גליון 1992 מתאריך 5 בנובמבר 1975

מחיר 5.00 :ל״י

א׳ כסלו תשד״ר0.11.0 ,

המישטרה חוקרת א ראש־העיר מעור בפרשת שוחד
ראש־העיר.. :המערך שלח את המישטרה לחסל אותי!יי

שמ1אל רבססן

*לכנרגוט קלאוזנר
! ה ח בי ב ה

בהגיעך לגבורות

לחי

מרוח א /רוח ב /רוח ג /
רוחה ושאר ידידים^
בעולם הרוחות

אנטי שמיותך
בעיקבות התגברות האנטישמיות בעולם
החליטה מערכת ״ 200 הארץ׳ ,לפתוח
מדור חדש ״דע את אנטישמיותך׳ ,בו
יענה האנטישמולוג שלנו על שאלות
הקוראים.

— קראתי בעיתון שסאדאת אמר שהיהודים
שלטו בכלכלת ארצו. האם זו
אנטישמיות !
תשובה: ודאי. כל הכללה לגבי היהודים
היא אנטישמיות.
— ראיתי בטלוויזיה שנשיא מצריים
אמר בוושינגטון שיהודי סירב למכור לו
רדיו. האם זו אנטישמיות ז
תשובה: ודאי. כל הכללה לגבי היהודים
היא אנטישמיות.
— מעניין אותי נורא לדעת — אם
סאדאת היה אומר שיהודי כן מבר לו
רדיו, האם זו היתה בבל״זאת אנטישמיות!
תשובה: ודאי. אנחנו הרי מכירים
את סאדאת, שהיה תלמידו של היטלר,
ואת הערבים בכלל ואנחנו יודעים למה
הוא התכוון — הוא בעצם רוצה לומר
שהיהודים מומים למכור הכל תמורת
כסף, אפילו את אמא שלהם. וכמו שאמרנו
קודם — כל הכללה לגבי היהודים
היא אנטישמיות.
— מצאתי כתוב בעיתון עברי, בסקירה
על הפיכת הקצינים המצריים ב״,1952
שבין שאר פעולותיו החרים נאצר את
רכושם וכספם של היהודים, שעד אז שלטו
בכלכלת מצריים, והפך אותם לעניים
מרודים ומדוכאים. האם זו אנטישמיות!
תשובה: איזו שאלה !
— מדי פעם בפעם אני מוצא בעיתונים
שונים ביטויים מכלילים במו ״המוח
היהודי יידע להתגבר גם על בעיית זו,״
או ״חוש״המיסחר המעולח של היהודים״
וביוצא באלו. האם זו אנטישמיות!
תשובה: חס וחלילה. במיקרה זה רואים
באופן ברור ביותר שאין כאן שום
הכללה, אלא תיאור יבש, בהיר ומדוייק
של העובדות.

פ״פון ה ש בו ע

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

המשברבכנסתלמ בוי ס חו

ד״ר זוארץ: אם תימשך
הסחטנות -נסגור הכנסת!
העלאת ההקצבות בניגוד להסכמי־העבודה הכנסת צוברת הפסדים 8ח״כים
יוצאו לחופשות יפוטרו ח״כים זמניים 8קרגמן :״אנו •תנועת־מחאה
חדשה״ ״לפני חידוש העבודה יש לעדור בדק-בית יסודי״ שאילתות
תופנינה לפרלמנטים זרים 8אולם־המליאה יושכר לחתונות
ד״ר גמליאל זוארץ (גיסו של
מייסדו) ,השר לענייני הבגסת, הודיע
פי לא תהיה כניעה לסחטנות
הח״כים, וכי הוא שוקל נקיטת צעדים
קיצוניים כדי להחזיר את
הסדר ככית־המחוקקים על כנו.
לדבריו, יש כתפיעתם של חברי•
הכנסת, להעלות את ההקצכות כשיעור
של ,44$משום חריגה מ
הסכמי־העכודה והיא בניגוד לחוק.
השר זוארץ הוסיף כי יש בכוונתו
לסגור את הכנסת, שצברה לאחרונה
הפסדים כבדים, ולהוציא לחופשות ול סיורים
בחו״ל את הח״כים הוותיקים.
ח״כים זמניים וח״כים מסיעות קטנות
יפוטרו.
מזכיר־הכנסת הודיע, כי ננקטו אמ צעים
כדי להבטיח את הקשר התקין
עם ציבור הבוחרים, וכי שאילתות
והצעות־לסדר יופנו לפרלמנטים זרים
או חכורים. כבר היום יצא מיטען רא שון
של קריאות־ביניים במטוס חכור
לפרלמנט של קוסטה־ריקה, ומצפים כי
מיטענים נוספים ייצאו מחר.
דובר הח״כים השובתים, י .קרגמן,
אמר, כי הוצאת צווי־הריתוק כנגד
ח״כים תורניים, רק גרמה להחרפת ה־סיכסול.
ארבעת הח״כים המרותקים

נציג ח״בים קרגמן :״נלך עד הסו!?״
נשאו שלטים ועליהם הכתובת ״אנו
עובדי־כפייה,״ ושאר חבריהם מנעו
מהם לערוך דיונים בקריאות־ביניים

ר ח מני ם בני ר ה מנ -ם

הושיעו נא
ודאי הגיעה לאוזניכם השמועה הנוראה על
אודות האונייה ״אולימפוס״ ,אונייה ענייה
ומצויינה העושה דרכה לעיר אילת ואיו עימה
די מעות כדי לעבר בתעלודסועטס והרי היא
נשארה עגונה תרתי־משמע בנמל פורט־שאעיד
שבארץ נוכריה.

•הודי

ב ר גוו ה א חרון:
נתפסה חוליה

הצילו!

יתרום איש כאשר ידבנו ליבו
גם כסף קטן ואסימונים יתקבלו
ותבואו על הברכה.

וביידוי בקבוקים .״אנו תנועת־מחאה
חדשה,״ אמר קרגמן ,״ ד ש בכוונתנו
להיאבק למען הזכויות הלגיטימיות של
העם הפרלמנטרי.״
מחזיק תיק ־הכנסת בהסתדרות, מר
אוריאל זוארץ (הבן של רבקה ממג־דיאל)
אמר, כי תביעתם של חברי־הכנסת
אינה חוקית וכי ההסתדרות
מסירה את ההגנה ממנה.
היום החלו מגעים בדבר הפיכת אולם
המליאה לאולם־חתונות. בינתיים החלו
עובדי התחזוקה של הבניין לגרז את
הכסאות ולכסותם בברזנטים, כדי לאפ שר
הפעלתם התקינה עם מסירתם ל בעלים
החדשים.

בגבו של ד״ר מלכיאל זוארץ ,
באיזור כתף ימין. הד״ר קיבל זריקה .
בטוסיק ונשלח לביתו.

— מ מי שנ תו שק מייסדו —

מרוקו סכו״ם
ד״ר זוארץ
(בפגישה עס מרוקרסכין ומרוקו־מזלג)

כנ ס יו צ אי
צפרן־אפריקה
(מיומנו של צי ה
שבת :
נמל -ה ת עו פ ה לוד. טוב ל חו ש
במגעה של אדמת -ה מו לדת. ק ב-
ל ת -ה פני ם נ או תהוה סי דו רי ם ה פו
רמא ליי םעב רו ללאתק לו ת. צרמ
המעטאתה עין התנה גו ת ם של
הסב לי ם הג רוזיני םשה תוו כ חוו ב קולי
קו לו תבשפתםהמ שונ ה. נר א
ה לי כי ה רו סי ם ע שו עסקלא רע
בהתפטרם מן הג רוזיני םוה בו כ א-
רים האלה. ל כ תו ב ה בי ת ה.

ב א רו חהח גיגי ת ב הי ל טון פג שתי
אתמר הנ ד רי קמד רו ם ־ א פ רי -
קה. חו ש בני ש ע לינו, יו צ אי צ פון -
א פ רי ק ה, לוו תרעלמסגר תנו ה נ
פרדתולהתאחדעם יו צ אי ד רו ם-
א פ רי קהלפדר צי הכל לי תשל יו צ-
אי א פ רי ק ה. ה ר עיון הי כהה די ם
חיוביי ם. ל שי חהעם היו״ ר.

יו ם ב׳:
צר, צרעדמאד, שערבהפ תי ח
ה׳ בהשתת פו תכלג דו לי ה או מ
ה, נ פג םעל -י די התנה גו תבר-
ב א רי תשלכמהמתפר עי ם. אי פ ה
ה ם קי ב לו אתה חינו ךשלהם? אני
מזו עז ע ! הםלאנחמ די ם ! ל שי ח ה
עם ז׳ורז׳ט.

טוב, אמרתי לעצמי, סאדאת הוא אנטישמי, אבל מה
השימחה ז למה כולם שמחים כל־כך ז
שישה ימים ושישה לילות התקיפו כולם בשימחה ובעלי צות
את האנטישמיות של סאדאת, אבל ביום השביעי יצא
לאור סוד השימחה :
טוב שיש אנטישמיות, כי אנטישמיות זה טוב ליהודים.
וזה הולך ככה :
• אנטישמיות זה טוב ליהודים, כי אנטישמיות נותן
כסף. הנה, תראו מה אומר העיתון המכובד ״הארץ״:

בכלל, א תם יודעים כמה כסף נכנס למגבית בזכות היט-
לר י כל הכבוד לו, בחיי.
• אנטישמיות זה טוב ליהודים, כי אנטישמיות מבטל
שלום. כי אם הערבים אנטישמים, זה מוכיח שלא כדאי ולא
צריך ובלתי-אפשרי ואסור לעשות איתם שלום. אף פעם.
כל עוד הם אנטישמים, אנחנו נמשיך להחזיק בכל השטחים
ולא נחזיר להם כלום־כלום־כלום, ואפילו נכבוש להם עוד.
וגם נעשה הכל כדי שתמיד יהיו לערבים מנהיגים
אנטישמיים.
כי זה מחזק אותנו מכל הבחינות — מהבחינה המוסרית,
מהבחינה הכלכלית ומהבחינה הביטחונית.

יו ם ג׳:
ראש-
בי ת -ש אן. שי חהעם
ה עי ר ונ כ ב די ם מ קו מיי ם. הנוף! ה ק
סו ם׳ ה אווי רהצ לו ל, ו ב עי ק ר
שכר -ה ע בו ד ה הנ מו ך, גו ר מי ם לי
ל ר צו תלהש קי עבמ קו ם. ל שי חהעם
דורז׳ט.

חם. יבש. שו מ ם. די מונ ה. ת נ אי -
חיי ם ש שו ם בן־ ת ר בו ת זו לתה ילידי
םלא יוכ ללע מו דבהם. ה מז גן
ב מ כוני תלא פעל. חז ר תי הרוג.
ל שי חהעםז׳ורז׳ט.

ר אי תאת בי ת -ש אן — ר אי ת
א ת כולם. אני נשארבחדרל שי ח
העםז׳ורז׳ט.

יו ם שבת:
ל היו ת

שוב

דבר המערכת

החשדות...
״ההתנחלות״ עול •קבד.
צת סטודנטים. ערביים בי
אוניברסיטת חל-אביב׳ ,ה מתקשים״בהשגת
דיור ב עיר,
על דשא של האוני ברסיטה,
בו הם תקעו את:
אהליהם ללא נטילת היתר
משלטונותיה, יותר.משהוא:
מצביעה על קיפוח ה״מת׳״:
׳נחלים״ הריהי מצביעה על
— העליה ׳ במידת שחצנוי
תם נגדנו. שאכן, צודק
דובר •הסטודנטים׳ הכללי ש אמר
כי מקופחים. דוקא
הסטודנטים היהודיים
במקום, שנשלל מהם חל קם
במעונות 1הסטודנטים
חוד העדפת. הסטודנטים;
הערביים שבה, אשר
קיבלו יותר מהמגיע.להם
הן מהבחינה המספרית והן
מהבחינה הסוציאלית. אלא
שבראותם שהותרה׳ הרצו עה
במדינה החליטו המת למדים
הערביים באוני ברסיטה
לעשות. מה שלא
חיו מעיזים לעשות _ ב־
•: 1967 להראות י לנו את
נחת. זרועם בחוד ביתנו
אבו; כשמצדנו אין תגובה
מתאימה על השתוללותם.
וצערם י מסמל את י חולש תנו
יותר י משהוא מסמל
את בהם,

בקיצור — תחי האנטישמיות !

ערבים מלוכלכים
י11 זי 1ז ׳!1181

(״ידיעות אחרונות״ )29.10

^(;8^ 181,־1ו!*8וו 35 רגזויזזד.

בשבתון ואבוצ1יין י1ם השנה
למלחמת קדש -בכפו קאסם

מאת מרדכי אלי,ו •,
י יום השנה ח^-ב לפרוץ מלחמת קדשצויין אתמול
בכפר האסם כיום שבתון ואכל, לזכרם של עשרות
תושבים, שניפפו במבואות חכפר כיום הראשון לפרוץ

מלחמת:קדש׳. .
(״מעריב״ )30.10.75

שי חהעםז׳ורז׳ט. סתםפראחה.
ל שי חהעם היו״ ר.

פריס. במה טו ב
ב בי ת.

האנטישמיות
זה טוב ליהודים

עקב מחלתו הפתאומית של
הד״ר זוארץ, נביא הפעם מאמר
מערכת מאת הד״ר רוזנבלום.
למותר לציין כי מאמר זה נכתב
ברוח השקפותיו של זוארץ והוא
סמך עליו את שתי ידיו.

ראית אותם? נתנו להם הכל, והנה, כיום־השנה למיסצע סיני,
כמקום לחגוג יחד איתנו את נצחוננו המזהיר על המצרים, הם מתאבלים,
המלובלבים, ועוד משתמשים בתירוץ השקוף באילו הם מתאבלים על
כני הכפר שלהם שניספו בתאונת־דרכים, במיקרה באותו יו ם...
...נ ו, אתה רואה — הזונות האלה נשארו בדיוק אותו החרא.

מסנ׳יס

לשלם שכר לאנשי־ציבור מן הארץ,
המופיעים באסיפותיה לצורף איסוף
כספים למדינה.

קצינים מ עו ר בי ם
בשע רו ריי ת מיליונים
ת 1ג 1 1ן י

תאוצו־ שו ק ד
הטלת מיד־וונז
נוכח מצבה הכלכלי החמור של המדינה,
שוקלים עתה כהוגי האוצר את האפשרות
להטיל מילווה־חוכה חדש על הציבור,
החל ממשכורת חודש ינואר .1976
המילווה שיוצמד למס־ההכנסה, כשם שהוצמדו בעבר
שאר המילוות שבוטלו על־ידי הרפורמה, יהיה
תחליף להצעה להעלאת תיקרת־המס. על־פי ההערכות
עשוי המילווה להכניס לקופת המדינה יותר מאשר
העלאת תיקרת המם ל־> ,70<#כיוון שיישאו בו כל
השכירים המשלמים מם, ולא רק בעלי ההכנסות
הגבוהות.

בגין נהל א ת

הסברתהמ דינ ה
במישרד־החוץ גוברים החששות מפני השפעתה של
מישלחת הכנסת, העומדת לצאת לארצות־הברית
כאורחת הקונגרס האמריקאי, ושתיפגש עם צמרת

להסברה כשפה האנגלית, חושש מישרד־החוץ
בי הדובר האמיתי של המישלחת
יהיה מנחם בגין, שישתלט עליה ביגלל
כישוריו ויוקרתו, והוא שיטביע את חותמו
הכילעדי על בל הופעותיה והתבטאויותיה.

מי בצע *חסי״ציבור
לי צחק רבין
סכום העולה על 50 אלף ל״י הושקע
כמיכצע שנועד להאדיר את שמו של
ראש־הממשלה יצחק רכין, ולחפוף את
דמותו פופולארית יותר כעיני הציבור.
הסכום הושקע בהדפסת תמונות־פורטרט של ראש־הממשלה,
המופצות במיסגרות־זכוכית נאות
במישרדים ציבוריים שונים. הכסף למטרה זו בא
ממקורות פרטיים, ולא מתקציב הממשלה או המיפלגה.

האר ״ בי ־ א ״ מדייר
א ת מי שטרתישראל
קציני המישרד הפדרלי לחקירות
(אף־כי־־איי) מנהלים כארץ קורסים
מיקצועיים לקציני מישטרת ישראל,
בטכניקות מישטרתיות שונות, בולל
האזנת־סתר ובילוש.

ד״ן סי ר ב
לנ או ם חינם
רוגז רב שורר בחוגי המגבית היהודית באמריקה על
משה דיין, על שסירב להופיע בכמה אסיפות של
המגבית, שאליהן הוזמן.

כעוד שדיין נהג לגבות סכזמי־עתק עכור
הרצאותיו, שאורגנו באמצעות אמרגן
פרטי ונחלו כישלון כספי ביגלל מיעוט
קוני־הברטיסים, המגבית אינה נוהגת

תרמית כשיעור של מיליוני לירות בוצעה
בפיתחת־רפיח, כאשר נמכרו אדמות
ערכיות לממשלה
הסתבר כי המוכרים
לא היו בלל בעלי הקרקע, והבעלים
החוקיים — גם הם ערכים — תובעים את
זכויותיהם.
בשערורייה זו מעורבים רמאים ערכיים,
מתווכים יהודיים וקציני צה׳׳ל, וכעת
מתנהלת נגדם חקירה נמרצת.

גוון וצא להתקפה
האלוף שמואל (״גורודיש״) גונן יוצא להתקפת־נגד,
כדי לטהר את שמו מפני הטענות שהוטחו בפניו
לגבי תפקידו כאלוף־פיקוד־הדרום במילחמת יום־
הכיפורים. בין השאר:
! 0התחיל לכתוב ספר שיתאר את המילחמה
מנקודת־מבטו, ושיכלול גילויים סנסציוניים על חלקם
של אישים בכירים במילחמה ועל פעולת ועדת־אגרנט.
הספר יושלם תוך שלושה חודשים.

הקשרהצרפ תי
פו עלבתל ־ אביב
בלשי מחלק־הסמים של מישטרת מחוז תל־אביב,
הופתעו לפני כשבועיים כאשר גילו מנות־דיירואץ
אצל סוחר־סמים ידוע. עד עתה לא התגלתה הברחת
הירואין בישראל, והסם היה מגיע רק במיקרה,
בכמויות קטנות בידי תיירים, שלא לצורכי מיסחר.

בלשי המחלק חושדים, בי הם עלו על
רשת מבריחי הירואין מצרפת. עד עתה
לא הצליחו בלשי המישטרה לגלות את
אנשי הקשר־הצרפתי המספקים את
ההירואין לשוק הישראלי.

מאבקוגד אי סור
״שוער ה לי ל ה׳
ייתכן מאבק ציבורי ומישפטי תקיף נגד
ההחלטה השערורייתית של הצנזורה
לאסור את המשך הקרנת הסרט ״שוער

• יגיש מישפט על הוצאת לשון־הרע נגד
עזר וייצמן, על פיסקה הכלולה בספר
״לך שמיים, לו ארץ״ שכה נאמר (כעמוד
8צ ,)3באילו מערך צה״ל ״לא היה ערוף
בעמדותיו כשעה שהמצרים פלשו,
למרות שהורדה פקודה.״ גורודיש מבקש
להוכיח בי פעל בדיוק על־פי תוכנית
שאושרה כבוקר יום־הכיפורים על־ידי
שר־הכיטחון והרמטב״ל.
• יגיש קובלנה על עדות־שקר נגד קונסול
ישראל כניו־יורק, האלוף (מיל ).אורי בן
ארי, שהיה ראש מטה פיקוד־הדרום.
גורודיש טוען בי בן־ארי מסר עדות כוזבת
כוועדת־אגרנט.

ספר בי קו ר ת
ע ל קי סינג׳ ר
ספר ביקורתי, שיעורר ויכוחים חריפים, על
הסכם הביניים הישראלי־מצרי ועל שיטות
הפעולה המייוחדות של הנרי קיסינגזר,
עומד להתפרסם כארץ כשבועות הקרובים.
הספר — קשר £
(באנגלית 6, 00,1116011011־18־)711 5511
נכתב על־ידי שני עיתונאים: חזי כרמל, כתב
ל׳אכספרס וביזנס וויק בישראל, שהיה בעבר
דיפלומט ישראלי, וג׳ודי קיפר, עיתונאית אמריקנית
שהיתה חברה בצוות־העיתונות של בובי קנדי,
ועוזרתו של בעל הל׳אכספרס, דאן־ז׳אק סרוואן־
שרייבר.
הספר, הכתוב בצורת יומן, משחזר את האירועים
הסודיים והגלויים של המשא־והמתן הקשה שהחל
ביולי 1974 ונסתיים ב־ 1בספטמבר .1975

מהמ קו ר הו ש ק
הי שרא לי שביד
הפאל אנגו תי
פליטים שברחו כימים האחרונים
מכיירות, אישרו כי ראו כידי אנשי
הפלאנגות הנוצריות, הנלחמים
בביירות, נשק מתוצרת ישראל,
שנשא עליו גם פימוניס של צה״ל
בעברית. אולם, לדברי עדי־הראייה,
מקורו של נשק ישראלי זה הוא
מסוריה ולא מישראל.
אנשי הפלאנגות סיפרו, כי זמן קצר
אחרי מילחמת יום־־הביפורים הם ערכו
עיפקות־־נשק עם קציני־צבא סוריים,
שמכרו להם כלי־נשק מתוצרת ישראל
שנפלו בידיהם כימים הראשונים
למילחמת יום־הביפורים, כאשר כבשו
אחדים ממוצבי צה״ל כרמת־הגולן.

הלילה״ — סרט כעל־רמה המתאר בעדינות
אהבה כלתי־רגילה כין קצין ס״ם ואסירה-
לשעבר שלו כמחנה־ריכוז.
למרות שלא נאמר בשום מקום בסרט, כי האסירה היא
יהודיה, ולמרות שהמגמה היא אנטי־נאצית
מובהקת, נכנעה הצנזורה ללחץ של בורים ודמגוגים
מיקצועיים, אחרי שכבר אישרה את הסרט פעמיים.

צ יצי מ ת כנן אירועים
לשינוי ההווי ב ח ״ א
ראש עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, עומד
לקבל בקרוב שורת החלטות המייועדות להחיות
את העיר ולהעניק לתושביה יותר עניין ובילויים.
לראש־העיר תוגש שורה ארוכה של תוכניות,
שגובשו לאחרונה בידי מומחים. ,והוא יצטרך
לבחור מתוכן את המתאימות ביותר.

כין התוכניות: הקמת פארק־שעשועים הפיכת בפארק־הירקון, ה פי כ ה
נוסח דיסנילאנד ־־אררירהירמוד.
ך לחוף בסיגנון —
חוף הים של ״שרתון״
הוואי,
זגן־מאיר, זחק״ת
יריד־ספרים קבוע בגן־מ״יר,
והקמת איזור־לילה
בצפון העיר, שבו יהיו חנויות
פתוחות עד השעה שתיים אחר־חצות.

דווים ארוגייס
ש ל ..הג ש ש החיוור״
במה מגלה הנוער הישראלי בקיאות־יתר, בתנ״ך
או במערכוני ושירי להקת הגשש, החיוור? — זאת
ניתן יהיה לגלות בתום סידרה של חידונים ארציים
על הרפרטואר של להקת־הזמר הפופולארית, שתיערך
בעשרה מקומות־יישוב בחודש דצמבר השנה.
המיבצע נערך במיסגרת חגיגות הבר־מיצווה
ללהקה. בחידון־הגמר, שיתקיים בבנייני־האומה
בירושלים, ייבחרו חתן הגשש וכלת הגשש, שיזכו
בפרסים בדומה לחתני התנ״ך.

הטחינה עול עלית
היא יותר טחינה מהטחינה שאתה מכיר
טחינה של עלית
ששה בקלנת ארשה אמיתית.

היא עשויה על טהרת השומשום,
בלי כל חמרי לוואי. דבר שאינך יכול
להיות בטוח בו בשום טחינה אחרת,
אחה יבול להוסיף תבלינים
ולהכין את הטחינה לפי טעמך
ואין דבר קל מזה.
טחינה של עלית היא גם זולה ביוחר
וכשמפעל כמו עלית מייצר טחינה
אפשר להיות בטוח במאה אחו?
שהיא הטובה ביותר.
איך אומרים האנשים?

טוב לי עם טחינה

עלץ/

לתקן עוול היסטורי1
צריך לחדש את המאבק למען החזרת
בני איקרית ובירעם לכפריהם!
על הממשלה מוטל לתקן את העוול ההיסטורי
שנרמה, ולהפסיק להשתמש בתירוץ
של ״מטעמי־ביטחון״.

מוחמר חסן הברה

עכמאל־קאדר, טייבה

בני אנקורי, צר,״ל
מציצן בלתי־מיקצועי

לצערי הרב, קיים עיוות בעיתוני־הערב
במדורי כספים וכלכלה, ובכך מוליכים
שולל את ציבור המשקיעים הבוטחים בכתוב
ובכך גורמים לעוול בל־ישוער.
כראיה לדברי, יורשה לי להביא את
התייחסות העיתונים לקראת הנפקת מניות
אלרון — תעשיות אלקטרוניות בע״מ:
במעריב ;מיום ,16.10.75 במדוד אשנב
לבורסה, נכתב אך בכל־זאת דרושים
כאן זהירות ושיקול־דעת מירביים.״ בכך
הרתיע ציבור משקיעים מ״להיכנם לנייר״.
בידיעות אחרונות לא ויתרו, ואף הם
התייחסו להנפקה. ביום 19.10.75 נכתב
שם :״לכן יהיה זה הגיוני מצידו של
המשקיע ה,קטן ,,להשהות את רכישתן של
מניות אלה״.
על בעלי־טורים נכבדים אלה לשמור
על דעתם האישית׳ ולא לפרסמה כלל.
עליהם להצטמצם בדיווח יבש מיום ההתרחשות
בבורסה בילבד.
יורשה לי להוסיף, כי כיועץ־לפיננסים
יעצתי ללקוחותי ״להיכנס״ ,ואכן הם הרוויחו
52 ביום ! זה רק מוכיח מה שווה
דעתם של ה״מומחים״ למיניהם הללו.
יוסי צרפתי, גיבעתיים

אני נענה ונהנה על פנייתכם־שאלתכם :
״מי הצלם זו הארץ ,״מיכתב למערכת״,
: )1985
אז כך: שמו של הצלם האלמוני שהשתרך
אל צלמת העולם הזה בעת הפגנת
גוש־אמונים, הוא: גידי צ׳ורשדי.
מישקלו העכשווי 65 :קילו גרם.
עיניים: כחולות־עין.
אוהב: בחורות, בחורות, בחורות ועוד
בחורות עד בלי סוף.
תחביבים: אוהב להציץ אך אינו ״מציצן״
מקצועי ...הפוזה האהובה עליו ביותר :
בדיוק.
חזהו כלל לא שעיר, כפי שטען הקורא
נב לוי. הוא חלק לגמרי.
פלומה זהבהבה יש. ירכיים מקסימים —
אין.
הוא גבר.
עד כאן. להתראות בהצצה הבאה עלינו
לטובה.
מ. מזרחי, אילת

עצות־אחיתופז ביכגסדת

״העולם הזה״ ,שכועץ החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל׳
אביב, רחוב גורמן ,3טלפון 43386צ* .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן*
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
כמו דזדגול בשעתו,,ולכך מתנגדים העס קנים
הנוצריים.
מה באמת קרה בלבנון ז
בניגוד לאגדות, זהו מאבק פנימי מובהק,
שהתחיל על רקע פנימי מובהק.
האמנה הלאומית הבלתי־כתזבה בלבנון
השבוע הופיעה במעריב תמונה מלבנון.
היא הראתה לוחמים חמושים נצמ קובעת כי כל העדות צריכות להסכים ל־דים
לקיר של בית. הכותרת :״מחבלים שילטון. משמע: הנשיא הנוצרי צריך להיות
מקובל על המוסלמים, ולמעשה הם
פלסטיניים אורבים לנוצרים.״
מי שמצוי בענייני לבנון יכול היה להב הבוחרים בו. ראש־הממשלה המוסלמי
חין, במבט השיטחי ביותר, שהלוחמים ב צריך להיות מקובל על הנוצרים ובזכות
תמונה חבושים בכובעים העגולים האופיי וטו זה קובעים למעשה הנוצרים מיהו.
ניים לפאלאנגה הנוצרית. אבל לא היה
בצורה פחות או יותר סדירה פעלה
נעים להודות בכך. הפאלאנגה היא טובה, שיטה זו׳ עד שהוצגה מועמדותו של סו־ואנשיה
בוודאי אינם ״אורבים״ כדי להרוג ליימאן פראנג׳ייה לכם הנשיאות, אחרי
מישהו.
הנשיא הכושל והמושחת צ׳ארל חילו.
דוגמה קטנה זו היא רק אחד מאלפי ה פראנג׳ייה הוא איש פרימיטיבי, עסקן מקו סילופים
שמילאו השבוע את העיתונות ה מי, השנוא על המוסלמים. הוא נבחר ללא
ישראלית, הרדיו והטלוויזיה. נדמה שזה הסכמה, ברוב של קול אחד בילבד, מול
מכבר לא היתד. דוגמה כה בולטת לבורות מועמדותו של מדינאי מקובל וסביר.
ולחוסר־האחריות שבהם מטפלים כלי־מכאן
התחילו הצרות. האיזון העדין הוהתקשורת
בנושא חשוב, כמו זה.
פר — וממילא הזדקרו כל הבעיות הפנילבנון
היא אחת הארצות המסובכות ו מיות של הלבנון — החל בנוכחות הפי-
המורכבות ביותר בעולם. אולם בימים אלה דאיון על אדמתה, וכלה בעובדה שזה מכבר
מרשים לעצמם עשרות אנשים, שהם בו נוצר במדינה רוב מוסלמי מוצק, שאין
רים גמורים בנושא זה, ושאין להם שמץ לו חלק מתאים בשילטון. גם זרים הכניסו
של מושג על המתרחש שם כעת, להופיע את ידיהם לקדרה, וכך הידרדר המצב.
בפני הציבור בפוזה של מומחים, פרש י

נים מלומדים בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות.
קצת מוזר לראות את ראש ממשלת
ישראל עומד ופונה אל מצפון ״העולם

הגישה הפרימיטיבית של כל ה הנוצרי״ ,כדי שיציל את הנוצרים.
ריבונו של עולם, מי עוד מדבר בימינו
פרשנות הזאת הצטמצמה בשרשרת
הגיונית, הדומה לפירכה הקלאסית :״הקרח על ״העולם הנוצרי״ ו ימי־הביניים חלפו!
הוא שקוף. את הקרח אפשר לאכול. הזכו מי עוד רואה מאבקים לאומיים ובינלאוכית
היא שקופה. משמע שאת הזכוכית מיים במושגים של דת?
(ואם רוצה ממשלת ישראל לקבור סופית
אפשר לאכול.״
במיקרה זה: המוסלמים הם אויבינו. ה את הנוצרים בלבנון, הדבר היחידי שהיא
מוסלמים הם אויבי הנוצרים. משמע: ה צריכה לעשות הוא להתייצב לימינם, כדי
נוצרים הם ידידינו. על כן הנוצרים צוד לספק לכל העולם הערבי את ההוכחה
קים וגם מנצחים. המחבלים הם מנוולים. הסופית שהערבים הנוצריים בלבנון הם
לכן המחבלים יזמו את המילחמה. צריכים בעלי־בריתם של הציונים וסוכני ישראל).
האינטרס של ישראל הוא שלבנון תי לעזור
לנוצרים לחסל את המחבלים.
לכל הקביעות ההגיוניות האלה יש מכנה שאר על כנה, כמו שהיתה. שהמדינה לא
תחולק — כי בחלוקה זו, האזורים השכ אחד
משותף: הן שטויות.
האמת מורכבת לאין־שיעור יותר, ואין נים לישראל יהיו דווקא בידי המוסלמים,
היא מסתדרת לפי ״אמיתות״ פשטניות שהם — לדעת פרשני ישראל —
שונאי-ישראל יותר מן הנוצרים.
אלה. אף אחת מהן אינה נכונה.
האמת הפשוטה והמזעזעת היא שביכלל
המילחמה בלבנון אינה מילחמה פשוטה
בין נוצרים ומוסלמים, כפי שזה נראה ב לא נערך על נושא זה שום דיון רציני
ישראל. היא לא פחות — ואולי הרבה יו בדרג המדיני העליון של ישראל. איש לא
תר — מילחמה בין ימין ריאקציוני ושמאל החליט׳ איש אינו יודע, איש אינו בקי
ראדיקלי. בצד השמאלי לוחמים נוצרים בנושא די צורכו. כמו תמיד, חיים מן
צעירים רבים, ואחד ממנהיגיו העיקריים, היד אל הפה, לפי שיטת האילתורים, כש-
״המוסלמי״ כמאל ג׳ונבלאט, הוא — ב־ הבורות באה במקום השיקול המפוכח, ח ד
ביטחון העצמי (״סמוך עלינו!״) במקום
מיקרה — דרוזי. מה אפשר לעשות.
אם יש מישהו המעוניין יותר מכל אדם היידע.
אחר שלא תהיה מילחמודאזרחים בלבנון,
דווקא משום כך רובצת אשמה כה כבדה
ושיישמר הסטאטוס קוו כפי שהיה לפניה, על כלי־התקשורת. הם לא סיפקו את המיהרי
זה יאסר עראפאת. לבנון שימשה לו דע הבסיסי הדרוש לקבלת החלטות שקובסים
כימעט אידיאלי. לגבי אש״ף ופתח, לות — לא לציבור הרחב, לא לשיכבה
כל מצב אחר יהיה יותר גרוע. לכן מופיע המנהיגה את דעת־הקהל, ולא לדרג המעראפאת
בסיכסוך דווקא כגורם ממתן ו דיני הבכיר. בכך הם עלולים לתת שוב
מתווה
יד למחדל הרה־אסון.
לעומת זאת, מתנגדים הנוצרים לשילטד
נו של אלוף נוצרי, שיכול היה בנקל לשים
קץ למילחמה. ואילו המוסלמים היו דווקא
מעוניינים שייטול לידיו את השילטון. ה כוונה
למפקד־הצבא־לשעבר ולנשיא-לשע-
בר, פואד שיהאב, נוצרי המקובל גם על
המוסלמים. הוא דורש סמכויות מוחלטות,

אינו הופך את העונש מפלה, מבדים ומבוסס
על אפלייה.
אני, מצידי, אם הכסף היה מצוי ברשותי,
הייתי מגיש בג״ץ בקשר לעונשו הקל
של פרץ, ודורש עונש מרתיע יותר וכמובן
מתאים יותר. ואם נתבונן בשרשרת התגובות,
ייקל לנו להבין איזה אדם הרסני
הוא פרץ זה.

רצה במקוס מילחמה
הרעיון המונח ביסוד הסרט בדורצח
(העולם הזה )1991 הוא גאוני.
אולי נפתור את בעיות ישראל־ערב באותה
צורה?
נבחרת של ישראל תופיע בזירה מול
נבחרת פלסטינית או כל-ערבית. הם יתנפלו

עידנא דריתהא
במיכתבי, כפי שפורסם (העולם הזה
,)1987 נפלו כמה שיבושים והשמטות. רובם
נסבלים, אך לגבי שניים אני מוצא לנבון
להגיב ולהוסיף:
בפיסקה השלישית בעמוד 11 כתבתם:
״מורות חוקות.״ המלה ״מורות״ נכתבה
על-ידי בסוגריים, וכך היד, עליכם להדפיסה,
שהרי לא רק מורות הן בין הרווקות
המבוגרות של היום, ולכך התכוונתי.
בדורצח בין ישראל ופלסטין?
זה על זה, לפי כללי המישחק — ומי
שינצח, ינצח.
זה בוודאי יחסוך חיים רבים, משני הצדדים.
דויד
גילעדי, נר,ויה
י• ראה פרשת דויד זגוליית, ספר
שופטים.

עונשו ש 7פרץ ק 7מדי
הדהמתי על עונשו של יהושע פרץ
היתד, גדולה מזו של כל אוהד שלו. בטוח
הייתי שהוא יקבל לפחות 10־ 5שנות-
מאסר, בגין הפרעת הסדר הציבורי ד
עבודת־הנמל הממשלתית.
ההפסד הכספי העצום שנגרם לאוצר
עקב פעולותיו של פרץ ידוע לכולם,
ומגוחך היה העונש, שכלל גם סכום פיצער
של 5,000ל״י.
פרץ דיבר בטלוויזיה, והתגלה כאדם
בעל דיגשות־נחיתות עזים ועמוקים. הוא
מתעלם מהעובדה שעצם הטלת העונש

בפיסקה החמישית באותו עמוד השמטתם
עובדה חשובה מאד, המסבירה את רית־חתי.
ציינתי, וזה חשוב בעיני, שאני רותח
על כל המין הנשי שכן בגלל הינשאי
מאוחר יחסית, לא זכתה אמי לראות נכד
בעודה בחיים, ונפטרה כחמישה חדשים
לפני היוולדו.
אכניר אבירן, חיפה

המערך — אסץ טבע1
לאחרונה אירעה שורד, של אירועים החייבים
להדליק נורות אדומות בלב כל
ישראלי. שגריר ארד,״ב בישראל הודיע
שעלינו למתן דרישותינו מארצות־הברית
ולייעל את עצמנו. כמובן יש לתמוה לא
מדוע אמר זאת, אלא מדוע לא נאמרו
דברים אלה קודם־לכן. שכן המלך הוא
עירום. יחד עם זאת, נודע לציבור שהתקציב
המחדלי הבא יהיה גירעוני בשיעור
(המשך בעמוד )10
ה עו ל ם הז ה 1992

אריאל•

לה ולי-הסבון לאוהבים להיות יחד.
ב־ 3צבעים ובניחוח מיוחד

חדש מעץ הזית

העולם הזו! 1992

ברכת שלו ם סוטונ״ ץ
שבועות שוו/יצר״ם־
בתלונות דן
ב ח סו ת ו!וגרירו!1וויי ^ביו 12 ראל
מ־ 5ד 4.11.ע ד , 13.11.75
ש פע ש ל אירועי ם יו מיו מיי ם
ב מ סג רתהש בו עו ת זזשווייצריים,
ב מלון דן בתל -א בי ב.
ןמטע מי ם שווייצריים
1שני א שפי צמרת שווייצריים,
מ פ לי אי םבה כנ ת א רו חו ת
שווייצריו ת טיפוסיות.
^ פול קלו ר שווייצרי
להקת היו דלשל ״סוויסאיר״
תנ עי םאתש הו ת ם של ה או ר חי ם
בנ עי מו ת שווייצריו תעמ מיו ת.

ס או פנ ה שווייצרית
ס. דוג מניו ת -צמרת
י דגי מו א ת או פנ ת שווייץ
ל שנ ת .1976
* סרטים שווייצריים
ד. נופי ם עו צ רי נ שימה,
ע רי־ שדה ציוריו ת,
תו שבים מ ענייני ם —
כל אלה בסרטים המוקרני ם
בבי תן השווייצרי.
י £מו צ רי ם שווייצריים
0בתפ או רהמרתקת
נו ס ת 111^ 5 5 £׳ 9 0 ? 3א , 8 ^ 9
יוצגו ה מו צ רי ם הנו ד עי ם
של שוויי ץ:
מ שו קולד ע ד שעונים,
מתל בו שו תעמ מיו תעד לנעלים.
/+א מנו ת שווייצרית
ש. לי טוג רפיו ת וציורי שמן,
פרי מ כ חו ל ם
של ציירים שווייצריים.

רח׳ הירקון , 277 תל אביב יצ*<
טל 445111 .
כו כ ב החודש

ב״מרבד הקסמים״ :

בשיתון* משרדה תיי רו ת
השווייצרי, חברתהת עו פ ה ״סוויסאיר״,
ר שת ה מ לונו ת ה שווייצריים 1ל ,0 £
אגו ד ת ־י די דו ת י שראל— שווייץ

בעיות ולבטים
בחיי חמץ

ג׳ י מ 4^ 12
ללויד ^8מ11.18

עם תזמורת ״הקוסמים״

הגרל תסרסענק
תתקיי ם בין כלה סועדי ם
ב ש בועו ת ה שווייצריים
כרטיס טי ס ה זוגי ל שווייץ
בחברת ״סוויסאיר״ —
(לא כול ל מי סי ם) .מ תנ ת מ לונו ת דן
ש הי ה של 6ימי ם ב שווייץ
(ליג הוא רו ח ת -בו ק ר)
מ תנ ת מ לונו ת .0 1
כרטיס ר כב ת זוגי, למשך שבוע,
בכלר חבי שווייץ,
מ תנ תמשרדה תיי רו ת השווייצרי.
פרסים נוספי ם
סלו• שבוע זו גי: באחדממ לונו ת דן.
4א רו חו ת בגריל-רו ם.
4א רו חו ת בקופי־ שופ.

סאת

חי־״רמרד כי זי ד מן

| קריית $
^ מכון לעדשות מגע

עדשות $
רכות וקשות
הסכר אדיב מפורט

יזחנאמ חי*ים

^ גורדון ,31 תל־אכיב
טלפון .238642

העו ל ם הזה 1992

1070
מציעים לקבלנים לתרום לתנועת החרות
תמורת אישור
מזח כמה ימים מנהלים בכירי איר-
גון־הקבלנים של מחוז תל-אביב מגעים
נמרצים עם קבוצה של 10 קבלנים, שבנו
בכיכר־המדינח בתל-אביב. השיחות
עימם מתנחלות במקומות שונים בתל-
אביב, ובאחת מהן, שהתקיימה בקפה
״אכסודוס״ ,נטלו חלק יושב״ראש איר-
גון-הקבלנים הארצי, דויד שטרן, ש

הוא,
גם חבר הנהלת עיריית תל־אביב,
ואברהם שפרלינג סגנו, יחד עם
נחום קלקא, יושב-ראש האירגון ב-
תל-אביב.
שטרן ושפרלינג ישבו ליד שולחן אחד,
ואילו קלקא ישב ליד שולחן סמוך ועי-
מו הקבלן דוד ליסטנברג, ושוחחו עם
קבלנים שונים שהוזמנו לפגישה.

יו״ר גריפל
מי תורם, ולבזה?

רמאי הג׳ינס ־
חלק שוי
הרשימה הראשונה בנושא זח, שהופיעה
במדור זח לפני שבועיים עוררה
תגובות כה ערות, שנראה כי יש מקום
להבאת עובדות נוספות וחדשות על ה מתרחש
כשטח״חחפקר של תעשיית מיכן
נסי-הג׳ינס.
כמו בכל תעשייה אחרת, גם כאן חלק
ניכר מן היצרנים הם סולידיים, ומקפידים
על איכות וטיב בסחורה שחם מוכרים.
אבל כיוון שלקונה הקטן אין כל
ידע על הסחורה שהוא קונה, מנצלים
אותו יצרנים בלתי־מחימנים, ובעלי-בו-
טיקים שרלטאניים, ומוכרים לו סחורה
גרועה במחיר מופרז.
דבר ראשון שעל הקונה לדעת, הוא
שיש סוגים רבים של בד ג׳ינס. מחיר
בד חג׳ינס האמיתי 1.6דולר המטר,
בעוד מחיר הבד הלא-אמיתי, תוצרת״
חוץ, זול בחצי דולר. ויש גם בדים דמויי
ג׳ינס תוצרת הארץ, שמחירם מכסימום
90 סנט.
הג׳ינס האמיתי תכונתו להשתפשף.
היינו, לאחר כמה כביסות הופך ציבעו
הכחול תכלת. הסיבה: חוטי בד הג׳ינס
האמיתי נעשים בתהליך מייוחד, שבו
החוט סופג צבע רק מבחוץ ונשאר לבן
בפנים. לאחר שיפשוף מתגלה התוך הלבן,
ההופך את הצבע משופשף.
ניתן לזהות ג׳ינס אמיתי על ידי פרימת
חוט בודד. אם תוך החוט לבן, הוא
אמיתי. אם לאו, הוא מזוייף. דרך אחרת
היא השריית הבד באקונומיקה. הג׳ינס
האמיתי יהפוך תכלת. הטזוייף — סגול
או חום.
מקור אחד לסוגי-בד זולים הוא, מה
שקרוי, מכירות של שאריות. מיפעלי הבדים
באמריקה מוציאים למכירה, מדי־פעם,
שאריות של בד בכמויות גדולות,
במחירים של פחות מדולר אחד המטר.
זהו בד אמיתי, אך מחירו זול מאד. אך
כשהוא מגיע ארצה ונמכר לצרכן, הוא
נמכר כאילו ניקנה במחיר מלא.

יש עוד מקור לג׳ינס זול בשוק —
ואלה תם ג׳ינסים גנובים. שוררת עתה
מכת גניבות של מיכנסי״ג׳ינס, המוצעים
למכירה על״ידי הגנבים כג׳ינס-מלחים,
במחיר של 30 לירות היחידה.
הג׳ינס נמכר בדרך־כלל בבוטיקים
במחיר של 150 לירות לזוג-מיכנסיים.
כמה באמת עולה ייצורו! נניח, כי היצרן
משתמש בבד אמיתי, במחיר מלא
של 1.6דולר למטר. זוג מיכנסיים צורך
1.66 מטר (מרבית היצרנים תופרים
9זוגות מיכנסיים מ־ 15 מטר בד ברוטו)
.מכאן שמחיר הבד לזוג״מיכנסיים
הוא 2.65 דולר. בהנחה כי מחיר הדולר
ליצרן (כולל כל המיסים והעמלות)
הוא 20 לירות, הרי הבד עולה ליצרן
53 לירות.
סעיף ההוצאות על הבד הוא העיקרי
שבו ניתן גם לחסוך. לדוגמה: אם היצרן
מייבא בעצמו, הוא חוסך עד 10
לירות לזוג-מיכנסיים. אם הוא קונה
בד־ייבוא לא-אמיתי, קטנה הוצאתו ב-
13.28 לירות, והיא רק כ 29.72-לירות
לזוג (ביבוא עצמי) .אם הוא משתמש
בבד מדומה תוצרת הארץ העלות היא
רק 25 לירות לזוג.
יתר ההוצאות הקבועות הן: תיכנון
ותבניות-עלות עצמית של היצרן. היצרן
מוציא לירח אחת לכל זוג-מיכנסיים
כהוצאות־שירטוט ן 75 אגורות לזוג הוצאות
פריסה וגזירה של הבדים ן 10 לירות
לזוג הוצאות״תפירה, במתפרות זולות
בעזה ובשכם ; כפתורים ולולאות 2
לירות; רוכסן, כביסה וגיהוץ 1.5לירה
לכל אחד ; ויחד — 4.5לירות הכוללות
גם הוצאות מישרד, חשמל ואדמיניס-
טראציה.
הוצאות ייצור זוג-מינסיים ליצרן ה מקפיד
על האיכות — 61.25 לירות. למשתמש
בבד לא-אמיתי יבוא — 47.97
לירות. למשתמש בד תוצרת״הארץ —
43.25 לירות. המיכנסיים נמכרים לבוטיק

תמצית השיחות המתנהלות עם עשרת
הקבלנים :״יושב־ראש ועדת בניין-
ערים נתל־אביב, יגאל גריפל, עוזר
לכם, יבטל את התביעות שהוגשו נגדכם,
יסדיר את אישור החריגות בבתים
שבניתם בכיכר״חמדינה. אז בואו נהיה
נחמדים אליו, ונתרום כל אחד 25 אלף
לירות לקרן תנועת החרות, שהוא מראשיה.״
עשרה
הקבלנים הללו עברו עבירות״
בנייה. בבתים שנבנו בכיכר־חמדינה יש
קומת־גלריה בכל בית. לפי אישורי הבנייה
מותר לפתוח בגלריה חנות, אבל
לא מישרדים. כמעט כל הקבלנים פתחו
במקום מישרדים, נתבעו על כך לדין. הסביר
דובר עיריית תל״אביב עמיקם
שפירא :
״בעיית השימוש בגלריות התעוררה
עוד בזמנו של רבינוביץ. העירייה ביקשה
כבר אז מוועדת בניין־ערים המחוזית
לאשר את השינוי בייעוד למישרדים, אבל
הוועדה המחוזית סירבה. עכשיו חידשה
שוב העירייה, וכן יושב-ראש ועדת-בניין-
ערים, יגאל גריפל, את הבקשה, רוצח
להעביר את השינוי. אבל גריפל מכחיש
בכל תוקף כאילו הבטיח לקבלנים שיתמוך
בהם תמורת תרומת למיפלגה.״
מאד ייתכן כי גריפל אינו יודע כלל
מת עושים בשמו. דבר אחד ברור: ראשי
אירגון־הקבלנים ביקשו מעשרה קבלנים
מוכבדים תרומה לתנועת החרות, קשרו
אותה עם עזרתו של גריפל, שהוא מראשי
חרות, לגבי אישור עבירות״הבנייה
שלהם. מעשה זה כמוהו כעבירה חמורה
ביותר, ואם יבקשו ראש העירייה שלמה
להט, או מישטרת ישראל, לחקור בעניין,
יומצאו לחם שמות הקבלנים שנתבקשו
לתרום.

עיסקה סיבובית
ב״כלל
בעוד קונצרן ״כלל״ מודיע בגאווה על
הצלחתו במכירת אמיסיח בת 5מיליון
דולר לזרים, מתברר עתה כי חלק מעיס־קת״מכר
זו של האמיסיה הוא עיסקה
סיבובית רגילה.
קבוצת ״משקיעי־ישראל״ של סם
רוטברג ושמעון חורן החזיקה ב-
* 20 ממניות מיפעל ״כיתן-דימונה״.
קונצרן ״כלל״ ,שהוא גם בעל ״טכסטיל
בית-שאן-נצרת״ ,רצח לקנות את חלקם,
אבל לא היה מוכן לשלם בכסף טוב
אלא במניות אחרות. היכן יש מניות
בסכום הדרוש של 9מיליון לירות, שזהו
שווי המניות ב״כיתן״ !
המקור היחידי הוא האמיסיה של 5
מיליון דולר איגרות חוב שהוציאה

אבל אמיסיח זו, לפי תנאיה, מותרת
רק למכירה ממש תמורת כסף, ואסור
למכרה נגד מניות אחרות. כיצד פתרו
את הסבך ! פשוט מאד.
״משקיעי-ישראל״ מכרו את חלקם
ב״כיתן־דימונה״ ל״כלל״ ,תמורת 9מיליון
לירות. כיוון שתם משקיעי״חוץ,
המירו את הלירות בדולרים, וקנו בדולרים
אלה איגרות-חוב מן האמיסית
החדשה של ״כלל״ .הם קיבלו איגרות־חוב
בערך ב 1.5-מיליון דולר, וכך הכל
רשום כחוק וכדין, והציבור סבור ש-
״כלל״ באמת מכרה איגרות-חוב תמורת
5מיליון דולר.

לרוב במחיר של 95 לירות. ההפרש הוא
הרווח-ברוטו של היצרן. הבוטיק מוכר ב-
150 לירות לערך. הרווח של הבוטיק
הוא 55 לירות לפני ההוצאות. הרווח
של היצרן הוא לאחר ניכוי הוצאות,
והוא נע בין 33.75 לירות לזוג ליצרן
בעל איכות, ל 47.03-לירות לזוג למשתמש
בבד לא-אמיתי יבוא, ורווח של
51.75 לירות למשתמש בבד מקומי.

נחברה

למישחק׳ מזל
קבוצת ״בנק ארץ״ישראל—בריטניה״
מחזיקה ב־ 10 אחוזים ממניות החברה
הגדולה בעולם למה שקרוי מכונות״מיש-
חק, ושמה ״סייבורג״ .עובדה זו גילת
המפרק הבריטי של ״בנק ארץ־ישראל—
בריטניה״ ,אלן וויטלי. חברת ״סיי-
בורג״ היא בין הריווחיות בעולם, והמפרק
טרם קבע כמה יוכל לקבל תמורת
המניות שלה.
״סייבורג״ שלטת באמריקה בייצור
מכונות-טישחק, מכונות״נגינח וציוד״שמי-
עה. המניות ניקנו באמצעות החברה
״נורת־ווסטרן ביזנס״ ,השייכת לקבוצת
״בנק ארץ״ישראל—בריטניה״ ,ונראה כי
ניקנו בסכום של 1.4מיליון לירות שטרלינג.
יחד
עם מניות ״סייבורג״ יש בידי הכונס
הבריטי למכירה גם 5מזכיון
המנוע ״ואנקאל,״ שתי חברות״ביטוח
מבוססות וטובות, ורכוש קרקעי רב. ב-
ראיון ל״סאנדיי טיימס״ הבריטי אומר
וויטלי, כי לא תיאר לעצמו, עת קיבל
את המינוי, כי יגלה רכוש כה רב למכירה.
עתה
אומר וויטלי כי כל בעלי״הפיק־דונות,
עד סכום של 25 אלף לירות שטרלינג
יקבלו את מלוא הפיקדון בחזרה.
שאר בעלי״הפיקדונות יקבלו בינתיים
״/״ 20 מן הסכום, כאשר לנושים האמריקאיים
הובטח בינתיים מינימום של >/ם35
מהחוב.
וויטלי גם מקווה לקבל סכומים לא ירועים
מן הבנקים בשווייץ, שנגדם הוגשה
בימים אלה תביעה להחזרת הפיקדונות
של ״בנק ארץ־ישראל—בריטניה״
הישראלי. אולם גם ללא תביעה זו מניח
וויטלי כי בידו להחזיר לכל הנושים עד
״ 450/מן המגיע לחם.
וויטלי מתאר כיצד נכנעה ממשלת
ישראל, והסכימה לשלם את חובות
המלווים הבריטיים והאמריקאיים. לדב-
ייי׳ לקבוצה של בנקאים אמריקאיים
הנושה בבנק היתה די עוצמה להעביר
חוק בסנאט האמריקאי, להפסקת כל
העזרה לישראל. איום זה, די היה בו
להביא לכניעת ממשלת ישראל.

מיליון
כ מי סעדה

חדשה

מיסעדת ״מראקש,״ לשעבר של מיש-
פחת אבוטבול הידועה, נמכרה לקבוצה
בראשות דני לרנד, בעל ה״דראג-
סטור״ בתל־אביב. קבוצת-לרנר תשקיע
ברכישה ובשיפוצים כ 1.1-מיליון לירות.
המקום ימשיך להיות מיסעדה, אך מטיפוס
חדש לגמרי. לרנר חזר זה-עתה ממסע
באירופה עם הארכיטקט צבי זילברשטיין,
לבחינת רעיונות לצורך
המיסעדה החדשה.

מי ב לי חחדשה
לרפ פו ד ט
הבנקאי ובונה־האוניות היהודי טז׳נ־בה,
ברוך (״ברוט״) רפפורט, חמך
בימים אלה מיכלית-ענק באוסאקה,
יפאן. זוהי מיכלית נוספת בסידרת המי-
כליות שרפפורט בונה עבור ממשלח בעלת
אוצרות-נפט גדולים.
רפפורט נחשב כאחד המבוססים וה גדולים
באנשי-העסקים בשווייץ, מפתח
את הבנק שרכש (״בנק הספנות״) למכשיר
פיננסי חזק. להשקת המיכלית באו-
סאקה הזמין רפפורט אורחים מכל העולם,
וגם מישראל, ביניהם השחקן חיים
טופול ורעייתו גליה.

הם הבטיחו
לנו מ שכנתא כפולה
ועוד אמרו תודה
תכנית החסכון־״עוז דירה״

מכתבים
(המשך מעמוד )6
10 מיליארד ל״י. המבין יבין ! הציבור לא
ילקק דבש.
כאן המקום לציין, שכל אשר נעשה
מאז קום המדינה, לרבות מחדלים, קשורים
בקשר אמיץ לשיטת הניהול של מיפלגה
אחת בלבד בגין שילטונה. כך שאותה
מיפלגה אינה יכולה להסתתר מאחרי תק ציבי
ובעיות ביטחון, מחדלים וחוסר-מעש.
ולהטילם על מיפלגד, אחרת.
דיבורים על מוסר עבודה, ייעול, פיר-
יון־עבודה, אזרחות טובה וכר, לא יעזרו.
יש לפעול בסעש לשינויי תכנים ומיסגרזת
כפי שעשה בן־גוריון המנוח. נמו שינוי
שיטת בחירות, ביטול מימון מיפלגות,
הסרת נגע השיריון במיסלגות, ועדת בן-
שחר, שוק אירופאי, יצירת אקלים נוח למשקיעים,
סטאטוס הולם לעובד מיגיע-
כפיו והעדפתו על העובד בשירותים, ייעול
השירותים במיגזר הציבורי. ומצד שני,
הוכחה חותכת ועיקבית ליחידים ולקבוצות
שהאלימות אינה משתלמת. ועוד כיוצא
באלה.
מיפלגת השלטון זקוקה מיידית להש תלת
לב ומוח חדשים. שולטים בה פקידים
ולא מנהיגים. המיפלגה דועכת מבחירות
לבחירות. אדרבא, יגלו אומץ לב, יתפטרו,
יבקשו אמון הציבור בבחירות הדשות על
נושא עיצוב דמותה של ישראל עד לשנות
אלפיים בתחומי פנים. הברה וכלכלה.

רו ך אלין, פתח־תיקווה

הליגה כן פועלת

הז ההמ חי קויי ם!!
חזיות זועא 8
הגיע משלוח של 4צבעים 1וספים
בלי תפר * מקסים * סקסי * בצבעים מרהיבים

עם חזיו ת 17ס ^ 8א ת מרגישה ,,בלי״

ברצוני להגיב על מינתבו של אלכם
מסים (העולם הזה )1988 מנידיורק, על אי-
תגובתה כביכול של הליגה להגנה יהודית
על פעולותיה של המיפלגה הנאצית בקליפורניה.
אני
מתגורר בלוס-אגג׳לם, קליפורניה,
זה כשש שנים. ואף־על־פי שבדרדנלל
אני מתנגד מכל־ובל לדרכה של הליגה,
אני יכול להעיד כי לזכותה פעולות רבות
נגד הסיפלגה הנאצית והמטה שלה באל-
מונטי, שהיא עיר שכנה ללוס-אנג׳לס.
הרבה מחברי הליגה נאסרו בגלל הפגנות
אלימות נגד חברי המיפלגה הנאצית, ולא
פעם התריעו מנהיגי הליגה ברדיו, בעיתונות
ובטלוויזיה על הסכנה ששמה המיפלגה
הנאצית.
ואם בזמן האחרון אין שומעים הרבה על
פעולות כאלה מצד הליגה, הרי זה דק
בגלל העובדה שהליגה להגנה יהודית ב־איזור
לום־אנג׳לס שבקה, למעשה, חיים
לפני כשנה־׳שנתיים, בגלל חוסר-תקציב.
רפי כהן, לוס־אנג׳לס

טעות?עוזם צודקת
שהצעה כזאת תועלה בישיבת ההנהלה
ואף תתקבל החלטה הטובעת
את השר הרביעי, אך מצמרת דימם־
ד״ל נודע, כי איש מראושיה אינו
מתייחם ברצינות לתביעה זו.
הארץ 17.10.75,
אהרוכה רגב, תל־אביב
• פ ר טי 1ס טו ד נ טי ם הצי ניי־ם
ונ ח מ די ם שנ שבר להם מ סו ע•
דוניהס טו ד נ טי ם הם. :ז חז והק
פ ט ריו ת מ קי מי ם חב רה פ ני י
ה. אםאתבח ני הנאהו״ה־ת
אי ם
ה א פו רי ם ״ שבטחון־
פ עי לי ם, כ ת בי ל ת.ד0 .ס חו*
ד,ארץ 19.9.75,
יום?,דגני, ירושלים

הידיעה היכן להציב סכרים
בכתבה שעניינה המאבק על ראשות
עיריית חיפה ,״ירושת אלמוגי״ העולם הזה
)1990 הוזכר יורש אפשרי, יוסף בלושטיין.
במיסגרת ה״סימנים״ שנתתם במתרוצצים
סביב הירושה ציטטתם, בהתייחס לבלוש-
שיין •הנ״ל, כי ״מעולם לא כתב מישפט
בלי עשרים שגיאות.״
איני יודע ״הוכמת״ מי ציטטתם, אולם
יודע אני בי זוהי רמה ירודה ביותר של
ויכוח, גם נאשר במאבק על כיסא מתפנה
עסקינן.
לייחס. ליוסף בלושטיין, שבימים אלה
פרש לגימלאות, אחרי שניהל את חברת־החשמל
בצפון ״בורות וחוסר השכלה״ —
אינו רק שקר, אלא — ובעיקר — תעודת-
עניות לאותו אדם שהדברים צוטטו מפיו.
באין לו, כסי הנראה ,״סחורה״ אחרת נגד
בלושטיין, נאלץ להשתמש בנשק עלוב,
נוסח ״אחותך ואתה לך תוכיח שאין לך
כלל אחות.
איני מתומכיה של מפלגתו של בלוש-
מיין, ולא ממריציו של בלושטיין או אחר,
לכהונה זו או אחרת. ברם, הסיגנזן הזר,
בחיים הציבוריים שלנו, פסילת אדם על־ידי
רצח אופי — תופעה אשר כזו, מקוממת
ביותר. וצר לי עליכם אנישי העולם הזה,
שנכשלתם במעשה מגונה אשר כזה.
כמי שנזדמן לו פעם לכתוב את סיפור־חייו
של יוסף בלושטיין, אני מודה: היטב
חרה לי רצח־אופי שנעשה לאיש שהוא
אב לילדים וסב לנכדים.
ידוע לי בי אין באמתחתו ״דוקטורט״
או ״פרופסורה״ ,כפי שאין תארים כאלה
לרבים וטובים בצמרת המדינה. אך יש לו,
לבלושטיין, כמו לרבים וטובים בצמרת,
מכל המיפלגות, ערבים וחוכמת-חיים. אלד,
עמדו ליוסף בלושטיין כאשר היד, בפיל-
:חמודו־,שיחדור ה״מונתר״ של שבויינו בירדן
שנפלו בשבי בגוש־עציון, בעיר-
העתיקה ובמקומות אחרים. שבויים אלה,
למאות, בחרו בבלושטיין כנציגם בפני
השילטונות הירדניים.
במשך למעלה משתי עשרות שנים, בחרו
אלפי עובדים בחברת־הוזשמל, בייוסף בלו־שטיין
כנציגם. בלושטיין, כמפקד בהגנה,
ניהל בהצלחת מו״מ עם כנופיות ערביות,
והציל במו״ט שניהל בחוכמה ובתבונה,
נפשות רבים מבני עמנו.
אפשר להתווכח אם יש לבלושטיין, ול-
מועמדים אחרים, התכונות הדרושות לניהול
עירייה. זהו ויכוח לגיטימי. אולם,
גם בוויכוח נוקב, גם בתככנות, יש להציב
סכרים בנקודה מסויימת.
צכי טל, חיפה
• לטעות — ממידות האנוש ; להודות
בטעות — ממידות האל. הסליחה עם מר
בלושטיין והתודה לקורא טל.

השיטה של אשדוד
אני די מתפלא על אותו בתב של העולם
הזה, שריאיין את יהושע פרץ (העולם
הזה )1990 בעיקבות ססק-הדין שנגזר נגדו.
על סגירת נמל־אשדוד.
במהלך הראיון טען מלך הנמל, בשיא
התמימות, שלמעשה הוא אדם עדיז־נפש,
ולא מה שהוא גראה כלפי חוץ. על כך
חייב היד, נתב העולם הזה, בהתאם ל-
סיסמת־הקרב של העיתון, לשאול את הוד-
מלכותו מנהיג־הפועלים המיתמם :
איד זה קורה שאדם עדין־נפש כמוהו
צועק לאנשיו, לאחר מתן פסק-הדין (כפי
שנמסר בעיתונות) :״אם יכניסו אותי
ליום אחד לבית-סוהד, תשרפו את
אשדוד!״ו
בכלל, מעניין לדעת, האם יהושע פרץ
חושב שהשיטה הזו טובה רק לאשדוד, או
שהוא ממליץ להשתמש בה גם בשאר
ערי ישראל?
עמיעד שלח, ירושלים

למפעל תעשיתי גוור נסנינוח וחונות
להשיג: תל״אביב: סלון ״מלכה״ ,פסג׳ דיזנגוף ; ירושלים: סלון
״אביבית״ ,בן־יהורה ; 17״שיק פריז״ ,בו״יהודה 1ן חיפה: סלון
״שלמה״ ,הרצל ; 36 באר״שבע ג סליו ״קלייו״ ,קק״ל ; 117 רמת־גן :
בוטיק ״ארמון״ ,הרוא״ה ; 3פתח״תקמה ז סלון ״ציפי״ ,חובבי ציון
; 36 ראשון לציון 1סלון ״קדרית״ ; רחובות • סלון ״גניה״ ,הרצל
; 165״המשכיר לצרכן״ ובסלונים המובחרים.

סגן מוהל ח שסנות ראשי
דרישות התפקיד :
!1השכלה מקצועית. בועהלס. חשבונן:
.ל. מדו
מודעה בידיעות אחרונות 17.10.75 ,
כרוך רותם, ירושלים
העולם הזה 1992

״נ\פחי נכון
את עור פניך
כי איו לך אחר״-
אומרת מרי קוואננו
שהכינה עבורך א ת
הקרם המזין זאסוא קרם הלילה הסדן מוכן ם סרכיבים
טבעיים ומעניק לעורך אח המזון החיוני לשמירת
רעננותו. במחיר מפתיע לקרם מסוגו.
מבצע שי של מרי קוו אג ט:

ארנולד טוינבי
עוול היסטורי

זוהי אחת מסידרח 4מורשת שנועדו להציג בפניך
את תכשירי היופי החיוניים שלך
נזרי אח המודעה. הדביקי אותה על גליון נ״ר יחד עם
3מודעות נוספות שיתפרסמו בתקופה הקרובה ע־י כך
יתקבל פרח מרגנית נרול שהזא סימלה של מרי קוואנט

הוכה־־הדיעות
שמחתי לקרוא סוף־סוף הערכה אובייק טיבית
ואינטליגנטית של ההיסטוריון אר־נולד
טוינבי ז״ל (העולם הזה .)1991
אחרי מטר ההשמצות שהומטר על טוינבי
בישראל במשך שנים, מידי אנשים בעלי
מוחות מוגבלים, זה היה מעשה חשוב.
על הנוער הישראלי לדעת כי טויגבי
היה הוגה־דיעות מזהיר, ונביא מבחינות
רבות. געשה לו אצלנו עוול רב.
ד״ד א. כהן, ירושלים

שלחי את המודעות המודבקות
למרי קוואנט ח ד 33030 .ת־א
צייני כתובתך ותקבלי לביתך שי.

יהושע פרץ והחוק
עם כל הכבוד לאלי תבור, שאני בדרך־
כלל מסכים לדבריו, אני ׳מציע לו שיקרא
עוד פעם את מה שהוא כתב על מישפטו
של יהושע פרץ באשדוד (העולם הזה
)1990 ואז יתברר לו, אולי, שמרוב התלהבות
להגן על מלך הנמל, הוא בכלל לא
שם לב שהוא סותר את עצמו במישפט
אחד. כי כך הוא טען:
...יהושע פרץ אינו מישפטן, אולי גם
לא הבין מה שנכתב בפסק-הדין גגדו.
אבל ׳חוש־הצדק הטיבעי שלו התקומם ׳נגד
הרשעה לפי סעיף מה, שאין לו אח־ורע
בספר־החוקים.״ אם כך, אז השאלה היא:
אם פרץ אינו מבין בחוק ומישפם, איך הוא
יכול להתקומם נגד הרשעה לפי סעיף
כזה? או שאלי תבור פשוט אשם בניסוח
בלתי־מוצלח של טענותיו.
יחד עם זאת, אני בהחלט בדיעה של
תבור שיש לבטל מייד את הסעיף המפגר
מיספר ,105 שהשאירו לנו כמזכרת הקולוניאליסטים
הבריטים, ואשר לפיו אפשר
להעמיד לדין כל אחד — על כל דבר.
אני מצטרף גם לטענה הצודקת, שעל
ממשלת ישראל להתייחס בשיוייון גמור
לכל אזרחי המדינה. ואם מגיעים ליהושע
פרץ שני חודשי מאסר על הפרעת הסדר
הציבורי בנמל־אשדוד, מגיע לפחות אותו
דבר למתפרעי חרות וגוש־אמונים, על
חסימת רחובות ירושלים.
או שמותר להשתולל — אז לכל אחד.
ואם אסור — אז לכל אחד. אין יוצאים מן
הכלל !
גיל דגני, גיבעתייס

הטלוויזיה לידי הדת!
לעיתים. אני מתפלא, למה שידורי הטלוויזיה
טרם עברו לידי מישרד הרבנות
או הדתות. למשל, התוכנית אושפיזאי
במוצאי-השבת. אפשר בהחלט לאתר ולראיין
יותר צדיקים. כך גם בתוכנית
מורשה.
באותו עניין אפשר להאריך גם את
פסוקו של יום, שאותו חייבים לראות לפני
מהדודת־החדשות המסכמת מדי-יום. ולאחר
שזמני השידור הוארכו עד חצות,
אפשר בהחלט להבהיר לציבור גם כמה
דיני טהרה, שעות אחדות בכל ערב.
יעקב כהן, חיפה

הצגה לכבוד הנשיא
כשנכנס מפקח מטעם מישרד-החינוך ל כיתה
בבית־ספר עממי, מייד מתחילה
המורה ללמד את השיעור הקודם, שכבר
נלמד. ההשתתפות ערה, התלמידים כולם
נבונים ויודעים את התורה — והמפקח
יוצא מרוצה.
ומה קורה כשנשיא־המדינד. עומד לבקר
(המשך בעמוד )14
העולם הזה 1992

זוו 11 וו 0ז ₪ס
פורום

האם כבותכנת
וכבולחורף?
רכב תק י ן מונע
תאונה במיוחד בחורף
הכנס עוד היו ם ל מוסך מורשה וערוך ״ בדי ק ת חורף״
תמורת תרו מה ל״ אי לן״ בסך _ 7 .ל״י.
אל תשכח לבקש א ת תוי ת המבצע במוסך.

מנצע ״הנן דננך להוון״ ימשו ונד 12. 12.75

עטו!״
מ עו דדהתח בו ר ה • ה מו עצההל או מי תלמניעתתאונות

אינו ד המוסב ביו עד א ל

בארץ זבת חלב ודבש, הדגש
הוא בצי 1צ1ות והפרה חולבת את העם
3אחרי שהוועדה השלישית
של האו״ם קיבלה את
ההחלטה שהישוותה את הציונות
לגזענות, קם הבצע האמריקאי
הראשי, דניאל מדיני־האן,
באופן דרמאתי, וחיבק
את הנציג הישראלי הראשי,
חיים הרצוג. דיפלומטים רבים
סברו, כי שני הנציגים
הפריזו במיקצת בהפגנה רגשנית
זו. אולם לשר־זזחוץ ל שעבר,
אכא אכן, היה הסבר
פשוט לכך * :אחרי הכל, שיניהם
אירים!״ מויניהאן הוא אמריקאי
ממוצא אירי, ויש לו שם
אירי מובהק, ואילו הרצוג
נולד בבירת אירלנד, דאבלין,
שם כיהן אביו כרב־ראשי. האירים
ידועים בעם רגשני.
! 8סיפור משעשע ביותר
על אופייה של גולדה מאיר
מספר בכל הזדמנות העיתונאי
האמריקאי־הבלגי אדנו דה״
•פורשגריים, מעורכי השבועון
גיוזוויק. בראשית 1972
העניקה לו גולדה ראיון מפורט,
בו הסבירה לו -שלא ייתכן
שלום מפני שנשיא מצרים,
אנוואד אל־פאדאת, אינו
מוכן לשלום בשום תנאי. אחרי
הראיון, ולפני פירסומו, הודיע

סאדאת למתווך האו״ם, גונאר
יאדינג, שהוא מוכן לשלום
בתנאי שישראל תיסוג לגבול
הבינלאומי בץ ארץ־ישראל ומצריים.
נולדה שלחה שליח
בהול אל דה־בורשגרייב, תבעה
להשמיט את הקטע על סאדאת
מהראיון — וביססה את אי־אמונתה
בשלום על טענות אחרות.
8במיסדרונות
הכנסת התלוצצו
השבוע, כי ח״כ המערך,
צגי גרשוני, עומד לשנות
את שם מישפחתו לשילחוני.
הסיבה: הווטו שהעמיד שר-
החוץ יגאל אלון על החלטת
סיעת המערך לשגר את גרשוני
כנציגה במישלחת לאמ ריקה.
אלון הודיע, כי הוא
מעדיף שאיש מחברי־המערך
לא ישתתף ב&ישלחת ובילבד
שגרשוני, שלדעתו אינו מתאים
לתפקיד זה, לא ייסע.
! 8מה הטריד את שר־הביטחון
שימעזן פרם יותר
מכל דבר אחר, בעת ביקור
שערך לרגל הבחירות למועצות
הכפריות בגדה המערבית?
מסתבר, כי פרס הפך לוחם למען
מתן שיוויון־זכויות לנשים.
בכל קלפי שבה ביקר,

ניגש שר-הביפחון מתושב אחד
למישנהו ושאל מדוע אין מאפשרים
לנשים להשתתף בבחירות.
התושבים, מוכתרי כפרים
ופלחים, השיבו כי הם מתנגדים
לשיתוף נשים בבחירות. לבסוף
נמצא ערבי אחד שאמר, בי
אין לו כל התנגדות שנשים
תבחרנה, אך הוא ידע לספר,
כי בכל כפרי האיזור, הוא
היחידי המחזיק בדיעה זו.
! 8מה לפזכ״ל ההסתדרות
האשכנזי, ירוחם משל, ולקונגרס
העולמי של יוצאי
צפון־אפריקה ז זאת גילה משל
עצמו, בעת שהתארח בשבוע
שעבר בקונגרס. הוא סיפר, כי
בן־אחותו נשא צעירה ממוצא
צפון־אפריקאי, ואילו בתה של
אותה אחות נשואה ליוצא־סוריה.

8באותה הזדמנות טען
משל, כי התחביב הלאומי בישראל
הוא נשיאת נאומים:
*.אם היינו יכולים לייצא נאד
מים לחו״ל, היינו היום המדינה
העשירה ביותר בעולם !״
! 8משל הוכיח הלכה־למע־שה
את גירסתו בעניין התחביב
הלאומי, כשהאריך בדבריו ו
אמר
:״אין אפשרות לקרוא
לדין־תורה את משה רבנו, ש הבטיח
לנו ארץ זבת זזלב-וד-
בש. הדבש שהוא הבטיח נמצא
בצינצנות של חנובה, והוא עולה
די ביוקר. והחלב — במקום
לחלוב את הסרה, היא
חולבת אותנו.״
! 8על שלמה המלך אמד
משל :״הוא השאיר לנו קצת
נחושת, ברוב חסדו. אז כל
מחירי חומרי־הגלם בעולם נמצאים
בעלייה, ואילו מחיר הנחושת
— בירידה.״
8משל סיים באומרו:
״שאלתי איש־תורה למה אנחנו
מדברים פל-כך הרבה ולא שומעים׳
והוא חשיב לי: בתורה
כתוב שמע ישראל ולא דבר
ישראל. אילו היה כתוב דבר
ישראל, היינו לבטח שומעים.״
עיריית
81 במיסדרונות
תל-אביב מתלוצצים, כי ראש-
ומידיה שלמה (״צ׳יצ״׳) להט
עומד לדרוש משר־האוצר,
יהושע רכיגוכיץ, כי ישלם
את חובותיה של תל-אביב, תמורת
העובדה, שתושבי הציר
הפכו אותו לשר־האוצר. בזכור
הפסיד רבינוביץ, נציג המערך,
לאנשים הנכונים

777
ב מ די
בינלאומי
ה״נקה 1ודהוף

אשתו של ניספח״חעיתמות בשגרירות
הגרמנית בתל־אביב, ד״ר יורגן
זודהוף, נחשבת בחוגים המדיניים כ״מיס דיפלומט״ — מלכת־היופי
של המושבההדיפלומטית בישראל. השבוע בלטה בחליפת מקטיפת
תכלת״מעושו במסיבת החג הלאומי האוסטרי בהרצליה-פיתוח (ראה
במדינה) .לידה: בריגטה׳ אשתו של היועץ המדיני בשגרירות הגר
מנית׳
הלמוט רוקריגל. בעלה (בתמונה משמאל למעלת) הצטלם עם
דיפלומטית גרמנית אחרת, הלגח, אשתו של תניספח הלמוט יוכום.
בין אורחי המסיבה, שמשבח אליה מאות יוצאי״אוסטריה, דיפלומטים
ופקידים בכירים, בלטו יוסי ידיו (למטה מימין) ,הרב הצבאי הראשי
מרדכי פירון (למטה משמאל) שנתגלה כווינאי, ומזכירת השגרירה
האוסטרית (למטה באמצע) בריגיטה הררי, הנשואה לישראלי.

כרמל
מז ר חי

תיקני ראשיו לזגיון
זזבריו יעקב

העו ל ם הז ה 1992

* 1 1 1 1 1 1 * 1

לצ׳יצ /נציע הליכוד, במחי־רות
האחרונות לעיריה, מד. ש פילס
את דרפו לממשלה.
! עוד יודעים לספר ב־עיריה,
כי המיליונר שבאופנה,

שמוא־ל־סמי שרץ־פלאטו,

הבטיח לצ׳יצ׳ תרופה בסו 15
מיליון לירות לנטיעת גן על
שם אתיו, בפארק הירקון. התנאי
שהציב פלאטו, כך מספרים
מגידיה, הוא כי הגן שלו
יהיה גדול מגן צ׳ארלם

קלוי.

! 9אחרי ששגריר ישראל
באוסטריה,
סיים את תקופת־כהונתו בווינה
וחזר לקיבוצו, כסר־מסריק,
הוטלה עליו מייד עבודה במיט־בח
הקיבוץ.

יצחק פטיש,

; 9יו״ר הנהלת קופת־חו-
לים, אשר ידלין, התלים לפגי
שנה להראות דוגמה אישית.
הוא ויתר על המכונית מדגם
פונמיאק שהועמדה לרשותו מטעם
קופ״ח, הסתפק במכונית
ר נו .12 בשבועות האחרונים
ויתר ידלין גם על הונו, והוא
הולד כל יום ב תל מביתו ל-
מישרד. אך עובדי קוסת־חולים
לא התרשמו מכך. הם פתנים,
בי הסיבה נעוצה בכך שידלין
מתגורר סמוך למישורי קופ״׳ח.
! 9כתום שנה להתמסדו־תו
של המישמר האזרחי יש למפקדו,
מו ל ה כהן, מי שהיה
מפקד חטיבת יפתח ב־,1948
דתה במרה על השגיאות שנעשו
במישמר. אומר מולה:
״בשני תחומים חטאנו — בנוער
ובנשים. לא הגענו בתחומים
אלד. להישגים, מאחר שלא
נתנו עליהם את הדעת.״

ניקוי ראש המחודש. בירור
קצר מצידה של מיקי הבהיר
לה, כי מרבית המוזמנים להצגה
לא יגיעו, מאחר שאינם
מוכנים לוותר על הצפייה בתוכנית
הפופולרית. היא לא
איבדה את העשתונות, דחתה
את הצגת־הבכויה לשעה 11.30
בל־לה, אחרי סיום התוכנית
בטלוויזיה.

81 מנהלת חשכיוז רות
דיץ אשתו־לשעבר של שד־הביטחון־לשעבר,
נוהגת לספר
כי בנה האמצעי, אודי דיין,
נהג תמיד להתבייש בפירסומו
של אביו וסיפר לאנשים, כי
פשה דיין הוא למעשה, דודו,
ולא אביו. מסתבר, שאודי דיין
אינו היחידי הסובל מפירסומו
של אביו. בנו של אב מפורסם
אחר, הסופר הסובייטי
דויד מרקיש שאביו, פרץ
מרקיש, הוצא להורג על-ידי
סטאלין, סיפר במסיבה שנערכה
לכבודו על-ידי הוצאת עס עובד
כי ״הדבר הגרוע ביותר בעולם
הוא להיות בנו •של איש גדול.
קשה לי מאוד להשתחרר מצילו

א ש קומתזנה

צייר מפרו, מציג כעת בתל״אגיב תערוכת יחיד. בעלת הגלרייח עמליה
ארבל (בתמונה) גילתה את הצייר, המצייר ציורים אירוטיים של איכרים
נשיים, בעת ביקורה האחרון בלימה. היא נסעה בכל רחבי פרו, עד שהגיעה אל מקום מושבו במעמקי
הג׳ונגל. הצייר, שלא ידע בדיוק היכן נמצאת ישראל, הסכים למסור לעמליה את ציוריו, לתערוכה.

דוס, קברניט אל־ על אורי יו*
פה, הציע להנהלת החברה

לחלק לעובדיה המושבתים חוברות
לימי-החופש• יופר. גם החלים
להציע לקצין חינוך־גופני
בצד,״ל ריצת-בוקר חדשה לחיילים,
שללא ספק תגביר את
כושרם: ריצה אחרי הגת״ד.

9לפני מיספר שבועות
אירעה לדניאל פאר, מנחה
תוכנית־הטלוויזיה כלבוטק, תק רית
בלתי־געימה. פאר סיפר
לצופים, כי לאחרונה רבו ה־מיקרים
בהם נמצאו סוכריות
מקולקלות בתוך בונבוניירות.
כהוכחה פתח קופסה מהודרת,
אולם כשהתרכזה המצלמה על
הקופסה הסתבר, כי היא ריקה.
פאר הנבוך לא הסביר אז את
פישר התקלה ; עבר מייד לנושא
אחר. השבוע סיפר כי הקופסה
נשלחה על־ידי אחד הצופים כדוגמה
למיצרך הנמכר זמן רב
אחדי ייצורו. אגב, באותה תוכנית
הראה פאר קופסה מהודרת
תוצרת־חוץ, הנמכרת במחיר
של 30 לירות, והמכילה סוכריות
חמוצות במחיר של מיספר
אגורות. מאז שידור התוכנית
הופסקה לחלוטין מכירת אותה
בונבוניירה, והיבואן סיפר ל
1הפסל
יגאל תומר־קין
אינו מרבה לחלק מחמ
אות.
כשביקר בתערוכת צילומי
המילחמה של העיתונאי או רי
דן, שהתקיימה בגלרייה תוראל
בתל־אביב, העיר :״מה יש לדבר
— המילחמה פוטוגני׳ת.״

׳ 0העיתונאי אמנון כר*
זילי מכחיש, כי מכד את מכונית
החיני־נזיינור שלו לדורית
מילצ׳ן, אחותו של סו־כן־הנשק
ארנון מילצ׳ן, כפי

שפורסם במדור זה. ברזילי אומר,
כי היה מוכר את מטניתו
כשימחה לכל מי שירצה בה,
או אין לו עדיין די כסף כדי
לקנות מכונית חדשה.
; סוזי אכן, רעייתו של
אבא אבן, עמדה בראש פיבצע
הקש בדלת, מיבצע ההתדמות
למען המילחמה בסרטן• במים-
גרת המיבצע הסכימה הגברת
אבן להתראיין אצל עיתונאים.
אולם כשביקשה לראיין אותה
העיתונאית אורה שפיאור
הציבה הגברת אבן תנאי: היא
מוכנה להתראיין, אם תראה את
הכתבה קודם שתובא לדפוס.
אורד. שם־אור סירבה, בטענה:
״ממתי מאים מרואיינים כתבה
לפני שזו מופיעה בעיתון?״
כשהבינה סוזי אבן כי שם־אור
לא תראיין אותה, הסכימה לוותר
על התנאי למען טובת ה-
מיבצע, כשהיא אומרת :״נו,
מילא, מד. לעשות, ככה זה בחיים.״

9תושיה רבה גילתה
מיקי גוריון. רעייתו של ה-
שחקן־במאי ישראל נוריון.
מיקי נטלה על עצמה לארגן
את הצגת־הבטרה של דקמרון
מאת בוקצ׳יו, שביים בעלה.
הצגת־הבכודה החגיגית עמדה
להתקיים ביום החמישי, בו
שודרה התוכנית הראשונה של
העולם הז ה 1992

פאר, כי הפסיק לייבא את ה־מיצרך.
מנכ״ל

8מדוע משדר
רשות השידור, יצחק ליכני,
את שיחותיו החינוכיות ברדיו?
הסבר פסיכולוגי לכך מצאה
אשתרלשעבר וידידתו־בהווה,
דליה דכיקוכיץ :״יצחק רוצה
לחנך את עצמו• אבל אין
לו השפעה על עצמו. לכן הוא
משדר את דבריו אל עצמו ברדיו.
כשהוא שומע את זה ברדיו,
זה משפיע עליו.״
) 9לרגל פתיחת קורם ל עיתונות
באוניברסיטת חיפה,
נערך שם סימפוזיון בהשתתפות
יצחק ליבני, ח״כ אהרץ
יריכ, ח״כ שולמית אלוני.
פרופסור שכח וייס רפאל
כשן ואורי אבנרי. הנושא
היה :״עיתונות חופשית במדינה
במצור.״ התלוצץ בשן :
״הנושא האמיתי הוא, עיתונות
במצור במדינה חופשית׳.״
9 :באותה הזדמנות סיפר
יריב כי בשעתו, כשכיהן כראש
אמ״ן, ניסה להעביר את הצנזורה
הצבאית מאמ״ן לאגף אחר
בצר,״ל — אך שום אלוף אחר
לא היה מעוניין לקבל תפקיד
בלתי־פופולרי זה לידיו.

צבי היקר

האדריכל הרמת-גני, שעורר לא פעם שערוריח
ציבורית, פתח את תערוכתו השביעית, בה
הוא מציג מיבנים פוליאדרים, כמו זה הנראה בתמונה, שהוא
דגם של מיסעדה ומועדון־צלילה אותם תיכנו. בתערוכה גט פסלים
וציורים. בין האורחות בתערוכה בלטו בעלת הבוטיק הירושלמית,
נחמה מוסאיוף (משמאל) ,ומזכירת הפקות ״יותם״ ,כרמל רבינוביץ.

של אבי. כל פעם שאני עושה
משחו, משווים אותי אליו.״
9בבית־ד,חולים מאיר ב־כפר־סבא
התקיים טכס קריאת
אחד האגפים על שמו של
גשיא־הכבוד של יצרני בעדי־הנשים
בארצות־הברית לואיס
פטולברג. סטולברג, שנכח
בכנס, לא איבד מחוש־ההומור
שלו, למרות שאנשים חשובים
מאד, כמו שר־הבריאות ויק״
טור שם־טדב, מזכ״ל ההם-
תדתת ירוחם משל ומ״מ יו״ר
הנהלת הסוכנות היהודית,
אריח ח־לצ׳ץ, שאמורים היו

להשתתף בטכס, לא הגיעו. כשהזמין
מנהל בית־החולים דד
ד״ר עמיאל ינאי, את ראש־עיריית
כפר-סבא יצחק גלד,
לשאת דיברי-ברכה, קרא לעברו
סטולבדג :״לפני שאתה
מברך, אני רוצה להגיד לד
שאתה בר-מזל שאתה ראש עיר
כל-כך קטנה. לא הייתי מציע
לד להיות במקומו של ראש-
העיר שלי, אכרה ם כים. העיר
נידיורק, שהוא עומד ב־ראשה,
עומדת לפני פשיטת־רגל.״
נשיא
חוג יושבי אנסו־

מישפחת סא גט

התקבצה השבוע יחדיו בצורה
מיקרית מאד. עורך־המישנה
של ״הארץ״ ,גידעון סאמט, הלך בניגוד למיגהגו למסיבה דיפלומטית
— ואת מי הוא פוגש שם, בקהל הצפוף של שותי־חיין, אם
לא את אביו, העיתונאי הוותיק שימעון סאמט. בו במקום נערך
כנס מישפחתי: גידעון סאמט (עומד מימין) ,בחברת אביו ואמו.

מכתבים
(המשך מעמוד )11
בסדנת־טנקים ז בראש־ובראשונה החיילים
מסרקים ומנקים. בנד בילבד עדיין אין כל
רע. הפיקוד הבכיר והזוטר מתחיל לכרכר
ולפזז יממה לפני הביקור, ויום לאחריו.
אך הגרוע מכל הוא שהעבודה הרגילה
נפסקת, ומתחילה ההצגה. הביקור אמור
להתרחש בשעה .11 מאז בוקר אותו יום
מסדרים את הטנקים כשתותתיהם זקורים
קדימה. אין להזיזם ממקומם ואין לבצע
עליהם כל עבודה, למען לא תיפגם ההצגה.
עד השעה היעודה לביקור, כולם
בטלים־מעבודה מאונס. כשהנשיא משש
מעט לבוא, מתחדשת העבודה — אך לא
בתוך הסדנה, שהרי אין לקלקל את הסדר.
העבודה מתבצעת על טנקים הנמצאים
במיגרש, תחת השמש הלוהטת, כשהשריון
אף הוא איבו צונן במייוחד. לאחר הבטלה-
מאונס והעבודה הבלתי-יעילה מחוץ לסדנה,
נגרם פיגור בעבודה, ובגלל הצורך לעמוד
במיכסות העבודה, מתמשכת העבודה אל
תוך הלילה. אך בלילה הרי נעים לעבוד,
מכיוון שהשמש אינה קופחת על הראשים.
מדוע צריכים הדברים להתנהל דווקא
כך? הנשיא הרי בא לביקור במקום-
עבודה, לא במוזיאון. העבודה יכולה היתד.
להימשך כרגיל, ללא מחזות מבויימים.
יצחק שכיב, נתניה

תרומודדם רדיוכוגית
ביום שני, ה 20-באוקטובר, במיסגרת
התוכנית מישחקי־לילה בקול־ישריאל, איד-
גנו עורכי התוכנית, זאב ענר ושמואל שי,
מיבצע התרמת־דם למען מגן־דוויד־אדום.
המאזינים נתבקשו לבוא לתרום מדמם,

ענד תורם דם
שידור חי

מנטול

מרעננת ועדינה בכל עת ובכל עונה

תערובת אמריקאית * בטעם מנטול רענן * קינג סייז פילטר * תוצרת דובק

כאשר עורכי התוכנית וצוות־השידור היו
בין ראשוני התורמים.
במשך הערב הגיעו לאולפני הרדיו ב-
קירייה 58 תורמים, שזכו בביטוח־דם שנתי
ובפרס מטעם רשות-השידור.
משה דיין, תל-אביב
• הפירסומאי משה דיין ניצח על יחסי־הציבור
של המיבצע היפה.

שילשום ומחרתיים
לפני כחודשיים, בלהט הסגנות־הסחאד.
נגד החזרת השטחים המשוחררים, נאם
יגאל אלון בבית הקיבוץ־המאוחד. אנו
באנו למחות נגד החזרת השטחים, ביקשנו
להיכנס לאולם, אך הדבר לא ניתז לנו,
בטענה שאין מקום באולם.
לאחר דין־ודברים עם קצין־מישטרה במקום׳
הוחלט שבצאת אלון, יינתן לנו
לגשת אליו. עם צאתו ניגשנו, ושאלנו אותו
מיספר שאלות , ,אך הוא סירב להשיב
ואפר שנפנה .״בצינורות המקובלים״ .מאז
עבת כחודשיים ומחצה, ואנו נדחינו פעמים
רביות• כעת נאמר לנו שנמתין עד
לשובו מהולנד, ולא נקבע כל תאריך.
דבר זה נוגד את הצהרתו לפני העיתונאים
אשד פורסמה במעריב. אנו עדיין
מצפים לפתיחת ״הצינורות המקובלים״.
על דברים של שילשום אי-אפשר לדבר
מחרתיים.
אכי סוקולפקי, ראשורלציו!
ה עו ד ס הז ה 1992

0 5 1־* 11
למען השם, מה קורה למדינה?

האס העסק חתבוה?
ך* שאלות האלה נשאלות עתה מכל
1 1עבר, כימעט בכל שיחה רצינית:

האם העסק מתפרק?
האס המשק מתמוטט?
האם החכרה מתפוררת?
מרירות העובדים, התמוטטות המטבע,
עליית הירידה וירידת העלייה, טשבר ב־מוסר־העבזדה,
גילויי השחיתות, העדר
המנהיגות — בל אלה, כשהם משתלבים
זה בזה, יוצרים תמונה של התפרקות
והתפקתת, אווירה של דימדומים ואפלה
גוברת.
פה־ושם נשמעות בפרהסיה הקריאות
לדיקטאטורה, לפראנקו ישראלי, לשילטון
של פאלאנגות, שיוריד לעובדים את הראש
ויעשה סדר.
במקומות־העבודה גוברת ההתמרמרות,
עולה מין נהם עמוק של זעם עצור, השואף
להתפרץ.
אך לא יהיה בארץ ״מיצעד על ירושלים״
להמלכת דיקטאטור פאשיסטי, וגם
לא יקומו ״מועצות פועלי* וחיילים״ .לא
אלה הן הסכנות.

ונאמנה, אין הוא יכול להרשות
לעצמו רמת-מחייה שהיא מובנת•
מאליה דפועד-התחזוקה כמידאנו
וכלונדון.
אם הוא רוצה לשלם את המשכנתה,
לשלוח שני ילדים לבית-ספר תיכון, להחזיק
במכונית קטנה, לרכוש לעצמו מב-
שירי־חשמל שונים, ולבלוא חודש בשנה
בחו״ל עם מישפחתו — הוא זקוק למשכורת
שלמה נוספת — לפחות. גם אם
יוותר על רמת־מחייה כזאת, עליו לעבוד
עבודה נוספת, לקבל הכנסה שחורה כלשהי,
לשלוח את אשתו לעבוד כדי ״לגמור
את החודש״.

אכל זהו רק צד אחד של המט
כע — או של חוסר־המטכע.

פשר לכוא אל פועל זה ולהגיד
לו: כאן לא אמריקה. כאן לא צרפת.
אנחנו עם במצור. יש עומס של ביט־

רת־השיכון, חי בווילה דו-קומתית מפוארת
עם כמה מיפלסים. הוא גם יודע
שהרופאים הצעירים שהפגינו נגדו בשערי
הכנסת ל א הפגינו נגד עמיתיהם, הרופאים
המקיימים פראקטיקה שחורה עם
הכנסה של חמישים אלף לירות לחודש ,
נקיות־ממם.

זהו צידו השני שד המטכע.
האם עשו ראשי אל־על משהו כדי לתת
דוגמה אישית לעובדיהם? האם ניסו לקצץ
את הפקידות הבכירה, הלועגת מחלו-
נות בניין־הענק ממוזג־האוויר בנמל-
התעופה, לעובדים למטה? האם ויתרו
מאות בעלי שכר-הענק על חלק משכרם,
לפני שהחליטו ״להקפיא (ולמעשה להוריד
באופן ריאלי) את רמת־המיחייה של
הפועלים?
לא. להם היה פיתרון אחר: לדפוק,
לפטר, להוציא לחופשה, לנתק מגע׳ לדרום,
לשבור. בעלי ההכנסות הגדולות
הפכו רודנים־במהדורת־כיס, מין נפוליו־

שני ימי־מנוחה בשבוע, והיכולת החומרית לנצלם היטב לנופש ולתהביבים. חופש
שנתי בעיר־קייט, גם מעבר לגבול.
בישראל, אלה הם חלומות באספמיה
לפועל מיקצועי, המקבל משכורת אחת,
בניכוי מס חוקי, במיסגרת הכלכלה ה-
רישמית.
עובד כזה מקבל — בערכים נומינליים
וריאליים כאחד — משכורת שהיא
כמחצית, או אף כשליש, מזו שמקבל
עמיתו בגרמניה׳ בארצות־הברית, בשוודיה
— למרות שתוצרתו מתחרה בשוקי
העולם והארץ בוווצרתם של אלה.

תמורת שכר מחודכן ניתנת —
לא-פעם — עכורה וזחורבנת.
אין מנוס מכך. כי אותו עובד שואף
לרמת־מיחייה, הנראית לו הוגנת — זו
המוצגת לו בטלוויזיה ובסרטים כרמת
עמיתיו בחו״ל. הוא מחפש לו הכנסה
שתורה, ומקדיש לה את המחשבה שצריך
היה להקדיש לעבודתו הרישמית. הוא עובד
עבודה נוספת, מחוץ למעגלי המס,

הסכנה היא כתהליך איטי שד
התרסקות פנימית, של התפרקות
המערכת, שד אוכדן האמונה כעתיד
החכרה הישראלית.

ך* שכתת ״אל״על״ היתה תמרור
נ \ בתהליך זח. אבל היא הרבה יותר
מזה: מעין מיקרדקוסמוס של הבעייה
כולה.

אפשר לומר: חכרת ״אל-עד״
היא מהדורה קטנה של מדינת־יש
ראל. מה שמתרחש כה. משקף את
התהליכים כמדינה כולה.

אין טעם להיכנס כאן שוב לסיבות ה מיידיות
שגרמו לשביתה מסויימת זו, מס׳
xבסידרה. האם היתר. זו פרובוקציה של
ההנהלה, שהיתה זקוקה באופן דחוף ל-
שעיר־לעזאזל כדי להעמיס עליו את כיש לונותיה
והפסדיה ז או שמא פעלו העובדים
באופן בלתי־רציונאלי. ואחזו בנשק-
השביתה מתוך הפקרות ז אני נוטה לגיר-
סה הראשונה, אך לא בכך טמון העיקר.
העיקר הוא שבחברה זו •נוצר מצב בל-
תי-נסבל, כשההנהלה שונאת את עובדיה
והעובדים את ההנהלה, ואולי גם זה את
זה. נשבר הבסיס המשותף, התחושה שהכל
יושבים במטוס אחד, למרות הבדלי-
האינטרסים, וכי התנהגות קיצונית מדי
תביא להתרסקות המטוס.
מכחינה. מכרעת זו, חכרת

״אל-עד״ מהחיה ככואה נאמנה ד
חכרזז הישראלית כולה.

ך* יצד נוצר מצב נפשי זה בחברת
אל־על?
קל מאד לעמוד על הסיבות. הן גלויות
לעין.
5ועל-תחזוקה באל־על אינו עומד בתחתית
טבלת-השכר בארץ. להיפך, במושגים
הקיימים בישראל, הוא משתכר יפה.

אולם פועל זה מרוויח פחות —
הצי או שליש — מעמיתו כאריי
צות־הכרית, ככרמניה או כצרפת,
העושה אותה עכורה עצמה. גם
שעה שהוא עובד עכודה מדאה

ת מונ ה מז עז ע ת: כ ל בי־ התקפה מי ש טר תיי ם הוב או בכלובי ם סגו רי ם לנ מל־ הונ עופ הבך
גורמן במטרהל הפ עיל ם נגד הפועלי ם ה שוב תי ם ב מי קרה של התנג שות א לי מ ה עימם.
חון ועלייה. צריכים להדק את החגורה.
כולנו בסירה אחת. צריכים לעבוד יותר
ולהוריד את רמת-המחייה.

נים־של-נייר, יחד עם השר הלא-יוצלח
מגבב־ד,מליצות.

הדג המעופף מסריח מן הראש.

אפשר ו
לא. אי-אפשר. לא בחברת אל־על.

כי אותו פועל-תחזוקה רואה
כמו־עיניו, יוס-יום, שכל אדה הם
שקרים עלוכים, דיכרי התחסדות
וצכיעות.
פועל־התחזוקה יודע כי אל־על היא בור
של שומן — לעובדיה הבכירים. ששם
יש משכורות אגדתיות ורמת־מיחייה מופלגת.
ששם מעניקים הטבות מעל ומתחת
לשולחן׳ ביד רחבה ובלי חשבון. ששם
שוררת הפקרות צינית, חלוקה של סו־בות-הנאה
לאנשי שלומנו, לשיחוד סיטוני
של עיתונאים ופוליטיקאים.
הפועלים אינם מטומטמים. הם רואים
זאת. הם יודעים כי בעוד הם נדרשים
להדק את חגודת־המיכנסיים, הבוסים שלהם
מהדקים את חגורודהבטיחות במחלקה
הראשונה, בדרך לטיול נוסף ברחבי
העולם, יחד עם השר, העיתונאים המוז מנים
ושאר מלחכי־הפינכה. הם יודעים
שמי שמטיף להם לצניעות ולחיסכון בדי

כד הבחינות האלה חברת אל־
( /מל היא סמל המצב החברתי במדינה
כולה.

הכל מתלוננים עד מוסר-העכו
דה הירוד. אומדים שהפועלים עושים
את מלאכתם רמייה. אף אחי
לא רוצה דעכוד.
יש הגזמה רבה בהאשמות אלה, אבל
בכמה וכמה סקטורים זה די נכון. שם
״מוסר-העבודה״ הוא ירוד. הפועלים אינם
עובדים כמו עמיתיהם באירופה.

כמו עמיתיהם כאירופה? תמורת
מה עובדים עמיתיהם כאי•
רוסה?
תמורת רמת־מיחייה, שהיא מקובלת
עתה ברחבי העולם המערבי לגבי פועלים
מיקצועיים העובדים בנאמנות: דירה
מרווחת. מכונית קטנה או בינונית.
הזדמנות לילדים להגיע לאוניברסיטה.

ומזניח את עבודתו הראשונה. הוא עייף.
הוא ממורמר. אין לו שום חשק לייעל
אח העבודה. לצמצם את מיססר העובדים
הדרושים ליחידת־תוצרת -להגביר את המאמץ
הגופני והנפשי.

הוא חושכ איך לגמור את החו
דש, והיכן להרוויח כסף מ־חוץ
לעכודה. הוא גם משוכנע כי בעבודה
הדישמית המאומצת כיותר,
אשר שכרה כפוף למס, לא יגיע
לעולם למכונית, לדירה חדשה, לדברים
שעדיהם הוא חולם.
^ ל הפועל הזה באים. ומספרים לו
את הסיפורים על עומס התקציב הביטחוני,
הבולע ״0/סך מן התוצר הלאומי,
על המצב הרה־האסון של הכלכלה הלאומית.
על הסכנות המאיימות על קיומה של
מדינתנו.
כל זה נכון, לא נבדוק כאן מדוע
זה כך. כרגע זהו המצב העובדתי, והפועל
יודע זאת היטב.

אכל אין זה עושה עדיו רושם.
מדוע ז
מפני שהוא קורא בעיתון שסרסורי־

נשק ישראליים, הנד,נים מחסות מישרד־הביטחון,
גובים ״עמלה״ עבור הנשק החיוני,
המובא ארצה להצלת חיינו. מישהו
מרוויח על המטוסים, הטאנקים, טי־לי־ההוק,
הציוד האלקטרוני, אשר בשמם
תובעים מן העובדים שיוותרו על פרי-
עמלם.
מיליונים זורמים לכיסי מעטים, סוחרים
ממולחים בעלי־קשרים, קצינים ופקידים-
בדימוס שידעו להסתדר למחרת שיחרורם,
ואולי גם למישהם בצמרת הנוכחית. מיליונים
שחורים זורמים לחשבונות סודיים
בשווייץ. מיליונים אחרים זורמים אל הכלכלה
השחורה בארץ.
כל עובד בארץ יודע כי קבוצה של
״קבלני-עפר״ הפיקה, בהשראת השילטון
ובחסותו, ריווחי-ענק מבניין קו בר־לב,
מבלי שתידרש לשלם עליהם מס־הכנסה.
הוא יודע כי גם עתה מבוצעים ביצורים
נרחבים בדרום ובצפון באמצעות קבלנים
פרטיים, שאינם אלא סרסורים ובעלי-
חזקה.

אם אפשר להפקיע את שכר
העובדים, כצורת מיסיס — מדוע
אי־אפשר להפקיע ציוד־עפר, ולכצע
את העבודות באמצעות צה״ל וגופים
ממלכתיים

הטענה הביטחונית כולד, מאבדת את
השפעתה, והופכת שקר שקוף, כאשר תק־ציב־ד,ביטחון
העצום מזין מעמד חדש של
מיליונרים, סרסורים, קבלנים, סוחרי-
נשק — מהם רבים שהשתייכו אך אתמול
לצמרת הביטחון והמדינה.

הדימוי של ״עם במצור״ מושם
ללעג ולקלס, כאשר במצור זה משמינים
הישורונים.

דעת לא יטה עוד אוזן לגיבובי מליצותיהם
על עם־במצור והידוק־ד,חגורה.

מבחינה מוסדית, הם מתו.

*** תי פרשות אלה -שוד תקציב*
/הביטחון על־ידי סוחרי־הנשק ושוד
קופת־ד,מדינה על-ידי עסקני־המיפלגות —
די בהן כדי לשכנע כל עובד לפרוק
עול.
אולם זהו רק הקצף שעל פני המים,
קצה־הקרחון הבולט מעל לגלים.

הסיכה העיקרית להתפרקות ההברה
והמשק טמונה כשתי מילים:
הכלכלה השחורה.
הציבור ידע תמיד שיש בארץ טפילים
למכביר. זה לא היה נורא. בכל גוף יש
חיידקים, בכל חברה יש פושעים, בכל
משק יש טפילים. מנסים להילחם בהם,
אך יודעים כי זוהי תופעה בלתי־נמנעת.

רק כשנתיים האחרונות חדרה
לתודעת הציכור ההכרה בי אין זו
תופעת־לוואי שולית כילכד, אלא
עוכדה מרכזית כחיי המדינה.
אפשר היה לסבול כלכלה שחורה המגיעה
למימדים של 270׳ או אף ,50/0של
החיים הכלכליים.

אולם עתה מסתבר, כי הכלכלה
השחורה מגיעה לכדי *,25
ואולי * ,35 שד המשק.
במילים אחרות: אין משק ישראלי אחד,
אלא שניים.

משלם מס כאילו הרוויח 50ל״י ליום.
הירקן בשוק הרשום כמיקרה־סעד, והמרוויח
רבבות לירות בחודש. בעל־המלאכה,החי י בכלל מחוץ למעגלי המם, והגובה
שכר אגדתי עבור עבודה של רבע שעה.
סוחר״הנשק. הקבלן הבונה מיבנדדאסור
עבור לקוח שחור׳ מקבל כסף שחור ובד
נה באמצעות פועלים שחורים מהשטחים
המוחזקים וקבלני-מישנה שחורים שאינם
ידועים לשילטונות־המם. הרופא־ד,מומחה
המקבל מדי-יום עשרה לקוחות תמורת
150ל״י לנפש, מתחת לשולחן.

המיליארדים השחורים זורמים
ככדבלה השחורה, ומרוקנים מערכם
את המיליארדים הלכנים של
הכלכלה הדכנה. הם מגכירים את
האינפלציה הדוהרת, המרוששת
עוד יותר את הציבור העובד,
ששכרו הרישמי צולע באפיסת•
כוחות אחר המחירים הדוהרים.
ץ הו הפגע, המעכיר את החיים במדינח.
והמאכל כמו חומצה גופריתנית,
כל חלקה טובה בה.

כי שתי הכלכלות, שתי ההכרות,
אינן חיות על איים נפרדים.
הן חיות בשכנות, והגבול ביניהן
מטושטש.
הוא מטושטש, מפני שפועלים רבים
חיים בכלכלה הלבנה, ונותנים שם עבודה
מחורבנת עבור שכר מחורבן, וחיים

אין גבול להשלכותיד, של עובדה פשוטה
זו על כל מערכות המדינה. זהו רעל,
המפעפע בעורקים הלאומיים.

ך* עובד ההגון מתחיל לחשוב שהוא
) 1אידיוט. שכנו, ממול, הצובר הון
שחור, נראה לו כחכם. אשתו תדאג לספר
לו זאת.
אבל העובד ההגון אינו אידיוט. הוא
יודע לחבר שניים ועוד שניים. לכן הוא
יודע — או חש — כי מצב זה לא יכול
היה להיווצר, לולא היה קיים בארץ מינד
של שטיפח מצב זה.

כך נשכר החישוק האחרון, שיכול
היה להחזיק את החכרה
הישראלית יחד.

בעצם הימים האלה נודעה העובדה המדהימה
כי עסקני־המיפלגות בכנסת העלו,
כימעט בהיחבא, את ההקצבות מקופת המדינה
למרכזי-המיפלגות ב־ ,447,והצמידו
אותן — להבא — למדד־היוקר.
השפה העברית דלה מכדי למצוא הגדרה
הולמת למעשה זה. אין אף טעם
לחפש.

ר• ד אנו מגיעים אל העיקר:
כל חכרה מבוססת על אמנה
אילמת, המשותפת לכל חלקיה.

הכנסת הפכה זה-מככר כית־קב*
רות לחיים הדמוקרטיים. האפסות
האינטלקטואלית וההתנוונות המוסדית
חוגגות כה את ניצחונן
הסופי.

כאן אין דוגמה אישית. כאן אין הסקת
מסקנות אישיות. כאן שולט הכלל ״חטוף
ואכול״ ,מהר, ואם אפשר — בהיחבא.
במעשה אחד זה השמיטו ״יחידי־הסגו־לה״
את שרידי הבסיס המוסרי מתחת
לרגליהם. המלכים הם עירומים. שום בר-

זהו מיספר סטאטיסטי יבש׳ שאינו עושה
רושם. מד,־גם שכל הסטאטיסטיקות
חשודות אוטומטית, כאשר קיים משק
שחור ענקי כזה, החי במידה רבה מחוץ
לסטאסיסטיקה.
אבל וילת-הפאר החדשה, הפנטהאוז
החדש, המטוס המלא, המכונית החדשה
המבהיקה, מיסעדות־ה״יוקרה״ היקרות —
אלד, בולטים לעין. הם מגלים לכל אדם
ברחוב כי מחוץ למעגל־החיים שלו קיים
מעגל־תיים אחר, הפועל על־פי כללים
שונים לחלוטין.

ההסתדרות ממלאה תפקיד מייוחד בהתפרקות
החברה. חברה דמוקרטית מודרנית
אינה יכול לתפקד בלי אירגון־עוב־דים
אמיתי, המייצג נאמנה את הציבור
השכיר והשומר על חלקו בהכנסה הלאומית•
ואילו ההסתדרות שלנו היא, במיק-
דד, הטוב ביותר, בורר בין העובדים, המעבידים
והשילטון. במיקרה הרע ביותר
היא מישטרת־עפודה, שתפקידה לשבור
שביתות.

אולם הגופים המיפלגתיים המרכזיים
הם מוקדי ההסתאכות כמדינה
— מוקדים גלויים לעין הרואה
ולחוטם המריח.

והנה, אותע ,.ואמיט עצמה אינם
מובנים להקפיא, ודא-כל-שבן להוריד,
משהו הנוגע להם־עצמם.

ייתכן מאד כי הכלכלה השחורה
מקיפה כיום שלוש-מאות אלה
מפרנסים — כל מפרנס רביעי
כמדינה.

מעמד טפילי עצום כזה פשוט לא
יכול היה להיווצר, לולא היו שותפים
לו חלקים גדולים של המימי
סד המדיני, צמרות המיפלגות,
העיתונות, העולם האקדמי —
וההסתדרות.

** יהם אלה המטיפים להידוק ה,חגו*
1 4רה, להסתפקות במועט׳ להורדת
רמת־המיחייה? המנהיגים הלאומיים.
מיהם המנהיגים הלאומיים? בחברה
דמוקרטית־מיפלגתית, בחברתנו, אלה הם
עסקני-מיפלגות. הם יונקים את השראתם
ואת סמכותם מגופים מיפלגתיים. הם מהווים
את הצמרת של כל המיפלגות.
הם עומדים על פלטפורמה מיפלגתית.
הרמה המוסרית של פלטפורמה זו קובעת
את רמתם־שלהם.

אחת ההצגות הקבועות על במה עלובה
זו היא המחזה הקרוי ההפקוות בידז־סי־העבודה.
אחת לכמה שבועות נערך
ויכוח כללי, ונבחרי־עם נזעמים עולים
על הדוכן, בזה-אחר-זה, כדי לשפוך אש
וגופרית על העובדים החצופים, עוכרי-
ישראל, סוכני המחבלים, המחריבים את
המדינה. מליצות כמו ״קבוצות־לחץ״,
״אידי אמינים״ ,״מבזי חוק ומישפט׳ /״בעלי
חזקה״ ו״מונופוליסטים המחזיקים את
המדינה בגרון״ נזרקות אנה ואנה׳ ככדור
במיגרש כדורעף.
בין אורגיות אלד, של אונגיזם דמגוגי
נערכים ״דיונים כלכליים״ ,שבהם מועלה
על נם הצורך להוריד את רמת־המיחייה
של העם־במצור, לעקר את תוספת־היוקר
או לבטלה כליל, להקפיא את חוזי-ד,עבודה
וכר.

לאדם עולה כיום רבבת לירות ויותר?
הכבישים מלאים מכוניות חדשות. עובד
נורמלי אינו יכול אף לחלום על רכישת
מכונית קטנה, שאחזקתה תבלע את
כל משכורתו הלבנה. על־פי ה״רפורמה״
ד,קוסמטית האחרונה, נאלצים עובדים
לשלם מס גם על נסיעותיהם החיוניות
במיסגרת עבודתם. מי יכול להרשות לעצמו
כיום לרכוש מכוניות-פאר?

סמלה מדינ ה: עוף ה טו מן א ת ראשו בין רגליו
וכאשר יש שני משקים — יש
שני עמים, אפידו שתי מדינות.
יש מדינה אחת של עם־במצור, שהעובדים
בה מקבלים שכר זעום עבור
עבודתם, ומשלמים את חלק־הארי ישל שכר
זעום זה למדינה בצורת. מיסים ישירים
ועקיפים, כדי לקיים את המדינה׳ את
הביטחון, את השירותים הסוציאליים, אח
המנגנונים הציבוריים המנופחים, את סוח־רי־הנשק
ועסקני-המיפלגות.
ויש מדינה שנייה, שהפועלים בד, מקבלים
הכנסות הגדולות פי־עשרה ופייעש־רים
משכרו של הפועל המיקצועי היצרני,
ושאינם נתבעים לשלם מיסיס כלל,
או — גרוע יותר — המס שהם נתבעים
לשלם הוא מגוחך.
פקיד בכיר או עסקדמיפלגה, המקבלים
משכורת זעומה, אך המקיימים על חשבון
הציבור רמת־מיחייה התואמת משכו רת
של 30 אלף לירות ברוטו בחודש.
יהלומן העושה עסקים של מיליונים, ומשלם
מס כמי שעושה עסקים של מאות
ספורות. בעל חנות-לנעליים ברחוב נווה־שאנן,
המרוויח 500ל״י נקיות ליום, וה
אחרי-הצהריים
בכלכלה השחורה כדי ל השלים
את החסר.
בעלי־עסקים עומדים ברגל אחת בכלכלה
הלבנה, ולו רק לצורכי־הסוואה בעודם
עומדים ברגל השנייה בכלכלה השחורה.
אבל
הגבול מטושטש גם מבחינה נוספת׳
המשפיעה במישרין על המוראל הכללי.

ישראל
השחורה חיה בפרהסיה.
האזרח הלבן והאזרח השחור גרים
בשכנות, ורואים זה את זח.
הציבור רואה את. מיסעדותיחסאר המלאות,
אשר אלפים סועדים בהן מדי יום,
ארוחות של מאות לירות לנפש, ששוב
אי-אפשר לנכות אותן מחשבון־חמס. מיהם
הרבבות, היכולים להרשות זאת לעצמם
— כשעובד נורמלי בכלכלה הלבנה,
שובר את ראשו איך יקיים את בנו בבית-
הספר התיכון?
מטוסי אל־על — כאשר הם טסים —
מלאים עד אפס־טקום. מיהם מאות האלפים
היכולים להרשות לעצמם טיול מיש-
פחתי לחדל — כאשר כל נסיעה כזו

אמנה זו קובעת את כללי־המישחק׳ את
הפער המותר בין הקצה העשיר והקצה
העני, את הדרכים לתיקון פנימי, את
גבולות המאבקים על אינטרסים.
אמנה זו מחייבת אימון הדדי מינימאלי.
הרגשה ש״כולנו בסירה אחת״ ,אמון כלשהו
בשילטון ובכלי־התקשורת.

כמדינת ישראל הולכת ונשברת
אמנה זו. עוכדות־החיים מפריכות
אותה.
זוהי ה״התפוררות״ שכולנו
חשים כה במעורפל, שכה רכים
מדברים עליה, מכלי לדעת למה
כדיוק הם מתכוונים.

^ ין תהליף מסובן יותר לעתיד המי
דינה. לעומתו, כל הסכנות האורבות
מבחוץ הן כאין וכאפס.
דיבורים לא יעצרו את התהליך. מליצות
לא יסתמו את הבקיעים בחומה המתפוררת.

אמנה

דרושה

חדשה

דרושה רפורמה אמיתית, החודרת אל
שורשי הבעיות ויוצרת מציאות חברתית-
כלכלית־מוסרית חדשה.

שום אספירין לא יעזור. יש
לנתח את הסרטן — לפני שיהרוג
אותנו.

במדינה העם ארזי ד. ל בנ< [1אולוזי שכם
מחו ח 7קח האמיתי,
ש 7מאורעות חרבנון?

הבעיות הפנימיות של המדינה הטילו
צל כבד על מצב־הרוח של האדם ביש ראל.
אך עיקר תשומת־ליבו הופנתה השבוע
צפונה, אל המאורעות בלבנון.
מהו לקח המאורעות האלה ז
התעמולה הרישמית הדגישה נושא
אחד: מילחמת־ד,אזרחים בארץ הארזים
מוכיחה, כי אין ממש בסיסמה הפלסטינית
הנושנה על הקמת ״מדינה דמוקרטית
רב־עדתית, שבה יחיו זה בצד זה
מוסלמים, נוצרים ויהודים.״
מאחר שממילא לא התייחס איש ברצינות
לסיסמה זו, שנוצרה לצורכי תעמולה
בילבד, לא היה חדש בלקח זה.
״לכגון השלמה״ .אבל היה טמון במאורעות
לקח חשוב ואקטואלי הרבה יותר
— ועליו לא עמד איש בישראל.
כאשר קמה מדינת לבנון, במילחמת-
העולם השנייה, היתד, המגמה להקים מדי־נה
של העדות הנוצריות, בנפרד מסוריה
המוסלמית.
בפני הצרפתים והעסקנים הלבנוניים
עמדה הברירה: להקים ״לבנון קטנה״,
שתכלול את האיזורים הנוצריים בילבד,
או ״לבנון גדולה״ ,שתכלול גם איזורים
מוסלמים נרחבים.
הייצר־הרע גבר על התבונה, וקמה לבנון
״גדולה״ .כמחצית תושביה היו מוס למים
— ובעיקבות הילודה המוסלמית,
הרבה יותר, נוצר בה רוב מוסלמי. כל
בעיות לבנון (ראה איגרת העורך, עמוד
) 6צמחו על רקע זה.
כיום ברור שהיתה זו טעות קטלנית.
אילו קמה לבנון קטנה, נוצרית־הומוגנית,
היו סיכוייה להחזיק מעמד גדולים לאין-
שיעור.
הלקח לגבי ישראל — ברור .״לבנון
הגדולה״ מקבילה ל״ארץ-ישראל השלמה״,
מדינה דו־לאומית בעלת מיעוט ערבי בן
,350/0שיגדל במהרה באמצעות הילודה.
״לבנון הקטנה״ מקבילה לישראל בגבולותיה
הקודמים.
התרופה גרועה מהמחלה. הלקח
השני, חשוב גם הוא.
לבנון לא היתר, מתמוטטת בצורה כזו,
לולא הפעולות התכופות של צה״ל ב-
שיטחה, שעירערו את המימשל והרסו את
יוקרת הצבא. .
כיום ברור כי איש מאותם שנתנו את
הפקודות לפעולות אלה, לא נתן מראש את
דעתו על תוצאה מדינית צפוייה זו, שהיא
חמורה הרבה יותר מאשר המיסרד
של חדירות הפידאיון. ה״תרופח״ היתד,
גרועה הרבה יותר מאשר ה״מחלה״ שאד
תה היא באה לרפא.

^ השטחים המזחזקים
כ סי ד ^ סזמדאכים

רכין תיכנן, אך
פרם נאם — ורעיון
זהיר נקטר באיכו

״במקום שמלאכים חוששים לדרוך, הכסיל
רץ קדימה!״ אומר פיתגם אנגלי.
בימים האחרונים הדגים זאת שימעון פרס
שוב.
כי סרס אינו יכול לשתוק. ובשטף דובורו,
הוא מסוגל להטביע רעיונות טובים
רבים.
׳מאוחר מדי. הרעיון התגבש בהדרגה,
זכה בבירכתו של יצחק רבין. עיקרו: ל העביר
את העניינים הפנימיים של אוכלו סיית
הגדה המערבית — כגון חינוך, רפואה
וחקלאות — לידי מנכ״לים ערביים
מקומיים.
היה ברור מראש כי הצלחת הרעיון
מוטלת בספק חמור. הממשלה החמיצה את
ההזדמנות להקים בשטחים המוחזקים
מינהל פלסטיני אשר יכול להוות אלטרנטיבה
לאש״ף. בשנים 1967 עד ,1972 היו
עסקני הגדה מוכנים לכך. אך בזה-אחר־העו
ל ם הזה 1992

** מרתהמ דינ ה סבלה השבוע מזזתקסוז חמורו? של סכי•
זוסרניה. אישיותה היתה מפוצלת לחלוטין.
מחצית אחת של ליבה שאפה להצלחת ביקורו של אנוואר
אל־סאדאת בארצוודהברית. כי כל הקו המדיני שהוביל להסדר-
הביניים בסיני נובע מן התיקווה שסאדאת יתקרב לאמריקאים,
יגרש את הסובייטים מן המרחב, ישתלב במערכותיו של, ידידי
ד,נרי״ קיסינג׳ר, ויגיע להסדר עם ישראל.
המחצית השנייה של אותו לב שאפה למסרה הפוכה בדיוק:
שסאלאת ייכשל לחלוטין באמריקה, שיקומם נגדו את דעת־הקהל
האמריקאית, ושכל ההתקרבות המצרית־אמריקאית תתפוצץ.

פ צ צו תבקאהיר
צרה הי א שהיו אלה שני חצאים בלתי־שווים.
| ) החצי הראשון היה חדש לגמרי, הססני ומלא־פיקפוקים.
בעליו, ובעיקר יצחק רבין, אומנם החליטו להמר על הקלף של
מיתון מצריים והרחקתה מברית־המועצות. אבל כל ההשלכות
הנובעות מכך הן חדשות, בלתי־מקובלות בישראל ובלתי־מעו־גנות
בתפיסה ישראלית כוללת ושיטתית. מבחינה ציבורית היא
תלוייה, למעשה, על בלימה.
החצי השני, לעומת זאת, הוא ותיק ומנוסה מאוד. מאז
קום המדינה ועד לפני שנתיים, היה זה היעד מם׳ 1של מדי-
ניות־החוץ הישראלית: למנוע בכל מחיר התקרבות אמרי־קאית־מצרית.
למען
המטרה הזאת הוטל ביוני 1954 על רשת־הריגול היש ראלית
במצריים לחבל במוסדות אמריקאיים בקאהיר ובאלכסנדריה,
כדי לפוצץ את הידידות החדשה שנוצרה אז בין המיש־טר
המצרי החדש ובין שר־החוץ האמריקאי, ג׳ון־פוסטר דאלס.
כאשר אכן התפוצצה ידידות זו, וארצות-הברית ביטלה את
הצעתה לממן את הקמת הסכר הגבוה באסואן, נשמה ממשלת
ישראל לרווחה.
התוצאה היא כבר נחלת־ההיסטוריה: מצריים הזדיינה בנשק
סובייטי, פרצה מילחמת־קדש ולאחר־מכן מילחמת ששת־הימים.
ברית־המועצות חדרה למרחב וכימעט השתלטה עליו.
עתה, עם גירוש הסובייטים ממצריים וכינון יחסי סאדאת־קיסינג׳ר,
התהפך הגלגל.

נ מוו פו ש ט ־־ הרגד
כשיו משמשות שתי המגמות הישראליות בעירבוביה,
> ומונעות כל מדיניות ברורה ושיטתית. השבוע, בעת ביקור
סאדאת באמריקה, בלם הדבר מדי־יום־ביומו.
ממשלת ישראל לא רצתה לפעול נגד הביקור. היא חששה

להביך ולהכשיל את האורח, כדי לזכות ביוקרה ובאהדה בקרב
ציבור־הקוראים. גם מדינאים ישראליים הועמדו לא פעם במבוכה
רבה במסיבה כזו.
מצבו של סאדאת היה חמור הרבה יותר. העיתונאים כותבים
לקוראים, שרבים מהם יהודים. היה להם תמריץ כפול
לגרות את האורח הערבי ולהוציאו מכליו. הם הצליחו בכך.
בתשובה על שאלה פרובוקטיבית, ואחרי היסוס של רגע,
התפרץ סאדאת והשמיע הערות על יהודי מצריים ששלטו בכל כלת
ארצו, ועל יהודי שסירב למכור לו רדיו מפני שהשתתף
במילחמה נגד ישראל ב־ .1948 לגבי סאדאת היה זה, מן הסתם,
וידוי אישי ספונטני — אך לאוזן היהודית צילצל הדבר כתעמולה
אגטי־שמית מובהקת.
באמריקה נפתחה מערכה נגד סאדאת האנטי-שמי, ועיתוני
ישראל הצטרפו למקהלה. ממשלת ישראל עמדה שוב במבוכה.
הצטרפותה למסע היתה מרגיזה את פורד וקיסינג׳ר, ואי־הצטר־פות
היתח חושפת אותה להאשמות של פחדנות וחוסר גאווה
לאומית..

..חלום אעדיף,,
** ל רקע דומה צמחה גם התקרית השלישית.
סאדאת נשאל במסיבת־עיתונאים אם הוא תומך במצע
הרישמי הישן של אש״ף, ,מדינה דמוקרטית רב־עדתית״ (או

הוריו שד סאואת
שהדבר ירגיז את המיסשל האמריקאי, המייחם לביקור זה עדיפות
עליונה, ומבליט אותו כניצחון אמריקאי כביר. ואכן, סילוק
הסובייטים ממצריים הוא ניצחון אמריקאי סנסציוני, בעל חשיבות
גלובלית.
מאידך, לא יכלה הממשלה גם לעמוד מנגד, כאשר נפתחה
על סאדאת התקפה יהודית ספונטאנית.
הדבר החל ערב הביקור, כאשר הורה סאדאת לנציגיו
באו״מ לתמוך בהחלטה הקובעת כי הציונות היא תורה גזענית.
בכך הביע סאדאת רק השקפה המשותפת לכל העולם הערבי,
ושהוא עצמו דוגל בה לא פחות מעמיתיו.
העניין נוצל מייד על-ידי ראש־העירייה היהודי של ני ד
יורק, אברהם בים, שהודיע כי יחרים את ביקור סאדאת. לבים
חיו כמה סיבות פוליטיות טובות:
•• למצוא חן בעיני מיליוני היהודים בניריורק, בוחריו
הנאמנים, בייחוד אחרי שנחל כישלון חסר-תקדים בניהול העיר
נידיורק. בים אחראי לפשיטת־הרגל של העיר יותר מכל אדם
אחר, מאחר שניהל את המשק הכספי של העיר במשך שנים, עוד
לפגי שנבחר כראש־העירייה.
>• להתנקם בנשיא ג׳ראלד פורד, שהכריז עליו מילחמה,
והמונע כימעט בכוח הושטת כל עזרה שהיא לעיר ניו־יורק.
מנוי וגמור עם פורד להביא את עיריית נידיורק לידי פשיטת־רגל
רישמית — ובים מצא דרך לחבל בביקור סאדאת, שהוא
כעת המיבצע העיקרי של פורד.
הפרשה הביכה את ממשלת ישראל, גרמה לסיכסוך נרגז
בין חיים הרצוג בניו־יורק ושימחה דיגיץ בוושינגטון, ולהאשמות
כי ממשלת ישראל דואגת למדינה ולציונות פחות מאשר ראש
עיריית נידיורק.

..ה ה ער ה ה אנ ט—שנ/גידו״
פרק ה שני התחיל כאשר עמד סאדאת מול העיתונות
ן | האמריקאית המקובצת.
מסיבת־עיתונאים כזו היא מיבחן חמור גם לפוליטיקאי אפריקאי
משופשף. מסרתם העיקרית של רוב העיתונאים היא
זה פסלו לוי אשכול, משה דיין וגולדה
מאיר את ההצעה הזאת*.
• שהוצעה פעמיס רבות על־ידי אורי
אבנרי בגאתדו בכנסת• הצעת־וזחלסה ויש־מית
׳שהגיש אבנדי בעניין זה בכנסת, לא
זכתה אלא בקולו־שלו בילבד. גס ה״יוניס״
בנזיפלגת העבודה, בנזפ״ם ובל״ע לא הצביעו
בעדה והיא נדחתה כימעט פה־אחד.

חילונית, לפי גירסה אחרת) .היתד. זאת מלכודת מחוכמת ביותר.
כי לנשיא מצרי אין כל אפשרות להסתייג בפומבי מסיסמה זו,
לפני שנפסלה רישמית על-ידי אש״ף עצמו. אילו עשה זאת,
היה הדבר משמש נשק בידי אויביו, המאשימים אותו ממילא
בבגידה בעניין הפלסטיני.
לכן אמר סאדאת שהוא תומך ברעיון. דוברו הוסיף, כי
תכוונה היא שמצריים תתמוך בכל תוכנית שתוגש על-ידי אש׳׳ף,
שרק היא רשאית להחליט בשם העט הפלסטיני.
היתד. זאת התשובה הפוליטית היחידה האפשרית לסאדאת
במצב הנוכחי. אך היא הפכה מייד חוד־מחץ להתקפה עליו. תועמלנים
יהודיים הכריזו כי הנה הוסר המסווה מעל פרצופו האמיתי
של סאדאת, הרוצה בהשמדת ישראל, וכר וכר.
היתד. זו שטות גמורה. כי סאדאת עצמו הכריז פעמים רבות,
גם בעת ביקורו באמריקה, שהוא חותר למדינה פלסטינית לצד
ישראל. אבל מבחינה שיטחית היתד. ההתקפה סבירה.
גם היא העמידה את ממשלת ישראל במצב מביך. היא שד
ללת מכל וכל כל מגע עם אש״ף. איך לשמור על יחס מתון כלפי
סאדאת, כשזה מכריז בקולי-קולות שהוא תומך באש׳׳ף?
למה אילו לא די בצרות האלה, באה הקומדיה של אולימפוס
בתעלודסואץ.
נראה כי הממשלה לא מצאה באירופה אונייה שיש לה מיטען
המייועד באמת לנמל אילת. לכן נשלחה לאילת אונייה עם מיטען
של מלט, המייועד דווקא למרכז הארץ. המעבר בתעלה היה מחווה
פוליטי גרידא, ועלה ביוקר.
בהגיע האונייה לפורט־סעיד, נסתבר כי חל שיבוש ישראלי
טיפוסי בעניץ טכני: תשלום דמי-המעבר. היה צורך בהמתנה
מבישה, המצרים שמחו בגלוי על מבוכתם של הישראלים, וכך
הפך נם אקט היסטורי זה לעניין די עגום.
בסוף השבוע לא ידע איש בירושלים בבירור: האם להתפלל
להצלחתו של סאדאת באמריקה, או לכישלונו ז

בינתיים חלף הזמן, ומעמדו של אש״ף
התבצר היטב.
בשטחים המוחזקים עברה האוכלוסיה
כולה לצד אש״ף. הצלחות אש״ף בעולם,
והשינאה הגוברת למלך חוסיין מאז ״ספטמבר
השחור״ של ,1970 חיזקו אהדה זו.
משום כך ברור לגמרי כי שום ערבי
מקומי לא יעז לקבל על עצמו תפקיד של
מנכ״ל בשטחים המוחזקים, אם ייראה

הדבר בחתירה תחת מעמדו של אש״ף.
אין שום איש-ציבור שיהיה מוכן לכך.
כדדר״פורח. בכל זאת נדמה היד, לרבים
בירושלים, כי יש עדיין סיכוי לעניין
— בתנאי שינהגו בו זהירות מיד-
בית. לכן הוחלט להבליט שאין להצעה כל
כוונה מדינית, וכי בעלי-ד,תפקידים החדשים
ימלאו משימה מיקצועית גדידא, ללא
(המשך בעמוד )18

איש קניה טובה ותר
סר לנו.
אוטוביאנקי 903 סנו״ק דגם 1976־ 52.800ל•׳ ,אנמרים שקניה
טובה יותר וכדאית ינחר -לא קיימת, אבל לא די שמחיר
האוטוביאנק׳ נמוך להפליא לאחר שהוצאו ממנה כל התוספות
הבלתי וחוצות.
עם הרפורמה במסים צריך לראות מכונית באור חדש: היום עליך
לשלם אח הוצאות מכוניתך מכיסך שלך, להבטיח לעצמך מכונית
חסכונית בצריכת דלק. חסכונית בחלפים. חסכונית באחזקה, קטנה
אך מרווחת, נוחה לחניה. מכונית יפה שתאהב ותהנה לנהוג בה.מכל זוית החשובה היא אוטוביאנקי.
ס חי ר ־ מחירה של אוטוביאנקי הוא הכדאי ביותר מכל המכוניות
בנפח מנוע כשלה 52.800 -ל״י בלבד.
צ רי כתדלקו אחזקה -החסכון שברכישת אוטוביאנקי אינו
מסתיים במחיר גם צריכת הדלק שלה קטנה להפליא: היא צורכת
6.7ליטר לכל 100ק־מ, בנסיעה ממוצעת בתוך העיר. גם האחזקה
וחלקי החילוף במכונית קטנה זולים יותר מאשר במכונית גדולה.

ם וניטין ־ לא רבים יודעים זאת אבל מפעלי אוטוביאנקי שייכים
לחברת פיאט. אם תביט מתחת למכסה המנוע תמצא את השם
פיאט על מנוע האוטוביאגק׳
נוחות ־ ממדיה הקטנים לכאורה של האוטוביאנקי מאפשרים נוחות
רבה לחמישה נוסעים 1ל־ 50ק־ג מטען(או לנהג 1ל־ 300ק־ג מטען).
גם באשר לחניה -נוח ביותר למצוא לאוטוביאנקי מקום חניה
בכבישים העמוסים.
באוטוביאנקי שלוש דלתות מהן רלח אחת מאחור הנפתחת כלפי
מעלה. כאשר מטים אח המושב האחורי קדימה ־ הופכת
האוטוביאנקי למיני-סטיישן. מכל זויח ־ אוטוביאנקי.

תצוגה (סבירות: תל־אביב -טלקאר חני בע־מ רח׳ המסגר ,64 טל .03-20925 ,03-37538 .ירושלים -א. ברקוכיץ דחי •נאי .3טל .02-225522 חיפה -ניר רכב בע׳ס רח׳ הסניגים
.53 טל .04-532588 .בארי שבע -כרמלי דרך חברון. אוזר החעשיה, טל .057-77021 .נחגיה -שסך מרכזי בע־ם. טל .053-23037 שרות: חל־ אביב -שסך סרבו׳ מציית
חולין -רח תשע . 13 טל .03-853891 .ירושלים -סזסך גדעון לוי. אזור החעשיה. תלפיות. טל .02-67555 .חיפה -א״ב׳ את עזריה. חוף שסן, טל.04-660456 .
ב ארי ש בנג ־ כרמלי. טל .057-77021 .וחני ה -מוסך מרכזי בע־מ. טל.053 23037 .

העולם הז ה 1992

במדינה
(המשך מעמוד )17
כל קשר למעמדם הפוליטי של השמחים
המוחזקים.
״היה ברור לנו כי כל מועמד ינסה
לקבל מראש את ההסכמה של אש״ף ושל
המלך חוסיין,״ אמר פקיד בכיר בירושלים
.״חשבנו שאולי שני גורמים אלה יתנו
הסכמה אילמת לכה אם לא נעשה מזה
רעש פוליטי.״
אולם אי־אפשר לבצע בירושלים דברים
בלי רעש• שימעון פרם לא בלם את פיו,
ובהזדמנות הראשונה התחיל מרעיש עולמות
סביב העניין, שאותו הציג ברעיונו־שלו,
כדי לזכות בכותרות בעיתונות. הוא
ניפח כדור־פורס, דיבר על שילטון־עצמי
בשטחים, ועל פדרציה בין ישראל והשטחים
המוחזקים. זהו רעיון אווילי, אך,היה
בו די כדי להחשיד מראש את המועמדים
שיהיו מעין קווחלינגים של השילטון הישראלי.
פסימיות.
השבוע שררה בצמרת ה־

וויזנטל מנצל את שמו וארכיונו כדי לשחק
בפוליטיקה האוסטרית.
באוסטריה, כמו בגרמניה המערבית השכנה,
יש שלוש מיפלגות רציניות: שתיים
גדולות (הסוציאליסטית והשמרנית) ואחת
קטנה, החופשית. גם בקהילה היהודית בווינה,
כמו במדינה כולה, שולטים הסוציאליסטים
— ואילו ויזנטל, כד חוש דים
יריביו, מבקש להפילם כדי להשתלט
על הקהילה.
קצין ס׳׳ס. כך או אחרת, לטענת
הסוציאליסטים אין ויזנטל מגלה לעולם
נאצים ותיקים במיפלגה השמרנית הימנית,
בעודו מוצא אותם למכביר דווקא
בקרב הסוציאליסטים.
הסאה הוגדשה לא מכבר. ברונו קרייס־קי
התייצב שוב לבחירות, נחל ניצחון
מהדהד והרכיב ממשלה חד־מיפלגתית. אך
קודם לכן סברו רבים שאחרי הבחירות
יצטרך להרכיב קואליציה עם המיפלגה
החופשית הקטנה. מנהיג מיפלגה זו, פריד-

השבוע עלה
מינימום הבוס הראשון

י 750.000ר־
(כולל העברה)

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים.

ע שח לך מנהגקגוט-:־
מל א טוטו בכל שבועי
המועצה להסדר ה הי מור, בספורט

יגאל אלון וזזשגרירה נסטור
נגד מי פועל צייד־הנאצים?
ריך פטר, היה זוכה אז בתפקיד של סגן-
ירושלמית פסימיות לגבי העניין פולו.
ראש־הממשלה.
הניסיונות לא הופסקו, אך בשיחות פרטויזנטל
לא אמר מילה לפני הבחירות.
יות הודו פקידים בכירים :״פרם קבר את
אך ארבעה ימים אחריהן הטיל פצצה:
העניין. הוא דיבר יותר מדי!״
פטר היה קצין בכיר בס״ס הנאצי, בחטיבה
מם׳ ,1שהשמידה יהודים.
יחסי חוץ
העובדה עצמה לא היתה חדשה. עברו
של פטר בס״ס היה ידוע, נבדק על-ידי
חיבו קבהרצ לי ה
בית-המישפט, שקבע בשעתו שלא השתתף
בפישעי־מילחמה. הפצצה של ויזג־השר
חיבק את
טל נועדה להטיל על פטר את האחריות
השגרירה, והמריבה המישפחתית לפשעים כאלה — ודווקא ברגע זה. רבים
הגיעה ל״חאפי־אגד״ היו משוכנעים ששמר על פצצה זו עד
למחרת הבחירות, מתוך תיקווה שאז ימבצעדים
מדודים נכנם יגאל אלון לחצר
נה קרייסקי את פטר כסגנו.
הבניין המפואר בהרצליה-פיתוח, שבו מת״זה
הלה מבויים״ .על רקע זה התגוררת
ד״ר יותנה נסטור, הוד־מעלתה,
פוצץ קרייסקי האימפולסיבי. הוא תקף
,השגרירה האוסטרית בישראל , .עוד קואת
ויזנטל, החשיד את כוונותיו, הכריז
דם שהספיק לעבור את מחצית הדרד, אצה
כי ביכלל הגיע הזמן לשים קץ לציד־לקראתו
השגרירה אפורת־השיער בכבו-
הנאצים. בלהט הוויכוח אף הוסיף, כי
דה־ובעצמה, והשניים התחבקו.
אין שחר לטענה כאילו יהודי־העולם הם
לא כל הנוכחים במסיבת החג הלאומי
עם. היהודים מהווים אומה רק בישראל.
האוסטרי ידעו כי חיבוק זה מבטא יותר
קביעה זו עוררה, כמובן, את זעמם
מאשר אדיבות דיפלומטית או מחווה אבישל
הציונים, ואיימה. לכרות תהום בין
רית• השגרירה התלהבה. עד לרגע האחישראל
ואוסטריה. מכיוון שיש לישראל
רון ממש לא היתה בטוחה אם שר־החוץ
גם בלי זה די והותר צרות באירופה,
הישראלי יכבד את המסיבה בנוכחותו.
נראה הדבר בירושלים כבלתי־רצוי בהחכי
באותו רגע של חיבוק, חוסלה תקלט.
אחרי הכל, יצחק רבין ובדונו קרייס־רית
דיפלומטית, שאיימה על יחסי ישרקי
שייכים למישפחה אחת — האינטרנ__
אל—אוסטריה.
ציונל
הסוציאליסטי.
על כן, למרות הזעם, נהגה ירושלים
צייד מחסד עצמו. גרם־ לכלר *
בהתאפקות בלתי-אופיינית. אחרי ההתרג,שימעון
ויזנטל, איש־השואה המיקצועי
שות הראשונה נפגש השגריר הישראלי
בווינה, צייד־נאצים בחסד עצמו. ויזנטל
בווינה, אביגדור דגן, עם הקאנצלר. הלה
אסף במרוצת השנים ארכיון גדול על
חזר בו מדבריו בחצי-פה, והתקרית חוסלה.
משרתי הרייך השלישי — והוא משתמש
כעבור ארבעה ימים נערך החיבוק הבו
כרצונו.
הפגנתי בהרצליה. השגרירה הוותיקה והלוויזנטל
אין מחסור בשונאים — ואחד
נמרצת׳ ששירתה קודם לכן בהודו, יכלה
מהם הוא הקאנצלר האוסטרי, ברונו קריי-
להבריק לממשלה: הכל בסדר, השלווה
סקי, שגם הוא יהודי. כי קרייסקי. טוען,
חזרה ליחסי ירושלים—וינה.
כמו רבים £חרים בצמרת האוסטרית, שואילו
דיפלומט צעיר בהרצליה התלוצץ
:״הכל היה מבויים. קרייסקי אמר
• הווילה המפוארת, אחת הגדולות בהוצ־ליה־פיתוח,
נבנתה על־ידי סוחר־הבורמה מה שאמר כדי להעניק מתח למסיבה
האמריקאי ברני זויטש, מממן תנועות הזאת. מי יודע אם יגאל אלון היה ביכלל
טורח לבוא למסיבה הזאת, לולא היה
הימין הקיצוני בישראל, הוא החליט למכ1צורו
1בהפגנה של ידידות.״
רה אחרי שחלק מעסקיו.התמוטט.

בטוח חייט
הו־אל

הש1ן וו הו 9ש שלן

הראל חברה לבטוח בט׳׳נז, שדרות רוט שילד ,33 תל אביב. טלפון 8 :־92 421

ף• ת חי לתשנת 1973 דזדזליט שר־ד,ביטחון דאז,
* משה דיין. כי הגיעה השעה לשים קץ למה שקורה
בתעשייה האווירית, ולהחליף את ההנהלה המכהנת בה
ללא שינוי מזה 20 שנה. להחלטת השר תרמו תלונות
חוזרות ונישנות של חיל־האוויר, שטען כי תפקידה הראשון־
במעלה של התעשייה האווירית הוא לדאוג למטוסיו, ורק
אחר־כך לשחק בערבות ובקומודורים.
כדי להבטיח את תוכניתו. החליט דיין למנות את
מרדכי (״מוטי״) הוד, מפקד חיל־האוויר לשעבר׳ כיושב-
ראש מועצת־המנהלים של התעשייה האווירית, במקומו של
עורך־הדין מיכאל פירון. היה ברור כי המנכ״ל, אל
שווימר, לא יישאר בתפקידו במיקרה כזה, ואולי יפרוש
עימו גם מישנהו, אשר בן־יוסף, ואז ניתן יהיה לערוך
בדק־בית בתעשייה האווירית.
אולם מיכאל פירון גילה נאמנות עיקשת לאל שווימר,
סירב להתפטר. פירון מונה בשעתו על־ידי ראש הממשלה
המנוח לוי אשכול, כיושב־ראש התעשייה האווירית, כדי
להחליש את השפעת רפ״י, ששלטה בתעשייה האווירית
באמצעות בן־יוסף ושווימר. במשך הזמן קשר יחסים עם
השניים, ומישרדו עשה עם התעשייה האווירית עיסקות
רבות, שהכניסו כסף רב.
עתה סירב פירוז ללכת, ודיין היה צריך לבחור בדרך
הקשה: הדחת היושב-ראש בישיבה של מועצת־המנהלים.
לשם כך היה עליו להבטיח לעצמו רוב במועצת־ר,מנהלים.
הוא פיטר ממנה את שני נאמני שמעון פרם ובן־יוסף —
יצחק שפירא ושלמה שמיר, וכן קיבל את התפטרותו של
מנכ״ל חיפעלי נייר חדרה, יששכר חיימוביץ. במקומם
צירף למועצת־המנהלים את פנחס זוסמן, ישראל טל וחיים
לסקוב.
עתה היה לו רוב׳ והוא חיכה לישיבה במחצית אוקטובר,
כדי להדיח את מיכאל פירון ולמנות במקומו את מוטי
הוד.
אולם ב־ 6באוקטובר פרצה מילחמת יום־הכיפורים,
שדחתה כל דבר אחר וכך, למעשה. הצילה המילחמה את
פירון־שווימר־בדיוסף; כמה ימים קודם המילחמח עוד
הספיק דיין לרמוז, בישיבת מועצת־המנהלים של התעשייה.
האווירית, למה הוא חותר, אמר במפורש :״לא הקמנו
אתכם כדי לייצא, אלא כדי לתת שירותים לצה״ל.״
אחד הדברים הראשונים שעשה שמעון פרם, בהיותו
שר־הביטחון היה למנות מחדש את יצחק שפירא למועצת־המנהלים,
ולהכניס את אברהם בן־יוסף, אחיו של אשר
בן־יוסף. אברהם הוא סמנכ״ל מישרד־הביטחון, ואשר
הוא מישנהו של שווימר. פרם הוסיף גם את צבי זמיר
ואשר ידלין.

לעמוד בין היתר על כך, באיזו מידה קשורות העלויות
מכל הסוגים בעבודות עבור מערכת הביטחון״ .המבקר
אמר, למעשה, כי צריך לבדוק אם התעשייה האווירית
לא הכניסה לחשבונות שהיא מגישה לחיל-האוויר הוצאות
של עבודות שאינן שייכות למערכת הביטחון. הוא הביא
כדוגמה עבודה מסויימת שהיתה צריכה לעלות, כולל
הרווח 11,610 .לירות — בעוד שהמחיר הקבוע לשיפוץ
היה 12,210 לירות.
במחצית הראשונה של 1969/70 היתד, התשומה הממוצעת
לשיפוץ מנוע 831 שעות. במחצית השנייה של אותה

11\110X3

שיטת־תשלומיס
מוזרה
*• 1אבקו של דיין על *כינוי הנהלת התעשייה האווי ל
/רית, משקף את האנומאליה של גוף זה. מחד, זוהי
חברה בערבון־מוגבל, מאוגדת לפי חוק־החברות, ולכאורה
שולטים בה חברי מועצת־המנהלים. בכך היא נבדלת מן
התעשייה הצבאית, שהיא יחידת־סמך של מערכת-הביטחון
ואינה חברה עצמאית. אולם התעשייודהאווירית־לישראל
אינה חברה עצמאית׳ שכן היא תלדה בכל דבר במישרד־הביטחון.
ודבר השר הוא חוק במועצודהמנהלים. כך נוצר
מצב שבו התעשייה האווירית היא חלק ממערכת־הביטחון
לצורך קבלת כספים עבור מוצריה, ואינה חלק ממנה
לצורכי ביקורת או ניהול כספי.
אנומאליה זו מסייעת לאי־היכולת לפקח על התעשייה
האווירית מבחוץ. התעשייה עוסקת 7570 מתקציבה
בייצור ביטחוני עבור צד,״ל, וביתר התקציב בייצור אזרחי.
על הנייר קיימת הפרדה בין הייצור האזרחי והצבאי, אולם
בפועל נעשה הייצור לרוב באותם אגפים, ומשתמשים
באותם כלים לצרכים אזרחיים וצבאיים גם־׳יחד.
התערובת נראית מוזרה ביותר, כשבוחנים את שיטת
התשלומים. השנה, למשל, מסר 1.7מיליארד לירות תקציב
כולל של התעשייה האווירית. משלם מישרד־הביטחון 1.3
מיליארד עבור ייצור עבורו. ההקצבה של מישרד־הביטחון
ניתנת ב* 12 תשלומים חודשיים קבועים, והיא מהווה
תמורה לעבודות של התעשייה האווירית ומוצריה. מישרד־הביטחון
גם אינו מחייב את התעשיה־האווירית בריבית
על הכספים שהוא נותן לה למפרע. מתייחס אליה כאל
יחידת־סמך.
זוהי, אולי, החברה הממשלתית היחידה שאינה מחוייבת
בריבית על כספים שהיא מקבלת. מישרד־הביטחון, שהוא
גם בעל־המניות היחידי של התעשייה האווירית, הוא
הקובע, למעשה, את גובה המחירים שהוא משלם לד׳ ובכך
את מתח־הרווחים שלה.
חשוב להדגיש שוב: הרווח בתעשייה האווירית הוא
בעיקרו תוצאה של גובה התשלום שמשלם לה מישרד־הביטחון
תמורת עבודות.
כדי ללמוד את השיטה שבה מקבלת התעשייה האווירית
כסף מתקציבי הביטחון, די להציץ בדו״ח מבקר־המדינה
לשנת ,1971 האחרון שבו בדק המבקר את שיטת קביעת
המחירים לשיפוץ מנועי־מטוסים עבור חיל־האוויר (שנה
לאחר־מכן בדק המבקר את עיסקות הערבה והקומודור,
ואלו היו הפעמים היחידות מאז קום התעשייה, שמבקר־המדינה
חדר לתחומה. עתה מסיים המבקר ביקורת כוללת
ומקיפה על התעשייה האווירית שתתפרסם בקרוב).
המבקר קבע, בדו״ח לשנת ,1971 כי התעריפים לשעות
עבודה של התעשייה האווירית, כולל תוספת רווח בשיעור
מוסכם על העלות (קוסט־פלוס) ,לפי חישוב שערך מבקר-
המדינה לגבי עלות שעודעבודה למעשה, בשנים 1965 ועד
,1969 המוסכם עם מישרד־הביטחון, היה גבוה בשיעור
ממוצע של 4.8מהעלות למעשה ! המבקר העיר כי ״יש

שנה ירדה התשומה ל־ 683 שעות, והסתמנה מגמה של
ירידה נוספת. אולם התעשייה האווירית החילה את מחיר
השיפוץ רק באפריל ,1970 וגם אז רק 5 7 0במקום ב*.1870
המבקר מצא גם, כי למרות שמישרד־ד,ביטחון מעביר
מדי־חודש באופן שוטף את הכספים לתעשייה האווירית,
זו מפגרת באורח ניכר בהגשת החשבונות לחיל־ד,אוויר.
כלומר, מה שהמבקר מצא בסעיף קטן זה של שיפוץ
מנועים להיל־ר,אוויר, הוא שהתעשייה האווירית אינה

מאח

יג אל ד בי ב
מסתפקת ברווח הקבוע שלה (קוסט-פלוס) ,אלא מרמה
את חיל-האוויר ומחייבת אותו בחשבונות מנופחים, וכך
מגדילה את רווחיה על חשבון תקציב־הביטחון. רווחים
אלה שלה משמשים את הרפתקאות־הנפל של הערבה,
הקומודור וכל ההוצאות המופרזות שלה.

הרפתקות-
__נפל
ץ* י שחשב כי התעשייה האווירית חדלה משימוש
בשיטות אלו, טועה. בדו״ח של מבקר־המדינה על
חברה־בת של התעשייה האווירית, אלתא, שפורסם לפני
שנה, יש שורה ארוכה של ניפוחי תקציב וחריגות מסחררות.
מימצא אחד הוא הונאה פשוטה: בשנת 1973 זקפה

החברה בספריה עלויות של פרוייקט מסויים, שאותו ביצעה
במחיר קבוע, לשני פרוייקטים ביטחוניים אחרים שבוצעו
באותה תקופה עבור התעשייה האווירית ועבור מישרד-
הביטחון. פרוייקטים אלד, שולמו בתנאי קוסט-סלוס.
אלתא חייבה את התעשייה-האווירית ואת מישרד־חביט־חון
בעלויות של הפרוייקט שלא היה שייך לה כלל, לרבות
הוצאות־הנהלה, כלליות ורווח של ־67׳ וקיבלה את
התמורה! האם היתה זו טעותן מבקר־המדינה, הכותב
בסיגנון עדין ביותר, קבע :״מתהליך הפתיחה והסגירה
של פקודות־העבודה, וממיסמכים שנמצאו בתיקי-החברה
עולה, שהעברת העלויות לא היתה בטעות.״ משמע :
הונאה בכוונה תחילה.
המבקר סיים פרק זד, בקביעה רבודמשמעות :״נוסף
על קשיים טכניים בלתי־צפוייס, שעל רובם הצליח המיפעל
לגבור, התגלו במהלך הפיתוח ליקויים מינהליים בתחום
הפיקוח, על התשומות בשעות העבודה ובסידרי תיקצוב
ובקרה, ואלה היו בין הגורמים לכך שהעלויות גדלו מעבר
לצפוי. הביקורת עמדה גם על תופעות חמורות בתחום
זקיפת עלויות, סיכום חשבונות רותדוהפסד, והגשת תביעות
לתשלומים מעל למגיע.״
השיטה נמשכת: שימוש בכספים המוצאים ממישרד-
הביטחון למטרות שלא לשמן הוקמה התעשייה האווירית.
אחת הסיסמות שבהן מנפנפת התעשייה האווירית היא
היצוא. ומה לתעשייה האווירית ולייצוא? אילו היתד״
כסי שצריכה להיות, יחידת־סמך של מישרד־ד,ביטחון, כמו
התעשייה הצבאית, היו ראשיה מתפעלים אותה למטרות
שלשמן הוקמה: בדק מטוסי חיל־האוויר, וייצור ביטחוני.
הייצוא והייצור האזרחיים צריכים להיות פועל-יוצא של
המטרה העיקרית, אם בכלל. הפיכת המטרה המישנית
לעיקרית׳ יצרה מצב מוזר: כדי לממן את עסקות־הייצוא
צריך לחלוב את התקציב הביטחוני, ולנפחו. מרווח קבוע
של ־ 67 הגיעה התעשייה האווירית כיום לרווח קבוע של
1070 ויותר על העלות, וגם בו לא די למימון הרפתקאותיה.
פיתוח הערבה (מטוס למיטען או לנוסעים לטווחים
קצרים, היכול לנחות במסלול קצר) עלה עד כה 73 מיליון
לירות, מהם 2.7מיליון מדמי״ביטוח על המטוס שהתרסק,
10 מיליון מע;ק ממשלתי ו* 60 מיליון מימון־עצמי של
התעשייה האווירית. עד כה ייצרה התעשייה ומכרה 17
ערבות שעלו לד 98 ,מיליון לירות (כולל 10 מיליון הוצאות-
מימון) .ההכנסה ממכירות היתד 42 ,מיליון לירות, כולל
פרמיות־לייצוא. ההפסד על המכירות היה 56 מיליון לירות,
ויחד עם הוצאות הפיתוח, היתד, ההשקעה האבודה בערבה,
מכספי התעשייה האווירית 116 ,מיליון לירות. כספים אלה
נחלבו מעבודות עבור חיל־האוויר ומערכת־הביטחון וחלק
מרווחים ממכירות הטיל גבריאל בחו״ל.
למשל, פרוייקט ייצור הקונזודור, מ^וס־הנוסעים הסילוני
שפותח כולו באמריקה. הושקעו בו עד כה 250
מיליון לירות, בייצור 36 מטוסים (ווסנוווינד ,)1123 מהט
שישה לא נמכרו. ההכנסות מאלה שנמכרו היו 160 מיליון
לירות. ההפסד עד כה היה 90 מיליון לירות. אם יימכרו
שאר 6המטוסים, יקטן ההפסד ל־ 50 מילית לירות. במקביל
השקיעה התעשייה האווירית כ־ 60 מיליון לירות בפיתוח
דגם משופר של הקונזודור, ומשקיעה עוד 100 מיליון
לירות בייצור סידרה ראשונה של מטוס זה׳ עוד קודם
שהושג אישור של רשויות־ד,תעופה האמריקאיות למכירת
המטוס באמריקה. גם רואי־ד,חשבון של התעשייה האווירית
מעירים, במאזנה, כי אין להציג השקעות אלו כ״עבודה
בתהליך״ כל עוד לא הושלם פיתוח הדגם. ולא הושג
האישור האמריקאי למכירות המטוס.
עד כה השקיעה ח תעשייה-,האווירי ת בשני מטוסים אלה
כרבע מיליארד לירות יותר ממה שהכניסו לה, חוץ מה-
100 מילית לירות המושקעות עתה בקומודור. אולם הנזק
של ייצור מטוסים אלה אינו רק בהפסד הכספי העצום,
אלא בעיקר בהשקעת עיקר המאמץ והמחשבה של התעשייה
האווירית במטוסים אלה במקום בפיתוח מסוסים
לחיל־האוויר.
לדעת ראשי חיל-האוויר נתונים ראשי התעשייה
האווירית בשיגעון של ייצור מטוס שכולו שלהם. לכן
השקיעו הכל בערבה. ראשי חיל־ד,אוויר סבורים כי תפקידה
של התעשייה האווירית הוא הייצור מטוסים לחיל-האוויר
ואחזקתם, ולא הפיכתה לחברת בואינג נוספת. כדי שראשי
התעשייה האווירית יוכלו לעמוד גם בייצור הבטחוני וגם
בשיגעונות האזרחיים שלהם, הם גדלים יותר ממה שנחוץ,
מביאים מאות עובדים זרים מחו״ל.
כי לקומודור את כל צורך ושימוש בישראל, וכך גם
לערבה. הם פותחו לצורך ייצוא בלבד, גוזלים מאות
מיליוני לירות וכוח־אדם ומחשבה מאומנים — ותרמו
בעקיפין לפיגור של כיסעט שנה בייצור גאוות חיל-
האוויר הישראלי, מטוס הכפיר.

״ערבה״
במקום ״כפיר״
ך* ״כסיר״ פותח בחיל־ד,אוויר הישראלי, ולא בתעשייה
( \ האווירית. יתירה מזאת: הוא פותח וייוצר למרות
התנגדותה של התעשייה האווירית, ורק אחרי שכפו עליה
לייצרו ולזרז את פיתוחו לפי חרישות חיל-ד,אוויר.
תחילת הכל בימים שאחרי מילחמת ששת־הימים, עת
הטילה צרפת אמברגו על ייצוא מטוסים לישראל.

אז חגו בחיל-האוויר את הרעיון להשתיל מנוע של
פאנטום בגוף של נזיראז׳ .חיל־חאוויר הכין תוכניות׳ ומסר
אותן לתעשייה האווירית לייצור ופיתוח. אותה, עת יייי׳ד

הערות ותיקוני לכתבה הראשונה
בשבוע שעגר סירסם ״העולם היה״ כתגח ראשמח נסידרת על התעשייה
חאווירית, תחת הכותרת ״המעשייה האווירית״ (״העולם הזה״ ,)1991 ובת טעגות
נגד במה מראשי חתעשייח״האווירית.
בעיקבות פירסום זח לא קיבל ״העולם הזה״ כל תגובה או כנייה מבד התעשייה•
האווירית או האנשים המוזכרים בכתבה. אולם בתוך המערכת עבמה הועלו טענות
והשגות על כמה מהקביעות שהוקיעו באותה כתבה, וכתוצאה מכן ערכה המערכת
בירור ממצח נוסף.
את תוצאות הבירור חזה, מפרסם ״העולם חזה״ להלן :

.1בתיאור עיסקת שיפוץ הבואמגיס חלק ממיגרש, שאין לחלקו ואין לבנות
נאמר, כי ־״ועדת (יעקובי) גילתה חיש־מהר עליו, ואינו גובל כלל במיגרשו של אייזנ-
כי למעשר, תשקיעו אייזגברג וקבוצתו רק ברג עצמו.״
/0י׳ 25 בעיסקה ובל היתר יהיו באחריות
הנכון הוא, כי שווימר מכר לאיחנברג
התעשייה־ה אווירית.׳׳
חלק מהמיגרש שלו; מאחרי ביתו, שעליו
העובדות המדוייקות הן: את כל דמי -היה מטע-אפרסקים. אייזנברג רכש במקהקדימה
לרכישת הבואינגיס בסד 600 אלף ביל קרקעות נוספות, הגובלות במיגרש
מימן שאול אייזנברג, ואילו בהוצאות השי של שווימד. כחלק משטח-אדמה גדול מאד
פוץ נשאה התעשייה־האווידית. משום כך המשתרע סביב ביתו של אייזנברג, ושבו
לא ניתן לקבוע כיצד בדיוק התחלקה ההש מתכוון אייזגברג להקים בריכת־שחייה,
קעה בפועל.
מיתקגי-יספורט רבים ופארק פרטי.
הדבר אירע בשנת ,1967 ארבע שנים
חלוקת המניות של החברה שהוקמה ל-
עיסקה זו היתד. כדלהלן: אייונברג וקבד קודם שהתעשייה-ז•,אוויריית נכנסה לשותצתו
32.5אחוז 1התעשייה האווירית פות עם אייזנברג בעיסקת הבואינגים.
32.5אחוז ושני היזמים האמריקאיים של
.4נאמר בכתבה :״לאשר בן־יוסף, ה-
העיסקה, רוי צ׳אק וקואיקובסקי — 357,
ה־ מישנה למנכ״ל התעשייה־האווירית בת
יחד. ועדת יעקובי, שהוקמה לבדיקת
חמודה בשם צביה, שהתחתנה בשעה טובה
עיסקה, קבעה על עיסקה זו בעודה בראשי ומוצלחת עם מהנדס בשם עמוס גינור.
תה :״אילו ניתן היה לפתוח מחדש את אב שוב צריך, כידוע, לדאוג לפרנסה לבתו.
עיסקת המיזם המשותף, הרי בהתבסס על כאשר הוקמה השותפות בין התעשייה-
נתוני התעשייה האווירית היינו
ממליצים האווירית לאייזנברג, היא נרשמה בשם
לפניה להשתתף בעיסקה כקבלן־שיפוצים אטסקו. גינור נתמנה כמנהל החברה החדבילבד.
אם יתברר, כי לא ניתן לקבל שה ומייצג את התעשייה האווירית כנגד
עבודות־חוץ בהיקף רחב כמקווה בעיסקה הצד השני ...עתה הוא משמש כמנהל
זו, אלא בדרך של השתתפות במימון רכי באותה חברה עצמה, מטעמו של אייזנברג.״
שת המטוסים ונטילת סיכון הכרוך במכיהנכון
הוא כי עמוס גינור היה מהנדס
רה, היינו ממליצים, כי בכל מיקרה לא
יעלה שיעור ההשתתפות על ,2570 כפי איירונאוטיקה בתעשייה־האווירית עוד לפני
שנשא את צביה בן־יוסף לאשה, ב־.1961
שהיה צפוי בדיונים המוקדמים.״
אחר-כך יצא לשמונה שנות עבודה בחברת
.2בכתבה נאמר :״העיסקה, כמובן, בואינג וחזר לארץ ולעבודה בתעשייה
היתד, עיסקת־כשל גדולה. נמכרו חמישה האווירית, כמומחה למנועי בואינג, לפני
מטוסים בילבד.״ כן נאמר, כי מילהמת עיסקת הבואינגיס, שתוארה לעיל. כאשר
יום־ד,כיפורים הצילה את העיסקה, מאחר נעשתה עיסקת הבואינגיס הוא מונה מטעם
שצד,״ל אולץ לקנות את המטוסים שלא התעשייה־האווירית לפקח על שיפוצי המנמכרו.
טוסים.
לאחר שפורקה השותפות של ה־האמת
היא: מ־ 13 המטוסים שנרכשו ב־ עיסקה הראשונה, הקים אייזנברג חברה
עיסקה נמכרו שיבעה, אחד פורק לגרו פרטית שלו בשם אטסקו, שחתמה חוזה
טאות לצורך חלקי-חילוף, ואילו חמישה עם התעשייד-,האווירית לשיפוץ כל המטונמכרו
לצה״ל במחיר נמוך ב־ 3570 מזה סים שתרכוש חברה זו. עמום גינור הושאל
שבו נמכרו המטוסים האחרים לחדל.
מטעם התעשייזדהאווירית לתקופה של
לגבי כדאיותה של העיסקה קיימות שתי שנתיים, כמומחה לבואינגים. על טיבו של
גירסות. לגבי מכירת המטוסים לצה״ל מעבד זה, מהתעשייה-האווירית לחברה
אומרת גירסה £חת, כי היא באה כדי אחרת, הקשורה עימה, יכולות להיות הלהציל
את התעשייה האווירית, בעוד ה -ריעות חלוקות. תפקידו של גינור בחברת
גירסה הנגדית אומרת שלהיפך, המטוסים אטסקו, לטענת בני־מישפחתו, הוא מכירת
הצילו את צה״ל במילחמה ולאחריה, בכך מטוסי הבואינג המשופצים, והקמת קוד־שסיפקו
לצה״ל את הכושר להטיס חיילים תעופה לחברות הרוכשות אותן.
ומיתקנים חיוניים. על כך נחלקות הדיעות
.5נאמר בכתבה ביחס לצביה גינור,
גם בצמרת חיל-האוויר.
לגבי כדאיות העיסקח עצמה טוענת ה־ בתו של אשר בן־יוסף :״אותה צביה חמותעשייזדהאווירית,
כי היתד, זו העיסקה דה אוהבת לכתוב תסריטים. האם לא ברור,
המוצלחת ביותר שעשתה אי־פעם. אחרי כי כאשר הוחלט לצלם סרטי-הסברה לחע-
העיסקה המקורית של 13 המטוסים, שבד, שייה־ר,אווירית, עסקה צביה בתסריטים.״
העובדות הן: צביר, גינור היא בעלת
דנה הכתבה, שיפצה ד,תעשייה־ד,אווירית
עוד 10 מטוסים, והפעם — בהתאם להמ תואר אמ.איי. באוניברסיטת וושינגטון
בכתיבת תסריטים. בתקופת שהותה באר־לצת
יעקובי — כקבלדשיפוצים בילבד.
כדאיות העיסקד, נובעת מכך שרוכשי צות־הברית כתבה תסריטים לסירטי-הסב-
המטוסים המשופצים קשורים בחוזה לתי רה של חברת בואינג.
צביה גינור עבדה כ״פרי-לאנסר״ (עוקון
המטוסים אך־ורק בתעשייה־האווירית,
ומשלמים לה תשלומים קבועים לפי שעות* בד חופשי) בכמה חברות להפקת סרטים,
טיסה החל מהשיפוץ, בל עוד קיים המטוס. שעבדו גם למען התעשייה האווירית. אך,
העיסקה הכניסה עד כה לתעשיין•-,הא -לדבריה, לא כתבה תסריטים למען התע ווירית
45 מיליון דולר, וחלקה של התע -שייה האווירית ולא טיפלה בחם.
שייד,־האווירית ברווחים היה 750 אלף דולר.
.6בכתבה נאמר :״בן־יוסף היה אח.3נאמר
בכתבה, על מכירת חלק מ -ראי על ועד־העובדים, ואך טיבעי הוא
מיגרשו של אל שווימר, מנכ״ל התעשייה־ בי בל עיסקי הוועד יבוטחו באמצעות
האווירית לשאול אייזנברג :״לכאורה עיס -אשתו(שהיא שותפה בסוכנות־ביטוח) .אחד
קת־מכר פשוטה, אך למעשה לא כן הדבר. ר-עסקים הללו, חנות־המכירות שירות־דעו־אייזגברג
לא רכש שום דבר, מאחד שקנה בד, זכה לאחרונה בביקורת קטלנית...״

:תעשייה נתונה בקדחת הערבה, ולא התיחסה לכפיר
:רצינות. הוד נאלץ לריב פעמים אחדות עם עוזר שר־
;ביטחון דאז, רב־אלוף צבי צור, כדי שיכפה על התעשייה
;אווירית להעביר עובדים מן הערבה אל הכפיר. אולם
;תעשייה האווירית התעקשה לעבוד במקביל על פיתוח
פניהם. מומחים בחיל־האוויר סבורים, כי אילו הקדישה
־,תעשייה האווירית לפיתוח הכפיר את כל כוחותיה,
קום לערבה ואחר־כך לקומודור, היה ניתן לסיים את
לפחות שנה אחת קודם, ולהשתמש בו במילחמת

אווירית, אגב, סירב להשיב על כל\1מות אלו. הכפיר פותח כל העת על־

הנבון הוא: ועד-עובדי־התעשייה־האווי־רית,
באמצעות חברת ש.א.ד״ (שירות-
אשראי-לעובד) השייכת לוועד, הוא שותף
בחנות־בשר עם חברת וימפי בע״נז. הסוכנות
של ברכה בן־יוסף קיבלה את הביטוח
של חגוודהבשר הזאת. הפרמייה של עיס-
קה זו היא פחות מ־ 5000ל״י לשנה וחלקה
של הגב׳ בן־יוסף הוא, לדבריה 200 ,ל״י
בשנה. לא ידוע על עסקים אחרים של
ועד־העובדים המבוטחים באמצעותה, או
מבוטחים ביכלל.
נאמר בכתבה :״לבד מן העיתונות,

שעותקיה ניקנים פשוטו־כמשמעו על-ידי
התעשייד-,האווירית, שהפסיקה לחלק לעובדיה
את הארץ ביגלל התקפותיו עליה ושולחת
להם במקומו רק את דבר...״

אלא רכש את הווילה של יוסי אפשטיין
(לשעבר מבנק •פויכטוואגגר) .הוא העסיק
פועלים של התעשייודהאווירית בשיפוץ
הווילה (סיוד, שרברבות והריסת־קיר) ,לטענת
המנכ״ל אחרי שעות־העבודה ותמורת
תשלום מכיסו.
על עצם הנוהג של העסקת עובדים בחברה
ציבורית על-ידי מנהליה בעבודות פרטיות,
גם אחרי שעות העבודה ותמורת
ודשלום, יכולות הדיעות להיות חלוקות.
בחקירה של חברת אלתא, חברו•-,בת של
התעשייה-האווידית, נזף מבקר־המדינה ב-
מנכ״ל החברה על שהעסיק קבלני־מישנה
של אלתא בעבודות פרטיות בביתו.
.10 נאמר בכתבה, בקשר לטענת מנכ״ל
התעשייה־ד,אווירית כי העבודות בבית בן־

העובדות הן: התעשייה־האווירית רוכשת
עיתונים רק לכמה מחברי הנהלה. מזה
שנים היא רוכשת 100 גיליונות של דבר.
מעולם לא רכשה התעשייה־האווירית עבור
עובדיה את הארץ, כך שלא יכלה להפסיק
את רכישתו.
לעומת זאת, סיבסד ועד־העובדים של חברת באמצעות
התעשייה־האווירית,
ש.א.ל ,.רכישת עיתוני־בוקד לעובדים. הנהלת
הארץ מאשרת, כי בזמנו מימנה ש.א.ד.
את רפ״שת גיליונות הארץ לעובדים וסיב-
סדה חלק מהמחיר. אחרי שהארץ תקף
את התעשייה־האווירית הפסיק ש.א.ל. מימון
זה, וועד־ד,עובדים החליט לסבסד את
החתימה על דבר בילבד.
.8נאמר בכתבה :״לכל סמנכ״ל יש נהג
פרטי. לבן־יוסף, אגב, שלוש מכוניות צמודות:
שתי וולבו ואחת אינזפאלה...״
העובדות הנכונות הן כי לחברי ההנהלה
אין אף נהג פרטי אחד. אל
שווימר ואשר בדיוסף נוהגים בעצמם. יש
נהג אחד בילבד, העומד לרשות כל חברי
ההנהלה. לבן־יוסף רק מכונית אחת.
לעומת זאת, הגישו חברי האופוזיציה בוועד
העובדים, שפרשו בינתיים, תלונה
למישטרה שבד, נאמר, כי ״לאשר בן־יוסף
שלוש מכוניות כנ״ל ושני נהגים, גרשון
כ״ץ ומשה ויינטראוב. לשום מנחל אחר אין
נהג.״
.9נאמר בכתבה :״כאשר בן־יוסף בנה
לעצמו וילה מהודרת 1בסביון ...לא היסס
לרגע לקחת לעבודות־הבנייה עובדים של
התעשייה האווירית.״
הנכון הוא ד בדיוסף לא בנה את הבית

יוסף בוצעו על-ידי עובדי התעשייודהא-
ווירית מפני שד,מישנה,־למנב״ל טרוד בענייני
החברה ואין לו זמן לדאוג לענייני
ביתו, :״אשתו של בן־יוסף אינה יכולה
לדאוג לבית מכיוון שעליה לבטח את
עובדי המיפעל, ובתו וחתנו עסוקים בענ ייני
התעשייה־ד,אווירית.״
בלי קשר לטיבו של הסבר המנכ״ל, מובן
שלא היה מקום להערה אירונית זו.
.11 נאמר בכתבה כי המנכ״ל אל שווימר
השתמש בעובדי התעשייה־האווירית כדי
לשפץ סירה פרטית שלו.
בתלונה למישטרה טענו העובדים, על-
סמך מיסמכים, שהובאו גם לפני המערכת,
כי ביולי ׳74 חוייב מטה החברה ב־80
שעות עבודה לשיפוץ הסירה. לאחר־מכן
נקבע שהשיפוצים צרכו 292 שעות עבודה.
בספטמבר 75׳ תוקנה ההזמנה, מהזמנה למטה
החברה ל״הזמנת עבודה עבור לקוח.״
מחיר העבודה הוא 13,952.70ל״י. העובדים
טוענים, כי התיקון בא אחרי הפירסום.
על כך טוענת הנהלת החברה, כי זהו
נוהג מקובל בחברה לחייב תחילה את
המסה המחלק את העבודות למחלקות השונות,
והמטה הוא המחייב את הלקוחות
לאחר־מכן. במקרה זה, נוצר העיכוב כתוצאה
מנסיעתו של אחד העובדים לארצות-
הברית. אדם זה היגר בינתיים מהארץ,
וכתוצאה מכך עוכב לא רק חשבונו של
שווימר, אלא גם עשרות חשבונות אחרים
שהיו בטיפולו.
כל תלונות י העובדים במישטרד, נחקרות
עתה על-ידי המי־שטרה, כפי שהודיע פרק ליט
המדינה גבריאל בך במיכתב לפרקליט
העובדים הפורשים.

ידי חיל־ה,אוויר, ובעיקר על-ידי מוטי הוד, שהוסיף לו כמז?
תכונות ייחודיות חשובות.
הכפיר הוא מטוס שיהיה טוב עד סוף שנות ה־.90
הוא יכול להתמודד היטב עם המיג ,21 אולם נופל מן הדור
הבא של המטוסים כמו אפ־ 5ו או אפ־ .16 התעשייה האווירית
מייצרת אותו כיום ב* 3.5מיליון דולר, זול ממטוסים
מקבילים, אולם לדעת ראשי חיל־ר,אוויר ניתן להוזיל
מחיר זה בהרבה (כך, למשל, מסר מבקר־ה,מדינה לראשי
חיל־ה,אוויר כי כ־ 770 מן התשלומים של חיל-האוויר לתעשייה
האווירית, הם ללא תמורה — היינו, ניפוח־הוצאות
פשוט).
כאשר רצה מוטי הוד ללכת לתעשייה האווירית, הוא

־ י התכונן להפכה תעשייה של ממש: אחרי כניסה לייצור
המוני של הכפיר, פיתוח וייצור בישראל של האפ־16
במלואו.
האפ־ 16 באמריקה הוא המיזוג של ד,אפ״ 15 היקר והטוב
עם ד,אפ־ 14 הזול והפשוט יותר. מחיר האפ־ 6ו מתוכנן
להיות כ־ 5מיליון דולר, והוא ייוצר רק בעשור הבא.
אילו בא מוטי הוד במקום אל שווימר ופירון, שלא
תעננו זה 22 שנים, היתד, התעשייה האווירית הישראלית
נכנסת לייצור ד,אפ־ .16 עכשיו היא תמשיך לייצר ערבה
י וקונזרדור.

(בשכוע חכא: מי אשם כאסון ח״עדבח״זו)

בעל המלווות לא הסתכל בטלוויזיה

הסחטן עס ן
החשוד בבית־המישפט

מרדכי (״פפה״) רוקנשטיין, איש
״כנופיית בודים״ ,פורץ שנודע
בתואר ״החתול המטפס״ ,הוא האיש שנתפס במצוד המישטרתי כמי שניסה לסחוט
מיליון ל״י מהקבלן בצלאל מזרחי, בהציגו את עצמו כקצין־מישטרה. כאן הוא
נראה על ספסל הנאשמים בבית־המישפט, בעת שהובא להוצאת פקודת־מעצר.
ף* ירם החמישי בשבוע שעבר, עקבו
4כי&עט מחצית מתושבי ישראל אחרי
עלילותיו של המפקח קוז׳אק ממישטרת
ניו־יורק, שניסה ללמד כנופיית טירוריס-
טים פורטודיקאנים. באותה שעה בדיוק,
בה הוקרן סרט־מתח זה בטלוויזיה, התחולל
ברחובות תל־אביב מירדף מרתק לא
פחות, בראשו עמד סגן־ניצב ארמונד לוי.
היה זה מצוד בו נטלו חלק מאות שוטרים
חמושים, עשרות נלי־רנב מישטר־תיים
ובו הופעלו מכשירי האזנה מתוחכמים
וחוליות עיקוב מיוחדות. כל זאת במטרה
ללכוד כנופיית סחטנים מקומית.
בשעה אחת־עשרה וחצי בלילה, זמן קצר
לפני שהמפקח קוז׳אק הצליח ללכוד את
כנופיית הפורטוריקאנים שלו, כבר לכד
0גן-ניצב לוי את הכנופייה שלו. אבל העלילה
החיה, שהתחוללה במציאות, לא
היתד. זוכה לעולם להגיע אל מסד הטלוויזיה.
היא נראתה יותר כפארודיה על
סידרות סרטי הבלשים. גיבוריה, שני פושעים
מועדים, פעלו בדיוק ההיפך מכל מה
שמלמדים סרטי הפשע המוקרנים בטלוויזיה.

זיר
ז*ו זיו
יתח זו שעת־ערג, ביום הרביעי
ן ) לפני שבועיים, כאשר צילצל הטל פון
בדירתו של בצלאל מזרחי בצפון
תל־אביב. מעברו השני של הקו דיבר קול
גברי.
״בצלאל, האם אפשר לשוחח איתך עכשיו
חצי שעה?״ שאל האיש.
״זה תלוי, אם זה יהיה מעניין,״ השיב
לו בצלאל.
״מדבר כאן פקד ממישטרת־ישראל, מ
שעה.
סתם מתוך דאגה לבנו חיים בן הסו•
הוא תמה אומנם מדוע בוחרת המישט־רה
למסור לו מידע כד. חיוני דווקא בטלפון,
אבל המידע היד. כד. מרתק שהוא
לא יכול היה להינתק מהשיחה•
״הם יחטפו לד את*הילד וידרשו ממך בתמורתו
׳מיליון לירות,״ המשיך קצין-
המישטרה לספר לו בטלפון .״אבל אין לך
מד. לדאוג,״ הרביע את מזרחי ,״אנחנו
יודעים מי חם ויש לנו הומר נגדם כדי
לעצור אותם לפני ביצוע החטיפה״.״
בצלאל מזרחי כבר עמד לנשום לרווחה
ולברך על יעילותה של מישטרת־ישראל
כאשר המשיך האיש בטלפון והציע לו
הצעה -שאי אפשר לסרב לה :״אבל אנחנו

קו1₪1ח₪
*0£*05£יז* >81א£10א438

העסקים

אלה הם שלושת מלונות גני־שולמית שבבעלותו של בצלאל
מזרחי, הנמצאים באשקלון, באילת ובעין־בוקק, שבאמצעותם
הפך מזרחי אחד המלונאים הגדולים במדינה, נוסף להיותו קבלן המבצע עבודות־בנייה.
מדור-החקירות של המטזדהארצי,״ הציג
הקול בילפון את עצמו ,״יש בידינו מידע
על שני אנשי העולם־התחתון הזוממים לחטוף
את בנך, חיים...״
עכשיו היה בצלאל מזרחי מוכן להמשיך
את השיחה הטלפונית אפילו יותר מחצי

מכירים גם אותך. אנחנו יודעים מי אתה
בדיוק. אנחנו יודעים שאתה מכיר את
כל העולם התחתון וכולם חברים שלך ושיש
לך גם קשרים בצמרת המדינה. את
מי אתה לא מכיר• אבל הפעם זה לא יעזור
לד. זה 15 חודש אנחנו מנהלים נגדך חקי־

המו עמד לחטיפה? 5

כופר של מיליון ל״י. למרות שידע כי אין הסחטג
בצלאל מזרחי לגורל בנו, הציב לו שומר שליווו
לבדו. לילד עצמו לא ידוע טד היום כי
רה על עבירות שביצעת בעבודות־הבנייה שלך.
הגענו למימצאים מעניינים מאוד. יש לנו חומר
מרשיע נגדך. אפשר כבר להעמיד אותן
לדין ואתה תשב כמה שנים טובות ׳בבית-
הסוהר...״
״למה זה צריו להיות חבל בשיחת
תטה מזרחי.
141 בצלאל מזרחי עם מרדכי(״מנטש״) צרפתי, שנחשב
כפטרונו ואפוטרופמו. מנטש ידוע כבעל השפעה

והניסיון להתנכל לידידו ובן־חטותו ניראה כהתנכלות אישית בו.

י יועצו של ראש־הממשלה למילחמה בטרור, אלוף

רחבעם (״גאנדי״) זאבי, ליד אשתו של בצלאל
מ * 41י
במסיבת־חתונח. הידידות בין השניים נרקמה בשירות הצבאי.

״אתה יודע מה?!״ השיב לו מזרחי,
״אם תוכיח לי שיש לך איזה שהיא הוכחה
מרשיעה נגדי תקבל יותר ממיליון!״

ך* יפר בצלאל מזרחי, שהגג השבוע
^ את יום־הולדתו ה־ : 40״חיכף הבנתי
שמישהו מנסה לעבוד עלי. אבל לא ידעתי
מי. חשבתי אולי זה באמת איזה קצין־
מישטרה שמנסה למתוח אותי, או אולי
אפילו לסחוט ממני. החלשתי לבדוק אם
באמת הוא קצידמישטרה.״
״איד אני יודע שאתה באמת קצין-
מישטרה?״ שאל מזרחי בטלפון ,״בוא אלי
הביתה, תזהה את עצמך ונעשה את ה־עיסקה.״

תהיה חכם,״ אמר הקול ,״אתה
רוצה להפיל אותי בפח ! ״
״,איך אני יכול להפיל בפח אדם שמבטיח
לגלות לי מי רוצה לחטוף את הילד
־שלי שאל מזרחי.
״יש לד מיליון לירות בביתו״ התעניין
הקצין.
״מיליון אין לי. אבל 50 אלף לירות אני
אוכל לגייס תוך חמש דקות ...כמיפרעה
על חשבון.״״ ניסה מזרחי למשוך אותו
לביתו.
״זה גרעינים אמר הקול.
״ברגע זה הבנתי שהבן־זונה הזה עובד
עלי,״ סיפר מזרחי אחר־כד• ״קצין־מישט־רה
לא מדבר ככה. החלטתי לוודא את זה
סופית.״

ך ; 11111 111¥1־ ר 1] 1ח בצלאל מזרח (במרכז) ואשתו שולמית.
ש 11 .11111 /מארחים את שר־התיירות משה קול בחנוכת
ש 11 #1 # 1
בית־המלון שלהם באילת, שגס הוא כשאר המלונות, נקרא על שם האשה: גני שולמית.
״מי זה הממונה עליך?״ שאל מזרחי בטלפון.
״הקצין
זיגל מהמטה הארצי,״ אמר הקצין.

אתה באמת קצין־מישטרה, אתה
יודע בוודאי עובדות עלי. אז תגיד לי בן
כמה אני, מאיזה מוצא אני ובאיזו שנה
עלו הורי לארץ ביקש מזרחי.
״אין בעיות,״ אמר הקול, ,״תן לי רק
להסתכל שני רגעים בתיק.״
כעבור הפסקה קלה חזר האיש לאפרכסת
:״אתה יליד יוון,״ אמר ,״ואביך עלה
לארץ בשנת .1929״
״קלעת בול,״ השיב לו מזרחי, ,״עכשיו
אני יודע שאתה באמת איש־מישטרה ויודע
עלי הכל.״
בצלאל מזרחי נולד בתל-אביב, בשכונת
פלורנטין. הוא דור שישי. בארץ. סבתו
היא אומנם ממוצא לוני, יאבל?.׳,צד סבו
הוא ממוצא ספרדי טהור^ס״ט•
השילזה הסתיימה כאשר מזרחי מבקש
לתת לו שהות לגייס את דמי הכופר ל-
קציני־המישטרה. האיש בטלפון הבטיח
להתקשר כעבור יומיים.

חי בן ה־ ,10 תלמיד כיתה ד׳ של בית־הספר העממי
*ז ״חטיפתו״ עמדו הסחטנים למנוע תמורת תשלום
ס קציני־מישטרה, כפי שהציגו את עצמם, חשש
את כל צעדיו, ולא הניח לו לצאת את הבית
עמד במרכזה של פרשת־פשע מיסתורית.
סחיטה של מיליון לירות. בוא נעשה איתו עיס־קד
.,נעצור את אלה שרוצים לחטוף את הבן
שלו ונעלים את חומר ההוכחות המרשיע שהצטבר
נגדו. תמורת זה נקבל אנחנו את דד
גיליון. המפקד שלי הסכים ואני רוצה להציע
לד עיסקה...״
״אתה יודע מה אתה מדבר?״ נדהם בצלאל
מזרחי בטלפון.
״מה יש?״ אמר מקול ,״קציני-מישטרה לא
עושים עסקים ז״

בצלאל מזרחי מחבק את בנו חיים, כשלידו בנו
ל 1ך ן •׳11
הבכור אלי, בן ה־ ,23 שהוא כיוס סטודנט למיש־

השלושה נראים על רקע ביתו החדש של בצלאל מזרחי בצפון תל־אביב.

מחרת השיחה הטלפונית לא נראה
/בצלאל מזרחי מוטרד כל כך. הוא
הופיע במסיבת החתונה שערך יעקובל׳ה
כחן ידידו, מלך השוק הסיטונאי של תל-
אביב, לבתו. היתד. זו חגיגה אמיתית, כמוה
רואים רק בסרטים. בניצוחו של מרדכי
(,״מנטש״) צרפתי ובהשגחתו האישית, הית-
קבצו כל בני שכונת פלורנטין לשעבר ל השתתף
בשמחתו של חברם. ויסקי ושמפניה
נשפכו שם כמו מים, ואלפי לירות בשטרות
של הרצלים ודולרים הודבקו אל
מצחי הרקדנים שחוללו בהתלהבות עד
השעות הקטנות של הלילה.
ילדי שכונת העוני של תל-אביב הקטנה
הפכו עתה לבעלים בעמיהם. חלקם הגדול
הפכו לאנשי עסקים, המגלגלים עסקים של
מיליונים, שיש להם גישה לכל מוסד ואישיות
במדינה.
אבל״בצלאל מזרחי לא שיתף אותם בתווית
ניסיון הסחיטה המישטרתי שעבר
לילה קודם לכן. הוא שמח איתם כאילו
(המשך בעמוד )25

מבקר

הנוו לסו !,ה עקב במשך שלו שה ימים רצופים אחרי נהגי

קצינים המ שרתינ 1במטכ״ל ־ וגילה שבמשך רוב 1הזם! הם מוצלים
את המכ תיו תשל צהי־ל לעיסולון ים פ ר טיי ם! .תוך נ היו. ה פ רו ע ה

ך *ג׳וכ ניראה כתחילה ל,ל ופשוט
1 1בתכלית — מעקב אחר נהגת צבאית,
שאינה חושדת ואיגד. יודעת כי עוקבים
אחריה. אולם, עד־מהרה התבדר, כי המשימה
כימעט בלתי-אפשרית.
בשעה 10.00 סיימה הנהגת הצבאית את
תידלוק הכרמל הלבנה שלה, שמיספרה
צ־ ,188323 בתחנת הדלק ברחוב גיבורי-
ישראל בתל-אביב .׳זוהי תחנה המשרתת
גם את הצבא. הנהגת התניעה, ופרצה

בדהרה לדרכה.
מד-המהירות במכוניתי נע בין 90*100
קמ״ש, בשטח בנוי. הכרמל הקטנה, שמר-
כבה עשוי, כידוע, פיברגלס וכל תאונה
רצינית עלולה לקטול את היושבים בה,
תימרנה בין המכוניות האזרחיות בפראות,
עקפה מימין ומשמאל ,״חתכה״ רמזורים
באור צהוב.
הנהגת עצמה לא ניראתה נרגשת במיוחד
מהעובדה שהיא נוהגת במהירות מסחררת
ברחובות חכרו ההומה. היא היתה
שקועה בשיחה עירנית עם חייל צעיר
שישב לידה.
הנהגת חלפה על־פני דרך פתח־תיקווה,
נכנסה לרחוב ארלוזורוב ומשם פנתה ל-
דיזנגוף.
בשעה 10.15 נעצרה המכונית בדיזנגוף
פינת גורדון, ליד תמרור אידעצירה. הנהגת
ירדה, חצתה את הכביש, נכנסה לבוטיק,
וחזרה למכוניתה כעבור 20 דקות,
כשהיא מחזיקה בידה שקית-ניילון.
נד 10.35 המשיכה המכונית בדרכה לאד
י ד רחוב דיזנגוף, פנתה שמאלה לרחוב
אסתר המלכה. התמרור ״עצור״ לא עשה
כל רושם על הנהגת, מפני שזו פרצה
במהירות לרחוב. ריינס, ואגב-כך גרמה
לקטנזען מבוהל, שמיספר קטנועו ,474494
אשר נסע בכביש הראשי, לבלום בלימת-
חירום ולהיתקע במידרכה.
כאשר הקטנוען ניסה לצעוק במחאה
לעבר הכרמל הצבאית, השיב לו החייל

יי ! 2 4

שישב ליד הנהגת בתנועה מיזרחית מגונה.
הכרמל עלתה בשדרות בדגוריון, ושוב
נכנסה לדיזנגוף.
ב־ 10.43 נעצרה המכונית הצבאית ליד
בניין מיספר .154 הפעם המתינה הנהגת
במכונית ואילו ידידה ירד, ונכנס לחנות-
שעונים סייקו.
ב־ 10.55 עשתה המכונית סיבוב נוסף
לכל אורך די׳זנגוף׳ ,פנתה לרחוב אסתר
המלכה, לריינם ושוב, בפעם השלישית,
לדיזנגוף.
ב־ 11.02 נעצרה המכונית ליד דיזנגוף

את סיפור נסיעתה המרתק של הכרמל
מיספר ,188323 וצירפתי סיפור־מעקב מהיום
הקודם, יום חמישי, ה־ 30 באוקטובר.
ביום זה, החל משעה 8.57 בבוקר, נסעתי
אחרי כרמל צבאית לבנה, מיספר צ־,191295
נהוגה בידי רב״טית שנשאה תג-יחידה
של חיל־האוויר, ואשר תידלקה בתחנת-
הדלק ברחוב גיבורי־ישראל.
הנהגת פנתה לכיוון רמת־גן, במהירות
מסחררת. בקיטעי־דרך אחדים, עבר מד-
המהירות שבמכוניתי את דד 110 קמ״ש
בשטח בנוי.

— מאת

? אב יפח
.240 החייל ירד מהמכונית, חצה את
הכביש ונכנס י,חנות ממול. הנהגת המיתי־נה
לו ליד תחנודחמישטרה, באיזור שבו
אין עצירה.
ב־ 11.10 תימרנה הכרמל בסבך התנועה
ברחוב דיזנגוף, כשהיא מפלסת את דרכה
בנהיגה מסוכנת, ונעצרה ברחוב שלמה
המלך ,3בתחום תחנת־האוטזבוסים. הנהגת•
ירדה לקנות סיגריות.
ב־ 11.20 חלפה המכונית, ללא עצירה,
על פני התמרור עצור, ופרצה לרחוב
הנביאים. במעלה הכביש נעצרה הנהגת,
חנתה במקביל למכונית שחנתה ליד ה־מידדכה,
וחסמה נתיב־תנועה שלם. החייל
ירד מהמכונית, נכנם לחנות־מכולת פינתית
וחזר כעבור עשר דקות כשהוא מחזיק
בידיו מיצרכי מזון, שניראו מרחוק כגבי־עי־לבן
ומיצים.
ב־ 11.35 חלפה המכונית על־פני שוטר
צבאי, ונכנסה למחנה הצבאי בקירייה, מול
בית-המישפט.
הקפתי את הקירייה וניגשתי אל
משרדו של דובר־צה״ל. הצגתי בפניו

הכרמל נעצרה במיגרש־החנייה של כפר-
המכבייה. החיילת ירדה מהמכונית ופנתה
לעבד בית־המלון שבכפר. היא נבלעה
באולם־הכניסה. כעבור רבע-שעה הופיעה
שנית, התניעה את מכוניתה וטסה לקצה
השני של העיר, לאוניברסיטת תל-אביב.

110 קמ״ש
בשטח בגוי
• 1י ד המיגרש לאתלטיקזדקלה של
/האוניברסיטה, נעצרה המכונית. במיג־רש
התקיים יום־ססורט של כמה יחידות-
מינהלה.
הנהגת הצטרפה לקהל מעודדי קבוצת
לוע־חארי, שאנשיה לא היו אנשי חיל-
האוויר כלל. ניראה שהיא מיודדת עם
מיספר צעירים מאותה קבוצה.
ב־ס ,13.0אחרי שורת תחרויות, הוכרזה
הפסקת־צהריים לחצי-שעה, והחיילים פנו
לאכול באוהלים מאולתרים שהוקמו בקצה
המיגרש.

ניצלתי את ההפסקה ופניתי לעבר מיג-
רש־החנייה. לפי הערכה גסה שהו במקום
כ־ 300 חיילים, מתחרים ומעודדים. במיגרש
מניתי 67 מכוניות צבאיות מדגמי כרמל
ורנו־.4
בשעה התמימה -שהמתנתי במקום הסיעו
קצינים את מכוניותיהם רק ארבע פעמים.
במיקרים רבים מאד נהגו במכוניות נהגי
קצינים של היחידות המינהלתיות, הסיעו
בהן ידידות וידידים ונסעו בענייניהם הפרטיים.

__נהגים
חסרי־אחריות

וכרצה״ ל, תת־אלוף דב שיאון,
| הבטיח לברר את המיקרים תוך שלושה
ימים, ואף להשיב על מיספר שאלות
שהצגתי בפניו בנושא נהגי-קצינים המשרתים
במרכז תל־אביב .״צה״ל ער לבעייה
קשה זו ועושה כמיטב יכולתו כדי לצמצמה,״
אמר דובר צה״ל .״לא פעם עולה
הנושא לדיון בישיבות מטכ״ל. רק ביום
הראשון השבוע, שוב נדון נושא זה.
״המעמס על הרכב הצבאי גדול. התפקידים
הצבאיים מגוונים• מפקד יכול לשנות
תפקיד או צודת-עבודה, ואז יצטרך
נהג בדחיפות. קצין לא יכול לטפל אישית
במכונית. אם יגש למוסך לתיקון כל
תקלה, זה יהיה על חשבון עבודתו המאומצת.
״הבעייה
כאובה, אך למעשה מדובר רק
בקומץ של נהגים. המצב ניראה חמור
הרבה יותר מכפי שהוא במציאות, משום
שנכון שאותם נהגים מעטים מסתובבים
במרכזים העירוניים. הגברת הפיקוח עליהם
תעלה יותר מהנזק שהם מביאים, אבל
אין ספק שנושא יזה חייב בטיפול יסודי.״
פניתי לבעל טוסך-מורשה, מומחה לתיקוני
רכב כרמל וטריומס. אני מכיר את
בעל־המוסך מזח שנים, וידעתי כי נוסף

מתקן

לתיקון מכוניות אזרחיות הוא
ומתחזק גם מאות מכוניות צבאיות.
שאלתיו מה מצבם של כלי־הרכב הצבאיים
המגיעים אליו לתחזוקה ולתיקון.
״אתן לד דוגמה אחת,״ השיב .״הבוקר
צילצל למוסד נהג של רב־סרן העובד
בקירייח. אמר ששמע דפיקות במנוע. הוריתי
לו לא לגעת ברכב, ולהזמין גרר.
״כעבור שעה הגיע אלי הבחור עם
הכרמל, והסביר שאין צורך לגרור אותה,
כי עובדה — הוא הצליח להגיע בכוחות
עצמו. בדיקה מהירה גילתה, כי הנהג
הרס את המגוע. הוצאתי דו״ח-גזק, והשבתת,
את הרכב.״

שיגה במיסגרת
העבודה

ך* יום הרא שון, ה 2-בנובמבר, בשעה
,8.00 4הגעתי בפעם השלישית לתחנת-
הדלק ברחוב גיבורי ישראל. מראה נהגי-
הקצינים שהגיעו מכיוון הקירייה כדי
לתדלק את כלי־דיכבם, עורר תדהמה ממש.
מתוך המכוניות יצאו חיילים נעולי נם-
כפי־גומי, אחרים הסתובבו בחזות חשופים,
כשחולצותיהם איגן רכוסות אפילו בכפתור
אחד. רובם לא היו מגולחים.
ב־ 8.55 סיים נהג צעיר את תידלוק
מכוניתו הצבאית, כרמל מיססר צ־,188357
הוא נהג כ־ 20 מטר, ונעצר ליד מישרד־גסטטנר
לשיכפולים. החייל יצא מהכרמל
ובידו חבילה. הוא ניסה לפתוח את דלת
המישרד, ולא הצליח. מייד ויתר, חזר
למכוניתו ונסע משם.
המשכתי לעקוב אחריו, ושוב נכונה לי
הפתעה. נראה שאין גבול לתאוות הנסיעה
המהירה של נהגי צד,״ל.
נהג זה, שמעמעם־הרעש של מכוניתו
היה מקולקל, דהר בכביש תל-אביב —
פתזדתיקווה במהירות של 110 קמ״ש,
כשמנוע מכוניתו המאומץ משמיע רעשים
אדירים.
הנהג חתך מכוניות אחרות כמוכה־טי-
רוף. המעקב אחריו היה כרוך בסננת־נפש
ממשית.
בקירייודאריה, איזור התעשייה, נכנס
הנהג למוסד עתיד, ברהוב שנקר ,3מקום
שם חנו עשרות מכוניות צבאיות שהמתינו
בתורן לעבוד בדיקות-רכב. ניראה שלנהג
זה לא היה כל חשק להמתין בתור הארוך.
הוא הפעיל את מכוניתו ונסע למיזנון מוסך
פורד, המרוחק כמה מאות מטרים ממוסד
עתיד. כעבור מחצית השעה העלה על מכוניתו
שני חיילים ששהו במיזנון, וחזר למוסך,
כדי לעמוד מחדש בסוף התור.
אחרי כשעה, כאשר נוכחתי י לדעת שחמכונית
תשהה במוסך עוד זמן רב, החלטתי
לנסוע בעיקבות כרמל מיספר צ־,187116
שיצאה נד 10.30 את שער המוסך. נהג
בה טוראי בעל פנים זעופים.
נהג המכונית הזו היה הרבה יותר רגוע
מחבריו. הוא טייל לאיטו בסימטאות פתח-
תיקווה, החנה את המכונית ברחוב רמב״ם
,11 יצא את הרכב ונבלע בבניין. אחד
מילדי השכונה סיפר לי כי הוריו של הנהג
גרים באותו בניק.
נראה שההורים לא נמצאו בבית, כיוון
שהנהג חזר למכונית, ובמשך שעה וחצי
עיין בעיתון־ס&ורט והאזין למוסיקה. אחרכד
השליך את העיתון, התרווח על מושבו
והתנמנם במשך חצי־שעה נוספת.
כעבור •שעתיים התעורר, התניע את
מכוניתו וחזר לכביש הראשי. ניראה שהמנוחה
הארוכה ליד ביתו עודדה אותו
לפתח מהירות מטורפת, שהגיעה לא-פעם
עד ל־ 120 קמ״ש, בשטח בנוי. המשך
העיקוב אחריו היד. כמד בהתאבדות כימ-

החייל יצא את פתח־תיקווה, המשיך
בדרך בידעימנית, ונבלע בשער המחנה
הצבאי סירקין.

ניסה לתקן
י* מח:ה מטכ״ל כל,ירייה ובשליח
שות מצויות למעלה נד 1300 מכוניות
של קצינים. לרבים מהם יש נהג צמוד.
לאחרים (בדרגות רב-סרן) — נהג אחד
לשתי מכוניות. מיספר הנהגים הצמודים
למכוניות הקצינים־סקידים מתקרב לסדר-
גודל של גדוד.
אלה הם הנהגים בעלי האיכות האנושית
הירודה ביותר בין כל נהגי צה״ל. רבים
מהם גוייסו לשירות משיכבות-אוכלוסייה
שבעבר לא גייס צה״ל לשורותיו. רבים
מהם הסתבכו בעבר עם החוק, אחרים
פוסעים על שולי החוק. אד למרבה הפלא,

דווקא נהגים אלה מסתובבים, בתוקף תפקידם,
במרכזים עירוניים, והם בטלים
מעבודה משך מרבית שעות היום,
תפקידם הצבאי, לא זו בלבד שלא ניתק
אותם מפיתויי הכרך הנוצץ, אלא רבים
אף מסתבכים בפלילים במשך שירותם
הצבאי.
במטכ״ל ערים לנושא כאוב זה, כדי
לפתור את הבעייה, בחלקה לפחות, העבירו
לתפקיד חיילות־נהגות. הכוונה היתה שה-
חיילות תהיינה ממושמעות יותר, תשמורנה
טוב יותר על כלי־הרכב, ואולי אף תסחפנה
בעיקבותיהן את הנהגים־הגברים.
אך במציאות נוצר מצב־דברים הפוך.
הבחורים, הם שהשפיעו על הנהגות. כיוון

הקצונה הלא-לוחמת, המשרתת בקירייה,
ומיקד את התעניינות המטכ״ל בנושא אי-
התעסוקה של נהגי־קצינים לא-קרביים.
למרבה הצער, היה זה מיבצע חד־פעמי
בילבד. יתור חודשים ספורים חזר המצב
לקדמותו.
צה״ל לא גילה גמישות מספקת כדי לשנות
את הנוחלים הקיימים, הקובעים כי
לכל קצין, מדרגה מסויימת, ולא חשוב מה
תפקידו — מוצמד נהג• הטענה היא כי
אם קצין קרבי שיועבר למטב״ל ימצא
עצמו ללא נהג צמוד, תהיה בכד הרעה
בתנאי״העבודה שלו.
כשם שלקצין קרבי, המועבר לשרת בעורף,
מופסקת הענקת תוספת-שדה, כד היה

| 1||![1^|1 1111 תמונה זו צולמה תוך כדי נסיעה. נהג המכונית מיספר
י צ— 184357 דהר בשטח בנוי במהירות של 110 קילומטרים
לשעה. נהג זה נימנה עם אותם נהגיס של קצינים־פקידים, הבטלים משך מרבית היוס
מעבודה, נוהגים בכלי־הרכב המופקד בידם בפראות, במרכזים עירוניים סואנים. הם גורמים
נזק קשה לשמם הטוב של כלל נהגי צה׳׳ל, המשרתים בקווים, ועושים עבודה קשה.

עד היום נוהגים הנהגים ביחידות קרביות,
והם מרבית הנהגים בצה״ל, בהתאם
לתקנות ולהוראות. הם מקפידים לשמור על
תקינות כלי-ריכבם. אבל הם מצויים הרחק
ממרכז הארץ. הציבור הרחב רואה ברחובות
דווקא את נהגי הקצינים העובדים ב-
מישרדים. נהגים אלה, המהווים אחוז זעיר
מבין כל נהגי צה״ל, משתוללים בשעת
הנהיגה, מתעלמים כליל מחוקי־התנועה,
מחנים את כלי-ריכבם במקומות אסורים
(כלי־רכב צבאיים אינם נגררים) .מיעוט
פרוע זה פוגע בדימוי של כלל נהגי
צה״ל, העושים עבודה קשה וחשובה.
דווקא כנגד מיעוט זה אין המישטרה
הצבאית פועלת, כימעט. וכאשר היא מנסה
לפעול, שיטותיה מיושנות ובלתי־טתיח-
כמות.
כבר מזמן לא ניראו ציוותי מישטרה-
צבאית, ברכב, או רגליים, מפטרלים במרכזים
עירוניים. זהו סוג פעולות־המניעד,
העשוי לצמצם נהיגה פרועה ונהיגה שלא-
לצורך.
המישטרה-הצבאית חייבת לבצע, בזמנים
בלתי־שיגרתיים, פעולות של בדיקת בלי-
רכב, ולבצע רישום־בודק של הנסיעות.
את הרישומים עליה להעביר לבדיקת המפקד,
באופן אישי, לאישורו כי הנסיעה
אכן נעשתה בידיעתו והיתה חיונית. מפקדים
רבים יהססו לחתום לנהגיחם באופן
״עיוור,״ על כרטיסי־הנהיגה, אם יידעו
שקיים פיקוח. כד תוחזר האחריות לנושא
הרכב לבעל־הדדגה, גם כאשר הוא אינו
נוסע בכלי־ריכבו.
המישטרה־הצבאית חייבת לבצע מארבים
תכופים, בעיקר בשעות הלילה, ליד תח-
נות-הדלק הצבאיות. בצה״ל פשטה מגיפת
!גניבות כלי־רכב צבאיים. במיקרים לא מעסים
משתמשים החיילים בכלי־הרכב הצבאיים
הגנובים לביצוע מעשי גניבה ושוד.
גונב הרכב לא יתדלק את הרכב בתחנת-
דלק אזרחית, אלא רק בתחנה צבאית, בת לושים
שאותם מצא ברכב הנגנב. בתחנות
אלה ניתן יהיה ללכוד גנבי-רכב רבים,
ולצמצם נגע זה.
יש לחדש את השיטה שהנהיג אלוף
(מיל ).ישראל טל, שבה נקבע, כי אם נהג
נתפס בנסיעה במהירות גבוהה, בעל הדרגה
הגבוהה ביותר הוא המועמד לדין. למרות
שאין הוא מפקד כלי-הרכב, הוא מפקד —
ובתור שכזה הלה עליו החובה להשגיח
על החיילים הנמוכים ממנו בדרגה.
ברגע שילחצו על מפקדים בתחום האח ריות
האישית, יהיה יותר פיקוח לא רק
מצד המישטרה-הצבאית, אלא מצד כל
מפקד ומפקד בצה״ל.
אחת לחודש יש לרכז נהגי-קצינים העובדים
במישרדים למיספר ימים, ולהעבירם
לפלוגת־תובלה. באותם ימים יעמדו חיילים
אלה במיסדר־בוקר, יהיו נתונים למישמעת
צבאית קפדנית, ילונו במחנה סגור, יסעו
בשיירות ולא יסתובבו ברחובות תל-אביב.
פעולות כאלו תרגלנה חיילים פרועים אלה,
למינימום של מישמעת•

כוח־אדם
ך * ת -א לו ף זלמן־ ו ר די, קציז-מישטרה-
1 1צבאית ראשי טוען קיים פיקוח
שוטף של המישטרה הצבאית בנקודות-
ההיסעים, בצמתים ובמקומות מרכזיים שבהם
יש הצטברות של כלי-רכב צבאיים.

קווא העיתון

נהגו של הקצין הגיע במכונית הצבאית, בשעות שלפני־הצהריים,
לביתו שבפתח־תיקווה. כיוון שדלת הדירה
נמצאה נעולה, בילה שעתיים תמימות בתוך המכונית בקריאה ובנימנום. לאחר־מכן, כשהחל
נוהג חזרה למחנהו הצבאי, פיתח מהירות מטורפת של 120 קמ׳׳ש בשטח בנוי.
שרמת המישמעת וההשגחה על פעולותיהן
קרובה לאפס, חשו הנהגות עד־מהרה כי
הן פועלות בחלל ריק. הן למדו לנצל
מצב זה לתועלתן כחבריהן הנהגים, והן
משתמשות בכלי־הרכב המופקדים בידיהן
לצורכיהן הפרטיים. רבות מהן נוהגות
ברכב בצודה שלוחת־רסן, ואינן עושות
כל מאמץ לתחזק את דיכבן כראוי.
אחרי שאלוף (מיל ).שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, כיום ראש־עיריית תל-אביב, סיים את
תפקידו כראש הכוחות המשוריינים בסיני,
הוא נתמנה כראש אגף כוח-אדם במטכ״ל.
באחד הבקרים, בהגיעו לטחנה מטכ״ל
בקירייה, הבחין בקבוצות רבות של נהגי-
קצינים המשרתים בקירייה, כשהם בטלים
מכל עבודה. ללא בל הודעה מוקדמת ציווה
לאסוף את הנהגים, ולהורידם אל ימי פקדת
הכוחות המשוריינים בסיני, שסבלה ממחסור
המור בנהגים.
בכך השיג צ׳יצ׳ שתי מטרות — הוא
היקהה את הרווחה שמיתה קיימת בקרב

צה״ל חייב לקבוע כי כל קצין המשרת
בתפקידים מינהליים, חייב לנהוג בכלי-
רכבו בעצמו, ללא נהג צמוד.

איפה המישטרה־
__הצבאית?
ף* סוף שנת 1967 ובשנת ,1968 פקד
1אלוף־מישנה שמואל גונן (גורודיש)
על הטיבה ,7ששירתה בצפון. כתוצאה
מריבוי התאונות בחטיבה, הורה גורודיש
לאנשיו לנסוע 5קמ״ש פחות מן המותר
לפי החוק. הוא מינה צוותים שיבדקו
אם הוראותיו אכן מתבצעות, .נהגים שנתפסו
בעבידות־תנועה קיבלו עונשים חמורים.
הוא לא רק החמיר בעונשים. הוא
העניק פרסים לנהגים זהירים, ועודדם.
המיבצע נשא פרי — במשך ארבעה
הודשים לא נרשמה אפילו תאונה אחת,
בולל ברכב מיבצעי בחטיבה•

״,יש מיבצעי-פתע, שבהם נוטלים הלק
כל קציני־המיפקדה שלי, וקציני מיפקדת
פיקוד־המרכז, בהשתתפותי האישית, ואשר
בהם נבדקים בשעות־הלילה כלי-רכב צבאיים
ברחובות הראשיים וליד בתי־הקו׳ל־נוע.
נסיעה שלא-בתפקיד גורמת להעמדת
הנהג לדין, ולהשבתת הרכב לשיבעה ימים.
״קיימת בעיית קשה של חוסר כוח־אדם.
עד לזמן האחרון פעלו חוליות פיקוח מיש-
מעת־לבוש. לאחרונה חוסל המיבצע, כי
הוא עלה 300,000 לירות לחודש — הוצאות
על רכב, דלק וימי־מילואים.
״בחודש זה, במיסגרת מיבצע חודש-
הבטיחות הכל-ארצי, יחודש מיבצע־הפי-
קוח.״
בימים אלה של הכרזות מפוצצות על
צימצומים וקיצוצים בתקציבים, לא ייתכן
שמאות רבות של חיילים יוצמדו לקצינים
לא-קרביים, שהם בעצם פקידים ביל-
בד. חיילים אלה עולים לצה״ל סכומי-ענק,
וזאת נוסף לכלי-הרכב הרבים והיקרים
שהם משחיתים, ומאות־אלפי ואולי מיליוני
ליטרים בנזין יקר שהם שורפים לשווא.
כאשר מאות הכרמליס והרנד 4יסולקו
מהכביש, ולא ינקרו את עיני הציבור
בנסיעה פרועה, שלא לצורך, ישופר דימויו
האמיתי של הנהג בצה״ל, ובוודאי גם של
צה״ל כולו.

215

הסח טן ונס ה סכי! הקופ ץ
לסחוט אותך. תגיד מי זה! שתף עמנו
פעולה !״
עתה הסתבר למזחזי כי השיחות בינו
לבין הסחטן האלמוני לא נשארו בארבע
אוזניים בילבד. המישטרה האזינה להם מההתחלה.
בגלל חשד שהופנה אל המיתחזה
כקצין המישטרה, בעניין אחר לגמרי, הוטלה
האזנה לקו הטלפון שלו. השוטרים
שמעו את הסחטן מנסה לגייס בטלפון שותפים
למעשהו ושמעו אותו בניסיון הסחיטה
מבצלאל מזרחי. יותר מאשר מהאיש הם
היו מודאגים ממה שעלול בצלאל לעשות.
לאנשי המדור־המרכזי גונבה השמועה
כי אנשי עולם־תחתון מחפשים אחרי אדם
המנסה לסחוט מבצלאל מזרחי מיליון
ל״י. כדי לא להשאיר את העניינים בידיים
פרטיות, נכנסה המישטרה לתמונה.
,״בהתחלה לא חשבתי שזה רציני,״ אמר
מזרחי ,״עכשיו כשראיתי שגם המישטרה
יודעת על כך, הבנתי שזה רציני והחלטתי
לשתף אותם• עוד באותו יום הם
באו אלי הביתה, התקינו מכשירי־האזנה
על הטלפון ׳שלי, פנו לדואר להתקץ מית־קן
מיוחד שיאתר מאיפה בא כל טלפון
אלי. הצבתי שומר מיוחד על הילד שלי.
הוא ליווה אותו לבית־הספר. בזמן הלימודים
הוא היד, שומר בחוץ. אמרתי לאשתי
שלא לתת לילד לצאת לשחק מחוץ
לבית.״

לחטיפה, בתמונה שצולמה לפני כארבע
שניס. במשך יותר משבוע עמד הילד
במרכזה של דראמה כימעט־גורלית.
(המשך מעמוד )23
כלום לא אירע, המתין לראות איך ימשיכו
הדברים להתגלגל.
למחרת, כפי שנקבע, התקשר עמו קצין-
המישטרה שנית.
״החלטתי,״ סיפר בצלאל מזרהי אחר־כך
,״שהפעם אתפוס מי זה הנבלה שמותח
אותי. חשבתי: מי מסוגל לעשות עבודות
כאלה? החלטתי לחפש בדברים שלו ובקול
שלו את הסימנים שיסגירו אוחו. כאשר
התקשר אלי שוב, ניהלנו עוד פעם שיחה
של חצי שעה. אמרתי לו שהצלחתי לאסוף
150 אלף לירות• התווכחנו על גובה התשלום.
אמרתי לו שבשביל לאסוף מיליון
לירות במזומן, ובדולרים, כמו שהוא רצה,
אני צריך לפחות חודש. הוא אמד לי :
,אז לא עשינו עסק׳ .בכל זאת קבענו ל המשיך
ולדבר.
״הוא האיץ בי, .אתה צריך למהר,׳ הוא
אמר, ,לוחצים עלינו להגיש את התיק שלך
לתביעה עד ה 2-בנובמבר. אם לא נקבל
את הכסף עד אז, לא תהיה לנו ברירה.׳
אמרתי לו, :יופי• זה בדיוק יום־ההולדת
שלי.׳
״למחרת הוא צילצל אלי שוב באמצע
הלילה. אמרתי לו , :שלא תעיז להעיר אד
תי באמצע הלילה, אפילו בעניינים כאלה.
בלילה אני ישן. טלפן אלי מחר בבוקר
למשרד.״
בבוקר צילצל הטלפון בשעה מוקדמת
מאוד .״מדבר כאן הקצין ארמונד לוי,
מהמדור המרכזי,״ אמר הקול בטלפון ,״בוא
תתייצב מיד במישטרה!״
ברגע זה לא ידע בצלאל מיזרחי מה
לחשוב. האם גם המדור־המרכזי שותף ל קנוניה?
האם באמת זוהי המישטדה ש מנסה
לסחוט אותו?
התעלומה ניפתרה כאשר התייצב ב־מישטרה
.״מי מנסה ללחוץ עליך?״ שאל
אותו ארמוגד לוי.
בצלאל ניסה תחילה להכחיש, אבל הקצין
התעקש :״אנחנו יודעים שמנסים

ן * יהזה מוזר שהסחטן בחר לו כי
\ קורבן דווקא את בצלאל מזרחי.
מצד אחד הוא מהווה אומנם מטרה נוחר׳
לסחטנות. הוא מיליונר, המגלגל מיליונים
בעסקים.׳ רק בשנה האחרונה הסתכמו
תשלומיו האישיים למס־ההכנסה בסכום
של כשמונה מיליון ל״י. הוא ידוע
גם כאיש־מישפחה, שמישפחתו חשובה
ויקרה לו. בנו הבכור אלי ,23 ,הוא צעיר
יפה־תואר הלומד עתה מישפסים באוני ברסיטת
תל-אביב. נוסף לבן המיועד לחטיפה,
חיים, יש לוי גם בת בת — 9
אורנה.
אולם מצד שני אין בצלאל מזרחי זאב
בודד. הסחטנים ידעו היטב את מעמדו
המיוחד בחברה הישראלית. יש לו חברים
טוב׳ ם ורבים בכל שיכבה ובכל מעמד׳
שיהי׳ו מוכנים ללכת למענו באש ובמים•
קצינים בכירים במישטרה ובצה״ל
הם ידידיו. ידידו הטוב ביותר הוא מג-
טש, שאין כמוהו בעל השפעה וקשרים.
לא היתד, זו רק תמימות, אלא שטות להעלות
על הדעת, שאיש כמוהו ייתפס
בפיתיון שניסו הסחטנים להשליך לו.
בצלאל גדל במישפחה של שבעד, ילדים
ברחוב מזרחי ב׳ שבשכונת פלורנטין,
אותו רחוב בו נרצח מפקד הלח״י אברהם
(״יאיר״) שטרן. בגיל ,13 אחרי שסיים
בית־ספר עממי, בו למד בכיתה אחת עם
חיים טופול, נשלח לקיבוץ עיו־חרוד• הוא
לא החזיק שם מעמד והתנדב לשרת ב־גדנ״ע-ים.
בגיל
15 זייף את גילו בתעודת־הזהות

הרצל עוזר, עבריין

מועד שנחשד כבר
- 1111111
בעבר בניסיון לסחיטת־כספיס, נעצר על־ידי
הנוישטרה כחשוד בסיוע לפפה רוקד
שטיין במיבצע סחיטת המיליון נזמזרחי.

כדי שיוכל להתגייס לצד,״ל. הוא היה צנום,
נמוך וכחוש ומישקלו לא עלה על 48
קילו, ובכל זאת גייסוהו לחטיבת חיל-
הרגלים גול ני. מפקד הגדוד שלו היה אז
רחבעם (״גאנדי״) זאבי, המשמש כיום כיועץ
ראש־ד,ממשלה למילחמה בטירור. החייל
הצנום והקטן משך את תשומת־ליבו
של המג״ד. ביחוד, כאשר למרות מיש-
קלו הנמוך, התגלה כחייל מעולה שהיה
מסתער עם מיקלע ביד. גאנדי אף המליץ
עליו לקורס קצינים. אבל בצלאל
נשלח חזרה מהקורס אל הגדוד בתוספת
הערה :״הוא עוד ילד!״
גאנדי שלח אותו שוב עם הערה משלו:
״הוא ילד — אבל ילד טוב !״
בגיל 16 וחצי השתחרר בצלאל מצד,״ל
ומיד נשא לאשר, את שולמית, מי שהיתר,
ידידתו מנוער בשכונת פלורנטין. אביה
זל הכלה שילם 10ל״י לרב כדי שיעלים
עין מעובדת היותם קטינים. הם עברו
להתגורר בדירה בת חדר אחד בשכונת-
התיקווה, שם נולד להם בנם הראשון
בטרם מלאו לשניהם 18 שנים.
בצלאל התחיל לעסוק בעבודות שונות.
היה לו תלת־אופנוע בו היה מבצע שלי חויות
ועבודות־סבלות. באותם הימים היה
מנטש ״הגדול״ קבלן הקולות הראשי של
מפא״י בשכונת־התיקווה, ובצלאל עזר לידו.
מאז ניקשרו בין השניים קשרי ידידות
הדוקים והיחסים ביניהם הם כמו בין
אב לבן.
אחר-כך החל בצלאל לעבוד כפועל
שחור. הוא עבד בים־המלח, בתור פועל-
בניין בערד ובדימונה ואחר־כך הפך ל-
קבלן־מישנה של קבלן־מישנה לביצוע
עבודות עץ.

* 1סני כעשרים שנה הקימו שני
/דודיו, שהיו קבלני בניין במקצועם,
שותפות וצירפו אליהם את בצלאל. כעבור
שנתיים הוא נפרד מהם והפך לקבלן
בזכות עצמו. בסוף שנות החמישים
כבר ביצע׳ עבודות־בנייד, למשרד־הביט־חון,
למשרד השיכון ולמשרד הפיתוח
בכל רחבי הארץ. ה״בום״ הגדול שלו,
שהפך אותו למיליונר, היה בשנת .1964
כאשר בנה את שכונת נוה־רם ברמת-
יצחק, ובו בניין בן 17 קומות — פרוייקט
שהיה בשעתו הגדול ביותר בארץ.
בין עבודות הקבלנות שביצעה חברתו
(אלישב בע״ט — השם מורכב משם הבן
הבכור אלי ומראשי התיבות של שולמית
ובצלאל) היו גם בתי־מלון גדולים. הוא
בנה את מלון יהלום בנתניה, את מלון
שאול תמלן באשקלון ואת מוריה בירושלים.
תוך ׳כדי כך למד את בעיות הענף
ותיפעול המלונות והחליט להפוך מלונאי
בעצמו. תחילה הקים את גני־שולמית ב אשקלון,
ואחר־כך בתי־מלון נוספים באילת
ובעין־בוקק, שכולם נקראו על שם
אשתו׳ שולמית. יחד יש בהם כ־ 580 חדרים.
הוא עמד להקים מלון נוסף ברשת
בנצרת, אולם התוכנית עוכבה בגלל המשבר
בענף התיירות.
על ידי משרד־השיכון מוכר׳ בצלאל
כקבלן שמותר לו לבצע עבודות בהיקף
בלתי־מוגבל. כיום, למשל, הוא בונה שיכון
באור־יהודה, שיכון באשדוד, ומרכז
עסקים באבדכביר בתל-אביב, העתיד
להיות מרכז הקניות — דפרטמנט־סטור
— הגדול ביותר בארץ, שישתרע על שטח
של 25 אלף מטר. בשמונה קומות, לעומת
3הקומות של כל־בו שלוס.
היו שטענו בשעתו כי הוא משמש דק
כיסוי לעסקים של אחרים, וכי למעשה
מושקע הונו של מנטש עצמו בעסקיו,
אבל בצלאל מכחיש שמועות אלד, בכל
תוקף .״זו חברה פרטית שלי ואין לי
שותפים בה,״ אמר.
מחזור עסקיו מסתכם בעשרות מיליוני
ל״י בשנה והוא משלים עתה בניית בית
פרטי, בן ארבע קומות, בצפון תל-אביב
למגורי מישפחתו בילבד. הבניין, העשוי
אבן ירושלמית׳ שעל גגו נבנתה בריכת-
שחיה, ושכל אחת מקומותיו משתרעת
על שטח של 140מ״ר, עלה לבצלאל עצמו,
שבנה אותו לבד, כ־ 3מיליון ל״י.
אפשר להבין מדוע ניסו הסחטנים לסחוט
דווקא דג שמן כזה. אולם אי-אפשר
להבין את טיפשותם. הסיפור שבדו דמה
למעשיית־ילדים ששום אדם רציני לא היה
קונה אותה.
ניתן להניח גם שהסחטנים אינם גמנים
על צופי הטלוויזיה הקבועים. שכן, בך
הסתבר, הם טילפנו מהטלפון הפרטי של הם
אל בצלאל, והסתבכו בשיחות ממוש-
(המשך בעמוד )29

א חי השלמלכת
היופי שלישראל

נעצרכח שו דב העברת שו ח ד
להפ קי ד ב בי ר ״
ב עיריי ת ר חו בו ת
ו הכוונ ה הי ת הל הפלילאח דו דו

ראש־ ה עי רש ל ר חו בו ת

את ואש הוניו
ך* כי קורע־לב עלד. מן המדרגות
* 9המובילות ממרתף־העצורים אל אולם-
המעצרים של בית־מישפט השלום בתל־אביב.
השופט
התורן, אריה אבן־ארי, הדל לרגע
מעבודתו ושלה מבט המור בשוטרים
שבאולם. רב־הסמל הוותיק, מיסק,

התקנה נגדית

בתחילת השבוע התגבר שמואל
רכטמן, ראש־עיריית רחובות,
על ההלם שנגרם לו עקב התפוצצות הפרשה, יצא להגן על
עצמו ולטהר את שמו. רכטמן גייס את חברי ועדת בניירעריס

העירונית, והזמין את העיתונאים כדי להוכיח שלא העדיף את
הקבלן יוסף חלבי, אשר לפי טענת המישטרה הוא זה ששילם את
הסכום של .100 אלף ל״י כדמי־תיווך לרכישת המיגרש. על קבלן
זה גזר בית־המישפט — לבקשת העירייה — צו הריסה וקנס.

ושם קרוביו מעל דפי העיתונות, בדיווח
בטורים הפליליים.
מדוע מסעירה פרשת השוחד שהעביר
הקבלן, לפקיד בכיר מאד בעיריית רחובות
— באמצעות יוסף דג׳אני — את המדינה
כולה ז
גיבור הפרשה הוא בנם של אם יהודיה
ואב ערבי. הוא התגורר עם מישפחתו
וגדל סמוך לסיבוב ביל״ו, שבין רחובות
לקיבוץ גיבעת־ברנר. אחותו היא לילי מן,
מי שהיתר! מלכית־היופי של ישראל בשנת
.1960 לילי היפהפייה עקרה לאמריקה הגדולה,
הפנה שם מיליונרית תודות לרעיון
מיסחרי מוצלח: היא הקימה תעשיית
הפלות מלאכותיות במרכזה של נידיורק,

ועסקה גם בהפעלת מרפאות לניתוחים
פלאסטיים (העולם הזה .)1978 מלנת־היופי
הישראלית לשעבד קפצה על העגלה הנכונה
ברגע הנכון, לפני כשלוש שנים —
כאשר ההפלות המלאכותיות עלו מן המחתרת
והותרו לכל אשד, הזקוקה להן במדינת
ניו־יורק.
המחירים הפכו עממיים: בין 90ל־120
דולר. לילי הדביקה את הצלחותיו המיסחר-
יות של בעלה, מייקל, יצרן־הבגדים, ואף
עלתה עליו בעסקיה.
אד לילי לא שכחה את אחיה . ,יוסף,
וקיבלה אותו לעבודה בחברה להפלות-
המלאכותיות שלה• יוסף הפך איש־עסקים.
מכוניות מפוארות עמדו לרשותו, ונשים

| 1 1111114171 רחמים בוני, אחד מבעליה־לשעבר של מחצית המיגרש שמכירתו
ו \ #1 !1ו 111 יי גרמה לפרשת השוחד, טוען שעדיין לא קיבל את מלוא המחיר
שהובטח לו על־ידי הקבלן חלבי, בגלל התפוצצות הפדשה .״ברור לי,״ טוען בוני ,״שהרמזים
לפקיד־הבכיר־מאד נועדו לראש־העיר, וכולנו הרגשנו שמשהו מתבשל פה.״
נשא את ידיו בחוסר־אונים .״מה לעשות,
כבות,״ אמר ,״אף אהד לא נגע בו, הוא
פשוט בונה — הוא נשבר• הוא לא מיק־צועד״
בכיו
המר של יוסף דג׳אני, בדרכו מ־אולם־המעצרים
של בית־המישפט אל מר--

יוסף
דג׳אני נעצר בחשד שהעביר שוחד
לפקיד בכיר מאד בעיריית רחובות.
העצור איננו איש העולם־התחתון, והחשוד
בקבלת השוחד אינו עבריין. שניהם
קרובים קירבת־דם, ולאיש מהם לא חסר
דבר.

מאת

מו־ ס ל זו ה ר
תף־העצורים בסוף השבוע שעבר, העלה
באחת על הבמה שערורייה גדולה, וסחף
עימו שמות מצלצלים, העלולים לאבד את
עולמם בן־לילה, במידה שחשדותיה של
המישטרה אכן יתאמתו)

יוסף דג׳אני השמנמן, שהוא טיפוס
בוהמי, השיג עד היום בשפע את הדבו־ים
שעליהם חלם בילדותו, ואפילו יותר מכך.
ואם פרץ בבכי בשהוארך מעצרו בשיבעה
ימים, הרי זה בשל הבושה שבהזכרת שמו

גגלנת היוני בנית המישפט

לילי דג׳אני(מן) בילתה
בלתי־נעימים רגעים באולם־המעצרים של בית־המישפט בתל־אביב, כשלנגד עיניה נערך המחזה.של הארכת
מעצרו של אחיה יוסף. בשיבעה ימים, אחיה המפונק של מלכת ההפלות המלאכותיות
מניו־יורק, שבר את ליבה של לילי וכימעט שהפיל את דודו, ראש־העיר שמואל רכטמן,

217

א 1ו

דאש־וז עי ר

רא ש־העירייה של רחובות :״נ 1ד ע לי שהמי שטרה פ 1נה לקבלני ם
ב עי ר ( מ חפ שתא צל ם הו כ חז ת 1ש קי ב ל תי שו ח ד ...אין ן לי ספק
ש ה מי שטרהמחפשת אותי ...לאי ק ן יבלת׳ 1שוחד! זוהי קנונייה1׳
(המשך מעמוד )27
נלחמו ביניהן נדי להיכנס אל בין זרועותיו.
הפסף
בא אליו בקלות, והלך נאותה הדרך.
הוא ביזבז אותו במהירות־שיא.
הצד האצילי •של המישפחה נתרם על•
ידי האב. מישפחת דג׳אני ידועה בשומרת
המסורתית של הר־ציון, ולזכותה בית-
קברות פרמי מאחרי מלון המלך דויד בירושלים.
וכך,
משראה השופט אריה אבן־ארי את
המידע הסודי שבידי המישטרה, ביחס
למעצרו של יוסף זע׳אני, ואת זהותו של
הפקיד־הבכיר־מאד בעיריית רחובות, החשוד
שקיבל 72 אלף לירות שוחד מקבלן
— גילה כי, לדעתו, זה חומר־נפץ.
העיתונים לא מיהרו לגלות את שמו של
הפקיז״חבגיר-מאד, החשוד בקבלת השוחד
מידיו של יוסף דג׳אני.
מיהו האיש המיסתורי, שאיש אינו מעז
לנקוב בשמו ז

״הפקיד־הבכיר מאד״ בעיריית רחובות,
כשוחד תמורת השגת אחוזי־בנייה נוספים
במיגרש בשכונת שעריים.
עד כאן גירסת המישטרה.
בראש צוות החקירה המישטרתית מונה
רב־פקד. יוסף רוזנברג, אחד החוקרים ה־הוגנים
והישרים של המטה-הארצי של ה-
מישטרה. רוזנברג ניהל עד־עתה את החקירה
בזהירות רבה. הוא לא ניסה לבקש את
מעצרו של הפקיד־הבכיר־מאד, ואפילו לא
חקר אותו, רק שאל אותו כמה שאלות.
מדוע נוהגת המישטרה בכפפות־משי ב-
פקיד־הבכיר 1
אמר קצין־מישטרה בכיר :״איננו רוצים
לפגוע בראש־העיר. לא כדאי לפגוע באישיות
ציבורית רמת־דרג, כל עוד איננו
משוכנעים שהוא מעורב בפרשה.״
מצד אחד באה המישטרה׳ ולוחשת, ב
פקיד
בכיר
מאוד
ך• איש, שהוא דודם של יוסף ולילי(מן)
ן | דג׳אני, אחי אמם היהודיה, הוא ראש־עירית
רחובות מזה שש שנים, שמואל
דכטמן, איש הליברלים (ליכוד) וראש סיעת
הליברלים בהסתדרות•
השבוע גילה ראש־עיריית רחובות, בשיחה
בילעדית עם כתב העולם הזה :
״,אני הוא הפקיד־הבכיר־מאד בעיריית
רחובות, שהמישטרד. הפיצה שמועות כאילו
קיבל שוחד מקבלן ברחובות. יכול להיות
שטעיתי כששתקתי בימים הראשונים, מפני
שחיכיתי שיזכירו את שמי ואז אצא להתק־פת־גגד.
אבל אני לא קיבלתי אף פרוטה
אחת שוחד, לא מיוסף דג׳אני ולא מאף
אדם אחר. זו עלילה! המערך שלח את
המישטרה לחסל אותי, רק מפני שיש לי
הצלחה גדולה נקרב תושבי רחובות, ש בחרו

״לא נחקרתי על-ידי המישטרה, והם לא
שאלו אותי דבר בנוגע לפרשת השוחד.
אך אני יודע שהחוקרים של סגן־ניצב
זיגל, מהמטה־הארצי, חוקרים את הקבלנים
באיזוד, ואומדים להם שהם חושדים כי
אני קיבלתי מהם שוחד כדי להעדיף אותם
בתוכני׳ות־בנייה בעיר.
כדי להבין את חומרת המצב, ואת מידת
הסיבוך שבו, יש להביא את גירסותיוזם של
ארבעה הגורמים בפרשה זו.
המישטרה ג ״במחצית שנת ,1974ביחד
עם אחר (הכוונה כנראה לעורך־הדין
בן־ציון צנעני, שותפו של דג׳אני בעיסקות
׳תיווך — לשעבר סגן ראש עיריית רחובות)
,קיבל יוסף דג׳אני מקבלן הבונה ברחובות,
בנוסף על דמי-תיווך שהגיעו לו,
סכום־כסף אשר נועד להיות משולם לעובד-
ציבור, במגמה לזרז הטיפול בתוכנית מפורטת
אשר הגיש, וכדי לזכות באחוזי-בגייה
גבוהים.״
בבקשה להוצאת פקודת־מעצר למשך 10
ימים נוספים נגד דג׳אני, טענה המחלקה
לחקירות־המאה במטה הארצי של המישט־רה,
כי ״העבירה היא קונספירטיבית, ויש
לחקור למי בדיוק היה מייועד השוחד,
ויש לתפוס מיסמכים אצל המעורבים וכן
בעירייה ובוועדה המחוזית. שיחרורו של
החשוד יחבל במהלך החקירה.״

כפפות-משי
מישטרתיות
• פ ני השופט-חתורן באולם־המעצרים,
/טען רס״ל אברהם זוטלר, בי גודל
העיסקה שבה מדובר הוא 1,400,000ל״י.
כפי שמקובל בעיסקות מסוג זה צריך
היה, לפי טענות המישטרה, שערך הסכום
שקיבל יוסף דג׳אני מהקבלן יוסף חלבי
יהיה כ 28,000-ל״י( 20/0מערך המיגרש ש נמכר,
כזכור, תמורת 1,400,000ל״י) .אך
דג׳אני קיבל באמצע שנת ,1974 יחד עם
שותפדלתיווך, סכום של 100 אלף ל״י.
>־/ס 2מהסכום הזה 28 ,אלף ל״י, ייועדו עבור
דג׳אני ושותפו והיתר 72,000 ,ל״י, עבור

מחפשים עובדות לגמ מיקרי שוחד הקשורים
בראש־העיר. לא קיבלתי שוחד!
״מנסים להפיל אותי. אני ראש־העיר
כבר קדנציה שנייה. אני יושב ברחובות
שש שנים. בבחירות האחרונות זכיתי ב־10
מנדטים מתוך .15 זה המערך, שרוצה ל חסל
אותי בעזרת המישטרה. לא נתתי שום
העדפות־בנייה לקבלן יוסף חלבי. התנגדתי
גם שבן־אחותי, יוסף דג׳אני, ינהל עיסקי-
תיווך בניה ברחובות. כתבתי מיכתב לחברי
ועדת בניין־ערים ולמהנדס-העיריה, שלא
ישתפו פעולה עם דג׳אני אם יפנה אליהם.״
קצץ כביר כמישטרה :״המיכתב
הנ״ל נכתב בחודש ספטמבר .1974 השוחד
ניתן עוד לפני שנכתב המיכתב הזה. נראה
שלראש־העיר נודע שיוסף דג׳אני פיטפט
והוא מיהר להכין לעצמו אליבי.״
ראש־העיר :״זו פרובוקציה! ביימו
לי פרשת־שוחד. אני שומר על החוק. זוהי
קנוניה !״
קצץ־המישטרה :״נכון, זו לא החקירה
הראשונה שלנו בעיריית רחובות !
העברנו גם חומר־חקירה לגבי פרשה אחרת,
וייתכן שיוגש כתב־אישום נגד ראש־העיר
ואנשים אחרים בעיריית רחובות.
קבלני־בנייה העבירו לעירייה כספים ב־מיסגרת
אגרות, עבור אישורים לביצוע
עבודות. הכספים האלה חולקו לעובדי-
העירייה כהלוואות, בעבר הלא־רחוק.

עיסקה, יוסף דג׳אני. מתוך הדירות האלה,
היה חייב הקבלן למסור, חינם, ארבע דירות
לבעלים־לשעבר של המיגרש, לפי כתב-
המכר. כאשר הפסיד הקבלן שמונה דירות
בבת־אחת, עקב ביטול האישור הראשון
שקיבל׳ גילה שלא עשה עיסקה טובה
כלל, ועוד שילם 100,000ל״י חינם. האם
ניסה הקבלן לנקום את אי־קיום ההבטחות
שקיבל מהמתווך, כאשר קנה את שני חלקי
המיגרש בשכונת שעריים, וכך הגיעה
הפרשה לידיעת המישטרהז
קצץ־מישטרה בכיר :״החקירה
קשה מאוד, אינני מצפה שאמצא קבלן שימסור
לי עדות על מתן שוחד. קבלן כזה
יפסיק להיות קבלן כבר למחרת היום. בל
קבלן מנסה להשיג מעל — למה שמותר
לו. לא הגיוני שהקבלן יספר למישטרה
שהוא נתן שוחד.״
ראש*העיר נ ״לא דובים ולא יער.
לא היתה שום פרשת שוחד. דג׳אני לא
סיפר במישטרה על מתן -שוחד. אין דבר
כזה בתיק החקירה. אני עומד לפנות ל-
מישטרה באמצעות עורך־הדין שלי, ולבקש
הבהרות. הם פגעו בשמי. נכון -התחננתי
בפני בן־אחותי, יוסף דג׳אני, שלא יתעסק
ברחובות בענייני תיווך־בנייה. רבנו ב־מישפחה,
היה ריב חריף מאד. לא רציתי
אותו כמתווך ברחובות ! אבל הוא לא שמע
בקולי, פתח מישרד וסגר אותו בגלל שלא

חוקי רוזנברג
״חקירה זהירה״
אוזני השופט־התורן באולם־המעצרים, כש הוא
יושב על דוכנו, שמדובר במידע סודי
לגבי עבירת־שוחד המייוחסת לראש־העיר,
ולכן יש לאשר את הבקשה למתן 10 ימי-
מעצר נוספים, להמשך חקירתו של דג׳אני,
כדי שלא ינסה להפריע לחקירה ולטשטש
את העיקבות. מצד שני אין אנשי־המישט*
רה מעזים למנוע מהפקיד־הבכיר־מאד בעירייה
לנקוט בינתיים צעדים להגנת עצמו.
״אם נפגע בראש-העיר, זה יכול להיות
כמו בומרנג,״ הסביר קצין־מישטרה .״נמשיך
לחקור. אם לא נמצא דבר נגדו, ונסגור
את התיק, לא נכעס.״
יוסף דג׳אני :״קיבלתי 100,000ל״י
מהקבלן חלבי עמר העיסקה, וחילקתי אתהסכום לשניים 50,000 .ל״י עבור עורך-
הדין בדציון צנעני, ו־ 50,000ל״י עבורי.
זה הכל.״
(המישטרה טוענת שמקובל לשלם שכר-
טירחה לעורך הדין שטיפל בעיסקה, רק
לאחר השלמת הבניה, והדירות בבניין כבר
נמכרו) .עד-עתה, לא החלה הבנייה במקום.
המודיע האלמוני, שמסר את הפרטים
על פרשת השוחד למישטרה( ,בחודש
אוגוסט השנה) ,צייו כי שמע
את יוסף דג׳אני מספר על חלוקת הסכום
של 100,000ל״י בינו לבין שותפו (28,000
ל״י) וכי את היתר 72,000 ,ל״י העביר ל-
פקיד-הבכיר-מאד.

שמואל רכממן, ראש עיריית רחובות
׳ ״איו לי ספק שהמישטרה מחפשת

אותי. אני צריך להיות, לפי הגירסה שהיא
העבירה לעיתונות, הפקיד־הבכיר־מאד שקיבל
כאילו שוחד מיוסף דג׳אגי. הם לא
חקרו אותי. אך נודע לי שחוקרי־המישטרה
שפנו לקבלנים שונים ברחובות, גילו ש
ראש־העיר
רכטמן
״זאת קנוניה !״
״כעת אנחנו חוקרים אם לא מדובר בקבלת
שוחד תמורת אישורים שנתנה העירייה
לקבלן חלבי מעבר למקובל.״
ראש־העיר :״לא היו העדפות. הפרשה
ברורה. מדובר כאן במיגרש ב-שעריים,
שהיו לו שני בעלים׳ האחד אדם בשם רח מים
בוני, והשני החברה אפריקה־ישראל.
בא הקבלן יוסף חלבי, ורצה לבנות בית על
החלקה של בוני — כ 16-מטר רוחב, ואז
נאמר לו שעליו לרכוש גם את החלקה השנייה,
של חברת אפריקה־ישראל, מפני ש־המיגרש
צר ואין עליו מקום לבנות לפי
התקן שני בניינים, בגלל הצפיפות. אז הוא
רכש את כל השטח. אושרה לו על־ידי
ועדת בניין-ערים המקומית בנייה של בית
בן 44 דירות.״

״לא היה
שוחד!׳,

ץ* אוחד יותר לא אישרה הוועדה ה־
* 1מחוזית לבניין ערים 44 דירות, והפחי-
תה ל־ 36 דירות. יש להניח שעקב ביטול
האישור הקודם שניתן לו בוועדת בניין-
ערים המקומית, והורדת התקן המאושר
ל־ 36 דירות במקום -44 החליט הקבלן
לבקש חזרה את הכסף שמסר למתווך ה
הלך
לו. העיסקה עם הקבלן חלבי היתיז
העיסקה היחידה שלו. יוסף בא מארצות-
הברית עם כסף רב. אמרתי לו שיכניס את
הכסף לבנק, ואסדר לו הכנסה חודשית של
3000ל״י. הוא סירב, התחיל לבזבז את
הכסף, היתה לו מכונית שעלתה לו ב-
ארה״ב 30,000 דולר. פחדתי שהוא יסבך
אותי, לכן לא רציתי שיעסוק בתיווך.״
השופט אריה אבן־ארי :״תיק-
החקירות של המישטרה מכיל (בפרשה זו)
מידע רב, שהינו בבחינת חומר נפץ! ה מידע
שבתיק זה עלול לגרום הדים חזקים
בשטח השילטון המקומי.״
ראש״ ה עי ר 1״זאת רק פרובוקציה.
מנסים להפיל אותי, אחרי שהיו לי הצל-
חות. תשאל את כל אחד מחברי הנהלת
העירייה. הידיים שלי נקיות. איו בכוונתי
להיכנע. אני אלחם !״
הקרב על ראשו של שמואל רכטמן.משך.
ראש־העיר יושב על הכוונת של המישטרה,
וזו תחקור בזהירות כדי שלא להסתבך.
״החקירה רק החלה׳״ ציין קציו־מישטרה.
״עלינו עוד לחקור אנשים.״
השבוע הצליחה המחלקה לחקירות־הונאה
להאריך את מעצרו של יוסף דג׳אני, ושמואל
רכטמן, ראש עיריית רחובות, יוצא
למאבק נגד המישטרה.

0ס ח טן ע סכין קופץ

הרשם עוד היום(!לא כל התחייבות
החלה ההרשמה לנסיעות לבודדים
או קבוצות ל קיץ 76

הקיץ־לדוו״ל
בת שלומים
בשיטת

0!2ז^5זז*ז^ 5

״השליש השלישי״
אתה מתכנן נסיעה לחו״ל הקיץ?

האם הנך מסוגל לשלם עד שליש סכום הנסיעה לפני הנסיעה
בתשלומים חודשיים מחים?
אם כן-יאפשר לך קופל לשלם א ת השליש השלישי לפי אותו
הסדר תשלומים ( -כמו הראשון)לאחר הנסיעה: מספר התשלומים והתקופה.
השליש השני ישולם בזמן היציאה
הנך רשאי לרכוש במסגרת זו כל סוג של טיול מאורגן, כרטיס טיסה רגיל או קבוצת׳
(כולל מס נסיעות) ,או לבטל א ת הרשמתך לתכנית כל אימת שיעלה על דעתך,
ולקבל א ת כספך חזרה במל1או בת 01פ ת20/ו ריבית ( בחישוב שנתי)
ההרשמה לתכנית התשלומים אינה כרוכה בכל הוצאות נוספות

תשלומים-ללא ריבית־ריסדר״כפי יכולתן״
טפסי הרשמה ופרטים בכל משרדי קופל ברחבי הארץ.

נסיעות

1קופל -
תל־אביב:רח פרישמן 14 על; 240-121

)£₪ח 1 )0א0אי

נא לשלוח ל׳ ללא כל התחיבות פרטים נוספים אודות תכנית ב|

השליש השלישי.

כתובת__ :טל

סגיפ׳ם: רמת־גן: טל 7( 1105 .ירושלים: טל 2(( 5(( .נתניה; טל 27410 .חיפה; טל 88011 .
אשקלון: טל ( 051.באר־שבע: טל 78800 .־057
לנרשמים עד סוף ינואר 1976 לטיול מאורגן או נסיעה בודדת
(עם סדור׳ קרקע של 14 יום לפחות)
קו רסשפה חינ ם ב מכון הי שר אלי ל ש פו ת

המכון הגדול בארץ עם מעבדה לשונית מהמשוכללות בעולם
פרטים במשרדי קופל נסיעות

פרט* 0אצל סוכן הנ סי עו ת שלך

במשר 11
ראש עיריית אילת, גדי כץ (מימי!) /עיך בשבוע
קבלת־פנים לא שיגרתית. היח זח כאשר הגיעו אליו דן קלע
הידוע בכינויו סטיב, וחברו ג׳ון קנדל, עובדי מפעל המיצים
״נאות״ שעברו מנאות מרדכי עד אילת ביומיים על גבי
אופניים זוגיים. השניים סיפרו לו על חוויות המסע והעניקו
לו שי, מבחר מוצרי ״נאות״ .בין השאר חם סיפרו לו כיצד
חילקו בקבוקי מיץ לחיילים בייל ומילאו במיץ רדיאטור של
משאית שנתקעה ללא מים ובעזרת המיץ המשיכה בדרכה.
העולם הזה 1992

(המשך מעמוד )23
כות מבלי שיחששו שתוך בדי כך יאתרו
אותם ויעלו על עקבותיהם.
ייתכן שהם נקטו צעד זה מתוך ביט-
חון־מופרז .״אתה לא תלו למישטרד״״
אמר הסחטן לבצלאל בתחילת השיחה
ביום חמישי שעבר ,״אנחנו יודעים שה*
מישטרה זד׳ לא סחורה בשבילך. אתה גם
לא תערב בעניין אף שכיר מהעולם־
התחתון. אנחנו יודעים שחיי הילדים שלך
יקרים לך.״״

ף* שיחה האחרונה ביום חמישי התו
1חדשה שלוש פעמים. תחילה התמקח
בצלאל עם ״קצין־המישטרה״ על גובה
הכופר. הוא הודיע שהצליח לגייס 600
אלף ל״י בילבד. הסחטגים הסכימו להם*
תפק בסכום זה.
אחר־כך התנהל ויכוח ממושך על מקום
המיפגש. באותה שעה כבר איתרו אגשי
המישטרה את הטלפון של הסחטנים ושמו
מצור על ביתם.
הסחטנים רצו שבצלאל ימסור את הכסף
לידם ביפו או בדרום תל־אביב. לפי
עצת המישטרה, שהעמידה את כל גוח
השוטרים שלה בתל־אביב למיבצע זה,
ניסה בצלאל למשוך את הסחטנים צפונה.
לבסוף הוא שיכנע אותם להיפגש
עמו ליד מיפגש גלידה מונטאנוז שבמיג־רשי-התערוכה
בצפון תל־אביב. הפגישה
נקבעה לשעה 11 וחצי בלילה. בצלאל
הבטיח להביא את הכסף .״קצין־המיש־טרה״
הבטיח להביא את כיל חומר ההוכחות
המרשיע נגדו.
באותה שעה, בתוכנית כלבוטק בטלוויזיה,
שודרה כתבת־תחקיר על מלון נני
שולמית של בצלאל מזרחי באשקלון.
בצלאל לא יכול היה לחזות בה. אבל
ידידיו ומכריו שראו את התוכנית, מיהרו
לצלצל אליו. הקו היה תפוס כל
הזמן. בצלאל היה עסוק בשיחה עם הסחטנים.
לדעת אנשי המישטרה, שניתחו את
צורת פעולתם׳ הם היו חובבים.
עוד באותו לילה ציפתה להם התפתעה.
בצלאל לא יצא למקום המיפגש. היה
חשש לחייו. עוד בשלב בו ניקבע מקום
המיפגש אמר לסחטן :״אני רוצה לפגוש
אותך במקום כזה, שאם תירה בי
אחרי שתקבל את הכסף מידי, ואני אהיה
רק פצוע — יהיה מי שיציל אותי.״
המישטרה לא נטלה סיכונים. אותר שוטר,
שבמראהו החיצוני דומה לבצלאל.
הוא נהג במכונית הקוייזלר טורנדו של
בצלאל. על ריצפת המכונית שכבו שני
שוטרים חמושים נוספים. המכונית המתינה
לסחטן במקום שנקבע. הסחטן יצא
למקום הפגישה במונית, בשבלשי המיש־טרה
עוקבים אחריו מרגע יציאתו מביתו.
הוא כבר היד. מוכר להם, אבל הם
רצו לתפסו בשעת מעשה. האיזור בולו
הוקף. כל רחוב וכל סימטה נחסמו על
ידי בלשים ושוטרים מזויינים. לפי הערכה
השתתפו כ־ 300 אנשי מישטרה ב-
מיבצע.
הסחטן ירד מהמונית ושלחה. הוא כיסה
את פניו בכובע־גרב, ובידיו המכוסות
בכפפות החזיק תיק קרטון קטן. בצורה
זו התקרב אל מכוניתו השחורה של בצלאל.
הוא נבנם אל המכונית דרך הדלת
האחורית. אז זינקו אליו השוטרים ולב־דוחו.
בביתו שמע בצלאל מזרחי את הודעת
השוטרים במכשיר הקשר :״תפסנו
דג שמן.״
בקירבת מקום, בתוך מכונית חונה,
נעצרו עוד גבר ואשה, שתפקידם היה,
לטענת המישטרה, למלט את הסחטן אחרי
שיקבל מידי מזרחי את הכסף. כאשר
הוסר כובע־הגרב מעל פניו של הסחטן
היתגלד. גם פרצופו המוכר: היה זה מיכה
מרדכי (״פפה״) רוקנשטיין, מוותיקי
הפורצ*ים, תושב בודים שהשתייך בזמנו
לכנופיית בת־ים של גיסים לביא, שרוב
חבריה מרצים עתה תקוסות-מאסר שונות
בכלא. בידו של פפה נמצא גם נשק-
קר — סכין קפיצית.
העצור השני היה הרצל עוזר, גם הוא
עבריין מוכר׳ שכבר בעבר נעצר כחשוד
בניסיון סחיטה מאחיו של חשוד ברצח.
כאשר הובאו השניים לבית־המישפט, להוצאת
פקודת־מעצר נגדם, הם הכחישו
מכל וכל את ניסיון הסחיטה מבצלאל.
אבל הרבה הרבה מטרים של סרטי-
הקלטה, עליהם הוקלטו שעות של שיחות
טלפוניות בין בצלאל מזרחי לבין הסחטנים
שהתחזו כקציני-מישטרה, יהיה בהם
כדי לסייע לביסוס ההאשמות נגדם.

האתגרים שאתה מעמיס
על עצמך מבחינה
רוחנית עלולים לעייף
אותך ולגרוס לן כא־בי־ואש.
תיווכח לדעת
שעיכוב רציני בעבודה,
שפגע ביוקרתה נגרם
( 11 ון
בעקיפין בגלל אשה
21במרס -
נאה. המרגיז הוא שזה
20באפ רי ל
בכלל לא היה כדאי.
אל תאשימי את עצמך
בכך שידידו קר ואדיש כלפיך. בת
טלה — היי סבלנית ואל תדחקי את הקץ.

11111ו 21באפ רי ל -
20ב מ אי

תעז

לנסות

אל תחששי מדברי לעז. ידידים טובים
שומרים עליך, את יכולה לסמוך עליהם.
דעתם חיובית עליך,
בעיות בחיי הנישואין,
שצצו בעבר הלא רחוק
ייעלמו באותה פתאומיות
בה הופיעו. בנות חסתכלנה מאזניים,
מסביבכן, זח מצוי ליד•
כן, אל תחפשנה לשווא
את המושלם שאינו ב23ב
ספטמבר -
22לאוקטובר
נמצא. שבוע אידיאלי.

מאזנ״ס

המשגר חכספי אליו
נקלע עיסקך, ישפיע
גצורה קשה על מצבך
הכספי האישי. גקשר
לכך, היזהר מלעשות
מעשים נמהרים, עליהם
אתה עלול להתחרט
מאוחר יותר. אל
תתבייש להודות באוזני
ידידיך כי מצב עיסקך
גרוע. לעומת־זאת, אל
לחפש מוצא מן הסבך.

זה לא יהיה נוח במיוחד,
אבל אם אתה רוצה,
אתה יכול להסתכן,
כאב־הראש הריגעי, הצרות
בטווח־קצר, הפגי*

שות עם שונאיך —
כל אלה שקולים, אם
רק תדע להתמיד על־ידי
ההישגים הרציניים שתפתח וכוח־הרצון,
על־ידי עצם התפנית.
מיקרה נעים ובלתי־צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר, כתגלית של איבה אישית
או של קינאה.מיקצועית. אל תראי לו שאת
נפגעת ממנו. העמידי פנים של אדישות.

תאותיס

השבוע תגלח הבנה
מיוחדת לאנשים שיפנו
אליך לספר על צרותיהם.
הבנה זו תועיל
לך, בסופו של דבר,
בצורת מתנה בלתי
צפויה וקידומך בסולם
החברתי. אל תניחי הסטוייה למתחרה
שלך לחפר את מנוחתך.
את מייחסת לח
חשיבות־יתר, הנוטה להיות היסטרית
כמעט. הרגעי, הוא יחיה שלך. ידיד יעזור.

גאוותו הרבה מונעת
ממך לבקש טובות או
להסתבק בקנוניות. זכור
כי השבוע מילת־הקסם
היא טיפוח־קשרים. לכן,
גם אם תתקשה להתגבר .
על גאוותו, למד לפחות
להחזיק את פיך
נעול. אם הם רוצים
!1ג ביו לי -
21באוגוסס
להיטיב עימד — תן
להם לעשות זאת, ועל
תדחה הצעות העשויות להיות מכריעות.

זהו בסך הכל, שבוע רומנטי — וזוהי רק
התחלה ! בת עקרב: דעי, שפגישותייך
גס אם הן נערכות זו
בצד זו — עשויות
ללבות אש חזקה מאוד
אצל הנפגשים עימך,
בסוף השבוע. על כן,
נהגי בזהירות וברחמנות.
אל תסבכי אדם
נשוי בשעשועי־הפלירט
שלך. אל תהיי שרירו22ב
או ק טו ב ר
22 בנו במבר
תית. תזכרי: כדאי לך
להבא להיות זהירה.

עקת

יום השבת יביא לך את הכוח להגשים

את תוכניתך הישנה
ורבת ההיקף. לעומת
זאת, התעלם מן
התככים הבזויים וה-
קטנוניים של כמה מן
הסובבים אותך: חם
לא שוחרים את טובתך.
אל תעשה עסקים
ביום ב׳ ,כי ביום זח
23ב: נו ב מ בי -
20בדצמבר
תיתקל בקשיי קומוניקציה•
הישמרי מזרים.

1שוו

מצב בריאותך משתפר, אין מקום לדאגה,
הפסקה בחיי הלילה
רק תועיל ׳ לך. הופעתך
החיצונית השתנתה
לטובה — החיזורים
אחריך יתרבו בהתמדה.
השתדל לחסוך
כסף. אתה עלול למצוא
עצמך בפני עיס־קה
שתדרוש ממון רב,
21בדצמבר •
19 בינו א ר
פקח עיניים. ישנם כאלו
שינסו להתנכל לך.

טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים
את חזכרונות הישנים. אל תרגישי מו-
סר־כליות על כך. תחיי
את הרגע, עוד יותר
מן הרגיל. דאג לפר״
נסתך; בייחוד לטווח
ארוך. אם אתה יכול,
חתום אפילו על חוזה
או על הסכם קבלני.
גרום נחת למקורביך
על״ידי צעד פיננסי
20 בי נו א ר -
נבון. לבשי חים וסגול.
18בפב רו א ר

אויו9׳

__ גילויי ידידות ורצון
טוב כלפי מכרים חדשים,
גם אם היכרת
אותם רק בימים אלת,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
(11(111
גם אם יביאו איתם
22באוגוסט -ידיד משלחם, שאינו,
22בספטמבר
מוכר לך, ושאינו מוצא
חן בעיניך. בעייח
מישפחתית אינטימית ורגישה מאוד עשו־ייה
לבוא על פתרונה בימים הקרובים.

ס פ 1ר ט
כדורגל
חל׳־ העל עץ גסהי
״הלו, אפשר לדבר עם בני קונפורמי?״
״בני לא נמצא בבית־הספר,״ השיבה
מזכירת ביודהספר היסודי תל־נורדאו ב-
תל־אביב.
״אפשר לקבל את מיספר־הטלפון שלו
בבית ז״
״לא,״ פסקה המזכירה ,״לבני היו אתמול
מספיק צרות. הוא לא מרשה לתת
לאנשים את מיספר־הטלפון שלו.״
ואומנם, לבני קונפורטי, מאמנם של
כדורגלני הפועל רמת־גן, אכן היו צרות
רבות בשבת האחרונה, במישחקי המחזור
השני בליגה א׳ .מייד עם תום המישחק
בין הפועל-רמת־גן להפועל מחנה־יהודה,
מישחק שנסתיים בתוצאה ,1:1גיצל המאמן
גבדרהקומה, מפוגרום שהתכוונו
לעשות בו אוהדי קבוצתו.
״נתלה אותך על עץ:״ למיגרש
הפתח־תיקוואי, שבו נערך המישחק, הגיעו
כ־ 2000 צופים. האורחים׳ אוהדי הפועל
רמת־גן .,התנהגו ביציעים כבתוך שלהם
— וניגנו כינור ראשון בצעקות ובצווחות.
עד לדקה ה־ ,84 הובילה רמת־גן
בתוצאה של .0:1באותה דקה הצליחו
האורחים, שחקני מחנה־יהודה, לכבוש
שער משווה, כיבוש שער השיוויון נתן
את האות להתנפלות חסרת־הרסן של אוהדי
רמת־גן על מאמנם, בני קונפורמי.
״אתה הורס לנו את הקבוצה, יא־כלב!
אנחנו נתלה אותך על העץ הגבוה ביותר
ברמת־גן,״ הוסיפו להפחידו ולקללו.
״אנחנו עוד נוכיח לך עם מי יש לך עסק!״
האיומים והקללות העסיסיות שניתכו
על קונפורטי במהלך שש הדקות קודם
לסיום המישחק היוו אך מבוא למה שעתיד
היה להתחולל. כאשר נסתיים המיש־חק,
התקבצו נחילי אוהדי רמת־גן סביב
מאמנם, והחלו דוחפים אותו ומשליכים
עליו חפצים מכל הבא ליד. האוהדים ביקשו
לכפות על המאמן להגיש את התפטרותו
המיידית מאימון הקבוצה.
לבני קונפורמי בריא־הגוף, המשמש
כמורה לחינוך־גופני בבית־הספר היסודי
תל־נורדאו בתל־אביב, האיר המזל פנים.
בקטע הדרך שהובילה את הכדורגלנים
מפאתי האיצטדיון. לאוטובוס הרמת־גני,
הצליחו מיספר חברי־הנהלה של הקבוצה
לגונן על המאמן חסר־האונים, מפני האוהדים
שהשתוקקו לעשות בו לינץ׳ — על
לא עוול בכפו.
במהלך הנסיעה מפתדדתיקווה למכתש,
טיגרשם־מועדונם של הרמת־גנים׳ לא
הצליח עוד המאמן להסתיר את ריגשו-
תיו — ופרץ בבכי מר.
״געשה ממך קציצות:״ העונה שעברה,
היתר, העונה המוצלחת ביותר בקא-
ריירה של המאמן בני קונפורטי. הוא
הוזעק להציל את קבוצת הפועל תל־אביב
שבילתה את דימדומי־חייה האחרונים במעמקי
הטבלה הלאומית. ואכן, בני קונפורמי
עמד במשימה. בסיומה של העונה
דורגה הפועל תל־אביב במקום השמיני.
אז, נישא בני קונפורטי על כפיים,
ושמו הועלה על נם. ואילו בשבת האחרונה
הוא נמלט רק בקושי מידיהם הנזק-
מות של אוהדי קבוצתו הדשה, שביקשו
לעשות בו שפטים.
״קונפורמי, כאן זה לא הפועל תל־אביב!
אנחנו לא פראיירים. אתה עוד
תקלל את היום שבאת לרמת־גן! קונפור־טי,
תיזהר לך: אנחנו נעשה ממך קציצות!״
צעקו עליו אוהדי הקבוצה. בני
הסיק את הפסקנות. למחרת היום, אחרי
שני סיבובי ליגה החליט להתפטר מתפקיד
המאמן. לא היה לו חשק למצוא עצמו
תלוי על אחד העצים ברחובות רמת־גן.
כדורסל הכו שי שלא עשו

דווקא משוס: שאת חופשייה בהשקפתו,
ובלתי־ קשורה במעשייך, קל מאוד לתפוס
אותך במלכודת או
לחייב אותך לעשות מה
שאינך רוצה. זה מביא,
אומנם ׳,לאוזלת־יד ול־אפס־מעשה
מצידך —
אבל מי רוצה בכל הצרות
הללו? לכן מוטב
שתחשבי יחד איתו מה
19בפב רו א ר -אתם רוצים באמת, מ20ב
מרס
תוך ויתור הדדי או לפחות
אי־הסכמה הדדית.
דברים ברורים יחסכו לכם צרות.

מיס

את שלה
הדימוי של ספורטאי כושי, שהוא כל-
יכול על מיגרשי־הספודט השונים, לא עמד
במיבחן. המציאות, כאשר הופיעו בארבע
עונות ארבעה כדורסלנים שחומי-עור בקבוצת
הכדורסל של מכבי תל־אביב. ארבעה
הכדורסלנים הכושים לא ענו על ה ציפיות
שתלו בהם קברניטי האלופה הישראלית.
בעיקבות
הסיסמה ״מה שטוב לגויים —

טוב גם ליהודים״ ,החליטו ראשי מחלקת
הכדורסל של מכבי תל־אביב, לתור אחר
כדורסלן שהום־עור. בקיץ 71׳ ,נחת ב-
גמל־התעופה בן־גוריון, כושי ענק, שהתנשא
לגובה של 2.10 מטרים. מייד החלו
הכל מתפעלים ממראהו של הכדורסלן הכושי.
הענק רון דנלופ, הפך שיהת־היום
בקרב אוהדי הכדורסל בישראל.
כאשר ערך את הופעת־הבכורה שלו ב־מיגרש־ד,כדורסל
הישן, ליד קולנוע אורלי
בתל־אביב, צפו בו מאות סקרנים שראו
בו את כדודסלנה המושיע של האגודה.
קבוצת מכבי תל־אביב, שעשתה מאמצים
עליונים להעפיל לגוב-ה,אריות האירופי באותה
עונה (71/72׳) ,מעדה — לא הצליחה
לעלות אף למישחקי חצי־הגמר. רון
דגלופ היה לכושי הראשון במכבי תל־

כדורסדן מק־גריי
אכזבה בשחור
אביב, שלא עשה את שלו. אלה שבאו
בעקבותיו, איכזבו לא פחות.
״המאמן חטיתח :״ היים שטרקמן,
מי שהיד, קפטן האלופה הישראלית באותם
זמנים, והיום משמש מאמנם של כדוד-
סלני •מכבי רמת־ גן, מחווה דעתו על רון
דנלוס, על בעיית הכדורסל ועל הכושים
בכלל :״כשהקהל הישראל צופה במסך
הקטן, ורואה שהכושי לא טוב, הוא
ישר צועק , :הכושי לא שווה גדוש ! לזרוק
את ההנהלה! המאמן הביתה!׳
״צריך להבין, שנציגי האגודה הולכים
לחפש כדורסלן בושי בארצוודהבדית כש יש
בידם סכום־כסף מסויים. קבוצה כמו
מכבי תל־אביב לא מסועלת לרכוש כדורסלן
כושי בשווי של 50.000 דולר. ריאל מדריד
רכשה את צ׳רביאק בסכום דומה. מה יקרה
אם מכבי תל־אביב תרכוש כדורסלן בסכום
של 50.000 דולר, ולא תצליח להעפיל לשלב
של חצי-גטר גביע-אירופד, ו מהיכן
תיקח אז מכבי תל־אביב 50 אלף דולר כדי
לשלם לכדורסלן? 50 אלף זה חצי מיליון
לירות בשוק שחור!״
האמריקאי שחום-חעור הרביעי שהופיע
במכבי תל־אביב, הגיע לישראל לא-
מכבר. הוא נבחר לאחר שהמועדון התל-
אביבי ערך לו מיבחנים. אבל במישחקיו
והופעותיו האחרונות גילה מק־גריי חולשה
מסויימת וחוסר־ניידות על המיגרש. הוא
ניראה מגושם במיקצת ולא התבלט כקלע
מצטיין.
השחקנים ממורמרים. חיים ״מיי־מון״
,שטרקמן, שהיה עושה המישחק של
הקבוצה, נותן את דעתו על בעייה נוספת
שצצה בבוא הכדורסלנים הכושים לקבוצה;
:״המאמן תמיד נמצא בדילמה. במיש-
הקי-מיבחן ובמישחקי גביע-אירופה הוא
משתף רוב הזמן את ה,כדורסלנים הזרים-
הכושים. שחקני הספסל נשארים ממורמרים
ומתוסכלים.
״זו הסיבה שמולי אבישר עזב את מכבי
תל־אביב ועבר להפועל תל־אביב. אם המאמן
לא משתף את הכדורסלן הכושי,
כולם שואלים את עצמם מדוע הביאוהו לישראל?״
השבוע,
כאשר הפסידה מכבי תל־אביב
לקבוצה ההולנדית קינזו, במישחה־מיב-
חן, היו רבים מאוכזבים לגבי יכולתו של
כושי־העונה של מכבי.
העול ם הזה 1992

הומור, האוהבים מוסיקה, יופי ותחביבים
שונים.״
נשבר להם מכל הנערות שכבר נכנסו
ויצאו דרך חייהם ״כשהן משאירות בנו
ריקנות ניצחית.״ עכשיו הם מחפשים בחורות
״עם אופקים רחבים למטרת ידידות
לאורך זמן ולא למען הרפתקאה חולפת.
הגיל לא משנה. מ־ 16 עד 35 הולך.״
אז אתם עוד שואלים למה לא טילפנתי
אליו? !

ביבר החיות
בקריאה ראשונה זה נראה לי כמו מתיחה.
אבל מי יודע, אולי ( )1/92 מתכוונת
ברצינות כשהיא כותבת לי :״יש לי
בבית אוסף שלם של חיות, ומה שחסר לי
כדי להשלים אותו הוא רק הומו־ספאיינס
ממין זכר.״
אם להאמין לה, היא מגדלת שלושה
חתולים, כלב אחד מסוג דני־ענק, שני תוכים
70 ,דגים בשני אקוואריומים וזוג שפנים
.״היו לי עוד, אבל בתנאי יוקר־המחייה
של היום צריך להיות בעל־אמצ־עים
כדי לכלכלם. למרות זאת אני מתה
על איילה או עופר קטן, ומי שיוכל להציע
לי כאלה כמתנת־היכרות, מובטחת לו עדיפות
בתשובה.״
היא הסבירה לי באריכות מה מותר החיה
על האדם, אבל אין לי כוונה להלאות
אותכם. מי שמעוניין, יוכל לקבל את
השקפת״עולמה בנדון בהתכתבות אישית.
היא בת ,27 מגדירה את עצמה כ״חקל־אית״
,ומתגוררת במושב. הגבר שהיא מחפשת
כדי לצרף לביבר הפרטי שלה צריך
להיות ״בעל רגישות והבנה לחי, שאהבת־הטבע
אצלו היא במקום הראשון בסולם-
העדיפויות.״ היא רוצה אותו לא למעלה
מגיל ,30 כזה ״החי על יגיע־כפיו, ושיהיה
מוכן קצת לאילוף.״

מיכתבו, ומשום כך טרח להסביר לי :״מי
כמוני יודע שלא מעט דתיים ודתיות קוראים
את העולם הזה — אם־כי זה לא אומר
שהם מזדהים עם רוב דיעותיו.״ הוא בטוח
שיקבל יותר מאשר שניים־שלושה מיכת־בים,
לכן שכר אפילו תיבת־דואר מייוחדת
כדי להכיל את כולם. סיבה טובה יותר
לתיבת״הדואר היא שהמיכתבים לא יפלו
לידי הוריו החרדים, עימם הוא מתגורר
עתה. אז אל תאכזבנד, אותו, בנות. הד
כחנה לו שאלוהים גומל לחסידיו.

פעם היו התימניות לשד
הארץ הזאת. אכל מזמן שהן
הפסיקו לשיר ולזמר, בימעט
ולא שומעים עליהן יותר. היה
לי השד שהן נטמעו והתבוללו
והגזע הולד לאיבוד, עד שפגשתי
כיהודית נגר.
היא כת ,20 שנולדה על חוה
הכינרת, כטבריה, גדלה ביהוד

צברית גזעית
( )3/92 היא אחת מאותן גרושות שאינן
מבכות את עברן .״להיפך,״ היא טוענת,
״מאז גירושי אני יותר חתיכה ויותר בשלה
בכל השטחים. בת ,35 גבוהה (173
ס״מ נטו) ומצפה לידיד שידע להעריך את
מה שיראו עיניו וישמעו אוזניו.״
היא מגדירה את עצמה כ״בחורה נאה
מאוד, צברית גזעית, עצמאית, בעלת חוש־הומור
וידע רב במתן חמימות. גיל הידיד
הרצוי: בין 30ל־ .40 והוא צריך להיות
אחד שיודע לתת וכמובן לקבל. דרישות
נוספות: חזות נאה, גבוה ורצוי חופשי.״
יש לי הרגשה שדואר־ישראל הולך להרוויח
עליה הרבה הרבה במכירת בולים.

צמד העליזים

כיפה סרוגה
״איפה כתוב שמדורך הוא מחוץ־לתחום
לדתיים?״ שואל אותי (.)2/92
בדקתי במגילת-היסוד של המדור, ובאמת
לא מצאתי זכר לדבר כזה. אז כמו
שהוא אומר ״סותר לך לעשות היסטוריה
ולהציג, כיפה־סרוגה׳ (שפעם היתר. כיפה
שחורה) עם רקע ישיבתי, שיצאה לאוויר-
העולם (באירופה) לפני 28 שנים ומאז
הספיקה ללמוד, לשרת בצה״ל, להתאוורר
בחו״ל וגם לעבוד קצת — מחקלאות ועד
פקידות 174 .ה0״מ של ה,תכשיט׳ הנ״ל
מחכים ל,חתיכה דתית׳ (לא מסורתית,
ר״ל!) מעל לגיל .22 שאינה משמיעה
את כל התישעה־קבין.״
הוא ידע שבוודאי אזקוף גבה למיקרא

נערת השבוע

אם בקרוב יבוא לי לעשות את מדור־השידוכים
הזה בצורת תקליט׳ זה רק ביג־לל
4/92 שכתב לי בקשה אישית מאוד
בשולי מיכתבו :״הייתי מעוניין מאוד לש מוע
אותך וברגע שכבר נעלבתי שהוא
רוצה רק לשמוע ולא לראות, הוא
שיכך את חמתי כשכתב :״אני ידוע שבמציאות,
פנים־אל־פנים, לא תסכימי לראותני.״
למה שלא תנסה?! על כל פנים,
טלפון בטח לא תקבל.
חוץ מניסיון החיזור האומלל הזה אחרי
הוא מעוניין גם באחרות. בעצם לא רק
הוא. הוא זה הם, כמו להוא כותב בשם
שניהם :״אנו שגי חבר׳ה, בני 18 וחצי
עם ניסיון חיים של בני .50״ ולמרות זאת
הם נשארו ״נחמדים, עליזים, בעלי חוש־

מי כתבפרס
מי ס פו ר סי מפא טי

היא לא כתבה בת כמה היא. גס לא את מצבה המישפחתי. אפילו לא את
הגובה ואת מיספר הקילוגרמים. סתם מיבתב. ואני מתה על כאלה.
״מודה, וללא כל תחושת אשמח (פיחס) ,התכוננתי ל,נסח׳ (בלה—בלה—בלה
דמגוגיה) משהו מעניין /מקורי +כל שאר הירקות (נדוש, נדוש).
״אבל כעת לא בא לי (באמת, באמת).
״אז פשוט
״אני.
״וכנראה שכך הרבה יותר פשוט/קל (לי !).

״ויש לי עכשיו גם טלפון.״
אבל את המיספר לא תקבלו. אם היא תירצה, היא תשלח לכם אותו אישית
* במיכתב־חתשובת שלה. ממני היא ביקשה ״בתחינה מתקתקה״ לתת לה מיספור
סימפאטי. אבל עם כל הרצון הטוב שלי אני לא יכולה לתת לה יותר מאשר ( )5/92
ואני רק מקווה שזה ימצא־חן בעיניה.

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בפרס: שי וזמרוקיס ומוצרי־יופי
מתוצרת חברת הדס בשווי של 200ל״י. הפרסים יישלחו לזוכים בדואר.

דד לראות איך אשה בגיל 37 מס1גלח
לקסום לגברים במילים בילבד.
השבוע קיבלתי ממנה מיכתב חוזר, ואני
מוכרחה לשתף אתכם בחוויה.
״אני מודה על המתנה החמודה שקיבלתי
כפרס על מיכתב שלא ציפה כלל
לפרס מסוג זה, ובפרס מן הסוג שציפה
לו — לא זכה.
״מזמן היה לי רצון לענות לכסה מה־ברנשים
המאשימים את כל העולם בנוסח
המגמגם שלא התקבל להיות שדרן וטען
שזה מפני שהוא פרנק (אפרופו, מדוע לא
תיתנו לגיטימציה למילה הזאת, כד ש־ממילת־גנאי
תהפוך פשוט למילת ציון־
מוצא 7
״יש לי כמה חברות שנישאו וכילנלו
את בעליהן שנים רבות; יש לי חברות
שלא נישאו אס כי הצעות (כולל פיתרנן
כלכלי) היו, אבל נידחו כי לא היתה
אהבה. אני עוקבת אחר מדור־השידוכים
בלוח מעריב: אחוז הגברים המבקשים
אשה עשירה גדול בהרבה (לפחות פי
)3—4מאחוז הנשים המבקשות את התכונה
הנ״ל.
״את השורות האחרונות כאן מתבקש
לקרוא, איירונסייד בפוטנציה׳ וכל חבריו
השחצנים התולים את כישלונותיהם בגישה
החמרנית של הנשים. אין לי ספק שאילו
לברנש זה ועמיתיו המקוננים היה
מה להציע (במקום הכסף שאין לו) —
קצת טוב־לב, נדיבות, יחס־הוגן והתעניינות
בלפחות שני דברים מילבד עצמו —
היה נוכח לדעת מהר מאוד שנשים רודפות
אחרי אהבה ורומנטיקה הרבה יותר
מאשר אחרי הכסף. הן מוכנות אפילו לשלם
בכסף טוב כדי להשיגה או לממנה.
הלקח: מגמגמים פרנקים, לימדו לדבר !״
היא ודאי התכוונה למישהו מסויים. אבל
אני טבורה שזה עשוי להועיל להרבה.

מיכסה לסיר

יהודית נגר
כמו הר געש

ומזה חצי שנה שהחליטה לעמוד
כרשות עצמה ומתגוררת
עם הכרה כדירה שכורה כרמת־גן.
יש לה שיער שחור. עיניים
שחורות ועור כימעט שחור
והיא נראית כמו הר־געש
העומד להתפרץ כבל רגע.
כמו שאפשר רק לצפות,
היא כאה ממישפחה דתית
ומרוכת־ילדים. הם היו שכעה
אחים ככית. אכל היא החליטה
להיות עצמאית וחופשית.
אחרי שנה כתיכון הלכה ללמוד
ספרות, והיא עוכדת כיום בספרית
אצל אלכסנדר כתל•
אכיב. מי שזקוק לשמפו או
למסג׳ טוב כראש, ימצא ככר
את הכתוכת.
אין לה שאיפות מרקיעות
שחקים. כל מה שהיא חולמת
עליו זה טיול קטן כחו״ל, או
להופיע על מסלול כדוגמנית.
היא אוהכת קולנוע, לרקוד,
מיסעדות טוכות, להתלכש
וכיכלל ״לעשות חיים.׳׳
והיא עושה אותם. אם לא
היא — אז מי?

פעם, בפרה־היסטנריה, לפני 15 גיליונות
של העולם הזה, היה הנניכתב של 1/77
מיכתב־פרס. מאז לא שמעתי ממנה. רק
עקבתי בדאגה הולכת וגוברת אחרי מבנל
המיכתביס שזרמו לכתובתה. זה היה מעו־

אם את מאלה החשה ברעב מתמיד, או
דווקא מאלו חניזקקזת לדייסה)6/92( ,
עשוי להיות התשובה עבורך. הוא בן 22
אביבים (או חורפים, תלוי בעונה) וטבח
במיקצועו. למרות זאת הוא מחפש. עתה
מיכסה לסיר.
״תקופה ארוכה, קרוב לשנתיים, חשבתי
שהמיכסה בידי, אך לא כן הוא. אולי דווקא
את, הקוראת את המדור סתם, מתוך
סקרנות, את היא המתאימה. מד, האסון ז!
הקדישי 5דקות לכתיבת־מיכתב ו־ 35 אגורות
לבול ואת ההמשך יודע רק אלוהים.
אני מחכה לך...״
שלא תהיינה אי־הבנות. אם החלטת להקדיש
את חמש הדקות׳ זה יעלה לך 70
אגורות. גם על המעטפה הפנימית, בתוך
המעטפה שתשגרי אלי, את צריכה להדביק
בול. ליקוק נעים.

מעוניין בצורה דראסטית
אחרי ששנת־הלימודים האקדמית החלה,
הייתי בטוחה שלא יהיו עוד סטודנטים
שיכתבו אלי. למי יש זמן גם לאהבה וגם
ללימודים ו! טעיתי. הראשון שהוכיח לי
זאת היה ( )7/92״בן ,25 עדיין סטודנט,
יפד,־יתואר 185 ,ם״מ, חוש־הומור וכל מה
שצריך.
״פניתי למדורך משום שאני מעוניין ל הרחיב
את חוג מכרותי בצורה דראסטית,
מה גם שרוב הבחורות שאני מכיר גילן
קרוב לגילי ואני מעוניין להכיר צעירות.
אני רוצה אחת בין הגילים ,18—23 חייבת
להיות נאה ביותר, נשית מאוד, עליזה
וכר. לכל אחת שתשלח תמונה אני מבטיח
תשובה בטוחה.״
למה יש. לי פתאום הרגשה שנשים עבורו
הן כמו פירות על דוכן בשוק? ! אם הוא
היה יכול, הוא בטח היה רוצה גם למשש
אותן קודם.

רובין קליין
שיגעה את
אוסטרליה ,׳!11 ויגעה
את אירופה,
ועכשיו היא נ או
לשגע את ישראל
כשמבין עלתה על המטוס, היתה לה
״הרגשה שאני רוצה לפוצץ דברים.״ היא
רצתה להגיע לסוף העולם, אך הגיעה לאירופה.
העילה לנסיעתה היתד, לימוד שפות[ ,
בבית־ספר בברייטון שבאנגליה. אבל היא
למדה שפות לא בבית־הספר שבברייטון,
אלא בביודהספר של החיים — אגב נסיעות.
נסיעתה
הראשונה של רובין לאירופה
אכן התנהלה בהרבה כיוונים• לראשונה
בחייה נסעה לא רק בכיוון צרפת, אנגליה
או הולנד, אלא יצאה גם למסעות
אל.אם.די. וסמים אחרים. זו היתד, פגישתה
הראשונה עם עולם הסמים.
שנה שלמה התרוצצה ממקום למקום
עם ילקוט-יגב, גיטארה ומעט כסף, כשהיא
נעזרת באדיבותם של נהגים בדרכים, ש הזמינו
אותה לא רק לנסיעות כי־אם גם
לארוחות. וכשנגמר לה הכסף חזרה, כמו־בן־מאליו,
אל בית אבא־אמא שבאוסטרל יה.
הוריה, שקיוו כי בתם המורדת נרגעה
מעט, גילו לדאבונם כי היא לא רק לא י
נרגעה, אלא הפכה בלתי-מובנת להם עוד
יותר. רובין החזיקה מעמד באוסטרליה
שבועיים בדיוק, ושוב ארזה את הגיטארה
ויצאה לדרך.
היא היתה בת 17 ונאיבית, היו לא פנטסיות.
כל מה שרצתה היה לעשן חשיש,
לפגוש אנשים, להכיר את העולם. כמו
אלפי בני־נוער בגילה מכל רחבי העולם.
היא שוטטה בדרכים ללא פרוסה, ולמרות
זאת הגיעה רחוק.
רובין נסעה להודו. בשבילה, הודו היתד,
מקום הלקוח מכוכב־לכת אחר. מספרת
רובין :״אורח החיים, המנטאליות, התרבות
השונה, כל זה השפיע עלי מאד. בהודו, י
כל הצבעים שונים. לא הבנתי מה קורה
בארץ הענקית הזו. כל מה שיכולתי לעשות

7ן:שים חושבים שאני פריקית
/ /י (1מוזרה, מטורפת) ,אבל כשאני מבי-
טה סביבי אני חושבת שאני האדם הנורמלי
היחידי בסביבה.״
רובין קליין בת ה־ ,25 שיעד שחור, גוף
חטוב, עם הרבה ביטחון עצמי ודיעות
מגובשות מאד על החיים ;ועל בני־האדם.
רובין היא בוגרת אמיתית של בית־הספר
של החיים. מגיל 16 בדרכים, ועדיין נוסעת.
והיא טוענת שאהבת־הנסיעות שלה היא
מעין קדחת, שקשה לה להירפא ממגד״
לפני בחודש הגיעה לישראל, עם בתה
בת השלוש, דניאל. מכל המקומות שבעולם
החליטה שדווקא ישראל היא המקום שבו
> — 3 2זויוח — !11

ין וניד

תוכל למצוא מעט שקט נפשי, לאגור כוח
ומעט כסף לנסיעה הבאה.
רובין קליין נולדה כדת למישפתה יהודית
טובה במלבורן שבאוסטרליה. אביה,
עורד־הדין המכובד, ואמה עקרת־הבית,
היקנו לה חינוך יהודי וציוני .״אכלתי כלבך
הרבה ציוניות כל ימי היי,״ היא אומרת,
״דחסו לי ציונות במנות כל־כך מדומות,
עד שבסוף כבר הקאתי את הציונות החד
צח. כשסגרתי, התנגדתי לציונות ולמדינת
ישראל. עד שבאתי הנה בפעם הראשונה,
לפני שנה וחצי, היתד. לי דיעה מוטעית
מאד על מה שהולך פה, והכל בגלל החינוך
הציוני שקיבלתי בבית.״
עוד משחר ילדותה היתה רובין, מה

שנהוג לכנות, ילדה פרובלמטית. כבר
מגיל 12 גיבשה לעצמה עמדת־נגד. היא
היתד. נגד המימסד, נגד המישפחה, נגד
בית־הספר, נגד החינוך ונגד השיטה. אבל
היא אומרת בפירוש :״נכון;שעשיתי להורי
צרות, אבל באותה מידה הם עשו צרות

בגיל 16 החליטה רובין שנשבר לה
מאוסטרליה הנידחת, שאותה היא מגדירה
כ״המקום המשעמם ביותר בעולם, בעל
מיבנה כלכלי אמריקאי, ומוסר ויקטוריאני
אנגלי.״ בעידודם של הוריה, ששמחו להיפטר
לזמן־טה מהבת הבעייתית, נסעה
לאירופה, כשההורים הם אלד, שמימנו את
הנסיעה.

* ] 11 1 1וערה ליוותה את רובין
י י •י ייי • בכל מסעותיה. כיום
מתייחסת אליה רובין ברצינות רבה יותר.

בפעם ההיא היד. להתבונן. אפילו לא
הבסתי. פשוט עמדתי מהצד, והתבוננתי.
היה ברוד לי שאחזור לשם פעם נוספת,
אבל בפעם הראשונה הייתי נבוכה וחזרתי
מייד לאירופה.״

חופש פנימי
וחופש חיצוני

**ובן שכמיסגרת אורח־חיים היפי
כזה שניהלה, התרכז כל עולמה סביב
עישון מריחואנה וחשיש, וסביב המוסיקה
והאמנות. רובין מצאה עצמה פורטת על
גיטארה, כותבת שירים ובעצם לא עושה
כלום.
והחשוב מכל — היא היתד. חופשיה.
חופשיה לעבור מארץ לארץ, עם מי שהיא
רוצה ולאן שהיא רוצה• חופשיד. לישון,
חופשיה לקום, לעבוד, להתבטל. היום מודה
רובין כי היה זה חופש חיצוני- .שכן את
החופש הפנימי האמיתי למדה להכיר רק
הרבה יותר מאוחר.
היא המשיבה לחרוש את ספרד, צרפת,
אנגליה, שווייץ, גרמניה, תורכיה, יוון,
פרם, תאילנד, ובעיקר את מרוקו, שאליה
נקשרה נפשה בעבותות־אהבה.
ואז שוב חזרה לאוסטרליה, מאותה סיבה
שהניעה אותה לחזור בפעם הקודמת: הכסף
— או היעדר הכסף.
באוסטרליה החלה לעבוד. מובן שמייד
שכרה לה דירה משלה, ועזבה את בית-
הוריה. היא עסקה בדוגמנות והצליחה מאד.
תוך זמן קצר ביותר הפכה דוגמנית־צילום

{1 1 1 1 1 1א 71י 11 ׳ 11 כך מכונה רובין קליין האום
ייי י י ׳ י י * י י -טרלית בפי ידידיה. היא אוהבו
את השמש והים, מרבה לקחת את ילדתה 1־ניאל לטיולים ארו
כים
לאורך החוף. היא עושה כל העולה על רוחה, מאמינה נלהבת
בגורו מהרג׳י־ג׳י, אוכלת אוכל צימחתי בילבד, לובשת
בגדים מקוריים שקופים ויוצאי־דופן, ומרבה לשוטט בעולם.

טרמפ למראקש וקיבצתי שם נדבות. היה
לי בדיוק סכום־כסף שהסתכם בלידה יש ראלית
אחת. התיידדתי עם הערבים, אבל
הם שיגעו אותי. או שרצו לקנותי אותי,
או את דניאל, תמורת 10 גמלים.
״תמיד התחילו איתי, ניסו לאנוס אותי,
ניסו לשדוד אותי. ילדים בני .10 בכל
מקום הלכה אחרי קבוצה של ילדים. הם
עקבו אחרי מרגע צאתי את פתח המלון,
עד שחזרתי אליו. לבסוף הגיע המצב
לידי כך שלדניאל לא היד, מד. לאכול,

ובסך־הכל היא עוד שתתה חלב מבקבוק,
כי היתד. ממש תינוקת, אז לקחתי טמרפ
לטאנג׳יר. נכנסתי למלון הכי מפואר בעיר,
וחיכיתי שדייוויד ישלח לי כסף. הכסף
הגיע כעבור עשרה ימים.״
כשבני-הזוג קליין נאלצו לעזוב את
אוסטרליה, הם עשו זאת דרך נידזילנד,
כי בגבול בין ניו-זילנד לאוסטרליה אין
מבקשים דרכון מאזרח אוסטרלי. משם
המשיכה לתאילנד, כשדניאל הקטנה לו־
(המשך בעמוד )37

השתוללות ברחוב

רובין, וידידתה פסי המתגוררת בואש־פי־נה,
הן בחורות משוחררות. הן לא עושות
חשבון לאף אחד. כשבא להן להשתולל, הן משתוללות. כאשר בא להן לטפס
על מכוניות — הן מטפסות על מכוניות ולעזאזל מה שיגידו עליהן.

מבוקשת, ותטונותיד. עיטרו מודעות־פיר-
סומת ושערי־שבועונים•
חברת חאנשים־היפים במלבורן אימצד.
אותר ,.ותוך זמן קצר חפכד. בחודד. פופולרית
שרקדד. בכל חמסיבות, סעדת בכל
המיסעדות היקרות וקישטד. בנוכחותה את
כל האירועים הנוצצים.
מספרת רובין :״הייתי ילדת אהבה ושלום,
שהגיעה טרייה היישר מאירופה הנאורה.
הפכתי פופולארית. עברתי סידרה
של מאהבים, חברים, סמים ואירועים, ולבסוף
התחתנתי עם בחור צעיר בשם דייוויד
קליין, מתוד חישוב טהור. לא שלא.אהבתי
אותו, אלא •שהנישואין איתו באותה תקופה
היו עבורי הדבר הנכון ביותר בעולם לעשות,
וכד עשיתי. יחד עם דייוויד הקמתי
בית־חרושת למוצרי-עור. ידעתי מראש שהשותפות
בינו לביני תוליד משהו גדול.
תוך זמן קצר היו בבעלותי המיישר. בוטיקים.
ייצרתי מגפיים שהפכו המיצדך הפד
פולדי במלבורן.
״בתחילה עבד בית-החרושת על בסים
של קומונה, אבל תיכף־ומייד הבנתי שעם
טיפוסים פריקיים לא עושים כסף. הם
עצלים מכדי לעבוד, כל מה שהם רוצים
זה לעשן ולשמוע מוסיקה. אז נפטרתי
מכולם והפכתי עצמאית.
״הייתי בטריפ מטריאליסטי. נמאס לי
להיות ענייה, וחוץ מכסף אין מה לעשות
באוסטרליה. אז עשיתי כטף.
״כשהתחתנתי עם דייוויד, אמרתי לו:
,אני אהיה עשירה מאד ועצמאית,
ואני אבנה לנו אימפריה. אני אבנה אותה

בשנה אחת, ואהרוס אותה בשנה השנייה,
מפני שכל מד. שאני רוצה זה כסף שיספיק
לי לכל החיים, כדי לחיות בכיף ולא
בעושר׳.״

״תמיד גיסו
לאנוס אותי!״
ף* וכין העסיקה בבית־החרושת עשרים
1פועלים. היא התחילה עם מכונה
אחת, ולאט לאט הוסיפה מכונות. היא
ייצרה אלפי מגפיים, אך לא היתד. לה
מכונה לתפירת סוליות, והיא נכנסה לצרות.
כל אותם לקוחות שקנו ושילמו עבור
המגפיים בכסף מלא, באו אליה בתלונות
ודרשו את כספם בחזרה.
אבל רובין לא נבהלה .״היתד. לי ברירה,
או להישאר באוסטרליה 10 שנים ולהחזיר
את הכסף, או לעזוב את המקום עם רווח,
אז כמו כל אשודעסקים ישרה, עזבתי
עם הרווח.״
עוד קודם־לכן נולדה דניאל, בתה. כש-
דניאד. היתד. בת שישה שמעות תקפה
את האמא שלה שוב קדחת־הנסיעות. היא
החליטה לקחת את הילדה שאך זה נולדה,
ולנסוע איתה לדי-וקו. סידרת ההרפתקות
שעברו רובין יד יל במרוקו, עשוייה לס-
מר את שערה של כל אם יהודיה טובה.
למרות שלדבריה, עשתה חיל באוסטרל יה,
נתקעה רובין במראקש ללא פרוטה
לפורטה. היא נאלצה לקחת כסף מאנשים,
ולקבץ נדבות. מספרת רובין :״נסעתי ב־

דניאל הקטנה

בת השנתיים היא בתה של רובין מנישואיה לדייוויד
קליין האוסטרלי. דניאל, המתלווה תמיד אל אמה
במסעותיה בעולם, הולכת כעת לגן־ילדים ישראלי ולומדת להתרגל לציוויליזציה.

1 .1 3

במדינה

קשקשת 1992
הפעל אח דימיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצמות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
,קשקשת ׳,ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולטות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־איו בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

שבץה עו ל הז ה

בפשיטת הפידאיון על בית־הספר במעלות
היו נפגעים רבים. בין הפצועים ש נפצעו
באותה פעולה היו חיילי צה״ל,
אזרחים ותלמידים מצפת. החיילים שנפצעו
באותה פעולה הוכרו כנכי צה״ל, משוק־מים
על ידי מחלקת השיקום ) של משרד־הביטחון.
האזרחים והילדים שנפצעו באותה
פעולה הוגדרו כ״נפגעי פעולת־איבה״,
מקבלים את פיצוייהם ושיקומם מידי המוסד
לביטוח־לאומי.
לאחרונה החלו נפגעי פעולוודהאיבד.
נוקטים צעדים לשינוי מעמדם. בראש איר-
גון נפגעי פעולות האיבר. עומדת השחק-
גית חנה מרון, שאיבדה רגל בהתקפת
מחבלים על נמל-התעופה בציריך. תודות
למאמציה ולקשריה בצמרת הוחלט להקים
צוות משותף למשרדי הביטחון, האוצר
והעבודה, שימליץ על המשך הטיפול ב־
1200 האזרחים נפגעי פעולות־האיבה, שקרוב
למחציתם לא שירתו בצה״ל מעולם
ושכשליש מהם הם מה שמוגדר בלשון
עדינה ״נעדרי זיקה לאומית־ביטחונית״,
דהיינו: ערבים וזרים.

>רוד)

חיילים ועדיינים כלישכות־השי*

!• מדיניות צעד-אהר-צעד.
שגיג ידידיה, רח׳ ששת־הימים
,66 נווה־רסקו, רמת־השרון
• הפיחות הזוחל — לאן ן
רוויטל עמית, רח׳ הנודע ,7נתניה
>• רגליים נקיות בעיקבות ניקוי-
ראש.
אלון טופי, רח׳ האם 33 רמת־גן
• רגל רוחצת רגל.
אילון פלדמן, ת.ד 3649 .ירושלים
• ״השמאל הלך ימינה, ימין הלך
לשמאל. הכנסת משתגעת ואי־אפשר
לסבול !״
אייל פלד רח׳ שמריהו
לווין ,58 ירושלים

השבוע בדרייב־אין
בשעה 5.30
בשעות 7.15—9.45

״הכפיר והרוח״

נסיטחוה
#שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוניקות הריון
#חליפות הריון

מודל

תל־אב־ב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ .דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל .50344 .ת א

דו־ק1־ 3עוד זכים

צפוי עימות כלוי
בין נכי צה?,,
לגפכעי פעולות־האיגה

קשקשת 1990

4ל״י הכרטיס
״קבוצת טאלי-אן״

שיקו

מאוזן :
)1מילת־שאלה לזיהוי! )2נוהה להתייפח
! )7בהמת־משא טיבטית ! )9תישבי
יתרץ קושיה ובעייה (ר״ת)! )10 מנעול
פטנטי ! )12 במקום ההוא ! )13 רדום !
)15 בעל טמפרטורה נמוכה! )16 תותח
לא־רתע (ר״ת 17 גץ ! )18 תבלין לקפה
! )19 שמא ! )21 עלוב ! )22 משורר
ישראלי ששמו טוהר לאחרונה (ש״מ)!
)23 לאן? )25 עשרת־אלפים ! )28 מתווי-
הנגינה! )29 מלפסיקון האריות! )31
מזמר! )32 אפל ועגום! )34 מילת-
שלילה! )35 כינוי! )36 סוחר-נזדד! )39
חי ימי ! )41 ירח> )44 ננסים ! )45 ישוב
בגבול הצפון! )47 מחרתיים לגבי שיל-
שום ! )48 מניח ! )49 מונת בתורת-
החשמל! )51 מן האבות! )53 השגחה
לוחצת! )56 דיאלקט! )57 ביום הזה!
)60 נוזל היוני ! )61,ישוב לחוף ים־המלח !
)63 גזכר-לעיל (ד״ת)! )64 רוח באפו!
)65 מכינויי האלוהות! )66 סוד! )67
הריגה ! )70 די למבין(ר״ת 72 אירוע !
)75 מכניס בבריתו של אברהם! )76 נעימות!
)78 זז ממקומו! )79 הדרך הקצרה
ביותר בין שתי נקודות ! )80 עלוב־נפש !
)81 מישש! )83 נרו יאיר (ר״ת 85
שארית של כסף! )86 בהמת־הבית! )87
מפיתחי הגוף! )88 רוצה לומר (ר״ת)!
)90 בוסתן! )91 מילת־קריאה! )92 יביא

את הגאולה! )95 מטבע ישראלי (ר״ת)!
)96 מזוהם סטיבעו ! )97 מילת־שאלה.

מאונך :
)1שבר־חרם ! )3זהב ! )4מכינויי האלוהות
! )5ענק חסר-ראש ! )6עוף־
בית! )8עולה! )11 מחלקי הבגד! )12
מופרש מן העץ! )14 מזכיר ההסתדרות
(ש״מ 15 הי דוקרני ! )20 מאור קטן !
)21 קידומת צרפתית ! )24 ישן ! )26 תבואה!
)27 צאצא! )28 צמד! )29 משמשת
למאוד ! )30 אד ! )32 נבל ! )33 חבל־ארץ
תעשייתי בגרמניה ! )37 מופע בידורי קל
ומשעשע ! )38 בסיס ! )39 דוד בלי סוף !
)40 אחורי הגוף! )42 בתוכם! )43 צמד
סתתים בפנים! )45 שקט גמור! )46
ניחוח! )48 רד בצאן! )50 חצי תוף
אפריקני! )51 בירת תורכיה! )52 גדול
בתורה ! )54 ימח־שמו(ר״ת 55 זימזמה
חרש! )58 מטבע יפאני! )59 נהר באפריקה
! )62 התקיים ! )64 תכשיט לאף !
)68 פיל ענק פרה־היסטורי ! )69 גיבעה
קטנה ! )70 מיסכן ! )71 מילת־תנאי ! )73
בית הציפור! )74 עיר בארץ! )76 לא
קשה ! )77 טיפש ! )79 כריכה ! )80 בקצב
מזורז! )82 יצהר! )84 מז השבטים!
)89 בהשאלה :״סבון 90 חייך באירוניה
! )93 חלוץ נעליד ! )94 הצי מישהק-
ילדים פופולרי.

קום• לאחרונה הסתבר שהרוב בצוות שהוקם׳
המורכב מנציגי האוצר ומשרד־העבו־דה,
עומד להמליץ על העברת הטיפול בנפגעי
פעולות האיבה לאגף־השיקום במשרד-
הביטחון׳ המטפל בנכי צה״ל ובמישפחות
השכולות. כאשר נודע על נטייה זו לאירגון
נכי צה״ל, המאגד כ־ 20 אלף נכים, היו אנשי
האירגון מראשי המתקוממים נגדה.
הסביר שלמה לידול, יו״ר אירגון נכי
צה״ל :״זוהי המלצה חד־צדדית שנעשתה
לא מתוך שיקולים אובייקטיבים אלא ביגלל
נוחות מישרדית. נציגי משרדי האוצר והעבודה
חוששים שאם ימשיכו לטפל בנפגעי
פעולות־האיבה, ידרשו בעתיד נפגעי
תאונות־עבודה או נפגעי תאונות־דר-
כים, להשוות את זכויותיהם לאלה שלהם.״
התנגדותם של נכי צה״ל לצרף אליהם
את נפגעי פעולות־האיבה, נובעת מכמה
טעמים. במיכתב ששיגרו לאחרונה לחברי
האירגון הם הסבירו את עמדתם:
• קיים הבדל יסודי ומהותי לבין לוחם
שנפגע בפעולה לבין אזרח שנפגע
פאסיבית. יש להפריד הפרדה מוחלטת
בין חייל היוצא למילחמד. ומודע מראש
לעובדה כי הוא עלול להיפגע, לבין אזרח
הנפגע במקרה תיד עיסוקיו היומיומיים.
!• נכה צה״ל הוא אדם השייך ל-
כוחות־הביטחון וגם לאחר היפגעו הוא
משתייך מוראלית, פיסית ונפשית למערכת־הביטחון
שתפקידה לשקמו.
9אגף־השיקום סובל מחוסר כוח־אדם
ואינו מצליח לטפל ביעילות בכל נכי
צה״ל. העומס המוטל על האגף הוא מעבר
ליכולת קיבולו וקליטתו.
• ״אין להעלות כלל על הדעת כי
נכי צה״ל יפגשו בלישכות־השיקום בנם־
געי־איבה הכוללים נפגעים ערבים עויינים
מרמת־הגולן, ממזרח ירושלים ואף מצירו
המערבי של הקו הירוק.״
• אפילו עובדי צה״ל, התעשייה־האווירית
ותע״ש, שנפגעים תיו עבודתם,
אינם כלולים במיסגרת זכויותיהם באגף-
שיקום. אם יכירו בנפגעי סעולות־האיבה
כזכאים למעמד של נכי צה״ל, ידרשו אלה
לכלול גם אותם במיסגרת זאת.
״אפלייה בין דם לדם׳׳ .טוענים אנשי
אירגון נכי צה״ל :״כל הכבוד לנפגעי
פעולות־האיבה. אבל בל מטרתם היא לזכות
בסטאטוס חברתי גבוה יותר. זוהי תביעה
יומרנית.״
מבחינת התגמולים אין כל הבדל בין
מה שמקבלים נכי צה״ל ונפגעי פעולות-
האיבה. אולם העובדה שהם מטופלים וגד
שוקמים באמצעות הביטוח־הלאומי נראית
לחנה מרת וחבריה כפגיעה ופחיתות-
כבוד .״זוהי אפלייה בין דם לדם,״ הם
טענו במסע הציבורי שהם מנהלים.
לאחרונה הצהירו נפגעי פעולות־האיבה
כי אם תתקבל החלטה שלילית בדבר צירופם
למחלקת־ד,שיקום הם יפתחו בהפגנות
ובשביתות. נכי צה״ל מאיימים׳ כי
אם יצרפו אליהם את נפגעי־האיבה, יהיו
אלו הם שיפתחו בהפגנות.
אם אומנם יגיעו הדברים עד לידי התנגשות
גלויה, עלולה הממשלה לעמוד בפני
בעיה הדשה: איד לסווג את הנפגעים בעימות
בין נכי צה״ל לנפגעי האיבה?

.מלכת האמבטיה״ שד ״התיאטרון הקאמרי״ גומה
סערה חסר ת־ תקדים ־ עכ שיו עלולה ה הצג ה
הבאה של ״הקאמרי״ לגרום סערה גדולה עוד יותר

*1911111

הוא השחקן יצחק חזקיה,
1 1 * 1איש־צבא מטומטם הממלא
פקודות, שכל חלומו בחיים הוא להגיע
לדרגת רס״ר. הוא עסוק לכל אורו
המחזה בחיפוש אחר חומות יריחו.

***לוש שנים אחרי מילחמת ששת־
>14 הימים, בעיצומו של גל הלאומנות
שגאה ששטף את הארץ, הוצג על בימת
התיאטרון הקאמרי מחזה בשם מלכת
האמבטיה, פרי־עטו של המחזאי הצעיר
חנוך לווין.
המחזה, שפגע בכמה פרות קדושות, שהיו
קודם־לכן בחינת טאבו במחזאות ובסיס־רות
הישראלית, הצליח לעורר סערת־רוחות
אדירה, שכמותה לא ידע התיאטרון העיב*
רי מימיו.

שני שחקנים ישראליים,־* וחמישה
שחקנים ערביים סירבו להשתתף במחזה
מושל יריחו. הערבים ביקשו לשמור על
עילום־שמם, דרשו מד,במאי דויד מוכתר
שישמור את שמותיהם בסוד. לדיבריהם,
דמותו של מוחמד עבד, המחבל הפלסטיני
שבמחזה, אינה אמינה. שני השחקנים
הישראליים שסירבו הם אורי לוי
ועודד תאומי, שניהם חברי הצוות הקבוע
של שחקני הקאמרי.
אורי לוי הוא האיש שפגש ביוסף מוג־די
ברחוב, והחליט להשלים בינו לבין
התיאטרון המימסדי. הוא הפגיש את ממדי
עם ישעיהו ויינברג, מנהל התיאטרון,
והלה קיבל?!ידיו של מונדי את המחזה.
או1י לוי נתבקש לשחק במחזה את
תפקיד מושל יריחו, אך אחרי שקרא את
המחזה, השיב בלאו החלטי. הסביר אורי:
״אני לא אתן את ידי למחזה שיש בו
מילה אחת נגד צה״ל. מחזהו של מונדי
הוא אנטי־ציוני, והבעייה שלנו היא איך
להפוך את ציבור מבקרי צוותא לציוניים.
מונדי מעלה בצורה חריפה מאד, מנקודת-
מבט צרה מאד, דמות ישראלית מעוותת.
הישראלים במחזה הם או רוצחים או לא-
נורמליים, וזה מעוות. נכון שגם איש
אל־פתח אינו מוצג כטלית שכולה תכלת,
אבל זה לא נותן לי שום דבר.
עודד תאומי נתבקש לשחק את דמות
הסכיזואיד, איש־מילואים הנקרא לשרת
ביריחו. גם תאומי השיב בלאו החלטי.
הוא סירב להיכנס לפרטים ולנמק מדוע,
אך אמר :״אני לא רוצה להיות שותף
למחזה הזה, ולא הייתי רוצה לשחק שום
תפקיד בו.״
מחזהו של יוסף מונדי מתרחש ביריחו,
אותה עיר שלפני אלפיים שנה היתה
הראשונה בסידרת כיבושיהם המזהירים של
בני־ישראל בארץ כנען — אותה עיר

עצמו. הסמל, שהוא חייל חרוץ וממושמע
שחלום־חייו להגיע לדרגת רס״ר, לקנות
מערכת סטריאו בשק״ם ולשמוע מוסיקה
יוונית ״יאסו״ ,תופס מחבל, איש אל־פתח
בשם מוחמד עבד.
מובן שמוחמד מכחיש כי הוא משתייך
לאירגון פלסטיני כלשהו, והוא מושלך
לכלא. הסכיזואיד הולך לבקר אצל ליילד,,
שלא ברור אם היא זונה או מדיחת־כלים.
מה שברור הוא שהיא ערומה כנחש, מעשנת
חשיש ומסרבת לשכב איתו. ביריחו
מסתובב גם מנדל, עולה חדש מרוסיה
המוכר, ברישיון מהמושל ,״קנדונים מכסי-

קאיים מהאמבורג״ לחיילי צה״ל ולתושבים
המקומיים.

__ ״אתם
תלכו מכאן!״

ף* סמל, שאינו יכול לשמור על הו
\ מחבל מכיוון שעליו לחפש את החומות,
בפקודת המפקד, מחפש את הסכי-
זואיד כדי שישמור במקומו, אך הסכי-
זואיד חוזר מאצל ליילד, כשהוא שיכור-
כלוט. הסמל מחליט לכולאו יחד עם המחבל.

מאח שרית •ש׳
מטח עלבונות וקריאות־גנאי ניתך על
השחקנים שעל הבמה, הכנסת מצאה לנכון
לדון במחזה, אישי־ציבור הביעו את דעתם,
וברוב המיקרים את הזדעזעותם, אל פי
מיכתבי־זעם זרמו אל הנהלת התיאטרון,
שנאלצה בסופו של דבר להוריד את
המחזה מעל הבמה, בשל דעת־הקהל הי-
עויינת.
ישראלים וערבים שירבו

** ת ה, חמש שנים מאוחר יותר, החלי־טד.
הנהלת אותו תיאטרון להסתכן
שנית. בימים אלה מתקיימות באולם צוותא
בתל-אביב חזרות על מחזהו של יוסף
מזנדי, מושל יריחו.
העובדה שתיאטרון מימסדי כמו הקאמרי
החליט להעלות מחזה משל מחזאי אנטי״
מימסדי מובהק כמו מונדי, מעניינת
כשלעצמה. אולם העובדה שמכל מחזותיו
של מונדי בחר הקאמרי דווקא במושל
יריחו, מעניינת עוד יותר.

שקוללה בידי אלוהים, כי ארור האיש
אשר יבנה בה בית.
יריחו תחת כיבוש ישראלי. מושל יריחו,
קצין ישראלי בדרגת סגן־אלוף, מצפה
לביקורו הבלתי־ברור של נשיא רומניה.
עד לביקור הוא עסוק בחיפוש אחר חומותיה
הבלתי־נראות של יריחו, המסמלות
את החומות הניצבות בין העם היהודי
לעם הערבי. את משימת החיפוש הוא
מטיל על הסמל, הממלא פקודות מכיוון
שהוא אוהב למלא פקודות.
במחנה נמצאת גם חיילת שאיתר, הוא
מקיים יחסי־מין פראיים ומשולחי כל רסן,
כשהוא מספק את תאוותיו המיניות ואילו
היא מסתפקת בטובות־ההנאה שהיא מפיקה
מיחסיה עם המפקד.
אל המחזה הצבאי מגיע איש-מילואים,
הסכיזואיד. זהו פציפיסט המסרב למלא
פקודות, אדם רגיש שכל ליטוף על עורו
צורב אותו. הסכיזואיד מעורר בעיות. הוא
מתחמק מכל תפקיד, ומאלץ את הסמל
למלא גם את תפקידי השמירה שלו-

המושלוהח״לת

יוסף כרמון ואביבה גר מקיימים יחסים מיניים —
הוא, כדי לתת פורקן ללבטיו, היא — כדי
להשיג טובות־הנאה. המושל מוצג במחזה כאיש חלש, מתלבט והיסטרי. החיילת
הפשוטה, לעומתו יודעת את רצונה, מאמינה כי יריחו שייכת לערבים, ורוצה לעבור
מאיזור הכיבוש לרמלה, מבלי לחשוב על העובדה שגם רמלה היתה לפני 1947 עיר ערבית.

(המשך מעמוד )35
מכיוון שעליו להמשיך לתקוע בחצוצרה
ולחפש את החומות, אין מי שישמור על
שני העצירים, המושל מציע לגייס את
מנדל, העולה מרוסיה.
נסיונות־ההתחמקות של מנדל ,״אני
עולה חדש, אדוני הגנרל, עולה חדש,
אין לבם זכות, אני איאבק, אשבות שבי־תת-רעב,
אקשור את עצמי לכותל,״ לא
עוזרים לו, והוא נאלץ לשמור על העצירים.
בין מתן פקודות לסמל לבין התלבטויות
עצמיות, עסוק המושל עם החיילת,
המבקשת לעבור מיריחו לרמלה והמאמינה
בצידקת הערבים :״אנחנו יושבים על האדמות
שלהם וטוענים שמבחינה היסטורית
הן שלנו.״ הסמל, המזכיר שכיר־חרב
צמא-דם ומטומטם יותר מאשר חייל בצבא
הקבע, ממשיך לחפש את החומות למרות
שאינו מבין את הפקודה :״המושל שלנו
מטורף! אין ביריחו חומות, ושום
דבר לא יפול כשאין מה ליפול. הכל כבר
נפל.״
בביודהמעצר נרדם מנדל על מישמרתו,
המחבל הערבי מגלגל סיגריות חשיש
והסכיזואיד זרוק שיכור על הריצפה.
הסכיזואיד מתעורר משיכרותו, ונדהם
לגלות כי הושם בתא־מעצר אחד עם
ערבי. בינו לבין מוחמד מתפתחת שיחה,

שבמהלכה אומר לו מוחמד :״אתם כבש־תם
את האדמה הזאת ואנחנו העבדים
שלכם.״ ובשהסכיזואיד אומר לו שהאדמה
שייכת לכל האנושות, הוא משיב לו•.
״לא, אתם חושבים שהיא רק שלכם/
הסתלקו מכאן! הסתלקו! אתה זר כאן.״
הסכיזואיד אומר שהוא מרגיש זר בכל
מקום, ומוחמד ממשיך ואומר :״אז תרגיש
זר במקום אחר. כאן זאת הארץ שלי,
האדמה הזאת היא חלק ממני, אני קרוב
אליה, אני אוהב אותה. אנחנו לא רוצים
אתכם כאן, לא רוצים, ואתם גם תלכו
מכאן, אני יודע. זה יקח עוד שנה, שנתיים,
חמישים שנה, אבל אני יודע שאתם תלכו
מכאן. לא רק אתה זר פה, כולכט זרים
פה. כולכם.״

״אני מושל
יריחו

סמל, הנכנס לבית־המעצר, תופס
ן \ את מנדל ישן בשעת שמירה, ומעיר
אותו בגסות. מנדל נבהל מאד, ומגיב
כאילו העירו אותו קלגסי הק.ג.ב. הסמל
יוצא, מנדל נותן עינו בוודקה המצוייר.
בכים־מעילו, ומספר :״אתם יודעים, ברוסיה
כל-כך רציתי להגיע למערב, רציתי
חופש, ובכן באתי למערב. גם כאן
אין חופש, מה זה חופש ז אני עוד אגיע
למערב, אני אסע לאמריקה.״
הסכיזואיד והמחבל מתיידדים, אגב עישון
חשיש. מנדל שופך את ליבו, ומספר
שברוסיה אהב את גוגול ואת פושקין,
ואילו כאן, בארץ־אבותיו, אילצו אותו
לשנות את שמו מוולאדימיר למנדל.
אל בית־המעצר נכנם הסמל. כשהוא
מגלה כי השומר והעצורים עורכים מסיבה,
הוא יוצא מכליו ומאיים על מנדל
שידאג שהמושל ישלול את רישיון־התכ-
לות שלו. מנדל, שכל עולמו בארץ־ישראל
סובב סביב הרוכלות, מתחנן לפני הסמל
שיבטל את רוע-הגזירה. הסמל ממשיך
להתעלל בו, ומעורר את רוגזו של הסכי•

זה מסתיים כהמושל צועק :״החומות נפלו,
כן או לאד׳ הוא חוזר על שאלתו
פעמים אחדות.
דמותו של המפקד הישראלי תעורר.
ללא ספק, גלים של זעם. אין זה אותו
קצין ישראלי צעיר, חזק, יפה ובטוח־בעצ־מו,
אין זה אותו מפקד היודע את משימתו,
הצועק ״אחרי!״ והבטוח בצידקת
שיבתו על אדמת־כיבוש ערבית. המפקד
של מונדי היה רוצה לנהל סופרמרקט ולעשות
כסף, במקום זה הוא תקוע ביריחו,
כמושל.
הוא אינו רוצה לחשוב, רוצה למלא
פקודות כמו רובוט. מילים כמו ״הקרבה״
ו״למען המולדת״ נלעסות בפיו כמו גומי-
לעיסה שאיבד את טעמו. הוא מאלץ את
עצמו לנהוג כרובוט, ורק לא לחשוב:
״אני לא חושב כלום. אני חייל! אסור לי
לחשוב ולהרהר, אסור לי! אתה שומע?
אסור לי לחשוב! זאת פקודה!״
לאורך כל המחזה מאבד המושל את
השליטה על עצמו במצבים שונים. אחרי
שהוא מציע דיקטאטודה צבאית שתפתור
את הבעיות, הוא מציע לפוצץ את כדור־הארץ
עם פצצת־אטום :״לא! לא! לא!
לא יהיה עוד פעם גיטו וארשה, לא נקפוץ
מהחלונות אחוזי־הלהבות, לא נגשש
יותר בתעלות-הביוב ! נחזיר להם! נפוצץ
אותם !״

פירקו

באלימות מיגית

£ת לבטיו פותר המושל יחד עם
א החיילת. כל בעייה מוצאת את פית־רונה
הזמני כשהשניים מתפלשים זה בזרועות
זו על הריצפה, ופורקים את פיר־צם
באלימות מינית.
במושל יריחו משתתפים יוסף כרמון,
בתפקיד המושל, יצחק חזקיה בתפקיד הסמל,
שימעון בר בתפקיד מנדל, שלמה
,׳ישינסקי בתפקיד הסכיזואיד, יצחק אלד

1י 1*1 71 יצחק אלוני, המגלם איש
1 1 1 1-111 פתח הוא שונא יהודים,
וטוען לזכות הערבים על הארץ. אלוני מגלם
תפקיד שחמישה ערביים סירבו לגלמו.

בדמותה של ליילה הערביה, נוטה חסד לחזקים. היא דואגת
ך׳ 1 1 1 1111 11
1 1 4 1111 - 111 1רק לעצמה ושוכבת ננס מי שמשתלם לה. היא מסרבת
לשכב עס הסכיזואיד (שלמה וישינסקי) ,מכיוון שהוא חלש ולא יביא לה תועלת.
זואיד, המנצל את חולשתו הפיסית של
הסמל והופך מעציר לעוצר, כשהוא מאיים
על הסמל בתת־המיקלע.
הסכיזואיד עומד על סף איבוד שפיות-
דעתו, והוא מאיים להרוג את הסמל.
למקום מגיע המושל, המחליט לשחרר את
הסכיזואיד. הסכיזואיד אינו מאמין לו:
.,אני לא מאמץ לך. אתה בעל סטיקייה,
אתה מרמה במישקל.״
המושל, שעוד בתחילת המחזה התגלה
כאנטי-טיפוס של מפקד ישראלי מצוי, נפגע
:״הוא אמר שאני בעל־סטיקייה. אני
לא בעל־סטיקייה, אני מושל יריחו ...ומה
רע בלהיות בעל סטיקייה? לפחות יש
לו רכוש.״

למלא פקודות
כמו רובוט

יוסף מונדי, שרצה גם
לביים את מחזהו מושל
יריחו, נתקל בהתנגדות הנהלת התיאטרון,
שהטילה את הבימוי על דויד מוכתר.

ס כיזו אי ד כו ר ח, והמתבל הערבי
1 1אומר :״היהודי הזה השתגע.״ יש לו
הזדמנות לברוח, אך אין לו לאן. הוא
אינו יכול לחזור למיפקדתו בביירות, כי
הרי לא ביצע את מלאכתו. המושל מחפש
את החומה, החיילת עוזבת אותו. המח־

ני בתפקיד המחבל הערבי, ואביבה גר
בתפקיד החיילת ובתפקידה של ליילד.,
כל השחקנים קראו את המחזה לפני
שהסכימו להשתתף בו, ואיש מהם לא ראה
את מחזהו של מונדי כמחזה קיצוני. שלמה
וישינסקי אומר בפה מלא כי הוא ציוני,
ולא היה משתתף במחזה שהוא אנטי-
ציוני. יצחק חזקיה סבור שמחזהו של
מונדי בהחלט מאוזן ומשקף מציאות יש ראלית
קיימת.
השחקן יצחק אלוני, שקיבל על עצמו
תפקיד שחמישה ערבים סירבו לקבלו,
אומר שאילו היה מטיל ספק באמינות ה מחזה׳
לא היה משתת ז בו. כמוהו טוענת
אביבה גר, המ טיפה כי, לדעתה,
חייבים להגיד, ובקול את הדברים
שאומר מונדי במושל. יריחו שלו.
הנהלת התיאטרץ הקאמרי, המייוצגת
כרגע על־ידי אורי עופר, אינה נוהגת
לשתף, כדיברי עופר, עיתונאים בלבטיה
בבחירת מחזות.
כך או כך, מושל יריחו הוא, מעל לכל
ספק, חבית חומר־נפץ, שתרגיז ותעורר
את זעמם של אנשים רבים. אבל הרי
לשם כך, כידוע, קיים התיאטרון.

במדינה
ת ר בו ת
ששון ו שימחה
ביגלל ששון
איד גיסה יהודי
פיקה להוציא מיליוגימ
מקופת המדיגה — בעזרת
מחול־שדים מפוברק
״המדינה תפסיד את זכות קיומה!״ זעק
מדען. חייט קטן תרם מאות לירות מחם־
כונותיו. העיתונות פתחה במסע היסטרי.
הטלוויזיה חיברה כתבה של קיטרוג.
הכל התכוונו לאותה שערורייה עצמה:
מדוע אין מדינת-היהודים מוכנה להוציא
50 מיליון לירות כדי לרכוש אוסף נדיר
ומייוחד־במינו של כתבים׳ יהודיים?
ערפד במיד• כאשר ההיסטריה חוגגת
את ניצחונה, שותק השכל בישראל. משום
כך לא הציג איש, מעל שום במה
ציבורית, את השאלות ההגיוניות הפשוטות
ביותר.
האוסף שייך לרב שלמה דויד ששץ,
בנו של הרב דויד שלמה ששון, יהודי
אדוק מחוגי אגודת־ישראל.
הוא ירש מאביו אוסף גדול של כתבים.
מקורו של אוסף זה לוטה ערפל
סמיך. נשמעה הטענה כי חלק ניכר ממנו
נגנב בשעתו מקהילות יהודיות שונות,
כמו קהילת־דמשק. ברור כי ששידהאב.
נכבד ממישפחה יהודית-עיראקית־הודית
עשירה כקודח, לא בדק בציציות הסחורה
שהוצעה לו על-ידי סוחרים ומתווכים.
השאלה הראשונה היא: מדוע צריך
ששץ למכור את האוסף?
מדוע עכשיו ז ששון אינו אדם עני.
יש לו נגיעה בכספים רבים המתגלגלים
בממדינה. הוא נשיא ישיבת פורת־יוסף
העשירה בירושלים, המוציאה מיליונים
על בניינה מול הרח־,בית. הוא גם נשיא
הוצאת התלמוד. לא פעם צורף למישלחות
שהתייצבו בפני הממשלה כדי לסחוט
ממנה מיליוני לירות נוספות לחינוך העצמאי
של אגודת ישראל.
אולם אף אחד מכל המשתתפים במחול
ההיסטרי, שתבעו מן הממשלה להקציב
עשרות מיליונים לרכישת האוסף, לא
השמיע כלפי ששץ עצמו את הדרישה
היסודית שלא ימכור את האוסף כלל.
גם עיתוי הזעקה מוזר מאד. מתקבל
הרושם כאילו החליט ששץ זזדעתה למכור
את האוסף, וכך נוצר מצב־חירום
תרבותי.
אולם אין לכך כל שתר. כבר לפגי
שלוש שנים הופיע האוסף בקטאלוג של
המוסד המפורסם ביותר למכירות פומביות
בלונדון, סותבי. ייתכן כי חלק מן
האוסף נמכר כבר מזמן, בשקט. עתה
קמה הצעקה ביגלל פריטים אשר ששון
לא הצליח למכרם — ועל־כן נותרו
ברשותו.
מחיר מפולפל .״זוהי בסך־הכל קנו-
נייה להטיל על אוצר המדינה את החובה
לרכוש מידי ששץ את האוסף הזה,
במחיר המפולפל שהוא עצמו קבע לו,״
טען השבוע מומחה .״אין מחיר קבוע
לאוסף כזה. כל המסע נועד להשיג לששת
את המחיר שהוא רוצה, ולקחת את
הכסף ממשלם־המיסים.״
איש גם לא שאל מדוע חייב אוסף
זד, להימצא דווקא בישראל. כדי לעסוק
במחקר, די למדענים בהעתקי־צילום.
ואילו היצירות עצמן יכולות להישמר
היטב גם במוזיאונים זרים, המשופעים
בכספים — אם אלה מעוניינים ביכלל
לרכוש יצירות אלה, שאינו כה נדירות
כסי שטענו ראשי-המסע.
״התרבות הישראלית תצא נשכרת יותר
אם יקדישו 50 מיליון לירות נוספות
להרחבת לימוד-החובה, או להגשת
חלב לילדי בתי־הספר,״ אמר פקיד במיש-
רד־החינוך, שביקש להישאר בעילום
שם — כי שר-החינוך. כעסקן מפולפל,
הצטרף גם הוא למחול־השדים.
העול ם הז ה 1992

רובין עוד ! !9י 088£

(המשך מעמוד )33
פדת כבר מינקותד. להסתגל לאורח־החיים
המוזר של הוריה.
בתאילנד חלו רובין ודניאל במחלה קשה.
הן הגיעו יחד עם דייוויד להודו כשהן
על סף אובדן־ההכוח. הרופאים שבהם
נועצו ניסו להסביר להם כיצד אפשר
להתרפא במי הגנגס הקדושים, אך לא
ריפאו אותן בתרופות. לבסוף הגיעו אל
רופא שהזריק להן תרופה שיכלה להרוג
סוס, ורק בנס לא קמלה את שתיהן. פניצילין
לא היה בנמצא.
לקח להן חודש ימים להירפא ממחלה
שבכל ארץ נאורה היו נרפאות ממנה תוך
שבוע ימים.
אחרי נסיעות של שנים הבינה רובין,

מרשים בצורה בלת דנילה1
ם םור מדהים 1כובש לבבות!

היא אומרת :״היום אני לא נגד קיומה
של מדינת ישראל, היום אני מקבלת את
עצם קיומה כעובדה היסטורית.״
המקום האהוב עליה ביותר בארץ היה
נביעות (גואייבה) ,שם בילתה מיספר חו דשים,
כשאת שאר הזמן בילתה בשיכון
בבלי בתל-אביב.
מישראל נסעה רובין לאיביצה שבספרד.
שם שמעה לראשונה בחייה על הגורו
מהאחג׳י ג׳י, אותו צעיר המבטיח לחסידיו
כי יודה להם את ״אורו של האלוהים.״
רובין, שהיו לה כבר כמד-,וכמה גורום
עוד קודם־לכן, הקשיבה, התעניינה, ונדלק
אצלה אור אדום• בתחילה חשבה לעצ מה:
מה יש להם עם הבחור הקטן והשמן
הזה, עם המכוניות והמטוסים? אך לאט-
לאט הבינה כי ידידיה יודעים היכן למצוא
את מרכז האהבה, ובשבילה זה היה הכל.
מספרת רובין :״אנשים מחפשים את תמצית
החיים במאה דרכים שונות. מחפשים
באהבה, בשכל, בראש, בטלוויזיה. כולם
מחפשים. הרבה אנשים מסתכלים, אבל
לא רואים. רוב האנשים מחפשים את
תמצית החיים דרך כיסיהם, ולא בעיניהם.
אני חיפשתי את תמצית חיי בכל מקום.
חיפשתי בלונדון, אבל כל כספי נגנב.
הלכתי לארמון-השלום של הגורו מהארג׳י
ג׳י, בי מה שעניין אותי היה ללמוד את
הטכניקה של המדיטציה. דאיתי, הרגשתי,
אימצתי.

הגורו — התגל־מות
הרוחניות

פילוספיית־:
הפילוסופיתרובין 35,
הדבות גיבשה לעצמה
חיים משלה. לדבריה, צריו לחפש את תמצית
החיים ולמצותה עד תום, בכל דרך.

ה גשתי את המהאנזמה. הוא
/ /י היה כל־כך טהור, שהטור,ר שלו עבר
אלי. הוא היה כל־כך מלא אנרגיה, שה־אנרגיה
שלו עברה אלי. חזרתי לאיביצה,
והתחלתי לחיות לאורו של הגורו. הוא
הראה לי את הזוהר של האלוהים. בשבילי
הוא התגלמות הרוחניות. אני קוראת לו
,האמת /החיים זורמים אלי. אני מחפשת
נקודת־אחיזה, אחרת מה אני עושה פה?
איזו סיבה יש לקיומי, מלבד מציאות
תמצית־החיים?
״מה זה גורו? גורו זה אדם הלוקח
אותך מהחושך אל האור. כל אחד יכול
ללמד משהו, אבל לא כל אחד יכול
להראות את האמת. אם מישהו יכול

נ מ ־ מויקא מו ״ז ד
ליבא 1ל ק1
ת 1ןספ 1ןסית ־ נ ב

נ*ל א 1ס7ן ר7זנ1

אנוח חצחנ

בכורה ארצית
בקולנוע ^ ת ל ״ אביב תל־אביב

רק למבוגרים

פרסו 1ז

15,17

יחידות לי מוד
ובנו ב עז ר ת 1
מפעל הפי ם1
אוהבת החיים

רובין היא בחורה האוהבת חברה. היא מתגוררת
בתל־אביב בדירה שכורה יחד עם איציק (משמאל),
ועם רפי. פסי (משמאל) ,ידידתו של רפי, מבקרת בדירה לעיתים קרובות. הארבעה
נוהגים לבלות יחד עד לשעות הקטנות של הלילה במועדוני הבידור של תל־אביב.
לדבריה, כי האמת שלה היא חיצונית
בילבד. היא החלה מחפשת את האמת
הפנימית, החלה עושה מדיטציה.
< מהודו נסעה המישפחה לאמסטרדם. רובי
.ודייוויד קנו מיניבוס, שהיד. להם גם בית,
וסבבו יחד עם דניאל בכבישי אירופה.
הם שרו ברחובות זבתחנות־הדכבת כדי
להרוויח כסף, קיבצו נדבות ועשו מכל
הבא ליד. בפריס אספו טרמפיסטים למי-
ניבום שלהם, ובסן־טחפד. נפרדו.
מספרת רובין :״רצינו שטח־מיחייה,
רצינו מרחב• כל אחד מאיתנו היד. זקוק
לחופש שלו.״
.רובין נסעה לישראל. היא היתד. עייפה
כבד מנסיעות, ובישראל גרו שתי חברות
שלה, שהבטיחו לה ולדניאל בית.
הפגישה עם ישראל שינתה את דיעותיה.
העו ל ם הז ה 1992

להוביל אותך אל האמת, אז הוא אלוהים
בשבילו. בשבילי הוא גורו.
עברתי הרבה גורוס, אבל אף אחד לא
הדליק בי את מד. שהצליח להדליק הגורו
מהארג׳י ג׳י. בין החיים למוות יש רק
אמת אחת. אני נגעתי באור, ואני יודעת
עכשיו איפה האמת. יש לי כלל ברזל:
אינני סומכת על מוחי, ואינני סומכת
על מוחם של אחרים. לעומת זאת אני
לומדת לפקח על מוחי. להכניע את הפות
באמצעות המוח — זה המוות.״
אבל רובין לא אמדה די. היא רוצה
עוד. לראות עוד ארצות, לפגוש עוד אנשים,
לחטוף עוד ועוד מכל מד. שיש לחיים
ולעולם להציע לה — לאחוז בתמצית-
החיים בשתי. ידיים ולהגשים את החופש
הפנימי, האמיתי.

מפעלה פי
לקידום החינוך והבריאות

לאם שמלה
אבד ארנק שחור
בכביש בני״ברק—רמת־גן ובו תמונות בנה היחיד ז״ל, כספה ומסמכיה.
המוצא בעל הלב יתקשר לטלפון — 54603־ 03 בין 1.30—4.00 ומשעה
7.00 בערב, ויבוא על שכרו.

באופן כללי אני מאוד אוהבת סופרים ואנשי־רוח, מה גם
כשמדובר בסופר שממש בימים אלה מתארח אצלנו. ואני מדברת
על ליאון יורים, שחיבר ספרים כמו אנסודוס, טופז ועוד בסט־סלרם
למיניהם.
אז מר, שקרה לו השבוע, יכול בהחלט לשמש חומר־רקע
לסידרה שלמה של סיפרי־מתח. יושב לו הבנאדם בדירה מקסימה
במישכנות שאננים בירושלים, דירה המשקיפה על מיגדל־דויד
ועל חומת העיר העתיקה, והיכולה להשרות מוזה על כל אדם
שבחיים שלו לא כתב אפילו גלויה.
אבל ליאון יוריס בן ה־ ,51 שבא ארצה בליוויית אשתו השלישית
גייל, שהיא בת 28 ובהחלט חתיכה שראוי להתכבד בה,
החליט להפתיע אותה, ולהעניק לה חווייה רטובה שתוציא אותה
קצת מהיובש של קבלות־הפנים והאירועים הרישמיים.
מה עושים? נבר יורים בזכרונו, ונזכר כי לפני עשרים
שנה בדיוק, בשנת ,1955 ביקר באילת והכיר שם מדריך־צלילה
מעניין בשם רפי נלסץ. ומי שמכיר את רפי, יודע שלא קל
לשכוח אותו. בקיצור, ליאון לא חשב פעמיים. אמר לגייל לאחסן
את החליפות, העניבות והסוודרים בארון, לקנות צמד ביגדי־ים
ותוך יומיים מצאו עצמם השניים מתפלשים בחופו של כפר־הנופש
של רפי.
הנ״ל, הרגיל לארח אח״מים, נרגש מאוד מביקורו של
הסופר הנודע שבמשך עשרים שנה שמר אוחו בזיכרון, ערך לו
ארוחה על־הכיפאק עם המון בירה ויין, עד שאפילו הדגים
שבים נהיו מסטולים.
אבל מה שבעצם רציתי לספר לכם קרה דווקא אחרי הארוחה
הזאת. רפי החליט לקחת את הסופר הנודע לסיור ימי, שיז כיר
להם את ימי נעוריהם ויוכיח לגייל היפה שבעלה הוא גם
צוללן, ובכלל ברנש ספורטיבי.
עלו השלושה על החסקה הממונעת של רפי, והפליגו דרומה
לכיוון אתרי-הצלילה היפים של ים־סוף. עד כאן הכל טוב
ויפה, אבל כמו בסיפורים, דווקא ברגעים הכי יפים קורה הדבר
המעצבן שאף אחד לא ציפה לו. רבותי, השלישייה העליזה הזאת
מצאה עצמה לפתע בסערה שאפילו אישיים ותיק כמו רפי לא
זוכר כמותה.
סירת־המנוע האמינה של רפי היטלטלה מגל אל גל, ליאון
וגייל החליפו צבעים, אחזו בדפנות והשתדלו מאוד שלא ליפול
לים. מה שכן נפל לים היה שק עם ציוד צלילה, בגדים וחפצים
בעלי־ערך אחרים, שהשתייכו לזוג יורים, השק צלל, ורפי צלל
בעקבותיו. בינתיים נסחפה הסירה, המנוע כבה, בקיצור —
לא־נעים.
איכשהו הצליח נלסון לתפוס את השק, איכשהו הרכיב סנפיר
אחד על הרגל, וכך עם עיין אחת, יד אחת וסנפיר אחד, הצליח
כעבור שעתיים וחצי של שחייה מייגעת, להגיע לחוף.
יורים ורעייתו נסחפו לכיוון הפיורד, כשהם חשים שמזלם
יבגוד בהם עוד יותר והם ייסחפו לכיוון עקבה.
לבסוף הגיעו, כאמור, שלמים ורטובים אל הפיורד, ומשם הלכו

כולם במדינה הזאת מדברים על המוראל
הלאומי, על זה שהוא עולה, על זה שהוא
יורד. עושים סקרים, מישאלים, סטטיסטיקות,
עד שזה כבר לבש צורה של
המזג־אוויר. כולם מדברים עליו, אבל אף
אחד לא עושה משהו כדי לשנות אותו.
ובכן, אל תדאגו, אצלנו, בניגוד לאנגלים,
יש מישהו שמוכן לעשות משהו לשיפור
המצב־רוח הכללי. בפירוש כך. ובשביל
העניין הזה ערכו בירושלים, בשבוע
שעבר, מסיבה. משהו לא נורמלי.
קמו להם אכיכה וחגי גורן, שהוא
יועץ להקמת מלונות, וביחד עם אימרי
טום, שהוא חוקר בכיר בבנק ישראל,
אירגנו בספניש קולוני מסיבה שהתכוונה
להיות מצומצמת, ליקירי ירושלים בלבד.
כל אחד מהמוזמנים התבקש להביא איתו
בקבוק מן החריף־חריף, ולא להעביר הלאה.
אבל איך שאתם ואני מכירים את
החבר׳ה, אז לא רק שהם הביאו איתם יין־
קידוש, הם הביאו גם חברים. וכך הפכה
המסיבה כנס המונים.
העיקר, נדחקו לשם לא פחות מאיזה
תמש־מאות איש, שחיסלו שגי ארגזים של
ויסקי משובח, חוץ מכל הבשרים והסל-
טים והפירות. היה להם גם מזל שזה היה
לילה ירושלמי בהיר, ככה שהם יכלו גם
לרקוד בחצר לאור הירח, כשבין הרוקדים
בולטים נציגי עולם־התיקשורת שלנו: דן

שידון, נחמן שי, מיכה לימור, אורי
ודפנה פירסט וגכי גזית. והיתד, שם

גם נציגות רפואית נכבדה מהדסה, על
כל מיקרה שלא יהיה, וביניהם ד״ר גיל״
עדי, ד״ר שהר, ד״ר רחמילכיץ ואחרים,
עם כל מיני אחיות שלא היו במיקרה
במישמרת. אכי הנזל מעיתון הארץ,
חיליק גוטמן דובר מישרד־המישפטים,
וכמובן כל מיני יפות ירושלמיות ומיוב־אות,
כמו האדריכלית מלי לנגוצקי, הדיילת
שרה רמץ, שרה וינר ועוד
כל מיני פצצות שעוד נשמע עליהן.
אני רק מצטערת שבאותו ערב הם לא
הזמינו את איש המכון ההוא שמפרסם את
הסקרים על המוראל הירוד, כדי שיערוך
מישאל מוראלי על־המקום. זה היה מבלבל
להם את המיספרים כהוגן.

ליאץ וגייר יורים עם רפי נלסץ
הרפתקה רטובה
ברגל לכיוון הכפר של נלסון. שם הם לקחו נשימה ארוכה וברכו
בירכת הגומל. בערב נערכה לכבוד האירוע פייסטה שהעמידה את
כל אילת על הרגליים.
נו, אני מתה לקרוא כבר את סיפרו הבא של ליאון יוריס,
שאותו הבטיח לכתוב דווקא אצל רפי נלסון בכפר. אני בטוחה
שההרפתקה שעברה עליו תתפוס בו מקום של כבוד.

הפצצה של טי ב עונ ה
כשבריז׳יט בארדו, אלילת-המין, חגגה
את יום־־הולדתה הארבעים, היא ערכה
נישפיית־חשק כזו שכל העולם שמע עליה.
לעומתה, מה עושה צייר בינלאומי כמו

משה גת המגיע לגיל־המעבר? לא חגיגות,
לא הילולות ולא בטיח. הוא פשוט
הכריז על שנת־אבל.
אז כדי להוציא אותו מהדפרסייה הח-

טיבעונה (עם אמה, מירי זיכרוני)
מינקת צמודה

ליטה אשתו, כתיה, שביי־הוק־אור־ביי-
קרוק הבעל שלה, ביום־הולדתו הארבעים,
יהיה שמח על אפו ועל חמתו.
מה יש, היא לא האשד, היחידה בעולם
שרוצה לשמח את בעלה. כולנו שמענו על
אותה אשה אמריקאית שהביאד, למיטת־חוליו
של בעלה דקדנית-בטן מיקצועית,
העיקר שהוא יהיה מבסוט.
אז בתיה גת לא הביאה לבעלה שום
רקדנית, אבל לעומת זאת היא אירגנה את
כל החברים הכי טובים שלו, לארוחה סינית
אצל רפי שאוולי.
מי לא היה שם? משה דיין, שהוא
אורח קבוע במיסעדה — לא היה. אבל
לעומת זאת היו אכלנים ידועים כמו דן
כן־אדוץ, שאינו מחמיץ שום הזדמנות
לזלול על חשבון אחרים, והיה משה ינו*
קא, שהפסיק לנהל זמנית את כפר־הנופש
הצרפתי בקורסיקה, והיה הצייר דן לוי״
דר עחזר זדדעתה מחו״ל! והיו כתבתי
הארץ תמר מרוז, ותמר ישר, אשתו
של האדריכל יצחק. אבל מי שבאמת גנבה
את ההצגה היתד, טיגעונה, בתם
של עורד־הדין אמנון זיכרוני ושל אש תו,
אשת יחסי־הציבור מירי.
טיבעונה, המכונה ״טיבי״ ,שהיא פצצה
לא־קטנד״ לכדה מייד את תשומת־ליבם
של שני הזאבים שבחבורה, בן־אמוץ
וינוקא, שרבו על הזכות לשבת לידה. כש דן
שאל את טיבי בת כמה היא, והיא
ענתה לו :״,15״ הוא אמר לה שהיא
יותר מדי מבוגרת בשבילו, ועבר לשבת
במקום אחר.
מה אגיד לכם, אני ממש מרחמת עליו,
על דן. בקצב הזה הוא יסתבך בצרות איומות,
כי לחברה הבאה שלו הוא בטח
יצטרך לא רק להחליף את החיתולים, אלא
גם למצוא מישהו שייניק אותה.

ה ח גי ג ה של שיף
העובדה שהוא עדיין נשוי כחוק לאש תו
הנאה, עורכת־הדין איילה שין ן, לא
הפריעה למלונאי חיים שיף לערוך בשבת
לפני שבועיים חגיגה כפולה ומפו־

חיים שין*
נעורים מחודשים
ארת, של בר-פיצווה, לשני ילדיה של

אהבתו החדשה׳ מזה חודשיים. שמד : ,שי״
שנה וינר, ילידת רומניה שעבדה כמני־קוריסטית
בנתניה, עד שהכירה את בעלה
ווכיק וינר, מפרנקפורט, שנפטר.
היורדת העליזה קפצה ארצה וכאן הכירה
את המלונאי, החי בנפרד מאשתו כ־8
שנים, ורומן־הבזק הוליד — בין היתר —
את החגיגה הגדולה באולם־הפאר של מלון
דיפלומט בשבת בצהריים. השתתפו ב־חינגה
אורחים משני הצדדים, כשמצד שיף
בולטים במייוחד סגן ניצב מם־ההכנסה
אביטל דוכנוכ, אלוף (מיל ).רחכעם
(״גנדי״) זאכי ורעייתו יעל, אשת־החב־רה
מלכל׳ה דוזנשטיין, ועוד.

עכ/״4י 1ינתר מ ת מיד
אתה חייב 7יבח1ר7י/מנמך
א ת הטוב ביותר!
רמקולים דגם 343$
5־ו 631<6ק׳5 1013015ח3ודז 0001נ)

3 )3801/1081100 000461 3435
.ז פ ^ סגן 5 010810 זז 3טט : 60ץ3011נ[ £0111161 £3051109 03
06 : 4 011015.ח 653 נן 101
5. £16906007 165)30056 :זז /3ח\ : 40 זס׳^טסנז 71/011509
/0 16. 5 001,ח\12. 8355 00118 ) 1־)<12— 22 1־35 1
13500 11065 06130110 0139061.116516 11011:
2 5 001 50016 13513101. 13000 11065 0139061.
,וסס 26א 1ז 34 01א 1016051005: 56 001
• 1/010016 : 40 111165. 71/61951; 1 2 1<9

טיונר אמפליפייר אמביופוני
אפשרות בחירה לכיווו תחנות 114.
ע״י לחצנים 8£5£7או כיוון
ידני רצוף
גל בינוני ( א )1711 רגיש במיוחד.
100 ואט הספק יציאה מקסימלי
בשני ערוצים.
עיוותים נמוכים, פחות מ־>) 0 , 1 9
£000££1ס לקליטת שידורייוסח,
ווסת תדירות או טומ טי 0 .
מתג ( 01חזא £53 0 0אםע)1.0
להדגשת הצלילים הגבוהים

והנמוכים בהאזנה בעוצמה
נמוכה.
כניסה לרשם קול עם כניסה
לפטיפון עם ראש מגנטי.
יציאות ל־ 4רמקולים
מערכת איזון(£כ<)84,1-4£1
אלקטרונית להשגת איזון
מושלם.
נורית סימון לכיוון מוויי ק של
התחנות בתחום ה־ £.54.ו־ . 171.א
עיצוב מודרני מרהיב עין.

האזנה שכולה הנאה
דג ס 3957

דג ס 7959

— גלים נממיים, רדיו גלי .£)14 סטריאו.
פטיפון משובח
שקע לאוזניות
להאזנה עצמית, חיבור לרשם־
קול, רמקולים מעולים
״ $א ״ .8הספק יציאה
20 וואט.

— 4 *4גלים בינוניים,
גלי ,£*4סטריאו,
— £14/גלים ארוכים,
רדיו — 514/גלים קצרים.
מערכת רמקולים
מעולה תוצרת £1׳5ו0 0 0 0 >7)/
בכל תיבה שגי רמקולים ״4
ו־״ .3^6פטיפון משובח
עם ראש מגנטי ומחט יחלום,
זרוע הרמה הידראולית 11£1£8 -
שקע לאוזניות לחאזנח עצמית, הספק יציאה
30 תאט.

דג 6/3/2046
פטיפון אוטומטי 8.5.8 .
עם מחליף תקליטים,
ראש קרמי ומחט ספיר,
שני רמקולים ״!6 1/
עם תיבות ובסיס מעץ טיק משובח,
חיבור לאוזניות לרדיו ולרשם־קול,
חיבור לארבעה רמקולים.
הספק יציאה 20 וואט.
ניתן להשיג גם בצבע לבן.
ס\1זט 4 0 5 0
£1¥180 * 101\110

0ן ץן*_/ו 0ע £1ו\וו 4 0 £ו\/ו

אוזסאז

סלוני פילוט — תל־אביב, ארלוזורוב .53 רמת״גן, דבוטינסקי .133 הרצליה, סוקולוב .64 בת״ים, רוטשילד .14
תל״אביב, אוריה, אחד העם .19 הכוכב, המלך ג׳ורג׳ .91 פספורט, בן־יהודת •8אלרד, אלנני .106 ירושלים: רדיו לוי, שמאי .17
פאול, אבן־ישראל . 2ה.ב.ס ,.ימין אבות .6שיר, הלל .23 חיפה: סטריאו שמחה, אחד העם .12 ריבר, הרצל .25 צליל טון, שבתאי
לויו .9ראשון״לציון: ברנפלד, רוטשילד .39 בת״יס: מושקוביץ, רוטשילד . 27 גלובוס, העצמאות .62 רמלה: יולזרי, הרצל .73
הרצליה: פטרובר, פסג׳ אגד. פתח־ ת קו ה: אורון, חיים עוזר .8לירון, ההגנה .17 דימונה: כליפה, מרכז מסחרי. אשקלון :
כהנא, צה״ל .1באר־שבע: מרכז המוסיקה, קק״ל .197 איתני, הרצל .96 סימפוניה, הדסה .6חולון: רוסי, שנקר .42 סבוי,
סוקולוב .88 רמת״גן: ריגר, קריניצי . 2מוניטור, ביאליק .54א שדוד: אשקור, מרכזי מסחרי א׳ .בית המוסיקה, מרכז מסחרי א׳.
רחובות: קרומהולץ, הרצל .155 שחר, אחד״העם .15 חדרה: הכט, רוטשילד .38 כפר־סבא: זלוטניק גנדל, ויצמן .116 יהוד :
סבן בן סניור, קבוץ גלויות .47 קרית״מוצקין: פלדמן, שד׳ השופטים .11 עפולה: אחים שראוכלר, תחנת אגד.

בבל בו שלום ובבל חנויות שקם

רשימה חלקית
מ 3ב1גד\?,.1דו;דו

החורף
אומר דבר עווני
במקומות עווני

בישראל, בין שאר הדברים זה או מר
רגליים רטובות וצחנת תנורים, רוח
פרצים בחלונו ת ורחובות מוצפים, צרות
עם ה או טו והרבה הרבה בוץ.
בגרמניה זה או מר נוף תחת מרבד שלג,
בי ק תו ת ח מי מו ת בהרים עם נפצוצי עצים
בוערים באח, ס קי בשלג ו אג מי ם ק פו אי ם
להחלקה, מכירו ת ענק ועונת הקונצרטים,
רכבות מ חו מ מו ת וירידים עליזים.

זה או מר יערות־עד מ ל אי ם בצייד, עשן
מדורות, צחוק מאו שר של ילדי ם
הדוהרי ם על מז ח לו ת ו מיידי ם כדורי שלג.
ז ה או מר תעריפים מוזלי ם ו מי טו ת
רכות־כסת, מרק מהביל ו ה מון ה מון שלג.
ז ה כל כך שונה אולי מפני שזה ב מ רח ק של
כמעט ארבע שעות עם לופט הנז ה.

( 111^ 1131183־׳יל
לו פ ט הנז ה מייצגת א ת משרד ה תיירו ת הגרמני ה ל או מי בישראל.

ה עו ל ם הז ה 1992

כוחו שד
סל היום הוא היה שוטף לנו את המוח
עם הפירסומת הזאת, שעיצבנה את כל
התפרנים .״החליפו המכונית הישנה בחדשה
מכיר עוד היזם את המכונית הישנה
שלך וקנה מחר חדשה!״ ככה,
שבוע אחר שבוע, עד שד,מנפ״ול הזקן
בענף־הרכב החליט, שבעצם, מה שהוא
מוכר יום־יום לציבור, יכול להיות טוב
גם בשבילו.
לא, אני לא מתכוונת למכונית, כי לו
הרי יש מכונית חדשה מתי שמתחשק לו.
אבל רעיון הרוטאציה באופן כללי דווקא
די מצא חן בעיניו. הצדה היא שהיה לו
ממש הכל׳ ובמצב חדיש, אז מה אפשר
עוד להחליף ו או. ניחשתם. נכון מאד, את
האשה. אבל כאן הוא ניתקל בבעייה.
הוא הרי ראה כבר הרבה נשים יפות
בחיים שלו, במיסגרת פעילותו הציבורית
העניפה. אז תסכימו איתי שביאדם כמוהו,
במעמד מייוחד, צריך משהו מייוחד וכאלה,
כידוע, לא מוצאים היום סתם ׳ברחובות.
אבל לא איש כמוהו יתעצל לחפש.
אז הוא חיפש וחיפש וחיפש, ונכוו —
לא מצא. פשוט לא מצא אשה שתהלום
את אישיותו השרמאנטית, ואשר תשיב לו
את עלומיו האבודים. הוא התעצבן כהוגן,
והחליט לשוב למישרדו המפואר בתל־אביב.
אלא שבדרך הוא פתאום נזכר בפרח
שיושבת אצלו במישרד. הוא עצר
מייד את מכוניתו המפוארת, ליד חנות־תכשיטים
ידועה, קנה באמצעות כרטיס־האשראי
שלו טבעת־יהלום יקרה, ודהר
ללישכתו, עליז וטוב־לבב.
אלא שהפעם הוא לא נכנס, כהרגלו,
מימים־ימיטה, בלי לומר שלום ובארשת־פנים
חמורה. הוא נעצר אצל כדופירח!
החמודה, חייך אליה באלגנטיות, והושיט
לה חבילה קטנה. המזכירה, המופתעת מגילוי
טוב־הלב הנדיר של בוסה הוותיק,
פתחה בקוצר־רוח את הקופסה, והוכחה
בסנוורים מבוהקו של היהלום.
מובן שהיא דרשה מייד הסבר, אבל
דבר כזה הרי לא עושים על רגל אחת.
לכן החליטו השניים שמלון השרון בד.רצ־ליה
יכול בהחלט להתאים לקיום שיחה
בארבע עיניים, בלי שאף אחד יפריע
להם. השניים נסעו בהתחלה לסופשבוע,
ואחרי זה לעוד סופשבוע, ואחרי זה גם
באמצע השבוע — עד שנשבר להם מהנסיעות,
והם פשוט עברו לגור שם.
כי היה להם המון על מה לדבר. אחרי
הכל, היא עבדה אצלו שנים, ואף פעם לא
יצא להם ממש לשוחח מלב־אל-לב.

מ ״סע לא ירו ־ ו י 1י ון ד
לא, אין לכם מושג מה הולך היום בין האמנים שלנו. ממש
חיות־טרף. כל אחד מהם היה מוכן לאכול את הקולגה שלו בלי
מלח, רק כדי להגדיל את הסיכויים שלו לנסוע ולייצג אותנו
בביזיון השנתי באירופה.
ממש לאן שאני הולכת, אני פוגשת איזה זמר אחד שמספר
לי כמה שהוא, ורק הוא בלבד, מתאים להופיע בתחרות, ושבעצם
אין אף זמר אחר שיש לו סיכויים לזכות יותר ממנו. כי, כמובן,
רק לו יש הופעה משגעת, הזא מצטלם נהדר, הוא יודע לדבר
עם עיתונאים, ועובדה איך שהוא מדבר איתי — וחוץ מזה
הוא גם מדבר אנגלית טוב, ויודע לצייר את עצמו עם דגל
המדינה בשלושה מימדים.
מה אגיד לכם, מתח לא־נורמלי. יגאל כשן בטוח שהוא
נוסע, כי האמרגן פשנל ישלח לו ליווי של שלישיית שוחולט־מנטאח־מסטיח;
אבי טולדאנו בטוח שהוא־הוא נוסע, בגלל
שבשנה שעברה הוא היה נורא ממורמר והוא עזב אפילו את
כל העניינים בלונדון ובא להיות בארץ, כדי שלא יגידו שהוא
אפילו לא בארץ. אז מה פתאום שישלחו אותו?
גיסים פרוסי כבר לא צריך טובות כי הוא ביפאן, נתנאל ה
צעירה מדי, וחוץ מזה היא מאוהבת בפול טאכו השוודי. רותי
נכון ועדנה לב באמריקה. אבל מי שכן יכול לבוא בחשבון
הוא זמר, שהשבוע חנוך חסון, שהוא אחד מחברי ועדת־האירוויזיון
(כן, גם יצור כזה יש) עזב הכל ובא לראות את
ההופעה שלו בבית־החייל בתל־אביב ונורא נהנה.
זהו זמר שמתחיל ללכת לו קלף בניו־יורק, זמר שהוא אולי
אחד הכוכבים היחידים שיש לנו היום בארץ, נכון, צכיקה פיק.
ואם זאת היתה באמת הפעם הראשונה שחסון ראה את פיק
בפעולה, הוא לא יכול לבוא ולהגיד לי שצביקה השאיר את
הקהל אדיש.

גוו שה
עליזה ומוצלחת
בישראל?
הרגשתם,
שמעה, גם
ועוד בגוף

שמעתם על המין הקבוצתי
אז אם לא שמעתם, ולא
אני מכירה לפחות אחת שגם
הרגישה ואפילו סיפרה על זה,
ראשון, לאלפי הקוראות שלה.
זוהי עיתונאית שמזה חודשים אחדים

ליווי צמוד
והפעם סיפור קליל מרשות־השידור, הרשוני
לספר על השדרן הפופולרי, ש היה
מאז ומתמיד חובב־חתיכות מושבע.
הוא היה מביא אותן איתו לאולפן, כדי
שיעשו לו מצב־רוח טוב בזמן השידור,
שיביאו לו קפה ועוגה מהמיזנון, ושילוו
אותו הביתה בשעת-לילד. מאוחרת.
אחרי הכל, שידורי ישראל משדרים היום
עד אחת בלילה, וגלי־צה״ל עשרים־
וארבע שעות ביממה, ולא נעים לחזור
לבד. העובדה שבבית מחכה לו, בדרך־
כלל, אשתו, לא מפריעה לו במיוחד.
עד כאן הכל טוב ויפה. אלא מאי,
עכשיו שמעתי שלא נעים לו לחזור לבד
גם בצהריים, וזה כבר יותר מדי, בהתחשב
בכך שהוא לא גר במקום שאליו
צריך לווי צמוד, ובכך שיש לו גם מכונית
מדגם משוכלל.
ובכן, אם אתם עוברים בסביבות אולפני
שידורי ישראל בקירייה בתל־אביב,
תוכלו לראות איך מגיעה לשם מכונית
נהוגה בידי דוגמנית יפהפיה שהיא ב־מיקרה,
אבל רק במיקרה׳ מאד נשואה. היא
נכנסת יפה לחנייה, ומחכה לו בסבלנות.
איך שהיא מגיעה, מודיעים לו באולפן
שמחכים לו, והוא שם תקליט, מודיע ל טכנאי
להכניס את אות־הסיום, ויורד
בקצב עליז. בצעדים אביריים הוא מתקרב
למכונית, אומר ״צ׳או״ חייכני לכל הכתבים
הקנאים שמסתובבים סביב המכונית ונד
זילים ריר, מתיישב ליד הדוגמנית, ובזינוק
מהיר נעלמים שניהם אל תוך עיר־החטאים
שלנו. תגידו מה שתגידו על רשות השידור,
יש תנאים רבותי, יש תנאים.

אלה ברקת
ראיון אישי
נהנית ממעמד של גרושה (פעם שנייה),
ומה שגירושין עושים לאשה, אני חוש בת
שרק היא יודעת. היא הסתפרה קצר-
קצר, נראית בכל מוקדי-הבילוי, ותמיד
מחייכת. בחיי שאני לא מסוגלת להבין
מה קורה פה. כשרווקים — טוב, כש מתחתנים
— גם כן טוב, אבל כשמתגרשים
— הכי טוב?
ן~^ 0 -זז^ .ורוזון!! 1ז>ו^1י־! ך דד,,״:ן ד״^^וזי

צכיקה פיק
תשואות כמו לגאון
כי תשואות כאלה כמו שהרעידו שם את הבניין, מקבל
היום בארץ רק יהורם גאון.
אבל אני הרי יודעת מה יהיה הסוף. בטח ישלחו את
שלמה ארצי פעם נוספת. מה יש, לא מגיע לו עוד צ׳אנם?

> ו נה

העצובה

לא תאמינו, אבל ההצגה פרם פרם חגגה
השבוע את הצגת המאה. ואחרי שראש-
העיר שלמה (״צ׳יצ׳״) להט טילפן והודיע
שהוא לא יכול להגיע כי הוא עסוק,
נתנו המפיקים אור ירוק, ההצגה התחי לה,
והקהל הרב שישב באולם נשם לרווחה.
אבל מאה הצגות הרי אי־אפשר לח גוג
ככה סתם.
זה שהקהל קיבל הצגה חגיגית׳ שיערב
לו, אבל את ההצגה האמיתית הכינו בש-
עת־לילה מאוחרת בפיאנו־בר שבקאונטדי־

למרות הגשם המרגיז נכנסו כולם למכד
ניות, ודהרו למועדון שהיה מלא מפה-
אל-פה. מזגו לכולם שמפניה אכלו מק לות
מלוחים ופיסטוקים, ושמחו כל־כך,
שאולי אם ארית פיאף היתד. יודעת

אני מתכוונת, כמובן, לעיתונאית אלה
כרקת, זאת שיש לה היום לפחות שתי
סיבות טובות מאד להרגיש מצויין. האחת
היא שהספר שלה על הפרפר היהודי
לובה דיד, שנכתב על־ידם בשותפות, עומד
לצאת לאור באירופה, ואולי אפילו
ייצא ממנו סרט.
אלה כבד מספרת לכל העיר שאדטו־טו
יגיע אליה בדואר־אכספרס צ׳ק־מיק-
דמה, וזה עניין של רק כמה עשרות אל פי
דולרים, והיא בטח תתעלף כשתקבל
את הכסף.
אבל גם אם הצ׳ק לא יגיע, היא מבטיחה
שהיא מכסימום תתמוטט ואז, מה
שיעמיד אותה שוב על הרגליים יהיה
בוודאי ערב־הראיונות החדש בשם למה

עד כמה שזכור לי, זו הפעם הראשונה
בהחלט שאשה מנחה ערב־ראיונות
בארץ, חוץ מעדנה שביט שהחליפה
פעם מישהו. אבל עם הניסיון העשיר של
אלה, ומה שהיא עברה בחיים, בטוח שזה
יהיה ערב מעניין. כי אלה ברקת היא עיתונאית
שלא מתביישת להפגיז בשאלות
מרגיזות וחוץ מזה, כעזר-בנגדה היא בחרה
לד. בשמואל שי, שיערוך מישחקי-
חצות משעשעים עם פרסים כגון בקבוק-
ויסקי תוצרת־חוץ, או בילוי סופשבוע
במלון אילתי.

שהיא גורמת לאנשים כזאת שימחה, היא
היתד. נותנת להם צל״ש.
אבל מי שנשארה עצובה וישבה כל
הזמן בצד היתד. דווקא כוכבת המופע,
יונה אליאן, שנורא עצוב לד, בלי ששי
קשת שלה. כולם רצו לשמח אותה, והזמינו
אותה אפילו לרקוד, אבל בקושי
הצליחו לסחוט ממנה חיוך. אפילו סנדרה
ג׳ונסון, השותפה להצגה, דני ליטאי
הבמאי, ז א בי קורן כותב ההצגה, שהם
אנשים די מצחיקים, ושסיפרו במיקרופון
בדיחות, לא הצחיקו את יונה.
אני רק שואלת את עצמי אם ששי, שמופיע
עכשיו עם הפסטיבל החסידי באמריקה
גם כן עצוב. ואתם יודעים מה?
אני כמעט משוכנעת שכן.

ש ח קני ם

כ שהאעץ וז
מ ת קו ממת

ארבעה ׳91׳ ע הנ שיא

האנגליה הרומנטית (פאר,
תל־אביב, אנגליה) — זהו אותו
מיזוג נדיר של יופי חיצוני ותיח־בום
פנימי, רומנטיקה להמונים ותבונה למבקרים, שאליו
שאפה תעשיית הקולנוע מאז״ומעולם, אן השיגה אותו
רק לעיתים רחוקות ביותר.
מצד אחד, זהו סיפור על אנשים יפים, הגיבורה, הגת־קפת
ספיקות באשר לחיי־המישפחה שלה עם בעלה התסריטאי,
נוסעת להירגע בבאדן־באדן. הבעל מתנועע הלון
ושוב, במכונית בנטלי מבריקה, ואילו הפסבדו״משורר
הצעיר, המהווה את הצלע השלישית במשולש תניצחי,
מבריח הרואין, אבל מתלבש אצל איוו סן־לווץ.
מצד שני, מה שקורה בין שלושה אלה הוא ביטוי
לדראמה מודרנית אופיינית, כאשר האשה מתקוממת נגד
השקפת הבעל, ונגד השיגרה והשיעמום. הבעל, לעומתה, מתקשה
להבין מדוע אין העניינים יבולים להימשך ברגיל, וחד
סר־ההבנה שלו בא לידי ביטוי בתסריט שהוא מכין, ואשר
שואב בפירוש את השראתו מן היחסים בינו לבין אשתו
לבין הפסבדו־משורר, אשר נראה במעטפה נאה המכילה
בתוכה חלל. אדם שכל תכליתו תחבולות בדי להגיע בשלום
מהיום למחר, וכל אחריות שהיא היא, לגביו, עוגן שימשוך
אותו למצולות.
שלישית, הסימון הקולנועי של ג׳וזף לוזי מלוטש עד
שלמות, המרכיבים השונים של העלילה שזורים בתוכו

קיין וג׳קסון: יופי ותיחכום
באמנות, התסריט של המחזאי טום (רוזנקרנץ וגילדרשטרן
מתו) סטופארד מפוכח ושופע הברקות לשוניות, ואילו
הצוות הקבוע של לוזי בסרטיו האחרונים: הצלם ג׳רי
פישר, התיפאורן ריצ׳ארד מקדונלד והעורך רג׳ינלד בק
מקפידים על עיצוב פנינה קולנועית זו עד לפרטיה הזעירים
ביותר.

כשהצל לי ם
מרק די ם
אורח בחצות (תל-אביב, תל-
אביב, ארצות־הברית) — שמות
הבמאי והשחקנים בסופו וה!
שהוא בבר בן חמש שנים, עשויים להטעות. מאקס פון-
סידוב וליב אולמן הם, הרי, כוכבי ברגמן• ,טרוור הווארד
הוא משחקני״הצמרת של אנגליה ; פר אוסקרסון הוא אותו
שחקן מעולה מהרעב ואילו הבמאי, לאסלו בנדק, עשה
פעם את מותו של סוכן והגברים עם מרלון בראנדו.
מה עושים בל אלה בסיפור״אימים נוטף־דם זה, על
מטורף שנמלט מדי״לילה מן המוסד שבו הוא מאושפז,
בדרך מסובכת ביותר, וחוזר לביתו בדי לנקום במישפחה
שבגדה בו — זה לא-בל-בך ברור.
הסרט משתדל אומנם לנצל, במיטב יכולתו, את הנוף
הסקנדינבי הקודר והקפוא, שבו צולם הסרט בשלמותו,
ומקדיש זמן ניכר לשיטת הבריחה מבית משוגעים הנראה,
לכאורה, במצודה שאין ממנה מוצא לבד מן השער הרא שי,
ומנצל בל גרזן מגואל-בדם. מי שמנסה לעקוב אחר כל
המתרחש בסרט, תוך ניסיון למצות את ההיגיון שבמעשים,
או לפחות בדרך־ביצועם, עשוי להתבלבל על הסף. הסצינה
הראשונה, של גבר המדלג בשלג, לבוש בתחתונים וגופיה

אוסקרסון ופון־סידוב: לא ברור
משך זמן רב ואינו חוטף דלקת־הריאות או בל מחלה
אחרת, עשוייה להקפיא בצופה כל רצון להבין יותר.

מזי מו ת
בינ ל או מיו ת
הכפיר והרוח (סינמה 1
ארצות-
ודרייב־אין, תל־אביב,
הברית) — בסיס העלילה, היסטורי:
שייך ערבי, ראש שבט מורד במארוקו, חטף בתחילת
המאה אשה אמריקאית ושני ילדיה (בן ובת) ,וביקש
תמורתם כופר מממשלת מארוקו. הנשיא תיאודור רוזבלט
איים בסנקציות צבאיות, והאשה שוחררה בסופו של דבר.
על בסיס זה בנה התסריטאי-הבמאי, ג׳ון מיליוס,
עלילה שכוונתה לאוו״דווקא להנציח היסטוריה, אלא
להקנות לקח אקטואלי הרבה יותר באשר להתערבויות
צבאיות של מעצמות מחוץ לגבולותיהן. מחד ניצב באן
האימפריאליזם האמריקאי התוקפני והיהיר, המשתמש
בתקריות בינלאומיות באמצעי לקידום מטרות פוליטיות
פנימיות, ומאידך — הפראות האפריקאית, שהיא מנוכרת
ובלתי-מובנת לזרים ; פראות המתנהלת, אומנם, על־פי חוקיות
מסויימת, אבל בשום פנים ואופן איננה אותה חוקיות
המוכתבת על-ידי המסורת המערבית.
בקווים כלליים, מצליח מיליוס במשימתו. ראשית, הסי פור
שלו מבוסס על שימוש בשלוש דמויות חזקות: השייך
הערבי, המגולם בבל הדר כבודו על-ידי שון קונרי ; האמ ריקאית
על נטיותיה השתלטניות המסתתרות מתחת למל-
מלה ומשי (קנדיס ברגן) ,והנשיא רוזוולט, הפוליטיקאי
האמריקאי המעריץ את בוח-הזרוע ואת ההחלטה האינסטינקטיבית
בדיוק כמו השייך הצפון־אפריקאי, אלא שפער

קונרי: שתלטנות מול מלמלה רומנטית
התרבויות ביניהם מביא כל אחד מהם לידי ביטוי שונה
של הערצה זו (בריאן קית, בתפקיד זה, הוא מבדר ביותר).
אם להוסיף לכך צילומים מרהיבי״עין, סצינות-פעילות
מבויימות היטב, ודיאלוג משעשע, ברור שמדובר בסרט
שנעים לראותו. אלא שדווקא אותו שעשוע שבתמליל, הוא
המונע מהסרט אופקים רחבים יותר מאלה של בדיחה
מצוייה.

החבורה, סרט המבוסם על רומן ידוע
באותו שם של הסופרת האמריקאית
מרי מק׳קארתי, ואשר הופק לפני כעשר
שנים, הצליח להרגיז מכמה וכמה בחינות.
ואם אין טעם, היום, לדוש בכל מה
שלא הצליח אז הבמאי סידני לומט לעשות,
הרי דבר אחד לפחות אי־אפשר
לשכוח: הוא הטיל על הזוהרת, היפה
והבולטת ביותר באוסף הצעירות הטריות
שהופיעו בסרט זה, תפקיד של לסבית.
והביזבוז ניראה מחריד. מזלה של
אותה כוכבת, ושל צופי הקולנוע גם
יחד, היה בכך שהחבורה היה רק צעד
ראשון בקאריירה מזהירה, ומאז לא העז
איש להחזיר את קנדים ברגן לדמות של
לסבית.
התגלית, המדהימה ביופייה, היתה בעצם
אישיות מוכרת בהוליווד, שבה מחצית
הגברים (כלומר, אלה שאינם הומו-
סכסואלים) ,נותרה בפיות פעורים כש הגברת
חלפה ברחוב, וזה מאז היותה
בת 14 בלבד.
את לא סעץ -נכון? כי קנדים
היא מוצר הוליוודי אמיתי בכל מאת
האחוזים. אביה, אדגר ברגן, הוא אחד
הקומיקאים המפורסמים ביותר שהיו ל רדיו
האמריקאי בשיא זוהרו, ונטרילד
קיסט (מדבר דרך הבטן) שהופעותיו עם
שתי בובות־העץ המדברות־כביכול שלו,
הפכו אותו שם־דבר באמריקה, ואורח
קבוע בקומדיות הוליוודיות קלות רבות
מאד.
למעשה היו אותן בובות־עץ, שהתפרסמו
בשמות צ׳ארלי מקארתי ומורטימר
סנאד. כל*כד מפורסמות, עד שקנדיס נאלצה,
משך כל ילדותה, לעמוד בצילן, כאשר
הבדיחה המקובלת ביותר על באי
בית־ברגן היתה :״את לא מעץ, נכון ז״
היום אין עוד שום ספיקות בנדון. איש
אינו מעלה עוד בדעתו שקנדיס עשוייה
עץ, ולא רק בשל שלמותה החיצונית,
אלא גם בשל מה שמסתתר מאחורי רעמת
השיער השופעת בגון הדבש. כי קנדים
היא הוכחה חותכת לכך שיופי ו־טימטום
אינם חייבים בהכרח להיות
שמות־נרדפים בקרב המין הנשי. קנדים,
שחדלה ללמוד כדי לשחק, הפסיקה למ שך
תקופה ארוכה למדי את הופעותיה
כשחקנית, על־מנת לכתוב, זכתה למוניטין
כצלמת וכתבת גם־יחד, ורשימותיה
התפרסמו בעיתונים מכובדים כמו הפלייבוי.
היא
היתד. בין האמריקאיות הראשונות
שסיקרו את היחסים החדשים עם סין (העממית,
כמובן) ,ולאחרונה זכתה בסקופ
שניקר את העיניים למרבית העיתונאים
בארצות־הברית: היא בילתה ארבעה ימים
במחיצתו של הנשיא פורד (שאותו היא
משווה עתה אל ידיד טוב של אביה, ג׳ון
ויין) ,ופירסמה כתבה מצולמת מפורטת,
על התרשמויותיה מן המישפחה הראשונה
של אמריקה — התרשמויות שנמנעו,
אומנם, בכוונה, מפוליטיקה, אבל הצביעו
על חוש עיתונאי ופיקחות רבה של הכותבת.
הנכרת
ישנה עם האריות. במקביל
לכך, היא מופיעה בסידרת סרטים
חדשים (אחד מהם, הכפיר והרוח מוצג
כעת בארץ) ,מפתחת קשרים עם אפריקה
(היא עומדת להשתתף בסרט מצרי)• ,ד
ממשיכה במיבצעיה העיתונאיים: היא
בילתה בחברת אנתרופולוגים בטנזאניה
(וישנה בחוץ, משום שהאמינה שהמלווים
הכושים יפחדו מן האריות יותר מאשר
יחשקו בה) .כן ערכה ביקור בן שלד
שה שבועות בג׳ונגלים של אפריקה, בחברת
אחיה קרים, ביקור שמומן במלואו
על-ידי חברת־טלוויזיה אמריקאית,
שביקשה לצלם את הגברת בטיוליה.
אשד לגברים שבחייה היו לה, לקנדים,
תמיד, יחסים מייוחדים־במינם. כשהיתה
ילדה קטנה, ושיחקה עדיין עם לייזה מי-
נלי ועם בניו של ג׳יימם סטיוארט, בבית-
הספר של אולפני אס־ג׳י־אם ,.המייועד
לבני־כוכבים׳ היתד. עדיין נערה מופנמת
וסגורה למדי. אולם מאז החליק עורה וקיבל
גוון שנהב מבהיק, וקומתה גבהה
עד כדי מימדים מושלמים של אלילה ויקינגית.
אז החלו להתגבש גם הדיעות
שיש לה על הסביבה:
״הגברים כל-כך מסונוורים על־ידי י ד
פי, עד שקשה שלא לבוז להם. אבל למען
העו ל ם הז ה 1992

צורחת עוד על במאים, ואם אני יוצאת
למסעות הרפתקניים, הרי זה רק כדי למצוא
את השקט והשלווה שאני אוהבת,
לכן, אני חוששת שלעולם לא אהיה שח קנית
גדולה.
״כדי להיות כזאת, יש צורך בטיפה של
טירוף. ואילו אני מעדיפה, תמיד, את
שפיות־הדעת.״

תדריך
ת ע -א בי ב
המהגרים (תכלת, שוודיה)
— אפוס איטי ומרשים ביותר על הגירת
שוודים, במאה שעברה אל הארץ המובטחת
של אמריקה הצפונית. הודו של הסיפור
משתלב בפיוט׳ מופלא ותיאור
רגיש של כל דמות ודמות. עם ליב אול מן
ומאקס פון־סידוב.
** +המישחק המבוי (מוגרבי,
ארצות־הברית) — מישחק־כדורגל אמריקאי
אלים בין כותלי כלא, כמשל לאורח-
החיים ולערכים המקודשים של החברה
האמריקאית. בימוי נמרץ של רוברט אלד-
ריץ׳ ,עם ברט ריינולדס בתפקיד הראשי.
שוער״הלילה (אורלי, איט־

כדגן בעבודה
מ״פלייבוי״ עד לבית הלבן

קנדים ברכן כ״הכפיר והרוח״
״את לא מעץ — נכון?״

ברכה: זד.
אותך חפץ
ממנו לדבאינו
נוהג

האמת, יופי הוא לא בדיוק
מוציא אותך מן הכלל, הופך
במקום אדם — חפץ שמצפים
רים מסויימים ומתרגזים אם
בהתאם׳.
הקישוט הנודד. אומנם, היא מודה
שהיופי, לפחות מבחינה אחת, עזר לה
מאד. הוא פתח בפניה שערים שלולא כן
היו נשארים נעולים לפניה לעולם, הפך
אותה לכוככבת בגיל 19 ואולי הקלות
שבה זכתה בכל, גרמה לאותה תחושת-
זילזול שליוותה את הקאריירה שלה בש נים
הראשונות. היו אלה סרטים שבהם
היתד. קישוט בלונדי יותר מאשר שחקנית,
ואשר ניראו בעיניה, או לאו ,׳בהתאם
לעניין שהיה לה במקומות שבהם
צולמו (כך ביקרה בכל העולם, מהונג־קונג
ביאנגצה הגועש ועד איי יוון ב־היום
בו יצאו הדגים).
היום היא מקפידה הרבה יותר. חייל
בכחול הביא שינוי קיצוני בדמותה, ושם
בפיה דיאלוג שבת-אמריקה התיכונה המושלמת,
והמחונכת היטב׳ שאותה גילמה
בדרך־כלל, לא היתד. מעזה אף להעלות
על דל־שפתיה. ידע הבשרים סייע
לעצב את דימוייה החדש כשחקנית, ד
הכפיר והרוח מצביע בהחלט על תכונות

נוספות, נוסף לחזות המסחררת של היפהפייה
בת ד.29-,
הנשים זקוקות זז לזו. חייה הפרטיים
עורכים, בינתיים, כפי הניראה, תפנית
המקובלת היום במייוחד בין האמריקאיות
הצעירות. אחרי רומן ארוך עם
מפיק־סרטים צעיר ושמאלני בשם ברט
שניידר (אשר עורר את חמתם של השמ רנים
בחלוקת האוסקר האחרונה, כאשד
עלה לקבל את הפיסלון עבור סרט תעודי
בשם לבבות ומחשבות, וקרא על הבימה
מיכתב שקיבל מצפון־וייטנאם בזכות סיר-
טו) .אומרת היום קנדים:
״אומנם איני שותפה פעילה במאבק ל-
שיחרור האשה, אבל אני מבינה היטב
שהנשים זקוקות זו לזו וצריכות לתמוך
האחת ברעותה. גברים טוענים שהם אוהבים
נשים עצמאיות, ועם זאת הם מק דישים
כל דקה פנוייה כדי להרוס בשיטתיות
כל סיכוי של יוזמה עצמית מ־

ציתו.״

והשקפת־עולם זו עשוייה להופיע בק רוב
גם בצורת רומן, מאחר שקנדים מתכוננת
לנסות כוחה בכתיבה יוצרת, לאוו-
דווקא עיתונאית. פרט לכך, היא משתדלת
לשמור על שלוות־נפש מוחלטת .״איני

כדגן וגרפונקל ב״ידע הכשרים״
״הגברים הורסים יוזמה נשית!״
ליה) — ניצולת־שואה נפגשת עם סוהרה,
אחרי 15 שנה, בסרט המציג את השואה
כחלק מן המציאות היומיומית של אלה
שעברו אותה. מנקודת מבטם, שהיא גם
נקודת־המבט של במאית הסרט, נראה
העולם מעוות ומעוקם. כל מי שעבר ניסיונות
דומים על בשרו, מוטב שיתרחק.

שובו של הפנתר הוורוד
(הוד׳ ארצות־הברית) — פיטר סלרם, שוב
כמפקח השלומיאלי קלוזו, מחפש את היהלום
הגנוב, בעלילה מושאלת ממקורות
שונים אך מכילה הצחקות רבות.
* * תמימות מזוהמת (בן־יהודה,
צרפת) — קלוד שאברול מביים תרגיל
מזהיר בתנועות מצלמה ותיפאורה קולנועית,
אבל סיפור הבעל והמאהב הנעלמים
הוא פחות מושלם. בכל אופן,
סרט שנעים לראותו.

1* 1הסנדק, חלק ב׳ (אורלי,
ארצות־הברית) — ראשיתה ושקיעתה של
המאפיה, בסרט רחב-מימדים המוותר על
חלק מן הפעלתנות של הסרט הראשון,
למען העמקת־יתר בנושא עצמו. אל פא־צ׳ינו
מרשים בתפקיד הראשי.

ידו שליס

המירדן לצמרת של דודי
קראביץ (רון, קנדה) — עלייתו ונפילתו

ברגן כ״חייל בחול״
״איני צורחת על במאים ! ׳
ה עו ל ם הזה 1992

לכל צופה שעבר דרך החופה. מישחק מעד
לה של ליב אולמן וארלנד יוספסון.
פרנקשטיין הצעיר(ירושלים,
ארצות־הברית) — מל ברוקם משתולל ב־פארודיה
על סירטי-האימים של שנות ה־,30
כשכל הפחדה ישנה הופכת בדיחה חדשה.
צוות מוקיוניו כולל הפעם את מארטי פלדמן
הפוזל הגיבן, פיטר בויל, מדלין קאהן,
ג׳ין ויילדר וטרי גאר.

תמונות מחיי־נישואין

(מיטשל, שוודיה) — אינגמר ברגמן חודר
למעמקי מוסד הנישואין המודרני, ומחטט
בכל פינה אפלה. חווייה מרשימה שנוגעת

חי פ ה

של נער יהודי מן הגיטו של מונטריאול,
מתוארים בהומור מריר ועוקצני על-ידי
הבמאי טר קוצ׳ף, לפי ספר של מרדכי
רייכלר. ריצ׳רד דרייפום הוא השאפתן הדורך,
בהיסח־הדעת, על כל הסובבים אותו.

413

עומדים לחטוף
את לדר!״
הודיע עצי המישטוה המדומה -ותבע
מיליון דירות

1צלאל

מזי חי

ואשתו