גליון 1985 מתאריך 17 בספטמבר 1975

ה שרו

העורך ו המייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זו ארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יג ל״ א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סי דון
שלנז לפניכם חיבורים נבחרים שנכתבו על־ידי
ילדים ישראליים זכים ושוחרי שלום.
החיבורים נכרכו באלבום ומופצים ברחבי
העולם הנאור.

״השלום שלי יפה כמו פרח /השלום
שלי יפה כמו חצב /השלום שלי הוא
נורא חמודי /השלום שלי הוא נחמד
ושובב /עם בוקר אצא לגינה /ואשב
מתחת התאנה /ואשחק עם השלום על
הדשא הרך /הערבים הם עם רע כל כך.״
״אהבתי גם חומוש וגם אגוזן — אך
שלום אהבתי יותר מכולם. כל יום אני
חושב כמה טוב שלא יהיו מלחמות אף
על פי שאני אוהב לצבוע פנסים בכחול.״
״וכשיבוא יבוא שלום ולא תהיה מל חמה
נוכל ליישב את הארץ בשקט וליסוע
לסיני ולגדח מתי שנרצה בלי לפחד מה ערבים
כי זה יהיה שלנו.״

״אתמול ציירתי טנק ומהטנק יצא פרח
במקום פצצה וחשבתי בלבי כמה טוב
שיהיה שלום. אחר כך ציירתי ערבי ו יהודי
נותנים יד וכתבתי שלום מיוסי.
אבא ואמא לקחו את הציור והדביקו

ע פתיחת שנת הלימודים השליו:

יושם דגש עד עונים וציונות
עם פתיחת שנת הלימודים החדשה
נמסר כי בניגוד לשנים קודמות בהן
לא הושם דגש מספיק על חינוך לציו נות
ולערכים יושם השנה, יותר מב־שנים
קודמות דג ש על חינוך לציונות
ולערכים. בין השאר יונהג מקצוע חדש
בתכנית הלימודים שייקרא ״ערכים״
וכן ייערך חודש הערכים תחת הסיס מה
״ערכים טובים זה ערכים מתים״.
כן התפרסמה רשימת נושאים ומקצו עות
שיילמדו השנה בצורה מורחבת.
בו הכארון
עולה!

!ב ת 1האלוף 1יורד ת !

הסטוריה יהודית

האדם הקדמת וכמיהתו לארץ־
ישראל.

— המזוזות

תקופת המוזואיקון
הראשונות.

היהודי ממציא את הגלגל — רא שית
התבונה האנושית.

גיאוגרפיה יהודית

אותו על הקיר בסלון מעל הזביל של
הקטיושה שדני אחי הביא מהפשיטה
ללבנון.״
״יש לי כלב קוראים לו חומי. אני מל מד
אותו לתת שלום. אני אומר לו חומי
תן שלום והוא נותן שלום. אני חושב
שגם את הערבים צריכים ללמד בסבלנות
עד שילמדו.״
״שלום זה מין ברכה חשובה כמו להת ראות.
הערבים לא מסכימים להגיד לנו
שלום ואנחנו דווקא כן מסכימים להגיד
להם שלום. אבל מה — הם רוצים גם
את האדמות שלנו ואדמות אנחנו לא מס כימים
לתת סתם — רק שלום אם חם
רוצים. מה, אנחנו פסיחים ! ״

הארץ היא כדור, חוצלארץ מס תובב
סביב הארץ.
מסעות ותגליות, תוך שימת דגש
על גילוי צפת וטבריה.
שיעור מיוחד יוקדש לגויים ול תרבותם.

התעמלות
יהודית

תרגילי זקיפות־ קומה יהודית.
עיסויים להקשחת העורף.

מוסיקה יהודית

בטהובן — צייר. בינוני.

רבי שמעון בר יוחאי ושירתו.

מיילים שכמו

״כשאגדל, לא אהיה טייס־מפציץ, ולא
בזוקאי, ולא קומנדו-צוללן, ולא מנתח
קרבי, ולא שיריונר ולא תותחן ולא נחג
זחל״ם. כשאגדל אוהב את השלום, ואס תובב
בעולם ממקום למקום על חשבון
הסוכנות ואשיר שירים ואצייר ציורים.
אני אהיה קומנדו רק במילואים.״

כל החותם בחודש ספטמבר
על השבועון המרתק
חדשות המשטרה!
יונה לסופשבוע חינם
במיגרש-הרוסים
לקוראים רוגזים — הנחח

!• החייל שנסע במכוניתי דה שבו
( 65 מנוע )74 טסט לשנה +רדיו, לירושלים
ושכח את יד ימינו — מתבקש
לטלפן לדני בשעות 6— 4אחה״צ, טל.
( 486900 בעבודה .) 784960
#ביום חמישי שעבר נסעתי בטנדר
סוסיתא משיכון־בבלי לנווה״עציצים וש כחתי
את אשר עשה לי עמלק בשקית
ניילון ירוקה, להתקשר לזיווי (אצל בסר-
גליק) . 219488
• לשפן הקטן אשר עלה בקסטינה
על טנדר״דודג׳ ושכח לסגור הדלת, הצטנן
המסכן וקיבל נזלת. טל.784900 .

״ חיילים גזברו8
0ב־ 23 באוגוסט נסעתי בטנדר פיאט
238 מצומת־אחים לכיוון מזכרת בתיה
ונזכרתי בבדיחה. נא להתקשר לקובי,
ד. צ.2608 .
• בי״ט בתמוז בשעות אחה״צ נסעתי
בכביש לוד בחיפושית ירוקה ונזכרתי ש שכחתי
לצלצל הביתה. טל.366114 .

בנו הידוע של הבנקאי הידוע ונכדו
של ״הנדיב הידוע״ ,הבארון הידוע 1
נתנאל (נתי) דה רוטשילד (במרכז) ,י
כמוהו כאביו וסביו, עלה אמש ארצה ן

בטקס מפואר.
הבארון החינני ורעייתו הישראלית
החיננית נילי, בת למשפחת מצביאים
מפוארים, קיבלו מידי שר הפנים דר ן
כון
ישראלי בפורמאט מהודר.
במסיבת עתונאים מסר צמד הבא־ 1
רונים כי ישראל היא ביתם ובית העם ,
היהודי כולו וכי ישהו בישראל שבו עיים
בשנה במרכז הקליטה ״הילטון״
בתל־אביב.

נקדם בברכה את העולים החדשים י ן ונאחל להם קליטה מהירה ונעימה.

בתו המגושמת של האל״מ הכושל
מרדכי (מוקה) לימון, מי שהיה מפקד
חיל הים, הגברת הצעירה שחושבת
עצמה מי יודע מה, גילי (שקי לי)
לימון (במרכז) ,ירדה אמש מן הארץ
בטקס צנוע.
מדמואזל לימון, המכנה עצמה ״ה־בארונית
דה־רוטשילד״ ,השליכה מא חורי
גווה את ייחודה הישראלי הגאה
ובחרה לחיות בניכר הזוהר, במקום
לעזור לאחיה הנמקים בציון.
בתשובה לשאלה ״הבטיחה״ הגברת
לימון דה־רוטשילד כי תבקר בארץ
שבועיים בלבד בכל שנה.
הבוז לבורחים מן המערכה.
לא צריכים טובות!

לרגל חג הסוכות עורכת תנועת ״ שינוי״

עצרת עם המ ו נ ית
בנושא

חג הסוכות -
ומה הלאה?
ידב רו: פרופסור אמנון, דוקטור אורי, תעשיין רוני, עורד־דין שלמה,
ארכיטקט שוקי, מהנדס־מזון יורם, אינטלקטואל אפי ואחרים.

הפסק לדבר -התחל לעשות
הצטרף ל״שינו״

—ממישנתו של מייסדו —
שונא מתנות — יחיה רע.
ד״ר זוארץ
(בחתונה של אסימון)

> #תבוא שלום ל א ויתורים.
• ראש השנה תשל׳׳ו — הרי זה
בהיפוך אותיות — אשר נשנה
שות״ל.

״אנחנו פרימיטיביים,
מסריחים ושוחרי־שלום״
לכבוד הסדר הכיניים הצפוי עם
מצריים הבאנו לכם הפתעה. שבוי
טרי ומלוכלך /י שר מן החזית. פר
שננו לענייני ערכים ישאל אותו
שאלות אי שיו ת:

״סלח לי, אתה מוכן לגרש את
הזבובים מן הפנים, כך שהצופים
בבית יוכלו להתרשם מדבריך?
תודה. מה זה, אין לכם מים במצריים?

קצת מים, הה? אבל מתעלות
— זה לא בדיוק אינסטלציה
מודרנית. אני משער שזה גורם
לכם לבעיות חקלאיות וליבולים
עלובים. תגיד את האמת, איך זה
להיות פרימיטיבי? לא נעים מה?
והשלטון שלך מסבך אותך במל חמה
במקום !להשקיע בפיתוח.
״תגיד, כינים, יש לכם הרבה
במצרים? ומה אתה חושב עלינו,
הישראלים, אתה חושב שהסדר
איתנו ישפר את מצבך? אתה יו דע
שיש לנו יועצים ומומחים חק לאיים
הפועלים בחמישים ארצות.
תאר לך שתוכל להשתמש בידע
ידיעות בקיצור
נער כן 17 מחבל לכיש היכה
ערכוש קטן. הנער התרגז מאוד
פי הערכושון, שקודם עכר אצלו,
הלך לעבוד אצל מישהו אחר.
הערכושון מת וזה לא יפה.
חוואי ממושב כדרום, לשעבר
מאנשי יחידת 101 המפוארת, לא
היסס לרגע ופתח באש תופת ל עבר
רועים ערכים שדרכו על
שדות המרעה הירוקים של חוותו
והפריעו את מנוחת הצהריים של

אשתו וילדיו.
אחד מן הרועים הפורעים נפטר
מפצעיו וזה באמת לא יפה.
רוצח-מטורף תושב חיפה הו עמד
לדין בעוון התעללות בחתול
סיאמי, גרימת הכלה ורצח בכוונה
תחילה.
החתול החף מפשע יצא לטיול
צהריים והותקן? בפראות, ללא בל
התגרות מצידו ע״י הרוצח המטורף,
אשר התעלל בחתול במשך
שעתיים ולאחר מבן מלק את ראשו
בגרזן.
התובע המשטרתי דרש להטיל
עונש חמור ומרתיע על הנאשם
למען ייפסק הנגע הנורא של הת עללות
בחיות-בית חסרות מגן.

הב על״ ט
ולממשלה יואמר 1772
לא תשל״ו העם 1772

שבוי השבווו

שלנו. אתה יודע שמסבכים אותך
במלחמה שאתה לא רוצה בה,

״ובכלל, מה איכפת לך מהפלם־
תינים ומהמלחמה שלהם. המלח־חמה
שמקטינה את היבולים ומע כבת
את ההתפתחות. אתה מס כים
לקורבן הזה? בשביל טי? מי הם
הפלסתינים בשבילך? מי?
״אז לך תתרחץ, חביבי, תתגלח
ותתחיל להיות בן־אדם. אבל קודם
תחייך למצלמה, ככה שניראה את
הפה חסר־השיניים שלך. יש גם

1ש ווש;1

ו 9ת ת אלוף אורי בן־ארי.
ש רון אריק.
להם הגדולה.
ולנו הישועה.

מכתב
ל מ ערכ ת
מחלות אצלכם, מה? טוב, פאיד
זה לא תל־השומר!
״עכשיו תאמר יפה שלום ותח זור
לשוטר־צבאי שלך. תרמת
את חלקך להבנה בין העמים וקי רבת
בדבריך את השלום המיוחל.״

איך לגמור את העוף
אם לא תגמור את העוף, ילד, אני אביא הנה את יאסר ערפאת
תיכף ו מיד!
מי זה יאסר ערפאת, אמא ן
הוא רוצח. הוא רוצה לעשות כאן מדינה דמוקרטית חילונית.
מה זה מדינה דמוקרטית ז
זה מין מדינה שלכל האזרחים שלה מותר לבחור את הממשלה,
אפילו אם הם ערבים מהשטחים.
ומה זה חילונית!
ההפך מדתית, ילד. בשבת כולם נוסעים לים באוטובוסים וביום
ששי הולכים לראות סרטים במקום לבית-הכנסת. הבנת!
כן אמא. אני גומר את העוף. אני כבר גומר.

מי הצלם?
הייתי מעוניין לדעת מיהו הצלם אשר
עמד בעת ההפגנות של גוש אמונים לצי דה
של צלמת העולם הזה חטובת־חגיזרה,
אשר היתד, לבושה בסגנון המערב הפרוע
}מכנסים שלושת־רבעי ומגפיים שחורים)
וצילמה במהירות הבזק מאות תמונות.
התאהבתי בצלם האלמוני שעמד ליד
הצלמת הדקיקה ( 45ק״ג) ואחז בזרועו תיו
השריריות והחסונזת במצלמתו, בעוד
חזהו השעיר עולה ויורד בתנועות מדו דות׳
שעה שדילג ותר אחרי תנוחות לצי לום.
אינני יודע אם התאהבתי ב שערו
המתבדר ברוח או שמא ב עיניו התכולות-
ירקרקות שהבזיקו כל אימת שלכד ״פוזה״
מעניינת. איזה ירכיים מקסימים היו לו,
איזו פלומה זהבהבה ! כשניסיתי לשאול
אותו לשמו ענה לי רק ״אני שוקל מאה
וששים קילוגרם״ ומיד פנה לעבודתו. א ד
דה לכם אם תוכלו לגלות לי מה משקלו
האמיתי ומה שמו, שכן רק צמתו הלכה
עמי לאורך כל הדרך.
מ. לוו, וד א.
<• שמו ומשקלו של הצלם אשר עמד
ליד הצלמת הסואנת והגועשת כנהר־הסם־
במיון, אשר יופיה וגזרתה לא הפריעו לה
מלקפץ בחינניות בין המפגינים והסוערים,
ואשר משקלה 45ק״ג, אינם ידועים ל מערכת.

בשבח
הנאצי!
אני יודע — הכותרת קצת מפחידה, אולי ציגלר חושב שהיא מצ חיקה
— אבל אני מתכוון ברצינות.
נכון, היטלר עשה טעות אחת — הוא הרג יהודים. אבל אני מציע
לכולנו להשתחרר מרגשות מיושנים ולבדוק בכנות ובהגיון האם היטלר
היה רע בשבילנו או טוב בשבילנו.
כי חוץ מהטעות הקטנה הזאת הרי היטלר עשה בדיוק את כל מה
שאנחנו רוצים — הוא נלחם בקומוניזם עד חורמה, הוא ביטל את השבי תות,
הוא השליט חוק וסדר בכל מקום, הוא השמיד את השחורים, הוא
הביא את ברכת הקידמה והתרבות הגרמנית לעמי אירופה הנחשלים.
אולי, בעצם, היינו צריכים אנחנו — במקום להלחם נגדו — להלחם
בעדו, להלחם כתף אחת איתו. היינו צריכים רק לשכנע אותו להשמיד
ערבים במקום יהודים ואז...
אז הכל היה בסדר.
ואולי לא מאוחר מדי. אולי עדיין זה אפשרי.
נעזור לנאציזם בכל מקום — בקריקטורות, בכסף, בשכל, בפילי־טונים,
בנשק, בדם — לא נחסוך מאמץ.
ואז — לא נצטרך יותר לשיר ״כל שנבקש לו יהי״ ,כי כל שנבקש
אכן יהי ויהי :
לא יהיו יותר שחורים ולא ערבים ולא פרענקים.

דבר המערכת

מצאו כ תונ ת
ומענין לענין כמעט ב אותו
ענין: מכתבי ״אהובי־ידידי״
.שנשלחים מפעם
לפעם ע״י מיני אנשים ב ישראל
ל...גב׳ ג׳יהאן סא-
דאת, רעיתו של אנואר״
בנך סרק עסקו קודם
1שים בכייניות אצלנו, ש אצל
״ניחומים״
חיפשו
ג׳יהאן,
אך עתה נעשו ה דברים
גרועים עוד יותר
כי אליהן החלו מצטרפים
גם צעירים רכרוכיים
שגם הס חשקה
שונים,
נפשם להניח ראשם העייף .
על חזה של הגב׳ ג׳יהאן.
צעירים וצעירות, ש עזד
ביחש התרופפו, מוטב ש יעשו
לעצמם עיסוי קר ל שמירה
על כבודם יעל
זמנה של ג׳יהאן גם יחד.

ואנחנו נהיה אדוני המרחב.
ולא יהיו שביתות.
ולמרות שנצרוך יותר גז — נחסוך יותר אנרגיה.
וכולם ידברו גרמנית.
ואתם יודעים כמה אני ארוויח מזה.

(ידיעות)8.9.75 ,

התארגנות ב קרב
היונים כמפדייד
היונים כמפד״ל, כהנהגתם של ח״כ
אברהם מלמד ומשה אונא, עומדים
לפתוח כפעילות ציבורית נרחבת במישקל־נגד
לפעילות גוש־אמונים.
1 תיגו
סין ף
נס־עת־פרס -

ההתארגנות של היונים הדתיות, המתכנים בשם
״החוג לציונות דתית מאוזנת״ ,עומדת לכלול
כינוסים פומביים והפצת חוברות הסברה מיוחדות.
בין השאר יסתמכו אנשי החוג — שעימהם
נימנים פרופסורים דתיים רבים — על דיעותיו של
הרב יוסף דב סולובייצ׳יק, מנהיגה הרוחני של
היהדות האורתודוכסית, שיצא בגלוי נגד המתנגדים
לנסיגה ולהסדרי־הביניים. בעיקבות התייצבותו
של סולובייצ׳יק לתמיכה בהסדר, עשויים
הרב שלמה גורן והרב יהודה הכהן קוק למתן
ולהצניע את התנגדותם להסדרים.

הפסדי האוצר
מהרפורמה -
קטנים מהמצופה
החשש כי ביצוע הרפורמה במיסים, לפי המלצות
ועדת בן־שחר, עלול לגרום הפסד בשיעור
של 1,5מיליארד ל״י לאוצר המדינה בשנת התקציב
הנוכחית — התבדה. עתה מסתבר כי הפסדי
האוצר כתוצאה מהפחתת שיעור המיסים לא יעלו
על 750 מיליון ל״י, כמחצית האומדן המקורי.

כעוד שחוגי האוצר טוענים כי ההפרש

!! .בו ש ״ ני סהלב רו ח

מסע־פירס 1מת
נסיעתו של שר־הביטחון, שימעון פרס, לארצות־הברית
היא חסרת תועלת ממשית, ונועדה
לצורכי־פירסומת בילבד, כל נושאי הרכש הביטחוני,
שפרם נוסע כביכול לסכמם, סוכמו כבר על־ידי

צוות השרים במשא־ומתן שנערך עם הד״ר
הגרי קיסינג׳ר בעת שהותו בארץ. פגישותיו
הצפויות של פרס עם קיסינג׳ר ושר־ההגנה
האמריקני לא יהיה בהן כדי להוסיף ד בר על
מה שכבר סוכם.

לעומת זאת: ,מצפות ל שימעץ פרס פגישות
עם מערכות עיתונים ורישתות־טלוויזיה
שאורגנו למענו, המהוות את המטרה
העיקרית של נסיעתו. כקרב חברי־הממשלה
הועלו ספיקות, אם כתקופה
של התנגדות גוברת והולכת כציפור
האמריקני להיקף הסיוע לישראל, לא
יהווה ביקורו של פרס תוספת שמן
למדורה. אולם פרס עמד על
מימוש נסיעתו.

המיסמר ״השטח- ,
של סעדיה עפיאד
המיסמד הסודי, שהוגש לוועדת־הכנסת
לתקציב־הכיטחון, העוסק כניתוח מדיניות
הביטחון האיסטרטגית של ישראל
ושעורר את זעמם וביקורתם של חברי*
הוועדה, חוכר על־ידי פרופסור סעדיה
עמיאל, יועץ שר־הביטחון לתיבנון
עצמאות המשק לטווח ארור•
המיסמך, שחברי הוועדה טענו כי הוא ״שיטחי,
רדוד וחסר כל־ערך״ ,הוגש ללא חתימה, ונושא
עליו רק את הכתובת של ״יועץ שר־הביטחון
לעניינים איסטרטגיים״ .תחילה ניסו לזהות את
מחברו כאלוף (מיל ).יהושפט הרכבי, מי שכיהן
כיועץ לעניינים איסטרטגיים לשר־הביטחון,
ושיצא בינתיים לשנת־שבתון בחו״ל. אולם הסתבר
כי סעדיה עמיאל, מפעילי רפ״י לשעבר, הוא
שעומד מאחרי המיסמך.

מ ה כל א בגר מניה
שמעון }״כושי״) רי 32 ון: ,לשעבר
אמה ממ&ורשטים שמלהזמי הצנחנים,
* :3ימה: בבר שלוש: שעטיה * :מי פד ט
•::מגית־בדא גר&גי בפרנקפורט,
שם הוא כלוא כחשוד במישהר שמתפרשט בסמים.
:בישראל כאשר נעצר כמה פעמים
כחשוד כמעשי־פריצה, יצא מ)דארץ
:::לפני כשנה, דמיזרוהחרחוק. כעת
טיול ש ע רי בנפאל: מן א רושש
יל״ידי נחש ואושפז כבית־חולים.
פני פיספר שבועות הוא נעצר
כפרנקפירט;::,יחד עם ישר איי אמר,
: :4בחשוד כהברחת ה*וזאץ; :שלושת
ניסיונות־הכריחה שלו נכשלו,
ומישפטו עומד להיפתח בחודש
2יגואר 6מ ע•• .

צפו* מ שבר עם
הליברלים העצמאיים
המשכדון הממשלתי יהכא עלול להיווצר
דווקא עם הל״ע, היוזמים הצעות בנושאים
השנויים־כמחלוקת בממשלה.
לפני שנה הציעו הל״ע הצעה ל שינוי החוק בדבר
נישואי פסולי־חיתון. הם הסכימו להקפיא את
הדיון בהצעה, לאור הבטחתו של הרב שלמה גורן
לפעול בתחום זה בעצמו. כיוון שחלפה שנה
וד בר לא געשה, עומדים נציגי הל״ע לתבוע דיון
בהצעתם, ד בר העלול לי צור עימות עם המפד״ל.
תביעות נוספות העלולות לגרום ויכוחים:
תביעתו של שר־התיירות משה קול להעביר את
נמל התעופה בן־גוריון לאחריות מי שרדו,
וכוונתו של ח״כ הלל זיידל להציע הצעת־חוק

לאיסור שביתות בשירותים חיוניים, לפיד, גם
סנקציות יוגדרו כשביתות. כשוט מול הל״ע
מונף האיום לבטל את הוועדה הממשלתית ל שינוי
מיבנה הממשלה, שבראשה עומד השד־ללא־תיק
גידעון האוזנד.
ך 1י י השמועה כי צה״ל

*111

עומד לפנות את

מעבר הגידי, במיסגרת הסכם־הביניים עם מצריים, לא
הגיעה כנראה עד לגידי עצמו. קצר בתיקשורת בין הקב לנים׳
שעסקו בעבודות בינוי במחנה צה״ל בגידי, לבין
חדשים לצה׳יר
שורה שד אלופים חדשים עומדים
להתמנות כעתיד הקרוב כצה׳׳ל.
ההעלאה לדרגת האלופים תיעשה
אחרי יותר משנה, שכה לא
הועלה אף קצין אחד כצה׳׳ל
לדרגת אלוף.
האלופים החדשים שייכים כולם
לדוד החדש של המפקדים כצה׳׳ל,
ושמותיהם אינם ידועים כציבור
הרחב. ביניהם יש שעוד לפני
שנתיים, כמידחמת יום־הביפורים,
שיר תו בצה״ל בדרגת אלופי־מישנה.

רביו הירשה
לאריק להתפטר
היחסים ד,אישיים חחדוקים בין ראש־חממשלד,
יצחק רבץ ליועצו אלוף (מיל ).אריאל שרון, לא
היוו שיקול בהחלטתו של אריק להמשיך בתפקידו,
למרות התנגדותו להסדר־הביניים עם מצריים.

עתה מסתבר כי כעצם ימי הוויכוח
הגדול, כאשר נפוצו שמועות כי בכוונתו
של אריק להתפטר מתפקידו כמחאה
על נטישת מעברי־ההרים כסיני, היה
ר בץ !מוכן!לשחר את שרון מתפקידו.
כשיחה שנערכה ביניהם הבהיר רכין
לאריק כי הוא יכבד את שיקוליו,
אם יחליט להתפטר, ולא יראה ככד
פגיעה אישית בו.

מישרד־הביטחון, גרם לטעות חלמאית. עד לפני מיספר
שבועות, בעת שהמשא־ומתן על ההסדר כבר היה בעי צומו,
עדיין המשיכו קבלני מישרד־הביטחון לצקת במחנה
בגידי יסודות לחדרי־אוכל חדשים. כאשר יגיעו המצרים
למקום, הס ודאי יחשבו שאלה הם מחסומים אנטי־טנקיים.

באומדן נגרם כתוצאה מהעמקת הגבייה,
כעיקר אצל העצמאיים, עומדים מתנגדי
הרפורמה להשתמש כעובדה זו בדי
להצדיק את טענותיהם כי השכירים לא
הרוויחו דבר מהרפורמה — והנהנים
היחידים ממנה הם כעלי ההכנסות
הגבוהות.

עמוס עו 1דחה
מינוי כקונסול
הסופר עמוס עוז דהה הצעות שהוצעו
לו לכהן כקונסול־תרכות כאחת
משגרירויות ישראל.
עוז, איש קיבוץ חולדה, ד,סביר את סירובו
בכך שהיענותו של סופר או איש־רוח לכהן במישרה
כזאת, הופכת אותו משרת המיפסד.

טוב לתת וטוב לקבל
בונבוניירות של עלית
נהדרות וטעימות ־
₪ ₪£והזדמנויות לא חסרות...
| 30ך הנותן והמקבל אומרים יחדיו
״טוב ל ע בונבוניירות ₪

מכתבים
מה אומר הטוראי ו.
על הסדר-הביגיים

המערכת והמינהלח
הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי
טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מפרקי :
•וריר, רחופ גורדה

תל־אכיב, רחוב ,
כע״ס ,!,תל-אכיכ,
ש ש״הדפום

ב״הדפום החדש״ כע״מ,
מודפס
״עולמפרס״ .

בט״ם
״צינקוגרפיה כספי ־־
:ינקוגרפיה
לופות :״צינל
אפיגדוד. חפצה :״גד״ כע״מ. גלופות
המוציא ל אור: העולם הזה כע״מי
העורך הראשי: אורי אפנרי

עיתון הוא, מטבע מהותו, גוף חד־סיטרי. כל

התנועה בו היא בכיוון אחד — מן המערכת אל הקורא.

בהעולם הזה, זה היה תמיד מצב בלתי משביע־רצון. 0 מאז שקמה מערכת זיו, נוצרה בו שותפות הדוקה יותר
בין הכותבים והקוראים. הדבר התבטא ביחס הקוראים

אל העיתון — יחס גדוש רגשות, חיוביים ושליליים. קוראים רבים באו ׳להפגנות שהעיתון
קרא להן והשתתפו ביוזמות מדיניות וציבוריו ת שלו. היו שהניחו כמה פעמים מיטעני־נפץ
בשערי המערכת. כך או כך, לא היה זה יחס רגיל בין עיתון וקורא.
אולם מעולם לא פתרנו בעייה אחת, המלווה את המערכת מאז יומה הרא שון: איך
לאפשר לקוראים להתבטא מעל עמודי העיתון.
1 מדור המיפתכים למערכת הוא מכשיר חשוב — אך אין הוא מספק צורך זה.
אמנם, זהו, מן הסתם, המדור הליברלי ביותר מסוגו בארץ כולה. הקוראים יכולים
להביע בו את דעתם על העיתון ככל העולה על רוחם, משליילה קיצונית ועד חיוב. אך

הטוראי ו. משרת עימי עתה במילואים.
מלכתחילה נראה היה כובש חיוכיו ומשפיל
מבטו, כמו נבוך שעליו להשיב לשאלות.
זקנו אדמדם וגז ה בקפידה, אפו מחודד,
עדשות־מישקפיו מוכחות קימעה ונחות ב-
מיסגרת דקה ומוזהבת. צדודיתו רפוייה.
כתפיו העגולות שחוחות מעט, עורפו רחב
וראשו מוטה מעט לפנים. אך כרסו עגולה
בבירור.
הטוראי ו. חוגר חגורת־עור דקה שאב־זמה
נוצץ. נעליו חצאיות, לא־מצוחצחות,
יאבני־המידבר קרעו מחרטומיהן פסים• ה טוראי
ו ,.שסופח אלינו מפלוגת־המיפקדה,
הוא יהודי אדוק באמונתו.
בדימדומי יום ראשון, קודם צאתו לשמור,
שהה הטוראי ו. באפסנאות. נתגלגלה ה שיחה
אל ההפגנות נגד הד״ר קיסינג׳ר.
לפתע התערב הטוראי ו. בשיחה, וקבע
כי יש להרוג את הד״ר קיסינג׳ר — ומייד.
״הוא נבל,״ אמר בהחלטיות נחושה, והחל
מנאצו על שנשא אשד. גויה, ועל שום
היותו יהודי המביא שואה על ישראל.
״קיסינג׳ר יגרום שניסוג בשומרון,״
אמר, וקולו רעד. אחר היישיר מבטו ו התרים
כי קיסינג׳ר הוא יהודי ממינם
של יהודי היודרנראטים, וחרץ שנית את
גורלו למוות מיידי. ועוד הוסיף הטוראי
ו. שעלינו לעמוד על מקומנו ולהילחם:
״לא לסגת, שיפלו אפילו מיליונים!״ חזר
ואמר.
אחר השפיל מבטו, והחל מנאץ חרישית,
כמו בינו־לבין-עצמיו, את ״כל המדברים
על שלום עם הערבים, שהם אנשי השומר־הצעיר.״
אמר, וניפנה אל חדרו בצעדים
קצרים ומהירים.
מאוחר יו תר סופר לי שהטוראי ו.
המליץ להמיתני. שאף אני מאנשי השומר-
הצעיר.
אני מפקדו.
דן גאמן, תל־אביב

איש לא עמד מנגד
רצינו להגיד תודה לכם. ולכל ״כוחות-
השלום״ באשר ד,ם היודעים, בדביקות
אינסופית ובאמונה עיוורת, ל שמור על
פירוד ועל חוסר־מעש.
להגיד תודה, על־כי הצלחתם להרוס לנו
את כל מה שאנחנו מנסים לבנות בשיחות
יומיומיות ובוויכוחים ארוכים, עם יהודים
מקומיים ועם הצד במנגד.
כי בבת־אחת, כל ד ברינו על מציאותם
של כוחות שלום וקידמה ניראו כבלון פו רח,
וטיעונינו — טיעוני־סרק. היו רק גוש-
אמונים וצעירי חרות, ואף אחד מנגד —
אף אחד שיעמוד בפרץ.
יריבעמית, סטודנט, ארצות־הברית

הסטודנטים. אם לא יעשה כן, וימ שיך
בפעולותיו הבלתי־חוקיות, אני קורא לכל
הסטודנטים במדינה לפעול נגד ניצול שמם
לרעה למטרות הסותרות את המטרות ש לשמן
הוקמה התאחדות הסטודנטים.
אני, אישית, אינני מתכונן לשלם את
דמי־החבר לאגודת הסטודנטים בשלמי את
שכר־הלימוד לשנה הבאה, שכן האגודה
אינה ממלאת את תפקידה וחורגת מסמכו יותיה.
אני קורא בזאת לכל הסטודנטים
שאיכפת להם, להצטרף למאבקי.
רוגיאחרזנוכיץ, סגן־עורו ״יתוש״,
אוניברסיטת תל־אביב

חוץ מזה הפל ספרו־חדחן
על הגיליון החגיגי של ראש־השנה,
שהיה מעניין מעל ומעבר לנורמה
הרגילה. אבל — יו תר מדי ״פאשלות״
קילקלו את השורה.
(א) פליטת־הפה המפורסמת ״יחידי-
סגולה״ היא של פינחס שיינמן נ״י מה־מפד״ל,
ולא של האדמו״ר אברמוביץ מת

״באבר מו כי ץ

כשיא התאחדות הסמודגמים -
ה פו רו םהרומאי
בין הפגנות ופצצות
בעיקר מוקדש המדור לתגובות על המתפרסם בהעולם הזה עצמו — תיקון טעויות.
הפרכת האשמות, הבעת דיעה על הכתוב.
מפאת ריבוי המיכתבים והמקום המצומצם העומד לרשות מדור זה, לא היתה בו
כימעט אפשרות לקוראים לנמק בפרוטרוט דיעה עצמאית משלהם. החל מהשבוע, אנו
מנסים ליצור לכך מדור חד ש :״פורום העולם הזה״.

ה״פורום רומאנום״ היה כיכר גדולה במרכז העיר, בין גיבעת־הפאלאטין וגיבעת־הקאפיטול,
שביו התכנס הציבור לסידור עניינים פוליטיים, מישפטיים ומיסחריים. שרר
בו — לפחות בתיאוריה — חופש־הדיבור.
כזהו תפקידו של הפורום הקטן שלנו. הוא נועד לאפשר לקוראים שיש להם משהו
חדש ומעניין לומר, לעשות זאת מחוץ למיסגרת מיטת־סדום של מיכתב, אך מבלי להגיע
ליריעה של ״מאמר״.
עורכת המדור מבקשת שהתרומות תהיינה באורך של 500 עד 750 מילים, ושתהיינה
כתובות, ככל האפשר, במכונת־כתיבה. בעליהן מתבקשים לצרף תצלום של עצמם, או
הנוגע לעניין הנדון.
מדור המיכתבים י שמור על צורתו הקודמת. הכותבים מתבקשים לקצר עד כמה
שאפשר. זכות־קדימה תינתן לגלויות־דואר, וכן למיכתבים קצרים, הכתובים במכונת-
כתיבה, ב צי ת ף תמונות הכותבים.
מכיוון שלא תהיה אפשרות לפרסם יו תר משתיים־שלוש תרומות ל מדור ״פורום״
מדי־שבוע, אני מבקש מראש סליחה מן הקוראים שדבריהם לא יוכלו להיכלל בו. מובן
שהדגש יושם במדור זה על דיעות מקוריות, דיעות שיניומקו בצורה מקורית, ודברים
המשליכים אור חדש על בעייה.
ד בר אחד אני מבטיח: במדור זה תימשך המסורת של מדור המיכתבים. לא תהיה
שום צנזורה. אנשים שדיעותיהם נוגדות את דיעותינו באופן קיצוני ימצאו ביו אכסניה,
לא פחות (ואולי יותר) מאנשים שדיעותיהם קרובות לנו. העיקר הוא לפתח ויכוח פורה,
לעורר למחשבה, ללבן בעיות מחוץ למעגלי שטיפת־המווז המקובלים במדינה.

להתפטר !
הפעולות ההפגנתיות נגד הסדר־הביניים
וקיסינג׳ר. הננקטות על-ידי נשיאות הת אחדות
הסטודנטים בישראל, הן שערורייה
ציבורית ממדרגה ראשונה. התאחדות ה סטודנטים
אינה מייצגת ואינה מוסמכת
לייצג את צי בור הסטודנטים במדינה ב שאלות
פוליטיות.
סעיף י׳ לתקנון הסתדרות הסטודנטים
קובע מפורשות, כ י :״האגודה לא תנקוט
עמדה בשאלות פוליטיות.״ הבחירות להס תדרות
הסטודנטים אישיות, ואינן על בסים
מיפלגתי. יחד עם זאת ערים הסטודנטים
לעובדה שנציגיהם, הנבחרים על-ידם כדי
לדאוג לאינטרסים האקדמאיים של ציבור
הסטודנטים בפני שילטונות האוניברסיטה
משרתים, לאחר היבחרם, את האינטרסים
של מיפלגות מסויימות. זאת גם הסיבה
לכך שאחוז כה זעום של סטודנטים מצביע
בבחירות אלו, שכן הרוב לא רוצה לתת
ידו לפוליטיזציה מוסווית. אף נציג באגודת
הסטודנטים אינו נבחר כמועמד מטעם
מיפלגה מסויימת, אלא על בסיס אישי
טהור.
זוהי חוצפה׳ לכן, מצירו של נשיא הת אחדות
הסטודנטים לבוא ולהכריז על
עצמו כעל מייצג כל צי בור הסטודנטים
בשאלת הסדר־הביניים, כשם שהיתר. ז ו
שערורייה־רבתי כשקרא אותו אדם בשנה
שעברה לראש־הממשלה להקים ממשלת
ליכוד לאומי, גם אז כביכול בשם כל ה סטודנטים.

נשיא התאחדות הסטודנטים, שמעל
בתפקידו, להתפטר לאלתר — ולהכריז ש הפעולות
שננקטו על־ידו לא נעשו בשם

ח״פ שיי נ מן
כן ב אגודה:
ואילו שמו של איש־הישנה
ספורט הוא מוסד. קרוב, ולא קריב.
אגב, מזכיר עיריית תל-אביב הוא צבי
אבי־גיא ולא גיא. קיים יגאל גריפל,
חבר עיריית תל־אביב וי שנו יואל ריפל
פיזמונאי ואיש־רדיו, אבל אין יואל ריפל
בעיריית תל־אביב.
(ב) אגב׳ מדוע מצדיעים המ״ם־צד״יקים
בבית הלבן ביד שמאל?
וחוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר.
צבי כר־שירה, גיבעתיים

• ובכן :
(א) הקורא בר־שירר. צודק לגבי יחידי־הסגולה.
התואר הוענק לר ב אברמוביץ בטעות,
ועימו הסליחה. הוא מוענק בזה,
רטרואקטיבית, לרב שיינמן.
(ב) החיילים האמריקאיים בבית־הלבו
(אגב, לא מ״ם־צד״יקים כי־אס חיילי חיל־הנחתים)
,לא הפכו שמאליים. למען ההת אמה
לעמוד, נהפכה התמונה.

האם יסגוד פרגוד־הבדולח?
הפגנות-הרחוב האלימות, אווירת־הטרור
שניסו חוגי הימין הקיצוני ואנ שי גוש-
(המשך בעמוד )8

העולם הזה 1985

ין ויכוח

מ מי״״

המצד לגילוח

* מסידרת מט משחות גילוח,
שזכו זו חשנח השלישית

כי מט הוא קצף הגילוח האחד והיחיד שיספק את בל דרישותיך
וציפי ויתיך.
זיפי זקן קשים ורבים באחד נפגעים לו בקלילות והוא מגן על עור הפנים.
קצף הגילוח ממ עשיר בהרכבו, מצטיין בריח נעים ועדין ומותיר אותך
בהרגשת רעננות נפלאה.
קצף הגילוח ממ שווה בטיבו לתוצרת חברות בינלאומיות ידועות —

העולם הזה 1985

מכת בי ם

)אלברט ד. חסרון ועוות גס מ

עו!ור סיבות מד 1ע

פאניהואליידי

מחזמר האהבה הטוב ביותר!!
מיוחד במינו

מרג ש

טלביזיות אנ.בי.סי

טיי

מהמם

עצו

טלביזיות סי.ב.אס
הוליבוד ריפורטר

;רלד אנזמינר לא

ברברה נפלא

כיו יורק ט״רוס

(המשך מעמוד ) 6
אמונים הפאנאטיים ליצור במדינה, ה איד
מים ברצח פוליטי וכינוי יריבים פוליטיים
בשם ״בוגדים״ ,וכל שאר הסממנים שליוו
את ״שבוע קיסינג׳ר״ ,העלו בזיכרוני פר קים
מתוך רו מן עתידני י שראלי בשם
פרגוד הבדולח, שיצא לאור לפגי שנים
מיספר.
כזכור לי ניסה הסופר (שמו אינו זכור
לי כרגע) ,להעלות אפשרות של השתלטות
כוחות־השחור על מדינת ישראל, ולהשליט
בה מישטד ״נאור״ נוסח אלדד את לווינגר
בע״מ. בזמנו התייחסו רבים — ואני בי ניהם
— לרומן זה כאל ספר־מתה בעל
יומרות נבואיות, ואף העלו אז טענות ו ביקורת
בעיתונות ש״דבר זה בלתי־אפשרי
אצלנו.״
כיום, לאור מה שאירע ולאור מה שעתיד
לקרות בעתיד הקרוב, אני מתחיל לעיתים
ל חשוב: האומנם צדק המחבר ז האם
באמת עתיד לסגור עלינו פרגוד־הבדולח?
יצחק גרשוני, פתח־תיקווה

אצלנו, מפני שהוא למד ממפלתו ההיא
לקח וכר, וכו /מילים כדורבנות.
מן המישפט הנ״ל מתברר, שרוזנבלום
קבע כאן, ללא כל היסום, הנחה־פיקס
שקיסינג׳ר ״האיום״ הפקיר את ווייאט־נאם
וקמבודיה — לא פחות ולא יותר. ועכשיו
לא נותר אלא להתחיל להשוות את המצב
בדרום־ווייאט־נאם עם זה של ישראל, ו להכין
אותנו לקראת האפון המתקרב.
ואכן, באה בהמשך המאמר הנ״ל הש וואה
מפורטת, שבסיכומה — אם היו לי
עוד ספיקות כלשהם בכך שקיסינג׳ר הוא
המלאך הגואל של ישראל, הרי שבעזרתו
האדיבה של העורך הנכבד נעלמו אלה
כלא היו. ולא נותר לי אלא לאחל לקראת
השנה החדשה לכל עם י שראל בכלל, ול-
מנחם בגין וגוש־אמונים בפרט, הלוואי
על כולנו ובמהרה בימינו אמן עוד הרסה
אסונות כאלה ששמם קיסינג׳ר.
שנה טובח ושנת רפואה שלמה מכל
התסניכים.
יפתח כחן, ו מוז־גן

״אסון״ ושמו קיסיננ׳ד
בן שאר אימרות־השפר
ייניות כל־כו לגילוי־־הלב
בן־גוריון, זכורות בוודאי
אות״ שאותן חלק בזמנו

הקולעות והאופ שבו
הצטיין דויד
לרבים ה״מחנד
ל שני עורכי ה-

נדהמתי כאשר הראתה הטלוויזיה, בחל קיק
של שניה, את אולם־הכנסת ריק
כימעט לחלוטין, בעת נאומו המבריק של
ח״כ אבא אבן, בישיבה המיוחדת שהיתר.

בימוי:ר.רברט חס ^יייי 4הפקה:רי 1סטארק
עו גו ר ו1ו רי ף
עם:רזדי סקדחאלי:

שירים מקוריים ע״י:ג־ון קנ ד ר • פרדאב• בי ל׳ רוז

כפורה ארצית — ממוצ״ש 20.9
״דקל״ ת״א ״אורגע״ י־ם

מראה, הכנסת כעת הדיון.עד הפדד־חביניים
12 באולם 108 ,במיזנון
צהרונים, בהן כינה
ואת השני ״טיפש״.

האחד

״נחש״

נראה שלא רק ששום דבר לא השתנה
לטובה מאותם ימים רחוקים, אלא שב־מיקרה
של העורך השני המצב הולך ו מחמיר,
והגיע לשיא חדש בימים האחרו נים.
כוונתי למאמרו השבועי של הד״ר
הרצל רוזנבלום, תחת הכותרת הדרמא-
תית :״אסון ושמו קיסיגג׳ר.״
בעצם, הרי כל כוונת המאמר היתד. לא
פחות מאשר לשכנע אותנו כי קיסינג׳ר
השפל, האחראי אישית להתמוטטות דרום
ווייאט־נאם וקמבודיה מול האוייב הקומו ניסטי,
עומד להביא על כל עם ישראל
אסון דומה, במיזרח*ד 1.ד כון.
איך עושים את זית? ובכן, ראשית כל,
מד. שבטוח, צריך לשכנע את הקורא, שלא
יהיו לו כל ספיקות בכך שקיסינג׳ר הוא
שגרם, אישית, למפלת ווייאט־נאם. לשם כך
מציין רוזנבלום מייד בהתחלה :״יש
אומרים שקיסינג׳ר, אשר הפקיר את
ווייאט-נאם וקמבודיה, לא יחזור על טעותו

מוקדשת להסדר־הביניים.
עד לאן מגיעה חוצפת ״יחידי־הסגולה ן ״
קוראים לישיבה מיוחדת של הבית על־סי
דרישת הליכוד, מסעירים את הארץ בהפ גנות
אלימות — וכשמתנהל הוויכוח ב כנסת,
הולכים למיזנון — וזה, ביום שבו
כל חברי־הכנסת נמצאו בבניין־הכנסת לפני
הספירה ה סו פי תו!
רונית בן־שאוי, ירושלים
• תמונת אולם הכנסת, כפי שצולם
בעת הוויכוח ההיסטורי: תישעה מושבים
(של סיעת ליכוד) ריקים, שלושה מקומות
ליד שולחך־הממשלה ריקים. ח״כ בגין
וראש־הממשלה תפסו מקום על שני מושבים
נוספים (גס הם של הליכוד) ,שבעליהם
נעדרו. באותה שעה נכחו באולם 12 חברי־כנסת
בילבד.

פיתוח תעשיית התיירות
ישראל יכלה להיהפך למרכז־תיירות
עולמי, אילו ידעה לנצל את יתרונותיה
ההיסטוריים. מדוע איננו מנסים להחדיר,

העולם הזה 1985

מכתבים
למשל, את הרעיון בעולם הנוצרי, שכל
מאמין חייב לבקר פעם בחייו במקומות
הקדושים לנ צרו ת? במידה שרק חמישית
אחוז מהנוצרים יבקרונו כל שנה, פירוש
הדבר מיליון תיירים.

גם כשאתהמשרתבמילואים
תוכל לסתבחצינדליון ידי.

סיסמה קולעת, כגון :״טיול עם מטרה״,
״הטיול האחר״ ,״מסע אל העבר״ וכדומה,
משולבת במסע-תעמולה מושך המנצל אח
כל טכניקות הפירסומת והפנייה להמונים
יכולים, לדעתי, להביא למיפנה המיוחל,
ולהכניס לאוצר המדינה מאות מיליוני
דולרים.
רמי ניצן, תל-אביב

על נזילת הי6
ביום שי שי .12.9בשעה ,16.00 תשודר
ברשת א׳ של שידורי ישראל התוכנית
מעקב. נושא התוכנית הפעם: גזילת שפת
הים של תל־אביב מתושבי העיר ומתושבי
תל־אביב רבתי, על־ידי זיהום הים ! תיכנון
לא־נכון של הבנייה בשפת־הים! בינוי
כבד של רשת־מלונות ורצועה של מרכזי
מיסחר, שירותים ו בידור על שפת־הים,
והפיכת הרצועה הצרה לאוטוסטרדה —
המונעת כל אפשרות של בילוי שקט ומעבר
שקט מן העיר אל הים.

עי דן

מעשה־גזל נוסף שנעשה — גזילת אוויר
הים ומראה הים מן העיר, על־ידי הרמת
מיפלס בנוי, כמו בכיכר אתרים ובגן
צ׳ארלם קלור.
התוכנית ״מעקב — מי רצח את שפת
הים של חל־אביב?״ מעלה זיכרונו ת מן
התקופה שבה וזיתה שפת הים של תל-
אביב מרכז חיי העיר, מרכז חיי החברה
והבידור — ומעלה שורה של האשמות
נגד ראשי העיר.
האשמה שאבות העיר דואגים למרכזיותה
של תל-אביב על חשבון רווחת תושביה,
על מיסחור השירותים בשפת הים, שהיו
צריכים להיות עממיים ושווים לכל נפש,
ובכך מונעים הנאה ממי שידו אינה משגת.
על מכירת העיר לתיירים, בטענה שבכך
הם דואגים למקורות־פרנסה לתושבי העיר,
בעוד שדאגתם נתונה להשקעות ההון
בילבד.

מלא טופס
לוטו רב שבועי

על בניית חומת־בטון, במקום שמעט חול
ורוח־־ים הם מה שמבקש הפונה לשפת־זוים.
על היגררות אחרי תוכניות גרנדיוזיו ת של
יזמים פרטיים, הדואגים לרווחתם־הם, מבלי
שיעמדו על מישמר טובת העיר ותושביה.

ותבטיח את השתתפותך
בחמש הגרלות לוטו רצופות.
בשובך הביתה,בדוק את התוצאות,
אולי מצפה לך הפתעה...

התוצאה ידוע ה: ילידי העיר תל-אביב,
מי שהים היה להם ערש־ילדות, מוקירים
היום רגליהם משפת הים, ונושאים את
סיבלם...
מידה הלפרין, תל־א^יב

מפעל הפיס

הסימון להצלחה שלך !

שעודו לעולם צודקת

ל חיילי צה״ל,
ולכל עם י שראל.

תהא השנה
• שנת שלום, בשח

במאמר ״הנדון״ (העולם הזה ) 1980 טען
אורי. אמרי, כי יהודה המכבי הביא את
היישוב לדרך־המלך להתאבדות לאומית.
לטענתו ,״שחט באופן יסודי ועיקבי את
כל האנשים הליברליים, המתונים והשפויים
ביישוב היהודי.״
האם הכוונה בביטויים ״ליברליים, מתו נים,
שפויים״ ליהודים שהושפעו מתרבות
יוון, ל״הלניסטיים״ ? האם מתינותם הת בטאה
בהתנגדות למרד, והאם אין הצלחת
המרד הוכחה לטעותם בעובדה?
השאלה

המרכזית

העולם הזה 1985

היא כיצד מקשר
(המשך בעמוד ) 14

הופיע!

הופיע!

1־ 1 1מ ו 1ו1

״ידיעות אחרונות״ 5.9.75
משה כץ, קיריית־ביאליק

שאלות היסטוריות והשלכתן

גיליון השנה
החדשה!
גלית חגיגי
ושגדל !

החבר׳ה
החליטו פה אחד:
״שגעו! של עתו! ר
1 זזז

ידדמן המשטרה ב ארון ובשל
גילויים סימפוזיון העולם חדשים :
עם ענ?י
התחתון משטרת
,הלווית! ,פרשת
ישראל — עובר רצח
התדמית
של השלם שם טוב לנ$ק והתקשורת יוסקאי ׳חם התחתון
משאל ענק:
הפשע בעולם
הספורט
להיות אסיד
מוסף נשק
בישראל מוגדל !

96 עמודים • פוסטר חינם • לוח קיר חינם • חדשות האינטרפול, ה־ 6 8.1.ומח לא?,.
הפצה:

״גד״ ,טל 823701 .

מומחי תדיראן
בחנו חלקי סטריאו
של החברות הגדולות בעולם,
והרכיבו למענך
שילוב סטריאופוני
שכל חלק בז מיוצר
ע״י החברה המומחית בחחומה.
המגברים והטייפ
הם תוצרת
הרמקולים מתוצרת . 8.1.ג
החברה בה־ הידיעה
לייצור רמקולים.
,הא״מתז מתוצרת ^>£1ונ.51
הראש המגנטי ומחט היהלום
הוא מתוצרת 6מויזוא£
מבטיחים שמירה מקסימלית
על איכות התקליטים.

פרסרס פיו*

מיגוון אפשרויות בשילוב
הסטריאופוני של תדיראן
לכל אוזן.

טלוויזיות 4מזגנים 4מקררים 4מחשבי־כיס 4
רדיו למכוניות * סוללות * פנסים 4מוצרי תאורה
לשרותו־ אודס הסטריאו ברח׳ לרליכד ,27 תל־אכיב, צל.285151 .
לחשיג בסניפי תדיראן :

ירושלים: רח׳ שמאי ,9טל. 234867 .

חי פ ה :

ת ל ״ אביב

המובחרות:
טל .79526 .וכןלהשיגבחנויות
.5$״סאונד אלקטרוניקה״ ,בוגרשוב .42״אמפוניק״ ,אבן גבירול .139״ניו סאונד״,
חיפהנ ״סטריאו של שמחה״ ,אחד העם .12״מרכז
״סופר סטריאו״ ,לונץ • .5
״סטריאו השרות האלקטרוני״ ,העצמאות .49״צלילים בניתן״ ,המגינים .54״טל
רחובות ^ ״כל אלקטריק״ הרצל • .187עפולהז ״ברס אלקטרוניקה״

ערד ״מיקי מריו״
ככר חעיריה • .קריתמוצקין • פלדמן שיווק+ .

כבי מאירחוף ,5קרית אליעזר, טל.539:92 .

ב אר־ שבע :

רח, חדסח ,22

״אולטרה סטריאו״ ,אגן גנירול . 23״אורית״ ,אחד חעם .19״אמקול׳ /שלום עליכם
* ירושלים • ״גתית״ ,אבו ישראל .:״מקול בע״מ״ ,גן סירא . 8
הירקון . 52
באר ״ שבע:
הסטריאו״ (סלון סמי) הרצל .57״רדיו ריבר״ ,הרעל • .12
ראשון ״ לציון * ״אנרוצקי״ ,רוטשילד .83

נווה״ ,רות כהן 2נוח שאנן.
הנשיא • .7נתניה :״תל אור״ ,שמואל הנציב • .15נהריה ״טיבי-רון״
חולו סהר״ ,סוקולוב .47
מרכז מסחרי• .

והסתרק 191 השטחים ־ לפני הידברות
מיכתס זה של הפרופסור ;שלח
ל״מועצה הישראלית למען שלום
ישראל־פלסטץ״ כעירבות פירסום
עקרונותיה (״העולם הזה 1971
אני מזדהה עם העקרונות של ח״אנו מאמינים״
שלכם — אן אני רואה את מטרותיהם, בפי שהם
מנוסחים — ״לשמש צד להידגרות ובו׳,״ וכן ״להסגיר
את עניין השלום הישראלי־פלסטיני והו בהסחת-
הדעת מן העיקר שיש לעשותו גשעה זו למען השלום.
אין סיכוי להידברות ישראלית־פלסטינית, ואין אפ שרות
להסביר את עניין השלום בל עוד מדינת־ישראל
מחזיקה נשילטון על העם הפלסטיני. אין הידברות-
של״אמת בין שולטים ונשלטים, אלא רק נין שווים.
פלסטיני בעל כבוד עצמי ובעל תודעה לאומית ערבית,
לא ינהל הידברות כנה עמנו כל זמן שישראל מטילה
את שילטונה על עמו, גם אם מגמתנו בהידברות זו היא
קירוב סילוקו של שילטון זה.
רק לאחר הסתלקותנו״ללא־תנאי מן השטחים
המיושבים 1.5מיליון ערבים, עם הסתלקות מכל התער-

בות בענייניהם ומכל מתן הדרכה ועצה להם בסידור
ענייניהם כרצונם — רק. אז אולי (אילי ייפתח פתח
להידברות.
לשון אחר: תחילההסתלקותורקלאחר -
מכןהידברות, ואילו אתם מתכוונים לחפון את
הסדר הזח. תיכנון זח של הפעולה הוא חסר־טעם וחסר-
תכלית.
לפיכך אני מקבל את הסעיפים 3—1שב״אנו מאמי נים״
,ואילו במקום הסעיפים 13—4אין אני יבול אלא
להציע את הנוסח דלקמן :
( )4בי על ישראל להסתלק מן השטחים הכבושים
ב־ 1967 ולפתוח במו״ם עם כל שילטון אשר יקום
בשטחים ההם לשם הסדרת היחסים בין מדינת ישראל
ובין השילטון ההוא, ובכלל זה תיקוני-גבול הכרחיים
ופיתרון נאות לבעיית ירושלים.
אני יודע, שנוכח הלכי־הרוח השוררים בציבור היש ראלי
ויחסי־הכוחות בציבור זה, אין סיכוי ריאלי שבעתיד
הנראה״לעין תיכון בישראל ממשלה אשר תלך בדרך
זו, או שבעולם הערבי יקום בוח־של-ממש אשר מרצונו
הטוב יסכים להשלים עם ישראל.

השבוע השתחררתי מהצבא.
עברתי שלוש שנים ארובות מאד. מילחמה גדולה.
עכשיו הבל נגמר — והכל חיה לשווא. הצבא שצריך
להביא את השלום, או לשמור עליו — לא יעשה זאת
לעולם.
בי בבלי-הדם שלנו זורם הרעל. ועד שלא נזקק את
עצמנו, נמשיך להרוג את עצמנו.
ויש איתי שתי דוגמות מיקריות :

אני עובד בבית־חולים. במחלקה שבה אני עובד
התפנתה מישרה של סגן־אחראי-מחלקה. הקריטריונים
לבחירת המועמדים היו הכישורים והוותק. על אותה
מישרה התמודדו שניים: אח״מעשי ותיק, ואח-מוסמן
צעיר. הבחירה נפלה על האח המוסמך, כנדרש בתקן.
אלא מה ז האח-המוסמך הוא ערבי, והאח־המעשי
יהודי. האח־המעשי היה בטוח, בי העובדה שהינו יהודי
עושה אותו ראוי יחידי למישרה. ואז החלו הלחשושים,
שיטות ה״דווקא״ ושביתות״איטלקיות. ונגררו לזה טובים
ומוכשרים.
אף אחד לא טען כי היהודי כישרוני והערבי לא.
אף אחד לא טען כי היהודי בעל-ותק והערבי לא. אבל
כולם חשבו שהיהודי בן־אדם — והערבי לא.

בן הוא דיבר. והוא אדם שסבל חרבה מאד מהאנטי שמיות.

פעם
אחת, בשיחה על הנושא, שאלתי שאלת-תם :
״למה אתם מתנגדים !״
התנפלו עלי :״אתה ממצפן או משחו בזה ז אתה
לא־נורמלי ! לא מגיע לחם !״
לא עניתי. מה אפשר לענות נגד הכללות ז נגד
דיעות-קדומות 1נגד שבל עקום ז
לשימחתי, למרות הכל, הבחור עדיין בתפקידו.

שוחחתי עם אדם מבוגר. הוא נולד במילחמת-העולם
הראשונה, הגיע ארצה במילחמת״חעולם השנייה. לחם
את מילחמות המדינה. כל חייו היו מילחמות. לדבריו,
הוא מוכן להקריב הרבה למען השלום.
שאלתי אותו בקשר לרפורמה במיסים :״מה זה
קיצבת יוצאי-צבא?״
ענה לי :״זוהי קיצבה שמקבל מי ששירת בצה״ל.
עשו את זה כדי שהערבים לא יקבלו. לכל אחד מחם יש
עשרה ילדים, והם לא צריכים לקבל כמי היהודים. זוהי
המדינה שלנו, לא ז אנחנו צריכים להאכיל אותם 1״
ושוב שאלתי :״וכל זה, למה ן״
ענה לי :״תראה, לפני שבוע תפסו סטודנטית ערביה
באוניברסיטת בר-אילן, שאירגנה תא-חבלח. אני לא
מאמין לערבים. בולם מחבלים.״

איו לזלזל בסערה בכוס־מים

י ש עי הו

ליבוביץ, ירושלים

ד״זק

השלום רא יבוא בווו הזה

לפיכך, השגת מטרתנו מותנית בכפיית שתופעל על-
ידי המעצמות הגדולות. בל פעילות ציבורית למען השלום,
שאינה מתכוונת לדרך זו ואינה מכריזה עליה בפירוש
— היא ברבה״לבטלה.

ההסכם החדש היה ״מונח בכיס״ ,למרות הפגנות-
המחאה הרעשניות, וגניחות״התמיבה החלושות (ואיני
מזלזל בהפגנות אלה, כתופעה, ובחשיבותה הטאקטית
מבחינתם על מנהלי המשא״והמתן הנוכחי, ואלה שעוד
יבואו. ואולם, לצד הזה של התופעה יש חשיבות מישנית
לטווח קצר).
הצד המתקרא ימין והמתנגד להסדר, מוכן להפגין
את דיעותיו ואמונתו בקול, בי בזאת, בסופו של דבר,
הוא מסיר מעליו את האחריות הכבדה למיקרה שההסדר
ייכשל. הוא מוכן לוותר מראש על ה״כבוד״ המפוקפק
שבו יזכו תומכי ההסדר, אם יתברר בהמשך ההיסטוריה
שאכן ההסדר הוא טוב.
מאחר שרוב האומה הישראלית, ובוודאי רוב הציבור
הישראלי, אינו מתנגד להסדר — ובכוונה איני אומר
״תומכים״ ,שכן חרוב מקבל עליו את הדין כמי שבפאו-שד
— מובן שאנשים אלה לא יצאו לרחובות להפגנות
נלהבות.
המעניין, והמזמין תשומת״לב בעצם התופעה, הוא
שמשולבים בה התנגדות לפעולה מדינית, יחד עם גורמים
של אמונה דתית, ומתהווה חלוקה בקרב האומה ביש ראל,
בין הרוב החופשי מדת, המחפש דרכו, לבין מיעוט
דתי-לאומני גדול, אשר דרכו יותר פשוטה וברורה לו.
ובבר היו דברים מעולם בתולדות האומה היהודית
בארץ־ישראל: תקופת נפילת הבית־השני ן מיעוטים
דתיים אופוזיציונריים, הניזונים מתחושת שליחות ואומץ
הנובע מאמונה, והגורמים לתסיסה ולחצים על גורמי
המימשל היהודי, אשר יצרו דינמיקה שהובילה את בל
העם (שלא צמח לו מנהיג שיוליכו) אל מצב שאין מוצא
ממנו, ושהביא בסופו של דבר לחורבן.
ותקופה אחרת — ערב קום המדינה. השפעתן של
תנועות־חמרי הקיצוניות היתה ניכרת, אך מזלה של
האומה שצמח לה המנהיג חמייוחל, בעל שיעור-חקומח,
התבונה והכוח לנצל את פעילות הקיצוניים לצורכי

האומה בולה, להגביל את תופעות המרי הקיצוני, ובבוא
הזמן לחסל את התופעה, ולהכניס אותן תנועות למישטר
של מדינה מתוקנת, תוך שילובן כחלק אינטגרלי יוצר
בהגשמת האתגרים שהציב בפני האומה, ובשמה.
התנועות האלו ניזונות מאמונה דתית, ואנשיהן חשים
תחושת־שליחות בימעט קדושה. התנועה מתחזקת בבל
שלפעולת המרי שלה השפעה רבה יותר. החלפת המהלו מות
עם השילטון, הזעם וביתמי-הדם רק מוסיפים
לליבוד-יתר בתנועה. הדינמיקה הנוצרת, והמקבלת חיזוק
מהגברת החווייה שבתהליך המרי הקבוצתי, יחד עם
ההגברה בתחושת הקדושה שבשליחות, עלולה להצמיח
מנהיגים מקרב התנועה, אשר אינם משכילים ובעלי-
ניסיון ואשר עלולים לחפון עבדי הדימוי העצמי שלחם.
הם יחפשו וימצאו, תוך ניצול כושרם כמנהיגים
(והכושר והרצון למנהיגות מפעמים בהם) דרכים לחיזוק
תנועתם, במקום לעסוק בחיפוש הדרבים הנכונות להת מודדות
עם המצב שהתנועה קמה בעטיו. בך נוצר סוג
מסויים של ״נביאי-שקר״ ,ואל לנו להטיל ספק ביושרם
האישי ובאמונתם הכנה ב״דרכם״.
וכאשר ״נביאי-שקר״ אלה משתכרים משאגות ההמון
(ולאמצעי-התיקשורת חם משמשים חומר מצויין למילוי
זמן השידורים) ,הם הופכים מובלים על-ידו וספקיו
לאתגרים ופעולות בכיוון יוצר לכאורה. כאשר אין לו
אתגרים אמיתיים, תחושתו היא שהוא מאבד אותם
דברים שהשיג בכוח התמדתו ואמונתו.
לבן חשוב שתחיה שליטה מבוקרת מצד תשילטון
על ״חהטון הסוער״ הזה. אין לדכאו בכוח. חשוב
שאנשים אלה יוכלו להתבטא, ויש להתחשב בדיעותיחם
הכנות ובתחושות חתיסכול ואי־שביעות-הרצון שלהם
— תחושות שהן נחלת העם בולו.
לאומה הישראלית יש חיום אנשים פישרוניים,
המסוגלים לנהל את המשא־וחמתן בפיקחות מספקת.
אך היא חסרה את המנהיג, מכוון חדרן או, אם תרצו

אלה רק שני מיקרים שצורמים את האוזן, וצורבים
את המוח.
יש באן תסביך לאומי. העם היהודי, שהיה מדוכא
מאות בשנים, רוצה להראות לעצמו ולאחרים שיש לו
כוח, שהוא מסוגל לדכא אחרים. העם חזה מקבל סיפוק,
במודע, מהעובדה שהוא חזק, שהוא מכניע רבים ממנו,
שהוא בופה רצונו על שבניו.
ולהיפן — ברגע של חולשה, העם הזה מאבד את
שיווי-מישקלו. ומייותר להביא דוגמות.
עד שלא נשפוט אדם לפי כישוריו ומעלותיו התרומיות
בילבד, נישאר במצב של מילחמח.
עד שהאדם יחזור לחיות אדם. עד שיקום דור חדש,
נקי מתסביבים. אנשים שלא ירצו להילחם. אנשים שירצו
לחיות.
אז — יחיה שלום.
ועד שיקום הדור הזח, נמשיך להראות לעצמנו
ולאחרים שיש לנו כוח.
אנשים ימשיכו ליחרג סתם.
וצודק סאדאת: שלום לא יחיה בדור הזח.

א11־* ר 11313־ ט, נתניה

— האידיאולוג של העם.
אדם זח חייב להציב אתגרים לאומיים בפני עמו,
לדאוג להגשמתם ולשילוב ברור של הפעילויות הפוליטיות
הפנימיות והבינלאומיות באתגרים הללו. למנהיג בזה
יתווסף חרבה אם ישמש דוגמה אישית, ויהיה אהוב
— או לפחות נערץ — על העם.
נראה שיצחק רבין אינו מודע, או אינו מובן להתייחס
ברצינות, לנושא פנימי יהודי ראשון־במעלה זה. אם
הוא מאמין שיישפט רק על״פי מעשיו ותוצאותיהם,
עליו לדעת שקשה לעם להפריד בין הגורמים, המעשים
והתוצאות. העם שופט על-פי תחושות כלליות, ומסיק
את המסקנות מתחושות ורגשות. המנהיג המעוניין
להיחשב כמצליח (ואני מקווה שרבין אכן מעוניין בכך)
חייב להתייחס גם למידת הפופולריות שלו בקרב העם.
רביו לא היה, אולי, חזק דיו להציג אתגרים לעמו
עד היום, אן הוא לא השכיל או לא רצה, משיקולים
שונים — להתייצב נגד אתגר המפגינים, על״ידי מתן
תחושה לרוב הדומם, שזוהי הדרן היחידה, ושהיא
משולבת היטב בקו-פעולה ארוך־טווח, לאומי-יחודי.
עליו לזכור שהמפגינים האלה מבטאים מצב שהעם
נמצא בו — מצב של חיפוש דרכים, חיפוש אחר אתגרים
שהגשמתם תאזן תופעות ביטחוניות קשות וקשיים
כלכליים שישנם, ושיהיו בעתיד.
וחיפוש״דרכים זה מתבטא בהזדהות עם המנהיג,
כאשר הוא מנהיג אמיתי. אם מנהיגה הרישמי של
האומה הישראלית — שיבול לחיות גם מנהיגה של
האומה היהודית — לא ישכיל לספק צורן זה לעם,
ינחר העם אחרי מנהיג אתר שיקום לו בתפוצות או,
גרוע מזה, אחר ״נביא״שקר״ ,ואפילו יחיה זח מנהיג-
לשעבר, שהוקע מקרב העם עקב מחדליו.
מדינה אפשר, אולי, לנהל בפי שמנהלים קונצרן
מיסחרי גדול, שבו ההצלחה נמדדת על-פי מדיניות
המנהל ותוצאותיה. להנהיג עם — זה, בנראה, הרבה
יותר מסובך.

ג. ג ! י ת. רמווי־גן

סוך־ סוף מ תגל ה מה היה
באמ ת כ תוב בבינקס השחור ש ל סביר

ראש עיריית תל-אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט נל אה,
ככל הנראח, לדבר אך-
ורק על עניינים מוניציפליים
הנוגעים לעיר תל־אביב. ב ראיון
שהעניק לדודו טופז,
נשאל על־ידי המנחה מה דעתו,
כמפקד הכוחות המשוריינים ב סיני
בתקופת מילחמת־ההתשך,
הסדר־על
מיל,.
וכאלוף

התארח
בביתו של ספיר בכפר־סבא,
נקרא ספיר אל החדר
השני, לבדיקת רופא, והוא נ ד
תר בחדר־העבודד, לבדו. על
השולחן הבחין בפנקס השחור
המפורסם של ספיר. הוא לא
התאפק, ופתח אותו .״ומה היה
כתוב בו? ״ שאל מני. השיב
ש רי ד :״כל הפנקס היד, מלא
מיספרים, מיספרים, מיספרים,

מני :״הם רצו שהוא יערוך
מסע־דילוגים בין שני חדרי׳
השינה שלהם, ויחתים אותם
על הסכם־ביגיים עד לנישואיהם
השניים זה לזו.״
כשנשאל אילן ינ ק י מנהל מלון המלך דוי ד בירו שלים:
איך זה שמלון מכובד
כמו שלו, מאפשר לזוג לא
כמו שחקני הקולנוע נשוי וריצ׳ ארד טיילור אליזבט
ברטון להתגורר בדירה בחד רים
משותפים ז ה שי ב :״סי דרנו
להם דירה בת שני הי־ביניהם
שמפריד
רי־שינה,
חדר־אורחים.
מה עושים אלי־זבת
וריצ׳ארד אחרי שהם
מכבים את האור, אני בהחלט
לא יודע. ואני גם לא יכול
להיות אחראי לזה.״
באותה הזדמנות סיפר

עמי, שהוא בנו של
פדרמן, מבעלי מלונות דן,
שהם הבעלים של המלך דויד,
כי שמו השני הוא ישראל. הי תד,
זו גולדה מאיד שאילצה
את אביו להעניק לו שם שני
זה, מאחר שנולד עם קום ה מדינה.

שמואל
לאנשים הנבונים
כרמל מזרחי

מיקבי
ואעגין לזגיזן
זזנרזן יעקב

1ל 1 ( 1 \ 111 יו״ר ועדת״הכספים של הכנסת,
* |1| 1 111
ייי הוזמן, על״ידי אימהות ברוכות־
1 11#י/ 1
ילדים לגוא לקייטנה שאורגנה עבורן, להסגיר לחן את שיטת
הרפורמה במיסוי. הנשים, שהקיפו את קרגמן, הקשיבו לדגריו,
אך מה שהעסיק את קרגמן יותר מכל, היה :״איך זה שהבעלים
שלכן נתנו לכן לעזוב את הבית ואת הילדים ולצאת לקייטנה ז״
הביניים. צ׳י־צ /שהוא איש
ליכוד, השיב באופן פסקני ו־חד־משמעי,
כי פינוי המעב רים
לא רק שאינו מגביר,
לדעתו, את הסכנה, אלא אף
נותן לישראל עמדה מצויינת
להתקפה, וייתכן אפילו שה עמדה
החדשה סובה מזו ש קדמה

לא היתד, כתובה בו אף אות
אחת, ולא יכולתי להבין שום
דבר.״
׳ 8באותה הזדמנות סיפר
יוסי, כי לא אחת, כשהיה משו חח
עם ספיר, היה הלה נוזף
בו כאילו היד, ילד, ו או מ ר:
״מה אני בכלל מדבר אתך,
אתה הרי לא מבין שום ד בר ! ״

; 8חבר הכנסת יוסי שריד
היה אורחו של המנחה מני
פאר שחגג השבוע את יום

למני פאר היתה גם דיעה
משלו׳ מדוע התעקשו אליז*

הולדתו העשרינדותישעה, ב אחת
מתוכניות ממני מני. בין
השאר סיפר יוסי, שהיה בן-
טיפוחיו של נחם ספיר ה מנוח,
כי באחת הפעמים שבהן

ט ץ להשתכן במלון המלך
דויד דווקא, בעת שהותו של
מזכיר־ד,מדינה האמריקאי הגרי
קיסיגג׳ר במלון. אמר

בתיה בנדיקט

כת טיילור וריצ׳ארד כר־

לשעבר סגנית מלכת־חמים וכוכבת
המחזמר איך להצליח בעסקים ב-
תיאטרונו של גיורא גודיק, מיונגוררוג מזה שנים בניו״יורק. לאחרונה
נכנסה בתיה לעסקנות ציבורית והיא פעילה במגבית היהודית, באיסוף
תרומות לאיל״ן, מארגנת נשפים, תצוגות ומכירות פומביות למטרות
צדקה. בתוכנית טלוויזיה שנערכה לא מכבר בניו-יורק, שנמשכה 24

:גם קרני אי, אשתו
של מני, מגלה לאחרונה חוש ד,ומור,
שמסתבר כי אינו נופל
מזה של בעלה. בעת ששוחחו
השניים על ההפגנות ע ד הם-
דר־הביניים, אמרה לבעלה :
״כואב לי הלב לראות ליכוד-
ניקים מרביצים לליכודניקים.״
כשאל אותה מני על מה היא
״השוטרים
מדברת, השיבה :
שהרביצו בהפגנות גגד ההסדר
למפגינים, הם בטח ליכודני-
קים, אם היו מערכניקים, היו
מזמן מתקדמים בחיים ועוזבים
את המישטרה*.
י בראיון שהעניקה לעיתו נאית
כדוריה אכידן־כריר,
גילתה מזכירת מועצת־הפועלות
תמר אשל, כי האשם ה יחידי
בקאריירה הממשלתית לשעבר ראש־הממשלד, של גולדה מאיר, היה ראש-
הממשלה המנוח דויד כן
גוריץ. אמרה אשל :״לא ה-
מיסלגד, היא שתבעה כיסא של
שר עבור גולדה, אלא בן-
גורית. זד, היה מעשר, אישי
של בן־גוריון, שקרא לד, מ מוסקבה.
אם זה היה תלוי ב-

מיפלגה, היא היתד, נשלחת ל כנסת
או מתמנה כשגרירה.״

באותו ראיון האשימה
תמר אשל את חברת־הכנסת
שולמית אלוני, בהפרחת
סיסמות באוויר ובניצול מוע-
צ ודד־,פועלות לצרכיה האישיים.
כשציינה הכתבת כי שולמית
אלוני אמרה לה, שהמועצה
התייצבה מאחרי הצעת־החוק
ל שיווי זכויות האשד, של תיש־עת
חברי־הכנסת, אמרה תמר
א של :״לא, להיפך, זו היתה
הצעה אישית. לא היינו שות פים
לזה, ואנחנו נגד חקיקת
חוק מיוחד לנשים.״

לקליינטים המפורסמים
של חברת ״דנאיד,״ לביגדי-
עור, ליידי ריכקה זיו, במאי
הסרטים אוטו פרמינג׳ר ד
הזמרת כוורלי פילס, הצ טרפה
בשבוע שעבר מפורסמת
נוספת. בנמל־ד,תעופה בן־גוריון
כוכבת-הסרטים אל ניגשה
אליזבט טיילור מנהלת ה חברה
הארצית׳ מולי הררי,
נתנה לה במתנה חצאית־עור.
טיילור בחנה את המתנה, ואמ רה
:״יפה מאד. תשלחו אלי
דוגמאות של כל מה שיש לכם,
ואני אבחר.״

טופ1
דו דו המנחה מדי־פעם להשתעשע נוהג
בליהוק אישי־ציבור בתפקידים
תיאטרליים. את יועץ ראש-
הממשלה לענייני־ביטחון, ה אלוף
(מיל ).אריאל (״אריק״)
שרון ליד,ק בהצגה משרתם של
שני אדונים, כשהוא מציע ל צרף
לצוות גם את מנהיג ה ליכוד
מגהם כנץ, ואת ראש-
הממשלה יצחק רכין. ואילו
לשר הדתות יצחק רפאל,
הציע דודו לשחק בהצגה על
קלות־דעת וצביעות.
עיריית חיפה,
ראש 8 יוסף אלמוגי, אינו ידוע דוו קא
בזכות גינוניו החברתיים.
לאחרונה ניראה סועד בימים־
עדת־דגים לאניני־טעם בחיפה,
המצטיינים בפירות־ים ובמאכ־לי־דגים
משובחים, כשהוא לו עס
להנאתו ״געפילטע פיש״.

במכירה פומבית שהת קיימה
במועדון המערה שביפו
העתיקה, הוצע למכירה ציור
של הצייר מיטה כרנשטיין.
ברנשטיין שנכח במקום, הת-

שעות רצופות ושחוקדשה לאיסוף כספים עבור נפגעי שיתוק״ילדים,
הופיעה בתיה בחברת כוכבים ידועים שנטלו חלק בתוכנית. מימין :
בתיה עם הזמר פול אנקה. משמאל: עם ג׳ון לינדזי, ראש עיריית
ניו״יורק לשעבר שהפך לכוכב קולנוע. לבתיה היה חלק באיסוף תרו•
מות בסך 5מיליון דולאר שנתרמו באותה תוכנית, כאשר הצופים
טילפנו לתחנת הטלוויזיה והודיעו על תרומותיהם לנפגעי השיתוק.

העולם הזה 1945

1111

א * 1111ם
עקש לדעת מיהו האדם המוכר
את ציורו• אך הנהלת המקום
עמדה בתוקף על כך שאחד
הכללים במכירה פומבית אוסר
את פירסום שם המוכר. ברנ שטיין
לא הניח לאיש לרכוש
את התמונה, קנה אותה בעצמו
בסך של 4500 לירות.
אפתעה נעימה נגרמה
למדריכה הראשית של חברת
״ ר ב לו ך, זיווה תלם, שמונ תה
במקביל גם לתפקיד מנ הלת
חברת ״אולטימה 2״ .בתר,
של זיווה, איריס בת ה־, 17
שסיימה את לימודי התיכון ו
לפני
שבועיים בטלוויזיה היר דנית
— ושם לא הופיעו ה קטעים
המזכירים את ישראל
ותל-אביב. לעומת זאת השאיר
הצנזור הירדני חגיגת בר-
מיצווה׳ שאליה הולך דמוסטנס
(שהוא אחיו של סאבאלאם ב חיים)
.נראה שהירדני לא ידע
מה זד!
עם חתימת הסכם־הבי-
ניים, הזמין שר־הביטחון שנד
עץפרס, עורבי עיתונים וכ תבים
מדיניים וצבאיים לסיור
באזורים שיוחזרו לידי המצ רים.
במהלך הסיור התקלקל

אם נמצא בבעלותך כלי־רכב, צפויות לך תקלות ז טירדות רבות בקשר
אליו. יחסיך עם אנשים בעלי־סמכות מושפעים במידה רבה מהזיות וני חושים
ואינם מבוססים על עובדות מציאותיות. תצטרך לנקוט בצעדים
של קיצוצים וקימוצים בכספים. היום המאושר עבורך השבוע יהיה שבת.

אתה מעשי מדי מכדי להבחיו שהפעילות הרומנטית, אשר אתה נוטה
להזניחה-,חשובה ל אי שיו תו באותה מידה כמו התעסקויותין האחרות,
צפוי לך משבר בחיי הנישואין, אם אתה נשוי מעל לארבע שנים, תוכניות
ליתר עצמאות בפעילותך הכלכלית עשויות לעניין אותך במיוחד השבוע.

תאו 1נ!י _0

21 גלזא
; 0גיי נ* ־

1עוו

ז 2באפריל ־
20 במאי

יהיה עליך לוותר על בילויים קוסמים וגירויים פיזיים, בדי לשפר את
מצב בריאותן. כדאי שתרבה לעסוק בספורט ולטייל באוויר החופשי,
כדי להחזיר לעצמן את הרגשתך חטובה. אתה זקוק למנוחה הרבה
יותר ממה שאתה סבור. אתת תוותר לאחד מבני ביתך הקרובים לך.

אינך מתייחס ברצינות הדרושה למשימות המוטלות עליך. חכרת חשיבותך
העצמית היא מופרזת בהתחשב בביצועים האחרונים שלך. חביבותך, ה מקרבת
אליך לבבות, מהווה מיכשול לך עצמך, שכן אתה נוטה לחפות
בעזרתה על מחדליך. לקראת סוף השבוע תהיה לך יוזמה מחודשת
להיטיב את מצבך הכספי. רעיון חדש שיעלה בראשך יביא לשיפור ניכר.

סח!1
21 ביו ני -
? 0ביו לי

אויר!

פנינה וילציר

שחקנית הסרט ״ג׳וקר״ ,חתיידדח
במהלך הצילומים עם יהורם גאון,
הפכה ידידתו האישית. פנינה אף זכתה בכבוד רב והוצגה על״ידי
יהורם בפני אמו המפורסמת. השניים חגגו, יחד עם במאי הסרט
יצחק (״ישורון״) צפל (משמאל) את סיום הצילומים, במסיבה ש התקיימה
בבית־התה הנודע של יאן ההולנדי, בעין־ברם בירושלים.

תגלי חוסר־ביטחון השבוע בכד הנוגע לקשרים חברתיים או רומנטיים.
מישהו שאת רוחשת לו רגשות עמוקים עלול לגלות כלפייך רגש של
זרות. תפקיד שיוטל עליך ייראה לך כמסוכן מדי לביצוע, אולם תיאלץ
לבצעו למרות התנגדותך הפנימית לכך. אתם נוטים לזלזל במישקלכס.

יהיה עלין השבוע להקדיש מזמנן בדי לבחון דרבים להגברת יעילותן
בשטחים מסויימים. לן, בתולה, מצפה בשבוע הקרוב הפתעה לא־נור-
מלית ודווקא מאדם ממנו לא ציפית לשום דבר מיוחד. הרבו ביציאה
אל מחוץ לעיר ושימרו על בריאותכם. התנזרו ממשקאות אלכוהוליים.

]חול!ו!
22ב אוגז ס ס -
22ב ספ ט מבר

חאונייס

} 1גי1כ^חרד -
? ׳.ד.אולי 1יגר

נדיבותך ויו שרך יזכו השבוע להערכה מתאימה. תכונת המנהיגות שלך
תבוא אף היא לידי ביטוי הולם בהזדמנות שתינתן לך השבוע. נסי שלא
להיות פיוטית יתר על המידה ביחסיו הרומנטיים. היופי הדרמטי מסנוור
אותך ומעלים ממך נטיות אחרות העלולות להיות לא לרוחך. ביקור
מפתיע של קרוב משפחה יתרום לדיון גלוי בנושא המטריד אותך.
בעבודתך תהיי נתונה השבוע במתח עצום, במיוחד כאשר תימצאי בלחץ.

יכולת השיפוט שלך לגבי בעיות פינאנסיות היא מעורערת בשבוע זה,
לכן נהג בזהירות ובכובד־ראש בכל העניינים הכספיים שלך. זהו בהחלט
הזמן הבלתיי־מתאים לחתום על מיסמכים, או להגיע להסכמים, שיחייבו
אותך לתקופה ארוכה. תגלה נטייה להדק יחסים עם ילדים ולהתמסר
לפעילות יוצרת. עקרבית, השבוע יפול לידייך כסף ממקור שלא חלמת.

אודי טמיר

מנהיג להקת הפופ הישראלית ״זינגלת״,
השתתף ביחד עם להקתו בקונצרט ״פופ
אח-לח-חוצלארץ״ ,שתתקיים במוצאי ראש־השנה בבית-לסין בתל״
אביב( .לידו: טוני בדוור ודודי רוזנטל) .כשנשאל אודי מהו מקור
השם המוזר של הלהקה, השיב :״השם מקורו במילה צינגלה,
שפירושו בעגת״חרחוב הישראלית סיגריה שמילאו אותה חשיש.״

נרשמה לאוניברסיטה ללימודי
מדעי-החברה למשך שנה, עד
גיוסה לצבא, ניצלה את ימי-
החופש, התנדבה לעזור לאמה
בתפקידה החדש, גילתה כיש־רון
אירגוני יוצא־מהכלל. ל־גיסיונות־השיכנוע
של אמה כי
תמשיך לעזור לה, השיבה אי רי
ס :״קודם אגמור את ה ואחר־כך
והצבא׳ לימודים נראה.״

משהו מצחיק קרה לתיאו
קודאק, הוא טאליסאבא ־
לאס, בדרך מעמאן לירושלים.
בסרט שהוקרן השבת בישראל,
מוזכרים כמה פעמים י שליחים
המביאים יהלומים מישראל ל-
ניו־יורק. אותו סרט הוקרן

העולם הזה 1965

אחד המסוקים וחלק מן הכת בים
נאלץ להמתין למסוק אחר
בראס־סודאר. הכתבים המתינו
עד בוש. משבושש המסוק לה גיע,
החליטו לעשות מעשה.
כתבו המדיני של דבר דניאל
בלזך היה החלוץ. הוא התפ שט
מכל בגדיו ונכנס עירום
כביום הוולדו אל מימיו הכחו לים
של ים,-סוף. הכתבים האח רים,
בהם רוני הדס כתבו ה צבאי
של הג׳רחלם פוסט, הח רו
החזיקו אחריו. כמוהם עשו
גם שני קציני צה״ל שנלוו ל עיתונאים.
כשהגיע לבסוף המ סוק
אל המקום גילה טייסו
הנדהם את חבורת העיתונאים
העירומים משתוללת כחבורת
ילדים בתוך המים,

ג 2בנוגמני -
: 0ו ד *י חרד

תחושת של חוסר־ודאות מצפח לן עד ל״ 1בחודש אוקטובר, בקשר
למטרות ארובות״חטווח שלן. תבחין בכן שידידן משנים את דעתם
מיום ליום. אולם המצב עשוי לחתבהר תון זמן קצר. חשבוע אתח
עשוי לפגוש באנשים נדיבים. אל תקבע דברים בהחלטיות, השאירם
במצב של חוסר־הכרעה. בת קשת, אל תלחצי עליו, בזאת. את רק
תרחיקי אותו ממן. הניחי לו לחשוב בי היוזמה היא שלו בלבד.

את מפזרת את מאמציך ליו תר מדי שטחים, במקום להתרכז בנושאים
החשובים לך באמת. אם ברצונך להגיע להישגים בתחום מיוחד, יהיה
עליך להזניח, לפחות באופן זמני, עיסוקים אחרים. צפויות לך הוצאות
כספיות במשהו הקשור באירועים חברתיים. נהג כך שתספק את כולם
ואל תיתן לרכילאים שבחברתך פיתחון פה לרכל על חייך הפרטיים.
21בדצמבר ־
19 בינואר

אנשים נוטים לחוש בנוחיות בקירבתך משוס שאתה משרה עדיהם אווירה
של שקט וביטחון. תצטרך לעוץ עצה רבת־חשיבות לאחד מהם, ולהפעיל
את כל קסמיך כדי לשכנעו לקבל את דעתך. מצפה דך אכזבה ביחסים
חברתיים או רומנטיים. לעומת זאת, לא תהיה דך שום תקלה בתפקידים
היומיומיים שלך. בעבודתך תחול השתפרות ניכרת שתביא להערכה חדשה.

זחו השבוע שחוא כולו שלכם, דגים. י לן לבם בבל מעשיכם. שבוע טוב
לחימורים ולמישחקי קלפים. לן, בת דגים, מחכח שבוע שיגרתי ובסופו
מצפה לן הפתעה נעימה. איש קרוב א לין יוכיח עצמו. השבוע יש לן
הזדמנות להחליף את הרהיטים באלה שאת חולמת עליהם זמן רב.
בת זוגן צודקת בעניין הנסיעה ועליו לוותר לח. אתה תצא נשכר מכן.
19 גפגרואי
20 במרס

מכתבים

ל ה שיג אצל :
(רשימה חלקית)

סופר

מיוחד לחגים
לקונים במשך חודש ספטמבר 75
תהכביסה מכונ
ת א 616

תל-אביב, אלנבי 122
שטראוכלר עפולה, תחנת אגד

טל־קול
קרית-מוצקין, השופטים 16

צאלח שלמה
קרית-מלאכי, מרכז מסחרי

^ תוצרת גרמניה

ו ^ מ ריי ב מזו מן

והיתרה ב10 תשלומים

חוד שיים שווים!

בליודבית

(המשך מעמוד )9
אבנרי בין מעשי-רצח אלה לבין אוב ח
העצמאות, והגליית העם — אירועים ש התרחשו
כ־ 200 שנה לאחר־מכן. ראוי ל ציין
כי ההידרדרות בעצמאות המדינית |
אירעה דווקא לאחר מותו של אלכסנדר
ינאי, נא שר שני בניו שנלחמו על השילטון
הזמינו נציג רומי לשפוט ביניהם. אלכסנדר
ינאי היה הלניסט, ומרוחק מאד בהשקפותיו
מיהודה המכבי.
האם נערך אי-פעם מחקר היסטורי מע מיק
בנושא זה, וכיצד אפשר לקבוע דבר
כזה כלא חר־יד?
ולנושא אחר. באחת מתוכניות הלילה
בטלוויזיה טען אורי אבנרי כי במילחמת־השיחרור,
אותם אלפי חללים היו הבחורים
שהחלו לי צור את התרבות הישראלית,
ומותם גדע תרבות זו. האם בעייה זו נב חנה
בעיון מעמיק ו ר צי ני? האם סבור
אבנרי כי אכן לא נוצרה תרבות ישראלית ו
האם השינוי באופי החיים בארץ לא
נגרם בצורה אובייקטיבית עקב התמורות
האדירות, כשיישוב בן 600,000 נפש, הו1 -
מוגני באופן יחסי, גדל ליישוב של כשני
מיליון כעבור כ־ 12 שנה בלבד, לאחר
שהוכפל כימעט מיידית, בארבע השנים
הראשונות?
האם אין זה רצוי שבמאמרי ״הנדון״,
שהינם מאמרים ניתוחיים והחלק הרציני
בעיתון, לא ישתמשו במליצות חסרות־טעם
כגון ״איש ושמו פטיש״ ,וקישור בין
יהודה המכבי לבין זבולון המר דרן־ גילגולי

הפטיש?
מרדכי כהן, חיפה
• על השאלות ההיסטוריות השיב אורי
אבנרי בנואמרו ״איך נזשתגע עם״ (העולם
הזה .) 1953

תיאוריות ״הומאגיות״ מזעזעות
ברצוני להתייחס למיכתבו של הקורא
אלון אבידר (העולס הזה ,) 1981 בנושא
הבוקסרים. כבעלת הבוקסר שנגנב, ארו,
ושהיה נושא לכתבה בעיתונכם ולתגובות
הקוראים, קשה לי להבליג ולעבור לסדר־היום
על קביעותיו ה״מדעיות״ וההחלטיות
של הקורא הנכבד.

אייכנר וארו
רצח הוא רצח

וומוזנר חלזנוק
שם פוט שם משפחה ...
טיר/מקום •שוב מטי טל ...
רחוב ...מסי חבית .
שעה נוחה להחקשרות

אמנ 1א ת

אם באזור מגוריך לא השגת את אחד
מ מוצרי האיכות של 2ד£יא -אל תתפשר
ואל תוותר על זכותך לקבל את הטוב
ביותר.
פנה אלינו טלפונית או באמצעו ת התלוש
המצורף ב ציוו המוצר המבוקש, ואנו
נספק לך את מבוקשך.

הבוקסר הלבן שלי נגוע באיזו מחלה
שהיא, אין לו שפה שסועה, ולא ניכרים
בו כל אותם סימפטומים המפורטים ב־מיכתב
הנ״ל.
הכלב גדל ומתפתח ככל כלב אחר, הוא
תוסס, רענן ומלא־חיות, וגורם לי הנאה
רבה. בעליהם של כלבים אחרים מסוג זה,
שאת דעתם ביקשתי, הסתייגו גם הם
מקביעותיו המדעיות של הקורא הנכבד,
ולמיטב ידיע תי אין להערותיו כל בסיס
מדעי.
בקשר לתיאוריות ה״הומאניות״ שמעלה
הכותב, לגבי חיסולם של כלבים מסוג זה,
אין בפי מילים להביע את הזדעזעותי מ־ההבחנה
שהוא עושה בין השיטות. רצח
הוא רצח — ותהא השיטה אשר תהיה.
מסופקתני אם הקורא היה מרשה לעצמו
לבחוב את אשר כתב בנושא זה, אילו היה
בעליו של כלב זה. והפיזמון על טוהר-
הגזע מוכר ממישור אחר, וכן הכישרונות.
רחל אייכנר, תל־אביב

העולם הזה 1985

ההה1א
א הו

נאמת?
*** טיפת״מוח היא תהליך מסוכן. כי, במוקדם או
11/במאוחר, השוטף הופך שטוף.
אז נוצר מעגל־קסמים: שטופי־מוח שוטפים את מוחם
של אחרים. הפעולה נעשית אוטומטית. שטופי־המוח אינם
מסוגלים עוד לראות ולשמוע. אין הם רואים אלא אח
אשר הם רוצים לראות, אין הם קולטים אלא את אשר
הם מצפים לו.

הם יכולים להכריז בכנות גמורה: הלילה
הוא יום, היום הוא לילה — כי כך זה נראה
להם כאמת. דוגמה בעיקבות
קאי־בלגי
במשך

מצויינת לכך ניתנה
הראיון שהעניק יאסר
ארנו דה־בורשגרייב,
כל ראש־השנה הילך

מאח

לנו בימים האחרונים,
עראפאת לכתב האמרי־מעורכי
ניוזוויק.
עלינו הרדיו אימים:

אור אסר
עראפאת רוצה להשמיד את ישראל. ליתר דיו ק :״כאשר
נשאל אם תוכניתו לא תביא להשמדת ישראל, התחמק.״
לאחר־מכן שו דר בטלוויזיה הישראלית קטע מן הראיון
(נראה שעראפאת דיבר בדז מני ת עם בור שגרייב ועם
כתביטלוויזיה) .קטע זה הוצא מן ההקשר, בצורה שנו עדה
לשרת אותה מטרה עצמה: הנה הרוצח הערמומי,
המאשר בטכסיסי־התחמקות את כוונתו להשמיד את ישראל.

כאשר הגיע ארצח הראיון המלא, ככר לא
התייחס אליו איש. זה ישן. זה נגמר.
מסקנה: האדיב זומם להשמידנו.

• ״זוהסדו מתעלם מאיתור־ץ
* ח א מי יאסר עראפאת באמת באותו ראיון ז
הבה ננסה לנתח את הדברים בכלים המקובלים של
היגיון אובייקטיבי. איננו חייבים לקבל את דבריו, ולא
להאמין לאיש.

אד אדם אינטליגנטי חייב לדעת מה
אומר היריב. מכלי שהדברים יעכרו תחילה
דרך ביב־־השוסכין של מוחות נגועים.

תחילה נשאל עראסאת מדוע הוא מתנגד להסדר־הבי־ניים
האחרון. עראפאת היה מודע לעובדה שהוא מדבר
אל הציבור האמריקאי, ולכן הביא שני נימוקים שנועדו
לעשות רושם על הקורא בארצות־הברית :

׳אסר עראפא ח וחן ראיון חשוב. כג״־ החק שור ח טי שו־אר דיווחו
11ל י . 1אולם הד מ יו ןביןהמקור
• תמורת ״כמה קילומטרים של מידבר״ מעניקה
אמריקה לישראל את ״מחסן־הנשק המודרני ביותר שניתן
למדינה כלשהי, מאז הציפו האמריקאים את וייאט־נאם
הדרומית בנשק.״ האמריקאים נותנים לישראל גם שלו שה
מיליארד דולר.
״במהירות ז ו תהיינה דרושות 50 שנה וכמה מיל־חמות
נוספות, לפני שנקבל בחזרה את השטחים, ואמריקה
תפשוט את הרגל לפני כן״.
#הטכנאים האמריקאים יהיו ״מעורבים בארץ ער בית
בחלק מהסדר־חלקי, ולא בגבול בין שתי מדינות
כחלק מהסדר סופי.״

זוהי תעמולה כדפי אמריקה. מעניין רק
שעראסאת משתמש כאן, כאילו כהיסח־חדעת,
כמושג ״הסדר סוסי״ כיעד חיוכי .

לצד שני נימוקים ״אמריקאיים״ אלה, מביא עראפאת
את הנימוק האמיתי ש לו:
״(ההסדר החלקי) מתעלם מאיתנו כליל, ואינו מביא

ובין

אפילו בחשבון את זכויות העם הפלסטיני, המוכר עתה
על־ידי 105 אומות. אכן, הוא יוצא מגידרו כדי להימנע
מלטפל בליבו של כל הסיכסוך המיזרח־תיכוני.״

זוהי כיקורת מוצדקת. רכים מאיתנו הש מיעו
אותה כישראל.

יש הבדל תהומי בין מי שאומר ״אני מתנגד להסדר
חלקי מפני שאני מתנגד לבל מגע עם האוייב ולכל
פיתרון בדרכי-שלום,״ לבין מי שאומר ,״אני מתנגד
להסדר מפני שהוא מתעלם מקיומי ומדרישותי.״

זהו כימעט דכר והיפוכו.

#״רשיון והרוס בנו״
ך* קטע הכא מביע עראפאת חשש שגם הוא טיבעי
* למדי — יהיה בלתי־מוצדק כאשר יהיה.

הציטוט היה

מיתרי

זהו החשש, המשותך לפלסטינים ולסורים,
בי המצב שנוצר כדרום משחרר את כוחות
צה״ל לפעולה כצפון.
״נראה,״ אמר עראפאת ,״כי ישראל מפרשת את ההס כם
כרי שיון להלום באופן חופשי בצפון.״
קשה לומר שאין זה חשש סביר.
נכון, עראפאת מצייר כאן תמונה תעמולתית. אין הוא
מזכיר כי נטושה עתה מילחמה בין אירגוני־הפידאיון
לבין ישראל. במילחמה, טיבעי הוא שכל צד ישתדל
להפתיע את יריבו, ליטול את היוזמה לידיו ולהביא את
הקרב אל אדמת האדיב. אין אמת בתיאור המציג אח
המילחמה כעניין חד־צדדי — ישראל תוקפת והולמת,
ותדלא.
אולם אם נתעלם מן הצליל התעמולתי — הדומה מאוד
לצליל התעמולה הישראלית, האומרת אותו דבר, בכיוון
הפוך — אין בדברים אלה שום ד בר קיצוני. עראפאת
מתנגד להסדר-החלקי מפני שההסדר מחליש את עמדותיו

(חמשו מעמוד ) 15
הפוליטיות והצבאיות. מבחינה מדינית, מתעלם ההסדר מן
בה. מבחינה
ודוחה את הטיפול
הבעייה הפלסטינית
צבאית, הוא מאפשר לישראל לרכז את מיטב כוחותיה
נגד חפידאיון (וגם נגד הוריה וי ר ח).

אץ צורך לקבל את עמדת עראפאת כנושא
זה. אכל קשה לטעץ שהיא כלתי-סכירה.

• ,.שלילה סוגוארית׳
ץ * כאן מגיע דה־בורשגרייב אל מוקד הבעייה. יש
! /לציין שהוא מגדיר אותו בפסוק חותך וחד־משמעי :

,,מאחר שהישראלים לא ידכרו איתף לפני
שתכיר כהם, ואתה לא תדכר איתם לפני שיכי רו
ככם -איד אתה מציע להתקדם?״

את אותה השאלה אפשר, כמובן, להציג גם לראש
ממשלת־ישראל. עראפאת משיב באותה צורה שבה נוהג
רבין, להשיב במיקרה כזה — הוא מתחמק.
״אין זו שאלה של הכרה או אי־הכרה, אלא של
שלילה טוטאלית של היישות הפלסטינית.״
החלף אח המילים ״יישות פלסטינית״ במילים ״מדינת
ישראל״ ,ויש לד הכרזה קלאסית של התעמולה הישרא לית
בעניין הפלסטיני.
כך וכך, זוהי התחמקות. בשיחה פרטית יגיד דובר
ישראלי ס ביר :״הם צריכים להכיר בנו תחילה.״ כך
הכריז, בשעתו, אהרון יריב, כי לא ננהל משא־ומתן עם
אש״ף ״כל עוד״ הוא לא יכיר במדינת־ישראל וכד. דו בר
מפוכח עוד יותר יגיד כי את ההכרה אפשר להעניק שיתבהרו לפלסטינים רק במהלך המשא־ומתן, אחרי
הכוונות והתנאים שלהם.
דו ב ריו של עראפאת אומרים את אותו הדבר בדיוק —
בשיחות פרטיות. על כך אני יכול להעיד אי שי ת :״אין
לנו נזה להציע לישראל מילבד ההכרה בה,״ אמר לי אחד
מהם .״זהו כל מה שיש בידינו לתת תמורת השטחים
שבידי ישראל. לכן יהיה זה טירוף מצידנו להעניק הכרה
זו לפני המשא־והמתן. היא יכולה לבוא רק כתוצ
א ה ממשא־ומתן, שבו יוסכם על הקמת מדינה פלס

עד כה, מפיו של יאסר עראפאת עצמו, על נכונות
אש״ף לקבל הסדר־שלום המבוסם על ריבונות פלסטינית
בגדה וברצועה.

זוהי הסנסציה האמיתית, מבחינה עיתו נאית
ומדינית.
אולם פרשני כלי-התקשורת הרישמיים, שוטפי ו/או
שטופי מוח, השתדלו להתעלם כליל מן הפסוק הזה, ולהת רכז
דווקא על המשכו.

• ..אבד
* ן חדי הפסוק בא ״אבל״ .ה״אבל״ הזה הוא שהקל
על המסלפים. הנה המישפט במלואו :
״פירוש הדבר יהיה הסדר־שלום, אבל שלום בר־קיימא
מחייב — כפי שאסרו גס מצרים וגם ישראלים, במישאל
שנערך לא מכבר בניוזוויק — שהמדינה הקרוייה ישראל
תשתלב במרחב. זהו גל העתיד. זוהי האופצייה השלי שית
של ישראל. לא מצדה, לא התפשטות, אלא הש תלבות.״
לפגי
שננתח את משמעות הפסוק, יש לשים אותו
במקומו.
מה טיבה של המילה ״אבל״ בהקשר זה ז
החלק השני של המישפט אינו מבטל את החלק
הראשון. אין כאן התנאה.

.. #זהו חסוד שרום־
ף אכן, דה־כורשגרייב

תפס זאת מייד. ועל כן הגיע

ן י שר לגופו של ה עניין:
״מנהיגים ערביים אחרים אמרו לי שאילו חזרה ישראל
לגבולות ,1967 ואילו הוקמה מדינה פלסטינית בגדה המע רבית
ובעזה, תהיה התפייסות ערבית־ישראלית אמיתית
ושלום בר־קיימא. האם אתה מסכים לכך?״

זוהי השאלה המכרעת, וכל מילה של התשובה
עליה חשוכה.
היא מתחלקת לשני חלקים, ופותחת במילים :

״פירוש הדבר יהיה הסדר שלום.״*

יש לשקול את המילים האלה כיחידה נפרדת, כי הן
נושאות בחובן את עיקר הבשורה של הראיון.
כל עיתונאי בלתי־משוחד, שמוחו מתפקד פחות או
לאו־דווקא
יותר בדרכים נורמליות (נורמליות בעולם,
בישראל) היה שם את הדגש על פסוק זה, והופך אותו

לכותרת.
אינו דוחה את התוכנית הזאת כבסים עראפאת להסדר־שלום, כפי שעשה עד לפני שנתיים. אין הוא מכ ריז
עליה, כפי שעשה בעבר כעל מזימה ציונית לחי סול
המהפכה הפלסטינית. חשוב יותר: אין הוא דוחה
את עצם הרעיון של הסדר-שלום עם מדינת־ישראל.

המילים ״פירוש הדבר יהיה הסדר-שלוס״
אומרות, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים,
כי אש ״ף מקבל רעיון זה.
עד כמה שידוע לי, זוהי ההצהרה המרחיקת־לכת ביו ?

המילים את לתרגם
* קשה
7א 5 £ ׳1 1£באופן מדוייק. תרגומים אלטרנטי ביים
:״יי שוב הסיכסוך בשלום״ ,או ״הסדר בדרכי שלום.״
* למשל, בספר אורי אבנרי או הציונות החדשה,
שפורסם בהוצאה הרשמית של אש״ף בביירות בשנת
( 1971 בערבית).

נתנו וזציעיס ריהורים...״
ך* ה־בורשגרייב לא עשה לעצמו מלאכה קלה, והוא
ן הציג לעראפאת את השאלה המפורשת:
״הישראלים אומרים שפירוש הדבר הוא שאתה מבקש
להשמיד את מדינתם בטווח הארוך, במקום בטווח הקצר?״
התשובה לכך אינה חד־משמעית. אומר עראפאת:
״הס טועים, איננו רוצים להשמיד שוס עם.״

מוסיף עראפאת:
״דווקא מפני שדגלנו בדו־קיוס, שפכנו דם כה רב.
איננו רוצים להיות אוייבים למישהו. משוס כך אנחנו
מציעים ליהודים את ההזדמנות ההיסטורית הזאת. אז
הם יוכלו להשתתף בפיתוח המרחב כולו״.

כאן לא מדובר עוד עד ישראל, ואף לא על
ישראלים, אלא על יהודים.

אל מי מדבר עראפאת, כשהוא אומר דברים אלה?
בוודאי לא אל הציבור הישראלי. מחוץ לקומץ ז עיר
של מהפכני־בית־קפה, אין כיום אדם בישראל המוכן להס כים
לפירוק מדינת־ישראל ולהשתלבות אישית (להב דיל
מלאומית) במרחב.
זהו המצב כיום. מה יחיה מצב־הרוח בישראל בשנת
— 2001 זהו עניין של ניחוש בילבד. הניחוש שלי הוא
שגם בשנת 2001 לא יימצא בישראל כוח שישאף לפירוק
המדינה, אפילו תעבורנה עד אז על העולם ועל המרחב
מהפכות ממהשכות שונות.
האם מדבר עראפאת אל הציבור האמריקאי? קשה
להאמין בזאת. בדעת־הקהל העולמית — במערב ובמיז־רח
— קיימת הסכמה כללית ש מדינודי שראל צריכה
להתקיים. הביקורת הנמתחת עליה נוגעת לכיבוש השט חים,
ולאי־ההכרה הישראלית בזכותו של העם הפלסטיני
למדינה משלו. התביעה לפירוק מדינודי שר אל קיימת רק
בחוגי-שוליים.

.. #החלטות חאדס־

אולם ב ל החלטות או״ם מבוססות על קיו מה,
עצמאותה וריבונותה של מדינת-ישראל.
מי שמסתמף על החלטות אלה, אפילו אותן
הנראות כעיניה של ממשלת ישראל כ״אנטי
ישראליות״ ,מקבל את קיום ישראל, ואת. הצו־י
ד כהסדר-שלום עימה .

כאן יש, לפחות, דו-משמעות.

שלישית, התוכנית המוצעת היא המתכונת הישנה של
״מדינה דמוקרטית״ ,שתושביה מוגדרים על פי אבחנה
דתית (״יהודים, מדסלמים ונוצרים״) ולא לאומית (״יהו דים
וערבים״ או ״ישראלים ופלסטינים״) .פירוש הדבר
פירוקה של מדינת־ישראל.
רביעית, לא נאמר שזה ייעשה בכוח, אלא משתמע
מן הדברים שהדבר יבוא מתוך הסכמתו של דור חדש
של ישראלים.
חמישית, אם הוא סבור כי אותם ישראלים, הרוצים
בישראל חילונית, פתוחה ומודרנית, מתכוונים לבטל את
ציביונד. הלאומי, הוא משלה את עצמו.

אכל השאלה לא דיברה על ״עם׳׳ ,אלא. עד
״מדינה׳׳.

13נושוב: אין אנחנו חייבים לקכל עמדה זו.
אך היושר האינטלקטואלי מחייב אותנו להו דות
שי ש כה היגיון מסויים.

^ אן הוסיף עראפאת, ביוזמתו שלו, ובלי קשר
לשאלה כלשהי, הערה משלו הנראית במבט הרא שון
כמליצה סתמית, אך שיש בה מעמקים חבויים.
״אין אנחנו דורשים את הירח,״ אומר עראפאת ,״הגישה
המעשית היחידה היא ביצוע החלטות האו״ם הנוגעות
בדבר.״
אין הוא מפרש לאילו החלטות חוא מתכוון. עד
כה לא קיבל אש״ף את החלטת מועצת-הביטחון ,242
מפני שהיא מתעלמת כליל מן הבעייה הפלסטינית, ומת ייחסת
אל העם הפלסטיני כאל ״פליטים״ בלתי־מזוהים.
(לא נאמר אפילו ״פליטים ערביים״) .סביר להניח כי
הוא מתכוון להחלטות עצרת־האו״ם, המדברות על ״הזכו יות
שאינן ניתנות לעירעור״ של העם הפלסטיני.

הזמן שיהיה דר וש
כלומר: הנכונות לקבל מדינה פלסטינית בגדה וברצו עה
היא מיידית, השאיפה ל״השתלבות״ היא חזון למועד.
שנית, ההצעה היא ״לישראלים״ .לא נאמר שההצעה
היא ״לישראל״.

עואפאת נרי כפייה ומשקפי־שמש
עראפאת אומר כי הקמת מדינה פלסטינית בגדה
ובעזה תביא להסדר־שלום. אין הוא מגביל או מתנה
קביעה זו בכל צורה שהיא.
ה״אבל״ מתייחס לעתיד. הוא או מר: המדינה הפלס טינית
תביא להסדר עכשיו, אבל הסדר זה לא יהיה
שלום יציב, אם לא תהיה השתלבות.

במילים א חרו ת: בהצהרה מהפכנית זו
מקבל יאסר עראפאת את הרעיון של הסדר
שלום כולל לאלתר, בהשתתפות אש״ף, המבוסם
על החלטות חאו׳׳ם, אשר יכלול מדינה פלס טינית
בגדה וברצועה, לצד ישראל.
הסכמה זו באה אצלו כצד הרעיון כי
לעתידלבוא, למען השלום היציב, תש תלב
ישראל כמרחב.

.. #השתלבות נמוחב״
* * לי להכניס כאן

נימה

זהירות.

איני

רוצה

? שנרמה את עצמנו.
לכאורה, הייתי צריך להיות שבע־רצון מאוד משי מושו
של עראפאת במילים ״השתלבות במרחב.״ המצאתי
סיסמה זו לפני שנים רבות, וי ש לי עליה קופירייט עולמי.
אך אין כל ביטחון לכך שעראפאת מצטרף, בשתי
מילים אלה, לגישתנו.

מה זאת ״השתלבות ישראל כ מר חב״?

לפי תפיסתנו: הצטרפות מדינת־ישראל, כמדינה רי בונית
ועצמאית, לאירגון איזורי כולל של המרחב המשו תף
(״המרחב השמי״) .אירגון זה יכול לכלול תיאום
מדיני, ביטחוני, כלכלי ותרבותי, על פי הדגמים של
השוק־האירופי־המשותף, הפרלמנט האירופי וכר.
האם לזה מתכוון עראפאת? ליתר דיוק: האם זהו
החזון המשתקף במילים שאמר בראיון מסויים ז ה?
קשה לומר זאת. כי כאן נאמרים דברים סתומים, ויש
בהם התחמקות מקביעה ברור ה:
״בלי קשר לאורך הזמן שיהיה דרוש כדי להגיע לכך,
זהו הדבר שאנחנו מציעים לישראלים בתוכניתנו להקמת
מדינה מודרנית, דמוקרטית, חילונית, שבה יחיו זה בצד
זה יהודים, מוסלמים ונוצרים, על בסיס של שיוויון מלא.
מיספר גדל והולך של ישראלים צעירים מתחילים להבין
כי מדינה יהודית בילעדית היא תפיסה מייושנת, בחת־קרבנו
אל המאה ה־ .21״
למה מכוונם הדברי ם?
קודם כל, מדובר על העתיד הרחוק .״בלי קשר לאורך

עראפאת יודע זאת היטב. אם כן. את מי
הוא בא לפייס במליצות אלה?

#תוכנית יעומת מיתוס
* 4ין מנוס מן המסקנה כי בפסוקים אלה מדבר ערא-
פאת אל חלקים מסויימים של העם הפלסטיני עצמו.
העם הזה נמצא באמצע הדרך להשלמה עם הצורך
ההיסטורי להסתפק במדינה לאומית בחלק מן הארץ,
לצד מדינת־ישראל. מבחינה ריגשית, קשה לו מאוד
לעכל רעיון זה.

בראיון זה אומר עדאפאת, כימעט כאורח
חד־משמעי, שי ש לקבל את הרעיון, ולהסכים
להסדר-שדום על פיו.

זוהי הצהרה מהפכנית, ועל כן ממהר עראפאת, עוד
בחמשך אותו מישפט, להשמיע מילים מעורפלות על
חזון הפוך, השייך לעתיד הרחוק, כאשר יחיה דו ר חדש
בישראל ובפלסטין.

ההצעה לאלתר: מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה, תוד הסדר־שלום — היא מוחשית,
מעשית, מיידית.
החזון לעתיד הרחוק — ״השתלבות׳׳ וכו׳ —
הוא מעורפל, כלתי-מוגדר כצורה וכזמן -כמו
החזון של ״קיבוץ גלויות״ אצלנו ,״המהפכה
העולמית״ של הקומוניסטים ו״האיחוד מחדש׳׳
של הגרמנים. ב קי צור: זהו מיתוס .

• תזון נגוע בחוליה!
ואחזור
* 4יגי מציע להתייחם בזילזול למיתוסים,
> £לנקודה זו בהזדמנות מתאימה. יש דרך להיאבק במי תוס
זה, ולהסיח אותו לאפיק חיובי.
אך לא זה העיקר.

העיקר הוא שי ש כאן הצעת־שלום, הראוייה
לשמש בסים למשא-ומתן.

יכול אדם לחייב או לשלול אותה, להתייחס אליה
באמון או בספקנות, לראות בבעליה מדינאי מפוכח או
רמאי רצחני.
כל זה לגיטימי.
אבל דבר אחד אינו לגיטימי בחברה תרבותית ודמוק רטית,
אשר אזרחיה צריכים לקבל מידע בלתי־משוחד,
כדי שיובלו להכריע בענייני המדינה.
אסור למסור לאזרחים אלה, בכלי־התקשורת ההמונים,
מידע מזוייף.

מידע מזוייף דינו במזון הנגוע כחולירע.
ואין זה ׳רוץ שהטבח עצמי חולה בה.

הכרג\> 7זהק טן
העושה זהו כרטיס ב.ל.ל. המאפשר לאלפים מלקוחותינו לערוך קניות, לקבל שרו תי ם ולשלם ב שיקי ם
בלי בעיות. ברגע שאתה מציג ברסיס זה־הנושא אתתצליליך, בתחנות דלק, בבתי מסחר, בחנויות כל בו, ב מ סעדו ת
בבתי־מלון ועוד -יכובדו השיקים שלד בו במקום. שרו ת זה הונהג לראשונה ב ארץ ע״י בנק לאומי
לפני מספר שנים. כדאי גם לך להחזיק בארנקך את ברסיס ב.ל.ל. ולחנות מהיתרונות הבאים: קניה ללא מזומנים
הנחות בחנויות נב חרו ת־ מ שיכ ת כסף בכל אחד מסניפי בנק לאומי ב ארץ, ללא אי שור נוסף
-ש חרור מדאגה של אחזקת מזומנים. פרטים בכל סניפי בנק לאומי.

סעדה

ב נ 7ל *וו £1
לי /נו ראלבע ־ מ
הבנק הצו עד סם הזמן

פרסום אי פר

העולם הזה 1985

סבלים כאלה

שלוש!־! שכלים

הם למעשה

יושכים

ה״מאכעריס״

בסתח בניין המכס

המזיזים את העגייכים

בנמל-חתעוסה

גיהינום

לנד
גן־עדן
ץ * דינת־ישראל היא
4ם) תווכים. יועצים ומאכערים למיניהם.
כאשר שירותים ציבוריים אינם מתפקדים
כראוי וממררים את חיי האזרחים הנזקקים
לשירותיהם, מייד צצים אנשי־ביניים בע לי
הקשרים המתאימים. הללו מסדרים ענ יינים,
מתווכחים בין הרשויות לבין האז רחים.
היועצים־הטפילים
גורפים דיח־תועפות
כדי להסדיר עניינים שבכל מדינה מתו קנת
זכאים האזרחים לקבלם ללא כל תש לום,
ללא מריטת־עצבים וללא תיווכם של
שתדלנים־בתשלום.
בזה הוא המצב במישרדי־הטאבו, ב־מכתי־הרישוי,
במכם ובעוד שורה ארונה
של שירותים ציבוריים, שבהם האזרח אי נו
מסוגל לסדר את ענייניו בכוחות־עצמו,
והוא חש עצמו אבוד וחסר־ישע.

__ סבלו ת
ושמה ס חיט ה
ף* מכונית ה״פולקסוואגן״ הכחולה
שחנתה ליד שער־הכניסה למישרדי־המכס
בנמל־התעופה על־שם בן־גוריון,

ישבו גבר ואשד. צעירים• הם ניראו מופ תעים
ומבוהלים. על דלת מכוניתם נשען
צעיר בריא־גוף, לבוש חולצה פירחונית
ומיכנסיים קצרים. ארשת־פניו מיתה מאיי מת.

״אתם
לא זזים מפה בלעדי,״ זרק לעבר
שני יו שבי המכונית .״אם לא הייתי עוזר
לכם, הייתם משלמים הרבה יותר מכס.
לולא אני, הייתם נאלצים לגסוע לתל־אביב,
למחסני קראסו, שם מאוחסן ה־

ואב יפת
מיטען שלכם, היו פותחים לכם את כל
החבילות, קובעים כמה מכס עליכם לש לם,
ואז הייתם חוזרים הנה כדי לשלם,
ונוסעים פעם נוספת לקראסו. אני עזרתי
לכם, וחסכתי לכם את כל הבאלאגן הזה
רק בשביל להיות הסבל שלכם.״
״לא אשלם יותר נד 1000 לירות דמי
סבלות,״ השיב הבחור שבמכונית .״הייתי
בטוח שאתה איש־מכם. היית צריך להגיד

מבקר העולם־הזה את סידורי שמירת הנזיטעניס במישרדי־הנזכס בנמל־התעופה בן־
גוריון. הוא גילה רשלנות בסידרי ההשגחה על הרכוש הרב המאוחסן במקום. הכתב

בעל המכונית הפרטית התניע את כלי־ריכבו.
הסבל עוד הספיק לצעוק אחריו :
״לא תשחרר את המיטען שלד ב ל עדי!״
החלטתי לנסוע בעקבות הפולקסוואגן
הכחולה. כעבור מחצית השעה נעצרה ה־

— מאח

1נו גונבים סחורה 11974 1975־;!״

מראש שאתה סבל. ההובלה של המיטען
שלי שווה 500 לירות, לא יותר.״
״בוא נגמור על ,750״ אמר הצעיר ה מאיים
.״לא מוכן לעבוד בשביל פחות
מסכום כזה.״

מכונית בפתח מחסני־הערובה של האחים
קראסו, ברחוב ריבל בתל־אביב. למחסנים
אלה מעביר המכס את המיטענים המגיעים
לנמל-התעופה בן־גוריון, וא שר מפאת חו סר
מקום אין הוא יכול לאחסנם בשטח
המצומצם המוקצה לו בנמל־התעופה.
הצגתי עצמי בפני בני־הזוג שי שבו
במכונית הכחולה. ביקשתי לברר על אי זה
רקע פרץ הסיכסוך בינם לבין הסבל.

אמר הבחור שי שב במכונית (שמו שמור
במערכת):
״אני עורך -דץ במיקצועי. בתחילת החו דש
חזרתי ארצה מקליוולנד שבאוהיז, ארי
צוודחברית, אחרי שנשלחתי לשם ל־שנתיים
מטעם הקרן־הקיימת־לישראל.
״קיבלתי הודעה מאל־על שהמיטען ש שיגר
תי ארצה, הגיע. ניגשתי עם ההודעה
ועם שטר המיטען לאל־על, בנמל־התעופה,
ומשם קיבלתי הפנייה למכס.
״במישרדי־המכס היתה מהומה גדולה.
עשרות אנשים התרוצצו בין הפקידים.
שאלתי את הנוטר שליד השער למי עלי
לפנות. באותו רגע צץ לידי בחור, מאוחר
יותר התברר לי ששמו מארציאנו, והוא
ראש המאכערים במקום. הוא לקח את
הטפסים שנמצאו בידי, קרא לבחור אחר,
ואמר, :אדם זה ידרי ך אותך בכל שלבי
השיחרור.׳

שירו ת ציבורי

1.מזו ה ם
1ווו1.

תו כחור הסביר לי כיצד יש
למלא את טפסי־המכם. הוא ציין

הסתובב בשטח, נטל חבילות — איש לא עצר בעדו ולא התעניין במעשיו. לאחר שיחה
עם הנהלת המכס הובטח, כי סידורי־השמירה במקום יאורגנו מחדש. השבוע חזר המבקר
למקום, וגילה כי דבר לא השתנה. ההפקרות והעזובה שולטים בכל .״אילו רציתי,
יכולתי לטעון משאית שלמה במיטעניס ולהסתלק מבלי שיעצרו בעדי,״ דיווח המבקר,

מבקר

0 ^ 1 1 1 :1

מגל ה כיצד נאלצי ם אזר חי ם חוז רי ם, עולים

גוג

ו״בואנים, להיזדקק לחסדיהם עול ,.מאנערים״ נד לשחרר את מיטעניחם
שבוע — וכמה גניבות מכוונות מתבצעות
במקום זה, הפרוץ לכל רוח?

שאם באים למכס עם טפסים מסודרים ומו כנים׳
מקבל הפקיד את ההצהרה, ואז אין
צורך לנסוע לתל־אביב, למחסני הערובה
— כי שם פותחים ל ו את המיטען, קוב עים
את גובה המכס ומשם אתה צריך לח זו
ר לנמל־התעופה, כדי לשלם את הכסף.

השינויי ם
לא התחוללו

״אחרי שמילאתי את הטפסים, ניגשנו
לפקיד־מכס. היד, שם תור ארוך, אבל הב חור
התעלם מהתור, ניגש לפקיד והושיט
לו את הניירות. הפקיד הוציא תיק ומסר
אותו לבחור. משם ניגשנו לפקיד מעריך״
מכס. גם לשם נכנס המלווה שלי ללא תור.

^ יום השישי, ערב ראש השגה, בי־
*1קרתי שו ב במישרדי־המכס בנמל ה
תעופה בן־גוריון.
בשער 9 ,בבוקר ניצבתי ליד שער־הכניסה.
הנוטר, שתפקידו לפקוח עין על
הנכנסים ! השומר, שתפקידו למנוע כניסת
מכוניות זרות לתחום המכס ושלושה סב לים,
היו שקועים בהתבוננות נלהבת ביר־חון־עירום
צרפתי. הם היו טרודים בהח לפת
דיעות על טיב חמוקיהן של הבחורות
העירומות המצולמות.

״המעריך התבונן בטופס, קבע כמה עלי
לשלם. מובן שלא התווכחתי. ניגשנו ל קופה,
ושילמתי את הסכום. הבחור לקח
את הטופס מהקופאי, ו א מר, :עכשיו נוס עים
לקראסו.׳
״רק ברגע זד, הבנתי שהוא בעצם איזה
מאכער שמסתובב בשטח ואין לו שום
תפקיד רישמי מטעם המכס.
״אמרתי לו , :מה אתה בעצם רוצה ז אם
אתה איזה מתווך, אני מוכן לשלם לך
חמישים לירות תמורת עזרתך.׳ הבחור
ה שי ב, :אני סבל, ואני רוצה להוביל את
מיטענך תמורת 1000 לירות. בלי עזרתי
לא היו לך כאן חיים כל־כך קלים• היו
פותחים לך את המיטען בתל־אביב, והיית
צריך לחזור הנד, לשלם. חוץ מזה, היית
מבזבז יום שלם בעמידה בתורים.׳
״השבתי לו שלא אשלם 1000 לירות
תמורת הובלת שלוש מכולות קטנות׳ ש שוקלות
יחד פחות מטונה אחת.
״לקחתי מהבחור את הטפסים שהחזיק
בידיו, וחזרתי למכונית.״
בנקודה זו קטעתי את המשך סיפורו של
עורך-הדין. ציינתי באוזניו כי עמדתי לא
הרחק ממכוניתו, ושמעתי את המשך הש תלשלות
העניינים. ביקשתי וקיבלתי את
רשותו להצטרף אליו, בהמשך טיפולו ב־שיחרור
מיטענו.
עלינו לקומה הראשונה, שם שוכנים
מי שרדי מחסני־ד,ערובה. המקום היה מזו הם
באופן מחריד. כיתמי־גריז שחורים כי סו
את הקירות. במישרד־הקבלה צר־המי־דות
ניצב ספסל־עץ יחידי, רעוע וחורק,
לשירות ציבור האזרחים. המירווח שבין
קיר־המישרד לבין דלפק־הפקידים לא עלה
על שני מטרים. בשטח צר זה הצטופפו
אנשים רבים, כשהם נלחצים זה אל זה
כסרדינים.
״דיר־חזירים,״ סינן עורך־הדין מבין שי ניו
.״אתה מתאר לעצמך שבאמריקה, אי זו
רשות ציבורית היתד מעלה על דעתה
לקבל קהל בתנאים תת־אנושיים כאלה ז״

תשלום תמורת
אוז ל ת־יד
ך* עכור שעה שדמה של המתנה,
החל אחד הפקידים מעיין בטפסיו של
עורך־הדין. הוא קבע כי בעל־המיטען חייב
לשלם 350 לי ת ת עבור ההובלה מלוד,
העמסה, ביטוח ו עוד עשרות פריטים שו נים,
משונים ביותר.
הסכום שולם, אם־כי לאזרח לא היה מובן
מדוע עליו לשלם מאות לירות רק משום
שהמכס אינו ערוך כראוי, אינו מסוגל
לאחסן את המיטענים בנמל־התעופה עצמו
ומטלטלם למחסני-ערובה בתל־אביב.
שלוש המכולות הורדו במעלית, והוצאו
אל מחוץ למחסני־הערובה. באותו רגע
ציפתה לנו הפתעה מוזרה•
הסבל שנדבק לעורד־הדין בלוד, ניראה
עומד בכניסה למחסני־הערובה. נראה שלא
רק אני, אלא גם הוא, עקב אחר מכונית
הפולקסוואגן הכחולה, הגיע בעיקבותיה
למחסני קראסו.

ואש החבורה

— המוכר בכינויו מארציאנו, הוא ראש חבורת הסב לים
המשוטטים במישרדי־המכם בנמל־התעופה. הוא
מחלק להם עבודות, וגובה אחוז קבוע מריווחיהס. הסבלים פועלים במסווה של מגישי־עזרה,
ולאחר־מכן כופים על האזרחים לתת להם את המטען להובלה במחיר מופרז.

(המשך בעמוד ) 20

זזקמזס

כאן. אני אשבור לך את הפרצוף אם אראה
אותך עוד פעם כאן הסבל מלוד התקפל,
ונעלם.
״זה יעלה לך 400 לירות,״ פסק המוביל.
מרגע שהחל מעמים את המיטען על הטנ דר
שלו ועד שסיים עבודתו ויצא מדירתו
של עורך־הדין ברחוב הרב אשי בתל״
אביב, חלפה בדיוק שעה וחמש דקות.
הסבל, שסיים את עבודתו, הסביר לי כי
הוא מוביל ארבעודחמישה מיטענים ליום,
״ולא עובד עם מס-הכנסה,״ הוסיף בחיוך
של גאווה•

רשלנות
ה קורא ת לגנב

מחרת, יום החמישי ה־ 4בספטמ-
/בר, חזרתי שוב למחסני־הערובה קרא־סו
בתל־אביב.

תוך שעות ספורות למדתי את שיטות-
העבודה הנהוגות במקום. גיליתי כי כאשר
מגיעות משאיות עמוסות מיטענים מ־נמל־התעופח
למחסני־הערובה, הן חונות,
עד לפריקתן, ליד המחסנים, ללא כל שמי רה.
כל עובר־אורח יכול לסלק מתוכן כל
חפץ הנראה בעיניו.
גם בשעת הפריקה, עובדים הסבלים
בלא שאיש ישגיח על מעשיהם. הסבלים־
המובילים הפרטיים, משתמשים בציוד ה טעינה
והפריקה של המכס לצורכיהם
הפרטיים, כאשר הם מטעינים סחורות על
הטנדרים שלהם.

היטפלות לבאיס

— אזרחים תמימים (עם הגב למצלמה)
למכס כדי לשחרר את מיטטניהס,
במהרה כי אינם מוצאים את ידיהם ורגליהם במבוך הביורוקראטי השורר במקום.
זה משמש כר נרחב לסבלים בנמל־התעופה, אשר מציעים את עזרתם תמורת שכר
הבאים מגלים גיהנום מופרז.

הכל מתנהל ברשלנות ובהפקדות, מבלי
שיימצא אדם מרכזי שיפקח על העבודות.
בדיוק ב־ 10 בבוקר הגיע למקום עולה־חדש
מאנגליה. הוא החנה את ריכבו, פז׳ו
504 שנשא עדיין לוחית־רישום ועליז* ,מיס־פר
זר, פנה לאחד הסבלים וביקש להעביר
את מיטענו שהגיע על משאית, טנמל״
התעופה בן־גוריזן. בשעה שהוא עצמו עלה
למישרד, לעסוק בשיחרור המיטען, קירב
הסבל את הטנדר שלו למשאית והחל מע ביר
את המיטען.

עורך־הדין המופתע עמד כבר להיכנע,
אבל הישועה הגיעה לפתע מכיוון בלתי-
צפוי. משה מזרחי, סבל שקומתו מתנשאת
לגובה שני מטרים קרב למקום, ופנה אל
בעל־המיטען :״רוצה להוביל מי ט ען ו ״

התהליך כולו צולם על־ידי צוות המולח
הזה. איש לא פיקח על ההעברה. העולה־החדש
הדגיש בפגי הסבל כי במשאית 34
חבילות השייכות לו, וכולן מסומנות ב־סיפרות־זיהוי
אחידות.
כאשר סיים העולה־החדש את סידוריו
במישרדים וחזר לרחבה, כבר נסתיימה ה הטענה.
האיש העיף מבט בטנדר העמוס,
הצביע על מיזוודר, גדולה, שחורה, ואמר
לסבל :״זו אינה החבילה שלי.״

הסבל שהגיע מלוד ניסה להתערב, אך
הושתק מיי ד :״אתם תעבדו בלוד, לא

החבילה נסרקה והוחזרה למשאית. כמה
טעויות כאלה מתרחשות בתום־לב, מדי-

״אני מוביל לך את המיטען,״ פסק הסבל
בנימה חד־משמעית.

באולם עצמו עיין הפקיד, שישב ליד
הקופאי, בחוברת מצויירת, כתובה רומנית.
בערב החג לא ניראו אזרחים רבים
במישרדי־המכס. נראה ששעתם של המ תווכים
והסבלים היתה פנוייה. שלושה
מהם הסתובבו להנאתם באולם, כשחצי־גופם
העליון עירום, התלוצצו עם הפקידים
והתנהגו כאילו הם בעלי־הבית במקום.
איש מבין כל אותם אזרחים שנזקקו
באותו יום לשירותם של פקידי־המכס, לא
העז להביע דעתו על המתרחש.

לכידת..לקוחות

— בהגיע מכונית פרטית למישרדי־המכס
לא פעם עוד קודם שבעליה ירדו ממנה —
כבר צץ לידה אחד הסבלים האורבים בסביבה, מציע להדריך את האזרחים בשלבי
שיחדור המיטען. בשל קישריהס עם אחדים מפקידי המכס, הס מתקבלים ללא תור.

(>זמשך מעמוד ) 19
בשער. ע שר חתחלתי משוטט בין עש רות
עגלות־המיטענים שחנו ללא כל הש גחה
בחצר־חטכס, הפתוחה לפני בל.
לפני כשנה וחצי, ב״ 27 במארס ,1974
ערכתי ביקור דומה במקום. ציינתי אז
(העוד הזה ) 1908 כי ״המכס הוא הפקר
— עשרות־אלפי חבילות מתגלגלות הפקר
במחסני־המכס.״
אחרי אותו ביקור, בזמנו, אמר לי מנהל־המכס
במקום, יוסף אוסטרוף, בי המצב
באמת בלתי־נסבל, אבל ״בקרוב יחולו שי נויים
חשובים.״
הדבר חיה לפני שנה וחצי. מאז ועד
היום לא השתנה דבר.
בחצר המכס מתגוללות ערימות גבו הות
של חבילות. המקום אינו מגודר.
מאות עוברי־אורח, הנזקקים לשירותי-
המכס ולשירו תי מישרדים אחרים השוכ נים
בסביבה, חולפים ליד החצר הפרוצה
לכל. כל אהד מהם יכול ליטול חפצים,
להעמיסם על מכוניתו ולהסתלק מהמקום
מבלי שאיש יעצור אותו וינסה לחקור
מה מעשיו.
מדי־פעם מופיעים במקום עובדי־המכס,
בליוויית אזרחים, המחפשים אחר חבי לותיהם
כדי לשחרדן. כאשר הם מסתלקים

מהמקום וחוזרים
השטח פתוח.

למישרד,

שו ב

נשאר

ביום ש בו הגעתי לביקור במכס, נמצאה
סחורה רבה ללא שמירה, לא רק בחצר
המכס אלא אף על אם חדרו. גרר, שמשך
אחריו שמונה קרונות עטוסי־ציוד, הת קלקל
ונשאר תקוע. משלא עלה בידי הנהג
להתניע את כלי־ריכבו, הוא נטש אותו
וחזר למישרד׳ כנראה כדי להזעיק עזרה.
במשך השעתיים הבאות לא ניראה איש
ליד הגרר המקולקל. רכוש ב שווי אלפי
לירות הופקר, מבלי שיהיה איכפת לאיש.
הזילזול התהומי ברכוש הזולת, מחריד
ממש. אותם אנשים האמורים לשמור על
המקום, בוודאי לא היו נוהגים כך אילו
היה מדובר ברכושם האישי. כיוון שלא
היה זה רכושם — ואם היה נגנב, איש לא
היה תובע מהם לתת את הדין — הם
הירשו לעצמם לנהוג מינהג הפקרות, מבלי
שיעלה כלל בדעתם כמה עוגמת־נפש וצער
ייגרמו לאותם עולים חדשים או תושבים
חוזרים, כאשר יבואו למכס לשחרר את
מיטענם האישי ויגלו בי איננו.
ניגשתי אל אחת ערימות־הציוד, ונטלתי
עימי חבילה חתומה. הצלמת צילמה אותי
בשעת־מעשה. איש לא ניגש לברר לאן
אני לוקח את ההבילה• באותו יום יכולתי

למלא משאית שלמה בציוד־יבוא ובמיטען־
עולים, שנמצאו במקום.

האס ב קרוב
יהיה סו בז
* נוזלת נמל־התעויה אינה אחראית
ן | לנעשה במכס, הפועל מתוך תחומי
נמל־ה תעופה.
״כל העסק הזה איתם, זאת שערוריה
אחת גדולה. למזלנו, אנחנו רק נותנים
לה 6מקום, ואיננו אחראים על המתרחש
שם,״ נאמר לי על־ידי הנהלת הנמל.
מאחר שגם העולים־החדשים והתושבים־
החוזרים נזקקים לשירותי־המכס בלוד.
פניתי למישרד־הקליטה, כדי לברר אם
הם פועלים לשיפור המצב, כדי למנוע מצב
שבו אחת הפגישות הראשונות של העולים־
החדשים עם ישראל, זו שבמישרדי־המכס
בלוד, לא תיראה בעיניהם מייד כה מב הילה
ומדכאת.
מנהלת לישכת־השר, שושנה יהושפט,
אמרה כי ידוע לה שהשר נפגש עם אנשי
המכס פעמים רבות, דן עימם בנושא כאוב
זה, אך אין היא יכולה להצביע על הת קדמות
כלשהי בטיפול בגעייה.

גם עוזרת דובר מישרד־הקליטה היתה
גלויי ת־לב :״זו בעייה שנוגעת לכלל צי בור
אזרחי המדינה,״ אמרה לי .״בולם
סובלים מהשערורייה, ואיש אינו מצליח
לדחוף את העניינים, אז אתה רוצה ש דווקא
מישרד־הקליטה יצליח# ,מקום שבו
נכשלו כל האחרים?״
דויד בר־חייפ, דובר מישרד־האוצר (ה חולש
גם על המכס) ,טוען כי כל הבעיות
תיפתרנה כאשר יוקם בלוד מסוף למט ענים•
השלמת בניית המסוף מתעכבת
ונדחית, בגלל קשיים תקציביים.
לדבריו, מקור הצרה נעוץ בעובדה —
שהמכס הישראלי הוא המכס היחידי בעו לם
שאינו מטפל רק בבדיקת מיטענים,
אלא עוסק גם בסבלות, בהעברת מיטענים
ובעוד שורה שלמה של נושאים שאינם
מתחומו כלל.
הנחמה היחידה שיכול היה דובר מיש־רד־האוצר
להשמיע באוזני היתה :״אני
מקווה שבקרוב יהיה טוב בנושא זה.״
בינתיים שוררת במכס בנמל־התעופה
בן־גוריון הפקרות מדהימה. מצב זה הפך
את מי שרדיו גרעה למתווכים ולסבלים
פרועים, העושים בו ככל העולה על רוחם.
כך מצליחה המדינה לזעזע ולהפחיד,
ללא מאמץ, את כל הבא בשערי־האוויר
שלה.

לכבוד החגים הפתעה נעימה לעקרת הבית :

שני ספרים חדשים בהוצאת ״ בודד ה״

עוגות ודבר> מאפה
200 מתכוני — המחיר ־־ 32.ל״י

מאבלי דגים
160 מתכונים — המחיר — 28.ל״י

השבוע משחקי גביע. המדינה
והלינה האנגלית

מום הפוס תראשון

200.000

מינימום כלל הפרסים

325.000 יי״

שני הספרים הופיעו בהידור רב ובשלל צבעים
להשיג בחנויות הספרים
ובהוצאות :

אחיאסף, רח׳ יוסף הנשיא ,13 תל־אביב.
ברונפמן, רח׳ צ׳לנוב , 2תל״אביב.

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים
ע/׳וה לך נזנהג ק בו ע -
מלא טו טו בכל ש בו ע!

המועצה דהם ז־כ ההימורים בספורט

העול! הזח *194

במדינה
העם
לא למות ב1ץ אדר*ד
״ שיחדל אחד את
ה שני!״ אמר הישראלי.
אבד זה 7א היה
כד־פד פשוט

טרגדיה,

זה נראה כמו ראשיתה
התחלתה של מילחמת־אהים.
לאחר מכן זה נראה כמו סיום של קו מדיה,
תעלול זזסר־משמעות של קבוצת
הרפתקנים מטורפים.
אך המחזה לא היה מצחיק, אם כי לא
הגיע הפעם לממדים טראגיים.
מה שהתחולל השבוע בבירת ספרד —
מן הרגע שבו פרצו הפידאיון הפלסטיניים
לבניין השגרירות המצרית ואיימו להרוג
את השגריר ו עוזריו אם לא תבטל מצ ריים
את הסדר־הביניים עם ישראל, ועד
לרגע שבו נחת המטוס עם הפידאיון ובני-
הערובה באלג׳יר — מטיל אור על המצב
שבו נתון עתה אש״ף.
כין הפטיש והסדן. כל הגורמים ה מרכזיים
במרחב נמצאים עתה בין הפטיש
והסדן.
יצחק רבין נמצא בין פטיש הלחץ האמ ריקאי
ובין סדן הלאומנות הישראלית.
האמריקאים רוצים בהסדר־ביניים נוסף עם
סוריה, כדי להקל על מצריים ולסלק את
השפעת ברית־המועצות גם מדמשק. אולם
באותה עת עצמה גואה במדינה ובממש לה
גל חדש של טירוף, הדורש להקים
ברמת־הגולן התנחלויות חדשות (ראה לה לן)
.רבין אינו יכול לזוז, ולא כל שכן
לגבש הצעה להסרר ישראלי־מצרי־סורי־פלסטיני,
הנמצא עתה בהישג־יד.
אנוואר אל־סאדאת נמצא בין פטיש
הלחץ האמריקאי והלאומנות של חזית־הסירוב.
הוא רוצה להסתדר עם ארה״ב
ועם ישראל, אך נאלץ להתגונן מפני ה האשמות
והאיומים של טריפולי ובגדאד,
דמשק ואש״ף. השבוע, בשיא הדראמה
במאדריד, היה סאדאת מוכן לפתוח במיל־חמה
נגד אש״ף — אך הוא יודע שהוא
זקוק לאש״ף כדי להגיע להסדר יציב, ש יאפשר
למצריים להתמסר לפיתוח.
יותר מכולם נמצא בין הפטיש והסדן
יאסר עראפאת.
פחד הנטישה. עראפאת לא שלח את
הפידאיון לתקוף את השגרירות המצרית
במאדריד. לפי כל הסימנים, היחידה על־שם
עבד־אל־קאדר חוסייני — המפקד ה פלסטיני
האגדתי שנפל בקרב על הקאס־טל
בפעולת נ ח שון( א פריל 1948 שייכת
לחזית־הסירוב. עראפאת פעל כמיטב יכול תו
כדי לסיים את הפרשה בשלום, ולמנוע
עימות עם מצריים. אד עראפאת גט לא
היה מסוגל למנוע את הפעולה או לגנותה
בצורה חד־משמעית.
כי ראש אש״ף אינו מאמין למנהיגים
הערביים. הוא זוכר שאש״ף גרדף, בת קופות
שונות, על־ידי סוריה, מצריים, לב נת
וירדן• הוא חושש שאם יפסיקו הפלס טינים
את פעולות־הטרור, הם יישכחו
למחרת היום, ואיש לא יפעל עוד למען
הקמת מדינה פלסטינית.
עראפאת משוכנע כי מצריים רוצה לפ רוש
מן החזית הערבית ולנטוש את הפלס טינים•
הוא גם מאמין כי סוריה רוצה
בעצם להצטרף אל מצריים, למרות דיבו ריה
הרמים. הוא חושש, על כן. שבעתיד
הקרוב עלולים הפלסטינים להיות נטושים
ועזובים.
״שיהרגו ״ 1הגיון זה היה צריך
להוביל את עראפאת לעמדה מתונה, ש תאפשר
לו להשתלב בעוד מועד במערך
המצרי־אמריקאי החדש. השבוע גילה סא־דאת
כי אכן הציע זאת לעראפאת עוד
בחודש מארס, וכי האמריקאים היו מוכ נים
לכך. אך עראפאת פוצץ את המהלך
על־ידי התקפה פרועה על ארצות־הברית.
עראפאת חושש מפני חזית־הסירוב. הוא
יודע כי עלייה גלוייה על דרך ההסדר
תביא לעימות בתוך אש״ף׳ ואולי למיל־חמת־אחים
בין המתונים והקיצוניים בו.
מכאן התנהגותו, המוזרה לכאורה. הוא
נוקט לשון דד מ שמעית בהכרזותיו, כש־הוא
מסכים להקמת מדינה פלסטינית ״קט נה״
אך מדבר גם על פלסטין ״הגדולה״
(ראה עמודים .)15— 16 הוא משתדל לפייס
את סאדאת ואת חזית־הסירוב, לגנות את למילחמה מבלי להיכנס
הסדר־הביניים
גלוייה עם מצריים.

העולם הזה 1985

זהו מופע של לוליינות• פרשת מאדריד
מוכיחה שבכל רגע הוא עלול להסתיים
באסון.
לישראלי המצוי כל זה לא היה איכפת.
״מה י ש? שיהרגו אחד את ה שני!״ אמר,
כשפתח את הרדיו במוצאי יום־כיפור ושמע
את החדשות על פעולת מאדריד.
אך העניין אינו פשוט כל-כך. כי לעי תוצאות תהיינה מות
סאדאת־עראפאת
מרחיקות־לכת על עתיד ישראל.
הממשלה ימיס&ר גדיד
מ־ספר וו1זז״ם
״א 7יפנה הנליז״
א.ב; 7לילי מנסה
?היבנות עיל ר&ת־הגולן
האדם היחיד בממשלת ישראל שלא
הפיק לקח כלשהו ממילחמת יום־הכיפורים
הוא השר-ללא-תיק ישראל גלילי.
לכאורה אין לו כל תפקיד רשמי מוגדר
בתוקף היותו חבר בממשלה. אבל אם י ר צה
היסטוריון בעתיד לתהות על התפקיד
שמילא בתקופת כהונתו כשר, הוא יוכל
להגדירו בשקט כ״מחרחר מילחמה.״ כי
שמו של גלילי מתנוסס לדיראון על מיס-
מך, שלפי טענת מנהיגי מצריים הוא
שהביא אותם למסקנה כי הדרך היחידה
לשבור את תוכניות ההשתלטות של יש ראל
על השטחים המוחזקים היא לפתוח
במילחמה.
״מיסמך גלילי״ הוא התואר שהודבק ב־
1973 לניסוח מדיניות ההתיישבות בשט חים
המוחזקים, שהפך מאוחר יותר לחלק
ממצע המערך בבחירות לכנסת השמינית.
לא גלילי הוא שיזם אותו. הצורך בהג דרה
פומבית של מדיניות כזו נולד אחרי
שהיתגלו תוכניותיו של שר-הביטחון דאז,
משה דיין להקים את העיר ימית בפיתחת
רפיח.
נוכח המחלוקת והוויכוחים הציבוריים
שהתלהטו אז, נטל גלילי על עצמו לנסח
את הפשרה שהושגה במערך לגבי מדי ניות
ההתנחלות. אחרי מילחמת יום־הכי־פורים
טען נשיא מצריים אנואר סאדאת
כי ״מיסמך גלילי״ הוא שהביאו להחלטה
הסופית לפתוח במילחמה באוקטובר. ל טענתו
הוכיח המיסמך כי ישראל מתכ וונת
לאכלס את השטחים המוחזקים, כדי
להעמיד את מדינות־ערב בפני עובדות
מוגמרות בשטח.
אנכרוניזם חי. במותה הורישה ממ שלת
גולדה מאיר לממשלת יצחק רבין

שר גלילי
פתח — לכל פור 6נות

אפשרויות משא־ומתן נוסף עם סוריה, לק ראת
הסדר־ביניים. נוסף או הסדר כולל,
מצא גלילי בן ה־ 64 לנכון להניח מוקש
בדרכה של הממשלה בדמות הצעה להק-
ימת ארבע היאחזויות חדשות ברמת־הגולן.
היוזמה להצעה באה אומנם מצד גוף אולם ועד-ישובי־רמת־הגולן. המיתקרא גלילי הוא הרוח החיה מאחרי גוף זה,
הוא המנחה את פעולותיו והוא גם הנאבק
בממשלה לכפיית קבלת החלטה בדבר הק מת
ההיאחזויות החדשות.
הממשלה נמצאת בין הפטיש והסדן. סי רוב
לאשר את הקמת ההתנחלויות יתפרש
בחוגים הלאומניים כנכונות לסגת מרמת־הגולן׳
ואף להוריד משם ישובים במים־
גרת הסדר שיושג עם הסורים. שר־השי־כון,
אברהם עופר, כבר הביע את דעתו
בפומבי שהורדת היאחזויות קיימות אינה
בלתי נמנעת. אפילו חבר מיפלגתו של
גלילי, שר־החוץ יגאל אלון, טען כי ״לא
כבשנו את רמת־הגולן כדי להקים בה
ישובים.״ אבל קבלת החלטה שלילית ב ממשלה
בנושא זה תיתן אור ירוק לפתי חת
מערכת הפגנות חדשה נגד הכוונה
להוריד ישובים ברמת־הגולן.
מצד שני אין הממשלה יכולה להרשות
לעצמה להחליט על הקמת היאחזויות חד שות
בגולן. לא רק שלא ניתן יהיה להג שים
את ההחלטה — דבר שיראה כהית־גרות
מפורשת כאמריקאים ובהבטחות ש נתן
קיסינג׳ר לסורים. עצם קבלת ההח לטה
יכולה לשמש כעילה לחידוש האש
מצד הסורים, מעשה שעלולות להיות לו
השלכות חמורות לגבי הסכם הביניים שהו שג
כבר עם המצרים.
עליה צורך ירידה. אלא שגלילי אי נו
נרתע מסכנות אלה. אחרי שוועדת
השרים לענייני התיישבות סירבה לדון
בהצעה להקים את ההתנחלויות החדשות
בגולן, כדי להימנע מהצורך לקבל החלטה
כלשהיא לחיוב או לשלילה, הובאה ה הצעה
למליאת הממשלה כשישראל גלילי
הוא אפוטרופסה המדיני והמוסרי.
נראה כי העובדה שמילחמה אחת כבר
נקשרה בשמו, איננה מספקת את גלילי.
בידעו כי גם סיעות קואליציוניות כמו
מפ״ם והל״ע אינן יכולות להרשות לעצמן
להתנגד בפומבי להקמת היאחזויות חד ישות
בגולן, מנסה גלילי להביא לידי עי מות
בנושא זה בממשלה, בתיקווה כי יצ ליח
לכפות את מדיניותה של ממשלת
גולדה־דיין על ממשלת רבין.
הממשלה תנסה אומנם להימנע גם היא
מדיון מעמיק בנושא ולדחות את קבלת
ההכרעה ככל האפשר. ייתכן כי הפרשה
תועבר׳ לשם השהייה, לדיון מוקדם במוס דות
המערך. אולם בקונסטלציה מסויימת
עלול גלילי לדחוק את מתנגדיו אל הקיר,
לאלצם לקבל החלטה פשרנית בנושא. רק
עיוור מדיני עשוי עוד להאמין כיום בתו עלת
שתצמח מהקמת היאחזויות חדשות
בגולן — שתהיינה מועמדות לפירוק ב דיוק
כמו כמה מההיאחזויות הקיימות כבר.
פשעים הבדואי חוו!1ד תמיד

את י שראל גלילי, מנהיגה של חטיבת אח־דות־העבודה,
אנכנרוניזם חי, רוח־רפאים
של העבר המרחפת בתוככי ממשלתו של
רביו•
איש בי שראל לא היה זוכר אולי כי
גלילי חי ומכהן כשר בממשלה לולא הו כיח
את קיומו בשבועות האחרונים בני סיונו
לכפות על הממשלה את מה שכונה
כבר בפי שר־המישפטים חיים צדוק כ־
״מיסמך גלילי מיספר שניים.״
בעצם תקופת הבירורים החשאיים סביב

כאשר 7א נמצא למישטרה
חשוד מתאים להאשימו
ברצח הילד מירוחס -
נטפלה אל הבדואים
סגן־ניצב יצחק ברקוביץ הבטיח, בשבוע
שעבר :״אפשר יהיה להגיש כתב־אישום
נגד החשוד־ברצח, יוסף דורון בן דד 21
מירוחם״.

דורון חשוד בכך שרצח, לפני כחודש
ימים בערך, את הילד יצחק עזריאל בן
ה־ 11 מירוחם. הוא הובא לבית־המישפט
בבאר־שבע, ונעצר להמשך החקירה.
עם הבטחה זו של סנ״ץ ברקוביץ מ־מישטרת
המחוז הדרומי, דומה שטוהרו
שלושת הבדואים שנעצרו בירוחם שעות
ספורות אחרי גילוי גופת הילד הנרצח.
די בכך שהם שוחררו. כלומר, הם עשו
את ;שלהם, ומותר להם עכשיו לחזור
לבתיהם. המישטרה חייבת לחקור, לעצור
כל אדם החשוד בעיניה כי היה קשור
בקשר כלשהו עם הרצח.
מה עשתה המישטרה במיקרה רצח ה ילד
מירוחם? הפיצה היא
הצגה מישטרונית.
שמועות שחבורת ילדים שכללה את הנר צח
גרמה, בעבר הלא־רחוק, צרות לבדו אים
בסביבה, וכי בעיקבות היעלמות
כספים ואופניים מאוהלים של הבדואים
נפתח הפתח לבקשת נקמה. יש סכין שעליו
כתמים שיכולים להיות של דם הקורבן
(הסכין נמצא אצל נער בדואי צעיר) ,הו דיעה
המישטרה, ויש חשדות שמדובר ב־ניקמת־דם
נוסח בדואי. ידו השמאלית של
הנרצח נקטעה באמצעות מכשיר חד.
מייד מיהרו השוטרים לאוהלי הבדואים
ועצרו את מוחמאד סולימאן עוג׳ה בן ה־,17
שגילה את הגופה, את אביו סולימאן זנון
בן ה־ 55 ועוד בדואי צעיר כבן ,20 דליעה
עודה.
למחרת הובאו שלושת הבדואים לבית-
המישפט להארכת מעצרם. הסכין שנמצא
אצל הבדואים ועליו סימני־דם נשלח,
לדיברי המישטרה, לכור האטומי, לבדי קה.
עברו ימים, תוצאות הבדיקה לא נת גלו.
האם היה דם אדם, או בהמה? דממה.
אין תשובה. המישטרה חוקרת.
על החקירה הוטל איפול מלא, מסרו
הדוברים• החשודים ברצח הילד גמצאים
בידינו. עברו ימים נוספים. המישטרה
לא פירסמה עד היום את תוצאות בדיקת
הסכין. היא גם לא תפרסם אותן. העיקר
היה להמשיך בהצגה, כדי להרגיע את ה רוחות,
המישטרה שולטת במצב.
קורבן נוח. שלושת הבדואים היו
חשודים אידיאליים. הם סירבו לאשר את
חשדות החוקרים. אך איזה רוצח מודה
מייד שהוא הפו שע? צריך ללחוץ עליהם,
להביא הוכחות, להחזיק במעצר, עד שיום
אחד יתגלה הרוצח האמיתי. הבדואים לא
יזמינו עורכי־דין להגן עליהם, ולא יפנו
לבג״ץ אחרי שי שוחררו. הם יי ש בו ויסבלו
בשקט.
לפתע הכריז סג״ץ יצחק ברקוביץ, ראש
הצוות שניהל את ההצגה: גילינו שבו צע
מעשה־סדום בנער שנרצח. החשוד
דורון הוא שביצע את המעשה. הוא ידוע
כסוטדדמין.
את העובדה שהנרצח היה קורבן למע־שה־סדום
הסתירה המישטרה קודם־לכן.
לפי גירסתח, היתה רק ניקמת־דם של
הבדואים. העולם הזה דחה מהרגע הרא שון
את חשדה של המישטרה בשלושת
הבדואים. היה ברור שהדבר מבויים.
״מה יכול היה להיות המניע האמיתי
לרציחתו של יצחק עזריאל בן ה־ 11ו ח צי?
האם נפל קורבן לסוטזז־מין, שרצח אותו
אחרי שמיסך אותו לכיוון תעלת־הביוב?״
(העולם הזה .) 1980
סוטה־מין רצח את הילד מירוחם, טוען
היום סנ״ץ ברקוביץ. זה היה ברור למיש־טרה
מהרגע הראשון, כאשר נתקבלו תוצ אות
הבדיקה הפאתולוגית.
לא היה כל צורך להאשים את הבדואים.
אך אז לא היה בידי החוקרים חשוד נוח
יותר, כדי להוכיח לאזרחי המדינה את
יעילותה.

הנידו אותן בשם ״האחיות שתעסטעוס
בכחוס בירושלים. גאולה גוני, מרגלית
אנקורי, יוסי פרוסט, ואילן דר. היינו
יושבים בכסית ושותים תה.
״מי שגידל אותנו היו אנשים חכמים,
כמו מכס פוגל, חיים חפר, יודל מרמרי
ודן בן־אמוץ. כל מה שאנחנו יודעות
חיום, זה תודות לאנישים האלה.״
רינה רמון ותמי מור, שתי האחיות־התאומות
המפורסמות ביותר בבוהימח
התל־אביבית. לפני כחודש ימים חגגו את
יום־הולדתן השלושים וחמישה, והן מן
המעטות שאינן מכחישות את גילן. נהפוך

תמי ענשיו מ ־ ?

35׳ אך נאלצת להסתיר את עינית החולות
וכהים. ענקיים מישקפי־שמש
מאחרי

הוא, הן גאות בו. שכן גם רינה וגם תמי
יודעות כי ב מ שי שלושים־וחמש השנים
הללו הן חיו תקופת־חיים מלאה.

;,היינו
פצצות !״

תמי 1966 ,

יפהפייה חטובה ופופולרית, ילדת־השעשועיס של הבוהימו
התל־אביבית, יכלה תמי מור להרשות לעצמה כל דבר. בי
השאר עבדה כדוגמנית, והצטלמה בתילבושות ״אופ־ארט״ עבור כתבה בהעולם הזד

ן נולדו לחורים ממוצא בולגרי.
} | אבי־המישפחה, מהנדס וממציא עלה
ארצה עם אשתו ושתי ׳בנו תיו היחידות,
כשהן היו בנות שמונה. מישפחת יוסיפוף
(שם־מישפחתן מבית אביהן של השתיים)
היתה מישפהה, שלדיברי רינה שיחקה
שש־בש עם המלך הבולגרי .״אצלנו ב בית,
בסופיה, היו ידיות של זהב טהור
על הדלת. וכשצריכים היו לקנות בד

תמי ווינה 1960 ,״
רתם של מכם פוגל, יודל מרמרי, חיים חפר ;
אלה הס שגידלו אותן וכל מה שהן יודעות

ץ ו היתה התקופה הכי יפה ב ׳
/ /תל־אביב כולבו הייגו צעירים, כיש־רוניים
ובתוך העניינים. מרוב שהיינו
יפות, ר צינו להוכיח שאנחנו גם חכמות.
הכל, כדי לנפץ את אגדת, תחיי יסח ו תש
תיקי׳.
״מי לא היה אז? גילה אלמגור, אילי
גורליצקי, שייקח לוי מהגשש. אורי זוהר
רק התחיל להתפרסם. אריק איינשטיין היד,
בתחילת דרכו• גברי בנאי חיה שר ב־

תם ההווים

ילידי בולגריה — תמי משמאל ורינה מימין. משפחת יוסיפוף עלתה
ארצה כשהתאומות היו בנות שמונה. הן חונכו על בירכי השמרנות,
למדו בגימנסיה הרצליה בתל־אביב. אך כבר מילדות היו יוצאות־דופן וחופשיות בדעותיהן.

יחד בצורר

רינה מימין, תמי משמאל.
כבר בעת שירותן הצבאי
החלו התאומות מתחברות עם הבוהימה התל־אביבית.

בחתונת תמי
דיוניסם

יוסי

אברמוביץ1 ,

או..התאומות הבולגרי ות־׳ .מה קרה להן?
לשימלה, היו נוסעים באופן מיוחד עד
ליוגוסלביה, אם היה צורך.״ כשעלתה
המישפחה לישראל, היא התגוררה ב שכונה
הבולגרית שביפו.
כשגדלו שתי התאומות והפכו נערות
יפהפיות, למדו שתיהן בגימנסיה הרצליה,
אך פגישתן עם הסנובה התל-אביבית לא
עלתה יפה. מספרת תמי :״אף פעם לא
תפסנו ראש בגימנסיה הרצליה, עם הדו־בינר׳ים,
הרקנאט׳ים, הישלוש׳ים וכל שאר
העשירים. לא היינו מסוגלות להסתגל ל-
מימסד. היינו פצצות, ולא אהבו אותנו.

ויש

עכשיו
מאושרת מאד ב חברת
בעלה הקנדי הצעיר, איש־העסקיס
אנדי ניוהארט, שלו נישאה בגיל .54
למסיבות,

ז הזוהר של תל־אביב, כשכולם עוד היו צעירים
ית דרכם׳ הירבו התאומות לשבת בקפה כסית בחב־
;בן־אמוץ. היום אומרות האחיות כי אנשים חכמים
ים זה תודות להימצאותן במחיצת האנשים האלה.

ועדות

לא הזמינו אותנו
דיברו איתנו.״
כשתמי היתד, חיילת בפיקוד המרכז,
התוודעה לראשונה אל הבוהימה. אורי
זוהר עשה אז חזרות בבסיס ש בו שירתה
עם להקת בצל ירוק תמי באד, לראות הז רה
והיא ואורי, שהיה באותה תקופה חבר
של אילנה רובינא, התיידדו.
היום אומרת תמי :״אורי הכיר לי את
כל חכמי הדור. ואחד מאותם חכמים היד,
שחקן ידוע מאד היום, שהתאהבתי מ עד
אובדן־החושים. הייתי הכי יפה בעולם,
והיה לי ביטחון. היתד, לי חברה, שהיום
זרוקה בחולון עם אלף ילדים, שהכירה
ל י ׳את השחקן, ומאז לא הפסקתי לעבור
דרך כסית. פנימה עדיין לא העזתי להי כנס.

איש־הקולנוע צביק׳ה שמילוביץ, שימשה רינה כשוש־בינה.
תמי היתה נשואה פעמיים, בפעם הראשונה לאקור־ילו
רינה שמרה על רווקותה עד גיל שלושים־וארבע.

ובכלל

וינה 1967 ,

כתאומתה תמי, היתה גם רינה מלכתה הבלתי־סוכתרת של
הבוהימה, עסקה בין השאר בדוגמנות. כאן, מדגימה עבור
כתבה בהעולם הזד. את אופנת ״בוני וקלייד״ .רינה היתה גם כתבת בעתון נשים.
״אבל ברגע שעשיתי את הצעד הרא שון,
הייתי כבר עמוק בפנים. אז כולם
י שבו בכסיוז. זה היה כמו לשבת בבית.
כולם היו סביבי, הצייר דודו עזוז וכל
האריקים (איינשטיין ולביא) ,שעוד היו
אז קטנים ולא חשובים.״
מאוחר יותר הגיעה גם רינה לכמיוז.
שתי האחיות־התאומות הפכו המלכות ה בל תי־מעורערות של הבוהימה• הן הופיעו
(המשך בעמוד ) 30

01ה בור!י מה

תמי ורינה, כפי שהן נראות היום, בחזית קפה כסית.
(מימין לשמאל) תמי, שמוליק קראום, משה איש־כסית,
ז שורר די די מנוסי, רינה ומציץ מעליחס רחמים, המלצר של בית־הקפה כסית.

עכשיו

תמי ורינה ב שלושים׳ גיל וחמש,
עובדות בתעשיית הקולנוע.

213

הסתערות פירחונית

ב • 30*1

החד ואח
בפרחים

צעירים עם זרי־פרחים בידיהם מצ טופפים
סביב אייבי. אייבי, שחשש
פן לא ייענו לקריאתו, רכש פרחים ב־ 600ל״י, שחולקו לאלה שבאו בידים ריקות.

היחידה

מעריצה אלמונית של אייבי לא הסתפקה בסתם
פרחים. היא שזרה ז ר גדול של ורדים,
^עמדה על כך שיינתן לה לענוד את הזר על צווארו של אייבי עצמו.

1מאות אנשים מצטופפים על מזח המארינה בחוף תל־אביב, שם נ ערן טכס מסירת הפרחים
* י י ׳ י ״ י 1שהיו מיועדים למסירה לתושבי מצריים בתעלת־סואץ. הצעירים שבקהל עמדו על כן
שימסרו את הזרים לאייבי, אישית, ועל־ידי כך יהיה גם להם חלק במיבצע הפרחים של ״אמית השלום״.

חיוכים?,2

המשתתפות ב־הפרחים
ילמצ־רייס
שאירגן אייבי ביום שישי האחרון.

בררו למצריים

אייבי מנופף בידו לשלום
על רקע ספינת־השלוס ה־קטנה
שלו, דקות ספורות לפני הפלגתה לכיוון פורט־סעיד. מילבד

11 * 11 *1 1 1אוהדים שלא הסתפקו
בפרחים בילבד הביאו
1 1 # 1 1
לאייבי גם בלונים, עליהם סימלי־שלוס.

י תד! ז ו אחת משעותיו הגדולות של
ן ) אייבי נתן.
אחרי חודשים רבים בהם היה נדמה לו
כי הוא נשכח ומנודה ו ני אין תוחלת
למבצעי־השלום הראוותניים שהוא עורך
בהתמדה ובעקשנות מזה עשר שנים, נדמה
היה כי מאמציו נושאים פרי.
בפעם הראשונה נענו לקריאתו מאות
מאזרחי י־שראל. אפילו הוא עצמו לא
האמין שזה מה שיקרה. מאז השיט במאי
1973 את ספינת־השלנם שלו לחופי ישראל
ופתח ב שידורי קול־השלום הוא זכה לפו פולריות
רבה, בעיקר בזכות מוסיקת
תחנת־ה־שידור ששידרה הפופ החדישה
שלו. אבל בכל פעם שניסה לעורר את
מאזיניו ליטול חלק פעיל במיבצעים אותם
הגה ויזם, נענו לו רק מעטים.
כך היה כאשר תיכנן מיבצע בו יבואו

הצוות הקבוע שלה, עלו על האונייה עוד שמונה ישראלים, רובם
עיתונאים, שביקשו להיות עדים למיבצע חציית תעלת־סואץ,
למרות שהיה ברור מראש כי האוניה לא תורשה לעבור בתעלה.

ילדים לכינר־המדינה בתל־אביב ויקברו
שם בטכס פומבי את צעצועי־המילחמה
שלהם. כך אירע גם כאשר ביקש ממאזי־ניו
להפגין הזדהות עמו ולהבהב בפנסי
מכוניותיהם לאורך חופי הארץ לעבר
אונייתו.
הפעם היתד. ההיענות מעבר לכל הצי פיות.
כאשר הכריז על כוונתו לחצות את
תעלת־סואץ לאורכה ביום־הביפורים —
יום השנה השני למילחמת יום־הכיפורים
— ולפזר בדרכו פרחים לתושבים המצ רים
בישובי התעלה, הוא פיקפק אם ימצאו
רבים שיתרמו פרחים למיבצע, כפי שבי קש.
ליתר־ביטחון רכש אייבי עצמו כמות
גדולה של פרחים, העמיס אותם על מיש־אית,
ביקש לחלק אותם למתרחצים ולמש־תזפים
בחוף ימה של תל־אביב. הוא רצה
להבטיח את עצמו מפני כישלון אפשרי.

מנסה את סיפון ספינת השלום
* 1 *1111 11 ן י 0 1
כשאייבי נתן (משמאל, בחול

צה לבנה) צופה בהס בהנאה גלוייה. אחרי ההפלגה הורדו זרי ;

אבל מה שאירע במעגן המארינה בחוף
תל״אביב ביום המיבצע היה מחזה מלבב
ומשובב־נפש.
קרוב לאלף אנשים התקבצו שם כדי
לחזות במיבצע הפרחים למצרים• חלקם
היו אומנם סתם סקרנים, אבל היו, שם
כמה מאות שהגיעו הרי פרחים בידיהם.
היה זה קהל מיוחד במינו, שכמוהו לא
נראה בשום הפגנה פוליטית בארץ. היו
ביניהם נערות גימנסיה חולמניות, היפים
ונערי שכונות. היו עקרות־בית, שהטריחו
את עצמן לבוא מרחוק וצירפו לזריהם
איחולים בכתב. זה היה קהל בלתי-פוליטי
שביקש, בהזדהותו עם מיבצעו התמים של
אייבי׳ לתת ביטוי לכמיהה שבלב האזרח
הפשוט לבוא השלום.
העובדה שבחירת יום־הכיפורים למיבצע
(המשך בעמוד ) 28

הפרחים לחדר־הקירור של האונייה, כדי לשמור עליהם שלא
ייבלו. כדי להוביל את הפרחים אל הספינה, שעגנה במרחק של
כעשרה קילומטר מחוף תל־אביב, היה צורך בשתי סירות־מנוע,

215

סכומי־ענק מגיע לידיה
של !.מדבירי״ המסממיס אח
חזירי־הבר, ומוברים אס בשד
המסובן לבריאות הציבור -
לאיטליזים ולסט״קיוח
נים הוציא לישראל שם של מדינה המרבה
להשתמש בחומרי־הדברה — באופן יזזסי
— יו תר מכל מדינה אחרת בעולם.
עד לשנת 1966 לא השיג השימוש ברע־לים
תוצאות של ממש, בהקטנת מספר
חזירי הבד. ההל משנה זו השתנה המצב

ההדברה. עד־מהרה פרץ סיכסוך חריף בין
הציידים לבין המדבירים, שנהנו מגיבוי
מלא של מישרד החקלאות.
שמונת מד בירי החזירים נוהגים לה גיש
לחזירים׳ במקומות קבועים, שיירי־מזון,
ואחרי שחחזירים מתרגלים לאכול

ך 1נושא יכול היה להיות בדיחת השנה
ן | בשטח הרפואה, לולא היה כה חמור —
מאות אלפי אזרחים בישראל, הקונים
בשר־חזיר באיטליזים ובסטייקיות, אינם
מעלים כלל בדעתם כי הם אוכלים, ל מעשה,
ב שר חזירי־בר מסוממים. בכך
נחשפים אותם אזרחים לסכנות תברואתיות
חמורות. מישרד־הבריאות עמד על חומרת
הבעייה, אך למרבה הפלא — לא נקף
אצבע כדי לחסלה.
שמונה מדבירי חזירי־בר פועלים בארץ,
באישור וב עידוד מישרד-החקלאות. תפ קידם
לפזר פיתיונות ובהם ם מי־ד,רדמח
חריפים, ב איזורי הריכוז של חזירי-הבר,
הגורמים נזקים כבדים לחקלאים. אחרי
שחזירי הבר בולעים את הפיתיונות וי
מסתממים, הם נלכדים על־ידי המדבירים,
נשחטים — ובשרם נמכר לציבור הרחב!

שימו ש מו פרז
ב חומרי־ הדבר ה
זיר״הבר נפוץ בצפון הארץ ובמר-
} 1כזה. בתקופת השילטון הבריטי נשמרו
אוכלוסיות החזירים ברמה נמוכה, בזכות

עץ אגס אחד מתוך
111111י ] {
רביס, בנזטע־אגסים של

קיבוץ בגבול הצפון, שחזירי־הבר השחיתו.

יי י ״

הצייד שבוצע על-ידי האנגלים וערבים-
נוצריים.
עם קום המדינה פחת מספר הציידים,
וחזירי-הבר התרבו מאד. הם גרמו נזקים
קשים למשקים יהודיים, בעיקר בעמק
החולה, בתבואות הקיץ והחורף.
בשנות השישים גדלו אוכלוסיות החזי רים
גם בגליל, וגרמו שם נזקים למטעים.
מאוחר יותר הגיעו ל איזור הכינרת ולעמק
הירדן.
עד שנת 1966 פעלו נגד חזירי־הבר ה ציידים
היהודיים (הציידים המוסלמיים, ב רובם,
אינם אוכלים ואינם סוחרים בבשר
החזיר) ,ש שילבו הנאת הצייד ברווחים
כספיים גדולים ממכירת ב שר החזירים.
גם האגף־להגנת־הצומח במישרד־החק־לאות
לוחם בחזירים. האגף ניסה לפתור
בעייה ז ו על-ידי שימוש ברעלים.
ד״ד שמעון פפו, מנהל האגף, הוא
חסיד מושבע של שימוש נירחב בחומרי-
הדברה. חקלאי ישראל מרבים להשתמש,
בהדרכתו בחומרי-הדבחה ומשיגים יבולי-
שיא, אך השימוש המופרז בחומרים מ 0וכ
תכלית
שינוי. באותה שנה סיים פרופסור
היינריד מנדלסון, ראש המחלקה לזואו לוגיה
באוניברסיטת תל-אביב, עריכת ני סויים
ב אלפ אכלורלוז( תרד מון) ,כחומר ה מרדים
ומסמם חזירים. בניגוד לחומרי-
הדברה אחרים, שנגדם פיתחו חזירי-הבר
רגישות ולא נגעו בפיתיוגות שהכילו אותם׳
הוכיח עצמו התרדמון כסם הנבלע על-ידי
החזירי? ללא היסום.

רוו חי ס עצומי ס

ד״ר פפו, מהאגף־להגנת־הצומח, קפץ על
המציאה בהתלהבות.

מ מכיר ת בשר

כוונתו של הפרופסור מנדלסון היתה
שהשימוש בחומר־ההדברה ייעשה בזהי רות,
תחת פיקוח עובדי ר שות שמורות-
הטבע, אך במציאות נמסר הטיפול בשיטה
לשאול סופר, איש מישרד־החקלאות, שלפי
דיברי הפרופסור :״כבר אז היה ידוע לנו
כי הוא דוגל בשימוש בלתי־מרוסן ברעלים
מסוכנים, ללא התחשבות בנזקים סביב תיים.״

* מדבירים החלו נלחמים בציידים. הם
ן | ביקשו מאנשי־משקים לשגר מיכתבי-
תלונות לר שויו ת המוסמכות, לציין בהם כי
הציידים לא רק אינם עוזרים לפתור את
בעיית חזירי הבר, אלא אף מפריעים לאלה
המסוגלים לחסל אותם.
המאבק בין הציידים לבין מדבירי-
החזירים בסמי-הרדמה הוא על רקע כספי.
אפשר להבין באיזה סכומים מדובר׳ כאשר
מעיינים בדו״ח של הפרופסור מנדלסון
מה־ 14 ביולי שנה זו. הפרופסור מציין ב
סופר
הקים מערכת מאויישת בשמונה
מדבירי חזירי־בר, שקיבלו ממנו את תומר-

בתחנות אלה, מגישים להם פיתיונות מעו רבים
בתרדמון.
הציידים, לעומתם, לוחמים בחזירי-הבר
באמצעות כלי־גישקם. יריות רובי-הצייד
מבהילות את החזירים, מונעים מהם להת רכז
ללא חשש בתחנות שבהן הוטמנו
הפיתיונות.

החזירים המסוממים בשטח, משתמש ב ריכוז
גבוה הרבה מעל המותר. החזיר
מתמוטט בסמוך למקום בו בלע את ה־פתיון,
וקל לאתרו.

דו״ח כי ״בשנתיים האחרונות קטלו ה־ציידים
כ־ 1000 חזירי־בר לשנה. בערך
אותה כמות נקטלה על-ידי ד,מדבירים.״
.המישקל הממוצע של בשר נקי בכל
חזיר הוא כ־ 80ק״ג. הבשר נמכר לאיט־ליזים
ולבעלי־סטקייות במחיר ממוצע של
14 לירו ת הקילו.

כך׳ קורה שהמוני אזרחים הקונים בשד
חזירים אוכלים, בלא ידיעתם, ב שר המכיל
סמי־הרדמה חריפים בריכוז גבוה, העלול
בהחלט לסכן את בריאותם.

כלומר, שמונה מדבירים הרוויחו בשנה
אחת למעלה ממיליון ומאה אלף לירות !
סכום זה נקי ממם, מפני שרובם לא טרחו
כלל לדווח לשילטונות־המס על דיווחיהם.

בכך לא נסתיימה השתוללות המדבירים.
הם נוהגים לשחוט את חזירי הבר במקום-
הימצאם, ולהשאיר את הקרביים בשטח.

מרוצים, אך יבולי החקלאים ניזוקו קשות.
אברהם יפה עצמו, בשיחה עימי, הביע
בגלוי את דעתו כי השימוש המופרז ב סמים׳
להדברת חזירי־הבר, מסוכן מבחינה
אקולוגית ומבחינת שמירת הטבע. הצייד
עדיף.
יפה לא היסס להאשים מפורשות את
מישרד־החקלאות, על כי אין הוא מפקח
בפועל על כל אותן תקנות שהוא מפרסם.
מחדל זה גורם לנזק שאינו ניתן לתיקון
לאוכלוסיית חיות־הבר בארץ.
אנשיו של יפה נלחמים בציידים בשטח,

נימנים עם אירגוני־הציידים הקיימים בארץ.
בארץ קיימים שלושה אירגוני־ציידים
חזקים: בחיפה, תל־אביב וירושלים. רא שיהם
הציעו לאנשי שמורות הטבע לא-
פעם ליצור שיתוף־פעולה הדוק. הם הת חייבו
כי ירחיקו מבין שורותיהם, לצמי תות,
כל חבר־אגודה שייתפס בעבירת
צייד. הם ביקשו מאברהם יפה שיעניק
לאירגונם כלים מתאימים, כמו חלוקת
רישיונות־הצייד, בדי שיהיו בידיהם אמצי
עי־פנקציות נגד חברים שאינם ממלאים
אחר התקנון. אך כל ניסיונותיהם ליצור
מערכת־יחסים תקינה ומסודרת עם ראשי-
שמוחת־הטבע, עלו על שירטון.
ייתכן שיש לחפש את המקור לכל הסיב-
סוכים באישיותו של אורי צאן, האחראי
הראשי מטעם רשות שמורות־הטבע על
ענף הצייד בארץ.
רבים מעובדי רשות השמורה אומרים,
כי צאן אינו מסוגל לפתח מערכת של
יחסי־עבודה תקינים עם הכפופים למרותו
וכי לא-פעם, המידע שבו הוא מזין את
ראש רשות שמורות־הטבע, אינו מדוייק.
הציידים טוענים כי כל ניסיונותיהם ליי שר
עימו את ההדורים ולהגיע לכלל סיכו מים
חיוביים, עלו בתוהו. לטענתם, במקום
לחזק את אירגונם, ולעבוד עימם תוך
שיתוף־פעולה, משתדל אורי צאן לפורר
את האירגון וזאת, כדי להגיע למצב שהוא
יהיזז השולט הבילעדי על הציידים, ורק
הוא לבדו יחליט למי לתת רי שיון־צייד,
באילו תנאים ובאילו מיגבלות.

כוחה של
הבטחה

בעלי־חיים ועופות
הורעלו למוות.

סכום דומה הרוויחו הציידים בעיסקות־הבשר
שלהם. כיוון שמיספר הציידים ש הקדישו
זמן רב לציד החזירים, מגיע לכמה
מאות, היו רווחיו של כל אחד מהם קטנים
בהרבה מדיווחי שמונה המדבירים•
במשך השנים השתוללו המדבירים בצו רה
פרועה, בלא שאיש יעצור בעדם. כש החלו
להשתמש בתרדמון, התברר כי פית יון
בשרי שנאכל על-ידי החזירים, נאכל
גם על־ידי חיות אחרות, מועילות ומוגנות.
לכן אסר מישרד החקלאות את השימוש
בפיתיון בשרי, וניתנה הוראה לעבור ל־פיתיון־גרעיגים.

-,־ליי• ר ם ייזת. וז 0מ

חקלאות -

חיות־בר מוגנות
נ שמדות
ומר פרופסור מנדלסון :״ההשפעה
ף ן על החי היתד. הרסנית. שוב ושוב
נמצאו ליד ערימות־הקרביים בעלי־חיים
ועופות מורעלים. זאבים וצבועים, שני
מיני בעלי־חיים נדירים המוגנים, לפי ה חוק,
נעלמו בתקופת השימוש הפרוע ב־

ן מדיג ת ישראל
1מזשרד החקלאות

ר!/וי 1ן

בתוקף עי

<ין י ;0ן׳6$־

חכתובו

ח ח תגאים והגבלות __

מס׳ חשבון במק חראר

ח אגר ח שול מ ח חותמת בוק
הו א ר

ותחיה חייב להציגו בפני. כל שוטר או מפקח איד
לכשתדרש לכן.

החזיר אסור!

הגן הייב לשאת ר שיון זה בתוך תיק פלסטי שקוף

חותנות

השם

בתוקף עד
חשס

שאכלו מן הקרביים,

.ל״ין
1 בבדק ה אר. 1
האגרה שול י ה

לתקופה קצרה אסרה רשות שמוחת־הסבע ציד
בר בארץ, מפחד השתוללותם של הציידיס,
\ 11111
1 11111
נזקים למטעים. לצורך זה הוספה הערה ברשיונות־הציד (למעלה) .כעבור חודשים
בוטלה ההוראה, מחמת הנזקים הרבים עוד יותר שגורמים למטעים, החזירים

רוב המדבירים התעלמו מהוראה זו, ו־מישרד־החקלאות
לא טרח לפקח בשטח
על ביצוע ההוראה.
יתר על כן, לפי ההוראות צריך ריכוז
החומר המרדים בפיתיון להיות 4אחוזים
בלבד. בפועל משתמשים המדבירים בריכוז
של .\ 2?/0הסיבה לכך היא שהחזיר, שאכל
פיתיון בריכוז נמוך, יכול ללכת מרחקים
גדולים, עד קילומטר אחד, קודם שהוא
חש בהשפעת הסם ומתמוטט. המדביר,
שאינו רוצה לבזבז זמן על חיפושים אחר

חזירי־שגרמו אחדים עצמם.

תרדמון
מן הגליל ומן הגולן. מספר הנש רים
הדוגרים באזור י רד לחצי, והכל כיוון
שלמעשה אין כל פיקוח על השימוש ב־תרדמון.״

פפו, הלהוט אחר השימוש בחומרי-
הדברה ומאמין כי רק מהם תצמח הישועה
לחקלאים, הצליח לשכנע את אברהם יפה,
ראש שמורות־הטבע, להצר את צעדי ה ציידים.
במשך תקופת זמן קצרה אף נאסר
כליל על הציידים לצוד חזירי בר.
הציידים לא יצאו לשטח, המדבירים היו

אך בפועל הם בזים דווקא למדבירים. לד״ר
פפו הם קוראים ״המסמם מיספר אחד של
ישראל.״
לכאורה צריך היה להיווצר שיתוף-
פעולה הדוק בין הציידים לבין רשות
שמורות־הטבע. בפועל — המצב שונה
לחלוטין. קיימים סיכסוכים חריפים בין
הציידים לבין הרשות .-סיכסוכים אלה
הביאו, למעשה, למצב של ניתוק־מגע
ולקרע עמוק בין שגי הצדדים.
אברהם יפה טוען, שבין חברי אירגון-
הציידים קיים אלמנט לא־מבוטל של ציי דים
אלימים, הבזים לחוק ועושים ככל
העולה על רוחם.
לדבריו, אותם ציידים משמידים ללא
היסום כל חיית־בר מוגנת הנקלעת אל
בין כוונות רובי־הצייד שלהם. הם מסתו בבים
בשטחים חקלאיים, ופותחים באש
ללא תיאום מראש עם הגורמים האחראיים
בשטח, על מועד בואם. לא פעם הם
דוהרים בג׳יפים בחלקות מעובדות, הורסים
צינורות־השקייה ופוגעים ביבולים.

ך* תחילת החודש שוחחתי עם ד״ר
פפו. הוא הסביר לי את עיקרי תוכניתו
החדשה. במהלך השיחה התברר, כי הבעייה
המרכזית לא נפתרה למעשה. מישרד-
החקלאות לא הצליח ל שריין אפילו תקן
אחד למפקח, שיוכל להסתובב בשטח ו לוודא
שכל אותן תקנות יפות תמומשנה
הלכה־למעשה.
השבוע, לאחר מספר שיחות נוספות
שלנו, נמצא בדרך־פלא׳ לפתע, תקן ל העסיק
פקח אחד במישרה מלאה. תפקידו
יהיה לוודא שהמדבירים ישתמשו בכמות
מתאימה של סם, לא ישחטו חזירים ב שדות
הפתוחים ולא י שליכו את קרביהם
בשדה. כל החזירים יובאו לשחיטה למקו־מות־ריכוז
קבועים, קרביהם ייטמנו בקרקע
ובשרם יעבור בדיקה וטרינארית קפדנית,
לפני שיוצע לשוק. כך, לפחות, הובטח לי.
בסיכומים אלה יש משום הישג חשוב.
אך מצב זה אינו פותר את בעיית הציידים
הממשיכים להרגיש עצמם מקופחים, למ רות
תרומתם החשובה לנושא השמדת
חזירי הבר.
אולם, הסיכסוכים בין הציידים לבין
רשות שמורות־הטבע, למרות מיטען ה-
שינאה והמרירות, הם שיטחיים במהותם.
שיתוף־פעולה הדוק בין שני הגורמים יכול
לתרום הרבה לפיתרון הבעייה.

סנקציו ת
ללא שיגיי ס
* * צכ״דכרים זה הביא, לדברי יפה,
למצב שרשות שמורזת-הטבע הוציאה
הוראה האוסרת כליל ציד-לילה, משום
שאז לא ניתן להשתלט ולפקח על הציידים.
גם קבוצת פקחי שמורות-הטבע, עימם
נפגשתי בתחילת החודש בקיבוץ מלכיה,
השוכן ליד גבול הלבנון׳ השמיעה טענות
דומות. אותם מפקחים הציגו בפני דו״חות,
שבהם צויינו מיקרים רבים של לכידת
ציידים באיזורים האסורים לצייד מבחינה
ביטחונית, כמו ברמת־הגולן, ועל מציאת
גופות חיות-בר מוגנות שנורו בידי ה ציידים.
חקירה
יסודית יותר של הנושא מגלה,
כי לא ניתן לצייר את המצב בצבעי לבד
שחור בלבד.
עובדה היא, כי אנשי הרשות מתעלמים
מהטענה המרכזית של אירגון־הציידים, כי
בחלק הארי של עבירות צייד מעורבים לא
אנשיהם־שלהם, אלא אנשי־הפקר שאינם

1ננדלסון

היינריך פרופסור
מנדלסון המציא את
חונזר־הסינזום שבו משתמשים המדביריס.

שיי

(המשך מעמוד ) 25
הפרחים של אייבי נראתה לרבים בלתי
מתאימה, לא הפריעה להם. אלה שטענו
כי הגשת פרחים למצרים ביום־הכיפורים
כמוהה כתודה לרוצחים ביום הזיכרון לנפי לת
אלפיים ושש מאות חללים, נענו כי
אין כמו יום־הכיפורים לשם הבעת סליחה
ומחילה ותקווה לפתיחת יחסים חדשים.
בסופו של דבר קיבל אייבי את דין
מבקריו. הוא הפסיק את מנועי ספינתו
ביום־הכיפורים, הטיל עוגן מחוץ למים
הטריטוריאליים של מצריים והודיע כי כל
הנמצאים על האוניה — אנשי הצוות ו שי שה
עיתונאים ישראליים מלווים — שאיש
מהם אינו דתי, בחרו לצום• היתה זו מעין
הזדהות עם שני העמים, שמועדי הצום
שלהם חלים באותו יום עצמו.
אלא

שכמו כל

התוכניות היפות

להיפך, הפרחים שעל סיפונה היו מיוע דים
למצריים.
בעצם הימים בהם עומדת אניה זרה
להעביר בצינעד. מיטען ישראלי בתעלת-
סואץ מהים־התיכון לאילת, עלול היה
מסע-הפרחים של אייבי להעניק דרמטי זציה
לנושא, ד בר שסאדאת לא היה מעונ יין

אייבי אילץ את המצרים לסרב להתיר
לו לעבור בתעלה, והפך׳ את סירובם להפ גנת
.,קשה לומר שאקט מעין זה היה בו
כדי לסייע לעניין השלום. הוא איכזב תמי מים
רבים שהאמינו משום מה שהסדר־הביניים
מבשר כבר שלום וסחט מהמצ רים
צעד שעלול להתפרש כאנטי-ישרא-
לי למרות שלא כוון להיות כזה.
לרוע מזלו של אייבי גנבה ממנו קבו צת
הפידאיון הפלסטינית׳ שהשתלטה על

נעמי לרו

אשת המיליונר היהודי־גרמני זיגפריד לרר, בימי־הזוהר שלה.
נעמי, בעלת קלססר אכסוטי, כבשה את ליבו של בעלה השני,
לרר, כאשר היתה ע ד ין נשואה לגרמני אחר, אהרון רובין, שהתאהב בה כשביקר
כתייר בתל־אביב. נעמי הצטיינה תמיד בלבוש מקורי ותכשיטיה הם מהיקרים ביותר.

הפגנה בעד

דרך מקורית להביע את הזדהותה עט מיבצעו של אייבי
מצאה צעירה זו, שהביאה את הזר שלה בשחייה. רבים
ליוו את פרחיהם באיחולים תמימים לאייבי נתן :״הלוואי שתצליח להביא את השלום !׳׳

חידה ש ו
מאח

הפגנה נגדית

בין המאות שהביאו פרחים לאייבי, בלטה גם נערה
עם שלט־מחאה, שבו ביטאת את מורת־רוחם של אלה
שסברו כי בחירת יום־הכיפורים למיבצע, מהווה חילול זיכרם של חללי המילחמה,

אייבי וכוונותיו הטובות, עלתה גם תוכניתו
זו על שירטון. בניגוד לכוונות הטובות
היא השיגה גם הפעם מטרות הפוכות
מאלו שהתכוונה להן.

שגרירות מצריים במדריד, את ההצגה.
אילו היה סאדאת במצב זה מתיר לספינת
השלום של אייבי את המעבר בתעלה, היה
הדבר מתפרש כהוכחה לצידקת טענות ה פלסטינים,
ומעניק קלף נוסף למתנגדי
ההסדר עם ישראל בעולם הערבי.

לפור ט־ סעיד

במצב זה, כאשר הביו כי יימנע ממנו
לעבור בתעלה, ביקש אייבי להגיע לפחות
לנמל פורט־סעיד, כדי לערוך שם את פס טיבל
הפרחים. אפילו אם לא יינתן לאיש
לרדת אל החוף, ביקש להטיל את הפר חים
על סירות־המשמר שיתקרבו לספינתו.
זרי־הפרחים של אייבי שנישאו עם הג לים
לחופי פורט־סעיד, לא היו לפיכך
זרים על קיברו של התיקוות הטובות. הם
רק הוכיחו שביחסים העדינים הנרקמים
באיטיות ובחשאי אין עדיין מקום לג׳ם־
טות ראותניות של אנשים בעלי רצון-
טוב. הרצון הטוב אינו יכול למלא את
מקומה של התבונה הפוליטית.

מסע־הפרחים
* * סעי־הפרחיס למצריים, לא רק
( /היה חסר הגיון פוליטי, אלא שהוא
גם חיבל במטרה אותה רצה אייבי להשיג.
״״זדה ברור מראש *כי המצרים אינם יכו לים
להרשות מעבר בתעלת־סזאץ לאניה
המזוהה כישראלית, למרות שהיא מניפה
דגל זר, שחלק מציוותה הוא ישראלי וה נושאת
עמה עיתונאים ישראלים. בהסכם-
הביניים התחייבה אומנם מצריים להרשות
מעבר מיטענים ישראליים בתעלה, אבל
ספינת השלום לא נשאה כל מיטען כזה.

מרסל זוהר

*ץ ׳״ושת הכלשים של היחידה המר-
]£ /כזית נעצרו בקומה השנייה של ה בית
שברחוב שרת 43 בצפון תל־אביב.
השעה היתה שמונה בבוקר ה־ 26 ביוני
השנה. אשה נאה ושזופה, בחלוק־בית, פת חה
לפניהם את הדלת.
״באנו לערוד חיפוש, בידינו צו בית־מישפט,״
הבהירו האורחים הבלתי־צפויים.
היתד. זו פגישתה הראשונה של נעמי לרד,
אשת המיליונר היהודי־גרמני זיגפריד לדר,
עם אנשי־המישטרה.
בסלון המפואר בדירתה של נעמי,
התיישבו שלושת הבלשים בכורסות הענ קיות,
ואחד מהם אמד בפשטות :״באנו
לקבל את התכשיטים של גילה לוי.״
נעמי קפצה על רגלי ה :״ אצלי? עיזבו
מייד את המקום ! הנה הדלת אך מייד
הבינה האשה הצעירה, כי למרות חוסר־אדיבותם
של השוטרים, אין היא יכולה
לסלק אותם מהבית סתם כך. מאוחר יותר,
כעבור ימים אחדים, גילתה לה גילה לוי,
רעייתו -של המיליונר יוסל׳ד, בוכמן, כי
גם כלפיה ניסו השוטרים אותו תרגיל,
כאשר אחד מהם אסר לה :״נו, איפה
שמת את היהלומים? תני לי אותם ! ״גילה, בשעתה, התקשרה מייד לקצין בכיר
במישטרת מחוז תל-אביב, והתלוננה. לחו-
קר־המישטרה המתחכם נאמר להסתלק ולא
להפריע לה יותר.
אך מצבה של נעמי היה בהרבה פחות

נעים מזה •של גילה. גילה• לוי( בו כ מן) הת לוננה
כי נ שדדו אצלה תכשיטים בשווי
20 מיליון לירות, ואילו אצל נעמי לרד
באו השוטרים לחפש אותם•
נעמי היתד. לבדה בבית. בעלה, המיליו נר
זיג פריד לרד, מנהל את העסקים שלו
בגרמניה, וקופץ לתל-אביב מפעט-לפעם.
השוטרים קיבלו לידיהם את התכשיטים
שנמצאו אותה שעה בדירה, ושאלו אם
זה הכל. אשת המיליונר הובילה אותם אל
הכספת שלה בבנק בתל-אביב, ועם כל
הכבודה נסעו כולם למטר. המישטרה.
בדרך אמר אחד השוטרים לנעמי :״גילה
לוי נמצאת כעת במטה. היא תזהה את
התכשיטים. את רוצה לשבת בחדר סמוך,
או שלא איכפת לך?״
גילה לוי העדיפה לא לפגוש את נעמי
:מצערות בנסיבות לרד פנים־אל-פנים,
אלה. כעבור דקות אחדות חזרו השוטרים.
והודיעו לנעמי כי גילה לוי טוענת שהתב־שיטים
אינם שלה.
שוב נסעו הבלשים עם נעמי לדר לבנק,
ואחר-כך הביתה, להחזיר את התכשיטים.
שבוע ימים לאחר־מבן שוב הגיעו שלו שת
הבלשים אל דידתה של נעמי לרד :
״באנו לעשות חיפוש. תני לנו את התכ שיטים.״
אנשי
המישטרה ונעמי לרד עברו שוב
אותו מסלול: התכשיטים מהבית ומהכספת
נלקחו למישטרה.

״אנו חושדים שהתכשיטים שלך נגנבו
בחו״ל, או הושגו בדרך לא-נשרד״״ טענו
החוקרים, וביקשו מאשת המיליונר לגלות
להם מניין הגיעו לידיה.
״התכשיטים הם שלי,״ הגיבה נעמי לרר
בתדהמה, .״חלק קיבלתי מבעלי הראשון,
בשנת 1960 וחלק מבעלי הנוכחי, זיגפריד
לדר.״
נעמי, אשה יפה, המוכרת היטב בחוגי
החברה הנוצצת של תל־אביב, ילידת דד

53,260 דולר. הביטוח האחרון לתכשיטיה
של נעמי לרר נעשה בחודש נובמבר .1974
הפעם היה הערך רק 33 אלף דולר.
מדוע שינה המיליונר לרר את תיקרת
הביטוח ו אמר הוא נעמי מעולם לא
השתמשה בכל התכשיטים שלה בבת־אחת.
חלק היה מונח תמיד בכספת בבנק. לפע מים
היא היתד, רק מחליפה סט אחד בשני,
מטה ׳שחיה בבית, במה שהיה בכספת. לכן
הורדתי את תיקרת הביטוח.״

בחדרו

60 אלף לירות. הוא נמצא מת
שבמלון, והיהלומים נעלמו.
קרוב־ לתריסר רציחות נתגלו באנטוורפן
במשך השנה-וחצי האחרונות. כאשר הקור בנות
הם יהודים ברובם, יהלומנים ומתוו כים
בענף זה.
חוקרי המישטרות של בלגיה ושל עוד
כמה ארצות אירופיות, הגיע למסקנה שה רוצחים
הם חברי בנופיה המורכבת מיהו דים
שבאו, בחלקם, מתל-אביב.

פרסשל חצי?1יל״ון דו ל ר מובטח לכד
אדם שיוכיח כ׳ יהלומים אלה גנובים!
ארץ, התחתנה לפני שנים עם תייר גרמני
בשם אהרון רובין, איש-עסקים בענף ה טכסטיל
בגרמניה, והזוג נסע למינכן. אך
נישואין אלה לא החזיקו מעמד יותר
מארבע שנים.
אז הכירה נעמי את המיליונר היהודי-
גרמני זיג פריד לרר, והם נישאו בנישואין
אזרחיים בשנת .1966 שנתיים לאחר־מכן,
עברו בני־הזוג לרר טכס־נישואין רישמי־דתי
ברבנות. זיגפריד, הוא היום בשנות
ה־ 50 שלו, ונעמי עברה את ה־ 30 שלה
לפני שנים אחדות.
אחרי שנאמר לנעמי שהתכשיטים שלה
נשארים במישטרה, המליצו החוקרים שהיא
תקרא לבעלה לבוא לתל־אביב, ואם הוא
יזהה את האוצר כשייך לו, תקבל היא
את רכושה חזרה.
המיליונר לדר הביא לתל־אביב ערימה
של מיסמכים והעתקי קבלות מחנויות מ פורסמות
בגרמניה, שהעידו כי הוא קנה
בין השנים ׳ 68־ 66׳ תכשיטים עבור אשתו.
לרר מיהר להגיש לחוקרים גם מיסמכים
של הביטוח שעשה לתכשיטים של נעמי,
אצל חברת פניקס התל־אביבית. לפי מיס-
מכים אלה הוערך שווי ד,תכשיטים, שבוטחו
ב־ 16 באוגוסט ,1969ב־ 90 אלף דולר.
בשנת 1970 הוערכו התכשיטים בסכום של

גילה עורך־הדין משה כרמלי, פרקליטו
של המיליונר :״ביקשנו מחמישטרד, שתח זיר
לגברת לדר את התכשיטים שנלקחו
ממנה. נאלצנו לפנות לבית־המישפט. אז
הופיע רס״ר רפאל ברונשטיין, שאמר כי
נעשות פעולות שונות בחו״ל, כדי לברר
פרטים הקשורים בתכשיטים אלה. איש-
המישטרד, הגיש לשופט־השלום עמוס ז מיר
,מידע סודי׳ ,לגבי החשד שהאוצר הגיע
אל נעמי לרר בדרכים בלתי־כשרות.״
הפרשה עדיין מעורפלת מאד. מצד אחד,

מדוע דווקא יהודים?
מומחי האינטרפול טוענים, כי דק יהו דים
יכולים לחדור לעולם היהלומנים ה יהודיים.
עולם סגור ומלוכד. היהודים יבו לים,
תודות להיותם כאלה, להכיר את סו דות
הענף ומה מתרחש בו. הם יודעים
למי לפנות, ומתי. המידע נמסר מיהודי
ליהודי תוך אמון מלא.
*האם יש אמת בטענתו של האינטרפול,
כי מטה הכנופייה של רוצחי היהלומנים
מאירופה נמצא בתל-אביב?

מישפחת ל רו

נעמי וזיגפריד בחתונה במלון ״פאל״ ( שו תון) בתל־אביב.
האוכל המשובח ביותר, הנשים היפות ביותר,
המכוניות המפוארות ביותר, והרבה מיליונים, זה מה שמריץ את זיגפריד. נעמי, לעו מתו,
מסתפקת בתכשיטים יקרים, אך יותר מכל היא אוהבת לטפל בבנה מנישואיה
הראשונים, שהיום הוא בן .13 משמאל: נעמי וחלק מתכשיטיה המשובחים והיקרים.
המישטרה טוענת שלא
נה שהתכשיטים נגנבו.
טרת. מל־אביב, כי היא
האמיתיים של האוצר•

התקבלה שום תלו מאידך
מגלה מיש-
מחפשת את בעליו
היכן מחפשים או

״פנינו
לאינטרפול,״ הגיב התובע ד,מיש-
טרתי. מכאן, המסקנה שכל ילד יכול
להגיע אליה, שלא האינטרפול מחפש את
תכשיטיה של נעמי לדר, אלא מישטדת
תל־אכיב מחפשת ברחבי אירופה אדם ש־יתלונן
כי התכשיטים האלה, הנמצאים ביש ראל,
נגנבו אצלו. היכן קצה החוט?

__ פגופיית
רוצחי י הלו מני ם

מחול ה כסו -י ״י
לס, בריקוד אחד זיגפריד לרר הוא מלך :
מחול המיליונים. בתמונה: נעמי וזיגפריד
לרר באחד מבילוייהס התכופים בישראל.

פישטרת
ך* פני כשבועיים עצרה
/פרנקפורט את היהודי זאב יעקובסון,
בן ז ד ,32 כחשוד שהשתתף ברציחתו של
סוחר-היד,לומים הגרמני זיזוביץ. לפני מע צר
זה, נפל בידי מישטרת בלגיה צבי
בורשטיין, שותפו של ייעקובסון לפשע —
בפי-כשטענו חוקרי שתי המישטרות. בור שטיין
גורש מבלגיה כברי שלוש פעמים
בעבר, על עבירות שונות.
הרצח בוצע ב־ 18 ביולי בבית־המלון
יורו הוטל באנטוורפן. הקשיש, זיזוביץ,
הוזמן לשם על-ידי בור שטיין בעניין עים־
קד, למכירת יהלומים. הקשיש נחנק למוות,
ונ שדדו ממנו הסחורה או הכסף שנמצאו
ברשותו.
בחודש יולי 1974 נרצח בלונדון היהלומן
פליכס גיזמן, שהביא איתו יהלומים ב שווי

על שאלה זו השיב השבוע קצין בכיר
במישטרת תל-אביב, שביקש להישאר ב-
עילום־שם :״׳באירופה נמצאים כמד, אנשי
העולם־התחתון, יהודים שגור שו מישראל.
לפני פחות משנה גורש מהארץ צעיר פיקח
ונועז בשם יורם לנדסברגר. הוא יצא את
הארץ יחד עם ארבע, קנונים /חבריו למיק-
צוע, ונסע לגרמניה. אך יש גם רבים
אחרים שם.״
הידיעות שהגיעו בחודשים האחרונים
לאוזני מישטדת ישראל, על הרציחות בעו לם
היהלומים באירופה ועל מעורבותם
של יהודים ישראליים בעסק זה, הדליק אצ לה
אור אדום, כאשר גילו אנשי המישטרד,
כי לישראלים בתל-אביב יש אוצר של
יהלומים בבתיהם, בשווי של מיליוני לירות.
אז הם החלו שואלים את עצמם, אם אין זה,
לפחות בחלקו, השלל שנ שדד מהנרצחים.
נראה שהמידע שבידי מישטדת תל-
אביב, לגבי תכשיטיה של נעמי לדר,
קשור לכאורה בחשד זה.
זיגפריד לרר הוא אדם חביב ופיקח.
הוא אינו דתי קיצוני, אך במכונית
חקאדילק המפוארת שלו, הוא שומע הקל טות
של שירים חסידיים.
לדר, יליד קרלסדוהה, הוא סוחר גדול
ביהלומים, ומשקיע. בין השנים 68־1965
ניהל חנות גדולה למימכר יהלומים בלב
העיר מינכן. בתקופה זו, הוא קנה בעצמו
יהלומים בשווי של כ־ 12 מיליון מרק,
לצורך עסקים. ב-שנת 197:1מכר את החנות
לאל־על, שפתחה סניף משלד, במקום.
״מה שנימצא אצל נעמי, בתל־אביב, זה
רק חלק מד,יד,לומים שאני קניתי לה,״

סיפר זיג פריד לרד .״חלק מהאוסף שלה
נמצא בגרמניה.
,״אני שוקל אפשרות להגיש תביעה מיש־סטית
נגד המישטרה הישראלית,״ מגלח
המיליונר, .״ביקשתי מהעורך־דין שלי להת עניין
בדבר.״
האם מישטרת גרמניה טובה יותר ממיש־טרת
י שר א ל? נשאל.
״לא, מה פתאום? הם לא יו תר טובים.
אך שם, בגרמניה, אם יבואו לקחת ממני
את היהלומים שלי, יגידו לי שחושדים שהם
נגנבו מאדם מסויים, סתם חשד, זה לא
מתאים למישטרה הגרמנית.״
מדוע כועס ל רר?
״המישטרה אמרה לי שאם אני אזהה
את היהלומים שנמצאו אצל נעמי כשייכים
לנו, נקבל אותם בחזרה תוך כמה שעות.
!מאז עברו שבועות. כמדכן הציעו לי ול נעמי
להיבדק בפוליגרף, כדי לראות אם
אנו מדברים אמת, אך לא נבדקנו. מדוע?
״יש לי רושם שהמישטרד, פה, בישראל,
רוצה להרגיז אותי. לכן החלטתי לנתק
כל קשר מיסחדי שהיה לי בארץ. אני
נקי, וגם נעמי כמוני. אני מוכן לתת פרס
של חצי מי ליון. דו ל ר למי שימצא פריט
אחד לא־כשר בין התכשיטים של נעמי.
״אני בעצמי הבאתי אישור ממישטרת
קרלסרוהח, שאני נקי ושאין נגדי שום

לגבי היהלומים שלרר קנה בעצמו עבור
אשתו, מגלה המיליונר שהם נרכשו אצל
התכשיטן הגרמני הידוע יסנר. האיש הזה
מוכן לבוא בעצמו לתל-אביב, כדי לאשר
בעדות שהתכשיטים ניקנו אצלו.
עד עתה אין בידי מישטרת תל-אביב
חומר חדש רלוואנטי לגבי הפרשה. בעצם
אין בידי המישטרה שום חומר ממשי נגד
משפחת לרר.
סוד תכשיטיה של נעמי לדר ממשיך
להעסיק את חוקרי מישטרת ישראל.
המיליונר היהודי, שאינו משלים עם דרכי
החקירה של מישטרת ישראל, יבקש ממיש-
רד־החוץ הגרמני להתערב, ולמסור מחאה
בידו־שלים.
אין להניח שתפרוץ תקרית דיפלומטית
עם גרמניה המערבית בגלל תכשיטיה של
נעמי לרד. אך מישטרת ישראל תצטרך
לגלות למי שייכים התכשיטים, ואם לא
תגלה — תיאלץ להחזיר את האוצר לבע ליו,
כשזנבה בין רגליה.

(המשך מעמוד ) 23
בכל המסיבות, בכל הצגות־הבכורה, בכל
מקומות־ד,בידור, כשתמיד סובב אותן קהל׳
מעריצים.
כשתמי היתד, בת תשע־עשרד, פרח
יפהפה ש שבר לבבות רבים בבוהימה, לקח
אותה אורי זוהר אל שולחנה של אשה
ידועה שישבה בכסית, ואמר ל ה :״את
רואה? אם תשבי בכסית 20 שנד״ ככה
תיראי.״

כל דיכפיו נכנס. אז לא שמעו תקליטים,
היו רק שרים. היו מדברים על אמנות.
״בינתיים, כל החברים שלנו החלו לע שות
קריירה. אנחנו לא חשבנו על קריירה.
בשביל להתפרנס התחילה תמי לכתוב
,טרזנים׳ .היתד, כותבת כל יום. טרזן /חו תמת
בשם קרנף או אריה, ומקבלת 25
לירות על כל טרזן• היא כתבה גם מערבו נים,
וחתמה בשם ג׳יימס פישר.
״כל טרזן שתמי כתבה הכיל 16 עמודים.
כל כסית היתד, שותפה לכתיבת המערבו־

״ ל הו כי ח

ש א גי

חכמה!״

ב ל תמי דא הבינה בדיוק למה
^ הוא מתכוון. היא היתד, ילדת־הפלא
החדשה של הבוהימה, כולם חיזרו אחריי״
גרמו לה להרגיש טוב. היא היתה כי־ש־רוני
ת כמו שד, והעולם היה פתוח לפניה
— וכנ״ל לגבי רינה. הן התלבשו בחנות׳
שבאופנה בימים ההם, אכסקלוסיב, וחלמו
להיות עיתונאיות.
בולם אמרו להן ״בואו לתיאטרון, תהיו
שחקניות אבל הן חלמו על דברים אח׳
רים. ובזמן שחברותיהן הפכו לדוגמניות
ושחהניות, עבדה רינה ככתבת שבועון.
היא היתד, כל הזמן ״בטרים להוכיח שאני
לא רק יפה אלא גם חכמה.״ לא הפסיקה
לכתוב•
יום אחד החליטה לעשות ניתוח פלסטי
באף. אחרי הניתוח הפכה יפה יו תר מכפי
שיכלה להעלות על הדעת.
רינה ותמי אוהבות להיזכר באותה תקו פה
נפלאה בתל־אביב :״היינו שותים המון
תה בלילה ביחד, שרים ביחד. כסית היתד,
כמו לבוא הביתה. כולנו גרנו אצל ההו רים,
ולאף אחד לא היה כסף. חצקל היה
ואז החלה תקופה
מאכיל אותנו אורז.״
נפלאה חדשה בחייהן של שתי האחיות —
תקופת ה״מרתף״ של איזי.
שמץ מן העולם הגדול החל מגיע גם
אל תל־אביב הקטנה ורינה ותמי, בשל
מוזרותו והתנהגותן החופשית׳ כונו ״הביט׳
ניקיות.״ מספרת תמי על תקופת המרתף:
״היינו אנשים שלא היה להם איפה
לגור. היו לנו לבטים. היום כולם סופרים,
שחקנים, ציירים מפורסמים. אבל אז כולם
היז רק ילדים אובדים בתחילת הדרך.
לפסל איזי בן־יעקב היה אז מרתף ליד
קולנוע אורדע ברמת־גן. היו שם פסלים
ישלו, וי שבנו שם יום־יום ודנו בבעיות
הנפש.
״אנשים מבחוץ היו בטוחים שמתנהלות
במרתף אורגיות משהו לא־נורמלי. אבל
אנחנו היינו כמו אחים. היו באים לשם
הצייד דו דו עזוז, ואחד אמנון תדמור
שאגי לא יודעת מה איתו היום. והיתה
בחורה וינאית בשם ואלרי, והיו סמי
מולכו, ויורם הראל, וגאולה נוני ומרגלית
אנקורי ודודיק סמדר — מי לא היה ב תקופת
המרתף. אנשים היו באים אלינו
בהמונים.
״כשראינו שכל מיני מרובעים מתחילים
לבוא, עמדנו ביום שי שי בערב וגבינו
כסף. אני הייתי עומדת בפתח, ומכריחה
אנשים להוריד־את העניבה. המלכה הבלתי״
מעורערת של המרתף היתד, הזמרת מד,ליה
ג׳קסון• היינו משמיעים אותה כל היום.
עד שיום אחד באו צרי־מוח, וקיבלו הלם.
אנחנו היינו נורא משוחררים. כתבו שב מרתף
מתרחשות אורגיות. הרסו את המ קום
עם הליכלוך שלהם, והמרתף נסגר.
״נכון שהיו שם לסביות. זה היה המקום
היחידי בארץ שבחורה ישבה בחברה נור מלית
ולא התביישה להגיד שהיא לסבית.
אחת כזו היתד, רינה ד,דווקאית, שהיתה
הראשונה שדירבנה אותי לכתוב. אבל
העיתונות ליכלכה, והאמת הפשוטה היתה
שהיינו יושבים כל יום אחר־הצהריים שומ עים
ברטולד ברכט וקוראים את הרמן
הסה.״

מ סיבו ת
אצל עמליה
ץ היו, כמוכן, באותה תקופה, גם
המסיבות המפורסמות אצל עמליה ו 1
נחום
ארבל. מספרת רינה :״בכל יום חמי שי,
באופן קבוע קיימה עמליה ארבל —
היום אחת מבעלות הגלריה לים — מסיבה
בביתה דאז, בפרישמן פינת דיזנגוף. היתד,
לה דירת־גג משגעת• היום לכולם יש
בתים כאלו. אבל אז היא הקדימה את
תקופתה.
״היו שם אקווריומים ומטפסים, ורהיטים
נמוכים, וכולם י שבו על ד,ריצפה. זה היה
בית פתוח. היו אורחים קבועים, אבל
חוץ מהם היו באים גם כל מיני אפסים
של אז, שהיום הם אנשים חשובים מאד.

לויים.״ יורם הראל היה האמרגן, והבנות
הטריפו את העיר. תמי עבדה בערב כסדר-
נית בסועדון־התיאטרון, ובבוקר היתד,
רצה לקיריית־אתא לעבוד כדוגמנית של
אתא.
באותה תקופה היה גם לצייר שלמה צפ ריר
מה להגיד• מועדון עומר כייאס שלו
ביפו העתיקה עלה ופרח. והיתד, גם טבר יה,
עם מועדון מינוס מאתיים ואחת, שם
הכירה תמי את בעלה הראשון, המוסיקאי
יוסי אברמוביץ. כשהיא ויוסי רבו, ברחה
אל עמליה ארבל, שהיה לח אז מו־עדון־הלילה
חומות עכו בעכו.
״עכו היתד, חלום. הברתי שם את
הזמר לארי ווקר, ועבדתי כבארמנית
וכמלצרית, וגם כמדריכת־תיירים. אח רי
עכו באתי לתל-אביב, ופתחתי עם
שלמה צפריר את, החדר הפרסי׳ ב עומר
כייאס. פשטתי את הרגל, כי לא
לוויתי כסף מהחברה. אבל המקום היה
ממש בית. הופיעו שם הדודאים, נחמה
הנדל, ומיקי מיכאלי המנוחה.
״כל החיים החברתיים התנהלו מ הבית
שלי ושל רינה, אז ברחוב החש מונאים
בתל-אביב. כל השנה ניהלתי
את עומר כייאס, ובקיץ נסעתי לאכ זיב.
כולם היו בסטוצים של לעשות
קריירה וזה מה שהוציא אותם מדע
מבססות
להן קריירות משלהן. שתיהן עס קו
בכתיבה. רינה היתד, כתבת של עיתוני־נשים,
ואילו תמי ייסדה ש בו עון בשם הוא
והיא.
עם הזמן החלו החברים להתחתן ולהקים
מישפחות. תמי הכירה צעיר אנגלי בשם
פול, ונסעה לספרד. רינה נשארה בתל-
אביב, שכרה דירה יחד עם הדוגמנית אן
טוכמאייר, ברחוב רמבראנדט, והמשיכה
להוות מרכז חיי־הבוהימה בעיר.
באותה תקופה הסתבכה גם בפרשת׳
הסמים המפורסמת. ה־א נתפסה יחד עם
השחקנית ברכה נאמן על־ידי המישטרה,
בדירתה של זו האחרונה, והואשמה באח ז
ק ת סמים. האמת היא בי רינה באד,
לבקר אצל ברכה מאחר שידידה של השח קנית,
שהיה סוחר־סמים, נתפס יום קודם׳
לכן על״ידי המישטרה, כשברשותו כמות
ענקית של חשיש.
רינה באה לעודד את חברתה, ו בד בז מן
הגיעה גם המישטרה, שערכה חיפוש ב דירה.
אחרי שהמישטרה לא מצאה דבר,
פתחה ברכה במו־ידיה את תיק־היד שלה,
ומסרה לשוטרים רבע אצבע חשיש שנמצא
בתוכו. מעצרן של השתיים עורר רעש רב,
כוסה בהרחבה על־ידי העיתונות, שהא שימה
את רינה במיסחר בסמים. היא פוט רה
מעבודתה בעיתוך ה׳נשים שבו עבדה.
שלוש שנים תמימות לאחר-מכן לא הצ ליחה
רינה להתקבל לעבודה במקום מכו בד
.״כל אלה שאכלו, שתו וי שנו אצלי
בבית נטשו אותי. הייתי בודדה ורעבה
ללחם ולכל מי שליקק לי בעבר וחיפש
את חברתי לא היה איכפת,״ מספרת רינה.
מאוחר יותר הכירה רינה את השחקן־
זמר אבי אביבי, ניהלה איתו רומן סוער
בן כמה שנים. השינוי הגדול בחייה של
רינה דמון התחולל כשפגשה את בעלה
הנוכחי, צעיר אמריקאי יפה־תואר בשם
אנדי ניוהארט.
אנדי, בעל רשת מיסעדות הסנדוויץ׳־
סיטי, נשא את רינה לאשה בהיותה בת
,34 והשניים נסעו לירח־דבש חלומי ברח בי
ארצות־הברית. כששב ארצה, החליט
הזוג הצעיר להפוך צימחוני. הם חדלו
לחלוטין לאכול בשר, ופתחו לפני מיספר
שבועות מיסעדה צימחונית ברחוב הירקון.
המקום עצמו יכול להסביר את התמורה
הגדולה שחלה בחייה של רינה• המסעדה
מצויירת כולה בפרחים. ומלאת־אור. המ זון,
שאותו היא מבשלת בעצמה יחד עם
טבח מומחה משווייץ, הוא תאווה לעיניים
ולחיך. וניכר כי כל מה שהיא עושה, היא
עושה מאהבתה לאנדי ולמקום.

״ הייגו דור
מייו ח ד־ ב מי נו! ״
תמי מור
חשבון־נפש בגיל 35
נים והטרזנים האלה. היה לתמי צריף מול
קולנוע תל־אביב, שבו התכנסו החבר׳ה.
והיא היתד, יושבת ומשתפת את כולם ב עלילה,
כשהיא צועקת , :נו, חבר׳ה, מה
יהיה עם הפו שע? יתלו אותו בסוף, או
שהוא ייהרג בירי ה?׳״חיי־התרבות -של הבוהימה היו בשיא
פריחתם. לעמום מרוז, עמוס קינן ואיזי
אברהמי, היה מרתף־קולנוע. הם היו מק רינים
שם סירטי־מופת, ותמי היתה הולכת
אינסוף פעמים להקרנה של הסרט ילדי
גן־העדן, רק בשביל לראות את אצבעותיו
הארוכות של ז׳אן־לואי בארו.״
החגיגות הליליות נמשכו. הבילויים היו
מתחילים בכסית, ועוברים הלאה. החבר׳ה
היו עוברים מבית לבית. ואז החלו האנשים
להתבסס• נוצרו שלישיות־זמר וצמדים.
אלה שמשכו בעט החלו לכתוב, ולבסס
לעצמם מעמד בעיתונות העברית. רינה
בילתה את מרבית זמנה בירושלים. היא
למדה באוניברסיטה, ישבה בפינק ולמדה
מפי חכמים, כמו מלכי הבוהימד, הירושל מית
שנפטרו בינתיים, יודל מרמרי ומכס
פוגל.

״עו מר כיי א ס ״
היה בית
ך* אותה תקופה נסעה תמי לחיפה,
4לעבוד עם חמישיית בנות־חווה במו-
עדון־ר,תיאטרון שם .״על התקופה ההיא,״
אומרת תמי ,״אפשר לכתוב ספר.״ חמי שיית
הבנות, שכללה את מרגלית אנקורי,
גאולה נוני, רבקה מיכאלי, מיה זיו ואוס נת
שדה השתקעה. יחד עם ליאור ייני
וסמי מולכו, בבית משותף, וכמו שתמי
אומרת :״זה היה שיא של השיאים בבי

אבל אנחנו לא נכנסנו להיסטריה. אב רהם
דשא, המכונה, סשנל /היה הנהג של
הקאמרי אז, והתחיל את הקריירה שלו ב תוכנית
תל־אביב הקטנה. אורי זוהר הת חיל
להתפרסם כבדרן. טופול הפך פתאום
לשחקן, ואריק איינשטיין נעשד, אליל־נו־ער.
כולם היו מסודרים בחיים.״

מלכה על
פח־זבל
ך* מי ורי;ח המשיכו להיות המלכות
1 1הבלתי־מעורערות של הבוהימה. העי תונאי
שייקה בן־פורת, שהיד, ידידן האי שי,
אמר עליהן :״תל-אביב בלי התאומות,
זה כמו פרים בלי הקונקורד.״
אורי זוהר הדביק להן את הכינוי ״הא חיות
— שוועסטערם, סיסטרס.״ מתוך
הכינוי הזה, שרינה ותמי טוענות כי נדמו
שנים לא היו מודעות לו, וכי נאמר תמיד
מאחרי גבן, נשמטו עם הזמן ״האחיות״
וה״סיסטרם״ ,ונותרו רק ה״ישוועסטערם״
— שהוא כינוייו עד עצם היום הזה. היו
שכינו אותן — ״הבולגריות״ ,בשל מו צאן,
והיו שקראו להן בפשטות ״התאו מות״•
בפורים
אחד, בשיאה של מסיבוז, הוכ תרה
תמי כסלכודהביטניקים. מספרת תמי :
״היינו באלף מסיבות, והיה אחד מושיקו
שניגן ברחובות עם גיטארה. רצנו איתו
מכסית לכיכר דיזנגוף, החברה מצאו קו צים,
והכתירו אותי למלכד, על פח של
זבל.״
למרות שלא היוו חלק ממירוץ־העכברו־שים
של חבריהן.אל פיסגת הקריירה ב תחומים
השונים, החלו גם תמי ורינה

חרי שחזרה תמי מספרד, ואיבדה
את חברה פול, שנהרג בתאונת־דדכים,
הכירה כאן צעיר בשם צביקה (״ציבל׳ה״)
שמילוביץ שעבד בקולנוע. היא התחתנה
איתו, ונסעה ללונדון. בלונדון למד הבעל
קולנוע, ואילו תמי פירגסה אותו. לדבריה,
היה זה הוא שהביא את המזל הרע ל חייה,
שכן מזה חמש שנים סובלת תמי
ממחלה מטרידה, והיא עברה כבר סידרת
ניתוחים מתישה שפגמה קשות בבריאותה.
כשהתגרשה מצביקה, שבה תמי ארצח
וכאן, יחד עם רינה, החלה עובדת בתחום
הקולנוע. כשאט־אט היא מבססת לעצמה
מוניטין של נערת־תסריט. בעוד רינה עו בדת
כמתכננת־תילבושות בסרטים, ממל את
תמי את תפקיד נערת־התסריט, ובעת
הצורך משמשת גם כמתכננודתילבושות
בעצמה.
החברים שלה ושל רינה שונים מאותם
ילדי בוהימה מצליחים שהתמסדו. בניגוד
לחבריהן לא התמסדו השתיים• היום הן
יכולות ל הגיד :״הגענו למה שהגענו ב עצמנו.
כל הבור,ימה והזוהר, שמונה־מאות
שמלות בארון, מספרות וכל זח — לא
היינו אנחנו.
״כיום, בגיל שלושים־וחמש, אנחנו יוד עות
כי מה שהיה פעם לא יהיה יו תר ל עולם•
זה קורה רק פעם אחת בחיים.
יכולנו לבחור לעצמנו מיקצוע, לעשות כל
מה שעלה על דעתנו. אף פעם לא היינו
נערות־זוהר, לא היינו, מזדנבות׳ .תמיד
בכבוד. תמיד באו אלינו.
״אנחנו לא היינו כמו הילדות הקטנות
שמחכות היום בכסיית עד שמישהו יעשה
להן טובה ויקח אותן לחאפלה. היום כולם
סטארים גדולים• פעם. אף אהד לא היה
סטאר. אבל זה לא יקרה יותר לעולם.
אנחנו היינו דור מיוחד במינו, שידע
לאהוב, לחיות, ולהוציא את המכסימום
מהחיים.״

הבודדות * הבודדות * הבודד!
בשתי הכתבות הראשונות בסידרה
דובר כחוג הבודדים הרחב המצוי כמדי נה
היום, והמהווה דר, חרר, מבעיית ה בודדים
המעסיקה ביום מיספר גדל והולך
של מומחים, סוציולוגים ואחרים,
ברחבי העולם.
ככתבה הנוכחית, שהיא האחרונה
כסידרה, נעסוק כבעייה שהיא מן הכאו בות
מכולן — בעיית הדיור. לבודדים —
רווקים/ות או גרושים/ות -במדינת
ישראל כימעט שאין זכויות מבחינת ה
זכאות
להלוואות כרכישת דירות. הם
אינם שייכים לשום קטיגוריה כחוק שב־בוהה
להקנות להם זכויות כאלו.
ומי מהם שאיתרע מזלו ולא זבה בהו רים
אמידים, או ככן־זוג שותה-לחיים, או
שהקים לו בי ת כגיל מבוגר ואינו עוד
זוג צעיר — נאלץ לעיתים להתגלגל
עשרות כשנים כדירות שבורות, שהתש לומים
הקשורים כהן מכלים את כל חס כונותיו
הדלים — ולרכוש לו פינה משלו
תחת השמש לא יצליח לעולם.

ובודדים אין 1נויות
ר* עולם המחר, חיי־הרווקות לא יהיו
— עוד חטא״ — מתנבא אלווין טופלר
בסיפרו הלם העתיד. די להעיף מבט בפיר-
סומי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדי
להיווכח כי ישראל צועדת, בטוחות לקראת
הגשמת חזון־הרווקות. על-פי הפירסומים,
נמצאנו למדים כי בשנים ,1964— 65 נישאו
בארץ 35,319 זוגות, לעומת 26,433 זוגות
בשנת .1972
בשנת 1972 היו 24,643 גברים פנויים
גילאי ,20—50 ולעומת זאת — מיספר
הנשים הפנויות באותה שנה ובאותה קשת־גילים
היה 18,873 בילבד.

ך• ישראל, שכה הנישואין והקמת
1המישפחה הם ערך עליון, החברה מעו דדת
היווצרות זוגות, על־ידי הקלות בדיור,
במיסים וכולי. גורם זה הופך גברים ונשים

מאת

שלא נישאו עד גיל מסויים, קורבנות של
בדידות, בידוד ואפלייה. בעייה בוערת
במיוחד לגבי אנשים אלה, היא בעיית
הדיור.
״הרווקים הם בכלל זרוקים, חסרי זכות־קיום
במדינה הזאת. אם מישהו צריך לשלם
שכר־דירה וגם לחסוך, לעולם לא יגיע
לדירה משלו. אבל שום גו ף אינו מכליל
את הרווקים כזכאים לדיור משלהם,״ מטי חה
במרידות. ו.מ ,.רווקה בת ,31 מזכירה
בבנק.
ו. היא אחת מני־רבים הנאלצים להתגלגל
במשך שנים בדירות שכורות, מבלי שגוף
רישמי כלשהו יכיר בזכותם לדיור בתנאים
נוחים. הם אינם שייכים לשום קטיגוריה

ה גת

של זכאים ב מי שרד־ ה שי כון׳ או בכל גוף
אחר.
בשנים עברו היה מקובל שבחור או בחו רה
מתגוררים יחד עם הוריהם עד לני שו איהם.
היום, כאשר אנו עדים לקיעקוע
מסחרר של מוסכמות, המציאות -שונה.
בישראל מאלצת המציאות הפוליטית את
הצעיר לעזוב את הבית כבר בגיל — 18
מייד עם יתום לימודיו בבית־הספר התיכון
הוא מתגייס למשך שלוש שנים. עם שיח־רורו,
לאחר שהורגל כבר לחוסר־תלות,
קשה עליו להיקלט חזרה בחיק מישפחתו
— הוא מבכר פינה משלו, מחוץ לבית —
אם זה באמצעות מגורים במעונות הסטו דנטים׳
שכירת דירה או חדר, ואם התמזל
מזלו והוא בן להורים אמידים, הוא יתגורר
בדירה שרכ שו עבורו.
תוך תקופת לימודיו, או עם סיומם, יקים
מישפחה, ואת בעיות הדיור יפתור עבורו
מישרד־השיכון במיסגרת ״שיכון לזוגות
צעירים״ .אם י שפר עליו גו ר לו והוא ייקלט
במיסגרת עבודתו או לימודיו במרכז רפואי,
אוניברסיטאי, מחקרי או תעשייתי, יהיה
זכאי לדיור במיסגרת המוסד שבו הוא
מועסק, בתנאי־שכירות זולים של לא יותר
מ־ 150 לירות מכסימום שכר־דירה לחודש,
כפי שנהוג, למשל, לשלם ב״שיכודהרום־
אים״ בביודהחולים תל־השומר.
היטיבה למצות את המצב ציפורה גזית
מהדר־יוסף, מורה בבית-ספר יסודי, רווקה
בת 22 המתגוררת בחדר ש כור בדירת
חברתה בפתח־תקווה :״אני בכלל לא מוד אגת
מזה שאין לי דירה — אני מרוויחה
׳ 1,400 לירות נטו לחודש, וב־ 250 לירות
יש לי חדד שכור אצל חברתי. כמה זמן
אציטרך לגור בחדרים שכורים י אולי שגה־שנתיים,
ואחר-כך מתחתנים לא ו ואז יש
במישרד-השיכון מי שדואג לזוגות צעי רים.״
4שבחים
בשולי החברה המתוקנת,
4אלה שלא הקימו מישפחה. אלה שאינם
מועסקים בשום מייסגרת המקנה להם זכו־

הרווקים חם זרוקים,
אין להם זסת־קיום
במדינה

בעייה עולמית: גברים עוקבים אחר בודדות

יות־דיור נוחות. הם ׳אינם אנשי-צבא או
מישטרה, גיל ה־40־ 30 כבר מאחוריהם,
והם. נודדים מדירה שכורה למישנה כש בידיהם
כמה אלפי לירות שנחסכו במשך
שנה־שניתיים, כדי למסרן כימעט במלואן
כתשלום־מראש עבור הדירה החדשה ששכ רו,
כי בך ״זול יותר״.
לרוב, הכנסתם הממוצעת אינה עולה
על 1,200 לירות גטו לחודש .״החברה מא לצת
אותי להתחתן, כי רק כך אהיה ראוייה

לדידה משלי,״ טוענת ש.י ,.ציירת גרושה
בת ,40 המתגוררת בדירו ת שכורות כ־20
שנה .״כסף לקניית דירה אין לי וגם לא
היה לי, אפילו לדמי־מפתח. אני יודעת
שאני רשאית להלוואה במייסגרת חברת-
שיכון עירונית, בסך 30 אלף לירות, סכום
שבהחלט לא יכול להספיק כאשד דיר ת חדר
עולה היום 100 אלף לירות.
״מוסד הנישואין אינו נחשב בעיני, ומ סיבות
אישיות אין לי כל כוונות להינשא.
גם אילו הייתי מתחתנת, לא הייתי בחזקת

החברה מאלצת אותי
להתחתן -רק נ ו
אהיה ראויה לדידה
,זוג צעיר׳ — ואיזה גו ף היה מטפל בי
אז? אינני כלולה בשום קטיגוריה —
אין לי זכות דיור. גם תנאי־שכירות זולים
עדיין לא פותרים את בעיית הדיור של
בודדים שעברו את יגיל ה־ .40 והרי אדם
זכאי, באיזה שהוא שלב בחייו, לפינה
משלו.״
שרה סייקס, גרושה בת 34 ואם לילד,
פמיניסטית פעילה בליגה ל שיווודז בויו ת
לאשה, מתנגדת לדעתה :״הבעייה חמורה
גם אצל בני ה־ 25 פלוס, כי בגלל חוסר
תחיקה מתאימה אין להם ברירה, אלא לגור
עם ההורים או להתחתן. ומי אומר שדיור
כנכס הוא כורח ב ארץ?״
לרוב תפוסות הדירות השכורות על־ידי
אנשים צעירים ופנויים, שגיל ה־ 30 עדיין
לפניהם, והדיור בשכירות מהווה עבורם
פיתרון ז מני לטווח קצר, תוך ציפייה
בעיקבות כך ורק להקמת מישפהה,
מעבר לדיור של קבע. הם נוהגים לחלוק
את הדירה עם עוד -שותף או שניים, כדי
לשאת בצוותא בנטל דמי־השכירות הגבו הים.
לפני
כשנה דווח בעיתונות על שאילתה
שהוגשה בכניסת, על-ידי חבר-הכנסת עקי בא
נוף ל שר השיכון דאז יהושע רבינויביץ,
בעניין דיור לרווקים. בתשובה לשאילתה
מסר השר, כי ״רווקים ימעל גיל ,35 רווקות
מעל גיל 30 וחסרי-דיור, רשאים להגיש
למישרד-השיכון בקשה לסיוע בהלוואה,
לרכישת או שכירת דירה בדמי-מפתח.
ההלוואה הנהוגה היא יעד 25 אלף לירו ת
לעשר שנים, בריבית של 12 עד 14 אחו זים.״
בינתיים בוצעו הילופי-גברי, ועל
כס שר־השיכון יו שב עתה אבריהם עופר,
אשד הכריז בחודש דצמבר האחרון, כי
״מראשית השנה יוכלו גם רווקים להירשם
לשיכון, במיסגרת התוכניות לשיכון זוגו ת
צעירים, אולם הם יקבלו את הדירה רק
לאחר שיינשאו.״
כאשר נשאל מנכ״ל מישרדו, דוי ד דיג-
של, בעניין הלוואה לרכישת דירה גם
לרווקים, ענה כי ״הכוונה היא לזוגות ה עומדים
בפני נישואין. מישרד־השיכון מט-
(הנזשך בממוד 4ג)

מרוע יכולים ישראלים־לשעבר לשעשע ולבדר את אירופה
וא*לו בישראל עצמה גוועים נל עם קי השעשועים?

מוני השעשועים

של השוס המערבי
1 111 וילי הארטנזייר, לשעבר נגן
׳ 1בשלישיית גוגול וכיום בעל י הדראגסטור בברלין המערבית מארח את
קרדינאדה. קלאודיה הקולנוע
כוכבת
דל י י אמרה כוכבת־הקולנוע ה-
׳/ /י אמריקאית שבילתה במועדון־הלילה
הגרמני .״אני מוכרחה לבקר בישראל. אם
אתם הישראלים מצליחים לשעשע כל כך
באירופה — אני רק יכולה לדמיין מה
נעשה בארצכם!״ המועדון בו בילתה היה
שייך ליו רד ישראלי. האיש שאירח אותה
הציג את עצמו בישראלי, למרות שלא
שהה בישראל שנים רבות. העברית היתה
השפה המדוברת השניה במקום.
זהו ענף־הייצוא הישראלי הגדול ביותר
לאירופה, למרות שאינו מופיע בשום מאזן
ממלכתי או פטאטיסטיקה רשמית, כי י שי רות
הוא לא מכנים אפילו אגורה שחוקה
אחת למדינה — ענף עיסקי־השעשועים.
אירופה המערבית מלאה בהם — ביש ראלים
שיצאו לחפש את מזלם בחוץ,
נכנסו לעיסקי״בידור ומועדוני-לילה, תיב-
ננו להישאר רק שנתיים־שלוש — לעשות
קצת כסף ולחזור — ובסופו של דבר נתקעו
שם לצמיתות.
אפשר למצוא אותם מפאריס עד קופנ-
האגן. כמה מהם מנהלים את עיסקיהם
בעצמם, משמשים כמנהלים וכמארחים.

אחרים הם רק הבעלים, המשקיעים והמוש כים
בחוטים. רבים שניסו את מזלם שברו
את ראשיהם והפסידו את כספם. אחדים
רכשו להם מעמד, שם — לא תמיד כזה
שיש להתפאר בו — וכסף. היו שקיוו
לגדולות ונאלצו להסתפק במיסעדות עלו בות
וקובות אפלות. אחרים הפכו למלכי
השעשועים וחיי־הלילה במקומותיהם.
כיום זאת עובד ה: ישראל היא גורם
בחיי־הלילה של אירופה המערבית. למרות
שהיא מייוצגת שם בעיקר באמצעות יורדים
שקיבלו כבר נתינויות חדשות, איש אינו
שוכח להם את עברם הישראלי. ברוב
המיקרים — גם לא הם עצמם.
האבסורד הגדול שבתופעה נעוץ ב כך
שישראל ייצאה ד בר שביכלל אין
לה. מדינה שחיי־הלילה שלה גוועו לחלוטין,
שתייריה המעטים נאלצים לבלות את לי לותיהם
במיטותיהם, סיפקה לאירופה כמה
מהטובים של מלכי חיי־הלילה שלה.
הגדול בכולם הוא אולי שמעון עדן,
נער־השעשועים של ברלין המערבית. ה־אקורדיוניסט
לשעבר ממטולה, לא רק
ממשיך להחזיק ללא ערעור בתואריו, אלא
שהוא אף הולד ומתפשט. שרשרת המועדו נים
שלו דחוסה לילה לילה. אלפי תיירים
עוברים דרכם מדי לילה כמו בסרט נע.
עתה הוא עומד לפתוח שם מרכז בידורי
חדש. קולנוע שחכר בשעתו עומד להפוך
לדיסקוטק ענק לנוער בו יוכלו לבלות
מדי לילה אלפיים אורחים.
לשמעון עדן ברור מדוע הוא יכול לשגשג
כל כך בעיר כמו ברלין בעוד שאין לו
כמעט סיכוי בתל־אביב, למשל .״ברלין
היא גן־עדן גם לקהל המקומי וגם לאלה
הנוהרים אליה,״ הוא מסביר .״פשוט נות נים
כאן לחיות. מבינים כאן את הערך

עדו ולביא

שמעון עדן טס בקבוק שאמפניה בידו, מקביל את פניה של
דליה לביא בפתח מועדונו שבברלין המערבית. עדן נחשב
כמלך חי ־הלילה של ברלין ומאות תיירים מכל רחבי העולם ממלאים את המועדים שלו.

ן פסטיבל זמר
רתו של וילי הארטמאייר

זמרות־העם נינה ליצל משבדיה (מימין) ביסרה מיוגוסל ביה
(במרכז) וקאטי פיליפובה מבולגריה (משמאל) בחב־בברלין
המערבית, בפסטיבל זמר שהוא אירגן לאחרונה.

של הבילוי הן כמוקד למשיכת תיירים
והן לחדוות החיים של התושבים המקומיים.
״היתה, למשל, בעיה של ביריונות. ער בים,
תורכים ועובדים זרים אחרים המת גוררים
בברלין, היו עושים צרות. יש לי
איש-קשר מיוחד במישטרה למטרה זו.
הודעתי לו על כך. אחרי שבועיים הבעיה
נפתרה. לא יודע איך. הם פשוט נעלמו.
גם מם ההכנסה מכיר בתועלת שאתה מביא
לעיר. אתה לא משלם יו תר מ־ 110/0,על
המחזור שאתה עושה.
״אני, למשל, משמש כראש אגודת בתי-

• יז גסף יי מ דליי יי ״7״ י

ההארחה בברלין. זוהי אגודה שיש לה
השפעה ומתחשבים בה. היא מכניסה לעיר
חלק ניכר מהמטבע הזר שלה. כל פקיד
בממשלה המקומית יודע את החשיבות של
זה. הוא לא רק עוזר לך, אלא הושב
בעצמו איך אפשר לתרום ולשפר. באחד
המועדונים שלי היו רמקולים שפנו אל
הרחוב והקימו רע ש כל הלילה. השכנים
התלוננו. יש חוק נגד רעש בעיר. אבל
אמרו להם בפשטות, :זהו רחוב ראשי
ומרכז בידור — אם לא מוצא-חן בעיניכם,
תעברו לגור באיזור אחר.׳

קוזיאק בגן־עדן

טאלי סאבאלס ושמעון עדן בעיצומו של ריקוד
בעדן סלון שבברלין. עסקיו של שמעון עדן מת רחבים
ולאחרונה אף רכש אולם קולנוע ענק כדי להפכו לדיסקוטק עממי לבני־נוער.
״כתוצאה מכך יש אווירה של חופש
בעיר, גם לאנשי העסקים וגם לאורחיהם.
דווקא כשהמצב הכלכלי בגרמניה הורע,
מצב עיסקי־השעשועים וחיי־הלילה השתפר.
זוהי מדינה סוציאליסטית. איגודי העובדים
דואגים לאינטרסים של הפועלים ומבטיחים
להם שכר ריאלי. לאנשים יש כסף לבלות.
גם מחוסרי העבודה, המקבלים כ־־/״סד
משכרם דמי־אבטלה, באים לבלות. יש
להם זמן והם לא היו עייפים.

״אף אחד לא מפסיד. כולם נהנים. זה
הפך כבר למסורת שראש־העיר מארח
אצלי את כל אורחיו החשובים, או שולח
אותם אלי. אפילו תיירים החותכים את
אירופה בשיטת הדולר ליום חושבים שהם
יפסידו משהו אם לא יבקרו אצלי. ויש בזה
גם מאמץ עצום של יחסי־ציבור.״
וילי הארטמאייר נולד בברלין לפני
47 שנה. להוריו היתה שם חנות בדים.
(המשך בעמוד ) 36

שלמה דינו, שניהל ממנדתי־לילה בפרנקפורט ובאמסטרדם.
11113111^ * 1
דינו, שחזר לארץ כדי לנסות ולהקים עסקי־שעשועים גס בתל־

אביב, נראה בתמונה בחברת אשתו הישראלית, אותה נשא במילחמת יוס־הכיפורים.

מתופף מצרי וגיטריסט אלג׳יראי מלווים את 17
!0 0 1 1 1

1 1 11 1 1
שירתו של שמעון לוי, כשבין קהל המבלים׳

במועדונו ברוטרדם נמצאים מדי ערב ערבים רבים הבאים לכאן מכל מדינות־ערב^.

הבודדות
(המשך מעמוד ) 31
פל רק במקרים חריגים,״ הסביר .״למשל,
חייל משתחרר חנתקל בבעיות חברתיות
וקשיי־הסתגלות למישפחתו הענפה. לבע יות
הדיור של זוגות צעירים יש אצלנו
עדיפות ראשונית.
״אנו משתדלים לפתור גם את בעיות
הדיור של רווקים ובודדים — הנה, עכשיו
התחלנו בבניית 750 יחידות-דיור, ברחבי
הארץ, במיסגרת מוסטלים לרווקים. כל
יחידת־דיור כזו אמורה להכיל חדר או
שניים. בחלק מהם יהיו שירותים קהי לתיים!
בכולם יהיה מקום לשירותים —
כביסה, חדר־אוכל משותף, תהיה אפילו
אם־בית. תנאי השכירות יהיו זולים ביו תר.״

* ופטל רווקים אינו רעיון חדש. בש-
#ו נת 1954 בנה איש־העסקים הישראלי,
שבינתיים הוגר לדרום־אפריקה, משה מיר-
קין, בית־דירות בקרן הרחובות בדיהודה —
מנדלי, בתל-אביב, בהועידו את הבניין
לבודדים ולחסרי דיור־קבע, בתנאי־שכי-
רות זולים, כאשר שירותי-ניקיון מינימ ליים
ואפילו ארוחת־בוקר אמורים להיות
מסופקים לדייר.
אך תוך כדי ביצוע הפרוייקט נקלע האיש
לקשיים עיסקיים, והוא נאלץ למכור 30
מתוך 42 יחידות־הדיור לאנשים פרטיים.
בבעלותו של מקים ויוזם הפרוייקט נו תרו

אם־ביתז הם אינם צריכים לעזוב את
כית־חהורים כדי להתגורר במוסטל, אשר
יחזק בהם את תחושת הארעיות והנוודות
— אנשים אלה זקוקים לדיור של קבע, ש יג
ביר בהם את תחושת השייכות, מבלי
להתייחס אל הסטאטוס המישפחתי שלהם1 .
ליד עיריות תל-אביב, ירושלים וחיפה ,׳

מישודחשיסו מטפל

בזוגות צעירים
ובמיקרים חריגים
מצויות חברות לשיקום הדיור, שבמיסגרתן
ניתנות הלוואות לדירה בתנאים נוחים מבלי
להגביל את המצב המישפחתי. אך עובדה
זו אינה נפוצה ברבים.
משום כך, כאשר הגישה זיווה זילבר,
אחות בבית־חולים ממשלתי בת ,32 רווקה,
בקשת הלוואה לדיור לחברת חלמיש, שהיא
״חברה ממשלתית־עירונית לשיקום ה
בניין
הדירות לבודדים בבן־יהודה —מנדלי

זוס 4ו
ר1וו״1ו״
בגד • י ל די ם

ל אצב עו ת הרגליים חאס חשוג אמש לפני לכתך לישון
נונחושת עזח של צריצח וגרוי
גין אצבעוה חרגלייסז
כמחצית מאוכלוסיית ארצנו סובלים
בעיקר בקיץ ב איווי אצבעות
הרגליים מתופעת פטריות.
תחושת חגרוי והצריבה עוד גוברים
כתוצאה מהליכה על חול חים החם
וכן מהזעה והרטיבות.

זי די שי ג:

ב חנויות עתך ם,
כ׳דס/״ודום ־
ובחנויות בגדי ילדי

אחת החברות הגדולות בעולם
לתרופות פיתחה תרופה בשם
שהיא תכשיר אנטימיקוטי לחיסול
סוגים שונים של פטריות.
טיפול בידית, בנוזל או במשחה יכול
להיות יעיל גם במקרים שהראו
עמידות בפגי כל סוגי החומרים
האנטימיקוטיים המקובלים.
בקש 1^ 1( 17 בבית המרקחת
וחיוועץ עם הרוקח על
אופן השימוש.

רק 12י חי דוודדיו ר בנות חדר, מיטבחון,
ומיקלחת עם נוחיות, המשמשים לייעודם
הראשוני. דמי־השכירות הם 320 לירות
לחודש. רק מעטים יודעים שהבניין הגדול,
שחזותו כשל בית־מלון, מכיל יחידות-
דיור להשכרה זולה — ״אנחנו לא היינו
מעוניינים כל־כך בפירסום העובדה,״ טוען
עורך־דין דוי ד שחור, בא־כוחו של מירקין.
״אנשים שבאמת נזקקו לדיור זול, מצאו
תמיד את הדרך להגיע לבית שברחוב
מנדלי. לפני שאני משכיר שם דירה, אני
בודק היטב את רמת הכנסותיו ומיגבלותיו
הכספיות של המשתכן המיועד.״
חוזה־השכירות הוא לשנה אחת, תוך
אפישרות הארכת החוזה מדי-שנה. לפי
עדותו של עו רד־דין שחור, היו למירקין
בשנת 1956 תוכניות דיו ר דומות בגי בוי
ממשלתי, אך בגלל קשיים פיננסיים של

מי אומר שדיור,
כננס, הוא
כורח בארץ?
איש־העסקים, הן לא יצאו אל הפועל.
עתה אנו שומעים מפי מנכ״ל מישרד-
השיכון על החייאת התכנית.
האם לאנשי מישרד-השיכון לא נהיר
שרווקים ורווקות אינם רוצים לראות עצמם
בשמורת־טבע? שאנשים כאלה, השואפים
לחוסר־תלות ולהגשמה עצמית, אינם מש תוקקים
להימצא תחת עינה הפקוחה של

דיור״ שליד עיריית תל-אביב —יפו,
ציפתה להיענות חיובית.

״,תמיד חשבתי שחברת חלמיש מטפלת
רק במפוני שכונות־עוני ובמיקרים סוציא ליים,״
מספרת זיווה ,״אך בשלב מסויים
בחיי חדלתי לצפות לאביר-חלומות עם
דירה, והתחלתי לחפש, בעזרת מימון חלקי
של הורי והלוואה מטעם בית-החולים, די רה
משלי. היה לי סכום של 80 אלף לירות.
מהר מאד נוכחתי כי זוהי משימה בלתי-
אפשרית, בגלל המחירים.
״באופן לגמרי מיקרי זרק מישהו ממכרי 1
הצעה לפנות לחברת חלמיש. פניתי לשם,
אם־כי לא האמנתי שהללו בכלל יעיפו
לעברי מבט, כי אינני כלולה בשום קטי-
גוריה — אינני מפונת שכונת-עוני, אינני
גרה בתנאי־צפיפות, איני בעלודמישפחה.
אבל אני גרה כבר שמונה שנים בדירות
שכורות, נודדת מדירה אחת לשנייה, עבר תי
את גיל ה־ ,30 אני עובדת ומרוויחה
1,200 לירות — סכום שיכול להספיק
לשכירת דידה, אבל ודאי שלא לחיסכון
לדירה משלי. ובגילי, אני חושבת שכבר
הגיע הזמן שאמצא פינה משלי — אינני
אשמה שלא התחתנתי, כמצופה.״

ך * כרת ״חלמיש״ אישרה לזיווה הל !
1וואה לדיור בסך 30 אלף ל״י, בריבית
של 12 אחוז, לתקופה של 17 שנים. כיום,
זיווה זילבר היא בעלת דירת חדר־וחצי
בצפון תל-אביב — מחיר הדירה 112 אלף
לירות. זהו הסכום המכסימלי שהחברה
מאשרת, כהלוואה לבודדים.
יעקב פרחי, דו בר חברת חלמיש מספר
כי החברה אינה מגדירה את מצבו המיש-
פחתי של הזכאי להלוואה מטעמה .״אומנם,
אנו משקמים לרוב, ולשם כך הוקמה
חלמיש, מישפחות הגרות בצפיפות של

העולם הזה 1985

ויו תר בחדר, א? מישפחות
ראויה לדיור ונועדה לדד
ובודדות, הגרים בצפיפות
בלתי-
או גרים במיבנים
זכאים להלוואה בלתי־צמו־לירות,
בריבית של 11 אחוז

שלוש נפשות
שדירתו אינה
ריסה• בודדים
אצל הוריהם
ראויים לדיור,
דה עד 25 אלף
ל־ 17 שנה.
״במיקרים מיוחדים ניחנת ההלוואה כ מענק.
במשך השנה אושרו כמה עשרות
בקשות־הלוואה לסיוע בדיור לבודדים. יש
מיקרים מיוחדים שאינם כלולים בקטי גוריו
ת הקיימות — רווקים ש אץ להם
כל מוצא אחר, ואנו מוכנים לבוא לקרא תם,״
מספר יעקב פרחי.
חברת שקמונה, לשיקום הדיור בחיפה,
מגלה פתיחות רבה יותר לבעיית הבודדים.
מספר על כך מנכ״ל שיקמונה, דוד לו קו ב:
״רווקים בודדים מגיל 40 ובודדות מגיל
,35 זכאים להלוואה — אנו יוצאים מתוך
הנחה שי ש גם רווקים ורווקות הגרים אצל
הוריהם, או בודדים המיטלטלים בארץ.
אך ככלל, איננו נוטים ללכת לכיוון הלוו אות
לבודדים אלא למישפחות הגרות בצ פיפות,
אם כי אין לנו קריטריונים להל וואות.״
גובה
ההלוואה, לפי עדותו, אינו קבוע
וניתן לשיקול הוועדה. ההלוואות ניתנות
לפי הוראת החשב הכללי של האוצר, ברי בית
של עד 11 אחוז, ללא הצמדה, לתקופה
של 17 עד 25 שנה.
גם בחברת פרזות לשיקום הדיור בירו שלים,
הקריטריונים לסיוע ב דיו ר לבודדים
דומים: גברים החל מגיל ,35 ונשים החל
מגיל ,30 זכאים להלוואה, והיא מוגבלת,
עד 25 אלף לירות בלבד.

11 ויובץ

קשקשת 1985
1985

העול

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתת רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת,ד ,136 .תל־אביב. ההג תפורסמנה, ביותר דרות
הקולעות
בכרטיס כניסה זוגי
ובעליהן יזכו
לקולנוע דרייב־ אין בתל־אביב, קול־נוע־חמכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1982

כ עייה בולטת בכל חריפותה אצל
( | גרושות עם ילדים — בפני המחוקק
הן בחזקת ׳״בודדות.״ רק מיעוטן יודעות
על קיומו של גוף לשיקום הדיור, המסייע
גם לכאלד. שאינם כלולים בקטיגוריות
של מפוני שכונות ומיקרים סוציאליים, או
שאינן יודעות כלל על קיומו של גו ף
המסייע לשיקום בדיור. הן רק יודעות כי
תנאי״רכישה נוהים של דירה, הם זכות
השמורה לאנשים נשואים •בילבד, במיסגרת
״מיפעל שיכון לזוגו ת צעירים.״
כזו היא נתנאלה לב, גרושה בת ,31 אם
ל 2-בנים, בני שלוש וחצי ושנה ו הצי:
״אני גרה בדירת שני חדרים מתפוררת
ברמת־גן עם שני בני, ומשלמת 450 לירות
שכר־דירה לחודש. אף פעם לא שמעתי
שיש חברת-שיכון עירונית הנותנת הלוו אות
לדיור בתנאים נוחים. אבל אני לא
תל-אביבית.״ חברת חלמיש היא חברת
שיכון עירוגית־ממשלתית שליד עיריית
תל-אביב— יפו.
במצב זה נמצאת גם רות גולדמן, גרושה

חלום־בלהות של צפרדע.

לאה הונן,

רח׳ חבצלת ,19 הוד־יהשרון

אידי אמין מפהק — מי לא יירא?

סמי כחן,

רח׳ נחלת צבי ,8פתח־תקווה
• ישראלי׳ק של דו ש עומד לבלוע
את הצפרדע שהכין לו קיסי.
עדה גולדברג, ד .צ ,1800 .צה״ל
#1ספירה לאחור — פיל מאיים על
צפרדע.

אלה גוטמן,

רח׳ תחכמוני ,43 ירושלים
!• העיניים של המדינה צופות ב-
תיקווה לדילוגיו של קיסינג׳ר.

שאול יהישלום,

עתות שליד העיריות
גס״עות לרווקים
בהלוואות

רח׳ אורלנסקי ,7פתח־תיקווה

מאוזן :

זה 7שנים, בת ,40 הנאלצת להתגורר
יחד עם בתה בת ד 11-,אצל אמה הקשישה
בצפון תל-אביב מובן שחוסר פינה משלי
מקשה עלי. כסף לקנות דירה משלי אין
לי, גם לשכור דירה אינני יכולה — אני
זקוקה לפחות לדירת שני חדרים, ופירו שו
של ד בר הוצאה של 800 לידות דמי־שכי־רות
לחודש, פלוס הוצאות יומיומיות. אני
מרוויחה 1,500 לירות נטו בעבודתי כמז כירה
בבנק, ויש לי גם ילדה לפרנס.
לעבור ל איזור־דיור זול יותר אינני יכולה,
כי בתי לומדת כאן באיזור מגורינו, וגם
מקום עבודתי בסביבה.״ גם היא לא ידעה
על קיומה של חברת חלמיש.
במצב כפי שהוא היום בארץ, חייב אדם
להתחתן כדי לזכות בפרטיות שדירה משלו
מקנה לו — אם אלה זכויות שמישרד־השיכון
מעניק לו בתוקף היותו חלק מזוג-
צעיר, או אם אלה *י׳שואין מתוך מניעים
כלכליים, כאשר לאחד מבני הזוג יש כבד
דידה משלו.
מצב זה עלול להביא לפריחת שטח חדש
לעשיית רווחים קלים — תעשיית נישואין
פיקטיביים, עם הסכמים חתומים בין הצד דים,
לשם זכייה בפינה הפרטית הנכספת.

העולם הזה 1985

.1בית הציפור ; .2חבר אגודת־ישראל ;
.7אמונה! .9תבליט, בל ע״ז; .10 הש תחווה!
. 12 בן עם ז ר 13 בהמת־משא
טיבטית! .15 מחציתו של מישחק־ילדים
פופולרי! .16 כשפים אפריקאיים! .17
ילד פ רו ע! . 18 מידה לנוז ל! . 19 גבו ה!
.21 גוף שני יחידה ! .22 קול הצחוק !
.23 מטבע יפני ת! .25 גם הוא גבר! .28
מתווי־הנגינה ! .29 יועצו של ראש״המכד
שלד. לענייני עיתונות ( ש״ מ)! .31 מן ה גפיים
! .32 אחד שחייבים לו כסף ! .34
עליז ושמח! .35 האם אכלו אותו הסטו דנטי
ם? .36 שר ואיננו זמר! .39 מוסד
אלוהי! .41 משמשת ל בניין! .44 הלם!
.45 מדינה באפריקה ! .47 עוף ביתי ! .48
חס-וחלילה (ר״ת 49 חומת־מגן נמוכה !
.51 חביבה ויקר ה! .53 ממינהגי ראש-
השנה! .56 אמן החוט והמחט! .57 מין
מחלת־עצמות ! .60 אבן טובה ! .61 שחקן-
קולנוע אמריקאי ( ש״ מ)! .63 שופ ט;
.64 משתאה כ הוגן! .65 תבואה! .66 לא
יבש! .67 תתייבשת באסיה! .70 צאצא;
.72 מחלודריאות ממארת; .75 קריאת־תימהון;
.76 קיבוץ בדרום הארץ; .78
חדר באונייה ; .79 תנועה בים ! .80ב מקום
ההוא! .81 שייך ל־; .83 תן הנה!
.85 כינוי לרעייתו של האגא־חאן! .86
משמש להאיץ בבקר .87 :מתווי-הנגינה ;
.88 כיסא־כבוד! .90 יחידת התפר; .91
חציו השני של 15 מאוזן ! .92 ספר ! .95

מילת־שאלה
מתווי־הנגינה.

לזי הוי!

.96 שן 0-ל ע;

מאונך :
.1לי קוי! .3סחב א חריו! .4נהר
באפריקה ! .5מספיק ! .6כינוי לאפריים !
.8ריאקציה! . 11 כלי־שייט קל; . 12 בעל
הדרגה הגבוהה ביותר בצה״ל ( ש״ מ 14
מופיעה לפעמים אחרי הגשם! . 15 חרק
זעיר ו טו ר דני! .20 זז ממקומו! .21 קי דומת
שהוראתה שלילה! .24 נרו יאיר
(ר״ ת); .26 כיוון ש .27 !-ודי איו־סופי!
.29 מפורר לפירורים קטנים; .30 מכ״ם!
.32 יו ב ל; .33 נד בראשו ל חיוב! .37
ספר ידוע של ג׳ק לונדון ! .38 מיקווה־מים
ענקי! .39 מחודשי השנה העברית! .40
מילת־תנאי ; .42 מילת־בקשה ! .43 היא
נביעות; •45 רו כן! .46 כלי־שייט צב אי,
.48 מגיע ממנו כסף לאדם אחר ! .50 מעבד
את הבצק ! .51 אבן טובה ! .52 זכות
השמורה באו״ם למעצמות ; .54 מח-
העצמות ! .55 טומנת ! .58 כלי־קיביול ל נוזלי
ם! .59 ההיפך מלא; .62 עליו ניתנה
התורה ! .64 שרץ ארסי ! .68 נהר ברוסיה !
.69 קידומת צרפתית ! .70 הגיע ; .71 מאור
קטן! .73פ חד! .74 שר־החוץ המצרי
(ש״מ 76 בתוכם ; .77 קיים ! .79 רובס
מתים להיות כאלה! .80 דג־נהרות; .82
תם כרוני ! .84 מופרשת ! .89 מישנה ל! -
.90 אשפת־חיצים ; .93 בתוכו ; .94 קידו מת
הולנדית.

בסיטונות

שמלות הריון הריון מכנסי
טוני קו ת הריון
חלופות הריון

מודל

תל־אביב. רח׳ גחלת בנימין ,4
קומה ב ,,דרך החצר
פתוח. עי• 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן; טל •50344 .ת א

מלכי השעשועים
(המשך מעמוד )33
כשפרצה המילחמה נפוצו כל בני-המישפחה
על פני כל אירופה. רובם היו במחנות-
ריכוז. בתום המילחמה הסתבר כי אירע
להם נם. כולם נותרו בחיים, אחרי שלא
שמעו זה על זה במשך כל ימי המילחמה.
כולם עלו לארץ.

__ מי סעדן
בעסקי ל הי טי ם

זה עתה הופיעו נעלי ספורט חדשות, נוחות וחזקות
בשם י.5? 111^ 1
נעליים אלה, מצטיינות בנוחות ובגמישות רבה.
הסוליות עשויות מגומי אמיתי.
סימן היפר מיוחד — קישוט בצורת לנעלי שובל צבעוני.

דנודס זי

לפניות

ר ־וזזזזזי ר ^

תת 117 ווו 1ת
חנ.ד־ 2 :74 .י דונגו דיי ם־ 9 1 0 0 0
משרד התקשורת

קרוי ח
מכון לעדשות מגע

עדשות #
רכות וקשות
הסכר אריג מפורט
ינתן כמקום.
גודדון ,31 תל־אכיכ
טלפון .238642

תיקון טעות
במודעה שפורסמה בעיתוננו
ב3.9.75-

״לישראלים השוהים
בחו״ל״,
נפלה טעות וצריך להיות

ממשלת ישראל
המשרד לקליטת העלייה

ףיליהגיע לארץ ב־ .1944 הוא נלחם ב !
מילהמח העצמאות. אחרי המילחמה פתח
חנות גלנטריה בתל־אביב. הוא הצטרף אז
גם לשלישיית נגני מפוחיות־הפה שהיתה
ידועה בשלישיית גוגול. להוריו החזירו
הגרמנים את רכושם בברלין. הם חזרו
לשם. וילי ראה את עצמו כישראלי.
לפני 17 שנה חלה אביו והוא יצא לבקרו.
תיכנו לחזור מיד ונשאר בברלין עד עצם
היום הזה. הוא התחיל בקטנות, רכש מיס-
עדה קטנה במרכז ברלין. הפך אותה
למיסעדת האוטומטים הראשונה באירופה.
אחר־כך הקים את הדראגסטור הראשון
באירופה, שקם עוד לפני הדראגסטור של
פאריס. לפתיחה הביא על חשבונו שוטרים
על סוסיהם ממישטרת נידיור ק.
הדראגסטור שלו במרכז ברלין הוא כיום
אחד המוסדות המפורסמים של העיר. אבל
וילי לא קפא על שמריו. יום אחה כשמפיק
הסרטים היהודי ארתור בראונר הזמין אותו
לחזות באחד מסרטיו, ביקר רילי את המו סיקה
שנכתבה לסרט. הוא התערב עם
בראונר שהוא מסוגל לכתוב מוסיקה טובה
יותר לסרטים. הוא זכה בהתערבות ומאז
הפך למלחין לסרטי קולנוע וסרטי טלוויזיה.
ב־ 1962 כבר ניסה כוחו כזמר והופיע
בתוכנית בטלוויזיה. העסק מצא חן בעיניו
ובצד עיסקי המיסעדות שלו, נכנם לעיסקי
אמרגנות ותקליטים. הוא הקים חברת הפקה
שתקליטיה מופצים כיום על ידי הגדולות
שבחברות הפצודהתקליטים באירופה.
וילי עצמו כותב טכסטים, מוסיקה ועי בודים,
מגלה זמרים ומפקח על הפקת התק ליטים.
להקת שוקולד־מנטה־מסטיק היש ראלית
שרה כמה שירים שהוא כתב את
לחניהם.
כיום מוכר וילי בעולם הזמר האירופאי.
הוא מוזמן כשופט לפסטיבלי-זמר; גם
באירופה המזרחית, מייצג להקות וזמרים.
בחודש אפריל האחרון אירגן בברלין פס טיבל
של להיטים ממערב אירופה ומיזרחה,
בו זכה דווקא פיני עדן, זמר ישראלי
היושב בברלין, בפרס הראשון.
״אם הייתי נשאר בארץ הייתי עד היום
בעל חנות גלנטריה,״ אמר .״מי היה מוכן
בארץ להקשיב למוסיקה שאני כו תב?״

מכי שלון
להצלחה
מעץ לדי היה סיפור של כישלון.
כבנו של ירקן חיפאי בשכונת חליסה
הוא לא סיים יו תר משלוש שנות לימוד
בבית־ספר עממי. אחר־כך היה ילד רחוב.
בגיל 16 הוא זייף את תאריך הלידה
שלו כדי להתגייס לצה״ל. שירת בצנחנים
ונפצע. כששוחרר מצה״ל כנכה היה זקוק
לטיפול פסיכיאטרי. אחרי שהחלים הלך
לצי־הסוחר, שם החל את הקאריירה שלו
בימאי כשוליה במיטבה.
פעם, כשהיה כבר נער־ם יפון על האניה
רימון שטה האניה ליד ספינה מצרית, ש־ספניה
פתחו בקללות לעבר הצוות ה ישראלי.
שמעון נטל את המיקרופון והשיב
להם קללות בערבית. מאז הודבק לו בצי-
הסוחר הכינוי ״שמעון הערבי״ .במשך
חמש שנים נשאר על הסיפון, אפילו כש־האניות
בהן עבד עגנו בחיפה. לפני 12
שנה, כשהיה כבר רב־מלחים, הכיר נערה
הולנדית שהתאהב בה, י רד לחוף בהולנד
ונשא אוחד, לאשה.
בנמל רוטרדם הכירו את ״שמעון ה ערבי״
כמוכר סחורות ימאים וכספק ל אניות
הישראליות שהיו עוגנות שם. ב-
1969 הוא זכה לפירסום כאשר השתתף
בוויכוח שנערך בין סטודנטים לאנשי אל-
פאתח. הוויכוח והדברים שהשמיע שמעון
שודרו בטלוויזיה ההולנדית. בעקבות פיר-
סוס זה הוא קיבל הלוואה מעיריית רוטרדם
להקים מועדון בסיגנון אוריינטאלי׳ שיהיה
מיועד בעיקר לימאים ממדינות המזרח-
התיכון .׳שמעון קרא למועדון בשם שלום.
היום זהו אחד המקומות היחידים ב אירופה
בו מבלים זה בצד זה ישראלים
וערבים. בין מלכות־היופי הנבחרות במוע דון
מדי שנה, נבחרו כבר צעירה סורית

ויפהפיה עיראקית. שמעץ, ש אץ גם ש *ז
אחת שהוא שולם בה ושבקושי יוד ע קרוא
וכתוב, הפך בתפקיד המארח במועדון
שלום לסיפור של הצלחה. הוא עצמו משע שע
את האורחים במועדונו, שר, מנחה
ומארגן ריקודים. מעל המועדון פתה פי-
צריה והמוסד שלו, המוסיף לזכות בתמי כות
עירוניות וממלכתיות, ממלא גם יעוד
חברתי. כמה אלפי צעירות בודדות, גרו שות׳
אלמנות ואמהות ללא נשואין, מאו גדות
במועדון ויכולות לבלות בו תמורת
תשלום סמלי, החל מהשעה 11 בבוקר. גן-
שעשועים מיוחד ליד המועדון מנוצל בגן-
ילדים בו יכולות אמהות למסור את יל דיהם
להשגחה.
מדי פעם עורך שמעון במועדונו מגביות
למטרות צדקה למען יל די ביאפרה, עולים
מרוסיה, פליטים בירדן או מגן־דויד-אדום.
לדבריו הציעו לו לפתוח עוד מוסדות
מסוג זה ברחבי הולנד, אולם הוא סרב.
כי שמעון הפך בינתיים לאיש־עסקים הולנ די
יבואן ויצואן, בעיקר לישראל.
״אני לא:אידיאליסט,״ אומר שמעון .״אני
גם לא ציוני. אני בסך הכל ישראלי ש ישראל
היא המולדת שלי. אבל הולנד
נתנה לי את ההזדמנויות שלא יכולתי
לחלום עליהן בישראל. כשאני עושה מה
שאני עושה בהולנד, אני תורם להסברה
הישראלית יותר מכל נואם או שליח.״

להתחיל
ל חיין
*** למח דינו היה חלק בלתי נפרד
(1/מהנוף של שכונת הצפון בתל-אביב
בסוף שנות הארבעים. הוא היה שואב
המים בסירות להשכרה שעל הירקון. אחר-
כד היה מציל בחוף הים, לצידו של
אהרונצ׳יק המפורסם. כשהתגייס לצד,״ל
שירת בסיירת בנגב. תוך כדי שירו תו
הצבאי נשא לאשה צעירה בת 16 והוליד
שני בנים. מאחר שהיה חייל בשירו ת
סדיר חירשו למישפחתו להתגורר עמו ב בסיס.
כשהשתחרר
היה בין מקימי שדה־בוקר.
הוא נשאר שם הצי שסה. אחר-בך ניסה
למצוא את עתידו בעיר. עבד כנהג מונית,
היד, שותף באיטליז ולא הצליח להסתדר.
גם חיי המשפחה שלו עלו על שירטון
והוא התגרש. ב* 1956 עזב את הארץ.
תחנתו הראשונה היתר, בדרום־אפריקה.
הוא ע בד שם תחילה בחווה של קרוב
משפחה על גבול רודזיה, עבר להיות
סוכדנוסע למכירת שמלות בכפרי הכושים
ותוך זמן קצר כבר היה שותף בבית-
החרושת שייצר את השמלות. כאשר נפטר
בעליו היהודי של המיפעל רכש שלמה
את חלקו. שנתיים אחרי שהגיע לדרום-
אפריקה כבר היתה לו וילה עם בריכת-
שחיה במרכז יוהנסבורג.
יום אחד, בדרכו לארץ לחג הפסח, נתקע
בפרנקפורט שבגרמניה. הוא הסתבך ב-
תיגרה עם חיילים אמריקאיים שהשמיעו
הערות אנטישמיות במועדץ־לילה שהיה
שייך ליהודי. כתוצאה מאותה תיגרר, נשאר
בפרנקפורט. הוא חיסל את עסקיו בדרום-
אפריקה ובמשך יותר מעשר שנים ניהל
שרשרת של מועדוני-לילה.
במרוצת השנים הרחיב את עסקיו עד
לאמסטרדם שבהולנד, שם הקים מיסעדה
מיזרחית בשם סברה ומועדון־לילה שה מורים,
שמורים שאבלייה השתתף בחנוכתו.
הוא עצמו עבר לגור באמסטרדם והיה אחת
הדמויות הבולטות בחיי־הלילה שלה ובן־
בית בחוגי החברה הגבוהה.
במילחמת יום-הכיפורים שהה בארץ ו גויים
למילואים. באותה תקופה הכיר גם
צעירה ישראלית אותר, נשא לאשה מיד
בתום המילחמה. בגיל 42 החליט שלמה
דינו לחזור לישראל, לנסות לעשות בתל-
אביב מה שעשה בפרנקפורט ובאמסטרדם.
בשלב ראשון רכש ביסטרו קטן ליד מיס-
עדת ג׳קי בתל-אביב, אותו כינה בשם
גולדן־ספר. אבל השאיפות שלו הורגות
מעבר לזה.
״לא ייתכן שלישראלים המנהלים את
חיי־הלילה באירופה, לא יהיו חיי-לילד,
לעצמם. אנשים שלא מבלים טוב לא
יכולים לעבוד טוב. אנשים מוכרחים מקו מות
בידור ובילוי במערכת החיים העצב נית
הקיימת בארץ.״ הוא מתכנן עתה
בעצמו, ובשיתוף עם משקיעים נוספים,
לנסות לתרום להחייאת חיי־הלילה של
תל־אביב, להקים ׳שרשרת של מועדונים
ומיסעדות שימשכו גם תיירים.
״התנאים בארץ אומנם שונים,״ אומר
שלמה דינו ,״אבל האנשים בארץ הפסיקו
לחייך. צריך לעשות משהו שיתחילו לחייך
שוב, ולא רק כשהם יוצאים לחו״ל.״

העולם הזה 1965

ובחסות סברת \ 1ז _ 0ו

מטעם

הסופיות

לסמדר שדה יש שיער שאטני, רק
חבל שבתמונות הוא נראה כהה.
היא מטפלת בו בתכשירי־השיער
של ״וולה״ .כשהיא מתאפרת היא
משתמשת בתכשירי חב׳ ״ ר ב לו ך.

סמדר בעלת ההופעה הבריאה, הרעננה והטיבעית. מרגישה מצויין

בשמלות בסיגנון הכפרי של מתכנן־האופנה יצחק אדלר. בד !
1 7 x 3 * 7 4 3 הכותנה הטיבעי, התחרה האופנתית והקווים הרכים והאווריריים

הולמים את אישיותה של סמדר שדה ומבליטים היטב את תוויה הנאים והשלווים ומראה גופה החטוב.

כל אם היתה רוצה שתהיה לה בת במו סמדר
שדה׳ ובל שבן חיה מתפלל לבת״שבן כזו. אבל
במיקרה של סמדר, זה נאמר רק בזכותה.
היא כזאת מין נערה שתענוג להיות איתה
ולהסתכל עליה. פשוטה, טיבעית, גלוייה ולעניין.
היא טיפוס ספורטיבי, נמרצת אך גם מקרינה
שלווה על סביבתה.
סמדר היא בת 17 וחצי, בעלת עיניים בחולות
ושיער שאטני העוטר את ראשה. והעיקר — יש
לה חיוך חמוד להפליא החושף טורי שיניים
בריאות.

אפשר לומר שסמדר גדלה במים.
פעילותה הספורטיבית במשך הש נים
התרכזה בתוך המיס או מעלי הם.
את טבילותיה הרבות היא עו שה
בתוך בגד־יס בדגם ביקיני ב עיצובה
של חברת ״גוטקס״ הנו תנת
את הטון באופנת ביגדי־הים.

היא עלתה בעת לביתה השמינית בסמינר הקי בוצים׳
לאחר שאת חופשת״הקיץ ניצלה לעבודה
כטצילה, בבריבת־חשחייה של מלון פאן-אמריקן
בבת-ים. אך לא חיתה זו פגישתה הראשונה עם
חמים — וגם לא האחרונה. בבר בהיותה תלמידה
בכיתה ח׳ השתתפה סמדר באליפות הארץ בחתירה.
ואצלה
זה עניין מישפחתי. גם אחותה הקטנה,

הלומדת בביתה ה׳ ,מתאמנת בשחייה. חוץ מזה
יש לה עוד אח גדול, הנמצא עכשיו בקורס־קצינים,
ואבא שמשמש מנהל אגף ייצור-מנועים בבדק, ו־אמא
שהיא מנהלת אחת מחנויות רשת שניידמן.
היא שונאת איפור, מתלבשת בסימון ספורטיבי,
ומשתגעת אחרי כלבים. בשנה שעברה, למשל, חיו
לח שלושה כאלה, אבל כעת רק אחד: כלבה
ששמה פיורית. חוץ מזה היא אוהבת גם קיבוץ,
אבל זח כנראה לא יסתדר לה.
את עתידה מתכוונת סמדר לקשור בחינוך ה גופני,
ובתור התחלה יש בדעתה לחיות מד״סית
בצבא. היא אוהבת גם לסרוג ולרקום — באמור,
חלומה של כל אם — ואת החבר, שלה מזה
שנתיים וחצי.
ובהוכחה לבך שהיא בחורה לעניין, יש לזכור
שבתחרות נסיבת הים״חתיכון, שהתקיימה לפני
שבועות אחדים בבת־ים, קפצה סמדר למימי ה בריכה,
והדגימה בפני הקהל ארבעה סיגנונות-
שחייה שונים.

אגא

!ווה
כן הסיבה

נטאשה היא היתר פעם מותק של ילדה, כזאת
אחת שבאה מבית פולני טוב. היא הסתר
בבה בדיזנגוף עם מכנסיים קצרים, ושתי
צמותיה שמוטות לה על גבה׳ ובכל פעם
שעברה בכסית, היה מי שא מר :״זו ה קטנה
— גדולה תהיה.״ והיא אכן היתה.

אמרתי לעצמי הרבה מאד פעמים: תעזבי, למד, ל ך? בשביל
מה? אבל אני לא יכולה להתאפק! אני מוכרחה להגיד לכולם.
מה אני יכולה לעשות. הגברת המאופרת־מאד, בעלת התיס־רוקת
הגבוהה זהמחשופים הנדיבים שגילו את האמת, שביקרה
בארצנו לאחרונה במשך למעלה מחודשיים, ושהייתה פעם הכוב*
בנית האמיתית היחידה שארצנו הקטנטונת ייצאה — זיווה
רודן — בהחלט לא נראתה בביקורה הנוכחי כמו ״משאת נפשו
של כל גבר,״ כפי שקראתי עליה בכתבה מלפני חמש־עשרה שנים.

כשהיתה בת ,16 החליטה למרוד. היא
עזבה את הבית הפולני המסודר שלה,
והחלה עובדת כנערת־גוגו בקינג׳ס קדאב
זינרונרלברכ ה. נערות-גוגו כמו דורית
פלוצקי לא נמצאו בימים ההם על כל
צעד ושעל. נכון, היתר, מרי־אנג׳ ה-
הצרפתייה שקיפצה לה במועדון טיפאני,
גם הוא זיכרונו־לברכה, ושהיתד, צמודה
בימים ההם אל הזמר צכיק׳ ה פילו עד
שבאה מידית שם־אור שהיא היום
אשתו החוקית של הנ״ל, והוציאה אותו
מידיה. אבל מרי־אנג׳ היתד. ייבוא, ואילו
דורית היתד, תוצרת הארץ לגמרי, מה
שבהחלט היטה את המאזניים לטובתה.

הגיל, מה אפשר לעשות, נתן את אותותיו גם בזיווה הנהדרת.
זו, שכל תזוזה שלה הונצחה בעיתון זה בעמודים הראשונים וב שערים
האחוריים, זו שיצרה תקדימים לבאות אחריה, כשבזמן
שבנות־ישראל הצנועות עדיין לא העזו לפתוח את הכפתור העל יון
בחולצה, כבר התפשטה מכל בגדיה למען הקאריירה, כמובן.
ובכן, היא שהתה פה חודשיים תמימים, בילתה במסיבות שלנו,
הלכה למועדוני־הלילה שלנו, ואפילו בפרמיירות החגיגיות שלנו
ראיתי אותה, כשתמיד מלווה אותה נער־הזוהר הקשיש פוקד!
הירש. אבל היא לא גרמה לשום התרגשות.

כשכולם חשבו

עכשיו ארזה הגברת את המיזוודות וחזרה לארצות־הברית,
מקום־מושבה הקבוע.

שדורי ת תיהפך נערת-

זיוה רודן בשיא זוהרה

אולי שם יתרגשו.

מי מתרגש?
האימהות אתם בטח שאלתם את עצמכם, כ מוני: לאן נעלמה השחקנית
הסימפטית תמי ספיבק י׳ זו ששיחקה יחד עם
בסרט דאקו והיצאניות, ושמבקר־קולנוע הגדיר אותה כ״המתוק
שיצא מ עז״? בסרט הרע הזה.

אושיק לוי

כן, זו שכימעט הפכה שחקנית בינלאומית בסרט על. חטיפת
מטוס סבנה, שנשלחה ל חדל סטייל הוליווד, והתגוררה בבתי-
מלון מפוארים בווינה, ובגרמניה משד כל ההסרטה, אלא שלבסוף
הוחלט לגנוז את הסרט — למזלה הטוב או הרע.
זו שכולנו למדנו להכיר ולאהוב בהצגה הלוך הדנה החבריה.

אז תמי, שתדעו לכם, עסוקה בשלוש השנים האחרונות באופן
אינטנסיבי ביותר בדבר אחד ב ל בד: היא עושה ילדים.
קודם כל היא עשתה את בנד,־בכורה סיוון, שנולד, כמו ש ניחשתם
כבר, בחודש סיוון לפני שנתיים. סיוון עוד לא הספיק
לצמח שיניים, ללמוד ללכת ולהגיד אמא, וכבר הביאו לו האמא
השחקנית והאבא־שלו הקצין בצה״ל חיים, אחות קטנה בשם י?{ל.
יעל, שנולדה לפני כחודשיים, מעסיקה את האמא שלה פול־טיים,
ולתמי אין ברירה אלא להשיב בשלילה, בינתיים, לכל
הצעותיו־,עבודה הרבות המופנות אליה.
אבל להצעה אחת לא סירבה: היא תנחה את תוכנית־הילדים
טלפלא. ועם ניסיון עשיר כשלה, היא תצליח ללא ספק לעשות
את זה על הצד הטוב ביותר.

שלום חנוך ־ משבר?
השמועות כל־כך חזקות, עד שעם כל
הרצון הטוב, קשה מאוד להתעלם מהן.
כל אוזן שומעת, כל לשון לוחשת׳ וזה

אפילו פורסם באחד העיתונים :
וליהי חנוך, ההורים של
סמת, מתגרשים.

מאיה
שלום המפור

שלום וליד,י אי-אפשר היה להשיג
בטלפון. לא לחוד, ולא ביחד. אבל מקורבי
הזוג טוענים׳ ובלהט, כי השמועות בזדון
וברשע מקורן, ו ני על בני־הזוג הניד עובר
כרגע בסך־הכל משברונצ׳יק קטנטן, מאותו
סוג שעובר על זוגות נשואים רבים.
וזוג כזה, כמו שלום וליה,י, שלא עבר
משברים מאז שהם ביחד, זה למעלה מחמש
ישנים, הגיע הזמן שיעברו גם את זה. כך,
לפחות, טוענים ידידיהם הקרובים, וכאלה
יש להם המון.
בינתיים הפסיקה ליהי לעבוד כמזכירת-
ההפקה של התוכנית הפופולרית שרתי לך
ארצי, ובמקומה באה צעירה נאד, ונישריו־נית
בשם רחל תורג׳מן, שהיא אחייניתו
של האמרגן המנוח מרקי ואחותו של
העיתונאי איציל! תוראל. גם על נסיבות
התפטרותה (או התפוטרותה) של לימי
קיימות שמועות, אך לא זה המקום לפרטן.
בינתיים החלה ליהי עובדת כמפיקה
עצמאית, ומיספר תסריטים שהגישה לטל וויזיה
זכו באישור, וליהי עומדת להפיקם
בקרוב. חברה טובה של ליהי אומרת, כי
זוהי הסיבה האמיתית לרכילות המרושעת.
היא טוענת שאנשים פשוט מתקנאים ב ליה
,׳ על שהיא גם יפה, גם חכמה, וגם
נשואה באושר, ומשום כד החלו להפיץ
שמועות כאילו היא מתגרשת.

שלום וללחי(משמאל),חנון•
מי מתגרש?

מילא, נניח שליהי חכמה ומצליחה. אבל
שלום, לעומת זאת, לא־כל־כך הצליח בשנה
האחרונה, למרות שהוא אחד המלחינים
הכישרוניים ביותר הקיימים לנו בארץ.
כעת עובד שלום על תוכנית חדשה, עם
אריאל זילכר שדווקא כן התגרש בשנה
האחרונה. אתם חושבים שגם לזה יש
חלק בחרושת־ד,שמועות?

דורית פלוצקי
מי מתמרד?
זוהר ותקשט מדורי־רכילות, היא החליטה
על ההיפך הגמור. קיצצה בשערזתה, הפכה
היפית ונסעה להתגורר בראש־פינה. כולם
חיזרו אחריה, אבל היא סירבה בעקשנות.
עד שבראש־פינה פגשה בגבר של חייה,
הלא הוא ניטים ליי, אחיו של מלך
ראש־פינה ״טוסטוס״ ,ומי שהיד, החבר
של מונה זילברשטיין כשזו היתד,
עדיין הבחורה הכי יפה בתל־אביב.
מאז שנפגשו השניים, ניצתה איש ב ליבותיהם.
הם נסעו יחד לנועייבה, הת גוררו
חודשים אחדים במקום, צברו כסף
והחליטו לנסוע לחו״ל. זה שדורית היתד,
רק בת שבע-עשרה והאבא חזאמא שלה
לא״כל־כך הסכימו עם אורח־חייד, של בתם
היפהפייה, לא בדיוק הטריד אז את השניים.
הם נסעו לארצות־הברית, שם גולדה להם
תינוקת בשם נטאיטה, ללמדכם על נטיו תיהם
הפוליטיות. לבסוף התפשרו עם ה עולם
ה,.מרובע״ ,והתחתנו.
ה,מאז״ ,כך צריך היה הסיפור להסתיים,
״הם חיים להם בניו־יורק בעושר וב אושר,״
וגומר.
אלא שבימים אלד, ממש הגיעתני שמועה
עקשנית, כאילו לא הכל כשורד, אצל
דורית וניסים. יש בעיות.
טוב, בעיות יש לכולנו.

בחסות רבלון

ה 1שו יערו ביום ב29. 9.75 ,
נהינד החובות בתדאביב

בשונה

מנחה: גדי גיל. במופע: שרמה ארצי * שלישיית
שוקולד מנסח מסטיק * גיזק׳ אוקין וננוח הגיא!
בקטעיס מהמופע במיקצב * 75 במאי: גיוק• אוקין
שלמה ארצי

גדי יגיל

תצוגת אופנה
נגדי־ים ״גוטקנר

הפנה וקישוט
פרחים כץ

שפלות

הדרפת הבנות

״בוטיק אדלר

לאה פלטשר

איפור

כרטיסי להשיג

חברת ובלון

כמישרד רוקוקו, דיזנגון ז 93 ויתר
המישרדים. למוסדות טל ,448824 :
223663
שיער חברת ילה

שלישיית שוקולד מנטה מסטיק

ג־׳וקי ארקין וכנות הג׳אז (למטה)

׳ תוכל לקחת גס את אשתך
קצין בים- נוקיף עולם
ונהנה מתנא
שבד מווולי

הרשות לחינוך והבשרה 11
חוד״עה על סתיחת

* קורס לקציני השחל
מתקבלים
א. בוגרי בתי־ס מקצועיים 4שנתיים במגמת חשמל.
ב. טכנאי חשמל, הנדסאי חשמל, מהנדסי חשמל.
ג. תחילת הקורס באוקטובר

* קורס לחובל
מתקבלים משוחררי צה־ל בעלי בריאות תקינה. בוגדי 12 שנות לימוד ובוגרי
וו שנות לימוד, בעלי תעודה טובה.

* קורס קציני חכונה
מתקביים משוחררי צה־ל בעלי בריאות תקינה. בוגרי בתי־ס מקצועיים 4שנתיים
ותלת שנתיים ולמעט חנינות) .בעלי תעודה טובה במגמות המתכת. כו מתקבלים
בוגרי בתי־ט תיכוניים ומסיימי ביתה י־א תיכוו שיוכשרו למקצועות המתנת
לפני כניסתם לקורס,
למהנדסי מכונה והנדסא• מכונה -מסלולים מקוצרים ו תנ אי ם מיו חדי ם

לפרטים נוספים פנה למשרדינו:
בחיפה: רח׳ נתן(קייזרמ!) 11 ליד ניכר פריו נימים אי-ד, בשעות 8־. 14
נתל-אניב: מגדל שלום, דחי אחד העם קומה ,28 בימי ב׳ ,בשעות .1(. 00-?.00
לנוחותו תוכל גם להרשם לפי הספח המצורף.

נזור 1שלח:
לכי הרשות לחיטד והכשרה ימיים ת. ד .פספו חיפה סססון
הנני מעוניין נפרטים נוספים בקשר לקורס

תאריך ...

היה קצץ בצי הסוחר
לשכת הפרסום הממשלתית

העולם הזה 1985

י חתנים
לכלה אחת
מה אומר ומה אדבר, זו היתה החתונה
הכי־ספורטיבית שהתקיימה ערב ראש ה שנה
החדשה .׳חוץ מזה שהיו בה הספור טאים
הכי־מפורסמים, כתבי־הספורט הכי-
מפורסמים והעסקנים הכי מפורסמים היו
בה גם׳ תאמינו או לא — שני חתנים
לכלה אחת.
עורך־הדין הצעיר, בן ה־ ,27 יחיאל
כץ, שחוץ מזה שהוא עורך־דין הוא גם
כתב־ספורט ב שידורי ישראל, וחוץ מזה
שהוא עורך־דין וכתב־ספורט הוא גם בגו
של עורך־הדין יואל כץ, וחוץ מזה שהוא
עורך-דין וכתב־ספורט, הוא גם אחיו-
תאומו של יעקב, שהוא עורך־דין וכתב-
ספורט ב שידורי ישראל.
בקיצור, היחיאל הזה נשא לאשה, בשעה
טובה ובמזל טוב, קצינה חיננית בצה״ל,
סרן רבקה וסרטן.
אלא שיחיאל ויעקב דומים כל־כך, אותו
גובה, אותו מישקל, אותו קול אפילו,
שניהם מרכיבי מישקפיים ולבושים באותו
סיגנון, עד כי אפילו הכלה בכבודה־ובעצ־מה
בקושי מבדילה ביניהם. אז מה הפלא
שיעקב, שבא במייוחד ממקונדמושבו ב לונדון,
מצא עצמו מוקף בעשרות אורחים
שהתעקשו לברך אותו במזל טוב ז
ואילו יחיאל זכה לברכות בנוסח ״בקרוב
אצלך״ ,כשהוא מתאמץ — לשווא —
להסביר שהוא זה הוא, ולא אחיו. מה
אגיד לכם, אילמלא בא אביהם של ה שניים
והכניס את יחיאל לחופה, היו מכני סים
לשם את יעקב. בטעות, כמובן.

10 11(11111101מ 0111111
זכר למי
תגידו לי אתם איפה, בכל הארץ האור יינטלית
שלנו, תמצאו זוג הורים שיש להם
בת בכורה והם רוצים עוד ב ת? איפה?
אני מצאתי זוג כזה. לא כעת, אומנם,
אבל עד לפני כמר. ימים. הזמר אושיק
לוי ואשתו עירית הכריזו באוזני כל
מי שרק מוכן היה ל ש מו ע: נכון שיש
להם בת אחת בשם דנה, ודווקא בגלל

א צל דוקו 3
על הד ש א
מי היה מאמין עליו, מי? מי היה מאמין
עליו, למשל, שבבוא היום הוא יי שב תחת
גפנו ותחת תאנתו, ב חבי ת אשודחיקו
הניצחית ובנו הפעוט, ויתנזר מתענוגותיו
המפוקפקים של עולם הבוהימה על מסי בותיו,
מועדוני-הלילה שלו, חתיכותיו וכל
הכרוך בז ה?
תסכימו איתי שהבנאדם האחרון בעולם
שהייתם מאמינים עליו שיעשה את כל
הדברים שציינתי לעיל, הוא יורם לוקוב,
מי שידוע כצייר־החתיכות, ומי שכבר מזמן
הוכיח שהוא יודע לצייר, ואפילו טוב,
וגם דברים אחרים.
אבל זוהי עובדה שאין עליה עוררין.
יורם לוקוב עשה תפנית של 180 מעלות
בחייו. מנער־שעשועים הולל וסובא, מוקף

עירי ת מתכוונת, כבר בשבוע הבא, לחזור
לעבודה בבית־העסק שלה לשיווק ולייצור
בגדים, הקרוי, כמובן־מאליו, דנה• דנה
הקטנה לומדת להכיר את אחיה החדש,
ואושיק גם הוא הספיק להתרגל בינתיים
לעובדה שיש לו בן.
לעירית יש, בעצם, קצת טענות כלפי
כל מיני אטומי־מוח שפוגשים אותה ב
קירוב
לבבות

אושיק ועירית לוי
טכס פרימיטיבי
זה הם רוצים עוד בת. לא עזר להם.
רצון לחוד, וחוקי־הטבע לחוד. לפני כ עשרה
ימים ילדה עירית בן זכר, במישקל
שלושה קילוגרם ומאתיים, ושם ניתן לו
בישראל אריאל.
עכשיו, כמובן, הם לא מתלוננים, מה
גם שהתינוק החדש חמוד להפליא, והתנהג
למופת באותו ״טכס פרימיטיבי״ ,כפי ש מכנה
אמו־הורתו את פולחן ברית־המילה.

רחוב .״אני רוצה להצטרף לליגה הפמי ניסטית
בישראל,״ היא אומרת .״כל אחד
מברך אותי על הולדת הבן כאילו אחה
נס גדול היה פה. בארץ הזו, אם נולד
בן אחרי בת, אז זו חגיגה. אבל אם
היתה נולדת לי בת, אז זה היה לא נעים.״
הליגה הנ״ל, תאמינו לעירית, היא ה־פיתרון
לכל הבעיות.

הלהיט של הפיזמונאית
יש לי סיפור״פצצה בשבילפם. אבל מה לעטות, במו בבל הסיפורים הטובים
באמת אי־אפשר לנקוב בשמותיהם של הגיבורים הראשיים. אז תצטרכו לאמץ
טוב־טוב את דימיונכם הפרוע, ולנסות לנחש במי דברים אמורים.
ומעשה שהיה כך היה: הזמר המפורסם החליט להקליט תקליט אריד־נגן, שיהיה
שונה תכלית השינוי מכל תקליטיו הקודמים. הוא החליט להזמין תמלילים אצל
הפזמונאים הכי־טובים, ולחנים אצל המלחינים הכי־טובים.
בין השאר הזמין זמרנו אצל פיזממאית ידועה. השיר התעכב אצלה זמן
מסויים, אולם לבסוף כתבה אותו ואף מסרה אותו להלחנה אצל מלחין ידוע.
פשהשיר היה מוכן, העבירה הפיזמונאית לידיו של הזמר קאסטה ועליה
השיר

מקום בבוהימה
בחתיכות חכי חתיכיות וביפהפיות חכי
יפהפיות שהיו אי־פעם בארץ, חפך איש-
מישפחה למופת. ובזאת נוכחו בל באי
ססיבת־החתונה של אחיו הצעיד של יורם,
השחקן דידי, לוקוב, שנשא לו את

אלה מכם שהיו בנמל־התעופה בן־גוריון
ביום שבו עזב שר־החוץ האמריקאי הנרי ,
קיסינג׳ר את הארץ, ור או בין חבורת העי תונאים
שהתרוצצה בנמל גם את ידידנו ,
אדי סופר, איש־הטלוויזיח שפרש, נסע־1
לחו״ל, עזב־לא־עזב את אשתו, התכתב-

אדי יסופר

ה מו קלט,

מי לי ם

ומנגינה.

ז מ רנו

שמ ח

מ אד

העבודה

ש הו של מ ה.

עליז

וטוב־לב רץ לביתו, הניח את הקאסטה על רשם־הקול, הזמין את החוקית שלו
שתחווה דיעה, שלח את הילדים לחדר השני שלא יפריעו להתרכז, והפעיל את
המכשיר. אך אוי לאוזניים שכך שומעות! מתוך הרשם־קול עלו״בקעו גניחות
ונשיפות שלא דמו בלל לפיזמון שאותו הזמין אצל הפיזמונאית ו/או המלחין. י
לקח לו קצת זמן כדי להבין כי מדובר פה בהקלטה חיה של במה רגעים
אינטימיים ביותר מחייה של הפיזמונאית. ומאז ועד היום הזה, אותה קאסטה
היא הלהיט של הפיזמונאית.

דידי ומיצי מקוב

מישנחת שנד
מאוחדת תמיד

חברתו הוותיקה, דיילודהקרקע מיצי
לוטנו* .החתונה התקיימה על הדשא של
יורם לוקוב, בווילה שבה הוא מתגורר עם
אשתו נאווה ובנו התינוק, עופר, ועוד
בסביון.
בבקשה, תגידו עכשיו. הייתם מאמינים
עליו? אני מודה ומתוודה, יורם הוא
בהחלט הפתעה. והייתם צריכים לראות או תו
מארח את הבוהימה בחתונה של אחיו.
שכן דידי, עליכם לדעת, תפס בבוהימה
את מקומו של אחיו הצייר, שהתפנה, ועם
ידידיו נימנים כמה מהמפורסמים והקצת
פחות מפורסמים כמו, למשל :
הבמאי והבדרן אורי זוהר שבא למ סיבה
יהד עם צכיק׳ה שיסל, או הבמאי
בועז דווידסדן שבא עם אשתו ברור יה,
שהיא החברה הכי טובה של הכלה.
וביחד איתם באה בתם המקסימה ליזה,
בת השלוש, שהתרוצצה על המידשאה יחד

עם ילדיהם של מפורסמים אחרים.
והיו גם שיטרית אור, הפיזמונאית
היפה, עם בעלה השחקן יוסי ורז ׳נפקי,
העסוק כרגע בבנייה (במו־ידיו) של חנות
למימכר עתיקות, שהוא ושימרית עומדים
לפתוח ברחוב פרישמן. והיו אנשי־הקולנוע
נתן זהבי וחיים מוצ׳ניק, והמרפא
הטיבעי חיים ברנ שטיין, ועוד כמה
ע שרות חבד׳ה שהיו זרוקים על הדשא,
שותים כדת ואוכלים כדין, כשיורם טורח
לארח אותם על הצד היותר טוב.
החתן, די די לוקוב, התחתן בג׳יגס מטו לאים,
וזה כימעט שהרס יאת האמא שלו,
שהיא קיבוצניקית טובה מגען, ואחותו של
השר־בלי־יתיק ישראל גלילי, שספקה
כפיה ואמרה :״,מילא, בג׳ינם אני עוד מבי נה,
אבל למה הם צריכים להיות קרועים?״
גם הכלה מיצי לא לבשה שמלה צחורה
מעוטרת מלמלה, כדרכן של כלות, אלא

גליה סופר
איחוד מישפחות
איתר, ומאז נעלמו עיקבותיו, ודאי סברו

לתומם

כי הנ״ל

שב לעסוק

במיקצועו1

הישן, העיתונאות, ובא לסקר את יציאתו
של ״קלסי״ מן הארץ.
אלא שטעות היתד. בידם. אילו היו׳
מעיפים מבט נוסף, היו רואים לבטח גם !
את אשתו של אדי, גלוריה סטיוארט, הלא ׳
היא קרייינית-הטלוויזיה הפופולרית גליה,
סופר, ואת בתם הקטנה המשותפת, כשכל ׳
המישפחה כולה באה לקבל את פניהם של
אחותו של אדי ובעלה, ששבו ארצה מחו״ל•.
אז זהו. סוף לרינונים וללחישות, .הכל
שב על מקומו בשלום במישפחת סופר. אדי1
חזר מחו״ל, והמישפחה המאושרת שוב
מתגוררת יחדיו בירושלים. לא, הוא לא1
שב אל עבודתו בטלוויזיה הישראלית. הוא
עובד כעת כמפיק עצמאי, ויפיק סרטים!
בהזמנה עבור הטלוויזיה.
גליה, לעומת זאת, ממשיכה ל הצ טיין ן
כאחת מטובות הקרייניות בטלוויזיה. סוף
שמח, סוף עצוב, לא חשוב — העיקר שיש
הפי-אנד.

שימלת משכית ארוכה, שאותה החליפה
במיכנסי-ג׳יג׳ם מייד אחרי החופה.
המחותן הראשי בכל העסק היה שחקן-
הקולנוע חן רזטנר, בנה בן השבע של
מיצי, חתיך משגע שניהל את העניינים,
וסיפר לכולם שהוא נוסע עם אמא ודידי
לירח־דבש ביות.

קולנוע שתקנים סכסית אבד דא ]לוברעת
הסרט המסקרן ביותר הנראה באופק.
בימים אלה, לגבי הצופה הישראלי, הוא
סרט בשם שוער הלילה. הסקרנות היא
כללית, אם־כי הסיבות לה שונות, לפי
הטעם וסוג הצופים הפוטנציאליים.
יש, למשל, כאלה הכמהים לראות כיצד
מתארת במאית שהפכה סמכות לענייני-
שואה, ליליאנה קוואני(היא ביימה סידרות־טלוויזיה
רבות על נושא זה) את העיוותים
הנפשיים הנוראיים שנו צרו באותם אנשים,
שעברו את החווייה המחרידה על בשרם.
העובדה שהיא מקדישה תשומת־לב דומה
לאסירים ולסוהרים לשעבר נראית מעניינת
במיוחד, והקשר הסאדו־מאזוכיסטי המוזר
שבין אסירה־לשעבר, שהיתר, בינתיים ל אשתו
של מנצח (על תיזמורת) ,לבין קצין־
גסטאפו לשעבר המסתתר במלון וינאי
במסווה של שוער־לילה, מבטיחה כר־פעולה
נרחב לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים
מכל האסכולות והזרמים.

שרלוט ראמפלינג(כחיים)
כמו צועניה

צופים אחרים, שהפוליטיקה היא עיקר
מעייניהם, ודאי מתפעלים מן ההעזה של
קוואני, המקפידה לתאר את הקשר לרצח

כוכבת ראמפלינג כ״שוער־־הלידה״
התעללות ופרוורסיות
ולחיסול כל מי שעשוי להעיד נגדם, ול העמיד
בסכנה את המישרות המכובדות
שמהן הם נהנים היום.
אבל בסופו של דבר, הרוב הגדול וה מכריע
הוא זה שמצפה לשוער הלילה
כחווייה המינית הנועזת ביותר שהורשה
לראות עד־עתה על הבד. כי מעבר לנושא
הרציני, יש בסרט התעללות באסירה עי אמריקה המושחתת
המכור
(מוגרבי,
המישחק
תל־אביב, ארצות־הברית) — זהו
אחד מאותם סרטים קשוחים
אשר פירסמו כבר בעבר את הבמאי רוברט (שניים נועזים)
אולדריץ׳ .הפעם כאילו לא די בכך שהסרט עוסק בכדורגל
אמריקאי, מישחק אלים ואכזרי כשלעצמו, הוא גם מתנהל
כולו בין כותלי בית״סוהר, הטומן בחובו את אוכלוסיית
הגברים הברבריים ביותר בארצות־הברית, וזה נכון גם לגבי
האסירים, וגם לגבי הסוהרים.
האנטי־גיבור כאן הוא כוכב-כדורגל אמריקאי לשעבר
שסרח, מכר מישחק וגורש מן המיגרשים. הוא מושלך לכלא
אחרי שהוא הורס את המכונית של פילגשו (אחת משתי
הנשים היחידות המופיעות לכל אורך הסרט) ,וכאן הוא
נקלע למאבק-כוחות בין מפקד בית-הסוהר והסוחר הראשי,
שמשמש גם מאמן ניבחרת-הכדורגל של הסוהרים. המפקד
מצפה מן האסיר החדש שיעמיד את כשרונותיו לרשות הנב חרת,
כדי שזו תוכל לזכות באליפות בתי־הסוהר. הסוהר
הראשי, החושש לתפקידו כמאמן, רומז לכוכב שלטובתו,
מוטב שיסרב להצעה. בסופו של דבר, ואחרי סצינות״חובה
של שבירת התנגדות בעזרת התעללויות שונות, מתקבלת
הצעה שהכוכב״בדימוס יאמן ניבחרת־אסירים, שעל עורה
יתאמנו הסוהרים לקראת תחרויותיהם הרשמיות.
אומנם, כהוקעה ריאליסטית של מישטר בתי״הסוהר
באמריקה, נשען הסרט על יותר מדי דפוסים שגורים מן
העבר, והוא לאו-דווקא משכנע. אולם במישור רחב יותר,
מצליח אולדריץ׳ לעורר שאלות נוקבות במייוחד. כמו, לס-

רומה, פרוורסיות מסוגים שונים, ויחסי־מיו
מפורטים קצת יותר מכפי שמקובל לראות
על מסכי ישראל.
לגבי צופים אלה, אין ספק ששוער
הלילה יוליד סופית כוכבת חדשה: שארלוט
ראמפלינג. אומנם, מי שמופיע לידה, דירק
בוגארד, מצטיין לא פחות ממנה, אבל
לומר שבוגארד הוא שחקן כישרוני, בכך
אין חידוש.
לעומת זאת, הגברת ראמפלינג, שחלפה
כמעט בלא־משים, כאם האנוכית והמיס־לצתית
בג׳ורגי, או בכוהנת של תרבות־העתיד
בזארדוז, הופכת פתאום אלילת־מיז
במלוא מובן המילה. ולא סתם מין, אלא
מין מעוות ומתוסכל, עמוס הפרעות נפשיות
וייסורים פנימיים.
המראה החיצוני שלה אינו מעיד, לפחות
ברגע הראשון, על אלילת־מין. היא צנומה
מדי, חזה אינו שופע, תווי־פניה חריפים
יתר־על־המידה, וחייה הפרטיים רחוקים
מאד מדימוי בריכות־השחייה וחדרי-השינה
הוורודים של המסורת ההוליוודית. ידועים
אפילו הסיפורים על השנים שבילתה בקרון-

קונרד, ריינולדס וסטידמן: באלימות
של, מה שוויים של הערכים המקודשים הרבים של אמרי קה,
אם התגשמותם נראית כמו מישחק־הכדורגל חזה
(שהוא הספורט הלאומי שם) ,או כמו מערכת־היחסים הקו שרת
את הדמויות השונות. ואם מוסיפים לכך בימוי יעיל
ומבריק של כל סצינות־הפעולה הרבות, ובמייוחד של המיש-
חק׳ התופס כימעט את מחצית הסרט, ואת מישחקו המשו עשע
קימעה של ברט ריינולדס, והרי סרט שההצלחה מובטחת

על אלמנות
ועל בדיחות
ובן־יהודה,
מאבק המינים
ונל־אביב, ארצות״הברית) — ג׳ יי מס
הארבר היה הומוריסטן
אמריקאי ששנא נשים, ילדים וכלבים, וביטא רגשות אלה
בציניות שנונה, בסידרה של סיפורים, מאמרים ואפילו קרי קטורות.
מיזאנתרופיות
זו, היא שצריכה להנחות את מאבק-
המינים אשר בחר לעצמו, כגיבור ראשי, בדמות תארברית.
הוסיפו לה מכה נוספת, קוצר״ראייה הילד ומחמיר, וכש-
הדמות עמוסה בצרה זו, משליכים אותה היישר אל זרו עותיה
של אלמנה מטופלת בילדים ובכלב.
התוצאה היתה צריכה אולי להיות מצחיקה מאד, אי-
לולא היה הבמאי מלוויל שייבלסון מומחה לקומדיות מש פחתיות
ורודות, השואפות להבליט דווקא את החמדה שב-
בית חם, בחיוך ילדותי ובחינחון כלבי. מכאן קשה לו
מאד לשכנע את הצופה בבעיות הנפשיות של הגיבור ה ראשי,
הנראה במשך כל הסרט, ככסיל חסר״תקנה שאינו
יודע להעריך את המזל העצום שנפל בחלקו (הכוונה לאשה,
לילדים ולכלב).
הסרט מתגלגל מחצי־בדיחה לחצי־דימעה, וחזרה לחצי-
בדיחה, כאשר ג׳ק למון (בתפקיד הראשי) ,ברברה האריס
וג׳ייסון רובארדס משתדלים שלא לחשוף את מבוכתם יותר

עם דירל, כוגארד כ״שועו־־הלילח״
קשר סאדו־מאזוכיסטי
צוענים (משום כך, אולי, השתתפה בשיירה
לוואקארס, שסיפר על חיי־צוענים).
יתירה מזו, היא אינה ששה כלל לדימוי
החדש שמנסים להדביק לה.

האריס ולמון: בח־ינחון כלבי
מדי. ורק הכותרות בהתחלת הסרט, וכמה דקות מצויירות
לקראת סופו, שבהן הונפשו הקריקטורות של תובר עצמו,
מתקרבות קצת לחריפות והעוקץ של מי שנחשב כבעל חוש-
ההומור המפותח ביותר בסיפרות האמריקאית, אחרי
מארק שוויין.

״אחרי זארד ח ושוננר־הלילה, הודבקה לי
תווית של סכסית מופרעת, וזה נראה
משונה למדי בעיני. אומנם, אני מסכימה
שג׳ון בזרמן (במאי ז ארד ח) זליליאנה
קוואגי הם במאים נועזים מאד, מתקדמים,
פותחים אופקים חדשים לקולנוע. מה שאני
יכולה לומר בקשר לעבודתי איתם הוא
שבעזרתם, התחלתי לשאול את עצמי מחדש
שאלות־יסוד בקשר למיקצועי כשחקנית,
וזהו תהליך חיובי שאסור כי ייפסק אי־פעם,
אחרת אין עוד טעם למישחק.״

העולם הזה 1985

גרפיה העצובה של המצחיקן היהודי לני
ברום שהעז להטיח בפני הרוב השקט
בארה״ב כמה האשמות לא נעימות, וגווע
ממנה עודפת של סמים. הבמאי בוב
(קאברט) פוסח, שחקנים מצטיינים דאסטין
הופמן וואלרי פרן.
+עמנואל (אסתר, צרפת) :קשה
להניח שמי שמת לראות את הפורנוגרפיה
מינוס מה שקצצה הצנזורה ישמע לאזה רות,
אבל כדאי לדעת שעשו כבר מזמן
דברים יותר נועזים, יו תר מרתקים ויותר
מעניינים. והגרוע מכל אין מ־ ,אפילו
טיפת הומור.
* +זרע התמרין ( ס טו דיו, אנגליה) :
מותחן רומנטי ואלגנטי לא משכנע ביותר,
שהקדיש בלק אדוארדס לרעייתו הצדקנית
ג׳ולי אנדריום ולעומר שריף אדום העיניים.
נאדה (סיעות ,2צרפת) :קלוד
שברול מגיש משל קולנועי מ צויץ על ה נושא
האנרכיסטים משרתים את המימסד
בלי ידיעתם וזוהי האירוניה של המהפכה.

אידי אמין דאדה

(פאריז, צרפת) :שחקן השנה ממשיך ל רתק
ולהפתיע את הקהל כשחקן ראשי
בסרט על עצמו.

ירושליס
מומי (חן, אנגליה) :אופרת
הרוק המהממת של להקת המי גודשת את

העיין ואת האוזן לפי מיטב השראתו ה מטורפת
של קן ראסל. מיצעד כוכבי
רוק בקטעים מדהימים הכולל א ת: אלטון

ג׳ון, אריק קלפטון, רוג׳ר דולטרי.
מרגרט מפתיעה אבל השיא האמיתי נגנב
על־ידי ג׳ק ניקולסון בתפקיד הפסיכיאטר.
פרנקשטיין הצעיד (אור־נע,
ארה״ב) :נכדו של פרופסור פרנקנ־שטיין
הולך לגלות את סודו של סבא
בטירה עתיקה ומטילת אימים. שם הוא
נתקל בדמויות מוזרות ומעניק חיים למים-
לץ בעל לב של זהב. כאן מופיעה שחקנית
מישנה השנה של העולם הזה מדלין קאהן
בתפקיד ארוסתו של הפרופסור.
חיפה
(רו,1
כותרת ראשית
ארה״ב) :אחד הסרטים הטובים והמשע שעים
שיצר בילי ווילדר הקשיש על ה עיתונות
שרוצה לעשות כותרות בכל
מחיר.

מיסתורי

האורגניזם

(שביט, יוגוסלביה) :במאי השנה ושחק נית
השנה בכפיפה אחת בסרט מטורף.
דוז׳אן מאקאבייב, משתמש בתורת ריי ך
כדי להוכיח שהמהפכה הפוליטית נעשת
תמיד מתוך תיסכולים מיניים. שחקנית
השנה היא מילנה דר אביץ.

ראמפלינג מגולחת ב״שוער־הליילה״
עיוותים נפשיים
וכדי להוכיח שהיא באמת שחקנית, ולא
גוף לראווה, נתנה שארלוט ראמפלינג
ביטוי לדיעות וחוות־דעת שונות, המצביעות
על כך שהיא בהחלט מסוגלת לחשוב,
ואפילו להרגיז לא מעט, אותם משוגעי-
קולנוע אירופיים הסבורים שהבשורה היחי דה
בעולם־הסרטים ״,באה מעבר לאוקיאנוס.
״אני סבורה שהקולנוע האירופי הרבהיו תר ע שיר מכפי שנוטים לחשוב. עבדתי

די הרבה בארצות־הברית, ואני יודעת
שהבמאים שם מתייחסים בהערכה רבה
לסרט האירופי, ובעיקר אל הקשרים ההדו קים
שקיימים בין כל העובדים על בימת
הצילומים — קשרים המשתקפים היטב
בתוצאה עצמה.
״אומנם, אפשר לומר שבאירופה כל במאי
חי את העולם לולו, וקורה לא-פעם שאין
כלל קשר, בין העולם של האחד לשני.
כך למשל, יש עולם של קוואני, ועולם
של בורמן, וכל אחד מהם מוגדר מאד
וניתן בקלות לזיהוי.״

אשר לשועו־הלילה :״לא העזתו היא
שהלהיבה את אמריקה, אלא נאמנותו של
הסרט לרגשות האמיתיים המקננים בדמו-
יותיו.״ יחד עם זאת, היא אינה ששה
לזהות שקיימת, לדעת רבים, בינה לבין
התפקיד .״אם אני בכל־זאת מקבלת על
עצמי תפקידים כאלה, הרי זה משום שהם
מהווים אתגר לשחקן, ודורשים מאמץ כדי
לחדור לתוכם. מה שהצופה רואה על המסך
צריך לעשות רושם כאילו הוא יוצא מתוככי
נפשו של השחקן. מצד שני, צריך לזכור
שאת הדמויות לא אנחנו המצאנו. כל מה
שמוטל עלינו, הוא ללבוש אותן לאורך
סרט אחד.
״אני מייחסת חשיבות רבה לתסריט,״

העולם הזה 1985

היא מסבירה ,״אבל איני בוחרת אותו
דווקא בשל הכתוב, אלא בגלל מה שאפשר
לחוש בין השורות. אני מנסה להבחין
אם הדמות המוצעת לי ראוייה למאמץ
שנדרש ממני. מזמן לזמן אני טועה, וזה
עלול להיות חמור מאד.
״אבל צריך לקחת בחשבון את כל הגור מים
המרכיבים סרט. הקשר בין הבמאי
לשחקן הוא מן המסובכים ביותר, והם
מסתדרים בקושי רב זה עם זה. וכאשר
אץ ביניהם שפה משותפת, נופל הסרט
כולו. כל במאי היה רוצה להיות היוצר
הבילעדי של סרטיו, אבל רק במאים מעטים
מסוגלים לכך, וכל מי שהולך לקולנוע
יודע זאת היטב.״

תדריך
תל־אביב
תמונות מחיי ני שו אץ
(צפון, שבדיה) :התמונות הטלוויזיוניות
שהיכו את שבדיה בתדהמה הפכו לאחד
מסרטי השנה בישראל, הן בגלל איכותן
והן בשל הכנסותיהן הקופתיות, כל זוג
נשוי, גרוש או באמצע ימצא משהו כדי
להזדהות איתו בקולנוע.
הסנדק מס׳ ( 2פאר־אלנבי,
ארה״ב) :מייקל קורליאונה (אל פאצ׳ינו)
יור ש את אביו ויטו קורליאונה והופך לאט
לאט למיפלצת. תמונות הפלאש־בק המתא רות
את ויטו בנעוריו באמצעות השחקן
חתן ה״אוסקר״ רוברט דה־נירו משלימות
ביופיין את העלילה שנכתבה הפעם כ תסריט
מלכתחילה ע״י פראנסיס שורד
קופולה ומריו פוזו.
לני (אורלי, ארה״ב) :הביאו־

דימוי של סכסית, מופרעת (ראמפלינג)
סמכות לענייני שואה

המישטרה חושדת: חס גנונים