גליון 1987 מתאריך 1 באוקטובר 1975

( סיפור לילדי ם ד תיי ם)
הבל החל ב שעות הבוקר המוק דמות.
כיפה סרוגה ישבה בחדרה
והניחה תפילין זה על גבי זה, יען
כי לא השיגה ידה לקנות לגו .״לכי
נא, בתי,״ אמרה האם ,״אל ביתה

שיחה ראשונה עם המתאבקים
הישראליים שחזרו מאליפות העולם
בהיאבקות בברית־המועצות

״יהודי זקן היכה שוטר רוסי עד זוב דם
אחרי פרובוקציה שיזמו שלטונות נריה״מ״

(מעריב )24.9.75

אליפות ההאבקות
כיפה סרוגה דנרווד שבת
ואתה 7

הדלקת

נרו ת?

של סבתא, הנמצא בעבי החורש,
והביאי לה לולב קטן ל שי מו ש אי שי.
אך היזהרי מן הזאב הרע.״
כמו כל הילדות, שמעה כיפה
סרוגה על עלילות הזאב הרע. או תו
זאב הגורר נערות תמימות אל
מאחרי שיחי הפטל העבותים ושם,
לאחר שהפשיל שימלותיהן, הוא
קורע את תחתוניהן ונוטל את הגו מי
לרוגטקות.
כיוון שכר הבטיחה ל היז הר;
נפרדה בנשיקות מן החתול, המזו זה
והכלב, ויצאה לדרכה.
״הו-הו,״ שרקה הרוח בין השי חים
; ״קו־קו״ קראו הרב קוק וה רבנית
קוקיה מן הצמרות, ו אילו

הזאב הרע חורש מזי מו ת
מסתתר :

הזאב (האב) דבוטינסקי

השפנים הקטנים חייכו בעליזו ת אל
כיפה סרוגה וניפנפו בזנבם הלבן
והענוג תור כדי זיון .״האם חגרת
את חגור ת -הצניעו ת?״ שאלה כר זה
מר א ש האילנות.
אבל כיפה סרוגה לא ראתה את
השלט והמשיכה ל צ עוד בלב שמח.
פסעה כיפה סרוגה והיתה מפצחת
פיסטוק חלבי ו ב שרי ל סירוגין ומק פידה
של א לערבבם זה בזה, עד
שהגיעה לבי ת הסבתא. שם חיבה
לה הזאב.
(המשך בעט׳ 2טור ) 4

— כיצד תסכמו את אליפות העולם?
— היינו כמאתיים יהודים בחורשה
ליד מוסקבה, שרנו שירים עבריים
והנפנו דגל ישראל. המוראל היה גבוה.
— אתם תפסתם את המקום...
המרכזי. עמדנו במרכז עם
הדגל, וסביבנו יהודים נרגשים.
— אני מתכוון להיאבקות עצמה:
— גם אנחנו. החבר׳ה נאבקו כמו
אריות. השוטרים היו רבים ומאומנים
היטב, אך אנו השקענו מאמצים, ובעז רת
כוח־ רצון ומישמעת הגענו להישגים
נאים. במו־עינינו ראינו יהודי ששרט
שוטר גוי עד זוב־דם.
— וההישגים שלכם, אישית?
— טוב, זה ידוע. ההישג הגדול
ביותר היה העברת סירטי־הצילום
לארץ.

טוב להיות יהודי אזרח, אם אתה אחד מנפגעי
פעולות־האיכה, כדאי לד להיות
יהודי. רוצים נפגעי פעולות־האיכה
להיות תחת חסותו של מישרד
הביטחון, ולא כטיפול המוסד לכי־טוח־לאומי.
הם אומרים, ובצדק,
בפעולות־איכה הנפגע שאזר ח
צ רי ף לדעת פי מי שרד־ הביט חון
עומד מא חוריו כפי שהוא עושה
כמקרה של נפגעי־מילחמה.
תיקון. מדוכר בנפגעים יהודים
מפעולות־איבה, שכן י ש מיספר
לא־מבוטל של ערכים תו ש בי י ש ראל
והשטחים א שר נפגעו מפעו לות
שכאלה.
הנוגעים כדבר ככר טרחו להו דיע
להכהיר שלא מישרד-הכי-
טחון, וכפי הנראה לא הנפגעים
עצמם, מעוניינים ככד, ולכן אנו
מניחים כי כרגע שהלחץ המוסרי
יי ש א פרי ומישרד-הכיטחון יקבל
לחסותו את נפגעי פעולות-האיבה
— יקבל רק את הנפגעים היהו דים,
והערבים יי ש א רו בטיפול ה מוסד
לכיטוח־לאומי, כפי ש הדכר
נהוג עד כה.
עד עכ שיו היה כדאי להיות יהו די
רק כ שביל ל שכור חדר, או
לקכל הלוואה לשיכון, או להשיג
דירה, או לקבל מישרה, או לזכות
במיפרז. מעתה כדאי יהיה להיות
יהודי גם כמיקרה של פגיעה או
נכות או מוות כתוצאה מפעולות
איכה.
מה שנקרא טוב לחיות כיהודי,
| וכד אי גם למות ביהודי.

— והאליפות?
— סליחה?
— האליפות, זאת אומרת התחרות

— לא הנחנו לה להפריע יתר על
המידה לסדר־היום הגדוש שלנו.

מספר חבר המישלחת :״בפינת ה פארק׳

הכחוש
והחלוש פסע לאיטו, נשען על
מקלו, והסתכל בדגים
והחלוש

וכן

קורס

מיס

פל ט שר.

לנוח.

הוא

ניגש

אחד

הכיסאות הפזורים בפארק וניסה להת יישב•
לפתע הגיחו מאחור שילטונות
ברית־המועצות וסחבו לו את הכיסא
מתחת לישבן. היהודי המיסכן נפל אר ושילטונות

פיתאום

בריה״מ

עמדו

בצד,

קרה

מוזר.

ממש.

לשמע הצחוק המרושע קם היהודי הזקן

כמו-כן תיבחרנה :
מי ס לי מון מ מו ת ק
מי ס ת פוזי ם
מי ס גזר
בירה שחורה
ה מוע מדו ת

ששטו

באגם.

כעבור כמה רגעים ביקש היהודי הכחוש

הם תמיד — חכמים על חלשים. אבל

מיס כטל 75

ל טי פו ח

הכסא בידם, וצחקו באנטישמיות. ככה

בקרוב מסתיימת
הרשמת מועמדות
לתח רו ת

ת ע בו רנ ה

בצד־בצד,

לו בשקט יהודי זקן כבן . 105 היהודי

סיד ר ת

לגמרי בודד, הילך

על רגליו והנה הוא יהודי צעיר וגאה,
צבר ממש. בקפיצה נחשונית אחת הגיע
היהודי החדש אל מול שוטר־קלגס רוסי שעמד רצה

בצד וחייך והבנים לו מכות־נוראיות.

מייד
קפצו

שילטונות

בריה״מ ועצרו את היהודי, וכך ניצל
הקלגם ממוות בטוח. אבל אני חושב
שהרוסים למדו את הלקח — שאסור
מיבדזנים

להתחיל עם יהודים. שהם נראים מיס-

אצל

כנים וחלושים, אבל בעצם הם גאים

מי סי־ עי כו ל

וביריונים.״

זי כרונו ת ארץ־י שר אל

אין הוכרזה המדינה
באמצע החופש הגדול
״זה היה בזמן הפגרה. מי מסוגל היה לקום באמצע מאי, כשהכל סגור,
ולכנס את מועצת המדינה הזמנית ככה סתם.״
״המזל היה שבן־גוריון טרח ואסף למעלה משלושים חתימות של נציגי
היישוב, עוד קודם צאתם לפגרה, וכך היה מוכן לכל דבר.״
״ואומנם, באותו יום חמסין, ערב־שבת, כשהכל כבר היה סגור ואנשים

ישבו בבית עם המוספים, החליט בן־גוריון שזה הרגע לעשות משהו.״
״תוך רבע שעה הפעיל את שלושים החתימות שבידו וכינס את הבית.
כשראה שרק שלושה הגיעו לדיון ונרדמו תיכף על הספסל, החליט בן־גוריון
לסדר את כולם והכריז מדינה.״
״אחר־כך לקח את הדף עם החתימות וכתב את מגילת־העצמאות בכתב יו•
יפה, במקום שנותר, מעל החתימות.״
״,הם יאכלו אצלי,׳ חשב בן־גוריון.״
והם אכן אוכלים.

— ממישגתו של מייסדו —
טוב צפורן אחת ביד
מ ש תיי ם על העץ.
ד״ר זו ארץ
(במסתו ״הצפורניס הנודדות — לאן?׳׳)

בוינה ל ההסברה

ע>ר>ת רמת־גן

האגף לאירועים מיוחדים

המחלקה לשיקום

(כיפה סרוגה — המשך)

ועד שהיתה רוטטת היפנה ה זאב
גבו, ויצ א קול שאכל סבתא
בשעועית.
כיוון שכך מיהרה כיפה סרוגה,
כל עוד רוחה בה, אל בית הצייד,

המלחמה שציפית לה ש1י

חזיון אור־קולי ענק

מתחבא :

יחף מנגלה

אבל הצייד-התורן היה בחופש,
ובבניין היו ציידי-נאצים בלבד.
״מנגלה, מנגלה, צא החוצה,״ קרא
צייד-הנאצים, אבל חוץ מברל׳ה,
כצנלסון, שמיהר לבית-ברל, לא
יצא איש.
אבל כמו בכל האגדות, גם סי פורנו
מסתיים בכי-טוב. הזאב ה רע
נתפס על־ידי סיירת-השבת
שעה שקנה כרטיסים להצגה רא שונה,
וכשנפתחה בטנו נמצאו שם
כיפה אדומה ויוסל׳ה שוחמכר

נגמ״שים @ צניחות #מ סו קי ם • פיצוצים $אש חי״ר $נפגעים בעורף •
נפל״ם $האפלה #ס קאדי ם־פר שינג • יפה יר קוני • מילוו ה־ חוב ה •
חובשים • זע קו ת פצועים • הרצוג $מעשי־גבורה • שי ח־לו ח מי ם •
גדנ״עים מתנדבים • נעמי שמר * קו מנדו י מי • מיפגש־אמנים #רן
א לירן • שבויי־מיל חמה • מי ש מר אזר חי • הג״א • נכים • הרוגים •
אלבו מי ם ועוד ועוד
במאי: עמוס אטינגר
מנצח: אנחנו
דעת הבי קור ת :״ מר ת ק יו ת ר ממיבצע קדש נועז יו תרמששת־ הי מי ם
ארון יו ת ר מיו ם ־ ה כי פו רי ם

מהו נן תתנגד! נר אם תשיח ׳דדיה!
בקרוב...

ב קרוב

ב קרוב

ב קרוב

ב קרוב

פר שננו
פרשננו הוא איש חכם. הוא תמיר
מסיק מסקנות, פיו לנצח מפיק לקחים
ועטו יודע הכל.
וכך לפגי מלחמת יום הכיפורים
הוא הפיק את לקחי מבצע סיני —
הוא ידע שהערבים מפולגים למרות
שהם עושים את עצמם מאוחדים, היה
ברור לו שהזמן פועל לטובתנו, הוא
ידע שנשק הנפט זה בדיחה, הוא הז היר
שהערבים לעולם לא יתקפו אותנו
וכר וכר וכר, הסיפור הידוע.
אבל לא איש כמוהו יישבר מזה ש הוא
טעה לאורך כל הדרך.
אדרבא — הוא יעבור מייד להתק פה.
הוא יראה לכולם שהוא לא נש

הוא יראה לכולם שהוא ממשיך
להיות חכם ומסיק ומפיק ויודע הכל
כרגיל.
עכשיו אחרי מלחמת יום הכיפורים,
הוא יראה לכולם שהוא לא קופא על
שמריו. הוא יראה לכולם שהוא הת קדם
— הוא הסיק את לקחי ששת־הימים
— למרות שהערבים עושים
את עצמם מפולגים, הם בעצם מאו חדים,
למרות שהזמן פועל כאילו לרע תנו
הוא בעצם פועל לטובתנו, והכי
חשוב — צריך נורא להיזהר מאפתעה.
וגם כדאי שתדעו כולכם שנשק הנפט
זה לא בדיחה.
וזר. נכון. כי כולנו יודעים מי כאן
הבדיחה.

בריאים ו של מי ם; ולא עוד, אלא
שנתגלו בין מעיו שרידי בית-כנסת של עתיק מתקופת הבית השני
הפיזמון ״ופרצ ת ופרצת״.
וכיפה סרוגה נישאה לחנן פורה
שהתגרש מסינדרלה, ואם לא נעצר
בינתיים, הרי הם חיים בעו שר ו או שר
בהיאחזות פסרה-והזאב עד
| עצם היום הזה.

קח כותרת:
בת 15 חשודה בעיסוי.
(ידיעות אחרונות ) 24.9.75

148 חשודים כלא־יהודים ב־ 28 רשימות אחרונות
של מישרד־הדתות.
(הארץ )24.9.75

בן 46 חשוד כהולד־רגיל.
מישחת־שיניים כלורופיל חשודה כמגבת־מיטבח.
בתולה חשודה כגננת.
משורר חשוד בכסיסת ציפורניו.
18 חשודים כמהנדסים.
נעצרו חשודים בקריאת ״ידיעות־אחרונות״
ו״הארץ״.
( 200 הארץ ) 1.10.75

בהתאם לברית זו, טוענים הצעירים הדרוזיים, יתמוך
מועדי במועמדותו של טריף לבית־הדין העליון,
ובתמורה יתמוך טריף ב מינויו של מועדי כקאדי
דרוזי. לדעת הצעירים יש בברית זו סכנה להמשך
החיים התקינים של העדה הדרוזית בישראל, שכן
היא שוברת את ההפרדה המסורתית הקיימת בין
המנהיגות הדתית והפוליטית בעדה.

המצרי הותירו
תעונןיך

הוצאת ציוד־־־קידוח
מאבו־רוד

המצרים התעו״וו
כ דנ ב ה: מי יהיה

אחד הוויתורים שעשתה המישלחת
המצרית כ שיחו ת ז׳נבה על הסבם הפרדת־הכוחות,
היה מתן ר שו ת לישראל להוציא
משדות־הנפט כאכו־רודם את ציוד־הקידוח
המודרני הנמצא שם.
מלכתחילה הוסכם בין הצדדים שישראל תעביר

הר מטב״דהפ אי
כ שי חו ת הכל תי־רי שמיות שהתנהלו כין
מישלחות י שראל ומצריים לחתימת הסכם
הכיניים כז׳נכה, גילו קציני־הצכא
שכמישל חת המצרית התעניינות, לגכי
המועמד הכא לתפקיד רמטכ״ל צה״ל.
ראש המישלחת המצרית, הגנרל מחגוב שאל, בין
השאר, את ראש אג״ם במטכ״ל צה״ל, האלוף הרצל
שפיר, מה האמת בידיעות כי אלוף (מיל ).אריק שרון
ע שוי לרשת את מקומו של הרמטכ״ל הנוכחי,
רב־אלוף מרדכי גור. תשובתו של ש פי ר: לפי
המסורת הנהוגה בצה״ל מתמנה, כרמטכ״ל, מי
ששימש קודם כראש אג״ם.

רפאל ורד ׳תמוה
מנכייד
מי שרד־ הביט חון
תת־־אלוף רפאל ורדי, מתאם פעולות צה״ל
כשטחים המוחזקים, הוא המועמד כעל
הסיכויים הגדולים כיו תר לתפקיד מנכ״ל
מישרד־הכיטחון.
ו ר די יכוא כמקומו של המנכ״ל יצחק
עירוני, שנ פטרכ שכוע שעכרב ארצו ת־הכרית.
כמתאם
ימונה, ככל הנראה, תת־אלוף אברהם אורלי,
מושל רצועת עזה וצפון סיני. כתוצאה מכך ייערכו
כמה חילופי־תפקידים נוספים בצה״ל, שכתוצאה
מהם יפרו ש גם אחד האלופים מהשירות, כדי לכהן
כמנכ״ל מישרד־התיקשורת.
המדובר הוא באלוף משה (״מוסיק׳׳) גידרון,
כיום ראש אכ״א, שהיה בעבר מפקד חיל־הקשר.
גידרון חזר והתגייס לצה״ל, אחרי שפרש ממנו
בדרגת אלוף־מישנה בתום מילחמת יום־הכיפורים,
שבה נפל בנו.

3רשה של

שידול ;1 110133

:עועדורייה פנימית מסעירה את
צמרת ז?פגסת*.,ד ממ?קת כסוד

כמום י
עוכד״שייומימ ;העמי. עמישפן
;התלונן כי די׳ג נטפי אדיו מיפה
לשדלו: דיחפיס המן וי׳פכפואייים
משלא נענוע החי הה״כ מתעלל
כמתלדנן — שקגל על רך כפני
מעבידי

למצריים, יחד עם שדות־הנפט של אבו־רודס,
את כל המיתקנים והמכשירים שהוכנסו למקום על-ידי
חברת נתיבי־ נפט הממשלתית. במהלך השיחות טענו
נציגי ישראל כי הסכמה זו אינה חלה על ציוד
הקידוח שהובא לשדות־הנפט, אלא על מיתקני
השאיבה בילבד. המצרים הסכימו לטיעון זה.
נראה כי ציוד־הקידוח שיוצא משדות־הנפט של אבד
רודם ישמש לניסיונות־קידוח בחלקים אחרים בסיני,
הנמצאים בינתיים בשליטת צה׳׳ל. מחקרים שנערכו
בעבר הוכיחו, כי קיימים סיכויים גדולים למציאת
שדות־נפט חדשים לאורך מיפרץ סואץ, בשטח שבין
אבררוד ס לראס־מוחמד. למצרים לא איכפת
שישראל תשקיע מאמצים בקידוח, מכיוון שהם
בטוחים שהשטחים יוחזרו להם.

בעד ה הלותרנית
הממשלה תכיר

פסודי־החיתוו

לכנסייה הלותרנית בישראל יש כאלפיים מאמינים,
המתרכזים בעיקר בירושלים ובנצרת. בעיקבות
פעילות דיפלומטית של ממשלות כמו שווייץ והולנד,
שהשתדלו למען אנשי הכנסייה הלותרנית, קרוב
לוודאי שהממשלה תיענה לבקשה בחיוב.

צעירי דרוזי
וגד מנהיגי עדתם
מנהיגים דרוזיי ם צעירים עומדים לפנות
לכית־המישפט הגכוה לצדק, כתכיעה
לחייב שניים ממנהיגי עדתם להשים מדוע
לא יפסלו את עצמם מלכהן בבי ת־ הדין
הדתי העליון של הדרוזים, העומד לקום.
לטענת הדרוזים הצעירים נכרתה ברית בין השייך
ג׳עבר מועדי, סגן־השר, לבין כאמל טריף, בן אחיו
של אמין טריף, מנהיגה הדתי של העדה הדרוזית.

במישרד־־הביטחון ־
פור ש
אל נל הפורשים, ממערכת׳־הביטחון
עומד להצטרף גם אילן כפיר, כתום שנה
של כהונה כעוזר לדוכר מישרד־־הכיטחון. ידיעות כפיר, ל שעבר כתב־צבאי במערכת
אחרונות, עומד לחזור לעיתונו ולהישלח ככתב
העיתון בלונדון.

ועדת־המעקב תקטין
ה קילומטראד הפרטי
41 14/11*/

ויזנ טוו

שמתפקידה לקבוע את ההסדרים החדשים לגבי
הוצאות השימוש ברכב, הפסיקה את פעולתה
בעיקבות מחלוקת בין חבריה, התגבשו המסקנות
שעליהן הם עומדים להמליץ.

השינוי המהותי כיו תר ממסקנות ועד ת
כן־שחר יהיה הקטנת שי עו ר הקילומטרים
שיוג ד רו כנסיעה לצרכים פרטיים.
כעוד שוו עד ת כן־שחר המליצה שאלף
הקילומטרים הראשונים, שעוש ה עוכד
כריככו הפרטי, יי ח שכו כנטיעות פר טיו ת
ולא ישולמו עליהן כל הוצאות, נוטה
ועדת־המעקב להוריד את שי עו ר הנסיעות
הפרטיות ל־ססס — 500ק׳׳מ כחודש.
באשר לשאר הוצאוודהרכב, התכוונה הוועדה
להמליץ על תשלום של 95 אגורות ל־1300
הק״ם הנוספים, שיעשה כל עובד בחודש, ותשלום
של 60 אגורות לכל ק״מ נוסף. תשלומים אלה
יוגדרו כהכנסה, ויחוייבו במס.
בעיקבות ההעלאה האחרונה במחיר הדלק, יומלץ
עתה להעלות את הסכומים ב־ 15 אגורות לקילומטר.

מיפעל ״יצהר״

ע־תוואיח בין

הכנסייה הלותרנית כי שראל עומד ת לזכות
כהכרה רי ש מי ת מצד הממשלה כעדה
מוכרת.

עוז ר־ ה דו ב ר

׳ 11311דאש דו ד
בעלי מיפעל השמנים והסבונים יצהר, מתכננים
להעביר את המיפעל מתל־אביב לאשדוד. מיפעל
הענק הנוכחי משתרע על שטח של 23 דונם
בשכונת נחלת־יצחק בתל־אביב. בזמנו נוהל משא־ומתן
על מכירת שטח זה לקבלנים, לבניית בנייני
מגורים, בסכום של כ־ 35 מיליון ל״י. בשל
הקיפאון בתחום הבנייה הופסק בינתיים המשא־ומתן.
גם בעלי מיפעלי תעשייה וחרושת אחרים,
הנמצאים בתחום השיפוט של תל־אביב, מזרחית
לנחל איילת, מתכננים להעתיק את

מיפעליהם לעיירות־פיתוח, כשל האמרת
מחירי הקרקעות כ איזור. כתוצאה מכד
עלולה תל־אכיכ לאכד אלפי מקומות עכודה
לפועלים כמיפעלים תע שיי תיי ם.

שמה של עי תונ אי ת י שר אלי ת ידועה מופיע
כר שי מ ת פסולי־החיתון של המועצה
הדתית תל־אכיכ —יפו.

צה״ל מב ק ש

העיתונאית, שהיא אלמנה, עומדת לפתוח במאבק
ציבורי נגד הרשימה בכלל, בעזרתה של ח״כ שולמית
אלוני, אשר גילתה לה את עובדת הופעת שמה
ברשימה.

תרומות לכיסו*

המישטרה שו כר ת מכוניות המדור המרכזי של מי ש טר ת מחוז תל־אביב
החל שוכר מכוניו ת כחכרות־השכרה
לשימו ש יומי.
מפקדי המדור המרכזי הגיעו למסקנה שאנשי העולם
התחתץ מזהים בקלות רבה את מכוניות הקורטינה־סטיישן
הלבנות שלהם, ולכן התחילו לשכור את
המכוניות, כשהם מחליפים אותן אחת לכמה ימים,
כדי שהן לא תזוהינה על־ידי אנשי העולם־התחתון.

עצרת השיריון
כעיקכות הביקורת ה ציכורי ת
שנמתחה על הכיזכוז־ככיכול של
מאות אלפי לירו ת כעריכ ת מיפגנים
צבאיים ועצרו ת המוניות לרגל יום־
הצנחן ויום־גייסות־השיריון, נקטו
גייסות־ה שיריון צעד מקורי. מקבלי
ההזמנות לעצרת־גייסות־ ה שיריון
הנערכת השכוע קיכלו, במצורף
להזמנה, כקשה לתרום סכום של
10 לירו ת לכיסוי ההוצאות של
עריכ ת העצרת.

יר יעמבסח

טובל

טוב לתת וטוב לקבל
בונבוניירות עול עלית
נהדרות וטעימות־והזדמנויות
לא חסרות...
הנותן והמקבל אומרים יחדיו:
״טוב ל• עם בונבוניירות 1 ₪

ע לי ת

,,העולם הזח״ ,ש בו ט ץ החדשות הי שראלי. המטרכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדדז $טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״הדסום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב ב ף
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורף הרא שי: אודי אמרי. המוציא לאור: העולס הזה בע״מ.
ניגשו יחד אל אנשי האפ־בי־איי במקום,
אשר פתחו לפני לביב את תיקיהם, וסיפ קו
לו העתקים מן התעודות. הם סיפרו
כיצד קנו ראשי הפשע־המאורגן בארצם
את ראשי המישטרה והתביעה המקומית,
המחפה עליהם ומתנכלת למנסים לחשוף
את מעלליהם.
הסיור והחקירה מתוארים בספר לכל
פרטיהם, כולל הביקור בעיתון סיאמי
הראלד, מן הגדולים בארצות־הברית, שבו
עבד מסיק כמה שנים קודם־לכן, עד ש הופסקה
עבודתו שם אחרי שהסתכסך עם
המישטרה, בגלל האשמותיו כי היא קנויה
על־ידי הפשע־המאורגן.
כאשר חזר צ׳אנג לישראל, מיהר לקפה
אכסודוס, בו נהג להיפגש מדי־פעם עם
לביב, סיפר לו על הספר. הספר עצמו, אגב,
אבד לצ׳אנג בדרך לישראל, וכך יכול
היה רק לב שר ללביב המופתע כי הוא
אחד מגיבורי הספר. צ׳אנג אף לא זכר
את שם ההוצאה. הוא רק זכר כי בגמל־התעופה
של בואנונדאיירס ראה עוד שני
עותקים של אותו ספר.
כאשר יצא יגאל לביב לפני שישה שבו עות,
בשליחות חקירתית ביבשת אפריקה,
דאג לכלול את נמל־התעופה של בואנונד
איירס במסלול הטיסה שלו, אץ לחנות־הספרים,
ואכן מצא שם עוד עותק בודד
של הספר. כשהגיע למיאמי, חיפש עותקים
נוספים, אך גילה כי הספר אזל מן השוק.

אריק >״ג׳אנג״) די בנר המתין ל בואנוס־איי־של
בנמל־׳התעופה
מטוס

והחליט לקנות לו ספר, כדי להעביר
בנעימים את הטיסה הארוכה לאירופה.
בדוכן־הספרים משך את תשומת־ליבו ספר
שכריכתו הבטיחה עניין. אחרי הארוחה
הוציא את הספר, החל קורא בו. הספר,
ששמו חייהם הפרטיים של אוייבי הציבור
עסק בחייהם של ראשי עולם־הפשע הא מריקאי.
כשהגיע
צ׳אנג לסרק השני, צעק מרוב
הפתעה. הפרק נפתח במשפט הבא . :ש מו
הוא יגאל לביב, והוא עיתונאי מתל־אביב.
מודאג בגלל בואם לישראל של כמה אנ שים,
הידועים כגאנגסטרים אמריקאיים,
שלח אותו עי תונו לארצות־הברית, לח קור
את עברם. הוא נועץ במקורות־מידע
רישמיים בניו־יורק וושינגטון, לפני שטם
דחפה למיאמי ושם, בלי לחשוב על כך,
נכנס ללון במלון פונטינבדו.״
הפרק כולו, מעמוד 35ו עד ,50 תיאר
את החקירה שערך לביב במיאמי, על
עברו של מאיר לנסקי. הספר, בן 287ע מר
דים׳ עוסק בעיקר בלנסקי ורעיו, ראשי

חשאי, ובעזרת תרומות גדולות לראשי
המיפלגות הדתיות, השולטות במישרד־הפנים,
הצליח לקבל אזרחות ישראלית
(עכשיו הוא גר דרך־קבע באירופה).
בשנת ,1971 כשהחלה הקרקע בוערת
תחת רגלי לנסקי, שעמד בראש ממלכת־הפשע
האמריקאית לאחר שירש את מקומו
של לאקי לוצ׳יאנו, הכין סטאשר, בישראל,
את הקרקע, לבואם של לנסקי ואנשיו.
אולם לנסקי היה על הכוונת של רוברט
קנדי, אחיו של הנשיא ג׳ון קנדי. רוברם,
שהיה אז שר־המישפטים של אמריקה, פתח
במילחמת־חורמה נגד הפשע המאורגן.
כאשר נודע לו, ולאנשי הכוח המייוחד
שהקים למילחמה בפשע, כי לנסקי עבר
לישראל, דאג להדליף את הידיעה לעי תונות,
פתח בלחצים על ישראל כי תגרשו
מתחומה.
לנסקי עצמו הסתדר בארץ היטב. הוא
לקח לעצמו דירה מהודרת בבתי הצמרת
ברחוב בארי בתל־אביב, והסדיר כי יקבל
מדי־שבוע המחאה שמנה באמצעות בנק
שווייצי. אחריו החלו מגיעים ארצה מרעיו
לעולם הפשע וסביבו, בישראל, החלו מת קבצים
טיפוסים בולטים מעולס־הפשע ה ישראלי,
בעיקר בעיסקי ההימורים.
כאשר החלה אמריקה מפעילה לחצים
לגירו שו של לנסקי, התמקד הלחץ על שר־הפנים
דאז, יוסף בורג. בידו היתה הסמ כות
לא לאפשר ללנסקי לעלות ארצה מכות
חוק־השבות. מערכת קשרים מסועפת של
לנסקי בעיתונות ובמישטרה, איפשרה לו
ולדובריו לטעון, כי כל הפרסומים נגדו
באמריקה הם שקר, וכי הוא איש י שר
ותמים ו אין כל קשר בינו לבין פשע
כלשהו.
העיתונות דאז ידעה גם לצטט קציני-
מישטרה גבוהים, שטענו כי ללנסקי אין
כל עבר פלילי, ועזרו להם ראשי מי שרד־דוס*)
5 15 וו>ד

ג1001) 111)6

?18316

1865

•*186*16 חו0*108111102 מו *18
))•0811*8ק ז חזוזס |2* 4ח*04 01£

? 118110
£ 060116 $

816111$

110163

0 1 6 0 )1 0 1 6 0 1

.נן 5 8 1־ 0 6 1׳)) 6 <1 0־ 011ף 113)1 3 0

ש ער סיפרו של מסיק

־ , 3 0 )1 116 15 3 ] 0 0 1ע 1׳ 111$ 0 3 0 1 6 18 1 §3 1 ? 3 \ 61^1 1 0 031181
־61־ 561

361־151

31ע1־1־1116 31

ק 5׳ ו ו 5, 1113 0 6־ 61ז§ 3 0 § 5-׳ 1 0 \6 5 1 1

813165

ץ 0 6 )1 8־ 0 0 0 0 6 1

1 0 3 0־ 0161

110116)1

1116

500111

§ ת 1ץ 0

׳)) 6 ,־ 1161׳0 0 1 )111

6־ 8 6 1 0 1

ס) 1116)1נן 6־

1 1 1 0 1 -1 0

־ 5 0 0 0 0 6 5 110131(0 1(0 0 0 5 0 1 1 6 1 1 6 .1(0 1 1 0

5601

\¥35810§ 100

§ 1 0 ( 18101

גירוש מישראל

305

,11 3 8 0 0 1

1135

ע\>16

0 8 60 1 )6 )1 1 0 1 0 1 8 6 ? 0 0 1 3 1 0 6 8 1 6 3 0 .
X 0 6 0 1 0 0 0 1 3 0 1 6 ) 1 0 1 6 . 1

835

התחלת הפרק על לביב
ביקור במיאמי
עולם־הפשע האמריקאי. הוא הוצא בפה־דורת־כים
על־ידי ההוצאה הידועה דד,
והמהדורה הראשונה שלו אזלה זמן קצר
לאחר הופעתה. מחברו הוא הסופר והחוקר
של עולם־הפשע האפריקאי, האנק מסיק,
שסיפרו על חייו של מאיר לנסקי יצא
בעברית בהוצאת שוקן.
מסיק מספר, כיצד הסביר ללביב שעליו
לצאת מייד ממלת פתטינבלו, שבו הת גורר
במיאמי. הוא לקחו לסיור במלון,
הראה לו כיצד נציגיו של מאיר לנסקי
מנהלים אותו. באחד מחדרי־המלון שיחקו
אותה שעה קלפים כמה מן השמות הלו הטים
בפלורידה, ומסיק הראה לו כיצד
מנהלים מכאן את עיסקי ההימורים והמ לונות
של הפשע־הפאורגן במקום.
אחר-כך סיירו כמה ימים בפלורידה,
ומסיק הראה ללביב את מקומות מגוריהם
ועיסקיהם של ראשי הסשע־המאורגן. הם

לבסוף קיבל עוד שני עותקים מידי הסופר
עצמו, האנק מסיק. קריאת הספר על
לנסקי ואנשיו, ובעיקר הפרק העוסק ב חקירות
שניהל, למציאת הוכחות שיאפשרו
את גירו שו של לנסקי מישראל, הזכירו
ללביב את אחת הפרשיות המסעירות ב יותר
בחייו.

כ א שר הגיעו לישראל מאיר לנס־קי
ואנשיו, בברחם מחקירות השילטונות
בארה״ב, בשנת ,1971 החלה בארץ אחת
המערכות הציבוריות הגדולות סביב הנו ש
א: האם צריכה י שראל לשמש מיקלט
לפושעים יהודיים 1כמה שנים לפני לנסקי
הגיע ארצה פושע אמריקאי ידוע אחר, ג׳ו
סטאשר, שהיה מראשי כנופיית קליוולנד
ואחר־כך שותפו של לגסקי בעיסקי הימו רים
והברחות. סטאשר בא אז ארצה ב
הפנים
של המפד״ל, שקיבלו תרומות
במיקרזז,
מלנסקי־סטאשר. לגמרי נדיבה ביד
£ 3 1 6 111610

0 1 עורך־הדין של סטאשר אשר טיפל גם ב״
לנסקי היה חיים בסוק, מראשי המפד״ל
תל־אביב8 .
עיריית1 1 3 0 0 8
ראש6 3 0 1 1 ,
בתל־אביב וסגן 1

כנגד שר־הפנים התייצב בכנסת אורי
סדר-
אבגרי, שהעלה 5את
על 1\5
פרשת לנסקי 1
0 1 היום ותבע את גירושו, תוך הסתמכות על
פסקי־דין עקרוניים של בית־המישפט העל יון
של ישראל. אלה קבעו כי חוק-
השבות אינו חל על פושעים, העלולים
לסכן את שלום־הציבור.
הגוף הממשלתי היחידי שרצה להרחיק
את לנסקי מישראל, מחשש פן יהפוך את
ישראל לממלכת־פשע, היה מישרד־המישפ־טים.
שר־המישפטים׳ דאז, יעקוב־שמשון
שפירא, ובעיקר פרקליט המדינה גבריאל
בך, אמרו בגילוי־לב כי אם יימסרו להם לנסקי הוכחות על עברם הפלילי של
ואנשיו, ידאגו לגירושם, אולם הוכחות כא לו
הם יכולים וצריכים לקבל מן המישטרה
— וזו לא סיפקה את החומר.

חודשיים לפני המועד שבו היה
אזרחותו
על שר-הפנים להחליט בעניין
של לנסקי, פורסמה בעיתונות ידיעה כי
הוא עתיד להיעתר ללנסקי, כיוון שאין
כל חומר פלילי נגדו. אותה שעה החליט
לביב להיחלץ לפעולה.
יגאל לביב היה אז עיתונאי כלכלי חוקר

ביומון הארץ, ובעברו נרשמה שורה ארד
כה של חשיפת שחיתויות. החל מפיצוץ
שערוריית חברת־אשדוד, חברת ההשקעות
(נוש״ק) שהקימו קציני צה״ל, שחיתויות
בענף הבשר, עיסקת הפרדסים של מנכ׳׳ל
בנק־הפועלים דאז מנחם ים־שחור (חקירה
שנוהלה אז בד־בבד עם העולם הזה),
הרמאות בענף היהלומים ועוד פרשיות
לרוב. כמה פעמים מינתה הממשלה ועדות-
חקירה לחקירת גילוייו, ולפירסומיו היה
מישקל רב. הוא שיכנע את עורך הארץ,
גרשום שוקן, כי אין להשלים עם מתן
האזרחות ללנסקי, יצא לאסוף חומר על
עברו של לנסקי.
בניו־יורק ובוו שינגטון קיבל סיוע מירבי
מראשי הכוח המיוחד שמינה רוברט קנדי,
ובמיאמי נעזר רבות בהאנק מסיק.
כאשר החל החומר שאסף לביב להיות
בעל־מישקל, נעשה ניסיון לפרוץ לחדרו
במלון ולהשמיד את החומר. לביב מיהר
לקונסוליה הישראלית הקרובה, צילם את
החומר, שלח בדו אר דיפלומאטי העתקים
לשר־המישפטים שפירא, על־מנת להבטיח
כי יקרה לו מה שיקרה — החומר יגיע
לישראל.
עם שו בו ארצה פורסם דיחומר ב סידרוד
מאמרים. תוך פירסום הסידרה רצו לנסקי
ואנשיו לברר מהו מישקל המסמכים ש הביא
עימו לביב, שלחו אליו את עו רו ־
הדין חיים בסוק, בניסיון לקנות את המיס־מכים
תמורת תשלום נכבד. לביב מיהר
לדווח זאת לעורך הארץ, שאחרי הת ייעצות
עם היועץ הטישפטי של היומון,
שלמה ליבליך, החליטו לדווח על כך מייד
למישטרה. תוך המגעים עם צמרת המיש־טרה
הוחלט, כי לביב יעמיד פנים כנענה
להצעה, על־מנת שהמישטרה תוכל ללכוד
את אנשי לנסקי בניסיון השיחוד.
הוצבה מלכודת מתאימה, אולם כש הגיע
ל בי ב ל טי ש ה עם נציגי לנסקי,
התברר לו כי הם יודעים על המארב ה־מישטרתי•
עורך־הדין בסוק הוזהר יל־יז־י
קצץ בכיר במטה־הארצי של מישטרת יש ראל,
מפני המארב שמניחים לו.
הארץ פירסם את פרשת המארב והכי
שלתו בכותרת ראשית, ושוקן כתב מאמר
ראשי שבו תבע מינוי ועדת־חקירה שתב דוק
את העניין. ההאשמות נגד המישטרה
אילצו את ידי די לנסקי במישטרה להתגונן,
והדרך הטובה ביו תר היא. כידוע. ההת קפה.
הם החלו מחפשים בכל מחיר חומר
נגד לביב, גייסו את כל אוייביו במישרדי
הממשלה ואת משוחדיהם באגודת העיתו נאים,
לפעול נגדו.

> המישטרה ניהלה
מ שף שנ תיי ם
מאבק, בניסיון לחסל את לביב בעזרת
עדות של פושע־פסיכופט. כאשר נוכחה
המישטרה כי לא תזכה במישפט שניהלה
נגד לביב, ניסתה את כל האמצעים לחסלו,
לא היססה לפתוח שורה ארוכה של תיקי
מס־הכנסה כדי לנסות להוכיח שמודיעיו
של לביב באוצר ובמם־ההכנסה, שסיפקו
לו חומר לפירסום, קיבלו ממנו שכר תמו רת
מידע.
כאשר יצא לביב זכאי גם בבית־המישפט
העליון (האשמה, אגב, היתה כי ביקש מן
הפושע לפרוץ למישרד ולהשיג מיסמכים
נגד 1 0 6 0 1 חברה ציבורית ידועה) ,החליטו אויי־ביו
לגייס את הרזרבות שלהם. אגודת־העיתונאים
החליטה להוציא את לביב מ חברות
באגודה. הסיבה: המארב שהניח
לביב לאנשי לנסקי בעזרת המישטרה היה
בניגוד לאתיקה העיתונאית.
מזכיר האגודה, משה ר ץ, העביר ל־למענם
את ההחלטה נגד לביב.
מאז עשו כמה־וכמה עיתונאים דברים
דומים, מבלי שהאגודה התערבה( .ועדת־החקירה
שמונתה לבדיקת האשמות הארץ
נגד המישטרה קבעה, כי בסוק הוזהר ב־תום־לב
— מה שלא מנע את סילוקם מן
המישטרה לאחר־מכן של כל י די די לנסקי
— אבל בשקט ).לביב עצמו, שהיה עסוק
משך שנתיים במאבק להצלתו יצא לחופשה
מעיתונו, החליט אחר-כך לעבור לעבוד
באותם תחומים בהעולס הזה. אתם קוראים
אותו מדי־שבוע, ב ץ בכתבות שהוא חתום
עליהן ובץ בכתבות לא־חתומות, או ב מדורי
הכלכלי אתה והדירה הנחשב, לדעת
רבים, כמדור הכלכלי הטוב בארץ.
מה שקרה לו לא הפחית מלהטו להילחם
בשחיתות, והעובדה כי האמריקאים יודעים
להעריך מה שעשה, רק מאמתת שוב את
הפיתגם . :א ץ נביא בעירו״.

העולם הזה 1987

פיאט גאה להציג א ת ׳צירת־המום תשלתע שיי ת הרכב הבינלאומי ת

חנוני ת־ ה ע שו ר
התשובה האידיאלית לתנאים הכלכליים של תקופתנו !
התכנון המושלם ש ל מכונית אקינה, בטוחה, נוחה, חזקה,
חסכונית ועמידה לשנים רבות...

בטוחה, חסועז
ואמינה לשני רבות
״פיאט 131״ מעניקה לנוסעים
הגנה ובטיחות מירבית, הודות האופקיות ילקורות-הפלדה
במירכב המכונית, המחזקות את
ריצפתח, תיקרתח ומרכז דלתותיה
ומגינות עליה בפני פגיעות
מחתגגסות. היא כתוצאה נסוגים״
ב״פגוסים מצויידת המסוגלים לסגת לעומק סל 6
ס״מ מבלי לגרום נזק למירכב.
מוט ההגה הפירקי קורס בעת
פגיעה ומונע גרימת נזק לנהג.
הדלתות האחוריות מובטחות
ע״י מנעולי ביטחון המונעים את
פתיחתן המיקיית, במיוחד ע״י
ילדים. המכונית כולה מחוסנת
בפגי חלודה ע״י סיכבת פי,ווי.סי.
עבה, העוטפת את כל החלקים
החיצוניים -י כולל הפאנלים
התחתונים.

נוחה ומרווחת
ל־ פ נוסעים ומטענם
״פיאט 131״ מצטיינת בעיצוב
ייחודי, המקנח לח סגנון אלגנטי
וסולידי. הודות למיבנה המקומר
סל הדלתות והחלונות הצדדיים,
מעניקה המכונית מרחב יסיבה
גדול, מרווח ונוח לחמיסה נוס•
עים ומטענם. הנהג נהנה מסדה
ראייה פנורמי ובהיר המאפשר
לו סליטה מלאה על הרכב.
תא המיטען גדול במיוחד ומסוגל

לסאת מיטען בנפח סל 100
דצמ״ק.
הקידמיים ניתנים המושבים להטיית ולהכוונה בהתאם לצורך
חאיסי.
הריפוד האלגנטי, הרך והגמיש
מנעים את הנסיעה גם בתנאי
דרך קשים. תקרת המכונית
מצופה מבפנים בחומר בידוד
עבה המונע חדירת חום ורעש
מבחוץ. שיכלולי הנוחות במכונית
זו, כוללים גם מערכת איוורור
וחימום אמינה.

חזקה, בעלת
עוצמת־מנוע מרשימה
״עיאט 131״ עמדה בתנאי מבחן
קסים במיוחד אסר כללו מסלולי
דרך ארוכים ומסובשים. המנוע
נוסה ועמד בהצלחה מלאה בתנאי
עומס סל 1000 סעות פעולה
ממושכות!
המכונית מצויידת במנוע קידמי
חזק, בעל 4צילינדרים וחינע־אחורי,
המגיע לביצועים גבוהים
ביותר במהירות סיבובים נמוכה
יחסית. מנוע ח־ 1300 סמ״ק
מפתח 65 כוחות״סוס לבלימה
(דין) ואילו מנוע ה* 1600 סמ״ק
מפתח 75 כוחות־-סוס לבלימה
(דין) .תאוצת ח״פיאט 131״
מרשימה ביותר ומעניקה לנהג
בטחון בעקיפה. מערכת הבלימה
ה״פיאט 131״
הכפולה של
כוללת: מעצורי״דיסק קידמיים
ותופי״בילום אחוריים וכן מגבר־בלם
ושסתום וויסות ־ עומס
המשפרים את יעילות הבלימה.

חסכונית באחזקה -
צריכת דל ק נמוכה
״פיאט 131״ בנוייה במתכונת
קונבנציונלית בלתי משובצת,
המאפשרת גישה נוחה ופשוטח
לכל חלקי המנוע וחוסכת בזמן
הטיפול השוטף.
מבנה המכונית וחלקיה מצטיינים
באיכות מעולה ביותר ועמידים
בפני סחיקח ובלאי מיותר.
גמישותו המירבית של המנוע
מונעת את הצורך בחילופי־חילוי
כים תכופים ומיותרים — אסר,
כידוע, מגבירים את צריכת הדלק.
לחיסכון בדלק, תורם גם העיצוב
האירודינאמי סל המכונית
המאפשר לה נסיעה חלקה על
הכביס — ללא חיכוכי התנגדות.
האחזקה השוטפות, תוצאות הכוללות גם את אגרות הביטוון
והרישוי — נמוכות באופן מסט*
עותי ממכוניות הגדולות ממנה
בנפח, אך אינן מתחרות איתח
בתוצאות.

פיאט 131־ 130 סמק 160 /סמק

לבחירתך 11 דגמים מרהיבים -לכל מטרה ובכל טגגון:
* סלון 4דל תו ת * ס פ״ של 4דל תו ת* סטיישן 5דל תו ת
בתיבת הילוכים רגילה או אוטומטית

״יאט 131׳ מקדימה את המחר!

7 1/17

שיעור ביחסי־וגיבור: סטירת לח
!.שק כתחת״ ו״ליצן מכוער״

הפליי־בוי הוותיק ביותר
בארץ, פוקה הירש, טוען כי
מדינת־ישראל היא כמו אוטו בוס.
מחצית האנשים יושבים
וכל השאר רועדים.
׳ 8מנהלי הקאנטוי 7ן לאב
התאכזבו מאד, כאשר שר*
האוצר יהושע ר בינו כי ץ
הודיע להם כי לא יוכל להיות
אורח־הכבוד בארוחת־הערב ה חגיגית
במלאות ע שר שנים ל מועדון.
שר־האוצר הסביר כי
הוא עסוק מאד בעיצוב המדי ניות
הכלכלית. לעומת זאת
ישראל,
נגיד בנק התנדב משה זנג ר, להופיע במקום,
הירבה לטעום מן המאכלים דד
מכסיקאיים, וסיפר לכל על ה חופשה
הנפלאה שבילה עם
אשתו בספרד.
8 1בכנס של אנשי יחסי-
ציבור, שהתקיים במלון הילטון
בירושלים, היה אורח־הבבוד
ראש־עיריית ירושלים, תדי
קוללו, שהוצג על־ידי אחד ה יחסי-ציבור כאיש מארגנים
מובהק.
הגיב קולק על ההג דר
ה , :אני איש יחסי־ציבור
מובהק עד כדי כך, שבמיסגרת
מסע יחסי־הציבור שלי נתתי
סטירה לאזרח, אמרתי, שק ב תחת׳
לפרופסור באוניברסיטה
וקראתי בשם, ליצן מכוער׳ ל חבר
מועצת־העיר, אורי הד

למשל, באחת הטיסות מתל-
אביב ללונדון, כשעבר המטוס
מעל להרי שווייץ, הודיע ה קפטן
הנוסעים כי מצד שמאל
הם יכולים לראות ״את עיר-
הבירה של מדינת ישראל,
ואדוץ.״

אגב, בזמן הסיכסוך בין
צוותי־האוויר של אל על, הציע
יפה לפרסם הודעה בעיתונות
בזו הל שון :״העובדה שאיננו
יכולים לחלק כרטיסי־טיסה חי נם
לעיתונאים לא עושה אותנו
בלתי־צודקים.״
׳ 8יפה אף הציע לאלוף
(מיל ).אברהם יפה, מנהל
רשות שמורות־הטבע, שאינו
קרוב־מישפחה שלו, כתובת ל-
״משמורת־טבע ל-
מצבתו :
שמורודקבע.״
׳ 8מנהל מחלקת החדשות
בטלוויזיה, דן שילון, ייצג את
ישראל בוועידה לענייני חד שות
שהתקיימה בז׳נבה. בעת
היעדרו סיפר בנו בן השש,
יוכל, בגאווה, כי אביו נמצא
בוועידת־ז׳נבה.
׳ 8מאותה נסיעה לז׳נבה
הביא איתו שילון כלבלב מגזע
סן־ברנרד. לשם כך קיבל היתר
מייוחד מחברת התעופה ה
שווייצית
סוויס־אייר, הושב
אחר כבוד בחברת הכלב, שחיה
בתוך סל, במקום המיועד לאי מהות
מיניקות ותינוקיהן. קבר ניט
המטוס היה כל־כך מרוצה
מן הכלב עד שזיכה את שילון
בבקבוק־ויסקי חינם.

גם איש העסקים ארנון

איל? מרבה בנסיעות עיסקיות
לחו״ל. הוא נהג תמיד לטעון
כי עוברים כמה ימים עד שהוא
מצליח להסתגל לאווירה היש ראלית
מחדש. לאחרונה סיפר
לידידיו, ני גילה דרך מקורית
לקצר את משך ההסתגלות:
הוא חוזר ארצה במטוס של
אל־על, ותוך ארבע שעות*
טיסה הוא הופך ישראלי לכל
דבר.
! 8גיסתו של ארנון איליז,
גילי, אשתו של אחיו רמי,
פתחה ביחד עם צפריר ה,
אשתו של איש־הביטוח גדי
קומרן, ועם ליאורה, אשתו
של העיתונאי והמוציא־לאור
אלי לנדאו, בוטיק בכפר־שמריהו.
השלוש קראו לבוטיק
שלהן ג׳וי.
! 8המנחה דודו טופז נק לע
לצרה, כשרצה לראיין את
מחזיר עיטור־הגבורה אסא
קדמוני. תחילה לא הופיע

אסא לערב־הראיונות שנקבע
לו. הקהל נאלץ להסתפק ב-
בדיחותיו של דודו. שבוע ל-
אחר־מכן הופיע אסא בערב־הרא״ונות,
אך עמד על כך ש תינתן
לו האפשרות לשאת
נאום. אסא נטל את המיקרופון,
דיבר שעה ארוכה ולא הפסיק.
כשניסה המראיין להתערב ו להגיד
לו כי זמנו חלף, התעקש
להמשיך ו לד בר ופתח בחילופי-
דברים חריפים עם דודו. לראיון
הופיע אסא כשהוא לבוש מיכ־נסיים
קצרים ונעול בנעליים
גבוהות־עקב.

או רי

8העיתונאי עסוק מאד בימים האחרונים.
הוא אוסף חומר לספר על חייו
של סמי שרון־פלאטו ה מבוקש
על־ידי שילטונות המס
של צרפת בחשד של העלמת־מס
ב שווי של מיליוני דולרים.
ח הצליח לרכוש את אמונו
של פלאטו, ומקבל ממנו י שי רות
חומר חדש על עברו. כפי
הנראה ייצא הספר בצרפת, ב שפה
הצרפתית.

אורי דן, הידוע נחסידו
של אריק ש ר? ,גם מאיים
כי סיפרו הבא ייקרא ראש גזר
וגיבורו יהיה הרמטכ״ל מר״
דכי (״מוטל,״) גור.

פרט.״
לאנשים הנכונים

׳ 8לצנזורים של הטלוויזיה
הירדנית יש בעיוח. לא־מכבר
מחקו מסרט של קוג׳אק פסוק
המדבר על יהלומים מתל־אביב,
אך השאירו את המילים ה עבריות
״בר־מיצווד,״ .השבוע
הוכיח גם דנים וויוור, הוא
המרשל מקלאוד, שהצנזור ב עמאן
אינו יודע אידי ש. הוא
השאיר, בסרט ש שודר שם ב יום
הרביעי האחרון, פסוק של
חייט יהודי, שאמר לאשה בלונ די
ת :״את השיקסע הנהדרת
שלי,״ והסרט הסתיים בכך ש-
מקלאוד מרים את כוסו ואומר :
״מזל טו ב!״ לעומת זאת קיים
חשש סביר שהצנזור בטלוויזיה
הישראלית לא י ע ביר סרט זה,
שבו מתאהב החייט היהודי ב אלמנה
הנוצריה ועומד לשאתה
לאשה, טפו־טפדטפו.

קברניט אל־על אורי

יפה מרבה לשעשע את נוס עיו,
באמצעות ההסברים שהוא
משדר להם במשך הטיסה. כך,

[ 1א 1 1ערך בשבת האחרונה מכירח פומבית של
1י 1יצירות האמנות המורכבות מגרוטאות,

שהוצגו בחודש האחרון בתערוכה. מכירת 170 המוצגים נמשכה
כארבע שעות, כשהמשתתפים בקנייה יושבים על ריצפת הגלריה.

בין רובשי היצירות חיו אמנים רבים, במו השחקנית אפרת לביא
(יושבת, למעלה מימין) .במה מהיצירות שמחירן ההתחלתי חיה מאה
לירות נמכרו ביותר מאלף לירות. ארון הבשמים שבן־אמוץ מחזיק,
״הריחות של דודתי קלרה״ ,נמכר ב״ ,1800 לג׳וקי ארקין.

פר מל
מז ר חי

מיקבי ו א עוון לעינן
הנדון יע קב

העולם הזה 1987

1וים
1ו א שחקן־הכדורגל של מכבי
נתניה, ש רג א כר, הופתע
השבוע לגלות בי הפך עיתו נאי.
מתחת לכותרת לכתבה ש הופיעה
בידיעות אחרונות, וש-
סיפרה על התאונה בין הרכבת
והזחל״ם בבוסתף הגליל, הופיע
שמו ככותב הכתבה. הסתבר
שהכתב האמיתי של הכתבה
היה שרג א אשד, כתב ה-
צהרון בגליל. אלא שאחד ה עורכים
השב כעת העריכה על
שחקן־הכדורגל, וכך שורבב
שמו בטעות לכתבה שלא היו
לו כל י ד וחלק בה.

למען חרשים־אילמים
שבראשה היא עומדת.

שינוי לטובה במצבך הכלכלי המסובך במיקצת. אתה תמצא ידידים
במקום הפחות מתקבל על הדעת. עם זאת, דע שהם מתייחסים אליך
בחוסר־התחשבות. היזהר מהפכפכים, ועוד יותר, כמובן, מנשים הפכפכות.
נטייתך לחולמנות ולרומנטיקח תסבך אותך, השבוע, במריבה לא-לך.

מיח״א,

8תת-אלוף (מיל ).משה
(״מושיק״) גי ד רון אינו יכול
להיפרד מהטלפונים. לפני ש שירת
בתפקיד בכיר בצה״ל
היה מנב״ל חברת הטלפונים
טלרד. עתה מונה במנכ״ל מיש-
רד־התיקשורת, ויחזור שוב אל
הטלפונים.

התחזקי, בת־שור — לפנייך שבוע קשה במיוחד. אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה עלייך להתגבר עליהם. מעט שכל ישר, הרבה אומץ־
לב ועודרו ח, יעזרו לך לדלג על פני המשוכות ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת־רוח על הישגיך, שלא יהיו מבוטלים כלל. אל תוותר !

ז 1 2נ א פריל ־
סן גבמ אי

אליעזר

8חבר־הכנסת
רונן ממפ״ם נראה לאחרונה
בירושלים, הקטנה בגלרייה

שוו
11 ואוון
גג ב מ אי

יום נ׳ הוא יום של התנגשויות וגעיות כספיות. הקפד, אי׳פוא, שלא
לקבל בו כל החלטה מרחיקת־לכת ושלא להסתבך. בכלל, השתדל לנצל
את השבועיים הבאים לריכוז מחדש, לעבודה שוטפת, ולחידוש קשריך
עם האהובים עליך. בת תאומים: אל תזניחי אותו. גם לאחרים בעיות.

20 ביג ני

חדל לריב עם חבריך לעבודה. בשביל מה? הבעייה המטרידה אותך תזכה
השבוע בתשובה ובהסבר. אם אתה מעשן — אל תגזים. קופסה אחת בתנאי רומנטית,
הצלחה לך תהיה השבוע תספיק. ליום שתפסיק להיות מתוח ועצבני. בת סרטן — כדאי שתשבי קצת בבית.

1!110
21 ביוני -
20 ביול*

המרץ שיש לך יעזור דך לפתור כמה
רב. למרות זאת, הגיע הזמן להקדיש
יעילותה נדיבו תו ויו ש רו יזכו השבוע
לי די דו עצות, כאשר תתבקש לעשות

אויר!

בעיות המטרידות אותך מזה זמן
קצת זמן לבחון דרכים להגברת
בהערכה מתאימה. אל תהסס לתת
זאת. כשאת נוהגת, היי זהירה.

מסקנות
אם לא תקבל את עצותיהם של שותפיך, תשכיל להסיק
מדבריהם — ואולי עליהם — תזבח בהצלחה נאה. זח חל במיוחד על
יום ח׳ ,סוף השבוע חזה. הקשר הרומנטי שעליו חלמת, ואשר נדמה
חיה לן כי החל מנץ — יגיע למלוא״פריחתו באמצע השבוע. אל תחמיצי.

1תומו
:1 22 איגיס>- 1
22 בספטמבר

הפופולרי ״טופ אוף דה פופ״ (פיסגת הפופ) זכה לא־מכבר בגגוד
רב, כשהוענק לו על״ידי מלכת בריטניה אות־אבירות בשל פעולות־הצדקה
שלו. עתה נמצא סאבאל בישראל, כאורחו של יו״ר
אגודת גורמי־חתיירות בחיפה, יונח יחג (משמאל) ,שהזמין אותו
לכתוב ספר על חיפה. סאבאל, הידוע בתילבושותיו המוזרות,
התארח בכפר הדרוזי דליית״אל־כרמל, גרם להתרגשות רבה כשהופיע
במקום בחולצה הודית שהגיעה עד לברכיו, כשמתחתיה אין דבר.

11א ]1״0

לא, את לא טיפשונת, את סתם מזניחה את עצמך ואת הסיכויים שלך
לחיות מאושרת. את יכולה גם לשנות את הדבר — אבל זח תלוי ביכול תו
לשלוט בעצבייך, ומה שחשוב חרבה יותר — במצבי-הרוח ובדיכאונות
הכרוניים שלך, אם אתה בעל־עסקים, עכשיו הרגע להחליט, אבל לא לחתום.

אם הסתבכת בבעיות מישפחתיות, בת עקרב, לא תמצאי את הפיתרון
לצרות, השבוע. להיפר: עד ליום ו׳ בסוף השבוע, תיכנסי יותר ויותר
עמוק להתחייבויות ולסידורים מישפחתיים. מצד שני, כל מה שנוגע לאירגון
עיסקי או מיקצועי עולה יפה. לב שי אדום ואל תגזימי באכילה.
9שח בנו ב מ בר -
• .20־.דצלזבי־

ען ןת

ימים קשים אן שובים עוברים עליך. אתה יודע זאת, אבל אינן מסוגל
עדיין לחערין את מלוא־המאמץ הדרוש ממן. משום בן, פזר את האח
ריות ואת העבודה על־פני בל ימות־השבוע. אל תשקיע את בל אונן ביום
אחד, ואת כל כספן בנקודה אחת ויחידה. תידרש להחליט מה עדיף.

אט־אט, מתחילים מאמציך המהוססים לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו
לד את העניינים, ועוד יותר — שאתח עצמך לא תקלקל לעצמך, מתוך
הזנחה או מתוך שיגאה עצמית. זכור שלא רק אתה אדם עם כבוד עצמי.
בת גדי: הוא אוהב אותך, אבל אם תלכי בדרך שהחלטת, כלפיו, את
היזהר! זח
לידיך.
עשוייה להפסיד אותו. כסף ממקור סמוי יגיע
כרוך בהתחייבויות שלא ברור אם תוכל למלא. צבע כחול טוב השבוע.

! ח 1בנו של חצקל, החליט להיכנס
1 7111118
ש 11 1 1 .1לנעליו המפורסמות של אביו.

משה, העסוק כרגע בצילומים לסרטו של אסי דיין ,״יופי של
צרות״ ,לקח את הבאר הקטן של ״כסית״ ,חפן אותו ל״סנק־גאר״,
בו מוגשים סלטים ומשקאות. הוא וחברתו יפה מקווים להחזיר
ל״כסית״ את השחקנים וחאמנים, לסלק משם את התושבים
החדשים, שאינם נמנים עם חוגי הבוחימה הישראלית דווקא.

ראומד! ,אשתו של אלוף
(מיל ).עזר וייצמן, עובדת
תמיד. בזאת ׳נוכחו כל באי
מסיבת יום־ההולדת, שאירגנה
לכבודה אחותה רו ת דיין.
במהלך המסיבה ז׳תרימד. דאו־מה
את האורחים למען האגודה

העולם הזה 1987

כשהוא במצב־רוח עליז ביותר.
רונן. המסרב לדבריו לנסוע ל-
חו״ל על חשבון הכנסת, סיפר
כי יסע לחו״ל, להתרענן מעט,
בשליחות חברת הבנייה קרתא,
שהוא יושב־ראש מועצת־המנ־חלים
שלה.

21בדצמבר ־
19 ביגו א ר

השבוע יימצאו פיתרונות לבעיות שהעסיקו אותך עוד מהחודש שעבר.
תצליח להיחלץ ממיספר דאגות כספיות שהטרידו את מנוחתך. לעומת
זאת ייתכן שתיאלץ להתייצב מול משבר ריגשי. אם יקרה הדבר במישפח־תך,
מוטב שתנצור את לשונך אם אינך רוצה שהעניינים יתגלגלו לרעה.

בכלל לא יחק לן, אם תתכנן בקפדנות את חמשן פועלן חעיסקי —
ותשמור את תובניותין לעצמן בלבד. אם אתה זקוק לכסף — קרוב־מישפחה
או אפילו אשה מבוגרת עדיפים על ממון מבחוץ, שמוגש לן
לכאורה תון־בדי הטרדות קטנות יותר. אם את רוצה באהבתו —
מוטב שתתענייני, לכאורה, גם באחרים. אבל עשי זאת בזהירות רבה.

מכתבים
גזיר יי שו עי פסול־חיתון

2070 הנחה לחיילים כשרות פעיל

למד בביתר אלקטרוניקה
אם אתה מעונין ללמוד אלקטרוניקה כמקצוע או כתחביב אנו נסייע בידך להגשים את רצונך.
באמצעות צוות המורים המומחים ושרותי המעבדות העומדים לשרותך תובל ללמוד בזמנך
הפנוי ובהתאם לקצב ההתקדמות בו תבחר.
הלימודים בקורסי האלקטרוניקה משולבים בניסויים ועבודות מעבדה אלקטרונית בפיקוח —
מהנדסי אלקטרוניקה.
לרשותך אפשרויות הלימוד הכאות :
. 1״קורס יסודי באלקטרוניקה ורדיו״.
.2״קורס אלקטרוניקה ורדיו מעשי״ כולל
ניסויי מעבדה ביתית הניתנת לכל תלמיד

.3קורס אלקטרוניקה תקשורת סוג ( 1בהת־י.
קורע

לשם קבלת פרטים מלאים מלא את התלוש
המציב ושלח בהקדם אל המדוד ליעוץ
מקצועי ת.ד 33114 .תל־אביב.

״וו ת

יסודי בסתויזיה.

צוות מורינו ועובוינו עומרים לשירותך לייעוץ כנל עת

המכללה העברית להשתלחות בבתב
37 שנות נ סיון 115,000 .בוגרים
תל־אביב, שד׳ רוט שילד ,93 טל • 624162 .חיפה, נורד או ,30 טל 667040 .
ירושלים, ההסתדרות ,22 טלפון . 224769
— •שעות ההרשמה 20.00— 8.00 :ללא הספקה

לפי אי-אלה שמועות המהלכות בציבור,
יצחק רפאל הוא בן בלתי־חוקי של נזיר
יישועי. המראה החיצוני של גולגולתו תו מך
בשמועות אלה.
יש לחקור את העניין, וגם לבצע בדיקה
אנתרופולוגית של הגולגולת. יש גם לב דוק,
האם האיש נימול לפי ההלכה, ואת
תוצאות הבדיקה לפרסם ברבים (על־ידי
צילום מיקצועי) .אם תוצאות המחקר והב דיקות
יהיו שליליות (כפי שאפשר לצפות),
יהיה הכרחי להכניס את שר־הדתות ל רשימת
״פסולי-חיתוך.
א. סרטן, חיפה

מי זרע את ה אי ב ה? בריטית לורד קאראדון, בהתחסדות
אופיינית, שכח לציין (העולם הזה ) 1971
שזרע האיבה היהודית־ערבית נזרע על- בשילהי ידי מישרד־החוץ הבריטי, עוד
מילחמת־העולם הראשונה.
אין זה מיקרי שלורנם איש־ערב ולורד
בלפור הבטיחו כמעט אותן הבטחות, לנו
ולערבים. האימפריה פשטה רגל, אך הסב־סבן
הבריטי בשלו. עובדה שאירלנד ורו־הגדול
דזיה
שותתות־דם לטובת ההון
והבנקאים של לונדון.
אברהם קופל, אנטוורפן
• דיעותיו של הלורד קאראדון —
ראה עמוד .11

סוף מפחיד
ברצוני לתאר את התסריט, המעניין-
מאוד, של מה שקורה כיום בהודו.
נכון, זה לא עניין מדיני בוער, ואולי
לא אקטואלי, אבל זה חומר רב למחשבה.

חוקי לגמרי. לאו הג ענו? מפחיד, מה?
את סופו של התסריט אני משאיר לדימ־יונו
הפרוע של הקורא.
דני י ה, רמת־גן

כפייה בולימית בבתי־הספד
דבר רא שון — כל הכבוד על גיליון
ראש־השנה. הכתבה על איש־השנה, יצחק
רבין, היתר. אחת הכתבות המעניינות ב יו
תר — אם לא המעניינת ב מלן, שקראתי
מעל דפי העולם הזה ושאר עיתונים. קבלו
צל״ש על כך.
דבר שני — במדור ״זו הארץ״ הופיעה
סאטירה על הפגנת המעיד ותנועות־הנזער
למען השלום, כאשר מתוארים בה חברי
תנועות־הנוער כ״ילדים שהושפעו משטיפת-
מוח של מדריכיהם״ ובאו להפגנה ללא
תכלית. דבר זה הוא שטות ממדרגה ראשונה.
אני חבר הנוער־העובד, ואני יכול
להעיד.
העובדות הובאו בפני חברי השיכבה
הבוגרת בקן באופן אובייקטיבי בהחלט.
לכל חניך ניתנה הזכות לבחור לפי דעתו-
ש לו( היו גם הרבה חניכים ״שרופים״ שלא
באו להפגנה, כי היתר, מנוגדת לדעתם).
מי שחושב בי לנערים בני 15 אין דיעה
פוליטית מגובשת, והם מושפעים מכל ה מטיף
להם — טועה לגמרי.
במדינה כמו שלנו, כאשר קצב ההתר חשויות
המדיניות כה מהיר ואינטנסיבי,
הנוער מתעניין בפוליטיקה אפילו כנגד
רצונו — וללא־ספק מגבש דיעה לעצמו.
מד,־גם שתנועות־הנוער הצטרפו שלא למען
ההסדר המדיני, אלא בדי למחות ולהזהיר
מפני ההשתוללות הפרועה של חברי גוש-
אמונים ותומכיהם.
והרי סיפור קטן אודות הליברליות ב׳
ארץ: מרכזי הנוער־העובד בי ררו אצל

מדינת ישראל
משרד החקלאות

להלן לוח מחירים
המוסב לשבוע
מ־ 28. 9 .75 ער 3. 10.75 ירקות עגבניות מעולות
גז ר חצילים פלפל נחריח וקליפורניח
תפוא״ד ב תפזור ת
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש
כצל ארוז ב ש קיות של 2ק״ג

לצר כן

3.10
3.60
1.75
3.00
2.15
2.40
1.25
1.50

חק״ו

פירוח תפוחים גרגר אלכסנדר גודל 2.50 6
תפוחים גרגר אלכסנדר גודל 3.30 6.5
זהום גודל 6
3.00
3.40
תפוחים אורליאנס גודל 6.5
3.50
אגסים ספדוגה גודל 5
4.60
אגסים ספדונה גודל 5.5
2.90
ענבים דבוקי, תמר כי רו תי
עופות פטמים קפואים ב טי ב מעולה
בשקיות שקופו ת גודל 1
11.00
(עד 1.4ק״ג העוף)
פטמים קפואים ב טי ב מעולה
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף) 10.00
פטמים קפואים ב טי ב מעולה
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג חעוף) 9.00

תסריט מוכר
ראש־ו!ממשלה, הגברת מיספר אחת בהודו
(מזכיר מישהי?) ,הסתבכה בפרשייה של
תוצאת הבחירות״ .האופוזיציה
״עיוות
גילתה זאת, תבעה אותה למישפט ואף
זכתה בתביעה.
עד שיתברר אם יכולה הגברת הנכבדה
להמשיך בתפקידה או לא — הרוחות סו ערות,
התסיסה גוברת ואז, זהו רגע מותח
מאוד — מכריזה הנ״ל על מצב־חירום
(זה דווקא מוכר לנו).
היא אוסרת את כל הצעקנים והמתנג דים׳
ללא מישפט, משתיקה את העיתונות
ועושה ״סדר״ בתוקף התקנות לשעת־חי-
רום. עד כאן הכל חוקי לגמרי.
עתה, היא מגישה לפרלמנט (למי שנשאר
שם ולא נאסר) ,הצעת־חוק שעיקרה הוא:
איסור התערבות של המערכת המישפטית
במערכת־הבחירות. הצעת־החוק מתקבלת,
למרבה הפלא. גם זה חוקי, וכשר לגמרי.
כלומר, בשלב זה שולטת ראשיה,פט־שלה
שילטון מוחלט בתוקף תקנות לשעת-
חירום. איש לא קם ומנסה להתנגד (כי
מי שקם ואמר משהו לא־יפה, כבר ״יושב״),
והמערכת המישפטית אינה יכולה להמ שיך
בהליכים נגדה, בגלל אותו חוק.
שמתם לב, בוודאי, שעד כאן הכל היה

מנוזל הגימנסיה שבה לומדים רו ב חברי
התנועה בעיר, אם י ש שעה שביעית ל חניכיהם,
כדי לוודא אם יוכלו להשתתף
בהפגנה, שיצאה בשעה ( 2השעה השבי עית
בבית־הספר מסתיימת ב־ 2וחצי).
המנהל הבטיח כי לא יהיו שעות שבי עיות
יומיים לפני-כן, ויום לפני ההפגנה
הוסיף לחלק מהכיתות שעד, שביעית. אין
צורך להוסיף כי המנהל חינו ליכודניק
שרוף, ודעתו על ההסדר מובנת־מאליה.
אז י ש כפייה פוליטית בבתי-הססר או
אין? מד, דעתכם?
קורא, ר א שוד ל ציון

להתחתן עם ממזרח
פירסומן של הרשימות זז.שתורות״ ,ש נותן
הוצאו
על־ידי הרבנות הראשית,
יתר־תוקף לדרישת חלק גדול מהרוב ה חילוני
במדינה, להנהיג ני שואיו אזרחיים
ולהפריד את הדת מן המדינה.
אזרחי המדינה הדתיים יבולים, כמובן,
להמשיך ולהינשא בנישואין רבניים, לש מור
על טוהר גיזעם על־ידי הנהגת ר שי מות
פסולי־חיתון ולחיות כרצונם. אך אין
(המשך בעמוד ) 12

ט עו ת ל עו ל ס צו ד קיז

דגים בסיף
8.50
בקלח — פדום אחיד ע שוי מדגים
שמשקלם לא פחות
10.00
מ־ 250 גרם

אינדירה ג אנדי כקאריקטורה

נתכנס לעצרת שתפגין דאגתנו ל שלמות העם ועל כן נעשה
זאת באמצעים הולמי ם: נימנע מ לי בוי יצרי ם ונפגין רצון
לליכוד העם סביב ערכי קיו מו: ד מו קר טי ה, א חריו ת, קבלת
מכות.
לבל

תע מוד

האלי מות

בינינו

לבין

השלום. .

קטע מכרוז להפגנה למען ההסדר החלקי מטעם תנועות־הנוער.
אורי, תל־אביב

העולם הזה 1987

_העוום הזח
נגישה עם אסר עואפאת
כתום סיורו האחרון כמרחב, שעליו דיווח
״העולם חזה 1971 סיכם הלורר הא־ראדון
(ל שעכד סר יו פוט) את ר ש מיו
ממנה המציא שעותק כפקידה לאוריי 7מו ר
ק 11^ 0 0
*ו עו ת

ל ס קי ר
אכנרי, כצירוף ״מיטב האיחולים״ .להלן
קטע מן הסקירה הממצה :
הרעיונית החדשים במיזרח־התיכון — נדירים. ל-
עיתים קרובות מדי אנו מבזבזים את זמננו בחזרה
על סיסמות ישנות ובהטחת האשמות ישנות. נראה שכל
צד נחנה מאיזכור ההצהרות הקיצוניות ביותר של הצד
השני. הישראלים זוכרים את חחלטות״חרטום (״לא
משא״ומתן, לא שלום״) .הערבים מזכירים את רשימת
השטחים הכבושים אשר מנהיגי ישראל חוזרים ומצהירים
שלא יוותרו עליהם לעולם.
אולם רעיון חשוב חדש אחד עלה בשנים האחרונות,
וזכה בתמיכה גוברת. זהו הרעיון שצריכה לקום מדינח
פלסטינית, כבית לאומי לפלסטינים, לצידה של ישראל,
שהיא הבית הלאומי של היהודים. רעיון זה מובן
ומקובל כעת במידה כה רבה, עד כי קשה לזכור שעוד
לפני חמש שנים, דובר עליו רק בקושי.
אני זוכר שכאשר דובר לראשונה על הצעה זו, הבעתי
התנגדותי* .היה נדמה לי שמדינה, המורכבת מן
•* את השומרון, חלק מיהודה ועזה, לא תהיה בת־קיום.
אמרתי שבגיל 25 ניהלתי אני-עצמי את רובו של השטח
הזה( .כוונתי היתח לתקופה שבח כיהנתי בימי המנדאט
בתפקיד סגן מושל־המחוז במחוז השומרון — מחוזות־חמישנה
שכם, ג׳נין וטולכרם).
רק כאשר השתרשו עקרונות החלטת מועצת״הביטחון
242 התפתח רעיון המדינה הפלסטינית. שני העקרו נות
החיוניים של ההחלטה 242 היו, ראשית ,״אי־ההש־למה
עם רכישת שטחים באמצעות מילחמח,״ ושנית,
״הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית
של כל המדינות באיזור, וזכותן לחיות בשלום, בגבולות
בטוחים ומוכרים, כשהן חופשיות מאיומים ומאלימות.״
אם תחיה ישראל בשלום, כשהיא חופשית מאיומים
וממעשי־אלימות — מה יקרה לשטחים שנכבשו במיל-
חמת ,1967 ושמהם צריכה ישראל לסגת לפי ההחלטה 242ז תחילה הניחו כי השטחים שיפונו יחזרו לירדן, אך
לכך התנגדו מנהיגי חאירגון לשיחרור פלסטין. אם לא
תתקבל תביעת אש״ף שכל הארץ תהפוך ביום מן הימים
מדינח אחת, ערבית״ישראלית (תביעה ששום מעצמה
גדולה לא תמכה בה, ושארצות־חברית וברית־המועצות
דחו אותה בפירוש) ,ואם תהיה התנגדות להחזרת השטח
לירדן, הרי אז האפשרות שנותרה היא כינון מדינה
פלסטינית נפרדת.
למרות המימדים הקטנים והמחסור במשאבים (ואם
לא תהיה הסכמה על פרוזדור לעזה, גם חוסר גישה
לנמל) הרי הרעיון, אחרי שהושמע, הוא בעל כוח-
משיכה בולט.
גורם חדש טמון בעובדה שלמדינת החדשה יהיה, עתה,
גיבוי כספי חזק מידי מדינות-ערב העשירות בנפט. יתר
על כן, הארצות השכנות — ירדן, סוריה ולבנון — יתנו,
בלי ספק, גישה קלח לנמלים של ביירות ועקבה. המדינה
הפלסטינית החדשה תהיה בעלת סיכוי טוב להתקיים,
לפחות כמו שיש לירדן, שהחזיקה מעמד במשך 50 שנה,
למרות חוסר־משאבים וכל מיני תהפוכות נוראות בארצות
השכנות.
* בין השאר בשיחה עם אורי אבנרי ביוני ( 1969 העולם
הזד ,) 1660 ,שבה ניסה אבנרי לשכנע את הלורד, אז
ראש המישלחת הבריטית באדם, לקבל רעיון זה.
•* שהלורד קאראדון היה מנסחה ויוזמה העיקרי.

המלך חוסיין הגיב על הרצון הפלסטיני להגדרה
עצמית בהצהרה שמסר זמן רב לפני ועידת״רבאט :
״ישראל הודיעה כי לא תסבול מדינה עצמאית בפלסטין
או בגדה המערבית. לישראל אין כל זכות להחליט על
כך. גם לי אין. לאיש אין הזכות להחליט, מילבד
לפלסטינים עצמם.״
אם תקום מדינה פלסטינית יהיו לח, בלי-ספק,
קשרים הדוקים במיוחד עם ירדן (בירדן יש יותר פלסטי נים
מאשר ירדנים) וייתכן כי תיווצר פדרציה. אולם,
כפי שאומר המלך חוסיין, על הפלסטינים להחליט בעצ מם
על גורלם. לזכותם ייאמר שהם הצליחו במידה
רבה לתבוע ולהשיג את הזכות לדבר בשם עצמם. הם
זקוקים להכרה ולמולדת משלחם, כדי לקבוע את זהותם
המייוחדת ולשמור עליה, והם זקוקים להזדמנות לנצל
את כישרונותיהם הבולטים למען מטרות יצרניות.
מה הם־אומרים לעצמם, ובייחוד אותם החיים ב שטחים
המוחזקים בידי ישראל 1
כאשר סיירתי בקייץ זח בגדה המערבית, שמעתי מ הפלסטינים
עצמם הצעות רבות על צורת המינהל
שיש לכונן אם וכאשר יוחזרו השטחים לערבים. כולם
הציעו תקופת־מעבר שבה הם יהיו חופשיים להיוועץ
בינם לבין עצמם ולהחליט על צורת מימשלם בעתיד.
היו שהציעו שבתקופת-מעבר זו יחיה חמינחל בידי
ירדן. תיו שהציעו להעביר תפקיד זה לאש״ף. אחרים
הציעו למסור את המינהל, למשך שנה-שנתיים, לליגה
הערבית או לאו״ם.
ההצעה שנראתה בעיני כמושכת ביותר, היתה שב-
תקופת״חמעבר יהיה חשילטון בידי מועצה בראשות
יושב-ראש בינלאומי (״מין יארינג,״ חם אמרו) ,עם שני
נציגים מטעם אש״ף, שניים מאנשי הגדה המערבית,
ושניים מטעם ממשלת״ירדן.
שאלות השיטה והנוהל זקוקות, כמובן, למחשבה
ולדיונים נוספים. העיקרון החשוב מכל הוא שיש לאפשר
ולעודד את הפלסטינים, בבואם להקים את מולדתם,
להחליט בעצמם, ללא חיפזון, וכי יחיה ברור לעיני כל
שחם עושים זאת ללא כפייה.
אין ספק שהפלסטינים יוסיפו למלא תפקיד חשוב
בארצות ערביות אחרות. אולם אחרי עשרות שנות
הפזורה והסבל, מן הדין שתהיה לחם הזכות למדינה
משלהם, שבירתה תהיה ירושלים הערבית.
לא פגשתי את יאסר עראפאת עד לפני חודש•
חודשיים, ואז שוחחתי עימו כשעה, בביירות. בעת סיורי
הקודם במיזרח התיכון הוא חיה בוועידת-אש״ף ב-
קאהיר, ואז נפגשתי רק עם כמה מאנשיו. לפני כן
היתה לי בלונדון ההזדמנות לשמוע ולהיפגש עם סעיד
חמאמי, נציג אש״ף שם.
כאשר ראיתי את עראפאת, רציתי לגבש לעצמי דיעה
כלשהי על אופיו ומטרותיו. האם הוא חותר להחמרת
האלימות, או שיש לו יעדים אחרים ! האם הוא קודם
כל מנהיג תנועת־חתנגדות, או מנהיג פוליטי 1האם הוא
פתוח לרעיונות חדשים 1ובמייוחד, האם הוא מוכן
לקבל על עצמו את האחריות הכבדה לנהל משא־ומתן
להחזרת השטחים הערביים שאבדו במילחמת ,1967
כשהמטרה היא לכונן מימשל ערבי בשטחים שיו חזרו!
האם הוא מוכן לשקול שיטח של דו״קיום בשלום עם
ישראל, שעליה כתב ודיבר סעיד חמאמי בצורה כה
גלוייה !
אין לי רצון להוסיף על קשייו הרבים, על-ידי
ציטוט הדברים שאמר לי. לא לחצתי עליך להכריז
הכרזות חדשות. מזה זמן רב רובץ עליו תפקיד קשה
מאין־כמוהו — לנסות להחזיק ביחד פלגים בעלי מיגוון
רחב ביותר. בכך חיתה לו הצלחה חראוייח-לציון.
עליו להיות, בעת ובעונה אחת, לוחם ודיפלומט. עליו
להנהיג לא מן הקצוות, אלא מן המרכז.

שחס • השוס חוח
ההסדר הכפוי הוא הסדר רצוי

כל הבוחן את המצב השורר במיזרח־התיכון, מבחין
מייד במיבנה ארבעת הגופים ב איזור: הערבים מול
האמריקאים והרוסים.
הישראלים, כאשר בתווך
ברית-חמועצות רואה את ישראל כמדינה — כך
מחייב האינטרס שלה. רק בר-בלי-דעת ינסה להגיד
שהרוסים חפצים בהשמדתה של המדינה. ישראל מש משת
לרוסים כגורם המתסיס את האיזור. זהו הגורם
אשר כנגדו מחפשים הערבים אמצעי. דרישת האמצעים
מביאה והביאה לתלות, והתלות מביאה התמקמות
רוסית איתנה במיזרח־התיכון.
באשר לאמריקאים, רק תמים או טיפש יכול להת שהיא
(והצדק
ייחס
אליהם כאל תומכי ישראל
מייצגת) חבילבדיים. כי ברור שלגבי קיומה של מדינת
ישראל נמצאים האמריקאים בצד הרוסים. ישראל
משמשת מצד אחד כמעוז מערבי באיזור איסטרטגי
חשוב זה, ומנגד מחזיקה ישראל שטחים רבים שחינם
קלף כבד-מישקל בידי האמריקאים, במאבקם להיאח זות
והתפשטות באיזור.
ד״ר קיסינג׳ר מופיע בבירות ערב כמייצג חגורם
היחידי שיכול להחזיר לחם שטחים. הוא מבליט שדר כם
הקודמת, הפלירט עם הרוסים, לא קידמה אותם.
כלומר, קיומה של מדינת ישראל כמדינה באיזור,

משמש מכשיר אדיר בידי האמריקאים כנגד הרוסים.
מכאן שחן לגבי הרוסים והן לגבי האמריקאים, כל
צד בדרכו המיוחדת, מחווה ישראל גורם חסר־תחלופה
חשוב מאוד, אשר לא ניתן בלעדיו. ברור, אם כך, שאף
אחת משתיהן לא תיתן ידח להשמדת ישראל.
מנגד, מצב של שלום, שקט ורוגע — מצב אשר
יביא לפריחה באיזור והתקרבות עד שיתוף־פעולה בין
הצדדים, יביא לידי ריחוק הצדדים מן המעצמות. המס קנה:
גם שלום לא טוב לצדדים. נחוץ לחם מתח, אך
מתח מבוקר — כי מילחמה באיזור זה עלולה להי דרדר
ולהביא לאובדן שליטח של אחד הצדדים, קטנים אינם והאמריקאים
כגדולים( .יש לזכור שהרוסים
מעוניינים להיפגש בשדה־הקרב).
הערבים נמצאים בצלע השלישית. סאדאת מכריז
שהוא רואה את ישראל כעובדה קיימת. רבים יודעים
שלא יוכלו להשמיד את ישראל. מאידך אומר סאדאת,
שעל שלום עדיין מוקדם לדבר בדור הזה. סאדאת הוא
המתון מכולם.
קשה להאמין שכיום יכול מנהיג ערבי לקום ולומר :
הבת נעשה שלום עם ישראל. שום מישטר ערבי אינו
יציב ואיתן עד״כדי״כך.
אפילו נניח שהערבים היו חפצים בשלום, קשה

למרות כל המיכשולים, הוא השיג הישג מרשים.
הוא הכריח את דעת־הקהל העולמית, הסרבנית והאדי שה,
לשים לב לעניין הפלסטיני. למעלה ממאה אומות
קיבלו את דרישתו לשמוע את דבר הפלסטינים. הוא
ביסס את צידקת התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית.
כאשר נאם באוקטובר שעבר בעצרת האו״ם, הוא סיכם
את קריאתי במילים שהפכו בינתיים מפורסמות :״באתי
כשבידי ענף של זית ורובה של לוחם־שיחריר. על תניחו
לענף־הזית ליפול מידי ! ״
לא ציפיתי להתרשם מראיון של שעה אחת. חששתי
שיהיה עלי לסבול את הנאומים השיגרתיים, הטחת
האשמות בישראל, צידוק ההתנגדות האלימה, האשמות
נגד מעצמות״חמערב. הוא החמיא לי בכך שהניח מראש
שאני מכיר את עברו ואת קשייו. תחת זאת, הוא התרכז
על הדרכים שבהן אפשר להיחלץ מן הקיפאון הנוכחי,
לגלות יוזמות חדשות כדי לעזור לפלסטינים במצוקתם
הנוראה, לשכנע את דעת״הקחל העולמית שיש לפעול
בעוד מועד כדי למנוע סיכסוך וסבל חמורים עוד הרבה
יותר. מצאתי שהוא אדם מהיר, חושב, מבחין ומעשי.
יש לי ידע וניסיון בכל הנוגע למנחיגי-התנגדות במקומות
אחרים בעולם *.חשבתי בליבי כי בהשוואה
אליהם יש לפלסטינים מזל רב שיש להם מנחיג כזה.
כמו שאמרתי, לא ביקשתי מיאסר עראפאת הצהרות
והבטחות. אולם יצאתי מן הפגישה כשאני משוכנע
שיאסר עראפאת הוא מנהיג שינצל במרץ כל הזדמנות
להתקדם באופן יעיל לטובת האינטרס הפלסטיני, שהוא
מעדיף ללא״שיעור התקדמות בשלום על פני אלימות,
שהוא יגיב בחיוב על כל גישה כנה ומעשית, ושהוא
יתייחס אל החזרת השטחים הערביים המוחזקים, ואל
כינון מדינה ערבית פלסטינית, כאל דבר שהוא חשוב
חרבה יותר מאשר המשך האלימות.
איני רוצה לומר שהוא הפכפך. אני בטוח שהוא
מסור כל־כולו לעניין שלו• קיבלתי את הרושם החזק
שהוא אדם שיש לשאת ולתת עימו, ושאפשר לכבדו
ולבטוח בו.

לורדקאראדון, לונדון
* רמז לכהונתו של הלורד קאואז־ון כמושל בכמה מו שמת
בריטיות, ביניהן קפריסין וג־מייקה.

להאמין שחכרזות כאלו היו שוברות את מסך החש דנות,
הזהירות והרתיעה הישראליים. חרוב הישראלי
חושש מן השלום הערבי. לרוב הזה קוסמת ארץ־יש-
ראל הגדולה, ח״בטוחה״ והיפה. הוספת ההתרפקות
חנוסטאלגית״דתית גם היא אינה תורמת לסיכויים. וכמו
אצל הערבים, כך גם בישראל — קשה להאמין וקשה
למצוא דמות אשר תוכל לחנך, ללמד, להסיר מחי צות,
מוסכמות, ולצעוד לקראת חסדר״שלום כולל. אין
לנו מנהיג כזה, וקשה להאמין שיצמח בעתיד הקרוב.
ההיגיון הפשוט הנובע מכך או מ ר: אינטרס אמרי-
קאי־רוסי למתיחות מבוקרת. התקרבות והתרחקות
ישראלית-ערבית לסירוגין, אשר תלבש צורה של הס-
דרי״ביניים עד הסדר־כולל מסויים, מול אי-רצון יש•
ראלי־ערבי. מכאן צץ ועולה אלמנט הכפייה !
תלותו של חאיזור כאמריקאים וברוסים (כך זח,
ולא חתיפך, ואל נשלה את עצמנו) מביאה לכך ששתי
המעצמות תוכלנה לכפות הסכם. הסדר־הביניים האח רון
היה מודל, והלחשושים הנוכחיים בקשר לצפון, אף
הם משמשים הוכחה לאמיתות תיזת הכפייה.
קשה לדבר על שלום מוחלט באיזור. העתיד אינו
צופן לנו זאת, אך אולי אפשר לצפות להסדר כפוי,
אשר יתקבל בהסתייגות על״ידי הצדדים — אך יתקבל !

אילגרצברג, גחרח־יהודה

מכתבים
דרוש מוריו תיירים הדובר גרמנית
ואנגלית

(המשך מעמוד ) 10
הם רשאים לכפות את רצונם על הרוב
החילוני, ולגרום נזק גדול למדינה על־ידי
חדשות-
(הצצות השערוריות פירסום
לבקרים) בחו״ל. כתוצאה מאלו מצטיירת
המדינה לרבים וטובים מקרב אזרחי מדי נות
המערב, כמדינה גיזענית מפגרת.
בנוסף, אין אנו יכולים להחריש נוכח
הסבל האישי הרב הנגרם, אומנם למעטים-
יחסית, הנמצאים ברשימות פסולי־החיתון,
הממזרים וכר.
כאזרח במדינה דמוקרטית, הייתי רוצה
שיתאפשר לי להתחתן אפילו עם ממזרה
(אם רצוני בכך) .איני מבין במה טובה
יהודיה כשרה מ״פסולת־חיתוך. איני רוצה
לשמור על ״טוהר-הגזע״ על חשבונם וסיב-
לם של אחרים, אזרחי המדינה, הטובים
לא פחות מדתיים רבים, ואולי אפילו יותר.
מאיר מפזלץ, רמת־גן

לטלפן למר וי לי

טלפון ,233490
תל־אביב

אהבת

ברצוני להתייחם למיכתבה של הגברת
1ץזל אייכנר (הטולס הזה ,) 1985 בנושא
הבוקסרים. ראשית, ברצוני להציג את עצ מי׳
כפי שאני באמת ולא כמו שתיאר תם
אותי ויצרתם לי דמות שלילית במו בן
מסויים.

ה מנו*
קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו

ובכן, אינני מדען וגם לא קר-נפש.
ודאי תופתעו אם אגלה לכם כי עדיין לא
מלאו לי 17 שנה. אך באשר לניסיוני
הכלבני ומשך מגעי עם כלבים ועולמם
בכלל, בטוח אני כי לגברת בעלת הבוק סר
הלבן ולכם יש עוד הרבדדהרבה לל-

בהקדם .

מחלקת המתו־ים

דת זה ב טוי של יר אתה׳.
ה׳ נתן לכל בר אנוש ניצוץ ממנו ; המצפון ; או

ד תי

ה שלטון הרוחני של החברה על הפרט. כך קי מ ת
האפ שרות של ה ש תלטו ת כו חו ת הרשע על בן אד ם

המדה הטובה שבלב. רוח ה׳ יכול לדון עם בן אדם

דרך הדת. זה בולט

רק לפי או ת ה מדה ש הוא שם לב ל מצפון שלו( ה),

מצד א חד דור ש דתם א כז ריו ת רבה מ הי חיד ( או כ לי

למד ה הטוב ה שבאדם: מ תי: ה׳ 3— 12א שרי עניי

בני אד ם) — וב או ת ה מדה גם כ סי לו ת ( השת חוו ת
לעצמים מ תיים, מעשי יד אד ם).

בר א שי ת: ו׳ . 13 גם

דר ש ת ההר מ ת חיל ה בפניה

הרוח כי להם מלכו תהש מי ם: א שרי האבלים
כי־הם ינ ח מו: א שרי הענוים כי-המה יי ר שו ארץ :

מ אד אצל עובדי

ה אלילי ם.

א ן גם בד תו ת הנעלות יכול בקלו ת פולחן ד תי
להשתמש כסם הרגעה נגד י סו רי

המצפון

הרעבים והצמ אי ם לצדקה כי-הם ישבעו :

א שרי הרחמנים כי-הם יר ח מו: א שרי ברי לבב שלום רדפי
כי-הם י חזו את-האלהים: א שרי

לפרסם (ז׳ ) 11 ומה כתוב בפרק: א׳ של ישעיה ז)
אך ההס טורי ח מרא ה שממש או תו דבר בדיו ק

כי-בני אל הי ם י קר א להם: א שרי הנרדפים בגלל
הצדקה כי להם מלכו ת השמים: א שריכם כי־י חרפו
וירד פו וד ברו עליכם ב שקר כל-רע בעבורי: שמחו

קור א לפעמים בעולם הנוצרי — בכל דת שהתחבר
עם ה של טון ; כי לא כל כהן דת של ה שליטי ם היו
מ הסוג של נתן הנביא ( ש מו אלא׳ ; י״ ב).

חי ת ה:

וגילו כי שכרכם רב ב שמי ם
הנביאים א שר חיו לפניכם :

כי-כן

רדפו

ציות למצפונם באמת עשו כל הד מויו ת (הנע לות
ובכל זאת כה

אנו שיו ת)

שבכתבי

הקוד ש

(כדוגמה אבר הם א בינו).
אך דת זה גם מ סגרת חבר תי ת

סי סמת

הנאצים

בגרמניה

מי מי

(מנהיג ז!?) מצוו ח — ו אנו נבצע ; אין בעיות,

-וכלכו ״ צ׳יף״

ש הי טלר

אין ש אלו ת — וגם אין מ שברי

מ צ פון;

בכל צורה

הגדיר ״כ המצא ה י הודי ת בכד אי להשתלט על רוח
ת״ד ; 210 :טברי ה 14100

תן טרמפ לחייל

הפירר וצבט

עמי העולם״.
קדם ;

אלץ אסידר -
הכלב מתנה נטלה —

(בית

תפילה של ה׳ נהיה למערת פריצים ! העז יר מי ה

א שרי

ה כו לן ם די 8

מוד ממני בנושא זה. אי-לכך, אל לכם
לחלוק על דברים שאינכם יודעים, מוטב
ללמוד מאנשים הבקיאים מכם.
העובדה שאני חבר בהתאחדות היש ראלית
לכלבנות, אינה אומרת שאני שו אף
או־ורק לטפח את הגזע, ולהשמיד
כלבים בקצב — כפי שקבעתם. עובדה
היא שבמשך שנה אחת מומת בארץ רק
כלב אחד או שניים, וגם זה מן הטעמים
שהוזכרו קודם. אני אוהב כלבים, ואפילו
יותר מזה. לדעתה כלב הוא מתנה נעלה
לכל אדם, בכל הצורות והצבעים. אהבתי
לכלבי־שלי אינה נופלת מאהבתי לכלבים
אחרים, ובייחוד אם הם בוקסרים —
ובוקסרים טובים, כפי שמעידה בעלת ה בוקסר
הלבן על כלבה.
אשר לקביעתה של הכותבת כי להערו ת,
אין כל בסים מדעי, עלי לומר כי
(המשך בעמוד ) 14

העולם הזה 1987

״אל-על׳ במידוזן מסוכן

כוסוח־רוח לגוסס
הצעדים הכלכליים שעליהם החליטה הממשלה (פיחות הלירה ב 10 העלאת
מחיר תדלק ב״ 60 אגורות הליטר והעלאה כללית של מיסי״הקנייח ב 5עד 10
יעזרו כמו כוטות״רוח לגוטט.
הבעיות הכלכליות האמיתיות של המדינה חן אי״גידול הייצוא, חוסר כל
השקעות, גירעון בתקציב המדינה של 6מיליארד וגירעון חיצוני (בדולרים) של 3.5
מיליארד דולר. גירעון זח חופך את המדינה גרורה״לטעשה של ארצות־הברית.
אם מוסיפים לכך את השיעור המדהים של ירידה ( 24 אלף יורדים בשנה
שעברה, מיספר כפול השנה) ואת העובדה כי כוח־האדם בשרותים גדל והולך על
חשבון ענפי־הייצור מקבלים, על רגל אחת, את עיקרי הבעיות הכלכליות של המדינה.
משק המדינה הוא גוף חולה אנוש, המתקיים באמצעות זריקות חיצוניות,
כאשר חלקים גדולים והולכים של תאי הגוף הופכים מתאים יצרניים תאים טפי-
ליים. המדיניות של האוצר בשנה האחרונה היא מדיניות של להרוויח״זמן, או קוס מטיקה
חיצונית• תחת להבריא את הגוף, מורחים צבע על הפנים. במקום לשפץ
את חבית המתמוטט מן היסוד, עוסקים בהחלפת הטאפטים.
הרפורמה היא דבר חשוב מאד כשלעצמו, אולם היא ־ץ ולית לעומת בעיות״
היסוד.
הורדת שער הלירה לא תגביר את הייצוא, כל עוד מצוי בארץ כסף חופשי-ממס,
הנותן ליצרן המקומי יותר מאשר יקבל בחו״ל. כל עוד האוצר עוצם עיניים מן
הסרטן בגוף האומה — הכסף השחור, המהווה כלכלח מתחרה לרישמית — לא
יעזרו מיסים על הייבוא בצורות השונות. כל עוד יהיח כדאי יותר לעבוד בשירותים
ובמיסחר מאשר בייצור, לא יועילו כל פיחותים ורפורמות מדומות.
שר־חאוצר חהססן חושש להחליט החלטות אמיצות, והוא שבוי בידי יועצים
כנגיד ״בנק ישראל״ ,הרואים את חפיתרון הכלכלי בהורדת רמת־החיים של שיכבת
השכירים היצרנית, מבלי לגעת בשיכבת״הטפילים הלאומית.
כל עוד נהנה שר״האוצר מיד חופשית של ראש־הממשלה, הוא ימשיך במדיניות
של הקוסמטיקה הלאומית. אולם מתקרבת השעה שבח יבין יצחק רבין כי כוח-
העמידה הלאומי של המדינה התפורר מבפנים, בגלל המדיניות של שר־אוצרו. השאלה
היא אם שעח זו לא תחיח מאוחרת מדי.

מדי-שנה מפרסמת חברת התעופה ה לאומית
״אל-על״ את מאזנה, ומדי שנה
נעשית התמונה טובח יותר מקודם. אך
רק חדי״הבחנה שמו ליבם לעובדה ש־מדי״פעם
משתנים המדדים, אשר לפיהם
מציגה ״אל-על״ את התפתחותה.
כך, למשל, לפני חמש-שש שנים, חי-
תה החברה מציינת את שיעור הגידול
של מיספר נוסעיה. אולם בשנתיים האח רונות
שינו ראשי־החברה את השמות,
והם מציינים רק את אחוזי״התפוסח של
מטוסי החברה — היינו, כמה מושבים
בכל טיסה היו תפוסים בנוסעים.
טבלה, שהופיעה בימים האחרונים ב ביטאון
המיקצועי של סוכני־הנסיעות

די־החזב של אדמתו ספרא
בעוד בנק ״קונטיננטל״ של חוז ה
ק ליין בז׳נבה (לשעבר ״סוויס-ישראל״
בנק) ,מפסיד כספים, מתקדם בנק אחר,
של יחודי-סורי בשם אדמונז* ספרא,
מחייל אל חייל. המאזן האחרון של הבנק
של קליין תראה, כי הרזרבות הפנימיות
של הבנק הוקטנו במידה ניכרת כדי לכ סות
הפסדים שוטפים. ידיעות משווייץ
מוסרות, כי ההפסדים הם בהלוואה של
כ 5-מיליון דולר לווילי א ם רו בינ סון

סוחר ספרא
דיוק בהערכות

המנוח, והפסד של כמיליון לירות אנגליות
בעיסקי מקרקעין באנגליה.
ההלוואה לרובינסון התגלתה לקליין
כהפסד, למרות שהוא מחזיק בידו, ב ערבות,
מניות״שליטח ב״מיפעלי הבירה״.
מסתבר כי קליין שכח לבדוק גם בתקנות
החברה, ושם יש סעיף, באותיות הקטנות,
שאינו מתיר מסירת המניות או מכירתן,
אלא העברתן בירושה מאב לבן. כך ש קליין
מחזיק בידו את המניות בלי יכולת
לעשות עימן מאומה.
בד־בבד עם הפסדיו של קליין, מרוויח
הרבה ח״טרייד דוולופטנט בנק״ בז׳נבה,
של ספרא. חרשת הבינלאומית המסועפת
של ספרא כוללת נכסים בנקאיים ב2-
מיליארד דולר, מחם: הבנק בשווייץ
800 מיליון דולר, הבנק בפנמה עם 700
מיליון דולר ועוד בנק אמריקאי בשם
״ריפבליק נשיונאל בנק״ ,ושורה של בנ קים
בביירות וברזיל.
ספרה מתמחה בעיקר במיסחר בזהב :
לא בהשקעות בזהב, אלא במיסחר. מע
ריכים
כי הוא קנה ומכר בשנה שעב רה
כ־ס/ס 40 מכלל תנועות הזהב באמריקה.
אביו של אדמונד, יעקב ספרא, החל
במיסחר בזהב בחאלב, ועד היום קשור
אדמונד עם עיר-מוצאו. הוא עבר לפני
20 שנה לשווייץ, החל בעיסקי ייבוא
וייצוא, ואחר-כך הקים את הבנק שלו
ועשה כמה עסקים עם טי בו ר רו?נ־בוים.
ספרא, בן 43 כיום, נוהג לחייג
בעצמו את מיספרי-הטלפונים של האנ שים
שאליהם הוא מדבר — והוא מד בר
בטלפון כל היום. הסיבה: הוא אינו
רוצה כי איש מלבדו יידע עם מי הוא
קשור.
עיסקי הזהב והמטבעות, שהם עיקר
עיסוקו, קשורים בעסקים של אישים,
שהסודיות יפה להם. לגבי ספרא, הסו דיות
של הבנקים השווייציים אינה מס פיקה,
ולכן הוא עושה הכל בעצמו.
ספרא הוא המתווך הגדול ביותר ב-
עיסקות״זהב בין דרום־אפריקה לרוסיה,
ועוסק לאחרונה גם במימון ממשלות.
הוא הילווה עתה 200 מיליון דולר לממ שלת
הפיליפינים, ופתח אשראי של 100
מיליון דולר לבנק־לסחר־חוץ הסובייטי.

גלעד יוחלף
באוקטובר?
ב״ 22 באוקטובר תתכנס האסיפה ה כללית
של בעלי״המניות של ״החברה-
לישראל״ .אסיפה זו היא הראשונה מאז
תיווסד החברה, ובה למעשה ייחתכו פני
החברה. ראשית לכל, לקראת האסיפה
תצטרך הנהלת״החברח לפרסם את ה מאזנים
ותדו״חות הכספיים המלאים על
עברה, כולל כל הפרטים על העיסקות
שבין הברון אד מונד דה-רוטשילד

למיכאל צור.
האסיפה תבחר בהנהלה חדשה לחברה,
ונראה כי הפעם יהיו הנציגים בהנהלה
מייצגים באמת את חמישקל האמיתי
של בעלי״המניות. כיום, חברי״ההנהלה
מכהנים לפי משקלם הציבורי ולא לפי
מישקל חמניות שרכש הגוף שבשמו חם
יושבים. שינוי כזה יכול להביא לחיסול
הרוב הנוכחי של תומכי הברון רוטשילד.
אם לא תהיה פשרה, עד האסיפה, בין
הברון לקבוצה הגרמנית, צפוייח התמוד דות
גלוייח על הרכב ההנהלה.
דבר אחד כמעט ודאי. פרט לרוטשילד

סיבה שנייה: כי ״אל-על״ מבטלת
טיסות בלי כל התחשבות בלוחות״זמנים
והתחייבויות. כל הנוסע ב״אל״על״ יו דע,
כי לרוב המטוסים מלאים ואין לה שיג
בהם מקום. עתה מתברר כי זה
ביגלל קיצוץ מיספר הטיסות, ולא ביגלל
גידול בנוסעים. למשל, ביום מסויים בחודש
ספטמבר היתה צריכת ״אל-על״
להטיס לישראל שני מטוסים, האחד
דרך קנדה והשני ישיר. לכל הפונים להי רשם
לטיסות נמסר, כי מקומם מובטח,
שכן בכל מטוס היו רק כמחצית המקו מות
תפוסים. יומיים לפני הטיסה ביט לה
״אל־על״ את הטיסה דרך קנדה,
ריכזה את כל הנוסעים בטיסה אחת.

מנכ״ד כן־ארי ואש תו כילהה
אי־דיוק במדדים

באמריקה ,״טראבל ויקלי״ — מגלה את
הסיבה לכך, וכן מראה כי ״אל-על״ נמ צאת
למעשה במורד מסוכן ביותר.
השבועון פירסם טבלה מפורטת של
מיספר הנוסעים בקווים חטראנס־אטלנ-
טיים בין ארצות״הברית לאירופה, באר בע
השנים האחרונות. הטבלה מראה כי
״אל־על״ יורדת מדי-שנה במיספר נוס עיה.
לגבי
״אל-על״ הי תה שנת 1972 שנת-
השיא, עת הטיסה 270,245 נוסעים, ש היוו
3.2מכלל הנוסעים. בשנת 1973
הטיסה ״אל-על״ 248,721 נוסעים, שהיוו
/0״ 2.9מכלל הנוסעים. בשנת 1974 הטי סה
רק 144,060 נוסעים, שהיוו /,״1.92
בילבד מכלל הנוסעים. משך שנתיים ירד
מיספר הנוסעים ב״אל-על״ ב126,185-
נוסעים, היינו כימעט בחמישים אחוזים !
ירידה זו לובשת משמעות גדולה עוד
יותר, נוכח שאר נתוני־הטבלה, המראים
כי החברות הלאומיות האחרות הגדילו
לאחרונה את מיספר הנוסעים שלחן. כך,
למשל, הטיסה ״סוויס־אייר״ בשנת 1973
״/״ 4.2מכלל השוק, ובשנת .4.740/0 1974
או, למשל ,״סבנה״ ,שהטיסה בשנת
1973 2.4ובשנת 1974ס .2.490/או
שהטיסה בשנת 1973
״לופטהנזח״,
6.4ובשנת — 1974״/״ 6.89 מכלל ה שוק.
מדוע
אין ירידה זו, של כימעט חמי שים
אחוזים בהכנסות של ״אל-על״ מ נוסעים,
מורגשת ז סיבה אחת: הפיחו-
תים בשער הלירה עוזרים לחברה לש מור
על גובה ההכנסות בלירות, בעוד
שלמעשה, ההכנסות בדולרים ירדו במח צית
מנוסעים.

עצמו, רוצים כימעט כל חברי הנהלת
״החברה לישראל״ לסלק את המנכ״ל
הנוכחי, י שר אל (״איזי״) גלעד. גלעד
ניבחר בשעת-דחק, לאחר פרשת צור, ו
התוצאה:
מיספר הנוסעים גדול ממיס-
פר המקומות במטוס.
אולם דבר מעין זה אינו מדאיג את
״אל-על״ .היא מושיבה נוסעים על כיס אות
אנשי-הצוות, שאין להם מקום-
מנוחה באחת־עשרה שעות-טיסה ליש ראל,
והדבר משתקף ישירות בהורדת
רמת-השירות, הירודה בלאו־הכי .״אל-
על״ מושיבה שלושה נוסעים (בני מיש״
פחה אחת) על שני מקומות בהסכמתם,
תוך החתמת הנוסעים על כך שחם עו שים
זאת על אחריותם, ובכל מיקרה לא
יתבעו את החברה( .כיצד קושרים שלו שה
נוסעים בשתי חגורות״ביטחון ! ל-
״אל־על״ פיתרונים ).באותו יום, בנמל ה
תעופה על שם קנדי, עמדו נוסעים עם
כרטיסים משולמים ועליהם אישור החברה
למקום מובטח, שנותרו בלא מקום
טיסה, שכן ״אל״על״ ביטלה טיסות כדי
למלא מטוס אחד.
התוצאות ממדיניות כזו: מטוסים מל אים
ורושם של הרבה נוסעים. אולם
השירות גרוע. אין די אוכל ושמיכות
לכל הנוסעים, וחלק נכבד מן הטסים
ב״אל-על״ לא יטוסו עימה פעם נוספת.
הירידה של כימעט 50 אחוזים במיס-
פר הנוסעים ב״אל-על״ ,לעומת הגידול
במיספר הנוסעים בחברות לאומיות אח רות,
מוכיחה כי היחס של זילזול בנוס עים
מתנקם -בחברה. שירות גרוע ושינוי
לוח״זמנים בצורה בלתי-נסבלת פוגע ב-
חברח בצורה יסודית.
מובן שניתן להסביר חלק מן הירידה
בתפוסת ״אל־על״ בשואה שפקדה את
התיירות לישראל. השאלה היא רק :
כמה תרמה אי־שביעות-הרצון משירות
״אל-על״ לשואה זו.

התגלח כמשרת נרצע של הברון, שאינו
מהסס לרמות את שאר חברי ההנהלה.
קשה להניח כי באסיפה הכללית יניחו
לו להמשיך לכהן כמנכ״ל.

קופת ״מילווה המיזרח׳ למכירה
עוד מוסד כספי נמצא בשוק תקניות והמכירות• תכוונה לא ל״אוצר־חחייל״,
שעליו מתחרים שלושת הבנקים הגדולים, אלא לקופת ״מילווה המיזרח״ ,מוסד
כספי צנוע של יהודי תימן, שהחזיק מעמד 30 שנה ואינו יכול יותר.
המוסד רוצח מיזוג עם בנק גדול, אולם ״בנק ישראל״ מעוניין דווקא שבנק
בינוני ישתלט על תקופח.

זוס**
לאצבעות הרגליים
חאס חמת אמס לפני לכתך לימון
בתחושת עזת מל צריכת וגרי*
בין אצבעות הרגליים ז
כמחצית מאוכלוסיית ארצנו מובלים
בעיקר בקיץ באיזור אצבעות
הרגליים מהופעת פטריות.
תחושת חגרוי והצריבה עוד גוברים
כתוצאה מהליכה על חול הים החם
וכן מהזעה והרטיבות.
אחת החברות הגדולות בעולם
לתרופות פיתחה תרופה בשם 1^ 0 1 7
שהיא תכשיר אנטימיקוטי לחיסול
סוגים שונים של סטריות.
טיפול בידית, בנוזל או במשחה יכול
להיות יעיל גם במקרים שהראו
עמידות בפני כל סוגי החומרים
האנטימיקוטיים המקובלים.
בקש ^ 0 1 1בבית המרקחת
ותיוועץ עם הרוקח על
אופן השימוש.

תן טרמפ
לחייל

מכתבים
(המשך מעמוד ) 12
הן לא התכוונו להיות כאלה׳ אלא אך־
ורק נסיון־העבר שלי ושל כלבנים אחרים |
ומביני־דבר. לי־עצמי היה כבר ניסיון מר.
גור־בוקסר קניתי לפני שנתיים ודזצי
לבקן אצל אדון מסויים בבת־ים, ובעת
הקנייה ״סיבנו״ אותי.
רק מאוחר מדי הסתבר שהגור אובחן,
לאחר ההמלטה, כפג חלש, ובתעודתו נר־ |
שם ״לא לגידול״ (את התעודה שלחו לי !
בעלי הכלבה־האם רק כעבור שלושה חו דשים)
.הסתבר גם כי המועדון דרש ש־ ;
הגור יורדם, ואילו בעלת הכלבה סירבה
להמיתו, ומכרה אותו לי. הכלב חי חו דשים
אחדים, תוך מחלות בלתי-פוסקות
ודלקות האופייניות לסוג זה של כלבים.
כעבור חודשים אחדים נהרג, בנופלו מגג
בית, ולאחר שהנחיל לי מפח-נפש גדול.
שאם היתר,
מה שרציתי לומר הוא,
בעלת הכלבה מסכימה להרדים את הגור,
היתר, מונעת את סיבלו וסיבלי גם־יחד.
עליכם להבין, כי אגודת ד,בוקסרים אינה
חבורה של ״רוצחים׳ /אלא של אוהבי-
כלבים ממדרגה ראשונה. לכולנו כלבים,
כולנו דורשים את טובתם ואריכות־ימיהם,
ואין ספק שאהבתנו אליהם גדולה מאוד.
ד,מיקרה המצער שקרה לי תואר רק כדי
להמחיש כמה חשוב לעשות את הצעד
הנכון בזמן הנכון, כדי למנוע אי־נעימויות
בעתיד חן מן הכלב והן מבעליו. אני מקווה
אייכנר,
שהבנתם, וכמוכם הגברת רחל
כי הדברים שטענתי אינם ״תיאוריות מזע זעות״
,אלא מציאות שקרתה לי ועלולה
לקרות לכל אחד. אני מקווה גם שסייעתי
לכם לראות את הדברים בצורה מתוקנת.

אלון אבידר,

תד-אביב

ס הקורא אלון אבידר הוא בנס של
העיתונאית תמר אבידר והשדרן ענווס
אטינגר. .

ליידי גודייב ה על הסום
לאור הזיכרונות שיש לי מן הקיץ החם
והמעיק בארץ. מצאתי עניין רב במריאנה
מאלפט, עובדת־מעבדה בת 24 מן העיר
אהרוס (דנמרק) .הנ״ל הסיקה מסקנות מן
החום הבלתי־נסבל ש שרר בעירה באו־

בעל אקדח
מו ל ב :
בירחון

ו כ *יו ־ *1

מו סף מיו חד לענייני נשק
טו בי ה מו מ חי ם ב ארץ (ו ב חו״ ל) ,מ בי אי ם מהידע הנרחב שלהם,
לתועלתבם הפרטית.

אין לירו ת
ב איז ה תחמושת להשתמש
מבחני י רי בסוגי ם שונים של א קד חי ם
י רי להגנה עצמית ועוד.

קראו את המוסף לענייני נשק בירחון ,,חדשות המשטרה״.
הפצה ״גד״ ,רח׳ צ׳לנוב 13ת ״א.

מאריאנה מאלפט
עירום מול הכנסייה
גוסט השנה, יצאה לרכוב על אופניה עי רומה׳
וצולמה כשהיא חולפת ליד כנסיית
העיר ותחנת־המישטרה המקומית.
את הצלב שעל צווארה ענדה, מן הסתם,
כדי להרגיע את רוגזם של כוהני הכנסייה.

כ. יחזקאל,

דנמרק

העולם הזה 1987

*181

י חי א( ח11 יו
ן * ממלכת-הקולנוע בהוליווד קיים
2מוסד הקרוי .001x31 051:108 זוהי
מעין לישנה מרכזית לליהוק סרטים.
מישהו זקוק לשחקן שיגלם את תפקידו
של שו ד ד אסקימוסי, סאמוראי יפאני, בתו לה
טאטארית? אין בעיות. הלישכה תשגר
את המועמד המתאים.
מה היה קורה אילו ביקשה הברת מטרו־גולדווין־מאייר
מהלי,שכה להמציא לה שח קן
המתאים לתפקיד מנהיג התנועה הציו נית,
נאמר בסרט הקשר הישראלי?
אפשר לתאר את הסצינה. המפיק, הבמאי
ומלחכי־הפינכה שלהם יושבים בחדר־הי־שיבות.
נקישה בדלת. נכנם יוסף אלמוגי.

לרגע קט — תדהמה כללית.
ואז קופץ המפיק ממקומו וצועק :
״ג אוני! כדיוק מה ש ד רו ש! ״

0 ! 01

* * מר ת מיפדגת־העבודה ( א ו מפא״י,
£או הגוש) פועלת כמהדורה הישראלית
של .001131 051108
דרוש רב ר א שי? רמטכ״-ל? נשיא המ דינ
ה? שגריר ב לונ דון? שופט ע ליון?

אין כעיות. יש.

עם מותו של פינחס ספיר, שהיה עצמו

תיות הסודיות למיפלגות ה״ציוניות״.
(״ציוני״ ,במובן זה, הוא אדם השואף
לחיות על חשבון העם היהודי).
נסתבר כי מדי שנה משולמים מיליונים
לחרות, לליברלים, למפד״ל, למיפלגת־העבודה,
למפ״ם ולשאר.

אכל זה היה רק קצה הקרחון.
לאחר־מכן נתגלה כי מילבד ההקצבות,
יש גם שיטה של ״הלוואות״ .חרות ״חיי בת״
לסוכנות מיליונים, בלי כל תיקווה
שההלוואה תוחזר אי־פעם• מוסדות שונים
השייכים לליכוד הימני חייבים מיליונים
נוספים. מצב דומה קיים במרכז ובשמאל.

אכל גם זה רחוק עדיין מכסים
הקרחון.
כדי להגיע אליו, יש לבדוק בזכוכית
מגדלת אלפי פריטים של תקציב הסוכ נות.
אז יסתבר כי אףפריטאחד אי נו
מה שהוא מתיימר להיות•
שליחים ל חו״ל? זוהי שיטה של חלו קת
שלל על פי המפתח המיפלגתי. כל
מנגנון מיפלגתי מקבל את חלקו ומחלק
את השליחויות בין עסקניו.
חינוך תורני? הסברה? נוער ז — כנ״ל.
שוחד לעסקנים, שלל לסיעות, כסף מתחת

לא היה עושה זאת. דשם כד דרו ש
אדם מייוחד.
נכניס, איפוא, למחשב פרט שני :

דרו ש אדם ציני, השוחה
הצכיעות כמו כרי ש כים.

כים

^ דם שי ט חי יכול היה להתפתות ל־אמונה
הטפלה כאילו מנהיג התנועה
הציונית צריך להיות ציוני. זוהי טעות
גמורה. ההיפך הוא הנ טן.
אדם ציוני היה, בוודאי, טוען כי הציונות
תובעת מכל יהודי לעלות לארץ־ישראל.
ממילא היה דור ש מכל העסקנים הציו ניים
להראות דוגמה אישית ולעלות מייד.

אדם כזה פסול מרא ש מלכהן כ תפקי דראש ההנהלה הציונית.
הוא צריך לנצח על מימסד עולמי כביר,
המורכב מעסקנים מיקצועיים. זהו מעין
נחיל־דבורים, הנמצא בתנועה מתמדת (״ה תנועה
הציונית״) .כמו שהדבורה עוברת מ פרח
לפרח ויונקת את הצוף, כן טס
המנהיג הציוני מקהילה לקהילה.
הציונות הפכה מישלח־יד, מיקצוע, פר נסה•
היא מאפשרת לשיכבה דקה של עס קנים
מיקצועיים לחיות על חשבון העם

של קנוניות ,״יד רוחצת יד״.
בקהילות היהודיות מפעיל המנגנון מע רכת
טוטאליטארית, המזכירה לא פעם את
המנגנון הקומוניסטי היריב. מי שמותח
ביקורת, מושמץ. במיקרים קיצוניים יותר,
מופעל חרם כלכלי. שום עיתון אינו מעז
לפתוח את עמודיו בפני דיעות יהודיות
חורגות. מי שפותח פה, לומד במהרה
שכדאי לו לסגור אותו, ומהר.

אין כאן מקום ליפה־נפש, לדמוק
רט רקוכ, לאיסטניס.
פרט נוסף למחשב:

דרו ש אדם כלתי־דמוקרטי מטיב
עד, וכד אי שיהיה קצת כרוטאלי.

ך 0נה כי כן, נכנס למחשב דיוקן מפו !
ן רם של האיש הדרוש: איש מיפלגת־העמדה,
אדם שלגביו המיפלגה היא ערך
עליון, ציניקן, אמן הצביעות, עסקן מיק-
צועי הרגיל לחיות טוב על חשבון ציבור,
האוהב חיים טובים וטיולים בעולם, אנטי*
דמוקרט מושבע — ואם אפשר, גם גס־רוח,
ברוטאלי בשעת הצורך, ללא גינונים
מייותרים של מוסר, השכלה ושאר־רוח.
ועכשיו ניתן למחשב לעבוד.

הכרטיס הר א שון הנפל ט: יוסף
אלמוגי. האיש האידיאלי.
אדם קשוח? הוא היה הזרוע המבצעת
של חושיסטאן, בתקופה שבה אמר דויד
בן־גוריון בישיבה פנימית של צמרת ה־מיפלגה
:״בחיפה השתלטו גאנגסטרים
על סניף המיפלגה״.
ברוטאלי? כמזכיר מועצת־פועלי־חיפה

לא נותקה עוד השלשלת: בנימין־זאב הרצל, מבס נורדאו, חיים וייצמן, יוסף אלמוגי

במשך -שנים רבות מלך-הליהוק, התפנה
הכסא הכפול של יו״ר הסוכנות היהודית
וראש ההנהלה הציונית.
,לישכת־הליהוק התכנסה, עברה על הכר־טיסיה
ושלפה שם אחד:
אל מוגי.
יו סף
הוא הקפיץ. החריד, הדהים, זיעזע.

אך, לדעתי, היתה
גאונית.

בחירה

ילו היתה הבחירה נעשית באמצעות
מחשב אלקטרוני, איך היינו מתכ נתים
אותו?
איך היינו מגדירים, למען המכונה, את
התכונות הדרושות בשנת 1975 לאדם ש יעמוד
בראש הסוכנות היהודית והמנגנון
הציוני? מה זאת, ביכלל, הסוכנות היהודית?
לפי ספר־האגדה, הנלמד ב שיעורי התו דעה
היהודית, זהו המוסד העליון המגיים
את יהודי העולם למען קידום מדינת־יש-
ראל, קיבוץ גלויות והגשמת חזון הדורות.

למעשה, זהו בור־השומן המשותף
של מיפדגות־המימסד.

הפונקציה העיקרית של הסוכנות היהו דית
היא לשמש כמשאבה ענקית, השו אבת
מיליוני דולרים מכיסי היהודים ב רחבי
העולם, י שר לתוך הכיסים הקרועים
של המיפלגות הישראליות, תוך הונאת
מס-ההכנסה של תריסר ארצות.

ך* ש ע תו ניצל תי את מעמדי כחבר *
כנסת כדי לגלות את ההקצבות השג-

לשולחן למיפלגות, מימון פעולות מיפלג־תיות
באיצטלה של פעולה ציונית.
פיתות חקלאי? הכסף הולך לתנועות
התיישבותיות, המחזירות אותו למנגנוני
המיפלגות. בלשון הגאנגסטדים של אר־צות־הברית,
קוראים לזה ״לכבס כסף״.

תפקידו העיקרי של יושב-ראש
הגהלת הסוכנות הוא לפקח על ה חלוקה
בין מיפלגתו והאחרות.
זהו, על כן, הפרט הראשון למחשב:

דרו ש אדם שהוא חכר המיפלגה
הנכונה, המסור לה בלכ-ונפש.

* ו שב־ראש הסוכנות דומה לקרוס ייה
— האיש היושב בראש שולחן־הרו״

לטה בקאזינו של מונטזדקארלו.
הקרופייה אינו זקוק לדיפלומה במדעי־הרוח.
רגישו ת מוסרית וחרש אסתטי עלו לים
להפריע לו במילוי תפקידו.

לעומת זא ת זקוק הקרופייה לעין
מהירה וליד-ברזל.
הוא צריך להניע את המגרפה שלו על•
פני השולחן הירוק׳ לגרוף לקופה את הפרוטות
האחרונות של פלוני ולדחוף הר
של אסימונים לאלמוני, הכל לפי סיבובי
הגלגל המיפלגתי.
לא כל אדם מסוגל לתאר באוזניי יהודי
מייאמי־ביץ׳ את הסבל הנורא של שמנות-
העוני בישראל, לקבל מידיהם צ׳קים שמ נים
רטובים מדמעות׳ ולמסור למחרת היום
את הצ׳קים האלה לחבורה צינית של עס־קני־מיפלגות,
החיים במלונות-פאר.

הרצל לא חיה עושה זאת. נורד או

היהודי ברמת־מיחייה מפליגה. איש מהם
אינו חולם לוותר על כך כדי להצטרף ל־מושב־עולים
בנגב הצפוני.
הם רוצים לבוא ארצה כ״מישלחות מנ היגים״
.להתקבל כאורחים מכובדים, לח יות
במלון המלך דויד או הידטון. להת קבל
על-ידי ראשי המדינה, להצטלם ב־בתי-הקברות
של צה״ל, לנאום על הצורך
להחזיק בכל שעל של אדמה כבושה ול הילחם
עד טיפת־הדם האחרונה, ולחזור ל ווילה
מפוארת בבוורלי־הילם, קליפורניה.

אנשים כאלה רוצים לראות כ רא
ש המוסד, אי ש כלבבם.
זהו, על כן, הפרט השלישי למחשב :

דרו ש עסקן מיפלגתי מיקצועי,
שאין לו מיקצוע אחר, הרגיל
לאכול, לשתות, לנוע ב אר ץ ולטייל
כעולם על חשבון העם היהודי, כ
רמת-מיחייה מכסימלית.
ף* סוכנות היהודית ובתנועה חציו-
נית -של 1975 אין שמץ של דימוקר־טיה.
כל המיבנה העדין הזד, של חלוקת־שלל
ושחיתות בכל הדרגים לא יכול היה
כלל להתקיים במערכת דמוקרטית של בחי רות
חופשיות, ביקורת ציבורית ופיקוח.
פעם נוצרה פיקציה של זכות־בחירה ב אמצעות
״־שקלים״ .המיפלגות קנו את ה שקלים,
חילקו אותם לעסקנים ובחרו ב עצמן.
בינתיים הופשט התהליך. בארצות
רבות באים ״הסכמים בינמיפלגתיים״ במ קום
בחירות. בארץ מחולקים המנדאטים
בין מיפלגוודהמימסד. הכל מבוצע בדרך

הוא שבר או! שביתת־הימאים הגדולה ב עזרת
גאז מדמיע, אלות המישטרה ומפירי־שביתה
זרים שהובאו מקפריסין•
אי־ש־מיפלגה? גם אחרי שהלך, ברגע של
שטות ומחוך חשבון כוזב, אחרי דוי דבך
גורית, מיהר לחזור לגוש לפני כל חבריו.
כפרם קיבל את תפקיד שר־ד,עבודה —
תפקיד ריק. מכל תוכן ביצועי, שאיפשר
לו להעסיק 11 קצינים של יחסי־ציבור,
שכולם עסקו יומס־ולילה בפירסומת אי שית
לכבוד השר.
ציניקן ז רק לפני שנתיים נשבע באוזני
בוחרי חיפה, שיכהן לפחות ארבע שנים
מלאות בעירייה. הפרת הבטחה פומבית זו
מזכה אותו בציון גבוה בטבלת הליגה, ה־מיפלגתית.

שהאמין דו אז, מוטב שי ש תוק
עתה, ודא י תדונן עד טיפ שו תו.
מי שדו אג דעיר חיפה, בווד אי יפעד
דכחירת אלמוגי דתפקיד הציוני.

0 0 0

* •1יוני אמיתי עלול ללקות במרה
שחורה. הרצל — נורדאו — וייצמן —
אלמוגי. איזו ר שימה!

אכל אין צורך להתייאש. צריכים
פשוט להשתחרר מטעות.
אין כל קשר בין החזון הציוני לבין ה הסתדרות
הציונית והסוכנות היהודית. כ שם
שאין קשר בין חזונו של ישוע לבין
הבנק של הוואתיקאן, או בין חזונו של
מארכם לבין האוליגארכיה של הקרמלין.
אילו פתחה האדמה פיה ובלעה את המימסד
הציוני, היתד, הציונות יוצאת נשכרת.

עד אז, יחי אלמוגי !

במדינה

י ת רון
ו ש כנו יו ת ר

העם
שת מדינות ישראל
״*שראל חיא שכונה אחת ^
של כיו־ידרק
שי ש דה הצבא
הגדול ביו תר בעולס״
קיימות שתי מדינזת־ישראל. הן הת חרו
ביניהן השבוע על הכותרות הראשיות
של העיתונים.
ישראל מס׳ 1היא מדינה לוחמת, המח זיקה
באחד הצבאות החזקים ביותר בעולם.
ישראל מס׳ 2היא מדינה ענייה, ר ח פת
צרות כלכליות, שאינה יודעת כיצד
תכלכל אוכלוסייה השווה לזו של שכונה
אחת בניו־יורק.
ישראל מס׳ . 1ישראל האחת היתד.
עסוקה השבוע בוויכוח על רכש כלי־הנשק
המתוחכמים והיקרים ביותר בעולם.
היא תבעה טילי קרקע־קרקע מסוג פר־גרעיני
שינג,
המסוגלים לשאת מיטען
ולמחוק מעל-פני האדמה כל אחת מערי
המרחב. היא רכשה מטוסים שכל אחד
מהם עולה, יחד עם התחזוקה והתיפעול
שלו, כמו אוניברסיטה או בית־חולים. היא
עסקה בכינה עיר חדשה בימית, ובהקמת
שורה נוספת של יישובים ברמת־הגולן,
שכל אחד מהם די בו כדי לגרום למיל־חמה
חדשה. היא הזדעזעה כאשר הדליף
הנרי קיסינג׳ר שהיא עשוייה לסגת 3000
מטרים בגולן.

היתד. זו ישראל עשירה, שופעת כוח,
המרשה לעצמה בנקל דברים שגם מדי נות
הגדולות ממנה פי־ 20 היו מהססות
להסתכן בהם.

כסעט טלם סרביוים על חסמן אילם
בוזסטנינתה של אבקו! הכניסה •ספריימיקס*
תוכלי להיחכח ססש בסו עיניך,
כל קופסת;•ספר״מיקס־ במשקל 1.5ק־ג
סבילה כ-י 12 בוסית אבקה.
אס תשווי זאת לאבקית אחרית
חויבתי כי ב־ספר״סיקס•
את מקבלת הרבה ייתר.
אך זהי אינני החסכון היחידי.
־ספריימיקס שומרת על אריגים עדינים

ומגנה על מכונת הכביסה שלך
ספני סלידה -ובכך נחסמת לך
הוצאות רבות יספח נפש.
והעיקר: ל־ספריימיקס• כושר ניקד בלתי רגיל
בכך חהכחי כבר 011 הכביסה הראשונה.
ההחלסה בידיך * עברי ל־ספר״סיקס־,

כינג-ליניאל

לא ב• האשם !

י שראל מס׳ <2ישראל השנייה עסקה
השבוע בליקוט שיב רי כלכלתה וחברתי׳•

״״הממשלה הורידה אח ערף המטבע שלה
ב־&יסנ נוספים. במשד 27 שנות קיום
המדינה, ירדה הלירה הישראלית מ*280
סנט ל־ 14 סנט — שהוא החלק ה־ 20 של
הערך המקורי. מכיוון שבאותו זמן י רד גם
ערך הדולר האמריקאי עצמו, היתד. הירי דה
גדולה עוד הרבה יותר.
ישראל זו אינה יודעת כיצד לשלם עבור
הלחם לענייה. מתחוללת בה מהפכה־נגדית
מתמדת. מכיוון שאין לה האמצעים לקיים
רמת־מיחייה מינימלית לאדם העובד והד
מייצר, המשתכר בישראל פחות מאשר ב־כל
מדינה תעשייתית מערבית, היא מב־טיחה
חיים מתוקים רק לשיכבד, דקה של
עשירים ובעלי־שררה. החלטות הממשלה
השבוע (ראה מדור אתה והליוה) היו סי בוב
נוסף בגלגל זה, הורדה נוספת של
רמת־המיחייה של השכירים, תוך הענקת
חסינות לחברי המעמד המייוזזס.
יעו דל! אחת 1כאשר התווכח היש ראלי,
השבוע, על ההתיישבות החדשה ב גולן,
הוא התעלם מהתמוטטות הכלכלה.
כאשר גידף את ההחלטות הכלכליות של
הממשלה, הוא התעלם מתוכניות־הרכש ה כבירות
של מערכת־ד,ביטחון.

אולם חלוקה זו בין שתי מדינות־יש-
ראל היא אשלייה אופטית. יש רק ישראל
אחת.
ישראל האחת הזאת היא, כדיברי בדי של

שנפוצה השבוע ,״שכונה אחת ביותר ניו־יורק שיש לה הצבא החזק
בעולם.״
היא מנסה לעשות דבר שאינו ניתן
לבי צוע: להטיל מעמסה של פיל על גופו
של כלב, להרכיב מנוע של קטנוע במרכב
של משאית כבדה.
כל שאר הבעיות של ישראל מיש-
הזאת:
ניות, לעומת הבעייה המרכזית
השאיפות המדיניות והיומרות הצבאיות של
צמרת ישראל, המבקשת להחזיק באימפריה
גדולה מנחל-ים עד החרמון, אינן תו אמות
את היכולת הכלכלית והחברתית של
מדינה קטנה. כל המשברים הכלכליים, ה צרות
החברתיות, המתחים הפנימיים והכיש לונות
המדיניים, הם פועל-יוצא של עובדה
פשוטה זו.

אך על כך לא די בר איש מבין צבא ושאר הפרשנים, הכלכלנים, העסקנים
אח״ם, שהטביעו השבוע את בעיות המדי נה
במיליוני מילים.

העולם הזה /987

סוכן הש.ב. מתוודה פנמבית: נשלחתי ל רג ל באירגוניס שמאליי ם
אך ה ש תכנע תי על־יד ם וניתקתי את ק ש רי עם שירו תי־ הבי ט חון
__*׳83234

הסת( שהזו א( חנפוו
יום החמישי, ה־ 18 בספטמבר, ב ו
שעד , 14.00 -קיבל שירות־הביטחון ה כללי
(ש״ב) ,טלפון מיוסי בן־עקיבא. לא
היחד. בכך אפתעה.
בן־עקיבא היה אחד הסוכנים המעולים
באירגוני־השמאל
שרות־הביטחוו של למיניהם, דיווח במשך שש השנים האח רונות
לש״ב על כל הפעילויות באירגזנים
שאליהם השתייך, החל במצפן חל-אביב
ועד למתחרהו, מצפן ירושלים (״מרכסיס־סי״)
,שממנו פרש לאירגון ״אוואנגארד״.
תודות לדיווחיו של בן־עקיבא ידעו
שירותי-הביסחון על כל המתרחש ב אי מו נים
אלה, וכן יכלו לבלום ולחשוף התאר גנויות
פוליטיות שמאליות, שהוגדרו על-ידי
שירות־הביטחון כעויינות למדינה.
כשהרים המפעיל את הטלם ון, הניח
כי סוכנו הוותיק מבקש לדווח לו על דבר-
מה חשוב שאינו סובל די חד עד לפגישה
השבועית הקבועה ביניהם. אולם, הדברים
שאמר לו בן־עקיבא היכו אותו בתדהמה.
הסוכן הנאמן, שנשתל באירגון ״אוואג-
גארד״ על-ידי שירות־הביטחון, הודיע ל מפעילו
כי השתכנע על-ידי הרעיונות
הפוליטיים של ״אוואנגארד״ ,וכי הוא מנתק
כל קשר עם שירותי־הביטחון.

ל מ עו

הציונות

!.אי׳ גאל ל בי ב

בארבע השנים הבאות עסק בכל הבא
ליד, וגם אז לא בלט במייוחד. באחד
הכנסים הפוליטיים בירושלים, לפני כשנה,
הפריע בן־עקיבא לנואם, יאיר צבן, מראשי
מק״י ועתה מנהיג מוקד. כשניסח צבן
להשתיק את בן־עקיבא, צעק זה האחרון
כי הוא מכיר היטב את צבו, עוד מתקופת
היותו פעיל בבנק״י וחבר משק יד־חנה.
צבן טוען עתה כי אינו זוכר כלל את בן-
עקיבא מאותה תקופה, והוא כימעט בטוח
כי בך־גקיבא לא היה בקיבוץ יד-חנה.
אחרי מילחמת ששת־הימים פירסם בן-
עקיבא מיכתבים בביטאון מק״י!? ,וד־העס,
שבהם תקף את סנה על שאינו די ציוני
וימני, ובאוקטובר 1969 פירסם מיכתב גלוי
מצפן ירחון פועלי

6811

מוס 1973

מי ל

הארגון הסוציאליסטי הי שר א לי( מר כ סי ס טי)

בתיבת

ת. ד 4 .ג 22י רו ש לי ם

חברי
^ מפעיל עדיין לא התאושש, וכבר
1 1מיהר בן־עקיבא וכינס את הוועד
המרכזי של ״אוואנגארד״ ,המונה חמישה
אנשים, ובאוזני רעיו הנדהמים התוודה,
כי משך שש השנים האחרונות שימש סוכן
של שירותי-חביטחון. משך שעות ארוכות
דיווח בן־עקיבא לעמיתיו באירגון על פעי לויותיו
בשירותי־הביטחון, והסביר כיצד
הצליחו הרעיונות המהפכניים של האירגון
להביאו לעזיבת שירותי־הביטחון. הוא היכה
על חטא בפומבי.
לאחר ששמע הוועד המרכזי של ,״אוואד
גארד״ את הווידוי, החליט כי במקום
שבעלי־תשובה עומדים — צדיקים גמורים
אינם יכולים לעמוד, קיבל תחת חסותו את
הסוכן־לשעבר, והחביאו מפני גיקמתם ז ד
צפוייה של שירותי־חביטחון. אפוף גאווה
עצמית, על שהדרך הרעיונית שלו שיכנעה
גם סוכן ש״ב, מיהר ״אוואנגארד״ להדפיס
את מיכתבו הגלוי של הסוכן אל האירגון,
שבו הוא הודה בעברו, והחליט למנוע את
הנכס היקר הזה מכל מגע עם האירגונים
השמאלניים האחרים שבהם שימש בן־עקי־בא
כסוכן בשש השנים האחרונות. דירתו
של בן-עקיבא בירושלים נעולה על בריח,
הטלפון אינו משיב ואנשי ״אוואנגארד״
טוענים כי דירתן נפרצה, זרם־החשמל
אליה נותק ושעון־המים שלה נופץ.
אילו היה מישהו ב אידגוני השמאל נשאל,
בשנים האחרונות, מי מביניהם עלול להיות
סוכן של הש״ב היתה התשובה המיידית
בוודאי שמו של יוסי בן־עקיבא. הבחור
הצנום והמקריח, שסבל מקצרת והשתעל
והתנשם בכבדות מדי עלותו במדרגות, חיה
אנסיפאטי ובלתי-נסבל בכל מקום.
הוא חונך בביודהספד בנתניה, והיה בן
למישפחה מפוצלת. אמו גרה דרו־ קבע
בברלין, שם היו לה דירו ת שהשכירה.
נראה כי היו לה אמצעים רבים, שכן ידידיו
של בן־עקיבא, שהיו נוסעים לבקר בגר מניה,
היו לווים ממנה כספים בשם בנה.
בהיותו בן ,16ב־ ,1962 הצטרף ל״ברית
הנוער הקומוניסטי הישראלי״ — תנועת-
הנוער של מק״י — ולא בלט במיוחד
בפעילות הפוליטית. כאשר פילג חד״ר
משה סנה את מק״י, ב ,1965-הלך ב ך
עקיבא עם סיעתו של סנה, הפך — כמוהו
— ציוני ולאומני קיצוני.

באותן שיחות ראשונות, בהן הסכים בן-
עקיבא להיות סוכן ש״ב, סוכמו גם התנאים
הכספיים שתמורתם יעבוד. בהודאתו טוען
בן־עקיבא כי עבד עבור הש״ב רק ביגלל
הרעיונות של הציונות, וכי קיבל רק החזר-
הוצאות. מכריו סבורים אחרת. הוא ידוע
כרודף־בצע, מעולם לא תרם תרומה לאירגון
כלשהו, לא משך ידו מכל עיסוק מכנים,
כולל קנייה בזול של ציורים מציירים חסרי-
כסף ומכירתם לאחרים ׳תוך העברת ההפ רשים
לכיסו. למרות שלא חסר כסף, וקיבל
דמי־שכירות מדירות — שטען כי קיבל
בירושה — היה מחזיק במכונית הפולקס־וואגן
הצהובה שלו כל מיני חפצים שאותם
נהג ל מ טר כמציאות.

ה מ ערכ ת:
המערכת:

א מיגי ב

ילדו תו הקשה

ועברו

לאחר שסיפר
הקומוניסטי.
בן־עקיבא ג ר באותה תקופה אצל אביו,
בנתניה, היה בא לתל־אביב רק לפגישות
של מצפן. חברי מצפן זוכרים עתה, כי
במכוניתו היו תמיד דוגמות של מוצרי-
מזוז ותרופות לתינוקות, והוא סיפר כי
הוא חי מעבודתו כסוכן-נוסע של מוצרים
אלה. עבודה זו שימשה לו כיסוי מצויין
לנסיעות ברחבי הארץ, והסבירה כיצד הוא
מתקיים ללא עבודה קבועה.
בספטמבר 1970 היה פילוג במצפן, ופרשה
ממנו קבוצת־חברים שממנה צמחו לאחר־מכן
שני אירגונים :״אוואנגארד״( או ״ברית
הפועלים״) ,וקבוצת ״מאבק״ (או ״חברית
הקומוניסטית המהפכנית״).
בן־עקיבא נשאר במצפן, שהיה לו אז
סניף חזק בירושלים, היה פעיל בעיקר
בסניף ירושלים של מצפן. בשנים אלה
הירבה לדווח לשירות־הביסחון על חברי
מצפן, וכפי שסיפר, העביר דיווחים מפו־דטים
על הפעילות המינית של חברי מצפן,
התחביבים שלחם, מקורות־המחייה, והיחסים
האישיים של החברים.
באחד המיקרים הוטל עליו לדווח על
אחד הפעילים של האירגון. משלא הצליח
לברר פרטיס, החל טוען כי הוא סוכן
ש״ב, שכן אין לו הסבר ממה הוא מתפרנס.
כך אילץ את הפעיל להוכיח ממה הוא חי,
ולגלות את מקורות נספו. בהודאתו טוען
בן־עקיבא, כי לא הוא גרם למעצרו של
רמי ליבנה מקבוצת ״מאבק״ ,או של אודי
אדיב ו דן ורד, שפר שו מ״מאבק״ והקימו
את ״החזית האדומה״ .אולם הוא מאשר כי
גרם למעצרם של ערבים רבים, בעיקר בין
פעילי רק״ח וכמו-כן בכפרים ערביים,
חבריו נזכרים עתה, כי אחרי כל פעילות
•של אירגונם היו נקראים לחקירת לש״ב,
ושם היה החוקר יודע לפירטי־סרטים מה
דובר בפגישה ומה הוחלט, ומה היה יחלקו
של הנחקר. במידה רבה אישר עתה בן*
עקיבא כי הוא היה המדווח העיקרי. העיקרי
— שכן לא ברור אם מילבדו היו עוד
סוכנים, וי ש להניח שכן. הוא עצמו טוען,
בהודאתו, כי הכיר את מפעילו בילבד.

ש מו ת׳
סתר

ייקול הבועל״ ,ביטאון הקבוצה שגן־־עק־בא נשלח ל רג ל
באחד העיתונים, ובו הודיע על פרישתו
ממק״י, שאינה ציונית די-צורכה בשבילו.
חברי בפני
ף* הודאתו הנוכחית
1״אוואנגארד״ סיפר בן־עקיבא כי גויים
לשירות־הביטחון בעיקבות מיכתבו הגלוי.
מפעילו הנוכחי קראו לשיחה והציע לו לע בוד
עבור הש״ב, כדי להגן על המדינה
מהתרנים, ולהחזיר את מק״י לחיק הציונות.

בסוף ,1969 זמן קצר אחרי שהפך סוכן
הש״ב, קיבל הוראה להצטרף לאירגון מצפן.
מצפן, שניבנה על פורשי מק״י, היה אז
בשיא כוחו, קיבל פיריסום כביר בעולם,
אירגן הפגנות נג ד הכיבדש ומשך סטודנטים
ותלמידי-תיכון רבים לחוגי־הבית שאירגן.
בך עקיבא החל מופיע בחוג-בית בקומונה
של מצפן בצפון תל-אביב, בנושא תולדות
הציונות. באותה קומונה התגורר באותה
עת גם אודי אדיב, המרצה עתה עונש-מאסר
על קשרים עם אירגונים סוריים.
״׳משתתפי החוגים״״זוכרים כי״ בד ע קי ב א
חייך בהסכמה לדיברי-ההתקפה החמורים
ביותר יעל הציונות, ומעולם לא הציג שא לות.
למרות היותו בלתי-נסבל מבחינה
חברתית, התקבל בקיץ 1970 כחבר מצפן,

ך* מאי 73ע 1חל פילוג במצפן, והקבוצה
1הירושלמית הגדירה עצמה כחלק בלתי-
נפרד מן האינטרנציונל הרביעי, חטרוצ*
קיסטי. בן־עקיבא רצה להצטרף לפורשים
הירושלמיים, בטענה שהפעולות של מצפן
תל-אביב גלויות ופתוחות, ואין מה לעשות
שם. מפעילו ביקשהו להישאר עוד קצת,
ומייד אחדי מילחמת יוסיהכיפורים עבר
למצפן־ירושלים.
באירגוו זה תפס מייד מקום חשוב, והיה
אחד משלושת עורכי העיתון הרעיוני, פיר-
סם בו מאמרים לרוב• הוא הירבה לבקר
בכנסים פוליטיים של אירגונים אחרים, כדי
לדווח עליהם בביטאון מצפן ירושלים, וכך
היתד, לו כסות טובה לרישום הדברים עבוד
שירות־הביטחון.
בתחילת שנה זו חל פילוג נוסף במצפן
ירושלים. אנשי מערכת העיתון, כולל בן*
עקיבא, עברו ל״אוואנגארד״ ,שפעל באופן
נמרץ יותר. המעבר היה, שוב, לפי הוראת
מפעילו בש״ב. אגב, מעניין כי מעולם לא
נאמר לו לדווח על הקורה בשי״ח או במוקד.
אולי יש שם די סוכנים אחדים.
בן־עקיבא היה יחבר בולט ב״אוואנגארד״,
אירגון ששמר על סודיות מרובה, כאיריגון*
מחתרת בארץ כבושה. כך, למשל, פעולת
הוועד המרכזי של האידגון נשמרת בסוד
גם מחבריו. ויש להם שמות־סתר.
(המשך בעמוד )24

17י

י במדינה

עבוד מה נתן סוכן־הביטוח את שני
מיפלגת העבודה? אשתו טוענת
הסברה כמה ע!לה ס 1א טור?־
תועמלן ערבי מ צי ע:

צקי

תחת לקגות מטוסים,
כדאי לקגות פוליטיקאים
כמה עולה סנאטור אמריקאי?
לדעת מומחה ערבי, המחיר אינו יקר
מדי. על סי חשבונו, המחיר לסנאטור
ממוצע, במצב טוב, אינו עולה על מיל יון
דולר. כימעט חינם.
״נניח ש־ 80 מטוסים עולים לנו כ־800
אמרי מיליון
דולר. שמונים סנאטורים
קאיים יעלו לכל היותר 80 מיליון דולר,״
אומר ד״ר מוחמד מהדי.
הנרי ג׳קסון למכירה. מהדי.45 ,
יליד עיראק הנמצא בארצות־הברית מאז
,1949 הוא הרוח החיה של ועד־הפעולה
ליחסי אנזויקה־עוב, שמישכנו בוושינגטון.
בהעניקו, לא מכבר, ראיון לכתב־עת פרד
ערבי באנגליה, הוא שסך את ליבו.
תוכן ד ב ריו ונימתם מוכרים מאוד לקו במהדורה
הפוכה.
רא הישראלי, אולם
הנושא: מחדלי ההסברה הערבית. הטענה
העיקרית: מול ההסברה הישראלית ה־מצויינת
והמצליחה, צולעת ההסברה הער בית
בחוסר־אונים אחרי המאורעות.
מסביר מהדי את תחשיב המחיר לקניית
הסנאטורים :״מובן שאי-אפשר לקנות ממש
יצור אנושי. אבל במה שנוגע לפוליטיקה,
סנאטורים אמריקאיים רבים עומדים למכי־רח.
על כך אין ספק. הנרי ג׳קסון הוא
למכירה. הציונים שילמו עבורו. מדוע לא
ישלמו עבורו הערבים? יוברט האמפרי,
ג׳ק טאני מקליפורניה, אחד־אחד, הם עומ דים
למכירה.״
איך קיני ם? איך קונים סנאטורים?
פשוט מאוד, אומר מהדי. העיקרון הוא
ז ה: במדינת אידאהו יש 732 יהודים ציו נים.
הרבה מן היהודים אינם ציונים. אם
ילכו אל הסנאטור פראנק צ׳ו־ץ׳ אלף נוצ רים
ויגידו ל ו, :שמע, פראנק. אם תמשיך
להצביע בעד ישראל, נצביע נגדך!׳ י בין
צ׳רץ׳ כי עתידו הפוליטי תלוי בנוצרים
אלה, ולא ב־ 732 היהודים. הוא ישנה את
דעתו ויצהיר כי הוא אנטי-ציוני מבטן
ומלידה.
הבעייה היא איך לגייס אלף נוצרים.
כמה זה עול ה? ״נניח שדרושים 50 איש,
שיעברו במשך שלושה חודשים בכנסיות,
במועדונים ובבתי־הספר. איש אחד עולה
1000 דולר לחודש. בסך-הכל 15 :אלף
דולר.״
במדינת וושינגטון, שאחוז היהודים בה
מגיע רק ל-ס/ס ,0.4זה יהיה עוד יותר בזול.
נציג מדינה זו בסנאט הוא הנרי ג׳קסון.
מדינת וושינגטון מייצרת מטוסים, הנמ כרים
לישראל. אין בעיו ת: במקום למ כור
לישראל מאה פאנטומים, אפשר למכור
לערבים אלף מסוסים מיסחריים.
ערכים כ תוך הארון. פעם הוצע ש הערבים
יקנו את ניו יורק טיימס.
אץ צורך, אומר מהדי. העיתון ידפיס
ברצון חומר טוב, פרו־ערבי, אקטואלי, קצר,
בצורה של חדשות מעניינות. צריכים רק
לדעת איך ליצור חומר כזה.
תחת זאת מפיצה ממשלה ערבית תז כיר
של 35 עמודים על עמדתה. למי
עמודי ם?
.באמריקה יש זמן לקרוא 35
הישראלים הפילו מטוס־נוסעים לובי. אח רי
שבוע הפיצה ממשלת לוב הודעה־לעי־תוגות.
הידיעה כבר היתד, מתה. אבל אם
הערבים יעבדו היטב, הם יכולים להגיע
בלי קושי לטלוויזיה, לרדיו ולעיתונות.
לדברי מהדי, אין זה נכון שהיהודים שול טים
בכלי־התיקשורת.
מהדי, שנפצע על־ידי יהודים כשהפגין
למען הפלסטינים, ו שמי שרדו נשרף, אינו
מזלזל גם בהפגנות. באיזור ניו־יורק חיים
50 אלף ערבים .״אילו הם היו יוצאים
לרחוב ומפגינים, זה היה מזעזע את אר־צות־הברית!״
הוא מבטיח. בבחינת לדבריו,
אולם בינתיים הם,
״ערבים מתים״ או ״ערבים בתוך א רו ך.
הם פוחדים מפני הציונים. צריכים להו ציא
אותם מן הארון.
רא ש הנחש. בקיצור, החשבון הוא
פשוט .״הערבים הוציאו 25 מיליארד דולר
כדי שיהיו מסוגלים לחצות את התעלה
וליהנות משש שעות של תהילה. אחר־כך
התערבה ארצות-הברית, שלחה לישראל
52 אלף טון של ציוד צבאי, ואיפשרה
(המשך בעמוד )24

במיפונה 67311

!לישראל ד.ע מ

צביה דו ש גרנות בבית ך•
1 1 1
המישפם בתד־אביב. פרשת
י 111מ
השוחד במרכז מיפלגת העבודה נתגל תה
כתוצאה מן המיכסוו בין השניים.
^ ן ןר!כ ויסמונסקי ואפריים רבינסקי
נדהמו. באותו יום הגיעו לתיבות־הדואר
הפרטיות שלהם העתקי מיכתב אנונימי,
המאשים אותם בקבלת שוחד והמאיים עלי הם
בפנייה לוועדת־הביקורת של מיפלגת
העבודה בעניין זה, ולעורר שערוריית שו חד
ציבורית גדולה.
ויסמונסקי ורבינסקי, שניהם עובדים
בכירים במיפלגת העבודה הישראלית ועס קנים
צעירים בעלי שאיפות ועתיד פוליטי
מרחיקי־לכת. ויסמונסקי נחשב כאחד ה צעירים
המבטיחים ביותר במיפלגה׳ ו כי
מועמד ודאי לכנסת הבאה. ואילו רבינסקי
נחשב כפחות מבריק מויסמונסקי, אך כ עסקן
עיקש המתקדם בהתמדה ובצעדים
רחבים לקראת צמרת מיפלגתו ולקראת קי דומו
האישי במיפלגה השלטת.
המיכתב, החתום על-ידי ״אזרח״ ,טו ען:
״בראשית 1974 טיפל ועד־העובדים של
מיפלגת העבודה בביטוח קולקטיבי של
עובדי־המיפלגה, בסכום כולל של מאות
אלפי לירות. הדבר החל כיאות, על־ידי
מיכרז, ונתקבלו הצעות מסוכנים של חב-
רות־ביטוח שונות. ביניהם היה מר יהושע
גרנות, שייצג את חברת סהר (כיום עובד
בכיר בתנובה סניף פתדדתיקווה) ,י די ד
ותיק של שניים מחברי הוועד, אפרים
רבינסקי ויעקב ויסמונסקי.
״לאחר משא־ומתן בלתי־חוקי שהתנהל

! 9 *5033,30:586 :י

2 0 3 8 6־

עולמי יפ?״ת

צ׳קים -עבור מה?

תצלומי שני הצ׳קיס שניתנו על־ידי סוכך
גרנות לעסקני המיפלגה
הביטוח יוש
שאישרו לו את עיסקת־הביטוח הגדולה. הצ׳קים ניתנו באותו יוס עצמו לשני חברי הוועד.
בביתו של מר גרנות, סוכם שחברי־הוועד
יעדיפו את ההצעה שלו תמורת סכום של
5000 לירות לכל אחד. לאחר שהצעת
הביטוח נתקבלה, בוצע הביטוח ושולם ה שוחד.
״הדבר
שלא היה ידוע לשותפים לעיס־קת־שחיתות
זו הוא, כי אשתו של מר
גרנות היתה עדה לכל מהלך העיסקד, על
כל שלביה, והיא אף דאגה להנציח אותה.
אצל עורך־דין מסויים מצוי, בימים אלה,
תיק המכיל חומר מרשיע נגד השלושה,
נוסף על המצורף בזה, כגון צילומי מס מכים׳
הקלטת שיחות וכר. תיק זה עומד
להיות מוצג לפני ועדת־הביקורת של מיס־לגת
העבודה, בזמן המתאים.״

תצלומי ם
מעוררי״חשד

0 ^ 11 צביה גרנות מכחישה שכתבה את המיכתב, המאשים את בעלה ואת
י י 1העסקנים הבכירים של מיפלגת העבודה בנתינת וקבלת שוחד, אך
פרשת־שוחד. הוא שלדבריה למה וראייה שמיעה עדת
היתה כי מודה

ך• ל היה להתייחס למיכתב עלום-
\ /שם זה כאל שטות מוחלטת, בעיקר
לכל מי שמכיר את השניים. אין מנהיג
במיפלגת העבודה, החל מראש־ד,ממשלה,
דרך שרים וחברי־כנסת וכלה במנהיגים
מקומיים, שלא היה מוכן להישבע על יושרם
וניקיון־כפיהם של ויסמונסקי ורבינסקי.
אולם השולח האלמוני דאג לצרף תצלומים
מקוריים של מיסמכים המעוררים את ה חשד
הנורא, המצביע לעבר שני מנהיגים

הציקי לחברי ועד־העובדים של
שוחד. הוא טוען: הח1רת הלוואות
צעירים אלה של המיפלגה השלטת כאילו
קיבלו שוחד.
מיסמך אחד הוא מיכתב רישמי, שאותו
שלח יעקב (״יענקל׳ה״) ויסמונסקי לסובן-
הביטוח לשעבר יהושע >״יוש״) גרנות,
בשם ו עד עובדי מיפלגת העבודה. במיכתב,
הנושא את התאריך — 29.5.1974 כתב ויס־מונסקי
לג רנו ת :״אסיפת העובדים ביום
,15.5.1974 החליטה לאמץ הצעת ביטוח-
חיים לעובדי המרכז. האסיפה התנתה את
הביטוח במתן אפשרות לתוכנית צמודה,
נוסף להצעה שהיתה בפנייה בנדון.
״בהתאם להחלטת הוועד — הצעת חברת
סהר הועדפה מבין שאר ההצעות שהיו
בפנינו.
״לפיכך, נבקשך לפעול בהתאם. עליך
יהיה להיפגש עם כל עובד במרכז. אנו

בלתי־חתומות בעיתון לאשה, תחת הכותרת
יומנו של גרוש, ומבטיח לכתוב ספר ש־יגולל
את כל פרשת גירו שיו הסוערת מ צביה
גרנות.

הלוואה
או שו חד?
ך א.ת עיקר פירסומו השיג יוש לפני
כשנה, כאשר מסר תצהיר לבית־הדין ה רבני
כנגד אשתו, צביה גרנות — עימד,
הוא נמצא אז, והיום, במאבק־גירושין
חריף. בתצהיר, שפורסם בהרחבה בהעולם
הזה 1923 סיפר יוש על קשר שקשרו
אשתו וידידיה, אנשי התנועה למען ארץ-
ישראל השלמה, לרצוח את הד״ר הנרי

מפלגת העבודה הישראלית

ועד העובדי ם
תל־אביב.

סיוןח סל ״ד

ת.ד ,36.ם לפ1ן 241351

עסקן א,

29 .5 .1974

יעקב ויסמונסקי, אחד העסקנים הצעירים המבטיחים ביותר של
מיפלגת העבודה, אשר הואשם בקבלת שוחד. ויסמונסקי טוען כי
הוא הילווה כסף לגרנות, והצ׳קים שנתן היו החזרת ההלוואה. לדבריו, זוהי סמיכות
תאריכים מיקרית בלבד, העובדה שגרנות החזיר לו את הכסף כה סמוך לקבלת העבודה.

לכבוד
פר י. גרנות
ר חו ברוססילד 21ו
פחח-תקו ה

הנדון: הצעתך לביסוהחייםלעובדי המרכז בחברה סהר
אסיפת העובדים
ח יי םלעובדי
צמודה,

ביום 1 5 . 5 . 7 4החליטה לאמץ הצעת ביטוח

המרכז. האסיפה התנתה את ה בי טוח במתן אפסרות לתכ ני ת

בנוסף להצעה שהיתה בפניה

בנדון.

בהתאם להחלטת הו עד -הצעת הברח סהר הועדפה מבין לזאר
ההצעות שהי ו

בפני נ ו .

ל פי כך,

אנו

נבקשך לפעול בההאם 7? .ייךי הי ה למפגש עם כל עובד

נעמיד לרשייזך חדר
אפ רים רבינסקי

במרכז.

יעמוד ענ׳ך בקשר מטעמנו .

בברכה ובכבודרב ,
ר:בלגח העב•!•.י :׳;י׳יוי*ילית
המרי ז ו/ד י״יגונדים
ועדה עו ב די ם.

תשלומם, לתשלומים שקיבל יוש עבור
ביטוח־החיים שעשה. הוא הרוויח מד>־
עיסקד, עשרות אלפי לירות, וביטח למעלה
מ־ 100 עובדי מרכז המיפלגד, בביטוח־חיים.״
ליעקב
ויסמונסקי, צעיר בן ,35 שמנמן
מרכיב־משקפיים, בעל חוש־הומור תוסס
ודמות אהובה על ידידיו, יש גירסד, שונה
על העניין כולו .״יוש הוא חבר שלי. אנחנו
למדנו ביחד בבית ברל. כשהוא הסתבך
בעסקים׳ הוא ביקש ממני הלוואה. נתתי לו
1500ל״י. אחרי כמה זמן נסעתי לחוץ־
לארץ והייתי צריך את הכסף. פניתי אל
יוש, והוא נתן לי צ׳ק. אני מלווה הרבה
פעמים כסף לחברים, ובוודאי שלא לוקח
מהם קבלות. זד, מיקרי לגמרי, סמיכות
התאריכים בין קבלת המיכרז על-ידי יוש
לבין החזרת ההלוואה שנתתי לו מיספר
חודשים קודם לכן.״
גירסתו של רבינסקי כימעט זהה :״אני

עיסקה ־ בעיקבות מה?

המיכתב, שעליו חתום יעקב
וימסונסקי, המודיע לגרנות כי
קיבל את הביטוחים של עובדי מרכז מיפלגת העבודה, וכי יעמיד לרשותו חדר במרכז.
נעמיד לרשותך חדר במרכז.
״החבר אפריים רבינסקי יעמוד עימך
בקשר מטעמנו.״
התצלום האחר שהיד, צמוד למיכתב
האנונימי, מעורר חשד גדול עוד יותר.
היה זה תצלום של שני צ׳קים שנפרעו,
המשוכים על בנק לאומי, סניף פתח־תיקווד,
רחוב חובבי ציון .2הצ׳קים היו מחשבונו
של יהושע גרגות מיספר 18־ ,88560 וחתו מים
על ידו. כל אחד מהצ׳קים ד,יד, על
סכום של 1500 לירות. האחד ד,יד, לפקודת
אפרים רבינסקי, והאחר לפקודת יעקב
ויסמונסקי. התאריך הנקוב בצ׳קים היה
— 3.7.1974 קצת למעלה מחודש אחרי ש־גרנות
קיבל את מיכרז־ד,ביטוח הענקי של
מיפלגת העבודה.
סוכן־ד,ביטוח יוש גרנות׳ אשר לפי ה אשמות
חמיבתב האנונימי שילם ׳ שוחד,
התפרסם כבר בעבר בצורות שונות. תפ קידו
הציבורי הראשון היד, באמצע שנות
השישים, כדובר נמל־אשדוד. אז הוא
פירסם גם מיספר ספרים, ומאמרים בביט- ובעיתונים אונה של רפ״י, מבט חדש,
היומיים.
לאחר שסיים את עבודתו באשדוד פנה
יוש לעסקים נכשל בהם והחליף מישרות
ומקומות־עבודד, חדשים־לבקרים. לפני ב שנתיים
החל עוסק בעיסקי־ביטוח, אך גם
שטח זד, עזב, וכיום הוא עובד בתפקיד
בכיר בסניף הפתח־תיקוואי של תנובה. את
יצרו הסיפרותי הוא מספק בסידרת רשימות

קיסינג׳ר בעת ביקורי־ד,דילוגים שלו בארץ.
לדברי יהושע גרנות, שהתבקש להגיב על
האנונימי, במיכתב נגדו ההאשמות קיים קישר י שיר בין מישפם־ד,גירושין שלו
לבין המיכתב :״את המיכתב כתבה אשתי.
צביר .,היא מנסה לסחוט ממני ולהתנקם
בי, במיסגרת המילחמה שלה בי מאז ש נפרדנו,
ולהשחיר את פני. לא נתתי שוחד
לאף אחד, ולא לויסמונסקי ורב״נסקי״.
צביה גרנות, אשד, נאה בת ,35 סופרת-
ילדים, כותבת מאמרים בצד,רון מעריב
ואחת מקנאיות התנועה למען ארץ ישראל
השלמה ועורכת ביטאונה זאת הארץ, מב־הישר,
כי היא כתבה — או שלחה — את
המיכתב .״אני יודעת על העניין של ה שוחד,״
סיפרה השבוע לכתב העולם הזה.
״הייתי נובחת בפגישה שנערכה בין בעלי
לבין רבינסקי אצלנו בבית, וכן האזנתי
לשיחות־טלפון של רבינסקי עם בעלי, ש מהן
ברור לי לגמרי שהוא שילם שוחד.
אז עוד לא הייתי ב הליכי־גירו שץ מבעלי,
וידעתי ממנו על הכל.״
לעומת זאת, מודה צביר״ כי מעולם לא
ראתה בביתה את ויסמונסקי וכי גם לא
האזינה לשיחות טלפון בין בעלה, סוכן
הביטוח יוש גרנות לבין העסקן הבכיר
מבין השניים, אותם היא מאשימה, יעג־קלה
ויסמונסקי.
״אני יודע ת שיוש שילם לשניים שוחד
של 5000 לירות לכל אחד. השוחד שולם
במיספר תשלומים שהקבילו, מבחינת זמן

מכיר את יוש הרבה זמן מהמיפלגה, ומ בית
ברל. הוא ביקש ממני הלוואה ונתתי
לו 3000 לירות. הוא החזיר לי בפעמיים,
כל פעם 1500 לירות. אני לא זוכר מד, היו
התאריכים של הצ׳קים, ואם הצ׳ק המצולם
היה התשלום הראשון או השני עבור
ההלוואה שנתתי לו.״

__ עבודה
לאנ שי־ שלומנו
ך * שניים גם יודעים לתאר כיצד קי ן
ן בל גרנות את המיכרז .״פנינו אז ל-
מיספר חברות,״ טוען ויסמונסקי .״את ה הצעות
של כולן הגיש לוועד חבר־הוועד
פרוייקד, רבינסקי. הוא כתב אותן על דפים
חלקים, כך שאיש לא יכול היה לדעת איזו
הצעד, מתייחסת לאיזו חברה. היינו אז
חמישה חברי־ועד, ו שנינו בין ד,חמישה.
פרוייקה, אשר הגיש את ההצעות, וידע
את הזהות בין ההצעות לבין שולחיהן * ,א
השתתף בהצבעה. ההצעה של גרנות זכתה,
כיוון שהיא היתד, ההצעה הטובה ביותר.״
מוסיף רבינסקי :״אני בכלל לא מכיר
את צביר, ג תו ת. הייתי אומנם אצל יו ש
פעם, בבית, אבל אני לא זוכר אפילו איד
היא נראית. אני זוכר שהיא פתחה לי
את הדלת, אבל יותר לא ראיתי אותר.,״
גירסתו של גרנות מתאימה לזו של
חבריו, מילבד פרט אחד .״נתתי להם את
הצ׳קים כאשר הם נתנו לי את ההלוואות,
כצ׳קים דחויים. כאשר היה לי כסף, אמרתי
להם להכניס את הצ׳קים לבנק.״
לשאלה האם אין הם רואים טעם לפגם
בכך שהם נותנים עבודה לידיד אישי ש להם,
בסכומים כד -גדולים, השיב ויסמוג־סקי
:״כל סוכני־ד,ביטוח שהגישו את ה הצעות
היו ידידים שלנו וממקורבי הממד
לנה. אנחנו פנינו אל סוכני-יביטוח שאנחנו
מכירים, כדי שיגי שו הצעות.״

פרשה בלב

הילווה כסף לגרנות, וכי הצ׳ק שקיבל הוא
החזרת חלק מההלוואה ולא תשלום־שוזזד.

המיפלגה

ס דיין לא ברור כיצד תתפתח פרשת
3החשד בשוחד בליבה של מיפלגת די־עבודה.
הצדדים המעורבים בדבר מבטיחים
המשכים מרתקים. השולח האלמוני של
המיכתב כתב, כי החומר יוגש במלואו ל־וועדודו־,ביקורת
של המיפלגה. יהושע גר נות
מבטיח כי יפרסם הומר מאשים רב
נגד אשתו צביר, ותנועתה, התנועה למען
ארץ־ישראל השלמה. ויסמונסקי ורבינסקי
מבטיחים לתבוע את צביר, גרנות למישפט־דיבר,
על ההאשמות שהיא מפיצה נגדם.
דבר אחד ברור לחלוטין: מנהיגי ופעילי
מיפלגת־ד,עבודה ימשיכו עוד ימים רבים
לעסוק בפרשת חשד השוחר של עסקניה
הבכירים.

־ 1. 19

המתוכננת היא בבעלות ישראלית

עוכבה בלב־ים ויעקוב׳ לא ידע כלום
תכתובת צי״ם באותיות מאירות־עיניים,
בעברית ובאנגלית, הגיעה האונייה לגמל
חיפה, במקום לנמל פורט־סעיד — התחגה
הראשונה שנועדה לה קודם חציית התעלה.
לשאלות הכתבים המדיניים מדוע בוסל
ברגע האחרון מסעה של אוניית־המיבחן
דרך תעלת סואץ, השיבו שרים ופקידים
בכירים תשובות מגומגמות נוסח :״היד,
יותר מדי פירסום סביב עניין האונייה.
האמריקאים ביקשו שנעשה זאת בשקט.
שום דבר לא בוער. זח לא תורה מסיגי
שהאונייה צריכה לעבור את התעלה לפני
חתימת הסכם ז׳נבה.״
ברור היה כי מאחרי תשובות אלה מס תתרת
אמת שונה. אחד המרכיבים החיו
באנגלית
ובשפת הים: ה״רג׳יסטר״ שלה
— רשומים שני בעלים של הואלנטינה
פי: האחד, והוא ידוע, ואסילי פרצינים,
יווני המחזיק ב־ 51 אחוזים מהבעלות עליה. הישראלי הבעל הנוסף הוא רמה חובל
מיכה לב, פקיד בכיר במישרד־חתחבורה
הישראלי, בן ,36 המתגורר ברחוב שושנת-
הכרמל מס׳ 46 בעיר־הנמל חיפה.
האמריקאים, אשר עקבו גם אחר תהליך
הכנת מסעה של האונייה, ידעו בי המסע
כולו הוכן על-ידי אגף הספנות והגמלים
שבמישרד-התחמרה הישראלי, בראשותו
של רמהחובל נימרוד (״גימיק״) אשל. באו תו
אגף עבד גם רמה חובל מיכה לב, כאחד
מעוזריו של אשל. האמריקאים גם גילו
כי החוכרת הרישמית של האוניה, עבור
מסע־המיבחן. חברת־השייט הלאומית צי״ס,
ידעה כי הבעלות על האונייה מחולקת
בין בעלים יווני וישראלי, עוד קודם ש-
חכרה אותה.
הנימה שהשתמעה מהשדרים והמיברקים
של וו שינגטון היתה חמורה ביותר. לרבין
היה ברור כי וו שינגטון סמוכה ובטוחה
שישראל ניסתה להערים עליה ועל ה מצרים׳
לשלוח אונייה בבעלות ישראל
ולקבוע בכך עובדה תקדימית מסובנת.
רבין זימן מייד את שר־התחבורה ג ד
יעקובי, האחראי על מיבצע אוניית־המיבחן
מטעם הממשלה, אל לישכתו, בשעודליל ה
מאוחרת. כאשר פרש בפני יעקובי את
מימצאי האמריקאים, נדהם יעקובי והכחיש
בתוקף שידע על הבעלות הישראלית.

ך * שדרש חגיע באמצע החודש למיש־
| 1רד ראש-הממשלה בירושלים, חיה
מנוסח בשפה שאינה נהוגה ומקובלת ב-
שדרים בין מנהיגי מדינות ידידותיות. ה שדר,
שהגיע אל שולחנו של ראש־הממשלה
יצחק רבץ, גרם לו תדהמה ממושכת.
ארצות־הברית של אמריקה הודיעה ל-
ראש־ממשלת ישראל, כי היא יודעת ש-
אוגיית־המיבחן היוונית, ואלנטינה פי, אשר
עמדה לעבור את תעלת־סואץ ועליה מיט־ענים
לישראל, היא אונייה בבעלות יש ראלית.
יצחק
ר בין נדהם :״זה לא יכול להיות !
הם לא יודעים על מה הם מדברים.
אנחנו לא ניסינו לרמות אותם,״ אמר לאחד
מעוזריו, שהביא לו את השדר. ואומנם,
בהסכם בין ישראל למצריים, הסכם־הביניים
ש נערן־ תודות למסע־הדילוגים של הגרי
קיסינג׳ר באיזור, הוחלט במפורש כי או ניות
שעליהן מיטענים ישראליים׳ או מיט־ענים
המייועדים לישראל או ממנה, יקבלו

יוסי ינאי
מהמצרים רשות לעבור בתעלה. באותו
הסכם לא נאמר, כי אוניות ישראליות
תורשינה לעמר בתעלה.
אחרי שקיסינג׳ר יצא את הארץ, הבטיח
יצחק רבץ לציבור בי האונייה הראשונה,
שעליה מיטעגים לישראל או ממנה, תעבור
בתעלת סואץ עוד לפני חתימת ההסכם
עם מצריים בז׳נבה. הסקרנות סביב ה אונייה,
בכלי־התיקשורת בארץ ובחו״ל,
גברה והלכה ככל שקרב מועד החתימה
בז׳נבה. היה ברור כי מעברה של אוניית-
המיבחן בתעלה הוא עניין קרוב ביותר.

״לפ טר
את השר!״

״ אוגיי ת־ ה מיג חן
— ישרא לי ת! ״
ך• 20כ חוד ש ספטמבר השליכה ה-
4אונייה היוונית ואלנטינה פי עוגן
בנמל חיפה — ואז התפוצצה הפצצה.
לציבור נודע כי ואלנטינה פי היא שנועדה
להיות אוניית-המיבחן. כעמר שיבעה ימים
שבהם המתינה האונייה בלב־ים, כשעל
סיפונה טרקטורים מרומניה ומכולות גדו לות
ו בוץ 7000 טון מלט, שנ שאו את

ניים והחשובים למדינת ישראל, לאמריק אים
ואפילו למצרים, מבחינת מעבר או*
ניית־המיבחן בתעלת־סואץ, הוא הפירסום
הרב, מאחר שמעבר אוניית־המיבחן הוא
אקט פוליטי טהור, והפירסום מהווה מרכיב
חיוני לגביו.
מייד אחרי שהתקבל השדר האמריקאי,
הורה ראש־הממשלה יצחק רבין לעכב את
האונייה בלב־ים. נשלחה שורה של מיב-
דקים בין ירושלים וושינגטון, ומהם התב ררו
באופן מוחלט הפרסים הבאים: ה-
סי־אי־איי גילה כי הבעלות על אוניית-
המיבחן׳ שנבחרה על־ידי ישראל לביצוע
המשימה, אינה יוונית בילבד. במיסמכי
בעלות האונייה — או, כפי שהם נקראים

השותף הישראלי
בתמלת־סואץ,

התגלה

על־ידי

וב־חובל מיכה לב, טובד בכיר ברשות־הנמליס,
אשר אישרה את מעבר האונייה ואלנטינה פי
ה־\..ג 0 .-1.כאחד מבעליה של האונייה ״היוונית״.

להמתח שהצטבר ברבץ פרץ באותה
* * שיחה :״היית יכול לגרום לאסץ
לאומי 1כל ההסכם היה יכול להתבטל
בגלל השטות הזאת!״ התרתה על יעקובי.
״בכל מדינה נורמלית חיה צריך ראש־המט־שלה
להתפטר אחרי ד בר כזה, ובמדינת
ישראל היה צריך ראש־הממשלה לפטר
את שר־התחבורה ! ״
לא ברור אם ר בין ציפה שיעקובי יגי ש
לו את התפטרותו בו־במקום, או שדבריו
היו פרי ריתחה על חוסר־האחריות ואוזלת-
היד של השר שלו. מה שברור הוא, ש יעקוב,
בלל לא העלה על דעתו להתפטר.
אחרי שנרגעו הרוחות החליטו השניים
לשמור את הפרשה בסוד. יעקובי הבטיח
כי מישדד־התחבורה יפתח בחקירה —

העניין כאשר האונייה חיתח כבר בתחומי
התעלה. מילבד הסחף בדעת־הקמל העול והיהודית־אמריקאית,
מית׳
האמריקאית
היתה מדינת ישראל נענשת בצורות שונו ת
על־ידי המימשל האמריקאי.
קשה להניח כי גם אם היו המצרים
מעונייגים, לשם שמירה על ההסדר וכדי
שלא לפוצצו, לסלוח לטיפשותה של ממ שלת
ישראל, לא היו מתירות להם זאת
המדינות הערביות הקיצוניות, המתנגדות
להסכם ואירגוני־הפידאיון, ונשיא מצרים
חייב היה לצאת כנגד ישראל, להוקיע
אותה ולפגוע על-ידי כך בסיכויי השלום
שהסכם־הביניים טומן בחובו.

״אני זוכרת את כל העיסקה. מיכה כספים מגייס
שהוא
אז לי סיפר
כדי לקנות את האונייה. חלק מהכסף הוא
גייס, לדבריו, מאביו, שהוא חבר מועצת
עיריית חיפה מטעם הליכוד ודמות ידועה
בכרמל. את מרבית הכסף הוא גייס מהד״ר
רודולף הכט, בעל ממגורות דגון (אחד
האנשים העשירים ביותר בארץ ומאנשי-
ארץ־ישראל השלמה).
״כל זה סיפר לי מיכה. ואני הייתי
שותפה לכל הלבטים שלו בעניין. גם אחרי
שהוא קיבל את ההלוואה מהכט, שהוא
בן-דודו של אביו של מיכה, היה חסר לו
אלף
של מאה וחמישים
עוד סכום

״צחק תי
כשנודע לי ״

גבו ת פי

ואלנטינה פרציניס, אשר האונייה שזכתה לפירסוס בינלאומי לפני
שבועות מיספר קרויה על שמה, ניצבת בחזית האונייה בנמל חיפה,
אליו חזרה ואלנטינה פי על־פי הוראות שילטונות ישראל, מבלי לעבור כלל את התעלה.
חקירה שעדיין לא נפתחה, למרות שעבדו
מאז כבר כשבועיים — ואילו ר בין החליט
לנסות לשכנע את האמריקאים כי היתד. זו
פשוט טעות, זכי השד אינו נורא כל־כך.
אך אפילו ראש ממשלת ישראל הבין בי
האסון הפוליטי שיכול היה להיגרס, אם
אומנם היתד. נשלחת הואלנטינה פי דרך
תעלת־סואץ, בנסיבות הקיימות, היה שו אה
ממש.
קשה להניח שהמצרים לא היו בודקים,
מיסמכיה של
אם לא בדקו כבר את
אוניית־המיבחן. גם ללא עבודת־מודיעין,
אפשר היה פשוט לגשת למישרדי חברת
הביטוח־הימי לוידם בלונדון, ולברר שם

למי שייכת האונייה.
אין ספק כי אם היתד, אונייה ישראלית
מנסה לעבור בתעלת־סואץ, היו המצרים
עוצרים אותה ומחזיקים בה.
אך האסון הממשי היה בוודאי בטענה
שהיו מעלים המצרים, כי שזב הוכיחה
ישראל את חוסר־כנותה ואת אי־רצונה
בשלום או בהסדר אמיתי. ישראל היתד.
מוצגת כרמאית ושקרנית בעיני העולם
כולו׳ כמי שמנסה לחבל בהסדר־הביניים
בכל מהיר, אפילו בעזרת תעלול טיפשי
במו שליחת אונייה ישראלית לתעלה.
קשה לתאר מה גדולים הנזקים שהיו
נגרמים לי שראל אם אומנם היה מתגלה

ך * ב ־ דז חו בלהצעיד מיכה לב אינו
מכחיש כלל כי שמו רשום באחד מ !
בעלי
האונייה. אולם לדבריו. בעלותו היא
פיקטיבית. סיפר השבוע לב לכתב העולם
הזה :״זמן־מה אחרי מילחמת יום־הכיפד
רים פנה אלי רב־החובל ואסילי פרציניס,
והציע לי להיכנס שותף באונייה.
״פרציניס עדיין לא היה אז בעל ה אונייה.
הוא עמד לרכוש אותה מהבעלים
הקודמים שלה, בעל-אוניות מפינלנד, אך
לא היה לו די כסף לכך. אני הכרתי את
פרציניס שנים אחדות קודם־לכן, כאשר
הפלגתי איתו ביחד, בשירותה של חברת

״פרציניס פנה לצי״ם, עוד לפני שקנה
את האונייה, והציע לה לחכור את האונייה
שלו, מבלי שצי׳׳ס ידעה שעדיין אין לו
אונייה. הוא קיווה, שעם הסכם החתימה
של צי״ס הוא יוכל להשיג הלוואה מבנק
באנגליה, על סמך הסכם החכירה.
״אבל העניין לא הסתדר כפי *שהוא
רצה, והוא היה צריך סכום־כסף כדי ל השלים
את מה שקיבל מהבנק. לי, כמובן,
לא היה כסף, ולכן פניתי למייצג של בעל-
הון אמריקאי הנמצא בארץ, והוא שילם.
אינני יכול לגלות מיהו בעל-ההון הזד״
בעליה האמיתי של האונייה.
״זה היה בתקופת המילחמה, והכל נעשה
מהר. לכן גם רשמו חברה בוואדוץ, שהיא
בעלת־האונייה. החברה רשומה תחת השם
פרציניס — הילמן. לי אין שום דבר
בבל העסק. בסך־הכל עשיתי טובה ל-
פרציניס׳ שאותו הכרתי.
״לי נודע כי זו האונייה שנבחרה לעבור
את התעלה רק מהעיתונים, כשהייתי ב מילואים.
לא ראיתי בזה שום ד בר גדול,
ורק צחקתי כשנודע לי שדווקא זו האונייה
שצריכה לעבור בתעלה.״
רב־החובל מיכה לב נחשב, לפני 10
שנים, בהיותו בן 26 בילבד, ברב־החובל
הצעיר ביותר בארץ. עלייתו בסולם הדר גות
הימיות הישראלית היתד. מטאורית.
הוא גבר גבוה ש בצדעיו זרקה שיבה, נאה
וידוע כדמות חברתית פופולרית בחיפה.
בחודש מארס 1974 לקח מיכה לב
חופשזדללא־תשלום ממישרד־התחבורה, ו הפך
סוכנה בישראל ומפעילה של ואלנטינה
פי. שנה אחר־כך, בחודש מארס השנה,
הוא חזר למישרד־התחבורה, לדבריו משום
ש״הסתכסכתי עם ואסילי פרציניס על רקע
אישי.״
אך בפי אשתו של מיכה לב, אילנה,
גירסה שונה לגבי הבעלות האמיתית על
האונייה ודרבי־המימון בעת קנייתה. סיפרה
השבוע אילנה:

השותו היווני

שותפו הישראלי של לב בבעלות עד או־ניית־המיבחן,
אשר לו 5156 מהבעלות עדיה.
דולר. הוא פנה אל רואה־חשבון חיפאי,
וזה נתן לו את הכסף תמורת ריבי ת
גבוהה ושותפות סמוייה בת 10 אחוזים
באונייה.
״מיכה טוען שאין לו קשר ממשי ל בעלות
האונייה, אבל זד. לא נבון. אני
יודעת שר,אונייה הזאת היא אחד הדברים
החשובים בחיים שלו. לפני שהוא ר ב עם
פרצינים, הוא ד,יד. עולה על האונייה בכל
הזדמנות ומפליג איתד. בכל פעם שיכול.
״למיכה יש יו תר מ־ 49 האחוזים הרשו מים
שלו באונייה. החוק היווני אינו
מאפשר לאונייה לשאת דגל יווני ולקבל
שירותים כאונייד, יוונית, אם הבעלות
עליה אינר, יוונית ברובד״ מטעמים שונים
היה נוח למיכה ולשותף שלו שהאונייה
תהיה יוונית, ולכן היא נרשמה כשלשותף
היווני יש 51 אחוזי־בעלות עליה.״

אונייסמיבחו

ב־ 14 בחודש נצטוותה ואלנטי־נד.
פי. אשר היתה בדרכה מ ת מניה
לאשדוד, להמתין בלב־יס עד לקבלת הוראה לטבור את

תעלת־סואץ. משך שיבעה ימיס עגנה האונייה בלב־ים, כשהיא
ממתינה להוראה להפליג לפורט־סעיד. אך ב־ו 2בחודש היא
לבטל את הפלגת־המיבחן.
קיבלה שדר לחזור לנמל־חיפה,

פיתרון התעלומה, האם רב-החובל מ- בעלים מישרד־ד,תחבורה, הישראלי הוא
אמיתי של ואלנטינה פי או פיקטיבי ביל־בד,
כפי שטוען לב, אינה משני, מאומה
לגבי הפרשה כולה. אין ספק כי הסי־אי־איי
הציל את ישראל בגילוי שלו, מפרשה
שהיחד, עלולה להרעיד את אמות הסי פים
במדיניות הישראלית, במרחב ובעולם.

סיפוד ההצלחה של ליזה בביוו, הילדה
מלחוב שלוש
שבמהות עצמה
הגי עה למעמד
האשה האידיאלית
} ן שר שעות של עבודה גופנית מפ יג
רכת, של עמידה בלתי פוסקת על
הרגליים, של מגע י שיר עם אוסף מורכב
של נשים קפריזיות, עשויות להתיש גם את
כוחותיו של הגבר החסון והמוצק ביותר.
אחרי יום שכזה רק טיבעי הוא שכל אדם
נורמלי ירצה לברוח אל השקט והמנוחה
ויזדקק למנה גדושה של התאוששות.
ליזה בביוף, אשה דקיקה ושבירה, מתחילה
רק אז לחיות.
במשך כעשר שעות כל יום היא מנצחת

ליוה כילדה שמנמונת ב־ 0 ך1ז
שכונת שבזי בתל־אביב, בת

שנייה למישפחה בת שש בנות, שגדלה
שמרנית. באווירה בתל־אביב הקטנה
בתמונה משמאל: ליזה כיום, בת .29

יצאה עם החבר־הקבוע כבר תקופה
הראשון שלה, שהפך אחר־כך לבעלה.

על אחד העסקים הסואנים ביותר של תל־א
ביב: מיספרת־נשים הומה. היא מנהלת
את העסק, מפקחת על העובדים, מטפלת
בעצמה בעיצוב קווי התיסרוקות של כמה
מהמפורסמות שביפהפיות העיר, ומאזינה
בסבלנות ובאורך־רוה לבעיותיהן, תלונו־תיהן
ורצונותיהן של עשרות נשים ש־המיספרה
הפכה עבורן מוסד של בילוי
חברתי. ואז, כשנדמה שהיא תשושה ורצד
צה ועומדת לכרוע תחת נטל העבודה, היא
מתחילה בחיים חדשים.
היא דוהרת אז לביתה, כשהיא נוהגת
בעצמה במכוניתה, לטפל בשתי בנות. היא
מסוגלת־ אז להפשיל שרוולים, להתייצב ב מיטבה
ולבשל במו ידיה ארוחה לתריסר

ספרית הצמדת

עיצוב התיסרוקות אי נןךק בגדך
עבודה או פרנסה עבור ליזה,
היא מתייחסת לעבודתה כאל מלאכת יצירה, משקיעה בה אח כל דית־

יונה וכוחה. עיצוב
הגדול שלה. כאן 0
מנית כדי להדגים <

אשה ונו

דויד ו!ליזה

ביום כלולותיהם. היא היתה אז בת 17 בילבד — הוא בן
,20 שעבד כטרקטוריסט. זוג ללא דירה, ללא רכוש וללא
אמצעים, שבכוחות עצמו, בעבודה קשה ומפרכת פילס לעצמו דרך בסולם ההצלחה.

אנשים או יותר, להם תשמש כמארחת
בהמשך הערב. והארוחות היוצאות ממיט-
בחה לא היו מביישות גם את המיסעדות
המעולות ביותר לאניני־הטעם. היא יכולה
אז להחליף צורה, להתכונן להופעה באי רוע
חברתי כלשהו. מובטח שהיא היראה
שם רעננה, תוססת ועליזה כאילו גילתה
את כל יומה במנוחה ובטיפוח עצמה. ב-
יופיה ובהופעתה המקורית והאלגנטית, רק
סביר הוא שתשמש מוקד של התעניינות
וסקרנות.
אם יהיה זה ערב של בילויים, ניתז
יהיה לראות אותה מתנועעת במשך שעות
ארוכות למיקצבי המנגינות בחן ובתנועות
שהיו מקנים לה מייד חוזה בטוח
של הופעה כרקדנית מיקצועית.
בציבור היא נודעת כספרית־צמרת. זהו
מושג שבפי איסטניסים רבים הוא מושמע
בזילזול, כמושג־מייצג את מה שהפך ל אחד
מסמלי המעמד החברתי של חברת־

אשת החברה
נראית

בחברת. האדריכל

פולניה

מצד האם.

ומרוקו

בתילבושת בסיגנון שנות השלושים מושכת ליזה
תשומת־לב כללית בכל אירוע בו היא מופיעה. כאן היא

יצחק י שר בתערוכת הציורים של הצייר משה

בת לאב שהוא אבדאל-באנאת טיפו׳
סי. הוא עצמו בך זכר יחיד במישפחתו
שייחל כל חייו לבן והוליד שש בנות.
ליזה היא השנייה שבהן. באווירה השמ
רנית
והקפדנית של נווה-צדק, למדה ליזה
בבית־ספר לבנות.
מוראו של האב הקפדן נפל על כל נערי
השכונה, שחששו להתקרב אל בנותיו.
הוא הגן עליהן בחירוף־נפש, אסר עליהן

ספורטאית

הספורט.

היא

שחקנית

בין שפע עיסו קיה
מצוי גס
טניס ושחיינית.

אפילו לדבר עם בנים בשכונה. רק כשעב רה
את שנתה ה־ , 15 למדה בבית־ספר
תיכון בערב ועבדה כפקידה בחברת החש מל
ביום, הכירה ליזה את הגבר הראשון
(המשך בעמוד <30

ווים חדשים לתיסרוקות נשים, הוא התחביב
!ית ליזה כשהיא עובדת על ראשה של דוג־הקו
החדש לחורף .76 למטה: ליזה כטבחית.

השפע הישראלית. אבל מאחורי הסמל וה מושג
וכל האסוציאציות הנובעות מהם,
מסתתרת אשד, שהיא תופעת־טבע. התואר
של ספרית־צמרת הוצמד לה בשל חוג
נשות הצמרת הנמצאות בין קהל לקוחו תיה.
אבל ליזה בביוף האשה, אינה זקד
קה לתואר כדי להגדירה. בעיני רבים
מתגלמת בה דמותה של האשה האידי אלית
— אשה לכל עת.

א גו אל
באנאת

1יזה, הנמצאת עתה בפיסגת ד,הצ- /לחה החברתית והמיסחרית שלה, היא
בת תל־אביב הקטנה. היא נולדה וגדלה
בשכונת נווה־צדק שבדרום תל-אביב, ב רחוב
שלוש, דו ר שי שי בארץ, בת למיש•
פחה שהתערובת חוגגת בה. היא מיזוג של
ארבע ג לויו ת: ספרד ותורכיה מצד האב,

דוגמנית

אביבית.

צלמי

שמה של ליזה הולך לפניה כאחת הנשים
ביותר של החברה התל־האלגנטיות
כדוגמנית־צילום.
אופנה
אף משתמשים בה

וקדרת

המרץ הבלתי נדלה של ליזה בא לידי ביטוי
כשהיא עולה על רחבת הריקודים, שם היא
מיתגלה כאשה תוססת. בתמונה: בעת ריקוד בכפר הנופש באכזיב.

שחור מן הכפור --

במדינה

(המשך מעמוד ) 17
בן־עקיבא מודד. כי מסר שמות רבים
של פעילים ערביים בכפרים, ו בנ ך גרם
למעברם. כך המשיך עד ל־ 18 בספטמבר,
היום שבו התוודה על הכל.
גירסה ז ו אומצה על-ידי חברי ״אוואג-
גארד״ ,המונעים משאר אירגוני השמאל
להיפגש עם הסוכן או לקרוא את הודאתו.
מישלזזת של הברי האירגונים פנתה אל
הוועד המרכזי של ״אוואנגארד״ ,הסבירה
כי כדי לחשוף את הסוכנים הנוספים, עליהם
לדעת מה סיפר בן־עקיבא ולפרסם ברבים
את ההודאה המלאה .״אוואנגארד״ סירב
למסור להם את החומר, טוען כי לא ידוע
להם על שום סוכן נוסף, וכי לא יר שו כל
פגיעה בחברם שחזר בתשובה. עמדה ז ו
של האירגון הדהימה את שאר אירגוני
השמאל הקיצוני, למרות ש״אוואנגארד״
ידוע כנטורי-קרתא של השמאל, בקנאותו.
תרגיל בפול

(המשך מעמוד ) 18 לחצות לישראל
על קאחיר ודמשק.
״אנחנו סבורים כי הפרדת ארצות־חב־רית
מישראל היא המשימה הראשונה של
האיסטראטגיה הערבית. אילו הוציאו הער בים
על תפקיד זה 50 או 100 מיליון דו לר
בילבד, לעומת 25 המיליארדים שהו ציאו
על הצבא, היה כל המצב משתנה.
ישראל לא היתד, מקבלת את הסיוע האמ ריקאי,
הערבים היו משחררים את סיני,
וגם הפלסטינים היו זוכים בזכויותיהם.
״הראש של הנחש הציוני הוא בארצות-
הברית. ואילו הערבים לוחמים בזנב, הנמ צא
בפלסטין.״

התעלה

ולאיים

ישראלים בחו׳יל
השחקן, הבמאי ותשר
י שי א? בקר מביים,
יוסי י דין מבליח
וחיים חר צו; מוכר

ולס, כמה עובדו ת חדשות, שנודעו
לי, מעלות אפשרות כי האמת שונה
לגמרי.
בן־עקיבא היה נ שוי עם בחורה נחמדה
ושמה טינה. היא לא היתד. חברה בשום
אירגון פוליטי, אולם אהדה את השמאל,
וכל חבריה היו שם.
לפני כחודשיים החלו השניים לריב,
וטינה הודיעה ליוסי כי החליטה לעזבו,
וכן לנסוע ל חדל. חברותיה של טינה שמו
לב כי החלה מעירה הערות שעתה מתגלות
כרבות־משמעות. כך, למשל, כאשר שאלו
אותה מדוע האירגון של בעלה תומך
בסוציאליסטים בפורטוגל (ביגלל שינאת
הטרוצקיסטים כלפי הקומוניסטים) ,השיבה
כי יוסי גרוע עוד יו תר מסוארש (מנהיג
הסוציאליסטים) ,ופעם זה עוד יתברר להם.
נראה כי החלטתה לעזבו גמלה לאחר
שנודע לה כי הוא סוכן של שירות־הביטחון.
היא הודיעה לו כי לפני צאתה את הארץ
תספר לכל החברים את האמת עליו, וביום
צאתה את המדינה, ב־ 17 בספטמבר, שלחה
טינה מיכתבים לכמה מחבריה וחברותיה.
בן־עקיבא לא ידע מד. נכתב במיכתבים,
אולם היה לו כל היסוד לחשוב שאשתו
גילתה את האמת עליו. חלק מעובדות אלו
מגלה בן־עקיבא גם בהודאתו, אולם הוא
טען הי גילה לאשתו את היותו סוכן של
הש״ב מרצונו־שלו.
קיימת השערה, כי כאשר נוכח בן־עקיבא
שאשתו שלחה את המיכתבים, כפי שאיימה,
מיהר אל מפעילו בש״ב וסיפר לו כי כסותו
נחשפה. ייתכן שקיבל הוראה ממפעילו
למהר אל חבריו ולהתוודות, ולשכנע כי
עזב את הש״ב והפך שמאלן, על־מנת שיוכל
להמשיך לעבוד למען הש״ב ללא חשש.
השערה זו נתמכת גם על י די העובדה
כי הוא — לדבריו שלר־עצמו — נפגש
קודם עם מפעילו בש״ב, ורק אחרי-כן
הלך לחבריו ב״אוואנגארד״ להתוודות.
בדרך־כלל, אדם המשנה את השקפת־עולמו
מתוודה קודם לפני חבריו, שאליהם הוא
מצטרף, ורק אחר־כך מספר זאת לאלה
שאותם הוא עוזב.
על כל פנים, כאשר הגיעו המיכתבים של
אשתו, התברר כי היא לא סיפרה הכל,
אלא רק הזהירה את חבריה מפני בעלה,
וכתבה כי אין הם יודעים מיהו באמת, וכי
עליהם להיזהר ממנו.
ההיסטוריה יודעת מיקרים של סוכן*
השילטון שהצטרף לאירגון אותו נשלח
לרגל, ורק לאחרונה התפרסמה המתנקשת
האחרונה בנ שי א ארצות־הברית כמי שהיתה
סוכנת מטעם האף־בי־איי ב אירגוד ה טרוו,
ושינתה את דעותיה בהשפעת האירגון
החדש וניתקה את המגע עם הבולשת.
גם בישראל היה מיקרה כזה בשנות
ה* .40 בשנת 1946 התוודתה בחורה בשם
נעמי גביש, צלמת במיקצועה, כי הצטרפה
ל״קומוניסטים העבריים״ בשליחות שירות*
הידיעות של ההגנה (ש״י) ,וכי שו מעה
על-ידי האירגון החדש ועזבה את השירות
(עתה היא חיה בחו״ל).
ייתכן שיוסי בן־עקיבא יירשם בהיס טוריה
של י שראל כסוכן הש״ב הראשון
ש שו מ ע על-ידי האירגון שאותו נשלח
לרגל. אולם ייתכן גם כי יתברר, שווידויו
נגרם מחשש מפני מיכתבי אשתו, ולא
משיכנוע אידיאולוגי.
,כך או כך, הפרשה מסעירה את אירגוני
השמאל הקיצוני בארץ, שחבריהם החלו
מסתכלים אלה באלה בעיניים ח שדניו ת:
מי. עוד סוכן של ה ש ״ בז

מאות אלפי הישראלים בניו־יורק הת בשרו
על פסטיבל־הזמר־החסידי שיתקיים
במחצית אוקטובר והם כבר חוסכים ב וודאי
את עשרת הדולרים הנדרשים כ תמורה
לכרטיס-הכניסה. ל״עולים חדשים״,
חסרי־ממון עדיין, מציעים חסידי חב״ד
פסטיבל־זמר אמיתי יותר, ובחינם, כפי
שנאמר בכרוזים שהוכנסו לכל העיתונים
הישראליים הנמכרים ב עי ר :״בעזרת ה שם.
מי שלא ראה שימחת בית-השואבה לא
ראה שימחה מימיו. חג שמח ולהתראות:
חסידי חב״ד.״

מדווח כתב ״העולם הזה״ בניו*
יורק :
שמעון פרס, יגאל אלון — היו הישרא לים
הרישמיים שביקרו בחוף המיזרחי של
ארצות־הברית לקראת החגים: חתימת ה הסדר
הזמני, חג־ד,סוכות ושימחת־תורה,
לפי הסדר הכרונולוגי שלהם. ישראלים
אחרים, שביקורם חשוב לא פחות:
• הבמאי ישראל בקר בא העירה כדי
לביים את האדם, האלוהים והשטן באידיש.

שחקן י דין
ס 100*/יותר טובים
ההצגה תתקיים במרכז היהודי ברחוב הח־מישים־וחמישד,
במנהאטן.
• אנחנו ננצח. השחקן יוסי ידיו
זכה בביקורות נילהבות בכל העיתונים
החשובים של ארצות־הברית וקנדה. את
הביקורת החיובית קיבל י דין בזכות מיש־חקו
בסרט החדש של הבמאי הצ׳כי יאן
קאדאר, שקרים שסיפר לי סבי. קאדאר,
שעזב את צ׳כוסלובאקיה בעיקבות הח לפתה
של ממשלת דובצ׳ק, עיין -לפני
שנים אחדות באפשרות להשתקע בישראל.
שר־החינוך־והתרבות דאז, יגאל אלון, לא
התפנה לקבל את קאדאר לראיון משך כל
שלושת שבועות ביקורו בישראל. את ה סרט
עם י דין ביים קאדאר בקנדה. הסרט
הבא בתוכניותיו האמנותיות: אדם בן
כלב, לפי סיפרו של יורם קניוק.
• חיים הרצוג ממשיך למכור את סיפ רו
בראיונות טלוויזיה ורדיו, שהוא מופיע
בהן בזכות תפקידו החדש כ שגריר ישראל
באד ם. יחד עם הספר, הוא מוכר גם את
הרעיונות הישנים של ממשלת גולדה־

דיין־ג לי לי :״אנחנו ננצח תמיד את הער בים,
משום שאנחנו יותר טובים מהם,״
הסביר לאד ניומן, שרי איין אותו במשך
שעה שלימה בחג־הסוכות, ברשת אן־בי־סי,
״אצלנו בישראל חברה חופשית. לכן יש
לכל אזרח חדש לאימפרוביזציה. למצ רים
— מישטר דיקטאטורי. דברים לא
נעימים קורים למצרי שאינו הולך בתלם.
לכן אין יוזמה בדרגים הנמוכים של הצבא
המצרי...״

דרבי אדם
השרירים שד ר&מיד״זה
״ש רוני בי ריוני ״
פצוע מידחמת יום־חכיפורים
ר ץ לתואר
״מר עולם״
ב־ 22 באוקטובר 1973 היה מיכאל שרוני
חייל־רגלי בחטיבת גו מי, שהסתערה על
מוצב החרמון, כדי לכבוש מחדש מידי
הסורים את ״העיניים של המדינה.״ המדי נה
קיבלה את העיניים שלה חזרה, אבל
שרוני כימעט שאיבד את אצבעות־ידיו.
בפאתי המוצב, בעת ההסתערות, נורה
לעברו כדור של צלף סורי שפגע בידו.
הוא פונה, שטוף־דם, לתחנת איסוף הפצו עים.
המזל האיר לו פנים. הרופאים קטעו
רק אחת מאצבעות ידו. הוא קיבל 30

אחוזי ^נכות.
״׳באמצע חודש נובמבר השנה יעמוד מי כאל
שרוני, משוח בשמן, על בימת אחד
האולמות הגדולים שבקייפטאון, דרום־אס-
ריקה, י שם ינסה להתמודד על התואר
מר עולם. הוא יעמוד בראש מישלחת של
שלושה אדירי-שרירים, שייצגו את ישראל
לראשונה באירוע של ״אליפות העולם ב פיתוח
הגוף״ .כי שנתיים אחרי המילחמה
נבחר מיכאל שרוני בן ה־ 21כ״מר יש ראל
1975״ ,מתוך 15 מועמדים שהתמודדו
על התואר.
מיכאל שרוני, סטודנט לכלכלה באוני ברסיטת
תל־אביב, שם הוא מכונה ״ שדו ני
ביריוני״ ,לא קיבל שרירים רק בהס תערות
במעלה החרמון. הוא נולד עם גוף
כזה. נראה שהשרירים עברו אליו בתו רשה.
הוא צאצא למישפחת ספורטאים
מהונגריה. אביו היד. מתאגרף בהונגריה
ואילו אמו החזיקה בתואר אלופת־הנשים
ברכיבה על סוסים בישראל.
אלא שהגאנים לא ניגנו כינור רא שון
בשריריו. אימונים ללא-הרף לפיתוח הגוף,
היו חלק בלתי נפרד מאורח-חייו של מי כאל,
מנעוריו.
הוא אוכל הכל. מספר שרוני, מה
הוא עושה מדי-יום כדי ש־ 180ה0״מ ו־80
הק״ג שלו יהיו מורכבים בעיקר מערי מות
של שרירי ם :״בבוקר אני שוחה קי לומטר
אחד, בדי לפתח את כלי-ד,נשי מה.
בצהריים אני מתעמל ושם את הדגש
על ריצות ארוכות על חוף-הים. את עי קר
פעילותי הגופנית אני משאיר לערב,
במכון לפיתוח הגוף בגיבעתיים. שם אני
מתאמן כשעתיים בתרגילי גמישות, כוח
והרמת־מישקלות.
״היום אני מרים 170ק״ג בשכיבה. לא
שמעתי שמישהו בישראל יכול לעשות
זאת. תיאבון לאכול יש לי. אני אובל
חצי קילו בשר ביום. אבל אני לא בררן.
מה שמגישים לי, אני אובל.״
למיכאל נתונים פרופורציונאליים אידי אליים,
שאותם הביא עימו לשלוש הת חרויות
על תואר מר ישראל שבחן נטל
את המקומות הראשונים.
״בתחרות בחירת מר ישראל אין מו מנטים
של תחרות,״ כך הוא מסביר את
זכויותיו בתואר .״אמות־המידה הנדרשות
ממר ישראל הן היקף מכסימאלי של עובי
השרירים, וגוף פרופורציונאלי. ל מ של:
שהרגליים לא תהיינה קטנות מדי לעומת
גודל הגוף עצמו. השופטים בודקים בקפי דה
את חיטוב השרירים. הם גם חר שי ם
מהמועמד שלא יהיה הכי טיפש. סוף־סוף
הוא צריך להפגין את השרירים של ה מדינה
בחו״ל.״ האיגרוף מאמני
קדימזג ואדי ש.
של ישראל כבר ניסו לעבוד על שרוני
שיהפוך מתאגרף .״אם אתה הופך מת אגרף,
אתה מנפץ ליריבך את הגולגו לת,״
אמרו לו .״אתה תנצח הרבה זמן
לפני שיישמע הגונג. אתה קר־מזג, אדיש,
ולא יודע אפילו למח אתה מסוגל!״ גיסו
לשכנע אותו.

מר־ישראל שרוני
־׳ 305 נכות 170 ,ק״ג הרמה
אבל מיכאל שרוני, שמאחרי המימדים
העצומים של שריריו מסתתרות נפש רגי שה
ואישיות מופנמת, עדיין מהסס .״מעו לם
לא הרמתי יד על אדם,״ הוא אומר
בכובד-ראש. ויש לו סיבות טובות מדוע
לא עשה זאת. הוא יודע בדיוק מה תהיינה
התוצאות.

דרבי חיים
מגע מץ׳ וייעוץ מישגיט׳
האם הציע הפדקלינז
שי רו ת תמורת מין 7
ואם כן, האם
זוהי עבירה 7
שופט בית־המישפט באילת הרים את
גבותיו באי-אמון. מולו ניצב רס״ר אביטל
ממחלק־ד,חקירות של מישטרת אילת, ד
לצידו עודך־דין.
״האם אתה מתבוץ ברצינות לבקשתך?״
שאל השופט.
״ברצינות גמורה,״ השיב רס״ר אביטל.
״אני מבקש לעצור את עורך־הדין בשל
חשד שרמז רמזים גסים לבחורה.״
״ומה הרמזים?״
״בחורה בשפת־הים ביקשה מעורך־ד,דין
שיטפל בעניין שבו היא עומדת לתבוע
בחור, בעניין מיני. לד ברי הבחורה, הציע
לה עורך־הדין לשכב איתו קודם, ואז יטפל
בעניין. הבחורה באד, בוכה לתחנה וסיפרה
זאת.״
״ומדוע עלי לעצור אותו?״ שאל השופט.
״משום שהוא מסרב לבוא לתחנה, למסור
הודעה ולהסביר את העניין!״
״ומי אומר שמוטלת עליו חובה למסור
הודעה?״ התעקש השופט .״ובכלל, נעז
אתם רוצים מ מני? אם הוא עבר עבירה,
תעצרו אותו וקחו זאת על אחריותכם. אני
לא אעצור אזרח, ובמייוחד עורך-דין, בגין
תלונה שהוגשה לפני כמה ימים, על-ידי
מתלוננת שאין כל סיוע לעדותה.״
מיליונים מנסים. כאן התערב בוויכוח
עורך־דיו אחר, אוריד, באר, המופיע רבות
באילת׳ ואשר נכח במיקרד, באולם בית-
המישפט. הוא הציע לחשוד לגשת למיש־טרה,
לומר שהכל להד״ם, ולהוסיף שאין לו
יותר מה להוסיף.
החשוד התנגד בתוקף .״המדובר בבחורה
מופקרת, שסתם מעלילה עלי דברים׳״ טען.
״ובכלל, הרי הייתי בבגד־ים. איך היא
ידעה שאני עו ר ך ־ דין? ו עוד דבר, הרי
אילת היא עיר־נופש ! ״
השופט סירב, בסופו של הדיון הקצר,
להוציא את פקודת־המעצר המבוקשת.
סיכם עורך־ ה חן באר :״נניח ש עורו־הדין
החשוד הציע לבחורה לשבב אתו.
מיליונים של בחורים עושים זאת מדי יום
ביומו. חלקם מצליחים, חלקם נכשלים.
אז מה? האם יש כאן עבירה פלילי ת?
אפילו אם יתברר, והדבר מאד בספק,
שהחשוד דר ש שחלק משבר־טירחתו יינתן
במיטה, גם אז אין באן עניין פלילי. לכל
היותר יש כאן עבירה אתית של עו ר ד דין,
שלישכת עורכי־הדין צריכה לתת עליו
את דעתה.״

הטודם הזה 1987

ך * צנזור הראשי לפרטים בישראל,
ן | לוי גרי, שהוא גם, אגב, סמנכ״ל
מישרד־הפנים לתפקידים מיוחדים׳ עשה
כבר הרבה שגיאות בחייו. אחת השגיאות
שעשה היתח לפני כתשע שנים, עת סידר
הופעת־חשפנות לצעירה שעימר, התיידד
במלון מי־יהודה בירושלים.
הצעירה, מרסל מיזרחי, הופיעה בסירטו
של מנחם גולן עליזה מיזרחי׳ משך שתי
דקות בלבד, אך הארץ כולה געשה ורעשה
נוכח הסיפור על הצנזור המחמיר,
שגילה טוב־לב בלתי־רגיל ועזר לנערה
גלמודה והסרת־כל.

זורה על הדירה.
קשה להאמין כי גרי וחבריו ימצאו, גם
אם יחפשו, דירה טובה לצרכיהם יותר מזו.
כדי להגיע אל סיפורה של הדירה, והבעלים
העומדים מאחריה, צריך להיות בקיא היטב
בתסריטים של סרטים בלשיים מן הסוג
המתוחכם ביותר.
השכן שהתקומ ם
^ פי התסריט שכר, לפני שנים רבות,
מקס סוכרי את הדירה מן הגברת
מלכה קרונטהל. קרונטהל היתד, בעלת ה־מיזנון
בבית מיפעל הפיס, שם שוכנים
מישרדי מרכז־השילטון־המקומי. יחסי־הא-
מון שנו צרו בין השניים במשך הזמן, בין
כוס־הקפה שהגישה לו לבין הכריך עם
הביצה, הביאו לכך שמלכה קרונטהל אפילו
לא ביקשה מסוכרי לחתום על חוזה.
הרקול פוארו או פרי מייסון היו מת קשים
בוודאי לעלות על עיקבות הדייר,
בעיקר משום שמלכה קרונטהל נפטרה לפני
כשנה, מבלי שידעה כלל מה מתרחש ב דירה
שלה. הדירה עברה בירושה אל בנה,
אדיר קרונטהל, המתגורר במושב צופית
ליד כפר־סבא, והעובד בתנובה בתל־אביב.
הבן כיבד את ההסכמים־בעל־פה שעשתה
אמו המנוחה עם סוכרי ולא דרש, גם הוא,
חוזה בכתב. סוכרי עצמו, כדי לסבך את
העלילה עוד יותר החליט׳ לאחר גירו שיו,
להיות ילד טוב, ולא להיתקל בבוסים שלו
ו בידידיו החדשים כשהם שרויים במצבים
אינטימיים. מאז אותו יום שבו החל מחלק
את המפתחות, חדל לבוא אל הדירה.
עבור גרי היה סידור זה אידיאלי. איש

אך אחת השגיאות החמורות ביותר ש עשה
לוי גרי בחייו היתד, כשאישר להק רנה
את הסרט המפורסם הדירה, בהש תתפות
הכוכב ג׳ק למון. גרי, שבוודאי
בחן את הסרט מלכתחילה, חשיב שאין הוא
מסוכן לבריאותו הנפשית של הציבור,
מאחר שאין בו כל עירום, מין או אכזריות.
הוא לא ידע כי הסרט, המספר על פקיד-
זוטר שמסר את מפתח דירתו לבוס שלו,
כדי שזה יוכל לבלות שם עם המאהבת,
ימצא חן גם בעיני מקס סוכרי, ויהפוך
ברבות הימים מסוכן מאד ללוי גרי עצמו.
הדירה המתוקה
* * קם פוכרי הוא פקיד בכיר במרכז־סוכרי,
למעשה,

/השילטון־המקומי.
צעיר גרוש המקדיש כל דקה פנוייה שלו
לטיפול באימו החולה, הוא היועץ הכל כלי
של מרכז־השילטון־המקומי. לפני ש־סוכרי
התחתן הוא שכר לו דירה באהד

די ר ת 1-ו1 *1
בו די דו ת

השונו

כלכלן מרכז־השילטון-
סוכרי,
המקומי סקס
אשר רצה לרכוש את ידידות הבוסים שלו,
וחילק להס את מפתחות דירת־הרווקיס.
האיזורים היקרים ביותר בצפון תל־אביב,
ברחוב בני־דן .8
כאשר נשא לו אישה, חשיב סוכרי שאין
זה מוסרי להביא את אשתו החוקית לדי״
רת־ר,רווקים שלו, ואז הוא שכר לו דירה
נוספת. את חדירה שברחוב בני־דן לא
עזב, והמשיך להחזיק בה• אחרי שסוכרי
התגרש, הוא המשיך לגור בדירת בה הת גורר
עם אשתו, ברחוב השופטים בתל-
אביב, אבל זיכרון ימי־רווקותו לא הניח
לו לוותר על הדירה העליזה שברחוב בני

פקיד בדרגתו של סוכרי אינו יכול
להחזיק ממשכורתו הממשלתית, שתי די רות,
והיו לו גם בוסים שהוא רצה לרכויש

את ידידותם.
במוחו של סוכרי עלה אז רעיון מבריק.
ממש כמו זה של ד ק למון. הוא הציע
לידידים שלו מפתח לדירה, תמורת סכום
סימלי של 100 לירות לחודש. סוכרי עצ מו
הופתע להיווכח עד־כמה זכתה הצעתו
בהצלחה, ועד כמה זכה הוא עצמו בהצ לחה,
בעיקבותיה.
לפתע הפכו כולם ידידיו. הפקיד הבכיר*
מאד המתגורר בבאר־שבע, חטף ממש
את המפתח מידיו ושילם את מאה הלירות
מדי חודש בחודשו, בדייקנות מעוררת-
קינאה. אותו פקיד סידר העתק של המפ תה
עבור מהנדם־בכיר, העובד אף הוא
בממשלה. אליהם הצטרפו עוד ועוד, רבים
וטובים.
אחד מבעלי־המפתחות הוותיקים הביא
איתו את הצנזור הראשי, לוי גרי, אל
הדירה התוססת. גרי התלהב ממנה, ובעיקר
מהרעיון. לידידיו הוא נהג לספר כי
מפיצי־סרטים שונים דואגים לסדר לו כוב־בניות
קטנות, והבעייה היחידה שלו איננה
מה לעשות איתן, אלא לאן להביא אותן.
חייהם של גרי וידידיו יכלו להימשך־
בנעימים בגן־העדן הפרטי שלהם שברחוב
בני־דן, על שפת הירקון, לולא הגזימו
במיקצת.
מסתבר, כי החיים הממשיים באמת מת הילים
בגיל שישים, וכי מי שמגלה את
המין מחדש בגיל זה ומעלה, אינו מוכן
להרפות מתגליתו. לפתע החלו השכנים
באותו בית שמים לב, כי ימים שלמים
מתגוררת בדירה אותה בחורה עצמה, ו־מדי־פעם
באים אליה גברים שונים. אחת
לתקופת־מה היתד, הבחורה מתחלפת ב אחרת,
וחוזר חלילה.
זד, היה קצת יו תר מדי, לפחות לגבי
אחד השכנים, הד״ר זאב וולפרט, המת גורר
בדירה שמול דירת־הפגישות של
פקידות-הצמרת .״כל זמן שהיו באים אנ שים
מכובדים, עם בחורות שניראו הגונות,
לא היה איכפת לי,״ סיפר ,״למרות שזה
היה די משונה שבכל פעם בא לשם איש
אחר, עם בחורה אחרת• אבל ברגע שבחו

1111

הויו דרת
רה אחת נשארה שם כשבועיים, ובאו אליה
כל מיני טיפוסים, זה היה יותר מ די! ״
תענוגות הצנזור
ך * ד״ר וולסרט ודאי לא ראה את
( ן הסרט הדירה, שאם־לא-כן היה מבין
לליבם של סוכרי, גרי דשאו־ המחזיקים
בהעתקי מפתחות הדירה. הוא תפס כמה
מהמבקרים הוותיקים של הדירה, ערך להם
שערורייה בהדר־המדרגות, איים לפוצץ את
הפרשה ולגלותה לציבור הרחב.
כישראד, גרי, לפגי כחודש, כי וולפדט
רושם את מיספר־מכוניתו, וכי הוא זיהה
אותו כפקיד בכיר, נבהל כהוגן.
גרי לא יכול להרשות לעצמו להסתכן
שהסיפור ייצא לאור. הצנזור הנכבד, ה נשוי,
בעל־המישפחה — אישה, שני בנים
נשואים ובת אחרי שירות צבאי — לא
יכול היה להרשות שתתגלה דירת־הסתרים
אשר בה הוא מבלה.
לא מישפחתו היא שהדאיגה אותו, אלא
הפחד מפני הזעקה •שיקימו שני מיליוני
צופי־סרטים בארץ׳ אשר גרי והמוסר שלו
— המתבטא במיספריים המקצצות בזעף
בכל חלקה סכסית טובה בסרטים המ גיעים
לארץ — הוא אוייבם המוצהר.
הדימוי הציבורי של הצנזור, שומר חותם
המוסר, האדם המבוגר בן ה־ ,63 הקפת
וחמור־הסבר ודאי לא היה עולה בקנה
אחד עם הגבר הקשיש המתגנב, לעיתים
באמצע היום ולעיתים בשעות־ערב, לדירת־התענוגות
שבר, אוחזים בעלי-מפתחות
רבים, ביניהם כאלה הקשורים בצנזורה
הישראלית, כמוהו.
כאשר טען השכן הזועם — ״הוא כועס
מקינאה סתם,״ טען כנגדו אחד מבעלי-
המפתחות — כי בדירה נערכו אורגיות,
ובי הקולות שבקעו מתוכה הזכירו את
הקטעים שכמותם, כך יכול היה רק לנחש,
חתכו המיספריים האכזריות של גרי במשך
השנים, הבין כי הגיעה השעה לעשות צג־

לא יכול לעקוב אחר זהות בעלי הדירה,
ובייחוד אחר זהותם של הדיירים הארעיים
שפקדו אותה לעיתים מזומנות.
גרי חשב שהתסריט של הדירה שלו
ושל עמיתיו הוא סרט ארוך בהמשכים
רבים, שסופו יכול להיות רק מאושר.
עד שבא האיש הרע, ד״ר וולפרט, ש פרטיותו
נפגעה, ובמיספרי הצנזורה הפר־טית־האזרחית
שלו קרע את המסווה מעל
פניה האמיתיים של הצנזורה הישראלית.

במדינה מישפט 3113 יה !3־ 3גו 3יה לא
הכנופיות ;לחמו —
המישמרה האשימה אחת
והתעלמה מן השנייה
בפתח- סולטנה בדיסקוטק הוויסקי תיקווה מצא חן בעיני שלמה (״מומו״)
כהנא. בעיקר מצאה חן בעיני מומו ה עובדה
שיכול היה להיכנס לדיסקוטק בלי
לשלם דמי־כניסה, ללגום ויסקי כאוות־נפשו
ולצאת מבלי שאיש מבין בעלי-
המקום או שומרי־הסף יעז לומר לו מילה.
עד־מהרה נמאס הדבר על שלושת ה אחים
נגר, בעלי הדיסקוטק. לילה אחד
הם ארבו לכהנא ליד הדיסקוטק, וכאשר
יצא את המקום, שמח ועליז, הם התנפ לו
עליו וגרמו לו חבלות חמורות. מומו
איבד את הכרתו, ומצא עצמו בבית־חו-
לים, כדב ריו :״עם ראש פתוח.״
אקדח ללא־רישיו־ן. חבריו של מומו.
אנשי כנופיית גיבעת־שמואל, החליטו שלא
לעבור לסדר־היום על השפלת חברם. שי שה
ימים לאחר שחברם נפגע .,הצטיידו
בשרשרות־ברזל, קרשים, וסכינים קופצות,
והמתינו במארב, ליד הדיסקוטק, לאחים
נגר.
בשעה שתיים לפנות־בוקר התפתח קרב
עז בין ניסים אלפרון, ראובן מסילתי וחב ריהם
מכנופיית גיבעת-שמואל, לבין שלו שת האחים נגר — יפת, נפתלי וחיים.

אלברט ר. מעלון ועוות. נעח

תחילה ניצלו התוקפים את יתרון־ההם-
תעה, ובני מישפחת נגר הוכו מכות גא־

71 זוהי מלכת היריד, או־
1 1 ^ #111 #חזת בידה בקבוק שמ פנייה
שנעשה במייוחד לרגל היריד. כשאר
היפהפיות הרבות שעיטרו את ביתני היריד,
בלטה גם היא בנימוסים ומראה אצילי.
ביריד *
* אות אלפי המבקרים
] /המזון הבינלאומי ענוגה, אשר בקלן
(היא העיר קולון ההיסטורית בגרמניה,
מולדת מי־הקולון) שוטטו מביתן לביתן,
מילאו כרסיהם במבחר הלא-ייאמן של מו צרים,
וניסו לספוג ככל היותר את המוצג
לפניהם.
יריד זה הוא החשוב בעולם בעיסקי
המזון, ואחת לשנה באים אליו כל המי־ומי
בתחום זה, לראות מה חדש. ביריד
נחתכים גורלות של מיפעלים, ונקבע מי
ירוויח ומי ייסגר. אין פלא, לכן, שכל
מיפעל רציני בעולם משקיע מאמצים רבים
בתצוגתו, ומשתדל כי תעמוד על רמה
גבוהה ככל האפשר.
כל מיפעל רציני ו לא בדיוק. תעשיית-
המזון הישראלית חושבת, כנראה, אחרת.
ומי שביקר השנה בביתנים הישראליים
ביריד הגרמני נוכח ב ביזיון המדהים שלהם,
שמילא כלימה את כל רואהו.

כתב ״העולם הזה״ ,יגאל לביב,
כיקר בי רי ד בקולון, והוא מדווח :

תצוגה י שר אלי ת
__ ריקה

עורד־דין סגל
עירעור מבוסס

וורן ביט׳
מלי קו־יסטי*לדיהון
בכורה אר צי ת — שבוע 2

סטודיו ת׳״א
9.30 ,7.15 ,4.30
למבוגרים

בלבד

לי גרנט*נ׳ק וורדן*טוני ביל
האחים מנות, אך עד־מהרה התאוששו
נגר ואחד מהם, יפת, שלף אקדח שנמצא
אצלו ללא רי שיון והחל יורה בתוקפים.
אך הוא לא הסתפק ביריות. הוא זינק
לעבר מכוניתו שחנתה בסמוך, התניעה
וניסה לדרום למוות את אחד התוקפים.
הקרב נפסק רק לאחר שהמישטרה הגי עה
למקום ופתחה בחקירה. אלפרון ומסי-
לתי נעצרו, על סמך עדויות בני מיש-
פחת נגר. למרבה הפלא לא עצרה המיש־טרה
את האחים נגר, שלפחות אחד מהם
הפעיל נשק חם, וממילא העבירה שביצע
היתה יותר חמורה מזו של אנשי כנופיית
גיבעודשמואל.
כל מהלך חקירת המישטרה היה מופנה
לעבר אנשי כנופיית גיבעת־שמואל, ואילו
את האחים נגר המישטרה לא הטרידה
כלל, ואף לא ניסתה לחקור אותם.
תמיהת השופטת. במהלך החקירה
נתגלה אקדחו של יפת נגר, ואף נמ צאו
על מכוניתו שריטות שנגרמו כאשר בקיר התניעה במהלך התיגרד, והתנגש
(החשך בעמוד )30

ף* יריד, שנסתיים לפני עשרה ימים,
^ הציגו את מוצריהן 3338 חברות מ־78
ארצות. גרמניה עצמה ייבאה, בשנת ,1974
מוצרי־מזון בשווי של 28.8מיליארד מר קים,
כאשר הנטייה היא להגדיל את מיש-
קל הייבוא של מוצרי-מזון מתועשים
ומייוחדים־במינם, כמזון קפוא או ירקות
ופירות טריים.
מובן מאליו כי ליריד זה משמעות עצו מה
לגבי ישראל, המייצאת השנה מוצרי־מזון
ב־ 150 מיליון דולר, ועוד תוצרת חק לאית
טרייה ב־ 270 מילית דולר.
יצוא מוצרי־המזון מהווה, לגבי יש ראל,
מקור־הכנסה גדל והולך, והמדינה
רוצה להגיע בשנת 1976 לייצוא כולל
מילית
של מזון ומוצרי־חקלאות ב־660
דולר. כדי לעודד את הייצוא, תערוך יש ראל
בינואר הקרוב שבוע־תצוגה מייוחד
בתל-אביב. אולם ברור כי ליריד בקולון
חשיבות רבה לגבי הייצוא הישראלי, והש תתפות
נאה בו יכולה להגביר את הייצוא
והמכירות במידה ניכרת.
מצוייד בכל המידע הזה יצאתי אל
מקום היריד בקולון, לראות את החידו שים
הצפויים בתחום המזון, ובעיקר את
התצוגות הישראליות.
היריד עצמו נמשך שבוע ימים, וזה
בערך הזמן הדרוש למי שרוצה להתבונן
ברצינות בכל המוצג בו. היריד משתרע
על שטח ענק שגודלו ככל העיר יפו בו-
לה, ובו אלפי ביתנים ודוכנים, האחד יפה מייד ממישנהו. הנכנס לביתנים מתחיל
להזיל ריר, שכן לפניו פרושות ערימות
אינסופיות של בשר לסוגיו, נקניקיות, מו־צרי-בשר,
פירות, יינות — מכל מה ש יעלה
הדימיון.
קשה להישאר רעב ליד מיבחר זה, שכן
כל דוכן מציע חינם לעוברים־ולשבים לט עום
מן המוצרים המוצגים בו. כך שתוך
זמן קצר ביותר הראש סחרחר משתייה
והבטן מתמלאת בסוגי המטעמים השונים.
למשל, באיזור שבו מציגים מוצרי־מתי-
קה, הקים אחד המיפעלים הר ענק שגוב הו
כשלושים מטרים, וכולו מגובב סו כריות
מסוגים שונים.

התערוכה נקראה ״ענוגה״ ־ אבל
בשביל ישראל 1ה לא היה תענוג

! 1דוו
עסמחולון ביו כל התצוגות מרהיבות־הבטן הללו
חיפשתי כל העת את הביתנים הישראליים.
כעבור שעות אחדות של סיורים, לפי
מפה של המציגים, הבחנתי מרחוק בשם
״ישראל״ .מיהרתי להידחק בין מאות אל פי
המבקרים שעברו מביתן לביתן, ולבסוף
הגעתי אל המטרה הנכספת — והיא רי קה.
לפני ניצבה קבוצת ביתנים שנשאה
את שם ישראל, אך לא היה בה איש, פרט
לכמה אנשי־ביטחון.
שאלתי אחד מהם, מדוע התצוגה היש ראלית
סגורה, וזה הביט בי ברחמים
והשיב כי יום־הכיפורים היום. אומנם׳ יום־

לעיניים ולחך.
דומה הדבר בבקבוקי מיץ־העגבניות של
יפו־מור. תחתית הבקבוקים עמוסה מישקע,
והשאר מימי. יפר מור הציגה גם קופסות־שימורים.
נראה שהמציגים הוציאו מה
שנה.
שהיה בתחתית המלאי לפני 20
הקופסאות חלודות, מזוהמות. וכדי לח סוך
בהוצאות שלחו קופסאות ריקות, כדי
שלא לבזבז כסף, חס־וחלילה. המקום ה יחידי
ביריד הענק שבו ראיתי קופסות־שימורים
חלודות או ריקות, היה בבי תנים
הישראליים.
הביתנים של אוסס ועילית היו סבירים

פטרה שרמן, לשעבר מיס־עולס, מושלכת כתבלין לקוקטייל־ענק שהוכן
1ן |1
בפתיחת יריד־המזון. קדמו לכך הכנסת תבלינים רבים לבריכה שממרכזה זרמה

שמפניה, במזרקה. לאחר עירבוב התבלינים, כולל פטרה, שתו כל הנוכחים מהקוקטייל.
עסקים. בית־החרושת למיצים של הקיבוץ
הציג שם מוצר שעורר עניין רב, הקרוי מיובש מיץ־תסוזים
אורנז׳־פלקס, והוא הקיבוץ מרוכז בצורת עלי־בצק דקים.
קיבל גם הזמנות למוצר חדש שלו שהו לך
טוב, תרכיז־תפוזים קר שאינו עובר
פיסטור ושומר על הטעם הטיבעי.
לעומת זאת, מיפעל פרי־העמק, השייך
לכמה קיבוצים בעמק יזרעאל, הפגין אפ סות
מירבית. המיפעל הציג בקבוקים של
מיץ־עגבניות ששם המוצר נכתב עליהן
בכתב־יד בצורה רשלנית. הבקבוקים עצ

היו מזוהמים, עם כיתמי-ליכלוך צהו בים
מעוררי גועל. מיפעל עסיס הראה
כמה מוצרים בצורה נאה, אולם חברת-
הבת שלו, פרימן, הציגה בקבוקי מיץ- של אשכוליות מזוהמים ומכוסים אבק
שנים.
התצוגה הנאה היחידה בביתנים היש ראליים
היתד. זו של אגרקסקו, שבנתה מ עין
פירמידה של פירות וירקות ישרא ליים.
הפירמידה היתר. יפה, מעוררת תי אבון,
נקיה, ובלטו בה האבוקדו ורימוני-
ענק אדומים, נאים להפליא.

בניגוד לתעמולה הישראלית הבומבסטית, שעמדה ביחס

11 * 1
הפוך למציאות, התייחסו האנגלים, למשל, ברצינות

/ 1\ 1111

אל עצמם. כאן, מציגה חברה קטנה בשס ״אייזנהאס״ את מוצריה, לאחר שטרחה לגייס
יפהפייה בינלאומית לקידומם, ולאחר שהדפיסה תוויות־מוצר מייוחדות ליריד זה.
הכיפורים אינו חג ממלכתי מחייב, אך
הנהלת התצוגה הישראלית חייבה את כל
המציגים לסגור את ביתניהם ביום־הכי-
פורים. וכך, משך יום שלם, מתוך חמי שה
ימי היריד הגדול והחשוב בעולם,
נבצר ממאות אלפי הקניינים לראות מה יש
לישראל למכור להם.
לאחר ויכוח קצר עם אנשי־הביטחון,
הסכימו להרשות לי לראות את הביתנים
הישראליים. כאשר ראיתי אותם, יכולתי
רק להצטער על כי יום־הכיפורים אינו
נמשך כל חמשת ימי היריד.
רשלנות וגועל־נפש
1משל, הביתנים של מוצרי יפו /מור
ויכין. הוצגו בהם בקבוקי מיץ־
הדרים טיבעי. כל בקבוק נבדל בציבעו
מרעהו. ברבים מהם שקע המישקע של
המיץ לתחתית ׳הבקבוק. כל המתבונן ב בקבוקים
כבר לא ירצה לטעום מהם. מה־גם
שבדיוק מול הביתנים הישראליים ניצ בו
ביתני מיץ־ההדרים של פלורידה, כל
בקבוק בצבע אחיד, בלי מישקעים, תאווה

מבחינת המוצרים, ולפחות דאגו להראות
מוצרים נקיים ונאים. אולם כל הרואה
מוצרים אלה, אחרי מה שראה בביתנים
האחרים, יכול רק לנוד בראשו ברחמים.
אוסס ועילית מפגרות בשנים רבות אחר
המתחרות שלהן, הן במוצרים עצמם ובעי קר
באריזה ובהגשת המוצר. האריזות של
אוסם ועילית חיוורות ומשעממות לעומת
כל המוצרים האחרים.
ביתן אחר, ממש מעורר־רחמים, הוא זה
של העוף. המעולה. הביתן מציג תמונות
של הודים ונקניקים עלובים. לראות ביתן
זה אחרי הררי מוצרי הנקניק והבשר ה גרמניים,
זו ממש בדיחה.
אולם אחד משיאי הזילזול והחוצפה הוא
זה של חברה ישראלית בשם פיט, ש הציגה
מיץ־עגבניות בבקבוק מזוהם, עליו
מודבקת תווית עלובה ועליה שם המוצר
בכתב־יד! אפילו לא טרחו להדפיס במכו־גת-כתיבה.
בכל היריד הענקי כולו לא
מצאתי מוצר שאין עליו תווית שהוד בביתן
פסה
בדפוס, בשלל-צבעים. רק
הביתן הקטן של גן־שמואל היה נחמה.
הביתן היה פתוח, ונציג הקיבוץ הסביר
כי הוא מקבל מבקרים למרות האיסור של
הנהלת התצוגה, שכן אינו רוצה להפסיד

אנחנו

חלודות

התצוגה של
כך נראה החלק המוצלח היחידי. בביתנים הישראליים,
״אגרקסקו״ .הביתנים האחרים היו ביזיון ממש.,והוצגו בהם קופסאות
ומזוהמות, בקבוקי־מיץ עם תוויות מזוהמות כתובות בכתב־יד מלוכלך.

מלכת המיס :1 9 7 5

13 אמה
ופדגוגית

אמא של מלנה

בתום ערב־הבחירה ובשיאה של התחרות, לא היתה
באולם היכל־התרבות בתל־אביב אשה מאושרת
מאמה של שרי חן, אשר מיהרה לחבקה כמו לגונו עליה מפני קהל המעריצים הטרי,
שנהר אל הבמה. בפני אמה של שרי ניתז להבחין מניין ירשה הגערה את יופיה.

הוו כלכותה

היס־התיכון, הוכתרה

כך נראתה מלכת־הנזים ,1975 שרי חן בת ה־ 17,5מתל־אביב,
ברגע הכתרתה. שרי הנרגשת, שנבחרה גם כנסיכת
על־ידי זיווה תלם, יועצת היופי הראשית של חברת רבלון.

כאשר עלו האורות הרכים על הבמה.
נפלה ציפייה דרוכה. את הדממה קטעה
לפתע מוסיקה סוחפת, ושמונה־עשרה ה יפהפיות
שניצבו על הבמה בשורות החלו
מתנועעות לקצב המוסיקה.
כד נפתחה תחרות מלכת-המים ה־ 17ב-
מיספר, שנשף־השיא שלה נערך ביום
השני השבוע באולם חיכל־התרבות בתל-
אביב. הצופים הרבים, כאלפיים במיספר,
מילדים ועד קשישים, ידעו שמצפה להם
ערב ארוך וגדו ש מתח, התרגשות, ת צד
גות־אופנה והופעוהדבידור.
ואכן, גם השנה עמד נשף־הסיום של
המיבצע הגדול בסימן של עליצות והצ לחה
18 ,הצעירות היפהפיות החלו חול פות
על הבמה בקצב מסחרר, בתצוגות-
אופנה שונות ומגוונות. ואת האתנחתות
שבין ההופעות מילא הבדרן-המנחה גדי
יגיל במיטב כישרונו, שהצהיל את הקהל
ושמר על עניין ומתח בלתי־פוסקים.
כך הציגו המועמדות ביגדי־חוף של חב רת
גוטקס ושמלות יום וערב של מתב-
גדהאופנה יצחק אדלר, ואיפשרו לקהל
להתבונן בהן היטב, לשמוע אותן משי בות
לשאלותיו — על רקע שקופיות אי שיות
— של המנחה, גדי יגיל, ולהחליט את
מיספרה של מי ירשום על תלוש-הבחי-
רה ויכריע בכד את גורלן של המת חרות.
לשבט או לחסד.
והנערות אכן היו מצויירות בכל הדרוש.
בשיער מטופח בתכשיריה של חברת וולה,
באיפור מייוחד של חברת ו ב לון שנתנה
את חסותה לתחרות, על רקע תפאורה

מרהיבה של אלפי פרחים חיים, יצירת
פירחי כץ, ולאחר אימונים אינטנסיביים
תחת שרביטה של המורה לטיפוח־החן,
לאה פלטשר. הן פסעו על. הבמה תוך
ידיעת יופיין, ובהתרגשות בולטת. ככלות

הבל, התמודדות על כתר-יוסי אינה דבר
של מה־בכך.
ואכן, לאחר ההפסקה שייועדה להטלת
פיתקי־הבחירה, ואחרי תוכנית אמנותיח
עשירה שכללה את שלישיית שוקולד־מד
טה־מסטיק, ג׳וקי ארקץ ולהקת בנות־הג׳אז
שלו והזמר שלמה ארצי, שהופיע בליוויית
להקת גברת תפוח — הגיע הרגע הגדול.
הכל המתינו בקוצר־רוח להכרזה על עצמה הסגניות, מאחר שלגבי המלכה
בימעט שלא היו חילוקי־דיעות. והנה,
כסגנית השנייה נבחרה ויקי זילברמן בת
בית־העמק,
מקיבוץ
ה , 19-של״תניקית
המשמשת כטבחית של קיבוצה. את ויקי
הכתיר האופנאי יצחק אדלר, ו מייד לאח ריה
עלתה אל הבמה הסגנית הראשונה
המאושרת — חיה פלשנר בת ז ד 18מ נתניה.
את חיה הכתיר מר מיכאל בראון לה מוולה, אשר התרגש והחל מעניק
נשיקות בקצב.
הכל היה מוכן לקראת עלייתה של ה מאושרת
בבנות. ליד כס־המלכות שניצב על
הבמה כבר המתינו לה סגניותיה, ומב־תירתה
— מלכודהמים של אשתקד, תמי
ברעמי, אשר מאז בחירתה ועד היום, משך
שנה אחת בילבד, הצליחה כבר לבסס לה
מקום של כבוד בצמרת של דוגמניות יש־
.ראל והיא משמשת היום דוגמניודהבית
של חברת גוטקס.
חמש 711111ל 1 1 1 1 0 1
כפי

שתיכנן לכבוד המאורע, המתכנן יצחק
להיט אופנתי, שבו כל עין בגווניהן

מתוך המועמדות הסופיות בתחרות מלכת־הנז
בשימלות־הע
שניצבו על הבמה, בקבוצות,
אדלר, בטל בוטיק אדלר בתל־אביב. השמלות ע
ואויגיהך הטיבעייס, ובאופיין האוורירי והגול

המתח בקהל הגיע לשיאו. עוד כמה
בדיחות קטנות מפיו של המנחה, וההכ רזה
החגיגית: מלכודהמים לשנת 1975
היא שרי חן בת ה ,17,5-הלומדת אמנות
ופדגוגית בתיכון עירוני י״א בתל-אביב.
הקהל פרק את המתח בצהלות־שימחה
ואילו שרי הביישנית והשברירית התרג שה
עד־כדי־כך, שהתיישבה על כס־המל-
כות, שמה את הכתר שנח עליו על ראשה
ונטלה את השרביט בידה.

מינגן שר יוני: המועמדות הסוניות ממראות את בימת ״היכר התרבות״
שעה קרה רנני שארנ״ם הנוכחים בחרו מביניהן את המרבה וסגניותיה

ציפייה למלכה

על כם־המלנות המפואר, שנשאל נזתפאווות הבימה,
יושבות ומצפות שתי הסגניות: הסגנית השנייה
ויקי זילברמן והסגנית הראשונה חיה פלשנו. לידה ניצבת תמי ברעמי, מלכתיהמים 1974
והיום דוגמנית־צמרת, ומצפה יחד איתן למלכה, כדי להכתירה בזר־הפרחים המסורתי.
מיסגרת מהוות
זהו הרגע הגדול מכולס. שתי הסגניות
יפהפייה למלכה הנבחרת .,שרי חן. נוסף לכבוד ולעונג,
זכתה שרי בפרס נוסף: היא תיסע לפריס ולקאן, יחד עם תמי ברעמי, שהיא
דוגמנית־הבית של גוטקס, כדי לדגמן שם את אופנת ביגדי הים והחוף של שנת ,76

(המשך מעמוד )23
של חייה. הוא היה גם האחרון.
בגיל 17 נישאה ליזה לדויד בביוף,
שעבד אז כטרקטוריסט במקומות הנידחים
ביותר בארץ. העתיד שנשקף לזוג הצעיר
לא היה ורוד ביותר. במאמצים גדולים לירות הצליחו לצבור שלושת אלפים
שאיפשרו להם לרכוש דירת־גג טחובה
ורטובה בת חדר אחד. בשכונת יד־אליהו.
רק אחרי הנשואין גילה הבעל שנמאס
לו לחזור כל ערב הביתה בבגדים מלוכ לכים.
הם החליטו לפתוח בקאריירה י משותפת׳
הלכו שניהם ללמוד ספרות.
ליזה למדה ראשונה את המיקצוע. היא
עברה קורם מזורז של חודשיים — שהיה
בו כדי לספק לה עבודה בספרית מתחי לה.
אבל היא הכריזה על עצמה כספריה
מדופלמת. כוח הדימיון שלה וחריצותה,
איפשרו לה להתחזות ככזאת. היא מצאה
עבודה באחת המיספרות הידועות בעיר,
החליפה את מקום עבודתה בכל כמה שבד
עות כדי לרכוש ידע וניסיון. כעבור חצי
שנה כבר יכלה לפתוח לה עסק עצמאי
משלה, כשהיא בת 18 בילבד. גם כשהרתה
ללדת, המשיכה לעבוד. בשעה 8בערב
סיימה את העבודה ונעלה את המיספרה
הקטנה שהיתה לה בשכונת יד־אליהו וב שעה
10 בלילה הלכה ללדת.
העסק הלך, אבל לדויד ולליזה היו שאי פות
מעבר למיספרת־נשים בשכונה בקצה
העיר. .יום אחד, כשצברו מספיק כסף,
ארזו את מיזוודותיהם ויצאו ל חדל, כדי
להשתלם במיקצוע. באמצעות מכר משו תף
הצליחו להגיע לוידאל ש שון בלונ דון
— שהסלון שלו הוא המכה של אוס נת
תיסרוקות הנשים. אחרי שהשתלמו
במחיצתו חזרו לארץ.
מאז החלה ההצלחה להאיר להם פנים.
צעד אחרי צעד, בעבודה קשה ומפרכת,
כשהם מטיילים מדירה שכורה אחת לשנייה,
חוסכים וצוברים אגורה לאגורה, ביססו
את אחד העסקים המצליחים ביותר בתל-
אביב בתחום עיצוב התיסרוקות.

קוצי ס בישבן היצירה הגדולה
ך) עבודה היא
1 1 //ביותר שלי,״ אומרת ליזה. אבל
אין זו היצירה היחידה. בנעוריה עסקה לי-
זה בציור. בבית־הספר אפילו ערכו תע-
רוכות־ציור שלה. אבל מאז החלה לע סוק
בשיער במקום במיכחולים, היא מת ייחסת
כמעט לכל דבר בחייה כאל יצירה,
״אני אוהבת סערות, כל דבר יוצא־דופן
ומסעיר. לחפש כל הזמן חידושים והמ צאות,״
מנסה ליזה להסביר את דימויה
בעיני ידידיה לבקבוק שמפנייה שאינו פו בכל
הדברים
סק לתסוס. זה מתבטא
הקטנים והשיגרתיים שכל אשה עושה. לי וד׳
עושה אותם בצורה המיוחדת לה,
המבטאת את האני שלה. היא ידועה
בתילבושותיה, הנראות כיצירות של בתי־אופנה
בינלאומיים נודעים. היא מרכיבה ישנים אותן לבד, מאוספים של בגדים
שהיא מוצאת בחנויות. את הבית שרכשו,
היא ובעלה באפקה, שיפצו בסיגנון של

קאזה ספרדית מבהיקה בלובנה. פנים ה בית
רוהט באוסף מרשים של רהיטים
ישנים ועתיקים.
בעבודה היא נראית אשת־עסקים קשוחה
ורצינית. מחוץ לשעות העבודה היא מח ליפה
צורה ואינה מוכנה אפילו לדבר על
מה שקשור בעבודה. בין שעות העבודה
הארוכות והעמוסות היא מוצאת סנאי גם
לעסוק בספורט, לשחק טניס או לשחות.
כל זה לא מונע ממנה להיות גם אט
בעת ובעונה אחת. לפני שהיא יוצאת
לעבודה, היא דואגת לשלוח את הבנות
לבית־הססר, את הפסקת־הצהריים היא
מנצלת להכנת ארוחה ולעזרה בשיעורים
לבנות.

במדינה
(המשך מעמוד ) 26
סמיך, תוך שפגע באחד מאנשי הכנופייה
היריבה.
בשבוע שעבר הועמדו אלפרון ומסילתי
לדין, לפני השופטת המחוזית הדסה בן-
עיתו. אמרה השופטת :״מתגלה לפני עו לם
אלים הפועל לפי חוקים משלו, ורק
כשקורה משהו יוצא-דופן הוא נזקק, ב חד
סר־רצון בולט, להתערבות השילטון. מדו בר
פה בסיכסוך בין שתי כנופיות עבריי שגם
נים.
הציבור יכול להתנחם בכך

לדין רק משום שיפת נגר הוא מודיע מיש-
טרתי. וכך, לטענתם, מאחר שאין המיש-
טרה רוצה ל שרוף את המודיע שלה, הח ליטה
להחליק את העניין ולפטור את יפת
ואת אחיו מכל עונש.
מילה אחרוגה. בשבוע שעבר שכרו
חבריהם של ראובן מסילתי וניסים אלפרון
האסורים ושל שלמה כהנא הפצוע, את
עורכי־הדין יצחק סגל ודרורה רמיגולסקי,
כדי שיגישו עירעור על פסק־הדין, בהיו תו
מבוסס על עדויות האחים נגר בלבד.
כמו־כן נתבקשו עורכי־הדין לבדוק, מה
היו שיקולי המישטרה לגבי אי־העמדת
האחים נגר לדין.
עורך־הדין סגל מתבסס, בעירעור שהוא
עומד להגיש, על די ברי השופטת, שקבעה :
״יש סבירות רבה בטענה כי יפת נגר
היה זה שירה ופגע בשלמה מאיר סאלם
(אחד מאנשי גיבעת־שמואל) ,ואיני קו בעת
את הדבר כמימצא מוחלט משום
שיפת נגר אינו נאשם במישפט זה.״
ובינתיים הגבירו האחים נגר את השמי רה
על דיסקוטק סולטנה שבפתח־תיקווח,
ואילו אויביהם, אנשי כנופיית גיבעת־שמו־טרם

אומרים כי המילה האחרונה
נאמרה — ולמרבה הפלא, הם מתכוונים
בכך למאבק המישפטי בילבד.
חברה טרמפ

בחוג המישפחה

ליזה בחברת בעלה ושתי בנותיה בעת ארוחת־ערב
בביתם שבשכונת אפקה. הבית עצמו, הבנוי
ב סי מון ספרדי, מרוהט ברהיטים עתיקים, שרבים מהם מלקטת ליזה בשוק־הפישיפשים. החזקות הבישול הוא אחת התכונות חדשות מתכונים
שבה. היא מפברקת
לבקרים ושמען של הסעודות שהיא עו רכת
לאורחים הפוקדים תכופות את בי תה,
הולך לפניהן. יש לה בית פתוח וחם,
שידידים מגיעים אליו גם בשעות הקטנות
של הבוקר. אילו היתד. נערכת במדינה
תחרות של המארחת למופת, היתר. ליזה
אחת המועמדות הראשונות לזכות בתואר.
״יש לד. קוצים בישבן,״ אומרים עליה הטמפרמנט מכריה, המתפעלים למראה
ללא גבול שלה, המוצא לו פורקן בשו בבות
נעורים בכל מסיבה או חגיגה. ללי-
זה עצמה הסבר משלה :״יש לי מיל-
חמה קבועה עם הזמן. לכן אני אוהבת
לנסות כל דבר, לעשות כל דבר. אני
פשוט שונאת חוסר־מעש, מוכרחה לנסות
ולדעת הכל. אני סקרנית לגבי כל דבר...
אני מנסה ׳להוציא מה שיותר מהחיים.״
בגיל ,29 יפה, סכסית, רומנטית ומשול הבת,
ליזה בביוף היא אחת המוהיקניות
האחרונות של שימחת-החיים שנותרו כאן.

לוח רכבות לחורף 1975/76
נכנס לתוקפו
במוצ׳׳ש 27.9.75
הבודדים מישרדי־ה שידוכים

המתלוננים וגם עדי־התביעה הם עבריי נים,
ויבוא יומם של שניהם לשבת על
ספסל הנאשמים.״
בהמשך דבריה הביעה השופטת תמיהה,
מדוע ראתה המישטרה לנכון להעמיד לדין
רק אזרחים מבין חברי הכנופייה האחת,
אם כי הוסיפה וציינ ה :״אין זה מסמכותי,
כמובן, להכתיב למישטרה את מי להפוך
לנאשם ואת מי להפוך למתלונן.״
ראובן מסילתי קיבל , 30 חודשי מאסר 40 ואילו חברו, ניסים אלפרון, קיבל
חודשים.
אנשי כנופיית גיבעת־שמואל נותרו מופ תעים.
הם אומנם לא התלוננו על חומרת
העונש שהוטל על חבריהם, אך לא הבי נו
מדוע אין המישטרה מעמידה לדין
גם את הצד השני, את בני מישפחת נגר,
שהפעילו נשק חם במהלך חילופי המהלו מות.
לטענתם, המישטרה כלל לא חקרה
את אנשי הצד השני ולא העמידה אותם

חידושים ושפות:
ש עו ת יצי אה נוחות
מת׳׳א לחיפה
ב ש עו ת ה שיא
ב ת די רו תשל אחת
לשעה8.00 7.00 0.00 :
14.00 13.00 12.00
9.00
17.00 16.00
15.00

מגצליס את אומ? 7ותם
ש 7הבודדים כדי דגרון8
הון — דדא מתן תמורה
בעיותיהם המייוחדות־במינן של הבו דדים
— בכל גיל ובני כל חוג חברתי —
תופסות באחרונה מקום חשוב במחקרים
חברתיים למיניהם ובעיתונות, וזוכות ל-
תשומת־לב גדלה והולכת הן מצד הציבור
והן מצד הבודדים עצמם׳ אשר ניעורו
לדרוש מן החברה את הזכויות המגיעות
להם בהיותם שכאלה.
אולם, בצד ההכרה הרצינית בחוג אנושי
רחב זה ובצרכיו, התעוררו גם אלמנטים
שליליים, ה״תופסים טרמפ״ על אותן בעיות
ספציפיות עצמן ומתיימרים לסתור אותן —
תוך נשיאת עיניים לרווחים קלים בילבד.
כאלה הם חלק ממישרדי־השידוכים, המת רבים
כפיטריות לאחר־הגשם.

יתר הרבבות ב תדי רו ת
שב שעה וחצי

4רבבות אקספרס בקו תל־אביב—חיפה
ב־ 64 דקות.
רבגות חצי־מחירות בקו תל־אביב—חיפה
ב־ 75 דקות.
הרכבות חמאספות עוצרות גכל
תחנות הביניים.
בל הרכבות עוצרות לקבלה
והורדה של נוסעים בתחנת
הרכבת החדשח חיפה בת־גלים,
ובן בחיפה מרכז.
מתחנת חיפה מרכז תצאנה
הרכבות 10 דקות לפני מועד
יציאתן מבת־גלים.
בקו תל״אביב—ירושלים 6רכ בות,
מחן 1מיוחדות היוצאות
בשעות השיא בשעה 7.30 בבוקר.
הרכבות בקו ירושלים—חיפה
עוצרות גם בתחנת הרצליה.

לוח 7חנ*ם-להו!ו*ג בכל תחנות הרכבת

רכב ת ישראל

עד דוגמה אחת מ תוך ״ תע שיי ת
השידוכים״ הענפה מספרת נערה*.
שהתנסתה כנ ך עד כשרה ולמדה
לקח מר מאוד. זהו סיפורה :
מגדיל לעשות אחד המישרדים הללו*,
שמקומו במרתף קטנטן באחד מרחובותיה
המרכזיים של תל-אביב. המישרד כולל
חדד־המתנה ז עיר שבו מצטופפים אנשים
רבים, זחדר־קבלה, גם הוא קטן. מנהלו
של המישרד הוא אדם גס־רוח* הדואג אך-
ורק לכיסו, שכן עסקיו פורחים מאד. ב עזרת
הבטחות, שקרים והונאות, הוא מצ ליח
להוציא מלקוחותיו דמי־הרשמה ב סכומים
של מאות לירות, ואחר־בך אינו
מוכן• כמובן, לשמוע דבר.
סיפורי־שרוא. כותרות המודעות ה קטנות
שהוא מפרסם בעיתונים מושכות
את העין. הוא קורא להורים, נכים, קשישים
וביישנים — אנשים שאת תמימותם הוא
מנצל וכן את תיקוותם לעתיד טוב יו תר
— לפנות אליו, וסומך את הבטחותיו ב־סיפורי־שווא
אודות, אושר׳ כביכול, ש העניק
לאומללים.
גם אני נתפסתי למודעותיו. אני אקד מאית
בת ,25 נאה ואלגנטית. הייתי בת-
חברה מעניינת, עליזה ושמחה. בזמנו
דחיתי מעריצים רבים. והנח, כאשר חזרתי
העירה אחרי הצבא, ופניתי ללמוד ב אד
ניברסיטה, נוכחתי לדעת שחברותי, אשר
נשארו בעיר, נישאו בינתיים. הבנים הת פזרו
— מי ללימודים ומי לעבודה.
והנה, באחת המודעות ביום שישי, פיר־סם
המישרד הנ״ל מודעה על טיולים ו בילויים
לצעירים וצעירות. פניתי לשם
גם אני. חיכיתי בתור להיכנס. י שבו שם
צעיר נכה, זוג הורים מבוגרים שביקשו
חתן לבתם, ועוד אגשים בגיל-העמידה.
בעל-המישרד קידמני בחיוך מאוזן עד
אוזן. שאלתי על הטיולים והמסיבות. הוא
משך בכתפיו וענה :׳כן, אומנם, ייתכן,
יהיה, אבל הוא שלף מגירה, דיפדף
בכרטסת והבטיח , :יש לי רופאים, מהנד סים,
עורכי־דין, כולם יפים, גבוהים ועשי רים.
אין בעייה, כולם אשכנזים,׳ אמר.
וכמובן, עלי רק לשלם דמי־קדימה בם ך
600 לירות, והשאר יהיה בסדר.
התייעצתי עם אחותי הנשואה, שעודדה
אותי ואף נתנה. לי סכום זה כהלוואה.
אז עדיין לא עבדתי, וכסף זה היה סכום
עצום בשבילי. שילמתי לשדכן, והוא חייך
בסיפוק. אבל זה היה החיוך האחרון שחייך
אלי.
כ- עברה לימודים ז ה אפס.
מיספר קריאות־טל־חצי-שנה.
קיבלתי
פון, ויצאתי לפגישות. האנשים שלהם
מסר השדכן את מיספר-הטלפון שלי היו
מבוגרים, מחוסרי-השכלה׳ בעלי חיצוניות
בלתי־מושכת ושפה עילגת. טילפנתי אליו,
אבל הוא אמר שאין לו זמן לשוחח איתי,
עברו מיספר שבועות, וחשבתי בליבי :
הרי שילמתי עבור שירות מסויים, שאותו
אינני מקבלת כלל. אגש ואברר.
השדכן קיבל את פני בזעף, וכאן התגלו
כל גסותו, בורו תו וחוסר־ההשכלה שלו.
מה אני חושבת, פנה אלי בגסות, שמונח
לו חתן בכים ז ומה עוד אני רוצה ז
הרי הכיר לי אנשים, ובכך קיבלתי את
התמורה לכספי. הוא גם העליב אותי
באומרו שאינני מלכת־יופי, והלימודים הם
אפם, ועוד ועוד קיתון של קללות, גידופים
ועלבונות. בדרכי החוצה ראיתי בחדר-
ההמתנה נערה נכה, שנשעגה בקושי על
מקלה, ואנשים מבוגרים שהחזיקו בידיהם
עיתונים ובהם מסומנות מודעותיו של ה-
מישרד.
במודעות הגדולות שמפרסם בעל המיש-
רד, כתוב כי לא כל הפונים אליו מתחתנים.
לדעתי, זהו המפתח לעניין כולו. לא כולם
מתחתנים — אבל כולם משלמים. וזה עדיין
לא הכל. מי שרד זה פועל גם בירושלים.
חברתי, סטודנטית בירושלים. סיפרה כי
סטודנט־חבר עובד שם׳ והוא רשם ב רשימתו
— כדי לקבל אחוזים גבוהים —
סטודנטיות רבות מהאוניברסיטה.
חברתי, שהיא בחורה יפה ומושכת, נהגה
לקבל ממנו דמי-פגישה לכל ערב שבו
נפגשה עם אדם שבא למישרד. היא באה
לפגישה עם האיש המיסכן, השתדלה לקצר
את הפגישה ככל האפשר, חזרה במהי רות
הביתה, ו,מנהל הסניף׳ נהג ל הודיע
לאיש , :מצטער, אינך מתאים לה.׳
כך עבדו אצלו עוד כמה מהסטודנטיות,
שמימנו בדר ך זו את לימודיהן.
החוק. כנראה, אינו עומד לימין הבודד
המרומה. רצוי לכתוב מדי־פעם לא רק
על האדם המחפש את אושרו, אלא גם
על הצד המתעשר — אותם ציידי־נפשות
הממלאים כיסיהם בכסף רב על חשבון
אומללותם ובדידותם של אחרים.

השמות שמורים בוזערכח.

העולם הזה 1987

קשקשת 1987
הפעל את דיסיונך ונסח למצוא
לציור שלמטח כותרת מתאימח, אשר
תסביר מח אתת רואת בו. חצעות
לכותרות יש לשלוח לפי תכתובת:
״קשקשת,״ ת,ד , 136 .תל־אביב, החג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
בכרטיס כניסה זוגי
ובעליהן יזכו
לקולנוע דרייב־ אין בתל־אביב, קול־נוע־הסכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1985

יש ברירה !

דב טיבי,

משכנות ,223 רכסים

רפורמת־המיסים על גב הפועל.
נחמיה חרש, ת ד הירשפלד
,9רא שון־לציון

הברירה — קווץ׳.
איל סלד, רח׳ שמריהו
לווין ,58 ירושלים

• ההסתדרות בפעולה — השכיר
מתאפס.
מרדכי זוהר, רח׳ הגפן ,5אשדוד
!• האזרח הישראלי שוקע אט־אט
תחת הפיחות הזוחל.
עמוס כהן, בית אל,
נווה־שרח ,34/9תל־אביב

השכוע

ג ד ריי ב־ אין

בשעות 8 — 6

״הרפתקאות ב הוו אי״
מאוזן :
.1חזק ! .2עץ־נוי גבוה ונאה ממישפחת
המישיים .7 :י שן! .9ענק ל צוו א ר! .10
מחודשי השנה העיברית 12 מרושע !
. 13 לא קשה! . 15 אות! . 16 חרק טו ר דני!
.17 לבוש 18 עבורו 19 מבלה את ה לילה!
.21 אפס כוחו! .22 מתווי־הנגינה !
.23 אלוהות ! .25 סנדוויץ 28 כעס ! .29
חיבר, עמוקה! .31 שוקט, רו ג ע! .32 שן־
פיל ! .34 מנעול פטנטי ! .35 תמים ! .36
מנהיג האופוזיציה (ש״מ)! .39 קי טור! .41
אחד המינים! .44 אל ההר! .45 מקום
שלם בגוף ! .4 7מתגוררת ! .48 צץ, מופיע !
.49 בית בלי ראש ! .51 סיום ! .53 אבן
קשה ביותר ! .56 יעשה ׳יותר קל ! .57
לכאן! .60 גוון של אדום! .61 לא היו
דברים מעולם (ר״ת)! .63 רוח רעה ! .64
גשם ! .65 איבר־תנועה באדם ! .66 אחורי
הגוף! .67 רכו ס! .70 חיי ב! .72 מן
האבות ! .75 רוך, נועם ! .76 מסיפרי ה־תנ״ך
! .78 תבואה ! .79 בתוכו ! .80 נוכרי !
.81 אחד השוואים ! .83 מיקווה־מים ענקי !
.85 תלמיד־חכם ! .86 אשרה ! .87 קריאת־תימהון
! .88 צאצאה ! .90 תנועה בים !
.91 קריאה! .92 קוף ג דו ל! .95 חי לי לי!
.96 ארץ צייה ! .97 מתווי־הנגינה.

מאונך :
. 1-הצוק שמעליו הושלך שעיר־העיזים

ביום־הכיפורים ! .3פ רו ד נוי .4 :מקל-
תמיכה להליכה ! .5מכינויי האלוהות ! .6
הוא יו פי ט ר! .8פיל קדום ענ קי! .11 הש תקפות
הדמות במים 12 אשפה ! .14
רפיה ! .15 נקודת־חולשה ! .20 נביאים
כתובים (ר״ ת)! .21 יחידה ב תפר! .24ב השאלה:
מרכז ! .26 שר ! .27 בן
לחופה ! .28 לאן 29 מעשר המכות !
.30 מידת־לח קדומה ! .32 כך מכנים את
הארנבת בטעות ! .33 לוטש עיניים ניכחו !
.37 ציור מפורסם של פיקאסו ! .38 מכ־גויי
האלוהות ! .39 כלי־חפירה ! .40 מתווי־הנגינה
! .42מ-שתחווה ! .43 מנצח יעזראלי
ידוע (ש״מ)! .45 כלי להוצאת גחלים מן
האש ! .46 מין קומקום ! .48 בתוספת !
.50 גיבעה קטנה! .51 עיוות .52 .תינוק
בן־יומו ! .54 נשיבה קלה ! .55 חיתוך
לשבבים ! .58 מעבד את הבצק ! .59 עוד
בלי ראש ! .62 מינעל חורפי ! .64 גדול
בתורה! .68 בעלת לב טוב ורך! .69 קי דומת
הולנדית! .70מ רגי ש! .71 מילת־שלילה
.73 :ע נן 74 שיג עון ״ פתאומי!
.76 לא טעים ! .77 מטבע יפני .79 :סיוטים:
.80 לכל בעל־חיים — באדם הוא מנוון!
.82 עיקר אדמת ה מידבר! .84 רעש ובא־לאגאן
! .89 יקום ! .90 הגונב מכזה —
פטור .93 :מגיע ! .94 קרס.

בשעה 10.15
מרצ׳לו מסטרויאני
אוליבר רי ד

״סוף שכוע מזוהם״

בסיטונות

שמלות הריון הריון מכנסי
טוני קו ת הריון
חליפות הריון

מודד

תל־אב־ב, רח גחלת בנ ס־ן ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2— 4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת׳׳א

111

מוח מבריק, מקורי ובעל אופקים רחבים.
לב חם, פתוח, כנה ומסוגל להעניק. מיבנה
נפשי חזק, יציב, סבלני ושליו.
״אני בטוחה שאת מסכימה איתי ש אחד
כזה שגם פנוי וגם רוצה — לא
קיים, אלא בחלומי. אבל מאחר שתמיד
יש פער בין החלומות והמציאות יש תמיד
גם מקום לפשרות. בכל אופן, כל עוד
חיים, עוד לא אבדה תיקווחנו.׳

כמעט עורר־דין
( ) 1/87 חי כנראה עוד בתקופה ש הדד
לר היה שווה 1.80 לירה. אז יש לי חד שות
בשבילך, ח ביבי: רותי שבקה חיים.
ואם אתה מתעקש לשלוח מיכתבים לרותי
במקום מיכתבים לציפי, טעית בכתובת.
הוא בן 35ו״כמעט״ עו רו־דין, מה ש עשוי
להבטיח לך מיכתבים בנוסח ״היות
ש ו״מאחר ש לקראת קבלת־התואר
הוא מעוניין להכיר ברצינות בחורה נאה
ומשכילה. ומאחר שעורכי־דין, כידוע, לא
סומכים כל כך על מילים, הוא רוצה
קבלות, כלומר, תמונות. הוא מציין שחי לופי
תצלומים ריאליים ,״שיוחזרו מייד,״
הם תנאי הכרחי להיתקשרות החוזית עימו.
הוא נראה כסידור מתאים, במיוחד אם
יש לך בעיות מישפטיות בזמן הקרוב.

ספרית צמודה
רווקה בת ,23 אך בגובה 0 176״מ, היא
( ,)2/87 שהיא גם שחרחורת ,״נאה״ לפי
הגדרתה ו״יפה״ כפי שהיא מצטטת אח רים.
היא עובדת בתל־אביב כספרית נשים
וגברים, מה שמבטיח שאלה שיצאו איתה
יראו לפחות מסודרים.
היא עדייו לא יודעת מה בדיוק תוכל
לקבל באמצעות מדור זה, ידיד, ידידים,
או אולי אפילו חבר שבמשך הזמן ו ״ בעד
רת השם״ יעמוד עימד, פעם מתחת לחו פה.
היא מנסה. אין לה בקשות מיוחדות,
וזו כבר מעלה. אבל זה שירצה לכתוב לה
צריך למדוד את עצמו קודם ולראות אם
הוא מגיע כבר ל־0 180״מ. יותר לא
מזיק. פחות לא בא בחשבון. אם אפשר
שיהיה גם נבון. וביישן. ואם זה לא נשמע
מוגזם, אולי גם בעל הופעה נאה. בתחי לת
מיכתבה אלי, היא תמהה אם היא הו לכת
בדרך הנכונה. מקווה שלא תאכזבו
אותה.

אחרון המשוררים
הוא לא צירף תווים למיכתבו. אבל
( )3/87 מבטיח שאפשר לזמזם את מיכתבו
על פי מנגינת שירה של נעמי שמר.
ניסיתי את ירושלים של זהג! וזה לא כל
כך הלך. גם לסרדין ולכריש מחוף אל-
עריש זה לא התאים כל כך. אז אם אתן
מכירות עוד שירים של נעמי שמר, אולי
תמצאו את המנגינה בעצמכן.
זה הולד ככה: בראש־השנד, בראש-
השנה /לא פרחה שושנה /אצלי בנשמה.
/בראש־השנה בראש־השנה /גם עלמה
חיננית /לא עגבה בנמלי /ועל זאת
נישאה שירתי , /עד מתי אשא בדי דותי

בימות השנה, בימות השנה /פורחות
העלמות /יפות הן כולן /ואם כן ומתי /
תבוא האחת /שבגני היא תחפוץ /וב נמל,
ת ע גון ז /לה־לה-לה-לרדלה...
אחרון המשוררים הזה הוא רק בן ,23
מה שמעיד שאם ישתלם וישקוד צפוי לו
עתיד מבטיח. השיר הבא שלו יהיה אולי
למנגינה של ניסים סרוסי. אין לו בקשות
מיוחדות והוא מציין רק שגם ״בעלות
מוזה״ יכולות לנסות להתמודד עמו.

בת הכפר
״לכאורה יש לי הכל,״ כותבת לי (.)4/87
״יש לי בית — כימעט שלי. ואוטו —
כימעט שלי, ומישרה מעניינת — לגמרי
שלי. אלף ידידים ואף חבר אחד של ממש.
אני חושבת שהייתי יכולה להגדיר את

עצמי, בת־כפר׳ ,על הטוב והרע שבזה.
את ג׳ השנים האחרונות ביליתי באוני ברסיטה
(עד סוף תואר שני) וטעמתי מן
העיר הגדולה. כיום אני שוב בנוף ילדותי
וטוב לי פה. אז מי מצ טרף???״
חבל רק שהיא לא ציינה את הגיל
ומיספר הנעליים. זה היה מונע קצת אי-
הבנות מצד מי שהיה רוצה ל שיר עמה:
״אנחנו שנינו מאותו הכפר.״״

ללכת בים
נכנס לו ג׳וק בראש ל .)5/87(-הוא לא
יודע איך. אבל למרות שמעולם לא עלה
בדעתו לכתוב למדורי, בא לו פתאום
וכתב.
הוא חייל בן 21 העומד על סף ח־שיחרור.
הוא מחפש לכן מישהי שיוכל
לספר לה על כל מה שעבר עליו בתקופת
השירות-הצבאי (בלי סודות צבאיים, כ מובן)
.אם הוא לא עשה את זה עד עכשיו,
זה נובע מהסיבות דלהלן :״ביישנות, מזל
רע, חוכמת-חיים.״
מה שהוא רוצה בסך הכל זאת אחת
מבינה, נבונה וקצת יפה. אם תימצא
כזאת הוא מבטיח לה לטייל, ללכת בים
(אולי כדאי שילמד לשחות קודם) וגם
לשמוע מוסיקה יחדיו.

פרס מיוחד
״מותר לו לבן־אדם לחלום קצת, ודווקא
בימים נוראים אלד״״ משלה את עצמה
( .)6/87 ומי שמעוניין להצטרף אליה ל חלומותיה,
מוזמן בזה.
״ובכן, גבר חלומותי מצטייר לי כ ך:
נולד לפני 40 שנה ויותר, צמח לגובה
מעל 173ם״מ ובעל השכלה אקדמאית.
אלה התכונות החיצוניות ועתה הפנים :

ירושלמי (מיל).
( )7/87 סבור, משום מה, שמיכתבו לא
יגיע אל דפי מדורי. אז דווקא.
״לילה. יום שי שי אחרי חצות. עוד
ערב שי שי בינוני עם נערה בינונית ובלי
הרבה נשמה ותוכן. שיעבור. כמו מסטיק.
בא לי כל לפרוק את המועקה. מעין

מיכתב פרס
מיבתב שכל הנחמדים מוחו עליו
יש לח חברת, ל( .)9/87 אלמנת״מילחמה. חיא כותבת את חמיכתב הזח בהט־כמתח.
החברה, שלא העזה לכתבו בעצמה, הבטיחה לענות למיכתבים, במידה
ויחיו כאלה.
היא, החברה ,״נאה מאוד 170 ,ס״מ, סטודנטית באוניברסיטה, אם לשניים
2 ,4חתול סיאמי, מתה על 200 ארץ ,200 אוכל סיני, ים, סינמטק, ובחורים
גבוהים גבוהים.
״תוכניתה לעתיד היא בית במושב +דשא +כלב ועוד הרבה הרבה ילדים.
חסר רק זה שיעזור לה לעבור דירה במיסגרת, מן העיר אל הכפר׳.״
היא, החברה שכתבה בשמה, מבקשת ממני לסגנן את חמיכתב כדי שכל הנח מדים
ימותו עליו. היא טוענת שבסימון לא היה לה אף פעם, טוב מאוד׳ .אבל היא
מתה שהקטנה תתחתן. חבל שלא ייצא לי להיפגש עם תמורה שלח לסימון. הייתי
אומרת לה כמה דברים בקשר לציונים שנתנה לה. אצלי היא מקבלת על המקום

״טצויין״.
ולהראות שאני רצינית — אני מעניקה פרס כפול, לה ולחברתה.

מיכתב־פום השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי: תמרוקים ומוצרי־יופי
מתוצרת חברת הדס, בשווי של 200ל׳י. הפרסים יישלחו לזוכים בדואר.

״על עצמי: גרושה ,39/170 ,לא טיפוס
קונבנציונאלי, מיקצוע חופשי, פחות או
יותר התכונות שמניתי למעלה, והחשוב
ביותר — מאגר בלתי נידלה וגם בלתי
מנוצל של חום אנושי, יחס, הבנה וצורך
פנימי עצום להעניק. האם יש מישהו
שמוכן לנצל את המאגר הזה?
״נ.ב. אומרים
הבחינות.״

שאני. נראית

טוב מכל

רק שתבינו איך אני מתייחסת למיכתב
כזה, אני מעניקה לה בזה פרם — חבילת
תמרוקים מתוצרת חברת הדס — מחוץ
למיסגרת מיכתבי־הפרס.

מציאת השבוע
באמת התפלאתי שאף אחד לא מוצא תמונות מתגלגלות ברחוב בזמן האחרון.
בימיה של קודמתי, רותי עליה השלום, זה היה מאורע של כל שבוע. תמונות של
חתיכות היו מתגלגלות ברחוב כמו זבל, רחמנא ליצלן. המוצאים הישרים היו שול חים
אותן אליה, כדי להשיב אבידות לבעליהן ואולי גם לחטוף עצם באותה הזדמנות.
( ) 10/87 הוא הראשון בדורי המחדש מסורת יהודית נאה זו. את בירכת השנת־הטובה
המצולמת הזאת הוא מצא בתחנה המרכזית בתל-אביב. הוא שמח, כמובן,
על הברכה האנונימית שנפלה בחלקו, אבל היה מעוניין להכיר אישית את המשגרת.
אם אין לה התנגדות, והיא רוצח גם את הברכה בחזרה, שתזהה את עצמה.

רגע,

השראה עצובה של
רחשי־לב ומישאלות.
״כרגע אני בחיפושים. זה מכבר חזרתי
מסיור ארוך ומרתק בעולם (אינני ע שיר.)1
היה אינטנסיבי, צפוף, מרג־ש ומאלף. ה־חשוב
הוא שכשהיגעתי הביתה בא ההלם.
מידבר שממה חברתי: זוחל, משעמם,
שטחי וחדגווני עד מוות. בעיקר בתחום
בנות־חווה. מצאתי את עצמי בודד כל
כך (לא לבד — להבדיל) .התחלתי לחפש
אחת — רק אחת, שתעזור לי לחזור אל
עצמי, אל המציאות. התוצאה: שלל רב
מאוד של איכות ירודה.
״מחפש בעלת נשמה חמה ורגישות גבד
הה למשמעות שמעבר לנאמר, שבין ה שורות
ניכתב. הבנה פנימית שקטה כזאת
עם ר צון לעזור ולתת — אך גם לקבל
תוך שיתוף של כנות עמוקה, יו שר טבעי
ו שור שי וטוב־לב מעוגן בצורה איתנה
במציאות.״
הדבר הזה הוא בן 178 ,23ם״מ, קצין-
מילואים טרי, ירו שלמי במקורו, העומד
להתחיל את לימודי ההנדסה שלו בחיפה.
יש לו רק צרה אחת: הוא בן מזל דגים.
למרות זאת הוא נראה לי כהשקעה בטוחה.

שיחרור. סתם

הצעה למשוררת
עוד אחד שמחפש הוא 8/87 גם כן בן
( 23 גיל החיפושים?) אבל רק 174ס״מ.
יש לו עיניים כחולות ושיער בהיר, מקצוע
מעניין ומרתק שמביא לו הרבה סיפוק,
ואמביציות מקצועיות חזקות. הוא בנאלי
שונא שיגרה, מחפש בנרות
להחריד :
מישהי שאפשר ליצור עמה יחסים יפים,
כנים ומלאי אהבה. המישהי הזאת צריכה,
כמובן, להיות גם יפת־תואר, גם נבונה,
גם מעניינת, וגם בעלת־נפש רגישה ויפה
עם הרבה אישיות. נדמה לו שמשוררת
יכולה לענות על הדרישות האלה. הוא
אוהב גם ירושלים, מוסיקה וטיולים משו געים,
שיהיה לי בריא.

מיכתביס לפירסום במדור זה יש להפנות
לכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד ,136 .תל־אביב.
מינתבים למכותבים במדור זה יש
לשלוח במעטפה כפולה. על המעטפה ה חיצונית
לרשום את הכתובת הנ״ל. על
המעטפה הפנימית: את מיספרו הסידורי
בילבד של המכותב.

טלוויזיה
צ ל יג
מרגו־ווז ד>1,דות
מסתבר שדרו ש השילוב של הטלוויזיה
עם גלי צה״ל, כדי להצליח להגיע למה
שיכול להיחשב, בצדק, כשיא האינפנ טיליות
שנראתה אי־פעם על המסך הקטן
ונשמעה מעל גלי־האתר — מיצעד המר־גניות
(טלוויזיה׳ יום ר.)26.9 ,
אחד המיפעלים הגדולים ביותר ישל
מנכ״ל רשות־השידור יצחק לימי היה
הסרת הסיוט של פסטיבל־הזמר. אך נראה
כי הפסטיבל, כמושג, הפך סם משכר לפחות
לאבידמולידו, המפיק חנון חסון. כדי
שהוא לא ירגי ש את כאבי־התופת של
הנגמל, באה לעזרתו התחנה הצבאית,
ונתנה לו להפיק את מיצעד הנזרגניות
בטלוויזיה.
זמרים כמיכל טל, אופירה גלוסקא
לשושנה ר מ איי הרשפעו מהאווירה ה כללית
ומחובבנות המופיעים האחרים, ו היו
קצת פחות מחל־שים. חנן יוכל• ,שפתח
את המופע, נתן לו את הכיוון הכללי, ו אפילו
כני אמדורסקי, שהצטרף אליו
אחר־כך, לא הצליח להצילו, וגרם לצופים
לחשוב כי מוטב שיישאר בחצר (ראה
עמודים ,)42— 43
ג׳טה לוקה היא בחזקת נוסטלגיה ו כמוה,
למרות הפרש־הגילים, גם שלושת

אשר גדלו והתחנכו בארצות־מוצאם ועלו
לישראל בגיל מאוחר: שינאת הערבים,
אשר אינה מאפשרת להם לשקול עניינים
לגופם ולהיות פרשנים טובים — כאשר
הנושא הוא ארצות־ערב.
מיספר פעמים הצליח שילון למנוע
בצורה עדינה מנחמיאם מלהופיע כפרשן,
ובפעמים שבהן לא הצליח נכשל נחמיאם
ונכשלה הטלוויזיה.
כאשר הוחלט, ברגע כימעט האחרון,
להחליף את נושא מוקד, ש שודר בשבוע
שעבר, מדיון כלכלי ל דיון על המאורעות
בלבנון, ביקש שילון מנחמיאס להפיק את
התוכנית, אך סירב להניח לו להנחות או תה.
נחמיאם
נעלב, וטען :״שילון לא אוהב
את הח״ת, הרי״ש והעי״ן שלי. אם לא
נותנים לי להגיש, אין לי מה לע־שות ב מדור.״
למרות
איום ההתפטרות, לא הסכים שי לון
לוותר• ״נחמיאם הוא איש־טלוויזיה
טוב׳ אך הופעתו על המסך אינה טובה,״
טען מנהל מחלקת־החדשות ,״הוא לא
יוכל להחזיק תוכנית שלמה.״ ואמנם את
התוכנית הינחה רם ע כ רץ.
אם הוא לא ישנה את דעתו עד אז,
יעזוב נחמיאס את המדור הערבי ב*15
בחודש הבא. עדיין לא ברור מי יבוא
במקומו, ונראה כי לפחות בשלב רא שון
יצורף מדור זה למדור נושאי־הפנים, שגם

בעת שידור המוסף של מבט ביום המושב
המייוחד של הכנסת, שדן בהסדר־הביניים.
לדברי ארבל, הוסכם ערב השידור ש הועבר
בוי־טי־אר ישירות מבניין הכנסת
לאולפן, כי ארבל יערוך את התוכנית
מהכנסת, יקבע אלה חלקים מהנאומים
הרבים י שודרו (על־ידי תיאום מוקדם עם
הנואמים, וקריאת נאומיהם מראש) ,ואילו
רם יערוך את השידור מהאולפן.
רם לקח לעזרתו את עורך־הספורט של
הטלוויזיה, אלכם גילעדי, משום שלדב ריו
בקיאים אנשי־הספורט מאין־כמותם
ב שידורי וי־טי־אר, וארבל טוען כי הע ריכה
כולה נעשתה מבניין הטלוויזיה ולא
מהכנסת. כאשר עוז ריו •של ארבל קיבלו
הוראה מרם שלא להישמע לארבל ולהעביר
את כל הדיון, ללא עריכה ומבלי לגעת בו
כלל, ישירות לאולפן.
ההיסטוריה של ארבל ככתב פרלמנטרי
רצופה בחיכוכים עם כתבים אחרים. ארבל
ירש את מיכה לימור, ששימש במשך
תקופה ארוכה הכתב הפרלמנטרי, אולם
עוד קודם שהספיק ללמוד את רזי בית-
המחוקקים, הוצב לכנסת גם טוביה סער.

חוטבי לוו בווו

בזמנו הוחלט, בין הנהלת המחלקה לבין
ארבל, בי סער והוא יתחלקו ביניהם שווה-
בשווה בעבודה בכנסת, ובעיקר בהופעה
על המסך. סער, המנוסה והוותיק יותר,
הצליח לדחוק את רגליו של ארבל ולהפכו

בגלל מצב של היעדר כתבים טובים,
וממילא חוסר כתבות טובות, במחלקת־החדשות,
נוצרה תחרות בלתי־בריאה בין
מבט לבין יומן השבוע.

כאשר יצא סער לחופשה ממושכת, ש עדיין
לא ברור מתי יבוא קיצה, הודבק
לארבל אלימלך רם, שוב תחת אותה
הבטחה כי המלאכה תתחלק בין שניהם.

מפיקו ועורכו הבימעט־בילעדי של מבט,
חיים יכין, ומפיקו-עורכו הבילעדי של
יומן השבוע, רם עכרדן, מתחרים זר.
בזה, אם כי לא על רקע אישי, על חטיפת
כתבות — כל אחד לתוכנית שלו.

עוזר־זוטר.

אולם גם רם הצליח לדחוק אט־אט את
ארבל, ובעיקר הופיע הרבה יותר ממנו על
המסך, למרות שהופעתו של ארבל טל־

פר שן נחמיאם

כפעולה*

מתפטר

החטיפה האחרונה היתד. של כתבה ש אותה
הכין רפיק הלכי על הבדואים
בסיני -בעיקבות הסדר־הביניים. הכתבה,
באורך של 12 דקות, התאימה לדעת הכל
ליומן השבוע, אולם בגלל טיבה.המעולה,
ומפני שלא היה לו חומר טוב אחר, לקח
אותה יבין למהדורה רגילה של מבט.

על הגל
הג בר נ שאר ב לי אשת
בעוד צריך היה לוותר בשימחה רבה
על שיתוף־ד,פעולה בין רשות השידור ל גלי
צה״ל במיצעד המרגניות, חבל על
ששיתוף־ד,פעולה בין שתי הרשויות, בענ יינה
של מפיקת הרדיו אסתר (״אתי״)
סילק, הסתיים.
עלמות־החן

משוקולד־מנטה־מסטי?!.

סיפורה של פולק לקוח במו מתוך
ספריו של קאפקא. לפני בשלוש שנים
הציעה פולק, עובדת קבועה ברשות ה שידור,
למנהת המחלקה שלה, דרור ה
כן־אכ״י, להכין תוכנית־שידוכים ברדיו.
ההצעה נדחתה, לאחר שנחה במגירה כ שנתיים.

שני

זמרים
אלמוניים בשם דודו זכאי ועוזי
מאירי הצליחו להוכיח בזימרתם כי
הם אסון ועונש לאוזן ולעי! .רמתו של
צוות הווי צנחנים היתר. בערך כמו מיפגן-
הצנחנים, שנערך בשבוע •שעבר, וצוות
הווי חיל־האוויר לא טס הרבה יו תר גבוה
מהם.
כשהופיעה בפעם הראשונה להקת הכד
עובר חביבי, נדמה היה כי יש עוד תיקווה
לשעטנז של הטלוויזיה עם גלי צה׳׳ל,
בעיקר תודות לנערה שבחבורה, שלומית
אחרון. אך הופעתם המסכמת החזירה
את הצופים למציאות העגומה.
קישר. להעניק את הפרם הראשון לאיג־פנטיליות
המופע הזה. יש לחלק אותו
לשלושה: מנחי הערב אושיק לוי, טו*
כיה צפיר וציפי שכי ט (לפי איזה
סדר שהוא).
הם מקבלים את הפרם הראשון רק מ בקיטעי־הקישור
שמחבר־הטכסטים שום התבייש,
ובצדק, להציב את שמו בכותרות
יחד עם כל הפושעים שהיו אחראי למופע.
נקודת־האור היחידה היתד, יצחק (״זי-
קו״) גרצי אני, מנצח תיזמורת צח״ל,
אבל לגרציאני עוד יימאס, יום אחד, לשמש
גלגל־הצלה של מופעים כושלים.

מאחרי המסך
3לי אזוויוח גרוניות
התפטרותו של ויקטור נחמיאש מ ראשות
המדור הערבי במחלקת״החדשות
של הטלוויזיה, מבשרת שורה של זעזועים
במחלקה זו, הסובלת עדיין ממחלות־ילדות,
בעיקבות התחדשותה ואירגונה־מחדש על־ידי
דן שילון.
אין ספק כי נחמיאם הוא עיתונאי וכתב-
טלוויזיה ממדרגה ראשונה. אולם הוא סובל
ממחלה שבה לוקים יוצאי ארצות־ערב,

הטולס הזה 1947

הציעה פולק את הרעיון לגלי־צה״ל,
חטף אותו בשתי ידיים, וכך נוצרה
התוכניות הפופולאריות ביותר ברדיו,
ואשה, בהפקתה של פולק ובהנחייתו
אז אשר אחת גבר
של מני

מפיקה פודל, מאולצת וויזיוני ת יותר מזו של רם. כשהגיעו, לדעת
ארבל, מים עד נפש, בדחיקתו באותו שי דור
על הסדר־הביניים, הוא החליט להפר
את הסדר־הביניים שלו עם רם, והתפטר.
נראה כי במקומו של ארבל לא יוצב איש
לכנסת, ואילו הוא־עצמו יערוך כתבות ב נושאי
תרבות ואמנות, במקום אסתר דר,
שהתפטרה מתפקיד זה לפי חודשים מיספר.

כתכ ניר

רב־סרן לענ״נ׳ יד1של*ם

משתחרר

רב־סרן שי ריון עמירם ניר
הוא סובל מהיעדר יד מארגנת. תפקידו
החדש של נחמיאם יהיה: כתב לענייני
רווחה חברתית, תואר חדש שלא היה
קיים עד כה, אבל אולי הגיע באמת הזמן
שיהיה.

הסדר הביניים הו 3ר
באותו יום ישבו התפטר ויקטור נחמיאם,
התפטר גם אחד משני הכתבים הפרלמנ טריים,
עמוס ארכל.
ארבל נפגע מתקרית שאירעה בינו לבין
הכתב הפרלמנטרי השני, אלימלך רם,

חזר לטל
וויזיה.
לפני
כחצי־שנה הודיע ניר כי הוא יוצא
לחופשה־ללא־תשלום, חתם חצי־שגה קבע
בצה״-ל ונשלח לקורס מפקדי־טנקים. היתה
זו אבידה די גדולה למחלקת־החדשות, ש ניר
היה אחד מטובי כתבי־השדה שלה.
עתה השתחרר ניר מצה״ל, ושב לטל וויזיה.
צחוק הגורל הוא שאותו כתב,
אשר באחת מחופשותיו מצה״ל ערך את
הכתבה הטובה על הבית שברחוב בית־לחם
בירושלים, שעוררה ם ערד> ציבורית
גדולה אצל בל יפי־הנפש, קיבל דווקא את
תפקיד הכתב לענייני ירושלים.

פאר.

כשהבינו ברדיו עד־מה מוצלחת התוכ נית,
שאותה דהו קודם־לכן, התקנאו ו דר
שו מפולק להפסיק, ולהפיק אותה ב תחנה
המתחרה. פולק, המאוהבת לפחות
כמו המאזינים שלה בגבר ואשה סירבה.
קשה היה למנהלי הרדיו והרשות לאלץ
את פולק לעזוב אותה. יותר מדי עובדים
בכירים ברשות־ד,שידור עושים חאלטורות
בתחנה הצבאית, וביניהם גם מנכ״ל ה רשות
יצחק יי כני, הבדרן שמואל
(״שמיל״) שי ועוד רבים וטובים.
כל תוכנית נוספת של גבר ואשת זרתה
מלח על פצעי מנהלי הרדיו, הפכה את
החלטתם לגרש את פולק מגלי צה״ל וט*
התוכנית נחושה יותר• עד שעלה להם
הרעיון הגאוני. בעוד מפיקים רבים, אשר
רובם הרבה פחות טובים מפולק, קיבלו
העלאות בדרגה, השאירו את פולק בדרגה
שלה כשהם מודיעים ל ה :״כל עוד את
בגבר ואשה, אין העלאה.״
פולק נשברה, וגבר ואשה נשאר ללא
מסיק• אך נראה כי העבודה הטובה וה יסודית
שעשתה פולק בתוכנית זו, תאפשר
לה להמשיך לרוץ גם ללא מפיקתה.

טס הבישוף ראייה.

״״ גילה אדמגגור

..הם רצועולםאחר. הם אהבו
זה הפךאופנה. ונכנסולתנועה
המחזה ״ילדי קנדי״ חוא מייוחד כמינו. ני כו רו אינו אדם, אלא
תקופח שלמה — שנו ת ה־60׳ ,שהחלו עם עליי תו של ג׳ון קנדי לבס
הנשיאות, ו שנ ס תיי מו בשקיעתה של ארצות׳יהכרית ב בו ץ של וייאט־־נאם
ופר ש ת וו טרגיי ט.
גם צור ת המחזה היא מייוחדת. בב אר ניו־יורקי מרופט מזדמנים
יחד חמישה טיפוסים, שכל אחד מחם מסמל מרכיב אחד של התקופה :
ואגדה, אשח אפורה ומכוערת שבל חייה מתמקדים בסגידה לפולחן של
קנדי (מרים ג ב רי א לי); רונה, כיטני קי ת שהשתתפה ככל ההפגנות
למען ה שיוויון והשלום (גילה א ל מגו ר); קארלה, נערתי־זוהר שרצתה

את כולם. אךלאט ־ לאט
הגורמים ה מרעילי ם...״

להיות מארילין מונרו חדשה (ליאורה ריכלין) :ספרגר, שחקן הומו־סכ*
סואלי המסמל את שקיעת האמנות (אהרון א ל מוג) :וחייל מופרע
מווייאט׳־נאם, רוצח־המונים תמים האוהב את אמא (איציק ויינגר טן).
משר ת אותם כאר־מן ש ת קן( אברהם פלטה).
אין כל קשר כין אלה. כל אחד מהם שותה לכדו, משמיע מדי ם
מונולוג בקול רם, כשהוא מדבר אל עצמו. המונולוגים מצטרפים
סבת של תקופה, עלייתה ושקיעתה.
אחרי הצגת־הכבורח רי איין אורי אבנרי את גילה אלמגור, על חלקה
כהרפתקה זו.

^^!דזדסוהדר

• למה רונה, ולא קרל חז
בא שר שמע תי שת ש חקי כמחזה זה, חיי תי
בטוח. משום־מה, ש תב חרי כתפקיד קרלה. די
הופתעתי ל ר או תו בתפקיד רונוז, חכלתי־זו
הרת. למה *

וושינגטון, ב־ 28 באוגוסט .1963 זה היה המיצעד הגדול
הראשון למען השיוויון. הכל ציפו שיקרה משהו.
ההכנה היתד, שאם נתנהג כמו שצריך, ולא תהיה
אלימות׳ רהכל יעבור בסדר, יאמינו לנו שאנחנו יכולים
לעשות את הכל בלי אלימות. היתח הסברה בכל מקום.
כשהגיע יום המיצעד נסענו לוושינגטון. אסור היד,
לנו, בסטודנטים זרים, להשתתף בהפגנות, אבל לא יכולנו
להישאר בבית. נסענו לוושינגטון.
שם יש לנו חברים, רוחל׳ה רובינסון*.
באנו יום לפני זה, התמקמנו אצל רוחל׳ה, הלכנו

בשעתו שיחקתי את מאגי, במחזה לאחר הנפילה
של ארתור מילר בקאמרי, זאת היתד״ למעשה, דמותה
של מארילין מוגרו. מילר, שהיה בעלה, ניסה בעצם להוכיח
שהוא לא אשם בזה שהיא נגמרה.
טלם שאלו: איד זה שאיש כזה גדול לא היה יכול

הפסקתי דקחא ואמרתי
ליענקדה: שמע את
המישפט הזה, הוא
פדנו פה!

בא וזין יוד קטן
עם שערות מדובללות,
ילד טוב השדים.

זה תיה ב וידן.

לעזור ל ה? נניח שהיא היתה מופרעת. הוא לא יכול היה
לעזור לה? במחזה הזה הוא ניסה להסביר שפאגי היתד,
מועדת לפורענות הזאת, מפני שהיתה חולה, מעורערת
מיסודה, שזה בא לה מהאמא ומהסבתא. היה בה הרצת
להרס עצמי. היא לא נתנה לאף אחד ל עזור לה. היא
הרסה אותו, ואת עצמה. הברירה היתד, ששניהם יטבעו,
או שהוא יישאר בחיים והיא לא.
שיחקתי את התפקיד הזה. מבין כל התפקידים ש שיחקתי
עד היום, זהו התפקיד שרדף אותי, מעבר לשעות
ההצגה.
אני לא מהשתקניות שכאשר היא משחקת מלבד״ היא
לא יכולה להוריד את פח־האשסה. כשאני מלכה על
הבמה, אני מורידה את זה בגמר ההצגה. אבל בתפקיד
הזה זה היה אחרת. אני, גילה, כמו שאני בנוייה, נפגשתי
בתפקיד הזה עם כל מיגי דברים שהשפיעו עלי. זה לא
לטובתי דווקא. עד חיום יש לי קירבה איזושהי לתפקיד
הזה. אני לא יכולה להסביר את זה.
אבל קרלה היא לא מארילין. ואני, כשחקנית, מעניין
אותי לעשות דברים שעוד לא עשיתי. אני רוצה להתמודד
דווקא עם דברים שכל העולם חושב שהם לא כל־כך
מתאימים לי. אם זה יו תר קשה, אני רוצה להתמודד עם

ך * יי תי מוכנה לשחק לסירוגין את שתי הדמויות,
ן 1אילו ליאורה היתד. מעוניינת בזה. יכולנו להתחלף
בתפקידים. אולי זה פיתאום יתחשק לה. אני מוכנה לקפוץ
להרפתקה הזו מחר.

רונה ז

מ תי בדיוק החלטת

לבחור

כתפקיד

בקריאה הראשונה.

מ תי כקריאה ז כאיזה קטע ץ

תן לי לחשוב. אני זוכרת שקראתי את המחזה בבית.
הגעתי למקום שבו רונה או מר ת :״כשהגענו לסאן־
פראנציסקו, הרחובות היו כמו קרנבל. המון צעירים ב-
תילבושות משוגעות, אוהבים זה את זה, מתים להיות.״

לגיבעת הקאפיטול כדי לראות את ההכנות להפגנה. הכינו
אז את הבמות. יום לפני כן קיבלתי מיענקל׳ה מצלמה,
וצילמתי את הכל.

רונ ה :״ פן ניראו הנבי אי ם!״

המישפט הזה היה בו משהו. הפסקתי לקרוא ואמרתי
ליענקל׳ה• :״שמע את המישפט הזה, הוא כל־כך יפה!
אוהבים זה את זה ומתים לחיות.״
בכל שההפגנות במחזה מתקדמות, היתד, לי ההרגשה
שהייתי שם.

ואת היית

שם ץ

איפה

מתי

הייתי באמריקה בין 1963ר. 1965
היינו מקורבים לקבוצה של אינטלקטואלים יהודיים,
שעמדה בראש התנועה למען שיוויון זכויות הכושים,
ביניהם פרופסור הארי מגידוב, הסופר יו רי סול, ועוד.
אצל יו רי סול בבית, בארוחת־ערב, פגשתי מיז רונה
כזאת, מפגינה מן הדרום, כושית, שהביאו אותה לניו־יורק
בדי שתלמד לקרוא ולכתוב מהר. היא היתד, מנהיגה, היא
השתתפה בהפגנות. היא תיארה איר טיפלו בהם באלות-
חשמל.
כשהיית בנידיור ק, והיית אדם ער, והיתד, לד סקרנות
פוליטית, יכולת להבחין מה קורה בעצם. זאת היתד,
התחלה של תנועה. מן התנועה למען זכויות הכושים
צמחה, לאחר־מכן, התנועה נגד מילחמת וייאט־נאם.
אמרתי לעצמי: זאת ההתחלה. וזאת באמת היתה ההתחלה.
הטלוויזיה האמריקאית התייצבה בגלוי ל צד התנועה
הזאת, וכל הדיווחים של הטלוויזיה על ההפגנות, על ה־
5מ1־ ,811 הראו שבאמת קורה משהו.

הייתי

היית כהפגנות?
במיצעד ד,גחל

מארתין

לותר

קינג

ף* מיצעד היו רבע מיליון איש. זאת היתה אחת
החוויות הכי מרגשות שלי. מעולם לא ראיתי קהל
כזה גדול הולד יחד, שלוב־ידיים. הם שרו שירים נהדרים,
והיו צעירים וזקנים, גברים ונשים, שחורים ולבנים. היו
בחורות ששמו עליהן כל מיני סמרטוטים עם סיסמאות,
כמו ״זכויות־אזרח לכל״.
כשמארתין לותר קינג דיבר, זה היה השיא. עמדתי על
שפת הבמה, קרוב. היה ברור שזהו רגע שההיסטוריה
תזכור לעולמים. היתד, הרגשה שעומד איש שהוא יו תר
גדול מכולם. הוא לא היה רק מטיף. הוא היה גם שחקן,
שלא ראיתי כמוהו מעולם. עוד ינתחו את הנאום הזה
בבית-ספר לשחקנים. מה שהוא עשה עם הקול שלו,
זה היה כמו שאני מתארת לעצמי את הנביאים בתנ״ך.
אם עד אז לא ידעתי איך נראה ומדבר נביא, עכשיו ידעתי.
הטלוויזיה באמה נקטה עמדה לטובת ההפגנה. כל
היום אחרי זה שידרה את הנאום של קינג, עם קלוז-אפ
של הפנים. כל החיים עמדו באותו יום בסימן החלום שלו,
החלום שעליו הוא די בר בנאום.

חיית בהפגנות נוספות 1

כן. לפני זה נרצח המנהיג הכושי מדגאר אוורם, י ד
ימינו של קינג, בפתח ביתו. זה היד, הקורבן הראשון
בשרשרת רציחות המנהיגים. אז אמרו ל נו: בואו, יש
הפגנת־מחאה בגריניץ׳ וילג׳(רובע־ האמני ם של ניריור ק).
זה היה באולם תיאטרון, והיו שם ג׳ון באז, אודטה, פיט
סיגר.
נ׳ון באז קראה לבמה את בוב דילאן, ובא איזה מין
ילד קטן, עם שערות מדובללות כאלה, שלא ניראה

יעקב אגמון, בעלה של גילה אלמגור, מפיק ההצגה.

״ לשעבר מזכירת הקאמרי, שנישאה ליחודי־אמריקאי ר
חמתגוררת בפרבר של וושינגטון.

כמו שום דבר, ילד טוב ירושלים. הוא בא עם גיטארה,
עשה תנועת־יד רפה, ישב על שפת הבמה, ואמר :
או־קיי, זהו השיר שכתבתי היום.
הוא שר את השיר שכתב על רצח אוורס. זה היה
<1 11 לז מ ,810^ 1118 1״נישא ברוח״׳ וכל הקהל 1 החזיק ידיים, ו שר את הפיזמון. זה היה גם תיאטרלי מאד.
אומרים שהאמריקאים הם נאיביים. י ש בהם משהו
ילדותי. אבל יש בזה גם המון יופי.
ה־-111$פ ,•$1למשל, בתערוכה הבינלאומית בנידיור ק,
היו מזעזעים. השוטרים זרקו את הבחורות בגסות. הן לא
הגיבו. הטלוויזיה התקרבה לפנים. ראו את הפנים של
הילדים כשהיכו אותם, והם לא הגיבו. היה לך חשק לקום
ולצעוק חמם, לעזור לאנשים האלה.
זה היה בתחילת שנות ה־ .60 אחר־כך התחילו הפעולות
באוניברסיטאות.
עזבתי את אמריקה ב־ . 1965 בין 65ו־ 67 כבר שמענו
על הסמים, ועל ההפגנות של הסטודנטים, התחילו להגיע
ארצה בגדי ההיפי׳ס, אופנת השערות הארוכות, הסמים,
וכל מיני דברים. האופנה שלנו אימצה אותם קצת, באיחור,
עד שפרצה פה המילחמה.

חזרת אחר־כך ל א מרי ק ה?

אחרי מילחמת ששת הימים נסעתי שוב לאמריקה,
בסיור מחוף אל חוף מטעם הבונדס. באתי מישראל אחרי

טפרגר, הברמן, קארלה ורונ ה :״אנחנו מדברים את ה ש תי קו ת
שער ״סמים בארצות־הברית״ ,באותיות שמנות, בצבעים
ירוק אדום צהוב. החזקתי את הטייס ביד, ובמעלית
המלון שאל אותי האמריקאי :״מה את אומרת? נורא,
לא 1״ ואני, באנגלית הישראלית שלי, במיבטא הזר שלי,
אמרתי לו :״שמע, אני באה ממקום שאין לנו זמן
לשטויות כאלה. לנו אין בעיות כאלה, לנו יש תעלה.״
הוא הסתכל עלי ו א מר :״את רק חכי. ניתן לכם 30
שנות שלום, ואז זה יהיה גם אצלכם.״
אמרתי :״קודם כל, תן לנו 30 שנות שקט.׳׳

• איך
המחאה?

מישפחת קנדי :״מתים לחיות ! ״

המילחמה, ידעתי שהנוער שלנו אין לו שטויות כאלה
בראש, הוא גמר זה־עתה מילחמה לחיים ולמוות, ובאמריקה
כבר השתוללו הסמים. אצלנו היתר. מילחמת־ההתשה, כל
יום נהרג מישהו, למען הדבר הכי גדול שיכול להיות,
למען מולדתו.

91 9

ף* אתי לאמריקה והסתכלתי עליהם מגבוה׳ על
הילדים האלה שהלכו בבגדים המצחיקים, ואני מודה
שזילזלתי בהם ממש.
אמרתי שאני רוצה להיפגש גם עם סטודנטים, עם
צעירים, ואיפשרו לי את זה.
בשבוע שהגענו לאמריקה, יצא השבועון טייס עם
--* הפגנות־שבת, בדרך־כלל במוסדות שקיפחו את הכושים.

המיצעד

לוושינגטון,

בפי

שצולם

התרשמת

מהתפתחות תנועת

במהלך הסיור שלי הגעתי לסאן־פראנציסקו. היא היתד,
מכה של הנוער והסמים באמריקה.
לקחו אותי לטייל במרכזים האלה. ואני באמת הסתכלתי
על האנשים האלה בזילזול מוחלט. הם ניראו לי באמ׳ם,
מסוממים, בטלנים שלא עובדים. מהבוקר עד הלילה היו
מסתובבים ברחובות, מגודלי שיער, בבגדים מוזרים, כל
אחד כמו י שו, כמו דמות שיצאה ממחזה מוזר.
המארחים שלי היו מאוד נחמדים, ושאלו אותי אם יש
משהו מייוחד שאני רוצה לראות. אמדתי שאני רוצה
לדאות קומונה של היפי׳ם.
הם לקחו אותי. זה היה במרחק של 20 או 40 דקות
מסאן־פרנציסקו. שם בלעתי את הכובע שלי, כמו שאומרים.
לקחתי את כל הדיעות המוקדמות שלי, והתביישתי ש מצאתי
את עצמי עם דיעות כאלה.
הגענו לקומונה הזאת וראיתי. זה היה מיפגש עם
צורת־חיים שהזכירה לי כל מד, שניסו במשך שנים להסביר
לי: מה זה קיבוץ, ולעבוד את האדמה, ומה זאת חלוציות.
הבנתי מה היה ברל כצנלסון וא.ד. גו ר מן. הם ניראו
כך. עם חולצות רקומות.
היו שם 400 נפש, כולל ילדים. הם עבדו את האדמה
בילבד.
ארבעה ימים הייתי שם. שאלו אותי מניין אני באה.
הם התעניינו. אמרתי שאני מישראל. בפעם הראשונה לא
דיברו על הניצחון הישראלי כעל ד בר מופשט, אלא על
ד בר שהיה כרוך בצעד ובסבל ובקורבנות. שאלו על
ההרוגים והפצועים.
עכשיו, כשאני מנסה לחשוב על זה, זה נראה לי כמו
אוטופיה. היתד, שקיעת שמש, והיו עצים ובתים נמוכים,

על־ירי

גילה

(בתמונה

משמאל):

וראינו את הים, והיתד, מדורה כזאת לפנות־ערב, וניגנו
על גיטרה ושרו. גם הילדים שרז.
זה היה כמו תפילה, כמו טכס של סיום היום, כולם
חזרו מעבודת האדמה, ועי שנו את החשיש או המאריחואנה,
והיו רגועים, בלי הדקאדנטיות שהולכת עם עי שון סמים,
כמו שראיתי במקומות אחרים.
בחורה התחילה לשאול אותי, להתעניין בגורל ה אלמנות.
זה היה אחרי שעשיתי את הסרט מצור, ודווקא
היו לי תשובות על זה. הם שאלו, למשל, אם יש לאלמנות

* * יייי

כאשר אוי מלנה
ער הנמה, אן׳
יכולה רהווי ו אה
פח־האשפה נניח!
סיכוי להתחתן, איך המצב בקיבוץ, מדוע אלמנות לא
הולכות לקומונות כאלה• ארבעה ימים חייתי עם אנשים
שסתם, בלי סיבה, זילזלתי בהם קודם והתנשאתי מעליהם.
כך שאי־אפשר להכליל, כמו אלה שמדברים על ״היפי
מלוכלך״.

וזה עזר לך ל ע צג את רונה?

רונה שייכת לגרעין־האמת של התנועה הזאת. הם
התחילו עם זה, כי הם רצו עולם אחר, הם רצו אמריקה
אחרת, הם רצו מנהיגות אחרת. הם רצו סמים, כי זה
פתח להם את הראש והם ראו דברים יפים. הם עשו
אהבה עם כולם, כי הם באמת אהבו אח כולם.
(המשך בעמוד ) 36

״אחת

החוויות

הבי

מרגשות

(המשך מעמוד )55
אבל לאט-לאט זה הפך אופנה, ונכנסו הגורמים ה מרעילים.
הסמים הפכו לביזנס גדול.
הדראמה של רונה היא שהיא נאחזה בציפורניים
בקבוצה קטנה של אנשים. הם עזבו את המקום וחיפשו
מקום אחר, ולא מצאו קרקע, לא מצאו מקום. ולאט־לאט,
על מיזבח האידיאלים שהם הציבו לעצמם, הם הפכו
קורבנות.

ך * יום רואים אותם במקומות שמהם הם באו. הם
\ 1יושבים במישרדים עם עניבות, בביזנס של האבא.

מהי הדראמה שד רונה היום 7

היא חיה ב־ 1975 עם בעל שהוא בעצם בא ממישפחה
זעיר־בורגנית, מישפחה טובה. זו היא שהביאה אותו לסמים.
היא היתה המנהיגה. הוא היום על תקן של כרוב, הוא
סמרטוט, הוא לא מתפקד, הוא מכור. הוא עבר לסמים
קשים.

אבד היא לא. למה 7

היא באה מסלאמס, מאיזה חור, היא למדה בבית־ספר
מסוג זרע הפורענות. היא התחילה בהפגנות למען זכויות־האזרח
בסביבה שהיא גרה בה. אולי הרקע הזה שלה
החזיק אותה.
שאלתי את עצמי, כשקראתי את המחזה: למה היאלא מאשפזת אותו ן למה היא לא מכניסה אותו לגמילה ז
הרי זה הבעל שלה! אפשר להציל או תו!
אבל רונה חיה עם מיטען של ריגשי־אשמה. היא
הביאה אותו לסמים, והיא עוד מקווה
אילו היו שואלים אותי מה קורה שם בבית, מה זה
הבית של רונה ז ילדים אין. גרים בחור מעופש, על

חיה לו חשק רקום
1י1וווק תמס,
לעזור לאנשים האלה!

לקחתי וודקה. לא הרגשתי שום דבר. לקחתי ויסקי, זד,
לא עשה לי שום דבר, רק היה לזה טעם גועלי. כל
כוסית שגמרתי, לקחתי משהו אחר.
הרגשתי דע ! ראשי כבד עלי, כמו שנאמר. פיתאום
תפסתי שאני יכולה עכשיו להשתמש בכובד של הראש,
ובטעם הרע של המשקאות. הרגשתי כאילו ידי מטיילות
בתוך נחירי. את התחושה הפיסית הזאת לקחתי׳ ובחזרה
למחרת היום התחלתי לעבוד על השפעת האלכוהול.

• מכיוון שחמישה האנשים כמחזה מדב רים
לסירוגין, במונולוגים, את מדבר ת רק
כחמישית מן הזמן, ויו שבת לבדד כ שאר ארבע
החמישיות. נדמה לי שבכמה קטעים מן הישי בה
הדוממת הזאת, את משחקת עוד יו תר
חזק מ א שר כ שע ת המונולוגים שלך.
כששחקן שותק, אבל שותק מלא, אתה, כצופה, מרגיש
שעובר עליו משהו, שיש איזה חיים, לפי התנוחה, הבעת־הפנים,
הבעודהידיים, קצב־הנשימה, כל הדברים שאתה
רואה כצופה. הדימיון שלך עו בד לטובתי. זאת אומרת,
אתה עוזר לי בזה שאתה מחליט שאתה יודע מה עובר
עלי. בעובדה שאתה אומר שזה יותר חזק. ברגע שאני
מדברת, זה מוגבל למה שניתן לי לומר.
כמובן שככל שהשחקן הוא טוב יותר --ג ם
המישפטים שאני אומרת, זה לא נגמר בזה שאגי אומרת
אותם. למשל :״רובין נטפל כל יום לד בר אחר. הארי
קרישנה, או מינזר קאתולי, או שהוא החליט שוונסה
רדגרייב גרה ברחוב שלנו מחופשת לפורטדריקאית ד
מקליטה את השיחות שלנו אם אני מכניסה חיים מלאים
לרגעים האלה שאני כל הבמה, אתה מבין ממני איך
רובי נראה, כמה זה לא מצחיק שהוא אומר את זה,
כמה שזה כואב לי, כמד, שזה בסך־הכל אומלל.
אבל זה מוגבל למה שהסופר נתן לי לומר. ושתיקות
על הבמה --אני כשחקנית מאוד אוהבת אותן, כי
אז שום טכסט לא יכול להגביל אותי --ואני
כצופה, כשאני בקהל, מאוד אוהבת שחקנים ששותקים
על הבמה.
ומה שאתה אומר, שזה כאילו לא־מחמאה (״היא
טובה כשהיא שותקת, ופחות טובה כשהיא מדברת
בשבילי זו מחמאה גדולה.

קיצבה׳ מרמים את לישכת־הסעד. הם עובדים. גם הוא,
כשהוא לא מזריק לעצמו, כשהוא יכול לתפקד. משתדלים
.לחסוך כסף. הם עוד מקווים לעשות איזו קומונה, עם
הקבוצה ולהסתובב בעולם. זהו חלום שברור שלא יתגשם,
כי היא מבזבזת את הכסף על אלכוהול. והיא עוד איכשהו
מחזיקה, היא גורר ת אותו אחריה.

את כד זה את מדמ״ינת לעצמך 7

לצורך ההצגה, אני צריכה לדעת איזה בית יש לי,
איזה חיים יש לי, מה קורה לפני ואחרי הבמה, כדי
להיות דמות אמינה. איך אני מסורקת, איך אני לבושה.
אז הרובי הזה, בעלי, שבניתי לי, אני יודעת שהוא יו ש ב
מכורבל בבית. השערות שלו קשורות בגומיה. אני יודעת
שהוא יכול להיגמר בכל רגע, להזריק לעצמו יותר מדי,
כי הוא בקושי מתפקד.
זוהי הדראמה של רונה, הטרגדיה שלה. כל הסיפור
של רונה הוא עצוב. אבל עובדה היא שרונה נשרפה
על מיזבח של אידיאלים! היא לא רצתה קאריירה כמו
קרלה. היא לא כמו ואנדה, שנתפסה באגדה הסאכארינית
של קאמלוט* ,שחיתה את החיים של הקנדים, שהם חיים
לא שלה.
רונה רצתה חיים• חיים כאלה של שקט ויופי. היא
לא רצתה כסף ולוכסוס, ולא פירסום. לא מגיע לה שככה
יקרה לה. וזה עושה אותה, לדעתי --
מה גם ש״ 15 השנים היפות ביותר שלח הלכו. היא
ובעלה והדור הזה נ שרפו בזה.

^ אי תי א ת זה בזמן הקריאה. היו לי האסוציאציות
האישיות, והקירבה שלי אל התנועה המסויימת, אל 1 התקופה, כשהייתי סטודנטית, תקופה שלא דומה לשום
ביקור שלי אחרי זה. כל נסיעה שלי אחרי זה לא היחה
דומה ולא תהיה דומה לשנתיים שחייתי באווירה המייוחדת
של הסטודנטים באמריקה.

• משום
הדא־זוחרת 7

כהרת

התכוונתי לכר•

במחזה הזה, אנחנו מדברים את השתיקות, ושותקים
את הדיבורים.

מה פירו ש ז

בחיים, כשתת־ההכרה פועלת, אנחנו שותקים. שותקים
את תת־ההכרה. אומרים דברים אחרים. פה אנחנו זועקים
את תת־ההכרה.
בחיים, אני, רונה, נכנסת לבאר, אומרת הלו ז׳אק, תן
לי סקרו־דרייבר, קח את הכסף, תן לי עודף. יש לך
אסימץ ל טלפון?״ לוקחת את הכוס לשולחן. יושבת לבד
ושותקת. ככה זה צריך להיות בחיים. במחזה הזה, זה
להיפך.
אני נכנסת, ניגשת לבאר באלם, מזמינה לי את המשקה
בלי לדבר, מקבלת את המשקה ומשלמת בלי דיבור. כל
הדיבורים הנורמליים, שהיו צריכים להיות, אני שותקת.
אחר־כך אני מבטאת בדי בור את המחשבות, שאני חושבת
בעצם בשתיקה.
זאת אומרת, איפה שמדברים בחיים, אנחנו שותקים
במחזה! ואיפה ששותקים בחיים, אנחנו מדברים וזועקים
במחזה.
כל המחזה מתרחש במוחותיהם של חמשת האנשים. זה
כמו תצלום בנגטיב — מה שלבן שחור, ומה ששחור לבן.
זה הפוך.

• איך
שותקת 7

יודע ת

להגיד,

בדרך כלל, כשאני מקבלת טכסט וקוראת אותו בפעם
הראשונה, או במהלך העבודה, אחרי שאני עושה היכרות
עם הטכסט שהסופר נתן לי, אני יוצרת לעצמי מה שנקרא
סוב־טכסט, תת־תמליל•
מחזה חזה, הסוב־טכסט והטכסט עצמו הופכים
* חשובים באותה מידה, ובעלי איכות וחשיבות דומים.
מכיוון שהשתיקות הן כל־כך ארוכות ובעלות־מישקל,
כשאני שותקת — עד שאני מגיעה למה שאני אומרת —
אני בעצם כבר אמרתי הרבה־הרבה שלא נאמר בקול.

בתסקיר הבחורה

אתה אומר ״לא זוהרת״ .אני מזמן עברתי מן הזוהר
לאופי. אני גוברת בתפקידים שמציבים אתגרים שחקניים
יותר. רונה הוא תפקיד כזה.

מה את שות ה ז

אני שותה כאילו סקדו־דרייבר, וודקה עם מיץ־לימון.
למעשה זה מים עם מיץ לימון וקרח.
בחיים אני לא שותה. אבל בהצגה אני אשה ששותה
הרבה, וזה עושה לי משהו.
בתקופת החזרות שתיתי פעם־פעמיים. לא ידעתי מה
הטעם של צו רי ד בי דו ר זו. כשיענקל׳ה לא היה בבית,
לילה אחד, פשוט התחלתי לשתות• רציתי לראות מה
האלכוהול עושה לי פיסית.

הסתכלת כר אי ץ

* אגדת קאמלוט. המתארת את החיים בחצר המלך ארתור
באנגליה הקדומה, הוצגה בתקופת קנדי בצורת מחזמר,
והפכה סמל התקופה.

זה לא מתחיל בזה שאני אומרת ״ביום זה־וזה היה
המיצעד הזה והזה.״ זה מתחיל בזה שאני נכנסת לבאר,
ואני שואלת את עצמי מה קרה לי, הרי זה התחיל כל
כך יפה, וכר. השתיקות הן רועמות. הן אומרות משהו.

ג׳ון קנדי ביום הירצחו

וזה מיוחד למחזה זה ז

כל זה הוא׳ בעצם, אלף־בית במישחק, וזה מביא
אותי לעניין שביגללו רציתי כל־כך להיות חלק מהמחזה
הזה. הרי זאת היתד. חופשת־הקיץ שלי מהתיאטרון הקאמרי.
אבל היתד. לי איזו הרגשה, במיפגש הראשוני עם החומר,
עם המחזה הזה של רוברט פאטדיק, שזה מחזה שנותן לי
אפשרות לחזור להשתמש באופן ראשוני בכלי שלי —
בשחקן.
לעיתים כל־כך רחוקות קורה שאפשר לעשות דבר
בלי טכניקות ובלי התייפייפויות, ובלי טריקים של במה
או בימוי, או תילבושת או איפור או איפייון --
אלא רק אני, מה שיש לי להביא, עם כך וכך רגי שויו ת,
ואינטליגנציה ואסוציאציה וזיכרונות, רק מה שיש לי
להביא. ובאמת, רק לעיתים רחוקות יש תפקידים כאלה,
ועם הבמאי הנכון, שזה במיקרה כזה עודד קוטלר.
כבר מזמן לא עבדתי עם במאי שמד. שחשוב לו זד,
קודם־כל השחקן. ומכיוון שהמיקצוע שלי הוא שחקנית,
זה היה בשבילי ד בר בעל חשיבות ראשונה. במשך החודש
שעבדנו, שבועיים עבדנו עבודה אינדיווידואלית, זאת
אומרת שלי --לכל אחד התז לו במאי לבד,
ושעות־עבודה היו לו לבד. זה טריפ לא־נורמלי, טריפ
מיקצועי לא־נורמלי.
וכשכל זה קורה על במה קטנה, באולם קטן ואינטימי
מאד, במועדון התיאטרון, אחה לא מבזבז שמץ של
אנרגיה על איך להגיע. התחושה היא שאתר. יו ש ב במקום,
בבאר, שהוא חלק מן המועדון הזה, וקיים שעתיים בדמות
אחרת.

איך מגיב הקהל? האם הוא מכין מה

לקחתי חוקה, לקחתי ויסקי.
חוגשת׳ לאילו ידי
ממ״לות נתזו נחילי 991 רוצים ממנו 7האם זה מדבר אליו 7
כן, מניוון שזה תיאטרון טוב, והיה ברור מראש שזה
תיאטרון טוב, מפני שזה תיאטרון לא־שיגרתי מבחינת
המחזה.

ך * דמויו ת האלה הן חתך של חברה במשך עשור
( 1שנים: האדם הקטן, והאמן המתוסכל, ומישהו המסמל
את הצעירים, ומישהו המסמל את הצבא, ומישהו המסמל
את הזוהר והפירסום, חתך כזה --
אז מרגישים שיש הבדל בין קהל לקהל. יש שאתה
מרגיש שיש קהל שהמחזה מדבר אליו, שהדברים הספצי פיים
של התקופה מדברים אליו. ומסתבר שאותו דבר קורה
גם באנגליה.
השחקן שומע את הקהל, כל הזמן.

גי עולה על הבמה בלי טיפת איפור, בפגים עירומים.
עם שיער רטוב ולא מחמיא. כמו חתול רטוב. הישיבה
בבאר והשתייה במשך שעתיים--

כשאת

״המחזה החזיר אותי ל תי אטרון.״,,

ואת מרוצה ז

אני שונאת את המילה ״מרוצה.״
אני מסתובבת בהרגשה שאני שותפה למשהו שהאיכות
שלו היא מייוחדת מבחינה של תיאטרון, מבחינת העשייה,
ושגם מדברים על הדור שלי, שאני חלק מזה, למרות שאני
בארץ וזה קרה באמריקה.
לעיתים רחוקות אתה מוצא את עצמך עובד בשילוב
של כל וידברים ביחד, שעושה את הדבר ל --
זאת אומרת, שאם מחר יבוא אלי מישהו ויציע ל\
משהו בתנאי שאעזוב את התפקיד הזה, אני יודעת שלא
אסכים. וזה לא רק בגלל התפקיד, אלא ביגלל המיפגש
עם האנשים האלה, בלי המכונה הגדולה של הפרודוקציה
והסובסידיה, כל מה שמתלווה ל״הפקת הצגה״.
פיתאום זה מחזיר אותי --
בשנים האחרונות, מאז שגיליתי את הקולנוע, התיאטרון
הפך אצלי לדבר --אמנם חשוב, אבל אה —
הקולנוע מילא אותי. והמחזה הזה החזיר אותי׳ באמת.
זה החזיר אותי לאהבה הראשונה שלי. אני באמת אוהבת
את זה.

קולנוע שחקני הבעל ה^גת
בעולם הקולנוע אפשר לעשות קאריירה
בשתי דרכים. האחת היא נוכח המצלמות,
תוך עבודה מאומצת וקדחתנית, והאחרת
היא בטורי הרכילות, תוך כדי נישואים
מוצלחים ומפורסמים. הייתרון שבשיטה
השנייה הוא שכאשר חולף גיל הנישואין,
אפשר עדיין להתפרנס לא רע מן הזיכ רונות׳
שאותם ניתן לפרסם בכתב, בעל־פה,
בכל אמצעי־תיקשורת שהוא.
אחד שגילה זאת לאחרונה הוא אדי
פישר. אליל־נוער לתקופה קצרה (לפני
כ־ 20 שנה) ,שסיפק לעולם כמה להיטים
מתקתקים. הוא התפרסם הרבה יותר, ב רחבי
העולם, כבעלן של כמה שחקניות־קולנוע
ידועות ביותר במו אליזבת טיי־לור,
ד בי ריינולדס וקוני סטיבנס.
שעה שהראשונה ממשיכה להעסיק את
הרכילאים, באשר הם, בזכות עצמה, הש נייה
זכתה בקאריירה מחודשת על בימות
ברודוויי במחזמר מצליח ( איירן) והשלי שית,
קוני סטיבנם, פוסחת על הסעיפים
שבין מישחק לשירה על המסך הקטן,
נראה היה שפישר עצמו נזנח לאנחות.
עד אשר, לפני זמן קצר, הוזמן לארח יחד
עם המנחה מייק דאגלם בתוכנית־טלוויזיה
פופולרית באמריקה, ותוך כדי תינוי צרות
העבר, הפך שוב מוקד הזרקורים.
סמים והימורים. כך למשל, סיפר
אדי בתוכנית כיצד התמכר לסמים עוד
לפני 20 שנה, כ-שאיבד לפתע את קולו
באמצע סידרת־הופעות, והסם המרק לו
על־ידי רופא בלתי־זהיר. מאז נזקק למיס־פר
זריקות ביום והיה תלוי בו לחלוטין,
עד אשר הוזהר שאם יתמיד בהתמכרות,
לא יחיה יותר משישה חודשים.
שיגעון אחר משלו, אשר התפתח למי־מדים
מונומנטאליים בתוככי כנופיית סי־נטרה,
שבה היה חבר־כבוד, היה שיגעון
ההימור. והוא סיפר •ש״הצליח״ להפסיד
בלילה אחד יותר מ* 125 אלף דולר.
כאשר נשאל מדוע התחרט, ולא עמד
בהחלטתו לפרוש מעולם הבידור, הסביר
פי ש ר :״אדם חייב לעבוד, והעבודה הי חידה
שאני מסוגל לעשות היא לשיר.״
חוץ מזה, אם כי אינו רוצה לעשות רושם
שחצני, הוא סבור שהיום, בגיל ,47 הוא
נשמע טוב יותר מאשר אי־פעם.

א-שר לנשותיו, והשאלות בנושא זה
היו בלתי״נמנעות: הוא משבח את שלוש תן.
דבי ריינולדם היא ״בת־השכן החמודה
ביותר שהכרתי״ (בתם המשותפת מופיע
עתה על בדי תל־אביב, בשמפו בדמות
נערונת משוחררת שדבריה היו מעלים
סומק בפני כל בת־ שכן); אליזבת טיילור
כבשה את לבו הרבה יו תר מאוחר מכפי
שסברו אנשים: ואילו קוני סטיבנס ״הב חורה
הכי נחמדה שהכרתי ...הבאנו ל עולם
שני ילדים אבל לא הצלחנו להגיע
אפילו לשני ימים מאושרים יחד.״
אין דבר, אולי האשד. הבאה תביא עימד.
את הישועה.

תדריך

תל-אביב
הסנדק חלק כ׳ (פאר ו־אלנבי,
ארצות־הבריח, מוצג גם בחיפה
ובירושלים) :כיצד הופך הדון החדש ל-
מיפלצת חסרת־אנושיות, על רקע החזרים
מקסימים לעבר, כשעקרה המישפחה מ איטליה
ל״איטליה הקטנה״ הלא הוא הרובע
האיטלקי בניו-יורק. בימוי מעולה, תסריט
מיקצועי וכמה שחקנים שאי-אפשר לשכוח.

ירושלים

! * ן * אלף לילה ולילה (הבירה, אי טליה)
פייר פאולו פאזוליני, שונא הנשים
ואוהד השמאל, מגיש גירסה גסה למדי ו לעתים
דוחה לפי קנה־המידה ההיגייני ה מקובל,
של סיפורי אלף לילה ולילה. למי
שאינו איסטניס, זהו תרגום ויזואלי מעולה
של אווירת הסיפורים האירוטיים ביותר ב עולם
הערבי.

חיפה

כו תר תרא שי ת (חן, אר־צות־הברית)
:הומור מר וסרקסטי בנוסח
בילי ויילדר מופנה לעבר העיתונות ועושי-
הכותרות. ג׳ק למון וולתר מתאו משתדכים
בהצלחה.

העולם הזה 1987
הבובה האירוטית
בגודל טיג עי (תכלת, תל-אביב,
צרפת) — כשהיה לואיס ברלנגח
נתון תחת מגף הצנזורה הספר דית׳
ונאלץ להתחכם ולרמוז בלבד בסרטיו, נחשב כבמאי
סרקסטי וצורב. עתה, משנמלט לזמן״מה מן המגף לצרפת,
נראה שאיבד במיקצת את עשתונותיו והוא זקוק לתקופת
צינון, עד שישוב לאיתנו.
כי בסרט זה מנסה ברלנגח יחד עם התסריטאי שלו,
רפאל אזקונח (גם הוא ספרדי, הסובל מאותו מצב נפשי
עצמו) ,לומר ולהראות כל מה שלא הותר לו עד היום.
עלילתם מספרת על רופא״שיניים המזמין לעצמו בובה
יפאנית, העתק מדוייק של יפהפייה בשר־ודם ומעדיף אותה,
בסופו של דבר, על אשתו החיה, משום שהבובה אינה מת לוננת,
אינה מתווכחת, ונכנעת בכל.
מישל פיקולי, המתמחה לאחרונה בגילום בורגנות סו טה,
מתאר להפליא את הידרדרותו של רופא השיניים.
הבובה שלצידו היא חפץ אירוטי בנוי להפליא, אבל הסרט
כולו נראה כאוסף של שיגעונות פרטיים של יוצריו, שיגעונות
שאינם מתארגנים בהכרח לרעיונות מגובשים, אם כי

מישל פיקולי ובובתו — טובה מאשה חיה
יש בהם חומר להירהורים ומחשבות, למי שמסוגל לעמוד
בפני האגטיפאטיה הראשונית שהם מעוררים.

נמה טוב לסבול רעיד ת־אדמ ה (חן, תל-אביב,
ארצות־הברית) — זוהי התגש מות
חלומותיו של כל מאזוכיסט:
שעתיים על טהרת הסבל, לא רק של הדמויות על הבד, אלא
גם של היושבים באולם.
כי העינוי העיקרי הוא פעלול חדש בשם סנסוראונד,
מערכת-ענק של רמקולים, השולחים אל האולם גלי־קול
בתדירות נמוכה ובעוצמה גבוהה, במטרה ליצור את הרושם
שהאדמה אומנם נפערת תחת רגלי חצופים.
הרושם אינו משכנע ביותר, אבל המהומה והרעש יוצרים
תחושת אי״נוחות ברורה.
מי שאינו מסתפק בסבל זה, יכול לשאת עיניו ולהת בונן
במסך, שם מתיימרים להציג לפניו רעש-אדמה המחסל
את העיר לוס־אנג׳לס כולה.
עוד אסון קולנועי עם תסריט שיגרתי, שיטחי ושדוף
(אחד משני מחבריו הוא מאריו פוצו, אבי הסנדק) ,הנע
בכבדות בין כתריסר דמויות האמורות לחוות חתך של
אוכלוסיית הכרך. ביניהן: צ׳רלטון חסטון, מהנדס מהולל,
המהלך בין ההריסות כאנדרטה סהרורית ; אווה גארדנר,
העושה עוול לעבר המפואר שלח, בסירובה לפרוש מן
הבד ן ז׳נבייב ביז׳ולד מחפשת כל העת את הדרך מן האול פן
החוצה, לסרט מוצלח יותר.
את התפקידים הראשיים בסרט ממלאים הדיקט וחקר* בקיומם טון, שאפילו עין בלתי-בוחנת יכולה להבחין

הסטון

ומזכירה

הסכנה

היא

לאוזנים

במקום הבטון והלבנים. אין זה פשע להשתמש בתיפאורות
במקום במוצר האמיתי, וכאן מובן שלא היתה אפילו ברי־רה.
הפשע הוא לעשות זאת בצורה שקופת כל-כך. אבל
מה אפשר לדרוש מסרט, המתיימר לשרוף עיר שלמה
במחצית התקציב שנדרש כדי להעלות באש מיגדל לו הט
אחד ז

יומנו של
ספר־נשים
שמפו (סטודיו, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— הדרך היחידה
להתייחס ברצינות למהתלה זו
היא להאמין, כפי שמנסח הסרט להדגיש, כי מדובר אומנם
באנדרטה לנורמות־המוסר של שנות השישים המאוחרות
באמריקה — עידן שהניב, כנשיא, את ריצ׳ארד ניכסון.
אם כך הדבר, נראה שהאל (הארולד ומוד) אשבי,
הבמאי, ורוברט (צ׳יינה־טאון) טאון, התסריטאי, בזים
לתקופה זו מעומק הלב. גיבורם בסרט זח, שצריך כנראה
לחיות גם ייצוגי במידה כלשהי, הוא ספר-נשים (וארן ביטי)
הרוקד בעת־בעונה-אחת על שלוש חתונות, ואינו בוחל
גם במציאות מן הצד• כל זאת, שעה שהוא מתאמץ למ צוא
את הממון הדרוש לפתיחת סלון״תיסרוקות משלו.
מין וכסף חם שני הנושאים היחידים המעניינים אותו
— ואת הסרט. זהו ברנש שכל-כולו מתרכז באבר הפעיל
תמיד, ואילו הנשים חרבות בחייו אמן ך־ות להוות מעין
חתך של האשה האמריקאית בכלל: האחת (גולדי האון)
בלונדית ילדותית הזקוקה לסרט שלם כדי להתפכח ;
השנייה (לי גרנט) ,נשואה מתוסכלת הבוגדת בבעל בוגדן
עם פר-הרבעה מיקצועי ; השלישית (ג׳ולי כריסטי) ,פר־פרית
שבוחרת בביטחון כלכלי וריגשי, גם אם הוא מתגלם
בגבר העומד על סף חזיקנה. דרך אגב מציג הסרט נערה
נוספת, בת חדור החדש (קארי פישר, בתה של דבי ריי־נולדס)
,השונאת את חוריה ומשתגלת כדי להוכיח זאת ן
אורגיות כמעט נועזות, מסיבות-התרמה פוליטיות כימעט־נלעגות,
וכן הלאה.

ביט /,כריסטי ד־וורדן — כמעט מיני
את חריפרוף החדשני בהגשה צריכה, כנראה, לאין
הכאריזמה של השחקנים, שנדרשים להציג את ריקנות
דמויותיהם כבעלת משמעות, אבל אינם מצליחים במשי מה.
יוצא דופן אחד הוא ג׳ק וורדן, איש״עסקים קשוח
כלפי חוץ, אפול ספיקות של גיל הביניים מבפנים, וחמום
מהתמוטטות עולם וערכים שניראו בעיניו מקודשים. מה
באמת קרה בשנות השישים — לא הוא ולא הקהל יבינו

בסרט זה.

הכל ב סדר
אצל דוב

ס־ו־־השגריר מתחתנת

בשורה טובה היתד, תמיד מסוג הדברים
שרוממו את רוחי, שלא לדבר על בשורות
טובות מאד־מאד. אחת מאותן טובות מאד
היא זו שבישרה לי על הולדת בנם־בכורם
של השחקן דו ב פריד מן ושל אשתוהיפה* ,רדה, ששם ניתן לו בישראל,

שרון.

הסרט, וכך נשארה גם מיקי בחוץ. כפשרה
זמנית החלה מיקי עובדת במירכזת־הטלפו־נים
הבינלאומית, ובד־בבד המשיכה ב־לימודי־הפסיכולוגיה
שלה.

אני לא יודעת איך זה מסתדר מבחינה
ביולוגית, אבל עובדה הי א: בנותיהם של
העובדים בשירות הדיפלומאטי הן בחורות
מוצלחות.
בשבוע שעבר הזכרתי בהקשר זה את
דייאנה לודוויג׳ ,בתו של שגרי ר ברי טניה
בישראל, הנפרדת מאתנו בימים אלה,
ואמרתי גם שאי־אפשר להתעלם מנכסי,
בתו של השגריר האמריקאי החדש מ ל־קולם
טון, שלא לדבר על בתה בת ה־שש־עשרה
-של שגרירת קוסטה״ריקא ביש ראל,
רוז מ רי קמפינסקי.
אבל מה יש לדבר, גם למישרד-החוץ
שלנו אין במה להתבייש. קחו, למשל את
הזמרת רו תי נכון, שאביה היה שגריר
ישראל בצ׳אד. ולמה שלא תקחו את מיקי
תקוע, בתו של השגריר יוסף תקוע,
מי שהיה ראש־מישלחת ישראל באדם?
מיקי לא סתם בחורה יפה. היא גם בחו רה
משכילה, וגם אמביציוזית. קודם כל,
בזמן שירותו של אביה בניריו ר ק למדה
בשיעורי-מישחק בסטודיו דרמתי ידוע.
אחר־כך, כשחזרה ארצה, המשיכה את לי מודיה
באוניברסיטת תל־אביב, ואפילו
ניסתה לקבל תפקיד בסרט־הטלוויזיה דו די
ורעי, שביים עמק פרי.
מיקי עברה מיבחן ועמדה לקבל תפקיד
מישני, אבל חשוב, של חיילת, אולם
לבסוף הוחלט להוציא את התפקיד מן

בימים אלה אנו מתב־שרים כי מיקי עו
מדת
להינ-שא לאיש ששמו יצחק ליכטני
פלד, שאותו הכירה במסגרת לימודיה
באוניברסיטה. היא עדיין לא התייאשה,
ועדיין מחפשת תפקידים בקולנוע, וגם
בתיאטרון. למישהו יש מה להציע 7
כיבה אדומה -
המ שך
אתם זוכרים שלפני מספר שבועות סופר

לכם מעל דפי מדור זה על כיפה אדומה
והמיידעלע הצמודה שלוז
אדומה העסיק מסוק
זוכרים שכיפה
מייוחד, כדי להראות למיידעלע שלו תר גיל
צבאי מסובך וכר?

החיים המשוגעים

זוכרים שבסוף אותה כתכונת סופר לכם
כי לאח רבץ, באופן אישי, מתעניינת
במיידעלע של כיפה אדומה, ואיש אינו
מטיל ספק שקיומה יובא גם לידיעתו של
ראש״הממשלה יצחק ר כין ז

בונ ה שוורץ
היא באמת לוקחת מלא החופן מן החיים,
כרכה שוו ר ץ. איפה שיש לנגוס שם
היא נוגסת. וככל הנראה לעין, לבחורה
הזאת יש תיאבון בריא, בלי עין הרע.
אז אחרי שהיא שיגעה את הקיבוצניקים
בבית־אלפא, היא שבה אלינו שנית, וכבר
אפשר לראות אותה בכל מוקדי־הבידור
המקובלים.
בפאב של פרדריקה, במיסעדה שפתח
כני אמדורסקי ביפו העתיקה, במועדון־
מיסעדה המחודש שפתח רפי ניצחון,
ש שב משהות קצרה בארצות־הברית, ו כמובן
בפיאנו־בר הוותיק מכולם׳ זה של

רפי שאולי.

שם גם ראיתי אותה יושבת מסביב ל פסנתר,
שעליו ניגן הזמר דני כן־י שראל
את שי ריו הישנים כוכב הצפון ויותנה,
כשמלווה אותה לא אחר מאשר מלך מו־

ולמה זו בשורה טובה מ אד? מכיוון
שלאחרונה עברה על השחקן הבלונדי ו־יפה־התואר
תקופה קשה ביותר. קשה היה
להכיר בו אותו בחור שאפתני, שכבש
בסערה את מסך־הקולגוע ואת בימת התי אטרון,
אחרי שסיים את לימודיו בבית־הספר
הדרמתי בית צבי שברמת־גן.
ידידיו הטובים לא הבינו את המטמורפוזה
-שהתרחשה אצל דוב• עוד פחות מהם

מיקי תקוע
יש הצעות 7

עדוני־הלילה של ברלין ונער השעשועים

ובכן, אינני יודעת אם ידה של לאה
רבין במעל, ואם ראש־הממשלה בכבודו
ובעצמו התערב בעניין. מה שאני יכולה
לספר לכם׳ ותאמינו לי שהמידע הנ״ל הוא
מהימן ביותר: בימים אלה ארזה מיידעלע
את המיזוודות, ונסעה לה הרחק־הרחק מ כיפה
אדומה, איישם אל מעבר לים. ר
הפעם היא עשתה זאת בעזרתו של בואינג
707 בטוח, ולא בעזרת מסוק.

דוב פרידמן
יש חדשות
הבינה אותה אשתו, שהיתר, אז בחודשי־הריון
ראשונים• והיו לו כל מיני צרות,
לא עלינו.
אבל עכשיו הוא חזר אל עצמו, והולדת
בנו רק הוסיפה לחיזוקו העצמי, לשימי
חתם של כל המכירים אותו.

של העולם המערבי, שהפך לסבא, שינ ד
עוןעדן. ברכה אפילו זכתה בכבוד רב
כשהנ״ל התיישב בעצמו ליד הפסנתר וניגן
לכבודה נעימות מנעימות שונות.
וזה עוד לא הכל. בימים אלה עומדת
הקטנה לעזוב אותנו שנית. דדא עתידה
להמריא לאמסטרדאם, על פי הזמנתו של
אחד מאלה החפצים ביקרה. וכשמציעים
לברכה הצעות כאלה היא, כידוע, לא
אומרת לא.
מיהו אותו החפץ ביקרה? באמת, למה
לנו להרוס אהבות יפות ז

כוכב קולנוע
חופשי ומאושר
בינינו, כמד, כוכבי־קולנוע אמיתיים יש
כבר ב א רץ? ומאלה שיש. כמה כבר ב אמת
ראויים לתואר הזה? מעטים מאוד,
תסכימו איתי.
יהודה פרקן הוא בהחלט מאלה ה ראויים
לו. קודם־כל מפני שהקולנוע בנה
אותו, ולא התיאטרון, וחוץ מזה מפני
שהוא באמת מצטלם נהדר, ונראה הרבה
יותר טוב על הבד מאשר בחיים. ו די לר אות
את גדודי המעריצות המגיעות מדי־יום
אל הבוטיק שלו שבדונדון מיניסטור,
כדי להבין שיהודה הוא באמת כוכב.
אז מה פלא, אם כך, שבתקן של כוכב
הוא מעניין הרבה מאד אנ-שים? שרוצים
לדעת מה הוא לובש, את מי הוא אוהב,
איך הוא אוהב, מה הוא אוכל וכר.

כרכה שוו ר ץ
יש אהבה

יהודה ממ-ש אוהב לספר לכולם עד כמה
הוא רגי ש לרכילות, כאילו שי ש מישהו
שאיננו רגיש. אני, באופו אישי, הייתי
מייעצת לו לעבוד בתור פקיד בבנק, אז
אולי לא יכתבו על חייו הפרטיים. אבל
כל זמן שהוא עובד בקולנוע, וגם מתפרנס
מזה, חייו הפרטיים אינם עניינו הפרטי
בלבד. מה אפשר לעשות.
וביגלל זה אני הולכת כעת לספר לכם

יהודה ברקן
יש מנוחה
שיהודה -ברקן נפרד מידידתו הקבועה,
עורכת-הדין דליה פד קדדכי, והוא כעת
חופשי ולדבריו גם מאושר, מגדל זקן,
לבו-ש כמו היפי, ונהנה מחייו -של רווק
עליז• אבל כמו שכולנו מכירים את יהודה
ברקן, לא ירחק היום ולבטח תבוא לשכון
בליבו חתיכה חדשה. כי הוא לא מאלה
שהאימדה המפורסמת ״אדם לבדד י-שכון״-
חלה עליהם.

יהודה הוא אוהב־חברה מושבע, ובתור ,
אחד שכזה הוא מרשה לעצמו, בין אהבה
לאהבה, אתנחתה קצרה, שלאחריה הוא
מסתדר לו לאיזה שנה־שנתיים עם חברה
קבועה.

סרסום חן

בל־ל״ד׳• קולור שמפו
לצביעת שיער מושלמת
לשמוש ביתי -מבית״וולה״
17 גוונים מרהיבים
משחור עד בלונד בהיר
האריזה מכילה: צבע, מי־חמצן, כסיות
!יחידת ׳קרויטר־אציד׳(לשטיפה אחרי הצביעה)

שיער סה אינ 1מקרה ״״וולה

העולם הזה 19* 7

דיזס ע. ר

נ שו אי ם לפחות ל $-שני ם
* ע גו ת א חריו ת נותן לך ־־אמקור׳ על דו די ח ש מל ושמש מצופי םאמ אייל -אא (אמקור אמאייל).
ועל א חריו ת ־אמקור־ אתה יכול לסמור. גם.א חרי 7שני ם ו 11-חו ד ש נחליף את הדוד הנוזל ב חד ש.
אנו יבולים ל ע מוד בהתחייבו ת זו רק מ שו ם ש הצל חנו לייצר דו ד ה עו מד בכל ד רי שו ת האקלים הי שר אלי,
המים האלקליים ובכל ד רי שו ת מכון התלזנים.
מיוצר מפלדות יטא
משובחות וחומדים מעולים
בלבד.
המיכל הפנימי ע שוי במכונת
ריתוך אוטומטית, ע״י
•תפר* א חד בלבד ולא
חלקים חלקים לכו הדוד
אינו מתבקע ואינו מתקלף.

דרו ש רק דוו די חשמל
או דוו די שמש א א
|אמקור אמא׳ילו.
בהשגחת מכוו התקנים.

גוף הדוד מ בודד ביציקת
פוליאוריתו -הידועה
כשיטת הבידוד העובה
ביותר בעולם.
הבידוד המושלם שומר על
חום המים יותר ז מן מכל
דו ד אחר. ומבטיח חסכון
של ע שרו ת קילווטים
חשמל ב חוד ש.

לפרטים נוספים פנה:
אמפא ת״א, דרדפ־ת *ו,
טל 42 * 1 :ו 6־ ן0
ולנוחות תושבי צפון ת־א •
מרכז אמפא צפון
רח• פנקס ,48
טל- 45 5154 :
ירושלים: רח* יפו סן,

הדדד מצופה מבפנים
נשכבת אמאייל-פודצלו
ן זכובי ת משורינתן בתהליך
שריפה בתנור ב־ ם* 0ז,7
עפ*י *דע מיו חד מחו־ל.

שנות אחריות

הגנה קטודי ת מקנה בטחון
נוסף נגד חלודה. התוצאה -
מים זכים וטהורים.

״י: יז 02-224* 77 02-22* 4
חיפה: רח• שבתא* לוי , 25
טל 52 7212 :־ 04
ואצל הסוחרים המורשים.

שוז מזו ם בל הלב!

סטודיי רם

העולם הזו! 1987

רווח צמיר ומבטיח
הוא רוצה לשנות דימוי, ומייד. נמאס לו
שאומרים עליו שהוא מוקף בחתיכות, רו דף
חתימת, אוכל חתיכות, י שן חתיכות
ושזה כל מה שיש לו בראש.
זד. לא נכון, הוא מתקומם, יש לו בראש
הרבה יותר מזה. עובדה. הוא לומד באו ניברסיטת
בר־אילן אמנות ויחסים בינ לאומיים.
הוא הפסיק לכתוב את הטור
הקבוע שלו בשבועון־בידדר, ובימים אלה
ממש פתח גלריה מקסימה ברחוב ז׳בו־טינסקי
בתל־אביב.
אז נא להתייחם ברצינות. מהיום והלאה
הוא בעל־גלריה תוראל, הלא הוא העי תונאי
איציק תוראל, שבגיל עשרים־
ושלוש מחזיק בתואר בעל-הגלריה־הצעיר־ביותר־בארץ.

זה לא סתם שהוא בעל־הגלריה הצ עיר
ביותר בארץ. בימינו לא מוצאים זהב
בערבות ירוחם אפילו אם כתוב על זה
בעתונים, וגם לא מגדלים כסף על הע צים•
הבסיס לגלריה היה מרתף חשוך בבית
ברחוב ז׳בוטינסקי, שהוא אחד הבתים
שבבעלותו של אביו, רפאל תורג׳מן,
אחיו של האמרגן המנוח מרקו תורג׳מן.
איציק, בעל היוזמה הפך את המרתף
החשוך והמטונף, תוך חודשיים ימים, ל־גלריה
מקסימה ביופייה שמוצגים בה כרגע
ציוריהם של ציירים ידועים כמו יורם
לוקוב, משה ב רנ ש טיין ועוד.
וזה עוד לא הכל. הוא לקח לו יו עץ

(011

0111111

דני מסינג ונעמי כפרי
שמחים

ישל הפס

שלא ראה מה שהתרחש מאחרי הקלעים
טיבל החסידי האחרון, לא ראה עצב מימיו.
מי לא בכה שם 1אלה שלא נסעו לחו״ל באותו לילה במים־
גרת הפסטיבל, לא בכו. אבל כל היתר עשו פרצופים עצובים,
וקיטרו בנוסח ״מי צריך את הנסיעה המחורבנת הזו ו ״ כאילו
שמישהו הכריח אותם לנסוע.

היתד, שם, מאחורי הקלעים, השחקנית היפהפייה יונה
אליאן, שאפילו העובדה שקיבלה את התפקיד הראשי בסירטו
החדש של אפי דיין, יופי של צרות, לא הצליחה לחפות על
מצב־הרוח הרע שלה.
יונה, הנשואה לזמר ש שי קשת, נפרדה ממנו לחודשיים,
״ומאז שאני מכירה אותו לא עבר יום בלי שנהיה ביחד או
נצלצל אחד אל השני.״ ש שי עצמו, עצבני מאוד, לא שלף את
היד שלו מהיד של יונה לרגע, אמר לה כל הזמן שתפסיק לעשן,
ולחש בקול נכאים ,״איך עשיתי את השטות הזוז אני בכלל
לא איהנה מכל הנסיעה, אני אף פעם לא נהנה בלי יונה.״
יונה, שתיכננה להצטרף אל ש שי בעוד שלושה שבועות,
תיאלץ לוותר על הרעיון למען התפקיד בסירטו של אסי, ולמען
תפקיד נוסף בסירטו של גז ורג׳ עובדיה.

מי שכן תצטרף אל בעלה בעוד שלושה שבועות היא עירי ת,
אשתו של הזמר אושיק לוי, שבאה להיפרד ממנו יחד עם

בתם היפה דנה, כשהיא נראית חתיכה וחטובה כתמיד, כאילו
לא ילדה ילד לפני מיספר שבועות.
״אני מאוהבת באושיק כבר עשר שנים, אבל לא נורא.
בעוד שלושה שבועות אשאיר פד, את הילדים, ואצטרף אליו.
זה יהיה כיף לא־נורמלי. רק חבל שהילדה תהיה בלעדיו כל-
כך הרבה זמן, היא קשורה אל אושיק נורא,״ אמרה.
עוד ילד הקשור אל אמא שלו הוא בנה של אופירה
נלוסקא, שהסתובב מאחרי הקלעים יחד עם האבא שלו, ולא
הירפה מידה של אמו.
עצובה במייוחד היתד, גם הזמרת גלי עטרי, עד הרגע
האחרון ממש לא היה ברור לה אם החבר שלה, המיסעדן רפי
שאולי, יבוא להגיד לה שלום. והנה, בשעת־האפס כשהפסטיבל
גלי,
הסתיים כימעט, הוא הגיע — חתיך כתמיד, ולאחיות
שו ש ויונה עטרי, רווח.
זוג אחר שנאלץ להיפרד לזמן כל־כד ארוך בעיקבות הפס טיבל,
הם הזמר דני מסינג ונעמי כפרי, שנישאו יומיים
לפני הפסטיבל. דני ונעמי לא הפסיקו להתחבק ולהתנשק ולעודד
זה את זה.
הם הביאו אל מאחרי הקלעים עוגות וויסקי, שהחבר׳ה יחגגו
יחד איתם את הנישואין, ולנעמי היה קשה מאוד להסתיר את
הדמעות שגאו בעיניה.
קשים חיי אמן, באמת קשים.

איציק תוראל
שינוי הדימוי
שוש מאוהבת

אמנותי בשכר, ומתכוון להפגיז אותנו ב תערוכות
מעניינות וסנסציוניות.
מה -שחסר לו כעת בשביל שינוי הדימוי
הוא רק אשד, מתאימה. כך, לפחות, או מרת
האמא שלו, בקי. ואיציק, שמאז-
ומתמיד נחשב כבן מסור השומע בקול
האמא שלו, מנהל כעת חיפושים אינטנ סיביים.

אולי מישהי מתנדבת להיות אשתו
של בעל־גלריה?

השתיל של אילנית
אני יודע ת שאני לא מחדשת לכם שום
דבר, ושקראתם על זה בעיתון היומי. אבל
אתם לא דור-שים ממני שאתעלם מהעובדה
שהזמרת הנה צח, הידועה יו תר בכי נוייה
אילנית, ילדה במזל טוב שתיל,
שהובא ביום השני האחרון בבריתו של
אברהם אבינו ושהוריו־מולידיו, אילנית
ובעלה המהנדס נחום נת, התלבטו עד
הל״ע האחרון ממש, אם לקרוא לו בועז
או עומרי.
מה שאני כן יכולה לספר לכם הוא,
שאילנית עבדה עד הרגע האחרון ממש.
בימים האחרונים של הריונה אפשר היה
לראות אותה, בחברת אמרגנה ובעלה־לשעבר,
שלמה צח, באולפני קולינור,
כשהם עובדים יחד על תקליט חדש של
אילנית. שלמה גם טרח לספר, לכל מי שרק
היה מוכן לשמוע, איזו אשד, נפלאה היא
אילנית .״כמה נשים בהריון את מכירה
שעובדות עד הלידה ממש ן ״ שאל אותי,
למשל, בגאווה בלתי־מוסווית.
אמרגן או לא אמרגן, קודם כל הוא חבר
ודואג. את זה הוא הוכיח הלכה־למעשה
כאשר אסר על אילנית איסור מוחלט
להופיע בטכס חלוקת האוסקר של תחנת־

אילנית וצאצא
הזמר מעל לכד
השידור הצבאית גלי־צה״ל, שאילנית זכ תה
בו בשל היותה זמרת־השנה מזה שש
שנים.
״שזמרת אחרת תשיר במקומך, את רק
תקבלי את הדיגלון,״ אמר בטון דואג
ואבהי, והביא את הזמרת המצויינת ריקי
מנדר, המופיעה במועדון־הלילה שהוא
מנהל, אמריקה קלאב שבמלון ראמאדה.
וריקי באמת לא ביישה את הפירמה, הח ליפה
את אילנית על הצד הטוב ביותר.
אז זהו, עכשיו אילנית היא אמא, אפל
אל חשש. היא לא מתכוונת לשחק את
זה סטייל ״אידישע מאמע״ ,היא בהחלט
מתכוונת לנסוע כבר בחודשים הקרובים
לסיבוב־הופעות בחו״ל. ואני לא יודעת
אם היא מתכוונת לקחת איתה את הצאצא
או להשאירו בבית.

היא פשוט לא אוהבת להיות לבד. מה
אפשר לעשות, נגד המחלה הזו אין תרופה
אלא להיות ביחד. ושרט עטרי, שדרנית״
הרדיו הפופולרית, יודעת את זה.
ולכן אני, באופן אישי, לא ראיתי אותה
אף פעם בלי שאיזה בן־זוג יסתובב מ סביבה.

היה בתקופת הרומן הארוך והמבטיח
שלה עם ש אולי וייצמן, בעל בית־התה
שברמת־השרון ובנו של אלוף מיל. עזר,
וכך היה בתקופת הרומן הקצר והלא־כל־כך
מבטיח שהיה לה עם עודד בלדמנ־פלד,
מי שהיה — קודם שפגש את שו ש
— צמוד עד צמוד־מאד לדוגמנית שהה

אבל אל דאגה, היא יצאה מזה. בימים
אלה אפשר היה לראות אותה בחאפלה
ההיסטרית שהתקיימה באור־יהודה׳ לרגל
חתימת החוזים לסידטו החדש של ג׳ורג׳
עובדיה, הבמאי היוצר ביו תר במדינה,
כשלצידה מיליונר צעיר ובעל נכסים ה עונה
לשם ס מי, שהלשונות הארוכות
ידעו לספר כי י ד לו וגם חלק בכספים
שיושקעו בהפקה.
ומי שמכיר את הסמי הנ״ל אומר שד-,
רולס־רויס, הנהג הצמוד, הבית המשגע
שלו בלונדון והבית הענקי שלו בכפר הם
לא בדיוק הסיבות שבגללן שו ש יוצאת
בחברתו.

אחרי עודד היה קצת שקט בשטח הזה
שקוראים לו שו ש עטרי, אבל אם מישהו
חשד בה, בשוש, שהיא החליטה לקהת
נשימה ארוכה ולעשות אתנחתה בין רומן
לרומן, י ש לי חדשות בשבילו. שוש היתד,
עסוקה באהבה, וכמו כל האהבות האמי תיות
התנהלה גם זו הרחק מעיניו של
ההמון הסוער וממקומות־הבידור, בשקט
ובחדרי־חדרים.
אלא שגם אהבה זו נסתיימה, ושו ש לא
רק שאינה מוכנה לפרט מדוע, היא אפילו
לא מוכנה לנקוב בשמו של נשוא האהבה.

שו ש ע טרי
בזזדרי־חדריס

האס חיי הלילה שי תראניב מתעוורים רתחי׳ה?

* 1 אצל נ בחצר הפאצ״ו של בני א מדוו ס קי בי פו הפך מו קד־ מ שיכ ה של המי־ומי,

111* 1111 מביאה אילנה, המלצרית הער־
1 #י 1מונית, שאומרים עליה כי אינה
מחייכת לעולם, אבל היא עובדת קשה.

ש יחה יומיפ לס למי פ לס

באחד

החדרים

הפתוחים

המיסעדה.

ידידה,

הסועדת

בפאצ׳יו, ליד העץ, קמה ומשוחחת עימה מעבר למעקה. הסיננון
הים־תיכוני משווה למקום את אווירתו המייוחדת, שהפכה אותו
מדי־ערב. גדוש המקום
בתל־אביב. חדש חברתי
מוקד

ף* י ת ערבי א מי תי, לפי הסימון
^ המקובל לכל אורך חופי הים־התי-
כון. כמה חדרים מסביב לחצר פתוחה,
שבה צומח עץ. שיטה אידיאלית לגור
באקלים הארץ. שום אדריכל ישראלי
עדיין לא מצא לח תחליף.
מה קורה כשהופכים בית כזה למיס-
עדה !
תחילה ניסה זאת רפי שאולי, כאשר
הקים מיסעדה מכסיקאית ביפו העתי קה.
משום־מה, זה לא הצליח.
עכשיו ניסה זאת בני אמדורסקי, ה־דודאי
בדימוס, וההצלחה היא מסחררת.

השוונים

לילי שרון צוחקת בכל־פה שעה שבעלה,
אריק שרון, מאכיל ידידה במו־ידיו, כדי
להוכיח לה כמה טוב הקרפיפלאמבה (חביתית בוערת) .השרונים

באו למקום פעמיים, ערב אחרי ערב, כשהם מביאים למקום גם את
ידידיהם. בפעם השנייה באו י שר ממיפגן־הצנחנים. אס שומר
אריק שרון על דיאטה, לא ניכר עליו הדבר במקום זה.

באמצע — ״החצר״ ,שנתנה למיסעדה
את שמה. מישטח רצוף, ליד עץ, ועליו
ארבעה״חמישה שולחנות פשוטים. מס ביב
— שניימ״שלושה חדרים, כמו בבית״
איכרים איטלקי. אפשר לשבת סביב
שולחן רישמי, על כורסות. אפשר לשבת
על הארץ, על כרים. אפשר לשבת לבד
ליד שולחן קטן. אפשר להצטרף לקבוצה
עליזה שתפסה את מחציתו של שולחן
גדול.
אותם שכנים שחיו פעם ב״כסית״,
ואחר-כך ב״קליפורניה״ ,ואחר״כך בכל
מיני מקומות אחרים, לפי צו האופנה,
ועכשיו ב״החצר״ .אמנים. נערות-זוהר.
נערי״שעשועים. ביזנסמנים בעלי תודעה
לילית. ח״כ בודד מלבין באופק. וגם
סתם זוגות צעירים ונחמדים, ששמעו
שזהו עכשיו המקום. השאלה העיקרית
היא גם פה :״מי זה מי זו ז״

הדוגמנית

סמדר דרור, ב שחורה חולצה זוהרת,
עם ריקמה מוזהבת הזוהרת כמוה.

בני הגאסטדונוס

עומד ליד הטבח הראשי שלו,
צרפתי בשם אלן, המכין את
הקרפ־סוזט עבור אריק שרון ואשתו, במיטבח הממוקם באחד החדרים.

1ן 1^ | 1איש־המיסתורין של רבין,
יעקוב חלפון מבאר־שבלב
מוסתר על־ידי הפיזמונאי דירי מנוסי.

יי י1-,

לכבוד הצל״ש
עזר

ירדנה ארזי, השוקולד
ה 91,1ו ר| 1 :
של מנטדדמסטיק, עם
1 1/11 1 1י
בעלה השחקן, עמוס טל־שיר, בכניסה לחצר.

לפנות

פצועים

במילחמה.

בני איש־החברה

לב המקום. הוא הזמר הוותיק של
הדודאים, היודע לרכוש לבבות, מקבל אישית את אורחיו.

מבלה רון בן־י שי שהובא מגרמניה על־חשבון הטל וויזיה,
במייזחד כדי לקבל את הצל״ש, שבו זכה כאשר
אפשר גס לאכול על רצפת המיסעדה.
(למטה) :

הצייר

אורי ליפ שיץ נראה נהנה,
בשעה שהוא מקנח את
הארוחה בסיגריה. הוא ייצג את הבוהימה.

ה שומרי עד המוסר שדך -
אך מ׳ ישמור על המוסר שלהם?

ה צנזור הרא שי לסר טי ם

לוי גרי