גליון 1993 מתאריך 12 בנובמבר 1975

מחיר .00 :ג; ל י

ח־ 41 1<02

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

בישיבת הממשלה הוחלט:
ישראל תצטרף לאקי״ם
שר החינור: מנת המישכל תחולק בקיצוב • אזרחי ישראל יוגבלו ל״70
1 .0בשטח בנוי • אורחות החיים יבוססו על ״מקראות ישראל״ •
תיאטרון הבובות לנוער — תיאטרון לאומי • חובת התייצבות חודשית
בטיפת־חלב • הגיל המאכסימאלי לתושבי ישראל — 12 שנה ו־ 10 חודשים.
כתום ישיבת ממשלת ישראל
שנערכה אמש, הוחלט על דעת רב
השרים כי מדינת ישראל תצטרף
לאקי״ם כהכרה מלאה• פירושה
המעשי של ההחלטה הוא, כי
החל מתאריו ההצטרפות יוגדרו
אזרחי ישראל כילדים מפגרים, החייבים
בהתאם לחוק באפוטרפד
סות מלאה ובהשגחה מתמדת של
מבוגר אחראי, כמקרה שלפנינו
— ממשלת ישראל והכנסת.
פרשננו המדיני מוסר כי, ההחלטה
היא אקט פורמלי גרידא, שכן בפועל
כבר נחשבים הישראלים לדבילים והממשלה
אף נוהגת בהתאם. הפרשן
מנה שורה של צעדים המצביעים על
ישוטו של החוק כמו צינזור ״שוער
הלילה״ ,התמרמרות על פירסום ממדי
הירידה והעליה, הוויכוח על ״אמא
קוראז״׳ וכמובן העלאת ההקצבות ל חברי
הכנסת והקונסולידציה של חד
בות המפלגות.
בין השאר ציטט הפרשן את נאומו
של ח״כ כץ בדיון על ״ניקוי ראש״.
״לטלוויזיה״ אמר כץ ״כח גדול, היא
משפיעה במיוחד בשכבות שאינן כל
כך מתוחכמות, הם מקבלים דברים
כפשוטם. לא כל אחד מסוגל ויכול

לרדת לכל הדיקדוקים הפרושים ד
הרזים.״ ציטוט שיש בו ״אני מאמין״
של הבית כולו.
עם החלת החוק, יוגבל הגיל המכסימלי
של תושבי ישראל, כך שלא
יעלה על 12 שנה ד 10 חודש (קודם
למיצוות, גיל הבגרות) .גיל הפרישה
יעמוד איפוא, על 10 שנים ואילו הגיוס
— 4שנים ו״ 9חודשים. מנת המשכל
תחולק מחדש על פי תלושים באול מות
קולנוע שיוכשרו ל״טיפת חלב״.

ה־ 1.0המכסימלי המותר יהיה 70בשטח
בנוי ד 65 בעיירות פיתוח. ה תושבים
יחוייבו לשנן את ״מקראות
ישראל״ או ״גן־גני״ בהתאם לנטיתם.
בתיאטרון הבובות הממלכתי כבר החלו
החזרות על ״מלכת השלג״ ועל מחזה
האבסורד ״אצבעוני״.
הממשלה מצידה תכשיר את התוש בים
למלאכת כפיים כמו קליעת סלים
ורפיה, ותתחייב לנגב את אפם ועכד
זם בנדרש.

חברים מספרים על סאדאת
(ליום ה אנ טי ש מיות הבינל אומי)
יוסי: ואני זוכר שבשנת 1953 פגשתי עיתונאי
גרמני ־ שהיה אצל המצרי ואמר לסאדאת
״גוטע מורגען הר סאדאת״ וסאדאת ענה לו
״דויטשלנד דויטשלנד איבר אלעס ״.נו אז הוא
לא נאצי?
גידי: וכשהגרמנים היו באל־עלאמיין, סאדאת היה
מתאמן ערב ובוקר במועל־יד. הוא גם היה
במחתרת הפרו־נאצית ורצה להיות הגאוליטר
של קהיר כשהגרמנים יכבשו אותה.
רינה: הוא אהב לשתות בירה גרמנית. תמיד אמר
״בירה גרמנית אמיתית יותר טובה מכל בירה
אחרת״ וזה אחרי מה שעשו הגרמנים לעולם
וליהודים.
ספי: ויום אחד כששיחקנו מחבואים אמרתי לו ככה

סתם ״השקדיה פורחת להיטלר יש קרחת״
וראיתי איך הוא נפגע פתאום, מזה שצחקתי
על האיש שהוא ממש העריץ.
יענקלה: שלא לדבר על עניין הרדיו ומה שאמרה
אשתו שהיא לא תסכים שבתה תתחתן עם
יהודי. סוף סוף חשפו את פרצופם האמיתי.
יוסי: הוא ממש נאצי!
רינה: ואנטישמי !
ספי: ושונא־יהודים !
יענקלה: ושונא־ישראל !
גידי: ועם אחד כזה אנחנו צריכים לחתום על
הסכמים —
רינה: גועל נפש !
יוסי: הרבה יותר כדאי להילחם נגדו!

ק ח כו תרת :
ביום שישי פגשתי ב״הארץ״ את הכותרת
הבאה :

אני יודע שלא היתה כוונה רעה, וגם
אם הזורק היה חבר מצפן למשל, או
שי״ח, היו חושפים את מוצאו ללא
משוא פנים. להודות על האמת יש לברך
את אנשי ״׳הארץ״ ,סך הכל הם
מדייקים בהבאת האינפורמציה. בכלל
ניראה לי שיש לקבל בברכה רעיון זה
ולאמצו. כך שעתונינו יראו בצורה ה באה.

צעירה
חברת רפ״י
נאנסה באכזריות. בין ה-
חשודים 2חברי אחדות־העבודה
ואיש הרשימה
הממלכתית.
2כלבי־משטרה (מע רד)
מחפשים אחרי הילד
שלמה אברבאנאל (אגו־דרדישראל)
שנעלם מ ביתו.
אסותא:
נולד לסילבי
ואליהו כהן (יעד) בן
(ליברלים).
ארכיאולוגים חברי ה מעדר
ושינוי אורבים בלילות
לשודדי עתיקות
מהמרכז העצמאי ופועלי
אגודת ישראל וכר וכר.

פיפון ה ש בו ע:

—״ממישנתו של מייסדו —
כל הקודם — זוחל
ד״ר מ. זוארץ
(בספרו ״שבחי הדינהאוריס׳־)

האנטישמים החושים שר האוצר: הנציב
לא אחראי למעשיו

כנראה שמשהו השתנה בעולם.
אולי פחתה האנטישמיות, אולי
זה משהו אחר ן אך עובדה —
בכל מיני ארצות, בכל מיני מדי נות,
מגיעים יהודים לעמדות
נכבדות ואף אחד לא פוצה פה
ומצפצף.
אף אחד, חוץ מאיתנו.
בארה״ב יש שר-חוץ יהודי,
אבל בארה״ב לא מזכירים לו
את זה כל היום.
כאן כן. כאן מזכירים לו את
זה כל היום וכל הלילה ומחרפים
אותו ומגדפים אותו על היותו
יהודי.
באוסטריה יש ראש ממשלה
יהודי, אבל באוסטריה (הנאצית)
לא מזכירים לו את זה, לא לטוב
ולא לרע.
ואצלנו — לא שוכחים לו את
זה לרגע.
לא לו ולא לקיסינג׳ר ולא לאף
יהודי אחר :

אתה יהודי׳ א! איד!
אתה יהודי, אז מ תי!
כמה, בתור יהודי !
איפה, בתור יהודי !
כיהודי, למה !
כיהודי, האם!
העולם אולי השתנה, אבל
אנחנו לא — אנחנו אנטישמים.

אולי ...אני רק שואל ...אולי,
במקום לחפש כאלו שהיו נאצים
ואנטי שמים לפני שילרשים או ארב־עים
שנה, אולי כדאי ...אני רק
שואל ...אולי כד אי לחפש כאלו
שהם נאצים ו אנטי שמי ם עכ שיו, או
שיהיו נאצים ו אנטי שמי ם בעוד
שלושים או ארבעים שנה?..
סליחה, באמת סליחה.. רק שאלתי ...לא. לא. בטח ...אני לא
א שאל את זה יותר ...סליחה, באמת
סליחה.

לום ור ולשלוח

קשה, קשה לחבר הכנסת גרשוני
בימים אלה. כל ידיעה, כל
מאמר בנושא ביקורה של משלחת
הכנסת בארה״ב מסבים לו
יסורים. ואין זה ענין הנסיעה
עצמה כמו העלבון הצורב הכרוך
בדבר. אחרי הכל הוא עוד יסע
כנציג הכנסת לקונגרס הספסלים
האחוריים ברואונדי ולפגישה עם
קיסר יפאן. אבל העלבון ה חריף
אינו נותן לו מנוח ,׳,שאנ-
קוריון יפגוש את פורד, יוסף
תמיר ילחץ את ידו וחייקה גרוס-
מן תתנשק עם קיסינג׳רז במה
נופלת ידיעת האידיש שלו מזו של
וורהפטיג הא ן הא ח״כ גר-
שוני חש עצמו כמי שהושלך לכלבים.
חלומו
הגדול של גרשוני, אותו
הוא מגלגל כבר קרוב לארבע
שנים, הוא שקריאת ביניים שלו
תענה ע״י בגין הגדול. משהו כמו
״חבר. הכנסת גרשוני עוד יגרשוך
מפה״ אבל הוא יודע שהסיכויים
אפסיים כך שלחילופין הוא רואה
עצמו נהג משאית עם גורר. אבל
גם כאן אינו תולה תקוות גדולות.
במבט
לאחור היו לו הישגים
גדולים. ב 23.8.66-קרא לעברו
ח״כ באדר שחשבו לוילנר ״סתום
פיך בולשוויק״ .ובינואר 69׳ כתבו
בעיתון — ש״הופעתו הפתאומית
של גרשוביץ הצילה את ה מערך
מתבוסה״ .ששכב בבית-
החולים לפני שלוש שנים, שכב
לידו שפיגלר. סך הכל רגעים
יפים.
לא גרשוני לא יפרוש. בינתיים

שר האוצר הודיע אמש, כי נציב
מם־הבנפה יצחק מן, אשר הודיע על
הטלת מם על רווחי הנת׳׳ד, איננו
אחראי על מעשיו.
מר רבינוביץ ביקש לקחת בחשבון,
כי למר מן תמלאנה שש שנים בעוד
חודש וכי מבחינת החוק היבש הוא
נחשב לקטין.
השר מסר, כי כבר ארעו בעבר מק רים
בהם גרמה התנהגותו של הנציב
לאי־נעימויות. לפני חודשים מספר
ידה מן אבן בחלון בית־ספרו ושר
האוצר הוזעק למנהלת ונאלץ לשלם
50 לירות עבור תיקון הזגוגית המנו פצת.
מן הבטיח שמקרים כאלו לא
יישנו, אך לא עמד בדיבורו.
שר האוצר אמה כי צריך לסלוח
למן .״הוא בסך־הכל רק ילד ואין מה
לעשות, אלא לחכות עד שיתבגר מעט
ויהיה בן־אדם״ הטעים מר רבינוביץ.

הולם נשא הרוח, בולם סחף האור
נסיעת חדשח את בוקר חייתם חרנינח.
ואני גוזל ח׳׳ב, נשתכחתי מלב
תחת כנפי חמליאח.
בדד בדד נשארתי, וחמליאח אף היא
כנף ימינח חזקנח על ראשי חרעידת
ידע ליבי את ליבת חרד חרדת עלי
על בנח, על יחידח.
חרש בכתח עלי וחתרפקח,
וכמו שחח בכנפח חריקה בעדי.
כולם נשא הרוח, כולם פרחו להם,
ואוותר לבדי לבדי

נציב מס־הכנסה כפעולה

איך לאסשס ! ע ל !ה?

הוא מטביע יגונו במשקה חריף
(אשכוליות בלי סוכר) ומעלה
הגיגיו על הכתב. השיר הפותח
הגיגים אלו נכתב במשותף ע״י
ביאליק ועל ידו.

לבדי

עם זאת הודה, כי הנציב, שאיננו בר־עונשין,
נמצא בהסתכלות וכי המס קנות
תמסרנה לציבור הנישומים תוך
שבועות אחדים.
אלפי יוסבו ייצור קבלו

פועלים, עובדי התעשייה האווירית,
מייצור מטוסי ערבה וג׳ט־קומנדר, למטוסי
כפיר לייצוא. עדיין לא נתהזמנות
מחוץ־לארץ לרכישת הכפיר.
(לפי ידיעה בדבר)7.11.75 ,

בואו נבדוק מי הם הלקוחות הפוטנציאליים?
מי זקוק כיום למטוסי-קרב-הפצעה מעולים ומתוחכמים?
בווייטנאם כבר שקט. גם בקמבודיה.
באירלנד משתמשים בפצצות תוצרת בית.
בברזיל יורים בילדים ברובי-ציד.
במרוקו הספרדית מסתפקים במוקשים.
מי נשאר?
אולי מישהו במזרח התיכון?
ישראל?
רעיון לא רע. ישראל נמצאת במצב לוחמה. ישראל זקוקה
למטוסים. הבעייה היא שישראל מחפשת את מטוסי שנות השמונים,
משהו אמריקאי, ואלקטרוני, אם אפשר.
אולי מצרים?
זה נשמע הרבה יותר טוב. גם מצרים במצב לוחמה. למצרים יש
בעיות רכש: הרוסים לא מספקים נשק, והאמריקאים לא נותנים מספיק.
מצרים מחפשת מטוס זול ומתוחכם, רב־תכליתי וחדיש, לרכישה
בתנאים נוחים.
צריך לשכנע את המצרים לקנות את הכפיר !
הם יקנו את הכפיר ויכניסו מטבע-זר לאוצרנו הריק, ואנחנו נחסל
את הכפירים שלהם עם האפ 15-שנקבל תמורת הכ.סן ז הזה מארצות-
הברית.
הם מוכרחים לקנות את הכפיר. זה חייב להיות אחד התנאים
המרכזיים בהסכם־הביניים הבא.

מעביד!
אנו שוברים שביתות —
ללא התערבות ההסתדרות
וללא בוררות מחייבת
יש לנו לבנות חבלה.
פרטים

יבואו

הערבי הראשון שיכרות שלום נפרד עם
ישראל, או לוותר על שטחים. אף אין
כפוהו לעשות את שני הדברים ביחד.
מאחר שממשלת אשכול (ולאחר־מבן
ממשלת גולדה) לא היתה מוכנה לשלום
בלי סיפוח שטחים נרחבים, הוחמצה
ההזדמנות, ונסללה הדרף לעליית אש״ף.

ה ת פיי סו ת בין
פר ץ ויעקוב*
השרג לי לי ־
בראשה או פוזי צי ה
לקראת האפשרות של הסדר־ביניים עם
סוריה, שיחייב לפחות הזזה מינימלית
של יישובים והבללת יישובים באיזור־חיץ
שבשליטת האו״ם, מתגבש השר ישראל
גלילי בראש האופוזיציה ליצחק רבץ.
הקיבוץ המאוחד, המכיר במנהיגותו של גלילי,
קיצוני בפרשת רמת־הגולן לא פחות מאשר הליכוד,
ובחוגי הממשלה כבר מדברים על הפגנות
המוניות של ״חולצות כחולות יחד עם חובשי־כיפות״
.הדבר מסביר גם את שתיקתו של יגאל
אלון, ואת ההתבטאויות הניציות המפתיעות של
יצחק בן־אהרון.

עוד ה19נ 1ה:
איוור־־מים ד או פי ר ה
בימים הקרובים עומדים להתחיל בעבודות הנחת
קו צינור מים מא־טור, שלחוף מיפרץ סואץ,
לשארם־אל־שייך, במרחק של כמאה קילומטר.
צינור־המים, שבהנחתו יושקעו מיליוני ל״י, מייועד
להזרים מים טהורים לאופירה, שתושביה שותים
עתה מי־ים מותפלים, שמחירם מגיע ל־ 20ל״י הקו״ב.

כאישור הממשלתי שניתן למינהל מרחב־שלמה
להתחיל כעבודות הנחת הצינור,
רואים רמז לבך שממשלת־ישראל
אינה מתכוונת להחזיר איזור זה למצריים
כעתיד הנראה לעין.

איר הוחמ ץ
ה ש לו םעס חוס״!?
אישיות בכירה גילתה השבוע, בחוג פנימי, איך
הוחמצה ההזדמנות לכרות חוזה־שלום עם המלך
חוסיין, מייד אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר נפגשו
עימו שרי ממשלת ישראל כמה פעמים. בשיחות
אלה תבעו השרים הישראליים מחוסיין לוותר
על שטחים שונים, לפחות בגבולות תוכנית־אלון.

תשובתו של חוסיין היתה, כי הוא יכול
לעשות אחד משני דברים: להיות המנהיג

שר־התחבורה, גד יעקוכי, יערוך כימים
הקרובים כנמל־אשדוד ביקור, המייועד
לסמל את ההתפייסות כינו לבין מנהיג
פועלי נמל אשדוד, יהושע פרץ. היחפים כין
השניים, שהגיעו לחילופי־האשמות
הדדיים כעת ההתלקחות האחרונה
באשדוד, הפכו שוב ידידותיים.
בינתיים גדלים והולכים הלחצים המופעלים על
יהושע פרץ שלא להמשיך בעירעור על גזר־הדין,
שדן אותו לשני חודשי מאסר, על מעשה סגירת־הנמל
שלו. הלוחצים חוששים כי הדיונים המחודשים
בפרשה עלולים לגרום התלקחויות נוספות באשדוד.

כין הלוחצים על פרץ ללכת לכלא היה גם
ראש עיריית באר־שכע, אליהו נאווי,
שהבטיח לפרץ לבקרו בל יום בכלא ולשחק
עימו שם ששיבש.

בבקשה, תשלם !
בפעם הראשונה בארץ יימכרו
כרטיסים למסיבת־קוקטייל, הנערכת,
לכבוד אמן־אורח.
פרנק סינטרה, העומד להגיע בעוד
שבועיים ארצה לשתי הופעות,
שהכנסותיהן יוקדשו ל״קרן
ירושלים״ ,דרש שיימכרו כרטיסים
י גם לטסיכת־הקוקטייל שתיערך,
בהשתתפותו, כמלון ״הילטוך
כירושלים. מחירי הכרטיסים
להופעתו של סינטרה יהיו 80 ,60 :
ו־ 100 לירות, ואילו כרטיס משולב
להופעה ולמסיכת־הקוקטייל יעלה
50צ לירו ת., .

הרב עובדיה עצמו סירב לדבר על פרשת
התרומות, והשבוע יצא שוב לארצות
אמריקה הדרומית.

ה מערך ב ר חו בו ת
תו מךברבטמן
בניגוד לידיעות כוזבות, אין המערכה נגד ראש
עיריית־רחובות שמואל רכטמן, איש הליכוד
(ליברלים) ,מתנהלת מצד אנשי המערך. להיפך,
אנשי המערך במועצת העירייה תומכים בראש־העירייה,
מול ההאשמות שהועלו נגדו.

היוזמה למערכה נגד רבטמן באה דווקא
מצד עסקנים ימניים, שהסתכסכו עימו.

מנ סי ם ל מנו ע
אישו א חי טו ב
לחצים הופעלו בחודשים האחרונים על פרקליטות
מחוז תל־אביב ועל היועץ המישפטי לממשלה, כדי
למנוע הגשת כתב־אישום נגד עורך־הדין

בו רגלאי אדיר
א ת מינו־ ג רי
לוי גרי, סמנב״ל מישרד הפנים ויו״ר
הוועדה לביקורת ׳סרטים, יסיים את
תפקידו תוך שנה.
השר בורג סירב להיענות לבקשתו של גרי להאריך
את מינויו לתקופה נוספת של שנתיים. גרי
ביקש להישאר בתפקיד כצנזור ראשי וכסמנכ״ל
תקופה נוספת, אחרי פרישתו לגימלאות, כפי שנוהגים
לעשות פקידי־ממשלה בכירים.

שו הו ד ד ־ מו ס ה ־ מ ס טי ק
דאירו־ויויון?
השבוע יוחלט סופית מי ייצג את ישראל בתחרות
האירדויזיון, שתיערך בהולנד בעוד כשישה חודשים.
חמשת חברי ועדת האירדויזיון שיבחרו את
הנציג, אמורים להתכנס היום לישיבתם האחרונה
בנושא, ואז גם יפורסמו שמותיהם, אשר נשמרו
בסוד, על־מנת למנוע מהם הפעלת לחצים.

ייתכן מאד שנציגי ישראל כתחרות יהיו
הפעם שלישיית ״שוקולד־מנטה־מסטיק״,
הנהנית מדעת־קהל אוהדת כיותר, הן
כקרב הציבור הרחב, הן כהוגי הבידור
בארץ.

שלא כבשנים קודמות, תינתן השנה הזדמנות לכל
המוסיקאים בארץ להציע שירים לתחרות, והשיר
שייצג את ישראל ייקבע על־ידי ועדה רחבה של
אנשי־מיקצוע, במופע פומבי בטלוויזיה.

ס טו דנ טי םמשתת פי ם
מ טי פ ת?!והטייד?

לרפאל נמסר דיווח שהרב קיבל תרומות של
עשרות אלפי דולר עבור ישיבתו ולצרכים אחרים,
אך הכריז שהוא סומך על מעשי הרב.

ירוץ שו ב *
כץ ידידיו של אייבי נתן עלה שוב
הרעיון להציג את מועמדותו של
אייכי לכנסת הבאה.
לפני 10 שנים כבר ניסה אייכי
להגיע לכנסת, באמצעות רשימת
נ״ס שהקים, ושזכתה כאלפיים
קולות. אם יתממש רעיון זה, יופיעו
בבחירות הכאות לפחות חמש
רשימות קטנות, שיפנו אל הבוחר
במצעים דומים.
11 דויד אחיטוב, בחשד שקיבל סכום של 5000ל״י
מעורך־דין אחר, כדי להגדיל ב־ 30 אלף לירות
תשלום פיצויים של חברודביטוח לנפגעת
בתאונת־עבודה.

התיק נשלח לאישור היועץ־המישפטי־לממשלה,
שהיה צריך לאשר את התחלת
ההליכים המישפטיים נגד הנאשם. אך
סניגורו של אחיטוב, שהוא כעלה של
שופטת, מנסה למנוע הגשת בתב־האישום
ומבקש להסתפק — בהעברת הפרשה לדיון
כפני הוועדה לאתיקה של לישכת
עורכי־הדץ.

ב אי ר זונות
עשרות סטודנטים של אוניברסיטות
תל־אביב ובר־אילן עובדים במישרה חלקית
בשורות מישטרת תליאביב.

מחירי

הסטודנטים־השוטרים נשלחים למשימות שמירה על
דירות ראש־הממשלה ושמעון פרם, ולביתו של
משה דיין. רבים אחרים עוקבים אחר הזונות
ומשתתפים במשימות־סיור. המישטרה משלמת
לסטודנטים העובדים בשורותיה, לפי שעות־עבודה.

כר טיסי־־ הקולנו ע

רפאללא חקור
ת רו מו תהרב יוסף
שר־הדתות יצחק רפאל הודיע, שאינו
מוכן לחקור את פרשת התרומות שקיבל
הרב הראשי, הראשון־לציון עובדיה יוסח,
בעת סיורו הקודם בארצות אמריקה
הדרומית.

יועלו ב ־ 3 3א חוזי ם
מחירי כרטיסי־הכניסה לבתי־הקולנוע
כערים הגדולות, יועלו כעתיד הקרוב
מ־ 7.5ל״י הברטים ל־ ±0ל״י הברטים.
זוהי עלייה כשיעור של 33 אחוז, שאין לה
תקדים. היא מוסברת כפיחותים
האחרונים, וכעיקר בירידה הדראסטית
כמיספר צופי־הקולנוע כחודשים האחרונים.
בין בעלי בתי־הקולנוע לבין מפיצי הסרטים הושג
הסכם, שלפיו יופרשו מעתה 10 אגורות, ממחירו של
כל כרטיס, לקרן מייוחדת לעידוד הסרט הישראלי.

ס ^ ך? ייישץ\ז *1

.6 1ו

5 110ק ראש קו מי
3 1100ק ראש מגנטי
3 5100ק ראש מגנט׳
5 5520ק רא ש מגנטי
5 4750ק רא ש מגנטי

רסקוליס
1 10 38 70ואט
11 35 33 510 אט
35 58 610 זו א ט
50 33 7050האט
70 53 4050 וו א ט
100 38 7330 וו א ט
100 88 5050 וו א ט

׳ימיד־ס

*1גדודי

תונאים ועיתונאיות — ודם רבים — דד
מותחים ביקורת קטל1ית על כל ד,עולם׳
אך הנעלבים עד למעמקי הנפש כאשר
מישהו מעז, הלילה, למתוח ביקורת עלי הם.

״העולם
הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדה ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי נ
״עולמפרם״ .מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
לחץ של בעלי־שררה, אישי-שילטון או
אילי־הון.
י קוראים רבים תמהו בוודאי על ה־מיסגרת
שהופיעה בגיליון האחרון, וש נשאה
את הכותרת ״הערות ותיקונים״.
היא נבעה מתהליך שהוא, כמדומני,
מייוחד להעולס הזה.
קורה שעיתון נאלץ לחזור בו מדברים
שכתב. הדבר נובע תמיד מהפעלת לחץ
מבחוץ, בדרך־כלל באמצעות האיום ב הגשת
תביעת־דיבה, ולפעמים גם בצורות־לחץ
כלבליות.
אך אחרי הופעת הכתבה הראשונה ב־סידרה
״המעשייה האווירית״ (העולם הזה
,)1991 שהכילה האשמות אישיות כבדות
נגד כמה מראשי התעשייה האווירית, לא
איים עלינו איש במישפט. שום מיכתב של
עורך־דין לא נתקבל. גם לא הגיעה אלינו
שום הכחשה מידי אחד האנשים שהוז כרו
בכתבה. השתיקה היתד, מוזרה למדי.
הרצון לבדוק את הדברים מחדש הת עורר
כתוצאה מתהליך שונה לגמרי, ב תוך
המערכת עצמה.

כל עי תון הוא גוף ביצועי, ואין בו
הצבעות. לכל עיתון בעולם יש עורך,
שהוא הערכאה העליונה לקבלת החלטות
ביצועיות.
מבחינה זו דומה מערכת עיתון למט-
כ״ל צבאי. האלופים מביעים את דיעותי־הם,
נערך דיון, אך בסוסו של דבר מחליט
הרמטכ״ל.
כך זה בכל עיתון בעולם, וכך זה גם
בהעולס הזה. העורך הראשי נושא במלוא
האחריות לבל מילה המופיעה בעיתון, מ בחינה
מוסרית, ציבורית ומישפטית. גם
כשהוא מאציל מסמכותו לעורכים אחרים
— דבר שהוא בלתי־נמנע בכל עיתון —
האחריות רובצת עליו, והוא הפוסק ה אחרון
לגבי החומר המופיע בדפוס.
אולם זהו רק צד אחד של המטבע.
לגבי העולם הזה, קיים צד שני.
כי מערכת העולם הזה אינה מורכבת
מעובדים שכירים, העובדים כך־וכך שעות
ביום תמורת משבורת של כך-וכך לירות,
והולכים הביתה מבלי שיהיה איכ פת
להם מה מופיע בעיתון ומה לא.
שום אדם אינו מחזיק מעמד זמן רב
במערכת זו, אם לא איכפת לו כל דבר
המתרחש בה. איננו עיתון עשיר, איננו
מחלקים ביד נדיבה. כרטיסי־חינם של אל־על
והטבות אחרות. כל מי שעובד בהעולס
הזה, יכול לקבל בנקל עבודה בעיתץ
אחר. די אם יציין את העובדה שהיה
חבר מערכת העולם הזה, כדי ששערי כל
כל העיתונות במדינה יהיו פתוחים לפניו.
כי ידוע במיקצוע שמיטב עיתונאי יש ראל
התחילו אח דרכם כאן.
מה שמחזיק את חברי המערכת בעיתון
זד. הוא דבר שדק מערכת העולם הזה
יכולה להעניק לחבריה: הגאווה במאבק
העיתון למען דמות המדינה! ההרגשה
שהמעשים הם חשובים! הידיעה שאין
בארץ תחליף לשבועון המסויים, הביטחון
ביושר העיתון וטוהר מטרותיו! היכולת
להתבטא באופן חופשי ללא חשש מפני

התוצאה היא שאנשי העולם הזה
רחוקים מאד־מאד מלהיות רובוטים. הם
אנשים בעלי דיעות חזקות, הרגילים ל היאבק
עליהן. לכל אחד מהם איכפת לא
רק מד, שהוא עצמו כותב, אלא גם כל
מילה אחרת המופיעה בעיתון. כי כל אחד
מהם חש עצמו כשגריר העיתון בכל עת.
כשנדמה לחבר־מערכת שמשהו בעיתון
אינו בסדר, הוא מתעקש, מתרגש ומז דעק.
מה גם שרוב החומר בעיתון אינו
נושא חתימה אישית, אלא מופיע כדבר
העולם הזה.
כל זה אינו מעניק חיים קלים לעורך

כל זה מעדה שאלה מעשית חשובה
מאד: מר, קורה כאשר שני חברי־המער־כת
נחלקים בדיעותיהם, בעניין ששניהם
רואים אותו כחשוב?
אם זר, עניין רעיוני, משהו הנוגע ל־השקפת־עולם
ולדיעה׳ אין בעיות. זהו עי תון
חופשי. חבר המסתייג מריעה מסויימת
שהושמעה בעיתון, והסבור _ כי מצפונו
מחייב אותו לבטא הסתייגות זו בפומבי,
יש לו האפשרות להביע את דעתו הנוגדת
בעיתון עצמו, בחתימת־ידו. כך עשו
אנשי 2 0 0הארץ, כאשר הסתייגו לאח רונה
במאמר חריף (ובלתי־צודק, לדעתי)
מטיפול העולם הזה בענייניו האינטימיים
של הצנזור לסרטים ולמחזות.
הצרה האמיתית (והאמן לי, זוהי צרה
אמיתית!) מתחילה כאשר שני חברי־מע-
רכת חלוקים בדיעות על עניינים עובדתיים.
כלומר, כאשר חבר אחד מאמין בכל
ליבו כי החומר אשר בידו מצדיק את
קביעתן של עובדות מסויימות, ואילו חבר־מערכת
אחר סבור באותו להט עצמו, כי
הראיות המצויות בידי המערכת אינן מצ דיקות
מסקנה זו.
זה יכול לקרות בין אנשים אינטליגנטיים.
ולראייה: לא פעם חולק בית־מיש־פט
אחד על הקביעות העובדתיות של בית-
מישפט אחר, ומבטל פסק־דין בטענה ש לא
היד, די בראיות שהובאו באותו תיק
כדי להצדיק את פסיקת השופט הראשון.
כשזה קורה במערכת, מה עושים?
במיקרים רגילים, נערך הוויכוח בישיבת
המערכת, ואחרי שהרוחות התלהטו
ונרגעו, נוצר קונסנזוס. אנחנו אנשי־מיק-
צוע, וכאשר מוכנס החומר לכור־ד,היתוך
של ויכוח מיקצועי׳ ניתן בדרך־כלל להפריד
בין המתכת הקשה של העובדות לבין
השאר.

מטוס ״ווסטווינד״ שר התעשייה־האווירית
מה קדרה כאשר חבר־מערכת חולק טל חברו?
הראשי. אבל זה נותן את הטעם המייוחד
לתפקידו.
ישיבות המערכת הן, משום כך, לא פעם
סועדות ביותר. אחד מותח ביקורת קט לנית
על כתבתו של חברו, הלה מתגונן
בחירוף־נפש, שלישי מתערב ומשמיע די־ער,
משלו, והרוחות מתלהטות בנקל. אבל
תוך כדי כך מתלבן העניין, נחשפות העובדות
ונקברות הדיעות הקדומות.
הייתי עד לוויכוחים רבים בכנסת וב־וועדותיה,
ורק מעטים מהם הגיעו לרמת
האיכפתיות, הביקורת הנוקבת והרמה ה־מיקצועית
של ויכוחים שיגרתיים אלה ב מערכת
העולם הזה.
(לכן אני קורא לא פעם בחיוך מסויים
את ההתקפות הנזעמות עלינו, המתפרס מות
בביטאון זה או אחר. ביקורת זו היא
לרוב חובבנית ועלובה, בהשוואה לבי קורת
החותכת והמיקצועית המושמעת ב ישיבות
המערכת עצמה).
היו חברים וחברות שפרשו ממערכת
העולם הזה רק מפני שלא יכלו לסבול
סיגנון חריף זה של ביקורת הדדית, שכולנו
— החל בעורך וכלה באחרון הכת בים
— חשופים לה מרצון. מעולם לא
ביקשתי חבר כזד, להישאר. כי היכולת
לסבול ביקורת חריפה היא, לדעתי־ ,אמת־מידה
מוסרית לאדם היוצא לבקר את ה זולת.
מעולם לא רחשתי כבוד לאותם עי־

במיקרים אחרים, פוסק בסופו של דבר
העורך הראשי, או מי שממלא באותה עת
את מקומו.
אולם מדי־פעם מזדמן מיקרה קשה ב־מייוחד.
כך קרה בשבוע שעבר.
! י יגאל לכיס קיבל על עצמו לנהל את
החקירה בענייני התעשייה האווירית. מ פאת
גודלו של המיפעל, שהיה במשך זמן
רב חסין מפני כל ביקורת, היה זה תפקיד
חשוב וקשה במייוחד.
כאשר הגיעה החקירה לשלב מסויים,
מסר לביב לפירסוס את הכתבה הראשונה
בסידרה ״המעשייה האווירית״ .אחרי ש נפגש
עם כמה וכמה אנשים המצויים מאד
בענייני המיפעל, ובדק את הראיות שב ידיהם,
היה משוכנע כי יש לו כיסוי מלא
לקביעותיו, מה גם שדובר המיפעל, ש אליו
פנה, לא מסר תשובות ענייניות ל שאלותיו.

הופעת העיתון עירער אלי תבור
על כמה מן הקביעות. היו לו מקורות־מי־דע
משלו, והוא היה משוכנע כי לכמה
מן העובדות שהופיעו בכתבה אין כיסוי
מספיק, או שנשענו על טענות וראיות
שהיו, לדעתו, כוזבות.
בהעולם הזה אין חבדי־המערכת מגלים
איש לרעהו את מקורות־המידע שלהם,

מטעמי ביטחון. גם אני עצמי נמנע, לרוב,
מלבדוק מקורות־מידע, מאותה סיבה, אלא
במיקרים מייוחדים, כאשר נראה לי שעלי
להיכנס לעובי־הקורה של בדיקת המידע,
כדי לשאת באחריות.
במיקח־ ,זה יכולתי לשמוע את טענות
שני החברים, להתרשם מן הראיות ׳ולפ סוק
לפי הבנתי, זוהי הדרך הקלה, יח סית.
אך לא רציתי ללכת בה.
תחת זאת בחרנו בשיטה הרבה יותר
קשה, אותה אנחנו מפעילים רק לעיתים
רחוקות מאד. ישבנו וד,גדרנו במדוייק את
הנקודות העובדתיות שעליהן נטוש הווי כוח.
ביקשתי את שני החברים לבדוק
מחדש את המידע והראיות המצוי בידיהם,
איש־איש על־פי דרכו, ולהיפגש מחדש
עם מקורוודהמידע שלהם. בדקתי כמה
פרטים באופן אישי.
על סמך עבודה זו ערכנו ישיבה, ש יבלה
להיות חומר־לימוד מרתק בבית-
ספר לעיתונות.

כ ד קנו מחדש

את הכתבה המקורית,

פרט אחר פרט.
על פרטים רבים׳ שאיש לא עירער
עליהם, לא התעכבנו.
לגבי כל פרט שהיה שנוי במחלוקת,
ערכנו עימות בין חומר־הראיות שהביאו
שני החברים: קבענו את המצב העובדתי,
כפי שהוא נראה לאור ראיות אלה.
לגבי כמה פריטים, הסקנו מסקנות. לגבי
כמה פריטים אחרים, קבענו שלאור ה עובדות
תיתכן מחלוקת על המסקנה. פר טים
אחרים ניסחנו מחדש, בצורה מפור טת
יותר, כדי להימנע מהכללה.
את כל המסקנות האלה מסרנו לקור אים׳
כלשונן, והנחנו לך להסיק בעצמך
את המסקנה מן העובדות.
י תהליך כזה אינו ידוע בכל עיתון
אחר. מה גם ששום עיתון אחר לא היה
מעלה על דעתו לתקן דברים, או לשנות
את ניסוחם, או להגדיר אותם מחדש בצו רה
עובדתית מדוייקת, כאשר כלל אין
דרישה כזאת מצד גורם כלשהו הנוגע
לעניין.
אנחנו חייבים לעשות זאת׳ על פי כורח
פנימי. חשוב לנו לדעת כי החומר המת פרסם
בעיתון זה הוא מדוייק ומהימן.
חשוב לנו גם להראות לך כי איננו מה ססים
לתקן דברים, אם אנחנו סבורים ש הם
טעונים תיקון — וממילא, שכל שאר
החומר בעיתון נשאר איתן, ללא עירעור.
עיתון מפרסם מדי־יום, או מדי־שבוע,
אלפי עובדות. מגוחך להעמיד פנים כאילו
לא ייתכנו שגיאות, הטעיות־בזדון ו־טעויות־בשיקול
— מה גם שהכל נעשה
תחת לחץ, תוך זמן קצוב, בשלהרבד, אנשים
יש עניין להזין את העיתון במידע
כוזב או מוגזם, ואילו הצד המואשם מוכן
אף הוא, לעיתים קרובות, לשקר ולהעלים,
כדי להגן על עצמו.
לדעתי, האתיקה המיקצועית מחייבת עי תון
לתקן דברים כאשר הוא משתכנע ש-
הוא טעה בשיקול, כשם שהיא מחייבת
אותו להילחם ללא־רתע על הדברים הנראים
לו כנכונים. שתי מיצוות אלה כרוכות
זו בזו, וגאוותו האמיתית של עיתון
צריכה להיות על שתיהן כאחת.
כל מסקנה עיתונאית (והיסטורית, כ מובן)
היא זמנית — עד שמתגלה מידע
נוסף, המטיל אור חדש על הדברים. ה מסקנות
שהגענו אליהן במיקרה זה הן
הנכונות והשקולות ביותר שיכולנו לה־סיקן,
לאור המידע שהיה מונח לפנינו.

סיפרתי לך סיפור זה, כדי לתת לך
מושג על המרץ והזמן המושקעים, לפע מים׳
בכתבה אחת, שאתה קורא אותה
תוך כסה דקות.
אנחנו משתדלים להביא לך את תוצאות
החקירות שלנו בצורה הקלה ביותר לעיון.
לשם כך אנחנו נעזרים באביזרים של
מיקצוענו — עריכה טובה, כותרות מוש כות׳
תצלומים המדברים בעד עצמם.
אבל הדרך אל מכבש־הדפוס היא, לעיתים
קרובות, ארוכה ומסובכת — בייחוד
כאשר כל הנוגעים בדבר מתייחסים אל
עבודתם בתחושה של אחריות מירבית.

העולם הזה 1993

1 8 . 1. 6הלארק
ש מן ממעחדש
ז ה מו שג חדש:
/\0£ה 1^16ץ\7ד )3.1.0.(5שמן מנוע
רב דרגתו היחידי בישראל השומר על
צמיגותו כל תקופת שחתו במנוע.

510

השמן *כי מוועי המזיו בבי עתות ה׳&ה
*י* י׳סרגי*ן**ו

באור-ורשבסקי

העולם הזה 1993

יש דברים
שמוטב להתחיל בהם מוקדם!
החסכון לחינוך תיכון וגבוה
הוא החשוב שבהם!
כשהבן והבת עדיין קטנים ניתן להבטיח את
עתידם בתשלומים חודשיים נמוכים, ללא מאמץ.
כדאי לזכור כי שכר הלימוד היום
בכתות י /י׳׳א, י׳ב הוא ־ 10,230.ל״י לתלמיד.
על כן, רשמו את ילדיכם מיד באחת
מקופות החסכון לחינוך, בתקופת המבצע
לעידוד החסכון לחינוך.31.10 - 21.11.75 ,
הנרשמים יקבלו שי נאה לילדיהם
וישתתפו בהגרלת 169 פרסים כספיים,
בסך כולל של ־ 75,000.ל׳י.
גם סבא וסבתא ישמחו להשתתף
בחסכון לחינוך נכדיהם. נסו ותוכחו!
פרטים והרשמה באחת מקופות החסכון לחינוך:

״חסכון לתיכון״

המשותפת לבנק הפועלים
ומרכז השלטון המקומי -
בכל סניפי בנק הפועלים.
תל־אביב,
רח׳ מונטיפיורי , 25
ובכל לשכות המודיעין
העירוניות.

״חסך׳

חיפה, רח׳ החלוץ . 38
רמת-גן,בנקקופתעם:
רח׳צומת לבבי ,4
רח׳ירושלים . 50

״גחלת״

״מרגלית״

ל שנ ת הפ רס 1ם הממ שלתית

המועצה הלאומית לחסכון

העולם הזה 1993

מקומה של הצנזורה ־ במחסן הגרוטאות!

ך* נה קטע מסרט הומוריסטי :
) 1ק ריין ג עתה אנו עומדים לראיין את מנהיג הסטודנטים
הישראליים, פאר האינטליגנציה הצעירה, נציג
התרבות המתחדשת של עם ישראל,
המצלמה מתקרבת אל דמותו שד צעיר. המנהיג מתגלה
בגודל טיבעי.
קדוז־אפ. פרצוף מטומטם למדי. חיוך אווילי של עסקג־צ׳יק
קטן, שזזלוס־וזייו הוא להיות עמקן גדוד — אולי
אפילו מזכיר־הסניף של אחת ממיפלגות הליכוד. בקיצור,
מנהיג אופייני של הדור הצעיר.
ה מנ הי ג: אני תובע בתוקף להוריד את הסרט שוער
הלילה מן הבד. זוהי שערורייה לאומית! הנוער העברי
מתקומם נגד תועבה זו!
המראיין: מעניין מאד, במה אתה מאשים את הסרט
הזה?
המנהיג: זהו ניצול השואה למען הפורנוגראפיה !
המראיין: מעניין מאד. לאילו קטעים של הסרט
אתה מתירחס במיוחד?
המנהיג (אחרי הפסקה קצרה, מכחכח בגרונו) :
תראה, אני לא ראיתי את הסרט הזה, אבל...

ך * טע מסרט עצוב מאד :
{ /חדר בבניין מישרד־הפנים בירושלים. חברי הצנזורה
נכנסים לישיבה. הגיל הממוצע — •87 אחד נכנם על
כיסאיגלגלים, שני על קביים, שלישי נתמך על־ידי חברו
הצעיר, בן .74 שותים תה עם לימון.
הצנזור הראשי (איש־ימוסר דגול, הבעת־פנים חמורה)
:המט, ובכן רבותי, יש כאן עניין קצת לא־נעים.
אישרנו את הסרט הזה פעמיים, ועכשיו מתברר שזהו
סרט משחית ומנוון.
צנזור ב׳ (זקן לבן, עיניים זגוגיות) ; שמעתי שזהו
סרט מבחיל. צעירה יהודיה שוכבת עם קצץ נאצי. טסו-
טפו־טפו. גועל־גסש!
צנזור גז (עול־ימיס, בן 68 בסך־הכל. מסתכל סביבו
בביישנות, חושש להשמיע את דעתו בחברת מבוגרים):
ולי סיפרו שהיא לא סתם שוכבת. יש שם כל מיני תועבות
סאדיסטיות. הוא מרביץ לה ...היא קשורה בשלשלאות...
(שוקע בחלומות. ריר מצטבר בזוויות שפתיו).
צנזור י׳ (כיפה על הראש, מישקפיים, טיק עצבני
בעין שמאל) :אמרו לי ששר־הפנים מרוגז מאד. כבר שאלו
שאלות במיפלגה, איזה מין צנזורה יש לו. זבולון המר
יכול לגמור אותו בזה. צריכים לעשות משהו מהר. עוד
יכולים לפטר אותנו, חם־וחלילה.
הצנזור הראשי: אז אני מבין שאנחנו מחליטים
פדדאחד לאסור את הסרט הזה מייד ז
הצנזורים (במקהלה) :כן! כן! כן!
הצנזור הראשי: טוב, אז נעבוד לסעיף הבא שעל
סדר־היום. יש לנו כאן סרט מהונג-קונג, עם אורגיות
ואלימות, משהו לא-נורמלי. רוצים לראות?
המצלמה עוברת אל הבד. שלוש נשים וארבעה גברים
בתנוחות אקרובאטיות מסובכות. המצלמה חוזרת אל פני
הצנזורים. עיניים ׳מבהיקות בחשיכח, פיות פעורים.
פייד־אוט.

ף* איהיאה הסרט שוער חלילה. בניגוד למנהיגי הדור
] החדש, נבחרי האינטליגנציה הרעננה, עתיד האומה,
אביב התרבות, המדינאים והפרופסורים והמישפטנים ורד
מדענים של מחר, איני מחווה דיעה נחרצת על סרט שלא
ראיתי.
לא נכנסתי לאולם־ההקרנה במצב־רוח אובייקטיבי.
שמעתי עוד קודם־לכן ביקורות חריפות רבות עליו. ידעתי
שזהו סרט השנוי במחלוקת באירופה, מבחינת רמתו
ותוכנו כאחד. הייתי מוכן לראות סרט עלוב, פרוורטי,
פורנוגרפי, מביך ומה־לא.
ציפתה לי חודיה קולנועית אמיתית. ראית סרט-אהבה
רגיש, שדיבר אל הלב. כשנדלקו האורות, לא היה לקהל
חשק (או כוח) לקום. הוא נשאר יושב עוד כמה דקות,
כדי לעבור מן העולם הדימיוני המזעזע, המשכנע בעזרת
מישחקם המצויין של דירק בוגארד ושארלוט ראמפלינג,
אל המציאות שבחוץ.

איני בא לכסות את דעתי על איש. ההתרשמות
שלי היא שלי. והיא סובייקטיבית ביל־בד.
אני מודע בהחלט לעובדה שאותו סרט
עצמו יכול לעורר תגובה שונה לגמדי, כנה
לא פחות, אצל זולתי.

סרט — כמו ספר, כמו שיר, כמו ציור, כמו מחזה —
מדבר בלשונות רבות אל אנשים רבים. השפעתו שונה
מאדם לאדם. שהרי ההשפעה תלוייה במושפע לא פחות
מאשר כמשפיע. עולפו הרוחני של הצופה, האסוציאציות
שלו, הסמלים שלו, מיבנהו הריגשי — כל אלה מהווים
ראי, שבו משתקפת היצירה לפני שהיא מגיעה אל תודעתו.
הראי אינו ישר, ואינו יטל להיות ישר. החיים עיקמו
אותו. ממילא מתעקמת ט גם בבואת היצירה.

אלן? אנשים, היושבים ביחד כאולם־קול•
נוע, רואים אלף סרטים שונים.
כל זה מובן מאליו.
משום כך אני מכיר בזכותו של הזולת להתרשם באופן
שונה מכפי שהתרשמתי אני.

אך אני מוכן לעלות על בריקאדות בדי למנוע
מן הזולת את הזכות לכפות עלי את הת

דרוש מאמץ גדול של דיסיון כדי לראות בה נכדה כשרה
של ישראל סבא.

דט עובדתי נוסף: אין זה סרס המלמד, בכל
5 /צורה שהיא, זכות על הנאצים, או אפילו על נאצי
אחד.

האהבה המוזרה הנקשרת כין הקצין והאסירה
אינה הופכת את הצעירה לנאצית. להיפר,
היא הופכת את קצין־הס.ס. לאנטי-נא-
צי. זהו מרכיב עיקרי של העלילה.

בראשית הסרט שייך שועו —הלילה — קצין־ס״ס לשעבר,
המתחבא בתפקיד זוטר בבית־מלון וינאי — למחתרת
נאצית. המחתרת רוצחת עדים, העלולים להעיד נגד חבריה,
והיא מסמלת את האידיאולוגיה הנאצית. בהשפעת אהבתו
המחודשת לאסירתו-אהובתו־לשעבר, מתקומם האיש נגד
המחתרת, לוחם בה ונרצח על־ידה.
אין גם -שחר לטענה כאילו מייפה הסרט את התנאים
במחנזדהריכוז, או מפחית מאימתם. ההיסך הגמור הוא
הנפץ. הזיכרונות מן המחנה מופיעים על הבד כחלום-
בלהות מחריד. גם זהו מרכיב עיקרי של העלילה.
כאשר יוצר הזוג הנרדף לעצמו מעין מחבה־ריכוז
משלו, בדירה המנותקת, אשר הנאצים צרים עליה, מתח דשת
גם אימת מחנה־הריכוז המקורי, ומעוררת חלחלה
בלב הצופה.
אין צורך להזכיר כי במאית־הסדט עצמה עסקה שנים
בחשיפת הזוועות של מחנות-הריכוז, בסרטים תיעודיים.

הסרט עצמו מדבר בשפה משלו, וזו לכדה
חשוכה לגבי החווייה.
^ יני סכור גם שזהו סרט מיני במיוחד ,״פורנוגראפי״
מ חלילה ,״פרוורטי״ ,סאדדמאזוכיסט׳־.

מי שרואה דווקא את אלה, כוודאי רואה
את הקרוב לחירהורי־ליבו.
בעיני (כן, כן, סובייקטיבית!) זהו סיפור-אהבה אמיתי,
כימעם קלאסי, על רקע היחסים של גבר-אשה, רודף-
נרדפת, פושע-קורבן, סוהר־אסירה. הבמאית בחרה בסיפור
המתרח-ש על רקע של מחנה־ריכח נאצי, מפני שזה היה
עולם־הסמלים שהעסיק אותה. אבל נדמה לי שדרושה
מידה רבה של קהות־חושים כדי להבליט את הטפל על-
פני העיקר, את הרקע על־פגי התוכן.

התנאים של מחנדדהריכוז באו בדי להגביר
את הזדעזעותו של הצופה, שמקורה כיחסים
כין הגבר והאשה. אין זה ״ניצול לרעה״
של השואה, אלא שימוש לגיטימי כסמלים הקרובים
ללב כולנו, כני תקופה שעמדה בצל
האימה הנאצית.

שארלוט ראמפלינג במסיבת האס־אט
רשמותו שלו באמצעות צו, חוק או סקודה של
הנציב העליון.

המוזר הוא שבוויכוח המתנהל כעת בווינה בין ברונו
קרייסקי ושימעון ויזנסל, הסרט הזה נמצא דווקא לצידו
של וחנטל. הוא זוכר ומזכיר.

בל כל זה אינו
פשר להתווכח על שוער־הלילה עד אור הבוקר.
£ 1רק במידה שוויכוח זה נוגע לסרטים עובדתיים, יכול
להיות לו בסים הגיוני כלשהו.
אבל למשל: הטענה כאילו מדובר כאן על יחסים
בין קצין־ס״ם וגערה יהודיה.
לא דובים ולא יער. לא זו בילבד שאין בסרט אף רמז
אחד ליהדותה של הנערה, אלא הוא מקפיד בצורה בולטת
ומחושבת להימנע כליל מקביעה זו. בעת רישום האסירים
נאמר שאחד הוא נוצרי, השני יהודי וכו׳ — אך תמליל
זה נפסק בכוונה, לפני שמגיע תור הנערה. הבמאית לא
רצתה שנדע מהו מוצאה של הנערה.

מכל ההקשר של הסרט היתה ההתרשמות
שלי, הסובייקטיבית, שזוהי נערה גרמניה, בתו
של מנהיג־סוציאליסטי.
אולי קשה לכמה יהודים טובים לסבול את המחשבה
שמחנוודהריכוז לא הוקמו למען היהודים בילבד, וכי
עברו בהם מאות אלפי גרמנים, אריים טהורי־גזע, אויבי-
הנאצים וכאלה שנחשדו בעויינות למישטר.
זוהי עובדה היסטורית. במחנה דאכאו נפגשו יהודים
ויישועים, קומוניסטים ואנשי הימין האנטיינאצי, כמרים
פרוטסטנטיים ובני נישואי־תעדובת.
הגברת ראמסלינג בוודאי אינה ״,טיפוס יהודי״ דווקא.

שייך כלל לוויכוח על מעשה

הצנזורה.

כהכרח תרבותית אין לסבול דיקטאטורה
של קומץ בני־אדם — דבילים או גאונים, צבועים
מהוללים או אנשי-מוסר צרופים, גרוטאות
מאובקות או הוגי־דיעות צעירים — אשר
יכפו את השקפתם על הכלל.
קודם כל, מפני שכל אחד מהם רואה סרט משלו,
סרט השונה מזה שאני רואה. אינני מתיימר לחדור
לניבכי-ריגשותיו -של הצנזור. לא מעניין אותי לחלוטין
איזה סרט הוא רואה, ומה הסרט עושה לו. זוהי בעייתו
הפרטית, ולכל היותר בעיית הפסיכיאטר שלו. איני מוכן
לכך שמישהו יסביר לי מה אני דואה ומה לא.
שנית, במישטר שלנו מתווספות השחיתות על השרירות,
והצביעות על השחיתות. שר פלוני רוצה למצוא חן
בעיני זבולון המר, צנזור אלמוני רוצה ללחך את פינכתו
של השר שמינה אותו, סוחר אלמוני רוצה לשלם שלמונים
לצנזור הפוגע בעסקיו( .ואולי כדאי לשלם שוחד לצנזור
כדי שיאסור סרט׳ מתוך תיקווה שבית־המישפט
יתיר לאחר־מכן את הקרנתו ויוסיף לו פירסום).
בשעתו י הגשתי בכנסת הצעת־חוק לביטול הצנזורה
על המחזות ועל הסרטים כאחד. הצנזורה מתבססת על
חוק־הראינוע משנת ,1927 ומקומה במחסן־הגרוטאות —
יחד עם הראינוע עצמו, הנציב העליון הבריטי שחוקק
את החוק, והאמונות הטפלות של השר יוסף בורג.

לאותו מחסן־גרוטאות יש לשלוח את הכנסת
בולה, אם אין לה אומץ-לב לבצע ניתוח זה.

מכתבים
חזית־החוץ של משל
פידסמתם כחבר, בעניין נסיעת אישי
ממשלה וציבור לחו״ל (העולם הזה .)1991
בקטע מכתבה זו התייחסתם גם לשליחותו
של מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, לאוד,״ב
ולמכסיקו בתקופה הנוכחית. יורשה
לי להעמיד עובדות על דיוקן, כלהלן :
מזכ״ל ההסתדרות דחה בזמנו, בשבוע,
את גסיעתו לארה״ב, לרגל המצב עם פר סום
המדיניות הכלכלית של הממשלה —
זאת, אף־על־פי שהוא אמור היה להיות
הנואם הזר היחידי בוועידת האיגודים ה־מיקצועיים
האמריקאיים, שמערכת־היחסים
שלנו עם אירגון עצום וחשוב נזה חשו בים
ביותר מבחינה כלל־לאומית ותנועתית
בעת הזאת.
מזכ״ל ההסתדרות יצא את הארץ לוועידת
קונפדרציית האיגודים המקצועיים ה־חפשיים
במכסיקו, קודם שביתת עובדי
קצר1צמ1ד התכנית הקצרה. הצמודה הרווחית
ביותר והיחידה הנותנת ־״ססו
הצמדה כבר לאחר 24 חודש.

הבנק הבינלאומי הראשון

הגיע משלוח של 4צבעים 1וספים
בלי תפר +מקסים +סקסי * בצבעים מרהיבים

עם חזיות: חס!! 8את מרגישה ״בלי״

להסיג: תל״אביב 1סלון ״מלכת״ ,פסג׳ דיזנגוף ; ירושלים: סלון
״אביבית״ ,גן־יהודה ; 17״שיק פריז״ ,בו״יהודה ; 1חיפה: סלון
״שלוה״ ,הרצל ; 36 גאר-שבע ׳ סלוו ״קליין״ ,קק״ל ;117 רמת״גן :
בוטיק ״ארמון״ ,הרוא״ה ; 3פתח״תקמה: סלון ״ציפי״ ,חובבי ציון
; 36 ראשון־טציון ג סלון ״כדריח״ ; רחובות: סלון ״גניה״ ,הרצל
; 165״המשביר לצרכן״ ובסלונים המובחרים.

ידיעה מזעזעת
ביום ו 24.10.75 הדפיס הארץ בעמוד
הראשון ידיעה מזעזעת מאת סופרו• בכתבה
זו קובע סופר הארץ שנודע לו מפי
אחד השרים, שהדיון בממשלה בגין הח זרת
עקודי איקרית ובירעם משתהה, הואיל
שהגברת מאיר פנתה למר דבין בדרישה
לדחות את היית בנושא זה. הנימוק :״זה
עלול להזיק ליוקרתה״ (כמובן, מנמקת ד,ז קנה
התנגדותה הנמרצת גם בנימוק המגוחך
של ״ביטחון״).
נדהמתי, כשנוכחתי לדעת שהעולם הזה
בכלל לא הגיב על ידיעה זו, שהיא בעיני
בעלת משמעות חמודה, וכפולה: שהמכ שפה
הזקנה עדיין בוחשת בתבשיליה, כדי
להמשיך ולהרעיל את היחסים בינינו לבין
הערבים. ושכל זמן שהגננת הזקנה עודנה
בחיים, ופוקחת עין על גן־הילדים (קרי
ממשלה) ,יש לעקורי איקרית ובירעם סי כויים
קלושים ביותר לחזור לכפריהם.
לדעתי, על אחד מחברי־הבנסת שחתמו
על העצומה שהופיעה בהארץ לפני מיספר
ימים — בגין תיקון העוול לעקורי איקרית
ובירעם — להגיש מייד שאילתת בכנסת,
מאחר שהידיעה בהארץ לא הונחשה עד
היום הזה, לא על-ידי מר רבין ולא על-ידי
הגברת מאיר.
מ. גולן, חיפה
• ואש־וזוומשלה הכחיש באוזני העולם
הזה נמרצות, כאילו היתה התערבות כלשהי
של גולדה מאיר בעניין זה בזמן האחרון.

תיר!ון מעמד הגיס

40 סניפים ל שרוחך ברחבי הארץ.

הז ה רו מחיקו״ !!
ח 1יות זו וווו 8

את הוועדות אפנו ר להניח לעסקנים אחרים
שיקפצו על המציאה.

מזכ״ל משל
להיות איפה, מתי?
בתי־הפלאנה באל־על. באירגון בינלאומי
זד, מכהן מזנ״ל ההסתדרות כסגן־הנשיא,
והוועידה מחדשת את המנדט על בסים של
בחירה אישית, תוך נוכחות המועמד־לתם־
קיד בדיוניה. היעדרות של משל מהוועידה
במכסיקו היתד, עלולה לגרום שישראל שוב
לא תהא מיוצגת בנשיאות האירגון — דבר
העלול לפגוע במערבה הבינלאומית לתקופה
ממושכת. למותר להסביר מד, חשיבות
יש לייצוג ישראלי נכבד במוסדות בינלאומיים,
שעד, שקיים סחף מסונן בעמדות
שמחזיקה ישראל בזירה הבינלאומית.
עם זאת שקל המזכ״ל עם חברים בארץ
ובוועידד, במכסיקו את שובו ארצה, והוח לט
שימשיך להיות נוכח בוועידה ויקיים
את הפגישות עם גורמים בינלאומיים שנמ צאים
בוועידה, מתוכנן מראש. מתוך קריאה
בעיתונות היומית למדתם מה פעל
המזכ״ל בהיותו בוועידה, וכיצד ניהל מאבק
רצוף לשמירת עמדות ישראל בזירה זו.
מכל מקום, שעד, שהובטחה בחירתדמח־דש
של משל לכהונת סגן־הנשיא של הקונ פדרציה,
הוא החלים להקדים שובו ל ארץ.
בימי
שהותו בארד,״ב, על־פי התוכנית
המקוצרת קיים משל שיחות משמעותיות
עם סגן־נשיא ארד,״ב נלסון רוקפלר, ועם
נשיא תנועת העבודה האמריקאית ג׳ורג׳
מיני. אין ספק שתובנן של שיחות אלה
והתוצאות מהן — ,משפיעים לחיוב לגבי
מעמדה של ישראל ואזרחיה בדעת־הקהל
האמריקאית, ויצדין שמשל פעל בכיוון
זה, נוכח המתרחש עתה בציבוריות האמריקאית
הנתונה במשבר בלבלי.
אני מרשה לעצמי למחות על סיגנון-
הכתיבה של הקטע הנ׳׳ל, שבו אתם הופ כים
שליחות חשובה כמפורט לעיל, ל-
״טיול״ .צר לי שאינכם מודעים לכך שעם
כל החשיבות לנושאי-פנים, קיימת גם
חזית־הוץ לא־פחות !חשובה, ואל לנו לזלזל
בכך, ולסייע בידי אויבי ישראל לגרום
לבידודה המוחלט של ישראל — דבר
שעורכי העולם הזה בוודאי אינם מסכימים
איתו, לפחות על־פי קריאת מאמרי־המע-
רכת המרכזיים בעיתונכם.
שמואל סולר, דובר ההסתדרות,
תל־אביב
• העולם הזה נשאר איתן בדעתו שתפקיד
תנדוכ״ל בעיתות ׳משבר הוא בארץ.

ברצוני להתייחס לכתבה מאירת־העיניים
מאת העיתונאי יגאל לביב, תחת הכותרת
״המישטרה מחפה על גיסו של השד׳
(העולם הזה .)1989
לדעתי, חובת העיתונאי הישר היא לבדוק
העניין לאמיתו של דבר, ולהביא בפני
הקוראים כתבה נכונה ובלתי־משוחדת.
כמישפטן, לא אכנס לעובי העניין האם

סוחר טווינה
גיס או לא גיס 7
המיטהר בתעודות מילווד־חיסכון 71׳׳ ואי-
לך, שהוצאו על־ידי המדינה, מהווה עבירה
פלילית או לא. לדעתי אין באקט של קניית
תעודות־ימילווה הנ״ל מאת בעליהן עבירה
על החוק, כי הפרת הוראת נגיד בנק יש ראל
אינה בבחינת הפרת החוק, המחייב
הטלת עונשים קבועים בחוק.
לעניין הכתבה האמורה לנגח את שר-
המישטרה שלמד -הלל, לא הביא העיתונאי
יגאל לביב דברים נכונים בקשר לקירבתו
המשפחתית של מר יוסף טוינה ל שד
המישטרה.
לפי ידיעתי האישית, אין מר טוינה גיסו
של שר־המישטרה. בשפה העברית גיס הוא
אחיו של בעלה או אחיה של אשתו( .ראה
סילון עברי אבן־שושן עם׳ .)183 אין מר
מוינה אחיו של שדהמישן ורה או אחיד,
2ל הגברת הלל.
אחותו של מר יוסף טוינה, הגברת
(המשך בעמוד )14
העולם הזה 1993

אצלנו תוכל ל שמוע
אין לבלו ת שבוע עול
שמש ושלג ב שוו״ץ
ב 450 -דולר!

בתקציב שה1א בהישג־ידך, במסגרת ההקצבה,
חוכל להנן ת-במ שך שבועיים -מהתרג שת
גשמה מתחת לשמש מתרפקת על משטחי־שלג
מרהיבי־עין, באחת מערי־הקיט הציוריות בשחייץ.
ב-״8ו״ז26
לדוגמה: שהייה של שבועיים במלון
בחדר חגי עם אמבטיה, בתקופה !׳ 29/1־: 20/12
(המחירים בפרנקים שתייצריים, לנפשו.
518 לינה ואחהודבוקר
500 תקציב לארוחות נוספות
כרטיס רכבת מציריך ובחזרה 80-
142 הוצאות אישיות שונות
1,240
שהם 450 דולר (לפי השער מיום ) 1.10.75
פרטים מרתקים נוספים על אפשרויות לבילוי
חופשת שמש ושלו. במקומות אחרים-מצויים
אצל כל סוכני הנסיעות ובמשרדי ״סחיסאיר:

אנחנו עוסק בתעופה
אבלהראעו עולנו לא בעננים

געג ליגיאל

העולם הזה 1993

קרגמן יכול להירגע: כל הפועלי ם
הולכים לישון כ שמסתיימ ת התוכנית הערבי ת
מבין שכעת אתם יודעים איפה
להרביץ חזק יותר.״

9בעצם המשא־והמתן ש התנהל
נין ראשי ההסתדרות
ובין חברי ועד־העובדים של
עובדי בתי המלאכה של אל־על,
כאשר הדיון היה בעיצומו, הו דיע
לפתע מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל כי הוא מפסיק
את הישיבה, כיוון שעליו למהר
לפגישה שיש לה עדיפות
עליונה. לנוכחים, שסברו, כי
למשל יש פגישה עם ראש־הממשלה
לפחות, נכונה הפתעה
כשהסתבר להם כי הפגישה, ש נראתה
למשל חשובה יותר מ סיום
השביתה באל־ על, היתר,
הופעתו בתוכנית בירה ומצב־רוח
בהנחייתו של יעקב אד

> 9כשביקרה מישלחת-ד,עיתונאים
באותו יום גם בבסיס
מישמד־החופים של המישטרה
בחיפה, היא הועלתה על אחת
הספינות כדי לערוך בה סיור
ימי. אלא שהתוכנית בוטלה בגלל
סערה בים. כשירדו העיתונאים
סן הספינה, אמר להם
מפקד המישמר, סגן־ניצב צב־י
שליט ז ,״ההפלגה היתד, קצת
מסוכנת, אבל אני בטוח שכמה
אנשים בארץ היו מרוצים מאד
אילו חלק מכם היה נופל ל מים.״

9אל הזמרת פנינה
בריק והשחקן שלמה ניצן,

העיתונאי בועז עברץ
טוען שבישראל השתררה גיר-
סה חדשה של הפסוק המפורסם
של דקארט, בזו הלשון- :אני
שובת, סימן שאני עובד.״
1על המצב הכלכלי של
המדינה אומר עברון :״הערבים
עובדים, הדרוזים שומרים, ועם
ישראל חי.״

9כשנשאל ח״כ שימחה
ארליך איך זה להיטס לנע ליו
של אלוף (מיל ).אריאל
(״אריק״) שרון, כיו״ר ועדת-
הכנסת לפיקוח על תקציב הביטחון,
השיב :״אף פעם לא
ניסיתי להיכנס לנעליו הצבאיות
של אריק, אבל כשמדובר
בפוליטיקה הוא זה שצריך להיכנס
לנעלי. לא אני לנעליו.״
לאנשים הנכונים

! 1ארליך אף הגדיר את
דרכו הפוליטית של אריק, בערך
כך :״הוא הקים את הליכוד,
נטס לכנסת, פרש מהכנסת
ונכנס לממשלה.״

777

9המנחה מני פאר טוען
כי נוכח המאזן השלילי של
העלייה לישראל, כדאי לאחד
את מישרד-האוצר עם מישרד־הקליטה,
כי העולים היחידים
בימים אלה הם המחירים.
בהנדי בינלאומי

י מני פאר גם אינו מבין
מדוע דורש ח״ם יוסף קרגמן
להקדים את שידורי-הטלוויזיח.
אומר מני :״הפועלים שאני
מכיר ממילא סוגרים את המק לט
בשעה שמונה בערב, מכיוון
שאז מתחילות התוטיות בעברית.״
9קובלנה
נוספת של מני:
״כשהיתה שביתה באד־ על אמ
$1״ כרמל מזרחי

מיקט
ואעוון לזגיון
וזכרו! יעקב

המשולש המסוכן

\ 1 0 ** 0ל 1שר״המישפטים,
״ י י חטובים בחיים.

באילת, זנח השר לשעה קלח את הבלש
צות רבה, עם ההולנדית אן קרון, אשת
רו שיסגרו את החברה ויחכירו
את המטוסים. גם במס־ההכנסה
שובתים. למה לא סוגרים את
מס־ההננסד, ומשכירים את המשרדים?״
9כשריאייו
מני פאר את

שר-המישסרה שלמח הידל,
במיסגרת יום־השוטרת, נפחו
במקום כ־ 300 שוטרות. מני
שאל את השר אם איבו נבוך
בחברת כל-כך הרבה נשים.
השיב השר, :״אני מרגיש כפו
דג במים. כשהייתי בשליחות
סודית להעלאת יהודי עיראק,
בראשית שנות החמישים, נאלצתי
להסתתר אצל מישפחה
יהודית בבגדאד. במישפחה היו
חמש בנות, טלן בתולות.״ כששאל
אותו מני :״גו, ואיד בילית
ז״ השיב השר :״למדתי
לסרוג.״ השר סיפר גם כי כמשה
דיין בשעתו, עם הוא
היה ילד־יחידי, בבית-ספר של
בנות, כך שמאז אינו נבוך עוד
בחברת בנות.

שבין קפח ״פילץ״ ,מלון
״גת״רימון״ ומלין ״פארק״
בתל״אביב של ערב קום המדינה, היווה השבוע סיבה טונח למיפ־גש
שקיימו גדולי ההוללים של הימים החם ב״בוטיצ׳לי״ ,בית״יין-
וגבינות חדש שנפתח ביפו העתיקה. הפירסומאי יוחנן גולדברג (מ
ידוע
בחובב כל הדברים
כאשר נפש במלון ״לרום״
שקרא, כדי לשוחח בעלייחסי״חציבור
של המלון.

! 9מפקד המישמר״האזרחי,
ניצב מולה כהן מבלה לאח רונה
פעילות ציבורית נמרצת
בהגדלת המישמר שעליו הוא
מופקד. למרות היותו קצין
בכיר במישטרה, הוא מוצא ל עצמו
זמן להשתתף בפגישות
הצמרת של אנשי אחדוודהע-
בודה במיפלגת העבודה.
9במיסגרת סיור-עיתונ-
נאים במישטרת ישראל, ביקרה
קבוצת־עיתונאים גם בבית־ה־ספר
לשוטרים בשפרעם. כש נכנסו
העיתונאים לחצר בית-
הספר, הבחינו בשוטרים המת אמנים
באלות. כתב שידורי
י-שראל לענייני טישטרה, עקי*
כ,א אלדד, שאל את מפקד
בית-הספר, תת־ניצב דויד
אורן, האם האימונים באלות
הם כתוצאה מלקחים שנלמדו
מההפגנות שהתקיימו נגד ביקורו
של שר־החוץ האמריקאי
ד,נרי קיסינג׳ר. כשאורן לא
השיב לו, אמר אלדר :״אני

המשתתפים במופע בשם היהו־דיס
באים, הצטרף צעיר בשם
שמדליק שילנסקי, שהוא
בנו של אחד מראשי תנועת־החרות,
עורך־דין דב שילנ•
סקי, שהורשע בשעתו בהנחת
פצצה בקירייד, כמחאה על הס-
כם־השילומים עם גרמניה. אין
זו הפעם הראשונה ששמוליק
מופיע על הבמה. בזמנו היה
חבר בלהקה שליוותה את הזמר
דאז, והח״ב דהיום, עקיבא
נוף, כשזה האחרון זימר את
הלהיט שלו איזבד.
9בעיקבות הצעתו של
העיתונאי אמנון דרור לתת
למיפלגת־העבודה ערוץ טל וויזיה
משלה, הגיעה למערכת
העולם וזזה ההצעה הבאה :״ב רור
שראש־ד,ממשלה יצחק
רבץ אינו יכול להיות קריין־
רצף, נוכח התנגדותו של ח״כ
יוסף קרגמן, שכן אז תסתיימנה
התוכניות בשלוש לפנות בוקר.
אפשר לעשות מבט עם שר-
האוצר יהושע רכינוביץ,
אבל השאלה היא — לאן?
הלהיט של ערוץ־הטלוויזיה ה מוצע
יהיה ללא ספק מישחק
השבוע חפש אותי, עם מזכ״ל
המיפלגה מאיר זרמי בתפקיד
הראשי.״
9יושב-ראש הוג יושבי
אכסודוס קברניט אל־ על אורי
יופה, יודע לספר, כי שר־החוץ
יגאל אלץ יצא במפתיע לוושינגטון,
לנהל משא־ומתן עם
הנרי קיסינג׳ר על ערבויות
אמריקאיות להספקת־מים ליש ראל,
לאחר החזרת הכינרת ל סורים.

חבר קבוע אחר בחוג,

שמאל) ,המכונה ״דובז׳ה״ ,בינם למקום את ידידיו משכבר הימים,
בחם אופירח חולנדר (מימין) ,אשתו של חבר ״אגד״ צבי,
ואת גרישא קופילוב, מבעלי ״עלית״ (בתמונה האמצעית, מימין)
ששמח לפגוש בבעל חנות-הנעליים בני דויטש, המכונה ״בני רווק״,
למרות, שמאו הספיק לשאת אשה. אחת האורחות הפופולריות
העולם חזה 1993

א11*1111
סוכן מניסוח מיכאל (״מיקי״)
מילר, טוען, כי שביתת אל־על
הופסקה תחת לחץ אירגון השר־פומריות
והבוטיקים, הזקוק לאספקה
מידי הדיילים.
8המנחה שמואל שי טוען,
בי ביום השיבעה למותו
של כמאי-הקולנוע האיטלקי,
פייר פאולו פאוזוליני, ש היה
ידוע כהומר־סכסואל, תי עדו לכבודו אזכרה בגן־העצ־מאות
בתל־אביב.
מאמן הכדורגל לשעבר,
יוסל׳ח מרימוביץ, שנשאל
על-ידי העיתונאית אלה כר־קת
מדוע בזמנו לא היו כל־כך
הרבה שחיתויות בכדורגל,

לה יצחק רכין, על שר־הבי־טחון
שימעץ פרס ועל הפרוצות
שבכביש רישפון.״
8בליל-שבת הנחה שי
סימפוזיון על ספרות־המילחמה.
אחרי שיגאל מוסינזון, יגאל
לב, יהושע בר־דיין ואורי
אבנרי סיפרו זיכרונות
מן המילחמות שעליהן הם
כתבו את ספריהם, נקרא במאי
אמא קוראד, דויד לוין, לד-
בר על הצגתו. פתח לוין :״לצ ערי
אין לי זיכרונות ממילחמת
שלושים־השנה.״
81 אחד הרווקים היותר
מבוקשים בארץ הוא בעל מפעל
פפקו, שרכש לאחרונה גם

השבוע צפוייה לך פעילות קשה מן הרגיל, וגם בלתי־שיגרתית, ממש
כמו בשבוע שעבר. יהיה עליך לאסוף את כל כוחותיך, הפיזיים. וה נפשיים,
כדי לעמוד במשימות שיוטלו עליך לבצען. אם תדע להתגבר
על חולשות קטנות שלך — תצליח. נסה השבוע לאנוס עצמך לחסוך.
21במרס -
20 באפריל

קטטה או מריבה עם אשה, יעבירו את מצב רוחך, ואם אתה
היזהר מלבגוד. השבוע הוא בסימן כשלונות עבורן. אתה בהחלט
לנצל את השבוע הזה למטרות מועילות ופוריות יותר. את יכולה
כנס לתקופה של חוסר פעילות, אס תבואי בקשר עם האדם הלא

נשוי, יכול להי־נכון.

שוו

21 אפריל -
10ג במאי

0*01110

גם לך בת מזל תאומים יש יום אהבים — אבל הרבה יותר רציני.
היום שלך הוא יום ו׳ ,דעי להפיק ממנו את המכסימום. צרות בעבודה,
ליקוי בריאותי קל שבקלים. ייחה זה שבוע מלווה התפרצויות
עצבים בעניינים שונים. אך בסופו יהיה מתוק. בקנותך תכ-
שוטים או דברי ערך, קחי איתך בעל מיקצוע מהימן לייעוץ והדרכה.

על אף מאמציך להיות טוב והגיוני צפוי לך ריב חמור עם בת זוגתך.
היא תאשים אותך בדברים שבאמת אינך אחראי להם, משום כך קל
לך לשכוח שגם עשית המון צרות. צפויה לך אהבה חדשה, אל תאבד
את הראש היא זמנית. אל תכנס בשום פנים ואופן להתחייבויות פרטיות.

אס אתה חושב על בילוי חופשה קצרה בעתיד הקרוב, זה הזמן המתאים
לתכנן את הפרטים באופן מעשי. מוטב שתצא לחופשה זו בחברת קבוצת
אנשים מצומצמת, ותניח להס את מלאכת התיכנון וקביעת ה׳
תאריוי מכתב רשמי שאתה עלול לקבל בסוף השבוע, יגרום לך נחת.

הנסיך חואן ק ולוס

העומד לרשת את הרודן
הספרדי החולה
פרנציסקו פרנקו, חיה בצעירותו חובב״בילויים מושגע. הוא נהג
לנסוע מסביב לעולם, לבלות במיטב המועדונים ולגור בבתי״המ-
לון המפוארים ביותר. באחד ממסעותיו נפגש חואן קרלוס גם
בחברי להקת ״כרמון״ ,בתם מלכת־חיופי לשעבר יהודית פרי
(שניה משמאל) ,שמח להצטלם איתם בחברת רעייתו. השבוע,
עם עלות הנסיך לגדולת, שלפו חברי־הלחקח את התמונה מחגינזך.
השיב :״השחיתות בכדורגל
החלה ברגע שהמישלגות החלו
לנחל את הקבוצות. ברגע ש־מיפלגות
תפסקנה לנהל את
מישחקי הכדוחגל, תיפסק גם
השחיתות.״

8המנחה שמואל שי
ואיש הטלוויזיה ירון לונדון
מהווים צמד קבוע במישמר ה אזרחי
של שכונת נווה־אביבים.
כשנשאל ״שמיל״ על מה הם
שומרים ענה: על ראש־הממש־

את מיפעל ג׳רקולי, הצעיר בן
ה 29-יהודה פלקוכיץ. פל-
קוביץ, שבמשך חמש השנים
מאז הקים את פפקו הפך מיליונר
ואיש־עסקים ידוע, מת קשה,
למרות הופעתו החיצונית
הנאה, למצוא אשה כלבבו. מ־שום־כך
הסכים להשתתף בתוכנית
השידוכים הטלוויזיונית
חפש אותי, והוא יהיה ללא
ספק אחד החתנים הפוטנציאליים
הטובים ביותר שהשתתפו
אי-פעם בתוכנית זו.

השתתפות באירוע חברתי מסייים תשמש לך כנושא לשיחה במשך
כל השבוע. מאורע פוליטי שיתרחש השבוע יגרום לך סערת רוחות
ואולי אף התרוממות רוח. נסיון לשנות כמה מהמוסכמות החבר־תיות שלך עשוי להביא להכרת אנשים חדשים ומעניינים. יוקר ה מחייה,
שיעלה בשבועות הקרובים, יטריד רבים ובמיוחד אותך.

מאזנייס

את נמצאת — כרגיל — על פרשת-דרכים. אלא שהפעם לא תוכלי
לשבת בחיבוק-ידיים. הוא ידרוש ממך צעדים נימרצים, ועצם הדרישה
הזאת תדרבן אותך לעשות דברים שישנו את כל חייך. בן מאזניים:
אל תסתבך, דווקא עכשיו. אתה זקוק לכל חושיך. זהו שבוע קשה.

ניסית, בשבועות האחרונים, לא להיכנס לצרות ולא להיחפז. אבל לפע־מים,
כשמנסים לא לשכב על הבטן, שוכבים מרוב פחד על הגב. אתה
צריך לנקוט עמדה ולהגדיר את כוונותיך. זה נכון לא רק בתחוס ה־רומנטי
אישי, אלא גם בתחום העיסקי. אם לא תעשה כן תישאר קרח
מכאן ומכאן. השבוע הכל יעבור ואושר רב צפוי לך ממקום שלא. ציפית.

01011

1101ו!

22 באוגוסט -
22 בספטמבר

ווון מ

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל השבוע על כל התר״
חשות אחרת בחייך. אם אתת חושב שהגיע הזמן להתייחס ברצינות
רבה יותר לעתידך, ולקשור את עצמך לחיי-משפחה, זה השבוע המת־אים
לעשות זאת. אל תמתין רגע נוסף. טוב ליבך עלול להיות לך
לרועץ. השתדל להרגיע את עצביך המתוחים בשבוע זה. בידור לא
יזיק לך, למרות ההוצאה הכספית. השבוע כדאי לשמור על הבריאות.

אתה נמצא בתקופה בה מאיר לך המזל פנים בכל הנוגע לבית ולמש פחה.
קשרים נפשיים מתהדקים והולכים בינך לבין נערה, שהופיעה
לא מזמן באופק חייך, והם יזכו לאישור נלהב מצד המשפחה, הקרו בים
והידידים ,.הרבה לארח אנשים בביתך, ואל תחמיץ שום הז דמנות
לעריכת מסיבה לכבוד המאורע לחוג מכריך. המסיבה תשתלם.

אינך מבינה שאת בגיל מ את חייבת למצות את כל.היפה והנעים
שבחיים, מישהו ינסה להוכיח לן זאת השבוע. אל תסרבי לו. גלה יותר
יוזמה בדברים הקשורים בהנאות חומריות, אתה מתייפח שאין לך
ואינך עושה מספיק בשביל משפחתך, נסה לשפר את היחס כלפיהם.

ביותר של הערב היתח מי שנחשבת כמלפת־היופי של ״המשולש
המסוכן״ ,עדח מכנס (בתמונה למעלה) .היא התחבקה בשימחה
עם איש־חעסקים מוטקח רביד, המכונה ״מוטקח רקדן״ ,וסיפרה
כי היא ומוטקה זכו באופן קבוע בכל תחרויות-הריקודיס במשולש.

דווקא ביום בו חשבת שכבר נשבר הכל, ושוב אין מוצא ממצב מסובן,
אתת חופך לאדם אחר. הכל נפתר בנקל, חלק, בלי בעיות. זהו שבוע
בו טוב תעשה, אם תרבה בקשרים חברתיים, בבילויים, ובפגישות
עם בני שני המינים. המשך להשתזף, ולבלות בים אן חיזהר במיק־צת
על דרכי הנשימה שלך. בת דגים, לבשי בגדים בצבע תכלת.
)8 (1 1 3 (6 3 8

הטולס חזה 1993

מכתבים
(המשך מעמוד )10
רינה, נשואה לאחיו של השר הלל, זזברי
מד אליהו הלל, הנמצא מזה שנים בקנדה.
עו״ד שלמה בכורי, תל־ אביב
• מר יוסף מוינה, בנוכחות כתב וצלם
המערכת, הגדיר את השר הילל כגיסו.

הקדשה להגדי קיפיגנ׳ר
הנה היא המדינה, אשר נופלת מרגליה,
והיא תשושה וחסרת-אונים לעמוד בפני
צריה, ואלה שהיא נשענת עליהם, אינם אף
מישענת קנודרצוץ. ואלה שהם קברניטיה,
ניקלטים זזזסרי־אונים, משתמשים במילים
בוטות. וחסדות־תונן, להרבות אונים לעצי
מם־הם.
הם מלהגים ומרבים להג, כדי להפיח אש
בלהבה אשד בבד -בטרם־עת. אלה הם דד

העניקי לפניד טיפול קוסמטי
הנמשך רגע ופעיל ימים -

$01)118 זזכ<$

סיפור פנים קבוע פחכשיר הנקר המיוחד והמובחר •ם 1פט סקראב־.
יטהר אח פניך מההשפעה המזיקה של זיהום האויר
ויבטיח לעורך נשימה בריאה ורעננות.
מבצע שי של מרי קוו אנ ט: זוהי אחת מסיירת 4מודעות
שנועדו להציג בפניך אח תכשירי היופי החיוניים שלך. גזרי אח המודעה
הדביקי אותה על גלינן נ״ר יחד עם 3מורשת נוספות שיתפרסמו.
ע־י כך יתקבל פרח מרגנית גדול שהוא סימלה של מרי קוואנט.

יהודה סיידון ז
לחלל את השטן

שלחי אח המודעות המודבקות למדי קוואנט. ת.ד 33030 .ת־א צייני את בתובחיך ותקבלי לביחך שי

0₪1 0ץ ₪
פורום

קברניטים הכורתים ברית עם השטן, שהוא
גרוע מן הסרטן. והטובים נאכלים — והרעים
אוכלים.
ומה שלום החללים, אשר מתחלחלים בנד
חילותיהם — האם במחילות־השטן יש
זכר לחללים? והחללים אשר נפלו מחללים
את השטן.
הבה נתעורר כולנו־כאחד, כדי לחלל את
ברית־השטן.
גוו״אריח־יהודה סיידזן* ,תל־אביב

הימנון היהלומנים הדפוקים

ממשלת ישראל
המשרד לקליטת העליה
ההסתדרות הציונית
העולמית

הסוכנות היהודית לא״י
מחלקת העליה והקליטה

אל הישראלי
השוהים בחו״ל
מ מ שלת י שראל ו ה סו כנו ת הי הו די תהח לי טו לאח רונ ה על מ תן ה ק לו ת
ל ק לי ט ת תו שבים חוזרי ם.
על ה ענ קתה תנ אי ם יו חלטב אור ח אינדיווידו אלי בהתאם למצב
ולצרכים של כל פונה.
י שראלים תושבי חוץ לארץ, המבק שי ם לשוב לישראל, יפנו אל משרד
מחלקת העלי הוהק לי ט ה של ה סו כנו ת הי הו די ת /ההסתד רו ת הציונית
ה עול מי תהק רו בלמ קו ם מגורי ה ם, וי ק בלו מידע על סיו ע אפשרי.
הכתובת בארץ: ועדה לתושבים חוזרים
ת.ד7384 .
ירושלים

יהלומן תשוב ובעל־מיקטרת /החליט
השבוע מהארץ לרדת / .בניהול־ספרים
אינו חפץ /זה נוגד את האתיקה של
המיקצוע הנוצץ.
שר־האוצר בו לא יחשוד /הרי אינו
פועל מנמל־אשדוד / .מס־הכנסה, אותו
הוא מוקיר /ומיסים ישלם ממש כמו שביר.
תרומות למיפלגה תמיד הוא נותן /
נטן, רבותי, הוא ממש מיסכן• 4000 /
דולר תרם למיפעל /תגיד גם אתה,
האם הוא קרימיגלז
הרפורמה ירדה עליו כספחת /ומרוב
דאגות הוא חטף קדחת /מה הוא מבין
בניהול־ספדים /הרי כתפרן הוא משלם
מיסיס.
לארץ הוא בא בגלי הציונות /והרפור מה
הזאת היא ממש גזענות / .חוקים
חדשים האוצר עליו מפעיל /מה חם
חושבים, שאני טפיל ז
דולרים ושטרלינגים לאוצר הוא מכנים /
ולמה שכמה פונטים לא יישארו בביס ז /
האם בעד בפה אגורות שחוקות /את
הענף הזה כדאי לכחת?
בגלל גיהול־חשבונות לא נלד אל הרב /
אשלם שני אחוז, ואהיה נקי ללא רבב/ .
אגב, היהלום הזד. הוא ממש מציאה /תן
שני מיליון, חהו — מזל וברבה.
רוני איתן, תל־אביב

דרושה: ממזרה!

פסול חיתון
מחפש מוגזוה
ת. ך ,26221 .תל־ אביב

ת[ןטרמפ לז חייל

ראו מה מצאתי במדור המודעות של
הארץ, מיום .17.10.75
מה דעתכם ן
פירפום •תשנו, תל י אביב
• מציאת הקוראיס פתשגן — ראה
גלופה.
העולם הזח 1993

שנס

חוח

מלוה השלו
מרבים לדגר על ״מהנה השלום״ .אומרים שהוא
חלש, מפולג, מסוכסך, מתפורר. אולי. אבל חשוב הרבה
יותר לדבר על מכנה השלום: המכנה המשותף, או שאיננו
משותף, לכל מי שהשלום בפיו ובתוכניתו המדינית.
אין זח מיקרה שחאימרח ״שלום, שלום ואין שלום״
הפכה חלק בלתי״נפרד מן הפולקלור הלשוני הישראלי.
מצער, לעומת זאת, שהיא הפכה גם חלק בלתי־נפרד מן
המציאות המדינית הישראלית והיהודית. אין אפילו מצע
מדיני אחד, מהליכוד באגף הניצי ועד למוקד ומרי באגף
היוני, שהשאיפה וההטפה לשלום אינן מהוות חלק
בלתי־נפרד ממנו.
השלום הוא חלק בלתי־נפרד מהווייתו של כל
ישראלי, נץ או יונה, ברוב שעות היום והלילה: בבוקר
(״בוקר טוב, שלום״) ,בצחריים (״שלום״) ,ובערב וגם
בלילה. במקום שבו משתמשים בני העמים האחרים, בלשונותיהם
חרבות, במילים רבות אחרות, משמש ה״שלום״
כמושג נרדף לעשרות מושגים אחרים סביב העולם. זו היא
הסיבה מדוע יש לבדוק כל ״שלום״ בציציותיו, ולבחון
את מהותו האמיתית.
במיסגרת של תגובה קצרה זו לקיומו הממשי, א(
המופרך, של מחנה״השלום, אעסוק רק בחלק היוני
המוגדר של הטחנה — שאיננו קיים, לדעתי. אילו היה
קיים, חיו מרכיביו השונים (בכוח) מגבשים אותו למיס-
גרת מתאמת, אירגונית ומדינית. תהיפך הוא מה שקרח
למעשה: יעד ומוקד באו במקומה של התנועה לשלום
וביטחון, שהיתח מחנח־חשלום האמיתי היחידי בכל
קיומה של מדינת ישראל, עד שפורקה וחוסלה על-ידי
אותם גורמים, יחידים ומוסדית, שהקימו את מוקד ויעד.
טחנה, להבדיל ממיפלגה, הוא (לפחות לצורך תגובה
זו שלי) צירוף של קבוצות, חוגים, תנועות, מיפלגות
ויחידים, שיש להם מכנח-משותף אחד. המכנה-חמשותף
של התנועה לשלום וביטחון היה הכפירה בתורה המדינית
של ממשלת חטערך״ליכוד (בתקופה שאחרי מיל־חמת
ששת״הימים) ושל המערך (אחר״כך) :תורח בעל-
פח ובקווי־החזית, שהעדיפה קיפאון מדיני של יוזמה
מדינית, כיבוש ונישול על הסדר מדיני ישראלי־פלסטיני,
יחודי״ערבי.
תורתה של הממשלה חיתה ונשארת תורה ופרקטיקה
שמרנית וריאקציונית. היא מהווה המשך ישיר של מדיניות
תסטאטוס-קוו בנושאי חברה ודת, שכל ממשלות
ישראל מקיימות אותו כדי לחלק ביניהן את סיר־תבשר
המוכן בכספי המגבית היהודית המאוחדת, ממשלת
ארצות־חברית וממשלת גרמניח־המערבית בתשלומי
שילומיח.
חמכנה־חמשותף של התנועה לשלום וביטחון היה :
רק דינאמיקה מהפכנית, בניגוד לקיפאון המיוחל על־

ידי ממשלת ישראל, כפירה בכל התורות המדיניות
השמרניות, תביא לתוצאה המקווה של שלום במרחב.
זו היתה הסיבה שבגללה תמכה התנועה לשלום וביטחון
בכל הסדר זמני, בכל ״שלום בשלבים״ ,בכל
שביתת־נשק, בהפסקת מילחמת-ההתשה, בשליחות
גולדמן לקהיר, בהפסקת ההתנחלויות, בהפסקת מעשי-
הנישול ברפיח, הריסת הבתים בגדה, ההתנחלויות בשטחים
הכבושים, החזרת עקורי בירעם ואיקרית.
התנועה לשלום וביטחון היתה מסוכנת למימסד,
משום שלא שאפה לכיסאות, לכספים מהתקציב למימון
מיפלגות, למושבים בממשלה או בוועד״הפועל. היא
חיתה מסוכנת, משום שהתנגדותה העיונית והעקרונית
למדיניות של ההסתדרות הציונית ושל הממשלה, באה
מכוחם המוסרי, האינטלקטואלי, המדיני המשכנע של
ראשיה, שחלקם הגדול הפסיק את פעילותו במיפלגות
ציוניות, מיפלגות חשילטון, כדי לעמוד בראש התנועה
ולהנחיגח בדרך להשגת מטרותיה.
שיתוף־הפעולת בתוך התנועה לשלום וביטחון —
המכנה״המשותף של מיפלגות ותנועות כמרי, שי״ח,
ברית השמאל, אק״י יתד עם האגף השמאלי של מפ״ם
ופורשי מיפלגת העבודה — הדליק אור אדום במרכזים
החשאיים של תמימסד, הממונים על שבירת ההתנגדות
העקרונית למישטר הלאומני, המשלב בעיקריו דת
ומדינה, כיבוש ומילחמח.
לא היה זח מיקרה כי טק״י, בשנת־חייו האחרונה
של ד״ר משה סנה המנוח ובהנהגתם של ״ממשיכי
דרכו״ ,הרוב במפ״ם וגם רבים מאלה שהקימו לאח רונה
את יעד — התנגדו בחריפות לדרכה ופעולותיה
של התנועה לשלום וביטחון. הם התנגדו למכנה-
המשותף של המחנה שקם לנגד עיניהם ושהלך והתרחב
מפעולה לפעולה.
הכוח האירגוני של חתטעה לשלום וביטחון היה
מושתת על שלושה בסיסים שונים: האגף השמאלי של
מפ״ם, בעיר ובקיבוצים, שי״ח, שרוב חבריו תיו מהקי-
בוץ־חארצי, העולם חזת־כוח חדש (מר״י) .כל הפעולות
ברחוב, ליד הכנסת ובשטחים (רפיח, עקרבה, בירעם־
איקרית) אורגנו על-ידי התנועה לשלום וביטחון ושלוחותיה
(כמו ועד איקרית-בירעם או ועדי אד־הוק
אחרים, כמו זח למען אסירי עקרבה).
את חמכנה-המשותף חזה החליט מי שהחליט, לחסל.
את החיסול ביצעו על-ידי החלפתו במכנה-
משותף אחר. בדיברי־הימים של מדינת ישראל והמאבק
לשלום במיזרח״התיכון, יירשם פירוק התנועה לשלום
וביטחון כפירוק חמכנה־חמשותף של מחנה־חשלום
היהודי בישראל.
המכנח״המשותף של מוקד (מק״י — תכלת אדום)
הוא מנוגד לזה של התנועה לשלום וביטחון. אין זח

מיקרה כי קשיי-לידה חמורים כל-כך ליוו את החלטת
מוקד, בסופו של דבר, לתמוך בעמדת הממשלה בנושא
ההסדר החלקי. חבלי־לידה קשים כאלה היו המשך
הגיוני, עקרוני ומבורך ביושר אינטלקטואלי (אם כי
מוטעה מיסודו) של עמדת״סנח וממשיכיו: להתנגד
לכל הסדר חלקי, לשלום בשלבים, לכל הסכם שאינו
״ללא תנאים מוקדמים״ ,בלשון הצביעות המפורסמת
של ממשלת ישראל והעומדים בראשה, מכל הממשלות.
גם הקמת יעד היא יצירתו המלאכותית של מכנה•
משותף, כביכול, כדי לבטל אפשרות של מכנה-משותף
בין החוג״לליבון, השמאל במפ״ם ומר״י. מכנה כזה
הסתמן בטיוטות המשותפות עליהן תיו חתומים מתי
פלר, דויד שחם, עמוס קינן, אורי אבנרי ואחרים, מייד
אחרי התוצאות העגומות של הבחירות בדצמבר .73
זריזותם של חלק מחברי החוג לליבון להתחבר ולהתאחד
עם התנועה אכויות האזרח באת כדי למנוע היווצרותו
מחדש של המכנה־המשותף שהיה קיים בתנועה
לשלום וביטחון.
מחנח־השלום יוקם ויפעל רק כשיאוחד ויופעל על
בסיס המכנה-המשותף, שבלעדיו אין ל״שלום״ כל פירוש
מעשי: הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם
הפלסטיני, מעבר לגבולות ה 4-ביוני .1967 הכרה בז כות
כל העמים וכל המדינות, לרבות ישראל ופלסטין,
לקיום עצמאי ולאומי בגבולותיהן המוכרים. זוהי כל
התורה כולה על רגל אחת, והמכנה-המשותף היחידי שיכול
להיות משותף למחנה-שלום אמיתי.

אלכ ם

מסים, נ־ו־־ורק

9שחס • ד״שנס חוח

אינני יודע מניין שאב ההיסטוריון אתולד טויגבי
(העולם הזה )1991 את ידיעותיו על הגזע השמי,
הציונות וחתנ״ך, אך כמי שמכיר את כל ספריו ומא מריו
של טוינבי, יכול אני לציין שהוא לא היה בקי
באף אחד מהם, וכל כתביו מלאים אי-דיוקים, ובמיקרח
חטוב כשהציטוטים מדוייקים — עושה הוא בהם
כבתוך שלו.

ארנולד טוינבי ()1955

טוינ 3י וירמיהו הנביא
בראיון שנתן טוינבי ב 1955-לעיתונאי עמוס קינן
(העולם הזה )911 הוא היפנה אותנו אל המקורות,
אל הנביאים, עם שימת הדגש על ירמיהו. מהמקורות
האלה הוא רצה להוכיח לנו, שהסיבות לנפילתו של
שתי המלכויות היהודיות בארץ־ישראל, מקורן בחוסר־השתלבות
מדינית, תרבותית וכלכלית בתוך המרחב.
אין צורך להזכיר לציבור הקוראים, כי עם ישראל
לא רצה להשתלב בתוך מרחב שכולו חיה עובד־אלילים,
ודגל אך־ורק בתרבות המונותיאיסטית, אשר
ברבות השנים אומצה על-ידי הנצרות וחאיסלם. אילו
חי הנביא ירמיהו כיום, חיה מוקיע את פרשנותו של
טוינבי עליו.
בעת שבית ראשון נהרס על-ידי בבל, וכל האינטליגנציה,
המומחים ובעלי־המיקצוע העיקריים הוגלו לבבל,
הציבו הבבלים בארץ את גדליה בן״אחיקם כנציב
מטעמם. כידוע לנו, נרצח גדליהו על-ידי ישמעאל בן-
נתניה, אך לא מתוך תאוות־רצח, אלא מתוך שישמעאל
היה מזרע-המלוכח, והעם שנשאר בארץ, ואשר
לא השלים עם הכיבוש, מינה את ישמעאל כנציגו. כלומר,
הרצח היה פוליטי.
טוינבי הוציא את הדברים מחקשרם, כאשר ייחס
את דבריו של ירמיהו לתקופה שלפני החורבן ולא לתקופה
שלאחר החורבן, כאשר הטיף ירמיהו להנהגה
שנשארה בארץ לא לעשות איחוד עם מצרים נגד בבל,
והעם לא שמע לו. ירמיהו היה פרו־בבלי מובהק, ולא
גרס השתלבות מדינית אוניברסלית — כפי שטען
טוינבי.
דוגמות ׳לפרו־בבליותו של ירמיהו אפשר לצטט
למכביר. נבוכדנצר בכבודו-ובעצמו, שידע את השקפתו
הפרו־בבלית של ירמיהו, מצוה את נבוזראדן, שלא

תיעשה שום רעה לנביא, ורק ״כאשר ידבר (ירמיהו)
אליך (אל נבוזראדן) כן עשה עמו״ .מקודם חיה
ירמיהו בכבלים, כשאר הגולים, ורק בפקודתו של נבו-
כדנצר שוחרר, והועבר אל גדליהו בן־אחיקם שחיה
פרו-בבלי אף הוא, ומטעם זה מונח כנציב ביהודה, כשעל
שילטונו שוטר חיל־מצב בבלי.
ירמיהו היה, אומנם, נביא״אלוחים, אך הוא הוסיף
הרבה דיברי-פרשנות, שנשאו אופי פרו־בבלי, חן לפני
החורבן וחן לאחריו.
תארו לכם מדינה במצור הנאבקת על חייה, כאשר
איש-רוח מטיף לעם להיכנע, ודורש להכניס את חאוייב
לתוך העיר, כדי לאפשר לו ליטול את עצמאותה, את
ריבונותה, לשרוף את בית-מיקדשח וליטול את חייהם
של אלפים מאנשיה. ואכן כך עשה ירמיהו, וטוינבי
ראה בכך אסמכתה, והחליט לנסח עבורנו מגילת״כניעח
דומה, כדי שתהווה בסיס להידברות בינינו לבין הפלסטינים.
טוינבי
שנא אותנו שינאת״מוות, וזאת משום שהעם
היהודי סירב למות, פיסית ותרבותית — וזה חיח
בניגוד לתורתו של טוינבי על לידתן ומותן של תרבויות.
נשוט קילקלנו לו 40 שנות עבודה, משום שסירבנו
למות. וחבל שרעיון כה יפה, שנולד אצלו באוריינט אכס־פרס,
פשוט אינו עומד במיבחן הזמן.
אני גם מקווה שאורי אבנרי אינו שואף להיות
מין גדליהו בן-אחיקם, ויש יסוד סביר לחששותי —
לאור השימוש הלא-מדוייק שהוא עושה בהיסטוריה
של עמנו לצורך כתבותיו השבועיות, נגד הממשלה וצעירי
מפד״ל וחירות.

מאירלב ־ ו ן. ק ריי ת־ אתא

מ׳ימ ג רי פ ל
על-ידי

ננת בכישרון צבאי ׳והמבוצעת
ראש־העיר בשלבים.
צ׳יצ׳ החליט להרוס מייספר עסקנים
מיפלגתיים הקשורים בו, שאותם הוא שונא
ובז להם. ניתוח שלבי המאבק מגלה, כי
עד כה היתד• ידו על העליונה.
שלמה להט ידוע כאדם האומר את אשר
הוא חושב בצורה צבאית בוטה.

מי ידיח את מ
* ץ י מר א־ מקו ם ראש־עיריית תל־אביב,
!ויגאל גדיפל, ישב בראשית השבוע
בלישכתז שבבניין העירייה, זהיריהר בקול־רם
על העתיד להתרחש בחודש ספטמבר

.1977

״ישיבות ועדות־המינויים מתנהלות בקצב
קדחתני. שלמה להם, ראש העיר, הנישא
על גלי פופולאריות אישית, מגיש אולטימטום
לראשי הליכוד — אלה האנשים שאני
מבקש לפסול, לא להכליל ברשימה. ראשי
הליכוד משיבים בשלילה. להט נוסע לביתו,
ובשעת־האפם שולף רשימת מועמדים אי שיים,
ומקים רשימה חדשה — רשימת
להט.
״להט מטלפן ליועצו הבכיר, נתן ברון,
ואומר, :פעל!׳ ברון שולף את תיקי תוב־ניות־הפעולה
למערכת־הבחירות, שהוכנו
מראיש, ופותח במילחמת־בחירות נימרצת.
״ואת זה, בדיוק, לא ניתן לו לעשות !״

שרץ?3וי
ך* שבועות האחרונים שוררת אווי*
רה עכורה בבניין עיריית תל־אביב.
קרע עמוק נתגלע בין ראש־העירייה לבין

1א כ יפת
ארבעת חברי הצוות המוביל — יגאל גריפל
(ליכוד); ממלא־מקום ראש העיר, יצחק
ארצי (ל״ע); ממלא מקום ראש העיר,
חיים־מנחם בסוק (המפד״ל) :סגן ראש־העיר,
ודויד שיפמן (ליכוד) ,גם הוא סגן
ראש העיר.
חוגי האופוזיציה מדליפים לעיתונות כי
הקואליציה העירונית עומדת על־סף התפוררות,
יואילו מחוגי הליכוד נרמז, כי
אם ימשיך ראש־העיר שלמה >״צ׳יצ׳״) להט
״להשתולל״ ,הוא יודח, יוחלף בסגנו, דויד
שיפמן.
המריבות הקשיות בנושא מינוי היועצים
לראש־העיר, ובפרשת בקשתו של צ׳יצ׳ כי
גריפל יודח מתפקידו כראש מינהל-ההנ-
דסה, משום שנכשל בו, זכו בכיסוי נירחב
בכל אמצעי-התיקשורת.
מסתבר כי יש שיטה בשיגעון, וכי מאחרי
מהומת המריבות בקואליציה העירונית,
קיימת תוכנית־פעולה מדוייקת, מתוכ1

סגן שיפמן

גן בסוק

.״ראש־העיר הוא בסך־הכל ראשון בין
שווים,״ טוען גריפל .״כל ממלא־מקום או
סגן־ראש־זניר המכבד את עצמו, לא יוכל
להסכים למצב שבו הוא יידרש לבצע החל טות
שקיבל היועץ והעבירן לצ׳יצ/״

בב בעירייה בתחושת תיסכול־עמוק. הוא
חי בהרגשה שהוא היה זה שבנה את צ׳יצ׳
כאשד, מייד אחרי הבחירות, הצהיר כי
מיפלגתו תתמוך בו, ובדרך זו הושג רוב
במועצת העיר לבחירת צ׳יצ׳ כראש־העי-
דייה.
הוא חש שאינו זוכה ביחס ההולם אותו,
לדעתו. נושא היועץ הבכיר החמיר הרגשה
זו, ובשיחה עם העולם הזה הצהיר מפור־

גריפל, הידוע בציבור כעסקן־כדורגל של
בית״ר, שלא זכה במחמאות בדו׳^ח השופט
העליון עציוני על השחיתות בכדורגל, מדבר

צייצי את העסקנים או העסקנים את צייצי?
הוא נוהג לכנות את העסקנים־הנבחדים,
בפורומים רחבים, בשמות חיבה כגון ״שר צים״
,״גנחנים״ .יש עסקנים שזכו אצלו
בכינוי ״ש.ב.״(שרץ בזוי) .הוא אינו מצליח
להבין מדוע הפוליטיקאים אינם מסוגלים
לדון בבעיות המוצגות בפניהם בצורה ענ יינית
ומסודרת. כל נושא־דיון הופך מייד
פרשת שמור־לי־ואשמור-לך. מצב זה כים-
עט שאינו מאפשר להגיע להחלטות נכונות,
כיוון שכל ניבחר מושך לכיוון אחר.
צ׳יצ׳ טוען, שהוא בא לעירייה ממערכת
שבה-אנשים ניבחנים לפי מידת הצלחתם
האישית. אם הם מתגלים כלא-מוכשרים,
במרבית המיקרים הם מועברים מתפקידם.
הוא־עצמו החליט לממש עיקרון זה בחיים
הפוליטיים.

במונחי ספורט, כשהוא מסביר מה קורה
בעירייה :
״הגענו להאף־טיים (מחצית) במישחק.
עכשיו המאמנים בודקים את המתרחש על
המיגרש, ומחלקים לשחקנים הוראות חדשות.
לאורך כל המישחק אנו מגלים התמרמרות,
ורצון ליתר קומוניקציה עם ה קפטן,
ראש־העיר. צ׳יצ׳ אינו שחקן־סולו,
ולא ניתן לו להיות כזה.״
גריפל מגן על עמדותיו בעזרת חבריו

שות, כי הוא בחזית אחת עם אלה המתנג דים
ליועץ.
סיוע תשוב משיג גריפל מחיים בסוק,
ראש אגף־החינוך. בסוק, מי שהיה עורך-
הדין של מאיר לנסקי כאשר הלה שהה
בישראל, הוא מאנשי השר יצחק רפאל.
הוא משתדל לחזק את מעמדו הכושל
בסניף המפד״ל בתל־אביב, שם קיימות
מגמות להדיחו.
בסוק יחש עצמו כמי שמייצג את הקדוש-

ממלא־ ה מ קו ם —
עסקן־בדורגל
** וד קודם הבחירות־

לעירייה, בש-

0ג עת הכנת רשימת המועמדים של הלי כוד,
נפגש צ׳יצ׳ עם מנחם בגין, וביקשו
למנוע את הכללת שמו של גריפל ברשימה.
בקשתו נענתה בסירוב. גריפל נשאר ברשימה,
ואף נתמנה כממלא-מקום ראשון
של ראש־העיר.
אומר צ׳יצ׳ :״גריפל כיהן בוועדתיבניין-
ערים עשר שבים, כאופוזיציונר. אז חשבתי
שהוא יתאים לתפקיד היושב־ראש.״
לאחרונה הגיע למסקנה שגריפל אינו
מתאים לתפקידו. צ׳יצ׳ חטא חטא כבד
בכך שהעיז לבוא לעסקן, ולקבוע את מעמדו
לפי הישגיו־בפועל, ולא לפי מעמדו במים-
לגה. דבר יזה גרם להתפרצותו החמורה של
גריפל.
אנשי הליכוד דחו, פדדאחד, את בקשתו
של צ׳יצ /אך במילחמת־ההתשה המתנהלת
לטווח ארוך, בין צ׳יצ׳ לבין נבחרי העיר,
זכה צ׳יצ׳ בנקודת-ניצחיון נוספת .״לעולם
אין אנו יודעים מתי ומאיזה כיוון ינחית
עלינו צ׳יצ׳ מהלומה נוספת,״ נאנחים אנשי
הליכוד .״ובכל סיבוב הוא מופיע בעיני
הציבור כחדשן, ואילו אנו מוצגים כלא־יוצלחים.״
גריפל
עצמו מכחיש בכל־תוקף כי נכשל
בתפקידו. לטענתו, קיבל מהמערך ירושה
של הזנחה נוראה, ואילו הוא מנסה לשקם
את הריסות הוועדה־לבניין־ערים. לדבריו,
הגורם העיקרי לכל הצרות הוא נתן ברון,
יועצו הבכיר של ראש־העיר.

יועץ ללא סתרים

״לא רק דך יש יועצים,״ אומר צ׳יצ׳ (מימין)
לראש־הממשלה יצחק רבין, ומצביע על יועצו
הבכיר נתן ברון (שני משמאל) ,בטכס קבלת־פנים לכבוד ראש־הממשלה, שנערך
בלישכת ראש־העיר. במרכז: צבי איידון, מבקר־העירייה. קיצוני משמאל: אפרים
מרק, מהנדס העיר. ליד רבין, אשתו לאה. ברון ממלא תפקיד מרכזי בסערה הנוכחית.

הפוליטיקאים, אנשי הצוות המוביל. לכל
אחד מהם יש סיבות טובות לתן!ור בו.

נציג הקדוש־ברוך־הוא

צחק אר צי, ממלא־מקום ראש־העיר,
ראש אגף תרבות-נוער-וספורם, מסתו־

ברוד־הוא בנושאים דתיים, וכמייצג מיס-
לגתו בנושאים שיש בהם טובות-הנאה.
בסוק משוכנע כי ברון הוא מעין קומי-
סאר, שבא להטיל חיץ בין להט לבין
נבחרי העיר. הוא נלחם שכס-אחד עם
גריפל וארצי כדי להדיח את ברון.
סביר חיה להניח כי בסוק ייצא למיל-
חמת-חורמה ברב שמואל הכהן־אבידור,
היועץ לענייני-דת. אבידור, הרב של כפר־

או ־ צ

מעודנים״ .דומה שאנשי הרביעייה טרם
עמדו על ערמומיותו הרבה של ראש העי רייה,
המאפשרת לו להיאבק נגדם כשב-דיו
קלף־הניצחון.
הערכת־מצב מדוקדקת העלתה, כי צ׳יצ׳
הוא דמות־המפתח בכל התפתחות אפשרית.
אנשי הליכוד חסרי-אונים בלעדיו, ולא
ניתן להחליפו• ברגע שהגיע למסקנה זו,
פתח במילחמת-התשה נגד העסקנים המים-
לגתיים שניכפו עליו, כשמנגד ניצב המע רך•
,מפורר ומובס, שמרבית מנהיגיו ערקו
מהמערכה ובמצבו יזה אינו מסוגל להוות
יריב של ממש נגדו.
חודשים ספורים אחרי שהחל מכהן כ-
ראש-עיר, גילה צ׳יצ׳ שרבים מבין נבחרי
הקואליציה שבראשותו, אינם מבינים דבר
בנושאים מיקצועיים.

שמריהו ׳וכוכב הטלוויזיה בערבי־שבתות,
הוא מורד במימהד הדתי.
בעיני המפד״ל, מינוי יועץ לענייני־דת
שאינו מאנשיה, מהווה עלבון צורב, שהרי
מינוי זה עלול להתפרש כאילו המפד״ל
עצמה אינה פעילה דייה בשטח זה. אך
כיוון שהרב אבידור נלקח תחת חסותו
של ארצי, בן־בריתו החילוני לשמירת
׳זכויות אנשי הקבוצה המובילה, מתעלם
בסוק מפעילותו של הרב.

השיפור היחידי
— תנועה

ץ* ויד שיסמן, סגן ראש־העיר ומנהל
1אגף־התנועה, הוא איש־המפתח במאבק
בין צ׳יצ׳ לבין הרביעייה המובילה•
שיפמן הנימרץ הצליח להזיז כמה דברים
בתחום התנועה, וזכה בדימוי חיובי בציבור.
הוא מסביר את צורת עבודתו :״לתל־אביב
תוכניות־תנועה לטווח ארוך, אבל
הנהג ברחוב ירגיש בהן רק בעוד 5—10
שנים. הפיתרון לטווח קצר הוא בניהול־תנועה
נכון. בדרך זו אפשר להשיג ניצולת
טובה יותר במערכת הקיימת.״
שיפמן הוכיח כי, במיסגרת התקציב המוקפא
ניתן לחולל שינויים חשובים במערך
התנועה בתל־אביב. כך היה בנושא הצירים
המהירים, בשיחרוד עורקים ראשיים שנס תמו
על־ידי מערכת רמזורים לא נכונה, וב נושאי
הסדרת התנועה הציבורית במרכז-
העיר, והחדרת עידן הגשרים העיליים לתל-
אביב.
לסי הסכם פנימי של הליכוד, יבוא
ראש־העיר תמיד מהמיסלגה הליברלית. בג-
בור הסיכסוכים בין צ׳יצ׳ לבין סגניו,
הודלף מחוגי גריפל כי בסופו של דבר
מייצג צ׳יצ׳ את עצמו בילבד, וכי הוא
הוצנח לליברלים, ודיעותיו הפוליטיות שו נות
מאלו של הליכוד. נלחש כי אם צייצ׳
לא ירפה מלחצו, הוא יודח — ושיפמן ימלא
את מקומו כראש־העיר.
הדחת צ׳יצ׳ ,לפי גירסה זו, לא תגרום
כל זעזוע של ממש בקואליציה, משום שא-ש
מבין חברי הליכוד לא יצטרף אל צ׳יצ׳,
׳והרוב הקואליציוני לא ייפגע.
אותן הדלפות אף רמזו, שההדחה תתקיים
בחודשים הקרובים, וזאת כדי למנוע
מצ׳יצ׳ הזדמנות לבנות עצמו לקראת הב חירות,
להקפיאו — כדי שיישכח וייעלם
מעל הזירה הפוליטית.
אולם בדיקה יסודית יותר של הדלפות
אלה מגלה. כי אין מאחריהן כל ממש. שיסמן
שבע-רצון מתפקידו הנוכחי• ,ומתכוון
להשתמש בו כבקרש-קפיצה לכנסת, בד־וק
כמו מורו ורבו, שיימחה. ארליך.
שיפמן, סוהר במיקצועו, נוהג זהירות
מירבית. הוא יודע, כי לקראת הבחירות
לעירייה יריענן המערך את רשימתו, יציב
בראשה אישיות בכירה. הוא די נבון כדי
להעריך, שבמיקרה זה ׳סיכוייו לזכות בכס
ראש-העיר קלושים, והוא אינו מוכן להס תכן
בהימור פוליטי כה נועז.
כלפי חוץ, הוא מניח לגריפל״להשתמש
בו. אך דומה שאפילו גריפל עצמו יודע,
כי בדו-קרב בינו לבין ראש־העיר, מהווה
שיפמן כדוד-סדק.

צ׳יצ׳
כ תינו ק פוליטי
׳כיעייה המובילה מכנה את צייצ׳
תינוק פוליטי״ ו״פלאח חסר נימוסים

באו על רקע אינטרס מיפלגתי צר, שלרוב
עמד בניגוד לאינטרסים של העיר. לא־פעם
גילה, כי החלטות על פתיחת בית־ספר
חדש, או סלילת כביש, באו על רקע לחץ
של סניף שכונתי של המיפלגה.
צבר מר, נבחר הליברלים, עסקן ותיק
של איגוד העובדים הליברליים, שבשעתו
היה בעצמו פקיד העירייה וסיבות פרישתו
ממנה לוטות בערפל, הוא עוזר־ראש-העיר
לענייני־מנגנון. רק לאחרונה גילה צ׳יצ׳
כי מ ר סיבך את העירייה, לטווח ארוך,
בהוצאה מיותרת של מיליוני לירות, שעה
שחילק ביד נדיבה פנסיות מוגדלות לעובדי
העירייה.

פגיעה
לל א-תגאי
יצ׳ הניע למסקנה שאין ביכולתו
לבדוק מהם הלחצים הפוליטיים המסתתרים
מאחרי כל הצעה שמגישים לו
סגניו • .הוא החליט לקחת לעצמו יועץ,
שינסה להשליט סדר בתוהו־ובוהו השורר
בעירייה, ויבדוק את הליכי קבלת-ההחל-
טות.
אז הובא לעירייה נתן ברון, וקיבל ליש*
כה צמודה ללישכתו של ראש־העיר. ברון,
( ,)38 כתב בכיר בידיעות אחרונות לשעבר,
מנהל בית־ספר לעיתונאות, ניהל לשלמה
להט את מערבת־ד,בחירות על־פי שיטת
הבחירות האישיות, תרם רבות לניצחונו
של צ׳יצ׳ .ברון משמש גם יועצו של אריה
דולצ׳ין, יו״ר בפועל של הסוכנות במאבקו
ביוסף אלמוגי.
העסקנים מכירים את יחסיו ההדוקים
של ברון עם ראש־העיר והם מפרשים זאת,
בהדרכת גריפל, כאילו תפקידו המרכזי
של ברון הוא להכין את מילחמת ד,בחי־רות-ד,אישיות
של צ׳יצ׳ לשנת . 1977
ברון עצמו מכחיש בכל תוקף כל רמז
לכך, וטוען שכלל אינו מטפל בעניין הבחי רות.
יש להניח שאת מסע־הבחירות ינהלו
אריה גלבלום •ואורי סלע, המועסקים כאנ-
שי-יחם י־הציבוד של צ׳יצ׳.
הצמד צ׳יצ׳־בריון מקבל את הסערות
האחרונות שמקימים אנשי הצוות המוביל,
הנאבקים על הגנת ׳עמדותיהם, בשלוות-
נפש.
התחזית היא שראש־העיר, ששימש בשעתו
כמפקד הכוחות-המשוריינים בסיני
ישתוק, במילחמת־התשה ממושכת, אותם
עסקנים שעימם אין הוא חפץ לעבוד,
ולקראת מועד הבחירות הבאות לעירייה לא
יהיה לו אפילו צורך לנפנף באיום של יצי אה
ברשימה עצמאית.
האוייב המובס — עסקני המיפלגה בעיני
צ׳יצ׳ — יצטרכו, לפי הערכה זו, להיכנע
ללא-תנאי. הוא ירעגן את הרשימה, יסלק
אנשי־מיפלגה רבים ויכניס תחתם אנשי־מיקצוע,
מומחים בתחומם, מנותקים מלחץ
מיפלנתי.
באותה יריד. יהרוג צ׳יצ׳ ציפור נוספת.
עובדה היא כי רבות מן הציפיות שתלו
הבוחרים בצ׳יצ /נכזבו. העיר תל-אביב
מתפקדת פחות או יותר באותה •מידה של
הזנחה כפי שתיפקדה בעבר, תחת שילטון
המערך. לבד מתחום התנועה, לא חל בה
כל שיפור של ממש.
העירייה שקועה בחובות של מיליארד
וחצי לירות בקירוב. חובות רבים צמודים
למדד, אחרים נלקחו בריבית של עד 40
את אי-יכולתו לשנות דברים בתקופת
כהונתו הראשונה, יטיל צ׳יצ׳ על אותם
עסקנים־נבחרים שאותם הוא מעוניין להרוס,
ולפני הציבור יוכל להופיע כמי
שבתקופת הכהונה השנייה שלו, יציל את
תל-אביב •משקיעה נוספת.
במדינה העם
1א• 1ז־ 3ד דינאמיט
באשר מתרופפים הברגים
ומתפוררים החישוקים החברתיים,
מגיע תורו ש 7מימען
־ הומר־הגפץ

בשיא המאבק נגד המנדאט הבריטי
•נולד בפלמ״ח שיר־וזחבלניס, שפיזמונו
נסתיים במילים הרוננות :״ואזי ידבר
דינאמיט!״
השבוע ניתן היה לחדש את השיר —
אך על רקע הפוך. הדינאמיט דיבר שוב
— אך הפעם לא •נגד אדיב זר. הדי-
נאמיט העברי דיבר בבתים עיבריים.
״אידי־־אמינים״ .מעשה־ד,זוועה ש עורר
את התדהמה הרבה ביותר בוצע
בחדרה, שם התפוצץ מיטען חומר־נפץ ליד
דירתו של רפי בור,דנה, חבר ועד־עובדים.
הפצצה פצעה קל שישה ילדים, אך יכלה
בנקל לקטול עשרות נפשות.
הרקע היה סיכסוך־עבודה — תחילה בין
חברי־הוועד ילבין עצמם, לאחר־מכן בין
הוועד לבין מוסדות ההסתדרות, ולבסוף
— בין הוועד לבין המיפעל. הנהלת בית־החרושת
אליאנס, שמסרה לפירסום מודעה
המגנה את הוועד, לפני הפיצוץ, מיהרה
מייד עם הפיצוץ לפרסם — עוד באותו
גיליון של העיתון — מודעה שנייה, המגנה
את המעשה.
רקע הפיצוץ היה •מסובך, כמו כל סיב־סוו־עבודה.
אך לקח המעשה עצמו היה
פשוט בתכלית: אחרי שההסתדרות חדלה
להיות גוף בעל סמכות מוסרית כלשהי,
ואחרי שאיבדה את אמון חבריה כגוף
המייצג אותם, נפתח השער להפקרות
ולאלימות.
על רקע ההסתה השיטתית המתנהלת

אסתר בוהדנה אחרי הפיצוץ
אווירה של הסתה

מדיניו ת
קנמזדו 101 הו לםש!ב
101 מדיגות הצביעו ב;זך
הזמנת אש ״ף לדכבה —
אך למעשה אץ אף מדינה
אחת התומכת בעמדת ישרא?
המיספר 101 חוזר שוב ושוב בתולדות
ישראל.
תחילה היתד, זו היחידה ,101 בפיקודו
של אריק שרון, שביצעה את ״פעולות
התגמול״ של שנות ה־ 50 הראשונות —
מהן השנויות עד היום במחלוקת קיצונית.
לאחר־מכן נסתיימה מילחמת יום־הכי
מישפחת
כוהדנה, בפי שישבה כרגע הפיצוץ (שיחזור)
אובייקטים לשינאה מאורגנת
על-ידי העיתונים הגדולים, השייכים כולם
לימין הקיצוני, מופנית אלימות זו קודם־כל
נגד נציגי־עויבדים, ה״אידי־אמינים״ ש הפכו
אובייקטים לשינאה מאורגנת.
מצוד על מצודה. הדינאמיט דיבר גם
במקומות אחרים• ועל רקע אחר.
חובותיה של תנועת-החרות הפכו כבר
חלק מן הפולקלור הישראלי. הנושים
צובאים על מצודת זאב, כמו צבא על
מיבצר מכותר. החודש נוסף להמולת־הקרב
קול חדש: ליד בתיהם של שניים מראשי
מנגנון חרות התפוצצו מיטעני־נפץ. לדעת
הכל, היתד, זו מעין תזכורת של חוגי
העולס-התחתון, שקיבלו על עצמם לגבות
חובות מן התנועה בשם הנושים הנואשים.
על אף השוני הרב ברקע המיקרים
השונים, היתד, להם בשורה משותפת :
חישוקי החברה הישראלית מתרופפים
ומתפרקים.

פורים ליד הקילומטר ,101 בדרך סואץ-
קאהיר.
השבוע חזר המיספר המיסתורי וצץ 101 .
מדינות הצביעו בעצרת האו״ם בעד הצעת-
ההחלטה המצרית להזמין את אש״ף ל-
וועידת־ז׳נבה. רק 8הצביעו נגד, ו־25
נמנעו.
תכוסה מוחצת. דוברי ממשלת יש ראל
•ניסו לתרץ את התבוסה המוחצת
בסיסמות השיגרתיות: העולם כולו נגדנו,
לערבים יש רוב אוטומטי באו״ם, אפשר
לגייס בו רוב גם ״נגד עשרת הדיברות״.
האמת היא כימעט הפוכה. אם נמצאו
7מדינות שהצטרפו לישראל בהצבעה זו,
הרי זה רק ביגלל אהדתן לישראל —
ולא מפאת יחסן השלילי להצעה עצמה.
העובדה המדינית המכרעת היא, בשעה
זו, שאין אף מדינה אחת בעולם התומכת
בקו של ממשלת ישראל, השולל מן
(סוף בעמוד )20

רחה. על כל פנים, הוא לא התקץ בביתו
את המאווררים המקוריים, אלא החליפם
באחרים — כפי שטוענת העדות במישטרה,
שאף רומזת לכתובת שבה הוחלפו המאווררים.
חצר
הווילה של בן־יוסף שופעת עצים,
שביניהם בולטת פיגת־גריל (ברבקיו) נאה,
ולפניה עץ־זית גדול. עץ־זית בסביון ז זה
קצת לא מקובל. למישטרה הסבר גם לכך :
בידיה מצויה עדות של עובד התעשייה
האווירית, שראה — לדבריו — בעיניו,
כיצד גורר מנוף מייוחד של התעשייה
האווירית את העץ, על שורשיו, לאחר
שנעקר ממקומו הטבעי בלוד, ונשתל בחצרו
של בן־יוסף.
טענות אלה נגד המישנה־למנהל-הכללי
משחיתות רבים אחרים. כך, לפשל, חוקרת
בימים אלה המישטרה עדות, שלפיה הזמין
חבר־ועד בכיר של עובדי התעשייה האווירית
וילונות, בעשרות אלפי ליחת, לבית
הוועד. במקביל התקין בביתו וילונות שנע שו
בידי אותו רפד. כאשר ראה זאת חבר-
ויעד אחד, הציע לו המזמין להתקין אף
אצלו וילונות, במחיר מייוחד.
בכל מיפעל נורמלי בעולם, כאשר היו
מועלות האשמות כה חמורות בענייני
טוהר־המידות נגד עובדים בכירים, היתד,
ההנהלה פונה למישטרד. ביוזמתה וממתינה
לתוצאות. בתעשייה האווירית, הנשלטת זה
25 שנה על־ידי אותם אנשים, מתנהגים
אחרת. כאשר החלה קבוצת חברי ועד־העובדים
להאשים את שאר חברי הוועד,
את אל שווימר המגכ״ל ואשר בן־יוסף סגנו,
הזמינה ההנהלה מעקב צמוד של מישרד-
חקירות ידוע. על חברי הוועד ועירד־הדין
שלהם, משה נחשון.
אל שווימר אף הציג לפני אחד מחברי
הנהלתו תצלומים, שבהם ניראה הלה נכנס
למישרד עורך־הדין נחשון. בהתאם לעדות
מהימנה, שילמה התעשייה האווירית עבור
בילוש זה אחר עובדיה 7200 לירות. אלה
הם בספים שמקורם בצורה •זו ואחרת
בתקציב־הביטחון, הנועדים לייצור כפיריס,
ולא למעקב אחר עובדים המעלים טענות
בדבר שחיתות במיפעל.
* * אדרי וי ל תו של אשר בן־יוסף,
;4המישנה למנכ״ל התעשייה האווירית,
ניצנים מיכלי־דלק לחימום הווילה בחורף
הקר אשר בסביון.
למעשה, מאחרי כל וילה בסביון ניצבים
מיכלי־דלק לחימופה.
אולם אלה של בן־יוסף שונים. בעוד
מרבית המיכלים הם מרובעים בצורתם,
ניקנו בכסף טוב אצל ספקים שונים, הרי
אלה של בדיוסף עגולים, עשדים לא מפח
דקיק אלא מפלדה מייוחדת בעובי סנטי מטר,
חסינים מפני אש ומרשימים ביותר.
אלה הם לא סתם מיכלי־דלק. הם מיכלי-
מנועים של מטוסי־סילץ, שהיה ניתן לנצלם
לשימוש המדינה פעמים רבות, לארקת
והובלת מנועים.
על־מנת להתקין לעצמו מיכלי־דלק, לא
פנה בן־יוסף לשוק הפרטי כדי לקנות לו
מיכלים. הוא לקח מיכלים של מנועי־מטוסים.
אולם כיוון שמיכלי־המנועים גדד

דובר התעשייה האווירית, דורון סוסניק,
שנתבקש להגיב על הפרשה, לא עשה כך.
אולם מקורביו של בן־יוסף ניסו לומר ני
מקור מיכלי־המנוע בעודפי־הציוד של
התעשייה האווירית, המוצאים למכירה
במיכחים מדי־פעם.
הדבר ייתכן. אד יש לציין כי בידי
המישסרה עדות של עובד במחסני עודפי-
הציוד, הטוען כי בן־יוסף נהג לבוא מדי-
פעם ולקחת לביתו ציוד, ללא רישום.
המישסרה חוקרת עדות זו, יחד עם עדויות
אחרות.

באשדוד
*< וג מהגאה להסתאבות ניתן למצוא
! במיפעל־הבת של התעשייה האווירית,

אלקטרוניקוו־

אלוזא (ראשי תיבות של
תעשיירראווירית).
על אלתא סיים מבקר־המדינה דין־וחש־בון
מייוחד, שפורסם לפני כשנה, ושיהווה
את המהלומה הראשונה על טיבצר התעשייה
האווירית.
המבקר מצא כי סנכ״ל אלתא, פלתיאל
מקלף, וסגנו יעקב מליש, מגהל-הכספים,
השתמשו בחברות, העובדות עם אלתא,
לבניית הווילות שלהם באשדוד. יעקב מליש
בנה את וילתו ברובע 1״ .באמצעות הקבלן
יהודה אילוביץ. קבלן זה קיבל עבודות
מאלתא, שעליהן קבע מבקר-המדינה :
תחשיב ההתייקרויות שנכלל בחשבונותהסופיים אושר על-ידי מהנדס המיסעל,
על־ידי יחידת־החחים ועל־ידי יחידת־הכספים
של החברה, בלא שאף אחת מיחי דות
אלה עמדה על כך, שלפי תנאי־החוזה
לא היה מקום להכיר בהפרשי התייקרויות
(בסך 4ג אלף לירות) ,וגם לא על שגיאות
חפורות שהיו כלולות בתחשיב ההתייק-
רויות.״
המבקר קובע עוד, כי אילוביץ קיבל
עבודות ללא מיכרז וללא קביעה מראש
של סחירים ותגאי־תשלום. נמצאו מיקרים
של תשלומי-יתר של 10 אלפים לירות.
מקלף עצמו העסיק בבניית דלתו שתי
חברות שעבדו עבור אלתא, אחת של
מתכננים שהכינו את התוכניות לביתו תוך
שימוש במישרדי אלתא ובציודה.
המבקר מצא במפורש, ני כאשר עובדים
בכירים של מיפעל משתמשים לשימושם
הפרטי בגורמים הקשורים עם החברה
שאותה הם מנהלים. ,נוצר מצבו שבו
טמונה סכנה ...של פגיעה בטוהר-המידווע׳י
במיקרה של ראשי אלתא, מצא המבקר בי
בגלל היחסים המייוחדים הללו שילמה
אלתא יותר פפה שהיתר. צריכה לשלם
— במישרין או בעקיפין — מכספי תקציב-
הביטחון !
האם נענשו מקלף ומליש ז חס־וחלילה.
מקלף נשלח לאמריקה, בנציג מייוחד של
התעשייה האווירית, במשכורת של 40 אלף
דולר לשנה. מליש נשלח לנידיורק כנציג
התעשייה האווירית שם•
המיקרה הקלאסי של התלמיד, שעלה על
רבו, הוא פרשת מנהל כוח־האדם באלתא
וחבר־הנהלתה, יעקב ברגמן. ברגמן עלה
ארצה בשנת ,1949 עבד קצת כנהג-מונית,
ואחר־כך הצטרף למסא״י והפך מזכיר
קופת־חולים זמנהוף. הוא הצטרף לתעשייה
האווירית, התקרב לבדימזף, ובשנת 1964

מ אווררי ם
בלי מכס
ף* קו ד גץ־יוסף השתמש בציוד צבאי
של התעשייה האווירית לחימום ביתו, 4 חוקרת עתה המישטרה עדות של עובד

גאל לביב
לים מדי, לקח רק את מחצית מיכל-
המנוע. במקום שבו המחציות מתחברות זו
לזו, בעזרת ברגים, להגנת המנוע, הלחים
— באמצעות ציוד התעשייה האווירית —
לוחוודפלדה אטומים, וכך יצר לעצמו
מיכלי־דלק מייוחדים־במינם, תוך שהפך את
המחצית השנייה של מיכלי־המנועים לבלתי־שמישה.
חבר־הנהלה
בכיר של התעשייה האווירית
העריך את שווי המיכלים באלפי לירות.
אולם עובדה זו אינה חשובה ביותר. חשוב
העיקרון: שימוש ברכוש התעשייה האווי רית
כרכוש פרטי.

אחר בתעשייה האווירית, המספרת על פרשה
הנוגעת לאיוורור ביתו של בן־יוסף. העובד
העיד כי הוא, אישית, וחבריו, הבריחו
מאמריקה לישראל, במטוסי בואינג שרכשה
התעשייה האווירית בעיסקה עם שאול
אייזנברג, מאווררים גדולים, הכניסום ארצה
ללא מכס.
האדם המעיד עצמו נתפס פעם, באחת
ההעברות, והפסיק פעילות זו. עדותו מסרה
כי גם לביתו של בן־יוסף הובאו מאווררים
מוברחים כאלה, והותקנו בין גג הרעפים
לתיקרה. יש להניח כי בדיוסף ראה בכך
מתנת־שי, ולא ידע כלל כי המדובר בהב
המירפסת
עם האביזרים המוזהבים בבית ברגמן

נבחר בפזכיר עובדי התעשייה האווירית
— תפקיד שאותו ממלא כיום שמואל
קישלס. כאשר הוקמה אלתא באשדוד, מונה
ברגמן כאחראי על המנגנון (בשנת ,)1966
ואחד־כו כמנהל המינהלה והסגל וכוח*
האדם. כל העת גילה נאמנות לבן־יוסף
ולרס*י. זכה כגיבוי מלא.
תוך כדי ביקורתו חשף מבקר־המדינה
את פרשת ברגמן, שלא פורסמה. ב־ 4ביוני
1973 שלח נציג מבקר־המדינה ממכר אל
מנכ״ל אלתא, שמיספרו .66/28/18*428ב*
פיזכר מבקש המבקר הבהרות לציפוי ידיות
דלתות דלתו של ברגמן וסוגרי־חלונותיו
בזהב, במעבדות התעשייה האווירית. מעשה
זה של ברגמן נעשה כדי למנוע את הידיות
וסוגרי־החלמות פהחלדה.
שנתיים קודם־לכן הועמד לדין פנימי
עובד בשם ראובן ויינגרטן, על שהשתמש
בזהב מן המעבדות• וייגגרטן לא ידע כי
מה שמותר לגדולים אסור לעובד פשוט,
ופוטר בלי פיצדים. הוא ויתד על 80 אלף
לירות פיצויים, בתנאי שלא ימסרו את
הפרשה למישטרה. בשיחה עמי טען ויינגר־טן
כי היה תמים, והניח שיסדרו אותו.
ציסויי־הזהב הנוצצים ברחוב דקר 47
באשדוד הוסברו על־ידי דובר התעשייה
האווירית כעניין פעוט וחסר־ערך, שגם
״המבקר לא הכניסו ללד ח שסירסם.״

קבלגי-המי שגה
עוזרים
ף• או תו מיזכר מבקש המבקר הבהרות
^ לעובדה כי האדריכל סדן מתל־אביב,
המתכנן עבור אלתא, תיכנן גם את הווילה
של ברגמן. שאלה נוספת של המבקר היא
לגבי עבודות הנגרות בווילה של ברגמן
שלדיברי המבקר בוצעו על־ידי אותה נגריה
המועסקת על־ידי אלתא. הנגריה הא מורה
שייכת לנזישל את מרדכי, מאיזור־ה*
תעשייה של אשדוד. בשיחה עמי אישר מי-
של, כי קיבל תמורת הנגרות של ברגמן
מחיר של 36 אלף לירות, כי התיכנון נעשה
על־ידי אותו סדן, וכי הוא, מישל, עובד
הרבה עבור אלתא. דובר התעשייה האווי רית
הגיב על כד באמרו, כי עבודווד־הנג־רות
בוצעו על-ידי נגריה פרטית, שמעולם
לא עבדה עבור אלתא.
עובדה נוספת היא, שעבודות הגינון
ותיכנמו בווילה של ברגמן נעשו על-ידי
מישרד רב־ נוי מתל-אביב, העובד גם עבור

אלתא. הפעם אישר זאת הדובר, ומציין
כי נכון שהגינון נעשה על-ידי חברה פרטית
העובדת גם עבור אלתא, אך ברגמן הציג

מעוניינים למסור עדויות במישטרה וחומר
לעיחונות.
חומר זה אינו נוגע לפרשות כלכליות

בילבד. אחת הטענות החמורות ביותר נוגעת
ליחס המיפעל לחיי־אדם.
ההאשמה מתייחסת לאסון מטוס ערבה,
שבו נימפה טיים־הניסוי אברהם הכהן
מבית־אלפא, בנובמבר .1970
קדמה לאסון תאונה שנסתיימה ללא
אבידות, אבל בהתרסקות מטוס קומודור,
שנוסה על־ידי צוות הניסוי, שכלל את
אברהם הכהן. התאונה אירעה ב־ 21 ליולי
,1970 ובעיקבותיה חקר מישרד־התחבורה
את הסיבות לתאונה.
הדין־וחשבון החסוי של התאונה, שלא
פורסם עד היום מעולם, מספר כי במטוס
היו שני טייסים, מהנדס וטכנאי. כשהורה
הטייס הראשי לנטוש את המטוס, לא
הצליחו לפתוח את הדלת הראשית כדי
לקפוץ דרכה׳ כיוון שאיש לא ידע כיצד
פותחים דלת זו. משם תחיו פתח צדדי,
הסתבר כי הטכנאי, למשל, לא צנח מעולם,
ואינו יודע איד עושים זאת.
הדין־וחשבון קובע כי כל הצונחים נפ געי׳
בהגיעם לקרקע, מחוסר״ידע בצניחה.
עוד התברר, כי לא היו לצוות נעליים
גבוהות או קסדות־ריסוק. בעיקבות התאונה
הוזמנו נעליים, אך הקסדות בוששו לבוא,
בגלל חוסר תקציב.
לאחר המיקרה הזה התקיימה ישיבה,
בהשתתפות נציגי הנהלת התעשייה האווי רית׳
שבה דרש אחד הטכנאים כי יינתנו
לציוותי־הניסוי מיצנחים אוטומטיים, הנפתחים
מעצמם במיקרה שהצונזז מאבד את
הכרתו. הדרישה לא נתקבלה, והמשיכו
לתת לצוותות־הגיסוי מיצנחים רגילים.
בגלל זאת סירב אחד הטכנאים, יורם הראל,
לעלות לטיסת־הניסוי של הערבה שהסתיימה
בריסוק. הוא דרש גם לספק לצוותים
מכשירי-קשר בחגורות־ההצלה.
הדרישות לא נענו. הראל טוען כי ייתכן
שצוות הערבה היה ניצל, אילו היה מצוייד
במיצנחים אוטומטיים, שכן האסון אירע
עת נבקע המטוס לשניים ונוסעיו נסחפו
לאוויר ללא־הכרה• טענות אלו שלו נשלחו
גם לוועדת־החקירה המייוחדת לאסון ה ערבה,
שמסקנותיה לא דאו אור עד היום.
אם צודק הראל בטענותיו, רובצת על
ראשי התעשייה האווירית אחריות גדולה
בחרבה מאשר זילזול גרידא בציוד וברכוש
המדינה.

(רשימה אחרונה)

מיכל הדל ק בביתו ש ל המי שנה למנכ״ל. בן־יוסף.
הוא מיכל יקר של מנוע מט 1ס

^ מאחרדי ס הובא!

ארצה לל א ת שלום מכס ^ בחבד ת־הב ת עובדי ם
קבלנים וספקים למען הבתים הפרטיים של הבוסים
למבקר קבלה על ששילם 1000 לירות מעל
מחיר השוק.
בידי המישסרה תצהיר מפורט של עובד
בכיר באלת! /הכולל את כל הטענות הללו.
הוא כולל גם האשמות על הקשרים שבין
עובדים בכירים באלתא והחברה להשכרת־מכוניות
זמיר. חברה זו היא כימעט מונופוליסטית
בהשכרת מכוניות לאלתא. מנהל־התחבורה
של אלתא היה קודם־לכן שותף
בחברה זז.

ה מיצנחי ם
לא הוזמנו

הנגד שסבר

מסביר חג 01

** רמים רכים מסוג זה — האשמות
^ וטענות נגד התעשייה האווירית ומנהליה
— הושמעו על רקע הסיכסוכים
הפנימיים במיפעל, שהבקיעו את חומת״
השתיקה שאפפה תמיד מיפעל ביטחוני
זה, שנהנה מגיבוי בלתי־מסוייג של שרי־הביטחון.
סיכסוך
אחד נוגע לשליטה העליונה על
המיפעל, כאשר אל שווימר ואשד בן־יוסף
מתייצבים מול מוטי הוד, מפקד חיל־האוויר
לשעבר, שהיה מייועד לקבל את תפקיד
יר׳׳ר מועצת המנהלים, במקום עורך־הדין
מיכאל פירון.
סיכסוך שני התעורר כאשר חלק מחברי
ועד־העובדים ביקש להדיח את השולטים
בוועד, ובראשם שמואל קישלם, הנהנים
מתמיכה מוחלטת של ההנהלה.
כתוצאה מכך היו בפעם הראשונה אנשים
רבים• ,היודעים על המתרחש במיסעל, שהיו

במדינה
!חקסהמצק*,

מחיקה לדזזש מודולח

השביע ערה
שס הפרס הראשון
(כולל העברה)

מינ׳מום נדל וובדסים

1,750.000ד
יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים.

טלפון 58512
רח׳ 280 מס 1יפו
וקרוב לשעון ליד דרך הים1

טשה דך מנהג קבתג -
מלאט 1טו גכל שב 1ט•
הק 1ע1נה להסדר ר&ילווריס בססורס

פניה לקהל אוהדי התיאטרון
כל מי

שראהאת1״!בוי עסו־ני

בתפ קידו ב קו מ די ה ״ איפה הכס ף״ ו סבו ר
שהוא ר אוי ל היו ת מועמד ל תו א ר שחקן
השנה בפרס ״ בנורדוד ״ ת של״ה
מ תבק ש ל הו סי ףאת שמו בכתב ידו
לר שימת ה מו ע מ די ם על גבי טו פ ס ההצבעה
וז אתלמ רו ת ששמו של גב יעמר ני
לא נכלל בר שימת ה מו ע מ די ם ע״י הועדה
ה קוב ע ת.
מן הר אוי לציין כי איש מחברי הועדה
לא ראהאת ההצגה ״ איפה הכס ף״
ה מו עלי ת זה שנה על הבמה והוצגה עד
כה 300 פעמים. יו תר מכל הצגת תי טרון
אחרת השנה.

(המשך מעמוד )17
העם הפלסטיני כל מעמד במשא־ומתן.
המצביעות־נגד והנמנעות עשו זאת רק
מפני שלא רצו להיראות כמצטרסות לחזית
אנטי-ישראלית, או מפני שממשלותיהן
צריכות להתחשב בבוחרים יהודיים, או
מפני שיש להן טענות נגד הערבים.
רק כשדה־הקרב. הדבר בלט השבוע,
כאשר מסר הנשיא ג׳ראלד פורד
הכרזה בעניין הזמנת אש״ף.
כלי־התיקשורת בישראל הכריזו בתרו-
עת־שימחה כי ״פורד תומך בעמדה היש ראלית.״
ולראייה: הוא שלל את הזמנת
האירגון הפלסטיני.
היתד, זו השיטה הרגילה של שטיפת-
המוח הנהוגה בישראל, תערובת של בורות
ושקרנות. כי הכותרת הצעקנית נגדה
את תוכן הידיעה עצמה. המעטים שטרחו
לקרוא אותה בעיון, שמו לב לעובדה כי
פורד ניסח את דבריו בצורה זהירה: הוא
מתנגד להזמנת אש״ףכלעוד אין
אירגון זה מכיר במדינת־ישראל.
:ניסוח זה שונה לחלוטין מעמדת ממשלת
ישראל. זו הכריזה פעמים רבות, בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים, כי התנגדותה
המוחלטת לאש״ף אינה מותנית באי-
הכרת אש״ף בישראל.
״ניפגש עם אש״ף רק בשדודהקרב!״
הבטיח יצחק רבץ. החרה אחריו השבוע
חיים הרצוג, ראש־המישלחת החדש שנכנס
ללא היסום לנעלי קודמו :״לעולם
לא נשב עם אש״ף!״
בשעתו ביקש אהרון יריב, אז שר-
ההסברה, לשנות עמדה זו. הוא הציע נוסח
הזהה כימעט לגמרי עם דבריו של פורד:
ישראל לא תנהל משא־ומתן עם אש״ף
״כל עוד״ לא יכיר אש״ף בישראל, לא
יפסיק את הטרור ולא יכריז על נכונותו
לשלום. בהשפעת יצחק רביו, פסלה הממשלה
בפירוש גישה זו.
לקראו /המפולת. התוודה לא־מבבר
פקיד ישראלי בכיר, העוסק ביחסי ישראל
עם אחת ממדינות־אירופה הידידותיות :
״בעניין הפלסטיני, פשוט אי-אפשר להסביר
באירופה את קו הממשלה שלנו. זה
אבוד מראש.״
ברגע זה דרוש רק מעשה אחד, כדי
להפוך את תבוסת המדיניות הרישמית
למפולת מוחלטת: הצהרה של אש״ף על
נכונותו להכיר בקיום ישראל, תמורת
הכרה ישראלית בו.
ברגע שתישמע הכרזה כזאת׳ לא
תימצא אף מדינה אחת בעולם שלא תצ טרף
ותתמוך בה בפה מלא.
זה ברור גם בירושלים. לכן מתפללים
שם כי אש״ף לא ישמיע הכרזה כזו.
מישפט מאבק־־היחיד ע 1ד אלדד

אחרי שאייב כרימון על ראש•
עיריית גתגיה, ניתנה
לרב אלדד המלצה
לקבלת אהוזי־בנייה נוספים

תי אטרון הז מן

ג יל ו י דעת

חעוברים־והשבים נעצרו לקרוא את ה שלטים
:״עדני בונה וילה לרובין ב־

מישיבת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות בהשתתפות :
. 1חברי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.
.2היועץ המשפטי לעיריה.
.3אדריכל א. קינסברונר — ראש צוות המתכננים של מבנני העיר.
.4מהנדס העיר, סגן מהנדס העיר.
.5עתודאים.
בעקבות הפרסומים שהופיעו בימים האחרונים בעתונות בנושא הכנת תוכנית בניה מסויימת
בעיר רחובות שבעטיה נערכו מעצרים בגין חשדות למתן שוחד, התכנסה הוועדה המקומית
לתכנון ולבניה רחובות לישיבה פתוחה מיוחדת בהשתתפות עתונאים לשמוע חוות דעתם של
האדריכל קינסברונר, ראש צוות המתכננים בעיר והיועץ המשפטי לעיריה בענין תוכנית הבניה
שהותקפה בכתבות.
הדיון היה יסודי ונסקרו בו כל שלבי הגשת התוכנית.
היועץ המשפטי לעיריה הודיע כי בדק את הליכי הטיפול בתוכנית המפורטת הספציפית
בשכונת שעריים וקבע בחוות דעת כי לא היתר. כל חריגה בטיפול לגבי תוכנית זז בהשוואה
לכל תוכנית מפורטת אחרת בעיר.
האדריכל מר קינסברונר — ראש צוות המתכננים של העיר, המטפל ישירות במבנן שב׳
שעריים הודיע כי היה מאושר אם יכול היה להביא לאישור תוכניות כפי שהגיש במקרה זה
לגבי כל יתר המגרשים בשב׳ שעריים.
כיוון שמדובר בתוכנית מפורטת, נמצאת תוכנית זו עתה בהפקדה בוועדה המחוזית
לתכנון ולבניה ברמלה ואישורה לאחר תום מועד ההפקדה נתון בידי הוועדה המחוזית בלבד.
לאור שמיעת ההסברים וחוות הדעת דלעיל, החליטה הוועדה המקומית פה אחד לדחות
את כל הטענות שהופיעו בפרסומים בדבר אי סדרים בתכנון.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה
רחובות

מפגין אלדד
אם לא ברע — בטוב
העולם הזה 1993

ה סי פו ר ה שלומיאל ש הו סתר מעיני ה צי בו ר:

ה מי מ עו נסואץנוסד *1 3 3
ש ה מי סשבאמ דוו ס ־ אמרסה!
^ אשר חצתה אוניית־המשא היוונית אולימפוס את
^ תעלת סואץ ב־ 2בנובמבר, כשהיא נושאת עימיה מיטען
של 8500 טון מלט מרומניה, נשמו רבים לרווחה• סוף־סוף
הצליחה ישראל לעשות מה שניסתה לעשות פסה פעמים
בשבועות הקודמים לכך. וללא הצלחה: להעביר מיטען
ישראלי בתעלת־סואץ, לממש את הסנם־הביניים שנחתם
עם מצריים.
רק מעטים יודעים, כי מה שעיכב את העברת המיטען
הישראלי בתעלה לא היה עיקשות מצרית, אלא חלמאות
ואיוולת ישראלית. טיפול כושל ושלומיאלי של מישרד־התחבורה
ואגף־הססנות־והנמלים שלו, הם שגרמו לישראל
להיראות מגוחכת בעיני ממשלות מצריים וארצות־הברית.

שרשרת של ביזיונות ליוותה את המאמץ
הישראלי להעברת מיטען בתעלה, כאשר הגדול
בהם — שטרם פורסם עד כה — הוא הניסיון
הישראלי להעכיר מיטען מדרום־אפרי•
קה לישראל, וזאת — למרות העובדה שאירגון
ארצות-אפריקה אוסר מיטהר עם דרופ-אפרי-

המתנה של האוניה עולה לממשלת ישראל 2000 דולר.
כשנודע המחיר לראש־הממשלה, יצחק רבין, הוא הורה
להשיט את האונייה מייד לנמל חיפה, אליו הגיעה ב־20
בספטמבר. במקביל הורה אגף־הספנות לאונייה הבאה בתור
עם מלט מרומניה, אולימפוס, לעבור דרך התעלה.
באותה שעה גילה העולם הזה ( )1987 סקופ שהדהים
רבים: האונייה ולנטינה פי שייכת בחצייה לבעלים ישראלי,
ורק בחצייה השני לבעלים היווני, אף שהיא רשומה
ביוון. בעלים ישראלי זה — רב־החובל מיכה לב — הוא
גם עובד בכיר באגף־הספנות של מישרד־התחבורה, ובתור
שכזה היתד. לו יד בהזמנת האונייה שלו-עצמו לתפקיד

כל זה לא היה ידוע לראשי המדינה, והגילוי הדהים
אותם. אולם, לפי;גירסתם, לא השפיעו עובדות אלה על

איוולת זו גרמה לעיכוב של בעשרה ימים בהעברת ה־מיטען,
וכאשר הוא עבר — היה זה בעת ביקורו של
אנוואר אל־סאדאת באמריקה, דבר שעזר לו להופיע באדם
המגשים את התחייבויותיו והחותר לשלום.

סי בו ב מיו חד

1.חאוץ ו,

ך* אשר סוכם בין ישראל ומצריים על מימוש הסעיף
*0להעברת מיטענים לישראל בתעלה. הוחלט כי באירגון
האניה והעברתה יטפל אגף־הספנות־והנמלים במישרד*
התחבורה. האגף ידווח למישרד ראש-הממשלה את הפרטים
וזה — באמצעות מישרד־החוץ — יקבל את אישור
ארצוודהברית לאוניות הראשונות שתעבורנה בתעלה.
בתחילת ספטמבר הציע אגף־הספנות, כי האנייה ומטעה
פי, האמורה להעמיס מייטען־מלט ברומניה לישראל, תעבי רו
דרך תעלת־סואץ לנמל אילת, במקום לנמל חיפה או
אשדוד. הבחירה המוזרה הזאת באה, כיוון שאת נמל
אילת פוקדות בעיקר מיכליות־נפט. אוניות־מיטען, העושות
דרכן לנמל אילת, באות לשם רק אחת לכמה חודשים,
מן המיזרח־הרחוק או אוסטרליה.
ביגלל המשבר בייצוא האשלג והפוספטים למיזרח־הרחוק
אין כימעט תנועה באילת, כך שאם רצתה ישראל
להפגין מעבר מיטען בתעלת־סואץ, לא היה מנוס מהעברה
דרך התעלה של מיטיען המיועד מנמל ים־תיכוני לצפון
הארץ, פריקתו באילת ומישלוחו לצפון במשאיות — דבר
שאין לו, כמובן, שום הצדקה כלכלית, ונועד רק לממש
זכות מדינית.
כאשר יצאה האונייה מקונסטנצה לכיוון התעלה, פנו
המצרים אל האמריקאים וביקשו לעכב את המעבר. לדבריהם,
הפידסום על המעבר גדם להתקפות עזות בעולם
הערבי על מצדים. נוסף לכך ביקשו, כי מעבר האונייה
יהיה סמוך לביקורו של הנשיא סאדאת בארצות־הברית.
האמריקאים נענו, וב־ 12 בספטמבר ניתנה הוראה
לאונייה להיעצר בלב־ים, ולהמתין להוראות נוספות. חל
ויכוח בין ישראל לארצות־הברית, כאשר האחרונה מבקשת
לא להכביד על המצרים, ולעכב את האוניה עד סוף
החודש, סמוך לביקורו של סאדאת באמריקה. ב־ 19 בספטמבר
נזכרו לפתע באגף־הספנות־והנמלים, כי כל יום*
. 1,000,000 מאין לו הכסף?״ ״מעשים פלי ליים
במחלקת מהנדס־העיר!״
מול בניין העירייה בנתניה עמד גבר
קשיש, בעל שיער כסוף ומבט ממורמר.
לידו, על המידרכה, ניצב הנשק — הפעם
לא רימון־יד, אלא שילטי־קרטון. דב אלדד
יצא שוב בהתקפה על ראשי עיריית נתניה,
בדרישה לקבל אחוזי־בניה והטבות נוספים.
•הפעם לא היו בידיו של דב אלדד
אקדח, או רימון־יד, כפי שהיה בסוף השנה
שעברה, כאשר התפרץ לתוך מישרדו של
בר־מנחם, ראש העיר, וביקש שיבטל לו
את הפסקת הבנייה בביתו.
אז נעצר אלדד, נשפט ונידון לשישה
חודשי-מאסר. אחרי שריצה שני־שלישים
מהעונש שהטיל עליו בית־המישפט, שוחרר
וחזר לביתו, כדי לחדש את מאבקו.
העולם הזה 1993

19.10.75

״עיכוב טכני״ מגע מעבר
מיטען ישראלי בתעלה-היום

את ״השאלה הטכנית״ הציגה מצרים וישראל ״הסכימה המעבר נדחה
ויבוצע תור 10 ימים * מקור מצרי: לא יהיו בעיותבמעבר

! * מדתיים כירו שלי ם
כאת סוער * 8עריכ־׳
עיכוב דכס עו הי שראלי ! ,מכני״ ב לכ ד.

ג ־ 1ע ל סיבות העיכוב מפר• אמש ן ! ויד זח כי ב ד.
סחיני ספנות נודע. נ• דיני
| ראש הממשל* סר יצחק ד•

22.10.75

הפקודה שניתנה לוולנטינה פי להפליג לחיפה, תחת שתעבור
בתעלה.

על כד פנים, האוניה ״אולימפוס״ ,שנבחרה
לכסוף דמשימת־הבכורה
גם היא רשומה כיוון.

אולימפוס הגיעה לרומניה בתחילת אוקטובר, החלה
מעמיסה מלט. ממשלת ישראל החלה מדליפה לעיתונות
כי האונייה תעבור בתעלה בימים הקרובים. אולם כעבור
ימים אחדים הזעיק אגף־הספנות-וד,נמלים את מישרד ראש-
הממשלה באס־או־אס. התברר כי ירדו גישמי־זעף ברומניה,
המלט שהיה מיועד להעמסה נרטב, ויהיה צורך להביא
מלט חדש, דבר שיגרום עיכוב של שבועייס-שלדשה בהפלגת
ד,אונייה.
מישרד ראש־הממשלה הורה לאגף־הספנות — קצת בזעם
— למצוא בכל מחיר אונייה אחרת, ולהעבירה בתעלה
בהקדם. אנשי המישרד אף שאלו באירוניה את אגף־הסם-
נות ו&ישרד־התחבודה, היכן כל עשרות האוניות המובי לות
מיטען לישראל.

דב אלדד בן ד,־ ,62 הוא מראשוני ׳נתניה.
לפני קום המדינה עסק ברכישת קרקעות
ומיבינים מידי ערביי הסביבה. הוא נעזר
רבות על-ידי אנגלי בשם ג׳ק אליוז, שעבד
במנגנון המנדטורי. מאוחר יותר נאלץ
אלדד למכור את רוב רכושו לעובד בן-
עמי, מי שהיה ראש־העיר נתניה שנים
רבות. אלדד עסק בעבודות קבלנות־בניין,
ובמילחמת-העולם השנייה, פתח מלטשת-
יהלומים בביתו.
מים עד נפש. אזרחים רבים האשימו
את מישטרת נתניה על שלא טיפלה
ברצינות בתלונות שהגישו נגד אלדד,
על סיכסוכי־בנייה והפרות־חחים.
אלדד, מצירו, טען שראשי עיריית
נתניה שיגעו אותו, ולכן נאלץ לאיים ב
אגף
הספנות פנה, מצירו, דחברת־השיט הלאומית
״צי״ם״ ,שאל אותה איזו אונייה יבולה
לעבור במהירות האפשרית כתעלה .״צי״ם״
השיכה כי האוניה ״סי־כירד״ (״ציפור-הים״)
מטעינה עתה מלט כדרום־אפריקה לישראל,
ואין כעייה להעבירה דרך התעלה לחיפה,
תחת שישדחוה לאילת.
מישרד ראש־ד,ממשלה, שקיבל נתונים אלה, ביקש
ממישרד־החוץ להעבירם לידיעת ארצות־הברית, ומייד הח לו
הדלפות לעיתונות כי ב 22-באוקטובר תעבור האונייה
הראשונה עם מיטען ישראלי בתעלה.

המלט 11־313
ף* יזם המיועד הודיעו העיתונים, בכותרות ראשיות,
0 4בי עיכובים טרגיים מנעו את מעבר המיטען. העיתונים
דיווחו ני המצרים עוררו ״בעיות טכניות״ באמצעות
ארצות־הברית, וכי ישראל הגיעה למסקנה שיש להתחשב
בעמדה המצרית, ולדחות את המעבר.
העיתונים לא מסרו מה הן הבעיות הטכניות. הארץ
מסר, בידיעה מרכזית בעמודו הראשון ( 24 באוקטובר),
כי התקלה הטכנית היא מן הסוג שניתן לדעת עליו מראש,
יואילו היה הגורם המטפל בעניין נותן דעתו על כך, בעוד־מועד,
אפשר היה למנוע את התקלה ולגרום לכך שהמיטען
יעבור כבר לפני כמה ימים.

התקלה הטכנית לא היתה טכנית כד-עי-
קר. כאשר נודע למצרים בי המיטען הראשון
שישראל מעבירה הוא מיטען מלט מדרום־אפ
ריקה, הצביעה לפני ארצות-הברית עד העובדה
כי אירגון ארצות אפריקה, שמצריים חברה
בו, הפריז על חרם בולל על דרום־אפריקה.
פורמלית, אין מצריים מתירה מעבר מיטענים
לדרוס-אפריקה בתעלה, אם בי מעשית היא עוצמת
עין.
אולם, טענו המצרים, נאשר תעבור האונייה עם מיטען
לישראל, היא תעמוד במרכז ההתעניינות הבינלאומית,
וברור כי תפורסם העובדה שהיא מעבירה ׳מיטען דרום-
אפריקאי. פירסום נזה אין מצרים יכולה להתיר, והיא
מציעה כי ישראל תמצא מייטען פחות בעייתי.
עמדה מצרית זיו נתמכה בעוצמה על-ידי אמריקה,
ונראתה הגיונית גם לראש־ממשלת ישראל. ששאל מדוע
לא הביא מישרד־ד,תחבורה בחשבון את החרם הזה. אולם
רוגז לחוד ומסקנות לחוד, והאונייה סי־בירד לא קיבלה
הוראה לעבור דרך התעלה, אלא המשיכה בדרכה ישירות
לאילת, שם פרקה את מיטען המלט מדרום־אפריקה.
עתה לא היתד, לישראל ברירה אלא להמתין עד שאוליט־סוס
תגמור להטעין את המלט שלה, ותעבור בימזל־טוב
ב־ 2בחודש זד, בתעלה, ללא כל תקלות.
ללא כל תקלות 1אגף הספנות אינו מסוגל לעשות משהו
ללא תקלות. כשהגיעה האונייה לפורט-סעיד, ורצתה
לעבור את התעלה, הסתבר כי ישראל שכחה לשלם את
דמי-המעבר בתעלה, בסך 16 אלף דולר. האונייה נאלצה
להמתין בים הפתוח יום תמים, עד שהגיע הכסף, ורק אז
עבדה האונייה.

כמה ימים דאחר־מבן עברה ״סי-כירד״ את
התעלה מאילת דים־התיבון, כדי מיטטן כלשהו
— וכרד הפכה העברת מיטענים ישראליים
כתעלה עובדה שיגרתית.

נשק כדי למשוך את תשומת־ליבו של
הציבור אל הפרשה הפרטית שלו.
במאבק המחודש שלו נגד ראשי העי רייה,
פירסם אלדד כרוזים שביהם הוא
מאשים אותם בשחיתות ובהתעשרות על
חשבון הציבור. על ממלא־מקום ראש העיר,
בן־ציון רובין, כתב אלדד בשלטיו שהוא
בונה, באמצעותו של הקבלן מנחם עדני,
וילה שעולה מיליון ל״י. הוא גם האשים
את רובין על שתקף אותו והשמיד לו רשי מה
של כ־ 200 חתימות האזרחים על עצומה.
השבוע הגיעו מים עד נפש אצל מנחם
עדני, קבלן מנתניה, שהגיש לבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, באמצעות
עורך־הדין אמנון זיכרוני, תביעה על
לשון הרע בסך 200,000ל״י, נגד אלדד.
כתב־התביעה מספר שאלדד פירסם מיב־

ת׳ב, בחוברת תחת הכותרת :״אני משתין״,
והדברים הגיעו לידיהם של תושבים רבים
בעיר. התביעה מזכירה שבמערכת־ההשמ-
צות נגד הקבלן עדני טען דב אלדד,
בכרוזים שפירסם, כי ״שלושה וחצי מיליון
לירות שכח בר־מנחם (ראש העיר) לגבות
מאלנזיוז(אלמירז היא חברת־בנייה שאותה
מנהל עדני).
בינתיים חלה התפתחות מפתיעה ב עיריית
נתניה. בשיחה אישר ראש-העיר,
כי העירייה נענתה בחיוב לאחת מבקשותיו
של דב אלדד. המורד קיבל המלצה אל
הוועדה המחוזית לבניין־ערים, בדבר אחו-
זי־בנייד, נוספים.
״לא נכנענו לאיומים!״ הכריז ראש־העיר
,״אלא ניסינו לתקן דבר ששייך
לקדנציות קודמות בעירייה.״

המישטוה לוחמת בזונות בשיתה של חלם: מגושת אותן
מן הכביש אל הבתים -ומן הבתים הזוה אל הכביש.
איש לא שאל את הנשים עצמן: היכן אתן חצות לעבוד?

תם לנ1

בתי בזשת!
מאת שרית ישי

? ל /יצ׳ רוצה להכניס אותנו לבתי ״
^ /בושת, בגלל שאנחנו מקיימות
יחסים בחצר שבבית שלו׳ באפקה. אבל
בית־בושת זה מקום סגור, לבית־בושת
יכול להיכנס כל אחד, אין פיקוח על ה קליינטורה.
עצם העובדה שאני נמצאת
בפנים ושאני לא יודעת מי נכנס ומי
יוצא, מפחידה אותי. אני מעדיפה את
הכביש על־פני בית־בושת. יותר טוב לנו
בכביש!״
עליזה היא יצאנית־רחוב בת ,18 הנראית
מבוגרת מכפי גילה. את פניה מקשטת
צלקת מכוערת, מזכרת־נצח מסרסורה הראשון,
שלו היא חבה את מיקצועה. ל עליזה
ילד בן שנה. היא נשואה לאביו,
שהוא הסרסור הנוכחי שלה, ולו היא
מוסרת את כל רווחיה.
תזזום־הפעילות של עליזה משתרע ל
צילם
שדמה סתר
אורכו של כביש רישפון, החוצה את שכד
נוודהפאר אפקה ונווה־אביבים. היא מכירה
על־פר, את שמותיהם של האנשים החשובים
המתגוררים בשתי השכונות, והיא
נהנית לספר כיצד היא לוקחת את לקוחותיה
אל חצר ביתו של ראש־הממשלה
יצחק רבין, או אל חצר־ביתו של שר*
הביטחון, שמעון פרם. גם את עולם הבידור
איננה שוכחת. היא מספרת כי לא-
אחת השתמשה בחצר ביתה של הבדרנית
ריבקה מיכאלי כמקום־עבודה.
ראש־עיריית תל-אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, שהוא תושב אפקה, מכיר כנראה
על בשרו את בעיית הזנות, ואולי משום
כך י׳ש לו דיעה מגובשת על התופעה,
ועל דרבי הטיפול בה. אומר צ׳יצ׳ :״הזנות
היא המיקצוע העתיק ביותר בעולם׳ ועובדה
ניצחית שלא ניתן להתעלם ממנה.

מי שמתעלם ממנה — מתעלם מן המציאות.
יש להכיר בזנות, ולהתמודד עם
הבעייה. כל עוד קיימים גברים, יהיו גם
זונות.
״לכן, במקום לנקוט מדיניות של בת-
יענה, צריך לאפשר לזונות לפעול מחוץ
לתחום המייושב. שלא תעמודנה בנווה־אביבים,
באפקה וברחוב הירקון, אלא ב-
איזורים שאינם איזורי־מגורים.
״אי־אפשר להתעלם מכך שהזונות הן
בני־אדם, וצריך להגן עליהן מפני מיטר־דים
ומפני תוקפנות של סרסורים. וזה
צריך להיעשות בצורה ליגאלית. החוק יגן
מצד אחד על הזונות, ומצד שני על האזרחים,
מפני מיטרד הזנות.״
ראש־העירייה מבקש לתקן את החוק,
להעביר את הזונות מאיזורי־המגורים אל
איזורים מוגדרים, להכניסן לבתי־הבושת,
והעיקר — לסלקן מן הרחוב. לדאוג לכך
שלא תוטרדנה על-ידי סרסורים אלימים.
ושלא תטרדנה הן את האזרחים. אך האם
רוצות בכך גם הזונות עצמן? האם יצ אנית,
המרוויחה מינימום 200—500 לירות
ליום, תהיה מוכנה לשלם מס-זהכגסה, להיות
נתונה למישטר של בדיקות רפואיות קבועות,
להיכנס למיסגרת של בית מנוהל
היטב׳ לוותר על הסרסור שלה ולהיות
מוכרת בחוק כזונה?

, ,ה שו טרי ם
נבלות״ 1
* פה היא צעירה בת ,22 העובדת
על כביש תל־ברוך מדי־יום, בין השעות
10 בבוקר ל 3-אחר־הצהריים, פרט
ליום שישי. היא בחורה אינטליגנטית ו לפני
שירדה אל הכביש שירתה בצבא
(עובדה המקנה לה מעמד מייוחד בקרב
חברותיה הזונות) ,עבדה כפקידה אצל
מתווך־דירות. כשהיתה בת ,20 פגשה יפה
בצעיר יפה־תואר, ונישאה לו.
מייד אחרי הנישואין אילץ אותה בעלה
לקיים יחסי־מץ תמורת תשלום, עם ידידיו,
ומאוחר יותר החל מביא לה לקוחות
הביתה. במשך הזמן נולדה בתה.
היא הצליחה להשיג גט מבעלה, לדבריה
״הורידה״ אותו ממנה, וירדה לעבוד ב כביש.
מספרת
יפה :״אם הזנות תהיה חוקית,
לא אעבוד יותר. אני פוחדת שאבא שלי
יבוא לבית־בושת, ויראה אותי. אבא שלי
לא הלך עד היום לזונה, בגלל שזה לא
היה חוקי. אני לא רוצה לשבת בבית-
בושת, ואני לא רוצה שיצביעו עלי ברחוב.
אני לא רוצה לעבוד באמור ש יהיו
בו חלונות־ראווה עם אורות אדומים,
ותמונות של בחורות ערומות בחוץ.
״כאן אני נמצאת מחוץ לעיר, ואני

הקאונטוי־קלאב
תלת בכביש פעילות של

1יי 22

זונות.

במיגרש־החנייה של יונייטד טורס שב
של זונות, המתבצעת לעיני העוברי
והלקוחות מגיעים אליהן. בתמונה: יז
מתמתחת לכבודו. על הלקוח להחלי
לא מפריעה לאף אחד, אני לא מטרידה ל

ילדים ולא אנשים. אני לא משדלת אף אח
מי שרוצה מיספר עוצר לידי, ואני אומרת י
כמה זה עולה. אני גם לא משוטטת, אני ע
מדת במקום אחד. אילו היו פה הרבה בחורו
חכמות, היינו עושות יד אחת והולכות לביו
דין לצדק.
״המישטרה לא יכולה לעצור אותנו, כי א
חוק נגד זנות, ואני לא משוטטת ולא משדלו
שר־המישטרה הוא ממוצא עיראקי. הוא ל
יודע שכל אלה מהעדה שלו באים הנה ומש?
מים כסף טוב בשביל מיספר. אם הוא הי
בן־אדם, הוא היה דואג שהשוטרים שלו ל
יטרידו אותנו. השוטרים הם נבלות. הם בעצ
מם רוצים מיספרים, ומאיימים עלינו שאם ל
ניתן להם בחינם, הם יעשו לנו את המוות.
״אבל אני מוכנה לשבת כל שני וחמישי ב
מעצר, העיקר שהזנות לא תהיה חוקית. א:
לא צריכה שיכריחו אותי להיות תחת פיקוו
רפואי. ממילא אני הולכת לרופא לפני כל מח
זור. אני לא צריכה שיגנו עלי מפני סרסורים
אני לא מחפשת בעיות. אז אין לי בעיות, אן
אחד מהערסים לא יכול להטריד אותי.

אחד ממוקדי־הזנות הגדולים ב־תליאגיב
•.לאורו של יום מתג־משמאל
^ :שלוש נשים. יושבות

מחכות ללקוחות< .
כשהיא מגלה את :
לתקוף אותו. הצלם

הלקוח עדיין מהסס. הזונות עומדות במקומן. האמצ־עית,
שהתמתחה, הבינה כי אבוד לה איתו, התיישבה
על המכונית. הזונה הבלונדית (מימין) אוחזת בלקוח,
משדלת אותו לבוא איתה אל הכוך, אתר הביצוע.

הלקוח השתכנע. הוא פוסע בעיקבות הבלונדית, אל אחד ה־כוכים
שבבניין ההרוס בשולי המיגרש. בינתיים הספיקה זונה
נוספת להצטרף אל שתי הבחורות שנותרו במקום (מימין,
בחולצה לבנה, משוחחת עם חברתה היושבת על המכונית).

:הירקון, מתקיימת בשעות הבוקר פעילות ענפה
ושבים, בהם ילדים. הזונות מתרכזות במיגרש,
מגיע אל מיגרש־החנייה. אחת הזונות (באמצע)
:איזו אשה מבין השלוש הממתינות הוא חפץ.
״אני גרה באיזור מהוגן, השכנים לא יוד עים
שאני זונה וגם לא המישפחה שלי. אני
מקפידה שהחיצוניות שלי תהיה יפה ונאותה,
ואני בשום פנים ואופן לא מוכנה לשלם מס-
הכנסה בשביל שמיכאל צור או טיבור רוזני
בוים יוכלו לגנוב מהמדינה.״
עושרה הנחשבת בעיני רבים כמלכת־תל־ברוך,
היא אם לשני ילדים. בעלה, שהוא פו רץ׳
שפוט לארבע שנות מאסר, והיא עתה ה מפרנסת
היחידה של ילדיה הנמצאים, לדבריה,
תחת השגחתם של הורי בעלה. לעופרה ילדה
בכיתה בי״ת, שהיא תלמידה מצטיינת ותולעת-
ספרים. הבת חושבת שאמא שלה עובדת כ מלצרית
במיסעדת־הפאר קסבה. עופרה סירבה
למסור את שמה המלא או להצטלם. היא
פוחדת שבתה תקרא אודותיה בעיתון.
לעומת יפה, האיתנה בדעתה כי זנות מחוץ
למיסגרת החוק עדיפה על זנות חוקית, סבו רה
עופרה כי הזנות החוקית תפתור את בעיו־תיהן
של הזונות. לעומת יפה, שלא השלימה
עדיין עם היותה זונה ומקווה לצאת ביום מן
הימים מהמיקצוע ולחזור למוטב, יודעת עום־

ת הזונות קמה בתנועה פרובוקטיבית (באמצע).
׳ס העולם הזה! ,זיא מניפה עליו מקלה, מאיימת
שלמה סתר נחלץ בקושי מציפרניהז של הזונות.

זהו אחד הכוכים שבהם מתנהלת הפעילודז המינית. על
ריצפתו מושלכים עשרות כובעוני־גומי, שהיו בשימוש
הזונות והלקוחות. חלונו של הכוך נשקף אל רחוב אלנבי.

רה כי היא כבר לא תצא לעולם.
היא בת ,25 מכורה לסמים, ומזמן הש לימה
עם העובדה שהיא זונה. היא אינה
מתביישת בכך וטוענת כי כשילדתה, המפותחת
מכפי גילה, תתבגר מעט, תגלה
לה את האמת על מיקצועה.
אומרת עופרה :״אני רוצה זנות חוקית.
קודם כל, מבחינת הקליינטורה, אני רוצה
שיהיה פיקוח, שלא יבואו ערבים וכל
מיני מלוכלכים אחרים. אני מוכנה לשלם
מס־הכנסה, ולא לשבת כל הזמן באבר
כביר. בתי־בושת זה נחמד. את לא עומדת
בכביש, ואנשים לא מצביעים עלייד ברחוב
כשהם עוברים עם המכוניות שלהם,
.כאילו שהיית איזה קוף, ואומרים, :תראו,
הנה זונה!״
״אם יהיו בתי-בושת, לא יהיו מכוני־מסז׳ים,
שזה הדבר הכי מלוכלך שיכול
להיות. בעל־הבית של מכון־מסז׳ים הוא
הערס הכי גדול. הוא מקבל מהלקוח 100
לירות, ומשלם לבחורה רק 30 לירות. אם
זה יהיה חוקי, הוא יצטרך לנהל ספרים
ולדווח למס־הכנסה, ואז הוא לא יוכל
לעשות מה שהוא רוצה.
״בכלל, מסדים זה מגעיל. בחורה טובה
יכולה לעשות שם בין 1,000—1,500 אבל
היא עושה הכל. אנחנו עובדות בקי, אבל
(המשך בעמוד )24

בינתיים הגיע למקום אזרח סקרני, המכיר את המקום,
וחוטף הנאה מינית חינם. הוא מטפס על הקיר, מציץ
לתוך הכוך כשהוא מתעלם מהעוברים ושבים ברחוב.

כמה דקות לאחר שהלך עס הזונה אל הכוך, סיים הלקוח את מעשיו. הוא הולך
לדרכו, הזונה עדיין מתעכבת בתוך הכוך. שלוש החברות ממתינות במקום
ללקוח הבא. התנועה במקום רבה, עשרות אנשים באים בשעה. המחיר מ־ 50ר•

— 213

(המשך מעמוד )23
הן עושות הכל בשביל כסף, ובשבילי
הן הזונות הכי מלוכלכות בעולם.
״אבל מה, אני יודעת שרצון להוד —
ומעשים לחוד. אין סיכוי שזה יהיה חוקי
בארץ שלנו, בגלל הדתיים. ותאמיני לי
הם הראשונים שמתייצבים כאן, רבנים מ*
בני־ברק, תלמידי ישיבה וכל מיני כאלה.
אין להם טיפת בושה. אבל בכנסת הם
אומרים שזנות זה דבר רע, אפילו שכבר
בתנ״ך כתוב שזה נורמלי ורגיל.״

אקט
של ייאוש *״
ך * פ סי כו לו ג ד ״ ר דויד רודי גורם,
) ) שיש להבדיל בין שני סוגים של

ואילו אלו שהפכו את הזנות למיקצוע, אי נן
זקוקות כלל עזרה פסיכולוגית.״
עליזה היא בחורה בת ,25 כיבדת־גוף
ולבושה ברישול. פגם מסויים במיבנה
גופה גרם לכך שיודבק כינוי לשמה הפרטי.
חברותיה־למיקצוע יודעות לספר, כי דווקא
בשל אותו פגם יש לעליזה לקוחות קבו עים,
הבאים אל כביש הקאונטרי-קלאב
באופן מייוחד למענה. עליזה איננה נשואה,
ואין לה ילדים. בחצי־פה היא מודה שיש
לה ערס, אך היא מסרבת לדבר עליו.
״הוא יהרוג אותי עם יידע שדיברתי עם
עיתונאים,״ היא אומרת.
עליזה רוצה מאד שהזנות תהפוך חוקית.
היא, שאין לה ילדים, יושבת במעצר 48
שעות במקום 12־ כפי שיושבות האימהות
לילדים. אומרת עליזה :״אני מעדיפה
שזה יהיה חוקי, קודם כל בגלל חטיפות
של כסף. קרה לי שחטפו לי תיק עם 3,500
לירות, ולא יכולתי לחזור הביתה ביום
ההוא. הערס שלי רצה לחתוך לי את
הפנים, הוא לא האמין לי שגנבו לי את
התיק.
״ובכלל, מד. יש לי מהכסף הזה שאני
מרוויחה? את כל הכסף הוא לוקח לי.
בקושי נשאר לי משהו לסנה פלאפל. הוא
לובש אלגנטי, אוכל במיסעדות וחי כמו
מלך. הוא מביא בחורות הביתה ומספר
להן שאני אחותו, לא עושה לי חשבון.
אם הזנות תהיה חוקית, אז יטפלו בו
כמו שצריך. ככה אני אפילו לא יכולה
להתלונן עליו במישטרה. הוא ירסק לי
את הפנים וימצאו את הגופה שלי בירקון,
אם אני אתלונן.
״בכלל, בית־בושת זה יותר מסודר, יותר
אירופאי. פה בארץ כולם פרימיטיביים.
באים, משלמים את החמישים לירות שלהם,
עושים מה שעושים ומסתלקים, כמו חיות.
אם יהיה בית־בושת, זד. יהיה יותר עדין.
יישבו, ידברו. ישתו משהו. אני לא מוכנה
לסבול בגלל אינטרסים של אחרות, אני
יש לי אינטרס שלי.״

ראיון בכביש
הזה מראיינת את אחת הזונות המוזכרות
בכתבה, בעוד זו ממתינה ללקוחות.
זונות: אלו ׳שאינן מחשיבות עצמן כזונות
ועדיין מקוות להיחלץ מן המיקצוע׳ ואלו
שהשלימו עם גורלן, התגברו על הבוקזה
ועל התייחסות הסביבה אליהן, והיודעות
כי הן זונות ושכאלו תישארנה לעולם.
אומר ד״ר רודי:
״הזונות המתחילות מתביישות מאוד ב־מיקצוען,
מצד אחד, ומצד שני הן הוד*
גות את דמותן ומתאבדות מבחינה פסיכולוגית.
אלו עוסקות בזנות כאקט של
ייאוש מעצמן, ובעצם אינן יודעות שהן
זונות. הן מקוות שזה זמני, שזה בגלל
הערס, שהן תחזורנה למוטב.
״אלו, כמובן, אינן רוצות שהחוק יכיר
בזנות, מכיוון שאז תושם עליהן תווית
שממנה הן מקוות, בעצם, להשתחרר. ב־תת־ההכרה
שלהן הן אומרות לעצמן שזו
לא הבעייה שלהן, מכיוון שתוך. שנה, ואולי
פחות, הן כבר לא תעסוקנה בזנות.
״הסוג השני של הזונות, הן אלו שעברו
את המשברים הראשוניים, התגברו על
התיסכולים׳ והמשתייכות בעצם לקבוצת
הגילאים שלמעלה מגיל .20 אלו הפכו את
הזנות למיקצוע ואין ספק שהן רוצות
שהזנות תהיה חוקית. הן התגברו על
ההיסוסים והבושה, הן יודעות מה הן
עושות. לגביהן, הפיכת הזנות למיקצוע
תהווה פיתרון של בעיית הסרסור, בעיית
ההטרדה על־ידי המישטרה, ובעיית ה פיקוח
הרפואי.
״במשך 12 השנים שהמכון הפסיכולוגי
שלי קיים, פנו אלי רק שלוש זונות לעזרה.
אחת הובאה על־ידי אביה, ושתיים באו
בעצמן. שלושתן היו בחורות אינטליגנ טיות,
והצלחנו לרפא אותן. זונות בדרך-
כלל אינן פונות לעזרה. אלו שאינן מו דות
בכך שהן זונות, אינן רוצות שיידעו.

״ חו ק שיגו
על כולם*״

ך* מישטרה היא, ללא ספק, הגורם
( | השנוא ביותר על הזונות אחרי הסר סור
שלהן, ממנו הן פוחדות ואשר לו
הן נותנות את כל כספן.
שלא כמוסדות אחרים, אין המישטרה
נוקטת מדיניות של בת־יענה ביחס לבעיית
הזנות. להיפך, היא ערה מאד לבעייה —
ערה מדי. ניידות של המישטרה מגיעות
אל מוקדי הזנות בתל-אביב לעיתים מזו מנות,
מעמיסת פרוצות על הניידות ומע בירות
אותן לבית״המעצר, וחוזר חלילה.
ראש מחלק המוסר והסמים של מרחב
הירקון, לשעבר, רב־פקד יונה סירקיס,
שיצא לאחרונה לגימלאות, היה אהוב מאד
על הזונות. הוא נחשב בעיניהן כמגן ומו שיע,
לא הירשה לשוטרים להכות אותן,
ורדף את הסרסורים עד־חורמה.
יחד עם זאת נוקטת המישטרד. מדיניות
מוזרה ביותר. היא מגרשת את הזונות
מהרחוב אל הבתים, וכשהן נמצאות ב בתים
— היא משליכה אותן חזרה לרחוב
מייד עם התקבל התלונה הראשונה ב-
מישטרד. מצד אחד השכנים.
דליה היא זונת־צמרת. היא איננה משוטטת
ברחובות, ואינה עומדת לצידי הכביש.
דליה מקבלת את לקוחותיה בביתה.
באמצעות מכשיר־ד,טלפון. קודם שעסקה
בזנות היתה דליה, בוגרת בית־הספר ה תיכון,
קוסמטיקאית. לזנות הגיעה מתוך
סקרנות.
התחנה הראשונה בהידרדרותה היתד.
עבודתה כמארחת בבאר. כשלב שני הביאה
לקוחות לביתה, ובשלב השלישי התבססה
כאחת הזונות האמידות ביותר בעיר, המחזיקה
חוג-לקוחות קבוע שעימו נימי
נים, לדבריה, ציירים, עיתונאים, אישי-
ציבור ואף חברי־כנסת, אם־כי היא מסרבת
בכל תוקף לנקוב בשמם.
מספרת דליה,, :אני מקפידה על חוג־לקוחות
קבוע. כך אינני צריכה לחפש
עוד ועוד. אינני עובדת קשה מדי, דק
כמה שעות ביום. דירתי נמצאת באיזור
מהוגן, ואני שומרת •על דיסקרטיות. בשום
פנים ואופן אינני מטרידה שכנים, ותנועת
הלקוחות אל דירתי שבקומה השי שית,
אינה גדולה מתנועת האורחים אצל
שאר דיירי הבית. מובן שאני רוצה
שהזנות תהיה חוקית. אזי הלקוחות יש תחררו
מהפחד שיש להם מפני פשיטה
של המישטרה׳ ואני אשתחרר מהפחד
של ישיבה בבית־המעצר.
״אני מוכנה לשלם מס־הכגסה כמו כל
אזרח הגון אחר במדינה, ואני מוכנה
להימצא תחת פיקוח רפואי, למרות ש
כמובן
אני משגיחה על עצמי מאד. עדיין
לא השתחררתי מהפחד. כשאני נפגשת
עם מישהו, אני ממש נעשית לבנה, ועד
שאינני בטוחה שהאדם הוא באמת לקוח,
אני נמצאת במתח עצום. הלקוחות הישראליים
שלי הם בדרך־כלל בלתי־מנו-
מסים. הם רוצים בזול — והכל. הם לא
אוהבים לשלם.
״אבל התיירים, או כל מיני אנשים ש באים
הנה בשליחויות מדיניות, הם נדי בים
מאד. כשבאים אנשים כאלה, אני גם
יודעת שהמישטרה לא תטריד אותי, כי
אנשים כאלו זוכים בדרד־כלל לחסות ה-
מישטרה. אני ממש מקווה שהזנות תהפוך
חוקית. מחריד שזה נעשה ברחובות. זד.
מפריע לילדים, וזה נורא מבחינה היגיינית.
לא אחת קרה לי שלקוחות שלי התלוננו
בפני, כי נדבקו מזונות־רחוב בכל
מיני מחלות־מין.
״הן לא נקיות, אין להן דירה, הן אינן
יציבות וברובן מסוממות. הן לא יודעות
לחסוך, ונותנות את כל הכסף לסרסור
שלהן. צריך שיהיה עליהן פיקוח. מרביתן
חולות־נפש, וזקוקות לאישפוז. לדעתי,
כל הנשים זונות׳ ולכל אחת מהן יש
מחיר. צריך להכיר בכך, ולחוקק חוק
מייוחד שיגן על האזרח ויגן גם על
הזונות.״

^ ״ הד חוב קד
ומסוכן*״

ך * סו ציו לוגי ת נינה הררי עובדת עם
ן ) נערות סוטות באיזור פתח-תיקווה ו־ראש־העין.
מניעות אליה צעירות שהן
קטינות, וכאלו החפצות להיחלץ ממלכודת
הזנות. לגברת הררי דיעה ברורה וחד־משמעית
בעניין מיסוד הזנות. אומרת ה סוציולוגית
:״אני בעד לגיטימיזציה של
הזנות, קודם כל מהאספקט הסוציאלי. יש
להניח שאם הזנות תהיד. חוקית, פחות
קטינות, מפגרות וחולות־נפש ׳תגענה אל
המיקצוע.
״בעיית הסרסורים, שהיא בעייה חמורה
ביותר, תיעלם מן האופק, והנערות לא
תחשושנה עוד למסור עדות נגד מי ש מטריד
אותן. אני, אישית, אינני מכירה
סרסורים שהם בני-אדם. הבנות רוצות
לעבור מהרחוב לבתי־בושת. אין להן בסף
מעבודתן, אין להן כלום. הן יוצאות בשן-
ועין, אינן רשאיות להחזיק כלום. הסרסור
רוצה — הוא נותן להן, לא רוצה —
אין להן אפילו מה ללבוש! ואד לה לזונה
הצעירה אם אינה מביאה כסף הביתה.
״הרחוב הוא לא נעים, הוא קר, הוא
צופן בחובו סכנות. אף אחת מהן לא
יודעת׳ בעצם, מה זה בית־בושת. רבות
נרתעות מהמילה עצמה, אך כשמסבירים
להן שבכל בית־בושת הגון יש שומר ול קוחות
קבועים, וסדר, ואין פחד מפני
הסרסור, הן מבינות שזה יותר טוב בשבי לן.
״מובן
שבמחשבה ראשונה הן מתנג דות
להיות במקום סגור, כי הן פוחדות
שאם ייכנס מישהו מוכר לא יהיה להן
לאן לברוח. בכביש הן יותר חשופות,
הן תמיד יכולות להסתלק. הנערות הללו
אינן הולכות לרופא, והן עזובות מכל
הבחינות. רק המבוגרות שבהן מבינות
כי הן חייבות לשמור על אבר-המין שלהן.
השאר מגיעות אלינו כשהמצב הוא ממש
קריטי, ואז יש לאשפזן בבתי־חולים.״
מדבריה של הגברת הררי מסתבר, כי
מישרד־הסעד אינו מטפל למעשה בזונות
ממש, אלא בבחורות שקיימת אצלן מוטי בציה
לשינוי, ושמתגלה אצלן טעם לטיפול
נפשי.
לאה עובדת על כביש הקאונטרי־קלאב
משך כל לילות השבוע. רק ביום שישי
היא מעבירה את תחום פעילותה לכביש
רישפון ולתל־ברוך, מאחר שהזונות הק בועות
של איזוד זה אינן עובדות בערבי-
שבת. לאה, בחברותיה, קנאית מאד ל*
מקום־עבודתה, ולא ׳תניח לזונה זרד. ל התקרב
אל הטריטוריה שלה בישום אופן.
היא אשד. נשואה, האוהבת מאד את
בעלה, שלו היא נותנת, במובן׳ את כל
רווחיה. ללאה, בניגוד לזונות אחרות, יש
סיבה שונה מדוע אינה רוצה שהזנות
תהפוך חוקית :״קודם כל, זד. לא יהיה
אף פעם חוקי, בגלל הדתיים. אבל האמת
היא, שאפילו אם הדתיים היו מסכימים,
אני לא מוכנה שזה יהיה חוקי. גם ככד,
אני הולכת לבדיקות אצל רופא, אני אמא
לילד, ואני שומרת על עצמי. הבעל שלי
התרגל לכל־כך הרבה כסף, שהוא לא יילך
לעבוד.
״יש לי דירה במו בדאדם, כשאני נע צרת
אני לא נותנת כתובת, השכנים לא
יודעים שאני זונה. אני אוהבת את בעלי.
לפני שעבדתי בזנות, הייתי ספרית, והוא

הוריד אותי. אני לא רוצה שהוא יפרוץ,
אז אני עובדת בכביש. והוא בטח שלא
רוצה זנות חוקית.
״אנחנו לא מדברים על העבודה שלי
בבית. בעלי הוא אינטליגנטי. קודם, לפני
שנהייה ערס הוא היה קבלו־אספלט. הוא
לא בא לכביש־ זה לא מקום בשבילו. מה
את רוצה, שאני אלך לעזוב את בעלי
בשביל בית־בושתז אני אוהבת אותו! אם
לא הייתי אוהבת אותו, לא הייתי עובדת
בשבילו.״

״אני או הבת
בחורות*״
ילנה, לעומתה, היא אשד. בודדה.
\ ו בחודש השישי להריונה, היא עדיין
על הכביש. אין מי שידאג לה, אין מי
שיפרנס אותה. למרות מצבה, ואולי דווקא
בגללו, היא עדיין עובדת (בשעת הראיון
נעצרה משאית על כביש תל־ברוך. אחת
הזונות ניגשה אל הנהג, אך הוא הצביע
על אילנה והיא אמרה :״מאניאק! אבל
מה אני יכולה לעשות? אני צריכה להתפרנס,
לא?״ ונכנסה למשאית).
לאילנה ילד הנמצא בטיפול בויצו. לדבריה
אין לה סרסור ובעלה, שהיה הסרסור
שלה, זרק אותה למען מישהי
אחרת. כשהיא נשאלת של מי הילד שגד
ביטנה, היא משיבה :״מהרחוב.״ למרות
זאת היא, מצהירה שלא תסכים בישום
אופן למסור אותו לאימוץ.
מספרת אילנה :״אין לי בעל. אני גרושה׳
אין לי הורים׳ ולא איכפת לי כלום.
אני רוצה בית־בושת, אני רוצה שיהיה
שומר, שיהיה סדר, שיהיה פיקוח. נמאס
לי לעמוד בכביש בחורף, בגשם וברוח,
ובקייץ כשחם. אני רוצה ללכת לבית-
בושת כמו למישרד, ושלא יעברו כל מיני
חולים שיצביעו עלי ושיירקו לי בפרצוף.
מה יש, זונות זה לא בני־אדם? אני רוצה
שהכנסת תכיר בזה שאנחנו בני-אדם.״
ברחוב הירקון פינת רחוב הירדן מצוי
מיגרש־חנייה לאוטובוסי יונייטד מורס.
במינרש זה, שמסביבו בארים ומועדוני-
מישחקים, מתנהלת במשך היום פעילות
ענפה של זונות, בין האוטובוסים ובתוך
הכוכים בבניין ההרוס שבשולי המיגרש,
שחזיתו פונה לרחוב אלנבי. האחראית על
המגרש היא מזל. היא מנהלת את העניינים
במקום, אינה מרשה לזונה ש אינה
שייכת למיגרש להתקרב אליו, ולגזול
חלילה את פרנסתן של הזונות הק בועות.
מזל
מתחילה לעבוד בעשר בבוקר, ועד
לשעה 12 בצהריים היא הזונה היחידה
במיגרש. היא אשד, יפה, מאופרת באיפוק,
בסביבות שנות השלושים המאוחרות ל חייה
10 .שנים במיקצזע׳ ואם לשני יל דים
בגיל ההתבגרות. מזל, המדברית ב קול
שקט ובמיבטא צרפתי בולט, עדיין
לא השלימה עם עצם היותה זונה, ואולי
משום כך אין היא רוצה שהזנות תהפוך
חוקית. אומרת מזל:
״בבית־בושת אני יושבת בפנים, ובעל-
הבית מביא קליינטים. יכול להיכנס האבא
שלי, הדוד שלי, מה אני אגיד להם? הם
יודעים שאני זונה, אבל זה לא כמו שהם
באים אצלי, או רואים אותי בעבודה. ככה
אני מסתובבת, יושבת בבתי-קפה, ואם
קליינט מוצא חן בעיני, אני לוקחת אותו
אלי הביתה. אני גם לא פוחדת מהסר-
סורים. אם בחורה לא רוצה ערם, לא מכריחים
אותה
״אני עובדת כבר עשר שנים, כל הזמן
לבד. אני בכלל לא אוהבת בחורים, אוהבת
רק בחורות. אם אני רוצה בחורה, אני
מטלפנת לאיזה באר. ומזמינה בטלפון. יש
מקומות מיוחדים בשביל זה. או שהיו
תקופות שהייתה לי חברה. בטח הלבשתי
אותה, קניתי לה מה •שרצתה׳ למה לא?
אהבתי אותה, לא? היא, לפחות, לא
חתכה לי את הפנים כשבאתי הביתה עם
מעט מדי כסף.
״אני לא מוכנה לשלם מס־הכנסה. ובכלל,
הם חושבים, שאני אמסור להם בדיוק
כמה אני מרוויחה? אני לא צריכה רופא,
אני עובדת עם אמצעי־מניעה, אני מחזיקה
את זה אצלי בכים, ודואגת שהלקוח
ישתמש בזה. אם לא — אני לא מסכימה.
יש בחורות שלא עובדות עם זה, והן
נדבקות במחלות־מין.
״אני יכולה לעשות, אם אני רוצה, איזה
2000 לירות ביום. אבל אני לא עובדת
קשה, רק כמה שעות בבוקר. אף פעם
לא בלילה. אני פוחדת מכל חולי-המין ש באים
בלילה.״

(הפרק הבא כסידרה:
זונות, פוליטיקאים
ומישפטנים).

ספורט
שייט
ה א לו פי ם וזמקזו־קע־ם
שלושה אלופי־עולם גשש שנים — זז!ו
הישג ששום ענף־ספורט לא היה מתבייש
בו. לא רק בישראל — שאליפות־עולם
בתחום ספורטאי כלשהו נראית בה כחזון
אחרית־הימים — אלא גם במדינות גדולות
ועשירות יותר. ובכל זאת הצליחה ישראל
להעמיד שלושה אלופי־עולם בשש שנים,
בענף שיט־המיפרשיות דגם .420
לאולימפיאדת מונטריאול, העומדת להיערך
בקייץ , 1976 מתעתדת ישראל
לשלוח שני ציוותי־שייטים. בתחרויות
שייערכו במיפרשיות דגם ( 470 דומה לדגם
,420 עם תורן גבוה יותר) אמור
לייצג את ישראל מרדכי אמברם בן ה־,20
אלוף־העולט האחרון. בדגם ההולנדי
המעופף ייצגו את הארץ צפניה כרמל ויאיר
מיכאלי. אולם חצי שנה קודם
פתיחת התחרויות שתקבענה את סגל ה-
שייטים לאולימפיאדה. מקורקעים למעשה
שני האסים של ישראל בתחום זה: מרדכי
אמברם וצפניה כרמל.
״אין לי היום סירה,״ מספר מרדכי

שייט אמברם
רוח יש — מיפרשיס אין
אמברם, חייל בשירות סדיר .״הסירה שלי
יצאה מכלל שימוש. אף אחד לא דואג
לי לסירה, לאימונים. לי, אישית, אין 40
אלף לירות כדי לקנות סירה אולימפית.
אני פשוט מקורקע על החוף.״
מצבו של צפניה כרמל בן ד ,38-,מי
שהיה אלוף־העולם הראשון של ישראל
בשייט־מיפרשיות, אינו טוב יותר .״עד
לפני שלושה חודשים לא היתה לי סירה,״
מספר צפניה, שהוא מסגר במיקצועו .״שנה
שלגיה הייתי מחוץ לענף־השייט. רק בסוף
הקייץ הציעו לי, סירה משומשת, ודרשו
ממני להשתתף בהוצאות קנייתה. אמרתי
למוסדות הספורט, :תרדו ממני! אין לי
גרוש בכיס!׳ לבסוף נתנו לי סירה משומשת.
זה יש לי להכנות לאולימפיאדה.״
״קיבלתי קדחת״ .אמברם וכרמל הם
תושבי בת־ים, מקובלים על שהרשות המקומית
אינה תומכת כלל בענף, שהעניק
לעיר מנה גדושה של גאווה בזירת
הספורט הבינלאומי. אומר אמברם :״נש־זכיתי
בתואר אלוף־העולם, לא קיבלתי
אפילו מיכתב־ברכה מראש־העיר.״
גם צפניה כרמל אינו מסתיר את מורת-
רוחו :״אחרי שזכיתי באליפות־העולם,
ועשיתי היסטוריה בספורט הישראלי, נפגשתי
עם משה כרמל, שהיה אז שר־התחבורה,
ועם יגאל אלון שהיה אז שר-
החינוך. כולם התלהבו מהישגי, והבטיחו
לי הרים וגבעות. מה קיבלתי? קדחת!״
על פי כל הסימנים, יש לשייטי ישראל
סיכויים רבים יותר להישג כלשהו באו לימפיאדה
מאשר לאתלטים, לשחיינים,
למתאבקים או לכדורגלנים. אבל כדי ש יוכלו
להגיע להישגים, הם צריכים להת אמן.
לאימונים דרושות להם סירות. בשביל
סירות צריך כסף. וזאת אץ איש יכול
להשיג עבורם.

כדורגל
ה חוז ק נלרגץ וז־גן
״שופט! תראה מה עשו לפייגנבוים!״
העולם הזה 1993

צעק בלמה של הפועל תל־אביב. יעקב
רחמינוביץ .״חנקו אותו ! הוא בקושי י נושם !״
היה זה במישחק־הגביע שנערך בשבוע
שעבר, בין קבוצות הפועל תל־אביב והפועל
רמת־גן. סמוך לסוף המחצית השנייה,
הוגבה כדור קשתי אל פי השער
הרמת־גני. שוער רמת־גן, יוסף (״יוז׳י״)
סורינוב, וחלוץ הפועל תל־אביב יהושע
(״שייע״) פייגנבוים, התרוממו אל הכדור
יחד. שייע הצליח לנגוח בכדור בין ידיו
של סורינוב, בצורה שעוררה ספק אצל
השופט האם היתה חוקית.
השופט, עובדיה בן־יצהק, שרק לבעיטת־עונשין
׳נגד שייע. באותו רגע זינק סו-
רינוב לעבר חברדלנבחרת׳ לפת את
צווארו בשתי ידיו והחל לחונקו. פקעת
של שחקנים הקיפה את השניים, מנעה
מהשופט לראות את המתרחש. כאשר
הגיע השופט למקום, הוא ראה את פיי-
גנבוים נושם בכבדות, צווארו אדום, וסימני
אצבעותיו של סורינוב עדיין ניכרים בו.
בן־יצחק לא הרחיק את סורינוב מה־מיגרש.
הוא הסתפק בכרטיס צהוב —
סימן אזהרה. אבל הכרטיס לא הרגיע את
סורינוב. בסיום המישחק, שבו ניצחה
רמת־גן בשיעור ,2:1פרץ סוריגוב לעברו
של בלם הפועל תל־אביב, יעקב רחמינו-
ביץ ,,החווה כלפיו תנועה מגונה. בין השניים
התפתחו חילופי־דברים חריפים,
שהפכו חילופי־מהלומות, רק המישטרה,
שנכחה במיגרש הרמת־גני צר־המידות,
הצליחה להפריד בין השניים.
ניצחון ׳ככד מחיר. ייתכן שהיחד, זו
התלהטות־יצרים מקרית, מהסוג העלול
לקרות לכל כדורגלן. אולם שלושה שבועות
אחרי שנפתחה עונת הכדורגל מסתבר
כי הפועל רמת־גן, המשחקת בליגה א׳ ,עומדת
לתפוס מקום קבוע בחדשות. ולאו־דווקא
בחדשות הטובות. מיקרהו של
סורינוב הוא אחד הסימפטומים למה ש מתרחש
מאחרי־הקלעים בקבוצה.
בשנה שעברה היה רק פסע בין הפועל
ומת־גן לבין הליגה הלאומית. השנה,
נראה כי מאחרי הקבוצה ניצבים אנשים
שהחליטו להעלותה לליגה הלאומית בכל
מחיר. אנשים אלה הם שהשקיעו את הכספים
שהיו דרושים לרכישת שחקני־מפתח
בליגה הלאומית, כמו רוני קלדרון, רוני
לוריא ויזז׳י סורינוב לקבוצה. הם רוצים
לראות תמורה מיידית לכספם.
בכך מוסברת גם הדחתו של מאמן הקבוצה,
בני קונפורטי, אחרי שבסיבוב
השני לא זכתה הקבוצה בניצחון אלא בתיקו
בילבד. בני קיבל איומי־רצח ברורים,
אך לא התלונן במישטרה.
השבוע הצליחה הפועל רמת־גן לנצח את
הפועל קריית־שנוונה בקושי .0:1אולם
ברמת־גן צופים בדאגה במתרחש בקבוצה
.״היא תעשה השנה הרבה צרות,״
אומרים בעיר, ואין מתכוונים ליריבותיה,
אלא דווקא לאוהדיה.

אי רינ ט נן!וו־ ¥
השעון שהשיג
א ת הזמן

* כולו אל ק ט רוני * דיו ק מירבי -
מ ק סי מלי ת ש שים שניות ל שנה| >6
שנה ל שעון (ששה ח ד שי ם לסוללה!
העיצוב ה מודרני ביותר, ניתן להשיג
שעות בצבע ירוק או חו ם.

( ס טי ה
א חריו ת:

עם לוח

במ שך חו ד ש ימים בלבד אנו מ ציעים את
•השעון במחיר

1,395

| 1ת[?דעש0
שלך לנסיון לשבוע ימי.

מקו ט 1ב כצמדות
״העונה אנחנו רצים לאליפות !״ כך.
בפשטות, קובע יצחק (״שומי״) שום, קפטן
קבוצת-הכדורגל של הפועל כפר־סבא וכוכב
הניבחרת הלאומית. השבוע היו לו
כל הזכויות לקבוע זאת. קבוצתו הביסה
את מכבי חיפה בשיעור ,0:4כשהוא עצמו
הבקיע שני שערים, והתבססה בראש
טבלת הליגה הלאומית.
״אנחנו לא משתקים כדורגל הגנתי כמו
כל הקבוצות השנה, המפחדות להפסיד,״
מנסה שום להסביר את הצלחת קבוצתו,
שהיא היחידה בליגה שטרם ספגה שער
השנה .״אנחנו משחקים מישחק פתוח, ב מערך
הקלאסי של .4—3—3
אחרי מישחקי השבת צועד שום בראש
טבלת מלך־השערים של הליגה הלאומית,
כשלזכותו שלושה שערים. אבל לדעתו,
זה מיקרי .״אני מוכן להמר שלא אהיה
מלך־השערים השנה,״ הוא מצטנע.
שלמה שרף, מאמנה של הפועל כפר־סבא
,׳נשמע זהיר יותר לגבי סיכויי קבוצתו
השנה :״קשה עדיין לקבוע. השנה עזבו
את הקבוצה כמה ׳שחקני-מפתח של ה הרכב
הראשון. ויש עוד בעייה. קבוצה
שרצה לאליפות צריכה מסורת ואמביציה,
וזה עדיין חסר. בשנים קודמות שיחקה
כפר״סבא רק כדי להישאר בליגה, או
לתפוס מקום טוב באמצע. צריך להשתחרר
מהרגשת־הנחיתות הזאת.״

שלח אלינו המחאה על ס ך , 395י ל׳יי•
תו ךשבעהי מי ם מיו םקבלתהש עון
ניתנת לך אפשרותלה חזי רו אלינו ותקבל
אתכספך חזרה.י

מ עו די קרסו ״

#לאחרב די קתוומ צי אתוחדשית קי ן
לננו ד
בני משהקר סו נ ק ״ מ
ת. ד 2058תלאביב
נאלש לו ח ל׳ ש עון יד אור ״ נ נו קוורק״.
וצבהמחאה ׳>־ס . >95ו ל־׳ .תי ד 7י מי ם
אוב ללה חזי רנדארר שו םאתהשקתבמצב
חדשזת קיו. זאקנלאתכס פי ב חז ר ה.
שםפר סי __
שםמשפחה__

לו חנצבק ;

--ד . ,ד 12.11.,ם חו ם
י רו ק
יייי1

215

..כשאני חו שבת. הרא ש נהיה חם. התמונה שבדאש נהיית נוזלית
וזורמת לתוך היד. ויוצאת החוצה ...ומתפנה מקום לתמונה תר שהו
במוצאי-השכת האחרונה נפתחה בתל-אכיב תערוכת-ציורים,
שמשכה אליה תשומת־־לב הן מפאת המוצגים, הן בשל המציגה.
הציירת היא נאווה כורש, חיפאית בת ,25 ששמה הנוכחי הוא
נאווה לווין. היא אשתו של המחזאי הנוף (״מלכת האמבטיה״ ,״חפץ״,

״שיץ״ וטור) לווץ. הציורים הם, כרובם הגדול, ציורים אירוטיים מובהקים,
מן הסוג שרגילים להדביק לו תוויות כמו ״נועזים״.
בראיון שלהלן, עם אורי אלנרי, שנערף ערב פתיחת התערוכה
שלה, גילתה נאווה כורש טפח, ואולי הסתירה יותר מטפחיים.

ביבלר כר

^7511757*!?7
• אילו היה זר נכנס לתערוכה שלף, והיה
שואל סי מבין הנוכחות היא הציירת, לא היה
עולה על דעתו שזאת דווקא את. איכשהו,
קשה לשייך את התמונות האלה אלייף.
זה באמת קשה מאד. קשה לענות. אני לא חושבת
שזה רק בקשר אלי. כשאתה מדבר עם מישהו בטלפון,
ואתה לא מכיר אותו, אתה מנסה לתאר לעצמך דמות
שביכלל לא מתאימה.
כמו שסופר טוב לא חייב להיות איש טוב. למשל,
עגנון אומרים עליו שהיה רשע, אבל הוא היה סופר
מצויין.

+כוונתי, שכימעט כל התערוכה מורכבת
מתמונות אירוטיות. האם זה ממלא תפקיד כל־כף
מרכזי בחייו ז
זה ממלא את התפקיד הכי מרכזי בחיי כל אחד. יש
כאלה שלא נותנים לעצמם דיו־וחשבון על זה. אני
מתכוונת לתודעה ארוטית, לארוטיקה בראש. זאת לא
אומרת שצריכים לזיין 4ג שעות ביום.

• אבל למה זה מעסיק אותך כל-כף, כשאת
מציירת?
אני חשה את הכל באופן אירוטי. ביכלל, כל יחס
הוא ארוטי!

• מה זאת אומרת זזה
מדבר אלי. גם עצים מדברים אלי. מי שמצייר
בקבוקים, זה לא מפני שהוא חושב שבקבוקים זה ה דבר
הכי יפה. דרך הבקבוקים הוא מוסר מה שיש לו
להגיד. הוא יכול למסור את זה דרך משהו אחר. אבל
זאת הבחירה שלו.

• בחירה מודעת?
תלוי. חלק מן הבחירה מודע, חלק לא.

• את הולכת לצייר תמונה. את יודעת
איזה ז־ מה יהיה הנושא ז
אני
רואה שיש להם פנים...״

כו. אני יודעת בהחלט.

• מתי את מחליטה ז־

נאווה מרש, בנתיחת התערוכה
אני עושה סקיצה על נייר, וזהו.

• סקיצה שלמה זכו,
מדוייקת. כמו אצל ילדים, יש לצייר ויש לצבוע.
אז קודם אני מציירת, ואחר־כך צובעת.

• ובכן, את מחליטה לצייר תמונה אי
רוטית.
אני לא מחליטה. אני רואה. יש לי אותה בראש. אני
רק מוציאה אותה דרך המכחול. כשאני חושבת. ה ראש
נהיה חם, התמונה שבראש נהיית נוזלית, וזורמת
לתוך היד ויוצאת החוצה.

• ואז את מרגישה מה ז־היא
תפסה מקום, ונשאר מקום פנוי לעוד תמונה.

• בואי נדבר על האירוטיקה שלף. למשל,
אני שם לב שלכל הנשים בזוגות המזדווגים
שלף יש ראשים, ותווי־סנים, ושיער — ואילו
לרוב הגברים יש ראש סכמטי בילבד. כלי
פנים, וכעיקר כלי שערות.
יש להם פנים. אני רואה שיש להם פנים. רק שערות
אץ להם.

• מדוע, לדעתף?
בזמן שאני מציירת, החלקות הזאת נראית לי יפה.
אני אוהבת מאד מיבנה־גולגולת יפה.

• האם זה לא תירוץ? ההתרשמות שלי
היא שבעוד שהנשים הן כני-אדם, והם כיפד
עט כולן דומות לף במיכנה-הגוף וכשערות —
שיער בלונדי, רגלים ארוכות — הרי הגברים

הארוטיקה מגואה את החב!ויד הבי גו ב! בחייו של נד אחד...
באילו אינם קיימים כבני-אדם. הם רק מין דמויות,
הממלאות פונקציה בחיי-המין של האשה.

יכול להיות שהיום יש לי פרספקטיבה לזה, אני
יכולה לטפל בזה. לראות את זה. כשאתה בתוך משהו,
אתה לא רואה. ידיעה שיש לך על משהו זה רק אחרי
שאתה עברת אותו. אתה לא יכול לשתות קפה, ובאותו
זמן לחשוב איך זה היה לשתות קפה.

זה עולם אחר מהעולם שלי, הגברים. אני תמיד יודעת
עליהם פחות מאשר אני יודעת על עצמי. כמו ש אמרה
פעם חברה שלי :״חיי נישואיו זה טוריזם תמי די.״
מגלים כל הזמן. זה פגישה עם עולם אחר לגמרי.
זה נהדר שזה ככה. זה מעניין.

• אבל למה לחשוב על זה ביבלל? הרי
את רק חושבת על דבר מפני שהוא חשוב לך.
אני לא הושבת. אני מציירת את זה, כי זה מדבר
אלי.

#אלא שהדמויות אינן עושות רושם שאת
מגלה אותן. הגברים לא לובשים צורה תוד
כדי הסתכלותך בהם. הם נשארים כלי אישיות.

• את לא בורחת כאן ממשהו? יש לד
תערוכה, שבשלושים תמונות ממנה עוסקות
כמישגלים וכתנוחות מיניות שונות, וכרובן

״״לעשות קונקרטיזציה של הציורים שלי על החיים
שלי היום, זה פשטני. אני סוחבת אחרי 25 שנה. וכש-

(המשך בעמוד )32

נאווה נזרעו עם נערה, חנוך לוין
הייתי בת ,4באמת לא גיליתי עוד את הגברים. וגם
לא בגיל .8

• באיזה גיל גילית אותם?
מאוחר.

• באיזה גיל?
אני לא יכולה לשים נקודה. כי זה תהליך. אחרי
שאני אמות, יוכלו לדבר על זה.

• אכל את בת ,25 וחלק מהתמונות האלה
ציירת השנה. והגברים הם עדיין כלי פרצוף.
אבל זה רבדים. לא משנה שציירתי את זה היום.
אילו היה האדם קונקרטי בהתייחסות שלו אל הזולת,
כמו שאתה לציורים שלי, כי אז לא היו לנו תסביכים,
ולא היינו משווים את האשה לאחותנו, ולא חיינו מתרגזים
על החנווני במכולת כי הוא דומה לרשע שצבט
בלחי כשהיינו בדרך לגן. אנחנו כל הזמן מערבבים.

• אז את אומרת שהגברים האלה בלי ה פרצופים
שייכים לתקופה קודמת.
אץ לי מושג למה הם שייכים. אולי חם מהתודמודע
הקולקטיבי, או מהתחת־מודע. אני יודעת נ

..הגברים -זה עורם אחו...

• אכל את מציירת את זח עכשיו. סימן
שאותו שלב כחייך, או כהתפתחות התודעה
שלף, שאליו מתייחסות הדמויות האלה, זה
מה שמעסיק אותך גם חיום.

״אני אוהבת מיבנררגווגולת יפדר

הרואין

^ נ נונ״ה *ש ו ארית השחומה וו ו השוק בגרמניה
^ האיש החשוד נמנהיגה נוח מן הכלא
* בעוד חודשיים ״ערך מישפט־ואווה בפואנקפווט

איך 11111111011113
• 4מחזה ניראה כאילו בויים עבור
( 1סרט־פשע הוליוודי.
בחשכת הלילה ניסרו שני אסירים את
סורגי תאם בבית־הכלא, המרוחק כעשרה
קילומטרים מהעיר הגרמנית פראנקפורט.
כאשר הצליחו לנסר את הסורגים, הם קפצו
מחלון תאם אל גגון קטן של מיבנה,
הצמוד לבניין הכלא. בינם לבין העולם
החיצון הפרידה עתה רק חומת הכלא,
שגובהה כעשרה מטרים.
ואז, מעברה השני של החומה, הושלך
אליהם חבל ארוך שקרם בקצהו. אחד
האסירים טיפס בעזרתו אל ראש החומה,
והשתלשל ממנה באותו חבל למטה. ב רחוב,
ליד החומה, המתינה לו מכונית-
ספורט צבועה זהב, מדגם פורשה. הוא
נכנס לתוכה. חברו, שהמתין עדיין מעברה
השני של החומה לחבל, נשאר תקוע
שם. החבל לא הגיע אליו. הוא נתפס
בחצר הכלא על־ידי הסוהרים.
גיבורי הבריחה מהכלא הגרמני, שהתרחשה
לפני שלושה־שבועות, היו שני
צעירים ישראליים, ששמותיהם ודמויותיהם
מוכרים היטב בישראל. האיש שהצליח
לקפוץ מעל החומה ולהימלט במכונית ה־פורשה
שהמתינה לו, היה יוסף עמיאל
( ,)34 דמות דיזנגופית ידועה. חברו, ש נשאר
בכלא, היה שמעון (״כושי״) רימון,
אחד הלוחמים המהוללים של יחידת ה צנחנים,
שהסתבך בשנים האחרונות ב־עולם־הפשע
הישראלי.
שניהם היו חלק מחבורה של תריסר
ישראלים, הכלואים מזה שמונה חודשים
בבתי-הסוהר של פראנקפורט. הם חשו דים
באחת ההאשמות הכבדות ביותר ש ניתן
לעמוד עליהן לדין בגרמניה: הש תייכות
לכנופיה של מבריחי סמים כבדים,
שהבריחו לגרמניה כמויות־ענק של
הרואין וקוקאין׳ והפיצו אותם לצרכנים.
מישפטה של הכנופיה עומד להיפתח
בחודש ינואר 1976 בפראנקפורט, לפגי
הרכב של שלושה שופטים, שבראשו עומדת
שופטת הנשואה ליהודי. יהיה זה,
ללא ספק׳ אחד המישפטים שיעוררו הדים
רמים בגרמניה ובישראל. הוא עלול ליצור
דימוי שלילי ביותר לישראל, בעיניהם
של מיליוני גרמנים. שכן, ללא קשר ל תוצאות
המישפט, עלול להיווצר במהלכו
דימוי של מה שיכונה בו בוודאי ״הקשר
הישראלי״ ,שמטרתו להציף את גרמניה
בהרואין ולהשחית את הנוער שלה ב סמים
המסוכנים ביותר.
יוסף עמיאל יישפט במישפט זה שלא
בפניו. עוד באותו לילה שבו נמלט מ הכלא
שליד פראנקפורט, הוא הצליח לע בור
את הגבול להולנד, הגיע משם לפאלמה
דה־מאיורקה שבספרד. שמעון רימון יצטרך
לתת את הדין עם שאר חברי הכ נופיה,
אם לא יצליח לברוח עד למועד
המישפט. כי בשמונת חודשי מעצרו ניסה
שמעון רימון להימלט מהכלא לא פחות
מארבע פעמים. הוא נכשל בכולן. אבל כל
אלה המכירים אותו יודעים, כי הוא ימשיך
לנסות.

15 וחצי כבר עזב את הבית, וירד לאילת
״לעשות כסף״ .אחרי חצי שנה חזר לתל-
אביב, עבד, כאביו, כפועל נמל בנמל-
יפו. כשהגיע מועד גיוסו לצד,״ל, הצטרף
לחיל־הים.
גם לאחר שהשתחרר מהצבא, נשאר על
הים. הוא הצטרף לצי המיסחרי ועבד
כימאי במשך חמש שנים על סיפון ה אונייה
בילו שהפכה אחר־כך לדן. את
אשתו, אסתר, הכיר על האונייה, שם עבדה
בתור חדרנית.
כאשר נולד להם בנם הראשון, ירדו
שניהם מהים. היו להם מעט חסכונות,
והם נכנסו לשותפות שפתחה את מיס-
עדת הדגים שלדג בצפון תל־אביב. אחר-
כך עזב יוסי את המיסעדה, הפך משכיר
כיסאות־נוח בחוף גורדון. בכספים שהצ ליח
לצבור פתח ברחוב דיזגגוף ביסטרו,
שאותו כינה לה־קמפאנה. לא היה לורישיון לעסק, והמישטרה עשתה לו צרות.
יום אחד עלה הבר שלו באש. דמי־הביטוח
היו נמוכים מאד, ויוסי נאלץ לרדת שוב
לים, כדי לעשות מעט כסף.
אז נחלץ לעזרתו יוסף (״יוז׳י״) לריאה,
בעל הביסטרו פורטדריקו שברחוב דיזג־גוף.
הוא היה מוכן להלוות לעמיאל כסף

כדי שיפתח בר חדש. בינתיים עבד עמיאל
כבאר־מן אצל יודי, בפורטז־ריקו. שם
הוא פגש גם את אילן אשרוב, איש העולם
התחתון, שגדל יחד איתו בשכונת שבזי.
באחד הימים של שנת 1972 נעלם לפתע
אילן אשרוב, באורח מיסתורי. בעיר פשטו
שמועות כי הוא חוסל על רקע חיסול-
חשבונות בעולנדד׳,תחתון, אולם עברו שבו עות
עד שהמישטרה הצליחה למצוא את
גווייתו נקובת הכדורים, בהרי הכרמל.
אחרי חודשים של חקירות מפרכות,
שבמהלכם נעצרו אנשים רבים כחשודים
ברצח ושוחררו לאחר-מכן, העמידה ה־מישטרה
למישפט שני אנשים, שאותם
האשימה ברצח אילן אשרוב. היו אלה
הצנחן לוסיאן ליאונטה ויוסי עמיאל.
עד למישפטו, ישב עמיאל שיבעה חודשים
בכלא. בהגיע שעת המישפט, הודה
לוסיאן ליאונטה כי השתתף ברצח. הוא
הורשע, ונידון למאסר־עולם. עמיאל כפר
בהאשמות שהועלו נגדו. למישטרה לא
היו כל הוכחות נגדו. להיפך. לעמיאל היה
אליבי, שלפיו בילה בליל־הרצח במכוניתו
יחד עם יוז׳י לריאה, בעל פורטו־ריקו,
ושתי סטודנטיות. באותו לילה אף רשמה
המישטרה דו״ח־חנייה למכוניתו.

קשר־ישדאלי
גפדאכקפורט
^ אשר שוחרר עמיאל מבית־הכלא,
^ הוא לא נסע לביתו אלא היישר לגמל־התעופה
בלוד. במשך כל חודשי מעצרו
הועלם מקונדהימצאו מידיעת שני בניו.
נאמר להם כי אבא נמצא בהפלגה בחו״ל.
אשתו של עמיאל זייפה גלויות-דואר ב־כתב־ידו
מדי־שבוע, הדביקה עליהן בולים
משומשים מחו״ל, והציגה אותן בפני היל דים
כגלויות שכתב אבא. כששוחרר קיבלו
הילדים את פניו בנמל־התעופה כאילו
זה־עתה ירד מהמטוס.
אבל עמיאל לא נשאר בארץ זמן רב.
הוא נטל את אשתו ואת ילדיו וחזר לנמל-
התעופה, הפעם כדי לרדת מהארץ סופית.
הוא יצא עימם לספרד, שם שהה תקופה
מסויימת. אחר־כך יצא לפראנקפורט שב גרמניה,
שם שהה כבר אחיו ניסים, מזה
שנים אחדות.
לפני צאתו מהארץ ציידו כמה מאנשי
העולם־התחתון הישראלי את יוסי עמיאל
בסכומי כסף שיסייעו לו להסתדר בחו״ל.
בעזרת כסף זה הוא נכנס כשותף למיסעדה
צברה בפראנקפורט. כעבור שנה כבר התבסס׳
והחזיר את חובו לנושיו.
אחיו, גיסים, היה כבר ותיק בפדאנק-
פורט. הוא היה ידוע שם כ״פושר״ ,סוכן-
סמים קטן, שאצל ניתן היה להשיג, כימעט

הרקע:
שכונת שבזי
יף הגיעו שני הישראלים למרכזה
\ 4של פרשת הברחת־הם מים הגדולה ב יותר
שנתגלתה בגרמניה מעולם?
כל אחד מהם הגיע לכך בניפרד.
יוסף עמיאל, דור שלישי בארץ, נולד
בשכונת שבזי בתל-אביב. הוא היה בנו
של פועל-נמל בנמל תל-אביב, גדל בשכו נה
יחד עם חמשת אחיו בתנאי דלות
ומחסור. כשסיים את לימודיו בביזדהספר
העממי, החל עובד כשוליה לחרט. בגיל

אולם המישטרה לא קיבלה אליבי זה.
היא הביאה לבית־המישפט שני אנשי אל־פתח,
שישבו עם עמיאל במעצר, ואשר
העידו כי הוא התוודה בפניהם שהשתתף
ברצח אילן אשרוב. השופטים כינו את
העדים ״שקרנים״ ,ולא היו מוכנים להאמין
להם. בשלב זה נקט היועץ המישפטי צעד
נדיר למדי, הוא הורה להפסיק את ה הליכים
נגד יוסי עמיאל, ולשחררו.
תהליך זה אינו זיכוי, וגם אינו כרוך
בביטול ההאשמה. האישום־ברצה עדיין
תלוי ועומד כנגד יוסי עמיאל. אך אם
לא יחודשו ההליכים נגדו תוך חמש שנים
מיום הפסקתם, תבוטל ההאשמה נגדו.

הבורח שנכשל

שמעון (״כושי״) ריסון, אחד הנזפורסמיס שבלוח־מי
הצנחנים, הכלוא כיוס בפראנקפורט כחשוד
בהשתייכות לכנופיית מבריחי־הרואין ישראלית. הוא ניסה להימלט מהכלא שלוש
פעמים, ונתפס. לפני שלושה שבועות עמד לברוח ברביעית, אבל החמיץ את ההזדמנות.

תמיד, סמים רכים, בעיקר מריחואנה. נראה
כי ניסים הוא זה שהכניס את יוסי עמיאל
בסוד עיסקי־הסמים של פראנקפורט —
שבכמה מרבעיה נמצא מרכז הפשע, הזנות
ומיסחר־הסמים של גרמניה המערבית.
לפי גירסת התביעה הכללית הגרמנית,
הקים יוסי עמיאל רשת שלמה של מב-
ריחי־סמים, שהבריחו סמים קשים, בעיקר
הירואין, מאמסטרדם לפראנקפורט• במק ביל,
הוא הקים גם רשת־הפצה בתוך
פראנקפורט עצמה, שהפיצה את הסמים
בעיקר בין הזונות המקומיות, בין חיילי
הצבא האמריקאי שם ובין אנשי העולם-
התחתון׳ המתרכזים במועדוני־הלילה ובבארים
של בירת החטא הגרמנית.
אולם יוסי לא היה מנהיג הרשת. מאחו ריו
הסתתרו כמה מראשי עולם הפשע,
שהוא היה רק סוכן-מישנה שלהם. לפי
אחת הגירסות, מגיעות שלוחותיה של רשת
זו עד לעולם־התחתון הישראלי.
הכנופייה של עמיאל, שלפי גירסת הגר מנים
היתד, מורכבת מישראלים ברובה,
לא היתה, כמובן, הכנופיה היחידה שפעלה
בשוק. במקביל לה פעלה כנופיית מברי חים
ומפיצי־סמים צפון־אפריקאית. בין שתי
הכנופיות התגלעו מדי-פעם סיכסוכים,
ופרצו תיגרות. י
בשלב מסויים נזקק יוסי עמיאל לאנשי-
אגרוף- ,שישמשו -כשומרי־ראש למפיצי-
הסמים של הרשת שלו. לצורך זה הוא
גייס כמה ישראלים שהסתובבו באירופה.
אחד מאלה היד, שמעון (״כושי״) רימון.
כושי, בן־גילו של יוסי עמיאל, הת־

פרסם בשנות החמישים המאוחרות כאחד
הסיירים המעולים ביותר של חטיבת ה צנחנים.
הוא זכה בפירסום רב לא פחות
ביגלל התנגשויותיו התכופות עם החוק.
על עברו של כושי הילכו אגדות. סיפרו
עליו כי היה אסופי, נמצא בתינוק ליד
הגדר של מושב תל־עדשים בעמק יזרעאל.
האמת היא שהוא גדל כבן מאומץ ב־מיישפחה
ייקית במושב זה. מאוחר יותר
הוא הועבר למוסד החינוכי של עין־חרוד.
כשהתבגר הפך גבר גבה־קומה, יפה־תואר,
בעל קסם ואינטליגנציה אישיים נדירים.
ב* 1959 הוא ביצע, יחד עם חבר, את
אחד ממעשי־ההרפתקנות הנועזים ביותר
שבוצעו אי־פעם בארץ.

י צר־ ה הרפ תק ה
של ״כושי״

ך* שגייס סחפו משטח ארמון־הנציב
| 1בירושלים, שהיה בשליטת מנגנון דד
או״ם־ מכונית לבנה של האו״ם, חצו את
הגבול, וכשהם מחופשים כחיילי או״ם
טיילו במכונית לאורכה ולרוחבה של מדי נת
ירדן, כשהם מבקרים גם ברבת־עמון,
אחרי, כמה ימי־טיול בירדן הם חזרו
לארמון־הנציב בירושלים, מהצד הירדני.
אולם כאשר ניסו לצאת חזרה לתחום יש ראל
הם נעצרו, ונלקחו לחקירה. ברגע
האחרון הצליחה מישטרת ירושלים ,׳ש הוזעקה
למקום, לחלצם מידי אנשי האדם.
כושי הועמד למישפט צבאי, נידון ל־15
חודשי־מאסר, שמהם ריצה חצי־שנה ב־בית־כלא
צבאי. היתה זו, כך טען אחר-
כך, התקופה האיומה ביותר בחייו. שומרי
הכלא לא ידעו על מה הורשע, שמעו רק
כי הסתנן לירח. הם חשבו כי היה מרגל
בשירות הירדנים, התעללו בו כבבוגד.
אולם חווייה קשה זו לא ריפאה את
יצר־ההרפתקנות של כושי. כעבור חמש
שנים הסתבך בהרפתקה שכתוצאה ממנה
נאלץ לברוח מהארץ. בשנת 1964 סחב,
יחד עם כמה ידידים, מקיבוץ עין־גדי,
סירת־מנוע שהיתה שייכת למיפעלי יס־המלח.
באחד הלילות הם יצאו לכיוון
נחל ארנון שבצד הירדני.
עבר זמן עד שהצליחו השילטונות לעלות
על עיקבות מבצעי ההסתננות לארנון. אחד
מהם נתפס והועמד לחן. השני היה, ל דיברי
המישטרה, שמעון רימון. אך לו
לא היה חשק לשבת שוב בכלא. הוא נעלם
מהארץ, הוכרז כעבריידנימלט.
במשך חודשים ארוכים נדד ברחבי אי רופה
ללא כסף, ללא רכוש, כשכל מיטענו
מרוכז בכים אחד של מעיל־הרוח שלבש.
הוא שוטט בעיירות סקנדינביות, הצ טרף
כימאי לאוניית־דייג שעסקה בציד-
ליווייתנים, התגלגל ללונדון, שם ניסה
לחפש נוסחה שתשבור את מועדוני־ההי-
מורים. תקופה מסויימת אף עבד כ־
,קרופייה, באחד ממועדוני־ההימורים המ פורסמים
של לונדון.
בלונדון הוא נשא לאשה את אחת הנערות
שהכיר, כדי להאריך את תוקף
אשדת־השהייה שלו שם. הוא היה הופך
נתין בריטי, לולא פרצה מילחמת ששת-
הימים, שהעירה בו את חושיו הפאטריד
טיים. הוא שכח שהוא עבריין מבוקש
בארץ, הגיע לארץ ביום השלישי למיל-
חמה, נעצר מייד על-ידי המישטרה.
היה צורך בהתערבותם של כמה מ ידידיו׳
מפקדים בכירים בצה״ל, כדי ש ישוחרר.
ידידים אלה אף עזרו לו להיק לט
בארץ אחרי המילחמה. כושי ניסה
לבנות את חייו בארץ. תחילה התיישב
בירושלים, הביא לארץ את אשתו, שילדה
לו בינתיים בן. הוא עבד כפקח מטעם
שמורות־הטבע בראס־מוחמד, אך איבד
את מישרתו כאשר נחשד בגניבת וויסקי
בשווי של 100 אלף ל״י ממלון הקאראוו-
נים בשארם־אל־שייך.
בפעם אחרת הוא נשפט על. גניבת מש אית
עמוסה צמיגים. להגנתו טען, כי גנב
את המכונית, אך לא ידע שהיא עמוסה
צמיגים. הוא נידון להימצא תחת פיקוח
קצין־מיבחן.

מעצר לפני
שעת-האפס
* דידיו הרכים של כושי רימון גיסו
לחלצו מהסתבכויותיו התכופות, ול-
שקמו. הם סידרו לו יחידודמשק במושב
רם־און שבחבל תענך. כושי התיישב שם
עם אשתו ובנו שחזרו אליו, ונראה היה
כי יבנה את עתידו כחקלאי.
אולם החוש ההרפתקני שלו לא דעך.
מדי-פעם היה קופץ העירה, אל חברתו
העירונית׳ ומסתבך בפרשיות פליליות חדשות.
במילחמת
יום־הכיפורים הוא הצטרף ל
סיירת
צנחנים שלחמה ברמת-הגולן. הוא
נפגע עד עימקי נשמתו כאשר, בתום המיל-
חמה׳ כשמילחמת־ההתשה בגולן עדיין נמ שכה,
נרמז לו כי אינו רצוי ביחידה, בשל
עברו הפלילי.
כושי נטל את אשתו ובנו, ויצא ללונ דון.
לארץ הגיעו סיפורים כי יצא למסע
להרי ההימלאיה שבטיבט, וכי נוכש שם
על-ידי נחש ארסי. אחרי שהחלים, חזר
ללונדון. משם יצא לפראנקפורט, כדי להצ טרף
לכנופייתו של יוסי עמיאל.
לפני שבועות אחדים הגיעה אשתו של
כושי לארץ, כדי למכור את המשק שלהם
במושב רם־און. בתמורת הרכוש, שאותו
מכרה בכמה רבבות לירות, היא מתכוונת
לממען את הגנתו של בעלה.
כאשר נעצר כושי בפראנקפורט, על-
ידי המישטרה הגרמנית, לא נמצא בכליו
כל סם. בקושי הצליחו השוטרים למצוא
בחדרו בקבוק שעליו שרידי סם משומש.
גם אצל יוסי עמיאל לא נתפסו אלא גר מים
מועטים בילבד של הרואין. אולם בידי
המישטרה היו הוכחות כיבדוודמישקל, כדי
להעמיד לדין את כל 12 אנשי הקשר היש ראלי
בפראנקפורט, שבתוכם היה גם
ניסים עמיאל׳ אחיו של יוסף. שלושה מאנשי
הרשת, שכללה גם שתי נערות —
גרמנית ואמריקאית — הפכו עדי־המלך,
מסרו עדויות מרשיעות נגד כל האחרים.
בידי המישטרה היו גם דו״חות־מעקב
מפורטים. מסתבר כי סוכני המישטרה הגרמנית
עקבו אחרי עמיאל ואנשי כנו פייתו
במשך יותר מחצי שנה, רשמו כל
תנועה שלהם, גבו עדויות מאנשים שקנו
אצלם את הסמים המסוכנים.
יוסי עמיאל הרגיש במעקב. לידידיו בא־

״סלעים״ .כעת מתחילה עבודת בית־המר־קחת,
וכאן נכנס לתמונה ה״רוקח״ .מ תפקידו
של הלה להפריד את הגושים, ול סנן
אותם עד שהם הופכים אבקה דקיקה,
שאינה שונה בהרבה במראיתה מאבקת־אפייה.
השלב
הבא, הוא השלב המעצבן שבתהליך.
יש לשקול את החומר, ולשם כך
משתמשים במאזניים מיניאטוריים מתיי קים
להפליא. ה״רוקח״ מכניס את החומר
לשקית ניילון שמשקלה הופחת ממישקל
החומר, ולאחר־מכן נסגרת השקית בסגי רה
הרמטית, בעזרת מכונה מיוחדת. על
ה״רוקח״ מופקדים שומרים, ולעיתים שו מר
עליו אף הסוחר עצמו, כדי לוודא שאף
גרם לא יחסר, ושהשקילה תהיה מתייקת.
לאחר שנעשתה פעולת השקילה, והחומר
שוכן לו כבוד בתוך השקיות, נבחרים ה־
״מעבירים״ .לרשותו של הסוחר עומדת
שורה ארוכה של מעבירים וכל שעליו
לעשות הוא לבחור את המהימנים וה טובים
ביותר בחם.
ה״מעבירים״ הם גלרייה של טיפוסים. יש
בהם דוגמניות המקיימות רמת־חיים גבוהה
ומשכורתן אינה מספקת׳ יש סטודנטיות
החיות על מילגה, ויש נרקומנים שאין להם
די כסף כ ת לקנות את הסם לו הם זקוקים.
״אני מחזיקה דירה בבית־תרות מפואר
במינכן, מכונית מדגם מרצדס וכלב אפ־גאני,״
סיפרה זואי, גרמניה יפהפייה העובדת
כתגמנית־צילום .״אילו הייתי מס תפקת
בכסף שאני משתכרת מעבודתי
כדוגמנית, לעולם לא הייתי מצליחה להח זיק
רמת־חיים גבוהה כזו.״ הואי יודעת מה
היא אומרת. היא עובדת פעמיים בחודש
בקו אמסטרדאם־פראנקפורט, ומרוויחה ב
הנוות
שהצליח

יוסף עמיאל בן ה־ ,34 שלדיברי המישטרה הגרמנית
עמד בראש רשת מבריחי־ההרואין, ואשר הצליח
להימלט מהכלא הגרמני לפני שלושה שבועות, בעזרת סיוע מבחוץ. עמיאל הואשם
בשנת 1972 ברצח איש העולם־התחתון אילן אשרוב בישראל, ישב שיבעה חודשים
בכלא לפני שהופסקו נגדו הליכי האישום. בתמונה: יוסי עמיאל כמלח על האוניה בילו.
רץ היה משגר מדי־פעם הודעות, שלפיהן
הוא עומד לחסל את עסקיו כתוצאה מה־עיקוב
שהוטל עליו. נראה שהמישטרד,
הגרמנית ידעה גם זאת. יום לפני שעמד
לנטוש את גרמניה, הוא נעצר — יחד
עם כל האחרים.

ה ס מי ם
ו שי טו ת -ה הבר ח ה
שיטות שכהן פעלה רשת־ההבר־
( \ חות של הקשר־הישראלי, היו פשוטות
ביותר. את הסמים היו רוכשים באמסטרדם,
המשמשת כמרכז בינלאומי של סוחרי־ההרואין.
העיסוק בהברחת הרואין וקוקאין
הוא המסוכן ביותר. אולם גם המשתלם
ביותר. מחירי סמים אלה בגרמניה מר־קיעים
שחקים. רק לדוגמה: העיסקה האח רונה
של הברחת־ההרואין מהולנד לגר מניה,
שבה מואשמת הכנופיה הישראלית,
כללה סם בשווי של כמיליון מארק —
כשלושה מיליון לירות ישראליות בשער
הרישמי.
סוחר־ההרואין מקבל מהמודיע שלו
ידיעה שיש סחורה בשוק. כל שעליו לע שות
הוא לגייס את סכום־הכסף הנדרש,
להעבירו לידי המודיע. המודיע מעבירו
לידי האיש המחזיק בסחורה, מקבל אח
הסחורה ומעבירה לידי הסוחר.
הסוחר מקבל את הסחורה בצורת גו שים
או כפי שמכנים זאת בשפת המיקצוע:

כל פעם כ־ 1000 מארקים גרמניים.
כל שעליה לעשות הוא להגיע לנמל-
התעופה כמחצית־השעה לפני המראת המ טוס.
בחדר־השירותים היא מכניסה לתוך
גופה חבילה עשוייה בצורת טמפון. הטמ פון
מכיל כמאתיים־וחמישים גרם הרואין.
״איש לא יחפש שם, אלא־אם־כן יש הלשנה
(או ״טיפ-אוף״ ,כלשון המיקצוע),״ היא
אומרת.
והלשנות אין, ברוב המיקרים. גם ה סוחר
וגם המפיץ, שהם בדרך כלל האנ שים
היחידים היודעים מניין יוצא ה-
מישלוח, לאן ומתי, אינם מעוניינים, כמובן,
שהסחורה תיתפס.
לצורך העבודה יש לזואי מיספר חליפות
המקנות לה הופעה של פקידה. הנערה
הזוהרת, שבחייה היומיומיים מדהימה ב בגדיה
הנועזים, הופכת בעזרת החליפה,
השיער האסוף והפנים הלא-מאופרים ל עוד
נוסעת אחת, אלמונית ולא מעניינת,
ולך אינה מושכת כל תשומת־לב מייותרת.
מבריח אחר ישל הרשת, הידוע בכינויו
״אנדריי״ ,עובד עם הרכבת. הוא נרקומן
או, כמו שהוא מתבטא בעצמו :״קוק פריק״.
ארבע פעמים בחודש הוא נוסע בקו אמ־סטרדאם־פראנקפורט.
שערו הקצר, המיש־קפיים,
החליפה ותיק ג׳יימם בונד שהוא
נושא בידו, מקנים לו הופעה של איש־עס־קים.
מייד עם צאת הרכבת לדרכה הוא נכ נס
לשירותים, מוציא מתוך תיקו חבילה,
ומחביא אותה מאחרי סל־האשפה.
כשבאים הפקידים הגרמניים לערוך בי
קורת
,״אין עליו כלום,״ ומובן שהסיכוי
להיתפס הוא אפסי. עם היכנס הרכבת
לפראנקפורט, הוא מוציא את הסחורה מ המחבוא
ויורד מהרכבת. אנדריי מרוויח
עבור כל מישלוח שהוא מעביר כ־500
מארקים גרמניים, שכימעט את כולם הוא
מוציא על קניית קוקאין.
מבריחה אחרת היא מישל, הנעזרת בתינוקה
בן־השנה על־מנת להתפרנס. מישל
היא אם לא־נשואה, אישר מענק-הסעד
שנותנת לה ממשלת הולנד אינו מספיק
לה כדי לכלכל את תינוקה ואת עצמה.
מודגם שמישל זקוקה בעצמה להרואין ש עולה׳
כאמור, כסף רב. אחת לחודש היא
מחביאה בעגלת־התינוק כמויות גדולות
של הרואין ( 300—500 גרם) עימן היא
עוברת את הגבול בעיירה נידחת שעל
גבול הולנד־גרמניה. איש לא יחשוד באם
צעירה ובתינוק, בהברחת הרואין, וב-
עיירת־הגבול הנידחת ממילא אין בדיקות.
סוחר הסם, המפעיל את המבריחים,
מכוסה מכל הבחינות. הוא אינו מסתכן
כמעט, שכן אינו נוגע בסחורה. בפראנק-
פורט, לשם מגיעה הסחורה, מטפלת רשת
ניפרדת בהפצת הסם. בדרך כלל נזקקים
המפיצים לשבוע ימים כדי להיפטר מה־מישלוח
האחרון שהגיע. הם מסתובבים
במיסבאות, במועדוני-הלילה ובבתי־הקפה
של ״הרובע המזוהם״ של פראנקפורט. זהו
הרובע בו שורצות הזונות, סרסוריהן״ ״וכל
אנשי העולם התחתון.
המפיץ מגיע לבית־קפה קבוע בשעות־הצהריים.
הוא מעביר את הידיעה שהגיעה
סחורה טריה. לאחר מכן הוא שב לביתו
וממתין לצילצול הטלפון, בדרך כלל מ
לקוחותיו הקבועים. המכירה נעשית בבית
המפיץ. לפעמים נערכות העיסקות גם ב־בתי־קולנוע,
או מיסעדות בתי־המלון.
כך פורחים עסקי ההרואין המזרימים
מיליונים לכיסי הסוחרים, המממנים את
העיסקות. המבריחים, הרוקחים, המפיצים ו־שומרי־הראש
הקשורים לעסק מרוויחים גם
הם לא רע. עד שהם נתפסים, כמו שקרה
לכנופייה הישראלית, שבפעם הראשונה ן
בתולדות הפשע הבינלאומי תעלה את שם 1
ישראל אל מפת כנופיות הסמים המסוכנות.

כראנדו כ״שודדי מיסורי

מילון כראנדו כין הצילומים

סמל־מין ושחקן מהולל

האדמה רעדה מהתרגשות לפני שהגיע לאתו־הצילומיס
קולנוע שחקני
אפו העיבור הילד לע*1ו
את תפקידו של ויטו קווליאוגד, קיבל על
עצמו משום שהיה צמא לעבודה. אחרי
שמשך שנים אחדות היה שם נרדף ל״רעל
קופתי״ ,אחרי ששיגעונותיו על בימתי
הצילומים תרמו רבות למפלגתה של אחת
מחברות־הסרטים הגדולות בעולם (בגירסה
המחודשת של המרד מל הבאונטי של
מ־ג׳־מ) ,עברו מפיקי הוליווד לצידו השני
של הרחוב, בכל פעם שניראה באופק.
לכן, כשהוצע לו התפקיד הראשי בהסנדק,
היה מוכן להוריד את שכרו לרמה כימעט
מבזה ( 50 אלף דולר בתוספת אחוזים לא
גבוהים) ,והיה מוכן אפילו לעמוד במיבחן
מאולתר. מה שקרה אחרי זה, ידוע כבר
חיטב. בטנגו אחרון בפריס עלה השכר

לרבע מיליון דולר עם אחוזים, והיום —
כל מי שרוצה את מארלון בראנדו בסרט,
צריך לדעת שעליו לקבל שכר של שבע
ספרות; אבל לעומת זאת, מובטח לו
הכוכב המרתק ביותר שיש היום להוליווד.
וזה בדיוק מה שעשה המפיק היהודי אליוט
קאסטנר, ששילם לברנדו כל מה שביקש,
כדי שישתתף עם ג׳ק ניקולסון במערבון
של ארתור (בוני וקלייד) פן, בשם שודדי
מיסורי. וברנדו הסכים להשתתף, לא משום
שהוא מעריץ את ניקולסון, את פן או את
מחבר הסיפור, תומאם מק׳גואן, אלא
משום ש״ריח של כסף נדף מן ההצעה.״

היקף המותניים גדר פי־שגיים.

עמדת הסופר־כוכב אינה חדשה, עבור
ברגדו. הוא אולי שחקן־הקולנוע בעל ה השפעה
הגדולה ביותר על שיטות-המישחק
לפני המצלמה׳ ב־ 25 השנים האחרונות.
בידיו הפך האנטי־גיבור ליצור הנערץ
ביותר על הבד, ומילמוליו הפכו ביטוי
למבוכה הריגשית והרעיונית של הדור
שלאחר המילחמה.
אפו השבור ושפתיו העבות קבעו קני־מידה
חדשים ליופי קולנועי, והוא הצליח

להיות, בצורה נדירה למדי, לשחקן המהולל
ביותר בקולנוע של דורו, ולסמל-
מין משגע גימנזיסטיות (ולא גימנזיסטיות)
בעודבעונה־אחת.
היום, נדמה שדמותו התמירה והמוצקה
של סטאנלי קובאלסקי מחשמלית ושמה
תשוקה, והחזה הגברי החשוף של ויווה
זאפאטה שייכים לעבר הרחוק, כשחיקף־
המותניים גדל כמעט פי־שניים, ואילו השיער,
שמעולם לא כיסה את ראשו ב־רוחב־לב,
מידלדל ומלבין מדי־שנה־בשנה.
אבל העוצמה הקורנת מאישיותו של האיש
בעינה עומדת, ודבר לא יכול לה.
מיבטא אירי מחוספס .״האדמה
רעדה כאן במשך שבועות לפני שהגיע,
מרוב התרגשות,״ אמר ג׳ק ניקולסון, חברו
לשודדי מיסורי שהגיע אל אתר־הצילומים
כמה ימים לפני בראנדו.
מזה שלוש שנים לא הופיע בסרט, אבל
הכאריזמה לא נפגמה. ואם־כי הוא מלגלג
על מלאכתו כשחקן (״מישחק זה דבר
משעמם — כמו שיחה על תחתוני ה דודה״)
,הוא משליך עצמו לתוך העבודה
במרץ מטורף, מאלתר, ממציא, ומשפר כל

איזו מין
בת־דודה
איזה בת-דודה וסטודיו, תל־אביב,
איטליה) — מה שחסר בשמו
העברי של סרט זה (במקור
קוראים לו: הדודנית) ,חוא המילה מין. הן משום שה מדובר
בסרט־מין, שאינו מנסח כלל להסתיר את כוונותיו,
וחן משום שבתוספת מילת-מפתח זו, היה השם מזכיר
מייד, כפי שאף צריך הוא להזכיר, את סאלוואטורה סאמ-
פרי, ואיזו מין עוזרת שלו.
אומנם, מדובר כאן בסאמפרי במישקל נוצה. על רקע
החברה המכופתרת, השמרנית והצבועה של סיציליה, נערכים
כאן חמישחקים האירוטיים בצורה שקופה למדי.
בחלקו הראשון, מגששים הילדים את צעדיהם הראשונים
בעולם חמין, בעזרת עוזרות״בית ן ובהמשך גדלים הילדים
ועוזרות״הבית נאלצות לעבוד שעות נוספות. גיבור
הסרט מאוהב בדודניתו, אלא שזח מסוג הקשרים הרומנטיים
שחכנטיח אוסרת ולכן היא, עם כל אהבתה אליו,
מונעת עצמה ממנו ונישאת לידידו האצילי, השמנמן וה-
פאתטי, שאמו (לאורח בטי כפדרה בלבוש מודרני) ,ממשיכה
לשפשף את גבו באמבטיה עד לליל-הכלולות. הגי בור,
מרוב צער וזעם, שופך זרעו בשדות זרים, וברוב ייאושו
אפילו מסיים את לימודיו הגבוהים. אבל בסופו של דבר
תנצח האהבה, המוסר המייושן סופו שיתמוטט, ומ שמעדיף
סוסים על נשים — סופו שיזכה בחם.
כל העניין מבויים (על-ידי במאי אלמוני, בינתיים,
בשם אלדו לאדו) בצורה שקופה למדי, ללא. תלהט האי-
רוטי וחווירטואוזיות החזותית של סאמפרי. הסיפור צולע
ובלתי־משכנע, נימתו המלגלגת מקשה על התייחסות
כלשהי אל הדראמה (כך, לפחות, זה צריך להתקבל) שב-
יחסי-חאהבח בין הדודנים, ומאסימו ראניארי (שהוא כו-

ראניאויי והדון: לא להתאפק שעתיים
כבר״זמר במולדתו) ודייל הדון בשני התפקידים האלה,
נראים משוחררים מכדי שאיזשהו תכתיב כנסייתי יחייב
אותם להתאפק במשך שעתיים. הפתעה נעימה מחווה
כריסטיאן דח-סיקה, בנו של הבמאי״שחקן המנוח, שבתפקיד
הידיד בריא״חבשר צועד בהצלחה על החבל הדק
המפריד בין גיחוך לחוסר״ישע.

מה שכתוב בתפקיד.
הכל כבר יודעים שדמותו של הסנדק,
עם קליפת־תפוז בפה, כשהוא משחק עם
נכדו על הדשא, היתה המצאה של בראנדו
עצמו. בסרט החדש, שבו הוא מגלם רוצזו-
שכיר האסור לחסל כנופיית שודדי־בקר
חביבים בראשותו של ג׳ק ניקולסון, נאלץ
ארתור פן להביא קצרנית מיוחדת שתרשום
את כל ההברקות בדיאלוגים, את כל
הגלישות למיבטא אירי מחוספס ואת התפרצויותיו
הפיוטיות שלא היו רשומות
כלל בתסריט. בין השאר, הגה גם תחפושת
נשים של אומנת זקנה, שבה הוא
צריך להופיע באחד ממיבצעיו.
האיפור ש,הגעיל את מריח. למרות
הפגנוודד,רישול שבהופעותיו האישיות,
לפני כל צילום הוא מקפיד על מריחה
עבה של איפור, מינהג שהרגיז פעם את
מריה שניידר בטנגו אחרון בפריס
שפלטה, באחד הראיונות, כאשר נשאלה
על בראנדו וסצינות־האהבה הלוהטות :
״האיפור, זה כל מה שמטריד אותו.״
וקיים, כמובן, גם בראנדו אחר. לא
השחקן, אלא איש־הציבור. זה שנלחם
לסירוגין על מטרות פוליטיות שונות׳ כמו
זכויות הכושים והאינדיאנים (כדי להפגין
למענם סירב לקבל אישית את האוסקר)
או למען שמורת־טבע במקום־מגוריו הנוכחי,
האי טאהיטי. בראנדו זה, דיעותיו
נשמעות מעורפלות למדי, כאילו היו תמ צית
של נאומים ליברליים אופנתיים של
השנים האחרונות — בעיקר כשהוא כורך
בחבילה אחת את הסי.איי.אי ,.האפ.בי.איי.
ואת אמצעי־התיקשורת, המתנכלים לפר טיותו
של האדם באשר הוא• אלא שיש
לו סיבה טובה לכך.
הוא היה נשוי פעמיים (לאנגליה שהתחזתה
כהודית, אנה קאשפי, ולמכסיק־אית
בשם מוביטה) .הוא חי מזה שנים
אחדות עם טאריטה, שוטפת־כלים מטאהיטי
שאותה הכיר בהסרטת ויחרד על הבאונטי.
יש לו חמישה ילדים (אחד מכל אשה,
ושלושת האחרונים מטאריטה) שתי נשים
ניסו כבר להתאבד בגללו (אנה קאשפי
וידידתו, ריטה מורנו) ,וכל אלה, יחד עם
פרשיות רבות אחרות, הפכו במהירות
הבזק נחלת־הכלל. זאת, לדאבון־ליבו של
בראנדו׳ שהיה מחלוצי גל הכוכבים ש האמין
כי מה שהוא עושה מחוץ לאולפן,
הוא עניין אישי שלו, ושלו בילבד.
הליצן רוצה לחשוב. ככל הנוגע
לאיכות החיים, אלימות וילודה מוגברת,
בראנדו פסקני במיוחד .״הכריש והטד-
מיטים מנהלים את ענייניהם הרבה יותר
טוב מאיתנו. הם קיימים כבר מיליוני
שנים, וכל הסיכוים שימשיכו להתקיים
גם אחרינו. אולי עלתה רמת-החיים פי־30
בדור האחרון, אבל האם אנחנו גם מאו שרים
פי״ 30ד אני, אישית, ודאי שלא.״
מה שמרגיז אותו יותר מכל, הוא ה עובדה
שכאשר הוא משוחח על נושאים
כאלה, מתבוננים בו הכל בסלחנות. הליצן
רוצה לחשוב! מה לעשות, רק כאשר
הוא משחק מתייחסים אליו במלוא ה רצינות.
העולם
הזה 1993

במדינה
י שראלים בחו״ל
הו, איזו מילדומה ע שירה

י1£11 בץ

קשקשת 1993
הווו ב ס הנ ה

איד להתעשר
מחמילחמה הבלתיעמנעת
בין ישראל והערבים
״אתה יכול להרוויח מהמילחמה מקרו־בה
במיזרח־התיכון !״ מבשרות מודעות
מאירוודעיניים בעיתונות האמריקאית.
״תוכל להרוויח מאות אלפי דולרים ב־ארצות-הברית,
כאשר המילחמה הוודאית
במיזרח־התיכון תפרוץ.״
ישראלים השוהים בחו״ל, תיירים או
כאלה שאינם מתכוונים לחזור בקרוב,
יוכלו להשתתף באירועים הקרובים — ל דעת
מחברי־המודעה — באופן אישי, כש־חשבונות־הבנק
שלהם יגדלו בהתאם. בע-
לי־המודעה מציעים את שירותם תמורת
עשרה דולר ושמונים סנט, שתמורתם
יקבלו התאווים־להתעשר ספר מייוחד ובו
עצות והנחיות.
אך כבר במודעה עצמה מתפרסם חלק
קטן מעצות אלה, לכל דיכפין:
• השקעה בנפט׳ באמצעות סוכן מוכר׳
שיקנה עבור המתעשר־בכוח כמויות
נפט ובנזין לאיכסון, תביא רווח של עד
500 אחוזים למשקיע המטיל יהבו על
מילחמת הערבים בישראלים, או להיפך.
• השקעה בפיזות מכסיקאיות עתידה
להביא רווח של יותר מעשרים אחוזים,
היות שהמטבע המכסיקאי יגדיל את ערכו
בפרוץ המילחמה, בעיקבות עליית מחירי
הנפט המכסיקאי.
0מטבעות שווייץ, גרמניה ויפאן —
כג״ל. כותבי המודעה אינם מסבירים כיצד
ייתכן שהמטבע היפאני יעלה בערכו,
כשידוע לכל שיפאן, דווקא, תהיה אחת
מקורבנות המילחמה הבאה במיזרח־התי-
כון (עקב היותה תלוייח, בילעדית, בנפט
הערבי) .אד ייתכן שבספר המוצע־למכי-
רה יש דברי־הסבר מתאימים בנדון.
• השקעה בשמן־סויה תביא ל־)1(420
אחוז רווח.
0השקעה בדיקט הביאה במילחמת
אוקטובר 1973 לרווח של 133 אחוזים —
סיכויים ורודים לשוחרי ההשקעות הנבונות
במילחמה הבאה.
0מוצרי־לוואי של נפט — כנ״ל.
מובן־מאליו שהמודעה אינה מפרטת את
כל הסיבות או הדרכים להתעשרות המהי רה,
המובטחת לקוני הספר במחיר המלא
או, בלשון המודעה המבטיחה :״רכוש
את הספר, יודע מדוע המילחמה הבאה
במיזרח־התיכון היא בלתי־נמנעת, ומדוע
וכיצד תוכל להתעשר באמצעותה.״

הפעל את דיסיונך ונסח דנזצוא
לציור שיממת כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת ׳.ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1991

0עגלתו העמוסה
החולב עברה כאן.

יאיר כחן,

העקלקלה

! 0דרכה
הכלכלה.
יעקב?יי, וח׳ אורלנסקי ,36
פתח־תיקווה

ועדת-

! 0ארוכה הדרך לשלום, או: מה
יהיה הסוף?
איל פלד, רח׳ שמריהו
לווין ,58 ירושלים
0חסידה בהריון.

ניבים

מדוע מ שך הבנייה ארוך?־

השנתון הסטאטיסטי החדש מגלה שוב
עובדה ידועה? משך־הבנייה בישראל
ארוך מכל המקובל בעולם. כך, למשל,
בשנת 1969 היה משך־הבנייה הממוצע ל בניין
11.8חודש! בשנת — 1970 אותו
דבר! בשנת 12.4 — 1971 חודשים! בשנת
13.3 — 1972 חודשים ! בשנת 1973
— 14.5חודשים, ובשנת 1974 היה משך-
הבנייה הממוצע לבניין — 16.8חודשים.
בחמש שנים אלה גדל משך הבנייה,
וזאת למרות כל חידושי הטכניקה שהובאו
ארצה. שר-השיכון בזמנו, זאב שרף, אף
ביקש פעם מאיל־הבנייה האמריקאי ביל
לוויט, שייעץ לו כיצד לקצר את משך
הבנייה. לוויט חקר ובדק, והגיש המלצות
לרוב — לשווא.
נראה כי אף קבלן אחד אינו רוצה
לגלות את הסיבה העיקרית להארכת משך
הבנייה, שממנה מתעלמים כולם, והיא:
המדד. מרבית חוזי־הבנייה צמודים למדד,
והיום מרוויחים הקבלנים מעליית המדד
יותר מאשר מן המחיר המקורי. הנה,
למשל, קבלן גדול המבצע עבור נתיבי־איילון
בתל-אביב עבודת-ענק של הנחת
קורות ברזל-דרוך.
החוזח נחתם כבר לפני שנתיים׳ ונקבע
מחיר של כ־ 350 לירות לקורה. בגלל
עליית המדד, הוא מקבל כיום 450 לירות
לקורה. וזאת, למרות שבגלל השפל ב־
(המשך בעמוד )54

רח׳ גוש־עציון
,5גיבעתיים

! 0השביל אל האבדון הולך וצר.
שירי בן־עמי, רח׳ יהודה
הנשיא ,36 נווה־אביביס, תל־אביב
בנייה כדאי רקבלניב?משוד
את עבודות הבגייה
כי זה מכדי? אוטומטית
את ריווחיחב

טוביה

מאוזן:
.1הבל! .2עיר בגליל המערבי! .7
ז״ל! .9קלוקל, טמא! .10 מאכל אבותינו
במידבר! . 12 קידומת סקוטית! .13
בת-קול! . 15 מלכסיקון הבקר! . 16 הגדול
בנחלי הגילעד! . 17 קיבוץ בשפלת
החוף! . 18 אות! . 19 מכשף! .21 מש קה
חם! .22 מתווי-הנגינה ! .23 דמות
אלוהית ! .25 חבל בארץ ! .28 מרגיש !
.29 חיבה מופלגת ! .31 מזמר ! •32 סיוט !
.34 תבואה! .35 וזיר! .36 בירת פרו!
.39 חומת־מגן ! .41 בהשאלה: מרכז, לב !
.44 תחריב! .45 היה כינויו של היילה
סלאסי! .47 בושם מיקראי! .48 חברת-
דלק עולמית! .49 צאצא! .51 ערגה,
כלוודנפש! .53 חומר־ציפוי פלסטי מבריק!
.56 חם־וחלילה (ר״ת)! .57 תואר־אצולה
אירופי! .60 משקה דרום־אמרי-
קאי חריף ! .61 מטעמי הגלידה ! .63 בש בילי
! .64 יליד ע ת ! •65 מילת־שאלה
לזיהוי! .66 במקום ההוא! .67 קבע זמן
ומקום ! .70 חדר באונייה ! .72 התרחשה !
.75 מצבת־זיכרון! .76 עשב־תבלין! .78
עליך לדעת!! .79 כן, באנגלית! .80 שן
הפיל! .81 כינוי! .83 מונח בתורת־החש־מל!
.85 חדר־אורחים, בלע״ז! .86 גלדיאטור!
.87 מילת־שאלח! .88 מיסכן
ועלוב ! .90 תנועה בים ! .91 קריאה לבקר!
.92 ראש האופוזיציה בכנסת! .85

השבוע בדרייב־אין
בשעה 5.30
במחיר 4ל״י כרטיס

מעשה-פלאים ! •96 ארץ־ישימון ! .97 קי דומת
צרפתית.

״מחבואים״

מא ונן • :

. 1יישוב בגבול הצפון! .3רב־סקד
(ר״ת)! .4קוסם! .5מחציתו של מיש-
חק־ילדים פופולרי! .6נאצה! .8התחדשות!
. 11 צפיית העתיד! . 12 מוט! . 14
עוף־טרף! .15 מסורה! .20 רסיסי-לילה!
.21 אפם כוחו! .24 בהשאלה: מרכז:
.26 אחו, מידשאה ! .27 מטבע יפאני ! .28
מתרחש ! .29 עיר בדרום הארץ ! .30 מילת
עידוד וזירוז ! .32 אולם ! •33 בראוו!!
.37 ציה! .38 מאותיות הא״ב! 39 מסתחרר
מעל לראש ! .40 מילת-תנאי ! .42
קידומת הולנדית ! .43 דג החי במים מתו קים!
.45 להוט! .46 בורית! .48 רך
בצאן! .50 נרו יאיר (ר״ת)! .51 רזה!
.52 הידד 54 כמו 47 מאוזן ! .55 תהליך
רכישת הידע! .58 רחמנא ליצלן
(ר״ת)! .59 קריאודיגון! .62 מאותיות
הא״ב! .64 שקע בין שני הרים! .68
נהר בפולין! .69 לעולם! .70 פתי! .71
יבשה מוקפת ים .73 :בוא מלמעלה למטה!!
.74 מיסמך! .76 עובר במים! .77
עליד לרשת! .79 פרח ריחני .80 :חו־מר־נפץ
מרסק (ר״ת)! .82 פיטפוט ריק!
.84 עסוקה ! .89 חבל עבה ! .90 לקח ללא
רשות! .93 מכיר בערך עצמו! .94 מח ציתו
השנייה של 5מאונך.

לטץ, רח׳ משה
שרת ,7/8חולון

בכורה ארצית
בשעות 7.15 — 9.30

״דטרויט 9000״
!׳ תיזי /

בסיטונ ות

ש מלו ת

הריון

* מפנסי הריון
• טוני קו ת הריון
* חליפות הריון

קהומ 1ד ל
תל־וי-יב ר!!
קונ׳וי ב

נהל !:בגידיו ,4

פתוח עד 7בערב
;סגור בשעות 4־2
להזמנות ע״י סוכן: טל 50344 .ת״א

ראיון מיוחד
(המשך מעמוד )27

יש נכרים כלתי־אישיים.
מה זאת אומרת, גברים בלתי־אישיים?

הוותבון הקטן שכבש את העול
( 1,400,000,000 טמפוני >.ז 0.נמכרו בשנה שעברה ב־&סו ארצות)

• כלתי־אישיים, משמע ״כל
נכר״ .לא גפר מסויים, עם דמות
אומללות. הן סתם מרחפות כמקומות
אחרים.
לרחף זד. גם סוג של סבל•

• האם האנשים האלה סובלים,
לדעתך, כתמונות שלד ז־

• יש תמונה של נכר ואשה
היושכים זה כצד זה, ומחעורקים
של שניחם יוצאים צינורות מלאים
דם. ויש תמונה של אשה שהעור
שלה נפתח, כמו עטיפה של הכילה,
ומתגלים קרכיה. מה זה אומר
לך זזה
צריך להגיד לצופים, לא לי. אני את
הרומן עם התמונה כבר גמרתי.

• אני לא שואל על הציורים.

לא -אני לא רואה אותם סובלים. זה
מומנט מן החיים שלהם. זה לא הכל. אבל
זה המומנט שנמצא בציור.

• אולי הם נמצאים כמרים זו
מתכוון 1

כולנו בטריפ. לאיזה טריפ אתה
אני לא אוהבת את הסלאנג הזה.

• אולי הם נמצאים — כשעה
שאת מציירת אותם — כחשפעת
אל־אס־די, למשל ז־ אולי הם עושים
משהו, אכל עומדים מעל לזה,
וכעצם לא נמצאים כתוך הגופות
שלהם המזדווגים על הכד. זוהי
כדיוק ההרגשה שאפשר להיתפס
לה כשרואים את התמונות.
למה לקרוא לזה אל־אס־דיז האל־אס־די
לא מכנים לבן־אדם דברים שאין בו. אותם
דברים שאנשים חשים באל־אס־די יכולים
לחוש אנשים שלא באל־אס־די• זה הכל
עניין של מצב התודעה.

• כן, אכל כאל-אס-די האדם
איכשהו מנותק מעצמו, או שהוא
נמצא מעל לעצמו ומסתכל כעצמו
מכחוץ. וזה מה שיש ככמה מן
התמונות שלך, כייחוד כתמונות
הארוטיות.
אני מקבלת שיש הרגשה של ניתוק.

• איך הגעת לזה ז־אין
לי סימני־דרך. אני לא יכולה לענות
על זה.

״ אנ חנו רו אי ם
מתוך עצמנו״
• יש כמה תמונות ארוטיות
שכהן הנשים נראות כאילו נלקחו
מחלום אירוטי נכרי. הן לכושות
כמו כתמונות פורנוגרפיות עתיקות
— חזיות, בידיות וגרכיים.
איך זה כא לך ז־הי•
מופעויה 011א 1 1ה

טמפון 0.6.הטמפון הקטן, הנוח והבטוח ביותר בעולם נותן לר הרגשה משוחררת י
וחופשית. תוכלי ללבוש מכנטיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.

אל תשכח שאת הביריות והחזיות לובשות
הנשים כדי למשוך את הגבר. זה אמצעי

בווטו ספיג ה הטוב בעול תבמית אמיתה מו חל ט ת

לטמפון. נ 0.1העשוי צמר גפן כבוש כושר ספיגה שאין לאן!
טמפון. לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון. נ 0.1׳מתרחב עם הספיגה ולכן, ככל שהוא סופג יותר
כן הוא סוגר טוב יותר את פתח הנרתיק ומונע בל תזוזה
או דליפה( .טבלי טמפון בכוס מים.ותיווכחי בכושר הספיגה
המצוייו שלו).

איו סעס לצייר
זוג במצב שד מישגר,
כשחם מאושרים

טמפון 0.11.חו סך • 01ב מחזור ו תוו ע דית ו ע

טמפון 0.1>.סופג את הדם מיד עם צאתו מן הרחם לכו, הוא חוסר לר יום במחזור
החודשי כיוון שבאופן טבעי •,עושה הדם את דרכו החוצה במשך 24 שעות.
האטימה המוחלטת של הטמפון 0.6.מונעת היווצרות ריח רע הנגרם כתוצאה
ממגע הסד עם האויר.
טמפון 0.11.ווח ביותר לוטמווט

טמפון.נז• 0.קטן משפתון ולכן קל ונוח לשאתו בארנק. טמפון
.נ 0.1נכנס לתור גופר בקלות תור שניות בעזרת אצבע —
הנשארת נקיה׳! ללא כל אביזרי עזר שיש צורר להפטר מהם
__ י לאחר השמוש.

שהאשה משתמשת בו על מנת לגרות את
הגבר. זה מצידה.

• אכל את הרי לא ציירת את
התמונות כדי לגרות נכר. למה את
ציירת כך ז
סמפון
0.11.מ מ איס ל מ גנ ת האנטומי ספני ת•

.טמפון>.ז 0.תוכנו ופותח עיי צוות גיניקולוגים מומחים, כר
שיכנס עמוק לתור הנרתיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
הגורמים לכאב, או אי נוחות.

הכנסה נכונה הכנסה לא נבוט! לא סספיע עסוי4

^ 0.0.מיני־לבתולות ולנ ערו ת צעירו ת

ן החידוש הבלעדי האחרון של. יז 0.הוא טמפון מיני המיועד
ן לבתולות ולנערות צעירות. עם. ג 0.1מיני אין כל חשש לפגיעה
ן בקרום הבתולים, כיוון שהוא בה קטן ונכנס בדיוק לפתח
ן.בקרום דרכו עובר הדם.
( 1במקרה של כאב קל בשמוש הראשון, יש לדחות השמוש
1ב־ב— 4חודשים).
01 שששש*ש שששמשס •י0010ש0• 10ש*שש שישמשו
^ 0.1בי ב ד רגו ת ס פיג ת

לכל אדם יש שפה של סמלים משלו.
מה שמסמל בשבילי אדום, מסמל דבר אחר
לגמרי בשביל השני. מה שהתמונות אומרות
לי, זה יכול להגיד משהו אחר לגמרי
למישהו אחר. בציור, כמו בכל דבר אחר,
אנחנו רואים מתוך עצמנופעם
הרגשתי נורא טוב. והתיאור שנתתי
לד,רגשה ניראה לאדם אחר כדבר מבע־ת.

• כתערוכה כולטות שתי תמונות
שהן שונות לחלוטין מכל ה אחרות.
אלה חם שני הפורטרטים.
אין לי ספק שאחד מהם הוא
חנוך לווין, שנישאת לו לפני כשנה.
כתמונה זו, שמתי כמייוחר
לכ לעיניים.
יש לו עיניים משגעות.

• התמונה השנייה נראית לי
כפורטרט של עידו מוסינזון, שהיה
כעלך הקודם, ושנפל כמילה
מת יום־חכיפורים. כעיני, זוהי התמונה
החזקה כיותר כתערוכה
כולה. יש לאיש מץ עיני־רפאיס,
הרודפות אחריך, וגם מין היפעה
של תמיהה אינסופית, פליאה נרעשת.
מתי ציירת תמונה זוזי
אחרי המילחמה.

• החלטת לצייר אותו ז־לא.
ציירתי איש, ויצא הוא

מעניין שיש כתערוכה תמונה
אחרת, לא פורטרט של מישהו
מסויים, תמונה של אשה שלשני
ציריה יונים ורודות. היה נדמה לי
שיש מין דימיון מוזר כין תמונה זו
וכין הפורטרט של עידו. מתי זה
צוייר ז
לפני המילחמה. אדם שאתה חי במחי צתו,
אתה מושפע ממנו. מהנוכחות שלו.

• כך שאם הדמות של עידו
חדרה לתוך תמונה זו, זה לא חיה
כאופן מודע.
יש לך עוד פורטרטים של אנשים
חיים, שאת מכירה ז־לא.
אלה הם היחידים•

• למה ז־ אץ לך חשק לצייר
פורטרטים ז־לא.
מישהו שאני מרגישה אותו, אני
יכולה לצייר אותו. אחרת לא.

• מתי התחלת לצייר ז

זה אסתטי. זה מתאים. זה נראה לי
מתאים להלביש את האשד, בתמונה ככה.

• יש תמונה של אשה גדולה
— גם היא בלונדית וכעלת רגליים
ארוכות — ההולכת על אר•
כע, וגכר קטן רוכב עליה. מה זח
מכטא אצך ז־ שיחדור הא שהז

קנו לי צבעים.

• אכל זה לא ילדים. חאשה
מבוגרת והנכד מכוגר. מה זה אד
מרז

אני
שואל עלייך. מה זה פורק אצלך
ז לאיזה רכדים של תת-הכרה
זה מגיע זו

ב־. 1971

זה היד, מאד באופנה לענות על זד,
בחיוב, אבל במציאות זה מישחק־ילדים.
כך היינו משחקים בתור ילדים.

נורמל — למרבית הנשים.
מיני — לנערות, לבתולות ולנשים עם דימום מועט — בעיקר בימים האחרונים
של המחזור אצל נשים המשתמשות בגלולה למניעת הריון.
אקסטרה — לנשים עם דימום רב בעיקר ביומיים הראשונים של המחזוד.

חיי וזניעתאין ־ וה
מח־יזם תמידי!

כראות עיני המסתכל. מד, שרוצים ל־ראות
בזה.

• כזמן שחיית עם עידו. איך
זח כא לך, כגיל 21ז•
כן, אכל איך בא לך שאת
רוצח לצייר ז־תמיד
בא לי. ציירתי גם בתור ילדה.
הפסקתי, והמשכתי בגיל •21

• יש באן הרכה דברים שלא
נאמרו על ידך. למה זו
למד, שזה בשביל העיתון.
י נאווה כורש ביקשה שלא לפרסם
בכתבה זו את תצלומי שני הפורנורטיס,
העולם חזה 1993

מן הגיינס ־ אל המוסמאנג
חשיפת עיסקי מיכנסי״חג׳ינס עוררה
חולצה שרוול״ארוך צורכת 1.70 מטר
גל של התעניינות מעד לקוחות, הדורבד,
שמחירו, אם כן 31.5 ,לירות. תופרת
שים עתה בעת קניית הג׳ינס הוכחות לממוצעת
מכינה 8עד 12 חולצות במיש-
איכות הבד והעבודה. המיצרך המבוקש
מרת של שמונה שעות, ומחיר התפירה
כימעט כמו מכנסיים הוא חולצות .״הלחולצה
הוא כ־ 10 לירות.
עולם הזה״ הלך לבדוק אצל מיפעל בעל-
תפירת הביטנות, הכפתורים, השינות
מוניטין, כיצד עושים חולצות, וכיצד
(פס-בד לאורך החולצה, מתחת לכפתורים)
והכיסים עולים ל״מוסטאנג״ כ-
6לירות.
כאן יש להיעצר רגע. הביטנה עולה
ל״מוסטאנג״ 3.5לירות. אולם ניתן בנקל
לשים ביטנה שתעלה רק מחצית,
בהתאם לסוג הבד.
העבודה על הצווארון, למשל, עולה
ל״מוסטאנג״ חצי לירח, כי הוא מבד
כפול. אולם אם הצווארון עשוי בד לא-
כפול, חוסכים חצי לירה לפחות לכל
צווארון.
או, למשל, השינה. היא עולה ל״מוס-
טאנג״ לירה• ניתן לעשות חולצה בלי
שינה, להרוויח לירח. או סיגרי הכיס :
אם הם מרובעים וחתוכים ישר, במכונה,
ולא עשויים ביד, חוסכים חצי לירה לכל
כיס. או הגזירה של הבד: אם גוזרים
ביד, כמו אצל ״מוסטאנג״ ,המחיר לגזירה
הוא 2.5לירות לחולצה. אם גוזרים
במכונה, המחיר יורד ללירח אחת לחולצה.
מכאן
— לגיהוץ ולאריזח, העולים
ל״מוסטאנג״ 1.9לירות לחולצה, וזאת —
כיוון שכל חולצה ארוזה בקופסת פלסטיק
קשה חדורה. ניתן לחסוך גם כאן,
אם אורזים את החולצה בעטיפת־צלופן
פשוטה.
סך עלויות הייצור, עד כה 31.5 :
לירות הבד 10 ,לירות התפירה 6 ,לירות
השונות 1.9 ,לירות הגיהוץ והאריזה.
סך-הכל 49.4 :לירות. לזאת יש להוסיף
* 5הוצאות מישלוח ואיחסון, ומגיעים
ל״ 52 לירות בקירוב, שהן עלויות החולצה
מאיכות מעולה.
מרמים יצרנים לא־רציניים את הלקוחות.
כדאי כאן לציין כבר כי יצרן שאינו
מקפיד על האיכות, יכול לייצר בקלות
אבי לאופי* הוא המנהל הכללי של
חולצה שתעלה לו הרבה פחות. מחיר
מיפעל ״חולצות־מוסטאנג״ ,לאחר שקודם
הבד לחולצה מצבע אחד יעלה לו רק
ניהל את מחלקת״המכירות של מיפעל-
17 לירות, עוד 10 לירות עבודה 3 ,לירות
הענק לחולצות ,״לחב״ .״מוסטאנג״
השונות ולירח אחת גיהוץ ואריזה, סך-
קיים מזח חמש שנים, בבעלות רפאל
הכל 31 :לירות במקום 49.4ל״י ל-
ארייאס וימה נדיר, מתחרה בהיקפו
״מוסטאנג״.
במיפעלים כחולצות ״לורד״ או ״ברוך״.
חולצה של ״מוסטאנג״ נמכרת לחנות
השולטים בשוק הם, כמובן ,״להב״
במחיר של 78 לירות. החנות מוכרת
ו״ניבח״ ,אבל קיימים עשרות מיפעלים
אותה במחיר של 137 לירות — רווח
המייצרים חולצות בשמות שונים, וגורפים
רווחים.
מיידי של 59 לירות. למעשה הרווח
גדול עוד יותר, שכן החנות מקבלת על
״מוסטאנג״ בנוי בעיקר על השוק ה המחיר
של 78 לירות * 10 הנחה, ומשמקומי,
והוא מייצר רק חולצות אופלמת
רק אחרי שלושת עד חמישה חודנתיות.
היינו, הוא מוציא לשוק כמויות
שים, שפירושם כיום * 10 עד * 15 ריבית
קטנות של חולצות מאופנות שונות,
מראש (״מוסטאנג״ עובד כימעט ללא הון
יקרות, ואם האופנה תופסת — מרווי־עצמי,
מממן מכירות של 2מיליון לירות
חים. אם הציבור אינו קונה — נשארים
לשנה, לדבריו, ומשלם ריבית של *32
עם מלאי גדול. עיסוקו דומה למדי לעימראש,
כיוון שאינו יכול לקבל מימון
סוקו של מו״ל, הבונה על ספרים שיהפכו
בנקאי, מפני שאין לו בטחונות, והרבי-מכר.
חמיפעלים הגדולים לחולצות
בנקים אינם מלווים נגד סחורה בתהליכי-
בנויים על מכירות של חולצות לשימוש
ייצור).
יומיומי, בכמויות גדולות, המקטינות את
לאופר מסביר כי ההפרש בין המחיר
עלויות הייצור.
שהוא מקבל מן החנות 78 ,לירות,
חולצה רגילה (שרוול ארוך) צורכת בד
לעלות החולצה של 52 לירות, אינו כה
ברוחב 1.15 מטר, מסוג 80 עד 80*( 20
גדול. מן המחיר שהוא מקבל מן החנות
סינתטי 20* ,כותנה) ,כאשר לכל בד
יש להוריד הנחה 10 ונשארות כ״70
מחיר שונה, לפי הכמות והצבע. בד בעל
לירות 5* .עמלת״סוכן — נשאר 66.5
כמה צבעים יקר יותר מבד בצבע אחיד.
לירות. אחוז אחד עמלה למחלקת-
מחיר מטר אחד של בד לחולצה של
מכירות — נשאר 65.85 לירות. הוצאות
״מוסטאנג״ ,הכוללת כמה צבעים, הוא
פירסום — לירח אחת לחולצה, ונשאר
18.5לירות, כולל הצביעה.
64.85 לירות.
לאופר מאשר כי אם מזמינים מבד זה
ההוצאות הקבועות אצל ״מוסטאנג״
בכמויות של, נאמר 5000 ,מטר, יורד
הן רק * 25 על העלות מלמטה, לעומת
המחיר ל 16.5-לירות המטר, ובכמויות * 32 אצל ״להב״ ,למשל, והסכום הוא
גדולות יותר יורד המחיר ל״ 15 לירות 9לירות לחולצה, כך שההפרש שנשאר
המטר. אולם ״מוסטאנג״ קונה רק 500
הוא 55.85 לירות. אם מנכים מסכום זח
מטר מכל צבע, כי אינו יודע איזו אופנה
את עלות-הייצור הממשית, מקבלים רווח
תתפוס.
נטו של 3.85 לירות לחולצה, לדיברי
לאופר.
ברור כי על סמך הנתונים שלו לא
כדאי לו לייצר אף חולצה אחת. ואם
הוא מייצר בכל זאת, אות היא כי
המצב אינו נורא כל-כך. מתי המצב
אינו נורא ז התחשיב שהובא הוא לייצור
רגיל של חולצה, שלא ברור אם תתפוס
מנכ״ל ״סולל-בונח״ ,צבי רכטר
את השוק אך ברור כי ברגע שהחולצה
עשוי לנהל את פרוייקט־הבנייח הענק
הופכת ללהיט, ו״מוסטאנג״ מתחיל ל-
של השותפות ״סולל-בונח״ ,אריה פילץ
ייצרה ייצור המוני, בעשרות אלפים,
ושמואל שרון־פלאטו. רכטר ניאות
התחשיב כולו משתנה בצורה דראסטית.
לנחל את הפרוייקט, ונראה כי הגיע לעל
הבד לחולצה אחת לבדו הוא חוסך
מסקנה שלא יוכל להמשיך לנחל את
״סולל-בונח״.
6לירות, שלא לדבר על שאר הפריטים.

ע בו דהלרכטר

ריקליס קונה
זם ן ־ ומזכר
אוי •קליין ר
משולם רילזייס, הזי ל • נ ס סל־ו,
״ראפיד״אמריקן״ ו״מקרורי״ ,מכר בימים
אלה את חברת ״פלייטקס״ ,במחיר של
210 מיליון דולר, לחברת ״אסמארק״.
בכסף שקיבל ישלם חלק ניכר מחובות
״ראפיד־אמריקן״ לבנקים.
החובות מגיעים ל־ 250 מיליון דולר, והבנקים
התעצבנו כאשר פורסמו התוצאות
העסקיות של ״ראפיד־אמריקן״ למחצית
השנה, והראו הפסד מצטבר של
57 מיליון דולר.
מכירת ״פלייטקס״ תקטין באורח ניכר
את ריווחי ממלכת ריקליס .״פלייטקס״
הביאה לו בשנה שעברה רווח של 33.5
מיליון דולר, על מכירות של 305 מיליון.
״ראפיד״ מוערכת כיום במחיר של 2.5
ביליון דולר, ועיקר החברות שהיא שולטת
בהן חן ״שאנאלי״ (יצרנית משקאות
אלכוהוליים) ,״ב-ו-ד״ ,״בוטאני 500״,
ורשת החנויות ״מקרורי״ .בידי ריקליס
* 17 מהון־המניות של ראפיד, שהוא 6.9
מיליון מניות. מרבית החברות מפסידות
או מראות רווח זעום.
מבקריו של ריקליס טוענים, כי שגה
במסרו את כל הסמכויות לידידו, איזי-
דור בקר, נשיא ״ראפיד״ ,שהוא איש-
כספים ולא מנהל־עסקים.
בארבע השנים האחרונות, טוענים המ בקרים,
לא היתה הנהלה ל״ראפיד״,
וריקליס הסתבך בהשקעות מפוקפקות,
כמו חברת ״קאנטון״ בעלת חנויות ״קאר-
טייה״ ו״מארק קרוס״ ,או בקזינו ״ריוו-
יירה״ בלאס־וגאס.
בגלל התנגדות לדרך הניהול של בקר,
עזבו את ריקליס אנשי-מפתח כמו

שמואל נאמן, ברנארד גולדברג

ואנטוני טראפני. גולדברג הוא היום
נשיא חברת״הענק ״אמריקו״דיסטילינג״.
עתה נראה שריקליס החליט להחזיר
לעצמו את הסמכויות שמסר לבקר.
צעד נוסף שנקט ריקליס, לחיזוק ממלכתו,
הוא סגירת חנות ״קליין״ ,הצוברת
הפסדים, צעד שלדעת המבקרים
חיה עליו לעשותו כבר כמה שנים קודם-
לכן. הפסדי ״קליין״ בשלוש שנים תיו
21 מיליון דולר. נוסף על כך סגרה

מיליונר ריקדיס
ירידה בהכנסות
רשת ״מקרורי״ 29 חנויות בארצות-
הברית, ומכרה רשת של 82 חנויות בקנדה.
צעד
סימלי נוסף של ריקליס: ביטול
התוכניות להעברת מרכז החברה לבית-
מישרדים מפואר הקרוי ״אולימפיק טאו-
אר״ .תחת זאת היא תעבור לשדרה השביעית,
מקום זול יותר. הפסדי ״ראפיד״
עולים גם לריקליס עצמו בהכנסתו :
לעומת 612 אלף דולר שקיבל מן החברה
בשנת , 1974 יקבל השנה 389
אלף דולר בילבד.

מה יקרה ל״אתא״ ביגואר?
ממלכת הטכסטיל של רוזנבוים ,״אתא־לודזיה״
,ממשיכה להתנהל כסידרח,
למרות שבעל-חמניות העיקרי שלה,
טיבור רהנבוים, נתון בידי בית•
המישפט בשווייץ. אולם בתחילת 1976
צפוי שינוי דראסטי במצב ״אתא״ .ח-
טיבה: במועד זה יש לחדש את הערבויות
לאשראי הבנקאי של המיפעלים,
והשאלה היא מי יתן עכשיו את הערבויות,
כאשר הבנק של רוזנבוים אינו
קיים, ואין למיפעלים בעלים חדשים שיערבו
לכסף.

עלול להיווצר מצב שבו תהיה סכנה
לפעולת המטוויות, למרות חיותן ריוו-
חיות, ביגלל הפסקת המימון. לא נראה
שהמצב בשווייץ יתבהר בחודשים הקרובים.
הידיעות משם מבשרות כי בית-
המישפט השתכנע שאין רוזנבוים יכול להחזיר
לנושים את מחצית כספם, ונראה
בי בית־המישפט יורה בקרוב לפתוח בה ליכי
חיסול-נכסים רגיל, וצפוייה גם העמדתו
של רוזנבוים לדין. במיקרה כזה,
אין ספק כי תיחשפנה כל עיסקותיו
של רוזנבוים, והישראלים הקשורים עימו.

אבירי הנח״ד
אילו היה נציב מס-הכנסח, יצחק מן, מורח להטיל נ^ס על חפרשי-חשכר,
הנובעים טפיחותי הלירה, האם היה מישהו פוצה פה ומצפצף ז האם כל העיתונאים
היו מסתערים עליו ז האם ועדת״הכספים של הכנסת היתה מגנה אותו ז
האם שר-האוצר היה מבטל כל פגישה כדי להורות לבטל את החלטת הנציב 1
ברור כי התשובה היא שלילית. ולראייה: הוטל מס״חכנסח על תוספת־היוקר,
והכל אמרו שזוהי רפורמה חיובית ונחוצה.
אולם כאשר הנציב מורה להטיל מס על ריווחי-תהון, ולא על ריווחי״השכר,
מתכנסים כל אבירי-הנת״ד להדוף את המזימה. שכן ישראל היא גן-עדן לבעלי״
ההון הלא-יצרני, ומלכודת לייצרן העובד.
וכל המקהלה הזאת של אבירי-חנת״ד באה, למרות שחוק הרפורמה קבע
במפורש את ביטול כל חקונצסיות שחיו קודם־לכן. משמע, גם חפטור״ממס שהיה
לבעלי הנת״ד בוטל. כדי לפטור בעתיד את מחזיקי חנת״ד, או מניות בבורסה,
מתשלום מס מלא, יש צורך בחקיקה מייוחדת בכנסת. כל עוד לא נעשתה, פעל
הנציב כדין.
אולם בישראל, שבה שולטים נציגי ההון חספסרי, יהושע רבינוביץ ומשה
זנבו* ,אין ספק כי ייחקקו חוקים להגנת ההון מפני מס, ובמקביל יועלו חמי״
סים על תוספות היוקר והשכר.

1 33

במדינה
(המשך מעמוד )31
בנייה ניתן כיום לקבל איתר, קורה ולה*
ניזזה, במחיר של 300 לירות וזקורה.
טול קורה. קבלן גדול אחר קיבל
לפני שנתיים עבותה של יציקות־בטון
מייוחדות, במחיר של 800 לירות הקוב.
הוא מקבל כיום, בגלל הפרשי חמדה 1300
לירות הקוב. אילו היה אותו קבלן ניגש
כיום למיכרז, על אותה עבודה עצמה, היה

בנאי לווים
איך להרוויח מבלי להתאמץ

אנו מגישים לך את וזנלית העשור־
־השם פ 1המושלם־ ,שפגתח בטעבחתינו
בס שך שגתיים. תוך ניצזל הידע
והחומרים החדישים ביותר בשלם בשטח זה.
עתה.לאחר שר,שמפו המושלם ץ 0גש 8ו*ן
נוסה בהצלחה ע־י מאוח נשים ומכוני יופי
הוצאנו אוחז למכירה.
שמפו(• 0״;*:0ו<ח)00 ץ ס\ 1/וזו*ז מעניק לשיערך את הפינוק המושלם;
ו. לשיער רגיל(נם צבוע) וזו1״ז\/ז-¥1מ£ז(1ג8/א בבקבוק כחול -שומר על תכונות היופי הטבעיות.
.2לשיער שמן ווכ<א 1£וו^סעסס בבקבוק צהוב ־ מסיר אח עודפי השומן.
.3לשיער יבש £מז$ג 01-11א* 1בבקבוק כתום ־ מוסיף ברק ורכות .
השמפו המושלם* :מנקה את השיער * מסייע לעיצוב התסרוקת * מזין את השיער
*מחזק אח שורשיו שומר על תכונותיו הטבעיות !הסירוק קל ונעים .

החפיפה בשמפו ץ ס* 1ווו\ת דיינה מושלמת ושיערך אינו זקוק לשום טיפול נוסף

השמפו המושלם
?וסוסם סד
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בחקדם.
מחלקת חמימ״ם

מגיש הצעת־מחיר נמוכה מ־ 800 לירות.
בקצרה: קיים תהליך של עליית מדד-
הבנייה, ועימו התשלומים לקבלן, נאשר
העליות בפועל אינן עולות באותו שיעור.
לכן, כל קבלן מעוניין בהארכת משד־הבנייה,
המגדיל את רווחיו מן הצמידות.
הפיתרון טמון במדע חדש, המפותח כיום
בארצות־הברית והקרוי ״קונסטראקשן
אינג׳ינירינג״ — או הנדסת־בנייה. גורמי
הבנייה מסרבים להכניסו לישראל למרות
שהוא מסוגל לקבוע כמה ניתן לבצע מ־עבודוודד,בנייה
בבל רגע ובאיזה קצב.
במיקרד, כזה, לא יוכל הקבלן להאריך
את משך־הבנייה בתירוצים שונים ומשונים.
בנייה קודמת לאיסור

12 חודשים נאבק אזרח גנד הקמת
בניץ, וכאשר יצא הצו?איפזר
הבנייה — הבית היה גמור
באחד מימי חורש אוקטובר אשתקד,
ראה יהודה הלוי שפועלים עומדים להתחיל
בבנייה, במיגרש הסמוך לביתו. נאמר לו
שחברת חוסקו־אייזלנד תקים במקום
(רחוב התומר ,23 ראשון־לציון) בניין לפי
הפרטים שכבר פורסמו בעיתונים, כנדרש
על־פי החוק.
בדק יהודה הלוי — פקיד בעיריית רא־שוך־לציון
— את הפירסומים בדבר בניית
הבית החדש, וגילה דבר מאד לא נעים.
הבית, שעדיין לא הוקם, עלול היה לחסום
את אור־השמש ולהטיל צל על דירתו.
רץ הפקיר והתעניין בדבר האישורים
שקיבלו הבונים. בוועדת־בניין־ערים המקומית,
ונודע לו שהם זכו בתנאי מפתיע :
במקום מרחק של לפחות ארבע מטרים —
כפי שמקובל שיחיד, בין בניין חדש אל
הבית הסמוך לו, ניתנה לבונים הפחתה של
־/״ 10 נוספים. במילים אחרות, הוועדה המקומית
לבניין־ערים אישרה שהבונים
יתקרבו אל הבית הסמור מעל למקובל.
השופט אסר. יהודה הלוי הגיש
מייד את התנגדותו לתוכנית־ו־,בנייד. שפורסמה
בעיתונות. זה היה ב־.16.10.74
הוועדה דחתה את התנגדותו ב־,21.11.74
אך רק ב־ 14.12.74 הודיעה לו שהתנגדותו
נדחתה, מאחר שלא נמצאו בתוכנית הבנייה
הזו דברים זזז־יגים. בינתיים החלה
הבנייה, ב־ .22.11.74ד,לוי פנה, באמצעות 1
עורך־הדין רמי דמארי, אל הוועדה המחו זית
לבניין־ערים ב ,30.12.74-והגיש ערער.
ב־ 9.1.75 הודיעה הוועדה המחוזית ל וועדה
המקומית בראשון־לציון, כי יש
לאסור כל בנייד, במקום. עד שיוברר העניין
בדיון. ארבעה חודשים לאחר החלטה
זו, ב־ , 11.5.75 הובא הנושא לדיון.
חלפו עוד חמישה חודשים וב6.10.75-
הודיעה הוועדה המחוזית לאזרח ד,לוי שאין
מקום להפחתות שטח, ומשים בך ביטלה

את האישור שנתנה הוועדה המקומית.
אך ביניים הסתיימה הבנייה. הבונים הסתלקו׳
והקבלן עמד להכניס אח הדיירים.
מר, שנותר עוד לעשות היד, לפנות לבית-
מישפט־השלום ברחובות. השופט נענה ל בקשת
האזרח יהודה ד,לוי, והוציא צו האוסר
על הקבלן להכניס את הדיירים.

אוגרת החום
מילחמה עזה התנהלה ב1פשה של
1/93 בינה לבין המדור שלי. להיעזר
בו או לוותר על העזרה? ! זה שהיא כאן,
מגלה מי ניצח.
היא מעידה על עצמה, בשם אחרים במו בן,
שהיא נאה, נחמדה וגם פיקחית .״לפני
בשנה אהבתי את החיים היפים. עקב אסון
שאירע לחברי־לשעבר כתוצאה ממחלה
מסובנת, הפכתי צעירה שבורה והסתגרתי
בד״לת אמות חדרי. רק אחרי הרצאות
והסצרות מחברותי, השתכנעתי לצאת מ־הקליפה
שעטיתי סביבי ולנסות למצוא
את האדם המתאים שישכיח ממני את כל
הסבל שהיה מנת־חלקי עד כה. אני רוצה
למצוא אחד כזה שאוכל לפתוח עימו דף
חדש בחיי, ולהעניק לו את כל החום שהצ טבר
בקירבי בשנה הזו.״
כל מה שאני יכולה להוסיף הוא, שטרם
מלאו לה 20 שנה.

מטבע לרולטה
״לתת צ׳אנס לעצמי / ,לתת הזדמנות
לאותה גימנזיסטית מהאוטובוס / ,לחשוב
שיש סיכוי עם זז שלקחה כתובת לא
נבונה / .גם אני זורק מטבע לתלטה /
תנו לה להסתובב חופשי ! /באיזה מיספר
זכיתי?״

הוא חתם בשם: חייל בן ,20 ומרוב
התלהבות שכח לכתוב את הכתובת. מהר
ושלח אותה חביבי, בדי שיהיה לאן לשגר
את המיכתבים שיגיעו אליך.

כמו מיכרז
״סטודנט בן 23 ישמח מאד להכיר כל
מי שסבורה שהיא נושאת את התבונות
הבאות, שהן חשובות לד,־עצמה בבחירת
ידידיה :
ס רמת־אינטליגנצ״ה גבוהה, פיקחות,
שנינות.

ס חוש־הומור מפותח.
• נטייה מוסיקאלית.
מיותר לציין שלדעת כותב המיבתב
( ,)4/93 גם הוא נושא, בין השאר, את
התכונות הנ׳׳ל.״
נשמע לי במו השתתפות במיכרז. התפלאתי
רק שהוא לא ציין בסוף: אין
התחייבות לקבל את ההצעה הזולה ביותר.

סמל ביישן
עוד חייל, כדי שיהיה לפחות מיבחר.
הפעם עם כתובת )5/93( .הוא, לשם שינוי,
חייל ביישן. מעניין אם החיילים במחלקתו
(יהזא סמל בדרגתו) סבורים כמוהו. בן ,20
אוהב ספורט ובילויים, אבל עוסק גם בד ברים
רציניים, מבלי לפרט• בוגר־תיכון
המתכוון להמשיך הלאה בלימודים. הוא
מעוניין להתכתב בעיקר עם בנות מאיזור
באר־שבע (״אולי זה יעזור לי להתגבר
על המשברים הפוקדים אותי לאחרונה
בצבא.״) הוא ביקש ממני, אישית, לא
״לרדת עליו,״ מאתר שהוא רגיש ופגיע.
אם אעשה זאת, הוא מבטיח, ימדוד לכן
באותה מידה.
אז מה אני לא עושה בשבילכן?

ידידה — בלי סטיות
( )6/93 היא אשה נשואה שהשאירה את
שנת ה־ 40 מאחוריה, ואם לילדים מבוג רים
הנמצאים עדיין בבית. אם היא פנתה
למדור זח, הרי זד, למטרה שונה ממה
שאתם חושבים.
״אין את נפשי להתעניו,״ היא מגלה לי.
״!אני צעירה מאוד ברוחי, מצליחה לנהל
משק־בית מסודר ולהקפיד על לבושי ועל
מראי החיצוני. ודאי תשאלי, אם כן, מה
רצומ_ד׳ __
״י אני״שואלת, והיא עונה :״כיוון שבחברה
שלנו ישנן במיקרה רק עקרות־בית טיפו סיות,
אשר לצערי גם ניראות כך, אין עם

מי להחליף מילה או להסתכל יחד בחלו־נות־הראווה,
או לשתות לפעמים כוס־קפה
יחד. אני גרה במרחק 15 דקות נסיעה
מתל־אביב. הייתי מצה להכיר אשה במצבי.
כלומר: נשואה ,3 +בגיל עד 45
ועוד שנה לא תזיק. רצוי שתהיה עדינה,
לא סנובית, מקפידה על מראה ולבושה,
ולמען הקונצפציה — ללא סטיות• אהיה
מובנה להקשיב לה עד קצה גבול השמיעה.
חמורת זאת היא תצטרך להקשיב גם לי
מדי־פעם.״
אם משום מה לא תקבלי תשובות, יקי
הבה
נגילה! /יחדיו נחוש, נבין נתפעם
ונאהב /כל יום מהתחלה.״
הוא רווק בן ,26 שאינו אוהב למנוח
את מעלותיו ומיגרעותיו, מילבד זה שהוא
גאה. הוא רק לא ציין אם זאת מעלה או
מיגרעת.

״הדברים הפיזיים״
משוחררת־צה״ל טרייה היא 8/93האוהבת
שינויים ו״דברים לא־רגילים.״ היא

מיכתב פרס

ללדת -ד מ ען ה מו לדת !
זח מסוג המיכתבים העצובים שעושים לי עור״נרווז, וגורמים לי לעצום את
חעיניים ולחתפלל שהפעם זח יצליח.
( )3/93 היא אלמנת-מילחמה. מילחמת יום־הביפורים. בת .1 + 26 בעלה היה
סגן־אלוף בצבא״הקבע.
.״אומרים עלי,״ היא כותבת ,״שאני יפה ונחמדה. אני חושבת שאני סתם חתיכה
רזה, עליזה ושובבה (כמו ילדה קטנה) והעיקר — אוהבת את החיים. במיקצועי אני
מורח, וזח לשם מימון לימודי באוניברסיטה. אחרי שנתיים של חיפושים והר״
פתקות אין־קץ הגעתי למסקנה, שעלי שוב לקשור את חיי עם קצין בצח״ל, רצוי
בשירות קבע ובשירות קרבי. כן, אני מוכנה שוב להסתכן.
״אני מבטיחה בית חם ולב שמוכן לאהוב שוב את המתאים (ואף ללדת ילדים
למען המולדת) .הגיל הרצוי לי הוא שלושים +מינימום. המכסימום לא מפחיד.״
מחזיקה לה אצבעות.

מיכתב־פרס השבוע, ובכל שבוע, מזכה את שולחו בפרס — מוצרי איפור ויופי
מתוצרת חברת הדם, בשווי של 200ל״י.

רתי, אל ייאוש. אנחנו כאן מוכנים להק שיב
לך. שתפי אותנו במה שמעיק על־יך,
ואולי זה יגיע בסוף גם לכוס־קפה.

קריאת דודים
״את קריאת־הדודים שלי אני שולח,
״הוא, יצור מקסים, אותך אני מחפש !״
זה אולי לא חרוז, אבל זאת אמת, במו
בבדיחה המפורסמת )7/93( .מחפש ״את
נפשך הסוערת כי לא תדע מנוח /את
סקרנותך כי לא תדע שובעה /את אמונתך
שעדיין מנסה לפרוח /למרות כל הדיס הרמוניה.״

את רוצה עוד חרוזים מסוג זה, יש !
״אם יש את נפשך גם לשמוח, יחדיו

חושבת שאם יימצא מישהו בין הקוראים
שהוא ״אינטליגנט, חכם במיוחד, מתקדם
ומבין־עניין, היכול להעניק עוד מיספר
דברים מילבד, הדברים הפיסיים׳ ,ושגילו
(לאו־דווקא הכרונולוגי) נע בסביבות ,30״
הוא ימצא עניין גם בה. היא מבטיחה
שאינה מאכזבת לפחות לגבי דרישותיה.
איך אמד בר־לב :״טהר, חזק ובאופן
אלגאגטי ! ״

מיכתביס לפירסום במדור זה יש לשלוח
לפי הכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד, 136 .
תל־אביב. מיכתבים למכותבים המתפרסמים
במדור יש לשלוח במעטפה כפולה.
על המעטפה החיצונית יש לרשום את הכתובת
הנ״ל. על המעטפה הפנימית —
מבויילת בבול של 35 אגורות — יש לרשום
את מייספרו הסידורי של המכותב בילבד.

מצא את ההבדל

לא מבינה כל־כך טוב פורטוגזית. לכן, כשדיפדפתי בירחון־הגברים הברזילאי
״סטאטוס״ ,ונתקלתי בארבעה עמודים גדושים ישבנים, חייתי בטוחה שזה חידון
בנוסח ״מצא את ההבדלים.״ שעה ארוכה התעמקתי בישבנולוגיה הזו, כדי לחפש
את ההבדל בין אחוריים דרום־קוריאניים, שווייציים, ישראליים ובריטיים. כשחיה
נדמה שאו״טו״טו אני מוצאת את התשובות הנכונות, בא אחד, שמבין קצת פורטו־

גזית, וגילח לי שזאת בסך־הבל האופנה החדשה: ללבוש טאנאגות (חוטיני) עשויות
מדיגלי״חלאום. ואם בריו ובסאו־פאולו יש כבר חתיכות שהולכות עם טאנאגות
בכחול״לבן עם מגיני״דויד, אני לא רואה שום סיבה שבעונת־הרחצה הבאה, אלה לא
יהיו ביגדי־הים הלאומיים של בנות־ישראל. רק תארו לעצמבם אותן מטיילות
איתם על שפת־הים, ומעלות לחבר׳ה את המוראל ואת הגאווה הלאומית הנודעת.

תכשירי יופי ואיפור

תמרורים
נולדה. בת בכורה לעורכת־הדין
דינה ( )27ו אורי עידן, נכדה ראשונה
לעיתונאי־החוקר כרוך נאדל ואשתו
אילנה. לתינוקת ניתן השם יעל.
נ ו־לדהי לקפטן ניבחרת ישראל בכדורגל
לשעבר, השוהה בשטרסבורג בצר פת,
גיורא שפיגד, ולרעייתו מרגלית,
בת. לשניים בן בכור, ירון•
הוענק. תואר דוקטור־כבוד מטעם
האוניברסיטה העברית בירושלים, לכנר
אייזיק שטרן, בטכס שהתקיים בקריית־האוניברסיטה
בגיבעת־רם.
נרצח. ביער ליד רומא, על־ידי
ג׳וזפה פאלוצ׳י 17 במאי-הסרטים
האיטלקי פייר פאולו פאוזודיני (.)53
נולד בבולוניה- ,התפרסם כסופר, משורר
ועיתונאי. סרטו הראשון אקאטונה, נוצר
ב־ .1961 ביים והפיק מאז סרטים רבים.
הועמד לדין פעמים רבות בשל נועזותם
של סרטיו, ועל סרטו השלישי לה ויגוטוז
קיבל ארבעה חודשי־מאסר על־תנאי. סרטו
הידוע ביותר הוא דקנזוון על פי ג׳ובאני
בוקאצ׳ו. סרטו האחרון היה 120 הימים
של סדום, על פי המרקיז דה־סאד. היה
מרקסיסט בעל נטיות שמאליות קיצוניות,
ביקר בי-שראל. חיפש אתרי־צילים עבור
סרטו האוונגליון על פי מתתיהו• ,שמעולם
לא הוסרט. היה ידוע כהומו־סכסואל, וה סברה
אומרת כי נרצח על רקע זה כאשר
ניסה לאנוס את הטרמפיסט הצעיר שנאסר.
נפטרה בגיל ,57 מהתקף־לב,
אחרי כמה התקפי־לב קודמים, אסתר
וילנסקה, חברת הכנסת השניה, השלי שית
והחמישית מטעם מק״י. דגלה באי דיאולוגיה
קומוניסטית צרופה, נודעה כ־

בוקאציו מת
באוווד מת
והקהל מות
נאשר ואה את

אסתר וילנסקה (כהפגנה)
אידיאולוגיה וחוש הומור

181

בת*-ווער
נבנו ב עז ר ת
מפעלה
מפעלה פי
ל קי דו ם ה חינו ךוהב רי או ת
361

מנהיגה עיקבית, אך מאחורי החזות הנוק שה
היתה אשה רגישה, בעלת חוש־הומור
רב. כאשר התפלגה המיפלגה הקומוניס טית
ב 1965-ביו רק״ח ומק״י, לא הלכה
עם בעלה לשעבר, מאיר וילנר, ונשארה
במק״י, אך התנגדה בחריפות גוברת לקו
הלאומני של ד״ר משה סנה, עד שפרשה
מן המיפלגה והקימה את אק״י — האופו זיציה
הקומוניסטית הישראלית. נישאה
לצבי ברייטשטיין, מי שהיה עורך קול
העם. בשנים האחרונות התמסרה ללימו דים
היסטוריים, כתבה ספר חשוב על מיל-
חמוודהאיכרים בגרמניה, וספר נוסף על
האינטרנציונל.
נפטר בגיל ,92 איש העליה השניה,
ההיסטוריון, המורה והקארטוגראף ד״ר
אברהם יעקוב כ דו ד, שנולד בסטרי
באוסטריה דאז, עלה ב־ 1911 ארצה, אחרי
שהות בסאלוניקי. דתי שומר־מיצוות, שירת
במילחמת־העולם הראשונה כרב צבאי
במטה האוסטרי שהיה מסופח לצבא ה תורכי.
בעשר השנים האחרונות חי בבית-
אבות, אך שלח גם משם מאמרים ומיכת-
בים־למערכת רבים, בהם ביטא השקפה
לאומנית שמרנית, אך תוך התחשבות בזכויות
הדתיות של הזולת. במאמרו האח רון
בהארץ תקף בחריפות את התנהגות
מתנחלי קריית־ארבע וכניעת השילטונות
להם, ובייחוד׳ את הכנסת יין־קידוש, ש־הוא
תועבה למוסלמים, לתחומי מערת-
המכפלה, שהיא מיסגד.

ך* בגו של סוחר מפירנצה, הוא נועד
^ להיות סוחר. אלא שג׳ובאני בוקאצ׳ו,
שעל מקום־הולדתו חלוקות הדיעות (יש
הטוענים בפרים, אחרים טוענים כי בפירנצה)
,סירב בכל תוקף להשתלב בעיסקי-
המיסחר של אביו. נטייתו הסיפרותית בל טה
עוד מגיל צעיר, כשעוד קודם שמלאו
לו שבע שנים חיבר, בהשראתו של מורו,
ג׳ובאני דה־סטראדה, יצירות סיפרותיות
שלמות. משהבחין בכך אביו, סילק את
המורה הדגול, והפקיד את ג׳ובאני הקטן
בידיו של סוחר׳ בתיקווה שהלה ילמדו
מעט מיסחר.
כתום שש שנים החליט הסוחר כי בו-
קאצ׳ו הוא לא־יוצלח גמור, ושלח אותו
חזרה אל אביו. זה האחרון אילץ את בנו
לעסוק במיסחר, על אפו ועל חמתו, אך
כשהבין לבסוף כי ״סוחר לא ייצא ממנו,׳׳
הסכים לשלחו לנאפולי, בתנאי שישלים
שם את לימודי החוק.
בנאפולי גר אז המלך רוברט מאנז׳ו,
שהיה אוהב אמנויות יפות וספרות. הוא
כינס אל חצרו את גדולי המלומדים של
איטליה ובוקאצ׳ו, שהתיידד עם ספרן המלך׳
מצא עצמו מבקר בחצר לעיתים
קרובות. הוא הקדיש את זמנו ללימודים,
שירה, פילוסופיה ואסטרולוגיה, וגילה
עניין רב גם בלימודי הדת. בד-בבד השלים
את לימודי החוק, וזכה בתואר דוקטור.
בחצר בית המלוכד, התוודע למרי,

בתו הבלתי־חוקית של חמלו ואחותה־למחצה
של יורשת־העצר, ג׳ואנה. למרות
שהגברת היתה נשואה לג׳נטלמן נאפולי-
טאני, פרחה בין הסופר לבינה אהבה גדולה׳
ותחת השראתה של הנסיכה כתב
בוקאצ׳ו כמה מהרומנים המפורסמים שלו,
בהם: גזאלסמז 13x11? .053ז 1/1\ 11101ד
0ק0ס.? 110
בשנת 1353 התפרסמה יצירתו בת־האלמוות
של בוקאצ׳ו, דקאמרון או 10 ימי
עינוגים, המכילה מאה סיפורי־אהבה, כפי
שסופרו משך עשרה ימים על־ידי נשים
וגברים שהתכנסו בבית כפרי מחוץ ל פירנצה,
בהימלטם מפני המגיפה שפשטה
בעיר.

הנוצה של
ה מל אך גבריאל
* *6י לו ב ה של הכנסייה, שאליה היה
*/י מקורב, ביצירה, ומיקומם של הכמרים
בכל אחד ואחד מסיפורי־האהבה הללו׳
עוררו סערת־רוחות גדולה. אחד
הסיפורים, שסופר ביום השישי, סיפר על
כומר המבטיח לכפריים להראות להם את
נוצתו של המלאך גבריאל, ובמקומה הוא
מוצא את הפחמים שעליהם ניצלה לורנס
הקדוש, שאף הצליח להפיל את מועצת-
הכמורה של העיר טראנט.
בוקאצ׳ו, שהיה גם אספן של כיתבי־יד
נדירים, הלך לעולמו כשהוא עני וחסר־כל
בשנת ,1375 והוא בן .62
בשנת 1965 ביים הבמאי האיטלקי, ש נרצח
בשבוע שעבר, פייר פאולו פאוזולוני,
את דקאמרון לקולנוע. סירטו המצויין
והנועז של פאוזולוני, שהכיל לקט מתוך
מאה הסיפורים המקוריים, ריענן את זיכ רונו
של הזמר־שחקן, ועכשיו־במאי, יש ראל
גוריון, שהכיר את סיפורי דקאמרון,
אשר תורגמו לאין־ספור שפות, עוד מילדותו.
הוא
הסתובב זמן רב עם הרעיון של
העלאת דקאמוון על הבמה העברית, ובשנה
האחרונה אמר — ועשה. הוא נתן
את סיפורי דקאמרון למיכאל מרביץ׳,
שעיבד אותם להצגה. ערך מיבחנים ל חמישים
שחקנים, ומתוכם בחר לבסוף
בברונו נורים, אבי בן־חיים, עמי ויינברג,
נעמי בכר ותרץ כספי, כולם שחקנים
בלתי-ידועים וסרט לנעמי בכר ואבי בן-
חיים גם בלתי־מנוסים, וביים הצגה שהחלה
רצה בימים אלה במועדון 77 בתל־אביב,
וברחבי הארץ.
ההצגה מתחילה כשהשחקנים הצעירים
נכנסים במרץ רב אל האולם, כשהם מזמ רים
בעליזות ופורטים על גיטארות. מייד
ברגע עלותם על הבמה הם מספרים את
הסיפור הראשון מסיפורי דקאמרון, כשהם
מלווים את סיפורם בהדגמות תרתי־משמע.

הור או ת למישגל
ולגיקוי חבי ת

^ חד הסיפורים הבולטים בערב הוא
זח הידוע בכיגויו ״החבית״ ,המספר
על אותו בעל תם שהיה נודד בדרכים,
בזמן שאשתו הנואפת היתה מתעלסת לה
עם כל־מאן־דבעי. באחד הימים חוזר הבעל
לביתו, ואשתו חפיקחית מוצאת מייד
נ פיתרון. היא מספרת לבעל כי הגבר שנמ צא
בחברתה בא לקנות את החבית שבחצר
הבית, ומצווה על הבעל לרדת אל
החבית ולנקותה.
כשהיא והגבר נשארים בחוץ, תוך כ ת
מתן הוראות לבעל היכן לנקות וכיצד,
מחבק הגבר את מותני האשה, ובזמן ש הבעל
ממלא את הוראותיה של אשתו נד
נקיץ החבית עוקב גם הגבר אחר ההו ראות,
כשהוא מנעים לאשה באופן מפורש
את זמנה, עד שהיא שואלת :״גמרת?״
ושני הגברים עונים כאחד :״כן!״
סיפור אחר הוא זה הידוע כסיפור ״הז מיר״
,המספר על צמד נאהבים צעירים
,שנתפסו על גג ביתה של הנערה על-ידי
אביה, כשהנערה אוחזת בידיה את ״הזמיר״
של הצעיר.
או הסיפור המפורסם על אותו צעיר
שהתחפש לאילם, והלך לעבוד בבית־נזירות
ונוצל שם למטרות מיניות על-ידי
אם־המינזר והנזירות, עד שאונו ״לא עמד
לו יותר.״
הטכסט הנועז של בוקאצ׳ו, העיבוד המבריק
של מרביץ /פעלולי-הבימוי של
! מריץ והחן הטיבעי והבלתי־מקולקל של
י השחקנים הצעירים, הופך את דקאמרון
הצגה שללא ספק תעלה סומק רב בפגי
הצופים בה, ותעורר מבוכה. מודגם, ששתי
השחקניות הצעירות והשחקנים משתפים,
בכמה סצינות, את הקהל בהצגה באופן
פעיל.

נערה 1אבי הקדוש, רבות שמעתי על עבודת האלוהים,
ומאד חפצתי לדעתה, התיאות ללמדני, אבי?
נזיר 1מחשבה יפה מאד, בתי, מזמין אני אותך להישאר אצל1

נזיר: ויש חיה אחת בגוף שלי ! הנה הביטי נא וראי,
נערה: הוא גדל, זה סם וכן? הוא גדל !
נזיר: דעי לך, ילדתי זה השטן !

נערה: האס אי־אפשר את השטן בגיהינום להשאיר1
למה הוא יוצא? שיקום, למה הוא לא קם? !
נזיר: לא די חמדתי בשטן אחד, מצאי לך עוד!

נזיר: התדעי, בתי, עבודת האלוהים
מה היא? דחיקת השטן לגיהינום ! יש מקום
נמוך בגוף, מקום חשוך, זהו הגיהינום !

נערה: מה דוחף אותו? עכשיו הוא כבר כמו עץ ;
אלוהים ישמור, הוא מנסה להתפרץ !
נזיר: בואי נדחוק לגיהינום את ארור אדוני !

נערה: אבי הקדוש,
רבות שמעתי על עבודת האלוהים אשר לכם
ומה חפצתי לדעתה !

1317

777/(/77ן / 77(/ע ( מ7 /ו(/1/ע
הוא ראה אותה בדרך לגימנסיה
יפהפייה שעוד מעט תתגייס לצה״ל.
כל מי שמכיר את נמרי יודע, שהוא
תמיד שאף לשלימות. ולכן, גם החתיכה
שלו, כפי שהוא־עצמו מתבטא, היא לא
סתם ״גולם יפה״ ,אלא לא פחות ולא
יותר מאשר אחד הטיפוסים הכי מעניי נים
בארץ. אם הוא אומר אז בטח יודע.
בחיי.
מי היה מאמין שהבחורה היסה הזאת

אתם מכירים את השיר הזה של אריק
איינשטיין, אני רואה אותה בדרך לגימנסיה׳
עם הילקוט ובתלבושת אחידה, ונת פסתי?
אז, זה בערך מה שקרה לפני כמה
חודשים לצייר שאולי נמרי לא תאמינו,
אבל הזאב הזה, שדאג כל הזמן
לשמור על הפרש־גילים קטן בינו ובין
היפות שהוא יצא איתן, הגדיל את הפער
ל־ 15 שנים, והוא צמוד היום ללוליטה

שאולי נמרי ובתיה חן
מחברות ללוליטות

המין

ן 1 לפני שבוע הזמינו אותי להקרנה של
סרט צרפתי חדש בשם בוטיק המין, שנפ 1
סל כולו על-ידי הצנזורה. מה אגיד לכם\ ,
זהו סרט שהסצינות שלו הן קומיקס לעו 1
מת מה שקראתי שהולד בדירת־השעשו־ !
עים של הצנזור הראשי, לוי גרי

כל הזמן הייתי משוכנעת שהגבר הזה ן
כבר מייובש שנים, ופיתאום גילו לי ש /
הוא עדיין פעיל. ותדעו לכם שרק בנ 1
אדם שמכיר את העניינים על בשרו, הוא /
הוא האיש שמסוגל לקבוע מה טוב בש ן
בילנו ובעיקר מה מוסרי.

אני מוכרחה לספר לכם את הסיפור
הכי־מצחיק ששמעתי בשבוע האחרת, ותאמינו
לי שמרוב שאני שומעת סיפורים
כאלה בקילואים, אני עוד אקציב פינה
מיוחדת במדור שלי למשולש הניצחי.
את הסיפור של השבוע אתם מוכרחים
לקבל ברוח ספורטיבית, בי גיבורו הוא
ספורטאי, אחד הספורטאים הכי ידועים
בארץ.
ואני מדברת על ספורטאי ידוע פאד,
בשנות השלושים לחייו, יפה־תואר ורבו תי,
אוהדי הספורט, הוא עדיין פעיל.
אלא שהפעילות שלו עברה לאחרונה ל מיגרש
הביתי.
ספורטאנו מתגורר בשלווה אולימפית
בדירה מחוץ לתל-אביב, וחיייהמישפחה
שלו מתנהלים בלי אף שריקה של שופט.
אלא שאשתו כל-כך עסוקה בטיפול
בילדים, שהיא לא -שמה לב שממש קו מה
אחת מתחתיהם גרה החתיכה הקבועה
של בעלה. מה שכן הסב את תשומת-
לבה׳ הוא העובדה שלאחרונה החל בעלה
מרוקן את פחי־האשפה באופן קבוע.

דויד אבידן
מסרטים לפרקטיקה

שיושבת איתו כל יום שישי באכסודום,
היא אחד הטיפוסים הכי מעניינים בארץ?
ועוד לוליטה?
בקיצור, קוראים לה פתיה חן, ואל
תחשבו שהיא לא שמעה על שאולי עוד
לפני זה. היא שמעה שהוא צייר, אבל
טוב מראה־עיניים ממישמע־אוזניים. ז,יוא
הזמין אותה לדירה שלו, להראות לה את
הציורים ולשמוע קצת מוסיקה מתאימה
מהמערכת הסטריאופונית שלו וזה, כמיס-
תבר, מה ששיכנע אותה בסופו של דבר
שבחיים, שאנחנו חיים היום׳ אין הרבה
משמיעות להפרש־גילים בין בני־הזוג.
לא היה איכפת לה אפילו שכשביקרה
עם נמרי בקיבוץ שלו, אשדות־יעקב שאלו
אותו אם הילדה הזאת היא הבת שלו,
כי שאולי סיפר לה שאותו הפריש שנים
היה קיים גם בין אביו, שהיה סגנו של
יצחק שדה בפלמ״ח, לבין אימו. ועובדה,
הם התחתנו והולידו ילדים
מוצלחים.
אבל כששואלים את נמרי בן ה־,33
שהספיק כבר להתחתן ולהתגרש מהרקדנית
מדרום־אפריקאית זהכה, אם בתיה-
ל׳ה היפה תהיה אשתו השנייה, הוא מח ייך
בעיניו הכחולות, מלטף את זקנו ה מפורסם,
ואומר :״אללה אכבאר, אלוהים
גדול!״ תמיד הוא מבטיח שהוא מתחתן
אחרי שבת, ולא אומר איזו שבת. אבל
איך שאני מכירה את הבחור הרומנטי
הזה, הוא פשוט מאוהב.
ואם תראו בקרוב ציור של בתיה התמירה
וכחולת־העין, בגודל אחד־על-
אחד, תדעו לכם שהשבת הזאת מתקרבת.

בדרך אל

בוטיק

אבל מה שרציתי לספר לכם זה לאו-
דווקא על מר לוי, ולא על זה שכל המוז מנים
בהקרנה ישבו מרותקים עד הסוף.
כולם, חוץ מאחד שקם באמצע הסרט
ויצא החוצה, מלווה במבטי־התימהון של
כל הנוכחים. כן, כן, היה גם אחד כזה,
וזה לא היה אלא מיודענו, המשודר דויד
אכידן, שגם סרט שלו באותו נושא נפ־סל
על-ידי הצנזורה.
אז מה הוא חושב לעצמו, שרק הוא
יודע לעשות סרטים על מין? בינינו,
הרי יש לו עוד הרבה מה ללמוד מהצרפתים
בשטח האהבה, זה שהוא חיבר
ספר־שירים שהוא, לדבריו, נועז וחדשני,
עוד לא אומר שהסרט שלו יותר טוב.

פולו יורמן, בזכור לכם בוודאי, הוא
מפיק תשדירי־פירסומת מצליח, ובתור
שכזה, הוא בחור אחראי מאד, שמתמחה
בריכוז מכסימום מידע במינימום זמן.
כי אתם הרי יודעים איך עובד העניין
הזה ברדיו, מותר רק 30 שניות — בערך
כמו בכדורסל. אבל למה אני מספרת לכם
את כל זה? פשוט, כדי שתראו כמה
העבודה משפיעה על הבן־אדם. אפילו ה
אלא
שלאשת הספורטאי יש אמון
בבעלה. הדבר היחידי שהטריד את
חתה היה: מדוע לוקח לבעל 20
להוריד ולהעלות את הפחים. האם
המישפחתי באמת כבד כל כך?
מלא מנו דקות
הזבל

ו1ה

לא אומר די
ידעתי שזה שלסירטו הראשון, אדם,
לא הלך קלף, זה לא מה שישבור איש-
עסקים מלידה כמו יונה דאי עובדה
שבימים אלה הוא עובד על סירטו הח דש׳
המספר על יסד,פייה טורפת״גברים,
שהאירוטיות הממזרית שבה *גורמת לכל
גבר לזחול בשבילה על ארבע. ותאמינו
לי שיונה מרגיש את זה על בשרו. כי
כל פעם שאשתו רוצה משהו, הוא נותן
לה. העיקר שיהיה לה מה לעשות.
בימים אלה׳ כשלרוב הנשים שאני מכי רה
אין כסף לקנות אפילו שימלה, מסתובב
יונה ומספר לכולם שהוא קנה ל אישתו
היפה הציידת אלימה צעצוע
חדש. נו תנחשו, איזה צעצוע? בוטיק,
אלא מה? ולא סתם בוטיק, אלא בוטיק
בפסג׳ דיזנגוף.
אלימה התלהבה כל־בו מהמישחק הח דש,
שתיכף־ומייד לקחה לה מיברשות
וצבעים, וציירה על קירות הבוטיק כיד
הדימיון הטובה עליה — ודימיון, כידוע,
יש לה בשפע. מכיוון שפרט לעובדה ש היא
אישתו של יונה דאי, וזהו פול-
טיים־ג׳וב, לכל הדיעות, היא גם ציירת,
ומי שרוצה הוכחות, ימצא אותן על קירות
הווילה המישפחתית שבהרצליה־פיתוח,
ועל קירות הבוטיק החדש.

סולו וויווי יורמן
מהון־להון
חתונה הטרייה (והשנייה במיספר) שלו
עם דיודי (ליטבאק) ,לא שיחררה אותו
עדיין מההרגל שהפך לו טבע שני —
לעשות כל דבר בקיצור, ולעניין.
וכך .,כשהחליט לצאת עם אישתו הח דשה
לירח־דבש, זה לא היה ירח, לא
חצי־ירח ואפילו לא שבוע. הם יצאו ל-
מיבזק־דבש. ירדו לאילת, נכנסו למלון
ביקעת הירח וכאן, בניגוד לכל זוג דובשני
אחר, התעלמו כליל מהשמש האיל־תית
החמה והמשזפת. השניים נעלו עצמם
בחדרם למשד יומיים רצופים׳ וחזרו ל-
תל-אביב יפים ולבנים בדיוק כמו שיצאו
ממנה. אני רק שואלת אתכם, בשביל זה
כדאי לנסוע לאילת?
יונה דאי אוהב, כנראה, צעצועים. בביתו
הוא מחזיק גם שולחן־רולטה משוכלל
שסביבו משחקים כל החברים המפורסמים
שלו, ובאלה יש לו הרבה. אלא שאצל
יונה הרולטה היא בהחלט רק שעשוע,
ואת הכסף הרב שמתגלגל אצלו בקופה
הוא דואג לתרום לאחת מקרנות הצדקה.
לא, את חולשתו להימורים הוא מעדיף
להפעיל בעסקים. וההימור הבא שלו, לפי
מה ששמעתי ממנו, הוא הפיכתו של קפה
נוגה המפורסם ליד קולנוע מוגרבי בתל-
אביב, שבבעלותו, לחנות־רהיטים ענקית^ .
מעניין רק לדעת לאן יילבו עכשיו כל
סגני-הנגנים שנהגו לשבת בקפה מן הבוקר
עד הלילה.

יונה ואלימה דאי
מצעצועים לרהיטים

חונים ווהחיס רחוסניס

ער 100 בערב

י ^1ד׳ ׳י *ל?ד׳ ?22

5ט1(8ש -מערכת הקיר המודולרית.
עשויה בגימור מושלם בצבע לק לבן.
עם דלתות ומגירות חומות 4 .יחידות
יכולות ליצור כל מערכת קיר לחדר
שינה, טרקלין, חדר ילדים והול.
המחיר ליחידה ־ 325.ל״י.

בתמונה מופיעה מערכת<ו0<:ז5ס00 זזע עשויה מעץ אורן המובא הישר מיערות מרכז
שבדיה. המסגרות עשויות מעץ אורן מאסיבי נקי ורענן. היא מרופדת בבד כותנה חזק
בצבעים ירוק ולבן או חום ולבן. המערכת נוחה במיוחד.
המחיר לספה בעלת 2מושבים ־ 1,690.ל״י. המחיר לכורסא בעלת
מושב גבוה ־ 1,175.ל״י. המחיר לשולחן תואם ־ 880.ל״י. המחיר
לסט הכולל 2ספות, כורסא עם מושב גבוה ו־ 2שולחנות תואמים הוא ־ 6,315.ל״י.
מחיר השטיח, שיער ארוך, בגודל 1.90x2.80מ׳ הוא ־ 995.ל״י.
כורסת 4ז*£ז משבדיה בעיצוב יפה
במיוחד. ידועה בנוחיותה. בעלת
כריות חפשיות למושב ולגב. בצבעים
חום כהה או תפוז בהיר. בבד קורדרוי.
המחיר לקבוצה של 5כורסאות הוא
־ 3,875ל״י

^ ־ הכרית המודולרית המהפכנית
מדנמרק 3 .כריות יוצרות מיטה6 .
כריות יוצרות מיטה כפולה. מ־ 3כריות
אפשר ליצור גם כורסא. מ־ 15 כריות
־ סדור מיוחד לפנת ישיבה. ניתן
להשיג במבחר של 2צבעי ג׳ינם.
המחיר לכרית ־ 210 .ליי.

שולחן כתיבה יפה מפיברגלס עם
מקום אחסון מיוחד המיועד לעתים.
4$זטזצ ־ הכורסא השבדית שזכתה
ניתן להשיג בכל הצבעים.
בפרס. ניתנת לרכישה ב־ 5צבעים
בהירים. בעלת גב גבוה ורגיל, עם
המחיר ר?; 795 .-ל״י.
כריות. המחיר לכורסא מודולרית
סס השולחן הנורבגי

1,050
־ 825 .ל״י, עם גב גבוה ־.
האלגנטי העגול על רגל של כורסאות המחיר לסט המורכב מ־3
פטריה בצבע לבן מבריק, ירוק מנטה
5אטזצ מהן 2גבוהות מושב ו ־2
או צהוב זוהר. המחיר ־ 850 .ל׳י.
שולחנות תואמים הוא ־ 5,565.ל״י.

באור-ורשבסקי

מיטת ץ.^ 80 וק בלק לבן בגודל
120 x 200ס״מ משבדיה. המחיר
(ללא המזרון) ־ 785 .ל״י.

בין השעות . 9.00ב ב קר עד 8בערב
#רמת־גן דרך דבוטינסקי __ 106
ירושלים רח׳ הסורג מול בנק ישראל,
באר־שבע פסג׳ אוניקו,
חיפה, אחוזה, רח׳ חורב ׳, 53
בין 9־ 1ובין 4־. 7

[^ 1 1 1 1 X 1
דניויו אינטריורס

העולם הזה 1993

ההחלטה בנו שא .¥.0.ק בימים אלה ח 1פי הם לפעמי
געגועי לב ית יי

השילטונות האמריקאיים עומדים
להחליט סופית בימים אלה
על אישור חוק אשר יאסור
אריזת מזון באריזות 0 .
זאת בעקבות מחקרי הרשות ה אמריקאית
למזון ותרופות אשר
העלו את החששות מסכנת סר טן
בתוצאה מאריזת מזון בא ריזות
0 .ניתן לשער
שאישור החוק בארה״ב לא
ישאיר את משרד הבריאות הישראלי
אדיש לנושא.
אך לפחות שני אנשים בישראל
יבולים להבו את נפות ידיהם
בסיפוק ולאמר כי הם פעלו
בנושא מיד עם התקבל המידע
על החשש הקיים ועוד בטרם
הספיק איזשהו גוף ישראלי ל הביע
את דעתו בנושא. מר
אהרון וודום ומר משה רוזב-
צמיג שהינם בעלי מפעלי ״מע מיקו״
בע״ם יצרני מזון התי נוקות
״טעמי״ החליטו להעביר
את בל קו הייצור של מפעלי

לקופסאות פח ולהחזיר מן
החנויות את כל אריזות הד
0 .של תוצרתם.
״אסור לקחת שום סיכון, המדובר
בתינוקות הרגישים ביותר
לכל דבר, ולבן מספיק ש קיים
חשש על מנת שאנו נח ליף
את כל קו הייצור, על כל
ההוצאות הכרוכות בכך״ אומר
מר וורום אשר מפעלו השקיע
הון רב בשינוי.
מפעלי טעמיקו מייצרים כיום
כשני מיליון קופסאות מזון
תינוקות לשנה ומאז שנת 1973
זוכה ״טעמי״ מדי שנה במקום
ראשון בתחרות ״המוצר הנב חר״
של המכון לחקר דעת
הקהל בע״מ.
מזון תינוקות ״טעמי״ מצוי
תחת השגחתה המתמדת של
המעבדה המרכזית המוכרת ע״י
ממשלת ישראל. מפעלי ״טע-
מיקי״ בניגוד לרבים אחרים

עוסקים אך ורק בייצור מזון
לתינוקות ואין בעליו דוגלים
בייצור מוצרי קוסמטיקה או
תרופות ביחד עם ייצור מזון
לתינוקות — זאת מטעמי בטי חות
ומתוך רצון להתמחות
ולהשתפר בתחום בו בחרו לע סוק.
מאות הגלויות והמכתבים
המתוייקים במשרדי החברה מעידים
על הקשר ההדוק בין
האמהות לייצרני מזון התינוקות
״טעמי״ מחד ועל התעניינות
בעלי החברה באמהות מאידך.
על כך יעידו גם הרביעיות וה־שלישיות
אשר נולדו בישראל
ואשר בעלי החברה עשו להם
מסורת להעניק לכל חמישיה,
רביעיה או שלישיה כזו מזון
תינוקות חינם. ל״טעמי״ מבחר
מוצרים בעלי טעמים או כאלה:
המאפשרים לאם לגוון ולהוסיף
טעם לפי טעמה או טעם ילדה.
אלה גם אלה חינם תענוג לאם
ולילד כאחד.

ידע המשורר את אשר כתב
״חופים הם לפעמים געגועים
לבית חופים מקסימים ביופיים,
שקיעות נוסטלגיות ואגפים
שאים הם רק חלק קטן
מהנופים המוצאים ביטויים מעל
גבי הטפטים המצולמים, אמצעי
דקורטיבי חדיש המעניק לבית
יופי נדיר ונותן לנמצא בו
עומק ורוחב. הטפטים המצול מים
המיוצרים ע״י שתי החברות
הטובות בגרמניה ״סלק-
טה״ ו״לכסנברג דקור״ שהן
בעלות שם עולמי בעיצוב פנים
משווקים בישראל בלעדית ע״י
״מרכז הנוף״ ברחוב בוגרשוב
44 בתל-אביב ( )280020 וברחוב
סוריה 52 בחיפה ( )86612 וניס-
כרים בחנויות המובחרות לטפטים
בכל חלקי הארץ. מר יוהן
קוטלר בעל ״מרכז הנוף״ ב-
תל־אביב שהינו מעצב פנים

חידוש אמבטיות
אמאיר
בע*מ
בצוע אנ טנו ת מרכזיות

אין ספק קורא יקר כי הנך
מכיר מרכיבי אנטנות שונים,
אך בכל זאת כדאי לך להכיר
את ״פנורמה״.
צוותי ״פנורמה״ שהינם צוותי
מומחים מקצועיים ומהימנים
צויידו לאחרונה בציוד חדיש ויעיל
ביותר המאפשר הרכבת
אנטנות בעלות רמת קליטה
גבוהה במיוחד ויחידות הגברה
לשיפור קליטה הנעשות ע״ם

תכנון מיוחד, במחירים זולים
מהמקובל.
בימים אלו שעה שהחורף מתקרב
והבילוי אל מול מסכי ה־טלוויזיה
יהפך לבילד יום יומי
יותר ויותר, ב אר הוא כי איכות
הקליטה של הטלוויזיה חשובה
ביותר.
לכן פנה עוד היום אל :״פנו רמה״
רחוב אבן־גבירול 129
תל־אביב טלפון .243629 :

לה יכ ן נעלם מ י כה?
רבות ושונות הן הנשים אשר
הכירו את מיכה, לכן לא היה
זה מפתיע שכאשר נעלם מיכה
למשך מספר חדשים לא הפסיקו
הטלפונים לצלצל כאשר תמיד
בקע הקול הנשי ׳מן השפופרת
בשאלה :״מיכה ישנו?״
מיכה ילוז רכש לו מוגיטץ
רב בארץ בזכות עבודתו בצביעת
מקררים. עבודתו האמנו־תית
המהירה והיעילה זכתה
תמיד לתהילה ושבח או כפי
שהתבטאה עקרת בית הגרה ב־קוטג׳
ברמת־השרון :״למרות
שהבאתי את הדורסינות למטבח
מאיטליה היה מיכה האדם ה יחיד
שהצליח להתאים את צבע
המקרר במדויייק לצבע החרסינה״.
לפני
חדשים מספר נגנבה שמועה
לאזניו של מיכה כי באי רופה
פותחו שיטות וחמדים
חדשים לצביעת מקררים, מיכה
הנחשב לאמן במלאכתו הן ב
חידוש
מקררים ישנים והן בצ ביעת
והתאמת צבע אמנותית
החליט כי עליו להמשיך ולהיות
הראשון בענף. חרף לחץ העבו דה
מיכה קם, יצא, ראה, למד,
ניסה ובימים אלה הוא שב לע בודה
ושוב ניתן למצוא את
מיכה כרגיל בטל.03—948898 :.
אמנם לא מובטח שמיכה הוא
אשר ירים את השפופרת אך
מי אם לא הוא יעשה את הע בודה?

שני
תנורים פועלים בבית, האחד
בסלון והשני בחדר השי נה
אך בכל מקום אתר בבית
— קר...ר...ר...ר האם הסי פור
הזה מוכר מאיזשהו מקומו
בטח! רבים מאתנו מכירים
בעיה זו מהחורף הקודם, אך
לעומת זאת כמה אלפי ישראלים
פתרו בעיה זו בביתם משך
שלוש השנים האחרונות באמצעות
״תנורי גז עם ארובה״
תנורי הגז עם ארובה שה־נפוצים
והטובים ביניהם הם
מתוצרת מפעלי פאי האיטל קיים
או מתוצרת מפעלי
וולקן הגרמניים מיועדים ל חימום
מרחבי של כל הדירה
עד להספד של 13,000 קלוריות
( 15 קילוואט השוים להספק של
שבעה רדיאטורים מאלה המוצעים
למכירה בשוק) .תנורים
אלו מצויירים בטרמוסטט לוי סות
אוטומטי של הטמפרטורה,
חסכוניים ביותר בשימוש, מצויירים
באביזרי בטיחות נגד

זאב״

כאשר אנשים וחברות מנסים
ל״היתלות״ על מוניטין והצל חה
של אדם או חברה מסויימת
זהו אמנם נסיון לפגיעה מסח רית,
אך אין ספק כי זוהי
מחמאה ועדות לשמה הטוב של
החברה אותה מנסים לחקות.
זהו למעשה מה שקורה בחדשים
האחרונים ל״זאב — חידוש
אמבטיות אמאיל״ כאשר
אנשים שונים החפצים לעסוק
בענף זה משתמשים בשמו או
בשמות דומים.
חידוש אמבטיות אמאיל ״זאב״
יצאו בימים אלה בהודעות כי
אך ורק מספרי הטלפון 938862:
בת״א 522765 ,בירושלים ו-
526622 בחיפה הינם הטלפונים
שלהם ואין הם אחראים לכל
עבודה שתעשה לא על־ידם.

ריהוט חדיש
בן ארבעים שנה...
ארבעים שנות ביסוס מוניטין
ונסיון אינן ״הולכות״ בשום
מקרה ״ברגל״ ואכן בארבעים
שנות מוניטין ונסיון אלו יכולים
להתגאות ״רהיטי א. זהוב־סקי״
המרכז לריהוט סלוני ברחוב
הרצל 39 בתל-אביב.
סיור באולם התצוגה המפואר
בלוויית יועץ ריהוט צמוד מגלה
בפני המבקר ב־״א. זוזובסקי״
הן את הטפח והן את הטפחיים
בנושא הריהוט הסלוני. ספות
וכורסאות מעור מלאכותי תוצרת
חוץ, פינות ישיבה נוחות
ומקסימות ביופיין ומערכות
אופנתיות במחירים המיועדים
במיוחד לזוגות צעירים הם רק
חלק ממבחר התצוגה המרשי מה.
המקוריים
שבין מבקרי ״א. ז ד

בעל שם עולמי מציע ללקוחותיו
למעלה ס־ 200 דוגמאות
שונות של טפטים מצולמים
בצבעים טבעיים ושחור לבן
תוך ייעוץ מעמיק של התאמת
הטפט לסגנון הדירה.

זובסקי״ יוכלו להטביע את חותמם
האישי בעיצוב ביתם ע״י
הזמנת המערכת הרצויה כיד
הדימיון השורה עליהם.
מר אברהם זוזובסקי מבטיח
ללקוחותיו ריהוט חזק ונוח המצטיין
בגמישות אפנתית וב איכות
גבוהה וזאת בנוסף ל ייעוץ
חינם ושרות אדיב ומהימן
לכל לקוח ללא כל הבדל
מץ ותק או קסם אישי...
ביקוד נעים!

דליפות גז. ואינם פולטים עשן
או גורמים לזיהום הן בבית והן
מחוץ לו. תנורי הגז עם ארובה
המאושרים ע״י מכוני התקנים
בגרמניה איטליה וישראל מיובאים
לישראל ומופצים ע״י
חברת י. זינמן בע״מ (דיזנגוף
262 תל־אביב טל )247474 .וכפי
שמבטיח מר זינמן עצמו לא
יורכב תנור כזה ע״י אנשי
חברתו בארץ מבלי שהלקוח
יקבל קודם כל ייעוץ מיקצועי
מדוייק הן בבחירת גודל הת נור
והן באשר למיקומו בדירה
וזאת בהתייחסות מדוייקת ל-
מיבנה הדירה וצורתה.

אפנת
בן־ישי
אין ספק שבתקופה האחרונה
מזג האויר מהתל בנו כהוגן.
לוח השנה מורה כי אנו נמצ אים
בחורף ואילו השמש מס רבת
להכיר בעובדה ומחממת
לה כדרכה בימי הקיץ — ואנו?
אנה אנו באים?
אנו כאחרים כמונו מוצאים
מבחר ענק של פריטי הלבשה
לעונת המעבר, פריטים שיתאימו
לנו גם בעונת החורף ב-
אופנת בן־ישי אלנבי 57 תל־אביב.
אמנם
אחדים מאיתנו נרתעים
ממחיריו של רחוב אלנבי, אולם
כפי שמעידים רבים מהלקד
חות הקבועים, לאפנת בו־ישי
מסורת ארוכה של מחירים מו זלים.

התטח דא נופר
וחוק מן העץ
לכל מי שראה !השבוע כמוני, את היבואן
אדי פפקטזר בחברת חתיכה צעירה
ובלונדית, אני יכולה לבשר שהמיידלע ה זאת
לא היתד. אלא הבת שלו, ליאורה,
שכמו האבא שלה היא אוהבת לבלות.
ואם היא אוהבת לבלות, אז היא תעשה
את זה כמה שרק יתחשק לה, ותסמכו
עליה שזה יהיה רק במקומות הנכונים.
כי ליאורה שהיא בת ,26 הספיקה לפני
שנתיים להתגרש מהצוללן שהיה גבר-
החלומות שלה, והשאיר לה את הילד
המקסים שלהם, בן החמש. היא גרה ב דירה
משגעת בשיכון בבלי בתל־אביב,
עובדת כמנהלת במישרד הגדול של אבא
שלה, ומספרת לכולם שלא רע לה בחיים.
ואתם יודעים מה? אני מאמינה לה.
בינינו, מה היא צריכה למהר להתחתן?
הרי היא כבר היתר. נשואה. ואם כדאי
להתחתן רק בשביל ללדת ילדים, אז גם
את זה היא כבר עשתה. אבל אם היא
בכל־זאת תחליט לעשות ניסיון נוסף.
הפעם היא באמת כבר תדאג שהבחור
יהיה נסיך-חלומות אמיתי ושיופיע על סוס
לבן גיזעי.
כי ליאורה היא בחורה גיזעית אסלו,
ואפילו נולדה במזל גזע. אז באמת מגיע 1
לה מישהו פירסט־קלאם.
כדאי רק שתדעו שליאורה מתכוננת
011111111101110101101 החתיכות של קרייני השלום
החבר׳ה הכי !מבוקשים היום במסיבות
התל־אביביות, הם קרייני ספינת־השלום,
שיורדים לחוף במישמרות לחופשות־הת־פיקות
קצרות. ומה אגיד, הישראליות שלנו
ממש טורפות אותם. מי שהיה במופע הענק
שערכו להם בשבוע שעבר, בהיכל־התר־בות,
ראה איך נותנים להם יחס של מלכים.
אבל החתיכה היחידה שצמודה אליהם
כבר כמה שבועות, ומטריפה אותם אחד־אחד,
היא דיילת אל־על, ספי רבני, שחוץ
מזה שהיא חתיכה! ,גבוהה ומדברת אנגלית
חופשי, היא גם מבינה במוסיקה. כי אחת
שרוצה לצאת עם דיסק-ג׳וקיי, צריבה לדק לם
את הדירוג של המיצעד השבועי, מיני מום.
הקריין
שכרגע צמוד אליה הוא פרנץ
דהיוולף, בן ,22 מניו־זילנד, שסיפר לי
איך כל החיים שלו הוא לא הרגיש אשה
אמיתית מהי, עד שהוא פגש את ספי. בי
היא מדברת גלוי, מחליטה מה לעשות,
מאד מושכת, בעלת אופי חזק, וחוץ מזח
היא לובשת את המיכנסיים בבית, וזח די
נוח לו כי יש לו עצמאות, וזה הרי מה
שהוא צריך בארץ.
אבל שלא תחשבו שספי היא •סתם איזה
מזדנבת שנמשכת אל פרנץ בגלל שהוא
שדרן־פממונים. אז מד. אם יש לו קול
נחמד? כל העניין הזח של ספינת־השלום
תופס רק בעשר הדקות הראשונות. אחרי
זה, זד. כבר תלוי בבנאדם. אבל פרנץ,
שהוא גם חביב וסימפטי, שיכנע אותה
שהוא יעבור לגור יחד איתה בדירה שלה
שברחוב דיזנגוף. הוא הבטיח לי שאם
העניינים יימשכו ככה, הוא יחשוב אפילו
להגיש לה ברצינות איזה הצעת־נישואין
מפתה, דירה משגעת בניו־זילנד ואולטי-
מטגם לעזוב את אל־על.
כמה שהם רומנטים החבר׳ה האלה, להש תגע.
מתאהבים, והופ חתונה! ועוד בניו-
זילנד שהיא ארץ משגעת. אבל לא אחת
כמו ספי מתלהבת מכל השטויות האלה כי
אצלה משחק תפקיד לפני הכל האדם עצמו.

רוני

ליאורה עם אבא
מחפשת בילויים
להיראות עכשיו בכל האירועים הנוצצים,
כי כמו האבא שלד, היא אוהבת את החיים
היפים, וכמו שהיא אומרת לכולם בגאווה :
״התפוח לא נפל רחוק מהעץ.״

מיליונר

מחופש אשה

אחרי שסיפרו לי עליו, הרגשתי שאעשה
עוול לבל החתיכות בארץ, שיושבות ומח מ
ת שיגיע אביר־חלומותיהן, אם לא אספר
להן מי הגיע בכבודו־ובעצמו לפני שבוע
ארצה, התמקם במלון הילטון בתל-אביב,
והחליט שהפעם הוא לא עיחב את ישראל
בלי אשד. חוקית, אפילו אם זה יקח לו מי
יודע במה זמן.
אז תגידו לי אתם: מי, בימינו, לא מחפ שת
לה בעל שיהיה גם חתיך, גם פיקח, גם
ספורטיבי, גם עם חוש־הומוד ונוסף לכל
הצרות הטובות האלה גם מיליונר?

היא לוקחת את הרומן הזה הרבה פחות
ברצינות, ומשתדלת בסך־הכל שיהיד. ל־פרנץ
דה־וולף שלה קצת גוד־טיים בישראל
— אבל אין לה בכלל ראש לחתונה ולניד
זילנד.
כמו שאני מכירה את כל הרומנים האלה,
שני המתוקים שלנו יתחתנו בסוף, ויחיו

פרנץ דהי־וורף, ספי רבני וסיימון וורד
מחפשים ישראליות
באושר ועושר, ויהיו להם מותק של ילדים.
כלומר היא תתחתן עם מישהו אחר והוא
עם מישהי אחרת, ויהיה הסי אנד.
קריין פופולרי אחר מהספינה שנמצא
השבוע בחופשת-מולדת בארץ, הוא סיי״
מון (ו״מיחיק״) וורד, צעיר מזוקן בן 19

ולמיליונר של הפעם קוראים
שפרונג. הוא בן ,29 גבוה, עם עיניים
בחולות אמיתיות שממוסגרות במישקפיים
אופנתיים, בלונדי, בריא-גוף, והעיקר הוא
גם בעל רשת של בתי־מלון בעיר קלן
בגרמניה.

לו מלון משלו. אבל למה לפתוח מלון אחד
אם אפשר לפתוח ישר שניים?
הוא פתח את מלונות לאונט ודתן, שהם
בעלי ארבעה כוכבים כל אחד, ואחרי שעבר
גם את השלב הזה, הגיע למסקנה שבאה
השעה להתחתן.

רוני נולד בירושלים, ובגיל 12 עבר
עם מישפחתו לגרמניה. אביו המנוח, ליאו
שפרונג, נכנס שם לענף־ד,מלונאות ופתח
מלון קטן. אבל במו שקורה באגדות, הלך
לו קלף משוגע, ותוך ממה שנים כבר היו
בבעלותו שלושה בתי-ימלון גדולים.

תשאלו מה רע לו, שהוא מת להתחתן?
רוני פשוט החליט שהוא רוצה עוד להספיק
לשחק עם הילדים שלו כדורגל, וחוץ מזה
— בל הקהילה היהודית בקלן מנסה כבר
לחתן אותו, אז הוא החליט שאם עד היום
הוא עשה הכל לבד, גם אשד. ימצא בכוחות-
עצמו.
תגידו מה שתרצו על ישראל — ,אבל
בחורות יפות וטובות בבל-זאת יש בה. כך,

רוני למד בינתיים הנדסת-בניין וכשהגיע
לשלב־ד,התמחות, נדרשו ממנו שנתיים
עבודה מעשית בבניין. ואז הוא גילה שהתחום
הזה בעצם לא־כל-כך בשבילו ובמ קום
ללמוד הנדסודבניין הוא התחיל להנ דס
בחורות. רכש לו ׳מכוניות־מירוץ, השתתף
במירוצים, בתי-ד,קזינו חיו.ממנו והוא
חי מהם, החליף חתיכות כמו מכוניות
וחי כמו פלייבוי למהדרין.
ככה חלפו להן ארבע שנים נעימות, עד
שדוני נוכח לדעת שהדולצ׳ה־ויטה זה יופי,
אבל הבנאדם צריך גם להתעסק. במשהו
פרודוקטיבי, כדי שלא יהיה לו משעמם.
הוא לא חשב הרבה, בא למלונות של
ההורים, וראה שהגיע הזמן להשתלב בעס קים.
בחור
כמו רוני, שאוהב ללמוד כל דבר
מהיסוד, לא נכנס ישר לחליפה של הבוס,
אלא למד על גופו את כל העבודות שקשורות
בענף. במשך חצי־שנה, למשל, הוא
עבד כמלצר. חצי שנה אחרי זה הוא עבד
במיטבח. חצי שנה הוא שימש פקיד־קבלה,
וכך נשאר לו רק להיות מנהל־חשבונות
וחדרן, וסחורנו היה כשר כבר לפתוח

מסקוטלנד. אבל הוא, בניגוד לחבר שלו
פרנץ, מעדיף לנסות כמה שיותר ישראליות,
כי רק ככה, לדעתו, אפשר להכיר
את המדינה המשגעת שלנו מקרוב. הוא
לקח את ה 700-לירות משכורת שהוא מקבל
מאייבי, גר במלון פאל ומספר לי, בחיוך
הממזרי שלו, שאין לו בעיות עם מעריצות.

רוני שפרונג
מחפש כלה

להיפך, הוא נהנה מזה, ומבקש להודיע
לכן שהוא מתמסר בקלות, ולכל אחת
שמתנדבת להסביר לו פנים הוא גם יודע
להודות יפה, מעל גלי־האתר. והפעם הוא
חוזר לאניה עם כמות ד״שים כזו, שתספיק
לו לכמה שעות-שידור טובות.

לפחות, חושבים עלינו בחו״ל• ומה שדוני
הנ״ל רוצה מאשתו המיועדת הוא כדלקמן:
היא צריכה להיות יפה, אבל לא אחת
כזאת שמרימה את האף בגלל שהיא יפה
ונעצרת ליד כל ראי לראות שהאיפור לא
נזל לה ושכל שערה יושבת במקום. שתהיה
עקרת־בית טובה, ושיהיה אפשר לדבר אי תר,
על כל דבר — ובעיקר על עסקים
וספורט.
שתלד לו מינימום שלושה ילדים, רצוי
שני בנים ובת, שתדע לטפל יפה בשני
הכלבים שלו שהוא מוציא עליהם 1000
מדק בחודש, שתאהב לטוס איתו על אופנוע
המוטו־גוצי שליו — אופנוע עם מערבת-
סטריאו, שיבעד, פרוג׳קטורים, שמונה מר אות,
וסירנה כמו בהוואי חמש־אפס.
ואם אתם רוצים לדעת פרטים עליו, אז
אני יכולה לגלות לכם שהוא לא רברבן,
לא בזבזן, אוהב לאכול טוב ולחיות במו
שצריך.
ובכן, בינינו, אם היתד. לי בת, לא הייתי
חושבת פעמיים אלא רצה להכיר אותה
לרוני. כי רוני כבד הודיע לי חגיגית
שהוא לא ייצא מהארץ עד שהוא ימצא
מישהי שתרצה אותו. וכאן אני מוכרחה
להוסיף למעלות שלו, שהוא גם צנוע.
אבל אם הוא לא ימצא עד השבוע הבא,
הוא יחזור לגרמניה !,ובעוד חודש הוא שוב
יבוא, ועד שהוא יבוא אפשר להירשם אצל
החבר שלו: ,יאנוש.
בי כשיאנוש שהד. בגרמניה, במלון של
רוני, הוא קיבל טיפול של מלך און־דה-
האום ויאנוש, כידוע לכולנו, לא אוהב
להישאר חייב. תסמכו עליו שהוא יכין לו
רשימה בזאת, שעד שדוני יספיק לעבור
עליה אתת־אחת, הוא כבר יופל לפתוח
בארץ מלון חדש.

וק ישני מקומות בשדם עוו קיים
טוחן המיני: בבוית־חמועצות ובצח׳ ר.
השב וע נער ו בבס יס חייו קו ב
נוסו נין המיני והמיד ,,בתצוגת־אופנה
מית. של עולם־האופנה הישראלי, וכילן
זנחו כבר מזמן את רעיון הוואפלים ב־שק״ם.
טיבה
נוספת לשימחה: התצוגה היתר,
יכהפייה באמת, גם מן הבחינה המיקצועית,
ומה שצעד על המסלול הצליח לסחוט
אנחות התפעלות וקינאה מפי החיילות,
ששכרו החודשי מספיק להן בקושי לקנותאולי אחד האביזרים שעיטרו את הבגדים.

בין חמש הדוגמניות, ששחו על המסלול
כדגים במים, היו גם כמה מלכות־יופי
לשעבר, שעדיין לא נס ליחן — כמו חנה
אורדן המקסימה, ומירי אזרן במהדורה
קטנה יותר שלה, וסתם יפהפיות כרחל
ואירית, בתוספת קיטי, שהיא מוצר מיייבא
מלונדון והשייכת לגל דוגמניות ה,.צינור״,
או ״הכיעור היפר•״ ,דוגמת טוויגי. גל זה
שטף לא־מכבר את מסלולי־האופנר. באי־

הוס־־ויח

מפגינה מיני נועז.
רק בברית־המוע־צות
מופיעות כיוס נשים במיני קצרצר.

מידי ברצינות

דוגמנית־הצמרת מירי אורן
מדגימה חצאית־ג׳ינס באורך
מידי, הנלבשת עם חולצת וואל משובצת בגווני כחול־אדום. הדגמים
נבחרו על־ידי אילנה סלע, קניינית השקם לאופנת־הנעורים.

^ דן? ו ש לו עדמ או ת החיילות שמילאו
ץ ן את אולם־הקולנוע, במחנה צבאי אי שם
במרכז הארץ, מחאו כפיים לקצב
הבימבו והקרנאוואל הברזילאי שרעם באו לם,
כשפניהן מביעים הנאה גלוייה. ואומנם
היתד• להן סיבה טובה כפולה ומכופלת
לחגוג ולהריע: שכן, היתד. זו הסוכריה
שקיבלו ממיפקדת בסיס־ההדרכה, עם תום
תקופת הטירונות המפרכת שלהן.

31׳11
יך|11 יי
* 0,3י

מרגלית
רב סרן
(״מגי״) כהן. לידה
מפקדת ח״ן, אלוף־משנה רות מושכל.

הסוכריה — תצוגת־אופנה מייוחדת וע ליזה,
לקצב תיזמורתו המרקידה של מרטין
מוסקוביץ, שנערכה לפי כללי התאורה
הפסיכאדלית בצהוב־ירוק־אדום־וכחול. זו
אומנם עיוותה במעט את צבעיהם המקוריים
של הדגמים, אך לעומת זאת, העלתה
את המוראל. ועל הבמה, שהיתר. באותו
ערב על תקן של מסלול — צעדו חמש
דוגמניות יפהפיות, כולן מן הליגה הלאו־

מיני בצחוק

החיילת מיכל, כדוגמנית שנת האלפיים
מכוכב־השבינו, מדגימה בתצוגה
היתולית תילבושת המורכבת משימלת מיקרו־מיני לבנה,
עם שיכמיית־ניילון שקופה, מסיכת־גאז וכפפות־גומי שחורות.

שלא להזכיר את העובדה כי הדגמים היוו
את הצעקה האחרונה באופנה, אשד לא
היתד. מביישת אפילו את עיר •האורות
הקאפריסית ואניגת־הטעם.
היתד. זו תצוגת השק״ס המסורתית,
שבהזדמנות חגיגית זו גם ציינה את יובל
25 שנות קיומה. נכון שהשק״ם אינו מייצר
את הדגמים, אלא משווקם בילבד, אבל
הוא רוכש דגמים של מיטב החברות,
כולן־כולן שמות ידועים בשוק־האופנה
הישראלי. ואם נבחרת הדגמים היתה על
הגובה — הרי זה תודות לטעמה הטוב
של הקניינית הראשית של השקים יוטה
מור, שהיא גם מעודכנת בכל מה שהולך
כיום באירופה. ועל ידיה יוצקת מים
מעצבת־האופנה הצעירה, אילנה סלע, האח ראית
על בחידת הדגמים לבנות־הנעור־ם
השובבות.

רופה. אך נראה כי עתה חלף ופינה את
מקומו, שוב, לדוגמניות יפהפיוודללא־מדכאות,
ומעט מלאות יותר בכל המקומות
הנכונים. השבח לאל!
ג 5הדגמים שצעדו על המסלול, בקצב
הראוי לציון, החזירו לאשר. את ״המראה
השלם והטוטאלי״ ,שהוא בעצם המראה
הנורמלי, כשכל אבר בגוף מודגש בדיוק
כפי שבראו אלוהים, ללא ניסיון להגביה
את החזה ו/או המותן, או לחילופין —
להורידם ממקומם הטיבעי.
וכך זנתה האופנה שוב בשיפל—,ו־כוהוית
רכות מאריגים נוזלים, המתלבשים על
הגוף ומחמיאים לגיזרה (כשיש גיזרה)
ונלבשות עם חגורות; שמלות בג־זרות יש רות
(״קיאנה״) ,ושמלות המתרחבות מעם
כלפי מטה ונלבשות על חולצות־גולף באותו
גוון•

באירופה, והיא זוכה שם — לדברי חברי
המישלחת הישראלית שביקרה בה לאח רונה
— בפריחה מאוחרת.
אך נראה כי מה •שטוב לעולם הנאוי
מלו, ואפילו לרחוב התל־אביבי האזרחי
— איננו טוב דיו לחיילות צה״ל, שמשום־
מה נוהרות אחרי מוסקבה ומאמצות להן
את המיני, שעבר־זמנו־בטל־קורבנו.
אחרת, קשה להבין כיצד, בין כל מאות
החיילות שחזו בתצוגה, לא ראיתי אפילו
אחת, לרפואה ,־שאורך החצאית ־שלה הגיע

יי*8

צועדות בסיגנונות שונים: הוואי (חמש״
אפס) ,תקופת המלך דויד, ביטנקית ועוד.

הסריגים מופיעים השגה בקשת של גוונים,
עם הרבה פסים, כשבולט ברם מראה
ה״דגראדה״ ,שהוא מעבר הל־רגתי מגוון
בהה לגוון בהיר של אותו צבע.
כן הופיעו חצאיות בגזרות שונות: צרות,
ישרות, מתרחבות ועם קפלים, חליפות
מאריגים דמויי עור וזמש בתוספת צווארונים
דמויי־פרווה (שאינם זולים בהרבה
מן האמיתיים) ,מעילים קלאסיים, שיכמיות,
פונצ׳וס, סרפאנים, שימלות־מאכסי, ג׳ינ־סים,
חליפות מכנסיים ומה־לא.
מה שמלמד כי בחורף הזח, הכל הולך,
בשני תנאים: שיהיה באחד הגווג־ם שיש לטז
החורף, כמו הום־ירוק, דת־כחול,
פטרול־סגול־בורדו־אפור.
התנאי השני הוא האורך. יבאמת הדבר
הבולט ביותר בתצוגה היה — אורד השאגל
של החצאיות והשמלות, שנע החל מתחת
לקו־הברד, לכיוון הקרסול, ונעצר בכל
נקודה העולה על הדעת והרצון. זהו האורך
שכבש את העולם כולו, ואם־לי ארצות־הברית,
המתנגדת המסורתית למידי (הוא
אורך השאנל) נכנעה לאירופה• ,שבה אין
רואים׳היום אף שימלה אחת החושפת את
הבירכיים.
פרט, כמובן, לברית־המועצות, המפגרת
בכל הנוגע לענייני אופנה, ואשר אליה
הגיעה רק עתה אופנת המיני, שגוועה

כובע לבז

ה 1 ¥1111ך! תמיד באורך שאנל,
1 1 -1 1 1 1 1 1מוצגת על־ידי חנה
אורדן, מלכת־היופי לשעבר, המדגימה
שימלת־קטיפה בפסים בגוני חום־בז׳־כתוס.
עד לקו־הברך, שלא לדבר על מעבר לזה
(בכיוון למטה) .וזה כולל אפילו את מפקדת־הבסיס,
רב־סרן מרגלית (מגי) כהן הירושלמית
החביבה, החייבת גם במ-קרה זה
לשם־ש דוגמה אישית לחיילותיה•
גם מפקדת־ח״ן ראשית הנוכחית שנכחה
בתצוגה, אל״מ רות מושכל, לא יכלה הפעם
לשמש להן מופת אישי. אך זאת, בשל
סיבה אישית מסוג אחר: מושכל, הנמצאת
בהריון מתקדם ומצפה אדטו־טו ללידת

המשלים את המראה הספורטיבי של
קיטי, בחצאית־מידי מאריג קרפ סגול,
החידוש: כיס הנלבש כארנק על צוואר, הצעקה האחרונה.

וגלי החיו

הניראות כאן נשפכות מבעד לחצאיות המיני, מדגימות היטב
את חוסר האסתטיות והטעם הרע שבלבישת המיני. תופעה
מגוחכת היא שככל שרגלי הבנות עבות יותר ויפות פחות — כך החצאיות
מתקצרות יותר ומכסות פחות. צורת־הישיבה הצברית מוסיפה למיני אופי מייוחד.

נובע פלדה

על ראשה של עזריאלה, בתצוגת־החיילות
המשעשעת ,״לאחר שביק־רה
בחו״ל והתבלבל לה״ כדברי המנחה. המכנסיים משנות ה־50׳.

ילדה השלישי, חופיעה בשימלת־הריון אז רחית.
היתה זו הופעתה חאחרוגה בתפקיד
קצינודח״ן ראשית, יומיים לפני שפורסם
מינוייה של ממלאת־מקומה, מפקדת־הח״ן
החדשה סגן־אלוף דליה רז, שהועלתה
לדרגת אלוף־מישנה.
ייש לקוות שאל״מ רז תצליח להקפיד
על עידכון החיילות באורך החצאית, אם
לא בשל צו־האופנה — הרי לפחות בשל
צו־האסתטיקה. ואם הצליחה תצוגת השק״ם,
ולו כהוא־זה, לשכנע את החיילות כי המיני
מת — דיינו.
משנסתיימה תצוגת השק״ם, נטלו בנות
הבסיס את שרביט הניצוח, וערכו תצוגת״
אופנה פרטית משעשעת, שנלקחה מהוו־־
חייהן במחנה. החיילות עלו על הבמה
כשהן מדגימות אילתורים על נושאי־אופנה
שובים, כמו זה שהדגימה מירי :״אופנה
עילית בחאקי, עם מיכנסי־ברמודה שלא
נס ליחם,״ או עזריאלה ב״מיכנסי־רכיבה
של שנות החמישים, עם מטריה התואמת
את צבע־העיניים.״
לתשואות סוערות זכתה מיכל, דוגמנ־יי־העתיד,
עם מסיכת־גאז וכפפות־גומי שחורות,
שהדגימה את ״דוגמנית שנת האלפיים
מכוכב־השביט״ ,או ״שימלודשיפון פר־פרית״
שהיתה עשוייה קירעי סדין לבן.
ואם לתרגם את המונח צה״ל לשפת הבנות,
כראשי־ד,תיבות של צריך־היה-להתחתן, אפ שר
להבין את ההתלהבות שאחזה באולם
למראה מסמר הערב: מיצעד •שימלות־חופה
בסיגנונות שונים: סיגגון השושנה,
סיגנון תקופת המלך דויד, הוואי (חמש־אפס)
והביטניקית, כמובן עם כל האביזרים
המאולתרים המתאימים.
הנערות סיימו בריקוד בימבו בריזילאי,
שסחף בקיצבו את החיילות כולן, וגרם
הנאד, אמיתית גם לשאר הצופים באולם,
ביניהם הדודות של הוועד־למען־החייל,
והגברים המעטים שזכו גם הם לצפות
בחווייה המשעשעת אך נהנו לא פחות
מן המין החזק של הערב.