ההגיון שכו הינו כאמת יוצא מן הכלל.
חושכני כי ראוי מדזלד טאקטי מקורי זה, שיוכתר
כהיסטוריה הצבאית כ״מהלד אלעזר״.
ההסבר להיווצרות ״מהלך אלעזר״ יימצא, ככל הנראה,
בהשפעת כמה גורמים.
ראשון היה החשש מפני המשך המיתקפה המצרית,
באמצעות הבקעה עמוקה, בכוח גדול, כלפי איזור רפי-
דים, בניזרת המעברים, או בגזרות המשניות של בלחה
ושל ראס־סודאר. טיעון זה, החוזר בכמה פירסומים, נראה
לכאורה סביר — אבל רק לכאורה. השאלה העולה מיד

בהתקפתו ׳נול היה
ברן והסתיים
וק באש סול
ארבעה קני תותחים

היא: למה בכלל הוחלט לערוך מיתקפה, אם החשש
מהתקפת־נגד מצרית היה כה גדול׳ עד שראו לרתק ל-
מימנה את רובה המכריע של עוצמת פיקוד־הדרום —
פי שלושה, לערך, מן הכוח שהוקצה לכל אחת משתי
ההתקפות.
לשם השוואה: כאשר עבר פיקוד הצפון להתקפת הנגד
בחזיתו, השקיע בה לפי סדרי־הכוחות שפורסמו,
כמעט שלושה־רבעים מעוצמתו (ומובן כי כל הכוחות שב־גזרות
ההתקפה השתתפו בה, ולא נשנה שם ״מהלך אל-
עזר״) .פיקוד הדרום עצמו, שעה שביצע את התקפתו
אל אפריקה, שיתף בה, גם הוא, את רובו המכריע של
סדר־כוחותיו. כבר לשלב הפתיחה שלה ייעד את שתי
אוגדותיו הכבדות ביותר, אלו של ברן ושרון, ובהן לבדן
נכללו אז רוב כוחותיו האפקטיביים (ומובן כי שוב לא
ניסו את ״מהלך אלעזר״).
יתר על כן: אמנם לא פורסמו נתונים מדוייקים על
קצבי ומועדי היערכות הכוחות השונים בסיני, אבל בחי־נה
מדוקדקת של התיאורים השונים תאשר, במידה סבי-
רה של ודאות, כי לקראת הי 8בחודש הלכו והצטברו
כוחות משמעותיים נוספים, שהתרכזו — או שניתן היה
לרכזם — בבקעת המליח, כעתודה פיקודית להגנת העורף
האופרטיבי העמוק של חזית הדרום. לעומת זאת׳ שרון
לא היה ממוקם או ערוך לשמש עתודה כזו.
עוד במשך היום הקודם ,7.10 ,החל שרון מרכז אח
כל חטיבותיו בגיזרה המרכזית, אבל לא מאחור — שהוא
המקום היפה לעתודה, או לכוח המגן מפני פריצת אוייב

האוגדות (חששו כי) עלול צה״ל להישאר ללא כוח בחזית
המצרית״.

תוכנית אלעזו

( )1ברן יורד
מצפון לדרום,
״מחכך״ באגפו הימני את חזית הארמיה 2לכל אורכח,
אבל לא חודר ולא עולה על מערכיה, מפני ״סייג
טווח הסאגר״ .תנועת אוגדת ברן נעשית לכל רוחב
חזיתו של שרון ומול לועי תותחיו. שרון, מגן ואלברט
יושבים במקומם ואינם משתתפים בהתקיפה 2אחרי
הצלחת ברן, נע שרון דרומה, ומבצע מהלך דומה
לרוחב חזיתם של אלברט ושל ארמיה ,3בגיזרה הדרומית.
מגן, ברן ואלברט נשארים סטאטיים במקומם.
( )3שרון או ברן צולחים, כניצול הצלחה, ולפי פקודה.

לעומק שטחנו — אלא להיפך, קדימה ככל האפשר, ובמגמה
הברורה של תפיסת והחזקת הקו.
על כל אלה נוסיף עדויות ברורות, כי הפיקוד הגבוה
העריך כי לפחות בבוקר ה־ 8באוקטובר לא ינסו המצרים
לתקוף, ובודאי לא לתוך עומק סיני. הערכה זו התבססה
במייוחד על המעקב אחדי תהליך צבירת הכוחות
המצריים במיזרח התעלה, שהראה כי אוגדות הטנקים,
אשר בלעדיהן לא ניתן כלל לתאר הבקעה מצרית ללב
סיני, עדיין לא צלחו. גם מימדי ראשי־הגשר השונים היו
ידועים, לפחות בקווים כלליים, והיה נהיר וברור, כי
עד שלא יורחבו במידה משמעותית וגם תוכן בהם תשתית
מספקת של סיוע ושירותים, לא יוכלו לשמש בסיס
לכל התקפה רצינית וארוכת־טווח. לא היה צורך במוח
מיבצעי מבריק במייוחד, כדי להבין שהמצרים גם יהססו

0,1^ 1סדיז׳

תוכנית ג1נן

בשעות אחח״צ של ה״7.10
הציע גונן כי מיתקפת־הנגד
הפיקודית תבוצע על־ידי שתי אוגדות, של ברן
ושל שרון. שניהם יבקיעו כל אחד מול פניו ושניהם
בגיזרת ארמיה — 2יתפסו גשרים מצרים ועליהם יצלחו
לאפריקה, מדרום ומצפון ל״חייץ החקלאי״ (תעלת
המים המתוקים מן הנילוס לאיסמעיליה, ממנה נמשכת
התעלה בצמוד לתעלת סואץ, עד העיר סואץ) .יתרונותיה
על פני ״תוכנית אלעזר ( :א) התקפה דו־אוגדתית (אם
כי של שתי אוגדות בנפרד, בלא שליטה טאקטית
משותפת ב) כל הכוח — על אחד משני ראשי׳
הגשר; (ג) ההתקפה חזיתית ומכוונת למימד הצר
של המערך המצרי (עומק של 3ק״מ, למירב, עד התעלה);
(ד) מסיבה זו, גם נוחה יותר לסייע אווירי;
(ו) מבטיחה התפוררות ראש-הגשר של ארמית , 2אפילו
ללא צליחה לאפריקה ; (ו) פשוטה לביצוע, מתאימח
להיערכות הקיימת של חכוחות, מבוססת על תיכנונים
קודמים. אין ידוע למה נדחתה על ידי אלעזר.

אכל הרי כדור, בי אם נשקפה סכנה שכירה
שהתקפה דו־אוגדגית צפויה לכישלון, טל
אחת כמה וכמה כף התקפה ח ד-אוגד תי ת:
ואם סכרו — כפי שהדעת נותנת, וגס עדויות
שונות מאשרות -כי כאותן נסיכות: ניתן היה
למחוץ, באמצעות אוגדה אחת כילכד, ארמיה
מצרית שלמה, קל וחומד שכד עם שתי אוגדות:

גורם־משפיע
שלישי היה האמונה, אשר עדיין שררה
אז, כי התקפת טנקים תיצור, כמו בששת הימים ,״הלם
שיריון״ ממוטט! ולכן התקפה של אוגדת טנקים שלמה,
ודאי שדי בה והותר לשבור כל כוח מצרי, ואין צורך
או מקום ״להסתבך״ בהשקעות כוח גדולות.

מיתוסים אינם מתים בנקל, גם כאשר היה
לפני עיני בל נסיון היומיים הקודמים.

גורם נוסף, רביעי, מסביר את הימנעות נקיטת התקפה
דדאוגדתית בכך, שאלעזר — כמו אחרים — פשוט
לא הכיר אפשרות כזו ולא העלה אותה על דעתו.
אל ימעט הקורא במידת השפעת
דפוסי־מחשב והרגלים מקובלים, גם על גנרלים בשדה-
הקרב. מלבד יוצאי־דופן, אין לצפות מאיש בהם, שדווקא
תחת אש׳ או לחץ, יקנה לעצמו לפתע תפיסות אירגון
ופעולה חדשות. כמו מפקדי־צה״ל אחרים ברמתו, למד
מוחו של אלעזר, ככל הנראה, לתפוס, להעריך ולתכנן
רק במושגים של אוגדה־ומטה. כך, במקום שיתאים את
מסגרות הפעלת הכוחות לנסיבות, אנס את הנסיבות ואת
הפיתרונות הטקטיים זהתאימם לגבולות — או למיגב־לות
— דפוסי־המחשב, ההבנה והנסיון שלו.

להערכתי, היה זה הגורם הבודד המכריע
כעיצוב ההתקפות בתובנית-אלעזר כחד-אוגד*
תיות. בל השאר — החשש של הכקעה מצרית
פתאומית לעומק, או וכל השאר שימשו כנראה
רק בגורמים מישניים, או בתירוצים, שעלו
לאחר מעשה ואולי גם כשעתו.

בסקירה קודמת, של התקפת ברן, ניתחנו בפירוט את
אלמנטי ה״אגסיות״ ו״סייג טווח הסאגר״ ב״תוכנית־אלע-
זר״ .הראינו שם כי הדיבורים על התקפה ״מן המימד

פלישת הומטרו לתהש
פיקוד החזית
נסתיימה בבדיחה גוועה ־
תור 2דקות
הצר״ ,אינם אלא סיסמות בעלמא, משום ש״סייג טווח
הסאגר״ — כלומר ההוראה להתרחק כדי 3ק״מ מקו המים
— מנע, מלכתחילה, את עצם האפשרות של התקפה
טאקטית מצפון לדרום, והפך והכתיב הכרחית ומראש,
כי כל התקפה כזו תוכל להיות מונחתת אך ורק ממיזרח־למערב.
כן הסברנו כי בהיות ראשי-הגשר המצריים אז
צרים מאד וארוכים, היה על ברן להבקיע חזיתית
מערך בעומק של כ־ 40ק״מ׳ לו תקף את המצרים ממש
״מן האגף״! וכי דווקא התקפה ״חזיתית״ (ממיזרח למערב)
היא שנשאה, בנסיבות ההן, אותם אלמנטים חיוביים,
אשר בצה״ל מייוחסים, משום מה, כאכסיומה בלתי-
מעורערת — ובלתי בדוקה — רק להתקפה ״אגפית״.
מפני ״סייג הסאגו״ ,שאותו זכר היטב, ניהל ברן את
״התקפת״ אוגדתו, מקנטרה ועד מול הפירדאן בריחוק
מכוון מן הכוחות המצריים. בפרשו סייג זה בדרך ההגיונית
היחידה, לא• התנגש ברן במצרים, אלא עבר במקביל
לחזיתם וממיזרח לה. לכן, ההוראה לתקוף לכיוון הפיר-
דאן נחשבה, בעיניו, שינוי, לא רק במשימה אלא גם
בשיטה.

אידו יושם ״סייג טווח הסאגר״ ככתבו וכרוחו,
היתה המיתקפה בולה נידונה מראש
לעקרות גמורה: איד ניתן היה לגרום למצרים
נזק כלשהו — שלא לדבר על ״הדיפתם״
או ״השמדתם״ — כאשר הם ערוכים כולם
(המשך בעמוד )44

מכתבים
(המשך מעמוד )7
המרחלת״ ,היחד !מוצאת (דרכם של עיתונאים
שהם מחפשים ומוצאים, כשרוצים).
ואילו -שאלה אותי — הייתי מספרת לה.
ואילו רצתה לכתוב דברים יפים על בני־אדם,
במקום הדברים הכעורים שכתבה —
היתר, ניתנת לה ההזדמנות. והיא עדיין
ניתנת.
שמירה אימבר, ירושלים
• עורכת המדור מתקנת: בווילה האמורה
שבתל־השומר, שבה חיים חסידי הגורו,
היו הרבה למעלה מ־ 150 איש שנתנו
לשליח הגורו לעבוד עליהם. הכתבת עצמה
היתה אחת מאלה שהאמינו — וניכוו.

האמת שמאחורי פרץ
ברצוני להתייחס לכל המאמרים, ד,מיכ־תכים
והכתבות בנושא יהושע פרץ. נראה
לי שזו היתד, שעתם הגדולה של כל
ה״צדיקים״ הגדולים בארץ, לצחוק ולהתבדח
על !חשבונו של פרץ. אחד קרא לו .״אידי
אמין,״ אתם קראתם לו ״יהושע הפרוע,״
ועוד.
כל הפידסומים בנושא זה הצטיינו בציניות
ובחוש־הומור גרוע מאד, והסיבה היחידה
לכך היא עמידתם של כל ה״צדיקים״ מצידו

יהושע פרץ
צריך לבדוק
השני של המיתרס. איש לא גיסה לתאר
לעצמו מה בעצם קורה בנמל אשדוד (לאחר
הצבת מישמר־הגבול).
לנמל אפשר להיכנס רק לאחר הצגת
מיסמך המאפשר כניסה (עד כאן הכל טוב
ויפה) .מרגע תחילת העבודה ועד לסופה
מסתובבים בשטח הנמל שוטרי מג״ב ליד
המנופים והמשאיות (והיכן לא?) ,שורצים
בכל מקום, צופים מכל מקום, ולצופה מבחוץ
(במיקדה זה, אני) נראה כאילו הסווארים
הם מיז עובדי־כפייה העושים את עבודתם
תחת מישמר כבד.
בצאתם משער הנמל נאלצים העובדים
לפתוח את, מכוניותיהם ואפילו להרים את
המושבים, וסד,־ושם הם סופגים הערות לא
מנומסות ביותר מן השוטרים. גם לנוסעים
באוטובוס מחכה בדיקה דקדקנית בכליהם,
כשלפעמים הם נאלצים לשפוך הכל החוצה,
כדי להוכיח אח ״חפותם״.
מצב זה הוא בלתי־נסבל, לדעתי, על אף
כל הסיפורים על הברחות. כל מי שיש
לו קצת דימיון, יבין בעצמו שאי־אפשר
לעבוד באופן רגיל בתנאים כאלה. כל
עובד בנמל אשדוד יזדהה עם כל מילה
שלי.
אני מקווה שהדברים האלה ישמשו חומר
למחשבה לכל יפי־הנפש, שמעולם לא הרימו
שק של 50 קילו.
ציון כהן, אשדוד

טעות זעולס חוזרת
1^1.1

! 200ו־ 400 מטר חתירה״ ,אגדריי
קרילוב, ד״יה אצל רופא שיניים.
ומת שהרופא ניסה להרדים את
ומקום הכאב, נשמטה מחט המזרק
לגרוט של השחיין, שבעל אותה.
מרופא הרגיע 8צל לא
״חדשות הספורט״ 21.7.75
ברוריה גרימגרג, כפר־סבא

העולם הז ה 1980

גוש אמונים מ תנ חלבממשלה

שירות: ח1קש
* ש משהו מפח*ד בשמו של אדם הקרוי פטיש.
י בשעתו הכירה ההיסטוריה היהודית אדם שזכה בכינוי
פטיש, או מקבת. יהודה המקבי, או המכבי, ניהל
מילחמת־גבורה נגד השילטון הסורי־היווני, ותוך כדי כך
שחט באופן יסודי ועיקבי את כל האנשים הליברליים,
המתונים והשפויים ביישוב הין זודי בארץ. כאשר סיים
את מלאכתו ומת מות גיבורים, נמצא היישוב על דרך־
המלך להתאבדות לאומית.

עכשיו יש דנו צעיר חדש, ששמו פטיש.

קשה מאוד להשוות את. זבולון המר ליהודה המכבי•
שום במאי־סרטים לא היה בוחר בו לתפקיד זה. כי המר
הוא בחור שקט, צנוע, כימעט נחבא־אל־הכלים. נאומיו
דומים יותר לדרשת בר־מיצווה של ילד״טוב־ירושלים,
מאשר לקריאותיו חוצבות־הלהבות של דמגוג משלהב.
אבל רושם זה עשוי להטעות. זבולון המר מייצג אותם
כוחות שכבר גרמו לא פעם להתאבדות לאומית של עם
ישראל: הקנאות צרת־האופק, ההתקוממות נגד המח שבה
הרציונאלית, הכמיהה לסיום עטור־תהילה במרומי
המצדה.

לא הנאומים המזהירים של מנחם בגין, לא ההיסטריה
המפוברקת של שמואל תמיר, אף לא המהלכים
הציניים של משה דיין ושימעון פרס הפכו את השטחים
המוחזקים לשדדדמוקשים.

את המוקשים זרעו אנשי אמונים, כזה אחוזה,
במישרין או בעקיפין, מקיריית־־ארבע ועד
רמת־הגולן, ממבואות רמאללה ועד לפיתחת־רפיח.

אנשי
אמונים וחבריהם, הם היוצרים את התקריות
במערת־המכפלה, כדי לכפות על הארץ מילחמות־דת בנוסח
ימי־הביניים. הלחץ שלהם תרם תרומה מכרעת לכך
שכיום אין שום ממשלה בישראל יכולה לדון ברצינות
על שלום, מבלי לחשוב בחלחלה על מילחמת־אזרחים
ברחבי המדינה, מהומוודרחוב, התנגשויות בנשק חם וקר.
בצד השני של הבמה, במחנה־השלום, אין שום כוח
המגיע אף לקרסוליו של גוף זה• מחנזדהשלום מפולג
ומפורר. פלגיו רובצים בביצה של אינטריגות אישיות
וחשבונות קטנוניים. העיניים נשואות אל הכיסאות ב־

איש זה מצטרף עתה לממשלה.

** יניקאי יגיד ג אז מה ז בסך־הכל עשה המר קצת
רעש, אירגן התנחלויות, גרם צרות למיפלגתו ולממשלה,
וכל זה כדי למכור את עצמו ברגע המכריע ולזכות
בכיסא של שר בגיל .38 תרגיל מוצלח, ותו לא.
מי שחושב כך, עושה אי־צדק להמר. כי המר אינו
מצטרף לממשלה בניגוד לרצון שולחיו. הוא הצליח לתמרן
את הדברים כך ששולחיו, צעירי המפד״ל ואנשי גוש
אמונים, נתנו הכשר לכניסתו, ועומדים מאחוריו.

הם לא הכינו בי בינתיים התרחש משהו,
במעמקי הציבור הדתי, המשנה את המפה
הפוליטית מן היסוד. הפיכה תת-קרקעית זו
התחוללה כשטח החינוך.
ך * חינוך הישראלי בולו הוא לאומני, צר-אופק
ן 1ומוקדש לפולחן השבט. הצעיר הישראלי לומד כי
״העולם כולו נגדנו״ ,הגויים שטופים זימה, והתרבות
האנושית כולה היא תוצאת הגניוס היהודי.
ההיסטוריה האנושית מתמקדת בשרשרת האינסופית
של רדיפת היהודים• דיברי ימי העמים האחרים חשובים
רק במידה שהם מצטלבים עם תולדות היהודים,
בפוגרום זה או אחר• תרבות ספרד מתמצית בגירוש
היהודים, מסעי־הצלב בשחיטת היהודים בחבל הריין. עמים
שלא נזדמן להם לשחוט יהודים, אינם קיימים כלל. מי
שמע בבית־הספר על תרבות הודו, ועל ממלכת האינקה?

לא בן תלמיד החינוך הדתי.

** אשר ויתר דויד בן־גוריון על החינוך הממלכתי
האחיד והעניק לציבור הדתי מערכת־חינוך נפרדת
(״ממלכתית־דתית״ ,כביכול) ,הוא בגד בעצמו. אך ייתכן
שאז בגד גם בעתידה של מדינת-ישראל כמדינה שפוייה,
המסוגלת להתקיים בעולם המודרני.
החינוך הדתי מכוון כל כולו ליצור בן-אדם המנותק
מן העולם הכללי, החי בעולם סגור הרמטית משלו. הוא
עויין לכל דבר שאינו יהודי, אינו מכיר בכל מוסד
שאינו לטובת היהודים, זר לכל לאום או דת שאינם
יהודיים.
ייתכן שזהו סילוף מיפלצתי של היהדות האמיתית.
אך לא זהו הדבר הקובע.

זכודון המר לא יהיה סתם שר נוסף משרי
המפד״ל. הוא ייצג בממשלה תנועה חדשה.

** ש כמדינה הרבה מנגנונים מיפלגתיים. יש ביז־נסים
פוליטיים. יש אגודות מיקצועיות של בוסים
מיפלגתיים. יש מועדוני־ויכוחים באיצטלה של מיפלגה.
יש אגודות לקידום הקאריירה הפוליטית של פלוני או
אלמונית.

אכל יש בארץ רק תנועה פוליטית אמיתית
אחת — גוש־אמונים.

הוא מילא תפקיד חשוב בהתמודדות הפנימית שהכריחה
את בן־גוריון ב־ 1953 לפרוש מן הממשלה ולצאת
לגלות שדה־בוקר. הוא מילא תפקיד דומה בהדחה השנייה
של בן־גוריון, בפרשת־לבון.
פוליטיקאים מיקצועיים היו בטוחים כי עמדה זו של
המפד״ל תימשך תמיד. לכל היותר, סברו, יעלה המחיר.
אם יהיה צורך בהחזרת השטחים, אפשר לתת למפד״ל
עוד רישיון של בנק, או את הפסקת נתיחות־המתים.

אבל מוצר זה אינו הגרוע ביותר. בסוף המאה ה־20
קשה לחיות בניתוק מן העולם. הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה,
העיתונות, מכבש־הספרים, המוסיקה — כל אלה
חושפים את התלמיד להשפעות זרות המאזנות, ולו במעט,
את האגו־מאניה היהודית.

בכך יש הבדל עצום.
אותו ציניקאי יכול להמשיך ולהקשות: נו ז היו שלושה
שרי־מפד״ל בממשלה. כולם היו ניצים, וכולם הטיפו
לסיפוח קדוש. אחד נפטר. במקומו בא אחר. במה ייבדל
השר זבולון המר מן השר יצחק -רפאל, למשל, שגם
הוא נוהג כאביר ארץ־ישראל השלמה? האם יהיו כנפיו
של הכרוב המר שונות מכנפי המלאך רפאל?
זוהי מחשבה מרגיעה. אבל אין היא נכונה.

היעד העומד לעיני הגוש אינו עוד כיסא
— נסת למישהו מאנשיו. הגוש אינו מעוניין בלל
ככנסת. זוהי אופוזיציה חוץ־פרלמנטאדית
אמיתית, היוצרת כוח במקום היחידי שבו צומח
כוח פוליטי אמיתי — כרחוב.

מנהיג המפד״ל, משה שפירא, היה עמוד־התווך
של המחנה הקרוי ביום ״יוני״ .במאבקים
הגדולים כין דויד כן־גוריון ומשה שרת,
התייצב שפירא לצד שרת.

לבל זה קוראים ״תודעה יהודית״ .היא
הבטיחה כי המוצר המצוי של החינוך הישראלי
יהיה נקי מכל מגע מעמיק עם תרבות
העולם וסיפרותו, ושיהווה קאטאלוג חי של
צרות היהודים בכל הדורות.

זבולון המר אינו עוכר מגוש־אמונים לממשלת
רבין. הוא מכניס את גוש־אמונים לתוך
ממשלת־רכין.

גם — ובעיקר — מי שמתנגד לכל מילה ולכל מעשה
של תנועה זו, והרואה בה את חיל-החלוץ של השואה
הלאומית הבאה, אינו יכול ואינו צריך להעלים עין
מכוחה.
זוהי תנועה אמיתית. לחבריה יש מוטיבציה חזקה
מאין כמוה — אמונה פשוטה וחזקה שהיא כולה מיקשה
אחת, החובקת את כל שטחי החיים, והמשיבה בפשטות
נוראה על בעיות דורנו.
בגוש זה אין פולחן־אישיות, ואין בו ההתרוצצות
האומללה של עסקנים רודפי-קאריירה, המציינת את כל
הגופים הפוליטיים בארץ, מימין ומשמאל. מנהיגיו האמיתיים
אינם ידועים כלל לציבור הרחב.

שחורים, אפורים ולבנים! כפייה דתית זוחלת! ג׳ובים
לאלפי חבריהן. אבל בעניינים הלאומיים הגדולים, הן
היו תמיד בצד הפלג המתון ביותר בממשלה.

זבולון המר: איש ושמו פטיש
כנסת. הטובים מסתפקים בפירסום חוות-דעת מלומדות,
מתוך אמונה נאיבית כי הודעת־פרשנות היא פעולה
פוליטית.

מחנה־השלום אינו מסוגל להתאחד אף למען
המטרה הקדושה ביותר. כעיני הממשלה הוא
משול לאפם פוליטי. איש אינו מעלה כדעתו
שמחנה איסטניסי זה, הנכסף לרספקטביליות
ככל מחיר, ייצא אי-פעם לרחוב ויתמודד עם
ההמונים המשולהבים של הגוש.

האיש שייצג גוש זה בממשלה יהווה בה כוח, שאי-
אפשר יהיה להתעלם ממנו. ולאו־דווקא בתחום הסעד.

בגלל כל התכונות האלה, מסוגל הגוש להפעיל המונים,
לרכז סביבו כוחות מכל מרחבי הימין והדת, להכריח
גם מנגנונים מנוונים ועסקנים מושחתים לצעוד
בעיקבותיו.

הוא לא יהיה השר השלישי של המפד״ל.
הוא יהיה השר הראשון של אמונים. הגוש ינחה
אותו במעשיו.

דברים מצלצלים כמהדורה חדשה של נאום
ן 1בילעם. אם ביקש בילעם להזהיר את יושבי הארץ
מפני המחנה העולה עליהם מן המידבר, הרי ההשוואה
היא במקומה.

ף* רשנים רבים אינם תופסים את מהות התהליך,
שהוליד את גוש־אמונים וצעירי מפד״ל.
שני הורי המפד״ל, מיפלגות המיזרחי והפועל־המיז־רחי,
היו שייכות תמיד לאגף המתון ביותר של התנועה
הציונית. הן דרשו את ליטרת־הבשר שלהם — ע ס קי ם

מדי שנה כשנה מוציאה מערכת זו מתוכה
אלפי כני-אדם בעלי שטאנץ אחיד לגמרי, לאומנים,
קנאיים• ,טונאי־גויים, שיש להם קושאן
מידי הקדוש כרוך־הוא לכבוש בל שטח ולגרש
כל עם, כנוסח כוכשי־כנען.
וזהו מה שקרה, בתהליך איטי של דור. בכל שנה
הלך לעולמו שנתון של אנשים דתיים מתונים־יחסית,
חניכי הדת היהודית של אירופה וארצות־ערב. בכל שנה
מצטרף שנתון של קנאים צעירים.

ביום קיימות שתי מפד״ל — זו של בורג,
וזו של המר. ייתכן בי יתפלגו, ותקום תנועה
לאומנית־דתית קיצונית, שבהשוואה אליה תיראה
תנועת-החרות באגודה של ותיקי־אצ״ל
בעלי שיניים תותבות .״
את זו מייצג המר בממשלה.

ישיותו של המר מעלימה את כל התהליכים האלה.
מי יעלה על דעתו כי צעיר זה יטפס על בריקדות,
יכפה את דעתו על הממשלה, יסחוף אחריו את רבין ופרם?
אבל הרושם מטעה. כי המר עצמו יהיה רק שליח.
מאחוריו עומדת המאסה הגדולה של חובשי־הכיפה, שוחרי
ארץ־ישראל השלמה, צבאנהקבע של אדוני-צבאות.
להמר לא תהיה ברירה אלא לבטא גדודים אלה.

עם הצטרפותו של השר זבולון המר לממשלה,
קרה בה משהו. מוקש קטלני נוסף הונח
כדרך לשלום — וכעל-הפטיש יבול לפוצץ את
המוקש בבל עת, כמכה אהת.

!$^731י* וון !! י־

א 1 1 : 1ייי

שירות
נגיש לכם עתה כמה מישדרי שירות.

מישדר שירות מטעם מישרד
הבריאות ( 25 דקות)
איש הולך בכביש. מוסיקה. עובר את
הכביש. מוסיקה. נכנס למכונית. מוסיקה.
נוסע. מוסיקה. יוצא מן המכונית. מוסיקה.
מגיע הביתה. מוסיקה. מנשק
לאשתו. מוסיקה. קורא עיתון. מוסיקה.
הולך לישון. מוסיקה. נרדם — שקט.
בת־קול יוצאת מן השמיים :״האם לא
ידעת ! ״
האיש נבהל ופוקח עיניים.
צעקה נוספת :״האם לא ידעת!״

׳ מחנשיס

חו מר

( כחב חי ד ה)

הנויץ דדי־

בתקופת המילחמה השלישית, בה לחמנו׳כנגד נכד־האמיר, חזרה אלינרלאחר ל״ח שנים
ונשפצה ונפקיד עליה שומרים ונחזור לראות את השלושה והשלוש אשר נחו בה במחיר
ארבע־מאות שקל. ואולם גדול היה הסכסור עם צאצאי בן־השיפחה אשר טענו לזכותם
עליה ורק הודות לאנשי בית־הלל שחילקוה חלק כחלק, לא נשפכו דמים.

משהתבססו הקנאים בשולי חליל, ובראשם עורך הדין והרב, גבר׳.הלחץ. ייתכן כי ללא
עזרתו של ״המלך החדש״ יורשו של אספן החרסים שתום־העיין, לא היו מבצעים זממם.
ואולם זה האחרון נתן בידם את היום השישי ואת האולם השני, למורת רוחו של הקאדי לבר

הזקן ואנשי מקומו.

אנשי היישוב ששמו כשם מספר לא נחו ותבעו גם את מקומם של בת־הארמי
ו״המובל לעקידה״ ,באומרם כי להם הירושה ואין בלתי, ויש אומרים כי אם ימשיר אבי־המיקוד
לשלוט, כי אז יותן להם מבוקשם -הוא חומר הנפץ, ותימלא הארץ דם.
צופים יקרים,
לפניכם בתם החידה ולרשותכם חמשת־אלפים לירה וחמישה רמזים כדי לגלות מיהו המצית והיפן טמון
חומר הנפץ. אם מצאתם, תוך הסתמכות על ״כעצם״ או על ידע אישי, אנא התקשרו אל מישרד הביטחון,
תל־־אבים, מיספרי הטלפונים מופיעים כמדריך החדש.

היא דא חגרה חגורה
וזה נזה שקרה

האיש רועד מפחד :״מה...
ידעתי ז״
בת״הקול :״שאסור להתרחץ בחוף
בלי מ צי ל

מישדר שירות מטעם המועצה
במניעת תאונות ( 60 דקות)
בחורה נוסעת מירושלים לתל־אביב.
עוברת את קריית־שאול, בית־זית, מוצא,
מבשרת-ציון, קריית״ענבים, אבו־גוש, שורש,
שער-הגיא, לטרון, משמר-איילון,
שעלבים, גזר, כפר-שמואל, רמלה, צריפין,
בית-דגן, גהה. בגהה היא עושה אקסי-
דנט וניצלת בנס בגלל החגורה.
״אם יש לך דם״ — אומרת בת הקול
— ״אל תבזבז אותו על תאונות,
תרום אותו למגן דוד.״

מישדר שירות מטעם המועצה
לשיווק ירקות ופירות ( 180 דקות,
בצבעים, פלוס יומן פוקס-מובי-
טון והפסקה עשר דקות)
תקציר המישדר: סקארלט אוהרה לא
מצליחה להחליט את מי היא אוהבת יותר
— את קלארק גייבל או את לסלי
הווארד. מה שהיא כן בטוחה, זה בעניין
המלפפונים. היא אוהבת את המלפפונים
שלח כשהם רחוצים. היא תמיד רוחצת
את המלפפונים, אחרת היתה חוטפת שח-
פת כבר מזמן. רחץ גם אתה את
מלפפוניך !
היה זה מישדר שירות מטעם המועצה
לירקות ולפיתת — נעבור עתה לפסוקו
של יום.

— לקחתי.
— והאקדח?
— בכים, זה בסדר.

המישטוה הקלה בדרישות לקבלת
נשק. למטשה, צריך אדם היוס רק
תעודת־יושר כדי לקבל רשיון לאחזקת
כלי־יריה.
ועד העובדים בנמל־אשדוד קנה 115
אקדחים בקנייה מרוכזת, לפי הזמנת
הפועלים.
(מן המתפרסם בכלי התקשורת)

— לימורי.

— לך לעזיז, תביא גבינה קו־טג׳
ולחם שחור.
— לא רוצה.
— לך ילד רע או שאני אביא
שוטר.
— לא מפחד.
— אם תלך למכולת אני אקנה
לך שני כרטיסים ליומנה של חדרנית.

בסדר, אבל תזכרי !
— מה אתה רץ, לא לקחת את
הסל?

למה שרק גברים יקבלו מסאז׳ים?
גם השרירים שלכן זקוקים להרפייה
לאחרונה הגיעו אלינו שניים מטובי המעטים

אסימון וז׳יטון מצרפת
אצלנו תקבלו עיסוי אינטימי פלוס טוש חינם
במחירים עממיים
בברכת ״מייל שוביניסט פיג״

מכון זוארץ
רח׳ זוארץ 1

— עזיז, תן קוטג׳ ולחם שחור
ותמונות פלאי העולם.
— אין תמונות פלאי העולם.
— ראיתי אותך שם בצד שתי
תמונות.
— לא שמתי בצד וזה לא למכירה.
קח את הדברים שלך ולך
מפה.
לחמורי שולף את האקדח, אבל
עזיז יורה ראשון.

— אתה הרגת את הילד שלי1
— הוא שלך ראשון.
אמא של לימורי יורה מתוך
המעיל. עזיז מחוסל. היוגורט על
הריצפה נהיה אדום.
השוטרים שבאים לבית של לימודי
חוטפים אש מרוכזת. אבא
של לימורי מתבצר בחדר המדרגות
ויורה לכל הכיוונים. שלושה
שוטרים וחמישה אזרחים הרוגים.
כמה עשרות פצועים.

אמא של לימורי עושה חורים
בצמיגים של האמבולנסים.
אח של לימודי יורה מתת מקלע
ומשכיב שלושה חב׳רה מהמשמר
האזרחי שניסו לפוצץ את
הבית עם בזוקה.
אחות של לימורי יורה במרגמה
81 ומפוצצת את האטליז של
מושה, את המספרה של ועקגין
ואת הניידת שעל יד דוכן מיפעל
הפיס של בבגיאן.
סבא של לימורי נכנם לבאר
ומפוצץ את כל הזגוגיות. הכארמן
נשכב על הריצפה. סבא של לימודי
תולש את כל כרזות ה־
״וונטאד״.
.נהגי האוטובוסים מתקינים
רשתות על החלונות ולוחות שריון
נגד רסיסים. האזרחים במקלטים.
שני
מחבלים, שחלפו לתומם ב־איזור
ובידם מזוודה ממולכדת,
נפצעו מחילופי היריות וברחו.
הודות ללימורי ולבני מישפחתו
נמנע פיגוע ביטחוני חמור.

ברגע האחרון

דרך חדשה למילחמה ב שביתות
על דרך חדשה שפותחה למילחמה בשביתות נמסר ממקור מקורב לחוגי
המעסיקים.
השיטה החדשה, שהיא מעין תרופת־מנע, תיכנס כפי הנראה לשימוש בימים
הקרובים באורח נסיוני.
בכל מיקרה שבו ינתקו הפועלים את האיירקונדישן של המעסיק ואת הטלפון
שלו — ינתק המעסיק מייד את האיירקונדישן של הפועלים ואולי גם יוציא את
האוויר מהוליאנטים שלהם.
תוצאות טובות מובטחות.

הואדי

הבה נצא במכולות
ד״ר מ. זוארץ
(בוועידת הימאים)

להיות -או לא להיות?
לילה כטירת המסד״ל. שומרי
המשמרת השנייה מופעתים לראות
דמות חומקת ונעלמת כין הערפי•
לים. אחד השומרים, יהודה כן־
מאיר, מחליט לספר להמר, נסיד
המפד״ל, על שראו עיניו.
המר מסתובב בזמן האחרת מדוכא.
מיפלגתו חזרה לחיק המערך הבוגדני,
ומטמאה את משכבה במימשל
חסר־עקרונות. גם המצב מחוץ אינו
שפיר. המלך סאדאת גייס את ליגיר
נותיו ותובע מעבר חופשי בתוך טרי טוריה
מפד״לית.
בלילה הבא יוצא המר עם בן־מאיר
לשמירה. הרוח מופיע שוב והמר מש ביע
אותה כי תדבר. הרוח מדברת
והמר מכיר כי הקול קולו של בגין
והידיים ידי הרב קוק. הרוח מגלה את
אוזנו של המר סוד נורא, המכנים
אותו לדיפרסיה עמוקה.
מיד לאחר גילוי הסוד נשבע המר
לטהר את המולדת מן •היסודות ה־תבוסתניים
שבה. עומדות לפניו שתי
אפשריות — להצטרף לממשלה עויינת
כדי לחזקה מפני רפיסות־מוחין, או
לפעול מחוץ כנגדה ולעשות את כל
שביכולתו לחיסולה.
קשה להמר להחליט. יש פיתוי ב תיק
בממשלה, עם מכונית ונהג ואפ שרות
ללחוץ על התקציב לכיוונים
רצויים ולקדם את העניין המפד״לי-
הצעיר. אבל מאידך, זוהי ממשלת
בוגדים, רכי־לב ומושחתים המסורים
לתאוותיהם ושטופים זימה, וצריך הרי
לשמור על אימאז׳ לאומי־לוחם.

דברהמ ערכ ת

עצה טוב ה
עצה טובה יש בידנו אל מר י.
רבין אשר נהג בחוסר זהירות
ויצא אל קונגרסם של מנהיגי אירופא
בשטוקהולם שליד וילנה.
ואם בווילנה עסקינן, כדאי שניזכר
בגואז׳ן מווילנה השחורה (היא
לאגוס דליטא) אשר יצא לקונגרס
מן המין הזה יחד עם עמיתיו
האפריקאיים, ולא שב עוד לארצו מחמת
תאוות השררה של אחד מ־שרייצבאו.
ולמר
רבין גדולה אזהרתנו לבל
יצא שוב את ארצנו מבלי קחת עימו
את ש. פרס — שאם לא כן חי י שיב
ן שמא יתפוס זה ברסן השיל־טון
בהעדר אדוניו. וגם רבים
אחוזי הפור״י והגלדם העומדים לצי-
דו במיקח* .זה.
ולמר רבין נאמר :״איזהו חכם —
המריח את הנולד, עוד לפני ש ר
ואהו פנים אל פ נ ים

וכך, במערכה ג׳ למדם, הוא אומר :

סוף־סוף יצאו משפרעם קצינות
המישטרה הראשונות. תשעה וחצי
חודשי אימונים, יחד עם הבחורים.
אף אחת לא נשרה.

להיות שר, או לא להיות — זו השאלה,
מה נעלה יותר, לשאת באורך רוח
תיק־שר, חרפת מימשל רפה־אונים
— או אם חמוש לצאת אל שדות שומרון
יתד לתקוע — אבן בלב רכי-לבב !
כאן נפסק, לפי שעה המחזה, אבל כמו כל טרגדיה — סיומו צפוי.

המלט־המר והורציו כן־מאיר
בשעת ויכוח אס להיות או לא

פוליס־וומ1יס ליב כשכתבנו הנרגש בא לראיין את
בוגרות הקורם ושאל אם התפקיד אי נו
קשה מדי מבחינה פיזית, ענתה לו
אחת הקצינות החדשות׳ כי בדרך כלל
אין מגבלות פיזיות מיוחדות — להוציא
כמה עבודות אותן נשים־שוטרות
לא תוכלנה לבצע, כמו פיזור הפגנות.
אבל, מאידך, אמרה השוטרת, אין כל
בעייה לאשה־שוטרת לנהל פיזור הפגנה

במילים אחרות, העמידה אותנו
קצינת-המישטרה, על ההבדל הדקדו קי
בין ״הרבצה בפועל״ ו״ניהול הר־בצה.״
השוטרת,
שהיא אגב חסונה ומוצקה,
אומרת שאת ההרבצה תשאיר ל גברים,
בעוד את ניהול ההרבצה יכול
לעשות כל אדם — אפילו הוא אישה.
ציבור המפגינים — אנו מקווים —
יקבל בברפה את ההודעה כי ראשי הם
ימשיכו להתפצפץ באלות הגברים
כפי שהיה עד כה, אבל הרוח החייה
שמאחורי מלאכת הפיצפוץ עשוייה
להיות אישה.
וגם זה משהו.

עד השחיטה
,,לא היו לי רגשות מיוחדים באותו יום, רציתי
רק לסיים את המלאכה,״ סיפר השבוע טייס המטוס
האמריקאי שהשליך את הפצצה האטומית הראשונה
על הירושימה, היום לפני שלושים שנה.
כמילחמת העולם השנייה היו הפצצות קטלניות,
על וארשה ורוטרדם ולונדון מחד, ועל ערי גרמניה
ואיטליה מאידך. היתה גם הפצצת־עונשין של פגות*
הכרית על דרזדן, סמוך לסיום חמילחמה, שקטלה
יותר אגשים מן הפצצה האטומית האמריקאית —
אבל מעולם לא פעל צוות בה קטן לגרימת הרם בה
נורא, בפי שהיה במקרהו של צוות המטוס האמריקאי
נושא הפצצה להירושימה.
הטייס, היום מנהל מכובד בחברת תעופה, דיבר
בגאווה על המשימה, על המטוס המצויין ועל הצוות
הנבחר. הוא גם התפאר כי הפצצה הוטלה כדיוק
כמעט מושלם — ״אילו היתה לנו אפשרות לתכנן את
הטלת הפצצה באמצעות מחשב, אינני סבור שהיינו
מדייקים יותר,״ אמר כענווה.
הבאנו את נושא הירושימה, כיוון שבדיוק השבוע
התפרסם כ״מוסך הארץ״ ראיון עם אהרון דוידי, לוחם
ומחנך, אשר בו העלה המרואיין בין השאר את
תיזת ״אוכל הכשר והשוחט״ — תיזה האומרת כי
אדם אוכל-כשר מעדיך לאכול עוך מרוט וארוז בניי
לץ, מאשר לחזות כאקט השחיטה — דבר היוצר
כליכו תיעוב ובוז כלפי השוחט. רוצה לאמר :
ח״הומניסט״ (הפראזיט) שונא את הלוחם, המגאל

ידיו כדם, כדי שזה הראשון יוכל להתקיים ולהמשיך
להיות איש־רוח.
בא השבוע סיפור שלושים השנה להירושימה,
ואיתו הראיון עם השוחט. ייתכן כי אותו שוחט >יצר
לאמריקה במה שבועות לחימה וחסך כמיספר החללים
מכין חיילי ארה״ב — אם בי לבטח לא כמיספר
החללים הכללי, שכולם אזרחים. אכל גועל ״הומניסטי״
תוקף את מוחנו הענוג לשמע התיאורים היבשים
ושופעי־הנחת של האדם אשר הביא למותם המיידי
של מאתיים אלך כני-אדם, להריסת עיר שלמה, ולגרימת
מות-יסורים לעשרות אלפי כני-אדם נוספים
המתים עד היום מתוצאות הקרינה.
זהו השוחט, רבותי, אדם המספר על פעולתו
באילו היתה זריקה מוצלחת במישחק באולינג.
ואפילו אם אנשים אוכלים את הכשר ששחט, כשהוא
עטוך בניילון, צריך ורצוי לשנוא את השוחט.
ואם יגיע רגע שבו ניאלץ לגאל את ידינו כדם —
כדי לא להישחט, נעשה זאת, מתוך גועל־נפש. במו
שיעשה אדם הגווע ברעב והנאלץ לצוד כמו-ידיו,
לחתוך את הגרון, למרוט את הנוצות ולפשוט את
העור, בדי להישאר בחיים. אכל את השוחטים לעולם
לא נאהב ולא נכיר להם תודה, כמיוחד אלה אשר
משווים ביתר קלות בין בני-אדם ותרנגולות מאשר
בין יהודים וערבים ו /או בין אמריקאים ויפאנים.
לדעתנו טוב להיות מת, מאשר להיות שוחט.

החש מל אי ראהאתלאהר 3ין,
וה 1יברשת היקר ה שבידו ה תנ פצהלר סי סי ם
לאנשים הנכונום

777
ב ת די
בינלאומי
כרמל מזרחי

מיקבי ראעגון לזגיון
נזכו־זן יעקב

ראש־הממשלר״ אשת לאה רסין, גתקנאד, בשמיה.
דירתה הפרטית של מישפחת
רגין שוכנת על אחד הגגות
שבשכונת רבי הקומות נווה־אביבים.
על גגות רבים בשכונה
מותקנת תאורת־גג מפוארת.
לאה רבץ החליטה, שמה
שטוב לשכניה טוב גם בשבילה.
השבוע הזמינה בחנות החשמל
קרני תכלת תאורת-
גג יקרה. היא באה לחנות במכוניתה
הפרטית, וללא כל
ליווי. אחד החשמלאים, אל*
כרט כן־מוחה, ששהה בחנות,
החזיק בידיו ניברשת
איטלקית יקרה• גברת רבץ
סיפרה לחשמלאי כי ברצונה
להתחיל במסורת של מסיבות־גג
בביתה. הוא התרגש עד־כדי־כך
שהנברשת נפלה מידיו,
ונשברה לרסיסים.
81 נשיא מכסיקו, לזאיס
אצ׳ווריה, הביא איתו לישראל
גם את שתי בנותיו ובנו.
אחת הבנות, דלהטורס בת
השמונה עשרה, גילתה עם
הגיעה לישראל כי שכחה את
מזוודתה ואת כל בגדיה ב-
קאהיר. כשנודע הדבר למנהל
מלון הילטון בירושלים, היווני
אריס דימוסולוס, הטיל
על מזכירתו אווה דוכדכני,
לקנות לבת הנשיא עשר מע-
רכוודלבוש, ככל העולה על
דוחה.
8נשיא מפסיקו אצ׳ווריד,
תפס, ביחד עם פמלייתו, שמונה
קומות במלץ הילטון בירושלים.
הוא-עצמו התאכסן ב־המלכותית,
מערכת־החדרים
יחד
עם רעייתו אסתר. אשת
הנשיא הביאה איתר, את הספרית
הפרטית שלה, שהתגוררה
באותה קומה, שבה שוכ נת
הדירה המלכותית• ואילו
הנשיא הביא עימו את משרתו
האישי, שאותו הוא התעקש
לכנות ״עוזר.״
! 8הנשיא אצ׳וורה יצא
לסיוריו ברחבי הארץ באוטו בוסים
ממוזגי-אוויר של אגד,
או במסוקים. בניגוד לנשיאים
ואנשים־חשובים־מאד אחדים,
המבקרים בארץ, הוא ויתר
על שירותי הלימוזינות המפוארות.
8בערב
השבת האחרון
אמור היה כבוד הנשיא לסעוד
בקיבוץ מפלסים, שרבים מחבריו
הם יוצאי מכסיקו. רעייתו,
שבילתה כל ׳אותו יום בסיור,
חזרה עייפה למלונה, העדיפה
לסעוד ארוחת־ערב בדירתה
שבמלון. הנשיא נסע
לקיבוץ בגפו.
! 8פריטה, אשתו של שגריר
מכסיקו בישראל כניטו
כרלין, היתד, עסוקה במשך
כל ערב השבת והשבת, יחד
עם השף טוניוס, שהביא עימו
הנשיא, והשף רודה ממלון
הילטון, בהכנת הסעודה
החגיגית שהתקיימה במלון ב־מוצאי־השבת,
בהשתתפותם של
הנשיא המכסיקאי, נשיא המדינה
אפריים קציר, ראש-
הממשלה יצחק רבין, ונשותיהם׳
ובהשתתפות שרי־ממש־לה
והסגל הדיפלומטי. עד ליום
השישי הוזמנו לסעודת-
הערב 650 איש. ביום שישי
בחצות קפץ מיספר המוזמנים
ל־•850
8מי שחש על בשרו את
הרפורמה במיסים, ואת העוב דה
שהוצאות-הרכב אינן מוכרות
על־ידי מס־ההננסה, הוא
מזכ״ל ההסתדרות ירוחם
משל• ,שהחליט לחסוך להס־

אגב, גרי התפעל מאד
מצילומי־הנוף בסרט הפורנוגרפי,
עימנואל. הוא הזכיר
שהוא עצמו שט בשעתו על
הנהר בבאנקוק, ולכן הוא יודע
להעריך את עבודת הצלם. אמר
אחד הנוכחים זהו צנזור
יסודי. הוא לא מסתפק בראיית
הסרט, אלא נוסע גם לראות את
הנוף המקורי שבו הוא צולם.״
8הכרה רישמית בגבורתו
קיבל שר־הביטחון לשעבר
מיטה דיין, בסירטו המשעשע
של הבמאי מדוויל שכלסון,
מאבק המינים. בסרט מופיע
השחקן ג׳ק למון כבעלה העכשווי
של ברבדה האריס,
ואילו ג׳ייסון רוסיידס הוא
הבעל־השעבר שלה• שני הגברים
מגיעים למסקנה שהנשים
הן יצורים •שתלטניים דשקשה
ל-שייך אותן למין החלש. מוכרז
מצב־הכן, וכשפורצת המיל-
חמה בין הגברים לנשים והכף
נוטה לצד המיך היפה, לא נותרת
לגברים ברירה אלא לקרוא
לאדם היחידי המסוגל להציל
את המצב ולהשתלט על הנשים
— גנרל משה דיין, המנצח כמובן
בקרב.

גנם בן השנה של שמוליק קדאוס וג׳וזי

כץ, הולך בדרפי הוריו. בן, המבלה חלק
י ״יי
ניכר מזמנו על בימת החזרות של ערב שירי מרים ילדשטקליס,
שאותו מכינים הוריו, לקח את המיקרופון בידו, החזיק אותו
כמיקצוען, והחל מזמר לתוכו. האבא הגאה, שמוליק, הודיע
לו בו־במקום שהוא מצפה ממנו ליותר מזח, כאשר יחיה גדול.

תדדות ולוותר על שירותיה של
מכונית הדודג׳ דארט היקרה
שהועמדה לרשותו יחד עם
נהג. משל קנה מכונית פדו
.504 על חשבונו. אך כשהחליט
לנסוע לפגישות ייצוגיות
במכוניתו הפרטית, קמה ועדת
בו־שחר והחליטה שלא להכיר
בהוצאות המכונית. משל ייאלץ,
למרות רצונו הטוב, להמשיך
לנסוע במכונית המפוארת
שבבעלות ההסתדרות.
81 המזכ״ל הקודם של ההסתדרות,
חבר קיבוץ גבעת-
חיים יצחק בלאהרון, ניראה
גם הוא נוסע במכונית
פדו דגם .204 בן-אהרון נהג במכונית קודם־לכן לנסוע
פשוטה מדגם טריומף, ש הועמדה
לרשותו על-ידי קיבוצו,
שהוא הבעלים של המכונית,
משך שלושה ימים בשבוע
בלבד. למדות התנגדותו
של בן־אהרון להחליף את מכוניתו
הישנה, החליט הקיבוץ כי
עדיפה מכונית חדשה ויקרה
על-פני מכונית ישנה וזולה.
הקיבוץ מכר את הטויומף,
וקנה את הפדו.
׳ 8אימרה פסימית מייוחסת
לשר-הפנים יוסף כור* ז ״הכל
השתנה• אפילו העתיד הוא
כבר לא מה שהיה פעם!״
8הצנזור על הסרטים, לוי
ג די, ישב על סיכות כאשר
המתין להופעתו בתוכניתו של
ישעיהו בן־פורת בטל וויזיה,
הלילה. ההקלטה נערכה
בליל־שבת, וגדי הכריז שעליו
למהר לברית־מילה. באותה
תוכנית הופיע גם ח״כ זכולון
המר, שניחם את גרי :״עד
שנגמור כאן, תוכל כבר ללכת
לבר־מיצווה של הילד.״

׳ 8סוף השבוע האחרון היה
עמוס פעילות פוליטית. יו״ר
הסוכנות היהודית ומי שהיה
שר־האוצר, פינחס ספיר,
שהה במשך כשלוש שעות בביתה
של מי שהיתה ראש־הממשלה,
גולדה מאיר שב־רמת־אביב.
ואילו יועצו החדש
של ראש־הממשלה, הקבלן ה-
באר-שבעי יעקב חלפון,
•שהה כשעתיים וחצי בביתו של
שר-הביטחץ שמעון פרם,
בנווד,־אביבים.
8אסירת לילהאמר פיל־כיה
רפאל, ממשיכה להיות

דודיו פרנקפורט

מתפננת״אופנח צעירה ובעלת
בוטיק מצליח, החליטה לח״
סוך בהוצאות. במקום לשבור דוגמנית מיקצועית, החליטה להדגים
בעצמה את הבגדים שהיא מתכננת. היא צירפה אליה את חברתה
הטובה, הדוגמנית קיטי ממן (מימיו) והשתיים הצטלמו בסידרה
מיקצועית, שאותה עומדת דודיו לשלוח לחו״ל .־״אם לא יאהבו
את הבגדים שלי, אילי יאהבו אותי,״ אומרת דוריו פרנקפורט.
העולם הזה 1960

בחדשות. סילביה, שהיא אשה
נאה ואלגנטית, טענה כי התואר
״יפה מאד״ שהדביקה לה העיתונות
הנורווגית, גרם לה
רק צדות. סיפרה סילביה למשוררת
אריאגה הרן,
הברת קיבוץ רמת־הכובש שבו
שוהה סילביה :״אמא שלי
אמרה לי, כאשר סוף-סוף נפגשנו
בעת המישפט, :את לא
תוכלי לחזור לדרום־אפריקה.
כולם מצפים שם לאיזו מאטה
הרי יפהפייה, והם עלולים
להתאכזב.׳ אז מה יכולתי לעשות?
כשראיתי שמצלמים,
הסתרתי את הפנים מלמטה עד
העיניים עם המישקפיים הסב-
סיים, וכך הם החליטו שאני

עסקים אינטליגנטי ומשכיל.
לעומת זאת, כשהתבקש לנתח
את אופיו של העיתונאי כרוך
:אדל, קלע בול, ואמר עליו
כי הוא עיתונאי הלוחם בפרות
קדושות, רך מטיבעו, אך נלחם
בתכונה זו שלו. נאדל, שנכח
במקום, רווה נחת מניתוחו של
הגרפולוג, וכטוב ליבו עליו
החל תוקף באופן מוחץ את
דו״ח ועדת בן־שחר ואת הרפורמה
במיסים.
! מנחה הערב, דו דו
טופז, שאל את נאדל מדוע
אינו מציע את מועמדותו לכנסת.
גאדל השיב :״אני לא
יכול לחשוב על האפשרות ש-

111ה

אתה נמצא שוב בעמדה שאתה שונא — אבל לה אתה זקוק כדי לפעול
כמו בך אדם: בקו־הגנה. תוקפים אותך חזק, וחזקה שתדע כיצד לפעול
כדי להשיב מילחמה־שערה, או למנוע את פני הרעה. בת טלה: חברה
קנאית עלולה לקחת אותו ממך. אך אם הוא חשוב לך
באמת — או אם חשוב לך לסדר אותה — תזכי לברנש מתוק.

21במרס -
20באפ רי ל

העולם נראה השבוע, יותר מתמיד, כשטוח ולא עגול: כאילו שום
דבר לא יכול להשתנות. זוהי טעות. כל מה שחסר לך זה היכרויות
חדשות, או עצתם של ידידים ותיקים אשר זנחת. כי הם הרפתקנים
מדי לטעמך. עיסקה טובה תסתיים. במסיבה, בימי שבת או ראשון.

שוו
1 21נאפר״ל -
0׳נבמ אי

חאון ויס
! 2ב מ אי -
20 בי ו ני

הענן הכבד שהיה מונח על זברונך ועל תקוותיך מוסר, השבוע על־ידי
חווייה פשוטה, תמימה, ובלתי צפוייח. את מוצאת עצמך בחברתם
של אנשים מסוג אחר לגמרי, והם מטהרים את מצב־רוחך ואת מסוגלת,
שוב, להלך בגנים ובשבילי״החיים כאילו וניתן לך להתחיל הכל
מחדש. אותו בן תאומים שעליו עברה קווייה קודרת, ימצא,
השבוע.
לעומת זאת, פיצוי באושר אישי גדול, עם סוף

אם חשבת לנסוע ביום ב׳ — ייתכן שהתאכזב. אבל גם אם עלה
הדבר בידך, זכור שדווקא ימי ד׳ עד שבת הם קשים ומסוכנים במיוחד.
על־כן מוטב שתרכז בהם דברים הקשורים בביתך• ואם אתה חייב לנסוע,
נהג בעצמך. פגישה מיקרית הופכת לרומן של קבע. הצלחה, בה זכית
לאחרונה, מתגלה כעלייה. הרבי במסיבות: הן פותחות בפניו דלתות.

זכית בהצלחה, ואתה עתיד לזכות בעוד כמה. זכור כי הדימיון והמקוריות
חייבים לשמש נר לרגליך, הרבה יותר מן הזהירות והתיכנון
הקפדני. עם זאת, אל תתעלס מדרישות הרגע ודא; לא לריב לחינם
עם ידידיך ומתחריך. רכישת דברים הדרושים לעבודתך, כדאיים השבוע.

גולדה מאיו

היתח אורחת־חכבוד של תערוכת
תמונות״השער של השבועון ״קויים״,
שנערכה בשגרירות האמריקאית גתל־אגיב. באותו ערב נערכת
בירושלים קבלת־הפנים לנשיא מכסיקו לואיס אצ׳ווריה, וכל האורחים
הרישמיים נסעו לשם. פקידי השגרירות האמריקאית התנחמו
בנוכחותה של גולדה, שאותה הגדיר השגריר החדש כ״חאשה
הגדולה ביותר בישראל, ואולי בעולם.״ אולם גולדה משכה פחות
תשומת־לב מאשה אחרת: חנה מרון, שבאה בלוויית בעלה,
ושהחליפה זיכרונות עם מנהל ״הבימה״ גבריאל ציפרוני (למטח).

בתחילת השבוע שב בשקט. השתדל לצבור מנוחח. בשבוע חבא תזדקק
לכל כוחותיך הפיזיים והנפשיים. גם לך, בתולה, כדאי השבוע להפסיק
להתאמץ. בין כה וכה לא תראי עמל בטירחתך. יחד עם זאת כדאי
לכם, בני־בתולה, להתחיל לחסוך לשעת מצוקה. לעומת הבשורות
הרעות, עתידכם צופן בחובו אושר. סעו מחוץ לעיר בסוף השבוע.

חאוונ״ם

2בספטמבר -
ב או ק טו ב ר
סשס יפהפייה. אבל אלגנטית הייתי
באמת.״
! בחוגי קרייני הרדיו
מרננים, כי מנהל שירותי־פירסונזת־בשידוו
(שהיא חברה
פרטית) ומי שהיה מנהל הרדיו,
משה חזכב, החליט
להתנכל ויהי־מה לשידורי־הפירסומת
של תחנת־השלום
של אי בי נ תן. הקריינים טוענים
שחובב הזהיר, כי מי ש־יקריץ
עבור אייבי נתן, לא
יקריץ יותר עמר חברת שי•
רותי־פירסומת־בשידוו.

הגרפולוג ד״ר אריה
נפתלי נכשל, כשניסה לנתח
לפי בתב־היד את אופיו של
הזמר יהורם גאון. בזאת
נוכחו כל באי המופע טנדו־דו,
שהתקיים ביום השישי
האחרון בבית לסין בתל־אביב.
נפתלי קבע, על־פי כתב־היד
של יהורם, כי לאיש אין כל
נטייה לאמנות, וכי הוא איש־העולם
הז ה 1980

אצטרך לעמוד יום־יום מול
119 בורים, שכל מה שמעניין
אותם הוא איך להתקדם בתוך
המיפלגה שלהם.״ אגב, לפני
הראיון עם נאדל טילפן דודו
טופז אל הפרופסור חיים כן
שחר, והזמין אותו להתמודד
עם נאדל בערב־הראיונות. בן־
שחר סירב.
! 8מי שהיה עורך במחנה
נח״ל, במחנה גדנ״ע ועלי־ים,
זאם ענר, פרש לאחרונה
מתפקידיו. שנים רבות נהג
ענד לנסוע בקטנוע. למרות
הפצרות הממונים עליו, שאמרו
לו כי לא נאה לאדם במעמדו
ובתפקידו לרכוב על קטנוע,
המשיך ענר להתעקש, לא החליף
את קטנועו במכונית. מח ליפו
בתפקיד, הפיזמונאי יורם
טהר*לכ, נהג גם הוא לרכב
במשך שנים על קטנוע, אולם
עם היכנסו לתפקידו החדש
רכש מכונית פרטית~.זלוא_הבץ
את הרמז.

נו 111111

22באוגוסט -
22בספטמבר

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם אתה רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב־הראש
הריגעי, הצרות בטווח־קצר, הפגישות עם שונאיך — כל אלה
שקולים, אם רק תדע להתמיד על־ידי ההישגים הרציניים וכוח־הרצון
שתפתח על-ידי עצם התפנית. מיקרה נעים ובלתי־צפוי עלול להתגלות,
אם לא תיזהר, כתגלית של איבה אישית או של קינאה מיקצועית.
אל תראי לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים של לא איכפתיות.

יהיה זה אחד השבועות הנעימים והמרתקים ביותר שידעת זה שנתיים.
קשרייך עם בן־זוגך יתהדקו במהירות בגלל נסיעה משותפת, או בילוי
משותף, שבסופם תמצאו את עצמכם מאושרים וקרובים זה אל זה יותר
משהייתס אי־פעס. בקרב המישפחה, יהיו ימי אמצע השבוע נעימים מאוד•

ג? בנו במבר -
;20רדצמבד

1100

רצונך העז והכנח לשמור בסוד את חמתרחש בחייך ובחיי זולתך,
בעיקר בתחום האישי, אינו צריך להביא לכך שתנתקי את עצמך
לחלוטין מן המחשבות על העבר. היזהרי כמו-כן גם מנטייה מוגזמת
להשמעת שקרים קטנים, אשר כידוע, סופם להתגלות. חיי את
ההווה במלואו מבלי להגות יותר מדי בעבר. לבשי בגדים בהירים.

אל תהיה שיטחי, אל תתלהב ואל תסתנוור מברק חיצוני. אל תאמין
להבטחות של אדם הקשור בעבודתך, ובדוק היטב את העובדות. השבוע
יוסר המיכשול שמנע את התפתחותם של יחסיך עם אדם קרוב מאוד. נצל
את זה, והתקרב לאותו אדם. השבוע אינו מתאים לפגישות רומנטיות עם
אנשים שאינך מכיר היטב, וזמן רב. בת גדי, אל תקני בגדים חדשים.
21בדצמבר -
9ו בינו א ר

למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרובים אליך מגלים כלפיו, תיאלץ
לפתור את הבעייה המציקה לך בכוחות עצמך. נסיונותיהם לעזור לך
ייכשלו, ויוסיפו מתח מיותר למצב שהוא גרוע בלאו הכי. הפתעה נעימה
צפויה לך לקראת סוף השבוע, וכן אפשרות לגמול טובה תחת טובה לידיד.

אט״אט, מתחילים מאמציך המהוססים לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו
לך את העניינים, ועוד יותר — שאתה עצמך לא תקלקל לעצמך,
מתוך הזנחה או מתוך שינאה עצמית. זכור שלא רק אתה אדם עם
כבוד עצמי. בת דגים: הוא אוהב אותך, אבל אם תלכי בדרך שהח לטת,
כלפיו, את עשוייה להפסיד אותו. כסף ממקור סמוי יגיע לידיך.
היזהר ! זח כרוך בהתחייבויות שלא ברור אם תוכל למלא.

ז ניס
19בפבויאר -
0נ נ מו ס

לימודים גבוהים בתשלומים
נמוכים

כן. הודות למהפכה השקטה בבנק
הפועלים גם זה אפשרי!
חסכון חודשי עבור ילדך ב״חסן
להשכלה גבוהה״ -התכנית הבלעדית
של בנק הפועלים ־ מאפשר
לך לצבור עבורו עד 10.000ל״י.
וכשיגיע לאוניברסיטה יעמדו
לרשות ילדך סכום החסכון. ריבית
והפרשי ההצמדה למדד בתוספת
הלוואה של עד 10,000ל״י בריבית
בלתי צמודה של .1096 ההלוואה-
לתקופה של עד 13 שנה.
במו בן יהנה ילדך ממענק מיוחד
של בנק הפועלים של עד 500ל״י
ואם יוותר על ההלוואה יהנה ממענק
נוסף של עד 1.200ל״י.
הענק לילדך את לימודיו הגבוהים
כבר מעתה. כשהם עולים לך פחות.
כך גם ילדך ילמד באוניברסיטה.

״חסן לה שכלה גבוהה״
תכנית החסכון הבלעדית
של בנק הפועלי

אל ח. ד ,27 .תל־אביב
נא לשלוח לי את עלון
•ח׳סן להשכלה גבוהה־שם..״-
כחובת..
פרטי
בסניפי בנק ה פו עלי ובנק יפת.

כן, ילדך ילמד
באוניברסיטה!

״!ופנה השקטה

העול ם הז ה 1980

תימנע -לקבור או לפתור?
שר״המיסחר־והתעשייה מחזיק עתה
בידיו את עתידו של מיפעל המיכרות
לנחושת שבתימנע, שהפסיד בשנה האחרונה
כ־ 50 מיליון לירות בגלל ירידת
מחירי הנחושת בעולם. ההצעות המועלות
לסגור את המיפעל הן מצחיקות, לא רק
בשל ההשקעות בסך 200 מיליון לירות,
שהושקעו על-ידי המדינה בתימנע, אלא
גס מפני שהמיפעל הוא התשתית הכלכלית
של אילת. סגירת המיפעל, כמוה
כסגירת אילת.
הניסיון ;־הוכיח, כי במחירי מחצבים
יש שבע שנים רזות ושבע שנים טובות.
מיכרות הפוספטים הפסידו שנים רבות,
והיו תביעות רבות לסוגרם. מי שחיה
מנכ״ל חברת ״כימיקלים לישראל״ ,ולפני

״כבלי־ציון״ בראשון-לציון. קניית המיפ-
על. בראשון־לציון באה במקום פיתוח
מיפעלים לעיבוד נחושת גולמית בתימנע
עצמה. אילו תיו מקימים בתימנע מיפי
עלים לעיבוד נחושת למוצריה בעוד-
מועד, לא היה המיפעל תלוי כולו במחירי
הנחושת בעולם.
אולם וירצבורג לא עשה זאת. הוא גם
לא דאג לייעול מספיק. מיספר מנהלי־המחלקות
גדל בתקופתו משיבעה ל־,17
ולכולם סגנים ועוזרים.
וירצבורג עצמו, מנכ״ל המיפעלים ב-
תימנע, מתגורר בירושלים, נמצא בתימנע
יומיים־שלושה בלבד בשבוע. כיצד הוא
מסוגל לנהל ולייעל את המיפעל ז
התנהלה רואה את הפיתרון בפיטורים
ובקיצוץ השכר לעובדים, דבר שיביא לעזיבת
עובדים. היא אינה מציעה קיצוץ
בשכרח-שלה או בייעול הנהלת המיפעל
והשירותים. יו״ר ועד-העובדים, מטי
גילעדי, מתנגד לתוכנית זו. הוא מסתמך
על ועדת מומחים שמינה שר״המיסחר-
!התעשייה שמצאה, בבדיקות ראשונות כי

מהדורה חדשה של הסיחג
למי שאינו זוכר את הסיווג: בשנות ה 60-הוקמה ועדה, בראשות נגיד ׳,בנ-
ישראל״ דויד הורוביץ, ששינתה את הסיווג המיקצועי של עובדי שירות־המדינה.
המטרה הפורמלית של הסיווג היתה, כי מיום היכנס הסיווג החדש לתוקף, ישלמו
שכר לפי הכישורים ולא לפי הוותק, וכך יעודדו בשירות המדינה את הטובים,
והגרועים ייפלטו. התחשיבים המוקדמים הראו, כי בכך ייחסכו מאות מיליוני לירות
הוצאות־שכר למדינה.
מה שקורה עתה עם הרפורמה, מזכיר לרבים את הסיווג ההוא. שכן, תוך חצי
שנח מתום עבודת ועדת הסיווג נשחקו מסקנותיה כליל, ותוך שנה שילמו, לפי
הסיווג החדש, לעובדי־המדינה תוספות שכר של 900 מיליון לירות. בשנות ה/ 60-
זה היה כסף רב.
הרפורמה כבר החלה יוצרת עיוותים. עובדי ״אל על״ חורגים, בהסכם־השכר
שלהם, מן הרפורמה, כיוון שהם יקבלו שכר־נטו שהוא גם הברוטו. עתה ייכנעו גם
לעובדי־הבנקים בעניין דומה. ולדעת כלכלנים, תון חודשים ספורים תהיה התוצאה
היחידה של הרפורמה גידול של השכר ברוטו לשכירים, כדי לשמור על הנטו הקודם.
הגידול של ההוצאות ברוטו רק יכביד על המעסיקים, ולא יתרום דבר לעובד —
שכן התוספת תלך לאוצר בצורת מס.
כבר עכשיו ברור, כי תוך ימים אחדים יצטרכו להכיר בהוצאות־חרכב של המדריכים
החקלאיים, או עובדי ״סולל־בונה״ בסיני, למשל, אם ירצו שמישהו יבנה את
קו״הביצורים החדש אחרי הנסיגה.
מכאן שהרפורמה כבר גורמת בוודאות, להגדלת הוצאות השכר למעביד, בלי
הגדלת התרומה לעובד, כאשר הדבר רק מנפח את המערכת הכספית ללא כל תועלת
לכלכלה.
אולם חרפורמה תגרום נזק חמור עוד יותר מן הסיווג, כי היא גם חותכת את
ההכנסות ממיסי־ההכנסה, על־ידי הקטנת מכסימום המס ל־ 60 אחוזים, ועל־ידי
הכנסת אנדרלמוסיה בכל מערכת״המיסוי הקיימת.
תוכניות האוצר להרחבת בסיס המס, על־ידי תוספת גבייה מ״ 200 אלף עצמאיים
וחברות שאינם מנהלים ספרים, כבר נידחו. רק בשבוע שעבר הודיעו, בשקט, כי
נכנעו לבעלי״המלאכה ודחו בחצי״שנח את מועד התחלת ניהול הספרים על״ידי 60
אלף בעלי״מלאכה.

הקפאתהשק עו ת
ב ״ חברה לי שראל ״
מנכ״ל ״החברה לישראל״ ,ישראל
( ״איזי״) גילעד, היטעה את הציבור, עת

מטי גילעדי
לזרוק את הכורים —
כן מנהל תימנע, יעקב בן-יהודה המנוח
לא רק שלא סגר אז את המיכרות,
אלא אף הרחיב וייעל אותם. לפני שנח
התברר כי נוצר מחסור בפוספטים בעולם,
ומחיריהם עלו פי־שלושח.
למשל ,״מפעלי ים־חמלח״ .המנהל
הנוכחי של ״כימיקלים לישראל״ ,חב•
רת״הגג של כל מיפעלי״הפיתוח במדינה,
בולל תימנע, הוא מרדכי מקלף, לשעבר
מנכ״ל ״מיפעלי ים־המלח״ .בתקופתו
הצטברו שם הפסדים של כ־ 120 מיליון
לירות, ואיש לא חשב על סגירה. להיפך,
השקיעו מאות מיליונים בהרחבת כושר-
הייצור, והחלתו. לפני שנה חלה עלייה
במחירי האשלג, ו״מיפעלי ים־חמלח״ ,מרוויחים,
החזירו את כל ההשקעות וצוב רים
רווחים גדולים לעתיד.
הוא הדין בנחושת. אחרי כמה שנים
של רווחים, מפסידה עתה המדינה על
מיכרות-הנחושת. המנהל הנוכחי של מיכ־רות
תימנע, אורי וירצבורג, המנהלם
מזה שבע שנים, אשם במצב הנוכחי, כיוון
שלא דאג להפריש מן הרווחים לקרן-
איזון, שממנה יכוסו ההפסדים הצפויים.
תחת זאת ניקנו בדיווחי תימנע
מפעלי מוצרים מוגמרים של נחושת, כמו

מנכ״ל וירצבורג
— או להחליף את ההנהלה?
ההנהלה לוקח בחוסר״יעילות מדהים
ובביזבוז משווע. כאשר המנהלים כושלים,
הם משליכים את האשמה על הכורים.
ייבוא הנחושת השנתי לישראל נע סביב
$0מיליון דולר. על ייבוא נחושת גולמית
או מעובדת למחצה כמו מוטות,
או פחים, אין כל מכס והגנה. על תוצרת
מוגמרת יש היטל של 12 עד 20 אחוזים.
אותו דין צריך לחול גם על תימנע.
יש להטיל היטל־ייבוא בשיעור של *, 10
שיאזן את ההפסדים בשנות הרזון. כך
עושים גם לגבי ייבוא ברזל, כדי להגן
על מיפעלי הפלדה. במקביל יש להקים
בתימנע תעשיית מוצרים נחושתיים.
במקום לסגור את המיכרות, צריך
להחליף את ההנהלה !

חולצות-הטריקו העממיות הן הלהיט
האחרון בשוק האופנה. עד-כדי-כך, שבתל־אביב
צצו אפילו בוטיקים מיוחדים שאינם
מוכרים ללקחותוהם דבר מילבד
חולצות־טריקו, בכל הצבעים ובכל ה גזרות.
אלא
שחולצות־טריקו אינן הולכות
סתם כך. כדי לעשות אותן יותר מתוחכמות,
מדפיסים עליהן ציורים, סיסמות
שואפילו
שילטי תנועה. בוטיק
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב, השייך לאברהם
ארביב ולדוגמנית סמדר דרור,
הרחיק-לכת. הוא מציע עתה למכירה
חולצות־טריקו עם הדיוקן העצמי של
הלובש אותן. מי אמר שאפשר להעריץ
את ״החיפושיות״ או את יהורם גאון!
אם מישהו רוצה להפיץ את פרצופו ברבים,
ולזכות במעט פולחן-אלילים, הוא
יכול להזמין חולצות טריקו מצויירות עם
דיוקנו (המינימום הנדרש להדפסה —
100 חולצות) ,ולחלק אותן אחר־כך לכל
בני-המישפחה. שהשכנים והאוייבים ית פוצצו.
אחד
הראשונים שזכה בחולצת-טריקו

בשיריון קיים מונח, מילחמת שי״ן•
בשי״ן, היינו מילחמת-שיריון״בשיריון.
ראשי האוצר ו״בנק-ישראל״ עסוקים, בימים
אלה, במילחמת סי״ו־בסי״ן —
מלחמת ספקולאנטים בספקולאנטים•
השבוע טפחו האדונים יהושע רבי־נוביץ
ומשה זגבר לעצמם על השכם:
הם הצליחו לסדר את חספקולאנטים,
שחיכו לפיחות גדול של * ,10 ועשו פיחות
של 1.96 בלבד. כן, אין זו טעות: פחות
משני אחוזים, וזאת, כיוון שהספקולאנ-
טים בקרייה בירושלים אינם יודעים
חשבון, והורו על פיחות של * 2מ״ 6לירות,
במקום מ־ 6.12 לירות, שהוא השער
הקודם של הדולר.
כל ילד יודע, כי לא יהיה מנוס מפיחות
גדול בזמן הקרוב. ובכן, אולי
יעסקו ראשי האוצר בעניינים חשובים
מאשר איך לסדר את הספקולאנטים ז
מזה חצי שנה בקירוב אין כל השקעה
נוספת במשק הישראלי. כאשר אין הש-

ספיר.

האמת היא, כי בישיבת ההנהלה האחרונה
התחיל גילעד מקריא את תוכנית
ההשקעות שהכין, ואז הופסק בגסות
על-ידי הברון אדמונד דה-רוטשילד
שאמר כי הזמן אינו בשל לדון בהש־

מנב״ל גילעד
מדוע עוכב הדדזז?
קעות חדשות, והוריד את הנושא מסדר־היום.
גילעד נשאר עם התוכניות ביד,
מבלי שניתן לו להקריאן כלל.
מקורות מהימנים מוסרים, כי הסיבה
לאי-הפצת הדיו״וחשבון של רואי-חחשבון
האמריקאיים של ״החברה לישראל״
היא, כי הם מסרבים להשמיט מן הדיו־וחשבון
פרטים שעמיתיהם בישראל הסכימו
להשמיט. בארצות־הברית, חתימה
על דין־וחשבון בלתי־שלם היא עבירה
פלילית. הנהלת ״החברה לישראל״ חו ששת,
כי אם יגיעו ארצח העתקי הדיו־וחשבון
האמריקאי, תתעורר סערת רוחות
מחודשת בגלל הדברים שהוא חושף.

מיל חמח סי״ן־־בסי״ ן
קעות, התשתית הכלכלית אינה גדלה. אם
אינה גדלה, המשק שרוי בקיפאון ובג-
מזה חצי שנה לא גדל הייצוא. אם
הייצוא אינו גדל, הכנסות המדינה במטבע
זר אינן גדלות, והדבר מסכן את
עצמאותה המדינית.
קיפאון בהשקעות ובייצוא הוא הדבר
החמור ביותר לעתיד המדינה, הרבה
יותר מניצחון על רחוב לילינבלום או על
עובדי הבנקים. לשר־האוצר יש זמן להתערב
בסיכסוך ״בנק לאומי״ ,או לערוך
מגביות-חירום למיפלגתו, אבל אין לו
פנאי לערוך את המשק לגידול בהשקעות
מישלחת של הבנק העולמי, שביקרה
בארץ לאחרונה, נפגשה עם כמה תעש יינים,
ואמרה להם כי אינה מבינה מדוע
משחקים ראשי המדינה ב״מוישה גרויס״.
הרי ישראל היא מדינה קטנה מכדי להפעיל
עליה תיאוריות מקרו״כלכליות,
הטובות לשוק המשותף או לארצות-
הברית.

הודיע במסיבת עיתונאים כי החברה
שהוא מנהל תשקיע בקרוב בעשרות מיליוני
לירות. כך גם אמר בשיחה עם יושב-
ראש הנהלת הסוכנות היהודית, פינחס

דוגמן מנוסי
פולחן־אישיות

כזאת היה הפיזמונאי דידי מניסי.
פעם כבר הדפיסו את חקאריקטורה שלו
על־גבי מציתים, בבית-חרושת ישראלי חדש
שנפתח בנצרת. אז הסתבר שבדנמרק
הזמינו פתאום 100 אלף מציתים עם
הציור הזה. לא מפני שבדנמרק ידעו מי
זה דידי. הציור פשוט שיעשע אותם.
עכשיו מקווים שאותו דבר יקרה גם

במדינה העם הנאצי היעוראל־
״ צייד 7חק*
?שגו* ערכים״
ממ7,יץ המחגך וקצידהצנדוניס
?שעבר אהרון דווידי
״אני חושב שכאשר אנשים אומדים ש הם
אוהבים את בולם, גם את אלה שהורגים
אותם ואת חבריהם — אלה אנשים
שקיבלו חינוך גרוע. בהחלט צריך לחנך
לשינאה לתוקפן, כדי שהשינאה תישלף
כמו ניצרה כאשר תוקפים אותך. צריך
לשנוא כל תוקפנות הפוגעת בך נאום
הגבר אהרון דווידי, מי שהיה בעבר קצין
צנחנים ראשי וכיום משמש כמרצה לגיאוגרפיה
באוניברסיטת תל־אביב.
מזה כמה חודשים הפך דווידי האידיאולוג,
הראשי של הפאשיזם הישראלי. בשי-
חות,בהרצאות ובראיונות בעתונים, הוא
משמיע דברים בסיגנון ובנוסח שנלקח
ישר מהלקסיקון הנאצי. דבריו מתפרסמים
ללא תגובה, נחלק מקשת־הדיעות המקובלת
בציבוריות הישראלית. השבוע, בראיון
שהעניק לדורון רוזנבלום במוסף
הארץ, הגדיל דווידי, שהעניק לעצמו את
התואר ״מחנך,״ לעשות להעמקת תורת
הפאשיזם הישראלית.

״עוד מילחמה, שתיים, שלוש
״המילה פאשיזם אינה מרתיעה אותי,״
אמר מי שמוגדר על ידי רחנבלום סגיבור
לאומי מסוג מיוחד במינו.״ ״פאשיזם זח רק
מילה, רק סמל. פאשיזם זו מילה שגם
אידי אמין משתמש בה. אז מה בכך?
אינני יודע במה זה פאשיזם, כאשר אנחנו
נלחמים לקיומנו. אילו היה עם ישראל
מושמד כליל במילחמת העולם השניה,
הוא לא היה פאשיסט ולא היה דמוקראטי.
שאלת הקיום של עם ישראל מעל הכל.״

המאזן החדשי
הפרטי שלך...
לון מאפשרת לן לאזן אותו.
ויש לו פנים רבות: כבוד, ענין, סיפוק,
הכנסה נכבדה, קשרים חברתיים ועוד.
מתעניינת! טלפני נא למרכז היופי
שבאזור מגוריך ותאמי עמנו ראיון.
יש לנו הצעה מעניינת בשבילך :
תעסוקה כיועצת יופי; בימים הרצויים
לך, בשעות הנוחות לך ובאזור מגוריך.
אנחנו נכשיר אותך למקצוע רב ענין זה
ואין לנו ספק כי אם תעמדי במבחנים,
תיהני מעבודה רבת עניין ואתגר, אשר
ההכנסה שתפיקי ממנה תסייע לך
בשיפור המאזן הפרטי שלך, בכל
ה מו בני ם...

לכבוד מרכז היופי״לין״ בע״מ
ברצוני

לקבל

פ ר טי ם

העסק תי כיועצת יוני.

השם

הע. ה

* ת ל -א בי ב. וחי נא!לר . 34 ,ט ל 58171
ם, ר ח׳ המלךנ׳ 1רנ׳ , 15 טל 223498 .

כ תוב ת

נו ס פי ם על

״לון״ מייצרת תכשירי
קו ס מ טי ק ה מעולים, ה מבוססים
על מינרלים
טבעיים המופקים מצמ־חיית
בקעת ים־המלח
וממי מעיינות זוהר.
תכשירי הטבע של ״לון״
ניתנים להשגה אך ורק
אצל יועצות היופי ה מוסמכות

המעניקות ללקוחותיהן
ייעוץ מקצועי והדרכה
לטיפול עצמי — חינם.

* ח? ! ה, ד חי • משלים .17ט ל527283 .

גיל
ת ע סו ק ה נו כ חי ת

ה שכלה

באר -שבע. ר ח׳ ההסתדרות 93
טל 74410 .

כדי להמשיך ולקיים את עם ישראל,
סבור דווידי, יש לחנך את הנועד לשינאת
ערבים• :בפירוש כן,״ אמר, ,״אני שונא
את הערבים. אני יודע שיש אנשים בארץ,
האומדים שהם לא שונאים את הערבים,
אלא שונאים דבר אחר, למשל — חציל
במיץ עגבניות. אצלי המושגים של שינאה
ואהבה שונים. לפי דעתי, כל קומוניקציה
בימינו, בין אנשים שאינם משתייכים לאותה
תרבות ברגש — אינת דבר יעיל.
לגיטמציה לשינאה .״עבורי המילך,
,לשנוא׳ פירושה מתן לגיטימציה מוסרית
לגרום נזק לאוייב. התנאי לשינאה זו, הוא
ראשית — שהערבי יהיה האוייב שלך,
ושנית — שיהיה אוייב אשר יהיה ראוי
לכך שאגרום לו נזק. כל אדם חייב להיות
מצוייר במנגנון להצלת שלוות־נפשו...״
כמו כל פאשיסט מצוי, מצהיר דווידי
שגם משאת־נפשו היא השלום :״אני בעד
שלום, אבל השלום אינו בהישג יד היסטורי,
לפחות לא כל זמן שהערבים מתחזקים
עקב עיסקות הנפט.״ אבל אסור
להתייאש מהשלום, ידעת דווידי. עוד
מילחמה ועוד מילחמה ועוד מילחמה ואז
אולי יהיה שלום .״אני מאמין שלבסוף
יראו הערבים את חוסר התועלת בניסיונותיהם
להשמיד את ישראל, כי ישראל
חזקה. אני בטוח שהם יכירו בסכנות הנש קפות
להם, אולי אחרי עוד מילחמד, אחת,
שתיים או שלוש מילחמות ! הבעייה של
עם ישראל היא לעבור את הגל הזה. לשם
כך זקוקים לאופטימיות והחלטה נחושה,
ובעיקר לאנשים חזקים.״
לא לפחד ! דווידי שונא לא רק ער בים.
גם את יפי־הנפש והיונים בישראל.
״אני ממש חש גועל־נפש כלפי האנשים
האלה !״ היונים אינם אלא פחדנים עלובים
.״אני חושב שאלה הרואים את עצמם
יונים — הם פשוט מפחדים, זוהי
פשוט חרדה, אולי שלא מדעת.״
לא צריך לפחד, לדעת דווידי, מפני ש־המילחמה
בוא תבוא .״כאן צריך לחיות
ולהילחם. ואם לא יהיה נגד מי להילחם
— מה טוב.״ אלא שמצב בזד. אינו מדאיג
את דווידי. ברוך השם, נשארו עוד הרבה
ערבים שצריך לשנוא אותם, ועוד הרבה
הרבה שנים יש תיקווה וסיכוי שיהיה נגד
מי להילחם, לפני שישראל תשמיד את
כולם.
העולם הזה 1980

תוך הסתמכות על.,המועצה הישראלית ל שלום ישר אל־פלסטץ״ .קובע
המדינאי הבריטי הדגול: אפשר להשיג שלום בולל במרחב עכשיו ־
ו י יתכן שלעולםלאתחזורעודהזדמנותבהטובהלכך
לפני חודשיים כיקר הלורד קאראדון כירושלים, ושוחח עם שורה
ארוכה של אישים ישראליים, מטרי קולק עד אורי אפנדי. היה זה
חלק ממסע מקיף בכל רחכי המרחב, שכו התראה עם מנהיגי העולם
הערכי (״העולם הזה״ .)1971
ככתבה זו, שפורסמה כ״טיימם״ של לונדון, מסכם קאראדון את
רשמיו. מעטים האנשים כעולם שיש להם כישורים כה מרשימים
להערכת המצב כמרחב. כי לורד קאראדון (ששמו, לפני קבלת תואר•
האצולה, היה יו פוט) היה מושל מחוז שכם בימי מאורעות ,1929
נציג כביר של בריטניה כעברי־הירדן, וראש מישלחת בריטניה כאו״ם.
הוא האיש שיזם, שניסח ושהבטיח את קבלת החלטת מועצת־הכי־טחון
.242
הכתבה הכאה, שהעתק ממנה המציא לאורי אבנרי, מפרטת כלשון
מאופקת, ולעיתים בלשון רמזים, על הפיתרונות שהוא מציע כעת :
• זניחת מדיניות־יהשלכים של הנרי קיסינג׳ר.
• החלטה חדשה של מועצת׳־הכיטחון לכינוס ועידת ז׳נכה
ולהכרה בפלסטינים.
• כינוס ועידת־ז׳נבה בהשתתפות ישראל ואש״ף. לשם בך הוא

מציע טכניקה מתוחכמת: הזמנת שני הצדדים על־יידי שני חיושכי־ראש
(ארצות־הברית וכרית־המועצות) ,תוף הסכמתם האילמת של ישראל
ואש״ף, אף מכלי לדרוש מהם הסכמה גלוייה מראש.
• מתן זכות של הגדרה עצמית חופשית לפלסטינים בשטחים
המוחזקים, על־ידי בינון מישטר־כיניים כין יציאת צח״ל לבין הקמת
המישטר החדש. קאראדון אינו מפרט את טיב מישטר־הכיניים המוצע
על־־ידו, אף כשיחות פרטיות הזכיר שמנהיגי הגדה הציעו שיגור צבא
כל־ערבי, שיחזיק כשטחים המוחזקים כמשך התקופה שכה יכריעו הפלסטינים
על עתידם.
• ערוכות בינלאומיות מרחיקותילכת לקיומה ולביטחונה של
ישראל.
ראוייה לתשומת־ילב מיוחדת הכרתו של קאראדון כחשיכותס של
הפלסטינים בבל הסדר אשר יקום. קאראדץ היה בעבר הסיד מושבע
של המישטר ההאשמי, וגם עתה הוא מיודדד עם ראשי השילטון בעמאן.
כהחלטת מועצת־הביטחון 242 לא הזכיר את הפלסטינים כלל. מבחינה
זו מרמזת כתבה זו על שינוי מכריע בהשקפתו, וגס כהשקפת המנהיגים
הערכיים ככלל והירדניים כפרט.

האס דחן למ 1111
ה*7ל11 חה חדשה?

לא תיעלמנה ולא תפוגנה, אלא תגברנה כאופן
נורא מכוח ההשהייה.

** הומות-הדמים בביירות מסוכנות לביטחונה של
}*) לבנון, ומזיקות לעניינם של הפלסטינים. אך אסור
להן להסיח את הדעת מן העובדה שיהיה זה נס אם
תימנע מילחמה כוללת נוספת במיזרח־התיבון.
איש אינו מפקפק בכך שהמילחמה הבאה תהיה הרת*
אסון ועקובה־מדם הרבה יותר מן המילחמות הקצרות
שקדמו לה, ב־ 1967 וב־.1973

בינתיים מנסה כל אחד מן הצדדים להצדיק עמדות
שליליות וחסרות־תוחלת על־ידי איזכור הצהרותיו הקי צוניות
של הצד השני בעבר. הערבים מצטטים את הכרזותיהם
של שרי ממשלת־ישראל על הדברים שעליהם
אין הם מוכנים לוותר. הישראלים מעלים מן העבר וחוז רים
על כל הכרזה קיצונית עיקשת של הערבים.

הפעם לא תהיה זאת מילחמה מהירה במידבר,
אלא ערים שלמות תועמדנה כסכנה —
דמשק, קאהיר ותל-אכיב, למשל, ואין להוציא
מכלל אפשרות אפילו את ירושלים. קשה להעלות
על הדעת את הנזק הנורא שייגרם לאוכלוסייה
האזרחית.
מילחמה נוספת תוביל אף להפסקת אספקתו
הערבי למערב, ולכך תהיינה תוצאות קטלניות
כלה של ארצות המערב. ייגרם עימות בין שתי
העל, וזה עלול להוביל למילחמה גדולה עוד

אף השואה הסופית תהיה כה נוראה, עד־כי
על כל הנוגעים כדבר מוטלת האחריות לפעול
כדי למונעה.

של הנפט
על הכל מעצמות־יותר.

ץ* רכית הערבים מאמינים, כי מילחמה נוספת
היא בלתי־נמנעת. לאור סיכוי כה נורא, מוזר לגלות
במדינות המיזרח־התיכון נטייה לפאטאליזם.
בקבלות־הפנים הגדולות בקאהיר ! בהתרגשותם ובעלי-
צותם של ההמונים הירדניים עם הגיע אסאד, נשיא
סוריה, לרבת־עמון: בהאזנה להתחמקויות אדיבות במיש*
רד־החוץ הישראלי! בשיחות עם פרופסורים מלומדים
ומתקדמים בבנייניה החדשים והנאים של האוניברסיטה
העברית בירושלים! בבילוי אחר־צהריים בחברת מר טדי
קולק, ראש־העירייה המסור של ירושלים! בהתבוננות
בכל אותם מיפעלים עירוניים שבהם הוא גאה כל־כך!
בהאזנה לוויכוחיהם של ראשי־ערים ונכבדים ערביים בערי
הגדה המערבית, בחברון ובבית־לחם ובשכם ובתול־כרם
וכן גם בירושלים! בשיחות־רכילות קלות בשוק

.,מ־ ישוב יחוד* טי
אדמה עושה הוא
המרוד נדרן לאבדון...״
ההומה-אדם של דמשק! בהאזנה ליריות ברחובות ביי רות
— בכל המקומות הללו נמשך ללא-הרף הוויכוח הנושן,
והמתיחות גוברת*.
על רקע הוויכוחים הללו, הדיונים והייאוש, נראות
הסכנות הגדולות כאילו הן רחוקות. הניסיונות נוסח צעד־אחר-צעד,
שנועדו להסיח את הדעת, לפלג ולהשהות,
* הלורד מתא־ר כאן את סיורו שלו עצמו, מבלי לומד
זאת במפורש.

***תי מעצמות-העל חייבות למלא את התחייבויות
תיהן כיושבות־ראש ועידת ז׳נבה. עליהן לפעול
להשגת הסכם על הצורה, ההליכים והמטרות של ועידה זו.
לא הישראלים ולא הפלסטינים צריכים לקבוע מי יש תתף
בה. אף אחד מהם אינו חייב להכיר מראש בצד
השני. אך אם יוזמנו שניהם על-ידי המעצמות להשתתף
בוועידה, אף אחד מהם אינו צריך ואינו יכול
להתנגד להשתתפות הצד השני.
לאחר הכנות והתייעצויות מתאימות יתוו יושבי-הראש
את הליכי הוועידה, ויבהירו כי לא יהיה זה דיון פומבי
גרידא, אלא מאמץ רציני וממושך לטפל בכל הבעיות
התלויות ועומדות. באחדות מהן יש לטפל תחילה בוועדות
בלתי־תלויות מוקדמות. כך יש לטפל בבעיות כגון
קביעת גבולות קבועים, תוכנית נדיבה ליישוב הפליטים,
תוכנית רבת־דימיון להבטחת השיוויון והחרות בירושלים,
וצורת המימשל שיקום בשטחים המוחזקים לכשיוחזרו.
לירח תהיה עמדת־מפתח בהסכם העתיד לקום, וגי־שתה
הסבלנית, המרוסנת והעיקשת של ממשלת ירדן
לאחרונה מבטיחה רבות לגבי העתיד. כבר זמן רב לפני
ועידת ראבאט אמר המלך חוסיין :״ישראל הכריזה כי
התחדשו. הם מהווים הצגות-צדדיות מטעות. הערבים
מאבדים את תיקוותם לזכות מחדש בשטחים שאבדו להם,
ואת כבודם העצמי. הישראלים שוקעים באשלייה כי
ביטחונם תלוי באי-ויתור על דבר.

הגלישה המסוכנת גמשבת. הסיכויים להשגת
הסדר בולל נמוגים. הערבים מצטיידים
מחדש בנשק. הישראלים מוסיפים לעמוד על
סיפוח, על הקפת ירושלים הערכית מכל צידיה
כשכונות יהודיות, ועל הקמת 59 יישובים יהודיים
על אדמה ערבית כשטחים המוחזקים —
50 תמרורים בדרך לאובדן. הטראגדיה הולכת
.ומתפתחת עם התקרב מועד ההתפוצצות האדירה
הסופית — לא מייד, אף כאופן כלתי
נמנע. לדעת רכים — תוף שנה או שנתיים,
לכל היותר.
דפר אחד ברור, מכל #קום: הסכנות

״הטדרי־חביו״ם נועדו
להסיח את הדעת,
לפלג ולהשהות הסדר מלל״...
לא תסבול מדינה עצמאית בפלסטין או בגדה המערביות
לישראל אין כל זכות להגיע להחלטה מעין זו. גם לי
אין. לאיש אין הזכות להגיע להחלטה זו, אלא לפלסטינים
עצמם.״

בן, הפלסטינים חייבים להחליט עד גורלם
שלחם. כל עוד נשללת מן הערכים בגדה המערבית
הזכות להתארגנות פוליטית, אף טיב
עי הוא שהאידגון לשיחרור פלסטין ידבר ב־
(המשך בעמוד )34

תפתים,אוכמניות,תות

בתור גלידת ״נהריוד
גלידת בהריה בטעם וניל,
עם פרי טבעי: אוכמניות,תות,תפוז,
ועוד מבחר גדול של גלידות
ושלגוני שטראוס בטעמים משגעים
ישר ממחלבות הבית שלנו.
66ר< 011א/</
שנהעיט־ון ברוניסית

ה עו ל ם הז ה 1980

במדינה

—יי8

עיתונות
ס לי ח ה, אמתבכותרת
מי שחיבר את הכותרת
ראוי לגזיפה חמורה —
ולפרס על אמירת-אמת
— בטעות
רק לעיתים רחוקות מצליח עיתון ישראל
למצות במישפט אחד את מגמת דד
מדיניות של ממשלת״ישראל, כמו שעשה
הארץ ביום השני השבוע.
בכותרת גדולה בעמודו הראשון, קבע:
״ישראל מסכימה עקרונית למו׳׳מ על הם־
דר־ביניים בגולן — השיחות לאחר ביצוע
הסכבדהביניים עם מצריים — צפוי מו״מ
קשה וממושך עם הסורים, עד לקיפאון.״
לסחוב, להקפיא. עורך־הלילה שנתן
כותרת זו, בוודאי לא שם לב למה שיצא
מתחת לידיו.
הידיעה עצמה, מידי כתב הארץ בארצותי
הברית, דן מרגלית, מסרה, כרגיל, את
גירסת השגרירות הישראלית בוושינגטון
על מהלכי ישראל. אי־אפשר להחתים את
אנוואר אל־סאדאת על הסדר־ביניים בלי
לקבוע בהסכם שיושג הסדר גם בחזית
הסורית, מכיוון שנשיא מצריים אינו יכול
לעשות דבר שיביא להאשמתו בבגידה בשאר
עמי־ערב.
משום כך מוכנה ממשלת ישראל שידובר
בהסכם עם מצריים על משא־ומתן עם
סוריה, אך בתנאי שאותו משא־ומתן ייפתח
רק אחרי ביצוע ההסכם עם מצריים —
כלומר בשנה הבאה, לכל המוקדם. תהיה
זו שנת־הבחירות בארצות־הברית, שבה
עסוקה ממשלת ארצות־הברית בעניינים
משלה.
מובן מאליו שממשלת־ישראל. תנסה אז
למשוך את המשא־ומתן עד כמה שאפשר,
במגמה להביא לקיפאון. כי כל תוצאה
אחרת תביא לחיסול יישובים ישראליים
ברמת-הגולן, וממשלת רביו אינה יכולה
אף לחלום על כך מבלי להסתכן בהתפרקות.
ואחר־כן•
,מילחמה. כל זה ברור
לכל בר־דעת המצוי בעניינים — אך
מעולם לא נאמר הדבר בצורה כה פשוטה
וברורה, בכותרת ראשית של עיתון ישראלי
מימסדי. למחבר הכותרת מגיעות
נזיפה חמורה ממישרד־החוץ — ואוודהצ־טיינות
על אמירת־אמת, גם אם עשה זאת
בטעות.
למרבה הצער, אין הכותרת ממשיכה

אצ׳ווריה כפגישה עם רביו, ובסיור בירושלים עם טדי קולל,
הצגה עס כוונה
שרי ממשלת ישראל קיפצו וריקדו, פשוטו
כמשמעו, מסביב לנשיא המכסיקאי,
כאילו עמד להביא את הגאולה. העובדה
שהוא הגיע לישראל מקאהיר, הובלטה ב״
מיתכוון ונוצלר, כדי לחפות על העובדה
הפשוטה שמסעו של אצ׳ווריה לא היה אלא
קרקס מכסיקני נודד, שנועד להעלות את
יוקרתו הבינלאומית כדי לקדם את האינטרסים
האישיים שלו. מבחינה מדינית
היה הביקור !נטול כל חשיבות, והג׳סטה
שעשה אצ׳ווריה, בעת ששלח את שר־החוץ
שלו מירושלים לקאהיר כדי להסדיר
פגישה דחופה בין רבין לסאדאת היתה
נאיבית עד לגיחוך.
פנייה לגערת־־רחוב. בתדריכים ש
ישראל
הסכימה עקרונית
למו״מ על הסדר ביניים בגולן

השיחות — לאחר ביצוע הסכם־ הביניים עם מצרים* ״צפוי מו״מ
__קשה וממושך עם הסורים, עד לקיפאון״
כותרת השבוע :״האיץ״ 11.8.75
אמת בלי כוונה
לגלות מה יקרה אחרי השגת הקיפאון מ-
מייוחל. התוצאה הסבירה: מילחמה חדשה
עם סוריה וירדן, שמצריים תיגרף לתוכה,
אם תרצה ואם לאו.

אורחים
הק*רד 0 ,ונ מכסיק א• הנו ד ד
ביקור חסר השיבות
הפד
?אירוע ממלכתי מגוחד מדינת ישראל אונה אתר־תיירות מבוקש
כל כך על־ידי נשיאי מדינות זרות. משום
כך, כאשר נעתר נשיא מכסיקו, לואיס
אצ׳ווריה, להזמנת ממשלת ישראל לכלול
גם את ישראל במפת מסעו הבינלאומי,
יצאה מנדשלת ישראל מגידרה כדי להפוך
את ביקורו לאירוע ממלכתי. ביקורו של
אצ׳ווריה אמור היה להמחיש כי ישראל
אינה כה מבודדת כפי שנוטים לחשוב וכי
מנהיגי מדינות העולם עדיין שוחרים לפיתתה.
העולם
הזה 1980

נערכו לקראת הפייסטה המכסיקאית, התבקשו
עתונאי ישראל שלא לעורר, הלילה
וחס, את זעמו של הנשיא האורח. כתוצאה
מכך התפרסמה בעתונות הישראלית אינפורמציה
סלקטיבית על דמותו של האיש,
שנועדה לפאר ולרומם אותו. העתונאים
הישראליים התבקשו, למשל, שלא להזכיר
את המילה ״ציונות״ בשיחותיהם עם עשרות
העתונאים המכסיקאים שנילוו לפמליית
הנשיא, כדי לא ליצור מבוכה.
לעומת זאת הובלטה העובדה שבין שמונת
ילדיו של אצ׳ווריה, יש לשניים חתן וכלה
יהודיים.
למרות כל המאמצים כמעט ועלה הביקור
על שירטון. שליח יהודי מיוחד שהגיע
ממכסיקו ערב הביקור, כדי לבדוק אם כל
;ההכנות לביקורו של אצ׳ווריה נערכו
כראוי, גילה לתדהמתו כי אחת הסיסמות
העיקריות שנתלו בחוצות ירושלים לכבודו
של הנשיא האורח היתה :״מעם הספר —
לעם השמש.״ מי שהציע את הסיסמה שכח
כנראה שהאצטקים הפסיקו מזמן לשלוט
במכסיקו. הסיסמה קופלה ברגע האחרון.
כאשר אותר הפקיד האחראי לתליית כרזה
זו, הוא התנצל :״מה אתם רוצים ממני? !
אני מבין במכסיקו כמו שאני מבין ב־

לקראת סוף שנת 1976 עומד אצ׳ווריה
בורונדי.״ הוא לא היה היחידי מסוג זה.
תקלה נוספת נמנעה כאשר הוסרה כרזה לסיים את תקופת כהונתו כנשיא. לפי
בספרדית -שהופנתה לאשתו של הנשיא, החוקה המכסיקאית ייאסר עליו למלא כל
תפקיד ממלכתי וגם לא לקחת חלק בחיים
ונכתבה בנוסח פנייה לנערת-רחוב.
אם נגרמה עוגמת״נפש בביקורו של הפוליטיים בארצו. אבל איש שאפתני כ־אצ׳ווריה,
היא נגרמה דווקא לשרי ממשלת אצ׳ווריה לא יפרוש בקלות מהזירה הישראל.
אלה נאלצו לבלוע את הצפרדע ציבורית. הוא חותר לרשת את מקומו של
ולארח אישיות שרק שעות ספורות קודם קורם ואלדהיים כמזכיר האו״ם, כאשר
לכן התחבקה בפומבי עם מנהיג אש״ף זה יסיים את תקופת כהונתו בעוד שניאסר
עראפת. בנימת הטרוניה שנשמעה• תיים.
בדבריהם של שרי הממשלה — כיצד העז
מחיר ה;פט. לצורך זה עורך עתה
אצ׳ווריה להתחבק עם רוצח־ילדים — 1אצ׳ווריה את המסע הראוותני שלו, בו הוא
היה הרבה מהצביעות. כי מבחינה מוסרית מטים סביב העולם בשני מטוסים 130 איש,
אין אצץ וריה רחוק מיאסר עראפת. גם בתוכם כל הפקידות הממשלתית הבכירה
הוא אחראי למעשי־טבח, אבל בבני־עמו שלו, מנהלי חברות ומוסדות כלכליים וכ ישלו.

עתונאים ואנישי טלוויזיה. כולם מבלים
י טובח הסטודנטים. הנשיא בן ה־ ,53 במלונות־פאר על חשבון משלם המיסים
שהוא גם המפקד העליון של הצבא בארצו, המכסיקאי.
שימש לפני בחירתו כנשיא מכסיקו ב־לפי
הערכה שנערכה במכסיקו עשוי מסע
,1970 כשר שירותי־הביטחון בממשלת־ הבחירות הבינלאומי של אצ׳ווריה להסתכם
מכסיקו. בתפקיד זה היה אצ׳ווריה איש בסכום של 40 מיליון דולר• סכום זה
הקשר עם משרד סוכנות-הביון האמריקאית כולל גם את ההפסדים הצפויים לחברת הבמכסיקו
והיה לו אף כינוי סתר — ליטנז־ תעופה המכסיקאית, ששניים ממטוסיה
פו־.14
הורדו מהקו מכסיקדסיטי — אקפולקו,
ב־ 1966 כבר מונה על ידי הכת השלטת בעיצומה של עוגת התיירות.
של מיפלגת השילטון המכסיקאית, מיפלגת
למשלם המיסים הישראלי עלה ביקור
המהפכה החוקתית, כנשיא הבא שייבחר הקירקס הנודד של אצ׳ווריה רק 250 אלף
ב־ •1970 אולם ב־ ,1968 ערב האולימפיאדה ל״י, ומנה גדושה של התבזות והתבטלות.
שנערכה במכסיקו־סיטי, כמעט ועמד ל אבל זהו כנראה המחיר שצריך לשלם.
הפסיד את הנשיאות. הוא היה האיש שהיה לא עבור הידידות המפוקפקת של נשיא
אחראי לדיכוי מהומות הסטודנטים שפרצו בסוף תקופת כהונתו — אלא עבור הנפט
אז. תוך שימוש ב־שיטות טירור ואלימות, שאצ׳ווריה הבטיח לישראל, משדות־הנפט
רצחו אנשיו 8סטודנטים. פצעו 400 ואסרו החדשים שהיתגלו במדינתו התת־מפותחת
אלף נוספים. הוא הואשם אז בהפצת עלי -הסובלת עדיין מעוני עריצות ונחשלות.
לוודכזב כאילו מאחורי הפגנות הסטודנ טים
עמדו מסיתים זרים ונדרש להתפטר.
ב־ ,1970 בעת מסע הבחירות שלו הכריז
על מדיניות רפורמה של הלוקה מחדש
׳ישל איר ד ה פו ך 01 דגה דדונחון
ההכנסות במכסיקו, לטובת הפועלים ו
האיכרים. מדיניות זו לא בוצעה עד עצם
״ההצלחה הכבידה״ לא
היום הזה. במקום זאת דאג אצ׳ווריה בתקופת
נשיאותו לדכא בשיטות טירור כל
התבטאה בחודעת״הסיכום
ניסיון התנגדות למישטרו• ב־-1971 הותקפה
•ט? ביקור גשיא מכסיקו;
הפגנה של 8000 סטודנטים במכסיקו־סיטי
בידי כוח של 500 איש דמויי־שוטרים ב־אלא
במערבת השקרים
תילבושת אזלחית, שבאקדחים, תודמק-
שבאה בעיקבותיה
לעים ומכונות-יריח, ערכו טבח בסטודנטים.
באורח פלא נמנע מכוחות המישטרה
היה זה ניצחון כביר לישראל. הטלהסדירים
להתערב במהומה, גם כא־שר פרוויזיה,
הרדיו והעיתונות כולם התמוגגו,
צו הביריונים לבתי־החולים, מנעו מהרופבקצב
אחיד. למרות הסיור הממושך באר-
אים לטפל בסטודנטים הפצועים והוציאו
צות-ערב, למרות ההצהרות הפרדעדביות
כמה מהם בכוח מחדרי־הניתוחים. ראש*
שם, למרות לחיצודהיד ההפגנתית עם
העיר ומפקד המישטרה המכסיקאית נאלצו
יאסר עראפאת, קיבל הנשיא המכסיקאי
אז להתפטר. אצ׳ווריה התחסד והבטיח חקיבישראל
את כל טיעוני ישראל. ולראייה:
רה. היא לא הסתיימה עד היום. את מיספר
הודעודהסיכום של הביקור׳ המתאימה ב־הסטודנטים
שנהרגו בטבח זה — עשרות.
(המשך בעמוד )24
לפי אומדן זהיר — נאסר לפרסם.

ש טי פ תי מוח

לחיים נעימים הצטרף היום לתמר. בגיל מאוחר.
העולם הגדול מחכה לך,
ולך תכניות מרתקות: לנסוע, לראות ולטייל.
תוכל להגשים את כל התכניות ־ אם
חשבת בזמן על תמר.
כעת הזמן המתאים לדאוג לחיים נעימים
בעתיד.
״תמר״ היא כיום ההשקעה הכדאית ביותר,
אשר מעניקה לך תשואה גבוהה, הצמדה
למדד, ניכויים וזיכויים במס, ביטוח חיים,
רווחים פטורים ממם בתום תקופת
החסכון ועוד.
בקש מהדיסקונטאי שלך פרטים נוספים על

ב 7ר ־ 1!7פ ת תגמולי מרכזית ליד

בגון דיסקוש לישראל״

העולם הזה 1980

נ תון מקרו זה בבית־המת־ם העיוונ• בתד־אביב ואנחות גופות
של נפטרים -נתב ״העולם הזה״ נימעט הצריח לקבר אחת מהן חניתה
תה רוצה להפחיד את שמאיד,
או להבהיל קצת את שכניך — קח
גוויה והנח אותה בפתח ביתם. אפילו אם
אין בדעתך לעשות זאת — אתה יכול
לקחת סתם גופה הביתה. בעלי הומור
מאקאברי ימצאו לה ודאי אלף שימושים.
אבל מאיפה לוקחים גופה? — מתבקשת
השאלה מאליה.
אין דבר יותר פשוט מזה. הולכים ל־בית־המתים
העירוני בתל־אביב, פונים שם
לשמש התורן מטעם החברא־קדישא, ומבקשים
ממנו את אחת הגופות שבמק־ררים.
כל הסיכויים הם שהוא לא יסרב.
זד. מד. שקרה השבוע לצוות העולם הזה,
שפנה אל ביודהמתים שבבית־החולים אי־בילוב,
כדי להשיג גופת־מת.
מספר כתב העולם הזה :״הצלם (שנשא
עמו ציוד־צילום למכביר) ואני, הגענו
אל בית־המתים שברחוב דפנה בשעה 11
בבוקר. הרחבה היתד, ריקה. כמה נשים
אבלות ישבו על הספסלים והמתינו בוכיות.
ברחבה שלפני בית־המתים יש שתי כניסות.
האחת מובילה לחדרי־המתים והשניה
לשירותים.
״נכנסנו אל בית־המתים. מיד בפרוזדור
ר,בחננו בכמה אלונקות על גבי עגלות
ועליהן גופות מתים מכוסות בבדים שחו־

טהרה בסדינים משלו. סי שרוצה לקחת
גופה, חייב לתת שני סדינים בתמורה.
אחרת לא מקבלים גופה. אמרנו לאיש כי
לא הבאנו סדינים. הוא החזיר את הגופה
למקרר והציע כי ניסע להביא סדינים
ואז נוכל לקבל את הגופה.
״מובן שלא חזרנו. כי בסופו של דבר
לא היינו זקוקים לגופה. ביקשנו רק לוודא
באיזו מידה ניתן להוציא גופות מביתר,מתים
העירוני של תל־אביב.״

** ווה ״העולם חזה״ שיצא לבדוק
*3את הנעשה בביודהמתים לא ניסה
לבזות את המתים או לחמוד לו לצון עם
אנשי החברא־קדישא. הניסיון להוצאת הגוויה
נעשה בעקבות מידע על ההפקרות
השוררת בין המתים בבית־המתים, ש־•
ממדיה אינם נופלים ממימדי השערוריות
בין החיים.
מדי כמד, חודשים נעלמת גופה מבית-
המתים העירוני בתל-אביב. גם החברא-
קדישא העירונית וגם עירית תל־אביב,
האחראית להפעלת בית־המתים, עושים הכל
כדי להשתיק את שערוריית הגופות
החסרות. אולם לפני מיספר חודשים הגיעה
השערוריה למדרגה כזו. שמישרד־הבריאות
החליט להקים ועדת־חקירח רשמית שתחקור
את המתרחש בבית־המתים. חקירת

הברדק נמ שך

גו בו ת נ על מו ת,

גאח רי

טעויות בזי הוי

ה מוו ת!

והפק רו ת !

דים. משמאלם היד, שער ברזל שמאחוריו
ניצב שולחן משרדי פשוט ועליו פנקס בו
נרשמים הנכנסים והיוצאים. מצד ימין
נמצא מישטח בטוז משופע המוביל לחדרי
המקררים בהם שומרים את הגופות.
״עמדנו בכניסה והצלם צילם את עובדי
בית־המתים שישבו בנעימות ושוחחו בענייני
חולין בין הגופות. למרות הבהקי
הבזק המצלמה לא שם איש את ליבו
אלינו. ירדנו במורד הבטון אל חדרי המקררים.
רק כשהגענו למטה החל אחד
העובדים לדלוק בעקבותינו. כשעצר אותנו
שאל למבוקשנו. אמרתי לו כי באנו מביי־לינסון
ואנו מחפשים את גופת גולדמן
(שם שהמצאנו בו במקום) כדי לצלמה
ולקחת אותה עמנו. הוא ביקש אותנו
לבוא לשולחן הרישום כדי לבדוק ולברר
היכן בדיוק מונחת גופתו של גולדמן.
״יחד עם איש החברא־קדישא דיפדפנו
בדפי היומן. לא היה שם שום גולדמן.
האיש שאל אותנו מתי נלקח הגולדמן
הזה מביילינסון. השבנו לו כי הדבר היה
לפני שלושה ימים. לבירור הצטרף גם
האחראי התורן לבית־המתים, ששמו במקרה
היד, גם כן גולדמן. הוא העלה מיד
את הרעיון כי בביילינסון בטח התבלבלו
והציע כי נרד עמו לחדרי המקדדים כדי
לנסות ולמצוא את גולדמן שם.
״בדרך לחדד הקירור הסביר לנו גולדמן
החי כי זאת לא הפעם הראשונה ששולחים
אליו אנשים מביילינסון לחפש גופות ש מאבדים
שם, .מאבדים?׳ עשיתי את עצמי

הוועדה העלתה מימצאים כד, מזעזעים עד
שכל מסקנותיה, מהלכי חקירותיה ועצם
קיומה של הוועדה נשמרים בסוד כמום.
דויד יוטן, חבר מועצת עיריית תל-אביב
האחראי לנושא וגם אהרון בקר׳ איש
החברא־קדישא של תל־אביב, סרבו להשיב
לפניות כתב המודם הזה בנושא. שניהם
התעלמו מהשאלות על הקמת הוועדה ולא
רצו להתייחם אליהן.
כתוצאה מכך יצא צוות העולם הזה
לבדוק מה מתרחש באמת בביודהמתים
העירוני. המימצאים תאמו בדיוק את מה
שנאמר בעדויות בפני ועדודו!חקירה ש הוקמה
על-ידי משרד-הבריאות בסוף שנת
,1974 אחרי שגופה נעלמה מבית־המתים
ולא נמצאה עד עצם היום הזה. בשל סירוב
הגורמים הנוגעים בדבר להתייחם לנושא,
יש צורך להסתפק בקטעים מתוך פרוטוקול
הוועדה. קטעים אלד, מדברים בעד עצמם,
ללא השלמות ותוספות כלשהן.

כפני הוועדה מעיד האחראי ל
בית־המוזים מטעם החכרא־קדישא.
עד: יש רחבה ומשאירים שם גופות
ולא אומרים אף מילה. לפעמים אני לא
מבחין בגופה, כי אני יושב בפנים.
ד״ר ברקאי: האם יכול לקרות שאתה
יוצא במקרה ואז תאה גופה מונחת?
עד: כן, זה קרה. מי שהיה בהלוויה יכול
לתאר את זה.
פרופסור בדונר: קורה שאמבולנס

קח 1וב ה חביתה!
כמי שלא שמע טוב. האיש התקרב אלי
ולחש באוזני כי אולי לא בדיוק מאבדים
אבל בטח לוקחים לניתוחי־מתים• על כל
פנים, אמר, כל פעם מביאים אליו מבית-
חולים ביילינסון גופות הנלקחות משם
בידי קרובי-משפחה החוששים מניתוח שלאחר
המוות בגופות יקיריהם. כאן, בביתר,מתים
העירוני של תל־אביב, שולחים
אותם לקבורה כדת משה וישראל מבלי
לאפשר לרופאים להתעלל בגוויות.

״הגענו לחדר המקררים. האיש פתח
דלת אחר דלת במקררים, ניסה לקרוא
את התוויות שהיו מחוברות לגופות, .אין
גולדמן !׳ הכריז לבסוף, ,אבל יש אחד —
גולדנברג.׳
״העליתי את הרעיון שבביילינסון בטח
התבלבלו בשם ואמרו לנו גולדמן במקום
גולדנברג. האיש הסכים עמנו מיד שזה
יבול לקרות, .יש הרבה מקרים באלה,׳
אמר• ביקשנו ממנו לתת לנו את גופתו

של גולדנברג. האחראי על חדר המקררים
שאל אותנו אם הבאנו איתנו סדינים, .מה
פתאום סדינים?׳ שאלתי. רק ברגע זה
התחיל האיש לחשוד שמשהו אינו כשורה
עמנו. הוא הוביל אותנו למשרד והצביע
על שלט גדול שהתנוסס שם , :אין להוציא
גופות בלי מסירת שני סדינים.׳
״לא הבנו מדוע אפשר לקבל גופה רק
תמורת שני סדינים. האיש הסביר לנו אז
כי בית־המתים עוטף כל גופה אחרי ה
מביא
גופה, משאיר ונוסע לדרכו?
עי: כן יש מקריס שהנהג (של האמבולנס)
אומר :״תגיד שאנחנו לוקחים
את זה״ ׳ משאיר את הגופה ואנחנו לא
צריכים לעשות כלום.
ד״ד כרקאי: מה קורה? מה אתה
עושה עס הגופה?
ע ד: אני משאיר את הגופה.
ד״ר כרלן אי: כשמצאת גופה, תש־

(וזמשד בעמוד )24

(המשך מעמוד )23
ארה את הגופה בחוץ?
עד: הנהג אומר ״אני משאיר את הגופה
ולא איכפת לך״ .אחר־כך הוא בא
ולוקח אותה. אני מכיר אותם. הנהג משאיר
את הגופה לחצי שעה וחוזר.
ד״ר כדקאי: קרה שמצאת גופה ולא
ראית את הנהג?
עד: כשמגיעה שעה שלוש, שאז אני
הולך, והנהג לא בא, אני מכניס את הגופה,
בלי שם, למקרר. היו מקרים כאלו.
ד״ר כרקאי: היו מקרים שלא ידעת
את השם?
עד: היה מקרה כזה ושמתי את הגופה
במקרר. יכול לקרות גס שהנהג בעצמו
לוקח את הגופה מן המקרר. שם פתוח
ואין מפתחות.
ד״ר בדקאי: פתוח כל הזמן...
עד: ייתכן כי האדם ששומר לפעמים
גס קם.
ד״ר ברלן אי נ האס אני יכולה להכניס
גופה?
עד: בזמן האחרון צריך לסגור בגלל
הביטחון.
פרופסור ברונר: למי שייך העמק
הזה?
עד: שותפות בין העיריה לחברה־קדי־שא.
פרופסור
ברונר: אתה אומר כי יש
שנהג מביא נפטר ומכניסו למקרר וכי אין
מפתחות למקרר 7
עד: אין מפתחות. לפעמים אני יוצא
לחצי שעה, רבע שעה, ומוצא עם היכנסי

עד: ארבעה אנשים.
עו״ דענתכי: כמה עוסקים בפיקוח?
עד: אין פיקוח.
עו״ דענת כי: אני יכולה לבוא ולהוציא
גופה ולא תשאל באיזה כלי־רכב
אני לוקחת אותה? האס יש אתך כאן
את ספר הרישום?
ע ד: לא.
ד ״ר ברי!אי: כמה זמן אחה עובד
בחברה־קדישא?
עד: עשרים שנה.
עו״ דענת בי: השאלה היתה, האם
ישנה אפשרות שמישהו משאיר נפטר ולא
בא להודיע?
עד: בדרך כלל מודיעים לי לפני שמשאירים
אבל אי אפשר לראות. הנהג
יכול להשאיר את הגופה וללכת. אני זוכר
מקרה אחד בו השאיר נהג את המת והלך
לדרכו.
עו״ דענת כי: אתה אומר שיש מקרים
שאדם נפטר בביתו ובעודו חס מביאים
אותו אליכם?
ע ד: כן, לא הזמינו בדיקת־רופא ואין
תעודודפטירה.
עו״ דענת בי: ואם אין תעודת־פטירה
האם אתם מזמינים רופא המסתכל על ה־

גוויה בני בקשתו!

״גולדמן אין — אבל יש גולדנברג !״ אמר
איש החברא־קדישא, המופקד על הגופות
המאוכסנות בבית־המתיס העירוני בתל־אביב, לכתב העולם הזה שניסה לקבל ממנו גופה.
וקי מחסור בשני סדינים מנע מהכתב לקבל את הגופה ולעשות בה ככל העולה בדעתו.
חזרה נפטר. מוסרים לי שמות מחברה־קדישא
להלוויות. אבל אני לפעמים לא
יודע כי אני לא מוצא את השם ברשימה.
עד: לפעמים אני הולך לבית־החוליס
לברר שמות. היה לי מקרה שכתבו שם של
גבר על פתק שהיה צמוד לגופת אישה.
הגבר הזה נפטר באיכילוב. הלכתי למשרד־הקבלה
ושאלתי על השם. הלכתי בבית־החולים
עד שמצאתי שם דומה ולקחתי
את השם והלכתי למחלקה. האחות אמרה
לי שהיא כתבה את השם בטעות.
עו״ד ענתכי: מתוך עדותך מתברר
כי אני יכולה להביא גופה ולהכניס אותה
למקרר. איך אני מוציאה גופה?
עד: את יכולה להוציא גופה. אני לא
מפקח על כך כי אין זה מענייני. אני
רושם שאת לקחת את הגופה.
פרופסור כרונר: יש גופה. כדי
לקבור מישהו צריך תעודת־מוות מאושרת
על ידי משרד־הבריאות. האס אתם שואלים
לרשיון הקבורה?
עד: זה לא משנה שום דבר !
פרופסור כרונר: האס אתם קוברים
בלי רשיון?
עד: כשיש אדם גלמוד ואין באים
לקבור אותו מחכים ארבעה חמישה ימים
קודם לקבורה.
פרופסור כרונר: כדי להוציא גופה
לא מבקשים שום תעודה?
עד: אין מבקשים תעודה.
פרופסור כרונר: האס חברה־קדישא
קוברת בלי רשיון?
עד: כן. הדבר דומה לאיחסון גופות,
ואני רושם את הוצאת הגופה.
פרופסור כרונר: האם יש הוראה
לרשום?
ע ד ׳ לא קבלתי כל הוראה לרשום.
עו״ד ענתכי: כמה אנשים עובדים
בבית־המתיס?

גופה וחותם על תעודת־פטירה שם 7
עד: כו.
עו׳׳ד ענתכי: מה קורה אם אדם
נפטר בצד״לון וצריך להיות מובא לקבורה
בראש־פינה? האם אתם רושמים אותו?
עד: לא תמיד רשמתי. אם לא היו
מבקשים לרשום לא הייתי רושם.
לפעמים כשאמבולנס מביא מתיס הוא
חונה ברחבה ושם הכל הפקר פתוח, אין
כל שמירה ואין כל ביקורת.
עו״ד ענתכי :׳עד מתי נמצא התורן
במקום?
עד: עד השעה אחת־עשרה בלילה.
עו״ד ענתכי: האס התורן מדווח על
הכנסת נפטרים?
עד: אס משאירים לו גופה בחוץ הוא
מכניס את הגופה פנימה ואז הוא מדווח.
עו״ד ענתכי: יש הלכות בדת לשמירה
על כבוד המת. במה הלכות אלו
באות לידי ביטוי בסדרי העבודה שלכם?
עד: מסרב לענות.
ץ* ימצאי הוועדה חושפים תמונה
11 מדכאת. כל אחד יכול להכניס ולהוציא
גופות מתים בבית־המתים. אין כל
פיקוח וביקורת. מאת במוסד הנמצא גידי
החברה־קדישא עצמה.
מדי פעם מתעורר גל מחאות חדש נגד
ניתוחי־המתים, שהם, לדעת הדתיים׳ פגי-
יעה בגופת הנפטר. אבל היחס של החברדד
קדישא עצמה לגופות המתים מהווה הפרה
של־ כל הלכות הדת לגבי היחס לנפטרים,
מימצאי ועדת־החקירה מעלים כי הטיפול
בגופות אינו נעשה כדת וכדין לא
רק מבחינת חוקי הדת והמוסר אלא אפילו
מבחינה עסקית של ניהול משק מסודר.
לא ייתכן מצב בו כל אחד יוכל לעשות
כרצונו בבית-המתים העירוני.

במדינה
(המעזך מעמוד )21
דיוק לעמדות ישראל, בניגוד לעמדות הערביות•
המסקנה:
הצלחה אישית מזהירה נוספת
של יצחק רבין, וגם הצלחת־מישנה ליגאל
אלון, שאירח את הנשיא בחום הקייץ בקיבוץ
גינוסר (ראה לעיל).
לפתע זה כשל• מכיוון שאין האזרח
הרגיל בודק את המוגש לו בכלי־התקשורת,
לא היתה לו ברירה אלא לקבל גירסה זו.
ורק אותו קומץ זעיר, היודע לקרוא
מיסמכים פוליטיים, ידע שכל זה הינו
שקר גמור.
אומנם מזכירה ההודעה המשותפת נקודה
אחת, התואמת את עמדת ישראל: הודגשה
הדבקות ב״אוניברסליות של האו״ם״ ,פסוק
המתנגד לגירוש ישראל מן האירגון הבינלאומי.
לנשיא מכסיקו היה זה ויתור קל,
מאחר שגם נשיא מצריים כבר הכריז על
התנגדותו לסילוק ישראל, הנדרשת על־ידי
•חזית הסירוב״ הערבית.
הרבה יותר פרובלמטית היא הקביעה
המרכזית של ההצהרה המשותפת, שדווקא
היא הוכרזה בכלי־התקשורת המודרכים
כהצלחה גדולה של ישראל. נאמר בה כי
הזמן ״בשל להסדר־שלום מיידי בין ישר אל
ושכנותיה.״
מילים אלה מנוגדות באופן מוחלט להשקפתו
של יצחק רבץ ועמיתיו, כפי
שהובעה פעמים ללא ספור. שהרי אם
הזמן בשל, יש לגשת לוועידת־ז׳נבה ולהגיש
שם תוכנית־שלום. רבץ ועמיתיו,
לעומת זאת, טוענים באופן קדחתני ורצוף
את ההיפר: שאין שום סיכוי לשלום כולל,
שאין טעם לכנס את ועידת־ז׳נבה, ושהדבר
הריאלי היחידי כיום הוא עוד הסכם־
ביניים קטן עם מצריים, תוך דחיית כל
השאר למשך שנים ארוכות. כדיברי רבין :
עד תום ״שבע השנים הרזות״.
״כיציע מלא אולם התרגיל העיקרי
של שטיפת־המוח נגע לפסוק אחד,
שניראה תמים לבורים, אך היוצר מתח
גבוה בכל מיפגש דיפלומטי. הוא מתייחס
להחלטת מועצת־הביטחץ .242
לגבי החלטה זו, קיימות שתי גישות
רישמיות מנוגדות:
>• הגישה הערבית היא שזוהי תוכנית-
שלום מגובשת וסופית, שאין עליה ויכוח.
ו • הגישה הישראלית היא שההחלטה
אינה אלא מפרטת יסודות להסכם, שעליהם
צריכים הצדדים לנהל משא־ומתן.
הוויכוח שמאחרי הוויכוח: לדעת הערבים
(וכימעט כל מדינות העולם) יש להחזיר
את כל השטחים המוחזקים, ולדעת
ישראל יש לקבוע במשא־ומתן גבולות
חדשים, שאין להם קשר עם גבולות .1967
ויכוח עקרוני ומרחיק־לכת זה הטביע
את חותמו על כל אירוע בינלאומי הנוגע
למרחב, בשמונה השנים האחרונות. הוא
קפא מזמן בשתי נוסחות מקודשות:
• הנוסח הערבי, שעליו לוחמים הערבים
כאריות בכל כנם :״ ביצוע
מלא של החלטת מועצת הביטחון 242״.
מאז מילחמת ששת־הימים נוסף על כך
״והחלטת מועצת הביטחון 338״.
״ביצוע״ — משמע, אין על מה להתווכח,
הכל ברור, יש רק לבצע. ובעיקר לסגת
מהשטחים. ישראל אינה מבצעת, ועל כן
היא מפירה את החלטות האו״ם. מכאן התביעה
להשעייתה או לגירושה.
• הנוסח הישראלי, שעליו לוחמים
שליחי ישראל כאריות בכל הזדמנות, הוא
״חוזה־שלום שיתבסס על החלטת מו-
עצת־הביטחון 242״ (ומאז המילחמה, גם
ההחלטה .)338 כלומר: ההחלטה היא בסיס
למשא־ומתן, ותו לא.
לשקר או לטשטש זו בנקודה מכרעת
זו נאלץ יצחק רבץ לבצע, בפעם הראשונה,
נסיגה חד־משמעית. נשיא מכסיקו לא יכול
היה לקבל את הגירסה הישראלית, מבלי
להרוס כל מה שבנה לעצמו במדינות־ערב.
הוא תבע, וקיבל, הודעה הכוללת את הנוסח
הערבי :״ביצוע מלא״.
איך הגיבו על כך עיתוני ישראל -שכתביהם
המדיניים מבינים היטב את העניין?
הם התחלקו לשני מחנות: חלק אחד
העלים את העניין על־ידי שקר, החלק
השני טישטש את העניין כאילו לא היה:
• ״הארץ״ דבק באמת, אך ללא
פירוש המסביר לקוראיו שזוהי נסיגה
ישראלית. במאמר ראשי, המשקף בדיוק
את עמדת מישרד-החוץ* ,הובא הפסוק
האומר כי נשיא מכסיקו קובע שארצו
* מאז 1948 קיימת בהארץ מסורת, שעל
פיה מבטאים המאמרים הראשיים הפוליטיים
בעיתון את העמדה הרשמית של
מישרד־החוץ.

״׳תומכת בביצועןהמלא של הח לטות
מועצת הביטחון מם׳ 242ו*338״.
אך הפרשן האלמוני מוסיף על כך גיבובי־דברים,
המתארים את הדבר כהישג ישראלי
כביר.
• ״כ׳רוסדם פו ס ט״ ,המופיע בשפה
האנגלית, אינו יכול לשקר כרגיל ולסלף
בגלוי את נוסח ההחלטה, מכיוון שהמכסי-
קאים יכולים לקרוא אנגלית. הוא מביא
את הנוסח האמיתי :״ ביצועמלא ״ .
• ״ דכי ״ לעומת זאת, נותן נוסח
כוזב, במיסגרת מיוחדת, בה נאמר :״אצ ׳-
ווריד, ורבין הסכימו שפיתרון הסיכסוך
באיזור חייב להיות על בסיס החלטות
מועצת־הביטחון 242ו־338״.
• ״י די עו תאח רונו ת ״ פתח את
ידיעתו במילים :״נשיא מכסיקו וראש
ממשלת ישראל הסכימו, כי פיתרון לסיכסוך
המתמשך במיזרח התיכון חייב להתב
ס ם על החלטות מועצת הביטחון של
האו״ם 242ו־.338״
• ״ מ ע רי ב ״ הגדיל לעשות. בסיפור
ביום א׳ השבוע על ההודעה המשותפת
הודיע כי ״בהודעה משותפת מביע נשיא!
מכסיקו ...תמיכה בעמדה הישראלית ה רואה
את הבסיס לפיתרון הסיכסוך
במיזרח התיכון בהחלטות 242ו־ 338 של
האו״ם. נודע כי הנשיא המכסיקאי תומך
גם בפירוש הישראלי לגבי דרך יישום
ההחלטות למחרת היום הודיע מעריב
כי הנשיא ״הדגיש שארצו תומכת בב
יצועןהמלא של החלטות מועצת! ז הביטחון של האו״ם 242ו־.338״

ישראל בחו״ל

דו רההמשך

היורדים מישראל הפכו
הפכו חוטבי־עצים
ושואבי־מים
להסתדרות הציונית והסוכנות היהודיתז
״מחלקה לדור-המשך״ .תפקיד המחלקה:
להביא לישראל עולים צעירים מארצות-
הרווחה. במשך השנים השתנה תפקיד המחלקה,
אחרי ששליחיה הרבים בחו״ל
נוכחו לדעת כי אין כל סיכוי למאמציהם.
כדי לא להחזיר את השליחים ארצה
ולדאוג לפרנסתם במולדת, החליטו ראשי
ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית,
כי המחלקה לדור ההמשך תטפל בהמשך
למנהיגות הציונית בגולה. אחרי שהמנהיגים
הוותיקים הזדקנו, או הלכו לעולמם,
נוצר צורך דחוף בהנהגה ״צעירה״ ,שתחליף
את בני ה־ 70 או ה* 80 בתפקידים

החיוניים למימסד היהודי הבינלאומי.
הצורך במנהיגים צעירים או בגילי! -
הביניים הפד דחוף מאד• בניהם של המהגרים
מרוסיה, פולניה, הונגריה או מארץ-
ישראל לא פנו לעסקנות ציונית או יהודית
בארצות־הבריח ובאמריקה הדרומית.
בניהם של הרוכלים והסוחרים השלימו את
השכלתם הגבוהה, רכשו לעצמם מיקצועות
חופשיים או בחרו בקאריירה אקדמאית.
נשותיהם, בדרך־כלל, עובדות אף הן, ועל-
כל־פנים אינן נוטות להיות מנהיגות ציוניות
נוסח גולדה מאיר או רה הלפרין.
מציאות כדולר• כלל לא ברור מניין
תבוא הישועה ל״דור ההמשך״ היהודי-
ציוני בפזורה, אך ״דור המשך״ מסוג
חדש לגמרי כבר מתרכז והולך ברחובות
הערים הגדולות של ארצוודהברית, קנדה
ואמריקה הדרומית: הישראלים היורדים.
המכנה המשותף של מחנה היורדים הגדול
מתחיל להתברר: ישראלי בן ,27
בן עדות הממרח, ממישפחה שראשיה
עלו לישראל ממרוקו, עיראק או תימן,
יוצא צבא, בעל השכלה תיכונית בחלק
קטן מהמקרים, עממית ופחות ממנה ברוב
המקרים, ומחוסר-מיקצוע.
יורדים אלה, במיספרים גדלים והולכים,
ממלאים את החלל שנוצר בקהילה היהוהית
האמריקאית והקנדית: הם ממשיכים את
דרכם של הרוכלים והסוחרים היהודים ש -י
בניהם אינם רוצים להמשיך בעיסקי הוריהם.

מוכרים ״מציאות״ בדולר, מכשירי-
חשמל לישראלים ואירופאים עם מיתקן
מיוחד לעוצמת הזרם באירופה ובישראל,
סוחרים בעיתונים וספרים פורנוגראפיים.
אחרים רכשו חברוודאחזקה של שרברבים,
חשמלאים ונגדים, אחזקת מעליות ותיקון
מקררים ומערכות סטריאופוניות.
הפלסטינים הפכו שואבי־המים וחוטבי! -
העצים של הישראלים. היורדים הישראליים
יהיו לחוטבי־העצים ושואבי־המים של
הגולה היהודית.
העול ם הזה 1980

יו.אל משחק בבדוגז עם רבין ובורח לגינוסר
להחשיד את יגאל בהדלפות

פ רס מנסה

^ יגאל תובע לחקור את השרים

הבבידים במבונת־אמת ^ רבין ויגאל מעלימים מידע מפרס ^ פרס
ומוטה תובעים לסלק את אריק מהת״עצויות ביטחוניות ^ שר־המעד
פטים נתבע לקבוע אם מותר ליועץ ביטחוני לייעץ בענייני ביטחון

מישחקים בצהו־ת
** זן ולם לא ,1יד, מצבר, של ישראל
1*0טוב כל כך — אם לשפוט לפי מה
שמתחולל בצמרת ממשלת-ישראל.
הכרעות גורליות, בעיות כלכליות, לחצים
מדיניים — את מי זה מעניין ו!
לצוות השרים הבכיר, המנהיג את המדינה
באחת משעותיה החמורות ביותר, יש
עניינים ובעיות חשובות יותר.
הנה, למשל, שר-החוץ יגאל אלון. זה

הברית, אין שר־החוץ צריך להתאמץ הרבה
כדי להבין שמתכוונים להוציא את הנושא
הזה מתחום שליטתו.
יגאל אלון הגיב בצורה האופיינית לו.
הוא החליט לצאת לחופשה, להסתגר בקיבוצו
שעל חוף הכינרת. רק לכבוד ביקורו
של נשיא מכסיקו, לואיס אצ׳ווריה, הוא
הסכים להפסיק את מישחק הברוגז שלו
לארבעה ימים. אבל בשבוע הבא הוא

הפעם היתד, לפרט ׳טענה פורמאלית,
כביכול, להסתמך עליה. אריק אינו רק
יועצו של רבץ. הוא גם בעל מינוי חירום
במילואים, ובתפקיד זה הוא כפוף ל-
רמטכ״ל. פרם יטען כי יש סתירה בשיתופו
של אריק בהתייעצות שיש בה כדי לקבועמדיניות בשעה שהוא כפוף כחייל, ל-
רמטכ״ל.
העובדה שאריק בקיא, כאיש־צבא, יותר

לפני ארבעה חודשים נסערה הממשלה
כאשר הודלפה ידיעה סודית על ביקור
חשאי של שני שליחים סובייטיים בארץ.
הפעם החליט רבין לגלות את המדליף
בכל מחיר, מינה שני פקידים ממשלתיים,
את ראש השב״ב ואת פרקליט המדינה,
גבריאל בך, לחקור את מקור ההדלפה.
אחרי זמן קצר הגיעה החקירה למבוי
סתום. קומץ של פקידים בכירים במישדדי

ת פו ס

המד לי ר
פ עו ר ת מכונת אמת!
הזמן בדיוק שנראה לו כמתאים לנהל
משחקי ברוגז ומחבואים עם ראש־הממשלה
יצחק רבין. ויש לו כל הסיבות לכך. סוף־
סוף, לא בקלות הגיע למעמדו כשד־החוץ.
והנה, בדיוק בשעה שנדמה היה לו כי מת-
חיל ללכת לו בתחום זה, בא ראש־ד,ממשלה
והשמיט את הקרקע מתחתיו.
יגאל אלון נעלב ונפגע עמוקות מכך
שיצחק רבין לא מצא לנכון להתייעץ בו
ולגלות לו את כוונתו לצאת לכנס המנהיגים
הסוציאליסטים בשטוקהולם, אלא
ברגע האחרון ממש.
אילו היד, זד, העלבון הצורב הראשון,
ייתכן שהיה מוכן להבליג ולשתוק. אבל
קדמה לכך סידרה ארוכה של התעלמויות
מעליבות. רבין לא נועץ בו כלל כאשר
החליט למנות את האלוף (מיל ).אריק
שרון ליועצו הביטחוני. לאלון נודע על
כך דרך פירסום בעיתון. גם כאשר החליט
רבין למנות מנכ״ל חדש למשרדו ובחר
לתפקיד את איש אמונו, עמוס עירן, הוא
לא מצא לנכון להיוועץ באלון.
זכותו של רבץ היא, כמובן, למנות
כמנכ״ל משרדו את מי שהוא חפץ בו,
אבל ברגע שהוא ממגד, לתפקיד את מי
שנחשב כמומחה ליחסי ישראל—1ארצות־

כבר עומד לחדש את חופשתו. שיסתדרו
בלעדיו.
ם ראשיו של אלון חפוי, הרי אפו
של שר־הביטחון, שמעון פרם, קבור
עמוק יותר באדמה. הוא חש את עצמו
פגוע ומדשפל סי כמה מאשר עמיתו שר־החוץ.
בשבוע
שעבר, ניסה שמעון פרס להחזיר
ליצחק רבין מידה כנגד מידה על מה שעולל
לו כאשר מינה על אפו ועל חמתו
את האלוף שרון כיועצו הביטחוני. מאז
אותה פרשה בלע פרס בשקט את נוכחותו
של אריק, לצידו של רבין, בפורומים בכירים
שונים. אבל בשבוע שעבר הוא לא
יכול היה ל-שתוק יותר.
היה זה כאשר דאש־הממשלה, שרד,ביטחון
והרמטכ״ל עמדו לצאת לסיור
במעברי ההרים בסיני, לצורך בדיקת פני
השטח -שם במיסגרת הדיונים על עומק
הנסיגה הישראלית. כאשד התברר לפרס
ולמוטה גור כי רבין עומד לשתף בסיור
גם את האלוף שרון, הידוע בהתנגדותו
לנסיגה מהמעברים, הם הציבו תנאי :״או
אריק או אנחנו.״

מכל אחד אחר בנושא מעברי ההרים, לא ממשלה שונים, שהובאו בסוד ביקור השיחקה
תפקיד עבור פרס. הוא ראה את שליחים הסובייטיים, העידו, נחקרו ונבדקו
ההזדמנות מתאימה להתמודדות גלויה עם במכונת־אמת. הם ניקו את עצמם מכל
רבין כדי להעמיד את אריק בפינה. אבל חשד. נותרו עדיין שלושה חשודים: ראש־רבין
התעקש על זכותו של אריק להש הממשלה, שר-החוץ ושר־הביטחון.
תתף בסיור. פרס ומוטה נעלבו. הסיור
תוך כדי מהלך החקירה החלו אנשי
התבטל.
מישרד־הביטחון להפיץ שמועות, שנועדו
רק אחרי ששר-המשפטים, חיים צדוק, להחשיד את יגאל אלון בהדלפת ביקור
נקרא להתערב ופסק יכי מבחינה משפטית השליחים הסובייטיים. אנשי מישרד־החוץ
רשאי רבין לקחת עמו לסיור את יועצו, נפגעו מהר,חשדה והאשימו את פרם ואנחזרו
בהם פרס והרמטכ״ל והסכימו להש שיו בהדלפה. לטענתם, נעלב פרס על
תתף בסיור בו נוכח גם אריק. למחרת שלא הובא בסוד ביקור השליחים. למרות
היום התפרסמה כותרת במעריב :״דבין שהביקור היד, חסר משמעות והשליחים
ושרון ביקרו במעברי סיני.״ נוכחותם של היו בדרג מבוטל, הוא נשאר רק בידיעת
פרס ומוטה בסיור אוזכרה רק כבדרך אגב, רבץ ואלון. זאת היתד, סיבה מספקת, לטע כבעלת
חשיבות מישנית• הפירסום נראה נת אנשי מישדד־החוץ, שפרם או אנשיו
יפוצצו את השליחות.
כפגיעה מכוונת.
כך נוצרה אווירה של מתיחות וחשדנות
למחרת היום כבר הופיעו בעיתונים
ידיעות שהבליטו את העובדה שפרס ודד בין פרם לאלון. בינתיים אירעו עוד כמה
דמטכ״ל השתתפו בסיור לצידו של רבין, דברים. למרות האיפול הכבד שהוטל על
הנושא, התפוצצה פרשת המיברק הסודי
ודחקו את אריק למקום הרביעי.
האבוד, שמסר פרם למשה דיין.
דבין ואלון שמו־לב להתנהגותו התמוהה
כל אלץ ופרם אינם כועסים רק של שמעון פרס בפרשה. תחילה, בבירורים
על רבין. יש להם גם חשבונות אי פנימים שנערכו בחוג מצומצם, הוא ד,כ-
(המשך בעמוד )28
שיים זה עם ׳זה.

הנערות היפהפיות על רקע שקופיות־ענק
ציבעוניות, בל אחת ושקופיתה ברקע.
השנה ייצגו המועמדות בנשף הראשון
חתך מרהיב של הנערה הישראלית. הן
הציגו מיגוון רחב של ארצות־מוצא, גוונים׳
גדלים וטיפוסי-יופי.
בכתר נסיכת הים־התיכון 1975 המייוחל
זכתה, הפעם, שרי חן בת ה* 17 וחצי מתל-
אביב. שרי, שעברה קורס אצל המורה
הוותיקה לטיפוח־חן, לאה פלטשר, עולה
לכיתה השמינית בבית־הספר התיכון העירוני
י״א, ויש לה !חבר קבוע בחיל-
הים. הכתיר אותה, במעמד החגיגי ,׳ראש־עיריית
בת־ים, יצחק וולקר, שהעניק לאירוע
את נוכחותו ונוכחות אשתו, היה.
הסגנית הראשונה, ויקי זילברמן, הטבחית
הנאווה של גרעין הנזז״ל בקיבוץ
ביודהעמק, סיפרה לקהל בחינניות צברית
טיפוסית כיצד מכינים פיצות לקיבוץ
שלם. הכתירה אותה דיילת־היופי הראשית
היפהפייה של חברת רבלון — שבחסותה
! 1* 11י 1י| > 11 |*2ך ך התילבושות שהציג בוטיק אדלר על גופותיהן
1 111 111111 •1 # 1 1של המועמדות בערב החגיגי, זכו בהצלחה מיוחדת.
המעצב, יצחק אדלר, התפרסם בתילבושות הכפריות שהפכו שס־דבר. בערב זה
הציג לראשונה שמלות עשויות בנלון. משמאל ; המנחה, שמואל שי, חבוש כובע־מיצחייה.

ן* מוצאי־השבת האחרונה זכתה
4נערה מאושרת נוספת בתואר. נסיכת
הים־התיכון. היה זה שיאו של הראשון
בסידרת נישפי תחרות בחירת מלכת־המים
לשנת .1975
הנשף המפואר נערך במלון פאן־אמריקן
בבת-ים, סביב בריכת המלון, על רקע
הים, בליל-ירח מלא, כשהכל טובל סביב
באלפי פרחים ציבעוניים רעננים, פאר
יצירתם של פירחי כץ, שעיטרו את ה אירוע
החגיגי כמיטב המסורת המקובלת
עליהם. בתוך הבריכה צפו גלגלים עטודי
פרחים, ועל הגדר המפרידה בין הבריכה
לבין הים שמתחת ניתלה כתר ענקי, עשוי
אף הוא עשרות פרחים טיבעיים.
את הנשף פתחה מלכת״המים ,1974 תמי
בן־עמי, שהפגינה הופעה מרשימה בבגד-
הוף אדום מתוצרת גוטקס, ואשר הפכה
בינתיים דוגמנית מפורסמת.
המנחה, שמואל שי, ריאיין את תריסר

..גוטקס בפעולה

ד 1את התצוגה של ביגדי הים והחוף של חברת
• 111111 1
1 # 11י 1ש 11 # 111 פתחה מלכת־המיס לשנת ,1974 תמי בן־עמ
ריה צועדות 12 המועמדות הגאות והנרגשות בביגדי־יס ביקיני של

החיטובים והשיזפון הנאה הודגשו בביגדי־הים מדגם ביקיני של
*;הברת ״גוטקס״ .בתמונה משמאל: המועמדות, שבילו את יום
המועמדות לתחרות על כתר מלכת־המים בגופות חטובים ושזופים השבת כולו כאורחות מועדורהבריאות של מלון ״פאראמריקן״.

בבת ים בכתר נסיכת ״הים התיכו
נערך המיבצע — זיווה תלם, אשד העניקה
מתנות מטעם החברה לכל הזוכות בתארים
הראשונים.
כסגנית השנייה הוכתרה תמי חנש, ה-
תימניה הגיזעית והאכסוטית. משכונת
גיבעת־׳עמל בתל־אביב, שקיבלה חופשה
מיי וחדת לצורך ההשתתפות בנשף. את
תמי הכתיר מנהלו החדש של מלון פאן־
אמריקן ו
המועמדות הופיעו לפני הקהל בביגדי־ים
של חברת גוטקס. ושלרש הזוכות בתארים
הראשונים קיבלו את ביגדי־הים
שלהן במתנה. כן הופיעו בתצוגודאופנה
מקסימה ביצירותיו של פעצב-האופנה יצ חק
אדלר, בעל בוטיק אדלר בתל-אביב,
שהציג שימלות בנלון ושמלות כפריות
רעננות, שהן הלהיט המייוחד שלו.
בקהל ניראו, בין כל שאר האנשים החישובים,
גם ח״כ יצחק מודעי, שהגיע
בליוויית אשתו, מי שהיתה מלכת־יופי ב

71 ׳11י 0 ׳1על מלאכת האיפור
1י י׳ 1 -י ניצחה הדיילת הראשית
של חברת ״רבלוך, זיווה תלם. כאן
היא מאפרת את הנסיכה, שרי חן.

מבט מאחור

(מימיו) ונורית אסויאל מציגות בגאווה את
הקו החדיש של ביגדי־הים של ״גוטקס״.

את המועמדות
הלבישו לקראת
ההופעה המתכנן יצחק אדלר ואשתו גניה,
כשאחד מארבעת ילדיהם צופה בפעולתם.
הזוכות בתחרות,
,ה שרי חן( ,במריה
תמי חנש קפצו,

שעתה, מיכל הראל ,׳ובתם היפהפייה ,׳ש יכלה
לזכות בנקל באחד הכתרים בתחרות,
אילו השתתפה פה.
את הצד הבידורי סיפקה שלישיית הנערות
שוקולד־מנטה־מסטיק, ששבתה כל
לב בעליצותה.
המועמדות היפות והרעננות, שבילו את
כל היום שקדם לנשף במלון עצמו, כאורחות
מועדון־הבריאות שלו, הוכיחו שוב
כי לפחות לתחום היופי והנעורים עדיין
לא חל פיחות, וכי לכל שנה חדשה —
יבול יפהפיות שופע ומייוחד משלה.
בגלל תקלה שאירעה עם הזמר צביקה
פיק, יוכל כל מי שמחזיק בידו כרטיס
ממופע זה, לקבל חינם, כפיצוי, כרטיס
לנשף הבחירה הסופית של תחרות מלכת-
המים ,1975 שיתקיים בהיכל התרבות. ה ד
דעה על המועד תבוא.

מייד לאחר הכתרתן, אל תוך בריכת המלון. למטה משמאל: שלישיית
מועמדות נחה ברגעים האחרונים לפני ההופעה. מימין תמי זמיר,
באמצע סופי קדוש, ומשמאל — שרי חן, שהוכתרה כנסיכה.

:מיבחן ה שובם1ם

המועמדת תמי זמיר צועדת לפני השופטים,
שהיו אחראים לבחירה, מימין לשמאל: אברהם
:וון, חיה וולקר, דיילת ״ובלון זיווה תלם, תמי בן־עמי, יצחק אדלר ויצחק אראל.

0 1מי שחקים בצמרת

אגו ם גישים לך אח תגלית העשור-
־השספז הם ושלם־ .שפותח במעבחתינו
במשך ששיים. תוך ניציל הידע
1הח1ם רים החדישים ביותר בשלם בשטח זה.
עתה, לאחר שהשמפו המזשלם ץ ס*81ו*ז
עסה בהצלחה ע־י מאות נשים וממני י 1פי
הוצאנו אוחז למכירה.
שמפו 60״ס*1ונז״ס)£ץ ם^ 1* 181 מעניק לשיערך את הפינוק המושלם:
.1לשיער רגיל(גם צבוע) ו8ו1א*זח\£8-זג8* 1א בבקבוק כחול -שומר על תכונות היופי הטבעיות.
.2לשיער שמן אכ<א 1£א 10£ס <3בבקבוק צהוב -מסיר אח עודפי השומן,
.3לשיער יבש 8£ז$גג 01-1א * 1בבקבוק כחום -מוסיף ברק ורכות.
השמפו המושלם׳ *מנקה את השיער * מסייע לעיצוב התסרוקת* מזין את השיער
*מחזק את שורשי! שזמר על תכונותיו הטבעיות !הסירוק קל וועים .
החפיפה בשמפו ץ 1* 0מו^=ז הינד! מושלמת ושיערך אינו זקוק לשום טיפול נוסף

השמפו המושלם
ח\1£ז 0ו 7וסו\ז 0 0
רק הטוב ביותר 0 0 1.ק1/\ 1\/1־51
למסירה חתלתולה סיאמית,
גזע טהור, כת
שישה שבועות,
תמורת 250ל״י.

נא לפנות בטלפון
03—244553
בין השעות 3—4אחח״צ.

(המשך מעמוד )25
חיש את הפרשה מכל וכל שום מיבדק
לא אבד, לא היו דברים מעולם.״ אחד-כך
סיבר את עצמו כאשר הזר בו וטעו כי
המיברק אבד מידו של אחד מאנשי־הביטי
,חון שלו. בא משה דיין וסיבך את פרם
עוד יותר. הוא גילה כי המיברק נשמט
מידו אחרי שנמסר לו על־ידי פרס.
אמינותו של פרש בעיני הבריו לצוות
הבכיר ותדמיתו כדובר אמת, לא השתפרה
כתוצאה מהתנהגותו בפרשה זו.
במקביל התפוצצה הדלפה נוספת, דיון
סודי שנערך בהשתתפות ארבעה אישים
בכירים, פורסם בעתונות. היה זה הדיון ש נערך
בין שר־המישטרה שלמה הילל, ראש-
עיריית ירושלים טדי קולק, היועץ־המיש־פטי
לממשלה אהרון ברק והיועץ לענייני
ערבים שמואל טולידאנו, בו נדונה ההצעה
לסגור את העיתון הערבי א־שעב, המופיע
במזרח-ירושלים.
עצם הדיון בנושא זה היה בבחינת שע-
מריה לאומית. שכן, ירושלים סופחה
רשמית למדינת־ישראל, והרעיון לסגוד
עיתון ערבי בתחום המדינה בתואנה של
ביקורת אנטי־ממשלתית המותרת לכל
עיתון יהודי המופיע במדינה, הוא פרי
מחשבה קולוניאליסטית.
אבל בתוצאה מאותה הדלפה העלה השר
הילל רעיון אבסורדי עוד יותר: שכל
המשתתפים בדיון ייחקרו במכונת־אמת.
מי שקנה את הרעיון היה יגאל אלון.

ס אפשר להטיל על פקידים מנד
שלתיים לחקור את שר־המישטרה
במכונת-אמת, סבר אלון, מדוע לא להש תמש
באמצעי זה גם נגד שר־הביטחץ? !
אלון חיבר תזכיר מפורט אותו שלה
לראש־הממשלה. הוא התייחס לחקירת
הדלפת הידיעה על ביקור השליחים הסובייטיים.
מאחר שהחשודים היהירים
בהדלפה נותרו הוא עצמו, רבץ ופרם —
הוא מציע ששלושתם ייבדקו במכונת-
אמת, כדי לבדוק מי מהם משקד שעה שהוא
טוען בי לא הוא המדליף? אלון
הצהיר כי בדי לנקות מעליו בל השד,
הוא מוכן להיות הראשון שייבדק.
לטענת אנשי מישרד-החוץ הציע אלון
את ההצעה דק בדי להסיר מעליו את
החשדות שהופנו אליו על ידי אנשי מיש-
רד־הביטחון. הוא לא תיאר לעצמו שרבץ
אכן יקנה את הרעיון. להפתעתו היחד. תשובת
רבץ חיובית. גם הוא הסכים להיבדק.
אבל כאשר הוצעה ההצעה לשמעון
פרם, הוא דחה אותה מיד מכל וכל בתוקף.
פרס, שהעמיד פני נפגע מעצם ההצעה
שהופנתה אליו, הצהיר כי יעדיף להתפטר
מהממשלה אם ייאלץ להיחקר במכונת־אמת.
רק אז קיבל רבץ את טיעונו של
פרס כי אבסורד הוא לחקור שרי-ממשלה
.במכונת־אמת, חזר בו מהרעיון של אלון.
אלא שבינתיים משמש סירובו של פרס
להיחקר במכונת־אמת, כהובחה מרשיעה
נגדו .״אילו היה מצפונו נקי,״ אומרים
אנשי אלון ,״הוא לא היה מהסם להיחקר
במכונה, למרות שמבחינה פורמלית הוא
צודק בהתנגדותו.״
נוצר מצב ששלושת האישים המרכזיים
בממשלת-ישראל, הצריכים לנהל יחד את
מערכותיה של המדינה, פועלים תוך יחסים
של איבה, חשדנות וחתרנות הדדית.
התמונה המצטיירת של המישזזקים בצמרת
היתד. יכולה להיות משעשעת, לוליא
המשמעויות העגומות שלה. שכן כל התופעות
המבדחות־לכאודה יהללו, המזכירות
משחקי ילדים, אינם אלא סימפטומים למצבו
האמיתי של המישטר במדינה.
בהדרגה ובאיטיות מנסה יצחק רבין
לבצר שילטוו יחיד בצמרת, להתנער מתלותו
בשני שותפיו הבכירים. יותר ויותר
סמכויות מתרכזות בידיו, ככל שהוא נוטה
לזלזל ולהתעלם מפרס ואלון מתוך הנחה
שהם חותרים תחתיו.
מבחינה אובייקטיבית צודק רבץ. אין
כל אפשרות לנהל שילטון מתוך ידיעה
ששום דבר אינו סודי והכל מועד לדליפה.
קשה יגם לסמור על ישרים כשמסתבר שהם
משקרים במצח־נחושה. אבל הפיתרון אינו
בצירוף מכונת־אמת לממשלודישראל.
אם ראש-־ממשלה מגיע למסקנה שאינו
יבול לסמוך על שר מסויים ושכתוצאה
מכך הוא נאלץ להעלים ממנו מידע —
פתוחה בפניו לכאורה הדרך לסלקו.
במיבנה הפוליטי הקיים בישראל זוהי
משימה שאינה ניתנת לביצוע, גם אם
יתגלה אלון כמדליף־מועד ושמעון פרם
יוצג לעיני כל כשקרן חסר-אחריות, אץ
רבץ מסוגל לסלקם מממשלתו.
כד נידונה מדינת־ישראל כולה לשוט
בספינה של שוטים, שבשעת סערה משחקים
קברניטיה ביניהם בברוגז ומחבואים.
העו ל ם הז ה 1980

* רוחם משל רתח מזעם. אנשי הליכוד צעקו בהיס טריה.
הוועד הפועל היה כמרקחה.
לכל זה גרמה שאלה פשוטה, שנשאלה בקול שקט
על־ידי אורי אבנרי:

^0£1ק11ו 8ק 1

האם שימשה ההסתדרות בלי-שרת כידי
סוכנות־־הכיון של ארצות־הכרית, הסי־איי־אי ך

ץ 9£00^ 0הט1האו

בידו החזיק הנואם ספר עבה, בכריכה לבנה, שכבר גרם
לשערורייה ברחבי העולם, ולהתפוצצות בארה״ב עצמה.

רצח, שוחד, זיוף
^ יליס אגי היה איש צמרת הסי־איי־אי, סוכן בכיר
0בחצי-תריסר ארצות, בעיקר בדרום־אמריקה. בעוד
שעסק במלאכתו השיגרתית — הקמת ממשלות והפלת
ממשלות, שיחוד עיתונאים ומנהיגים פוליטיים, זיוף מים־
מכים, השחתת שוטרים, ניצול אירגוני עובדים — עסק
בחשאי בחיבור יומן, במשך 15 שנים של שירות.
כדי למנוע מעצמו אי-נעימויות וצרות, עבר לבריטניה,
פירסם את סיפרו שם. הכרך בעל 600 העמודים הוא
מעין מדריך לפעולות הסוכנות, רשימת המי־ומי בתוך
״החברה״ ,כפי שקרוייה הסי־איי־אי בפי חבריה. שם
הספר: בתוככי החברה.

כסוף הכרך־ מופיע ניספח, המכיל כסדר
האל״ף־כי״ת את כל האישים, הגופים והאיר•
גונים אשר אני נתקל כהם וכשמותיהם כמהלך
עכודתו, והידועים לו כקשורים כצורה זו או
אחרת בסי־איי-אי.

הספר הופיע בראשית השנה. הוא נתקבל כמיסמך
מהימן ביותר, תרם תרומה כבירה למסע המסעיר מזה
כמה חודשים את ארצות־הברית, ושהפך הפרשה מם׳ 2
אחרי פרשת ווטרגייט: הגילויים על מעשיה המדהימים של
הסי-איי-אי.
פרשה זו התחילה כאשר נודע כי הסי־איי-אי מילאה
תפקיד חשוב באירגון ההפיכה נגד מישטרו השמאלי של
סאלוואטורה איינדה בצ׳ילי, שבה נרצח איינדה עצמו.
מאז עבר על ארצות־הברית מבול של גילויים:
• שהסוכנות התקשרה עם אירגון־הפשע האמריקאי

הגילוי

סיפרו של פיליפ אגי, בתוך החברה —
יומן סי-איי-אי. על העטיפה נראית
מכונת־הכתיבת של המחבר, שבה הטמינה הסוכנות,

סו כןבניושלה סי ־ איי ־ א׳

(״המאפייה״) ונתנה לו ״חוזה״ לרציחת פידל קאסטרו.
על המאפיה היה להרעיל את קאסטרו בעזרת משרתו.
!• שהסוכנות יזמה, השתתפה או תמכה בחצי־תרי־סר
מעשי־רצח פוליטיים אחרים ברחבי תבל, כשכל
הקורבנות היו ראשי־מדינות שלא היו נוחים לסי־איי-אי.
!• שהסוכנות שילמה באופן קבוע דמי־שוחד למנהיגים
פוליטיים מכובדים ובכירים במדינות רבות. בצורה זו
יכלה גם לשלוט עליהם באמצעות סחיטה, אחרי שהגיעו
לשילטון. בכמה מקומות שיחדה הסוכנות גם את השליטים
וגם את ראשי האופוזיציה במדינה מסויימת.

• ־ שהסוכנות השתמשה למטרותיה באיר•
גוני־סטודנטים, ככוהני־דת, כהסתדרויות
עובדים וכשורה ארובה שד אירגונים דומים.
לכל אדה סופקו כספים מן הקרנות הסודיות
שד הסוכנות. הם ;*זרו לקשירת קשרים עם גופים
זרים, לגיוס סוכני־דיגול, להדירה לארצות
אחרות, למתן כיסוי לאנשי הסוכנות, ועוד.
• שהסוכנות בלשה אחרי כמאה אלף אמריקאים,
שנחשדו כאויבי הממשלה, למרות החוק האוסר בפירוש
את פעולת הסוכנות בתחומיה של ארצות־הברית עצמה.
#שהסוכנות שיקרה במשך שנים לקונגרס ולציבור
׳האמריקאי. בניגוד לישראל, שבה מקובל על הכל שמותר

בעמודים 74—77 של ספרו, מתאר פיליפ אגי בהרחבה
את השימוש שעשתה הסי-איי-אי באירגוני־פועלים.
אירגונים אלה הם, מטבע מהותם, בעלי אופי בינלאומי.
משום כך הם מתאימים, במיוחד כדי לחדור לארצות
זרות, לשמש כיסוי לסוכני־ביון ולגייס מרגלים זרים.
אירגוני־העובדים האמריקאיים שייכים, כיום, לימין
הקיצוני. באחדים מהם שולטת המאפיה, והם משמשים את
צורכי אירגון הפשע המאורגן. בין אלה בולט אירגון
פועלי־התובלה (״טימסטרס״) ,שמנהיגו ג׳ימי הופה הקים
מיפעלי-צדקה בישראל, נכלא בעוון פשעים שונים, נש פט,
שוחרר, ובימים האחרונים נחטף ונעלם.
בגלל התפתחות היסטורית מסויימת, פנו גם אירגוני־העובדים
המכובדים ימינה. בהנהגת שורה של אישים,
שהאחרון בהם הוא המנהיג הנוכחי ג׳ורג׳ מיני, נקטו
כל האיגודים המיקצועיים האמריקאיים קו אנטי-קומוניסטי
קיצוני ביותר, תוך תמיכה בקו גיזעני מבית.
משום כך הסכימו האיגודים ברצון לשמש כלי־עזר
לסוכנות הביון, שתפקידה העיקרי הוא להילחם בקומוניזם
בעולם. אחרי שההתאחדות העולמית של האיגודים
המיקצועיים התפלגה לשתיים — האחת ,״דמוקרטית״,
שייכת לגוש הקומוניסטי והאחרת ,״חופשית״ ,נמצאת
בידי האמריקאים — גברה נכונות זו.
כל זה היה ידוע גם לפני אגי, אך הוא מפרט את
התהליך בעובדות. הוא מתאר כיצד חדרה הסי-איי-אי
לאירגון הבינלאומי של האיגודים המיקצועיים החופשיים,
ובאמצעותו לארצות רבות. הוא גם מספר כיצד הקימה
הסי־איי־אי בעצמה אגודות מיקצועיות בינלאומיות —
אירגונים המאגדים את כל האגודות מסוג אחד (כגון
פועלי המתכת, או המזון, או הטכסטיל) בעולם המערבי,
כדי להקל על פעולותיה.

מה מקומה של ההסתדרות הישראלית כמערכת

אין זה סוד שההסתדרות תלוייה במידה רבה באיר־גוני־העובדים
האמריקאיים. היא מקבלת מהם בגלוי כספים
לפעולות שונות. אגודות אמריקאיות שבהן שולטים
יהודים — כגון אגודת פועלי מלבושי-הנשים — סייעו
למדינה במאבקיה הפוליטיים. כל תנועת־האיגודים האמריקאית,
בהנהגת מיני וקודמיו, היא מעמודי־התווך של

51011.ד \ 6 0 1־ 1161ק 15מ ז 11 1 1 6ז 6516 0 1 1 6 £ ,ץ 111ק 6׳3 £ 3 8 £ 3 7 , 10) 3

459

-ק ס • 13110111מ 1116 0111 1 1156)1יתס 311ז £6 ^ 6ם ס 0ז 011כ3 6 1 1 131־. 7 11 0 151ידס 1 1 1 5 1 £ 0 8

3110115 .־61

011161 0 £ 5 1 3 1 1 0 0 111־ 13161י £ 0 0 1 1 6 £ 0 £ 51311011 111 \ 101116 1)1 6 0א, א ^ 3 0 1 \ 1

1 1״1י 11 *111 שמה של ההסתדרות הישראלית, מוכי
- 111 ^ 1י י שיר לפעולות הסי־איי־אי, מופיע בניס־פח
האלף־ביתי שצירף המחבר לספר, ושבו מופיעים מאות

011§ 11־ 011313136116)1 1111ץ 11511311י 0 5 5 !1316ק 15ץ 11׳ \ 3011־ 1 511331131ח 6רח 6׳\ 0רת
5 ^:ח 10ת 3 )16 71־ 71ח15113־ 111ס ! 1ס 311011־1131101131 7 6 ) 161־1110 111161
־ ס 0131 -)16111ס 1116 5ח 1ר111׳\ץ § ח 1ח 31־ 60131 !2 6 )1 11ק 5־ ) 1 101ח\ ג 1סזסז ! )
1113: 151156 )1.ז11513)1־3 6 1 1 1־ 6 151ו 11י 1ח 6תז 6׳\ 0ך ח 3110־01

101100 5 6 -־31316 11־0 6 0 ! 0 0 0 5 1 ) 161־6 1116 50111־ 0 0 0 1 3 1 1 0 0 5 31־ 3130111״!

המנשיו

הוא לא ידע כי כין כל הפצצות הגדולות
של הפרשה, חכוייה לה פצצה קטנה שעליה
רשום ״תוצרת ישראל״.

טו ען: ההסתדוות הי א

הוא מספק מזה חודשים ידיעות חדשות, כימעט מדי־
•יום־ביומו. כל הגילויים באו מצד אנשי הסוכנות שפרשו,
ונחשפו על-ידי מיטב העיתונאים האמריקאיים, כשהמכו־בדים
שבעיתוני ארצות־הברית — ניו־יורק טיינזס
ווושינגטון פוסט — משמשים ככלי״הפירסום העיקריים.
כתוצאה מכך נאלץ הנשיא ג׳ראלד פורד למנות ועדת־חקירה
מיוחדת, בראשות סגנו, נלסון רוקפלר. זו עשתה
עבודה חפוזה, אישרה את מרבית הגילויים, אך לא ירדה

320 , 381 , 407 ,

בישראל עוררו כל הדברים האלה סקרנות מועטה.
כשם שהישראלי הממוצע התקשה להתרגש נוכח גילויי
פרשת ווטרגייט, מפני שהוא רגיל לשילטון המשקר לאזרח
והעוסק בפעולות־בילוש נגד יריביו, כן לא התרגש
נוכח גילויי פרשת הסי־איי־אי.

עמוד 77 בספר, שבו נקבע כי ההסתדרות
היתה מכשיר בידי ה־

סי־איי-אי כדי לתת הדרכה מיקצועית בענייני ריגול
וביון לעסקנים סוציאל־דמוקרטיים בארצות השונות.

לשרים ולפקידים בכירים לשקר לכנסת באופן חופשי
ורצוף, נחשב הדבר בארצות־הברית כחטא בל-יכופר.
לאחרונה נתעורר מחדש חשד ישן נורא: שהסוכנות
מילאה תפקיד ברצח הנשיא ג׳ון קנדי — שהסכים (אולי)
תחילה לתוכניות לרצח קסטרו, אך התנגד לכך לאחר־מכן.
קנדי נרצח ביום שבו הועברה הוראה נוספת לרציחת
קסטרו — כנראה בניגוד לרצונו.
כל זה מסעיר את אמריקה, שחשבה עד כה כי
שיטות אלה מיוחדות לשרותים החשאיים הסובייטיים.

לעומק העניין. נטען נגדה כי מרבית חבריה, ובראשם
רוקפלר עצמו ונציג אירגון־העובדים, חשודים בעצמם כמי
ששיתפו פעולה עם הסי-איי-אי.
גם הקונגרס מנהל בדזמנית כמה חקירות, שהביאו
לגילויים מרעישים נוספים. כתוצאה מכך כבר נאלצו
כמה מראשי הסי־איי-אי להתפטר, ואילו מנהליה־בעבר
של הסוכנות נאלצו להודות פומבית ששיקרו לקונגרס
ולציבור, כאשר הכחישו בעבר כל פעולה בלתי־חו־קית
שלהם.

שמות של אירגוניס ואישים ברחבי העולם. המיספר מסמן
את העמוד המפרט תפקיד ההסתדרות בפעולות הסוכנות.
מעל ומתחת: שמות של סוכנים באמריקה הדרומית.
ה״לובי״ הישראלי בוושינגטון.
מנהיגי־עובדים אמריקאיים — החל בגאנגסטרים כמו
ג׳ימי הופה וכלה במנהיגים המכובדים — תרמו כספים
כדי להקים בארץ מוסדות על שמותיהם. הקשרים בין
האיגודים האמריקאיים והישראליים הם יומיומיים, הדוקים,
ובמישורים רבים.

עתה כא פיליפ אגי ומגלה כי אחד הקשרים
האלה הוא כמישור הריגול, הכיון והכולשת
הפוליטית.
טוען אגי: כמיסגרת הפעולה הכללית באמצעות
אירגוני-הפועלים, השתמשה הסי-איי-אי
כהסתדרות הישראלית, וכעיקר לשם הדרכת
סובגי-ריגול מקרב עסקני-העזבדים הסוציאלי
דמוקרטיים כמדינות שונות.
במילים אחרות: במדינות שבהן לא היה נעים ל־סי-איי-אי
לפעול באמצעות אירגונים אמריקאיים ,״אימפריאליסטיים״
,היה נוח לה לפעול באמצעות ההסתדרות.
ההסתדרות קיימה בארץ קורסים לעסקני-פועלים מאפריקה,
אסיה ודרום־אמריקה.

קורסים אלה שימשו, בין השאר, ליצירת
מגע בין הסי-איי-אי לבין מועמדים פוטנציאליים
לפעולות כיון וריגול.

(המשך בעמוד )32

29י

קראו
הדוגמה

במראיה, וגם בהתמזכירה
נהגותה,
פנינה
את כוכבת־העבר ריטח הייוורת
(למטה) ,שנודעה ביופייה החם והלוהט.

ל ש לי ביטחון עצמי, וגם אין לי.
ז ! אני לא מבקשת טובות מאף אחד.
אני שונאת חובות והתחייבויות• מה שאני
עושה, אני עושה עד הסוף — וטוב. אני
אישיות דומיננטית, מכתיבה את התנאים
לסביבתי הקרובה, ונותנת את הטון בכל
מקום שבו אני נמצאת.״
נא לתפוס מרחק. לגבדת הצעירה, האחראית
על ההצהרות המצוטטות לעיל. יש
ראש על הכתפיים. ועוד איזה ראש. פנים
יפים מעוטרים בשיער בלונדי טיבעי ושופע,
עיניים גדולות מעוטרות גבות מקו*
שתות, ושפתיים חושניות. הראש היפה
הזה זקוף על צוואר ארוך, שהוא חלק
ממטר שבעים־ואחד סנטימטרים, וחיטובים
בדיוק במקומות הנכונים.
ומאחרי הראש, שבו מדובר — מוח
אמביציוזי השואף להגיע הרחק, עד כדי
לדמיין ניהול
הנהלתעסקים. ובכן, נא
עסקים עם פנינה אלון, מלכת החן לשנת
,1971 בת 24 וחצי שנים של ביטחון-
עצמי, כישרון לא־נורמלי לשפות והמון
אהבה ללימודים. מי שכבר מתחשק לו
מיספר־הטלפון שלה, בענייני עסקים כמובן,
ייאלץ להמתין מעט.
פנינה תחל בלימודי מינהל*
העסקים רק בשנודהלימו-
דים הקרובה. לא, לא
להרים את הגבות בתמיהה.
פנינה מודיעה, במלוא

נעות־החן הישראלית, הנראית ניוושתה שר ויטה ה״ווות
האחריות, כי היא השלימה את לימודי
התואר הראשון שלה באוניברסיטת סן-
פרנציסקו, במקצועות אנגלית ופסיכולוגיה,
לימודים האורכים בדרד־כלל שלוש
שנים — במשך שנה אחת בלבד!
סיפרה פנינה :״למדתי בשיטה חדשה
של אוניברסיטת מישיגן, שנתנה

נגינה

את השיטה לניסוי לאוניברסיטת ם ן-פרנ*
ציסקו. אחדי שעברתי בחינות של מנת-
מישכל, ובחינות פסיכוטכניות, נבחרתי
מבין אלפי מועמדים, סטודנטים זרים כולם,
ללמוד בשיטה החדשה.
״הייתי הישראלית היחידה, והיו שם
המון ערבים שרצו לטרוף אותי בעיניהם.

כפי שהיא אוהבת את עצמה, עם מבט מהורהר וחולם, המשקיף אל העתיד
ומצפה לדברים שיקרו, רצוי באופן מפתיע, כפי שקורה תמיד, גם במציאות.
אתי הדימוי המעמיק והחושב מעדיפה פנינה על־פני הדימוי של נערת־זוהר, שדבק בה.
היא משתוקקת להישאר בארץ ופנוייה להצעות שתהיינה מפתות דיין כדי להשאירה כאן.

מודגם שענדתי מגן־דויד ענק על צווארי.
הרגשתי כנציגת ישראל, לכן החלטתי
להתחבר איתם. היום הם החברים הכי
טובים שלי. כל מיני בנים של שייכים
עשירים מסעודיה היו עחדים לי לשאת
את הספרים בקאמפום.
״בין השאר כתבתי מאמר על ביגמיה,

ויטה

בתמונה זו ניתן לראות מדוע מזוזי
הנודעת של העבר, ויטה הייוורו
מימין: ריטה הגדולה מוקפת גברים צעירים, באחז
כר חשה גנו פנינה אלון, המוקפת מחזרי!

נעות התן

בתחרות־היופי של שנת 1971 נבחרה פנינה אלון (קלינה)
כמלכת־החן של ישראל, או דווקא באותה שנה לא נערכה
תחרות ״מים ייוניברס״ בטוקיו. פנינה, שלדעת רבים וטובים היתה בעלת סיכויים
מצוייניס להצליח גס שם, פיצתה עצמה בהתמסרות לשירותה הצבאי דאז בסיני, בתקופת
מילחמת־ההתשה. מימין: פנינה בחזית בית־הוריה שבצהלה, בתנוחה דרמאטית לצילום.

אוי פתוחה והצעות!
מונוגמיה ופולענויה, והמורד. שלי בקורם
אמרה לי שזה ממש סופיסטיקייטד, ואילו
הערבים התנגדו למאמרי בכל תוקף. הם
כתבו דברים איומים על הנושאים האלה.
.״התוכנית המייוחדת הזו היא תוכנית
יוצאת־מהכלל• אוניברסיטת מישיגן הגיעה
למסקנה שאם, סטודנט זד בא לחוץ־לארץ
ורוצה ללמוד שפה, זה ממש דבילי שהוא
יבזבז שלוש שנים. התוכנית של הקורם
היא לתמצת שלוש שנים בשנה אחת. אני
סיימתי את הקורס בהצלחה, והייתי אחת
התלמידות הטובות ביותר בו. היה לי
אתגר לא-נורמלי לגמור אותו.

אשת החנוה

פנינה בתצלום בחברת הדוקטור אל הילדנבוג, בעל
חברה למחשבים אלקטרוניים בסן־פרנציסקו, איתו
התיידדה מאוד והוא עזר לה רבות להתאקלם בחברה הגבוהה בעיר .״הוא השאיל לי את
בית־הקיץ שלו, ושם אני מתגוררת, בתקופת לימודי. אני מחזיקה את הבית ושומרת עליו״

לא לבייש
את המדים

פנינה אלון פעמים רבות טם כוכבת־הסדטים
מאל ; פנינה בתנוחה טיבטית. בתמונה למטלה
־טיה. אלא ש״תפסת מרובה — לא תפסת״
ביס, אך עדיין מחפשת את האזזד־והיחידי.

חיי מלכודחיופי, אחרי הצבא, את-
״ \ ו רי הדוגמנות, לקום בחמש בבוקר
כל יום וללמוד שמונה שעות נון־סטוס
בכזאת אמביציה, כוח־רצון והתמדה —
:זה היה משהו ! להוכיח לעצמי שאני מסוגלת.
אני רוצה בסים טוב ויסוד טוב. כך
למדתי יום ולילה, והגעתי למה שהגעתי.
כעת אני רוצה ללמוד מינהל־עסקים.
״לאמיתו של דבר חלמתי על אדריכלות,
אבל הגעתי למסקנה שלעסקים אני מתאימה
יותר. אני חולמת להיכנס לאוניברסי טת
סטאנפורד, שהיא הביזנס־סקול הכי
טוב שקיים. אני יכולה להתקבל לשם, בי
אני קשורה לאחת המישפחות הכי עשירות
באמריקה. אבי המישפחה מרצה בסטאנ-
פורד. כנראה שאתחיל ללמוד שם השנה.״
לפני שנבחרה כטלכת-החן הישראלית,
בשנת ,1971 היתה פנינה אלון חיילת
בבסיס חיל-האוויד בסיני. היא לא
(המשך בעמוד )34

ד״׳ 11ד1ג11ל ח

עשתה פנינה באוניברסיטת סן־פרנציסקו, תוך שנה
1 * 1\ ! 1\ 1י /י אחת — במקום שלוש שנים, כמקובל, וזאת במיסגרת |
תוכנית־לימודים חדשה מיוחדת. נוסף לאנגלית למדה גס פסיכולוגית ,״זהו תחוס שמשו 1
את ליבי תמיד,״ היא מתוודה. את המשך לימודיה היא מתכננת בתחום מינהל־וזעסקיס1 .

פי תספרל ריגז ל
(המשך מעמוד )29
ספרו של אגי פורסם לפני כמד. חודשים.
מאחר שההסתדרות מחזיקה בעולם
מנגנון מסועף — ויקר מאד — של
פעילים פוליטיים, ומחלקה מדינית גדולה
בתל-אביב, אין ספק שהיא ידעה על קיום
הספר.

העיירה רוחם
ה תפו צ צו ב ה

היא לא הגיבה, לא הבחישה,
ולא הגישה תביעת-דיבח נגד המחבר
בבריטניה או כארה״ב.
השמיע מתחילה הליגה האנגלית

אולם גופים אחרים שמו לב לכתוב.
שבועון־הענק הגרמני, דר שפיגל, בכתבה
גדולה על הסי־איי־אי, הזכיר בפירוש את
דבריו של אגי על ההסתדרות•

שבועון זה נפוץ במאות אלפי
עותקים, ומאות עותקים מגיעים
גם לישראל. שוב לא הגיבה ההסתדרות,
לא הכחישה, לא הגישה
תביעה.

(כולל העברה)

המזני־ל ידע!
(כולל העברה)

ביום ה׳ -המועד האחרון
למסירת הטפסים
נ 1שה לך מנהג 1/017״־
מלאט 1ס 1בכל ש בו ע!

זנזועצה להמזך ההידורים בססורט
ודו וווו\ 1111 11ו ידיו דודד די 11־ 0 1 1 בוועיס הופיע תמצא למכירה

בחוברת מבחר כתבות הדן באירועים; אישים
ומסתורין; מלווים בצילומים רבים מן העבר
הרחוק והקרוב.

תעלומת המלון מטרופול; על נסיונות ההתקשרות של
נציגי לח״י עם גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית
להצלת יהדות אירופה ושחרור המולדת מעול השלטון
הבריטי.
תהילה ומוות ; מדוע רצח סטאלין את המרשל
׳טוחצ׳בסקי ז
אהבתו הגדולה של ויקטור הוגו אל ז׳ולייט שהעדיפה

על פני אשתו אדל.

בארה״ב. אלימה גזענית כת קלאן;
קו קלוקס

גיאפ ; אדריכל ההשתלטות הקומוניסטית בוויטנאם.

ספינת המלחמה ״ואזה״ ירדה אל מצולות ים.

מולוטוב ; ברלין . 1940
ן קראב
איפה אתה צוללן

הפנטגון ן על ממסד ההגנה של ארה״ב.

תאודורה ; נערת שעשועים שהפכה לקיסרית גאה.

עמודים.
בחוברת 64

לבעל עבר פלילי
א ם הורשעת לפני יותר מ־ 5שנים ואם הינך
סובל מכך שיש לך עבר פלילי — פנה אלינו !
אנו אגוד ה ש הו קמה כדי לאפשר לך ל מ חו ק
א ת עברך הפלילי ולה שתלבותך מחד ש בחברה.

ה אירגון ל שי קו ם משפט
תל-אביב, הנגב , 8חדרים , 311—310
טל ,30448 .ת.ד , 2290 .ת״א.

ך 1שלב זה נכנם לפעולה אורי אבנרי,
^ כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות
מטעם סיעת מרי. הוא הגיש הצעה לסדר־היום
על גילויי הספר.
ירוחם משל עשה את הכל כדי למנוע
את העלאת ההצעה במליאת הוועד הפועל.
אולם מזכיר הוועד הפועל, משה רינת
המשופם, השיב במיבתב אישי לאבנרי:
״...הריני להודיעך כי לא היה, לא הווה,
ולא יהיה קשר כל שהוא בין ההסתדרות
לבין סוכנות הביון המרכזית של ארצות״
הברית. נודה לך אס תמציא לנו את הספר
האמריקאי — האסמכתה שעליה הנך מתבסס
בהצעתך לסדר־היוס.״
ספר זה לא הגיע ארצה — עובדה מוזרה
כשלעצמה. אולם אבנרי דאג להשיג בחו״ל
עותק של הספר, המציא את החומר לירוחם
משל.
בשבוע שעבר, בישיבת הוועד הפועל,
נתבקש אבנרי שוב שלא להעלות את
ההצעה בפומבי. הוא סירב, הביא את
הדברים בנאום קצר וענייני בפני חברי
הוועד.
הפעם קדה דבר נדיר: ירוחם משל
התרגז בגלוי. אף שאבנרי רצה להמשיך
בנאום על נושא אחר, הפסיקו -משל, כדי
להשיב מייד על ״העלילה השפלה״ שהוט חה
נגד ההסתדרות. משל הכחיש כל •קשר,
־טען כי אגי הוא עריק ובוגד בסוכנות
ושאין להאמין לו. כהוכחה עליונה לטוהר
ההסתדרות אמר כי מנהיג-הפועלים האמריקאי,
שהיה חבר בוועדת־רוקפלר, הודיע
להסתדרות שאין לה על מה להשיב.

היה זה באילו איש אחד היושב
על ספסד־הנאשמים מאשר שהשני
חף מפשע כמוהו.

אולם עסקן הסתדרותי אחר, ישראל
הרץ, סגן יו״ר המחלקה הבינלאומית של
ההסתדרות, היה פחות דיסקרטי. בשיחה
עם׳ יהושע בריליאנט, כתב ג׳רוסלם פוסט
בהסתדרות, אמר השבוע כי ייתכן מאד
שהסי־איי-אי ניצלה את ההסתדרות כדי
לאמן מנהיגים אסיאתיים בשנות ה־60׳
המוקדמות.
המדובר בקורם שמומן על-ידי אידגון-
הגג של האיגודים האמריקאיים (אי-אף-
אל־סי־איי-או) ,ושנושאו הרישמי היה
יחסי־עבודה וקואופדציה. הקורסים נערכו
במכון האפרו־אסיאתי של ההסתדרות.

לדברי הרץ, התעורר אז החשד
בי הסי-איי-אי מעורב בעגיין,
ועליכן נמנעה להבא התערבות
אירגון־העובדים האמריקאי.

למזכיר ההסתדרות דאז, ראובן ברקת
(לאחר-מכן יו״ר הכנסת) ,נודע כי כמה
ממנהיגי־העובדים האמריקאיים קשורים ב-
סי-איי-אי. על-כן נתן הוראה שלהבא יתקבלו
מועמדים בחו״ל ׳ לקורסים רק מבין
אלה שיפנו להסתדרות, במישרין או באמצעות
׳ שגרירויות ישראל.
עד אז נתקבלו מועמדים על פי המלצת
האידגון האמריקאי, שגם שילם את הוצ־אזת־הנסיעה.
את האירוח בארץ שילמה
ההסתדרות עצמה, יחד עם הוצאות הקורם
ודמי־כים לחניכים.

כאשר קרא ירוחם משל את
הדברים ב״ג׳רוסלם פוסט״ *,הוא
התפוצץ. תור דקות מעטות יצא
מיכתב מטעם ישראל הרץ לעיתונים,
ובו הכחיש כאילו כפאו שד
שאי-פעם אמר את הדברים.

* •מובן מאליו שג׳רוסלם פוסט לא הזכיר
כלל שאורי אבנרי הוא •שעורר העניין
בהסתדרות. העיתון, אחד נונזכשירי ׳שטי-
פת־המוח המובהקים ביותר של הממשלה,
גונז באופו עיקבי כל זכר לקיום העולם
הזה — מילבד במיקריס !שבהם הוא טופל
שקרים, או מפרסם עליו ידיעות משמיצות.

האם:
שימחה עזריאל
* צחק עזריאל יצא את ביתו שבשי-
7בון מס 316 .בירוחם במוצאי־השבת,
לפני 10 ימים. השעה הי תה שבע בערב לערך,
הילד בן ה־ 11 וחצי, היה נרגז. הוריו
סירבו לתת לו כסף כדי שישתתף בטיול.
הוא עזב את הבית, ואחרי שהסתובב קצת
בשכונה, הלך להצגה השנייה בקולנוע.
סמוך לשעת חצות הסתובב יצחק בקירבת
הדיסקוטק שבעיירה.
זה היה המקום האחרון שבו ניראה הילד.
יש להניח שאחרי שעזב את הדיסקוטק
התכוון יצחק הקטן לחזור הביתה, לישון.
אך הוא לא חזר הביתה באותו לילה של
מוצאי־השבת. בדרך לביתו, פגש יצחק
עזריאל הקטן ברוצחו. הוא הוכה באבן בראשו,
ברקה השמאלית. הוא נפל ארצה,
ואז נגרר על־ידי הרוצח כמה עשרות מטרים,
עד לתעלת־הביוב במרחק של כ־
200 מטר מביתו. בקירבת המקום, מרחק
של כ־סס! מטר נמצאים בתי־מגורים.

הזרוע השמאלית
נכרתה
* מישטרה הועמדה על רגליה מייד.
( !עשרות אנשים השתתפו בחיפושים
אחרי הילד הנעלם. כלבי־גישוש, מסוקים
ומטוס מישטרתי הסתובבו וסרקו בירוחם
ומעליה, אך ללא תוצאות.
חלפו עוד יום, ועוד יום, עד שנער בדואי
בן ,17 מוחמד סולימאן עוג׳ה מהשבט אל-
עזאזמה, מיהר לתחנת־המישטרה שבירוחם
וסיפר כי מצא גופת ילד בין השיחים, בוואדי,
ליד הביוב בקירבת ביתו של הילד
הנעדר יצחק עזריאל.
הבדואי הצעיר סיפר לחוקרי המישטרה
שעשה קיצור־דרך, וכך גילה את חילה
בתוך הצימחייה שסביב תעלת־הביוב.
המסקנה המיידית שאליה הגיעו החוקרים
היתד שיצחק עזריאל נרצח. החוקרים
גילו מייד שחסרה בגופה הזרוע השמאלית,
היא נקטעה בעזרת מכשיר חד.

אחרי שחקרו כ־ 100 חשודים, נזכרו השוטרים
בקיומו של מוחמאד סולימאן עו־ג׳ה,
הבדואי בן ה־ 17 שגילה את גופתו
של הילד.באותו רגע עלה חשד במוחם של החוקרים.
הם עצרו את הבדואי הצעיר, ואת
אביו סלימאן זנון בן ה־ ,55 ועוד בדואי
צעיר כבן ,20 דליעה עודה, כחשודים ברצח
יצחק עזריאל.
למחרת הובאו שלושת הבדואים בפני
שופט־שלום, להארכת מעצרם ב־ 15 יום.
המישטרה טענה כי חשדה כלפי שלושת
הבדואים התעורר, אחרי שהגיעו לאוזניה
עובדות חותכות:

היתר. רדו מהבמשך 24 שני -ה שבוע
שתי פ צ צו ת שהידהדו ברח בי המדינה
הבדואים של הסביבה התלוננו מזה
זמן־מה כי ילדי העיירה גנבו מאוהלי־הם
כספים וכלים שונים. מוחמד עצמו טען
באוזני השוטרים כי נגנב ממנו זוג־אופ־ניים.
החוקרים סברו שיש מקום לברר אם
רציחתו של הילד לא היתה מעשה־נקמה,
תגמול לגניבות אצל הבדואים.

הסוד שנלקח
אל הקבר
** וכדה נוספת: באוהלו של סלימאן
׳ ב זנון גילו החוקרים שברייה בדווית
ועליה סימני דם.
לא היה ברור אם סימנים אלה הם של
הילד׳ או כיתמי דמה של בהמה. עד לבירור
העניין במעבדה, העדיפו השוטרים
להחזיק את החשודים במעצר.
סיבה נוספת למעצר היתר. העובדה שהרוצח
כרת את ידו השמאלית של הקורבן,
כמינהג הבדואים לאחר תפיסתו של גנב.
״שלושת הבדוא-ם העצורים כופרים באשמה.
הם טוענים שאין להם כל קשר
לרצח. החוקרים, מצידם, טוענים ־שגילו
סתירות בסיפוריהם של החשודים•
האם באמת רצחו שלושת הבדואים החשודים
את יצחק עזריאל הקטן?
אולם, אפילו חוקרי המישטרה עדיין אינם
שלמים עם חשדותיהם. ביום השני
השבוע, הובאו שני גברים. נוספים, לא־בדואים,
לבדיקה במכונת־האמת.
מה יכול היה להיות המניע האמיתי לרציחתו
של יצחק עזריאל בן ה־ 11 וחצי?

מסתובבים בירוחם, ומתגוררים בקירבתה,
ובכך להטיל עליהם את האשמה ולהרחיקם
ממנו־עצמו.
מה יכול היה הקורבן.הקטן לדעת על
הרוצח? מה ראה? איזה סוד הוא לקח
איתו אל קיברו?
ירוחם היא עיירה קטנה, שבה מתגוררות
7,700 נפשות. העיירה נוסדה

חוקרים שאחותו ־של יצחק, דליה בת ה־
,23 ניהלה פרשת־אהבים עם צעיר מקומי
שהתנהג והופיע כמו יהודי, אך לאחר ש־מישפחת
עזריאל גילתה כי המאהב של
דליה הוא בעצם בדואי, נאלצה הנערה
לנתק את הקשר איתו.
האם היתד, זו נקמה? האם הרוצח בחר
בקורבנו, פשוט מפני •שהילד נפל בקלות
לידיו, ובכך גמל להורים?
שאלות רבות וקשות עומדות בפני חוקרי
המישטרה, במאמציהם לפענח את רצח
הילד מירוחם.
עם כניסתו ־של ניצב־מישנה ראובן מיני
קובסקי, ראש ענף־החקירות במטה המחוז
הדרומי, לזירת החקירה, גברו הסיכויים
לפענח את הפרשה בהקדם האפשרי.
רציחתו של יצחק עזריאל האפילה ב־מיקצת
על בהלת הזהב שפקדה את ירוחם
בימים האחרונים. בימים שבהם ערכו השוטרים
והתושבים את החיפושים אחר
הילד הנעדר, עזב את ירוחם האיש העשוי
לרשום את שמה של העיירה על מפת העולם.
הפעם, כשאמר משה קופרשטיין
״להתראות הוא התכוון לחזור אל העיירה
הדרומית הקטנה כמנצח.
עלילות הזהב המר

הקורבן: יצחק עזויאד

* מים ספורים לפני חג־הפסח אשתקד
׳ נכנס משה קופר־שטיין, גבר מבוגר
בעל שיער קצר כסוף לבית־המלון בן ששת

האב: אברהם עזריאד
האבנים הועברו לחדרו של קופרשטיין
בבית־המלון של שיטרית, והשניים אספו,
לטענתם, כמות מסויימת של אבקת־זהב.
בעזרתו של שיטרית ,־שהוא מסגר במיק־צועו,
הכין קופרשטיין כ־ 8גלולות מהחומר
שאותו כינה זהב. רק מעטים בירוחם
עודדו את קופרשטיין במחקריו. עם אלה
נימנו יו״ר המועצה המקומית ירוחם, יעקב
עם־־שלום והמבקר הפנימי של העיירה יצחק
שוקרון.

חלומותיה
של ירוחם
יום שקטה זירת הזהב בירוחם. הן
ן יו״ ר עם־שלום נסע לגרמניה, כדי
לנוח קצת מכאבי־הראש שגורמת לו העיירה,
ושוקרון יצא לחופשה מחוץ לירוחם.

111113x1ו11ו!1וחצו!
האם נפל קורבן לסוטה־מין, שרצח אותו
אחרי שמשך אותו לכיוון תעלת־הביוב?
או אולי ידע הילד דבר־מה שהיה חשוב
לגבי הרוצח, ולכן החליט זה להשתיקו?
אם כך, מדוע נכרתה זרועו השמאלית?

סעד; אונס
ועבריינות
יו תכן שהרוצח כרת את זרועו במגמה
י להוביל את המישטרה אל הבדואים ה־

..הנה הזהב!־
יצחק שיטרית,
בסלעים שבהס נמצא הזהב, לפי הטענות.

בשנת .1951 כיום 6070 ,מהאוכלוסייה הם
יוצאי ארצות צפון־אפריקה (מארוקו ותוניס)
! כ־ 2070 מיוצאי הודו 1070 :ילידי
הארץ וותיקים: כ״( 107 מיוצאי פרס ורומניה.
במשך
שלוש שנים, מ״ 1969 עד 1971
(ועד בכלל) הגיעו לירוחם 698 תושבים
יהודיים חדשים, ועזבו אותה למקומות
אחרים 747 נפש.
זוהי עיירה בעייתית. הבנייה בירוחם
הופסקה. מיספר המישפחות המקבלות טיפול
בלישכת־הסעד הוא .820 אחוז ה־מישפחות
המקבלות את כל סוגי הסעד בעיירה
הוא .65.5בעיירה זו האחוז הגבוה
ביותר של מי־שפחות נתמכות־סעד.
בירוחם חי מיספר ״מכובד״ של עבריינים
צעירים. אם מיקרים של אונס ובעילת־קטינות
בע־ירה הסתיימו בשקט, ללא התערבות
המישטרה, היה זה רק תודות לכך
שנעשו הסיכמים בין הורי הבנות לבין העבריינים,
ואלה התחתנו עם הילדות או
הבטיחו להתחתן איתן.
בירוחם מתגוררים גם אסירים, ברישיון,
והמישטרה נוהגת לבצע פשיטות־בזק לבתיהם,
לפי מידע ־שהיא מקבלת מילדים
תושבי המקום.
עבריינים־לשעבר החיים במקום מתלוננים
,־שהמישטרה משפילה אותם כאשר
מחפשים בבתיהם סמים, פעם אחרי פעם,
מבלי שיימצא ־שם דבר.
באווירה זו גדל גם הילד יצחק עזריאל,
בן למישפחה מרובת־ילדים. בני־מישפהתו
של הילד הנרצח טוענים, כי יצחק נהרג
בטעות! הם אינם מוכנים לפרט ולהסביר
טענה מוזרה זו.

חדרים של יצחק שיטרית, בפרברי ירוחם,
וביק־ש להתאכסן בו כמה ימים. קופרשטיין,
שעלה מארגנטינה מייד אחרי קום המדינה,
כימאי במיקצועו ופנסיונר, סירב לגלות
לשיטרית, בן ה־ ,25 את סיבת ביקורו.
הוא שילם 15 לירות עבור האירוח היומי,
וניסה להעלים את טיוליו בגבעות המקיפות
את העיירה.
לפני חודש ימים חזר קופרשטיין לירוחם,
וביקש לגור אצל שיטרית משך שבועיים•
הפעם הוא ביקש מבעל בית־המלון
שיסיע אותו לכמה מקומות על ההרים,
במרחק ־של 10 עד 14 קילומטרים, כדי
לעזור לו להביא משם כמה סלעים ואבנים.
קופרשטיין גילה לשיטרית שהוא
גילה זהב בהרים, בתוך הסלעים, ואמר ש עליו
לערוך ניסיונות כדי לאסוף כמות של
זהב שתועבר לבדיקה באוניברסיטת הנגב.

רק •שיטרית נודד מפעם לפעם בשבילי הזהב
סביב העיירה, וחולם על הימים היפים
שיבואו, כאשר יחזור קופרשטיין ועימו
אלפי הרפתקנים מצויירים בכפות ובמחב־תות,
ויתחילו את בהלת הזהב הישראלית
הגדולה. בדרך זו, הוא חולם, תתחיל ירוחם
לפרוח, בית־המלון יהיה מלא, מחפשי הזהב
יבלו במיסעדה הריקה שליד המלון
הריק בינתיים לחלוטין, ותתחיל תקופה
חדשה — תקופת הזהב בירוחם.
ירוחם מצפה בימים אלה
בות: לתוצאות בדיקת הדם
השברייה הבדואית, ולתוצאת
נערכה באוניברסיטת הנגב,
שגילה משה קופרשטיין.

לשתי תשושנמצא

הבדיקה שלגבי
הזהב

האם יימצא הרוצח האכזר, ויתחיל תור־הזהב?

נקמה

אהבת ה א חו תן
־צד ככיוון אהד בפרשת רצח הילד
מירוחם התעורר, כאשר נודע ל
שמעון
מימי, סדרן של המועצה המקומית ירוחם,
1 11111ק 11י ץ
מצביע ליד המקום שבו נמצאה גופתו כרותת־הזרוע

של הילד יצחק עזריאל. המקום הוא תעלת־ביוב, המרוחקת 200מ׳ מבית הורי הילד הנרצח.

1. 33

ניחן דמגוע מי לחמהי
(המשך מעמוד )31
היתד. מיעוניינת כלל בתחרות. מיתה זו,
לדבריה, קצינת־החן לשעבר של חיל-
האוויר, שרה לוי, שדירבנה אותה להיענות
להצעה שהופנתה ׳אליה על־ידי מפקדי
וקציני היהידה שבה שירתה.
״את תביאי כבוד לחיל, אף שעם לא
זכינו שחיילת של חיל־האוויר תגיע ל מועמדות
הסופית בתחרות מלכודהיופי,״
אמרה לה קציגת־החן, הנערצת עליה,
ופנינה הציגה את מועמדותה.
אחד השופטים שבחן אותה דרש ממנה,
לטענתה, להרים את החצאית, כדי שאפשר
יהיה לראות את רגליה. פנינה, בעלת
הביטחון־העצמי המפורסם, נעצה בו את
עיניה היפות והשיבה מניה־וביה, מבלי
להניד עפעף :״אני מאד מצטערת. אני
במדי צה״ל, ולא אבייש את המדים.״ גם
לאורי זוהר היתד. לה תשובה מוחצת. פנינה,
שלא זכתה בכתד־היופי עצמו, אלא
בכתר-החן, נשאלה על־ידי אורי בתוכנית-
טלוויזיה, במועד מאוחד יותר האם, לדעתה,
היופי הוא הדבר החשוב ביותר בחיים,
והשיבה בקריצת עיין :״לא חשוב
היופי, העיקר החן.״ למחרת כבר לא יכלה
לעבור, לדבריה, ברחוב בבל מקום צעקו
אחריה את המישפט הקולע, שהפך סימלה
המיסחרי.
פנינה אלון נולדה כפנינה קלינה, במושב
היוגב. את שנות ילדותה במושב היא
זוכרת בשנותיה היפות ביותר. מאוחר יותר
עברה מישפחתה להתגורר בשכונת
עיר-שמ׳ש שליד צהלה.
את לימודיה התיכוניים השלימה באופן
אכסטרני, אחרי שקודם־לכן עברה קורס־ספרות
ואף עבדה במיקצועה זה זמן ממושך,
כתחביב. כיום היא דואגת לשער-
ראשה שלה בילבד.
לאמריקה הגיעה לפני כשנה וחצי. היום,
כשהיא נמצאת בארץ בחופשת־מולדת,
אומדים לה כולם :״מה זה, לא הבאת איתך
איזה מיליונר?״ היא נועצת באותם קרת־נים
מבט של זילזול. אחרי הכל, בילתה
במחיצתו של נהג־מירוצים חתיך בן ,25
ובן לאחת המישפחות העשירות והידועות
באמריקה, במשך תקופה של חצי שנה.
אותו נהג־מירוצים, ששמו דייב ברוקם
הצליח אפילו לשבור את ליבה של מיס
החן של יזראל. סיפרה פנינה :״זה היה

״עזבתי אותו, נסעתי לטייל לבדי והגעתי
לפלורידה, שם פגשתי את הזמר
תום ג׳ונס, הוא הופיע במלון דוויל
במיאמי-ביץ׳ ,ואני ישבתי בשורה הרא שונה,
באורחת של בעלי־המלון היהודיים.
ענדתי את מגן-הדוויד הענק שלי, והוא
ענד צלב, ענקי עוד יותר.

אליל־הגערות
נכנע
ך• ל הכנות התנפלו עליו, רצו אליו
ונישקו אותו. פתאום הוא הסתכל
עלי ואמר לי מהבמה, :את לא באה לנשק
אותי?׳ עניתי לו בטון צברי אמיתי:
,אתה רוצה לנשק אותי? אז בוא אלי!׳
מישהו מהקהל צעק , :זו צריכה להיות ישראלית!׳
אמרתי, נכון.׳ באמצע ההופעה
תום התחיל לפלרטט איתי, כאילו שלא
היה קהל בכלל. הוא אמר לי לבוא אליו,
ואני אמרתי שלא אבוא.
הוא ישב קרוב אלי, עם העיניים הכחולות
ישלו, וממש ראיתי תחינה בעיניו. כל
הקהל יישב בשקט. היה מתח באולם.
׳אמרתי לו: אם אתה כל־כך רוצה, אז •בוא
אתה אלי. והוא השיב, :המכנסיים שלי

סגינה ככת־השכן
— בשינוי אדרת

פנינה כפאפ-פאטאל
אותה גברת —
אתגר בשבילי, לצאת עם דייב. הוא עישן
מריחואנה, ואני קצת מרובעת — ובדברים
האלה אני מאד מרובעת. רציתי להוציא
אותו מזה. נורא מצאתי חן בעיניו. אני
טיפוס של צברית ישראלית, והוא לא היה
הגיל לסטייל הזה. כל הבנות האמריקאיות
כאלו שיטתיות ואני, בזאת עם העזה וביטחון,
התנהגתי בביתו כבביתי־שלי.
.״׳אני, במקומו, הייתי בבר מזמן זורקת
אותי מהבית, אבל זה נגמר. ניסיתי להוציא
אותו מהסמים, וראיתי שהוא משתדל ומשתנה.
וכיוון שלמדתי פסיכולוגיה, ויש לי
חרש לזה, והייתי ידועה ביכולת ובחוזק
שלי, הרשיתי לעצמי לעמוד על כך שהוא
יפסיק לעשן. אחר-כך דאיתי שאין תכלית!
שהוא חוזר לסורו.
״הייתי בדילמה: מצד אחד היטפתי
מוסר, ומצד שני חשבתי אולי זה לא-כל-
בך נורא כמו שאני חושבת. הוא ביקש
שאנסה !גם יאני> אבל למרות הסקרנות
שלי אמרתי לא. ידעתי שאני חייבת,
למענו, להיות עיקבית, ושאם אנסה אקלקל
את הכל.

צרים, הם יתפוצצו.׳ אז אמרתי לו שאני
יודעת לתפור. לבסוף הוא אמר לי, את
תעשי צעד, ואני אעשה צעד.׳ קמתי אליו.
הוא תפס אותי, ונישק אותי לפני הקהל,
וחיבק אותי ולא הירפה. הייתי ממש במבוכה.
אלו לא היו נשיקות על הלחי,
כי אם הרבה יותר מזה•
.״לפני שנגמרה ההופעה רצתי החוצה.
כשיצאתי, תפסו אותי שני בלשים בידיים
והביאו אותי בכוח לאמרגן היהודי של תום
ג׳ונס. האמרגן דיבר איתי באידיש, והזמין
אותי לעלות לדירה של תום. לא הסכמתי
בשום אופן, אז תום ג׳ונס ירד אלי —
ועוד איך ירד. אחרי ששטף את האיפור
מפניו, הוא מצא חן בעיני. ובכל־זאת לא
יצאתי איתו אף פעם לבד, תמיד עם האמרגן
שלו ועוד אנשים. הוא ממש לא
האמין לי כשסיפרתי לו שהייתי חיילת
בצה״ל, ועוד המזכירה של מפקד בסים
בסיני. מאוחר יותר הציע לי לנסוע איתו
להוליווד וללוס-אנג׳לס, אבל הלימודים
עמדו להתחיל ואני ויתרתי מראש על
התענוג.״
הלימודים עדיין לא החלו, ופנינה המשיכה
לטייל לבדה בפילדלפיח, ובקלי-
פורניה. היא הגיעה בדרכה גם לעיר-
ההימורים לאס־ווגאס, שם זכתה באחד
ממישחקי־המזל בסך של 3,000 דולר, אח רי
שהשקיעה דולר אחד בילבד. את בל
הכסף שבו זכתה השקיעה, לדבריה, בהוצאות
הלימודים, ובקניית אבני־תורכיז
ותכשיטים אינדיאניים מקוריים, שאותם
היא עונדת בגאווה.

פגישה עס
פרגק סיגאטרה
** שנסעה מהארץ, היתד, פנינה מל-
כת-יופי. אנשים הורו עליה באצבע,

היא קישטה מודעות-פירסומת בעיתונים,
והשתתפה בכסה סרטי-פירסומת. בצאתה
לאמריקה היתה בטוחה שתהיה שם עוד
נערה ישראלית, קטנה ובלתי-מורגשת. אך
מסתבר שפנינה ניחנה בכאריזמה מייוחדת-
במינה, ולמרות גודלה של אמריקה בלטה
בכל מקום שבו הופיעה, בפי שסיפרה
בעצמה :״בלאס-ווגאס היו כל-כך הרבה
שחקנים ידועים, שלא לדבר על שחקניות.
ואני, פנינה הקטנה, הייתי שם עם דוקטור
אחד בשם אל הילדנברג, שהוא אישיות
מאד ידועה. יש לו מניות בחברה
בשם ספקטרה פמיקס קוטפני. הבחור הזה
הוא ממש תופעת-טבע, לא רואים דבר
כזה.
״גבר נאה מאד, כמו כוכב-קולנוע. פגש תי
אותו בערב ראש-השנה, ומה שהבחור
הזה עשה בשבילי — קשה לתאר. סתם
בך, בלי שום התחייבויות. אף אחד לא
עשה בשבילי את מה שהוא עשה. סתם
בשביל החברה שלי, בגלל שנעים היה
לו לחיות איתי.
״לילה אחד ראיתי את קתרין דנאב ב•
•טלוויזיה, לובשת שמלה נועזת במייוחד.
נזכרתי שיש לי בארון שימלח דומה, מאד
נועזת, עם מחשוף שמגיע עד החריץ של
הטוסיק. ענדתי את מגן־הדוויד שלי, ויצא תי
לבלות עם אל.
״מייד פשטה שמועה שמיס ישראל נמצאת
במקום. בכל מקום שאליו הגעתי
הייתי במרכז העניינים, אפילו אל פרנק
סינאטרה הצלחתי להניע. אף אחד לא
מגיע אליו, ואני עשיתי את זה. הוא חתם
לי על תמונות, אבל סירב להצטלם איתי,
אמר שזה לא הוגן כלפי האחרים, שאם
הוא מצטלם איתי יהיה עליו להצטלם עם
כולם.
״מה אגיד, עשיתי ממש חיים משוגעים.
בכל מקום שאלו אותי על הצבא, ואני
עניתי כשימחה. סיפרתי שהייתי חיילת ש עשתה
שירות כפול, ועבדתי 24 שעות
ביממה. הייתי יד־ימינו של מפקד הבסיס.
בחיל-האוויר קראו לי פיקי, בשתי האותיות
הראשונות של שמי המקורי-פנינה
קלינה. הייתי כמו פרודבר במידבר. בולם
אהבו אותי, החל בקצינים וכלה בחיילים.
תמיד היה לי מצב-רוח טוב, תמיד העליתי
את המורל של החבר׳ה. הייתי מאובקת,
צרובה מהמידבר, ממש פראית.״
בקרוב חוזרת פנינה אל לימודיה בקלי פורניה.
היא מתגוררת בפרבר עשיר של
סו־פרנציסקו הנקרא ווד-סייד ,״כמו סביון׳״
היא אומרת. במיגרש-החנייה הונה
מכונית הנזוצדס שלה אותה קיבלה במתנה
מחברה דייב נתג-המירוצים. היא מתגוררת
בביתו הענק של ידידה, הדוקטור אל היל-
דגברג כשהוא עצמו מתגורר, לדבריה,
בבית אחד. יש לה עוזרת וטבחית, והיא
אינה עובדת, סרט לפעמיים בשבוע, שבהן
היא מלמדת עברית בבית־כנסת מקומי.
את שהותה בארצות-הברית, בתנאים
באלה מממנים אביה, קבלן־השיפוצים ואחיה
השוהה באמריקה.

__ חולמגות
והחלטה נחושה
ך* טלפון בכית הוריה של פנינה אינו
נ \ חדל לצלצל. אל •שולחנה הקבוע ש-
בקפה אכסודוס בתל-אביב נוהרים מחזרים
פוטנציאליים רבים המשחרים לפיתחה.
היא לא אומרת ״לא״ לאף אחד, אוהבת
להרגיש רצוייה ופופולארית. עד עתה היה
רק גבר אחד שהיא נענתה לחיזוריו, ושרק
איתו יצאה. היה זה המעבד המוסיקלי
אלדד שדים, שאיתו נראתה לאחרונה במצב
צמוד מאד, באירועים חברתיים.
פנינה מגדירה את עצמה כאוהבת מוסיקה
מושבעת. היה כל רגע, נושמת בכל
מקום שבו אני נמצאת, מפיקה את המכסימום
מכל אווירה, נמצאת תמיד בתוך
העניינים, שואבת את בל מה שאני יכולה.
מסוגלת לבכות, לצחוק, נורא רגישה, ויחד
עם זה מחוסנת, וגם חולמנית נורא.
״רוצה שיקרה לי משהו, לא יודעת מה,
אבל יודעת שיקרה. אני מרגישה את זה
באוויר. אני אשיג כל •מה שאני רוצה
להשיג. זה, על בטוח!
״,ממה שיודעים עלי עכשיו, אפשר לח שוב
שאני כבר מתה לחזור לקליפורניה,
אבל זאת טעות. להיפך, אני משתוקקת
להישאר בבית, בארץ. לכן אני פנויה
להצעות, ובלבד שתהיינה מפתות דיין כדי
להשאיר אותי באן — ולא חשוב מה, מדוגמנות
ועד גבר אמיתי.
״אני מסוגלת להיראות כמו טיפוסים
שונים, בתילבושות שונות. במיקדים רבים
אמרו שאני דומה לשחקניות-קולנוע, וב ייחוד
לריטה הייוורת.״

(המשך מעמוד )19

שמם. אה על אש״ה, כמו על. ה־פלסטינים
כולם, מוטלת החוכה
להקל על ההתקדמות, לא למונעה
או להשהותה.
שעה שסיירתי ברחבי הגדה המערבית,
בשבועות האחרונים, שמעתי מפי הפלס טינים
עצמם הצעות רבות בדבר צורתו
האפשרית של המימשל שיוקם אם וכאשר
יוחזרוהשטחים. כולם מציעים תקופת־ביניים
כלשהי, שבה תינתן להם האפשרות
להיוועץ יחד, ולהחליט על צורת
ממשלתם העתידה.

העיקרון החשוב מכל הוא שהפלסטינים׳
,׳כבואם להקים להם
מולדת, יוכלו להגיעלהחלטתם
ללא חיפזון וללא כפייה כלשהי.

^ יש אינו ממעיט בחומרת ההחלטות
הדראסטיות והאמיצות שעל הישראלים
להחליט. תרומתם החיונית ביותר
חייבת להיות בכך שיקבלו את העובדה
שהשלום אפשרי, ושיכירו בכך שהביטחון
אינו נובע מהחזקה־בכוח של אדמות שבנות
— ועוד פחות ממעוזים על אדמות
עויינות — אלא מהסדר מוסכם ובעל־ערו-
בות, אשר יוביל הרחק מן השינאה והאלימות,
אל הבנה ואל שיתוף-פעולה.

ך• תחתי כדברי בקביעת הסכנות
הנוראות הכרוכות בחידוש הסיבסוך,
שלא יהיה מנוס ממנו אם תימשך ההידרדרות.
תוך הצעת אמצעים למניעת שו אה
זו, אוכל למנות מיספר סימנים מעודדים
— ״ניצנוצי תיקווה״ ,כסי שמתארים
אותם אחדים מן הערבים.

אין ספק שכרגע ניחן רק מיעוט
ישראלי קטן כאומץ־הלב הדרוש
לשם תביעה גלוייה להכיר בתביעותיהם
של הפלסטינים. אד קולותיהם
האמיצים הולכים וגוברים.
ביום שבו עזבתי את ירושלים 1
פורסם בעיתונות העברית מינשר,
חתום על־ידי ישראלים, אשר קרא
להכרה בזכויותיהם של הפלסטינים*•

גם בצד הערבי, בכל מקום שאליו
הגעתי, שמעתי קולות פלסטיניים רבים
יותר ויותר שדיברו בהיגיון, בנימה חיובית׳
תוך כמיהה לכיבוד זכותם להגדרה-
עצמית ולהבטחת השלום.
יתירה מזאת, בניגוד לחשש הכללי השורר
בשני הצדדים מפני חידוש הסיכסוך,
השתפר המצב בזירה הבינלאומית• כל
המדינות הערביות העיקריות — מצריים
וירדן, שאליהן הצטרפו עתה גם סוריה,
עיראק וערב הסעודית — קיבלו את העק רונות
לגבי שלום בר־קיימא, כסי שהוסכמו
פה־אחד על־ידי מועצת־הביטחון בשנת
.1967 זכותה של כל מדינה באיזור
״לחיות בשלום בתוך גבולות בטוחים ומוכרים׳
תוך חירות מאיומים ומפעולות
אלימות״ שוב איננה שאלה העומדת לדיון
בינלאומי.

ייתכן שלעולם לא תיווצר שוב
הסכמה בינלאומית כה רחבה על
מטרותיו ועקרונותיו של שלום
כולל, כפי שישנה כעת. מעולם לא
היו נסיכות חיוביות כל״כגד לפעולה
בינלאומית מאוחדת ככיוון זה,
כמו שישנן עכשיו.

תחת המדיניות המפלגת והמעכבת של
העבר, באה עתה השעה לראות את מלוא
הסכנות, לכנס את כל הנוגעים־בדבר יחדיו
ולחזור לז׳נבח, תוך תחושה של דחי פות
קיצונית.

דמותו של השלום הכולל ברורה
מאוד. האלטרנטיבה הנוראה
ברורה עוד יותר.

זוהי השאלה: האם בחסות האו״ם ותוך
שימוש בוועידת ז׳נבה, ניתן יהיה לבצע —
בעוד מועד — מאמץ בינלאומי עליון כדי
להשיג, ואחר״כך לערוב, לשלום בר־קיי-
מאז יהא זה מיבחן של אומץ ועצבים
לערבים ולישראלים, הזקוקים וכמהים
שניהם לשלום. יהא זה גם מיבחן לכושרי
של הקהילה הבינלאומית — לא לשי-
מור־עצמי בלבד, אלא גם ליכולתה לעמיד
בתפקיד החיובי של השכנת השלום.
* הכוונח דהחלטת מוטצת־הביטחון ,242
שהלורד קאראדון היה אביה הרוחני
והפוליטי.
** הכוונה לגילוי־הזטת של אווי אבנרי,
יוסי אמיתי ועמוס קינן שקוא להקמת
המועצה הישראלית לשלום ישראל-פלס-
טין, ושכלל מצע ממורט לשלום כזה.
העולם הזה ס&יו

ף• מבט ראשון ניראה תיק המידע שהגיע להעולם
* הזה מושלם, ממש תגיגה־לעיניים.
כל עיתונאי העוסק בהכנת כתבת־תחקיר, שואף להגיע
למקורות־מידע רחבים ככל האפשר, כדי ללמוד היטב
את הנושא.
הפעם, דומה כאילו נתגשם חלומו של העיתונאי
במלואו. הוא קיבל לידיו תיק עבה, ערוך בצורה מיק-
צועית, ובו מיסמכים מצולמים שלצידם דיברי־הסבר.
הכל ניראה מושלם ואמין.
אך למעשה, מושלם מדי. עובדה זו עוררה חשד
שמא אין התיק אלא מוקש. מלכודת־פתאים •שנשלחה
מתוך כוונה שלאחר ההתרשמות משפע המיסמכים לא
יוכל העיתון אלא להרוס את מעמדו של איש־ציבור.
בדפי־ההסבר שצורפו למיסמכים המצולמים סופר, כי
דניאל ויינמן, חבר מועצת עיריית גיבעתיים, הוליד שולל
את חברת שיכון עובדים, הצליח לרכוש מחברה זו דירה
במיסגרת מיפעל דיור לזוגות צעירים, למרות •שלא עמד

כל אותה סידרת תצלומים שהוכיחה, כביכול, כי
לוויינמן דירה משלו, נועדה לצרכי הכשלה בילבד. הם
התייחסו לדירה שנרכשה שלרש שנים אחרי שוויינמן
חתם על חוזהו עם חברת שיכון עובדים.
לא היה כאן מעשה סלילי, כפי שניסו להעמידו, אם
כי מבחינה ציבורית אין ספק שהיה במעשה טעם חמור
לפגם. ברגע שמצבו הכלכלי של ויינסן השתפר, ועלה
בידו לרכוש דידה מ-שלו במחירי השוק החופשי הוא
היה חייב, כאיש־ציבור, לבטל את חוזהו עם חברת
שיכון עובדים, לבקש חזרה את כל סכומי הכסף שהפקיד.
תיק המייסמכים שהועבר למערכת, ושניסה להוכיח
כי ויינמן עבר שורה של עבירות פליליות, התפוצץ
כבלון נפוח. נותרה עובדה אחת — פקיד בעיריית
גיבעתיים, מילדי־טיפוחיו של ראש־העירייה קרייזמן,
הקדיש ימים ולילות כדי לבנות תיק מפוברק, שנועד
להכשיל אחד מנבחרי הציבור של מועצת עיריית גיב-
עתיים וללכלך את שמו.

בדיקת עברו הציבורי של קרייזמן מגלה, כי שיטות
מוזרות של לוחמה ביריבים פוליטיים אינן זרות לו כלל.

//אני
ארצח אותו!״
כאשר כיהן קרייזמן כסגן־ראש־עיריית
ף ינו א ר
גיבעתיים, הוא הסתכסך עם יהודה שולמן, חבר
סניף המיפלגה בגיבעתיים ועסקן פעיל בה.
קרייזמן שיגר אז לשולמן מיכתב, שבו נאמר :״בידיעה
ברורה שהנך שקרן ופרובוקטור יחד, ונוהג זה מזמן
להטיל בי דופי, הנני תובע אותך להתנצל מייד בפני
ובכתב. החלטתי לגלות את כל ישותך בפני המזכירות
והסיעה גם־יחד. אגולל את כל ישותך המוסרית בשלושה
מישורים: א .בשטח עבודתך ; ב. בתחום חייך הפרטיים;
ג. בתחום פעילותך במיפלגה.

שבית (ונו עניוח
ואש עיו״ת גנעת״ם
קונא קוייזמן ניסח,
באמצעות שליח, ר הנ שיז
ולספק
לו מידע נוזנ שנועד
לנגוע נחנרמועצח
יריב הנלחם בו

מתנגד ויינמן
בקריטריונים המזכים אותו לרכוש דירה לפי תוכנית זו.
בתצלום ״בקיצה להרשמה״ שפורסם על־ידי חברת
שיכון עובדים צויין בסעיף 1כי :״אין לנרשם דירה
בבעלות או בחכירה.״ שני תצלומים ממישרדי הטאבו
וממינהל־מקרקעי־ישראל הוכיחו שווייגמן היה בעליה
של דירה בגיבעתיים.
שני תצלומים נוספים הוכיחו כי ויינמן ממשיך
להתגורר בדירתו זו, ואילו את הדירה שקנה במיסגרת
המיפעל לזוגות־צעירים מכר זמן קצר אחרי שנסתיימה
בנייתה.
בתצלום ״מיפעל לזוגות צעירים,״ שנתפרסם מטעם
הברת שיכון עובדים ושהועבר בין שאר המיסמכים,
צויין כי התוכנית מיועדת ״לזוגות צעירים אשר נישאו
אחר תאריך ,1.1.67 או אשר יינשאו עד תאריך המסירה.״
בתאריך תעודודהנישואין המצוייה במישרז״הדתות ב־דמת־גן,
רשום בבירור כי ויינמן התחתן ב*.11.9.1963
בתצלום העתק אותה תעודה, כפי שצולמה במישרדי
שיכון עובדים, צויין תאריך־הנישואין כ־ .11.9.68 דף־
ההסבר קבע כי ויינמן זייף את תאריך נישואיו.

תיק מרשיע
״תפור בהזמנה״

ך( קירה ראשונית !גילתה, כי הבחור שמסר את
| ן תיק המידע למערכת העיתון הוא פקיד עיריית
גיבעתיים, ונחשב כחביבו של קובא קרייזמן, ראש העיר.
מחברת שיכון עובדים הסתבר, כי אותו בחור קיבל
לידיו את תיקו של ויינמן, אחרי שהציג עצמו כעובד
העירייה הזקוק לתיק בתוקף תפקידו. בירור נוסף העלה
כי לעיריית גיבעתיים אין עניין כלשהו בתיקו של
ויינמן, וכי סקיד־העירייה לקח את התיק מתוך כוונה
אחת ויחידה — לבנות אוסף מיסמכים מעוות, שיפגע
בדימויו של ויינמן כאיש־ציבור.
הסתבר גם כי בתיק המקורי מופיע תאריך הנישואין
הנכון של ויינמן. התאריך שונה רק בתצלום.
ראשי שיכון עובדים ציינו, כי ויינמן הגיש בקשה
ובה העלה מיספר נימוקים מדוע יש לאפישר לו להצטרף
לתוכנית, למרות שנישא ארבע שנים לפני התאריך
הקובע. נימוקיו היו מ־שכנעים, ובקשתו אושרה.

בשנה האחרונה פרץ סיכסוך חריף בין ראש העיר
קובה קרייזמן לבין דני ויינמן, אחרי שזה האחרון פנה
אל המוסד־לביקורת של מיפלגת־העבודה, בבקשה שידון
ויפסוק בק־שר להתנהגותו של קרייזמן כאיש־ציבור
וכשליח מיפלגה. ויינמן האשים את קרייזמן בשורה
ארוכה של מע־שי-שחיתות, הפוסלים אותו מלשמש כ־שליח־ציבור,
כראש־עיר•
לאחר פירסום דברי־האשמה אלה החלו מתרחשים
דברים מוזרים. ויינמז החל מקבל לביתו מיכתבי־איום
עלומי־שם. רחובות גיבעתיים הוצפו כרוזים אנונימיים,
שבהם צויין כי הוא נוכל ושקרן. אישי־ציבור בגיבעתיים
קיבלו מיכתבים מקרובי־מישפחתו של ויינמן בהם התלוננו
קרובי־המי־שפחה כי ויינמן עשק אותם והוציא
מהם כספים במירמה. לאחר בירור קצר הוברר, כי איש
מבין כל אותם קרובי־מישפחה אף לא ראה את המיכת־בים,
לא חתם עליהם ולא שמע אודותם מימיו.
אין כל עדות לכך שידו של קובא קרייזמן היתה
במ״שלוח המיכתבים ובהפצת הכרוזים, כשם שאין כל
עדות שאותו פקיד־העירייה; ,חביבו של קרייזמן, שמסר
למערכת העולם הזה את תיק־המיסמכים הכוזב, פעל
ביוזמת קרייזמן. אבל יש עובדה אחת, הנותנת מקום
להירהורים חמורים בנושא זה.
בצהרי יום החמישי ה־ 31 ביולי, התקשר כתב העיתון
עם ראש־העירייה, כדי לשמוע את תגובתו על הא־שמותיו
של ויינמן. קרייזמן דחה בתוקף את כל ההאשמות הללו,
אמר כי ביק־ש ממישרד מבקר־המדינד, לבדוק את ההאשמות,
כדי שתוכח חפותו. בהמשך השיחה ביקש קרייזמן
ששמו לא י-שורבב לכתבה. מובן שלא הובטח לו דבר.
עוד באותו יום, כעבור שעתיים בילבד, צלצל לביתו
של הכתב פקיד העירייה שהעביר למערכת את תיק-
המיסמכים בנושא ויינמן, וביקש ששמו של ראש העיר
לא יוזכר בכתבה. לשאלה מדוע הוא סבור ששמו של
קובא יוזכר, השיב כי ידוע לו שלפני שעתיים התקשר
הכתב אל ראש העיר וביקש את תגובתו בקשר להאש מותיו
של וייגמן. לכן, כאדם שהמציא את החומר, הוא
מבקש ששם ראש העיר לא יוזכר.
אחרי שיחה טלפונית זו נסתלקו כל הספיקות. לא
נותר עוד צל של ספק כי ראש העיר אכן יודע היטב
על מגעיו של הפקיד שלו בעניין ויינמן, וכי עתה ניסה
ראש העיר להפעיל את האיש, למנוע שירבוב שמו לפרשה.

״החלטתי להוכיח לפני כולם כי אתה איש פסול
ומסוכן לציבור, ויש להוקיע אותך.״
מיכתב זה הועבר על־ידי מקבלו לוועדת־הביקורת
של המיפלגה, בראשות נחום שדמי, שקבעה בישיבה
ביום ,5.4.62 כי מעשהו של קרייזמן ״מהווה מעשה
חמור מאד על־פי סיגנונו הגס והמאיים. ההתפרקות
הבלתי־מרוסנת של יצרים, כפי שמתגלית במיכתב הנ״ל,
מהווה חומרה ציבורית מיוחדת. המעשה מחייב תגובה
נימרצת.״
קרייזמן לא התרשם מדו״ח הוועדה. הוא המשיך
במעשיו. בכנס הוועדה התשיעית, בעת שנבחרו הברים
למרכז המיפלגה, הוא לא נבחר. הוא התפרץ כלפי אחד
מחברי המיפלגה שעמד בראש המתנגדים לו, בנוסח:
״אני אהרוג אותו! אני ארצח אותו! אפוצץ את בית
הסניף עד שיעלה באש כפטריית־עשן !״
השתוללות פרועה זו של קרייזמן, ומיכתב־תלונה
של הנפגע, שבא בעיקבותיה, גרמו כינוס ועדה מיוחדת,
בראשות לוי אשכול המנוח, כדי לדון בהתנהגותו של
קרייזמן. הוא נינזף בחומרה.
חברי־הכנסת מסיעת המערך, עדי אמוראי ומיכה
חריש, המתגוררים בגיבעתיים, עוקבים מקרוב אחר
הסיכסוכים החריפים בין קרייזמן לבין דני ויינמן, הפועל
ללא-לאות כדי לחשוף ברבים את מעללי ראש העיר.
אמר ח״כ חריש :״יש פה מקום למחשבות נוגות,
בקשר למה שקורה כאשר עובד־עירייה, בשעות עבודתו
בעירייה, תוקף את האיש הנלחם נגד ראש־העיר ומנסה
לגלות פעולות חריגות. את החומר שוויינמן אסף
העברתי, עם עדי אמוראי, ליועץ־המי־שפטי־לממשלה,
ומשם עבר הנושא לטיפול מבקר־המדינה, שיחקור בקפדנות
את ההאשמות ויגלה אם ייש בהן ממש.״
ואילו ח״כ אמוראי הוסיף ואמר :״מצער לחשוב, כי
אדם שבא למלא את חובתו הציבורית ויוצא בהאשמות
נגד ראש־העיר, מוצא עצמו לפתע חשוף, מנודה משאר
חברי המועצה ונתון לגל השמצות.״
בכל הפרשה הסבוכה הזו טרם עיכל כנראה, קובא
קרייזמן, עובדה חישובה אחת — הפעם הוא ניתקל בטיפוס
שאינו מתכוון להתכופף בפני מסע־הרדיפות הפרוע
המתנהל נגדו. במוקדם או במאוחר, כל ההאשמות שהוא
משמיע כיום כנגד ראש־העיר תיבדקנה ביסודיות, והמינד
צאים יובאו לידיעת הציבור הרחב.

1.15

י האתרים האחוונים
של ת״א הקטנה ־ מ;לו בתי־וובילו*׳0
של העיו, ששמו הנך מושג 1כפי דוו
04151666

** ודעוודהאבל הקטנות שפורסמו
§ )₪השבוע, לא משנו את תשומת־ליבם
של הרבה אנשים. רק למתי־מעט אמר
השם דב שמריהו, שהיה ממוסגר במים־
גרת שחורה, משהו. כי רק מעטים
הכירו את האיש בשמו האמיתי. אולם
אם במקום השם היה מתפרסם כינויו —
״ברל׳ה״ — היה בכד כדי לצבוט את
ליבם של רבבות מאזרחי המדינה.
כי ברלה לא היה רק כינויו של אחד

האנשים המפורסמים ביותר במדינה בשנותיה
הראשונות. הוא היה מוסד, שרב־בבות
צעירים בארץ נהנו משירותיו.
שנים רבות אחרי שהאיש, שהיה מלך
בתי־הבושת הראשון והאחרון של ארץ-
ישראל, הפסיק את פעילותו בחחום זה.
היה המושג ״ברל׳ה״ שם נרדף לבית־בושת,
מבלי שאלה שהשתמשו בכינוי זה
ידעו אפילו את מקורו.
דב (״ברלה״) שמריהו, לא זכה אומנם
בפירסום בינלאומי, כמו מנהלות מוסדות
כשלו, מפולי אדלר ועד קאסוויירה הולני
דר. אבל הוא היה דמות ידועה גם מחוץ
לגבולות המדינה. שמו הפך אגדה בפי
חיילי מעצמות הברות, ששירתו בארץ בתקופת
מילחמת־העולם השנייה, בקרב לוחמי
ההגנה בתקופת מילחמת־העצמאות,
ובקרב שורה ארונה של דיפלומטים ואורחים
רישמיים ממדינות זרות, שמדינת-
ישראל נעזרה באירוחם בברל׳ה, שנים
אחרי שהמוסדות שלו הפכו בלתי־חוקיים.
דב שמריהו נולד למישפחה חסידית
בירושלים, מישפחה שכמה מבניה נימנו
עם אנשי נטורי־קרתא. מנהיג נטורי־קרתא
עצמו, ר׳ עמרם בלוי, הוא נצר למשפחה
זו. ברלה התחנך על התורה משחר ילדותו.
הוא היה בוגר ישיבת חיי עולם
המפורסמת, החל את הקריירה המיסחרית
שלו כחנווני בחנות־מכולת ירושלמית. אולם
חושו המיסחרי הוביל אותו לעסקים
יותר נרחבים. הוא החל עוסק במיסחר
הזבל האורגני, הפך הקבלן הראשי של
אספקת זבל -זה לפרדסי ארץ־ישראל. כינויו
בפי הערבים היה אז מלב־אל־זיבל
(״מלו הזבל״) .ברל׳ה ניצל קשריו אלה
עם הערבים גם לשם מיסחר בנשק.
ב־ ,1935 כאשר פרצה מילחמת חבש,
ופרדסני ארץ־ישראל סבלו ממשבר בעטיה,
פשט ברל׳ה מלד־הזבל את הרגל.
הוא הפסיד אז רבבות לידות פלשתינאיות
— מיליונים, לפי הערך של היום. המשבר
היה קשה. אולם בכוח כישרונו המיסחרי
ידע ברלה להתגבר עליו. המלך מת —
יחי המלך החדש. מלך הזבל הפך מלד
בתי־הבושת.

הצע תמילים
אוסטרליים לבלות עם חבר עובדיו והנערות שעבדו
למענו. בתמונה זו, שצולמה בשנות החמישים,
נראה ברל׳ה רוקד בנישפייה שערך
לעובדיו באחד ממלונות־הפאר בהרצליה.

התחלה היתה צנועה. ברל׳ה התן
1חיל בבתי-קפה. אולם ההצלחה לא האירה
לו פנים בשטח זה׳ והוא עבר לעיסקי
המלונות. הוא קנה מלון צנוע על שפת־הים
בתל־אביב, ושם נוצר לראשונה המגע
עם עיסקי האהבה המכורה.
על שלב זה בחייו סיפר ברל׳ה בשעתו,

בראיון מיוחד שהוא נתן להעולם הזה :
״בזמן המילחמה, כשהיו פה החיילים האוסטרליים,
היה לי מלון על שפת־הים.
קמה אז הוועדה־למען-החייל, והם רצו
לשלוח אלי חיילים לגור באופן מאורגן.
אבל כשבאו לבדוק את המלון, גילו שאין
לי מים, וסירבו.
״יום אחד ישבתי בחוץ, בבית־הקפד,
של בית־המלון, ועברו במקום שלושה
חיילים אוסטרליים. הם שאלו אם יש לי
חדרים להשכיר. אמרתי להם: אפילו עש רים.
הם רצו רק שלושה. אמרתי להם
שהמחיר חמישה שילינג ליום, כמו לאזרחים.
לא ניצלתי אותם, כשם שבעלי־בתי-
מלון אחרים ניצלו את החיילים. הם הראו
לי תעודת־חופש, וכל אחד שילם לי שתי
לירות על החשבון. אחרי זה רץ אחד
מהם והביא עוד כמה חברים שלו. כולם
שילמו, הסתכלו עלי וצחקו. לא הבנתי
למה הם צוחקים.
״אחרי־הצהריים ירד אחד וביקש תה
וחלב. ביקשתי מהם את המחיר — ארבעה
גרוש. אבל כל אחד שילם בעד התה לירה.
הרגשתי שהנה הגיע הרגע שלי להתאושש
אחרי פשיטת הרגל. בערב הם הלכו לקולנוע,
ובלילה הופיע אחד עם חברה איתו.
״לא ידעתי אם היא זונה. החייל אמר
לי: תכיר את החברה שלי, ושאל אם אני
מרשה לבחורה לעלות, כי היא רוצה לראות
את החדר שלו. הרשיתי לה לעלות. אחרי
זה שמעתי ציפצוף, וכל אחד מהחיילים
שגרו אצלי התחיל לבוא עם בחורה.
״ככה זה הלך שלושה ימים. ביום השלישי
הופיעו ליד המלון ארבע מכוניות
עם קצינים גבוהים של הצבא האוסטרלי.
כולם נכנסו למלון. שאלתי אותם מה הם
רוצים, והם ענו שהם רוצים לראות את
המלון. הם הלכו מחדר לחדר, בכל 22
החדרים של המלון, ובכל חדר דיברו עם
החייל שגר שם. אחר כך אמר לי המפקד :
שמע, מחר בין 4ל 5-תבוא למיפקדת
הצבא האוסטרלי ברחוב הירקון. חשבתי
איזה מזל יש לי, הנה תפסו אותי שמכרתי
יין בלי רשיון לחיילים.
״אבל למחרת, כשבאה המכונית של
קצידהעיר של הצבא האוסטרלי לקחת
אותי, וסמל פתח לי את הדלת, הבנתי
שזה משהו אחר .׳
״נכנסתי שם לאולם. ישבו שמונה קצינים
גבוהים, בדרגות גנרל ובריגדיר, וגם
רופאים. כל אחד נתן לי את היה ביקשו
ממני לשבת. קם רופא בדרגת קולונל
והתחיל לתת הרצאה. הוא אמר שבכל
המיזרח-התיכון יש רק בעל בית־מלון
ישר אחד, שלוקח מחייל בשביל חדר אותו
המחיר שהוא מבקש מאזרח, ונותן לחייל
להכניס בחורה לחדר בלי לקחת תשלום
מיוחד.
״הוא אמר שהם מודים לי מאוד בעד
היחס הזה, ורוצים לתת לי פרס. אם אני
אעשה שיפורים במקום, יהפכו את המקום
למלון בשביל הצבא האוסטרלי. זה יהיה
מקום מיוחד. כל חייל שיש ילז חברה
או אשה יהיה רשאי להביאה לשם תמורת
חמישה שילינג.
״קיבלתי את זה עלי. לא חשבתי שאני
אהיה בעל בית־בושת, בי אף פעם לא
היה לי עסק עם זונות, אלא רק עם זבל.
אחרי שגמרתי את השיפורים במלון, באד,

ביקורת ומצאו שזה בסדר.
״אחרי זה התחילו לבוא הבחורות. כמעט
כולן היו יהודיות, ורק קצת ערביות נוצריות.
כל בחורה היתד, צריכה להביא
תעודה מהרופא כל שלושה ימים, והשוער
שעמד במלון בדק את התעודה.
במקום נשי האזרחים
לד עסק התחיל ללכת. כל בעלי בתי,
/ /י המלון בתל-אביב הרימו קול-צעקה.
הם הפסידו את הפרנסה שלהם, כי לחיילים
האוסטרליים היה אסור ללכת למקומות
אחרים. הם היו מחוץ־לתחום. אני הייתי
היחידי, ומהחמישד, שילעג שקיבלתי סכל
אחד היה לי סיפוק.
״אחרי כמד, חודשים עבר הצבא האוסטרלי
למצרים. יומיים אחרי זד, באו שני
חיילים אנגליים עם שתי בחורות ,׳וביקשו
חדרים. לא חשבתי שיש הבדל בין אוסטרלים
לאנגלים, ונתתי להם. אחרי חצי
שעד, התפרצה המישטרד, ולקחו אותנו.
הבנתי שאת זד, עשו שאר בעלי בודד,מלון,
כדי לדפוק אותי.
״עשו לי מישפט אצל השופט צוקרמן.
הוא נתן לי 10 לירות קנם. זה היה סכום
כל כך קטן, שלא רציתי לעשות עירעור.
אחרי שלושה ימים יצא גיליון של עיתון
מיוחד, וכל העיתון עלי. היה כתוב שם
שהגה בא יד,ודי מירושלים ופתח בית־בושת.
פירסמו את שמי. אשתי וארבעת
ילדי עזבו אותי ונסעו לירושלים. נשארתי
לבדי. טוב שנמצאו אנשים שהרגיעו אותי.
רציתי להתאבד, אבל הם אמרו לי: אל
תהיה טיפש, תעשה כסף ותצפצף על כולם
ואל תעשה שטויות.
״עברה שנה. בינתיים מכרתי את המלון
שלי והתחלתי לחפש מלון שלא בשטח
בתי־הבושת של תל־אביב שהיה אז ברחוב
הירקון, שהמישטרה של האזור ההוא כבר
הכירה אותי, וכל הקצינים היו נגדי.
״לקחתי שתי קומות ברחוב אחד־העם,
במקום שהיום יש בית־הספר החרדי בית־יעקב.
פתחתי שם פנסיון, וכל הזמן חשבתי
איך לעשות מזה עסק. עד שפגש אותי
יווני ארצישראלי אחד, וסיפר לי שיש לו
קצינים יווניים שמחפשים מקום, ושאל
איפה יש לי היום מלון. הסכמתי להשכיר
לו חדרים חודשית.
״אחרי שבוע התחילו להביא גם בחורות.
לא יצאניות. עבר עוד שבוע, ובא אלי
רופא יווני בדרגת בריגדיר וסיפר לי שהיה
רופא ממשלתי ראשי של כל בודד,בושת
ביוון. הוא סיפר שבמטה הצבא
היווני קיבלו כבר תלונות מאזרחים יווניים
בארץ שהחיילים היווניים הלנו עם נשותיהם.
הוא ביקש שאחזיק כמה בחורות,
והמישטרה לא תתערב.
״ככה נכנסתי לעבודה שאומרים שהיא
מלוכלכת. אני לא הרגשתי בכך. רופאים,
קצינים, אנשים מלומדים, השתמשו בזה
במקום בנשי חבריהם.״
אולם ברלה, התלמיד־חכם, שארון-
הספרים בביתו היה גדוש ספרי ש״ם,
משניות וספרי פרשנים על התלמוד, וש-
תמונותיהם של אדמו״רים עטורי זקן,

הרצל, ז׳בוטינסקי ובן־גוריון עיטרו את
קירות חדרו׳ לא חדל מעסקי הזנות.

הגחה לאנשי
__ ״הגנה״
ח רי שנ פרד ממשפחתו וניתק עימה
את הקשרים, מצא לו שותפת נאמנה
בדמותה של גיטל גנים. ניטל התיידדה
באותה תקופה עם קצינים של הצבא הפולני
בארץ, הכירה את ברל׳ה באמצעות
אחד מבתי־המלון שלו. כעבור זמן קצר
הציע לה ברל׳ה להיות שותפתו ואשתו.
יחד החלו בהרחבת עיסקיהם.
ב* 1943 כבר הקים ברל׳ה סניף לעיסקו.
בעוד הוא מנהל בית־בילויים ברחוב הרצל,
ניהלה אשתו בית דומה ברחוב דיזנגוף.
בכל מקום היו מחזיקים מעמד עד שה־מישטרה
היתד. תופסת אותם. אחרי זה היו
מחליפים את כתובת העסק.
עם תום מילחמודהעולם השנייה רכש
לו ברל׳ה קומה בת שמונה חדרים בבית
חדש שניבנה במרכז וולובלסקי, על גבול
תל־אביב יפו. העסק פעל שם בחסות
הצבא הבריטי, שחייליו היו מבאי המקום.
באותה תקופה העלימה המישטרה הבריטית
עין מעסקיו. ברל׳ה היה דואג לסטטוס־קוו
הזה בעזרת תשלום במזומנים׳ והזמנות
לוויסקי וסטייקים.
״הפבריקה״ (בית־החרושת) — זה הכינוי
שברל׳ה היה נוהג לכנות בו את מוסדותיו
— פעלה עד מילחמודהעצמאות. כשפרצו
הקרבות׳ נאלץ להעתיק את מוסדו למרחק
כמה מאות מטרים, קנה שלושה חדרים
על גג הבית שבדרך יפו־תל־אביב .6
באותה שנה שיגשג העסק ופרח בממדים
שלא נודעו עד אז. מאחר שהחוק
הפלילי קובע במפורש שפירוש בית־זונות
הוא ״כל בית או חדר, או שורה של חדרים
בכל בית, שבהם יושבות או מבקרות שתי

עומת בית־החרושת להמונים שבדרך ליפו,
נועדה הדירה שברחוב סרוג להיות
בית־מלאכה למיוחסים ולבעלי־הון.
המישטרה, שידעה על קיומם של מקומות
אלה, העלימה עין, לא הטרידה את
ברל׳ה.
ברל׳ה נהג לתת גם לאנשי העולם התחתון
לבקר במוסדותיו ללא כל תשלום,
וקציגי־המישטרה׳ אף היו שולחים אליו
פושעים מועדים בתיקווה שעל־ידי כך
יימנעו פישעי־מין.
עד שיום אחד בא קצין חדש למחוז.
הוא היה בדיעה שקיום מוסד כשל ברל׳ה,
הוזז עבירה על החוק. נערכה סריקה מקיפה
במקום, והמישטרה עצרה 30 לקוחות ובחורה
אחת. המישפט היה מזורז. הוא
הסתיים תוך יומיים. ברל׳ה נידון במישפט
זה לתקופות מאסר של שישה ותישעה
חודשים באופן חופף.

״חבורת נועד
מתלבט׳,
^ ולס כרל׳ה לא ריצה את מאסרו ככל
שאר האסירים. הוא הועסק במיזנון
של סדנת המישטרה, משם המשיך לפקח
על ניהול בתי־הבילויים שלו. שם היה
נפגש עם חבר עובדי הענף, מעביר להם
הוראות ומקבל דו״חות על ההכנסות.
מאז ישב ברל׳ה עוד פעם אחת במאסר, י
בשנת .1955 אולם נראה שגם צורת מא סרו
הקלה לא נעמה לו ביותר. הוא
המציא שיטה חדשה כדי להימלט מעונש,
כאשר נתפס. אחד מעובדיו היה מקבל
עליו את אשמת ניהול בית־הזונית, משלם
את הקנס או יושב בבית־הסוהר, וברל׳ה
היה דואג לפצות אותו על כך.
באותה !תקופה יצא ברל׳ה במילחמת־תנופה
לשם התרת זנות חוקית בארץ. הוא
עמד לצד אירגון צעירים שקרא לעצמו

כדי שיוכל למסרו לידי המישטרה.
כאשר היתה המישטרה מתעקשת לתפוס
את הגנבים עצמם, ולא רק את הסחורה
הגנובה, היה ברל׳ה מוצא אנשים שיסכימו,
תמורת פיצוי מתאים, שיסגירם לידי ה-
מישטרה.
על-ידי הסדר מען זה ניתן היה למיש־טרה
לשלוט כמעט לחלוטין על כל המתרחש
בעולם התחתון.
ברל׳ה עצמו נהנה מפרוספריטי שכמוהו
לא ידע מעולם. אחרי שנאלץ, בעיקבות צו
בית־המישפט׳ לנטוש את חדריו שעל גג
הבנין בדרך יפדתל־אביב ,6רכש לו
ברל׳ה בסכום של כמה רבבות לירות את
מלון אופיר שברחוב הירקון, מול מלון דן.
כדי להסוות את פעילותו במידת־מה, פתח
לו מישרד־חקירות בשם ארצי. על שם
מישרד זה החזיק טלפון, שרוב הפונים
אליו לא היו דורשי-חקירות דווקא, אלא
לקוחות שביקשו אינפורמציה מאוד מסו-
יימת מסוג אחר מהרגיל.
כעבור זמן קצר מכר ברל׳ה גם את
דירתו הגדולה שברחוב פרוג, רכש לעצמו
דירה דומה בבניין חדש ברחוב בן־יהודה,
קרוב למקום העסק שלו במלון אופיר.
ושוב, שעה שהעסק ברחוב הירקון נועד
ללקוחות רגילים, ייחד ברל׳ה את חדרי
דירת הפאר ברחוב בן־יהודה ללקוחות
רמי־מעלה במייוחד.
מדי יום שישי היה ברל׳ה עורך מסיבת
עונג־שבת מפוארת, בה השתתפו רק היצאניות
וסרסוויהן. כמו ברומנים של מופאסן

ובאלזאק, נערכו מסיבות חברתיות אלה
ביד רחבה. השולחנות היו כורעים תחת
עומס המאכלים היקרים, השמפניה היתה
זורמת כמו מים, וליאון, מנגן־האקורדיון
הבולגרי, היה מנעים נגינות שלצליליהן
היו היצאניות יוצאות במחול עם סרסוריהן.
העובדות אצל ברל׳ה לא היו מתחלפות
לעיתים קרובות. הוא נהג להקפיד על
יחסי-עבודה תקינים עם חבר עובדיו הנאמנים.
כמו בכל חברה מיסחרית אחרת,
היה משלם פיצויים לעובדים שעזבוהו.
באחד המיקרים, איים עליו עובד שפוטר
כי יתבע אותו לדין באיגוד המיקצועי
של ההסתדרות. ברל׳ה העדיף לגמור את
העניין ליד השולחן.
בתחילת שנות ה־60׳ ,כאשר התחלפה
הקצונה במישטרת מחוז תל־אביב, ישוב
החלו רודפים את ברל׳ה. הוא הועמד לדין,
נערותיו !נאסרו. בגיל 60 נמאסו עליו ה מאבקים,
והוא החליט לפרוש מעיסקי הזנות.
הוא
המשיך להתגורר בדירה במלון
אופיר, שברחוב הירקון פינת רחוב מנדלי.
חלק מהבניין השכיר לחנות תכשי טים•
בחלק אחר של הבניין נפתח מיזנון
קטן. המסך ירד על ברל׳ה, מלך בתי-
הבושת של ישראל.
בשבוע שעבר, אחרי מחלה קשה, הוא
נפטר. על מותו נמסר רק אחרי שנערכה
הלווייתו. איש לא הספיד אותו. וכל אלה,
שברל׳ה היווה פרק שלם בנעוריהם, אפילו
לא ידעו כי הלך לעולמו.

המוסד האחרון

מלון ״אופיר״ ,ברחוב הירקון פינת רחוב מנדלי
בתל־אביב, מול מלון ״דן״ .כאן, בבניין זה, הופעל
בית־הבושת האחרון של ברל׳ה, לפני שהמישסרה אילצה אותו לפרוש סופית מעיסקי
הזנות. הוא עבר להתגורר בבניין אחרי שהשכיר חלקים ממנו לבתי־עסק אחרים.

נשים או יותר לשם מעשי זנות, יחשבו
לבית־זונות,״ דאג ברל׳ד, לא לעבור על
החוק, ובמוסדו נמצאה בכל שעה רק
אשה אחת. אולם הנשים היו עובדות במשמרות,
מתחלפות כל ארבע שעות, ובאופן
כזה היה המוסד פתוח משעות הבוקר
המוקדמות עד לשעה מאוחרת בלילה.
בעיקר שימש הבית נקודת־משיכה ל חיילים
ששהו אז בתל־אביב. מחלקות של מות,
על מפקדיהן, היו מבקרות במקום.
תורים ארוכים השתרכו במסדרונות ללא״
הפסקה. כבעל רגש לאומי מפותח, נתן
ברל׳ה הנחה לחיילים. כל אדם שהציג
פנקס-מגויים, היה נהנה באותם הימים
מהנחה בסך חצי לירה, מהמחיר האזרחי
של שתי לירות וחצי.
עסקיו של ברלה הלכו ושיגשגו מיום
ליום. הוא רכש לו דירה נוספת, בת 12
חדרים ברחוב פרוג שבצפון תל־אביב. ל
חבורת
נוער מתלבט, הציף את הכנסת,
העיתונות ומוסדוודהציבור בתזכירים ש גינו
את הזנות חסרת־הפיקוח ברחוב, כפי
שהיא קיימת בישראל, קראו להילחם למען
זנות תחת פיקוח רפואי בבתי־בושת.
מסיבות עומ״שבת
^ חר־כף כאו כמה שנים של הפוגה.
ברל׳ה הפך מודיע של המישטרה,
וזו העלימה עין מפעילותו הבלתי־חוקית.
לרוב לא היה ברל׳ה מסגיר את הפוש עים
שביצעו את הפשעים. הוא היה רק
מודיע למישטרה היכן תוכל למצוא רכוש
שנשדד, או חפצים שנגנבו. לפעמים היה
ברל׳ה מוכן לשלם סכומים גבוהים לגנבים
עבור הרכוש שהצליחו לגנוב, רק

פירו יתעקש מישהו להפריע את מד־לו
ההסרטה של סרט־הטלוויזיה האמריקאי
דויד ושאול, ספק אם יטריח עצמי
לאתר־הצילומים, המצוי קילומטרים רבים
בתוך תחום המשולש, ובמרכזו מצודת־מישטרה
ירדנית הנראית כמצודה תנ״כית
בזכותם של התפאורן קולי סנדר, ומעשה־ידיה
שיל בתיה הפולניה להתפאר.
אך למרות הריחוק, ולמרות חוסר־העניין,
חוששת מפיקת הסרט הדינמית ומטילת־המורא
מילדרד פריד אולברג, מפני הפרעות
אפשריות. עד־כדי־כך, שהיא עורכת
רשימה סלקטיווית של עיתונאים הרוצים

מ־נר בת שאור ״.י;*

בוצר בת ה־ ,22 תגלית הסרט. אירית
מגלמת בסרט את דמותה של מיכל
התנ״כית, מגיל 14 עד גיל .25 לאירית הנרגשת
זהו התפקיד-הקולנועי הראשון.

הוא השחקן טימותי
בוטומס, המגלם את
1* 1 1111
דמותו של דויד המלך, התאמן על הנבל
המאולתר כאילו היה נבל אמיתי, אבל
התעקש לכנות אותו בשס גיטארה.
לבקר בשטח, אינה מאפשרת לצלם ללא
רשותה, אינה מספקת תמונות, ואינה מתי רה
להפריע את כבוד הבמאי. אפשר ל חשוב
שבאותה מישטרה ירדנית מצלמים
את האפופיאה של המאה, לפחות.
מילדרד אולברג היא דמות ידועה בישראל.
קודם לדויד ושאול, שיהיה סרט־טלוויזיה
בן שני המשכים, הפיקה עבור הטלוויזיה
סרט שהוקדש ל־ 25 שנות מדינת
ישראל, ואחר־כך הפיקה את סירטו של
מיכאל קאקוייניס יוסף ואחיו.

מפיקה בתפקיד
של יהונתן, בנו של
1ן ׳* 1י ר 1ו| | 1
שאול, היא אביבה
11/ 11 111
גר. שהוזעקה אל בימת ההסרטה בבוקר
יום־הצילומים, אפילו לא ידע מהו התפקיד
שהיא עתידה לגלס בסרט. אביבה השתתפה
כבר בסרט קודם, חכם גמליאל.

ך* יא נחשבת כגברת קשוחה, הן
\ יודעת את רצונה. כשהיא מגיעה אל
אתר־הצילומים מפסיק הבלאגאן לחגוג, וכל
אחד, אפילו מי שבאמת שאין לו מה לעשות
באותו רגע, מעסיק את עצמו ויהי-

עוזר־הבמאי טוני טראונטלה, המגלם את דמותו של

גוליית, אינו מרשים כלל במציאות. אולם בתילבושתו של
י יי הוא מעורר יראה, טוני למד, בשהותו בארץ, לדבר עברית בסיסית.
מה, ובלבד שלא ייתפס מתבטל על-ידי
הגברת המפיקה•
על הסט מסתובב מפוייח כמו טווס, צעיר
בשם עומרי המספר לכולם שהסרט הזה
הוא ״לא סחורה בשבילו״ ,אחרי הכל הוא
עבד בהוליווד, עבור חברת־סרטים ידועה,
וברברה סטרייסנד, רוברט רדפורד ושאר
החבר׳ה מתגלגלים אצלו בפה, כאילו היו
ידידיו הטובים ביותר.
הבמאי אלכם סיגל במאי־טלוויזיה ידוע
למדי בארצו, העובד באופן קבוע עם זד

מפיקה אולברג, מביים את יהונתן —
עודד תאומי ; אבנר בן־נר — יהודה אפרו־ני;
מיכל — אירית בנצר, ושאול — אנ־טוני
קווייל. הוא היה קצת עצבני באותו
יום, ואפילו לא דיבר באידיש עם החשמלאי
אברהם לייבמן, אבל זה לא פלא. למחרת
חטף דלקת־כליות קשה. והצילומים הופסקו
לשבוע.
החבר׳ה על הסט אומרים עליו שהוא
נחמד. אולי בגלל התקפת־הכליות שעמדה
בפתח, הוא לא הירשה לאיש להיכנס אל

החדר שבו צילמו את אבנר בן־נר מבקש
משאול כי יתן לדויד הג׳ינג׳י את בתו,
מיכל, לאשה.
בהפסקה ־שבין הצילומים אפשר לפטפט
עם אירית בנצר בת ה־׳ ,22 שזה לה תפקידה
הקולנועי הראשון• אירית היא גערה
חסרת־ניסיון, שנבחרה מבין מועמדות רבות
לגלם את דמותה של מיכל. אירית עדיין
מתרגשת. די נוח לה שהשחקנים הבינלאומיים
אינם יודעים כי זהו תפקידה הראשון,
ומתנהגים אליה כשווה אל שווים.
הישראליים שבחבורה, תאומי ואפרוני,
עוזרים לה בהערות מיקצועיות.

בואו לישראל את המחזה .,אחרי בתיא
טרון הידוע פרינם אוף וויילס. מייד לאחר
שיסיים את עבודתו בסרט הוא עתיד לנסוע
לנידיורק, לגלם שם את דמותו ־של מקבת
ה־שייקספירי.
אחת הדמויות היותר־מענייגות על בימת-
הצילומים היא זו גדולת־הממדים של עוזר־הבמאי
הראשון, טוני טראונטלה.
כשחיפש הבמאי, אלכס סיגל, שחקן
שיגלם את דמותו של גוליית, נתקל בקשיים
עצומים. הוא לא מצא שחקן כלבבו
לפתע הביט סביבו, ומבטו נפל על עוזרו
הקבוע והנאמן. הוא הציע לו מייד את

ושאוהחנוה

משינמו ומעלה

משאר השחקנים, הוא השחקן הבריטי אנתוני
קווייל, המגלם את דמווזו של שאול המלך. קווייל,
מי שהיה מנהל תיאטרון ״סטראטפווד״ ,השתתף בעבר בסידרה הטלוויזיונית
״משה״ ,בה גילם את תפקיד אהרון. הוא מבקר בישראל זו הפעם השלישית.

שקט, גוססים!

והבמאי אלכס סיגל מביים את אנתוני קווייל בתפקיד
שאול החולה, הנוטה למות. הבמאי, שהיה
עצבני מאוד ביום־הצילומיס, קיבל למחרת התקפת־כליות, והצילומים הופסקו לחלוטין.

תפקיד גוליית. טוני לא היסס, וקפץ על
העגלה• אחרי הכל, הוא רגיל לקפוץ לתפקידים
מדי־פעם, כדי לגוון את עבודתו

השיגרתית כעוזר־במאי.
טוני הספרדי הוא דמות אהודה מאד על
אנשי־הצוות הישראליים. הוא קלט במהי־

בתוך מצודה נישאה מחייה צוות מקומי וזו את סינור אהבת וויו
ויהונתן ומיוחמת דויד וגור״ ת עבור הטלוויזיה האמריקאית ן יהודה אפרוני, בתפקידו של שר־הצבא
אבנר בן־נר, מסתובב בשטח ומחליף בדיחות
עם עודד תאומי — יהונתן. למרות
הרמזים הגסים בשיר ישראלי מסרים,
כאילו אהב יהונתן את דויד ביותר מאהבת
נשים, יש ליהונתן בסרט פילגש, בדמותה
של אביבה גר, מי ששיחקה בסרט חכם
גמליאל. מה לעשות, התסריטאי של
דויד ושאול לא חושב כמו יהונתן גפן.

רות מילים בסיסיות בשפה העברית, ואפשר
ל־שמוע אותו צועק במיבטא ישראלי
מצויין ״־שקט, מצלמים !״ או ״להפסיק
לצלם, רעש של מטוסים !״
בחיי היום־יום, טוני אינו מר־שים ב־מייוחד.
זהו איש גבוה ומוצק, אך בהחלט
לא ענק מטיל־אימה. אך מי ־שראה אותו
בתילבושת ובאיפור כשל גוליית, טוען
כי גוליית של טוני מוצלח אפילו יותר מזה
שרואים ילדים בדימיונם בקוראם את ה־תנ״ך.

עוזר־הבמאי
כגוליית
תורן

ף* אדמוני הכי אדום״ בהסרטה, כ־
דברי אותו שיר מפורסם, הוא כמו־בן־מאליו
השחקן טימותי בוטומס, המגלם
את דמותו של דויד.
אילמלא תפקידו המצויין בסרט הצגת־הקולנוע
האחרונה, רצוי היה להתעלם מ־
; מנו לחלוטין, שכן כבוד השחקן, שצבע את
שערו באדום לוהט לצורך התפקיד, מתהלך
באתר״ההסרטה כאילו המציא את הסטארי־זם.
חבריו
השחקנים אינם אוהבים אותו. אנשי
הצוות, לעומת זאת, טוענים שהוא בחור
נחמד. מי שאוהבת אותו על בטוח היא
אשתו הטרייה, אליסיה, שאותה נשא לאשה
לפני כשבועיים והנמצאת איתו בארץ.
משיכמו ומעלה מיתמר השחקן אנתוגי
1קווייל. שחקן־קולנוע ותיאטרון בריטי
מפורסם, שזהו לו ביקורו השלישי בישראל,
והוא טוען שהוא מרגיש כבר כאזרח־למח־צר,
בארצנו הקטנטונת. קווייל ,־שהיה
אורח קבוע על מסכי־הטלוויזיה בארץ ב־סידרה
ד״ר סטוינג ,,ביים בלונדון לפני

יושבי ״כסית״
כדמויות תנ״כיות

11171ך !*1 (11י 11 יהודה אפרוני(מימין) בדמותו של שר־הצבא אבנר בן־נר, זכה
\ 1111 11י 11 /בתפקידו אחרי שפורסמה תמונה שלו בעיתון אמריקאי.
עודד תאומי(משמאל) ,בתפקיד יהונתן, זכה בתפקידו אחרי שהמפיקה זכרה אותו מתפקידים
קודמים. השניים, יחד עם אירית בנצר, הס הישראלים היחידים שלהם תפקיד בולט.

ך • מו תמע ניי נ ת נוספת בשטח הצילו-
| מים היא זו של גברת קשישה. זוהי
אשה מוכרת, המבקרת באופן קבוע במסי-
בות־עיתונאים, מציגה עצמה כעיתונאית
של כיתבי־עת זרים, ושואלת בדרך־כלל
שאלות לא עדכניות ולא לעניין. בסרט זה
היא מגלמת דמות של ניצבת. מי שמכיר
אותה מקרוב יודע לספר, כי הגברת הקשישה
אכן היתד, עיתונאית, וא־שת־חברה
בעבר, וכי צרה מ־שפחתית שפקדה אותה
היא שהביאה אותה עד־הלום.
יום־צילומים נוסף חולף, שום דבר מעניין
אינו קורה. צ׳יק הנהג נרדם ליד
הגה מכוניתו.
בתוך אחד החדרים במצודה זרוק שרגל,
כסית׳ניק ידוע המשמש ניצב קבוע בסרטים.
ייתכן
שזה איננו סרט חשוב, אבל בלוח־ההסרטות
הנוכחי בארץ, הוא חשוב ביותר
— כי הוא היחידי.

קולנוע
משרד החקלאות
סרטים הסוז־כריעו ורומזות

מבצע הו 1ל ח מוצרי חלב
החל מיום א׳ הוזלו עשרות מוצרי חלב לצרכן, מבצע ההוזלות נערך בשיתוף
עם המחלבות. המחירים החדשים נקבעו בצו מחירים מקסימלי לצרכו החל
מיום א׳ .10.8.75 המבצע הוא לתקופת זמן בלתי מוגבלת.
ה מו צ רי ם

מח>ר>

לצר כן

תנובה

מחיר ישן
לצרכן

חריצים : עמק גוש חלב
גלבוע
טל העמק

16.20
16.80
15.00
21.00

18.00
19.50
16.50
23.50

מחיר מכצע
לצרכן

מחי ל הי טי ם
הקיץ הישראלי עומד בסימן מלפפונים.
גבירתי הנאווה, פוליאנה, טשרת־הדיברות,
ימי שיקאגו העליזים, שימשון ודלילה ועוד
כיוצא באלה הוצאו מן המחסנים לאיוורור.
לעומת זאת, הקיץ האמריקאי תוסס ומשגשג
השנה באורח בלתי־רגיל, ואולי
אפשר להתנחם בכך שבזמן מן הזמנים ניתן
יהיה גם כאן לטעום כפה מן המעדנים המצליחים
היום שם כמו, למשל, שובו של
הפנתר הוורוד עם פיטר סלרם בדמותו של
מפקח קלהו השלומיאל >,או שמפו עם
ווארן באיטי כספר־אופנה המעצב ראשי
מעריצות וחולק עימן את מיטתו. או
פריסות גוש חלב
אמסטרדם
טל העמק
טל העמק
200 150 200 150
גרם גרם גרם גרם

4.00
3.60
5.00
3.95

4.30
4.00
5.50
4.40

חפיסות :
עמק

4.20

200 גרם

4.00

חריצים: גלעד גולן גליל בשן

32.00
)24.50( 32.00
35.00
34.00

27.00
23.50
29.75
27.00
ריצ׳ארד דרייפום כמדען

חפיסו ת :
גליל

מותחן היצ׳קוקי

200 גרם

7.20

6.50

פריסות:
בשן

200 גרם

7.50

6.50

שטרא 1ס מירון מירון פרוס נהריה מחלבות

21.80
4.60
23.00

מאוחדות -טרה

טירן -פאר
ערד -הדר

אחי

מאיר

18.50
21.00

גבינת בית יצחק ק״ג

18.55
4.05
20.70

25.00

16.65
18.90
22.50

המחלבות

שמנת חמוצה
שוקו 0.200 ליטר בשקית
שוקו 0.500 ליטר בשקית

1.10
0.65
1.60

0.90
0.60
1.45

הצרכנים מתבקשים להודיע על כל הפקעת מחיר של המוצרים הנ״ל למשרדים
האזוריים של משרד המסחר והתעשיה.

טרמפ

לחייל

רוכרט שאו ורוי שיידר
יורשו של קינג־קונג
בריכת־השחייה, שבו חוזר פול ניומן להיות
הבלש הפרטי, הארפר, החוקר פרשת־רצח
שבה מעורבת אשתו, ג׳ואן וודווארד.
הכריש שוכר־יקופות. אולם, מעל
ומעבר לכולם, עומד הקיץ האמריקאי בסימן
שני סרטים אחרים. האחד, שובר־קופות
שאפילו הסנדק ייאלץ להשתחוות
לפניו. השני, סרט־יוקרד. אשר הצליח לעורר
את התלהבותם הבלתי־מסוייגת והקולנית
של כל אמצעי־התיקשורת.
שובר־הקופות הוא מלתעות, העיבוד ה־קולנועי
לרב-מכר אודות כריש לבן ענקי,
העושה שמות במתרחצים באחד מחופיה
של מיזרח־ארצות־הברית. שלושה אנשים,
מפקד המישטרה המקומית, רוי (שותפו
של הקמן בקשר הצרפתי) שיידר, המדען
ריצ׳רד (הידוע יותר כדורי קראביץ) דריי־פוס
וצייד־הכרישים רוברט שאו, יוצאים
להילחם במפלצת הקטלנית.
הסרט, שכונה לסירוגין ״אפום אמריקאי
ברוח מובי רי ק /״אסון־טבע נוסח המיגדל
הלוהט״ ,״מותחן היצ׳קוקי״ ו״יורשו של
קינג־קונג״ ,גרף כבר בחודש הראשון ל־העולם
חזה 1930

מנגנונו של הבריש המכני ״ברום״ — כ״מלתעות
60 מיליון דולר — בשבוע הראשון
הצגתו 60 מיליון דולר, וזהו סכום שאין לו
אח־ורע בתולדות הקולנוע האמריקאי.
מותחן מכובד. איש לא חלם על כך,
כשהוחלט להסריט את רב־המכר של פיטר
בנצ׳לי (נכדו של רוברט בנצ׳לי, מגדולי
ההומוריסטנים של אמריקה) .כל מה שרצו
המפיקים ריצ׳רד (בנו של דאריל) זאנוק
ודווייק בראון, הוא לבצע עיבוד נאמן של
הספר, שיציג על הבד מותחן מרתק ויהווה
סרט־פעולה מכובד. האמעים שתוכננו לשם
ביצוע הסרט היו צנועים יחסית, והשחקנים
שנבחרו אינם שייכים למפציצים הכבדים
הבטוחים של הוליווד. אשר לבמאי הסרט,
סטיוון שפילברג, מי שעשה את דואל ו״
שוגרלנד אכספרס, הוא אמנם גתשב בנער־פלא
כישרוני, אבל היה בן 26 בלבד בש־הוזמן
לביים את מלתעות, עם עבר של
סרט־קולנוע אחד בלבד (דואל הופק לטלוויזיה)
.למעשה, הדבר הקרוב ביותר
לסרט שעשה שפילברג, היה הפקתו הראשונה
בחיים׳ סרט ביתי שהפיק מכיסו ה פרטי
בגיל ,16 ואשר תיאר מיפלצת קטל
גגגסטרי
מכובד מן השורה ותו-לא.
הנודניקים באים. כמו בסנדק, התנפח
כאן התקציב במהלך ההפקה מ־ 4ל־8
מיליון דולר, הצילומים נמשכו שישה חודשים,
במקום שלושה, תאוגות־עבודה (אחד
התסריטאים כמעט נחתך לשניים על־ידי
המדחף של סירת־הצילומים) ,מזג־אוויר
קפריזי וכוכבים קפריזיים עוד יותר, הכל
חברו יחד כדי ליצור שרשרת בעיות בלתי־פוסקות.
שפילברג,
שצילם את הסרט במארתה״ס
וינייארד, עיירת־קיט לבנקאים דשנים, לא
הרחק ממעון־הקיץ של מישפחת קנדי (ומן
המקום שבו היה מעורב בנה אדוארד בתאונה
שבה נהרגה מזכירתו) ,נאלץ להילחם
במיפרשיות הפרטיות שצצו לו ל־לא־הרף
ברקע הצילומים. ללא הזמנה, בשאלות
של נודניקים שלא חדלו להטרידו,
ובבעיות הטכניות הבלתי־פוסקות *שיעורר
ברום, הכריש המימי, שהוא הכוכב האמיתי
של הסרט.
זוהי מיפלצת פלסטית תוצרת הוליווד

במאי רוכרט אלטמן
חשיש מעל לגיל 50
נית הפושטת על העולם העתיד לבוא.
מכל הנתונים היסודיים הללו, לא יכול
היה איש לנחש שמיפלצת־האימים עתידה
להיות אבן־דרו בתולדות המיסחר הפיל־מאי.
אלא שכאן, חזר והתרחש נס הסנדק
שגם הוא, במקורו. צריך היה להיות סרט
העולנו הזה 1980

(למעשה השתמשו בסרט בשלוש מיפל-
צות זהות- ,שעלו, כל אחת, כ־ 150 אלף
דולר) ,שבצילומי־הניסיון הראשונים ניראה
פוזל, גמלוני ומצחיק כמו ג׳רי לואים.
אמריקה ההיסטרית. לא כן המוצר
המוגמר. זה נראה אמיתי ומאיים כל־כך,

שהצליח להפחיד את אמריקה יותר מכל
השריפות, רעידות־האדמה וההתנגשויות האוויריות
שריתקו אותה אל מסכי־הקולנוע
בשנה האחרונה. אפילו פיטר גימבל, במאי
של סרט תיעודי על כרישים, הודה שברום
המימי משכנע ביותר.
לעומת מלתעות, שתקף את הקהל האמריקאי
חזיתית כאשר הוצג למן היום הראשון
ב־ 490 בתי קולנוע במקביל, זוכה
נאשורל בהפצה סלקטיבית ומפונקת הרבה
יותר, במקומות מובחרים, ומעטים במיספר.
אבל ההתלהבות שקיבלה את פניו העלתה
אותו לדרגת הסרט המהולל ביותר של
השנה, והחזירה את רוברט אלטמן, הבמאי
שהפך את מאש לאחת ההצלחות המיסחר״
יות והביקורתיות הגדולות בתולדות הוליווד,
ואחר־כך היה קשור בסידרה ארוכה
של כישלונות מסחריים, לאורות הזרקורים.
המהפכן העקשן. אלטמן, שרבים רואים
בו את הבמאי האמריקאי החשוב ביותר
של התקופה, נודע במשך שנים כ־מורד־להכעיס,
כמי שנוטל סיגנון מסויים
ועושה סרט שהוא בדיוק היפוכו של ה־סיגנון.
למשל: ם רט*מילחמה מצחיק ו־סרקאסטי
(מאש) ,מערבון מהורהר (הקלפן
והיצאנית) ,או הימורים בלי מוסר־השכל
(המהמרים) .פעמים היתה עקשנותו בהפיכת
כל הערכים היסודיים ישל הסיגגון למכשלה,
כמו בשלום לנצח, שהוא עצמו
מתאר כהחמצת הנושא. לעומת זאת, היו
פעמים אחרות שבהן סירובו המוחלט
לצעוד בדפוסים משומשים הובילו ליצירות
מקוריות, רעננות ומפתיעות כמו המהמרים.
משכורת הרעב. אבל ניראה שהפעם
הוא האפיל אפילו על עצמו. נאשוויל הוא
סרט גדול, רחב ועצום, שבעריכה הראשונית
נמשך קרוב לארבע שעות. יש בו לא
פחות מ־ 24 דמויות ראשיות, פס־קול המוקלט
על 16 ערוצים בעת־ובעויה־אחת,
כדי לקלוט כל מה שנאמר ומתרחש ברגע
מסויים בסביבות המצלמה (אחד מסימגי־ההיכר
של אלטמן, שהפכו מפורסמים מאז
מאש) ,ותערובת של הומור ודראמה, המתחלפים
על המסך בטיבעיות כמו בחיים.
שחקנים שצופי הקולנוע מעולם לא
שמעו את שמם, כמו הנרי גיבסו! (כוכב-
טלוויזיה אמריקאי) ,רוני בלקלי ולילי
טומלץ (זמרות במיקצוען) ,מתערבבים בכוכבים
ידועים ומוכרים יותר כמו קארן
בלאק וג׳ראלדין צ׳אפלין, עם ותיקים כמו
קינן ווין, או עם נאמני אלטמן מסרטיו הקודמים,
קית קאראדין ושלי דובל (שהופיעו
בסירטו גנבים כמונו שלא הוצג בארץ).
לכולם תפקידים בעלי חשיבות שווה, בסרט׳
וכולם קיבלו אותו שכר, בין 750
ל־ 1000 דולר לשבוע, פרוטות עלובות ב־קני־מידה
של משכורות קולנועיות. אולם
כשאלטמן מציע, כבוד הוא להסכים, כפי
שהתבטאה ג׳ראלדין צ׳אפלין, שוויתרה על
שכר של 130 אלף דולר, כדי לעבוד איתו.
ה?ן יר המזמרת. גאשוויל היא לא רק

בירת המדינה טנסי שבארצות־הברית, אלא
גם הבירה הבלתי־מוכתרת של שירי־הכפר
והבוקרים. העיר שורצת אולפני־הקלטות,
היא מלאה ודחוסה מוסיקאים המוצאים -שם
פרנסה כל ימות השנה, בכוכבי־זמר שבאים
רק לשם כדי להקליט את להיטיהם, וכמת־חילים
המקווים למצוא שם את מזלם.
שירי הכפר והבוקרים, סיגנון פופולארי
ביותר באמריקה התיכונה, החודר יותר
ויותר אל מיצעדי־הפזמונים, בעזרת אנשים
כמו קרים קריסטופרסון וג׳וני קאש,
משמשים רקע מוסיקלי לסרט, אשר בצורה
רופפת למדי מספר כיצד מועמד של מיפל-
גה שלישית באמריקה (מעין ג׳ורג׳ ואלאס
של העתיד) ,מגיע לעיר בשנת ,1976 כדי
לגייס בין כוכבי־הזמר תומכים למסע הבחירות
והופך מטרה להתנקשות אלימה.
מאחרי שלד זה נובר אלטמן בכל החי
והצומח של עולם הפיזמונים, חולף בו
מכוכבי־ההווה אל כוכבי־העתיד, דרך האמרגנים,
התככנים, המאוכזבים והמיואשים.
עיתונאית בריטית (ג׳ראלדין צ׳פלין)
מנסה, לשווא, תוך כדי הכנת סרט על־המקום,
להבין את המתרחש, מבלי לתפוס
כי׳כל מה שקורה לפניה הוא, למעשה, כדברי
אלטמן :״תמונה מתומצתת של אמריקה
כולה״.
הגברת המפחידה. כשהסתיימו הצילומים,
היו בידי אלטמן 10 שעות מצולמות׳
והוא לא רצה לוותר על אף אחת
מהן. אחר־כך חתך, כמו בבשר החי, והגיע
לארבע שעות כמעט. את הגירסה הזו הוא
הראה למבקרת המפחידה ביותר באמריקה,
פולין קל, וזו כתבה מייד שיר־הלל. אחר-
כך הסתבר לו שצריך לערוך שוב, ובמשך
כמה חודשים חי בפחד שמא אותה גברת
קל, כאשר תשמע כי קיצצו מה שראתה,
תשפוך עליו את חמתה.
אבל כאשר כבר יצא הסרט, שנמשך עתה
כשעתיים וחצי, התקבל רק במחמאות, כולל
מן הגברת הנוראה.
לגבי אדם שלא סיים מימיו בית־ספר
תיכון, והמודד! שהיום, בגיל ,50 הוא
אינו בוחל מפעם־לפעם בחשיש, ומתקשה
לעבוד כשאינו לפחות קצת בגילופין, זהו
הישג לא רע כלל.

תדריך
תל־אביב

תמונות מחיי נישואין

(צפון, שוודיה) — אינגמר ברגמן מפרק
את חיי־הנישואין המודרניים לרסיסים קטנים׳
בסרט מרתק שחייב לגעת בכל אחד
מן הצופים, בדרך זו או אחרת• מישחק
מעולה של ליב אולמן וארלנד יוספסון.
כותרת ראשית (אלנבי,
ארצות־הבריוז) — סאטירה צינית חסרת-
רחמים על עיתונות ועיתונאים, עשוייה
בידי מי שמכיר היטב את הנושא, העיתוג־אי־לשעבר
בילי ויילדר. עם ג׳ק למון
וואלתר מתאו.

411

סימונטה דודנ״דו, מובישת הנוננות,
אוננאית צמות איטלקית, מחפשת את
עתידה בארץ

גגחו,טיפאלזו

בטיפאני. אודרי גילמה בסרט זה את
דמותה של נערת־הטלפון בעלת לב-הזהב,
גיבורת -סיפורו של טרומן קאפוט. השמלות
הקלילות והמרחפות -שלבשה בסרט,
היו כולן מעשה ידיה של סימונטה.
טיפאני היתה ההצלחה המסחררת הראשונה
של סימונטה והיא אימצה לה
את השם, השייך בעצם לחנות התכשיטים
היקרה המפורסמת של גיו־יורק. מאז היא
צמודה לעולם הסרטים. היא הלבישה כוכבות
כמו אורסולה אנדרס, סנטה ברגר,
קתרין דנב ואחרות, בשורה ארוכה של
סרטים. לקתריו דנב, למ-של, היא תיכננה
חלק מהמלתחה אותה לבשה בסירטה המפורסם
מטריות שרבורג. עבודתה האחרונה
באופנאית סרטים היתה בסרטו האחרון
של ויסקונטי המשפחה הגדולה.
ויום אחד החליטה סימונטה• ,שמוצאה
ממ-שפחת אצולה יהודית־איטלקית מיוחסת
ובעלת־שורשים- ,שמקומה בישראל. למה?
מפני שהתאהבה בישראלים. היא פגשה
אותם לראשונה ברומא ואחר-כך בסידרה
ארוכה של ביקורים שערכה בישראל.
היא הגיעה למסקנה כי האופי הישראלי,
עם החוצפה, הפתיחות, חוסר האמצעיות
וגינוני־הטכס, זה בדיוק מה שחסר לה
בחיים. ביוזמתה האישית רכשה דירה
ברחוב ישעיהו בתל־אביב ועתה הגיעה
לארץ כדי לברר את האפשרויות לעלייתה.
סימונטח, גרושה מזה ארבע שנים ואם
לילד בן ,7משוגעת למוסיקה ולאסטדו־לוגיה,
שהתחביבים שלה הם עיצוב־פנים
ובישול ספאגטי בשלוש בבוקר לחברים,
מאמינה שיש לה מה לתרום לאשה היש ראלית
.״הנשים הישראליות הן יפות
מאוד,״ היא התרשמה ,״אבל יש עדיין
מקום לשיפורים. כדאי היה שתראנה
מופצים לא רק באיטליה אלא בבל רחבי קלילות יותר ונשיות יותר.״
אין לה כוונות לפתוח עוד בוטיק ב-
אירופה. יש לה דירת פנטהאוז משגעת
ברובע עשירים מודרני ועם חוג הלקוחות דיזנגוף או בגוודדשאנן ולמכור שמלות.שלה נמנות גדולות כוכבות הקולנוע מ־ היא מחפשת דרך ואפשרות באמצעותם
תוכל להשפיע על האופנה הישראלית
ג׳ינה לולובריג׳ידה ועד ראקל וולש.
אם לא היכרתם אותה עד כה בשמה ולתרום מהידע והמוניטין שלה לתעשיית
הפרטי, הסיבה לכך היא שסימונטה מוב־ האופנה המקומית.
רת יותר בשמה המיסחרי: גברת טיפאני.
״אני יודעת שהמקום שלי >זה כאן,״
זה שם בית־האופנה הרומאי שלה וגם היא אומרת ,״זה המקום היחיד בעולם
השם המיסחרי של כל הדגמים שהיא בו אני מרגישה חופ-טיה ועצמאית ובו
מתכננת. היא בחרה בשם זה עוד לפני אוכל לתת לבני חינוך יהודי.״
13 שנה, כאשר הוזמנה לתכנן את תיל־עכשיו
צריך רק להמתין ולראות אם
בושותיה של אודרי הפבורן לסרט סעודה ואיך יקלטו אותה כאן.

עודה ישואו
ך* ימונטה

דדז־פיירו היא תופעה

נדירה.
בתקופה בה שומעים רק על יורדים,
עוזבים ומהגרים, היא אורזת את המיז-
וודות ומתכוננת לעלות לישראל. סתם
ככה, בלי להיות ציונית, בלי ששליחי

הסוכנות יעבדו עליה ומבלי לבקש עזרה
מאף אחד.
לא שרע לה ברומא, שם היא נח-טבת
אחת ממלכות האופנה ה אי ט ל קי ת. לד,יפך.
בגיל 33 סימונטה היא סיפור הצלחה.
יש לה בית-אופנה פרטי משלה, שדגמיו

הדגמה עצמית

סימונטה דה־פיירו, אופנאית־הצמרת היהודיה של
איטליה, שהחליטה להשתקע בישראל — אם
תמצא כאן תעסוקה — בשתי תילבושות מיצירותיה, שאותן היא מדגימה בעצמה .״אני
רוצה עכשיו ליצור אופנה לאשה הישראלית, לתכנן עבורה קיצים וחורפיס יפים יותר.״
סימונטה תיכננה בין השאר את מלתחתה של קתרין דנב (מימין, בהעלמות מרושפור).

6 2 3 *4ר רו 11± 17 תי

3סו > ך רו * ר 7ך , 6ת 0ךרס/

//77/׳/מי קן ד 6׳/מ.

מדינת ישראל
משרד החקלאות

ל ה לן לו חהמ חי רי ם
ה מו סכם
ל ־ 10.8.7 5־ 15.8.75 לצרב ירקות
עגבניות מעולות
גז ר חצילים פלפל מזו קליפורניה + נהריה תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש
בצל ארוז

1.40
2.10
1.15

2.15
1.95
2.20
1.10
1.28

פירות תפוחים — גרנד אלכסנדר
גודל 7

אגסים — ספדונה
ענבים — טומפסון
ענבים — אלפונם
ענבים — דבוקי, תמר ובירותי שזיפים — שגיב

מגודל 3ומעלה

2.35
3.35
2.75
2.50

2.00

2.00

-רדרוזה גודל 2.25 4

3.25

שזיפים אפרסקים — ורובידו

גודל 6וזן 198/12
עופות פטם צעיר קפוא מוכן לבשול

גודל ( 1עד 1.4ק״ג ליחידה) 11.00״

גודל ( 2עד 1.6ק״ג היחידה) 10.00
גודל 3
9.00
(מעל 1.6ק״ג היחידה)

דגים בקלה — פרום עשוי מדגים שמשקלם
10.00
לא פחו ת מ־ 250 גר׳

כ ם יר*

8.50

העולם הזה 1940

413

מהלךאל עז ר

קשקשת 1980

(המשך מסמוד )9

ר : 11נ ! 0

הפעל את דינזיונו ונסה לפצוא
לציור שלפטה כותרת נותאינחז, אשי
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלות לפי הכתובת:
״*!שעשת ׳,ת.ד ,138 .תל־אביב. הומ־דרות
הקולעות ביותר תפורסנזנה,
ובעליה! יזכו בכרטיס כניסת זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוט־חמכוגיות
היחיד בישראל.

הל ה

נרי תותחים
ומטוסים
** ל הארטילריה ועל חיל־האוויר
> הטיל אלעזר את התפקיד לספק לשתי
ההתקפות את סיוע־האש המאסיבי הנדרש.
אחרי נסיון שני הימים הראשונים, בבר
היו הנל אמורים לחבין ולקבל ללא פיקפוק,
כי בלא סיוע-אש הדוק, צפוף ומתמיד, לא
יינתן להתגבר ביעילות, במהירות ובאבירות
סבירות על כל מערך מצרי שהוא, ובוודאי
לא על ראשי־גשר של ארמייות. טיוע־אש
כזה היה, לכן, בגדר תנאי הכרחי וראשוני
לעצם היכולת — וההחלטה — להנחית
׳מיתקפה כוללת, או אפילו דק התקפה
מקומית מוגבלת.
אלעזר ידע — או לפחות אמור היד.
לדעת — כי מצב הארטילריה, בכל חזית
פיקוד הדרום ובכל אוגדה בו בנפרד, איננו
משביע רצון. עד ה־ 9באוקטובר, יום אחד
אחרי המיתקפה, כימעט שלא הגיעה
לחזית זו כל ארטילריה. הטנקו־מאניה של
צה״ל, באחד מגילוייה היותר גרועים ופא-
טאליים, גרמה לכל המפקדים הנוגעים,
שיעוותו את סדר־הקדימויות הנכון וישבצו
בו את הארטילריה במקום נמוד מדי. מפני
סיבה זו ואחרות הגיעו לחזית כימעט כל
הטנקים של העוצבות — אבל לא כלי-
הארטילריה שלהן. מפני נחיתות עבודת־המטה
ויכולת־הניהול הלוגיסטית ישל מיפ-
קרת פיקוד הדרום — חוליים שעתידים
לחבל במאמצים עד סוף המילחמה — לא
ניתן המצב לתיקון מהיר.

קשקשת 1978

כפי שניתן היה כנקל לדעת ולצפות
מראש, יכול היה כרן להסתייע,
בהתקפתו, כאישם •טל ארבעה
קנים כילכד — ונם הם לא
של אונדתו, אלא שנמצאו כגיזרה
עוד קודם למילחמה.

• 1הישראלי המכוער נדהם למראה
פניו המשתקפות במראה.
שיר בן״עמי, יהודה הנשיא ,36
נווה־אביבים, תל־אביב
י• אין בוכים על חלב שנשפך.
יפה מרום, שד׳ דגניה / 5ב;
קריית־חייס ממרבית, חיפה
• עיצרו את העולם, אני רוצה
לרדת!
ישראל דסינגר, רח׳ אילת ,19
רמת־יוסף, בת־ים
ס ספיר בחיוך משגע.
אלה גוטמן, רח׳ תחכמוני ,43
ירושלים

בלתי־אחראית עוד יותר היתד. הבטחת
ההמטכ״ל לסיוע־אווירי. ביום הקודם (יום
א )7.10 /לא קיבל הדרום סיוע־אווירי
מלא, מפני דרישות המצב הקריטי בצפון.
בבוקר יום ב׳ ,8.10 בשעה — 08.30 ממש
עם תחילת מיתקפתו המתוכננת של פיקוד
הדרום — אמור היה האלוף חופי, לפתוח
התקפת־הנגד בגולן.

• 1זה מה שקורה כשישראלי׳ק של
דוש מפגין שריר.
יוסף שוורץ, רח׳ עזרא ,14 בני־ברק

מאוזן:

סייס

בסיטונות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוניקות הריון
• חליפות הריון

מודל

תל־אביב, רה׳ נחלת׳ בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרו החצר
פתוה עד 7בערב
(סגיר בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוב: סל ,50344 .ת״א

44 -1

כתוך תחומי טווח הסאגר, כעוד
הכוחות התוקפים מנועים כפירוש
מעריכת הסתערות כלשהי עליהם,
אלא מצווים להתרחק מהם ץ

.1בן נוסף לאותם הורים .2 :מישחק
השח־מת .7 :שאין נישמת־חיים באפו:
.9שיח־בר ממישפחת הקיטניות .10 :קידומת
הולנדית .12 :בהמת־משא טיבטית:
.13 בהשאלה: מרכז .15 :מתווי־הנגינד: .
.16 מנוחה, שלווה .17 :קיבוץ בנגב .18 :
גיבעה גבוהה .19 :הרבץ ! .21 רך בצאן :
.22 מיספד .23 :מטבע מטבע יפנית קטנה :
.25 בית־אולפנא לגיל הרך מאד .28 :נהר
באיטליה .29 :חותן משה .31 :הבר־ממשלה
.32 :קיבוץ בצפון הארץ.34 :
קוסם, מכשף .35 :מחברת ״האדמה הטובה״
(ש״מ) .36 :גוון של אדום .39 :קוסם; .41
מילת־תנאי; .44 משרי־הממשלה (ש״מ); .45
אתר; .47 מילת־שאלה; .48 מילת1הסכמה
(הפוך); .49 קיים, הווה; .51 כד, עביט.53 :
תקרית מכאיבה ומצערת .56 :וניל .57 :נאה׳
מגונדר; .60 גופו .61 :משורר וצייר
עברי (1886־ .63 :) 1859 הדרך הקצרה
ביותר בין שתי נקודות .64 :מגיש עתירה;
.65 תנועה במים .66 :מבלה את
הלילה ; ;67 איספלנית ; .70 פרוסת־לחם :
.72 אשרה; .75 קרס; .76 שרף.78 :
מאור קטן; .79 נועם, רוך; .80 שימש
למאכל בני־ישראל במידבר .81 :מספיק!
.83 מפרנס; .85 חוכמה .86 :טרייה:
.87 יתר בלי סוף; .88 בלבד; .90 לא
קר .91 :רוש בלי סוף; .92 דרך-עפר:
.95 גוף שלישי רבים .96 :פצע נפשי:
.97 במקום הזה.

מאונך:
.1הדופן האחורי של הנעל; .3תומר־איפור
אדום ; •4כמו 63 מאוזן ; .5
סיומת לרבות; .6נובל; .8התחדשות,
תחייה .11 :פרח־בר דמוי כלנית; .12 כף
לאיסוף אשפה .14 :תמימה וצחה .15 :
שם־מישפחתו של ק. צטניק .20 :מיספר
יורדי הסירה; .21 עצם בפה .24 :מזמר
(הפוך) .26 :בן־אדם .27 :אור ללא ראש :
.28 קידומת להוראת איחוד כללי ; .29
הגדול בנחלי הגילעד ; .30 תינוק בן־יומו :
.32 מוט קטן ; .33 הרחק מכאן ! .37
מבכירות שחקניות התיאטרון הישראלי;
.38 נהר באפריקה ; .39 ריקבון .40 :גוף ;
.42 סופו של קול; .43 אהבת הלימוד:
.45 גורם הנאה .46 :גיד; .48 מילת-
זירוז; .50 סחב! .51 מין אריג־צמר
ציבעוני ; .52 תפנה .54 :וכן הלאה
(מקוצר); .55 צו! .58 לא עבה; .59
מאותיות הא״ב; .62 הברה, צליל.64 :
השיבו! .68 מין דג־מאכל! .69 מחציתו
של מישחק-ילדים פופולרי .70 :זכר בבקר
; .71 אות, סימן .73 :כמו 23 מאוזן :
.74 ציפור־שיר בינונית .76 :מילת־חיוב;
.77 תבואה .79 :צרור; .80 במהירות
גדולה .82 :אולם; .84 יישוב בארץ:
.89 מזימה; .90 עיר שנודעה בתמימיה:
.93 מגיע; .94 מחציתו השנייה של 69
מאונך.

אפשר היה לחזות מראש את
האפשרות, שללא הפניית המאמץ
העיקרי של חיל־האוויר לצפץ לא
תוכל התקפת־נגד זו לעקור את
הסורים מן הרמה ולהשליכם חזרה
מעכר לקו הסגול תוך פרק הזמן
הקצר ההכרחי — וכי בל עיכוב
יאפשר לסורים לבסס את אחיזתם
כשטחים שכבשו, מה שיקשה עוד
יותר את הדיפתם.
מה גם, שתנופת המיתקפה הסורית עדיין
לא דעכה ומוטל היה על אלעזר שיניה,
כי יתכן שהצבא הסורי ימשיך בניסיונו
להבקיע את הזית אוגדת רפול וגם יתגבר
את כוחותיו שהצליחו לחדור למרכז הרמה,
בגזרתה המבוקעת של חטיבת הטנקים
״ברק״ .בך בדיוק נהגו הסורים בפועל,
וב־ 8.10 ממש הגיע לחצם לשיאו. אמנם אז
כבר נמצאו עוצבות המילואים בחזית. אבל
חלקו של חיל האוויר, אשר הופנה כמעט
כולו לגולן, היה חיוני ומכריע בבלימת
הסורים ובתחילת הדיפתם אחורה.
הרמטב״ל היה צריו לחשב בזהירות
מייוחדת את הפעלת חיל האוויר, כי בליל
8—7נבר היקצה את כל כוחות הקרקע
לחזיתות השונות ויכול היה מעתה להשפיע
על מהלך המיבצעים ביבשה, או לתגבר
מאמצים וגזרות, או ורק באמצעות הפעלת
חיל האוויר, שהיה ״עתודת המטכ״ל״ ה משמעותית
היחידה, מן היום השני של
המילחמד. עד תומה.
לנושאי ניצול עוצמת האודר וההשפעה
ההדדית שביו הגולן לסיני עוד נשוב בהמשך
הסידרה. אולם לעניין הספציפי של
סיוע האוויר במיסגרת ״תוכנית־אלעזר״ יש
לצרף תמיהה גדולה שניה, הנוגעת לעצם
היכולת הטכנית של הגשמתו.
העולם הזה 1980

בעת שעיצב את תוכניתו, אמור היה
אלעזר לדעת ולשקול, היטב היטב, כמה
עובדות בתחום זה :
ראשית, המערך המצרי הנגד־מטוסי היה
אז מאסיבי ביותר ועדייו בלתי פגיע ;
שנית, ניטרול הנ״מ איננו עניין פשוט,
ובוודאי שאיננו ניתן לביצוע במשך שעה־שעתיים,
אלא דורש פרק זמן ממושך הרבה

יותר;
שלישית, כיוון שלפי ״תוננית־אלעזר״
היו כוחות הדרום אמורים לנוע לרוחב
כל החזית, מקנטרה עד מיפרץ סואץ, לא
היה חיל־האוויד יכול להסתפק בהבקעת
חור במערך הטילים או בניקוי גיזדה אחת,
אלא היה עליו להשמיד מערך זה כולו,
לכל אורכו ועומקו ;
רביעית, בלא ניטרולו המוקדם של
מערך הנ״מ, יהיה כל סיוע־אוויר ישיר
לכוחות היבשה וללחימתם בגדר התאבדות,
משום שאז יהיו הטילים ותותחי־הנ״מ בלתי-
מופרעים במיטווח שיערכו על המטוסים
התוקפים. במיוחד כך, כאשר ההתקפות —
ועימן, בהכרח, גם סיוע־האוויר להן —
הולכות מצפון־לדרום, במקביל׳ לחזית, לא
לעומקה.

נראה בי אדעזר לא נתן בדל ליפו
לבעיות ״מבניות״ אלו, שעליהן
קם סיוע-האוויר או נופל; גס
נראה, כי לא חישב את לוה-הזכד
נים של ההתקפה כד, שקודם לתנועה
על הקרקע יוקצה זמו מי־

מתפקידו של הרמטכ״ל, ואף אין ביכולתו,
להיכנס לפרטי־פרטים טאקטיים. אני מעיד
כי בהיותי אלוף פיקוד הצפון בשנת 1967
הגשתי לרמטכ״ל דאז תוכניות כלליות, ולא
קיבלתי הנחיות מפורטות — לא להגנה
ולא להתקפה.״
אחריות אלעזר

אדעזד וכר-לכ בסיני

נימדי לטיפול בטילים, ואפילו רק
כאותם שסכנתם מיידית. אילו
עשה בן, ודאי שהיה נוכח, בי עצם
הסיכוי לתקוף עם סיוע ־ אוויר,
כ-ט ,8.1הינו מפוקפק למדי.
במה שנוגע לשיטת ההתקפה, הרי מב

חינת
זזיל־ד,אוויר התאימה וגם נדרשה,
בנסיבות ההן, התקפה בגיזרה צרה ביותר,
שכיוונה ״חזיתי״ והיא מונחתת ממזרח
למערב, לכיוון עומק המערך המצרי. פיתרון
זה היה, לא במי׳קרה, הנכון ביותר גם מכל
בחינה רלוונטית אחרת שהיא.
פיקוד הדרום יכול היה לתקוף ב־8
באוקטובר, גם בלא סיוע אווירי ישיר
ומאסיבי, רק בתנאי שיישמרו השמיים
נקיים. אבל בתנאי הכרחי זה, שכל המפקדים
הנוגעים ייכונו מראש לתקוף גם בלי
אוויר. לנד לא הכינם איש. בשתי התקפותיו
של ברן בפירדאן היו הכל, עד לעדיני
ויגורי המסתערים, מצפים ובטוחים שהנה־הנה
יפול חיל־האוויד, גלים גלים, על
המצרים. בלא שיוקל כחוט־השערה מאח ריות
ברן ומאשמתו, יש להניח בוודאות,
שאילו ידע שלא יקבל סיוע אווירי, היה
מתכנן את התקפותיו באופן הרבה יותר
זהיר.
בנקודה זו יאמר האומר, כי בעיות שונות
כגון לוודזמני־ההתקפה, השייכות ל-
תיכנון פרטי הביצוע של ההתקפה, אינם
מעניין של המרטכ״ל׳ אלא מעסקם של
המפקדים הנמוכים יותר. אלעזר עצמו טען
נגד הפסק של ועדת אגרנט, כי ״אין זח
העולם הזה 1980

( 1,400,000,000 נזמפוגי, נ 0.1נמכרו־ בשנה שעברה ב־0$ד ארצות)

חד האספקטים הפחות־סימפטיים
^ בפיקוד בכלל, ובפיקוד הגבוה בפרט
הוא, שמישהו אחר, כפוף, צריך לעשות
את המעשה הנכון, שאתה אינך אמור, או
אינך יכול לעשותו — אבל אתה, הממונה,
מוחזק כאחראי, ישיר ומלא, לאותו כפוף
ולכל מעשיו או מחדליו. המפקד יכול וחייב
להאציל רק מסמכויותיו — אבל איננו
רשאי לפרוק אפילו כהוא זה מאחריותו.

זהו ההסבר לכך, שבחירת. בפו־פים
טובים והפעלתם הנכונה נחשבות
כין הסגולות הבסיסיות ה הכרחיות
לכל פיקוד גבוה; וירד
נפוליאון היטב לשורש הבעיה בקראי
,״הכו לי גנרלים כני־מזל:״
מי שאיננו מכין זאת, או איננו
מסוגל לכך, איננו מתאים לפיקוד
גבוה.
בהקשר אגרנט הוסיף אלעזר ואמר כי
״במילחמת יום־הכיפורים קיימתי מגע עם
אלופי הפיקוד בצפון ובדרום וייתכן
אפילו כי נכנסתילמתןהנח
יותמדוייקות מדי.״ זהו, כמובן,
אחד מחטאיו היותר כבדים של אלעזר :
את ההנחיות ״המדוייקות״ צריך לקבוע
ולתת אלוף הפיקוד. הרמטכ״ל איננו יכול
ואיננו אמור לתיתן, אלא יכול רק לבחור
את האלופים הנכונים, לתת להם את
ההנחיות הכלליות הנכונות, לוודא,
כמיטב יכולתו(והיא תכופות בלתי־מספקת)
שהם מגיעים להחלטות ״המדוייקות״
הנכונות, לתת להם את הגיבוי המירבי
ולתת בהם את אימונו המלא — ואחר כך
לשבת ולהזיע (או, כמונטגומרי בליל אל-
עלמיין, ללבוש פיז׳מה ולשכב לישון),
בתיקווה שיצליחו. כך נהג אלעזר עצמו
לגבי מיתקפת פיקוד הצפון, שתוכננה ל־8
בחודש (ואולי מסיבה זו הייתה תוכנית
פיקוד־הצפון ב־ 8.10 סבירה מאד, הגם
שאולי לא מבדיקה ביותר, ולא נמצאו בה
כל תרגיליה המשונים של ״תוכנית אל-

״אני מעיד כי בהיותי אלוף־הפיקוד...״

ה ט מפון ה קנון 1113,3111אתג עו ל ס

שתי ״הנחיות המדוייקות״ קבע אלעזר
בדרום: הראשונה הייתה ״סייג טווח זד
סאגר״ .והשניה, התנייתו את הזזת שרון
בקבלת אישורו המוקדם .״סייג טווח הסאגר״
הינו בבירור אחד מ״פרטי הפרטים הטאקטיים״
:והוא חוזק על-ידי הוראת 3הק״מ,
שגם היא כשלעצמה, שייכת לקטגוריית
״פרטי הפרטים״ .בלא שנתייחס למהות
ההוראות הללו, ולאופי מידת השפעתן
המעשית — על כך עמדנו קודם — ברור
כי עצם נתינתן על ידי הרמטכ״ל הייתה
משונה ובלתי מובנת.
אין כל סיבה להניח כי בשעת אותו
מעשה היטיב אלעזר להבין מהו בכלל
המאגר, מהי השפעתו האמיתית ומה ביתן
או צריד לעשות כדי לנטרלו. לפחות מן
הסייג שקבע בהקשרו, נראה כי אלעזר
הפריז ביותר בכוחם של הסאגרים ושל
מערך הנ״ט המצרי בכללו. כוחותינו מסוגלים
להתגבר עליהם — אפילו לא באמצעות
התקפה של אוגדת שריון.
מחוץ לזה, מדובר באמצעים, אשר טווח
פעולתם 3ק״מ בילבד! כלומר, השפעתם
הממשית מוגבלת לתחום הטאקטי־המקומי
המצומצם, ואיננה חורגת לרמה המערכתית
ובוודאי לא לרמה המטכ״לית־האיסטרטגית.
אלעזר הוסיף חטא על פשע: לא זו בלבד
שנתן הוראה בלתי־נכונה ומזיקה כשלעצמה,
אלא גם פסק מראש בעניין שבו יכול
ורשאי לקבוע רק אותו מפקד הפועל
ברדיוס 3ק״מ מן המאגר. בשיקוליו של
זה ובפיתרונותיו אין נתוני הטווח התיאורטי
המירבי של הטיל, אלא אחד מגורמים
רבים המשפיעים על החלטותיו — ותכופות
לא המכריע שבם. היתד, זו, כמובן, גזירה,
שהציבור לא יכול היה לעמוד בה. לאחר

ה•• חות שיה ע ס אויב ת

טמפון 0.6.הטמפון הקטן, הנוח• והבטוח ביותר בעולם נותן לר הרגשה משוחררת י
וחופשית. תוכלי ללבוש מכנסיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
ו לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
בושר ס תיג ה הטוב ב עול ת הבעי ת א עי ת ה תו ח לוו ת

לטמפון 0.6.העשוי צמר גפן כבוש כושר ספיגה שאין לאף
טמפון. לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0.6.׳מתרחב עם הספיגה ולכן, ככל שהוא סופג יותר
כן הוא סוגר טוב יותר את פתח הנרתיק ומונע כל תזוזת
או דליפה( .טבלי טמפון בכוס מים.ותיווכחי בכושר הספיגה
המצוייז שלו).
תחתון 0.11.תו סן • 01ב מחזור ותווע רית ר ע

טמפון 0.6.סופג את הדם מיד עם צאתו מן הרחם לכו, הוא חוסר לר יום במחזור
החודשי ביוון שבאופו טבעי •,עושה הדם את דרכו החוצה במשר 24 שעות.
האטימה המוחלטת של הטמפון 0.6.מונעת היווצרות ריח רע הנגרם כתוצאה
ממגע המד עם האויר.
תחתון 11110.0.ביותר ל ש חו ש
טמפון 0.6.קטן משפתון ולכן קל ונוח לשאתו בארנק. טמפון

0 .6 .נכנם לתוך גופר בקלות תור שניות בעזרת אצבע —
הנשארת נקיה׳! ללא. כל אביזריי עזר שיש צורך להפטר מהם
לאחר השמיש.
תחתון 0.0.מתאים ל הבנ ה האותות התנית•

.טמפון 0.6.תוכנן ופותח ע״י צוות גיניקולוגים מומחים, כר
שיכנס עמוק לתוך הנרתיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
הגורמים לכאב, או אי נוחות.
הכנסה נכונה הכנסה

נטגזב * 1מספיק עמוק.

0.11.1תיני-לבתולות ! לנ ע רו ת צ עי רו ת

החידוש הבלעדי האחרון של. נ 0.1הוא טמפון מיגי המיועד
לבתולות ולנערות צעירות. עם .0.6,מיני אין בל חשש לפגיעה
בקרום הבתולים, כיוון שהוא כה קטן ונכנס בדיוק לפתח
.בקרום דרכו עובר הדם.
(במקרה של כאב קל בשמוש הראשון, יש לדחות השמוש
ב־ 4—3חודשים).

3 *3 0.0.דרגו ת ס פיג ה

נורמל — למרבית הנשים.
מיני — לנערות, לבתולות ולנשים עם דימום מועט — בעיקר בימים האחרונים
של המחזור אצל נשים המשתמשות בגלולת למניעת הריון.
אקסטרה — לנשים עם דימום רב בעיקר ביומיים הראשונים של המחזור.

(המשך בעמוד )46

מהלךאל עזו־
(המשך מעמוד )45
שהתברר, מהתקדמותו של ברן, שמשמעותה
המעשית היא עיקורו מראש של כל נסיון
התקפה, נבר לא טרח איש להתייחס אליה
— ובוודאי לא לחזור עליה. גם הרמטכ״ל
עצמו לא חזר על הפטנט, על אף שלא
מצאתי כי הבחין והודה בשגיאתו.
תוך שתי דקות
ף* עצם הכתבת המהלכים המערכתיים
^ הספציפיים — שהיו, בבירור, מעסקו
הברור והייעודי של אלוף הפיקוד —
יש לראות הבעה מוחשית של אי־אימון
מצד הרמטכ״ל ביכולתו של גונן. אולי היה
אי־האימון תת־הכרתי, אבל המעשה בולט
במיוחד על רקע העובדה שאלעזר בא
לדרום אבל לא לצפון והכתיב לגונן מה
שלא הנתיב לאלוף חופי, למרות שהיטיב
להכיר את הצפון מן הדרום ועל אף שהמצב
בגולן היה קריטי יותר מבסיגי. יתירה
מזאת, אלע׳זר השאיר מראש בידיו את
שיקול הדעת הקובע לגבי שתי ההחלטות
המערכתיות החשובות ביותר שגונן אמור,
או עשוי, היה לקבלן גם במהלך המיתקפה
— ניצול הצלחות לשם מעבד התעלה
והזזת אוגדת שרון ממקומה, לביצוע ההתקפה
המערכתית השניה.
את הצורך בקבלת אישור מוקדם של
הרמטכ״ל להזזת שרון ניתן היה להצדיק,
רק אם היתה אוגדה זו מהווה כוח מטכ״לי,
אשר למדות מיקומה בחזית הדרום, עליה
להימצא בכוננות מיידית לתגבר גם חזיתות

זה היה המהרו
העקום ביותו שר
מילזומת ימדהניטויס -
משו׳ הצדדים
אחרות. כך, למשל, נחשבו בששת הימים
שתי חטיבות דרומיות — אחת של טל
והשניה של אברהם יפה — גם עתודה
מטכ״לית, ונחזתה אפשרות הפעלתן בחזית
הירדנית. על כן נצרכו לאישור הרמטכ״ל
קודם שהוטלו לקרב בדרום. אך אוגדת
שרון לא נחשבה נוח מטכ״לי ואיש לא
חשב אז שאפשר ני תועבר מחזית סיני
לחזית אחרת. כיוון שהשיקולים להפעלת
שרון היו כולם מיבצעיים־מעדכתיים, יבול
היה ורשאי להחליט רק מנהלה המיועד של
המערכה, הוא אלוף הפיקוד.
אלעזר אמנם תיננן במקום גונן, אבל

31.8.75־ 1.8.75
2.99 לי

דרמפון שפופרת גדולה
דרמפון שפופרת חסכונית

דרמפוו שפופרת הענק החוסך
דרמפון בקבוק פלססי

.50ג ל״י
0ג 5.לי
5.25ל״י

לא׳נראה שהתכוון גם לרדת לדרום, כדי
לנהל אישית את הלחימה שם. לכן חייב
היה להבין מראש, באורח הוודאי ביותר,
כי מן ״הבור״ במטכ״ל, כשהוא חי מדיווחי
גונן ומנהל את המילחמה בכללה ואולי אף
מבקר בצפון, אם המצב יחייב זאת׳ לא
יהיה בידו בשום פנים ואופן לבחון ולהחליט
באופן אינטליגנטי, אם לקבל כל בקשה של
גונן להזזת שרון או לדחותה• שוב, לגבי
פיקוד הצפון לא ראה אלעזר להטיל כל
מיגבלה דומה, למרות שכל מהלך שם היה
קריטי בהרבה.

פלישת הרמטכ״ל לתחום סכד
פות מפקד פיקוד הדרום נסתיימה
בבדיחה גרועה: ב־ ,8.10 שעה
10.30 לערך, בהעריכו שהבל כשורה
וברן הולך ומחסל את ארמיה
,2החליט גונן להניע את שרון
דרומה, כדי שימחה מעל מפת ה1
מיזרח התיכון את ארמיה .3הוא
פנה אל הרמטכ״ל — ותוך שתי
דקות קיבל, על-ידי גנרי, את אישורו•
וכי אפשר היה אחרת ץ
בראייה לאחור, חבל שלא החליט אלעזר
לבדוק באופן יסודי יותר את המצב בדרום,
ואולי אף לקפוץ בשנית לשם. אילו עשה
יכן, היה מציב שיא בשלילת סמכויות הכפופים
לו בהפרעתם — אבל מעם־ישראל
אולי היה נחסך המהלך המיבצעי העקום
ביותר של מילחמת יום־הכים ורים, משני
צדדיה.

העולם הזה 1980

נזה קורה לכם? החום לא משפיע טלי־נס

הייתי בטוחה שתהיה לי בצורת בקייץ
הדביק הזה. במקום זה אני מוצפת עכשיו
במבול של מכתבים, מה שמאריך את
תקופת ההמתנה לפירסומם במדור. לא
מבינה איך אנשים נורמליים מסוגלים לחשוב
בחום הזה על אהבה ולהרגיש פתאום
בצורך להיות שייכים למישהו. ויש עוד
כאלה שיש להם ראש אפילו לרומנטיקה
ולפיוט. את זה באמת אני לא תופסת.
רגע, רגע ! אולי זה בעצם, דווקא בגלל
החום הזה !

שירה לאור היום
אם את מוכנה להכניס את ( )1/80 לאל-
בום־החוויות האישיות שלך, כאפיזודה
קייצית חולפת או מתמשכת, בשעות
היוםב יל ב ד, כיוון שבלילות הוא
עסוק לטענתו! ואם יש לך חצרון בתל־אביב
או סביבתה וכמה שעות־קייץ פנויות
— הוא מחכה לך מאוד מאוד. מד. שאת
צריכה לדעת עליו שבשלב זה הוא שייך
לכת ה-ס׳\-1^0ס6־ד .1״כופר במצבים אישיים
וסטטיסטיקות למיניהן וסיסמתי: את
(הכוונה אלייך) היין והשירה !״
יש לי חשד רציני, שאת הלחם והדיבורים
הוא מקבל בשעות הלילה, בבית.

אותי. רצוי שתהיה בת 17 עד 18 וחצי,
מאזור תל־אביב רבתי.״
( )2/80 מדד את עצמו ויצאו לו 0 175״מ.
למרות זאת הוא מתרחק, לדבריו, ככל
האפשר מחיפוש יופי מושלם .״נערה עם
יופי פשוט וכן אהבת אמת יגרמו לי קורת-
רוח.״
נשמע בדיזנגוף ; מדוע חלה חובת חגירת
חגורת־הבטיחות רק על הנוהגים ברכב
משנת 1969 ומעלה?
פשוט מאוד: שהעניים ימותו !

גרוש במרוצה
״מאז שהתגרשתי, הרבה רצים/רצות
אחרי (ואני כל הזמן חושב לעצמי: השד

מי כתב

סרס

לאהובאתהיפה ־ ל א לשנוא אתהמכוער !
״קשה, קשה לתאר מי אני ומה אני רוצה במיבתב. לזאת אצטרך גיליון שלם
של העולם הזה. אבל בצימצום: קיבוצניק (עדיין) בן 185 ,30ס״מ וגם אקדמאי.
משרת כרגע בהתנדבות שנח בצבא הקבע. מתגורר בחיפה בדירה שבורה ע״ח צח״ל.
גרוש. הייתי נשוי לבחורה דנית, שהגיעה למשק בתור מתנדבת ונשארת באשת חבר.
במשך הזמן, בשהמצב הביטחוני התחיל מתחמם אצלנו בגבול הצפון, החליטה שזה
לא זה ונידנדה בכיוון חזרה לדנמרק. ביוון שלי אין מה לחפש שם, עשינו סטופ.
היא חזרה ואני כאן.
״את כליל השלימות ודאי שלא אמצא. גם אני לא כזה. בסך הכל אנחנו בני*
אדם ולא מלאכים. אבל שתהיה בין חתיכה ונאה מאוד, קי אני מציע אותו דבר.
מתחשבת. חזקה. טמפרמנטית. אחת כזו, שאם היא חושבת שמה שהיא רוצה זה
בסדר, תבצע את זה מבלי להתחשב מה יגידו. בקיצור, בחורה ג׳דע. ועם כל זאת —
שתהיה נשית, בכל המובנים. שתוכל גם לחיות (אם לא לאהוב) בחברת בעלי״חיים,
כמו כלבים ובו׳ .שתימשך כמוני לים, להפליג ולשחות בו. שמסוגלת לאהוב את היפה
ולהשתדל לא לשנוא את בל המכוער, בי גם אותו אפשר לתקן״.
לא חושבת שצריכה להוסיף מילה, מילבד זה שהוא 6/80 גם לא להסביר
למה הענקתי לו את פרס השבוע.

מיכתב־פרס, השבוע ובכל שבוע, מזכה את שולחו בשי — מערכת תמרוקים ותכי
שירי־יופי (במקרה זה לגבר) ,בשווי של 200ל״י — מתנת חברת התמרוקים הדם.
הפרסים ישלחו לזוכים בדואר.
לו אשתו הראשונה ויש לך גם מה להגיד
בקשר לבעלך הראשון או השני, זוהי
הכתובת !

היורש של ביאלי?

לא לצרכים אינטימיים

״אומרים יש אהבה בעולם — מה זאת
אהבה ז״ שואל חייל בן 19 וחצי, שהקפיד
לציין בהבלטה שהוא משרת בצה״ל, כדי
שחס וחלילה לא נחשוב שהוא בצבא השבדי.
אחרי מה שקרה לבני שליט, כבר
אי־אפשר לדעת. הוא יודע גם שהוא
לא כל כך מקורי בשאלתו וכי אחד, ביאליק
קוראים לו, הקדים אותו בכמה שנים טובות.
בכל זאת הוא חוזר על השאלה משום
ש״אני בודד מאוד מאוד מבחינה חברתית
ולכן אני מבקש להכיר נערה שתהיה
מסוגלת להבין אותי, לעזור לי ולעודד

והנה יש לי גם משורר, לאלה מכן
האוהבות אהבה בחרוזים )4/80( .הוא צעיר
תל־אביבי ״השולח יד בכתיבת־שירים. שירים
משלי פורסמו בבמות ספרותיות שונות,
אולם חש אני בצורך לקשור קשר
עם כותבים וכותבות כמוני, בני גילי
שהם בעלי השקפות לאו דווקא אחידות.
אין אני מתיימר ליצור מחדש את חיי־הספרות
דוגמת בתי-הקפה כסית או שלג
הלבנון. אולם מקננת בי ההרגשה כי מצויים
רבים שהם, כמוני, בעלי תחושה משותפת
זו של כתיבה, אשר ישמחו להיפגש
יחדיו ולהחליף דיעות ורשמים. מודע אני
לעובדה כי מדור זה מיועד לצרכים אינטימיים
יותר של זוגות, אך הייתי רוצה
לנצל מיסגרת זו על מנת ליצור קשר עם
אלה הרוצים בכך.״

איר ל צו ד
גבר !שוי?

רק לפני שבועות מיססר הוציאה העתו-
נאית ואשת־יחסי-הציבור סיגלית פריאל
לאור, מדריך שימושי לגרושה הטריד.
הנושא את השם צריו לנסות פעמיים.
סיגלית, בעצמה גרושה אוטנטית, סיכמה
בו את חוויותיה של גרושה ואת צעדיה
המחודשים בעולם הגברים. אחד הפרקים
בספר עוסק גם בבעיה ״איך לצוד גבר
נשוי?״ אולם מאז צברה סיגלית ניסיון
נוסף בתחום זה. הנה כמה עצות שיש לה
למתעניינות בנושא.
.הגבר הנשוי יכול להיות מחזר מצויין
ואוהב מעולה, אשר שבע קם ועולה. הוא
לא מטריד, הוא לא מציק, הוא לא נכנס לך
לנשמה, הוא גס נותן ולא רק לוקח. הוא
רואה בך נושא אהבה טהור, ויש לך כל
הסיכויים שהרומן איתו לא יימשך עד סוף
החיים, בתנאי שאינך מצפה שיפרנסך ו־ישעשעך
כמו אשתו.
בחרי לך, בעיניים פקוחות, את זה היכול
להעניק הרבה הנאות, את זה שיכול להרשות
לעצמו את מיטב המיסעדות, שזמנו
מוגבל, אבל כל רגע חשוב ויקר.
יש כמה שיטות לצוד אותו•
שי ט ת ״ או לי. אחרי שבדקת ומצאת
כי הוא הצייד (במקרה של הגבר

העולם הז ה 1980

יודע אם אני כל כך יפה כותב לי
( )3/80 המסביר כי ד,רצים/ות אחריו אינם
אלא ההורים, הדודים, ריסבתות, השכנים
והשכנות וסתם בחורות .״אני לא יהיר, אך
זהו המצב״ מתנצל העניו הידוע. הוא בן
,27 גרוש כפי שכבר שמתן לב, ומה שהוא

מחפש עכשיו בחיים זוהי ״בחורה אינטליגנטית,
שלווה בהתנהגותה ומעניינת.
אשמח מאוד אם יתקשרו אלי בחורות או
נשים, במעמדי (דהיינו: גרושות) .פשוט
קל יהיה לי למצוא איתן שפה משותפת.״
אז אם מעניין אותך לדעת מה עשתה

הנשוי את לא יותר מאשר חתול) אפשרי
לו לצלצל אלייך. הוא כבר יציע את התנאים.
אינך חייבת לומר לו ״לא !״ נקטי
לפי הכלל ש״לא״ זה ״אולי״ ו״אולי״ זה
״כן״ .ואם אמרת כבר ״כן״ — אז מה
נשאר כבר מעניין?!
• שיטת הלהיות. בשיטה זו מה שאת
צריכה לעשות זה פשוט להיות. להיות
על ידו, נוכחת בצידו, להיות עטופה בבושם
קליל בקירבתו, להביט בו מזווית העין,
לחייך פעם אחת זה לא מספיק. תמיד —
פעמיים. הבטוח ביותר הוא לעבוד איתו,
להיות מזכירתו. כך יש לו קשת אל
אפשרויות, כל השעות וכל התירוצים. את
מגישה לו תה עם לימון עוד לפני שביקש,
ועד מגש קטן עוגיות ומפית וחיוך
של אש. את מניחה קופסת סיגריות מולו,
ומביאה ביום בהיר סיגרים לרומם את
האגו שלו. היכנסי לחדרו מדי פעם לשאול
בשלומו וללחוש: מה ביקש כבודו? את
תלווי את ־כל המוזמנים למישרדו ולפני
שתצאי תחייכי עוד חיוך קטן וקורץ למענו.

עובד כמו רפלקס מותנה. אל תמהרי
להזמין אותו לביתך. שיחזר, שיספר, האזיני
הרבה וספרי קצת. מה יש? קודם כל
שימכור לד את מרכולתו. תוכלי להתפעל
גס ממכוניתו, כי הוא הצייד ואת רק
טרפו. הקפידי רק להצית את האש׳ לפני
שתכבה.

חיכתה למשה דיין 18 שנה. ואז את צריכה
לדעת ולהכיר את כל התירוצים ופירוש
כל האיחורים, ולאכול את מצבי־רוחו ואת
ימיו הקשים. תצטרכי לספוג הרבה הפתעות
ואי־הבנות ולהקריב קורבנות ולדאוג שלא
לקטר ולא לריב, רק לאהוב ולהקריב,
ולקנות לו מתנות ולשמחו, אפילו כשאת
רוצה לבכות. ולא לשכוח לדאוג שאשתו
תדע — כאן מתחיל המאבק.

• שיטת ״האשה השנייה״ .אס
החלטת שאת רוצה להיות אשתו השנייה,
התאזרי במנה גדושה של סבלנות. רחל

סיגלית פריאל
• שיטת ״הידידה הכי טוכה״.
היי הידידה הכי טובה של אשתו. כך תוכלי
לראותו לעיתים קרובות, להיות בת מיש־פחה
ללא חובות. וכאשר תסתיים הפרשה :
ידיד לא יהיה לך, אבל תישאר לך ידידה
טובה.

מהר, חזקו ובאופן אלגנטי
״מה אני?״ שואל ( )5/80 ובעצמו נותן
את התשובה :״איש בעשרים ושש שנותיו,
שטרח לקבל מהאוניברסיטה את התואר
המוסמך. זה מצחיק, אבל יש לי חוש
הומור. אם כבר, אז אני מסודר בדירה
משלי ועבודה משלי. גובהי 0 168״מ מעל
פגי הים, אתלטי במהותו. הראי איננו
מתנגד, בדרך כלל.״
גם על השאלה ״מה אני מבקש?״ הוא
יודע את התשובות בדיוק נמרץ :״להתחתן.
ולעשות את זה חזק, מהר ובאופן אלגנטי.
גיזרת הפעילות לצורך זח, היא מחוז המרכז
ובנותיו. כרגיל, זכות קדימה לנדחפות
בחור. דרושה: נאה, חכמה, עדינה. מומלץ
לבעלות רגישות אמנותית מוגברת שאינן
חוששות לבטאה בגלוי. הן מבקשות גם
לצרף תצלומים, נאמנים למקור.״
טוב שהוא לא מבקש גם חתימה נוטר-
יונית. אבל בשביל אחד המצהיר שהוא
מוכן לשים לך את השייבה מהר מהר,
הדרישות שלו לא נראות כמופרזות.

מיכתבים לחדור זח יש להפנות לכתובת :
מיכתבים לציפי, ת.ד ,136 .תל־אביב. מ יכ־תבים
למכותבים יש לשלוח במעטפה כפולה.
המעטפה הפנימית צריכה להיות מבו־יילת
בבול של 35 אגורות ולשאת עליה
רק את מיספרו הסידורי של המכותב.

אגב, למרות השמועות כאילו הולך מנחם
זילברמן להתחתן עם צעירה בשם אתי
ארד, מכחיש הנ״ל בתוקף, ובתור אחת
הרואה אותו באופן תדיר, ותמיד כשהוא
לבד, אני נוטה להאמין לו.
אריה פרוספר, לעומת זאת, הוא ממש
תופעת־טבע בלתי־מוסברת. הבחור מסתו־

קיבוצניקית שכזאת
להודות על האמת, הכל — אבל הכל ! —
חשבתי שעלול לקרות לפרכה־ביאטריס
שוורץ, אחת מנערוודהזוהר האמיתיות היחידות
שיש בארץ. אבל שאחת כזו, שעולם
הזוהר, על מכוניותיו, מקומות־הבידור
שלו, המסיבות, התמונות בעיתונים, והאנשים
הכביכול-יפים מהווים את כל עולמה
וחייה, תעזוב את הכל, ותלך להיות
מתנדבת בקיבוץ! לא את זה בשום פנים
ואופן לא הייתי מעלה בדעתי.
אז בבקשה, היא עשתה את זה. יום
אחד ארזה כמה ג׳ינס, טי-שרטם, ומכנסיים
קצרים, ירדה לה לעמק בית־שאן, התדפקה
על שערי קיבוץ בית־אלפא שלמרגלות
הגילבוע. היא לא דפקה זמן רב. השערים
נפתחו בפניה מייד. זה לא פלא. בשיחה
עם קיבוצניק ממסדה, סופר לי שכיום
דורשים חברי־הקיבוץ הרווקים, מכל בחורה
הרוצה להצטרף לקיבוץ כחברה, או
כמתנדבת, קודם כל שתהיה חתיכה. יש
סלקציה, אתם מבינים. ואח ברכה אי-
אפשר להאשים בשום פנים ואופן בזה
שהיא לא חתיכה. נהפוך הוא, היא חתיכה
לא־נורמלית.
אין לי מושג מה אומרות על ברכה
החברות בבית־אלפא, אבל החברים, חביבי,
כך דווח לי ממקור ראשון, מרוצים מאוד.
היא משגעת את כולם, נכנסת לחדר־אוכל
עם מכנסיים קצרים, וכשברכה לובשת מכנסיים
קצרים זה לא כמו שקיבוצניקית
לובשת אותם. היא עובדת בבציר בביקיני,
ומוציאה לכולן את העיניים. טוב, לפחות
ברחוב דיזנגוף שקט עכשיו,

סעו דאט!
מה זה איתכם ! תגידו לי לאן אתם
ממהרים, ובשביל מה. כולם רצים, נוסעים
כמו מטורפים, עוקפים מצד ימין, לא
מאותתים, ולא עושים חשבון. עוברים
כבישים סואנים כאילו הם חוצים שדות־תילתן.
אז מה הפלא שהסטאטיסטיקה של
נפגעי־תאונות הדרכים עולה כימעט מדי
שנה ז
שניים שהעלו את הסטאטיסטיקה, אחד
בארץ, ואחד בארצות־הברית, הם השחקן־
לשעבר ובמאי סרטי הפרסומת בהווה,
מנחם זילברמן (שלומיק מהסידרה הטלוויזיונית
חדווה ושלומיק) ,ובמאי־הקולנוע
אריה פרוספר, השוהה ב־ארצות־הברית•
מנחם
זילברמן, הנוסע על אופנוע־ענק,
שעליו גאוותו, נפצע בשבוע שעבר כש־התנגש
במכונית. חבריו, שידעו שהוא נסע
לבלות חופשה באילת, לא שמו לב ל-
העדרותו של מנחם מהסביבה. רק כעבור
יומיים נודע כי הוא שוכב פצוע בבית
הוריו שבנווה־מגן.
אריה פרוספר, לעומת זאת. חצה את
הכביש בניו־יורק, ומכונית קאדילק פגעה
בו. כשירד בעל המכונית ושאל את פרוספר
אם הוא בסדר, השיב לו הלה מבוהל:
״כן, אני בסדר.״ בעל הקאדילק נכנס
למכוניתו והסתלק. פרוספר נשאר עם רגל
פצועה, ללא מיספר המכונית או שם
נהגה, וללא פיצויים.

אל בית־החוליס
בב תמיד תפרן, בלי גרוש, והנה מדי
שנה בשנה הוא נוסע לחדל. השד יודע
איך ומאין הוא לוקח כסף. כרגע הוא
יושב בקליפורניה ועושה סרט ביחד עם
חבר אנגלי, שאיתו למד בלונדון פילם
סקול.

רכה שוורץ
אל הקיבוץ

לאן נעלם משד. ינוק א?

ונדי ת שיר לנו סולו
היא החליטה לעשות את זה, ויהי מה.
היא אמרה שהיא תהיה זמרת, אז היא
תהיה זמרת. עובדה.

קודם היתה עדי קפדן, נערת התפוז,
ואפילו נסעה לאמריקה. אחר כך היתד,
שחקנית ושיגעה את כולם בהילוכה המעכז
בהצגה שמח בנמל. ועכשיו היא זמרת.
עדי, שעוד מילדותה פורטת על הפסנתר,
אמורה היתד, להתחיל בקאריירה החדשה
שלה, לפני מיספר חודשים. יוסי סיני,
בעל מלון ביקעת הירח, הציע לה לנגן
בסיאנו־בר שבמלון, ולבדר את האורחים
— עדי הגיעה למקום, הכל היה מוכן,
אלא שממש ברגע האחרון היא נתקפה
בפחד, וברחה מהמקום כל עוד רוחה בה.
הפעם מאורגנת עדי לקראת עתידה כזמרת
באופן הרבה יותר רציני. בשבוע
שעבר הקליטה באולפני קולינור שני שירים׳
אותם תוציא כתקליטון, כשמעבד את
השירים, ונמצא באולפן במשך ההקלטה,
ידידה הטוב אלדד שרים.
מי יודע, אולי היא עוד תהיה ביום מן
הימים פופיסטאר.

אני זוכרת שבתור ילדה קטנה, כבר

הערצתי את דמותו של משה ינוקא,

איש־הבוהימה הוותיק, מאנשי קליפורניה
ז״ל, ורב־סרן במילואים.
משודד תוצרת עצמית עדי קפדן
אל הזימרה

טוב, אני לא באה לבקר את השירים
שהוא כותב מבחינה סיפרותית, אני באמת
לא מוסמכת לזה. אבל דבר אחד אני יכולה
להגיד עליו• הבן־אדם הוא אגואיסט פאר־אכסלאנס.
עובדה,
חוברת שלמה של שירים שהוא
כתב עוסקת בבן־אדם אחד בלבד: א פי
רובין. מה הוא חושב, מה הוא אוכל.
את מי הוא אוהב, את מי הוא שונא.

אפי רובין
אל השירה

בפעם הראשונה שבאתי לביקור בעיר
הגדולה הלכתי באופן מייוחד לקפה סולטן,
כדי שאוכל לראות את האיש בכבודו ובעצמו.
מה לעשות, פיספסתי אותו.
איך שגדלתי מעט, והתחלתי להסתובב
באותם החוגים בהם הסתובב הוא, החליט
ינוקא לרדת לאילת ולנהל שם את מועדון־
הלילה שבמלון נפטון.
ואילו עכשיו, כשאני בעניינים, מספרים
לי שינוקא מצייר תיפאורות בכסר־הנופש
הצרפתי, שהוא חלק ממועדון הים התיכון
בקורסיקה. זה פייר ן

ולא רק שירים הוא כותב, גם הגיגי-נפש,
ללמדכם שבתוך הראש היפה יש גם משהו
נוסף.
את החוברת שלו, לה קרא בשם אני
בעירבון מוגבל, כאילו שצריך היה לקרוא
לילד בשמו, הוא מוכר בעצמו. ותאמינו לי,
כשרואים אותו כזה יפה, גבוה, עם עיניים
צוחקות, והרבה קסם אישי, קשה שלא
לפתוח את הארנק. ויש כאלה שלבטח
פותחות גם את הלב.
בחיים האזרחיים שלו הוא עוסק ביחסי-
ציבור ובפירסום. ואם מזדמן לו, אז הוא י
מרביץ גם איזו כתבה פה ושם, שיהיה.
אחרי שעות העבודה הוא מצטרף אל
להקת ציסורי-חלילה, ובאופן קבוע שמור
לו כיסא מסביב לפסנתר בפיאנדבאר.
הוא מתייחס מאוד ברצינות לעצמו.
בקרוב הוא עומד להוציא ספר נוסף, שיעסוק
באסי רוביו אוכל, שותה, חי, חושב
ואוהב.
בינתיים הוא ממשיך לשבור את ליבו־ ז
תיהן של הקטנות הקוראות והקונות את !
החוברת שלו, אבל אין מה לעשות. יש
לו חברה קבועה בשם יפעת, דוגמנית־חובבת
וגם יפה.

״כמה פעמים אתהי כול
להר שו תלעצמך
ל חלו ףעל פני ה מז ל
מ ב לי ל ע שו תדברד,

מבט
לחדשות מבחר הטלוויזיות החדשות

^ ספ!7טרה אקסלוסיב״24

נדביס
( זחח 11ע ( 1ו 8 1י 0

פלגים כעלי תעודות-יוחסין
ופל סוגי כלבים וגורים בריאים,
חמולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פג-
סיון לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמח ,30 יפו.
טל•03-827621 .

לתלמייתי

שרה יצדזקוב
לבחירתך לנסיכת הים התיכון — ברכות
.מורתך לטיפוח חן ודוגמנות

לאה פלטשר
העולם הזה 1940

ר0 .צרי ושירות: ארופא

תוחל בשיווק בירה ישראלית בפחיות מפעלי הבירה התחילו לשווק בירה בפחיות. הבירה, ששמה המסחרי
הוא ״או.קי.״ ,תיוצר בקו מילוי חדש שהותקן במפעל בנתניה, ואשר
נרכש בשבדיה בהשקעה של כ־ 200,000 דולר.
הבירה בפחיות תשווק בשלב זה בישראל בלבד, להבדיל מבירה
״מכבי״ בבקבוקים המיוצאת לארצות רבות. זוהי הבירה הראשונה
מאיכות פילזנר מעולה המיוצרת בישראל ושהמאפיין אותה הוא טעם
מריר יותר מהמקובל, בהירות ושקיפות יתרה ותכולת אלכוהול גבוהה
יותר.

תוכניתו האחרונהשל

רובינסוו

שיווק הבירה בפחיות מציין את הגשמת תוכניתו האחרונה של
ויליאם רובינזון המנוח, בעל המניות של מפעלי הבירה, שביקש לספק
בדרך זו את דרישות השוק המקומי ולהנהיג בישראל את שיטות השיווק
החדישות של בירה בעולם.
לרגל התחלת השיווק של בירה בפחיות נמסר, כי זו הפעם הראשונה
שמשקה כלשהו מיוצר ומשווק בישראל בפחיות בעלות פותחנים ״המתקלפים״
מראש הפחית, כמקובל בחוץ־לארץ. העיצוב הגרפי של הפחית
נעשה על־ידי אליעזר ויסהוף.
מחיר הבירה בפחית ( 35ס״ל) יהיה כ־ 4ל״י ויקבע סופית על־ידי
הקמעונאי. מחיר המכירה של מפעלי הבירה לקמעונאים יהיה גבוה
ב־ 75 אגורות מבירה ״מכבי״ .סכום זה מציין את ההפרש בין מחירי
האריזות (בקבוק לעומת פחית).

אין ויכוח
הוא
הקצף לגילוח*

* מסיירת מט משחות גילוח,
שזכו זו השנה השלישית
ברציפות בתואר ״הקניה
הטובח ביותר״.

כי מבי הוא קצף הגילוח האחד והיחיד שיטפק את כל דרישותיך
וציפיותין.
ויפי זקן קשים ורכים כאחד נפגעים לו בקלילות והוא מגן על עור הפנים.
קצף הגילוח ממ עשיר בהרכבו /מצטיין כריח נעים ועדין ומותיר או תן
בהרגשת רעננות נפלאה.
קצף הגילוח מני שווה בטיבו לתוצרת חברות בינלאומיות ידועות —
וזול יותר.

העו ל ם הז ה 1980

ב־ד 1,ר
הגבר ת
היפ ה

לא שאני מבינה במלכות־יופי, אבל
כשאני רואה אחת כמו חוו ה ליי מי ש-
היתה מלכת־יופי ישראלית בעבד, אני
מרימה את הידיים. כי חווה לוי, בניגוד
למלכות־היוסי של השנים האחרונות, היא
באמת יפהפייה אמיתית, ודומה שעם השנים
היא נעשית יפה יותר.
לא, היא לא התחתנה עם מיליונר אמריקאי,
בכלל לא. היא בעצם עוד לא
התחתנה בכלל, הצליחה איכשהו לשמור
על רווקות ועצמאות. אחרי שעבדה תקופה
מסויימת כדוגמנית נסעה לפרים, שם
היא מנהלת בוטיק בשאנז־אליזה. וכעת
לכבוד חופשת הקייץ היא הגיעה ארצה,
כולה שזופה, כשעיניה הכחולות — כחולות
עוד יותר מתמיד. היא לא רזה כמו

מונה הסרבנית
כעת מותר לגלות, כי מי שידועה דווקא
בתור אחת שכמעט אף פעם אינה מסרבת,
אמרה לא(!) רבתי לשני זמרים בינלאומיים,
שביקרו לאחרונה בישראל.
ואני מדברת על אחת היפהפיות האמיתיות
שעדיין לא נס ליחן, הלא היא מונה
זילכרשטיין, העסוקה כרגע בחזרות על
מחזה שמפיק הזמר ניסים ס רוסי, ומביים
מנהל־לישכתו ונושא-כליו שמואל אמיד.
שם המחזה מסז׳ים, ומונה תעשה מסז׳
בהצגה הזו — נחשו לפי? — לבדרן הוותיק
אלכסנדר יהלומי. ואני מכירה
עשרות, ואני חוזרת — עשרות! — שהיו
שמחים להתחלף איתו בתפקיד.
בקיצור, כן, זהו. ובכן, הראשון שלו
סירבה מונה, היה הזמר האמריקאי טי ס
הארדין. מונה, שעבדה בתקופת ביקורו
של הארדין כעוזרת של הצלם שמוליק
יערי, הירבתה לצלם את הזמר. אך לכל
חיזוריו של הנ״ל אמרה הצלמת לא. מה
שמזכיר לי שהיתר. דווקא כתבת אחת שאמרה
״כן״ ,ומה שיצא מה״בך הזד, היה
כתבה עדכנית מאוד על טיט הארדץ,
שנכתבה ממקור ראשון, אם כי יכול היה
להיות מעניין הרבה יותר אילו במקום
לספר על עבודתו המיקצועית של טים,
היתד, הכתבת מספרת לקהל קוראיה על
הרגליו הפרטיים. אבל מה לעשות, אהבה
לחוד, ועבודה לחוד, וכד הפסדנו כולנו
את הסיפור האמיתי שמאחרי הכתבה.
ושוב לעניין מונה. זמר נוסף שלו אמרה
ידידתנו לאו מוחץ היה היווני דמים
רוסוס שחיזר אחריה בשקדנות ראוייה-
לציון, למרות נוכחותה של אשתו(בחודשי
טעות חוזרת
חווה לווי
כשהיא רוצה להישאר
מקל, להיפר — היא בהחלט מלאה במקומות
הנכונים.
אז לאלו מכן שמרעיבות את עצמן
באופן קבוע, נא להפסיק לרעוב. מסתבר,
אליבא דחווה לוי, שזה כבר לא באופנה.
בינתיים היא מתגוררת בתל־אביב, וכש היא
לא בבית עונה המזכירה האלקטרונית
וחווה, בקול סכסי, מודיעה לכל המעוניין
שהיא לא בבית, ונא להשאיר הודעה.
היא מנסה לברר אפשרויות של עבודה
בארץ, ואולי אפילו לא לחזור לפרים. אבל
בשביל זה היא צריכה באמת מוטיבאציה
חזקה. מישהו מתנדב לספק לה אותה ו

יש לי בשבילכם סיפור־רכילות נהדר.
על עצמי.
לפני שלושה שבועות הפילו אותי טוב־טוב
בפח. פיתו אותי להאמין כאילו הצייר
מנחם נסן הגיש תביעה למזונות נגד
אשתו, שחקנית הקולנוע והתיאטרון הבריטית
דיאנה דיג, דבר שהוא כמובן
שטות גמורה.
לא שאני מאמינה לכל מה שמספרים
לי, אבל הפעם ראיתי את הדברים כתובים
שחור־על־גבי-לבן בעיתון, ולא חשדתי כלל
שמישהו מסוגל להעליל עלילה כזאת על
מנחם גפן, ללא בסים.
האמת היא שמנחם ודיאנה אומנם חיים
בנפרד, אבל אין ביניהם כל תהליכי
גירושין, וממילא לא יכולה להיות תביעה
כזו למזונות.
בינתיים הגיע מנחם גפן לביקור בארץ,
והעניינים התבהרו. הסתבר שכל הסיפור
אינו אלא המצאה זדונית חסרת־שחר.

הריונה הראשונים) בסביבה. הוא הבטיח
למונה טיול חלומי לספרד ומכל טוב, אבל
היא אמרה לא!

מה לעשות, מי שמצא חן בעיניה באמת
היה דווקא המתופף של להקתו של רוסוס.
מה שמזכיר לי שנית, שבאותו עניין מספרים
על הכתבת המסויימת, שגם במיקרה
הזה היכן שמונה אמרה לא, היא דווקא
אמרה כן.
חושבים שיש שיתוף־פעולה בין השתיים

מונה זילברשטיץ
כשהיא אומרת לא

ג ״> 1״ת דעו!
הוא, ללא צל של ספק, חלומה של כל
ספרית: חתיך, צעיר, ורופא במיקצועו.
היא, ללא צל של ספק, חלומו של כל
רופא: חתיכה, צעירה, ג׳ינגיית, וספרית
במיקצועה.
הם הכירו לפני כארבע שנים, והוא הגבר
השני בחייה. אחרי שלפניו יצאה
עם צעיר משכונת מגוריה בפתח־תיקווה.
ביחד עם אחותה עליזה, יפהפייה בזכות
עצמה, הוציאה גרדה נחום את ההורים,

ואת ארבעת האחים חג׳ינג׳ים הנוספים, מאותה
שכונה, העבירה אותם לדירת־גג ברחוב
דיזנגוף. זאת אחרי שמשוליית־ספרים
אצל ויולט, ספרית-הצמרת, הפכה
יחד עם עליזה לבעלת מספרה משגשגת,
מהידועות בעיר.
ביום הראשון השבוע התחתנה בתיה עם
אורי אלי,יי!
אלקיים, בבית הוריו שברמת-
אפעל, ליד תל־השומר. החופפת הקטנה,
שהפכה ספרית גדולה, הגשימה את חלום
הוריה, סידרה את עצמה וגם אותם בחיים
על הצד הטוב ביותר. ירבו כמותה בישראל.

חגיגו
ת בירו שלים
אומרים עליו, על מלון ״חילטיו״ בירושלים, שהוא טחחילטונים חמפו־ארים
ביותר בעולם. אני לא-כל-כך מאמינה שזח מה שהפך את ״וזילטוף׳
ירושלים לשם־דבר בקרב נשואי ונשואות ישראל, המרשים לעצמם להתפרפר,
משום־מח, בין כותלי מלון זה דווקא.
ומעשה שחיה, כך היה. נשוי תל״אביבי ידוע, אמיד ובעל־מישפחה, הח ליט
יום אחד לחוג את יום־חולדתו בדרך מקורית. הוא הזמין כמה מחבריו
הטובים אל המלון הירושלמי, כשגם הוא וגם חבריו מוכרים לנשותיהם את
התירוץ הישראלי הידוע, והוא שחם יוצאים למילואים.
ברגע שהגיע ידידנו הנשוי עם חבר־מרעיו אל המלון, ציפתה להם הפתעה.
אחת הדירות המפוארות ביותר במלון הועמדה לרשותם, תמורת תשלום מלא,
כמובן, ובדירה ציפו לתם יפהפיות תל״אביביות וירושלמיות. אני משאירה
לדמיונכם הפרוע לתאר מה שהלך באותה מסיבת יום־הולדת.
וזה עוד לא הכל. מדי סרפשבוע פוקדים את המלון זוגות, שאינם בדיוק
רשומים יחד כחוק בתעודות־הזהות שלהם. חם מסתגרים להם בחדרי המלון,
ואפילו בבריכה היפה שלו לא רואים אותם.
במועדון־הלילה ובפיאנו״באר של המלון הם רוקדים לצלילי הפסנתר,
כשהם מאוהבים מערב שבת ועד שבת אחר-חצהריים.
כן, יש גם כאלה בעלי־מישפחות, שאצלם שבת זח קודש־קודשים. את
אלה אפשר לראות במלון באמצע השבוע, כשהם קופצים אליו ל־ 12 עד 24
שעות, ומוכנים לשלם חרבה כסף בשביל המים הגנובים, אבל המתוקים.
ואל תספרו לי שאני לא מגלח לכם את אמריקה, ושזה קורה גם
במלונות אחרים. אני יודעת, אבל בכל״זאת נעים להיזכר.

מנחם גפן
כשהוא לא תובע