גליון 1994 מתאריך 19 בנובמבר 1975

5.00ל״י

ט״ו כסלו תשל״ו10.11.75 ,

את צמרת

הומטכ״ל
מוטה

ן דדך

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון
הלא תשאלי?
(חידון ציונות)
מערכת ״ 200 הארץ״ ,בהלך
דימה כאופן מפתיע את שאר השבועונים,
פותחת במיבצע הד
דהות חסר־תקדים וחינוכי בנושא
הציונות.
מול ההתנכלות העולמית נראה
להם מי אנחנו.
לפניכם, איפוא, חידץ בידורי,
אף חינוכי, מתולדות הציונות.
(רמז — תמיד השלישי הוא
הנכץ).

.1על שם מי קרוייה
הצהרת בלפור!
א. הלורד ג׳ירפח.
ב. דוקטור דוליטל.
ג. בלפור.

.2מיהו האיש שבתמונה
(חוזה־המדינה)!

ידידים לישראל בכל רחבי הארץ
הפגנות • מחאות • בימות־בידור • זיקוקין די־נור •
אמנים • הגרלות • גולדה • פרסים • שמפניה •
נשים • האו״ם בעמדת התגוננות
אלפי ידידים מסורים לישראל נתגלו
במהלך השבוע ביישובים שונים
בכל רחבי הארץ. כתבינו בכל רחבי
הארץ מדווחים על האירועים האחרונים
במאבק נגד החלטת האו״ם המרושעת:

גולח. לאחר הטכס הובל הילד
בתהלוכה ברחובות העיר. שפטה הגב׳
גולדה מאיד, לעיני 7000 צופים.

דבר המערכת

בקרפיודיעקב (איחוד)
עובדי הדגיה בקיבת קרפיון-יעקב
(איחוד) החליטו אמש לתלות על כל
הדגים שבבריכות הקיבת את הכתובת
״אני ציוני,״ למען יראו הצפרדעים
וייראו. כמו־כן השתתפה הגב׳
גולדה מאיר.

תמהתני על ״מעריב״ שנחשב
אצלנו עד היום לעיתון ציוני.
והנה, הקדימו ״ידיעות אחרונות״,
שהיה עד עכשיו יותר ״ קוסמופו ליט
י״ ,ופתח במיבצע הזדהות
חינוכי תחת הכותרת היפה ״אני
ציוני״.
ו״מעריב״ :שותק .
או שמא יד זרה בוחשת במערכותיו.
שאלה וסימן שאלה בצידה.

בבאר שבע
55 ילדי גן צילה שבבאר־שבע החליפו
את שם גנם מ״גן צילה״ ל״גן
אסתר״ ,במחאה על החלטות האו״ם.
בטכס השתתפה הגב׳ גולדה מאיר.
ברעננה הפנסיונר התחביבאי הוותיק יעקב
פטקוב בן 67 מרעננה, כתב את ההחלטה
האנטי־ציונית של האו״ם על הביצים
שלו, ואחר־כך קרע אותן לגזרים
לעיני־כל. נכחה הגב׳ גולדה מאיר.

עוד מהלומה
מוחצת לארם
בצירעה במושב צירעה שבעמק־האלה הוכש
כוורן ותיק על־ידי כנופיית דבורים
משתוללות, עת ניסה לחרוט על חזיהן
את הכתובת ״אנחנו ציוניות.״ כן
נעקצה הגב׳ גולדה מאיר.
א. קוג׳אק.
ג. ג׳ינה לולובריג׳ידה.
ג. בנימין זאב הרצל, חוזה-
המדינה.

.3השלם את הפסוק
״בבאזל יסדתי --
מדינת היהודים״.
א. קרומפלוצ׳רחצץ.
ב. רשמקול (טייפ-ריקורדר).
ג. את.

.4מי היא דגניה א׳ ז
א. אשתו של א.ב. יהושוע.
ב. אב הקבוצות.
ג. א ם הקבוצות.

.5מי היא ״אם הקבוצות״!

אשתו של א.ב. יהושוע.
ב. הפועל פתח־תיקווה.
ג. דגניה א׳ (רמז — ראה
שאלה קודמת).

ברמת־גן
תלמידי ביה״ס הממלכתי ״לדוגמא״

ברמת־גן תפסו ילד ששוטט ללא הטלאי
הצהוב ״אני ציוני״ .הילד נחשד
בשיתוף־פעולה עם האו״ם, ושער־רא־
לד אסור לכם ללכת לישון מאוחר
אסור לכם לשתות קפה שחור או קוניאק
אסור לכם לעשן סיגריות
אסור לכם לראות סירטי מיו או אלימות

כי את עוד קט1י אבל מותר לכם להפגין לפי הוראות המחנכת

.6בתמונה מופיעה בו-
(המשך בעמוד ,3סור )4

איגוד השרברבים הגיב אמש במהלומה
מוחצת על החלטתו הנפשעת
של האו״ם.
מחזיק תיק־הברגים בהסתדרות, מר
יוסף מוטרד ,,הורה להמיר את שמו
של האביזר המשמש לחיזוק ברגים
ונעילתם מ״אום״ ל״ציונות״.

כי את כבר גדולי

מעתה יש לומר:
״הבא לי בבקשה שלושה ציונות
ארבע צול,״ ״לאן נעלמת הציונות ז
רק לפני רגע היא היתד, פה,״ או:
״תשים לי קונטרה על הציונות, אברם.״
הטועים יענשו.

— ממישנתו של מייסדו — תרת עיתון ״ידיעות אח אתה
חושב שארנה חושב
רונות״ .של מי העיתון?
משמע שאתה קיים.
ד״ר זוארץ

(במסה ״דקארט, האיש וטעותו״)

בג ד ה;

ארץ

א. של, תנועת-הכוער הציונית
״החלוץ״ בפלויישטי.
ב. של גדוד נהגי-הפרדות ו-
בלתי-מפלגתיים.
ג. של נוח מוזס.

.7מה זה ״ועדת פיל״?

התפרעויות של
תלמידים מוסתים

הטננות־מחאה שד
תלמידים שאיננה להם

המחב לי ם מנצלים י ל די ב
למט רו ת פוליטיות

ילדי י שר אל מוכיחים
עירנורו ציבורית!

תלמידים מוסתים בערים שבם ורמאללה התפרעו
אמש בפראות בחצרות גתי־סיפרם (ראה תמונה),
בנגד ההצעה להעניק מימשל עצמי לערביי הגדה
המערבית.
בוחות־־מישטרה מוגברים פיזרו את ההתפרעויות,
ועצרו במה עשרות תלמידים.

תלמידים שאיבפת להם מבל רחבי הארץ הפגינו
אמש כעצרת המונית (ראה תמונה) ,במחאה על החלטתו
הניבזית של האו״ם שהישוותה את הציונות
לגזענות.
בוחות־מישטרה מוגברים שמרו על הסדר המופתי
ששרר במקום.

א. ועדת קישוט של שמורות-
הטבע בקניה.
ב. ועדה בראשותו של הלורד
אלפנט לבדיקת השחיתויות בכדורגל.

ועדה מטעם השילטון ה בריטי
שגזרה גזירות על הציונות.
עתה, השלם את הסיסמה :

צרף 15 מיבמים של אבקת
כביסה תוצרת הארץ ושלח את
הפיתרון אל: קורט ואלדהיים,
או״ם־שמום, הרחוב ה־ ,24 ניו
יורק, ארצות־הגרית.
מכתבים למערכת
תפוטר רשות השידור!

התוויות שיעשו
את העובדות

באותו יום בו החליטה עצרת האו״ם שהגזענות היא צורה
של ציונות (או משהו כזה) היא גם החליטה על הקמת מדינה
־ פלשתינאית.
שלו שה מי ליון תוויו ת ״ אני ציוני״ לאי שנו אתה עו ב דו ת.

יומיים אחר-כך החליט גם המימשל האמריקאי על הקמת
מדינה פלשתינאית.
שלושים מיליון תוויות ״אני מצפת״ לא ישנו את העובדות.
כל (אני אומר שנית: כל) מדינות העולם תומכות בהקמת
מדינה פלשתינאית (לפחות) לצד ישראל.

שלוש מאות מיליון תוויות ״אני ז׳יררדו״ לא ישנו את העובדות.
מדינה פלשתינאית קו ם תקום.
אלא שכרגיל יצטרכו להכריח אותנו לקבל א ת זה. בכוח.
אנחנו לא נישבר — אנחנו נילחם, נותש מעט, נפצע קצת, נהרג
קמעא ואז, אחרי ״רעידת האדמה״ הבאה או אחרי הבאה, נשלים
עם העובדותי
וגם את העובדה הזאת לא תשנה כנראה שום תווית.
אז להתראות בגיוט. צ׳או.

מי אשם?
הכל, כרגיל, הוא עניין טכני. משהו
לא דפק בגלל מישהו ולכן קרה מה
שקרה.
מה שנשאר עכשיו זה לחפש מי
אשם.
יוסף לפיד טוען שזה כל מיני ליברלים
כמו שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין,
שכתבו מאמרים על אפליה
בישראל.
הליברלים, לעומת זאת, טוענים שזה
בעצם אמנון קפליוק ומקסים גילן
והכי הרבה זה ישראל שחק.
בשלב זה של המאבק על האשמה,
ניראה שכולם, ליברלים ולא-ליברלים,
נוטים להסכים על שחק.
אם כך, אז מחליטים ברוב דעות,
ללא מתנגדים, שמי שאשם זה ישראל
שחק.
מה שנשאר עכשיו זה לפטר אותו
מהאוניברסיטה ואז הכל יהיה בסדר.
עצרת האו״ם תבטל את החלטותיה
ואש״ף יהפוך לאגודת־משוררים וכל
ארצות אפריקה יחדשו את היחסים
ונחשוף מחצבי דולרים בהרי אפרים
ונגלה נפט בבאר־טוביה ולא יהיו שביתות
והפער יסגר וסאדאת יתגייר
והפלסטינאים יעלמו•
וגם יכול להיות שיבוא המשיח.
רק שחק, זה מה שמפריע לו להגיע.

לפני בשבועיים צפיתי בטלוויזיה בתוכנית
״זה הסוד שלי״ בהנחייתו של
מר אורי זוהר.
אחד מבעלי־הסוד באותה תוכנית היה
בדורגלננו המחונן מר נחום סטלמן, שזכה
להבקיע את שערה של בריה״מ ב־נגיחת
ראש נפלאה.
והנה, לאחר שנתגלה הסוד, שאל
לפתע המנחת את מר סטלמך, האם זה
נבון שהשער ההיסטורי ההוא הובקע
מעמדת נבדל (אופסייד) ומר סטלמך
אכן סיפר לצופים בי כך היה•
אינני רוצה לחטט במניעיו, הידועים
היטב, של מר זוהר שניצל את תמימותו
של הכדורגלן כדי להשמיץ את שם
ישראל ברבים ; אך תמהתני על הנהלת
רשות השידור, על אשר אישרה מישדר
כזה המספק, בימים קשים אלו של השמצת
עם ישראל והתחדשות הנאציזם,
נשק נוסף לתעמולתם הארסית של רוסיה
הקומוניסטית וגרוריה הערבים.
הנני תובע על כן את פיטורי רשות
השידור.

עמיקם עמיצח,

הכפר הציוני

ביפו! ה שבוע:

עליו להסכים להופיע לפני ועדת־הביקורת, הבטיח
לו כי ייתן לו את מלוא הגיבוי בוועדה ויופיע עימו
לכל ישיבותיה. למרות זאת, מסרב רכטר להופיע
לפניה, בטענו, :הסיוט שעבר עלי עד כה מספיק
בהחלט בשביל בן־אדם אחד.״

הי ל ל נזף ברוזוליו ונד ווה דוו
סו ר ורה?!,
הידיעות שפורסמו על נושאי השיחה בפגישה
שנערכה לאחרונה, בין ראש־הממשלה יצחק רבין
לבץ אלוף (מיל ).עזר וייצמן, הן בתבן משוללות
כל יסוד. בפגישה בין השניים לא דובר כלל על
תפקיד־חירום במילואים לעזר (שנקבע לו כבר
קודם־לכן) ,וגם לא על שילובו בתפקיד ממלכתי כלשהו.

השיחה הוקדשה כימעט כולה לדיון
בהערכותיו של מי שהיה מפקד חיל־האוויר
של צה״ל, על מצבו של החיל כיום.

ל ס קו ב ־ מבקריייהמדינה נציב קכילות־החיילים, רב־אלוף (מיל).
חיים לסקוב, הוא המועמד לתפקיד מבקר•
המדינה כמקום הד״ר ארנסט נכנצל,
כאשר יסיים זה את תפקידו.
ערב צאתו של לסקוב לאוסטרליה, בשבוע שעבר, הוא
ערך שיחות עם ידידים, וסיפר להם בי נבדקה
אצלו האפשרות למינוי. לדבריו הבעייה היחידה
היא שהמבקר הנוכחי ממשיך בינתיים בתפקידו.

רכטרמסרב דהוביוו
בוו עדת־ ה בי קו ר ת
המנכ״ל המושעה של ״סולל־כונה״ ,צבי
רבטר, מסרב להופיע כפני ועדת־הביקורת
של ההסתדרות.
יושב־ראש ועדת־הביקורת ניסים בכר הודיע, כי
למרות שערבותו של רכטר במישטרה בוטלה וההליכים
נגדו הוקפאו, תחקור ועדת־הביקורת את הפרשה,
כדי להגיע למסקנות מהבחינה ההסתדרותית.
יושב־ראש מועצת־ד,מנהלים של סולל־בונה וממלא*
מקום המנכ״ל, האלוף (מיל ).צבי זמיר, המעוניין
שרכטר יחזור לתפקידו בסולל־בתה, ניסה להשפיע

מז כי ר ת מפ׳ים
באר צו ח ־ ה ב רי ח
נרצחה
ב לו ס ־ אנ גי ך ס
לאה לשפסקי, מי שכיהנה כמזכירת
מפ׳׳ם כארצות־הכרית, נרצחה לפני
שבוע כעירי־מגוריה, לוס־אנג׳לס.
הרצח בוצע בבל הנראה על רקע של
שוד, ללא כל הקשר פוליטי.

כעיקכות השערורייה הציבורית שפרצה,
אחרי שנודע כרבים בי עשרות קציני
מישטרה בכירים באו עם מכוניותיהם
להקביל את פניו של מפב״ל המישטרה
שאול רוזוליו כנמל־־התעופה כן־גוריץ,
כאשר חזר מסיור כחו״ל דרש שר־המישטרה
שלמה הילל מרוזוליו, שיוציא
הוראות ברורות למען לא יישנה המיקרה.
לפי הנחיות הילל, אסור יהיה לקצינים בכירים
לקבל את פני מפכ״ל המישטרה ו/או כל קצץ אחר
כשהוא חוזר מחו״ל, או ללוותו כאשר הוא נוסע,
מילבד מפקד תחנת־המישטרה בנמל־התעופה.
הוראה זו של הילל לרוזוליו מתפרשת כהחרפת
הקרע בין השניים, ובנזיפה של השר במפכ״ל,
שלפי הגירסה הרווחת יפרוש מתפקידו בחודש ינואר
הקרוב.

הכלולים כמיסגרת תנועת-המושכים. שאר
המושכים השיתופיים שייכים לאירגונים
כמו הפועל המזרחי, העובד הציוני, חרות
והאיחוד־החקלאי.
אם אומנם יסכים איחוד־הקבוצות־והקיבוצים לקבל
את המושבים השיתופיים לשורותיו, עשוי הדבר
להגביר את מישקלו בתנועה הקיבוצית. כיום קיים
כימעט שיוויון בין הקיבוץ־האדצי של השומר־הצטיר
לבין איחוד־הקיבוצים, הן במיספר הקיבוצים והן
במיספר הנפשות. נראה כי צפוייה התנגדות מצד
תנועות קיבוציות אחרות לצירוף המושבים השיתופיים
לאיחוד־הקיבוצים, למתת שהדיונים המעשיים בדבר
תנאי־ההצטרסות כבר החלו.

ג ם עד־ הנודיו ה
וברח לחו׳יל
אריה חיימי, אחד מתשעת חברי כנופיית השודדים,
העומדים למישפט על ביצוע 13 מעשי־שוד מזויין
באזור הרצליה, עומד גם הוא לעזוב את ישראל.
חיימי, שקיבל מבית־המישפט מעמד של עד־מדינה,
תמורת מסירת עדות מלאה נגד חבריו לפשע, מחזיק
בידו מיסטר בדבר עיסקה בינו לבין המישטרה.

במו עד־המדינה מיספר 1בפרשה, נעמי
בתריאל, שבבר עזבה השבוע את הארץ
(ראה עמודים )22-23 עומד גם אריה חיימל
לעזוב את הארץ על השבץ המישטרה.

פיצו״ מוגדלי

רצחח״

ל מפו ט די יידפר״

ה לי להב אי ל ת

הנהלת יומון ההסתדרות ,״דבר׳ /הגיעה
להסכם עם ועד־העוכדים של העיתץ על
פיטורים־למעשה של ב״ 75 מעובדי מנגנון
העיתון /בתוכם ב־ 20 עיתונאים, במטרה
לצמצם את הפסדיו המצטברים של ״דבר״,
המסתכמים עתה כב* 30 מיליון ל ״י. חלק
מהעובדים יפוטר, וחלקם יוצא לפנסיה
מוקדמת.
העובדים תבעו כי נוסף לפנסיה, שתובטח להם.
הם יקבלו גם פיצויים בשיעור של .2509)0נראה
כי ההסתדרות תסכים לשלם למפוטרים פיצויים
מוגדלים בשיעור של 200 בילבד, דבר העלול
להוות תקדים, שכן אין מדובר כאן בתשלום פיצויים
מטעם חברה פרטית. אלא בכסף ציבורי מקופת
הסתדרות־העובדים. להבא, טוענים שוללי ההסכם,
עלולים גם פועלי־הייצור המפוטרים לדרוש פיצויים
בשיעור של 200

ניסיונה של עיריית אילת להטיל
היטל״עינוגים בשיעור של * ,25 על
שפעלו ככתי״המלון
ן דוני־־הלילה
מועדוני־הלילה שפע?
של העיר, הביא לסגירתם המוחלטת
של מועדונים אלה.
עד־כה שילמו כעלי המלונות
לשילטונות המכס מיפים בשיעור של
* 25 בילבד. הטלת המס על־־ידי
העירייה הפכה את הפעלת
המועדונים, לטענתם, כלתי־ריווחית.
צעדה של העירייה, שהביא כלייה
על חיי־יהלילה כעיר דווקא עם הפעלת
טיסות־׳השבר הישירות מסקנדינביה
לאילת עלול, לדעת המלונאים, לפגוע
בתיירות לאילת כצורה חמורה.

הג״א יעבור
לידי המי שטרה
מישטרת ישראל עומדת לקבל לידיה את
התיפעול המיכצעי שד הג׳׳א.
המיסגרת של הג״א תישאר צבאית, וחיילי אותו חיל
ייקראו למילואים כחיילי צה״ל, אך הג״א יהיה תחת
פיקודה המיבצעי של המישטרה.
צירופו של הג״א למערך־ד,כוחות המישטרתי הוא
חולייה נוספת בהתעצמותה של המישטרה. לפני כשנה
הוחזר מישמר־הגבול לידי הפיקוד המיבצעי
המישטרתי, ובמיסגרתו הוקמה היחידה המייוחדת
שתעסוק בפעולות מהסוג של מעלות ומלון סבוי.
אל אלה מצטרף הגוף הענק של המישמר האזרחי,
שהוא חלק בלתי־נפרד ממערך המישטרה.

ערב ״ י שר אל
יודעים ע ב רי ת
לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה עלתה
רמת־ד,השכלה של ערביי ישראל בעשור האחרץ
במידה ניכרת. לעומת שיעור של 62 אנאלפביתים
שנרשם בשנת ,1961 מגיע מיספרם לפי הסקר
האחרון ל־ ,4790 רובם־ככולם נשים.

הסקר מצביע על־יכד ש־* 59 מהאוכלוסייה
הערכית הגברית כישראל בקיאה כשפה
העברית. כין הנשים יודעות עברית *.43

שוטרי נחקר׳ על
קבלת טובות״־הנאה

המו שבי השיתופי
ל אי חוד הקיבו צים
כעשרה מושכים שיתופיים, מבין מג
המושכים השיתופיים בישראל, מבקשים
לפרוש מתנועת־המושבים ולהצטרף
לאיחוד־הקבוצות־והקיכוצים של מיפלגת•
העבודה. המושבים השיתופיים, המבקשים
לשנות את הגדרתם התנועתית, חם היחידים

ב מי סעדה
מישטרת מחוז תל־אכיב מנהלת חקירה
לגבי החשד שקבוצה של שוטרים מקבלת
טוכות־הנאה כמיסעדה כצפץ העיר.
השוטרים נהגו לבוא למיסעדה בשעות־הלילה
המאוחרות, ובעל־המיסעדה התבקש להביא להם
לניידת, שהיתה ממתינה ליד הכניסה, חבילות.
שוטרים המסיירים בעיר מגיעים במייוחד למיסעדה,
כדי לסעוד בלילות, וקיים חשד שאינם משלמים
תמורת ארוחותיהם.

פרסום אדמון בע״מ

1ה שנה!כינו כמקו ם הראשון !
מכוויות ׳׳יאט״ העממיות זוכות מידי שנה במקו הראשון במשאל• דעת־־קהל —
לביון הישג זה, גאה
הודות להצטיינות! במוניטין, באיכות ובחסכון 5 3 ( -אוקטן).
הנהלת וכנות מכוניות לים התיכון, להציע עכשיו מחירים* נמוכי ־־ ללא תקדים.

ש שסס שסס
4 4 4 0 0 .

והשווה!

ש שסס שס ש
(לון) 6 3 9 5 0 .ל

— * 03 ירושלים — ״גולדין בע״מ״ ,טל.
— -10 יוניות ליט הת׳טון בע״ם״ ,טל 30777 .

הנכם מו!פג-ט
02- 222231י* חיפה— ״מוסמך בע״מ״ ,טל * 04—529041 .כאר־שבע— ״ש,ח.ן. בע״מ״ .טל + 057—74070 .בני־כרלן — ״מכוניות גוש דן בע״ם״ ,טל
—063
— * 053 הדרה — ״קריצ׳&ן״ ,טל 22606 .
— * 03 נתניה -״דרכי שרון בע״פד, טל 23453 .
03 פתח־תקוה — ״אלי ש־ולרוף״ ,טל 911547 .
792257
— * 067 קרית־שמונה— ״מוסך
— * 065 טבריה— ״ורדי״ ,טל 20001 .
— + 04 עפולה— ״רכב הוד כע״מ״ ,טל 22644 .
* נהריה— ״וינסקוביץ״ ,טל 923344 .
רחובות — ״בוקסר לרנר״,

ראשץ־לציץ — ״בנדרי׳ /טל 945148 .
—065
— * 065 נצרת — ״פריד דהאר״ ,טל 55266 .
החולה בע״מ״ ,טל 40754 .
—.051
— * 055 אשקלון — ״אוטו אשקלון בע״מ״ ,טל 24774 .
— * 03 אשדוד— ״ם י.פי.א. בע״מ״ ,טל 25214 .
טל 952823 .

ל ״ פיאט ״ ש סו! !

*המחירים כפופי ל שינויים ב ש/נר המסב! !/למיסוי בי שראל.
העולם הז ה 1994

השוטף של המיפלגות .447,^1 ,הציבור
נרעש, הזעם התפרץ מכל עבר, ושמואל
תמיד עמד במצב קשה.

הדילמה שר ת מי ר היתד, זו: הוא
היה זקוק מאד לפירסומת אישית, אך הוא
לא רצה לשלם את המחיר עבורה.
היה לו קל מאד להשיג פירסומת, אילו
הכריז פשוט: אני לא אקבל את ההעלאה.
אני מחזיר אותה לקופת־ד,מדינה.
זה ת ה קל, אבל זד, היה עולה כסף.
הרבה כסף. כי שארית־הפליטה של המרכז
החופשי, שבד, עושה תמיר כבתוך שלו,
מקבלת כחצי מיליון לירות לשנה. אילו
רצה להחזיר, היה צריך להחזיר למעלה
ממאה אלף לירות. לזה לא היה לו חשק.
(אגב: גם שום סיעה אחרת בכנסת,
שיצאה חוצץ באוזני העיתונאים נגד ההעלאה,
לא מצאה לנכון להחזיר את הכסף.
על מישקל ״ד,רצחת וגם ירשת,״ אפשר
לומר: הן ניסו לרכוש פופולריות על־ידי
גינוי ההעלאה, ולקחו את הכסף).
אז איך משיגים פירסומת, מבלי להחזיר
כסף? לאיש כמו תמיר אין בעיות.
הוא פשוט,נזכר בכתבה של העולם הזה.
וכך, בבומבאסטיות המפוברקת האופיינית
שלו, יצא תמיר בגילויים מרעישים: יש
למפא״י רכוש. איזה רכוש? זה שהעולם
הזה גילה אותו, לפני חצי שנה.
י 9י ו
על פי שיטתו, ייחס תמיר את כל
הגילויים לעצמו .״אנחנו גילינו״ ,״אנחנו
חשפנו״ ,יחי אנחנו.
כמה אנשים תמימים, ששכחו את פיר־סומי
העולם הזה, אף התפתו להאמין לו,
ובירכוהו על המעשה החשוב.
תמיר הרעיש עולמות, הגיש הצעות,
מסר ראיונות לעיתונאים, התכונן להופיע
בטלוויזיה, היה גיבור הרדיו.
בסך־הכל: דוגמה קלאסית של שארלא־

״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל-אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״ט. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

מינ הגישבארץ: מגישים נגד
עיתון תביעה על־פי חוק-לשון־הרע ה־נודע-לשימצה,
ומכריזים על כך בקולי־קולות.
כאשר היא מוגשת נגד העולם הזה.
מובטחת לזה כותרת גדולה בכל עיתון.
כעבור זמן זורק השופט את התביעה
החוצה, בתוספת כמר, הערות עוקצניות
על־חשבון המגיש. אבל אז אין ׳כותרות
שמנות, ואין הכרזות בקולי־קולות. ב־מיקרה
הטוב ביותר — כמה שורות נידחות.
זהו תרגיל של פירסומת, שלא לומר —
תעלול של פירסומת.
השבוע נסתיים תעלול כזה של הח״כ-
המלחין־הזמר־המרקד, עקיבא נוף.

ל פני ח צי שנ ה בדיוק פירסם העולם
הזה ( )1968 כתבה עובדתית של יוסי ינאי,
ובה פירוט הנסיעות של חברי-הכנסת.
נאמר כי חלק מהם נסעו על חשבון ה-
כנסת, חלק על חשבון הציבור בצורה
אחרת, וחלק קטן (שזוהה בפירוש) על
חשבונו הפרטי.
המטרה: להוכיח שרבים מן הח״כים
מבלים חלק ניכר מזמנם בחו״ל, תחת
שימלאו את תפקידם הפרלמנטרי. הכתבה
גם הראתה כמה היה צריך כל אחד מן
הח״כים לשלם, אילו היה עליו לשלם
מחיר מלא עבור נסיעות אלה.
דווקא לגבי ח״כ נוף נאמר כי הוא
לא נסע על חשבון הציבור. הוא נסע
באופן פרטי. הוא נשא אשה עשירה, והוא
יכול להרשות לעצמו לנסוע על־חשבון
המישפחה. הדבר לא הפריע לו להציג את
הנסיעה כשליחות לאומית חשובה ביותר.
האומה האמריקאית, כך אפשר היה להתרשם,
ציפתה בכליון־עיגיים לדברי־החוכמה
העילאיים שהשמיע באוזניה הוגה-הדיעות
הנערץ מבית שמואל תמיר.
אלא שגוף — שהוא רב־אמן של תע-
לולי-פירסומת לטובת עצמו — ראה בכתבה
זו הזדמנות גדולה להתפרסם. ואיד
אפשר להתפרסם טוב יותר מאשר על-ידי
הגשת תביעה פלילית נגד עורכי העולם
הזה? יבואו העורכים לבית־המישפט.
יעוטו העיתונאים על המציאה, ויעמוד הח״כ
הדגול במרכז ההתעניינות בכל כלי־התיק-
שורת. אלא שהעניינים התגלגלו אחרת.

שלגא׳ דפק כראוי. התביעה הוגשה,
כמה עיתונים נתנו לכך פירסום רב. על
המישמר, למשל, כל־כד התמוגג לאידו של
העולם הזה, שהוא הקדיש כותרת על שתי
שורות על פני שני טורים, לידיעה המרעישה
:״ח״כ נוף הגיש קובלנה פלילית
נגד העולם הזה.״
אבל לאחר־מכן השתבש התהליד.
עורכי העולם הזה לא הופיעו כלל ב־בית-המישפט.
במקומם הגיש עורד־הדין
אמנון זיכרוני כמה טענות טרומיות. בין
השאר קבע, כי לא נאמרה בכתבה שום
דיבה על נוף, ושהח״כ הנכבד משים עצמו
כאפוטרופוס על כל שאר חברי-הכנסת,
שהוזכרו בכתבה, ומתיימר לריב את ריבם.
יתר על כן: בכמה דברים קצרים ונוקבים׳
הוכיח זיכרוני כי הפרלמנטר הדגול,
שהוא עורד־דין במיקצועו הרישמי,
לא ידע אפילו כיצד מנסחים כהלכה כתב״
קובלנה. בקובלנה שלו חסרו הפרטים ה

בסיסיים
ביותר: על מה הוא מתלונן,
בעצם, ובמה הוא רואה עצמו נפגע.
השבוע הסיק שופט־השלום ישראל כרמל
את המסקנה. הוא קיבל את טענות העולם
הזה. בהחלטה מנומקת קבע, כי כתב־הקובלנה
מנוסח בצורה כל-כך לקוייה עד
שאי־אפשר אף לתקן אותה בדרך רגילה.
סיכם השופט :״אני מבטל בזה את הקובלנה
...הנימוק העיקרי להחלטתי הוא
שזכותו של כל נאשם לדעת בבירור במה
הוא מואשם.״ בזה נסתיים התעלול.
רק שני עיתונים — ידיעות אחרונות
וג׳רוסלם פוסט — פירסמו ידיעה זו בהבלטה
הראוייה. הארץ, שדיווח על הגשת
התביעה בכמה שורות, הודיע באותה צורה
צנועה גם על ביטולה. דבר ועל המישנזר,
שהודיעו בשימחה רבה על הגשת ה־

מי דייק בפרטים?
פירסמתם ידיעה על הסדר הוצאות רכב
וטלפון לעיתונאים (העולם תזה ,)1991ש כולה
מלאה אי־דיוקים. בזיכרון־הדברים
בין האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל,
לבין איגוד העיתונאים היומיים נאמר :
״מוסכם, כי מ־ 1.4.75 השתתפות בהו־צאות־רכב
לעיתונאים תהיה על־פי הוראות
האוצר, אשר קובעות, כי נוסף לתשלום
ההוצאות החודשיות הקבועות תהיה הש תתפות
ההנהלה לפי 41 אג׳ 59 ,אג׳ ,לכל
קילומטר, לפי השימוש ברכב לצורכי עבודה.
כן ישלמו ההנהלות לעיתונאים את
ההוצאות הקבועות לפי הוראות האוצר.
יישום ההסכם ייעשה במו״ם ישיר בין
ועד־המעדכת וההנהלה בכל עיתון בנפרד.
״העיתונאים המקבלים השתתפות חודשית
קבועה בהוצאות הרכב, יקבלו לפי
הוראות האוצר תוספת על־פי שינויי תר
ספת־היוקר. ההשתתפות בהוצאות הטלפון
תועלה בין ס/ס ,20-50 לפי השימוש בטלפון
לצורכי עבודה. חילוקי-דיעות במערכות
בין הצדדים בגין הנ״ל, יובאו לדיון ולסיכום
בוועדה פריטטית של הנהלת איגוד
העיתונים היומיים והאיגוד הארצי של
עיתונאי ישראל.״
לפי הסכם זה, שנעשה על־פי הוראות
האוצר, ברוד כי ההוצאות שישולמו בעד
שימוש ברכב עיתונאי לצורכי עבודה הן
41ו־ 59 אגורות, ואין בו זכר לתשלום של
64 אגורות. הוצאות לטלפון יגדלו בין
5070־ ,20 ולא ,500/0לכל, כפי שכתבתם.
על כל הסכומים הללו ישולם מס, על-פי
חוק הרפורמה.
אשר לקדן־ד,השתלמות לעיתונאים, נוהגים
בה בדיוק לפי אותם כללים של כל
קרנות־ההשתלמות — לפי תקנות הקרנות
והאוצר.
מאיר כך גור, המרכז המיקצועי הארצי
של איגזד עיתונאי ישראל, תל־אביב
• הידיעה שהתפרסמה היתה נכונה.
הקורא בן־גור לא פירט במיכתבו כי נוסף
על 41 אג׳ — 59 אג׳ עבור ק״מ לא־רשום,
ישולמו בין 360ו־ 770ל״י לחודש
לפי מיספר הק״מ ברישום, ובנוסף
כיסוי ההוצאות הקבועות. לפי הערכת
העורך הכלכלי של העולם הזה, הסכומים
הם לפי הידיעה המקורית.

שרידוודלב מיגהלית

הכתכה כ״העודם הזה

( )11(<>4מיום 23.4,75

שארלאטני ות פוליטית
תביעה, לא מצאו לנכון לדווח לקוראיהם
שהיא. בוטלה. מעריב לא נזקק לעניין כלל.
עקיבא נוף) הוא רק מהדורת־כיס של
מורהו וגיבורו, ח״כ שמואל תמיר. בכל
ענייני פירסום־עצמי הוא רק מעין מיני-
תמיר, או תמירון.
השבוע הוכיח תמיר עצמו שוב עד
כמה הוא עולה על תלמידו, שביגללו הוא
פוצץ את המרכזי החופשי. בשטח תעלולי-
הפירסומת, הוא עולה על נוף ללאי־השוואה.
הוא ד,ירשה לעצמו תעלול־פירסומת
ממדרגה ראשונה — שגם הוא
קשור בשבועון זה.
לפני שיבעה חודשים, באפריל, פירסם
העולם הזה ( )1964 חקירה גדולה, פרי
עבודתו של יגאל לביב, תחת הכותות
״תעלומת גיכסי מפא״י״ .היה זה בשיאו
של הוויכוח על ההלוואות לקונסולידציר.
של חובות המיפלגות. העולם הזה מסר אז
לציבור דו״ח ראשון מסוגו על רכוש
מיפלגת־העבודה — ממה הוא מורכב, מי
שולט בו, על שם מי הוא רשום, ועוד.
היה זה דו״ח פוקח־עיניים, והוא מסר
את כל המידע הרלוונטי.
בינתיים צץ עניין חדש: ההעלאה השערורייתית
של שיעורי המימון הממלכתי

טאניות פוליטית, מפי האיש המטיף הגי נות
ויושר לעולם כולו.

אין עיננו צרה בשמואל תמיר. הוא
זקוק לכל קורטוב של פירסומת שהוא יכול
להשיג. בייאוש, אין בוררין באמצעים.
נדמה כי תמיר הצליח סופית להמאיס
עצמו על כל ראשי הליכוד. אחרי שה־מרכזיה,חופשי
עצמו התרסק והתפלג ל שניים׳
עושות כל שאר החטיבות הקטנות
בליכוד יד-אחת ומתכוננות להתאחד,
כאשר המטרה היחידה הנראית־לעין היא
לבודד את תמיר, שיישאר מיני־חטיבה
לעומת שלוש חטיבות גדולות בליכוד. על
רקע זה ברור, מדוע היה תמיר זקוק מייד
לתעלול פירסומי כלשהו. הטובע נאחז
בקש, אפילו כשזהו קש גנוב.
השאלה היחידה המתעוררת בהקשר זה
היא, איך זה מצליח תמיר, שוב ושוב,
להשיג פירסומת כה רבה לתעלוליו, מידי
עיתונאים היודעים היטב את מהותם.

כאזרח ישראלי, אני מרגיש חובה לעצ מי
להביא לתשומת־לב הציבור, שלידות-
לב מינהלית מצד מישרד ממשלתי, אשר
פגעה בי מאד והעלולה לפגוע בעוד אזרחים
רבים. לפני כשנה התקבלתי לעבודה בבנק-
הדואר בירושלים. עבדתי שם ארבעה חו דשים,
שבהם השקעתי את מיטב יכולתי
ואף גיליתי יוזמה רבה. זו היתר, דעת
עמיתי-לעבודה, והיא אושרה גם על־ידי
מנהל־המחלקה, מר א. חדד. בחמת־דעתו
לעוזר־האמרכלות ציין, כי אני עובד בהצ טיינות,
והמליץ לאשר את מינויי הסופי.
כעבור יומיים, ללא כל תקלה שהיא
בינינו, יזם מר חדד מיכתב־פיטורין אלי.
שאלותי החוזרות־ונישנות לגבי סיבת הפיטורין,
לא נענו — ואף עהר-האמדכלות,
מד נצח גרנר, סירב לקבלני לשיחה. פני תי
למבקר־המדינה, וכעבור חמישה חודשי-
טיפול נעניתי כי אני מוזמן לשוב לע בודתי.
התקשרתי, בתיקווה, אל סגן־מנהל
הבנק, מר דרור, וכאן הסתבר: א .עדיין
לא היה בפיו כל הסבר לפיטורין הבלתי-
צפויים ; ב. אני מתקבל כעובד חדש, ללא
זכויות הוותק והדרגה שצברתי במשך חודשי
עבודתי ! ג. אין כל ערובה שלא אפוטר
שוב, ללא כל סיבה או הסבר.
באשר ניסיתי לערער על תנאים אלה,
הודיעני מר דרור כי אינו מוכן לקבלני
לעבודה, או אף לשוחח עמי יותר. חזרתי
ופניתי למבקר־המדינה, ולאחר טיפול נוסף
נעניתי, לאכזבתי, כי מנהל-הדואר צודק
בכך שאינו מוכן לקבלני לעבודה.
אני רואה בעוול שנעשה לי תקדים מסוכן
ביחסים שבין מוסדות המדינה לעובדי-
הציבור. מסתבר שעובד־ציבור מצטיין
עלול למצוא עצמו מחוץ למישרתו, מסיבות
שאיו להן שום קשר לרמת שירותו,
ואשר איש איבו מוכן לנמקן.
וגרוע מזה, מסתבר שאף פנייה למבקר-
המדינה, שתפקידו להגן על זכויותיו של
האזרח הנפגע, ולמנוע שחיתות במינהל-
המדינה, הושבה ריקם — לאחר חודשי־ •
עיכוב רבים ומייגעים( .כל המיסמכים
הנוגעים לפרשה מצויים בידי).
עזרא כרוך, ירושלים
העולם הזה 1994

העולם הזה 1994

החורף
אומו דבר שוב
בנו קונוו ת שוני ם

בישראל, בין שאר הדברים זה או מ ר
רגליים רטובות וצחנת תנורים, רוח
פרצים בחלונו ת ורחובות מוצפים, צרות
עם ה או טו והרבה הרבה בוץ.
בגרמניה ז ה או מר נוף תחת מרבד שלג,
בי ק תו ת ח מי מו ת בהרים עם נפצוצי עצים
בוערים באח, ס קי בשלג ו אג מי ם ק פו אי ם
להחלקה, מכירות ענק ועונת הקונצרטי
ם, רכבות מ חו מ מו ת וירידים עליזים.

זה או מר יערות־עד מ ל אי ם בצייד, עשן
מדורות, צחוק מאו שר של ילדי ם
הדוהרי ם על מז ח לו ת ו מיידי ם כדורי שלג.
זה אומר תעריפים מוזלי ם ו מי טו ת
רכות־כסת, מרק מהביל ו ה מון ה מון שלג
זה כל כך שונה אולי מפני שזה במרחק של
כמעט ארבע שעות עם לופט הנז ה.

111^1131183
לופטהנזה מיי צג תאתמ שרד ה תיי רו ת הג ר מני הלאומי בישראל.

העולם הזה 1994

הורביץ רוצה לצאת
מן הבוץ ה מ שוחרר
חבר-הכנסת יגאל הורביץ מנחל
עתה מגעים עם מינהל״מקרקעי־ישראל,
כדי להיחלץ מהשקעות בקרקעות המוחזקים
באיזור ירושלים, בהם השקיע

ח ״ב הורביץ
עמוק באדמה מוחזקת

סכום הנאמד 2-3מיליון לירות. מקורות
במינהל מסרו, כי הם מוכנים לשלם את
מחצית הסכום שהשקיעה קבוצת יגאל
הורביץ. פירוש הדבר הוא כי קבוצתו
תפסיד כמיליון לירות על עיסקות אלו.
הורביץ קנח שטחים גדולים של קרקעות
ממיזרח לירושלים באמצעות תושבת
המקום, רחל עינבר. לאחר הקניית
והתשלומים התברר כי לא ניתן לסיים
את העיסקות, מאחר שממשלת ישראל
אוסרת על פרטיים לרכוש קרקעות באי״
זורים אלו. התברר גם, בי במיקרים רבים
שולמו סכומים גבוהים מן המחיר הריאלי,
וכן שולמו סכומים תמורת שטחים
שלא ניתן לקבל את הבעלות עליתם.
הורביץ, איש ארץ־ישראל השלמה, תס תבן
בעיסקה מתון תיקווה כי תעמולת
הליכוד תכריח את הממשלה לשנות את
המדיניות — דבר שחיה מכניס לו רווח
גדול.
ח״כ הורביץ אמר בתגובה, כי מדובר
בשתי עסקות, אחת של קבוצה ירושלמית
ושנייה שלו ושל קבוצה אחרת. את
השטחים של הקבוצה הירושלמית הוא
הציע למינחל לרכישה. אשר לשטחים האחרים,
הוא הציע למינהל להקים עליהם,
בשותפות עימו, שכונת-מגורים. הוא
טוען כי יפסיד סכום קטן בהרבה מזה
שנוקבים אנשי המינהל.

״לוידסי משלמת הפסדי..סילבוסטוך
סוכני ״לוידס״ בלונדון אישרו השבוע
תשלום מלוא הפיצוי על הנזקים שנגרמו
מנטישת האניה ״סילברסטאון״ ששטה
לישראל, ועלתה על שירטון ליד סומאלי
לפני שיבעה חודשים. באונייה היה מיט-
ען־גומי ל״אליאנס״ וברזל לחברת ״תל־פורט״
.העיכוב בתשלום נגרם בשל אי־עמידתה
של האונייה, בתנאי-הבטיחות
שדרשה הפוליסה. לבסוף נמצא הסדר-
תשלומים מקרן ביטוחים ימיים מייוח-
דת למיקרים באלה.
בגלל הנסיבות חמייוחדות, ישלמו ה מבטחים
הימיים הישראליים חלק גדול

הגר?1וי 0
לא בואו
ב״ 23 בנובמבר תתקיים בארץ האסיפה
הכללית השנתית של ״החברה לישראל״.
מקורות מהימנים מסרו, כי ראשי ה קבוצה
הגרמנית המחזיקה במחצית ההון
של החברה, לא ישתתפו באסיפה וימנו
מיופה״כוח. הם גם לא יתנגדו לבחירת
הברון אדמונד דה-רוטשילד מחדש,
כיושב־ראש מועצת-המנהלים של החברה.
שביתת-הנשק של הקבוצה הגרמנית
נובעת מן המגעים המתנהלים עתה באירופה,
ביניהם לבין ״החברה לישראל״,
בעניין כספים שמיכאל צור הוציא
מהם — לדבריהם — במירמה, וחם
תובעים אותם חזרה.

וויסתה גדורה בחדותו
חברת ״אלרם״ קנתה השבוע 31 דונם
בחדרה, ליד העירייה, במחיר של * 8לירות
המטר, או כ 2.5-מיליון לירות לכל
השטח. החברה תבנה בתי״דירות, במקום
שבו מותר לבנות ארבע דירות ביל•
בד לדונם. נראה כי העירייה תתיר את
הגדלת אחוזי-הבנייה.

מן הביטוח, ונראה כי מדובר בסכום של
2—3מיליון דולר. תשלום זה שווה לכל
ריווחי ענף הביטוח-הימי אשתקד.

המיבצע״ם
של צ יצי
יריביו של צ׳יצ׳ בעיריית תל־אביב
מותחים ביקורת קשה על שני מיב־צעים
שלו, שיעלו לעירייה כעשרה מיליון
לירות ויביאו, לדיבריהם, תועלת
שולית בילבד.
הראשון: צ׳יצ׳ חורת לרכוש מנוף־ענק
בסכום של 2מיליון לירות. הכסף נלקח
כהלוואה בריבית צמודה, שתעלה לעי רייה
ס/״ 40 לשנה. המנוף נועד למיקרח
שיהיה צורך לחלץ אנשים ממיבנים
במיקרי-אסון, הקורים לעיתים רחוקות.
מחלקת־חכספים של העירייה המליצה,
בי תחת שישקיעו את הכספים כמנוף
שיעמוד ללא שימוש, לבוא לידי
הסבם עם אחת החברות המחזיקות מנופים
דומים, לשלם דמי־שבירות של 1000
לירות לחודש תמורת הזכות להשתמש
במנוף במיקרי-חירום.
הוגשה גם הצעה להתקשרות עם אחת
החברות, אולם צ׳יצ׳ החליט — לדברי
יריביו — לקנות מנוף לצרכי פירסומת,
ודאג בי תמונת המנוף תופיע בכל ה עיתונים.
חמיבצע
השני הוא תיעול שדרות-ירו-
שלים ביפו. הרחוב מוצף במים יומיים
בשנה, ונגרם נזק לעוברים־ושבים בו —
ביומיים חללו. צ׳יצ׳ חורה לעשות תיעול
בשדרות ירושלים למניעת ההצפה בימים
אלה. התיעול יעלה 5מיליון לירות, אותן
לוותה העירייה בהלוואה צמודה, שרק
הריבית עליה תעלה 2מיליון לירות
לשנה. הקבלן שעימו נחתם ההסכם נעתר
רק לאחר מגעים ממושכים, שחרגו
מתקנות הוצאת עבודות.
אנשי חגיזברות טענו כי היה הרבה
יותר זול לעירייה לקנות כל שנה נעליים
ומיכנסיים לבל הנרטבים בשני ימי״חשי-
טפון, ואף לצפות את הסוליות בזהב.

חפירסומים חרישמיים מודים ב20-
אלף יורדים לשנה. יש להניח בי המספר
האמיתי, בולל תיירים לכמה שנים
לכאורה, הוא בפול לערן. כל יורד לוקח
עימו מטבע זר בכמות מכסימלית. אם
הוא בעל דירה, הוא מוכר אותה עם
שאר הרכוש שלו. מאחר שחלק ניכר מן
היורדים הוא בעל מישפחה ובעל רכוש,
סביר להניח כי כל יורד מוציא עימו מן
הארץ 10 אלפים דולר.
בהנחה בי מרבית היורדים הם רווקים,
הרי אם מניחים ש־ 20 אלף יורדים ותיירים
לכמה שנים לוקחים 10 אלפים
דולר בל אחד, הרי רק באן מפסידה
המדינה, לשנה 200 מיליון דולר ! הדולרים
חללו ניקנים, רובם ככולם, בשוק
השחור.
מקורם הוא בתיירים, ביצואנים וביה-
לומנים המוברים מאות מיליוני דולרים
לשוק השחור, ובן במקור חדש, עובדי
האו״ם למאותיהם, המשתכרים כאלפיים
דולר לחודש בממוצע כל״אחד.

חנונלה הווותו וה
הרי הנתונים: בשנת 1974 ירדה הצריכה
הפרטית לנפש ב .3.5*-ההכנסה ה פרטית
לאחר מיסים ירדה ב״* ,4והייבוא
בולו ירד ב 2מה צריבה להיות
התוצאה הכלכלית מכן, לפי הספרים ן
הקטנת הגירעון בסחר״חוץ, לא כן 1מה
קרה בפועל, באותה שנה ז הגירעון חזה
גדל ל״ 3.7מיליארד דולר• אין מסבירים
זאת 1
לכלכלן סבר פלוצקר יש הסבר
סביר. לדעתו, את מחצית ההחמרה בגירעון
ניתן להסביר בירידה בייצוא ה תעשייתי
הריאלי, שהיתה בשיעור של
* .5עכשיו, אומר פלוצקר, אם היצוא ירד
ועימו הצריכה, הרי שייצרנו פחות מוצרים,
ומכאן שצריכה להיות אבטלה
גדלה והולכת. אבל הסטטיסטיקה מראה
בי לא חיה גידול באבטלה, כלומר לא
ייצרו פחות מוצרים. סתירה זאת ניתנת
להסבר, לדעתו, רק בקיומה של בלבלה
שחורה שאינה משתקפת בסטטיסטיקה
הלאומית.
אם, למשל, הוסיפה הכלכלה השחורה
השנה בערן * 8לתוצר הלאומי, או כ5-
מיליארד לירות, הרי במקום מיתון וריסון
מקבלים עלייה ממוצעת ברמתה
חיים. ממוצע זח נוצר מירידה ברמת-
החיים של אנשי הכלכלה הלבנה, ובמקביל
עלייה ברמת-החיים של אנשי
הכלכלה השחורה.

לצינור זלמיכליות
צינור״הנפט צובר הפסדים כבדים, כתוצאה
מירידת כמות הנפט הזורמת בו
ל־ 20 מיליון טון לשנה, במקום 30 מיליון
טון. מקורות מהימנים מסרו, כי
במחיר ההובלה הנוכחי של דולר לטונה,
שגובה הצינור, ניתן להרוויח רק אם
יעבירו 30 מיליון טון לשנה לפחות. בכמות
ההובלה הנוכחית מפסיד הצינור
60 סנט לבל טונה שהוא מעביר, או 12
מיליון דולר לשנה.
הבעייח העיקרית של צינור-הנפט וח־מיבליות
שחבר וקנה, היא ירידת ערן
חמיבליות בעולם. בתוצאה מכן ירד ערן
המיכליות של הצינור ב 60-מיליון דולר.
הבנקים שנתנו הלוואות לרכישת תמיב-
ליות, וקיבלו בביטחונות את שווי המי-
בליות, דורשים עתה לכסות בערבויות
אחרות את ירידת השווי.
כדוגמה מביאים מיכלית-ענק (230
אלף טון, שמחירה בהזמנה רגילה
היה 53 מיליון דולר. לפני כשנח
הוחלט לקנותה בבל מחיר, וישראל קנתה
אותה בשעה שמחיר חמיכליות היה
בשיא, שילמה עבורה 83 מיליון דולר.
המימון לקנייתה ניתן על ידי ״בנק-לאו-
מי-לישראל״ ו״דויטשה-בנק״ הגרמני. ה-
מיכלית הרוויחה בחודשים הראשונים
לעבודתה, בהובלות סביב אפריקה, ב״30
מיליון דולר, מהם 20 מיליון בשתי ההובלות
הראשונות, עת המחירים תיו
בשיא. היא עלתה, אם בן, לצינור 53 ,
מיליון דולר, אולם שווייה כיום בשוק
הוא רק 23 מיליון דולר, ויש לכסות את
ההפרש בערבויות.
מקורות בענף הנפט משבחים את מג-
כ״ל הצינור, דב בן־דרור, על שמשן
את חמשא-ומתן עם חברה שדרשה
לפני כשנה שינוי חוזה הובלת הנפט של
מיבליותיח. הצינור חתם עם חברח חו־זה״הובלה
במחיר של 1.05 דולר לשונת

מוזאדזץ חזרה לחאדנץ באשר פתח שופט בית-המישפט חני׳
חוזי בת״א שלמה לובנברג את המרי־רה
של נכסי ורכוש ״בנק ארץ־ישראל־בריטניה״
,לא תיאר לעצמו מי יהיח ה־זוכה.
בית-המישפט הציג למכירה פרטי
רכוש שנמכרו למרבה במחיר, ללא עניין

המתח עלה באולם כאשר הוצע לטבי•
רה פרדס בן 27 דונם בתל-מונד. הפרדס
היה רשום על שם אחת החברות חווא״
דוציות של קבוצת ״בנק ארץ־ישראל-
בריטניה״ .הוא תואר לפני הנוכחים באולם
כפרדס מניב, השווה חרבה כסף לחקלאים.
ואמנם, מייד עם הצגתו למכירת
התרומם מושבניק מכפר״הס, הודיע
בי הוא רוצה בפרדס.
עוד השופט מביט בו, וכבר התרומם
אדם נוסף, הציג עצמו כמיופח־כוח של
חברה רשומה בליכטנשטיין. השופט לו-
בנברג לא עצר מקרוא :״מה, שוב פעם
ואדוץ והביט תמה כיצד המושבניק
וחוואדוצי מתחרים זח בזה בהצעות
מחיר. אולם לעמוד מול בסף ואדוצי
קשה לחקלאי ישראלי, והפרדס נמכר לחברה
הוואדוצית במחיר של 25 אלף
לירות לדונם.
לדעת מביני־דבר, המחיר המכסימלי
של הפרדס הוא 17 אלף לירות לדונם.
עתה שואלים הכל: מה ראתה החברה
חוואדוצית לשלם מחיר מופרז תמורת
פרדס 1

מנכ״ר גן־דרור
עסוק בצינור כשעלו נפט,
המחירים בעולם ל־ 5דולר הטון, דרשה
החברה תיקון, ובן־דרור הצליח למ-
שון את המגעים עד לירידה הנוכחית
של מחירי חמיבליות.
בעוד הצינור הישראלי עובד רק בשני־שלישים
מיכולתו, מודיע הביטאון ״חדשות
הנפט״ הישראלי, כי קו צינור הנפט
המצרי, מסואץ לאלכסנדריה, באורן של
316ק״מ, בבר הושלם לאורן של 56
ק״מ. הצינור הוא בקוטר של 42 אמץ׳,
והוא מורכב משני צינורות מקבילים בקוטר
זח, שכושר הובלתם יהיה 100
מיליון טון לשנה. העלות תהיה 400
מיליון דולר, וההשקעה באח מחציתה
ממצריים ומחציתה מארצות״הנפט הערביות
.״הבנק האמריקאי ליצוא ויבוא״
הילווה לחברה 100 מיליון דולר, לרכישת
ציוד ושירותים אמריקאיים. חברה
אמריקאית מנהלת את עבודות הצינור.

מכתבים
טראגדיה של שניעמים
קראתי לפני חודשים מיספר ספר מרתק
בשם או ירושליס, פרי-עטם של שני כתבים
בעלי מוניטין בינלאומי, סאנה חסאן ועמום
אילון. זהו חומר מרתק ואובייקטיבי על
טראגדיד, של שני עמים, חאחד לאומני־

11111־1

1 1י

1ל1

1 1 1־

0ב1
י | 11־

הבטיחו לילדיכם
חינוך תיכון וגבוה בתשלומים חודשיים נוחים
באחת הקופות:
׳חסמן ותיסו׳ המ שותפת לבנק הפועלים ומרכז
השלטון המקומי ־ בכל מניפי
בנק הפועלים בארץ.

״נחות״

תל־אביב, רח׳ מונטיפיורי , 25
ובכל לשכותהמודיעין
העירוניות

״ ״ 100 חיפה, רח׳ החלוץ * 3
לי ת״ רמת־גן, בנקקופתעם; ר ח׳
צו מ ת לבב* , 4ר ח־ י רו ש לי ם , 50

כדאי להרשם עד
21 בנובמבר
במסגרת המבצע.

בריאות לקויה, וכואב לי הלב לראות את
התנהגותם הפרועה של נהגי הקצינים.
ניטים טואיטו, צה״ל

זולסט זיין א־טענמש
אינני מבקר־סיפדות וגם לא מבקר מבק-
רים־סיפרותיים. ברצוני רק להתייחס לכתבה
על הביוגרפיה של משה סורוקה ז״ל
(העולם הזה — )1991 יושב־ראש מרכז
קופת־חולים שנפטר.
איני מבין לשם מה צריכים להשתמש
בבלעם כדי להבהיר ביוגרפיה•
אם רוצים להיווכח בדבר אמיתות פועלו
של המנוח, אפשר פשוט לקחת את פרוס פקט
המיפעלים של קופת־חולים, וברור
שמרבית המיפעלים הנ״ל ניבנו על־ידי
המנוח.
הייתי מייעץ לעיין בחוברת דקה שנכתבה
על־ידי משה סורוקה ז׳>ל, לרגל 50 שנה
לעלייתו ארצה דשם כתוב כשמשה הצעיר,
נפרד מאביו, אמר לו האב :״בני, לאן
שרק תבוא, תדע להיות בן־אדם (זולסט
זיין א־מענטש)״ ,באידיש. וזה מתייחם גם
לכתבי העיתון.
אברהם שמואדי, רמת-גן

2ותשלומים = 1פירסומת
אברהם קופל
מתונים וקיצוניים
ערבי והשני ציוני־עברי. חדימיון: בשני
המחנות יש מתונים וקיצוניים.
זו הפעם הראשונה, מאז הצהרת־בלפור
ומילחמת־השיחרור, ישלמתונים יש סיכויים
כלשהם• לכן, הרמזים השקופים במאמר
״אנטישמים״ (העולם הזה )1991 אינם מוסיפים
לטיהור האווירה ולהרגעת הרוחות,
ובכלל לאחווודעמים. הקיצוניים שבין הערבים
גם הם אינם טלית שכולה תכלת.
אברהם קופל, אנטוורפן

בעד גוערדזשוליים
בכתבה על נהגי־הקצינים, קלעתם בול
למטרה. זהו נושא החייב לקומם כל אזרח
שאינו מוכן להשלים עם ביזבוז ואי־סדרים
בצה״ל.
דניאל סופד, תל-אביב
בכתבה ״בנזין נשפך כמים״ (העולם הזה
)1992 טען מר זאב יפת׳ בין השאר, כי
נהגי־הקציגים הם ״בעלי האיכות האנושית
הירודה בין נהגי צה״ל• רבים הסתבכו עם
החוק, ואחרים פוסעים בשוליו,״ וכד.
לא נותר לי אלא לשאול את העיתון,
המתיימר ״ללחום״ לפעמים למען נוער-
השוליים וכנגד ההזנחה בקרב נוער זה:
כיצד הוכללו בכתבה האמורה תיאורי
גזענות מסוג זה?
האם היתה זו תרומה לשילוב נוער־השוליים
בחברה הישראלית?
רב ברנשטיין, ירושלים
• הקורא ברנשטיין צודק.
חיסול הנהיגה הפרועה של חיילי צה״ל,

בטלוויזיה מופיע תשדיר־פירסומת של
דוגמנית פזורת־שיער, חבוקה בזרועות
דוגמן. דומני שזאת רונית רוזנשטיין.
מטרת הפירסומת היא להזכיר לצופים
שהניע מועד התשלום השני של הטלוויזיה.
אני חושבת שבזמנים קשים אלה, שבהם
המיסים מרקיעים שחקים, וגם התשלום
עבור אגרת־הטלוויזיה הוא מאמץ ומעמסה,
צורמת מאד הפירסומת הזאת, שעלתה
בוודאי למשלמי האגרות אלפי לירות.
כמה כסף, למשל, קיבלה הדוגמנית עבור
השתתפותה? וכמה קיבל הדוגמן? כמה
עלו צילומי הפירסומת האידיוטית הזאת?
ומי בכלל צריך את זה? באיזו חוצפה
קוראים לנו לשלם עבורה? נראה שהאח ראים
בטלוויזיה ירדו לדרגת אפסות חדשה.
הרי אפשר פשוט להקריא זאת, או לפרסם
מישפס אחד בכתב.
דבורה רובינשטיין, חולו!

קבורה בשארירוח
הרי תמונת מצבה שנתגלגלה לידי,
וחשבתי שתמצאו בה עניין — חזותי,
לפחות•
מה יש לדבר, פעם היו קוברים פה
אנשים עם קצת שאר־רודז. המצבה מדברת,
כמובן, בעד עצמה.
יוני אפרת, ית שליס
י• המצבה בעלת שאר־הרוח — ראה
גלופה.

לדחות את הפרוייקט
ברצוני להביא לידיעתכם, שבאילת עומ דים
לבנות בריכת־שחייה בבית־החייל, על יז ,מישרד־הביטחון. היקף העבודה הנ״ל

חיסכון לחינוך-
החסכון שי ש
להתחיל בו מיד
המצבה בתצלום הקורא אפרת
בעיטת פרידה
אינה בעייה שלא ניתן לגבור עליה. אם
המישטרה הצבאית תגלה יותר יוזמה ותע רוך
ביקורות קבועות במרכזי העיר. כל
התופעה הזו תיעלם.
אני עצמי חייל, משרת בעיר בגלל

הוא כ־ 3,5מיליון לירות.
למרות המטרה שלמענה תוקם הבריכה,
נדמה לי שהביזבוז והזמן אינם הגיוניים,
כל עוד מתבקש כל אחד ״להדק את ה חגורה״
.האם לא ניתן לדחות את הפרו-
העולם הזה 1994

מכתבים
ייקט לזמנים טובים יותר ן
מדוע אין ההיגיון והדוגמח לחיסכון עובדים
גם במישרד-הביטחון 1עול חדש על
כספי־ציבור בזמן שכזה, הוא פשע חמור
לא פחות ממעילה.
אזרח; אילת

השתלבות חרמונית במרחב
מגיע לאורי אבנרי שייאמר שיבחו בפניו,
ואם גם התמהמהתי — לעולם אין זה
מאוחר. כל הכבוד לניתוחו המבריק על
ואת אישיותו של יצחק רביו (העולם הזה
)1983 שבו הוכיח, נוסף לכל השאר, גם
כושר־חדירה נדיר לנפש האדם.
אורי אבנרי הוא האדם שניחן בכישורים
האינטלקטואליים הכל־כך חשובים למנחי-

...ואין שני ה דה!

דויד דה־בוטץ
תחוס צר

כשכזכונת כביסה הופכת להיות מספר 1בשוק, מיד מנסים אחרים לחקותה
לכן, לסובתך שימי לב, ודרשי אך ורק ליידי קריססל האמיתית.
בקנותך ליידי קריסטל-:
אנו מבטיחים לך -תמורה מלאה לכספך,
אנו מבטיחים לך -מכונת כביסה עם כל היתרונות והמעלות,
אנו.מבטיחים לך -כביסה נקיה ופעולה תקינה של המכונה לשנים רבות,
אנו מבטיחים לך -שירות טוב ומסור, לאורך זמן.
מבטיחים לך -הנאה מלאה מפעולתה של ליידי קריסטל.

גות הנחוצה לעם זה ולארץ זו בשעה זו.
וכוונתי לכושר־הניתוח האנאליטי החד,
החריף והמדוייק, המשולב בהלך־מחשבה
יצירתי, בידע אמפירי רב ומקיף בכל
הקשור לנושא החיוני של חיינו: השתלבות
הרמונית במרחב.
לכן כה צר שאדם כמוהו לא ניחן בכוח
שיאפשר לו לפרוץ מתחומו הצר. להגיע
אל לב מחנה־השלום, לאחדו ויחד איתו
להגיע אל לב העם ואל המגהיגות־בפועל.

דויד דה־כוטוו,

גםאת תהיי ליידי-עם קריסטל ליידי

סביוו

לפטר את בר־לב!

לאחר שפורסם דישמית, כי תוכנית הגברת
הייצוא איננה מתבצעת, חייב השר
הממונה על מחדל זה, שר־המיסחר-והתע-
שייר. חיים בר־לב, להתפטר מייד. ואם
יסרב כדרכו, וידבק בקאריירתו, יש לפטרו
בכל מחירו
לא ייתכן שלאחד כישלון נוסף ומובהק
קבל עם ועדה, ימשיך השר בתפקידו כאילו
לא אירע מחדל לאומי-כלכלי חמור ביותר.
גם את בעלי ״העור העבה״ ,כדזגמת בר־לב,
אשר הקארייוה האישית נמצאת אצלם
מעל ומעבר לאינטרס הלאומי — יש ללמד
לקת, כדי שלא יחשוב מישהו אחר שזאת
הדוגמה הטובה במדינת היהודים.
די הרבה מחדלניקים חוזרים לעמדות־שילטון,
ויש לבולמם בכל מחיר ובכל דרך.
ע טי לי בנ ה, עין־חרוד מאוחד

! !וי ססל

סוס&וו״מגס

הידרדרותו של מקום
יש בארץ מקום קטן, שמייסדיו ייקים־
אקדמאים שברחו מגרמניה והתיישבו במ קום
נידח, כדי לחיות ולהתפרנס מעבודת-
כפיהם, וקראו למקום הזה על שם אהד
מגדולי הציונים בגרמניה — שמריהו לווין
— כפר־שמריהו.
עברו שנים, ותושבים חדשים כבשו את
המקום, שהוא כעת קרוב לתל-אביב. באו
דרום־אפדיקאים, אמריקאים והרבה צברים,
שהשם ״כפר-שמריהו״ בתור כתובת, נותן
להם הרגשה של שייכות לאריסטוקרטיה
— שחסרה להם מהבית.
יש עכשיו בכפר הזה הכל — בוטיקים
אחדים בעלי שם לועזי, שכל סחורתם
על טהרת התוצרת המיובאת, מחדל, שלו שה
איטליזים המוכרים את כל פה שבא
מהחזיר — אבל איטליז כשר אין בנמצא
בכפר. כמו־כן יש בכפר-שמריהו בית-
כנסת מפואר כשר־למהדרין(להבדיל מפה
שנאמר קודם) ,שרבו, הסופר-סטאר של
הטלוויזיה והעתונות, מתגאה בכך שנשים
רבות מהכפר, במובן מהחברה־הגבזהה,
באות ל״בייבל-קלאס״ שלו במיכנסיים קצר צרים
ישר ממועדון-הטניס כדי לבלות עימו
(המשך בעמוד )14
העו ל ס הז ה 1994

לירייתמגע 2

^ מכון לעדשות
£עדשות $
רכות וקשות
וזסבר אדיב מפורט
ינתן כמקום. 9 גורדון ,31 תל־אכים
טלפון .238642

קצר וצמוד
התכנית הקצרה, הצמודה הרווחית
ביותר והיחידה הנותנת 0׳0סס1
הצמדה כבר לאחד 24 חורש.

הבנק הבינלאומי הראשון
40 סניפים לשרזתך ברחבי הארץ.

הפיחות בדרנות הקצונה. שפשט בצה־׳ל אחרי מילחמת ששת־הימיס.
ושהניעלשיאחדש אחרי

יוס ־הכיפ זרים. הוא רעה

חולה

10 חנתנייס

** ן הפלמ״ח ירש צד,״ל תכונות, השקפות ומושגים יטאליות, לגבי בל הקצינים, בלא יוצא מן
שליליים, ובין אלה נותרה ומשפיעה עדיין גם הבלל, כלא הבחנה ובלא בדיקה של ממש.

שקרה בצה״ל הוא, שבל אותם גויים עלו, או
זינקו, על בסים הצטיינותאישית —
ואף־ורק על סמבה, בעוד ה״שלבת״ הצה״לית
מפילה עלי-דרגות על בל הקצינים, בלא שיופלה
השוטה מן הגאון, או המצטיין מן המפגר ובלא
שייעשה אפילו ניסיון לכך.

** וטאליות זו היא, אולי, הדבר הגרוע ביותר בפרשה.
\₪/טיפוס מואץ בסולם התפקידים והדרגות איננו מייוחד
במינו, בצבאות מודרניים, הנתונים במילחמ׳ה כללית.
ממלחמת-העולם־השנייה ניתן לדלות מאות של דוגמות
לזינוקים מטיאוריים של מפקדים, אשר גם שיאי מהידות-
הקידום בצד,״ל יחווירו לעומתם.

יתירה מזאת: עלה בדרגה לא רק מי שנפל מגורלו
לקבל תפקיד פיקודי גבוה יותר בקרב — תכופות, מחוסר-
ברירה ורק מפני אי־ד,יכולת לאתר ולמנות אחר, מתאים
ממש — אלא גם מי שישב ומילא טפסים במחנות שליד
תל-אביב, או מכר וופלים בשק״ם. כיוון שגם בצד,״ל,
כמו בכל צבא אחר, אמורה הדרגה התיקנית להתאים לשיא
שאליו ניתן להגיע בכל תפקיד, הרי היה זה רגיל
שקצינים רבים מאד ישרתו בתקנים גבוהים משל דרגתם׳-
למעשה.

התייחסותו לדרגה הצבאית.
מימי נעורינו, זכורים הסיפורים על הפלמ״חניקים
הפייטרים, אשר דחו בבוז (אידיאולוגי) את ד,״בולשיט״
האיטי-סוציאליסטי-קיבוצאי-מהפכני של יוצאי הצבא ה בריטי.
אחד מסימלי מאבקם לייחודו של צה״ל — כלומד,
לשמירתו ברמת יכולת וביצוע של חבורת כנופיות
מזויינות — היה זילזולם המופגן בדרגות. אלה ׳תוארו אז
בהמצאות מטעם ה״ג׳ובניקים״ של ״ביודרומנד (שנחשב
אז התגלמות ״העורף״) וגאוות הפלמחניקים, עם כל
מחקיהם ומעריציהם, היתד. על אי־ענידה מופגנת של
דרגות ו׳זילזול בן, או אי החשבתן.

מאז ועד היום — מעמד הדרגה, היחס
אליה והקריטריונים והשגתה, הם ממאפייני
צה״ל, המייחדים אותו משאר הצכאות המסודרים
כעולם, פאירגון בעל תבונות אנטי
צבאיות ברורות. אין צבא אחר, שמעמד הדרגה
בו בה נחות, שמישר,לד! מועט בל־בך ושבה
מעט נדרש בדי להשיגה. הביטוי המובהק
ביותר לבל אלה נמצא במגיפת ״שלבת הדרגות,״
אשר היבתה בצה״ל פעמיים: לראשונה,
אחרי ששת-הימים ובשנית, מייד לאחר יום״
הביפורים, כין הפסקת-האש להפרדת־הבוחות.
כפי שפידסמו העיתונים בהרחבה הוחלט, בשני ה־מיקרים
הללו, כי כל קצין יעלה מייד לדרגה התיקנית
של התפקיד שמילא במילחמה (אבל, כמדומני, לא ביותר
מדרגה אחת) .משמע: סרן צעיר שנותרו לו, נאמר,
שלוש וחצי שנים עד שייעשה רס״ן לפי ״פרק־הזמן־
המינימלי״ (או ,״הפז״ם״) חסך לעצמו, במכה אחת, כל
אותן שנים ארוכות ונעשה מייד רס״ן, רק מפני שבמשך
מילחמת ששת־הימים — כלומר, לתקופה של יממה אחת
עד ארבע, לפי החזית שבה שירת — שימש בתפקיד, אשר
דרגתו הרשומה בתקנים היא רס״ן.
התופעה כשלעצמה איננה מייוחדת, לכאורה, במינה:
גם בצבא הבריטי ובאלה ההולכים לפיו מקובל כי כל
מפקד, שהוטל עליו תפקיד בכיר יותר, עולה מייד לדרגה
התיקגית המתאימה, כולל ׳תשלום ושאר ׳נספחים.

ההבדל הקטן מתבטא בבד, שבצבא הבריטי,
עד לסיום הפז״ט, אין הדרגה החדשה נעשית
קבע.
אם, לדוגמה, דרגת־הקבע שלך היא סגן והועלית
לתפקיד ולדרגה של רס״ן, הרי משך שלוש השנים ה קרובות
ניתן להורידך, בכל רגע, שוב לתפקיד ולדרגה
של סגן — ודבר לא יקרה לך, לצבא או לדרגה. אחר־כד,
כ־שתקבל דרגת־קבע של סרן הרי משך ארבע שנים
נוספות, עד שתיעשה מייג׳ר של קבע, תוכל לעלות
ככל שתחפוץ, אבל גם ייתכן לשוב ולהורידו מיידית
לתפקיד ולדרגת סרן — וכך חו׳זר־חלילה.
בחוכמתו, לא החיל הצבא הבריטי נוהג יזה לגבי מי
שמונה לתפקיד, שדרגתו מייג׳ד־ג׳נרל (מפקד דיוויזיה/
אוגדה) ומעלה.
צבאות אתרים לא נהגו כך, אלא העלו קצינים בתפקיד,
בלא שיעלו אוטומטית גם בדרגה: ואת זו קיבלו לאחר
תקופת זמן, לאחד ומאחד שהוכיחו עצמם בתפקידם
הבכיר יותר וגם לא נמצא, לאותו תפקיד, מועמד בכיר
מהם.
הגיונה של גי-שה זו בכך, שהדרגה ה״תיקנית״ מתייחסת
לשיא התפקיד, לא לקרקעיתו. כלומד: אם מפקד־

וינג״ם וא״זשואו
אורד וינגייט הידוע היה ערב המילחמה
פרן. בעבור ארבע שנים וחצי בילבד היה בבר
הפרשן הצבאי של ״העולם תזה״ מפסיק הפעם
את סידרת כתבותיו על ליקחי מילחמת יום־
הכיפורים, כדי לדון בתופעה חשובה מייוחדת.
מאמר זה, ככל מאמריו, מבטא את דעתו האי שית
.״העולם הזה״ יפרסם ברצון גם דיעות
אחרות, תגובות והערות על כתבה זו.

מאח בנימין עמידרור־ -תת־אלוף — ורק כפסע היה כינו לבין דרגות
גבוהות יותר.
קצינים רבים, בכל הצבאות, החלו את המילחמה כ מפקדי
חטיבות וסיימוה, כעבור 4—6שנים, כמפקדי
קבוצוודארמיות, בדרגת גנרל ״מלא״ (של ארבעה כו כבים)
.או פילדמרשל(חמישה כוכבים. לפי הסימון האנגלו-
סכסי); כלומר, עלייה של ש ש דרגות, אשר בצד,״ל איננה
אפשרית אפילו מבחינה טכנית.

אחרים, אייזנהואר או רומל הגרמני,
עלו לדרגות הגבוהות ביותר. משד זמן עלייתו
של אייזנהאור, מדרגת רם״ן כערב המילחמה,
לרמה ולדרגה של סופר־רמטב״ל, כמושגינו,
נמשכה שלוש שנים ומשהו.
בחילותיו־,אוויר השונים, ובעיקר, דומני, בלופטוואפה
הגרמני, הונהגו עוצבות, הגדולות (מיספרית) מכל היל ד,אוויר
שלנו, על־ידי נערים, במחצית שנות העשרים
שלהם.

השוני הקובע כין דוגמות אלו לבין מה

פער זה, שבין הדרגה המעשית ל״תיק•
נית״ ,הוא — ורק הוא — שיוצר את ״מתח
הדרגות״ ,המשמש תמריץ ודרכן מרכזי, להצטיין
כמילוי בל תפקיד. מתח־דרגות זה נעלם
ונקבר בליל, עוד לפני הפרד^הבוחות, במפולת
״השלכת״ הטוטאלית.
תכונת הסיטונות של ״השלכת״ די היה מה, ככל
תופעה אינפלציונית דומה, לגרום פיחות מיידי ומשמעותי
ביותר בערך הדרגה ובמי-שקלה. חטא זה לבדו היווה
חתירה רצינית תחת אושיות הסדר הנכון ויעילות הקצונה
של צד,״ל.
אולם הפשע שנוסף עליו, היה חמור ממנו. כנראה לשם
מראית־עין של בקרה איכותית על הענקת הדרגות בשיטת
ההיצף, נדרשו חוות־דעת מתאימות מטעם מפקדיהם של
כל המועמדים לעלייה בדרגה. עד איותה תקופה (ששת
הימים) עדיין היתד, חוות־הדעת האישית, של המפקד
הממונה, ניתנת באופן נורמלי, פחות אז יותר, והציונים
שנרשמו בה התאימו להערכתו של המפקד־המעריך כמו
שהיתר.,
בעידן הרחוק ההוא היו ציונים גבוהים ניתנים מחוות-
הדעת רק לטי שהמפקד הנותן חשב שהוא פקוד מצטיין
באמת ; ומתן דרגה תוד קיצור הפז״מ נעשה רק במיקרים
יוצאי־דופן, על סמך כמה חוות-דעת תקופתיות רצופות,
שבכולן זכה המוערך בציונים גבוהים במייוחד. נוהג זה
לא שונה באופן רישמי — רק כדי לאפשר הענקת־הדדגות
הסיטונית אחרי ששת־הימים, כלא שייפגעו, מבחינה חי צונית,
הנוהלים הקיימים עד ששת־הימים, נעשו לפתע
כל המועמדים להעלאה בדרגה ״מצטיינים״ .כך בוצעה
ד,״שלכת״ הראשונה, בלא שנפגעו, חלילה, הסטנדארטים
האיכותיים המסורתיים שעליהם, כידוע, תפארתנו !

מובן בי מאותו זמן ואילף, הפד גם מוסד
חוות־הדעת מובה אינפלציה, ובל מי שלא צויין
כהן בקצין משובח ומעולה נחשב קצין כושל :
בלומר, הציונים המעולים הפבו, למעשה, שווי־ערך
לכינוניים — והטובים או הבינוניים, הפכו
שווי-ערף לירודים.

כולם..טובים מאך־
ך* ומרתה המייוחדת של התופעה נעוצה בכך ,ש ן
1בצד,״ל — חוות־הדעת של המפקד הישיר היא אמצעי־הבקרה
הפורמלי היחיד לקידום הקצין (מלבד מעבר
קורסים) .זהו, כשלעצמו, פיגור ומחדל בלתי־מובן והרה-
עיוותים (כפי שעוד נראה מאוחר יותר, בבחננו את אופן

ה״שלנת׳ מגודל הנידה עדיט
על כל הקצינים, בלי
להנחה נין שוהה לגאון
פלוגה, לדוגמה, יכול להגיע, בתפקיד זה, עד רס״ן(׳מייג׳ר),
אין זאת אומרת שאי-אפשר לו למלא תפקיד זה ואפילו
לסיימו, כסרן (קפטן) בילבד. כל זאת גם לגבי קצינים
המפקדים על יחידות לוחמות, ולא משך כמה ימים,
אלא חודשים רבים ורצופים. כבר מבחינה זו לבדה היתד,
החלטת צה״ל להעניק לכל קצין את הדרגה התיקנית
ד,מי ר בי ת של התפקיד שאותו מילא בעת המילחמה
— ולוא אפילו במיקרה, ולימים ספורים בלבד — חסרת
כל ד,יגיח.

גם הטענה שהקצין הנוגע ״הוביח עצמו״
איננה תופסת בלל, מפני שההעלאות היו טו•

אברהם יפה: מפקד־מילואים

קידום הקצין בצד,״ל) ,אך לצרכינו כאן נקבל את המחדל
כנתון — וברור כי על־ידי הפיכת ה,,בינוני״ ל״מעולה״,
במחי-עט, איבדה חווודהדעת כימעט את כל ערכה —
אם־כי כך נעשה צד,״ל, אחדי ששת־הימים, צבא, שכמעט
כל קציניו ״טובים מאד״.
יש שיאמרו כי מכך אין חדש, ואף מניסיוני יכול אני
להעיד, כי גם לפני 1967 לא תמיד •הקפידו מפקדים
להתחשב בחוות-דעתם של אחרים, בעיקר כשהללו לא
היו חביבים עליהם במייוחד. אולם ודאי כי אז נודעו
לחוות־הדעת מישקל והשפעה רבים יותר ; וגם, עם הפיכת
עיוות הציונים בחוות־הדעת תופעה דישמית-למעשה, אבד

ללא קושי מייוחד. אבל ילדון, בתחילת שנות העשרים
שלו, איננו בשל לקפיצות פתאומיות וארוכות כאלו.

זהו חדק מן ההסבר לבד, שחלק גדוד מדי
ממפקדיו הבכירים של צה׳יד ניהל ככל מיל•
חמותינו, עוצבות כמושגים שד גדוד או מחלקה:
מפני קידומם המואץ מדי לא נזדמנה
להם האפשרות הטכנית להרחיב כראוי את
בסיסם המושגי והמעשי והם נותרו כף, תי*
נוקות-מיקצועיים מגודלים.
לכן, קידומו של סא״ל לתת־אלוף משך שנתיים איננו
מעשה מופלא או מזיק ביותר — אם מדובר בסא״ל
מוכשר במייוחד — בעוד שקידום סגן לדס״ן, בתיד אותו
פרק-זמן, ראוי להיחשב פשע מיקצועי ממדרגה ראשונה.

כל סגן ־ ח דן
ך• ופעה שלילית נוספת, שאיפיינה את צה״ל של
1 1י יום־הכיפורים היתד עודף קצינים ואבטלה סמוייד,
(ולא תמיד כל-כך סמוייה) בדרגות הגבוהות, המלווה במחסור,
לעיתים חמור, של קצינים בתפקידים הנמוכים.

רומל: קפיצה אחרי זחילה
הסיכוי להפיכתן מכשיר־בקרה יעיל יותר, אם ובמידה
שהיה מישהו רוצה להפכן מה שעליהן להיות•

מעת שהפכו קיצורי הפד׳מ מכת־מדינה,
חדל הקידום המואץ להיות יוצא מן הכלל ופרם
למצטיין כילכף וההנאה ממנו הפכה דכר רגיל
ונפוץ.
בין ששת־הימים ליום־הכיפורים לא נעשה כימעט דבר
לתיקון המעוות: דרגות גבוהות מדי המשיכו לצמוח על
כתפי קצינים רבים מדי, לאחר פירקי־זמן קצרים מדי.
לאחר יום־הכיפורים ועוד קודם ששככו הדי היריות, הח ליט
המטכ״ל, כנראה, הקודם, כי הצרכים וגם המוראל
מחייבים, תיכף ומייד, ,שלכת״ נוספת. ושוב מצאו לפתע
המוני קצינים, על כתפיהם, דרגה אחת י ־ ולעיתים אף
שתיים או יותר — גבוהות מזו שנשאו בעת המילחמה.
הם ז״מ איננו המצאה של צה״ל והצורך בו, כמו הגיונו
ותועלתו, ברורים.

קצץ העולה כדרגה כלא פז״מ, מתקדם
מהר מדי ועולה גכוה מדי, קודם שהתבגר,
התנסה ונבחן דיו — לעצמו וגם על־פי קריטריונים
חיצוניים אוכייקטיכיים וכן חוות־דע
תם של אחרים. כיוון שהפז״מ מכוון להבטיח
דרגות, ניסיון, התנסות ומיבחנים מספיקים,
ברור מייד, כי מגיפת ה״שלכת״ וקיצורי ה־פז״מ,
כתופעה כללית וכרונית, הזיקה כגלל
פגיעתה בדרגים הנמוכים, יותר מאשר כ•
גבוהים.
מכנה משותף לכל הדוגמות אשר הבאנו סן ההיסטוריה
הצבאית המודרנית לקריירות מטאוריות הוא,
שתחילה התקדמו בעליהן לאיטם, בדרגות הנמוכות ורק
לאחר שנים רבות של זחילה בדרגות סג״מ—רס״ן, באה
המילחמה ועימר — .זינוקם המסחרר מעלה( .יצאו מכלל
זח רק זרועות-האוויר אשר, ברוב הצבאות של המילחמה
השנייה, התפתחו בהיקף ובקצב יחסיים גדולים משאר
חלקי הצבא, וגם שיעור האבידות שלהם היה עצום —
ב״סיקוד המפציצים״ של הרא״ם, לדוגמה, נפגעו או
נישבו 60 מאנשי ציוותי־האוויר, אשר שירתו בו משך
כל המילחמה. לכן, קאריירות מטיאוריות נעשו שם שיגרה
— אבל גם בהם היו כל תפקידי־ד,צמרית מאויישים על-ידי
אנשי-קבע, ששירתו עוד קודם למילחמה).

שלבי־התקדמותו של וינגייט יבולים לשמש
דוגמה יפה גם לגכי השאר: וינגייט ביצע את
כל עלילותיו הידועות כארץ כהיותו סרן כל*

לעומת האבטלה הסמוייוו
בדרגות הגבוהות, היה(ויינן
מהשר חמור בקצינים נמונית
בד — דרגה שכה שירת משד 10 שנים רצופות,
לאחר 6שנים בדרגות סג״מ וסגן 16 .
שנה מגיל 20 עד ,36 נדרשו לווינגייט לעלות
3דרגות.
בכוח הניסיון, הבגרות והמיבחנים בהם עמד בתקופה
ארוכה זו — ואך ורק בזכותם — יכול היה לעלות, משך
ארבע וחצי שנים קצרות נוספות ב־ 5דרגות! ואלמלא
נהרג, ודאי שלא היה זה קץ עלייתו.
אבל עד שמדברים בווינגייט, ראוי להדגיש מאד את
העובדה, שאת התפקידים אשר ביצע כסדן, מבצעים
אצלנו קצינים שדרגותיהם (לא רק למעשה, אלא גם
על־פי התקנים התורתיים) גבוהות בהרבה — ואין מי
שיאמר, כי משום כך ביצועיהם משופרים יותר. חשוב
גם להבין כי דרגתו של וינגייט לא היתה תת־תיקנית,
אלא התאימה לתפקידו המוגדר, שהיה אז תפקיד קצץ-
מודיעין אוגדתי.
כמיקרהו של וינגייט, גם אלה של כל המצביאים
האחרים אשר הוזכרו קודם• ראוי להבין, כי קצין מוכשר
מן הממוצע, בן 40י ,30-שצבר ניסיון רב ומגוון, עבר
הכשרות והשתלמויות מתאימות ובנה לעצמו בסיס מיק-
ציועי איתן, יכול לדלג כימעט בבת-אחת 3—5דמות

סיכתה הישירה של רעה חולה ומשונה*
לכאורה זו, תימצא ב״שאיכה״ כלפי מעלה,
שנוצרה אז, בתוצאה מהעלאה סיטונית כלתי
מבוקרת, או בלתי-מחושבת דיה, של קצינים
בדרגות הבינוניות, אל הגבוהות. בעיקכותיה
נותר חלל-ריק כשיככת־־הביניים, תוף גרימת
״התפוצצות אוכלוסין״ בדרגות הגבוהות.
הבעייד. נעוצה בכד, שקצין יכול למלא תפקידים
ברמות, שדרגותיהן התיקניות (כלומר, המירביות) גבוהות
משלו — אולם כבר איננו יכול להתמנות לתפקיד, שדרגתו
נמוכה משלו. השאר ניתן לחישוב בחשבונאות אלמנטרית :
על-פי המקובלות האוניברסליות, כביטויין בפז״מים הקבועים
בצבאות השונים, נחוצות שנה־שנתיים להכשרת סג״מ

לדרגת סגן ! שלוש־ארבע שנים להכשרת הסגן לסרן ! כארבע
שנים בין סרן לרס״ן וגם בין רס״ן לסא״ל ובין
סא״ל לאל״מ (מעבר לאל״ם דומני שאין נהוג פז״מ
פורמלי קבוע. על-כל-פנים, לא הדרגות הגבוהות הן החשובות
לענייננו, וגם עמדנו על כך, שהפז״מ משמעותי
בעיקר בדרגות הנמוכות).

לכן, שעה שמועלה רם״ן לדרגת סא״ל, צריף
שיהיה מוכן קצין מתאים — והוא לא רק
בחור כשרוני, אלא גם סרן ותיק, שעבר לפחות
מחצית הפז״מ שלו — למלא את התפקיד
שפינה אותו רס״ן ן ובן נחוץ סגן ותיק, שייכנס
כמקום אותו סרן ; וסגן צעיר, או סג״מ כסוף
תקופתו, שיבוא במקום הסגן הוותיק: וסג״ט
טרי, שיתפוס את ביסאו המתפנה של הם ג״מ
העולה.
אבל ב״שלכת״ הועלו אל הדרגה הבאה, בבת־אחת,
צעירים וגם ותיקים בכל דרגה ודרגה. כד הועלה לתפקיד
רס״ן סרן צעיר מדי, בעוד שסגן חדש לגמרי הועלה לסרן
ושובץ לתפקיד של סרן ותיק.

באופן זה נוצרו פערים של 3—5שני 8כין
הקצין לבין תפקידו, וזהו פער שהוא עצום
לגבי קצין צעיר, שטרם מלאו שנתיים או שלוש
לסיום קורם־הקצינים־ שלו.
בפועל נוספו על הנזקים הללי עוד כמה תופעות-לוואי
שליליות. עקב הפיחות הניכר והבלתי־נמנע במעמד ה דרגה,
אבד הרבה מאד מכוח-משיכתד, ומן היכולת להש תמש
בד, כתמריץ, תיד ניצול מתח־הדרגות שבכל תפקיד.
גם רמת־ד,ציפיות של הקצינים הצעירים עלתה לאיד
שיעור. המושגים אשר שררו בצבא־הקבע בשנות שירותי-
שלי (62׳—55׳) היו קרובים למקובלית ההגיוניות וגם
האוניברסליות בקשר לקידום קצינים צעירים.

אף המצב שנשתרר אחרי ששת־הימים
והרכה יותר, מייד אחרי ״שלבת״ שילהי יום
הכיפורים, ככל הנוגע לרמת־הציפיות של הקצונה,
ניראה מדהים: צוציקים, אשר מבחינת
הפז״מ הנורמלי, בגרותם וניסיונם צריכים היו
להימצא כדרגה ובתפקיד של סגן אי-שס בתפקידי
סגן בינוניים, החלו מצפים, כמובן מאליו,
לתפקידי רס״ןככיר — מה שמשמעותו, לפי
המקובלות, פער של 6—3שנים כין רמתם
והתאמתם המיקצועית בפועל לבין התפקיד
המדובר.

מה טבע בשיטפון
ך* ידום קצין כתפקיד וכן העלאתו בדרגה חייבים
[ /להיעשות על-פי שני קריטריונים בילבד. הראש ו הראשון
הוא צרכי -ה צ בא. השני הוא מידת
התאמתו של כל מועמד, לתפקיד ולדרגה הגבוהים

אייזנהואר: קפיצה מסרן למצביא
יותר, ביחס למועמדים אחרים: הטוב במועמדים יקדים
תמיד את כל הפחות־טובים — אד גם המעולה והמתאים
שבמועמדים לא יקודם ולא יועלה, בתפקיד או בדרגה,
אם הדבר איננו מתחייב מצרכי הצבא. כלומר: אם
במילחמה נתגלה רס״ן מסויים כקצין למופת ואפילו מילא-
בפועל תפקיד של סא״ל, לא יועלה לתפקיד ולדרגה של
סא״ל, אם מתברר, בהתארגנות שלאחר המילחמה, כי
כבר מצוי בצבא סא״ל קיים, המסוגל למלא את התפקיד
המדובר.
לכן, ניתן היה להבין האצת־יתר בקידום קצינים
ואפילו להסכים עימה, אם מפני אבידות כבדות, התרחבות
פיתאומית של סדר־ד,כוחות הסדיר, או צירוף שני
גורמים אלה, נוצרה לפתע דרישה דוחקת וחיונית לקצינים
(בצבא־הקבע) ,בכמות העולה הרבה על זו, שניתן לספקה
בקצב הרגיל של קידום, תוך דבקות בפז״ט.
בהתעורר צורך הכרחי ומיידי כזה, אכן אין ברירה אלא
להגביר, בבת־אחת, את תפוקת הסג״מים — על־ידי זירוז
והרחבת קורסי-קצינים ואם בדיד העלאת מש״קים מצטיי נים
לסג״ם, ללא קורם — כדי שעל בסים זה יינתן
.למתוח״ את מערד הקצינים הקיים על פני כל הסד״כ,
באמצעות קידום מואץ.

אף אפילו כך אסור, באיסור החמור כיותר,
לבצע את הקידום המואץ על־ידי העלאה מא•
סיבית של גושי־קצינים, בשיטת ה״שלכת״,
חומרים־חומרים, ללא הבחנה. אלא, מן ההברה
לערוף את בל המועמדים בסדר־עדיפויות•
להעלאה, איש-איש לפי מידת יכולתו והתאמתו
האישיים, כיחס לאחרים.
כד, ברגע שהיו השורות מתמלאות, היד, התד׳ליד גפסק
מייד, תוך שהובטח, ולוא רק על דדך ההכללה, כי מכל
דרגה ודרגה עלו היותר־מתאימים לעלייה ונשארו הפחות-
מתאימים.

מובן בי ה״שלכת״ מבטלת מראש, בוודאות
נחרצת, בל סיכוי לבקרה בזו — והתוצאות
הבלתי־נמנעות הן בהתאם.
אין כל״ סימן או ראייה, ששני הקריטריונים הנזכרים
היו מוכרים לעושי ד,״שלכת״ ,אף שאינם רק מובנים-
מאליהם מבחינה הגיונית, אלא גם מקובלים ומייושסים
בעולם, מקידמת־דנא. יתד-על-כן, דומה כי שתי ה״שלכות״
— זו שאחרי ששת־הימים והשנייה, הגדולה ממנה, שהיתר,
ממעשי-ידיו האחרונים של דויד אלעזד — נעשו תוד

התעלמות מודעת מכל קשר הכרחי בין צרכי צד,״ל
האמיתיים לבין היקף ה״שלכת״ וקיצבה.

למשל: אם כתפקיד מסויים, שדרגתו ה־תיקנית
(המירבית) רם״ן התחלפו, במהלף ה־מילחמה,
נניח מפני פציעה, שלושה סרנים,
מחייב ״פרינציפ השלכת״ ששלושתם
יהפכו רס״נים. העובדה שהאחד בהם מצטיין,
השני טוב-למדי והשלישי בינוני, לא תעלה
ולא תוריד דבר, לעניין עצם קבלת הדרגה,
במו לעיתוי.
עוד פחות תשפיע העובדה, החשובה יותר, שלצרכי
סתימת פערי-האמת אשר נוצרו בצד,״ל, אין נדרש שיעלה
לרס״ן אלא אחדבילבד מן השלושה•

צבא רגיל היה כורע מיד תחתיו כלחץ שיטפון
בזה, המציף בבת־אחת את פירמידת
הדרגות תוף ניפוח ראשה — בלומר, דרגות
סא״ל, אל״מ ותא״ל — הרכה מעבר ליחס
הסביר והנבון. אבל צה״ל איננו צבא רגיל.
מפני טעמים בלתי-רלוואנטיים של סדר נכון ויעילות,
לא יקופחו אצלנו חברים־חיילים, שלחמו באומץ בה רב
(המשך בעמוד )30

מכתבים
(המשך מעמוד )11
על קפח, עוגות ותורד. שעות אחדות
(מצוטט מריבוי הרב עצמו, לאשת מתאריו
.)22.9.75
אולי הגיע הזמן שראש העדר הזד, ינסה
להזרים לקהילתו קצת מהערכים שהם הימור
של קיום עמנו: יושר, קצת צניעות
וקצת-קצת ציונות. ובכך תבוא עליו הבר*

רחל וצבי לוי,
להקה — אכל אחרת

הרצליה

למיכתבה של הגברת ממן (העולם הזה
)1990 צורפה תמונה של גליה געש, רותי
ארנשטיין וסיגל עינבר, שלוש רקדניות
מלהקת המחול המודרני של רמת־השרון.
להקה זו אבן הופיעה בערב הספורט

גם ביציאתך לחו״ל
תשיג את ץ^0ג0ק 8שלך
במטוסי אל על
ובחנויות פטורות מכס

דחקת רמת־השרץ
אמנות, לא הפועל
שאירגן מעריב, אך איננה קשורה לאגודת
הפועל.
את הלהקה (של רמת־השרון) מדריכה
ומנהלת אשתי, דורית שמרון. ייתכן ה גברת
ממן אכן התכוונה לבנות הלהקה
של הפועל — התעמלות אמנותית. אם כן,
אז פירסמתם את התמונה הלא־נכו.ה.
יורם שמרץ, נווה־מגן

קריטריונים של הוגאח

נדעום ו־ו י^יזגסזן

קראתי את המודעה של ממשלת ישראל
והסוכנות היהודית (העולם הזה ,) 1990
ואינני יכול להתאפק מלהגיב.
מודעות מסוג זה מגבירות את הרצון
להגר, בתיקווה שבעוד גמה שנים חכה
הזוג הצעיר שיחזור בהטבות מיוחדות,
האם יש טעם עוד להזכיר, שזוג צעיר
בארץ שאיננו פדוטקציוגר או אלים, אין
לו סיטי להגיע לדירה משלו, במחירים
הספקולטיביים של הדירות בארץ ן
מדיניות הקריטריונים של מישרד־השי־נון
לגבי זוגות צעירים, היא הונאת הצי בור׳
ורק גורמת שחיתות והצהרות-שקר.
אברהם כחנא, תל־אביב

טעות?עודם צודקת
עמלן פורטוגלי כתב אתמול,
שרעב מאיים על המדינה וכבר
עתה השים התושבים ברחסוד בחבל
דבחפאה.

^ ¥100 של 860
¥י ד ^ 11ס <3

בשורה אחת זום הסיגרין ת
המפורסמות ביותר מלודם
סופר קינג ס״ז
תערובת אמריקאית
תוצרת דובק

חנה

דבר3.11.75 ,
זהכי, תל־אביב

היעייה הישראלית: מדוע מעז
בעלימסעדה להמשיך לדרוש אצלנו
את אותו מחיר׳ כאשר הוא מקטין
את המניחז מדוע מעז התעשיין
לדרוש און אותו מחיר כאשר הוא
מוריד את איכות המוצר ז
ידיעות אחרונות4.11.75 ,
נורית דזץ, תל-אביב

העולם הזה 1994

11111

* חלמת עצרת״האו״ם

ש י -היסטריה
בגנות הציונות מעוררת

ן 1בחילה.

ההיסטריה הלאומית המפוכרקת, שבה נתקבלה
אצלנו החלטה זו, מבחילה כימעט באותה
מידה.

ף* מילחמת־העולם השנייה, כאשר שירתו רבבות
^ צעירים יהודיים מארץ־ישראל בצבא הבריטי, אירעו
מאות קטטות בין חיילים בריטיים ויהודיים ביגלל שתי
מילים.
כאשר היה חייל אנגלי שיכור מתרגז על חייל ארצ ישראלי,
היה מפליט את המילים ז\\<1 0ס810״.
היהודי היה רואה עצמו חייב להגיב על העלבון הלאומי
בזרוע נטוייה. חברי שני הניצים היו מתערבים, וכך
נולדה שוב ושוב תיגרה המונית•
פעם אירע המיקרה הבא :
בתא של קרון־רכבת, בדרך מלוד לקאהיר, ישבו זה
מול זה שני חיילים: בריטי ואיש הבריגדה היהודית.
שניהם היו שקועים בקריאת עיתונים.
לפתע הרים הבריטי את עיניו, ראה את מגן־הדויד
שעל שרוול האיש ממולו, ואמר עגס( ץ810001״.
החייל הארצישראלי הרים את עיניו מעיתונו, והשיב
״! £02115801311ץ810011״.
בזאת נסתיים העניין. שני החיילים חזרו לעיתוגיהם.

השבות, או את יחסי ישראלי—דרוט־אפריקה — אפשר
היה להתווכח על ההחלטה. אפשר היה לגנותה, או לחיי בה,
או להתקומם נגדה — אבל הוויכוח היה ונשאר בתחום
ההיגיון הפוליטי.
אולם ההחלטה מדברת על ״ציוניזם״• לא על התנועה
הציונית, לא על המיפעל הציוני, לא על המדינה הציונית,
אלא על הציונות בתור -שכזאת.
היא מגנה את ״הברית הבלתי־קדושה בין הגזענות
הדרום־אפריקאית לבין הציונות ״ .היא תובעת לחסל
את ״הקולוניאליזם, הגיאו־קולוגיאליזם, הכיברט הזר,
הציונות, האפארטהייד והאפלייה הגזעית על כל צורותיה.״
*היא מוקיעה ״באופן חמור את הציונות ,
כאיום על השלום והביטחון בעולם,״ וקוראת לכל המדינות
״להתנגד לתורה גזענית ואימסריאליסטית זו.״
היא קובעת כי ״ הציונות היא צורה של גזענות
ושל אפלייה גזעית.״

בלומר: היא מדברת על תורה, עד אידי>

אולוגיה.

כאשר מוסד פוליטי כלשהו שם עצמו שופט על תורה
אידיאולוגית, הוא מעמיד את עצמו במצב מגוחך. באותה

ה שהתרחש השבוע, מערער הנחה זו. במידה
שהתגובה הישראלית להחלטה האנטי־ציונית היתד׳
ספונטאנית ובלתי־מפוברקת, היא הוכיחה שאנחנו עדיין
רחוקים מאד מלהיות עם נורמלי• עוד מקננים בליבנו
כל התסביכים של הגטו היהודי.
כי ההחלטה היתד רחוקה מאד מלסכן את מדינת־ישראל,
או את העם היהודי, או אף את התנועה הציונית
(במידה שזו קיימת).

היא היתה חסרתייחשיבות, וכימעט מגוחכת.

מבחינת חלוקת־הכוחות, היתד, בה מפלה מוסרית
ומעשית לבעליה. מבין 142 המדינות שהיו חברות־האו״ם
ביום קבלת ההחלטה, הצביעו בעדה רק — 72 אחת יותר
מן המחצית 35 .הצביעו נגד 32 ,נמנעו 3 ,נעדרו במתכוון.
במיקרה זד, הימנעות והיעדרות דינן כהצבעת־נגד.

מרוב המולה, כימעט נשכח איך נולדה
הצעת-החלטה זו.

קרוב לוודאי •שיוזמי ההצעה סברו כי הם עדשים בכך
טובה לישראל. הם סברו כי ההחלטה היא הסרת־ערך,
מפני שהיא בלתי־מעשית• יקבלו איזושהי החלטה מגוחכת,
ינאמו כמה נאומים, וכל העניין יישכח כעבור שבוע־שבועיים.

לא הבינו, כי דווקא בהחלטה זו הם פוגעים באחת
הנקודות הרגישות ביותר -של הציבור הישראלי, ושעלולות
להיות לכך השלכות מעשיות חמורות ביותר.

מתגלה כאן שוב תופעה הרת-אסון, המטילה
את צילה על בל הסיבסוך הישראלי-ערכי :
כשם שאין לצמרת הישראלית שמץ של הבנה
בפסיכולוגיה של העמים הערכיים, בן אין לצמרת
הערבית שמץ של הבנה כפסיכולוגיה של
העם הישראלי.

ווקא כוונתם של יוזמי ההחלטה שלא לגעת
1בשום עניין מעשי, היא המעניקה להחלטה זו את
אופייה האנאכרוניסטי.
.ההחלטה אינה מגנה מדינה, או מדיניות, או מעשה
מסויים כלשהו. היא מגנה ״איזם״.

מזה נודן! ריח של מילחמת־דת, מילחמת
אמונות, מילחמת-אידיאולוגיות, בנוסח ימיהביניים.

אילו
גינתה העצרת את המדיניות של ממשלת ישראל,
או את יחס התנועה הציונית לעם הפלסטיני, או את חוק־

הא דינו של ההיסטוריון בבוא העת כאשר יהיה,
דבר אחד הוא יצטרך לקבוע מעל לכל ספק :

לעומת כל העוולות האמיתיות והמדומות
שאפשר לייחס למיפעל הציוני, יש עוולה אחת
שממנה הוא טהור לגמרי: הגזענות.
אפשר לטעון נגד הציונות שהיא לאומנית, או דתית־אכסקלוסיבית.
אבל דווקא הגזענות אינה ממלאה בה
תפקיד כלשהו.

היא דוגלת בעליונותו של גזע אהד (הארי, הלבן.
המונגולי) על־פי גזעים נחותים (היהודים :,השמיים, הש חורים,
הסלאביים) .מאחר שהגזע הוא נתון ביולוגי.
אין אדם יכול בשום פנים ואופן לעבור מגזע אחד
למישנהו. נגזר עליו, מרגע לידתו, להשתייך לגזע
מסויים — עליון או נחות.
ההלכה היהודית, שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות
חוק חילוני, כוללת אפליות מחפירות רבות׳ אך אף אחת
מאלה אינה גיזענית. הממזר עומד מחוץ לקהל בשל
התנהגותה המינית של אמו, לא בשל מוצאה הגיזעי.
״גוי״ (מושג מבחיל למדי!) יכול להיות ליהודי כשר,
ולהשתייך לעם הנבחר, אם יעבור גיור אורתודוכסי כדת
וכדין. נישואי־תערובת אסורים בתכלית, אבל לא מטעמים
גזעניים׳ אלא דתיים־לאומגיים.
חוק־השבות וחוק־ד,אזרחות אכן מפלים בין אדם לאדם,
אך לא על פי מוצאו הביולוגי־הגיזעי, אלא על־פי
הלכה דתית. הם מבטלים דווקא יסוד ביולוגי אחד של
ההלכה הדתית: בעוד שלפי ההלכה יהודי נשאר תמיד
יהודי, גם כשהוא עובר לדת אחרת, קובעים חוקים
אלה שהיהודי חדל מלהיות יהודי, גם אם נולד לאם
יהודיה כשרה, כשהוא עובר לדת אחרת.

כשסיפרו לי בשעתו את הסיפור הזה, אמרתי
לעצמי :״זהו: סוך־סוף הפכנו עם נורמלי 1

המצרים חיפשו תכסיס כלשהו, שיאפשר לעצרת
לגנות את ישראל כאופן מופשט, מבלי
שתהיה לכך מסקנה ביצועית. כך נולד הרעיון
שלא לדרוש בל פעולה נגד ישראל, וגם לא
להזכירה כלל, אלא לגנות משהו מעורפל הקרוי
״ציונות״.

שאלה היסטורית זו לא תסובם לעולם כהחלטה
פה־אחד. לפטור אותה כשנייפ-שלושה
פסוקים, כאסיפה בינלאומית של פוליטיקאים
מיקצועיים ורדודים — הרי זה ניסיון גרוטסקי.

הגזענות היא תורה המבחינה כין בני-אדם
על פי המוצא הגיזעי, כעובדת־יסוד מכרעת.

הממשלות הערביות הקיצוניות יזמו מיבצע לגירוש
ישראל מעצרת־האו״ם. המדינות הערביות המתונות, בהנ הגת
מצריים, קיבלו על עצמן לסכל מיבצע זה, כחלק
מן התהליך לקראת הסדר, שמצא את ביטוייו בהסכם־
הביניים הישראלי־מצרי.
אי־אפשר היה לממדשלת מצריים להתנגד סתם ליוזמה
אנטי־ישראלית, מבלי להציע אלטרנטיבה כלשהי. אחרת
היה אנוואר אל־סאדאת חושף את עצמו לטענה שהוא,
חלילה. סוכן אימפריאליסטי־ציוני.

אין אמת־מידה אובייקטיבית למדידת היחס בין הטוב
והרע, החיובי והשלילי. זה תלוי במלואו בהשקפתו ה סובייקטיבית
של השופט. ציוני נלהב יכול להאמין כי
הבניין היה כה מפואר •,עד כי התוצאות השליליות אינן
אלא שבבים חסרי־חישיבות, שניתזו בעת המלאכה. אחרים,
ובייחוד השבבים עצמם, יכולים לחשוב אחרת, ולהאמין
כי המיפעל היה פסול־מעיקרו ביגלל העוול שנתלווה אליו.

החלטה מבחילה תגובה היסטרית
מידה •של סבירות יכול היה מוסד פוליטי כלשהו לגנות
את הקומוניזם, הקאפיטליזם, הקאתוליות, הקוגפוציאגיזם
או הסוציאליזם.
באותו מצב מגוחך היתד, עומדת הכנסת שלגו, למ-של,
אילו קיבלה החלטה בגנות ״הקומוניזם״ .מה זה קומו ניזם
ז איזה קומוניזם י התיאוריות של מארכס ואגגלס
או הפרקטיקה של לנין? המישטר של סטאלין או של
ברדנייב ז הגירסה של מאו טסה־טונג או של טיטו ז
מעשיהם של קונה,אל או של תופיק טובי?

אפשר לגנות את פישעי סטאלין, או את
המדיניות הסובייטית כלפי ההגירה היהודית,
או את מחנות הקג״ב. אכל לגנות את ה-
״איזם״ ,לפסול כמישפט אחד אידיאולוגיה
היסטורית שראתה ריגעי-גבורה ומעשי־זוועה,
אידיאליסטים צרופים וכיודוקראטים רודניים,
הרי זאת איוולת גמורה. 1 ציונות היא אחת האידיאולוגיות הגדולות של

( | העת החדשה. השתלבו והתגגשו בה מגמות רבות
הומאניזם ודת, לאומנות ואוטופיזם חברתי, קידמהוריאקציה, סוציאליזם וקאפיטליזם.
האידיאולוגיה הולידה תנועה היסטורית, שהנהיגה
את תהליך הקמתה של מדינת־ישראל. רק ההיסטוריונים
יוכלו, בעתיד הרחוק, לחרוץ דין על תנועה זו בכללותה,
בפרספקטיבה היסטורית•

קרוב לוודאי בי ההיסטוריונים האובייקטיביים
(כבל האפשר) יקבעו אז שהיתה זו תנועה
שכללה חרכה מאוד אור, וגם לא מעט צללים.

היו לה הרבה כוונות טובות, שהסתלפו בחלקן בעיקבות
המחדל ההיסטורי של ההתעלמות מקיומו של עט שני
בארץ זו. היא יצרה דברים מפוארים, כמו הקיבוץ וכיבוש
השממה, וגם דברים מייוחדים־במיגם, במו החייאת השפה
העברית. ליצירה זו נתלוו תופעות •שליליות חמורות,
כמו שלילת היישות הלאומית מעם אחר, בריחת המוני
פליטים והפקעה סיטונית של אדמות.

אפשר להתנגד לבל ההפליות. האלה, ולהאמין
שלא יכירנו מקומם במדינה מודרנית נאורה.
אכל אי-אפשר להדביק להם תווית של גזענות
דווקא.

ך • די להבליט את כל הגרוטסקיות של ההאשמה
בגיזענות, די בציון עובדת־יסוד אחד, מכרעת,
שנשכחה בלהט הוויכוח על־ידי האנטי־ציונים והציונים
כאחד (ולא במיקרה).

בסיכסוך הישראלי-ערכי, יכלה הגזענות
למלא דווקא תפקיד חיובי.
כי המוצא הגיזעי המשותח — השמי —
הוא אחד הדברים המעטים המחברים את
שני העמים.

אילו היתד, הציונות תורה גיזענית, היתד, צריכה
דווקא לראות בערבים אחים ורעים, נדשם שהנאצים
ראו בבריטים את אחיהנדלגזע, ושאפו לברית עימם.
גם בשיא מילחמת־העולם•
אין אלה מליצות בטלות׳ היה לפחות ניסיון היסטורי
אחד בכיוון זה.
ב־ 3במארס 1919 כתב האמיר סייצל, אז המנהיג
הבולט ביותר בעולם הערבי, צאצא הנביא ומצביא
המרד הערבי נגד התורכים, על נייר־המיכתבים הרישמי
של מישלחת חידג׳אז (כיום סעודיה) בוועידת־השלום
בפריס, מיכתב אל המנהיג הציוני־האמריקאי, פליכם
פראנקפורטר. נאמר בו, בין השאר:

״אנו יודעים שהיהודים והערכים הם בני
דודים מבחינהגיזעית ...שתי תנועותינו
משלימות זו את זו. התנועה היהודית היא
לאומית, ולא אימפריאליסטית״ .בסוריה יש
מקום לשנינו ...אנו הערבים ...רוחשים אהדה
עמוקה כיותר לתנועה הציונית...״

(אולי חבל •שבמישרד־החוץ הישראלי יו-שבים בורים.
שכל עניין ערבי רחוק מהם והלאה, ועל־כן לא ידע חיים
הרצוג •שקיים מיסמך כזה, שניתן היה לצטטו במהלך
הוויכוח).
לא במיקרה דיבר פייצל במיכתב יזה, וגם במיכתבים
אחרים, על הקירבה ״הגיזעית.״ אילו האמינו שגי
הצדדים לסיכסוך — הציונים והערבים — .שיש ח־שיגות
כלשהי לגזע, יכלו להשתלב ולהתאחד בנקל.

למרבה הצער, לא היתה להם אמונה כזאת.

חפיכסוך ביו שני חעמים אינו על רקע גיזעי,
ואה אחד משני הצדדים לא לקה בגזענות.
הסיפסוך הוא לאומי מובהק, ומעולם לא
חיה אחר.

עקורי איקרית ובירעם ממשיכים לסבול, לא מסגי
שהם שייכים לגזע אחר, וגם לא מפני שהם שייכים
לדת אחרת, אלא מפגי שהם שייכים ללאום אחר. הם
גורשו מכפריהם, כדי שאדמתם תינתן לבני הלאום
היהודי• מי שרוצה ״לייהד״ את הגליל, רוצה להעבירו
לעם היהודי. הגזע אינו מעניין אותו.
את עקורי־איקרית עצמם בוודאי לא מעניין אם היגלו
אותם מכפרם ביגלל היותם בני־ישמעאל, נוצרים, ערבים
או פלסטינים. אבל מי שהולך לגנות ״איזם,״ מוטב
שיבין לפחות מה הוא שח.

קרוב לוודאי כי עשרות מבין המצביעים
בעד ההחלטה לא הבינו אותה, ואולי לא קראו
אותה כלל. כמו רוב חכרי-הכנסת שלנו, הם
הצביעו כפי שאמרו להם להצביע, מבלי לדעת
על מה חם מצביעים.

היא חיזקה את היסודית הלאומניים ביותר בי־שראל.
רוח־השרב של ההיסטרידדהנגדית חרכה את השתילים
של רוח־השלום, שצמחו על קרקע הסדר־הביניים.

וחשוב יותר: החלטה שלילית זו השכיחה
כימעט כליל את ההחלטה שנתקבלה יום
לפני־כן — זו הקוראת לשיתוף אש״ף בתה ליכים
להשגת השלום.

ביסודה, היתד. זאת החלטה חיובית ביותר. לא יהיה
שלום אמיתי בלי שיתוף הפלסטינים. לא יהיה שיתוף
הפלסטינים אלא באמצעות אש״ף. הפסקת הטרור המזוויע,
הכרת זדש״ף בישראל .,והנחת היסוד לשלום בין שגי
עמי הארץ — כל אלה ייתכנו רק במיסגרת ועידת־שלום,
שבה יישבו נציגי ישראל ואש״ף פנים אל פנים.

לולא ההחלטה האווילית על הציונות, יכלה
החלטה קודמת זו להשפיע לטובה על הצי־מן
המציאות.
--הישראלי, המנסה. להתעלם בור ההחלטה האנטי־ציונית עברה בקדשי, ברוב זעום
ביותר. ההחלטה על הזמנת אש״ף לז׳נבח׳ לעומת זאת,
עברה ברוב עצום. הצביעו בעדה 29 מדינות מאותן שסירבו
להצביע נגד הציונות, ורבים אחרים נמנעו.

גבשו במרוצת דורות רבים, אינן נעלמות בדור אחד.

בליבו של האדם הישראלי, החי במציאות
ימות בל התגובות
לאומית חדשה, עדיין קיימות
של בן*הגטו, המציץ מעבר לחומה כדי לראות
מרחוק את הקוזאק השיכור הראשון.

בכל ימות השנה חבויות תגובות אלה, ורק אנשים
כמו גולדה מאיר או הרצל רוזנבלום מבטאים אותן. אבל
כאשר מופעל המנגנון החבוי הזה, פורצת לפתע ההיסטריה
היהודית בכוח־איתנים של חופעת־טבע. אנשים
נורמליים מתנהגים לפתע באילו השתבשה דעתם. פרשנים,
הכותבים בשאר ימות השנה דברים שקולים ונבונים,
.:צוללים לפתע לתוך מצולות אי־השפיות. הפחדים האפלים
ביותר משתוללים ללא־מעצור, ופסוקים משוגעים נשמעים
לפתע כדברי־חוכמה עמוקים.

אין זה מראה יפה, ואין הוא תורם לכוחנו
הלאומי. אך במידה שזה ספונטאני ואמיתי, יש
לקבלו כתיזכורת לעברנו הלאומי.
אך כאשר מתלווה להתפרצות ספונטאנית
נע מתוכנן של היסטריה מפוברקת, זה
זו מסע
מעורר סלידה.

כל מי שנמנע מן ההצבעה כעניין הציד
ץ* בד אחד צריך להיות ברור לכולנו: הערבים באמת
( שונאים את הציונות. מבחינה זו׳ משקפת ההחלטה
אמונה, המושרשת עמוק מאד בלב כ ל ערבי.
גם הערבים הדוגלים בשלום עם ישראל — ואולי
דווקא הם — מקפידים להדגיש כי אין פירוש הדבר שהם
שינו את דעתם על הציונות. לוחם־שלום מובהק וכן
כמו סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, שקרא במיסמך
היסטורי לדו־קיום ישראלי־פלסטיני, הקדים להצעתו
תיאור היסטורי, הכולל את כל הטענות נגד הציונות.

שוחרי-השלום הערביים מוכנים להכיר בקיומה
של מדינת-ישראל ולהשלים עימה.
אולם אין הם מוכנים להכיר בכך שמדינת-יש-
ראל קמה בצדק .

זוהי עובדת־חיים, שיש לקבל אותה כמות־שהיא.
אפשר להגיע לידי הסכם על העתיד המשותף, אך
קשה הרבה יותר להגיע לידי הסכם על העבר .

וזה נכון, אגב, לגבי שני הצדדים.

השבוע שודרה בטלוויזיה הישראלית תוכנית, שתיארה
את ראשיתה של העיר תל־אביב. הופיעו בה כמה זקנים
וזקנות, שדיברו על הערבים (של אז) כעל חבורת רוצחים-
ופורעים, שסופי זוהמה וזדון•
בתוכנית שרתי דך ארצי, שגם היא אינה פוליטית,
מדובר תמיד על ״כנופיות,״ ״פורעים,״ ״מאורעות״.
בעיני הערבים .״כנופיות״ אלה היו יחידות של
לוחמי־שיחרור, שהתקוממו נגד הפלישה הציונית לארצם.
ה״פורעים״ היו גיבורים, שמסרו את נפשם למען עמם.
ה״מאורעות״ היו מרד ערבי מפואר.

שום ערכי אינו יכול לדרוש מאיתנו שנסכים
להערכות אלה. באותה מידה עצמה אין
אנחנו יכולים לדרוש מן הערבים שיסכימו לדעתנו
על הציונות.

ת הדימוי המוצלח ביותר לאירועי־וזעבר המציא
ההיסטוריון היהודי הלא־ציוני, יצחק דויטשר.

אדם קופץ מן החלון של בית בוער. הוא
נוחת על ראשו של עובד־אורח ופוגע בו.

הקופץ ביקש למלט את נפשו, ולא היה איכפת לו
באותו רגע שיש אנשים ברחוב.
לעובר־האורח שנפגע לא איכפת מדוע קפץ האיש,
ומניין• איכפת לו רק שהוא נפגע, על לא עוול בכפו.
הקופץ מסרב להכיר בצידקת זעמו של עובר־האורח.
כשהלה מתנפל עליו, הוא מגיב בחימה שפוכה. אין
לשניים שפה משותפת — כי כל אחד רואה רק את הצד
שלו, ומאמין שהשני תקף אותו.

מובן שזהו רק משל, ושום משל פשטני

מסובך .־אד
אינו יכול לשקף תהלי היסטורי
אשר אירע
יש בו כדי להסביר את
כאצמת.

היהודי רואה בציונות את החלק הראשון של הסיפור
— הקפיצה מן הבית הבוער, הצלת העם היהודי מן
הפשע המחריד ביותר שידעה האנושות. הערבי רואה
בציונות את החלק השני — הנחיתה על ראשו של העם
הפלסטיני, שלא היה לו חלק בזוועות אירופה.

ייתכן שיבוא יום ושני העמים יראו את
התהליך בשלמותו, כטרגדיה היסטורית כפולה,
ששני קורבנותיה צודקים. אבל יום זח
עדיין רחוק. הוא יוכל לבוא רק אחרי תקופה
ממושכת של חיים זה־בצד-זה.

ההשלמה הנפשית עם העבר לא תבוא לפני השלום.
היא תהיה תוצאת השלום.

את השלום יש צורך להשיג בין שני עמים
החלוקים באופן קיצוני בדעתם על אשר התעלי
רחש
עד כה. לא נוכל לכפות את דעתנו
עתנו עהם. הם לא יוכלו לכפות את דעתם עלינו.

הניסיון לכפות גירסוז זו או אחרת, בכוח הנ־שק
(כפי שרצו ישראלים רבים) או בכוח ההחלטה של האדם
(כפי שמנסים_עתה ^הערבים) — נידון לכישלון.

י ש שתי גירסות, ובעלי שתי הגירסות יצטרכו
להשלים ביניהם, למרות חגירסות.

ך* סך״הכל לא הביאה ההחלטה כל ברכה ליוזמיה.
4,להיפך׳ היא פגעה בעניינם, כשם שפגעה בתהליך
לקראת חשלום.

היסטריה המפוברקת

-כולה שלילית. היא

1 1משחיתה את פני המדינה.

היא דומה להפליא למסעי-ההתעוררות של
מישטרים טוטאליטריים, מימץ ומשמאל.

יוודים מהעצים
ומשמיצים הצמנזת
פתאום קם אדם בבוקר, רואה שהוא
עם, יורד מהעץ ומתחיל להשמיץ
את הציונות.
אין זו בושה לרדת מהעץ ולה יות
עם. להיפך. כל הכבוד. אבל
התפתחותו של עם, כהתפתחות־ של
אדם, מתחילה מהגן, דו־ך בית־הספר
אל ההשכלה הגבוהה. כמו
שבושה היא שבוגר־הגן יתמנה
לרקטור האוניברסיטה, גדולה ה חרפה
כשהי־רד־מן־העץ הופך ל מנהיג
העולם.
קטע זה, שכימעט לא־
1*1י * 1 1 1 1 1 1 1
ייאמן, פדי עטו של עי!
111411111

תונאי ידוע, התפרסם השבוע בתגובה על החלטת האו״ס
שהוקיעה את הציונות כגזענית. קשה להעלות על הדעת
קטע גזעני יותר — כאילו בא הכותב לספק אישור לעצרת.

נות הביע בכך, למעשה, תמיכה בישראל. לעומת
זאת, כל מי שנמנע מן ההצבעה על הזמנת
אש״ף לז׳נבה הביע בכך, למעשה, הסתייגות
ממדיניותה של ממשלת ישראל.
במיקרה הראשון נמנעו רבים מידידי הערבים ,
שסברו כי גינוי הציונות אינו צודק. למשל: רומניה.
במקרה השני נמנעו רבים מידידי ישראל, הסבורים
כי הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל היא הפיתרון
הנבון והצודק לסיכסוך. למשל: אוסטרליה, דנמארק.
בהצבעה זו נותרו לצד ישראל רק שבע מדינות —
וגם אלה מתקדמות לקראת רעיון המדינה הפלסטינית.

הפגנת-הסרק האנטי-ציונית טישטשה תמונה
זו. מבחינה זו היתת ניצחץ־פירהדס לערכים,
ומתנה מן השמיים לממשלת ישראל.

ך ם בחלומותיהם הוורודים ביותר לא יכלו תוע־מלניה
של ממשלת־ישראל לחלום על מתנה טובה יותר.
חיים הרצוג (שהופעתו היתד. מכובדת ומרשימה
הרבה יותר מן ההתקפות הפרועות שבהן הצטיין קודמו)
אמד זאת בגלוי, בטלוויזיה הישראלית. ההחלטה האנטי־ציונית,
דווקא מפני שהיתר. כה מוגזמת ובלתי־סבירה,
נתנה בידיו מכשיר לחיזוק עמדותיה של י״שראל באו״ם.
אבל מבחינה פנים־ישראלית ופנים־יהודית, היתת
להחלטה השפעה חשובה לאין־שיעור.

יש בניסוח ההחלטה הזאת משהו המפעיל
את המנגנון העמוק החבוי כליבו של כל
יהודי, שנוצר כמשך דורות ארוכים של רדיפות.

אין זה מנגנון של עם נורמלי, היושב על אדמתו,
המגיב על סכנות שמקורו מעבר לגבולו. זהו־ מנגנון
של מיעוט נרדף. המקובץ בגטאות׳ והחש בשינויים
הקלים ביותר באקלים הנפשי סביבו.
מנגנון זה, אינו רלוונטי לקיומה של מדינת־ישראל.
להיפך, הוא יכול להפריע. אבל תגובות נפשיות, שהת־

אסיפות מפוברקות של תלמידי בתי־ספר, עצרות
המוניות שבהן מופיעים ראשי־המישטר, החלטות־הגינוי
של אירגונים מיקצועיים וועדי־עובדים — כל זה מתאים
לרוסיה הסובייטית או לסין האדומה, שלא לדבר על
מישטרים גרועים יותר. מה לכל זה ולנו ז
הממשלה מדרבנת היסטריה זו, מפני שזהו אמצעי
זול לרכוש פופולריות. בשביל זה אין צורך לריב עם
ארצות־הברית, להרגיז בעלי־ברית בעולם או אופוזיציות
מבית. אפשר לארגן אורגיה גדולה של התלהבות לאומית,
מקיר־אל־קיר, מבלי להרגיז אף אחד ומבלי שזה יעלה
פרוטה. להיפך, זה אפילו מכנים מיליונים למגביות.
באותה הזדמנות אפשר גם להשתמש בהיסטריה זו
כדי לסכל את תביעות העובדים לשמירת שכרם. מי
ידרוש את הידרש הוזי־העבודה ואת העלאת תוספת-
היוקר, כאשר פיסת־גייר נוראית מאיימת על העם
היהודי? ההיסטריה קודחת, הכלכלה השחורה פורחת.

זהו יום־חג למטורפים? ,ירבילים ודקנאים
מכל הסוגים.

אי השר הכסיל, שלא השמיע השבוע בכלי־התקשורת
את פרי הגותו המטומטמת ז אי העסקן מדרגה עשירית,
שלא זכה השבוע בכותרת בעיתון, כאשר גינה את
האנטישמים המנוולים ז אי הפרשן, שלא שפך את כל
קיתון הבאנאליות שלו בעל־פה, בכתב או בציור, על
העולם המתנכר ז

העולם כולו נגדנו. רחמו, יהודים, רחמו על
עצמכם. ההחלטה היא אנטי-שמית, האו״ם הוא
אנטי-שמי, העולם כולו אנטי-שמי. כולם רו-
צים_לשפוך_דם יהודי. קורט ואלדחיים התיר
ליאסר עראפאת לרצוח את תושבי ישראל הציונית.
העולם אופה מצות בדם ילדים יהודיים.

ההחלטה גינתה את הציונות ה״גזענית.״ התעמולה
הרישמית שלנו מאשימה את העולם כולו באנטי־שמיוח,
כלומר בגזענות. שתי הטענות נפגשות על אותה רמה.

באיזשהו מקום מיטשטשים הגבולות, האורגיה
מתמזגת עם האורגיה״הנגדית, ושוב
קשה להפריד בין טירוף אחד למישנהו.

ך * דבר חי ה בולט ביותר במישור הפרלמנטרי.
נ 1ההחלטה האנטי־ציונית נתקבלה בעצרת האו״ס
בכוח ״הרוב האוטומטי״ של הקומוניסטים, הערבים והמוסלמים.
כך נאמר, בצדק.

אכן, יש כעצרת-האו״ם רוב אוטומטי. רוב
כזה יש בפרלמנטים רבים, והדוגמה הטובה
כיותר לבך היא כנסת ישראל.

(אבא אבן אמר שהרוב האוטומטי בעצרת האו״ס יכול
להצביע גם ״נגד עשרת הדיברות.״ הרוב האוטומטי
בכנסת הצביע נגד מגילת־העצמאות של ישראל. הצעתי,
בשעתו, להעניק לסעיפים המרכזיים של מגילה זו מעמד
של חוק. הצעת־ההוק שלי נדחתה כימעט פה־אחד על־ידי
הרוב האוטומטי, שחבריו לא ידעו כלל על מה הם
מצביעים. זה גם לא היה איכפת להם).

השבוע גויים הרוב האוטומטי ככנסת נגד
חרוב האוטומטי באו׳׳ם. לא היה זה מחזה יפה.

כל מיפלגה, גדולה וקטנה, שלחה נציג כדי להסביר
בפני האולם הריק של ה״מליאה״ מדוע היא נגד ההח לטה
האגטי־שמית המנוולת. חברי־בנסת, שרמתם האינטלקטואלית
היתה מביכה ילד בכיתה ח׳ ,נשאו נאומים
היסטוריוזופייס• כמו בכל האורגיות הלאומניות, הפוקדות
את הכנסת מדי כמה חודשים, היתה זו מקהלה־מדברת,
בעברית קלוקלת.

אך לא זח העיקר. חשוב שישיבת הכנסת,
כמו ישיבת עצרת האו״ם, נסתיימה בתרגיל שי$
טרור פרלמנטרי.

כל הברי־הכנסת, מילבד רק״ח, היו מוכנים להצביע
בעד גינוי ההחלטה האנטי־ציונית של האו״ם. אבל הממי
שלה רצתה להרוג באותה הזדמנות זבוב נוסף. היא
רצתה להשיג מן הכנסת אישור נוסף לעמדתה הנוגדת
(המשך בעמוד )30

במדינה העם עוטר מי• כיסו•
פועלי ישראל דא
יקבלו את תוססתרהיוקר,
אגל חמיפלגות יהגו ממנה
לא היד. אדם אומלל יותר מאשר מזכ״ל
ההסתדרות ירוחם משל ביום השישי האוד
רון, כאשר פורסם מדד־יוקר המחייה לחודש
אוקטובר. עד לצהרי אותו יום עדיין
השתעשע משל בתיקווה כי עליית המדד
בחודש זה לא תעלה על חמישה אחוזים.
גם תחזיות של כלכלנים ובנקאים ניבאו
כי שיעור עליית המדד לא יעלה על חמי שה
אחוז.
כאשר פורסמו נתוני ד,לישכד,־המרכזית־לסטאטיסטיקה
והסתבר כי המדד בחודש
אוקטובר עלה ב־ 6.370 לעומת החודש שקדם
לו, ניצב ירוחם משל במצבו של אדם
שהתברר כי השטר שנתן הוא ללא כיסוי.
רק לפני חודשיים, בעיקבות הפיחות
והצעדים הכלכליים האחרונים שנקטה ה
מחול
־השדים סביב המיסמן־ המבשר את המיפש

סמדרס 1)11111
ץ ד בסך־הכל פקיד בינוני,״ ניחמו שידורי ישראל את
/ /י קהל הישראלי .״אין מה להתרגש מאיזשהו נייר שכתב
איזשהו פקיד,״ הרגיעו ״החוגים המדיניים״ המפורסמים.
אבל בשיטפון ההיסטריה שהציף השבוע את ישראל (ראה
הנדון) ,גם נייר זה גרם מחול־שדים. דוש צייר סל של נחשים
ארסיים, והקדיש אותו לאותו פקיד. כתבים הזהירו מפני שואה
ממשמשת ובאה. כל זה ביגלל אדם, ששמו אינו אומר דבר
ל־־ 99.97 מן הישראלים.

השבוע התפרסם שם זה, כאובייקט חדש שד
שינאה: הארולד סונדרם.

פגי שהבב־ חהל בן
י הוא סונדרם המיסתורי, שעמד במרכז המחול המטורף
של כלי־התיקשורת?

הוא רחוק מאד מלהיות ״פקיד בינוני״.

נגיד זנכר
אינדכס מייוחד ליחידי הסגולה
ממשלה, ניסה ירוחם משל שוב להופיע
כמגן ציבור השכירים בישראל .״אם יסתבר
כי המדד יעלח ביותר מחמישה אחוזים
כתוצאה מצעדי הממשלה,״ אמר אז ,״תדרוש
ההסתדרות תשלום תוספת-יוקר ל עובדים.״
עתה
היה עליו לפרוע..את השטר, אלא
שהוא לא יכול היה לעשות זאת. היה
ברור לו כי כל תביעה לתשלום תוספת־יוקר
עתה, אחרי שהממשלה והמעבידים
הצליחו למעשה לעקר את תוספת־היוקר
הקודמת של חודש יולי, תיתקל בהתנגדות
חמורה מצד האוצר והמעסיקים גם יחד.
הוא יואשם על־ידי הממשלה במחבל בכל כלה
המידרדרת ממילא לקראת שואה.
מיסה זנבר, נגיד בנק ישראל יאשים אותו
כמחבל בכלכלת העם הציוני במצור.
מצד שני, אם לא יקיים את הבטחתו לעובדים,
הוא יוצג בפניהם שוב כבובה, שהממשלה
מושכת בחוטיה מאחורי־הקלעים.
שני סוגי איגדכס. משל ניסה לצאת
מהסבך. בהופעה אומללה בטלוויזיה גימ־גם
משהו, כאילו היתד. הבטחתו בשעתה
על־תנאי. הוא ניסה לגייס אח הלישכה־המרכזית־לסטאטיסטיקה
לעזרתו, כדי שזו
תפסוק איזה חלק מעליית־המדד נבע מ מדיניות
הממשלה והפיחות, ואיזה מהת ייקרות
עונתית .״אם יסתבר כי ההתייק רות
כתוצאה מצעדי הממשלה היא פחות
מ*״ ,57 הרי שאין מקום לדרוש תוספת-
יוקר,״ הסבירו אנשיו.
אבל הלישכה לא הושיעה אותו. הס תבר
כי אין ביכולת אנשיה לקבוע בדיי קנות
ממה נבע כל אחוז בהתייקרות. משל
מצא את עצמו בין הפטיש והסדן, כשברור
שהוא ייאלץ לסגת מהבטחתו ולהיכנע ב פעם
נוספת לממשלה.
מי שיחנה מתוספתיהיוקר לא יהיו הפו עלים,
אלא המיפלגות. אלה דאגו להב טיח
את עצמן מראש לקראת עליית ה-
אינדכם בשיעור של ״ .57 תיקון שהוכנס
לאחרונה בחוק מימון המיפלגות קובע,
שהמענק לכל למיפלגות שהוצמד למדד,
יועלה אוטומטית בכל פעם שהאינדכס יע לה

חברי־הכנסת היו חכמים יותר מירוחם
משל. הם לא היתנו את ההצמדה במדי ניות
הממשלה. וכך הסתבר שבמדינת־יש־ראל
יש מעתה שני סוגי אינדכס: אחד
לבחירי־העם, ואחד לבוחריהם.
העולם הזה 1994

קוראי העולם הזה הכירוהו לראשונה לפני שש שנים, ביוני
. 1969 אז ביקר אורי אבנרי בארצות־הברית, כדי לשוחח עם
מעצבי־המדיניות על הצורך לשלב את הפלסטינים בכל תהליך
לקראת שלום. במרכז הדיווח שלו בשבועון עמדו ארבעה שמות.
שלושה מהם היו שמות ידועים: הלורד קאראדון, ראש מיש־לחת
בריטניה באו״ם ומנסח הצעת־ההחלטה ; 242צ׳ארלס יוסט,
אז ראש המישלחת האמריקאית באו״ם וממנסחי תוכנית־רו־ג׳רס!
וג׳וזף סיסקו, אז עוזר שר־החוץ האמריקאי. כל השלושה
התנגדו אז, בחריפות ניכרת, לרעיון של שיתוף הפלסטינים בשלום.
בעל־השיחה הרביעי היה שם חדש לגמרי: האתלד סונדרם.
כתב אז אבנרי (העולם הזה :) 1659״איש שונה מכל אלה
הוא הארולד סונדרס — אדם נמוך יותר בסולם־הדרגות, אך קרוב
יותר לאוזנו של הנשיא (ניכסון נפגשתי עם סונדרס, ולא
הצטערתי על כך. כי השיחה, שהתחילה בצורה שיגרתית, לבשה
חיש־מהר אופי מרתק ביותר. עוזרתי, שרשמה את הדברים, ציינה
בשוליים של אחד הדפים, :אלה דברים מרעישים!
״...סונדרס נמצא בתפקידו הרבה זמן לפני ניכסון וקיסיג־ג׳ר
— עוד מימי הראשית של נשיאות קנדי. הוא עבר מממשלה
לממשלה, מנשיא לנשיא, מבוס לבוס — אות לכך שמלאכת־הני־תוח
שלו זוכה בהערצה.
״אף שאין לסונדרס העליונות הבריטית של קאראדון, האי שיות
שופעת־העוצמה של סיסקו או הברק האינטלקטואלי של
יוסט, נמשכה השיחה שלי עימו יותר מכל שאר השיחות —
כימעט ארבע שעות.״
מכיוון שהשיחה — כמו שאר השיחות באותו מסע — היתד,
״לא לציטוט״ ,לא סירסם אז אבנרי את תוכנה. השבוע הוסיף
כמה פרטים:
״בכל מקום שעוררתי אז את העניין הפלסטיני בוושינגטון,
אמרו לי, :גש לסונדרס. הוא האיש שלך.׳ במייוחד המליץ עליו
צ׳ארלס יוסט, שזיהה אותו כאיש שמאחרי חוכנית־רוג׳רם, וכאחד
המוחות המזהירים בעיר־הבירה.
״סונדרס היה אז האחראי לענייני המיזרח־התיכון במטהו של
היועץ לענייני ביטחון־לאומי — הנרי קיסינג׳ר. היה לו מישרד
בבית־הלבן (באגף הקרוי, הבניין הביצועי׳) .כשבאתי לפגישה,
מצאתי אדם הנראה באופן כימעט־מוגזם כמו, האמריקאי הממו צע׳
—,צעיר ממושקף, אדיב, חסר כל ברק חיצוני. תחילה חשב תי
לי: עוד ביורוקראט אחד מרבבות.
״רק כששקענו בשיחה, הסתבר לי שיושב מולי מוח חריף
במייוחד, בעל היגיון קר וחותך כתער. לא הרגשתי כיצד חלפו
ארבע שעות ביעף. השמש שקעה. מן הדשא בחוץ עלה קולה
של תיזמורת (ניכסון חזר מאחד ממסעותיו בחו״ל) אך נשארנו
שקועים בשיחה מבלי לזוז. הנושא האחד: הבעייה הפלסטינית.
״פד, נשבה רוח אחרת לגמרי מאשר בשיחות הקודמות.
לסונדרס היה ידע מדהים בכל הנעשה במחנה הפלסטיני, והח לפת
הידע בינינו היתד, מרתקת בשבילי. הוא חקר אותי לא פחות
מכפי שחקרתיו אני. הוא התייחס אל המחנה הפלסטיני כאל
עובדה קיימת, שרק טיפש יתעלם ממנה.

״היה כדור לי, בתום השיחה, כי סונדרס עומד
לעבד הצעות לגישה חדשה לכעייה זו.״

• ההצעה כי ההכרה של אש״ף בישראל תלבש צורה מע שית
של שינד ההחלטה ,242 כך שבצד ההכרה בזכותה של
ישראל להתקיים תוכר גם זכות דומה לפלסטינים.

• הסכמה להחלטת ועידת־־הפיסגה הערכית
כריכאט, לפיו מהווה אש״ה את הנציג היחידי של
העם הפלסטיני (תוף סילו? ירדן מהעניין).
עיתוני ישראל יצאו בהתקפה היסטרית על סונדרס. תיארו
את ר,מיסטר כאנטי־ישראלי, כשם שתיארו את החלטת עצרת
ד׳או״ם על הזמנת אש״ף לוועידת־השלום בדנבה.

אך למעשה אין כמיסמד זה שום דבר אנטי׳יש
ראלי, אלא רק שלילת האשליות המגוחכות וחרות•
האסון שכהן משתעשעת עדיין ממשלת ישראל.
העקרונות של סונדרס תואמים את הצהרת־העקרונות של
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלמטיני, ואת התיזות
של נציג אש״ף בלונדון, סעיד חמאמי, בעל התוכנית הפלסטינית
לשלום עם ישראל.

אם עורר חמים מף דאגה כירושלים, הרי חיתח
מוצדקת. כי מיסמך זח של האדם המרכזי בוושינגטון
המטפל כענייני המיזרח התיכון, איש־אמונו הקרוב
של קיסינג׳ר, מכשר את שינוי העמדה הרישמית של
ממשלת ארצות־הכרית.

מחמ שים את שימחה
68׳ מעשה נובעת מן המיסמך של סונדרס גישה אמריקאית
: /פשוטה. פורד—קיסינג׳ר—סונדרס אומרים לאש״ף: ניטשו את
הקו הסובייטי, השתלבו במאמצי־השלום של ארצות־הברית, ותקבלו
מאיתנו מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. אחרי שנגיע להסכם
בינינו, נדאג שממשלת ישראל תקבל את הדין.
קיסינג׳ר לא התרגש מן הסערה שפרצה בישראל. כאשר
התרעם שימחה דיניץ על כך שלא הראו לו את המיסמך מראש,
הודיע מישרד-החוץ האמריקאי, בלי רמז של חיוך, כי סונדדס

דוש ב״מעריב״

דקראח שיווי

אובייקט חדש לשינאה

** אז אותה שיחה דרך כוכבו של סונדרס. כשעבר קי־
* ) סינג׳ר מן הבית הלבן אל מישרד־החוץ, לקח את סונדרס
עימו, והעניק לו תואר של עוזר לסגד־חשר. בכל מסעותיו של
קיסינג׳ר במרחב, הלך מאחריו גבר שאינו בולט, ממושקף ואל מוני.
רק יודעי-דבר ידעו כי זהו, אולי, האיש החשוב ביותר
בפמליה: המוח המתכנן.

חיפש את דיניץ באותו בוקר, אך לא מצא אותו. קיסינג׳ר
מצידו אמר שהמיסמך אינו חשוב — אך לא הסביר מדוע היד,
צורך לחפש את דיניץ, בשביל מיסמך שאינו חשוב.
למישלחת המצחיקה של הכנסת, שהסתובבה אותה עת
בוושינגטון כרוח־רפאים, הבטיח קיסינג׳ר ש״אין שינוי״.
ואכן: זד,־מכבר מצהירים פורד וקיסינג׳ר בפה מלא שבשום
פנים ואופן הם לא ידברו עם אש״ף ,״כל עוד הוא לא יכיר
בישראל.״ זה הרגיע את עיתונאי ישראל, שאינם יודעים לקרוא.

ומשך כל אותה תקופה קיננה במוחו חפורה שד
סונדרס השאלה המכרעת: כיצד לשלב את חכעייה
הפלסטינית בתחליף להשגת השלום.

השבוע עורר סונדרס סנסציה עולמית, כאשר נודעו פירטי
הנייר שהגיש במיסגרת מסירת עדות בגיבעת הקאפיטול. היו
כלולים בו עקרונות חדשים — ומהפכניים בוושינגטון — לגבי
הבעייה הפלסטינית. בץ השאר

הקביעה כי חבעייה הפלסטינית היא ליבו
שד הסיכסוך הישראלי־ערכי, ועל כן אין ערך להסדר
שלא יביא לפיתרונה.
• ההודעה כי בקרב אש״ף מתגברים עתה הכוחות המתו נים,
המוכנים לקבל מדינה פלסטינית לצד עם ישראל.

אילו קראו את הפסוק כעיון, היו נוכחים לדעת
כי פירושו הוא כדיוק הפוף: שארצות־הכרית מוכנה
לפתוח במשאדמתן רישמי עם אש״ף, אחרי שתימצא
נוסהה כלשהי של חכרה כישראל.
למשל: אם יקבל אש״ף את הנוסח המתוקן של ההחלטה .242
מבחינה זו היתה הצדקה להיסטריה בעיקבות ״מיסמך סונדרס״:

הוא מבשר שבעתיד הלא־רחוק עומדת הקרקע
להתמוטט מתחת למדיניותה של ממשלת יצחק
רכין, אם זו לא תשנה את המדיניות הנוכחית
כמהירות־שיא.

במדינה
מדיניות
•דיד־ם, אן־ לא תומכים

35 מדינות הצביעו גכד
כינוי הציוגדת. אף דק
8מהן תמכו בממשלת ישראז
3כד הזמגת אש ״ף

תל־אביב יד -אליהו
דירות 3חדרים 72 נדר במחיר החל מ 163.000 -ליי
משכנתא עד־ 65.000 ליי
לפנות למחלקת המכירות,שיכון עובדים,תל־אביב,לה גרדיו־ו 5 8טל 30721 :

תשבץ

19 9 4

זו חי חידח חס בוני ת -בל ריבוע מסמל סי 6רח .׳ראותן חס•-
רות יס אותם סימנים. בעזרתן סל •עולות חיבור וחיסור
>•3וחילוק יס למעזא איזו סיברח מעיין בל סמל סל ריבוע,

תן טרמפ
לחייל

נ - 0 2 3ג 2ט
המ1וי

1ז ז

קיבלת חשגיו,
אנא, פרע אותו
בהקדם.

מחלקת המקו״ם

רק 72 מדינות הצביעו באו״ס בעד
ד,החלטה שהוקיעה את הציונות בגזענות
(ראה הנדון) .אולם 101 מדינות תמכו
בהצעת־ההתלסה המצרית׳ שתבעה להזמין
את אש״ף לוועידת־השלום בז׳נבה•
בהצבעה על הציונות נמנעו 32 מדינות.
בהצבעה על אש״ף נמנעו — 25
אך הן היו ברובן מדינות אחרות.
מי הן המדינות ;שהתנגדו להחלטה
האנטי־ציונית מהיד אהדה למדינת־ישראל
— אך שהביעו בצורה בוטה את התנגדותן
למדיניות האנטי־פלסטינית של ישראל?
נגדובעד. כימעט כל 72 המדינות
שהצביעו בעד גינוי הציונות, תמכו גם
בהזמנת אש״ף. החריגות הבולטות היו עיר
א ק, לוב, אלבניה וסין, שלא השתתפו
בהצבעה. הן מתנגדות עקרונית לעצם קיו מה
של ועידת־ז׳נבח, ועל כן גם לא
הצביעו בעד הזמנת אש״ף אליה.
אולם מבין 35 המדינות שהצביעו נגד
גינוי־הציונות. רק 7נשארו עם ישראל
גם בהצבעה נגד הזמנת אש״ף. השבע :
קוסטה־ריקה, גרמניה המערבית, הונדורס.
הולנד, ניקאראגואה, בריטניה וארה״ב.
אפשר להניח כי לגבי רובן היתר. הצבעה
זו הפגנה של תמיכה בממשלת־ישראל,
יותר מאשר הסכמה עם מדיניותה, השוללת
טוטאלית הידברות עם אש״ף.
מבין אותן 35 המדינות שהצביעו נגד
ההחלטה האנטי־ציונית, חמש הצביעו
בעד ההחלטה להזמין את אש׳׳ף: פ־גיי,
פינלנד, חוף־השנהב, ליבריה ופאנאמה.
הרוב המכריע של המדינות שהצביעו
נגד גינוי הציונות נמנעו מהצבעה על
הזמנת אש״ף. אלד, הן: אוסטרליה, אום׳
טריה, באהאמה, בראבאדום׳ בלגיה, ק:ז־ה,
דנמארק, הקהילה הדומיניקאית, אל־סלווא־דור,
צרפת, האיטי, איסלנד, אירלנד, אי טליה,
לוכסמבורג, מאלאווי, ניו־ז׳־לנד,
נורבגיה, סוואיזלנד, שוודיה, אורוגואי*.
רוב המדינות האלה ידועות, במו צרפת,
כתומכות בגישה חדשה לעניין,הפלסטיני.
אם נמנעו, תחת להצביע בעד הזמנת
אש״ף, הרי זה מתוך התחשבות בממשלת־ישראל.
ההימנעות של ידידות־ישראל אלה
היא הבעת הסתייגות ברורה.
לא אוטומטים. תמונה דומה נתנו
המדינות שנמנעו מהצבעה על הציונות.
מבין 35 מדינות אלה ( 32 שנמנעו ריש־,
מית ו־ 3שלא השתתפו בהצבעה)29 ,
הצביעו בעד הזמנת אש״ף לז׳נבה.
הרשימה: ארגנטינה, בוטאו, בוססוואנה,
מרמה, צ׳ילה, קולומביה׳ אקוואדור, את יופיה,
גאבון, גאנה, יוון, ג׳מייקה, קניה,
לאסוטו, מאוריציוס, נפאל, פרו, פיליפינים,
סיארה־ליאונה, סיגגאפור. תאילנד,
טוגו, טרינידאד־טובאגו, וולטה עילית,
ונצואלה, זאיר, זאמביה, ספרד ורומניה.
בולטות ברשימה זי במה מדינות ש גילו
אומץ־לב רב באי־הצטרפותן לגינוי
הציונות, למרות יחסיהן ההדוקים עם
הערבים• הימנעות זו היתה מצפונית —
אך הן, לא ראו סיבה מצפונית להתנגד
להזמנת אש״ף.
רק ארבע מדינות נמנעו משתי ההצבעות,
— על הציונות ועל הזמנת אש״ף —
כאחת. הארבע: בוליביה, גואטמלה, יפאן
ופאראגואי. אחת שנמנעה בהצבעה על
הציונות לא השתקפה בהצבעה על הזמנת
אש״ף: פאפואה. דרום־אפריקה לא הש תתפה
בשתי ההצבעות.
לא היתה אף מדינה אחת שנמנעה מז
ההצבעה על הציונות, זשהצביעה בעד
עמדתה של ממשלת ישראל נגד הזמנת
אש״ף לדנבה.
המסקנה: לגבי מדינות רבות היו ההצבעות
רחוקות מלהיות ״אוטומטיות.״ ־ש
עשרות מדינות שאינן מזוהות אוטומט־ת
עם הערבים או עם ישראל — ואלה הכריעו
ברובן המכריע נגד גינוי ד־ציונות.
ובעד, הזמנת אש״ף לז׳נבה.
מבחינה מוסרית, יהיה לעמדתן מישקל.
׳ אחת הנמנעות בהצבעה עד הציונות,
הקהילה המרכז־אפריקאית, לא השתתפה
בהצבעה על הזמנת אש״ף.
העו ל ם הזה 1994

גילויים חדשים בפרשת המיליונר היהודי־צרפתי פלאש:

מס־הכנסה רצה לתפסו
והמישטרה גירשה אותו
מה רכשה תמורת 30 מיליארד פרנקים
ישנים את הבניינים הפאריסאיים של קבוצת
פלאטו אשר הועמדו למכירה במיב*
רז. לה־פטרנל היתה המציע היחיד במיכרז
ולדעת הכל — אם אומנם הפסידה חברת-
הבת שלה כספים במימונם של בניינים
אלה בעבר, הרי שלה־פטרנל לא עשתה
עסק רע כאשר שבה ורכשה במחיר כזה
את אותם הבניינים עצמם.״

סאת׳ פלאש ווע״תו
ך* מי פלאטו, המולטימיליונר היהודי-
צרפתי שהואשם על־ידי שילטונות
מם־ההכנסד. בצרפת באילו ברח מצרפת
והתיישב בישראל כדי להתחמק מתשלומי
מם בסכומי-עתק, לא נמלט מצרפת. הוא
גורש משם.
בשעה שאחד האגפים של מישטרת צר פת
חיפש אחרי סמי פלאטו כדי לעצרו
לחקירה, בקשר למה שנודע מאז בצרפת
כפרשת ״מיגדל־בבל״ ,הוציא אגף אחר
של המישטרה צדגירוש נגד שמואל שיי־ביץ׳
,פליט מפולין, שמאז הגיע לצרפת
כילד ערב מילחמת־העולם השנייה היה
חסר־נתינות והתגורר בצרפת כדרכה־פליטים
מייוחד. כנראה שלפי תביעות ה חוק
הצרפתי היה צורך בחידוש דרכה
זה מתקופה לתקופה, וכאשר הדבר לא
געשה הוצא נגד בעליו צו־גירוש אוטומטי
מצרפת.
האם לא ידעה זרוע אחת של מישטרת
צרפת מה שעושה זרוע שנייה שלה ל האם
לא ידעו במישרד־הפניס הצרפתי, לו כפופה
המישטרה, כי סמי פלאטו ושמואל
שייביץ׳ הם אדם אחד? האם היה צד
הגירוש שהוצא נגד פלאטו רק אקט פורמאלי
שיגרתי, הננקט נגד כל בעלי דר־כוני־הפליטים
שאינם מחדשים אותם ושניתן
לערער עליו בקלות?
לטענת פרקליטיו של סמי פלאטו, הממשיכים
לנהל בצרפת את המאבק לטיהור
שמו מעבירות הונאת המם בהן הואשם,
לא כך התגלגלו הדברים. בישיבת בית-
המישפט לענייני־מיסחר, שם מתבררת
תביעת ממשלת־צרפת נגד חברותיו של
סמי, לתשלום מם בסכום השווה ל־30
מיליון דולר, האשים אחד מפרקליטיו :
,זה היה קשר מכתן! סמי גורש מצרפת
במתכוון כדי לאפשר לאחרים להשתלט על
נכסיו ורכושו, מבלי שיוכל להתגונן!״
פרקליטיו של סמי לא היו היחידים ש טענו
זאת. השבועון הצרפתי הסאטירי
והביקורתי לה קאנאר אנשנה, גילה רק
לפני חודש ימים כי חברת־הביטוח הגדולה
לה־פטרנל, שכביכול הפסידה עשרות
מיליוני פרנקים מהעלמו של פלאטו מצרפת,
יצאה למעשה במפתיע נשכרת מכך.
לה־פטרנל היתה חברודהביטוח, שבאמצעות
אחת מחברוודהבת שלה הילוותה
כספים לחברותיו של סמי פלאטו תמורן;
משכנתאות נאותות על נכסיו.
אולם כאשר הגיעה שעת מימוש הנכסים
כדי לכסות את המשכנתאות, הסתבר,
לדברי קאנאר אנשנה, כי חברת-הביטוח
גילתה נדיבות נדירה, הציעה לבעלי ה מניות
של החברה שהסתבכה כביכול, להמיר
את מניותיהם במניות חברת־בת
אחרת שלה שהיו, בריאות לחלוטין״ .אח רי
שבעלי המניות מיהרו לעשות זאת,
התגלה כי חברת־הבת של לה־פטרנל,
שאמורה היתד. להפסיד, לא רק שלא הפסידה,
אלא שעשתה רווחים נאים, שזרמו
לכיסי חברת־האם.
טען הקאנאר אנשנה :״לח־פטרנל. עצ

אלו אנשי הקאנאר אנשנה לגבי
עיסקזת אחרות, שבהן שוב נתגלתה
לה־פטרנל כרוכשת העיקרית של נכסים
של סמי פלאטו שהועמדו על־ידי כונס־הנכסים
למכירה , :אם כל הנכסים האלה
היו חסרי־ערך לחלוטין, ואם אכן היתר.
קבוצת לה־פטרנל כה ענייה, מדוע זה תש קיע
מחדש, באמצעות חברת־בת מיסתד
רית, באותם נכסים עצמם?״
לדעת ידידיו של פלאטו לא רק שלה־פטרנל
לא הפסידה פרנק אחד כתוצאה
מההלוואות שנתנה בזמנו לקבוצת פלאטו,
אלא שהיא הרוויחה מהן בינתיים עשרות
מיליוני דולרים, בשל היעדרו של פלאטו
מפארים. בעלי חברת־ענק זו, שהם מראשי
הבורגנות הצרפתית, אנשים רבי־הש־פעה
בחוגי המימשל והעיתונות, היו ה נשכרים
העיקריים מכל פרשת פלאטו.
בינתיים הסתבר כי הפרשה היא הרבה
יותר מסובכת מכפי שנראתה תחילה•
אין היא סתם פרשת חוב למם־ההכ־נסה
הצרפתי, אלא כדור במישחק הכד
חות הפוליטי המתנהל מאחרי־הקלעים של
החיים הפוליטיים בצרפת, בו מעורבים אי שים
רמי־מעלה, שכל אחד מהם מנסח
לנצל את הפרשה כדי לנגח באמצעותה
את יריבו.
אחת הדוגמאות לכך ניתנה לאחרונה.
היה זה אחרי ששבועון החדשות הצר פתי
ד׳אכספרם חשף, באמצעות הכתב-
כוכב שלו, דק דרוז׳י, את פרשת פלא-
טו, כשזו כבר התגלגלה יותר משנתיים.
אחרי הפירסום בל׳אכספרם, שעורר הדים
בישראל והיפנה את הזרקורים אל איש־העסקים
הישראלי שמואל שרון שהתגלה
כסמי פלטו, נשלח דרורי על־ידי עיתונו
לישראל. הוא הגיע לארץ בלוויית צלם,
כדי לשמוע את גירסתו של פלאטו על
הפרשה ולפרסם את סיפורו.
דרורי ישב עם פלאטו במלון הילטון
במשך שלושה ימים. הוא חזר לצרפת כדי
לפרסם את הפרשה מנקודת־ראות חדשה,
זו של סמי. אולם המאמר שכתב כתוצאה
מביקורו בישראל לא ראה אור מעולם. בשל
לחצים פוליטיים שהופעלו על מערכת
העיתון, פסל בעליו, סרבן שרייבר, את
המאמר.
אבל סמי לא היה מוכן להשלים עם כך.
,על בסים צו־הגירוש שהוצא נגדי,״
אמר ,״אני יכול לחיות בשקט עד סוף
ימי מבלי לחזור לצרפת. אבל אני רואה
לפני עוד חיים ארוכים ואבי רון ה להמ שיך
ולעשות עסקים — גם בצרפת. משום
כך אני רוצה לטהר את שמי. אני רוצה
לחסל גם את הפרשה הזו של תביעת המס
נגדי. יש גורמים המעוניינים למשוך את
הפרשה הזו עד בלי סוף, כדי לחפות על
הטעויות שעשו. אני רוצה לחסל אותה!״

|6צורך זה
1 יצא סמי פלאטו למית-

/קפת־נגד.
פרקליטיו הצליחו לשכנע את ביודהדין
לענייני-מיסחר, שם מתבררת התביעה נגדו,
כי הדרישה לתשלום מם בסכום של
כ־ 30 מיליון דולר שהוגשה נגד חברותיו
היא מופרזת ומוגזמת. כתוצאה מכך מינה

נשיא בית־הדין. ,בהסכמת כונסי-הנכסים
מטעם מישרד־המישפטים הצרפתי, אח
אחד מגדולי יועצי־המס בצרפת, כבורר,
שיקבע מה גובה המס שיש להטיל על
העיסקות שעשו חברותיו של סמי פלאטו
בעבר.
לפי ההערכה עשוי הבורר להחליט על
פשרה, לפיה ייקבע גובה המס שעל
פלאטו לשלם, בסכום השווה לכעשרה
מיליון דולר. זוהי פשרה שקבוצת פלאטו
תהיה מוכנה להשלים עימה.
אולם החשש הוא שאחרי שתושג פשרה
כזו בבית־הדין, היא לא תזכה באישורו
של מישרד־האוצר הצרפתי, בשל הלחצים
הפוליטיים שיופעלו עליו. לשם כך פנה
השבוע סמי פלאטו במיכתב־גלוי לשר הכלכלה
והכסס-ם הצרפתי, ראן פייר פור־קאד.
הוא לא עשה זאת מפארים, אלא
מתל-אביב. כי בניגוד לידיעות שפורסמו
לאחרונה בעיתוני ישראל, לא חזר סמי
עדיין לפאריס וזאת בשל העובדה הפשוטה
שצו־הגירוש נגדו טרם בוטל.
טען סמי פלאטו במיכתבו לשר־האוצר
הצרפתי, שנמסר לפירסום ־ גם בעיתוני
פאריס :
,מזה חודשים מיספר עושה העיתונות
שימוש בשמי בקשר לפרשת העלמת־המס
אשר זכתה לכינוי פרשת המאה. כל אחד
עשה במידע זה כראות עיניו ומאז סבבו

תים אף שנים מאוחר יותר, מבול של
היטלים ומיסים, נרשמה בחוזה של חברה-
באמצעות־שותפות, ודווח עליה לשילטד
נות־המס עוד בטרם הוחל בעיסקה עצמה.
״זוהי דרך הונאה משונה, כאשר מודים
בה בפני שילטונות־המם עוד לפני
שבוצעה !
״הרשה נא לי להזכירך כי — בעיק*
בות החקירה, שראשיתה בנסיבות אשר
תודה, אדוני השר, היו מיוחדות במינן
(אני עצמי יזמתי חקירה זו) — הגישו
שילטונות־המס הכפופים לך דרישות מופ רזות
אשר על פיהן מגיע לכאורה חוב
המס לסכום־עתק של 60 מיליארד פרנ קים
ישנים — כאשר מיסוי זה כפול
כמעט מסכום ההכנסות מאותן עיסקות.
״על מנת להבחין היטב באופי המוגזם
של הדרישות, אשר חושבו על סמך מידע
מוטעה ומעוות ביודעין ובכוונה תחילה,
די לציין כי בין היתר תבעו סכום של
14 מיליארד פרנקים ישנים כמס מפקיד
אשר משכורתו החודשית הממוצעת הסתכמה
בפחות מאלפיים פרנק.
״שעת האמת הגיעה אם כן (כאשר
החליט בית־המישפט על מינוי בורר) ,שעת
עריכת החשבונות בפיקוח כונסי־הנכסים
והפעם בכובד־ראש וללא משוא־פנים.
ובשעה זו, כאשר יגיע סוף־סוף הרגע בו
תושתקנה ההשמצות משוללות היסוד, תס 1X1331303׳
, 1צצ 13ז: 1״1

י 3 >1

? 0X1103צ ב
32x001:20:1 6.3 13

10 סש.6ה? 01100 06
.־80-6 36x 600
צ 75-204. ^ 1... 01ט מ 2 ״,׳102 • 53ז)׳ 021״׳1

6 18 1 8 .1 .1 9 5 0״

— 1,0)12י2
—סם; ? 010

״;26 0010110X3
;60.01־011 1־׳ 2־1 631: 10151 ׳016 2.6 332311 גג 11 1י\1ן) 236־ע631: 3
1113 2 011ק 0ג 2 ׳ 0
;] 1 1 2 1 1 0 1 ; 1 9 7 5

101

13ש 3ע

0 6 6י 21 :״ 3גנ 2

11:1׳ 0־ 1ס ס

0ש; . 1תסס 3011 611

0 x 8־ 5 6 0 0

0 0 1112.2352011 2 0 3

1 1י ך ן 1זוהי ההודעה ממטה המישטרה הצרפתית בנוישוד־הפניס הצרפתים
י * 1י 1111 על צו הגירוש שהוצא נגד שמואל שייביץ׳ ,שנודע בשם סאמי
פלאטו. בצו נאמר כי נגד סאמי ״שנולד בלודד שבפולין ב־ 16 בינואר ,1930 ושהוא פליט
פולני, הוצאה פקודח־גירוש״ — בדיוק בימים בהם ניסה מס־ההכנסה לתפוס אותו.
סיפורי־בדים, שקרים והשמצות רבות מדי
אודותי. כמו כן לא היססו שני ״פרופסורים״
לחוק ומישפט בסיפרם אשר כשמו
כן תוכנו — הא׳ כמו הונאה — לכנותני
בתואר, ג׳יימס בונד של העלמות־המס.,
״קל לשפוך קיתונות של רותחין על
משלם־מיסים הנמצא בעל־כורחו מחוץ לצרפת,
בעיקבות צו־גירוש שהוצא נגדו
על־ידי שר־הפנים ב־ 12 ביולי , 1973 כאשר
במצבו זה נבצר ממנו לחלוטין להשמיע
את טענותיו כבר מתחילת ההליכים
שננקטו נגדו על־ידי מישרדך.״

,ף* המשך המיכתב טוען סמי, כי
*מינוי הבורר על-ידי בית־הדין למיס־חר,
בו מתברר עניינו, עשוי להבהיר מיס-
פר אמיתויות, שהוא מפרט כמה מהן:
״כל עיסקה אשר הולידה, חודשים ולעי
כים
גם אתה כי פרשת בבל אינה אלא
פרי דימיון משולח כל רסן.״
בסיום המיכתב מבקש פלאטו משר-
האוצר הצרפתי להצטרף לדו־שיח ״כדי
שנוכל להגיע לפיתרו) של פשרה המתבקש
מהמצב לטובת: כל הצדדים ומכאן
שגם לטובת. האוצר.״
הסביר סמי השבוע את פשר המיכתב
ששיגר לשר־האוצר הצרפתי :״אני רו־צה
שהשולחן, עליו מתבררים ענייני עתה,
יהיה גדול יותר. שיותר אנשים, המייצ גים
את כל זרועות המימשל הצרפתי, ישבו
סביבו, כדי שכולם יהיו שותפים להסכם
שיושג. זוהי השעה לתקוף החקפת־נגד
את יריבי, המעוניינים למשוך אתי המיש־סטים
נגדי עד אין סוף. אני הוא המעוניין
שהעניינים יבוררו עד תום ומהר. ממשלת
צרפת נקלעה למצב מביך. היא לא יודעת
איך להודות בטעויות שנעשו נגדי. עכ שיו
זה הזמן לשחרר אותה מהסבך!״

משפחת תנורי החימום המביאים לך החורף חימום לכל הדירה או לכל חדר בנפרד לפי צרכיך.
תנאי אשראי מיוחדים ונוחים במבחר תנורי ההסקה ואוגרי חום -לתקופה קצרה בלבד !
תנור הנפ ט ״בדור האש״

מזגו האויר

תנור הסקה דירתי

( £8£11א ה) הקמין המסתובב
לכל כיוון עד - 3 6 0 0מבלי
להזיזו. ההדלקה
אלק סרו נית
בלחי צת
מתג.
משד
הב עי ר ה
מ על 30
שעות.

המספק בחורף אויר ח ם ונקי.

לח ימום מרכזי א חי ד ו נעים
של כל הדירה. מופעל בנפט
או בסולר ומצוייר ב א רו ב ה
להבטחת אויר נקי.
מתאים גם לדירות בבתים
משותפים. ה וצ א ות התפעול
נמוכות מכל שיטות החימום
המרכזי.

סקר מכון התקנים
קבע כי מזגן־האויר
הוא ש ׳ סתהחימום
החשמלית הזולה ביותר
תפ וק תהחום במזגן ג בוהה
בהרבה מכל שיסתחימום
ח שמ לי תאחרת באו תו הספק.

קמין ח שמל
מקרין חוםנע ים בכל ה ח דר
וניתן להזזה לכל פינה.
ההפעלה
פ שו ס ה
ו ה תו צאה
מיידית. 2דרגות חום.

אוגר חו ם ח שמלי
מופעל בז רם לילה •ולכן
ה וצ אות התפעול זולות יותר.
מקרין חוםשעות רבות גם
לאחר ניתוקו מהזרם.

מבצע מיוחדז
לתנורי הסקה ואוגרי חום
שלם במזומן 2596
והיתרה -ב2-ו תשלומים
ללא ריבית.

המפיצים;

וסוחרים מורשים
פרסום טל

במדינה
ישראלים בחז״ל
מ־ספר א״עו•

צדתגועח לאנשי
המילואיס: עליכם
להתייצב להפגנה
אתד השינויים הבודדים במערך צה״ל
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, היה רישום
חיילי־המילואים היושבים ישיבת־קבע מ חוץ
לגבולות ישראל. במודעות מאירות״
עיניים בישרו הקונסוליות, בכל עיר׳ שעל
הישראלים למלא שאלון ולציין בו׳ נוסי*
על פרטיהם האישיים, מתי ברצונם לצאת
לישראל ולשרת במילואים.
רבים מהישראלים בחו״ל מחזיקים ב דרכון
ישראלי מחרסר-ברירה, כי החוק
הישראלי אינו מרשה לאזרח, שעזב את
הארץ, לוותר על אזרחותו. אלה לא
נרשמו כלל בקונסוליות. אחרים ראו בתקנה
החדשה אמצעי זול לנסיעה לישראל,
שלא יכלו להרשות לעצמם בדרך אחרת,
ונרשמו ברצון.
הזמנה אנונימית. בשבוע שעבר
הוברר לישראלים בנידיורק כי שאלוניהם
ופרטיהם האישיים מייועדים לגיוס — אך
לאו־דווקא למילואים בישראל.
כל אחד מחיילי־המילואים בניו־יורק
קיבל מעטפה, ששם השולח לא הופיע
עליה, ובה הזמנה להפגנה נגד החלטת
האו״ם נגד הציונות. על תווית המען הופיע
דימיספר הצבאי האישי של כל אחד מה נמענים.
ההפגנה
אורגנה על־ידי ״מועצת נשיאי
האירגונים היהודיים בארצות־הברית״ —
גוף בלתי־נבחר של מנהיגים ממונים, רו בם
בידי עצמם. המתייצבים למילואים,
סברו לתומם כי את פרטיהם האישיים
מסרו ללישכת־הגיום של צבא ההגנה לישראל,
כדי שיעשה בהם שימוש בילערי
על־ידי צה״ל.
אף אחד מחיילי־המילואים לא נשאל אם
ברצונו לקבל הזמנות וחומר־תעמולה מ־אירגונים
יהודיים מקומיים.
השימוש הבלתי־חוקי ברשימות־כתובות
אסור לחלוטין בארצות־הברית, כשם שה חוק
האמריקאי אוסר אירגון הפגנות על-
ידי נציגויות של מדינות זרות.
דת נבון או פירון?־

ם חושבים שיאני יותר מדי
זקן בשביל להיות ראש־המיפלגה,
ואני חושב שאני יותר מדי צעיר בשביל
להיות נשיא המיפלגה.״ האיש ׳שאמר מיש-
פט זה בשבוע שעבר, הוא אחת הדמויות
האפורות אך המכובדות ביותר בפוליטיקה
הישראלית — מנהיג המיפלגה הליברלית,
הד״ר אלימלך דימלט.
ואומנם, ב־ 24 בחודש, כאשר תתכנס
ועידת המיפלגה הליברלית, מיפלגד. החברה
בליכוד ולה 13 חברי־כנסת, תגיע
דרכו הציבורית של רימלט לקיצה, למרות
שניסה במלוא כוחו, אגדכי בעדינות ש־אינה
משתלמת בסיגנון־החיים המיפלגתיים
בישראל, למנוע קץ זה.
תחילת הפרשה לפני מיסטר חודשים
כשרימלט, כמו מנהיגים רבים אחרים, הודיע
כי יפרוש בוועידת המיפלגה מתפ קידו
הרם, כראש המיפלגה הליברלית.
רימלם לא התכוון ברצינות לאיום שכיח
זה, אך קבוצת העסקנים, הממתינה כבד
שנים רבות להכרזה זו, קפצה עליה כמוצאת
שלל רב.
רימלט חשב כי מייד לאחר הצהרתו
תיערך עלייה לרגל של מנהיגי המיפלגה
הליברלית ללישכתו, ואלה יתחננו לפניו
כי יחזור בו מכוונתו להיתפטר. להפתעתו,
לא טרח איש מידידיו לבקש ממנו זאת.
רימלם הנדהם הצהיר שוב־ושוב על כוונת
.ההתפטרות שלו, ושוב נתקל ׳בשתיקה
רועמת.

רשימה עמד עורך-הדין יצחק ברמן, מהאנשים
החזקים בליברלים, והוא שהביא
לארליך את הניצחון הגדול, על מגש של
כסף.
רשימה נוספת הקשורה בארליך היא
רשימת הסוחרים, שבראשה עומד משח
גיהרי. רשימה זו זכתה ב־ 10 אחוזים, ה מצטרפים
ל־ 50 האחוזים של רשימתו המוצהרת
של ארליך.
שתי רשימות אופוזיציה, האחד של אי-
גוד-העובדים בראשותו של צבי רנד, וה שנייה
של מי שהיה מועמד הליכוד ל*
תפקיד ראש עיריית חל-אביב בבחירות
של ,1969 מנחם סבידור, נכשלו, כשהראשונה
זוכה ב־ 11 אחוזים וזו של סבידור
ב 9-אחוזים בילבד.

רוח חדשה
ודם צעיר

ח״ב רימלט
לפני

השיטה
של ארליך
^ ל אותה עת פעל ח״ב שימחה
^ ארליך, מי שמכונה השדגא-נצר של
הליברלים, בדי להבטיח כי הוא-הוא יקבל
את הירושה שרימלט מניח אחריו. ארליך,
עסקן ערמומי, אם־כי אפור, כמו כל שאר
מנהיגי מיפלגה זו, הגיע למסקנה שאסור
לו להעמיד עצמו לבחירה לתפקיד המתפנה.
הוא חשש מתחרות, בעיקר מצידו
של ראש עיריית רפת-גן, הדייר ישראל
פלד.
פלד, אשד לו אינספירציות פוליטיות-
ממלכתיות, מעבר לתפקידו כראש עיר־
׳הגנים, רמז לארליך כי יציג את מועמדותו
נגדו, ואף החל ׳מגיים לשם כך כוחות
בתוך המיפלגה, ביניהם את עמיתו, ראש
עיריית תל־אביב שלמה (״צ׳יצ להט.
אך ארליך הערמומי מצא דרך להתגבר
על פלד. הוא הציע, והצעתו עומדת ל התקבל
בוועידה, מי לא תיערכנה בחירות

ח״כ ריסלט
באמצע

ך• שחיה כרזר לרימלט כי הסתלקותו
^ היא מוחלטת בעיני מיסלגתו, הוא
החל מתכנן את עתידו הפוליטי. יימלט,
רב לשעבר, דוקטור לפילוסופיה ובעל
רשת של בתי-ספר פרטיים שאותה מנהלת
אשתו, סירב בכל תוקף להצעתו של ארליך
להיבעט למעלה — לשאת בתואר הבלתי*
משמעותי של נשיא־המיפלגה — תפקיד
שבוטל במיפלגה מאז פטירתו של פרץ
ברנשטיין.
באוזני ידידים טען רימלט, כי הרעיון
של ההנהגה הקולקטיבית בראשותו של
ארליך, נידון לכישלון. בסתר-ליבו מקווה
רימלט, כי תוך שנה עד שנה וחצי ׳תיכשל
ההנהגה החדשה והוא ייקרא להציל אח
המיפלגה. לשם כך הוא החליט לשמור
על קשר עם החיים הפוליטיים ועם מים־
לגתו.
לכך לא יכול היה ארליך להסכים. הוא
אומנם לא יכול חיה לדרוש מרימלט ש יתפטר
מחברותו בכנסת, דרישה שהיתה
מקוממת את עסקני המיפלגה המעריצים
את רימלט, אך הוא מנסה להפריע לכל
מגמה של המשך פעילותו הפוליטית של
המנהיג היוצא•
באופיים שונים שני חברי-כנסת אלה זה
מזה לחלוטין. רימלט ידוע כ״הד״ר הישר״,
ואילו הדימוי הציבורי של ארליך הואשל עסקן ערום הבקיא בכל רזי התככנות
המיפלגתית.
בעוד רימלט נוהג בדרך־כלל לחזור
לביתו אשר ברמת-גן מדי-ערב, ורק באשר
נמשכים דיוני הכנסת עד שעה מאוחרת
הוא שוכר חדר במלון הנשיא בירושלים,
מתגורר ארליך דרך־קבע, בימים שבהם

יצחק רפאל בוחש
ברבנות הצבאית כדי
לחזק את מעמדו
כאשר יצא, לפני שבוע, האלוף מרדכי
פירון למסע בחו״ל בשליחות מישרד־הדתות
ומישרד־חחוץ, לא הבינו רבים
מה מסתתר מאחרי נסיעה זו.
פירון, הרב הצבאי הראשי, ממלא תפקיד
זה מאז פרש ממנו שלמה גורן, כאשר
פנה שר־הדתות יצחק רפאל אל פירון
והציע לו לצאת למסע־הסברה דתי־ציוני,
הסכים פירון התמים להצעה, לא הבחץ
במלכודת הטמונה בה.
סגנו של פירון הוא תת־אלוף גד גבון.
נבון הוא ממוצא מרוקאי, והדבר קוסם
מאד לרפאל. כי רפאל שואב את כוחו,
בין השאר, מבני העדות במפד׳׳ל. הרב
והח״ב אהרון אבו־חצירא, למשל, נימנה
עם תומכיו. עתה מחזר רפאל במרץ רב
אחר נבון, וכדי למשכו אל צידו הוא
מנסה למנותו כרב הצבאי הראשי של
צה״ל.
אלא שבינתיים ממלא את התפקיד הזה
פיתן, יליד וינה, ואין נגדו טענות. על
מנת להוציא את התפקיד מפירון החליט
רפאל להעביר את פירון לתפקידים דיפ לומטיים
קוסמים. כהתחלה הוציאו למסע-
הסברה בחו״ל. אם יתלהב טירון לתפקיד
החדש, ויעזוב את תפקיד הרב הצבאי
הראשי — מה טוב.
בינתיים כבר הודלף לעיתונות על חילופו
הקרוב של פירון בנכון. אך התרגיל
לא נעלם מעיני שר־הביטחון ויועציו, ש לא
הסתירו את מורת־רוחם ממנו. השבוע
הדליפו הם: פירון ימשיך בתפקידו לפחות
עוד שנתיים, וכל תוכניותיו של רפאל
יעלו בתוהו•
העו ל ם הז ח 1994

לתפקיד ראש־המיפלגה, וכי את מקומו של
רימלט תתפוס הנהגה קולקטיבית, שבה
יהיה ארליך ראשון בין שווים — לאמיתו
של דבר, מנהיג המיפלגה. לידידיו נוהג
ארליך להסביר צעד זה שלו :״אני לא
צריך תארים, אני צריך שיקבלו את דעתי
ויבצעו את החלטותי.״
ארליך חילק משך התקופה האחרונה
תארים מתארים שונים לאנשים שביקרם
הוא חפץ או שאותם רצה לנטרל, כדי
להצדיק את כניסתם להנהגה הקולקטיבית.
הוא עצמו נושא בתואר יושב־ראש ההנהלה.
יושב־ראש הנהלת־הסוכנות ב פועל,
אריה לייב דולצ׳ין, נושא את
ראש־המרכז.
יושב־ראש התואר עיריית
רחובות, שמואל רכטמן, מראשי
איגוד העובדים, זכה בתואר יושב-ראש
המועצה הארצית. עורך־הדין יצחק ברמן,
מנאמניו של ארליך, נושא בתואר יושב*
ראש המזכירות הארצית, ח״כ משה ניסים
הוא יושב־ראש הסיעה בכנסת, ואילו אברהם
שריר נושא בתואר המזכיד-הכללי.
עם הנהלה קולקטיבית כזו יכול ארליך,
בעל מיפעל ׳משגשג לאופטיקה, לעשות
ככל העולה על רוחו בתוך המיפלגה, גם
מבלי שיישא בתואר ראש־התנועה.
אם השתעשע הד״ר רימלט ברעיון כי
זממו של ארליך לא יעלה בידו, באו
הבחירות הפנימיות שנערכו השבוע ב*
מיפלגה, והוכיחו שוב פי ארליך שולט בה

ח״כ אדליד אחרי ביד רמה. הרשימה המרכזית, שבה הופיע
ארליך ברוב ענווה במקום האחרון, זכתה
ברוב מוחלט של 50.1אחוזים. בראש אותה

מתכנס בית־המחוקקים, במלון־הפאר המלך
דויד. בעוד ארוחותיו של רימלם ידועות
בצניעותו, אוהב ארליך את הארוחות ב*
מיסעדות המפוארות.
כדי למנוע כל אפשרות של תחרות מצד
רימלט תיכנן כבר ארליך את צעדיו ה באים.
מייד אחרי נעילת הוועידה הוא
יעבור לשבת בלישכתו של רימלט, במיש־רדי
המיפלגה שברחוב אבן־גבירול בתל-
אביב. למרות שהוא מחזיק במכונית מסוג
פיאט , 132 עומד ארליך לדרוש מרימלט
שיחזיר למיפלגה את מכונית הוולוו שבה
השתמש ראש המיפלגה, ולפטר את נהגו
של רימלט, אשר בעצמו אינו יודע לנהוג,
אשר שירת את רימלט משך שנים רבות.
כאשר ביקשו ידידים של רימלט מאד-
ליד כי ישעה גזירות אלה, ואף טענו בפניו
כי לרימלט יקשה להגיע לישיבות הכנסת,
שבה ימשיך להיות יחבר, הסכים
ארליך להסדרי-ביניים, לפיהם יותר לריס-
לט להשתמש בלישכתו מי׳ספר שעות בשבוע,
ואף הבטיח שידאג להסעתו של
רימלט לכנסת וחזרה בכל פעם שיידרש
הדבר.
אין ספק כי ארליך עומד להכניס סיגנון
חדש למיפלגה הליברלית הישנה והאפודה.
לדברי חסידיו, הוא יכניס רוח חדשה ודם
צעיר, ויביא להתחדשות הליברלים. ואילו
מתנגדיו טוענים, כי הוא יכניס את ה-
המיפלגה לאווירה אשר תזכיר את תקופתו
של שרגא נצר במפא״י.

1 . 21

במו בסיפור מני וקלייד(למעלה מימין) ביצעו נעמי נתויאל, אלמנת־חמילחמה יליד
** שרות בלשים ושוטרים במדים
י ג תפסו השבוע עמדות, במדרגות וב־מיסדרונות
הקומה השישית של בית-
המישפש המחוזי בתל־אביב. בכניסה ל אולם,
שבו ישב הרכב של השופטים ד״ר
זאב צלטנר, שולמית וולנשטיין ומרדכי בן-
דרור נערך חיפוש על גופו של כל מ-
שהורשה להיכנס, מחשד לנסיון־התנקשות
בחייהם של שני עדי־המדינה שעמדו להופיע.
אולם
בית־המישפט עצמו ניראה כמו ב
מצור.
כלשי היחידה המרכזית של מישטרת

שוד בהרצליה

נעמי כתריאל משחזרת למען המישטרה את השוד בהרצליה,
שבוצע בשעה אחת בלילה, ב־ 6באפריל השנה,
במיסעדת אנטוניו בהרצליה־פיתוח, על־ידי ארבעה שודדים רעולי פנים ומזוייניס בנשק.

מס ,7נחום בסר. ר,יחידי
\ 1י 11111 מבין הנאשמים בהשתייכות
לכנופיית השודדים שאינו נמצא במעצר.
כאן, מימין, בהפסקה בבית־המישפט.

תל-אביב, עמדו בכל פעה, נכונים לזנק
כדי להגן על חייהם של עדי-המדינה, ש היו
אמורים לספר על פישעי חבריהם- לכנופיית בחודש אפריל השנה עצרה המיקזטרה
תישעה צעירים, כחשודים בהשתייכות ל-
כנופייה שביצעה 13 מעשי שוד־מזויין מספטמבר
1974 עד סוף חודש אפריל .1975
בין העצורים היתד. אישה צעירה, נעמי
כתריאל, ילידת ארגנטינה, אלמנת מילחמת
יום־ד,כיפורים ואם לשני ילדים. נעמי ניהלה
רומן סועד עם אחד הנאשמים, רפאל
מסי, ויחד איתו יצאה לשדוד את מיסעדת
אנטוניו בהרצליה.
על ספסל־הנאשמים ישבו השבוע רק
שיבער. מתוך תישעה הגיבורים שנתפסו
על־ידי המישטרה. שניים מהם, נעמי כת-
ריאל ואריה חיימי, קיבלו מעמד של עדי-
מדינה, ונגדם לא יתנהל מישפט. תמורת
זאת הם העידו בבית־המישפט נ1נד חבריהם,
ומסרו עדות מפורטת על מעשי־השוד
של הכנופייה.
העולם הזה מביא קטעים מרתקים מן
העדויות שמסרו שני עדי-המדינה בחקירותיהם
במישטרה. עדותה של נעמי כתריאל
במישטרה הוגשה לבית-המישפט ונתקבלה,

ועל עדויותיו של עד־המדינה מס׳ ,2אריה
חיימי, נמשך הקרב בבית־המישפם, בין
סניגוריהם של הנאשמים לבין התביעה.

זהו וידוייה המלא של נעמי כת•
ריאל, כפי שנמסר בהצהרתה ל•
מישטרה :
״אני מצטערת שלא סיפרתי את האמת

״אני מבינה היזם
שרפי בעצם
סיור אותי׳
מהתחלה, וזה בגלל שפחדתי נורא מרפי
ססי ידידי, ומאחיו אברהם ססי, ולכן גם
לא סיפרתי את כל מה שקשור עם חשו דים
שבהם השתתף רפי ססי. בעדות שלי,
שמסרתי לפני חודש בערך, פחדתי ש אברהם
ססי ורפי ססי יתנקמו בי בשביל
זה שאני מספרת לכם כל מה שקרה. פחדתי
גם ממשה בוארון ומגבריאל בחגלו, שגם

דוגמה בקולנוע .
וקלייד האגדי. כאן, בתמונת־בריחה מתוך

הם יתנקמו בי בגלל שאני מספרת עליהם במי^
על חשודים שעשו, ולכן לא סיפרתי בעדות הקו
את הדברים שאני רוצה לספר עכשיו, ואני
להתחיל הכל מהתחלה.
אחרי שלקחתם אותי לבדיקה במכונת־אמת1 ,
שאני שיקרתי כשאמרתי שרפי ססי לא הסתיר
בדירה שלי בחולון, ראיתי שאץ טעם שאגי אב
לשקר. אין טעם יותר להמשיך ולחפות על רפי
גבריאל בוזגלו, אריה חיימי, אתיו מיקי (מי|
חיימי, משה בוארון והיתר שהשתתפו בשודים.
מרגישה נקיפות־מצפון על מה שעשיתי, ומצש
אני מבינה היום שרפי ססי בעצם סידר אותי.
אלמנת־מילחמה. בעלי נהרג במילחמת יום-הכים ו
ונשארתי לבד עם הילדים. גרנו אז ברעננה. חרג
בדידות ודיכאון.

1ילדים שלי היה חסר אבא בבית. אחרי שג
/רמי ז״ל נהרג, נשארתי בודדת עם שני י?
במשך שלושה חודשים בערך, והרגשתי שאני ז?
לגבר. זו הרגשה נוראה שאיני מאחלת לאף א
עמדתי במצב קשה ביותר. הייתי זקוקה למילת׳
דוד, לד.בנה, לחברה, בעיקר משום שהייתי בו
ומדוכאת. מעבר לכביש, בסביבה שבה התגורז
בקריית־שרת ברעננה, התגורר גבר בשם רפאל 1
שבא לבקר בדירתי ואנו התיידדנו מאוד וקיימנו יו

ואז רפי ססי ניגש לחלון של חדד־חשיבה
שלי, וקרא לעבר בוזגלז ואריח
חיימי, שישבו בתוך מכונית ונו 5שכורח,
ואמר לחם שיחכו לנו במיסעדה שקבעו
קודם ביניהם ואנחנו נבוא אחריהם עם
מכוניתי. אני עמדתי ליד החלון, בזמן
שרפי ססי דיבר עם במגלו ואריה חיימי
שישב ליד ההגה ברנו השכורה.
באותו הזמן נדמה לי שהתלבשתי, ואחרי
זה רפי ססי ׳סיפר לי שהסתיר ב־ארון־הכביסה
שבדירתי שקית עם כלי־נשק,
אקדחים וכפפות, וגם קופסה עם

.אחו׳ שבעד׳ נהרג
הדגשתי ש!אגי
זקמה לגברי

ארגנטינה,

00׳ מעשי שוו מנדן
רציתי, כי בטלוויזיה היה סרט יפה ולא
רציתי להחמיץ את הסרט.
אבל רפי ביקש ממני בכל זאת שאני
אבוא אתו לשתות משהו, ואני אמרתי
:״לא נעים, השעה מאוחרת וצריך
להשיג בייביסיטר לילדים.״ בסוף עליתי
למעלה, וביקשתי מהבן של השכנה ש־יירד
לשמור לחצי־שעה על הילדים, והוא
ירד לשמור כמו שביקשתי. ואז אמרתי ל רפי
ספי שאני באה איתו והולכת להתלבש,
כי אני נוהגת להתלבש יפה כשאני יוצאת.

כדורים היתד. שם, בזמן שבא לדירה, בשעה
עשר בלילה בערך, באותו זמן ש ישבתי
וראינו את סרט־הטלוויזיה אצל
השכנה שלי. רפי שרק לי, ובזמן שבא
ולא מצא אותי בבית כי הייתי אצל
השכנה שלי, השאיר את השקית עם הנשק.
ואחרי יום או יומיים בזמן שהלכתי לכבס,
ראיתי את השקית עם האקדחים והכפפות
בתוך ארון־הכביסה.

ן* קדח אחד היה בצבע כסף או ניקל,
\ * שדפי ססי אמר לי שזה שלו והיה
בשקית עוד אקדח אחד שחור בלי מחס נית,
והוא ניראה לי בערך כמו האקדח
הזה ״ שלך (מצביעה על אקדח החוקר,
שהוא מסוג ברטר! קוטר 0.22מ״מ) .והיה
עוד אקדח אחד שחור, לא דומה לאקדח
שלך, שהכדורים לא נכנסים למחסנית אלא
לתוך תוף מסתובב, ונדמה לי ששמעתי
את רפי ססי אומר שזה אקדח־תופי•
אני רוצה לחזור למה שהיה באותו לילה,
בתאריך ,23.3.75 אחרי שרפי ססי אמר
לבוזזזלו ולאריה חיימי שהם יכולים לנסוע
למיסעדה ואנחנו נבוא אחריהם. אז ירדתי
יהד עם רפי ססי, ונסענו עם מכוניתי
למיסעדת צמות בחולון. שם ראינו את

כרמלה סמי, אשתו
0 ״1 1 1 1 1 (111
של רפאל ססי,
1 - 1 ! 11יייי
הנאשם מס׳ 5במישפט השודדים המזויינים,
עברה רגעים קשים כשנאלצה לשמוע באולם
בית־המישפט את עדותה של נעמי כת־ריאל
על יחסיה האינטימים עם בעלה.
גבריאל בוזגלו ואריה חיימי כבד יושבים
על יד השולחן וכבר התחילו להגיש ל שולחן,
ואז רפי ססי הזמין כבד וצ׳יפם,
ואני לא אכלתי כי לא היה לי תיאבון.
אחרי שכולם גמרו לאכול, אני ורפי
ססי נסענו לדירה שלי בחולון, ואילו גבי
בוזגלו ואריה חיימי נסעו לרעננה. הגעתי
לדירה שלי עם רפי ססי בשעה עשר
וחצי בלילה בערך, כי לא התעכבנו ב-
$ות שבאלימות היתה חלק בלתי־נפררד ממסכת
וקותיהם הרומנסיות־מסוכנות של הצמד בוני־סרט
— בוני (פיי דאנאוויי) וקלייד (ווארן ביטי).

רה מין. היחסים ביני לבין רפאל ססי נמשכו
כל הזמן שגרתי ברעננה, ובערך בחודש כת אפריל 1974 עברתי לגור בחולון, בקריית צה שרת. רפי ססי עזר לי להעביר את הרהי-
טים וכל הציוד שקיר. לי בבית ברעננה, צא לבית החדש בחולון, והמשכנו לצאת ולקיים סק יחסים.
ן יך
בקשר לשני הילדים שלי, אני הכנסתי

אותם לגן של ויצ״ו. מה שאני רוצה לספר

זה קודם כל בקשר לשוד מיסעדת אנטוניו
זני
מ. בהרצליה, בנוף־ים. בערב שבת, זאת אוזני
מרת ביום שישי, יום למחרת הג־הפסח
ים, שהיה ביום חמישי ,27.3.75 ,טסתי לאילת,
תי לאחותי בתיה מסרי. את הכרטיסים לטיסה
קניתי בתאריך 24.3.75 בשעות הבוקר. את
התאריך הזה ,24.3.75 ,רשמתי בפינקס
שלי, שהיה אצלי בבית. זה היה ביום
!לי שני, ואילו ביום ראשון 23.3.75 בלילה
•ים הייתי אצל שכנתי דליה, שגרה קומה ימעל
קה קומתי, ויחד ישבנו והסתכלנו בטלוויזיה.
ואז שמעתי מישהו שורק, וירדתי למטה

יי־ לראות אם זה רפי סטי ,׳שאני ׳מכירה את
דה. השריקה שלו. וזה באמת היה דפי ססי,
תי, שעמד בפתח הדירה שלי כשהדלת של
סי, דירתי פתוחה. רפי ססי שאל אותי אם
סי־ אני רוצה לאכול במיסעדה, ובהתחלה לא

״הייתי בודדה
!מדוכאת, ואז
הכרתי את רפי

עד המדינה

מס׳ ,2אריה חיימי, הובא השבוע לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב כדי לעזור לתביעה להוכיח את הפשעים
שביצעו שיבעת הנאשמים, בסידרה של מעשי שוד־מזויין וגניבות. תריסר בלשי
היחידה המרכזית של המישטרה שמרוהו מכל עבר, והוא חמק ביניהם בקומת כפופה.

מיסעדה הרבה זמן. והיות ורפי ססי בא
אלי יחד עם בוזגלו וחיימי בשעה עשר
בלילה בערך, מתי שראיתי אותם אחרי
שירדתי מהשכנה כשבאו לקחת אותי אז.
למחרת בבוקר, בתאריך ,24.3.75 לפי
מה שאני רואה בלוח שעל השולחן ולפי
מה שכתוב אצלי בפנקס, נסעתי עם מכו ניתי
וחד עם רפי ססי, לעורך־דין מיכאל
דותן, מרחוב פרץ חיות בתל-אביב, לקנות
אצלו כרטיס־יטיסה לאילת. עורדדין דותן
מטפל בעגייגי כרטיסי־טיסה לאלמנות־מילחמה,
בהתנדבות, ונסעתי לשלם לו
כסף ולקבל את הכרטיסים.

^ אותו דוקר, לפני שנסעתי עם רפי
^ סיסי לעורך־דיו דותן, באו גבי בוזגלו
ואריה חיימי עם הונו 5המושכרת, וצים-
צפו. במכונית, ואחרי זה ביקש רפי ססי
מהם שיחכו לו. הם התעצבנו שאנחנו
המשך בעמוד )20

הוא הגשים את חלום ח״ו: תחת לתפשו אחת־אחת, קיבץ אותן ללהקה

ן * אשה חיא פשוט דבר נפלא
//׳נ 1שהאלוהים המציא. האשד, ד,יא
כמו ההרים, כמו הים, כמו האש, כמו מזג-
האוויר, נפלא. אני אוהב נשים, ואני אוהב
להראות שאני אוהב אותן. אני עושה
את זה בשדה הפתוח, לא מסתיר, לעומת
אנשים אחרים שאני מכיר העושים הכל
בסתר, מה שגורם לכל העסק להיות
מלוכלך.״
ג׳וקי ארקין: שחקן, פנטומימאי, במאי
ורקדן, בן 42 ונראה כבן .32 מחייך בהנאה
גלוייה מתחת לשפמו הדון־ז׳ואני, כשהוא
מתאר את פאר היצירה — האשה. לא
איכפת לו שמשמיצים אותו׳ לא איכפת לו
שאומרים עליו שהוא אוהב אותן בנות
שמונה־עשרה ומטה .״דוקא היתד, לי חב רה
מבוגרת, בת ,25״ הוא אומר, ומתכוון

ההרמון המוקד

כך מכונה להקת בנות הג׳ז
של ג׳וקי ארקין. הבנות,
רובן תלמידות־תיכון, מופיעות שלושה ערבים בשבוע, יש להן

החתיכה

לח־חדשה

וחברתו

— 24י —

של הבמאי, בבולי
בנד בת ה־ ,18 עד
הקבועה של ג׳וקי.

למה שהוא אומר בכל הרצינות. לא איכפת
לו שאומרים עליו שהוא כמעט שגרם
לפירוק להקה צבאית מסויימת שבה ביים,
רשבה גרם לסיכסוך רבתי בין הבנות, שרבו
על חסדיו של הבמאי העליז, שחור-השיער.
מה שכן איכפת לו הוא שאומרים עליו כי
לאחרונה הגשים את חלום־חייו, ובמקום
לחפש אותן אחת־אחת וכל אחת לחוד,
קיבץ אותן בנות ,16—18 יפות, תמירות,
ומשגעות ללהקת בנות הג׳ז, ומאז אין
כמוהו מאושר באדם.
הוא נולד בתל־אביב כיעקב ארקין,

גדודי־מעריצים, אך ג׳וקי שומר עליהן, לדבריו, מפני הטרדות.
הוא מנסה לשמור על מתח נמוך בחזרות ובהופעות, מסכל מראש כל
ניסיון של הבנות להתאהב בו. עד עתה הצליח לעמוד במשימה הזו.

בן יחיד למישפחה שבה חיו מלבדו עוד
שלוש בנות. אמו התאלמנה מאביו
השוטר, שנהרג בתקופת המאורעות, וג׳וקי
ואחיותיו גדלו במוסדות. היום יש לכר-
מלה זבין, האחות הבכירה, מישרד נסיעות,
אחותו אורה אלמוג היא פקידה בכירה
במרכז־החקלאי, ואילו האחות הצעירה והמפורסמת
מכולן, גליה ארקין׳ שבה ארצה
אחרי שהתגרשה מבעלה ואבי שני ילדיה,
סוחר־הטכסטיל הצרפתי אלברט כהן, והיא
עובדת עתה כפקידה בבנק לאוסי.
ג׳וקי ארקין התפרסם בעולם הבידור

כשחקן, ובעת שהותו בארצוודהברית
הופיע בהצגות רבות על בימות ברודוויי.
הוא נשא אשה אמריקאית ונולד לו בן,
אך בינתיים הספיק להתגרש מאשתו ולחזור
ארצה, לפני כחמש שנים.
מייד עם הגיעו ארצה פתח בתי־ספר
לריקודי״ג׳אז ברחבי הארץ, ומדי-פעם הופיע
בטלוויזיה, כשהוא מלווה בהופעותיו
על-ידי קבוצת בנות מצטיינות מבץ תל מידותיו
500 .פעם הוצגה תוכנית-היחיד
שלו, מי מפחד מפנטומיסוז, ואז החליט
ג׳וקי שבהצגה הבאה שלו ישתתפו הוא-

כך מכונה ריקוד שבו עומדות הבנות ללא נוע,
ך ך 11 1ך 1ך 11
בעוד ג׳וקי ממשש, ונוגע בהן. נאווה טביב
^ 1 1 1 1 1 1 -1 11 # 1 1 -1י 1י
(מימין) היא התימניה שבחבורה. אלה סלע (באמצע) היא בוגרת־תיכון העומדת לפני
גיוסה לצודל, ואילו ענת ארקין (משמאל) הספיקה, במשך ההופעות, לרכוש לה מעריצים

•פרטיים רבים משלה. שלוש הבנות, כמו שאר חברותיהן ללהקת בנות חג׳ז, הן תלמידותיו
של ג׳וקי, שהקפיד לבחור את הבולטות והמצטיינות שביניהן עבור ההופעות.
במיסגרת ההופעות רוכשות השלוש ניסיון מיקצועי ושיפשוף על הבמה. שלושתן
מכרידות כי הריקוד הוא ייעודן בחיים, מוכנות לוותר למענו על שעות־שינה יקרות.

הסכימו לרעיון שהן תתחלנה את חייהן
המיקצועיים מוקדם מן המקובל. הבנות
שהוריהן התנגדו בכל תוקף, נשרו. אלו
שנותרו זכו להסכמת הוריהן, אחרי שאלה
שוחחו ארוכות עם ג׳וקי, ששיכנע אותם
כי לא הוא ולא מיסגרת ההופעות הם שד
נורא כל־כך.
אומר ג׳וקי :״למרות מה שאומרים עלי,
אצלי הבנות הן דבר קדוש. אני מגונן
עליהן, שומר עליהן מפני התקפות של
מעריצים, אני יודע שזה נראה כאילו ג׳וקי
ארקין מתעסק עם הבנות בלהקה, אבל זה

בוגרת־תיכון העומדת לפני גיוסה לצה״ל,
ומלמדת בינתיים ריקודי־ג׳ז. שלי סוויד
היא בת למשפחת התכשיטנים הידועה, ו־תלמידת־תיכון.
״נאווה
טביב אף היא תיכוניסטית, מ־פתח־תיקווה׳
היא בחורה רצינית המביאה
להופעות מטעמים תימניים מהאמא שלה.
חנה בסביץ׳ היא תיכוניסטית. רק אדל
זוהר יוצאת־דופן בלהקה. היא, זקנה׳ ,בת
,25 ונמצאת כרגע בחופשודהריון.
״אחרי הופעות אנחנו הולכים בדרך־כלל
לאכול ביחד, משוחחים, צועקים, מספרים
בדיחות, אך בעיקר משתדלים להגיע מוק דם
הביתה, כדי שהבנות תספקנה לישון,
מאחר ׳שעליהן לקום בבוקר לבית־הספר.
הופעתי כבר עם הרבה להקות, ואני חושב
שמה שטוב אצל הבנות שלי הפעם הוא,
שבגלל שהן צעירות וחסרות־ניסיון לא
קיים אצלן העניין הזה של ליכלוך מאחרי-
הקלעים. קיימת ביניהן הערכה הדדית
אחת לשנייה. הן לא מנסות לדחוף, להס תיר
או לגנוב אחת מהשנייה.״

עצמו ולהקת בנות. הוא בחר את המצטיינות
ביותר מבין תלמידותיו, והחל
לעבוד איתן על הופעה.
הלהקה מורכבת מעשר בנות, המתחל פות
ביניהן מדי־ערב. מאחר שרובו־כבולן
תיכוניסטיות, המשכימות קום לבית־הספר,
מופיעות בדרך־כלל יחד עם ג׳וקי חמש
בנות ,׳ ביעוד השאר מכינות שיעורים או
מתכוננות לבחינות.
מפאת גילן הצעיר התעוררה כמובן,
בעייה עם ההורים. למרות שאלה ייעדו
לבנותיהן עתיד של רקדניות לא כולם

השעות

נילי בן־ יעקב, בת
17 ורקדנית חדשה
בלהקה, התאקלמה במהירות, ויחד עם חברותיה
מחלקת זמנה בין הספרים והריקוד.

היפהפייה

לוקחת

הריקוד

של להקת בנות הג׳ז היא ענת ארקין בת השש־עשרה, גים־
מימטית הלומדת על חשבון שעות־השינה שלה. ענן!
שיינפלד.
ברצינות, לומדת גס אצל הרקדנית רנה

בפירוש לא נכון. אני מקפיד לתת יחס
שווה לכולן. אני משתדל להקנות להן את
הידע שלי מבחינה מקצועית, עובד איתן
לאט־לאט. בתחילה הכנו ריקוד אחד ל טלוויזיה׳
היום יש לנו חמישה ריקודים.
אנחנו מתאמנים 5—6שעות ביום, פע-
מיים־שלוש בשבוע, לפני כל הופעה. הבנות
די צעירות ואין להן ניסיון מקצועי.
הן חייבות לשמור על כושר.
הממונה על
״יש לנו מנהל־הצגה
כל הסידורים. אני משתדל לשמור על
מתח נמוך ביני לבין הבנות, ועושה הכל
כדי שהן לא תתאהבנה בי. לבנות יש
חברים, ואלה באים איתן להופעות, לי-
עצמי יש חברה בלהקה. זוהי בברלי בנד
בת השמונה־עשרה, שהיא עולה־חדשה
מדרוסיאפריקה. היא מתגוררת בהרצליה-
פיתוח, ומלמדת בעצמה ריקוד בסטודיו
שלי, בתל-אביב.
״בין שאר חברות הלהקה: נמצאות, ענת
ארקין, שהיא תלמידת-תיכון הלומדת לקראת
הבחינות על-חשבון שעות־השינה
שלה. ענת לוקחת את המיקצוע ברצינות
רבה, ולומדת גם במקומות אחרים. אילת
רפאלוביץ גם היא תלמידת-תיכון, שעבדה
קשה מאד על־מנת להספיק להכין שיעורים,
להיבחן וגם להופיע. אילת סלע היא

(המשך מעמוד )23
מתעכבים הרבה זמן ולא יורדים, והמשיכו
לצפצף, דאז ד.ם אמרו לרפי שידונו ליד
המרכז-המיסחרי. אחרי זה ירדתי עם רפי
ססי, ונסענו במכוניתי לבנק לאומי שבמרכז
המיסחרי.
רציתי להוציא את כסף המשכורת שאני
מקבלת במיקרו־אלקטרוניקה, אבל היו הר בה
אנשים ותור גדול, ולא רציתי לחכות.
אז נכנסתי לבנק־הפועלים, שם אני מקבלת
כסף ממישרז״הביטחון, והוצאתי מחשבוני
800ל״י במזומן בשביל הטיסה לאילת אל
אחותי.
אריה חיימי וגבי בוזגלו היו ברנו 5

״הוא השא ! 1שקית
עם אקדחים ונבנות
בתוך ארוך הכביסרר
המושכרת, וחיכו בקירבת־מקום. יש שם
בית־קפה, שנכנסו לשם לשתות לפני ש הגענו,
וכשאנחנו. באנו הם כבר היו ב מכונית.
מהבנק
נסענו לעורד־דין דותן, וגבי
במגלו ואריה חיימי נסעו אחרינו ברנו .5
בדרך לעורך־דין רפי ססי דיבר על שוד
הסופרמרקט, ואמר שגבי בוזגלו ואריה
זזיימי מתנהגים כמו ילדים ועושים שטויות
כשאין להם כסף, והבנתי ממנו שהשוד
שעשו לא היה משתלם•
אחרי כן נסעתי הביתה. רפי 0ם י ישב
במירפסת לפתור תשבצים, ואילו אני הלכתי
להביא את הילדים מהגן. לא זכור לי
אחרי־כן אם רפי נשאר, או !נסע לרעננה
באותו יום. למחרת, בתאריך 25.31.75 בערב,
אני זוכרת שנכנסתי לשכנתי לבקש מיז-
וודה כדי לארוז בה בגדים בשביל הנסיעה
לאילת. הסתכלתי בטלוויזיה כי היתד,
צריכה להיות סידרת־מתח מירדן! ,ושכנתי
ביקשה ממני לחכות לתוכנית. אבל אני
הייתי עייפה ,׳והלכתי לישון.
בתאריך 28.3.75 זה היה יום שישי
בבוקר, נסעתי לבנק לאומי, הוצאתי 200
ל״י וקניתי בהם מתנות בשביל הילדים
של אחותי. בצהריים הסיע אותי שכן ל-
שדה־התעופה בלוד עם מכוניתי, וטסתי
עם שני ילדי לאילת.
שכני החזיר את מכוניתי לביתו. הייתי
באילת אצל אחותי בתיה !מסרי במשך כל

..התלבשתי יפה 1 ,בנדד
לא חישבתי שאד
י1צאת לבצע שוד
ימי החג -וחול-המועד. הייתי צריכה לחזור
ביום רביעי, בשביעי של פסח בתאריך
,2.4.75 אבל דחיתי את מועד החזרה
לתאריך ,5.4.75 וזה היה ביום שבת אחרי-
הצהריים• טסתי מאילת עם שיני ילדי,
ושם המתין לי שכני משה, שהודעתי לו
טלפונית שיבוא להסיעני לביתי.

^ פי ספי הגיע במוצאי-שבת, ואמר
1לי שהוא צריך להיות בשתיפ-עישרה
בלילה בהרצליה וצריך לפגוש שני חברים.
אחר-כך קיימנו יחסי־מין, ורפי ביקש
ממני שאני אסיע אותו במכוניתו להרצליה,
דחוף. רפי ססי ירד, והלך למעון סטוז־נ־טים־עולים
והביא משם סטודנטית כבת
24 מעדה אשכנזית, שתישאר עם הילדים,
ואני ורפי נסענו במכונית להרצליה נוף־ים.
ליד מיסעדת אנטוניו ביקש ממני לעצור.
הוא לא ראה אותם (את חבריו שעמד לפגוש
במקום כפי שתוכנן) ,ואז נסענו לפאב
הנרי השמיני שבקידבת המקום ושם כבד
ניקו שולחנות.
רפי לקח כוסית ויסקי ביד, ונכנס ל מכוניתי
לשתות. אמרתי לו שאני רעבה,
ונסענו למיסעדת אנטוניו. החניתי את ה מכונית
בדיוק ליד המיסעדה, וירדתי עם
רפי ססי ונכנסנו למיסעדה. רפי דיבר עם
אנטוניו, ואמר לו שאנו רוצים לאכול.
אנטוניו ומישהו שעמד לידו, אמרו לנו
שהם רוצים לסגור, ואין שום דבר שהם
יכולים להציע לנו לאכול.
עזבנו את המקום ועשינו כמה סיבובים,
כדי לאתר את שני החברים. רפי ססי אמר
לי שהוא לא רוצה לשקר אותי ולא סתם
ביקש ממני שאסיע אותו למקום שבו חניתי
ליד אנטוניו. גילה לי את האמת שקבע
להיפגש במקום עם שני החברים שלו כדי

לבצע וחד שוד במיסעדת אנטוניו. ואז
הרגשתי רחמים בליבי על אנטוניו שאני
יודעת שהוא נכה והולד צולע, ורפי אמר
לי שהיתה לו תאונה.
הייתי אצל אנטוניו לפני־כן עוד פעם
נוספת חוץ מהפעמיים שעליהן סיפרתי,
ואז רפי ססי היה נכנס ואני חיכיתי בחח,
ורפי יצא ואמר לי שהוא סוחט כספים,
סליחה, אני מתקנת, מנסה לסחוט כספים
מאנסוניו ומדבר איתו שייתן לו כסף.
בשרפי דיבר עם אנטרניו, שליווה אותו
החוצה — זה היה לפני יותר מחצי שנה.,
עוד לפני שהיתר. לי מכונית — שמעתי
את אנטוניו אומר לדפי שיבוא בפעם
אחרת.
אחרי שרפי ססי אמר לי באותו ערב,
במוצאי־שבת, שהוא עומד לשדוד את
אנטוניו יחד עם ישני חברים ׳,אז פשוט
הרגשתי צער על אנטוניו. דרך אגב, הייתי
באותו ערב עם חולצה פירחונית. הייתי
לבושה יפה ובכלל לא חשבתי שאני יוצאת
עם רפי ססי כדי שיבצע שוד. חשבתי ל בלות.
אני אפילו זוכרת שבכיתי. התאפרתי
קצת ורפי ססי אמר לי ״שטויות, מי ישים
לבד׳
הגיעו שני בחורים עם מכונית פרטית
ונעצרו בקירבתנו. רפי ססי ביקש ממני
לנסוע אחריהם• נסענו, והם לקחו את
הנשק ממקום־המחבוא שלהם. פתאום ראי תי
אותם במכונית, אני חושבת שהיתה
צהובה. המשכנו לנסוע בדרך־קיצור של
עפר. ססי אמר לי שאנחנו נוסעים להביא
את הנשק בשביל השוד, וכך נסענו עד
שהגענו למקום שנמצא בתוך פרדס, ושם
עמדה מכונית גרוטאה, ואז גילינו את ה
הסתיר
סוב את הנשק. וגם היה חסר
אקדח אחד, ויכול להיות שגבי מזגלו לקח
אותו. רפי חשד שמשה מארון לקח אותו.
ביקשו ממני שאני אדליק את פנסי המכונית
כדי שיסתכלו למצוא את האקדח
שחסר.
רפי אמר להם שהוא לא יכול להשתתף
איתם בשוד מיסעדת אנמוניו, כי בשאר
בלי אקדח, וחוץ מזה כעם על משה מארון
וגבי בוזגלז שלא דאגו לו למעיל כדי
שיכסה בגדיו. ססי סיפר להם שכבר נכנס
למיסעדת אנטוניו לפני שהם באו, ואנטוניו
כבר ראה אותו עם הבגדים שהוא לובש
והוא עלול לזהות אותו, ולכן הוא ׳פוחד
להשתתף בשוד.
אני זוכרת שלמשה מארון היה מעיל
צבאי גדול שבתוכו עוד. מעיל. ואז רפי
ססי ניכנס למכונית שלי, ו מא מן ובוזגלו
נכנסו למכונית הסובארו, שלאחר השוד

סניגור אהרון
״הייתי לבושה יפה ולא חשבתי לשדוד .,״

סניגור כהן
״ריחמתי עליו מפני שהוא צולע
סובארו חונה ליד הגרוטאה ובתוכה שני
הבחורים שעד אז לא ידעתי מי הם.
נעצרתי לידם, ונדמה לי שהם כיבו את
האורות. ירדו וניגשו אלי. הבחנתי בשניים
שהם גבריאל בוזגלו ומשה בואריון מהרצליה,
שאותם אני מכירה היטב. את משה
בוארון אני מכירה עוד מזמן שישן בבית
שלי עם רפי סיסי באותו לילה ששדדו את
הפקיד ממיסעדת אנטוניו, בזמן שהלך
לביתו בבת־ים. בעצם עוד לפני כן, כאשר
רפי ססי ומשה מארון יצאו לעקוב אחרי
הפקיד.
אני אפילו זוכרת איך באותו לילה ש משה
בוארון ורפאל ססי עשו את השוד
בבת-ים, הם חזרו מבוהלים, ונדמה לי
שאמרו שעלולים לזהות את מכוניתו של
משד. בוארון כי הקימו מחסומים, ושלא
כדאי שהם ימשיכו לנסוע להרצליה ול-
רעננה, כי הם עלולים להיתפס על-ידי
המישסרה. לכן דפי ססי ומשה בוארון
נשארו לישון בדירתי.
** כשיו אני רוצה לחזור ולספר על
׳( .שוד מיסעדת אנטוניו בהרצליה. מא רון
ובוזגלו ניגשו למכונית שלי, ובוארון
שאל אותי, :מה, זו אתז׳ וביקש ממני
לכבות את פנסי המכונית שלי. אמרו לי
לעשות סיבוב ולחזור, כי כנראה הם פחדו
ולא רצו שאני אראה את מקובדהמחבוא
של הנשק. דפי סטי ירד ממכוניתי והצטרף
לגבי ולמשה, ואילו אני עשיתי סיבוב
וחזרתי למקום. אז דאיתי אותם, שהם
מחפשים משהו עם גפרורים שהדליקו. הם
דיברו ביניהם שגבי בוזגלו לא בסדר ולא

שעשו זרקו אותה. וידעתי שהיא גנובה.
אני ורפי ססי נסענו אחריהם עד ש הגענו.
רפי שאל אותי אם אני יכולה
לחכות למעלה לכיוון הים, אבל אני פחדתי
להישאר שם בחושך ולא הסכמתי. ואז
אמר לי רפי ססי שאחכה בצד הכביש,
איפה שעצרנו בסוף, ולא לזה משם כי
אחדי השוד הם יבואו אלי. וכך חיכיתי
להם, כולי פחד. שמעתי משורשים ורעדתי
מפחד, ועברתי לשכב על הספסל
האחורי. פחדתי להרים את הראש, ולא
רציתי לראות מאיפה באים. הייתי המומה
ועישנתי סיגריה בשכיבה, וכעמר מיספר
דקות, שניראו לי כשעות בגלל הפחד,
שמעתי מכונית מגיעה בחריקת גלגלים,
ועשו סיבוב חד שקוראים לזה בסלנג
הראקה, ונעצרו בצד.
רפי ירד מהסובארו ובא בריצה למכונית
שלי, והיה נרגש ושאל אותי אם שפעתי
יריות• הסביר לי שהיו יריות במיסעדת
אנטוניו, ואני רעדתי מפחד. ססי אמר לי
לנסוע מהר אחרי הסובארו, שבה היו גבי
במגלו ופשה מארון, והסתלקנו במהירות
מהמקום. אני אפילו זוכרת שלא יכולתי
להדליק את ממניתי מרוב פחד, ורפי זירז
אותי ואמר לי ״מהר!״ ,ואחרי שהתנעתי
נסעתי מהר אחרי הסובארו.
רפי כל הזמן התעצבן ואמר לי שאני
נוסעת לאט, ובדרך היה נרגש ואמר שהוא
מרגיש כמוני, והדליק סיגריה שאני אירגע.
בדרך סיפר לי רפי שהוא נשאר מיובא רו
ולא היה יכול לעשות דבר, כי הוא שמע
את היריות שהיו במיסעדת אנטוניו ולא
היה לו אקדח. ואז הוא כופף את ראשו
והסתתר בתוך המכונית, שלא יפגעו בו
בדרך.
הגעתי למקום שאני לא מכירה, אלא
לפי מה שאמרו לי זה נקרא אבדיהודה
ושם, ליד פרדס, לא רחוק מצומת בכביש
עצרתי את המכונית אחרי שגם הסובארו
שבה נסעו גבי ומשה עצרה, ומשה מארון
עבר למכונית שלנו, ואילו גבי בוזגלו הלך
לזרוק את המכונית וחיכה לנו בצד הכביש
שנאסוף אותו, כי עשינו סיבוב.
בדרך רפי ססי אמר לי שהוא, גבי,
מחכה וצריך לאסוף אותו, ובאמת אספתי
אותו בדרך. ברצוני לציין פרט נוסף,
שכאשר משה מארון עבר קודם־לכן למכו ניתי,
אז הוא הביא איתו את השקית
עם הנשק שהכניס למכוניתי, ואני אפילו
זוכרת שזה ליכלך לי את האוטו עם ׳חולות

ועשבים ולהם לא היה נעים וחם ניקו את

^ תחכסף ששדדו ראיתי אצל משה
מארון, והוא הוציא את הכסף בזמן
שכולנו היינו בתוך מכוניתי. נכנסנו לתוך
פרדס, ואז משה מארון אפר לרפי ססי :
״קח את הכסף,״ ואז רפי אמר לו שבינתיים
ישאיר את הכסף אצלו• זה הוא אמד לו
בעצם תוך כדי הנסיעה עד שהגענו ל פרדס.
אחרי שנכנסנו לפרדס, לפי מה
שפשה הכווין אותי ואמר לי איך לנסוע,
אמרו לי לעצור, ורפי לקח את הכסף
ממשה מארון. הם אמרו לי לכמת את
האורות החיצוניים של המכונית ולהדליק
את האור הפנימי, ואז רפי חילק את
הכסף בין שלושתם• כל אחד קיבל קצת
פחות משלושת אלפים לירות.
לי דפי ססי נתז להחזיק חלק מהכסף
בזמן שספרו, והחזרתי לו את הכסף שנתן
לי להחזיק, ואז משה אמר לרפי :״תן
לבחורה, מגיע לה כסף בשביל הדלק,
ואז כל אחד הוציא סכום כסף ונתן לרפי,
והוא צירף את הכסף לסמם שלו ואמר:
״אנחנו כבר נסתדר בקשר לכסף.״ הכוונה
היתה אליו ואלי. ובאמת, אחרי שהגענו
לביתי בחולון הוא השאיר לי כסף במזנון,
בערך מאתיים לירות. בערך אני אומרת,
כי לא ספרתי. אחר־כך נסענו דרך השיכד
נים שליד רעננה, ועברנו לא רחוק מהבית
של חמי בשיכון פרץ, ואמרתי ״אני לא
רוצה שהוא יראה אותי.״
אחר כך הורדנו את מזגלו בשיכון
פרץ, לא דחוק מהבית של חמי, ואחרי זה
המשכנו להרצליה. משה לא רצה שנעצור
בצומת ליד הבית שלו, שהשכנים לא
יראו אותו. ואז לקח את המעיל ואת
הנשק שהיה בשקית עם הכפפות, והלך
לכיוון הבית שלו. אבל עוד לפני-כן,
בזמן שישב במכוניתי, רפי אמר למשה
בוארון :״תנקה טוב את הנשק,״ ואחרי־כן
נכנס לביתו אחדי שהשאיר את הנשק
והמעיל מחוץ למכונית בצד, והביא טוריה
מהבית שלו. אחר-כך בא עם הטוריה, אמר
לנו שלום, לקח את השקית עם הנשק
ועם המעיל והלך לכיוון הבית. באותו זמן
ראיתי את אחותו של משה בוארון עומדת
בפתח הבית לבושה בפיז׳מה• היא עמדה
בקומה התחתונה שם הם גרים, ומשה אמר
לנו שזו אחותו.
אחר־כך נסעתי עם רפי ססי לאכול ב-
מיסעדה בתל־אביב. אני אראה לכם אותה.
בכלל, אני אראה לכם את כל המקומות
שעליהם דיברתי, כולל המקום של הגרוטאה
שהסתירו בה את הנשק, והמקום איפה
שעמדתי עם מכוניתי בזמן השוד של מיס־עדת
אנטוניו, והפרדס איפה שחילקנו את
הכסף, ואיפה עצרנו כשגבי הלך לזרוק
את הסובארו, ואת הבית של משה בוארון.
אני מקווה לזכור את כל המקומות, אבל
אני לא מבטיחה שאזכור את כולם.
בקשר למשה בוארון, אני זוכרת שאחרי
השוד, כשעבר למכוניתי, ואחריו גם בו־זנלו,
אז הוא אמר שאנטוניו התנגד להם
בזמן השוד, ושהוא איטלקי, והאיטלקים
הם מאפיה והם עקשנים והם חזקים,

״רפי סיבר שהוא
עצמו תשה את
השוד דרה בזקן״
והוא שם לב שלאנטוניו היה אקדח. בכלל,
משה התעצבן בדרך על גבי במגלו, ואמר
שגבי נותן את הגב לאנשים והוא לא
זהיר, ובזמן השוד במיסעדת אנטוניו בו-
זגלו עמד עם גבו לאנשים, ועלולים היו
להפתיע אותו.
נדמה לי שמשה גם אמר שאנטוניו לא
רצה לתת את הכסף, ואז שם לו את ה אקדח
בראש ואמר לו לא לזוז. אמר
שאם הוא, משה בוארון, לא היה יודע להתנהג,
אז הם היו גכשלים ויכלו לפגוע
בהם. הוא גם אמר שהיו יריות באנטוניו.
אחד־כך, אחרי שנסענו למיסעדה בתל-
אביב, המשכתי הביתה לחולון יחד עם רפי
מסי שנשאר לישון אצלי בבית. אני זוכרת
ששילם לבייבי-סיטר• בבית אמר לי שהוא
מודאג, כי השאיר טביעת-אצבעות על ה דלת
של הסובא רו בזמן שסגר אותה
אחרי השוד, כשיצא מהסובאוו ורץ ל מכוניתי,
כי פחד. והוא הסביר לי כל מיני
דברים על טביעת־אצבעות, שאם משאירים
עלולים לגלות אותו.

רצוני לספר גם שבאותו יום שבת,
* כשחזרתי בטיסה מאילת בתאריך

,5.4.75 כאשר נסעתי עם רפי ססי ב־
0מניתי להרצליה, לפני שוד מיסעדת
אנטוניו, אמד לי רפי שהוא, יחד עם בחג*
לו, ויכול להיות עם עוד מישהו אבל רפי
ססי הזכיר את גבי במגלו, שיחד איתו
עשו את שוד תחנת־הדלק. לדיברי רפי
היה השוד רעיון של בוזגלו, והוא התנגד
כי אין שם הרבה כסף, אבל בסוף הסכים,
ויחד עם גבי במגלו עשה את השוד. ב־תחנת־הדלק.
לדברי רפי הם עשו את השוד
הזה לפני יומיים, זאת אומרת יומיים
לפני אותה שבת ( )5.4.75 שבו נסענו לשוד
אנטוניו.
זאת אומרת שרפי וגבי בוזגלו עשו את
שוד תחנת־הדלק בתאריד ,3.4.75 כך יוצא
מפה שאמר לי. רפי ססי היה אצלי בבית
בזמן שהייתי עדיין באילת. הוא בא לדירה
שלי בחולון, ואחר־כך הבנתי שהוא לקח
מהדירה את השקית עם הנשק שהמתיר

״אתר* שגילו בדסנת־אמת
ששיקרתי, ואיתי
שאין טעס הלאה לשקר״
בארון־הכביסה. הוא לקח את השקית עם
הנשק, ואני מתארת לי בדי להשתמש בו
בשוד תחנת־הדלק.
אני גם רוצה למפר שססי אמר לי,
שאחרי שנסע במכונית ונו צ המושכרת,
שאריה חילפי נהג בה, והניחו את השקית
עם הנשק בתוך המכונית, עצר אותם
שוטר במחסום. הוא ניגש אליהם ׳ואמר ש יעשה
חיפוש בבגאז׳ של המכונית. סמי
ירד מהרכב, ודיבר עם השוטר שהוא
מכיר אותו מהשכונה, וביקש ממנו שייתן
להם לעבור ושזה בסדר( .השוטר לא חיפש
בתוך הרכב, והשודדים המשיכו בדרכם).
ברצוני למפר גם על שוד ספורטוטו
בפתח־תיקווה. אני זוכרת שרפי ססי סיפר
לי שהוא, יחד עם גבי בוזגלו ומיקי חיימי
(אחיו של אריה חיימי — עד המדינה מס׳
)2קיבלו אינפורמציה מהבן־דוד של כר מלה
סמי, אישתו של רפי, שגר בפתח-
תיקווה ויש לו חנות לביגדי-מפורט, והם
עשו את שוד הספורטוטו בפתח־תיקווה.
רפי מסי גמע במכונית יחד עם גבי בוזגלו
ומיקי חייטי לבית־קפד, שיש שם גם
ספורטוטו ושדדו את בעל בית־הקפה וגנבו
ממנו אקדח בוטה בלי מחסנית.
משה בוארון אמד שיש לו חבר קצין־
ביטחון, ושהוא ינסה להשיג ממנו מחסנית.
רפי ססי כעס על מוסר האינפורמציה
ששמו נחום מפתח״תיקווה, ואמר שהוא
מסר לו אינפורמציה לא־מדוייקת, ושהיו
עוד אנשים בחדר השני שהיה להם הרבה
כסף, נדמה לי 25,000ל״י, וזה נודע לו
מהעיתון•
לפני השוד של ספורטוטו באו אלי רפי
ססי יחד עם מיקי חיימי וגם בוזגלו, וישבו
ושתינו יין, ורפי ססי וגבי במגלו עישנו
חשיש. הגשתי להם תה ועוגות. ראיתי
את גבי במגלו מחזיק אקדח שחור בידיים
חשופות, וססי העיד לו שהוא לא זהיר
ונוגע באקדח ועלול להשאיר טביעות־אצבעות.
רפי מסי עצמו החזיק באקדח
ניקל, אבל היו לו כפפות על ידיו. באותו
ערב רפי ססי והחברים שלו נשארו בלי
כסף, והם היו צריכים לשלם עבור דלק
למכונית שבה השתמשו בשוד. רפי ססי
ביקש ממני 50ל״י. הוא סיפר לי שהם
תיכננו לעשות ״ברז,״ זה בסלג שלהם,
למלא דלק במכונית בתחנת-דלק, ולברוח
מהמקום בלי לשלם, אבל הם ביטלו את
הרעיון כי יכלו להיתפס.
זכור לי מיקרה־ישוד מזויין נוסף שרפי
ססי השתתף בו. רפי סיפר לי ששדד בן-
אדם זקן שהוא בעל חנות״ רפי לקח
מהזקן כסף אחרי שאיים עליו באקדח
שלו. רפי, שהתרגז על הזקן שבהתחלה
לא רצה לחת לו את הכסף, ידה ברגלו
של הזקן וברח מהמקום• אני זוכרת ש כאשר
קראתי על כך בעיתון שירו לזקן
ברגל, נורא הזדעזעתי, ושאלתי את רפי
ססי מי עשה אית השוד, והוא אמר לי
שהוא עצמו עשה את השוד וירה בזקן,
ולקח ממנו את הכסף.״
* עמי, שדירתד! שימשה מקום־מחבוא
^ לציודם של השודדים ולכלי־נישקם,
ואשר היחד, שותפה סבילה למעשי-השוד
שלהם, פחדה בתחילה לדבר, מתוך חשש
לחיי ילדיה. אך משהגיעה למסקנה כי
מאהבה־השודד, רפי ססי, ניצל אותה ואת
ביתה לצרכיו, ומשנתפסה בשקר, החליטה
בכליזאת להסתכן. סיפור בוני וקלייד ה ישראלי
הסתיים באורח עצוב וטראגי
לא פחות מזה של בוני וקלייד המקוריים.
לא במוות משותף — אלא בבית־המישפט.
במדינה הסברה
אברהם, יצחק ויעקוב

שלושה יהודים נאבקים
עם הממשלה האמריקאית —
כ 7אחד בזירה אחרת
אברהם, יצחק ויעקוב הם אבות העם
היהודי. הם גם שלושה אנשים הנאבקים
בשער, זו עם הנשיא ג׳ראלד פורד.

מדווח כתב ״העולם הזה״ כאד־צות־הכרית

אברהם (בים) הוא ראש־העירייה פוש־טודהרגל
של העיר ניו־יורק, העיר בעלת
האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר בעולם.
יצחק (רבין) הוא ראש־ד,ממשלה על המדי נה
היהודית היחידה בעולם. יעקוב (יע־

תעלת־סואץ הודיע כתבו המדיני של ניד
יורק טיימס מפי ״חוגים ישראליים יודעי
דבר״ :״מעבר הספינה בסואץ סימל את
השלמתה של מצריים עם היותה של מדינת
ישראל חלק בלתי־נפרד מהמיזדח התי כון...״
אולם
אותה שעד, נעלמת ישראל ממסת
המיזרח־התיכון בצורה אחרת.
חברת־התעופה בויטיש איירווייס, הדפי-
סר, לוח־זמנים חדש לשנת ,1976 ובו הש מיטה
לחלוטין את מדינת־ישראל מקודד,תעופה
-סלד, למיזרח־התיכון. בחוברת־טיולים
מרהיבת־עין של חברה זו׳ שיש
לד, יותר מטיסה יומית אחת בין לונדון
לתל־אביב, מזכירה החברה הבריטית את
אתרי־התיירות הישראליים כחלק מחבילה
של ״ארץ הקודש.״ בשעה שערים בביירות,
דמשק ועמאן מוזכרות תוך ציון המדינות
שבהן הן נמצאות (לבנון, סוריה,

ח״כ לורנץ
— ולא עבור שום מיפלגה !״

הווילה שד ח ״כ לורגץ
״רכשתי אותה עבורי —
בץ) הוא הסנאטור היהודי של מדינת ניו־יורק,
ואוהד מושבע של המדינה היהודית,
ישראל.
בשבוע שעבר, ובכל השבועות שקדמו
לו, נלחם אברהם בים על חיי העיר שלו.
ניו־יורק חייבת 7מיליארד דולאר, והיא
מתחננת לפני הממשלה הפדראלית בוושינגטון
שתערוב על הלוואותיה ומלוויה.
הנשיא הרפובליקאי, השמרן ביותר שהיה
בבית הלבן מאז הנשיא הרברט הובר ש סולק
ב־ , 1932 מסרב בכל תוקף לערוב
לעירייה הנחשלת.
יש תמיכה ויש תמיכה. יצחק
רבין נאבק באותה עת ממש עם הממשלה
האמריקאית, על 60 מיליון דולאר. באחד
מנאומיו בישראל אמר ראש־הממשלה, כי
הובטח לו שד,מענק יהיה בסך 2.3מיליארד
דולאר — בדיוק שליש מגרעון העיר ניו־יורק
— ואילו ממשלת פורד רוצה להק טינו
ב־ 60 מיליון דולאר•
יעקוב יעבץ פתח בחזית שנייה נגד ה נשיא.
הסנאטור הרפובליקאי, המתנגד ב כל
תוקף לעמדות השמרניות־קיצוגיות של
הנשיא, חברו״למיפלגד״ הודיע כי ייאבק
נגד מענק אמריקאי כלשהו למדינה האפריקאית
זאיר, אם לא תאושר הערבות
לעיר גיו־יורק.
כל אחד ומאבקו: בים, רבין ויעבץ נלח מים
בנשיא ארצות־הברית, והעם האמריקאי
עומד מנגד וצופה במחזה. העובדה ש שלושת
הנאבקים בנשיא הם אברהם, יצ חק
ויעקב, יש לה משמעות מרחיקת־לכת
במציאות האמריקאית של סוף שנת
,1975 כשדעת־הקהל האמריקאית נוטה י תר
ויותר, יחד עם הממשלה וקהילת אנשי•
העסקים של ארצות־הברית, לעבור מתמיכה
בלתי־מסוייגת במדינת ישראל, לתמיכה
הרבה יותר פושרת.
תיירות ישראל>׳ איפה ה״א !

ישראל נעלמו! מכסת
חתיירות של המרחב —
דכחות כאופן רישמי
אחרי מעבר המיטענים הישראליים ב־

יירה) מופיעות ירדסלים ותל־אביב ללא
שייכותן לישראל כלל.
בריטיש אייוווייס אינה החברה היחידה
הנוהגת כך. חברת־העגק אמריקן אקספרס
הלכה בעיקבותיה, פירסמה מדור שלם
על המיזרח־ר,תיכון בעיתונה החודשי, מבלי
להזכיר בו כלל את קיומה של ישראל ואת
אתריה המעניינים את התיירים, הנוסעים
בחסותה.
מיפלגות עסקי ושמועות
במאורת הנחש ,

ח״ב שלמה לורנץ
עוזב את בני-כרק
ונכנס למועדון חמיליוגרים
אגודת־ישראל היתה תמיד מאורת־נחשים.
זדסינאה בין מנהיגיה עזה, ומתנהלת בקנ אות
האופיינית דווקא לחוגים האדוקים
ביותר. ההשמצות ההדדיות פורחות.
בשבועות האחרונים הגיעה חרושת־השמועות
הפנימית לשיא חדש. ח״כ מנחם
פרוש סירב לפנות את מקומו בכנסת,
כפי שהבטיח, לח״כ-לשעבר יעקוב גרוס.
בעוד שפרוש ניסה לשווא להימנע מן הצורך
להתפטר, גברו ההתקפות ההדדיות. המ טרד,
הפופולרית ביותר: ח״כ שלמה לורנץ.
ההשמצות נגד לורנץ התמקדו באחוזה
בת עשרה דונמים, בשולי בני-ברק, שם
מתגורר הרב־הח״כ, בעל הזקנקן האפור
המטופח, בווילה נאה. מסה־לאוזן נמסר,
כי האחוזה נמסרה לו כתרומה ציבורית,
שנועדה למיפלגה . ,וכי הוא מכר אותה
בעשרה מיליוני ל״י, כרכושו הפרטי.
נאמר גם כי מישהו הבטיח לקבלן שקנה
את השטח, ישראל אדלר, כי ייעוד הקרקע
ישונה בקרוב, דסאפשר יהיה להקים עליה
דירות בשווי עשרות מיליונים.
״כימעט כחינם״ .את השטח ברחוב
השומר 81 בבני־ברק רכש לורנץ, לדבריו,
לפני 16 שנה, בזיל־הזול 120 :אלף לירות,
בסך־הכל .״אז לא היו כאן מים וחשמל.

היתה לי מישפחה גדולה. גיליתי את הבית
ואת הפרדס סביבו, ורכשתי אותם כימעט
בחינם.״
בסיפרי־האחוזה גרשמה העיסקה בצורה
שונה. ב 29-בדצמבר 1960 העבירה מרים
ברלוי ז״ל את הרכוש שברחוב השומר 81
אל גוף אנונימי, הקרוי חברת חלקות ,673
674 בגוש .6189 מהות הפעולה נרשמה
בגליון מם 85655 ,בטאבו כ״מכר ללא
תשלום״.
הרכוש כלל מיגרש בסך 6.271 דונם
ומיגרש שני בשטח 3.949 דונם — ביחד
כעשרה ורבע דונם, ובו הווילה שעמדה
בו כבר אז.
״מה פיתאום ללא תשלום?״ תמה לורנץ.
״לא קיבלתי שום תרומה! שילמתי כסף
— 120 אלף לירות. רכשתי בשבילי ובשביל
מישפחתי1״
המנהלת: הרכנית. מי הם בעלי
החברה האנונימית, בעלת השם הצנוע?
אצל רשם־ד,חברות, במישרד-המישפטים
בירושלים, נרשמה החברה ב־ 1בדצמבר
,1960 ימים ספורים לפני שמרים ברלוי
העבירה את הרכוש לחברה.
מהדו״ח האחרון בתיק הרשם, מדצמבר
,1972 מתברר שהון־המניות, בסך 2000
ל״י, מחולקות ל־ 1990 מניות רגילות בנות
לירה אחת 3 ,מניות דחויות בנות לירה,
ו־ 7מניות מייוחדות באותו סכום. שלוש
מניות דחויות רשומות על שם מרים ברלוי
ובעלה בנימין, ששניהם נפטרו, ובנם
מרדכי.
שתי מניות רגילות נמצאות בידי עורך־
הדין יהודה צוקר מתל-אביב, אולי בשם
לקוח בלתי-מזוהה, והרבנית מרתא לורנץ,
שהיא גם מנהלת החברה. אין ברישום זכר
לרב שלמה לורנץ עצמו.
מרדכי ברלוי, בעל חנות למכשירי־כתיבה
בתל־אביב :״אין לי כל ק-סר למיג־רש
או לחברה. זה היה עניין של הורי,
זיכרונם לברכה. לי אין מה לספר על זה.״
במה מיליונים )7לחבר־הכגסת לורנץ
עצמו יש מה לספר .״רכשתי את השטח
ואת הבית עבורי, ולא עבור שום מיפלגה.
לא קיבלתי את זה עבור מיפלגתי, אגודת־ישראל.
קניתי.״
כמה שווה הרכוש כיום? לפי הערכתו
השמרנית של לורנץ עצמו, שווה כל דונם
בין 150ל־ 200 אלף לירות. הוא מכחיש
את השמועה, כאילו מכר את הרכוש תמורת
10 מיליון ל״י .״זה לא יהיה פייר מבחינת
הקבלן, לגלות בכמה מכרתי לו,״ הוא
מתנצל.
במישרד מס-הדכוש בתל־אביב הוגשה
כבר לפני שלושה חודשים בקשה להעביר
את הרכוש לבעליו החדש. בספרים נרשם
כי ערך המיגרש והבית הוא למעלה מ־1,3
מיליון ל״י. אולם הערך שנרשם במסד,רכוש
נופל, לרוב, מן הערך האמיתי.
לפי דברי לורנץ עצמו, מגיע ערך הרכוש
לכשני מיליון לירות.
אבל סכום זה אינו מספק את יריביו
של לורנץ במיפלגתו שלו, וחרושת־השמו-
עות ממשיכה לפעול במלוא המרץ.
נראה בי נמאס ללורנץ לשמש נושא
להשמצות בבני־ברק הקנאית. לכן החליט
להעתיק את מקום־מגוריו לעיר־הקודש,
ירושלים.

ספורט כדורסל אור אדום לאלופה

מינימום נול וופרסיס

3, 500.000י
(כולל העברות)

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים.
> 1ע1ל! 7רמנרוגזזבוע -

מ;*א טוטו בכ7־ שבו;!!

המנעצה רוזסזך ר?0ימוויס בססווט

ברזיל טרוס״קל

דוזקח: חי צוג שדה 9ו 77ן 17־ הכרזידאי בתסיונה

ב רזי לי רי

ק תי ד ל ״ו

חיבל הספורט מל-אביב, הצגת בכורח יום ג׳ , 25.11
ב־ 9בערב • 2הצגות ב־ 6וב־ 9בערב, בימים: יום ד׳ 4

,26.11 יום ה׳ ,27.11 מוצ״ש ,29.11 יום ב׳ ,1.12 1 יום ג׳ ,2.12 יום ד׳ ,3.12 יום ה׳ ,4.12 מוצ״ש .6.12
הפצה ראשית במשרד ״רוקוקו״ ,רחוב דיינגוף 63
תל־אביב, טלפון 248824 ,223663 כרטיסים :
״הדרן״ ,אבן גבירול .90 תל־אביב ,248787 :״קס מ ד
1עי 1 / 1 1 1
טל״ ,״כנף״ ,״יוקי״ ,וביתר משרדי הכרטיסים באי-
זור תל־אביב 0 ! .למוסדות ואירגונים כרטיסי הג חה הלהק ה שייצגה את ברזיל
רוקוקו״ ולחיילים אצל קצין העיר

טובד ע קפה !/ליד../

״בשנים הקודמות׳ היה לנו יותר מדי
ביטחון־עצמי. הביטחון־העצמי המופרז
גרם לנו לא פעם כישלונות במישחקי
גביע״אירופה. דווקא ההפסדים האחרונים
במישחקי־המיבחן, עשויים לעזור לנו.־׳
כך הגיב טל ברודי, קפטן קבוצת הכדורסל
של מכבי תל־אביב, על הופעותיה הבלתי׳
מעודדות של קבוצתו במישחקי־המיבהן
האחרונים שלה•
סידרת כישלונותיה של האלופה הישרא-
לית במישחקי המיבחן החלה במיפגש ה
כפול, מול הקבוצה ההולנדית קינח. ב*
מישחק הראשון הצליחה מכבי תל־אביב
לנצח בקושי רב, על חודו של סל —
.82:84 לא חלפו שלושה ימים בילבד, וה״
אלופה הישראלית נאלצה להיכנע, במים׳
גש־הגומלין מול ההולנדים .93:89 -האורחים
ההולנדיים חשפו מיספר ליקויים
בשורות מכבי. עשרה ימים אחרי מיפגש־הגומלין
עם ההולנדים, קיבל האור האדום
מישנה־תוקף: בדרבי־זוטא, גברה מכבי
תל־אביב במאמץ עילאי על אליצור תל׳
אביב — ,72:80 לא לפגי שחובשי־הכיפות
הובילו ברוב שלבי המישחק והיו קרובים
לסגסאציה.
הקבוצה הגבוה,ה כיותר. במוצאי־השבת
האחרון נחשפה האלופה הישראלית
במלוא מערומיה. מכבי תל־אביב ירדה
מנוצחת מול ניבחרת ישראל, בהרכב חסר.
סטיב קפלן, בועז ינאי, חנן קרן ואיתמר
מרזל, חשפו את נקודות־התורפה בשורות
מכבי תל־אביב. מישחק מסורבל ואי־הצל־חד,
בקטיסת הכדורים החוזרים, גרמו להם־
סדה של האלופה .100:95
״שיחקנו לאט ועוד לא נכנסנו ליכולת
הרגילה שלנו,״ גיסה טל ברודי להסביר
את מיפגן הכי־שלון מול ניבחרת־ישראל.
״המאמן האמריקאי, פארג דווילי, מנסה
להתאים את שיטת המישחק למאבקי גביע־אירופה.
בגייע־אירופה משחקים עם הרבה
כוח, כאשר המישחק מבוסם על השחקנים
הגבוהים. מבחינת הגובה, היום אנחנו ה קבוצה
הגבוהה ביותר שהיתר, אי־פעם במכבי
תל־אביב.״
טל ברודי בן ה־ ,32 בעל חנות למוצרי־ספורט,
היה מעוניין לפרוש. אשתקד הוא
אף הצהיר :״די. זו העוגה האחרונה.״ אבל
בראשית העוגה הנוכחית הוא נאלץ להי כנע
למסע־השיכנועים של ראשי האגודה,
והחליט ילסחוב״ עונה נוספת .״היום
לשחק במכבי זה קצת אחרת, בהשוואה
ל-שנים קודמות. יש מיש מעת חמורה מצד
המאמן• מתאמנים חמש פעמים ב-שבוע,
לקבוצה יש צביון מקצועני לכל דבר.״
הוא אומר.
מהפכה מועידה. את מכבי תל-אביב
עזבו השנה אלי קורן, יולסף לדה, ביל
פלאס, גבי ניומארק והסקורר של הקבוצה,
מיקי ברקוביץ. טל ברודי נחוש בדעתו
ששחקני החיזוק — בוב גריפין, לו סילבר,
שוקי שוורץ ולורנס מק־גריי — טובים
יותר מסגל־השחקנים -צל העונה הקודמת :
״בכל שנותי במכבי, אני חושב שהקבוצה
הנוכחית היא החזקה ביותר. יש לנו הרבה
צעירים, וזה גורם חשוב לגבי האגודה
בעתיד.״ בדודי, לא נשמע מתרג-ש מההפסדים
האחרונים :״נכון, יש עוד מה ל-צפר,״
אך בדבר אחד הוא משוכנע :״בשנים ה קודמות
לא העפלנו לחצי־הגמר, בגלל שלא
ידענו לשחק בחו״ל. העוגה, בגביע־אירופה
יהיה ק־צה להכניע אותנו בהפרש־סלים
גבוה. וזו המטרה העיקרית כרגע.״
הופעותיה של האלופה הישדאלית במיש־חקי
רבע״הגמר של גביע־אירופה יחלו
ב־ 11 בדצמבר. הקבוצה תשובץ בסוף
חודש זה, בבית בן שש קבוצות. שתיים
מתוך שש הקבוצות תהיינה אריות הכדורסל
האירופי, כמו ריאל מדריד, איניס
ופווסט האיטלקיות וזאדו היוגוסלבית.
״אני מאמין שנעפיל לחצי־הגמר,״ טוען
בדודי .״הגיע הזמן. ניכשלנו יותר מדי
בעבר.״ אבל אחרי מישחקי־המיבחן האח רונים
שלה, ספק אם יש רבים בקרב אוהד
מכבי המצטרפים לאמונתו של ברודי.
טלוויזיה מבט על ״מבט ספורט״
קשקשנות רדיופונית, במסווה של פר שנות
ספורט, שהפכה לאחרונה חלק קבוע
מתוכנית הספורט הטלוויזיונית נובט

ספורט, מטילה צל על ייעודה של הטל וויזיה
הישראלית כאמצעי המביא את אירועי
הספורט לכל בית.
״כל תחנת־שידור בחו״ל,״ מסביר יאיר
שטרן, איש מחלקת־החדשית בטלוויזיה
ואחד משני ראשי מדור־הספורט שבה,
״מאמצת לעצמה פרשן־ספורט. העונה
החלטנו להתרכז במישחק אחד, כשלמיש־חק
מוצמד פרשן־ספורט. בחרנו בדגי רום,
מי שהיה כדורגלן מבבי חיפה וגיבחרת
ישראל בכדורגל בשנות ה־ •60 הקושי
שלנו היה למצוא פרשן־כדורגל היודע־ עברית
מדוברת היטב. היינו לוקחים, למשל,
את המאמן עמנואל שסר, או את המאמן
אדמונד שמילוביץ. אבל השניים מתקשים
בדיבור בעברית, ואי־אסשר לקחתם בתור
פרשני־טלוויזיה.״
פיגור שד 0צ שכה. יאיר שטרן
( ,)33 עשה את צעדיו הראשונים באמצ*
במערכת
עי־התיקשורת ככתב־ספורט
חדשות הספורט. עם תום שירותו הצבאי
היה לכתב־ספורט במעריב לספורטאים.
לאחר־מכן הפך כתב איזורי של מעריב
באילת. בשנות ה־ 60 המאוחרות, שהה ב־ארה״ב
למטרות לימודים. היום הוא מחזיק
בתואר שני בעיתונאות ותיקשורת־המוגים.
באוקטובר 70׳ הצטרף למדור הספורט של
הטלוויזיה.
״בהשוואה לאנגליה ולארה״ב,״ מודה
יאיר ,״אנחנו מפגרים ב־ 20 שנים לפחות.
באנגליה, לדוגמה, נעשים כל הצילומים

כדורסלן בדודי
מה קורה לאלופה?
במצלמות אלקטרוניות. הצילומים נעשים
בצבעים. אין מה להשוות בין צילום שחור־לבן
לבין צילום בצבע.״
באותו הקשר, מדגיש יאיר שטרן :
״צלמי־הספורט באנגליה הס מקצועיים
ומתמחים בצילומי־ספורט בילבד. צלמי־הספורט
שלנו, מצלמים הכל. צלם־ספורט
צריך להבין בספורט. הצלמים שלנו, לצע רי,
הם לא תמיד הכי מבינים בספורט.״
מדוד־הספורט בטלוויזיה׳ שחגג השבוע
שבע שנים להקמתו, כפוף למחלקת החדשות.
אלכם גילעדי ויאיר שטרן הינם רא שי
המדור. את המדור מאיישים יותר מ־
30 כתבים. כשמתוכם רק ארבעה במישרה
מלאה.
מילבד הביקורת המיקצועית זוכה לפעמים
צוות מבט ספורט למכות וקללות.
אומר יאיר שטרן, שעל בשרו הרגיש את
אימת הקהל .״בעונה שעברה חטפתי מכות,
בעת מישחק שהיה אמור להיות ללא קהל,
שנערך במיגרש מכבי חדרה. הקהל שנכח
צעק לי :״שלא תעיז להראות אותנו!׳״
במבט לאחור, קשה לסקר את אירועי-
הספורט -של ישראל בשבע השנים האחרונות,
מבלי לציין את חלקה של הטל וויזיה
בהם. הופעותיה המשודרות של
קבוצת מכבי וזל־אביב בכדורסל, למשל,
הפנו מאורע לאומי.
״המיבצע הגדול ביותר שלנו,״ אומר
יאיר -שטרן ,״היו מישחקי עמי אסיה ב טהראן.
היינו במדינה שלא איפשרו לגו
בה תנועה חופשית. אמצעי-הביטחון היקשו
על השליחות העיתונאית. עמד לרשותנו
ציוד חדיש, אך חשיירותים ואנשי־המיקצוע
המקומיים, היו מפגרים. מטהראן -שידרנו
יומנים באיכות גבוהה, וכאן באה לידי
ביטוי ההצלחה.״
העו ל ם הזה 1994

במדינה

טלוויזיה

חוגים

צל׳ש

משר. שרה: הסוף

הכ 7חשתנח. אפילו
משה שרת כפר איננו
מה שהיה פעם
בשיא הסערה של פרשת לבון, בראשית
שנות ח־60׳ ,התקצבו נאמניו האחרונים
של פינחס לבון כדי להקים תנועת-

• לרב שמואל חכהן־אכידור, על
תוכניתו השבועית באה שבת, המוקרנת מדי
ליל־שבת, היום שבו מסרבים כל שאר
האישים הדתיים להופיע בטלוויזיה (אלא
בתוספת הערה מגוחכת על מועד הצילום,
ביום־חול) — בה מקרב הרב את המסורת
היהודית בצורה שובת־לב ובלתי־קנאית
ללב הציבור החילוני.

צל״ו.
• לפריים רוטשילד וליצחק שיבד
עוני, האחראים על בחירת הסרטים הקנדים,
על שהקרינו ביום השישי 14 ,
בנובמבר, את הסרט הבריטי השתיקה הזועמת,
סרט שהופק על-ידי הלורד כיכר־כרוי
,,איש הימין הקיצוני הבריטי, שהיה
כל-כולו תעמולה גסה גגד פועלים שוב תים
— עם השלכות ברורות כלפי ישראל.
<• לטלוויזיה הירדנית, שהצגיה ב יום
הרביעי 12 ,בנובמבר, סרט מסידרת
קוג׳אק, הפסיקה אותו באמצע כדי לשדר
מהדורת-חדשות, ושכחה להקרין את ההמשך,
למורת-רוחם הנרגזת של המוני
הצופים בישראל.

מאחרי המסך
מהנדסים אח המהנדס

שרת (ערג מותו)
אומץ־לב בימים האחרונים
התנגדות במפא״י. תנועה זו נקראה תחילה
״מן היסוד,״ אך לאחר־מכן התמסדה בתור
חוג רעיוני במיפלגת־ר,עבודה.
חבריו רצו לקרוא את חוגם על שם
אישיות מיפלגתית בכירה. הם בחרו במשה
שרת, אשר בשיא הפרשה התייצב באומץ-
לב בלתי־רגיל פול דויד בן־גוריון. שרת,
שנכנע לבן־גוריון פעמים רבות בחייו, ידע
אז שהוא חולה בסרטן־הגרון ושימיו ספד
רים. הופעותיו האחרונות נגעו לליבם של
רבים, עשו רושם מוסרי עמוק.
אבל בינתיים השתנה גם משה שרת -י
אחרי מותו. פורסמו יומניו, שחשפו ללא-
רחם את מעשי הממשלה בימי כהונת
ראשי־הממשלה בן־גוריון ושרת עצמו. הוא
גילה כי הממשלה רימתה את הציבור פע מים
רבות, הסתירה מהציבור באופן שיטתי
את האמת על עניינים חיוניים ביותר,
ביצעה פעולות־תגמול צבאיות ללא כל
הצדקה, ועוד.
עתה החליטו חברי החוג הקרוי על
שמו להסתייג ממנו. הגיליון האחרון של
ביטאון החוג הרעיוני הארצי על־שס משה
שרת ז״ל נושא שם חדש :״החוג הרעיוני
הארצי (״מן היסוד״ לשעבר) .הסביר את
השינוי הקיבוצניק הקשיש יונה יגול במאמר
מאלף.

להלן המאמר כמלואו:
לפני כ־ 10 שנים קראנו את החוג ה רעיוני
הארצי על שמו של משה שרת
ז״ל. היה זה סמוד לתקופת ״הפרשה,״
בה נטל שרת תפקיד מרכזי לצידנו.
אולם התמונה המוסרית והאישית, ש הצטיירה
לאחר הפירסום של היומנים של
משה שרת ז״ל, ביטלו בלב חברי החוג
את הקירבה הרוחנית לנושא השם הנ״ל.
אין זאת אומרת׳ כי חברי החוג הרעיוני
הארצי מצטערים על העבר, אלא בהווה
אץ טעם לשאת את השם הנ״ל כדגל
המסמל את החוג. מה גם, שבמשך עשור
זה הפך השם שרת לסימן של דברים רבים
שונים ומשונים — רחובות, ערים, שכונות
בפרוורים •,שמות של בתי־ספר ושל מו סדות
צדקה וכר וכר. אין אפשרות מעשית,
איפוא, להמשיך ולערבב נושא רעיוני
פוליטי עם ריבוי השמות הנ״ל.
מסתבר כי סימן־ההיכר של החוג שלנו
יוסיף להיות — החוג הרעיוני הארצי.
אומנם כמו בעבר, ימשיכו לקרוא לנו גם
בשם הקודם — אנשי ״מן היסוד״ לשעבר,
אבל די בשני הסממנים האלה בתור סימן־
היכר לחוג.
לפיכך לא נוסיף לדגול ולשאת את השם
הקודם.
העולם הזה 1994

לאחר השביתות הגדולות של הטכנאים
ברשות־השידוו, שנמשכו למעלה משנה,
מונתה ועדה בראשותו של סגן-יושנדראש
הוועד־חמנהל של הרשות חיים שור,
אשר תפקידה היה להציע דרכים להבריא
את מחלקת ההנדסה. בראשותו של המהנדס

שדמה נר.

בימים אלה הגיש שור, בסודיות רבה,

טכנאי נלי־צח״ל לוי (באמצע) וריטן כ״קול השלום״ מוקפאים למנכ״ל, ולקבל משכורת מהרשות.
נראה כי את מקומו תירש אשת־הרדיו
המעולה, ע דנ הפאר. פאר שהתה בשנה
האחרונה בחו״ל, שם היתד, לצד בעלה,
שהיה בשליחות, וחזרה בימים אלה לארץ.
אחת התוכניות שאותן שלחה מחו״ל, על
היורדים ועל פקידי־הסוכנות המשתקעים
בארצות־הברית, עוררה הדים חיוביים
רבים.

אין מודעות ואין ננוסיס
אחד המחדלים שאותם הצליח דובר הרשות
ארי אכנר לעשות, לפני שפוטר,
היה בנושא המודעות בעיתונים לקראת
מוסעים ואירועים מוקלטים ומשודרים.
אבנר ביקש להוכיח כי הוא מסוגל לקצץ
בתקציב מחלקתו, וביטל את המודעות ש-
שהקדימו שידורים כגת בירה ומצב־ רוח
של המפיק יעקוב אג מ ץ, וממני מני
של מני פאר.
נוצר מצב שלמופעים אלה, שהיו זוכים
בדרך־נלל בהצלחה גדולה, הגיעו צופים
מעטים בילבד, ועובדה זו פגמה בשידורים.
דק לאחר מילחמות־חורמח של אגמון
ופאר, נסוג אבנר מן הקיצוץ, אם־כי
המודעות שמפרסמת עתה הרשות לקראת
מופעים אלה, קוצצו לשליש מגודלן הקודם.

העיתונאים
נגד הטלוויזיה

מחנדס גל
הולך

בימים הקרובים עומדת להתפוצץ אחת
הפרשות המוזרות ביותר של הטלוויזיה.
כתב מערכת תל-אביב של הטלוויזיה,
איתן אורן, נסע לפני חודשים מיסטר
לארצות־הברית, בשליחות הסוכנות בניגוד
להסכמתם של מנכ״ל הרשות, מנהל מחלקת
החדשות דן שילון ומנהל־הטלוויזיה אר*

נון צוקרמן.

את מסקנות חוועדה ליושב־ראש הוועד־המנהל
וולטר איתן ולמנכ״ל הרשות
יצחק ליבני• המסקנות, שהתקבלו על-
ידי השניים, אומרות כי יש לפרק את
מחלקת־ההנדסה של הרשות וליצור שתי
מחלקות נפרדות — לרדיו ולטלוויזיה.
מסקנות אלה חן סוף דרכו של מנהל
המחלקה שלמה גל, אשר הודיע כבר כי
אם הן תתקבלנה, הוא יפרוש.

אורן טען אז כי הוא חייב לנסוע, משום

משתיקים אח הדובר
עוד מפוטר אחד הוא דובר רשות־השיזור,
ומי שנשא בתואר הנוסף של יועץ המנכ״ל,
ארי א מר. הוועד־המנהל של הרשות
התלונן.מיספר פעמים כי אבנר אינו דואג
לפירסומו של הוועד . ,ודרש להחליפו.
מנכ״ל הרשות, יצחק ליבני, טען כי יש
להמתין להזדמנות מתאימה כדי להיפטר
מאבנר, והזדמנות זו אומנם באה.
תלונות רבות הגיעו אל המנכ״ל, על ני
הרשות אינה משיבה על מאות ואלפי
המיכתבים של צופים ומאזינים המגיעים
אליה מדי-חודש. תפקיד זה היה בין תפ קידיו
אבנר, וכשנשאל על-בך הוא השיב
כי האשמה היא כמזכירתו, רכקה שוחט.
המזכירה אומנם הועברה מתפקידה, אך
אבנר אולץ להתפטר גם הוא. בימים אלה
פורסם מיכרז פנימי לתפקיד הדובר, אם־
כי אבנר ימשיך לשאת בתואר של יועץ

דוגר אבנר
שותק

שאשתו זקוקה לטיפול רפואי אשר ניתן
רק בארצוודהברית.
לפני שבועות אחדים חזר אורן לארץ,
אולם נתקל בהודעת רשות־השידור כי הוא
אינו מתקבל חזרה לעבודה. הוא גייס
לעזרתו את אגודת־העיתונאים בתל־אביב,
אשר פתחה במאבק מיקצועי למען החזרתו,
ואף הורתה לו להתייצב מדי־בוקר באול-
פני־הטלוויזיה בקרייה בתל־אביב.
המאבק הפך מאבק-יוקרה בין יושב־ראש
אגודת־העיתונאים בתל-אביב, כתב דבר,
יונה שימשי, לבין מנהל מחלקת-
החדשות בטלוויזיה, דן שילון, המסרב בכל
תוקף לקבל את אורן חזרה לעבודה.
שילון טוען כי בינתיים התקבל לעבודה
ככתב לענייני תעופה ותחבורה — נושאים
שאותם כיסה אורן לפני נסיעתו — עמי*
קם אכן־חן, אשר הוכיח עצמו ככתב
מצליח.

על הגל
מתנערים מנאור
סוף־סוף סולק ממערכת החדשות של
הרדיו עורך־החדשות אריח נאור, בנה
של ח״כ-לשעבר של חרות אסתר רזיאל

נאור.

משך חודשים רבים הגיעו לרשוה תלו נות
בלתי־פוסקות על מגמתיות בשידורי
מהדורות־החדשות שאותן ערך נאור. חדשות
בנושאים פוליטיים בעריכתו היו בעלות
גוון ימני ריאקציוני. מובהק, ולא
נשמר בהן האיזון העיתונאי הנדרש.
נאור, שניסה להילחם בגירושו מן החדשות
משך חודשים ארוכים, הועבר ל מחלקת
האומר, העורכת תוכניות ושידורים
תיעודיים, שם יקשה עליו להביע את
דיעותיו הפוליטיות בנושאים אקטואליים.

פיראטים בגלי־אה״ל
מפקד גלי צה״ל, מרדכי (״מוטקה״)
נאור, מנהל מילחמודחורמה בעובדי ה תחנה
העושים חאלטורות למען קול השלום
של אייבי נתן.
למרות איסורו המפורש, עלו אחדים
מעובדי-התחנה האזרחיים על ספינת-
השלום, עסקו בה בקריינות ובעבודות
טכניות, לאחר שביקשו קודמ-לכן חופשה
מהתחנה הצבאית.
אחד הטכנאים הוותיקים של גלי צה״ל,
ראובן לוי, א־שר שימש אף כקריין בתחנה,
קיבל עונש לאחר שירד מספינת-
השלום, ונאסר עליו להמשיך לקריין.
כמו־כן לא קיבל לוי את ההעלאה־בדרגה
שהובטחה לו.
אולם לוי ושאר חסידי אייבי נתן בגלי
צה״ל, ממשיכים לעבוד למען קול־השלום
גם כשהם על החוף. במופע האמנים שנערך
בהיכל־התרבות, למען ספינת-השלום, הפעילו
שלושה טכנאים מגלי צה״ל את
רשמי־הקול עבוד אייבי, כשהם לובשים
את המדים של ספינת־השלום(ראה תמונה).
למרות התמרמרותם של חלק מעובדי-
התחנה על צעדיו של נאור נגד ״המרגלים
של אייבי,״ אין ספק כי נאור צודק בכך
שאינו מאפשר לעובדיו לשרת תחנת־שידוד
אחרת, המתחרה בו בגלוי•

(המשך מעמוד )13
וגם לא יופלו לעומת חבריהם, רק מפני
שהללו מוכשרים ומתאימים מהם. מה ש מגיע
מגיע — ולרשות צה״ל כבר עומ דים
מזמן פטנטים בדוקים ליצירת שיט פון,
בלא לטבוע בו — נכון יותר, בלא
שייראה כאילו הטביע וסחף הכל.

״דרגה אישית״
ך* פטנט הראשון הוא מתן ״דרגה
| 1אישית״ ,תוך מיסודה ההדרגתי ואפי לו
הרחבתה. קצין מסויים, שרצו בהמשך
שירותו בתפקיד מסויים, אבל הוא לא היה
נכון להיענות אלא בתנאי שלא ״יסבול״
מנכונותו להמשיך — או שמא לא מיוז מת
הקצין המדובר, אלא כגמול־יזום מלמעלה
— ניתנה לו דרגה גבוהה מזו התיק-
נית לאותו תפקיד; משמע, היא ניתנה
לאישיות, לא לתפקיד.

התופעה שד עלייה בדרגה באותו
תפקיד עצמו היא אחד מחולייו
המוכרים והחמורים שד המשק הישראלי;
וצה״ל, כפי שהתעצב,
כעיקר כין 67׳ דמילחמה האחרונה,
לא פיגר כאימוץ אף אחת מן
השלילות האזרחיות.
חריג זה לא היה מזיק ואולי אף היה

נים. מיספר הקצינים הדרוש חיה גדול
ממיספר הסג״מים והסגנים שבגדוד־שיר-
יון. כיוון שבאותה תקופה לא מנה כל
השיריון הסדיר אלא שלושה גדודים ביל־בד,
קל להבין שהחלטה זו לבדה גררה
מייד השפעת־שרשרת: באופן מיידי נוצר
״מחסור״ נוראי בקצינים צעירים. וכדי
למלאו, י דחסו בכוח, לקורסי-הקצינים אף
מועמדים שנכשלו במיבדקים וגם שאר
המלצותיהם לא היו חיוביות ביותר. אבל
היה ״הכרח״ לספק את מיספר הראשים
המנופח. כך, לא רק שלקורס־הקצינים
נשלחו מועמדים בלתי־מתאימים, אלא ש־אחר־כך
עוד עמדו. ולחצו בכל תוקף,
שיורידו את הקריטריונים ולא ישליכו מן
הקורס גם מי שמן הראוי היה שיילך, רק
כדי שלא תיגרע, חלילה, ה״מיכסה״ .כל
אותה שעה לא חדלו, כמובן, מדיבורים
על עליונות ה״איכות״ בצה״ל( ,אלא ש־שאיכות
ניתנת, כמסתבר, להגדרות שונות).
טכניקות־לחץ אנטי-איכותיות אלו, אים״
שרו לספק לקורס שלי את כל ערימת
הקצינים שלו. אולם אילו נשארו, לפחות
מחציתם, מש״קים ביחידותיהם, ולא היו
הופכים קצינים, לא רק שהיו ממשיכים
לתפקד ברמה ההולמת יותר את כישוריהם
(אז) ,אלא גם היו מתמחים במיקצועם
וכעבור אותו פרק־זמן שהוציאו — נכון
יותר, ביזבזו — בקורם־קצינים, יכולנו
לקבלם, לאותו קורס, כמדריכים מאומנים
ומנוסים בהרבה. עכשיו גם נמצאו במח זור
קצינים רבים יותר משניתן לעכל ב־תפקידי-קצין
אמיתיים — והדבר בלט
בשעה שה״רוטציה״ וההתקדמות האוטומטית
בדרגה, הכתיבו יציאת המדריכים
מן הקורס.

האינפלציה שנוצרה ״נפתרה״
כאורח המקובל, על-ידי שהטילו
על קצינים נמוכים תפקידים שהם,
כבירור, תפקידי״מש״קים ; וכן
פוברקה להם ״תעסוקה״ ,באמצעות
הוספת ״עוזרים״ ,״סגנים״
וביו״ב לפונקציות שונות, כמקום
שקודם לא נמצאו. כיתה לוחמת
או צוות-טנק אי-אפשר לנפח:
לכן — נעשו כל התוספות הללו
כ״זנב״ וכעיקר במיפקדות וכמע*
רן־־ההדרכה.

ומגייס 10 :שנים סרן
מועיל, אילו נשאר חריג חד־פעמי, או לפחות
נדיר ביותר. אבל, חוש-המידה והחת־אפקות
לא היו אף פעם ממידותיו של
צה״ל, ובמהרה הפך היוצא-מן־הכלל נפוץ
ורגיל. רבים גם טובים — וטובים פחות —
קיבלו דרגות גבוהות יותר, כי ״מגיע
להם״ ,גם בתקופות שבין ״שלכת״ ל שלכת״.
עוקצה
של מכה זו הוקהה במהרה על-
ידי פטנט שני: במקום שיזדקקו ל״דר־גות
אישיות״ הועלו, בבת־אחת, דרגותיהם
התיקניות של תפקידים מסויימים — וכך
הפך עודף של קצינים, ברמה מסויימת,
ונעשה בן־רגע ״מחסור״ חמור, מפני ש־מיספר
התקנים החדשים עלה הרבה על
המצוי .״מחסור״ זה, שבמחי־קולמוס, גרם,
מצידו, האצה בהולה בקידום קצינים נו-
ספים׳ תוך דאגה להעניק לכולם מייד את
הדרגה המתאימה — כך, שאפילו יוכח
כי הקצין המדובר איננו מתאים, כבר לא
יינתן להשיבו לתפקידים, שדרגתם התיק-
נית מתאימה לדרגתו הישנה.
כדי להבין את פטננז ה״מחסור״ ראוי,
אולי, להביא דווקא דוגמה, הנוגעת לדר גות
הנמוכות. לפני שנים רבות מילאתי
תפקיד בקורס להכשרת מש״קים (״מפקד
שאינו קצין״) בחיל־השיריון. מפני היקף
הקורס נדרשו בו כמה עשרות מדריכים.
לפי רמת הקורס ואופי נושאיו, ודאי ש המדריכים
הטיבעיים והיעילים ביותר היו
מש״קים מאותו סוג, רק ותיקים. כך גם
נהוג, כמובן־מאליו, בכל צבאות העולם,
וגם בעת שעברתי אני אותו קורם, כמה
שנים קודם־לכן, היו מדריכי-שלי מש״קים.
אבל צה״ל חסר לחלוטין את תודעת חיו־ניות
המש״קים — בין אמצע שנות ה־50׳
לראשית שנות ה־60׳ נרצח מעמד זה
סופית — וכנראה מסיבה זו, הוחלט כי
המדריכים בקורס הנזכר יהיו כולם קצי

תוספות אלה לא היו על־תיקניות, אבל
רק מפני הסיבה הפשוטה, שתיקני המוסדות
הנ״ל נופחו בהתאם — ומבחינת
המבריקות, בא הכל על מקומו בשלום.
הפטנט הנפוץ השלישי ליצירת ״מח סור״
מלאכותי בקציני (וחוגרי) קבע,
במקום שלאמיתו של דבר קיימים
ביזבוז ואבטלה סמוייה, היה ניפוח חסר־פרופורציות
של שיעור אנשי־הקבע במע־רך־המילואים.

ששת־הימים, איישו קצינים סדירים
את רוב תפקידי המטה בעוצבות-המילד
אים, מרס״ן ומעלה, וכן כימעט את כל
תפקידי־הפיקוד, החל ממפקד־גדוד. במיל-
חמה האחרונה פקדו על גדודי־המילואים
קציני־מילואים.

כששת־הימים היה אחד ממפקדי
האוגדות (אברהם יפה) איש
מילואים: וכיום הכיפורים, עמדו
קציני-מילואיס כראש החזית הראשית
(חיים כר-לב, כדרום) ,כראש
״מרחב״ גיאוגרפי נוסף,
(שייקה גכיש, כמרחב שלמה),
בראש שתי אוגדות (אריק שדון
ודן לנר) ,וכן מילאו את תפקידי־המטה
הבכירים כמיפקדות פיקודי
הצפץ והדרום.
הסיבה האחת והיחידה לכך שקציגי-מי-
לואים בכירים לא איישו תפקידים נוספים
היתה, שאלה היו תפוסים על-ידי אל״מים.
תא״לים ואלופים סדירים, חלקם במינוי-
חירום — אבל חלקם כתפקידם הייעודי
היחיד.
כדי לחדד את הבעייה יש לומר, כי
ביום-הכיפורים היה מערדהמילואים של
צה״ל מסוגל, למעשה, לאייש את רוב תפקידי
הפיקוד והמטה, בכל עוצבות המילואים
ובכל הפיקודים, בקצינים, שרמתם
האישית והמיקצועית היתה לפחות שווה
לזו של רעיהם הסדירים, אשר מילאו תפקידים
אלה בפועל.

מפני שמאגר זה לא נוצל, התלבטו
קציני-מילואים דכים וטוי
כים כין הרגליים כחוסר-מעש, או
שימשו, כמו עזר וייצמן ,״מאפרה
לרמטכ״ל״.
אחרי יום־הכים ורים אומנם גברה ההישענות
על קצונת-המילואים הבכירה,
והדבר משתקף במייוחד בתחום תפקידי-
הפיקוד הבכירים.
מובן, ישגה צה״ל שגיאה חמורה, אם
יפנה לקיצוניות ההפוכה ויבקש לאייש

ה1דו!
בקציני־מילואים את כל התפקידים שניתן,
טכנית, לאיישם כך. הצבא הסדיר איננו
גדול ביותר, ועוצבות־המילואים מהוות
כר לגיטימי ואף מתאים להרחבת אפשרויות
ההכשרה והפיתוח של קצינים סדירים,
בכל הרמות והתפקידים. נוצרים גם מצבים,
שלצורך הקמת יחידות ועוצבות־מי-
לואים, הסבתן או שינויין — ואף להבטחת
רמת-כוננותן הנאותה — מן ההכרח
לקיים בהן גרעין סדיר קבוע, ולעיתים אף
לתגברו ולהרחיבו, לפירקי־זמן שונים.
אנשי־הקבע, מצידם, מעודכנים בנעשה,
ובעיקר בהתפתחויות החדשות, יותר מאשר
המילואים. ואפילו בגלל סיבה זו
לבדה, הכרחית ״נוכחות״ מספקת שלהם
בעוצבות־המילואים, תופעת הרוטציה הכרוכה
ב״נוכחות״ אנשי־הקבע, אם אינה
מוגזמת, תורמת גם היא, כשלעצמה, את
יתרון הריענון. כן יש קציני-קבע בכירים,
שמוטב כי בעת מילחמה יתפקדו בשדה
ולא בתפקידים האחרים, שבמיקרה מיל-
אום בעת פרוץ המילחמה. מיספרם של
אלה יהיה רב יחסית דווקא בדרגות הגבו הות,
ומפני שמהם ייצאו, כעבור זמן, ראשי

ה 1.שדנתי מבסות
מראש נד סיכוי לבקרה
של הנישוון
וההתאמה האישית

(המשך מעמוד )16
כל פיתרון פלסטיני סביר, והשוללת במייו־חד
כל אפשרות של הידברות עם אש״ף,
אפילו אם זה יכיר בקיום ישראל ויהיה
מוכן לדו-קיום עימה.
יש בכנסת כמה וכמה חברים המתנגדים
לעמדה ממשלתית זו, והסבורים שהיא סותרת
את האינטרס הלאומי. אלה רצו
להפריד בין הנקודה האנטי-ציונית והנקודה
האנטי־פלסטינית.

הרוב האוטומטי ככנסת מנע
זאת• הוא העמיד את המיעוט לפני
כדירה שרירותית: להצביע גם
כעד השלילה הטוטאלית שד פיתיון
פלסטיני — או להצביע נגד
ההחלטה כולה, כף שייראה כאילו
תמך כאנטי־שמיט כאו״ם.

אילו היתה בכנסת אופוזיציה מוכשרת,
בעלת כושר פרלמנטרי, היא היתה מסכלת
תרגיל מכוער זה. אבל אין כזאת.
במיבחן זו נשברה סיעת ״יעד״ .ברגע
האחרון נטשה את הצעת־ההחלטה שהיא
עצמה ניסחה, וחתמה על ההחלטה המגונה
של הרוב האוטומטי, הנוגדת את השקפתה.
ואילו נציג ״מוקד״ ,שהיה יותר אמיץ, אך
לא יותר מוכשר, סווג בכלי־התיקשורת כשותף
של רק״ח.

כד זה לא עמד עד רמה מוסרית
גכוהה יותר מאשר התרגיל כעצרת
האו״ם.

(בוועד־הפועל של ההסתדרות, שאני חבר
בו, הכשלנו ניסיון דומה ומחקנו מן ההח לטה
המשותפת, כל התייחסות לעניין הזמנת

צה״ל, מן הראוי שייבחנו גם במילחמה,
לצורכי רכישת ניסיון חיוני, כמו לבדיקתם:
כיוון שמדובר באנשי-צבא, אין
מיבחן ״מיקצועי״ יותר לעניינם (לא שיש,
לצורך זה •,גם ליזום מילחמותו).

ף* כל ההמולה העולמית והישראלית,
^ באדם ובכנסת, לא נשאלה השאלה ה עיקרית.
המגנים
והמחייבים התחמקו ממנה ביודעין.
אך בלעדיה, אין כלל בסיס לוויכוח
רציונלי.

הכעייה איננה עצם שירות אג־שי־קכע
כמערך המילואים על-פי
הנתונים הרדוואנטיים המשתקפים
מתיאורי המידחמה, ניתן לקכוע
בוודאות בי קציני-קבע רכים מדי
מילאו תפקידים כעוצכות ובגופי־המילואים
האחרים. ואין מנוס מראיית
תופעה זו כסימפטום מובהק
של ריכויים המופרז, שמצא את
״ריפויו״ בתעסוקה, אשר כחלקה
הגדול היתה, למעשה, אכטדה
סמוייה.

אף אחד מן התוכים, שחזרו השבוע על
מילות־הקסם ״אני ציוני,״ לא שאל :״מה
זה ציוני 1מה זה, ב*? 1975״
האם הציונות פירושה קיום בית לאומי
לעם היהודי בארץ־ישראל ז האם פירושה
חובתו של כל יהודי לבוא לארץ, לאלתר ז
האם פירושה חיסול כל הגלויות ז האם פי רושה
תמיכה מרחוק בקיום המדינה ו האם
פירושה שכל יהודי הוא אזרח־למעשה של
ישראל ז האם פירושה שיהודי א׳ יקח כסף
מיהודי ב׳ כדי שהיהודי ג׳ יעלה לישראל ז

להערכתי, נגרם הדבר משום ההעלאות
בדרגה שהיו סיטוניות ותכופות מדי. כתוצאה,
התנפח מיספר קציני־הקבע, בעיקר
הבינוניים והגבוהים, בשיעור כה גדול,
עד שכל הפטנטים האחרים לא עזרו ואל מלא
שיבוצם לעוצבות המילואים, היו נאלצים
לשלם להם משכורת חינם, או לפטרם,
או להאט במידה משמעותית את מי-
מדי וקצב ההעלאות בדרגה — או לבצע
פיתרון, שישלב שלושה אלמנטים אלה.
פיתרונות כאלה פשוט לא באו בחשבון ב־צה״ל
דאז. לכן ,״פטנט מערך-המילואים״
היה קרש־הצלה הכרחי.
מסיבות שונות, לא ארחיב את הדיבור
על צה״ל כעת. אבל צה״ל של קודם־יום־
הכיפורים סבל מריבוי מוגזם של קצינים
בכל הדרגות! מדיספרופורציה בין הדר גות
— לטובת הגבוהות! מיצירת מח־סור־מדומה
בקצינים, שעה שבאמת היו
עודף ואבטלה־סמוייה, במימדים בלתי־נם־
בלים! ומפיחות בערך הדרגה ובאיכות
הקצונה, מפני קידום דוהר וסיטוני מדי,
אשר יצר אצל הקצינים עולם־מושגים
מעוות, והוליד ביניהם תחרות פרועה מדי
ובלתי־בריאה.
הייתי עושה מלאכתי קלה — ורמייה —
אילו הטלתי את האחריות והאשם למצב
המתואר (אשר רק אחת מגזרון ןיו תוארה
כאן) על קצינים אלה או אחרים, או על
אי־מוכשרותם האישית. נהפוך הוא: ב נושאים
המדוברים טיפלו, בתקופות שו נות,
קצינים טובים, שכמה מהם מקובלים
אף כמעולים.

הכעייה נעוצה כמושגים המעוותים,
המטוסשים־לעיתיס והרי־השלילה,
שקיבל צה״ל בלידתו, ולא
עלה בידו להיפטר מהם.
אחריות הקצינים האמורים — שבעצם
קיומה כמו במישקלה אין לפקפק, משום
שטפילת כל הרע על ה״מערכת״ גורמת
להתפרקות מן העיקרון החיוני וההכרחי
של האחריות־הא^זית — מתבטאת בכך,
שלא הבחינו במקור הרע ולכן, בפועל,
לא רק שלא סתמוהו, אלא, במידה מסויימת,
אף תרמו להגברתו.

זאת ציו נו ת ז

כהעדר תשוכה כרודה עד שאלות
אדה, אין אדם סביר יכול לקבוע
אם הוא ציוני, או לא.

דויד בן־גוריון תבע לחסל את התנועה
הציונית, מפני שחבריה אינם מוכנים לע לות
ארצה. בעיניו ,״ציוני״ שאינו מוכן
לעלות, אינו אלא צבוע מתחסד. לעומת זאת
מאמינים ציונים רבים בעולם, שמדינת-יש-
ראל דרושה כדי לחזק את היהודים בפזורה
— כלומר, כאמצעי לשמירה על
״הגולה.״
ההתחמקות מן השאלות מוכיחה כי הציונות
היא חולה, חולה מאד. נדמה לי
שראשיה מודעים לכך, שהרי אחרת לא היו
עטים על המציאה ומשתדלים להיעזר בהח לטת
האדם כדי לעורר היסטריה יהודית
עולמית לטובת הציונות.

רעיון חי ובריא אינו זקוק להנשמה
מלאכותית.

דווקא הטירטור הציוני, שמילא השבוע
את כלי־התיקשורת בארץ ובעולם, כש-
ההמולה הבאנאלית באה במקום רעיון חי,
מעורר ספקות רבים יותר מאשר החלטת
העצרת.
^ יני רוצה להתחמק משאלה אישית,
שאולי עלתה בלב הקורא תוך קריאת
דברים אלה.

האם אני ציוני ץ

בעיני הערבים, אני ציוני. על -פי
סתם, כל מי שדוגל בקיומה של מדינת-
ישראל, ציוני הוא. הם אף כיבדוני בהוצאת
ספר ערבי, מטעם אש״ף, הנושא את
השם אורי אבנרי והציונות המתחדשת.
נאמר בו כי הרעיון של הקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל, וכינון שלום בין
ישראל ופלסטין, הוא רעיון ציוני חדש.

אם ציונות פירושה התמיכה כקיום
מדינת־ישראד כטוחה ושו•
חרת-שדום, ויחסי־גומדין של סולידריות
כינה וכין הפזורה היהודית
— כי אז ציוני אני.
אם ציונות פירושה היסטריה
מפוברקת, תוך גיבוב מליצות ריקות
שאכד עדיהן הכלח — כי-אז
אני מוכן להישאר כחוץ.
העו ל ם הז ה 1994

במדינה

קשקשת 1994
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.
ח1ק החשבון ע1כ סרוס
הזמר גיסיס ברוסי
יצא לטוקיו -
ופשיחזור, יפרע את החשבץ
ביום השישי שעבר קיבלו כמה מערכות
עיתונים הודעה אנונימית, שידעה לספר
כי על הזמר ניסים סרוסי הוטל צו־עיכוב־יציאה
מהארץ, וכי נסיעתו לפסטיבל־הזמר
בטוקיו התבטלה.
ארבע שעות לפני המראתו הצפוייה, ב מטוס
אייר פראנס לפריס ומשם לטוקיו,
מסר ניסים סרוסי הצהרה לציבור בזו
הלשון :״אני עומד לטוס לפסטיבל בטוקיו,
יחד עם חיים יסלף ממישרד־ההפקות אור.
אני בז לחצי המדינה! גרים בארץ אנשים
רעים, ואני מתבייש שאיי חי בתוכם• מאז
שנודע שאני עומד לייצג את ישראל
בטוקיו, הוצא נגדי כמעט בל יום צו־עיכוב
זה או אחר, לאוו־דווקא על חובות. אפילו
על חוזה־השכירות שיש לי, עם בעל־הבית

קשקשת 1992

• סקום: זהו הקו החדש בסיגי.
יעקב ללי, רח׳ אורלנסקי ,36
פתח־תיקווה
• על זה הייתי מושיב את רבי־נוביץ.
אשר
ר׳ ,רח, הרצל ,46
פתח־תיקווה

זמר פרוסי

• הידיים ידי עשיו, והציפורניים
זקוקות לניקוי.

ברגע האחרון

של המישרד שלי ברחוב פרישמן, הוצא
צו־עיכוב, בטענה שאולי לא אחזור מה פסטיבל
ולכן עלי לשלם שכר־דירה לכל
השנה מראש.
כולם הוציאו צווים .״כל העיתונאים
בארץ קיבלו טלפונים שאני לא נוסע,
מסתם אנשים שרוצים להפריע לי ומקנאים
בי. כל אדם שיש לו איתי בעייה מישפטית,
או חשבון פתוח, הוציא נגדי צו-עיכוב-
יציאה. כל מי שמגיע לו ממני גרוש, הוציא
צו־עיכוב. לי מגיע כסף מעיריית אור-
יהודה, עיריית אשדוד, עיריית תל־אביב
וממרכז ההסברה — הוצאתי נגדם צו?
״יש לי אומץ רב, אופי הזק וכוח־סבל
של ארבעה גמלים. לקחתי את עורך־דין
1אלכסנדר זק, ופתרתי את הבעייה. השח קנים
דק כהן ולילית נגר הוציאו נגדי
צו, אז דיברתי עם השופט שהמישפט
איתם יידחה עד שובי מטוקיו.
״הסתבר לי שהאדם שתופר עבורי חול־צות־טריקו,
מוכר אותן באופן פרטי. עי כבתי
את •הכסף שמגיע לו עד ״שאתבע
אותו לדין, אז הוא הוציא נגדי צו. גם את
המישפט איתו דחיתי עד שאחזור. הפ קדתי
בבית־המישפט סכום־כסף הגון, וכש אחזור
מטוקיו אסדיר את העניינים.
״כעת, ארבע שעות לפני ההמראה, אני
בכלל לא מרגיש שאני הולך לייצג את
ישראל. אני נוסע, כי זה יכול לעזור לי
* לפתוח בקריירה בינלאומית.
״אני נוסע בלב כבד, ובהרגשה מזופתת,
רק מקווה שאזכה בטוקיו, בדי להוכיח
לכולם שהם טעו בי.״
4שעות עיכוב. שעות אחדות לאחר
השיחה עם כתבת העולם הזה, עוכב גיסים
סריסי בנמל־התעופה למשך ארבע שעות.
אנשי מישטרת־הגבולות סירבו להתיר את
עלייתו למטוס, עד אשר יוכיח להם כי
צווי־עיכוב־היציאה מהארץ, אשר הוצאו
1נגדו בבית־מישפט־השלום, אכן בוטלו.
רק אחרי שאנשי מדור הרמאויות, ומזכיר
בית־מישפט־השלום מר שחורי, אישרו את
ביטול צווי־העיבוב, איפשרה מישטרת־הגבולות
לזמר לצאת את הארץ.
העולם הזה 1994

אילה פנשושה שווילי,

קיבוץ נתיב־הל״ה, ד.נ. האלה
• בספרד של פרנקו כבר לוטשים
ציפורניים.
אלה נוטמן, רח׳ תחכמוני ,43
ירושלים
• קווים לדמותו של דויד בן־
גוריון.
ישראל לסינגר, רזד אילת , 19
בת־ים

מאוזן :
.1אות! .2היא נביעות! .7כינויו
.9בשבילי־בשבילך 10 קידומת הולנ דית
12 רשע מרושע 13 אביזר חיוני
לקפיצה־לגובה 15 זאת! . 16 ראשון
הבנים! . 17 לפני-כן! . 18 בת-קול! .19
זרבובית! .21 ענף! .22 קריאת-יגון!
.23 מיקווה־מים ענק ! .25 קריאה גדולה !
.28 נועם, רוך! .29 הגד!! .31 מין
מסויים! .32 הודיה! .34 להבה! 35 מן
הסכו״ם! .36 בן-אדם! .39 מילת־חיוב!
.41 תישבי יתרץ קושיה ובעייה (ר״ת)!
.44 מעון! .45 בר־מכירה! .47 נידוי
ושמתא ! .48 חס־וחלילה (ר״ת) ! 49 מונח
בתורודהחשמל ! .51 מיבצר ! .53 עיוועים!
.56נ^ופר ישראלי בעת החדשה (ש״מ)ו
.57 המונים קטנים! .60 מחלקי היממה!
.61 היכן 63 מעבד את הבצק ! .64
מחבר-אופרות צרפתי (ש״מ)! •65 עוד,
בתוספת; .66 אדם! .67 האב או האם!
.70 עצם בפה ! .72 ספירה ! .75 סוף בלי
התחלה ! .76 בהול, דחוף ! .78 מן הטעמים!
.79 מנעול פטנטי ! .80 מושת על כל אזרח!
.81 ירביץ! .83 חמישדדעשר (הם וך)ו
•95 קריאה, השוואה ותיקון! .86 שימרו
על השקט!! .87 חצי אדוה! .88 ראש,
בערבית! .90 חי לילי! .91 תן לי!!
.92 אבן טובה! .95 מאותיות הא״ב ה־

עיברי! .96 מין כבש צמרי! .97 מאכל
אבותינו במידבר.

מאונן :

.1יבול; .3עובר! .4תל-חורבות!
.5כמו 79 מאוזן! .6גמל צעיר! .8
כלום! .11 צאצאי הדור השלישי! . 12
ענף דק ויבש; . 14 דרגה במישטרה;
.15 מרושע; .20 עליז! .21 בתוכה! .24
קול הפרה; .26 בהמה דקה; .27 בית
הציפור; .28 בן ..לחופה! .29 גזל את
כרם נבות; .30 מחלקי הגוף! .32 קפל
בבגד ; .33 אתר ; .37 יישוב בארץ ; .38
סיומת לרבות! .39 הרבץ! .40 נרו יאיר
(ר״ת)! .42 שמונה־עשר! .43 דג החי
במים מתוקים! .45 תשלום עבור כלה!
.46 שיח מידברי! .48 תכונת התער;
.50 שישה־עשר; .51 מין שיר אקטואלי
בחרוזים ! .52 הקדש מוסלמי ! .54 נוגה !
.55 שווה-ערך הניתן עבור דבר־מה! .58
מילת־׳שלילה ; .59 קיים ! .62 הברה ; .64
מימטר ! .68 נהר ברוסיה ! .69 זכר בבקר
(הפוך)! .70 מזמר! .71 מילת־זירוז! .73
ישן; .74 מובטחת על־ידי צוואה! .76
חומל; .77 מתווי-הגגינד .79 ! .משיבטי
ישראל! .80 חיש! .82 עושה בקודש!
.84 סחורה! .89 המעצמה החמישית! .90
תיכנס להריון! .93 שוטר-גדודי (ר״ת)!
.94 נהר באיטליה.

בסיטונ וח

שמלות הריון
מכנסי הריון
טוניקו ת הריון
חליפות הריון

כ הן

1דר

ת ל*אב׳4ב, רח׳ גוזלת בגידיו ,4
קומה בי. דדן י החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2-4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת׳ א |

- 11י

ארוכה הדרךלפר עון החובו ת של חרות

המאפיה נ שחת

ז> ני ארצח אותך: אני אשים
/ /י * לך פצצה בביתו״ מנהיג הליכוד,
מנחם בגין, נדהם. האיש שעמד מולו,
בפתח ביתו של בגין בתל־אביב• לא היה
מוכר לו. כשיצא בגין מפתח הבית, הת נפל
עליו האיש בחצר, חבט בפניו וצעק :
״רצחתם את אשתי! אשתי מתה בגלל
שסיבכתם את המישפחה שלנו בחובות ! אם
היא מתה, גם אתה תמות !״
בגין, מנהיג האצ״ל לשעבר, אינו רגיל
בהתקפות פיסיות עליו. הוא נסוג לאחור
וחשב להיכנס חזרד, לדירתו, כדי להסתתר
מפני הצועק. עוברים־ושבים שזיהו את
בגין, מיהרו לתפוס את התוקף ולהרגיע
אותו. היה ברור להם כי הוא דובר אמת,
התוקף לא היד, יכול להיות מוגדר כ*
ביריון אלים. זיפי הזקן שעל פניו והכיפה
על ראשו העידו כי אכן, האיש
שרוי באבל על מות אשתו..
רק אחרי שהאיש נרגע -,הצליח בגין
להסתלק מביתו. הוא נכנס למכונית, שבה
ישב כל אותה עת נהגו ומיהר למצודה
זאב, מושב מישרדי תגועת־החרות-,

; .איו

מ ה לאכול ! ״
^ ולס גם שם לא נתנו לכגין מנוחה.
על לישכתו המפוארת בקומה ה־12
של הבניין המונומנטאלי ברחוב המלך
ג׳ורג׳ צרו עשרות נושים כשהם מנפנפים
בצ׳קים חסרי־כיסוי של המיפלגה, ובשט-
* ראשי חרות פגו אל העולם הזה
בבקשה שלא למסור את כתובתו של ח״כ
מנחם בגין, לשם שמירה על ביטחונו.

אשתי לוחמת!

רות של קרנות שונים השייכים לחרות,
שמועד פרעונם חלף מזמן.
ב״מצודת זאב״ היו בעלי־החוב מנו מסים
יותר, איש מהם לא העז להרים
יד על בגין׳ שניראה חיוור לאחר החווייה
שעברה עליו עשרים דקות קודם־לכן, אולם
אשה מבוגרת פנתה אליו ומילותיה היו
לגבי בגין, כפי שהתבטא מאוחר יותר,
כואבות מכל מכה .״מר בגין,״ אמרה לו
האשה ,״אני הייתי מלוחמות האצ״ל. אתה
עכשיו לא מכיר אותי, כי אז הייתי הרבה
יותר צעירה. אני האמנתי בך כמפקד שלי,
ואחר-כך כמנהיג שלי. כששמעתי את קרי-

--מאת

יוסי ינאי!
אתך לפני הבחירות, להלוות כספים למינד
לגה, לקחתי את כל החסכונות שלי והבאתי
אותם לכאן. אין לי כסף, אני חיה על
פנסיה של בעלי המנוח שהיה מורה. אני
נילחמתי בשורות האצ״ל כדי לחיות כאשד!
חופשית וגאה במדינת ישראל. היום, בגלל
המפקד 1שלי באצ״ל, אני לא יכולה לחיות
כאשד, גאה. היום אין לי מה לאכול.״
בגין לא התעכב לענות לה, ומיהר לכלוא
עצמו במישרדו. אחד הנושים, גם הוא
חבר אצ״ל לשעבר, החל ממרר בבכי
למישמע דבריה של האשה. הוא מיהר
לעבר דלת חדרו של בגין, ניסה לפתוח
אותה, וכשמצא אותה נעולה החל דופק
עליה בחמת זעם.
אולם חברי־המיפלגה הוותיקים, רובם־
ככולם כאלה שעברו באופן טיבעי מ שורות
האצ״ל לשורות מיפלגת חרות.

ח״כ איתן ליבני, ראש
המגבית של חרות,
אשר בביתו הונחה לבנת־חבלה, אינו נבהל מאיומי המאפיה.
״גם אני וגם אשתי היינו לוחמים באצ״ל, ואנחנו לא פוחדים
מאיומים של פושעים,״ אמר השבוע ליבני לכתב ״העולם הזה״.

אינם נושיה היחידים של המיפלגה.
במשך השנים הצליחה חרות לסבך עצמה
בחובות המגיעים כיום, בהערכה זהירה•
ל 80-מיליון לירות.
חובות המיפלגה, העולים על חובות כל
מיפלגה אחרת בארץ, מקורם בשתי סיבות
עיקריות: ניהול כושל של משק־הכספים
של המיפלגה, שדמה יותר לניהול-
חשבונות של חנות מכולת מאשר של
חברה גדולה. היחסים הפיננסיים הסתמכו
יותר על ידידים וחברים לנשק מאשר על
ניהול כלכלי נכון.
הסיבה השנייה היא יצר הראוותנות המפותח
של מנחם בגין ושאר מנהיגי חרות,
ראוותנות שעליה מבוססת כל מערכת-
בחירות של חרות. יצר־ראוותנות זה אף
הביא להקמת מצודת זאב, בניין ענק, הדור
ויקר, אשר ניבנה כאשר לראשי המיפלגה
ואנשי הכספים שלה היה ברור כי הקופה
ריקה, וכי 20 מיליון הלירות שהושקעו ב בניין
יהפכו חובות מעיקים.
הנושים של חרות מתחלקים לארבע
קבוצות :
• ותיקי המיפלגה, רובם לוחמי ״מיש-
פחת הלוחמים,״ כפי שבגין אוהב לכנות
את ותיקי האצ״ל־ אשר נזעקו לקריאת
מנהיגי חרות והילוו את חסכונותיהם ל־מיפלגה.

בעלי־עסקים המקורבים לחרות אשר
הילוו למיפלגה כספים, בערבויות אישיות
של ראשיה.
<• מלווים בריבית־קצוצה, אשר ראשי
הפיננסים של המיפלגה הסתבכו ברישתם
והציפו אותם בצ׳קים על־גבי צ׳קים׳ כדי
לכסות הלוואות קודמות שלקחו מהם —
גס״כן בריבית קצוצה.
<• בנקים ומיפעלים כלכליים אשר

.אשתי מתה ר

אחד הנושים, חבר ותיק של
המיפלגה, ערך שביתה במיש־רדיו
של בגין, וסיפר לכל, כי אשתו נפטרה בגלל החובות
שנגרמו לו על־ידי חרות. אלמן אחר תקף לפני מיספר שבועות
את בגין בפתח ביתו, ודרש להחזיר לו את כספו, באותה טענה.

הילוו למיפלגה כספים, תמורת ערבויות
שניראו אז בטוחות, ותמורת שיעבודים
של נכסי המיפלגה, ובניין מצודת זאב.

מ ות

** ס הקבוצה הראשונה של בעלי^
/החוב חשבו ראשי חרות להסתדר .״הם
שייכים למישפחה,״ אמר פעם בגין .״אנחנו
נסביר להם את המצב, והם יבינו.״
אולם בגין לא ידע כי המ״שפחה של
בעלי־החובות גדולה בחרבה מאלה ש הגיעו
אליו מביתה וערכו שערוריות לשם
קבלת כספם חזרה. ראשי הגיזברות דיווחו
לו כי מיספר מחזיקי הצ׳קים שחזרו, מגיע
לעשרות בלבד. דק בחודשים האחרונים
התברר לפתע לבגין כי צרים עליו מאות
ואלפים, חברי ואוהדי התנועה, המחזיקים
בידיהם צ׳קים בסכומים שונים, החל מ־500
לירות ועד כמה עשרות אלפים, צ׳קים
שכולם חזרו מהבנק בציון :״נא לפנות
למושך״ — המונח העדין ל״אין כיסוי.״
כשהחל הלחץ על ביתו של בגין ועל
לישכתו במצודת זאב להפוך מיטרד של
ממש, ביקש בגין לדעת כמה צ׳קים של
חרות, או של הקרן הכספית של חרות
— קרן תל־חי — מסתובבים בשוק. איש,
לא יכול לתת לו תשובה מוסמכת על כך.
בכל פעם שהיה מגיע בעל צ׳ק כזה
ועורך שערורייה, היו נותנים לו צ׳ק אחר
תמורת זה שחזר, לעיתים קרובות צ׳ק
גדול יותר, כפיצוי על עוגמת־הנפש ש-
היתד, לו, לתאריך מאוחר יותר. גיזברות
המיפלגה, שעמדה בלחץ כה גדול, לא
השתלטה על רישום הצ׳קים, ופעמים רבות
אף נתנה צ׳ק ישני או שלישי, מבלי לקבל
חזרה את הצ׳ק הראשון, שחזר ללא כיסוי.
אולם ליוסקה קרמרמן היתד, הערכה,
אשר בחרות מקבלים אותה כריאלית. הוא
דיווח לבגין כי לדעתו מסתובבים עתה
בשוק החופשי צ׳קים הקשורים בחרות,
בסכום העולה על 30 מיליון לירות. המדובר
הוא רק באותם צ׳קים שניתנו
לחברי התנועה ולמלווים בריבית־קצוצה.
לבגין ולשאר חברי ההנהלה בחרות
נדמה היה, כי למרות אי־הנעימות שבי
שערוריות, שעורכים להם מדי־יום ליד
בתיהם ובמישרדיהם, לא נשקפת סכנה
לחייהם או לגופם. אולם דיעה זו הופרכה
במהרה.
מי שתקף את בגין ליד ביתו לא הצליח
אומנם לפגוע בו אלא בחבטה אחת. אחד
מעוזריו של בגין ואיש־סודו, יחיאל קדי-
שאי, נתן את הגירסה שלו לתקרית .״אל
מר בגין באים הביתה בעלי־חוב רבים, כדי
לבקש ממנו לזרז את תהליך תשלום הכסף
שלהם על-ידי המיפלגה. חלק מהם נעימים *
יותר, וחלק נעימים פחות. יש כאלה שמביאים
לו מיכתבים ומשאירים לו את
המיכתב, כי לא נעים להם לדבר עם בגין
פנים־אל-פנים בעניין זה. אחד מאלה ש הביא
למר בגין מיכתב התרגז קצת, וכאשר
הוא מסר לו את המיכתב, נדמה
היה כאילו הוא מכה אותו. אבל זה היה
רק אחד מני רבים.״
ואם לא היה די בתקרית עם בגין, הרי
זו שאירעה למזכירתו הנאמנה, יונה קלי1 -
מוביצקי, זיעזעה את בגין, הג׳נטלמן המושלם
בכל הנוגע לנשים, יותר מזו ש אירעה
לו־עצמו.
ימים אחדים אחרי התקרית הראשונה
הגיע אחד הגושים למישרדו של מנהיג

חבטה למנהיג

מנחם בגין, הנערץ על חברי מיפלגתו הוותיקים, אשר
רבים מהם היו פקודיו באצ״ל ושייכים למישפחה
הלוחמת, נמצא פעמים אחדות במצור בביתו או בלישכתו, כאשר בעלי־החובות באו לדרוש
ממנו, אישית, לכסות את חובותיהם. באחת הפעמים אף הותקף בגין על־ידי נושה נרגז.
חרות, ובידו צ׳ק על סך 5000 לירות, אשר
חזר מהבנק ללא כיסוי. הצעיר סירב להז־דהות
בשמו, אך דרש בקולניות רבה כסף
מזומן תמורת הצ׳ק. יונה סירבה להכניס
אותו לחדרו של בגין, וכשהחל הלה, שהיה
בחור גבוה, שרירי ואדום־שיער להשתולל
במישרד, היא דרשה ממנו לצאת החוצה.
הוא סירב, ותקף את יונה.
המישטרה הוזעקה מייד למקום, אולם
הצעיר הג׳ינג׳י הסתלק עם הצ׳ק שלו עוד
קודם שהגיעה כשהוא מבטיח כי יחזור.
לא היתה זו הפעם הראשונה שהמיש־׳
טרה הוזעקה למצודת זאב בחודשים ה אחרונים
.״אחת לשבוע בממוצע,״ סיפרה
אחת מעובדות חרות ,״אנחנו מזעיקות את
המישטרה לכאן. מאז התקרית שהיתה עם
יונה, אנחנו מזעיקות את המישטרה בכל
פעם שהאווירה מתחממת. אבל הביריונים
מסתלקים עוד לפני שהמישטרה מגיעה.״
פניות של הנהלת חרות למחוז תל־אביב
של המישטרה, בבקשה להציב
שמירה קבועה ליד מצודת זאב וליד ביתו
של בגין, נידחו על־ידי המישטרה בטענה
שאין ברשותה כוח־אדם לכך.
אך בעוד שאפשר להשתלט על אוהדי
חרות, ולהרגיעם בעיקר באמצעות מילים
טובות של המנהיג בגין׳ או בעזרת צ׳קים
גדולים יותר ולתאריכים מאוחרים יותר —
אשר בצירוף אליהם באח תמיד הבטחה,
שלעיתים קרובות אינה מתקיימת :״הפעם
זה יהיה בסדר״ — אי-אפשר היה להרגיע
בצורה כזו גורם נוסף, שניכנס לתוך
מערבולת החובות של חרות.

** יספר בעלי־חב אשר, לדיברי אנשי
! /מנגנון המיפלגה, שמותיהם ידועים,
מכרו את הצ׳קים שלחם לקבוצת ביריונים,
מאפיה של גביית חובות. בעלי־החובות
הגדולים אשר החליטו, כי החובות של
חרות אבודים, ניסו להציל חלק מכספם
ומכרו את הצ׳קים למאפיה, תמורת 50־40
אחוזים מהסכום שהיה נקוב בהם.
לפני שביריוני המאפיה, אשר שמותיהם
כפי הנראה ידועים לראשי המיפלגה, ניגשו
לפעול בשיטות הידועות להם, הם ערכו
כמה סיורי־איומים במצודה, והבטיחו ל ראש
המגבית של המיפלגה, ח״כ איתן
ליבני, ולגיזברה יוסף קרמרמן, כי אם
החוב לא ייפרע, הם יינקטו יד חזקה.
איומי המאפיה לא עזרו׳ והמאפיה עברה
מדיבורים למעשים. לפני מיספר שבועות
הודיע ח״כ יורם ארידור למישטרה, כי
מיטען חומר־נפץ נמצא בפתח מישרדו,
מישרד עורכי־דין ברחוב אחד־העם 106
בתל־אביב. ארידור מיהר גם למסור לעיתונות
הצהרות אמיצות ביותר, מהסוג של
״אנחנו לא ניכנע לסחטנות.״
לחוקרי-המישטרה היה ברור, כי המיטען
הונח על רקע של גביית חובות, אך איש
מחרות לא הבין מדוע נבחר דווקא ארי-
דור כקורבן המאפיה, וזכה בעיקבות זאת
בפירסום נירחב.
ארידור לא טרח להסביר זאת, אבל

חקירת, המישטרה גילתה כי הכתובת ל-
מיטען החבלה לא היתד, ארידור עצמו.
מניחי המיטען התכוונו לעורך־דין אחר
היושב באותם מישרדים, עורך־הדיו רוני
מילוא (מילקובסקי) .מילוא, הקשור בעסקים
עם ארידור, קיבל לידיו את הטיפול
המישפטי בנושא החובות של חרות,
והוא מייצג את המיפלגה כאשר הנושים
פונים דווקא לדרך החוקית.
מילוא זכר כי פעמים אחדות, כאשר
דחה פנייה של נושים לתשלום מיידי, הם
איימו על המיפלגה, דרכו, כי עוד יהיו
צרות. המאיימים ביצעו, איפוא, את איומם.
הצהרותיו של יורם ארידור ליבו׳ כנראה,
את המדורה, וגובי העולם־התחתון החליטו
להראות את נחת־זרועם בשנית.
באחד הבקרים, לפני כשבועיים, גילתה
בתו בת ה־ 17 של ח״כ איתן ליבני, לבנת־חבלה
ליד דלת דירת הוריה, ברחוב
כצנלסון 19 בתל־אביב. המישטרה הוזעקה,
פירקה את הפצצה וקבעה שוב :״גובי
העולם התחתון הניחו אותה.״
״מייד לאחר שהניחו את הפצצה אצלי
בבית, התקשרו אלי והודיעו לי כי זו רק
אזהרה. גם אצל ארידור היה מונח פתק
ליד מיטען־החבלה, שאמר, אזהרה/״ סיפר
השבוע ח״ב ליבני .״אני לא פוחד מהם,
וגם המישפחה שלי לא. גם אשתי וגם
אני היינו לוחמים באצ״ל, והעולם־התחתון
לא יכול להפחיד אותנו. הבת שלי אינה
פוחדת וגם הבן שלי, רב־סרן בצבא, בוודאי
שאינו פוחד מפושעים.״
אך בהרות החלו חוששים .״אנחנו לא
משתמשים בשומרי־ראש,״ ־אמר איתן
ליבני. ואומנם, המיפלגה לא שכרה שומרי-
ראש לראשיה. בגין עצמו, שלו ביקשו
להצמיד שומר־ראש אשר יגן עליו ועל
בני־ביתו, סירב. למרות זאת קיבל השוער
של מצודת זאב הוראות ללוות את בגין
לכל מקום שבו לא נמצא בנימין, נהגו
הוותיק שלי בגין, ולשמש לו שם כשומר-
ראש. השוער, איש־אצ״ל ותיק שאף נפגע
באחת ההיתקלויות שהיו לאצ״ל עם ה בריטים,
אינו מניח לבגין, ומלווה אותו
כצל בכל אשר יילך.

תמורת צ׳ק
ף יזפר המיפלגה ח״כ יוסף (״יזם-
ך* קה״) קרמרמן נשא את ידיו בכניעה.
הוא לא הצליח להתגבר על חובות
המיפלגה שכגיזברה מוגה. אך כשנכנס ל תפקידו
כגיזבר המיפלגה, כדי לחציל אותה
מהתמוטטות כספית, ערך קרמרמן מיספר
שינויים אשר לדעתו יכלו להציל את חרות.
הוא סגר את העיתון היום שגרר הפסדים
עצומים, דרש לרכז בידיו את כל הכספים
הנכנסים למיפלגה — כספי הכנסת, הסוכנות,
המגבית היהודית וכספי התרומות
— ואליהם צירף כספים אישיים שלו.
קרמרמן גם דרש שאיש מהמנהיגים,
כולל בגין עצמו, לא יתערב בצורה שבה
הוא יחזיר את חובות המיפלגה, ולא ילחצו
עליו ״לעשות פרוטקציה״ לאנשים מסו־יימים
אשר המיפלגה חפצה ביקרם .״אני

אשלם רק למי שאני מוכרח,״ נהג אז קר-
מרמן לומר.
אולם המשאבים הכספיים שעמדו לרשות
קרמרמן לא עמדו לו כדי להפגין את כיש-
רונותיו הפיננסיים. הוא אומנם ממשיך
לכהן כגיזבר המיפלגה, על־פי בקשתו האישית
של בגין, וכדי לשמור על כוחו
הפוליטי בתוך המיפלגה, אך כיום הוא
מסרב לעסוק בתשלום החובות.
כאחראים על תשלום החובות מונו
שניים: משה גני ויצחק שרגאי, שני חברי
חרות מהשורה השנייה, הידועים בנאמנותם
לבגין. סודרה להם לישכה בקומה
ה־ 11 של מצודת זאב, ובה הם מקבלים
את כל בעלי החוב המגיעים ללישכתו
של בגין ונשלחים ממנה אליהם.
לשניים יש שיטה פשוטה לחלוטין. הם
משתדלים להוציא מבעלי-החוב את הצ׳קים
שחזרו, כדי שלא תהיה לאף אחד מהם
עילה להגיש תביעה פלילית כנגד החתו מים
עליהם, ונותנים להם צ׳קים אחרים
לתאריכים מאוחרים יותר. אולם פעמים
רבות מדי קרה׳ שגם הצ׳קים המאוחרים
חזרו, והנושים אינם מסכימים להחליף
אותם בשלישית ודורשים רק מזומן. תחילה
מנסים לשכנע אותם בנועם, אך אם אין
מצליחים בכך מגרשים אותם מהחדר.
כשעבר חוק הקונסולידציה של המיס-
לגות את הקריאה הראשונה בכנסת, נשמו
ראשי חרות לרווחה. לא ברור כמה צריכה
היתה חרות לקבל בעיקבות חוק שערורייתי
זה, שהיה קנונייה בין חרות למים־
לגת־העבודה, כדי לכסות את חובות שתי
המיפלגות הגדולות. בתחילה טענו ראשי
חרות כי חובותיהם מגיעים ל־ 15 מיליון
לירות בלבד. לא נקפו שבועות ספורים,
והסכום הוגדל ל־ 30 מיליון לירות. אחרי
שברור היה כי החוק יאושר, הודלף לעיתונות
כי החוב מגיע ל־ 60 מיליון לירות,
ואילו עתה הוא עומד על 80 מיליון לירות.
התיקווה הגדולה של חרות היתה, כאמור,
חוק הקונסולידציה. אולם כבר שבועות
מיספר לאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה
בכנסת, תוך כדי זעם ציבורי, החלו
מגיעות השמועות על כוונת ראש הממשלה
יצחק רבין להמית חוק זה מיתת־נשיקה
שקטה. רבין נבהל מן הזעם הציבורי, והחליט
להופיע כמי שאינו נותן לחוק
שערורייתי זה לעבור, למרות תמיכת מיפי
לגתו־שלו בו ותמיכת חרות.
לפתע הסתבר למנהיגי חרות, כי הישועה
שהיתה כה קרובה אליהם הסתלקה,
וכי עליהם להתמודד עם אלפי נושים חמי-
מזג, עם מוסדות בנקאיים, עם מלווים ב-
ריבית־קצוצה ומה שגרוע מכל, עם גובי-
המאפיה שאינם בוחלים בשום אמצעים.
על איתן ליבני הוטל לפתוח במגבית
בין חברי המיפלגה בארץ. היה ברור כי
מקורות חרות לכספים מחבריה סתומים
כימעט לגמרי, מאחר שאוהדי התנועה, העשירים
והעניים, כבר נתנו את כל שהיה
ביכולתם, לדיברי ליבני הגיעו כבר התרומות
לכמה מיליוני לירות, אך האמת היא
שרבים תרמו לחרות בצ׳קים של המיפלגה
עצמה — צ׳קים שאינם שווים את הנייר
שלהם.
חרות החליטה לצאת למגבית בחו״ל.
השנורר הקבוע־כימעט של המיפלגה, ח״כ
חיים לנדאו, נשלח כבר פעמיים לארצות
דרום־אמריקה, שם יש לחרות סניפים ואוהדים
חזקים. דוברה של חרות, ד״ר
אל״חו (״אלי״) בן־אלישר נשלח לארצות-
הברית, כדי לבדוק את נכונות אוהדי ה תנועה
במדינה זו לתרום. בגין עצמו
הבטיח, כי אם יכלו כל הקיצין, ייצא הוא-
עצמו לארצזת־הברית ולדרום־אמריקה כדי
לעזור למגבית.
בינתיים אין למגבית זו תוצאות משמ עותיות,
אולם ראשי המיפלגה חוששים
כי בעוד שהיא לא תצליח לגייס כספים
רבים, היא תביא לכך שהסוכנות תבטל
את הכספים שהיא נותנת לחרות לסי ה הסכם
של הסוכנות עם המיפלגות.

״רק שלא
יישפך דם \ ״
* 1פני חרות עומדות עתה מיספר
/דרכים כדי להינצל מהשואה, או לפ חות
לדחותה. הדבר הדחוף ביותר הוא
להגיע לידי הסדר עם ראשי המאפיה,
לתת להם ערבויות־כבוד שיתקבלו על־ידיהם.
סיפר
השבוע אחד ממקורבי גובי ה מאפיה
לכתב העולם הזה :״אם בגין
יחתום לי על צ׳ק או שטר, אני מוכן לדחות
את ההוצאה לפועל. אם בגין לא יחתום,
לא יעזרו להם כל המילים היפות. אנחנו
נוציא מהם את הכסף עם מיץ. תאמין לי,
אני מכיר את החבר׳ה שמחזיקים את ה-

מכות למזכירה

מזכירתו של בגין, הותקפה אף היא על־ידי
אחד הנושים, שדרש לקבל כסף מזומן
עבור צ׳ק של מיפלגת חרות שחזר.
צ׳קים. הם לא יוותרו על גרוש אחד, אפילו
אם יצטרכו להיכנס לביודסוהר.״
האפשרות שהם ייכנסו לבית סוהר, היא
אפשרות נוחה לראשי חרות. ואומנם, מנ היגי
המיפלגה קיבלו הבטחה ממפכ״ל ה־מישטרה,
שאול רוזוליו, שמניחי מיטעני-
החבלה והמאיימים־בטלפון ייתפסו. צוות
מייוחד, הכפוף למטה הארצי, הורכב כדי
לגלות את הגובים. למישטרה גם ידוע
מי הם הגובים מהעולם־התחתון.שבידיהם
נמצאים הצ׳קים של חרות׳ ואשר הם מני-
חי־המיטענים והמאיימים־בפוטנציה, אולם
ידיה של המישטרה כבולות, משום שעדיין
אין נגדם ראיות.
״אני רק מקווה לדבר אחד,״ אמר השבוע
אחד מראשי חרות .״אין לי ספק
שבסוף נגיע לידי פיתרון, אבל אני רק
מקווה שלא יישפך דם ולא ייגרם נזק
לרכוש, עד שיגיע הפיתרון המיוחל,״

פעיל מק״י מנהל בשם ההסתדרות פעולוח־ביון ״פרטיות ־ להשגת
מידע סזדי נ 1ל מפלגות ואיגודים קומוניסטיים באירופה ^ ההסתדרות
מכחישה כל קשר עיסו ומזכירה את סוכנות־הביון ן האמריקאית

מי מעוני י ן בהבנת ״תיל ן ים״ על פעו לו ת מי זרח־אירונ£י 1ת?
* רוחם משל עמד על רגליו ודיבר
בזעם שהוא בלתי־רגיל אצלו. בזות-
רגשות גוברת התגונן מפני ההאשמה
באילו ההסתדרות משרתת, או שידתה אי-
פעם, את הסוכנות המרכזית לביון של
ארצות־הברית, הסי־איי־אי.
ההאשמה עצמה היתד. כלולה בספר סנסציוני,
שכתב אדם שהיה בעבר פעיל
בכיר של סוכנות־הביון. בין השאר גילה
פילים אגי כי הסוכנות משתמשת באופן
הבינלאומית
ב״קונפדרציה
שיטתי
של האיגודים המיקצועיים החופשיים״
(;11״£כ< )1כדי להילחם בקומוניסטים,
להחדיר סוכני־ביון לארצות שונות, לגייס
סוכני-ביון מקומיים מקרב פעילי האגודות
המיקצועיות. ועוד.
הצד היריב — הגוש הסובייטי — מקיים
אף הוא ״פדרציה עולמית של איגודים
מיקצועיים״ (זצרד הכולל אירגוני־עובדים
המופעלים על-ידי מוסקבה זה־מיפלגות
הקומוניסטיות, והמשמשים מכשיר
במאבק נגד ההשפעה האמריקאית באמצ עים
דומים.

רב מאד בפעולתה של מיפלגה ״קומוניסטית״
,המנהלת תעמולה אנטי-סוגייטית
חריפה ביותר, ווזמשתדלת לחדור למים־
לגות הקומוניסטיות האירופיות. אולם לא
הוכח כי מק״י חרגה מפעולות תעמולה.

השבוע נתגלה מיסמך, המטיל
אור חדש על הקשר המיסתורי ועל
בל מערבת־היחסים הסבוכה
של מק״י (שהסבה בינתיים חלק
כמוקד) ,ההסתדרות והאינטרסים
האמריקאיים.

גיבור הפרשה החדשה הוא יעקב
זילבר, מראשי הפעילים במק״י, כיום
מראשיי הפעילים. במיפלגת מוקד.
נד 22 בספטמבר שלח זילבר מכתב ל-
ישראלי־לשעבר, היושב ברומא. ישראלי
זה היוז בעבר קומוניסט פעיל במק״י׳ וקשר
באיטליה קישרי־קירבה עם ראשי ד.מיפ-
לגה הקומוניסטית האיטלקית. וזוא התיידד
במיוחד עם אישיות מרכזית במיפלגה, תי-
אורטיקן ופובליציסט ידוע. כל השנים
שמר על קשרים עם מק״י, קיבל ממנה

ל בי ב

מאח יגאל

ההסתדרות הכללי ת של העובדים בארץ־ישראל

בתש1בד. נא להזכיר :
הסח׳ לקש רי 0בינ ״ ל

הועד ה פ וע ל

יע קוב וילבר

יאיר צבן
א;י לא הסתפק כקביעות כלליות.
בין השאר הזכיר כמפורש
את ההסתדרות הכללית של העובדים
העבריים כישראל, במוסד המשתה
פעולה עם ה״סי־איי-אי״ כמשימה

בחוליית-הקשד, בד נרמז, משמשת
חסתדרות-העובדים האמריקאית
הגדולה, המממנת הרבה
מן הפעולות הבינלאומיות של ההסתדרות
הישראלית, במו המכון
האפרו-אסיאתי שלה.
ירוחם משל הכחיש את כל ההאשמות
האלה מכל וכל, בהשיבו לשאילתה של
אורי אבנרי, במליאת הוועז״הפועל של ה הסתדרות
(״ההסתדרות — בית־ספר לריגול
״,הטולס הזה ,)1980 הוא טען כי אגי
משקר. אבל הוא לא השיב לשאלה פשוטה:
מדוע לא הגישה ההסתדרות תביעת־דיבה
נגד המחבר — בארץ, בבריטניה או ב-
ארצות־הברית ז

השבוע קיבלה בל הפרשה הזאת
מיפנח דרמאתי. לתמונה נבנם
גורם חדש — מעין צלע שלישית
כמשולש: מק ״י.
מאז התפלגה המיפלגה הקומוניסטית הישראלית
ב־ ,1965 בין רק״ח, הנאמנה ל מוסקבה,
ובין מק״י, שאימצה לעצמה קו
אנטי־סובייטי קיצוני, האשימו אנשי רקיח
את עמיתיהם־לשעבר בכד -שהם משרתים
את האמריקאים. לא פעם אף טענו כי
שירות זה חורג מגדר פעולה פוליטית
שיגרתית.
טענות אלה לא הוכחו מעולם. אומנם,
קל היד. לנחש כי לאמריקאים היה עניין

ת י ־ אנינ ׳ יים ו ־ בכסלוי ״ ג ל ״ י 1 0 . 1 1 . 7 5 ,
המען למבדקים: עונדים תל־אכיב. סי• ונים 35 :־261111
כית הועד הפועל, רח׳ ארלוזורוב .93ר*,־אביב

באופן שוטף חומר מודפס, והיה בר־סמכא
בענייני־ישראל אצל ראשי הקומוניסטים
האיטלקיים.
עתה קיבל מיעקב דילבר מיכתב ש הדהים
אותו.

ל כ בו ד

יאירב בן

להלן נוסח המיבתב במלואו :

א בי ב

נו ד ע לי

באמצעות הו . 1 ׳ 1בהםש מס רת לושבאחדהשבועוניםעומדתלהתפרסםבחבה

עבודותשכאאלומבצעהח׳

יעקב

זי לבךע בו ר

סו כנו ת

ה ביון

המרכזות של ארה ״ בעלסי

הזמנת ; .הסתדרות.

כזכורלך,
ההסתד רו ת,

הומלץ ; 1ח׳

ואזססר הי לך ש אין

זומסרתיגסלח׳

באכש רו הי נולהע סי ק

זילברעצמו, כ עין שהביאלמשרדנוו; מה דוגמאו ! של

קיימחיכל קשר עסהה׳

מצא תי

זילברעדידךלעבודהבפחלקהלקש רי םבינלאומיים של
אותובעלמגב לו תפינהליות. את הודע תי

לנ כון

עבודותיו. מ אז ל א

זילבר.

ל סיין

עובדותאלהלמקרהשתתעוררנהבעיותכלש הן

ס בי בהכת בו ת

ש הז כרת.

ב סי סבהבר כו ת,

אברה םאלון
מנהלהמ חל קהלקש רי םבינ ״ ל

מי בתב ־ ההבחשה של אברה אדון

״חבר ...חיקר,
מ״קול״חעם״ ו״במוקד״ אתה יודע,
בלי ספק, בי מק״י באירגון ו״קול־חעם״
בביטאונו חדלו מהתקייס, כי חחמזגו
במיפלגח ״מוקד״ אחידח.
מאחר ש״מוקד״ אינו יכול, מטעמי
תקציב, לקלוט אח בל עובדי טני האיר־גונים
שחתמזגו ,״חשתחררו״ חברים א חדים,
וביניהם גם אני.
חיפשתי, איפוא, עבודח חדשה, ואני
כבר עובד לניסיון בעתי״ם, במתרגם ו־משכתב
סוכנויות־הידיעות. אך במיקוח
חטוב תחיה זאת עבודה חלקית, והו־ספתי
לחפש אחר חשלמח.
הנח, נודע למחלקת חקשרים הביני
לאומיים של חחסתדרות שאני ״חופשי״,
ומזכירה פנח אלי בחצעה, שאקבל את
״תיק״ חאיגודים המיזרח־אירופיים, וי
קודם־כל אכין סקירח על כל איגוד לחוד
ועל התקדמות הנסיון, להקים איחוד
כל האיגודיםחמיקצועיים
של איוופח, מןהטיווחוסן
חמערבגםיחד. התחלות בכיוון
זה בבר נעשו, ספי שאתה יודע בוודאי.
אין זו כמובן ,״פרנסת״ אבל התחלת
טיפול בכיוון זח מצד ההסתדרות, ומטעמה
על״ידי, נראית לי חשובה למדי.
לבן חשקעתי עבודה וכסף בהתקשרות
אל בל אותם האיגודים בארצות הטוצי-

אליסטיות באירופה, אל הפדרציה בפראג
וביטאונה האנגלי בלונדון.
אך תשובות ענייניות ומלאות אני מק ווה
לקבל, בעצם, רק מידידים באירופה לדובב המוכנים
המערבית, ואיגודים מיפלגה
מנהיגי
יודעי ־ דבר (כל מיקצועיים ההדגשות במקור).
הנה, אתה אחד החברים האלה, היכולים
לסייע בידי. אתה קשור עם פובליציסט
קומוניסטי, אשר בוודאי יודע
משחו או יכול להיוודע, בוכות קשריו
המיפלגתייים. באיטליה קיים איגוד מיק-
צועי חזק וחשוב מאוד, שחינו חבר בפדרציה
העולמית ,״המיזרחית׳ /ואין
ספק שהוא פעיל מאד, בתוקף קו ח-
מיפלגח האיטלקית, בהקמת קונפדרציה
כל-אירופית ובחפעלתה. אם משתדלים,
איפוא, להגיע אל העוסקים בדבר, אפשר
להיוודע על התקדמות הדבר, קשיים
וכר. ובוודאי גם לא קשה לדובב מנהיגים
איטלקיים.
אחר כל אלה איני צריך, בוודאי, להוסיף
ולהסביר לך, מה חשובה לי עזרתך
במשימה שקיבלתי על עצמי. אני
גם סומך על כישרונך לטפל בעניין בתבונה.
כמובן,
דרושה גם מהירות בפעולה. כי
עלי להגיש את הסקירה הראשונה בשבועות
הקרובים. אנא, כתוב לי, איפוא,
קודם כל, כיצד אתה מתכוון לפעול,
ומתי, לדעתך, אוכל לקבל את מיכתבך
הענייני הראשון.
אני יודע שאני מבקש ממך חרבה מאד,
וייתכן שיחיה קשה לך להתפנות לדבר.
אבל אני כימעט בטוח שאתה מבין את
הדברים כמוני, ותשתדל לתרום את שלך.
בציפייה לתשובתך, ובברכות לבביות.
לשנה טובה !
יעקב זילבר
רחוב שלומציון המלכה , 5ת״א
עד כאן המינתב, כמות־שהוא. יש לקראו
פעמים אחדות על־מנת לעמוד על מלוא

תל אביב 22 ,בספטמבר 73׳״ ן

פ י יק ו ל העם״ וייבמוקד ״ אתה יודעבליספק, כימק ״ יכארגוןוקולהקם, כבטאוב * חדלולהתקיים
כ י הו־,מזגו במפלגת ״ מוקד ״ אחידה. מאחר ש ״ טוקד ״ תינויכול, ססע ״ יתקציב, לקלוט אה בלעובד •
כני ^ אירגונידעהתמזגו ״ ,הסתחררו ״ חבריםאוודיסוביניהם גם אני .
חיפשתי איי:ירא עבודהח דש ה, ואניכברעובדלנסילןבעתי ״ ם, כמתרגםו רש כתבסוכנויותהידיעות .
אך במקרההטובתהיהזאתעבודהחלקית, והוספתי לחפש אחר השלכה. הנה, נודעלפ -לקה -קטרים
הבינלאומיים של התסתדר ור, שאני ״ חופשי ״ ,ומזכירהפנהאליבהבעה, שאקבל אה ״ תיק ״ האיגודים
הקזרח ־ אירופיים וקודם=כל אכין סקירה על כל א י $ודל חו ד ועל התקדמות הנסיון, להקים אי תו ד
התחלותבכיוון זה כברנעשו, כפי
בלהאינודיסתפידצועיים של אירופה. מן ת ׳ זרחוזןהמערב נם יחד .
שאתה יודעבוודאי .
אין ׳ זאת, כמובן ״ ,פרנסה אבלהתחלתטיפולפכיווןזה מאד הה ׳הדר ו ו , :ו מטע מה ע ל ־ ידי, נראית
ליחשובהלמדי. לכן השקעת יעבודהוכסףבהתקשרותאלכלאותםהאיגודיםבארצותהסוציאליסטיות
באירופה, אלהפדרציהבפראגורטאונההאנגליבלונדון. אך תשובותענייניותומלאותאנימקווה
לקבל, בעמם, רק מידידיםבאירופההמערבית, המוכניםלדובב אאשאסאא מנהיגימפלגהואיגודים מתיי

/י ^׳יל

אאצ אוזאגהאאאאלהא
^ ה, אתה אהד -הכריםהאלה, היכוליםלסייעבידי, אתה קשורע־כ, ובליאיססקומוניסטי, אשר בוודאי
יודע׳משהו או יכוללהיוודע, ב ז כו ת קשריו המפלגתיים. באיםליהקייסאיגוד מק צועי חזק וחשוב
מאודכהנו הבר בפדרציההעולמית ^ ,המזרחית ״ ,ואיןספקשהואפעילמאוד, בהוקףקוהמפלגההאי ־
מלקית, באקרה קונפדרציהכל אירופיחובהפעלתה. אמשתדלים, איפוא, להגיעאלהעוסקיםבדבר >
אפטר להיוודעעלהתקדמותהדבר, קשייםוכד ׳ ,ובוודאיגם לא קשה לדובבפבסיגיםאיטלקיים .

אתר כ ל אלה איניצריך, בוודאי, להוסיףולהסבירלך,
עצרי.

מה חשובהליעזרתךבמשימהשקיבלתי עלי

אני גס סוכךעלכשרונךלטפלבענייןב! בייה .

במזבן, דרושהגםמהירותבפעולה, כיעלילהגי ־ 1^ ,הסקירההקאשונהבשבועותהקרובים נא^,
כתוב ליי איסואקודם ־ כ ל, כיצד אהה מתכווןלפעולומהילדעתךאובללקבל אח טכד־בך הענייני
די-אשו ן .
אני
במ ו־

יודעשאני מבקש ממך

הרבה מאוד ,

וייתכן היה לשה לך להתפנותלדבר לאניבמעס

שאתה מבין את הרבדיםכמון /ו תש תדללהרוס אח שלך .

בצפיית לתשובתך,

ווברפוו. לבביות

המינתב של זילבר לאיטליה ־ הנוסח המלא (למעלה) והחתימה (למטה)
על כישרונך לטפל בעניין בתבונה.״ מה
פירוש מישפט זה? שהרי כמה מילים
קודם-לכן כתב זילבר כי ״בוודאי לא קשה
לדובב מנהיגים איטלקיים.״

אם לא קשה, לשם מה נחוצה
באן התכונה לטיפול כעניין? האם
זה רמז כי אין לומר לאיש לשם
מה כאות השאלות? בי לא
כדאי לומר שהמידע נחוץ להסתדרות,
עליה כותב אני שהיא
משרתת של סובנות־הביון?
ומה פירוש המישפט ״אני כימעט בטוח
שאתה מבין את הדברים כמוני, ותשתדל
לתרום את שלך? מה הכוונה במילים
אלה? מה יש להבין, נוסף לבקשה ה סתמית
של ליקוט מידע עבור המחלקה
לקשרים בינלאומיים של ההסתדרות?

באשר זילכר כותב שהוא בטוח
שהישראלי מבין את הדברים כמוהו,
משמע שלו — לזילבר — יש
הכנת-דבדים מייוחדת, השונה מ-
דרד-ההכנה של רעיו של הישראלי
כאיטליה. למה הוא מתכוון?

מינסב נקוד

המשתמע ממנו.
למשל: ההסתדרות החליטה להקים
״תיק״ לאיגודים המיקצועיים ה־מיזרח־אירופיים,
ולהטיל על זילבר את
הטיפול בתיק. הקמת ״תיק״ זה קשורה
ביממה של האיגודים הקומוניסטיים ל איחוד
האינטרנציונל הקומוניסטי של האי גודים
המיקצועיים עם האינטרנציונל הסו ציאליסטי
של האיגודים המיקצועיים, שגם
ההסתדרות שייכת אליו.

מסתבר כי המחלקה לישרים
בינלאומיים רוצה לדעת כמה שיותר
על היוזמה הזאת, ומה תהיינה
עמדות המיפלגות הקומוניסטיות
כמעדם־אירופה לגביו. זוהי
פעולת־כיץ מובהקת.

:.לדוננ בסוניר

^ ין ספק כי יוזמה כזאת מדאיגה את
סוכנות־הביון האמריקאית. סיפרו של
פילים אני מתאר במאות עמודים כיצד
משתמשת סוכנות-הביון באיגודים המיק-
צועיים המערביים לצרכיה, וכיצד הפך האינטרנציונל
הסוציאליסטי של האיגודים
המיקצועיים מכשיר בידי סוכנות־הביון.

היוזמה של הקומוניסטים לאיחוד כל האיגודים
המיקצועיים של אירופה, כמהלך
ליצירת גוש אירופי מערכי ומזרחי מול
אמריקה וסין, מביכה את סוכנות־הביון,
הרוצה לדעת כל דבר מכל מקור על
הצפוי — כי כל פעולה במישור זה פותחת
אפשרויות חדשות לפעולות־ביון מערביות
ומיזרחיות גם־יחד.
זילבר כותב, כי השקיע כגר כסף ו עבודה
באיסוף חומר. האם מימן זאת בעצמו?
האם כבר קיבל מימון מן ההסתדרות?
הצגתי לזילבר שאלות אלו
ואחרות, אך הוא סירב לומר כל דבר.
מישפט רב־משמעי במיכתב הוא הפנייה
לקומוניסט האיטלקי ״לדובב מנהיגי־מיפלגה
ואיגודים מיקצועיים יודעי דבר.״

מבאן, שזילבר יודע כי המידע,
שהוא מבקש, הוא מידע סודי שאין
להשיגו כדרכים מקובלות.
הוא עצמו כותב כי פנה ככל הדרכים
השיגרתיות להשגת החומר
המבוקש ,״אף תשובות ענייניות
ומלאות אני מקווה לקבל, בעצם,
רק מידידים באירופה המערבית
המוכנים לדובב מנהיגי-מיפלגה״.
מישפט סתום אחר הוא ״אני גם סומך

•י• ישראלי כאיטליוז לס מ תיו ספק
1 1כיצד הבין את המיכתב. הוא כתב
לידידיו בארץ כי נדהם לקבל הצעה כזאת
מאחד מראשי מק״י ומוקד, וביקשם לתת
פירסום מירבי לפרשה. בין השאר שלח
עותק של המכתב למצפן.
פניתי אל מנהל המחלקה לקשרים בינ לאומיים
בהסתדרות אברהם אלון, ושאל תיו
האם ידוע לו שזילבר׳ העובד עבורו,
פנה במיכתב לחו״ל וביקש מידע על מיזוג
האיגודים המערביים והמיזרחיים.

אלון הכחיש מייד כאילו זילכר
מוכר לו או עובד עבורו, טען בי הנושא
כולו לא ידוע לו בלל.
תוך שעות ספורות בילבד שלח אלון
מיכתב אל מנהיג מק״י לשעבר יאיר צבן,
שהוא מראשי מוקד כיום. עותק המיכתב
שוגר על-ידי שליח מיוחד, לאורי אבנרי.

כותב אלון כמיבתבו :

נודע לי באמצעות החבר ש. גחט
שמסרת לו שבאחד השבועונים עומדת
להתפרסם כתבה על עבודות, שכאילו
מבצע החבר יעקב זילבר עבור סוכנות-
הביון המרכזית של ארה״ב על־פי הזמנת
ההסתדרות.

בזכור לך, הומלץ החבר זילבר על-
ידך לעבודה במחלקה לקשרים בינלאומיים
של ההסתדרות, ואז מסרתי לך
שאין באפשרותנו להעסיק אותו בשל
מיגבלות מינהליות.
את הודעתי זו מסרתי גס לחבר זיל־בר
עצמו, בעת שהביא למישרדנו כמה
דוגמאות של עבודותיו. מאז לא קיימתי
כל קשר עם החבר זילבר.
מצאתי לנכון לציין עובדות אלת, ל-
מיקרה שתתעוררנה בעיות כלשהן סביב
הכתבות שהזכות.
במיטב הברכות
אברהם אלון,
מנהל המחלקה לקשרים בינ״ל
כבר מקריאה ראשונה ברורה הסתירה
החותכת בין שני המיכתבים.
זילבר הציג את עצמו במיכתבו באחד
שאלון פנה אליו בהצעה ׳שיקבל את תיק
האיגודים המקצועיים המיזרודאירופיים, ויכין
קודם־כל סקירה על הצעת המיזוג.
אלון כותב כי צבן ביקשו לתת עבודה
לזילבר, ונענה בשלילה, וכי פרט לעיון
בדוגמות של עבודות של זילבר לא קיים
עימו כל קשר. מישפט זה סותר לחלוטין
את מיכתבו של זילבר, לפיו עליו להגיש
את הסקירה הראשונה לאלון בהקדם.

שני מיכתכים אדה כה סותרים
זה את זה, עד שכדור בי רה אחד
מהם אומר אמת. מי? האם כתב
אדון את מיבתכו כאליבי לעצמו,
מחשש דפירסום הפרשה כ״העולם
הזה״ ,או שזילכר גיכם כמיכתבו
מסכת-שקרים כהסוואה לפעולתו?

ך • פעם לאממכר במישפט בספר
( 1זר. זוהי פרשה ישראלית. על מזכיר
ההסתדרות, ירוחם משל, להשיב על כמה
שאלות נוקבות, העולות מפרשה זו :
י• האם ביקשה ההסתדרות מיעקב זיל-
בר להכין סקירת-ביון מובהקת על המיזוג
בין האיגודים המיקצועיים, והאם רצתה
לתת לו את האחריות ל״תיק האיגודים-
המיקצועיים, של מיזרח־אירופה״ ?
• אם כן, לשם מה דרוש להסתדרות
תיק כזה׳ ועבור מי הוא נועד?
י• אם לא, מה משמעות פעולתם של
פעילי מק״י בפרשה זו? האם נחקר הדבר,
ומה הן המסקנות?

,.אנחנ 1ציונים מבטחסלידהו״ אמד!
התיג1ק1ת הערביים שנולדז ה שסע בכפר־סבא
שם כיכד-ציון לכיכר־האו״ם.
8חבר החוג, סוכן הביטוח
מיקי מילר טען, כי מסא״י
שלחה מישלחת לספרד בראשות
אדרי אלפרט, כדי
ללמוד את סוד השילטון הניצ וד
ללא־פרישה.

8שילטונות־המכס באר־צות־הברית
מקפידים, כידוע,
יותר מאשר על כל דבר אחד,
על מניעת הכנסת מיצרכי־מזון
למדינתם, בעיקר כדי למנוע
חדירת מזיקים חקלאיים. כאשר
הגיע לאחרונה תת־אלוף פינחס
(״פינייה״) להב, מפקד
חיל־התחזוקה של צה״ל, לביקור
בארצות־הברית, הוא נתקל
במוכס קפדן, שחשד משום־מה
בפינייה כי הוא מבריח מזון.
״אין לך שום דבר־מאכל
עמך ד׳ שאל המוכס, ונענה
בשלילה .״שום דיברי, מזון,
פירות, ירקות או משהו בזה ז״
המשיך פקיד המכס וחקר. שוב
נענה בשלילה מוחלטת .״אתה
בטוח שאין לך שום דיברי־מזון
אתך או בחפציך 1״ שאל
איש המכס את להב בשלישית.
הפעם פקעה סבלנותו של פי-
נייה, והוא אמר למוכס :
״שמע, אם חסר לכם אוכל
בארצות־הברית, ואתם זקוקים
לעזרה מישראל — אל תתביי שו
! תבקשו!״
לאנשים הנבונים
777

מז ר חי

מיקגי ראעזון לעיון

וזנד1.ן יעקב

8מי שהיה בשעתו מפקד
חיל־האוויר, אלוף (מיל, ).עזר
וייצמן, התעניין לאחרונה ל דעת
מי עשוי להיות המועמד
לרשת את מקומו 1של מפקד
חיל־האוויר הנוכחי, האלוף
סגימץ >״בני״) פלד, כאשר
תגיע שעתו לפרוש. נאמר לו
כי בחיל־האוויר יש לא,מועמד
אחד בלבד, אלא שניים —
לתפקיד זה. השיב עזר :״אז
מה הבעיות ז שצה״ל יקים שני
חילות-אוויר, אחד להגנה ואחד
להתקפה!״

8לפירסומאי דויד אי*
מדן, הנמנה עם יועציו של
ראש־עיריית תל-אביב שלמה
(״צ׳יצ להט, יש גירסה, משלו
על המחלוקת שפרצה ל אחרונה
בין צ׳יצ׳ לבין חבריו
בהנהלת העירייה. הסביר אד־מון
:״רק לפני שבועות מים-
פר באו חברי ההנהלה אל צ׳יצ׳
והתלוננו בפניו , :אתה לוקח
לעצמך את כל הפירסומת!
רק עליך כותבים בעתונים, ו אילו
אותנו לא מזכירים !׳
שמע צ׳יצ׳ את תלונתם, והח ליט
לסתור את הבעייה. והנה

8:הדוקטור שמואל מלץ,

מנהל בית־החולים ליולדות ב־כפד־סבא,
החליט להפגין את
הזדהותו עם הציונות על-ידי
תליית שלט מאיר־עיניים בפתח
חדר־היילודים בבית-החולים,
שאמר, :״אנחנו ציונים מבטך
ומלידה״ .המעשה עורר פליאה
רבה. שלושים אחוז מהתינוקות
הנולדים בבית־החולים הם ער בים
מבטן־זמלידה.
) 8בדיון על ענייני רווחה,
שקיימה הממשלה, התלונן שר־המישטרה
שלמה הילל, ה נחשב
כבעל,-חזקה על ענייני
הרווחה, על מיעוט התקציבים
המוקדשים לנושא. בלהט הוויכוח
כינה את התקציבים ב שם
״תקציצים״.

יוסר לם
השופט

יוסף

מי שחיה חבר״חכנסת ושופט מחוזי, הונצח
במסיבה דיפלומטית ברגע של עליצות.
בבית־המישפט. חוויותיו סיפר על לם תרעומתו על שעובדי השגרי רות
נוסעים במכוניות־פאר ענ קיות,
דבר שבוודאי.מרגיז את
האמריקאים. השגריר דיניץ
הסביר לאלון, כי עובדיו נאל צים
לקנות מכוניות אלה, מ אחר
שאין להם די כסף לרכישת
מכוניות קטנות.

עכשיו שומעים לא דק עליו,
אלא גם עליהם.״
8צ׳יצ׳ עצמו חגג בשבוע
בעבר את יום־הולדתו דד.48 אנשי לישכתו קישטו את חדרו
בפרחים, ובישיבת ההנהלה
היה אפילו מי שקם לברכו. סגן
ראש-העיריה, חיים פסוק,
אמר כי 48 בגימטריה הם מ ח.
והיה מי שטען כי כוונתו של
בסוק היתד. לרמוז לראש־העיד
כי בגילו הגיע הזמן שיפעיל
את מוחו•
! 8שד-החוץ יגאל אלון
הגיע בשעתו לביקור בשגרי רות
ישראל בוושינגטון. בהי כנסו
לשיחה עם השגריר,
שימחה דיגיץ, הביע את

8 :בחוגי יושבי אכסודוס
פרחו הבדיחות על רקע פס טיבל
הציונות, הכובש את ה ארץ.
אחת מהן אמרה כי הוח לט
לקרוא לכל הרחובות יה־כיכרות
על־שם הציונות, כיוון
שבארץ תמיד קוראים רחובות
על-שם נפטרים. בדיחה אחרת
אמרה שלאור מעשי-ד,פיצוץ ב ירושלים
צריכים לשנות׳ את

ציפי קדפקוביץ

דיילת־חיופי הבלונדית, חיתח
בתילבושת קאובוית אחת ח־בחורות
הבולטות ביותר בנשף בסימון המערב הפרוע, שאיימה

8עם מותה של מנהלת
בישראל״,
״אולפני־הסרטה
מרגוט קלאוזנר, נזכרו אח דים
מידידיה בכמה סיפורים
פיקנטיים, שסיפרה מרגוט כש־היתד.
בחיים. בין השאר אהבה
לספר כי למרות גילה המתקדם,
ולמרות שאינה שייכת לדור
של ילדי-הפרחים, התנסתה
פעם בלקיחת אל־אם־די, תחת
השגחת רופא, מכיוון שרצתה
לראות מה זה. את חוויותיה
סיכמה בעדך כך :״היו לי
תמונות מעניינות ביותר, אך
הגעתי למסקנה שאפשר להגיע
לאותם מצבים שאליהם הגעתי
בעזרת האל־אס־די, בדרך ה טבע
בעזרת הפארא-פסיכולו־גיה.
אפשר בהחלט להיות שי כור
ולא מיין.״ ועוד, :״הפא-
רא-פסיכולוגיה החזיקה אותי
תמיד, ונתנה לי כוחות חדשים.
אין עולם של מעלה ועולם של
מטה. לדעתי, הכל עולם אחד.״
8אגב, בין המומחים ל-
פאדא-פסיכולוגיד. מקרב הפרופסורים
של האוניברסיטות, התנהלה
השבוע תעמולה שקטה
נגד ההשתתפות בהלווייתה של

חברת לון־פברז׳ה במלון מיגדל״דניאל בחרצליה־פיתוח. איש חפירסום
משה פרסקי ניצל את מצב״רוחן המצויין של דיילות החברה, חירבה
להתחבק ולהתנשק איתן. כשראתה אותו הדיילת רחל ברימר בת
העולם הזר 1994 .

הוווסקופ
אנשים קלאוזנר. מנימוק: קלאוזנר ח־עשירה
לא תרמה: מעולם אף
פרוטה אחת למימון מהקר רצי ני
בשטה לה.
9שר־הבריאות ויקטור
שם־פזוב הוזמן להתארה ב־חוג־בית
ברעננה. בין השאר
סיפר שם־טוב כי, כשנכנס ל תפקידו
ב־ 1969 היתר. לו הזדמנות
קלאסית לבקש משר-
האוצר תקציב למישרדו. פינ־חס
ספיר, היה אז מאושפז
בבית־החולים מאיר בכפר־סבא
לצורך בדיקות. שם־טוב בא
אליו לבית־החולים, והוכיח לו

אליאנס בחדרה הוא מזכיר
מועצת פועלי חדרה, יוס ף
(״יוסי״) אשתו״ ,שעמד לטוס
לגרמניה, אך ביטל את נסיעתו
עקב השביתה בבית־יהחרושת.
מסתבר בי אין זו הפעם ׳הראשונה
שאשתר מבטל נסיעה ל חדל
ביגלל שביתה באליאנם.
ב־ 1972 עמד לנסוע כראש מיש־לחת
הפועל, אך בגלל שביתה,
שהתקיימה אז, נאלץ להישאר
בארץ, והמישלחת נסעה בלי•
ראש,
׳ 9שר־המישפטים, חיים
צדוק, כימעט שאיבד בשמע

טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים את הזכרונות הישנים. אל תר גישי
מוסר־כליות על כך. תחיי את הרגע, עוד יותר מן הרגיל. דאג
לפרנסתך ! בייחוד לטווח ארוך. אם אתה יכול, חתום אפילו על חוזה או על
הסכם קבלני. גרום נחת למקורביו על-ידי צעד פיננסי נבון. לבשי חם.

111(1
:1 21 מרס ־
:1 20 אפריל

יחסיך עס בני־משפחתך עשויים להעסיק אותך עד מעל לראש. את
מתרכזת אך ורק בילדיו, אינך שמה לב לראש המשפחה. הפתעה נעימה
צפוייה לך באמצע השבוע. אל תגזיס בהשקעות לטווח ארוך. אס תעשה
כך, אתה עלול לאבד ברגע אחד הזדמנות שלא חשוב במשך שנה.

1111
21 באפריל -
20 .במאי

אם זכית בימים אלה לחסדו של הגורל, שמצא דרכו אליך באמצעות
חמין היפה, דע לך, שהגורם לכך הוא הכוכב שלך המקרין ישירות
על בני ובנות מזל תאומים. צפה לוויכוחים לא צפויים עם מעבידיך ביום
ראשון. לעומת זאת, ביום שלישי יתחיל להסתמן פיתרון לדאגה ולסחבת
בדברים הקשורים לביתך ולבית הוריך. אל תצאי לקניות חשובות השבוע.

1ואומיס
21 במאי -
20 בי עי

מצבך הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת, בזכות היכרויות חדשות, ועל-
יסוד כמה התפתחויות המוכיחות לך, כי יש לך כל הסיכויים לפענח את
הקשרים שקשרו אותך למצב סטאטי. כישרונך יתגלה ברבים, למבוכתך
ולשימחתך. אל תהיו שוטים, בני סרטן: נצלו זאת לפרנסה.
21 ביוני -
70 ביולי

הקצב הסביר בחייך העיסקייס מתגבר ; לא תקבל את זה ברוח טובה !
כי אינך אוהב לחץ, אבל אס תתייחס לזה כאל שלב ריגעי, תצא מן
העניין בהישגים גדולים וגם בהכנסות רציניות. איגרת מרחוק תקרב
יום גדול בחייך. לביאה: תקבלי החלטה נחושה, וגם תעמדי בה.

אסף לוין

בנו של הבמאי דויד (״מלכת האמבטיה׳/
״אמא קוראו״׳) לוין, היה גיבור״הערב
בפתיחת התערוכה של דודתו, נאווה כורש, שהיא אשתו של המחזאי
חנוך לוין. אסף טעם מכוסות״היין שהוכנו עבור אורחי הפתיחה,
ועליזותו גברה מכוס לכוס. אולם הוא החזיק מעמד עד סוף הערב.
שעבר את מזכירתו. המזכירה,
הלכה למעשה כמה כסף עולה
אירית אחרונוכיץ, קנתה
טיפול בחולה אחד. ספיר למוד־את
סיפרה של רוסאריו קס*
הנסיון שוכנע, והעניק לשם-
טיאנוס, שגרירת מכסיקו ה טוב
תקציב של מיליארד ׳וחצי
מנוחה, שהתחשמלה שעה ש לירות,
שרובו אמור היה להיות
ניסתה להדליק את מנורת־מוקצב
לבניית בתי־חולים ׳חד הלילה
בביתה. אירית הלכה ל שים:
.״אלא שהיום,״ טען שם-
ביתה והחליטה לקרוא את ה טוב
,״מתקשה שר־האוצר ה ספר,
משיח של חושו, לפני
נוכחי, יהושע דכינוכיץ, ל השינה.
כשנכנסה למיטתה עמ ממש
את הבטחותיו של ספיר
דה להדליק את מנורת־הלילה
המנוח.״
שלה. והתחשמלה כשהיא מח 8
1מי שסובל באופן אישי
זיקה את הספר בידה. אולם
מהשביתות בבית החרושת
היה זה רק הלם קצר.

אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את ההזדמנות להוכיח את עליונותכם.
התלהבותכם תשרה השבוע אווירה של התלהבות על אלה הסובבים
אותכם. כדאי להזכיר שהשנה, היא שנח טובה לבני מזל בתולה
החושבים להינשא. לכן, מוטב אולי להזדרז לפני שהשנה תגיע לסיומה.

נ11(111
: 1 22 אזגזסס -
1 22 גספסרנבר

אל תהיה כזה בררן. אין בני־אדם מושלמים. כדאי שתתחיל לעשות כמה
פשרות בעניינים רומנטיים. נסה להסתפק במצוי ואל תחפש כל העת
שלמות. ריב עם אדם שאתה מכבד מאוד ישפיע על פעילותך. כדאי
שתבדוק אם הסיבה לריב אינה נעוצה בך. מיכתב שיגיע מאדם
שלא שמעת ממנו זמן רב, ישמח אותך. התחל בפעילות ספורטיבית.

מאזנ״ט

גם לד בת מזל עקרב יש יום אהבים — אבל הרבה יותר. רציני. היום
שלך הוא יום א׳ ,דעי להפיק ממנו את המכסימום. צרות בעבודה. ליקוי
בריאותי קל שבקלים, יהיה זה שבוע מלווה התפרצויות עצבים בעניינים
שונים, אך בסופו יהיה מתוק. בקנותך תכשיטים, קחי איתך בעל מיקצוע.

ן ןט0

> :גנו במבד -
30 בדצמבר

עקת

הקסם האישי שלך יסייע לך להיחלץ ממצב מביך. הדימיון הפורח בו
חנן אותך מזלך עלול להיראות השבוע בעיני אנשים מסויימים כחפ־רזה
בתפיסת המציאות. עליך להישמר מלחיות אכזר כלפי אחד האנשים
הקרובים אליך ביותר. אכזבה ריגשית תימוג ותיראה באור שונה.

זה שבוע נהדר לבנות גדי, המסוגלות להתאים את עצמן למצב חדש
יותר מבנות מזלות אחרים. היתר — מוטב להן לא לקפוא על שמריהן,
ולהתקדם באיטיות בשטח בלתי־מוכר. היזהר ! הימים הראשונים של
השבוע מסוכנים. הצרות הצרורות שעניין פעוט עשוי לעורר באמת לא
צריכות לבוא. התחילי השבוע בביצוע הרעיון שעלה במוחך לא מזמן.
20 בי נו א ר -
$זבפב רו א ר

70 בינו אר -
§י־ ביצברואר

ח״( 21 מימין במרכז) ,זינקה עליו בשימחה. סמנכ״ל החברה, רענן
חמד, איים על הדיילת לירון לור באקדחו, ותחת איומיו היא הסכימה
לרקוד איתו. גם אירית רובין בת ה־ 25 חגגה במדי שריף.
העולם הזה 1994

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות שלך הן: חוסר־כסף ושיע־מוס.
במישור הפיננסי אין רגיעה. מוסב שתתחיל לחשוב על חריגה
קיצונית מעיסוקיך —או עיסוקיך הרגילים. אס לא תשנה את המצב
אתה עשוי להיתקע לצמיתות. במישור הרומנטי, בת דלי, אין עוד טעם
רב לרומנים הקצרים והקלים. שמא תחשבי על משהו קצת יותר רציני?
מצד שני, האדם המדבר הרבה, איננו מתאים, בלי הרבה בחיק הטבע.

סוף חשבוע יחייב זהירות במה שנוגע לעסקים או לבריאות. משחו
הקשור באש עלול להעיב את שימחתך. מזלך מצוי בשבוע זח בסימן
של להבה. יחיו לך גם הסתבכויות עם ילדים במשפחתך. שיולידו
ויכוח חריף בין ההורים. ייתכן וייראה לך כאילו נשקף לך מקור הכנסה
מבטיח יותר מאשר עבודתך הנוכחית. שקול היטב את מעשיך
האינטואיציה שלך. הרבה במסעות.
ואל תסמוך רק על

הסב ביניים
נל הארץ כבר שמעד, איך פרדריקה
סגל פתחה את המועדון החדש שלה בכיכר
מלכי־ישראל, ואיך שהיו שם כל המי־ומי
ואיך המועדון הזה היה המקום בה״א־הידיעה
בעיר ואיך כל לילה נצצו שם כל
הנוצצים הידועים. אבל מה שהאנשים לא
ידעו זה שלכולם היה טוב ושמח, חוץ
מאשר לבעלת־השימחה עצמה. לה ולבעלה
היה נורא עצוב.
היה להם עצוב כי היא ובעלה, דוג סגל,
בכלל לא הסתדרו עם השותף שלחם, אלי
רונן, כמו שהם חשבו שיסתדרו איתו

פרדריקח סגל
למה הם התפייסו?

בהתחלה. כי פרדריקה היא נורא ״דיקטא־טור״
,כשמדובר בעבודה. היא יודעת בדיוק
איזה ״בון טון״ ,איזה סטאנדארד ואיזה
קלאסה לתת לחברים שלה. אז היא החליטה
שאו היא או אלי ינהלו את המקום. אבל
גם אלי החליט שאו הוא או פרדריקה
ינהלו את המקום. אז פרדריקה החליטה
לתת לאלי לעשות רגע חושבים, ולקחה
לעצמה חופשה־ללא־תשלום.
^ דק אל תחשבו שאישה טמפרמנטית כמו
׳פרדי מסוגלת לשבת בבית בשקט• היא
ידעה מה שכולם כבר ראו מזמן, שאצלה
חיי־הלילה זה בדם. היא פשוט לא יכולה
לחיות בלי המועדון שלה. ואלי רונן ראה
שהוא לא יכול בלי פרדריקה, אז כמו
אנשים גדולים הם עשו ישיבת־מנהלים,
וחתמו על הסכם־ביניים להפרדת כוחות.
והרי לכם מיספר סעיפים שהודלפו אלי
ממקור ראשון.
אז ככה, קודם כל אני מודיעה לכם
בצורה חגיגית שפרדריקה חוזרת למועדון,
ולתואר הנכבד ״מיס יזראל ביי נייט״.
היא ורונן ממשיכים להיות שותפים פיפטי-
פיפטי. רק מה 7הכוח של אלי יעבוד בבוקר
ובצהריים ועד שמונה בערב, ומשמונה בע רב
יגיע למקום הכוח של פרדריקה, ומשעה
זו ואילך מועבר הפיקוד לסגלים, בלי שאלי
רונן יתערב. אם הוא רוצה לשתות און*
דה־האוז, בבקשה, אבל ״סה סו״.
כעת, אתם בטח חושבים שפרדריקה עוד
פעם שמחה ושהכל בא על מקומו בשלום.
ובכן, צר לי לאכזב אתכם, כי שימחתה
עדיין מהולה בעצב. וכמו שהיא מספרת
לי. אתם יכולים להאמין לה שזה לא קל
שוב להתחיל את הכל מהתחלה. היא לא
מתכוננת לעשות נשף הפרדת כוחות, ולא
נשף־פתיחה מחודש.
היא פשוט תעביר את הבשורה המשמחת
לכל החברים המפורסמים שלה, מפה לאוזן
ומאוזן לפה, והיא מקווה שכולם יבואו
לחגוג גם אם אין מסיבה עם שתייה
חינם. וכמו שאני מכירה את החברים
האלה, הם עוד אף פעם לא הפקירו את
פרדי. כשהם ישמעו שהמאמאל׳ה שלהם
חזרה, הם יביאו בהמוניהם ויעמידו אותה
על הרגליים.
שוב יהיה לאן ללכת, והעיר תל־אביב
תלבש חג.

ניהול
ס פ רי ם
כשאמרגן מחליט לארגן לו אשה לחיים.
הוא כבר דואג מראש שהיא תהיה מאורגנת
הוא כבר
מכל הבחינות, אחרי הכל
בדרך־כלל עבר כל־כך הרבה הפקות כאלה
בחיים שלו, שהוא רוצה להיות בטוח
בלי שום
שהפעם זאת תהיה הפקה
״ריזיקו״.
במשך שנים הוא ניהל ספרים ופינקסנות,
לא במס־הכנסה חלילה, אלאבענף־היופי
החזיק לאפחות
פשוטדכמשמעו. הבנאדם
משלושה סיפרי־כתובות מלאים רק בשמות
של חתיכות לפי האל״ף־בי״ת ולפי איזורי*
מגורים פלוס כל מיני הערות על כל אחת,
כדי לא להתבלבל. כי כמו שאמרתי, הוא
לא אוהב לקחת ת׳צ׳אנס, והולך רק על
בטוח.
אבל כמו באגדות, נוסע לו האמרגן
יצחק גיזיי יום אחד בדיזנגוף, ורואה
פיתאום סג״מית חמודה במדים של חיל־הים
מזדנגפת לה על המידרכה, ולא מבחינה
בעין שלו שכבר מזמן דבוקה עליה.
משהו במוח המאורגן של גיזרי אותת לו,
שהבחורה הזאת היא בדיוק מה שהוא
מחפש לעצמו כבר שנים. הוא לחץ על
הברקסים, עצר לידה את הרכב והציע לה
באדיבות אירופאית להיכנס למכונית. רק

יצחק גיזרי
איך הס הכירו?
שלא תחשבו שזה הלך לו בל־כך בקלות,
כי קצינה בצה״ל עוברת קודם־כל קורס*
יסוד בביטחון־שדה. לפי כל הכללים היא
זרקה לעברו מבט חשדני, ושאלה בקשיחות
לפ־שר הבקשה המוזרה. מה הוא חושב

האמת?
הפעם אני כבר באמת מבולבלת וזקוקה
לעזרתכם.
אין לכם מושג איך שמועות מתגלגלות
במהירות בעיר הזאת, ואיך רכילות אחת
סותרת את השניה, ואיך אין בכלל על מי
לסמוך•
טוב, למה אני מספרת את זה ז מפני
שהרכילות האחרונה, שכולם בבוהימה מ דברים
עליה, היא על השחקנית היפה יעל
אביב שנסעה מהארץ ומאז נעלמו עיק־בותיה.

ככה. בהתחלה אמרו לי שהיא נסעה
עם בעלה, צחי שני, להולנד והם חיים
שם באושר. אחרי זה כבר סיפרו לי שהם
בעצם התגרשו. בשלב הזה בא אלי מישהו
אחר וסיפר לי שלא יכול להיות שהם
התגרשו, כי הוא שמע ממקור מהימן שיעל
עכשיו בהריון.
בינתיים הגיעה ארצה אחותה של יעל,
הציירת אראילה ויחזר, שגם היא היתה
בהולנד, ובעיקבותיה הגיע אלי משב רכי־

יעל אכיב וצחי שני
נזה הם עושים?
לות מרענן וחדש. יעל אביב אומנם בהריון,
אבל לא מבעלה צחי שני, אלא מאיזה
מיליונר הולנדי שחיא הספיקה להתחתן
איתו.
ואם זה לא מספיק לכם, אז אני יכולה
להוסיף גם שהיא חזרה לצבע השיער
השחור הטיבעי שלה, שתמיד היה לה,
ובקיצור, אף אחד לא יודע שום דבר.
אז אולי מישהו בכל זאת יודע מהי
האמת 7

שלום, שדו
ואין שלו
דווקא לו זה צריך היה לקרות, בנאדם
שוחר־שלום שכמותו, פציפיסט שונא צבא
ומילחמות, שסירב בזמנו לשרת בצה״ל
מטעמי מצפון. דווקא אצלו בבית אין
לאחרונה שלום.
ואני מדברת על הפציפיסט אודי דיי*
ווים, שנפרד בימים אלה מאשתו נירה,
והוכחה לכך שהשניים כבר לא ביחד היתד,
מסיבה־רבתי שהתקיימה בלונדון, בביתו
של המו״ל דידויד ול פיו, לרגל הוצאת
שלושה ספרים •שכתב אורי, שהפך בינתיים
דוקטור ומרצה באוניברסיטת מנצ׳סטר,
ולרגל ההוצאה האנגלית של סיפרה של
עזרכת־הדין פליציה לנגר, במו עיני.
במסיבה נכחו כל המי־ומי בשמאל ד,מצ־פניסטי
בלונדון: היו שם העיתונאי הערב־פאוזי
אל־אסמר, הדוקטור משה מחובי
ואשתו אילנה, עקיבא אור ואשתו
לאה, וכמובן גם אורי דייווים עצמו.
מאוחר יותר הגיעה גם נירה, שכתבה יחד
עם אורי את אחד הספרים ישלו, ישראל

לעצמו, שקצינה בצה״ל נכנסת סתם בקלות
לרכב של בנאדם זר ומתיישבת סתם ככה,
ליד גבר שהיא לא מכירה 7
ואז ׳,כשגיזרי נוכח לדעת שאו־טו־טו
הפרח הזה פורח לו מהידיים, הוא זרק לה
אינסטיקטיבית מהמותן את הקלף האחרון :
״יש לי הרגשה שאת תהיי אשתי ושאנחנו
נסתדר יופי ביחד.״ תגידו מה שתגידו,
התקפה כזאת חזיתית מסוגלת להמם אפילו
את קצינת־ח״ן ראשית, על אחת כמה וכמה
סג״מית אחת קטנה. מן הון להון היא
מצאה את עצמה יושבת לצידו במכונית.
היא כבר הציגה את עצמה בצורה נימוסית
ואמרה שקוראים לה ליאור יונה, ושהיא
מירושלים, ואז גיזרי חיפש מהר בפינקס־השמות
המפורסם שלו באיזור ירושלים,
את השם ליאור יונה. וכשראה שהוא לא
רשום, גשם לרווחה. הוא ידע שהיא בסדר.
בקיצור, מאז הם יוצאים ביחד כבר שנה,
ובקרוב הם יתחתנו, ולילדים שלהם הם
יוכלו לספר יופי של סיפור על איך שהם
הכירו.
רק אל תחשבו שגיזרי חילק את הפנקסים
שלו במתנה לחברים. הוא פישוט גנז אותם,
על כל צרה שלא תבוא.

אורי דייוויס ()1965
איפה הם עכשיו 7
והפלשתינאים, אלא שהשניים התנהגו כמו
שני זרים, למרות שבאופן רישמי הם 1 עדיין בעל ואישה.

מסיבת הפתעה
אם תצליחו לנחש איזו מתנה קיבל
השבוע רוני בדאון, המנהל בחברת־תק-
ליטים, מאשתו חווה, תקבלו ממני פרס-
תקליט. כי חווה פשוט שברה את הראש,
וחיפשה איזו מתנה מקורית אפשר להביא
לבעל המוסיקלי שלה, שיש לו כימעט הכל
בחיים. חיפשה חיפשה — ומצאה — לא
תאמינו, זוג ציפורים כנריות בתוך כלוב 1
מוזהב. וזה עוד אין לו.
וכאילו שלא היה די בכך, היא אירגנה
לו בטום־סיקרט מסיבת־הפתעה כזאת,
שאפילו האורחים היו מופתעים. הקריין,
דן כנר מהטלוויזיה הגיע לשם בחברת
ידידתו הצמודה, מזה זמן רב, טליה
פרידמן. השחקן עמום טל״פיר הופיע
צמוד לידידתו החדשה, ליאורה.
איציק בן־מלד מניקוי־ראש התייצב
עם חתיכה חדשה. מתי כספי בא לבד.
חווהל׳ה היפה הראתה לכולם את המתנה
הכי־מקורית שהיא הביאה לבעלה, ועכ שיו
כולם מחכים לראות איזו מתנה יביא
רוני לה.

צעיר זוג אבו ארזם

על מנת לעזור בפתרון בעיית הדיור שלכם, הכין משרד השיכון שיטת סי1נ1
לזוגות צעירים על מתן הלוואות לזכאים בסכומים ניכרים לקניית דירה.
במסגרת השיטה יוכל כל זוג צעיר שאין לו דירה לרכוש דירה המתאימה
לצרכיו ויכולתו. להלן יוסבר לכם כיצד אנו. אנשי חברת ״שיכון ופיתוח
לישראל בעיים״ ,נעזור לכם במימוש זסתכס להינות מתכנית סיוע זו.

.רוצים
לקבל סיוע ,
מה.עליכם
יי לעשות?

לגשת ללשכת הרשמה לסיוע לזוגות צעירים במקום
מגוריכם כדי לממש את זכאותכם להכלל במסגרת
הסיוע, בלשכת ההרשמה גם יוסבר לכם מהו גובה
ההלוואה שתוכלו לקבל וכמה יהיה עליכם לשלם
כל חודש כהחזר.
לאחר שתקבלו את הודעת הזכאות מטעם
^שרר השיכון מוזמנים אתם אל אחד מסניפי
״שיכון ופיתוחי׳ כרי שנוכל לעזור לכם
להגשים את מטרתכם -דירה משלכם.

בבואכם,
מה עליכם להביא

א. אח ״הודעת הזכאות״ המקורית של משרד השיכון
בשלמותה.
ב. חיילים משוחררים * העתק של ת שרת ח״ל משוחרר
(לפי חוק החיילים המשוחררים).
.1ח שרת זהזת של שלבני הזת.
בע ת ההרשמה יפקידו הנרשמים סך ־ 10,000 לי׳ לזכות
החברה נבער׳ פיתוח 5000 -ל־׳).
במשרדנו...
•לנוחיותכם אין צ 1רך
שרתו...
צורך ששני בני הזוג יופיעו במ

כיצד תעזור לכם
חברת״שיכון ופיתוח לישראל״?

לשיכון ופיתוח מאגר דירות גדול בכ ל רחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון.
ועד אילת בדרום, אנו נעזור לכם לבחור מתוך מאגר זה דירה המתאימה
לכם. לאחר מכן נקשר אתכם עם אחד הבנקים אשר באמצעותו תקבלו
את הסיוע לו אתם זכאים.

מחיר

.היסח והצפון 70 הצור 72 טבריה 72 כרמיאל
מגדל־חעמק 70
מגדל־חעמק 72 76 נצרת

113,400 1
120,000 3
ג 124,800
ג 114,406
121,000 3
130,000 .3

122,000

ע פו ל ה

היכן נמצאות הדירות אותו אנו
מציעים לכם?

קרית׳־שמוגח 39
אור־עקיבא 57
אור-עקיבא 71
חיפה, עבאס 72
טירת־הנרמל 71
מעלות י 71
נשר ג. עמוס 69
גשר ג, עמוס 57 73 גהריח י 71 נהריח 73 עכו נו עכו 71 עבו

116,500 2
83,200 2
114,400 3
153,000 3
ג 133,000
130,000 3
120,000 3
165,000 2
141,000 3
138,000 3
153,300 3
146,500 3
ג 131,000.
128,500 1
מקום עתלית עתלית עתלית
פרדס־תגת
פרדס־חגת
צור־שלום
צור־שלום
צור־שלום
קרית־אתא
קרית ים
רכסים • רכסים שער עלית
שער עלית
שער עלית

תל־אביג

מחיר

119,600 3 70

5ד 31
3 71
3 68
2 54 והמרכז 130,000 3 72
76ג 154,000
אשדוד יפו ב׳ י
נתניה, דורח 72
נתניה, ק .גורדאו 71
נתניה, ק .גורדאו 69
נתניה, ק .נורדאו 76 75 קרית-גיורא
ראשודלציון 77 71 רחובות 72 ראש־העין
רעננות ק. זירת 72

117,500
95,000
130,000
98,800
131,000
122,700
107,500
135,200
107,100
101,000
130,000
142,600
113,100
101,900

130,000
139,000
136,000
158,300
128,000
165,000
138,000
120,000
130,000

המחירים חג״ל בתוקף למקופח

ירושלים 71נ אשקליו אשקלון
2 71
> 74 אשקלון גוזדיעקב 2 71
קרית־גת 2 52
קרית־מלאכי׳ 3 70

135,200
124,800
130,000
158,200
93,600
117,500

באר״שכק וחירום -
164,300 3 70 אילת 173,700 3 74 אילת 117,000 3 69
אופקים
ב״ש, מצדה 96,800 2 38
ב׳׳ש, מצדה 71,000 1* 17
125,000 3 63 דימונה 130,000 3 68 דימתה 117,400 70 נתיבות 131,000 3 66 ערד 115,400 2 53 ערד 153,000 > 77 ערד שדחת
110,000 1 71
מוגנלת

פרטים מלאים והרשמה במשרדי החברה:

נצרת: רח׳ ברמל ,9/4חיפה: רח• י.ל.פר ץ 32 תל־אביב: רח׳ ה ארבעה / 18א. י רו שלי ם: דחי מרדכי בן הלל .15
אשדזד: רח׳ אילת .4באר שבע: בגין מרכז הנגב. איל ת: רוד ש שת הימים, אילת לוס אנג׳לס.
* רשימה זו כוללת את יתרת הדירות המוצעות לזוגות צעירים נהיא משתנה בהתאם לביקוש.

דירות שיכון ופיתוח־דירות איכות ורווחה
35116נ* 1לע 3ת ר עו סו ס הלולושיתית

ההסתדרות הכללית שלהשבדים בארץ ישראל
הועד הפועל ־ המחלקה לשכומת ולפשלה קהילתית
המרכז לתרבות ולחינוך

גו£ 111 בד>י
היום צפתחת בבית הבימה בתל־אביב הגדולה בתעחסת-
שפע של מוצגים בתחומי אמנות שונים, מעשה ידיהם של אלפי אמנים חובבים
מכל הארץ -שידעו לנצל את שעות הפנאי.
על־פני ארבעת המיפלסים של בית הבימה, תוכלו לחזות בעבודות פיסול מרתקות
מעץ, ממתכת ומניד: בציורים שובי עין עשויים בצבע. בפחם ובקטניות:
בתכשיטים ססגוניים: בדגמים של מיבנים נודעים, בצילומים מענינים, בספינות עתיקות.
בצלחות מקושטות. בשטיחים ניפלאים, במוזאיקה צבעונית, בתבליטי צדפים
ובאלפי מוצגים אחרים. נוסף על התערוכה יתקיימו אירועים מגוונים: הצגות הבימ ה-
האוצר ואמא קוראד, מופעי בידור, כנסים מקצועיים, ימים
המוקדשים לצה־־ל. למשטרה, לשכונות, לעולים חרשים,לחובבים ולמתנדבים.
פסטיבל שירי ילדים מספר 6ועוד.
מועדי הביקור בתערוכה: בימי חול 10 :בבוקר ־ 8.30 בערב,
בימי שי שי 10 :ב בו ק ר 2 .0 0 -אחה־צ, בשבתות 10 :ב בו ק ר־ 9 .0 0בערב.
מחירי הביקור בתערוכה: מבוגרים 7 .5 0 -ל״י. חיילים ונוער 5 -ל־י.
כרטיסים משולבים: ביקור בתערוכה ובהצגת הבימה 18-ד י 15 ,ד י 12 ,ליי 9 ,ד י .
כרטיסים-גם במכירה מוקרמ ת-בבית הבימה וב מ שרדי הכרטיסים.
לקבוצות מאורגנות -מחירים מיותרים. פרטים במ שרד תיאטרון הבימה, טלפון .284102
תחביב 75 בבית ה בי מ ה -בי לוי תרבותי ומהנה לכל המשפחה.

חודש השכונות תשל״ן
בשיתוף המשרד לקליטת עליה

בינג־ליניאל

העולם הז ה 1994

יזם ה 1לדח
למבט־ספזרט
תגידו ליי בכנות, כמד! תוכניות־טלווי-
זיר. אתם מכירים שכדאי לחגוג בגללן?
אני, אישית, לא מכירה אף תוכנית כזו.
אבל עובדי מחלקת־הספורט בטלוויזיה,
לעומת זאת, גילו שהם עובדים על התוכ נית
נזבט־ספורט כבר שבע שנים, ושב-
מוצאי־השבת האחרונה שודרה התוכנית
ה־ 350 במיספר. ואם זו לא טיבה טובה
לחגוג, אז איזו סיבה טובה יותר מזו
יכולה בכלל להיות להם?
ישר למחרת הם אירגנו מסיבה. הזמינו
את כל מי: שהוא משהו בעולם הספורט
בארץ, הזמינו את כל מי שהיה קשור
אי-יפעם לתוכנית, הכינו סירטי־פארודיה
על העובדים, הוציאו מהארכיץ את התוכניות
הראשונות, הכינו אוכל וויסקי
והרבה מוראל ספורטיבי גבוה, ומה עוד
צריך? חתיכות, כמובן. אבל גם כאלה
היו.
בשעה עשר הגיע יועץ־דאש־הממשלה,
דן פתיר, והודיע שראש־הממשלה יצ״
חק דבין לא יכול לבוא, למרות שגם
הוא ספורטיבי ומשחק טניס. אבל שלא
תחשבו שהממשלה נשארה בלי ייצוג. שר־החינון־-והתרבות,
אהרון ידיין, ישב ב צד
ופיטפט עם מנכ׳׳ל רשות השידור
יצחק דיכני, ועם המאמנים דוד
שווייצר ואפרה ם חמו, ועם מוטל ׳ה

הרופא הפרטי של ח דוו ה
נשבעת לכם שחדווה: עמרני, החצי
של הצמד חדווה ודויד, הגיעה רחוק.
כי לא רק שיש לה כיום שם בינלאומי
כזמרת, היא גם נשואה לבעל, שהוא אחד
האנשים הכי מקסימים שפגשתי בזמן האחרון.
קודם־כל הואי דוקטור מפורסם,
וקוראים לו דדלי דנדף. הוא בן ,38
ונראה צעיר מגילו בעשר שנים לפחות.
מי היה מאמין שהגבר הזה, שמסתובב
אצלנו בג׳ינם פשוט ועם מחרוזת על
הצוואר, הוא אחד האורולוגים הידועים
בארצות־הברית, ואחד הרופאים הבודדים
בעולם שמתמחים בהשתלת כליות? הוא
בא ארצה למיספר הרצאות על שיטה
חדשה שהמציא בניתוח כליות, וכדי להש תכנע
בפעם המי־יודע-כמה לעלות ארצה.
ומה לא הציעו לו אצלנו? להיות מנהל-
מחלקה באחד מבתי־החולים הכי גדולים
בישראל, בית מפואר, רכב, חשבון־הוצ־אות.
הכל — רק שיבוא. אבל לעומת
זאת היו גם רופאים שיעצו לו להישאר
באמריקה, כי שם יש לו אפשרויות הרבה
יותר גדולות להתקדמות מבחינה מיק-
צועית. אז דדלי החליט פשוט שהוא יחלק
את הזמן שלו בין קליפורניה ויש ראל,
וככה כולם יהיו מרוצים. אבל מי
שהכי מרוצה זה יחיא עמרני, האח
של חדווה שהוא גם יצרן־ג׳ינסים מצליח,
וביקר כבר שלוש פעמים אצל אחותו.
יחיא סיפר לי שחדווה ודדלי (כמעט נפלט
לי חדווה־ודויד) גרים בווילה מפוארת
בבוורלי-הילס בלום אנג׳לס, יש
להם שם בריכת־שחייה ושלוש מכוניות-
פאר, ובקיצור הלוואי על כולנו.
אם אתם רוצים לדעת איך דדלי שד
מר על מראה־הנעורים שלו, גם את זה
סיפר לי יחיא. ובכן, הגיס הסימפטי שלו
מתעורר מ ל בוקר בשש, בחדרו שבמלון
הילמון, אוכל משהו קל ופותח ברי צה
עד חוף ראשון־לציון. כאן הוא מק
שפיגלר
ואסתר רוט-שחמורוב.

דן שילון, מיילד התוכנית, נשא נאום
נרגש, ואמר שהתוכנית הזאת עוד תגיע
רחוק. יורם ארפל ו ר פי גינת, שהם
גם זמרים־לשעבר, שרו שירים, ובקיצור,
כולם ממש השתכרו מיין וטניסטלגיה,
עד־כדי־כך שבסוף המסיבה, בערך בשלוש
לפנות-בוקר, הם לא שמו לב שהצלם
שלהם, עימנואל אלדמע, נרדם במוע דון
ונשאר שם עד הבוקר.
למחרת הם קיבל? טלפון ׳בהול לבוא
לחלץ אותו. צוות־החוץ קל־הרגליים של
מבט־ספורט יצא מייד למקום.
ועכשיו שמעתי שלאור הצלחת המסי בה
הזו, מארגנים מסיבת יום־הולדת גם
למבט לחדשות. אחרי הכל, תודו שגם
להם מגיע. אבל על זה כבר בטח נשמע
בחדשות.
קקטוס בקינגיס

באותו מקום שהיה הקינג׳ס קלאב ז״ל,

אני מרגישה פיתאום שחיי־הלילה ב־תל-אביב
מתעוררים לתחייה. אין לי מושג
עם זה בזכות צ׳יצ׳ ,או ניצב דויד
עופר מהמישטרה, אבל עובדה: אני
יכולה היום, בלב שקט, להצביע על חמי שה
מקומות לפחות, שבהם אפשר ללכת
לבלות.
המועדון החדש ביותר שנפתח בעיר
השבוע הוא ה קק ט וס קלאב, השוכן בדיוק

וגם נראה אותו דבר — חוץ מהאורחים.
זה שאני באופן אישי לא הכרתי שם
כמעט אף אחד, לא אומר שלא היו שם
כל מיני אנשים מעניינים שניסו לרקוד
עם כל מיני חתיכות שמדבתת אנגלית.
אבל לא היה מקום, כי הכניסו לשם פסנ תר
ענק, ואודגאן, וזמר אנגלי ששר כמו
א;די וויליאמס ולבש חליפה ופאפיץ.
כוסות־השמפניה התמלאו עוד לפני ש הספיקו
להתרוקן, וכולם איחלו המון מזל
טוב לבעלים החדשים של המועדון, זיזי
ואכי, שהיו ממש מאושרים לראות כלבך
הרבה אורחים, וקיוו שהמצב הזה
יימשך גם אחרי הפתיחה.

סמי חזון וזיזי
נכנס ויוצא

בל מכת ריח, וחוזר בריצה קלה לתל-
אביב, שוחה שני קילומטרים בים, אוכל
עוד משהו — והריהו מוכן־ומזומן להתחיל
בעבודה.
הוא הציע כמובן ליחיא לרה איתו,

סות ביותר בכרם.
ואם אתם חושבים שאחת כמו חדווה
תוותר על השירה בגלל שאין לה יותר
דאגות של פרנסה׳ אז אתם טועים. כי
אצלה הפיזמונים זה בדם, ובקרוב היא

יחיא עמרני, חדווה ודדלי דנוף
באים והולכים
אבל יחיא ויתד בצורה אלגנטית וצירף
אליו את ציץ, בעל המיסעדה מכרם-
התימנים, שגם מאכיל אותו לפי מיטב
מסורת תימן. אחרי הכל, דדלי נשוי
לבת אחת המישפחות התימניות המיוח־

אפילו תוציא תקליט אריך־נגן שמורכב
כולו משירים שחדווה חיברה להם בעצמה
את כל המילים וכל המנגינות. אח רי
הכל, היא יכולה עכשיו להרשות לעצ מה
לוכסוס כזה, לא?

מסיבה בסהיבוה
אז איך שהוא הלך, קם החבר שלו
בחיי, אפשר לחשוב שרק מסיבות יש
בעיר הזאת. אבל המסיבה שכולם דיברו ארנון הדר, שהוא סופר בזכות עצמו
עליה לפני, וכולם מדברים עליה אחרי, וגם אירגן את המסיבה, והודיע לכולם
היתר. זו שנערכה בביתו של השחקן מנ שבונה לא הרגיש טוב והלו. אבל כולם
חם זילברמן, שהוא אחד הבתים הכי המשיכו לשתות בירה מהבקבוק, כי לא
מפורסמים בעיר: רחוב שלטה המלך 91 היו כוסות, ואכלו טחינה בפיתה וזיתים
ופיסטוקים.
דירה . 13 וזה מה שהיה שם:
קודם־כל, המסיבה נערכה לכבוד בו״
על הפטיפון הסתובב כל הזמן תקליט
נח תירוש, שהוא עיתונאי עם כמה של להקת הפיתויים, אבל אף אחד לא
לשעבר־ים, שהוציא לאור ספר חדש. אבל רקד, עד שהגיעה למסיבה השחקנית
בונה היה רק כמה דקות והלך, כי הוא
אכיבח נר שהתחילה לרקוד לבד, כי
לא אוהב את כל הסטוצים האלה, ואפי מי שמכיר את אביבה יודע שזה לא מפלו
שהסטוץ הזה היה לכבודו. סטוץ, למי ריע לה. אלא שזה הפריע כנראה לשחקן
שלא יודע, פירושו בדארגון של דיז - 1יצחק חיזקיה, המשתתף יחד איתה בהצ גוף
אירוע רב־משתתפים, וגם כל מיני גה החדשה מושל יריחו, שהצטרף מהר
דברים אחרים.
לריקוד והצמיד אותה אל ליבו באחוות־שחקנים
נרגשת.
השחקן־בוטיקאי יהודה ברקן ישב
במירפסת וסיפר בדיחות. בחדר ישבו כואבל
מי שישב שם כל הערב חצי״
לם על מיזרנים נמוכים והסתכלו איך
עצוב וחצי־שמח היה דווקא !סמי חזון,
אביבה רוקדת, ואיך השחקן דובי גליל
בעליו-לשעבר של המועדון שהעביר את
מן תוסס מבטים עם כל החתיכות ועושה
המפתחות לאבי ולזיזי. סמי, שעבד בימי
להן סימנים ביד שאין לו שום כוונות
הזוהר של הקינג׳ס קלאב לצידו של ה גסות.
אמרגן
המנוח מרקו תדרג׳מן, עבר
מאוחר יותר הגיעו גידי גוב ודני
אחרי זה לנהל במקום מיסעדה איטל סנדרסון
מכוורת, לבד. מאיר פניג
קית בשם נזאפיהו. אלא שבסוף נשבר לו
שטיין בא עם החברה שלו דבורי
מכל תעלולי המאפיה התל-אביבית, ש־ריס,
ו צ׳ר צ׳יל בא עם עיינה אימן.
היתר. עורכת לו ביקורי-נימוסין בעסק,
וסמי החליט שחיי-לילה זה כבר לא בשבילו { .רק הציירת ליאת נישרי חיפשה לה
כל הזמן איזה אובייקט לציור.
הוא מכר את העסק, לקח את אישתו
בחוץ היה נורא קר, ובפנים נורא
היפה סימה ושני ילדיהם החמודים, והם
מתוקי ובכיף. כולם ישבו ופיטפטו ושרו
נסעו להם לצרפת לחיות בשקט. שם הוא
ועישנו ורקדו עד ארבע לפנות־בוקר.
יפתח לו בקרוב בוטיק רציני לבגדים,
ואני, למחרת, פתחתי מהר את עיתו־שישכון
ליד בניין־האופרה בפריס, ומדי־ני־הערב
וחיפשתי, אולי מישהו כת 5על
פעם יקפוץ לביקור־מולדת. אם יתחשק
המסיבה. לא מצאתי כלום. לקחתי נשילו
לפתוח עוד פעם מועדון, הוא נשבע
מה עמוקה והייתי מבסוטה לאללה. עוד
לי שזה יהיה רק אחרי שהילדים שלו
מסיבה אחת בעיר הזאת עברה בשלום.
יגדלו.

הגיעו מב חר
מעידים חדישים לחורף 976ו
דגמים אכס
קלוסיב״ם מרהיבים מיובאים
מחו־׳ל ובעיצוב מקומי
בלעדית ל־

נועיל פונציו
(פריס)
על חליפת טוויד תואמת

מבחר גדול
של שמלות
וחליפות.

ה 1הרו מחיקו״!!
חזיות זוט8 11

הגיע משרוח של 4צבעים ]וספים
בלי תפר * מקסים * סקסי * בצבעים מרהיבים

עם חזיות 1׳1ס^ 8את מרגישה ״בדי,,

תמרורים

קולנוע

נפרדו שחקן־הקולנוע האמריקאי
שזכה לפירסום עולמי מאז זכה באוסקר
עבור משחקו בסרט הקשר הצרפתי, ג׳ין
הקמן ואשתו גלדים. היו נשואים
19 שנים, ולהם שני ילדים.

שחקני

הוענק פרס על־שם אוסישקין
מטעם הקרן־הקיימת־לישראל לד״ר אלכם
כיין, הביוגראף של בנימין זאב הרצל,
ומחבר ספרים על תולדות היישוב
העברי. למשוררת דליה רביקוביץ על
קובץ שיריה כל משברייך וגלייך ול סופר
המנוח שלמה גרודזנסקי. פרסים
בשווי של 4000ל״י כל אחד הוענקו ל זוכים
על יצירותיהם בתחום תולדות ארץ־
ישראל והציונות, ויוענקו בטכס שיתקיים
בירושלים.
נפטרה בגיל ,70 מהתקף־לב
מרגוט קלאוזנר, נשיאת אולפני הר-
צלייה. נולדה 1905 בברלין. אביה, יוליום
קלאוזנר, היה איל־הנעליים של גרמניה,
ואחד היהודים העשירים בה. כשהיתה בת
20 נישאה לד״ר יעקכ כרום. ב־1926
עלתה לישראל. כעבור חצי שנה חזרה
עם בעלה לברלין, התגרשה ממנו ועלתה
שנית עם בתה, מרים. הצטרפה לקיבוץ

הכוכבת שמתאמצת
דא להתאמץ
יש כוכבים הנאלצים לעמול קשה כדי
לשמור על כוכבותם. הם רצים מסרט
אחד למישנהו, מעסיקים צבא של אנשי
יחסי־ציבור, מתגרשים נון־סטוס, ואינם
מחמיצים אף בכורה אחת, מחשש שייעד־רו
מן הצילומים של האנשים היפים.
אחרים, פשוט, ניחנו מן הטבע באיש יות
״כאריזמאתיוד וככל שהם משתדלים
פחות, כך גדולה הצלחתם.
למשל, מידיי דארק. פעם היתד. אחת
מן הכוכבייות הרבות׳ שהתרוצצו כעכ ברים
רעבים מאולפן פריסאי אחד לשני,
חוטפת בשימחה כל פירור של תפקיד
ומשתתפת בחדנוה במילחמת־המרפקים
הנצחית, שהיא מוצר־ד,לוואי ההכרחי של
עולם־השעשועים.
מצפצפת על החזיות. עד שהתמזל
לה מזלה, והבמאי ג׳ורג׳ לאוטנר בחר בה
לגליה. אותו סרט, שנעשה לפני 10 שנים,
הציג על הבד דימר חדש של האשד,
הצרפתיה: חופשיה, עושה בכל העולה
על רוחה, מתפרנסת בכוחות־עצמה ומנה לת
את אהבותיה באותה העזה ואי־תלות
כמו הגברים שבחייה. מידיי, עם תיסרוק־תה
הבלונדית הצעירה, רגליה הארוכות
וגיזרתה החטובה, תנועותיה בטוחות ו-
מבטזז עירני וחצוף, מצפצפת על חזיות
עוד קודם ששרפו אותן בכיכר הטיינזס,
ומרגישה בנוח באותה מידה בחליפות

מרגוט קלאוזגר רוחות בית־אלפא ונישאה שנית לאיש העלייה
השנייה, יהושע כרנדשטטר. השניים
הקימו את חוג ידידי הבימה וסייעו להבאת
התיאטרון לארץ. ב־ 1949 הקימה את אול-
פני״ההסרטה בהרצליה. עסקה בספרות וב־פארא-פסיכולוגיה,
ערכה סיאנסים ספירי-
טואליים בדירתה שבשדרות בן־גוריון ב־תל־אביב,
ולאחר-מכן בווילה שבנתה ליד
האולפנים. השאירה בת, הפסיכולוגית
מרים שפירמן, ובן, הבמאי עמוס
מוקדי, היושב בלונדון.

נפטר. בגיל ,77 דוד טוכיהו
(טאובה) ,ראש־העיר היהודי הראשון של
באר־שבע אחרי כיבושה. נולד בזולוקוב,
קיבל חינוך מסורתי וכללי בגימנסיה ובאוניברסיטה
בווינה. על הארצה ב־.1920
היה חבר קבוצת גבע, כיהן בעיריית
באר־שבע עד ,1961 היה חבר מועדי
מפא״י ובוועד הפועל של החסתדרות, חבר
מועצת המנהלים וסגן יו״ר חברת החשמל.
מיוזמי האוניברסיטה בבאר־שבע.

להסיג: תל׳אכיב: סלון ״מלכה״ ,פסג׳ דיזנגוף ; ירושלים: סלון
״אביבית״ ,בן־יהודה ; 17״סיק פריז״ ,בן־יהודח ; 1חיפה: סלון
״שלוה״ ,הרצל ; 36 באר־שבע: סליו ״קליין״ ,קק״ל ;117 רמת־גן :
בוטיק ״ארמון״ ,הרוא״ח ; 3פתח ״ ת קוי ה 5סלון ״ציפי״ ,חובבי ציון
; 36 רא שון-לציון נ סלון ״כדרית׳ ; ר חו בו ת 5סלון ״גגיח״ ,חרצל

נפטר במינכן שבגרמניה, אר״
נפט האנפשטנגל 88 שהיה זמן־מה
דובר המיפלגד, הנאצית. בנו של מו״ל
ממינכן, נכדו של גנרל אמריקאי ממוצא
גרמני, למד באוניברסיטת הרווארד שב-
ארצות־הברית, חיבר תיזה ״ממרלבורו עד
מיראבו,״ טהר ביצירות אמנות. נמשך אל
הנאציזם והיה ממקורביו של היטלר, אותו
הסתיר ב־ 1923 בדירתו. ב־ 1932 מונה כדובר
המיפלגה הנאצית לעיתונות הזרד״
ב־ 1937 נמלט דרך שווייץ לאנגלייה, אתרי
שהיה נדמה לו שיתנקשו בחייו. הוא נפל
קורבן למעשה־קונדס של הצמרת הנאצית,
כאשר במטוס — בדרך לספרד של פראנקו
גילה לו הטייס כי קיבל הוראה אישית
מהרמאן גרינג לזרוק אותו מעל לשטח
הרפובליקאים. היטלר ואנשיו צחקו, אך
האנפשטנגל נשאר משוכנע עד הסוף כי
אכן רצו לרצחו.

מידיי דארק כ״כלונדי״
איפה נגמרת האשה 7
מיכנסיים דהויות והדוקות לגוף, בשמלות־ערב,
או עיממה כביום־היוולדה. מידיי
דארק זו הפכה אב־טיפום של דור שלם.
מאז, קשה לומר שהשתתפה ביצירות־מופת.
למעשה, הסרט הבולט ביותר אולי
שניתן לה להופיע בו הוא סרט בשם
ויקאנד (סוף־שבוע) של גודאר, התקפה
מוחצת ופראית על חברת־ד,צריכה המודרנית.
שלא הוצג מעולם בישראל. בנוסף,
העול ם הזה 1994

איפה מתחילה השחקנית?

מידיי ב״מלפון הוורוד״

היא המשיכה לשתף פעולה עם לאוטנר
בקומדיות־המתח שלו (בארבה) ,בהן התחלקה
שווזדבשווה עם הגברים בסצינות־הפעולה,
ובאחד מסרטים אלה אפילו הדגימה,
באורח מרשים מאד, בחלק הרא שון
את גופה, ובחלק השני את כושר־היריד.
מן המותן.
הסיגנון המתאים לה ביותר, הקומדיה
הקלילה והרומנטית, לא דרש ממנה מעולם
מאמצי־יתר, מבחינה מישחקית. אלא ש מעל
ומעבר לכישרון־משחק, ניחנה מידיי
בתכונה חשובה הרבה יותר לקולנוע :
אישיות אמינה, כזו שלמן הרגע שהיא
נכנסת לתפקיד, אי־אפשר עוד להבדיל
מתי נגמרת הדמות והיכן מתחילה מיריי
האמיתית.
אורחת אצל דילון. לעומת הסרטים
הבינוניים שבהם התברכה, היו חייה סרט
מרתק הרבה יותר. סיפור־האהבה שלה עם
אלן דילון נמשך מזה שנים מיספר, ה שניים
מהווים את הזוג־הראשון במעלה
היום׳ בקולנוע הצרפתי, ואהבה זו היא
בעצם שהרחיקה את מידיי, במשך שנ־ם,
מאולפנים ומתפקידים שהיו עלולים להפריד
בינה לבין אלן.
בפריס יודעים המפיקים, שאין שום סיכוי
לשכנע אותה שתצטרף להסרטה ארוכה
או מרוחקת מן הבית. היא פשוט מסר-

מידיי ודילון כ״ג׳ף״ ()1968
איפה מתחיל הפלירט?

פי ס פו ס
מונו מנ ט אלי
יומו של הארבה >גת, תל-
אביב, ארצות־הגרית) — במקור,
זהו אחד הספרים החריפים ביותר
שנכתבו על הוליווד, תערובת של הומור שחור וייאוש
עמוק, סאטירה צורמת ולעג אבזרי, שלא חס על דבר מן
הנקלע בדרכו.
סיפורו של בוגר פאקולטח לאמנויות, העובד כצייר
במחלקת־התיפאורות של אולפן״סרטים גדול, ושל כוכבנית
צעירה מאד, בובה שהיא מיזוג של תמימות, אשליות והמוניות,
על רקע הוליווד של שנות ה 0-נ — סיפק לנתניאל
ווסט, מחבר הספר, את ההזדמנות לומר כל טח שחשב
על תעשיית החלומות, אותה הכיר מקרוב מאד בשנות
שהותו בקליפורניה.
הסרט המבוסס על ספר זה, לעומת זאת, מהווה אחד
מאותם פיספוסים מונומנטאליים שרק הוליווד, בפי שמתאר
אותה ווסט, מסוגלת להם. ראשית, בשביל סרט שהוא
אמריקאי במהותו, נבחר במאי בריטי (ג׳ון שלזינג׳ר) .שנית,
בשביל סרט שעיקרו הוא האווירה המזוייפת שבח חיים
גיבוריו, שרבים מהם אינם מסוגלים להבדיל בין המציאות
שלפני המצלמה, או שמאחריה, נבחר במאי שעיקר כוחו
בריאליזם נאטוראליסטי (כמו קאובוי של חצות) .שלישית
את תפקיד הכוכבנית־הנערונת מסרו לקארן בלאק, שחק נית
כישרונית בהחלט, שאינה נערונת כבר מזמן ואף אינה
נראית ככוכבנית מן השורה, וכל מה שתעשה לא יעזור
לה בנדון. ואילו מולה, כמנחל-חשבונות נחבא־אל-הכאם

אתרתון ובלק: כישרוניים ויומרניים
ונבוך מופיע דונאלד סאתרלנד, בתפקיד מנוגד לדמות עד-
בדי-כך שאי-אפשר להתעלם אף לרגע אחד מן העובדה שהוא
משחק, במקום לחיות אותה.
ובבל זאת, יש לציין לשבח שני מרכיבים בסרט. האחד,
הצלם קונרד הול, ששיחזר בצורה מופלאה לא רק את
ציבעי הסרטים של שנות ח״ ,30 אלא גם את צבעיה של
הוליווד דאז. השני הוא התיפאורן ריצ׳רד מקדונלד, שהצליח
להקים לתחייה בתוך אולפן את הוליווד הנוצצת.
טבול נפוח
אורח גלתי-צפוי (פריז, תל-
אביב, צרפת) — פראנץ קאפקא
מסתתר מאחרי סיפור מוזר זח
על אדם הבורח, לא ברור בדיוק ממה, נקלע לתוך ביתם
הכפרי של סופר ופסלת, המנסים לעזור לו לחציל את עורו
מפני כוחות החושך.

בל זה נשמע סימלי מאד, ונשגב מאד, ואבן — זאת
הכוונה. מה שהבמאי רובר אנריקו ניסה לעשות, הוא להצביע
על בך שאפילו בחברה דמוקראטית מסודרת, קורה
וצריך לחסל פרטים בודדים, כשהכלל נתון בסכנה. אלא
שהדברים הללו נאמרים בצורה מעורפלת מאד, וזאת משום
שאנריקו, שהוא ביסודו במאי של סרטים פשוטים מבחינה
דראמתית, המבוססים בעיקר על פעילות פיסית של גיבוריו,
מנסה למשוך גם את הסיפור הזח לאותו כיוון.
מת שמוגש, בסופו של דבר, הוא מיפגש בין שלושה
כוכבים בעלי כישרון־מישחק לא־מבוטל, ז׳אן־לואי טרינטי-
ניאן (הנמלט מן החוק ז) ,פיליפ מארה (הסופר) ומארלן
ז׳ובר (הפסלת) .התלישות שבמניעי הפעולה הזאת, ועצם
העובדה שהתפקידים כתובים כך שקשה מאד לצופה להזדהות
עימם, מגבילים את העלילה למיסגרת של תרגיל אינטלקטואלי
יבש, שנוטה לא פעם לעצבן, משום שהוא נמשך
יתר-על-המידה.

בת לבוא• לעומת זאת, היא מצטרפת ב־דרך־בלל
לציוותי־ז*,הסרטה בסרטיו של
אלן, ומזמן לזמן אף צצה, בתפקיד־אוהז
זעיר, בסרטים שהוא מפיק (היא היתד,
יצאנית־דחוב שנראתה לשניה, בשני חלקי
בורסאלינו) .ולכן, אין זה פלא שהקאריירה
שלה הגיעה בשלב מסרים לשפל מדאיג.
אומנם, תמונותיה מתפרסמות מדי־שבוע
בעיתונות, אבל זה עדיין לא יכול להיות
תחליף לעבודה של ממש.
אולי מתוך הכרה בכך, הפיק דילון למע נה
את שדי הקרח, כשהוא מפקיד את
מלאכת הבימוי בידי האיש שהפך את
מידיי לכוכב, ג׳ורג׳ לאוטנר. בצרפת,
עצם השתתפותם של השניים בסרט (למרות
שדילון הסתפק בתפקיד מישני, יח סית)
,הספיקה כדי לגרוף ממון, מה ש מוכיח
כי מידיי היא באמת כוכבת. אלא
שאפילו המעריצים לא יכלו לעצור את
ביטויי האכזבה. אחר־כך, היא שבה פעם
כוספת למחשופי״הגב הענקיים של הבלונדי
עם הנעל השחורה חחר, וסרט חדש בהשתתפותה,
הטלפון הוורוד (הצבע רומז
לכך שהמכשיר הוא כלי־העבודה של נע־רות־טלפון)
יצא בימים אלה בפרים, ותזרים
ארוכים מזדנבים ליד הקופה. בסרט
מכריזה שוב מידיי על עצמאותה האישית,
כשהיא מגלמת יצאנית שלא נדחפה לפיק־צוע
מתוך חזסר־ישע, נסיבות טראגיות
או פי־יוחרטד״ אלא בחרה בו מרצון,
ובכוונה־תחילה.
מידיי כותבת ספרים. עד כמה אץ
מידיי מתאמצת היום להשיג פירסום, יכו לים
לרמוז כמה מדבריה. היא מכריזה
בגאון שהיא בת ( 36 היה זמן ששום כוב־בת״קולנוע
לא היתד, יותר מאשר בת ,)30
מפרסמת ספרים בשמה האמיתי, מיריי אר־גוז,
ונזכרת בכנות בימי־ילדותה, בכפר
שליד נמל טולון, שם גדלה בחווה גדולה״
נערונת מכוערת שאף אחד מן הילדים
לא הציע לה לשחק ב״רופא״ ,והאמינה
שהשושנים בחצר הן רוחות רעות המבק שות
לתפוס אותה בקוציהן הדוקרניים.
היא מכרה את דירת־הגג המפוארת שלד,
בפרים, היא נוסעת בטנדר מיושן מן האולפן
ואליו, מתגוררת הרחק מאורות הזרקורים,
בכפר מרוחק למדי, בתוך אחוזה
עזובה שקנה אלן דילון, ביו שפנים, תרנ גולות
וברווזים המשכשכים בבריכה הטיב־עית
הגדולה שבמקום, המצויירת אפילו
בשני איים.
ולמרות ריחוקה, קשה למצוא שבוע
ללא כתבה על מיריי דארק או תמונה
חדשה משלה, באחד משבועוני־ד,חדשות.
זהו זה, יש כוכבים שאינם צריכים להת-
אמץ. או שמא זוהי שיטה חדשה ושונה
למאמץ פירסומי?
תדריך נוארה ודובר: נבוכים ומבולבלינז
בטך־הכל זה נראה כמו גירסה מוסרטת של האסיר,
ששודר בזמנו בטלוויזיה. גירסח מקושטת בכמה דיאלוגים
שנונים, בבמה צילומים נאים ובלא מעט דקות מרגיזות
בשיטחיות ובעיקר ביחס הסובייקטיבי שבו חם מצולמות,
יחס שבסופו של דבר פוגם בכל היומרח הפילוסופית של
הסרט.

תל-אביב
האנגלייה

ה׳רונמטית

(פאר, אנגליה) — משולש נצחי רומנטי
ומסוגנן להפליא, של הבמאי ג׳וזף לחי,
שדרכו אפשר להבחין במערכת היחסים
החדשה שבין הגבר לאשה בחברה המודרנית,
ובין הממוסדים לאלה שקוראים
לעצמם חופשיים.

413