גליון 1989 מתאריך 15 באוקטובר 1975

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

מזין ט רי ובריא
להשיג בכל
הסטייקיות

נדב הס שעור בסכסוכי עבודה
( ) 1101 0 0 £

בלחמניה, בפיתה או בצלחת

כמו־כן במחירים הישנים:

השאלה

שישליק פרד
שווארמת סו ס
לחי חמור
פוגי בפיתה

בתיאבון

את יהדותן־
״היה יהודית בביתך ואדם בצאתך״
זעקו חכמי ההשכלה .״היה אדם בביתך
וחווה בצאתך״ הגיבו בחימה שלומי אמה
ני ישראל. יהודי ז — מהו יהודי ז מיאו
יהודי ן מיהו יהודי ז מאו מאו יהודי 1
על שאלות אלה ואחרות יענה מדורנו זה.
מפאת קדושת המדור נבקש שלא לעטוף
בו חמוצים.

א 13 .העיקרים
הרמב״ם היה הראשון שנסח את עק־רונות
האמונה היהודית ותחמם במסגרת
של 13 עיקרים. העיקרים הללו מהווים
למעשה את היהדות כולה שכל עיקר ועי קר
מסכם ומתמצת תחום חשוב בהלכה.
13 העיקרים הם :

העיקר העיקר העיקר העיקר העיקר העיקר
הבריאות שיהיה טוב
שיהיה ח ם ובלי סובר
שנכניס להם
שלא ירד גשם
שיהיה בזול

שבעת העיקרים הבאים הם מישנים בחשיבותם.

.7האיכר
משה פלדמן (מטולה)
.8האיכר יוסף בלכירוביץ

וחמישה איכרים עלומי שם מראש פינה.

לפניך שלושה מאורעות דימיוניים. קרא בעיון וענה על השאלה:
.1העובדים סוגרים את המיפעל בתביעה לתוספת של לירה אחת ליום
כדי לקנות חמאה.
.2העובדים סוגרים את המפעל בתביעה להעלאת דמי אחזקת־הרכב ב־עיקבות
התייקרות הדלק.
.3אלמונים תוקפים בלילה את יו״ר ועד־העובדים ומרביצים לו מכות־רצח.
היו״ר מאושפז בבית־חולים. העובדים סוגרים את המיפעל בטענה שמת נכלים
להם ולאירגונם.
הסבר מתי מדובר כסיכפור־עכודה, אם ככלל, איזה סיכסוך־עבודה זה, אם
ככלל, וגם נמק.

התשובה הנכונה
.1זהו סיכסוך־עבודה כי מדובר בכסף. הסיכסוך הוא חריף כי העובדים
תובעים דברים אישיים, לעצמם. הסיכסוך הוא גם פראי כי מדובר במיפעל חיוני,
כי אחרת לא היו מתווכחים על לירה אחת. העובדים הם מחבלים במשק וב מדינה׳
כי כולנו יודעים שהם יכולים גם להסתדר עם מרגרינה במקום חמאה
ובעצם הם סתם תאבי־בצע.
.2זהו סיכסוך־עבודה כי מדובר בעיקרון — העיקרון שהמיפעל חייב
לשלם את הוצאות העובדים הנובעות מעבודתם. זהו סיכסוך קליל, כי העובדים
לא תובעים משהו אישי לעצמם, כי־אם דלק למכוניותיהם. זהו סיכסוך מתורבת
ולא פראי, כי מדובר באנשים מיושבים־בדעתם שיש להם מכוניות. העובדים
קצת מגזימים בדרישות, לנוכח המצב הכלכלי אבל אפשר להשתוות איתם.
.3כאן אין מדובר כלל־וכלל בסיכסוך־עבודה. המכות שחטף יו״ר הוועד,
ושדרך־אגב הגיעו לו, הן בעייה אישית שלו ואין להפוך אותה לבעיית הכלל.
אלא שבמקרה המתואר הפרו העובדים כלל אנושי זה, והלכו וסגרו את המיפעל
ללא שום סיבה. לפיכך, כל העובדים הם פושעים פליליים ויש להעמידם לדין
ולשפוט אותם, ובייחוד את היו״ר שהסית אותם, בכל חומרת הדין.

שעת מחנך
חינו־ו־חינם לבני נושאי
עיטור הגבורה.
ידיעות8.10.75 ,

בסוריה, אימנו הרוחנית, הולף
ומת חנד דור מיוחד כמינו. דור שיזכה
להיות העילית החבר תי ת בעוד
בעשרים שנה. אלה הם בניהם
של טייסים מצטיינים כ מיל ח מת
יום כיפור: טייסים שהפילו חמישה
מטוסי-אוייב.

שלושה-עשר העיר,ריס
מפעלו של הרמב״ם זכה לחשיבות רבה
והוא עוטר בתואר ה״מעקר הגדול״ או
״בעל האיכרים״ (פאודל).

נטילת ידיים

מנהג נפוץ בין פתולוגים יהודים שנוטלים
ידיים לאחר השימוש ומפחידים בהם
את נשותיהם וטפם ר״ל.

״תיקון חצות״
לכבוד מעלפת העולם הוה
שלום רב,
תפסיקו עם החיטוט המכוער חזה
בנשמות של אנשים.
אל תחשפו לנו שערוריות מחדר-
המיטות או שערוריות מן הסאלון,
צאו מהמיטות של אנשי הציבור ושל
טתם אנשים. תנו לחיות בשקט !
הניחו לאנשים לחיות עם מי שהם
רוצים, לדפוק את מי שהם רוצים
— וללכת בלי מישקפי״שמש מפחד
העולם היה. אל תעשו מחיים פרטיים
סיפורי־רכילות עלובים וכתבות-
שער בזויות ומבזות על אהבות נכז•

לפני חודש, פחות או יותר, פרץ סיב־סוך
בין טייס לנווט של מטוס אל־על,
אי-שם באפריקה הצפונית. הסיכסוך חיה,
כמובן, סיכסוך־עבודה רגיל. הוא התבטא
בוויכוחים קולניים בין הנווט המסובסד
לקברניט, לעיניהם של הנוסעים, כנהוג
בסיכסוכי־עבודה רישמיים. הוא גם התבטא
באיחור של שמונה שעות בהמראת
המטוס׳ וגרימת נזק כספי למוניטין של
החברה, וסבל לציבור הנוסעים. נכון ש־הנווט
לא חטף, קריזה /כי קריזה היא
מילה מתקאית־גששית. הנווט פשוט, לקה
בסיכסוך-עבודד, אישי׳ — הגדרה אשב־נזית־אקדמאית
יותר. הוא גם לא אמר
שהוא מפחד רק מאלוהים, מאחר שרוב
הנווטים אתיאיסטים — ומפחדים לכל
היותר מניכוי מלא. והעיקר — אף אחד
מידידיו הנווטים לא סגר את אל־על לארבע
שעות תמימות.
זאת, כנראה הסיבה להתמרמרות על
חומרת גזר־הדין שנגזר על הנווט המסוכסך.
הוא נקרא לבירור פנימי בהנהלת
החברה — בירור אשר עלול להביא על
הנווט אפילו נזיפה. הבירור הפנימי, להבדיל
מן הבירור המישפטי — נועד לטפל
בסיכסוכי-עבודד״ כפי שאומנם קרה
באותו מטוס. הבירור גם עוסק בקללות
ובהשבתות עד שמונה שעות׳ .
בסיכסוכי-עבודה מסוג ״קריזה״ התגד
בה היא אחרת: אם הם מוכרזים כחוק,
יש צווי־ריתוק. אם לא — יש בירור
מישפטי — ומבית־המישפט קצרה הדרך
לבית־הסוהר. על סעיף -קריזת־עבודה״
כמובן.

החלון או מה מעשנת בתם של עי-
תונאית״ידועח, או את מי דופק ה צנזור
בשעותיו הפנויות• וגם הזיונים
של דיין חם לא בדיוק ענייו ציבורי
ולאומי. כולם דופקים — אולי אפילו
אתם בעצמכם.
זה הרי לא דיווח אינפורמטיבי

ילדים סוריים יהיו רופאים או
מהנדסים מכיוון שאביהם הפיל
חמישה מטוסים ציוניים חבה בפרס
הגדול: חינוך״חינם לילדיו,
מן הגן ועד לדוקטוראט.
זוהי הסיכה שאנו מציעים לילדים
של אבו ת לא-גיבודים במייו*
חד, ואפילו פחדנים קצת, לעשות
משהו למען רוח הגבורה המיש-
פ ח תי ת, לטובתם ולטובת חינוכם,
במובן.

פוס־נובל לשלום

תיקון מהיר שאינו מסובך יחסית וניתן
לעשותו ללא עזרת מומחה, תוך הקפדה
שלא לאבד את הפאקונג.

ופר׳מדזנה

הפיסיקיו איפריי ס&ארוב, אבי פצצת־המימן
הרוסית, זכה בשבוע שעבר בפרס־נובל
לשלום. הפרם הוענק לו ״על מאמציו
האישיים, ללא מורא ופחד, למען שלום
בקרב המין האנושי.״

בות, משולשים, עישון־חשיש, גירושיו
ובגידות — בתוספת אנאליזות
פסיכולוגיות בעשרה גרוש.
לא רוצים לדעת מדוע זמרת ניסתה
להתאבד, או למה קפץ זמר מ־

יבש• זוהי שימחה-לאיד עסיסית׳ עם
צבעים ותמונות. כתבות-השער הללו
מגדילות אולי את התפוצה בכמת
עותקים, אבל מקטינות את התדמית-
הלוחמת בהרבה יותר.
אתם, הלוחמים למען חיר
פרס, אל תהיו האיום ח:
תר לחירויות האלה. זכותם
שים לאהבה-נכזבת-אישית, חשאית,
גדולה מן הזכות לראות סרט בערב-
שבת, או מן הזכות להגדרה לאומית.
רדו מהאנשים!
בכבוד רב,
מערכת ״ 2 0 0הארץ״

ממישנתו של מייסדי—

7ן ד 1ז ׳׳־ו נ״זודר

מרוב ביצים —
רא רואים את הנער
ד״ר מ. ז .בנחל קילה

במועל־יד

מערכת הארץ דאגה לפרסם פעמיים במשך
השבוע שעבר את התמונה הנוראה, שהעבירה
צמרמורת בלב רבים. התמונה המפחידה והמו כרת
לכולנו משנות השלושים, הורכבה משתי
תמונות — של יהושע פרץ ושל קהל המפגינים.
הכותרת היתה, בשתי הפעמים :״יהושע פרץ
מברך במועל-יד את אוהדיו.״ חד־וחלק. הנא ציזם
טרם חלף מן העולם. יורשם של היטלר
ומוסוליני חי וקיים בישראל.

במאבק נגד פרץ ותושבי אשדוד הכל כשר
לדידם של עורכי הארץ, כולל גיום רוחות־רפאים
מן העבר. ציידי־הנאצים המנוסים מרח׳
שוקן חשפו קשר נוסף נגד העם היהודי.
השלב הבא יהיה דרישה לשפיטתו של פרץ
על־פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם,
ופיזור אפרו בלב־ים.
נאמנה לדרכו של הארץ, חושפת מערכת
״ 200 הארץ״ גילויים נאציים אחרים במערכות
חיינו :
מנהג אשכנזי קדום. בתימן נוהגים לחדש
חומה ובשין צהובה. ויש להקפיד
שלא לערב עם ״חידוש לבנה״ הנעשה ב-
מישרד הרישוי מדי שנת.

דבר המערכת

ק הכלב
על אדונו

הארץ 10 ,ו־ 8באוקטובר

שחקן כדורסל בהצדעה פ שיסטית —
לפי שימת הארץ

מעשה באדם שהלך אצל שוק הבה מות
ונטל משם כלב שהיה מועמד
לשחיטה והצילו ממוות בטוח וה ביאו
לביתו ולימדו לעבוד ולשמור
כמיכהג הכלבים ותמורת זאת סיפק לו
מקום לישון ומזון כל־צרכו.
אלא שיום אחד התחיל הכלב כפוי־הטז־כה,
שהתרגל לחיים הטובים ה ללו,
לעשות סאנקציות כנגד אדו נו.
שאם לא היה נותן לו האיש מנת־בשר
יפה — היה עושה מלאכתו רבדיה
ואם היה מכה האיש את הכלב על
עצלנותו — היה הכלב שובת כליל.
והאדם, שהיה זקוק לכלב עד למאד
וגם אהבו אהבת ־ נפש, היה נכי
נ ע ומספק לה לחיה כל דרישותיה ו־ק
ריזיותיה, וסופו שקם הכלב על
אדונו ונהייה הכלב אדון והאדון —
כלב.

לפועלי

חברי ה כנ ס ת מקדמים כמדעלי־יד אתה״פיהרר״

אל תקרא עיתון זה אחר* 11 בדילה

משל למה הדבר דומה?
אשדוד.
שהלכנו והצילום מגולת מארו־קו,
שהיו בה מועמדים לכלייה ,
והבאנום לכאן ולימדנום עכורה
ודמוקרטיה ושתיים כפול שתיים ועב רית
וניקיון וחוק, ואף מקום לי שון
נתנו להם תמורת עבודתם וגם
מזון כל צרכיהם.
אולם משראו הפרענקים הללו
כפויי-המוכה כי טוב ,״ שכחו ״ כל
מה שהיה והחלו תובעים עוד בשר
ועוד חמאה ועוד כסף, עד בלי די.
ולא — מאיימים הם — לא יעבדו.
ואנחנו, שלא רצינו לראותם
נושכים את היד המאכילה אותם, נתנו
להם.
אלא שבא הרגע ואיננו יכולים
יותר לתת להם. שאם ניתן להם עוד
ועוד סופנו שגם אצלנו יקום הכלב על
אדונו.
ואנחנו — אנה אנו באים ז

ד אן 113 עוזריו

הלר, עומד לפרוש מהפרקלי טו ת מייד
לאחר סיום המי שפט ולעבור לכהן
כיועץ־המישפטי של מישרד־התיירות.

שלאל מו

במגעים שקויימו בין גראונר לנ ץ שר־התיירות,
משזז קול, זזוחלט בי בראונר יעבור למישרד־התיירות
כבר במחצית חודש זה. מאחר שמישפטו
של ברגם התארך מעבר לצפוי, בעיקבות
מישפט־הזוטא הממושך, נידחה גם מינויו של בראונר.

אי־בהירות שוררת ביחס לעתידם של העוזרים
הרבים שאותם הביא ראש־עיריית חיפה, יוסף
אלמוגי, לעירייה כאשר נבחר כראש־העיר.

ל ק או ר ה בו לי טי ת
נראה כי רב־אלוף (מיל ).דויד (״דדו״) אלעזר,
ידחה את ההצעה שהופנתה אליו לכהן כמפכ״ל
מישטרת־ישראל׳ אחרי שהמפכ״ל
הנוכחי שאול רוזוליו יפרוש מתפקידו.
דדו שואף ככל הנראה להיכנס לחיים
הפוליטיים. שאיפה מעין זו היא גם

מנ ת חדקו של הרמטכ״ד הנוכחי, רב־־אדוף
מ ר דכי(״ מו ט ה״) גור, שב שיחות פר טיו ת
גידה א ת מי שאלתו לכהן כשר בממשלה,
אחרי סיום הקאריירה הצבאית שלו.

קרע 3־1
עקוב׳ לרבין
מעמדו של שר־התחבורה גד יעקובי, התערער
לאחרונה, בעיני ראש־הממשלה יצחק רבץ. רבץ
התבטא בפני כמה מראשי סיעת המערך בכנסת
כנגד יעקובי, וטען כי ״בעניין של אשדוד,
יעקובי התחלק בזה שהוא לא חזר לארץ.״

כניגוד לטענתו של יעקוכי, באילו לא
נדרש להפסיק א ת ביקורו כארה״ב
ולחזור לארץ, מ ס תב ר בי רכין יעץ לו
כשיחה טלפונית :״כדאי שתחזור לארץ.״

לעומת זאת הסתבר, כי הידיעה שרבץ ויעקובי
התנגשו בפרשת אוניית־המיבחן ואלנטעה פי,
לא היתה מדוייקת. בין רבץ ליעקובי לא התנהל
כל מגע בנושא זה, כיוון שבחירת האונייה
לא היתה בסמכותו. .

קשו ע ד כינו ס
ה כנ סתבפגרה
יושב־ראש הכנס ת, ישראל ישעיהו, עומד
להציע לוועדת־הכנסת לשנות א ת
התקנון כעניין זימון מלי את־הכנסת
לי שיבות שלא־מן־המניין כעת פגרה.
כיום יבולים 30 חברי־כנסת לדרוש את זימון
חבית בעת הפגרח. סיעת הליכוד אמנם ניצלה
זאת, וזימנה את הכנסת בפגרה האחרונה
כימעט מדי־שבוע.
לדיברי ישעיהו, עולה כל, ישיבה שלא־מן־חמניין.
למעלה מ־ 30 אלף לירות. הוא עומד להציע
שיידרשו 60 חתימות של חברי־כנסת, כדי
לכנס את הבית למושב מייוחד.

א ש יר מגביר בווי לו חו
באר צו ח־ ה ב רי דו
הקונגרס חכל־ערבי־אמריקאי הראשון, ביוזמת
נציגות אירגון־ד,שיחדור הפלסטיני בארצות־הברית,
ייערך בחודש חבא בסאן־פרנציסקו. נציג
אש״ף בארצות־זזברית, מוסטפה סיאם, יעלה
כסעיף עיקרי את ד,שאלד, הפלסטינית, לאור
ההסכם בין ישראל למצריים.
סיאם ד,חל להוציא לאור ירחון חדש בשם
פלסטין וויס (״קול פלסטין״) בשפה האנגלית.
לפני כמד, ימים התקיימה פגישד, של נציגי אש״ף
ברחבי העולם עם יאסר עראפאת. עראפאת
התבטא בפגישה באומרו :״סאדאת בגד בעם
הפלסטיני, והאמריקאים קנו אותו בכסף ובהבטחות.״

העוזרים, ביניהם אלי פז שהובא,
משליחות בארצות־הברית, עומדים
לדרוש מאלמוני שיעכיר אותם איתו
לסוכנות, באשר ייבחר ביושב־ראש
הסוכנות היהודית, מאחר שברור
להם כי ראש־העיר הבא של חיפה
לא יסכים להמשיך להעסיקם.

ד *0ן

לי סי ליו לו

ו חו ם ש מי רמביתברד
בהתקפה חריפה על מנהל בית־ברל, נחום שמיר,
ובתביעה לסילוקו, יצא היועץ־ד,אקדמי של
בית־ברל, אברהם וולפנזון במאמר באיגרת, ביטאון
החוג־הרעיוני על־שם משה שרת במיפלגת־העבודה.
וולפנזון
כבר תקף את שמיר באיגרת הקודמת,
ועתה פורסם מיכתב של שמיר הקורא למאמרו
של וולפנזץ :״דברי כזב, בלע וכסל״.

רק אחד מעתריו של אלמוגי, יונה יהב,
שאותו לקח אלמוגי מתפקיד דובר ראש־עיריית
ירושלים, מתכוון להישאר בחיפה ולקפל על
עצמו כל תפקיד שיוטל עליו שם.

מפלהל גו שי ם

וולפנזון מאשים א ת שמיר ב שיתוק
הפעילות הרעיונית של ״בית־כרל״,
ובכך שהוא מוסר עבודות של הוצאה־לאור
לפי שיקולים לא־ענייניים.

ב מ חוז ת ד ״ א בי ב
כחירו ת המרכזת העבודה,
האי שית

חשאיות, שנערכו השבוע לוועדה
של מחוז תל־אכיב של מיפלגת־מצביעות
על נצחון המועמדות
ומפלת קכוצות־־הדחץ.

נ!דה לישראל

עמדו לבחירה שני נציגים לוועדה, במקום
שניים שנפטרו: מרדכי נמיר ומנחם כהן. על־פי
התוצאות, זכה במקום ראשון נציג השכונות,
יוסף אביעד, ואילו במקום השני נבחרה אורה
נמיר. במקום השלישי דורג נחום רז, נציג חוג
לשילוב, ואחריו באו מאיר גרדשטיין, מועמדו של
אורי אלפרט, וחיים ברנשטיין, מזכיר
אירגון עובדי־המדינה.

מוי צ׳׳ר
־בי ר סו

| :וז מד תהז ת מר מיי מ האמריקאית
:דומה
כוכב־הכדורגל::הבדהלי פלה.
^:ליפי תנ א׳ ההוזה יעפוק פלה,
בקידום ופירפוט מוצרי
1עד
־ ״ברוט״ ?ז&זאווקת ה הכר ה
כמיסגרת מסע־פירסום זה יגיע
נ: פלה לארץ, בנר אה באביב::הקרוב.
י בכך מצטרף• הכוכב הברזידי
י־ נמיתיו מעולם הפפודט, המתאגרף
:יום קדיי ואלוף אדה ״כ בטנים,
׳,׳ימי קונורם, המפרסמים בבר

$את מוצרי ה ה מי ה.

יו דחדובד

מי עו טרתתל ־ אביב
דובר מחוז תל־אביב של המישטרה, סגן־ניצב
משה שרף׳ עומד להיות מוחלף בימים הקרובים.
נגד שרף הצטברו מיספר תלונות על מידע
בלתי־נכון שמסר לעיתונות — תלונות אשר
הגיעו גם ללישכת שר־המישטרה. מפקד מחוז
תל־אביב, ניצב דויד עופר, אף התבטא בפני
עיתונאי במילים חריפות ביותר נגד שרף.

שרף יוחזר, כבל הנראה, למחלקת־הרמאויות
כ מי שטר ת רמת־גן, תפקידו
הקודם קודם שמונה כדובר המחוז.
לפי״שעה לא נקבע מי ימלא א ת מקומו
של שרף.
נודע כי עופר פנה כהצעות אל מיספר
עיתונאים, ביקשם להתגייס לתפקיד זה.

החלטה סו פי ת
בפרשתדנס קי
השופט הפדראלי האמריקאי רוג׳ר פוליי,
ידון בקרוב אם להמשיך במישפט נגד מאיר לנסקי
או לבטל את ההליכים — מוסר שבועון
וראייטי. לנסקי הואשם בשנת 1972 בניסיון
להעלים רווחים בסד 36 אלף דולר מהכנסותיו
ממלון פלאמינגו בלאס־וגאס.
סניגורו של לנסקי, דויד רוזן ממיאמי. טען כי
לנסקי חולה, וכי מצבו הגופני יקשה עליו לעמוד
במישפם. מצבו הבריאותי של לנסקי כבר עזר
לו בעבר לא להתייצב למישפט בלאס־וגאס
בשלוש השנים האחרונות.

? טי גו דו שדבדוס
ל בי שרד־ הוו ״ רו ת
עדי כראונר, התובע כמישפטו שד
עמום כרנס, הנאשם כרצח החיילת רחל

ר פי אי תן -
עוז ר מיו ח ד ליוע ץ

התמרמ רו ת עד

רפאל (״רפי״) איתן, מי שהיה
בשעתו אחת הדמויות הבכירות
כ שירות הממלכתי, מונה בעוזר־מיוחד
ליד יועץ ראש־הממשדה
לענייני־כיטחון, אלוף (מיד).
אריאל שרון.
רפי, שהוא דמות ידועה עוד
מ תקופ ת הפלמ״ח, נטש אתה שירות
הממלכתי לפני מיספר שנים
ופנה לעולם העסקים. תוך תקופה
קצרה יחסית הוא כנה קאריירה
עצמאית כאיש־עסקים. עתה,
כעקבו ת פנייתו שד אריק שרון, פרש
מניהול עסקיו וקיבל על עצמו
את תפקיד העוזר המיוחד.

התבטאות בני פלד

מיספר טייסים כחיל״האוויר עומדים למחות
בפני מפקד־החיל, האלוף בני פלד, על
אחתהה תב ט אויו ת שלו ב מיסגר ת מסע
ההסברה שנערך להצדקת הפגנת־המחאה
שלו.
בשידור בטלוויזיה נאמר בשם פלד, כי בגלל
מדיניות המיסים הקיימת לגבי אנשי צבא־חקבע
״עוזבים כל הטובים ונשארים רק הבינוניים.״
טייסים ותיקים בחיל־האוויר רואים בדברים
אלה משום פגיעה ועלבון.
בהקשר זד, אוזכר בי בעבר כבר התבטא
האלוף (מיל ).עזר וייצמן על בני פלד:
״הוא מנהיג נהדר של מטוסים —
אבל לא של טייסים.״

כותבי אליך קרוביך וידידיך מחו״ל
כסה אני יכול לעזור לישראל ל כותב אליך הקרוב מאמריקה .״מה
אנו יכולים לעשות למען המרינה?״
שואלים ידידים מחו״ל הם דואגים
למצבנו הבטחת• והכלכלי ומחפשים
דרך לעזור. תוכל לומר להם כי ישנה
דרך שבה יוכלו לעזור למדינה וגם
לעצמם :

פתיחת ח שבון מ ט בע ח 1ץ
בבנ ק לאומי
אגשים רבים המזדהים עם ישראל
פתחו בבנק לאומי פקדונזת במטבע
חוץ. הצטברות רבבות פקדונות מעין
אלה יוצרת עתודה נכבדה של מטבע
חוץ. משום כך. בל פקדזן כזה מחזק
את מעמדה הפיננסי של ישראל ומסייע
לסחר החוץ שלה. זו גם השקעה כספית
טובה למפקיד. הנושאת רבית במטבע
חוץ. להשקעה זו יתרונות נוספים - :
פקדונות של תושבי חוץ פטורים ממס
עזבון. הרבית פטורה ממס הכנסה
ועל פקדונות לתקופה שמעל לשלושה
חודשים) ואין הגבלה על העברת
הפקדק. והרבית לחדל במועד
הפרעון.

הבסף מופקד בידים נאממת
יתד על כן ־ תוכל להבטיח לקרוביך
בי כספם מופקד בבנק הראשון והגדול
בישראל, בנק המתפתח עם המדינה
ועוזר בפיתוחה. בעל מסורת ונסיון
בנקאי רב שנים ונוסד ע״י ד״ר ת. הרצל
ב 1902 בעל מימדים בינלאומיים
שסך נכסיו 44 מיליארד ל״י
ובעל רשת ענפה
של למעלה ם־ 320 סניפים. חברות
בנות ונציגויות בארץ ובמרכזים
הפיננסיים בחו־ל.

פתיחת הוז שבח אמה כרוכה
במאמץ
בל מה שעל קרובך לעשות הוא
לכתוב לבנק לאומי, המרכז לתושבי
חוץ ותיירים. דת־ ליליגבלום 33ת״א.
בל הפעולות הבנקאיות עם קרובך
תעשנה באמצעות הדאר -שיטה
שזכתה להצלחה רבה בקרב מפקידים
מעבר לים הפותחים חשבון בבנק
לאומי. שיטה הנקראת ו;!״״ץ>91ח1)1חג8
ובנקאות באמצעות דאר< והמקובלת
בעולם.
אם קרובך נמצא בביקור
בארץ. הנה כמה כתובות מועילות
עבורו:
<1כל סניף של בנק לאום• ברחבי
הארץ.
)2סויפי בנק לאומי בבתי המלון
הגדולים בארץ.
<3המרכז לתושבי חוץ ותיירים של
בנק לאומי. רח־ לילינבלום .33ת״א.
טל׳ .51931

כמו כן תוכל להציע לקדוביך מחו״ל
לנהל את עסקיהם באמצעות רשת
בנק לאומי בחו״ל*.
אנא מלא את התלוש המצורף
למודעה, וכך תעזור לקרובך מחדל
לעזור למדינה וגם לעצמו.
לכבוד בנק לאומי
מרבז לתיירים וחושבי חוץ
רחוב לילינבלום 33
תל-אביב.
אבק שכם
ל שלוח אלי חומר הסברה על סנת
שאוכל לשלחו לקרובי בחו־ל שם כתובת

אנא שלחו חומר הסברה ישירות לקרוב•
בחז־ל שם כתובת

* רשת נטל סניפים, חברנה בננה ננציגויות ם עבר לים: ניו־יורק. שיקאגו. מיאסי. סורונסו. לונדון. פריו. ציריך. נגבה. בריסל. פרנקפורם. סילנו. יוהנסבורג
הונ 1קונג. נסאו. א״ קייסאן. קדאקס. בואנוס איירס. סאן פאולו.
המולס הזה 989ו

מכתבים
הבעייה מיבפר אחת

בלי בד׳^\נא 7יביב2
״העולם הזה״ .שבועון החד שות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אדיב.
רחוב גורדון 3טלפון 243386־ .03 תא־דואד . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״ט, תל־אכיב, רחוב כן*
׳אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה בספי בע״מ .
העורך הרא שי: אורי אכנרי. המוציא ל אור: העולם הזה כע״מ.

שר־הפנים מופקד, כידוע, גם*על
שמירת טהרת העם היהודי בישראל
ומוסרו. הוא לא יתיר, רחמנא ליצלן,
לרשום במירשם־התושבים כיהודי, מי
שאמו היא ספק־יהודיה. הוא לא יתיר
להכניס לארץ מי שחשוד בפעילות של
איזו כת־משיחית מפוקפקת, אפילו אם
הוא יהודי כשר למהדרין.
אבל כאשר מתגלית סירחה במישרדו
שלו, שומר שר־הפנים, משום מה, על
שתיקה מופלאה.
לפני שבועיים חשף הטולם הזה ()1987
סיפור משעשע. סופר בו על דירת-

צנזור גרי
נאה דורש — לא כל כך נאה מקיים
תענוגות ששכרה קבוצת פקידים בכירים
בתל־אביב, כדי להתפרק בה מהמתח של
עבודתם הממשלתית. בין השאר סופר
שם על כך, שאחד מבעלי המפתחות
הפרטיים של אותה דירה — שההילולות
שנערכו בה הטרידו את מנוחת השכנים
— היה לא אחר מאשר סמנכ״ל משרד-
הפנים לשירותי־חירום ותפקידים מיוחדים,
לוי גרי. בין תפקידיו המיוחדים מאוד
של מר גרי, כלול גם התפקיד של הצנזור
הראשי מטעם מישרד־הפנים לסרטים ומחזות.
הסתבר,
לפי הסיפור, כי האיש המופקד
מטעם שר־הפנים הדתי על שמירת המוסר
בקרב צופי הקולנוע הישראליים, הוא
בעל אמות־מידה ליברליות יותר כאשר
מדובר בחייו הפרטיים.
הסיפור עורר הדים וחיוכים. הוא זרק
אור על הצביעות, ההתחסדות והעמדת-
הפנים של אלה המדברים גבוהה גבוהה
על חינוך העם ושמירת טוהר־מידותיו,
שהם נאה דורשים אך לא כל כך נאה
מקיימים.
ניתן היה לצפות שאחרי פירסום כזה,
שהפך לשיחת־השבוע בכל המדינה, יתעורר
שר־הפנים הדתי וימצא לנכון להגיב
באחת משתי הדרכים: או שיפריד את
הפירסום מעיקרו וינסה לתבוע את עלבונו
של הצנזור, או שידאג להחליפו באדם
שלא יהפוך את המועצה־לביקורת־סרטים־

ומחזות לחוכא ואיטלולא.
שר-הפנים העדיף לשתוק. הוא טמן
ראשו, אולי ברשימות פסולי־החיתון, נהג
כאילו לא פורסמו הדברים מעולם. זוהי
כמובן זכותו. אבל כשיקום הד״׳ר יוסף
בורג בפעם הבאה לתבוע את עלבון
היהדות ומוסרה, ראוי שיימצא מי שיתריס
כנגדו: טול קורה מבין עיניך!
בוויכוח הציבורי שהתלהט לאחרונד״
טענו אנשי מישרד־הפנים כי אין להם
יד בהכנת רשימות פסולי־החיתון. כדאי
שתהיה להם יד בהכנת רשימה של פסולי־ציגזור.
השם הראשון ברשימה כבר נמסר
להם.

מדי שנה, כשאנו עורכים את סיכומי
מאורעות השנה, נמצא קורא הטורח לסכם
למעננו בצורה סטאטיסטית גם את העולם
הזה, כפי שהשתקף בשנה שחלפה. בשנים
האחרונות נטל על עצמו את המשימה
הקורא הוותיק דני גספר, מנתניה. הנה
הסיכום המאלף שערך על העולם הזה בשנת
תשל״ה :
בשנתו ה־ 39 של העולם הזה ראו אור
50 גיליונות, שסופררו על־פי הסיפרור
השוטף מגיליון 1933 ועד — 1982 כרך
מפואר המכיל 2196 עמודים, לעומת 1784
עמודים שהכילו גיליונות השנה הקודמת.
זוהי תוספת של 412 עמודים — או כ־ס
230/במיספר עמודי העולם הזה בתשל״ה.
קורא מתמיד ונאמן של העולם הזה, אשר
התמיד ורכש את העתון מדי־שבוע באחד
מדוכני העתונים הוציא — או השקיע, בהתאם
להשקפה — סכום של — 223.ל״י
ברכישתם, לעומת 151.25ל״י שהוציא על
רכישת כל גיליונות העולם הזה שיצאו
לאור בתשל״ד — תוספת של 71.75ל״י.
הכרך השנתי ה־ 39 במיספר מכיל 4431
תמונות — מיספר מרשים ביותר — לעומת
4043 צילומים שהתפרסמו בשנה הקודמת.
זוהי תוספת של 388 צילומים. אבל מיספר
המודעות היה מרשים עוד יותר. בתשל״ה
התפרסמו בהעולם הזה 1238 מודעות, ל עומת
584 בכרך הקודם. זוהי תוספת של
654 מודעות פירסופת, לפעלה מ־;ל.100
ואם נציץ לשאר תוכנו של הכרך המאלף
שהוציאה המערכת בשנת תשל״ד.
נמצא, לדוגמה, כי במדור מיכתבים פורסמו
בשנה האחרונה ,652 כאשר אל 72
מהם מצורפות תמונות כותביהם, לעומת
703 מיכתבים עם 44 תמונות כותבים ב־תשל״ד
— נסיגה במיספר המיכתבים,
מול גידול במיספר תמונות־הכותבים.
מדור תשקיף, למשל, הכיל בשנת תש־ל״ה
643 ידיעות לעומת 587 ידיעות בשיה
הקודמת. במדור אנשים, סיפורים וקוריוזים
על אנשים חשובים ופחות חשובים, ראו
אור 1054 סיפורים לעומת 809 בשנה ה•38
לעומת זאת׳ במדור במדינה, ניכרת
נסיגה קטנה 344 :סיפורים, לעומת 355בשנה
הקודמת.
״לסיכום,״ אומר הקורא גספר ,״אם
נתבונן רק במיספרים היבשים, ניווכח
שהמערכת צעדה צעד חשוב קדימה, לא-
כל־שכן אם נעיין בתוכנו של הכרך ה־.39
המשיכו בעבודתכם הפורייה. חזקו ואימצו,
כשבירכת קוראיכם מלווה אתכם בדרככם״
לנו לא נותר אלא להודות לקורא גספר,
על מלאכת הסיכום מאירת-העיניים שעשה.

ברצוני להגיב על הכתבה ״טרמפ על
הבודדים״ (העולם הזה .)1987 טוב מאד
שהעניין הועלה. אומנם הנושא הנ״ל
הועלה עוד קודם־לכן, בגיליונות קודמים
של העיתון, אולם הפעם התמקד הטיפול
בניצול של מישרדי־השידוכים למיניהם
אני חושב שהעולם הזה, מצידו, יכול
לעזור בצורה קונסטרוקטיבית, והצעתי
היא שיש להקים חוג חברתי של צעירים
וצעירות יוצאי־צבא, חברי העולם הזה או
״סתם״ קוראים. החוג יהיה, כמובן, בעל
הווי ותוכן מייוחדים. בהיותי מדריך־נוער,
אני מוכן לתרום מניסיוני.
ברצוני לציין שבעיית הבדידות אינה
דק נחלתם של בנות־זוג החסרות בני־זוג
ולהיפך, אלא גם של סתם זוגות שמחפשים
״להשתייך״ ,והדבר אינו חדש. בייחוד
כיום בחברה המודרנית התעשייתית העי
אבי
שטרוייך הינו מועמד לתואר ספורטאי־השנה,
מטעם ספורט הנכים.
אברהם כרונר, רמת־ גן

תעמולה של שוחיי־השלום
בכתבה אודות סירטי לשם הפלסטינים
(העולם הזה )1979״ יש מיספר דברים
שהייתי רוצה להעמיד על דיוקם ראשית,
בשום פנים ואופן אי־אפשר לראות את
הסרט כ״סרט־תעמולה פלסטיני״ .הוא
אינו מוצג בידי איזשהו גוף פלסטיני או
גוף המקורב לאירגון פלסטיני, והקו הפוליטי
שלו עומד בניגוד לקו הפוליטי
הרישמי של אש״ף.
אם זהו בכלל סרנדתעמולד — .הרי
זוהי תעמולה של שוחרי־השלום בישראל,
וכך הוא גם נתקבל על־ידי הקהל. כמו־כן,
לא נכון שמתקבל בסרט הרושם כי
שיטות־הייצור הפרימיטיביות של הסבון

פוליטי
לא קו של אש״ף
רונית, שהניכור והבדידות והרצת להשתייך,
ההזדקקות לחמימות אנושית היא,
לדעתי, הבעייה מיספר־אחת שלה.
שמעון אירוס, תל־ אבי ב

״עסיס״ איננה ב ת
חן־חן על הציון הנאה שחלק כתב
העולם הזה יגאל לביב למיפעל עסיס, על
תצוגת המוצרים ביריד־המזון במערב־גרמניה
(העולם הזה .)1987
ברצוני להפנות את תשומת־ליבו של
הכתב, ושל קהל־הקוראים לעובדה שחברת
פרימן אינה נמנית עם חבדות־הבת של
מיפעלי עסיס והאחים בדרנו בע״ם.
איתן לכנשטיין, תל־אביב

טיפול במו בלוב
משום־מה ! התופעות האחרונות — רשי־מות־שחורות,
סייתת־שבת וכד — מרמזות
עד־כמה קרובים אנחנו למדינה הנאורה
של קדאפי.
ולא רחוק הזמן שגם אצלנו, מי שיעז
להינות מסטייק עסיסי בפיתה בפסח, או
סתם לשבת בבית־קפה ביום־כיפור, תכה
לאותו טיפול שבו זכו הכדורסלנים ה-
תוניסאיים בלוב. עתיד ורוד, מה?
אבי בנצי? ,רחובות

הוא לא היחידי
ברצוני להסב את תשומת־ליבו של
שרוני־בריוני (העולם הזה )1987 שדרך
אגב, כבודו במקומו מונח עקב יציאתו
לתחרות מר־עולם ולוואי שיצליח שם
אך קשה לי להבין כיצד ״אינו יודע״
אם יש בארץ אדם אשר הרים בסיגנון
״לחיצה בשכיבה״ ,יותר ממאה־ושיבעים

למען עידכון קל של שרוני ישנם שני
ספורטאים נכים במועדון ספיבק ברמת־גן,
שבמיקרה אני הוא מאמנם. האחד, שלום
דלוגץ. לחץ בשכיבה 195ק״ג, והשני,
אבי שטרוייך, הינו אלוף ושיאן־עולם
כאשר בקייץ האחרון, במישחקי־דנכים
בסטוק מנדוויל, לחץ בשכיבה 200ק״מ.
דברים אלה אף פורסמו בעיתון׳ והשיאן

בשכם, או תנאי־החיים הקשים של הפועלים
הפלסטיניים בעמק-היתץ הם תוצאה
של הכיבוש הישראלי.
הפרק בסרט, הכולל קטעים אלה, נסב
במפורש ובמודגש על הניצול של הפועלים
הפלסטיניים על־ידי ״אחיהם״ ,בעלי-
האדמות והתעשיינים הפלסטיניים
ולבסוף: גד פרוידנטל אינו מרצה באוניברסיטה
העברית, אלא (לצערו) אסיסטנט
בילבד.
עדנה פוליטי, ברלין

על אמת ועובדות
אני מוצא לנכון להמציא מיספר תיקונים
עובדתיים והבהרות, לנושא הכתבה שפורסמה
(העולם הזה .)1987
אני יודע ששימוש בסופרלטיבים מפוצצים
אופייני לסוג מסויים של כתיבה.
בכל־זאת, איני מבין מדוע מיסמך רישמי
וגלוי של מיפלגת־העבודה, המודיע לי כי
הצעתי טובה מהאחרות ומוסר בידי א1ץ
הביטוח, מכונה בשם מיסמך המטיל ״חשד
נורא״.
הצ׳קים ״הנוראים״ שולמו מתוך חשבון
משותף בבנק שלי ושל אשתי, שטרחה
לכתוב את מיכתב־ההשמצה ואשר עימד,
נמצאתי אז בהליכי־גיח־שין. עובדה זו
היתה ידועה לכתבכם ומשום־מה הוש מטה,
כנראה כדי להצדיק את ״החשד
הנורא״ .שהרי שום, משחד, מצוי לא
יעביר ל׳משוחד׳ צ׳קים על שמו המפורש,
ועוד מחשבון משותף עם אשה שעימר,
הוא נמצא בתהליכי גט.
מעולם לא אמרתי לכתבכם כי ״נתתי
להם (לחברי) את הצ׳קים כאשר הם נתנו
לי את ההלוואות כצ׳קים דחויים״ זהו
שקר מוחלט, שבא כנראה לגשר בין
ההלוואות שקיבלתי זמן רב לפני קבלת
הביטוח, לבין החזרת הלוואה (יותר נכון
חלק ממנה) יותר מחודש לאחר־מכן. זאת
ניתן להוכיח בקלות על-ידי בדיקת מיספרי
הצ׳קים שלפני ואחרי.
הצ׳קים ניתנו ימים מיספר לפני פר-
עונם, ל־ ,3.7.74 תוך לקיחת טווח־ביטחון
לכיסויים ומכיוון שקיבלתי כסף מוקדם
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 1989

תמלא• תסקיזו במפעל

כולם מצפים לו!1ל1ם
ונל כולנו להיות מוכנים
לשעת מרום
נשים רבות בין שכבר עבדו בעבר במקצועות שונים
וביו שהן מוכשרות לרכוש מקצוע חדש, יכולות למלא
תפקיד רב ערך במחליפות לעובדים מגוייסים.
במפעלים בסביבת מקום מגוריהן, שיהיו נזקקים לעזרה
בכח אדם.
משרד העבודה עורך קורסים מזורזים ( 100־ 200 שעות
לימוד לפי המקצוע) על מנת להכשיר נשים
למלא תפקידים חשובים במשק, בשעת חרום.
הקורסים יערבו בשעות הבוקר, או אחר־הצהרים, או אף בערב,
הבל לפי יכולתה ונוחותה של כל אחה.
הקורסים יערבו ללא תשלום שבר לימוד והם גם הזדמנות יוצאת מן הכלל
לנשים רבות לרכוש מקצוע. י בסיום הלימודים תינתנה לבוגרות תעודות גמר.
הנשים שתידרשנה לעבוד במפעלים בימי חרום תקבלנה שבר מתאים.
הנשים הלומדות תקבלנה דמי קיום ומענק נוסף עם סיום הקורס.
כמו בן יוחזרו ללומדות הוצאות נסיעה.

ואלה מקצועות הלימוד לנשים מתנדבות לעבודה לשעת חרום:

לובקות טיבבתעעויה האוירית

מפעילות מכונות לעיבוד שבבי (חרטות. כרסום, השחזה דיתוד (לכל סוגיו).
בו חנו ת טיב (מתכת, אלקטרוניקה תחזוק ה (מתכת, חשמלאות).
נגרות מכנית (רהיטים ח שמלאות ומכונאות רכב * .מ ח סנ או ת ואפסנאות.
ח ש מלאות -תקוו ושרות לכלי בית ח שמליים.

פרטים והרשמת במשרדי האגף להכשרה ולהשתלמות מקצועית -
בירושלים, דח׳ יפו , 3.0טל 02 - 22414 לפנות למר אשר דהאן. בתל־אביב, רח׳ יונה הנביא , 13
טל 30231 03 לפנות למר אברהם בליצקי. בחיפה, רח־ העצמאות , 82 טל 5<$141־ ,04 לפנות למר יואל לביא.
בבאר־שבע, בנין מרכז הנגב, דרך הנשיאים, חדר , 65 טל• 74ק 72־ , 0$7לפנות לגב׳ שרה פרידמן.
וכן אצל היועצים התעסוקתיים בלשכות העבודה ברחבי הארץ.

^ נש מתנדבות לשונת נורו ^
יואב נרפיקה

העולם הזה 1989

רזוגט ע״׳ מטרד העבודה /לטכת הכרסום הסמנוולתית

לימודים גבוהים בתשלומים ומוכים
כן. הודזת ל מ הפכ ה ה שקט ה ב בנ ק
הפועלים גם זה אפ שרי!
חסכון חוד שי עבור ילדךב״חסן
ל ה שכ ל ה גבוהה־ ־ התכנית הבל עדית
של בנק הפועלים -מ אפ ש ר
לך ל צ בו ר עבורו ע ד 10.000ל״י.
וכ שיגיע לאוניברסיטה י ע מדו
לר שות י לד ך סכום החסכון. ריבי ת
והפר שי ההצ מד הלמדדב תו ספ ת
הלוואה של ע ד 10,000ל״י ב רי בי ת
בל תי צ מוד ה של /0״ס .1ה ה לוו א ה-
לתקופה של ע ד 13 שנה.
כמו כן יהנה י לד ך ממענק מיו חד
של בנק הפועלי םשלעד 500ל״י
ואם יוותר על ההלוואה יהנה מ מענ ק
נוסף של ע ד 1.200ל״י.
הענק לי לדך את לימודיו הגבוהים
כבר מעתה, כ שהם עולים ל ך פחות.
כך גם ילדךיל מד באוניברסיטה.

״חסן להשכלה גבוהה״
תכנית החסכון הבלעדית
של בנק הפועלים
1אל ח. ד .11 .תל־אביב
ן נא ל שהות לי את מלון
־חיסן ל ה שכל ה גבוהה־שם__

* כתובת __

פרטים בסניפי בנק הפועלי ובנק יפת.

כן. ילדך ילמד
באוניברסיטה !

אודיאלי

הטולס חזה 1989

ייר!

וו ה ליו ה

בוטלה מניות ״הילטוך 98 ירושלים

מכירת מלט ״חילטון״ ירושלים, שעוררת
סערת ציבורית גדולת לפני במת
חודשים, בוטלה• המוכרים, קבוצת אייב

פיינברג, לו קר און ופיליפ קלוצ־ני
ק, באמצעות עורך־חדיו שלח, שרגא
בירן, תודיעת לקונים על ביטול המכר.

חטיבת לביטול: תקונח, בעל־חמלונות
חיתודי-גרמני סייג, איחר בבמת ימים
בתשלום השני על חשבון הקנייה. קבוצת
פיינברג כבר הודיעה לגורמים הממשלתיים
כי שבח ונטלה לידיה את הבעלות
והניהול של מלון ״הילטון.״
קבוצת טייג, שהיא הבעל העיקרי
של מלון ״חילטון״ בתל-אביב, קנתה את
המלון במתיר״ההשקעח בו שהוא, לפי

מיליון לירות. מיש טענות
המוכרים,
ן! רד־חתיירות מכיר בהשקעות של 91
| | מיליון לירות בילבד. המחיר בולל הלוו״
אה ממשלתית בשיעור של 550/0מההשקעה,
בריבית נמוכה וללא הצמדה. לקבוצת
פיינברג ניתנה, בשעתו, הבטחה של
ראש-הממשלח המנוח לוי א שכול /בי
יקבלו הלוואה ממשלתית בשיעור של
65 אולם מישרד-חתיירות סירב להעביר
חריג זה לקונה החדש.
עם חתימת הסבם מבירת המלון, הסכימה
קבוצת פיינברג לוותר על החריג

החנוה הימית
בונה דובוות־קידוח
ב־ 120 מיליון דולר
״החברה הימית להובלת פרי״ חתמה
על חוזה עם ממשלת ארצות־הברית, שערבה
להזמנת ארבע דוברות-קידוח
ימיות לנפט מחברת ״בית לחם סטיל.״
מחיר כל דוברה כ 30-מיליון דולר. הערבות
הממשלתית האמריקאית נוגעת
גם למימון ולהבטחת החכרת הדוברות
עם מסירתן. ההזמנה נעשתה באמצעות
חברת ״יוניברסל גאז אנד אויל,״ שבח
יש ל״חברח הימית 73 מן חמניות.
פרטים אלה מגלה חדין־וחשבון השנתי
של החברה.
חדין-וחשבון מגלח עוד, כי ״החברה

חון גדל
הימית״ בבעלותם של מילא ברנר ומרי־דור,
השתלטה בימים אלה על חב -
רת-ביטוח גדולת בשם ״אמריקן פלאן
קורפוריישן,״ תחזיק ב־/0ס 69 ממניותיה.
חברת-ביטוח השייכת ל״חברח הימית״
תמוזג עם החברה האמריקאית.
מאזן החברה מראה, בי בשנת 1974
הרוויחה החברה רווח תיפעולי מעיסקי-
ספנות 93 ,מיליון דולר, ועוד 50 מיליון
דולר הרוויחה ממכירות של אוניות וחוזים
לבנייתן. הרווח הנקי לאחר הורדת
כל ההוצאות היה 30 מיליון דולר או 7.6
דולר למנייה, לעומת 3.1דולר בשנת
.1973
המאזן מגלה בי אותה עיסקח שהביאה
את הרווח של 50 מיליון דולר ממכירת
אוניות, תביא רווחים נוספים גם
בשנת .1975 אולם אין המאזן מגלה את
היקפם (זוהי עיסקת מבירת חוזים
בניית 16 אוניות במספנות אנגליות.
מהן הביאו חוזים למכירת 10 אוניות
בשנת 1974 את הרווח של 50 מיליון
דולר).
רואי-החשבון מגלים, בי החברה מכרה
בשנת 1974 מחצית השותפות בבניית
שתי אוניות-ענק תמורת 11 מיליון דולר,

ראש־הממשלח, יצחק רביו, לוחץ
אישית על מישרד״התיירות בי יאשר לקבוצת
״בלל״ ולמנכ״לה דוברת הלוואות
חריגות למלון בשארס״אל-שייך.
קבוצת ״כלל״ הסתבכה ברכישת המלון,
שחיה בשעתו של ״אגד״ וחברת ״מש״ק,״
שהוקמה על-ידי קציני-צבא בדרגות גבוהות•
״כלל״ רכשה את ״מש״ק ״,וכך
קיבלה גם את המלון.
במלון הושקעו כ 9-מיליון לירות, מזח
3מיליון הלוואה ממשלתית. מישרד-
התיירות מביר בהשקעה של 7.8מיליון
לירות בילבד .״בלל״ רוצה עתה לשפץ
את המלון, שאינו ניתן למגורי אדם במצבו
הנוכחי. היא תובעת ממישרד-
התיירות הלוואה של 9מיליון לירות
לשיפוצים, וכן הלוואה נוספת של 5
מיליון על חשבון ההשקעה שבבר נעשתה.
אם יצליח רביו בלחץ, תקבל ״בלל״
הלוואות נוחות בריבית של /0״ ,6וללא
הצמדה, בשיעור של 17 מיליון לירות על

סתמב

״ היל טוך ירושלים
המכירה בוטלה
הנוסף של ס/ס 10 הלוואה, תמורת אישור
ממשלתי למכר. קבוצת פיינברג קיבלה
בשעתו חריגים רבים, כמו אישור שיט-
חי-ציבור גדולים כחלק מן ההשקעה המאושרת,
הלוואה ממשלתית לחון חוזר,
ועוד.
טייג שילם בבר 5מיליון מארקים
גרמניים על חשבון הקנייה, וקיבל לידיו
את הניהול. עתה בוטלה חעיסקח,
וקבוצת פיינברג מסרבת להחזיר את 5
מיליון חמארקים שקיבלה.

רמי הלפרין, מעובדיה הבכירים
לשעבר של חברת התמרוקים ״לון,״ קנח
רבע מסובנות־חתמרוקים האמריקאית
״אבון״ בישראל, תמורת בחצי מיליון
לירות השקעה בהון החברה. סוכנות החברה
מוחזקת בידי חברת ״א.ד.ישי.״
התפרחברת
״אבון״ האמריקאית
סמה בזכות שיטות-חשיווק המיוחדות
שלה. האריזות המצועצעות של תמרו-
קיה נמכרות על-ידי סוכנים בשיטת מד-
לת-אל-דלת. ישראל היא אחת המדינות
הבודדות בעולם שבח נמכרים מוצרי
״אבון״ בחנויות-תמרוקים הרגילות.
שאותם תקבל עם מסירת האוניות בשנת
.1977 קונה המחצית גם חבר את האוניות
ל 15-שנים.
המאזן מגלה גם במה פרטים על כישלונות
עיסקיים. החברה שילמה 4מיליון
דולר לאחד השותפים, שלו ערבה על דמי-
חכירה קבועים, על 4מיבליות שבנייתן
בוטלה בגלל קשיי המספנה. בן הפסידה
החברה 1.1מיליון דולר בחוב אבוד, שנבע
ממכירת חוזה.
מאזן חחברח מראה כי היחס בין נכסים
שוטפים להתחייבויות שוטפות הוא
0.99ל־ ,1יחס טוב בחרבה מאשר בשנה
הקודמת. הגירעון בנזילות החברה חיה
רק 1.8מיליון דולר, לעומת 16.1בשנה
הקודמת. בשנת המאזן גדלו נכסיה ל•
648.5מיליון דולר. לפי המאזן, ההון
השוטף והעצמי שבידי החברה הוא 183
מיליון דולר — גידול של 50 מיליון
דולר לעומת השנה הקודמת.
המאזן מגלה כי החברה הגדילה את
חלקה בחוות״בקר גדולה באוסטרליה

מנכ״ר דוג ר ת

הטבות חריגות

השקעה עצמית של מיליון לירות — חריג
שעדיין לא היה במותו בארץ.
פיננסים ושירותים עיסקיים — 1,187ן
שירותים ציבוריים וקהילתיים — 1,891ן
שירותים אישיים — .1,146
זו הסיבה לבן שקיים מחסור בעובדי־תעשייה,
מלצרים או עובדי־מלונות, והבל
נוהרים להיות עובדי בנקים וממשלה.

ורבינוביץ

שוחד ווחוו ל״אנון״

מילא ב רנ ד

ובין רוחץ להטבות
לקבוצת..נלד־

1ש דו נו ת

נתוני חלישכת המרכזית לסטטיסטיקה
(ריבעון מיספר ,8עמוד )51 מראים, כי
מדיניותו של שר-האוצר יהושע רבינו־ביץ
מבצעת את חזונו של דב״בר בו*
רוכוב, אבל בדיוק לחיפך. בורוכוב קבע
כי אסונו של העם היהודי הוא הפירמידה
החפובח: חיינו, הבסיס הרחב שלה
הוא העיסוק במיסחר, ואילו רק חודו
חצר של העם היהודי עוסק בייצור.
מדיניותו הכלכלית של רבינוביץ גורמת
לריבוי מיספר עובדי״השירותים ולהקטנת
מיספר עובדי״חייצור. בשנת האחרונח
ירד מיספר עובדי-התעשייה מ״ 159 אלף
ל״ 145.4אלף. ואילו מיספר העובדים ב-
פיננסים גדל באותה תקופח מ־ 75.7אלף
ל 76.9-אלף ומיספר העובדים בשירותים
הציבוריים (עובדי ממשלח ועיריית) נדל
מ 334.1-אלף ל 343.8-אלף.
נתוני הלישכת מורים בבירור מחו ח גורם
לחיזוק הפירמידה ההפוכה. באפריל
השנה חיה השבר החודשי הממוצע
לשכיר, לפי ענפי המשק, כך: חקלאות
— 1,335 לירות ן תעשייה 1,944
חשמל ומים 1,996 בינוי — >1,719
מיסחר, שירותי מזון והארחה 1,749
תחבורה, אחסנה ותיקשורת — >1,876

שלת מי ר
מנהל חטיבות־חבניית בקונצרן ״כלל,״
יהודה ת מיר, צועד מכישלון אלי כישלון.
הוא סיבך את ״כלל״ ברכישת חברת
״פאן־לון,״ המתגלח בבור-ללא-תחתית
של הפסדים. הוא נכנס להשקעות עצומות
בבנייה, באשר היה ברור לבל כי
יגיע שפל בבנייה. עתה התגלו להנחלת
״כלל״ שני מישגים נוספים שלו. תמיר
מבר לקבוצת ״בנק-חפועלים״ את בית
״כלל״ ברחוב יהודה הלוי בתל־אביב,
על כל תכולתו. לאחר חתימת ההסכם
התברר, בי בבניין יש ציוד מישרדי רב
הדרוש לבית ״בלל״ החדש. תמיר נאלץ
לקנות חזרה מ״בנק־הפועלים״ את ה ציוד,
בכמה רבבות לירות.
מישגה נוסף: בית ״בלל״ החדש שליד
ביכר דיזנגוף, כולל קומת-קרקע גדולה
עם שטח־חנויות נרחב.
עד בה לא הצליחו למכור את המקום
לעסקים, וחאיזור עומד ריק ללא הכנסות.

ינויי־בעלות
ב״אלול״
חברת ״אלול״ עוברת ביטים אלה שי•
נויי״בעלות. עד כה היתח הבעלות בידי
קבוצת יור ם גיל 40 קבוצת דויד
קוליץ ועזר וייצמן 40 ועוד ״/״10
בידי חנניה נא מן. עתה קונה קבוצת
קוליץ את החלק של קבוצת גיל.

״אלול״ מחזיקה בסוכנויות של חברות
זרות, בעיקר באלו המייצרות ציוד צבאי
ותעופתי. קבוצת גיל, הכוללת את ״בנק
״לנדאו-קימחי״ מציריך, היא גם בעלת
סוכנות ״נשיונל״ בישראל.

שותפים וייצמן וקודיץ
חלק קנוי

מכתבים

נווי•

(המשך מעמוד )6
יותר הודעתי להם להכניסם לבנק שלושד,
ימים לפני התאריך הנקוב. זהו נוהג
מקובל במדינה, ובטוחני שגם כתבכם
נוהג לעשות כך לא פעם•
ושוב, מתוך ניסיון להציגני באור המתאים
לכתבה, ציינתם כי ״החלפתי מישרות
ומקומוודעבודה חדשים לבקרים.״ העובדה
שאינפורמציה זו אין לה שום אחיזה
במציאות, לא הטרידה אתכם. הריני סקרן
לדעת אילו מקומות־עבודה ״החלפתי
חדשות־לבקרים״ י זהו אומנם ביטוי מליצי
מצוחצח, אך מה לו ולאמת?
קיבלתם מיכתב־השמצה מאשתי, ובו
נטען בין השאר כי ״אצל עורך־דין מסויים
מצוי תיק המכיל חומר מרשיע נוסף על
המצורף (המיכתב והצ׳קים מטילי ״החשד
הנורא״) כגון צילומי מיסמכים, הקלטות

;סיגריה

נבו־

מכהנים בתפקידיהם מזה שנים רבות, כי
חושיהם הציבוריים קהו, ורגישותם לטוהר
הספורט פגומה.״
בעמ׳ 49 קובעת הוועדה כי לא שווה
חלקם של כל העסקנים באחריות, אולם
קובעת במפורש כי ״מאידך ישנם עסקנים,
המכהנים בהנהלת ההתאחדות מזה שנים
רבות, וגדולה ביותר אחריותם למחדלי
ההתאחדות בשטח בו אנו עוסקים ...מר
עזריקם מילצ׳ן משנת — 1965 בהפסקה
של 4שנים, מר מיכאל אלמוג משנת
— 1954 בהפסקה של 6שנים, מר יהודה
ליליאן משנת ,1962 מר יצחק משולם משנת
,1958 מר יגאל גריפל משנת .1958״
שר־החינוך־והתרבות דאז, מר יגאל
אלון, המליץ כי הנהלת ההתאחדות לכדורגל
תתפטר באופן קולקטיבי, וחבריה לא
ייכללו בהנהלה החדשה.
והנה, כיום, נבחר מר. מיכאל אלמוג ״פה־אחד״
כיו״ר הנהלת ההתאחדות לכדורגל-
כאשר מר ליליאן ומר מילצץ נבחרו כ־סגניו
! מר יגאל גריפל יהיה חבר המועצה
הציבורית שתפקח על פעולות הנהלת ההתאחדות
לכדורגל! השר ידלין אף שלח
מכתב ברכה לסר אלמוג לרגל היכנסו ל תפקיד.
קשר
השתיקה של העתונות ושל הגופים
הממלכתיים האחראים לספורט בישראל,
חייב להדאיג.

אברהם קמדח_,ירף שרים
להוריד אתה או דו ת !
כשהנוער הישראלי מגיע לגיל גיוס,
הוא הולך עם כל הרצון להגן על המולדת.
אבל כשמגיע תורו. והוא רוצה להתחתן,
עושים לו בעיות מכל הכיוונים. הוא צריך
1400 נקודות. ואם אין לו 1400 נקודות,
הוא צריך לגור בחוץ.
ללוחם הישראלי יש די בעיות גם כך.
הממשלה חייבת להקל על הצעיר, ולעודד
אותו לבנות בית נאמן ולהוליד ילדים,
גרנות מחיר החפיסה לצרכן 5.20ל״י
תכנית חסכון 10,000 בסס הבינלאומי הראשון־
הרווח*ת ביותו־

בגלל שינאת אשה
שיחות וכר״! בראיון עם אשתי מתברר
כי, לדבריה ,״הייתי נוכחת בפגישה שנערכה
בין בעלי לבין רבינסקי אצלנו בבית,
וכן האזנתי לשיחות־טלפון שמהן ברור
לי שהוא שילם שוחד.״ חד וחלק.
לפתע אין הקלטות, אין צילומים, אין
מיסמכים, אין תיק מרשיע אצל עורך־דין
מסויים. אין כלום. יש עדות של אשה
נקמנית הנאכלת בשינאתה לבעלה.
האם עדות כזו הן המקורות המהימנים
של עיתונכם? צר לי. איך אומרים
החבר׳ה — ליכלכתם...
צר לי גם על כי חברי, יעקב ויסמונסקי
ואפרים רבינסקי, אשר ידעו לעזור לחבר
בעת צרה. נפגעו אף הם, בגין כתבה־כזבה

עצתי לכם, הן כאדם והן כמי שעוסק
בכתיבה עיתונאית, להקפיד יותר בבדיקת
עובדות ומקורות לפני שמפרסמים כתבה
בנוסח — ״אחותך פרוצה״.
יהושע גרנות, פתח-תיקווה
• העולם הזה מפולס לא קבגב שאת
המיכתב נגד מר גרנות כתבה אשתו.
העולם הזה התבסס בכתבתו רק פל צילומי
הצ׳קים והמיסמכים שהופיעו בכתבה, ועל
דבריו של מר גרנות.

?שר־השתי^ה בכדורגל

הבנק הבינלאומי הראשון
־ 40 סניפים לשררתך ברחבי הארץ
אנו אומרים תודה

העיתונות מלאה בימים אלה בידיעות
אודות מאבקם של עסקני־ספורט בכירים
ל״הגנת״ הספורט. בראש המתנגדים עומד
היו״ר החדש של הנהלת ההתאחדות ל כדורגל,
מר מיכאל אלמוג.
הוועדות והעיתונאים שעסקו בנושא הכדורגל
נמנעו, משום־מה, מדיון בחלקם
של עסקנים בכירים, בהתפשטות נגע השחיתות
בכדורגל. מן הראוי להזכיר את
מימצאיה של ועדת עציוני אודות חלקם
של עסקנים בשחיתות. בדין־וחשבון ש הגישה,
בספטמבר ,1971 לשר־׳החינוך דאז,
יגאל אלון, אומרת הוועדה :״בסופו של
דבר, מסירת מישחק מקבוצת לקבוצה לא
יכלה להיעשות על דעת שחקנים בלבד...
כללית התרשמנו מהופעת עסקניו הבכירים
של הספורט בפנינו, בעיקר אלה ה הררי בגלל
הממשלה
שהם $תיד המדינה. צריך לזכור שהנוער
שזקוק לדירות איננו ממישפחות עשירות,
אלא ממישפחות מרובות־ילדים.
על הממשלה לעזור להוריד את חוק-
הנקודות, וללכת לקראת הנוער.
אשר הררי, צור־שלוס

המיזרה פובש א ת המערב
קורה מדי-פעם שאני קופץ לרומניה,
לבקר אצל ידידי שם. בחנויות הכל־בו
יש שפע של מוצרי־מזון מארצות קומוניסטיות.
העטיפות והעיצוב יוצאים מן-
הכלל. הבולגרים הם טובים. הסינים מצו-
יינים. על כל מוצר, הסברים בשתי שפות
בינלאומיות. ה״שלומפדים״ היחידים הם
האלבאנים.
הקובאנים שולחים מדי-קיץ צוותים של
מומחים למשקאות, ואלה מארגנים קורסים
להכנת קוקטיילים. סין העממית מייצרת
ומשווקת מוצרי־קוסמטיקה באיכות טובה
למדי. פה, במערב, יש מוצרי־מזון מכל
קצוות תבל, רובם עם תוויות בצרפתית
ובפלאמית, ואילו הרוסים הקימו רשתות
של חנויות שמתמחות בתוצרת ברית-
המועצות.
להונגרים ולפולנים יש בוטיקים יפים
להפליא, ורובם מתמחים בעבודות־יד
הטולם הזה 1969

מכת בי ם
ומוצרי־עור. המחירים גבוהים, אך גם
האיכות. הודו, פאקיסטן ואינדונזיה משווקות
מוצרי־לבוש יפים להפליא, ובכל
עיר גדולה במערב־אירופה יש מינימום
50 בוטיקים שמוכרים מוצרים מן הארצות
הנ״ל.
כמה חבל שאת הדגים הממולאים תוצרת

פרשיות ריגול
וגילויים מפתיעים !

להלן לוח מחירים
המוסב לשבוע
71־17.10.75 111 12.10.75 רקות עגבניות מעולות גזר חצילים
פלפל נחריח וקליפורניח
תפוא״ד ב תפזור ת
תפוא״ד ארוזים
כצל יבש מסוג מעולה
בצל יבש
ארוז ב שקיות של 2ק״ג
קופל ישראל אפשר לקנות אך־ורק במכולת של
השכונה היהודית.
אכריהס קופל, אנטוורפן

יש ברירה אחת
אם לא ציינתי בפנייתי אליכם — מזכיר
ההסתדרות ירוחם משל ויו״ר המחלקה
לאיגוד מיקצועי, אוריאל אברהמוביץ —
את המילה ״לכבוד״ ,זאת מכיוון שלא
השארתם לעצמכם כבוד.
בתור חבר־ההסתדרות, שפעל רבות
למען גוף זה, היום אני מתבייש בכך,
מכיוון שבראש מוסד סד. נכבד עומדים
אנשים שאינם ראויים לתפקידם, והמשמשים
כבובות פלסטלינה בידי שר־האוצר,
יהושע רבינוביץ. אין ספק ששכחתם מה
פירוש המילה ״עובד״ ,וזאת בגלל השנים
שנדבקתם לכיסאותיכם מבלי לרדת אל
העם העובד ולעמוד מקרוב על סיבלו
הרב.
נבחרתם לקדם את ענייניו של העובד,
.אך למעשה מאז שישבתם על הכיסאות
עשיתם הכל למען הפיכת ציבור העמלים
לפושטי־יד. דאגתם רק לעצמכם, לקבלנים,
למיליונרים ולהקפאת הסכמי־העבודה, וכל
זה על חשבון העובד. הוכחה לכך היא
־החולייה האחרונה בשרשרת הקנוניות
שנקטתם נגד ציבור העובדים, שבאה
לידי ביטוי בפיחות האחרון. וזאת לא רק
דעתי האישית, אלא דעתם של מאות ועדי-
עובדים במיפעלים שונים.
המסקנה היא שיש רק ברירה אחת,
והיא שתתפטרו ותפנו את מקומכם לאנשים
המסוגלים למלא את תפקידם כראוי, ולא
בצורה בוגדנית כפי שעשיתם עד כה.
אם אתם חוששים מכך שאם תתפטרו
מתפקידכם לא תוכלו להרוויח את לחמכם
בכבוד׳ ציבור העובדים יעשה הכל כדי
להוציא אתכם לפנסיה מוקדמת.
לסיום, זה רק חלק קטן ממה שיש לי
כלפי התנהגותכם הבוגדנית, ועל כד אני
מוכן לעמוד מול כל גוף, כדי להוכיח
את צידקת טענותי כלפיכם.
אני מקווה שתתפטרו מייד.

לצרכן

2.75
3.40
2.00
3.40

חק״ג

2.20
2.45
1.50

1.75

פירוח

רק אצל היהודים

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 2.85 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 3.65 6.5
3.25
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים אורליאנס גודל 4.00 6.5
3.25
תפוחים אורליאנם גודל 6
3.25
ענבים דבוקי, תמר בירותי
4.20
בננו ת

הספר שופך אור חדש על
פרשיות ריגול, תככים ומזימות
ששינו את מהלכת של
חהישטורה העולמית.
בספרם החדש חושפם המחברים
שפורי רגול מרתקים
ופרשות עלומות מחייהם של
לורנס איש־ערב, קאזנובח,
דניאל ריפו, רובנס, שקספיר,
צ׳ארלס השני, מאדאם דה
פומפדור ועוד רבים אחרים.
ספר מרתק הנקרא בנשימה
עצורה, המלמד שוב כי
המציאות עולה על הדמיון.
זאב בודד בחצר עוינת
מאת :

עופות

ארנון הדר
בונה תירוש

פטמים קפואים ב שקיות שקופות
גודל 3
9.00
(מעל ל 1.6-ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף) 10.00
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף) 11.00

הוצ א ת •לג,
איו רי ם: אבנר כץ להשיג בחנויות הספרים ובקיוסקים.
הפצה: גד, רח׳ צ׳לנוב ,13ת״א.
דגים כסיה
בקלה צעיר אחיד ב שקיות
בקלה פרוס אחיד עשוי
מדגים שמשקלם לא פחו ת
מ־ 250 גרם

8.50
9.50

רפרודוקציות של גדולי הציירים —
להשיג ב״לוטוס״ ,אלנבי 101
טלפון 295130־.03

מחקרס 01 ציו1ימגלה :

יש אקשן ־ אין פרוטקשן
החטיפות -
פ שע משתלם.

אליהו כהן, יו״ר ועד
עובדי ״רוגחין״ ,אשדוד

טעות לעולם צודקת

@ מוסף מיוחד לענייני נשק 6חדשות
לוהטות וחומר רב ומרתק, מהארץ ומהעולם

״ידיעות אחרונות״,
1.10.75

תמי ברונ שטיץ, חיפה
העולם חזח 1989

ן ך?ז מיוחד־

הישראלים
נח״ הנשע באירובה

הניצולים הועברו בשלב
ראשון למשמרת יריחו, שס
היבלו מיפוי ראשוני ומסטיו
עדות הגופות הועברו
לבית החולים. הדסה״ בירושלים.

עמודים • פוסטר חינם • לוח קיר חינם • חד שות האינטרפול, ה 84 ומח לא?.
הפצה :״גד טל 823701 .

עד שאא שפז א 1ת11״ ן
התלוצץ ה שר שם־טוב הזועם |
לאנשים הנכונים

777
ב מדי
בינלאומי

י 9מד. לאפיקורס גמור במו
שר-ז*,שיכון, אכרהם עופר,
ולבית־הכנסתז בשאלה זו העסיקו
עצמם חברי הדירקטוריון
של חברת רסקו שהתכנסו ב־מעון־חקשישים
נווה־אביב ב-
כפר־שמריהו, אחרי סיור שער כו
עם השר באתרי־הבנייה של
החברה. יו״ר הדירקטוריון, זל
מן סיוזאייכ, מי שחיה ח״כ,
סגן שר-המיסחר-והתעשייה ונשיא
התאחדות התעשיינים,
סיפר לבאים, בדיברי-בירכתו,
כי הוא שמח לפגוש את עופר
במיסגרת העבודה. המיסגרת האחרת
שבה הם נפגשים, גילה
סוזאייב, היא מיסגרת בית-
הכנסת, שבו נוהגים שניהם
להתפלל באופן קבוע.
! 9באותו מעמד התעלם
השר עופר, הידוע כמי שנוהג
לשלב אירועים אקטואליים בכל
נאום שלו, ממאורעות אשדוד,
שהיו הנושא הבוער באותו יום.
לפתע, באמצע דברי בירכתו,
התפרץ בזעם ובלי כל קשר
לשאר דבריו :״שום ועד איננו
שונא את המיפעל שממנו הוא
חי. העובדים בישראל אינם
שונאי ישראל. הם אזרחי מדי-
נת־ישראל, וצריך למצוא דרך
לשתף איתם פעולה.״
׳ 9כשהוזמן ראש-עיריית
הרצליה, אל״מ (פיל ).יוסף
נכו, לברך את באי הוועידה
השמינית של המהנדסים, ש התקיימה
במלת מיגדל דניאל
בהרצליה, מצא דרך יוצאת-
דופן לברכה. בדיברי בירכתו
תקף נבו את המהנדסים, ואמר
להם :״אתם עסוקים מדי ב-
מאבקי־שכר ובנושאים חסרי-
תוכן אחרים. מוטב ׳שתתעסקו
בדברים שהעם מצפה מכם.״ ב׳שסיים
את דבריו, לא מחא איש
מהנוכחים כף.
91 במוצאי־השבת בשבוע-
שעבר אירגן נזגן־דויד־אדוס
התרמת־דם בכיכר דיזנגוף ב־תל-אביב.
בין התורמים היה
ראש־העירייה שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, לפגי שתרם את הדם
התבקש על-ידי הפקידה למלא
שאלון ובו פרטים אישיים. אמר
צ׳יצ אני מבין שפה זה בדיוק
כמו בעירייה: אתה לא
מספיק לזוז, וכבר רושמים
אותך וממלאים לך שאלון. אלא
שפה, בניגוד לעירייה, מוציאים
לד דם.״
91 לפני מישחק־הטנים ה

פוס ופוץ

שר־הביטחון שמעון פרס, ומנהיג פועלי נמל אשדוד יהושע פרץ, נפגשו בחגיגת
הבר-מיצווח של בועז רונן, בנו של חמיסעדן אלי רונן. השניים נפלו איש על
צוואר אחיו, התחבקו והתנשקו כשני אחים שלא פגשו זה את זח שנים רבות. בהמשך החגיגה,
שנערכה כמיטב מסורת יהודי מרוקו, עם תיזמורת מארוקאית, ישבו השניים זח לצד זח, בראש המסיבה.

בינלאומי שנערך השבוע, ב־מיסגרת
בחירת ספורטאי-השנה
באיצטדיון יד־אליהו, ניגש שגריר
ארצות־הברית בישראל,
מאדקולם טון, ללחוץ את
ידי השחקנים. הטניסאי האמריקאי
סטן סמית! הושיט את
מחבט־הטנייס במקום את היד.
טון לא התבלבל, לקח את המחבט
׳ואמר לסמנכ״ל חברת-
התמרוקים לון, ר ענן חמד,
שבחסותה נערך הערב :״בוא
ניקח את המחבט איתנו ונשאיר
את השחקנים לשחק בתמרוקים.״

9כשחזה שר־הבריאות
ויקטור שם־טוכ בכתבת הטלוויזיה
שהכין הכתב ׳אכרה ם

קושגייר על הנושא :״ייעול
במישרד־הבריאות״ רתח מזעם.
לדעתו, שאותה השמיע באוזני
מקורביו, עשה הכתב עבודה
לא־יסודית .״חכו, חכו עד שאני
אאשפז אותו, אז הוא יראה אם
מישרד־הבריאות יעיל או לא,״
אמר השר בבדיחות־הדעת.
91 באותו יום שבו התראיין
לצורך הכתבה, סייר השר ב-
בניין־הטלוויזיה בירושלים, שם
פגש בראש מחלקת־החדשות
דן שילון, והתלונן בפניו:
״אתם יוצרים לי דימוי של
פוליטיקאי בעיני הציבור, ולא
של שר־הבריאות. כשאני מצ היר
עשר הצהרות ביום בענייני
בריאות, אתם אף פעם לא

משדרים אותן. אבל כשאני מצהיר
פעם בחודש הצהרה בעניינים
מדיניים, אתם ממהרים
מייד לשדר אותה.״
! 9לקוחות סטייקיתו של
רוסו, בצפון תל-אביב, הופתעו
במוצאי־שבת באשר הבחינו במקום
בשני אורחים שניתן לפגוש
בהם בדרך־כלל דווקא ב־מיסעדת-פאר.
היו אלה אלוף
(מיל ).מרדכי (״מוקה״) לימון,
מנהל-עסקיו של הברון
רוטשילד בארץ, ומרדכי (״מוטי״)
פרידמן, מנב״ל נתיבי־נפט
לשעבר. השניים הזמינו
ערימות של סטייקים, הוסיפו
להם פילפלים חריפים וחמוצים
ומיהרו לבייתו של מוקה. שם

פרמד מזרחי

מיקג׳ ואעגון לזגיון
וזכרו! יעקב

אנו שה טמיר

ראש אגף־חתיכגון במטכ״ל, חותם
נספר״האורחים בפתיחת תערוכת
צילומי־חמילחמה של צלם־העיתונות שבתאי טל (משמאל) והעיתונאי
אורי רן. מאחרי גבו של האלוף טמיר נראה רפי איתן, שמונה
לאחרונה כעוזר מיוחד ליועץ ראש־חממשלח, אלוף (מיל ).אריק

שרון. פתיחת התערוכה, שהתקיימה בגלריה הקטנה בירושלים ביום•
השנה השני לצליחת תעלת״סואץ, הפכה כנס קציני־חיחירות שהשתתפו
בצליחה. בתמונה משמאל נראה אורי רן כשהוא מקדיש את
סיפרו ראש-גשר לתת״אלוף רני מט, מי שפקד על הצנחנים שחצו
את התעלה, ומשמש כיום כנשיא בית״הדיו-לעירעורים של צח״ל.
העולס חזה ! 989

נערכה מסיבת פרידה לרחל
:לימון, רעייתו של האלוף,
שעמדה לטוס למחרת היום ל
פרים׳
כדי לסייע לבתה נילי
לימון בהכנות לקראת נישואיה
לברון נתנאל רוטשילד.
טכס־הנישואין ייערך ב־ 18ב נובמבר
בבית־כנסת בפרים. הזוג
הצעיר יצא לבלות את ירח-
הדבש שלו בפרו. הלימונים יח זר
לארץ ויביאו עימם גם את
הברון אדמונד רוטשילד
ואת רעייתו נאדין.
9מייסדו ועורכו הראשון
של הצהדון •מעריב, הד״ר עז־ריאל
קיליג ף, העניק לבתו
שני שמות: ח׳קומה־קומ-
פיו ת. זהו שם קצת מסובך
לילדה, שמאז ילדותה נוהגים
לכנות אותה ׳תקומה בילבד.
אבל ניראה שתקומה לא למדה
את הלקה. כאשר נולדה לה
בת היא העניקה גם לה שם
ארוך: איילת־השחר, הקפידה
לכנותה תמיד בשמה המלא.
בבית־הספר השמיטו את השחר
משמה של הבת, ומכנים אותה
בשם איילת בילבד. תקומה לא

גירה שקין

הגרפיקאית התל־אביבית, שעסקה עד כה
בעיצוב תערוכות ובמות, ערכת חשבת תערוכה
שנקראה ״כרים על הדשא״ ,בה הציגה כריות ססגוניות מע-
שה־ידיה ואהילים עשויים תחרה .״מאז המילחמה אין עוד ביקוש

לתיפאורות־ענק יקרות ״,סיפרת גילת .״עברתי לעיצוב בחומרים רכים
וזולים. מהשאריות, הכנתי את התערוכה.״ בפתח התערוכה הציבה
גילח את תמונתו של הצייר הצרפתי קלוד מונא ,״סעודת על הדשא״,
שמתחתיה הדביקה את הכותרת :״לא חיו להם כרים״.״

אלי רונן

מנצח על חגיגת חבר־מיצווה של בנו, בועז.
את חגיגת הבר״מיצווח ערך חמיסעדן בדי״
רת־חגג שלו בתל־אביב, הפין לאורחיו ערימות של שיפודי-בשר.

ויתרה. היא הלכה לביודהספר,
תבעה מהמורה בכל תוקף שלא
לשבש את שם הילדה ולקרוא
לה תמיד •בשמה המלא.
• 91 בעיות •מסוג אחר היו
לרעייתו של יורשו של קרליבך
בתפקיד עורך מעריב, רחל
דיכנצ׳יק, אשתו של אריה
דיסנצ׳יק. לאחרונה היא נר
אתה
כשהיא סורגת ביגדי־תי-
נוקות. את אלה שתמהו שמא
היא מתכוננת לביקוז״החסידה,
הרגיעה רחל. מסתבר, כי בנה
מנישואיה הראשונים, שהוא
קצין בצד,״ל, עומד לשאת אשה.
לכלה המיועדת היפהפייה נולדו
ערב החתונה זוג אחים־תאד
מים — בן ובת. אז רחל סורגת
כבר עבור מחותניה החדשים.

הגיעה לערב״שירי־איטליה ,״אי-
7 1 1 *11• \ 1ך 1ך !!
\ ו 1 1 1 114 /נ \ 1טליה בלח״ ,שהופק על־ידי שי-
דורי״ישראל והתקיים ב״צוותא ״,בחברת ידיד חדש. הידיד הוא
אובדי קפלן, מי שהיה בשעתו שחקן כדור־מים נודע בדרום־אפריקה.
אוברי שנשאר בישראל אחרי ביקורו באחת תמכביות הפך סוחר.

! אופירה נבמ״דעייתז
של ח״כ יצחק נכון, ד,יא
פסיכולוגית בטיקצועה. לאחרונה
עברה הסבה מיקצועית וסח־ ,
לה עוסקת בעיצוב־פנים. במיק-
צוע זה היא מועסקת כבר על־ידי
מישרדו של הארכיטקט הירושלמי
עמנואל טרום. גם
אחותה של אופירה, במאית־הטלוויזיה
ורדינה ארז, עוסקת
במיסגרת עבודתה בארכיטקטורה
טלוויזיונית. ואין זה
פלא: אביהן המנוח של השתיים
היה ארכיטקט יידוע בתל־אביב
הקטנה.

יעקב חלפנו

יועץ־הסתרים של ראש-הממשלה יצחק
רביו (במרכז) ,הגיע לתערוכתם
של טל ודן יחד עם אלי מזרחי (משמאל) ,ראש־לישכתו של רביו•
השניים הביאו לאורי דן (מימין) מיפתב אישי מראש־הממשלה, שלא
יכול חיה להשתתף בפתיחת התערוכה בשל התחייבות קודמת.
העולם הזה 1989

! 9עוד אחת שעברה למיק-
צוע עיצוב־הפנים היא כוכבת
הקולנוע הישראלית זיווה ר ד
דן. זיווה הקימה לאחרונה הברח
לעיצוב-סנים בלוס־אנג׳לם,
שאותה היא מנהלת בשותפות

עם חברה טובה. עתה מרהטות
השתיים דירה של איש־עסקים
אמריקאי ידוע. אם לדון לפי
הדי ההצלחה מעבודתן הראשונה,
לא תחסר להן תעסוקה
בעתיד.
! 9במלון דיפלומט בירושלים
התקיימה בשבוע שעבר
מסיבה פרטית. בעל המלון,
חיים שיף, וסגן ראש־עיריית
תל־אביב יגאל גריפל, חגגו
מלאות שלושים שנה לשיהרורם
מכלא לטרון, בו היו עצורים
על-ידי הבריטים. גריפל, שהיה
מפקדו של שיף באצ״ל, הזמין
למסיבה גם את !יטו, מארק
מדט כי ץ, מי שהיה נשיא התאחדות
התעשיינים ושהוא בעל
קונצרן •עלית לשוקולד. שיף,
מצידו, הזמין את יזהר (״זר
ריק״) ברגר, מעורכי עיתון-
הספורט חדשות־הספורט.

! 9במלאות עשדים־וחמש
שנים לתחנת־השידור הצבאית
גלי־צה׳׳ל, נזכרו במה מוותיקי
התחנה בקוריוזים שאירעו להם
בעת שעבדו בה. כך, למשל,
סיפר ירון י לונדון, כי נזרק
מהתחנה הצבאית אחרי שזרק
רימון־עשן על הקריין רמי
דרומי. רבקה מיכאלי נזכרה,
כי ישבה עשרה ימים
בכלא צבאי אחרי שנתפסה כש־ניהלה
שייחות־טלפון פרטיות
מהתחנה. עופרה בורלא־א־דר
סיפרה כי הכירה את בעלה
ארנון בעת ששימשה קריי נית
בתחנה. הבעל היה מרוצה
ממיקצועה של אשתו :״כך אני
יכול לפחות לדעת איפה את
נמצאת כשאת לא בבית,״ היה
אומר. טכנאי-הרדיו רפי ליי*
בוכיץ סיפר כיצד פעם, ביום-
הזיכרון לחללי צד,״ל, שודרה
תוכנית־זיכרון מעל גבי סרט-
הקלטה, בעוד הטכנאים משחקים
שש־בש. אחרי שהתוכנית
הסתיימה המשיך הסרט לרוץ,
ונכנסה לשידור מוסיקת־ג׳ז רועשת
שהיתה בהמשכו. מנ שה
ירז נזכר, כי בעת שהיה מגיש
את תוכניות ד״ש עם שיר והיה
חש ברעב, היה שולח ד״ש עם
שיר לבעל-המיזנון שממול לתחנה.
זה היה מגיע מייד אל
האולפן, כשבידיו כריכים ומיץ
עבוד הקריין הרעב.
! 9הפרופסור אלברט׳כרמל,
ראש המחלקה הניאוכי-
רודנית בבית־החולים איכילוב
בתל־אביב, עומד לשאת בקרוב
לאישה עיתונאית גרמניה, שעבדה
בשעתו כקצינת יחסי-
הציבור של רשת מלונות איני
טרקונטיננטל בגרמניה. הכלה
העתידה, ששמה הפרטי הוא
מרלו, הכינה עצמה לקראת
חייה לצידו של הרופא בישראל
ולמדה עברית באולפן. אפילו
ברטל עצמו מודה כי לא פעם
היא כבד מתקנת לו את השגיאות
בעברית שבפיו.
! 9סילכיח דו ר אן, הרקדנית
הדרוס-אפריקאית שחייתה
מיספר שנים בספרד, שם השתלמה
בריקוד הפלמנקו ואף
הופיעה בלהקת־ריקוד־ממלכתית
מטעם מישרד־התיירות הספרדי,
מופיעה עתה בארץ ומתע-
תדת להקים אולפן לשוחרי הקצב
הספרדי. העולה החדשה
סילביה, נראית על הבמה ב־ספרדיה
לכל דבר. אולם כשהיא
מחליפה את ביגדי־המחול שלה
ומסירה את האיפור הכבד מעל
פניה היא נראית כבת-השכן
האשכנזיה לכל דבר. באחת מ-
הופעותיה, אחרי •שיצאה מהאולם,
פנה אליה גבר בנוסח הבא:
״את בטח המלבישה של הרק דנית.
תעשי לי טובה ועשי לי
הכרה איתה.״

תה ע וע 1ע!!
״מי שאוהב תה בכלל, ותד. עם
נענע בפרט לא יסכים בשום
אופן להחליפו בסוגי התה השונים
הקיימים בשוק ומכונים
— תה מנטה — משום שהנענע
חינו צמח מסוג מיוחד אשד
אין שום צמח אחר בעל טעם
הדומה לד.
דברי מר מ. אוזן מנכ״ל חברת
״אלזך בע״מ אשר הוציאה ל שוק
מוצר בילעדי חדש ״תה
מלרוז — עם נענע״.
קצת משונה שחברת סקוטית
כחברת ״מלרוז״ תייצר תה עם
נענע לשווק בישראל. אך זהו
באיזשהו מקום גאותה של חברת
״אלזך הישראלית המש ווקת
תה זה. לאחר ההצלחה
הרבה שנחלו חמש עשרה טעמי
ה״תה של מלרוז״ בישראל ובראשם
״תה ארל־גריי״ ״תה

תפוז״ ו״תה לימון״ ,התבקש
מאליו ייצור ״תה עם נענע״
אשר לו ביקוש רב ביותר בארץ.
ייחודו
של ״תה מלרוז עם
נענע״ הינו בכך שעלי הנענע
הטחונים מצויים ביחד עם עלי
התה הן באריזות הרגילות והן
בתוך שקיות הטבילה המקובלות
ביותר בישראל. דבר המאפשר
גם לעירוניים לשתות
תה עם נענע בטעמו האמיתי
והטוב וגם לכפריים הנוהגים
לגדל נענע (שהוא גידול
קייצי) בחצרותיהם לשתות תה
עם נענע בכל עונות השנה.
הוכחה ניצחת לטיבו וטעמו
הטבעי של ״תה מלרוז — עם
נענע״ ניתנה בימים האחרונים
בעת קיום יריד המכירות ב חולון.
אנשים רבים ממבקרי

בצוע אגגונוח מרכזיות

״פנורמה״ החברה לבצוע אנ טנות
מרכזיות מתמחה אך ורק
בייצור והרכבה בנושא זה.
צוותי ״פנורמה״ שהינם צוותי
מומחים מקצועיים ומהימנים
צויידו לאחרונה בציוד חדיש
ויעיל ביותר המאפשר הרכבת
אנטנות בעלות רמת קליטה

חידוש אהבסיזת
אמאיל

ואב

היריד אשר קנו אריזות קטנות
של ״תה מלרוז — עם נענע״
לנסיון — •חזרו מספר ימים
לאחר מכן על י מנת. לרכוש
אריזות גדולות יותר.
חטיפת התה כסי שהיתר. בימים
הראשונים לשיווקו העמידה
אמנם את חברת ״אלזך בפני
לחץ רב בשיווקו, אך עתה
ניתן להשיג את ״תה מלרוז —
עם נענע״ במרבית הסופרמרקטים,
המעדניות, חנויות המכולת
ובתי התה בכל חלקי
הארץ.
לרוויה.
ההבדל הקטן

בץ־מ

אין ספק קורא יקר כי הינד
מכיר מרכיבי אנטנות שונים,
אך בכל זאת כדאי לך להכיר
את ״פנורמה״.

תדהמה

גבוהה במיוחד ויחידות הגברה
לשיפור קליטה הנעשות ע״ם
תכנון מיוחד, במחירים זולים
מהמקובל.
בימים אלו שעה שהחורף מתקרב
והבילוי אל מול מסכי
הטלוויזיה יהפך לבילוי יום
יומי יותר ויותר, ברור הוא כי
איכות הקליטה של הטלוויזיה
חשובה ביותר. לכן פנה עוד
היום אל :״פנורמה״ ,רחוב
אבן־גבירול ,129 תל־אביב,
טלפון .243629 :

ב״הלבשה סגל״ מתכוננים לקראת
עונת החורף. בעת ביקורנו
במקום פינו כבר המוצגים
בחלונות הראוה את מקומם
למוצרי החורף כדוגמת סוודרים
אנגליים מצמר שטלנד ודוגמאות
זיקרט מודל ,76 יפים
מאין כמותם.
לצד אלה חזינו במבחר עשיר
של הלבשה לעונת המעבר בדוגמת
מבחר חולצות, ג׳קטים,
מכנסיים, חליפות, ג׳ינסיים
אורגינליים ועוד ועוד.
הלקוחות הקבועים הנכנסים ויוצאים
בקצב מסחרר ב״הל־בשה
סגל״ מעידים כי פשוט
אי אפשר לפסוח על האוירה
המיוחדת אשר משרה שוקי
סגל בעל החנות על קהל הלקוחות,
או כפי שאומר זאת
שוקי סגל עצמו ״הם תמיד

אלבסנדרם

ה״אמבטיה הישנה״ הינד. בעיה
המוכרת כמעט לכל עקרת בית
בישראל. תכונתן של אמבטיות
האמאיל היא שהן משתחקות
לאחר מספר שנות שימוש,
אמבטיה שכזו הינה מקור צרות
לעקרת הבית: ניקויה הופך
למלאכה קשה ביותר, צורתה
גורמת לאי נעימות ולחוסר
אסטטיות והרחצה בה הינד.
חוויה גרועה ביותר.
הפתרון היעיל ביותר לבעיה
זו הוא חידוש האמבטיה וצי־פויה
מחדש. הציפוי המחודש
מתבצע תוך מספר שעות
בטכניקה מיוחדת ובאחריות
מלאה.
מזה שנים מספר מבוצעת פעולה
זו בהצלחה מרובה ולשביעות
רצונן של אלפי עקרות
בית ועשרות בעלי בתי מלון
בישראל. פיתרי גם את את
בעיית ד,,אמבטיה הישנה״ ו־הזמיני
עוד היום את ״זאב״
ת״א טל ,938862 .ירושלים טל.
,522765 חיפה טל.526622 .

לנשים בלברו
זה ממש מפליא ! בעוד שבבתי
חרושת ומפעלים מנסים לפשט
תהליכים ולהשתמש בחמרים
סינטטיים וזולים, במפעל אחד
עושים הכל על מנת להרכיב
את התהליכים, משתמשים בחמר,
הגלם היקרים ביותר הקיימים
בשוק העולמי, משקיעים
בשיפורים ושיכלולים של
תהליכים (ולו גם התהליכים
הפשוטים ביותר אשר עין הלקוח
אינה מבחינה בהם).
נא להכיר — ״נעלי אלכסג־דרס״
— יצרני נעלי נשים
מובחרות .״נעלי אלכסנדרם״
עשויות מעור משובח המיובא
במיוחד מאיטליה. כסף רב

מושקע ע״י היצרן בשיפור
תכולת הנעל, בריאותה ובגי־מור
והעיצוב הסופי.
אפנת ״נעלי אלכסנדרס״ נק*
בעת בהתאם לקו האופנתי בארץ
הנעליים — ״איטליה״
וזוהי גם הסיבה שהן צועדות
עם הזמן והאפנה.
״נעליי אלכסנדרס״ הינן אמנם
הנעלים היקרות ביותר מתוצרת
הארץ, אך אם נשווה את מחירן
לנעליים מתוצרת ח ח שאיתן
הן עומדות ברמה אחת, הרי
שמחירן הוא נמוך לאין שיעור.
לכן בלכתך לקנות נעלי אפנה
שימי לב לשם היצרן, שימי לב
לשם ״אלכסנדרס״.

כשציפי ונתי (ויכולים אלה
להיות גם ורדה ואבי או מירי
ואריה או כל זוג צעיר אחר)
משוחחים עם חברים או בינם
לבין עצמם על דירתם החדשה,
הבעיה הראשונה המטרידה
אותם הינד, בדרך כלל המטבח
או חדר השינה. מקומות אלו
שהינם למעשה מקום הבילוי
של בני הזוג לפחות 40 מזמן
שהותם בבית דרושים שיהיו
נוחים, יפים ומעוררים את בני
הזוג לשהות בהם. אלא שאליה
וקח בה. דווקא ריהוט מקומות
אלה והמטבח בפרט עולה ב־דר״כ
עשרות אלפי לירות מה
עוד שרוצה האשד. לבחור בעצמה
את צורת מטבחה ואת
צבעי העץ והפורמיקה.
בנושא המטבחים באים האחים
״מוזן״ לפתור את בעייתם של
הזוגות הצעירים, וזאת תוך
הצעות מדהימות הן מבחינת

יוצאים מכאן מרוצים יותר ו יפים
יותר״.
״הלבשה סגל״ נמצאת ברחוב
עליה ( 8ליד ככר המושבות)
אולם כבר במבט ראשון ניתן
לראות כי המדובר הוא בקוי
האופנה ובסגנון המקובלים ב־דיזנגוף
בהבדל דק בלבד —
המחירים נמוכים בכ־־ 507מאשר
בדיזנגוף.
נתנה דקורטיבית
אתמול ביקרתי בקוטג׳ חדש
בהרצליה פיתוח. רהיטים עדיין
לא היו בו, אך לתדהמתי גי ליתי
כי הבית עשוי למופת :
טפטים, שטיחים, תקרות, דל תות
דקורטיביות.
הטפטים יצרו את החדר ואת
האוירה שבו. הטפטים היו מסוג
אשר כמוהו לא ראיתים
בשום מקום.
התכנון והשילוב יצרו דירה
נהדרת והביצוע היה בדרגה
מעולה. בתגובה לשאלתי נענ־תי
כיי ״טום־טפט״ הם שביצעו
את העבודה.
פניתי ל״טום־טסט״ ברחוב
פרישמן ( 88 ככר מלכי ישראל)
בתל־אביב ושם גיליתי
להפתעתי מבחר אשר כמוהו
טרם ראיתי במקום אחר בארץ.
״טוס טפט״ — העילית ב-
דקורציית פנים.

תיכנון המטבחים, והן מבחינת
אפשרויות ההזמנה המגוונות.
שלא כמקובל אין האחים מוזן
מתפארים בסלון מהודר המציג
את תוצרתו ברחוב דיזנגוף או
הרצל בתל־אביב.
עצם היותם של האחים מוזן
היצרנים עצמם ונגרים מעולים
במקצועם מאפשרות להם בנוסף
על ״תפירת״ מטבח בדיוק
על פי ״מידות״ ורצונות
המזמין, גם להקל בצורה משמעותית
ביותר על הזוג הצעיר
במחיריהם של המטבחים. די
לציין כדוגמה שמחירו של חלק
עליון למטבח הינו —1,100.
ל״י בלבד על מנת לשכנע כי
עדיף לקנות מטבח ישירות מהיצרן
לצרכן בכלל ואצל האחים
מוזן בפרט.
״האחים מוזן״ ,רח׳ גרוזנברג
,2תל־אביב, טלפון .59362 :

? רהיטים
עם אוני
״הלקוחות הם העושים את הפרסומת״
,אלו דבריהם של
מנהלי בית המסחר לרהיטים
״ברושי״ הנמצא ברחוב בן־
יהודה 69 בתל־אביב.
ב״ברושי״ ניתן למצוא בנוסף
על דוגמאות יוצאות דופן של
חדרי שינה, גם חידושים מר היבים
כדוגמת מערכת חדרי
שינה ארופאית העשויה כולד.
מסנדוויץ׳־פנץ׳ (בניגוד לייצור
המקובל מסיבית) ,או ארד
נות קיר בהזמנה עם דלתות
ציר או עם דלתות הזזה כאשר
הם מיועדים לחדר קטן.
מחלקת רהיטי הסלון של ״בת־שי״
מצטיינת בדוגמאות מיוח דות׳
במחירים חסרי מתחרים.
האדיבות והיחס האישי רק מד
סיפים סיבה אשר בגללה כדאי
לך לקנות מוצרי ריהוט אצל
״ברושי״ ,טלפון 240869 :תל־אביב.

א חו יום קניות
ערב גי א!
ב ״ ס ברים

מאז ומתמיד שימשו ערבי ג׳אז
בכלל ובמועדון בר־ברים בפרט
מקור משיכה לאלפי צעי־רים
ובוגרים חובבי המוסיקה
המסעירה והמלהיבה.
ערבי הג׳אז הנערכים במועדון
מידי יום א׳ בשבוע בניהולו
של ארל׳ה קמינסקי הפכו כבר
למסורת המפגישה זה שנים
קהל רב עם מיטב אמני הג׳אז
הישראליים כ״להקת הפלטינה״
״מל קלר״ ״דני גוטפריד״
״אלברט פימנטה״ ״יוני רכטר״
״ריק בירמך ״ג׳ימי לויד״ ואחרים
אשר ארחו מידי פעם
אף אמני ג׳אז זרים כ״ענקי
הג׳אז״ ״ממפיס סלים״ ״ביבי
קינג״ ״להקת הייצוג הגרמנית
— ברל האוז ג׳ז בנד״ ועוד.
מועדון ״בר־ברים״ מציע לאורחיו
כרקע למוסיקה המעולה
גם באר עשיר במחירים נוחים.
— בילוי נעים —

** י מנהל א ת מדיניות־החוץ של יש־
)01 ראל? האם זה שר־החוץ׳ יגאל אלון,
או שר־ד,ביטחון, שמעון פרס?
שאלה זו עשויה לעמוד במוקד של
עימות חדש שיווצר בצמרת כאשר יחזור
יגאל אלון לישראל מביקורו הממושך ב־חו״ל.
כי בעצם ימי שהותו בארצות־הברית
הסתברה ליגאל אלון עובדה מדהימה, של־יודעי־דבר
היתד, ברורה זה מכבר: הוא
נושא אומנם בתואר של שר־החוץ, אבל
המגעים הסודיים והעדינים במדיניות־החוץ
הישראלית נעשים בלעדיו. לא רק ללא
ידיעתו, אלא לפעמים גם מתוך כוונה מפורשת
להסתירם ממנו.
בעוד יגאל אלון משתכר מהתהודה יוה־פירסום.
של הופעתו הרשמית הראשונה
מעל במת עצרת האו״ם, הסתבר לו כי
מאחורי גבו התנהלו מגעים חשאיים
בין שר־החוץ האמריקאי ד,נרי קיסינג׳ר
לבין שר־הביטחון שמעון פרם, ששהה גם
הוא בארצות־הברית, לניהול שיחות־הרכש
עם משרד ההגנה האמריקאי.
הפגישה בין קיסינג׳ר ופרם, שהתנהלה
בארבע עיניים, נשמרה בסוד כמום. לא
רק שלא נמסרה עליה כל הודעה רשמית,
אלא שפרס עצמו, שפגש את אלון שעות
ספורות לפני. שהלך לפגוש את קיסינג׳ר,
לא גילה לו דבר וחצי דבר על הפגישה
המתוכננת שנקבעה לשעה מאוחרת ב לילה.
גם בתום הפגישה לא מצא שמעון
פרם לדווח לאלון על עצם קיומה או על
מה שדובר בה. אפילו שגרירות ישראל
בוושינגטון לא דיווחה על הפגישה.
כאשר נודע הדבר לאלון, הוא רתח
מזעם. מקורביו סיפרו כי ראה במעשהו
של פרס לא רק פגיעה ביוקרתו ובסמ

שר-ההגנה האמריקאי. פרס גם דהה
את טענות אנשי אלץ, כאילו הפגישה עם
קיסינג׳ר נערכה ביוזמתו. השיחה, שלטענת
פרס היתד ,״אישית ופרטית״ ,נעשתה
ביוזמתו של קיסינג׳ר עצמו.

כותו. אלא גם בהתמוטטות עבודת הצוות
בקרב שלושת השרים הבכירים (רבין־סרס־אלון)
וכהורקת תפקידו מכל תוכנו. שכן,
אם מוציאים ממשרד־החוץ את ניהול המגעים
המדיניים עם ארצות־הברית׳ מציגים
אותו ככלי ריק.
מול עיני אלון הנרעש, עמדה הדוגמה
של גולדה מאיד, בתקופת כהונתה הראשונה
כשרודהחוץ בממשלתו של דויד
בן־גוריון. הימים, אמצע שנות החמישים,
היו הימים של הרומן הלוהט בין ממשלת-
שכי המ שתתפים בפגישה החשישראל
וממשלות צרפת הידידותיות ל/אית
היו ודאי סיבות טובות להעלימה
ישראל. צרפת היתד, באותם הימים אבן
מעיני אלון. כי באותה פגישה, שבוודאי
הפינה של מדיניזת־החוץ הישראלית. אבל
ג־לדה מאיר, כמו משה שרת לפניה, נוט ובוודאי לא הועלמה מעיני ראש־הממשלה
רלה כמעט לחלוטין מהמגעים עם צרפת. יצחק רבץ, שאף קיבל עליה דיווח מפוהם
התנהלו מאחורי גבה ובמקרים רבים, רט-,דובר על אחד הנושאים העדינים בללא
ידיעתה. האיש שניהל את המגעים יותר הניצבים כיום בפני ממשלת־ישראל
עם ממשלת־צרפת היה אותו איש עצמו — שאלת הסדר־ד,ביניים הבא ברמת־ה־שנראה
היה לאלון כי הוא עוקף אותו — גולן בין ישראל וסוריה.
שמעון פרם,
לא היה זה מקרה כי בנושא עדין זה
נוכח רוגזו של יגאל אלון, שהתגלה
העדיף קיסינג׳ר לדבר עם השר ״המבריק״
עוד בארצות־הברית, ניסה שמעון פרס
בממשלודישראל, לפי הגדרתו׳ ולא עם
השר ה״לא-חכם״ ,שוב כפי הגדרתו של
להתגונן. הוא טען כי אין זה מחובתו לדווח
לשר־החוץ מה נאמר בשיחה אישית
קיסינג׳ד עצמו. ניסיון העבר של קיסינג׳ר,
בינו לבין קיסיינג׳ר, כמו שאלון אינו מדבתקופת
ניהול המשא־ומתן על הסכם הביניים
עם מצריים הבהיר לו, כי ניתן
ווח לו מה נאמר כשהוא נפגש, למשל,

בשם ״הקיבוץ-
המאוחד׳,

להגיע לידי תמימות־דעים עם שמעון פרס,
הרבה יותר בקלות מאשר עם יגאל אלון.
ואם זה חיה מצב הדברים בסיני, על אחת
כמה וכמה שהוא יפה גם לגבי רמת־הגולן.

לגבי רמת־הגולן עמדותיו של אלון
הן קיצוניות הרבה יותר מאלו של יצחק
רבץ ושמעון פרס. נראה כי לקיסינג׳ר
היה נדמה, במידה רבה של צדק, שניתן
לגמור דברים בהיגיון ובשיקול קר בקשר
לרמת־הגולן, עם שמעון פרס ולא עם מי
שנושא בתואר הרשמי של שר־החוץ הישראלי.
בנושא
רמת־הגולן מייצג אלון את עמדת
הקיבוץ־המאוחד, המתנגד לכל נסיגה
והורדת ישובים מהרמה, אפילו תמורת
הסדר כולל עם הסורים. לא היה זה מקרה,
כי בעיצומו של המשא־ומתן החשאי
בין פרם וקיסינג׳ר, העניק אלון ראיון
מיוחד לשבועון החדשות האמריקאי ניוז־ורק,
בו ׳׳השתמש בלשון תקיפה כלפי
הסורים.
איומיו של אלון בדבר הסכנה הנשקפת
ל״שילטון בדמשק״ ,הזכירו את דברי
השחצנות בישראל, שקדמו למילחמת יום-
הכיפורים.
לא לחינם גם התגלה השבוע השר יש ראל
גלילי כתומכו הנלהב ביותר של יגאל
אלון.
כמו אלון, מייצג גם גלילי את עמדת
הקיבוץ־המאוחד. .כמוהו כיגאל — שניהם

ן קיס׳נגיר ביו אלון, רביו ופרס -מי מדבר עם מי מאחורי גבו שר 1 ? 1

ת מי פג ש הסודי

במדינה

(המשך מעמוד )15
את המגעים -הפרטיים״ שמנהלים שרים
ישראליים עם גורמים זרים בחו״ל בנושאים
מדיניים.
גלילי, לפחות לפי מה שהתפרסם אחרי
ישיבת הממשלה, לא נקב בשמו של פרם
ולא התייחס לפגישתו החשאית עם קי-
סינג׳ר. אבל הרמז היה ברור. היתה זו
האשמה מפורשת כלפי רבץ ופרס באילו
הם -הולכים למכור את הגולן,״ מאחורי
גבו של אלון.
פרס כיונה

>1ע 1ה לן־נזו-הג 7ן ב 1ע -
מלא טוטו בכל שבוע!

המועצה דהסזדהחיסזריס בססו

התקשורת
ד ב. ד 7 * 1 .־ 2ירווגור ^ י ס ־

9 1 0 0 0

משרדהתק שו ר ת

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים השאלח 4מפירח 4
תיקונים

גינזבות מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 03*57773 :

מיבצע מיוחד לחיילים
כל חייל שיחתום בחודש אוקטובר מינוי על

״ העולה וה ״

יקבר הנחה שר ״׳ל 4 0
השבועון יישלח רק לדואר הצבאי

** לכתחילה, לא ידע גם יצחק רבץ
על הפגישה העומדת להיערך בין
פרם וקיסיגג׳ר. בדרך כלל מקובל בקרב
צוות השרים הבכירים בממשלה לתאם
עמדות לפני פגישות מעין אלה, במיוחד
נוכח ניסיץ העבר עם קיסינג׳ר.
כמדינאי פיקח וערמומי, יודע קיסינג׳ר
לנצל את הבדלי ההשקפות, המנטאליות
והתפיסות שבין שלושה השרים הישראליים
עמם הוא בא במגע. הוא יודע
להשתמש ביריבות הפנימית ביניהם, כדי
להיעזר באתר בנגד השני. בעבר כבר
נהג להסתמך על דברים שאמר לו, למשל,
יגאל אלון, כהתחייבות של ממשלת-
ישראל כולה.
בעיני קיסינג׳ר דווקא פרם הוא המדינאי
בעל הגישה היונית והמתפשרת
ביותר מבין צוות השרים הבכירים. בניגוד
לתדמית הציבורית שלו בישראל, ופעמים
גם במהופך להצהרותיו הקיצוניות,
הרי במשא־ומתן מאחורי־הקלעים,
נוטה דווקא שמעון פרס, יותר מאשר
יצחק רבץ או יגאל אלון, לקבל את הש קפותיו
המדיניות של הגרי קיסינג׳ר. כאשר
העניק הגרי קיסינג׳ר ציונים לשלישייה
בפגישה סגורה לפני מיספר שבועות,
לא היה זה מקרה שדווקא שמעון
פרס זכה מפיו לשבחים הגדולים ביותר.
לגבי רבין, שלא שבע תחילה נחת
מהעובדה שפרם ניפגש עם קיסינ-ג׳ר בחשאי׳
ללא תיאום עמדות מוקדם, נפתרה
הבעיה לאחר הפגישה. הוא קיבל את
הגירסה בי חשאיות הפגישה ודחיפותה,
מנעה מפרס לדווח לו עליה לפני שנער כה.
דיווח כזה יכול היה להיעשות רק
באמצעות שגרירות ישראל בוושינגטון.
ברגע שהדברים היו מגיעים לידיעת השגרירות,
הם היו מגיעים מייד גם לאוזני
יגאל אלון.
רבץ קיבל גם את ההסבר שבאותה
פגישה אומנם דנו פרם וקיסינג׳ר באפשרויות
השונות להסדר־ביניים נוסף עם
הסורים ברמת־הגולן, אבל מבלי שהדבר
יהיה כרוך בהורדת ישובים ישראליים
קיימים בגולן. מבחינתה של ישראל, היה
עצם הבירור החשאי בנושא זה חיובי.
היה בו כדי להוכיח למימשל האמריקאי
שבניגוד לעמדה הנוקשה והבלתי-מתפ-
שרת של הסורים, מובנה ישראל לוויתורים
ולנ׳סטות כדי לקדם משא־ומתן.
צעד מעיו זה יכול היה להיעשות רק
על-ידי שמעון פרס, ולא על-ידי יגאל
אלון.

ע> סף.
פרישה
ך* פ;יעה כאלון היתה יותר אישית
( 1מאשר פוליטית.
הידיעות המגיעות לאוזניו מדי פעם
בדבר כוונתו, הנסתרת בשלב זה, של
יצחק רבץ למסור את תיק החוץ בידי
שמעון פרס, כדי שהוא עצמו יוכל ליטול
גם את תיק הביטחון בממשלה, לא היה
בהם כדי לרומם את רוחו.
מצד שני גם מצב בריאותו של אלון
אינו משביע־רצון. לאחרונה הוא נתון בלחצים
של כמה מבני מישפחתו לפרוש
מפעילות ציבורית, ולוא לתקופת מה, כדי
שיוכל לקבל טיפולים רפואיים ממושכים
ויסודיים, שישפרו את בריאותו.
על רקע זה, טוענים במה ממקורביו של
אלץ, אם ייגבר המתח בינו לבץ רבץ
ופרם, ואם יתגלו סימנים נוספים של
חתירה תחת מעמדו כשר־החוץ׳ אץ זה
מן הנמנע בי הוא עשוי להסיק את המסקנות
בעצמו. הוא עשוי לפרוש במפתיע׳
לפני שיווצר בו מצב בו יראה כאילו
מסלקים אותו.

הע ם
רוכ׳תללא תוו חי ח
הוויכוח על תקציב־חבימחון
היה: עקד
דחסו״תפלית
האם מדינודישראל היא מדינה שיש
לה צבא, אד שצד,״ל הוא צבא שיש לו
מדינה ז
פעם היו מציגים שאלה זו בדרך הזיל־צד
.,השבוע היא נשאלה ברצינות, כאשר
עמדה במוקד המחלוקת בין מישרד־הבי-
טחון לבין מישרד־האוצר.
לתקציב הביטחון של מדינת־ישראל אין
מקביל באף מדינה אחרת בעולם. תקציב
מישרד־הביטחון, שבשגת התקציב הנוכחית
הסתכם ב־ 22 וחצי מיליארד, מגיע
לכ־ס/ס 40 מכלל תקציב-המדינה. אולם באופן
מעשי הוא גדול יותר. חלק ניכר
מתקציבי מישרדי הממשלה האחרים, מוקצב
אף הוא לביטחון.
נתח מתקציב מישרד־המישטרה מוקצב
למישמר־האזרחי. חלק מתקציב מישרד־החוץ
מוקצב לשמירת ביטחון נציגויות
ישראל בחו״ל. בצורה זו או אחרת׳ נוגס
ביטחץ המדינה שיעור גדול לאין ערוך
מזה המופיע במיספרי התקציב.
אלא שמדי פעם מיתגלה תקציב הביטחון
בחבית ללא תחתית.
שיטי כיעד הלאומי. כל התייקרות
במשק, וכל פיחות, מגדילים באופן אוטומטי
את תקציב-הביטחץ. בשנה הנוכחית
בבר מסתמן גדעון בשיעור של במיליארד
ל״י בתקציב זה, הנובע כולו
מההתייקרויות ומהסיחותים שנערכו במרוצת
השנה.
לאוצר המדינה אין אמצעים כדי לכסות
גדעון זה,. .למדינה פשוט אץ כסף,״
הגדיר ראש־הממשלה יצחק רבץ במילים
פשוטות את הבעייה. אולם לצה״ל יש
צרכים משלו. כל קיצוץ בהם כמוהו ב חיתוך
בבשר החי. עם כל הצידוק בטענות
שהוטחו השבוע כגגד מערכת־ה-
ביטחון על ביזבוזים, רשלגות והעדר תיב-
נון, עדיין אץ בפיתרץ בעיות אלה בדי
לסתום את הפער בין הצרכים והאמצעים
ההולך ומתרחב מיום ליום.
הוויכוח שפרץ השבוע בין כלכלני האוצר
לבין גזברי מערכת־הביטחון אם
מישרד־הביטחץ יבול לספוג את ההוד
ייקרויות ולקצץ בתקציביו, היה שולי.
אפילו אם תיסתר בעיית הגרעון בשנת
התקציב הנוכחית, היא תצוף ותעלה בשנת
התקציב הבאה. כל עוד מבוססת
מדיניות־הביטחון של ישראל על רכישת
יותר ויותר בלי־מילחמה, משוכללים יותר
ויותר ויקרים יותר, בדי להתכונן ל-
מילחמה הבאה, שתיפרוץ בעוד חמש או
עשר שנים — לא יהיה סוף 1לתיאבונו
של מולד הביטחון.
הפיתרון אינו בקימוצים ובחיסכון. הוא
מצוי בהתוויית יעדים לאומיים כאלה ל-
מדינת־ישראל, שיאפשרו לה לפרוש מ־מירוץ
ההתעצמות כדי להתקיים על אט-
צעיה. כל עוד לא קיימת תוכנית מדינית
במרה שיעדה המיידי הוא השלום, יוסיף
עם ישראל לשלם את המחיר.
לא בכסף. שממילא איננו• אלא בהו-
רדת רמת־החיים. בהרחבת הפערים הסוציאליים׳
בהנמכת רמת־החינוך ובעירעור
איכותו התרבותית והמוסרית.

מי שפם
קו ד ש שון ז קו ל מ •שפט

אכרהם ששון, שו 58 זו
ש 7יהושע פרץ, מחמיר
;ש יהודים ומקל עם ערכים
ביום השישי האחרון, בשעות הצהריים,
התקרבה מכוגית פיאט 124 בצבע חרדל
לעבר מרכז בתי-הקפה של אשדוד. יושבי
קפה יעדן, הנחשב בתול של אשדוד, הנד
סיפו את שיחותיהם ליד השולחנות והביטו
במכונית בתדהמה.
הם זיהו בה את מכוניתו של השופט
אברהם ששון. מיום מתן גזמהדיו של
יהושע פרץ, ביום השלישי שעבר, נסגר
השופט ששון בביתו. מישפטיו בוטלו, ונמסרה
הודעה כי הוא חולה. עתה הופיע
לפתע ששון בצורה הפגנתית, ירד ממכו-
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 1989

ממשות שואד הנעירה נ\ד הושע בוץ חוק דואקוג׳
שאין דו מקש במדינה דמוקרטית

חי ש פני

ך* דה קדושה חדשה נולדה׳ השבוע
בישראל.
היא החלה מתרוצצת ברחובות, פרצה אל
הבתים, חדרה אל מקלטי־הטלוויזיה׳ גלי-
הרדיו ועמודי־דעיתונים, ליחכה כל חלקה
טובה ואיש לא העז לגעת בה לרעה.
להיסך, כמו ברהמינים אדוקים החלו
מנהיגי המדינה, אמצעי־התיקשורת ועסקני
המיפלגות לסגוד לה, ולפנות לה דרך. חזית
אדירה של ליכוד לאומי חסר־תקדים התייצבה
להגנתה. נוכח ההתלהבות המיסטית
שתקפה רבים מעצם איזכור שמה,
•נדמה היה שעוד מעט יקימו פסל של זהב
לדמותה ברחבת־הכנסת. ולא עגל של
והב. פרה קדושה של זהב.

שמה של הפרה היה: מערכת
המישפמ.
שופט־השלום של העיר אשדוד, אברהם
ששון, גזר שני חודשי מאסר־בפועל למנהיג
פועלי נמל-אשדוד, יהושע פרץ.
תגובתם הנסערת והצעקנית של פועלי-
הנמל ואזרחי אשדוד האחרים, לשמע פסק-
הדין הבלתי־צפוי, זיעזעה את המדינה. הם
השביתו את הנמל, יצאו לרחובות, חסמו
את הצמתים, אילצו בעלי-חנויות לנעול את
עיסקיהם, נופפו באגרופיהם והשמיעו איומים
אלימים.

ואתה

--מאח

א לי תבור
כחברה דמוקרטית מודרנית
תפם המחוקק א ת מקומו שד הריבון.
המחוקק הוא נציגו הנבחר
שד העם. וכשם שבחירתו מו תני ת
כרצון העם, כך גם החוקים שהוא
מחוקק צריכים דחיות ביטוי שד
רצון העם, ונתונים דשינוי כאשר
רצונו שד העם מ שתנה.
המישפט אינו עוד ערד עליון מקודש.
זהו, בסו־הכל אמצעי, שתכליתו להגן על
האינטרסים של החברה. אבל כאשר ה-
שילטון מנצל את המערכת־המישפטית כדי
להגן על האינטרסים שלו — ואלה עומדים
בסתירה לאינטרסים של החברה או הפרט
— זוהי לא רק זכות, אלא חובה להילחם
נגדם.
זהו בדיוק הדבר שעשתה ממשלת־ישראל
בפרשת מישפטו של יהושע פרץ. היא־היא

להשתלט על יחסי־העבודה במשק, הם שגרמו
לצעד חסר-תקדים זה.

עובדה היא, שלצורך מישפטו
של יהושע פרץ שדף נגדו היועץ
המישסטי לממשלה מספר־החוקים,
סעיף דראקוני המהווה עלבון לכד
מדינה דמוקרטית.
בכתב־האישום של יהושע פרץ היו מיס-
פר סעיפי-אשמה. חלקם חיו סעיפים טכניים׳
לפי פקודת הנמלים. נוסף להם הועלו
נגדו שגי סעיפים מפקודת החוק הפלילי.
אחד מאלה היה סעיף מיספר 189א/
הדן במה שמכונה ״מיפגעים לרבים״ .סעיף
זה אומר :״כל העושה מעשה שאינו מותר
על-פי החוק או שאינו ממלא חובה המוטלת
עליו על־פי החוק, וגורם על-ידי כך
נזק, סכנה או טירדה לרבים, או הגורם אי-
נוחות לציבור בשימושו בזכויותיו ה
היתה
זו ה תנ הגו ת ספונ ט אני ת
של אנשים, שחוש־־הצדק הטבעי
שלהם נפגע. פסק־הדין נתן פורקן
להתפרצות־זעם שנבעה מעבר
לנושא המישפט עצמו. היא ביטאה
תחו שות תיסכול, הפלייה וקיפוח
עמוקות.

^ רט פיקאנטי: באנגליה, שהורישה
את הסעיף הדראקוני הזד. לממשלת
המנדט, ממנה ירשה אותו ממשלת־ישראל,
פג תוקפו של החוק באופן מעשי. אחרי
ביקורת חריפה על החוק במשך שנים,
מצד מישפטנים, סופרים ואנשי־רוח בבריטניה,
קבע זקדהשופטים הבריטי, גוד-
ארד, במישפט הידוע כמישפט ניודנד, תקדים
חשוב. הוא קבע כי אין לראות מעשה
כעבירה של היזק ציבורי, אלא־אם־כן הוא
יציר קשר שנעשה כדי לעבור את העבירה,
או שהמעשה נחתם בגושפנקה של
בית־מישפט שהוא מהווה עבירה.
מאז, כימעט שאין מעמידים בבריטניה
אנשים לדין על־פי סעיף זה, שאין בו
כל הגדרה של עבירה מהותית כלשהי.
אבל התיקון שהתקבל בבריטניה, לא
הוכנס לספד־החוקים הישראלי. הסיבה:
התיקון נעשה אחדי הקמת מדינת־ישראל,
אחרי שהיא ניתקה את עצמה מהשילטון
והמישפט הבריטיים. כתוצאה מכך הופסקה
זיקתו של סעיף זה בחוק לעקרונות־המישפט
הבריטיים.

חיים צדוק לא המציא אתה נוסחה
הזאת. אי־תלותה של ה מערכת
המי שפטית הוא עקרון־
יסוד ככל חכרה דמוקרטית. אכל
מוזר חיה לשמוע א ת הדברים מפי
אדם, האחראי לכד שעקרון זה
נעשה כמיקרהו של יהושע פרץ
פלסתר.

ך* תפיסה שה תגל תה השבוע בישרו
| אל, כאילו מערכת המישפט עומדת
מעל לכל עירעור וביקורת, היא שריד מאוח
של העבר, שהתערער מזמן במדינות
נאורות. רק קנאים דתיים, המחזיקים ב־מערכת־חוקים
שונה ממערכת־המישפט החילונית,
מאמינים כי המישפט הוא פרי ה תבונה
והרצון האלוהיים.
מקורה של העמדה, הרואה גם במישפט
החילוני נורמה אוטונומית שאינה כפופה
לכל ביקורת — מוסרית או הגיונית — הוא
בתיאוריות הפוליטיות שניסו לבסס את ה־מישטרים
האבסולוטיים אשר בהם היה הריבון
יוצרו של המישפט. המישפט היה
ביטוי לרצונו המוחלט של הריבון, שנתיניו
קיבלו על עצמם להיות כפופים
לשילטונו ללא כל תנאי. המישפט היה צו
של השליט כלפי הנשלטים.

אכל הממשלה לא הפעילה סעיף
זה כחוק. לא נגד טייסי ״אד־על׳׳,
לא נגד המורים, לא נגד מפגיני
גוש־אמוניס. רק כדי לחסד א ת
יהושע פרץ הוקם החוק לתחייה.
בהפעילה חוק שלא היה כשימוש
משך 21 שנים, ושאינו עומד
כיום כשום מיכחן של היגיון מיש
פטי, הפכה ממשדת־ישראל א ת
מישפטו שד יהושע פרץ דמישפט־ראווה.

אבל
התגובה על ההתפרצות היתה מדהימה
עוד יותר מאשר ההתפרצות עצמה. מן
הלכסיקון נשלפו הביטויים החריפים ביותר,
כדי לגנות את מה שכונה ״השתוללות
חסרת־רסן, המחווה שיא חדש בביזיון החוק
והמישפט בישראל.״ שר־המישפטים,
חיים צדוק, הפך דוברם של כל המזועזעים,
בהצהירו :״יש להגן על אי־תלותה של המערכת
המישפטית, ולמנוע כל ניסיון לפגוע

היה צורך להגן על המערכת המישפטית.
אבל לא מפני יהושע פרץ ותומכיו. צריך
היה להגן עליה מפני הממשלה. היא ש הפרה
את הכלל היסודי של אי־תלות בתי-
המישפט. היא שביזתה את החוק והמישפט
בישראל. לא יהושע פרץ.

בשנותיה הראשונות של המדינה הירבה
היועץ־המישפטי לממשלה להשתמש בסעיף
זה. אולם לנוכח הביקורת הקטלנית
שניתכה על סעיף זה בחוק מצד שופטים
ומישפטנים, לא השתמשו בו עוד מאז שנת
.1954 במשך 21 שנה נדמה היה כי הוא
שבק חיים׳ עד שנשלף כעת מחדש —
נגד יהושע פרץ.
במשך 21 שנים אלה אירעו במדינת-
ישראל מעשים חמורים לא פחות מזה ש עשה
יהושע פרץ, כאשר סגר את שערי
נמל-אשדוד. היו הפגנות, התפרעויות,
שביתות פראיות וסיכסוכי־עבודה אחרים
שגרמו למדינה נזקים בעשרות מיליוני
לירות.

שפגעה בעיקרון של אי־תלות המערכת־המישפטית,
בכד שגיצלח אותה כדי להגן
על האינטרסים שלה.
בהיסטריה שהתחוללה סביב גזר־דינו של
יהושע פרץ, נשתכח לחלוטין ההיבט ה־מישפטי
של הפרשה. אמצעי־התיקשורת,
שגזרו את דינו של יהושע פרץ עוד קודם
שהחל מישפטו, התעלמו ממנו. המישפט-
נים החרישו. האדם היחידי שהתלבט בקשר
להשלכותיו המוסריות של ההיבט המיש־פטי׳
היה דווקא השופט אברהם ששון, שנתן
ביטוי להתלבטויותיו בפסק־דינו. אלא
שלחלק זה בפסק־הדין לא היו כל הדים.

דווקא לצד זה של הפרשה הי־תה
הח שיבות הגדולה ביותר. שי
כן הוא הוכיח שממשלת-ישראד
החליטה לערוף ליהושע פרץ מיש•
פט־ראווה, דפי מיטב המסורת של
המדינות הטוטאדיטאריות, למען
יראו וייראו.
1א ברור מה הביא את הממשלה לידי
/החלטה כזו. קרוב לוודאי שחוסר־האו־נים
שלה להתגבר על סיכסוכי־העבודה ו
ציבוריות,
יואשם בעוון ויחיה צפוי למאסר
שנה אחת.״
רק לעיתים רחוקות משתמשים בסעיף זה
בתביעות נגד אזרחים, בעיקר כשהם גורמים
לרע-ש או מתפרעים ברשות הרבים.
בעיקר השתמשו בו כדי לסלק יצאניות
מרחובות הערים. ואומנם, כדי להקל על
עצמו, הוסיף המחוקק לסעיף זה תוספת
קטנה האומרת :״אדם הנמצא במקום כלשהו
לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש
בהן משום מיטרד לדרי הסביבה או הפרעה
לתנועה בדרכים, דינו מאסר שנה.״
אולם הסעיף העיקרי שעל־פיו הואשם
יהושע פרץ, היה סעיף 105 לפקודת החוק
הפלילי. זהו סעיף בן שורה אחת בילבד,
הדן במה שנקרא״ היזק ציבורי״ ,והאומר :
״כל העושה מעשה העלול לגרום או להביא
לידי היזק ציבורי, ייאשם בעוון.״

זהו סעיף חריג ויוצא־דופן מבחינה
מי שפטית בפקודת-החוק-
הפלילי. הוא נלקח מספר-החוקים
הבריטי, והוחל בארץ־ישראל כשנת
6צ .19 משך כד שנות המנדט,
כמשך תקופה שד 12 שנים,
ידוע עד מיקרה אחד כילכד שבו
הועמד אדם לדין עד-פי סעיף זה.

כישראל נשאר החוק בלשונו,
על כל המשמעויות הדראקוניות
והטוטאדיטאריות שלו.
מבלי להיכנס לתיסבוכת מישפטית, די
לצטט מה שאמרו על חוק זה שלושה
שופטים של בית־המישפט־העליון ביש ראל,
כדי להבין את חומרתו. בפסק-דין של
בית־המישפט העליון, שניתן בשנת 1954
במישפט של חברת אש״ד (קודמתה של
אגד) ,אשר הפסיקה את התחבורה הציבורית
למשך חמש שעות, ניתן למצוא את
ההגדרות הבאות:

• ״תכונתו שד סעיף זה שהוא
דן בעבירה כדתי-מוגדרת ובדתי*
תחומה. הר שות ה שופטת, כניגוד
לרשות המחוקקת, הוסמכה (בחוק
זה) להגדיר כעבירות ולהר שיע
בהן כני-אדס על מעשים,
אשר המחוקק גופו לא ראה לנבון
להגדירם כעבירות ולא הזהיר
עליהם מראש. נמצא, לכאורה, שבני-
אדם נענשים על מעשים -שהוגדרו כעבירות
אחרי עשייתם ...נוהג זה עשוי
(המשך בעמוד )25

הושע נרץ מסבו עד מאורעות אשדוד
מנקודת מנ ש:
״האנשים מחוממים וי־לכו עד המוות!״
״הל׳׳ 11פ1ז חו ב ה נשק ובנזין!״
״קראו לי אידי <ומין, עתה: מוחמר עלי!״
״בתוו־תוכי א1י בן־אדם נ ודין־נפשר
בתחילת השיחה עס יהושע פרץ נדמה
כי הוא אינו בונה מישפטים כראוי, קופץ
בצורה שיטחית מרעיון לרעיון, שוכח את
תחילת דבריו בסופם. אך לאחר מיס׳פר
דקות מתחילים להבין, כי ״יש שיטה בשיגעון
הזה ״.הוא מצליח, בדרכו המיוחדת,
לומר את כל מה שהוא רוצה בשיטת
ההרצאה המיוחדת לו, בהרמות־קול ובהד־גשים
במקומות שבהם הוא מעוניין, תוך
שהוא עוקף ומתעלם מנקודות ״חלשות״,
או כאלה שעליהן אין הוא מעוניין לדבר.
פרץ גס יודע היטב מה רוצה המראיין
לשמוע, וכאשר הדבר משרת את העניין
שלו, הוא ״נותן״ את זה בסימון הצהרתי,
אס־כי מחוספס כלשהו.

9אכל מה אם ככל־זאת תצטרך
ל שכת? מה אם כית־המיש*
פט המחוזי לא יקבל א ת העירעור
שלך?
יש גם בית־מישפט עליון.

ואם גם הוא לא יקבל?

אני לא אשב ב-שום מיקרה! ואם אני
אשב, יישבו איתי עוד הרבה מאד אנשים.
אם אני אעשה חם־וחלילה איזה פשע, אני
אשב. בלי בעיות• אבל סגירת שער הנמל,
וזה עניין של סיכסוך־עבודה, אני לא אשב.

למה סגרת א ת הגמל?

אכל היה לך ככל־זאת מיש־

תראה, הכניסו לי תיק פלילי כדי שאני
לא אוכל להיבחר אף פעם בחיים שלי
לתפקיד ציבורי חשוב. החוק אומר שמי
שיש לו תיק פלילי, לא יכול להיות יחבר־כנסת,
חבר־עירייה, חבר ועדה־מרכזת...

ואתה רוצח להיות חכר־כג־

אני לא יודע. אם כל הפועלים יטילו
עלי תפקיד נוסף, לא סתם יבקשו ממני,
ידרשו ממני כולם ואף אחד לא יתנגד,
אני אקבל כל תפקיד שיטילו עלי. אבל
רק אם ישאירו לי גם את התפקיד שלי
בנמל. את זה אני לא אעזוב לא בשביל
חבר־כנסת ולא בשביל בטיח• תראה, אם
אנחנו רוצים, אנחנו יכולים להכניס חבר-
כנסת. אנחנו הכנסנו את ח״כ דאק אמיר
מדימונה, אנחנו יכולים להכניס את משאנחנו
רוצים.

אז למה הודית באשמה?

באו אלי קציני־מישטדה בכירים, לא רק
מאשדוד, מלמעלה, הרבה יותר למעלה.
אני לא רוצה להגיד שמות, אבל יום אחד
אני אגיד הכל. הם אמרו לי :״פרץ,
למה לך מתח באשדוד, מתח בנמל, מתח
בנשמה? החברה של קצא״א קיבלו 1000
לידות? אתה תקבל 50 או 100 או 200

,רוצים והפור אח אשחר
ך* ירתו של יהושע פרץ נמצאת בקו-
| מה השלישית של בית־מגורים גדול.
קירות הדירה עטויים טפטים בגון התכלת,
כעין הים. מיזינון צבוע פוליטודה שחורה
מבריקה ופסי־זהב, ספה בגוני-זהב, שולחן
מודרני, ובמיזנון מוצגות לראווה כוסות,
המון כוסות.
פרץ מזמין את אורחיו בגאווה רבה
לשבת על הספה. הוא עצמו התיישב על
הריצפה, ובאווירה זו העניק את הראיון
הבלעדי להעולם הזה.

פרץ, מדוע אתה אומר ככל
מישפט שני ״א;י פרץ יהושע״ ?
אף פעם לא חשבתי על כך. אני לא
שם לזה לב. זה בטח הסיגנון של פועלי-
נמל.

$למה שלא תלך לכית־הסו־הר,
כפי שנגזר עליך?
שאני אכנס לבית־סוהר? ! אף פעם לא !
שייכנסו קודם אנשים שמעלו וגנבו ונותנים
לנו דוגמה. אלה שמטיפים לנו מוסר,
אלה הגנבים הכי־גדולים, כמו בן־ציון את
קומפני. אבל אסור להכניס לבית־הסוהר
פועל שנלחם לזכויות העובדים. אם רוצים
לתת דוגמה, שיתנו אותה על גב הגנבים,
ולא על גב הפועלים. מי כמונו יודע שגובר
העניין של הפשע בארץ.
אני לא מדבר על אלה שגונבים טייפ או

רדיו ממכונית, אלה הם שום דבר. אני
מדבר על אלה שגונבים את העם כולו,
אותם שיכניסו לביודסוהר. אני מדבר על
אלה ששוכחים את הגניבות שלהם, או
שמתעלמים מהן. שיכניסו אותם ! אני מדבר
על אלה שעשו את המחדל, שביגללם הלכו
לנו אלפי פרחים, בחורים צעירים שאף
פעם לא נוכל לקבל חזרה, אותם שיכניסו
לבית־סוהר! לא את פרץ יהושע.
אם הצדק היה נעשה לבל אלה, הייתי
מוכן לקבל את העונש, וגם החברים שלי
היו מוכנים לקבל את זה. יכול להיות
שעשיתי טעות, ויכול להיות שלא עשיתי
טעות -שסגרתי את הנמל. אבל למשל, בעניין
של קצא״א הם עשו נזק פי-עשר ממני,
פי־אלף ממני. לפי ההודעה של השופטים,
הם גנבו סירות, ברחו לים, שוטרים, יריות,
כדורים. נתנו להם 1000 לירות קנם. רוצים
להתחיל? שיתחילו קודם איתם, ולא איתי.

ף* כלל, אני לא אשם שהנמל היה
^ סגור חמש שעות. הוא יכול היה להיפתח
חזרה אחרי חצי שעה. אבל היתד,
לנו פגישה עם משל, שנקבעה עוד הרבה
לפני כל העניין, והייתי צייד לנסוע אליו.
אני כיבדתי את משל, ולכן זה לקח חמש
שעות. אז מה רוצים ממני? שילכו אל
משל בטענות.

היתד, התמרמרות בנמל. פרץ יהושע הוא
הכותל המערבי של כל פועלי־הנמל, את זה
כולם יודעים. באו לבכות אצלי. הכניסו
ל-שם את מישמד־הגפול, שהתייחסו אלינו
כמו לכלבים ולא כמו לפועלים שמרוויחים
בזיעה רבה את הלחם שלנו. לאן שהיינו
הולכים, הלכו אחרינו שוטרים עם עוזי,
מרחרחים עלינו. התרענו על זה פעם, ועוד
פעם, ועוד פעם, והבטיחו שהכל יהיה בסדר.
שום דבר לא השתנה.
ועד־העובדים נתן לפרץ יהושע ייפוי-
כוח להזהיר את הנהלת הנמל, ואם זה לא
יעזור לסגור את הנמל, או לעשות כל
דבר שהוא״ פרץ יהושע, יחשוב שצריך
לעשות. אמרו לי :״תמצא לנכון לסגור,
תסגור.״ סגרתי.
ואני רוצה להגיד שעכשיו.זה ממש תענוג
בנמל. פיתאום מישמר־הגבול אומרים בוקר
טוב, צמריים טוב, ערב טוב, אולי תשתו
קפה, מה שלום האשד, והילדים. קודם היינו
אומרים להם בוקר טוב, היו עונים לנו
אינעל אבוקי. אנחנו לא רצינו לריב עם
מישמר־הגבול, אחרי הכל הם חבר׳ה טובים.
אבל ההוראות שלהם היו להתייחם אלינו
כמו אל כלבים, וככה הם התייחסו. אחרי
שסגרנו את הנמל הם קיבלו הוראות אחרות,
ועכשיו אידיליה ממש. אנחנו אפילו
מוכנים שהם יאמצו אותנו.

לירות וזהו. אז זה עבירה שאין בה קלון.
והכל יהיה בסדר.״
ר אה, יכולתי להביא לא 36 עדים
4 1כפי שהביאה המישטרה, יכולתי להביא
200 עדים, פועלי-נמל, המישפט היה לוקח
חמש שנים. אבל הם החליטו שאני אייכמן.

מי אמר שאתה אייכמן?

אני אומר. את המישפט שלי עשו כמו
שעשו את המישפט של אייכמן. כל יום
מישפט בלי הפסקה. סגרו את בית־המיש־פט
בכלל, לא היו מישפטים אחרים. למי
עוד עשו מישפט בצורה כזו במדינת יש ראל?
לאייכמן ולפרץ יהושע.

אכל השופט החליט...

השופט הזה לא החליט שאני אכנס
לבית־סוהר. כל המישפט הוא היה בסדר
איתי. כשאני הייתי מדבר, הוא לא הפסיק
אותי אף פעם. כשהתובע היה מדבר בלי
רשות, הוא היה צועק עליו. לפי הפסק-
הדין שלו אני קדוש מעונה. הוא אמר
שאני אביר, שפרץ יהושע התנהג למופת
ולא סגר את הנמל במישפט. כל הפסק-דיך
שלו זה תישבחות לפרץ. רק שתי השורות
האחרונות אומרות פיתאום שפרץ ייכנס
לחודשיים. זה תוספת שאמרו לשופט להכניס,
הוא לא הכניס אותה בעצמו. זה לא
היה של השופט. הם החליטו בואו גישבוד

את הראש של חנחש. אבל חם שכחו שהפועלים
בארץ כבר חתבגרו, ואי-אפשר לעשות
עם כל אחד מד. שרוצים.
יש בארץ עוד שופטים זעמים, במחוזי
או בעליון. אני מאמין שהם יעשו לי מיש־פט
כמו לכל בן־אדם, ולא מישפט פוליטי.
תראה, הם, לא וזשוב מי זה הם, אני
יודע על מה אני מדבר, הם ידעו שאני
אקבל בית־סוהר עוד לפני גזר־הדין. פית-
אום לפני זה, בלילה לפני גזר-הדין, הביאו
לאשדוד איזה 800 שוטרים עם נשק, התפרסו
בכל העיר. הם ידעו שאם יכניסו
אותי לביודסוהר יהיו מהומות, וידעו שיכניסו
אותי.

• יש לד כוח להילחם נגד כולם,
השופטים, המישטרה, המם
שלה 1

הכוח -שלי זה ההגינות שלי. הרבה עובדים
בארץ רואים בי דוגמה. הם רואים
בי דמות שעורכת, פעם ראשונה בארץ,
מאבק של בן־אדם אחד, של פרץ יהושע,
נגד המדינה ונגד ההסתדרות — בעד הפועלים.
קיבלתי 114 מיברקי־הזדהות מכל
רחבי הארץ, וזה רק התחלה. יגיעו עוד.
אני סמל למנהיג־פועלים.
תראה את ההפגנה שהיתה ביום רביעי.
כל אשדוד היתד. אחרי. לא רק עובדי־נמל
ולא רק מרוקאים, ולא רק בחורים
צעירים. ראיתי ילדים וילדות, וזקנים וזק נות
בני 60ו־ .70 ראיתי זקנות בוכות.
שאלתי אותן .״למה אתן בוכות? זה רק
חודשיים בית־סוהר, לא נורא.״ הן ענו לי :
״אנחנו בוכות על העוול שעשו לך.״

אלינו, לא שמע אותנו, לא נכנס לעניין.
ככה סתם אומר דברים. לפי איך שהוא
התנהג בעניין שלי, הוא איש גרוע מאד.
הוא שמע רק צד אחד ,׳ואחר כך פסק
גזר־דין. זה לא פייר.
• צדיק י
צדוק עשה שגיאה חמורה, כאשר לא
הסכים לקבל לשיחה את מזכיר מועצת-
פועלי-אשדוד, רפי כהן. בזה הוא העליב
לא רק את דפי כהן, אלא את כל פועלי-
הנמל, את כל אשדוד, את כל ההסתדרות.
רפי כהן וראש־העיר בסך־הכל רצו להרגיע
כאן את הרוחות.

9דשם מה היה צורך להרגיע
את הדוחות, למה סערו הרוחות ץ
כגדל שפרץ קיכד עונש מכית-ה-
מישפט. פרץ זה אלוהים?

אם לא היו מרגיעים את הרוחות, אשדוד
היתה הופכת לביירות מיספר שתיים. זה
מה שהם רצו לעשות על־ידי הכנסתי לבית־סוהר•
להפוך את אשדוד לביירות שנייה.
האנשים כאן מחוממים, ויילכו אחרי עד
המוות. הכינו הרבה נשק, הכינו ג׳ריקנים
עם בנזין, והכל היה מתפוצץ. אני החזקתי
אותם. מזל שעוד אוהבים את פרץ יהושע,
ועוד יש לו מילה. אני התחננתי בפניהם
להתאפק, ומזל שהם שמעו לי. אבל אני
לא ייודע כמה זמן אני אוכל להחזיק
אותם.

9אתה כאמת חושב שיש דף
בזה כוח, לא דק כאשדוד אלא ב־

יהושע פרץ נישא ובל כתפי אוהדיו בדרכו לנמל

• אכל ככל־זאת, הציבור כארץ
נגדך והעיתונים כולם נגדך.

הציבור לא נגדי. העיתונים והטלוויזיה
נגדי, אני לא יודע למה. אולי ביגלל
זה שהם לא אוהבים את האמת. הם כועסים
עלי שאמרתי •שאני יכול לסגור את שעד־הנמל
בשתי דקות. זה מרגיז אותם, אבל
האמת היא שאני יכול לסגור את הנמל
תוך דקה אחת, ולא תוך •שתי דקות. אנשים
בארץ כבר לא אוהבים עברית פ-שוטה,
לשון של עובדי-נמל. אני ככה מדבר כל
החיים שלי, ואמשיד לדבר ככה. הם חושבים
שהדיבור -שלי זה גסות. מה הם רוצים,
שאני אדבר עם החברים שלי בשפה שלנו,ובטלוויזיה אני אדבר בשבילם כמו פרופסור
באוניברסיטה או כמו רוקח?

• קיאו לך

אידי אמין...

כבר שכחו את אידי אמין. עכשיו זה
מוחמר עלי. למה מוחמד עלי? כדי להגיד
שאני ביריון. אני לא ביריון, אולי בצורה
החיצונית שלי, אבל אני לא ביריון. אף
פעם לא הרמתי יד על אף אחד. הרבה
פעמים רציתי, אבל אף פעם לא הרמתי יד.
בתוך־תוכי אני עדץ־נפש. זו דעתי על
עצמי.

• אתה לא כיריץ, אכר החב־דים
שלך השתוללו כמישסט...

י יי!
ך* שתוללו כצדק. אם היו עושים מיש ן
1פט כזה לאחר החברים שלי, אני
הייתי משתולל ואפילו קצת יותר. בראש-
העין הפכו אתמול שישה אוטובוסים, ולא
עשו מזה רעש. פרץ יהושע משתעל, וכבר
עושים מזה הר-געש.

ההסחעדות על השופט אחדי גבד־הדין

כל זה היה עד המישפט. עכשיו אני
רואה שבכל-יזאת יש סולידאריות. אני רואה
את התפקיד שלי, אחרי שכל העניין של
המישפט ייגמר, לארגן את הפועלים בכל
רחבי הארץ. אני אכנס ויעדי־עובדים, ונתחיל
כולנו להילחם עבור הפועלים. מה
שנצטרך לעשות זה להכניס יותר נציגים
אמיתיים של פועלים לוועדי־העיובדים, ל-
וועדה־המירכזת, להסתדרות, לכל המוסדות.
לזרוק את כל הזקנים שכבר מזמן שכחו
מה זה פועלים. אנחנו צריכים לכל המוסדות
נציגים שלנו, ולא זקנים. אחרי שתהיה
לנו נציגות נוכל לקבל, כל הפועלים בארץ,
באמת את כל מה שמגיע לנו.
הטלפון: מצלצל בפעם ה־ 20 מאז תחילת
השיחה. פרץ בטלפון :״שתהיו בריאים,
אלוהים יברך אותכס: .שתהיו בריאים ,׳מותק.
טוב לשמוע.״ הוא חוזר ומתיישב
על הריצפה, ומספר :
אלה היו 15 מישפטנים מירושלים, שרצו
להביע תמיכה. אני לא מכיר אותם. הם
אמרו לי ששלחו מיכתבי-תמיכה לעיתונים,
אבל העיתונים לא פירסמו. טוב לשמוע
דברים כאלה בטלפון.
אבל יש לי גם הרבה טלפונים של
איומים. לי זה לא איכפת, אבל את האשד.
והילדים זה מבהיל. אני לא יודע מי זה
מאיים, אבל אם הייתי יודע, הוא כבר לא
היה קיים יותר.

• ומה עם תמיכה, והחכרים
הוותיקים שלד במו כן-אהרון ז
יש לי הרבה חברים חשובים בממשלה
ובהסתדרות, כמו בן־אהרון. אבל אני לא
רציתי לערב אותם בעניין שלי, כדי שלא
יהיה להם צרות. זה האופי שלי, אני מוכן
לסכן את עצמי, אבל לא ׳לסכן אחרים.
אני בטוח שבן־אהרון היה שמח לעזור,
אבל למה אני צריך לסבך אותו?

• אם הייתם מד שיכיס א ת השביתה
כשכוע שעכר, והיו סוגרים
א ת הנמל, מה הייתם עושים
אז ץ

סוגרים את הנמל? זה הנמל של אבא
שלהם? זה נמל שלנו. הם היו סוגרים את
הנמל, ואנחנו היינו פותחים אותו בכוח.
זה נמל שלנו, אי־אפשר למכור אותו.

• אתה יכול לה שוות א ת בן•
אהרון לירוחם משל ץ

• אכל אם לא היו מגיעות אוניות
לנמל, לא היה לכם מה לעשות

פורץ בצחוק משל
כמו פרץ ורבינוביץ,
אין מה להשוות בכלל.
לדבר על זה, לא רוצה
עכשיו אתמשל.

חשבנו גם על זה. היינו משתלטים על
.הנמל, לוקחים את הסירות ועושים קואופרטיב
גדול לדיג, ומרוויחים כסף לפרנסה
שלנו בלי הטובות שלהם, רק עם הסירות
•שלנו והנמל -שלנו, והעבודה שלנו.

• מה דעתך על מנהל רשות*
הנמלים אהרון רמז?

פו, תראה איפה הוא עכשיו. כל העסק

רותח לו, והוא יושב באנגליה ובודק שם
את הצבעים של המנופים. אותו הדבר גד
יעקובי, שר־התחבורה. יעקובי הוא טיפוס
כזה שלא מדליק אש, ולא מכבה אש. היחיד
שהבין אותנו היה שמעון פרם, כאשר היה
שר־התחבורה. הוא היה בא אלינו, חי 4 איתנו, משתתף בשמחות שלנו. היחידי כד הארץ? הנה, גמד חיפה לא
, , 3 ,שהכיר אותנו ויכול היה להעריך אותנו. אתך.
גד יעקובי לא ערך אייתנו שום מגע, ולכן
חיפה מחפשת את האינטרס שלה. בחיפה
״ ן לא התקבל אצלנו כל־כך יפה.
<23.1אבל עכשיו היו לנו שניים אחרים שהת־ יש יותר השפעה פוליטית מאשר מועלית.
עסקו איתנו, רבץ וצדוק. רבין אולי טוב החבר׳ה רוצים לעזור, אבל הפוליטיקה
בפוליטיקה, אני לא יודע, אבל בעניין שלנו בחיפה מפריעה להם. אם היה קורה בחיפה
הוא אפס. פתאום יש לו מה להגיד בעניין מה שקרה פה, אני הייתי עוזר להם פי׳
ש ל העבודה בנמל אשדוד. הוא לא בא. עשר ממה שהם עזרו לי. בכלל, יש סולי־

הפגנות־הזעם בוחובות אשדוד בתום העישנט
דאדיות פועלית חלשה בארץ, ואת זה
צריך לתקן.

*9פועלים עדיין לא מבינים שהיום
} ן זה אשדוד, מחר זה טכסטיל, נמל־אילת
או תימנע. הם עושים לנו את ההפרד־ומשול.
ההסתדרות לא מנסה ללכת עם הפועלים,
ומוסיפה שמן למדורה.

ובן-אהרון — זה
או פרץ ובוזגלו.
אבל אני לא רוצה
להסתבך. אני צריך

• מה הבטיח לד משל ץ
משל הבטיח לי עזרה כספית בניהול
המאבק המישפטי שלי. אני לא צריך את
הכסף שלהם, הסתדרתי בלי זה טוב מאד
עד עכשיו. אבל זה שהם תומכים בי בכסף,
מוכיח שהם תומכים במאבק שלי, ואת זה
אני צריך. זה הסמל של התמיכה של
ההסתדרות בפרץ יהושע, וזה טוב מאד
שההסתדרות הבינה שהיא צריכה לתמוך
בי. אני לא יכול עדיין לספר ימה עוד
הבטיחו לי׳ ומה עוד אמרו לי בהסתדרות.
זה יקלקל לי עכשיו, אבל יבוא יום
שאני אספר הכל.
$כוא גדכר עליך, אישית.
מה זה העניין עם שתי הנשים
שלך?
על זה אני לא מוכן לדבר. זה עניין
אישי שלי. אני לא מבין מה רוצים ממני
(המשך בטנזוד )30

1ר>ו .11 0ל

נשואים לפחות ל־ $שנים
• עגו תאח ריו ת נותן לך ״אמקור• על דודי חש מלו שמ ש מצופים אמאייל -א א (אמקור אמאיילן.
ועל א חריו ת ׳אמקור־ אתה יכול לסמוד. ג ם. א ח רי 7עונים ו ־ 11 חוד ש נחליף את הדוד הנוזל בחדע.
אנו יכולים לעמוד בהת חיי בו ת זו רק מש ום שהצל חנו לייצר דוד ה עו מד בכל דרי שות האקלים הי שראלי,
המ ים ה אל קלי׳ ם ובכל דרי שות מכו! ה ת תני ם.
מיוצר מפלדות יטא
משובחות וחומדים מעולי
בלבד.
המינל הפנימי עשוי במנונת
ריתוך אוטומטית, ע־י
•תפר׳ אחד בלבד ולא
חלקים חלקים לנו הדוד
אינו מתבקע ואינו מתקלף.
גוף הדוד מבודד ביציקת
פוליאוריתו ־ הידועה
בשיטת הבידוד הטובה
ביותר בעולם.
הבידוד המושלם שומר על
חום המים יותר זמן מכל
דוד אחר, ומבטיח חסכון
של עשרות קילווטים
חשמל בחודש.
הדוד מצופה מבפנים
בשכבת אמאייל-פורצלו
וזכוכית משורינחן בתהליך
שריפה בתנור ב• ם* 0ז,7
עפ*י ידע מיוחד מחדל.

שנות אחריות

הגנה קטודית מקנה בטחון
נוסף נגד חלודה. התוצאה -
מים זנים וטהורים.
דרוש דק דוור• חשמל
או דוודי שמש אא
(אמקור אמא׳ילו.
בהשגחת מכון התקנים.
לפרטים נוספים פנה:
אמפא ת־א, דרך פ״ת 4ו,
טל0> - 6142 ( 1 :
ולנוחות תושבי צפון ודא *
מרכז אמפא צפון
רח׳ פנקס , 48
טל0 455 54 :
ירושלים: דת׳ יפו סן,
טי0 2 -224 ( 77 02-224411 :
חיפה: רת׳ שבתאי לוי , 25
טל 04-527212 :
ואצל הסוחרים המורשים.

שחח 0 1 2בל הלב!

ססודיי רם

העולם הזה 1949

״ ת עו ^ רל

הקרב על
איגרות־המילווה

רשומה על־ישם, צמודה לסדך.יוקר המחייה מושאוד&יצ ריביח־גלתי צמודה, הפטורה מסס.
י מד ד יסודי של 127 קוויות (לחודש דצמבר ג )197י•

7996511

• 1נוס׳ ז הו ת••

מועלם ־

,93041.6748

׳ ;0828744 -.

42/413

מקרם גביה
!רב של

ך ינו -111י ט

הנדזוי־סחידות
ץ* ילחמת־איתנים מתחוללת עתה,
( /בבל עוצמתה. במהלכי. מופעלים
עיתונאים ושוטרים, פרקליטים וספסרים.
הצדדים הלוחמים הם שר־המישטרה שלמה
הילל ונגיד בנק ישראל משה זנבר, כאשר
העילה היא תביעתו של זנבר להפללתו
של הסוחר יוסף טוינה, שהוא — במיקרה
— גיסו של שלמה הילל. שני הצדדים גם-
יחד אינם נרתעים מכל אמצעי במילחמה
זו, כאשר הסובלים ממנה הם עשרות אלפי
משקיעים, בעלי איגרות-חוב צמודות בערך
נקוב של שני מיליארד לירות בערך.
בתחילת חודש אפריל השנה הטיל ניצב-
מישנה בנימין זיגל, ראש ענף־חקירות ב־מישטרת
ישראל, משימה חדשה על אחד
מטובי חוקריו, אלכסנדר בן־אהרון. לפי
המידע שהגיע למישטרה מבנק ישראל,
עוסקים סוחרים פרטיים בקניית תעודות
מילווה־חיסכון 1971 מבעלי־ד,איגרות החוקיים,
למרות שבנק ישראל הודיע כי אסור
לקנות או למכור תעודות אלו, ורק בעליהן
המקוריים רשאים להחזיק בהן.
בהתאם למידע שמסר בנק ישראל ל-
מישטרה, הצליח אחד הסוחרים ״לשכנע״
סניף גדול של בנק מכובד בתל־אביב,
לקנות ממנו במרוכז תעודות אלו, שהסוחר
קנה מבעליהן. הבגק היה מעביר את התעודות
לבנק ישראל לפידיון, כאילו קנה
אותן ישירות מבעליהן החוקיים׳ תוך בדיקת
זהות הבעלים.
בנק ישראל גילח את הפרשה, באשר
התברר כי תעודות־חיסכון גנובות ניפדו
על-ידי בנק ישראל, וכן כשהתברר לו כי
למרות האיסור, ממשיכים הסוחרים לרכוש
את התעודות הללו מידי בעליהן.
בן־אהרון פתח בחקירה, וחיש-קל גילה
כי אכן, אותו סניף רוכש כמויות גדולות
של תעודות-חיסבון בלי לבדקן, והכל
מלקוח אחד של הסניף, הקשור עימו לרוב
בעיסקי ניירות־ערד. כאשר התברר לבן־
אהרון כי בנק ישראל צודק, עצר לחקירה
את עובדי הסניף ועימם את הלקוח. אולם
רק לאחר שנפתח תיק רישמי, והושלמה
החקירה, התברר למישטרת ישראל כי
הכניסה ידה לקן של צרעות. שכן׳ הלקוח
הגדול היה היבואן הידוע יוסף טוינה,
שהוא גיסו של שר־המישטרה שלמה הילל.

2.י ר!ח

׳,ו>וצאה בהתאםל חוק מילוו ח חסכון, השל״אי 197 ותקנות מי לוו חחס כון (תעודות מילווח)
• .ג .1? 7תעודח זו אינ ה סחירה. פדיון חמי״לנגת ייע שה על פי. הגרלה׳ כאמור ג ת קנוז . 4

* .1ח תי מ ת הבעל הרשוים, נע ת הפדיון
׳ י $נו מאשרים כי ה ח תי מ ה לעיל הי א ח תי מ ת
• .הזכאי אשר חתם בפנינו לאתר עוזוהח לפי

י * .2חשבון הזכ אי זוכה אצלנו בתמורת פדיון ק רן,

־׳ .המילווה, חפרשי הצ מד ה וריביות
גדודיטזטחז 1זחמו8ורס׳
1111111111

גאל לבי

דווח גבוה
ושחור
** אז החלו אזרחי ישראל מקבלים
את תעודות החיסכון ואת המילוות
למיניהן, נהגו רבים, שנזקקו למזומנים,
למכור את התעודות. לתעודות היה שער
שנקבע לסי משך הזמן שיש להמתין עד
למועד פידיון התעודה. ככל שהתקרב מועד
הפידיון, עלה מחיר התעודה. על־מנת
למנוע ממקבלי התעודות למכרן ולהזרים
את התמורה לשוק, החליט בנק ישראל כי
הסדרות החדשות של המילוות׳ משנת ,1971
יהיו אסורות במכירה.
על כל תעודה נכתב בהדגשה :״תעודה
זו אינה סחירה״ ,ולבל תעודה צירף בנק
ישראל איגרת, שבה קבע כי ״חוק זד
מילווה אינו מתיר מכירה או קניה של התעודות,
בכוונה שתחזיק בתעודה עד למועד
פידיונה. בהתאם לכך נקבע בתקנות,
כי תשלום הריבית ופידיון הקרן ייעשו
אך-ורק לבעלים הרשומים, לאחר דהויים.״
קודם שיצאה תקנה זו, עסקו בקניית
התעודות גופים שונים, באמצעות סוחרים
מיוחדים שקנו את התעודות. בשנים הראשונות
למיסחר בתעודות התנהל המיסחר
בשוק הפתוח, והן נמכרו במחיר של עד
״ 407 משוויין הנקוב. מחיר נמוך זה היה
בבחינת עושק לבעלי-התעודות, ואחרי כמה
שנים טובות החליט האוצר להסדיר את
המיסחר בתעודות הללו בבורסד-,לניירות-
ערד•
הסוחרים היו מוכרים את התעודות ל משקיעים
מוסדיים תמורת עמלה. המשקיע
ראה ברכישה עיסקה פיננסית, שבה הרתיח
על ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר ה־פידיון,
ועוד הרוויח מבך׳ כי בקנותו תעודה
בשווי נקוב של 100 במחיר הנמוך מ-
,100 הוא יכול לרשום את ההפרש כהפסד,
לצורך מם-הכגם ה.
במשך השנים צצו עשרות סוחרים ש
הגיס

הסוחר
הגדול יוסף טוינה, המייבא סירטי־פילס מיפאן ונווצוי־חשמל
רבים, שהוא גיסו של שר־המישטרה שלמה הילל, התלבש על תעודות-
חיסכון הפרובלמטיות, שבעליהן קשים לאיתור, הרוויח באמצעותן מיליוני לירות.
קנו תעודות, והבולטים בהם הם בנלי,
הטראסט הכללי, פאטאל, דיין, נווה, אימון,
בן-ארויה, סמו, גבאי, דניאל, מזל טוב,
וכן פור בחיפה.

כאשר יצאו התעודות, עם התקנה האוסרת
את המיסחר בהן, מצאו הסוחרים מוצא
גם לעניין זה. הם רשמו על כל תעודה שקנו
את הכתובת המלאה של המוכר׳ ב-

כוונה שביום הפידיון ילבו עם המוכר לפדות
את התעודה, וכך יקיימו את החוק
פחות או יותר. הסוחרים שילמו לבעלי-
התעודות, עם התחלת חלוקתן בשנת ,1972
מחיר של 60 לחיסכון ו-ס 407 לביטחון,
ממחיר הפידיון שהיה ״1407־ 1307-מן ה ערך
הנקוב.
באוקטובר 1974 החל פידיונן של התעודות
האסורות במיסחר, ומשך במה
חודשים היו הסוחרים מזמינים אליהם את
הבעלים הרשום, משלמים לו עמלה של
40 לירות תמורת הליכתו עימם לבנק ו-
פידיון התעודה עבור הסוחר. הסוחר עצמו
ייצג משקיעים שהשקיעו את כספם (שחור,
לרוב) בקניית התעודות הללו. כיוון שריש-
מית היו התעודות אסורות במיסחר, הרי
הן נמכרו במחיר נמוך והכניסו לקונים
רווח של ״ 407 עד ״ 607 תוך שנתיים. והכל
שחור, במובן.

המיליונים
של הגיס
ך* ודשים אחדים לאחר התחלת סיד(
יונן של תעודות־התיסכון הללו (סידרה
,)3התברר כי מצטברות תעודות הקרויות
פרובומטיות. היינו, קשה היה לאתר
את בעליהן ולא ניתן היה לפדותן.
כאן נכנס לתמונה יוסף טוינה, גיסו של
שר־המישטרה. הוא החל קונה מן הסוחרים
את התעודות הפרובלמטיות הללו, ושילם
להם במקום מחיר הפידיון המיידי
של 213 נקודות, מחיר של 150 נקודות.
טוינה היה מוסר את התעודות לסניף של
הבנק הגדול בכיכר־מלכי־ישראל, שפקידיו
קיבלו אותן מבלי לבדוק כדרוש את זהות
המוסר והאם המוכר הוא הבעלים הרשום.
הסניף היה פודה את התעודות הללו בבנק
ישראל, ומוסר את התמורה לטוינה,
שעשה כך קרוב ל 50 רווח תוך כמה
ימים׳ על כל איגרת שקנה.
על-מנת לקבל מושג על היקף המחזור:
ביום שבו עצר בן־אהרון לחקירה את טוי-
נה ואת עובדי הבנק, הוא החרים גם את
התעודות הפרובלמטיות שנמסרו לבנק ל-
פידיון אותה שעה. הן היו בערך פידיון
של 10 מיליון לירות.
מאז נודעה זהותו של הסוחר. החלו
מכבשים שונים לפעול. המישטרה הכינה
חוות־דעת משלה, הקובעת כי אין כל עבירה
פלילית במה שעשה טוינה, וזאת מכמה
סיבות. ראשית, האיסור של בנק ישראל
הוא חסר־שיניים. אין קביעה לעונש ש יינתן
לעובר על ההוראה, ולבן אין להעניש
את טויגה.
שנית, על התעודה כתוב רק כי היא
״לא סחירה״ ,ולמונח זה פירושים רבים.
לדעת המישטרה, אין המונח אוסר על צד
שלישי להחזיק בתעודה תמורת תשלום,
כאשר הפידיון נעשה על־ידי המקבל המקורי
וכאשר לא נעשתה כאן כל הונאה.
כנגד חוות־דעת זו גרס בנק ישראל,
כי יש כאן עבירה פלילית, שהרי גם מנהלי
וראשי בנק פויכטוואנגר הועמדו בשעתו
לדין על עבירות על הוראות בנק ישראל.
להיטותו של בנק ישראל לפעול נגד
טוינד, הושפעה, אולי, מהתקפתו של שר-
המישטרה שלמה הילל על נגיד בנק ישראל,
לפני כשיבעה חודשים. הילל תקף אז
בחריפות את זנבר, המטיף לאחרים להדק
את החגורה והוא עצמו אינו משמש דוגמה
אישית. זנבר, הזוכר את תוקפיו במו פיל,
החליט למצות את הדין עם טמנה, למרות
חוות-הדעת של פרקליטי המישטרה.
באשר נוכח זנבר כי המישטרה מעכבת
הגשת כתב־אישום נגד טמנה, הודיע כי
לא יקנה את התעודות שנתפסו אצלו, דבר
שיגרום לטוינה הפסד כספי ניכר. בן החל
הנגיד במסע בעיתונות נגד המישטרה ו-
סוחרי־התעודות, כשהוא מספר לעיתונאים
כי הסוחרים קונים איגרות גנובות ועושקים
את הלקוחות.
כתוצאה מצעדי בנק ישראל, הודיעו בל
הבנקים על סירובם לקנות תעודות אלו גם
מבעליהן המקוריים, מחשש שיקנו תעודה
גנובה או לא מבעליה האמיתיים, ויעברו
עבירה פלילית. הבנקים הודיעו כי יקנו
רק תעודות של סוחרים הקשורים עימם
ומוכרים להם, ואשר התעודות שלהם הופק־דו
בבנק לפני המועד.
בנק ישראל הגיב בהוראה לבנק־הדואר,
לקנות את התעודות, וזאת לאחר שהמוני
בעלי־תעודות שלא יכלו למכרן לבנקים,
הסתערו על סניף בנק ישראל בתל־אביב
כדי למכרן שם.
המאבק בץ זנבר להילל, על גורל הגיס,
טרם הוכרע. בינתיים צופים בו עשרות־אלפי
מקבלי תעודות, כאשר תוצאות המאבק
יכולות להעלות או להוריד את שער
התעודד. שבידיהם. גורל חסכונותיהם של
עשרות־אלפי אזרחים נתון בידי הנגיד —
לשבט או לחסד.

האומנם הנו וחוב ויזנ חו בת״ א מרכז
מיסחו הסתים בארץ -ואנש״הנוהיגו!
הם המנתרים אותו?
ודאי העיתונים בישראל יכלו לח-
[ /סוך לעצמם השבוע כרטיס כניסה ל סרט
מתח. הידיעות שפורסמו בזו אחר זו
בטורי החדשות הצטרפו לסיפור מתח מרתק
שכל במאי הוליוודי היה חוטף אותו
בשתי ידיים. סרטי המתח נוסח הקשר
הצרפתי מיספר אחד או שתיים, העוסקים
בגילוי ותפיסת כנופיות מבריחי סמים בינלאומיות,
כמעט הועמדו בצל מול עלילת
הקשר־הדיזנגופי שהתפתחה בלב תל-אביב.
לוואריאציה הישראלית על הנוישא היה
לפחות יתרון מקורי אחד. במקום ברנשים
קשוחים ואלימים עמדו במרכזה יפהפיות
רכות וענוגות, שלפי מה שסופר לציבור

הן גיבורות נתיב הסמים העובר ברחובה
הראשי של תל־אביב ומסתעף לכל רחבי
העולם.
הפרק הראשון בסיפור המתח החל בהסתערות
גדולה של חוקרי מיפלג-הסמים
של מישטרת מחוז תל־אביב על בית-ה-

הבחינו בתנועה חשודה במקום, כי המחסן
שלי נפרץ.
הם ירדו אתי חזרה למחסן באופן טיבעי,
כמו כל סקרן הרוצה לדאות את אשר
אירע, ושניות מיספר אחרינו ירדו אנשי
הבולשת. הסברתי להם מה קרה, אך הם —
בהתעלמות גמורה ובזילזול מרגיז — לא
התייחסו אל דברי, אלא האשימו אותנו
בעישון סם, כבלו אותנו באזיקים והטילו
אותנו לריצפה, והחלו להכות על ימין ועל
שמאל ללא הבחנה.

איעתסית

בנו של חצקל איש־כסית, המנהל את בר המשקאות קוויק־בר
הצמוד לכסית, שנעצר השבוע על־ידי המישטרה כחשוד במיסחר־סמים.
משה הוא שחקן לעת־מצוא שהופיע כבר במיספר סרטים ישראליים.

ך* תוצ אות: לאיתן צופרי נגרמו
( ) סדק בעצם־האף, שטף־דם בעין שמאל,
וחבלות חמורות בצלעות. במשך דקות רבות
היכו אותו הבלשים, וגם כא־שר העלו אותו
מהמחסן לניידת, לא הירפו ממנו. ולעיני
מאות אנשים אשר התקהלו, עקב המהומה
שקמה, המשיכו להכותו ללא כל סיבה. כך
גם בדרך לנפה הצפונית וגם בשעת החקירות.
הבן-אדם נהייה שבר־כלי.
אלי כהן ספג, בין השאר, סטירה איומה
באוזנו, וחבטות לרוב בפניו, והוא סובל
מכאבי־רא־ש עד עכשיו. זאת אני יודע,
כי הוא נמצא יחד איתי בתא עכשיו.
נתן אברהמוב, יהודי מבוגר למוד־סבל,
אשר ימים מיספר לפני המיקרה השתחרר

הצגה קנקאית ב״כסית״
ת המאמר הזה אני כותב מתוך
ר* בית־המעצר המחוזי אבו־כביר, לכאן
הגעתי עקב פסיקתו של שופט־השלום אריה
אבן־ארי, לאחר שנעצרתי כחשוד בעישון
ובסחר בסמים, במחסן של בית־הקפה
כסית.
לא הייתי נוקט צעד זה (כתיבת המאמר),
לולא הייתי כה ממורמר וחסר־אונים כפי
שאני עכשיו. קראתי בעיתוני־הצהריים
מעריב וידיעות אחרונות, את המעשים
שמייחסים לי ולחברי, ואני מתפלא עד לאן
מגיעים איוולתם וחוסד־התחשבותם של העיתונאים
של עיתונים אלה, שברדיפתם
אחרי כותרות סנסציוניות מוכנים לדרוך
על גופות, ולהכתים שמם של אנשים ללא
כל חקירה מוקדמת, וללא התחשבות באמת
הצרופה.
תחת זאת הם מצטטים פרובוקציות מיש-
טרתיות חסרות־בסיס, ועוד מוסיפים כהנה-
וכהנה כיד הדימיון המעוות שלהם, ואף
עורכים בשטניות את הכתבה, בצורה שממנה
יותן להסיק דברים אשר לא היה
להם שחר.

ך< ״מעריב,׳ נכתב, אני מצטט :״חשיש
נתגלה במחסן קפה כסית בתל-אביב...
נעצרו שמונה חשודים במחר־סמים, ביניהם
משה איש־כסית ...גתגלו כמויות חשיש
ואל־אס־די במקום.״ ולמחרת היום :״מיז-
וודה שהכילה כמות גדולה של חשיש
נמצאה על גג ברחוב וייצמן בתל־אביב.
הסיזוודה נתגלתה בעיקבות חקירת עצורי
כסית, שנכלאו כחשודים בסחר סמים אסורים.
החקירה העלתה כי החדרון (המחסן)
שימש מקום לסחר קימעוני בסמים.״
ובידיעות אחרונות :״בנו של בעל
כסית חשוד בעיסקי סמים ...מעקב של

,דזחז.׳

מאח

23שהאיש ־ כסית
חוקרי מיפלג־הסמים הביא למעצרם של
שמונה אנשים כחשודים בסחר־סמים.״
הקורא הממוצע יסיק מכתבות אלו, ש-
בלשי-המישטרה המהוללים, אשר רבצו
ימים מיספר במשך שעות רבות בכל
מיני הסוואות וקומבינציות סביב הקפה,
גילו רשת סוחרי-סמים אכזרית, ממש הקשר
הדיזנגופי. אך האמת היא אחרת.
גרם אחד חשיש ושלושה כדורי אל-אס-
די נתפסו על גופו של אחד, דניאל בדאון,
אשר הודה בחקירתו כי רכש את הסמים
בשכונת־התיקווה, הגיע איתם לכסית ואף
עזב את המקום איתם׳ והוא נעצר ליד
קפה חור. ואילו במחסן בית־הקפה לא
נתפסו שום סמים, אפילו לא פירור מיקרוסקופי
אחד לרפואה.
בלשי-המדור האלימים, אשר אליהם אתייחס
מאוחר יותר, הגיעו למקום בליוויית
כתב שידורי־ישראל, אשר לא החמיץ אף
מילה, והקליט הכל ברשם־הקול הנייד אשד
נשא עימו, וסגר אותו רק כאשר אנשי
המדור הפליאו מכותיהם בחשוד זה או
אחר, ואשר למענו, כנראה, נערכה הצגה
מגוחכת וקפקאית זו.
לבלשים אלה הסברתי, כי ירדתי למחסן
כמינהגי, באמצע העבודה, על-מנת להביא
בקבוק ג׳ין שאותו אני צריך לצורכי עבודתי
בבאר קח־ ולך, השייך לי, וגיליתי כי
המחסן פרוץ, המנעול איננו והדלת שבורה.
מייד עליתי למעלה, ושאלתי את ידידי
שישבו קרוב למעבר ושתו כוס-תה, אם

מביודחולים בבת-ים, בו עבר טיפול גמילה
מסמים, קיבל, לעיני, חבטה ביד פתוחה
לתוך ביטנו, ושם, כששכב, בעטו בו ודרכו
עליו. בי לא נגעו, כי הבהרתי להם שאגיב
בהתאם, אם ירימו עלי יד, ומימדי הגדולים
עמדו לצידי.
את משה ורדי הביאו למחסן כעשר דקות
אחרי שנעצרנו, כשהוא כבול בשתי ידיו
מאחרי הגב, כחול בפניו מחניקת הבל־ש
שנשא אותו כשידו סביב צווארו והאחרת
חובטת בו. מסתבר שהוא הגיע לכסית.
הספיק לשבת דקה על הכיסא, ואז קפצו
עליו גיבורי הבולשת, כבלו אותו, הורידו
אותו למחסן וזרקו אותו כשק־תפודים על
הארץ, כשהוא סופג מכות וקללות לרוב.
הרשו לי לציין שכל גובהו מסתכם ב1.50-
מ׳ לערך, ומישקלו פחות מ־ 50ק״ג.
את אביעזר כורח, שהוא ירושלמי שבא
לתל-אביב, שלפו הבלשים מתוך החצר
כ־שידד לעשות את צרכיו, ומייד הוא צורף
לרשת המסוכנת שאוחה חשפו הבלשים
החכמים במחסדהמיצרכים של קפה כסית
ורק כאן, אם יותר לי לומר, התוודעתי
אליו בפעם הראשונה בחיי, כי הבולשת
הכירה בינינו.
הבלשים, שלא מצאו כלום במחסן, יצאו
והחלו לסייר בחצרות מסביב. מסיור זה
חזרו עם צוואר־בקבוק שאליו מחובר פיל-
טר־קרטון אשר כנראה היה לאחר שימוש,
כי לא היה שום חומר בפנים, וכאלה כלי-
עישון מצויים לעשרות בחצרות רחוב דיזנ־גוף,
ובמיוחד בסביבות בית־הקפה.
הם טענו שאנו השלכנו את המוצג הזה,
ואף שלפו כוס מתוך עשרות הכוסות שהיו
במחסן, שבה היו טיפות אחדות(!) של מים,
וטענו שהשתמשנו בה כעזר לעישון. הם
ערכו חיפוש מדוקדק במחסן, ומצאו שמונה
(המשך בעמוד )24

החשודות

רינה כרסנטי וריסה מ
בעת שהנצאה נגדן פק
מיסחר סמים בהיקף בינלאומי. השתיים נעצו
חשיש על גג הבית ברחוב וייצמן 22 בתל־!
קפה ססית ברחוב דיזנגוף, שם נעצרו בצורה
אלימה שמונה חשודים, בהם משה
איש־גסית, בנו של חצקל איש־כסית,
מייסד( ׳ובעליו של מה שהיה בשעתו קפה־האמניט
ומרכז הבוהימר, התל-אביבית.
דוברי המישטרה ידעו לספר על יימים
ארוכים של מעקבים י ותצפיות שהביאו

וף להסתערות הגדולה בה ״התגלה״ לדבריהם,
גוו של חשיש במחסן ביודהקפה.״
עבור ימים ספורים בלבד זכו בלשי מישטרת
זביב בהישג נוסף, שג׳ין הקמן, כוכב סרטי ה־הצרפתי
יכול היה רק לקנא בו. במארב שהציבו
ח אחד הבתים שברחוב וייצמן בצפון תל־אביב,
הצליחו ללכוד שתי צעירות בדיוק בשעה שניסו
ניר מטמון של 75 סוליות חשיש במישקל 30
גרם ובשווי של 100 אלף לירות, מסליק על גג
.1גם צעירות אלה היו דמויות דיזנגופיות ידו־
)דרמה הגיעה לשיא כאשר נמסר על מעצרה של
|דה שלישית, סימה אליהו, כוכבת סרטו של אורי

היה רק חיסרון קטן אחד בכל סיפור
המתח המרתק הזה. כל קשר בינו לבין
המציאות היה מקרי בהחלט. הקשר־הדי-
זנגופי שכבר הלהיב את דמיונם של שוחרי
הרפתקות הפשע והמיסתורין, לא היה
ולא נברא.
סיפור הקשר־הדיזנגופי היה דוגמה
קלאסית לכך כיצד הר מוליד עכבר.
כדי לגלות כי רחוב דיזנגוף שורץ ב־מעשני־סמים
למיניהם, אין צורך במעק בים
ממושכים ובתצפיות חשאיות. זוהי
עובדה ידועה לכל תייר המזדמן לעיר
ולכל נער הרוצה להתנסות לראשונה ב־

1חויח1ופ•

סימה אליהו

כפי שהופיעה לצידו של אורי זוהר בסירטו מציצים.
סימה נעצרה על־ידי המישטרה, שניסתה לקשור אותה
למטמון החשיש שנמצא ברחוב וייצמן. היא שוחררה לפני שהובאה בפני שופט.

או לא. כיוון שבשעתו היה רחוב דיזגגוף
מרכז חיי הבוהימה, היה זה רק טבעי
שסביב האמנים נקבצו כל מיני טיפוסי-
שוליים מפוקפקים, סוחרי־סמים, פושעים
למיניהם וצרכני סמים קטנים.

לבין הפשיטה על הבית ברחוב וייצמן.
רוב התיאורים שהופיעו בעיתונות סביב
(המשך בעמוד )24
ההר הוליד ע 3גר

ו על ספסל הנאשמים
ת־מעצר כחשודות ב־בעקבות
גילוי מטמון
:יב. לטענת המישטרה

היו שתיהן בלדריות של סוחרי סמים, שניסו להבריח באמצעותן
כמויות גדולות של סמים לחו׳׳ל. ריטה היא ידידתו של דויד (״ראש״)
צלניק, המתגורר באותו בניין, שהצליח להימלט ממארב המישטרה
בקפיצה מקומה שלישית. לטענת המישטרה עומד צלניק בראש הרשת.

זר מציצים, ומי שמשמשת לאחרונה כנערת תס־ט
בסרטו של אסי דיין איזה. יופי של צרות —
? 1בו מופיע גם משה איש־כסית.
לקורא התמים לא היה ספק. מישטרת-ישראל הצחה
סוף סוף לשים את ידה על כנופיית הסמים
דולה ביותר בארץ, המפיצה את סחורתה במרחב
׳-אביב והשולחת זרועות משחיתות אל רחבי העולם.

חוויה של עישון סם ״רך״.
אין זה גם סוד שכמה מאנשי הבוהימה
הישראלית, כמו חבריהם במקומות אחרים
בעולם, נוהגים לעשן חשיש. כמה מהם
כבר הועמדו לדין על כך. אחרים מודים
בכך בגלוי, טוענים לזכותם כאנשים מבוגרים
להחליט אם רצונם להשתמש בסם

הדרגה שינה הרחוב כתוצאה מכך
64 את תדמיתו. האמנים הרציניים עזבו.
אנשי־ד,שוליים השתלטו על כמה מבתי־הקפה.
על המידרכות, בחצרות, וליד שולחנות
בתי־הקפה, התנהלו כמעט בגלוי
עיסקזת של מכירת חשיש. אבל היה מיס־חר
קמעונאי — לא סיטונאי. אצבע חשיש
הועברה מתחת לשולחן מיד ליד. כמה
גרמים בפירורים היו ארוזים בכיסים.
לתאר מציאות דיזנגופית זו כמוקד של
עיסקות סמים בהיקף בינלאומי ובכמויות-
ענק, זה עיוות משווע. הסוחרים הגדולים,
המבריחים ומרכזי־הרשתות אינם מנהלים
את עסקיהם בדיזנגוף. לא שם הוא המרכז.
אבל
כאשר זקוקים •להצלחה מיידית בפעולה
מישטרתית נגד מיסחר הסמים ש היקפו
במדינה הולך וגדל משנה לשנה,
אין דבר קל מאשר לערוך פשיטה ב־דיזנגוף.
תמיד אפשר למצוא שם אנשים
עם כמה גרמים של חשיש, או מתווכים
עם כמה אצבעות. זהו תחליף קל ונוח לפעולה
מקיפה ושיטתית לסתימת נתיבי
ההברחה ולתפיסת סוחרי הסמים הגדולים.
כמו בעבר, כך גם הפעם, הפכו צרכני
הסמים הקטנים, לקורבן כמטרת רדיפתם
של אנשי המישטרה. הסוחרים הגדולים
המשיכו לנהל את עסקיהם באין מפריע,
כמעט. שכן, בפשיטה שנערכה בסוף השבוע
שעבר על הבית ברחוב וייצמן נתגלתה
אומנם כמות גדולה של חשיש שהיתר,
בבחינת קצה החוט העשוי להוביל
אל סיטונאי מיסחר הסמים.
אלא שלא היה שום קשר בין המצוד
שנערך מיספר ימים קודם לכן בכסית,

נתיב הבריחה

של הבית ברחוב וייצמן 22 בתל־אביב.
החיצים מסמנים את נתיב בריחתו של 1
דויד (״ראש״) צלניק, שקפץ מחלון דירתו 1
בקומה השלישית לגגון בקומה השניה| .

— . 23י

י לייי לי ד עיוו 08

^ 8הקשר הד־ 1גג•31

(המשך מעמוד )23
זיקוקין די־נור, אשד הסברתי להם שד.ם
משנת ,1963 ובהם היה אבי משתמש לצורכי
נישפי יזם־העצמאות ופורים, כאשר היה
בעליה של ריוויירה כסית בבת־ים.
אך הם העדיפו גירסה מיסתורית שלהם
על !זיקוקין מיסתוריים החשודים כגנובים.
מה־טוב שלא ירדה אחרינו למחסן איזו
בחורה, או ילד קטן, כי־אז היו מאשימים
אותנו בוודאי בשידול־לזנות או בבעילת-
קטין.

(המשך מעמוד )23
שתי הפרשות היו מודרכים ומסולפים מעיקרם.
לידיעות כאילו מעצר החשודים
בכסית הוא שהוביל למטמון ברחוב וייצ-
מן, או כאילו נתפסה השחקנית סימה
אליהו שעה שניסתה להיכנס אל הבית
שבו נמצא מחבוא החשיש, לא היתה כל
אחיזה במציאות. סימה אליהו עצמה שוח ררה
על־ידי המישטרה עוד לפני שהובאה
בפני שופט, מבלי שתועלה נגדה שום
האשמה. אלא שבינתיים כבר הוכתם שמה
בכותרות, כגיבורת הקשר־הדיזנגופי.

** צ תי הבנה לאנשי המדור המרכזי
21 שהשתתפו במיבצע זה, בראשות פקד
סולוק המאיים, לצפות פחות בסירטי־טל-
וויזיה אלימים, ולהפסיק לחקות בלשים
קשוחים ידועים. אומנם, רובם של טירוני
המדור הם יוצאי צנחנים ויחידות קרביות
אחרות, והם חסונים *ובריאים ושופעי-כוח
ומרץ, אך את נוחם עליהם להפנות לאפיק
אחר, ואת מירצם הרב הם יכולים להרפות
במכודמסז׳ים כלשהו, ולא על גופו של כל
עציר חשוד הנופל לידיהם.
בי באלימותם הרבה הם דק גורמים
להסלמה בשינאה שבין האזרח למישטרה,
ולא ירחק היום שבו יבואו לערוד מעצר
חוקי או לא־חוקי, צודק או לא־צודק, והח-
שודים יתנגדו להם בצורה אלימה ביותר,
אשר יכולה להתפתח לקרב־יריות ממש. כי
אף אחד אינו רוצה לעבור שוב אותם
מדורי־גיחנום של מכות ובעיטות לאנשים
כבולים וחסרי־אונים, של שקדים ללא רקע
ואיומים ללא-פשר, ובעיקר של עוגמת-
נפש, הנגרמת על־ידי דוברי המישטרה,
המוציאים דברים מהקשרם.
דוברים אלה מנותקים מהאמת, ממהרים
ומוסרים הצהרות פרובוקטיביות חסרות כל
שחר לעיתונאים, הששים לקפוץ על כל
פירור מידע מבלי לבדוק את מקורותיו.
כי הלא המישטדה היא בסדר, וכל מה
שהם אומרים זה נכון וחוקי.
כאן, בביודהמעצר; ,שבעתי לעצמי כי
לא אעבור על העוול שנגרם לנו בשתיקה,
ולא אעבור לסדר־היום אפילו אם ארגע
ואשמע התנצלויות לרוב. או להיפך, היסוסים
על שלא כדאי להתחיל עם המישטרה
וכדומה.
ואתם, בלשי היקרים, אנא קחו לתשומת
ליבכם הצעיר והטירון את אשר אני אומר
פה, בטרם תישגו ויהיה מאוחד מדי. ובבד
אכם להעיד בבית־המישפט כאשר יתקיים
מישפטנו — באם יתקיים, כי חזמר־ההר־שעה
מועבר לפרקליטות, ושם יושבים אנשים
מתונים ושקולים יותר — אנא ספרו
את האמת על מה שהתרחש, ואל יתעבו
שקרים נפי שעשיתם בדו״ח התצפית הכושלת
שלכם על קפה נסית.
בריחה מהחלון האחורי
ך י מי מחבוא החשיש בבית מם׳ 22
^ שברחוב וייצמן לא היה מיקרי.
למישטרה היו ידיעות כי באחת הדירות
בבית זה מתגורר דויד (״ראש״) צל-
ניק, שהיה חשוד בסחר בסמים כבר בעבר,
אם כי בכמויות זעירות. נראה כי למיש-
טרה נמסר מידע שצלניק מחביא בדירתו
כמות של חשיש.
כאשר הגיעו לשם השוטרים, הם התכוונו
לתפוס את צלניק ולערוך חיפוש בדירה
ובסביבתה. אלא שצלניק הבחין בשוטרים
עוד קודם שעלו לדירתו ונמלט.
אך הם לא יצאו כלשם בידיים ריקות.
במקום צלניק תפסו השוטרים את חברתו
המתגוררת איתו, ריטה מזוז, ספרית נאה
המוכרת היטב בחוגי רחוב דיזגגוף. עוד
הם בדירה, הגיעה לשם רינה כרסנטי בת
ה־ 18 וחצי, מבת־ים. בחיפוש שנערך אצל
רינה גילו הבלשים קבלה על סך 10 אלפים
לירות מעורך־הדין חיים קאזים. הנערה
הסבירה שניגשה לקאזיס לבקש את הקבלה
עבור החבר שלה, יוסף (״ז׳וז׳ו״) נידם.
כאן נדלק אצל השוטרים אור אדום.
בסוף שנת 1974 נפלה בידי המישטרה
רשת של מבריחי־חשיש מירח לישראל.
בין אנשי רשת זו היה גם יוסף נידם, שנגדו
הוגש כתב־אישום ומישפטו מתנהל

הזמות חמהגות
עוו־ד־הדין חיים משגב הוא
פרקליטה של המישפחה, שאת סיפורה
הוא מביא להלן:
מישפחה צעירה מבקשת לעזוב את הארץ.
אבי־המישפחה, צעיר כבן 30 הגיע
אך לפני שנים אחדות לישראל, כעולה
חדש מארצות־הברית. לאחרונה, קצר
הצלחה רבה בעת שהצגה שביים זכתה
בשיבחי הביקורת.
אשתו, בעבר הלא־רחוק זמרת ידועה,
פרשה — זמנית — מעיסוקה, לרגל לידה.
ובכל־זאת, הרעיון לחזור לאמריקה מנקר
בלב, ומדאיג את חבריהם של בני הזוג.
ואלה רבים ירבים, ושמם מתנוסס בראש
רשימת אמני ישראל.
הסיבה, עצובה מעט, אולי מובנת ל חלקנו,
בוודאי מרגיזה אחרים: מעצר-
חוזר, בעוון החזקת חשיש. לא למיסחר.
לא למכירה לילדי בית־ספר. לשימוש עצמי.
בשעות הערב. בחיק המישפחה. לאחר
יום־עמל מייגע ומורט־עצבים.
אכן, יתמהו רבים, אולי הרוב המכריע,
מה לו כי ילין הבחור ן אם החלק אוסר
החזקת סמים מסוכנים — וחשיש בכלל
זה — אפילו לשימוש עצמי, אין הפרט
יכול לעשות דין לעצמו. כל עוד לא שונה
החוק, אחת דינו של המפר אותו —
לעמוד למישפט על מעשהו.
האומנם? האיין ק1דקם החוק הפלילי
שלנו שזור באיסורים שעדיין לא בוטלו,
אד שזה־מכבר אין לציבור עניין באכים־

מאח

!!יי משגב

תם ו דומה שדי להזכיר את האיסור לקיים
יחסי־מין שלא כדרך־הטבע, או את האיסור
על מישכב זכר עם זכר.
היום, הרי לא יעלה על הדעת שמישט-
רת ישראל תיכנס לדירה פרטית, מצויידת
בצו־חיפוש כחוק, ותעצור בעל (אשתו בעוון
קיום יחסים שלא־כדרך־הטבע. כל
עוד הדברים נעשים בצינעה, בהסכמה
הדדית ובין מבוגרים בני־שכל, אין ל מופקדים
על שמירת החוק כל עניין באכי פת
איסור זה דווקא, למרות שאיש לא
טרח למחקו מספר־ד,חוקים.
עוד לפני 50 שנה נאסר על תושבי
ארצות־הבריון לייבא משקאות חריפים ל ארצם.
אין צריך לומר, ששתייתם בוודאי
שהיתה אסורה, כנראה מטעמים בריאותיים.
והנה כיום, ברבות ממדינות ארה״ב
אין למישטרה כל עניין במניעת עישון
חשיש או מריחואנה, כאשר הדבר נעשה
בין מבוגרים ובתחום הפרט. ויש מדינות
בארה״ב שבהן מקבל הנתפס בהחזקת
חשיש לשימוש־עצמי דו״ח ברירת־קנם.
רוצה — משלם את הקנס ; רוצה — מופיע
בבית־המישפט. ממש כמו אצלנו, לגבי
עבירות־תנועה קלות.
בבוסטון, למשל, טרח השריף המקומי,
שביקש לחזור ולהיבחר למישרתו, להודיע
ברבים כי גם בעתיד לא ייעצרו בעירו

עתה. בחקירתו של נידם גילתה אז ה-
מישטרה כי הוא היה ספק-סמים של יוסף
(״סמי״) שושנה׳ מי שנחשב בגדול מברי־חי־הסמים
בישראל, ונתפס בחודש ספטמבר
,1974 יחד עם בנו יהודה, כשברשותם
מיזוודות ובהן 345ק״ג חשיש.
כאשר נתפס סמי שושנה עם בנו, יהודה,
וברשותם כמות אדירה של סם, היה זה
לאחר 20 שנים שבהן פעל כראש הרשת,
מבלי להיתפס. היו שטענו בי לולא הלשינו
עמיתיו מחו״ל על העיסקה האחרונה
שלו, בסכום של 18 מיליון לירות, לא היה
נתפס עד היום. אחרי מעצרו היו לפני סמי
שושנה שתי אפשרויות: להטיל את האש מה
על בנו ולנסות להציל את עורו, או
להודות באשמה ולטהר את הבן.
הוא בחר באפשרות השנייה. עורך-הדין
נתן קנת הצליח לזכות את יהודה שושנה,
ואילו האב נידון לתשע שנות־מאסר, שהופחתו
לשבע לאחר הגשת הערער. הבן,
יהודה, היה אמור להעיד בבית־המישפט
נגד שורה של מעורבים בהברחות־סמים,
ובחר להימלט לחו״ל׳ לאחר שהמישטרה
שכחה להחרים את דרכונו.
מייד אחרי נפילתו של זקן מבריחי-
הסמים בארץ, והגדול שידעה המדינה מימיה׳
מונה ראש חדש לרשת הישראלית.
הראש הנוכחי כפוף לראשי הרשת הצרפתית,
וממלא־מקומו הוא שליח של סינדי-
קאט־הסמים. על כל כמות של סמים המועברת
דרך ישראל, מדווח השליח לראשי
הרשת הצרפתית, והם קובעים את
כמות הסמים המוקצבת לישראל.
טענתה של המישטרה שדויד (״ראש״)
צלניק הוא ראש הרשת, או לפחות אחד
מבכיריה, מגוחכת למדי. הוא מוכר ל-
מישטרה בפורץ קטן, ובחוגי הסמים הוא
ידוע כמפיץ זעיר, או כזה היה, לפחות, עד
לפני שנה וחצי.
אך למישטרת ישראל לא היתה ברירה.
היא יודעת כי למרות מעצרו של סמי
שושנה, ולמרות מעצרם של כמה מבריחים
שמנים בגבול ירח בדצמבר ,1974 ממשיכה
הרשת הישראלית לפעול ללא־הרף. מאות
ואלפי קילוגרמים עוברים דרך הארץ אל
שוקים גדולים בחו״ל. לאנשי מחלק־הסמים
של מישטרת ישראל, שכוח־האדם שבידיהם
מצומצם וציודם הטכני מייושן, לא נ ד
תר אלא לחגוג ולטפוח לעצמם על השכם
כאשר הם מצליחים לשים יד על שתי
צעירות ו־ 30ק״ג חשיש.
העיתונות בישראל הצטרפה לחגיגה ב-
קול־תרועה וגררה לפרשה מכל הבא ליד.
הציבור הישראלי קיבל תמונה מסולפת
וחסרת כל פרופורציות, ואילו הכרישים השמנים
יושבים בחו״ל לבטח, מפיצים את
הסם׳ סופרים את הכסף ונהנים למראה המהומה,
מעשגי־חשיש,
ובלבד שאלה יחזיקו את
״החומר״ בתחום הפרט ולשימושם העצמי
בילבד.
שיעור ההיזק הבריאותי המיידי שבעי שון
החשיש או המריחואנה טרם נקבע ב וודאות.
ייתכן ששימוש ממושך, במשך
שנים, עלול לגרום נזק מסויים. על־כל־פגים,
כנראה לא רב מזה שעלולים לגרום
עישון בלתי־מרוסן של סיגריות רגילות,
שתייה מופרזת של משקאות חריפים או
קפיצה למי־קרח באמצע החורף.
בריאותו של הפרט היא אולי עניין גם
לציבור — אבל רק עד לגבול מסויים. יש
לטפח תודעת בריאות־הגוף, אבל אין ל הכריח
את הפרט להימנע ממעשים העלולים,
לפי סברת רוב הציבור, להזיק ל בריאותו.
ושוב, ובלבד שאותו פרט הינו
מבוגר בר־דעת ואיננו מזיק במעשיו לאחרים.
הבעייה
נראית אולי שולית במיקצת. במדינה
המוקפת אויבים מכל עבר, שטופה
בבעיות פנים וחוץ למכביר, ייתכן שאין
מקום לצאת להפגנות־רחוב בנושא זה
דווקא. אבל דומה שטוב אם יידעו הרבים
שמעטים, ואולי שוב אין הם כה מעטים,
סוברים שתחומו של הפרט צריך להיות
גם מיבצרו, אף אם הוא עושה בו מעשים,
שאם ייעשו ברשות הרבים או בנסיבות
אחרות — יש מקום למנעם בכוח־החוק.
ולבסוף — אין להבטיח, כמובן, לאותו
צעיר הנזכר־לעיל, חסינות בפני מעצרים
מישטרתיים, רק כדי למנוע את ירידתו מן
הארץ. גם לא לאחרים, הנוהים אחר ה־שחור־השחור
הזה. בעיקר כשקצת רע על
הלב, וחצים לשכוח כל מיני דברים. אם
כי יש לעשות, ובכל המרץ, לשם הנעתו
מדרך זו — ויש לעשות גם, ובדרך ציבורית
לגיטימית, לשינוי־מה בסולם העדיפויות
של פעולות־השיגרה המישטרתיות. גם
בנושא זה.
עד להעמדתו כמקומו הנכון, בתחתית
הסולם.

במדינה
(המשך מעמוד )16
ניתו, נכנס לבית-הקפה וישב שם שעה
ארוכה, על ספל-קפה אחד.
אברהם ששון, שופט ביודהמישפס היחידי
באשידוד מזה חמש שנים תמימות,
עלה לכותרות בעיקבות מישפטו של פרץ
וגזר־הדין שנתן בו. אולם לגבי תרשבי
אשדוד, השופט הוא דמות מוכרת וידועה.
אברהם ששון בן ה* 43 הוא יליד עיראק,
ולא מצריים, כפי שנכתב בטעות בעיתונים.
הוא עלה לישראל בילדותו, ועם סיום
שירותו הצבאי התגייס למישטרת תל־אביב
ושירת בה כשוטר משך בל תקופת לימודיו
בפקולטה למישפטים של אוניברסיטת
תל-אביב.
לאחד שקיבל את תואר עורך־הדין התפטר
מהמישטרה, ופתח מישרד בגבול חולון
בודים, כשהמומחיות שלו דווקא במיש-
פטי־תנועה.
מחמיר גדין. לפני חמש שנים התמנה
ששון כשופט־השלום היחידי באשדוד.
מרבית המישפטים שבהם הוא עוסק הם
מישפטי-תנועה, רק לפני חודשים אחדים

שופט ששץ
קפה מופגן
הוא התפרסם, כאשר הטיל קנס של 150
לירות על הולך־רגל שהתנגש במכונית
נוסעת ונמצא אשם בתאונה.
ששון נשוי לרנה, אשה נאת־פנים, מלאת
טמפרמנט וכיבדודגוף ממוצא פולני,
המוכרת כקופאית בבנק הבינלאומי הראשון
באשדוד, ומפורסמת בכל העיד בתבשיליה
המייוחדים, תערובת של בישול פולני עם
מיזרחי. לזוג שלושה בנים.
אברהם ששון ידוע כשופט מחמיר, המטיל
בדדך־כלל עונשים כבדים מן הרגיל.
בבית־המישפט הוא נוהג ביד רמה, צועק
ונוזף בשני הצדדים, ונוהג לשבת משך
דקות ארוכות כשהוא מישיר עיניו לעבר
הנאשם, כאילו אינו שם לב למהלך הדיונים,
כדי לתהות על קנקנו.
הוא ידוע כמי שמחמיר בדין עם נאשמים
מהשכבות הגבוהות יותר או בעלי־אמצעים,
בדין וביחס. ידוע כי כאשר נשפט
בפניו בעל־רכב בעבירת־תנועה, וששון
מטיל עליו קנס, אין הוא מונן לקבל שבאותו
רגע אין לנאשם המזומנים בכיסו,
אינו פו ת לתת ארכה בת מיספר שעות,
כנהוג לשם הבאת הכסף, אלא מחזיק אותו
בבית המישפט או במעצר עד שבני־מיש־פחתו
יביאו את הסכום, אפילו אם הוא
קטן.
אז ה ר החלבאים. לעומת זאת ידוע
ששון כמי שמבין את החלכאים והנדכאים.
העדה הגרוזית באשדוד היא מעריצי׳
גדולה שלו. הוא הדהים את העירייה כאשר
הוציא צווי״הריסה לחנויות־הליפטים הידועות
שהקימו הגרוזים באשדוד ללא
אישור, רישיון, אך היתנה את ההריסה
בפיתוח איזור-חנויות עבור אותם גרוזים,
פיתוח אשר יארד בוודאי מיספר
שנים — והטשאיר את הליפטים המכוערים
על כנם לתקופה ארוכה.
כאשר מופיעים בפניו ערבים, הוא נוהג
לנהל את השיחות איתם בערבית ולהקל
בדינם ככל שאפשר. מדי־פעם ניראו נד
בית־המישפט שלו סצינות של ערבים שיצאו
זכאים, המנסים לנשק את ידיו.
פעילותו החברתית של ששון מוגבלת
ביותר, ויש לו מעט מאד ידידים באשדוד.
העודס הזה 1989

ן מ -שפט ראווה *
(המשך מעמוד )17

לקעקע א ת עצם היסודות אשר
עליהם מו שתתים העקרונות שד
שידטון החוק וחופש סעודותיו שד
הפרט כמדינה.״
(השופט העליון ׳שניאור־זלמן חשין)
• ,׳בחוק לא קיימת הגדרה ברורה למילה
׳חיזק ציבורי׳ .יוצא איפוא, כי קיימת
סכנה שכל שוטר יוכל לעצור כל אזרת
העושה מעשה, אשר לפי ראות עיניו של
השוטר עלול לגרום או להביא לידי היזק
ציבורי ...שומה עלינו לבדוק בעין חדה
את הסעיף הנדון, למען לא יסבול האזרח,
החף־ספשע, מהפרעת המישטרה אשר תאבה
אולי להאשים אזרחים ׳חוטאים׳ עלפי
סעיף זה, בשעה שאין סעיף אחר
המתאים לעבירה...״
(השופט־העליון שלמה גוייטין)

דווייט סטונס מכין עצמו לקפיצה: כפיפות, תיוגול וריכוז
ההצגה הגבוהה
ביותו
ת השיא הישראלי בכל הזמנים
^ בקפיצה לגובה׳ קבע בוודאי אליהו
הנביא. לא היה מי שימדוד את השיא
שלו ולכן נקבע בפשטות כי הוא ״עלה
השמיימה״ .אלא שאליהו נעזר לצורך זה
ברכב־אש.
לדוויט סטונס, סטודנט אמריקאי, בן ,21
לתורת-הנאום, המתנשא לגובה של 196
ס״מ, היו אמצעים פשוטים יותר כדי
להתרומם לגובה שבעיני חובבי הספורט
הישראליים נראה כמו בשמיים.
סטונס, המחזיק בשיא העולם בקפיצה
לגובה, אחרי שניתר כבר לגובה של 230
0״מ, לא חזר על שיאו בישראל. אבל
גם מה שהדגים השבוע באיצטדיון יד־אליהו,
במיסגרת ערב ספורט לראווה ש ערך
הצהרון מעריב, היד. מעל ומעבר
למה שנראה בישראל.
כשהוא נושא על חולצתו את מיספר
המזל שלו — 231 אות להישג הבא בקפיצה
לגובה אותו הוא מבקש להשיג —
המחיש סטונם לקהל הישראלי שכדי להתרומם
לגובה כזה לא מספיק רק לק פוץ.
במשך שעה ארוכה, בטרם ניגש
לרחף מעל הרף, עסק סטונס בהכשרת
גופו למשימה. בסידדה ארוכה של תרגילי
גמישות, חימם את שריריו כשהוא
מתקפל בתוך עצמו ומפגין כי גם בתור
אקרובט קירקס צפוי לו עתיד בטוח. אחר-
כך התכנס בתוך עצמו, כשהוא מנותק מקהל
האלפים הצופה בו, ושקע במדיטציה
שנועדה להכשיר גם הנפש להתרוממות
הגדולה.
את סידרת הקפיצות שלו החל לגובה
של 190ס״מ. הוא ריחף מעליהם כאילו
היו משוכת גינה. הוא עבר ללא בעיות
את הרף, גם כשזה הורם לגובה של 1.95
מ׳2.02 ,1.99 ,׳ 2.11 ,2.06ד 2.16מ /רק
בגובה של 2.20מ׳ הוא נכשל לראשונה,
בגלילת הבטן שלו, מעל הרף והפילו. אבל
בקפיצה שניה ריחף מעליו ללא בעיות,
כשגבו מקביל לרף. שלושת ניסיונותיו
לדלג 0 4״מ גבוה יותר נכשלו כולם.
אבל גם שעשה סטונם היה בו כדי
לגרום להתפעלות לישראלים, שאף אחד
מביניהם לא היה מסוגל לקפוץ מעל 2
מטר. הוא קפץ גבוה יותר מאשר כל אדם
לפניו על אדמת ישראל, העניק חוויה
נדירה של מיבצע ספורט אמיתי. כאשר
עזב סטונם את ישראל בתום התצוגה המרהיבה
שלו היו בפיו כמה מישפטים שלמד
בעברית, אותם יוכל אולי לשלב בנאומיו
אחרי שישתלם בתורת הנאום.
ביניהם היה גם הביטוי ״קפוץ לי!״
אבל בפיו היה לזה כיסוי.

• ״יש לבקר בחריפות את העבירה
לפי סעיף זה. זוהי עבירה שאין לה שיעור
לא למעלה, לא למטה ולא לצדדים. היא
עלולה להציף את מרבית השטחים שבהם
היא חורשת. אם היא נוצרה לשמש

ממלא־מקום וקולם ל תלו ת דו >ד
לסתום) א ת הלאקונות השונות
כחוק, הרי אין לך דרך פסולה
מזו, ואין כמוה נונד תאת העק רונות
השוררים כדרבי החקיקה
והפר שנות של החזק.

״כדי להבטיח שיוויון האזרח בפני ה־חוק,
וכדי למנוע כי מעשה אשר המחוקק
לא הכריז עליו כעל מעשה אסור, ייהפך
במקרה מסויים למעשה אסור ובר־עונש,
בעטיו של שיקול אינדיווידואלי של שופט
מסרים, אשר הגורל העיוור הביא בפניו,
במיקרה, את העבריין הנדון. אומרים לשופט:
אל תרבה עבירות מכות ההיגיון
הפרטי שלך. גדולה הסכנה הנ שקפת

לאזרח, העכריין ככוח, ממציאותן
שד עכירות סתו מו ת וכלתי מזג־דרות
הקוראות דאינטרוונציה שד
השופט.
״אין השופט חופשי להשתמש
כשיקולי ההיגיון שלו על מנ ת לה
פו ך לדכר אסור א ת אשר לא נאסר
כמפורש על-ידי החוק.״
(השופט העליון משה זילברג)

דווייט סטונס קופץ לגובה של 2.20 מטר, וקובע בכך שיא ישראלי בינ 1
ו ׳ 1111י לאומי חדש. האתלט הזר הקודם שהגביה לקפוץ בישראל, הצליח לעבור
2.13 מטר בילבד. בנסיונו הראשון לקפוץ לגובה זה נכשל סטונס׳ אולם הצליח בשני.

41*1חוק הגורל הוא שדווקא חיים צדוק,
מי שיצא ב ,1954-כפרקליט חברת
אש״ד, נגד משמעותיו הדרקוניות של
סעיף זה בחוק, הוא שהפעיל אותו נגד
יהושע פרץ.
יהושע פרץ אינו מישסטן. אולי גם לא
הבין את מה שנכתב בפסק־הדין נגדו. אבל
חוש־הצדק הטבעי שלו התקומם נגד הרשעה
לפי סעיף כזה, שאין לו אח ורע
בספר-החוקים. זוהי תגובה אינסטינקטיבית
בריאה. כל אזרח חייב להתקומם נגד
קיומו והפעלתו של סעיף כזה. כל הדיבורים
על פגיעה באי־תלות בתי-המישפט
יועל ביזיון בית־המישפט, הם — במיקרה
זה — קישקושים גמורים.

מה שהיה מותר לשופטי כית־הדין
העליון לומר על החוק, מותר
גם לסל אזרח להגיד. והעוכדה שאחרי
1צ שנים נשאר חוק כזה כ־ספר-החוקים
של מדינת־י־טראל,
מחייכת לא רק לדכר, אלא לצעוק,
ולהפגין.
עקרון אי-תלותם של בתי־המישפט אינו
חד־סיטרי. אי־אפשר ליישם אותו על האזרחים
בילבד שעה שהשילטון מנצל את
בתי-המישפט לתועלתו.
אם אומנם ישראל היא מדינודחזק, ום־
סעיף 105 הוא חלק מחוקיה, יש להפעיל
אותו נגד כולם: נגד אנשי גוש־אמונים
המפגינים בהפגנות בלתי־חוקיות, נגד המתנחלים
בהתנחלויות בלתי-חוקיות בשטחים,
נגד פקידי מם־ההכנסה השובתים,
ונגד המהנדסים הנוקטים סנקציות. העיקרון
של שיוויון בפני החוק חשוב לאין־ערוך
מכבודם של בתי-המישפט.
מי שרוצה לשמור על כבודו וסמכותו
של הטישפט בישראל, חייב להשליך לסל
את הסעיף הנוגד את כללי הצדק שלפיו
נידון יהושע פרץ.

11#11(*111

דווייט סטונס מפיל את הרף, בניסיונו לחלוף מעל לגובה של 224

ס״מ. שלושת ניסיונותיו לקפוץ לגובה זה נכשלו, למרות שביי

חודש פברואר השנה הצליח לקבוע שיא עולמי חדש בקפיצה־לגובה באולם סגור.

הזעם שהופנה השכוע כדפי
יהושע פרץ ותומכיו, לא היה מוצדק.
ציי ד היה להפנות אותו ל־עכר
אלה שהסיקו א ת מישסט•
הראווה המכיש חזה.

אסיד נדקר בשאטה על רקע מע שה־סדום
האסיר מת מפצעיו ^ האסירים לבד! סוהרים ו א״ מ1
ל העלו ת את הכל אבאש ^ הסוהרים כיוונו נישקם

נציב בת״הסוהו אריה ניד

כלא שאטה
10 סו חתת!
מאח 1אביפת

הבדיחה הגדולה מכלא שאטה ב־ - 1958 האסירים שנתנסו ממתינים לחקירתם
בחודש שעבר התמרדו אסירי כלא שאטה, הצמידו
סכינים לצוואריהם של שלושה סוהרים, איימו לרוצחם
ולהצית את בית״הכלא. היתה זו מרידת״חאסירים הראשונה
בארץ מזה 17 שנים. מרידת־אסירים קודמת,
באותו בית״כלא עצמו, אירעה בחודש אוגוסט .1958
היתה זו אז מרידה עקובה״מדם, שהפילה 15 חללים.
בימים אלה שוב נמצא כלא שאטה במצב של לפני-
התפוצצות .״העולם הזה״ חושף את המתרחש מאחרי
סורגי כלא שאטה, ומנתח את הגורמים שיובילו, בהכרח,
למרידה נוספת בעתיד הקרוב מאד.

יש נדהר

• כ־1צ כחודש אוגוסט השנה,
אסיר ככלא שאטה עד רקע מעשה-סדום.
• כ3-צ כ או תו חודש, מת האסיר מפצעיו.
• כ־ 24 כחודש, דמחרת מות האסיר, כיק
שו האסירים לקיים יום־אכד כללי על מות הכרם•
דרישתם נ ענ ת ה כשלילה. שידטונות כית
הכלא הזהירו א ת האסירים כי יפעלו נגדם כיד
קשה, אם׳ יפרו א ת מהלד־החיים ה שיגרתי
שד כית־הכדא.
• כ 3-כחודש ספטמכר התמרדו אסירי
כלא שאטה. הם לכדו שלושה סוהרים, הצמי־

דו סכינים לצוואריהם, ערמו עצים כ תאי הם
ואיימו לרצוח א ת הסוהרים ולהעלות את כית־הכלא
כאש.
הסוהרים התבצרו על חומות בית־הכלא סבוב, בפיקודו
של מפקד־חכלא, שלום רוזיליו, כיוונו את קני־מיקלעיהם
לעבר מגורי־האסירים, והמתינו לפקודת־הירי.
בו־ביום הוזעק לכלא שאטה גונדר אריה ניר, נציב
שירות בתי־הכלא. הוא פתח במשא־ומתן עם האסירים.
המתקוממים העלו חמש דרישות :

• יורשה להם להיפגש עם עיתונאים, כדי
שיוכלו להתריע כפניהם על מצכם הירוד.
• תיפסק ההתעללות כאסירים.
• יינתן אוכל משופר.
• תי פ ת חנ ה כיתות־לימוד.
• יינתן היתר לקיים כיקורי־חג ״מעכר
לרשת״ (.מתן רשות לשוחח פנים־אל־פנים עם מבקרי

בהשגחת הסוהרים, בלא שתפריד רשת בין האסירים
לבין מבקריהם).
נציב שירות בתי־הסוהר נענה בחיוב לארבע מבין
חמש הדרישות. הוא התנגד לבקשה הראשונה, הבהיר
לאסירים בפירוש כי לא ירשה ביקור של עיתונאים בכלא,
ולא יהסס לדכא את ההתקוממות בכל האמצעים העומדים

לרשותו, במידה שהאסירים לא יוותרו על דרישתם זו.
האסירים ויתרו. מקץ שש שעות שב הסדר על כנו.
הסוהרים הלכודים שוחררו ומצבורי־העצים סולקו מתאי־המגורים.
גיר
האמין כי יעלה בידו להשתיק את הפרשה, המובאת
כאן לראשונה, ולהעלימה מידיעת הציבור.

א טייי ם 1

גצבת־האימה
ף* שי ח ת ־ כי רו ר שקיימנו עם גונדר גיר, הוא נשאל
4אם אכן נרצח אחד מאסירי כלא שאטה, בחודש
אוגוסט השנה.
השיב הנציב :״שום אסיר לא נרצח. רק אחד האסי רים׳
זאג׳מו שוואחנה, נפצע קל בקטטה.״
כאשר צויינו בפניו תאריך פטירתו של האסיר, ודו״ח
חוקר מיקרי־המוות, שבו נקבע כי האסיר מת כתוצאה 1
מדקירת־סכיז שפגעה בעורק חיוני בגופו, ציין הנציב :
״מה שאני יודע הוא שהאסיר נפצע קל• נראה שבבית־החולים
הסתבך מצבו. אולי הוא באמת נפגע בצורה אנושה,
ולכן מת.״
אחת השאיפות הכמוסות של מרבית האסירים, שלא

מצאה את ביטוייה בשיחה עם נציב שירות בתי־הסוהר,
היתה כי שילטונות הכלא יסלקו מהמקום, או לפחות
ירסנו ביד קשה, קבוצה לא־גזיולה של אסירים אלימים,
המטילה את חיתיתה על כלל ציבור האסירים.
איש לא העז להשמיע בקשה זו באוזני הנציב, משום
שהכל ידעו כי מי שידבר, מסתכן בנפשו. נוכח הזוועות
שביצעו אסירים אלימים אלה בין כותלי בית־הכלא, לא
היה כל ספק כי הם לא יהססו להוסיף מעשה־רצח אחד
לרשימה הארוכה והבלתי־מפוענחת של מעשי־פשע שביצעו
בתוך הכלא.

קבוצה זו, למרות שהיא מהווה מיעוט מכין
כלל האסירים, שולטת כיד רמה כ חיי ה•
יום־יום של כית־הכלא, מטילה אימה על צי בור
האסירים כולו.
רבים מן האסירים האמינו כי בעייה זו מוכרת
היטב לשילטונות בית־הכלא, וכי במהלד מימוש שורת־ההבטחות
שניתנה להם על־ידי נציב בתי־הסוהר, תטפל
ההנהלה גם בבעייה חשובה ובוערת זו.
18 ימים ציפו האסירים למימוש ההבטחות שניתנו
להם — אד לשווא. כל הסדרים והנוהלים שהיו קיימים
לפני ההתקוממות, נותרו ללא שינוי.
בבוקר ה־ 21 בספטמבר, ציפתה לאסירים הפתעה. כוח
מתוגבר של סוהרים פשט על תאי־המגורים של האסירים,
חיפש אחר נשק קר.

שללם של הסוהרים היה מדהים. כת אים
נתגלו ע שרות סכינים, סכיגי-גילוח, נתגלו גם
כמויות גדולות של סמים, ביניהם סמים קשים.
היו אלה כלי־נישקם והסמים של חברי קבוצת האסי רים
האלימים, אלה שנידונו לשנות־מאסר ארוכות ואשר
אפסה כל תיקווה להחזירם אי־פעם למוטב.
במהלך החיפוש לא הבדילו הסוהרים בין אסיר לאסיר.
הם השמידו תמונות מישפחתיות, מיכתבים, וחומר מיש־סטי
רב־ערך של אסירים רבים.
בתום החיפושים הושלכו לצינוק אסירים אחדים, כחשודים
בהסתרת פריטי נשק קר. למרבה הפלא, נחבשו
בצינוק דווקא אסירים הנחשבים כשלווים, בעוד ש-
השילטונות לא נגעו כלל באסירים האלימים, המסתובבים
בבית־הכלא ללא חשש, בריש־גלי, כשהם מסוממים.
כך מצאו עצמם אסירי כלא שאטה לכודים בצבת-
אימה, כאשר תנאי־תייהם בכלא לא זו בלבד שלא שופרו,
אלא אף הורעו — ואילו להשתוללותם של האסירים
האלימים לא הושם קץ.

24 שעות לחימה בתיך בית־הסוהר, סריקה באמורים
הסמוכים וחקירה נמרצת, סיכמו השילטונות את הפעולה :
שני סוהרים יהודיים נהרגו, אחד נפצע 67 ,אסירים הצלי חו
להימלט 13 ,נהרגו, חמישה נפצעו.
ועדת־חקירה שהוקמה, אשר בדקה את סידורי־הבטי־חות
בכלא, העלתה מימצאים מדהימים של רשלנות והזנחה.
רק שני זקיפים שמרו על בית־הכלא בשעות הלילה
ואותם שניים נמלטו מעמדותיהם בהיפתח המרידה בלא
שירו אפילו כדור אחד. היה זה אך־ורק תודות לאומץ-
ליבם של האסירים היהודיים, שחילצו ממוות בטוח לפחות
עשרה סוהרים. אותם אסירים אף הצליחו למנוע את
בריחתם של עשרות כלואים ביטחוניים.
מרד כלא שאטה של 1958 גרר אחריו את הדחת נציב
שירות בתי־הסוהר. תחתיו נתמנה הנציב הנוכחי, אריה
ניר.

הטראומה של הת מרדו ת כלא שאטה דאז
מדווה א ת גונדר ניר מאז נ ת מנ ה לתפקידו.
ממש לעיניו נזרק הנציב הקודם מתפקידו כגלל
מחדל זה.
לזכותו של הנציב הנוכחי ייאמר, שבמשך שנות
כהונתו הארוכות לא אירעו כל בריחות גדולות מבתי־הכלא
בארץ. המחדל הרציני היחידי היה, כאשר שני אנשי
פאתח ברחו, לפני שנד -וחצי, מכלא רמלה, הגיעו ללבנון,
שם התראיינו על־ ידי העיתונות הבינלאומית.
הבריחה מכלא רמלה אירעה בתקופה שבה בנו את
החומה הגדולה סביב כלא זה. חומה זו, משהוקמה, אופיינית
לדרכי־החשיבה של ניר, הרואה כמטרה ראשונית־במעלה
חומות ומיקלעים, כפיתרון לבעיות בתי־הסוהר.

ניר מעולם לא היה מסוגל להתמודד עם

ערימת ההרוגים

טה בשנת ,1958 כשמעליהם עומדים השוטרים שנטלו חלק
בסירדף. אז היו רוב האסירים בשאטה אסירים ביטחוניים.
כל ההרוגים היו ערבים. עתה יושבים בשאטה אסירים
פליליים הכלואים לתקופות מאסר עד חמש שנים.
גם שופט בית-המישפט־העליון, חיים כהן, נתן דעתו
לנושא שינוי המיבנה של בתי־הסוהר. בסידרת הרצאות
לפני מישפטנים ועובדים־סוציאליים, שבה השתתפו גם
נציב שירות בתי־הסוהר ומנהלי בתי־הכלא, קבע השופט
העליון כי גישה של שימת הדגש על העדפה טיפולית
באסיר תתרום, לטווח אריה יותר מן הגישה של שימת
הדגש על הצד הביטחוני בלבד.
אולם המלצות אלה לא יושמו עד היום, ולא מסיבות
תקציביות בילבד.

כיום משמש כלא שאטה שדה־צייד לאסירים
הומוסכסואליים הבוכים, באיומי השחתת*
פנים ורצח, מגעים מיניים עם אסירים רכים.
אחרי מיקרה־הרצח האחרון, שבו נדקר למוות אסיר
שסירב להסכים למישכב־זכר, גברה האימה שבעתיים.

כיטכוע שעבר הזריקו אסירים־אלימים, באיומי
סכינים, מורפיום לוורידיהם של שלושה
אסירים שלא נהגו ליטול סמים קודם־לכן.

נציב שירות כתי-הסוהר טוען, כי הפסיכיאטרים
והסוציולוגים הם סתם אנשים ה״מם־
תוככי ם כין הרגליים״ ואינם תורמים, חיובית,
לחיי־הבלא.
חשופים להתעללות סאדיסטית
ך* רשת ההתקו מ מו ת האחרונה בכלא שאטה
מורה בבירור על חומר־הנפץ המצטבר והולד מאחרי
חומות בית־הכלא.
החומות מוגנות ביעילות. צוותים מתוגברים של סוהרים
חמושים עירניים ערוכים לסכל כל נסיון־בריחה.
אך בתוך בית־הכלא פנימה מידרדר המצב והולד
במהירות. גם לאסירים השלווים ביותר אין עוד מה להפסיד
כאשר איש אינו מטה אוזן לבעיותיהם, וכאשר הם
חשופים ומופקרים להתעללויות סאדיסטיות של אסירים
אלימים, של סוטי־מין ומסוממים.
השבוע סיפר אסיר, שהשתחרר לאחרונה מכלא שאטה,
כי בשלושה השבועות שחלפו מאז חיפוש־הפתע האחרון
בכלא, הוגנבו לתוכו בהצלחה כלי־נשק קרים רבים. שוב
הפך הכלא מצבור של כלי־נשק.
אם אפשר היה להתייחס לדיווחו זה של האסיר־המשוחרר
בפיקפוק, הרי באה עדותו של עורך־דין ידוע
מתל־אביב, והיא בוודאי מהימנה פי־כמה־וכמה.
אותו עורך־דין נפגש, בשבוע שעבר, בכלא שאטה עם
לקוחו, דן עימו בנקיטת הליכים מישפטיים מסויימים.
תוך כדי שיחה הציג האסיר, לפני פרקליטו, סכין חד
שהיה מוסתר בתוך בגדיו. עורך־הדין נזף באסיר, הודיע
לו כי אם אי־פעם יחזיק שוב נשק ברשותו, יפסיק לייצגו.
הוא נטל את הסכין עימו, וזה שמור במישרדו.

כמצב הנוכחי אין זו אלא שאלה שד זמן
כלבד, עד שאסיר נוטף יידקר או יירצח שעה
שינסה להתנגד לביצוע מעשה־סדום כגופו, או
באשר ינסה להתנגד שילעיטו אותו בסמים
רק בדי ״שיהיה אחד מהחבר׳ה.׳׳ ומכאן ועד
למהומה, ולהתמרדות כדלית — המרחק קצר
כיותר.

כאשר תפרוץ ההתקוממות הבאה, האסירים שוב לא
יאמינו להבטחות שתינתנה להם. עם־זאת, הם יודעים היטב
כי אפילו תחת איומי־רצח לא ייכנע נציב שירות בתי־הסוהר
לדרישותיהם, ולא יניח להם להתחמק מבית־הכלא
עם בני־הערובה שברשותם. בהכרח יהפוך המאבק אלים
ועקוב־מדם. אנשים נואשים אינם מפעילים היגיון. תהליך
ארוך וממושך, הוא שגרם להתהוות המצב הבלתי־נסבל
השורר כיום בכלא שאטה ובבתי־כלא אחרים בארץ.
תחילת הפרשה, בהתמרדות שאירעה בכלא שאטה
לפני 17 שנים, ואשר לה השלכות חמורות עד היום הזה.

ידו הקשה
של הנציב
ף ־ 1באוגוסט 1958 התמרדו מאה־ותישעים אסירים
^ ביטחוניים ערביים, שהיו כלואים בכלא שאטה. אחרי ס הבעיות
האמיתיות, המעיקות, הקיימות מעבר
לחומות פנימה.
נציב בתי־הסוהר הוא אדם נבון ועדין, אך הוא נוקט
יד־ברזל בכל הנוגע לבטחון בתי־הכלא.
מפקדי בתי־הכלא למדו ממפקדם לשים את הדגש על
הצד הביטחוני. הם יודעים שתמיד יימצא להם גיבוי
כאשר תתעוררנה בעיות של מעשי־סדום, או התאבדות
של אסירים. עם־זאת, הם יודעים היטב כי לא יקבלו
כל גיבוי אם אחד האסירים יצליח לברוח מהכלא.
אליאס דרמיצר, מי שהיה מפקד כלא רמלה, משמש
הוכחה חיה לכך. העובדה שהוא נחשב, בזמנו, כאחד
ממנהלי בתי־הסוהר הכישרוניים ביותר בארץ, לא עמדה
לו כאשר הצליחו שני האסירים הביטחוניים מכלא רמלה
לברוח מבית־הכלא.
דרמיצר הועבר מתפקידו, ונתמנה כמנהל כלא ממשיהו,
שממנו איש אינו בורח. זוהי, כמובן, הורדה בתפקיד
ובמעמד.

מה שמתחולל כיום בכלא שאטה, אופייני
למתחולל ככל כתי-הכלא כארץ. כלא תל-מונד,
המשמש כבית־בלא לצעירים, הוא מישרצה
קלאסית של הומוסכסואלים, מיקרים מסויימים
שהתרח שו ככית־כלא זה אף הגיעו לא־פעם ל ידיעת
כית־המי שפט.
התעלמות מדרישות-השיפור

צמרת נציבות ב תי הסוהר מתחוללת התמודדות
^ עקרונית מזה זמן רב. ד״ר פטר סולפאן, הפסיכיאטר
הראשי של שירות בתי־הסוהר, טוען, כי בית־סוהר מודרני
חייב להיות מנוהל לא על־ידי ״ז׳אנדארמים״ ,ולא על־ידי
אנשים שהשכלתם מישטרתית בלבד. לדעתו, יש
להציב בראש השירות — וכן בראש כל בית־כלא —
פסיכיאטר או סוציולוג, ולצידו, בתפקיד ביטחוני בילבד,
אדם שיהיה ממונה על נושא שמירת הגדרות והפעלת
רשת־המודיעין הפנימית של בית־הכלא. אדם זה חייב
להיות איש־מישטרה.

בשיחה איתו היה ניר מאופק יותר, וציין כי חסרים
בבתי־הסוהר צוותים של פסיכולוגים וסוציולוגים, משום
ש״אין למצוא כאלה בשוק החופשי.״ ניר הוסיף וציין :
״בבית־הכלא שאטה יושבת אוכלוסייה קשה עם הרבה
עבירות קודמות, ויש לטפל בה ביד קשה. בבית־הכלא
מבקרים ועדות־כנסת ושופטים. אם מתגלים ליקויים, הם
מדווחים על כך. בסד־הכל, מדינת ישראל יכולה להתגאות
בבתי־הכלא שלה.״
אולם, המציאות מורה כי קביעתו של ניר רחוקה
מלהיות מדוייקת. ביקורי חברי־הכנסת בכלא הפכו מזמן
בדיחה עצובה• הללו באים ל״סיור מאורגן״ ,משוחחים
עם אסירים שנבחרו מראש, ובקפידה, על־ידי הנהלת
בית־הכלא. בשעת הביקור מתרשמים חברי־הכנסת מן
השקט והשלווה השוררים במקום, ואינם מסוגלים כלל
לעמוד על המתרחש מתחת לפני השטח.
עינם של שופטים לעניינים פליליים המבקרים במקום,
הדה הרבה יותר. הם נכנסים לתאים, ומשוחחים עם אסירים
לפי בחירתם. לא־פעם הם מקיימים שיחות כאלו ללא
נוכחות הסוהרים.

ואומנם, הדו״חות של אותם שופטים קטלניים
כיותר. אך כפועל לא חל כל שינוי כמצב.
כשנים האחרונו ת תיארו שופטים שונים
כארץ, כע שרות פיסקי־דין, מעשים מסמרי־שי־ער
המתרח שים ככתי-הכלא• כפיסקי-הדין ה תריעו
השופטים על המצב הקיים ודרשו לתקנו,
אך בל דרי שותיהם נפלו על אוזניים אטומות.
אייט אינו מתח שב בהמלצותיהם ובדרי שותיהם.
הכרחית הפרדת־רשויות
• ה: ובדה מעניינת היא, כי לאיש מבין מנהלי בתי־
^ הסוהר בארץ אין כל השכלה בתחום העבודה הסוציאלית,
הפסיכולוגיה ובוודאי לא הפסיכיאטריה.
בארצות מתקדמות קיימת, במישור זה, הפרדת־רשויות
ברורה. הנהלת בית־הסוהר מופעלת על־ידי בעלי־מיקצוע
מקרב הפסיכיאטרים, ואילו הביטחון מופקד בידי אנשי־מיקצוע
מתוך המישטרה.
מחקרים שנערכו על־ידי קרימינולוגים בארץ, ובעולם
הרחב, קובעים כי הגדר היעילה ביותר סביב הכלא היא
העבודה המעמיקה עם האסירים עצמם. שאם־לא־כן,
יחזרו רובם־ככולם לכלא כאשר ייתפסו, לאחר שיחרורם,
על עבירות אחרות.

גונדר אדיה ניר, נציב שירות כתי-הסוהר,
אינו בנוי, נפ שית ומח שבתית, לצורת-חשיכה
זו. מה-גם שמזה 17 שנים הוא פועל לפי קו־מח
שכה שונה לחלוטין, שבמדינות מ תו קנו ת
אבד עליו הבלח כבר מזמן.

סמי וולף, הצעיד התראביבי שהנו מיליונר באנגליה -נעצר בשובו לאוץ

תחילת הדרו

ביום־חתונתם. קיקי, שהיתה אז בת ,17
דרשה אחרי שלוש שמת נישואים, מבעלה
5000 לירות מזונות לחודש, לה ולבנם.

1זוג הצעיר שירד בכבש מטוס
| ן אל־על, שנחת בנמל־התעופה נן־
גורמן ביום השישי האחרון, ניראה כמו
כל זוג־תיירים אחר המגיע לארץ. אולי
בהבדלים קטנים בלבד: הצעירה מיתה
בחורה גבוהה, בעלת גוף כשל דוגמנית,
יפהפייה ולבושה במיטב הצעקה האחרונה
של לונדון. הגבר היה נמוך ממנה במיק־צת,
אך לבוש בחליפה שאף הסבלים הגרמים
בלוד הבחינו מייד כי נתפרה אצל
חייט מעולה, ענוב עניבה יקרה ועל אצ בעותיו
שתי טבעות גדולות משובצות
אבנים אמיתיות.
אך ברגע שהגיע הזוג לביקורת־הדרכו־נים
בלוד, החל מושך את תשומודלב הנוכחים
בנמל־התעופה, ולא רק בגלל חזותם.
ארבעה שוטרים גבוהים התקרבו אליהם
ותפסו את הגבר, בהתעלמם כליל מן הצ עירה,
שקפאה נדהמת במקומה.
״שמואל וולף, אתה עצור.״ לא עזרו
מחאותיו של הצעיר, ולא עזרו דימעותיה
של הצעירה היפהפייה שהגיעה איתו. השוטרים
לקחו אותו איתם, הכניסו אותו
למכונית־מישטרה שעמדה בפתח נמל-
התעופה, והסתלקו מהמקום.
מ ־ 2 0 ,0 0 0

ל־ 7מיליון
ד קחו אותי לתחנת־המישטרה ב/
/י לוד, שם ישבתי עד למחרת בבוקר.
בשבת בבוקר העבירו אותי לבית המעצר
באבו־כביר, וביום ראשון לקחו אותי לשופט
בבית־מישפט בתל־אביב,״ סיפר אחר־כך
שמואל (״סמי״) וולף .״לא ידעתי מה
הם רוצים ממני. אף אחד לא דיבר איתי
ולא חקר אותי. רק כשהגענו לביודהמיש־פט,
הם סיפרו לשופט כי אני עצור באש מת
שליחת אנשי העולם־התחתון לפוצץ
את דירת הוריה של אשתי, ברחוב פרוג
בתל-אביב לפני כחודשיים.״
שופט השלום התל-אביבי אריה אבן-
ארי, הנוהג בדרו־כלל לאשר את בקשות־המעצר
של המישטרה, סירב הפעם לבק שה.
הוא הורה לשחרר את סמי וולף בערבות,
אך הסכים להעניק למישטרה
דחייה בשיחרור ל 24-שעות.
למחרת היום, ביום השני האחרון בבוקר,
הובא וולף לפני השופט המחוזי דב
לווין. עניין הפיצוץ בבית ברחוב פרוג
הפך בידי המישטרה נושא ביטחוני. התובע,
פקד סנדו מזור, סירב לספר לשופט
בפומבי במה מואשם וולף, וטען כי הנושא
הוא ביטחוני. הוא הסכים לכתוב עבור
השופט את פרטי-ההאשמות על דף־נייר.
מסך־הסודיות שבו ניסתה המישטרה להרשים
את השופט, לא עזר לה. השופט הורה
לשחרר את וולף עוד באותו יום, והביע
את תמיהתו על התנהגותה של המישטרה
ועל הניסיון ״להדביק״ לוולף אשמות ביטחוניות,
בעוד שמשך כל ימי מעצרו הוא
לא נחקר אפילו פעם אחת.

עם האשה

באחד מנזסעות־הבילוי שלהס בלאס־וגאס
נראים סטי נקיקי, לפני כשנת,
במלון היקר ציזר פאלאם בלאס־וגאס. חודשים אחדים לאחר־מכן
״אני יודע בדיוק מה העניין,״ אמר
וולף .״יש לי סיכסוו עם אשתי, הנמצאת
גם היא בדרך־כלל בלונדון. לאשתי יש
הוא בטוח קרוב הצליח לסבך אותי במשהו, כדי שיעשו
לי צרות כאן בארץ.״
אולם עיקר ההפתעה נכון למישטרה
כאשר הגיעו ארצה, ביום הראשון וביום
השני, העיתונים היוצאים־לאור בלונדון.
שם סופר בהרחבה על דבר מעצרו של
סם וולף, כאילו היה לפחות כוכב־קולנוע
ישראלי, או איזה אלוף בצה״ל. העיתונים
באנגליה התייחסו אל וולף כאל דמות
ידועה לקוראיהם.
ואומנם, מסתבר כי סם וולף 20 מי
שהיה עד לפני ארבע שנים — עת עזב את
ישראל וירד לאנגליה — שמואל וולף,
הוא דמות מוכרת היטב בבירה האנגלית
ובקרב אנשי חוג־הסילון.
וולף, אשר הגיע ללונדון לפני ארבע
שנים בלבד ובידו אז ירושה של 20 אלף
לירות, אותן קיבל מדודה שנפטרה בזמן.
הפך תוך שנים ספורות אלו מיליונר בסדר־גודל
בריטי. לפי עדות העיתונות האנגלית,
הוא מחזיק כיום ברכוש המוערך ב־ 7מיליון
לירות.
אך לא הרכוש, ובעיקר חנות התכשיטים
המפורסמת של וולף במרכזה של כיכר
פיקאדילי בלונדון, הם שהפכו אותו כה
מפורסם. לפירסום הביאו שני דברים :
חלומו של וולף, אשר התגשם במידה רבה,

האשימה המישטרה את סמי כי הוא שלח מלונדון ביריוניס לפו־צץ
את בית הוריה של קיקי ברחוב פרוג בתל־אביב. כשהגיע
סמי לארץ, הוא נעצר מייד על־ידי המישטרה על חשד זה.

ה ¥1ך ך סמי וקיקי, יחד עס מי שהתגלה אחו־כו נמאהבה
11 1 -1 1 1 -1י י 11/1י י * 1-של קיקי, ידידו הטוב סני. התמונה צולמה באותו
יום שבו תפס סמי את אשתו־שלו עם ידידו סני, בחדרו שבמלון, מה שהוביל אחר־כך
למישפט־גירושין שהסעיר את לונדון כולה, בגלל הצהרותיה של קיקי, על בילויי בעלה.

להפוך מפלייבוי מיספר־אחד של אירופה,
ומישפט-הגירושין שאותו ערכה לו בתחילת
השנה אשתו היפהפייה ריבקה (,קי־קי״)
אבנד.

הפלייבוי
של אירופה
ך* כית־המי שפט בלונדון נגולה
1פרשת יחסיהם של שני ישראלים,
אשר בגלל היותה סיפור־הצלחה כספי
וחברתי של הצעירים, זכתה בכותרות־ענק
ובדיווח יומיומי מפורט בעיתונות הבריטית.
קיקי
וסמי הכירו זה את זו עוד בילדותם.
אביה של קיקי הוא בעל מאפיית
אילת ביפו, ואביו של סמי, בעל־קולנוע
באשדוד, היו מייודדים עוד בארץ־מוצ-
אם, פולין.
כשהיתה קיקי בת ,17 סיים סמי אח
הצבא ונסע ללונדון לחפש את מזלו. כאשר
כתבה אליו לשם כי היא בהריון,
הוא הגיע מייד לארץ, נשא אותה לאשה
וניסה להסתדר בארץ בעבודה, אצל עסקני
ספורט הכדורגל שהעריץ ובביודהקול־נוע
של אביו, באשדוד. באותה שנה נולד
בנם אורן.
האידיליה בין השניים החזיקה מעמד
שלוש שנים בדיוק. ב־ ,1970 כאשר שב
סמי ממכסיקו, שם חזה במישחקי הגביע
העולמי, המתינה לו תביעת-גירושין מ־קיקי.
בפסק־דין שעורר אז רעש רב בארץ,
קבע שופט כי סמי ישלם לאשתו הצעירה
ולבנם מזונות בגובה 5000 לירות לחודש.
בעירעור הוקטן הסכום ל־ 800 לירות. מייד

אותה החנות המפורסמת והידועה ביותר
בלונדון לתכשיטים, בעיקר בשל העובדה
שהחנות פתוחה עד חצות לילה, מדי יום-
ביומו.
הפירסומים בטורי־הרכילות, על הפליי בוי
הישראלי היוצא עם מלכת־היופי של
פלורידה או עם בתו היפהפייה של שגריר
פרו בלונדון, על מי שהיה המסמר במסיבת
יום־ההולדת שערך אלוויס פרסלי לידידו
פראנק סינאטרה — הישראלי סמי
וולף — סייעו לו גם בעסקים, והעניקו
פירסומת עצומה לחנות־התכשיטים שלו.
כאשר פורסם בהרחבה כי סמי וולף
מחזיק בארבע מכוניות רולס־רויס, שמחיר
כל אחת מהן הוא 26 אלף לירות שטרלינג׳
ושאחת מהן נושאת את לוחית-
וכי הוא מחזיק ביאכהזיהוי
100
טה מפוארת העוגנת דרך־קבע ליד ממטה־קארלו,
הוסיף לו הדבר מוניטין, שגם הוא
סייע לכיבושים נוספים ולפריחה בעסקים.

עם החבר
הטוב ביותר
^ ל הדברים הללו לא הפריעו ל-
יחסים בינו לבין קיקי, שהבינה עד
כמה חשובה הפירסומת־בכל־מחיר לעסקים.
סמי דאג לפצות אותה על קיטעי-
הרכילות בעיתונים בדירת פאר, מכוניות,
משרתים, מסיבות וטיסות ללאס־וגאם.
אבל מסתבר כי בכסף ובתכשיטים בלבד
אי-אפשר לפצות אשה. טעותו של סמי
היתד, בכך שהוא הכיר לקיקי את אחד
מידידיו הטובים, סני יוסלי. סני, הידוע
בלונדון כאחד המהמרים הגדולים ביותר,

ך ך! ך ך 1ה חברתו הנוכחית של סמי, אשר את תמונתה אפשר למצוא מדי־יוס
^ , 1-1ייי בעיתונים ובקטעי־הפירסום בטלוויזיה בלונדון, היא רק אחת מני־רבות
אשר הופיעו בירידותיו בטורי־הרכילות בעיתוני אנגליה. בין השאר הוא נתפרסם
תודות לרומנים שלו עם מלכת־היופי של פלורידה ועם בתו של שגריר פרו בלונדון.

הנוכחית של סמי, שאותה, לטענתו הוא עומד לשאת לאשה,
אחת הדוגמניות הידועות באירופה, ברברה שתייצר. ברברה,
המתגוררת עתה עס סמי בדירת אמו בתל־אביב, ליוותה אותו בעת מעצרו בנמל־התעופה
בן־גוריון, והקפידה לבוא לישיבות בית־המישפט, שבהן דרשה המישטרה את מעצרו.
אחרי מישפט־המזונות יצא סמי ללונדון
והחל שם בעסקים קטנים, כמוכר וקונה
תכשיטים.
למרות מישפט־המזונות התגעגע סמי
אל קיקי, ובעיקר אל בנו, אורן. במיכת־ביו
התחנן לפני קיקי שתבוא אליו ללונדון,
סיפר לה על הצלחותיו הפיננסיות
והבטיח לה היי־עושר בבירה האנגלית.
קיקי נענתה, אך רק אחרי שסמי הבטיח
להעביר את דירתם המשותפת שבתל-אביב
על שמח.
החודשים הראשונים בלונדון הביאו אח
סמי למחשבה שהמשבר בתיי-ד,נישואין
שלו הסתיים סופית. הוא אומנם לא ויתר
על ״החיים המשגעים עם החתיכות הכי׳
טובות בעולם,״ כפי שהוא מתבטא, ועל
לילות שלמים בקאזינו, שבהם היד, מרוויח
ומפסיד לסירוגין אלפי לירות שטרלינג,
אך תמיד ידע להפריד בינם לבין
חיי־המישפחד, שלו.
בינתיים גם תפח עושרו של סמי. בכסף
שהצליח להרוויח במימכר ובקניית תכשיטים
הוא רכש חנות בכיכר פיקאדילי, הפך

עוסק אף הוא במכירה ובייצור של תכשיטים,
אד אלה של סני הם מלאכותיים.
העובדה שסני הוא בן 59 ושיש לו כבר
בת בת ,31 לא הפריעה לקיקי להתאהב
בידידו הטוב ביותר של בעלה.
באחת מנסיעות-ד,בילוי המשותפות של
סמי, קיקי וסני ללאם־וגאם, מצא סמי
את קיקי יחד עם חברו הטוב ביותר, סני.
״מה שהרגיז אותי ביותר זה שזה היה
בחדר שלי, בציזר פאלאס, חדר שעולה
מאות דולרים ליום,״ סיפר אחר־כך סמי.
הוא התנפל על השניים. סני הצליח לברוח,
ואילו קיקי חטפה מבעלה מכוודרצח.
כשחזרו ללונדון, הגישה קיקי תביעת-
גירושין נגד סמי, וכן תביעה לתשלום
מזונות. השופט אישר את הגירושין, וקבע
לד, סכום־עתק 100 :לירות שטרלינג, שהן
כ 1500-לירות ישראליות — לשבוע. קיקי
הצליחה להוכיח בבית-המישפט כי הוצאותיו
של סמי, על בילויים בלבד, בשנה האחרונה,
הגיעו ל-ססס 100,לירות שטרלינג,
שהם כמיליון וחצי לירות ישראליות!
אולם קיקי לא קיימה אחר אחד מתנאי

פסק-הדין, ולא איפשרד, לסמי להתראות
עם בנם אחת לשבוע. בית־המישפט באנגליה
ביטל את פסק־הדין, ומישפט־ד,מזונות
החל מחדש. אז הורידו השופטים את
דמי־ד,מזונות של קיקי ל 800-דולר לשבוע,
וסמי הרוויח פירסום אדיר לעסקים שלו,
מאחר שקיקי תיארה בבית־המישפט בפרוטרוט
את ההתהוללויות של בעלה,
שעה שהיא-עצמה נשארה בבית.
נדמה היה כי עם פסק־דין זה הסתיימה
הפרשה. אולם הסתבר כי התמונה רק
עברה מלונדון הסוערת, לתל-אביב הקטנה.
לפני
כחודשיים הונחה פצצה ליד דלת
דירתם של הוריה של קיקי, מישפחת אבנד
ברחוב פרוג 6בתל־אביב. המישטרד, עצ רה
אז שלושה חשודים, אך שיחררה אותם
כעבור זמן־מה, ובין הגירסות שדובר
מחוז תל־אביב פירסם אז, כחשדות ד,מיש-
טרה, היתד, גם אחת שטענה כי סמי, הכועס
על אשתו, שלח מלונדון ביריונים
שיפוצצו את בית־הוריה.
אחר־כך התברר כי קיימת גירסה נוספת,
והיא קיום סיכסוך עיסקי בין אביה
של קיקי לבין כמה משותפיו. אך גירסת
הביריוגים מלונדון מצאה חן בעיני ה-
מישטרה הרבה יותר.

הטימטוס של
המישטרה

ך* שקראתי על זה בעיתונים ה*
ישראליים שהגיעו ללונדון, צחק תי,״
סיפר השבוע סמי .״ידעתי גם ש הוריה
של קיקי נמצאו באותו זמן בלונדון,
אצל הבת שלהם, שמתגוררת מאז עם
החבר שלי לשעבר, סני, וכי הם לא-כל-
כך מיהרו לחזור לארץ אחרי שנודע להם
על הפיצוץ בדירה שלהם. היה לי ברור

שהמישטרד, הבינה כי כל העניין איתי
מצוץ מהאצבע, ולכן לא חששתי לבוא
הפעם לארץ.
״ביום שישי הגעתי לישראל עם החברה
שלי, ברברה שווייצר. ברברה נחשבת היום
כדוגמנית מיספר אחת בלונדון, והתמונות
שלה ממלאות כל יום את העיתונים
ואת הטלוויזיה בכל אירופה. אני חושב
שאני אתחתן עם ברברה, אחרי שאשיג גט
מאשתי גם בארץ, ורציתי שהיא תבוא
לראות את ישראל.
״כשאני משווה את ברברה לקיקי, אני
בכלל לא מבין איך יכולתי לא רק להתחתן
עם קיקי, אלא אפילו להסתכל עליה.
אצל ברברה זד, הכל בקלאסה, ביופי, בעדינות,
עם המון אינטליגנציה. היא אשת־העולם־הגדול.
״הייתם
צריכים לראות איך היא התנהגה
כאשר עצרו אותי, ובבית־המישפט, וצריך
להבין שברברה לא רגילה לדברים כאלה.
לען מתה, קיקי היא פרובינציאלית קטנה
ומכוערת, ואני חושב שבאמת מה שמגיע
לה בחיים זה סני, אותו נואף זקן —
אז שיהיה לה לבריאות!״
לסמי ולברברה אין טענות לגבי מה ש קרה
להם .״אני חושב שהמישטרה, שהסתבנה
עם השטות הזו אחרי הפיצוץ, רוצה
להציל את הכבוד שלד, ולכן היא עצרה
אותי. אחרי שהיא הסתבכה עם שני שופטים,
שלא היו מוכנים להאריך את המעצר
שלי, והראו את המישטרה בכל הטימטום
שלה, היא המציאה את העניין הביטחוני.
״אבל הטימטום של המישטרה לא צריך
לשנות את היחס שלי לארץ. אני עדיין
ישראלי. אמא שלי גרה כאן, ותל־אביב
זה הבית שלי. אני יודע שברגע שהעסקים
יאפשרו לי, וברברה תסיים את כל ההתחייבויות
שלד, בלונדון, אנחנו נבוא לארץ
ואז ישראל תזכה בדוגמנית הכי טובה
שד,יתד, לד, אי-פעם.״

את נוטה השבוע להגזמות
בגנדרנותך. סיג־נון
דיבורך ופזרנותך.
על אף תכונות בלתי־חיוביות
אלו, תהיה החיבה
אלייך גדולה השבוע
מתמיד. אתה
מעסיק את עצמך בפעולות
רומנטיות שונות
כאמצעי לברוח מהנערה
המעסיקה את
מוחך. הגזמה בעניין זה עלולה להזיק לך.

המתה עולה _ ועוד
עתיד לעלות, קודם
שתראה גחת מפעילותן
הנוגחית. העיקר
הוא לא להסתכסך,
השבוע׳ עם אנשים רו״
ספים. לקחת את ה כל
בשקט, ולעשות
טובות, כשאתה נדרש
לבן. גם אם האנשים
שמבקשים זאת ממן
י הם, בעצם, בלתי-נסבלים. בכלל, קצת
טאקט לא יזיק. מצבך משתנה — לשבט
אז לחסד — עם הירח החדש, ביום ה;.

הגירעון הכספי אינו
מוצא השבוע פיתרון.
בכלל, יהיה זה שבוע
איטי׳ חסר־קצב, וקצת
מזשעמס. זה לטובה :
נצל אותו לאגירת כוח
לקראת הבאות מאחר
והחודש ידרוש את כל
כושר הניתוח האינטלקטואלי
שלך, בתוספת
למידה לא מבוטלת של
אומץ־לב. עד כטה שתוכל, התרחק מאלימות
והתרכז בצד העיוני של החיים.
בת תאומים: אהבה גדולה — ומכאיבה
— תתחיל בסוף שבוע זה להאיר את דרכך.

הרגע שלו אתה מצפה חודשים כה ארו
כים יגיע השבוע׳ ביום
חמישי או ביום שני.
הוא גם יהווה עבורן
סימן לפתיחת תקופת-
חיים חדשה, אין צו רן
למחוק את העבר,
אן השתדלי לבנות
עתיד טוב יותר. כוח-
השיפנוע שלן גובר.
אתה אומנם מוצא את
עצמן מבודד, אן יחד
עם זאת מאושר ובעל כוח בלתי״רגיל.
אפילו יריבים, שעליהם תשפיע בנושא
מסויים, יכבדון — ולאו״דווקא מאהדה.

רגש־הנקמות לא יעזור לך, ועלול אף להזיק
לתוכניותיך לטווח רחוק. מכתב שיגיע
אלייך ביום א׳,
עקרבית, יכעיס אותך
כל־כך שמוטב כי תשקלי
ימים אחדים את
תוכנו, בטרם תנקטי
פעולה או תשגרי תשובה,
לכאן או לכאן. לעומת
זאת, אין ספק
שאפשר לנצל את השבוע
הזה: לשקול בו
מחדש את כל הבעיות
הכספיות והמישפחתיות שלך, לאור הגילויים
עליהם לא ידעת קודם־לכן. אל
תנהגי בצורה בזבזנית — כי את עלולה
לסבול. השבוע כדאי לך להמר.

אלה הם ימי-שיא, אם ברצונן להגשים
תוכניותין. בשבוע ה בא
עלול להיות מאוחר
מדי. בת קשת:
קשר עם אדם בעל קו מה
גבוהה הופך בהדרגה
חיוני עבורן. היזהרי
לא להיתפס במקום
בלתי־מתאים.
אם יש לן התחייבויות
כספיות — שמור
שלא יעברו את המותר׳
וסלק את כל החובות שיש לן.

זהו. פגישה אחת נוספת,
ואת יכולה להגיד
שהוא שלך. עשית
עליו רושם כביר ואם
תדעי להיות טיבעית
ולוותר, פעם אחת לפחות,
על חישובים ו-
שיקולי־שיקולים, תמצאי
בו את האושר.
כוח־הרצון שלך עוזר
לן השבוע, לסיים
עיסקה או לקבל מישרה אשר בה רצית.

שבוע לא־נורמלי; סוף
סוף הצלחת להשיג את
הדבר שאליו שאפת
זמן כה רב. אך היזהר
מיברק־שווא שיסנוור
את עיניך ויניח לך להאמין
כי מעתה יתנהל
הכל מעצמו, חד־וחלק.
התחל, איפוא, כבר השבוע,
בהתוויית, דרך
לעצמך, ואל תתפתה
לזנוח מה שנראה בעיניך כעבודה קשה.

המצב מעורפל ביותר ; אל תמשיך לגשש
באפלה — אלא דרוש
הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך ולסובבים
אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח׳ ויותר נוח.
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה ל־ענייניך.
בת גדי — הונחת
לאחרונה את נושא הופעתך. את
ודאי אינך יודעת, שהופעתך החיצונית
היא כרטיס־הביקור שלך. לבשי בהיר.

אל תיתפסי לדאגה אם תחושי בחיוורזן
בלתי־רגיל בפניין ו רגישות
מוזרה לגבי
כל הסובב אותן. נסי
לשלוט בהרגשה זו, ואל
תתני לאנשים לנצלה.
הגיעה העת שתחליטו
אחת ולתמיד
אם ברצונכם להמשין
לחיות יחד, או להיפ20
בינואר -
רד. מריבות וחתפיי־
$ו בפברואר
סויות חוזרות״ונישנות
אינן פיתרון. הפסק לנהוג באגרסיביות.

אם תסמכי על האינסטינקטים
הבריאים
ואפילו על הפחות-
בריאים שלך, תוכלי
להפיק תועלת מרובה
מקשרים חדשים שיתגלו
לן, בתחילת הש1(
101־1
בוע הבא. אם ילדייך
22 באנגוסגן -
יקרים לן, מוטב ש-
22 בספטמבר
תעיפי עליהם עין ביום
א׳ .אל תתפתה
להאמין לידיד ותיק. הוא רוצה בטובתך,
אן לפעמים שיקולו בלתי-מאוזן.

העבודה בוערת, ויש אפילו תוצאות די
מפתיעות לעבודתך. אבל
ההמולה שאתה מקים
סביבך, מחשידה
אותך שאתה יותר מדבר
על.העבודה מאשר
מבצע אותה. הדבר היחידי
שבולם ומרסן
אותך היא בעצס שו־תפתך,
המצביעה בפניך
כל הזמן על נקודות־החולשה
הרבות שלך.

רוצים ל ה פו ךאחאש דוד ל ביי רו ת !״
(המשך מעמוד )19
בעניין הזה. להבין אין שתי נשים ז למשה
דיין אין שתי נשים? למה לא שואלים
אותם? ולמה לא משמיצים אותם בעיתונים
בעניין הזה, רק את פרץ יהושע?

#ומה העניין שלף עם הצבא
ן אומרים שלא היית כצבא,
שאתה בי״ת־כ״ף־ת״ו.

ממני לא יעשו דוגמה! אני מוכן לקבל
עונש לפי פרופורציה, אבל לא אתן שיע-שו
ממני עונש-לדוגמה. אני לא אתן, והחברים
שלי לא יתנו !

• אכל ככל־זאת עשית משהו
לא כסדר. עוכדה ש התנצלת אחרי
סגירת הנמל אצל גד יעקוכי.

זה שטויות. שימצאו משהו אחר לטפס
עלי. יש לי תעודות שהייתי שנתיים וחצי
בצבא, נמו כל אחד. הייתי בצנחנים. יש
לי רישיון־נהיגה. קיבינימאט, שימצאו משהו
אחר לטפס על פרץ יהושע.

אני אף־פעם לא התנצלתי. מועצת העובדים
התנצלה. אני לא. עד היום לא עשיתי
שגיאה. אני שמח על מה שעשיתי, והייתי
סוגר היום עוד פעם את הנמל אם היה
אותו מצב. היו לי סיבות לסגור את
הנמל, בגלל ההתנהגות של מישמר־הגבול.

• כאשר א תה לא עובד, מה
אתה עושה ץ

• איך א תה רואה א ת העתיד
של גמד אשדוד?

אני אוהב טבע. אני יוצא, אם יש לי
קצת זמן פנוי, לציד או לדיג• זה אני הכי
אוהב. עכשיו אני נם עוסק בכתיבת ספר.
אני כותב יומן, וגם אוסף את כל קיטעי-
העיתונות. בסוף ייצא מזה -ספר. לא ספר
אחד, ספרייה שלמה. אני רוצה שהילדים
שלי יידעו את האמת על הבעיות של פרץ
יהושע, על הבעיות של הפועלים בארץ.
אני רוצה שהמנהיגים, לא של היום, המנהיגים
של העתיד, אלה שהיום צעירים,
יקראו את הספר -שלי ויידעו איך צריך
להילחם בשביל פועלים.

לעשות מהנמל מה שחשבתי פעם, מה
שכולנו חשבנו, זה כבר לא יהיה אף־פעם.
נמל־אשדוד לא יהיה יותר פנינת־הנגב,
או פנינת המיזרח־התיכון כפי שפעם חשבו.
ארבע שנים הנמל היה בשקט. סתמו לנו
את הפה. חשבתי שאפשר להשיג דברים
במדינה הזאת בשקט. המצב הגיע כבר
לזה שהחברים שלי צעקו עלי שקנו אותי,
מכרו אותי, מה שאתה לא רוצה. הרבה
מאד פעמים הרגעתי את הרוחות, אבל
זה לא עניין את העיתונים -שרוצים לעשות
מאשדוד רק שחור. כמה פעמים, טילפנתי
לעיתונאי של הארץ, עמוס חדד, וסיפרתי
לו איד התפוקה עלתה ועל דברים טובים
שעשינו. הוא ענה לי :׳״פרץ, מה זה מעניין?
אנחנו רוצים סנסציות.״

ספר יחיה כתוב הכל. אני אספר
4איך כל חודשיים יש פיחות, יש העל־את־מחירים,
השכר של הפועל יורד וקשה
לו להתקיים.

• דדך, קשה להתקיים 1־
המ שכורת שלך ץ

כן. לי קשה להתקיים. אני מרוויח פחות
מכל פועל-נמל אחר. י*ש הרבה דברים שאני
לא יכול לתת לילדים שלי, כיוון שאין
לי כסף ואין לי זמן. אם היה לי כסף
כמו לכל אלה שמתעשרים בארץ, היו
ארבעת הילדים שלי מתגוררים שניים בכל
חדר ולא ארבעה בחדר כמו באונייה,
אחד על השני. מיטה על מיטה. הבת שלי
בת ,13 שהיא כבר 1.75 מטר, לא היתד.
צריכה לעשות שעורים על שולחן איפה
שהבת האחרת בת ה־ו 3מציירת. הייתי
יכול לתת להם עוד שעורים במוסיקה,
סיפרות, שפות זרות. את כל זה אני לא
יכול לתת להם היום.
זה לא רק עניין של כסף, זה גם עניין
שהעבודה שלי היא קשה ולוקחת הרבה זמן.
הנה הבן שלי, מהאשה השנייה, עשה ניתוח
בשתי הרגליים לפני שבוע. לא הלכתי
לראות אותו לפני הניתוח, ויכולתי לבוא
לבקר אותו רק שבוע אחרי הניתוח. אתה
יודע איזה כאב זה עושה בלב לאבא?!
זה פוגע נורא, לא רק בילד ובאמא שלו,
זה פוגע יותר בי.

היי תכאמת בל־כף עסוק ץ

כן, ובכל מיני שטויות. באו אלי למשל,
השבוע 16 ,מישפחות מהנמל שרוצות להתנצר
או להתאסלם. היתד. להם טענה פשוטה:
אין במדינה הזאת צדק. דופקים אותנו.
אז אנחנו רוצים להיות בדת אחרת. לא
יהודים, כדי שלא ידפקו יהודים. אתה
יודע כמה שעות זה לקח לי לשכנע אותם
לא לעשות את השטות הזאת?

וכמי שפט לא היי ת עסוק ץ

כן, היה גם השופט ששון. אותו אני
בכל לא מבין. אנחנו מכירים עוד מקודם.
שלום, בוקר טוב. פעם גם לקחתי אותו
עם המישפחה שלו לטיול בסירה בנמל.
בסוף, ביגלל שאמרו לו לתת לי בית־סוהר,
הוא עשה ממני שמוק גדול.
היה גם הרבה עבודה בנמל. פתאום, לפני
המישפט, היתד. עבודה. שלושה חודשים
לא היה לפועלים מה לעשות, לא היו
אוניות. פתאום, ביום של המישפט שלי,
הופיעו בנטל 11 אוניות, יום אחרי זה,
15 אוניות, מלא עבודה. הם ידעו בדיוק
למה הם עושים את זה.

כל ׳מה שהכי הרגיז היה בכל-זאת
השופט. אני דמות באשדוד. הוא יודע
את זה. אני לא יודע אם הוא רצה הרבה
פירסומת לעצמו, ובגלל זה עשה ככה
את המישפט. אני יודע ממקורות מהימנים,
שלפני שהתחיל המישפט הוא לא רצה
אותו, והכריחו אותו לקבל את המישפט
של פרץ יהושע( .בהתפרצות של כעס)

לא איכפ ת לף מדעת־־הקהל?

מי שרטוב, לא מפחד מגשם. איכפת לי
דעת־הקהל, אבל לא דעת העיתונים. הם
ימשיכו לכתוב, ואני אמשיך לדאוג לפוע לים
שלי. תראה, הטלוויזיה אתמול. את מה
שאמרתי שאני מבקש שקט, שאני מבקש
שיעבדו יותר קשה, את זה לא הביאו.
רק את הרעש והמהומות. החברים שלי
אמרו לי :״יהושע, תראה את הזונות האלה
בטלוויזיה,״ והם צודקים.
אני לא צריך את הטלוויזיה ואת העיתונים
בשביל האהדה אלי. האהבה אלי גוברת.
מאז שאני בוועד, לא היתד, לי אף
פעם ירידה, רק עלייה. גם אם היו כאלה
שהיו נגדי, עכשיו הם בעדי. בהפגנה ביום
רביעי ראיתי בחור אחד מהנמל, שהיה
אוייב גדול שלי. הוא נלחם בי כל הזמן.
היית צריך לראות אותו איך הוא צועק
בעדי בהפגנה. אני צריך עוד למצוא אותו
ולנשק אותו בשביל זה.

* ש גם עוד כעייה שלא שמים לב
אליה. המאבק הוא לא רק של פועלים,
אלא גם מאבק עדתי. עדות־המיזרח הם
כבר לא אותם פרימיטיבים כמו שהיו פעם.
אולי פעם היינו מטומטמים כמו עדר שלא
מבין כלום. היום זה אחרת. היום אנחנו
מבינים, יש בינינו אינטלקטואלים, לא פרץ
יהושע, אבל יש. היום אי-אפשר להעניש
את כל העדה המיזרחית. יש בארץ 370 אלף
בני עדות צפון־אפריקה שיש להם רק 4
חברי כנסת. לערבים יש שמונה. אני לא
נגד ערבים, אבל צריך להיות ייצוג מתאים
לפי הגודל, ולא לדפוק את יוצאי
עדות־המיזרח ולא להוציא להם את ה עיניים.
תראה
את יצחק נבון. לא נותנים לו
להתקדם. הוא היה צריך להיות נשיא. לא
נתנו לו. אתה חושב שלא נתנו לו בגלל
רפ״י או שמפ״י? שטויות. לא נתנו לו
כי הוא ספרדי. נשיא הוא נבחר של העם,
אדם שיודע ספר ויודע תנ״ך, ולא עניין
של פוליטיקה.

פרץ, כמה אתה מאמין ץ

אני מאמין באלוהים. אני לא מאמין
בדת, אל תאכל זה ואל תאכל זה — אבל
אני מאמין באלוהים ובשליחות שלו. אני
נבחרתי להילחם בשביל פועלים, אני נבחרתי
כשל״ח הציבור, וכל עוד יהיה לי כוח
אני אעשה רק את זה. השליחות שלי זה
לפתוח את העיניים לכל הפועלים בארץ,
כדי שנהיה מעמד מיספר אחד במדינה.
צריך לגמור עם העניין הזה שהמתעשרים
והקבלנים בודקים את השרירים של הפועל,
ואחר-כך נותנים לו עבודה. צריו לגמור
את העניין שקודם־כל לנו מנכים את המי-
סים ולמתיעשרים לא לוקחים מיסים. אם
אנחנו מחזיקים את המדינה, אנחנו צריכים
להיות מיספר אחד — על זה אני אלחם
כל החיים שלי. ואם לא יתנו לי, כל המדינה
תדע מי זה פרץ יהושע!
העולם הזה 1989

במדינה
תלי־אבי׳ב
החייאטרזן 3 3י 11ה תו ב|

קשקשת 1989

ח שנץ

הוו! ומה

1989

מרכז תרבו תי חדש
בתל־אביב
עומד בסכנו!
סגירה
חל-אביב אינה מבורכת במקומות מים־
גש חברתיים ותרבותיים. לכל ניסיון חדש
לייסד מקום שכזה אורבות שתי סכנות:
התנכלות מצד ביריונים או פקחי־העירייה.
על מוסד חדש שחיכה במפתיע שורשים
בלב העיר מדווחת כתבת העולם הזה :
ת רבו ת בין גרעינים. למי שנמאס
מעשן המכוניות, המון בני־האדם והאווירה
הלבנטינית של דיזנגוף על חנויות-
הגרעינים, הבוטיקים הזולים והסטייקיות
שצצו בו כמו פיטריות אחרי־הגשם, מצפה
מקום מיקלט.
כמה צעדים צפונה מכיכר דינזגוף,
במידרכה השמאלית, צריך לרדת כמה
מדרגות כדי להגיע למקום שנראה כאילו
הושתל בדיזנגוף מפלנטה אחרת.
במרתף, שאת קירותיו מקשטים ציורים
נפלאים בצבעי ירוק-שחור־לבן ושאת מר-
צפתו מכסה שטיח מקיר־אל-קיר, אפשר
לשבת בשקט ליד אחד מהשולחנות, לש תות
תה ב־ 18 טעמים, או משקה קל אחר.
חסידי האלכוהול לא ימצאו פה משהו
חריף יותר מבירה. כאן, במקום הקרוי
בית־הובן, לצלילי מוסיקה קלאסית חרישית,
אפשר לנהל שיחה תרבותית בארבע
עיניים, או לקרוא בספר בשתי עיניים!
לכתוב מכתבים ואם מישהו הוא
איש־תיאטרון שרוף, מציע המקום פעמיים
בשבוע תיאטרון אמיתי בנוסח צר פת,
הקרוי בשפת הארץ תה־אטרון, בו
מציג הבמאי־שחקן, ניקוי ניתאי, מחזה-
יחיד של אלבר קאמי בשם הנפילה.
בעלי המקום הם ארבעה קיבוצניקים
לשעבר ששירתו ביחד בסיירת קרבית, נפגשו
אחרי שיחרורם והחליטו על הקמח
בית־תה. אחד מהם, דני שדה, צעיר בלונדי,
חבר קיבוץ דן לשעבר, החליט שאם
כבר מביאים את התרבות אל בתי-התה
הישראליים, אז כדאי ללכת ישר למרכז.
בעוד חבריו מתעקשים לפתוח את בית-
התה ברחובות, עמד דני על כך שהמקום
ייפתח בתל-אביב. להפתעתם, לגמרי באקראי
התמזל מזלם ונמצא להם המרתף
ברחוב דיזנגוף.
הארבעה, בהם נכד. צה״ל אחד, המשותק
בכל חלקי גופו, החליטו להפוך את
בית־התה שלהם למרכז של אמנות ותרבות.
פרט לתיאטרון הם מקיימים במקום
ערבי קריאה של משוררים צעירים. בקרוב
הם עומדים לקיים שם תערוכות,
ולערוך קונצרטים קאמריים של תלמידי
האקדמייה למוסיקה.
כ לי אלכו הול. מאחר שאיש מהם אינו
מאוהבי המשקה המר, אין במקום אלכוהול.
פרט לכך הם טוענים כי הם מעדיפים
ללכת על קהל טוב ולהפסיד׳כסף,
מאשר ללכת על קהל לא כל כך טוב
ולהרוויח. ואותו קהל ״לא כל כך טוב״
המגיע לבית־הובן נוטש את המקום לאחר
זמן קצר.
בית־הובן גם משמש כאכסנייה לחזרות.
הזמר שלמה ארצי, ידידו הטוב של דני
שדה, ערך במקום חזרות ראשוניות להצגה
שלו נזישחקי .26
בית־הובן היה פתוח בזמנו משך כל
שעות היום. כשמחוצה לו על מדרכת די־זנגוף
הוצב רמקול בצורת אוזן ענקית
שמתוכו בקעה מוסיקה קלאסית נודסטום.
לצערם, נאלצו ארבעת חיילי סיירת שקד
לשעבר לוותר על הרעיון היפה בגלל תלונות
השכנים. המקום אינו נושא רווחים
ושלושה מהבעלים, פרט לדני שדה, אינם
חיים עליו בלבד, מחזיקים במישרות
נוספות. בית־הובן מתכוון לארח בעתיד
הצגות נוספות, אבל ספק אם פרנסי העיר
יאפשרו זאת.
עיריית תל-אביב לא מפרגנת לבית־הובן.
למרות אופיים של בעלי המקום, למרות
אופיו של המקום עצמו, ולמרות שאחד
מבעליו הוא נכה צה״ל בעל 100 אחוזי
נכות, לא ניתן לארבעת הבעלים רישיון.
מידי שני וחמישי הם מוזמנים להופיע
בבתי־המישפט ולשלם קנסות על הפעלת
עסק ללא רישיון.
בית־הובן הוא אחד מנקודות האור הבודדות
בחיי־הלילה השדופים של תל-
אביב. אז למה לכבות אותו ז
העולם הזה 1989

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

• מכת הקאראטה של רבינוביץ,
ששברה את גב הצרכן.
איל פלד; רח׳ שמריהו
לווין ,58 ירושלים
• חמש המכות הכלכליות השוברות
את העם — פיחות, דלק, מיסים,
סובסידיות ורפורמה.
דויד אסיא, רח׳ סולד
,29 רמת־השרון
• נשבר מעגל־הקסמים במיזרח-
התיכון.
פלד נירוסטה, רח׳ הר־דפנה
,20 סביון
• טביעת־אצבעותיה על כים־חול-
צתו.
אלה׳ גוטמן, ח ד תחכמוני
,43 ירושלים
• עוזי, תפסיק להתאמן על
המטאטא !
עודד להבי, רח׳ מענה שימחה
,18 רוממה, ירושלים

השבוע בדרייב־אין

מאוזן:
.1יסוד ! .2חזיר קטן ! .7סחיוב 9
שנף ! .10 הגיע ! .12 שוטרעדודי (ר״ת) !
.13 שופט! .15 מילת־שאלה לזיהוי! .16
קיבוץ בארץ! .17 נקבת-כלאיים בין סוס
לחמור! •18 נרו יאיר >ד״ת)! .19 זהב-
פרוויים ! .21 מונח בתודת־החשמל ! ,22
בתוכם ! .23 גדול בתורה ! .25 דרך סלולה !
.28 ריקבון ! .29 הביב ביותר ! .31 רב-מג !
.32 זאת עושה הדוב ! .34 משקה קל ! .35
ממשש .36 .אשרה! .39 מכשיר־עינויים !
.41 הבל בארץ ! .44 בושם מיקראי ! .45
פרייה ! .47 שרץ רב־רגליים ! .48״מופע״,
באנגלית! .49 מילת-יברירה (הפוך)! .51
במקום שבעליה עומדים, צדיקים !גמורים
אינם עומדים ! .53 גזירה ! .56 שפע של
דיבורים ! .57 תחבושת ! .60 אחת־שתיים! !
.61 עיר חדשה בארץ! .63 מבלה את
הלילה! .64 היבה גדולה! .65 מילת־חיוב!
.66 תוספת, עוד ! .67 עץ שחור קשה מאד !
.70״כובע״ הבית! .72 מכ״ם! .75 עלז
ושמח! .76 כף־מבשלים! .78 רטוב בפיק-
צת! .79 יהיר! .80 בוסתן! .81 פרוסה!
! .83 מילת־שלילה ! .85 החי על מרכולתו !
.86 תכשיט קדום יקר-ערך ! .87 זמן !
.88 מילודשלילה! .90 דומם! .91 מילת־

קריאה ! .92 כנף־עוף ! .95 מילת־בקשה !
.96 אל ׳פרסי ! .97 מתווי-הנגינה.

מאונך :

.1צייר ישראלי נודע >ש״מ 3צמד !
.4מזמר! .5זית בלי סוף! .6זאטוט!
.8אחד מהוריהם ! .11 איסוף נמרץ ! .12
מין כרוב ! .14 גם על שמיו יש היום דולרים
! •15 פיתקית ! .20 מפרנס ! .21 סופו
של כל טוב ! .24 בתוכו ! .26 גיבעה קטנה !
.27 יתכופף ! .28 מלכסיקון הבקר ! .29 עץ
המתנוסס לתפארה ! .30 אדמת־ישימון ! .32
הנחש מתפשט ממנו בבוא העת ! .33 שליט!
.37 מכינויי בירת ישראל ! .38 רשע ! .39
זקן ! .40 מספיק 42 בסיס ! .43 חוברת
למלאכת-יד! .45 הבל-ארץ תעשייתי בגר מניה
! .46 חושב, מהרהר ! .48 שים עצמך
על כיסא 50 בזמן ההוא ! .51 גבוהה
וזקופה ! .52 סוסו של חודש יולי ! .54 אגם!
.55 שם ניתנה תורה לישראל ! .58 רסיסי-
בוקר! .59 מטבע יפאני! .62 השתאה!
.64 הגיד ! .68 תורת השקרנות ! .69 עוף־
טרף ! .70 מתגורר ! .71 גוף ! .73 אביון !
.74 מין אבן טובה ! .76 הב ! .77 שני עמד
דים! .79 הפסד! .80 יספר! .82 לאלתר!
.84 איום לגבי הבאות 89 מן האימהות !
.90 מין אבן יקרה! .93 תבואה! .94 טרי
ללא התחלה.

בשעה 5.30

״ילדי הי ם״
בשעה 7.30

״פרח הקקטוס״
בשעה 9.30

״סיירת הדוכרמנים״

ב 0י ט 111ת
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוניקות הריון
• חליפות הריון

כ הן

מודל

תל־אביב. רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

במדינה

*תרוו
ושמו *ותר

) כסעט בולם סדברים על חסכון אולם
בחסכזניוחה של אבקה הכניסה •ספריינויקס*
תוכלי להיווכח ם0ש בסו עיניך.
כל קופסת•.ספר״מיקס• בסשקל 1.5ק־ג
סבילה 120 כוסות אבקה.
אם תשווי זאת לאנקות אחרות
חווכח׳ כי ב־ספר״נויקס־את
מקבלת הרבה יותר.
אך זהו איננו החסכון היחידי.
ספר״מיקס שומרת על אריגים עדינים

ע׳1ז 1] 1ת
עדין ש ד מינוח
כינזאון חמי שמרת
הצעירה?כש כנים חדשות —
א ר שעורכתו אינה
חכרת-מיפלגה
גאוותה הגדולה ביותר של המישמרת
הצעירה של מיפלגת העבודה היא על
ביטאונה של המישמרת, רמזור. כל מה
שנראה בעיני מנהיגי המישמרת מרדני-
במידה אך לא מרגיז למדי כדי להעיר
עליהם את זעמם של מנהיגי המיפלגה,
מופיע ברמזור כשמזכיר המישמרת, נתן
רענן, דואג אחר־נך להפנות את תשומת-
ליבם של הכתבים המדיניים של העיתונים
היומיים, כדי ששמו של רמזור יוזכר בהם.
משך שנים אחדות ערך את רמזור בהתנדבות
העיתונאי הוותיק והמנוסה דני
בלוך, כתבו הפוליטי של דבר ואיש דד
מישמרת הצעירה. לאחר שפרש בלוך
מרמזור, מונה לתפקיד מי שהיה מזכיר
המישמרת הצעירה, יחיאל לקט.
כעייה ופיתרונה. אולם לקט עזב לפני
מיספר חודשים את הארץ ויצא בש ליחות
לארצות־הברית, ורמזור נותר ללא
עורך. את התפקיד לקחה על עצמה מי
שהיתר, מזכירת המערבת, ניצה אקרט,
צעירה חיפאית יפהפייה בת ,22 אשר הניסיון
העיתונאי הקודם שלה היה במיס-
גת שירותה הצבאי בבמזזנה גדנ״מ.
והנה, לפתע התבדר לקוראיו הספורים
של רמזור כי העיתון קיבל צורה חדשה,־
מתכונת רחבה יותר וכי נושאיו מגוונים.
העסקנים הוותיקים של המישמרת הצעירה
התקשו להשלים עם הצלחתה של
ניצה. תחילה ניסו לטעת כי רמזור אינו
משרת יותר את המישמרת הצעירה, אולם
משהוכיחה להם ניצה בי רמזור שינה
רק את צורתו, ולא את מהותו, שתקו.
עד שקם אחד מהם וגילה כי ניצה
בלל אינה חברת מיפלגת־העבודה. הסערה
שקמה במישמרת היתד, גדולה .״כיצד
ייתכן,״ צעקו העסקנים ,״שעורכת־הביטאון
שלנו לא תהיה אפילו חברת־מיפלגה?״
כדי להתגבר על קושי זה הוחלט, כי
ניצה תמשיך לשאת בתואר של מזכירת־המערכת
בילבד, אם־כי באופו מעשי תם-
שיד לערוך את רמזור.

זממה על סכונת הכביסה שלך
ספני חלורה -וככך וחסכות לך
הוצאות רבות׳ וספח נפש.
והעיקר: ליספר״סיקס• כושר ניקוי בלתי רניל
בכך חווכחי ככר עם הכביסה הראשונה.
ההחלטה בידיך -עכר׳ ל־ספר״מיקס,

מי שפט
כן א ל מו ישראל
האם כי מז ה אדמגת
הסידחמה א ת נישואיה
מהשש שקיצכתה תופס ק?

בינג־ליניאל

הכנס ה ארצי
להגנה על האדמות
נצרת /שכ ת 18.10.1975 שעה 10 לפנה״צ /אולם קולנוע ״נצרת״

בתוכנית:

* דברים מפי אישים המייצגים את הציבור הערבי בישראל,
ראשי מועצות מקומיות, פלחים, אינטליגנציה ופועלים.
* דברי הזדהות מפי אישים יהודיים.
* דיון והחלטות.
אנו נתבע מהממשלה לבטל את התוכניות השונות להפקעת האדמות של
התושבים הערביים אזרחי ישראל בגליל, בנגב ובמשולש.
כתובות להתקשרות :
חיפה — עו״ד חנא נקארה, רחוב כורי .23
נצרת — ד״ר אניס קרדוש, רחוב חאנוק.

כאשר פתח ארמי דררד, את דלת-
דירתו ונכנס לתוכה, ב 25-בספטמבר השנה,
קפא מייד במקומו. .
הדירה היתד. ריקה. חפציה של כלתו-
העתידה, זמירה, נעלמו מתוכה. יחד עם
החפצים האישיים נעלמו גם הרהיטים
שהביאה איתה׳ ואפילו המכונית שרכשה
ללא מיסיס כאשר התאלמנה מבעלה הראשון,
שנפל במילחמה.
מייד לאחר שהתאושש, רץ ארמי לחפש
את כלתו הנעלמת, שעימר, עמד להתחתן
שלושה ימים מאוחר יותר.
הכל כיגלל קיצבה. ארמי, אלמן
אף הוא, הביר את זמירה בחודש מאי השנה,
כעבור כחמישה חודשים הם החליטו
להינשא, וקבעו את יום־התונתם ל־28
בספטמבר, שלושה ימים בילבד אחרי שנעלמה
הכלה מבית חתנה.
באשר נעלמה זמירה, חשך על ארמי
עולמו. כל מד, שעוד נותר לו לעשות
היה למהר ולהודיע למוזמנים הרבים על
ביטול החתונה.
הוא לא הספיק. בשל קוצר־הזמן מרגע
היעלמה של זמירה ועד לתאריו החתונה,
היו מן המוזמנים שלא הספיקו להיוודע
בדבר הביטול׳ והגיעו למקום החתונה.
אך ארמי לא נשאר חייב. באמצעות
עורך-הדין דרור מקרין הגיש תביעה נגד
זמירה לבית־מישפט השלום בתל-אביב,
ובד. תבע פיצוי בגובה 50 אלף לירות,
על בושת-הפנים, הצער והסבל שנגרמו לו.
יתירה מזאת בכתב־התביעה צויין בפירוש
:״נראה כי הנתבעת התחרטה וחזרה
בה מכוונתה להינשא (לו) ,בגלל חששה
שלאחר הנישואין לא תקבל מלוא קיצבת־האלמנה
שלה ממישרד-הביטחוך.
העולם הזה 1989

ך* ד הסימנים העידו ני חוליה של
מתבלים פרצה את גדר הגבול וחדרה
לתחום ישראל מלבנון. כוחות גדולים של
צה״ל פתחו בסריקה. כל הלילה האירו
רקטות ופגזי תאורה את השמיים. מפעם
לפעם הידהדו באוויר הדי יריות.
אבל במרחק קילומטרים ספורים בילבד,
במועדון הים־התיכון באכזיב, התייחסו לכל
ההמולה שמסביב כאל פסטיבל. נופשים
המשיכו לרקוד, להתעלס על החוף ובביק-
תות הקש, לצחוק ולהשתעשע ליד הבאר.
הרקטות נראו להם כזיקוקין, היריות: נשמעו
נמוסיקודרקע.
[ 1 1 1 1 1 1 1י } 1א ״ משה ינוקא כמאפיווו (מימין) בערב־הווי נוסח המאפיה האיטלקית
שנערך במועדון־הינדהתיכון בקורסיקה. מאחוריו
״י *י י נראה צעיר׳מארוקאי, שעבד יחד עם ינוקא חצי שנה במועדון הקורסיקאי והתיידד עימו
במקום, הופקדה בידיו של משה ינוקא.
רב־סרן הצנחנים לשעבר, שמאז השתחרר
מצה״ל הספיק להיות באר־מן, מנהל
מיסעדות ומועדוני-לילה, כתב ספר והפיק
תקליט והפך לצייר רציני ומצליח — היה
בשנים האחרונות אחד הלקוחות הטובים
ביותר של מועדון הים־התיכון. הוא התאהב
בכפרי-הנופש הצרפתיים והפך ׳חלק בלתי
נפרד מהם. את חצי השנה האחרונה בילה
בכפר הנופש של המועדון בקורסיקה, שם
היה אחד מאנשי הסגל כצייר תפאורה
וכמשתתף יעיל באירועי הבידור היומיומיים
הבנויים על כושר דימיון והמצאה. את
הקיץ הבא הוא מתכנן לבלות בכפר־חנופש
במרטיניק.

באכזיב

ינוקא (במשקפיים) עם מפיק סירטי־הפירסומת ברק שקין, בתמונה
אופיינית לאווירה השוררת בכפרי־הנופש של מועדון הים־התיכון.
אווירה של נופש׳ התפרקות ושמחת־חיים. תמונה זו צולמה באחת החגיגות באכזיב.

לא לחינם הפכו כפרי-הנופש של מועדון
הים־התיכון בישראל, המיועדים בעיקר
4לחברי המועדון הצרפתים, למוקד משיכה
לישראלים. אלה הם המקומות היחידים
בארץ שם ניתן להרגיש כמו בפלנטה אחרת,
בניתוק מוחלט מכל המתרחש מסביב.
אווירת חדל -של נופש, התפרקות ושמחת־חיים
מושגת שם באמצעים פשוטים ביותר :
חצאיות־בד מודפסות במקום לבוש רשמי
חרוזים במקום כסף, אוכל חופשי ובעיקר
סדר־יום עמום של בילויים, משחקים ושעשועים
המבוססים על שיתוף הנופשים עצ מם,
ללא סיוע מבדרנים ואמנים מבחוץ.

העיקרון של החיים המשוגעים מושתת
על הפשטות, הבריחה מהמציאות להשיג־
! רה וחזרה למשחקי הנעורים. וההצלחה
עוברת את כל המשוער. אז מדוע שהישראלים
עצמם לא יהיו מסוגלים לעשות
מה שעו־שים עבורם הצרפתים בארץ 7
הניסוי הראשון להקים כפד־נופש ישראלי
במתכונת הצרפתית יחל בעוד מיספר שבועות
באילת. אלי >״פפו״) פפשיאדו, בעל
מלון הסלע האדום באילת, החליט להפוך
את בית־המלון שלו לכפר כזה. לא עוד
מלון אליו באים קייטנים לנוח ומתעייפים
י משיעמום. לא עוד מלון המספק ללקוחותיו
רק מיטות וארוחות בשעון! קבועות. הכוונה
היא לחולל מהפכה בתיירות-הפנים,
לאפשר לנופשים במקום לצאת מעורם ומ־גידרם,
למכור להם אווירה, חברה וחדוות-
חיים.

ניהול הכפר שיעמיד לרשות אורחיו
מיתקני ספורט ים ויבשה, נמסר לדודה
קוסטה. ואילו החגיגה נון־סטוס שתיערך

׳.גוו

ו׳״שעשע !וגוריות גס&זך 7ילותר צו

פים, לסחוף עמו גם את המסוגרים והמיושבים
בדעתם להשתטות, להתחפש ולהתו־יז*
פרק•
״התכסיס,״
אומר ינוקא ,״הוא להשאיר
את הכל מאחור• אצלי לא יהיו טלוויזיות
מקלטי רדיו או עתונים. מה שקורה בחוץ
לא מעניין אף אחד. המטרד, היא להסיר
את המחיצות והמעצורים ולהשתולל עד
כמה שאפשר. זה לא פטנט של הצרפתים.
זה בדיוק מה שעשינו כולנו בפלמ״ח
ובתנועת־הנועד.״

בלי רדיו
וטלוויזיה
ך• ינתיים הוא מנסה ליישם את מה ש למד
במוסד הישראלי, אחרי שביקש
וקיבל רשות ממנהלי מועדון הים־התיכון.
ינוקא הוא ללא ספק אחת הדמויות המשעשעות
ביותר במדינה. הוא מסוגל להצחיק,

שתי תיירות מצרפת מתמוגגות לשמע בדיחותיו של ינוקא, על חוף־

11 1 1\ #111 היס בכפר־הנופש באכזיב. מבלי לדעת צרפתית, מסוגל ינוקא לנהל
שיחה ממושכת בשפה זו .״הפטנט לנופש אמיתי,״ הוא טוען ,״הוא ניתוק מלא מהעולם
החיצון, כולל רדיו וטלוויזיה וזה לא פטנט של הצרפתים, זה מה שעשינו בפלמ״ח.״

ינוקא מחופש
כאשה, בשימ־לת־נשף
שחורה, במועדון זזיס־התיכון באכזיב.
את אווירת כפרי־הנופש הצרפתיים
הוא מתכנן ליישם במועדון ישראלי.

צעירות חיפאיות נשלחות לבדר את התייריו

קומנדו חסיונות
שו יוקף ]#מוני
נייה הישראלית מצדזו, משתזפות אוסנת,
ליאורה • ופרחיה על סיפון האורפיאוס.
ך ישראלים הם עם נהדר. יש להם
/ /י י כל־כך הרבה צרות, אבל הם אף
פעם לא שוכחים את הנשים.״ קריאת־חת־פעלות
זו, ודווקא בשפה היוונית, בקעה
מסיו של ד״ר ניקום קצא, רופא אוניית-
הפאר היוונית אורפיאוס, אשר על סיפונה
הגיעו כמה מאות־אמריקאים נופשים
לנמל חיפה.
כשראו האמריקאים והרופא היווני את
ארבע הצעירות שעלו על סיפון האור־פיאוס,
מייד כשהמילה עוגן בנמל, היה
ברור לפחות לרופא :״לי לא תהיה הרבה
עבודה. כשהאורחים נתקלים בבחורות
כאלה יפות, הם שוכחים שיש מחלות
בעולם, והם לא יגיעו למרפאה שלי.״
ד״ר ניקום קצא לא טרח כלל לשאול
מיהן ארבע הצעירות, הלבושות שמלות
בגון זהוב. אבל רב־החובל היווני, האח ראי
לשלמותם הגופנית והנפשית של נום־

בילוי משותף

המארחות העירוניות משתדלות להישאר יחד כאשר
הן מבלות על האונייה. להצלחה גדולה הן זכו אצל
הדוקטור ניקום קצא, רופא־האונייה, היושב בין ליאורה לזר (מימין) לבין אוסנת, כאשר
אחד התיירים יושב בחבורה, בין אוסנת לבין פרחיה, אשר לה בן המשרת בצבא.
שלח

עיו, לא התאפק והתעניין :״מי
אתכן?״
אוסנת סלונים, בתו של השופט החיפאי
הידוע משה סלונים המנוח, היתד.
הדוברת .״אותנו שלחה העירייה,״ הסבירה
לרב-החובל .״אנחנו צריכות לטפל
ולעזור לנוסעים שלך בכל דבר.״

בציפייה

סטפני ברסלוף שהתגרשה לפני מיספר חודשים, אינה מסתירה
את אהבתה לעבודה זו, בה יש לה סיכוי למצוא בעל תוצרת־חוץ.
סטפני היא האהובה ביותר וזוכה להצלחה הגדולה ביותר, בקרב תיירי האוניה היוונית.

על כיסא־נוח

ואומנם, אוסנת — או אוסי, כפי שמב־נות
אותה שלוש חברותיה לעבודה —
ועמיתותיה, מקבלות מעיריית חיפה שמד
נה וחצי לירות לכל שעה שהן מבלות
על אוניות־הנוסעים הפוקדות את הנמל,
ומטפלות בתיירים שעליהן. אוסי, שחד
מת־שיער, בעלת עיניים גדולות ויפות.

,גם כשאנחנו כאילו נחות,״ מסבירה אוסנת (משמאל),
,זה חלק מהעבודה שלנו. אנחנו צריכות להיות כאן כדי
שהתיירים יוכלו לפנות אלינו.׳י התיירים נמצאים בדרך־כלל על הסיפון בשעות חיוס,

המגיעים באחיות לנ מל חינה
רואה בעבודתה זו ייעוד.
״בהתחלה אמרו לנו כי התפקיד שלנו
זה לגרום לכך שהתיירים לא יישארו באונייה,
המשמשת להם בית־מלון צף, אלא
יירדו לחוף. אני חושבת שזאת לא המטרה.
כי אם זה היה כך, היו שולחים בחורות
מכוערות, ולא חתיכות כמונו, כדי
שהתיירים יברחו מהו ולא ירצו להישאר
איתן.
,לא קיבלנו הוראות איך בדיוק להתנהג.
מותר לנו לשתות איתם בבאר, לשבת
עם התיירים על הסיפון ואפילו לצאת
איתם לכרמל לארוחת־ערב.״ ׳

אלמוגי עשה
דבר טוב
ף* ר עי ץ של בחורות יפות על האוניות
ן | שייך כולו ליוסף אלמוגי, ראש־עיריית
חיפה .״אני לא יודעת אם אלמוגי יישאר
ראש־עיר או לא,״ אמרה אחת הנערות,
ליאורה לזר .״מה שברור זה שהוא עשה
דבר אחד טוב, זה שהוא הציב אותנו
על האוניות.״
לליאורה דקת־הגו, בעלת השיער המתולתל,
יש בעייה אחת עם העבודה
שהיא כל־כך אוהבת .״אם החבר שלי
יידע שאני מתרועעת עם כל מיני תיירים,

במבט ראשון אפשר לחשוב כי עבודתן
של הסירנות כולה הנאה ותענוג.
לשבת ולשתות קאמפארי בבאר המהודר
והממוזג של האונייה, להצטרף לתיזמד
רת כאשר היא מנגנת להנאת הנוסעים־
התיירים ולשיר שיר ישראלי, להשתזף
על הסיפון ברגליים מה שיותר חשופות, או
לאכול ארוחת־ערב עם תייר שמצא חן
בעינייך והיה לו מספיק אומץ להזמין
אותך — כל אלה הם דברים נעימים,
בעיקר כאשר מקבלים עבורם משכורת.
״אבל זה לא-כל־כך פשוט,״ מסבירה
אוסי .״אנחנו מייצגות את המדינה, ואת
חיפה. כשאני יודעת כמה חיפה היא עיר
עלובה מבחינת תיירות ,,המעמסה המו נחת
על כתפי היא כבדה מנשוא. אני
יודעת שהתייר רואה את הארץ ואת העיר
שלי חיפה, דרכי. אם אני אהיה בסדר,
המדינה וחיפה הן בסדר. אם אני אהיה
לא בסדר, המדינה וחיפה הן לא בסדר.
צריך כל הזמן לחייך, ולהיות נחמדה
בהמון שפות, צריך שכולם יהיו מרוצים,
וזה לא קל.
״יש פעמים שאנחנו צריכות לקום מוקדם
בבוקר, להיות על האונייה כבר בשעה
,6.00 כשהיא מגיעה לנמל, להישאר עם
התיירים עד הערב, לעיתים לצאת עם
מישהו, במיסגרת התפקיד כמובן, לבלות.
ושוב למחרת להיות בבוקר על האונייה

הכליזמוית

אוסנת סלונים היא הבכירה בין הסירנות של אלמוגי.
אוסנת אינה מהססת כלל להיענות להצעות לבילוי או
ארוחת־ערב, של תיירים המוצאים חן בעיניה, ולפעמים גס להצטרף אל הפסנתרן בשירה.

ל בבאר
11 אוסנת עס אחד מאורחי האונייה בבאר של אורפיאום.
המשקה האהוב על אוסנת הוא הקאמפארי, והבאר־מן,
המכיר אותה כבר, יודע להגיש לה משקה זה עוד קודם שהיא מבקשת .״אנחנו
די נהנות מהעבודה הזאת,״ אומרת אוסנת ,״למרות הקשיים הרבים שישנם.״

ועוד מקבלת בשביל זה כסף, הוא בטח
יכעס. אבל אני אוהבת את העבודה.״
לפרחיה ברק אין בעיות כאלה. פרחיה
< היא המבוגרת בין כל המארחות של אל מוגי
.״לא חשוב בת כמד, אני, מספיק
שיודעים שיש לי בן בן 19 בצבא,״
מספרת פרחיה,־ הנראית צעירה בהרבה
מגילה, שאותו אין היא מגלה, והיא בעלת
שיער בלונדי גולש. בעלה של פרחיה
הוא רב־חובל, העובד בחברה לחקר ימים
ואגמים של האלוף (מיל ).יוחאי בן־נון,
והוא יודע על עבודתה ומסכים עימה.
חופשית מהבחינה של בן־זוג היא גם
סטפני ברסלוף. כ8זפני, צעירה נמוכה,
שמנמונת ויפהפייה, התגרשה לפני מיס־פר
חודשים מבעלה, לאחר שנת־נישואין
יחידה .״היא עוד תמצא כאן חתן, אולי
1בשביל זה היא רצתה את העבודה,״ מלגלגות
עליה חברותיה. אך אין ספק ש־סטפני
זוכה להצלחה הגדולה ביותר בקרב
תיירי אוניות־הפאר המגיעות לחיפה. י
מסתבר כי כדי להפוך סירנה של אל מוגי,
דימוי שאותו העניקו למארחות
הימיות של העירייה, היד. צורך לעבור
מיבחנים ובדיקות. האגודה העירונית לפיתוח
התיירות בחיפה, אפת״ח, פירסמה מודעות
בעיתונים, והוצפה ב־ 150 פניות של
1נערות חיפאיות שרצו לארח את התיירים.
״עשו לנו בחינות רציניות ביותר,״ מספרת
אוסי, אשר נוסף לתפקידה בים, היא
גם מזכירה באפת״ח, ובחרו מאיתנו רק
שבע. בסוף נשארו איכשהו ארבע בנות,
ויש לנו הרבה־הרבה עבודה.״

ממתינות

כאילו רק קמת משינה מרעננת בת 10
שעות לפחות.״
מי שמאושר מהבחורות הם אנשי צוות
הספינה. הקצינים, המלצרים, עובדי הסיפון
והמכונות, לובשים מדים לבנים ומגוהצים
ומחזרים ללא-הרף אחר הצעירות.
הפיתויים באונייה רבים. אפשר לקחת
אותן לגשר-הפיקוד ולהניח להן לאחוז
בהגה, אפשר להזמין אותן לכריך או לשתיית
בירה, לשיר להם שירים ביוונית

ליאורה לזר (מימין) ופרחיה ברק ממתינות ליד כבש־האונייה
היוונית אורפיאוס לתיירים שיפנו אליהן. ליאורה הצעירה ופרחיה,
אם לחייל בן ,19 נהנות מעבודתן כמארחות של תיירים, וטוענות כי זהו שירות לעיר.

ולספר להן כמה הישראליות יפות.
״גם בהם אנחנו צריכות לטפל,״ מסכמת
אוסי ,״גם הם אורחים של חיפה.״

קננוניות

אחד מקציני האונייה
לקח שלוש
גזארחות לגשר הפיקוד, אל תא ההגה.

א מריק ה
א מריק ה

סרטים
ח מודיס עדיך -סזדג;
אימדד, ישנת בעולם־גבד אומרת, שאין
דרך טובה יותר לרכוש את אהדת הצופה
מאשר שימוש בכלב או בילד. אין בכר
כל חידוש׳ מאז היו רין־טין־טין ושירלי
טמפל לאלופי־הקופה, מסתבר שכמה כלבים
עדיפים, אפילו, על כלב אחד —
ולראייה: להקת־הדוברמנים המופלאה ש אינה
יורדת מן המסכים בעולם.
עתה, הוחלט שגם לילדים מגיע יחס
דומה. אחרי שהולכי־על־ארבע שודדים
בנק, עושים עתה באנגליה סרנדגנגסטרים,
שכל שחקניו ...ילדים. זו אמורה להיות
פארודיה על סירטי־הפשע של שנות הש לושים,
שתיקרא באגסי מאלון, ומקודד,הצחקה
העיקרי שלה בכך שהתפקידים
הם תפקידים למבוגרים, אבל השחקנים הם
קטינים.
במבט ראשון זה נשמע, אולי, כתעלול
זול להפקת סרט, כי הרי שחקנים עולים
הרבה יותר מילדים אלמוניים בעיקר כשהם
ידועים. אלא שזה רק למראית־עין.
ההפקה מתוכננת כבר עתה, כשהצילומים
לא נסתיימו עדיין, בתקציב של מיליון
דולר. זאת, משום שכל אחד מ־ 200 הזאטוטים
חייב לבוא אל בימת הצילומים
בליווי אמא׳לה או שומר־ראש אחר, ההסעה
היא על חשבון המעסיק׳ האוכל הוא על
חשבון המעסיק (וכמה מן האמהות מצטיינות
בתיאבון בלתי־רגיל ,״מסוגלות לבלוע
14 מנות״ ,ציין אחד המפיקים הפחות-
מאושרים) ,שלא להזכיר את העובדה ש-
יום־צילומים לקטין מסתכם ב 4-שעות
עבודה בלבד, כאשר בשאר שעות היום
חייבים מפיקי הסרט לשכור מורים שיש לימו
את אשר מחמיצים הילדים בבית-
הספר בתקופת עבודתם.
מה פלא שכמה מן האמהות נדלקו לרעיון
החדש, וכבר מחפשות בקדחתנות
תעסוקה קבועה לצאצאיהן, שעה שיוצרי
הסרט נשבעים שהם מחפשים רק צאצאים
בלי אמהות.

הפינית ה אירז טי ח
כינויי גנאי רבים הוטלו במשך השנים על
הבמאי רודה ואדים. מכמעט־נביא של
הגל־החדש, הוא הידרדר לדרגת פורנוג־ראף
בורגני, ומבמאי־כוכב לכוכב של
טורי רגילות. עם זאת, יש בו תכונה
אחת אשר אי־אפשר להתכחש לה: האיש
יודע לבחור לו בנות זוג, וכאשר הוא
מניח עליהן את ידיו, הן הופכות, כבמטה
קסמים, לנשים שהעולם כולו הושק בהן.
כך זה קרה בעבר עם בריג׳יט בארדו,
עם קאתרין דנב ועם ג׳יין פונדה, מבחר
מייצג ונוצץ בהחלט לטעמו של מר פלניא-
ניקוף (שמו האמיתי של ואדים) .לכן,
בכל פעם שהוא בוחר לעצמו כוכבת
חדשה לסרט, מיד מופנות עיני העולם
בסקרנות, מתוך ידיעה שייתכן כי מדובר
אולי באלילת־המין הבאה עלינו לטובה.
האחרונה בסדרת תגליות אלד, היא נערה
פינית, הקוראת לעצמה סירפה ליין,
דוגמנית מצליחה, ואם לילדה בת 4בשם
תיאודורה. סירפה היא המוקד בסרטו ד,־16
של ואדים, שנקרא בצרפת הנערה שנרצחה,
בארצות־הברית שארלוט (על שם הדמות
הראשית, אותה מגלמת סירסה) ובגרמניה
חיים פרועים. זהו הסרט הנועז ביותר ש עשה
ואדים עד היום. ואם להתחשב בעובדה
שרבים רואים בו את אבי התעוזה הקול נועית
של התקופה הרי מובן שהישג כזה
אינו דבר של מד-,בכך.
אח&ח עד מוות. סיפור הסרט מזכיר
כל מיני מעשיות שניראו בעבר. סופר,
שמקור השראתו יבש, יוצא לחקור את
מותה המיסתורי של נערה, שנרצחה באכזריות,
עיניה נוקרו מחוריהן, וגופה העי ,רום
נמצא בדירה מפוארת. החקירה מתנהלת
בסיגנון המזכיר את האזרח קיין, עם
חזרות לתוך עברה של הנרצחת, בהן
פוגשים את בעלה, מבקר־סרטים הומוסב-
סואלי (שהוא פארודיה על דמות חייה
בצרפת) ,מאהבה בין־הטובים, משפחתה הבורגנית,
שממנה ברחה, וידידיה לשעבר.
במהלך הסרט מסתבר שהיא היתד, מאוהבת
באחיה, עמו השתעשעה במשחקים
אירופיים, וכאשר האח מצא לעצמו חברה,
התנפלה הגיבורה על חברה זו, קשרה
אותה למיטה וגילחה את ערוותה (כל זה
כמובן נוכה מצלמה סקרנית המנציחה כל
פרט) .את בעלה המיועד היא פגשה במוזיאון,
שם הורידה את מכנסיה ואוננה מולו.

ה מ הגרים (תכלת, תל־אביב,
שוודיה) — זחו פרק ראשון באפוס
רחב״מיטדים על הגירתם
של איברים שוודיים באמצע המאה שעברה, לארצות-חברית,
ועל תעובר עליהם בדרך להשתרשותם במולדת החדשה.
הסרט מתחיל בתיאור אורח־חחיים בכפר שוודי קטן :
האנשים, הדת, היחסים הכלכליים בין עשירים לעניים,
הקרקע הצחיחה, המסורות הנושנות. כאשר התנאים בשוודיה
הופכים קשים מנשוא ואין עוד מה להפסיד, מח ליטה
קבוצת איברים לשים פניה אל חתיקווה הגדולה :
אמריקה. חלקו השני של הסרט, הוא המסע חימי, מסע־בלחות
ובו אתנחתות פיוטיות, כשרק כוח החלום המפעם
במהגרים, מונע מחם התמוטטות מוחלטת. חחלק השלישי,
הקצר יותר, הוא ההיכרות הראשונה עם היבשת החדשה,
כשחלומות הפז מחווירים מול פני מציאות שונה בתכלית.
המעלה העיקרית באפוס בלתי-רגיל זה של יאן טרל —
הסרט היקר ביותר והמצליח ביותר, קופתית, בשוודיה —
טמונה בכך שלמרות מימדיו העצומים ונושאו הכוללני,
זהו סרט אינטימי שבו המרכז הם האנשים, ולא הרקע
שחם מחליפים.
זהו סרט בעל יופי יחיד-במינו, חן בצילומים, הן בבנות
הבלתי־רגילה המשתקפת בבימוי ובמישחק, והן בכושרו
לשלב את הריאליזם האכזרי ביותר (במו בסצינות של
מחלת־ים בשעת סערה) בריגעי פיוט מופלאים (למשל
סצינות־החיזור בתחילת הסרט, על רקע אביבי) .שלא בב-

מקם פון־סידוב: התיקווה הגדולה
כלה למכירה, מורגש כאן שטרל מכיר את דמויותיו, קרוב
אליהן, ושליטתו המוחלטת במצלמה, בתסריט ובבימוי
מאפשרים לו להגדיר על הבד בדיוק את אשר עם ליבו.
כל מה שנותר, אחרי שממליצים על סרט זח, הוא
להמתין בביליון־עיניים להמשכו, הארץ החדשה, המספר
על השתרשות השוודים באמריקה בבישרון וברגישות גדו לים
לא פחות.

בדי ח ה
מ הו דר ת
שובו

הפנתר

הוורוד

(חוד, תל-אביב, ארצות-הברית)
— המפקח קלוזו החוזר אל בדי
הקולנוע בפעם הרביעית, הוא שילוב של ואלתר מיתי, הפקיד
הקטן בעל הפנטסיות המגאלומאניות, לבין באסטר
קיטון, הליצן הרציני ביותר שידע הקולנוע, והתגלמות ה איש
שאינו מבין עד-במח מגוחך הוא בעיני האחרים. כמו
שני אלה, גם קלוזו חי לו בתוך עולם דימיוני ופרטי
משלו, ומתייחס למציאות חיצונית באל הפרעה חולפת
שתיכנע בסופו של דבר לחלומותיו, הממשיים הרבה יותר.
באשר דמות בזאת עומדת במרכזו של סרט, העלילה
אינה צריבה אלא לשמש תירוץ להפגנת תבונותיו השונות.
הפעם מדובר בסיפור שוד הפנתר הוורוד (שהוא יהלום
אגדי) ,סיפור שמתחיל כמו טופקאפי ונמשך במו תפוס
את הגנב, באשר במרכזו המפקח הסהרורי, שודד-יהלומים
מפורסם (בריסטופר פלאמר) ומפקד־מישטרה (חרברט לום)
שדעתו נטרפת עליו קצת יותר אחרי כל פגישה עם קלוזו.
חסיגנון האלגנטי וההמצאות החזותיות של הבמאי
בלייק אדוארדס, מי שרקם בראשונה את רעיון הפנתר,
יחד עם הכותרות המשעשעות״מאד של ריצ׳רד ויליאמס (המלווה
אף הוא את הפנתר מתחילת דרכו) מעניקים לסרט

סלרס וידיד: פנטסיות מגאלומאניות
לא רק המון רגעים מבדחים אלא גם הידור חזותי מחנה
את העין. זהירות: כל מי שחושב עצמו בבד ורציני, ומצפה
שנחלי־תבונח יישפכו אליו מן המסך, מוטב שיילך לראות
משהו אחר.

איפה רוס נוקדונלד הבלש והיור שת (אופיר, תל-
אביב, ארצות־חברית) — רוס מק-
דונלד מחבר הספר עליו מבוסס
סרט זח (שניחם נקראים במקור בריכת הטביעה) ,מקובל
כאחד מסופרי״המתח המעולים ביותר היום בארצות־הברית,
יורשם של האמט וצ׳נדלר, ומי שמיטיב להשתמש בעלילה
בלשית לפריסת חתך־-חיים אמיתי ומשכנע, רגיש וספוג
הבנה כנה לחולשות ולעיוותים של גיבוריו.
ספריו ממוקמים בדרום־קליפורניח, איזור המוכר לו
היטב, הן מבחינת גיאוגרפית והן מבחינה אנושית, שם
פועל לו ארצ׳ר, גיבורו הקבוע של מקדונלד, באחרון אבירי
חשיריון הלבן. מעין בבואה של הסופר עצמו, לא צעיר
ביותר ולא יפה במייוחד, בלש פרטי זה מעורב נפשית בכל
חקירותיו, שבחן הוא מנסח לחשוף, מעבר לחוקים ולצדק,
את האמת האנושית.
כל מה׳שנותר מן המקור, בסרט זח, הוא מישפט המכריז
על שאיפה זו לאמת. פרט לכך, החליטו שלושת התסריטאים
שבמקום קליפורניה מוטב לואיזיאנה, במקום גיבורי
מקדונלד עדיף גיבורי טנסי ויליאמס, ותוך כדי מהלך
עלילה המתארת סידרת מעשי-רצח — שבהם משמשים
תאוות־בצע, אהבה שלא כבתה אחרי שנים רבות, סטיות

פול ניומן: יותר מדי יפה
מיניות וטירוף ביחד כמניעים — חם עושים קיצורי-דרך
בספר, מחברים דמויות, משנים את אופיין, ומה שגרוע
מכל — מכניסים נימת לגלוג המנוגדת לבל מה שמומלץ

אצל מקדונלד.

העולם הזה 1989

היא ;מצליחה להניא את הבעל הסוטה לט עום׳
פעם אחת גילבד מן הפרי הטעים
ישל חמין הנגדי, זאת אחרי סצינת יאוש
בה היא מאיימת להשליך את עצמה אל
ד,סיינה, ולבסוף מסתפקת בהשלכת ענק-
הפנינים שלה,
לבסוף, בסצינה אירוטית מטורפת, היא
מנסה את כל התענו/גות הסאדו־מאזוניס-
טיים האפשריים, עד להנאה העליונה, זו
של מוות מתוך אהבה.
הסרט התקבל בינתיים במספריים שלופות
בכל מקום בו הוצג זבו קיימת עדיין
צנזורה, כאשר העיתונים מריבים לפרט את
מעלליו המיניים של הסיפור, את הופעתה
המשוחררת וחסרת המעצורים של סירפה
כסמל לאשד, החושנית החדשה, ואת נוכחותו
ישל ואדים עצמו, המגלם בסרט (בהופעתו
הראשונה כשחקן) את דמות הסופר
החוקר את פרשת הרצח,
לסירפה, זו אמנם פגישתה הראשונה
עם קהל צופי הקולנוע, אבל אין זו הופעתה
הראשונה מול המצלמות. לפני כשנתיים
בחר בה במאי פולני שחי בצרפת, בשם
ולריאן בורובצ׳יק, לתפקיד הראשי באחד
המערכונים שהרכיבו את סרטו סיפורי
אנטי־מוסר. הסרט, שהיה התקפה חזיתית
על המוסר והכנסתן, זכה אומנם לפרס בפסטיבל
ברלין, אך יחד עם זאת ניתכו עליו
התקפות מכל הצדדים על מוסריותו המפוקפקת.
הקטע שבו הופיעה סירפה, הציג רועה
צעירה ועליזה היוצאת מביתה בשעת בוקר,
בליווי צלילי צ׳מבאלו מן המאה ה־,18
ומטיילת לד, ביער, כאשר מפלצת נוראה,
מחציתה הזיר־בר ומחציתה דוב, מתנפלת
עליה, קורעת את בגדיה ומשכיבה אותה
בעשב הרך. הקטע עשה רושם עז כל כך,
שאפילו בורובצ׳יק ומפיקיו נבהלו, והעדיפו
להשאיר אותו מחוץ לסרט.
אבל מי שהמזל מאיר לו פנים, יתגבר
על מיכשולים שכאלה, סירפה ליין, שעוד
לפני שנתיים־שלוש, התהלכה רק במכנסי
ג׳יגס ושמלות שק (משהו אחר לא יכלה
להרשות לעצמה) ,היא כבר דוגמנית־כו-
כבת בשבועון האופנה ווג, אישיות מבו
סירפה
ליין
כוכבות מטאורית
קשת בעולם השעשועים, ובעלת חוזה חתום
בכיסה לסרט הבא. תהיה זו הפקה של
קארלו פונטי (עוד מומחה לנשים) ,בה
תגלם סירסה את רעייתו של שייך עשיר
השולט על נסיכות־נפט.
אפשר רק לשער מה יכול נושא בזה
להניב, בשטח התרגילים המיניים האקרובטיים.

ד רי ך
תל-אביב

זושי

שעועית

לני (אורלי, ארצות־הברית) —

מי שראה בניבול־פה אמצעי לביקורת חברתית
חריפה, והיה בסוף ימיו לקורבן
אותה ביקורת עצמה — לני ברום —
מקבל טיפול קולנוע ביוגראפי, במישחק
משובח של דאסטין הופמן ובבימוי פסבדד
תיעודי של בוב (קאבארט) פוסח• קשה
וכדאי.

ירושללס
מיסתרי האורגניזם (סמדר,
יוגוסלביה) — תיסכול מיני הוא הגורם
למישטרים טוטאליטאריים, טוענים
הבמאי דוז׳אן מאקאבייב ותורת מקסימו,

הפסיכולוג וילהלם רייך, בסרט מלא הברקות
קולנועיות וקטעים דוקומנטאריים
מרתקים. חווייה.

חיפה
כו תרת ראשית (רון, אר־צות־הברית)
— בילי ויילדר לועג לעיתונות,
לעיתונאים ולעם שהיד, שייך להם
בזמנם — עושי הכותרות המרעישות.
מצחיק עד־דמעות, ואפשר לומר: אם זה
לא היה כל־כך מצחיק, זה היה בוודאי
עצוב.

חסונה
. 07101
ברוטב עגבניות

רויינז

הפעם -
אנו משכנעים אותך
פעם שניה -
את תשכנעי אחרים..

בלי טעם לואי
אינו מכיל שומנים
כשר למאכלי בשר וחלב
7השינ בחנויות 7שיהת עצמי
__וחנויות חנות.
יבואו־ מפיץ
חברת־,גג׳
913224 גס

ה עולס הזה 1989

העופרית הקאפ ריזי ת
היא כבר מזמן לא כוכב בינלאומי גדול,
ובכל זאת היא משחקת אותה כאילו היא
עדיין כן. זה שהיא זמרת דגולה, בעלת
קול נפלא ואישיות בימתית עצומה, הוא
עובדה שכבודה במקומה מוגה. אבל זה
בהחלט לא מצדיק את התנהגותה המוזרה
של הזמרת אסתר עופרים כלפי אמצעי־התיקשורת,
וגם כלפי הסובבים אותה והקרובים
לה ביותר.

אז קודם־כל, היא דרשה — וגם קיבלה —
מאמרגניה בארץ, סבן־טלית, דירת־פאר
במלון ראמאדה בתל־אביב.
אחר כד היא שיגעה את השכל לחברי
התזמורת המלווה אותה במהלך החזרות,
שלא לדבר על שינוי שירים, שינוי דיעה,
שינוי מועדים וכר.
חוץ מזה היא ״הירשתה״ לעיתונאית
ידועה לחכות לה שעתיים וחצי, עד שהואילה
בכלל להתפנות אליה, וגם אז הצטיידה
לה בחבר הצמוד שלה רוני גרגר, שפיקח
אישית על מתן השאלות והתשובות. לעיתונאי
אחר לא ענתה כלל, כשפנה אליה.
עיתונאי גוסף סולק מאולם־החזרות שלה
בבושודפנים.
ואילו התחנה הצבאית, גדי צה״ל, זכתה
לעומת •זאת בכבוד גדול, ואסתר עופרים
ניאותה לשוחח שם משך שעתיים תמימות,
ובגילוי-לב, על שירתה, פחדיה, חייה
בעבר, חייה בהווה וחייה בעתיד, כשהיא
משיבה בפה־מלא לשאלותיהם של מולי
שפירא ואבוי קדרן, שניהם עורכי •תוכ ניות
בתחנה.
אז תגידו לי אתם, פה יש לשניים האלה
שאין לכל השאר?

נשואים
א 1לא
אתם זוכרים את, מיכל גוי?
החליפה את מרגלית אגקורי

פעמיים בשבוע, נדמה לי שהגעתי לבית־רון
התעלומה.
מסתבר, כי יעוד פעם — שרשה־לה־פאם.
עוד פעם הכל מסתובב סביב האשה. הפעם
זו בחורה יהודיה כשרה וטובה, אבל ממוצא
הודי, שהצליחה תוך שנים ספורות בארץ
להפוך את ירושלים על פיה להיות לאחת
הכלות המבוקשות ביותר בעיר.
ליגדה, דמכם כבר עשתה הרבה בירד
שלים. היא עבדה בסוכנות היהודית, עבדה
באגודודהסטודנטים, אבל בעיקר נודעה
כאשר שימשה כדיילת בכל מיני קונגרסים
של אנשים חשובים, שם פגשה את צדוק,
שאותו בוודאי לא מעניין ללמוד סנסקריט,
ואת חיליק — שאותו זה דווקא כן עניין.
אז אל תתפלאו, אם פתאום יתקבלו במדינה
הזאת חוקים הכתובים בסנסקריט,
שרק שר־המישפטים ועוזרו יבינו אותם.

דחיל ומב״ם
רוני ואסתר עופרים
פיקוח צמוד
הסבתא המזמרת
כשהיא חיתנה את בתה אורות, נאנחו
כל בני דור הפלמ״יח ואמרו :״אח, היו
זמנים״.
ובכן, דור הפלמ״ת עוד לא הספיק
להירגע מנישואיהם של אורית והטייס
יג אל שוחט, וכבר נפלה הפתעה חדשה
בחיקו. יפה חיתנה גם את בתה האמצעית,
תמי, עם סטודנט מירושלים.
אז מה יגיד דור הפלמ״ח כעת, כשאני
אבוא ואבשר לו שזמרת שלוש־המילחמות
עומדת להיות סבתא בחודשים הקרובים י
לא, לא, זאת לא אורית שעומדת להסוד
אותה לסבתא מאושרת, אלא דווקא תמי,

הצעירה יותר.
מה יש לדבר, הם עושים הכל כל־כך
מהר, הצעירים בימינו. וחוץ מזה, לגבי
יפה׳ ,״הזמן עובד, חביבי.״
הגאון מאוהב
ימה תגידו עליו, על יהורם גאון,
הבחור עדיין מסוגל להפתיע. חשבנו כבר
) שהנ״ל התייבש. יזה עידן ועידנים שלא

מעניין לאן עוד תגיע שאיפת־הדעת
של הצעירים הירושלמיים הזוהרים, אלה
שמשמשים כעוזרי־שרים, דוברים וסתם
מתחככים בין אנשים גדולים.
כשהם היו עדיין צעירים מאד, היתד,
האופנה ללמוד צרפתית. ומי לא למד אז
צרפתית? אחרי מילחמת ששת הימים היתה
האופנה לימוד ערבית, את זה עוד היה
אפשר להבין, אבל סתם ככה לקום וללמוד
סנסקריט, זה כבר נבצר מבינתי.
לא הבנתי מדוע כל מיני ירושלמים טו בים
והגונים, ובראשם יחיאל (״חיליק
אבי התאומים״) גוטמן, עוזרו של שר-
המישפטים חיים צדוק, הולכים פתאום
ללמוד את השפה הזאת, שעד שלא הסתכלתי
באנציקלופדיה לא ידעתי בכלל שהיא
השפה של ההודים.
רק כשבדקתי בדיוק היכן לומדים חיליק
וחבריו את השפה הזו בשקדנות מפליאה,
יצא לנו לשמוע על חתיכה קבועה בחייו.
והנה, בום טראח, הוא נפל שדוד, והפעם
עד הסוף.
האמת היא שעל הרומן שנרקם בינו לבין
השחקנית פניגה וילצ׳ר, שהיא אחותם
הקטנה של העיתונאית ריכקה ירן ושל
האמרגן דגי דגן — שהוא אגב ידיד קרוב
של יהורם, ואף שימש אמרגנו במשך זמן
מסויים — ידעתי עוד כשהיה בחיתוליו.
אד כששמע יהורם שיש בדעתי להביא
לידיעתכם את העניין, הוא ממש הפציר
בי שלא אפרסם את הסיפור. ואתם הרי
יודעים שאני רכת־לב מאיו־כסוני• אז ויתרתי
לו הפעם. מה גם שלמען האמת
חשבתי שזהו בוודאי רומנצ׳יק לא-רציני.
אלא שטעיתי. מה אפשר לעשות. פנינה
וילצ׳ר לא רק הפכה חברתו הקבועה של
יהורם, היא גם עברה לגור בדירתו שב-
גיבעתיים, ואם אינני טועה זוהי החברה
הראשונה של יהורם שגרה איתו רישמית
תחת גג אחד.
ואם לא די ביזה, הוא גם לקח אותה
לבקר את שתי אהבותיו האמיתיות והרא-
שונוודבמעלה: אמו, וירושלים.
כעת, כשהוא במילואים, הוא קנה לה
במתנה המון תקליטים קלאסיים, כדי שלא
תשתעמם יחם וחלילה, והיא שמחה להכריז
קבל עם ועדה שבפעם הראשונה בחיים
שלה היא ממש מאוהבת, ושדבר כזה כמו
שקורה בינה ובין יהורם קורה פעם אחת
בחיים, ושהיא מקווה שזה יימשך לנצח.
גם אנחנו, נכון?

זאת ש בתפקיד

לינדה
רמגם
ירושלים הפוכה

מיכל נוי
סוד כמוס
שילה במחזמר שימר? זאת שאחר-כך נסעה

לחדל ונתנה את ההזדמנות לאכיפה פז
להחליף אותה, ועזרה בעצם המעשה הזה
להולדתו של רומן גדול בין אביבה לשוקי
ולוי •י והרי במהלכו של רומן זה עזבה
אביבה את בעלה, הרקדן משה אפרתי,

ונסעה עם תינוקה בן החודשים הספורים
אחרי שוקי, לפרים.
זוכרים נכון. אז גם אצל מיכל חלו
שינויים מרחיקי-לכת, בחיי־המישפחה שלה.
מיכל, שהיתה אשה נשואה כדת וכדין,
השתתפה בהצגה אל תקרא לי שחור יחד
עם אברהם פררה, רותי נכון ובחור
צעיר בשם דודיו זר, שהוא בנו של חבר-
הכנסת מטעם המערך ,׳מרדכי זר.
והנה, בין השניים פרחה אהבה לא־נורמלית.
מיכל התגרשה מבעלה, והשניים
נסעו יחד לארצות-הברית לחפש את מזלם.
מארצות־הברית החלו להגיע כל מיני סיפר
רים על מצבו העגום של הזוג שנותר,
לדברי המלעיזים, מחוסר־עבודה.
אלא מה, דודו לא נשאר יחייב. מעל דפי
עיתון זה פירסם מיכתב״תשובה למשמיציו,
ובו בישר כי הוא ומיכל עובדים, חיים,
ומרוצים מאד משהותם בניו־יורק סיטי. בימים
אלה שבו הצמד־חמד לארץ, כשהם
עדיין ביחד, עדיין מאושרים, קוראים אחד
לשני,״אשתי״ ו,״בעלי״ ,אד מסרבים בתוקף
להשיב על השאלה אם נישואיהם הם
במסגרת החוק או לא. מה שמזכיר את
הבדיחה האנגלית על האיש שאמר לכל בו
:״אתה בא או לא?!״ והכלב בא או
לא בא?!
הם, כמו שאגי מבינה, מתכוונים הפעם
להישאר בארץ ולהשתלב בנוף־הבידור המקומי.
שיהיה להם בהצלחה, מה איכפת

פנינה וילצ׳ר ויהורם גאון
רק שיימשך לנצח

הואפגיעבסרטוהחד עו!

החוקר קלוזו אינו חוזר
על שגיאה אחת פעמיים...
תמיד יש לו אחת חד שה!

פיגור סלירס
נרי ס עזפר פלאניר
קתר־ין עו ל
׳ז 0וסוז 1<? 3ח 1ק 8ו 0 * 11ח־וט) ׳11(6 06

סרטשלבל״ק אחארדס..

שובו
של הפנתר הורוד מוסיקה של
הגרי מנציגי

בכורה ארצית — שבוע 2
קולנוע ״ הוד ״ ת״א

לבע לי מאפיות
גבית־אש)
(פיתות)
איהאב־3־75

קורסים רמס1״סם ים(יות)

התנור האוטומטי החדיש כיותר כעולם!

השתלמות עיסוי ספורטאים ייפתחו
20.10.750

עיצוב קנדי מיוחד
הרכבה מוסמכת ואחראית בארץ
חוסך * 50 מהדלק אותו צורך תנור אחר!
אחריות ל־ 5שנים!
מספק את דרישותיכם בעתיד !
4500 פיתות לשעה !

בהנהלת מר ג. גולדמן.

הרצאות מקצועיות מפי רופאים.

ביה״ס למסז׳יסטים(יות) ,ת״א,
טד׳ בן־גוריון ,35 טל׳ .225229
בשעות .9.00—13.00

ניתן להפוך כל תנור — לאיהאב־3־75
למקדימים: הקלות ותנאים מיוחדים !
התק שרו מיד עם: ס מי ר אבו נו ארה
נצרת , 1/911 -טל 065-55127 .

9 $ 9ו

חשבץ

ווחי חידח חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. כאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל שמל של ריבוע.
הדבקה מקצועית של פלקטים ותמונות
על לוחות עץ — ״לוטוס״ ,אלנבי 101

0 7 0־ £ 9 1

טלפון 295130־.03

אנו מחפשים בתים חמים 1

ה מנוי
קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם.
מחלקת המינויים

העולם הזוז 1989

עגור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחום סלמה ,30 יפו
טל 827621 .

1 1 2

20X 1

לה ולי-הסבון לאוהבים להיות יחד.
ב 3-צבעים ובניחוח מיוחד

חדע\מעץ הזית@

תהיי יסר זתתחתני תגידו לי בעצמכם, בשביל סד. זה טובלהיות מלכת־יופי? פעם זה היד. משתלם.
כל מלכת־יופי פוטנציאלית, כל אחת שנשאה
את התואר הנכסף ״מים יזראל״,
היתד, יוצאת בשליחות המדינה לארצות-
הבריות מוכרת איגרות בונדס, ובאותה
הזדמנות קונה לה התן אמריקאי — מיליונר,
אם אפשר.
זה, כזמר, מה שקרה למלכת־היופי
רונית דינת, שהתחתנה עם רופא עשיר
פקליפורנייה, זה מה שקרה ליהודית
:מזור, וזה מה שקרה ללילי מן ׳ולעוד
רבות אחרות, שפשוט שכחנו אותן מרוב
המיליונרים שלהן שמחזיקים אותן שם.
אבל היום, איפה ז לא מיליונר ולא
חתן אמריקאי אחד. אפילו חוה לוי
היפהפייה לא התחתנה עם מיליונר אמריקאי,
שלא לדבר על מלכות־יופי אחרות
כמו אתי אזרגד, למשל, שלא רק שלא
התחתנה עם מיליונר אמריקאי, היא אפילו
עבדה, אחרי שנבחרה כמלכה, כזבנית בבוטיק
ברמת־גן.
לא שזה בושה, חם־וחלילה, לעבוד בבוטיק,
אבל בינינו, בתור מלכת־יופי־לשעבר
זה גם לא כבוד כל־כו גדול. מ־מלכות־יופי
מצפים שתהיינה בעלות־בוטיק
לפחות־צמרת, או דוגמניות־צמרח, או
צמרת־כל־דבר, העיקר שהמילה צמרת
תלך צמוד לתואר.
אלא שאתי אורגד, אף־על־פי-כן ולמרות
הכל, הולכת להיות בימים הקרובים בצמרת
הפרטית שלה. היא עומדת להתחתן
עם יהודה קולטון, טבנאי-קול לשעבר
ובעל חנות למכשירים. אלקטרוניים ומנד
שירי-מוסיקה כיום.
נו, גם כלת־צמדת זה משהו.

כות ידוע ירחם השם, חזר אל הדרך הישר,
בעזרת כנפי השכינה האוספת, כידוע, כל
בן אובד.
כזכור, לא היתד, זו הפעם הראשונה
שהאברך-הגאון, שמאס בציור ובחר בתורה,
שמאס בדיזנגוף ומחר בהר־ציון, שמאס
סימן טוב, ומזל טוב, קול ששון וקול
שימחה, קול חתן וקול כלה. בשעה טובה
ומוצלחת בעיר-הקודש ירושלים, נשא האברך
הצדיק רב איר,א ישראלי את
זוגתו השלישית, בטכס צנוע בביתו.
ומעשה שהיה, כך היה: רב איקא, ש־היה
בעבר, כזכור, אפיקורס גמור ועובד
אלילי ד,בור,ימה, הולל וסובא, ואוהב־חתי-

מיקר ה טוב

אתי אורגד
בבירכת הצמרת

שלא תחשבו שאצל שלישיית הבנות
שוקולד מנטה מסמיק יש רק צרות, כמו
זו שעליה קראתם בשבוע שעבר (העולם
הזה .)1988 קורים שם גם מיקרים טובים.
קחו, למשל, את ד,מיקרה הטוב שקרה ל־
״מפקדת״ השלישייה, רדתי הולצמן, ש פגשה
בסטודנט שמעון כדק והתאהבה
בו עד מעל לאוזניים. ומספרים שמי שלא
ראה לאחרונה, את רותי, לא ראה בחורה
מאושרת מימיו.
רותי הכירה את שמעון בעת שהופיעה
עם חברותיה לשלישייה בתוכנית־ד,טל וויזיה
שייוחדד, לשירים דרום־אמריקאיים.
שמעון הינחה את התוכנית במיבטא דרום־
אמריקאי בולט, וגם ערך אותה. המיבטא
הדרום־אמריקאי הזה שלו זה לא במיקרה,
וגם לא בכוונה, זד, אצלו ככה טיבעי, בא לו
מהבית, שכן מוצאו של שמעון הוא מארגנטינה.
בימים
הקרובים עומד שמעון לצאת ל אוניברסיטה
בירושלים, להתחיל בלימודי
הרפואה שלו, ואני רק מקווה שרותי תדע
לתמרן היטב בין ירושלים לתל־אביב, ובין
חיי־הלילה של הבירה לבין הופעות השלישייה
שלה. מי שבעניינים, יודע שזה לא
הדבר הכי פשוט.

שונאת להספיד פה לעשות, אבל כל

מי שמכיר את הצלם הדינאמי אכי דיין,
עסוק כיום דווקא בלהספיד אותו. אז מי
אני שמכירה ומוקירה אותו מקרוב כל-
כך, שארשה לעצמי להתחמק משורת
המספידים ז רגע, לא להיבהל!
ולמה מספידים את הצלם השובב ז פשוט,
מאחר שהנ׳׳ל, כרבים וטובים לפניו, הולך
בדרך קודמיו ועומד לשאת לו בקרוב
אשה. כדת־וכדין. אז מד, כל-כך מיוחד
בזה שבנאדם עומד לשאת לו אשד, ו גבר
דאינו דברים יותר נוראים. או — אז אם
אתם שואלים את השאלה הזו, סימן שאינכם
מכירים את אבי דיין.
אבי דיין הוא בפירוש! אבל בפירוש!
מלך החתיכות. כבר שנים שלא ראיתי בן
אדם שאוהב אותן כל-כך הרבה ושמחליף
אותן בתדירות גדולה כל-כך. והנה, ביום
בהיר אחד נסע צלמנו לצלם כתבה באילת.
ראה את החתיכות, וכמו שאומרים החברה,
התייבש. אחרי שניסה אותן כל
אחת לחוד וכולן ביחד, חזר לתל-אביב
שטח וטוב לב אך עם אידיאה פיקס ש-
יפות-יפות — אבל כולן אותו דבר.
כתום שבוע ימים, החליט האיש לרדת
שוב לאילת, על־מנת להשלים אי־אלו צילומים
שמרוב החתיכות ר,תפספסו לו בפעם
הקודמת, והפעם, חברים, זה קרה לו,
הוא חטף את זה בול בלב מידי ידידנו
קופידון, שעלה מן הרחצה עם חולצה
הודית שקופה וצמודה לגוף, שלא הותירה
אפילו טים־טיפה מקום לדימיון. והחולצה
הזו היתד, מתוחה על ושייכת לגוף המשגע
של נילן לוי, תיירת צרפתייה יפהפייה
בת ,22 ביטניקית-בפוטנציה שבאה לבלות
חופשה באילת.
ומאותו רגע שצלמנו נתן את הקליק
ותפס את גילן במצלמתו, בא לו בלב
קליק מסוג אחר לגמרי, ומני-אז ועד היום

איקא ישראלי
בבירכת־השס
בחתיכות ובחר בחסידות צנועות ויראות-
שמיים — מוביל אשה לחופה.
את זוגתו הראשונה שתחייה, אילנה,
הוביל לחוסה בימי בחרותו העליזים,
המשוחררים ומשולחי־הרסן. את זוגתו השנייה,
חסידה גרושה בת 36 משכונת
שערי־חסד בירושלים, הוביל לחופה לפני
כשנתיים, אך הזיווג לא עלה יפה והם
התגרשו כדין.
זוגתו השלישית של איקא׳ הזכור לטוב
ככוכב־מישנה של תוכנית־הטלוויזיד, טנדו,
בה כיכב הזמר המהולל ניסים סרוסי, גם
היא אשד, חסידה ויראת-שמיים. אך מחשש
עינא־בישא שומר עליה החתן החסיד מכל
מישמר, והוא מסרב למסור פרטים מדד
ייקים הנוגעים לד, כיום, שלא לדבר על
שם־בחרותה.

שף שנת תאהבה

הזה, מזה שלושה חודשים בדיוק, צמודים
השניים זד, אל זו ושום כוח שבעולם לא
יפריד ביניהם.
הגיעו הדברים לידי כך, שאבי דיין
הנ״ל החליט לשאת לאשה את העלמה

הצרפתייה שמוצאה, תאמינו או לא, מ־מישפחת
צלמים. והחתונה תתקיים, אם
ירצה השם בחודש פברואר של שנת 1976
בפריס הרומנטית, כנאה וכיאה לצמד קליקים
כל-כך מוצלח.

אני נשבעת לכם, מהיום והלאה כשאני
מדברת על אושרו של זוג זה או אחר,
אוסיף מייד את המישפט :״בלי עין הרע״,
בליוויית ירייה אדירה סטייל :״טפו־טפו-
טפו !״
רק לפגי כמד, ימים חשבתי לעצמי :
הנה, בעולם זה שבו אנו חיים, עם כל כך
הרבה אהבות, ושנאות, גירושין בגידות,
נסיונות־התאבדות ומה לא, קיים בכל זאת
זוג אחד שאותו אני מכירה באופן אישי,
שהפריד את כל ההוכחות והדיעות־הק-
דומות שאי-אפשר גם להיות שחקן וגם
לחיות באושר.
ושלא תחשבו, אני מדברת על מיש*
פחת שחקנים דווקא מפורסמת. שהצד
הגברי שבה מפורסם הרבה יותר מד,נשי,
אם־כי גם הכישרון היפה של המישפחה הזו
הוכח לא-אחת, ואינו מוטל בספק.
הזוג הנ״ל, שהוא צמד ותיק מאד ואהוד
מאד, חי לו תמיד הדחק מעיניה הסקרניות
של העיתונות והרחק מזדקרי־הזוהר
המופנים אל ד,בור,ימה. הוא גידל את
ילדיו בשקט, חי לו חיים יפים ושלווים.
והנה, איך שאני חושבת לי כך, וגם
מספרת שעובדה, יש זוג אחד יוצא-דופן,
לא עוברים ימים רבים וטורח מי שטורח
להודיעני, כי שחקננו הנאמן והאוהב
עזב את ביתו, את אשתו ואת ילדיו.
אני דק מקווה שלא יוטל עלי לספר לכם
את ׳סיפורם של השניים עם שמותיהם
הנקובים, כי אז כבר באמת יהיה מאוחר
מכדי לתקן משהו.

נ סנו־נ׳ סוי ה מגודלת העיתונאית
מידית שתיאור את סינורו

שר ווו תשי ח
והקול של דוקטור מנקין המשיך לדבר כל
הזמן על תאים ועל קצות־עצביס, והיא ידעה
שהוא מסתכל עליה ורואה את הכל
והיא שמעה את עצמה אומרת לו משהו,
אבל היא לא ידעה מה היא אמרה. ואחר־כד,
כשהיא כבר באמת לא יכלה יותר,
היא הרגישה סוף־סוף אח קצות אצבעותיו
נוגעות בדיוק במקום שהיא כל הזמן רצתה
שהוא ייגע בו, וזה יהיה הדבר הכי מוב
שקרה לה בחיים ואז היא התחילה לצעוק.
קטע זה לקוח מתוך סיפרה החדש של
העיתונאית מירית שם־אור, כולם, והוא

על הספסל בשדירות קק״ל, על שפת־היס
ובמסיבות ערב־שבת, ואשר ממנו צמחו
״בני־השבים.״
רבים מאלה שקראו את הספר נוטים
לראות ביעלי רבינוביץ׳ היפה, המשעממת
וה,משועמם ת, העוברת אין־סוף אירועים
שיגרתיים ואשר מלבד אותה חודיה מסעירה
העוברת עליה עם הפסיכיאטר ד״ר
מנקין, המזכיר מאד את הפסיכולוג דויד
רודי, לא קורה לה בעצם דבר — את
מירית עצמה.
בדירתה השכורה בשיכון בבלי בתל־אביב,
במיבנסיים קצרים ובחולצת־גופייה,
מכחישה מירית שם־אור כי קיים דימיון
בינה לבץ יעלי. לדבריה, לא היו נעוריה-
שלה דומים כהוא־זה לנעוריהם של יעלי,

ונעזה ושוהה
וגס נלה״מזו
מתאר אחת החוויות המיניות העוברות
על גיבורת הספר׳ יעלי רבינוביץ׳.

הברווזון המכוער

אשה נשואה

בדירתה השכורה בשיכון בבלי בתל־אביב, גרה מירית עם
בסלה, הזמר צביקה 9יק. לאחרונה חל משבר חמור בחיי
הזוג, מירית עזבה את הבית, אבל שבה כעבור מיספר שבועות. כיום, לאחר מחשבה
מעמיקה, טוענת מידית, כי לדעתה, הפיתרון להמשך חיי־נישואיהס יהיה — ילדים.
היא אומרת כי המשבר פרץ אולי ביגלל שזו הפעם הראשונה שנפרדה מצביקה בערבים.

ך* דמז־הכתולים של מידית מתאו]
את חייו של נוער־הזהב שנולד עם
המדינה. אותו נוער שגדל בצפון תל־אביב,
שעיקר חוויות־ההתבגרות שלו עברו עליו

ואי אלי ״,אסר ד״ר מנקין. יטלי
— ניגשה אליו, באותם צטדים טיפשיים
ועלובים שבהם צעדה בעיקבותיו
קודם, לפני שהם נכנסו לחדר, ונעמדה
ליד השולחן. הוא הביט בה ברצינות,
ואמר . :נסי להירגע, את מתוחה. שימי לב
לשרירים שליד הצוואר.״ יעלי ניסתה
לשחרר את השרירים שליד הצוואר. .כך
יותר סו״ אמר ד״ר מנקין, ועסשיו הוא
כמעט חייך אליה. .בזאי לכאן, לידי.״
יעלי ניגשה אליו, וראתה שליד הכיסא
המסתובב של ד״ר מנקין יש עוד כיסא
מסתובב, עגול, כמו של רופא־שיניים.
ד״ר מנקין סובב את הכיסא עד שהוא
הגיע לגובה רגיל, ואמר ליעלי :״תורידי
בבקשה גס את התחתונים, ושבי על הכיסא
״.יעלי המשיכה להסתכל על השפתייס
של ד״ר מנקין כשהיא פשטה את התחתונים,
והיא החזיקה את התחתונים בידה
כשהתיישבה על הכיסא מול השולחן. ד״ר
מנקין סובב את הכיסא לעברו, והתרווח
על מיש ענת הכיסא המסתובב שלו.
.את מתוחה עכשיו. נכון7״
״כן,״ לחשה יעלי. היא רצתה שדוקטור
מנקין ייגע בה, והיא היתה בטוחה שהוא
יזרע כשהיא משתזקקת לזה.
.זה טיבעי מאד ונורמלי. סכם זה לא
רק עניין פיסי, אלא גס פסיכי. הדימיון
הוא מרכיב חשוב מאד, וזה סוב מאד שאת
יודעת להשתמש בו ״.דוקטור מנקין רכן
לעברו /ונגע בעדינות בזרועה. :גוף האדם
מורכב מתאים. יש תאים עם יותר
קצות־עצבים, ויש תאים עם פחות קצות־עצבים.
עכשיו, כשאני נוגע בשערך״ —
הוא ליטף את שערו /ויעלי נרעדה —
.את לא מרגישה כלום. אלה הם תאים
שאינם קשורים עם מרכזי־הוזטנוג של
מערכת־העצביס.״
יעלי לא שמעה מה שהוא מדבר. הוא
ליטף בעדינות את שדיה ואמר משהו על
מוח קטן ומוח גדול, ואחר־כך ליטף את
רגליה והמשיך לדבר כל הזמן בקול מרגיע
ומונוטוני על עצבים וסרכזי־רגישות. יעלי
עצמה את עיניו /וחשבה שהיא מתעלפת
כשדוקטור מנקין אחז בשוקיה והרחיק
אותן זו מזו.
.אני לא יכולה יותר,״ היא מילמלו/

סירית בשעה של שובבות על
חוף הים באילת, כשהיא מחזיקה
בזרועותיה את בתה של חברתה.

43 - 1

ושל ״כולם.״ היא, לטענתה, מעולם לא
היתד. אחת מהתברה. היא תמיד השקי*,
על הנעשה פן הצד, ולפרות שלא זכורים
לד, לילות־שבת שבהם גופרה בודדה ליד
מכשיר־ד,טלפון, היא פתעקשת כי מעולם
לא לקחה חלק ממשי בחיי־החברה של
הצעירים בני־גילה, על ספסלי קק״ל ועל
שפת הים ובמסיבות. אלא שהתיאורים בס פר
נראים אותנטיים מכדי להיות דימיד- ניינג מידית אולי כבר לא־כל־כך זוכרת. אך
לפני כעשר שנים רואיינה כנערת־גובפבר
(העולם הזה )1316 והיא בת שבע־עשרד,
בילבד. צעירה י״ כישתנית ופבטיחד״
בתם של הסופרת־עיתונאית אורה שם־אוד
ושל הארכיטקט ארי שם־אור שתודות ל-
יסודות שהיקנה לד, הקדישה לו את ספר ד,ביכורים
שלה, כולם.
באותו ראיון, שכינה את מירית ״מלאך
של צחוק,״ התגלתה נערה אופטימית העוסקת
בציור, בכתיבה ובחלומות. צעירה,
שלדבריה, שאיפתה הראשונה־בפעלה היא
להיות תמיד ד,בה ביותר. ואז. בהיותה
בת ,17 היתד, אומנם הטובה ביותר: בקפיצה
לגובה, בריצה למרחקים ארוכים, והנערה
והיפה ביותר בכיתתה. אמה העיתונ אית
ידעה לספר אז כי דית אינה חדלה
להפתיע אותה.
כילדה צעירה, העידה אמה, היתד, מידית
ילדה מכוערת, והנה — הברווזון המכוער
הפך לפתע ברבור. מידית הילדה היתד.
כבדת־תנועה ואיטית. ואילו בגיל שבע-
עשרה הפכה אלופה ספורטיבית. שאיפתה
של מירית להיות תמיד ד.בד, ביותר הוג שמה
על־ידה באופן קבוע• אך ברגע שצצו
בות ממנה. היתד. מוותרת על כתר-
ד,אלית. כד חדלה לרוץ, חדלה לקץ,
חדלה לצייר. אך היא מעולם לא חדלה
לכתוב. אמה ׳תלתה בד, תיקוות רבות,
ואשר להפתעות שגרמה לה בתה הבכורה,
אמדה אז :״אני לא יודעת מה תהיה ההפתעה
הבאת״ ומידית אכן הפתיעה.
בגיל שבע־עשרה נרשמה ללישדי סוצ יולוגיה
ומדעי־המדינה באוניברסיטה. חבר
קבוע לא היה לד״ אם כי מחזרים לא
חסרו. בעיקר אהבו אותה גברים מבוגרי
אך מירית התעקשה לשמור על תמימותה.
היא היתד. יוצאת בחבורות, או עם מחזר
לערב אחד.
משבר במישפחת פ>ק

בגיל 17

מירית שם־אור כפי
שנראתה אז. .תכ־ליתו
של כל אדם היא האושר,״ טענה.

שסיימה א ת לימודיה נסעה פי-
דית לפריס, שם שהתה ששנה חודשים
ועבדה בשגרירות הישראלית. כאשר חזרה
ארצה, היד, הדבר הסיבעי ביותר לגביה
לשות אל העיתונאות. המיקצוע הזה הוא
ששינה גם את מהלך חייה של הצעירה

סיסמתה של גירית שם־אוו שתי

לירדן 11 ,שלנו ־ זו גם־כן!״
בערבים. מאז שאנחנו מכירים, אנחנו
רגילים להיות תמיד יחד. כשהייתי חברח
שלו הייתי מיטלטלת בכל רחבי הארץ
כדי להיות איתו בערבים.
״אני שמרנית בנטיותי, אני לא אוהבת
לצאת לבד. אז מאז שצביקה חזר ארצה
והתחיל להופיע בסיבוב, יצא לי להיות
המון לבד בביוב וזה קשה לי. אני לא
טיפוס רודני וחקרני, אז אני מקבלת הכל
ורק אחר־כך, אחרי תקופה מסויימת, אני
מתפרצת. אז זהו; פשוט התפרצתי.״

דיעות פוליטיות
קיצוניות

ההבדל הגדול

בתמונה מימין, דיוקנה של נזירית שם־אור בגיל : 17
נערה שהפכה אשה במהירות, מלאת בימחון עצמי,
שאיפות ותיקוות. משמאל: מירית כיום, אשה נשואה שבמת חוויות, המכירה את כוחה.
הנאה, שרבים טוענים כי היא המחזיקה
בתואר העיתונאית הסכסית ביותר בארץ.
במיסגרת עבודתה העיתונאית פגשה
מירית שם־אור בזמר צביקה פיק, שהשתתף
אז במחזמר שיער. מירית באה להצגת
המאה נפגשה עם צביקה מאחרי*
הקלעים. היום היא מודה כי היא שיזמה
אז את הפגישה איתו :״מהרגע שראיתי
אותו לא הפסקתי לנדנד לאשת יחסי־הציבור
של ההצגה שתפגיש אותי איתו
במסווה של כתבה כמובן.״
גם צביקה מודה כי מעולם לא נלהב
כל־כך לראיון עיתונאי, כפי שהתלהב לאותו
ראיון עם מירית, אשר במהלכו מצאו
השניים את עצמם מטיילים בגן־החיות
ומאוהבים עד לב השמיים.
צביקה היד. החבר הרצעי הראשון בחייה
של מידית שם־אור — וגם האחרון. אחרי
תקופת חברות של שנתיים נישאו השניים,
בחטף. עוד באותו לילה טס צביקה לניד
יורק. אחרי מיספר חודשים הצטרפה אליו
מירית.
וכך, שעה שבעלה ניסה לבנות לו קריירה
של זמר אמריקאי, ישבה מירית משך
תקופה של חצי שנה, מדי יום ביומו, בחדרם
שבמלת׳ וכתבה את כולם. כששבה
ארצה, כעבור חודשים, הושלם הספר.
היא עצמה היתה עסוקה בחיפוש דירה.
צביקה עמד לשוב ארצה, ושניהם היו
זקוקים לבית. ואז מצאה את הדירה שב-
שיכון בבלי. חודשים ספורים אחרי שובו
של הבעל, פרץ משבר בבית מישפחת פיק
הצעירה. מירית עזבה את הבית, על־מנת
לשוב אליו כעבור מיספר שבועות.
כמד אצל כל זוג מפורסם, זכה גם משבר
זה בכותרות בטורי-החברה בעיתונות. בוזמנית
עמד סיפרה של מידית לצאת לאור.
צביקה, מצידו, היה עסוק בסיבוב־הופעות.
כעת שב השלום לשכון בבית מישפחת
פיק. האם זי הפוגה זמנית ז האם שלום-
קבע ז או אולי הסדר־ביניים ז הזמן ידבר.

בינתיים מסבירה מירית את המשבר שעבר
על חייה המשותפים :״אני לא יודעת בעצמי
ממה נבע המשבר. אולי בגלל שבפעם
הראשונה מזה חמש שנים, מאז ש אני
מבירה את צביקה, אנחנו נפרדים

חיה אגואיסטית

ך* ד״ בבד עם פעילותה הספרותית,
פעילה מידית גם בפוליטיקה. היא
ידועה בימנית קיצונית, ירשה מבית־הוריה
את האהבה והאמונה בארץ־ישראל השלמה.
היא גם השתת• .בכל ההפגנות
נגד ההסדר, וצעדה יחד עם אלפי חברי
גוש־אמונים בהפגנת־מחאה מהטתל המערבי
לבנייני האומה בירושלים.
היא מעריצה נלהבת של מנהיג גוש־אמונים,
חנן פורת. טוענת כי ניחן בתכונות
של מנהיג אמיתי, והיא מתנגדת חריפה
של מנחם בגץ. לדעתה, תנועת החירות
תישאר לעולם באופוזיציה, עם ליכוד או
בלעדיו, כל זמן שמנחם בגין הוא מנהיגה.
היא בקיאה בהיסטוריה של העם היהודי
ושל אומות העולם, אם־כי רואה את
ההיסטוריה מזווית־ראייה חד־צדדית ביותר.
היא ציונית נלהבת, ואם להתבטא
בעדינות: אינה אוהבת ערבים, דבר המת־

כך כינתה מידית בת ה־ 17 את חתול־השעשועים
שלה .״זאת חיה אגואיסטית ולא פיקחית ביותר,
אבל לה מותר, כמו שמותר לכל ילד מפונק.״ כפי שהיתה היא בת־בכורה מפונקת.

בטא בסיפרה היטב. כשהיא מתארת טיול
שעורכת יעלי רבינוביץ׳ לאחר מילחמת
ששת־הימים עם חבריה, בעיר העתיקה
בירושלים, אומרת יעלי באותה הזדמנות:
״אני בכלל לא שונאת אותם, רק שאני לא
סובלת את הכיעור שלהם.״ המילה ״כיעור״
מופיעה באותם שני עמודים המתארים
את החווייה, פעמים אחדות.
למירית שם־אור יש דיעה חד־משמעית
על העם הפלסטיני. לדעתה, צריך להעביר
אותו מהגדה המערבית לארצות־ערב .״שתי
גדות לירח, זו שלנו זו גם־כן!״ היא
סיסמתה.
בינתיים מסתבר, כי כולס הולך טוב. ר ד
בו של קהל קוני הספר מורכב מצעירי
הדור, אשר לא ידע את תש״ח אך ידע את
אליל־הזמר צביקה פיק, וחפץ לדעת מה יש
לאשתו הסופרת לומר. חלק אחר מקוראי
הספר הוא אותו דור של, את ואני נולדתי
בתש״ח.״ לאלה, פשוט נעים להיזכר.

מפוכחת

מירית כיום, מדיין
מפונקת במיקצת,
אך יודעת שאת דרכה עליה לסלול בעצמה.

^ ס 8ד

יהושע