גליון 1990

/מחיר 5׳.00 :ל״י

י״ז חשוון תשל״ו22.10.75 ,

081

90008£^0

£3-1188

ב״ א ל־ ע ל

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

צור • דיעוח בקיצור • ידיעות בקי צור • ידיעות ב ק
סיום הטכס הופיעה הרביעיה האיריב־טית
של מישרד־הבריאות בתרגילים
מרהיבי־עין, ששיאם היה ״שושנת
יריחו״ בביצוע ארבעה מדריכי־רפו־אה.

ידיעות בקיצור גילה אמש
חייט ירושלמי. הישגו בקיצור מיכג־סיים
— 3.5מוך לשעה, בלי כפתורים.
נתגלה קיצור לא־נורמאלי מעפולה
לנהריה. בפנייה הראשונה
שמאלה, על־יד מישמר־העמק, ממשיכים
ישר ולא ימינה כרגיל. הקיצור
מתבטא ב־ 25 דקות לערך.
1מכם סיום קורס־רופאים הת קיים
אמש במירפאה אי־שם בגדה. ב
קיצור
לא־נורמאלי

תופסים את הפרינציפ

מישרד הבריאות מפיץ רשימות
שחורות. הרשימות, הכוללות
שמותיהם של פסולי־ חיתול, הועברו
לכל תחנות טיפת־חלב בארץ. דוברת
המישרד מסרה, כי פסולי־החיתול כוללים
כרותי־שופכה ומוכי־חררה הפוגעים
בשלמות העם. היועץ המישם־
טי לממשלה קבע כי אין פגם ברשימות
עצמן, שהן חוקיות לחלוטין, אלא
בדרך ניהולן. אחד המופיעים ברשי־

! רעש בתורכיה. המרעישים
נענשו. מקווים כי הרעש לא יישנה.
! בקיצור, משרך יהודי דרכיו ל־בית־הכנסת
ומפל מבטו על ארנק
מלא זהובים הנחבא בשולי הדרך. ואותו
יהודי עני מרוד היה, לא עלינו,

״הם מבינים רק כוח״ זה משפט נהדר.
זה משפט נהדר כי הוא תמיד נכון.
הוא נכון לגבי הערבים ש״מבינים רק כוח,״ כפי שהוכיחו 4
מלחמות יוצאות מן הכלל.
הוא נכון לגבי היהודים ש״מבינים רק כוח,״ כפי שהוכח
כשהסכימו להסדר־ביניים רק אחרי שהפסידו במלחמה.
הוא נכון לגבי הפועלים ש״מבינים רק כוח,״ כפי שהוכיחו צווי
הריתוק, משמר־הגבול ובתי הסוהר.
והוא גם נכון לגבי שרי ממשלת־ישראל ש״מבינים רק כוח,״ כפי
שמוכיחים עכשיו עובדי ״אל-על״ שתפסו סוף־סוף את הפרינציפ.

יאשח חפץ־חשוד

פסול חיתול

מות, תינוק יוצא־צבא, התלונן בפני
כתבנו מונעים מאיתנו להווה־תל״.

וכמעט
שנתפתה להרים הארנק. בקיצור,
עודו מרכין קומתו שתהיינה אצ בעותיו
חופנות הארנק ונדלק זיק במוחו,
שיום־שבת קודש היום, והארנק
אינו ארנק רגיל מן הסתם, לפי שאין
ארנק נזרק בשולי הדרך אם לא זרקו >
אי־מי. בקיצור, הארנק אינו ארנק של
מה־בכך, אלא שביקש הסטרא־אחרא
לנסותו וטמן במקום ארנק־נפץ. בקיצור,
נזכר אותו יהודי שקרא בעיתונו
מעשה נורא על אודות יאשה חפץ־
חשוד שנתגלה בקונצרט לכינור, וכיצד
נמנע אסון גדול. בקיצור, סימן היהודי
מעגל אבנים סביב לאותו ארנק
ולא הרימו. ובשכר זה גמל לו הקדוש־ברוך־הוא,
וכשהגיע יומו נקרא ל־לישכה
של מעלה וגויים מייד למשמר ,
האזרחי של הצדיקים. בקיצור, המשך
בעט׳ .241
סופס הסתייגות / 75ד

משרד החינוך והתרבות

לכבוד מערכת __*
סדור המכתבים למערכת
אבו החתומים סטה, תלמידי כתה

בביה״ס

מביעים בזאת את הסתייגותבו החריפה ביותר

ממעשיו ודבריו ״ל

ותפיכתנו הבלתי

מסוייגת בכל מה שאתם כותבים עליו.
אין לסבול שבמדינה דמוקרטית יסתובב הנ״ל חופשי ויפריע
לנו, לדור הצעיר שהוא עת*ד המדינה, לגדול לקראת ביצוע

קח כותרת וברגיל) :

סשימותיגו הלאומיות ברוח החוק והסדר והניקיון.
הבוז לך
בכבוד רב
תלמידי כתה

ביה״ם __
אשר ב
ימולא ע״י תורן הכתה
ימולא ע״י המחנך

(מעריב )17.10.75

(מצורף דף רשימת
התלמידים סן היומן)

ממישנתו של מייסדו—קפד את אביך ואת אמן.
__ ד״ר זוארץ
(במאמרו ״הקפדנות — אס הלימוד״)

, 30 00 ען גד עשייגג*אווירית י
תבו

אתהכ ! 1י 0

נאלהכ)ז

ולא -ופטר את

ס ס ! טיל יו ( [

קו ל ם

9שנ ד! דו ת נ 5מ 6

הוראות

ני ״,30 יי

ו!ור שיחה פרשת השסע שעבד

״כי בו שבת אלוהים מכל מלאס־
,תו אשר עשה.״
למה כוונת הפסוק?
יש לראות את העניין כפשוטו :
שבת — הכריז על שביתה. והו־סין)
רש״י: שהיה עובד בפרך ב־עבודת-ייצור
שישה ימים, ולא נתנו
שכרו — ושבת ביום השביעי.
תהו חכמים: האם אישור היה
בידו להכרזת שביתה? יודעים
אנו כי השביתה פרצה כעבור שישה
ימים בלבד — משמע קודם
י שפג תוקפו של הסכם־העבודה. ועתה
עלינו לשאול את עצמנו, האם
אל כאלוהים יכריז שביתה פראית,
מה־גם שהוא צפוי לריתוק,
וייתכן אף שיפעילו כנגדו את צבא-
השמיים?
נראה כי אלוהים הוצג בכלי־התיקשורת
דאז, קרי ספר בראשית,
כמפר חוק וסדר .״שבת אלו
הים
מכל מלאכתו״— בלי כל פיל־פולים
או פירושים. רוצה לומר:
הכריז שביתה, בלי בוררות ובלי
הסתדרות.
ואלוהים נענש על כך. בפרשת
״וייצא״ אנו קוראים על חלום־יע־קובי,
אשר ראה בחלומו סולם־
שכר ומלאכי־אלוהים עולים ויורדים
בו ושקים על גבם, ועושים
שעות נוספות בלי פרמיות.
אחר נאבק אותו יעקובי עם
אלוהים השובת עד אור הבוקר,
בניסיון לרתקו לעבודה ללא תנאים
מוקדמים. אולם אלוהים הוא
גבר די חזק והכנים ליעקובי בירך
(בביצים) .וכך ניצל העולם מימי-
עבודה נוספים של אלוהים, אשר
היו מקלקלים ללא־ספק את מראהו
הנאה.
זו היתה פרשת השבוע, פרשת
בראשית. שבת שלום.

הביטחון

אדץ־ישראל ה או בדת
כשרע לי, כשעצוב לי, או כשסתם אין לי מה לכתוב — אני עוצם את עיני
בחוזקה ואז שבה ועולה לפני ארץ־ישראל היפה שלי — ארץ־ישראל העובדת.
בחולצה כחולה ונעלי״עבודה היא מחייכת אלי מזיעה. ואני נושם לקירבי את
אגלי־הזיעה הרטובה, וזוכר.
משונה, אבל פעם אפילו זיעה היתה ערן. בכלל, ארץ־ישראל העובדת היתה
רצופה ערכים, כמו שהיום היא רצופה אריחים — הה, הה. אנחנו התבוססנו
בערכים, רבותי. היינו משתכשכים בהם משחר נעורינו. לכל אדם היו לפחות 4־3
ערכים. אפילו בביתו של הפועל הכי עני היית מוצא אי־אילו ערכים — ותמונה
של ברל על הקיר.
ברל. אז היו מנהיגים. ברל. ובכלל, בבתי״החינוך לילדי״עובדים ובתנועות״הנוער
דיברו על הגשמה, התנדבות, עזרה לזולת ושיוויוניות. כל הדור של הפלמ״ח חונך
על הערכים הללו. שאל כל איש בצמרת — מנכ״לים, שרים, מנהלי־חברות, סוחרים
— ותשמע אותם מצטטים שורות שלמות מבורוכוב, ומדברים בהערכה על עבודת-
כפיים כהגשמה״עצמית. איפה תמצאו היום חינוך כזה ז
זה טוב, זה טוב, זה טוב. אני מתרפק על ארץ־ישראל העובדת שלי, והיא
משיבה אהבה אל חיקי. אנשים לא נעלו בתים, אתם יודעים ! חאקי, סנדלים.
שרנו שירים עצובים בשימחה. ופתקים של ה״הגנה״ .וגרישה הנהג. וזיסקו הכלב.
והשמיים היו כחולים יותר אמרתי ז והשמש ז הכל היה יותר. טוב, זה ברור.
אני רוצה את ארץ־ישראל העובדת שלי ...אמא, את ישראל העובדת״ .בההה.״
תנו לי או ת ה ...אמא ...עכשיו קצת יו ת ר טו ב.

מחר אנחנו נפגשים שוב, אני וארץ. בשמונה ב״עטרה״ .אני כבר ממש חסר-
סבלנות...

ממשלת ישראל מתכבדת להודיע
לעם:

קוראים רוגזים
!•! אתה חפור!
!• אתה בעצמך חמור־בריבוע !

ושימות נסור׳ החיתון חוקיות!
י. חרון, כפר־סבא
ש. רוגזין, כפר־סבא

>• אבא שלד חמור, יא חתיכת חרא!
י. חרון, כפר־סבא
#1חרא אתה ואביך ואימך וכל משפחתך !
ש. רוגזין, כפר־סבא
• ינעל אביך ואימך ובני דודיך וכל משפחתך ! טפו !
י. חרץ, כפר־סבא
י • טפו עליך ועל פניך! החתול השתץ עליך!
ש. רוגזין, כפר־טבא

לעולם :

אנחנו רא גזענים !
חג שמח!

רביוובי ץמת כנן
פ רי שהב עו ד כ שנ ה

ו שו כ ס ־ כ רי ש תו כעח
פיצו״ מעיריית אי ל ת

שר־האוצר יהושע רבינוביץ טען באוזני
מקורביו, כי אין בכוונתו להמשיך לכהן בתפקידו
מלוא הקדנציה, וכי הוא שוקל לפרוש
מהתפקיד בעוד כשנה.

ביאטרים אהרונוביץ, חברת נבחרת־השחייה האולימפית
של גרמניה, שנפגעה לפני שנה על־ידי
בריש בחוף אילת, הגישה תביעת פיצויים בסך מיליון
ו־ 300 אלף ל״י נגד עיריית אילת. היא, הסטודנטית
לרפואה, הותקפה לפני שנה על־ידי בריש במרחק של
כ־ 200 מטר מהחוף. היא נאבקה בכריש כחצי־שעה,
לפני שחולצה וניצלה.

על רבינוביץ, שמצב־בריאותו אינו טוב ביותר,
מופעלים לחצים מישפחתיים להיפרד מתיק־האוצר.
בין השאר הושמעה באוזניו הטענה כי בשל קשיי המשק
הוא עלול להיות ״הקורבן הבא של החברה ה ישראלית״
,בדומה למה שאירע לפינחס ספיר בשנו תיו
האחרונות.

חקאיבהמ ריו תהפא :
ל א יו תר
מ ־ 8 0מי לי ארד
בניגוד לידיעות שפורסמו בשבוע שעבר, כאילו
מתכוון האוצר להגיש הצעודתקציב לשנת־התקציב
,1976/77 שתסתכם ב־ 88 מיליארד ל״י, נראה כי הצעת
התקציב לא תעלה לבסוף על 80 מיליארד ל״י.

הידיעות על התקציב החדש הודלפו כמתכוון,
ויודלפו גם כעתיד, מתוך כוונה לסגת
לכסוף מסכום זה, ולהסתפק כתקציב
הקטן כ*ס/״ ,10 בדי להוכיח לציבור שהממשלה
עשתה קיצוצים קיצוניים כתקציכה
על-מנת לשמש דוגמה לציבור.
עם זאת מעריכים בחוגי האוצר, כי בנובמבר 1976
לא יהיה מנוס מהגשת תקציב נוסף, שעל־פי ההער כות
הקיימות כיום עשוי להגיע ל־ 12 מיליארד ל״י.
כדי לכסות חלק מהגירעון בתקציב הבא, מתכננים
באוצר שורת צעדים לגביית מיסים מהציבור, נוסף
להטלת מס־ערד־מוסף.

בין הצעדים המוצעים: העלאת שיעור
המס השולי של מס־ההבנסה מ-״/״סס שנקבעו
על־ידי הרפורמה, ל-ס/י<.70

אלון ליהחקפח ־ וגד
נגד פרס
שר־חחוץ יגאל אלון, שנפגע עמוקות מפגישתו
החשאית של שר־הביטחון שימעון פרם עם שר־החוץ
האמריקאי מנרי קיסיגג׳ר, שנעשתד, שלא בידיעתו
ותוך כוונה מופגנת להסתיר ממנו את דבר הפגישה,
יצא להתקפת־נגד נגד פרם.
אלון מאשים את פרס בחוסר־שיקול־דעת׳ בכך
שבביקורו האחרון בארצות־הברית העלה את תביעת
ישראל לאספקת טילי פרשינג, דבר שגרם נזק עצום
לישראל בדעת־הקהל האמריקאית.

לדיברי אלון הוזהר פרס מראש, לפני
יציאתו לארה׳׳ב, שלא לבלול את טילי,,פר
שינג׳׳ כסל־הקניות שלו, כיוון שהתגובות
השליליות נחזו מראש, וביוון שממילא, טילים
אלה אינם נמצאים עתה בקדהייצור.
פרס התעלם מאזהרות אלה.
טענתו של פרם כי הבקשות לטילי פרשינג הועלו
עוד על-ידי שר-הביטחון הקודם, משה דיין, היא
ניסיון להסיר מעליו את האחריות לכישלון בעניין
עדין, שבו נקט יוזמה עצמית בניגוד לעצות חבריו
בממשלה.

דיויץ ס״סתפ קי דו
ביוו ! 9 7 6
שגריר־ישראל בוושינגטון, שימחה דיניץ, עשוי ל סיים
את תפקידו בחודש יוני . 1976 בניגוד למערכת
יחסי־הציבור הגדולה שמפעיל דיניץ, בעיקר על-ידי
כתבי העיתונות הישראלית בוושינגטון, אשר לפיה
מרוצה הממשלה מפעילותו ותאריך את תקופת כהונתו
— קיימת נטייה להחליף את דיניץ במועמד אחר,
שטרם נקבע.

על רקע זה עלולה לפרוץ מחלוקת בין
ראש־הממשלה יצחק רבץ לבין שר-החוץ
יגאל אלון, סביב השאלה כידי מי תהיה
נתונה בחירת השגריר החדש. רבץ הביע
לא-מככר את מורת רוחו מבמה מינויים
דיפלומטיים שנעשו על-ידי מישרד-החוץ,
כעיקר בארצות-הכרית.

כמהלך המאכק טרף הכריש את אחד
משדיה ואת כף־ידה השמאלית. הרופאים
שהצילו את חייה נאלצו לערוך כגופה ב•
400 תפרים כדי לאחות את נגייסות הכריש
כבשרה.
בית־המישפט המחוזי בבאר־שבע, שם הוגשה ה תביעה
גגד עיריית אילת, המואשמת באחריות למיק־רה,
משום שלא גידרה את החוף ולא הציבה בו שי-
לוט־אזהרה מתאים, שיחרר את ביאטריס מתשלום מי סיס
על תביעתה׳ עד לסך של 800 אלף לימת.

בן־ א ה רון
וגדנ סיג ה ב גו לן
כמרכז הקיבוץ המאוחד, שנערכה לאחרונה,
הפתיע מזכיר ההסתדרות לשעכר,
ח״ב יצחק בן-אהרון, אפילו את חסידיו המושבעים,
באשר נקט עמדה קיצונית נגד
הנסיגה מרמת־הגולן.
בן־אהרון שהכין מצע חדש למיפלגה, טען בין
השאר כי פינוי ישובים ברמת־הגולן -במיסגרת הסדר
עם הסורים, הוא מעשה שאסור להשלים עימו.

לאור הכהלה הבינלאומית מפני כרישים,
שנוצרה כשל הצגתו של סרט-האימים
ההוליוודי ״מלתעות׳׳ ,המספר על פרשה דומה,
עשוי מישפטה של כיאטריס אהרונוכיץ
לעורר התעניינות בינלאומית.

11 הגר!**

קו ב ר ־ ד ב
ב בי ת־ ה מי שפט
פרשת העלמות־המס הענקיות של קבלני
קו בר־לב עשוייה להתגלות כימים הקרובים
ככית־המישפט המחוזי כתל-אכיכ,
כמישפט אזרחי שהגיש קבלן־מישנה נגד
אחד מגדולי קבלני קו כר-לכ.

הידיעות בי הממשלה עשוייה לבע
פיהות;:גזץ ל נוסף מז ע ר הלידה,;־ נוטף לסיהזת*::מו!מל, ססד::,עשכועות
הקרובים, אמן מבוססות. מהוגי האד
שם הגלעד בבר למסקנה כי אץ
מפיחות נתל נוסף, מעריכים כי
לא ניתן יהיה לבצע את הפיחות הגדול
הבא לפני החודשים פברואר•;
אפריל ,1070 בעל מדיניזת״דושכר ב
הקבלן׳
שעסק בביצורים גם בקו הסואץ וגם ב־רמת־הגולן,
היה קשור באישים מרכזיים, במערכת-
הביטחון, ובין השאר רכש לעצמו פנטהאוז במחיר של
למעלה ממיליון ל״י. שילטונות מס־ההכנסה ניהלו נגדו
חקירה, שוקלים הגשת מישפט פלילי נגדו.
קבלן־המישנה תובע ממנו יותר מרבע־מיליון לי רות׳
ותוך כדי חקירת תביעתו עשויות לצוף פרשות
שונות שיחשפו את השיטות שבהן ניבנה קו בר־לב.

לפי אחת;הסברות יבוצע;מפיחות
בפברואר, אחרי ההסכם הכא על תו-
ספת־היוקר לעובדים, כדי שהשפע!״
תיו לא ייכללו אלא במדד יולי .1976
נירפה אחרת טוענת כי יש לעכב את
הפיחות עד אחרי חודש אפריל ,1976
אחרי שייחתמו חוזי־׳העבורח החדשים

יוילאיקבל
שי ח דו ר מו קדם

ה סו ס! י ע בו דכפועל

הוועדה לאישור שיחדורים מוקדמים מחמת
התנהגות טוכה, של שירות כתי־ה*
סוהר החליטה שלא לשחרר את רמי ליבנה,
ובך יהיה עליו לשבת עוד 14 חודש עד
מלאות חמש השנים שנגזרו לו.
ליבנה נידון בשעתו למאסר על מגע עם סוכן־
אוייב, למרות שסירב לקבל את הצעות הסוכן. כאשר
חלפו שגי־שליש לתקופת מאסרו, ציפתה מישפחתו —
מישפחת ח״כ רק״ח אברהם לבנבראון — כי יקבל
שיחרור מוקדם בשל התנהגותו הטובה.

ק ציו ת חייו ר א שי ת

אלוף־מישנה רות מושכל, קצינת־ח׳׳ן
ראשית, נמצאת כהריון ועלולה 3
להיות משוחררת מתפקידה על רקע
זה. רות בת ה־ ,40 המשרתת כצה׳׳ל
זה 20 שנה, היא אם לכת כת 11 ולכן
כגיל שלוש וחצי, ומכהנת בתפקידה
מאז חודש יוני .1973
כשל מצבה המיוחד הוצע לה להשתחרר
מתפקידה, כדי שניתן יהיה
למנות קצינת־ח״ן ראשית אחרת כמקומה.
כפי שנודע פנתה רות כעניין
זה לשר-הכיטחץ, טענה בי החלפתה
כשל הריונה עלולה להתפרש בפגיעה
בשיוויון-זכויות האשה כצה־׳׳ל.
לידיעה זו לא ניתן היה לקבל אישור
מכל מקורות רישמיים.

קבוצת ״אוואנגארד״ ,אשר בשורותיה
נתגלה סוכן שרות-הכיטחון יוסי בן־עקיכא,
שהודה בקשריו עם השכ״ל והיכה על חטא
לפני הקבוצה, החליטה בי על כן־עקיכא למכור
את רכושו ולתת שני שליש מהתמורה
לקבוצה. לבף עקיכא שתי דירות בירושלים.
כן החליטה הקבוצד, כי בן־עקיבא ייחשב מחדש
במעמד של מועמד לקבוצה, ועליו לעבוד שלוש שנים
כפועל בתל־אביב.

ש פייו ריתחרה
ב בן ־ מ אי ר
ראש סיעת המערך בעיריית תל-אכיב,
אליהו שפייזר אמר למקורביו כי החליט להתמודד
על תפקיד מזכיר מועצת פועלי
תל־אביב, אחרי שיפרוש אורי אלפרט.
עד כה היה המועמד היחידי דב בן־מאיר, מזכיר
מחוז תל־אביב של מיפלגת העבודה. נראה כי שפייזר
מבין שאין לו סיכויים לגבור על ראש עיריית תל-
אביב׳ שלמה ילהט, והוא מחפש לעצמו תפקיד אחר.
כיום מכהן שפייזר גם כראש לישכת־המם בהסתדרות.

הרב הראש בי ק ש
לגרש די בו ק מעיויו
הראשון־לציון הרב יוסף עובדיה ביקש
לגרש את הדיבוק שנכנס לעיניו החולות.
הרב פנה אל הרב מרדכי שרעבי מירושלים,
העוסק בריפוי מחלות.
הידיעה שהרב עובדיה נמצא בטיפולו של הרב
שרעבי נמסרה לרבנים על־ידי הראשון־לציון עצמו,
וגרמה תדהמה בקרב אנשי־הדת בירושלים.

- 70א ^

מגבר 70 וואט הספקקק
פטיפון חצי או טו מ טי
ע ם ראש מ גנ טי
טיונר / 1¥¥ו*¥1/4זק ס טריאו
טיי פקס טו ת־ 018¥ס״
זוג רמקולים 5,35-610ג וואט*

-70 קז\/וח

מגבר 70 וואט הספק.ק.ק
פטיפון ח צי או טו מ טי
עם ראש מגנ טי י
טיונר טט.ו1/טו\//וטו=ן ס טריאו ״
זוג רמקולים 0ו >5 .55-6וואט

3 1 9־ ק ( 8ראה צילום{
מגבר 40 וואט הספק.ק.ק
פטיפון או טו מ טי
ס טריאו טיונר טייפ ק ס טו ת ס טריאו
זוג רמקולים 5 .35-510גהאט *

מגבר 20 וו אטהספק
פטיפון ח צי או טו מ טי
טיונר 1^1/4ס טריאו
טייפ ק ס טו תסט רי או
זוג רמקולים

קי ימתאפש רו ת שילוב עסרמ קו לי ם יו תרג דו לי ם; $5-4050 7 0 5 0 .50$0

בואו ל ר או ת. ל חו ש ול שמו ע מו סי ק ה באולמי ה ת אוג השלס תי, ת ״ א, מגדל שלו ם, א חדרהע , 9 0כ 1ל.ו5243

העולם הזה 1990

עלב״
פר סו ם מ לני ק /רפאד

נוסף כבר החל לחפש בארכיון הצילומים
של המערכת תמונות נוספות של הצתת
סיגריות בידי אישים ידועים, זה לזה. לא
מן הנמנע כי אם המשחק הפרטי שלנו
היה נמשך הוא היה מגיע לבסוף לעמודי.
העולם הזה בצורת כתבה מצולמת על
אישי־ציבור המדליקים זה לזה את הסיגריות
שבפיותיהם.

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה: תד
אביב,
: --מען מברקי
— . 136
תא־דואר ...
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דו!

תל־אביב, רחוב כן־
״עול
מפרס״ .״ורסס ב״הדפוס החדש״ בי
״ע!?״סרס- ז הפצה
אביגדור י י! . 1
כע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״ם .

המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

אורי א מ
הראשי :
העורך

משחקים שאנשים משחקים, קשורים
לעיתים בעיסוקיהם ובמקצועם. כך גם

הסיגריה של פרס. כשלעצמה רדתה התמונה
חסרת משמעות מיוחדת. אבל ב־מיקרה
התגלגלה על השולחן תמונה נוספת,
דומה. היא היתד. כלולה בין התמונות
שהונחו לבחירה לכתבה על המשבר החדש
בצמרת הממשלה. בתמונה, שצולמה בשעתו
בעת טכס הסדין הלוט מעל מטוס הקרב
הישראלי כפיר, נרדי* שמעון פרס מצית
מכתבים העמדה ע? האמת
אינני מבין מדוע, כאשר אתם טופחים
על שכם עצמכם, אתם השים צורך באותה
עת להלום גם על חזה הזולת.
אין כל אמת בטענתכם כי סופר הארץ

או, ניקח למשל, את תמוגת השער הקדמי
בגיליון הקודם. נראו בה ראש־המנד
שלה יצחק רבין ושר־הביטחון שמעץ פרם,
כשהם יושבים זה לצד זה בתגוחות מאוד
משמעותיות. רבין נראה בתמונה כשהוא
עושה תנועה בה הוא כאילו אוטם את
אוזנו. פרם נראה בתמונה מניח את כף
ידו על פיו, כאילו כדי לשים מחסום ל לשונו.
כדי
שהתמונה תהיה מושלמת היה חסר
בה רק יגאל אלון כשהוא מכסה את עיניו.
אבל הוא לא היד, בצילום. לעומת זאת
מצאנו בארכיון המערכת תמונה אחרת
של אלון, בה הוא נראה כמי שמכסה את
עיניו. אילו יכולנו לצרף את שתי התמונות
יחד היתד, מתקבלת התמוגה המתפרסמת
בעמוד זה, שאינה זקוקה לשום כותרת.
אבל מישחקי הפוטומונטאז׳ הם מישח-
קים אסורים לפירסוס, גם אם הם משעשעים•
למדי. הם מיועדים דק להנאה הפרטית
שלנו, שבהזדמנות זו אנחנו משתפים
אותכם בה, ולוא רק כדי שלא תצטייר

סאמט
מה פתאום 7
נתב את הידיעה על אוניית־המיבחן וא־לנטינה
פי לאחר שקרא את גיליונכם
(העולם הזה .)1988 לא זו בילבד שסופר
חארץ בחיפה לא קרא את הגיליון ביום
ג׳ בערב, אלא שבירור העלה כי עיקרי
העובדות היו ידועים לו יום קודם־לכן,
והוא נאלץ להשהות את פירסום הידיעה
עד שיהיו בידיו כל התגובות.
גדעון סאמט, עורו־סישנה הארץ,
תל־אביב

פרם מצית סיגריה לרבץ, ויהושע פרץ מצית סיגריה לפרס

תמיכה בכד דרך

שומרי הגחלת
אנחנו. לפעמים, דווקא בשעות המתח והלחץ,
אפשר לראות את חברי המערכת
משתעשעים בחומר בו הם עוסקים: מילים
ותמונות.
לא אחת סיפרנו לך כי הכותרות המוצ לחות
ביותר שהצלחנו להמציא לא התפרסמו
מעולם בעיתון. זה קורה כשכל חברי
המערכת מתכנסים סביב שולחן העימוד,
כדי ליטול חלק במאמץ משותף למצוא
כותרת מתאימה לכתבה כלשהיא. כמה
מהרעיונות המוצעים היו ראויים בהחלט
להתפרסם במדור סאטירי. כושר ההמצאה
והפילפול סביב ניסוח כותרות הפך כבר
לחלק מהווי המערכת. זהו הבידור הפרטי
שלנו, המיועד כנראה להפיג את המתח
שבעבודה מאומצת.
הוא הדין בתמונות. כאשר נפרשים על
שולחנות העימוד של המערכת עשרות
הצילומים שצולמו אותו שבוע, כדי לבחור
מהם את אלה שיודפסו בגיליון השבוע,
אי אפשר לפעמים להימנע מלעתך הקבלות
ולשחק במישחקי צירופים משעשעים.
בשבוע שעבר, למשל, הניח בפנינו צלם-
המערכת, שלמה סתר, את ערימת התמו נות
שצילם בחגיגת בר־מיצווד, בה השתתפו
כאורחים שר־הביטחון שמעון פרם ויו״ר
ועד־פועלי־התיפעול בנמל אשדוד, יהושע
פרץ. השניים היו אורחי כבוד במסיבה,
וכשנפגשו התחבקו והתנשקו בידידות.
תמונת החיבוק פורסמה במדור אנשים
של הגיליון שעבר (העולם הזה .)1989 אבל
בצידה היו עוד צילומים נוספים. אחד
מהם היד. צילום ט־ נראה פרץ מצית את

#העולם הזה לא סעו כי סופר הארץ
כתב את הידיעה על אתיית־תמיבזזן לאחד
שקרא את העולם הזה. במיכתב לקורא
(העולם הזה )1988 נאמר, כי תגובת הארץ
מל פרשת ואלנטינה פי התפרסמה למחרת
הופעת גיליון העולם הזה. בידיעה שפורסמה
בהארץ נאמר כי ״רב־החובל מיכה לב
הכחיש מכל־וכל את הסיפור.״ לאיזה סיפור,
אס־כן, הכוונה 7המענה כאילו עיקרי .
העובדות היו ידועים לכתב הארץ יום
קודס־לכן, אינה רלוונטית, שכן כל העובדות
שפירסם היו מסולפות, ונמסרו לו
על־ידי מקורות רישמיים שידעו על הפיר־סוס
הצפוי בד,עולם הזד -והתכוונו להקדים
תרופה למכה.
קראתי את הכרזתו של העולם הזה בביטאון
לסקירת ספרים הניו־יורקי, והיא
שבחה את ליבי. ברצוני לתמוך בעמדתכם
בבל דרך אפשרית.

מלפורד אי. ם סיירו,

פרופסזר לאנתרופולוגיה, קליפורניה

היבן קבור הכלב ץ

אלון, רבץ ופרס
לא רואה, לא שומע, לא מדבר!
את הסיגריה שבפי דאש־המשלד, יצחק
רבץ•
כשהונחו שתי התמונות זו בצד זו,
היתד, ההקבלה ביניהן מפרת־דימיון .״מי־תץ
הלפיד !״ היתר, האסוציאציה הראשונה
שצצה בראשו של אחד מחברי המערכת.
״לא נותקה עוד השלשלת,״ הציע אחר
כותרת לצירוף התמונות. חבר מערכת

לנו תדמית של אנשים הכורעים תחת עומס
הרצינות של הנושאים בהם הם מטפלים.

מדוע פירסמתם את הכתבה המבלבלת
על ד״ר יעקב (״כלב על שולחן־ד,ניתוחים״
— העולם הזה? ) 1988 האם זה משום
שהוא עשה, לדעתכם, מעשה שלא־ייעשה*
וניתח כלב בחדר־גיתוחים 1אם כך׳ מדוע
לא הצגתם זאת בצורת האשמה ברורה,
אלא הבאתם תילי-תילים של סיפורי־רכי- לותז הרי לא האשמתם אותו, משום שידעתם
שהוא יתבע אתכם על הוצאת־דיבה. ידעתם
זאת במפורש, משום שבדקתם היטב את
הנושא, ולא נמצא אדם שיאשר ממקור
ראשון את הסיפור האווילי המייוחם אליו.
אתם יודעים כמוני שהסיפור שנמסר לכם
הוא שקר־וכזב, ובכל־זאת סירסמתם אותו,
אומנם בתוספת של אין־סוף הסתייגויות.
מדוע ז
אני יכול להבין שלאחר השקעת המאמ צים
והכסף בבדיקת ההאשמות נגד ד״ר
יעקב לא נעם לכם להישאר עם חרס ביד,
אבל האם אתם באמת סבורים שיש לכם
הרשות המוסרית להתעלל באנשים, ואפילו
אם זה בא בצורת קוריוז רכילאיז
להתעלל — הכוונה לא לד״ר יעקב, אלא
לחולי־הכלייר, הכרוניים, שאתם מודיעים
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 1990

דאג נסאחה ועתידך,הונסוף וקשת
התגמולים החדשה
שי1נק זיסקונט וישואו״
אחות לקופת התגמולים הגזולה ״תמו״
פרטים מלאים בכל סניפי בנק דיסקונט

העולם הזה 1990

מכתבים
אל תרדפי
אחר> האופנה !
עם המגוון העשיר
והעדכני של השפתונים והלאקים המובחרים שהכינה
מרי קוואנש־האופנה
תרדוף
אחריך.

(המשך מעמוד )6
להם שהם מנותחים על אותו שולחן ש עליו
מנתחים כלבים.
חוץ מזה גרמתם לד״ר יעקב, שהוא
אחד הרופאים הגדולים שהכרתי אי־פעם,
עוול משווע. האם פניותיכם החוזרות אל
מצפון העולם נעשות במצפון נקי ז
ד״ר דניאל גור, בי״ח שיבא,
תל־השומר
• כן. תפקידו של העולם הזה, ככל
עיתון אחר, אינו להאשים, אלא להביא את
העובדות הנוגעות לסיפור הנדון במלואן,
להאירו מכל צדדיו ולהניח לקורא האינטליגנטי
להסיק את מסקנותיו או לקבוע
דיעה. העולם הזה בדק את הנושא היטב,
כפי שמעיד הקורא גור בעצמו, והביא את
תגובותיהם של ד״ר יעקב עצמו ותגובת
רופא נוסף (שזוהה בראשי־התיבות של
שמו) ,ולעומתם את דיברי רופא בכיר ב־

נובצע שי של מוי קוואנש:
זוהי אתת מסיררת 4שדעות שנועדו להציג בפלך
את תכשירי הי1פי החיזנ״ם שלך.
נזר׳ את השדעה. הדביקי אותה על גליזן נייר
יחד עם 3שדעות נוספות שיחפרסש.
ע•׳ בך,יתקבל פרולסרננית נ חל שהוא סימלה
של סר׳ קוואנט.
שלחי את הסזדעות הסודבקזת לסר׳ קחאנם
ת.ד 33030 .תיא צייני את בשבתך ותקבלי
לביתך שי.

פורום

ד״ר גור
ידיעות ממקור ראשון

לאלה שרוצים להבין
יותר בנושאי
האמנות העכשוית

בית־החולים הילל יפה ואשתו המאמתים
את הסיפור (זהותם לא פורשה, לבקשתם).
ואם זה אינו מקור ראשון, מה כן? סיפור
כזה, הנוגע לרופא שאין ספק כי הוא גדול
בתחומו, חורג מתחומי הרכילות ומהווה
עניין ציבורי ראשון־במעלה. אין ספק ש־חולי־הכליות
שבטיפולו של ד*ר יעקב
יעדיפו לברר את העניין.

נפתח מחזור 3עם תוכנית לימודים חדשה זמורחבוז.

מיכתב לא־ציוני

אלה החצים להרחיב
להעמיק השקפותיהם1ח 1י1תיהם
בתחומי האמנות השונים .׳מצאן
ב״שיחווד את הכלים המתאימים
למימוש רצונם. דג ש מיוחד יושם
על התמורות שחלו לאחרונה
באומניות ובחקר האמניות.

יסוד בל שון המוסיקה/
דו אוסטרובסקי .
מבוא לשירה העבריה החדי שה/
בועז ערפלי.
הפונקציה של התיאטרון ומקומו
במערכת התרבות החדישה/
יוסף מילוא .

השיחות וההרצאות תהיינה ברמה
אוניברסיטאית אך משוחררות
מנוקשות אקדמית.

מרבית הסדרות תכלולנה 12
פגישות, וחלקן . 24
הפגישות תתקימנה פעם ב שבוע
בששת 20.00־ . 18.30

השיחות מיועדות לשוחרי אמנות
אשר מעונינים בהתעסקות סדירה
וענינית בתחומי האמנות, אולם
אינם פונים ללימודים אוניברסיטאיים.
תלמידי תיכון וסטודנטים
המתענינים בתחומים אחרים
בנוסף ללימודיהם הספיציפיים.
הנושאים והמרצים
חפיסות המציאות באומנות
העכשוית ־ מאומנות הפ 1פ
עד האומנות היום /יואב ברי אל
אופני התבוננות באומנות העכשוית/
יאיר נרבוז
פיסול ארכיטקטוני וארכיטקטורה
פיסוליה /ר ן שחורי
מבוא לקולנוע בן זמננו /נחמו עינבר
מהנאוראליזם וער לסרט המוזיקלי -
סגנון ומשמשת בקולנוע /אורי קליין

שיחות

סוכז לססגש נצכשו׳ נצס האכזנויות

מקום ההרצאות והכתובת להרשמה :
בית ספר תיכון חדש.
דרך חיפה 81 תל־אביב,
ת.ד 17054 .טלי 453317
מועדי ההרשמה: החל ביום 1.10.75
בימים א׳ עד הי
בין הששת 16.30 עד . 20.00
לקבלת פרוספקט נא לכתוב
אל ת. ד 17054 .תליאביב.
עבור מסי . 10

בחסות האגף לתרבות ולסעד
של עירית ת־א־יפז.

מפתחות להבנת מוסיקה עכשוית/
יוסף מר חיים.

באוריורשבסק׳

אני פונה אל העולם הזה דווקא, משום
שנראה לי שאף עיתון אחר לא יסכים
לפרסם את הדברים (וזאת לאור נסיון
העבר, כאשר העיתון הארץ סירב לפרסם
מיספר מיכתבים חריפים בתקופה שלאחר
מילחמת יום־הכיפורים) .כמו־כן תבינו ב וודאי,
את רצוני להישאר בעילום־שם, מ אחר
שאני מועסק על־ידי הממשלה (שכ ידוע,
מעורבת כימעט ב־ססז אחוזים בפעי לות
הכלכלית של המשק).
ברצוני להתייחם לדבריו של האלוף פלד,
כאילו אנשי־הקבע הם מתנדבים ולא שכירים.
ובכן,
איני מכיר את האלוף המלומד,
וייתכן מאד שהוא וחבריו הקרובים אכן
מתנדבים. אולם צבא־הקבע מורכב מעשרות
אלפי עובדים שכירים, ולהלן הסיבות (כפי
שהן ידועות לי) לשירותם בצבא״הקבע :
שכר מעל למקובל בשירות הציבורי.
מאמץ דומה למקובל בשירות הציבורי,
כלומר — היעדר־מאמץ. מאחר שהמפקד
הישיר אינו משלם את משכורת פקודו,
אין לו אינטרס רב בניצולו הכלכלי, ול עיתים
ערכו עולה ככל שרבים פקודיו.
נהוג לנצל את הפקודים, וכתמורה להתע לם
מעבירות הנעשות על־ידיהם (לדוגמה :
הנהגים הצבאיים הצמודים לקצינים־למי-
ניד׳ם, אשר ערכם רב הרבה מעבר ל דרגתם).
הטבות
ניכרות שאין כימעט דומות להן
במקומות־עבודח אחרים בארץ, כגת: הפיכת
חלק משירות־החובה לקבע חישוב
שנות שירות־החובה כוותק לצורך פיצויי-
פרישה זכו /מתן הלוואות עומדות למיניהן
! נסיעות לחו״ל, עם או בלי מישפחה,
לצורכי ״השתלמות״ רכב צבאי מחוץ ל שעות
העבודה, ובעיקר בשעות־העבודה
לצורך קניות סידורים וכר. ויעיד על כד
מיספרם הרב של כלי־הרכב הצבאיים ה נעים
בחוצות ושווקי הערים הגדולות, ב־שעות־הבוקר.
הסיבה
העיקרית לנהירה העצומה לצבא-
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 1990

והגידה

גיז ת ־ הו הבשל צר •1הג׳ינס
מפעם לפעם מופיעה בעיתון ידיעה קטנה,
על דליקה בבית־מלאכה למיכנסיים
או חולצות בתל-אביב. הידיעה עוברת
בשקט. איש לא מתלונן במשטרה. אולם
מאחרי השריפות הללו מסתתר הסיפור
על העסק הטוב ביותר בישראל בשנת
: 1975 ייצור ביגדי־ג׳ינס.
הכוונה אינה למיפעלי ״אתא״ או
״פולגת״ ,יצרני ״לי״ או ״ליווייס״ ,אלא
לכמה עשרות יצרנים בשמות עצמיים,
שמספקים את הסחורה לבוטיקים הצצים
בכל פינה, ומתחרים בבוטיקים הוותיקים
כמו ״ג׳ינס לי כיכר המדינה״ ,המקפיד
על מוצרים נושאי שם יצרן מוכר.
הנה, למשל, אחד היצרנים, חללו, ושמו
חיים. לפני שנתיים השתחרר מצה״ל,
שכר ברחוב הרצל מקום בגודל 35מ״ר,
הכניס בו כמה תופרות עם מכונות-תפי-
רה, הזמין גזרו המראה לתופרות מה
לתפור, והתחיל מייצר מיכנסי־ג׳ינס בשם

מיסהרי מסויים. התוצאות: תיז שנתיים
*קנה וילה ג־ 800 אלף לירות, השקיע עוד
200 אלף לירות במניות ״כלל״תעשיות״,
ועתה הוא מבכה את גורלו על ירידת
השערים.
מבעייה העיקרית שלו היא, במה להשקיע
את עשרות אלפי הלירות שהוא
מרוויח מדי-שבוע. קשה להאמין ז בבק שה,
חנה התחשיב:
כל מבונת-תפירה מסוגלת לייצר, ב-
מישמרת אחת 1000 ,יחידות-מיכנסיים
בחודש. כל זוג נמכר לבוטיקים ב80-
לירות• השבוע העלו את המחירים ב״10
לירות לזוג ,״בגלל הפיחות״ .לזוג״מכנ-
סיים צריך 1.5מטר בד-ג׳ינס, שמחירו
עד 1.5דולר עם כפתורים וכל התוספות,
או מכסימום 15 לירות לזוג.
התופרת מכינה בשעה אחת 10 עד 12
זוגות ומקבלת 6 ,עד 8לירות לשעה
או 2עד 2.5לירות לזוג. מכאן שההוצ
אות
על בד ושכר חן 17.5לירות הזוג.
מוסיפים 15 אגורות לזוג לגזרן, המקבל
כ״ 20 לירות לשעה. ,חותך ב 3-שעות 300
זוגות־מיכנסיים והולך לעבוד במקום
אחר.
עוד סכום דומה לזוג — למכינת הלולאות,
המקבלת 1500 לירות לחודש
תמורת כמה שעות שבתן היא מכינה
לולאות לכל מכונות־חתפירה. עתה מחשבים
פחת על הציוד, כאשר מחיר מכונת-
תפירה הוא 3000 לירות, ומחיר מכונת-
כפתורים 800 לירות.
נשכח משהו ן כן, דמי־שכירות המקום
עוד 2000 לירות לחודש, חשמל ושונות
— בחשבון גס מאד, וביחד 30 ,לירות
מלוא ההוצאות לזוג מיכנסי״ג׳ינס.
כל זוג מכניס 80 לירות, והרווח הנקי
הוא 50 לירות לזוג!
כל מכונת־תפירה מכניסת לבעל-המקום
50 לירות נטו כפול 1000 זוגות שהיא

זעזועים בענף הבגייה השפל הממושך בענף־הבנייח החל נותן
אותותיו בחברות הגדולות. אחת החברות
המוליכות בארץ ,״צוות-ריל״ ,מנסח עתה
להתגבר על הקשיים על־ידי חיזוק ההנהלה
הנוכחית. ל״ציות״ריל״ עבודות״
בנייה, עד סיום השנה, בקרוב ל־ 50 מיליון
ל״י. החברה נושאת הפסדים כבדים
בגלל ניהול לקוי, בעיקר זכיה במיכרזים
בכל מחיר במחירי הפסד.
החברה קשורה קשרים הדוקים עם
״בנק לאומי לישראל״ ,והיא חייבת לו
כ״ 25 מיליון לירות. הבנק התערב לאח רונה
לחיזוק הצוות הניהולי של החברה,
המנסה גם למכור כמת בניינים לא־גמו•
רים שלה. הרוח החיה בחברה הוא משה
לפיד, לשעבר חשב מישרד-השיכון• הנחלת
״בנק לאומי״ סירבה להגיב בקשר
למצב החברה, אבל טענה כי לא מינתה
כל מנהל מטעמה.
חברת אחרת העובי־ת זעזועים היא
״מראות״נוף״ בפתח־תיקווה. חברה זו
נתקעה באמצע הקמת שיבעח בתים ב•
פתח-תיקווה, לאחר שמכרה כבר דימת
ללקוחות. המשקיעים הס שימחה מג-
דלבאום מירושלים, אחיו של מנכ״ל
מישרד־המיסחר״והתעשייה, וקבוצה לזי-
דית-אמריקאית בראשות ויקטור ארמן.
בימים אלה מנסים למצוא הסדר,
שלפיו ייצא מנדלבאום מחלקו. בחברה,
שתישאר בידי קבוצת״ארמן, ואילו ארמן
ישאיר בידי מנדלכאום את פרוייקט
פורסט״היל בירושלים.

8וף זת
1דחת״ז
בסוד החודש
שניים ממיפעלי הג׳יגס
מרוויח המוכר הראשון

הסמים של רבינוביץ
גלולות הפיחותים והאינפלציה שרבי-
נוביץ וזנבר מלעיטים בהן את המשק,
כמו חשיש הניתן למכור-
מיפעלי־ייצוא טוענים, כי
מפריעים להגדלת הייצוא,
של שר־האוצר ויועציו מ-

משפיעות עליו
לסמים. ראשי
הפיחותים רק
בניגוד לדעתם
״בנק-ישראל״.
מיפעל גדול ומסודר חייב, לאחר כל
פיחות, להתאים את המאזן לערך החדש
של הלירה. אם היה פיחות של ־,107
עליו להגדיל את צד הנכסים במאזן בשיעור
דומה. מייד עליו להגדיל, במקביל,
את צד ההתחיבויות באותו שיעור, היינו
ללוות כספים בשיעור הפיחות• כך צריך
המיפעל להשקיע את אונו והונו בהתא מתו
לשערי הלירה, במקום להפנות את
הכספים להגברת הייצוא.
כמו מכור״לסמים, כך גם המשק, לא
ייעזר על-ידי פיחותים. מדיניות הפיחות
והאינפלציה עושה בישראל מה שהיא
עושה בכל מקום אחר: מעבירה כסף
מחלקם של השכירים לחלקו של ההון.
המדיניות הזו פוגעת ביצרנים ובשכירים
כאחד, מעבירה רווחים לטפילים וללא-
יצרנים, המשקיעים בהון ולא בייצור.
כדי להגדיל את הייצוא צריך קודם-

כל לחסל את ההון השחור, שאינו משלם
מס, היוצר את הביקוש במשק. כל עוד
קיים הון זה, הוא יציע ליצרן המקומי
ייתר מכפי שזח יקבל בייצוא — ולא
יעזרו כל הפיחיתים. שנית, יש לטפל בכל
מיפעל בנפרד, בשיטת-ספיר, אבל ללא
המיגרעות שלה. צריך לחזור לעבוד במיקרו,
ולא במאקרו.
במקביל לחיסול ההון השחור, על״ידי
המימוש המלא של מסקנות ועדת בן-
שחר ובנוסף להן, הפעלת השיטה האמריקאית
של מס-הפנסה: בדיקה מסורגת,
עונשים כבדים ביותר. בד-בבד יש
להחליף את הכסף, תוך הטלת מס על
ההון המוחלף, וכך לשים יד על המזומנים.
יחד עם זאת גם שמים יד על מחזיקי
איגרות־החוב ללא־שם, החייבים להירשם
ולהצהיר עליהן.
רק פעולה משולבת כזו, במיסגרת מדי-
ניות״הכנסות כוללת, תבריא את המשק.
השיטה הקיימת, של מדיניות מוניטרית,
פשטה את הרגל בכל העולם פרט לישראל.
המועמדת הרצינית השנה לפרס-
נובל לכלכלה, ג׳ואן רובינסון הבריטית,
מטיפה זח שנים למדיניות״הכנסה
כוללת, ולנטישה מוחלטת של תיאוריית
המוניטאריות של מילטון פרידמן.

עושה בחודש, חיינו 50 אלף רווח נקי
למכונה אחת. לאותו חיים יש שלוש
מכונות.
מצב דומה, עם יצרני החולצות. מחירן
לצרכן, בבוטיק 120 ,עד 140 לירות האחת.
הבוטיק קונה אותן מבית המלאכה
ב 70-לירות האחת. ההוצאות של בית•
המלאכה הן: על בד לחולצה — 10 לי רות,
צווארון וכפתורים עוד חמש לירות,
פועלת מקבלת 8לירות לשעה שבה היא
מייצרת 4עד 5חולצות, כך שהוצאות
החומרים והעבודה הן 17 עד 18 לירוון
לחולצה. כל שאר הציוד עולה כמו ב-
מיכנסיים, וגם כאן ההוצאות המכסימ-
ליות לחולצה הן 30 לירות. הרווח הנקי
— כ״ 40 לירות לחולצה.

1(! 6ויון לחסשילד
לקראת האסיפה הכללית של ״החברה-
לישראל״ ,שתיערך השבוע, הודיעה חברת
״איסרופ״ ,השייכת לברון אדמונד דה
רוטשילד, לרשות לניירות-ערך, כי היא
מחזיקה עתה ב־ 6162 מניות של החברה,
בשווי נקוב של 100 אלף דולר האחת.
כפי שמסר מדור זח בשעתו, קנה ה ברון
את חלקה של קבוצת ״דיסקונט״
ב״חברה לישראל״ ,במזומן ובחילופי-מג-
יות, תוך הבטחה כי נציג ״דיסקונט״,
משה בנו גיטר, ימשיך לכהן בהנחלת
״החברה לישראל״ מטעם ״איסרופ״.

שורה ארוכה של מיפעלים מכינה העל-
אות-מחירים לסוף החודש. מיפעל ״שטן״
כבר מדפיס מחירונים חדשים, הכוללים
הגדלה של מס-הקניית בשיעור של ^4,5
בערך. גם מיפעל ״שטיחי כרמל״ מכין
העלאות-מחירים, הכוללות תוספת ־77
מס״קנייח.

ו ף ־ םוף -למש ״ ק
חברת הקצינים ״מש״ק״ (משוחררי
שירות־קבע) ,שהוקמה בשעתו וניסתה
לעשות רווחים מעסקים, תוך ניצול מעמדם
של בעלי-מניותיה, רובם קצינים גבוהים,
שבקה חיים לכל חי.
לפני שנים אחדות קנה קונצרן ״כלל״
את מחצית המניות בחברה, שעיקר רכושה
היה מלון בשארם־אל־שייך בשותפות
עם ״אגד״ ,ומלון בנתניה הקרוי ״החוף
הירוק,״ וכן מחצית במישרד הפירסום
״פורום״ .עתה השתלטה ״כלל״ כליל על
״מש״ק״ ,על-יד החלפת מניות בעלי-
החברה במניות חברת ״כלל-תעשיות״, י לפי שער של 120 נקודות.
פרט מעניין: העומד בראש ״כלל*תע־שיות״
,רב-אלוף (מיל ).צבי (״צ׳רה״<
צור, היה בין מייסדי ״מש״ק״ בשעתו.
ראשי ״מש״ק״ מאז היווסדח ועד גווי-
עתה היו שמעון ינאי, אברהם יפה,

בנימין ג׳יבלי, אלבס גתמון ויוסף
גבע.

האם מילווה־המילחמה־מרצון הוא חוקי?
כמה עורכי-דין התבקשו על-ידי סוחר איגרות-החוב בנו
לי בל, לבדוק את חוקיות ההגבלות על המיסחר באיגרות
מילווח״המילחמה-מרצון של אוקטובר .1973 תקנות המילווה,
המודפסות באותיות קטנות, קובעות כי התעודות תיפדינח
כעבור 15 שנה על-ידי מקבלן בלבד, וכי אינן סחירות ואינן
ניתנות להעברה.
כיוון שמדובר כאן במילווה״מרצון, התעוררה השאלה האם
ההגבלה על המיסחר, המודפסת באותיות קטנות, אינה נוגדת
את חוק החוזים האחידים, האוסר סעיפים באותיות קטנות
המגבילים קונח־מרצון של נכס.

איגרות אלי ניסחרות כיום ב/0-״ 25 מערכן. אם הן תהפוכנה
סחירות, הן תחיינה שוות מייד .1807,
סוחרי האיגרות, וריבבות מחזיקי־איגרות האסורות במיסחר,
עוקבים אחר פרשת היבואן יוסף טויינח (״העולם חזה״
)1919 בנשימה עצורה. אם כתוצאה ממשפט זה יתברר כי אין
עבירה פלילית בהעברת האיגרות, ו״בנק ישראל״ יחוייב לפדותן
מכל המציג אותן, יעלה ערכן מ״־ 257 כיום, לקרוב ל־ס/״.250
התעקשותו של נגיד ״בנק ישראל״ שלא לאפשר מיסחר
בניירות אלה, גורמת לעושק בעליהן, המקבלים עתה אחוז
נמוך ביותר מכפי שיוכלו לקבל אם יותר המיסחר בהן.

יו״ר גבע
צוחק ווצוחק אחרון

מכתבים
(המשך מעמוד )8
זזקבע אחרי מילהמת יום־ד,כיפורים, והצער
לכתוב על נושא זה, היא שאם ייבדק מזגו
מיספר משרתי־הקבע שנפגעו במילחמה זו,
ביחס לאחוז שהם מהווים מתוך כלל צה״ל,
יתברר בוודאי שמיספר הנופלים קטן בהרבה
מהאחת היחסי של משרתי־הקבע
בצה״ל.
מכאן שצבא־הקבע מעניק לאנשיו מעין
ביטוח־חיים.
רבים עושים את החישוב, שמוטב לחתום
מיספר שנים לשירות־הקבע, ובילבד לא
לקבל העברה ליחידת־מילואים קרבית.
וכפי שמסתבר, עם כל הסיבות שלעיל,
לא צריכים רוודהתנדבות כדי לשרת בקבע,
וחבל שהאלוף המכובד ניצל את מסווה־הסודיות
שמאחרי הצבא, והתיימר לתת
לצבא־הקבע ציביון לא־לו.
כאמור, המיכתב הזה אינו ״ציוני״ במובן
המקובל של המילה אולם, כמשלם־מיסים,
וכמי שמשרת בשירות־מילואים פעיל ב־צה״ל,
אני כואב את הביזבוז העצום של
משאבי כוח־אדם וציוד (כולל רכב) בשירות
צבא־הקבע ואנשיו, ומשום כד חיוני, ל דעתי,
לפרסם דברים אלה, כדי להעמיד
את המצב בפרופורציה הנכונה שלו.
איכפתניק, תד־אביב

סייר זזג״א
מישמר ממונע

ע 7גלגלים

מדינת ישראל
משרד החקלאות

ל ה לן לוח מחירים
ה מוסב ל ש בו ע
מ־ 1 9 .1 0 .7 5

2 4 .1 0 .7 5

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של
הסופרסל והסופרמרקט וחנויות פרטיות
שהצטרפו למבצע.
ירקות

עגבניות מעולות גזר חצילים
פלפל קליפורניה
פלפל נהריה
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים
כצל יבש סוג מעולה
כצל יבש
ארוז בשקיות של 2ק״ג

את התמונה שאני מצרף בזה קלטתי
במצלמתי באחד מרחובות תל-אביב.
הקידמר. הגיעה גם למישמר־האזרחי
שלנו. עובדה, סיירי הביטחון החדשים
ממונעים כיום. אבל למראה המחזה הזה,
לא ידעתי אם להרצין או לצחוק.
מה הוא עושה כשהוא רואה מחבל?
אומר לו ״חכה־רגע !״ מחנה ותופס עמדה?
ראובן גלקר, תר־אביב
• ראה — גלופה.

תקדים מסוכן?
כל הכבוד למאמרו של אורי אבנרי
״איקרית! בירעם!״ (העולם הזה .)1988
אני מזדהה עם המאמר במלואו, אך
הנימוק של ״השוללים הוא: תקדים מסוכן,
כי כך יפנו גם, בעלים לשעבר׳ של
רכוש נטוש לבית־דין...״

אבל יש לי הרגשה שאת הסיפור של
פרץ וחבר־מרעיו צריך היה לחסל עוד
בתחילתו. ייתכן שעכשיו מאוחר מדי. הוא
פשוט עושה מה שמתחשק לו, וכולם בול עים
ונחנקים.
רווד שנהב, אשקלון
נהניתי מאד לקרוא את הראיון עם יהו שע
פרץ (העולם הזה ,)1989 אף־על־פי ש אינני
חושב שהוא עשה מעשה נכון בכך
שהמריד עיר שלמה בי&לל גזר־הדין שלו.
אני גם לא חושב שהוא צדק במעשיו,
אבל טוב היה לקרוא פעם אחת ולתמיד
מה חושב איש כזה, איך הוא מתבטא
ואיך הוא רואה דברים — אם־גם לפעמים
בצורה מסולפת.
רן טלמור, פתח־תיקווה
הראיון עם יהושע פרץ׳ והסיפור על
מה שהתרחש באשדוד לפני שבועיים, היו
מאלפים מאד.

לארפן

2.40
2.50
1.30
2.75
3.00
2.20
2.45
1.65

הק״ג

1.90

פ* ר 1ח
תפוחים גרנד אלכסנדר נודל 2.85 6 תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 3.65 6.5
3.25
תפוחים זהוב 6
3.25
תפוחים אורליאנס 6
תפוחים אורליאנס גודל 4.00 6.5
4.20
בננות

חפגנת־השרירים של פועלי גמל אשדוד
נעשה מהם קציצות !

הדרים
אשכוליות תפוזים מכורים
לימונים

1.80
1.80
4.00

ע 1פ 1ח
פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל 3
9.00
(מעל ל* 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף) 10.00
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף) 11.00
דגים

8.50
9.50

כסיף
לה צעיר ארוז בשקיות
:קלה פרוס אחיד עשוי
מדגים שמשקלם לא פחות
10.80
מ־ 250 גרם

לאיזה בית־דין? של עמו? של האו״ם?
רע מאד המצב אם השילטון מפחד מבתי-
הדין שלו־עצמו. רק אנשים הגונים, שלא
הסתבכו עם החוקים משך כל השנים׳ יפנו
בכלל לבית־דין.
החזרת ״רכוש נטוש״ לאזרחים נאמנים
וישרים, איננה מחיר גדול למען השלום.
בתנ״ך כתוב :״ציון במישפט תיפדה
ושביה בצדקן*״ (ישעיהו א 27 אעדיף
מאבק בבית־מישפט מאשר בשדה־הקטל.
בגימין ברגר, טבריה

פרץ והמעריצים
אני לא מבינה מה מצאתם לצאת להגנ תו
של יהושע פרץ. הרי הוא, ומעריציו
העיוורים, הפכו את אשדוד על־פיה ועשו
את מערכת־המישפט בישראל לחוכא-ואי-
טלולא, אם תסלחו לי על הביטוי.
אינני יודעת מה היה צריך לעשות שם,

זאת היתד, דוגמה טובה איך אדם אחד
בעל כאריזמה בלתי-מבוטלת, היודע את
נפש ״בהמתו״ ,מסוגל להפנות אליו את
אור־הזרקורים ולגרום לכך שעם שלם
יפקח עיניים ויראה איזה עוול נגרם באר צנו
ליהושע פרצים למיניהם על־ידי ה-
שילטונות.
אני רק מקווה שלא יישארו אדישים
לזעקתם של בני אשדוד, שכל מה שהם
מבקשים זד, רק צדק, אי-רדיפה וחיסול
הפערים המייאשים.
ז׳אקי ליי, דימונה

ראש־הממשלה לא ידע
לידיעתכם: ראש־ד,ממשלה מר יצחק
רבין, המגופף בדגל בואה של אוניית-
הנוסעים סמלה פולארים ישירות מאלכסנ דריה
כאילו הדבר נובע מכוחו של הסדר־העולם
הזה 1990

הביניים, ובהישג פוליטי־אישי גדול —
מנפנף בדגל של בלה׳.
לפחות שתי אוניות אחרות הגיעו לחיפה,
ישירות מאלכסנדריה, במשך מיספר הפל גות
והרבה זמן קודם הסכם־הביניים.
האחת היתר. האונייה אקולה־לאורו.
האחרת: האונייה היוונית גולדן אודי־סמי.

מידע
זה ידוע לי, ולכל חברי העובדים
בנמל חיפה.
כלום ייתכן כי אותו מידע לא היה ידוע
לראש־הממשלה?
צוק־אדר בן־יהודה, חיפה

סיגי — לפלסטינים
בימים אלה, כשמדברים על מדינה פלסטינית
(גרומיקו ועוד) ,ומבצעים נסיגה
(חלקית, אומנם) מסיני — מה פשוט יותר
ממסירת סיני לפלסטינים? מסירת מדינה
זו להם תהווה פיתרון אנושי ומדיני למצב
הממושך באיזור.
לסיני מקורות היסטוריים ומקורות כלכליים
— תעלת סואץ, נפט, נימלי עזה
ושארם־א־שייך, איזור אל-עריש ובכלל —
שטח רחב המשמש מעבר מאז ימי ברא שית.
פיתרון
אידיאלי המהווה בוודאי גס ל-
אירגוך השיחרור הפלסטיני ״בני-סיני.״
בעצם, למה לא?
ישראל ליטמן, קויית־חיים
תמעויב 11ה ה 1ד ת 7111 עולו־ ,

לרכוש אחד ממוצרי קריסטל המעולים במחיר מוזל
היכנ7זי עוד היום ורכשי

לאתר את חאירנון
בכתבה שהתפרסמה לפני כמה שבועות
(העולם הזה )1894 נכתב על אירגון בשם
״הורים ללא בני־זוג,״ וכן כמד. משמות
המארגנים.
האם אפשר לקבל מיספר-טלפון של
אחד מחברי האירגון, כדי ליצור איתם
קשר? ניסיתי לאתרם בספר-הטלפונים,
אך ללא הצלחה.
חנה קרוגיוס, תל־אביב
<• העולם הזה מאמין שניתן לאתר את
תאירגון ואנשיו על־פי פירטי־הזיהוי ש התפרסמו
בכתבה, כגון שמות האנשים
ומקוס־המיפגש שלהם.

חייל מעבר לנדר
כשנופל בצה׳׳ל בן למישפחה מעורבת,
כחייל, הוא מקבל מקום־קבורח מחוץ לגדר.
כי בישראל, כל בתי־הקברות שייכים
לעדות דתיות. אין בית־עלמין חילוני אחד
שבו ניתן לקבור חייל בן מישפחה מעורבת
שלחם ונפל בקרב.
האם במצב כזה יש למדינת ישראל
זכות מוסרית לגייס את בני המישפחות
המעורבות לצה״ל בכלל, וליחידות קרב יות
בפרט?
מה חושבים על זה שר־הביטחון, שר*
המישפטים, שרי מפ״ם, שרי ל״ע ואנשי
יעד ושינוי?
ר,למן פורס, רמת-גן

מקרר פרזידנט

מכונת כביסה׳ ליידי״

תנור בישול ־׳פרינס״

גם בעוד 20 שנה 1 1ג 1־ ״ 1ל
^ 1 1 1 1
תהיי מאושרת עם | 1

לעזוב סתם לא סדאי
באחרונה נחתם הסדר־ביניים בץ ישראל
למצרים. נראה כי בעתיד הקרוב עומדת
ישראל לחתום על הסדר מסויים גם עם
סוריה. שלא בדוגמת ההסדר עם מצרים,
ההסדר עם סוריה צריך להיות תכליתי
יותר, כפי שמצויין בשיר הבא שכתבתי:
היורה קצת מתאחר / ,לא רוצה לרדת /
•הגליל כולו זוהר / ,סתיו על הכינרת.
אין צופה מחרמון /על צור ודמשק/ ,
רוגעים ישובי הצפון / ,משתלם העסק.
מה נותנים לאסד / ,זאת אסור לשכוח/ .
מאז מישטרו נוסד / ,מאיים בכוח.
אם את הגולן נוטשים / ,שעל אחר שעל/ ,
יחזרו זמנים קשים /ליישובים ולצה־׳ל.
לשוב סתם לא כדאי /בלי שלום במוח/ .
אם לא עכשיו אימתי / ,תם כבר הוויכוח.
שמואל איילץ, תל־אביב
(המשך בעמוד )14

טעות לעולם צודקת

למפעל בטחון מוכן

דרושים

¥נהגים למשאיות מערבלים פעלי ניסיון מעל גיל .24
* מנהל חשבונות גני העולם חזה 1990
ההסתדרות ממשלת ישראל

הציונית

המשרד לקליטת העליה

העולמית

הסוכנות היהודית לא״י
מחלקת חעליה והקליטה

א ד הי שראלי
השוהים בחוייל
ממשלת ישראל והסוכנות היהודית החליטו לאחרונה על מתן הקלות
לקליטת תושבים חוזרים.
על הענקת התנאים יוחלט באורח אינדיווידואלי בהתאם למצב
ולצרכים של כל פונה.
ישראלים תושבי חוץ לארץ, המבקשים לשוב לישראל, יפנו אל משרד
מ חלק ת העליה ו הקלי טה של הסוכנות היהודית /ההסתדרות הציונית
העולמית הקרוב ל מקום מגוריהם, ויקבלו מידע על סיוע אפשרי.
תכתובת כארץ: ועדה לתושגים חוזרים

ובד 7384 .
ירושלים

,הארץ״6.10.75 ,
דויטש, ירושלים

יה 1ש ע פרץ סגר את נמל־אשד
1יוסף אלמזגי סגר את חיפה
׳ 8תקרית משעשעת איר-

עה בטכס נישואיה של ׳הילה,
בתו של הרמטכ״ל־לשעבר רב-
אלוף (מיל ).דויד (״דדו״)
אלעזר עם דורון כהן. בעת
טכס הנישואין לקח האלוף
מרדכי פירון, הרב הראשי
של צה״ל שהשיא את השניים,
אתנחתה קלה. החתן הנרגש
חשב שהטכס הסתיים, מיהר
להסיט את הינומת הכלה ועמד
לנשק לה. אז קרא לעברו הרב
פירון :״רגע, רגע, יש עוד
זמן ! מה זה׳ איו לד סבלנות?״

כה בשעתו בעיר והמצביעה,
לדעתם, מדוע ראוי אלמוגי ל תפקיד
המוצע לו. באחד הימים,
מספרת הבדיחה, ערך אלמוגי
סעודה חגיגית לאורחים נכבדים
שהזדמנו לביקור בעיר. בשעת
הסעודה הבחין מזכירו כי אל
מוגי
אוכל את האומצה שהוגשה
לו במזלג בילבה הוא התכופף
אל ראש״העיר ולחש על
אוזנו :״אלמוגי, הסכין מיד
תפס אלמוגי בסכין, הסתובב
לאחור וכשהסכין שלוחה לפניו
כמי שמוכן להתגונן מפני הת-

! 8לפני שבוע נחנך, במעמד
ממלא־מקום שר-הסעד,
שר־הפנים הדוקטור יוסף
דורג וצמרת מישרד־הסעד,
מוסד למפגרים בשם חברת־נעורים
בגוש תל־מונד. כש הגיעה
הפמלייה הנכבדה של
חובשי־הכיפות ושומרי-המיצוות
ממישרד־הסעד, הסתבר כי במוסד
אין קיימת מזוזה אף על
אחת מן הדלתות. לבסוף גילה
רבה של תל-מונד, הרב מר״
דכי זמל, מזוזה אחת לרפו אה
על אחד המיבנים, אלא שזו
נקבעה מצידה השמאלי של
הדלת, ולא בצד הימני, בדרוש.
לאנשים הנכונים 777 בהנדי
בינלאומי

! 8במסיבת־עיתונאים ש התקיימה
ביום פתיחת הלימו דים
באוניברסיטת בן־גוריון
שבנגב, התוודה הפרופסור
אהרן פריכם, דיקן הפקול טה
לרפואה ומנהל שירותי ה רפואה
בנגב, כי הוא סובל
מסכיזופרניה :״כשאני מתגלח
בבוקר, אני רואה במראה גם
את דיקן הפקולטה לרפואה וגם
את מנהל שירותי־הרפואד״״
אמר. קרא לעברו העיתונאי
שלמה גיבעץ :״אם כך,
תתגלח אצל הספר!״ נשיא
אוניברסיטת הנגב, מי שהיה
שגריר ישראל באו״ם, יוסף
ת קו ע, נחלץ לעזרתו של ה דיקן
וקרא לעבר גיבעון :״גם
אצל הספר יש מראה !״
8בהמשך דבריו אמר
פרופסור פריבס :״אני לא
מאחל לאף אדם להחליט על
קבלת 34 סטודנטים מתוך 800
מועמדים, כאשר לכל אחד מהם
יש אמא ואבא שיש להם בן-
דוד שמכיר חבר־כנסת.״
81 כאשר רקטור אוניבר סיטת
בן־גוריון, הפרופסור
,משה רוזן, דיבר באותה מסי בה
על הצורך במהנדסים עוד
מימי התנ״־ך, ולראייה הביא את
פרשת נוח והתיבה, קם אחד
הסטודנטים והזכירו כי נוח היד,
נגר, ואילו במדעי הטכנולוגיה
לא קיימת עדיין מגמת ״הנד-
סת־עץ.״

י במישרז״החוץ מתלוצ צים
כי משה לשם, מי שהיה
שגריר ישראל בדנמרק, עומד
לקבל את הטיפול במשא־ומתן
הישראלי־סורי, ולוא רק בגלל
״התיקונים הקוסמטיים״ ש יבוצעו
על-פי ההסכם הצפוי ב גבול.
אשתו של לשם. עליזה
עוררה סערה כאשר פתחה
מכון־יופי בקופנהגן.
8בפגישה עם מזכירות
המישמדת הצעירה, במחוז תל-
אביב של מיפלגת העבודה, טען ירוחם מזכיר-ההסתדרות,
משל, כי יש כמה מיקצועות
שבהם עולות הנשים על הגברים,
בזכות ידיהן העדינות,
״ואינני מתכוון רק לעיסויים,״
ציין. באותה פגישה הגדיר את
בהלת־הקניות של מכשירי-
החשמל אחרי הפיחות, בהיס־טריאו.

נפלות־פתע,
הוא?

שאג :

״איפה

8ראש עיריית באר-שבע,
אליהו נאווי, פתח את דב ריו
בטכס באומרו :״נשיא
יקר, שר־אוצר נכבד, ידידי
הרקטור, דיקנים מלומדים ו סטודנטים
שוחרי־תעודות״ —
ובחיוך הוסיף :״סליחה, דעת.״
ח 1X1״ 11 0שר-המישפטים, הכורע ברך לפני ראש״ה־י
י # 1 1 •4 11ן ממשלה יצחק רביו והזוכה לבירכת״יד
ממנו, לא התכוון להשתחוות בפני ראש״הממשלה. בעת מסיבת-
החתונה שערך רב״אלוף (מיל ).דויד אלעזר לבתו, התכופף צדוק
להרים משהו שנפל מצלחתו. רבין, שעמד לידו (חלק מפניו נראה
בתמונה מימיו) ניסה למנוע מהצלם לצלם את צדוק מתכופף, ואז
נתקבלה תמונה המזכירה את האפיפיור המברך את מבקריו.

׳ 8כאשר פרקליטו
מנהיג פועלי אשדוד, יהושע
פרץ, עורך־הדין אורי רון,
דיבר בעת המישפט בצרורות
וללא הפסקה. הפסיק אותו השופט
אברהם ששון :״ה שופט
אינו טייפ-רקורדר ו״

81 נשיא חוג יושבי אכסו־דום,
הטייס אורי יפה, בעיק־בות
התייקרות מחירי המכו ניות
:״עוד מעט ירשמו את
הבעלות על מכוניות בטאבו,
במקום במישרד־הרישוי.״
! 8יושבי החוג גילו כי
השם פרץ והשם משל שווים,
בגימטריא.370 :
! 8חבר מועצת עיריית
תל־אביב, נחום רז, הציע ל־ראש־העירייה
להתקין נתיבים
מתחלפים, כדוגמת רחוב יצחק
שדה, גם בכניסה לקומת ראש
העירייה, על־מנת למנוע פקקי
תנועה בעת כניסת ויציאת
יועציו של ראש־העירייה.

81 בעל הפיאנו־באר, רפי
ניצחון, טוען כי אינו מבין
כלל מדוע הובא יהושע פרץ
כרמד מזרחי

מיקגי ואעוון לעיון
נזכדון יעקב

לדין באשמת סגירת שערי
נמל אשדוד. אומר רפי :״מה
יש, מישהו העמיד את ראש
עיריית חיפה, יוסף אלמוגי,
לדין על זה שהוא סגר את
חיפה?״
׳ 8לרגל בחירתו של יוסף
אלמוגי, ראש־עיריית חיפה,
כמועמד מיסלגת העבודה לתפ קיד
יו״ר הסוכנות היהודית,
נזכרו חיפאים באנקדוטה ישחיל-

שוי חן

מלכת־המים של ,1975 זכתח
בשבוע שעבר בטיפול אח־לה-
סינדרלה. שרי קיבלה במתנה מלאה גוטליב, מנהלת
מיפעל ״גוטקס,״ מלתחה חדשה לרגל טי״
סתח לפריס. לאת גוטליב הצטרפה אל שרי ב
טיסה
זו. עוד באותו יום הספיקה המלכה החדשה
להשתתף בתצוגת-אופנה, שהתקיימה ב״גראנד
הוטל״ בפריס, במיסגלע שבוע־האופנח הבינלאומי
המתקיים שם. יחד איתה דיגמנה תמי בן־עמי,
דוגמנית־הבית של ״גוטקס״ ומלכת-המים של 74׳.
העולם הזה 1990

אנ שי ם
< 8אברהם ששון גם גילה
כי הסניגור והתובע, סגן־ניצב
יורם גונן, למדו בצוותא בפקולטה
למישפטים באוניבר סיטה
העברית.
1בעת מהלך המישפט
מצא התובע המישטרתי זמן גם
.להתבדח, הוא סיפר בי הרב
הראשי לישראל, אלוף (מיל).
שלמה גורן, התיר לדתיים
להשתמש בשבת בסכום כסף
עד מאה לירות, ואף לנסוע בסוסיתא
— מאחר ש־ 100ל״י
אינם כסף, וסוסיתא אינה
מכונית.

י דווקא לעיתונאי הלוחם
ברוף נאדל זה היה צריך
לקרות. אשתו של נאדל,
אילנה, ערכה את קניותיה
בסופרמרקט של שכונת־שרת
ברעננה. באשר עמדה לצאת
מן הסופרמרקט התברר לד. כי
מישקפיה, בשווי 300 לירות,
נגנבו מתוך תיקה. משום־מר.
לא נגע הכייס בארנק־הכסף
של אילנה. כיאה לרעייתו של
בעל לוחם למען זכויות־האזרח,
מיהרה אילנה והגישה תלונה
במישטרה.
השמועות בעיקבות
כאילו שלישיית הבנות שוקולד
.מנטה מסטיק תייצג השנה את
ישראל בתחרות האיח־וויזיון,
שתתקיים באמסטרדאם, אומרת
העיתונאית מירית שם־אור
כי הבנות תוצגנה שם על־ידי
המנחה באופן הבא :״שלישיית
שוחולך מנטך מחסטיך.״
! מי שראה לאחרונה את
דליה מילצ׳ן, אחותו של
סוחר-הנשק ארנון מידצ׳ן,
שהתגרשה לאחרונה מסמי
הירש, אחיינו של פוקה
המפורסם, יכול היה לטעות ו לחשוב
כי דליה הפכה עיתונאית.
על החלון הקדמי של
מכונית המיני מיינור שלה
קבוע שלט :״עיתונות.״ מס תבר
כי דליה אומנם החלה עו בדת,
אך לא כעיתונאית כי אם
כדיילת־שלום באל על, השלט
שעל שמשת מכוניתה הוא מז כרת
מבעליה הקודם של ה מיני,
העיתונאי אמנץ כרזי־

לי. י

י אחרי צילום התוכנית
האחרונה בסידרה שרתי לך

שני שייקה

שייקח אופיר (מימין)
ושייקח לוי, איש שלישיית
״חגשש חחיוור,״ מדגימים זלילת נקניקיות,
בחגיגת של חנוכת המיזללה החדשח ברחוב דיזנ־

גוף, השייכת לאמרגן אברהם (״פשנל״) דשא ול*
שחקן ״הקאמרי״ אורי לוי. במיזללה, שהפכה כבר
מרכז לשחקנים ולבדרנים, מגישים בעיקר נקניקיות
בטעמים, נוסח מיזנוני ה״אימביס״ בגרמניה.

כהן, מי שהיה מעורכי ומגישי
התוכנית הטלוויזיונית, העובד
כראש־מחלקה בחברה לעיבוד־נתונים
שהשתתפה בכנס.

1לעזרת השם נזקק השבוע
המפיק סולו יורמן,
שנשא לאשה בבית ציוני אמריקה
בתל־אביב את אכיכית
(״דווי״) ליטבלן מייד אחרי
טכס־החופה הוא פנה לרב,
הוביל אותו לפינת האולם ואמר
לו :״רבי. ,אני רוצה
להתייעץ איתך. יש לי חברה
שעושה ג׳ינגלים מה היא
עושה?״ שאל הרב המופתע.
״שירי-פירסומת לרדיו,״ הסביר
יורמן .״אנחנו עשינו את הג׳יג-
גלים לבירה ארקיי. ולחברת
זניט בשביל התחנה של אייכי
נתן. הג׳ינגלים הצליחו בצורה
לא־רגילה. עכשיו באים חלק
מהמתחרים שלנו, ומציגים כ. -
כרטים־ביקור שלהם. את שני
הג׳ינגלים שלנו. מה אנחנו
יכולים לעשוח להם?״ חשב
הרב כמה שניות והשיב :״בטח
בשם ועמול הרבה ואז, בעזרת
השם, יבוא הכל על מקומו בשלום.״

מצאה

8נחמה-פודתא
רהל, אשתו של הפסל הצעיר
שימעון חן, כשפגשה ב־כלילה,
אשתו של הצייר
יעקוכ אגם. רחל סיפרה
לבלילה על חייה הקשים כ אשתו
של אמן. השיבה לה
כלילה :״אל תדאגי, לפני ש בעלי
התפרסם היו חיינו קשים.
לעומת זאת עכשיו, כשבעלי
מפורסם, המצב הרבה יותר
גרוע.״
; למצב מביך נקלע העי-
תונאי יצחק שתיל, בעליו
ועורכו של העיתון המקומי ה־דו־שבועי
ידיעות ־ באר־שבע.
ריבוי המודעות בעיתון מכניס
לשתיל סכום־כסף נכבד, עד־כדי-כך
שהוא החליט להפוך
את עיתונו ליומון. אלא ש למרות
מצבו הכלכלי האיתן,
לא יוכל שתיל להוציא מהקופה
אף גרוש אחד ללא חתימתו
של מנהל העיתון. את המיש־רה
הזו הבטיחה לעצמה יהו*
די ת ש תי ל, אשתו.

מבול הביקורות הקשות
שניתך על ראשיהם של שלושת
מנחי מיצעד־המרגנית, שהוצג
בטלוויזיה -ציפי שביט,

העולם הזה 1990

אווי אלפוט

מזכיר מועצת פועלי תל-אביב, נתגלה
כחובב״נשיקות נלהב. בעת קבלת״
פנים שערך לכבוד היינץ ביין, ראש ממשלת מחוז רייו״ווסטפאליח
בגרמניה, הירבח אלפרט לנשק את האורחים. גם האורח שמימין
זכה בחיבוק-דוב ובנשיקה מצלצלת מפיו של אלפרט, ורק בקושי
הצליח להסתיר את מבוכתו. בגרמניה אין הגברים רגילים להתנשק.

ארצי, הוזמנו חברי הצוות ל הרמת
כוסית. מפיק התוכנית
המצליחה, רפי שחר, נשא
את כוסו ואמר :״שהחיינו וקיימנו
והגענו לזמן הזה. סוף־
סוף אפשר לנשום לרווחה.״
שיסע אותו דן אלמגור נ
״רגע, רגע! שכחתי להגיד לך
שהייתי הבוקר אצל מנב״ל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן,
והוא הזמין אצלי עוד 40 תוכ
ניות.״

רבים מבאי כנם איל״א,
איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה,
שהתקיים בבנייני האומה
בירושלים, שמו לב לעובדה
כי סרט בשם תולדות המחשב,
שהוקרן בפניהם במיסגרת הכנס,
דומה במתכונתו לתוכנית־הטלוויזיה
שרתי לן ארצי. זה
לא היה פלא. עורך, מפיק ובמאי
הסרט היה אליהו ה*

) 8תיאטרון הבימה החל
לערוך ערבי־ראיונות באולם
הקטן של התיאטרון בלילות
שישי, בהנחייתו של שמואל
שי. לערב־הראיונות הראשון
הוזמן הסופר דן כן־אמוץ.
כאשר ניסה דן לברר מה ה תשלום
המובטח לו עבור הופעתו
בערב זה, התברר לו כי
כי בגלל מצבו הכספי של התיאטרון
הלאומי אין מבטיחים
תשלום למרואיינים. במקום זה
הם מקבלים כרטים־מינוי חינם
לכל הצגות הבימה במשך שנה.

ראש עיריית ירושלים
טדי קולק ממשיך להרגיז את
אנשי תנועת ארץ־ישראל־השלמה.
אחרי שאמר כי אינו
חושב שירושלים תהווה בעייה
בדרך לשלום, היה מי שידע
לספר כי לטדי קולק יש רעיון
מצויץ כיצד לפתור את הסיב־סוך
הישראלי־ערבי. הוא הציע
להחזיר לערבים את תל־אביב.

שתי הוצאות ספרים
מתחרות ביניהן על הוצאתם־
לאור של תרגומי שקספיר ל עברית,
אותם תירגם אברהם
עוז, המשלים עתה את עבודת
הדוקטוראט שלו על שקספיר
בלונדון. ההוצאות הן: מסדה
והוצאת אוניברסיטת תל-אביב.
אבי הגיע לביקור בארץ בחג
הסוכות האחרון, כשהוא מביא
עימו תרגום חדש, לרומיאו ו־יוליה
של שקספיר, המייועד
להצגה בתיאטרון החיפאי. בעת
אחת החזרות שנערכו שם, שבר
את רגלו בחשכת הבמה. רק
יום אחד לפני שחזר לאנגליה
להמשך שנת המילגה האח רונה
שלו — הוסר הגבס מ רגלו.

8כבוד רב נפל בחלקו
של הסופר-הבמאי פרופסור
אריה זקס. אחרי שהחלים ממחלתו
הקשה, קיבל הזמנה ל חבר
קנטטה אמריקאית, מטעם
איגוד המקהלות של ׳ארצות־הברית.
לרגל חג 200 השנה
לקיום ארצות־הברית. היצירה
תהיה מורכבת משילוב של שי רי
ואלט ויטמן, אמילי דיקיג־סון
ומשוררים קלאסיים אח רים,
כשתפקיד המקהלה מורכב

! 8דאגה חמורה קוננה ב לב
רחל דיין, אשתו של שר־הביטחוך
בדימום. היא טסה ב מטוס
אל על מלונדון לתל-
אביב, במחלקה הראשונה כמו בן.
בעת הטיסה נודע לה לפתע
שעומדת בכל רגע לפרוץ שבי תה
— ואילו בתה היתר. צרי כה
להגיע מלונדון למחרת
היום. בנמל־התעופה קיבל
משה דיין את פניה, הדביק
׳נשיקה ללחייה ולקחה הביתה.

אדשיק לוי וטוכיח צפיר

— הוטח על ראשי האנשים
הלא־נכונים. מסתבר כי הש לושה
אמרו מילות־קישור ש נכתבו
עבורם, ולא היו להם
כל יד וחלק בכתיבתם. אחרי
שעיתונאים רבים כינו את השלושה
בכינויי-גנאי למכביר
וקטלו את התוכנית׳ קשה היה
לברר מיהו אותו גאון שכתב
את מילות־הקישור. בענף הווי־ובידור
של צה״ל לא ידעו
לענות על השאלה, ובנ״ל בשידורי
ישראל, לבסוף נמצא
האשם. מסתבר כי כתיבת על הוטלה
מילות־הקישור
סא״ל (מיל ).שאול כיכר,
מי שהיה בעבר קצין הווי ו בידור.
אך מה שביבר כתב
לא מצא חן, והוחלט לבקש מה־שחקן
יוסי כנאי לתקן ול שפץ
את הכתוב. מי שצפה
באותה תוכנית אומללה חזה
בתוצאה של השילוב בין ביבר
לבנאי.

משיברי חדשות, ציטטות בל שון
העיתונות והטלוויזיה, מו דעות
מיסחריות, ראיונות עם
כוכבי־קולנוע, עיתונות־הנשים
וחדשות הבורסה. בסיום היצי רה
מועמד הסוליסט לדין ומוצא
להורג על-ידי המקהלה. ה מלחין
לוקאס פוס, מנצח ה-
מאראתונים בתיאטרון ירוש לים,
חיבר את המוסיקה.

מכתבים
(המשך מעמוד )11

רגע ש 7עוורית
ההתרחשויות באשדוד: את תגידו בגד
+לכה דודי לקראת קלע = רגע של
עוורית.
״הנדון״ (העולם הזה : )1987 גם סנדקתה
וגם יו״רשתה.
מיטה כהן, חיפה

איפה ההתעמרות ץ
התפלאתי מאד לקרוא את הכתבה
״הקפיצה הגבוהה ביותר״ (העולם הזה
,)1989 ולראות שלא הזכרתם בה בכלל
את מופע ההתעמלות האמנותית של בנות
הפועל.
אינני יודעת אם זה היה מתוך כוונה,
התעלמות או שיכחה, אבל ברור לי שאם

מתעמלות ״הפועל״
חן נעורים
הייתם מביאים תמונה ממופע מרהיב זה,
היה בכך רק כדי להוסיף ליפי הכתבה,
שהיתה, אגב, מוצלחת.
באופן כללי, כדאי להוסיף בעיתון כת בות
בנושאי ספורט. קוראים רבים מת-
עניינים בתחום זה ואוהבים לקרוא עליו.
שרית ממל, פתח־חיקווה
!• תצלום ממופע־תהתעמלות המרהיב
של נערות הפועל — ראה גלופה.

שיתמחו פטסשגות־פגיין

0 1מ 1א 11\ 1£ \ 1£

מנטול

מרעננת ועדינה בכל עת ובכל עונה
תערובת אמריקאית * בטעם מנטול רענן * קינג סייז פילטר * תוצרת דובק

רבים מתושבי מדינת ישראל קיבלו פיצויים
מאת ממשלת גרמניה. האם לא פועל-
יוצא מכך הוא, כי מדינת ישראל חייבת
לתרום סכום־כסף מסויים לשם שיקומם
הכלכלי של הפליטים הפלסטיניים ז
כמדכן יש לדרוש שחברות־הנפט, הפד
עלות בשיתוף עם ארצות־ערב, תעברנה י
אחוז מסויים מתגמולי־הנפט למישרדי
אונר״א, לשם שיקומם הכלכלי של הפליטים
הערביים.
אשר לרעיון של מדינה פלסטינית, יש
להתנגד מכל־וכל לשם ״פלשתין״ .מה
לערבים ולשם ״פלשתין״ ז האם הם צא צאי
הפלישתיטז
מדינות-ערב יכולות להתלכד ולהתפצל
לכמה מדינות ותת־מדינות, כל עוד זה לא
מזיק למדינת־ישראל. אם הפליטים הערביים
יחליטו על הקמת מדינה משלהם,
הם יכולים לכנותה בשם ״מוחמדיה״ ,״חאג׳
אמין אל-חוסינה״ ,״עראפאתיה״ וכר וכר,
אך בשום פנים לא בשם ״פלשתין״ !
אחד המכרים שלי שטח בפני את העובדה
שלפליטים הערביים לא מגיעה
הכרה מדינית, בהתחשב עם כך שהם
מניפים דגל של ג׳יהאד. אם טענתו היא
נכונה, כי-אז נשאר השלב העיקרי, והוא
שיקום כלכלי.
כמה יותר נעים יהיה לראות מישפחות
ערביות של פליטים מתמחות בטפסנות־בניין
ובונות את בתיהן, במקום להסתובב
במרחבי ישראל והעולם ולנטוע הרם ד
בהלה.
נתניה
לי *; ה

יייד,

העולם חזה 1990

איר ל ד פו קאת הנאצי באו״י
את החוזרים בפתח הכנסייה שד
איקרית !

• ס עודם בולו נגדנו, כרגיל. מוסדות
ן ן האו״ם קיבלו ברוב גדול החלטה
אנטי־שמית. רוחו של אדולף היטלר מהל כת
אימים בביתן־הזכוכית שעל גדת
הנהר המיזרחי של ניו־יורק.
עובדה. כך כתוב בעיתונות, בליווי עיטורים
של צלבי־קרם.

ההחלטה האמורה קובעת שהציונות
היא תורה ״גזענית״.
מאחר שהציונות היא התורה הרישמית
של מדינת־ישראל, נובע מכך שגם מדינת־ישראל
היא גיזענית.

מי יעלה עד דעתו טענה אבסורדית
כזאת, אם אינו אנטי-שמי
שחור משחור )

מרכה המזל, קל מאד להטריד את
/ההחלטה הנלוזה והנתעבת.

לשאת ולהינשא על-פי הרצון החופשי
של בני-הזוג.

בארץ אף קיבוץ או מושב-עובדים ערבי
אחד? מדוע מתחוללת שערוריד. לאומית
כאשר מישפחה ערבית מנצרת־תחתית
רוצה לקנות דירה בנצרת־עילית?
את כל הטענות המרושעות האלה קל
מאד להפריך.

חוק בזה יהיה מכה ניצחת לכל
שונאי־ישראל. הוא יוכיח בי מדי־נת־ישראד
הציונית טהורה מבד
רכב של גזענות. הוא יבייש את
הנאצים הארורים בעצרת האו״ם.

צריכים פשוט להוכיח שאין כל
אפלייה בין יהודים ולא־יהודים בפיתוח
הארץ, מן הגליל ועד הנגב.

חוק זה צריך להבטיח נישואין אזרחיים
וגירושין אזרחיים לכל דורש. עליו לאסור
בפלילים כל פישפוש במוצאו של אדם.
עליו להוציא את הרשימות השחורות אל
מחוץ לחוק.

** ענה מרושעת אחרת של האנטי ^
! שמים היא כי מדינת-ישראל מנהלת,
מאז הקמתה ועד עצם היום הזה, מדיניות
גיזענית של הפקעת אדמות.

במיסגרת פיתוח הגליל׳ יפותחו קודם
כל הערים והכפרים הקיימים, היהודיים
והערביים. איזורי־התעשייה החדשים יוקמו
בשיטחיהן של המועצות המקומיות הקיי מות,
כדי שאלה ייהנו מן המיסים ויוכלו
להתפתח. במידור. שיוקמו ישובים חדשים,
כדי לגצל שטחים שאינם מעובדים כעת,
ייושבו בהם יהודים וערבים כאחד, בנפרד

אופי הציונות, וממילא גם אופי
מדינת-ישראל, אינם נקבעים בהצבעות
כניו־יורק. הם נקבעים
על-ידי מעשיהן של מדינת ישראל
וממשלתה, תוך הגשמת הציונות
בדורנו.
אין לנו הרבה השפעה על ההצבעות
באו״ם. שם יכולות להתקבל כל ההח לטות
על אפנו ועל חמתנו. אבל יש לגו
השפעה על מעשיה של מדינת־ישראל. היא
עצמאית. היא ריבונית. שום כוח בעולם
ובאו״ם אינו יכול להכתיב לה מה לעשות.
לכן יכולה ממשלת ישראל להוכיח בנקל
שאינה גיזענית, ואינה לאומנית.

איך ז

קל מאד. די בכמה מעשים פשוטים,
שידברו בעד עצמם.

י* למשל ז אחת הטענות של שונאי/ישראל
היא שבמדינת־ישראל כפופים
חיי-האישות של התושבים לסייגים גזעניים.

הם טוענים, משום־מה, שמדי־נת-ישראד
שוללת מתושביה את
אחת מזכויות־היסוד שד האדם המודרני:
להתחתן על פי צו ליבו,
כלי קשר לגיזעם, מוצאם, לאומם,
עדתם (ולאחרונה יש גם האומדים:
מינם) שד בני הזוג.
בביטאונים שונים בעולם הושמעה הטענה
כאילו אין מתירים ליהודי כשר ב-
מדינת־ישראל לשאת אשד. שלא נולדה
לאם יהודיך ..טוענים שאצלנו מפשפשים
באילן־היוחסין של האם והסבתא, ויש ה משווים
זאת לחוקי נירנברג הזכורים ל ש
ימצה.
בעולם אף נפוץ הברווז המגוחך כאילו
נתגלו-בישראל לאחרונה רשימוודשחורות,
מן הסוג שהיה נהוג ברייך השלישי, ובו
הלשנות על מוצאם של כל מיני אזרחים,
חשדות לגבי היותם ממזרים, גויים, שיק-
סעם, ושאר הגדרות המתייחסות למוצא

גיזעי-לאומי-דתי.
איך להפריד טענות אלה של״האנטי-
שמים?
קל מאד.

אני מציע שבנסת-ישראל תחוקק
לאלתר ״חוק־יסוד: נישואין
וגירושין״ ,המבטיח לבד אדם בישראל
את הזכות הכלתי-מוגבלת

מסובכות.
יש, למשל, חוק־השבות, המעניק זכויות
מייוחדות ל״יהודים״ בניגוד לכל האחרים.
יהודי זכאי לעלות לארץ כאוות־נפשו׳ ו הופך
אזרח ישראלי ברגע שכף־רגלו דורכת
על אדמתנו. לא־יהודי צריך לעבור כל
מיני פרוצדורות.

האנטי-שמים למיניהם משתמשים
בחוק זה כדי להעליל עד ישראל
והציונות. הם טוענים שהחוק
מעניק ליהודי מברוקלין זכות שאינה
מוענקת לערכי שנודד ביפו.

הם טוענים כי הגדרת המושג ״יהודי״
בחוק זה, בנוסח המעודכן, היא גזענית
(״מי שנולד לאם יהודיה״) וגם דתית (״או
התגייר״).
בעולם אף הופצו השמצות שונות, כאילו
שר־הפנים הישראלי סילק מן הארץ יהודים
כשרים שהיו חשודים כמאמינים בישו,
כושים שהגדירו את עצמם כיהודים, אנ שים
שיהדותם היתד. מוטלת בספק. וכר.
איך להפריך טענות אלה?
חוק־השבות נועד, במקורו, לעזור ל פליטים
ולנרדפים, קורבנות האנטי־שמיות.
אמנם, כבר ערב חקיקתו יעצו כמה מיש-
פטנים בכירים לדויד בן־גוריון לוותר
עליו, מכיוון שהוא עלול לסבך את הממשלה
בתיסבוכות שונות. ממילא לא היד,
צורך בחוק, מכיוון שכל ממשלה בעולם
יכולה לקבוע בכל עת את מי היא רוצה
להכניס לארצה, ואת מי לא.
אולם החוק קיים, ולא קל להסביר את
מהותו, מול פני ההשמצות של האנטי שמים.
ברחבי אסיה ואפריקה חיים מאות
מיליונים אשר הגבלות-הגירה על פי ה מוצא
נראות להם כשיא הגזענות הלבנה
הקולוניאלית.
אבל גם כאן אפשר לעשות הרבה כדי
להביס את האנטי־שמים.

אפשר, למשל, לקבוע שחוק-
השבות יחול על כל אדם הרוצח
בתום־לב להצטרף לאומה הישרא
אלית, והמוכן לשמור אמונים למדינה.
אפשר לבטל את ההגדרות
המתייחסות לאמא ולסבתא.

היא יכולה לעשות מעשים ש־יטפחו
על פניהם של האנטי-שמים,
אשר הרימו את ידיהם למען ההחלטה
המרושעת. היא יכולה לגרום
להם להסמיק ולהסתיר את פניהם
מרוב בושה. היא יכולה להפכם
ללעג ולקלס כעיני כד אדם הגון
והגיוני.
אילו הייתי ממונה על מערכת־החסברה
של מדינת־ישראל, הייתי מחבר תוך כמה
דקות רשימה ארוכה של מעשים כאלה.
שאפשר לבצעם לאלתר.

** ובן שיש

כמה בעיות קצת יותר

טוענים באילו קיימת במדינת
ישראל מגמה ״לייחד״ את המדינה
,״לייהד״ את הגליד ,״לייחד״
את ירושלים.
כלומר: שפיתוח מדיגודישראל אינו
בא כדי לקדם ולשפר את מצבם של כל
התושבים, ללא הבדל דת וגזע. אלא מש מש
מסווה לדחיקת רגלם של הלא-יהודים
לטובת היהודים.
לדבריהם של שונאי-ישראל אלה, אין
מפתחים את ירושלים לשמה, אלא רוצים
שירושלים תהיה עיר יהודית דווקא, חוך
נישול הלא־יהודים. אין מפתחים את הגליל
לטובת כל בני־הארץ׳ אלא יש מגמה
להעביר את הגליל מידי הערבים לידי ה יהודים.
מנשלים את הבדווים בנגב, כדי
להעביר את השטח לידי יהודים.
לצורך זה הופקעו, לדברי המשמיצים,
אחרי מילחמת־העצמאות, למעלה ממיליון
דונם מידי הכפרים הערבים שנותרו במדי נה.
כעת, כך נאמר, מתכוונת הממשלה
להפקיע רבבות דונמים נוספים של אדמות
ערביות בגליל, באמתלות ובחירוצים
שונים ומשונים, בעזרת חוקי־נישול גלויים
ומוסווים, כדי ליישב שם יהודים.

כל החלוקה הזאת בין ״יהודים״
ו״לא-יהודים״ מתוארת בעולם כאקט
גזעני.
מדוע, שואלים אנטי-שמים אלה, אין
מקימים כפרים ערביים חדשים, בצד ה כפרים
היהודיים החדשים? מדוע אין אף
עיירת־פיתוח חדשה אחת, שבה גרים
יחד, בצוותא, יהודים וערבים? מדוע אין

או ביחד׳ תוך מתן זכוודקדימה לבני ה-
אוכלוסיה הקיימת, הזועקת למקורות-
פרנסה חדשים.

קל לתאר את פרצופיהם של האנטישמים
כאו״ם, כאשר יציג
שם שגריר ישראל את תצלומיו
של כסר ערבי חדש שקם במיסגרת
פיתוח הגליל. בל ההיטלרים החדשים
באו״ם יתפקעו מזעם.
ך* אותה הזדמנות אפשר גם להפריך
1טענה נוספת, שחיכתה גלים ברחבי
העולם, ושעזרה לניאו-נאצים להציג את
הציונות כתורה גיזענית.

כוונתי לפרשת הכפרים איקרית
ובירעם.
האנטי־שמים מתעקשים לטעון כי בני
שני הכפרים הערביים האלה גורשו מ-
נחלת־אבותיהם, בימי שלום, כדי למסור
אותה לקיבוצים ולמושבים יהודיים. מכיוון
שמדובר בשני כפרים נוצריים דוקא׳ עזרה
השמצה זו לשכנע רבים בעולם הנוצרי כי
ישראל היא אכן מדינה גיזענית־דתית, ה עוסקת
בשוד ממלכתי של רכוש לא-יהודי
לטובת היהודים.
גם כאן הפיתרון הוא קל ופשוט.

מה יגידו חפאשיסטים העכורים
בעצרת האו״ם, כאשד ייוודע שם
שתושבי איקריית ובירעם הוחזרו,
כרוב כבוד, לכפריהם ץ הרי הם
ימותו מבושה, כאשר יופצו תצלומים
שיראו את יצחק רבין מברך

אפשר לקבוע שכל הבאים לישראל
שווים לפני החוק, בבואם לקבל אזרחות
ישראלית.
אפשר לקבל את המלצת בית-המישפט
העליון, מתקופת פרשת שלים, ולבטל את
רישום הפריט ״לאום״ בתעודות־הזהות.
אפשר בכלל לבטל את רישום המוצא,
העדה, הלאום והדת בכל המיסמכים הרשמיים
— כפי שדרשו היהודים בכל רחבי
העולם.

כל מעשח כזה היה מנחית
מהלומה עד הנאצים בעלי-חציליג-
דר, יורשי הדוקטור גכלם, המאכלסים
את עצרת האו״ם.
! י ייתי יכול להגיש רשימה ארוכה
ן \ של הצעות מסוג זה לממשלת ישראל.
לא אעשה זאת. ביגלל סיבה פשוטה
אחת, הנשמרת בסוד. עתה הגיע הזמן
לגלותה.

האמת הנוראה היא בי במדינת•
ישראל שולטת, מאז יומה הראשץ
ועד היום, ממשלה אנטי־ציונית.
ממשלה זו פועלת כאופן שיטתי
כדי לספק חומר דאנטי-שמים, המבקשים
להביא לגינוי הציונות
בתורה גיזענית. לולא בן לא יבדה
להתקבל ההחלטה שנתקבדה ח־שבוע.
ממשלה
זו החליטה דווקא עכשיו להפ קיע
רבבות דונמים של אדמות ערביות
נוספות, כדי לבצע את ״ייהוד הגליל״
(הנקרא ״פיתוח הגליל״ ,כהסוואה שקופה).
הממשלה. אישרה דווקא השבוע כי הרשימות
השחורות של פסולי־החיתון הן,
עקרונית, בסדר. דווקא השבוע נודע כי
הממשלה חזרה בה מן הנטייה, שהחלה
מסתמנת בה, להחזיר את עקורי איקרית
ובירעם לכפריהם.

כאשר אנטי־ציונים כאלה שולטים
בירושלים — מה אפשר
לעשות בניו-יורק ז

הנוזלת..או ערי־

חצי מיליון דולר הפסדים. מאזן זה חובר
כך שההפסדים הגיעו לסכום זה בילבד. להנהלת
החברה ברור כבר היום — כי במא זנה
הבא יגיעו הפסדי החברה לכמה מיליוני
דולרים. אין בטוח משביתה כדי להסביר
לציבור הפסדיה של חברה ולהטיל את
האחריות על העובדים השובתים, להפסדים
שהיו בין כה וכה.

^ היחת מעונ״נת
בשביתה נדי להטת עד

__בוז
וגסות-רוח

הנסויה וכישלונותיה
כוסות מישתו־
^ הנ בו ל הוב או
לשתה השביתה נדי להמס
את האוויוה במעות
האיש התזע
^ בה נה לה נום
לשביתה נוי לסלע
את המו הל־ה נ ללי
ץ* אשר מטלפנים ככר ימות השנה
*למישרדי אל־על בנמל התעופה על־שם
דויד בן־גוריון בלוד, עונה הטלפנית :״אל׳
על לשירותך, שלום.״ למטלפנים לאל־על,
החל מהיום הרביעי האחרון, עונה הטל פנית
:״אל־על. שלום,״ כשהיא משמיטה
את ״לשירותך.״
ואומנם, החל מהיום הרביעי האחרון אץ
אל־על נותנת עוד שרות. החברה הלאומית
הפסיקה את טיסותיה, והפכה סוכן־הנסיעוח
הגדול ביותר בארץ, כאשר היא מעבירה
את כל נוסעיה למטוסי חברות אחרות,
וגובה מאותן הברות עמלה.
הסיבה להפסקת טיסות החברה שרויה
במחלוקת. עובדי בתי־הפלאכה של אל־על
טוענים להבטחת זכויותיהם. הם מציגים
את הסכם־העבודה בינם לבין הנהלת אל־על.
הסכם אשר ההנהלה שומרת אותו
משום־מה בסוד, ומוכיחים כי נעשה להם
עוול בדירוג.
הנהלת אל־ על אינה מכחישה זאת. דובר־החברה,
מרדכי סוויצקי, דואג להדגיש לפני
העיתונאים כי טענתה של הנהלת החברה
כלפי העובדים היא על האופן שבו פרצה

השביתה. לדיברי ההנהלה היו העובדים
צריכים על־פי אותו ה0כם-עבודה, לתת
אזהרה בת שבועיים לפני פחץ השביתה,
ולא עשו כן. עמיצור (״עמי״) אסינגר,
יושב־ראש ועד עובדי המלאכה, מוכיח
במיסמכים כי הוועד שלו הודיע להנהלת
אל־על ולהסתדרות על סיכסוך־עבודה, לא
לפני שבועיים — אלא לפני חודשיים.
לכאורה, נדמה כי הסיכסוך המשבית את
חברת-התעופה, החל מהיום הרביעי האח רון,
פרץ בשל טעמי יוקרה. אך כפי שהיה
הדבר באשדוד, עת סגר יהושע פרץ את
הנמל, גם כאן מסתתרת אמת אחרת, מאחרי
הסיבות הרישמיות הידועות לציבור הרחב.
אין לאיש ספק כי הנהלת אל־עד מעוניי־נת
בשביתה. בין אם יזכו עובדי בתי-
המלאכה בדרישותיהם ובין אם לאו, תרוויח
הנהלת אל־על מעצם קיום השביתה.
מאזנה של אל־ על לסוף שנת-
הכספים שעברה׳ אפריל ,1975 הראה כ-

נשק מוז שובתים

כמו בשביתות אשדוד ואשקלון הוזעק
מישמר־הגבול גם לנמל התעופח לוד כדי
לאיים על השובתים. מאות שוטרי מישמר־הגבול חמושים, עם 20 כלבים התייצבו
מאיימים בשטח בתי־המלאכה, שם התכנסו השובתים. למטה צו־הקריאה שחולק לשובתים.

אלו
אברהם__

סם העובד :

ה קן

ת פ קי ד:

אחר אי

מי ד ד רוז 7 £ 8ילי 2

סם המפעל החיוני: א ל -עלנתיביאויר לי׳ :דאל בעיים, גחב ״ג ח. ד 41 .
ה מ ען:

ר ח^ 1

חול ו ז

ב תו קףסמכותילפיתקנה 3לתקנותסעחחירום ( סירוחיעבודה
יפיחואוירית ) ,תסל ״ ה1975 - -
נ תי בי

ולאחר עסו־ התח בו רההכריז על חנות

אוירליסראלב עיי ם ( ל ה לן -ד. םסעל ) כמפעל

קו ר ה תו הולסירותענודה
ע נ וו תוהר גי ל,
נסעה

ביו ם

חיונייםבתח בו ר ה
*י-זי

חיונילפית קנ ה 2לתקנות, אני

היונינספעלופבווהעליךלהתיינבלעבודהבפסעל, נפקות

ב חנון

ת ״י ל ״ו

בונן ״ סונר• ) 1 9 7 5

ולננענסלפוח, נרניפותובאופןסדיר, ללאהח פו ת, הפר עו ת • י

כיבוסיס, אח ע בו דתךבהתאםלחפעידךובהתאםלהוראות ^ י ״ נחנן לך על

ה פ סו

ך* יחסים בתוך ההנהלה מהווים גם הם
( 1גורם לעצם פרוץ השביתה. כש באו
עובדי בתי־המלאכה אל סגן המנהל־הכללי,
בני דווידאי, והעלו בפניו את דרישותיהם,
התייחס אליהם דווידאי בבוז גלוי
ובעליונות, אשר אפילו מצידו היתה מופרזת
.״אני לא אתן לכם שום דבר! אם
אתם רוצים לשבות. בבקשה, יש לי במגירה
צווי־קריאה בשבילכם!״ כאשר טען דוד-
דאי כי אל־על אינה מעלה משכורות או
משנה דירוגים, הביאו בפניו חברי־הוועד
את הדוגמה של צוותי־האודר, אשר בעיק-
בות הפיחות קיבלו מאל־ על תוספת של
למעלה בד 22 אחוזים למשכורתם .״להם אני
רוצה לתת, ולכם לא! מה תעשו ליז״
היתה תשובתו של דודדאי.
״הרגשנו שהוא ממש דוחף אותנו ל שביתה
שבה לא רצינו,״ סיפר אחר־כך
עמי אטינגר .״אנחנו רגילים ליחס רע
מצידו של דווידאי, אבל זו הפעם הראשונה
שהוא התנהג ממש בגסות, למרות שחרב
השביתה התנופפה מעל לראשה של אל־על.״
השביתה
הנוכחית משרתת היטב את
מטרותיו האישיות של דווידאי. סגן המנהל־הכללי
הפך בשנים האחרונות המנהל ה אמיתי
של אל־על. למרדכי בן־ארי, ה-
מנכ״ל הרישמי, נמאס כבר מזמן לנהל את
החברה. המשברים התכופים, השביתות
ונסיגתה הכללית של החברה, הביאו את
בן־ארי לאדישות מוחלטת בכל הנוגע ל־אל־על,
כשהוא מניח לדווידאי לעשות ב חברה
ככל העולה על רוחו.
בריאותו של בן־ארי אינה תקינה בשנים
האחרונות, והידרדרה עוד יותר בתקופה
האחרונה. עווית בפניו, שעל קיומה היה
ידוע רק לעובדים איתו בקירבה רבה,
הפכה חמורה ותכופה, וגורמת לו כאבים
עזים. בן־ארי החליט כי גם למען בריאותו
עליו לצמצם את פעילותו בעבודה.
היה זה אור ירוק להשתלטותו של
דודדאי על אל־ על. הוא ידע שבדרך רגילה,
בהתקדמות הדרגתית, לעולם לא יגיע
לתפקיד מנהל אל־ על. אנשים רבים מדי,
בעלי השפעה בקרב מנהלי אל־ על וחברי
מועצת־המנהלים שלה, הם יריביו בלב־ונפש
של דווידאי, אשר הצליח להגיע
לתפקידו הנוכחי על־ידי דריכה על יבלו־תיהם.
הוא ידע כי גם בן־ארי עצמו לא
ימליץ עליו כעל יורשו. בן־ארי השלים
עם העובדה שהוא שבוי בידיו של דווידאי,

אך אין ספק שאין הוא רוחש לו חיבה
יתירה.
אך הסכנה הגדולה ביותר לדווידאי צפו-
ייה דווקא ממגמתו של שר־התחבורה גד
יעקוגי להצניח אדם מבחוץ לתפקיד מנכ״ל
אל־ על. יעקובי הגיע למסקנה כי הידר דרותה
של אל־על, ויחסי־העבודה בחברה.
אינם משפרים את דימויו הציבורי. הוא
החליט להיפטר ממנהל-החברה, והודיע
מפורשות שלא יסכים כי דווידאי, שבו
תולה יעקובי את האשמה במצבה של אל־על,
יתמנה כמנכ״ל.
כאשר פרצה שביתת עובדי-בתי־המלא-
כה, החליט יעקובי לשחק אותה כאיש
החזק, בעיקר אחרי הביקורת שניתכה עליו
בעיקבות שהייתו בחו״ל בעת שביתת נמל-
אשדוד. יעקובי החליט, בהסכמת ראש-
הממשלה, לשבור את עובדי בתי-המלאכה,
בטענו בי ״זהו רגע של אמת״ .הוא גם
הורה לבדארי ולמועצת־המנהלים, שבראשה
עומד חבר־הכנסת משה כרמל -לה-

ניח את הטיפול בשביתה בידידשלו. ואומנם׳
בישיבתה בתחילת השבוע ביקשה
מועצת המנהלים מהממשלה, קרי משר-
התחבורה — כבעלת־המניות העיקרית ב*
אל־על — לקחת על עצמה אח הטיפול
בשביתה ובחברה.
האות למדיגיוודהיד״הקשה של יעקובי
ניתן בשבת האחרונה. צווי־קריאה, המבו ססים
על חוקי־החירום הבריטיים של דבר
המלך במועצתו, שהם חמורים בהרבה מ־צווי־חריתוק
בהם היה יעקובי משתעשע
עד כה, הוצאו כנגד 17 עובדי בתי־המלא־כה.

״אגי
דמות
ממלכתית!,,
ך ( ״כ ז׳אק אמיר, מנהיג פועלי יט ו
1המלח, שאליו פנו השובתים בבקשה
שיקשר ביניהם לביו ההנהלה, התקשר
טלפונית אל יעקובי, וביקש ממנו להיפגש
עם חברי־הוועד השובתים. תשובתו של
יעקובי היתה :״אני דמות ממלכתית, ולא
מתעסק בסיכסוכי-עבודה. אם הם רוצים,
שיפנו להסתדרות!״ אמיר, שנדהם מתשובתו
המתנשאת של יעקובי, אף התבטא
נגדו בקללות בערבית.
כשנכשל נסיודהתיווד של אמיר, חזרו
חברי־הוועד מדימונה, שם ביתו של אמיר,
לנמל־התעופה בלוד. הם הורו לעובדים
שקיבלו צווי-קריאה להתייצב לעבודה,
ותלו על צווארם שלטים :״אני עובדי
כפייה !״ בד-בבד הורו חברי־הוועד לשאר
הפועלים׳ כ־ 300 מתוך 600 ששהו באותה
עת הנמל, לחסום את דרכם של חבריהם,
עובדי־הכפייה, אל הכלים, ולא להניח להם
לעבוד.
התסריט הקבוע של שביתות בחודשים
האחרונים גיראח גם בלוד. על־פי הוראת
יעקובי הוזמן מישמר־הגבול לשטח שליד
בתי״המלאכה, שם התקבצו העובדים 15 .
קומנדקרים. שיריוניות ומשאיות עמוסים
במאות שוטרי מישמר הגבול חמושים ו־

כשהבין דווידאי כי לא יעלה בידו להביא
את השובתים לידי הסתבכות בפלילים, הוא
דיווח על כך ליעקובי, והמישטרה פוזרה.

שיטות מצור
ושיסוי
ץ* אותו רגע מחליט דווידאי, בעצה
( /חת עם יעקובי, להכניע את השובתים
בשיטת המצור. למרות שהם צוו להגיע
לעבודתם, עבודת־מישמרות, נשללה מהעובדים
ההסעה הקבועה שלהם. מיסעדת
עובדי אל• על נסגרה בפניהם, כששאר
עובדי החברה, שאינם שובתים, מקבלים
תלושי־מזון מיוחדים חדשים, שלא ניתנו
לשובתים. אחת הבעיות הגדולות ביותר
של השובתים היא להביא מזון ושתייה
לחבריהם השובתים, בשעות הלילה.
שוב חזרו ונישנו תמונות דומות משביתת
אשדוד. צלמים, שאיש אינו יודע מי משלם
עבור עבודתם, צילמו ללא־הרף את הפוע לים
המתכנסים. למחרת היום הוגשו התמו נות
לתחנת המישטרה בנמל, כאשר הנהלת
חברת אל־עד מצביעה על המופיעים ב*

יהיה ברוד בהפיכה באל־ על, שכתוצאה
ממנה תועף ההנהלה הנוכחית ותמונה הנהלה
אחרת. גם אם ייכנעו חברי ועד עובדי
בתי־המלאכה ולא יצליחו לעמוד בלחץ,
צפויות באל־על עוד שביתות אחדות ש עליהן
יכריזו, כל אחד לחוד, לפחות חמי שה
מתישעה הוועדים הקיימים בחברה.
לוועד עובדי בתי־המאלכה יהיה גם קשה
להכריז על סיום השביתה. היא הוכרזה
רק אחרי מישאל בין העובדים כולם.
ביום הרביעי האחרון הוצב קלפי במוסך
הגדול שבנמל, ובו הצביעו כ־ 400 נד 600
עובדי בתי־המלאכה 93 .אחוזים מהם דרשו
מהוועד להכריז על שביתה מיידית.

״העיקר שיעיפו
אותם!״

ף העדכדים היקשו על הוועד שלהם
עוד יותר. בהחלטה נאמר כי הוועד
אינו רשאי להפסיק את השביתה על דעת
עצמו. אם ירצה להפסיקה, הוא יהיה חייב
לערוך את המישאל שוב ולקבוע את ענד

•טר יער,זכי
האס הוא יילוז

גמכ ״ ל גו־ ארד
האס הוא יסולק 7

ס מנ פ׳׳ ד דווי ד אי
האס הוא יירש 7
מלווים בכ 20-כלבי-זאב גדולים, התייצבו
באיום ליד בתי־המלאכה. אותה שעה עסק
דווידאי בחיוג לכל כתבי־התחבורה, המכ סים
את השביתה, והודיע להם :״תוך שעה
תופעל אל־על מחדש !״
לעיתונאים שניסו להגיע למקום, ולראות
איך תופעל החברה מחדש, לא ניתן להת קרב.
כתב גלי צה״ל, ישעיהו (״שוקי״)
גלאון, וצוות-הטלוויזיה שהיה עוד קודם־
לכן במקום, גורשו בגסות על־ידי מפקדי
מישמר-הגבול.
המתח עלה. עמי אטינגר הבין לאן מולי כים
הדברים. ברמקול נייד הוא התחנן בפני
חבריו הפועלים :״אם השוטרים יגיעו
הנה, לא להדים עליהם יד, לא לגעת בהם,
להישמע לכל מה שהם יגידו, אפילו אם
זה יחייב שבירת השביתה.״
לעמי היה ברור כי הנהלת אל־על רוצה
לנקוט את השיטה ־שנקטו הנהלת קצא״א
בשביתת אשקלון, והנהלת רשות הגמליס
בשביתת אשדוד: להביא לידי עימות בץ
פועלים שובתים לבין המישטרה — עימות
המסיט את דעת־הקהל מן הסיבות האמיתיות
של השביתה, והמסית את הציבור
נגד השובתים.

תמונות כמי שהפריעו את הסדר הציבורי
ומגישה נגדם תלונות פליליות.
המגוחך הוא שלמרות הכסף הרב ש הושקע
בצילומים, טעו מנהלי אל• על בזיהוי
לפחות שניים מתישעה העובדים ש נגדם
הוגשו תלונות. שניים אלה לא נמצאו
כלל בלוד במוצאי-השבת האחרונה.
דווידאי-אודיעקובי הבינו גם כי המתח
אצל העובדים, השובתים כבר שבוע, עולה,
ודאגתם לעתיד מישפחותיהם גוברת. הם
החלו שולחים מגהלי-עבודה, שיחפשו את
העובדים שקיבלו צווי-קריאה, ויטרידו או תם
בדרישה להסיע את המנהלים על־גבי
הטרקטורים הקטנים של הנמל מצד אחד
של המסלול לצידו האחר. התגרות גלויה
זו נועדה להביא להתפרצות ולהפרת צווי-
הקריאה. הוראות הוועד בעניין זה היו
פסקניות :״להישמע לכל הוראה של מנהלי
העבודה.״
כל אותה עת נמצאו הפועלים השובתים
בשטח בתי-המלאכה, מתבטלים ומשועמ מים.
חלקם שיחק דומינו, אחרים שיחקו
בהטלת מטבעות לעבר הקיר. כאשר הגיעו
עיתוני־הצהריים, התנפלו עליהם הפועלים
ותפסו כל אחד את פינתו, כדי לקרוא
פיסת-עיתון. חברי־הוועד קיימו פגישות עם
ועדים אחרים, עם עיתונאים, וניסו ללא
הרף למצוא שליחים אשר יביאו לידי סיום
השביתה. הצעתם שהועברה לדווידאי הי-
תה• :קיום בוררות זבל״א. תשובתו של
דוידאי :״אצלי לחברה לא ייכנס שום
בורר.״
ביום החמישי של השביתה לא נראה
סיום השביתה באופק. לכל מי שבקי קצת
בענייני אל־ על ברור, כי סיום השביתה

דתו לפי תוצאותיו של המישאל החדש.
כשערכו העובדים את המישאל, הם
חששו כי יאשימו אותם אחר-כך שהקלפי
זוייף, וכי המישאל היה מפוברק. ואומנם,
כאשר נודע לממלא־מקום מזכיר-ההסתד-
רות, יהושע וושצ׳ינה, על המישאל הוא
טען מייד כי ידוע לו ממקורות מוסמכים
שהמישאל היה מזוייף. אך העובדים הק דימו
תרופה למכה• חם ביקשו עיתונאים
שהיו נוכחים במקום לשמש כמשקיפים,
ולספור את הקולות.
יחסו של וושצ׳יגה, הממונה גם על תיק
אד־על בוועדה המרכזת, אינו מובן לעוב דים
.״יש לנו מיכתבים ממנו שהוא תומך
בנו ובדרישות שלנו,״ מספר עמי אטינגר.
״פתאום הוא הפך היריב החריף ביותר
שלנו. קיווינו לתמיכת ההסתדרות, וקיבלנו
ממנה בעיטה.״ עמי, איש חיל-האוויר לשעבר,
כמרבית חבריו העובדים בבתי-המלא-
כה, אינו בקי בפוליטיקה הישראלית, ושכח
כי וושצ׳ינה הוא חבר־מיפלגת אחדות-
העבודה, וידידו הקרוב של יושב־ראש ממד
צת־המנהלים של אל־על, שר־ד,תחבורה
לשעבר משה כרמל, חבר אותה מיפלגה.
אין ספק כי שביתת עובדי בתי-המלאכה
של אל־ על היא החמורה ביותר שפיצה
בחברה מאז קומה. העובדה שהנהלת ה חברה
הסתלקה מהטיפול בשביתה, והעבי רה
אותו לידו הנוקשה והבלתי־חכמה של
יעקובי׳ היא רק אחד המאפיינים לחומרתה
הרמה. הוצאת־צווי-הקריאה, על-פי חוקי-
חירום ביטחוניים, שיטוח הריגול והחנק
המופעלות נגד הפועלים, האיום להחכיר
את מטוסי אל־על בזול לחברות־תעופה
זרות והפעלת המישטרה בשביתה מעידים,

כי הפעם החליטו הממשלה ושר־התחבורה
ללכת עד הסוף.
אין ספק גם ששביתת עובדי-המלאכה
או השביתות הנוספות האחרות שהיא תו ליד,
יביאו להעפתו של בן־ארי החלש
והמשל, ואולי של ההנהלה כולה.
סיכם השבוע אחד ממנהיגי השובתים:
״גד יעקובי מחסל בשיטתיות את התח בורה
בארץ. הנמלים הרוסים׳ התחבורה
היבשתית עומדת בפני מפולת ועכשיו
הגיע תורו של הקשר האווירי של יש ראל
עם העולם. כשלכל אלה מצרפים את
השיגיונות של מנהלי אל־על, הפרובוק ציות
שלהם ושל שר־התחבורה מקבלים
שביתה מכאיבה ומזיקה כמו זו שהיינו
צריכים להבריז עליה.״

במדינה

העם עוד דא
אבדה תיקוזחנו

הנשיא :״לא כולם
כישראל -מושחתים׳׳
!רו8׳ קציר במועדון העתונות :״הפער המדעי בינינו
__יבין הערבים כליית גדרי מזזוד,

כותרת במעריב מיום 19 באוקטובר . 1975
הממשלה עסקים כרגיל

אין 3ודך כשרים
שהממשלה

בדי 1.1—.. 1 1 תמשיך לתפקד

כאשר החליטה הממשלה לפחת את שער
הלירה, להטיל מיסים חדשים, ולהעלות
את מחיר שורה שלימה של מיצרכים,
שהה שר המיסחר והתעשייה חיים בר־לב
בארצות־הברית. הוא לא מצא לנכון
להפסיק את ביקורו, לחזור לארץ כדי לי טול
חלק בדיונים הכלכליים ולהשתלט
על האנרכיה הזמנית שהשתררה בתחומים
עליהם ממונה מישרדו.
גם נגיד בנק-ישראל, משה זנבר, לא
סבר שעניינים מסוג זה נוגעים לו. הוא
בילה חופשה בספרד.
כאשר פרץ משבר רשימות פסולי־החי־תון,
שנערכו בהשראת מישרד־הדתות, לא
היה גיבור הפרשה בארץ. שר־הדתות יצ חק
רפאל, שיצא כביכול לביקור רשמי
ברומניה, על פי הזמנת מישרד־הדתות ה רומני,
ניצל את נסיעתו הרשמית בתפ קיד
גם לשם בילוי חופשה ם רטית. הוא
יצא להינפש על חופי אגם לוגאנו שבשוויץ.
באותה הזדמנות גם ניפגש לשי חת
עסקים או ידידות עם הד״ר טיבור
רוזנבוים, פטרונו הפיננסי בעבר, ש הסתבך
בעסקיו וגרם נזקים במאות מיל יוני
ל״י לישראל.
שר-החוץ, יגאל אלון, שנסע בשליחות
רשמית לעצרת האומות המאוחדות, ניצל
גם הוא את נסיעתו לצרכים פרטיים. ב דרכו
חזרה לארץ התעכב בלונדון, לביקור
סרטי אצל בנו המתגורר שם והמת־עתד
להפוך אותו בקרוב לסב.
משום כך, כאשר פרצה לפני שבועיים
הסערה סביב גזר־הדין שנגזר על מנהיג
פועלי נמל־אשדוד, יהושע פרץ, והנמל
נסגר ועמד בפני השבתה גמורה, היה
זה רק טבעי שגם שר־התחבורה, המופקד
על הנמלים ייעדר מהארץ. גד יעקובי
היה בעיצומו של ביקור רשמי ברחבי אר־צות־הברית,
ולא העלה כלל בדעתו כי
נוכחותו דרושה בישראל בשעת-משבר מ עין

דוגמא ;לעם• לכל אחד מהשרים ה מטיילים
ונופשים ברחבי העולם היו סיבות
טובות כדי להצדיק את חיוניות
העדרם מהארץ. כולם נאלצו, כמובן. לי טול
על עצמם שליחויות קשות ומפרכות
לטובת העם והמדינה.
מזכיר ההסתדרות, ירוחם משל, נטל
דוגמא נאה מהשרים. השבוע, כאשר שבי תת
פועלי בתי־המלאכה של אד־ על השבי תה
את החברה, כאשר משרד־הביטחון
איים לפטר 4000 עובדים במיפעלי התע-
שיה האווירית והצבאית, וכאשר אגד
איימה לפטר מאות עובדים שכירים, לא
היה משל בארץ.
בעיצומו של אחד ממשברי העבודה החמורים
ביותר שפקדו את המשק היש ראלי
בשנים האחרונות, טייל משל —
בשליחות ההסתדרות כמובן — ברחבי
העולם, השאיר את הבעיות הבוערות ל טיפולו
של ׳עסקן מדרג ב׳ ,יהושע וושצ׳י־נץ.
משל הפך לנמשל.
היעדרותם של מנהיגי המדינה והמשק
הוכיחה כי מכת האבטלה הסמויה מת-
ח>ה בצמרת. הסתבר כי לא היה

כל צורך בנוכחותם או פעילותם של ה שרים.
הממשלה תיפקדה לכאורה גם בל עדיהם.
בדרך זו היא יכולה להמשיך ול תפקד
גם אם כל שרי הממשלה יתפזרו
לכל רחבי העולם, וישלבו נופש ובילויים
בסיורים ממלכתיים, כדוגמא חיה לעם
במצור הנקרא מדי יום להדק את החגורה
ולהקריב קורבנות.
השאלה שהתבקשה היתה: אז בשביל
מה צריך אותם בכללי
ההסתדרות הבה !תחכנלר.

זכותח שר ההסתדרות
?הילחס גגד
;,טריק מדוכזך״
שד הממשלה
החלטתה של הוועדה־המרכזת של ההסתדרות
להתייצב מאחורי יהושע פרץ ולהעניק
לו סעד־מישפטי במאבקו כנגד גזר-
הדין, שנגזר עליו על ידי שופט־השלום
של אשדוד, אברהם ששון, היתר. לא רק
תרומה לארגעת הרוחות בעיר־הנמל הדרו מית.
היא לא היתר. בבחינת הסכם חשאי
מתחת לשולחן עם יהושע פרץ, אלא הח לטה
אמיצה וחשובה שנגעה לכלל פועלי
ישראל.
אותם מנהיגי פועלים. כולל ח״כ המערך
משה שחל, שיצאו בגנות החלטה זו של
ההסתדרות ואף תבעו לבטל את הסיוע-
המישפטי לפרץ, לא היו מודעים כלל למש מעותו
המזעזעת של פסק־הדין ולהשלכות -
שעלולות להיות לו בעתיד לגבי סיכסוכי-
העבודה במדינה.
ככל שהמישסטנים מנתחים יותר את
פסק־הדין מחולל הסערה, נחשפת יותר ה מלכודת
שניטמנה בו לא רק ליהושע פרץ,
אלא למוסד המישפם בישראל.
אסור להשליך פועל לכלא. ההח לטה
שנפלה בממשלה להעמיד את יהושע
פרץ לדין בגין מעשה סגירת הנמל שלו,
על פי סעיף 105 בחוק-הפלילי, לא היתד.
החלטה מקרית. היועץ־המישפטי לממשלה
שנתן את אישורו להכללת סעיף זה בכתב-

מזכ״ל משד
משל ונמשל
האישום, היה חייב להיות מודע לעובדה
שקיים בחוק־הפלילי סעיף אחר׳ מקביל
לסעיף , 105 על פיו נוהגים לתבוע לדין על
מעשים כמו שעשה יהושע פרץ. זהו סעיף
142 בחוק הפלילי האומר:
כל הממרה בזדון כל חוק מתוך שעושה
מעשה שהחוק אוסר לעשותו, או שנמנע
מעשות מעשה שהחוק דורש לעשותו, והנוגע
לציבור או לכל חלק מן הציבור,
ייאשם בעוון ...ויהיה צפוי למאסר שנתיים
או לקנס של 1500ל״י.
אם פרץ לא הועמד לדין על פי סעיף

142 אלא על פי סעיף 105 הדרקוני*,
שבית־המישפט העליון קבע מיספר פעמים
כי אין להשתמש בו כל עוד קיים סעיף
אחר בחוק שניתן להעמיד עליו לדין,
הסתתרה מאחורי מעשה זה כוונה זדונית
מפורשת.
שכן, בשנת 1972 חוקקה הרשות המחו קקת,
הכנסת, תיקון מפורש בחוק ישוב-
סיכסוכי-עבודה, שנועד למנוע בכל מחיר
הכנסת פועלים לבית־סוהר בגין מאבק
מקצועי כלשהו.
סעיף 9של התיקון בחוק (שלא הופיע
בהצעת־החוק המקורית של הממשלה) אומר
כדלהלן: לא יוטל מאסר לפי סעיפים
142 או 143 לפקודת החוק הפלילי, או לפי
סעיף 6לפקודת ביזיון בתי־המישפט, או
לפי סעיף 70 לחוק ההוצאה־לפועל, בשל
הפרת פסק־דין, החלטה, צו או הוראת־חיקוק
שעניינם השתתפות בשביתה.
כלומר, על פי סעיף זה מיתגלה כוונה
ברורה של המחוקק למנוע השלכת פוע לים
לכלא בגין מאבק מיקצועי. אפילו
אם פועל, בשעת סיכסוך עבודה, עובר על
החוק הפלילי, מפר צו של בית־מישפט
או כל צו אחר, ניתן לקנוס אותו או
להטיל עליו כל עונש אחר — רק לא בית־סוהר.
״הטריק
המלוכלך״ .כאשר החליט
היועץ־המישפטי, תוך התייעצות עם שר-
המישפטים ותוך קבלת הסכמה מהממשלה,
שלא לתבוע את פרץ על פי סעיף ,142
הוא עשה זאת מתוך ידיעה ברורה שאפילו
אם יורשע פרץ על פי סעיף זה, לא ניתן
יהיה לשלוח אותו לכלא. החוק אוסר זאת
במפורש. אבל איש בכנסת לא העלה מ עולם
על דעתו כי יאשימו פועלים על סי
סעיף 105 הדרקוני, האומר את אותו דבר
שאומר סעיף .142 משום כך לא ניכלל
סעיף 105 ברשימת החוקים שעל פיהם
אסור לשלוח פועלים לכלא.
החלטה להעמיד את יהושע פרץ לדין
על פי סעיף ״ההיזק הציבורי 105 היתד,
התחכמות של הממשלה כדי לעקוף את
החוק ואת רצון המחוקק, טכסיס הנקרא
בלשון המישפט ״טריק מלוכלך.״
שופט־השלום באשדוד היה חייב להרשיע
את פרץ על פי סעיף זה בחוק, כיוון
שיהושע פרץ הודה באשמה. אילו היה
השופט טוען בפסק־דינו כי מה שעשה
יהושע פרץ הוא מעשה פלילי טהור, שאין
בינו לבין מאבק מקצועי או סיכסוך עבודה
כל קשר, ניתן היה עוד להבין את גזר-
הדין החמור שגזר על פרץ, אם כי לא
להצדיקו. אבל השופט ששון עשה דבר
הפוך. הוא הציג את גזר־דינו כהחלטה
עקרונית שקופה בנושא סיכסוכי־העמדה,
ולא כפסק־דין בעניין פלילי פשוט.
ששון אמר במפורש בגזר־הדין: דצפוני
והשקפת־עולסי׳ מדריכים אותי כי פעם
צריך בית־המישפט להכביד את ידו ועל ידי
כך אולי יחול שיפור מה במצב הגובל בהפקרות,
ואליבא דבא־כוח הנאשם שביתות
בבתי־חוליס שהביאו לפטירת חולים. מבחינת
הרתעת האחרים שומה עלי הפעם
להכביד את ידי תוך הייחול כי מי יתן
וקורבנו של נאשם זה יביא לתפנית במחשבה
אצל אלה שידם מכוונת אותם
למעשים, שיירתעו מנקיטת צעדים שיש
בהם משום טירדה ונזק לציבור...
שופט־השלום של אשדוד נפל במלכודת
שהניחו לו הממשלה והיועץ־המישפטי, ש-
אילוליא היה בכוונתם לשלוח את פרץ
לכלא, היו מאשימים אותו על פי סעיף
. 142

מ יד חמת היוושה
בחיבה גדשה
ונסים אינהימ״ס
ך* שעות הערב הופך קפה רון במרכז
י הכרמל לפיאנו־בר, שבו מופיעים פסנתרן
וזמרת, ומנעימים את הערב לצעירי
חיפה. אולם במשך היום, קפה רון הוא
אחד מבתי־הקפה שבהם נקבע עתידה של
עיר־הנמל מהבחינה הפוליטית.
אך הצעקות שנשמעו בקפה רון באחד
מימי השבוע שעבר, הדהימו גם את המלצ רים
הוותיקים של הקפה, הרגילים לוויכו חים
פוליטיים קולניים בין אישים חשובים,
הנערכים דווקא אצלם.
ליד שולחן פינתי בגינת בית־הקפה,
ישבו שניים: פרופסור שבח וייס, מרצה
באוניברסיטת חיפה וחבר מועצת־העיר מ טעם
מיפלגת־ז־,עבודה, אשר זכה בפירסום
רב בתקופה שבה היה חידונאי, ובפירסום
גדול עוד יותר כאחת הדמויות החברתיות
המקובלות ביותר בעיר. השני היה אורי
אגמי, מזכיר מחוז חיפה של מיפלגת־העבודה,
ומי שידוע כאחד מנאמניו ועושי־דברו
של ראש־העיר, יוסף אלמוגי.
הוויכוח בין השניים התלהט, עד של-
מלצרים נדמה היה שאגמי גדל־הגוף יחבוט
בסופו של דבר כוויים, הצנום בהרבה.
״אני יודע שצייזל לא שווה שום דבר,
שמולק הוא אסון לחיפה ושוורטמן הוא
בדיחה בתור ראש־עיר, אבל אתה, שבח
וייס, אף פעם לא תיבחר לתפקיד!״ קרא
אגמי לעבר וייס.
וייס לא טמן ידו בצלחת :״אני לא
מוכן לשמוע דברים כאלה מאדם שלא קרא
אף פעם בחייו ספר,״ השיב לאגמי .״אתה
י תודיע למי שצריך, שאני לא נשוי עם
מיפלגת העבודה בחתונה קתולית.״
הסצינה בקפה רון היוותה אחד ה שיאים
בדרמה המתרחשת עתה בחיפה,
במילחמת־ד,ירושה על כיסאו של ראש־

העיר, יוסף אלמוגי, אשר לכל ברור כי
הוא עתיד להתפנות בעוד מיספר חודשים.
המילחמה על הירושה המיידית, תפקיד
ראש־העיר, עד הבחירות שייערכו בעוד
קרוב לשנתיים, היא מאבק המתבשל על אש
קטנה, מעין חזרה כללית לקראת הבאות.
המילחמה האמיתית היא על תפקיד מוע־

אם לא ישונה פסק-הדין הזה, דבר שב כוונת
ההסתדרות לעשות בסיוע-המישפטי
שהיא עומדת להגיש ליהושע פרץ, יהיה
בכך תקדים מסוכן. תוך עקיפת החוק
תוכל הממשלה גם בעתיד להאשים פוע לים
בכל סיכסוך עבודה על פי סעיף , 105
ולנסות להשליך אותם לכלא, בניגוד ל רצון
המוסד המחוקק.
העובדה שטריק מלוכלך מעין זה ננקט
דווקא על ידי ממשלת־פועלים סוציאליסטית,
רק מחזקת את חובתה של ההסתדרות
להילחם נגד עיוות־הדין.
• סעיף 105 בחוק הפלילי אומר כדלהלן;
״כל העושה מעשה העלול להביא לידי
היזק ציבורי ייאשם בעוון. על פי סעיף זה
ניתן להרשיע כל אדם כמעט בכד מעשה,
מבלי להוכיח כל נזק שגרם.״

מועמד ורטמן
מסיבה בצהרים

יסכים לבחור בו בגלל הדימוי הציבורי שלו
כעסקן ותככן.
מועמד אחר הוא מזכיר מועצת־פועלי-
חיפה, אליעזר מולק. מולק אינו דמות
אהודה, בעיקר לאחר פרשת לימוד־האנג-
לית שלו בלונדון, שם הוא שוהה גם היום.
אך במשך השנים הוא הצליח לבנות לו
מעמד איתן במיפלגה, וסיכוייו להיבחר
רבים מאלה של ורטמן.

מד מיפלגת־זזעמדה לראשות העיר לקראת
הבחירות.

מסיגות-
חשק

^ ודי אג מי, המבטא בדרך־כלל את
דעתו של אלמוגי, גם לא הסתיר מדוע
איו המיפלגה מעוניינת בוויים כראש־עיר,
למרות הפופולריות הרבה שלו בחיפה. כנימוק
ציטט כמה השמצות, ביחס לחייו
הפרטיים של וייס, אשר מתנגדי המערך
עלולים לשלוף במיסגרת מילחמת־הבחי-
רות ,״ולפתוח תיבת־פנדורה,״ כפי שהת בטא.
אחרי
הפגישה חזר וייס לביתו, והתיישב
לכתוב מיכתב לאורי אגמי. במיכתב, ש השתרע
על שבעה עמודים צפופים, ביטא
את דעתו על אגמי, וטען שאגמי, יחד
עם חבר־הכנסת החיפאי משה ורטמן ומזכיר
מועצת־פועלי-חיפה אליעזר (״הס טודנט״)
מולק, מנהלים את חיפה כמו
חנות־מכולת.
אגמי טוען בי לא קיבל את המיכתב
מווייס, אולם וייס הספיק להראות אותו
לכמה מידידיו, לפני ששלחו. במיכתבו רמז
וייס כי גם הוא יכול לשלוף פרשיות
מחייהם הפרטיים של ראשי היפה.
לא היה ספק למה התכוון וייס. הוא התכוון
למסיבה של חיילות חיב״ה — פרשה
שהסעירה את העיר לפני מיספר חודשים
והושתקה בעיתונות.
אחד האישים הידועים ביותר בחיפה הוא
זיניוק, בעל בית־מיסחר ענקי לצורכי
ספורט ומחנאות בעיר התחתית, זיניוק
את מיכלין. מזה שנים אחדות נוהגים
להתאסף בחנותו של זיניוק, מדי יום שי שי,
לאחר סגירת החנות, אבות העיר,
ביניהם פקידי־עירייה בכירים, פוליטיק אים
-ראשי־המישטרה, פרופסורים באוני ברסיטה
— כל המי־ומי של חיפה. ידוע
כי משה ורטמן, שהוא אחד המועמדים ל רשת
את אלמוגי, נלחם משך תקופה ארוכה
על הזכות להיות מוזמן לאותו פורום.
הגברים המתאספים בחנות של זיניוק
אינם עושים דבר מלבד שתייה כדת של

מיגוי
ת לוי
דמות הפופולרית ביותר מבין כל
( \ אלה, היא דווקא שבח וייס. וייס הוא
אמן יחסי־ציבור, איש־עט ורדיו, אשר
הצליח ליצור לעצמו דימוי ציבורי טוב
בחיפה. עסקני המיפלגה נחושים בדעתם
שלא לאפשר לוויים להיבחר, אם־כי כמה
מהם מוכנים להתפשר איתו על תפקיד
סגן־ראש־העיר.
וייס מאיים, כי אם לא יקבל את המינוי
הוא יפרוש מהמיסלגה, ויקים רשימה עצ מאית.
לראשי מיפלגת־העבודה ברור, כי
גם כך לא יצליח וייס להשיג את הכיסא
הנכסף, אך אין להם ספק כי הוא יקח
שלושה עד ארבעה מנדטים ממיפלגת-
העבודה, ויגביר את סיכויי מועמד הליכוד
לזכות, לראשונה, בתפקיד ראש־העיר.
ואומנם, מינוי מועמד מיפלגת־העבודה
תלוי בהרבה במועמד של הליכוד. בהתחשב
בעובדה שהבחירות תהיינה הפעם אישיות,
רבו השמועות בחיפה כי הליכוד עומד
להציב בראש רשימתו את מי שהיה מפקד
חיל-הים, האלוף (מיל ).שלמה הראל. הראל,
העובד עתה בחברה־הימית להובלת־פרי,
שומר בינתיים על שתיקה מוחלטת בעניין.
בחדרי־חדרים מוזכרת גם מועמדותו של
הח״כ החיפאי ויושב־ראש המועצה לצרכנות,
משה שחל. אולם עם שחל יש מיספר
בעיות: הוא ידוע כבן־הסורר של מיפלגת־העבודה
בחיפה, והעז לצאת כנגד הצמרת
הוותיקה במיספר נושאים, והקים לו אדי בים
רבים, ובראשם ורטמן ואגמי.
למבקריו של שחל יש עוד שתי טענות

ויסקי והחלפת רכילות פוליטית. כאשר
יורד הלילה, הם מפסיקים את החינגה
וחוזרים לבתיהם.
אך באחד הימים השישיים הללו, היה מי
שדאג להזמין כמה אורחות צעירות. היו
אלו חיילות חיב״ה, המשרתות בחיפה. נראה
כי מראה החיילות־השוטרות הצעירות
עורר כמה מן הגברים. הם השתכרו
והחלו להיטפל לבנות, שברחו מהמקום
בזעקות־אימים.
זוג הורים של חיילת חיב״ה, אשר בתם
המזועזעת סיפרה להם מה אירע בחנות
של זיניוק, ובן מפקדותיהן של אותן חיילות,
התלוננו במישטרה בנגד האישים
שהשתתפו במסיבה, אד הפרשה הושתקה
— לא הובאה לביודהמישפט ולא פורסמה.
אחרי שנודע על הפגישה בין וייס לאגמי,
ועל מיכתבו של דים, היה ברור לצמרת
החיפאית כי אם תתפתה מילחמת־הירושה
בכיוון זה, היא תהפוך כדור־שלג, כאשר
כל אחד מהיריבים יגלה את הפרטים האינ טימיים
הידועים לו על מישנהו, פרטים ש־עד־כה
נחשבו כסוד כמום.
לראשי מיפלגת העבודה ברור לחלוטין,
כי אלמוגי ייבחר לתפקיד יושב־ראש הנ הלת
הסוכנות־מיהודית .״גם אם הוא לא
ייבחר,״ אמר השבוע אחד מפרנסי העיר,
״אלמוגי בחיפה גמור. לכן צריך למצוא
מהר מאד מועמד שיוכל לשמור על שיל*
טון העבודה בחיפה.״
השלב הראשון היה למצוא את האדם
שייבחר כראש־עיר למשך שנתיים, עד
לבחירות. המועמד הטיבעי הוא ירוחם
צייזל, סגן ראש־העיר ומי שמילא כבר את
תפקיד ראש עיר כפקק, לאחר פטירת
ראש־העיר הקודם, משה פלימן.
אד צייזל עשה שתי שגיאות. האחת:
הוא החל דורש מאלמוגי להקפיא את פעי לותו
בכל הנוגע לשינויים בעירייה, בחו דשים
שנותרו לאלמוגי לכהן כראש־עיר.
צעד זה שלו קומם את אלמוגי, החושש

מדה־אלמוגיזציה לאחר פרישתו, וגרם לו
להרהר שוב אם הרעיון למנות את צייזל
כראש־עיר־ביניים הוא טוב.
שגיאתו השנייה של צייזל: כאשר דרש
בישיבת סיעת המערך בעיריית חיפה, ש דנה
בשבוע שעבר במינוי יורש לאלמוגי,
להבטיח לו גם את ראשות העיר אחרי
הבחירות. לכך לא הסכים אף אחד מחברי

מועמד וייס
תיבת פנדורה

בי סאוה?
המיפלגה.
מדליפיו של אלמוגי החלו מטפטפים באוזני
עיתונאי חיפה, בי המישרה אינה
בכיסו של צייזל, וכי ייתכן שיוסף בלוש-
טיין הוא שייבחר לתפקיד.
בלושטיין, מי שהיה עד לפני מיספר
חודשים מנהל חברח־החשמל בחיפה, הוא
איש-מיפלגה ותיק, מעין שרגא נצר של
חיפה. אולם בעוד הבדיחות על לימוד־האנגלית
של אליעזר מולק הפכו נחלת
הארץ כולה, נהנית חיפה מזה שנים רבות
מבדיחות אודות הבורות ותוסר־ההשכלד.
של בלושטיין, אשר ״מעולם לא כתב
מישפט בלי עשרים ׳שגיאות־כתיב.״ אין
ספק כי בחירתו של בלושטיין תגרום נז קים
למועמד של מיפלגת־העבודה, בבחירות
הבאות.
אך יש להניח כי אלמוגי יסלח לצייזל
על התמרדותו הפיהאומית, וכי צייזל יוותר
על דרישתו להיבחר לראש־עיר גם כעבור
שנה, והוא בכל-זאת יקבל את המינוי ה זמני,
כשבלושטיין יקבל את תפקיד הסגן.
פיתרון בעייה זו אך מחריף את ה־מילחמה
על הירושה האמיתית — מועמד
מיפלגת־העבודה לבחירות של .1977 כאשר
הועלתה. אפשרות פרישתו של אלמוגי,
היה השם הראשון שהוזכר בקשר לתפקיד
זה אביגדור ברתל, מנכ״ל בתי־הזיקוק,
שהוא גם חבר מועצת־העיר. אך עסקני
מיפלגת־העבודה לא רצו בברתל, שלגביהם
הוא נטע־זר במיפלגה.
הם אומנם הציעו לו את התפקיד, אך
בצורה של ״נכון שאתה לא רוצה להיות
ראש־עיר ן״ ברתל הבין את הרמז, והודיע
שאינו מועמד.
מי שלוטש עיניים לתפקיד הוא חבר-
הכנסת משה ורטמן. ורטמן, אשר שימש
עד השנה שעברה מזכיר המחוז, רוצה
בתפקיד.
ורטמן הצליח לרכוש לו בעיר אויבים
רבים, הטוענים בי הציבור החיפאי לא

כנגד בחירתו. האחת: שחל הוא ספרדי,
דבר שלא יתקבל, לדעתם, על-ידי הבורגנות
הוותיקה של הכרמל. והשנייה: שחל
חולה במחלת צ׳יצ׳ .״בולם יודעים שצ׳יצ׳
הוא כישלון כראש עיריית תל־אביב,״ הם
טוענים ,״ושהוא נבחר בגלל החולצות ה יפות
שלו. שחל הולך בעיקבות צ׳יצ/
בעניין החולצות.״

מזכיר אגמי
גילויים אישיים

במדינה
ביטחון
מה ט״עץ היוננץ?
בעדב״זיכרוגות משודר
מתח אריק שרון
ביקורת ע 7צח״? ביום
מאז מונה כיועצו של ראש־הממשלה —
״בעניינים שהוא מבין בהם״ כהגדרתו של
יצחק רבין — גזר על עצמו אלוף (מיל).
אריק שרון שתיקה. אומנם, איש לא חשד
בו שפיתאום אין לו מה לומר, אבל נראה
כי אריק העדיף לנסות את מידת היעילות
של השמעת דבריו בפורומים סגורים, ולא
מעל במות ציבוריות.
משום כך ציפו רבים להופעתו הפומבית
הראשונה מאז מינויו, בנושאי צבא ובי טחון.
אריק היה אמור להיות אחד המרצים
בסימפוזיון הצבאי על ההיבטים הצבאיים
של הסיכסוך המיזרח־תיכוני, שנערך בשבוע
שעבר בירושלים. אבל למרות שתק-
ציר נאומו כבר חולק למשתתפים, ולמרות
לחצו של ראש־הממשלה, החליט ״היועץ״
ברגע האחרון שלא להשמיע את דבריו
מעל בימת הכנס.
קשה לדעת מה האמת בטענתם של אלה,
שטענו כי שמעו אותו מסביר את החלטתו
בכך שאינו רוצה להופיע על במה אחת
״עם פושעי־מילחמה.״ סביר יותר להניח,
כי הנאום המלא שהכין היה חריף מן ה תקציר,
ונכללו בו האשמות חריפות נגד
הדרגים המדיני והצבאי במילחמת יום-
הכיפורים. בשיקול־דעת של הרגע האחרון
החליט, כנראה, שאין הזמן מתאים לחולל
סערה חדשה, ועוד בפורום בינלאומי, וביטל
את הופעתו.
״אין זמן לזיכרונות.״ אבל יומיים
אחרי מועד הרצאתו המתוכננת הופיע אריק
בשידורי־ישואל. היה זה במיסגרת תוכניתו
של אורי סלע — ראשית כל — התחלות
?ומנות של דברים גדוליס — שהוקדשה
ליחידת הקומנדו 101 שהקים אריק בתחילת
שנות ה־ .50 בתוכנית נטלו חלק כמד.
מחיילי היחידה, כמו שלמה באום (כיום
סגן־אלוף בצה״ל) ,קצ׳ה ופלח. הם העלו
זיכרונות. בפתח דבריו נשא אריק משהו
שהיה צריך להיות נאום לאומה — מעין
״אני־מאמיך שלו.
״לא הייתי בא לכאן אילו היה מדובר
רק בהעלאת זיכרונות,״ אמר אריק .״עם

כנס האדמה בנצרת: הקהל* מאזין לדברי אניס
״יעיש ! יעיש ! יעיש !״
ניים, מתקציבי-עתק — תקציבי-ביטחון
אסטרונומיים הפוגעים בעצמאותה הפולי טית
של ישראל, והמסיגים אותה לאחור
בתחומי הכלכלה והחברה. אלה אינם התשובה
הנכונה תמיד לכל בעייה שמת עוררת.
שום הון.בעולם איו בו כדי לרכוש
את הדימיון המיבצעי, שחייב לחזור ו להיות
אבן־היסוד של צה״ל.״
היועץ דא מאושר .״כדי לטפח מנהיגות
צבאית בכל הרמות, יש לעשות ניפוי
בלתי-פוסק וחסר־רחמים של הבינוניים והגרועים.
אין מפקד עולה בדרגה בגלל
יחסי־הציבור שלו, בגלל נוחות אישית זמ נית
למפקד זה או אחר, או בגלל מניעים
פסולים של, הרמוניה ודיסהרמוניה׳ — אלא
לאור התנהגותו בשדודהקרב: בינו לבץ
חייליו מחד, ובינו לבין האוייב מאידך.״
מי שרצה יכול היה להבין, על סמך דב־

רחוב סיסמות מלהיבות, שעליהן ענה ה המון
בקריאה קצובה ״יעיש ! יעיש !
יעיש1״ (יחי !) השוטרים כיוונו את התנועה
בשרב הכבד. ברזה הכריזה על ״הכינוס
העממי להגנה על האדמות הערביות.״
בתוך הקולנוע הצטופף הקהל במעברים,
מילא את כל המושבים. הכאפיות הרבות
העידו שרבים באו מן הכפרים, וחזות בעליהן
העידה עליהם שהם בעלי־אדמות
נכבדים. פה ושם בלט תרבוש כוהן־דת.
באו עשרות אורחים יהודיים, ובעיקר:
האינטלקטואלים הצעירים, הנותנים את ה מחץ
לכל פעולה מדינית ברחוב הערבי.
מזה שנים לא ראה הציבור הערבי-
הישראלי כנם כזה, שאיחד שכבות כה
רבות. המניע שהמריץ איחוד זה: הדאגה
הכללית כי הממשלה עומדת להפקיע שטחים
ערביים עצומים בגליל, כדי ״לייהד״
במסווה של, פיתוח״(ראה הנדון).
אמא״אדמה. הכוח הדוחף היה רק״ח,
המיפלגה העיקרית ברחוב הערבי. אך בע-
לי־הקרקעות, כוהני־הדת וחברי המועצות
המקומיות, שבאו במאותיהם, היו רחוקים
מאד מקומוניזם. הסעיר אותם גורם שאין
כמותו כדי להחריד לב ערבי: האדמה.
בזה־אחר־זה ניגשו למיקרופון ראשי מד
עצוח־מקומיות, וסיפרו — מי בלהט ערבי-
סיפרותי, מי בשפה יבשה ועניינית — מה
מתרחש בכפריהם. האדמות מופקעות בסיטונות.
אדמות ציבוריות של הכפר, ש נרשמו
בימי המנדאט על שם הנציב ה-
עליץ, מסיבות טכניות, מוכרזות עתה כ רכוש
ממשלתי. אדמה הדרושה לשיכץ,
מופקעת כאדמה בלתי־מעובדת.
ראש־מועצה א׳ ביקש לפני חודשים אח דים
פגישה עם שר־החקלאות, ונידחה בלך-
ושוב. מוכתר ב׳ פנה אל היועץ לעניינים
ערביים, שמואל טולדאנו. הלה הבטיח להשתדל,
ולא עשה דבר. הכל מתחמקים —
אך פעולת־ההפקעה מתקדמת בשיטתיות.
בוהן־דת דרוזי, בעל זקן לבן ארוך,
מתמרמר על היחס כלפי עדתו. מדברים
באוזניה על אחוות־הנשק, אך מפקיעים
את אדמתה .״אנחנו איננו עם נפרד,״ הוא
מכריז בערבית נמלצת .״אנחנו בני העם
הערבי, המאמינים בדת הדרוזית.״
אחמד ג׳ ב רי ל מעוניין. כל הנואמים
לוו במחיאות־כפיים רמות, כנהוג באסיפות
ערביות. אך לתשואות הסוערות ביותר זכו
דווקא האורחים היהודיים על הבמה: פרופסור
שאול פוגל מהאוניברסיטה העברית,
אורי אבנרי וח״כ מאיר פעיל.
• פוגל , :אני מגן לא רק על הערבים,
אלא גם על היהודים ...מי שמבצע פעולות
אלה, פוגע קודם־כל בדמות המדינה!״
• אבנרי :״נפגשתי השבוע באירופה
עם אישים בכירים של המחנה הלאומי
הפלסטיני. אני משוכנע עכשיו שיש בסים
להידברות ולשלום בין מדינת ישראל ו
המונים
הצטופפו חשבת מסביב לקולנוע
נצרת, בעיר נצרת. הרמקולים שידרו ל

הנערה בטלת הכאפייה: המשוררת
הערביה הצעירה מרמלה, סיהאס דאוד.

אורי סלע עם שלמה באום, קצ׳ה, אריק ופלח
״תקציבי־ביטחון מנופחים פוגעים בעצמאות!״
שנאבק על עתידו כמו העם שלנו — אינו
צריך לשקוע בזיכרונות. אץ מקום לבזבז
זמן על התרפקות על העבד ...באשר לי,
מדובר בהצבת עקרונות־ביטחון, עקרונות
שהיו טובים אז כשם שהם טובים גם היום.״
ואז, כשפירט את עקרונות־הביטחון שלו,
יכלו חדי־האוזן להבחין בהשלכה שיש ל דבריו,
לדעתו על צה״ל כיום.
אמר אריק, בין השאר:
י• ״רמת־הלחימה של גוף צבאי זה לא
דבר נתון וקבוע, הנשמר בידינו אם הגענו
אליו פעם. כדי לקיים רמת כוננות ולחימה
גבוהים, חייבים להתמיד באימונים ובתיר־גולים
ובפיתוח המחשבה הצבאית ללא

• ״הדימיון המיבצעי הוא היסוד הדומיננטי,
שהוא לא פחות חשוב ולעיתים אף
יותר חשוב מאמצעי-לחימה אולטרח־מודר

רים
אלה, מה בעצם מייעץ היועץ לראש־הממשלה
״בעניינים שהוא מבין בהם.״ לפי
נימת דבריו של ״היועץ״ ,קשה היה להסיק
שעצותיו אומנם מתקבלות, ושהוא אכן
מאושר בתפקיד הייעוצי שלו.

כינוסים
אל תה*7ד מ״הד כגץ פחח

בעזי־קרקעות ובוהגי•
דת משתפים סעודה
עם רק ״ח, כרי
להציל את האדמות

מדינה פלסטינית, בין ממשלת ישראל והנהגת
אש״ף. פעולות אלה כורות תחום
בין שני העמים, ברוח אחמד ג׳יבריל.״
• פעיל :״הפעולות האלה נעשות לא
רק בגליל, אלא גם במרכז ובנגב ...פעול תנו
חייבת להיות יהודית-ערבית משותפת.״
ח״כ מרשה פרידמן, שהבטיחה לשאת
את דבריה, התנצלה. מיפלגתה — יעד —
עדיין לא קבעה עמדה לגבי הנושא, ולפן
נמנע ממנה לבוא. גם חח״כ הבדווי של
המערך, מוחמד אבו־רביע, הבטיח לבוא
והתחמק ברגע האחרון.
רנע קריטי. המוזר הוא, שפעולת־ההפקעה
של הממשלה באה דווקא ברגע
קריטי של המאבק על ערביי ישראל.
בקרוב ייערכו בנצרת הבחירות הראשונות
בישראל שבהן ייבחר ראש־עיר בבחירות
אישיות. מאחר שסוכני המערך ברחוב
הערבי, ראשי החמולות, מסוכסכים זה עם
זה, אין הם יכולים להסכים על מועמד
משותף. לעומת זאת קמה קואליציה אופוזיציונית
רחבה, בהשתתפות רק״ח ואישים
בלתי-תלויים, בראשות הרופא ד״ר
אניס קרדוש מנצרת, שאיננו קומוניסט.
קרדוש עומד גם בראש הגוף המנהל
את המאבק נגד הפקעת האדמות. שתי
המערכות עשוייות להשתלב, ולהביא ל תמורה
יסודית ביחסי-הכוחות ברחוב הערבי.
מישפט דופקים
את הקטנים

,,ניסחו אי״הבגח בשקריס
כדי לדפוק אותי,״ מדען
הזמר ניסים סרוסי
השבוע התקיים בנזועדון־התיאטרו) ב-
תל-אביב טכס סולחה מייוחד־במינו. במים-
גרת תוכניודזזרדיו בירה ומצב רוח, זימן
המפיק יעקב אגמון את איש-חטלוויזיה
ירון לונדון ואת הזמר ניסים סרוסי יחדיו,
והשניים השלימו ביניהם.
כזכור ריאיין לונדון בזמנו את סרוסי
בתוכנית טנדו. לונדון הואשם אחר־כך כי
נהג בסרוסי בהתנשאות, אמר לו כי הוא
זמר של ישראל-השנייה, ושאל אותו כיצד
הוא מסביר את הפופולריות שלו, מאחר
שאינו נראה כמו אפולו.
ואילו על בימת מועדון־התיאטרון התחבקו
השניים והתנשקו. לונדון סיפר כי
כעת הוא מבין את התופעה הקרוייה ניסים
סרוסי. סרוסי, מצידו, הסביר כי קהלו אינו
קהל של ישראל השנייה או הראשונה, אלא
קהל של סרוסי. ולקול מחיאות-הכפיים
ביצע לבסוף סרוסי שיר משל ירץ לונדון,
אשר לו כתב את הלחן.
אפסים קטנים. אך בכך לא תמו
צרותיו של הזמר הפופולרי. בימים האחרונים
התפרסמו בעיתונים ידיעות, כי
העולם הזה 1990

גיסים סרוסי נעצר על־ידי המישטרה בחשד
כי משך צ׳קים ללא־כיסוי. הידיעות גם
סיפרו כי השופט אריה בן־ארי חטיל על
סרוסי להמציא חתימתו של ערב, צד שלישי,
וערבות בסך 3.000 לירות, וכי הזמר
לא המציא את הערב או את הערבות.

מספר ניסים פרוסי על השתלשלות
הענינים:

כולם רוצים לדפוק את סרוסי. במשך
הקאריירה שלי הסקתי כבר כמה דברים.
כשמפיקים, מוציאים עשרות ומאות צ׳קים.
מובן־מאליו שהפקר, יכולה להפסיד, לא רק
להרוויח. כי ברגע שמפיקים עסק גדול,
כמו פסטיבל המימונה שהפקתי בשנה ש עברה,
יש עסק עם המון אנשים. ואותם
אנשים, שהם נחמדים כשאתה בא ומציע
להם להשתתף בהפקה, שמחים, כי אתה
עוד אדם שבא לתת להם לחם. אבל אחרי
ההפקה הם לא מכירים אותך, לא איכפת
להם אם הפסדת או הרווחת. הם רוצים
את הכסף שלהם, ומהר.
כל אותם אפסים קטנים׳ שאני נתתי
להם לאכול, הם אלה שמלכלכים את השם
שלי, והם אלה שמפיצים עלי שלא שילמתי
להם. לא מעניין אותם שצריך לעשות
חשבונות קופה, ולא מעניין אותם שחלוקת
הכסף תיקח קצת זמן. הם רוצים כסף
עכשיו! בגלל זה זרקתי את ההפקה של
ביגדי־המלך החדשים, הצגה שהמישרד שלי
הפיק. בגלל זה אני לא מפיק יותר. אני לא
רוצה שכל מיני כלומניקים שאף אחד לא
שמע עליהם בחיים שלו, ושקוראים ל עצמם
שחקנים, ירוויחו על חשבוני.
שמשה רצו להזיק. שלושה אנשים
רצו להזיק לסרוסי. הם לא רצו כסף, כי
אילו רצו — יכלו לקבל. אם צ׳ק שלי חזר,
הם יכלו לפנות אלי והייתי משלם להם.
הם יכלו לתבוע דרך ההוצאד-,לפועל, ב־מיקרה
שלא הייתי יכול לשלם להם. אבל
הם בחרו בדרך הכי נבזית, והגישו נגדי
תלונה במישטרה. שלושת האנשים האלה
הם בעל ביח־דפום שעבדתי איתו, מנהל
תיזמורת סוג ז׳ שהעסקתי, ובעל בית-
קולנוע ארמון בחיפה. הסכום הכולל של כל
הצ׳קים היה בסד־הכל 5.600ל״י. הם קיבלו
את הכסף ברגע שאמרו לי שהגישו תלונה.
כשעובדים על מחזור גדול של כסף,
וההצגה מפסידה, יש חור בתקציב. אז קורה
שצ׳קים חוזרים. למרות ששילמתי להם את
המגיע להם, המישטרה לא יכלה להפסיק
את ההליכים המישפטיים. מאחר שאני צריך
לנסוע לייצג את ישראל בפסטיבל-זמר ביפן,
הלכתי למישטרה. שם אמרו לי:
,סרוסי, אנחנו יודעים שאתה איש מפורסם,׳
השארתי שם ערבות אישית וערבות צד
שלישי, ובזה נגמר העניין. המישטרה לא
התנגדה שאצא לחו״ל. סמל ציון, ממחלקת
הרמאויות של מישטרת רמת-גן, עזר לי
לאורך כל הדרך. הוא הסביר לי שלמרות
שהמישטרה אינה מתנגדת שאצא ליפן,
צריך חתימה של שופט.
הלכתי לבית המישפט ונפגשתי עם השופט
אריה בן־ארי במישרד, בפרקליטות.

יד ידה של בת קצין ־ המישטוה הבכ יר ,
החשודהבניהולבית ־ בושת יח ד עם
אחותה, א ״ ם אם תפורסםכחבה ,11

ז ה ייג מררקנרצחי
ך• ית־בושת מ פון תל־אביב. לא כמו בסרטים וגם לא מה-
4סוג עליו טסופר בספריה של קסווירח הולנדר. סתם
בית״דירות בן ארבע קומות ברחוב מרכזי בצפון תל-אביב. למטח,
בקומת חחנויות, סואנים החיים חאפורים במיכבסח,
במיספרה ובקונדיטוריח. למעלה, בדירת-מגורים רגילח בקומת
השניה, סואנים החיים המתוקים.
שתי אחיות מתגוררות בדירה. בריאות־גוף, מגודלות ב-
מיקצת. האחת בלונדית. השניה שחורת-שיער. הגדולה כבת
.30 הקטנה בת .28 לא עונות לקלסתרון המקובל של יצאניות
מבוקשות על״ידי חמישטרה בסימטאות הערים. להיפך. שתיהן
נראות כמו השכנה בדירה שממול. ממישפחח טובח. ממוצא
פולני או משתו כזה.
אבל כל יום, בשעות אחר-חצחריים והערב, הומה דירת
המגורים שלהן כמו תחנת-רכבת. גברים עולים, מקישים על
הדלת, נכנסים, משתהים מעט, יוצאים ויורדים במדרגות. לא
עושים רעש. אבל השכנים מוטרדים. למרות שלא ראו זאת
במו עיניהם, חושיהם אינם מטעים אותם: בדירה הזאת
מתנחל בית״בושת. באיזור מכובד. בבית של מישפחות עם
ילדים.
השכנים מתלוננים במישטרה. תמישטרח באה לביקור. שום
דבר אינו קורה. שתי האחיות העליזות ממשיכות לקבל אורחים
בסיטונות בדירתן. שיירות הגברים הבודדים מתארכות
והולכות.
״יש לחן חסינות במישטרה טוענים השכנים ,״המיט־טרה
לא תיגע בהן לרעה.״ על השאלה אם זהו בית״בושת
בחסות המישטרה, משיבים השכנים תשובה מפתיעה :״לא,
אבל אבא שלהן הוא קצין גבוה במישטרח״.
הסיפור נראה כפרי דמיונם החולני של שכנים קנאים.
אלה אינם מתייאשים. אחת לכמה חודשים מתלונן מישהו
אחר מהם במישטרה. זו מופיעה שוב לביקור אצל האחיות.
אחרי הביקור ממשיכות האחיות לעבוד כאילו דבר לא קרח.
במה מחקליינטים הפוקדים את הדירה מוסיפים שמץ של
אימות לדברי השכנים. אחדים מהם, המוכרים למישטרח,
מחייכים כשהם יוצאים מהדירה :״חמישטרה דופקת אותנו
ואנחנו דופקים את הבנות של הקצינים שלח.״
לפני שבוע היסתבר כי הסיפור אינו דימיוני כל כך כפי
שנשמע. אחרי מעקב ממושך ששמים אנשי המדור-חמרכזי
במישטרח על הדירה, תוך רישום מדוייק של הבאים והיוצאים
ממנה, מופיעה חמישטרה. הפעם אין זה ביקור-נימוסין.
השוטרים מתפרצים לדירה, עוצרים את שתי האחיות וכמה
מהלקוחות. אלה האחרונים ממהרים לספר כי הם משלמים
בין 100ל 200-לירות תמורת ״ביקור״ אצל האחיות.
אחרי 48 שעות במעצר מובאות שתי האחיות לבית-המיש-
פט לשיחרור בערבות .״הו מואשמות כחחזקת וניהול בית-

ירון ׳לונדון מתפייס עם פרוסי
״כל אותם נחשים ארסיים...״
העולם הזה 1590

בושת,״ מספר רס״ל המישטרח יחזקאל נחום לשופט .״חן
הודו באשמה.״
אז גם מיתגלח זהותן של השתיים. חן באמת בנותיו של
קצין־מישטרה בכיר. לא בתפקיד פיקודי ולא מהמפורסמים,
אבל אחד הוותיקים.
מאחורי הסיפור מסתתרת טרגדיה מישפחתית. עבור האב
הקצין לא חיה מעצרן של שתי הבנות בבחינת הפתעה. הוא
ידע מזח זמן רב על המיקצוע העתיק בו הן עוסקות. אבל
לא חיתח לו כל השפעה עליהן. כל מאמציו להחזירן למוטב
עלו בתוהו. נראה חיה כי חן עוסקות בזנות להכעיס, כדי
לנקום באב ולהכתים את שמו. בשום אופן לא מפני שחיו
שייכות לנוער המצוקה.
שעה שחמישטרה תחלה לטפל במכוני־המסג׳ים שצצו ב*
תל״אביב כפיטריות אחרי הגשם ולא היו אלא בתי-בושת
מוסווים, היא לא יכלה עוד להתעלם מבית־חבושת של שתי
האחיות, שפעל ללא כל מסווה של מכון־עיסוי.
הפרשה יוצאת״חדופן עוררה את סקרנותו של כתבו ה פלילי
של ״העולם הזה״ .מאחורי כל זח מסתתר ודאי סיפור
אנושי מזעזע על האב ובנותיו הנמצאים משני עברי החוק, חשב
הכתב לעצמו. הוא התקשר עם קצין-המישטרה כדי לשמוע
את הסברו שלו לפרשה. זה היפנה אותו אל הבנות.
הבנות הסתתרו. במקומן התקשרו ידידיהן של השתיים.
4וחד מחם מבקש רתמים בטלפון למערכת :״אל תפרסמו
את העניין. אני עומד לשאת את אחת הבנות. הפירסום יהרוס
את עתידנו.״ מבטיחים לו לדון ולשקול את בקשתו. ואומנם,
אחרי דיון בנסיבות המיוחדות של המקרה, מיתקבלת הח לטה
במערכת ״העולם חזה״ :לא לפרסם את שמותיהן של
הבנות או את שם אביהן, ולא לפרסם כל פרט שיביא לזיהויין.
צריך לתת להן שאנס לחזור לדרך הישר. אין שום סיבה גם
ששיני האב, אפילו חוא קצין־מישטרח, תיכהנח, בשל תפוחי׳
הבוסר של בנותיו.
כאשר נמסרת ההודעה למחרת חיום בטלפון לאחת ה אחיות
ולירידה, חם אינם מרוצים .״אנחנו רוצים שלא תופיע
כתבה ביכלל,״ חם אומרים. הבת פורצת בבכי. לפתע נכמרים
רחמיה על האב :״זה יהרוס אותו.״ הכוונה לפירסום, לא
למעשים שעשתה. הידיד, שחתם גם על שיחרורה בערבות,
הוא יותר תקיף :״אם הכתבה חזו תפורסם הוא מזהיר
בטלפון ,״זה יסתיים רק ברצח.״
בשלב זה מנותקת השיחה הטלפונית מצד המערכת. איומים
מסוג זה אינם הסימון החביב במערכת ב״העולם חזה״.
למישטרח מוגשת תלונה רשמית על איום ברצח.
עכשיו יצטרכו חבריו של קצין המישטרה הבכיר לטפל
בהחזרתו למוטב לא רק של בנותיו, אלא גם של אחד
החתנים.

המישטרה אף פעם לא הביאה אותי לפני
שופט, ומעולם לא הייתי עצור. השופט
קבע לי להפקיד 3.000 לירות עד למישפט,
וערבות על סך 2.000 לירות צד שלישי.
כשיצאתי משם, היה לי ברור שאת 3.000
הלירות אצטרך לשלם לפני שאצא ליפן.
מכיוון ש־ 2.000 לירות כבר נתתי בזמנו
במישטרה, לא הבנתי שאני צריך להביא
את שתי הערבויות תוך 24 שעות, לא שמתי
לב לסעיף הזה. זה היה ב־ 12 באוקטובר.
ב 14-באוקטובר בדק השופט את התיק,
וראה שסרוסי לא הביא ערב צד שלישי.
הוא דרש להביא אותי לפניו למחרת. כש נודע
הדבר לכתב ידיעות אחרונות, הוא
מיהר לפרסם שהוצא נגדי צדמעצר. ואילו
כתב מעריב כתב שנעצרתי ממש לפני
יציאתי מן הארץ.
גדוד שר ערכים. חצי מדינה ידעה
שנעצרתי, כל עם ישראל חשב שאגי במעצר.
הייתי בשידורי ישראל בירושלים,
וכשיצאתי משם הסתכל עלי השוער כמו
על איזה נפוליאון, ואמר , :תגיד, אתה לא
במעצר?׳ חשבתי שזו בדיחה, ואז הוא
הראה לי את הידיעות בעיתון. כששמעו
על זה המעריצים שלי, נמצא גדוד שלם
שהתנדב לערוב בשבילי.
כדי לא להיות בעימות עם השופט ועם
המישטרה, פניתי לעורך־הדין יהודה רסלר,
ושנינו ניגשנו לשופט־התורן של בית־המישפט.
סמל ציון סיפר לי בטלפון ש השופט
בן־ארי התרגז מאד.
השופט־התורן אליעזר ליבסון קיבל אותנו
בביתו. הסברנו לו את הבעייה, ואמרתי
לו שיש לי הופעות ערב־ערב ושקרתה אי־הבנה.
הסברתי לו שהפירסום עלול להזיק
לי. הוא בדק את העניין ונתן לי אישור.
אחי אריה ערב בשבילי.

הייתי שקט. הכל נגמר, עשיית את שלי
כאזרח. למחרת בבוקר, כשאותו שופט
בדארי ראה שלא באתי, הוא רתח ואמר:
,מיהו בכלל הסרוסי הזה?!׳ ודרש שאתייצב
ביום ראשון הקרוב אצלו בלישכה. הוא
לא קיבל את ההחלטה של השופט־התורן.
ושוב, העיתונים צוהלים וחוגגים. מי לא
כתב על זה, מי לא ציין את זה. כשסיפרתי
למערכות־העיתונים שהשיר שלי נבחר מ תוך
1500 שירים לפסטיבל בטוקיו, אף
אחד לא פירסם את זה. אבל כשאני מעורב
בשערורייה, כולם מפרסמים כשימחה. ועוד
מרמים את הקהל, מספרים לו שאני במעצר,
בזמן שלא הייתי במעצר אפילו שניה אחת.
זה דפק לי הופעות באלהמברה, בעפולה
ובבאר־שבע. היו לנו ריבעי־אולמות, בזמן
שהאולמות היו צריכים להיות מלאים.
העיתונים ייתבעו. אני בז לכל אלה
ששמחו לאידי, סוף־סוף הגאון נכשל,׳ הם
אמרו לעצמם, .הנה, תראו, תראו את ה־סרוסי
שלכם !׳ אני בטוח שרבים מהנחשים
הארסיים שגיסו להפריע לי כל הקאריירה
שלי, שמחו מאד שנכשלתי.
כשבאתי אל השופט, הוא לא היה מוכן
להבין שהיתר. אי־הבנה, והגדיל את 3,000
לירות ערבות ל־ 10 אלפים. עורך־הדין שלי
החליט להגיש עירעור על ההחלטה ב־בית-המישפט
המחוזי.
בינתיים אני שוקל אפשרות לתבוע לדין
את העיתונים שפירסמו את השקרים או־דותי.
אני מתכוון לערוך מסיבודעיתונאים,
ולהביא את האמת לידיעת הקהל. אני חושב
שהעיתונאים דפקו אותי אישית. הם שמחו
מאד, הם פשוט חיכו ש,הגדול׳ ייכשל.
לכל האנשים האלה אני רוצה להגיד
שהם זקוקים להמון זמן, אם בכלל, כדי
לראות את סרוסי נופל.

מנפרד נץ נולו בגרמניה, גדל בא
הקים אימפריה של
מיסעדות בהמבורג
וחי בדיות חלומות
טלפונים מצלצלים בדירת-החלו-
ן | מות שברחוב בלווי (״יפדדנוף״) 28
בהאמבורג, זמן רב לפני שמנפרד כץ
מתרומם מעל מיטתו העצומה (רוחב 3 :
מטר) .בזח אחר זד. מרתחים מנהלי ה־מיסעדות
שלו על ההכנסות של היום
הקודם — 2000 מארקים בפיצריה א6000 /
מארק במיסעדה הצרפתית ב׳ ,וכו׳.
המחשב האלקטרוני המצוי במוחו של
מנפרד מתרגם אוטומטית את ההכנסות
ללשון של רווח נקי חודשי. אם המצב
נראה טוב, מתחיל היום במצב־רוח מעולה.
אם התמונה עגומה יותר, קודרים הפנים.
אותה שעה כבר נשמע במיטבה הסמוך
קול פעילותה של אולה בת וד ,33 מנהלת־המשק
של מנפרד כץ. האשד. הנאה וה גדושה,
שוויתרה על קאריירה של מנהלת-
בוטיקים כדי לקבל מישרה זו, היא אשפית

הטרקלין הגדול

הריצפה מכוסה בשטיח מקיר אל קיר. מימין פי!
עור ופלדה, ליד באר מלא כל טוב. ליד החלון ו!

מנשיו לכל עת

כאשר הסיגאר הקובאני הניצחי בידו השמאלית,
עומד מנפרד כץ ליד המכשיר המפאר את טרקלינו,
והכולל ושס־קול, מנגן קסטות, רדיו ופטיפ׳ון. במכשיר ספרייה גדושה_ יצירות ישראליות,

ביליארד במרכז החרו

לשס הר געה,
משחק
כץ לבדו או עס אורחיו בביליארד, על השולחן המוצב במרכז

מסמים, סש

הטרקלין מלפנים: שני נמרי־חרסינה, השומרים על שולחן־העבודה.
מאחור: ציור־שמן גדול של הצייר היהודי־האנגלי ברנארד שטרן.
בתמונה משמאל: שולחרשח־מת עס כיליס של פסלי־אבן.

הענווה מתחילה

הטלפון ביד אחת, ספל הקפה ביד השנייה —
כך אוכל כץ מדי יום את ארוחת־הבוקר שלו,
המורכבת מכמה סוגי לחם, דגים, נקניקים, יוגורט ופירות. הסכו״ם מזהב, הצלחות מחרסינה.

;ם אלסטר שבמרכז
זש מטרות שונות.
האוכל ובה רהיטי
ק: שולחן־עבודה.

במרכז, מאחורי כץ, שולחן־הביליארד. משמאל: המיתקן החשמלי. על
הקירות: תמונות־שמן מקוריות יקרות. לא נראה בתמונה: מכשיר־טלוויזיה
עם מסך־ענק צבעוני, ושלושה מסכים קטנים המאפשרים
לעקוב אחרי הנעשה בערוצים האחרים, ומיתקן־יד להחלפת הערוצים.

תשים!״

המיטבח, אשפית ניהול־הבית, אשפית לכל
דבר. בחליפת־־&אפארי אופנתית ירוקד,.
היא מסתובבת במיטבח החשמלי, מבינו!
את ארוחת־הבוקר של שעה ,9המוגשת
בסינת־האוכל בטרקלין־הענק, המשקיפה
על מימי אגם האלסטר־החיצוני, המראה
היפה ביותר בכל האמבורג. מן הגדה ה שנייה
נשקפים מיגדלי האמבורג מעל לווי לות
הטובעות בירק.
אדוחת־הבוקר היא ארוחה שלמה. השולחן
עמום במיצים ובקפה, בלחמים וב-
לחמניות, בחצי־תריסר סוגי נקניקים, בכמה
סוגי דגים, יוגורטים ועוד• הכל מונה
על צלחות מתוצרת מייסן. הסכו״ם מזהב.
אבל למנפרד כץ קשה להתרכז במטע מים
אלה. שני הטלפונים, בצבעים שונים,
מצלצלים ללא הרף בשעת הארוחה. המנהלים
מדווחים. מנפרד מתווכח, נותן
הוראות, מותח ביקורת, מציע הצעות.
״לגימת קפה — והצעה להחליף מלצרית
מסויימת במיסעדה הדרום־אמריקאית. נגי סה
בלחמניה — ודיון על גובה המוסיקה
בדיסקוטק (מישהו אמר שהיא רועשת
מדי) .פרוסת צלופח מעושן — והצעה
להחליף את התפריט במיסעדת־היוקרה
שמזל בניין האופרה.
בין זה וזה — מבטים חטופים בשלושת
העיתונים היומיים המגיעים מדי יום ב-
דואר-אוויר מהארץ, וביום הששי — גם
בגליון העולם הזה.

הטלפון הניצה׳

את עיקר עבודתו עושה כץ בטלפון, במאות שיחות
ארציות ובינלאומיות. כאן, במישרדו, מדבר כץ
עם מנהל סניפיו בישראל, כשמולו ושב עוזרו הבכיר, יוסי ערוסי, צעיר תימני מחולון.
הקוגסולית הירדגית

ך* תשע וחצי הכל מובן. מנפרד כץ, ב!
כותונת אופנתית יקרה,ובאחת מעשרות
(המשך בעמוד )24

מנוחת הלוחם

תמונת הבן איתן על הקיר, גיליון פלייבוי ביד — כך
שרוע כץ מאוחר בלילה על מיטת־הענק (שלושה מטר
רוחב) בחדר־המיטות שלו, המכוסה בפרוות־שועלים, ומקושט בפסלים. איתן בן ה־.15

(המשך מעמוד )23
חליפותיו הנושאות את תוויות מיטב ה חייטים,
אך בלי עניבה, יוצא מן הבית.
במדרגות המכוסות בשטיח אדום
רחב, עובר מנפרד על פני דירתה של
בעלת־הבית, הקונסולית של הממלכה ה-
האשמית הירדנית בהאמבורג. זוהי שכנות
נוחה, ני לקונסולית יש שמירה דיסקרטית
מטעם המישטרה — ומשמידה זו נהנית
אוטומטית גם דירתו של מנפרד כץ,
המלאה באוצרות.
למטה, על המידרכה, חונה המרצדס.
לא המרצדס האמיתי של מנפרד גץ, שהוא
יצור מהודר במייוחד. זה נשרף לפגי זמן־
מה, בעיקבות תקלה. כשמנפרד ראה אותו
בוער, הוא חרד דק לדבר אחד: מכשיר־הטלפון
האלחוטי, בעל החיוג, .״הוא יקר
יותר מן האוטו עצמו!״ טען. המכשיר
ניצל.
הדרך מן הבית אל המישרד אינה ארונה
— אך מנפרד נוסע בנתיב עקלקל. הוא
משתדל לעבור בדרך על פני חמש־שש
ממיסעדותיו, ולו רק כדי לזרוק בהן מבט
חטוף, תוך בדי נסיעה, כדי לראות אם
הכל בסדר• כשהאינטואיציה אומרת לו
שכדאי לעצור, הוא יוצא לרגע מן ה מכונית,
נכנס למיסעדה, משוחח עם המלצרים
(בספרדית, באיטלקית, בגרמנית
ולפעמים גם בעברית) ,בודק את התפ ריט,
נכנס למיטבח ולשדותים, מחליף
מילה עם לקוח — אחד מ־ 5000 תושבי
האמבורג האוכלים מדי-יום באחת נד 30
המיסעדות של מנפרד כץ בעיר ובסביבה,
׳שהן מרכז האימפריה הבינלאומית של 49
מיסעדותיו, מהן תשע מיסעדות וימיני
בישראל.
בהמשך הנסיעה נוהג נץ ביד אחת,
מחזיק בידו השנייה רשם־קול זעיר, ומכתיב
.״מר מייאר, בפאב חסר הבוקר
מלצר. תברר עם מנהל-העסקים מה קרה,
ודווח לי. תודה. גברת רנאטה, הזכירי לי
לקנות מנורות חדשות למיסעדה לה־פאמפה,
תודה. יוסי, תבדוק מה קרה...״
לאחך מכן תקח המזכירה את הסרט,
תעביר אותו למקלט שלה, תכתוב תזכירים
על כל ההוראות, תעביר אותם לנוגעים-
בדבר עם העתק לבום.

הבלונדי של מנפרד (שהתחיל בעסק כנער-
שליח) מרים את גבות־עיניו בספקנות.
אול זה היה סתם סילוק־חשבונות פרטי ז
כדאי להתקשר עם הקריפו (המישטרה
הפלילת) ולשמוע חוות־דעת. בסדר. פעל.
צילצול למיסעדת דלו. אתמול ערכו שם
יוסי ומנפרד ביקור־פתע, גילו פתק־חש-
בונות שלא לסי התקן. הטבח הוציא מזון
שלא בדרך הסדירה. חשד של גניבה. מי?
הטבח, בשיתוף עם מלצר. איזה מלצר?
המנהל הגרמני מצטדק, מגמגם. מדוע לא
הרגיש בדבר? מדוע היד. מנפרד צריך
לבוא ולגלות זאת בעצמו? נזיפה חמורה.
את הטבח צריכים לפטר. בסדר. פעל.
״האלו? כץ מדבר. אהה, גברת שולץ.
יש לך בשבילי מקום חדש למיסעדה?
איפה בדיוק? אהה. מעניין. כמה דורשים?
זד. יותר מדי. אפשר להוריד? בסדר. אני
אעבור שם אחרי־הצהריים.״ וליוסי: מקום
לא רע. שווה 100 אלף. מה נעשה שם?
עוד רימיני? אולי נצרף את זה לשרשרת
החדשה של מיסעדות פיצה־והאמבודגר?
פרויליין רנאטה, תני לי את הבן שלי
בכסר־הנוער בישראל. הוא צריך להיות

מילחמת־השיחרוד, וליבו נמשך ארצה. הוא
עלה, הצטרף לקיבוץ בשייך־אברק. שם
הכיר גערה דרום־אמריקאית, עולה מ־צ׳ילי,
והתחתן עימד..
ב־ 1956 היד. מנפרד כץ — אז גקרא
משה כץ, שם שבו נשאר ידוע בישראל
— טוראי בחיל-החימוש. בעת סיוד של
צנחנים בשביל-ד,פטרולים לאורך הרצועה,
ניתכה על החיילים אש קטלנית. כדי
לחלצם היד, צורך בפעולת זחל״מים. שני
זחל״מים חשו כבר לעבר המוצב המצרי.
אחד נתקע מייד, בשני נהרג המפקד• הטוראי
משה כץ נטל לידיו את הפיקוד,
וכבש את המוצב. בעיקבותיו הסתער גם
החי״ר.
הודעת־הצל״ש, מטעם אלוף פיקוד־ה-
דרום, תלוייה עתה על הקיר בטרקלין, מול
ארון הציפורים החנוטות.
אחדי שיחתרו נסע לגרמניה. בהאמבורג
בא לו הרעיון לנצל את רקע נעוריו
ולפתוח מיסעדה דרום־אמריקאית בשם לוס
אינדיוס. לפתע נתגלה שהוא גאון בענייני
מיסעדות. המקום הצליח. ללא תוכנית
מפורטת, הקים מנפרד עוד מיסעדה, ועוד
עסקים וחתיכות
הטבח מנפרד כץ כין שני סוסיי׳מירוץ שלו
אלף רווח, אלף הפסד
ך* מישיר כרחוב שטרן לא הוקם
( | לצורכי ראווה. זהו מקום־עבודה —
והכל פשוט ולעניין.
למטה — מיטבח־ענק מודרני, שבו מוכנים
המאכלים שאפשר לייצר באופן מרוכז
ולהעביר למיסעדות השונות. לידו: מחסן,
המכיל את כל המיצרכים שנרכשו באופן
מרוכז. למעלה: המישרד. מדרגות אח דות
מובילות ממנו אל חדרו של יוסי
ערומי, עוזרו הכללי של מנפרד כץ, אל
חדרן של שתי המזכירות הפרטיות — ולבסוף
אל חדרו ״של מנפרד עצמו.
אין זה חדר הוליוודי של מנכ״ל. למנפרד
אין זמן לשטויות כאלה. שולחן־עבודה
׳גדול, כמה טלפונים, פינה לישיבות. ב פינה:
תמונת־ענק של שני ילדיו.
ברגע שנכנס מנפרד, מתחילה פעילות
קדחתנית. המזכירה (״פרויליין דנאטה״)
נכנסת ויוצאת. עובדים נכנסים בלי גינוני־טכס,
מציעים הצעות, מבקשות הוראות.
מדי־פעם נערכות ״ישיבות״ בעמידה —
שלושה־ארבעה גברים עומדים מסביב
לשולחן, מציגים בעייה. מנפרד יושב ומח לים,
תוך כדי מציצת הסיגאר הקובאני
הניצחי ( 18ל״י החתיכה).
העובדים הבכירים הם גרמנים, אך שלו-
שה־ארבעה העוזרים הקרובים ביותר הם
ישראליים. איש אינו מתפלא כאשר ה שיחה
עוברת לפתע מגרמנית לעברית.
הגרמנים ממתינים בסבלנות עד שמסתיימת
השיחה בשפודהסתרים, וחוזרת לגרמנית.
מנפרד סומך על הישראלים במייוחד, בטוח
שהם פיקתיים ונאמנים. הם גובים אצלו
את הכסף, מניעים את הגלגלים.
אך עיקר העבודה נעשה בטלפון. בגרמניה,
זהו מכשיר־פלאים• הוא פועל. אפשר
להשיג כל מיספר. אין הבדל בין חיוג
להאמבורג, למילאנו או לתל-אביב. באמצ עות
רמקול, נשמעת השיחה בקול ׳רם
בחדר, וכל הנוכחים יכולים להקשיב ול השתתף.
הבעיות
— אינסופיות, ומכל הסוגים.
במיסעדת וימיני בעיר ליבק פרצה אתמול
קטטה. המלצר האיטלקי הותקף. המישטרה
התערבה. נאסרו כמה איטלקים אחרים.
מה קרה ן
חקירה קצרה בטלפון. מנהל־העסק טוען
שהיה זח ניסיון לסחיטה. היועץ המישפטי

לפני־בן הקים את דלו, מיסעדה מול
האופרה במרכז האמבורג, הקדוייה על־שם
סוכנות של מכוניות. במרכזה עומדות נמה
מכוניות מראשית המאה, שניבנו עבורו
במייוחד, עם מנורות עתיקות מצוחצחות.
מי שרוצה, יכול לאכול בתוך המכוניות.
שונה לגמרי הוא קווידס פאב, מין פאב
אנגלי בשילוב עם פיצריה, שבו מפזרת
את חיוכיה הזוהרים אנילי, מי שהיתה פעם
נערת־גוגו אצל שימעון עדן בברלין.
אבל תענוג לחוד — וחשבון לחוד. העסק
העיקרי הוא הייצור ההמוני. בשעה אחת
קם מנפרד משולחן־עבודתו. שעות־רימיש-
רד נגמרו, אך העבודה רק מתחילה.
נוסעים למיסעדת דלו. שם כבר ממתינים
מומחה אמריקאי, היועץ המישפטי, סירסו-
מאי ואדריכל. הנושא: הקמת שרשרת חדשה
לחלוטין של עשרות מיסעדות למימכר
האמבורגר ופיצה• איך לקרוא לזה? הדוד
סאס? ביג ג׳אק? איזו דמות לאמץ כסמל
מיסחרי? מראים תרשימים, מדברים על
תחשיבים, קובעים לוח־זמנים. הכל מייע צים.
מנפרד לבדו מחליט. המומחה נשכר
בו־במקום, כמנהל ראשי. תוך כמה חודשים
עשוייה האימפריה לגדול כיפליים.
הלאה. קודם צריכים לראות את המקום
שהוזכר בשיחת־הטלפון בבוקר. לאחר-מכן
— הרימיני החדש, בפרבר צפוני של העיר.
בדרך נכנסים, בלי הודעה מוקדמת, פעם
למיסעדה זו, פעם לאחרת. ימה נשמע?
הכל בסדר? השירותים נקיים?
בשש — הכל גמור. הולכים הביתה. יום-
העבודה נסתיים. כך נדמה...

עכשיו בחדר-האוכל .״איתן, כאן אבא• מה
שלומו?״
הכל בקול איטי, כבד, מנומנם — הסוואה
מושלמת לקצב הקדחתני של המחשבה.

צל״ש
^ בגבול עזה
י תן גןח* 15 ואביבית בת ה־17
> 1חיים בארץ, יחד עם אמם. אחרי
שהתגרש, בתום 15 שנות נישואין, קנה
מנפרד לאשתו-לשעבר וילה מפוארת ב-
הרצליד,־פיתוח.
מנוי־וגמור עימו כי איתן יד,יד, ישראלי
— אפילו אם יחיה אחר-כך, כמוהו, בחוץ-
לארץ. הוא צריך לשרת בצה״ל. וכדי
שלא ייפול ישר מעולם אחר לתוך שורות
הצבא, נשלח לספר־הנוער לכמה שנים.
שיתאקלם.
למנפרד כץ יש שלוש מולדות, אך אין
הוא מזדהה עם שום מקום פילבד ישראל.
בעיני עצמו, הוא ישראלי לכל דבר, החי
ומנהל את מרבית עסקיו בחו״ל• בישראל
יש לו רק תשע מיסעדות, מרחוב איבן-
גביתל בתל-אביב ועד נהריה. כולן פיצ ריות
רימיני. בקרוב תיפתח פיצתה שלו
גם בכיכר אתרים בתל-אביב.
המפה שעל קיר חדתעבודתו, מספרת
בסיכות ובחוטים צבעוניים על מסעותיו בעולם.
הוא נולד בעיירה קטנה במחוז הסן
בגרמניה, שם היתד, להוריו, במשך דורות,
סדנה לנעליים. הם נשארו שם עד .1940
רק אז החליטו לקום ולהסתלק. במערב
כבר סערה הטיליחמה. דרד־הבריתד, היחידה
מארצו של היטלר היתד, מיזרחה, דרך
ברית־המועצות• המישפחה נסעה דרך סי ביר׳
מנצ׳וריה ויפאן עד אקוואדור, שם
היו לה קרובים. בקיטו, בירת אקוואדור
ההררית, גדלו מנפרד ושני אחיו, שהם
עכשיו מדענים בארצות־הבתת. מנפרד
הצעיר התעניין יותר באיגרוף ובטירוצי-
אופניים. עד היום יש למנפרד כץ האס-
יינדה (חווה) בארץ הדרום־אמריקאית, שם
הוא מגדל סוסים, והוא מדבר ספרדית.
הוא היה בן 14 כאשר פרצה בארץ

אחת. הוא פשוט לא היה מסוגל להיכשל.
האימפריה קמה כאילו מעצמה• כל דבר
שנגע בו — הפך זהב.
עתה שייך מנפרד כץ להאמבורג כמו
הנמל העצום, איזזר סנט־פאולי ופסל ביס-
מארק. העיתונות המקומית מתגאה בו, הכל
מכירים אותו ברחוב. אבל ילתו נמצאים
בישראל, וכן גם הוריו, שלהם קנה בית
בפתח־תיקווה. ממילא אין אמו יכולה
לגור עימו — היא כל-כך אדוקה, עד שאינה
אוכלת אף במיסעדות כשרות ומסת פקת,
במסעותיה, באכילת תפוחים טריים.
רומנטיקה ופיצה
ך • אימפריה של כץ

מייוחדת-במינה

מבחינה מיקצועית.
אימפריות כאלה מורכבות, בכל מקום
בעולם, ממיסעדות זהות, בעלות שם זהה,
המגישות תפריט זהה. זהו בסיס הריווחיות.
חלק מן האימפריה של כץ — מיסעדות
רימיני — פועל גם הוא על־פי עיקרון זה.
משופ-כך הן גם החלק הכדאי ביותר.
המחיר זול, ההוצאות מעטות, המחזור
עצום, ההכנסה כימעט אוטומטית.
אבל מילבד שרשרת רינזיני, יש למג-
פרד כץ גם שורה שלמה של מיסעדות
בעלות אופי ייחודי, שאין כל דימיון ביני הן.
הקמתן של אלה היא תענוגו העיקרי
בחיים.
הן שלו — החל ברעיון הנרקם בראשו
ובמקום שהוא בוחר, וכלה בעיצוב המעשי.
כל הכישרון הייצרני שלו מתבטא בעיצובן.
למענן הוא מסוגל לשוטט בעולם, לקנות
שטיח במכסיקו, מנורה בפאריס, קישוט
באיטליה. הן השירים שלו, האופרות שלו,
המחזות שלו.
התינוק האחרון שלו, הדיסקוטק סובי
(סרט, באמריקאית) ,מבוסס על תמונות
ישנות של כוכבי-קולנוע ופלאקאטים :
האמפרי בוגארט, מארילין מונרו, קלארק
גייבל. המוסיקה היא המודרנית ביותר,
והולמת על ראשו של המבקר. הדיסק-ג׳ו־קיי
אף הוא היקר והטוב ביותר.

ץ והי, כ מו כן, אשלייה. מנפרד יושב
( בבית, אולה האשפית מכינה ארוחת-
ערב עשירה וטובה יותר מאשר בכל מיס-
עדה שהיא. מתלוצצים קצת. יושבים מול
מסך-הענק וצופים בסרט ציבעוני. מתחת
למסך זה — שלושה מסכים קטנים, ב-
שחור-לבן, המראים מה מתרחש בערוצים
האחרים. לחיצה קטנה במכשיר בקרה־מרחוק
שביד, והתמונה מתחלפת. לחיצה
שנייה, והקול גובר• חדשות.
החדשות הן קדושות. אולי יש משהו על
ישראל. אין משוחחים. רק טלפונים.
אלה מצלצלים ללא-הרף. לפני הארוחה,
אחרי הארוחה, בזמן הארוחה. מנפרד מער
דד את עובדיו לצלצל אליו הביתה, לדווח
על מה שקורה.
רגע! מי ניצח היום במירוץ הטרוט
(הסוסים מושכים מרכבות קטנות, ואסור
להם לדהור) .שני סוסים של מנפרד, מאסטר
מאנטון ולונלי מאן השתתפו. מאסטר
הגיע שלישי. את הסוסים מגדלים בחווה
ליד האמבורג, בפיקוחו של ידיד.
מנפרד מהמר, תמיד. פעם־פעמיים בשבוע
הוא נוסע בעצמו אל מיגרש־המירוצים,
ממלא טפסי־הימודים, מחליף, טיפים׳ עם
כל מיני גרמנים תימהוניים. לפעמים הוא
מרוויח, לפעמים מפסיד. התוצאה הממוצעת
באחר-צהריים כזה: אלף מארק רווח או
אלף מארק הפסד. לפעמים יותר. מנפרד
לא מתרגש. אי-אפשר תמיד להרוויח, לא?
כשיש ישראלים בעיר, הם באים בערב
למנפרד. כולם. אריק לביא ושושיק שני,
הקוצרים כעת הצלחה לא-נורמלית בהאט-
בורג ובשווייץ, במחזה של אפריים קישון.
דליה לביא• דני לרנד מהדראגסטור בתל-
אביב, שערך סיור בגרמניה בליוויית האדריכל
שלו, דני זילברשטיין, כדי לחפש
רעיון למיסעדה חדשה בסוף רחוב דיזנגוף.
מדברים עברית. מחליפים ריעות על הארץ.
הפטיפון משמיע שירים עבריים.
רוצים לבלות? טוב. קודם ניגשים לטרוף
עוד משהו בביסטרו, המיסעדה הצרפתית
של מנפרד. בודקים את האוכל, מדברים
עם מלצרים, מחליפים מילה עם לקוחות,
בייחוד כשהן בחורות יפות.
עוברים את הרחוב. הולכים לדיסקוטק
— מובן־מאליו, זה של מנפרד. מנפרד
שותה — מיץ־תפוזים. הוא לא שותה אל כוהול.
מוסיקה• ריקודים. שפע של גערות
יפות. בילוי לא-נורמלי.
מנפרד מתחיל עם התיכות, מציץ בינתיים
גם למיטבח, בודק את הקופה, שואל
את ארלן הצרפתיה־למחצה, מנהלת־העסק,
מה הבעיות. כאן מתאחדות שתי חובבויות :
עסקים ונשים( .״אני אוהב מכוניות, סוסים
ונשים!״ מכריז מנפרד).
אם אין הרפתקות, מגיע מנפרד הביתה
בשעה שתיים אחרי־חצות. משעה שמונה
בבוקר לא זנח את עסקיו אף לרגע אחד.
כשהטלפון האדום ניצב ליד המיטה, בטווח-
היד, הוא נרדם.

קרה לך, גידלת שיער 1״ ׳וזאת שאלה
מצחיקה במיקצת, כשחושבים שפעם, נ־שאנשים
היו נפגשים אחרי 10 שנים, בגיל
,26 היתה השאלה האופיינית דווקא :״ימה
קרה לך, לאן נעלם לך השיער ד׳
בחלקו השני של הערב מגיש ארצי
פארודיה על ״זמר פופולרי במיקצב היהיר״״
ופה־ושם מסתננים אל בין השיטץ
פרטים ביוגראפיים מחייו־שלו: הטרדות
של מעריצות, אביו המפורסם ואמו שתלו
בו תיקוות, ובהחלט לא חלמו שבנם ה־כישרוני
יבחר דווקא בזימרה, מכל ה-
מיקצועות שבעולם. או אכזבתו הרעיונית
מלובה אליאב, שהצטרף אל שולמית אלוני
והפסיד בכך תומך נלהב בעולם הבידור.
ובעיקר — בעיית קומתו הנמוכה, שהציקה
לו מאז־ומתמיד-

כוונה להתנסות בה. רק בגלל שאגי קופץ
על הבמה, ובגלל שאני זמר, אנשים
חושבים שאני גם זרוק.״
מעט מן הילד־טוב נשאר בו גם היום.
שלמה ארצי עדיין מדבר בגעגועים על
ארץ־ישראל היפה, עדיין נוסע, כשיש לו
זמן, לסקי בכינרת או לטיול בגליל. עדיין
כותב טכסטים רגישים על עיניים טובות,
ותלתלים, ואהבה.
מילחמת יוס-הכיפורים עשתה לו דברים.
הוא עזב את דירתו שבשיכון בבלי, ועבר
לדירה שכורה בשכונת מעויז-אביב. הואי
מכר את מכוניתו המהודרת וקנה במקומה
מיניבוס אדום, ששירת את להקתו, גברת־תפוח.
שלא כזמדים אחרים, לא השתמש
בנהג, היה מסיע בעצמו את להקתו ל הופעות
בבל רחבי הארץ, כשהוא במובן
הראשון שיוצא מן הבית והאחרון שחוזר
אליו, בלי יומרו ת של כוכב.
יש לו אלפי מעריצות, המציפות אותו
במיכתבים יומיומיים ומטרידות אותו בטל פון.
יש אחת, עיקבית במייוחד, הזוכרת
את ימי־ההולדת שלו, של אשתו ושל בתו.
בניגוד לזמרים אחרים, הוא אינו חביב
ביותר אל מעריציו. הוא סובל מעצם היותו
מזוהה ברחוב, ואינו מטריח עצמו להתאמץ
יתר על המידה במתן אוטוגרפים.
הוא יודע שבעצם העלאת ההצגה לקח
על עצמו סיכון לא קטן. אנשים רבים
חשבו שהוא קופץ־מעל-לפופיק, אך ׳שלמה
ארצי עקשן גדול. ארבעה חודשים של
חזרות מפרכות עם המון בעיות, חילופי
זמרות, חילופין בצוות, ועבודה עם להקה
חדשה כימעט־לחלוטין, הגיעו אל סיומן,
בעזרתו הנמרצת של המנהל המוסיקלי של
המופע, המלחין הצעיר אלדד שרים, שיד
וחלק לו גם ברבים מן העיבודים המוש מעים
בו. ההצגה, שכל נתוניה מעידים
כי היא עשוייה בהחלט להפוך להיט,

של מריחואנה, על זמר שהעיתונות בנתה
לו דימוי של חשישניק ומסטול. שלמה
ארצי מספר :״עשרות פעמים באים אלי
אנשים בהופעה ואומרים לי, :אתה על-
הכיפאק, העיניים שלך אדומות, אתה בטח
מסטול לאללה. הם מציעים לי גלולות
אדומות, ורודות, כתומות, ומבקשים ממני
שאבוא להיזרק איתם. אבל אני נגד סמים.
מעולם לא התנסיתי בחווייה, ואין לי כל

ולו רק בזכות השתתפותו של ארצי עצמו,
עומדת לצאת בשבוע הבא אל הבמות.
שלמה ארצי מודה, כי אילו נשאל בשבוע
שעבר, היה משיב שאינו בטוח אם ההצגה
תצא מן השלב של החזרות. כיום הוא
אופטימי הרבה יותר. בעוד עשרה ימים
הצגת־הבכורה, ואחר-כך שיגרה של מופעים
ברחבי הארץ. אצלו, הראש מתחיל
כבר לעבוד על הפרוייקט הבא.

זמר הוא לא
בהכרח זרוק

ץ הו א משתף את הקהל בבעייתו.
1משך כל הפארודיה על הזמר הפופולרי,
הוא ניצב על קביים בגובה של
שלושים סנטימטר, התחובים בנעלי-כסף
מבהיקות. הוא לובש חולצת־קטיפה אדומה
וחובש פיאה ג׳ינג׳ית. מבצע חיקוי כימעט-
מושלם של הזמר צביקה פיק, כשהוא
אינו שוכח גם זמרים פופולריים אחרים
במו גיסים סרוסי (איני יכול יותר לסבול),
ששי קשת (ותבוא עליכם הברכה) ,ואותו־עצמו
(אהבתיה, אני יודע זאת פתאום).
את שלמה ארצי האמיתי לא רואים ב־פיאנו־בארים.
הוא משתדל, וגם מצליח,
לשמור על דימוי של איש־מישפחה, ומצ היר
כי אחרי ההופעות הוא נוסע ישר
לביתו, אל אשתו מילכה וילדתם שירי,

בת השלוש־וחצי.
שיר אחר שהוא שר בהצגתו״״הוא ילד

** י שזוכר אותו במיכנסי-טריאין
*•׳ מגוהצים, בחולצה לבנה ובלורית מתנפנפת,
לא יכיר אותו עכשיו.
מי שאהב אותו שר אהבתיה, כשהוא
אוחז בידה של אשתו בשימלת־הפלה מעל
בימת היכל־התרבות, לא יאהב אותו עכשיו.
מי שרשמה נתונים שלמה־ארצי׳ים ב-
מירשם בדוק של חתן פוטנציאלי לבתה
היחידה, אחרי ששמעה אותו שר המלאך
גבריאל והתמוגגה מול מסד־הטלוויזיה, לא
תאמין למראה־עיניה עכשיו.
במיננסי־ג׳יגס משופשפים, חולצת־טריקו
שחורה, שיער ארוך פחות־או־יותר וסנדלי
קלוג׳ס אופנתיים, הולכת ומיטשטשת כימ־עט
לחלוטין תדמית הילד־טוב־ירושלים,
ומפנה את מקומה לתוצר אופייני של שנות
השיבעים.
בגיל 26 החליט שלמה ארצי שהוא
די כישרוני ובשל, ובהחלט מסוגל להעמיד
בכוחות עצמו הצגה שלמה — כשהלחנים
שלו, התמלילים שלו, העיבודים שלו, הבימוי
שלו — ואפילו הכוריאוגרפיה שלו.

ארצי מלך־הכיתה ופורש של תנועת־נוער.
כמו כולם, הוא רקד אז מלואו בחושך,
כמו כולם הוא הרכיב אותה על הרמה
של האופניים, ליווה אותה עד חדר-
המדרגות והרגיש נורא גדול.
את כל התחושות והרגשות הללו הוא
משתדל להעביר בחלקה הראשון של ה הצגה.
כשהוא שר על המיפגש המחודש
עם החברים, הוא שואל בין השאר :״מה

סיכוס־גיניים
בגיל 26
ם הרעיון של הצגת-יחיד הוא מס-
> תובב בבר מיספר שנים• בתחילה
כתב אופרה בשם טיטאנוס, אבל כשהלך
והשמיע אותה למפיקים, אמרו לו :״זה
יותר מדי סופיסטיקייטד.״ לא שלשלמה
יש משהו נגד סופיסטיקייטד, נהפוך הוא :
לדבריו, הוא בהחלט משתדל שלא לרדת
אל טעם הקהל, אלא לשמור על ייחודו
כזמר של שירי משוררים כמו שאול
טשרניחובסקי, נתן יונתן ויהודה עמיחי.
אלא שבמיקרה הזה הוא רצה שהקהל
יבין, יאהב ויקנה כרטיסים, וגם ייהנה מן
ההצגה. אז הוא ויתר על הסופיסטיקציה,
וכתב הצגה על בחור צעיר המזמין ליום
הולדתו ה־ 26 כמה חברים, ובמהלך הערב
הוא עובר יחד איתם שורה של מטאמור-
פוזות.
שלמה ארצי עצמו מספר, שהכיר את
אשתו מילבה כשהיה בן .16 כששואלים
אותו אם היא היתד. החברה הראשונה שלו,
הוא מגיב בתדהמה :״הראשונה? מה פת־אום
י ! היא היתד, החברה השישים שלי !״
הספק לא רע, לכל הדיעות, כשמדובר
בבחור בן 16 בילבד. בגיל 16 היה שלמה

על נדטנוומות

בגובה של 30 סנטימטר
מדדה שלמת ארצי בעת
הצגת הפארודיה על זמר היה־יה, המהווה חלק מהצגתו החדשה.

הזוג הרומנטי

המלחין אלדד שרים, מנהלו
המוסיקלי של המופע, התאהב
במהלך החזרות בזמרת היפה חי שביט, המשתתפת בהצגה.

במדינה עסקים הזורעים ברינה
בו״מעה יקצר!
שלושה שבועות אחרי פתיחת
מועדוגח החדש ש7
פרדריקח, רבו השותפים —
ומזבת חיי הלירה ש? תל־אביב
פרשה ממגו

יותר טוב וחסכוני להתחמם בחורף
עם תנורי החימום,של

״השותפות ביניהם תחזיק מעמד בדיוק
חודשיים!״ לא חיה אורח מבאי מסיבת-
הפתיחה החגיגית של הגריל ,5לפני
כשלושה שבועות, שלא אמר או חשב
בליבו מישפט זח.
הכוונה היתה לשני השות&ים במיס-
עדהדפאב החדשה שנפתחה בכיכר מלכי

א פי עו ד א גז

החורף חמם ביתך עם אפי

ן קרנית

^ מכון לעדשות מגע

הם הבטיחו
לנו משכנתא כפולה

ועוד אמרו תודה

־ עד שות
רכות וקשות

הסכר אדיב מפורט

ינתן במקום.
גורדו! ,31 תל-אביב £ 9
טלפון .238642

קונים ומוכרים ספרי אמנות — ״לוטוס״
אלנבי 101ת״א, טל 295130 .־03

תן טרמפ
ל חייל

תכנית

פתיחת ״גריל 5״*
ההתחלח ה־מבטיוזה
ישראל: מלכת היי־הלילה של תל־אביב,
פרדריקה (״פרדי״) סגל, והמיסעזץ אלי
רונן( .העולם הזה )1986
נבואה שחורה זו לא הפריעה כלל ל אורחים
הרבים להשתולל משימחה בערב-
הפתיחה, ובערבים שבאו לאחריו. היו לכך
כמה סיבות. אין כימעט אדם מהחברה
התל-אביבית המבלה, שאינו אוהב את
פרדריקה ומעריץ את כישרונותיה כמארחת
ואשת־הברה. מאז נפילתו של הפאב של
פרדריקה, התמעטו מקומות הבילוי בתל-
אביב, והנוצצים של העיר שמחו שפרד-
ריקה יצרה להם בית חדש.
אך הנבואה לא התקיימה. המשבר בין
פרדריקה לבין אלי רונן אירע הרבה לפני
תום החודשיים המובטחים. לאמיתו של
דבר — בדיוק •שלושה שבועות אחרי הפתיחה.
החבילה
התפרקה. בשבוע שעבד
התפרקה החבילה סופית. סרדריקה עזבה
את המקום, או — לפי דבריו של רונן —
נעלמה ממנו. גריל ,5אשר פרדריקה הש קיעה
בו את כישרונותיה הארכיטקטוניים
המעולים והפכה אותו פנינה ציבעונית
עליזה מול פסל־השואה של תומרקין ב־כיכר-העירייה,
התרוקן עם צאתה. רונן
נותר לבדו עם הדקורציה המרהיבה, ועם
אלה מהאורחים שעדיין לא התבשרו על
פרישתה של פרדריקה.
טענותיה של שרדריקה כנגד רונן, ז־טענות־הנגד
שלו, המסבירות את פירוק השותפות
של גריל ,5מבוססות על הבדלי-
גישות בין השניים. פדדריקה יודעת כי
כדי למשוך את הקהל הטוב, יש להשקיע.
היא יודעת את מי להזמין לכוסית־שמפניה
על חשבון הבית ומתי לפתוח בקבוק־וויסקי
ולא לדרוש עבורו תשלום. שיטתה של פר־
(המשך בעמוד )30
• בתמונה: הפיזמונאי דירי מנוסי עם
רותי נוסבאוס,
העולם חזה 1990

במוסד״גיבעת הוד־ יש לא רק ילדים פרובלמטיים, יש גם

ונשל פרובלמטי
**ץ מ עון מדר; המנהל האדמיגיסטר־טיבי
של מוסד־הילדים גיבעת־הוד,
עמד ליד מנהל־המוטד אברהם שוורץ,
ולא ידע מה לומר. שניהם ניצבו בפתח
מחסן הפיטבח של המוסד, עסקו בספירת
ורישום המלאי. כאשר הגיעו לשקי תפוחי-
האדמה, מנה מדר ארבעה שקים בלבד,
ביקש לרשום אותם. שוורץ דרש ממנו

הרמאויות במחוז תל־אביב.
כאשר שמע נאור את העדויות, הורה
מייד להתחיל בחקירה, שכן, החומר שהמ ציאו
המדריכים למישטרה היה מרשים
ביותר.

ארבע מישרות למנהל ברהם שוור ץ הוא דמות ידועה
בהוד־השרון. נוסף לתפקידו כמורה
רגיל במוסד גיבעת־הוד, תפקיד הנושא
*שכר, הוא מכהן גם כמנהל האדמיניסטר טיבי
של המוסד במקומו של מדר, כמנהלו
החינוכי של המוסד, וכן כפעיל במועצה-
המקומית הוד־השרון. נראה כי ארבע מיש-

רותיו של שוורץ לא הספיקו לו• עובדה :
הוא מינה את אשתו, לורה, כעוזרת לאמר־כל
המוסד.
פעילותו של שוורץ במוסד שפעה דברים
בלתי-ברורים. כך, למשל, סגר את המוסד
ושלח את הילדים למישפחותיהם ההרוסות
שלושה ימים לפני סיומה הרישמי של
שנת־הלימודים. הסיבה המוצהרת: רישום
המלאי. למעשה ערך שוורץ בימים אלה
במוסד מסיבת־סיום לבתו, הלומדת בבית-
הספר התיכון המקומי.
תיקני כוח־האדם של המוסד משוועים
לידיים עובדות. המוסד עצמו זקוק לאמצ עים.
למשל, ל־ 120 ילדי המוסד, גילאי
15־ ,8אין נעליים מגיחות את הדעת. רובם
מסתובבים בכפכפי־גומי, חלקם בסנדלים
שונים ומשונים. הילדים לבושים במשך

מישרות, לא קייס אף אחת מהן עד כה.
לרשום כי יש שמונה שקים. מדר חכך
בדעתו, ולבסוף השיב בלאו החלטי. תגובתו
הנזעמת של שוורץ • :זה הסוף שלד כאן \״
כעבור ימים אחדים קיבל יפדר הודעת־פיטורין,
ואז החליט להילחם עד הסוף.
הוא העלה על הכתב את כל הידוע לו
על הניהול הכושל במוסד, שלח תלונה
רישמית לעיריית תל־אביב. התלונה הוע ברה
לחוות־דעתה של עופרה אופיר, מפ קחת
במדור-החינוך בעיריית תל־אביב וידידה
טובה של שוורץ.
אחר נמסרה התלונה למבקר־העירייה,
צבי איילון, שבימים אלה קבע כי לא מצא
חריגות פליליות במעשיו של שוורץ.
אילו היה מדובר במוסד עירוני כלשהו,
היו העניינים מסתיימים בכך, שכן אין
זו הפעם הראשונה שמבקר־העירייה מחפה
על מעשים פליליים בעירייה, ומטשטש
אותם.
אולם מאחר שנשוא-התלונה הפעם הוא
מוסד לילדים בעייתיים, הרתיחה חוות-
הדעת של המבקר לא רק את מדר, אלא
גם כמה מדריכים נוספים במוסד. הללו
מיהרו למישטרת ישראל, מסדו עדויות
מלאות לפני אריה נאור, האחראי למדור

שעות היום בפיז׳מות, או׳בבגדים בלויים.
חדרי־המגורים מוזנחים, המיטות שעליהן
הם ישנים — רעועות.
בתי־השימוש חסרים מושבים לאסלות.
המיקלחות פגומות. המועדון מנותץ. ב-
מיסדרון בית־המגורים מצוי ארון־תרופות
פרוץ, שכל ילד יכול להגיע אליו בנקל.
זאת, למרות שכבר אירע במוסד נסיון-
התאבדות, שכתוצאה ממנו כימעט שמתה
ילדה, לאחר שבלעה כמות גדולה של
כדורי־הרגעה.
דבר אחד במוסד הוא ללא־פגם: ביתו
(המשך בעמוד )30

היחפנים :

ילדי המוסד מסתובבים יחפים או בכפכפי־אילת, ללא תלבושת
מתאימה. בתמונה למטה נראית פינת־הרחצה של הילדים,
שמצבה גרוע והיא אינה מתאימה לתכליתה. הברזים שבורים, והמיקלחות פגומות.

1ן!ך 1 1 1ך ך 111ן ״ למרות שכבר
111 !•>1 1 1 1 1 1 1נעשה בעבר נס־יון־התאבדות
במוסד, ארון התרופות פרוץ.

ספורט
כדורגל
_השבוע פמי חונ_משחקי
הליגה־הלאומיוג וליגות א

יום ח׳ — חטועד האחרון
למסירת חטססים

עשה לך מנ הג !7בו ע-
מלא טו טז בכלש בו ע!

| ה קי עצהלה סזזי

ו רי סבסה ! ו #

17 צהובים?
דליפה?
א ם להחליף,

מיקציען בחאקי
פייסטה מכסיקאית זוטא זומנה לריבבת
הצופים שהתקבצו באיצטדיון בלומפילד
ביפו. קומץ עולים מדרונדאמריקח, חבושים
סומבררום ענקיים ומצויירים בכלי־הקשה,
הנעימו לקהל בזמירות עליזות ובקריאות
קצובות, :מחי־קו ! מחי-קו! רזדרזדרזז!״
— קריאת־הקרב המסורתית של גיבחרת־הכדורגל
המכסיקאית.
עד למחצית המישחק היה זה הבידור
הראוי־לשמו היחידי שנכון לצופים, אשר
באו לחזות בהתמודדות הידידותית בין
נבחרות מכסיקו וישראל. את דעתם על
שחקני נבחרת ישראל הצעירים ביטאו
הצופים בשריקות־בוז כאשר ירדו הכדורגלנים
להפסקה, אחרי מחצית ללא שערים.
המישחק לא היה כל־כד גרוע, כשם ש היה
חסר תיכנון ומעוף מצד הנבחרת ה ישראלית.
שני השי״נים (שפיגל ושפיגלר),
ושני הרי״שים (רוזן ורוזנטל) ,שפרשו מה נבחרת
שהופיעה במישחקי גמר הגביע
העולמי במכסיקו לפני חמש שנים, הותירו
אחריהם חללים ללא יורשים רציניים.
המכסיקאים הזריזים והטכניים שיחקו
טוב מן הניבחרת הישראלית. אך כרגיל
הוכיחו שהקבוצות הדרום־אמריקאיות חל שות
במייוחד ביכולת־ההבקעה שלהן.
במהירות, בכושר האישי, במשחק הצוות
ובתיכנון ההתקפה, עלו המוצ׳אצ׳וס ד,מכ־סיקאים
לאין ערוך על כדורגלני הנבחרת
הישראלית. רק מישחק הגנה מסור, מול
מטח הבעיטות המכסיקאיות׳ מנע את הב-

שכיר־רגד?

חסכוני

בצריכת חשמל
להשיג בכל סניפי אמפא:
ת ״ א, ד רו פתחת קו ה.16 טל־ו428ו6־,03
רוו־ פנ ק ס 48ט לי ו 5ו.03*455
ירושלים, רח׳ יפו ,30 טלי .02-224877
חיפה,רח׳ שבתאילוי,25 טל׳5ו.04-5272
ואצל הסוחרים המורשים.
_ב*יתססדרזז

אולפן גרג (כר־יקמא)
פותח ב2.11.75-
קורם ערב של חודש אחד

ל -ק צו ־נו ת
עברית ו/או אנגלית
ההצלחה מובטחת! הרשמו מיד:
תל־אביב: גורדון ,5טל 224532 :

י* די 11

עוז ניצחון כזה?

כדורגלן שווייצי

חידה אחריות שנות מפני

שווייצר מפקיע את שער־הניצחון

ק 7 1־

ל ב חי רתה
דו ד ש נז ש
או חשמל

״על סף שיחרורי מצה״ל, הציעו לי
לחתום קבע לעוד חודשיים, כדי שאשחק
בניבחרת גייסות-השיריון במישחקי אליפות
צה״ל בכדורגל.״ על הצעה יוצאת-דופן זו
ידע לספר משה שווייצר, כדורגלן ניבחרת
ישראל ובנו של המאמן הלאומי בכדורגל,
דויד שווייצר.
באוגוסט 72׳ התגייס משה שווייצר ל-
צה״ל. שלוש שנים חלפו מאז, ודומה היה
שצה״ל עומד לשבש לכדורגלן הכישרוני
את תוכניותיו לגבי שיחרורו מצה״ל, בסוף
חודש אוגוסט 75׳ .הצעה הבלתי־שיגרתית
שהופנתה אל הכדורגלן באה מפי קצין

קעת שערו של השוער הלאומי יצחק
ויסוקר.
שופט ציוני. וכפי שקורה פעמים
רבות בכדורגל, לא הטובים הם שניצחו.
בדקה דד 50 למישחק גנב את ההצגה ה שופט
הרומני קונסטנטין פטריאה, שהוטס
במייוחד מבוקרשט כדי לשפוט במישחק.
החלטותיו המוזרות, שהיו ברובן לטובת ה ישראלים,
הביאו ליצנים ביציעים לטעון
כי אילמלא רשימת פסולי-החיתון אפשר
היה לחתן אותו מייד כפאטריוט ציוני.
בדקה דד 50 קבע פטריאה בעיטת-עונשין
לזכות הניבחרת הישראלית. יצחק שום
גילגל מייד את הכדור למשה שווייצר ה צעיר,
עוד קודם שהספיקו המכסיקאים ל הסתדר
לחומת־הגנה על שערם. פטריאה
שרק מייד לפסילת הבעיטה. אלא שבינתיים
הצליח שווייצר להחדיר את הכדור לשער
המכסיקאי. פטריאה חזר בו, ואישר את
השער היחידי שהובקע במשחק.
בסיום המישחק ניראה השוער המכסיקאי
מסביר לשופט הרומני בתנועות־יד כי ה כדור
היה נייד לפני הבעיטה של שום
לשווייצר, ולא נייח כפי שהוא חייב להיות
לפני ביצוע בעיטודעונשין. לשופט לא
נותר אלא להשיב לו בשפתו-שלו :״מאנ-
יאנה מחר יהיה, אולי, טוב יותר.
אולי למקסיקאים, אבל ספק אם גם
לנבחרת הישראלית, שזה היה מיבחנה ה בינלאומי
האחרון לפני התמודדותה ב טורניר
הקדם־אולימפי על הזכות להשתתף
במשחקי הכדורגל של האולימפיאדה ה באה.
החזרה הכללית נגד יריב שאינו
מפורסם דווקא כמעצמת־כדורגל, לא הש אירה
הרבה מקום לתיקוות.

בכיר בגייסות־השיריון. ההצעה לא הת ממשה,
אחרי ששווייצר סירב לה מיידית :
״לא! למטרה זו, לא אחתום קבע.״
ב־ 13 בחודש זה, יצאו שמונה גיבחרות
פיקודיות־חיליות — להתחרות בטורניר־כדורגל
צבאי הנושא את השם: גביע ה־רמטכ״ל.
מאז־ומתמיד שימש גביע ה־רטמכ״ל
מקור לא־אכזב לגילוי כישרונות-
כדורגל חדשים, כשההיבט הבולט בכל דד
מיפעל הצה״לי הוא הגאווה היוקרתית של
כל יחידה ויחידה שנטלה חלק במיפעל זה.
שווייצר עמד בפיתוי. השנה, יותר
מתמיד, הפך המאבק העיקש בין יחידות
וזרועות צה״ל השונות — על מישטח
הדשא — מאבק-יוקרה החורג מתחומי ה ספורט
המקובל — הכדורגל החובבני הטהור.
כמו
בעבר, נטלו גם הפעם קצינים בכירים
חלק באירוע, ישבו ביציעים ועודדו
נבחרות יחידותיהם.
היחידות השונות בצה״ל אינן מאיישות
את הרכביהן בחיילים בלתי־מוכרים, ש גביע
הרמטכ״ל היה אמור לשמש להם
זירה נוחה לפירסום. הכדורגלנים הנוטלים
חלק במישחקים אלה הם בדרד־כלל חיילים
מיחידות עורפיות — ולא חיילים קרביים.
בין יחידות צה״ל קיימת תחרות־יוקרתית
גלוייה. המאבק מתחיל בגיוסו של הכדורגלן
לצה״ל. כאשר נוחת כדורגלן ידוע
בבסיס קליטה ומיון, מתחרים הקצינים על
גיוסו ליחידותיהם, במטרה לחזק את ניב־חרת
היחידה לעת הצורך. בסופו של כל
מצוד, יוצא החייל נשכר. הוא מתאמן
בקבוצתו האזרחית בלא הפרעות ,״אוכל״
ו״נושם״ כדורגל לאורך כל שירותו הצבאי.
בכמה יחידות מקבלים כדורגלנים ידועים,
שהתפרסמו בליגה הלאומית עוד לפ גי
גיוסם לצה״ל, תנאים מפליגים, מעבירים
את תקופת שירותם הצבאי ככדורגלנים
מקצוענים לכל דבר. לפעמים נובע הדבר
מאהדתו של מפקד מסויים לקבוצת האם
של הכדורגלן שלו, אך בעיקר נשמרים
הכדורגלנים למשחקי גביע הרמטכ״ל,
אפילו אם צריך לגייסם לקבע לצורך זה.
מיקרהו של משה שווייצר, לא היה היחידי
במאמציהן של היחידות הצה״ליות
השונות, לפתות כדורגלנים לחתום ל-
שירות-קבע קצרצר בצה״ל, כדי לייצג
את היחידה במישחקי גביע הרמטכ״ל.
משה שווייצר עמד בפיתוי, ולא הופיע
השנה במדי ניבחרת השירית. אבל אין
לדעת כמה מכדורגלני שמונה הניבחרות
הצה״ליות נהגו כמוהו, ולא בעטו בכדור
ככדורגלנים מיקצועניים בחאקי.
העולם הזה 1990

ופנינה חו־צית

ץץי שלא ראה

זאת נמו עיגיו, לא

יאמין.
רחוב פיקאדילי, לפני חצות. הצגות ל קולנוע
והתיאטרון נסתיימו. המונים מת גודדים
ברחוב. בין כיכר פיקאדילי לכיכר
לסטר. גברים צעירים וקשישים, חתיכות
מכל הסוגים והגזעים, שפע של יופי נשי
זוהר.
לפתע עובר רחש. ברחוב מתהלך זוג —
אנגלי שב־שיער ונערה. כל המבטים ננ עצים
בה• .נערה גבוהה, שיער בלונדי קצר,
מחשוף פרובוקטיבי המגלה חזה לתיפארת.
הגברים ברחוב מסתובבים כדי לעקוב
אחריה. גם הנשים. קבוצות שלמות משתת קות
ונועצות עיניים — בצורה בלתי־אנגלית
בהחלט. הבחורה הופכת מרכז־ההתעניינות.

זו? אלילת-קולנועז זמרת-פום חדשה?
אשת השאה או הנסיכה גרייס?
לא. זוהי פנינה גולן, תוצרת ישראל, בת
פתח־תיקווה.

דמי 1נזת־בלה 1ת
** ל סנינה גולן — רוזנבלום לשעבר
׳ ג — זה לא עושה שום רושם. היא כבר
רגילה. זה ביכלל לא מעניין אותה. היא
כבר לא מלכת סכס. מחשבותיה נתונות
כיום לעניינים אחרים.
פנינה החליטה להיות רצינית. וכשפנינה
מחליטה, זהו זה.
עברה כימעט שנה מאז הגיעה הישראלית
הבלתי־מוכרת, כימעט במיקרה, ללונדון
— וכבשה בסערה את טורי־העיתמות.
היא עברה כבר הכל. מועדוני-הלילה ה מפוארים.
הלורדים והמיליונרים. פסטיבל
סירטי־הפירסומת בוונציה.
,היא מדברת אנגלית. ר ק אנגלית. יום
אחד החליטה שאם היא רוצה ללמוד אנ גלית,
היא צריכה לדבר רק אותה. עכשיו,
כשמדברים אליה בעברית, היא עונה באנג לית.
הדיקדוק קשה, חסרות הרבה מילים.
,חסר לי — איך אומרים — ץ זג 11ס1ז? 1>10
אה כן, ץ-נ13ג1נ .¥0031 זהו.״ אבל היא מש תדלת,
וההתקדמות מרשימה.
בשביל מה היא צריכה אנגלית טובה?
פשוט מאד. היא הפכה סופרת. היא כותבת
תסריטים.
בכל הרצינות. יש לה ידיד, שהוא תסריטאי
ובמאי ידוע. הוא גילה את הכישרון
הזה אצל פנינה. יש לה דימיון משוגע.
שפע של סיוטים, דימיונות־בלהה, עלילות
פנטסטיות.
אז הידיד הג״ל בא אליה מדי סוף-
שבוע, ובמשך יומיינדשלושה הם יושבים
יחד וכותבים את התסריטים. שניים, בו זמנית.
אסור לגלות מה יש בהם. זהו סוד.
אבל כשזה ייוודע, זח יגרום סנסציה. גם
בישראל.

יחסים ססובכי ם
ף* ינתיים עברה פנינה מדירת־הפאר
1הקטנה שלה שליד מארבל-ארץ׳ ,ל רובע,
שיק׳ עוד יותר, לא הרחק מקינגס־רוד,
בשכונת צ׳לסי. דירת דו-קומתית,
שאותה היא חולקת עם גבר אנגלי נחמד,
שאינו מעוניין בנשים. היחסים קצת מסוב כים,
אבל אין דבר.
פנינה הרצינית קיצצה את שערה. כעת
הוא קצר ובלונדי. את הפיאה השחורה
(ראה שער אחורי) היא חבשה רק לצורכי
סרט-פירסום. ביכלל, סירטי־הפירסום הם
מקור־הפרנסה העיקרי שלה. היא מופיעה
בהם בטלוויזיה, ומצליחה. הצלמים אוהבים
אותה. יש לה הבעות בלי סוף. לא כמו
האנגליות הקפואות הללו.
העיתונות עדיין כותבת עליה, הרבה,
ובתענוג רב. לא-מכבר בילתה כמה ימים
בחוות-בריאות, כדי להוריד כמה קילו.
שם ניהלה שיחות מעמיקות עם אנגלי
קשיש, שבילה בחברתה מבוקר עד ערב.
רק אחר-כך נסתבר לה כי זהו סר מה־שמו,
הנציב העליון לענייני אנרגיה ב בריטניה.
איש חשוב נורא. סנסציה בכמה
עיתונים.
פנינה עושה חיים, נהנית, עובדת. אך
בעיקר: מנוי־וגמור עימה לכבוש את העולם
ולהראות לכולם. ברצינות.

— י ״יו מי-י מייייי ל־יי מ־ *

אם חשבת לנסוע ביום ב׳ — ייתכן שתת־

אכזב. אבל גם אם עלה
הדבר בידה זכור שדווקא
ימי ה׳ עד שבת הם
קשים ומסוכנים במיוחד.
על־כן מוטב שתרכז
בהם דברים הקשורים
בביתך. ואס
11(1
אתה חייב לנסוע, נהג
במרס -
בעצמך. פגישה מיקרית
באפ רי ל
הופכת לרומאן של קבע.
הצלחה, בה זכית לאחרונה,
מתגלה כעלי יה. בת טלה לבשי לבן.

החוכמה, השבוע, היא לסגת לתוך קליפתן,
להתבונן בעולם
מאחורי קיר של חלומות
ושל זכוכית, ולא
להתחשב בהשפעות השליליות,
ובכוונות-זדון
ובדברי הרכילות שיעוטו
עליך מכל עבר. זה
מעריך, כמובן, המנעות
מוחלטת מכל החלטה
21באפ רי ל ־
עסקית, אישית או כל-
20ב מ אי
כלית במשך השבוע.

11 עוו

מחזור העיסוקים החדש מתחיל ברגל ימין.
קח עצמך בידיים; הימנע
מחולמנות־יתר ומדיכאון
חסר־תכלית —
ותמצא שאתה יוצא ב־בהדרגה
מן הבוץ, אף
מבלי שתצטרך לקבל
החלטות גורליות כלשהן.
הפגישה אליה נכז
2ב מ אי -
ספת, תתקיים, אך תת20
בי ו ני ־
אכזב. לעומת זאת צפה
למיפנה רומאנטי. בת
תאומים, השתדלי להכיר ידידים חדשים.

תאומיס

העבודה בוערת והתוצאות מפתיעות לטובה.
המשן המאמץ
כדאי. בסופו של חשבון
העבודה הנוספת,
הגוזלת את שעות הבילוי,
תצדיק את עצמה.
תבוא על שכרך
בעין יפה. נסיעה לטיול
בסוף השבוע
תביא הפתעות רומאנ21
בי תי
;!0בי תן*
טיות משעשעות בחברת
מישהו שזה זמן רב

כבר חפצת בו. קמצנותן, היא נחלת רוב
בני משפחתך, אינה מוסיפה לך כבוד רב.

תבזבז יותר מכפי שאתה יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי
צפויים יפתיעו אותך.
אלה עשויים להיות בני
משפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפריט
ממוייס ברכושך
העלול לגרוס לך צער.
משהו הקשור בביגוד
!1ג ביו לי -
ו 2באוגוסס
.יגזול מזמנך ומחשבותיך
בסוף השבוע הזה.

1ווס1

אויה

האתגרים שנטלת על עצמן יחיו קשים
לביצוע. רק כוח רצון
חזק יעזור לך להתגבר
עליהם — וגם זה לא
בהצלחה מלאה כפי שציפית.
אל תאשימי את
ידידן על כי הוא קר
ואדיש כלפייך. זח בגללך.
היי סבלנית כל(
2בספטמבר -
פיו ואל תדחקי את
* 22ב אוק טוב ר
הקץ. צפי לגילוי חיבה
מפתיע מצד הבוס שלך.
גילוי זח צופן בחובו סכנה — הוא אדם
ערמומי. היזהרי ממנו. דחי אותו בעדינות.

סאזנ״ס

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודתך או
לבעייה משפחתית כל־שהיא,
עשוייה לזמן לך
פגישה מרגשת עד מאד.
אס אתה רווק, אחה
עשוי לפגוש השבוע, לגמרי
במיקרה, את אש תך
לעתיד. עם זאת, אל
תתפתה. להאריך את
22ב או ק טו ב ר
22 בנו במבר
שהותך במקום, מכיוון
שרק הפתעה תקסום
לה. פעל במרץ רב ובהחלטיות נחושה.

עקת

כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחן לפתור

את בעיותיהם של כל
אלה הפונים אלין.
אבל השבוע — בחיין,
אל תתן עצות. אתה
עשוי לסבן אחרים,
מתון שזה שאתה חושב
שכולם בנויים 1 כמון• התנאים אינם
( 2בנובמבי -
שווים לכל אחד, וזח
20בדצמבר
נתון שעלול לסבן אותן,
בייחוד כאשר אתה
אינן רואה את נקודות הזולת. בעיקר
אתה עשוי לגרום לשיברון־לב לבת שור,
וגם לבן דגים. בת שור צפי להפתעה.

[1ן ש0

הרבה מזל מחכה לו לקראת סוף השבוע.
מתנות, גילויי אהבה,
כסף, והצלחה עם בני
מזל עקרב. או מכל אלו
לא תצמח לך, בסופו
שום טובת
של דבר,
הנאה לטווח ארוך. המזל
הזה ייגמר כתום
השבוע. גישה רצינית
21בדצמבר -
ועמוקה לבעיות הנפש־
19 בינו א ר
__ יות המטרידות תועיל
לך לטווח ארוך. זילזול
בבעיות אלו יזיק לו בסופו של דבר בצורה
רצינית. עליו להימנע מנסיעה חפוזה,

נו־1

חילוקי דיעות סוערים יגרמו לן למפח-
נפש. אין דבר: שיחה
לאור ירח, באמצע השבוע,
תשפר את המצב
עד אין־הכר. ייתכן
אפילו שזח יגרום להתלקחות
הקשר ל-
מימדים רציניים ביותר.
קנייה אשר תעשי
ביום שישי עשוייח ל20
בי נו א ר ־

הוביל אותן להיכרות
8זבפב רו א ר
חדשה. הישמרי מרבי•
לותן של ידידותיין. לבשי אפור וארגמן.

כושר-חשיפוט שלך יתערפל השבוע לחלו טין,
כתוצאה מפגישה
עם גורמים שאת טיבם
אינן מצליח לקלוט.
את בת בתולה, תני
לחוש ההומור שלך
חופש. צחקי, הצחיקי
ונצלי כל רגע. כי האושר
שלך הוא רק זמני,
בסופו של דבר. חוץ מ22ב
אוגזסס ־
22בספטמבר
זה, צפויה לן בשבוע
זה פעילות בלתי רגילה
ומועילה, שאינה תלויה במין השני.

!תונו!

כסף זה דבר רציני מאד, ואת זה אפילו
את יודעת אלא מה?
אינך יודעת ליישם את
המשפט הזה בחייך.
מגיפת הביזבוז שפקדה .
אותך באחרונה, תביא,
בסופו־של־דבר, לתוצאות
הרות־אסון עבורך
אס לא תרסני עצמך.
לכן הימנעי השבוע מ19
1בפב רו א ר ־
20במרס
קניות מיותרות, ושיקלי
פעמיים כל דבר לפני
פותחך את ארנק. בבוא העת ישתפר מצבך.

וניס

המנהל הפרובלמטי
(המשך מעמוד )27
של שוורץ עצמו. הבית הוא למעשה וילה
נאה מקושטת עיטורי מתכת וזכוכית ומוקפת
ירק, והיא מהווה ניגוד תהומי
לחדרי־המגורים של הילדים.
ב־ 120 ילדי המוסד מטפלת פסיכולוגית
אחת בלבד, בחצי־מישרה, ואין לרשותה
חדר התייעצות ובדיקה עבור הילדים.
אפלייתם וקיפוחם של הילדים והטיפול
המשווע בהם, בהשוואה ליחסו של המנהל
אל עצמו ומישפחתו, עדיין אינם בבחינת
מעשים שליליים, אם־כי דיים לפסלו כמנהל
מוסד לילדים פרובלמטיים. אולם מסתבר
כי הוא אינו נרתע אף ממעשים במו זיוף
ברטיסי-עבודה, והוצאת כספים במיומה
ממישרד-החינוך.
שלמה פולק הוא בעל נגריה גדולה
בכפר־סבא, שבה הוא עובד יחד עם בנו
דויד. בכרטיסייה המוסד רשום שלמה ב מדריד
חינוכי, והוא קיבל משכורות על
כך מחודש מארס 1973 ועד מאי .1974
בנו דויד קיבל משכורת כמדריד־חינוכי
מדצמבר 1974 ועד אפריל .1975 משכורתו
של מדריך היא 2500 לירות ברוטו לחודש.
שניהם! הן האב והן הבן, לא עבדו כ מדריכים
במוסד אפילו יום אחד, והיתד,
זו פשוט קגונייה בינם לבין שוורץ ושותפיו,
לחליבת המוסד.
אולם שוורץ לא הסתפק בכך: הוא
שלח שני נערים של המוסד לעבודה אצל
הנגר, ללא שכר, בניגוד לחוק־החניכות !

במדינה
(המשך מעמוד )26
דריקה הוכיחה עצמה כמביאה רווחים רבים.
בסופו של חשבון.
רונן, אשר קודם לפתיחת הגריל 5היה
בעל מיסעדה וסטייקיה באותו מקום, אינו
רגיל לסיגנון זה של ניהול עסק. עבורו
פאב הוא עסק המבוסס על בסים כלכלי
ולא מועדון של חברים או בית־תמחוי.
בעייה נוספת היא החוג החברתי של
השניים. רונן מעורה בחוג הסלוני של
פרדריקה, וידידיהם משותפים לשניהם.
אולם לרונן יש חוג-ידידים נוסף, שאינו
חביב על פרדריקה, ולדעתה — התייצבותו
בגריל 5מבריחה את הלקוחות שלה.
תל־אביב הפסידה. הסיכסוכים בין
השניים פרצו כבר בשבוע הראשון של
השותפות. באחד המיקרים הזמינה פרד-
ריקה מיליונר אמריקאי, שהפך לקוח קבוע
אצלה, לשני בקבוקי־שמפניה. לה היה ברור
כי זוהי השקעה כדאית. רונן לא הסכים
לכך, ושלח אחרי המיליונר מלצר עם
חשבון של 1000 לירות, לכלימתם הרבה
של פרדריקה ושל המיליונר.
במיקרה אחר הזמין דווקא רונן אורח
לכוסית. כששאלה אותו פרדריקה מדוע
הוא מזמין את האיש, שלא היה מוכר לה,

מי קיבל את
המשכורות!
ך• אם נגריה יכולים לקבל משכורת
1כמדריכים חינוכיים, למה ייגרע חלקם
של הצבעים ן
אליעזר סינקלשטיין הוא צבעי בכפר-
סבא. הוא קיבל משכורת כמדריך חינוכי
במוסד, מיוני 1970 ועד דצמבר אותה שנה.
בנו, צבי, קיבל משכורת כמדריך־חינוכי
משך כמה חודשים בשנת . 1973
אליהם הצטרף יצחק זילברברג, אף הוא
נגר, שהחל מקבל משכורת כמדריד־חינוכי
בשנת ,1971 וכמוהו גם צבי טלר, בעל
חנות לצורכי־חשמל בהח״השרון.
כל אלה רשומים בנרטיסיית המוסד כ-
מדריכים־חיגוביים, והמוסד שילם להם כס פים
רבים על עבודתם בו, שלא היתר, ולא
נבראה. מאד ייתכן כי הכסף לא הגיע
לידיהם כלל, וכי אינם יודעים על רד
קנונייה שנעשתה להונאת מישרד־החינוך.
המישטרה, קרוב לוודאי, חגלה בחקירתה
מי היה שותף לשוורץ בקנונייה זו.
מעשה חמור אחר שעשה שוורץ, כרוך
בדמי־הכיס. העירייה ומישרד־החינוך מק ציבים
לכל ילד במוסד דמי־כיס בסך
שתיים־שלוש לירות לשבוע. שוורץ ניצל
את חוסר־האונים של הילדים, החתים אותם
על טפסים ריקים, כאילו קיבלו את דמי-
הכיס המגיעים להם. וכך, הילדים אינם
יכולים לדעת כמה הם צריכים לקבל,
ובודק־הטפסים אינו יודע כמה באמת קיבל
כל ילד, אם בכלל.
למוסד יש קופה־קטנה, המחזיקה כ1000-
לידות. תפקידה של קופה זו לממן צרכים
שוטפים, כגון חימום המוסד בחורף• בכל
המוסד כולו נמצא רק תנור־נפט אחד —
לחימומם של 120 ילדים קרועי־בגדים.
נראה שאין בקופה־הקטנה כסף לקניית
תנורים ודלק.
שוורץ עצמו מחזיק במכונית, ומקבל
עבורה דמי אחזקת־רכב ממישרד־החינוך.
אין זה מונע בעדו להגיש, לחוד, קבלות
על הדלק שהוא קונה עבור מכוניתו, ולקבל
את ההוצאות מן הקופה־הקטנה. הילדים
נשארים ללא חימום בחורף, ואילו שוורץ
מקבל אחזקת רכב פעמיים!
על כל המעשים הללו נשלחו כבר תלונות
אחדות למבקר־העירייה, אולם זה, וגם
נציגו באגף־החינוך, יגאל למפרט, וכעת
גם מבקר־העירייה, צבי איילון, עושים יד
אחת להגן על שוורץ.
על גבם של 120 ילדים פרובלמטיים,
חסרי-ישע.
שוורץ עצמו מסרב להגיב על הטענות,
בניפוק שאסור לעובדי-עירייה לדבר עם
עיתונאים.

סדדריקה ואלי רונן
הצחוק נגמר
השיב :״הוא קרוב־מישפחה שלי.״ ״אם
הוא קרוב שלך,״ ענתה לו פרדריקה ,״אז
תזמין אותו אליך הביתה.״
אין ספק כי ההשמצות והשמצות־הנגד
שעפו בין השניים יהדהדו עוד רבות
בחוגי הבוהמה, וכנראה יגיעו גם לבית-
המישפט. גם מבלי לצפות מי יפסיד ב מאבק
המישפטי, ברור כבר עתה כי המפ סידה
המיידית היא דווקא החברה התל-
אביבית, שזכתה במקום־בילוי חדש, ש נחטף
ממנה עוד קודם שהצליחה להריח
את הפקק.
התיישבות המל בגדד
חלו! קטן

אכא, אטא, ענת
ונאווה ברנשטיין,
הבריזו מילחמה על
תנזעת״המושבים בגלל
חלונות מודרניים בביתם
אין כימעט בעל־מכונית הנוסע מתל•
אביב לחיפה או חזרה, שאינו מכיר את
מישפחת ברנשטיין. לברנשטיינים שתי
מיסעדות דרכים, האחת בתחנת פז בצומת
הרצליה, לנוסעים מתל־אביב לחיפה —
והשנייה בתחנת סונול, ליד צומת הקאוג־טרי־קלאב,
המשרתת את הבאים מחיפה
לתל־אביב.
העודס הזה 1990

יש אורחים המבקרים במיסעדה כדי ל שוחח׳
על כוסית, עם שלמה ברנשטיין,
אב המישפחה, פלמ״חניק ותיק ובן־מושב,
המכיר כימעט כל אחד בארץ דרך אורחי
מיסעדתו. יש אחרים הבאים לטעום מתבשיליה
של אשתו, אופירה, המחלקת את
זמנה שווה־בשווה בין המיטבחים שבשתי
התחנות. ויש כאלה הבאים כדי לחזר אחר
שתי הבנות הצעירות והיפות של שלמה
ואופירה, העוזרות להן במיסעדה — ענת
ונאוה.
לכל אלה מוכרת מישפחת ברנשטיין
כמישפחה מלוכדת .״בכל פעם שחסר פועל
או שיש הרבה עבודה, מתגייסת כל ה־מישפחה
ועובדת כיפליים,״ יודעים האורחים
לספר .״לכן תמיד יש כאן -שירות
טוב ותמיד הכל נקי ומצוחצח.״
המושב גוזל. נראה כי היחידים שעדיין
אינם מכירים את כוחה של המיש־

קשקשת 1990

תשבץ

ה סול ה 1ה

| 1990

חפעל את דימיונד ונסה למצוא
לציור שלמטח כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קוד־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1988

לוחמת ברנשטיין
״שהמושב יפסיק לשחק״
פחה המלוכדת וידידיה הרבים, הם דווקא
חברי ועד המושב אביחיל, ליד נתניה,
מקום מגוריו של שלמה ברנשטיין. שלמה,
מושבניק מזה עשרות -שנים, הגי-ש לוועד
תוכנית־בנייה לבית חדש, שאותו הוא רו צה
להקים במושב, על אדמה השייכת לו.
הוא נתקל בהתנגדות.
״הבית עומד על גיבעה, ויהיה גבוה
מכל הבתים האחרים. וחוץ מזה, התיכנון
של החלונות הוא יותר מדי מודרני בש ביל
מושב,״ טען כנגדו ועד־הכפר.
אך הברנשטיינים החליטו להילחם .״אני
לא אוריד את הבית מהגיבעה, ואני לא
אסכים לשגות את התיכנון שלו,״ טען
שלמה .״*שהמושב יפסיק לשחק לי את הח לוצים
והצנועים. אני אוכיח לכל הארץ
איך המושב הזה גוזל את כספו ישל משלם־
המיסים הישראלי וחי על ח-שבון הציבור,
בעוד שהוא משחק את מישחק עובדי־האדמה
הצנועים עם מיכנסי-החאקי והחולצות
המיוזעות.״
ואומנם, שלמה החל פותח תיבת־פאנדורה
המאיימת על מושב אביחייל, ועל כל. ה מושבים
ה-שיתופיים בארץ. הוא ערך סקר,
שלפיו מתבדר כי רק חמישה אחוזים מ תושבי
אביחייל הם באמת עובדי-אדמה.
״כל השאר עובדים בחוץ ומחזיקים שכירים,
או בכלל לא טורחים לפתח את ה משק
שלהם.״
מנצלים פרוטקציות .״אבל מה ש הכי
מרגיז,״ מוסיפה אופירה ,״זה שלמרות
שחברי המושב הם פקידי־מטשלה, נהגי
אג״ד ועובדים בכל העבודות שבעולם חוץ
מאשר במושב, הם מנצלים את המדינה,
מקבלים הקצבות מים, הקצבות לתרנגולות־מטילות
ותוספות של קרקע יקרה. וזאת,
רק משום שהם מנצלים פרוטקציות ב־מישרד־החקלאות.״
״בעוד
שמושבים כמו אביבים מתחננים
לעוד קצת אדמה, כדי שתושביהם יוכלו
להתפרנס בכבוד, באים אנשי אביחייל ו מקבלים
את כל טובה של הארץ, בכלל
בלי להתאמץ,״ טוענת ענת ברנשטיין.
״הם התחילו את המילחמה איתנו, אבל
אנחנו נחליט מתי לסיים אותה,״ קובע
שלמה .״אף אחד לא יכול לעמוד כנגד
מישסחה כשהיא מאוחדת, בעיקר אם אלה
חברנשטיינים.״
הע1לם הזה 1990

• מיזרקה מיותמת לאחר האמרת
מחירי המים.
י. קמחי; ת.ד ,6569 .תל־אביב
• שביל החלב.
אילן פלדמן, ת.ד ,3649 .ירושלים
אחות קטנה לי, ושד גדול יש

אילה פנשושה,

קיבוץ נתיב־הל״ה, ד.נ. האלה
• דרך שתי נקודות עובר פיחות
אחד — אבל לא בישראל.

איל פלד,

רח׳ שמריהו לוין ,58 ירושלים
• פתאום נגמרו לי המים.

שאול ויוכל יסקי,

רח׳ מנדלשטם ,14 תל־אביב

השמע בדרייב אין
בשער5.30 .

״איש החלל״
בשעה 7.15

מאוזן :

מאונך :

. 1שליח־ציבור (ר״ת)! .2קמפינג! .7
אחוריים; .9מינרל המופק מים־המלח! . 10
זכר בבקר! .12 זיכרונדלברכה (ר״ת 13
אותו אכלו אבותינו במידבר! . 15 קריאת-
הפתעה! . 16 אשרה! . 17 משהו! .18 מספיק!
. 19 מילת־חיוב! .21 כיסא־כבוד; .22 כאן!
.23 נהר באפריקה! .25 אבוקה! .28 מאור
קטן; .29 תעודת־ערך; .31 קינה! .32 הסיד!
.34 מנעול פטנטי! .35 מחייתו־יער! .36
רחום! .39 שייך ל־! .41 הגיוני! .44 כופר!
.45 דחוף; .47 חפירה! .48 סוללת־מגן! .49
מיקווה־מים ענקי! .51 ביצה רדודה! .53
נשף, מישתה; .56 סופר אמריקאי (ש״מ);
.57 ביטוי! .60 יורה רימונים; .61 רות
מידברית חמה! .63 בן־אדם! .64 סירחון;
.65 קוסם! .66 מחפש! .67 שוטף! .70 ריק בון!
.72 לא-כל-כך גדולה! .75 אות־הניצ-
חון של צ׳רצ׳יל! .76 אחר! .78 מתווי-הנגי־בה!
.79 אדון! .80 מילת־בקשה! .81 עבורי!
.83 מונח בתורת־החשמל! .85 יסכים, ייעתר!
.86 הגשם הראשון! .87 מתווי-הנגינה!
.88 גוף שלישי רבים! .90 בסיס! .91 קריאה
לבקר! .92 מנומנם! .95 ישן! .96 ידע, הת מצאות!
.97 קידומת צרפתית.

. 1תיקון! .3מחוז! .4כמו 28 מאוזן! .5
.5מילת־ברירה! .6שומם בלי ראש! .8
השתאות! .11 אדון־עולם! .12 דומה בתכלית!
.14 פריט של רכוש! .15 הצגה
מוסיקלית! .20 נזכר־לעיל (ר״ת)! .21 כלי־קיבול
לנוזלים! .24 מטבע ישראלי (ר״ת);
.26 שמא! .27 מכינוי האלוהות; .28 מילת־זירוז!
.29 קומקום! .30 מידת־לח קדומה;
.32 שכול! .33 קיבוץ בדרום! .38 קידומת
הולנדית; .39 רך בצאן; .40 מילת־תנאי;
.42 סוף בלי התחלה! .43 היצירה הראשית
של האשורים! .45 סיוט! .46 כיח! .48 רוך,
נועם! .50 מכשף; .51 מעריך! .52 מיפלגד.
קומוניסטית ישראלית! .54 מפקד! .55 נדה
בראשה לאישור! .58 בוסתן; .59 קיים!
.62 חומר המשמש בבניין! .64 מקדים את
הרעם! .68 תורת הלימוד! .69 קריאודצער!
.70 מלכסיקון הבקר; .71 בית־הציפור! .73
רסיסי־שחר! .74 ישוב בארץ! .76 מתנה!
.77 תבלין לקפה! .79 הר ליד צפת! .80
ארץ ישימון! .82 ישמח לבב אנוש! .84
ברה וזכה! .89״טיט״ לחיזוק שמשות!
.90 דומה ל .93 !-מספיק! .94 מילת־ברירה
(הפוך).

״;חש מי בא לסעוד״
בשעה 9.30

״אימת העכביש״
סעוס ס״ס • 4מיל 0 -.0

בסיטונות
• שמלות הריון
#מכנסי הריון
• טוניקות הריון
#חליפות הריון

3הן

מודד

תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין , ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות 2—4׳
להזמנות ע״י סוכן: סל ,50344 .ת׳ א

ק״ קנדאל היתה חורה במחלה א נ ושה ־

>2ך ר

משווהחיס
״נו, רקם הוא בן 48׳ ל אן אני מבטיח
לך שהוא יבוא אל המנוחה ואל הנחלה
כשיהיה בן .60 עד אז הוא יתעייף. האם
תוכלי לסבול זאת עד אז?״
״לא!״ אמרתי.

״קחי לך
מאהבו״

הנידונה למוות

קיי קנדאל, כפי שהכיר אותה העולם בימי זוהרה,
כאשר הצחיקה הבריטית העליזה את הקהל בסרטים
כמו ג׳נבייב והנערות. רק עתה נתגלתה הטרגדיה של חייה בספרה של לילי פאלמר,

^ ץ* יכולתי להמשיך כך? אני
שנאתי את עצמי. בכיתי בימים, ובערבים
בתתי הצגות גרועות. היתד. לי
הרגשה שנודף ממני ריח של אומללות
(״זה יותר גרוע מריח של זיעה בבית־השחי,״
אמר לי נואל קוארד) .כל כמה
שניסיתי לשלוט בעצמי — בערב, בתי
אטרון,
הייתי הרוסה.
היינו קשורים זה לזה בשלשלאות של
הוזה .,ולא יכולנו להיפרד. היה עלינו
לחבק זה את זה מדיחגרב, על הבמה,
בזרועות קפואות. פעם אמר לי רקס הא-
ריסון בחדר־ההלבשה :״אולי תקחי לד
מאהב ז אולי זה יעזור לד!״ הוא לא
דיבר בציניות, אלא באהבה.
כל ידידותי ניסו לעזור לי. אחת מהן,
אשתו של הבמאי רוברט סיודמאק, שאלה >
אותי פעם :״אמרי, כל השנים הללו לא
פגשת בגבר שמצא חן בעינייך ן״
״לא,״ השבתי .״מעולם לא. אבל רגע,
לפני כמה חודשים פגשתי גבר אחד, במסיבה
בהוליווד.״
״מה שמו?״
״קארלוס תומפסון. יש לו חוזה אצל

זה כשמע כמו רומז זעיר. משהו
הלוחץ על בלוטות־הדמע של
בכות הטיפש־עשרה. אפל זה מרה
כמציאות.
הצלעות של המשולש הכצחי
היו שלושה מגדולי השמות כתחום
התיאטרון והקולכוע כעולם
— רקם האריסון, לילי פאלמר ו־קיי
קכדאל.
העולם ידע רק מה שהתרחש
על פכי השטח. לילי פאלמר, שח-
קכית־האופי הגדולה, היהודיה־ה
גרמכיה שגטשה את מולדתה כימי
היטלר ושעשתה קאריירה
חדשה וזוהרת במערב, התגרשה
מבעלה, אליל-הכמה רקם האריסון.
האריסון כשא לאשה את קיי קל
דאל, שחקכית־הקולכוע הקומית ו
הסכסית (״ג׳ככייב״ ,״הנערות״).
כעבור זמן־מה מתה קיי. פאלמר
נישאה לשחקן־קולנוע ארגנטיני
ממוצא שווייצי, קארלוס תומפסון,
ששמו האמיתי הוא קארלוס מול*
דין שאפטר.
הכל כרגיל. אלא שעתה סירס
מה לילי פאלמר כת ה־ 61 ספר•
זיכרונות בשם ״לילי השמנמונת
— ילדה טובה״ .למהדורה האמריקאית
הוסיפה פרק, שלא הופיע
כמקור הגרמני. הוא כולל וידוי
מזעזע, השופך אור חדש לחלוטין
על היחסים כין השלושה.
להלן קטעים מן הפרק המסעיר,
כלשונה של לילי פאלמר:
ך • לכתי לבקש עצה מידידי, נואל
1 1קוארד (המחזאי הבריטי הנודע) .כבר
ידעתי שכל העולם יודע על היחסים ה אינטימיים
הקיימים בין בעלי, רקס הארי-
סדן, לבין העמיתה שלי, קיי קנדאל.
״איני יודע מה להגיד לך,״ אמר נואל
קוארד .״את ורקם מופיעים מדי־ערב על
הבמה ומשחקים סצנות-אהבה לוהטות,
כמו אלו שהיו פעם ביניכם בחיים. מד.
לייעץ לכם ן״
לפתע שאל :״את חושבת שתוכלי ל המשיך
בזה עוד 12 שניסן״
״מה זאת אומרת להמשיך, ולמה 12
שנים 1״

(ייי 32

תמונה זו לקוחה מן
[1 1 1 1 1
הסרט ההיתולי מה יו־
1 11111
1 - 1 1 > 11111
דעת אמא על האהבה ן קיי קנדאל היתה אז בת ,31 ובעלך,

רקם האויסון, שהופיע לצידה, היה בן .50 היא לא ידעה אז כי
נותרה לה רק שנת־חיים אחת. רקם האריסון העלים ממנה את
האמת, שביגללה התגרש מלילי פאלמר ונשא אותה לאשה.

מטרו־גולדורן־מאייר, אבל אין לי מושג
היכן הוא.״
״אמצא אותו,״ הבטיחה חברתי .״אפילו
בסוף העולם!״
כעבור כמה שבועות הופיע קארלוס
תומפסון בחדר־ההלבשה שלי׳ ובתוך חיי.
הלכנו לאכול במיסעדה איטלקית קטנה
בסוהו.
למחרת בבוקר צעדתי לעבר בית־המלון
שבו התאכסן רקם האריסון. עליתי ישר
לחדרו, דפקתי על הדלת ונכנסתי. רקס
עוד היה במיטה, כשמגש ארוחת־הבוקר
על ברכיו.
״אני צריכה להגיד לך משהו,״ אמרתי
לו .״פעלתי לפי עצתך.״ סגרתי מאחרי
את הדלת, בעדינות.
יום אחד, בפורטופינו, משכתי איתי את

שיהיו לי שני אבות.״
״יהיה לך רק אבא אחד,״ עניתי לו.
״אבל יהיה לך ידיד חדש.״
בינתיים הצליח סרט גרמני חדש שלי,
וקיבלתי פרס. כבר חדלתי לתמוה על ה תהפוכות
בקאריירה שלי. הכל הלך יופי.
מסרתי את כל הדירות שלי, גרתי בבית-
מלון בברלין. חיי היו מורכבים ממיכתבים
— מיכתבים מקארלוס, שהסריט במכסיקו !
מקאריי, שלמד בפנימית בבריטניה 1ומרקם,
ששלח לי דו״חות שבועיים.
מיכתביו היו מעורפלים, בכל הנוגע
לעתיד. הוא התחמק משאלותי, שהפכו
יותר ויותר מטרידות. ראיתי שאין לזה
אוף, והחלטתי לנסוע אליו ולברר את
המצב.
הוא ניראה אז בפומבי באופן קבוע ב־

הזוג המאושו

בפסטיבל־הסרטים בוונציה, ב־ , 1953 הופיע הזוג הא־ריסון־פאלמר
כשהוא זוהר מאושר. לילי פאלמר קיבלה
אז את פרס השחקנית הטובה ביותר של השנה, על תפקידה בסרט מיטה בשמיים,
שבו הופיעו שניהם. בתקופה זו כבר היו נישואיהם הרוסים. האריסון מבוגר מלילי בשש
שנים. סיפור הנישואין סופר בספר לילי השמנמונת — ״לדה טובה, שכתבה השחקנית
היהודיה בת ה־ ,61 ילידת גרמניה, אשר כבשה את הבמה והמסך במערב בשנות ה־40׳.
עתה הוסיפה לספר פרק חדש, המגלה את הפרטים המזעזעים על ״השקר מתוך רחמים״.
להתייחם לכך ברצינות .״את תעשי צחוק
מעצמך אם תתחתני עם גבר צעיר ממך!״
אמר.
״אינני חושבת שהגיל משנה. הבט, אתה
היית מבוגר ממני׳־בדיוק במיספד השנים
הנכון, האם זה עזר לנו?״
עם שחר הוא הסכים לפרידה, אך לא
לגרושין ממש. כיבינו את האור בחדר*
ההלבשה, ויצאנו אל היום החדש.

אושר חוש

לילי פאלנור וקארלום תמזפסון באחד נזתצלמזיהס החדשים
ביותר׳ באחוזתם הגדולה בשווייץ. לילי הכירה אותו
בי ,1954 ומאז היה הוא הגבר בחייה; שמו האמיתי הוא קארלוס מונדין שאפטר, והוא
ארגנטיני ממוצא שווייצי. הוא נודע בעולם כשחקן־קולנוע יפה־תואר וחסר־שכל. הכל
נדהמו כאשר נישאה לו לילי פאלמר, המבוגרת ממנו. רק לאחר־מכן נודע קארלוס
כמחבר ספרים בעלי אופי היסטורי, כגון רצח האופי של וינסטון צ׳רצ׳יל. הוא לא ידע
את הסוד הנורא שאשתו החדשה נושאת עימה, עד שלילי סיפרה לו, שנה אחרי מות קיי

בני קאריי לפינה שקטה. הוא היה
אז בן ,11 וכבר הכיר את קארלוס מזה
שנה. איך להגיד לו מה קורה? מה אומרים
במיקרו׳ כזה?

״תעשי צחוק
מעצמך!״
ך* סברתי ילד שאביו ואני לא נחיה עוד
ן \ ביחד. עבר זמן עד שהוא תפס את
העניין, הוא קימט את מיצחו .״אני לא
מבין. הרי אתם לא רבתם אף פעם.״
אמרתי לו שאני עומדת להתחתן עם
קארלום .״זה לא יילך,״ אמר .״לא ייתכן

חברת קיי קנדאל׳ והרגשתי שיהיו אלה
יחסי־קבע. גם היחסים ניני ונין קארלוס
היו כאלה.
רקם שהה בנירהיינן, שם נערכו הצגות-
המיבחן של המחזמר גבירתי הנאווה.
אחרי ההצגה נכנסתי לחדר־ההלבשה שלו.
הייתי צריכה לפלס לי דרך כין ההמון,
שצכא על הדלת כדי לנרד אותו על
הופעתו המייוחדת־כמינה לצד ג׳ולי אנד־רום.
לכיקורי-שלי היתד׳ סיבה אחרת.
כאתי לנקש גט.
אחרי שכולם הלכו, נשארנו לכדנו.
לעסנו את חיי הנישואץ שלנו נמשך
שעות ארוכות. אמרתי לו שאני רוצה
להתחתן עם קארלוס, אכל הוא 0ירנ

חולה בסרטן״
ן* חג״המולד, שעד׳ שביליתי חופשתה
סקי קצרה עם קאריי בשווייץ, קיבלתי
מיכתב רשום מרקם. ידיעה נוראה: הרופא
שלנו בדק את קיי בדיקה שיגרתית, ו גילה
שהיא חולד׳ בסרטן-ד׳דם. הוא לא
גילה זאת לקיי עצמה, רק לרקס. האם
אוכל לבוא מייד לניריורק? טסתי.
נסענו לבית־החולים. רופא־המישפחה הוותיק
שלנו, שטיפל גם נקיי, המתין לנו.
הוא ניגש ישר לעניין :״זהו המצב. על
שניכם להגיד לי מה לעשות. לקיי יש
לוקמיה של לשד-העצמות. פירוש הדבר,
שנותרו לה עוד שלוש שנים לחיות. לא
אמרתי לה במה העניין. הוצאתי ממנה
שאין לד׳ קרובים שהיא אוהבת, ושהיא
היתד׳ רוצה להתחתן עם רקס. מכיוון
ששניכם ד׳פאציינטים שלי, קשה לי לשאול
אתכם: האם אתם מוכנים להתגרש?
עלי לדעת זאת. מישהו מוכרח לדאוג

עכשיו ליקיי. מישהו שיודע במד׳ מדובר.
אם אין אדם כזה, יהא עלי לגלות לה
את האמת״.
״דוקטור,״ אמרתי ,״אתה יכול להיות
בטוח שנתגרש, ושרקס יתחתן איתר .,הוא
ידאג לה.״
הרופא נטל את ידי, לחץ אותן אל חזהו,
הביט בשנינו, ואמר :״אתם שניכם נוצ רים
טובים.״
קיבלתי זאת בדממה.
נכנסנו למונית וחזרנו לבית־המלון. אז
אמרתי :״אתה רואה, אין ברירה. אתה
מוכרח לשאת אותה.״
״אני לא יכול ! את יודעת שאני לא
יכול! את יודעת מה אני חושב — על

הוא התכוון למוות. הוא אמר לי זאת
עוד בפגישתנו הראשונה. כשהיו. בן : 31
״אני חושב על המוות יום־יום. זד׳ מפחיד
אותי עד־מוות!״
עכשיו הוא אמר :״אני לא יכול לעשות
את זה. זד׳ יהרוס אותי. בשביל זה צרי כים
איש חזק.״
״ומניין יבוא האיש החזק הזה? היא
זקוקה לך !״
״אבל אני פשוט לא יכול!״
הגענו למלון פלאזה, ועלינו להדרי.
״איך אעבור את השנים האלה, כשאדע
שבכל יום היא מתקרבת אל המוות,
סנטימטר אחרי סנטימטר? ואחרי זה
אהיה לבדי. אצטרך להתחיל את חיי
מחדש.״
(המשך בטמוד )36

ודו השיא את נתו, ואז נעונה ־
הסעה בחתתח

התידרור

למצביא, כיאה מתדרך דדו את
בתו הילה ואת בעלה הטרי, כיצד לצעוד
לעבר החופה כאשר ייקראו על־ידי הרב.

זוהו ונרה

דורון והילה כהן מייד אחרי החופה. הילה ודורון שירתו יחדיו
באותה יחידה בצה׳׳ל, והשתחררו לפני שבועות מיספר.
הילה הופיעה לטכס־כלולותיה כשהיא לבושה שימלת־כלה צחורה ופשוטה ביופייה.

רב־יאלוף מרדכי גור, זכו אף הם למחיאות־הכפיים
של התיירים האמריקאיים.
מפקד חיל־האוויר לשעבר, האלוף מוטי
הוד, עם אל״מ מחיל־האוויר, שלמה להט.
מי שהיה מפקד חיל־הים וכיום מנכ״ל
קצא״א, אלוף אברהם (צ׳יטה״) בוצר, עם
מחותנו של הברון רוטשילד, מי שהיה אף
הוא מפקד חיל־הים, מרדכי (״מוקה״)
לימון.
אלוף פיקוד הדרום אברהם (״בעל הכומתה״)
אדם, אלוף פיקוד־המרכז יונה
אפרת, ראש אג״ם הרצל שפיר, ראש
אג״א ברוך לוי, האלוף מרדכי גזית והאלוף
שמואל (״גורודיש״) גונן, התייצבו אף הם.
יחד איתם עמדו בתור, כדי ללחוץ את
ידיהם של תלמה ודדו ולהתנשק איתם,
הרמטכ״לים לשעבר צבי (״צ׳רה״) צור ומרדכי
(״מוטקה״) מקלף, האלופים־לשעבר
מאיר עמית, ביום מנכ״ל כור, יוסף
(״יוסקה״) גבע, כיום מנכ״ל השופרסל,
משה כרמל, כיום חבר־כנסת ואלעד פלד,
כיום מנכ״ל מישרד־החינוך•
איתם היו גם אל״מ יששכר (״איסקה״)
שדמי, תת־האלופים אפריים פורן, טולקה
ארד, יצחק ליאור, אריה שלו, שמואל ינאי
ואפילו הרס״ר־מילואים המפורסם ויקטור.
את הטכס ניהלו שלושה: הרב הצבאי
הראשי לצה״ל הרב תת־אלוף מרדכי פיתן,
ידידו של דדו וגיבור יחידת ה־101
יצחק ג׳יבלי(ג׳יבלי הקטן) ,ונהגו של דדו
מזה 17 שנה, שהפך בן־מישפחה, נעים.
״אני לא יודעת למה כל הרעש,״ אמרה
הילה .״לא נותנים להתחתן בשקט.״ אבל
גם היא הבינה עד־כמה החתונה הזו חשובה
לאבא -שלה.

שלמה כהן, אבי ה*
חתן
דורון, מנהל
בנק לאומי בטבריה, מלווה את אשתו (מימין)
ואת אס־הכלה, תלמה אלעזר.
ן ח תונה זה מיבצע צבאי פשוט
/ /י י מאד. לוקחים שטיח אדום, במד!
ותיזמורת, מציבים שולחנות מסביב עם
1משקאות, מתדרכים את המלצרים — ודד
מיבצע הושלם.״ כך הסביר מי שחיו! דד
דמטכ״ל של צה״ל, דויד (״דדו״) אלעזר,
את מיבצע חתונת בתו הבכירה הילה.
אבל מיבצע החתונה של הילה, צעירה
יפהפיה, שחורת־שיער ודקת־גיזרה בת ,20
עם דורון בהן בן ה־ ,21 היה מורכב בהרבה
מכפי שתיאר אותו דדו.
היה ברור כי דדו עורן בחתונה מיבחן,
שתוצאותיו יהיו גורליות. את יחמיבחן הוא
ערך לידידיו, לאישי השילטון, לצמרת
צה״ל, לשרים ולחברי־הכנסת. האם הם
יבואו לשימחתו ז האם יפגינו הזדהות עם
ידיד, חבתלנשק, מפקד ופקוד־לשעבר,
אשר ועדת־אגרנט הטילה עליו את האח ריות
למחדלו לגבי דדו ורעייתו תלמה,
היה המיבחן חשוב ומורט־עצבים.
בתחילה היה זרם האורחים דק, ומפחיד
בדילדולו. לפתע, מחיאות־כפיים של התיי רים
הרבים שהצטופפו בלובי של מלון
אכדיה בהרצליה, שם נערכה החתונה, העי דו
כי אישיות מוכרת מתקרבת. רדתה זו
גולדה מאיר, שהתנשקה עם דדו ארוכות.
גולדה כאילו נתנה את האות, ומייד
אחריה הופיעו השרים שימעון פרס^יגאל
׳אלון, חיים צדוק, חיים בר־לב, יהושע רבי־נוביץ,
אברהם עופר, גד יעקובי ונתן פלד.
רא-ש-הממשלה יצחק רביו, והרמטכ״ל

חתונה שנייה

מייד אחרי שהסתיים הטכס, שבו
השתתפו כימעט כל גדולי המדינה,
ערכו חבריהם של הילה ודורון טכס פרטי משלהם. תחת שימי
שייה גדולה שהוצבה במרכז האולם, קראו מפקד היחידה ויצחק

ג׳יבלי (ג׳יבלי הקטן) נוסח פרטי, שבו הוקראה כתובה מצחיקה
וגסה. במעמד זה הגיש ג׳יבלי (משמאל) שי לחתן, שוט שאותו
הביא מסינגפור. בתמונה נראה הזוג כשהם אוחזים בשימשייה
(מימין) ,כשדדו עצמו ואשתו תלמה (באמצע) ,צוחקים באושר.

היתה בין ראשוני המברכות. התחבקה והת־נשקה
ארוכות עם דדו ואשתו, תלמה. התיירים
האמריקאיים של מלון אכריז! ,קבלו אותה במחיאות־כפייס סוערות.

הרמטנ״ל מוטה גור בא בליווי בתו היפהפייה
ף | 1ך ן
ני ייי רותי, בת ה־( 15 מימין) ,לשימחת הרמטכ״ל־לש־דדו.
מוטה השתהה לשיחה ארובה עם דדו, בפתח האולם.

אלוף שמואל (״גורודיש״) גונן הופיע ללא
מדים, והתקבל על־ידי דדו בהערה :״טוב
שאנחנו נפגשים גם בחתונות.״ גונן בא להפגין בחתונת הבת.

1ו| תת־אלוף אריה. שלו, אשר הותקף חריפות על־ידי וע־
1 / 1 1 1דת אגרנט והודח מתפקידו במודיעין, הופיע אף הוא
ללא מדים, למרות שהוא עדיין משרת בצה״ל, והתקבל בחמימות.

יי י* י י*

גווודיש

סנוביץ פודי

בעלת המועדונים פרדריקה סגל מתנשקת עם רדד
כאשר ידיד משותף מצטרף לנשיקה ויוצר את סנד־ביץ־פרדריקה.
פרדריקה ובעלה דב, שהם ידידים ותיקים של דדו ייצגו את הבוהמה

ובין והצעירים

חוגגים

אל״מ (מיל ).יששכר
(״איסקה״) שדמי, מי
שנפצע קשה במילחמה האחרונה, והציירת
ג׳ני קלי, חוגגים בעת חתונתה של הילה.

ראש־הממשלה יצחק רבין, שאיחר וביגללו התעכבה
החופה, ניהל שיחה ארוכה עם הילה אלעור,
כשמהצד צופים החתן דורון כהן ומנכ״ל מישרד ראש־הממשלה, עמוס ערן משמאל.

שקר מתוך רחמ״ם !

הטת 9וןהקנון 11133111אתהעולס
( 1,400,000,000 טמבוני 0.1!.נמכרו בשנה שעברה ב־ 10$ארצות) ;

ה•• חו 3ו1ויה ונס *ויבח

טמפון 0.6.הטמפון הקטן, הנוח והבטוח ביותר בעולם נותן לר הרגשה משוחררת ,
וחופשית. תוכלי ללבוש מכנסיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא.
ן בווטו ספיג ה חטוב ב עו ל ס מבטיח אטימה >וויולוות

1לטמפון 0.6.העשוי צמר גפן בבוש בושר ספיגה שאין לאף
טמפון. לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0.6.־מתרחב עם הספיגה ולכן, ככל שהוא סופג יותר
כן הוא סוגר טוב יותר את פתח הנרתיק ומונע כל תזוזה
או דליפה( .טבלי טמפון בכוס מים.ותיווכחי בכושר הספיגה
1המצויין שלו).
טמסון 0.11.חו סן • 01ב מחזור ו חוו ע ריח ר ע

טמפון 0.6.סופג את הדם מיד עם צאתו מן הרחם לכן, הוא חוסר לר יום במחזור
החודשי כיוון שבאופן טבעי, עושה הדם את דרכו החוצה במשר 24 שעות.
האטימה המוחלטת של הטמפון 0.6.מונעת היווצרות ריח רע הנגרם כתוצאה
ממגע הסד עם האויר.
טמפון 1 0.11.וח ביותר לוטמו ש

טמפון 0.6.קטן משפתון ולכן קל ונוח לשאתו בארנק. טמפון |
0.6.נכנס לתור גופר בקלות תור שניות בעזרת אצבע — י
הנשארת נקיה׳! ללא, כל אביזרי עזר שיש צורר ילהפטר מהם)
__ י לאחר השמוש.
סמפון 0.11.ממאיס למבנה האנטומי ה19 ימ•
. ,טמפון 0.6.תוכנן ופותח ע״י צוות גיניקולוגים מומחים, כר
שיכנס עמוק לתור הנרתיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
הגורמים לכאב, או אי נוחות.
הננסח גנונ ת הכנסה * 1גבונת. לזו ס מי ק עפוין.

ן 0.0.סיני-לבמולו ת ולנ ערו ת צ עירו ת

ן החידוש הבלעדי האחרון של 0.6.הוא טמפון מיני המיועד
ן לבתולות ולנערות צעירות. עם 0.6.מיני אין כל חשש לפגיעה
ן בקרום הבתולים, כיוון שהוא כה קטן ונכנס בדיוק לפתח
|.בקרום דרכו עובר הדם.
ן (במקרה של באב קל בשמוש הראשון, יש לדחות השמוש
1ב־ 4—3חודשים).
0.0.פ 3 -דרגות ספיגה

נורמל — למרבית הנשים.
מיני — לנערות, לבתולות ולנשים עם דימום מועט — בעיקר בימים האחרונים
של המחזור אצל נשים המשתמשות בגלולה למניעת הריון.
אקסטרה — לנשים עם דימום רב בעיקר ביומיים הראשונים של המחזור.

(המשך מעמוד )33
״איזו ברירה יש לך? הרופא ייאלץ
לספר לה שיש לה עוד שלוש שנים
לחיות. איד היא תקבל את זה ז איד
היא תחזיק מעמד?״
״היא דק גת ! 29״
הוא ישב על הספה וטמן את ראשו
בין ידיו. לבסוף נשא את ראשו והביט
בי .״הייתי יבול להחזיק מעמד, אילו
הייתי יודע שבסוף תהי שוב איתי.״
״למה אתה מתכוון?״ שאלתי בבהלה.
״אני יכול לעשות את זה, אם תבטיהי
לי שתחזרי אלי — אחרי שהכל יעבור.״
״אבל אתה הרי יודע שאני עומדת
להתחתן עם קארלוס!״
״אז מה? תתחתני איתו, אם את רוצה,
אבל תבטיחי לי שתחזרי אלי.״
ככל שהוסיף להרהר בכך, כן קסם לו
הרעיון יותר ויותר. פניו איבדו את ה חיוורון
המיפלצתי, והוא דיבר בהיגיון.
הוא יתחתן עם קיי, הוא ישמור עליה
ויטפל בה, כך שלא תגלה לעולם את
האמת — בתנאי שיהיה לו משהו שיוכל
לבטוח בו, מעין ״אור בקצה המינהרה.״
הוא לא יהיה לבד. אני אחכה לו. אוכל
להתגרש מקארלוס׳ ולהתחתן איתו שוב.
״עד אז הוא ממילא יימאס עליך!״ אמר.
נלחמנו במשך שעות. נסתבר לי שהגיע
אל קץ כוחותיו. גם אם אעזור לו, עומדות
בפניו שלוש שנים נוראות. למעלה מ־סססג
ימים של יסורים, דראמה מתמדת, משב רים,
אובדך תיקוות. קללה. חשתי שאין
לי הזכות להתחיל בחיי-אושר חדשים עם
קארלוס, ולהותיר מאחרי את רקם חסר-
ישע, ללא תמיכה.
על כן שיקרתי, וגשבעתי לו לחזור,
אחרי שהכל ייגמר.
השעות חלפו. הגיע זמנו ללכת לתיאטרון.
הוא קם, לבש את מעילו, ניגש
לחלון, הביט שעה ארוכה בסנטראל פארק.
מבלי לפנות לאחור אמר :״אם אי-פעם
תשני את דעתך, אל תספרי לי!״

״מצב נורא? אני מחרבן על זה!
לעולם לא הייתי נכנם למצב מגוווד כזה !
איזו מלודראמה עלובה!״
״לוקמיה אינה מלודראמה. אתה מחבב
את קיי, לא? אגיד לד בגלוי, אני לא.
אבל העובדה שהיא עומדת למות תוך
שנה, מוציאה את הרוח מהמיפרשים שלי.״
״זה לא עניינך.״
״אלא של מי?״
״שרקס יאכל בעצמו את המרק שלו.
את נהנית מהתפקיד שלו באופרה־בגרוש
הזאת?״
״אלוהים!״ צעקתי .״ליהנות? אני שו כבת
ערה כל לילה! חשבתי שאתה יכול
לעזור לי1״
״העזרה היחידה שאת יכולה לקבל ממני
זו מנה הגונה של מכות. מה תעשי כשקיי
תמות? חשבת על זה?״
״אני חושבת על זה יום־יום. אני מר גישה
כמו מישהי שיושבת ברכבת שדוהרת
בלילה במהירות יותר ויותר גדולה, ושאי-
אפשר לעצור אותה.״
נואל שתק. הבטנו לתוך הלילה. ואז
אמר בעדינות :״את יודעת שאת יושבת
על חבית של אבק־שריפה? מה עם כל
המיכתבים האלה? הרי את יודעת איזה
מין רשלן הוא רקם. נניח שקיי תמצא
את אחד המיכתבים ותקרא אותו. זה יעלה
לכם ביוקר! כמה זמן אפשר להמשיך
ככה? כמה זמן תסמכי על המזל?״
הוא קם, והלך לישון. לפתע שמעתי
את צעדיו׳ והוא חזר אל המירפסת .״עוד
לא אמרת לי מה תעשי כשקיי תמות,״
אמר בקול רך.
״אתן לזמן לעבור, ואז אכתוב לרקם
מיכתב, המיכתב האחרון.״
״נו, טוב,״ אמר .״הייתי רוצה לקבל
העתק מהמיכתב הזה.״

״את משקרת
לכולם!״

ך * יי חרתה שלוש שנים נוספות,
) /ומתה בבית־חולים לונדוני (ב־.)1959
רקם עזב את העיר זמן קצר אחרי דד
הלווייה. עברו עליו יסורים כה נוראים,
בייחוד בשבועות האחרונים, עד שהיה
לגמרי שבור ורצוץ, כפי שכתב לי.
נתתי ל״זמן״ לעבור, ואז אילצתי את
עצמי לכתוב את המיכתב, ללכת לתיבת-
המיכתבים, ולזרוק אותו פנימה.

חדי שאספתי את הניירות הדרו*
שים, טסתי למכסיקו והגשתי בקשה
לגט. רקס נישא את קיי. בהתאם להבטחתו,
הוא שמר עליה, לבל תיוודע לה האמת.
בעיני העולם הם ניראו כזוג מאושר,
שנהנה מתהילתו ומד,צלחתו׳ ושניהל חיים
משוגעים נוסח חוג-הסילון — כל עוד
איפשר זאת מצב בריאותה של קיי.
אך מדי-שבוע, בכל מקום שבו הייתי,
המתין לי לפחות מיכתב אחד מרקם, ובו
סיפור של כאב וייאוש. הגרועות מכל היו
שיחות־ד,טלפון. קול מעבר לאוקיינוס היה
מודיע שיש שיחה מ״מיסטר מאנסו״ (זה
היה שם המשרת שלו) ,ואחריו באו 10
או 15 דקות של ייאוש גובר. לעיתים
נשבר קולו, ולא ידעתי אם הוא נמצא
עוד על הקו או לא.
באחד הימים, כשהייתי בביתנו שב־פורטופינו,
בעת היעדרו של קארלום, בא
נואל קוארד לבקר אצלי. באותו יום
בדיוק הגיע מרקם מיכתב שובר־לב במייו-
חד. הייתי הרוסה. נואל הבחין בכך וביקש
לדעת מה קרה. לפתע התפרץ אצלי הכל.
איזו הקלה! סיפרתי לו את כל הסיפור
— מחלתה של קיי, ה״שליחות״ של רקס,
ה״שבועה״ שלי.
הוא הקשיב בדומיה, ואז פרצה הסערה.
״השתגעת לגמרי?!״ צרח ,״מה את
חושבת שאת — פלורנם נייטינגייל*?
את באמת חושבת לחזור אל רקם?״
״מובן שלא!״ התייפחתי.
״אז מה, את עושה, לעזאזל? את מש קרת
לרקס, ואת משקרת לקארלוס!״
״לא שיקרתי לקארלום. רק לא סיפרתי

״ולמה לא?״
״לא יכולתי לספר לו, כי הוא היה
חושב שאני מנצלת אותו. הוא גאה מאד.
אין לי דם לספר לו. אחר-כך, כשהכל
יעבור, אספר. אז יבין מדוע היה עלי
לשמור על הסוד הזה. אם אספר לו את
זה עכשיו, הוא פשוט יארוז את המיזוודות
ויעזוב אותי. אני מוכרחה לסתום את
הפה.״
״זה בדיוק כמו לשקר,״ אמר נואל.
״אז מה היית אתה עושה במצב נורא
כזה?״
* האחות הרחמיה הראשונה, שטיפלה
בפצועים במילחמת קרים, ואשר גרמה למהפכה
בטיפול בפצועי־מילחמה.

;,טוב שלא
סיפרת 1״

0־ 5עם״אשוש י הח־ה
אי ש ה
מישיוז, אליזבט, כפי שצולמו לא־מכבר.
רקם, שהכיר את ליל פאלמר כשהיה בן
,31 ושהיה בן 51 כאשר נפטרה אשתו קיי
קנדאל, מסרטן הדם, הוא כעת בן .67
מובן שלא קיבלתי תשובה עליו. כעבור
שנה, בעת טיול ארוך בהרים, סיפרתי
לקארלוס הכל .״טוב שלא סיפרת לי על
כך בזמנו,״ אמר בשלווה.
עם פירשום פרק זח באחצות־חברית,
חסתייג ממנו רקק חאריסון בחריפות.
/׳זח חסר־טעם לחלוטין. ממש לא״ניובן.
זח לא מתאים לעובדות.״
ואילו לילי פאלמר ביקשח לחודיע,
שתיאורח חולם את חאמת בדיוק, וכי
ברשותה מיכתבים של רקש חארישון, המוכיחים
זאת. יש מיטמכים.
העולם הזה 1990

ברור המזווג זיווגים!

הערצה הדדית

אלרגיה לטיפשים

״תמיד התלהבתי מהמדור שלך, אבל לא
העזתי,״ אמרה לעצמה ולי 1/90 לקחה
נשימה עמוקה ועט ופתחה בווידוי .״נדמה
לי שמה שהייתי רוצה כידיד לחיים הוא
משהו ערטילאי, חלומי, שקיים רק בדימ־יוני.
האנשים שפגשתי פשוט לא מילאו
אותי ולא גרמו לי כלום...״
היא רווקה, כמעט בת ,26 גבוהה, שכל
ההורים הרואים אותה טוענים שהלוואי על
הבן שלהם בחורה כמוה ...אבל הבן אף
פעם לא מתאים. מה שיתאים לה, לדעתה,
זה אחד ״גבוה, מרשים, אקדמאי, מאד מת קדם
בדיעותיו, פתוח וחופשי במחשבותיו,
שיהיה בעל קסם אישי ויוכל להוות אוב ייקט
להערצה. כדי שנוכל להעריץ איש
את רעהו.״
חשבתי שגבר ואשר. יכולים לעשות קצת
יותר מלהעריץ זה את זה, אולי טעיתי.

תמיד התפלאתי למה כל החיילים הם
בודדים והחיילות אף פעם לא. בא מיכ-
תבה של ( )3/90 ופיענח את התעלומה.
״לא השיעמום ולא העדר המחזרים הוא
שהניע אותי לכתוב אלייך. להיפר. אני
משרתת ביחידה, שכדי לא לגלות סודות
צבאיים אומר רק שעל כל חיילת המש רתת
בה מצוייר, פלוגה שלימה של חיי לים.
גם עיסוקי הרבים במיסגרת פעילותי
אינם משאירים לי הרבה פנאי לחתבתבו-
יות. ובכל זאת, קיימת איזו מועקה המ חפשת
פורקן. משהו שיצבע קצת ורוד
את כל החאקי שמסביב.
היא בת ,19 שסיימה לא־מכבר רומן עם
חבר קבוע, בוגרת־תיכון המתכוונת לל מוד
באקדמיה למוסיקה .״אני לא רוצה
להישמע סנובית,״ היא מסבירה לי ,״אבל
יש לי דרישות. הגורל או התורשה הע ניקו
לי מנת־מישכל גבוהה. כתוצאה מ
נזי
כתבפרס

סיפורה של גרו ש ה
״הרבה מחקרים ומאמרים התפרסמו בשנים האחרונות בעיתונות הישראלית,
על מעמדה המייוחד של הגרושה בחברה הישראלית, וגם העולם הזה עסק בכן
לא מעט. אבל כל מה שהתפרסם, לא היה בו כדי לשנות את התדמית. לפיבך, נרמה
לי שהפירסומים הזיקו יותר מאשר הועילו. הם נתנו לגיטימציה לעובדח־כביכול
שגרושה היא בדרן־כלל, טרף קל׳ ,המחפשת רק להשביע את רעבונה המיני, המוכנה
לא לחיות בררנית כדי לצאת מבדידותח, ולהתגבר על אכזבתה מחיי״הנישואיו שלח
שנכשלו.
״אם בתקופת נישואי היו לי לא מעט מחזרים, כמה מהם ידידיו חטובים של
בעלי, שניסו לפתותני תוך חיזורים רומנטיים והעמדת פני מאוהבים, הרי מרגע
שגירושי קיבלו את הגושפנקא של הרבנות, אפילו הם חדלו להסוות את כוונותיהם
במה שנראה להם כמישחקים מיותרים.״
נאומה של 7/90 גרושה טרייה, בת ,37 אם לשניים .״דווקא גרושה, שנפשה
פצועה והיא עייפה ממאבקים ומילחמות, זקוקה למנה כפולה של יחס והתחשבות.
הרצון להתחיל בחיים חדשים אינו אומר שאלה חייבים להיות חיים אחרים.
התנפצות הציפיות והאשליות שניתלו בגבר אחד, אינה אומרת שצריך להתייאש
מלחפש אותן אצל אחר. איני רוצה שהאחר הזה יפצה אותי על שנות האכזבה
והתיסכול, ואיני מצפה מצידו גם להשתתפות בצער או לרחמים. כל מה שאני
מקווה שהוא יקבל אותי כפי שאני, תוך התעלמות ממיטען־העבר שלי, לידידות-
אמת עמוקה ולא רק לקפיצות־חטופות או ביקורי־נימוסין.״
את עצמה היא מגדירה כ״רגישח מאד, חשדנית ועם זאת נאיבית למדי.״ את
הבא־אחריו שלה, היא מעדיפה מבוסס ובעל־אמצעים ,״משום שניסיון העבר שלי
הוכיח שבחברתנו, העדר״אמצעים הוא המיכשול הראשון בדרך אל האושר.״

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי, מתנת חברת תכשירי-
היופי דדם: חבילת מוצרי איפור ויופי בשווי של 200.ל״י. הפרסיים ישלחו לזוכים בדואר.

עזר כנגדו
כמעט בן ,24 אבל עם עבר כמו של בן
30 פלוס, הוא 2/90 הביוגראפיה האישית
שלו אופיינית: צבא, מילתמה, פציעות,
חו״ל. מה שחסר זה הצד הנגדי. הוא 183
ס״מ גובה, שעובד די קשה אבל יש לו
זמן גם לכל השאר. הוא לא יודע בדיוק
מה הוא מחפש, אבל רצוי שהיא תהיה
יפה ובטח לא שמנה וכמובן נחמדה.
מה יהיה, אני שואלת, על הלא-יפות,
הלא־נחמדות, והשמנות?! האם להן לא
יימצא גואל ומושיע

כך אני פשוט אלרגית לטיפשים, בורים
וציניקאים, שהציניות, משמשת להם כסות
לריקנות. אני מבקשת להתכתב עם מישהו
שבמיכתביו יוכל להעניק לי תחושת שלי מות,
התפעלות ורטט. מישהו שלמקרא
השורה הראשונה במיכתבו אחוש שהוא
עומד לפתוח בפני אופקים חדשים.״
על מנת למנוע אי־הבנות היא מזהירה
שאינה מתכוונת לענות לבל מי שיפנה
אליה .״אני פשוט כנה מדי מכדי להש תמש
בתירוצים ורגישה מכדי להטיח דב רים
בהווייתם בפנים. לכן, מוטב שמי ש אינו
עונה על הקריטריונים הנדרשים יח סוך
מעצמו את עוגמת־הנפש.״

אם ( )4/90 לא ציין את המילים ב״ה
בראש מיכתבו, הרי זה כנראה רק מחמת
השיכחה. וכדי שתבינו במה דברים אמורים,
הנה הוא ככתבו־וכלשונו .״רוב קוראות
העולם הזה הן, לא עלינו, כופרות, הול לות,
חומרניות ובזות למסורת ישראל ׳ה פרימיטיבית
/רחמנא־ליצלן. אך הצרה היא
שרוב בנות־ישראל המאמינות והצנועות,
אינן קוראות את העולם הזה וגם זה חיס רון
לא מבוטל (לצרות־אופק, שמרנות פוליטית
ועוד).״
אחרי ששפך עליכן את קיתון־ד,רותחין
שלו, יש לו עוד העוז לבקש :״אם בכל־זאת
נזדמנה למדור זה עינה (לא בישא)
של עלמת־חמד ,״המחזיקה בזה וגם מזה
לא מניחה ידה״ הרי היא מוזמנת לכתוב
אלי, ואולי בעזרת־השם ייצא מזה גם דבר
רציני יותר. את תיאורי ודאי כבר דליתן
מדרישותי. אוסיף רק זאת: כ״ד שנות
חתירה לאהבת האדם והטבע, שלימות פני מית,
טוהר־מידות, ומעל לכל — יראת־השם.״
אותי,
לפחות, הוא לא יאשים שאני
בודקת בציציות.

נערת ה ש בו ע
אם זה היה תלוי בי, אני הייתי
בוחרת בעידית רון בת ח״ 17 וחצי
מרמת״השרון כצברית 75׳ .עידית,
תלמידת הביתה השמינית בתיפון,
היא לא רק* אחד הדברים היפים ביותר
שצמחו בשנתונים הנכנסים עכשיו
למחזור. היא צברית גזעית, מה-

חסד של אמת

לא חסיד אבל מבני־ברק הוא (,)5/90
המחפש ״נערה רומנטית, בעלת יופי פנימי
וחיצוני ורמה אינטלקטואלית גבוהה המשולבת
בפשטות, האוהבת טיולים, ים ושמש
והמתגוררת בחיפה, רמת־גן או ת״א.
הוא סטודנט בן ,23 בגובה 0 175״מ,
המעיד על עצמו שהוא ״עם מבט נערי
תמים וביישן מאד.״ את המוטו שלו הוא
מצטט מאחר :״אעבור אך פעם יחידה
בדרך זו, ולכן כל חסד אשר אוכל לגמול
או כל מעשה־אדיבות אשר אוכל לגלותו
ליצור־אנוש, הבה אעשהו עתה. אל לי
לדחותו או להזניחו, כי לא אעבור בדרך
זו שנית.״
אם את מסכימה איתו, ספרי לו.

.בצער מיוחד

מגיע לי. ביקשתי מאלה שמיכתביהם
פורסמו במדור זה לשתף אותי ואתכם
בחוויותיהם, ולגלות לי מה עלה בגורלם
אחרי הפירסום, וזה מה שקיבלתי.
״ברצוני לספר לך בצער מייוחד, שלא
עלה בידי לפתור את בעייתי ולמצוא בת־זוג
דרך מדורך,״ כותב לי 6/90 כאילו
התחייבתי באיזה מקום לספק כלות או
חתנים למישהו .״מתוך שני המיכתבים
שקיבלתי, אחת מהן הודיעה לי שבינתיים
מצאה מישהו אחר, ואילו האחרת לא ענתה
לשני המיכתבים ששיגרתי לה. וכך נשארתי
בדיוק באותו מצב שבו הייתי לפני
שכתבתי אלייך.״ טוב שהוא לא דורש ממני
את הכסף חזרה. מה שהוא כן מבקש זה
לתת לו שאנס נוסף. וכיוון שהדברים ה טובים
בחיים הם בחינם, אז מי אני ש אמנע
זאת ממנו?
הוא סטודנט נאה ורציני שכל מבוקשו
הוא ״רק נערה נאה וחיננית היודעת לעודד
ושהיא־עצמה לא מתאכזבת מהר. והעיקר
שלא יהיו לה הרבה דרישות, כמוני. תמורת
זאת מובטח לה הכל.״

הדרכה חינם
הזדמנות נדירה לאלה המתכוננות ל-
בחינות־הבגרות )8/90( .מוכן לסייע להן
להתכונן לבחינות. בהתחשב במחירים ש דורשים
היום המורים הפרטיים, לא הייתי
מזלזלת בהצעה שכזו.
הוא מדריך־נוער בן 24 מתל״אביב, ש־בשעות-הסנאי
שלו לומד, משחק שח־מת,
מאזין לקול־השלוס של אייבי נתן וקורא
מאמרים ״רציניים.״ הוא היה מעדיף ש־

עידית רץ
שפאגאט באוויר

סוג שאפשר היה למצוא פעם
בפלמ״ח.
נוסף ליופיה ולגופה הבנוי לתלפיות,
יש בה גם גמישות ושובבות*
נערים מצודדת. עידית, היא כוכבת
נבחרת ההתעמלות האמנותית של
בנות הפועל. אם תשמעו פעם שהלהקה
הזאת מופיעה באיזה מקום, אל
תחמיצו. נסו אז להתגנב אל מאחו-
רי״הקלעים. תרגילי החימום וההכנה
שמבצעת עידית, כמו ה״שפאגאט
באוויר״ שהיא עושה בתמונה, הם
מרהיבים לא פחות מאשר הופעתה
על הבמה. תשמעו לי, לנערה הזאת,
צפוי עוד עתיד גדול.
יתקשרו עימו צעירות שעדיין לא התגייסו
לצה״ל, אבל שיהיו כבר משכילות, לא-
שיגרתיות ו״אפילו בוהמיות קצת.״

מיכתבים לפירסום במדור זה יש להפנות
לכתובת: מיכתבים לציפי ד , 136 .תל־אביב.
מיכתבים למכותבים במדור יש לש לוח
במעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית
יש לרשום את הכתובת הנ״ל ואילו
על־גבי המעטפה המימית, מבויילת בבול
של 35 אגורות, יש לרשום אך־ורק את
מיספרו הסידורי של המכותב.

וטו ב מי שפחת בן־גוריון
בן־גוריון. קדה אלון כן־גוריץ,

מעשה בבחור צעיר, בן לאחת המישם־
חות המכובדות ביותר בארץ, אם לא המכובדת
שבהן — מישפחת
נכדו של
שם הצעיר
הזקן, ובנו של עמוס כן־גוריון, מי ש
אלון
גן־גוריון
ילד צייתן

היה מפכ״ל מישטרת ישראל.
ובכן, אלון בן־גוריון, שהוא בחור נאה
וקצין בצה״ל, נפצע במילחמת יום־הכיפו־רים
כשהג׳ים שבו נהג, התהפך. הוא אוש פז
למיספר חודשים בבית־החולים, ושם
סעדה אותו אחות חיננית בשם צביה
ריבה או, כפי שהיא מכונה בשמה הלוע זי
סילביה.
בין האחות והפצוע החלו נרקמים יח סים
שהיו מעל ומעבר ליחסים הרגילים
שבין אחות לפצוע. סילביה בילתה ליד
מיטתו של אלון גם מחוץ לשעות המישט־רת
שלה, וגם כאשר תפקידה לא הצריך
זאת. בקיצור, כל אחד בבית-החולים וגם
מחוצודלו ידע כבר כי בין נכדו של בן־
גוריון לבין האחות פורחת אהבה.
כל אחד — פרט למישפחתו של עמוס
בן־גוריון. הוא ואשתו מ רי סמשיכו לט עון
בעקשנות כי יחסיו של אלון עם
האחות אינם אלא בגדר יחסים רגילים
הצומחים על רקע בית־החולים׳ ותו־לא.
אלא שאלון החלים,׳ והמשיך להתראות
עם סילביה גם מחוץ לכותלי ביודהחולים.
והוא התראה איתה בקביעות כזו, שהשניים
החליטו לעבור להתגורר יחד. אלא שמיש־פחת
בן־גוריון התנגדה. הצעירה, אחות
בבית־לווינשטיין שברעננה, לא היתד.
מכובדת למדי בשביל בן למישפחה כה
מייוחסת. בעברה של הצעירה נרשמו כבר
נישואין בני פחות משנה לצעיר מרעננה,
ומישפחת בן־גוריון לא רצתה שאלון יס תובב
כל־כך צמוד עם גרושה.
מה שהמישפחה לא ידעה, הוא כי השניים
החליטו להינשא.
כשנודע הדבר לבן־גוריון האב הוא הפעיל
על בנו לחץ, והלה קם ונפרד מסילביה,
אך לא לזמן רב. למרות שבתקופת הפרידה
יצא עם בחורות אחרות, חזר אלון כעבור
תקופה קצרה אל סילביה שלו. אך הסתבר
כי הלחץ המישפחתי המרוכז חזק ממנו.
לפני למעלה מחודש נפרד אלת מסילביה
שוב והפעם, ככל הנראה, הפרידה היא
סופית. האחות הצעירה עדיין עובדת בבית
לווינשטיין אך בקרוב תארוז את מיזוו־דותיה.
היא נוסעת לחו״ל להירגע מסיפור-
אהבתה העצוב, ומאכזבתה מבן־הטיפוחים
המייוחס.
מה אגיד לכם, ממש ילד טוב בדגוריון.

מעידהפהוה של ברכהילה
באמת, כרפה שוורץ, שתהיי לי
בריאה! מה הייתי עושה בלעדייך, אני
לא יודעת. אחרי שפנינה רוזנכמם*
נולן נסעה, לא נותרו בארץ הזאת נערות-
זוהר אמיתיות, הרפתקניות־מלידה מה-
סטייל שלך, אני מתכוונת. והנה, איך
שפנינה נסעה ללונדון, את הגעת משם
בחזרה. איזה מזל !
רק לפני שבועות אחדים סיפרתי לקוראי
את עלילותייך. סיפרתי להם שאת נוסעת
לאמסטרדם על חשבון מעריץ אלמוני,
וכולם נדו בראשם ואמרו, :נו, באמת,
חסר באמסטרדם חתיכות, שהבנאדם
צריך לקחת דווקא חתיכה מישראל?״ אבל
עובדה, את נסעת. כל הכבוד, בחיי. ולא
רק נסעת, אלא הרשית לעצמך, בימים
אלה של הידוק-חגורה וחנק כלכלי׳ לנסוע
לימים ספורים בילבד, ובימים הספורים
האלה הספקת להפוך את אמסטרדם על
פיה.
אמנם, אני לא יודעת מה קרה למממן
המסתורי של הנסיעה שלך, אבל לעומת
זאת יש לי דרישת־שלום בשבילך מה-
גרפיקאי הישראלי־לשעבר, קרול, המתגורר
באמסטרדם. ההוא שסיפרת לו שקר
לך נורא ושהדרך האפשרית היחידה לחמם
אותך היא לתת לך את מעיל-הפרווה שלו,
ששווה, בינינו, כסף רב.
אז מרוב התרגשות את שכחת להחזיר לו
את המעיל. וזה לא יפה, כי את הרי חזרת
אל השמש והוא נשאר בשלג שתקף בימים
אלה את העיר הקרה. אני בטוחה שלא

ל* 38

תתקשי כלל למצוא חבר שיעזור לך להגיע
שוב לאמסטרדם, ושתצליחי איכשהו להח זיר
את המעיל.
אחרי הכל, מי צריך מעיל-פרווה בארץ
חמה כמו שלנו? ובינינו, את בטח מכירה
כל מיני כאלה שיתנו לך מעיל כזה אפילו
במתנה, לא בהשאלה•

בניגוד לישראלים אחרים שאני מכירה
כדי־כך שהוא הירשד. לעצמו לשלוח ל אן
טוכמאייר ולבעלה ז׳אק קתמור,
ולידידתו־שלו דולי סיפו, הנמצאים ב־ניו־יורק,
כרטיסי-טיסה. הם עומדים להצ טרף
אליו בקרוב באמסטרדם, שלא יהיה
לו משעמם.
ויש גם ישראלים נוספים באמסטרדם.
לאלה אין ממש מה לאכול, והם מתלבשים
על כל ישראלי שבא מן הארץ, ומבקשים
ממנו הלוואה. הם סובלים מהקור, כי הם
רגילים לשמש של תל־אביב, אינם דוברים
מאמסטרדם כבר הרבה זמן שלא שמענו מהם, מהשחקנית
יעל אכיכ ובעלה, עורך־הדיו
צחי שני• ונא לא לשכוח לשים מאחרי
המיקצועות שלהם את המילה ״לשעבר.״
מאז שהם יצאו את הארץ, לפני כ שנתיים,
הם עברו די הרבה, ולא זה ה מקום
לפרט. הם גם נהיו לנו פתאום הי פים
עוד יותר היפיים מנז רי דוכין. מילא,
שיהיה להם לבריאות. חוץ מזה הם מצ פים,
במזל טוב ובשעה טובה, להולדת
הצאצא הראשון שלהם.
יעל גילתה לפני מיספר שבועות כי
היא שרויה בחודש הראשון להריונה, ומי
שמכיר את יעל, שגמרה כבר מזמן להיות
ילדה, יודע שילד זה מה שהיא רצתה
בחיים יותר מכל דבר אחר.
ובכן, יעל וצחי מתגוררים כעת באמ סטרדם,
ומתפרנסים מכל הבא ליד. יחד
איתם נמצאת גם אחותה של יעל, הציירת
אריאלה וידזר• מספרים לי שהנ״ל,
מרוב שטוב לה, העלתה על גופה כמה
קילוגרמים מייותרים, והיא נראית עכשיו
כמו הולנדית אמיתית — מבחינת המיש־קל,
אני מתכוונת.
גם מיודענו, השחקן לעת־מצוא אכי
אכיכי, נמצא כעת באמסטרדם, והשמו עות
אומרות שמצבו הכלכלי של הנ״ל,
ושמתגוררים בעיר־התעלות. מוצק עד־

ה שי ט ה
החד שה
יקיר נרשון הוא צלם־אמן. הוא גם
מארגדמסיבזת אמן. וכשאדם הוא כל-כך
אמן, הוא לא יכול לגור אלא בכפו״
האמנים עין־הוד.
ואם עוברים לגור בעין־הוד, צריך לחגוג
זאת בצילום הגון ובמסיבה הגונה עוד
יותר. לגבי הצילום לא היו לגרשון, ול אשתו
עדית, שום בעיות. הוא פשוט לקח

יכרכה שוורץ

יקיר ועדית גרשון

שכחנית גדולה

מישפחה מעשית

יעל וצחי שני
זוג עם עתיד
את השפה כי הולנדית היא שפה קשה,
והם לא עובדים׳ כי אין להם רישיון-
עבודה.
אבל הם נשארים שם, כי בארץ רע,
כידוע, ובכלל זו די בושה לנסוע לכבוש את
העולם, להיתקע באמסטרדם ולחזור אחרי
כמה חודשים הביתה. צריך להיות בחוץ
איזה שנה־שנתיים, ולחזור עם קרדיט של
איש העולם הגדול כדי לעשות קאריירה.
כך, לפחות. גדמה להם.

אותה ואת שתי בנותיהם, הציב מולן מצ למה
על כן־צילום, רץ מהר להצטרף אל
מישפחתו והוציא תמונה אמנותית נהדרת
של ארבעתם ביחד.
לגבי המסיבה, היתה בעייה קצת יותר
מסובכת. הם ידעו שצריך להזמץ את ידי דיהם
מחיפה ומכל רחבי הארץ. הם ידעו
גם כי להשקות ולהאכיל ידידים אלה, ובעי קר
להשקות אותם, זה עניין של אלפים
רבים של לירות, שבהן אפשר היה להוסיף
לפחות עוד חדר אחד לבית החדש בעין-
הוד.
אז בא הצילום׳ והציל את המסיבה. על
גלוייה שבה הופיעה התמונה של המישפ־חה,
הוא שלח הזמנות לכל הידידים, ובהן
היה כתוב :״ב״ה הזמנה חשובה. אנו
שמחים להזמין את אדוני וזוגתו הכבודה
לחוג עמנו במחולות וברוב־עם, את הנחת
אבן־הפינה לביתנו החדש בק״ק עין־הוד.
״מפאת צוק-העיתים, אנו מבקשים ש־תסייעו
עמנו בתיקרובת ותביאו איתכם
מאכלות, משקים ומיני־תרגימה, איש כמידת
כיסו ורוחב-ליבו, למען תרבה השימחה
במאד־מאד ויישפך היין כמים. עדית ויקיר
גרשון.״
בליל־המסיבה הסתבר כי בני-ישראל,
ובעיקר אלה שמקרב חבריהם של עדית
ויקיר, רחמנים בני־רחמנים המה. למעלה
מ* 500 אורחים זוהרים ונוצצים הביאו
איתם משקאות ומאכלים שיספיקו לכל
עין־הוד לשנה שלמה. עשרות בקבוקי
ויסקי, מאות בקבוקי בירה ויין, מאפים, עו גות,
בורקאס, סטייקים וסלטים, מילאו
את הרחבה הגדולה של עין־הוד, ממש כמו
בימים הטובים כששמוליק היה מנהל
המיסעדה שם.
בשעה שמונה בבוקר, כשהבטן היתד,
תפוחה כבר מרוב אוכל ושתייה, וכאשר
הרגליים כאבו מרוב טיפוף החלו האור חים
להתפזר, לא לפני שחטפו משהו׳בתור
ארוחת־בוקר. לא נורא, נשאר עוד מספיק.

ת ע שי ההידראולית בע״מ
פתח־תקווה, דרך ז׳בוטינסקי מול בי״ח בילינסון
טל ,911688 .ת. ד 1129 .ת״א

הפצה בלעדית שד מנות
סססזסמוא

£תוצרת שבדיה

ב מ דאי

דגם , 245 מומנט הרמה 2.5טון/מטר, גובה הרמה 7.0מטר
דגם ,550 מומנט הרמה 5.5טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר
דגם ,765 מומנט הרמה 7.0טון /מטר, גובה הרמה 12.0מטר,
2זרועות הארכה הידראוליות
דגם ,8000 מומנט הרמה 8.0טון/מטר,גובה הרמה 13.0מטר
דגם ,950 מומנט הרמה 9.5טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר,
2זרועות הארבה הידראוליות
דגם ,1560 מומנט הרמה 16.0טון/מטר, גובה הרמה 12.0מטר,
3זרועות הארכה הידראוליות

הרובש

מנוף

אצלנומקבל הן
אתה קני ה. הן א ת
ההרכבה והן את
ה שרות במקום א חד
מובטחת

אספקה

שוטפת

חלפי

ואביזרי

שוני

היום 5 ...בנובמבר -פתיחת הפרלמנט-המלכה >1/הכוונת

אגו מחפשים במים חמים
עבור חתלתולינו חחמודים
אגודת צער מגלי חיי

הצגה בכורה ארצית, שבוע 2

^ סרנזר הוואוד
תמונות לקישוט מוסדות, בתי ילדים
ונוער — ״לוטוס״׳ אלגבי 101ת״א,
טל 295130 .־03

קולנוע לימור תל־אביב
קולנוע הבירה ירושלים

רחוב סלמח
נזל 827621 .

•8׳ ימי!

אנו גביוול 14 בהריון

היש סכנת סרטן במזון האווז ב.¥.0-ק?
הרשות האמריקאית למזון ו תרופות
העלתה בעקבות מח קרים
את החשש כי קיימת סכנת
סרטן כתוצאה מאריזת מזון
באריזות פי.וי0.י. והחליטה לי זום
חוק אשד יאסור אריזת
מזון באריזות מסוג זה. משרד
הבריאות הישראלי נטל על
עצמו גם הוא לבתק את הנושא
ובדעתו לפעול בהתאם ל מסקנות
אשר יוסקו.
המסקנות בארה״ב יוסקו כ־גראה
עד סוף חודש נובמבר ר
אילו גם בארץ ניתן לשער, לא
יושאר הנושא ״הפקר״.
אך לפחות שני אנשים בישר אל
החליטו לפעול מיד עם התקבל
המידע על החשש הקיים.
מר אהרון וורום ומר משה ר ד
זנצוויג שהינם בעלי מפעלי
״טעמיקו״ בע״מ יצרני מזון
התינוקות ״טעמי״ החליטו ל העביר
את פל קו הייצור של
מפעליהם לקופסאות פח ול
החזיר
מן החנויות את כל ארי זות
ד-.פי.וי0.י. של תוצרתם.
״אסור לקחת שום סיכון, המדובר
הוא בתינוקות הרגישים
ביותר לכל דבר ,׳ולכן
מספיק שקיים חשש על מנת
שאנו נחליף את כל קו הייצור,
על כל ההוצאות הכרוכות
בכד״ אומר מר וורום אשר
מפעלו השקיע הון רב בשינוי.
מפעלי טעמיקו מיצרים כיום
כשני מיליון קופסאות מזון תי נוקות
לשנה ומאז שנת 1973
זוכה ״טעמי״ מידי שנה במ קום
הראשון בתחרות ״המוצר
הנבחר״ של המכון לחקר דעת
הקהל בע״מ.
מזון תינוקות ״טעמי״ מצוי
תחת השגחתה המתמדת של
המעבדה המרכזית המוכרת ע״י
ממשלת ישראל. מפעלי ״טע-
מיקו״ בניגוד לרבים אחרים
עוסקים אד ורק בייצור מזון
לתינוקות ואין בעליו דוגלים

רפורמה
של חסנון
במדינת ישראל של היום, אשר
בה הכל עולה ועולה (להוציא
אולי את מוסר העבודה) ,רבים
הם בעלי הרכב המוצאים את
עצמם אחוזי פניקה וייאוש
עקב ההעלאות המרתוניות ב מחיר
הדלק והחלפים. לעזרתם
של אלו בא המהנדס אבי
שטיין מנהל חברת גי. אנד אס
בע״מ יצרנית ההצתה האלק טרונית
״פנטום״.
ההצתה האלקטרונית ״פנטום״
למכוניות ומנועי בנזין, יוצרת
במצתי המנוע ניצוץ מדוייק
רב עצמה בכל תנאי הנסיעה!
ניצוץ זה שהינו כה חזק מב טיח
שריפה מושלמת וניצול
מכסימלי של הדלק במנוע ללא
תלות במצב המצתים, הפלטי-
נות או המצבר וללא כל תלות
במהירות הנסיעה, העומס או
מזג האדר.

יפרישו של דבר יותר כח
למנוע ויותר קילומטרים

חימום 11 סח

בזי־ברק
בימים אלו שעה שהחורף כבר
מתדפק על פתחנו מתעוררת
מחדש הבעיה אשר הטרידה אותנו
מאז החורף האחרון —
בעיית חימום הדירה. היורה ש הקדים
בואו אך הדגיש בפנינו
את הבעיה.
לפתרון בעיה זו באה לעזרת
תושבי בני־ברק והסביבה סוכ נות
פטרולגז (״סוכנויות״ יואל
קרזל בע״מ) .בחנות הנמצאת
ברח׳ רבי־עקיבא 11 תצוגה של
תנורי חימום ביתיים מכל ה סוגים
ובמחירים אשר אחד ל בטח
יתאים לתקציבך.
יואל קרול, אשר התמחה שנים
בנושאי ה״חימום הביתי״ מס ביר
במקום לכל לקות ומייעץ
בבחירת התנור המתאים (בהתאם
לגודל הדירה, צורת בניי תה
וכד׳) לכל אחד ואחד.
״יואל קרול סוכנויות״ ,רחוב
רבי־עקיבא , 11 בני־ברק.
ארד הנזיור: טר־ 530 וז*

בייצור מוצרי קוסמטיקה או
תרופות ביחד עם ייצור מזון
לתינוקות — זאת מטעמי בטי חות
ומתוך רצון להתמחות ול השתפר
בתחום בו בחרו לע סוק.
מאות
הגלויות והמכתבים ה־מתוייקים
במשרדי החברה
מעידים על הקשר ההדוק בין
האמהות לייצרני מזון התינו קות
״טעמי״ מחד ועל התענ יינות
בעלי החברה באמהות
מאידך. על כך יעידו גם ה רביעיות
והשלישיות אשר נול דו
בישראל ואשר בעלי החב רה
עשו להם מסורת להעניק
לכל חמישיה, רביעיה או שלי שיה
כזו מזון תינוקות חינם.
ל״טעמי״ מבחר מוצרים בעלי
טעמים או כאלה המאפשרים
לאם לגוון ולהוסיף טעם לפי
טעמה או טעם ילדה. אלה גם
אלה הינם תענוג לאם ולילד
כאחד.

מאות נשים הרות (בחודשים
השביעי, השמיני והתשיעי ל-
הריונן) מכל רחבי הארץ מבק רות
מדי חודש באולם התצו גה
החדש של שילב ברחוב
אבן־גבירול 14 בתל־אביב.

הדרכה׳ הייעוץ והתצוגה ה מרשימה
להגות גם מאפשרות
לשלם עבור המוצרים שתרכשי
בשלושה תשלומים יוכן מהאפשרות
להחזיר תוך חודש ימים
מוצרים אשר רכשת אולם
קיבלת במתנה מוצרים מקבילים
להם.
דאגי גם את בחודשי הריונך
האחרונים לחודשי אמהותך ה ראשונים
— בקרי באולם ה תצוגה
של שילב רחוב אבן-
גבירול 14 תל־אביב טלפון:
— .263446 פתוח כל יום מ-
9.00 עד 18.00 ובימי ג׳ ו׳ מ-
9.00 עד . 13.00

שילב הינה החברה לשיווק
פריטים לטיפול בתינוק, המ שווקת
את הפריטים ישירות
לבית היולדת. בעת ביקורן של
הנשים ההרות בשילב (בליוד
יית בעליהן) הן מקבלות הדר כה
אישית מפורטת בכל הק שור
לפריטים אשר ידרשו להן
לטיפול ברך הנולד, הן רואות
את המוצרים, משוות טיב ומ חירים
ועורכות את רשימת
המוצרים (מחיתול מוצץ וסבון
עד מיטה וארון) אשר יסופקו

להן לביתן מיד לאחר הלידה ,
(ע״י קריאה טלפונית בלבד)1 .
באולם התצוגה החדש של שי 0 0 -ישיווק ישיר לבית היולדת
לב באפשרותך בנוסף על ה

שי 5פ

ה שם

אומר לך מ שהו?
מכל מיכל דלק. חישוב קל
ופשוט מראה כי במחירי ה דלק
של היום הרכבת ההצתה
האלקטרונית ״פנטום״ במכונית
משפחתית ממוצעת חוסכת
גדלק ם ל 2ד תוך שלושה
חודשים את מחיר המערכת ד
זאת בנוסף ליתרונות האחרים
כדוגמת: שמירת המנוע, חס כון
בחלפים ובטיפולים, הת נעה
קלה בכל מצב ובכל מזג
אויר והנאה מושלמת מביצו־עים
טובים יותר של המכונית.
פרוספקטים ופרטים נוספים על
ההצתה האלקטרונית ״פנטום״
המורכבת מזה 4שנים באלפי
כלי רכב בארץ תוכל לקבל
ישירות בחברה: רחוב אלק לעי
1תל־אביב. טלפון :
441260־ 24( 03 שעות ביממה).

נון בעודם הצילום
כאשר חובב צילום או סתם אב
צעיר הנוהג לצלם מידי שבוע
את היתפתחות בנו הראשון,
שומע את המחירים החדשים
של מצלמות, פילם, חמרים ו אביזרים
למיניהם הוא נוטה
לאט לאט לנטוש את התחביב
אשר כה מצא חן בעיניו.
״לשם כך פתחתי את אגף
המכירות שלנו״ אומר יצחק
בעליו של פוטו ״לי־נוף״ אשר
התפרסם עד כה בזכות הרמה
הגבוהה שהשיג בפיתוח תמונות.
בפוטו
״לי־נוף״ יוכל מעתה חו בב
הצילום להשיג את כל
הדרוש לו החל ממצלמות
משוכללות וכלה באלבומים
יפניים לתמונות במחירים זולים
ללא תקדים, וזאת בנוסף למו צרים
אשר יימכרו במחיר הקרן
במסגרת מבצע ״מוצר השבוע״.
פוטו ״לי-נוף״ ,אבן־גבירול , 12
תל־אביב.

״ניקורמט״ אפ.טי 2 .הינד. דגם
חדיש ביותר של מצלמת ״ני-
קוו״ המצויירת במספר שיב־לולים
בלעדיים. אין ספק ש אם
השם ״ניקיון״ מוכר לך הרי
שרשימת דגמי ניקון החדשים
תענין אותך ביותר. רשימה זו
כוללת בין השאר את הדגמים
הבאים :
ניקורמט אפ.טי - 2 .אשר
שיפוריד. העיקריים הם: נעל
לאביזרים הבנויה במצלמה עם
מגע סינכרוניזציה ישיר, שקע
סינכרוניזציה יחיד בעל תברוגת
לאמינות יתר, ניצרה למתג
כיוון רגישות הסרט׳ סוללת
תחמוצת כסף חדישה להפעלת
מד האור. ,מסך מיוחד בעל
מערכת של דמות חצויה יד
מיקרופריזמות ועוד חידושים
רבים...

קבל כתוצאה מהתפתחות ה תפיסה
של ניקון אפ. היא מצי עה
לצלם המקצועי, היומרני
חידושים רבים. לדוגמא: מהי רות
סגר מ־ 10 שניות עד ל-
1/2000 לשניה. קיימות אפש רויות
לחשיפה אוטומטית ל גמרי.

ניקונוס
,3ביקרן אר־8
סופר זום, ניקץ אר־ 10 סו פר
זום, גיקורמט אי־אד,
וכמו כן מבחר עדשות בדגמים
חדשים.
לחברת ״ניקוך המיוצגת ביש ראל
ע״י ״הדר״ סוכנויות ל-

ניקון אפ 2 .פוטומיק -

צרכי צילום בע״מ מחלקת
שרות ותיקונים המצויירת ב חלקי
חילוף מקוריים מבית
החרושת.
בימים אלה (ה־ 31 לאוקטובר)
עומדת להסתיים קבלת התמונות
לתחרות התמונות הבינלאומית
של ״ניקון״ לשנת
. 1975
באם ברצונך למסור תמונות
לתחרות או לקבל פרוספקט ה מציג
את אחד מדגמי ״ניקוך
החדשים פנה עוד היום ל״ה־דר״
סוכנויות לצרכי צילום
רחוב אחד העם 38 תל־אביב.

הדר סוכנויות לצרכי צלום בע״ני
ת.ד 21103 ,.תל־אביב

הינה פלא מכני קטן אשר הת
תדהמה
ממטבח...
אצל האחים מוזן בע״מ

תיכנון המטבחים, והן מבחינת
אפשרויות ההזמנה המגוונות.
שלא כמקובל אין האחים מוזן
מתפארים בסלון מהודר המציג
את תוצרתו ברחוב דיזנגוף או
הרצל בתל־אביב.

כשציפי ונתי (ויכולים אלה
להיות גם ורדה ואבי או מירי
ואריה או כל זוג צעיר אחר)
משוחחים עם חברים או בינם
לבין עצמם על דירתם החדשה,
הבעיה הראשונה המטרידה
אותם הינה בדרך כלל המטבח
או חדר השינה. מקומות אלו עצם היותם של האחים מוזן
שהיגם למעשה מקום הבילוי היצרנים עצמם ונגדים מעולים
של בני הזוג לפחות ־ 400/מזמן במקצועם מאפשרות להם ב שהותם
בבית דרושים שיהיו נוסף על ״תפירת״ מטבח ב נוחים,
יפים ומעוררים את בני דיוק על פי ״מידות״ ורצונות
הזוג לשהות בהם. אלא שאליה המזמין, גם להקל בצורה מש וק
ח בה. דווקא ריהוט מקומות מעותית ביותר על הזוג הצעיר
אלה והמטבח בפרט עולה ב־ במחיריהם של המטבחים. די
דר״כ עשרות אלפי לירות מה לציין כדוגמה שמתירו של חלק
עוד שרוצה האשה לבחור ב עליון למטבח הינו —1,100.
עצמה את צורת מטבחה ואת ל״י בלבד על מנת שכנע כי
עדיף לקנות מטבח ישירות מ צבעי
העץ והפורמיקה.
בנושא המטבחים באים האחים היצרן לצרכן בכלל ואצל ה״מוזך
לפתור את בעייתם של אחים מוזן בפרט.
הזוגות הצעירים, וזאת תוך ״האחים מוזן״ ,רח׳ גרוזנברג
הצעות מדהימות הן מבחינת ,2תל־אביב, טלפון .39362 :

האוו שבמגדל
בעוד שבועות אחדים יחנך
אחד ממרכזי המכירה הגדולים
והיפים של תל־אביב. המדובר,
בבנין ״מגדלור״ אשר בככר
מוגרבי. אולם כמו תמיד יש
הרצים עם הזמן ואף מקדימים
אותו ״ווסט ג׳ינס״ הוא אחד
מאלה.
עוד בטרם נחנך המקום רש מית,
פתח ״ווסט ג׳ינס״ את
מרכזו הגדול בחזית הבגץ הפונה
לרחוב בדיהודה. בחנות
מבחר ג׳ינסים (מכנסיים, ג׳ק־טים,
חולצות וחצאיות ג׳ינם)
מתוצרת ״ווסט ג׳ינס״ ארה״ב
ומתוצרת מפעלים ארופאיים
וישראליים.
לעונת המעבר והחורף צייד
בעל המקום מר אריה ברקד
ביץ את חנותו במבחר סוודרים
וחולצות יבוא אנגליות,
מכנסיים אלגנטיות ועוד ועוד.
כל אלה ועוד הפתעות מחכים
לכם ב״ווסט גי׳נס״ ,בנין מג דלור,
רחוב בדיהודד , 1 .ת״א.

חתונות
הגנרלים
לא דק רב-אלוף(מיל ).דויד אלעזר

השיא השבוע את בתו. קציני־המילואים של
צה״ל נאלצו השבוע להוציא הרבה כסף
על מתנות, ולהתרוצץ מחופה לחופה כדי
להשתתף בשמחות עמיתיהם.
ראש אגף־תיכנון במטכ׳׳ל, האלוף אב־רהם
(״אברשה״) טמיר, השיא את בתו
דפנה, המשרתת כחיילת בצה״ל לחייל
בחיל־הים, המשרת כיום בקורס-חובלים.
ואילו אלוף־מישנה (מיל ).יופקד! יריב,
עירך חתונה ׳פרטית על גג ביתו בתל-
אביב לבתו לי הי.
כל צמרת קהילייודהמודיעיו באה ל חתונתה
של ליהי עם הד״ר דן לאור,
מרצה לסיפרות השוואתית באוניברסיטת
באר־שבע. ליהי למדה סינית עתיקה באוניברסיטת
סאן־פרנציסקו, דשם פגשה
את דן. הם חזרו לארץ, והחליטו להקים
את ביתם בבאר־שבע.
אפשר היה לראות שם את ראשי המוסד
לשעבר, אלופי המיל. צכיקה זמיר
ומאיר עמלת. היו שם השרים יגאל
אלץ וחיים בו ״ ל ב, וגם מקומו של
דדו לא נפקד בשיטתה.
כנהוג באירועים חברתיים מסוג זה, לא
נעדרו גם האמנים. כטוב־ליבם ביין החלו
האורחים מברכים את הזוג הצעיר. ראשון
המברכים היה שייקח אופיר, שתוך
כדי הרעפת הברכות נזכר לפתע במצבה
הכלכלי של המדינה. ללא הקדמות מייות־רות
הוא החל מחרף ומגדף, בצחוק כמובן,
את השרים שנכחו במקום, והודיע קבל־עם־ועדה,
למי שעוד לא היה מודע לכך,
שכולנו חיים על ספינת־שוטים.
כדי לא להביא את השרים במבוכה,
הורידו אותו מהר והעלו במקומו את
המו״ל עמיקם גורכיץ /אבל גם זה
נזכר, באמצע בירכתו, במצבה הכלכלי של
המדינה, והטענות שלו היו בסיגגון שלא
היה מבייש אפילו את פועלי נמל־אשדוד,
אחדי עמיקם הגיע תור הברכה של
איצ׳ה סמבוש, יצרן הגובלנים מעין-
הוד. כולם קיוו שהשמצותיהם של קודמיו
יחווירו לעומת אלה שלו. אבל איצ׳ה
איכזב את כולם. הוא הודיע שאינו מבין
דבר בכלכלה, לכן ישאיר את הקללות
לאחרים. הוא הסתפק רק בברכה חמה
לבני־הזוג. וגם זה היה משהו.

פיק או
ל א פיל
מד. אגיד לכם, באמת יש לו חיים קשים,
לזמר צכיקה פיק. לא די •שכל הזמן
כותבים עליו בעיתונים שיש לו רומנים
עם כל מיני תתיכות, בזמן שהיחסים
בינו לבין אשתו, העיתונאית מידית שם*
אוי; יחזרו להיות טובים כשהיו.
לא די שעורכים עליו חידונים בחרוזים
ומבלבלים את הקוראים בכל סיגי חידות
בנוסח: זמר אל״ף שהיה נשוי לצעירה
כישרונית ב״ית, התאהב בחתיכה כיש-
רונית גימ״ל שהיתד. מצידה נשואה לזמר
כישרוני דל״ת, שהתאהב מצידו בצעירה
כישרונית ד,״א, שהיא החברה הכי טובה
של צעירה כישרונית בי״ת שהיא אשתו
של זמר אל״ף וכן הלאה...
אז לא די לו מהצרות האלו, והנה
באה לו כעת צרה חדשה. צביקה פיק
צריך להחליט בעוד בשבועיים, אם להיות
או לא להיות. לא פחות ולא יותר.
כי בשבוע שעבר קיבל זממו טלפון
בהול, בחצי־הלילה׳ מסוכנו האמריקאי קני
גרינגרס, שהודיע לו כי מפיק מברודוויי,
העומד להעלות על הבמה את המלט
בצורת מחזמר, ראה תמונה שלו ושמע
את קולו, והחליט שהוא־הוא הרימלט בהתגלמותו.
מייד קמו על המפיק, כמובן,
כאלה שאמרו שיש עוד כמה שמתאימים
להיות המלטים שכאלה, ואז הוחלט לזמן
את כולם למיבחן.
וצביקה פיק, אם כך, אורז את הפקלאות
בעוד בשבועיים, כדי לטוס ניו־יודקה. ואם
הוא יהיה, או לא יהיה — או, זאת בדיוק
השאלה.

שאו ציונה נס ודגל
זו היתד, המסיבה בעיר. מי לא היה במסיבה הזאת? יפי-
צמרת, יפות־צמרת, טייסי־צמרת ודיילות־צמרת — איש לא נעדר.
השביתה קירקעה את כולם. ספריות־צמרת, דוגמניות־צמרת,
שיכון־צמרת, קפד, צמרת, בתולות־צמרת, בקיצור — כולם צמרת.
מיגרש־החנייה של הבית שבשיכון בבלי המד, מכוניות מפוארות
ופסבדו־מפוארות, האורות עומעמו, ומוסיקה סוערת בק עה
מהמערכת המשוכללת, תוצרת חברת־צמרת, כמובן.
ורק הדייל עמי זיסמן־מזר ואשתו היפהפייה פינצ׳י לא
היו שם. לא שלא הזמינו אותם, חס־וחלילד״ ועוד איך הזמינו,
אבל שמישהו הטיל וטו על ההזמנה שלהם, והמישהו הזד, היה
לא פחות ולא יותר אלא ציונה טוכטרמן, שהיא כידוע דוג-

ואת החודש־חודשיים הללו בילתה פינצ׳י בחברתו של פדאני.
בקיצור, כששמעה הטוכטרמן שהזיסמנים־מור יבואו גם הם
למסיבה, היא הודיעה לחבר הצמוד שלה חד־וחלק: או פינצ׳י,
או אני! ומכיוון שבין מארגני המסיבה היה גם פדאני, הוא
ביקש מחברים משותפים שירימו טלפון אל עמי ופינצ׳י, ויבק שו
מהם לנהוג כג׳נטלמים ולא לבוא למסיבה.
אף אחד לא היה מוכן להתנדב, והיה אפילו מי שאמר שאם
ציונה לא רוצה את פינצ׳י במסיבה, היא יכולה להגיד לה את
זה בעצמה. עד שלבסוף נמצא אמיץ תורן, וביום השישי, שעות
ספורות לפני המסיבה, צילצל הטלפון בבית מישפחת זיסמך
מור, וההודעה נמסרה לבעלי־הבית הנדהמים.

ציונה טובטרמן

פינצ׳י זיסמן־מדר

תבוא —

— או לא תבוא?

מנית־צמרת לשעבר, מפורסמת־צמרת לשעבר ובלונדית־צמרת
בהווה.
וכל זה למה? הכל בשל דבר פעוט אחד. ציונה טוכטרמן
הנ״ל, שהיא גרושתו של כני טזכטרמן, יוצאת מזה זמן-
מה בחברתו של הטייס כני פדאני מתכשיטי פדאני המפורסמים.
החבר׳ה קוראים לה אפילו ״המאהבת שלו״ .בקיצור, עוד
הרבה לפני שבני פדאני האמור הכיר בכלל את ציונה, הוא
יצא עם פינצ׳י היפה, בתקופה שהיא היתה כבר חברה של עמי.
פינצ׳י ועמי רבו קצת אז, והם נפרדו לאיזה חודש־חודשיים.

״אני כבר בכלל שכחתי שיצאתי עם פדאני ! מה פתאום
הטוכטרמן הזאת נזכרה בזה בכלל?״ שאלה פינצ׳י בתדהמה.
ואילו עמי עמד על כך שביי-הוק-אור-ביי-קרוק הם הולכים ל מסיבה,
כי שום בלונדית מחומצנת לא תסדר לו את החיים.
אלא שפינצ׳י, המתונה שבמישפחה, החליטה שאם זה מה
שיעשה לגברת ציונה טוכטרמן את הערב, מי היא שתתערב.
וכך נשארו פינצ׳י ועמי בבית, עם הילד שלהם דני, כשהם
מאוכזבים אך מרוצים. אחרי הכל, לא בכל יום מזדמן לו לבנאדם
לעשות מיצווה בקלות שכזו.

האף החדש
שד ׳11׳
הוא כזה חתיך, ושזוף, ומקסים, ומוקף
חתיכות בכל עת: החל מנשות־חברה כמו
מנדי ריים־דייוויס־־שאולי, וכלה בסתם
חתיכות שנדבקות אליו בחוף־הים או ב־פיאנו־בארים
למיניהם, שבהם הוא מבלה
את לילותיו.
יוני נמרי, הזמר־לשעבר והסטודנט
למלונאות כיום, העומד ככל הנראה לנסוע
לפריס כדי לעשות קאריירה בעזרתו ה אדיבה
של האמרגן חיים סכן, השתנה
לחלוטין מאז עזבה אותו אשתו, רותי
נכון, לטובתם של הקאריירה שלה ושל

דויד קריכושיי.

אני לא יודעת אם זה בגלל שהוא עבר
לגור בחברתו של אחיו הצייר שאולי
נמרי, שגם הוא ,׳תודה־לאל, אליל־חתי-
כות ידוע, או בגלל שמאז שהוא הפך
חופשי הן לא נותנות לו רגע מנוחה.
אבל הבנאדם פשוט הפך מקסים אמיתי.
אז אולי תגידו לי אתם למה? למר,
הוא היה צריך לעשות ניתוח פלסטי באף?
אני נשבעת ששמעתי על הניתוח הזה
כבר לפני מיספר שבועות, אבל לא הא־

יוני נמרי
יפה או לא יפה 7
מנתי. סיפרו לי שהוא מתגורר במלון
עמי כשאפו חבוש ופניו תפוחים, וסיפרו
לי שיש לו פתאום אף סולד משגע. אבל
מכיוון שגם מה שהיד, לו קודם, בתור אף,
אני מתכוונת, לא היד, כל-כך בורא, לא
האמנתי לסיפורים. עד שראיתי אותו במו-

שליוני נמרי יהיה אסור לעשות ניתוח
פלסטי באף? צדק זה צדק.

יועצת חמ3י הראשית
ש? ״ושרץ״ מעניקה
מתנות דמזבת־המיס
דלסנניותיה ממכם
בחירת מדכת־־המים

הי פה והתבלט•

מלבות רזמים עורכות ביקור מלכותי סדפע לי ״רבלוך
״פיקאדילי־מאורוחת־צהרים
חגיגית

מיפעל־הקוסמטיקה ״רבלון״ ,לבש חג.
עם בוקר הגיעו אליו מלכת־המים 1975
הטרייה, שרי חן, ועימה הסגנית הראשונה חיה פלשנר
והמועמדת נורית אמויאל. לשלוש הנערות
היפהפיות המתין יום גדוש סיורים וחוויות.
את השלוש קידם בברכה איתן גבר, מנהל־הייצור
של המיפעל, והוביל אותן לסיור מודרך במחלקות
השונות של המיפעל, כשהן מנסות על עצמן את
המוצרים השוגים וחשות כבתוך חלום. בצהריים
הוזמנו לסעודה חגיגית ב״פיקאדילי,״ המיסעדח
המפוארת באשדוד, ובמשך השעתיים־וחצי שארכה
הסעודה, ואשר בהן היטיבו שאר הסועדים את
ליבם ביין — שתו הן מיץ בלבד, כראוי לילדות
טובות השומרות על יופיין.
כתום הסיור, ולאחר ששרי, חיה ונורית קיבלו
מתנות יקרות״ערך /סיכמה את הביקור זיווה תלם,
יועצת־היופי הראשית של ״רבלון״ ,במילים נרגשות.
היא סיפרה, כי במחקר בלבד משקיעה החברה,
שהיא הראשונה בעולם כיום בתחום הקוסמטיקה,
סכום השווה למחזור שלם של חברות גדולות

אחרות בעולם. השנה היה מחזורה של החברה
בישראל, שיו״ר מועצת־המנהלים שלה הוא ח״כ
יצחק מודעי — 16 מיליון לירות, ללא יצוא.
אשר ליופי בכלל ולתחרות מלכת״המים בכלל,
אמרה זיווה תלם, בתחילה, כי אילולא ישבה
בוועדת־הקלפי בשעת התחרות, וספרה כל קול, לא
היתה מאמינה כי כך ניתן לערוך בחירות
כלשהן בישראל.
בבחירת מלכת״המים, לדעתה, יש בעייה טייוחדת,
מאחר שהדרישה מן המועמדות גבוהה מן הרגיל.
נדרשים מהן, נוסף לדברים הרגילים, גם גוף
מייוחד־במינו, וכן הליכה ויציבה נכונות. הדוגמה
הקלאסית, לדעתה, היתה המועמדת נורית אמויאל,
שהיא בעלת פנים נהדרים וגוף נאה בהחלט —
אך לא נבחרה כיוון שהקהל דרש הופעה כללית
בולטת יותר, דבר שנמצא בשרי חן, המלכת
הנבחרת, שהיא בעלת הופעה חיצונית
גיזעית ובולטת מאד.
״במאה ה־,20״ אמרה זיווה תלם ,״השתנו הדרישות
לגבי היופי הנשי, בהשוואה למאות הקודמות.

ביקור הגברות הצעירות

שנת ,1975 שרי חן, סגניתה הראשונה חיה פלשנר, והמוענודת נורית אמויאל, הנערות
היו אורחות סעודה חגיגית שנערכה במיסעדה פיקאדילי באשדוד, ואשר בה אירחו אותן

— 42ו

כיום, ליופי אין גיל, וכשיודעים לשמור על ייחוד
או סימון מייוחד, אין דבר חשוב מזה. אפשר
לראות היום ברחוב ילדות יפהפיות בנות 17־,16
אך כימעט שאין מבחינים ביופיין, כיוון שהן
דומות זו לזו כשתי טיפות״מים, אין בהן ייחוד.
היופי הבובתי, שהיה מקובל עד לפני זמן לא רב,
כבר לא, הולך׳ היום. הוא טוב רק לקיטש, ומתאים
לתקופה אחרת. העיקר הוא להיות טיפוס
מייוחד — בוהמי, אלגנטי /לא חשוב מה — העיקר
הייחוד. ולא לוותר. אשה חייבת לשמור שאופייה
המייוחד יישאר גם אחרי גיל .30
״יועצת־יופי טובה,״ טוענת זיווה תלם ,״היא זו
היודעת להבליט אצל כל אשה את המייוחד בה,
ולא לגרום לכך שכל הנשים תהיינה דומות אלו לאלו.״
שרי חן, מלכת־המים 75׳ היא, לדעת יועצת״היופי,
דוגמה חותכת למוטו של ״רבלון׳׳ ייתכן שתוויה
החיצוניים, בנפרד, אינם מושלמים — אבל באופן
כללי היא טיפוס יוצא־דופן, הבולט מייד מבין
כל השאר, דבר שהקהל באולם הבחין בו מייד.
מי שרוצה להיות יפה — בבקשה. אבל עדיף
שתהיה מייוחדת.

מנהל־הייצור של המיפעל, איתן גבר (שלישי מימין) ויועצת־היופי הראשית של רבלון,
זיווה תלם (במרכז) .ליד השולחן( ,משמאל לימין) :נורית, חיה ושרי. אך הסעודה לא
היתה אלא שיאו של יוס גדוש־אירועים, שבמהלכו סיירו הנערות במיפעל (בתמונה
משמאל) על מחלקותיו השונות, ניסו על עצמן את המוצרים וזכו בהסברים ממנהל־הייצור.

קולנוע
שחקנים
ר.ד 1דיטה החדשה
הוליווד היתה ידועה פעם כעיר של
מגירות. על כל מגירה תווית ובתוכה, מוכן
לשימוש, המיצרך הנחוץ לאולפני־ההסרטה.
אומנם, בשנים האחרונות נמצאו לא-
מעט שחקנים שקפצו ממגירה למגירה, ד
כלפי חוץ נדמה כאילו הארון כולו התבלבל,
אבל השיטה עדיין קיימת ומשגשגת, ואחת
הבעיות המעטות שיש לה, היא למלא את
המגירות בזמן ובמיצרך הנכון.
כך קרה, למשל, שבשנים האחרונות הי־תה
מגירת ה״לוליטות״ ריקה למדי, ושום
דבר מרתק באמת לא ניתן לדלות מתוכה.
עד שהשבה יצא הבמאי ארתור (בוני ו־קלייד)
פן לצלם את המותחן החדש שלו,
ומצא לעצמו לוליטה אידיאלית, ממש על

״בגיל 14 הספיקו כבר כמעט כל חברותי
לעבור לפחות הפלה אחת,״ היא מסבירה.
ידידה, אף הוא שחקן (ממנו נפרדה לאח רונה)
בשם דת ג׳ונסון, נבוך אומנם בימים
הראשונים, כשהיה בא לאסוף את אהובתו
מבית־הספר כדי להביאה לדירתם המשות פת,
שאותה חלקו עם חמישה כלבים. מלאני
היא אוהבת־חיות מושבעת, וזוהי ללא־ספק
השפעת האם, המגדלת בחוותה שמחוץ ל-
לוס־אנג׳לס גן־חיות שלם.
להפשיט קטינות. אל הקולנוע הגיעה
מלאני בטעות. חברתה הלכה להיבחן אצל
ארתור פן לסרט חקירה באפלה, ומלאני
זכתה בתפקיד. הסרט הוא אחד מאותם
נסיונות הנעשים לאחרונה בהוליווד, לחדש
ימיו של הבלש־הפרטי כגיבור קולנועי, כ שהפעם
צריך הבלש (ג׳ין הקמן) למצוא את
בתה הסכסית של כוכבנית־לשעבר שברחה
מן הבית, כדי לנקום באמה. הבת היא
כמובן מלאני, שצריכה לפתות את כל הגברים
בסביבה, ויש לה אפילו שתי סצי־נות־עירום
— שצולמו על ידי כפילה. ולא
חס־וחלילה, משום שהגברת הצעירה ביי שנית,
אלא מפני שעד גיל ,18 אסור
להפשיט קטינות לפני המצלמה, לפי חוקי

האיגודים המיקצועיים באמריקה.
בעיקבות הקמן, הפעילה מלאני את קסמיה
על פול ניומן בהבלש והיורשת (המוצג
עתה בתל־אביב) ,שוב כבתה של אם
עשירה, השוכבת עם גברים כאות להת מרדות
ומחאה. כאן עטור גופה בכל מיני
ביגדי־ים סרוגים, המכסים את המינימום,
כדי שהאיגוד הנורא לא ירים קולו.
הקורבן השלישי לקסמיה הקולנועיים
של מלאני הוא ברום דרן, בסירטה האחרון,
בינתיים, חייך. אחרי שנפגשה עם שלושה
אריות כאלה, והספיקה כבר להיפרד מבעל
(אומנם לא רישמי, אבל בעל ותק).
נאנחת מלאני לפי מיטב המסורת ה פמיניסטית
:״איני מעוניינת בקשר קבוע
כלשהו. להסתבך עם נער בן־גילי, יהיה זה
מגוחך, ואשר למבוגרים יותר ...הם כל-כך
ילדותיים, אפילו כשהם בני .35״ בגילה,
היא בוודאי כבר יודעת.
תוכניות לעתיד? הצעות לסרטים אינן
חסרות בינתיים, ועכשיו היא כבר תוכל
להראות את מה שיש לה, והבמאים לא
יצטרכו לעמול כדי שבסצינות נועזות לא
ייראו הגוף: והראש באותו צילום עצמו.
שלום לכפילים, בקרוב תיחשף לעיני זד

מלאני גריפית
עד גיל 18
עולם כתובת־הקעקע בצורת אגם בשל,
על ישבנה של הלוליטה החדשה.

אהבת

מלאני ג״הברש והיורש״בגדי־ים סרוגים
סף הבית (אם הבית הוא הוליווד) .ולוליטה
זו מוצלחת עד־כדי־כך, שכבר הספיקה ל הופיע
בשני סרטים נוספים, בדמויות זהות
לחלוטין לזו שבסרט הראשון, ודימוייה נק בע
כבר בעיני הקהל: פני תינוקת מעל
גוף של חתולת־מין, שתאבונה המיני אינו
יודע שובע.
חזית זוהרת. בעלת הנתונים הבלתי-
רגילים היא נערה בשנת חייה זד .18 שמה
מלאני גריפית, ואם מצאו אותה על סף
הבית, הרי זה פשוט משום שהיא בתה של
שחקנית־קולנוע שהיתה ידועה למדי לפני
מיספר שנים, טיפי הדרן — זו הבלונדית
הצוננת ששימשה את היצ׳קוק בציפורים
ובמארני, הופיעה ברחנת מהונג־קונג של
צ׳אפלין, והייתה מועמדת לרשת את מקומה
של גרייס קלי על הבד. אלא שלהבדיל
מן הנסיכה, לא הצליחה טיפי לרמוז ש מאחרי
החזית הקפואה והזוהרת שלה, אכן
מפעפעת תשוקה עזה אך נסתרת.
לבת — אין בעיות •מן הסוג הזה. מלאני
היא מוצר הוליוודי בכל מאת האחוזים.
אמנם, היא נולדה כשאמה היתד, עדיין
דוגמנית בניריורק, אבל הגיעה לקליפור ניה
בגיל צעיר מאד. אביה החוקי, פיטר
גריפית, הפיק סרטים! אביה המאמץ, ר
בעלה השני של טיפי, נואל מארשל, גם
הוא מפיק־סרטים (היה מפיק־מישנה ב מגרש
השדים) .חייה דמו לא־מעט לחיי
צאצאיהם של כוכבים אחרים, משום ש הוריה
נאלצו, בסופו של דבר, להסכים
לעובדה שהבת מוכרחה ללמוד בבית־הספר
המייועד לעובדי האולפן, אחרי שבתי ספר
קאתוליים שונים ביקשו להשתחרר מנוכ חותה.
הפלה
בגיל .14 בתנאים כאלה, מובן
שהילדה התבגרה מהר. בגיל 14 היה לה
כבר חבר קבוע, ברשות ההורים (ד״יתה
להם ברירה ז) .מלאני, מצידה, טוענת ש היתר,
דווקא בין השמרניות שבבנות־גילה.
העולם הזה 1990

רגשות (מקסים, תל־אביב,
איטליה) — עוד מלודרמה על
פער־הדורות, וההבדל ביניהם בהתייחסות
לאהבה, ובעיקר לתינוי״אהבים, הלכה למעשה.
רופא־שיניים, שרעייתו נמצאת על גבול שפיות-הדעת,
אולי משום שבגלל הנישואין החמיצה קאריירה של פסנתרנית,
אולי בשל חוסר סיפוק-מיני, ואולי בגלל סיבה
אחרת (הסרט אינו טורח להבהיר זאת די הצורך) ,נופל
קרבן לקסמיה של ידידת בתו בת ה״פ .1הידידה מעמידה
פנים שהיא זקוקה לטיפול בשיניה, דורשת סם־הרגעה,
ואחר״כן, כאילו תחת השפעת הסם, כימעט שאונסת את
הרופא (האונס נמנע כשהרופא מסכים, בסופו של דבר,
לשתף פעולה) .לעומת זאת הבת עצמה, מאוהבת באביה
ומשום כך שונאת את אמה. וכל זה הולך ומסתבך עם
סצינות של אוננות, גירוי עצמי, חלומות אירוטיים ומיש-
גלים בעמידה, עד לסוף מוזר שאינו מוסרי, ונרמז בו
שאף אינו סוף, כי מי יודע מה יקרה לאחריו.
מוקד הסרט הוא התהום שמפרידה בין הרופא, שקשריו
עם רעייתו הם מקור לתיסכולים ולתחושות חטא,
לבין הנערה הצעירה, שאינה רואה בהם דבר, מעבר ל-
יחסי״המין (למרות שגם דעתה מתבלבלת, בסופו של דבר).
הכוונה, כמובן, לומר שהחטא הוא דבר שהדור הבוגר צופן
בחובו, ולא תופעת־לוואי הכרחית ליחסי-מין. ואשר למין
כסטייה, לא הצעירים הם שחולמים >$ל נערה שמפתה כלב-

פרצטי־ :אבא אוהב את חברתה של בתו
זאב, אלא הרופא, באחת הפנטסיות שלו. ומי שחפץ ספי-
רוש נוסף, יכול לראות בסרט מינשר פמיניסטי, המראה
את בנות הדור הקודם כקורבנות של שוביניזם גברי ואת
בנות הדור החדש, הגדלות בצל ההורים, כקורבנות״לעתיד
של גישה מעוותת למין. ורק הנערה שהשתחררה מהוריה
(אם־כי לא מרצונה) היא בעלת גישה בריאה לחיי-המין.

נ>קמת
מלכה על הכוונת (לימור,
תל־אביב, אנגליה) — ראשית,
בגלל הדימיון בשם, יש להדגיש
את ההבדל בין סרט זה לבין נשיא על הכוונת. שניהם
מתארים גסיון-התנקשות בראש מדינה (שם דה־גול, כאן
מלכת אנגליה) ,בעוד הסרט הקודם ויתר מראש על כל
השתתפות ריגשית מצד הצופה, בכך שבמרכזו נבחר לעמוד
רוצח שכיר מתוחכם וקר-מזג, מעורר התפעלות במבצעיו
אבל אינו מזמין אהדה, הרוצח הפוטנציאלי כאן הוא גיבור
סימפטי, שנדחף אל התוכנית המטורפת אחרי שאשתו ובתו
הקטנה נהרגות בחילופי-יריות באירלנד הצפונית.
הסרט צועד על קרקע בוערת, מבחינה אקטואלית,
ומנסה נואשות להיות אובייקטיבי בכל פרטיו, תוך הטחת
סידרה של אמיתות ״מבית אמא״ נוסח: קורבנות הטרו-
ריזם הם רק החפים־מפשע, יתרון המישטרה על הטרוריזם
— אין, חיי-אדם אינם חשובים אלא ככלי במישחק שח מת
פוליטי, ועוד כיוצא״באלה. וכל מיכלול השאלות העצום,
המתלווה היום לתופעת הטירור, נשאר באוויר, ללא
מענה.
מצד שני, עלילת״המתח בנוייה ביעילות רבה. החבלן
המצטיין ממילחמת-העולם השנייה, שיוצא לנקום את רצח
בני-המישפחה, נע במהירות ובהחלטיות. תוכניתו נועזת

שטייגר: בעל נוקם במצחי אשתו
ומחוכמת למדי, הוא מצליח לחדור לתוך הפרלמנט הבריטי,
והפשע נמנע באורח מלודרמאתי רק ברגע האחרון, כאשר
צילומים תיעודיים של המלכה הנואמת בפני הפרלמנט,
מסייעים לבמאי דון שארפ ליצור אשליית אמינות (אם
כי עין מאומנת תבחין בהבדל באיכות בין הצילום התיעודי
לזה של שאר הסרט).

413

^ ^14 ^ 1 4 ^ .יייי1 1יייי1

יי^ייוד^מהמיז1

8^11111

כנווצות

חזרה לתחילת העמוד