גליון 1991 מתאריך 23 באוקטובר 1975

מיוחד

העורך והמייסד הראשון
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

ר סס! הארץ

הנ הל ת אל־על:
לא נ קנ ה שקט!
קו בעת: הממשלה לי מי 11ו ( ראה
תמונה) • לא וותר!!
מאת: שמואל חי, גיורא רן, אליהו חם, שלמה אבי-אכא, רחל רומא, צבי
הכהן־כהן, ראובן שפיר, אליהו חם הבן, יוכבד וטוביה לוי ואחרים — כתבי
״ 200 הארץ״ (הרשימה המלאה במערכת).
״חברת, אל־על׳ איננה מוכנה לוויתורים כל שהם כתנאי להחזרת העובדים
לעבודה,״ נאמר אמש בהודעת החברה .״לא נלך בדרך של קניית שקט כפי
שעשו מיפעלים אחרים. בתנאי האשראי של היום מעדיפה החברה לקנות ריהוט
ספרדי או שוטף־כלים משוכלל. אבל שקט( 1המשך בעמוד .)241
במרכז: הנהלת אל־על. לימינה הממשלה, המביטה בבוז מהול בצער בשובתים, המנסים
לערער את אושיותינו. את הדרך למיטת יישוב סיכסוכי־העבודה חומם עמוד הקלון,
שהעמידו השובתים.

ספורט: בליגה לתנועותמחאה
תו צ או ת ה מי ש ח קי ם
סיבוב 1
אשכנזי — מחדל
קדמוני — בר־לב
קדמוני — אשכנזי
אשכנזי — מחדל
סיבוב 2
אשכנזי — שיפור פני החברה
קדמוני — בר־לב
קדמוני — מוטה גיר
א שכנזי— קדמוני

סיבוב , 3
קדמוני — הסדר־הביניים
קדמוני — מוטה גור
קדמוני — צמיגים
קדמוני — בר־לב
אשכנזי — פער חברתי
אשכנזי — לפידים
קדמוני — אשכנזי

טבלתה ליג הלאחרה סי בו ב ה־3
הקבוצה

נקודות

הפרש שערים

קדמוני

13—16

אשכנזי

15— 9

בר־לב

הסדר־הביניים

שיפור פני החברה

מוטה גור

מחדל

לפידים

.9צמיגים
..10 פער חברתי

א־פכא מיסתברא
להווה ידוע לכל שוחרי ודורשי פי סלה,
שהממשלה הזאת שהיתה בטלה ומבוטלת כעפרא
דארעא וק״ן טעמים לכך — יש לה זכות הקיום
והשררה ותהא עומדת לעולמי עד כהכוכבים
במסילתם. וממידת השכל והלב לחלוק לה כבוד,
לפי שבא הבחור המעולה כמר זבולון וטהר
השרץ.
ונחזק ידה של ממשלה מצויינה זו ושריה —
ישמרם השם ויצרם. שכל מעשיהם במחשבה
תחילה ובשכל ישר וגם בעל הגויה תחזקנה
ידיו נ״י.
ועת לתקוע בשופר צדקנו שברים ותרועה
לחילופין שיהדהד בחוצתם, ב״טגטגטו־שער-
באים ימותו. באיזה יום? ביום שבת. באיזו
השעה? זה לא איכפת,׳ ,כקול מים בהתגלגלם.
ונתנה תוקף קדושת היום ומלכות יבשר ודם,
כבקרת רועה עדרו ויאתיו כל לעובדך.
מוהר״ר צבי הכהו קוק (חבר של זבולון)

אנו הווניס בוגד הונה ה״!

ואחה? הנר שמתכבר
לצעדתארבעת הימים?
בו א וחל ץעצ מו תי ך, צא למרח בי ם,
נ שו םאת יפי ה ארץ וג מ א
ב ש תי רגליך נו פי םלא מו כ רי ם1
חיילים ואזרחים — 40ק״מ ליום
נשים וקשישים — 35ק״מ ליום

ההרשמהלק בו צו תול בו ד די ם
נא לכתוב ל״ממשלת מרוקו— רבאט״ ולציין על המעטפה
״הצעדה

סהרה״

— ממישנתו של מייסדו —
דין פרוצה — פדיו מאה
ד״ר זדארץ
במכון זוארץ לעיסוי

ברגע האחרון!

דבר המערכת

עכ שיו

עירוב ה ג לי ל

מו תרלגלות

פינושה פאשיסט!
צ׳י לי מ דינ הלא־ד מו ק ר טי ת
צוות מייוחד שמונה על ־ידי הממשלה, ושהורכב ממיטב עיתונאי ישראל,
הצליח בחקירה מעמיקה ונועזת לגלות בי נשיא צ׳ילי הוא כעצם פאשיפט, וכי
כמדינתו שורר טישטר כלתי־דמוקרטי.
הגילוי נעשה לאחר שצ׳ילי הצביעה בעד גינוי הציונות בגזענות.
לכתבנו נודע כי צוות החקירה
המייוחד הצליח לגלות כי פינושה
הגיע לשילטון בדרכי אלימות בלתי־כשרות.
כמו־כן הצליח הצוות לחשוף
את התנהגות מישטרו של פינושה כלפי
מתנגדיו — פינושה הפעיל, לדברי
הצוות, עינויים ושיטות־דיכוי אחרות
(ראה תמונה) ,ואף הוציא להורג כמה
עשרות אלפים ממתנגדיו להורג.
הצוות אף מצא פגם־אסתטי בכך

שישראל היתד, אחת המדינות הרא־שונות
שהכירו במישטרו של פינושה,
והוא ממליץ שבפעמים הבאות תהיה
ישראל רק המדינה העשירית להכיר
במישטרים פאשיסטיים.
עוד נודע לכתבנו כי ייתכן שמימ־צאי
צוות־החקירה ישתנו כליל, אם
תשנה צ׳ילי את הצבעתה, ואז יתגלה
כי פינושה הוא מותק ואבי אבות
הדמוקרטיה החופשית המודרנית.

שוחר דמוקרטיה צ׳יליאני
תחת עול פאשיזם אנטישמי

יעקוב :,א1י דמות מ מלכ תי ת
מ ג 1ועד אד דאק איש כמון

שר התחבורה, מר גד יעקובי הכריז
רשמית כי הוא דמות ממלכתית
ומעתה ייקרא ״דמותה הממלכתית של
התחבורה.״
מר יעקובי, שהוא דמות ממלכתית
ונצר למישפחת דמויות ממלכתיות,
הודיע כי יש בכוונתו להכרת על בית
לאומי לעם היהודי בארץ־ישראל, אשר
יהיה בנוי על טהרת.הניהול והייעול.
לצורך זה החל מר יעקובי לגדל זקן
ארוך ושחור, לעמוד על מרפסות ולח זות
מדינות. הוא גם עובד עתה על
סיפרו החדש ״אלטנוילנד״ שפירושו
בעברית ״אל־תענו־לי!״
מר יעקובי חוזה מדינה נאורה, יעי לה,
משוגעת, בעלת שיטת־בחירות־אזורית
ורמזורים־דו־נתיביים. לדעתו
עשוייה מדינה כזו להיות פתרון הולם
לעם היהודי באשר הוא.

התחבורה מתכנן הזזת קיברו של הר צל
קצת הצידה ופינוי מקום ״לדמו •
יות ממלכתיות יותר״.
שמו של הר הרצל יוסב להר־

יעקובי.

רק שומעים עכברינו משנאי־עצמם
וישראל את המילה ״ פיתוח ״ ומייד
יוצאים מחוריהם המרוהטים ריהוט״
גויים. כי בשביל עכבריבו ״שוחרי
הקידמה״ עדיפים ״חבלה״ ו״רצח״
ו״השמדה״ — שליהודים — על
בל ״פיתוח״ שבעולם.
והנה עתה יצא קצף עכברינו וביז יונם
על ״פיתוח הגליל״ — לוקחים
מהערבים ״המיסכנים״ ,שלהם 17 מדי נות
ונפט ומידבריות אין ־ םפור
ומירבצי פלטינום ־ פלום, ד״גוז־לים״
את אדמותיהם ר״ לכי
עכברינו רוצים שבמקום ״פיתוח
הגליל״ יעשה ״ עירוב הגליל״ —
שייסגר הגליל להתיישבות יהודית
ורק ערבים ועכברים יגורו שם בערב
וביא. שבמקום שכונות יהודיות
יפות ומסודרות, עם חשמל ומים
ובתי־ספר נקיים, יהיה הגליל כולו
חושות ומערות עלובות, מלוכלכות
ומוזנחות, ללא חשמל או סאני־טאציה
אלמנטרית וללא השכלה
יסודית אפילו.
ואחר־כך עוד יבואו עכברינו הנ״ל
ובשם קידמתם הידועה יתבעו ואף
יפגינו בקולי-קולות לתת ל״מיסכנים״
הערבים הללו חשמל ומים ואפילו בתי־ספר
יתבעו בחוצפתם.
אבל אנחנו — א ־ פייג ניתן
להם.
כי טוב גליל יה ודי ־ ו נק י במולדת
מגליל ערבי ־ ומלזכלך בניכר.

י שראל ת קנ ה אוסף־פורד
דמות־ממלכתית יעקובי ודמויות עממיות

כן מתכנן יעקובי מדינה נוספת,
באוגנדה, בה ישוכנו מכונאים, עוב־די־תחזוקה,
ופועלי נמל.
נמסר כי צוות מיוחד של משרד

פיטורי ייעול
עומדים לפטר עשרות-אלפי פועלי־ייצור כי יש גדעון חמור במאזן
התשלומים והממשלה נערכת לקראת תקציב גרעוני שלא היה כמוהו.
הממשלה הולבת לקראת תקציב גרעוני מאץ־פמוהו כיוון שהממשלה
זקוקה לעוד אוגדות ולעוד טנקים ולעוד מטוסים מתוחבמים ולמילים
בעלי ראשי-נפץ קונבנציונאליים ואחרים.
הממשלה זקוקה לכל הנשק הזה כדי לנצח כמילחמה הכאה, העומדת
לפרוץ כקרוב.
המילחמה הכאה, אשר תפרוץ כקרוב, תפרוץ כי לא ייחתם
הסכם ביניים עם סוריה.
והסכם פיניים עם סוריה לא ייחתם, מכיוון שלא נוריד א!ז יישום
אחד מן הגולן.
שיהיה ברור: היישוב בגולן שאתם לא רוצים להוריד, פירושו
הכנות למילחמה הכאה, והפנות למילחמה פירושן מסים, קיצוצים,
ירידה כרמת־החיים ובשירותים, ופיטורים המוניים.
אז תחליטו את מי אתם מפטרים: את היישוב כרמת-הגולן או
את המשק כולו.

ממשלת ישראל הזדרזה להודיע כי
על אף שקופתה ריקה, עומדת היא
לקנות את אוסף כלי־הנשק הנדיר
והיקר המוחזק כיום ברשותו של
ג׳ראלד פורד.
על קניית האוסף, הכולל מערכות
מכ״מ יקרות־מציאות מן המאה הש
ביעית
וכן טילי־יד עתיקים מצופים
אמאייל, הוחלט לאחר שהתעורר החשש
שמא ייפול האוסף היחיד־במינו
לידיים זרות.
שר הביטחון, האחראי על הקנייה
אמר, כי כל מאמץ ייעשה בכדי להביא
את האוסף, היקר כל־כך לעם היהודי
למדינת־ישראל.

הדיונים בממשלה, הדלפות השרים, דיבורי ״חוגים מוסמכים״
מעידים על המזימה הנרקמת

אנו קו ר אי ם

ל א להחזיר

מי שביטחון גולדה יקר בעיניו
החרד להתקפלותנו המוסרית והפיסית
החרד משיטת הסאלאמי הזוחלת
החושש מתקדימים למיניהם

יתלכדתחת דגלנו

ל וחזרו
תו שבי איקרית ובידע
תנו עתהע בו דהלמ ען גו לדההשלמה

* 1וגננו ! 1״

3א רו ת־31ט מצריות
נשכחו ב ת תו י שר אל
מסתבר, כי גם אחרי שהסכם להביניים יבוצע
במלואו והמצרים יקבלו לידיהם את כל שדות הנפט
של ראס־סודאר ואבו־רודס, עדיין יישארו בשטח
המוחזק בידי צה״ל מיספר בארות־נפט פעילות.

כעת תיחום השטח שיוחזר לידי המצרים,
שכחו המצרים לתבוע לא רק את בארות
המים שמהן מוזרמת אספקת המים לאכו
רודם, אלא גם כמה כארות־־נפט בודדות
הגמצאות מדרום לאבו־רודם.

מתיחות בין

או ד בו ל כו ת ב ספר

המיסחר־והתעשייה, ובה ביקש כי הבשר הגרמני
יסומן בסימון מיוחד, כדי לאפשר למי שאינו רוצה
בו, לא לקנותו. זיידל טוען, כי על כל מוצר אחר
מגרמניה מצויינת ארץ המוצא, לנוחות הקונה.
ייבוא הבשר מגרמניה עורר תימהון רב בחוגים
כלכליים. כיום ניתן לקנות בשר בשפע מכל מקום,
וניתן היה לצפות כי ממשלת ישראל תדע לשמור על
יחסי מיסחר עם ספקים המוכרים לה בשר גם בעת
עליית מחירים, כאשר כל ארצות אירופה מסרבות
למכור לישראל בזול.

הגנרל אוד כול, קצין חיל־האוויר הנורווגי
שכיהן כראש משקיפי או״ם בארץ לפני
מילחמת ששת־הימים, עוסק עתה ככתיבת
ספר על חוויותיו כתפקיד זה.

צפוי מישפט חוזר

ה סדר הוצאות בין

לייורד״
דיונים קדחתניים במישרד־המישפטים בירושלים,
הביאו למסקנה כי אין מנו־ס מהגשת עירעור על
זיכוי מנהלי ורד. היועץ המישפטי לממשלה הגיע
למסקנה זו, אחרי שגם הרשות־לניירות־ערך וגם .
ראשי האוצר בחנו את פסק־הדין.
העירעור אינו מכוון דווקא להרשיע את מנהלי ורד,
שלגביהם אין פלוגתה כי שימשו קורבן לגבוהים
מהם, אלא לשנות את פסק־הדין הכולל הלכה
מסוכנת.

העיתונאים דמויידים
איגוד העיתונאים חתם עם איגוד המו״לים
על המכס, שדפיו ישלמו לעיתונאים
הוצאות־רבב במו למדריכים חקלאיים.
העיתונאים יקבלו הוצאות קבועות שד 59
אגורות לקילומטר (כמקום 41 האגורות
המוכרות לכל האחרים) ללא כל רישום.

לפי פסק־הדין דשאי מנהל שלא לדווח

על נסיעות נוספות ברישום יקבלו 64 אגורות. כן
הוסכם כי העיתונאים יקבלו את מלוא הוצאות
הביטוח והאגרה השנתית. המו״לים ישלמו מס על
כל התשלומים הללו.
לגבי הוצאות הטלפון, הוסכם כן הן תגדלנה ב־״׳ל,50
ותהיינה חייבות במס.
סעיף מעניין אחר הוא לגבי קרן־ההשתלמות של
העיתונאים. האוצר הסכים שלא לגבות מס על
הפיקדונות של העיתונאים בקרן בעת הוצאתם
ממנה. הכנסות הקרן באות מהפרשות בשיעור של
־׳ 2.59 משכר העובד, ותוספת של 4.50/0מהשכר
שמוסיף המעביד.

אין קופצים
לחאוניות-הפיבחר
פרשת אוניית־המיבחן שתישא
מיטענים ישראליים לראשונה דרך
תעלת־סואץ, עלולה להפוך בדיחה.
מסתבר בי התקלה הטכנית שמנעה
מציאת אונייה שתעביר מיטענים
ישראליים בתעלה, אחרי שהמצרים
בבר היו מובנים לכך, נובעת מן
העובדה שהעניין נמסר לטיפולו של
אדם שכימעט אין לו מושג כנושא זה,
לא עוד. עתה מסתבר, כי גם אחרי
שאוניית־המיבחן הראשונה תעבור
כתעלה, לא יעברו כעיקכותיה
אוניות נוספות בקצב מהיר.
האנשים המטפלים בפרשה, כמישרד
דאש־הממשלה, מתקשים למצוא
אוניות שתהיינה מוכנות להעביד
מיטענים ישראליים כתעלה, למרות
שמובטחים להם תנאי העדפה.

ר ביו ל ר בינו בי ץ
התערבותו של ראש־הממשלה בענייני כלכלה, אינה
נושאת חן בעיני שר־האוצר, הרואה בה הכרזת
אי־אמון ביכולתו. לאוזני רבינוביץ גם גונבה הידיעה,
כי בשיחה פרטית אמר רבין שרבינוביץ מנהל את
האוצר כמו חנווני במכולת.

במי תפגע
המי פלגה ה חד ש ה
ב לי כו ד *
שלוש מתוך שש החטיבות המרכיבות את הליכוד,
עומדות להתאחד למיפלגה אחת. השלוש הן:
הרשימה הממלכתית, המרכז־העצמאי ואנשי
ארץ־ישראל השלמה. למיפלגה החדשה יהיו 8
ח״כים מתוך 38 הח״כים של הליכוד.

לא זו כלבד שהמרכז־החופשי, בראשותו
של שמואל תמיר, רואה איחוד זה בעין
רעה. גם בתגועת החרות חוששים מצעד
זה, שכן נראה כי בכוונתה של המיפלגה
המאוחדת החדשה לנהל מו״מ עם חטיבת
הליברלים בליכוד, על איחוד למיפלגה
אחת. כמיקרה כזה יהיו לאגף הליברלי 0צ
ח ״כים, לעומת 16 שד חרות, וככר תתבטל
ההגמוניה של חרות בליכוד.

מתי פורצת ש בי ת ה*
באל־על החלו כבר מאשימים זה את זה בשביתה.
מקורביו של המנכ״ל מרדכי בן־ארי, מצביעים על
כך כי שלוש השביתות האחרונות, כולל זו הנוכחית,
פרצו שעה שהוא היה בחו׳׳-ל והחברה נוהלה על־ידי
סגנו, בני דווידאי.

לעומת זאת מצביעים אחרים על בד, בי
השביתה הנוכחית פרצה כדיוק ביום
שנכנסו לתוקפם תעריפי־החורף המוזלים,
כעונת־הטיסות הגרועה ביותר בכד השנה.
מבחינה זו היתה השביתה לתועלת רכה
להנהלת החברה.

וצאי מחנות ימנעו
״ בו אבשר מגרמניה
כוונת מישרד־המיסחר״והתעשייה לייבא
כשר מגרמניה, עוררה התנגדות עזה בין
ניצולי השואה.

3רון ״ט ץ לדו לוג״ן
יועצו היקר של ראש עיריית תל־אביב, נתן ברון,
ישמש גם יועץ ומנהל מסע־הבחירות של אריה
דולצ׳ין, לראשות הסוכנות היהודית. המשדך בין ברון
לדולצ׳ין היה האיש החזק של המיפלגה הליברלית,
שימחה ארליך.

3ת ~ 3הטלווי!יה
אלי ניסן מחוסר

במאזן את האמת המלאה, כל עוד הוא
אומר אותה בעל־פה. לקביעות באלו
מתנגדים מישרדי המישפטים והאוצר
ככל תוקף.

ע 3ודה 3ארה״ 3
כתב־הטלוויזיה הישראלית, אלי ניסן, שנשלח לפני
חודש ימים לארה״ב כדי להחליף שם את הכתב
בוושינגטון, יעקב אחימאיר, לא הצליח עדיין
להיכנס לתפקידו. אחימאיר ממשיך בתפקידו כאילו
לא קרה דבר, מתעלם מניסן כליל ולא התחיל
להתכונן לחזור ארצה.

עיתונאים מטיילים
עד חש 3ון ה סו סו ת

רשות־השידור מנסה להשתיק את
השערורייה, ולדובר הריטות ניתנו הוראות
להסביר, שאלי ניסן ילמד להכיר את ניד
יורק במשך חודש ימים, ואחר־בך יפגוש
כיעקב אחימאיר ויתחיל להיכנס לתפקידו.

כלפי ממלא־מקום יו״ר הנהלת־הסוכנות, אריה
דולצ׳ין, יועלו האשמות, כאילו הוא מעודד
הטסת עיתונאים ישראליים לחו׳׳ל, על חשבון
הסוכנות, במטרה להגביר את התמיכה
הציבורית לבחירתו כיו״ר הנהלת־הסובנות.

לאחימאיר ניתנה ארכה אחרונה של חודש ימים, כך
שבתחילת דצמבר ייאלץ לחזור ארצה.

תומכי בחירתו של יוסף אלמוגי לתפקיד
זה טוענים בי התגלתה קורלציה מוזרה כין
העיתונאים התומכים בעיתוניהם
כבחירת דולצ׳ץ לבין העובדה שדווקא
הם זבו כ״שליחויות״ מטעם הסוכנות.

יריד ה של><ד 3 0
בצום הקולנוע

יתרות הטט״ח

הארכת שידורי הטלוויזיה כשעה
אהת נוספת אל תוך הלילה, עדיין לא
גרמה נזקים לפועלים, אבל הביאה
ככר הפסדים ניכרים לבעדי כתי־הקולנוע.
לפי סיכומים זמניים שנערכו
עד כה, גרמה הארכת שידורי
הטלוויזיה לירידה ממוצעת של ;302
בקרב צופי הקולנוע. קיימת קורלציה :
ישירה כין הידידה כמיספר
הצופים, לבין תחילת השידורים
הארוכים.
כעיקר נפגעו כתי־הקולנוע הגדולים,
המציגים סרטים מיסחריים כרמה
בינונית. שם מסתכמת הירידה
ככ־; .502 בכתי־הקולנוע הקטנים,
המציגים סירטי־איבות, מגיעה
הירידה במיספר הצופים ל־> 103 כילכד.

505 מיליון דו ל ר
ירזרות מטכע־החוץ הריאליות של ישראל
ירדו ל־ 305 מיליון דולר, מגלים נתוני
הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ביוני , 1974 כאשר התמנה יהושע רבינוביץ
לשר־האוצר, היו היתרות הריאליות, לפי נתוני
הלישכה 1,3 ,מיליארד דולר.
הירידה ביתרות נגרמת בגלל מדיניות הפיחותים
והאינפלציה המביאה את האנשים לבריחה אל הדולר.

הסכום של 305 מיליץ דולר הוא פחות
מן הדרוש לחודש קניות של ממשלת־ישראל,
ומשמעותו כי המדינה מתקרבת
לפשיטת־רגל כלכלית.

חבר־הכנסת הלל זיידל, הגיש שאילתה לשר־

.לא היינו מעיזים
.לתת אחריות ל־ $שנים
לולא יצרנו דוד שהוא א׳ א׳
מבחוע כל הדודים נראים שווים. אד אילו יכולנו לעשות תצלום רנטגן של דוד א.א( .אמקור אמאייל)
היית מיד רואה במה הוא נבדל מדודים רגילים,
וגם ...היית משתכנע שזהו הדוד המשוכלל, היציב והחסכוני ביותר המצוי ביום בשוק.
מיוצר מפלדות יבוא
משובחות ומזמרים מעולים
בלבד. המינל הפנימי עשוי
במכונת ריתוך אוסומסית,
ע׳־י ״תפר־ אחד בלבד
ולא חלקים חלקים.
המבנה המוצק מבנזיח את
תקינות הדוד לשנים ארוכות.

גוף הדוד מבודד ביציקת
פוליאוריטו -הידועה
כשיקת הבידוד הקובה
ביותר בעולם.
הבידוד המושלם שומר על
חום המים יותר זמו
מכל דוד אחר. מבקיח
חסכון של עשרות קילווקים
חשמל בדוד החשמל.
ובדוד השמש הרבה יותר
מים חמים לתקופה ממושכת
יותר.

הדוד מצופה מבפנים
בשכבת אמאייל־פודצלו
!זכוכית משוריגתן בתהליך
שריפה בתנור ב־ 0״$50
עפ״י ידע מיוחד מחו־ל
והגנה קקודית מקנה בקחון
נוסף נגד חלודה.

התוצאה:
מים זכים וסהורים -ללא
חלודה, דוד שאינו מתבקע
ואינו מתקלף, מים חמים
בשפע.
הרכבת הדוד געשית עי*
צוות מומחים.
דרוש דק דוודי חשמל
או דוודי שמש א.א.
!אמקור אמאייל!
בהשגחת מכון התקנים.

סרסוס א. סר

דודי שמש אמקור ניתן להשיג:

/״*ר!!! עםכל והלב !

העולם הזה 1991
אמור אמור אמור אמור

המרכז — ״שרות מייד״ ,פסג׳ אוניקו, באר־שבע,
,הצפון — דודי ״המרכז״ רח׳ בר־יהודה ,7חיפה,
הדרום — שרותי ״בר״ ׳,המלך ג׳ורג׳ ,68ת״א,
ירושלים — ״דודי ירושלים״ ,רח׳ יפו ,245 ירושלים,

טל 72022 .־057
טל 529930 .־04
טל 280933 .־03
טל 231133 .־02

המפיצים: אמפא וסוחרים מורשים

מכתבים
יש דין — ויש דין
יעוד בעניין שביתת עובדי בתי־המלאכה
באל־על. לגבי דבריו של השד גד יעקובי,
שעובדים אלד ,״חיים באשלייה כפולה
לגבי מצב המדינה ומצב החברה,״ לא
אזכיר כאן את מצב המדינה, ומצב החברה
אולי באמת אינו מזהיר — לא
בדקתי נתון זה.
אד אם מצבה של החברה גרוע, צריך
להיות אותו דין לגבי כ ל העובדים!
למי שאינו ייודע, החברה עומדת להכניס
לשירות ג׳אמביו נוסף, והטייסים שיעבדו
עליו יקבלו העלאה של ,־ 227 בשכרם.
זאת, בזמן שאנשי-ה,תחזוקה שיעבדו על
אותו מטוס ייחשבו כעבריינים, אם יבקשו
תוספת־שכד.
לגבי מוסד-עבודה ומוסר אישי, אוכל
לומר בביטחה שמוסר־העבודה של עובדי-
התחזוקה באל־על הוא גבוה. אך מה על
המוסר של המטיפים למיניהם כגת גד
יעקובי ז
ר. א ״ פתח־תיקווה

כו תרת ־ ה מי שגה של. הכתבה תגרי־זה
:״הסילונים של אל־על משותקים —
הצוותים שובתים ׳והחברה נשבעה לשבור
אותם ד ואילו הנותרת הראשית׳אמרה :
״אל־על על סף התהום!״
שתי כותרות אלה אינן לקוחות מגיליון
השבוע שעבר של העולם הזה 1990 בו
כוסה המשבר האחרון שהשבית את חברת-
התעופה הלאומית• הן הופיעו 659 גיליונות
קודם לכן, בחודש מארס ,1963 בגיליון
העולם הזה .1331 על שערו הקדמי של
אותו גיליון התנוססה כותרת, שהיתד.
אקטואלית גם בשבוע שעבר: חבלה ב
שער
״העולם הזה״ )18.3.63( 1331
רבותי, ההיסטוריה חוזרת
אל־על. רק הפנים על השער הישתנו.
אז היה זד, מנכ״ל אל־על אפרים בן־ארצי.
בן־ארצי הלך, אבל הבעיות נשארו.
למיקרא תיאור אותה שביתה באל־על
— כפי שהופיע אז בהעולס הזה — אי
אפשר לדעת אם צריך לצחוק או לבכות.
ניתן לקחת את אותן כתבות ולפרסמן הש בוע
בשינויים זעירים בילבד. למשל :
כל דרגי השילטון של ההסתדרות קמו
נגד ועד אצ׳׳א (ארגון־צוותי־אוויר) ירוחס
משל, אהרון בקר, הוועדה המרכזת. הס
קבעו כי השביתה פראית, כי יש לשבור
אותה בכל מחיר, כי הטייסים הם אוייבי
הסס, הכלכלה הלאומית ומעמד הפועלים
המאורגן. ואם מותר היה להסתדרות העובדים
להסתער בצורה זו על ועד־העובדים,
מה אסור להנהלת החברה 1
מועצת מנהלי אל-על קבעה את המטרה
הסופית של מילחמתה — ׳מטרה שנלקחה

ישר מלוח־המושגים של מילחמת העולם
השניה :״כניעה ללא תנאי למטרה זו
פתחה החברה במילחמה פסיכולוגית שלוחת רסן. עמדו לרשותה כל אמצעי התעמולה
והפירסוס במדינה (פרט לד,עולם
הזה) .כתבים, שנהנו בעבר וקיוו להינות
בעתיד מטיסות ואירוח־חינס ברחבי העולם
על חשבון אל־על, פירסמו ללא בושה את
תעמולת ההנהלה כידיעות אובייקטיביות.
הגילוי המעניין ביותר על מילחמת החברה,
היתה זהותו של מתכנן המילחמה.
היה זה סגן מנהל מחלקת המיבצעיס, בני
דווידאי — לא אחר מאשר האיש אשר
עזר לשבור לפני 12 שנה את שביתת הימאים.

בשביתה הנוכחית היה דווידאי, כיום
סמנכ״ל החברה, הדמות המרכזית בתיכנון
מאבק הנהלת אל־על נגד השובתים. כמו
בין ישראל למדינות ערב, כד גם הפיל-
חמה בין הנהלת אל־על לבין עובדי החברה:
מילחמת־נצח הנרגעת ומתעוררת
חליפות. הם לא לומדים שום דבר. הם לא
ילמדו לעולם.

ל א זה המדור לדון בו בתופעה מוז רה
זו, לפיה חוזרים הדברים על עצמם
באל־על, כאילו על פי חוקיות־טבע ניס-
תרת. הייתי רוצה רק לגעת בהיבט אחד
של המחזוריות הזאת, שאף הוא אינו
מישתנה. שוב, כמו לפני 13 שגה וכפו
במהלך אינסוף השביתות שפרצו באל־על
מאז, היד, העולם הזה העתון היחיד בישראל
שהתייצב לצידם של השובתים.
אין זה משום שתמיכת העולם הזה
מובטחת אוטומטית לכל שביתה, ולכל
שביתה באל־על במייוחד. אלא, כפי ש התברר
במהלך השביתה הנוכחית, שום
דבר לא ד,ישתנה לא רק בהיערכות ה פנימית
בין הנהלת אל־על לעובדי ה-
חברה, אלא גם בהיערכות בין כלי מ־תיקשורת
לבין אל־על.
כשם שהדברים שנכתבו על השביתה
באל־על במארס , 1963 תוססים גם באוק טובר
,1975 כך גם הדברים שנכתבו אז
על עמדת העולם הזה בנושא זה, יפים,
טובים ותקפים כמו שהם, להיום, לצערי:
אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לכתוב
בגילוי־לב על המתרחש באל־על, כי יגם
בשטח זה נהגנו כפי שלא נהג שום עתוין
ישראלי אחר: מעולם לא לקחנו מאל־על
כרטיס־חינס. בין כל הכותבים על השביתה
בעיתונות, לא היה אף אחד שלא טס
מימיו על חשבון אל־על לחדל. אולם הכתבים
לא יכלו לקבוע את המנגינה,
לולא הסכימו לכך הנהלות העתוניס. ואלה
אינם מוכנים לוותר על סכומי הענק ש מזרימה
אל־על לעתוניהס באמצעות סוד־עות־ענק
קבועות.
העולם הזה אינו מתנגד לפרסם מודעות
של אל־על. להיפך. אנחנו שמחים להעמיד
את עמודינו לרשות כל חברה• אולם
אנחנו רוצים להיות בטוחים בדבר אחד:
שהחברה תפרסם אצלנו את המודעות
מפני שהיא רוצה להיעזר בתפוצה הרחבה
של עתון זה כדי למכור את סחורותיה
או שירותיה — ולא מפני שהיא רוצח
להשפיע על קו המערכת בעניין ציבורי.

איד מתעשרים
מצ׳קים ל 7א כיסוי?
ברצוני להתייחס לאבסורד הקשור ל דיווחי
הבנקים ולצ׳קים ללא-כיסוי.
עקב צ׳ק שמסרתי, שלא היה לו כיסוי
במועד הפיערון (דבר זה קרה לי עכשיו
לראשונה) ,התברר לי שהבנק גובה, אוטומטית
,׳מחשבון הלקוח סך של 5ל״י בכל
פעם שהצ׳ק הוצג לפירעון ולא היה לו
כיסוי. במיקרה שלי הוצג הצ׳ק פעמיים,
ולכן נטל הבנק מחשבוני סך של 10ל״י.
היות שהדבר לא היה לרוחי, פניתי אל
פקיד בכיר בסניף שבו מוחזק חשבוני,
ומחיתי על כך. הוא הסביר לי שזהו הנוהג
שעליו הסכימו כל הבנקים בישראל. יש
לציין שגם מפקיד הצ׳ק משלם 13ל״י
בכל פעם שהצ׳ק חחר ללא כיסוי. גם זה
הוא גוהג כללי מוסכם.
ידוע לי היטב, שהוצאת צ׳ק ללא כיסוי
מהווה עבירה פלילית (אני סטודנט למיש־פטים)
.אך מה שהפתיע אותי הוא, שכאן
גובים הבנקים קנס גם מהלקוח שמסר צ׳ק
ללא־כיסוי -מבלי שהוסמכו לכך על־ידי
החוק. היות שהתופעה של צ׳קים כאלה
נפוצה ביותר, ומיספר הצ׳קים הללו ב מחזור
הוא רב, אין כל ספק שהרווח
שאותו מפיקים הבנקים מסעיף זה נכבד
ביותר.
יוצא, איפוא, שהבנקים יהיו מעונייגים
שתופעה זו תגבר ככל האפשר, היות שעל-
ידי כך יגדלו דיווחיהם הגבוהים בלאוו-
הכי. נראה לי שיש לשים קץ לנוהג
אבסורדי זה. לא ייתכן שבמדינת־חוק
ייגבו קנסות מאזרחים ללא בסיס חוקי,
ועוד על־ידי גופים פרטיים המתעשרים
מכך.

הקרן ייהנו הכל: בעלי-החשבונות יוכלו
לנצל טוב יותר את הצ׳קים שלהם, למסור
אותם •בכל מקום.
ספקי סחורות ושירותים לא יחששו מפני
קבלת צ׳קים ויוכלו להרחיב את מכירו תיהם.
הבנקים ייהנו מריבית על הכסף
המופקד, היות שהציבור יסתובב עם פחות
מזומנים בכיסו. היחידים העלולים לסבול
מסידור כזה יהיו הכייסים למיניהם.
ובהתחשב בכך שהם, בכל-זאת, מיעוט
זעיר באוכלוסייה, ניתן להקריב את האינטרסים
שלהם על מיזבוז טובת הכלל.
יכלי דוי ט ש, ירושלים

איפה המישטרה הצבאית?
אני מביא כאן תמונה אשר צולמה על-
ידי בתאריך ,27.9.75 בשעה ,14:30 בחוף
נביעות. לפני המכונית צילמתי את חברי,
על-מנת שיוכל להעיד.
בתמונה רואים שני טנדרים 200־די, ש-
מיספדיהם צ־ 92711 וצ־ .92615 אחד הנהגים
מתדלק את מכוניתו פג׳ריקן צבאי (עומד
על הגג) בעזרת צינורית. על פגוש המכונית
משמאל מאים שלוש מנוודקרב
(״עשיריות״) .מאחור נראים וו-גדירה,
שקי־שינה צה״ליים וטיזרונים צה״ליים,
על הקרקע מונחים שמונה ג׳ריקנים.
אחד הקצינים שהשתתפו בטיול זה ענד
דרגות רב־סרן ו השאר היו לבושים אזרחית.
אגב, לשמאל המכוניות המצולמות
חנתה מכונית פיאט 132 שמיססרה צ-
,17713 כנראה של אל״מ אשד טייל בחברת
אשד( ,שניהם לבושים אזרחית) .הוא לא
העיר לרב־סרן, שהתרוצץ בין שתי המכוניות,
על מעשיו.
לדעתי, בהחלט היה מקום להעיר לו,
כיוון שקיים איסור לתדלק מג׳ריקנים.
וכשניתן אישור מייוחד כזה, יש לדאוג
לאמצעי־ביטחון, שהראשון שבהם הוא אי-
הסעת נוסעים בצד הג׳ריקנים !
האם גם את מנות־הקרב לא ראה אותו
אל״מז אינני מאמין שיש בידי הקצינים,
שצירפו לטיול את מישסחותיהם, אישור
לכלכלן במזון צבאי המייועד לשעת־חי-
רום!
התרשמתי גם מאזרחים שירדו לנביעות
ברכב פרטי, עמוסי ציוד צבאי כגון: שמי כות,
שקי־שינה, מיזמים ואוהלים. אינני
יודע מיהו אוחו אטום־מוחין אשר נתן
את ההוראה, לפני כשנה, למישטרה הצבאית
לעצור ולהפשיט אזרחים המסתובבים
בלבוש צבאי חלקי.
אך אני זוכר היטב כיצד שידרו בטל-
וויזה, והראו בעיתונים, כיצד שוטרים צבאיים
הנוסעים ברכב אזרחי חכור על־ידי
משרד־הביטחון, מפשיטים חולצה דהויה,

ההוכחה של עוזי מרום
מי מפקח טל צה״ל?
לעומת זאת נראה לי, שאחרי חקיקה
מתאימה, כמובן, ניתן לנצל כסף זה לטובת
הציבור. הרעיון הוא שכסף זה יועבר
לקרן שתשמש לצורך פירעון צ׳קים, עד
גובה מסויים, שנמסרו על-ידי אנשים
מסויימים בכוונה להונות — בתמורה ל שירות
שקיבלו.
לדוגמה: צ׳ק שנמסר לבעל תחנת-
דלק, והתברר שאין לו כיסוי היות ש מדובר
בפינקם־צ׳קים גנוב, או בנובל
שפתח חשבון פיקטיבי ואין אפשרות לגבות
את הכסף, ייפרע על־ידי קרן זו. מקיום

מוכתמת בסיד וצבע, מעל גופו של סייד
זקן שרכב לעבודתו על אופניו.
עצתי לסישטרה הצבאית לערוד פשיטות
כאלה בימי החגים, בחניונים ובחופי־הרח-
צה. אך מוטב היה קודם לתת אפשרות
לאזרחים להחזיר את רכוש צה״ל לתחנות-
המישטרה, ורק אחר־כך להחרים ולהעמיד
לדין.
אנו מקווים שהעולם הזה יטפל בנושא,
ומוכנים לעזור בידו.
עוזי מרום, רמת-גן
העולם הזה 1991

מכתבים
האמת ע? י!א6וצ׳י
קראתי בדף ״תשקיף״ (העולם הזוז )1981
ידיעה תחת הנותרת ״קאפוצ׳י מעדיף
להישאר בכלא״ ,ובגוף הידיעה נאמר,
״קאפוצ׳י בעל רכוש רב בשטחים המוחז קים
(ולא הכבושים) אינו מונן לוותר על
האדמות שבשליטתו, וידחה הצעה של
שיחדור תמורת גירוש, אם תוגש לו.״
שאני בא־כוחו של הארכיבישוף קאפוצ׳י
אני מבטר אצלו בכלא רמלה ויש לי מגע
הדוק עם הפטריארכיה של הרום הקתולים
בירושלים המיזרחית. ולאחר שקראתי את
הידיעה הנ״ל, באתי במגע עם הגורמים
המתאימים מטעם הכנסייה, ונתבקשתי ל השיב
על הידיעה הנ״ל. ובכן:
אין זה נכון כי לקאפוצ׳י יש אדמות

יתרון
ו שמו יותר

עדי ראפע
זזשידטונות מסרבים
וני אץ לו בעלות על רבד כלשהו. הוא
בבחינת שומר את נכסי הפנסיה. לא הוא,
ולא כל ארכיבישוף אחר, מחזיקים רכוש
בבעלותם. ואפילו רשום ננס כלשהו על
שמו של הארכיבישוף, הוא בבחינת נאמן
ולא בעלים. הבעלות היא לכנסייה, זב־מיקרה
שהוא יגורש מסיבה כלשהי יבוא
במקומו ארכיבישוף אחר, אשר ימלא את
התפקיד וינהל את ניכסי הכנסייה.
הארכיבישוף קאפוצ׳י היה מעדיף, במו בן,
שישוחרר ויישאר במקום־כהונתו בירושלים,
אבל לא הכל תלוי בו וברצונו.
מה־גם שכיום יש צורך דחוף בטיפול
מהיר שייעשה לו, הואיל ובריאותו מעור ערת,
ורופא־מומחה בדק אותו וכתב כי יש
צורך בשורת בדיקות, ואולי ניתוח.
מצינורות המטפלים בעניין שחרורו של
הארכיבישוף נודע לי, ני השילטונות ה ישראליים
מסרבים עד כה בתוקף להתיר
את שיחרורו כדי שימשיך לכהן בתפקידו
בירושלים, ואולי יסכימו בסוף לשחררו
ולגרשו לזזו״ל, דבר שאינו מובטח ריש-
מית עד כה.
עו״ד עדי מ. ראפע, חיפה

,כמעט סלם סדבוים על חסמן אולם
בחסכוניוחה של אבקת הכניסה •ספר״מיקס־תוכלי
להיווכח ם0ש בסן עיניך.
כל קופסת• .ספר״מיקס• בסשקל 1.5ק־נ
מכילה 120 כוסות אבקה.
אם תשווי זאת לאנקות אחרות
חוובחי כי ב-ספריים יק•0
את מקבלת הרבה יותר.
אך זהו איננו החסכון היחירי.
•ספך״מיקס שוסרח על אריגים עדינים

בינג-ליניאל

אל ממשלתישראל !
צדק ייעשה לעקורי איקרית ובירעם
עם החזרתם לכפריהם !!!

ב;;זת החשיש
ברצוני להתייחם לדבריו יצל עו״ד חיים
משגב, בדבר ״הזמרת המהגרת״ (העולם
הזה .)1989 אינני מסכים לחלוטין לעיקר
הדברים.
ידוע לכל כי חוגי הבוהימר, משמשים
דוגמה ומופת לצעירים, המזדהים איתם
והחפצים ללכת בדרכיהם. אותם הוגים
המעשנים חשיש, לא עושים זאת בחדרי־חדרים
אלא בריש־גלי ובצוותא, והציבור
המתעניין יודע על כך. נוסף לזאת, אותם
מעשנים גם משפיעים, בין בדיבור ובין
בהתנהגות, על אחרים לעשות כמותם.
אין להשוות כלל עישון סמים ליחסים
מיניים אסורים אשר באמת נעשים בצינעה
והרחק מזרקורי-הפירסיומת. זאת ועוד, ייתכן
*שעישון חשיש כשלעצמו אינו מסוכן
לבריאות יותר מעישון סיגריות או שתיית
אלכוהול. אולם בדרך־כלל, החשיש הוא
דק התחלה, ובמהרה עוברים לספים מסו ננים
יותר.
ועוד נקודה חשובה — המעשן סיגריות,
ואפילו הוא מרבה בכד, ומסנן את ברי אותו
— יכול לתפקד כאחד האדם תוך
(המשך בעמוד )8
ה ו וו ־ ד ח

הז ה

1001

וסננה על סכונח הכביסה שלך
ספני חלודה-ובכך׳נחסכות לך
הוצאות רבות וספח נפש.
והעיקר: דספריימיקס* כושר.ניקוי בלחי רגיל
בכך חווכחי כבר עם הכביסה הראשווה.
ההחלטה בידיך -עברי ל־ספר״ם־קס*,

אורי אבנרי
רחל אבנרי
פרוס׳ חנן אופנחיימר *
ד״ר שמואל אמיר
יוסי אמיתי
מיכאל אפל
ד״ר שמעון בלס
ד׳׳ר רפל ברקן
נורית גרץ
לטיף דורי
דוד הייטנר
אמנון זיכרוני
בני טמקין
פרופ׳ אריח זקס
• חתני פרס ישראל.
יבי נתן ילין־מור
אריה יפה
ד״ר בנימין כחן
רם לוי
חנוך לוין
פרופ׳ צבי לם
פרופ׳ חוה לצרוס־יפח
פרופ׳ מריון מושקט
פרופ׳ דן מירון
אלכס מסיס
ד״ר אלקנה מרגלית
פרופ׳ אריה סימון •
פרופ׳ ע. א .סימון •
פרופ׳ שאול פוגל

פרופ׳ ל. נ .פוזנר
סיני פתר
אלוף (מיל ).מתי פלד
גרשון פלוטקין
ח״ב מאיר פעיל
פרופ׳ ויליאם פרידמן
ח״כ מרשה פרידמן
דן קדר
עמוס קינן
ד״ר נעמי קיס
יעקב רברבי
ח״כ אליעזר רונן
מיכה רחמן
רות שלוס
ד״ר ישראל לף

המזדהה עם תוכן העצומה ישלח תרומתו לכיסוי ההוצאות ליבי, ת .ד 4216 .ת״א.

מכתבים

אצל

חוויה
ב שלו ש ה
בזימדי

(המשך מעמוד )7
כדי עישון, מה שאין כך במעשן החשיש,
שלאחר העישון מתערפלים חושיו והוא
חדל מלתפקד נרגיל.
תמיד התייחסנו בבישול מסויים למצ ריים,
שהיתה ידועה כארץ שהרבה מאנ שיה
מתמכרים לסמים, והתברבנו שאיננו
כסותם. והנה פושה הנגע גם בארצנו
ומתפשט יותר ויותר, ולא במעם ב״זכות״
אותם חוגים המשתמשים בסם. בשעות
הערב, בחיק המישפחה, לאחר יום־עמל
מייגע ומורט־עצבים,״ בפי שאומר משגב.
סבורני שעניין זה אינו צריך להיות
בראש סולם העדיפויות של המישטרה,
אבל גם לא בתחתיתו.
ואם אותה זמרת ובעלה אינם יכולים
להסתגל, יעזבו נא את הארץ ויקחו עימם
את כל יתר מכריהם וידידיהם הנוהגים
כמותם, לפני שיספיקו להשחית את הנוער.
ן ןו״ד אברהם גיל, תל־אביב

ב1ו* 3ו! +ט ״ +רדיו
פ טי פון חצי אוטומטי ״ 12 הידראולי.
רדיו ! 1א?
טיי פקסטה: סטריאו עם מונה ומנגנון עצירה
אוטומטי, מקליט ומנגן וכן צמד רמקולים שניתן לצרף
להם צמד רמקולים נוסף במערכת 50 155 14 של שרפ

מה שהבטיחו רסרץ
ביום 15.10.75 נתפרסם ראיון עם יהושע
פרץ (העולם הזה ,)1989 ובו קטע בכות-
רת־מישנד מה הבטיח לך משלד׳
אני מכחיש מנל־וכל את הפיסקה נד
דיברי פרץ :״אני לא יכול עדיין לספר
מה עוד הבטיחו לי, ומה עוד אמרו לי
בהסתדרות,׳׳ שממנה משתמע כאילו הובטחו
דברים שלא נתפרסמו ברבים. את מה
שהובטח בדית שהתקיים בוועד־הפועל,
ואשר בעיקבותיו חז ת עובדי נמל־אשדוד
לעבודה סדירה בנפל, פירסמנו כהודעת
הוועדה־הסרכזת מיום ,9.10.75 שבה נאמר
בדיוק מה שסוכם באותו יום בדיון עם
נציגי עובדי הנמל, בראשותו של יהושע
פרץ כדלהלן :
״הוועדה המרכזת רושמת לפניה בסיפוק
את היענותם של פועלי נמל־אשדוד ועובדים
אחרים בעיר, לקריאת הוועדה המרכזת
לחזור לעבודה תקינה. הוועדה חוזרת
ומדגישה שבשום שלב לא התערבה ההס תדרות
בהליכי חמישפט. להסתדרות יש
אמון במערכת בתי־המישפט בישראל• עם
זאת זכותה של ההסתדרות, כבל גוף ואזרח
בישראל, לחוות דיעה על גזר־הדין עם
כל הכבוד הראוי.
״הוועדה המרכזת רשמה לפניה הודעתו
של יהושע פרץ, כי החליט להגיש עירעור
על גזר־הדין תוך אמונה בעשיית צדק על-
ידי מערכות השיפוט בישראל. הוועדה
המרכזת תסייע למועצת פועלי אשדוד בעזרה
מישפטית בהליכי העירעור, וזאת
בהתאם להחלטתם הקודמת. הוועדה המרכזת
מחליטה לכונן ועדה מיוחדת, בשיתוף
עם מועצת-פועלי-אשדוד, אשר תפעל
לשיפור הדימוי של. פועלי אשדוד.
כמו-כן תפעל ועדה זו, בין השאר, למען
הרחבת פעולות ההשכלה, החינוך והתרבות
בקרב הפועלים והנוער באשדוד,
ובמייוחד להכשרתה של האקטיבה ההסתדרותית
במקום — ועדי הפועלים והעובדים,
למילוי שליחותם התנועתית.
הפירוט הנ׳׳ל הובטח, ותו־לא. ההסתד רות
תעמוד על יישום החלטותיה, כמקובל.

עד לגמר המלאי במחיר ה>עץ ן

תצוגה מוחית

סלון * 1*3זי 0 1שינק י 1ס,1ו״1א
ט ל2 8 9 7 2 2 .

׳< ׳יויע

ת ע ריפון הם נ ״ 1םשלה שלס היה

שמואל סולר,

דובר ההסתדרות, תד־אביב

החל 13־1.5.75

לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
תוצאות משלוח

ל־ג 1/שנח

180

180

הסבת השקעה
בתחום ההסברה
מחיר חעיתון
הוצאות משלוח

196

212

100 108

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארח״ב ולקגדח
לאוגנדה, טגזניח, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף הטגהב, תאילנד למקסיקו לדרום־אפריקח, זצזכיח, רודזיה, ונצואלה
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד
לפנמה
180 180 180 180 180 180 180 180
180

70 56 120
112

117 156 200 196
170

250 236 300 292

297 336 380 376
350

= 128
= 121
= 154
= 150

= 102
= 100

152 172 194 192
179

מאחר שרבים הם האנשים שאין ביכול תם
להישאר ערים עד השעה 12 בלילה,
כדי לצפות בסירטי-המתח ושאר התוכניות
הנמשכות עד אחרי חצות, ובגלל נימו קים
של חיסכון בהוצאות דלק וחשמל —
וכדי למנוע ריב עם הילדים המתבגרים
על שעת משינה — אני מציע להסתפק
בהארכת השידורים עד 11.30 בלילה.
את הכספים שייחסכו כתוצאה מכך, אני
מציע להקדיש למאמץ לאומי שתכליתו
שיפור מערך התייחסותנו לערבים, ומשי כת
מאות אלפי צופים ערביים בישראל,
בשטחים ובארצות-ערב, על-ידי פעולה
פשוטה: הוספת תרגום בערבית לתוכניות
העבריות בטלוויזיה, המוכנות מבעוד-
מועד. הצעתי זו תשיג שני יעדים:
מתן אפשרות לעמי ערב להכיר מקרוב
את העם הישראלי, על מעלותיו וחסרונז-
תיו. היכרות ׳מובילה, לרוב, להבנה ולהש למה,
ואם יעדנו הוא השלום, הדי ניטיב
לעשות אם ננצל את מדיום הטלוויזיה,
כאמצעי להכשרת הדרך לקירוב-לבבוח.
היעד השני, מתן אפשרות לערביי ישראל
לצפות בטלוויזיה השראלית, במקום
תחנות-הטלוויזה של ארצות־ערב, העוי נות
לנו• על-ידי כך נגביר את הזדהותם
(המשך בעמוד )14
העולם הזה 1991

והגידה

בו טל ה עיסקת

איר מרמים ק ב לני המישנה
40 מיליון בשנה רווחי שחורי
הרווחים השחורים של קבלני״המישנה בבנייה נעים בין
40ו־ 60 מיליון לירות לשנה. רווחים אלו אינם מוצהרים,
אינם ידועים לשילטונות מס-ההכנסה ואינם עוברים רישום
אצל הקבלנים הראשיים. נתונים אלו מבוססים על בדיקה
של ענף קבלני״המישנה, שנעשתה על״ידי העורך הכלכלי של
״העולם הזה״.
מדי שנה מסיים הסקטור הפרטי בין 20ל־ 30 אלף דירות.
כל דירה, הנמכרת לקונה, ניתנת לו במצב קבוע, המוגדר
בחוזה־הבנייה. מה שנותן הקבלן תמורת המחיר שנקבע הוא
המינימום הסביר. כאשר קונה חדירה רוצח בשינוי כלשהו,
עליו לעשות זאת באמצעות קבלני״המישנח, ולמעשה בכל
מיקרה עליו לשלם לחם מתחת לשולחן.
כאשר אדם קונה דירה ב״ 300 עד 500 אלף לירות, הוא לא
יהסס להוציא עוד כמה אלפים על שינויים שהם הכרחיים,
לדעתו. בשיכון המונה 300 דירות, באיזור תל״אביב, הכניס
הקבלן הראשי 30 נקודות חשמל בכל דירה, ומחירה בתחשיב
שלו 100 לירות הנקודה• כאשר קונה הדירה רוצה בתוספת
נקודות״חשמל מקבלו חמישנה, הוא נדרש לשלם 150 עד 200
לירות לנקודח — הכל לפי ״הפנים״ (היינו, אם הוא נראה
תמים או לאו).
בשיכון זח לבד, בו הכניס הקבלן הראשי בדירה גדולה 30
נקודות ובקטנה ,15 עשה קבלן־המישנח לחשמל עוד 400 אלף
לירות נטו, על נקודות־חשמל נוספות.
אותה תופעה בקבלן האינסטלציה. הקבלן נותן אמבטיה
ונוחיות סטנדרטיים. כל שינוי עולה כסף רב אצל קבלן־
חמישנה. אם מישהו רוצה בכיור שונה למיקלחת, מזכה אותו
קבלן־חמישנה ב $0-לירות, תמורת ביטול הכיור שלו, למרות
שבחוזה-הבניין כתוב שמחיר הכיור הוא 400 לירות. חוץ מזה
יקח עוד כמה מאות לירות תמורת חצבת הכיור האחר, שאין
הבדל גדול בינו לבין הכיור המקורי: את שני הכיורים מחברים

נלתארגויס
ל שוה המשותף
בעיקבות כמה תעשיינים ישראלים, ה מתכוננים
ברצינות לייצא לשוק המשותף
תוך ניצול הזכויות שניתנו לישראל, התארגנו
כמה פירסומאים והקימו גוף מייו-
חד לפירסום מוצרים ישראליים ברחבי
העולם, וכן לפירסום חברות אירופיות
גדולות בישראל.
הגוף החדש כבר קיבל לטיפול שלוש
עיסקות גדולות, והוא מקווה לעסקים
בקנה-מידה גדול. הוא קרוי ״אימפאקט״,
ובעליו חם אורי אבנת, גרשון קופר וצבי
כרמון. אבנת מייצג בישראל את איגוד
מישרדי חפירסום של השוק המשותף,
וכרמון את מועצת חפירסום האמריקאית.

המה
מישבט־ת
חושה מסננת
את מנהלי הננסים
רק מעטים שמו לב לחידוש הלכתי
מכריע של בית־המישפט העליון בנוגע
למערכת הבנקאית, חידוש שאם יישאר
כמו שהוא יגרום לתסבוכות רבות. בפעם
הראשונה קבע בית־המישפט כי הנזילות
של הבנק היא יסוד מכריע לא פחות
מיכולת מאזנית, וכי מנהל בנק המלווה
כספים, בחיותו בלתי-נזיל, עובר עבירה
פלילית.
ההלכה נקבעה בפסק-הדין בעניין יהושע
בן-ציון. בית־המישפט העליון קבע כי
בית״המישפט המחוזי טעה, עת קבע שלא
היה כושר״פרעון״מאזני ל״בנק ארץ־ישראל
בריטניה״ ,כיוון שהיה עליו לראות את
הבנק כחלק מקבוצת־וילאמס כולה. עוד
קבע בית״המישפט כי התביעה לא הוכיחה
חוסר-יכולת מאזנית של הקבוצה.

באותה צורה בדיוק. אבל זח שינוי, המצריך תוספת.
או, למשל, הטיטבח. הקבלן נותן לקונה, נניח, מיטבח
תוצרת ״רגבה״ שעלה לו, עת הזמינו לפני שנתיים, אלפיים
לירות. אם יחליף מיטבח זה במיטבח משלו, יתן לו זיכוי
על המחיר ששילם לפני שנתיים, למרות שכיום מחיר מיטבח
זח הוא 5000 לירות !
קבלן־מישנה אחד תבע תוספת מדייר, שביקש מיקלחת באמבטיה
ולא בנפרד (היינו, גם אמבטיה וגם מיקלחת עמידה).
הקבלן ביקש וקיבל תוספת, בעוד שלמעשה מגיעה החזרת
כסף ללקוח, כיוון שהשינוי חוסך לקבלו התקנת מוצא נוסף
למים למיקלחת״העמידה.
קבלן־מישנח אחר מבקש כסף בעד החלפת החרסינה הלבנה
לציבעונית, וויתר רק אחרי שראה כי בעל״הדירח יודע שלמעשה
אין להשיג היום בשוק חרסינה לבנה, והיא יקרח יותר מ־ציבעונית,
כך שמגיע כסף לבעל־הדירה, ולא להיפך.
כאשר מניחים מרצפות, משלמים לקבלן הראשי יותר בעד
מרצפות 30 על 30 סנטימטר. חן יותר יקרות ממרצפות 20
עד ,20 וגם עולה יותר כסף להניחן. אולם אם ירצה הקונח
להחליף את המרצפות מגדולות לקטנות יותר, יצטרך לשלם
תוספת לקבלו״חמישנח, למרות שלמעשה על הקבלן להחזיר
כסף לקונה.
למעשה, אין לקונה כל דרך שלא לשלם לקבל׳ני-מישנה. גם
אם לא יעשה כל שינוי בדירה, יגלה כי לא גומרים אותה בלי
תשלום מייוחד לקבלני־המישנה, לזירוז העבודה. כך או כך,
קבלני״חמישנה עושים עוד 2000 לירות בממוצע לדירה על
עבודות־חחשמל, האינסטלציה והמרצפות. אם ירצה הקונה
לעשות עבודות אלה באמצעות הקבלן הראשי, זה יעלה כפול,
כי עליו להוציא קבלות ולרשום הוצאות אלה בספרים.
רך סוחטים קבלני המישנח את הקמים מבלי שיוכלו
להתנגד, ועושים כל שנח בין 40ל״ 80 מיליון לירות שחורות.

המוסב׳
איגוד המוסכים לישראל ביטל את רכישת
השטח בן 40.5דונם ליד תל־גיבו-
רים, שעליו רצה להקים מרכז מוסכים.
איגוד המוסכים עמד לשלם כ״ 8מיליון
לירות, כאשר נודע ליושב־ראש שלו, עמי חי
סולל, כי ״נתיבי איילון״ מתכננת
הפקעה גדולה באיזור, שתשאיר לבניה
רק 11.5דונם נטו.
השטח מוצא למכירה על״ידי בעליו,
הקבלן מראשון־לציון אלחנן שכטר. שכ טר
קנה אותו בעיסקה מפוקפקת, מוועד
הנאמנים המוסלמי ביפי, במחיר
של כ־ 6מיליון לירות. העיסקה היתח
אחת מני רבות שעוררה ביקורת חמורח
של מבקר״המדינה.
לפני כן נוהל משא־ומתן למכירת ה שטח
ל״שיכון עובדים״ ,שסירב גם הוא
לקנות את השטח.

נמכרה וילת טפוסון
הווילה הידועה של אחד מראשי הקבלנים
בהרצליה, דויד טפרסון, נמכרה
השבוע לסוכן ״ארקיע״ בנתניה, יעקב
בלשמו• הווילה נמצאת בהרצליה-פיתוח,
שיטחה 300 מטר בנייח, ועוד שטח פנוי
של 450 משר.
המחיר בו נמכרה 1.1 :מיליון לירות.

האם רימה זנ בי
את ה ממ שלה?
שאילתה שהגיש ח״כ ידידיה בארי, תגרום
לסערה כאשר ישיב עליה שר־האוצר.
בשעתו מסר נגיד ״בנק ישראל״ ,משח
זנבר, תזכיר מפורט לממשלה, ובו תיאר

שחור בי שראל
ל בן בשוו״ץ
זמן קצר לאחר הרשעתו של יהושע
בן־ציון בבית־חמישפט על גניבת סכום
של 38.5מיליון דולר, כאשר בית־המיש-
פט העליון לא קיבל את עמדתו כי
מדובר בהפקדה הניתנת להחזרה, הגיש
המפרק של ״בנק ארץ־ישראל בריטניה״
תביעה בשווייץ להחזרת הסכום הזה,
בנימוק כי זהו פיקדון הניתן להחזרה.

מסתמכת על הטיסמכים שהוגשו על-ידי
בן־ציון להגנתו כאן, וטוענת כי מדובר
בהפקדה הניתנת להחזרת• צחוק הגורל
הוא ש״בנק פופולייר״ יביא להגנתי את
טענות פרקליטות-הטדינח הישראלית נגד
בן־ציון.

התביעה הוגשה ב״ 26 באוגוסט השנה,
בציריך, באמצעות עורך-הדין ואן פון-
קסטלברג, נגד ״בנק פופולייר״ .התביעה
למרות זאת הרשיע את בף ציון, בגלל
חידוש הלכתי הקובע כי לבנק חייב לה יות
בכל עת כושר־פרעון כללי.
כיוון ששום בנק לא יכול להחזיק במאה
אחוזים של נזילות, הרי מעתה לא
יוכל שום מנהל-בנק לדעת כמה מותר לו
להלוות מתוך הפיקדונות. עליו יהיה
להיות בטוח שיוכל בכל שעה לספק כל
דרישה כספית שתוצג לו, על״ידי המפקידים
שיחליטו למשוך את כספם בבת
אתת, מכל סיבה שהיא. אם יטעה בשיקול
זה, יהיה צפוי להרשעה פלילית.
מאחר והבנקים מלווים כספים גם לחב-
רות״בת שלחם, ואלה משקיעות לטווח
ארוך בלי יכולת מימוש מיידי, ייתכן כי
הלוואות כאלה תיחשבנה כגניבה.
ללא הבהרה נוספת של החידוש, לא
יוכל מנהל־בנק לדעת אם עליו לשמור
* 20 או * 50 מנכסיו פתוחים למימוש
מיידי, וטעות של אחוזים ספורים יכולה
להביא אותו לחוסר-נזילות ולתוצאות
פליליות. ההבהרה הנוספת תתקיים כנראה
בדיון הנוסף בבית-המישפט העליון
בפרשת הבנק שיתקיים — אם
יוחלט על כך — לפי בקשת עורך־הדין
אברהם ליפשיץ, שאינו מקבל חידוש הלכתי
זה, והמבקש לערער בפני הרכב של
חמישה שופטים עליונים.

ח״כ כארי(שמאל)
מי רימה —

נגיד זנבר
— את מי?

את ההסדר שהושג בינו לבין המפרק
של ״בנק ארץ־ישראל בריטניה״ בלונדון.
התזכיר נועד להוכיח שההסדר הוא לטובת
״בנק ישראל״ והנושים בישראל.
לאחרונה פירשם היומון הכלכלי ״יומיום״
תזכיר שהגיש המפרק הבריטי ל-
בית-המישפט שם, ותזכיר זה שונה מאוד
ממה שמסר זנבר לממשלה.
מתוך השוואת שני התזכירים הנוגעים
לאותו עניין, שואל ח״כ בארי :
״האם נכון כי בניגוד להצהרת הנגיד,
לא יחולקו נכסיהם של שני הבנקים
לנושיהם בשיעור אחיד, וכי נושי הבנק
הבריטי יקבלו דיבידנד גבוה ב18*-
ממה שחיו מקבלים ללא ההסדר !
״האם נכון כי ההפסד של, בנק ישראל׳
והנושים האחרים של הבנק הישראלי
גבוה ב 12-מיליון לירות מן השיעור
שננקב על-ידי הנגיד בתזכירו ן
״האם נכון כי, בניגוד להצהרת הנגיד,
לא ויתרו נושי הבנק באנגליה על תביעות
נגד הבנק המרכזי הבריטי, שעה
שבארץ נדרשו הנושים לוותר על תביעות
בגין הפירוק נגד, בנק ישראל׳ ז״

אוקטובר 1975 עשרה יוצא לאור ע״י מרכז ההדרכה של ״לח״
עוינה מקצועית: דליה אזפיר
הפקה: אורי אגנת פרסום והסברה נע״מ
כתובת המערכת: ת.ד ,32028 .תל-אביב

בנוע=ואוי הסימול הו ־ןוס בז טי וטיחוח

ה חן

•סודות לטיפול איש•
בעוגת

לקראת

החורף

הסתיו

עליךלשמור על יופייךהטבעי
נשים רגילות לערוך טיפול יסודי לכל
גופן עם תום חחורף ולקראת חשיפת
הגוף בקיץ. עם תום הקיץ נוהגות נשים
רבות לזלזל במצב עורן. הן מכסות את
עור הפנים בשכבת איפור ואת יתר חלקי
הגוף בבגדים, טבלי להתחשב בצורך בטיפול
עם תום הקיץ.
האם בדקת את מצב עורך עתה ו האם
בחנת כיצד נראה עורך לאחר שהוא
מאבד את השיזוף ו
עור שזוף וכהה נראה טוב ובריא יותר
ופחות בולטים בו פגמי עור כמו
נמשים, כתמים, קמטים, נקבוביות מורחבות
או פצעונים. בעור שזוף את חוסכת
איפור כבד ומדלגת לעיתים על

טיפול יסודי כי השיזוף מקנה לך מראה
צעיר יותר.
עם בוא הסתיו מאבד העור את גוון
השיזוף ואז גוון עורך אינו אחיד והפגמים
שבעור בולטים יותר. העור שספג
במשך חודשי הקיץ קרינת שמש, נראה
עתה עייף יותר ואם לא הקפדת על
שיזוף נכון, תגלי עתה כתמים שנוספו
לעור, יובש וקילוף.
מה עליך לעשות בתקופת המעבר
לקראת החורף 1עתה כאשר האקלים
נוח יותר ואת פנויה יותר לטיפול נכון
בעור פניך, עירכי לך כרטיס יופי אישי.
בכרטיס רשמי את מצב עורך ואת הפעולות
שעליך לעשות :

הצעת היו •0
לחוד ש או ק טובר
קבלי אח הסתיו עם עור מטופח ומעודן.

ה10

לאחד חודשי הקיץ החמים, הכיני את עורך לתקופת המעבר. העניקי לו טיפול לחות שכה דרוש לו
עתה. מישחי את עורך מידי יום בתכשירי הלחות המעולים מסידרת 9חחק 1 5־.06361
לון מגישה לך את סידרת 9ח!זק 1 8ז 0636 פרי המחקר המתקדם של מעבדות ״לון״ ,קרם לחות
עשיר הנספג היטב ומעניק הגנת מהשפעות האקלים. בסיס נפלא לאיפור ולהרגשת רעננות במשך
כל היום.

ן ווגזחם זהסזגוסו/ו! וום ומ קום לחות לעוו נורמלי ויגשיו/ווז/זמס 8£עז8ו0ועו קום לחות לעוושמן ומעורב

)1הקפידי על ניקוי יסודי׳ משיחת
קרם לחות וקרם הזנה בהתאם לסוג
העור שלך.
)2בדקי אם עורך וקוק לניקוי עמוק
והסרת התאים המתים ברקמת האפידרמיס.
רקמת האפידרמיס שנצטברו בה
תאים קרניים רבים היא חסרת גמישות,
אינה מסוגלת לקלוט ולפלוט הפרשות
באופן תקין.
)3עשי לך מסיכת פנים מוינה אשר
תוסיף לעורך לחות ויטמינים ומינרלים
או שומנים צמחיים החיוניים להזנת
העור.
)4מירטי את גבות עיניך והסירי שיער
מיותר. הזיני איזור העיניים בקרם
מיוחד ועשי לך רטיות לאיזור זה.
)5בדקי את מצב השיער. אם שערך
דהה מעט בשמש הקיץ וקיבל קצוות
שרופים, העניקי לו טיפול במסיכת שיער
מיוחדת וחפפי אותו בשמפו מועשר בפרוטאין
(חומר חלבוני חיוני לבריאות
השיער).
)6כף הרגל שצעדה יחף בקיץ זקוקה
להסרת העור הקשח, לאמבט מרכך
ולהזנה בקרם רגליים.
)7לעור הגוף העניקי אמבט בשמן
אמבט או בקצף ריחני מרענן, משחי המרפקים
והברכיים בקרם מזין ואת עור
הגוף כולו בתחליב לחות.

)8ערכי בדק־בית בתכשירי היופי
שלן ושמרי אותם במקום מתאים על
מנת להאריך את חייהם.
)9התאימי לעצמן איפור חדש המתאים
לסתיו.
)10 הזמיני יועצת יופי של ״לון״ לביתך
והיא תעניק לך את כל הטיפול
הדרוש, תעזור לן במילוי כרטיס היופי
ובהתאמת הטיפוח והאיפור הדרוש לך
וכל זאת ללא כל תשלום.
מרכזי היופי של ״לון״ פתוחים בפניך
להדרכה ויעוץ חינם :
אם את מעוניינת בקורס לטיפוח החן,
הרשמי עתה ותזכי להשתתף בקורס
הקרוב. בסוף חודש אוקטובר תסתיים
ההרשמה.
אם את מעונינת ביעוץ, פני אל מרכז
היופי הקרוב בבית ״לון״ שבאיזור ממריד

בית ״לון״ ,רחוב גאולה ,34 תל-אביב
כל יום ג׳ בין השעות 9.00 בבוקר עד 3.00
אחה״צ. ביום ב׳ בין .17.00—16.00
בית ״לון״ ,ירושלים, רחוב המלך ג׳ורג׳
15 כל יום ג׳ בין השעות .18.00—16.00
בית ״לון״ חיפה: כל יום ג׳ בין השעות
12.00—9.00ו־.18.00—16.00
יועצת היופי של ״לון״ תבוא לביתך
בשעה ובומן הנוחים לך.
העולם הזה

1991

ןשוזלד ״.

כי יש לן ״בוס״״ .כי את צמודה לשעות עבודה קבועות ...כי מקום
העבודה רחוק מהבית...
יש מקום לחשוב על שינוי מוחלט בשיטת עבודתך !
חישבי על אפשרות תעסוקה כיועצת יופי של ״לון״.
היתרונות שבתעסוקה זו הם רבים ומגוונים. בראש ובראשונה,
אינך קשורה לשעות עבודה קבועות. את מחליטה בעצמך באילו ימים
ובאילו שעות את עובדת ונוסף לכך אינך חייבת לקבוע את הזמנים
מראש.
תחומי עבודתך יכולים להשתרע על אזור מגוריך. הכנסתך גדלה
עפ״י כמות העבודה שאת משקיעה. מלבד היתרונות החומריים
שבתעסוקה זו, את זוכה בתדמית נכבדה, רוכשת חוג רחב של מכרים
וידידים ונהנית מטיפול במיגוון רחב של תחומי יופי המעניקים לך
סיפוק ויוקרה.
בימים אלה נפתחת ההרשמה לקורסים חדשים ליועצות יופי.
בקורסים נלמדים נושאים רבים הקשורים בבעיות הקוסמטיקה
והיופי.
תלמידות שתסיימנח את הקורס בהצלחה, תובלנה להשתלב מיד
בעבודה.
לקורס מתקבלות (לאחר ראיון מיון) מועמדות בעלות הופעה
נאה וכושר התבטאות.

לונו ל ווו נו פו
רזיו*גר• בזבז ינ ו ־ דייסטבע ״
המוק דו ינש נז כזו 1״ בו רו זהר ־

מו תאם 7כ 7סוגי ה שי ע ר

שומר על בריאות העור והשיער,מזין
בויטמינים,מחזק את השורשים ומעניק
לשיער ברק וגמישות.

לבחירתו-זיונול עומניו
לשיער יבש.לשיעו שמן ולמניעת קשקשים.

הערה ח שו ב ה
גם נשים עובדות המבקשות לעצמן תעסוקה נוספת,
יכולות להשתלב בקורס ולאחר מכן בעבודה כיועצת.
מקום המגורים אינו משנה.
פרטים והרשמה במרכז היופי של לון הקרוב לאזור
מגוריך.

לוננל /׳ומפו פרוטאין

למניעת ״קצוות שרופים׳׳ .פ ג||
מעניק לשיער את הויטמי
נים והחלבונים הדרושים.
לטיפול בשיער ״עייף״ ,פגוע
מטיפול או צביעה, שהייה

ממושכת בשמש וכר.

מוצו איכות של חסו
להשיג בפרפומריות, נבתי -המרקחת,
בשק״ם ובבתי הנל-בו.

הודעה חשובה
למרכזי היופי של ״לון״ הגיעו דגמי
האיפור האפנתי החדש 1976
פני ליועצת היופי לקבלת פרטים.

לכבוד

לון בע״מ
אני מעוניינת לקבל פרטים על אפשרות העסקתי
כיועצת יופי.
אני מעונימת לקיי ם בביתי חוג בית בנושאי היופי

נשים. אבקש להתק שר עימי ל תי או ם

מועד מ ת אי ם.
אבקש ל הפנו ת אלי א ת יועצת היופי.

כ תוב ת

זוכה למבטי הערצה של הגברים
ולמבטי קנאה של הנשים.
היא גורמת להעלאת המוראל בבית
ונהנית לראות את דמותה
המשתקפת במראה.
אל נשכח את האימרח הקובעת
כי אשח ניכרת בלבושה ובצורתה
החיצונית.
איך להיות מטופחת מבלי להתאמץ

הירשמי לקורס הקרוב של
״לון״ לטיפוח החן. הקורס ייערך
במרכזי היופי שבת״א, ירו שלים,
חיפה ובאר-שבע.
העולם הזה 1991

ההדרכה כוללת יסודות טיפול
עצמי בעור, כללי איפור, התאמת
צבעים, רעיונות חדשים לאיפור
בוקר וערב. קוי איפור
לסתיו ולחורף וכן ייעוץ אישי להתאמת
טיפול ואיפור אינדיבידואלי
לפניך.
למסיימות בהצלחה את ה קורס,
תינתן גם אפשרות להצטרף
לקורס ליועצות יופי מקצועיות
ולאחר מכן תעסוקה כיועצת
יופי.
ההרשמה במרכזי היופי של

הע.ה10 .

#תל-אביב, רח׳ גאולה , 34 טל 58171
י -ם, ר ח׳ המלך ג׳ 1רג 5ז, ט ל223498 .

$חיפה, רה׳ ירושלים .17 טל 527283

באר-שבע,

ר ח׳ ההסתד רו ת 93

טל 74410.

על הג מלי ם של בן־גוריון
ועל ת אוו ת־ הב ש ר׳ של פינחס ס פי ר
לאנשים הנכונים

! 0על אהבתו הגדולה של
מי שחיה שד־האוצד ויו״ר הסוטות
היהודית, פי;חס
ספיר לבשר, סיפר השבוע עוזר
שד־הבריאות, יצחק אכיי־רן,
שנלווה בזמנו אל ספיר
לביקור בשווייץ, בתוקף היותו
איש מישרד־חחוץ. אבירן סיפר
בי כאשר גבנסו ספיר והוא
לאכול במיסעדת־פאר בז׳נבה,
הציע להם המלצר להזמין יחד
מנת־בשר כפולה. משהוגשה המנה
הענקית אל השולחן, לקח
ספיר את כולה לעצמו ואמר
לאבירן :״אתה תזמין לך מש הו
אחר!״ גיורא ׳מורג, מי
שהיה דוברו של ספיר, טען
שספיר אהב לאכול בשר ללא
גבול :״הוא היה נכנס ל־מיסעדה
לאכול ארוחת-צהריים,
ומזמין 20 סוגי בשר ללא בל
תוספות.״
י שר-החינוך־והתרבות,
אהרון ידלין, הוזמן בשבוע
שעבר לשאת את נאום־הברכה
בטכס פתיחת ׳חטיבת־הביניים
בבית־הספד על־שם זלמן שזר
בכפד־סבא. כשקם לברך, דיבר
השר משך 10 דקות על הנישיא
המנוח. אמר אחד המורים ש נכחו
בטכס :״אולי הוא חושב
שבא לטכם־זיכרון לזלמן שזר,
ולא לפתיחה של בית־ספד.״
0באותו מעמד אמר השר
כי הוא מתגעגע לימים ההם :
״היום ישנה רמת־חיים, אך פעם
היו חיים על רמה.״ הישר גס
התלונן כי האשם בכל הצרות
ושביתות־המורים אינו אלא ה מחשב
.״מאז שהוכנס המחשב
לישירות מישרד-החינוך ישנן

צרות. פעם, כשאנשים חיים היו
מחשבים משכורות, לא היו
בעיות כמו שיש היום.״
אריק שרון אכל בנחת
ארוחת־צהריים בחווה שלו׳ בשבת,
כשאשתו לילי הודיעה
לו שבחווה חמה מכונית חשודה,
עם מיספר של עזה. אריק
קם לערוך בדיקה, חזר כעבור
עשר דקות וסיפר שהיתה לו
חווייה מסתבר שהמכונית שיי כת
למישפחה שכל בניה —
סב, אב, אם וכמה ילדים —
באו לערוך פיקניק במקום.
״היינו במקום הזה לפני ,1948״
סיפר הבן בעברית שוטפת ל-
אריק, שדיבר אליו ערבית. אמר
הסב :״יש כאן עץ מסויים, ש אנחנו
אוהבים לאכול את שר-
שיו.״ סיכם אריק :״הלוואי
והנוער שלנו יהיה קישור לנוף
הארץ כמו אלה!״
י בשיעור מאלף על תול דות
העיר שהוא עומד בראשה
זבה ראש עיריית תל-אביב,
יטלכיח }״צ׳יצ להט• בעת
הפתיחה החגיגית של גלרייה
תוראל, שהתקיימה בשבוע ש עבר,
הביע צ׳יצ׳ את התפעלותו
מהבית ברחוב דבוטינסקי בתל-
אביב בו ממוקמת הגלרייה.
רפ אל תו רג׳ מן מוותיקי תל-
אביב, אחיו של האמרגן המנוח
ט ר קו תורג׳ימן ואביו של
בעל הגלרייה, העיתונאי יצחק
(״איציק״) תו ראל, סיפר ל-
צ׳יצ׳ כי הבית הצפוני ביותר
בתל־אביב הקטנה היה ביתו
של מי שהיה לאחר מכן ראש־הממשלה,
דויד בן־גוריון ששכן
בשדרות הקרויות כיום על

שמו. תור׳דמן הצעיר החליט
ללכת צפונה, העז ובנה בית ליד
בית־הקברות המוסלמי. כששמע
בן-גוריון על הצעיר הנועז,
הלך לבקרו. הוא הגיע אל
הבית, שעמד אז על יסודותיו,
וראה לידו ארבעה גמלים עמוסים
בזיפזיף. על המקום הודיע
לתורג׳מו שהוא עצמו זקוק
לשני גמלים, לא שאל לרשותו
ולקחם לעצמו. תורג׳מן, שהיה
גאה כל־כך בהתעניינותו האי שית
של מנהיג היישוב בביתו,
נתן לו את הזיפזיף, שהיה על
הגמלים, מבלי לבקש תמורה.
״הוא ממילא לא הציע לי כסף
בשביל הזיפזיף,״ סיפר תורג׳מן
בן ה־.80
׳ 0נשמע בשבוע שעבר בקפה
מעמון בירושלים, מפיו
של כופכי שמש :״בשבוע
שעבר התקיים במישכן הנשיא
בירושלים טכס העברת הסכין
מד,מרוקאים לגרוזינים.״
דייל אל־על ע מי ו0 זיפמך מור, אומר כי השובתים
באל־על היו מוכנים לקבל
צווי-ריתוק, בתנאי שהצווים
יישלחו בדואר ישראל. כי עד
שהצווים יגיעו, תסתיים השבי תה
מאליה.
0ועדת־המישנה •של ועדת-
הכספים של הטסת דנה בתק ציב
הביטחון. נציגי מישרד־הביטחון
אמרו לח״כים, ש השתתפו
בישיבה, כי אם יקצצו
להם מהתקציב, ייחרב הבית
השלישי. השיב להם אחד

ח״כים :״אני חושש שהפעם לא
יישאר מהחורבן אפילו הכותל
המערבי.״
! 16 0יום שבתה פי לכה
זלמנפץ שביתת־רעב מול
מישרד האדם בניו־יורק, כש היא
דורשת משילטונות ברית־המועצות
לשחרר את בעלה
אדוארד קוזנצוב, הכלוא.
ביום השישה־עשר, איבדה את
הכרתה. מייד עם התאוששותה
קיבלה זלמנסון מתנה, שנשלחה
אליה מהוצאת עם עובד בארץ.
הבעל הברית אל המערב את
ספרו אני אזרח ישראל. ב־מיבצע
משולב של יו״ר האגודה
למען יהודי ברית־המועצות
בניו־יורק, ג׳רי גודמן, ושל
יו״ר הנהלת עם עובד גחמן
אוריאלי, הופיע הספר בתרגום
עברי, ונשלח לסילבה ביום
צאתו לאור.

! 0העיתונאי אמנון דרור,
סגן מנהל חברת הנסיעות ההס תדרותית
היסתור ועורך עיתון
מיפלגת־העבודה באזור תל-
אביב, במת מחוז, טוען שהפסיד
סקופ רק בגלל היות עיתונו
ירחון. לדבריו של דרור, הידיעה
כי התנועה הקיבוצית
מעבדת ׳תוכנית חברתית־בלב־לית
שתהיה מעין מצע חדש
לתנועת־הפועלים הישראלית,
ושבראשו יעמדו מי שהיה מזכ״ל

ההם תדרות ח׳׳כ יצחק כן
אהרון והשר לשעבר חיים
גכתי, הודפסה בעיתונו זה
מכבר, אלא שהעיתון עומד
לצאת רק בשבוע הבא. ואילו
הידיעה התפרסמה בעיתונות ה־

777
ברנדי בינלאומי

| 1111 *1 סיפן השלום ערך, מייד עם היוודע לו דבר
י ! חיותו לסב, משיבת ספונטנית כדת וכדין בקפה

״כסית״ .המסיבה הפכה לשימחח כללית, כשכל ידידיו של אייבי
התכנסו במקום. אפילו בעלת ה״פאב״ פרדריקה סגל, השקועה
בצרות עד צוואר, שכחה את צרותיה והתחבקה בשימחה עם אשת
האדריכל תמר ישר (ימין, למעלה) .העיתונאי שייקה בן־פורת, אייבי
נתן ודן בן־אמוץ נתפסו בתנוחה דומה כשהאחד מעשן סיגר, השני

שותה והשלישי מעשן סיגרייה (למעלה, שמאל) .אייבי עצמו חיה
לבוש בחולצה לבנה, ועליה הכתובת ״ספינת השלום״ ,אותה אינו
מסיר מעל גופו. תשומת לב מייוחדת עוררה צעירה יפהפיה, הנראית
משוחחת עם פרופסור אריח זקס (ימין, למטה) ,ואילו במאי התיאטרון
גרשון פלוטקין מחייך באושר, כשאייבי נועץ בו משום־מה
מבטח קשוח (שמאל, למטה) .רבים ציינו כי המסיבה הזכירה לחם
את הימים הטובים, בהם היה הקפה מישכן־חקבע של הבוהימה.

כרמל
מז ר חי

מיקבי ו א עז ]1לעיון
זזכוון יעקב

העולם הזה 1991

א1111
יומית כבר השבוע. דרור גם
הציע כי למיפלגת־העבודה יהיה
ערוץ־טלוויזיה משלה, מאחר והטלוויזיה
הישראלית אינה !וטח
-חיבה למיפלגת־העבודה.
כשהיה ראש מחלקת־ההסברד
בהסתדרות, הציע דרור את
אותה ההצעה גם להסתדרות,
בטענה כי הטלוויזיה אינה נוסה
חיבה לה.
קבוצת הכדורסל של
מכבי תל־אביב יכולה לרשום
לזכותה כמה מעריצים שרופים.
אחד מהם הוא איז׳ו השאירי
מבעלי הספורטוטו. לאחרונה,

7/ 717/7#ן£71

אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את ההזדמנות להוכיח את עליונותכם.
התלהבותכם תשרה השבוע אווירה של התלהבות על אלה הסובבים
אותכם. כדאי להזכיר שהשנה היא שנה טובה לבני מזל טלה החוש בים
להינשא. לכן, מוטב אולי להזדרז לפני שהשנה תגיע אל סיומה.

על חלקו במיקרה של זכייה.
:תקרית לא-נעימה אירעה
בשבוע שעבר לאשת החברה
מלכה רוזנשטיין. היא נה גה
במכונית החרצדס של
בעלה, ניסתה להחנותה ליד
קפה אכסודוס. רוזנשטיץ, הנוהגת
בדרך־כלל במכונית מדגם
אלפא ספורט, התקשתה בחנ ייה,
גרמה לתאונת־שרשרת, כשהיא
פוגעת במכונית שעמדה
מאחוריה, ואילו המכונית הפגועה
פוגעת במכונית שלישית•
אל המקום הגיעו מייד
שני בעלי המכונית שישבו ב־

20*3 5ס 8 £
אתה בטוח שאתה מסוגל לעמוד לבדן בלחץ: אין זו אלא אשלייה.
בן דגים או סרטן עשוי לעזור לך — אבל אס תסרב להראות לו את
המצב לאמיתו, זה אבוד. יוס א׳ ו־ב׳ בתחילת השבוע, יביאו לך שפע של
הזדמנויות. צריך רק לעשות מאמץ קטן, אבל לעשות אותו באמת.

שוו
1 21באפריל -
0׳ 2במאי

חאו1וי0

מגט עינך מסגיר אותך. משקפי שמש יעזרו לך להסתיר דברים שאינך
רוצה שיתגלו. הבית בו חינך מתגורר אינו נראה לך, ואתה מהרהר
בהחלפת דירה. אל תדחה — עשה זאת השבוע. הבית הזח מעכיר את
רוחך בצורה חמורה. סיכוייך רבים השבוע לעלות בסולם החברתי. נסה
למצוא דבר שיהיה בו מההסתכנות, אם תצליח לגבור עליו, הצלחת.

חוב ישן וגדול, אשר זמן רב העיק עליך, ייעלם השבוע. אותו נושח,
שבעבר ידע להיות תוקפני, יוותר לך עליו במפתיע. דבר זה ייתן לך
מישנה מרץ, ויסייע לך להגשים את שאיפתך העיקרית בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת, גם חיי האהבה שלך, עם בת־זוגך הקבועה, יפרחו
ויגיעו לשיאים חדשים. משימות שיוטלו עליך השבוע, יעיקו עליך במקצת.
21ביוני -
20ניויי

אויר!

כפות המאזניים מתחילות לנטות לכיוונכס. המאבק אותו התחלתם לפני
שבועות מיספר — ואשר נראה, ני יזיק לכם, הוכיח את עצמו. דווקא אתם
מתחילים לקצור את הפירות. ולא כמו שנראה בהתחלה. אל תהססו
להשתמש במרפקים, כדי לפלס את הדרך הנראית לכם כנכונה.

בחירה בלתי מוצלחת — תיגמר ברע. היזהר ! היא רוצה ללכוד
אותך, לכן היא מתנהגת כל״כך יפה. אבל אין זה פרצופה האמיתי. זאת
לא היא. הפרצוף האמיתי יתגלה לך בזמן הקרוב. לכן, עוד הפעם :
היזהר! אם אתה אמן — החלף מהר את המיקצוע ! אחרת עוד תגווע
ברעב. חיה שקול ונדיב־לב, אל תרבה לצאת ביחידות, פרשה נשכחת
עלולה להטריד אותך, טייל בחיק הטבע ובקר הרבה בבתי קולנוע.

מאונ״ס

דני וולד

ניחן כנראה בהומור שחור. כשביקר השבוע
בגלרייה ״תוראל״ בתל־אביב, שם מתקיימת
תערוכת צילומי־המילחמה של העיתונאי אורי דן, שנילווה אל
אוגדתו של אריק שרון במילחמת יום־הכיפורים. בספר האורחים
של הגלרייה כתב וולף, אל״מ שלחם באוגדת אריק :״אורי, כאן
זח נראה נחמד. אנא, במילחמה הבאה, קח אותי בפדופיל.״ דני,
שהוא גבר נאה מאוד, בעל חזות צפון־אירופית מובהקת, נפצע
במילחמה, ועל צידו השמאלי של פרצופו נותרה צלקת רצינית.
הרטייה בתצלום מכסה פציעה קודמת בפניו של ״וולפי״.
אכסודוס. רוזנשטיין השתוותה

בעת ששהה בגרמניה, צילצל
הביתה ואשתו סיפרה לו כי
היא צופה בטלוויזיה במישהק
הקבזצה. המאירי ביקש תוצ אות,
אולם אשתו הסבירה לו
כי נותרו עוד 20 דקות עד לסיום
המישחק. המאירי החליט
להישאר על קו תל־אביב־פרנקפורט
במשך כל 20הדקות,
ולהאזין למישהק.

עם בעל המכונית שנפגעה על-
ידה, אולם כשבעל המכונית
השלישית דרש ממנה שתשלם
גם עבור הנזק שנגרם למכוניתו,
סירבה, הציעה לו שיתבע
את בעל־המכונית שפגעה בו.
קסמה האישי של מלכה רוזג־שטיין
פעל במיקרה הזה, וכך
היה.

׳ 8מנהל חטיבת הביצוע
ברדיו וקריין הרדיו והטלווי זיה,
דן כנד, הוא חובב מוש בע
של הימורי המוטו. דני אף
זכה בזמנו בסכום של 250ל״י,
ומאז הוא ממלא נל שבוע בדייקנות
טורי טוטו. השבוע נפגש
במיקרה באחד מעורכי
חדשות הספורט, העיתונאי ז ד
הר (,תוריק״) ג רנו, ואמר
לו :״אתה מבין יותר ממני
בכדורגל. אולי, אם תמלא לי
טור בטוטו, אזכה סוף סוף?״
זוריק הסכים בו במקום, ומילא
לדגי שור, כשהוא מוותר מראש

8לעסק-ביש נקלע עבריין
רענני, שבביתו נמצאו 250
שעוגי-יד. העבריין שען להגנתו
כי הוא שען בטיקצועו, וכי
השעונים שייכים ללקוחותיו.
משהובא אל תהנת-המישטרה,
הוכנס אל הדרו של מפקד-
התחנה, פקד אריה שטרד
מר. מסתבר כי אביו של
שטרומר הוא שען במקצועו,
ולו עצמו יש ידיעות מהבית על
מיקצוע זה. הפקד הציג ל עבריין
שאלות מיקצועיות, ו כשהלה
גימגם ולא ידע את
התשובות, הורה לעצרו בו במקום.

העולם
הזה 1991

אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך, ואינך מנתח באופן נכון את
האינפורמציה שהגיעה לידך. אל תהסס מלהתייעץ עם בן זוגך בענייני
עבודה. שמור על ההישגים הגדולים אליהם הגעת לאחרונה, ואל תפטפט.
בת מאזניים — זכרי שאי־אפשר לרמות את כולם כל הזמן. הזהרי בדברייך
ושקלי היטב את מעשייך, סן תיכנסי לצרה גדולה. חשבי על עתידך.

הרגשת אשמה על דברים שבעצם אינך אשם בהס, תטריד את מנוחתך
במשך השבוע. השתדל לצאת לחופשה מיידית לבית־הבראה. אל תחסוך
בכסף. נסיונו של אדס קרוב אליך לעזור לו עשוי להעשות בצורה
אנונימית — והדבר יפתיעו מאוד. נסיונותיך להיחלץ מהמשברים
הפוקדים אותך עלולים להסתיים בכי רע. שקול כל צעד חדש פעמיים.

111(10:1
׳ 22גאזגזסט
י 2בספטמבר

11|10
ז׳* 1^6ומגזן ן.ו^ 0

הזעזוע שעברת בתחילת החודש מוסיף לתת את אותותיו. אולם לא
די לחשוב על מה שהמצב עושה לן — אתה חייב גם לעשות משהו
כדי לשנות אותו מצב. זכרי שאת יכולה לי׳פול בפח, בייחוד עם בן
מזל שור או אריה. אל תהססי לנתק את הקשר לפני שיחיה מאוחר
מדי. בגד בצבע אדום ירומם את מצב־רוחן הגרוע.

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה שבוע לערוך מסעות או שינויים
מרחיקי־לכת. אם תוכלי לשמור על מיסגרת־חיים דומה לזו בה היית
עד כה, בתנאים חדשים. תקלי במיקצת על הבעיות. אם לא — מוטב
שתסמכי לחלוטין על שיפוטו של איש בעל־שיקול. העיקר — לא
להגזים בשום דבר ולא לריב. יום שבת הבא מגיש לך הזדמנות
נדירה. אל תכתבי מכתבים חשובים ביום רביעי המתקרב ובא.
21בדצמבר *
9וביגואר

למרות העובדה שאסור לו לסמוך על אלה המציעים לך הצעות
השבוע יתחיל תהליך שיקום כלכלי, לאלה מכם שהיו שקועים
כספיות רציניות. בייחוד טוב סוף השבוע ובמיוחד יום ג׳ .יום
מתאים לרומנטיקה: יש בו יותר מדי השפעות עוינות. אך תהמר על

הגורל שלח לך השבוע בחורה זרח, כפרי בשל 1דע לנצל זאת עד
תום. בת דגים: גם לך צפוייח הפתעה הקשורה באנשים שלא היכרת.
ויכוחים סוערים בינך לבין מעבידך ירתיחו אותן באמצע
השבוע. הבלגי. הבקשה ששלחת נמצאת בדיון. סיכוייה החיוביים
— טובים. לחץ מיותר לתשובה מהירח עלול רק להזיק לן.

מפתות.
בצרות
ו׳ אינו
מוצ״ש.

זניס
19 בפברואר -
20 במרס

מלון לרום אילת
1אוהב

מכתבים
(המשך מעמוד )8
של ערביי ישראל עם המדינה בה הם
חיים, ושהם אזרחיה.
זוהי, לדעתי, ההשקעה הטובה ביותר
בתחום ההסברה לערבים, במחיר ד,נמוד
ביותר.
יצחק רוזנבלט, והריה

צריך?חבין את בן יאמוץ
אני ישראלית השוהה מזה שנים מיספר
בארה״ב• אפתח בשניים ממישלי קרילוב,
על שום הנושא שבו ידון מכתבי.
״מסופר בלתי צלח /מבקר חריף צומח,
/גם מיין לא יוצלח /יוצא חומץ משובח״.
״צריך לשמור על הסופרים /אמר אחד
המבקרים / ,אם ייעלמו הקורבנות /את
מי נוכל עוד לענות?״
ולעיקרו של עניין. ככותבת־ספרים בעצמי
(עד עתה פירסמתי שניים) ,עם
תיקוות טובות לעתיד, אני מרשה לעצמי
לחוות דעתי על הסופר בה״א־ד,ידיעה של

רכשנו מוניטין
ש 7פינוק ן
זוגות בירח דבש*. הצטרפו לנאהבי המלון,
לירח דבש שלא
יי שכח ן
גם ה מ חי ר!
הוא המתטה !

הדרה מור
דן האחד־והיחיד

4לילות-פנסיון מלא
מארוחת ערב ביום ההגעה,
עם ארוחת בקר ביום העזיבה

| 1ימסעדה מפוארת,
^נלי אש, מועדון לילה,
בריכת שחיה ענקית
עם בר צף,
ו מועדון בריאות,טניס

^ להזמנת מקומות
נא להתקשר:
^ ט ל. ווו)059( 4
ך או ו9ו) 03 ( 229

מלון לרום אילת
חוף אלמוג/אילת

ישראל, דן בן־אמוץ. למדתי זה מכבר
שרוב מבקרי־הסיפרות אינם מסכימים ל דעתי,
אך אני מוכרחה לציין, כי כל ספר
של דן בן־אסוץ הרואה אור, נשלח אלי
מייד לארה״ב, ואני נהנית הנאה מרובד,
מדרך כתיבתו המבריקה וחבלתי־רתיימרת.
בבואי לביקור־מולדת כל שנה, אני מייד
מבררת מה עוד כתב דן ומוחי, שאולי
אינו מפותח במידה מספקת, אינו תופס,
הכיצד אין המבקרים בארץ מבינים לליבו
של אדם, המתיישב לכתוב מבלי להתח רות
בזוכי פרסי-נובל לספרות, אלא לאדם
ההומני, כתיבה מלב־אל־לב, בכנות מדהימה
של אדם שאינו מעמיד פנים של ״תמות
נפשי עם אוייבי ישראל״ ,אלא הוא מנסה
למצוא את שביל-הזהב של נאמנות ואהבה
אמיתית למדינתו, עם הפחד האנושי ביותר
מכל מה שמתרחש בארצנו בכל השטחים,
ומה יהיה ולאן יובילו הדברים, והאם יכולים
אנו לשנות משהו או שמא יכבלו פה
כל־בך את ידינו, ונאלץ לשיר את שירי
ישראל הנהדרים בניכר.
כאדם שהתערה בשנים האחרונות בפה
שמכנים העולם־הגדול, אך יחד עם זאת,
החברה שבה אני מבלה את מירב זמני
היא כמובן הישראלים, רובם סטודנטים
או אנשים בשליחות בארץ־שיבתי. כאבתי
לשמוע מפיו •סל צאצא לאחד מאבות
המדינה, אדם אינטליגנטי ומבריק לכל
הדיעות, כי ישוב לארץ רק אם יוכל לשנות
בה דברים שאינם לרוחו.
אני מדברת כרגע בשמי ובשמם של כל
אותם ישראלים, שהם לאומנים טובים
למרות ששוהים חם בחו״ל. אנו מעריכים
את דן בן־אמוץ׳ משום שהוא האחד והיחיד
הקם ומצהיר ברבים: אני פוחד,
ומאמין כי גם ההולכים לקרב בשם ה מדינה
ומקיזים את דמם, פוחדים גם הם
ורוצים להישאר בחיים.
האמינו לדן בן־אמוץ, והאמינו לי, ולהם.
דעו לד׳עייד כנות, ולהבדילה מצביעות.
כי כל אשר אומר דן בקיצור, הוא: איני
מסכים עם האימרה :״טוב למות בעד
ארצנו.״ טוב לחיות בעד ארץ ישראל
טובה יותר, אומר דן והמבקרים. משום-
כך, מפנים לו גבם ומשחיזים עטם לעומתו.
מבקרים בני-עמי! נסו להבין את כתי בתו
של דן וליהנות ממנה. אל תחפשו
את ש״י עגנון בסיפרות יפה על שום פש טותה
ואמיתותה. הסירו את תג מבקרי-
הסיפרות מחזותיכם לדקה, והיו לקוראים
פשוטים.
אזרחי הארץ הזאת שלנו זקוקים, בימים
אלח, לאנשים כדן בן־אמוץ, בדיוק כסי
שהם זקוקים בימ-מילחמד, לד״ר חיים
הרצוג.
הדרזז מרד, ניו־יורק
העולם הזה 1991

אי שלא דן. אי שלאה חלי ט. זה פ ש 1ט קרה.
כמו בבדיחה היהודית: אכלנו את הדגים המצחינים,
וגם ספגנו את המלקות.
ונותרה רק שאלה אחת קטנה:

ך * גנרל ג׳ון פרשינג היה בוודאי מתהפך בקיברו,
( \ אילו שמע על פרשה זו הנושאת את שמו.
פרשינג זה, המצביא העליון של חיל־המשלוח האמ ריקאי
במילחמת־העולם הראשונה, היה ידוע באדם שיטתי
מאד, קפדני מאד. הוא לא פעל על פי הברקות. הוא
שנא אילתורים. מן הסתם חשד שההברקות הן סימן-
ההיכר של הרשלן, ושהאילתורים משמשים הסוואה למי
שאינו מסוגל לחשוב ולתכנן.

מה היה פרשינג אומר אילו היה שימעון
פרס שר־הביטחון של ארצות־הברית, או אילו
פעל המטכ״ל האמריקאי על פי השיטות
הנהוגות כישראל?

ך* לפי חוץ נפתחה הפרשה בגילוי הסנסציוני שמדינתו
ישראל ביקשה מארצות־הברית לספק לה את הטי לים
הנושאים את שמו של פרשינג. הידיעה חיכתה את
הציבור האמריקאי בתדהמה.

צא לה אוזן קשבת בבית הלבן, בקונגרס
ובציבור.
כי אמריקה זו, המקבלת את פני סאדאת, עייפה מאד
ממילחמות. שום סכנה אינה מפחידה אותה יותר מאשר
חלום־הבלהות של מילחמת־העולם השלישית, שתפרוץ
באקראי, ביגלל מעשה־איוולת של מדינה קטנה בעלת

פצצה גרעינית.
במיסגרת הדטאנט, מוכנה ארצות־הברית לקבל על
עצמה סיכונים ביטחוניים כבירים, כדי לצמצם את מאגרי
הנשק האיסטראטגי. מרבית ארצות־הברית צפוייה להש מדה
חיד כמה דקות, עשרות מיליונים ייהרגו, אם יתבדו
השיקולים המשמשים בסים למדיניות זו.

באשר אומה גדולה מקבלת על עצמה ״סי־כץ
מחושב״ כזה, קשה לדרוש ממנה לגלות

החלטת הרמטכ״ל תובא בפני שר־הביטחון, כחוות־הדעת
המיקצועית הקובעת של הצבא. שר־חביטהון יצ טרך
לשקול את כל העניין מחדש, על פי שיקולים מדיניים
וכלכליים, שאינם שייכים לתחום־האחריות של הדרג
הצבאי. במישרדו ייערך סיבוב נוסף של ויכוחים, תחמו-
דדנה שוב דיעות שונות. אחרי שעמד על כל ההיבטים.
לחיוב ולשלילה, ושמע את כל הדיעות הסותרות, יח ליט
שר־הביטתון על מדיניות מישרדו.
עניין כה חשוב, לא יסתיים בכך, יגיע לממשלה.

מובן שאפשר להשתמש בסיל זה גם להובלת פצצות
שיגרתיות. כשם שאפשר להשתמש בצוללת כדי להעביר
נוסעים מחיפה לתל־אביב במיקרה של שביתה באגד,
וכשם שאפשר להשתמש בטאנק כדי להרוס מיבנים
שניבנו ללא רישיון בשכונת־התיקווה. זה אפשרי, אבל
זה לא סביר.
כאשר משקיע מישהו הוך תועפות כדי לרכוש טילי
פרשינג, מתעורר חשד כלשהו שמא הוא מתכות להש תמש
בהם, כדי להמטיר פצצות גרעיניות על מרכזי־האוכ־לוסייה
של יריביו.

רק אחרי שהפורום העליון יקבל את החלטתו,
תוך ידיעת כל המימצאים והכנת כל
ההשלכות הפוטנציאליות, יינתן האור הירוק
לביצוע המדיניות. כלומר כמיקרה זה: ההזמנה.

לכריות יש דמיון מלוכלך. מה אפשר
לעשות.

ביגלל אותה סיבה, כאשר מדינה מזמינה טילי פרשינג,
מתעורר גם החשד שיש בידיה פצצות גרעיניות המוכנות
לשיגור, או שהיא מתכוונת לייצרן בזמן הקרוב.
האם ירכוש מישהו מיכלית־ענק, העולה עשרות מיל יוני
דולרים, אם אין לו סיכוי סביר להשיג נפט כדי
להובילו בה? האם יקנה מישהו עריסה של חיתולים,
מבלי לצפות ללידתו של תינוק?

ץ* ך זה נעשה אצל הגויים המטומטמים. לא אצלנו.
* 0המוח היהודי אינו זקוק לכך. הוא יכול להבריק.
הריני קובע בזה, בצורה האחראית ביותר :

־אשית: מעולם לא הוחלט בשום פורום
מיקצועי שהמדינה מעוניינת בטילי סרשינג.

כקיצור, כאשר נודע כי ישראל רעכה לטילי
פרשינג, הניחו הכל שיש לה פצצות גרעיניות,
וכי היא מתכוונת להשתמש כהן, לעת
מצוא, נגד מטרות מתאימות כארצות־ערכ.

פשוט לא נערך מעולם דיון צבאי מיקצועי על
הכדאיות של כלי זה, הכרוך בשינוי יסודי של התפיסה.

לא כמטכ״ל הנוכחי, לא במטב״ל הקודם.

שנית: לא נערך שום דיון רציני בצמרת מישרד־הביטחון
על נושא זה.
איני יודע אם פלוני החליף אי־פעם כמה מילים
חטופות על בך עם אלמוני. אבל אני קובע כי דיון מסודר,
ברמה מינימלית של רצינות מיקצועית, לא נערך
מעולם בצמרת מערכת־הביטחון — לא בימי השר הנוכחי,
לא בימי השר הקודם.

ך* שה להפריז בהשלכות התעמולתיות של ידיעה זו.
[ /פעם האמינו בעולם כי ישראל רוצה בשלום -וכי
הערבים רוצים במילחמה. זה היה פשוט וחלק, והנחיל
לישראל הישגים מדיניים, צבאיים, כלכליים ופסיכולוגיים
למכביר.
בינתיים קרה משהו. ישראל הפכה מעצמת־כיבוש,
המחזיקה בשטחים של שכנותיה. מעשיה ומחדליה העניקו
לה תדמית של מדינה קשוחה, בעלת סיגנון מתנשא.
כעבור זמן תפסו גם הערבים את הפרינציפ, וסיגלו
לעצמם סיגנון מתון ומאופק. נעלמה התדמית של ישראל
שוחרת־השלום, מדינתם של קורבנות השואה, אשר אדיב
אכזרי מבקש להשליכה לים. במקומה נוצרה התדמית של
ישראל מיליטריסטית, הדורסת ברגל גאה את שכניה
האומללים.

על רקע זח יש לפרשת פדשינג משמעות
חמודה שבעתיים.

.הנשיא אנוואר אל־סאדאת חולל מהפכה ביחסה של
דעת־חקהל האמריקאית אל העולם הערבי. המצרי מופיע
לעיניהם של צופי הטלוויזיה בארצות־הברית כמנ היג
הגון, שקול, סביר ומכובד, אדם שכל אמריקאי היה
שמח לקנות ממנו מכונית משומשת או לתת לו משכנתא.
כדי להגביר תדמית זו ולהסיק ממנה תועלת מעשית.
מבקר עתה סאדאת בארצות־הברית ופונה במישרין אל
לבות האמריקאים באמצעות העיתונות, הטלוויזיה, הרדיו
והפגישה האישית.

כשהכל חיה מוכן לכך, התפוצצה פרשת
טילי הפרשינג.

***ום תועמלן מצרי לא היה מסוגל להמציא פרשה
/ט טובה יותר בשעה נוחה יותר.
מול סאדאת המתון מופיעה עתה ישראל הקנאית,
הקיצונית, זו שהמוני מפגיניה המשולהבים, תאווי ההת נחלות
וההתפשטות, נראו לא מכבר על מסכי הטלוויזיה.
ישראל הקיצונית רוצה לשים את ידיה על הטילים
הגרעיניים.
היא מסוכנת. צריכים להחזיק אותה ברסן קצרצר.

זאת תהיה בשורתו של סאראת, והוא ימ

מדינה מסודרת, מסתדרים העניינים כך:
0המוסדות הצבאיים המתאימים מציעים להצטייד
במערכת־נשק, שתחולל מז1פכה בהיערכות האיסטראטגית.
נערך דיון מוקדם. הדבר נחקר עד תומו. נשקלות כל
ההשלכות החיוביות והשליליות. מכינים גיירות־עבודה,
תזכירים, חווח־דעת, תחקירים.
כמה זה עולה? מה הן האלטרנטיבות? האם זוהי
ההשקעה הכדאית ביותר של משאבים המצויים בצימצום ז
מה תהיה תגובת היריב הפוטנציאלי? מהי התמונה הגלובלית?
איד משתלב הדבר בתפיסה האיסטראטגית הקיימת?
אם אינו משונלב, מה תהיה הדוקטרינה החדשה, מה
יחיו השלכותיה המדיניות והכלכליות?
וכן הלאה וכן הלאה, עשרות שאלות ענייניות.
רק אחרי ליבונן, מובא הדבר אל חפורום הקובע
במטכ״ל. נערך דיון מכריע. קרוב לוודאי כי נציגי החי לות
האחרים ינסו להפריך את ההצעה, ויטענו כי הש קעת
המשאבים בצורה אחרת תביא תועלת ביטחונית
רבה יותר.

כתום הוויכוח המסודר והמאורגן, יכריע
האיש האחד המוסמך לקבל החלטה גורלית
כזאת בדרג המקצועי: הרמטכ״ל.

טילי פרשינג נועדו לשיגור פצצות גרעיניות•

החליט

9כן, איך נולדה פרשה אומללה זו?
שימעון פרס טען, אחרי שכבר אירעה המפולת
בארצות־הברית, שלא הוא המציא את הזמנת־הטיל. זאת
לא היתה ההברקה שלו. כאשר ערך את נסיעודיחסי-
הציבור שלו בארצות־הבריח, פשוט עיין ברשימות ישנות,
וגילה כי בעבר ביקשו דיין וגולדה טילים כאלה.

הפרשינג המקורי: בלי הברקות
סבלנות רכה כלפי מדינה קטנה, התובעת
לעצמה את הזכות החד־צדדית לאיים על שכנותיה
בהשמדה גרעינית. לגבי הקורא האמריקאי
הסביר, זוהי משמעות ההזמנה הישראלית.
ף 9משום כך, אין כל סיכוי שממשלת ארצות־הברית
תענה לבקשתו של שיפעת פרם. ותספק לו טילי
פרשינג בעתיד הנראה לעין.
הסיכוי הזה לא חיה קיים מלכתחילה. טילי הפרשינג
הם מרכיב חשוב ביותר במערך הצבאי האמריקאי. בל
טיל שיושלם בביח״החרושת דרוש לצבא הדוד סאם.
ובעניינים אלה, יש לגורמים הצבאיים בוושינגטון הש פעה
הרבה יותר גדולה מאשר למוסדות המדיניים.
מצטיירת, על כן, התמונה הבאה :
ישראל הגישה בקשה, שחיכתה את הציבור האמריקאי
בתדהמה, ושגרמה נזק ללא־תקנה למערכת המדינית
וההסברתית של ישראל.

מלכתחילה לא היה סיכוי שהבקשה תיענה.

רוב מהומה על לא מאומה.

על סמך הברקה זו של המחדלטור הגדול,
הלא-יוצלח הצבאי המונומנטלי, החליט שימעון
פרס להזמץ את הטיל.

נראה בי השיג לכך אישור כלשהו בדרג הממשלתי.
יתכן מאד שראש־הממשלה נתן את ידו לכך מפני שהיה
בטוח שהאמריקאים לא יאשרו את הבקשה ממילא. הוא
לא נתן את דעתו להשלכות התעמולתיות הקטלניות.
ספרו מספר חסנין הייכל איך שיגעו המצרים
את הסובייטים. כל כמה חודשים היה המטכ״ל
בקאהיר משנה את תוכנית ההתקפה שלו. כל תוכנית
חדשה היתד. מחייבת מערכות־נשק אחרות. בכל פעם
היתד. נשלחת למוסקבה רשימה חדשה של הנשק הדרוש,
השונה מקודמתה. בסופו של דבר התייחסו הסובייטים
לרשימות אלה בזילזול, ולא מיהרו לספק את הסחורה
המוזמנת. הישראלים צחקו למיקרא תיאור זה. עתה
ניתן לאמר :״טול טיל מבין עיניך יי

השיטה הישראלית גרועה עוד יותר.

המצרים פעלו, לפחות, על פי תוכניות כלשהן, שהש תנו
עיתים לבקרים. ואילו שר־הביטחון הישראלי פועל
בלא כל תוכנית שהיא. הוא דומה לילד הנכנס לחנות
ממתקים, ושעיניו יוצאות למראה הסחורה המגרה. מכיוון
שאינו יכול להחליט, הוא רוצה בכל.

הוא עלול לקלקל את קיכתנו.

במדינה
העם
הכא שי סטהאח רין

ידידו ופף חסותו ש7
אדו7ן! הימדר
משמש עתה דונמה
לישראלים רבים
כל ישראלי מתחת לגיל 36 לא היה
עדייו בחיים כאשר נסתיימה מילחמת*

האזרחים בספרד.
לישראלים אלה, נתנה השבוע הטל וויזיה
הישראלית שיעור בסיסי על דד
גנרליסימו פראנציסקו פראנקו, מילחמתו
ומישטרו.
נאמר כי בספרד שררה אנארכיה,
והרמטכ״ל פראנקו החליט לעשות סדר.
הוא קיבל עזרה ממוסוליני האיטלקי. ב הקשר
זה, לא הוזכר פרט קטן אחר:
שהעזרה העיקרית באה מידי אדולף היט־לר
והצבא הנאצי (״אוגדת קונדור״).
המילחמה היתד. אכזרית. במהלכה נהר-

באנשי המישטרה. ובכלל, פראנקו יודע
לטפל בטרוריסטים. בניגוד לממשלת יש ראל
הרכרוכית, הוא מוציא אותם להורג.
אץ ספק: מישטר מעיו זה קוסם עתה
לישראלים רבים.
כדיר לאושוויץ. לישראלים מעל ל גיל
,50 קשה להביו את החיבה המוזרה
לרודן הספרדי.
הם זוכרים את מילחמת־האזרחים באור
אחר לגמרי: בהתעוררות האנושות כולה,
והתגייסות מיטב בעלי המצפון בעולם,
נגד רודן קטן ומגוחך, שהכריז מילחמה
על הממשלה הדמוקרטית החוקית של אר צו,
וכבש אותה בעזרת שכירי־חרב כושיים
וקלגסים נאציים. במילחמה נוראה
זו נהרגו כמיליון איש, מהם רבים לפני
כיתות־הירי של פראנקו. מילחמה זו היתד.
פתיחת מילחמת־העולם השנייה — שדה־הניסוי
של הנשק הנאצי, וחלק מן האים־
טראטגיה של אדולף היטלר לכבוש את
העולם ולהשמיד את העם היהודי. היה זה
צעד ראשון בדרך לאושוויץ.
פראנקו אמנם מנע את כניסת ספרד
למילחמה לצד היטלר ומוסוליני, בתחבד
לות שונות. אולם הוא לא עשה זאת
מתוך התנגדות לרוצחי־העם הנאציים,

*ץמם •טל 300 אלף דולר ( 2.1מיליון
^ ל״י לפי השער הרשמי) ממתץ למי-
שהה רצוי סוכן־נשק ישראלי, שיבוא
ויטול אותו.
הסכום מצוי בקופתה של מידלמקס,
חברת־בת של רייתואון, היצרנית האמ ריקאית
של טילי קרקע־אוויר מסוג הוק
ועוד ציוד מילחמה מתוחכם אחר. החברה
לא רק מוכנה, היא אינה רוצה לוותר
על מה שהיא רואה כחובתה: לשלם את
הסכום הזה כדמי-עמלה על עיסקת־הרכש
האחרונה של טילי הוק לישראל.
אבל לפתע פתאום אין איש רוצה לגעת
בכסף זה.
למרות שחברת רייתואון האמריקאית
מוכנה להתמודד בנושא זה עם מישרד־ההגנה
האמריקאי ולשלם את עמלת־הסו־כן
על העיסקה על אף התנגדותם המפורשת
של נציגי הפנטאגון, איש אינו
מעוניין במלוא החופן של דולרים אלה.
משלחת הקניות של מישרד-הביטחון ב־ארצות־הברית
הודיעה כי אינה יודעת על
מה מדובר ביכלל.
׳סוכנה הישראלי של רייתואון, ארנון
מילצץ, הצהיר כי הודיע מראש למישרד־הביטחון
שהוא מוותר על העמלה שלו
בעיסקה זו.
ואילו שר־הביטחון שמעון פרס טען
רשמית, כי כל עניין העמלה ירד ביכלל
מעל הפרק, שכן הוסכם בין ממשלות יש ראל
וארצות־הברית כי לא תשולם כל
עמלה בגין עיסקה זו.
רק בעלי חברת רייתואון מתעקשים
ועומדים על שלהם. הם רוצים לשלם 300
אלף דולר דמי עמלה. רק שיקום מישהו
ויהיה מוכן לקחתם.

מטוס שמחירו 20 מיליון דולר, והחברה
המייצרת היתה צריכה לשלם שוחד לאיזה
שר סעודי בסך של מיליון דולר לכל
מטוס, היה מחיר המטוס עולה לממשלה
הסעודית 21 מיליון דולר.
אל תוך הפרשה המסריחה הזו השתר בב
לפתע גם שמה של ישראל. היה זה
כאשר ציר הקונגרס האמריקאי לם אס־פין,
הפעיל בוועדה החוקרת את תשלומי
השוחד לרוכשי הנשק, גילה באחד המים־
מכים של הפנטאגון משהו מוזר הקשור
בישראל. בתחשיב שהגישה חברת רייתואון
לפנטאגון של מחיר טילי החוק שנמכרו
לישראל בעיסקה האחרונה, הופיע סכום
של 300 אלף דולר כדמי-עמלה לחברה
אלמונית ובלתי ידועה.
אספץ חשד מייד כי גם במיקרח זה
אין מדובר בעמלה חוקית, אלא בכיסוי
רשמי לתשלום שוחד. חשדו זה התבסס
על העובדה כי ממשלת־ישראל הודיעה
בעבר פומבית ורשמית, כי היא אינה
מתירה עוד תשלומי עמלות לסוכני חב־רות־נשק
זרות בישראל. אם כך, סבר
אספין, סעיף העמלה הוא כנראה כיסוי
לתשלום אחר. הוא תבע לבדוק מה מסתתר
מאחורי סעיף זה.
חברת רייתואון רצתה להגן על שמה
הטוב. משום כך יצאה בפומבי בהצהרה
שהסכום של 300 אלף דולר מיועד לעמי
לת־סוכן בלבד. החברה רצתה לטהר את
שמה כמשלמת שוחד, אבל מצד שני סיב בה,
שלא במיתכוון, את מערכת־הביטחון
הישראלית.
אין זה משנה כרגע אם החברה האמ ריקאית
אומנם שילמה את הסכום לסוכנה
הישראלי, או רק התכוונה לשלם אותו.
מה שהתרחש בעיקבות חשיפת הפרשה,
הוליד שרשרת של תגובות שרק סיבכה
אותה עוד יותר והצביעה על כך שמשהו
חמור ביותר מסתתר מאחורי כל זה.

ך * פרשהה מוז רההת עו ררה בדרך
( | מיקרה.
אחת מוועדות הקונגרס האמריקאי, בודקת
זה מיספר חודשים האשמות כי חב־רות־נשק
אמריקאיות שילמו תשלומי שוחד
גבוהים לפקידים בכירים ולאנשי שררה
במדינות רבות בעולם, כדי שיעדיפו את
מוצרי חברותיהם על פני מוצרי-השמדה
של חברות־נשק אחרות.
בכמה מהופעותיהם בפני ועדת־החקירה
הזו של הקונגרס, טענו נציגי יצרני־הנשק,
כי תשלומי השוחד הם חלק לגיטימי מ־עיסקות־הגשק
הנערכות ברחבי העולם,
וכי הם דרושים לחברות מבחינה עיסקית.
תשלומי השוחד במדינות כמו סעודיה
או נסיכויות המיפרץ־הפרסי לא היו
מעניינים כל כך את אנשי הקונגרס האמריקאי,
לולא היתד. כלולה בהם הונאה
הפנטאגון. שכן, כל עיסקת־נשק בין יצרן
אמריקאי לסוכן זר חייבת לעבור דרך
מישרד־ההגנה האמריקאי ולקבל את אי שורו.
יצרניות הנשק בארצות-הברית מצ או
דרך איך להכליל את תשלומי השוחד
בתמחיר שהגישו למישרד־ההגנה האמרי קאי
לאישור. הן ציינו את פכומי השוחד
כ״עמלות לסוכנים״ ובכך קיבלו כביכול
היתר רשמי לתשלומים שנוספו למחירי
הנשק שהיו הממשלות משלמות.
כלומר, תשלומי השוחד לא היו משו למים
למעשה על-ידי החברות מתקציביהן
והכנסותיהן. הם היו משולמים בפועל על-
ידי הממשלות שרכשו את הנשק. אם,
למשל, החליטה ממשלת סעודיה לרכוש
הפלייבוי שהפך סוכן

שוחד
ב מ סוו ה עמלה
פ רנ קוו חי טלר
לזכור או לשכוח 7
סה גם העיר גרניקה. לא הוזכר פרט קטן :
שהעיר הספרדית הזאת הופצצה על-ידי
חיל־האוויר הנאצי, ושמעשה זה — האקט
הראשון בדראמה של הריסת הערים במיל־חמת-העולם
השנייה — זיעזע את העולם
כולו. בין השאר הוליד ציור־מחאה גאוני
של הציר הספרדי פאבלו פיקאסו.
פראנקו ניצח והקים מישטר חדש. הוא
הציל יהודים במילחמת־העולם. הוא הביא
לעמו שלווה ושיגשוג.
המסקנה שנתבקשה מן השידור: פראג־קו
אולי אינו הדמוקרט הכי גדול, אבל
הוא טוב ליהודים וטוב לעולם. ואולי
יש מה ללמוד ממנו.
״דרוש דיקטטור.״ ישראלים רבים
אינם זקוקים לשיעור זה מן הטלוויזיה.
הם כבר הגיעו ללקח זה בכוחות עצמם.
בשיחות־חולין ברחבי ישראל נשמעת
עתה לעיתים קרובות הדיעה שישראל
זקוקה ל״דיקטטור״ נוסח פראנקו, שספרד
היא דוגמה טובה למדינה שבה אין שביתות
פראיות ופועלים חצופים, שהכל מת נהל
בה בסדר מופתי.
תיירים ישראליים הביאו הביתה תיאורים
נלהבים על הפגנת מיליון האזרחים
במאדריד, שהצדיעו לפראנקו לפני שלושה
שבועות במועל-יד. הם גם סיפרו
שהאזרחים ברחוב מחבקים את השוטרים
הפאשיסטיים באהבה, אחרי ההתנקשויות

אלא מפני שלא היה בטוח כי הנאצים ינצחו
במילחמה. הוא הפגין בכל הזדמנות
את אהדתו להיטלר, פטרונו, ואף שיגר
כוח סימלי (״האוגדה הכחולה״) למילחמה
בחזית רוסיה.
אחרי נפילת מוסוליני והיטלר, נשאר
פראנקו על כנו, אחרון הדודנים הפא־שיסטיים.
מישטרו מבוסם עדיין על עק רונות
מיץ קאמפף, מועל־היד הנאצי שו לט
בספרד יחד עם מיפגני-הראווה ה־
״ספונטאניים״ נוסח גבלס. מתחת למעטה
הסדר רוחש ובוחש העם הספרדי, וממ תין
לרגע של התקוממות כללית, כדי להח זיר
את הדמוקרטיה לארץ זו.
רק כישראל. כאשר נלחם השבוע
פראנציסקו פראנקו עם המוות, היו מעט
מאוד אנשים בעולם שאיחלו לו חיים
ארוכים יותר. אף בספרד עצמה קיוו הכל
למותו, כדי לעשות ניסיון לשנות את ה-
מישטר בדרכי־שלום, מבלי שיהיה צורך
במילחמודאזרחים נוספת.
כלי-התיקשורת בעולם המערבי —
מגרמניה ועד ארצוודהברית, ומבריטניה
עד איטליה — סוקרים את ההתפתחות
בספרד בנימה של שינאה לפראנקו ול-
מישטרו, ותוך שאיפה לכינץ מישטר חופשי
חדש בספרד.
ורק במדינת־ישראל שוררת בכלי־התק־
(המשך בעמוד )21

ך* חכרה האמריקאית ניסתה תחיו
1לה להסתיר את זהותו של סוכנה
הישראלי. אולם בהדרגה הודלף שמו.
תחילה הוא הוצג כעזריקם מילצ׳ן, אחד
מראשי התאחדות הכדורגל הישראלית,
ואיש מכבי רחובות. אחר־כך הסתבר כי
אין זה אלא בן־אחיו של עזריקם, ארגון
מילצ׳ן, המנהל את חברת האחים מידצ׳ן
בע״מ שהוא למעשה בעל המניות הבל עדי
שלה.
בעבר התפרסם ארנון מילצץ בן ה־32
לא דווקא כסוכן־נשק, אלא כנער־שע-
שועים, ששמו התנוסס בקביעות במדורי
הרכילות והרומנים שלו היו לשיחות היום
במועדוני החברה התל-אביבית. אבל לפני
כעשר שנים, בעת שלמד מינהל-עסקים
בז׳נבה, נפטר לפתע אביו, דב מילצץ,
ועל כתפיו של ארנון הוטלה מעמסה
אדירה: לנהל מיפעל ענק שכבר אז הס תכם
מחזורו במיליוני ל״י רבים לשנה.
את שושלת המילצ׳נים בישראל ייסד
חיים אליעזר מילצ׳ן, שבעיירתו בפולין
נחשב כ״גיבור״ ,שהיה מכה גויים. כשהיה
בן ,14 והוא תלמיד ישיבה, ניסה לעלות
לארץ. הוא הגיע עד הוף יפו, אך התור כים
סירבו להתיר לו לעלות לחוף. רק
כאשר עמדו להחזירו לאודיסה השתדלו
עבורו יהודי יפו והוא הוברח לחוף על-
ידי ראש ספני נמל-יפו הערבים, בפרשה

בושת הקוו7־,0ון ער טיי׳ ה״הוס״ שנמנו! וישראל -חושבת מחדש את
אתת השערוריות המוסריות האפלות ביותר בת ולד ות המדינה
שהפכה לאחת מאגדות ארץ־ישראל.
את תחילת דרכו בארץ עשה כפועל
בכרמי ננדציונה, חלה בקדחת ורופאיו
גזרו עליו לחזור לחדל כדי להציל את
חייו. רק אחרי ארבע שנים חזר חיים
מילצץ שנית לארץ והפעם התיישב ב רחובות.
הוא פיתח כרמים ומטעי שקדים
והפך אחד מעשירי המושבה ונכבדיה.
היו לו לחיים מילצץ חמישה בנים
ובת אחת. כדי להבטיח להם פרנסה על

עם חדר ביליארד מיוחד.
לפני שמונה שנים הביא לארץ דוג מנית
צרפתיה יפהפיה בשם בריג׳יט, ש היא
דודניתו של פייר מנדס־פראנם, מי
שהיה ראש־ממשלה יהודי בצרפת. ברי-
ג׳יט, בעלת השיער הלבן, ילדה לארנון
שלושה בנים. כל אחד מבני הזוג הח זיק
במכונית שהיתה מושכת תשומת־לב
כללית בחולפה ברחוב. היו אלה מכוניות
ספורט יקרות, בסיגנון עתיק, שמחיר כל

רבתי במה שהתרחש בתחום זה בעבר,
הודיעה הממשלה כי היא תשנה אח
מדיניותה בתחום תשלום העמלות לסוב־ני־הנשק
הישראלים. הממשלה החליטה כי
לא יותר עוד לסוכנים ישראלים לקבל
עמלות עבור מערכות־נשק המסופקות ל-
צד,״ל. הוחלט גם להקים ועדה מיוחדת
שתפסוק בכל מיקרה שחברה זרה תרצה
לשלם עמלה לסוכנה בישראל עבור עיס־קת
נשק שנעשתה עם צהיל.

. 1962ב־ 13 השנים שחלפו מאז, נערכו
ודאי כמה וכמה עיסקות של רכש טילים
אלה. אין להניח שרק לאחרונה החלה
חברת רייתואון לשלם עמלות עבור עים־
קות אלה עם ישראל.
כלומר, עתה מתברר שבכל לירה שהו ציא
מישרד־הביטחון על רכישת טילי חוק
לצה״ל, היה כלול גם סכום מסויים כרווח
פרטי של סוכן־נשק בישראל.
השאלות התובעות תשובה עתה חן:

חה״ס 111 חניציס
<• כמה שילמו יצרני החוקים בעבר
כדמי-עמלה לסוכניהם בישראל ז
#לאן הלך כסף זה, המסתכם במיליונים
רבים של דולרים ז
<• כמה עשרות או מאות מיליוני דולרים
שולמו באופן סודי עבור עיסקות שלא
נתגלו מעולם — ולאן הלך הכסף?

מגו בו ת
סו ת רו ת
;וכותיחפ של כל הקשורים בו
1פרשה האחרונה של העמלה על טילי
החוק, סתרו זו את זו ובמקום לפזר את
הערפל רק עשו אותו סמיך יותר.

• טען סובן־הנשר, ארנון מיל•
צץ נ ״לפני שלושה חודשים פגשתי ב־סגן
נשיא חברת רייתואון, שאמר לי, כי
נקבל עמלה על מאמצינו. ביקשתי ממנו
לפנות לראש־מישלחת הקניות בנידיורק,
יוסף צ׳חנובר, ולהודיע לו שכל עמלה
שתגיע לי תועבר לרשות מישרד־הבי-
טחון. אני פניתי לצבי איילון במישרד־הביטחון
ואמרתי לו, :אני מעביר לכם
את כל העמלה. ביקשתי רק לכסות את
הוצאותי/״
+טען צבי איייון, ראש מינה,ל-
ריהרכשה במישרד־הביטחון :״ארנון מיל-
צץ הוזמן אלי לשיחה. הוא הבהיר לנו
כי לא קיבל כל עמלה מהחברה האמרי קאית.
הוא הסכים כי אם יקבל עמלה,
יוותר עליה וימסור אותה למישרד.״

סולד ת טיל ״הוק׳׳ ב מי צ עד ׳ 1־העצמ אות 1973
מנת שלא ירדו מהארץ, כמו בני המושבה
האחרים, הכין לכל אחד מהם עסק משלו.
הוא רכש את סוכנויות החברות כרמל
מזרחי, בירה נשר, סוקוני ואקום והתעשיות
הכימיות הממלכתיות, אותם חילק בין
בניו. לדב, בנו האמצעי, העניק את סוכ נות
התעשיות הכימיות הממלכתיות .1.0.1
זה פיתח את הסוכנות אחרי הקמת ה מדינה
והפך אותה למיפעל בפני עצמו.
דב מילצ׳ן החל לפתח חומרי הדברה,
על פי מחקרים מקומיים שנעשו בארץ.
חומרים אלה סופקו לשוק המקומי ונועדו
גם לייצוא. עסקיה של חברתו התרחבו
והלכו ועלו על כל עסקי תחנות־הדלק
וסוכנויותיהיין של אחיו. כאשר נפטר,
ירש ממנו ארנון מיפעל משגשג ומצ ליח.
הוא היה אז כבן 22 ורק מעטים
האמינו כי יהיה מסוגל לנהל את המים־
על שהשאיר אחריו האב. אבל ארנון הפתיע
את הכל. הוא היתגלה כאיש־עסקים
כישרוני, בניגוד לתדמית נער־השעשועים
שלו. הוא הצליח, בעבודה מאומצת, להר חיב
את עסקי החברה עוד יותר ולהע מידה
על בסיס איתן.
יחד עם זאת המשיך ארנין באורח חיים
ראוותני, שאיפיין רק שיכבד, קטנה של
מולטי־מיליונרים בארץ. כך, למשל, רכש
דירת פנטהאוז ענקית בהרצליה, אותה
ריהט בריהוט אולטרא־מודרני, המזכיר
חללית. הוא בנה קוטג׳ בתוך הדירה,

אחת מהן היה פי שלושה ממחיר המכו נית
היקרה ביותר בשוק.
אל עסקי-הנשק הגיע ארנון מיל־צץ
במיקרה. כבעל חברת הכימיקלים, ש החלה
לייצר מילבד חומרי־הדברה גם
תרופות וחומרי־גלם לתעשיין•,־הפלאסטית,
סבב ארנון ברחבי העולם. הוא הפך אחד
מאנשי דור הסילון, המנהלים את עסקי הם
בטיסות תכופות מבירה לבירה. הוא
קשר קשרים עם חברות ואנשי־עסקים בתחומים
שונים. בין השאר קיבל גם הצ עות
שחברתו תשמש כסוכן בישראל לחב רות
אמריקאיות, שלרובן לא היו עדיין
קשרי מיסחר עם ישראל. חלק מחברות
אלה החלו מאוחר יותר לספק מערכות-
נשק למערכת־הביטחון הישראלית. אר נון,
כמו כל סוכני-הנשק בישראל, נהנה
מתשלומי העמלה הגבוהים ששילמו ה חברות
האמריקאיות עבור כל עיסקה שעשו
עם צה״ל או מישרד־הביטחון. כל תשלו מי
העמלות האלה באו למעשה מכיסו של
משלם־המיסים הישראלי, כיוון שהם נוספו
במקור למחיר שצה״ל היה משלם עבור
הנשק.
לפני כשנה, כאשר חשף העולם הזה
לראשונה את שערוריית סוכני־הנשק ב ישראל,
הגובים עמלות בשיעור של מיל יוני
דולרים מכל פריט־נשק המסופק ל צד,״ל,
התעוררה סערה ציבורית. כדי
להשתיק את השערורייה ולמנוע חקירה

החלטה זו היתד, בבחינת אחיזת־עי-
ניים, שכן, עד עצם היום הזה טרם הוע בר
בכנסת החוק האוסר קבלת עמלות.
מאמציה של מישלחת הרכש של מישרד-
הביטחון למנוע מיצרניות־נשק אמריקאיות
לשלם עמלות לסוכניה,ם בישראל, נתקלו
בהרבה מיקרים בהתנגדות של היצרנים.
אלה חששו מיצירת תקדים מסוכן לגביהם.
שכן אם הם חייבים לנכות את סכו מי
העמלה לסוכנים ממחיר כלי־הנשק שהם
מספקים לישראל ולהוזיל את מחירם
באחוז מסויים, עלולה להיות לפך הש לכה
גם על הסכמים וחוזים עם מדינות אחרות,
שם אין איסור על תשלום עמלות
לסוכנים. החברות חששו כי להבא יצ טרכו
לשלם את התשלומים לסוכנים ממחיר
הנטו של כלי-הנשק.
מהבחינה הישראלית היו לפרשת העמלות
על טילי החוק השלכות הרבה יותר
חמורות. שכן השאלה הראשונה המת בקשת
מפיצוץ הפרשה היא: לאן הלכו
תשלומי העמלות בעברן
עיסקת רכישת טילי ההוק (״נץ״ בעב רית)
עבורה רוצה חברת רייתואון לשלם
עמלה בסך 300 אלף דולר, אינה עיסקת
רכישת הטילים הראשונה. תשלום זה נ ד
גע רק לגבי כמות מסויימת של טילים
שנרכשה לאחרונה.
אולם טילי הוק מסופקים לישראל מאז
החליט הנשיא ג׳ון קנדי לספקם, בשנת

דובר

חכרת״רייתואץ״

טען כי הודיע לפני כמד, חודשים למיש־לחת
הקניות בנידיורק על כוונת החברה
לשלם עמלה לחברת האחים מילצץ ומיש־רד־ד,ביטחון
לא הביע כל התנגדות לכך.

שד־הכיטחון

שמעון פרס

טען כי מישרד-ד,ביטחת סגה בעניין זה
למישרד ההגנה האמריקאי. בתשובה ש התקבלה,
טען פרם, נאמר כי ממשלת־ארה,״ב
לא שילמה עמלה לחברה האמריקאית
בקשר לרכישות אלה מטעם מיש-
רד־ר,ביטחון.

ראשמשדחת־הרכש

מישרד־הכיטחון בניו-יורק, יוסף צ׳ח-
נובר, הודיע כי פנה לפנטאגון ומסר כי
מדיניות ממשלת־ישראל היא שלא לשלם
עמלה לסוכנים.
מסתבר כי חוסר התיאום במערכת-
הביטחון גדול עד כדי כך שאיש אינו
יודע מה עשה חברו בנושא, או שמישהו
מהדוברים משקר, כדי למנוע כל חיטוט
נוסף בפרשה. הוסיפה לתיסבוכת גם הודעת
חברת האחים גזילצץ, כי לה נקבע
רק סכום של 175 אלף דולר כדמי־עמלה.
רייתואון התעקשה לשלם 300 אלף דולר,
טענה כי 175 אלף הדולרים הם רק חלקם
של האחים, מידצץ בעיסקה. למי, איפוא.
נועדו 125 אלף הדולרים הנותרים?
פרשת עמלת־הטילים שנחשפה השבוע,
רק הבהירה את מימדי השערורייה. היא
היתד, קצה חוט בילבד העלול להוביל
לפקעת שלמה של תשלומי-עמלות ואולי

דיוקנו של
השופט לובנבוג,

איו

11111111

כבוד השופט נולד ביוני 1919 בגרמניה.
הוא עלה ארצה ב־ .1935 מקץ שלוש שנים
נסע ללונדון ושם, במשך ארבע שנים, רכש
את השכלתו המישפטית.
עם שובו, השתמש בהשכלתו החדשה
לתפקיד ציבורי, שאולי עזר לעצב את
דיעותיו החברתיות והפוליטיות. הוא כיהן
כמזכיר התאחדות התעשייגים בראשון-
לציון, שהיתר. אז מרכז תעשייתי חשוב.
בתפקיד זה ייצג את יצרני הבירה׳ הנע ליים
וסכיני־הגילוח בסיכסוכי־עבודה. מול
פני ועדי־העובדים וההסתדרות.
עם קום המדינה נתמנה כשופט־שלום
בתל־אביב, ומקץ ארבע שנים בלבד נתמנה
כשופט מחוזי. היה זה קידום מהיר בתפקיד,
הוכחה שאכן נחשב לשופט כישרוגי.
בבית־המשפט המחוזי. נתמחה לובנברג
בשמיעת עירעורי מס־הכנסה ובשטח זה
רכש בסידן כלכלי רב.
בתוקף תפקידו בשופט שלום, ולאחר־מכן
כשופט מחוזי, חל על לובנברג עקרון
הרוטציה. הוא ישב בדין בתפקידים שונים,
הן בשטח האזרחי, הן בשטח הפלילי.
אולם החל ב־ ,1969 מאז מונה לתפקיד
שופט הדן יחיד בנושאים בהם דרוש סעד
מהיר, הפסיק עיקרון הרוטציה לחול עליו.
מאז ועד היום הוא השופט המוציא צווי-
מניעה זמניים וממנה כונסי נכסים זמניים.
הוא מונה לתפקידו אחרי שהשופט ד״ר
יוסף מיכאל לם, נשיא־תורן של בית־המישפט
המחוזי, פרש באמצע שנת 1969
לגימלאות. קשת תפקידיו של ד״ר לם
היתד, יותר רחבה. הוא הרבה לחן גם
במישפטים אזרחיים רגילים. אך בתחום
הענקת סעד מהיר׳ ח השופט לם בנושאים
בעלי עניין ציבורי רב.
כך היה בשטח הספורט, בעיקר בתום
כל עונת ליגה. אומר לם :״ראשי ההתאחדות
באו אלי ואמרו לי — בסוף כל
עונה רצות אליך קבוצות־הכדורגל, כדי
שתוציא צווי־מניעה. אז במקום שנבוא
אליך, בוא אתה אלינו, תהיה נשיא ההתאחדות,
ניתן לד סמכות מלאה כדי שתוכל
להחליט בכל נושא בשטח הספורט׳ ואנו
נפעל לפי קביעתך. ואומנם, נתמנתי כנשיא
ההתאחדות לכחרגל.״

מוקד להכרעות
ציבוריות ופוליטיות
* • ל דלת אולם־הישיבות של כבוד
( נ משופט ד״ר שלמד. הלמוט לובנברג
אין שום ציון, מילבד המיספר .711 יתכן
שהיה צריך להיות רשום על הדלת:
״מנכ״ל המדינה״.
כי יותר מותר מופיע השופט המשופם
ונמוך־הקומה בחדשות מסעירות, כמי ש קובע
עניינים שברומו של עולם, פוסק
הלכה ציבורית ופוליטית, נוזף באישים
ובמוסדות, מביע דעתו על הא ועל דא.
הוא אסר קיום מישחקי הליגה הלאומית
בכדורגל, ולמחרת היום ביטל בית־המישפט
העליון את החלטתו. הוא אסר את פיטוריו
של ראש־האופוזיציה בוועד־העובדים של
התעשייה האווירית. הוא הקים בלישכתו
את ההנהלה החדשה של הקואופרטיב אגד.
הוא דן בשביתה של רופאי קופת־חולים.
הוא התערב בפרשת שיריון המקומות
למנהיגים הוותיקים בוועידת מיפלגת־העבודה.
כמה
מהחלטותיו נתקבלו בציבור בשבי־עות־רצון,
אחרות עוררו התנגדות חריפה.

הע 11פ ט

המדינה
אך תמיד עמד כבוד השופט במרכז ה חדשות.
באשר
תבע אזרח לאסור על ההסתדרות
לממן את הוצאות־העירעור של יהושע
פרץ, פנה כבוד השופט מעל הדוכן אל
יהושע פרץ, שכלל לא היה צד לדיון,
והשיא לו עצה: שלא להגיש את העירעור
כלל. אם ילך פרץ לבית־הסוהר בשקט,
במקום להגיש עירעור, יירגעו הרוחות,
לדעת השופט.
לפחות תיאורטית יכולים היו דברים אלה
להשפיע על מהלך העירעור — שלא
השופט לובנברג יישב בו.
את כל זה עושה השופט לובנבדג בתוקף
היותו השופט היחידי במחוז המרכז במדי נה
דידו בהוצאת צווי־מניעד, זמניים —
תפקיד שבו הוא משרת מאז ,, 1969 ללא
הפסק וללא תחלופה.

וויהיד, נריטו
ך* היכל המישפט בתל-אביב קבועים
4כסאות השופטים על במה מוגבהת.
המתדיינים במישפט ונציגיהם, חייבים ל הגביה
מבטם לעבר כס השופט.
החלונות, המתחרים אור לאולמות ה-
מישפטים, קבועים בקירות מאחרי כס־המישפט.
פיתרון ארכיטקטוני זה יצר מעין
הילת־זוהר, האופפת את דמות השופט,

בסדר גודל של מיליוני לירות. לדוגמה,
אם חברה מתחילה לייצר מוצרים תחת שם
של חברה אחרת, תבקש החברה השניה
להפסיק זאת מיד. אם יתפנה לביודהמישפט׳
בתביעה רגילה, יתברר העניין בעוד שנים
אחדות, ובינתיים תסבול החברה נזקים
העלולים לגרום להתמוטטותה. לכן תבקש
צו-מניעה זמני, דחוף, לפעולה מיידית.
בנושא מינוי כונסי-נכסים ומפרקים זמ ניים,
יזכו עורכי־הדין שהשופט לובנברג
יטיל עליהם תפקיד זה (כמו במיקרה של
בנק אוץ־ישראל בויטניוז) בשכר־טירחה
בסדר-גודל של מאות אלפי לירות. שכר-
טירחה ענק זה, עבור פעולות שלפעמים
אינן דורשות עבודה רבה מצד עורך־הדין,
עשוי לבסס את מעמדו הכלכלי של עורך-
דין לשנים רבות.
ואולם, עיקר פירסומו של השופט בא לו
בשל צווי־המניעה שהוא מוציא בעניינים
בעלי חשיבות ציבורית, בנושאים העומדים
במרכז ההתעניינות הציבורית.

כאשר כל המבטים מופנים לעבר מושבו
חרם.
הילה זו מייושמת בחיי היום־יום של
עבודת בית־המישפט. שופט היושב בדין
נהנה מיחס של כבוד, ומתחושת עוצמה
שאינה ניתנת במדינה דמוקרטית לכל אדם
אחר, בכל מיקצוע אחר.
חדרך היחידה הפתוחה בפני המתדיינים.
כ ח לחלוק על החלטת השופט, היא להגיש
עירעור על פסק־הדין בפני ערכאה גבוהה
יותר. עד הישמע העירעור, העלול להתעכב
ביגלל הסחבת הנהוגה בבתי-המישפט, עלול
המערער לסבול נזקים שאינם -ניתנים
לתיקון.
שופט היושב בדין חייב להיות בעל
איזון פנימי מושלם׳ כדי שלא יסתחרר
מהרגשת העוצמה המופקדת בידיו, לא
יעשה בה שימוש חפוז ולא יפתח יתר-
סמכות, מזו המוענקת לו על-ידי החוק.
אין זו התאפקות קלה, לכל אדם.
היא בוודאי קשה שבעתיים לד״ר לובג-
ברג, המרכז בידיו, בתוקף תפקידו, עוצמה
אדירה — פוליטית, ציבורית וכלכלית.
קיים ספק רב אם המחוקק אכן התכוון
שבידי שופט אחד, דן-יחיד, יתרכז תפקיד
כה רב-עוצמה, ובמשך זמן כה רב.
ן י• ״ר לו כנ כרג הוא אדם מבריק,
ד׳ר לובנברג מעניק צווי-מניעה זמניים,
} נעים־שיחה מחוץ לכותלי ביודהמיש-
ממנה מפרקים לחברות בפירוק, ממנה כונסי פט. הוא ידוע כאחד השופטים היעילים,
נכסים זמניים לחברות.
בעל תפיסה מהירה ואינטואיציה מרובה.
הסעד של מתן צו־מניעה זמני, מעצם הוא יודע לסיים שמיעת תיקים במהירות,
טיבו, עלול להכריע סיכסוך שלם, לפעמים בלא ליצור סחבת.

היכן גוה גוזזה?

השופט לם הוציא את צו-המניעה המפור סם,
האוסר בחירות לוועידת ההסתדרות,
באם לא יקבע שכל חבר בעל זכות־בחירה
יוכל גם להיבחר למוסדות ההסתדרות.
בצורה זו מנע מראשי ההסתדרות להפלות
את אנשי חרות, שהצטרפו אז להסתדרות.
במיקרה אחר דחה את בקשת מיפלגת
הציונים־הכללים לאסור על גולדה מאיר,
אז שרת־העבודה, להציג מועמדותה בבהי רות
לראשות עיריית תל־אביב, כיוון שב תוקף
תפקידה הממשלתי היא מתגוררת
בירושלים, למרות שהיא בעלת דירה בתל-
אביב, ולפני כניסתה לתפקיד זה התגוררה
דרך־קבע בתל-אביב.
הדיונים המישפטיים התנהלו לפני השו שטענו

׳לם ברוח טובה. עורכי-הדץ נו עסקן
לפניו מעולם לא בוזו. השופט, שהיה זו ציבורי וחבר־כנסת לשעבר (מסא״י) ,בידוד!
בחוש־הומור נדיר, שפירק לא-פעם. א
המתח הרב שעמד בבית־חמישפט בשעת
שמיעת מישפטים גדולים. והחשוב מכל —
מבחינה סטאטיסטית, אחוז העירעורים
בבית-המישפט העליון על החלטות השופט
לם היו מעטות. רק במיקרים בודדים קיבל
בית-המישפט העליון את טענות המערערים
וביטל את החלטת השופט.

.שם עצמו מוכיח בשער
ף* שטח ז ה ׳ כבשטחים אחרים, המצב
-! 1אצל ד״ר לובנברג שונה בתכלית.

אחוז המערערים על החלטותיו גדול יותר,
ומיספר הפעמים בחן קיבל נית־המישפט
העליון את טענות המערערים וביטל את
פסק־דינו של השופט המחוזי, רב יותר.
לובנברג אינו מסתפק רק בתפקידו
כשופט. הוא חש עצמו כשליח־ציבור,
החייב להביע דעתו בנושאים השנויים
במחלוקת, ולא פעם אין הוא תוחם קו
בץ תפקידו כשופט לבין שאיפתו כאיש־ציבור.

רקע זה נזף בו שופט בית־המישפט
העליון משה לנדוי׳ בצורה חסרת תקדים,
באשר דן בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה
של השופט לובנברג, שאסר קיום מישחקי
הליגה.
קבע השופט לנדוי, ב־ 10 באפריל : 1975
״על הצד המישפטי עבר השופט המלומד
בשתיקת, ותחת זאת דיבר בתור שופט
ואיש־ציבור. אם זיכרוני אינו מטעה אותי,
כבר העיר בית־מישסט זה, בעירעור על
פסק־דין של אותו שופט מלומד, שנגע
למישפט החברים באגד, שאין לשופט לערבב
את התחומים בין תפקידיו וסמכותו
כשופט, ובין השקפותיו ותחושותיו כאיש־ציבור,
ואל-לו לשופט לשים עצמו מוכיח
בשער, כי לא על דרך זו תחיה תיפארתם
של בתי־המישפט.
״אד השופט המלומד בשלו, והפעם הגדיל
לעשות, כי מהחלטתו שם עצמו מפקח כללי
על ספורט הכדורגל בארץ, וככל הנראה
הוא מתכות לקיים פיקוח שוטף על הנעשה
במיגרשי־הכדורגל, כל עוד תהיה תלוייה
התביעה בפניו.
״התערבותו הנמהרת של השופט המלומד
עלולה לגרום נזק כבד לאגודות הספורט.״
עורכי־הדין למדו להכיר את נקודת
התורפה הזאת של השופט, ולא פעם הם
פונים אליו בבקשה לקבל צדמניעה בשטחים
שאיו הוא מוסמך לדת בהם. לא ברור,
למשל, אם טיפולו בסיכסוד־העבודה בתעשייה
האווירית היה בתחום סמכותו׳ או
היה חייב להישמע בפני בית־הדין לעבודה.
אילו היה העותר, בפרשת מימון עירלנורו
של יהושע פרץ, פונה לוועדת־הביקורת של
ההסתדרות, היה לתביעתו אותו אפקט
מישפטי, אבל לא היו לו אותן כותרות־ענק
בכלי־חתיקשורת.
זו הסיבה שעורכי־דין מנסים לא־פעם
את מזלם כדי לזכות בצו־מניעה המבוקש
ובמה שלא פחות חשוב — בכותרת שמנה
למחרת היום, בכל העיתונים.
כאיש־ציבור. לובנברג עצמו מודע לכך.
הוא אינו יבול להסתיר את התרגשותו
כאשר עיתונאים ושדרנים ממלאים את
אולם־המישפט. הוא השופט היחידי שהטל וויזיה
צילמה אותו, לא מחוץ לכותלי בית-
המישפט, אלא תוך כדי ישיבה בדין.
באחד המיקרים סנה אליו עורד־דין בשעת
דיון שהתנהל לפניו :״מדוע אדוני כה־ממהר
לתת את הצו ז האם זה כדי לא
לאחר את חדשות השעה שתיים?״

טים חמורים. הפרשה הסעירה את עובדי
ביהמ״ש, ואחרי פניית פרקליטה, עורך־הדין
אמנון זכרוני, לבג״צ, היא שוחררה מבית-
החולים. הפקידה ביקשה לחזור לעבודה,
אך היא שוכנעה לפרוש בתנאי פנסיה
טובים. למרות גילה הצעיר.
בחודש יוני 1974 שוב שורבב שמו של
השופט בפרשה לא־סימפאטית. הוא תקף
את צלמת העולם הזח וחנק אותה. כאשר
צילמה אוחו בשטח ציבורי, בלא שתעבור
על החוק. הוא ציווה לעצור, ללא הצדקה
חוקית, את הכתב שנלווה אליה.
במיקרה זח הוגשו תלונות למישטרה
ולשר־המישפטים.
ביום המיקרה פנה כתב עתי״ס בתל-
אביב, חיים נוי, אל השופט לובנברג וביקש
ממנו להגיב על התלונה. השופט לא ענה.
מאוחר יותר גילה כתב על־המישמר, מרדכי
גילת׳ כי השופט צילצל למערכת עתי״ם,
שוחח עם אחד העורכים, דרש ממנו לא
לתת לתלונה הזאת פירסום, משום שזה
יהיה בגדר ״ביזיון בית־המישפט״.
העורך התעלם מהטענה, שלא היתה
רצינית, אבל עצם ניסיונו של השופט ל השפיע
על סוכנות עתי״ס, בשעה שהוא
צד בעניין, היה חמור ביותר.
לפחות חמש תלונות נוספות נגד השופט
לובנברג הוגשו על־ידי עודכי־דין שונים,
ביניהם מהמפורסמים ביותר, לשר־המיש־סטים.

״אני
לא ח״ב״
•ץ וק השופטים הנוכחי אין לו כימ ו?
עט שיניים. בית־הדין המישמעתי של
השופטים רשאי להטיל עונש אחד בילבד
— פיטורין, או, כפי שהוא מנוסח בחוק :
העברת שופט מכהונתו.
אם חומרת התלונות אינה מצדיקה פי טורין,
הן מסתיימות בלא כלום.
לישכת עורכי־הדין נלחמת מזה שנים
למען סולם ענישה מדורג, כמו אזהרה,
נזיפה דכדומה, ולא להסתפק בסנקציה אחת
בילבד. אך בינתיים נשאר המצב ללא
שינוי.
כך אירע שכל התלונות שהוגשו נגד

כבוד תירו

בין השאר מכהן השופט לובנברג וזזה שנים רבות, וגם שם
בלי רוטציה, כיושב־ראש ההנהלה הארצית של המועצה
הלאומית למניעת תאונות. בחוגי התחבורה, נמתחת ביקורת קשה על מחדליה של
מועצה זו. בתמונה: עם שר־התחבורה, גד יעקובי, בכנס של המועצה למניעת תאונות.
השופט ליבנברג לא הגיעו לכלל מימוש,
משום שלא היו חמורות דיין כדי לגרום
לפיטורין ובידי בית-חדין אין כל סנקציה
אחרת.״
רוני בודנקין, דובר מישרד־המישפטים,
הסביר מדוע אין עיקרון הרוטציה חל על
השופט לובנברג :״סעיף 16ב׳ לחוק בתי-
המישפט קובע: השופט או השופטים, אשד
ידונו בעניין פלוני, ייקבעו על-ידי נשיאו,
או הנשיא התורן, של ביודהנדשפט.״
כלומר, האדם המוסמך להחליט על הק צאת
השופט לובנברג, במיקרה זה, הוא
השופט זאב צלטנר, נשיא ביודהמישפט
המחוזי בתל־אביב.
כשנשאל צלטנר על כך השיב נשיא
בית־המישפט המחוזי מתמנה לתפקיד זה
על־ידי שר־המישפטים, ולו אני חייב לתת
הסברים. במידה והשר יפנה אלי בנידון,
אעשה כן, והשר ישתמש בהם לפי שיקול-
דעתו.״
באשר לשאלה מה הן המסקנות הממשיות
המתבקשות מאותן החלטות בית־המישפט
העליון, בהן בוטלו החלטות השופט לובג־ברג
והוא ננזף בפסקי־הדין, הגיב הדובר :
״החלטת בית־המישפט העליון היא החלטה
שיפוטית. היא אינה מטילה חובה על כל
גורם מינהלי לדון בה. החלטה זו מובאת
לשיקולו של השופט, להסקת מסקנותיו.
כמובן שכל שופט יכול להסיק מסקנות
בהתאם למיזגו.״
מדוע בכל זאת אין הרוטציה חלה על
השופט לובנברג?
הסברה הנפוצה בין עורכי-הדין היא
פשוטה: שום שופט אחר אינו שש לתפקיד
זה, החשוף לביקורת ציבורית, המחייב
מהירות-מחשבה והנכונות לקבל הכרעות.
מתפקיד זה יכול ליהנות רק אדם תקיף,
בעל ביטחון עצמי רב, שיש לו יומרה
ציבורית, והנהנה מן העוצמה הרבה ה מסורה
בידו.
כבוד השופט לובנברג הוא איש כזה.
אין ספק שהוא נהנה מתפקידו. ולכן,
למרות הביקורת התכופה בבית-המישפט
העליון, התגובות הציבוריות והשיחות בין
המישפטנים, הוא יישאר, כפי הנראה,
מנכ״ל המדינה.

אישנו? לפקידה,
מסת לצלמת
ך* חושת הכוח העצום המרוכז בידיו,
1 1והעובדה שעיקרון הרוטציה אינו חל
עליו, גורמת לד״ר לובנברג לבזות לא־פעם
עורכי־דין, לאיים עליהם כי יזרקם מהאולם.
מיספר פעמים גרם לכך שעורך־הדיו איבד
עולמו בעיני הלקזחות שלו. היחסים בינו
לבין עורכי־דין רבים מתוחים. ישנה קבוצה
לא מצומצמת של עורכי־דין, שאינה מוכנה
להופיע לפניו.
בעייה אחרת היוצרת מתיחות בין השופט
ובין עורכי-דין רבים נוגעת למינוי כונסים
ומפרקי-חברות. לישכת עורכי־הדין ניסתה
להעמיד לרשותו רשימות של עורכי־דין,
משום שסברה שכמה עורכי־דין נעשו
כאילו בעלי־חזקה במינויים. אך השופט
ממשיך להחליט, על דעת עצמו, בידי מי
להפקיד עבודות שלעיתים יש בהם רווחים
מהירים, בסדר־גודל של מאות אלפי לירות.
כאשר ח לובנברג בפירוק בנק ארץ־
ישראל בריטניה ובפירוק עשרות חברות־בת
בשווי מיליוני לירות׳ באו אליו יו״ר
הלישכה יצחק טוניק, ויו״ד ועד־המחוז
אריה פינצוק, כדי לברר כיצד מתכוון
השופט למנות את המפרקים. לובנברג לא
הסכים לקבלם.
גם מחוץ לכתלי בית-המישפט, עורר
לובנברג לא פעם תמיהות מסויימות.
ב־ 1966 נחשד השופט לובנברג בכך
שעזר לאשפז את אחת מפקידות בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב, אסתר כהן.
בבית־החולים הממשלתי לחולי־נפש בבתים.
הפקידה טענה שהיא יודעת עליו פר
וגע
לפו

כאשר הבחין השופט שלמה לובנברג, הצועד בראש, שצלמת 1 העולם הזה מצלמת אותו, התנפל עליה וחנק אותה. תפקיד
הצלמת באותו יום, ביוני ,1974 היה לצלם את השופטים בבוקר, בשעת בואם לעבודה,

• לצורך הכנת כתבה זו ביקש העולם
הזה לקבל תגובות ומידע מפי השופט
לובנברג. השופט לא נעתר לבקשה, בטענה
שתקנות בית־המישפט אוסרות על שופטים
להתראיין אצל עיתונאים.
וווו י 1. ! 9

אנטי־שמי? אנטי־ציוני? חוזה עתיד המזינה? מי היה

ראיון זה, הנקרא כאילו ניתן אתמול ומתייחס לבעיות
האקטואליות ביותר, ניתן בשנת ,1955 לפני עשרים שנה,
על־ידי ארנולד טוינבי לכתב העולם חיה דאי -,עמוס קינן.
הוא פורסם בגיליון העולם חזה ,911 ומופיע כאן כלשונו :

• פרופיסור טוינבי, מהי מטרתו שד ״העיון
בהיסטוריה״ ז

• כיצד אתה רואה אפשרות לא לחזור על
שגיאה זו מצידנו ז

זהו ניסיון להכניס את ההיסטוריה של כל חלקי האנושות
במיסגרת אחת. מה שקראנו במערב בשם ״מדע ההיסטוריה״
התייחס, בעצם, רק לתולדות המערב.
נדמה היה לי שהלקח ההיסטורי החשוב של תרבויות
כמו תרבויות המיזרח הרחוק ואמריקה לא השפיע במידה
המספקת על המחשבה המודרנית. אמנם אנו חיים עדיין
בתקופה לאומנית, אך אמונתי העמוקה היא שאנו צועדים
לקראת עולם אחד.

יחסי ישראל עם הערבים מקיפים שלושה גורמים: הערבים
החיים בארץ, הפליטים ותושבי שאר מדינות־ערב, .
לדעתי, מהווים שלושת הגורמים ביחד גורם אחד, המחייב ׳
גישה אחידה. הפליטים הם כמובן רעל, ורעל זה עלול
להתפשט ולהרעיל את כל האווירה. צריך להתחיל מהער בים
החיים בישראל, להפוך אותם לא רק לאזרחים שווי
מעמד וזכויות, אלא לשותפים בפועל ליצירת מדינה חדשה
ותרבות חדשה. אין לכם מה להפסיד, ואפשר להרוויח הרבה.
בכך אני רואה אפשרות יחידה ליצירת גשר ביניכם ובין
הפליטים ובין העולם הערבי בכלל.

• מר טוינכי, כיצד אתה מסביר את נפילתן
של שתי המלכויות היהודיות שהתקיימו
כארץ ישראל ואת עובדת הקיום היהודי כגולה
כמשך אלפיים שנה ץ

* עולם עקג בדריכות אחר כל פעי־
( ) מת-לב של פראנציסקו פדאנקו, הריח
הספרדי, וכימעט שלא שם לב לכך ש באותה
שעה ממש הדל מלפעום ליבו של
זקן אחר, בבריטניה הרחוקה• אולם פראנקו
שווה בקושי כמה שורות בספריו של ההיסטוריון
ארנולד טוינבי, שמת השבוע
בגיל .86
ביצירתו בת 12 הכרכים ו־ 3.5מיליץ
המלים, עיון בהיסטוריה, יצר טוינבי פאנו־ראמה
אדירה של ההיסטוריה האנושית,
בכל התקופות ובכל הלקי־תבל. רודן-
בגרוש כמו פראנקו מתגמד בנון, עצום
זה. תופעה כמו הציונות עניינה את ההיסטוריון
הרבה יותר — והוא אמר עליה
דברים, שהשפיעו על דור שלם של אנשי-
רוח במערב, ואולי נראים כיום אקטואליים
יותר מאשר כאשר הגה בהם לפני 20 שנה
ופעלה.

אתגר ות שוב ה
ך* מו עכקי־רוח רבים, שטוחות רדו-
דים מתקשים להבין את יצירתם, נפל
גם טוינבי קורבן לסיסמה שטבע במו־עטו.
כאשר מוזכר שמו, נזכרים מייד בסיסמה
״אתגר ותשובה״ ,כאילו היא ממצה את
פיפעל חייו. אולם היא רחוקה מן העיקר.
זוהי רק שיטה.
כשם שהפילוסוף הגרמני גיאורג וילהלם
פרידריך הגל, אביו הרוחני של קארל
מארכס, יצר את השיטה של ״תיזה, אנטי־תיזה
וסינתיזה״ ,עיצב טוינבי שיטה של
״אתגר ותשובה״ .כלומר: כאשר קיים אתגר,
מצליח מי שמוצא את התשובה הנכונה
עליו. אולם אותה תשובה כבר נו שאת
בחובה את האתגר הבא.
(למשל: ההתפתחות החברתית, הכלכלית
והצבאית חייבה באירופה, בתקופה מסו־יימת,
את איחודן של אחוזות פיאודליות
במיסגרת של אומות גדולות. אולם תשובה
נכונה זו לאתגר הזמן יצרה אתגר
חדש: המילחמות בין האומות מאיימת
עתה על קיום האנושות. יש צורר בתשובה
חדשה, במקום ההתארגנות הלאומית).
זוהי שיטת ניתוח יעילה ומעוררת למח שבה.
אולם זוהי דק שיטה — ולא תוכן.
התוכן האמיתי של יצירת טונבי הוא
תהליך עלייתן ומותן של תרבויות.

הרומאי החד שים
** וינכי לא היה הראשון שגילה כי
^ 1ההיסטוריה של המין האנושי מתחלקת
לתרבויות הנולדות, צומחות ומתות. קדם
לו הגרמני הקודר, אוסוואלד שפנגלר.
עד אז דגלו ההיסטוריונים בחלוקה פשוטה:
התקופה העתיקה, ימי־הביניים, העת
החדשה. על־פי חלוקה זו, התרבות האנו שית
כולה התמצתה באירופה ובשכנותיה.
התרבויות של אסיה ואמריקה לא היו אלא
קוריוזים מישניים.
שפנגלר הרם תמונה יזו• בעבודת־יחיד
כבירה, שקיעת המערב, שפורסמה במהלך

ערבית ולגשר על התהום שבין יוצאי אירועה ובין שוכני
המיזרח, ומעניין שמיעוט זה היה מורכב דווקא מהדור השני
של הצלבנים, ילידי־הארץ. אולם כידוע לך נשאר מיעוט
זה בגדר מיעוט, והצלבנים לא הצליחו להתערות בארץ.
הם נעלמו.

את הנפילה והחורבן לא קשה להסביר, כי בהתנגשות בין
המיזרח הקדמון ובין האימפריה הרומית גברה האימפריה.
הפלא הוא כיצד הצליחה להשתמר ולחיווצר התרבות
היהודית. אני סבור כי התרבות היהודית הנה תרבות מייו־חדת
במינה, בלתי־לאומית ובלתי־ארצית, שנוצרה והתאימה
למיסגרת חיי היהודים בגולה.
תנאי הכרחי לשמירת היהדות חיה ההתבדלות, ולו גם
במחיר הקיום המדיני. המקורות ההיסטוריים יודעים לספר
לנו על המחלוקת בין הפרושים והצדוקים — הצדוקים ששאפו
להשתלב במיסגרת המדינית, התרבותית והכלכלית של המיז-
רח התיכון, והפרושים שהתנגדו לכך והעדיפו את קיומה
של היהדות כתרבות.
מחלוקת זו אפשר למצוא גם בספרי הנביאים, וירמיחו
הוא הדוגמה הבולטת ביותר לכך.

• מהו התחליף שיצרה חיהדות לקיום מדיני,
לדעתך ז
לדעתי, התחליף הוא חמשיחיות, הגעגועים למשיח והאטו-

• כיצד יכול הדכר דהתכטא מבחינה פוליטית

קח לדוגמה את מצריים. אני משוכנע שהמפלה המבישה
שנחלו 35 מיליון ערבים מידי קומץ ישראלים הציתה בהם
גאווה רדומה ועוררה בהם רגשות לאומיים שלא היו קודם.
הלאומיות הערבית היא מוצר חדש מאד, ולציונות יש חלק
לא קטן ביצירתו. המהפכה במצריים -פרצה ללא ספק
בהשראת התבוסה בנגב. עליכם להוכיח לערבים שפניכם
אינן לקולוניאליזם, אלא לאחווה, למשל, היה עליכם לתמוך
בדרישתה של מצריים לפינוי הסואץ *.-

• האם אינך סכור שתמיכה מעין זו חיתה
מחלישה את כיטחוננוז־אולי
בחשבון קצר, אך לא בחשבון ארוך. ביטחונכם אינו
תלוי בעזרה מבחוץ, אלא בהבנה מבפנים, העזרה מבחוץ
תחדל להגיע ביום מן הימים, ואז אתם עלולים לעמוד בו דדים,
ללא סיכוי, כמו הצלבנים.

• האם כאמרך ״השתלבות״ אתה מתכוון
גם להשתלבות תרבותית ז האם אתה מציע שנהפוך
למוסלמים, למשל זו

ד ב רי טוינבי בר איון מיוחד ל

חעוו! 0ש

אר תסמכו ער הרובה והניוון!
נח במשיח, שתפסו בפסיכולוגיה היהודית את מקום החיים
המדיניים שאינם. זוהי גם הסיבה לרדיפות שנרדפו כל אלה
שנקראו לאחר מכן בשם ״משיחי שקר״ ,אותם שרצו להג שים
בפועל את המאדים הללו.

מר טוינכי, כיצד אתה מגדיר את היהדות זו

קשה מאד להכניס את היהדות להגדרה המערבית המד
דרנית של אומה.
אומה היא מכלול מושלם של נתונים, כולל ארץ, שפה
ועבר משותף. אי-אפשר לאומה להתקיים ללא אחד מהנתונים
הללו. כמובן שכיום בישראל המצב שונה, ולדעתי
עתידה לקום שם ביום מן הימים אומה ישראלית חדשה, אך
זהו תהליך הדורש גיבוש.
את הקיום היהודי בגולה אפשר להשוות, במידה שניתן
להשוות בכלל, לקיומם של שרידי הפרסים הקדמונים בהודו *,
אותו מיעוט שנמלט לשם בעיקבות כיבושי האיסלאם והממ שיך
לחיות את תרבותו הפרסית העתיקה! ואולי גם לאר-
מנים. אולם בימינו קשה מאד להמשיך קיום כזה, כי, כסי
שאמרתי, אנו חיים בתקופה לאומנית.
בימי האימפריה העותמאנית נסבלו כל המיעוטים הלאומיים
והדתיים. אולם אם תראה את תורכיה של היום, הרי
יחסה למיעוטים נשתנה בתכלית. אפילו מצבם של היהודים
שם אינו נעים ביותר. ותורכיה אינה היחידה, כי בכל מקום
עלולה לצוץ ביום מן הימים בעיית הנאמנות הכפולה.

• מהם, לדעתך, התנאים הדרושים לגיבוש
אומה ישראלית חדשה זו

קודם כל- ,השתלבות במרחב הסהרון הפורה י* והזדהות
נפשית, כלכלית ופוליטית עם הארץ שבה אתם חיים.
בידכם הברירה להיות כמו הפלשתים, שהתיישבו על
חוף הים והתקיימו קיום של זרות עויינת ועמידה על המשמר,
עד שנעלמו מעל בימת ההיסטוריה, או לנסות את האפשרות
האחרת.
אולי יעניין אותך לדעת שגם אצל הצלבנים קרה אותו
מיקרה. אמנם גם בין הצלבנים היה מיעוט שניסח ללמוד
* באנגלית 5 :סס5ת.? 3
** ״הסהרון הפורה״ :הגדרה מקובלת של האזור הכולל
את עיראק, סוריה, לבנון, ירדן וישראל.

בהחלט לא. העולם אינו מאורגן כיום על יסודות דתיים.
אני חושב שהדרך היא יצירת תרבות חילונית מודרנית,
במשותף.
אל תשכח שארצכם היתד. תמיד חלק מאחדות הומוגנית
אחת, ותרבותכם העתיקה היתה קשורה במישרים לתרבות
הגדולה של המיזרח הקדמון. יכול להיות שכתוצאה מהש תלבות
זאת תחדלו להיות ״יהודים״ במובן המקובל היום,
אך יש לכם בסים משותף עם שבניכם.
ההישענות על הרובה והכידון לא תיטע בכם לעולם את
הביטחון שאמנם ארצכם שייכת לכם. רק הזדהות נפשית
עמוקה עם הארץ, עם עברה ועם עתידה, תביא את הבי טחון.
עליכם להבין שכל דבר הקשור בארצכם, אפילו אם
אינו מתייחם על היהדות, קשור בכם במישרים. עליכם ללמוד
את תולדות־הארץ ואפילו את תולדות־הצלבנים, למשל, כי זה
שייך לכם.

• מדוע ץ

ייתכן והדבר הוא אי-רציונלי, אך אנשים אינם יכולים
לחיות ללא עבר. ועבר קשור תמיד במקום, כמו זיכרונות
ילדות.

• מדוע האשמת את הציונות כקולזניאריזמזו
האשמתי במידה שווה את הציונות ואת מעצמות המערב.
מעצמות המערב לא פתחו את שעריהן בפני יהודי אירופה
הנרדפים, ובעקיפין גרמו לגירושם של מאות אלפי פליטים.
אני מתנגד לגירוש הפליטים לא רק בהיותו מעשה בלתי-
הומני, שלא נאה לעם נרדף לעשותו. אני מתנגד לו גם
בהיותו סכנה לשלום.
הציונות בתור שכזאת היתה חייבת לגרום לתופעה של
פליטים. אין להחזיר את הגלגל אחורנית, אך עליכם לשנות
בתכלית את גישתכם, את רצונכם בשלום ובקיום.
* הכוונה למהפכת יולי ,1952 שהעלתה לשילטון את
גמאל עבד־אל־נאצר.
** הכוונה לבסיסים הבריטיים באיזור התעלה, שפונו
בעיקבות הסכם שנחתם בקיץ ,1954 למרות התנגדותה הנמרצת
של ממשלת ישראל, בהשראת משה שרת ופינחס לבון.
על רקע זה צמח עסק־הביש המפורסם.

במדינה

ארנולד טוינבי, ענק־הווח שופטו השבוע
מילחמת-העולם הראשונה, ושד,טביעה את
חותמה על המחשבה העולמית, טען כי כל
״תרבות״ דומה לבן־האדם. היא נולדת,
מתבגרת, מזדקנת ומתה מוות טיבעי.
בחייה של כל תרבות יש תופעות קבועות,
כמו בחיי־אדם. כך, למשל, השלב
הסופי הוא אימפריה המאחדת את כל המרחב
התרבותי שלה — כסו האימפריה
הרומאית, שסיימה את תרבות יוון. כאשר
מגיעה התרבות לשיאה, מנבא הדבר את
סופה הקרוב.
את היהדות שייך שפנגלר לתרבות ה־מיזרח־תיכונית
שראשיתה בימי נביאי ה־תנ״ך,
עזרה ונחמיה, וסופה ביצירת האימפריה
של האיסלאם. מאז נותרו היהודים
כמאובן היסטורי, שריד של עבר.
אורן־-החיים של כל תרבות הוא כאלף
שנים. תרבות המערב נולדה לפני השנה
אלף, בתקופת הקיסר קארל הגדול, והיא
מגיעה לסיומה לקראת השנה .2000 עד
אז תקום אימפריה עולמית, שאותה ייעד
שפנגלר לגרמנים (אך אפשר לייחסה, עתה,
לאמריקאים) .ולאחר-מכן תקום תרבות חדשה
— הרוסית, לדעת שפנגלר.

המאובן היהודי
ף */וינכי ה ל ״ בעיקבות שפנגלר, אם-
כי נדמה שמעולם לא הודה בכך. הוא
עצמו סיפר כי הרעיון ליצירתו בא לו
במקדה, נד ,1921 שעה שנסע באוריינט
אכספום האגדתית מקושטא מערבה, ועבר
את נופי תראקיה הפראיים• הוא הירהר
בעבר המפואר של נוף זה, ורשם כמה
מחשבות על דף־נייר. בערב נוכח לדעת כי
כתב את ראשי-הפרקים של יצירה היסטו רית
חדשה, אשר לה הקדיש את 40 השנים
הבאות.
השוני בין שפנגלר ובין טוינבי הוא
כשוני בין פילוסוף גרמני סכמטי, בודד
וקודר, הרחוק מכל עשייה מעשית, לבין
דיפלומט בריטי פרגמאטי, אופטימי ועתיר
ניסיון מעשי בעשיית ההיסטוריה היומיומית.
כי טוינבי הצעיר כבר הספיק, עד אז,
לא רק להרצות על היסטוריה באוכספורד.
אלא נם לשרת במחלקת־המודיעין של
מישרד־החוץ ולכהן באגף המיזרח־התיכון
במישלחת הבריטית לוועידת־השלום בפאריס,
בתום מילחמת־העולם הראשונה. הוא
דיבר חמש שפות, ועלה על שפנגלר לאיד
שיעור בהכרת העולם.
לעומת קומץ התרבויות של שפנגלר,
חילק טוינבי את ההיסטוריה העולמית כולה
ל־ 26 תרבויות, שביניהן הוא נע בחופשיות
כדי לגלות חוקים וכללים משותפים. מסק נתו:
תרבויות־העבר לא פתו מוות טיבעי,
מרוב זיקנה, כדעת שפנגלר, אלא ״התאבדו״
ביגלל שגיאותיהן. כמו רופא, ביקש
טוינבי לגלות את השגיאות, כדי לדלות
את הלקחים שימנעו את מות התרבויות
בהווה ובעתיד.
כפו שפנגלר, ראה גם טוינבי ביהדות
שריד מן העבד. הוא לא ראה בפזורה
היהודית משהו ייחודי, אלא תופעה שהיסה
רגילה בתרבות מסויימת, שמתה בינתיים.
בלומר: היהדות משמרת דפוסים של תרבות
שהיתה, ואינה שייכת בעצם לנוף
התרבותי העכשווי.
משום כך לא תפס טויינבי בנקל את
תופעת הציונות, לא האמין בה מלכתחילה
— אף שקל היה להסבירה דווקא על־פי
תורתו — בהצטרפות היהודים לתרבות
המערבית הלאומנית. ביקורתו עוררה רוגז
עצום אצל הציונים, שראו בו אנטי־שמי
ואנטי־ציוני.
אולם טוינבי היה לא זה ולא זה, כפי
שהסביר לעמום קינן, שבא אליו בשם
העולם הזה במארס .1955 טוינבי קיבל
אותו ברצון, בחדר־הקבלה של צ׳מהם
האום, בית קטן וצנוע בכיכר סיינט־ג׳יימס
בלונדון. בבית זה שכן המכון המלכותי
לעניינים בינלאומיים, מוסד בעל השפעה
עצומה, שטוינבי היה הרוח החייה שלו.
בשיחה זו (ראה מיסגות) הסביר טוינבי
את השקפתו, שעליה חזר בהרחבה לאחר-
מכן בוויכוח פומבי עם יעקוב הרצוג ה מנוח,
אז שגריר ישראל בקנדה, אחיו
החכם של חיים הרצוג.

בק שת סליחה
14 אחר שסגר כי המשך החלוקה
* [ הלאומית יביא פלייה על העולם,
במלחמת־עולם אחרונה, דגל טוינבי בהתארגנות
חדשה, על בסים רותני-מוסרי. ה יהדות
ניראתה לו כדוגמה טובה להתארגנות
רוחנית בינלאומית כזאת. על כן שייך
אותה לא רק לעבר, אלא גם לעתיד.
כאשר השלים עם תופעת הציונות, ראה

בה פשוט תהליך •סל יצירת עוד לאום
אירופי קטן אחד, ואולי הצטער על כך.
אולם במבט של נשר החג במרומים, מעל
למאורעות, הבחין כבד לפני שנים רבות
בנקודת־התורפה של הניסיון הישראלי,
אשר מנהיגי־ישראל מתקשים להבינה גם
כיום: אי־פיתרון הפעייה הפלסטינית.
מתוך ראייה זו, חיבר סוינבי מיסמך
מרתק, שלא זכה בתשומת־לב בעולם וב ארץ.
בספר שיצא בשנת 1970 בארצות-
הברית, ושכלל קובץ מאמרים של אישים
שונים* על ״משבר המתרה התיכון״ ,כתב
טוינבי מאמר קצר ומבריק. הוא טען כי אין
פי תדון זולת התפייסות בין ישראל והפלסטינים.
מאחר שהציונות גרמה עוול ל פלסטינים,
ולא להיפך, סבר כי על ישראל
לעשות את הצעד הראשון להתפייסות.
מה יהיה צעד זהו כאיש־מעשה טרח
טוינבי, אז בן ,81 לנסח טיוטה של פנייה
ישראלית אל הפלסטינים.

וזהו נופח הפנייה המוצעת :
ערבים פלסטיניים, אנחנו מודים שעשינו
לכם עוול עצום.
נעשה עכשיו כמיטב יכולתנו — תוך
התייעצות עימכם, אם תדברו איתנו בחסות
מתווכים נייטרליים — לתקן את העוול
שעשינו לכם.
״״ קודם־כל ננסה להסביר לכם מה גרם
לנו לעשות לכם עוול זה. הסיבה המקורית
והבסיסית נעוצה באמונתנו שארץ־ישראל
ניתנה לנו, היהודים, מידי אלוהים, אותו
אלוהים שגם אתם הערבים, כנוצרים וכ־מוסלמים,
אימציתם אומו לעצמכם. אנו
מאמינים שזוהי ארץ־ישראל, על־פי צו
אלוהי.
אולם ברור לנו שאין ביכולתנו להוכיח
לכם את צידקת אמונתנו זו, שאנו דוגלים
בה בכל לב, ושבעינינו אינה ניתנת ל-
עירעור.
אם אתם, מצידכם, מאמינים שאין זה
אלא מיתוס יהודי אשר אין לו בסיס
בעובדות, אין אנו יכולים להפריך את האמונה
הנגדית־הזאת שלכם. מאחר שאינכם
מאמינים בזכותנו הקדושה על הארץ הזאת,
אין אמונתנו־שלנו מצדיקה, בעיני כם,
את העוול שעשינו לכם.
אולם המיתוס שלנו אינו הסיבה היחידה
לכך שלקחנו לעצמנו בכוח חלק מארצכם.
היתד, גם סיבה שנייה — סיבה מעשית
ודחופה, שבניגוד למיתוס היא מושתתת
על עובדה בת־זמננו שאין עליה ויכוח.
כאשר שלטו הנאצים בגרמניה, ולאחר־מכן
במרבית יבשת אירופה, הם ביצעו
רצודעם ביהודים. על פי החישובים שלנו,
הרגו הנאצים בדם קר כשישה מיליון יהודים
אירופיים. שארית הפליטה של יהדות
אירופה היתד, אחוזת־ייאוש. בריטניה ו־ארצות־הברית,
שיכלו לתת מיקלס לכולנו,
אילו רצו בכך, לא פתחו את שעריהן לרור
ר,ה. אך גם אילו נתנו לנו להיכנס, היינו
מעדיפים לפתוח בכוח את שערי ארץ-
ישראל. וזהו, למעשה, מה שעשינו. ביגלל
המיתוס שלנו, בחרנו באר׳דישראל כבעיר-
המיקלט שלנו.
ברם, עתה לימד אותנו הניסיון כי לא
נמצא מנוחה וביטחון בארץ זו, שהיא
בעינינו אדץ־ישראל, כל עוד אנו־ נמצאים
כאן במחיר עוול שלא בא על תיקונו, על
חשבון הערבים הפלסטיניים שמולדתם היא
פלסטין, לא במיתוס אלא במציאות.
אנו מבקשים מכם לבדוק יחד עימנו את
כל הדרכים והאמצעים האפשריים שבהם
•נוכל לתקן את העוול שעשינו לכם. יש
לנו רק סייג אחד: השלימו עם נוכחותנו
בארץ, לצידכם. אל תדרשו מאיתנו לצאת
מארץ אשר אתם יכולים לטעון בצדק ש היא
שלכם. נוכחותנו בארץ היא עתה
עובדה מוגמרת, ואין לנו מקום אחר ללכת
אליו•
ההתפייסות 44ד כ אן הטיוטה של טוינבי. היא ב-
^ 1וודאי צורמת את האוזן הישראלית
מכמה בחינות. אך היא שמה את הדגש
על כמה מסקנות של טוינבי, הנראות ביום
מותו אקטואליות יותר מתמיד.
כאשר באים דברים אלה מפי גדול ההיסטוריונים
של המאה ה־ ,20 הם משכ נעים
יותר מכל כיתבי גולדה מאיר.

אור• אבנר*
מן הצד הישראלי השתתפו בקובץ
זה הפרופרסור יהושע בר־הילל המנוח ואורי
אבנרי, ומן הצד הפלסטיני מאמיר ענב־תאווי
ועבדאללה לאחי.

(המשך מעמוד )16
שורת — וגם בחלק מן הרחוב — אהדה
לאחד השרידים העלובים האחרונים של
תקופת חפאשיזם.

אי ל ת
ז>ה וד> 1ו ה /וירז
איך ;יגל ראש־חעיר
מהגיעת־דיכה

ע סקי ם
לגו ר ב תו רמארס
סיגגון דיור חדש
בשכונת עגק
הגיגגית גרמודגן
בעיצומה של מדיניות המיתון הכל כלית,
כשמשבר מאיים על ענף הבנייה
במשק, ואלפי דירות מוכנות מוצעות ב שוק
ללא קופצים -עומדים להתחיל ב-
רמת־גן בבנייתו של אחד הפרוייקטים
הגדולים ביותר שהוקמו במדינה: הפרוייקט
של פרדס מרגושס.
במשך עשרות שנים ניצב פרדס מר-
גושם בלב ליבה של רמת־גן, כשמסביבו
צומחת עיר של בטון, מבלי שניתן יד,יד,
לנגוס באי ירוק זח.
כאשר נמכר השטח לבסוף למשקיעים
מהחוץ, הותרה בו הבנייה על סמך תוכ נית
שתשאיר את השטח בריאת אוויר
וירק בליבה של רמת־גן. היה זה האדריכל
יעקב רכטר, שתיכנן במקום שכד
נת מגורים בסיגנון מהפכני במדינה: ר ד
בע הבנוי כולו מסביב לפארק, המהווה
חלק מהפארק.
ב־ 20 מגדלי הבניינים בני ה־ 18ד22
הקומות שיקיפו את הפארק יהיו 1050

ראש עיריית אילת, גדי כץ, ישב ב־אכסדרת
מלון גני־שולמית בעירו וסיפר
לעיתונאים על בעיות תקציב עיריית אילת
.״איך אתם רוצים שלעיריה יהיה
כסף,״ שאל ,״אם מלון גדול כמו זה, לא
משלם את המיסים שלו לעיריחד׳
למחרת פתח בצלאל מזרחי, בעל רשת
מלונות גני־שולמית, את ד,צהרון ממריב
ונדהם לקרוא בו ידיעה לפיד, לא שילם
בית־מלונו באילת את מיסיו לעיריה בשנה
הראשונה. הידיעה הפליאה אותו
במיקצת. שכן הוא זכר במיקרה, שדווקא
בית־המלון שלו באילת אינו חייב אגורה
לעיריה עד לסוף שנת הכספים במרס 6ד.
טילפן מזרחי לכתב מעריב באילת, יצחק
בן־חורין, וביקש לדעת מאיין שאב
את הידיעה המוזרה .״ראש־העיר סיפר
לי זאת בכבודו ובעצמו,״ טען העיתונאי.
מזרחי סבר כי זכרונו בגד בו. הוא
טילפן למנהל־חשבונות המלון, ביקש
לוודא אם אומנם שולמו המיסים לעיריה
כסי שזכר. הוא קיבל את האישור מייד.
הזמין אליו מזרחי את העיתונאי, הראה
לו את הקבלות על תשלום המיסים מראש,
ביקש ממנו שיתקן את הידיעה.
למחרת פתח מזרחי שוב את העיתון.

פרוייקט המגורים שד סמי פלאטו ברמת־גן
איכות־דיור חדשה
דירות מגורים 17 ,אלף מטר של מיש־דדים
ו־ 30 אלף מטר של מרכז מיסחרי.
בריכוודשחייד״ מגרשי ספורט ומשטחי
החלקה של קרח, עשויים להפוך את חשבונה
לשכונה אכסקלוסיבית.
דירה תמורת דירה. מה שמציין את
סיגנון הפרוייקט הוא סיגנון הבנייה
המדורגת, המבוסם על העיקרון של הענקת
פרטיות לכל דירה. הכוונה היא שכל דירה
תהיד, נשקפת אל הפארק, כשגג כל
דירה מהווה את המירפסת של הדירה
שמעליה.
בהקמת הפרוייקט הענק, בו יושקעו
מאות מיליוני ל״י, שותפים כמה גורמים,
כמו חברות־ד,בנייד, של סולל־בונה, יוד־סין,
פילץ ורוזוב. אולם הדמות המרכזית
והרוח החיה בו הוא שמואל שרון, הלא
הוא סמי פלאטו, איש-ד,עסקים היהודי מצרפת
שהשתקע בישראל.
למרות ההשקעה העצומה הכרוכה בפרוייקט,
שבבנייתו יוחל בעוד ארבעה חו דשים,
אין המשקיעים דואגים למכירת
הדירות בו. אופיו המיוחד של המקום
עשוי למשוך אליו תושבים שירצו לשפר
את רמת הדיור שלהם ותנאי סביבתם.
ליתר ביטחון, על מנת להבטיח את
המכירות מראש, החליטו מבצעי הפרוייקט
על שיטת מכירות חסרת־תקדים: בעלי
דירות יוכלו לרכוש דירות בשכונה החדשה,
ששמה יקרא ככל הנראה עירגן, תוך
מסירת דירתם הישנה לחברה הבונה.

ההכחשה אותה קיווה למצוא לא הו פיעה.
הסביר כתב מעריב באילת, יצחק
בן־חורין, מה אירע :״טילפנתי לראש־העיר
ואמרתי לו שמיסי המלון שולמו
מראש. הוא אמר שזה שקר. אמרתי לו
שראיתי קבלות. הוא אמר שהן מזוייפות.״
הראשמ גו לגל. עכשיו סגה סבלנותו
של מזרחי. הוא היה מוכן לסלוח על
שמאשימים אותו באי־תשלום מיסים ל־עיריה.
אבל זה שמאשימים אותו בזיוף
קבלות היה כבר יותר מדי. הלך מזרחי
אצל ראש־העיר, שהוא מכרו וידידו.
״למה אתה עושה לי את זה ד׳ שאל.
״כי אתה לא היית בסדר,״ השיב גדי.
״תשלם את המיסים והכל יהיה בסדר.״
״אבל שילמתי אותם מראש,״ ענד, מזרחי.
״שטויות! זה לא יכול להיות. תפסיק
להתבדח!״ ניסה ראש העיר לחייך.
״אני אתבע את העיריה לפיצויים על
סכום של 2מיליון לירות,״ הבהיר לו
מזרחי, אחד מגדולי קבלני הבניין במדינה.
רק אז הרצין לפתע ראש־העיר. הוא
מיהר להזעיק אליו את גיזבר־העיר.
״אתה לא אמרת לי שן מלון גני־שולנזית
חייב לנו מיסים לשנהז!״ שאל גדי כץ.
״אמרתי מלון,״ התנצל הגיזבר ,״אבל
לא גני־שולמית. זה מלון מלכת־שבאד
ראש־העיר החוויר .״מצטער, אני מבול בל
מכל מה שקורה כאן,״ התנצל כשהוא
מתחנן לא לנקוט נגד העיריה באמצעים
מישפטיים על הפירסום המוטעה. אבל הכ חשה
והתנצלות לא פירסם עד היום הזה.

פדית, אותה מנערה הראשון במ
טוען המיליונר היהודי־גרמני זיגפויד
נירו בונושהו
המיליונר

היהודי מהעיר הגרמנית קרלסרוהה, זיג־פריד
לרר, כפי שצולם בשבוע שעבר
בתל־אביב, כשהגיע על מנת להסדיר את ענייני הגירושין עם

*ס רבעה חודשים כימעט נאלצה נעמי
לרד להסתדר ללא תכשיטי היהלומים
שלה. זה היה נורא.

אשתו הישראלית, נעמי לרר .״התכוונתי להיפרד מאשתי עוד
לפני זמן רב,״ מען ,״אבל העניינים שהיו דה עם •המישטרה,
כאשד זו תפסה את התכשיטים שלה, גרמו די לדחות זאת״.

כי נעמי לדר היא מה שמכונה בז׳רגון
הדיזנגופי ״אשת־חברה.״ זוהי הגדרה ל נשים
שקצת קשה להגדיר אותן. הן לא

עושות הרבה, אבל נראות מאוד. הן
נמצאות כימעם בכל אירוע חברתי של
החוג־הנוצץ בחברת־השפע הישראלית. הן
מקשטות מסיבות, פתיחות חגיגיות וגעילות
עצובות. הן נמצאות בבתי-הקפה שבאופנה,
ולפעמים גם מזמינות את בתי־הקסה אליהן
הביתה.
אשת חברה כזו היא סמל של מעמד
בחברה הישראלית. חיא אחת שהגיעה —
לאיזה מיליונר קשיש, שהצמיד לה טבעת
וחשבון הוצאות פתוה, המאפשר לה לחיות
בישראל של המשברים הכלכליים והפער
החברתי, כמו סינדרלה באגדה הוליוודית
שיגרחית.
עבור אשת־הברה מעין זו, תכשיטי־יהלומים
הם אביזר חיוני, בילעדיהם לא
תעז כימעט להראות פניה בחברה. על פי
בוהקם, ניצנוצם, ברקם וכמותם נקבע
דירוגה בסולם הערכים וההישגים של דד
אנשים־היפים של החברה הישראלית.
געמי לרר לא ניצבה בפיסגת הסולם.
שווי אוסף תכשיטי היהלומים שלה היה
בסד הכל כמיליון לידות ישראליות, לפני
הפיחות האחרון. במדינה בה נשדדו כבר
תכשיטי יהלומים, מאשת־חברה אחרת, בשווי
של עשרה או עשרים מיליון ל״י,
תכשיטים של מיליון כבר לא מסנוורים
עיניים. אבל הם גם לא הולכים ברגל.
ונעמי לרר האומללה נאלצה להסתדר
בימעט ארבעה חודשים בילעדיהם.
היד. זה אחרי שחוקרי מישטרת תל־אביב
חשדו, משום מד״ כי חלק מתכשיטי היהלומים
שלד. לא נרכשו בצורר. חוקית אצל
תכשיטנים מוכרים. תחילה סברו החוקרים
בטעות, כי בין תכשיטיה מצויים כמה מתכשיטי
היהלומים שנשדדו בשעתו, מאשת־חברה
אחרת, גילה בוכמן־לוי. אבל כשגילה

סעודה לאשה

נעמי וזיגפרי
שאהבתם עדי
זיגפריד לאחרונה, ,אבל הסתבר די שהיא אוהבח

1,.עמ היא אשה
נ הדר ת ־ אבל
רק לראווה!״

..אשת־׳החבוה׳

נעמי דרר עטופה בפרווה, בפוזה אופיינית בה
ניתן היה לראות אותה בדילות החברה חתד־אביבית
הנוצצת. בשנים האחרונות היתח מרבה לצאת לבילויים בגפה, כשבעלה שהה בגרמניה.

לא זיהתה אף אחד מתכשיטיה בין אלח
של חברתה מטובה, החלו משוטרים חושדים
שמא יש קשר בין,תכשיטיה של נעמי לרד
*שורת מעשי־שוד של תכשיטים שנערכו
לאחרונה באירופה.
התכשיטים הוחרמו והוחזקו בכספת ה־מישסרה.
גם כאשר הגיע בעליה של נעמי,
איש־העסקים היהודי־גרמני זיגפריד לרה
לארץ כדי לזהות את תכשיטי אשתו בעזרת
תעודות־קניה ואישורי־ביטוח, לא מיהרה
המישטרה להחזירם (העולם הזה .)1985
בשבוע שעבר יכלה נעמי לרד לנשום
סוף־סוף למותה. קצין־מישטרה התדפק
על דלת דירתה שברחוב שרת, בצפון תל-
אביב. הוא התנצל בפני נעמי וביקש
את טליתתה בשם מישטדת־ישראל, על

שושנה לאהובה

זיגפריד מוג
אותה הביאי
חייו, לאחר שבידה אתה באילת ועימה הוא מחנ

ה אלף דולאר!
ירו, העומד בפ1

ו ( 11ז0
האשה החוקית

נעמי לרר מדגימה חלק מאוסף
היהלומים שלה, שהוחזר על־ידי
המישטרה, אחרי שהוחזק בידיה לצורכי חקירה במשך כארבעה חודשים.
לטענת בעלה של נעמי, שווייס של התכשיטים מגיע כיום למיליון וחציל׳׳י.

1ת סעודה משותפת במלון פאל בתל־אביב, בעת
הטה ופרחה .״חשבתי שאני אוהב אותה,׳׳ התוודה
את הכסף שלי. מאז אנחנו חיים כחתול ועכבר.׳׳

התחליר

ידידתו החדשה של זיגפריד לרר.
אשתו לא התרגשה כל־כך מנוכחותה
של היפהפיה הגרמניה לצד בעלה. גם בביקוריו
הקודמים, נהג זיגפריד להביא עימו יפהפיות.

הטירדה ואי-הנעימות שנגרמו לה. הוא
החזיר לידיה את כל תכשיטי היהלומים
הנוצצים, שהוחרמו זמנית על־ידי המיש-
טרה.
אבל באותו יום ממש בו הכניסה נעמי
לרד את יהלומי המיליון שלה לכספת,
בבנק התל־אביבי בו היא נוהגת להחזיקם,
היא איבדה את בעלה המיליונר.
זיגפריד לרר הודיע לנעמי אשתו, במיב-
תב ששיגר לה מגרמניה, על כוונתו לשים
קץ לקשרי־הנשואין ביניהם, ולהתגרש.

* ינפדיד ונעמי לרד נישאו לראשונה
1לפני תשע שנים, בנשואין אזרחיים
שנערכו בגרמניה. כעבור שלוש שנים נישאו
בשנית, הפעם במישרדי הרבנות בתל־אביב.
לנעמי, שהיתה אז באמצע שנות
העשרים הטובות שלה, לא היו אלה הנשר
אין הראשונים.
ב־ 1960 הבירה הצעירה התל־אביבית את
אהרון רובין, איש־עסקים יהודי ממינכן,
שהתעסק בענף הטכסטיל. הוא הגיע לארץ
כתייר, הוצג בפני נעמי כמיליונר, והיא
התאהבה בו מייד ונענתה להצעת־הנשואין
שלו. כמתנת־ינשואין היא קיבלה ממנו את
תכשיטי היהלומים שהניחו את היסוד
לאוסף היהלומים שלה, שגדל מאז בהדרגה
מדי שנה.
נשואין אלה, שבמהלכם ילדה נעמי לאהרון
רובין בן זכר, לא החזיקו מעמד
יותר מאשר חמש שנים. באחד מביקוריה
בגרמניה עם בעלה, פגשה נעמי את זיג־

״גר טרוד היא
לוהטת, סכסית
ועדינה!״

ט שושנה לבת־לוריתו החדשה, גרטרוד הגלר,
ימו לארץ בביקורו האחרון, ואותה הציג כאהבת־להתחתן
אחרי שיקבל את הגט מאשתו הנוכחית.

פריד, המבוגר ממנה בכחמש־עשרד. שנה.
זיגפריד, בניגוד לבעלה, היה מיליונר
אמיתי. הגבר בעל החזות אדומת־הלחיים
הטיפוסית של עם שותי־הבירה, גולד ל-
מישפחה יהודית בעיר קרלסרוהה, שבל
בניה כימעם הושמדו במחנה־הריכוז דאכאז.
לאביו של זיגפריד היו מיספר חנויות בעיר
ינרלסרוהה. נאשר שוחרר ממחנה דאכאו,
הוא חזר לעיר הולדתו, קיבל חזרה את
רכושו של אביו ופתה רשת חנויות למימכר
תכשיטים יקרים בעירו ובמינכן.
כעבור כמה שנים מכר את בגיין המיש-
דדים שלו במינכן לחברת אל־על, נכנס
לעסקי השקעות, בנקאות ופיננסים ועשה
(המשך בעמוד )24

הבלונדית הלוהטת

כך מגדיר המיליונר היהודי־גר&ני את
אהבתו החדשה, הנוהגת במכחנית פורשה
במהירות של 240 קמ״ש .״לה ש לב בריא וחזק, ולי יש לב טוב. נוכל להסתדר בי\[

גירושין
(המשך מעמוד )23
חיל בעמקים. שמו הלך לפניו כמי שהצליח
לצבור רכוש של מיליונים.
כאשר נפגשו זיגפריד ונעמי במינכן, הם
התאהבו, כמובן, מייד. זיגפריד הציע לנעמי
נשואין. אבל היא היתה כבר נשואה. אלא
שהבעל לא היווה מיכשול .״הצעתי לו 100
אלף דולר כדי שיתן גט לאשתו,״ סיפר
זיגפריד. ונעמי קיבלה את הגט כדי שתוכל
להינשא מייד מחדש.
הסיפור על המיליונר היהודי מגרמניה
שפדה את אהובתו מידי בעלה בסכום של
מאה אלף דולר, הפך אגדה. נעמי הפכה
גיבורת החוג־הנוצץ, שאף אחת מבנותיו
לא יכלה להתפאר בסיפור־אהבה דומה.
גם חייה של נעמי הפכו אגדה. היא
התחילה לחיות בדיוק כמו שכתוב בספרים
מסויימים: את בגדיה קנתה ב״בתים״ של
פאריס ואת נעליה רק בלונדון. היא היתד,
יכולה להתעורר לארוחת־בוקר במינכן, ו לקפוץ
למסיבה שנערכה בערב בתל־אביב.
תקופה מסויימת שימשה מוקד לקינאת
נשות החברה התל־אביבית, שראו אותה
כסיפור-הצלחה אמיתי, וכמי שהצליחה ל הגשים
בחייה את כל חלומותיהן.
אבל בשנים האחרונות השתבש משהו
בחיי־הנשואין המאושרים •של זיגפריד ונעמי
לרר. היא התגוררה בדירתם התל-
אביבית עם היהלומים. הוא שהה במרבית
זמנו בגרמניה, עם העסקים.
ף• שבוע שעפר החליט זיגפריד להסיר
4את הלוט מעל חיי-נשואין עם נעמי.
היה זה אחרי שקיבלה מידי המישטרה את
אוסף התכשיטים שלה, ובין בני־הזוג נתגלו
חילוקי־דיעות היכן בדיוק להמשיך ולאכסן
את היהלומים.
טען זיגפריד, באוזני כתב העולם הזה :
״החיים שלי.עם נעמי היו למעשה שקר.
במשך ארבע השנים האחרונות לא חיינו
אפילו כמו בעל ואשה. אני גרתי בגרמניה,
והיא המשיכה לגור בתל-אביב. נעמי היא
אשד, נהדרת כדי להציג אותה לראווה, אבל
לא אשד, בשביל להתחתן איתה.
״אני אדם חולה. לפעמים אין מי שיגיש
לי אפילו כוס מים. אם אני רוצה לאכול
— היא סוחבת אותי למיסעדה של מלון
הילטון. היא מתעוררת ב 11-בבוקר והולכת
לים. אחר־כך היא יוצאת עם החבורה שלה,
שאני לא יכול לסבול. אז זהו. החלטתי
לשים סוף למישחק הזה.״
כדי להוכיח עד כמה רצינית כוונתו
הגיע זיגפריד לארץ, כשהוא מלווה ב-
יפהפיה גרמנית חדשה. היתד, זו גרטרוד
הגלד בת ה־ ,34 בלונדית ובעלת עיניים
כחולות, אותה הכיר זיגפריד לאחרונה,
בעת שבילה חופשה לבדו בעיר-גופש ב אוסטריה
.״זוהי אשר!,״ התלהב ממנה,
אחרי שבילה עימה מיספר ימים בכפר
האפריקאי של רפי נלסון באילת ,״היא לוהטת,
סכסית, נעימה ועדינה!״
אלא שתוך זמן קצר הסתבר לזיגפריד
שלא יהיה זה פשוט כל־כך לקבל גט
מנעמי. לא רק שכרגע אין בנמצא מישהו
שיסכים לשלם לו תמורתה סכום של מאה
אלף דולאר, אלא שהוא עוד יצטרך לשלם
הדבה־הרבה מכספו כדי לזכות בגט.
,״כיום אני נותן לה למחייה סכום של
12 אלף ל״י בחודש,״ טען זיגפריד, .״אבל
כשהצעתי לה להתגרש, היא הסכימה
לעשות זאת רק אם אתן לה מיליון וחצי
לירות במזומן, ועוד את כל התכשיטים,
ששוויים כיום מיליון וחצי, בתוספת מזונות
בסכום של 15 אלף לידות לחודש. זה לא
מוגזם ד יש היום משבר כלכלי בעולם!
אבל אותה זד, לא מעניין !״
זיגפריד, שהגיש, לדבריו, כבר בקשה
לגירושין אזרחיים בגרמניה, טוען כי הוא
מוכן לתת לנעמי, תמורת הגט, את דירתם
בתל-אביב, את התכשיטים, ואוסף ציורים
ששוויו 600 אלף ל״י .״רק הפרוות והביגוד
שקניתי לה במשך השנים שווים 700 אלף
לירות• אני מוכן לתת לה 6000ל״י לחודש
למשך שלוש שנים, אבל לא יותר מזה.״
נראה שהצעה זו לא סיפקה את נעמי.
איך יכולה היום אשת־חבדה תל-אביבית
להסתדר עם הסכום העלוב של ששת אלפים
ל״י בחודש ארוך כל-כך?
כאשר נתבקשה נעמי לרר להגיב על
טענותיו של בעלה, הצהירה החלטית:
״אנחנו לא מתגרשים ! בסך הכל רבנו על
התכשיטים שהוחזרו לנו על-ידי המישטדה,
וזה הכל.״
אחרי שדיברה גם עם בעלה, מיהר זה
להתקשר בשיחה טלפונית ישירה מגרמניה
ולהרגיע את הרוחות הסוערות :״,בשלב
זה, החלטתי לדחות את הבקשה שלי ל גירושין
מנעמי.״
מוסר־השכל: כסף זה לא הכל בחיים.
גם ליהלומים יש עוד משהו להגיד.

22 שנים חרבו נמה מראשי התעשייה האווירית את תקציב
הביטחון לתועלתם הפדם׳ ת -ועתה הם מנסים
לצאת מהסב ו עד י די פיטורי אלפים מעובדי הם

בגלל קישרי־המכד שלו ברחבי העולם,
בעיקר במיזרח־הרחוק וברומניה. ואכן.
השיטות המייוחדות הנהוגות במיזרח-ד,רחוק׳
לעידוד מכירות, הפכו בשנים האחרונות
אבן־יסוד למכירות המטוסים של
התטשייה־האווירית.
ייתכן כי בשל סיבה זו בחרה התעשייה־האווירית
דווקא באייזנברג, וייתכן גם
ספני שהוא ואל שווימר שכנים. אייזנברג
מתגורר ברחוב הגדרות 12*10 בסביון, ואילו
שווימר גר במייספר ,16 ורק שכן
אחד מפריד ביניהם.
ביתו של שווימר משתרע על מיגרש בן
חמישה דונם, בגוש 6723 חלקה .101 זוהי
יחידה שאינה ניתנת לחלוקה במצבה, ואין
להקים עליה עוד מיבנה נוסף. שווימר
עצמו חכר את השטח בשנת 1962 ממינהל
מקרקעי ישראל•
והנה, באחד באפריל 1967 העביר שווימר
זכויות במיגרשו. ליתד דיוק, הוא קיבל

לעיסקת־קרקעות פרטית עם. השותף לעסקייס של התעשייה־ד,אווירית שאול אייזנברג.
ליד שווימר שר־הביטחון שמעון פרס, שהיה לו חלק מרכזי בהקמת התעשייד,־האווירית.

מאח יגאל לביב
ף סוף שנת 15*71 ביקשה הנהלת
1התעשייה־האוררית מוועדת השרים
הכלכליים לאשר לה עיסקה שלפיה תקנה
מחברת טי־זדאיי 13 מטוסי בואינג .707
שהחברה הוציאה מכלל שימוש. בתזכיר
נאה טענה התעשייה־האווירית, בי אחרי
שתשפץ את המטוסים תמכור אותם ברווח
נאה יותר.
הסיכון של התעשייה־האווירית עצמה.
לדבריה, יהיה קטן, שכן בידיה יהי!
רק ־ 250/בעיסקה, והיתר בידי קבוצת
משקיעים של המולטי־מיליונר שדרך ב•׳
ישראל, מן המיזרח הרחוק, שאול אייזני
יי*ו (
ברג.
כאשר הבחינו השרים כי למעשה הם
מתבקשים לחתום על עיסקה גמורה, קמה^
סערה ציבורית, והשרים מינו ועדה בין
ראשות שר־התחבורה גד יעקובי, לבדיקת
הנושא.
הוועדה גילתה חיש־קל, כי למעשה יש קיעו
אייזנברג וקבוצתו רק 259),בעיסקה,
וכל היתר יהיה באחריות התעשייה־האווי־דית,
מאחר שהמטוסים כבר ניקנו ואין
מנוס עוד ממתן האישור לעיסקה בדיעבד,

וכי יש חשש שיהיה לתעשייה־האווירית
הפסד מעיסקה זו.
העיסקה עצמה היתד״ כמובן, עיסקת-
כשל גדולה. נמכרו חמישה מטוסים ביל-
בד״ והשאר עמדו בלוד עד מילחמת יוס ד,כיפורים.
כשפרצה המילחמה, והיה צורך
להטיס חיילים רבים לסיני וחזרה, ביקש
תחילה מישרד־הביטחון לגייס לשם כך
מטוסי אל־על, שעמדו במילא מקורקעים
ברובם.
אך קבוצת־הלחץ של התעשייה־האווירית
מיהרה אל עוזר שר־הביטחון, צבי(״צ׳רה״)
צור, שיכנעה אותו להודות לצה״ל לקחת
את הבואינגים הלא־מכורים. כך הועמסו
הוצאות הבואינגים על הוצאות המילחמה,
המשולמות בסופו של חשבון על-ידי מש-
לם־המיסים האמריקאי והישראלי. אילמלא
המילחמה, היו המטוסים מטילים צל ב-
מיגרשי התעשייה־האווירית עד עצם היום
הזה.
אולם השאלה שאיש לא שאל היא,
מדוע בחרה התעשייה־האווירית דווקא
בשאול איי׳ גרג כשותף לעיסקה. בשעתו
טענה התו״שייה־האווירית כי אייזנברג טוב

*1 0 ׳1 1המישנה למנכ״ל התע־שייה־האווירית,
שהפכה
— 1י* י
מיבצר רפ״י בעת הפילוג במפא״י, מעניק
לבני־מישפחתו טובות־הנאה על חשבונה.
מאייזנברג 28 אלף לירות, נתן לו תמורת
זאת את כל זטיותיו על שטח של 2050
מ״ר מתוך 5000 המטר שחכר.
לכאורה, עיסקת-מכר פשוטה. אך למ עשה,
לא כך הדבר. שכן אייזנברג לא
רכש דבר, מאחר שקנה חלק ממיגרש שאין
לחלקו, ואין לבנות עליו, ושאינו גובל כלל
עם מיגרשו של אייזנברג עצמו. למעשה,
כפי שמסבירים עורכי-דין מעולים בנושאים
אלה, היתד, זז מתנה כספית המוסווית
בעיסקת קרקעות. אייזנברג לא יוכל לע שות
דבר בהתחייבות שקיבל, אלא למנוע
משזוימר למכור את כל 5000 המטרים שלו
לאחד. מבחינתו של איש־עסקים ממולח

זה, העיסקה כמוה כמתן 28 אלף לירות
מתנה.
עם אותו אייזנבדג עצמו עשה שווימר
את עיסקת הבואינגיס, תוך הונאת הממ שלה
והעמדתה בפני עובדות. עד היום,
אגב, לא בדק איש אם שילמה
טי־וו־איי עמלה על מכירת הבואינגיס. ואם
כן -מי קיבל את הקומיסיון על מכירת
חמישה הבואינגים שהצליחו למכור?
שאלה אחרת: כיצד חילקו, בסופו
של דבר, שווימר ואייזנברג את ההוצאות
וההכנסות של כל העיסקה, והאם
הושפעו יחסי התעשייה־האתירית ואייזג־ברג
מעיסקת־הרכש הפרסית •של שווימר
ואייזנברג.
כאשר הופנו שאלות אלה — ואחרות —
אל דובר התעשייה־האווירית דורון סוס־ליק,
הוא העדיף שלא להשיב עליהן.
מי שסבור כי ליבו היהודי הרחום של
אייזנברג(שניאות לעלות ארצה דק אחרי
שכנסת-ישראל חוקקה חוק מיוחד שיפטרנו
לנצח מתשלומי מס־הכנסה) דאג לשווימר
בילבד, טועה סעות מרה• האיש מיספר
שניים בתעשייה־האווירית הוא אשר בן-
יוסף, נאמנו ואיש־סודו של שד־הביטחון
כיום, שמעון פרם, שהפך את התעשייה־האווירית
למעוז רפ״י בשעתו.
לבן־יוסף בת חמודה בשם צביה, שהתחתנה
בשעה טובה עם מהנדס בשם עמוס
גינור. אב טוב צריך, כידוע, לדאוג לפרנסה
לבתו. כא־שר הוקמה השותפות בין התע־שייה־האווירית
לאייזנברג, היא נר־שמה ב־

אלקנה גלי. הדובר והאחראי
להסברה של התעשייה־האווי־יי

רית. חברת פירסוס והסברה הקשורה באש תו
מעסיקה את אשת סמנכ״ל המישרד.

שם אטסקו. גינור התמנה כמנהל בחברה
החדשה, ומייצג את התעשייה־וזאווירית
כנגד השותף השני. כיצד עשה זאת —
למבקר־המדינה (המסיים את הדין־וחשבון
שלו על התעשייה־האווירית ויפרסמו כנראה
בעוד חודשיים, אם ועדת־הכספים,
כהרגלה, לא תמנע את הפירסום) — פת*
רונים.
אולם נראה כי הצליח במעשיו, שכן עתה
הוא משמש כמנהל באותה חברה עצמה,
מטעמו של אייזנברג. זה, אגב, פגם אס תטי
כלשהו. האם רצוי כי עובדי חברות
ממשלתיות יעברו לעבוד אצל הצד השני
שעימו הם במגע מטעם הממשלה י

התע שיי ה
והמ קו ר בי ם
* 1יכז הרחום שד אייזנבוע לא נוצל
— /ככל הידוע — לטובת בני־מיש־פחה
אחרים •של שווימר ובן־יוסף. אבל
תקציב התעשייה־וזאווירית — ללא הגבלה.
אותה בת חמודה, צביה, אוהבת לכתוב
תסריטים. מי עוד כמוה מכיר את נבכי
התעשייה הצבאית? האם לא ברור כי
כאשר הוחלט לצלם סירטי־הסברה לתע־שייה־האווירית,
עסקה צביה בתסריטים,
וכל זאת במיקרה, וללא כל קשר לעובדה
שאביה הוא השליט של התעשייה־תאווי־ירית?
אולם
אשד בן־יוסף, שתוארו הרישמי
הוא מישגה־למנכ״ל התעשייה־האווירית,
דואג גם לאשתו. האשד״ ברכה שמה, הח ליטה
להיות סוכנת־ביטוח, פתחה סוכנות
ברפת־גן־גיבעתיים יחד עם סוכן־הביטוח
הוותיק אריה שפאק. שם הסוכנות שפאק־בן־יוסף,
ועיקר עיסוקיה ביטוחים עבור
התעשייה-האווירית ומוסדותיה. בדיוסף
היה גם אחראי על ועד־העובדים, ואך
יטיבעי היה כי כל עיסקי הוועד יבוטחו
באמצעות אשתו. אחד העסקים הללו, חנות
המכירות שירות־לעובד, זכה לאחרונה בביקורת
קטלנית של מבקד־ההסתדרות —
שלא גילה את עיסקי הביטוח.
ומי שסבר כי אשר בן־יוסף דואג רק
לבני־מי-שפחתו הקרובים, טעה גם הוא.
אי־ש רחב־אופקים כמוהו, שהתקדם בתפקידו
תודות לכישוריו האינטלקטואליים,
זוכר לטוב גם את אחיו, עצמו־יובשרו.
ואחיו הלא הוא אברהם בן־יוסף, סגן־
מנהל-כללי במישרד־הביטחון, וגם חבר
במועצת־המנהלים של זזתעשייה־האוויוית.
עכשיו, נא לשים לב: לתעשייה־האווי־רית
יש דובר בשם דורון סוסליק. אבל
יש גם אלקנה גלי. גלי היה בשעתו עוזרו
של דויד בן־גודיון, הפך אחד מראשי רפ״י
ודוברה הראשי. בשנות השישים התמנה
כדובר ואחראי להסברה של התעשייה־האווירית
ברחבי העולם, בחוזה שעבד
כבר אז את זד 100 אלף לירות לשנה.
איש מחוץ לצמרת התעשייה־האתירית
אינו יודע כמה ׳מקבל גלי ותמורת מה.
אחרי הכל, ההסברה הטובה ביותר ל־תעשייה־האווירית
היא מטוסי צה״ל. לערבה
לא יעזור גם גאון הדוברים.
והנה, אשתו של גלי, אראלה, הקימה
לה בשקם עסק הנקרא תיקשורת־מידע
מיזרח־תיכונית. פורמלית, אין לאלקנה
האחואיס בהתאם לחוקי מדמת״ישראל אחראים חגרי מועצת״המנחלים של כל
חברה, על מח. שקורח בה. חברי מועצת־המנהליס של חתעשייח־חאווירית־לישראל,
חם הנושאים באחריות ישירח ואישית לכל המתואר בשידרה זו.
חברי מועעת-המנחלים הנוכחית, אשר מונו על־ידי שר״חביטחון שמעון
פרס, חם :

מיכאל פירון, יושב־ראש.
יצחק שפירא, לשעבר ראש מישלחת־־חכיטחון בארח״ב.
אדולח שווימר, מנהל כללי.
יהודה רביד, נציג מישרד־התחבו־רה.
יעקב מאכט, נציג ״בנק לאומי לישראל״.
חיים לסקוב, נציג קבילות החיילים.
דויד כוכב, יועץ כלכלי לשר־יהכיטחון.
אשר ידלין, יושב־ראש קופת־יחוליס.
צבי זמיר, טנכ״ל ״סולל־כונח״.
חיים הרצוג, שגריר ישראל כאו״ם.
מרדכי הוד, לשעבר מפקד חיל־האוויר.
אוריאל גורני, יו־עץ־מישפטי לשר־הכיטחון.
אברהם אשרי, נציג מישרד־יהמיסחר־והתעשייה.
שאול שאלתיאל, נציג מישרד־האוצר.
פרופ׳ יאיר אחרוני, ראש החוג למינהל־עסקים באוניברסיטת
תל-אביב.
אברהם כן־יוסף, סגן מנב״ל מישרד־הכיטחון.
בנימין סלד, מפקד חיל־יחאוויר.

הבית של בריסו

זוהי הווילה המהודרת של אשר בן־יוסף,
שפועלי התעשייה־האווירית עסקו בשיפוצה.
בן־יוסף טוען כי הדבר מוצדק, שכן כל זמנו קודש למיפעל ואין לו זמן לעסוק בענייניו.

הפרדס של שווימו

זהו צידה האחורי של הווילה של אל
שווימר בסביון, אשר נמכר לשאול אייזנברג
בעיסקה תמוהה. לאחר־מכן הכניס שווימר את אייזנברג כשותף לתעשייה־האווירית.

כל חלק בעסק, אך למעשה, הוא הרות
החיה בו ודואג להשגת עבודות הסברה
והפצה לעסק הפרטי של אשתו, שלצד
העסק הממלכתי.
ומיהי יד־ימינה של אראלה גלי? ורדה
בן־יוסף, אשתו של אברהם בדייוסף, חבר
מועצת־המנהלים של התעשייה־האווירית
וממא־שרי התקציבים לעיסקי אלקנה גלי!
מרתק? אבל זה עוד לא הכל.

__ כול ם
ב סי רהאחת

^ ם אפשר לסדר עבודות למקורבים,
למה לא לקבל גם מתנות? למשל,
המנכ״ל אל שווימר. הוא ובן־יוסף מכהנים
בתפקידם ללא שינוי מאז שנת . 1953
בבקשה: שווימר ובן־יוסף, ראשי התנועה
שקראה לריענון ולשינוי הנהגת המדינה
הזקנה, יושבים על כיסאותיהם מבלי לזוז
כבר 22 שנים רצופות!
ובכן, אחרי ישיבה כזאת, הבן־אדם זקוק
לקצת ספורט, לא? ובכן, שווימר קנה לו
סירת־ספורט חמודה. הלך לו קלף, והוא
שילם עבורה רק 500 לירות׳ ביית שהסירה
היונה זקוקה לשיפוץ. וחוץ: מזה, הקונה
הכיר אותו. מה זאת אומרת הכיר אותו?
הסירה היא מתוצרת מיפעל בשם אורלייט,
השייך במחציתו לחברה בשם קונסולידייטד
אנטרפרייז קומפני, ובמחציתו לתעשייה־האווירית.
כאשר שווימר עצמו הוא בעל-
הבית, לא ייפלא ששילם רק 500 לירות.
הסירה עברה שיפוצים בתעשייה־האווי־דית
עצמה, והושקעו בה 80 שעות־עבודה
בחודש. מארם .1974 כן, כן, מייד אחרי
המילחמה, כאשר כל מברג ופטיש ב-
תעשייה־זזאוויוית היו עסוקים לכאורה בשיפוץ
מטוסי חיל-האוויר, הודה שווימר
לעובדיו לשפץ את סירת־המירוץ החשובה
שלו.
החשבון של השיפוצים שולם על־ידי

שווימר רק בספטמבר ,1975 שנה וחצי
אחרי ביצוע העבודות (יש להניח כי הנה־לת־החשבונות
התעשתה לאתר את כתובתו
של אדולף וויליאם שווימר) .החודש בו
שולם החשבון היה, במיקרה, גם החודש
1שבו החלו מורדי ועד־העובדים של התע־שייה־האווירית,
בראשות אליהו בן־שמואל,
במסע גילויי־השחיתות נגד ההנהלה.
ומדוע הסכים בעל הטחצית־השנייה ב-
מיפעל, שבנה את הסירה, למכור אותה
כל־כך בזול? שאלה טובה. בעלי-המניות
של קונסולידייטד אנטרפרייז קומפני הם
קבוצת חברות ואדוציות. מנהלי החברה הם
רם יעקובסון, בנו של יוסף יעקובסון,
מראשי רפ״י ומנהל קרן־הנגב כיום, ו-
עורך-הדין יהודה קרני ממישרד עורך־הדין
מיכאל פירון, שהוא יושב-ראש מועצת־המנהלים
של התעשייה־האווירית. פירון
עצמו חובב־גולף נודע, ולמה יתנגד לשיפור
בריאותו של המנכ״ל שלוז
באשר החל אלי בן־שמואל במסעו נגד
ההנהלה, נעלמה לפתע סירת־המירוץ, ש שכנה
דרך־קבע ובגלוי בתחום התעשייה־האווירית.
אחרי חקירה התברר כי היא
הוסתרה באחד ממחסני הבדק, ליד הקרון-
הנגרר של שווימר.
השנה צפוי, לראשונה מאז קום המדינה,
דין־וחשבון מקיף של מבקר־המדינה על
התעשייה־האווירית. עד כה פורסמו פעמיים
ביקורות חלקיות, על עיסקות הערבה וה־קומודור,
ועל שיפוץ מנועים לחיל־האוויר.
כן התפרסם דין־וחשבון חלקי על חברת-
הבת, אלתא• ועדת־ד,כספים של הכנסת,
ובעיקר שימחה ארליך, היושב בראשה,
חיפו ומחטים, כל השנים, על ׳מעשי*
השחיתות בתעשייה־האווירית.
לבד מן העיתונות, שעותקיה נקנים, פשו טו
כמשמעו, על־ידי התעשייה־האוררית
(שהפסיקה לחלק לעובדיה את הארץ ביגלל
התקפותיו עליה, ושולחת להם במקומו את
דבר) ,יכולה רק המישטרה לטהר את.
(המשך בעמוד )28

הסכוז לאוהבים להיות יחד
י — יחד — אהבה אחת.
ולי — יחד — סוד אחד.
לה ולי -סבון אחד.
הסבון לאוהבים להיות
יחד.

לדזולי

ב 3 -צבעים ובניחוח מיוחד
שתמיד יזכירו לי אותה,
ולה -אותי.
לה ולי -הסבון לאוהבים
להיות יחד. תמיד.

חדשמעץ הזי ת (§)

ן• כר גץ 53 קיים קשרים מיניים עם
^ זקנה בת 80 תוך ניצול חולשתה דד
מיוהדת בבעיות מיניות, מה שאיפשר לו.
בין היתר, להפעיל עליה הש&עה בלתי-
הוגנת.
טענה זו מופיעה במי סמך רשמי של
אוניברסיטת תל-אביב. איו זו טענה מדעית.
היא אינה תוצאת מחקר פסיכולוגי על התנהגותם
המינית של גברים ונשים בישראל,
וגם לא תוצאת עבודת דוקטוראט על הנושא:
וויי הפין אחרי גיל .80 זוהי
טענה מישפטית שנטענה, יחד עם טענות
אחדות, לא לצרכי המדע הטהור אלא
לצרכים הפרוזאים של המוסד האקדמי
של העיר תל־אביב•
אם יקבל בית־המישפט המחוזי בתל־אביב
טענה זו של אוניברסיטת תל־אביב,
יחד עם טענות אחרות, עשוי הדבר ל הכניס
לקופתה הדלילה של האוניברסיטה
סכום של יותר ממיליון לירות ישראליות.
העיזבון נאמד בסכום בין מיליון ל*2.5
מיליון ל״י.
זהו הסכום שהותירה אחריה במותה הגברת
אדלהיד יוקל, במניות, במטבע-חוץ,
בחשבונות-בנקים ובחשבונות־חיסכון. הגברת
יוקל נפטרה ב־ 28 בינואר 1973ב־

עוג מותה שינתה
אדלה ״ ד י וקל את
צ 11אתה ־ 1במק 1ם

אוניבוסיסת תדאביב

ו —ו 1

הפנה את בביח־החוליס
יורש ומש של מיליון לי״

עולמה, הגישו המוציאים־לפועל של צווא תה
בקשה לבית־המישפט לקיום הצוואה
ולמינוי מנהל־עיזבון. אולם להפתעתם של
מוציאי הצוואה לפועל ושל נציגי אוני ברסיטת
תל־אביב, הסתבר לפתע כי קיים
עוד יורש לרכוש שהותירה אחריה הגברת
יוקל. היה זה יורש ששמו לא אוזכר כלל
בצוואה שבידיהם.
אלברט סמו בן ה־ ,55 מרחוב כפר גלעדי
45 בתל־אביב, הגיש בבית־המישפט התנגדות
לקיום הצוואה של הליידי יוקל, כש הוא
מצרף לבקשת ההתנגדות שלו צוואה
אחרת שלה. היתד. זו צוואה שנשאה עליה
את תאריך 27 ,1.1.73 ימים לפני שהלכה
אדלהיד יוקל לעולמה. נאמר בד. כי כל
צוואותיה הקודמות מתבטלות, ורק לצוואה
זו, האחרונה, יש תוקף.
בצוואה זו הורישה הליידי יוקל חמשת
אלפים לירות .״לעוזרת שלי, לאה.״ 5000
ל״י הותירה לגברת הלה שוורץ, מחולון.
אלפיים לירות השאירה לאחיין בעלה ה מנוח
,״למרות שבזמן האחרון איכזב אותי
קשות,״ כפי שנכתב בצוואה. סכום של
עשרת אלפים ל״י השאירה ״למוסד ציבורי
למטרות צדקה או למטרות ציבור, כפי
שמוציאי צוואתי לפועל ימצאו לנכון.״

1111 *1111X 11
בית־החולים הפרטי ד נציגו ברח׳ גרוזנבו/ג
בתל־אביב. היא מתה בשיבה טובה, כשהיא
בת .83
כשלוש שנים לפני מותה, חזתה הליידי
יוקל כי מותה ממשמש ובא, ורשמה צוואה.
בהיותה חשוכת־בנים ואלמנה, הורישה בצוואתה
את מרבית רכושה לאוניברסיטת
תל־אביב. בשנת 1972 הכינה הליידי יוקל
תוססת לצוואתה. גם על פי התיקון לצוואה,
צריכה היתד. אוניברסיטת תל־אביב להיות
אחת מנוהלות רכושה של אדלהיד יוקל.
אחרי שנודע כי הליידי יוקל הלכה ל-

בבית המישפט: אלבוט סמו 131׳ עדותו המאואתונית

את כל שאר נכסיה, שכללו מניות בחברת
פיילוט הישראלית, חלק מחברת
יוקל להשקעות בע״מ, מטבע־חוץ מביטוח
פנסיה ומזומנים בחשבונות־בנקים, וכן את
רכושה ונכסי דלא־ניידי שלה, השאירה
ליידי יוקל לאלברט סמו, אח בבית־החולים
דנצייגר בתל־אביב.
לאוניברסיטת תל-אביב לא הותירד. אדל־היד
יוקל בצוואתה האחרונה אפילו פרוטה
•שחוקה אחת.

הת שה
באמצ עו תסמיס
** יתרון התעלומה, כיצד הגיע האח
^ האלמוני אל צוואת הליידי יוקל, מצוי
אולי בכתב־ההתנגדות שהגישו פרקליטיה
של אוניברסיטת תל־אביב, עורכי־הדין מי כאל
כספי ואמנון גולן, למניעת מימוש
הצוואה האחרונה.
טענה אוניברסיטת תל-אביב:
• ״אלברט סמו שימש כמטפל וכאח
בבית-החולים, בו היתד. המנוחה מאושפזת,
והוא זמם וביצע הכנת המיסמך המתיימר
להיות צוואה, והחתמת המנוחה עליו, ב תחבולות
עורמה ומזימה, ומבלי שהמנוחה
היתה מסוגלת לשלוט ברצונה החופשי.״
• ״אלברט סמו ידע כי המנוחה ערכה
צוואה לטובת אוניברסיטת תל־אביב והוא
הפעיל עליה השפעה בלתי־הוגנת, בהיות
המנוחה במצב גופני ונפשי מעורער. ב תאריך
המתיימר להיות תאריך חתימת
הצוואה הנ״ל, היתד. המנוחה בלתי־שפוייה
בדעתה, בין היתר עקב כך שאלברט סמו
החליש אותה והתיש אותה באמצעות סמים
ותרופות, אותם הכין הוא עצמו, על־סי
מידע שהיה לו, ובדרך בה כבד נקט בעבר.״

״אלבדט סמו קיים עם המנוחה קשרים
מיניים, תוך ניצול חולשתה המייוחדת בבעיות
מיניות, מה שאיפשר לו, בין היתר.
להפעיל עליה השפעה בלתי-הוגנת.״
השבוע, עמד אלברט סמו בבית-המישפט
בתל־אביב על דוכן העדים. לפני השופט
המחוזי יצחק שילה הוא החל מספר את
גירסתו שלו לפרשה.
סיפר המישפט :

אלברט

סמו

בבית־

אני בערך 30 שנה בארץ. באתי ארצה
אחרי סיום בית־הספר בבולגריה. שם לא

1-111* 71 עוע־ ה ליי די י
(המשך נזעסוד )27
קיבלתי הכשרה לחיות אח. בארץ קיבלתי
הכשרה כזאת במישרד״הבריאות. הייתי 18
שנה בערך בשירות המדינה. הושעיתי כשירות
המדינה, ובפברואר 1972 נתקבלתי
לעבודה בבית־החולים דנציגר בתל-אביב
זה היה בהמלצת רופא בית־הסוהר, כשנותרו
לי עוד שישה חודשי-מאסר, מהעונש
שהוטל עלי לרצות בכלא.
במהלך עבודתי בביתיהחולים דנציגו,
טיפלתי בגברת יוקל ובחולים אחרים. אני
מטפל בכל חולה. אצלי החולה תמיד צודק.
אם יש צורך לעזור למישהו, אני יוזם.
בטיפולי בגברת יוקל לא יזמתי דבר.
גברת יוקל שכבה יחידה בחדר. זה היה
חדר קטן 2.60 ,מטר על .3.20 בחדר היו
מיטה, כורסה, ארון ונוחיות. הייתי מחלק
לה תרופות, מסדר את המיטה, דואג לרחיצה
ומביא לה את האוכל. אני גם
משוחח עם החולה, אם יש צורך לשוחח.
כל אחד מהסגל עושה פעולות אלה. כי*
החולים היו מודים לי על הטיפול המסור.
כשאני הייתי בתורנות, הייתי רוחץ את
הגברת יוקל. כשהייתי רוחץ אותה, היא
היתד! ללא בגדים. לפעמים הייתי גם משוחח
עימה• אבל לא עשיתי לה מסג׳.
אף פעם לא עשיתי לה עיסוי. אף פעם
גם לא רחצתי אותה לבד.
נכון שהייתי לוקח את החולה לטיולים.
מר דנציגר ביקש ממני לעשות זאת. הלכתי

כאן בצוואה עבורך.״ זה היה בערך חודשיים
לפני פטירתה.
לא שאלתי אותה מה פיתאום כתבה
צוואה לטובתי. היא אמרה לי תמיד ש תגמול
לי על מעשי עבורה. לחולה, מילה
טובה ישווה יותר מתרופה. ואני הקפדתי
להגיד לכל החולים מילים טובות. אהבתי
לעודד אותה, והיא אהבה להיות בחברה.
הייתי מעודד אותה לצאת לגינה. הגשתי
לה כל מה שביקשה. זח היה כשהיד שלה
היתד. בגבס, והיא סבלה מכאבים, היא
פחדה שלא תוכל להשתמש שוב ביד.
הרגעתי אותה. היא פחדה עד הורדת הגבס,
ואז התחלתי לעשות עימה תנועות ביד
עד 90 מעלות.
אחר-כך לקחתי אותה לבתי־קפה. הייתי
יוצא איתה מחוץ לשעות העבודה. כל
פעם שיצאתי איתה. היא שילמה לי 20
לירות, ובבית־החולים ידעו על-כך. כסף-
מתנה היא אף פעם לא נתנה לי- .אבל
נתנה לי טלוויזיה ושעון.
גברת יוקל הכירה את אשתי ואת שלושת
בני. את עברי — לא בדיוק. היא לא
ידעה שהסתבכתי ונענשתי והרסתי את
חיי־המישפחה שלי. אבל היא הכירה את
אשתי, והיתה בביתי. לא אמרתי לה שאני
אלמן, וגם לא שאני גרוש. אבל היא ידעה
שאני במצב כלכלי לא טוב, מביקוריה אצלי
בבית.
עד כאן.

נושא המאבק: מיפעל ״פיילוט״
סיוע לשיחרור במיומה
וביקשתי רשות לכך, וד״ר אלפרד לוין
מבית־החולים אמר לי :״למה לאז״ התחלתי
לצאת איתר. לטיולים חודשיים-
שלושה אחרי שהיא באה.
הייתי מטייל איתר. לאיפה שהיתה אומדת
לי. פעם היא היתד. אומדת :״תיקח אותי
לבית-קפה.״ פעם הייתי לוקח אותה לעורך-
הדין שלה. הייתי אצלה בבית הרבה פע מים.
חמש־שש פעמים. היינו ביחד בבית
מכסימום שעה. הדבר הראשון שהיא היתד.
עושה, כשהיינו מגיעים אליה הביתה, היא
היתד. נשכבת על הספה ונחה עשר דקות.
אחר־כך היתד. ניגשת לארון ומחליפה בגדים.
היא תמיד רצתה מישהו שילווה
אותה הביתה, כדי לקחת תמרוקים וגר ביים.
רק ביגלל זה הצטרפתי אליה. מ בחינה
בריאותית, היא היתד. יכולה ללכת
לבד.
עד כאן.

״ כשא סגו ר
א ת עיני״
ך* חמשף עדותו השיב העד לשאלות
£עורך־דין ישראל קנטור, ממישרד
עורכי־הדין כספי ושות׳.

השיב סמו:
פעם שלחה אותי הגברת יוקל למאה-
החשבון סמואל, עם חבילת ניירות. אינני
זוכר מה זה היה. נכנסתי אליו. הוא לקח
את המיסמכים, אמר תודה. לא היכדתי
אותו. יצא לי להיפגש איתו עוד מיספר
פעמים.
באחד הימים ביקשה מפני הגברת יוקל
לקחת אותה אליו. הסכמתי ולקחתי אותה.
חיכיתי לה בחוץ. אחרי חצי שעה היא
יצאה משם. לא התעניינתי במעשיה אצלו.
כשהיא יצאה משם, היא אמרה לי :״כש אסגור
את עיני, אתה תקבל מה שרשמתי

ת־ . 11

בנקודה זו נקטעה עדותו המאראתונית
של אלברט סמו, שתימשך במהלך המיש־פט.
אולם בכתב־התביעה של אוניברסיטת
תל-אביב מופיעים עוד כמה פרטים, העשויים
להאיר את הפרשה באור שונה,
לא כל״כך רומנטי כפי שהשתקף מסיפורו
של סטו.

״ הי מו ם כדי
לע שות פ שע״
* * ענה אוניברסיטת תל־אביב :
;• החלק המכריע אודות רכושה של
המנוחה היה בידי רואה־החשבון סמואל,
אשר העביר אותו לאלברט סטו מבלי לקבל
את הסכמת המנוחה.
!• אלברט סמו, בשיתוף עם רואה־החשבון
סמואל, הוא שערך את הצוואה
האחרונה, והוא שעסק בעריכתה ובביצועה,
כולל השגת תירגומה לגרמנית, עובדה;
הפוסלת אותו מלהיות זוכה.
<• התיק הרפואי שנמצא בבית־החולים;
דנציגר אחרי פטירת המנוחה הוא תיק
בדוי, אשר הוכן בזמן אחד ובחופזה, והכולל
בתוכו נתונים רפואיים וטיפול רפו אי
בדויים לחלוטין. כן הוא מכיל נתונים
מלאכותיים, שניכר בהם כי הוכנו למטרת
כיסוי המזימה של הכנת הצוואה.
<• באופן בלתי-ברור לא התקשר איש
מטעם בית־החולים עם המקורבים למנוחה,
והמנוחה הובאה לקבורה מבלי שניתן לאיש
ממקורביה להיות בקשר איתה, או עם
גופתה, החל מהשלב שבו איבדה את

הכרתה ועד שהובאה לקבורה.
• אלברט סמו סיפק למנוחה ונתן לה,
סמים ומיני תרופות שהתישו אותה פיסית 1 ורוחנית.
כדי להסביר האשמה חמורה זו בכתב-
התביעה, מצאו לנכון פרקליטי אוניברסיטת

מעשייה אזוירית
תל-אביב לציין בפני השופט את עבדו של
אלברט סמו. עבר זה מכיל הרשעה בתיק
של פשע חמור, בו הואשם אלברט בעבירות
-של ״היסוס כדי לעשות פשע או
עוון, סיוע לשיחרור במירמה, תיווך בשוחד,
קבלת דבר במירמה בנסיבות מח מירות׳
עיסוק ברפואה על־ידי אדם בלתי-
מורשה וסיוע לקבלת פטור משירות־ביט־חון.״
על חלק מעבירות אלה הוא הורשע
בשנת ,1969 ונידון לתקופת־מאסר של
חמש שנים.
באותה תקופה עבד אלברט סמו. כאח
בבית״החולים תזת־מרפא ברמת־גן. הוא
עשה אז מה שהוגדר על-ידי בית־המישפט
המחוזי כ״שיטה להדיח חיילים, הרוצים
להשתחרר מצה״ל, לביים התאבדות, ובעד
העצה וההדרכה הוא היה מקבל סכומי-
כסף. לכל אחד מהחיילים היה מסביר כי
מיקצת מהסכומים הוא חייב לתת לרופאים
ולאחרים כשוחד. לכל אחד היה
ממציא אבקה, אשר בבליעתה נרדם האיש
והוא מוצא את עצמו — לאור מיכתב-
ההתאבדות אשר השאיר — בבית־חולים,
ושם עליו לשחק תפקיד של בלתי־שפוי,
וכך הוא משיג שינוי בכושרו לשרת ב צבא
ושיחרור משירות סדיר.״

בגדי ם
מגו א לי ם בד ם
חד המיקרים שבגינם הורשע אל-
ברט סמו, היה מיקרהו של החייל
שלום גרבי.
לגרבי נודע, כחודשיים אחדי חיולו, כי
אלברט סמו יכול לסדר שיחרורים מצה״ל.
הוא פנה אל סמו, שילם לו סכום של 2500
ל״י. סמו טען בפניו כי מרבית הסכום
מיועד לשיחוד רופאי הוועדה הרפואית של
צה״ל, המעניקה שיחרורים.
אחר־כך אמר סמו לגרבי לשכור חדר
ללינת־לילד. במלון עדן ברמת־גן, והכתיב
לו שני מיכתבי־התאבדות, שלפיהם החליט
גרבי, כביכול, לשים קץ לחייו בבליעת
35 כדורי*שינה, ומבקש להחזיר את ציודו
הצבאי ליחידתו. סמו נתן לגרבי לבלוע
אבקה, שלדבריו טחן אותה מכדורי-שינה.
הוא הודיע לו שיתעורר רק בבית־החולים.
וכך גם אירע.
למחרת בשעות הבוקר ניסה בעל המלון
להעיר את גרבי. כשלא הצליח בכך, נתקל
במיכתב־ההתאבדות והזעיק מגן־דויד. גרבי
התעורר בבית־החולים. הוא נבדק שוב בידי
ועדה רפואית צבאית שהחליטה, עקב ניס-
יוז־ההתאבדות שלו, להוריד את סוג ה בריאות
שלו. הוא שוחרר מצה״ל חודשיים
וחצי אחרי שגויים.
במיקרהו של החייל עאבד סבח היד,
העסק מסובך יותר, שכן סבת לא יכול
לכתוב מיכתבי-התאבדות. הוא לא ידע
לכתוב. תמורת 3000ל״י, הדריך אותו
אלברט סמו לגדל זקן, לקנות בגדים מגו אלים
בדם מחנות של שוחט־עופות, וכיצד
לשחק איש מטורף.
באחד הערבים נטל אותו לצומת בילו,
שם זיהם את פניו של סבח, שם לו בכיסיו
פקקים וקליפות, והלבישו את הבגדים
המגואלים בדם. אחרי שהורד, לו
לשחק תפקיד של משוגע, נתן לו לבלוע
שתי כפיות אבקה שהרדימוהו. סמו אמר
לסבח שיירדם ל־ 24 שעות, אבל זה התעורר
דק אחרי שלושה ימים בבית־ד,חולים. גם
הוא שוחרר מצה״ל, אחרי שנקבע ״חשש
של סכיזופרניה עם התקפים אפילפטיים.״
סמו נפל לבסוף בפח, כאשר המישטרה
הציבה לו מארב. היא שלחה אליו חייל
כדי שיבקש ממנו לשחררו, ובשעה שסמו
מנה את הכסף שהביא לו החייל תמורת
השיחרור, הוא נתפס בידי השוטרים, הוע מד
לדין והורשע.
אחרי שלוש שנות מאסר שוחרר אלברט
סמו מהכלז* וחזר לשמש כאח רחמן בבית-
חולים. הוא התקבל לעבודה בבית-החולים
הפרטי דנציגר בתל־אביב, שם פגש את
אדלר,יד יוקל, בת ה.80-
האם אומנם התאהבה בו הישי-שה עד
טירוף, ומשום כך החליטה להוריש לו את
מרבית רכושה?
האם לא יכלה לעמוד בפני תאוותיה
המיניות, כפי שטוענת אוניברסיטת תל-
אביב, והיחה מוכנה להוריש לאלברט סמו
את רכושה, כדי שיספק אותה מבחינה
מינית?
או שמא היתה כאן מזימה, וליידי יוקל
הישישה כתבה אח צוואתה האחרונה כש היא
מסוממת?
זאת יצטרך לקבוע בית־המישפט המחוזי,
הממשיך עדיין לדון בפרשה ולשמוע את
פרטיה.

(המשך מעמוד )25
המתרחש שם. אליהו בן־שמואל וחבריו
מסרו למישטרח תלונות מפורטות, וניצב־מישנה
בנימין זיגל הורה לחקור, לפדות
שיחה טלפונית אליו מאת שר־הביטחון
עצמו- ,שמעון פרס. גם ראש אגף־החקירות
במישטרת ישראל, ניצב יעקב קדמי, אישר
במיכתב לאליהו בן־שמואל, כי המישטרה
החלה חוקרת בתלונות.

הדג מ ס רי ח
מהרא ש
ך* תלונות שהוגשו למישסרה מתיי-
ן | חסות לפרשת זיוף הבחירות למועצת־העובדים
של התעשייה־זזאווירית, הנש לטת
משד כל השנים על־יד נאמנו של
בן־יוסף, שמואל קישלס. הן מתארות את
פרשת המלאי של צרכניית־ד,עובדים ש נעלם!
התלונות מספרות על שי׳חות־טלפון
ללא הגבלה לעובדים בדרגות הגבוהות!
על חלוקת־דלק חופשית הגורמת למיסחר
בתלושי־הדלק! על בונוסים בסכומים אג דתיים
( 57 מיליון לירות בשנתיים האחרו נות)
שחולקו לעובדים שונים, להשתקתם.
לדיבריהם, נדשכורת ממוצעת של בעל
דרגה 4ומעלה היא למעלה מ־ 6000 לירות
לחודש. קיימת קנוניה מאורגנת לתשלום
עבור שעות נוספות פיקטיביות, בשבתות
או במישמרות. כך, למשל, בתקופת המיל־חמה
רשמו לכל העובדים עבודה של 24
שעות רצופות. על השעות הנוספות ה פיקטיביות
נמסרו מיסמכים למישטרה. אגב,
ההנהלה ניסתה למנוע את התלונות בטענה
כי ״כולנו בסירה אחת״.
העובדים מנוצלים למתן שירותים לנשי־המנהלים
וסגניהם. לכל מנהל מחדשים את
הרכב מדי שנתיים.
לכל סמנכ״ל יש נהג פרסי. לבן־יוסף,
אגב, שלוש מכוניות צמודות: שתי וולוו,
ואינזפאלה. במישרדי-המגהלים יש״משרתים
פרטיים להגשת כיבודים.
ויש גם סתם דברים לא־ברורים. מדוע
משופץ מרבית הרכב הפגוע של המיפעל
דווקא במוסך אחד ביפו? מדוע עוברים
ענייני התרבות והאמרגנות, ברובם, דרך
מישרד-אמרגנות אחד?
כימעט בכל בית של עובד התעשייה־האווירית
מצוי רכוש של המיפעל בשווי
של כפה עשרות לירות. כל אחד לוקח
אליו צורכי־מישרד, או חלקים. אם להכפיל
זאת ב־ 18 אלף עובדים, מתקבלים מייד
מיספרים גדולים מאד. כל עובד עושה
זאת, כיוון שהוא רואה כי מנהליו ורא-שיו
מנצלים את התעשייה-האוויריח לתועלתם
הפרטית ועושים בה כבתוך שלהם, כשהם
מחווים דוגמה•
כאשר אשר בדיוסף בנה לעצמו וילה
מהודרת בסביון, ברחוב הנוף ,28 לא היסס
לרגע לקחת לעבודוח-הבנייה עובדים של
התעשייה־האווירית. פורמלית, בוודאי יח ייב
את חשבונו בהוצאות, כשם ששוויטר
שילם את תיקוני הסירה אחרי שנה וחצי.
כמה היתד, עולה הבנייה לבדיוסף. אילו
לקח עובדים רגילים, בחוץ?
כא-שר נ-שאל מדוע עיסה זאת, השיב
כי למנהלים הבכירים של התעשייה־האווי־רית
אין זמן לדאוג לעניינים הפרטיים
שלהם. כל זמנם קודש למיפעל, ולכן
מוצדק •שיעסיק בכך את עובדי המיפעל
שהוא מנהל. אם מישהו זקוק לדוגמה של
הסתאבות אמיתית — כאן היא.
הדג מסריח מן הראש. אשתו של בן-
יוסף איגד, יכולה לדאוג לבית, כיוון •שעליה
לבטח את עובדי המיפעל (לטובתם, כמובן).
בתו והתנו עסוקים בענייני התעשייה־האווירית.
ולא
די בכך -שהוא וכל מישפחתו חיים
היטב על חשבון המיפעל, הצורך מדי-
שנה 1.3מיליארד לירות מתקציב מישרד-
הביטחון, אלא שהוא מעז להעסיק עובדיר
של המיפעל, האמורים לייצר את הכפה,
בתיקוני קירות הווילה שלו.
וכל הזוהמה הזאת מתרחשת מזה 22
שנים, בריש־גלי ! קבוצה של אנשים
השתלטה על מיפעל ביטחוני, מוצצת את
תקציבי הביטחון, תוך ניהול כושל ה גורם
להפסדי־עתק ולהשחתת המידות בכל
המערבת של התעשייה־האווירית כולה.
ועתה, כאשר מגסה ראש־חממשלה לקצץ
בתקציב־הביטחון, מפטר בדיוסף את עובדי
הכפיר במקום את שמשיו ומ-שרתיו האישיים.
פעם אמר הפילוסוף עימנואל
קאנט, כי הרצון החופשי הוא הדבר היחידי
הבלתי־מוגבל בעולם. התעשייה־האוויוית
הישראלית הוכיחה, שגם לחוצפה אין גבול.

(כשבוע הבא: כד
חובל ייצור ה״בפיר׳ס
העולם הזה 1991

ספורט
כ דו רגל
דו־ ש ער
בקרסול מו־וס?
עוד לפני כחודש וחצי ד,תהלך יצחק
זלצר, כדורגלנה של קבוצת מכבי פתח־תיקווה,
על קביים, כולם הספידוהו :״אתה
גמרת עם הכדורגל. עצמות הקרסול שלך
מרוסקות לחלוטין. אם תמשיך לשחק כדורגל,״
הוסיפו להפחית ,״תהלך כל חייך
על קביים.״ יצחק זלצר לעג לכולם.
בעלות המסך על מישחקי הליגה־הל-
אומית בשבת האחרונה, הוא כבש דו־שער,
בעזרת אותה רגל מרוסקת עצמה, לזכות
קבוצתו במישחק מול בית״ר תל־אביב
שנסתיים בתוצאה של 0:2לפתח־תיקוואים.

כדורגלן יצחק זלצר
הבקעה בלי קביים

תעתועי הגורל של הליגה הלאומית בכדורגל.
נפתחו ברגל ימין׳ בעונה החדשה.
לאחר המחזור הראשון בליגה מתנוסס
שמה של קבוצת מכבי פתוז־וזיקווה ב ראש
טבלת הליגה אחרי שאשתקד, בתום
העונה, סגרה הקבוצה את הליגה כשלז־כותר,
שלוש־עשרה נקודות בילבד. אנשי
מכבי פתח־תקיווה השלימו כבר באמצע
העונה שעברה שהשנה ישחקו בליגה א׳.
אבל אז באו שני הח״כים, אהוד אולמרט
ויוסי שת ה אשר החליטו אחרת: אין ירידות.
הליגה הלאומית, עם 18 קבוצות.
ההחלטה שלפיה אין יורדים, הפיחה רוח־חיים
מחודשת בקבוצה המלבסית. את שר־ביט־האימון
נטל בידו זאב זלצר (אחיו של
יצחק זלצר) ,אשר השתדל לייצב את
השורות על־ידי שחקני־נוער של האגודה.
סיפתח למלכס. גיבור השבת של ה ליגה
הלאומית, יצחק זלצר, שרוי בהלם.
״לכבוש שני שערים בפתיחתה של עונה,
לאחר שכולם הצביעו עלי בגמור, מה עוד
צריך הבנאדם?!״ הוא שואל, כשחיוך
רחב נסוך על פניו. שני השערים, שהיו
יקרים מפז, טרם נמוגו מזיכרונו.
״השער הראשון נכבש בדקה ה־,12״ הוא
מספר .״מירצ׳ינסקי פרץ באגף ימין, הרים
את הכדור לרוחב השער, לא לפני שהצ ליח
להתל בשני מגינים בית״תם. הכדור
שהוגבה. בחצי־גובה, מצא את ראשי —
וממרחק של חמישה מטר גגחתי בחוזקה
ובזינוק את הכדור לרשת הבית״רית.
״לא חלפו אלא חמש דקות, והוספתי ל מאזני
שער נוסף. קפטן הקבוצה, דורון
רוזנטל, פרץ באגף ימין, גילגל את הכדור
לרוחב רחבת ה־ . 16 אני, שהתמקמתי
העולם הזה 1991

באותה עת על קו 16 המטרים, פתחתי ב מאמץ
קצר. רגלי, שרק לפני כחודש
וחצי היתד, מרוסקת, לא בגדה לי ומשישה־עשר
מטר שיגרתי כדור־יעף אדיר ל־רישתו
של שמואל דויד, שוער הקבוצה ה־בית״ריית.
הכדור הורשת, והושכן דרך
חיבורי הקורות, כשהשוער כלל לא הצליח
לעקוב אחר מעופו.״
היה זה, לכל הדיעות, סיפתח מעודד ל עונה
החדשה לקבוצה המלבסית.
מישפחתו של יצחק זלצר, האב והאחים
רוני וזאב, הם למעשה מעצבי אופייה
הסימפטי והשלו של הקבוצה הפתח־תיק־וואית.
זוהי אחת הקבוצות הבודדות שלא
הורשעה מזה שנים בגין התפרעות אוהדיה
.״אנחנו יותר מדי שחקנים ואוהדים
הוגנים, בהשוואה לאופי הכדורגל היש ראלי,״
אומר יצחק זלצר .״שאר הקבוצות,
ובמייוחד אוהדיהן, הן יותר ברוטאליות.
אנחנו יותר מדי טובים! בכדורגל שלנו,
בארץ, אסור להיות יותר מדי טוב. בעונה
הקודמת, עונה שהיתה זרועה שחיתויות
ואלימות, היינו במידת־מה קורבן, אנדכי
לפי התוצאות על כר-הדשא היה מגיע לנו
לרדת לליגה א׳.״ י׳
חובבן מתוך הכרה. הגבס הוא אורח
עתיק־יומין על רגליו חרוטות הצלקות
של יצחק זלצר :״חמש פעמים גובסו
רגלי. יש שחקנים יריבים, המחפשים כבר
מתחילת המישחק את הרגליים. במקום ל חפש
לך את הכדור, הם מוצאים לך את
הרגל.״ ואומנם, גופו ורגליו שזורים צל קות
,״הפציעות והפגיעות לא מפחידות
אותי,״ הוא מדגיש .״מהכדורגל אני לא
חי. אני אוהב כדורגל. למרבה הפלא, נש ארו
עוד כדורגלנים חובבנים בכדורגל
הישראלי.״
יצחק זלצר הוא אחד הכדורגלנים ההד
גנים בליגה הלאומית בכדורגל, על רקע
קשת רחבה ומוגזמת של כדורגלנים מפירי״
מישמעת .״מעולם לא הייתי בעימות עם
שופטים. מעולם לא קיבלתי אזהרה של
כרטיס צהוב, או אדום שהוראתו — ה־חוצה!
אותי אף פעם לא ניסו לקנות,״
הוא ממשיך בסיפוק .״אלה שבאים לקנות
מישחקים וכדורגלנים, יודעים אל מי
לפנות.״
כיום הוא בן ,29 ומספר :״אני משחק
כדורגל מגיל . 10 בגיל 17 היתד, הפרמיירה
שלי בקבוצה הבוגרת.״ ניכר בו שהוא
מכיר היטב את רזיו האפלים של הכדורגל
הישראלי, מאחרי-הקלעים. לגבי סיכויי ה עונד,
בליגה, הוא אינו נשמע אופטימי
ביותר :״האלימות תימשך. אסור לנו לש כוח
שבתום העונה יירדו ארבע קבוצות.
לקראת סוף העונה המתח יילך ויעלה.״
הוא פוסק חד־משמעית.

כ דו רסל
גויים של יזם וזי ל
תנועת הספורט הדתית אליצור, לא
היתה מעולם גורם של ממש בספורט
הישראלי. העובדה שרוב התמודדויות הספורט
בענפי הספורט המרכזיים בארץ נע רכים
בלילות שבת ובשבתות, הוציאה את
הספורטאים הדתיים אל מחוץ למחנה.
דתיים שהעדיפו ספורט על שמירת מיצוות,
עברו לשחק בקבוצות אחרות.
השנה, לראשונה בתולדות הספורט ה ישראלי,
עשוייה אליצוו להופיע בו כגורם
של ממש. קבוצת הכדורסל של אלי־צור
תל-אביב, שעלתה לפני שנה ללי גה
הלאומית, עומדת ככל הנראה להתמודד
על אחד ממקומות הצמרת בליגה.
אחרי ארבעה מחזורים ניצבת אליצור
במקום הרביעי בטבלה, עם שלושה ניצ חונות
מתוך ארבעה מישחקים. כאשר גברה
השבוע אליצור על קבוצת הצמרת
מכבי ומת־גן בתוצאה ,79:75 היה זה סימן
מעודד לגבי יכולתה העונה.
את אליצור מאמן כיום יהושע רוזין,
מאמן מכבי תל־אביב והנבחרת הלאומית
בעבר, והיא מתבססת על מישחקו של
כוכב העבר של הכדורסל הישראלי —
תנחום כהן־מינץ.
לא רוזין ולא כהן־מינץ אינם דתיים.
גם ארבעת שחקניה המרכזיים של אליצור
הם שחקני־רכש אמריקאיים, שהחלו לח בוש
ביפות רק אחרי שצורפו לקבוצה.
אולם העובדה שאליצור בנוייה על
״גויים של חול״ — אינה משנה. שיתופה
של הקבוצה הדתית בליגה הלאומית, גרם
לכך שכל מישחקי הליגה נערכים השנה
רק בימי חול.

צינקוגרפיה כסס״

ב ע ״ני

תעוגוית גלוסות :

^ רעות
׳^ג צבנניט
אופסט •בווו
ונילוס• לאוססט
^ גלוף לסלקסוגרסיה

בי צו ע מ עו ל ה
ו 1׳11]1ו מו 36598-33251.1048|1

חן טר מפ לחייד

במדינה

קשקשת 1991
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
,קשקשת ׳,ת.ד ,136 .תל־אביב. החג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

הי ס טו רי ה
פרעות כידנוס.
אכל המוך

הביוגדאנדה ש?
מר קו6רדחו7י6
חושפת בין השימין אמת מרה
עדית זרטל השתוקקה בכל מאודה לפאר
זיכרו ומעשיו של משה סורוקה המנוח,
בסיפרה ימים ומעשים (הוצאת מחברות־הסיפרווז)
,המתאר את סיפור־חייו של
משה סודוקה.
סורוקה היה מראשי מפא״י, והאיש ש שלט
בקופת־החולים הכללית של ההסתדרות.
העיתונאית זרטל הקדישה מאמצים
רבים לאיתור מירב העובדות על חייו של

קשקשת 1989

• אצבעותיו של אמן־קאראטה ל אחר
ששבר בלטה.

מנב״ד סורוקה
הארכיטקט למד לבנות

אמנון ערער,

רח׳ הרב קוק ,40 נתניה
• כיווץ שרירי־הלב עקב פיחות
קרב•

שי ירדני,

רחבת הגייסות ,4תל־אביב
• השש־בש השתבש.

אפיפון פלד,

רח׳ צודל ,101 קיראון
• היזהר מנשיכת פקידי־המס !
נלח ג׳אן, רח׳ בלפור ,87 בת־ים
+אוף, הרי זה משתנה כל רגע!

אלה גוטמן,

רח׳ תחכמוני ,43 ירושלים

השבוע בדרייב אין
בשעה 5.30

״חטיפה מגן־החיזת״
בשעה 7.15

״לילה ללא עד״
בשעה 9.30

״אימת העכביש״

בסיטונות שמלות הריון
מכנסי הריון
טוני קו ת הריון
חליפות הריון

כ הן

מודל

תל-אביב. רה, נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרד החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות !2—4
להזמנות ע״י סובו: טל ,50344 .ת׳ א

מאוזן :

מאונך :

.1כינוי ! .2מלד־השדים ! .7ישן !
.9שיח־נוי נשיר ממישפזזת הזיתיים 10
מנעול פטנטי! . 12 טלף; . 13 בשבילי!
.15 הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות !
.16 תנור ערבי! . 17 אתר! . 18 קריאת־הפתעה;
. 19 מכלי השח־מת! .21 רך
בצאן; .22 מחלקי הראש; .23 בן־אדם;
.25 כלי־קיבול גדול ! .28 מילת־הפצרוז ;
.29 אור גדול ; .31 מזמר ; .32 האם היא
קדמה לתרנגולתי; .34 הווה; .35 לא
חם; .36 שטף־דיבור נאה; .38 מכניס
בבריתו של אברהם; .41 שטיחו .44
רחמנא־ליצלן (ר״ת); .45 דרך סלולה;
.47 אסון, צרה ; .48 רוב בלי סוף ; .49
פעוט ; .51 פעולת המשאבה ; .53 ציפור-
שיר; .56 חיכוכים קולניים; .57 בלתי-
יציב; .60 פואמה; .61 מין תנור; .63
מתווי־הנגינה ; .64 הבעייה שלי; .65
פרוסה .66 :מילת־זירוז ; .67 אי־תשלום
שכר במועד ; .70 מילת־שלילה ; .72 מכלי-
הנשק; .75 מציבת־זיכרון ; .76 מחלקי
הרכבת ! .78 מאור קטן ; .79 איבר-
תנועה ; .80 נע ממקומו ! .81 נועם, רוך !
.83 תבלין לקפה ; .85 רמאי ; .86 היסוד
הכימי הקל ביותר ; .87 סוף בלי התחלה ;
.88 בסיס; .90 בעירה; .91 שקט!; .92
רכון ! .95 גוף שלישי רבות ; .96 שפופרת
הטלפון; .97 מתנה.

. 1חתך; .3נשאר אחרי הקציר; .4
מילת־שאלה לזיהוי; 3עני; .6סעד;
.8כלום; . 11 מין קטורת; . 12 מנגני
התיזמורת; . 14 מיקוווד&ים בינוני; .15
סכין־קצבים; .20 נקי׳ טהור; .21 אחו ריים
; .24 וזיר ; .26 תבואה ; .27 מטבע
יפני; .28 בתוכי; .29 מנהיג מצרי בעת
החדשה ; .30 ראש־ממשלת בריטניה
לשעבר (ש״מ 32 אולם ; .33 בראוו ! ;
.37 תושבי העיר חלם ; .38 פקודה (הפוך);
.39ז״ל ! .31 בשבילי ; .42 משמש ב-
קפיצה־לגובה; .43 ישוב ליד ירושלים;
.45 זורם בהמוניו ; .46 חריץ ; .48 מספיק!;
.50 שוקל .51 :סוסה חמסינית ; .52
משורר ישראלי; .54 דרך מעל מים;
.55 פליטת רוק; .58 אומה; .59 קריאת־יגון;
.62 כברה; .64 כינוי לאלוהים;
.68 כריכה ; .69 חומת-מים .70 1בן ;
.71 מילת־תנאיו .73 קידומת הולנדית;
.74 מין בקר מעולה ; .76 גבבה ; .77
אחד השוואים; .79 סוכך; .80 מונרך ;
.82 בהרת״קיץ! .84 איש־עסקים יהודי
ידוע-לשימצה באמריקה; .89 מאוחר ב לילה
.90 :אולם׳ אבל; .93 זכר בבקר;
.94 תוך בלי התחלה.

סורוקה, ובעיקר אודות נעוריו כפועל ב־ארץ־ישראל
המנדאטורית. אולם, קריאה
מעמיקה בספר מגלה׳ כי קרה לה לזרטל
מה שקרה לבילעם, אבל במהופך.
בילעם, כידוע, יצא לקלל את בני ישראל
וסופו שנמצא מברכם. זרטל, מצידה, הש תדלה
לקשור כתרים רבים לראשו של
סורוקה, אולם סופה שהעלתה תמונה של
ביצועיסט עלוב, בזבזן של כספי-הציבור,
שמרן שהתעקש על עקרונות שאבד עליהם
הכלח, ושהצדק היה עימו במערכה ציבורית
אחת בלבד: המאבק נגד חיסול
קופת־חולים על־ידי דויד בדגוריון וד״ר
חיים שיבא, והמערכה נגד שיבא׳ שהתנגד
למיבנים גדולים ומפוארים לבתי-
חולים.
שטרן ועיקש. סזרוקה הקפיד תמיד
למסור את כל עבודות־התיכנון של בתי-
החולים שלו לארכיסקטים ספורים, כיעקב
רכטר ואריה שרון. הוא סירב בכל תוקף
למסור תיכנון גם לאחרים. כאשר נאלץ,
לבסוף, למסור את הקמת בית־החולים באילת
לידי הארכיטקט הצעיד אברהם
יסקי, היה תחילה עדין כלפיו, אבל לבסוף
למד לחבבו, ומאז מסר גם לו עבודות-
תיכנון.
לא שההקפדה על שני ארכיטקטים בילבד
באה מטעמי חיסכון ויעילות. הספר מספר
ריצד לא היסס סורוקה להרוס מיבנה
גנזור׳ אחרי שהתברר שהקימו בית־חולים
ובו חדרי-גיתוח קטנים מדי•
אחד הקטעים הפיקנטיים מספר, כיצד
החליט סורוקה, שידע רק עברית, לנסוע
ללמוד אנגלית באנגליה. הוא שהה שם
שלושה חודשים, חזר מבלי לדעת מילה
אנגלית. בפעם אחרת נסע עם קבוצה של
ארכיטקטים למסע לימודי בבתי־חולים ב-
חו״ל. זרטל מספרת כיצד הורה, לפני
הנסיעה, לתכננה בקפדנות כדי לנצל כל
רגע, שכן הנסיעה היתר. על חשבון כספי-
ציבור. כאשר מתארת זרטל את הנסיעה
עצמה, מתברר, כי הקבוצה היתד. מסיירת
מדי בוקר שעות אחדות. אחרי הצהריים
היד. סורוקה נח׳ ואז היו השאר חופשיים
לנפשם. בערב היו כולם יוצאים לבלות,
פרט לסורוקה, שהקפיד לא לבלות על
חשבון כספי־ציבור. אבל לגרור מישלחת
שלמה ולנצלה רק שלוש שעות מדי-
העולם הזר; 1991

מדינת ישראל
משרד החקלאות

ל ה לן לוח מחירים
ה מוסב ל שבו ע

מ־ 26.10.75־ 31.10.75
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של
הסופרמרקט והסופרסל וחנויות פרטיות
שהצטרפו למבצע:
ר קו ת

3.65
2.50
1.30
1.95

משדו סורוקה (משמאל) כחדרה 1924 ,
הברכה נמצאה מקללת
בוקר, זה ניראה כנראה טיבעי־מאוד ב עיניו
של סורוקה.
עסק מישפחתי. סורוקה התנגד ל מתן
אפשרות לרופאי קופת־חולים לעסוק
גם בפרקטיקה פרטית, מה שהיום נראה
טיבעי, וגרם בכך לעזיבתה של כל ה צמרת
הרפואית של קופת־חולים, שעימה
נימנו מיטב הרופאים בארץ.
סורוקה ניהל את קופת־חולים כעסק
מיישפחתי, ללא תיכנון׳ כשהכל מושתת
על אינטואיציה. הוא בנה והשקיע לפי
חוש־הריח האישי שלו, או לפי שיעור
הלחצים של ראשי קופות-החולים במחוזות,
ולא לפי הצרכים. כך, למשל, בגמר הבנייה
של ביודהחולים החדיש בבאר־שבע,
התברר כי כולו נבנה על שגיאות. הוא
היה מושתת על ניסיונו של סורוקה מ ביקוריו
בחו״ל שנים קודם־לכן, וכיוון ש•
סורוקה לא למד מסיפרות מקצועית, הרי
כפה הקמת בתי״חולים מבוססים על תיב־נונים
מיושנים.
הניהול הלקוי של קופת־חולים הביא
את הרופאים לידי הצגת דרישה תקיפה
למנות רופא כמנהל כללי. המאבק בין
סורוקה לרופאים נמשך עד מותו. בסורוקה
תמכו ראשי מפא״י, שראו בו את המקור
הכספי העיקרי לפעולות המפלגה, ואיפשרו
לו לעשות בקופת־חולים כבתוך שלו, על
חשבון הבריאות והרפואה — ולתועלת
המיפלגה.
הסברה דמע; דד* 10 ראל
המיסכנים

ישראל מופיעה בין
מאגזאגיה ולבגון —
כמולדת י?די 8הגוועים ברעב
אלברט איינשטיין היה נדהם, אילו ראה
כיצד משתמש בית־החולים שליד הקולג׳
610161

ע90

9 ) 11

לרפואה בישיבה יוניברסיטי בנידיורק,
בשמו. הקולג׳ הכריז על ״בדיקות-דם
ליהודים״ ,במחיר חמישה דולרים למאמין,
או ללא-תשלום — לאלה שיוכיחו כי הם
נזקקים באמת.
מי שאינו מאמין בדת היהודית, או אינו
מאמין למיקרא המידע המובא כאן, יבול
להיווכח בכך במדעיניו מדי יום ראשון
בשבוע, ליד בתי־הכנסת המרכזיים של
נידיורק.
מודעות מאירות־עיניים מבשרות לעוב-
רים־ולשבים כי נתגלתה מחלה תורשתית
אצל ילדים יהודיים, וכי הם מוזמנים להיבדק
במחיר המתאים, אם הם יהודים.
הקולג׳ על־שם אלברט איינשטיין הוא
בית-ספר לרפואה. אילו היה מיקצוע ה היסטוריה
נכלל בין שיעוריו, ייתכן שאחד
המורים היה מסביר לתלמידיו כי גם ב מולדתו
של איינשטיין, גרמניה, חולקו התושבים,
בפקודת הפירר, על-ם י דמם
וגיזעם.
וגם כנגאלדש. לאלה ששיכלם הישר
לא גרם להם עיוורון מוחלט — עם תור שה
או בלעדיה — נותרה עדיין תיקווה :
במחיר 16 דולר לשנה, יכולים יהודים ואחרים
להציל נפש אחת מישראל, או מ מדינה
אחרת. הפדראציה להצלת הילדים,
שמישרדיה ברחוב ה 46-בנידיורק, מבטיחה
להאכיל ילדים מארבע־עשרה ארצות, ובתוכן
לבנון וישראל, במחיר השווה לכל
תורם.
רשימת הארצות הנצרכות ביותר, שבהן
יניתן להאכיל ילד ולהלבישו במחיר שאינו
עולה על 100ל״י לחודש, בשער הנוכחי :
ארצות־הברית (כן !) בנגאלדש, קולומביה,
הרפובליקה הדומיניקאנית, הונדורס, ישר אל,
קוריאה, לבנון, מכסיקו וטאנזאניה.
מיבצע־ההצלה אינו מבחין בין בני דת
זו או אחרת. אך כאשד יגיעו הניצולים
לארצות־הברית, לא תבדוק הישיבה־יוני־ברסיסי
את דמם, אלא־אם־כן יוכיחו ל-
פרנסיה כי הם בני דת אברהם, יצחק
ויעקב•

59011501 3ס ) ו 11ה 0וזז . 1 * 189 10 001111191.116 $ 1 6 3

1/1/9616 1116 0 6 6 8 15 111051 1119601
) < 0163
161 ( 311011י [
£16x100

73023013

1991311
( 103 3 1 ) 11 ^ 3161
( 1091311 ) 0 . 3 .
[.! 111111׳ 1 1 11111 ) 11

151361

(! 3 ) 1 1 .3 .ו 01פ 31נ [ ק 8399139659 001091913
8 6 9 0 9 1 1 0ח 103ח 1ח 0 0 1
80111111135

6 0 1 :ח 1ץ 3ק 11151ץ ח£ 0 0 1 0 5 6 9 15 1
ץ )- 30011311ו ח $ 9 6 5 6
ץ 0311ח $ 1 9 2 3 0

לצרכן

ץ| ו 0011ח 1 6
ץ $ 4 8 99311611

) 1 0 51639 0 ) 9 6 0 0 0 1 1 0 9 3 8 )1 0 0 5 0 1 , 1 301 6 0 0 1 0 5 ) 0 9 3 0001119111100 0

8 1 6 3 5 6 5 6 0 9 016 01016 )01010131101 (.

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג לעוף) 9.00
10.00
גודל ( 2עד 1.6ק״ג היוף)
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף) 11.00

סופות

דגים

בקלה צעיר ארוז בשקיות

9.50

פרט לרשתות הסופרסל

בקלה פרוס אחיד עשוי מדגים
שמשקלם לא פחות מ־ 250 גרם 10.80ל״י לק״ג
פרט לרשתות הסופרסל

פסיף

8.50

ל״י לק״ג

15,17
יחידות לימוד
גבנו בעזרת
מפעל הפי

_ £35 חסס£
ז 6 0 1 0־ז6 1׳\ 11ט 6 0ץ , £ז ^6ט 6

0 3 \/1)3

11£ € 1 1 1 1 .0 1 3 £ 1 1 0 0 1 4 1 1 0 1 1ז

3 4 5 £ 3 5 1 4 6 1 9 811661 , 8 6 * ¥0111 , 8 1 0 0 1 7

5 4 ¥ 1

עידן 436 -

עגבניות מעולות גזר חצילים
פלפל קליפורניה
2.20
תפוא״ד בתפזורת
2.45
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש מסוג מעולה
1.65
כצל יבש
1.90
ארוז בשקיות של 2ק״ג
פ ר 1ת
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 3.15 6
תפוחים נדנד אלכסנדר גודל 3.90 6.5
3.50
תפוחים זהוב גודל 6
3.90
תפוחים זהוב גודל 6.5
3.50
תפוחים אורליאנם 6
4.25
תפוחים אורליאנס 6.5
4.20
בננות
1.80
אשכוליות וטכודיים
4.00
לימונים

מפעל הפי
לקידום החינוך והבריאות

מודעת הפדרציה להצלת הילדים
הילדים עולים בדולרים
העולם הזה 1991

סרט מהמם.

שיגיוו

ב ק רו ב

דאדץ,

מנכ״ל חברת־האנרגיה העולמית, ברתולומיו (ג׳ון האוזנזן),
שולט שילטון ללא־מצרים בשם ההנהלה האלמונית, המתכנסת
באמצעות קשר־טלוויזיה עולמי במעגל סגור, והמחליטה להרוג את יונתן א׳ .כאן :
בחברת אלילות־המין הממלאות את הסרט, והמשרתות את שילטון החברה.

נס — קיסר רומאי? לא. איש־עסקים
רגיל, לבוש בחליפה רגילה. אבל הוא
תופס את מקומו בטכס חגיגי, כמו אימ פרטור
רומאי במושב־הכבוד בקירקם. הוא
השליט.
רגע של קדושה. ההימנון. לא הימנון
ידוע, של מדינה ידועה. הימנון מנזר, רווי
חרדת־קודש, של חברה מיסחרית.
ואז מתחיל המישחק. ואיזה מישחק!

ך* מישחק, שהומצא עבור סרט זה,
ן | אינו דומה לשום מישחק ידוע. ליתר
דיוק, זוהי תערובת מפחידה ומהממת של
כמה וכמה מישחקים ידועים.
הבסיס הוא הכדורגל האמריקאי (ראג־בי,
באנגלית) ,המישחק האכזרי ביותר
בארצות־הברית. אבל הוא דומה יותר
למילחמות־הלודרים בזירה הרומאית. יש
בו יסוד של רולטה, וגם של מכונת־מיש־חק
מן הסוג המקובל באולמות־המישחקים
הקרויים בישראל טירים. וגם מירוץ־אופ־נועים,
ותחרות מחליקיים, ומאבק של

השחקנים תופס אותו, וקבוצתו מתחילה
לסובב את הזירה, בקצב שיגעוני, תוך
רעש כביר של מנועים. תחילה זוהי
חטיבה אחת, מוצקה, האופנועים הראש
והאחרים מחזיקים בהם. הקבוצה השנייה
מתנפלת עליה בחמת־זעם. הכל מותר —
מהלומות, בעיטות, מכות רצחניות באג־רופנים,
קאראטה.
הפצועים נגררים מן הזירה, כשהם שותתים
דם. האופנועים מתהפכים, לעיתים
עולים באיש. האנ-שים גופלים. מיבנה הקבוצות
מתפורר, המישחק הופך לאנדרלמוסיה
של קרבות־יחיד והתנפלויות קבוצתיות.
לבסוף
מצליח אחד השחקנים להכניס
את כדור־המתכת לתוך החור של קבוצתו
— משהו בין חור במכונת־מישחק,
שער כדורגל וסל של כדורסל.
גול. אחת־אפס.
ההתחרות נמשכת. בתחנת העזרה־ד,ראשונה
שבמרכז הזירה מתמלאות האלונ קות.
עירויי־דם, ניתוחי־חירום. ההמון

ררים על מחליקיים (סקטים) .הם נוטשים
את האופנועים ומתחלקים לבדם על גל גליהם,
במהירות גוברת, ברעש מסחרר.
לראשיהם קסדות־מגן, על ידיהם כפפות
מסומרות, כמו אגרופנים.
המצלמה עוברת אל האפלה שמסביב.
מתגלים בה המוני-אדם דוממים, כמו בכנסייה.
לפתע — התרגשות דרמתית. נב־

קאראטה.
האות להתחלה. מחישב אלקטרוני קובע
את השנייה המדוייקת. לחיצה על הדק.
קנה דמוי־תותח יורה. בקול־נפץ, כדור-
מתכת מבהיק, בגדול שבין כדור־ביליארד
וכדורגל.
!הכדור מתגלגל במסלול עגול, כמו
כדור־רולטה. או כדור מכונת״מישחק. אחד

מריע באופן היסטרי. על פני הנשים מצ טיירת
הבע|ד, של אורגאזמה. המנכ״ל
יושב כקיסר רומאי, ללא הבעה על פניו,
קשוח וללא־נוע.

הדיקטטור

ך* מסך נפתח על הבד מתחיל טכס
ן ) מיסתורי ובלתי-מובן, מעין פולחן מו זר
ומפחיד.
שתי קבוצות־שחקנים, במדים של ניב-
חרות כדורגל, נכנסות לזירה דמוייודהמכ-
תש. הם מתחילים להסתובב על גלגלים.
כמה שחקנים רוכבים על אופנועים. האחרים
אוחזים באופנועים מאחור, נג

יזה מין

מישחק זה? היכן זה קורה?

מתי?

ן זירת המישחק: בגרב! מוקז העזרה הראשונה, הבקרה ושחקני־המיזואים

עלה

עו ל

חד ש

קוראים למישחק, במקור האנגליי, דולר־בול
1101161-15311 וזהו גם שם הסרט.
כלומר: כדור־מחליקיים, או כדור־סקטים,
שם נכון יותר הוא: כדדרצח.
זה קורה אי־שם בעתיד׳ בעולם כולו.
זהו עולם חדש. המדינות מתו. המעצמות
נעלמו. במקומן בא מינהל עולמי של מונופולים
בינלאומיים כבירים. המנהלים הם
אלמוניים. איש אינו יודע מי הם, ואיך
הם מקבלים את החלטותיהם.
זוהי דיקטטורה של טכנוקראטים, שיא־השיאים
של מדינת־הסעד של העתיד, ש בה
שולטים כוחות אלמוניים בגורלם של
בני־אדם, דואגים לכל מחסורם, מונעים
כל תקלה. הכל מסודר, הכל יעיל, הכל
מאורגן, הכל מצוי בשפע — מילבד הח רות
האנושית. היא נעלמה.
זהו עולם מפחיד, מין תערובת של עול מות
כל האוטופיות המבהילות: המודם
האמיץ החדש של אלדוס האכסליי 1984 ,
של ג׳ורג׳ אורוול, מהפכת המנהלים של
ג׳יימס ברנהם.

שעת־השיא של המישחק הרצחני
||3 [111 [11111ל
האחרון. רק שניים מן השחקנים
11 1111י י 4 | /
נותרו בחיים, כשמסביבם בוערים אופנועים ומוטלות גופות חבריהם.
יונתן א׳ (ג׳יימס קאן) עומד על מחליקיו, ממתין להתקפת

יונתן א׳ מנסה לחסום את ץ השער, שהוא חור בלוח

מתכת (למעלה באמצע) ,בשעה שהשחקן
היריב מנסה להשחיל לתוכו את כדור.־
המתכת. כולם עומדים על מחליקיים.
המילחמות נעלמו. אין עוד מילחמות
בין מדינות, כי אין מדינות. אין עוד מיל־חמות
בין החברות המונופוליססיזת. כי
גם הן הסתדרו ביניהן בינתיים וחילקו
ביניהן את העולם.
אבל האדם זקוק למילחמות, זקוק לפורקן
לתוקפנותו. הקיסרים, שהשכינו את השלום
הרומאי, נתנו להמוני־רומא ״לחם
ושעשועים״ ,כשהשעשועים הם מישחקי־מוות
בזירה, נוצרים ויהודים שנזרקו לאריות,
מילחמה בין גלאדיאטורים עד
* המוות• הקיסרים החדשים, בחליפות־העס־קים,
מספקים להמונים את הכדורצח. הכל
הגיוני, מתוכנן, יעיל.

* * כ ל משהו מקלקל את הסדר החדש.
מישהו מקלקל את השורה. אדם בשם
יונתן א/
יונתן הוא גיבור קבוצת העיר וסטון,
מישכן חברת־האגרגיה העולמית. מנכ״ל
החברה הוא הקיסר המקומי. הוא שוכן
בחדר עתידני, בראש גורד־שחקים עתידני.
באווירה של יעילות טוטאלית ו!
שקטה.
ההנהלה מחליטה כי יונתן א׳ הוא פופולרי
מדי. הוא מושך אליו את הערצת
ההמונים. אין מקום לפולחן־אישיות בעו לם
החדש. הוא מסכן את הסדר, ואת
שילטון החברות האלמוניות. יונתן א׳ צריך
ללכת.
המנכ״ל עצמו מודיע לו זאת, בידידות,
תוך הבטחת חיי־אושר עד סוף ימיו.
וכי מה חסר לוז החברה נתנה לו וילה
י עתידנית, עם מכשירי-טלוויזיה ענקיים
וצבעוניים בכל חדר, סוסים להתייחדות
עם הטבע, פילגשים מטעם החברה במל בושים
עתידניים מישגעים, יפהפיות הדומות
לאלילות• אבל החברה גם לקחה
ממנו את אישתו, שהוצבה לתפקיד אחר.

המין רצוי למישטר, כמו גלולות הסטים.
אבל האהבה היא מסוכנת.
יונתן א׳ מתמרד. אין הוא מוכן לקבל
את הפקודה ולהתפטר בשקט. הוא רוצה
להמ-שיך ולשחק. הוא רוצה גם להבי;
איך פועל המי-שטר, מי שולט במימסד.
הוא נערץ. הוא סקרני. הוא מסוכן. הוא
צריך להיעלם.

ך* מישחל! הכא נערך בין קבוצת
ן ן יוסטון ובין ניבחרת יפאנית. השחקנים
הצהובים נראים כמו נמושות עלו בות.
אבל הם רוצחים מדעיים, מומחים
לשיתוק הגוף ולהריגה בשיטות הקארא־טה.
החברה
קבעה -שהפעם אין חוקים ב־מישחק,
אין סייגים, אין עבירות, אין

מנת המוות

במכת־קאראטה באגרופו,
לציוד המישחק. החברה

האופנוען המסתער עליו, ומחסל אותו במכה רצחנית. מאחור,
בחושך, עוצרים את נשימתם רבבות הצופים, וכלי־התקשורת
מעבירים את המישחק בשידור חי לכל ערי העולם. הסרט
בויים בידי נורמן ג׳ואיסון, על־פי תסריט של ויליאס האריסון.

עונשים. הכל מותר.
מישחק אכזרי. חברו הטוב ביותר של
יונתן א׳ נופל קורבן להתנפלות מאורגנת
של חולייה יפאנית, ב-שעת המיש־חק,
ומוצא מן הזירה, מת־חי ללא הכרה
וחשוך־מרפא. הוא ממשיך לחיות תודות
למכונות הרפואיות המודרניות, צמח ללא
זיק אנושי.
היפאנים מובסים, בסוף. קבוצת יוסטון
— או מה שנשאר ממנה, אחרי המהומה
— מנצחת. יונתן א׳ נוסע — אין עוד מכוניות.
כלי־התחבורה היחידי הוא המסוק
— לקודש־הקודשים של דת המחשבים,
בדנבה. הוא מובא אל מלך־מלכי־המחש־בים,
האל האלקטרוני היודע את הכל,
מצבור כל המידע בעולם, השומע שאלות
בעל־פה ועונה בעל־פה.
איך קם המימסד ז איך מתקבלות הד־לטות?
מי שולט?

אחרי שכמה יפאניס חיסלו בשיטה מדעית את חברו הטוב
ביותר, זונק יונתן א׳ לעבר שחקן יפאני והורג אותו
הנתון בכפפה מסומרת, הדומה לאגרופן, והשייכת
קבעה, כי הפעם אין חוקים במישחק, הכל מותר.

המחשב יודע -שאסור לו לענות. הוא
משתגע.

*עימות הגורלי -קרב־האיתנים
ן | בין המנכ״ל והשחקן, בין הישילטון
האלמוני ובין האדם שואף־החרות, נמשך.
המישחק הבא הוא, על פי פקודת החברה,
מי־שחק־מוות אמיתי, כדורצח במ לוא
המובן. אין סייגים, אין חוקים, אין
עבירות, אין עונשים — ואין סיום ל־מישחק.
מ-שחקים עד לשחקן האחרון.
תיאור הקרב הזה הוא שיא הסרט.
הכדורים נוהמים. האופנועים שואגים. המחליקיים
מעמים על שיפוע־העץ העגול.
השיגעון הולך וגובר. אגרופנים חותכים
פנים. אופנועים דורסים גופות. עצמות נש ברות•
ההמולה
גוברת. ההרוגים פזורים בזירה•
האופנועים עולים באש. בזה אחר
זה נופלים הגיבורים. לבסוף נותרו רק
שניים — יונתן א׳ דריב בודד על אופנוע. התנגשות אחרונה — והאופנוען נהרג,
יונתן א׳ נותר לבדו בזירה. הוא זורה
את הכדור לשער — הכדורצח מסתיים

דממה של קדושה. ואז עולה השאגה
של הממון :״יונתן ! יונתן !״ כלי־התקשורת
העתידניים מעבירים את השאגה לכל בירות
העולם. כדור־הארץ כולו עוצר את
נשימתו :״יונתן! יונתן!״
המנכ״ל מתכופף, נמלט מן הזירה, מובס•
האדם החופשי ניצח. אך הזירה מלאה
שרידי אדם ומנועים.
יונתן א׳ מסיר את מדיו.
המסך נסגר.
ך * קהל עצר את נ-שימתו במשך שע ן
1תיים ומעלה. עברה עליו חודיה מזע זעת׳
שקשה לו להסביר את טיבה. האלימות
הנוראה, העולם המפחיד של מחר,
ההצצה האסורה אל ניבכי העתיד — הכל
הימם אותו• במשך כמה דקות הוא נשאר
כאילו דבוק למו-שבים, בלי יכולת לקום.
הוא יודע שנמסרה לו בשורה ח-שובה
ומחרידה. אבל אין הוא יודע בדיוק מהי.
היא דיברה אל חושיו, לא פחות מאשר
אל הגיונו.
--אחד מאותם סרטים, נדירים,כמו התפוז חסכני, שהחוזה בהם ודש, בצאתו
מן האולם, כי אינו עוד אותו האדם
שנכנס לאולם שעתיים קודם לכן.

_ 1- 33

נערת או ק טו ב ר

שקט, רציתי להתרכז בעבודה, הייתי זקו קה
למחשבה צלולה כדי לזכור את מילות
השירים, אבל הצלמים כל הזמן נידנדו

גוזג אלה יעקובוב
0תעז להטריד עוד פעם את
נתנאלה, אני ארסק לד לא רק
את המצלמות אלא גם את העצמות!
אנשים מסוגך אינם ראויים אפילו להימצא
בסביבתה !״
הצעיר הגברתן שירה את איומיו בצרו רות
לעבר הצלם הנפחד מחוץ לאולם
צוותא בתל־אביב, לא היד. פנים הדשות
לגבי הצלם יצחק ישמח. הוא נפגש
באותו גברתן עצמו במיספר אירועים
קודמים, שבהם השתתפה הזמרת נתנאלה.
היה זה חברה הקבוע של הזמרת יוצאת-
הדופן, העיתונאי השוודי פול טאבו.
מאז פגשה נתנאלר. בפול, אצל חברים,
לא חדלו השמועות לספר כי האיש רודה
בה, מנהל את ענייניה ביד קשה ומזיק
לה יותר מאשר מועיל.
ציפורי־הרכל ידעו לספר׳ כי פול אינו
מש מצידה של חברתו היפה, וכי השניים
מתנהגים כאילו הם האנשים היחידים עלי-
אדמות.

צעיר בשם אסי רובין סיפר, כי פגש
בנתנאלה ברחוב, ונתן לה חוברת־שירים
שכתב. לא חלפו שעות ספורות ופול
השוודי חם־המזג התדפק על דלת דירתו
של אסי, ואיים עליו כי אם יעז לפנות
עוד פעם אל נתנאלה, הוא ישבור לו
את העצמות.

״ הו א יו תרמ די
או ה ב או תי ״
ך< קולה השקט אומרת נתנאלד: .
64״התנהגותו של פול נובעת מזה שהוא
לא סובל את הגישה החופשית והישירה
של אנשים זרים כלפי, וגם אני לא סובלת
את זה. אני חייבת להתרכז לפני שאני
עולה על הבמה, אני זקוקה לשקט שלי.
בערב־שירי־איטליה ישבתי בשקט מאחרי-
הקלעים, ואז נכנס הצלם ישמח, ושאל אותי
אם אני מוכנה להצטלם. באותו זמן רציתי

נערה בשנונת־עוני

״לא רציתי להפסיק את השקט הזה,
רציתי לשמור על ריחוק מהאנשים. החבר
שלי פול התרגז שמפריעים לי, הוא יצא
ודיבר עם הצלמים. אחר־כך הוא התעצבן,
והתחיל לדבר לא יפה. זה לא נכון שהוא
אלים, הוא לא אלים בכלל, אני מכירה
אותו יותר טוב מהאנשים.
״אומרים עליו שהוא הביא אותי לידי
עישון סמים. אבל אני שונאת אנשים
שמעשנים סמים, זה הופך אותם בעיני
בלתי־יציבים ובלתי־אחראיים. אנשים ש אינם
סומכים על עצמם׳ מחפשים חופש,
והופכים את החופש בעזרת הסמים לכלא
לא־מודע של עצמם.
״לגבי הבחור הזה, אסי רובין, אז כש באתי
הביתה והתחלתי להסתכל בחוברת
שהוא נתן לי יחד עם פול, פול מאד התרגז
מהעובדה שאסי הירשה לעצמו לתת לי
חוברת עם ציורים פורנוגרפיים. הוא דאה
בזה זילזול וחוסר־כבוד. זה ממש הרגיז
אותו. לא ידוע לי שהוא איים על אסי,
אבל אם כן, אני מבינה ומצדיקה אותו.
ההתנהגות שלו נובעת מזה שהוא יותר
מדי אוהב אותי, ורוצה להגן עלי מפני
העולם שמסביב.״
העולם הסובב לנתנאלה, הוא עולם ש היא
אינה משתייכת אליו, בעצם. עולמה
האמיתי הוא עולם הטבע הדנמם. הצעירה
בת ה־ 22 שנולדה בשם נתנאלה יעקובוב
בשכונת שיידמוניס שברמת־אביב, היתד.
מאז־ומתמיד ילדה מוזרה. היא נולדה
יתומה ללא אב. אביד, נתנאל, שמוצאו
היה מאוזבקיה, נפטר כשאמה היתד. ב-
חודשי־הריונה הראשונים.
כשהיתה בת שלוש בלבד, היתד. נתנאלד.
עולה על אוטובוס קו 26 ונוסעת לבדה
עד לרחוב המלך ג׳ורג׳ 1שם, ליד גן־מאיר,
היה גן־הילדים שלה. נהגי קו 26 הכירו
את הילדה בעלת העיניים המוזרות וה הופעה
המוזנחת, ודאגו שתרד תמיד בתחנה
הנכונה.
היא גדלה בודדה. אחיה הבוגרים היו
עסוקים בעצמם, אמה עבדה ללא-ליאות
כדי לפרנס את המישפחה׳ ונתנאלה זוכרת

מוזנחת ובלתי־מטופלת כזו היתה נתנאלה
(מימין) ,שגדלה בשכונת שייך־מוניס. אח־יותיה
הבוגרות, ריבקה (משמאל) ופנינה (במרכז) היו עסוקות מכדי לטפל באחותם.

נ ר ההצלה

הגיטארה, שנקנתה על־ידי אחיה הבוגר.
נתנאלה למדה לפרוט עליה, מימנה
את הלימודים מעבודתה כפועלת בבית־חרושת.
הגיטארה הקנתה לנתנאלה את
הביטחון שהיה כל־כך חסר לה בימי ילדותה.
בתקופת לימודיה החלה שרה, כש היא
מלווה את שירתה בגיטארה שלה.

את עצמה כילדה לבושה בלויי־סחבות,
בודדה מאד, שאהבה לשחק רק עם הבנים.
מראה החיצוני יוצא-הדופן של נתנאלד,
הטריד אותה עוד משחר ילדותה. היא
ידעה שהיא נראית שונר ,.״כמו סינית,״
לדבריה. גם אביד. לא הכיר את אמו,
שכן סבתה של נתנאלה מתה בלידתו.
המסורת המישפחתית אומרת כי נתנאלה
דומה לסבתה, במישפחד. אין לכך סימוכץ.
נתגאלר. הקטנה היתד. עושה את הדרך
מרמת אביב לרחוב המלך ג׳ורג׳ מדי-יום,
ובדרך־כלל היה בא אחד מבני־המישפחה י
ולוקח אותה הביתה. פעם לא בא איש
לקחתה, וכולם הלכו מהגן וסגרו את השער.
נתנאלה נשארה בחוץ. היא לא בכתה,
אלא החליטה לחזור הביתה לבד. הילדה
בת הארבע היתד. בטוחה כי היא מכירה
את הדרך. היא הלכה לבדה ברחוב המלך
ג׳ורג׳ ,והגיעה עד לרחוב פרישמן, שם
עצרה אנשים ושאלה על הדרך לביתה.
עובר־אורח לקח אותה על הידיים, ניגש
לבית־מירקחת סמוך וצילצל למישטרה} .
המישטרה הביאה את נתנאלה הביתה.
כשסיימה את בית־הספר העממי,
הלכה נתנאלה לעבוד. היא עבדה בכל
מיני עבודות, בעיקר כפועלת בבתי־חרו-
שת. שינאתה למיסגרת התבטאה היטב

ידה | 1 1 \ 1 9ן | ן|ף1י | 1־| מביעה נתנאלה כשהיא מדברת על
11 11 11 1114 1\ / 1 111 313 בני־אדם. לדעתה, האנשים הם המו־נייס,
גסים וחסרי־תרבות. מרביתם עיוורים, שאינם רואים כלל את המתרחש סביבם.
התמלילים כעל הלחנים.
היא אינה רוצה שיכנו אותה ״זמרת
פופולרית״ .לדעתה היא אינה פופולרית
כלל, אינה מקובלת על הנוער, ואהובה על
מבוגרים ועל ילדים׳ בזכות שירו של
אהוד מנור, בן אותו שרה בפסטיבל
שירי־הילדים.
נתנאלה היא מסוג הזמרות שאוהבים
אותן — או שסוגרים את המקלט כששומ עים
את קולן. הדיעות על איכותה כזמרת
חלוקות, אך דבר אחד ברור למחייביה
ושולליה כאחד — היא, ללא־ספק, זמרת
מייוחדת־במינה.
אומרת נתנאלה על ההצלחה :״אני
אינני מודדת הצלחה לפי איך שהקהל
קובע אותה. הדרישות שלי הן לגבי עצמי.
אם אני עומדת בדרישות שהיצבתי לעצמי,
הצלחתי. אם נותנים לי להרגיש שאני
בסדר, זה לא עושה לי טוב, רק אם אני
חושבת שאני בסדר אז אני מדגישה טוב.

עבודה. אומרת נתנאלה :״יש לי דרישות
מבני־אדם שאני עובדת איתם. כל מה
שאני רוצה הוא שהבן־אדם יעשה מה
שהוא צריך לעשות על הצד הטוב ביותר,
ויילך הביתה. מד, פיתאום להיפגש אחרי
העבודה? מה פיתאום לשמור על קש רים
חברתיים? יש לי את פול, ומעט
ידידים מהלהקה הצבאית, וזה מספק אותי
בהחלט״.

בתקופה ההיא. נתנאלד, החליפה מקומות־עבודה
רבים, לא נקלטה בשום מקום-
עבודה. עבודת־פקידות לא עניינה אותה,
והמחשבה על עבודה כעוזרת-בית הוציאה
אותה מדעתה.

״ ה שי ר ה הי ת ה
ה בי ט חון שלי״

אהבה לסוס מת

מעל מיטתה של נתנאלה — כמו בסצנה מהסנדק —
נמצא ראש מפוחלץ של סוס. אחיה הביא לה את
הראש, והיא יבשה ושימרה אותו. לדבריה היא אוהבת חיות, כשהן מתות וכשהן חיות.

**שפרת נתנאדה על ילדותה :״הייתי
ילדה סגורה ושקטה. היתד, לי צורה
מצחיקה, לא טיפלו בי ולא טיפחו אותי
בגלל המצב הכלכלי הקשה שהיה בבית.
הייתי מין ילדה־בן, לבושה בבגדים מרו שלים,
תמיד עם שיער קצר. בבית שרו
כולם, אבל אני הייתי היחידה שלקחה
את זה ברצינות.
״בגיל 15 הלכתי ללמוד גיטארה, רציתי
להיות עצמאית, לא כמו כולם. רציתי
חופש. אחי חיים, הבוגר ממני בשש שנים,
קנה גיטארה. את לימודי הגיטארה מימנתי
ממשכורתי. וכשהמורה שלי שמעה אותי
פעם שרה, היא התלהבה נורא ואמרה לי
שאני צריכה ללמוד. באותה תקופה הח לטתי
לחזור ללימודים. הייתי בת ,16
והתחלתי ללמוד בחמישית של בית־ספר
תיכון טכני פרטי.
״יחד עם זה הייתי הברה בלהקה של
עיריית תל־אביב, שנקראה הברקנים. לא
הייתי הסולנית, אבל התבלטתי. זר, מוזר,
אבל השירה היתד, כל הביטחון שהיה לי.
הייתי ילדה קטנה עם קול חזק, וזו היתד,
בשבילי האפשרות היחידה לבטא את
עצמי.״
בלהקה הכירה נתנאלה אח אשד בי־טנסקי,
שהיה אז בן 17 וניגן בגיטארה. הוא
דחף אותה לשיר, סידר לה הופעות בעומר
כייאם, ומאז הוא משמש כמנהלה
האישי ואמרגנה.
נתנאלה הופיעה במועדון־הלילה היפואי
לילה אחר לילה׳ וזד, היה קשה. היה עליה
להגיע ליפו לבדה, ולחזור משם בשעות
הקטנות של הלילה. אחר־כך. הופיעה ב־מועדוני־סטודנטים,
וניגשה לבחינות ל להקה
צבאית. נתנאלה ידעה שתתקבל.
לדבריה ,״ראיתי את האחרים.״
היא לא אהבה אח הצבא, ועדיין איננה
אוהבת אותו. היא גם אינה נהנית מהו פעות
במיסגרת שירות־ד,מילואים שלה, ולא
אהבה את הופעותיה כסולנית בלהקת
חיל־האוויר. הצבא היווה, לגביה, מיסגרת
— ואילו היא, כזכור, אינה משתלבת
במיסגרות.
מאידך, היא מודד, כי הצבא הוא שהכשיר
עבורה את הקרקע לבניית קאריירה אזר חית.
שם, בלהקה, פגשה את הזמר־מלחין
מתי כספי, והוא עזר לה והינחה אותה
בעצם דרך-ה,עבודה המתונה שלו. השיר
הראשון שפירסם את נתנאלה היה הייה
די חבר הייה לי אח. את השיר הזה
שרה שלא במיסגרת הלהקה, אלא כסולנית,
והצבא מימן את ההקלטה.
לנתנאלה אמות־מידה משלה לקביעת
הצלחתה. מאז השתחררה מהצבא היא נח שבת,
בשוק האזרחי׳ כזמרת בעלת איכות
קולית מייוחדת במינה, שאינה זמרת־להיטים
ומיצעדי פיזמונים, והמייצגת את
סוג הזמרים הבלתי-מתפשר, המקפיד על

אני מחליטה מה לשיר, ולא סומכת על
אף אחד אחר. אני מרגישה אל השיר
משהו, ואם אינני מרגישה — שום כוח
בעולם לא יאלץ׳ אותי לשיר אותו.
״אני מחפשת שירי משוררים שידברו
אלי. אני-עצמי בוחרת אותם׳ ואז האח ריות
כולה עלי. אשר ביטנסקי אינו מתערב
בבחירת החומר שאותו אני שרה. הוא
יכול להביע דיעה - ,אך ההחלטה הסופית
היא בידי.
״הקו שלי הוא להתפשר עם טעם הקהל
כמה שפחות. מה שהוא פשרה בעיני,
נראה לאחרים, לא־פשרה׳ .האנשים ש עובדים
אתי דורשים ממני להתפשר בכיוונים
מסויימים, ואני מנהלת איתם מיל-
חמה מתמדת בעניין הזה.״
נתנאלה מפרידה לחלוטין בין חייה
הפרטיים לבין עבודתה. היא אינה
שומרת על יחסים חבריים עם האנשים
שאיתם היא עובדת, מחוץ לשעות ה
כשאמות
אתחיל לחיות!

נתנאלה׳ המאמינה כי החיים שלאחר המוות מעניינים

,,עול מי הו א
ה ט בע ה דו מ ס ״
^ ך גם פול ומעט הידידים מהלהקה
הצבאית, אינם מהווים את מלוא עולמה
של הזמרת יוצאת־הדופן. עולמה האמיתי
של נתנאלה הוא העולם הקסום של הטבע
הדומם. היא משוטטת בטבע שעות רבות,
(המשך בעמוד )36

! הנ ערהת או הבחאח המנוח
(המשך מעמוד )35
ומגלה חיים בשורשי העצים ובאבנים.
מספרת נתנאלה על עולמה :״לא רציתי
לבנות לעצמי קאריירה של זמרת. רציתי
לשיר. אבל לא להפוך את השירה עיסוקי
המרכזי. אנשים חושבים שהשירה היא כל
חיי, אבל זה לא נכון. אני אוספת שורשים
של עצים ובונה מהם צורות ואני אוספת
כל מיני אבנים.
״בכל דבר בטבע אני רואה צורה. אני
רואה חיים. זה מעניין אותי הרבה יותר
מהשירה, זה מה שנותן לל את התענוג
לחיות. זה דבר מיסטי שקשה להסביר
אותו. בטבע הדומם קיימים חיים. לשורשי

•היווה*

ב ב~ 22

איחפה ואמריקה. לבחירחך במבחר העצום של 34 נהנים ובמחיר סניך•

נובצע שי של בורי קוואנט:
ז1הי אחת ססידרח 4מורשת שהעד! להציג בפניך.
את חבשיר׳ הי1פי החי1גיים שלך
גזרי את המודעה. הדביק• אותה על נלי1ן נ״ר יחד עם 3מודעות נוספות
שיתפרסם! בתקופה הקרובה. ע״ כך
יתקבל פרח סרנויח נחל שה1א סימלה של סדי קו1או0
שלחי את המודעות המודבקות לסרייקוזאנט ת.ד 33030 .תיא
צייני כלזובחך ותקבלי לביחך שי.

סורום

נתכאלה ככ;יסח לכיתה
כולם מנבלים את חפה

24 ששת צלום ביממה!
בעזרת פלש אלקטרוני מתוצרת
ן י 2ס 5״ גדול יצרני הפלשים
ביפן.

פלשים אלקטרוניים לכל סוגי
המצלמות גם פוקט ואינסטמטיק
מבחר גדול של מצלמות —
״£.02 ^ 10^.״ במחירים ללא
תחרות1 1׳
מחשבי כיס •ך א 5 ? 0 1׳ 20י£12״
״1£י׳ 01ז 11£^ 1 /לכל תפקיד ! 1

1 1 1 9

ב תו

חי ס ה,ר ח 1ב ר,יז יזין ז 5

רפרודוקציות של דאלי, אשר׳ מגריט
שנדרטווסר ואחרים —
״לו טוס״ ,אלנבי , 101ת״א
טלפון 295130 :־03

תן טרמפ
לחייל

העצים ולאבנים יש צורות, יש ראשים,
עיניים, פנים.
״לדעתי׳ רוב האנשים עיוורים. אפילו
כשהם רואים, הם עיוורים. אני סובלת
כשאני רואה דברים שרוב האנשים חולפים
על־פניהם בלי להבחין בהם כלל. אני
מרימה את ראשי ורואה הבעות בעצים
ובעננים. בטבע הדומם יש צורות של ,
אנשים, של חיות, של מפלצות, בייחוד
כשהירח מאיר את רעננים. אז אני ממש
נמצאת בתוך אווירה של השראה.
״וכך, דרך האהבה שלי לטבע הדומם,
הכרתי את פול. דרך זה התחלנו להתקשר.
הוא נורא דומה לי בעניין הזה, אלא שלו
יש יותר דימיון. היינו מפתבלים ביחד,
ומגלים אותם דברים. הוא אוסף כל מיני
דברים כדי לתת לי ולהראות לי. אני
כותבת את הרגשות שלי, ולא מראה לאף
אחד — רק לפול, לפעמים.
״בעוד ימים אחדים הוא נוסע בחזרה
לשוודיה. זה לא פשוט. לנסיעה שלו יהיו י
השלכות לגבי. אבל אני רוצה את זה כך.
אני רוצה להיות קורבן למיקרים לא־נעימים,
כי זה נותן לי להישאר אני ולא
להשתנות. אני לא חושבת שאמצא עוד
מישהו נמו פול. גם לפניו לא היה לי
אף אחד. אנשים בארץ אומרים שההתנהגות
שלו מוזרה, וזה נכון.
״פול הוא לא רגיל, הוא מוזר, והוא
אוהב אותי. הוא רצה שאסע איתו, אבל
אני קשורה בחזזה־עבודה ולא יכולה
לעזוב. הוא נוסע כי שם הסביבה הטבעית
שלו, שם הוא נולד ושם העבודה שלו.
אני בעצם לא מכירה אותו׳ כי כדי להכיר
אדם צריך להיות איתו איפה שהכי נוח ז
לו והוא מרגיש הכי טוב. ופה, פול מרגיש
מאד לא נוח ולא טוב.
״בדי להכיר אותי צריך לפגוש אותי
בטבע, בשדות, ליד העצים והאבנים, כי
שם הסביבה הטיבעית שלי. הבית שבו
אני גרה איננו מקומי הטיבעי. אני לא
סובלת את האנשים ברחוב, הם פשוטים
מדי. כולם ירודים, פעם לא נהגו לדבר
באופן בל־כד גם, היום כולם מנבלים
את הפה, ולא מבינים שזה ניבול־פה.
אני מתעלמת, אבל עצם העובדה שאני
מתעלמת משפיע עלי מבפנים.
״כעת פול נוסע, ואנחנו לא נתראה
יותר. אהבתי אותו, אבל צריד ׳ללכת
הלאה — כל אחד למקומו הטיבעי.״
העולם חזה 1991

קולנוע

שח קני ם

שר>ד>
ב>ת הבובו ת

שודד ד.ו! 71־ סכס! א די
א ב לישנ״ם
״תגידי. את נותנת?״ זהו המישפט ה ראשון
שהשמיע שחקן אלמוני בזמנו, בשם
אל פאצ׳ינו, על הבד. בסרט בשם אני
נאטאלי. וזה כל מה שעשה באותו סרס,
לפני שמונה ־מנים, כשגילם סרסור קטן,
המנסה, בסצינה קצרה, לבדוק סיכויו אצל
צעירונת שעזבה את בית הוריה.
אולי אין זו התחלה מזהירה. אבל היא
הספיקה, בהחלט, למי שנחשב היום לכוכב
העילה החשוב ביותר בארצוודהברית. כי
מאז היה אל פאצ׳ינו יורשו של הסנדק
בסנדק א׳ ,והסנדק עצמו בסנדק ב /השוטר
הבלתי ממוסד ביותר בעולם ב־סופיקו,
וידידו לנדודים של ג׳ין הקמן
בהדחליל, זכו סרטיו לפרסים בינלאומיים,
והוא עצמו זכה לשבחים אין קץ, ולא רק

שוער הלילה (אורלי, תל־אביב,
איטליה) — ניצולת״שואת סגח
לווינה, אחרי 15 שנה, ופוגשת
בסוהרה״מענה ממחנה״הריכוז, המסתתר כשוער במלון גדול,
ובין השניים נירקס שוב קשר סאדו״מאזוכיסשי, כשהפעם
האשה היא חגורם השולט ביחסים ביניהם. כוה הוא הגרעין
העלילתי של סרט מעורר״פולמוס זת•
סוחרי־קולנוע זריזים מיהרו לנצל את ההעזה המינית
שבו, ופירסמו אותו בכל העולם, בנוסחה שהיתה מתאימה
יותר ל״הייתי כלבתו של מאשר לסרט של במאית,
שהקדישה שנים רבות מחייה לחקר השואה ולהשפעתה
הנפשית על אותם שעברו אותה.
כתגובת״נגד לפירסומת הזולה, יצאו מבקרים רבים
בתרעומת על ניצול השואה לסנסציה מינית״כביכול, ומצאו
כי הסרט הוא התגלמות של חוסר״טעם. אל אלה הצטרפו
שופרות הצדקנות, המנצלות כל הזדמנות כדי לעודד צנזורה
(קולותיהם הצורמים נשמעו גם בישראל).
בתוך כל המהומה הזאת, צריך בכל זאת להבחין במה
שקורה בסרט עצמו. מטרתה של ליליאנה קאוואני היא
להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה — צילום,
תיפאורה, מישחק, איפור — הכל כדי להציג חברה אכולת־ריקבון־חעבר,
שאין עוד להושיעה. כל מי שעבר דרך השואה,
לדעת הבמאית, בין אם כסוהר או כאסיר, מעונת או מענה,
לא ישוב עוד לעולם לאיתנו, בוודאי לא מבחינה נפשית.
והעובדה שהמרצחים חופשיים, ומאורגנים היטב גם היום,

ראמפלינג: החיות המכוערות
מוכיחה שהעולם לא החלים כהוא זה ממחלותיו.
בהתלהבותה יצרה הבמאית עולם סגור ומלאכותי לגמרי,
עולם מופרע, מתוסכל, מוזר ואכזרי, המורכב כולו
מאנשים בגיל״חביניים ולמעלה מזה, החיים בעברם.
הפלא הוא שהיא הצליחה ליצור, בעולם זה, סיפור־אהבה
אמיתי, מרגש ונוגע־ללב בעדינותו, למרות הרקע
הזוועתי.
בובות רוקדות בעמק
פעם אחת אינה מספקת
(אלנבי, תל־אביב, ארצות־הברית)

פאצ׳ינו כ״סנדר, חלל!

מן הכוס —

פאצ׳ינו -ב״שוד אחרי־הצהריים״
— אל הבד

כשחקן־קולנוע, אלא גם כשחקן־תיאטרוך
שם הצטיין בהצגות מסובכות כמו וי־צ׳ארד
השלישי ו או תו ת או.
הפושע הופר לגיבור. אלא שבל
ההישגים המפוארים הללו של הכוכב בן
4ה־ 35 נחשבים על-ידי מבקרים אמריקאיים
כאין וכאפס, לעומת הופעתו האחרונה,
בסרט בשם דוג דיי אפטונון, שאמנם אין
לו עדיין שם עברי, אבל סביר שייקרא
שוד אחרי הצהריים. הסרסור הקטן מימים
עברו הופך כאן שודד־בנק, אחד
מבין שלושה שלומיאלים מיסכנים, הנל כדים
בתוך הבנק והמנהלים משא־ומתן
עם המישטרה מול מצלמות הטלוויזיה
ושאר אמצעי־התיקשורת שבאו להנציח
את המאורע.
אלא שפאצ׳ינו אינו שודד רגיל, ותוך
כדי הסרט הוא הופך מפושע לגיבור, ב עיני
הצופים באולם ובעיני הצופים ב טלוויזיה
בתוך הסרט. זאת משום שה־העולם
הזה 1991

— עם כל הרתיעה שעשוי לעורר
רומן־משרתות זה של ז׳אקלין וזאן בגירסתו הקולנועית,
צריך לומר לזכותו לפחות דבר אחד: הוא ממלא פונקציה
שהיתה פעם חיונית לקולנוע. כלומר, הוא מספק לאנשים
אפורים, שמאסו בחייהם האפורים, את הברק, הזוהר,
השפע והאשליות, שלא יהיו מנת־חלקם לעולם.
הסיפור נסב על במאי״קולנוע מובטל, שנישא לאשח
עשירה, כדי שיוכל להעניק לבתו, שניצלה בנס מתאונה
קטלנית, את כל המותרות האפשריות. הבת מתאהבת
בסופר שתוי, למגינת ליבו של האב, המעדיף את אחיינה
העשיר של אשתו העשירה כחתן לבתו. האחיין, שהוא
נער״שעשועים, המחליף חליפות וחתיכות כמה פעמים ביום,
קשור, בעמקי לבו, לכוכבת־עבר מפורסמת, שהיא בעצם
פילגשה של אשת הבמאי. ועוד יש כאן עיתונאית העולה
בדרגה ממיטה למיטה, ואסטרונאוט מתנזר, הרבה מלים
גסות, והוללות בקבלנות, אבל אף־פעם לא לפני המצלמת,
כי זה סרט שנועד לכל המישפחח.
מובן שכל הטיפוסים הם עילויים .:הבמאי גאון מקופח,
הסופר גאון מתבזבז, האשה, גאון פיננסי, וכן הלאה. שום
דבר אינו יכול לשלמותם של האנשים היפים שיצאו מבית-
חרושת לבריות, ואם כל עצמותיה של בת״הבמאי התרסקו
בתאונה, והרכבתם חזרה נמשכה 3שנים — אין זאת
אומרת שיש אפילו צל של שריטה על עורה הצח והלבן.
הצד הרכילותי שמאחרי הסיפור קל לגילוי: נורמן

סוני (זד, היה פעם
הנער) ,הוא ברנש
נשוי ואב לשניים,
עובדה אחת: הוא

דמות שהוא מגלם,
כינויו של פאצ׳ינו
איטלקי מן השורה,
רגיל בכל, מילבד
ביגמיסט.
אשתו השניה היא — ליאון -גבר צעיר,
שלמענו שודד סוני את הבנק. הכסף
דרוש לו כדי לשלות את אהוב־נפשו
לאירופה, שם יעבור ניתוח לשינוי המין.
אמא אצל הפסיכיאטר. הסרט רכש
לו, כמובן, מן הרגע הראשון, מעריצים
רבים בחוגי ההומדסכסואלים בארצות-
הברית, שאינם יכולים אלא לשמוח לתיאור
האוהד ומלא־ההבנה •שניתן לברנש דו־מיני
בסרט הוליוודי. הוא גם רכש את
אהדת הביקורת, הטוענת כי פאצ׳ינו מצ ליח
להחדיר לתפקיד זה, הנראה במבט הראשון
כמתאים ביותר לפארודיה עם בדיחות
גסות, כל כך הרבה רגישות והבנה,
עד שאפילו השוביניסטים הגבריים הקי צוניים
ביותר אינם יבולים שלא להיות
מושפעים על־ידו.
אלא •שלגבי פאצ׳ינו גם תפקיד זה אינו
אלא צעד אחד לקראת חיפוש אתגרים
קשים יותר ויותר• ובשביל נער שנולד

מפין ודוגלם: האנשים היפים
טיילר, גרטה גארבו או ברברה חאטון שימשו מודלים
לדמויות. הבמאי, גאי גרין, עושה כמיטב יכולתו להעניק
לסביבה אותו ציחצוח נוצץ של טלפונים לבנים, נחלי
יהלומים, מלמלה ומשי, שהם חיוניים במעשיה מסוג זח.
ואם שחקנים כמו קירק דאגלס ואלכסיס סמית מעוררים
חמלה במיסגרת זו, וברנדה ואקארו ניראת כמי שאף תסריט
לא יכניעח, הרי מלינה מרקורי שוברת שיאי גסות בתפקיד
הכוכבת המזדקנת. לניצולי עמק״הבובות זה לא יפריע, זה
המזון המיועד להם.

באחד האזורים העניים יותר של ניו־יורק׳
ושגדל אצל סבו וסבתו, אחרי שאביו
עזב את הבית ואמו יצאה לעבוד לפר נסתם.
עד גיל ,6כימעט ולא נפגש עם
ילדים אחרים, חי רק בין מבוגרים, וראה
את אמו לעתים מזומנות בילבד, כשמזמן
לזמן היא נופלת קרבן ל״בריאותה הרופפת״
(כך קראו לזה במישפחה) ,בעלמת
לכמה חודשים לצורך טיפול, ואחרי שובה
מקבלת בקביעות ביקורו של פסיכולוג.
בגיל 11 כבר התקשה להסתדר בבית,
והחלה סידרת בריחותיו, עד שבגיל 16
ברח ולא שב. השנים •שלאחר מכן הן
בעיני אל ״השנים האבודות״ .הוא עבד
בכל מלאכה שנפלה לידיו, עבר את כל
מיבחני הבמה שידע אודותם, חי אצל כל
מיני בחורות ועסק בכל מיני עבודות,
כשהוא חוסך פרוטה לפרוטה, לקראת
המטרה הנשגבת — לימוד מישחק אצל
לי שטראסברג או הרברט ברגהוף.
כששמעה אמו •שהוא מתכוון בכל הרצי נות
להיות שחקן, פרצה ביניהם מריבה
נוראה. וזמן קצר לאחר מכן נפטרה.
כאשר סבו נפטר אף הוא באותה שנה
(אמו וסבו היו שני האנשים היקרים לו

ביותר, למרות המריבות) ,עבר פאצ׳ינו
משבר נפשי חמור, מלווה בנטייה הולכת
וגוברת לשיכרות. מה •שהציל אותו היה
המישחק.
בין נרקומנים. ואכן, אין זה מפליא
שהצלחתו הקולנועית הראשונה היתד, ב סרט
בשם בהלה בגן המזרקים — סרט
של הבמאי ג׳י שאצברג (מי שעשה את
הדחליל) שלא הוצג בארץ, למרות •שזכה
בפרס בפסטיבל קאן. נושא הסרט — ומי
כמו אל פאצ׳ינו הבין אז לרוחו — היה
גורלם של שגי נרקומנים צעירים.
בשוד אחרי הצהוייס מופיע פאצ׳ינו
בין ידידים. מצד אחד ג׳ון קאזאלה, שגילם
את אחיו מייקל קורליאונה בסנדק,
הוא השותף האחד לשוד, ואילו השותפת
השניה היא קארול קיין• ,שחקנית צעירה
שהיא כיום גם •שותפתו לחיים. ואילו הבמאי
הוא סידני לומט• ,שהדריך אותו גם
בסרפיקו. כלומר, אווירה ביתית רגועה,
שבה באמת אפשר להשיג הישגים.
אלא שאצל פאצ׳יגו, מה שמעניין הוא
ההישג הבא• ורבים שואלים איזה הדרן
אפשר עוד להגיש אחרי תפקיד •של שודד־הומו־סכסואלי-אב־לשניים.

ו₪מווו (0 ₪מ !7ע(/ע
א רי ס ס אן מתגרש
מה אגיד לכם, זה לא בא לי בהפתעה,

העניין הזה עם הגירושין של ארים סאן,
כבר הרבה זמן אני שואלת את עצמי כמה
זמן היא תסלח, תבין ותקבל אותו. אני
מתכוונת, כמובן, לאשתו, ליזי•
מה, לא ידעתם שארים סאן נשוי?
טוב, זה לא פלא. באמת אי-אפשד היה
להרגיש את זה עליו. הוא ניהל את ה
רבות
רבות אחרות, נחמדות ויפות.
כשהוא ביקר פה לאחרונה, מאמריקה,
לפני כמה חודשים, היה צורך להציב
שוטר־תנועה ליד החדר שלו במלון גראנד־ביץ
/כדי לנווט את העולות והיורדות.
הוא תמיד אהב לספר איזה מזל יש
לו. כי איך שהוא גמר הופעה וגמר עם
חתיכה א /הגיעה התיכה ב׳ ,ואיך שהוא

חדש

!חמודה בשם פ אני, ולא היה זוג מאושר
מהם עלי בימות.
אבל מה לעשות, גם להם קרה מה
שקורה לטובים ורבים. חתול שחור הח ליט
לעבור דווקא ביניהם, כאליו לא
היה לו מקום אחר לעבור בו. השניים
נפרדו, ואחר־כד התגרשו.
ואחר-כך היו לעזיקדי המון אהבות, והמון
חתיכות, כי הוא כזה כישרוני ומקסים
ונחמד• וגם לעליזה היו המון אהבות,
מאותן טיבות עצמן, ואהבה אחת ידועה
במייוחד. לזמר אריס פאן, שממנו גולדה
לה בתה ס אני.
גם האהבה הזו נסתיימה, ועליזה הכירה
את האמרגן ששון רג׳יאן, נסעה אחריו
לאמריקה ופתחה יחד איתו מועדון־לילה

כקדם?
לפני הדבה־הרבה שנים היתה צעירה
נחמדה, בעלת ־שיער חלק קצר ועיניים
גדולות, בשם עליזה ימלל. ויום אחד
פגשה עליזה מלל בצעיר בשם גיסים
עזיקרי. השניים התאהבו, התחתנו והחלו

;יפים עזיקרי
המון אהבות

אריס סאן (עם פטיבי וונדר)
יותר מדי אהבות
רומנים שלו בגלוי ובאין־מפריע, כשאינו
מנסה להסתיר אותם כלל וכלל מעיני
אשתו, או מעיני הציבור.
כנ״ל היה לגבי הרומן עם עליזה עזיקרי,
שממנו נולדה לו בת, כנ״ל לגבי הרומן
עם הזמרת דליה אליעזרוב, זעם עוד

הב״ב׳
שד הנת שר
א״בי
מזל טוב, מזל טוב לקול־השלוס, ול־ספינודהשלום
ולספן-השלום, לרגל הולדת
הנכד הראשון. ואני שואלת אתכם. באיזה
מקום בעולם תמצאו עוד מין טבא כזה
עליז, שמשדר 24 שעות ביממה מוסיקת־פופ
רועמת ל
ומזל טוב גם לבתו של הספן אייגי
נתן, שרונה, בעבר דוורת בדואר ישר אל
ובהווה אשתו של איצילו אלכללו,
תפאורן הטלוויזיה ואם בנו־בכורו. וכמובן,
מזל טוב גם לאיציק עצמו, שפרש מתוכ־נית־הטלוויזיה
המחודשת ניקוי־ראש, ה גוזלת
מהעובדים בה זמן וכוח בלי ׳רחמנות
ובלי התחשבות, והעדיף לשהות לצד
אשתו בעת הלידה, וגם בחודשים שלאח ריה.

תגידו לי אתם איפה, איפה מוצאים
היום מין אבות שכאלו, המוותרים על ה־קאריירה
למען שלמות המישפחה? בכלל,
איציק ידוע בתור ותרן. בזמנו ויתר על
תוכנית הטלוויזיה לילדים פנאי לי, שהפכה
אותו פופולרי ביותר׳ כדי להתפנות
,לניקוי ראש.

עלה לחדר עם ב׳ צילצלה אליו ג /מה
יש לדבר, גבר לעניין ובמלוא אונו.
אלא שלאשתו, כאמור, שהיא אשה
נאה מאוד בזכות עצמה, זה עלה עד הנה,
ובימים אלה התבשרנו כי היא הגישה
נגדו תביעת-וגירושין.

ב71ז>בה ע\בזאת
תגידו מה שתגידו, לצוות־האוויר של
אל־ על יש עוד מה ללמוד מצוות־האוויר
של ארקיע.
לא, לא שאני מאשימה את האל־עלניקים
בנקיון־כפיים, חס־וחלילה-וחס הם בהחלט
אינם טומנים את ידם בצלחת. אלא שהם
מעדיפים לעשות את זה בסודי-סודות וב-
חדרי-חדרים. ואילו צוות־אוויר ארקיע,
לעומת זאת, החליט לעשות את זה בגלוי.
כל הכבוד, בחיי.
שתי דיילות־אוויר דינמיות בשם נאווה
ואיילה החליטו יום אחד, בטיסה מלוד
לאילת, שמה שחסר בארקיע זו איזו מסיבה
לעניין, שתגבש את הצוות.
ואז הן החליטו לארגן מסיבה על-
הכיפאק, בתנאי אחד: שהטייסים יבואו בלי
נשותיהם, והדיילות תבואנה בלי בעליהן.
מה אגיד לבם, כששמעו הטייסים הנשו אים
את הרעיון, לא היו מאושרים מהם.
תיכף־ומייד אורגנה המסיבה. רפי ניצ*
חון, בעל הפיאנו־באר שבצפון תל-אביב,
תרם את מועדתו, בתנאי אחד: שהנשים
והבעלים הנזעמים לא יהרסו את המקום.
הנוכחות במסיבה היתה מלאה, ובעיקר
בלט הטייס אשר גפן, שלא הפסיק לרקוד
ולחזר. הטייסים והדיילות ניראו נהנים
בעליל, והיה זה רפי בעצמו שהצליח לס חוט
מהם בסוף הערב הבטחה. נו, נחשו
מהי?
בעוד זמן־מה כעת חיה תאורגן מסיבה
דומה, אלא שהפעם תהיה זו מסיבה לכבוד
נשות הטייסים, והדיילים הרווקים. לא
הייתי מתנגדת להיות במסיבה הזאת.

עליזה עזיקרי
אהבות מסווגות
עוסקים כל אחד במיקצועדשלו. עליזה
התפרסמה כזמרת, עזיקרי התפרסם כשחקן.
עליזה גם שינתה את שנדמישפחתה,
במובן, ממלל לעזיקדי. לשניים נולדה בת

בשם סברה איסט.־׳ ומאז היה ברור
וידוע כי דרשניים חיים באושר ובעושר
באדצות־הבריית של אמריקה, ואינם מת כוונים
לשוב בקרוב ארצה.
והנה, לפני כמה חודשים הגיעה עליזה
לארץ כדי לסדר את בנותיה פאני וסאני
בקיבוץ.
אלא שהפעם היא לא מיהרה לשוב ניו־יורקה,
העדיפה להישאר בארץ. והנה, בימים
אלה ממש בילתה הזמרת היפה חופשה
באילת, ונחשו מי עוד בילה שם חופשה
באותו זמן בדיוק? נכון, גיסים עזיקרי.
לא, אני באמת לא יודעת אם זה היה
בפיקרה או בכוונה.

מיג הגחדשבאלמ דינ ה
אני לא יודעת אם זה באשמת תוכנית הטלוויזיה טנדו, שאירחה אם בלתי-נשואה
שהודיעה קבל עם ועדה ש״אין בעיות״ .אני מניחה שלא. אני מניחה שזה בא בעיקבות
שיקולים הגיוניים ומחושבים מצידן של נשים אינטליגנטיות, שעברו את גיל השלושים
ושהחליטו שהעובדה שאין להן בעל אינה מחייבת בהכרח שהן תפסדנה את חווית
האמהות. אמרו ועשו. ילדים, אני מתכוונת.
זה התחיל בשתי דיילות אד־ על, המשיד כמזכירתו של מפיק מפורסם, הטשיד אצל
עובדת־סרטים, דרך במאית־תיאטרון ושדרנית ידועה, והן לא היחידות. הרשימה ארוכה
ארוכה.
אחת נוספת שהצטרפה אל הרשימה היא עיתונאית ידועה, בתו של עיתונאי ידוע
עוד יותר, וידועתו של עיתונאי נשוי. שניהם עובדים במערכת עיתון־ערב ידוע אף
הוא. העיתונאית, הנמצאת בחודש השישי להריונה, אינה מסתירה את שימחתה לקראת
המאורע הקרב ובא. שרק יהיה במזל.

החייל האמיץ בועז
זמנים קשים, זמנים קשים. אף אחד
לא מצליח יותר להתחמק ממילוי חובותיו
למולדת. היום מגייסים את כולם, אפילו
כשיש להם קול ערב ו/או גיטארה ביד.
אין
:ועז שרעבי בזמנו בצבא, אולי היו לו בועז סיבות טובות לכך.
המולדת, מכל מקום׳ לא שכחה אותו,
ובימים אלה קיבל זמרנו צו־גיום, ד
או־טו־טו הוא עומד להתגייס לצה״ל כ טירון
מן השורה. הוא עתיד להשתפשף

במחיצתם של טירונים אחרים חודשיים
ימים ברוטו, ואחר־כך הוא ישרת בצבא
ארבעה חודשים נטו, ואחר־כך הוא יעשה
מילואים.
בועז איננו הזמר היחידי שנקרא בימים
אלה להצטרף אל שורות צה״ל. גם הזמר
צביקה פיל! נקרא למלא חובתו למולדת,
והוא כבר עבר את כל התהליכים המינ-
הליים הקשורים בגיוסו.

זמר אחר שנקרא לדגל הוא גבי שושן,
אלא שהנ״ל הצליח בינתיים להתפרפר מן
החובה, מכיוון שהוא מבלה בחברת אשתו
הדיילת מירי עינבר אי-שם בחו״ל, ואם
מישהו יודע מה אייתו בכלל, אשמח מאד
אם יודיע לי, כדי שאוכל להודיע לכם.

מפעלי ..טעמיקו״ בעיי מ
שנות נסיון

בימים אלו כאשר ניטש הווי כוח
בנושא ״האם קיימת סכנת
סרטן ממזון הארה בארי זות
. 0ז\?.ז ״ עלה לכותרות
שמם של מפעלי ״טעמיקו״
בע״מ אשר היו המפעלים ה יחידים
שהעבירו את כיל קו
הייצור שלהם לאריזות פח ודאגו
להחזיר מן השוק את כל
אריזות ה.0 של מוצ ריהם.
מהם מפעלי טעמיקוו
מפעלי ״טעמיקו״ יצרני מזון
התינוקות ״טעמי״ נוסדו ב שנת
1955 במטרה לעסוק אד
ורק בייצור מזון לתינוקות וי לדים.
הדבקות במטרה ומאמ ציהם
הבלתי ־גילאים של בעלי
המפעל מר א. וורום ומר מ.
רוזנצוויג להשתכלל ולהתקדם
הפכו את ״טעמיקד׳ למפעל ה מוביל
בשטח ייצור מזון התי נוקות
בישראל.

בייצור בו זוו

תהליך הייצור של מזון התינוקות
״טעמי״ הינו תהליך
ארוך ומורכב למרות שהוא
מתבצע ב״אוטומציה״ מלאה ויד
אדם אינה נוגעת במזון
בשום שלב שלאחר העיקור מ מזיקים.
חומר הגלם מתקבל
במפעל בשקים, היות והחומר
מורכב מקמח אורז׳ קמח תירס
או סולת, שהם חמרים פעילים
מטיבעם, מוכנסים השקים ל חדר
עיקור ממזיקים בשיטה
הנהוגה בחו״ל.
מפעלי ״טעמיקו״ שהם היחי דים
המשתמשים בשיטה זו בישראל
הגיעו למידת עיקור ה מזיקים
הגבוה ביותר בעולם
(70־! )99,9
לאחר תהליך העיקור הנמשך
72 שעות מועבר החומר לנפה
הנמצאת בפתח מערבל המזון,

״סגולה אפנתית״ טובה הינד.
להתלבש תמיד בהתאם לצו
האפנה האחרון אך לשלם עבור
פריטי הלבוש האופנתיים מחירי
מינימום. בעלי סגולה זו
נימנים בדר״כ על חוג הלקוחות
של ״הלבשה סגל״ הנמצאת
ברחוב עליה ( 8ליד ככר
המושבות) בתל־אביב, מרכז
הלבשה המצטיין בקוי האפנה
והסגנון המקובלים בדיזנגוף
אלא שמחיריהם נמוכים בכ־ס/״סל
מאשר בדיזנגוף.
ב״הלבשה סגל״ מתכוננים לק ראת
עונת החורף. סוודרים
אנגליים מצמר שטלנד, דוגמ אות
זיקרט מודל ,76 חולצות
ג׳קטים ומכנסיים לעונת המע בר
־וג׳ינסים אורגינליים תופ סים
את מקומם על המדפים
ובחלון הראווה.
הלקוחות הקבועים הנכנסים

אוטומציה
בר קמה
יוסי קרמני הוא בעליו ומנהלו
של ׳מפעל הרקמה ״תזה״.
יוסי החל דרכו במפעל המבצע
את עבודות הרקמה במכונות
פשוטות, כשנודע לו ע״פ ידי עות
מחו״ל כי שטח הרקמה
הופך למתוחכם יותר ויותר ו מחשבים
הופכים לחלק בלתי
נפרד מהמקצוע, החליט — כ איש
פתוח להיות הראשון בארץ
המכניס את המחשבים ל בתי
המלאכה לרקמה. ואכן
יוסי קרמני הקים את מפעל
״תזה״ לרקמה בדרך יפדת״א
23 והכנים את מיטב המכונות
האלקטרוניות המופעלות באמ צעות
המחשב והמבצעות אופ־ליקציות
ורקמת שרשרת אשר
עין אדם לא תאמין לדייוקם וביצועם
המפליא.
ומפליא — לראות כיצד למע לה
מעשרה פריטים ״רצים״
תחת מכונת הרקמה המתוכננת
כשכולם נירקמים בעת ובעונה
אחת.

והיוצאים בקצב מסחרר ב־
״הלבשה סגל״ מעידים בי
פשוט אי אפשר לפסוח על ה אדרה
המיוחדת אשר משרה
שוקי סגל בעל החנות על קהל
הלקוחות, או בפי שאומר זאת
שוקי סגל עצמו ״הם תמיד
יוצאים מכאן מרוצים יותר ו יפים
יותר״.

״ד׳נוין אלקטחניזר
השוות המשורב
כשנכנסים לחנות הקטנה ל סטריאו
״דינמיק אלקטרוניק״
הנמצאת בגורדון ( 17 פינת בן־
יהודה) בתל־אביב, שמים מיד
לב לשילוב המוצלח בנהוג ב־חו״ל.
יחידת מכירות הצמודה
למעבדת השרות. מה הפלוס ז
כשקונים מערכת סטריאו,
טייפ, פטיפון או רדיו מובטח
לקונה מיד שלא רק שהוא
קנה דבר טוב אשר נבדק קו דם
ע״י מר אורן (בעל המקום
שהוא אלקטרונאי מוסמך) אלא
שבכל בעיה אם תתעורר לא
יריצו אותו לסוכנויות השונות
לתיקון המכשיר. התיקון יעשה
במקום במהירות ובמומחיות.
אורן שעבד במקצועו ב גרמניה
ובארץ ב״גרונדיג״
״פישר״ ועוד טוען כי :״חנות
קטנה — מחירים קטנים״ והוא
יכול למכור כל מערכת בזול
יותר מאשר במקום אחר. כך
שאם ברצונך לקנות ולתקן או
להתייעץ פשוט כנס/י ל״דיג־מיק
אלקטרוניק״ או טלפן/י
.227034

ו מו מו *

לתינוקות

המערבל את החומר עם התו ספות.
מזון
התינוקות לאחר הכנתו
במערבל מועבר במיכלי ני רוסטה
לגפה נוספת ומשם ל מכונת
האריזה האוטומטית האורזת
אותו בקופסאות הרמי
טיות (כמו קופסאות נם קפה).
מפעילי טעמיקו מיצרים כיום
כשני מיליון קופסאות לשנה
ומאז שנת 1973 זוכה מזון ה תינוקות
״טעמי״ מדי שנה במקום
הראשון בתחרות המוצר
הנבחר של המכון לחקר דעת
הקהל בע״מ.
אין ספק כי הישגי מפעלי ״טע-
מיקו״ הינם תוצאה ישירה מ-
הקפדתם ומאמציהם המתמידים
לשמור על הסיסמא המלווה
אותם זה שנים.

ילד דריא -
עם מזון מעמי:

נש גשינת
המכחול האחרונה..

סגזלד!
אופנתית

בפינת אוכל שבה -ארוחה שבה...

אהבה ורצון לאין־קץ משקיע
הישראלי המצוי בעיצוב דיר תו:
ריהוט, שטיחים, טפטים
ועוד אביזרים רבים אחרים. אך
מה הוא משקיע באותם קישו טים
קטנים אשר נותנים לדי רה
את העיצוב, הייחוד והאופי
הסופיים. בנושא זה באה
לעזרתו של בעל הטעם ״גלריה
¥ס ״ לאמנות.
הנכנס לגלריה ולו גם במקרה
יתקשה לעזוב את המקום: מב חר
עשיר ומגוון של תמונות
העשויות בטוב טעם, מאפרות
ואגרטלים שובי עין ולב, אוסף
תכשיטים ודיברי קרמיקה והכל
פרי יצירתם של אמנים יש ראליים
כאילו קושרים את
המבקר בעבותות לגלריה.
ב״גלריה די״ בה ניתן למצוא
גם את החידוש האחרון —
(עבודות מקרמה עבודות
קשירה בחבלים) ,ימצא כל
אחד את המתנה אותה ירצה
הן לתת. והן לקבל.
להתראות בגלריה 1>¥רחוב
יהודה המכבי 61 תל־אביב.

ארוחה טובה הינד. בדר״ב מ־
.תפקידיה של האשד. בבית, פי נת
אוכל טובה הינה מאז ומ תמיד
מטרתם ויעודם של המר כז
לפינות אוכל ״דפי״ ברחוב
אבן־גבירול 171 תל־אביב.
ב־פינות אוכל ״רפי״ מבחר

מגוון של פינות אוכל הבנויות
בצורה יפה וחזקה המבטיחה
הנאה מילאה לאורך זמן.
לחסכון בכסף וזמן נצל את
שיטת המכירה מהיצרן לצרכן
ב־״רפי״ רחוב אבן־גבירול 171
תל-אביב.

אופנת עור
גשמי היורה כבר מאחורינו
לאחר שהספיקו להזכירנו ב רמז
דק ולח כי עלינו להתכונן
נמרצות לקראת החורף
הקרב ובא.
כאשר יוצאים להכנות האי שיות
לחורף, קשה שלא להכנס
ל״אופנת עור״ בית האופנה ל מעילים
ברחוב דיזנגוף 134
תל־אביב.
צו האופנה האחרון ה״צועק״
מעל מיתלי המעילים ב״אופנת
עור״ מזמין ביופיו ומקוריותו
כל גבר ואשה שואפי אלגנ טיות
לחזות בתצוגה עצומה
של: מעילים מפרוות כבש,
ג׳קטים עם קישוטי פרווה, דוג מאות
מרופדות עם בטנה חמה,
מעילים נגד גשם, ג׳קטים קצ רים
מפרווה וחליפות אופנה
נהדרות.
״אופנת עור״ שהינם יצרני ה מעילים
עצמם מבטיחים להת
החוששות
מעגילים...
מאז שחזרו לאפנה העגילים
המחייבים ניקוב בתנוכי האז-
ניים, לא מעטות הן הבחורות
הנתקלות בספקות אם להמ שיך
ולשמור על צו האפנה
או לוותר על אפנת עגילים זו
מתוך החשש מתהליך ניקוב
תנוכי האזניים,
למעשה — כפי שמסביר מר
קאשי בעל חנות התכשיטים
הותיקה ברחוב דיזנגוף בת״א
— תהליך ניקוב תנוכי האז-
תכשיטים מקוריים, שעונים,
ניים הינו תהליך פשוט שאינו
עגילים, חפצי חן ויהלומים.
כרוך בכל כאב איו הרגשה לא
רשת חנויות ״קאשי״ רכשה
נעימה, בתנאי כמובן שהוא
לעצמה מוניטין עולמי הן עקב
מבוצע במיכשור הנכון וע״י
הידע האישי של בעליה בנוש אדם
מתאים. כל תהליך זה
אי תכשיטים ושעונים והן בז נמשך
שגיות מספר בלבד וב כות היחס האישי המוענק לכל
צורה היגיינית ואסתטית. חנומבקרת
בחנויות. לכן אל
תו של מר קאשי הינה אך ורק
תוותרי על קו האפנה —
אחת מתוך רשת 7חנויות
בקרי ב״קאשי״ דיזנגוף ת״א
״קאשי״ הותיקות בארץ המת משם
מובטח לך כי תצאי מרומחות
בעיצוב ייצור ושיתק צה.

אים במדויק כל פריט לגוף
הרוכש כך שהלקוח ייצא מרוצה
לפחות כאותם לקוחות אשר
עשו לעצמם מסורת להכנס ל-
״אופנת עור״ מדי שנה בשנה.

״אופנת עור״
דיזנגוף 134 תל־אביב.

לאתר יום קניות
ונדב הכרויות
ב״ברפריס״
״עבר זמנן של שדכניות העיי רה
— היום מי שרוצה להכיר
בן או בת זוג דוגל בדר״כ
בהיכרות האישית ללא מתור
כים, ללא פגישות מתוכננות
ובאתירה שקטה, נעימה וסו-
לידית״ .כך מסבירים בעלי מו עדון
״בר־ברים״ ובהתאם לכך
הם גם תיכננו את ערבי ההיכ רויות
המתקיימים במועדון מדי
יום שני. המגיעים לערב ההי כרויות
המתקיים בהצלחה מרובה
זה קרוב לשנה נכנסים
לאווירה עוד בפתח המועדון.
התקליטיה העשירה המספקת
מוסיקה מגוונת, הבאר ה מצטיין
במחיריו הנוחים וצורת
הישיבה במועדון מסירים את
בל המחיצות בין הנוכחים ויוצרים
אוירה של חבורה גדולה
אחת המכירה זה זמן רב.
בילוי נעים!

משלב תנא עבודה
וחיי מצו•].
ואתה?
אם אתה אחרי שרות צבאי, בעל בושר גופני טוב, וגילך ־ עד .( 2

בוא לעבוד במקצוע הסווארות ־ בנמל אילת.
בעבודה זו תוכל להגיע למשכורת ממוצעת של ־ 2,000.ל־י
נטו לחודש.
ישגה אפשרות להכנסה נוספת על ידי עבודה בשעות נוספות.
מגורים וארוחות יינתנו לך בבית הנמלו (מלון! במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות תינתן עזרה בדיור.
המעונינים לעבוד בנמל אילת יפנו בבל יום שישי ביו השעות
2.00 - 09 00ז למשרד הראשי דשות הנמלים בית מעיא, דרך
פתח־תקוה 74 תל־אביב. קומה 4חדד .426
נא להביא תעודת זהות ופנקס מילואים. ניתן גם לפנות בכתב

למדור בח אדם נמל אילת

ת. ד?7 .אילת.

לשכת הפרסום ריכוסשלתית

רד* - 1קאר

הם הבטיחו
לנו מ שכנתא כפול ה
ועוד אמרו תודה

רדיו וט״פים למכונית
אזעקות אלקטרוניות. הצתה אלקטרונית
מכידה-ננ 1רות-הרכבה
ככר המדינה ( 28 פנת חברה חדשה )12 מל 259194 .

רנוקול ואנטנה
לכל הרוכש רדיו ט״פ

תכנית
אנטנה לכל הרוכש רדיו

מגע ^•
לעדשות ת
• מכון קיי

ד,דבקה מקצועית של פלקטים ותמונות
על לוחות עץ —
״לו טו ס״ אלנבי 101ת״א
טלפון 295130 :־03

עדשות

רכות וקשות
הסבר אדיב מפורש

<9המנוי
קיבלת חשבון,
תל-אכיב

ינתן כמקום.
גורדון ,31
טלפון .238642

אנא, פרע אותו
בהקדם .

נעמי
מניעה רחוק
השם נעמי בן־גור אומר בוודאי משהו
לחלק מכם, ואומר הרבה לאותם שביקרו
אצלה בדירת־הגג שבצפון תל־אביב. נעמי,
שהיתר. מאז־ומתמיד בהורה עצמאית, עברה
להתגורר לבד מייד כשמלאו לה ,18
ומזה כתשע שנים הצליחה לאסוף לה
חוג סלוני של סופרים, משוררים, עיתונאים
ואנשי־חברה מכל המינים.
תשאלו איך מגיעים לקולקציה כזאת?
ובכן, הבן־אדם צריך בשביל זה ללמוד
באוניברסיטה סיפרות כללית, פילוסופיה
ואפילו צרפתית, כדי שיהיה על מה ל-
•שוחח, ועם מי, ובכמה שפות.
.נעמי, שהיא גם חתיכה לא־רעה וגם
בחורה אינטליגנטית, משמשת כבר שנים
בתפקיד דוברת ראש מחלקת העלייה, כי
זה תפקיד שדורש שיחה חופשית בשתי
שפות מינימום. במיסגרת העבודה, כמובן,
היא נמצאת הרבה עם הבום שלה, עוזי
נרקיס, ועם כל המי־ומי. יש לה אפילו
חדר קבוע במלון דיפלומט בירושלים,
כדי שהיא לא תצטרך לחפש לה מקום
לישון בו, אלא אם כן מצפים לה החברה,
הצמאים לטיפת תרבות, בדירת־הגג שבש פלה.
נעמי
היא גם בחורה יוצרת בכלל לא
רעה. סיפרה הראשון, המבין יבין, ש נכתב
בעודה בת ח״י אביבים בילבד,
נמכר בשבע מהדורות עד היום והשבוע
יופיע ספר-ילדים חדש שלה׳ אותו הק דישה
לידיד נעוריה, אמנון כן־נוזן דיל,
בנו של השגריר אשר כן־נתן, שנפל
במילחמת יום־הכיפורים.
כל אלה, והוסיפו לכך גם את העובדה
שנעמי •היא עיתונאית לעת־מצוא, מאלצים
אותי לבשר לכם בעוד־מועד שנעמי
עומדת לפני נסיעה, ואני לא מבינה איך
כל האינטלקטואלים שלנו יושבים בשקט
כשהפרח הזה עומד לעזוב בקרוב את הארץ
ולנחות בקנדה.
כן. כן. הגברת בן־גור קיבלה הצעה
רצינית לעבוד בפדרציה הציונית בקנדה,

הור והיורמ
בחיי שאני לא מבינה את ענף הווי־ובידור
בצה״ל. מצד אחד הם מודיעים
שהחליטו לבטל את הלהקות הצבאיות,
ומהצד השני מזמינים אותי להצגות חגי גיות.
החגיגה הראשונה היתד. השבוע ב־חיל-האוויר,
כשהאורקסטרה המפורסמת
ליוותה את יהורם נאון, הזמר הלאומי.
כאן אני מוכרחה לספר לכם איך גנבה
את ההצגה׳ דווקא פנינה וילצ׳ר, החברה
החתיכה של יהורם, שישבה ביחד עם
אמא שלו בשורה הראשונה והזילה דמעות

כשיהורם שלה שר עם כל הלב כאילו
רק בשבילה. ואיך אחרי ההופעה הם קיב לו
זר־פרחים ענק מקצין־החינוך של
החייל, שחיבר את השיר ההוא על המנ גינה
שאי־אפשר להפסיק, רס״ן עודד,
בקיצור. אני רק מקווה שהרומן היפה
הזה לא ייגמר בדמעות, כקודמיו, אלא
במשהו שכולנו מחכים לו, כי אני, לפחות,
מאד אוהבת את יהורם, וממש מתר.
להיות שושבינה.
ההצגה השניה שהיתה השבוע במים־

האמא של יהורם
דימעת אם
גרת אירועי צה״ל׳ היתד. זו של להקת ה-
שיריון. אחרי שהחליט מי שהחליט שימי־חייל
כבר לא מעלים את המוראל, מצאו
בשיריון שיטה חדשה להרים את המוראל
לטנקיסטים שלנו. הקימו להם להקה, ש חוץ
מהמערכונים והפיזמונים הטובים, חמש
החתיכות שלה לבושות כימעט לאורך כל
הדרך בבגדים שרחוקים מאד מלהיות
מדים, ומזכירים יותר את בגדי־העבודד. של
מאדאם קסוויירה הולנדר.
ואלה, בעזרתם המסורה של חמישה
גברברים מזוקנים, הצליחו להעלות את
המוראל עם כל מיני העמדות, כמו שרק
הכוריאוגרף יענקלה קלוסקי יודע להעמיד,
ושהעלו לחלק מהאנשים את הדם
לראש.
״נו באמת, אל •תהיי נאיבית,״ אמרה
לי אחת מבנות הלהקה ,״את לא יודעת
שהחיילים בצה״ל הפסיקו מזמן להיות
יורמים?״

יהורם ופנינה וילצ׳ר
אהבת גאון

נעמי בן־גור
פרידה מצערת
ולעסוק בהסברה, לצידו של העיתונאי
נכי שטרפמן. וכשמדובר בנעמי, המצויירת
בכל המיטען האישי המפורט ל עיל,
אני בטוחה שלא יקח לקנדים הרבה
זמן עד שמישהו, שעיניו בראשו, יחליט
לצוד לו צברית שכזאת, עם נתונים בלתי-
שיגרתיים כמו שלה. אמרתי תמיד שהיא
תגיע רחוק.

אשפ>
המ> \ 7ב ח
מרוב שהיינו עסוקים, רובנו ככולנו •בפרשת
הטלוויזיה על גניבותיה ומעשני-
החשיש שבה, התעלמנו כימעט לחלוטין מ מה
שהולך בתחנת־השידור הצבאית גלי-

צה״ל. ותאמינו לי, מה שהולך שם לא
הולך ברגל. כל התחנה כולה עומדת והסיפורים
שעפים שם במיזנון, בין שידור
לשידור, היו יכולים למלא לי איזה ארבעה
מדורים׳ ועוד בצפיפות.
ועל מה מדברים בגלי־צה״ל? או. מדב רים
על הקריינית החיננית, שהחלה
דרכה בתחנה הצבאית ויצאה לרעות בשדות
זרים, וכשראתה ונראתה וראתה כי,
לא טוב, החליטה לחזור, וקיבלה על עצמה
תפקיד בכיר.
והנה, איך שהיא נכנסה לעבודה פגשה
שם בקריין צעיר, שהחל את דרכו בתחנה
כעורך, ועבר בהצלחה להגשת פרי־סות־שלום.
השניים
האלה מצאו להם מייד מכנה
משותף. הקריין שהוא חובב־מזון ידוע,
והקריינית שהיא עקרת־בית מעולה, החלו
מחליפים ביניהם מתכונים של אפייה ובי שול.
כמובן שלהחליף מתכונים לא די,
צריך גם לטעום. וכך החלה הקריינית לט עום,
והקריין להטעים, וארוחותיהם המשותפות
של השניים הפכו שם־דבר בגלי־צה״ל,
כשהחבר׳ה יודעים לספר שהיא
הביאה את הירקות, והוא את הסכין והמזלג,
ושביחד הם היו עושים סלט שהשמן
שלו נזל ונזל עד שהגיע אפילו
למיזנון ולאוזני החברים.
אתם בטח שואלים את עצמכם, נו אז מה
רע בשני קריינים צעירים׳ מצליחים ואוהבי
גסטרונזמיה? לא אמרתי שיש בזה משהו
רע, אבל לעומת זאת כימעט שכחתי לספר
לכם שהקריינים הללו נשואים, כל אחד
למישהו אחר, כמובן, וזה מה שהופך את
סיפורי לסיפור המדובר ביותר בתחנה ה צבאית
כרגע.
כי בינינו, אהבות מוצאים היום בקילו-
אים, כל אחד מתאהב לו בלי בעיות. אבל
אהבות אמיתיות גדולות, כמו בין אשה
נשואה לגבר נשוי הן באמת מיצרך נדיר.
אז שיהיה לכם בתיאבון, ושרק לא תקלקלו
לי שם את הסדירניקים.

יומן אירועים
אל תראו את רם עברון, מגיש ככה
את יומן השבוע בטלוויזיה ביום שישי,
וכל השבוע מתבטל. מסתבר שהמגיש הפופולרי
אינו טומן את ידו בצלחת גם
בשאר ימות השבוע. עובדה, מגיע לו
מזל-טוב משולש.
הראשון לרגל גירושיו, והשני, גם הוא
קצת באיחור, לרגל נישואיו. פשוט הע דפתי
לחנות, כדי לראות מה תלד רעייתו
הטרייה, ואז לברך אזימו במזל־טוב מכופל
ומשולש.
ובכן, בשעה טובה ומוצלחת, יומן האירועים
•של מישפחת עברון רשם לפניו
לידת בת־בכורה. לא בכורה לרם עברון
(יש לו, תודה לאל, שלושה ילדים מני שואיו
הראשונים) ,אלא לאשתו הטרייה
עדנה שפירא (הולצמן) ,שזו לה לידתה
הראשונה.
עדנה, שהיא גם חתיכה רצינית, נהגה
ללוות את רם לעבודה, כשהיא מוציאה ל כולם
את העיניים בלבושה הנועז. כך
נמשך הרומן הזה שלוש שנים תמימות,
עד שמרוב שעדנה ביקרה עם רם ברדיו,
היא כבר ידעה להגיש בעצמה תוכניות.
היא החלה מגישה תוכנית אישית בגלי־צה״ל,
שנקראה מעבר לזמן, והתוכנית
הזאת הוכיחה לרם מה שהוא בעצם ידע
מזמן, שלעדנה יש גם משהו בראש ושהיא
הרבה יותר מסתם בחודה יפה. היא פשוט
הטיפוס המתאים לבילוי משותף במוסד הנישואין.

למה הוא חיכה כל-כך הרבה זמן?
רם הוא באמת אחד הבחורים הטובים שאני
מכירה. יש לו תירוץ: הוא היה עסוק
בהשבוע יומן אירועים, ואם תזכרו איזה

אירועים עברו על המדינה בחודשים ה אחרונים,
לא פלא שלא מצא זמן להתחתן
קודם.

רם עכרון
ילד רביעי וראשון

^^ייי^0י9י^0ייי<>י0ייי^^09*1| 0ן יי1!41

רול טה

אב אר

71 יסתורין

אבד

כו מר לי ל ה
הכובע עושה את האדם. בייחוד את האשה. בייחוד אמ
טרי רביד.
כל אשה חולמת על כובע. כובע שיבטא את אישיותה.
כובע שיגשים את חלומותיה הכמוסים. כובע שיביע את אישיותה,
כפי שאף אחד אינו מכיר אותה. כובע שיבליט את
עדינותה, את קשיחותה, את געגועיה להיות ליידי, את חלומה

צילו מים: אילנה בן־אר־י

ה מערב הפרוע

להיות נערת״תרמוו, את שיחדור האשה, את שיעבוד האשת,
את ההפקרות, את האלגנטיות, את סוד הקסם הנשי, את
המיסתורין.
כל אחת חולמת. אף אחת — כימעט — אינה מעזה. אבל
הדוגמנית־השחקנית טרי רביד, האמריקאית הישראלית, העזה.
והגשימה בעזרת צלמת ״העולם הזה״ ,אילנה בן־ארי.
את יכולה להשלים את הסידרה בעצמן.

חבר ה גבו ה ה

אצולה מיור חי ח

רומנטיקה

המ״רוץ

ר כי לו ת

כו מר 1