גליון 1995 מתאריך 26 בנובמבר 1975

כדיקת צוואתה של מרגוט הכהירה כי
למעשה לא יחול בל שינוי כצורת הכעלות
והניהול של אולפני־ההסרטה. הניהול
יישאר כידי עורך־־הדין שמואל תמיר
ומנכ׳׳ל האולפנים יצחק קול, מכלי שתינתן
בל זכות ניהולית ליורשיה של מרגוט.

קבר הרצל -
עד־חובה נוודים

היורשים, בנה עמום מוקדי ובתה מרים שפילמן,
יקבלו את חלקם ברווחי האולפנים, אד לא יהיה
להם כל מעמד בניהולם.

כחלק ממסע־ההתעוררות הציוני, החליט מישרד־החוץ
לגייס גם את קבר־הרצל כייעד סימלי
לעלייה־לרגל.

תוטו נייד

מעתה יצטרכו פל האורחים החשוכים
של הממשלה לעלות כרגל לקכר־הרצל,
נוסף על כיקודם המקובל כ״יד ושם״,
כחלק מביקורם הרשמי כישראל. הראשון
שיעשה זאת הוא שר־החוץ הגרמני,
העומד להגיע ארצה.

רביו יגיב על

דוד לו דו ר עונב א ת

פגי עהס ־ מטכ ״ ל

לי שכת העיתונות

התקפה חפרת־תקדים על הרמטכ״ל תזכה,
ככל הנראה, בתגובה נמרצת מצד
ראש־־הממשלה, שייחלץ להגן על תדמיתו
של רב־אלוף מרדכי גור.
המדובר הוא במאמר ראשי שהתפרסם בעיתון
הארץ, בעיקבות התקפת הפידאיון על רמת־מגשימים
ברמת־הגולן. המאמר האשים את הרמטכ״ל
באחריות לכך שלעיתוני־הבוקר לא ניתן לפרסם
את דבר החדירה והרצח, וטען כי ״הרמטכ״ל חשף
כאן פגמים חמורים בשיקול־דעתו. החלטתו
היתה גרועה באופן כה ברור, עד שחייב להתגנב
ספק לגבי טיב שיקוליו גם במיקרים אחרים.״

סיגנון ביקורתי זה עורר התמרמרות
בצמרת צה״ל. בירור הוכיח שעיכוב
פירסום ההתקפה הרצחנית נעשה מטעמים
הומאניים, בדי לאפשר לרב הישיבה
כרמת־מגשימים, לפי בקשתו, להודיע
כמו פיו למישפחות השכולות על רצח
כניהן.
הרמטכ״ל זכה בנושא זה לגיבוי מוחלט משר־הביטחון
ומראש־הממשלה, שאישרו את שיקוליו
והצדיקו את החלטתו.

הוותיקן דו אג
לרג לו ונול קאפו!ג״
בשגרירות ישראל ברומא נתקבלה פנייה מצד
הוואתיקן בקשר למצב־בריאותו של הארכיבישוף
הילאריון קאפוצ׳י, הכלוא בכלא רמלה. בפנייה
נאמר כי הוואתיקן מגלה דאגה עמוקה לגורלו, אחרי
שגל תלונות הגיע אל הכס הקדוש בקשר
להתערערות מצבו של האסיר.

כין השאר התעניינו אנשי הוואתיקן
לדעת מה האמת כשמועות כי רופאי
שירות בתי־־הסוהר עומדים לקטוע את
רגלו של הארכיכישוף.
בתגובה לפנייה זו ביקשו רופאים לבדוק
כדי להוכיח שלא קיימת סכנה לרגלו,
הארכיבישוף סירב להתיר להם לבדוק
בתגובה על תלונות שליחי ד,כנסיה על
הוא הועבר לאחרונה לתא גדול יותר.

את קאפוצ׳י, אך אותו.
תנאי מאסרו,

מיליונר בין
מהמר הטוטו
בדיקת טפסי ניחושי מישחקי•
הטוטו, השבוע, הפתיעה את אנשי
הספורטוטו. הסתבר להם בי כין
המהמרים, שניסו לזכות כפרס הגדול
שהתקרב לסכום של ארכעה מיליון
ל״י, נמצא גם מיליונר ישראלי
ידוע, המבצע כמה מהפרוייקטים
הגדולים ההולכים ונכניס כמדינה.
כבדיקה נמצאו טפסי ניחושים
על שמו, על שם כנו ועל שם חתנו.
הסתבר כי המיליונר, כני מישפחתו
והעובדים הכבירים כחברתו, הימרו
השבוע בניחושים כסכום כולל
של כ־0צ אלף ל״י. הם הצליחו
לנחש תוצאות 12 מישחקים כילכד,
ולהיות שותפים כפרס השני.

מ חסור ב ש מן־ני ת
בגדההמער בי ת
מחסור כשמן־זית מורגש בגדה המערבית.
המחירים של שמן־הזית עלו, וממשיכים
לעלות. סיכת המשכר בשטחים המוחזקים
היא היכול הדל, שנרשם השנה.
משבר השמן עלול לגרום לפשיטת־רגל של מאות
מתושבי הגדה, העוסקים בענף הזה.

הממ של תי ת

שערוריות בלכ ליו ח

מנהל לישכת העיתונות הממשלתית
כתל־אביב, דויד לנדור, יעזוב בעוד חודש
ימים את תפקידו. לנדור, המנהל את
הלישבה זה למעלה מ־ 25 שנה, ביקש
לצאת לגימלאות לפני הזמן.

נוספו ת ־ בספר חד ש

מייד אחרי שיסיים את עבודתו הממשלתית,
יקבל לנדור לידיו את ניהול סניף סוכנות רויטרס
בישראל.

.ה ש בי
ביו א לי אנ ס׳י

מאבק על ח ב קי ד

נו צל ה ל שיפוצים

מנכ ״ ל

שכיתת עוכדי מיפעל הצמיגים
״אליאנס״ כהדרה, שהסתיימה
השכוע, כימעט ולא גרמה נזקים
למיפעל, למרות הודעות בעליו על
| נזקים כשיעור של מיליוני ד״י
שנגרמו להם. מסתבר כי למעשה
נפלה השביתה על כעלי המיפעל במו
משמיים, שכן היא איפשרה להם
2לערוך שיפוצים שנדרשו בחלק ניכר
ממחלקות המיפעל, ולהחליף ציוד
ישן בציוד חדיש במחלקות אחרות,
אילולא השביתה היו כעלי חמיפעל
נאלצים להשבית מחלקות
כמיפעל כהדרגה, כדי לאפשר
שיפוצים והחלפת הציוד.

מ שרד־ ה מי שפ ט־ ם
הידיעה על פרישתו הקרובה של צבי טרלו, מנכ״ל
מישרד־המישפטים, העומד להתמנות כשופט בית־המישפט
המחוזי בירושלים, כבר גרמה לתחילת
המאבק על הירושה, שהוא משאיר אחריו.
המועמד הטבעי לתפקיד מאנשי מישרד־המישפטים
הוא מאיר גבאי, המישנה ליועץ המישפטי לממשלה.
גבאי נפגע בשעתו מכך שתפקיד היועץ־המישפטי
נמסר לפרופסור אהרון ברק, עם פרישתו של
מאיר שמגר. מישרת המנכ״ל נראית כפיצוי
הולם עבורו.

אולם לאחרונה צץ מועמד נוסף לתפקיד —
האלוף רפאל ורדי, שהיה אחד המועמדים
לניהול מישרד־הכיטחון.
צמרת מישרד־המישפטים מתנגדת למינויו של
ורדי, בטענה שהמנכ״ל צריך להיות בעל רקע
אזרחי ומישפטי.

^ ^יייייי

שופט ראש חד ש
ב בי ת־ טי שפט

חוגים כלכליים המקורבים לשרי־האוצר
ניסו למנוע את הופעת הספר, העלול
לפגוע בתדמיתו של יהושע רבינוביץ.

ה שלו בחל ־ אביב

עורך הדין מנוסביץ י־היוווץ
המי שפטי

שופט־־השלום חיים שפירא עומד להיכנס
לתפקידו החדש, כשופט ראשי של
כית״המישפט השלום כתל־אביב.
מינויו של השופט שפירא, שם קץ למאבק
שנמשך למעלה מחצי שנה מאחרי־הקלעים
במישרד־המישפטים, בו נטלו חלק נציגי מיפלגות
ולישכת עורכי־הדין. בשל מאבק זה, נאלץ
מישרד־המישפטים להאריך כמה פעמים את מינויו
של השופט המחוזי חיים שטיינברג כשופט
ראשי זמני בבית־מישפט השלום בתל־אביב.

מ ״רשאח
אולפני ההסרטהץ
מותה של מרגוט קלאוזנר, נשיאת אולפני־ההסרטה
הרצליה ובעלת המניות הראשית של האולפנים,
עורר שאלות בקשר לעתיד הבעלות על
האולפנים.

שורה של פרשיות כלכליות נוספות עומדת להיחשף
בספר חדש בשם הצל, העומד לצאת־לאור
בקרוב. מחברי הספר הם העיתונאים הכלכליים
משה שליו ומנחם פורטוגלי, שהוציאו לפני שנים
מיספר את הספר השיטה, שעסק בשערוריות
הכלכליות בתקופת פינחס ספיר. הספר החדש
מהווה המשך לפרשות השחיתות שתוארו בהשיטה.

של מכווי־ה טסגיים
בעלי מבונים־לעיסוי כתל־אכיב הקימו
אירגון־גג, שידאג להגנה מישפטית
על עיסקיהם.

כצעד ראשון פנו ראשי האירגון אל עורך־הדין
אבנר מנוסביץ, כדי שיגיש עירעור לבית־המישפט
העליון על פסק־הדין של השופטת המחוזית חנה
אבנור, השופטת שהטילה שנה מאסר־בפועל על
נערת־העיסוי ליליאן לבן, אחרי שזו נאנסה
ונשדדה על־ידי ביריונים.
אירגון בעלי המכונים־למסג׳ים יממן את הוצאותיהם
המישפטיות של ליליאן לבן ושל חברים אחרים.
עורך־הדין מנוסביץ מייצג את אחד הנאשמים
במישפט נגד תוקפיה של ליליאן לבן, וכעת ייצג
גם אותה.

אוט•
טויו א
ק$ל1

הספק>.ז.ק חציוואט פטיפון 70 מגנו אוטומטי
עםואט מגנ טי •
טיונו/״\/1.ועו*1/עוק ס טוי או
.זוג ומקולים 0ו׳< 5.55ג וואט

עם ומקווים •והי גדילים 0 .5050 זי״

לנבוד
י שפ או הברת איקטוונית לנזסוזלנטיס
ת.ד0 .נו 29ת״א

הנני מבקש פוטים נוקפים
ט 7מעונת סטויאו:

נתובת:

מכתבים
לחזור אד הציוגות:

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגהלה: תל־אביב,
רחוב גורדו! ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל־־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״ט. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ט .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

אין בימעט כתבה פוליטית המופיעה
׳בהעולס הזה אשר אינה מעוררת שיחות,
לחשושים ודיונים, לפחות אצל האישים
המוזכרים באותה כתבה והמקורבים להם.
אולם מה שקרה אחרי הכתבה מי יישב
על כיסא זה (העולם הזה ,) 1990 כתבה
אשר דנה במאבק על ירושתו של יוסף
אלמוגי כראש עיריית חיפה, היה קירקס
פוליטי ממש.
שבוע אחרי שהופיעה הכתבה התכנסה
מזכירות מיפלגודהעבודה בחיפה, לדיון
שבועי. על סדר־היום של הישיבה לא
הופיעה הכתבה בהעולם הזה, אולם היא
הוקדשה כולה למה שנכתב באותו גיליון.
חלק מהמשתתפים דרש כבר בפתיחת ה ישיבה
להקדיש אותה לדיון בכתבה. יוסף
אלמוגי התנגד באומרו אנחנו לא דנים
אף פעם במה שכתוב בעיתון הזה ד׳ א ך
חבריו לישיבה התחכמו לו :״בסדר, לא
נדון בהעולם הזה, נתייחס רק למה שהיה
כתוב בו.״ לכך לא יכול היה אלמוגי לסרב,
ובמשך הדיון הוא אישר כי כל מה
שכתוב בכתבה הוא אמת לאמיתה.
״אני עוד מעט עוזב אתכם, וזה לא
מעניין אותי יותר,״ אמר אלמוגי לחברי
המזכירות הנדהמים ,״,אבל אם לא תמצאו
את ד,מדליפים, יהיו לכם עוד הרבה צרות
מהעולם הזה.״

הראשון שהגיב על הכתבה היה חבר
מועצת העיריה, ומי ־שראה עצמו מועמד
לתפקיד ראש־העיר, הפרופסור שבח וייס.
באותה כתבה סופר בהרחבה על איומים
שמזכיר מחוז־חיפה של מיפלגת־העבודה,
אורי אגמי, איים על וייס, אם זה יציג
את מועמדותו למישרת ראש־העיר. אגמי
איים אז בי יפתח ״׳תיבת פנדורה,״ ויגלה
דברים אישיים על וייס. כתגובה על כך
שלח וייס מיכתב חריף ביותר לאגמי,
בו איים בפעולות־נגד מאותו סוג.
בעיקבות הכתבה הודיע וייס כי הוא
פורש מהמידוץ על תפקיד ראש־העירייה.
״אין אני רוצה להיות שותף להתבוססות
ברפש, אשר עכשיו — אחרי הכתבה ב-
העולם הזה — אני מבין שהמיריוץ לתפקיד
יחייב אותי. יש לי מישרה באוניברסיטה,
ואני רוצה להקדיש את כל זמני לחיים
האקדמיים,״ הודיע שבח וייס.
אולם הוא הגדיל לעשות. הוא פנה
לאודי אגמי, התנצל בפניו על המיכתב
ואף ביקש מאגמי לקרוע אותו ׳ולשכוח
בכלל שהוא ניכתב אי־פעם.
את וייס גם האשימו כי הוא הדליף
את החומר להעולם הזה .״ראינו אותך
יושב בקפה כרמל עם יוסי ינאי,״ קראו
לעברו בישיבת המזכירות. וייס הודה כי
שתה איתי קפה, אולם קבע כי הוא מכיר
אותי שבים רבות, ואין זו הפעם הראשונה
שהוא שותה איתי קפה• ״בנושאו חיפה לא
דיברנו, ואני לא יודע מניין היה לינאי
החומר.״

גילוי נוסף בכתבה נגע לעשרות אישים
בחיפה, מהם חברי־כנסת, עסקני־ציבור,
קציני־מישטרה בדרגות גבוהות ופקידים
בכירים. בכתבה התגלה כי מדי יום שישי
אחר־הצהריים מתכנסים אישים רבים ב חנותו
הגדולה של יעקב זיניוק, ועורכים

שם מסיבה על טהרת הוויסקי. .״אך באחד
הימים השישיים האלה היה מי שדאג ל הזמין
כמה אורחות צעירות,״ נכתב אז,
״היו אלה חיילות חיב״ה המשרתות בחיפה.
נראה כי מראה החיילות־השוטרות
הצעירות עורר כמה מן הגברים. הם
ה־שתכרו והחלו להיטפל לבניות, שברחו
מהמקום בזעקות־אימים.״
לא היינו מביאים סיפור זה בתוך כתבה
פוליטית, לולא שימש המיקרה שוט מאיים
בידיהם של כמה עסקנים נגד עסקנים אח רים,
המשתתפים במסיבות של זיניוק. ה־עסקונה
של חיפה סערה כולה בעיקבות
סיפור זה, והיה ברור כי כל אחד מה מועמדים
לראשות־העירייה, מאותם ה משתתפים
במסיבות של זיניוק, חשוף ל סכנה
כי מתנגדיו ״יפוצצו״ לו את ה פרשה
ברגע המתאים.
בעיקבות הכתבה הפסיק זיניוק את ה מסיבות
.״אני לא בא לשם יותר,״ סיפר
אחד מאילי־ההון של חיפה, שהיה אורח
קבוע במסיבות אלה .״אישתי מצווה עלי
להיות כל יום שישי בצהריים בבית.״
״אנחנו נמתין כמה חודשים, ואז נחדש
את מועדון־היום־השישי שלנו, בבית של
אחד מתעשייני חיפה על הכרמל,״ הבטיח
אחר־כך עסקן של מיפליגת העבודה, השו תף
אף הוא לחבורה•
אולם הגדיל לעשות ח״כ משה ורטמן,
הלוטש עיניים על תפקיד ראש־העיר יותר
מכל מועמד אחר. הוא, יחד עם ח״כ
אחר של מיפלגת־העבודה, שגם הוא מוע מד
פוטנציאלי לתפקיד, ח״כ משה שחל,
החלו חוקרים במשותף מי הדליף לי את
את החומר. בעיקבות החקירה המשותפת
הגיע כל אחד מהשניים לידי המסקנה כי
השני מסר את החומר. הכנסת כולה ־ממעה
את ההאשמות ההדדיות *שנאמרו במיזנון
הכנסת, בקול רם ביותר, כאשר ורטמן מא שים
את שחל ושחל מאשים את ורטמן
בהדלפה.
אילו היו טורחים השניים לשאול אותי,
,הייתי מסביר להם כי החומר בא לאחר
שיחות עם עשרות אישים חיפאיים תוך
ליקוט פרודי מידע, עד שהושלמה התמונה
כולה.

ההשפעה הגדולה כיותר היתד -דוו קא
על מזכיר מועצת פועלי חיפה, אליעזר
(״הסטודנט״) מולק, שאף הוא מועמד ל תפקיד
ראש העיר. מולק, שנסע לטיול
לימוד־אנגלית באנגליה, קיבל את גיליון
העולם הזיה ל־שם. לפתע הודיע מולק כי
הוא סיים בהצלחה את לימודי האנגלית
שלו, וכי הוא מקדים את שובו לארץ
בחודש•.
רק כשהגיע מולק לחיפה הוא סיפר את
האמת לידידיו :״לפי העולם הזה הבנתי
כי מערכת־הבחירות מאחרי הקלעים הגיעה
בחיפה לשלב בו לא יכולתי להרשות ל עצמי
להישאר בחוצלארץ.״

• מעתה יעמוד מדור זה לרשות
בל חברי־המערבת, שימסרו בו
פרטים על עבודתם ותוצאותיה.

לאור ההחלטות באידם, והאקלים הבינ לאומי
העדין, הגיעה העת שנלבן בינינו
לבין עצמנו את מהות הציונות. הציונות
היוותה בזמנו מקור גאווה והזדהות ליהו דים
באשר הם. גדולתה היא בחזון ובמעש.
האם שאלנו פעם את עצמנו כיצד הוכנסה
הציונות לסרכ אותו הנה כי־כן, ככל
הנראה כל אחד מסכים על מערכת הבעיות
שאינן כשורה במדינתנו. יתירה מזאת, כל
אחד חותם בשתי ידיו ומוכן שיתוקנו —
אולם לא על חשבונו, ולא על גבו• ובכן,
מהיכן להתחיל ז נותר המלל, באין מעש.
כך חזרה הציונות למרכאות.
אגב, ציונות משמעה לגבי, כל בן לאום
אחר בעולם שהוא פטריוט, מקור־גאווה לכל
אדם באשר הוא. הגיעה העת שלא נתבייש
במושג ציוני. טוב נעשה אם נחזיר לו
את משמעותו הפנימית ובירקו שהועם,
לאור נתיבי דור המייסדים ותכני־העתיד
של שנות האלפיים.
ברוד אלון, רחת־גן

לאן הלו המזב״ל?
לקטע במדור ״אנשים״ (העולם הזה
,)1993 בעניין המו״מ ליישוב הסיכסוך
באל־ על הנני להעיר: אין אמת בידיעה
שמזכ״ל ההסתדרות ״הפסיק את הדיון
בעיצומו כיוון שעליו למהר לפגישה שיש
לה עדיפות עליונה.״
לאחר ארבע שעות של דיונים עם הצד דים,
ביקשו הצדדים (הנהלת אל־על וועד
עובדי בתי־המלאכה) פסק-זמן להתייעצו יות
פנימיות בנפרד. מאחר שמזכ״ל ההס תדרות
התחייב מראש להופיע באותו מו עד
בערב שאלות־ותשובות עם פועלים.
שהוקלט לשידור־ברדיו, במיסגרת תוכניתו
של יעקב אגמון, נוצל פסק־הזמן של ה התייעצויות,
ל״קפיצה״ למועדון־התיאטרון
להקלטת התוכנית שנקבעה׳ כאמור, זמן
רב לפני־כן.
איש לא הסתיר שהמזכ״ל יצא להקל טת
תוכנית. ההיפך הוא הנכון: חח״מ,

אלון ירוץ /לניו־יורק וחזרה /להידוק
החגורה.
משולש ניצחי עליון /רבין-פרם את
אלון /מהדקים את החגור /מוסיפים
עוד חור / .אוי לה לאותה פיגורה /
בתום הידוק החגורה.
שמואל איילון, תל-אביב

פירושה של תגועח
נתבקשתי על-ידי מרשי, רחמי 0בוני,
לפנות אליכם כדילקמן:
העולם הזה 1992 פירסם תצלום וקטע,
שבו ייחסתם למרשי דברים ופירושים ש לא
אמרם ואף לא יכול היד. לאמרם.
לתצלום באותו גיליון ׳נתתם פירוש ה נוגד
את אותו מעמד׳ כל זאת כדי לסלף
עובדות ולהציגן באופן הרצוי לכם, מס תבר.
בזמן
שקדם לראיון (אליו לא הייתם
קרואים) הופעתם (כתב וצלם שלכם) ב־חצריו
של מרשי, והחילותם לדובבו בק שר
למכירת מיגרשו שעליו (על המיגרש)
הצביע מרשי, ואילו אתם נתתם לתנועה
זו פירוש של ״מאשים״.
מרשי לא אמר הדברים שייוחסו לו ב־עיתונכם,
וטוען כי הדברים יצאו דווקא
מפי כתבכם ועוזרו (הצלם) ,ושלדברים
אלה ביקשתם אישור מפיו, כאילו חינו
בר־סמכא.
סילוף הדברים והתנועה, כפי שפורסמו

רחמים בונים
הצבעה על מיגרש
בעיתוינכם, מהווים הוצאת שם רע למרשי
שהינו, כרוב האזרחים ברחובות, אוהד
ומכבד את ראש־עירו ואינו שותף בכל
צורה שהיא לדיברי הלעז והרכילות שהת פרסמו
בעיתונכם.
צפורה שרעבי, עו״ד, רחובות

לא להרגיע את הסופה

שמואל סודר
קפיצה למועדון
כדובר ההסתדרות, מסר לעיתונאים שהיו
במקום וציפו לתוצאות הדיון, שיוצאים
להקלטת תוכנית רדיו במועדון־התיאטרון,
ועומדים לחזור להמשך הדיון תוך שעה.
לאחר הקלטת התוכנית הנ״ל חזר המז-
כ״ל לניהול הישיבה עם הצדדים _ ישי-
בה שנמשכה עד השעה שלוש לפגות-
בוקר, ואשר בסיומה הושג ההסדר להח זרת
העבודה באל־על לתיקנה, שפרטיו
המלאים פורסמו ברבים.
•שמואל סולר, דובר ההסתדרות, ת״א

מהדקים את החגור
מתיחות שוררת לאחרונה בין אישי
הצמרת בממשלה. כך נוצר מצב מביו —
מתיחות מצד אחד, והידוק-החגורה מצד
שני. להלן שיר שחיברתי בנדון:
רבין אח רבינוביץ בע׳׳מ /מייצגים את
רוב העם• /הראשון ראש-ממשלה• —
השני — אוצר שלה. השרים שיא של
איכות /זוחלים עם הפיחות / ,מהדקים
את החגור /זה הולד לפי התור.
רבין מהדק את פרס /שמא יגדל לו
כרם / .כי אבוי לביטחון /אם הקו אינו
נכון. כך דואג מישרד־החוץ /שיגאל

אל לנו להרגיע את הסופה שפרצה ב-
עיקבות מישפט־פרץ. עלינו להמשיך להכות
בברזל בעודו חם• מיקרה־אשדוד טפח על
פניה של המציאות הכואבת של החברה
הישראלית. אשדוד, שביתת עובדי אל־על,
שתיקתם התמוהה של הפנתרים השחורים
— מובילים אותנו לאיבוד הדמוקרטיה
במדינת ישראל.
עלינו לתקוף את מדיניות הממשלה,
הנוקטת שיטת כיבוי־שריפות ולא בדק־בית
ממסד עד טפחות. עלינו לגנות את סחיטתם
של האנשים שמנצלים את מעמדם הרם,
כביכול כדי לתפוס את מדינת ישראל
בגרון ולסחוט ממנה כספים.
׳אני, כמי שהצביע בעד הפנתרים השחו רים׳
לא אעשה זאת שוב. עקב שתיקתם
המשונה בפרשות אשדוד ואלי על. לי נדמה
שראשי התנועה הזו הפכו רודפי־זכויות
כרוב המדינאים במדינת ישראל.
הרגעת הסופה וספיחי מיקרה־אשדוד על-
ידי העולם הזה, היו כהצטרפות למדיניות
כיבוי־השריפות של הממשלה. כעיתון כה
חשוב ונפוץ -עליכם לנבור ולחטט בכל
הפרשות הללו, קודם שיאבדו כאן החיים
הדמוקרטיים — אם לא גרוע מזה.
בגי אגקורי, צה״ל

הסייד וראש־הממשלה
הייתי רוצה לדעת מתי יחדלו לשים
מדכאות לפני ואחרי המילים זכויות-
הפלסטינים, כפי שעשה, למשל, מר מי ד
(המשך בעמוד )6

העולם הזה 1995

בואו לראות את דגמי 75 76 החדשים ש :1> 6 7מכנסי ג־ינס, חליפות דנים, מנס משופשף. חליפות סריג וחולצות סריג צבעוניות.
חולצות פופלין חדישות וחליפות קורדרוי בגזרות אופנתיות ובשלל צבעים.

העולם הזה 1?95

מכתבים
מדינת ישראל
משרד החקל או ת

(הנזשז מעמוד )4
לנדאו, במאמר־המערבת שלו בג׳רוסלס
פוסט מן רד . 10.11.75 לכל עם יש זכויות.
זכויות לצדק, שיוויון, גאווה אנושית, חי פוש
אחר האושר, הזכות להבעה־עצמית
בעבודה יוצרת, והזכות לכבד את זכויד
תיהם של עמים אחרים.
כן, יש להם אפילו הזכות להונאה־עצ־מית,
שבה עושים אלד, המתנכרים לזכד
יותיהם שימוש כה נרחב. הזכות היחידה
שאין לאיש היא הזכות לשלול זכויות,
שאותן הוא דורש לעצמו מן האחרים.
בג׳רומלס פוסט מן ה־ 12 בחודש, צוט טה
גולדה מאיר בכנותה את היטלר ״סייד
אוסטרי״ .למעשה, היטלר צייר תמונות־שמן:
שקיעות, טבע דומם׳ איילות ביער.
תמונות אלו שלו נידהו על-ידי בעליהן
ומנהליהן של הגלריות־לאמנות של מינ כן,
שהיו יהודים — או, מכל מקום, היט-
לר חשב שהם יהודים בשל אי־התלהבותם
מיצירותיו.
אגב, מה רע להיות סייד? מה ההבדל
בינו לבין נגר, נסח, חשמלאי, שרברב
או עורד־עיתון? אילו הייתי סייד, הייתי
מגיב בחריפות על הערתה של גולדה
מאיר. לא כל אחד מצליח להיות ראש-
ממשלת ישראל לשעבר.
ידם!? שריק, תל־אביב

להלן לוח המחירים
המוסכם
ל־ 23. 11. 75־ 28.11. 75
במסגרת וזהוזלות בחנויות השרשרת של
הסופרסל והסופרמרקט וחנויות פרטיות
שהצטרפו למבצע.
לצרכן

ל ק ״ג

• רקוח

4.25
עגבניות מעולות
2.50
גזר 99 145
חצילים

1.35
ברוב לבן

1.45
פלפל קליפורניה
תפוא״ד בתפזורת — מב צעלקראתחנוכה

1.80

2.25
תסוא״ד ארוזים 99 כצל יבש מעולה
1.95

2.20
כצל יבש בשקיות של 2ק״ג

דאש־חעיר צדק
ברצוני להגיב על הכתבה ״מה יודע
ראש־העיר״ (העולס הזה ) 1991 שבה נא מר
כי בעל מלון גני־שולמית, בצלאל מיז*

3.65
תפוחים גרגר אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרגר אלכסנדר גודל 6.5
4.40
תפוחים זהוב עמק גודל 6
4.30
4.70
תפוחים זהוב עמק גודל 6.5
תפוחים זהוב הר מאויר מבוקר גודל 4.30 6
תפוחים זהוב חר מאויר
מבוקר גודל 6.5
4.70
בננות
4.25
אשכוליות
1.80
תפוזים מינים שונים
2.05
3.40
לימונים

לר, ראיון עם ראש־הממשלה או עם שר־הביטחון.
עיתון זה לא זכה עד כה לראיד
נות מסוג זה, בניגוד ליומון בילד (שהיא
מערכת-נפרדת).
מערבת העיתון, מצידה, שלחה גם היא
מיכתב לראש-ענף-עיתונות צבאי שליד
דובר־צה״ל, מר יצחק (״צחי״) שמואלי,
ובו נתבקש הנ״ל לארגן לראש־הכתבים
שיחה עם אישיות צבאית כלשהי. בחו גים
שיונים מוכר מר שטילר כפרשן צבאי
ידוע באירופה׳ וכבר־סמכא בכל נושא
צבאי. לאחר סיום הסימפוזיון קיווה מר
שטילר כי יזכה למילוי אחת מן הבקשות
שתוכננו קודם בואו ארצה.
דן פתיר, יועץ ראש־הממשלה, דהה את
הבקשה מיום ליום, ולבסוף נאמר לנו:
״אין זמן״ — זאת לאחר שמר שטילר
נשאר במייוחד בארץ, והאריך את שהותו
כאן לצורך ראיון או שיחה. אלוף רפאל
>״רפול״) איתן הסכים לראיון, אולם ביקש
את אישור הדמטכ״ל. מסיבות שאינן
מובנות כלל דחה הרמטכ״ל את האישור.
רב-אלוף גור דחה גם כל בקשה אחרת
של מר שטילר להיפגש עם גורם צבאי
כלשהו בדי להעניק לעיתונאי זר רקע
לנעשה ביזם בארץ. גם דוברו של שיט־עוז
פרס, מר לביא, דחה מכל־וכל ראית
לעיתון שהוא פרדישראלי. בסיום השבוע
השני לשהותו כאן חזר מר שטילר לגר מניה,
כשהוא ממורמר ועויין. הוא נאלץ
לבזבז כאן כספים וזמן, כדי לשמוע לב סוף
שאיש אינו מוכן לשוחח עימו.
שעה קלה לפני עוזבו את הארץ, אמר
לי במרירות! ״עכשיו אני יודע מי מקבל
כאן את כל הראיונות הטובים — רק העי תונאים
האנטי-ישראליים. כמו שאמר לי
פעם עיתונאי גרמני אחר, :בשביל הישר אלים
אסור להיות טובים דברי
מר שטילר.
עדי סידן, כתב, בילד אס
זונטאג״ בישראל, תל־אביב

לקראת השגת הבכה

חושבני שהכותרת המתאימה לקאריקא-
טורח שציירתי היא , :נפעל להשגת הבנד,

עופות

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג היוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)

גדי כץ
11.00
10.00
9.00

דגים

בקלח צעיר ארוז בשקיות
כקלה פרום אחיד עשוי מדגים
שמשקלם לא פחות מ־ 260 גרם
כסיף

9.50

10.80
8.50

״באל״
מלח
רח׳ הירקון , 277 תלאביב
טל 445111 .
כוכב החודש

ב״מרבד הקסמים״ :

ג׳ ימי
לויד
עם תזמורת ״הקוסמים׳

תן טרמפ ל ח״ד

מתי שולם?

רחי, הצהיר כי שילם את מיסי מלונו
לעיריית איילת ״מראש, עד סוף שנת / 75״
למרבה הפלא, מייד לאחר פירסום הכ תבה
מיהר מלון גני־שולמית לשלם את
חובותיו לעיריית אילת. רצוף בזה צילום
מיכתב מן חמלת בדבר חובותיו לעיריית
אילת.
מיבתב זה מפריד מכל־וכל את דיברי
הכתבה האמורה.
גדי כץ, ראש עיריית אילת
• צילום המיכתב של מלון גני־שול-
מית, מתאריך ,29.10.75 מוכיח כי המלון
שילם את מימיו (לאחר פירסוס הכתבה)
עד לחודש אפריל 75׳ ,וגם זאת תוך הש ארת
יתרה גדולה.

ראיוגות — רק לאגטי׳ישראלים
העיתון חמערב־גרמני בילד אם זונטאג,
מבית־החוצאח של אקסל־שפרינגר, נחשב
באירופה ובגרמניה כעיתון יום־ראשון
בעל התפוצה הגדולה ביותר ( 3,5מיליון
עותקים 9 ,מיליון קוראים) .יחד עם זאת
נהשב עיתון זה, כמו העיתון היומי בילד,
כאחד העיתונים הבודדים בגרמניה שהם
פרו-ישראליים מובהקים, וחברי-המערכת
בעיתון זה גם הם אוהדי-ישראל, דבר
המתבטא תמיד בכתבותיהם.
אולם לפני שבועות אחדים הוכיחה ה הסברה
הישראלית עד במה מוכשרת היא
להפוך עיתונאים פרדישראליים מובהקים׳
שהם חברי העיתון הנ״ל, לאנשים ממור מרים,
מתוסכלים, ההופכים שוגאי-ישראל.
והדבר שהיה, כך היה:
שבועיים לפני כינוס הסימפוזיון הצבאי
שנערך בהילטון ירושלים, קיבלתי הודעה
טלפונית כנציג העיתון הנ״ל בארץ, על
בואו של ראש־יז,כתבים לישראל, הן לרגל
הסימפוזיון והן לשם כתיבת כתבות אח דות
על ישראל כיום, בנושאים צבאיים
ומדיניים. בין השאר נתבקשתי לנסות ול ארגן
לראש-הכתבים של העיתון, מר שטי־

קאריקטורה שד ויצנר
למי יש?
עם נל הארצות הנאורות.״
מישהו מציע טתרת מתאימה יותר ז
ישראל (קורט) ויצנר, חיפה
• הקאריקאוטחז של הקורא ויצנר —
ראה גלופה.

שקריס לאויד־זמן
קראתי בידיעות אחרונות מה, 14.11.75-
על ״שקרים״ כביכול שפירסמו הפרופסור
ישראל שחק, עורכת-־הדין פליציה לנגר,
אמנון קפליוק׳ מקסים גילן זכו׳ בחו״ל.
פישעי־מילחמה ומעשי־זוועה אי-אפשר
להסתיר לאורך זמן. מדוע אין מקימים
ועדת־חקירה ציבורית, שתבדוק את הנו שא?
מדוע מונעים מעיתונאים מלבקר
בבתי-הכלא הישראליים?
שבתימי, רמת־גן

השוטרים לא חקרו

למחרת היום שבו איימו ברצח על ראש
ועד פועלי אלייאנס ומישפחתו, עמדה על-
יד ההסתדרות ניידת־מישטרה ובתוכה
העולם הזה 1995

מכתבים
מיספר שוטרים. שמילאו טפסי-תלונזז.
הערתי למיטפר פועלים שעמדו קרוב, ש אני
מכיר את השוטרים האלה, והם רוש מים
את התלונה אך-ורק לשם הרושם.
אחרי שבוע היה הפיצוץ, והתברר ש צדקתי.
לא רק שלא פירסמו את היום,
גם לא חקרו את העניין, ואפילו הכחישו
אחרי הפיצוץ שהוגשה אי-פעם תלמה.
מסתבר ששוטרי חדרה לא היו כל בך
מעוניינים לחקור איום־ברצח. מעניין
מדוע.
אזרח שאיכפת לו, חדרה

פרש מול 5ד8
בעניין טילי הפרשינג, יש להניח שמ עתה
יהיה שמם בישראל טילי, פרסינג״
— והמבין יבין.
פ. מיזדחי, תל-אביב

שוער הלילה
ראיתי אמש את הסרט שוער הלילה.
אני מוכרח להסכים עם אורי אבנרי (״הנ דון״
,העולם הזה )1993 בנושא הסרט הזה
והצנזורה, כללית. מד. שהטריד אותי בנד
ייוחד היה שהסרט קוצץ בצורה דראס טית,
או צונזר בצורה אכזרית.
אנו בכל־זאת קהל מבוגר, לפחות בהצ־גות־ערב,
ונוכל להחליט מה אנו חושבים
על השואה ותקופת הנאצים. אבל הצנ זור,
או מיספרי המפיק בארץ, חתכו מיס־פר
רעיונות מהסרט. לדוגמה: יש׳ בוודאי

...ואין שניה לה!
ג׳וקי ארקין

כ שמכונת כביסה הופכת להיות מספר 1ב שו ק, מי ד מנ סי םאח רי ם לחקותה,
לכן, לטובתך שי מי לב, ודר שי אך ורק ליידי ק רי ס טל ה א מי תי ת.
בקנותך ליידי ק רי ס טל-:
אנו מ ב טי חי םלך ־ תמורה מלאה לכספך,
אנו מ ב טי חי םלך -מכונ ת כביסה ע ם כל היתרונו ת והמעלות,
אנו מ ב טי חי םלך -כביסה נקיה ופעולה ת קינ ה של ה מכונ ה ל שני ם רבות,
אנו מ ב טי חי ם לך -שירות טוב ומסור,לאורך זמן,
אנו מ ב טי חי םלך -הנ א ה מלאה מפעול תה של ליי די ק רי ס טל.

מדוע קוצץ 7
התפתחות של האסירה מאסירה לסוהרת
ביחסיה עם הקצין הנאצי, אך זה ינעלם
מעינינו, ואנו צריכים היינו רק לתאר מה
קרה. נכון שזה חוזר בסוף, כאשר הוא
הופך לאסיר איתה, אבל יש סומליות שה־במאית
התכוונה לד. בתחילת הסרט.
אולם, שרירות המיספריים וחוצפתן
מפלה אותנו, הצופים, תמיד לרעה. אני
חושב את זה לפשע! או שמראים סרט
כמו שנוצר׳ או שיגנזו אותו ונמשיך לר אות
את מבט־ספורט, או את עולמו של
וולט דימני,

ג׳וקי ארקין, תל-אביב
!• כתבת העולם הזה, שראתה את הסרט
לפני קיצוץ הצנזורה, מעירה: גס
בסרט המקורי, לפני החיתוך, לא היה כל
קטע המתאר את התפתחות האסירה לסר
הרת. לעומת זאת היו קטעים אחרים.
חשובים לא־פחות, שאכן קוצצו במיספ־ריו
השרירותיים של הצנזור.

מגרית

וווקסמבמקי*
מחלקה לחותו מודולרי

טעות דעוזם צודקת

בנק״ישראל
מכרז מס׳ 498

למכירת

רזי א ל

דרך ״*ו-ירא

׳ 110111
וצפונית ידיעות אחרונות 23.10.75 ,
דגי רוז, רמת־גן

העולם הזה 1995

טלפון 2ת 5 $
רח• 280 סס• ן• -יפו
וקרוב לשעון ליד דרד הים!

הכרטיס הקטן
העושה זהו כ ר טי ס ב.ל.ל. ה מ אפ שר ל אלפי םמל קו חו תינו לערוך קניו ת, לקבל ש רו תי ם ול שלם ב שי קי ם בלי ב עיו ת,
בכל או תםמ קו מו ת הנו ש אי םאתה תוי ת ־באו מכב די םכר טי ס ב.ל.ל.־ .ברג עשאתהמ ציג כ ר טי ס זה -הנו שאאתת צלו מך,
בב תי־ מלון, ב ב תי מסחר, ב חנויו ת כל בו, במסע דו ת, ב ת חנו ת דלק, ועוד ־ י כובדו ה שי קי ם שלך בו ב מ קו ם.
שרות זה הונ הג לר א שונ ה ב אר ע ע״י בנ ק ל או מי לפני מספר שנים. כ ד אי ג ם לד ל ה חזי קבא רנ קךאת
כ ר טי ס ב.ל.ל. ול הגו ת מ הי ת רונו ת הב אי ם: קני ה ללא מזו מני ם ־ הנ חו ת ב חנויו תנבח רו ת -מ שיכ תכסף בכל אחד
מ סני פי בנ ק ל או מי בארץ, ללא אי שור נו ס ף -ש חרור מ ד אג ה של החזקת מזו מני ם. פ ר טי ם בכל סני פי בנ ק לאומי.

סעדה

ברטים ב.ל.ל.

לישראל בו גי נ ץ

הבנק הצועד ע הזמן

י פרסום אי שר

העולם הזה 1995

ב ך התיקווה ה טו ב ה
בשפבר הימים היו רבים וטובים בישראל דוחים
ברוגזה ובשאט־נפש כל ניסיון, מבית ומחוץ, להצביע
על דימיון והקבלה בין בסיס הקיום והמדיניות ה מעשית
של ישראל ודרוט״אפריקה.
אותם ימים נראים עתה רחוקים מאד. הישראלי
המצוי למד בינתיים להתגבר על הבושה ושאט־הנפש.
לא זו בילבד שהקשרים המעשיים אינם מתנהלים מתחת
לשולחן ואין חוששים עוד מ״עינא בישא״ ,אלא שהמפנה
המשותף האידיאולוגי בין שתי המדינות, כ״מצו-
דות הציוויליזציה המערבית״ ,העומדות איתן מול ה הסתערות
האלימה של מה שקרוי ״העולם השלישי״
— מודגש ומובלט בריש־גלי על-ידי אמצעי-התיקשורת
שלנו ומועלה לדרגת נפס חיובי שיש לטפחו ולקדמו.

והנה, עומד אני לחולל הפתעה ולהודיע ברבים.
כי, לפחות לגבי תחום מהותי אחד, הייתי רואה ברכה
רבה אילו אומנם היה דימיון בין מדיניותה של
ממשלת דרוס״אפריקה לבין מדיניותה של ישראל.
הירהור סורר כזה התגנב לתודעתי, כאשר עיינתי
ברישמי-הסיור אשר פירסם עורך ״מעריב״ ,שלום רי׳
זנפלד, לאחר שובו ממסע מקיף בדרוס״אפריקה, לפני
שלושה חודשים. רוזנפלד מספר לקוראיו על מהלך
בעל משמעות היסטורית מפליגה, המתפתח והולך באגס
-,הדרומי של היבשת. אכן, הדברים ראויים בהחלט
למעקב ולתשומת-לב.
בסוקרו את מערכת״היחסים בין דרוס״אפריקה לשכנותיה
השחורות, קובע רוזנפלד הלכה, כי ״ככל
שמדינה אפריקאית רחוקה יותר מפרטוריה, היא יו־תר
קיצונית ויותר תקיפה ; וככל שמדינה שחורה
קרובה יותר לרפובליקה הדרום־אפריקאית, היא מגלה
רוח פשרנית יותר, ונכונות לפתור הסיכסוך בדרכי
משא-ומתן.״ להמחשת התיזה מוסיף הוא ומספר, כי
אחדות מן המדינות השחורות הרחוקות יותר, נוטות
לראות במצב בדרום־אפריקה ״מצב קולוניאלי״ דוגמת
זח שהיה קיים בקונגו, באלג׳יריה או באוגנדה, שעה
שהמדינות השחורות הקרובות יותר מכירות בכך, שהאוכלוסייה
הלבנה בדרום־אפריקח איננה אלמנט קולוניאלי,
כי־אם ״עם־יליד״ ,משמע: עם לבן שהותווה
במשך דורות, ושפיתח את כל הסממנים של עם נפרד,
שכל שורשיו בארץ זו, ושאין לו עוד זיקה אל ״מדינת-
אם״ כלשחי מעבר לים.
כך, איפוא, נולדה מדיניות ח״דטאנט״ של פורס״
טר, ראש־ממשלת פרטוריה, הנתמכת, במקביל, על-
ידי גישתם המעשית של נשיאי ארבע מדינות אפרי קניות
שחורות (טנזאניה, זאמביה, מוזמביק ובוטסו־אנה)
שבשכנותה המיידית של דרוס״אפריקה. מעבר״
מזה ומעבר-מזה נעשים מאמצים רציניים לעבד איס־טרטגיה
מתונה בסוגייה הרודזית, שתבטיח העברת
שילטון סדירה לידי הרוב השחור. זאת בהנחה, כי
פיתרון הסוגייה הרודזית הוא פרוזדור הכרחי להסדר
היחסים בין דרום־אפריקה לבין שכנותיה השחורות.

״פורסטר,״ כותב רוזנפלד ,״הביא את עיקרון־ה-
דטאנט אל אור-הזרקורים. אך בשום פנים הוא לא
היה המנהיג הדרום־אפריקאי הראשון שקיים פגישות
עם שליטי אפריקה השחורה״.
והוא מספר על פגישותיו עם קולין אגלין והלן
סוזמן, שני המנהיגים של המיפלגה הפרוגרסיבית הקטנה.
שניהם הצביעו בשיחותיהם עימו על כך, שכבר
לפני כמה שנים הם ערכו מסעות אל מדינות אפרי־קאיות
שחורות, ונפגשו עם שליטיהן. אגלין חזר זה״
עתה מביקור בזאיר, וראש-ממשלתה היה המנהיג ה12-
במיספר שאיתו הוא נפגש, כראש האופוזיציה בפרלמנט
הדרוס״אפריקאי. ואילו הלן סוזמן, בת המהגר
היהודי והציוני מתחוס״המושב הצארי, שבמשך כ״13
שנח לחמה מילחמת-יחיד אמיצה בפרלמנט למען בי־

תעלה

טול־מחיצות בין לבנים לשחורים בדרוס-אפריקה, הזכירה
״בשמץ של טינה,״ כי נאשר ביקרה, יחד עם
אגלין, לפני ארבע שנים בסנגל, גאנה, קניה, זאמביה,
טנזאניה ומאלאווי — הם הוקעו בעיתונות הדרום-
אפריקאית ומעל במות פומביות, והופצו כל מיני רמזים
על מעשיהם, הבוגדניים כביכול.
שונה הדבר, כאשר ראש״הממשלה עושה אותם דברים
עצמם. יהיה, איפוא, ה״קופירייט״ על מדיניות-
הדטאנט למי שיהיה — הכל מודים, כי לראשונה מזה
12 שנה יש עתה לדרום־אפריקה סיכוי לפרוץ את
טבעת הבידוד הבינלאומי — תחילה ביבשת האפריקאית,
ולאחר״מכן בעולם הרחב. הנחת האופטימיסטים
היא כי, בתנאים פוליטיים מסויימים ,״עשוי ה־דטאנט
להביא לדו־שיח, הדו־שיח למו״מ, חמו״מ —
להסכם, וההסכם — לברית.״

עד כאן רשמיו של שלום רוזנפלד. השוואת המתרחש
ביחסי דרום־אפריקח עם שכנותיה השחורות,
למציאות בזירה חישראלית־ערבית, ממש מתבקשת מאליה
(וזהו הדבר אשר רוזנפלד נמנע מלעשותו. להערכתי,
לא במיקרה).
מאז מילחמת ששת״חימים, וביתר״שאת — לאחר
מילחמת יום־הכיפורים, מתחולל בעולם הערבי (וב-
מייוחד בארצות הערביות שבשכנות מיידית לישראל)
תהליך מעמיק, אם־גם מכאיב, של בחינה״מחדש של
העמדות המסורתיות לגבי הנושא הישראלי, במונחים
מציאותיים (להבדיל מגישה עקרונית״אידיאו־לוגית).
עקרונית
סבורים כל הערבים, כנראה ללא יוצא
מן הכלל, כי מדינת״ישראל, על הקונצפציות המונחות
בבסיסה, לידתה בחטא, היא מבטאת אי־צדק מהותי,
ומוטב היה אילמלא באה לעולם כל־עיקר. אולם,
מעשית, מסתגלים הוגי-דיעות ומעצבי-מדיניות ערביים
בולטים להכרח, כי הנוכחות הישראלית באיזור
היא מציאות נתונה שאין לעוקרה, ויש לחתור לדו-
קיום ואף לשיתוף־פעולה עימה במישורים מעשיים.
תחילתו של תהליך זה בשורת מחקרים בעלי־רמה
בנושאים ישראליים, שבוצעו במכוני-מחקר בארצות
ערביות. במחקרים אלה בלט לעיני כל משקיף בלתי-
משוחד הסיגנון הענייני, ההולך ומשתחרר מן
השימוש בסטריאוטיפים ערכיים, אשר מטיבעם מעוותים
את התמונה. המשכו של התהליך בהתבטאויות
פוליטיות, בכתב ובעל־פה, המדברות על המהלך של
עשיית״שלום עם ישראל כעל ״מהלך היסטורי שאין
ממנו חזרה״ ,ומבחינות חד-משמעית בין התפתחות
הסיכסוך בעידן הקיטוב והמילחמה-הקרה הבין־מע-
צמתית, לבין התפתחותו בעידן הדטאנט הבין־מעצמתי
(ראוי לציון מייוחד בהקשר זה סיפרו של מוחמד סיד
אחמד, הפרשן המדיני הבכיר של ״אל-אהראם״ ,הנושא
את השם ״אחרי שיידומו התותחים״ .ספר זה
מייועד בפירוש לציבור-קוראים ערבי, ואכן הופעתו
עוררה פולמוס ער בציבור הפוליטי בארצות״ערב).
קיימות עדויות משמעותיות לכך שחוגים עתירי־השפעה
בעולם הערבי, ולא במצרים בילבד, מתחילים
לראות ביהודים בישראל ״עם־יליד״ ,בעל שורשים
עמוקים וקשר מהותי לארץ הזאת ומתרחקים, לאט
אבל בטוח, מן הסטריאוטיפ של ״גורם קולוניאלי״.
אולם הישראלי המצוי עיוור להתרחשויות ולתה ליכים
בעולם הערבי. ההנהגה המדינית עוסקת בשטי-
פת־מוח אינטנסיבית, שמטרתה לשכנע את הישראלים
כי אין חדש בזירה, וכי אין הדיפרנציאציה בעולם הערבי
אלא ויכוח טאקטי שולי בין גורמים המאוחדים
במטרתם האיסטרטגית — הכחדת ישראל. לפיכך רואה
ההנהגה הישראלית את עצמה פטורה מהתייצבות
נועזת נוכח האתגר של התמורות בעולם הערבי, ומתן-
יד מצידה להתפתחויות חיוביות אלו.

ואף־על-פי־כן אין אני מאבד תיקווה, כי חמימסד
הפוליטי הנוכחי בישראל יגיע מרצונו החופשי או מכורח
לחצי המציאות המתפתחת, לחערכה-מחדש, ואף
לתמורות טאקטיות ואסטרטגיות, בזירת הסיכסוך ח•
ישראלי״ערבי, ולא בשורה האחרונה — בנושא הפלסטיני.
בסיורי
האחרון בכמה מארצות אירופה המערבית
נשאלתי תכופות, על-ידי בני-שיחי מחוגים ליברליים
ושמאליים מתקדמים באותן ארצות, לדעתי על מדיניותו
של יצחק רביו. הייתי משיב על כך, כי אף שאני
חולק מהותית על כמה מיסודות מדיניותו של רבין,
הריני נוטה להעניק אשראי לא-מבוטל לגישתו חפ
רגמאטית לנושאי הסיכסוך הישראלי־ערבי אשר,
בניגוד לגישה הדוגמאטית של קודמתו בראשות הממשלה,
שהתבצרה בתפיסה הצידקנית של ״שלום-
אמת״ (או לא־כלום) ,עשוייה להיות פתוחה וקשובה
לשינויים המתהווים סביבנו.
כך עשויים אנו להתקדם, במיצעד סבלני וממושך,
במסלול של ״דטאנט-דו״שיח-מו״מ-הסכם״ברית״ .תפקידם
של הגורמים היוניים בישראל הוא לזרז ולהמריץ
התפתחות חיובית זו.

יש מקום להשוואה גם באשר לקובלנתם של רא
יוסי
אמיתי, ק־בוץ גבולות

אלת־ ס דו ם

דברי הבאים מופנים אל מר אריאל עמיעד, מנכ״ל
״חברת״החשמל״.
ידוע לכולנו שדלק, בכל צורה שהיא, אין לנו —
ואנו מוכרחים לקנותו במחירים גבוהים, ולפעמים גם
פוליטיים. אני מסתמך על הרעיון של תיאודור הרצל,
בדבר פתיחת תעלה מהים״התיכון לים־חמלח, וניצול
הגראוויטציה ליצירת כוח חשמלי. גם המהנדס הידוע
לאודרמילק אישר את הרעיון, וגם פיתח תוכנית בנדון.
הצעתי:
לתכנן פתיחת התעלה שתוקם, בצורה
שתוכל להפעיל לא תחנת־כוח אחת או שתיים, כי-אם
10 או 15 תחנות-כוח אשר יופעלו על־ידי אותם מים

שי המ׳־פלגח הפרוגרסיבית בדרוס-אפריקח, על שלאחר
שנים ארוכות של נידוי ציבורי, עקב יוזמותיהם
להידברות עם מדינות אפריקה השחורה, באה הממשלה
ונוטלת מהם את ״זכות היוצרים״ .אלא שבניגוד
למר אגלין ולגברת סוזמן, הייתי מברך על מהלך
מדיני של ישראל הרישמית, שהיה ״גונב את ההצגה״,
מפעילי השלום.
לפני חודשים ספורים הייתי שותף (יחד עם אורי
אגנרי ועמוס קינן) ליוזמה לכינונה של ״מועצה ישראלית
למען שלום ישראל־פלסטין.״ במסיבת העיתונאים
שבה הבאנו את דבר היוזמה לידיעת חרבים,
דיווחנו, אבנרי ואנוכי, על פגישות (בנסיבות גלויות
ופומביות) שהיו לכל אחד מאיתנו עם אישים פלסטיניים,
אשר בהן הביעו בגי־שיחנו נכונות לדו־קיום
ממושך בין שתי מדינות ריבוניות, ישראלית ופלסטינית,
בתחומי ארץ־ישראל המנדאטורית, בהנחה שבעתיד
יתפתח ביניהן דו־שיח אינטלקטואלי, לייצוב ול־הסדר
של מערכת־היחסים ביניהן.
והנה, הדיווחים על פגישות אלו, כמו גם דיווחים
על פגישות שנתקיימו ב״ועידת בולוניה״ לפני שנתיים
וחצי, ואשר אף בהן ניתן היה לעמוד על התמורות
המתהוות בעמדה הערבית המסורתית לגבי המיכלול
הערבי״ישראלי, נתקלו בתגובה אטומה ושלילית, לא
בילבד מצד ההנהגה המדינית דאז, אלא גם מצד גורמים
המצויים ב״אגף השמאלי״ של הקונסנזוס הלאומי.
כאן
באו לידי ביטוי חמור חוסר־חכישרון, או אף
חוסר״הרצון במודע, להבחין בין הביטויים האי ־
דיאולוגיים ־ העקרוניים לבין הביטויים ח -
פוליטיים ־ מעשיים בעולם הערבי, ולגבש מדיניות
ישראלית מעשית בהתאם לכך.

בעוברם מתחנה לתחנה וכך, באומה כמות של מים,
נפעיל את כל התחנות.
הבדלי־הגובה בין חיס-התיכון ליס״חמלח יכולים
להוות כוח-מניע חזק לתחנות חנ״ל, אשר יוקמו במרחקים
של 7־ 5קילומטרים בין האחת לשנייה^ וכך
נוכל לייצר בין 2000-3000 מגאווט, להנעת בתי״חרו-
שת, מיפעלים כימיקליים גדולים, רכבות חשמליות,
פילובוסים וכו /וכל זאת ללא כל צורך בדלק. כן אפשר
יהיה להמתיק חלק מהמים המפעילים את הטור-
בינות, על-ידי שימוש בחלק מהחשמל המופק.
היתרונות :
(א) בניית תחנות־כוח סטנדרטיות, בגודל של 300

מגאווט כל אחת. כאשר בונים 10 או 15 תחנות באותו
גודל ולפי אותה תוכנית, המחיר יהיה זול ביותר. נוכל
לייצר בעצמנו, במקום, חלק גדול מאד •מהציוד הדרוש,
ואולי את התחנות האחרונות נוכל לייצר בעצמנו
במלואן.
(ב) חיסכון בדלק — תודות לשימוש בגראוויטציה
של המים.
(ג) שמירת איכות הסביבה, על״ידי ביטול העשן
או כל מיטרד אחר.
(ד) פיתרון טוב וזול.
לדעתי, יש למסור את ההצעה לצוות-מומחים, כדי
לבדוק אם היא ניתנת לביצוע. ואם כן, יש לקבל את
ההחלטות המתאימות ולהתחיל בתכנת התוכניות המפורטות.
אין טח לחכות, כי הזמן אינו מחכה לנו.

שלו ם

פלד, בח -ם

למה דו ק א שוקולד ע לי ת?

ב• הוא* טרי!
447611

אח היא שלשבישת רצונך אנו
רואני ששוקולד עלית בחנויות
יהיה תמיר טרי! אח היא
שטעמך הטוב ודרישתך
לאיכות הניעו אותנו לייצר
שוקולד טוב יותר,
שאיפשר לנו להתחרות בהצלחה
בשוקי היצוא. את היא שלמשך הרחבנו כך
אח רשת השיווק כדי שתוכלי להשיג
שוקולד עלית טרי בכל מקום. עתה ברור
מרוע את מעדיפה אח עלית על פני
המתחרים וקונה דוקא שוקולד עלית
ומדוע אח אומרת בפה מלא:

טובל עם שו קולד ע לי./ 1

אבל הוא !זוכר את החודש: מאי . 1948
לאזרחי ישראל, מאי 1948 הוא החודש ההיסטורי שבו קמה מדינת־ישראל. בשביל
סעיד חמאמי, זהו החודש שבו אירע השבר בחייו.
יפו נפלה. ב־ 13 במאי, יום לפני הקמת המדינה, חתמה ״ועדת חירום״ יפואית על
כניעה. המונים מתושביה, ובראשם העשירים, ברחו נבר קודם לכן בדרכי הייבשה
והים. אחרים נשארו.
ביו אותם שלא ברחו היה עאדל חמאמי, מוסלמי מנכבדי העיר, חבר־העירייה, בעל
בית בשכונת •ג׳בליה ונכסים בעיר. הוא החליט להישאר.

בוקר אחד התדפקה טל דלת הגיה בג׳בליה חולייה שר ההגנה.
המפקד נתן פקודה: על מישפחת חמאמי, ובד דיירי הסביבה, להסתלק
מייד.

בזיכרונו של סעיד, הנער בן ה־ ,7נחרתו המאורעות באיזמל של פלדה: המשאית
של ההגנה המתינה בחוץ, המישפחה הועמסה עליה עם כמה מטלטלים, המשאית הביאה
אותם לסביבת בית־דגץ (בית־דגון) .שם הורדו על הכביש. .״תמצאו אוטובוס שיביא
אתכם לעזה !״
מה השאיר סעיד חמאמי מאחור? תפונה מטושטשת של יפו, עיר שכולה יופי,
הנראית מבעד לצעיף זיכרונות־הילדות כמקום קיסום. ג׳בליה. ביודהקברות המוסלמי,
שעליו הוא מדבר לעיתים קרובות. בית, שאותו לא ראה במשך 27 שנים, או העומד
בבידור לנגד עיניו. שטה של השכונה היהודית הסמוכה: בית־וגן (כיום בת־ים) .שפת
הים. ריח של פרדס ברחוב שנקרא פעם ״דרך יפו־תל־אב״ב״ (כיום רחוב אילת).
יפו .׳גדעדן האבוד.

״אני חולם על ביתנו ביפו ככל לילה,״ אמר לא מכבר כשיחה עם
ידיד אנגלי. לא כהצהרה אידיאולוגית. אלא בווידוי אנושי פשוט.

וכאשר מישהו שואל :״מתי עזבת את יפו?״ משיב סעיד חמאמי בתוקף :״לא
עזבתי. גורשתי!״

..בד0ם ינ מר ונדו ר
הו גורלו של פליט? כיצד עוברות עליו שנות־הנעורים הגורליות?
סעיד חמאמי לא גדל במחנה־פליטים, והוא לא סבל חרפת־רעב: .מישפחתו היתה
אמידה, והיו לה קרובים בארצות השכנות.
אך גרועים מפיצעי הגוף הם פיצעי הנפש. לא פעם סיפר לידידיו הבריטיים
תקריות אופייניות. למשל :
נער בן 16 בסוריה שלפני האיחוד המצרי־סורי ומהפכת הבעת.
סעיד המאמי, הפליט מפלסטין, נדבק ברעיונות הבעת — מהפכה כל־ערביית,
הקמת מדינה ערבית גדולה. רבים מבני־הפליטים הפלסטיניים, משוללי היישות

הוא הסכים לקבל אותו לעבודה. אבל לא בפלסטין, בגדה המערבית, אלא במקום נידח
ביותר בעבר־הירדן: מען, בדרך לעקבה. חמאמי סירב לקבל את ההצעה.
כעבור זמן־מד, נתקל אל־ג׳עברי שוב בצעיר הסורר. זה היה במקום פומבי, ההומה
מאדם. חמאמי עישן סיגריה, כאשר ראה אותו אל־ג׳עברי וקרא אותו אליו. כדי להוכיח
את עממיותו בעיני הקהל, פנה אליו השייך במילים אבהיות.
,״תפסיק לעשן כאשר אתה מדבר עם כבוד השייך)״ גער בו שומר־ראשו.

כאותו רגע עלה הדם לראשו של חמאמי. הוא הפליט שהי מלים
ערביות גסות כחיטה כלתי־מרוסנת, ופילס לו דרך מבעד לקהל הנדהם.

טנידת אש
ך * וא היה כן 7כאשר גורש מיפו. הוא היה בן 22 כאשר אירעה המהפכה השניה
1 1בחייו, ובחיי עמו.

״מ דה ם עי דחמאמי * ״
לפתע מדברים עליו תפל: על הדובר של אש״ף, המדבר
על שלום עם ישראל.
״ידיעות אחרונות״ הלאומני העתיק השבון ראיון עימו,
שפורסם ב״ניו אוטלוק״ ,אשר תעתיק אותו מעיתון הולנדי.
הוא הדהים את הקוראים בקביעותיו המפורשות: דרושה
חכרה הדדית ישראלית־פלסטינית, חשלום יקום באשר הישראלים
והפלסטינים ינהלו ביניהם משא״ומתן ישיר, אש״ף
מוכן להקים מדינה פלסטינית לבד ישראל, תוך הסדר עימה.
כימעט באותו יום פורסמה ידיעה אחרת עליו. סעיד חט״
אמי, נציג אש״ף בלונדון, הופיע כאורח בוועידה קומוניסטית
בריטית. הוא פנה פומבית אל המישלחת הקומוניסטית הישראלית,
שבאה גם היא לברך, והודיע בי הוא מביא לה את
בירכתו האישית של יאסר עראפאת.
הלאומית, נלהבו לרעיונות אלה. בחזון האומה הערבית הגדולה, האחת, הם ראו את
הפיתרון לבעייתם.
באחד הימים נאסר סעיד על־ידי הבולשת הסורית, וחד עם קבוצת נערים, כולם
סורים. אחרי חקירה קצרה, שוחררו כל הנערים האחרים. רק הוא, הפלסטיני, נשאר
במעצר.

השוטרים הסוריים התנפלו עליו בדומת־זעם. מכות. מלקות. עינויים.
״פלסטיני מלוכלך הם צעקו, כין המלקות ,״אתם מכרתם את המולדת
ליהודים, ועכשיו אתם באים לעשות לנו צרות?״
סעיד חמאמי לא שכח תקרית זו. לא ביגלל העינויים הגופניים. אלא ביגלל העלבון
הנפשי. באותו יום התגבשה בלבו סופית ההכרה: פלסטיני אנוכי. לא סורי. לא ירדני.
לא לבנוני. פלסטיני.
תקרית שנייה, מסוג אחר :
הוא גמר את חוק־לימודיו. היה צורך להתפרנס. מה יכול לעשות משכיל סלסטיגי
צעיר ד הוא יבול להיות מודה, בגדה המערבית.
דודו היה שייך מכובד, בוגר מיכללית׳ אל־אזהר המפורסמת בקאהיר, מרכז החוכמה
המוסלמית. הוא סידר לצעיר ראיון עם האיש שמינה את כל המורים בממלכה ההאשמית :
השייך אל־ג׳עברי, ראש עיריית חברון, שר־החינוך בממשלת ירדן.
הצעיר התייצב בפני השייך המזוקן. שני דורות של פלסטין הביטו זה בזה: העסקן
הוותיק והצעיר המרדן. חמאמי זוכר את הפגישה כך:
.״האם אתה מאמין באללה, בני?״ שאל ג׳עברי.
״אני !מכבד את מסורת האיסלאם,״ התחמק המאמי, שאינו דתי.
״האם אתה קומוניסט?״
״לא, יא שייך !״
״האם אתה נאצריסט?״

מי הוא האיש הזה! את מי הוא מייצגן מה בפיו ן
לקומץ הפעילים בישראל למען שלום ישראלי-פלסטיני,
אין שמו של סעיד חמאמי בבחינת גילוי חדש. הם עוקבים
אחרי רעיונותיו ופעילותו מזה זמן רב. אך לגבי הציבור הרחב,
דמותו היא בבחינת התגלות חדשה.
דיוקן המדינאי הפלסטיני הצעיר, המופיע בעמודים אלה,
חובר על-סמך התבטאויותיו בפורומים שונים, שיחותיו עם
אישים בריטיים ואירופיים ומקורות אחרים. חמאמי עצמו
מתרחק מפירסומת אישית, ומעולם לא נתן לכלי-תקשורת
ראיון כלשהו על עצמו ועל חייו.

אורי אבנר
הוא זוכר את התאריך המדוייק 17 :ביורי .1963 ,תאריך שאינו
אומר דבר לציבור הישראלי. לגבי חמאמי, זהו תאריך לידתה של
המהפכה הפלסטינית.
לפני כן התפוצץ האיחוד המצרי־סורי, והנוער הפלסטיני התייאש מן הבעת.
אהדתו היתה נתונה לגמאל עבד־אל־נאצד, ששליטי הבעת בדמשק ובבגדאד ניהלו
נגדו תעמולה פרועה.
באותו יום־קיץ של 1963 התקוממו גדודי צבא־השיחרור-הפלסטיני, שהיו מסופחים
לצבא הסורי. הם כבשו את בניין מישרד־הביטחון בדמשק. אולם שליטי סוריה
דיכאו את המרד, וטבחו את הלוחמים הפלסטיניים בהוצאות־להורג המוניות*.
מרחץ־דמים זה ניתק את הנוער הפלסטיני סופית מחוט־הטבור של הלאומיות הכלל־ערבית.
בינו ובין מדינות־ערב נכרתה תהום, שלא גושדה מאז. הוא הבין כי העם
הפלסטיני עומד לבדו, שאין לו ידידים, שהוא יצטרך לגאול את עצמו.
זמן קצר לפני כן נולדה תנועת פתח (ראש־התיבות במהופך של ״התנועה לשיהדור
פלסטין״) ,שביטאה הכרה חדשה זו. בראשה עמד אדם בלתי־ידוע בשם יאיסר עראפאת.
אחד המצטרפים הראשונים, והנלהבים ביותר, היה הצעיר סעיד המאמי.
פתח הוא תנועה פליטית. יש לו זרוע צבאית — אל־עסיפה — אך אנשיה מהווים
5מבין החודרים
מיעוט בין חברי התנועה. חמאמי, המדבר בגאווה על הלוחמים (״רק ,־0/
לישראל חוזרים חיים אומר בענווה שאינו חייל ואינו גיבור .״איני יודע אפילו להחזיק
בנשק.״

אולם התאריך הגורלי הבא כחייו. קשור דווקא כקרב 20 :במארס,
.1968
• את רקע חנואורעות האלה תיאר אורי אבניי פנואנזר ״אש׳ף *פיני פצווד,
שפורסם ב־ 19 בינואר ( 1975 העולם חזה .) 1955

הבריטים בשל רצינותו, סיגנונו התרבותי, שפתו המאופקת, האנגלית הטובה השגורה
בפיו, צניעותו האישית ומסירותו המוחלטת לעניין שאותו הוא משרת•

כימעט מכל הבחינות האלה, יש יחם הפץ• לשגריר הישראלי,
גירעון רפאל, שהוא כלתי־פופולרי כיותר אצל הבריטים, הסבורים שהוא
גוקשה, שחצן ויהיר.
לא פעם ניצל סמאמי את מעמדו האישי בלונדון כדי לעזור לאחרים. כך, כאשר
הגיע הבישוף מאקאריוס מקפריסין כפליט ללונדון, אחרי הדחתו, היה זה סעיד חמאמי
הפלסטיני שהשתדל כי יקבלוהו ברוב כבוד בבירה הבריטית.
הדיפלומטים הערביים חלקו על פעולתו זו, מכיוון שלא דאו בה תועלת לערבים.
אולם חמאמי אמר בפשטות,. :אני פליט. אני יודע מה זה להיות פליט. אני עוזר
למאקאריוס, מפני שהוא פליט.״
כמו כל ערבי וכל יהודי שמישפחתו גרה בארץ בימי התורכים, ספג מילדות
סיפורי־זוועה על השילטון התורכי. גם משום כך עזר למאקאריום. עתה, כשחזר
מאקאריום לבס השילטון בחלק היווני של האי השכן, נסתבר כי פעולת חמאמי היתה גם
נבונה מבחינה מדינית.
יתכן שהיחס החיובי לחמאמי מושפע לא מעט גם מן האהדה המסורתית שרוחשים
הבריטים ל״אנדר־דוג״ ,הכלב שמתחת. הם זוכרים ני חסאמי נשאר בלונדון, חשוף
להתנקשות בחייו, בשעה שעמיתיו, נציגי אש״ף ברומא ובפאריס, נורו ונהרגו בפצצות
מתוחכמות.

אן• כעיקר כבש חמאמי את לב הבריטים בהשקפותיו. האנגלים
אוהבים אנשים סבירים, וסעיד חמאמי הוא אדם סביר מאד.

חובות במישור א1רן
ץ מן רב לפני שהגיע ללונדון, בעודו ממלא את תפקידו בתנועת פתח בירדן, נבטו
1בלבו של חמאמי כמה אמיתות שהיו אז בלתי־מקובלות.
הוא התחיל להתמחות במציאות הישראלית, ללמוד בסקרנות גוברת את ההיסטוריה
של המדינה שגירשה אותו מביתו. הוא לא הפך אוהד ישראל, ולא השלים עם תורת
הציונות. אך הוא הגיע למסקנד, כי ישראל היא מציאות, שאי־אפשר לסלקה אלא במחיר
נורא.

יפו, מאי 48י: פליטים 1וטשים את העיר
באותו יום תקפו יחידות צה״ל במיבצע־רבתי את ריכוז הפידאיון בעיירה כראמה,
בגדה המיזרחית של הירדן. בתוך הכפר נמצאו אותה שעה יאסד עראפאת ורבים מהנהגת
פתח — וביניהם סעיד חמאמי.
סיפר על כך חמאמי עצמו לידיד בריטי :
״ישנתי, כאשר לפתע התעוררנו לקול הצעקה , :היהודים באים !׳
״רעדתי מפחד. לא ידעתי מה לעשות. לא היה לי נשק, ולא ידעתי איך להשתמש
בנשק. החלטתי לברוח לכיוון הירדן, ולהסתתר.
״,הסתכלתי דרך החלון וראיתי שזה מאוחר מדי. זחלם ישראלי התקדם לקראתנו
ברחוב הראשי של העיירה. בפעם הראשונה ראיתי את הישראלים בעיני.
״לפתע פתחו נטה מלוחמיגו באש על הזחלם. דאיתי את החיילים הישראליים קופצים
מתוכו, כשהם משאירים מאחריהם את נשקם, ובורחים.

״אז אמרתי לעצמי: גם הם רק כני־אדם. אפשר לנצח אותם. הם
לא סופרמנים ! ״

(כאשר סופר תיאור זה לאלוף שמואל גונן, ממפקדי אותה פעולה, טען כי התיאור
אינו יכול להיות מדוייק שום יחידה ישראלית לא ברחה,״ הגיב גורודיש ,״בתוך
העיירה עצמה כלל לא נפתחה אש.״)

הקרב על פראמה היה נקודת־מיפנה כתודעה הפלסטינית. כשכילם
היתה זאת טבילת־האש, והם מאמינים שניצחו והביסו את צה״ל.

,.שרושת האבואים׳
צעיר המשפיל מיפו, בעל הלהט הלאומי והמוח החריף, משך אליו את תשומת (
| ליבו של יאסר עראפאת. בתוך פתח הוא נודע כ״אחד מצעיריו של יאסר״,
ממקורבי המנהיג. בניגוד לאירגוני־הפידאיון הקטנים, שמשכו אליהם אינטלקטואלים,
פתח הוא תנועה עממית רחבה, ואין בו שפע של כוחות משכילים.

חמאמי עלה במהירות בסולם הפוליטי של התנועה.

עראפאת, שהעריך את כושר־השיפוט -שלו, החל לוקח אותו עימו לפגישותיו
המדיניות החשובות. בפגישות היסטוריות עם גמאל עבד־אל־נאצר ועם אנוואר אל־סאדאת,
שהיו לא פעם סוערות, ישב חמאמי בפינה, מסתכל ושותק. לאחר מכן שאל
אותו עראפאת על התדישמותו.
מאז יולי 1968 מכהן יאסר עראפאת, נוסף על תפקידו כראש פתח, גם כראש אש״ף.
בעוד -שפתח הוא תנועה פוליטית, בעלת זרוע צבאית, אש״ף (״האירגון לשיחרזר
פלסטין״) הוא אירגון־גג של כל הכוחות הפלסטיניים — תנועות־הפידאיון השונות,
קבוצות פוליטיות אחרות ואישים בלתי-תלויינב
לא־ש״ף אין כוח עצמאי. הכוח האמיתי מרוכז בידי פתח• ,שראשיו הם השליטים
האמיתיים באש״ף. התנועות האחרות, המפורסמות מאד בחו״ל בעיקר ביגלל סיסמות
מהפכניות ומיבצעי־טרור ראוותניים, אינן חשובות׳למעשה בתוך הציבור הפלסטיני עצמו.
מכאן שיש פער ניכר בין פירסומם של אישים פלסטיניים שונים ובץ חשיבותם
המע־שית. יש אנשים הידועים מאד ברחבי העולם, אף שהשפעתם בתוך המחנה הפלסטיני
מועטה למדי. ואילו האנשים המשפיעים באמת הם, לא פעם, ידועים אך במעט מחוץ
למוסדות אש״ף ופתח.

המציאות, כעיני חמאמי, היא שיש כארץ שתי יחידות לאומיות,
ישראלית־יהודית ופלסטינת־ערכית, שאין להן כדירה אלא להכיר זו
בקיומה של זו. ההסדר יבול לבוא רק ביניהן לכץ עצמן, ללא התערבות
זרה. הסדר זה יבול, כמציאות של ימינו, להתבסם רק על דו־קיום של
מדינה ישראלית ומדינה פלסטינית, זו לצד זו.
באותו זמן נודע לחמאמי כי קיימים בישראל אנשים הדוגלים בפיתרון דומה. באחד
הימים, במישרד המודיעין הירדני, דאה עיתון ערבי מישראל. היה זה בליון של האדה
אל־עאלס, המהדורה הערבית של העולם הזה, שהופיעה אז. הגליון הכיל מיכתב גלוי
ליאסר עראפאת, וכך־ נוכח חמאמי לדעת כי יש ישראלים שאינם פוסלים הידברות עם
אש״ף, לשם השגת שלום.״
חמאמי לא הסתיר את דיעותיו בתוך פתח. הוא הטיף להן בגלוי — באוזני חבריו,
באוזני פעילי אש״ף ואף באוזני יאסיר עראפאת עצמו. עדאפאת הקשיב, לא הגיב ולא
שלל. מעולם לא ניתנה הוראה לחמאמי לשנות את דעותיו, או לגנזן.
להיפך, עלייתו של חמאמי בקרב התנועה התקדמה במהירות. הוא נבחר למועצה
הלאומית הפלסטינית, הפרלמנט של המדינה־הפלסטינית־בדרך, והוטלה עליו השליחות
החשובה ללונדון — שליחות שהבטיחה כי תהיה תהודה מירבית לדיעותיו.
כלפי חוץ נודעו דיעותיו של חמאמי לראשונה בנובמבר , 1973 זמן קצר אחרי מילחמת
יום־הכיפורים. העיתון רב־היוקרה ביותר בבריטניה, טיימם, פירסם שני מאמרים שלו,
בהם קרא לראשונה בגלוי לשיתוף אש״ף בתהליך להשגת השלום, תוך הכרה הדדית
ישראלית—פלסטינית.

בישראל עוררו מאמרים אדה תגובה מינימלית. בחוגים מדיניים
היתה התגובה: מי זה חמאמי ז סתם אחד המשמיע ריעות פרטיות.
לחמאמי עצמו היתר. תשובה פשוטה לעיתונאים הבריטיים, ששאלו אם הוא מבטא
את דעתו של מישהו :״אני הנציג הרשמי של אש״ף בלונדון. כמו כל שגריר, אני
מ*טא את השקפת שולחי. לא הוחזרתי הביתה אחדי הפידסום. יותר מזה, לא נערכה
עלי שום התקפה בשום במה של אש״ף או של פתח. אמנם היו כמה התקפות פרועות
עלי — אבל אלה באו מצד האירגונים הקיצוניים.״
במהלך 1974 השמיע חמאמי מדי פעם הודעות דומות על הפיתרון הצפוי.
(המשך בעמוד )32
־ החיכתב של אורי אבנרי לעראפאת הופיע בהעולם הזה 1655ב־ . 1969 בשנת 1970
הופיע בביירות ספר בשפה הערבית ,״אורי אבנרי והציונות המתחדשת,״ שהאשים את
אבנרי בכך שהצעתו לדו־קיוס ישראלי־פלסטיני היא מלכודת לחיסול המהפכה הפלסטינית.
נשאל אז מדוע נמצא צורך להוציא ספר כזה בערבית דווקא עתה ברור כי הוא לא
היה מכוון נגד אבנרי, אלא היה התקפה מוסווית על חמאמי וחבריו, שהטיפו לרעיונות
דומים בתוך המחנה הפלסטיני.

למעשה שולטת ביום כמחנה הפלסטיני שלישייה — ״שלושת
האכואים״ :אבו־עמאר, אבו־ג׳יהאד ואכו־מאזן.

אבו-עמאר הוא, כמובן, יאסר עראפאת עצמו. הוא המנהיג הבלתי־מעורער של
פתח, של אש״ף ושל העם הפלסטיני כולו. במרוצת השנים מתבצרת מנהיגותו יותר
ויותר. אין לו מתחרים.
אבו־ג׳יהאד הוא חליל וזיר, הכוח המיבצעי של התנועה. ואילו השלישי בחבורה,
אבו־פאזן, ששטו האמיתי הוא מחמוד עבאס, כימעט ואינו ידוע בחו״ל כלל. אך הוא
דמות מרכזית מאד בהנהגה, איש האירגון והכספים. מעין פינחס ספיר פלסטיני( .פתח
היא תנועה עשירה מאד, שיש לה כספים המושקעים בכל חלקי העולם).
מתחת להנהגה זו עולה קבוצה של צעירים מוכשרים, הכוללים את עבדאללה חו מי
(שישראלים פגשוהו בכינוסים בינלאומיים שונים באירופה)׳ סעיד חמאמי ושניים-
שלושה אחרים.
כאיש פוליטי מובהק, הוצב חמאמי בתפקיד חשוב באש״ף. מזה, כמה שנים הוא
מייצג את אש״ף בלונדון — שגריר בלתי־רשמי של ממשלה פלסטינית שעדיין לא
הוקמה רשמית.

״אני חש כפליט־ך*
כירה הבריטית נהנה חמאמי מפופולריות מפתיעה. הוא רחש לו במהרה חוג
נרחב מאד -של ידידים בקרב ציבור העיתונאים והמדינאים. הגבר בן ה־ ,34 בעל
ההופעה הנאה, השיער השחור והעיניים החומות, מעורר אהדה אוטומטית בלב

נואמה, מאוס :1968 זחלמים ברחוב

חומי] ,אותך
לה שתתף
במבצע השדות המצויין
בבנק !קוו1ו
ו לו כו תבפר ׳ יקד• ערך
הפרהרא שי בשווי 5 ,5ל ׳
החל ביו 16.11.75 ועד י 15.1.76 1אנו שרכינן בסניפינו את
מבצע השרות המצוייך. במסגרת המבצע מתמנים לקוחות הבנק
למלא שאלוני הערכה על הסניף עמו הם עוברים.
בתום המבצע תערך הגרלת פרסים בין הלקוחות.
לפחות לקוח אחד בכל סניף יזכה בפרס. לסניפים המצטיינים
שייבחרו על פי הערכת הלקוחות, יוענקו פרסים.
השתתף גם אתה במבצע.
פנה לסניפך ומלא אח השאלון
במשך המבצע תעמודנה לרשות הציבור לשכות מיוחדות
לטיפול בבעיות. חלונות והצעוח-וליעוץ והסברה ביחס לשרותי
הבנק ותכניותיו.
הלשכות תפעלנה בכל ימי השבוע משעה 8.00 ער 15.00
ובימי שישי בשעות 13.00־ .)8.00
ניתן לפנות ללשכות בטלפונים דל הלן:
חל־אביב )03( 259127 -
י רו שלי ם ־ )02( 226272/3
חיפה)04( 664244/5 -

כן ניתן לפנות, לאחר שעות העבודה, לדיסקונטופונים
(מזכירות אוטומטיות) של בנק דיסקונט
בתל־אביב )03( 54572 -בחיפה )04( 521287 -
בירושלים ) 02( 226272 -באר־שבע 057( 79923

הדיסקונטאים־צוות הבנקאים שלד בדיקקונגו
העולס הזה 1995

עץ וחומרים מעולים ,
מחשבה, חייי־פלוס
מאירופה,

המדויי־של,ענג״
יייי־י
תכנון וידע
..*.ח, הארון ארונג,
1ל פ ונ יל יכים-

כיג תרר וז
.11-4

יגגנז ^
׳ניג ת
.״!-אות הממחישות

הבלתי מוגיייי המשחק בסידורו.׳ 1ת

ורי׳י-
הפנימי
ג כ מי דג ת

בגבהים

ינ של
דלתות
הי. ץ ץ

ס?ן ן עם אפשרויות
פיצול ל 2-ארונית.

ארו^ג הבנאי: הוגן
חדר אחו לשניים.
מתוכנן להרכבת
דלת 1ת משני צדדיו.

ענ ג כ 1ל 1שלכס
להשיג — בסוכנויות
״ענג״ הגאות :
תל־אפיג :״ענג״ ,אלנבי ; 95״ענג״,
עליה ; 13״כל־בו מתתיהו״ ,פנקס
; 33״כל־בו שלום״ ,מגדל שלום ;
״רהיטון״ ,רמת אביב, רה׳ ברודצקי

ירושלים :״גאנז מוביליה״ ,הרצוג ;61
״גאנז״ ,שלומציון המלכה ;6״הדר
הילד״ ,שטראוס ; 7״סגל״ ,המלך
ג׳ורג׳ ;4״לילד ולבית״ ,רה׳ יפו .94
חיפה ענג קמחי״ ,הנביאים ; 15
״ענג כרמל״ ,מחניים .4
אילת :״הוכמן״ ,מרבו מסחרי.
אשקלון :״רהיטי אשקלון״ ,רח׳ צה״ל

כאר־שפע :״רוצ׳ינסקי״ ,קק״ל .65
בת־יס :״כל־בו ליפשיץ״ ,בלפור .32
גבעתיים :״ענג״ ,כצנלסון . 111
דימונה :״ויקא״ ,מרב! מסחרי.
הרצליה :״עופר״ ,סוקולוב ; 40
״פלדינגר״ ,סוקולוב .65
הדרה ; ״קירשנבאום״ ,הר. סמואל 51
חולון :״תינוק כל״ ,ככר ויצמן . 17
טבריה :״רהיטי הצפון״ ,רחוב הגליל

טבעון :״רהיטי פאר״.
כפר-פבא :״בוטיק תינוקיו״ ,ויצמן 30
ברמיאל :״שי לילד״ ,מרכז מסחרי
נהייה :״פינת הילד״ ,בניין אגד
חדש .5
נוץ־ים :״בולדס״ ,מרכז מסחרי.
נתניה :״עולם התינוק״ ,הנוטע . 1
עפולה: רבינוביץ, כיכר העצמאות.
עפו :״פינת הילד״ ,גיבורי סיני .5

פ״ת :״קרינגל״ ,חובבי ציון . 16
פרדס חנה :״הכל לילד״ ,מר׳ מסחרי
צפת :״גרוס״ ,הפלמ״ח .93
קרית מוצקין :״פינת הילד״ ,שדרות
השופטים .4
ק. שמונה :״רהיטי לוקס״ ,מ. מסחרי
רחובות :״וייס״ ,הרצל . 166
רמלה :״וינברג״ ,הרצל .5
רעננה :״רהיטי רעננה״ ,אחוזה . 100

שם/כרמלי

העולם חזה *199

והנידה
תנו ב ת הרוטאציה
תפקידי הניהול שלה. המוסד העליון,
הוועידה, קבע כי שוס מנהל ב״תנובה״
לא יכהן יותר משתי תקופות גנות שלוש
שנים כל אחת. אס רוצים להאריך את
הכהונה מעל לשש שנים, יהיה צורך באישור
מייוחד של כל הגופים בעלי ה מניות
של ״תנובה״ (השייכת לכל התנועות
ההתיישבותיות בארץ).

החלטה לחוד ומציאות לחוד. שרגא
יונגרייז, נציג מושבי הפועל המיזרחי,
יושב על אותו הכיסא מזה 15 שנח. רפי
להיא, מתנועת המושבים, יושב על אותו
הכיסא 15 שנה. הלל אשכול, מתנועת
המושבים, יושב על אותו הכיסא 15
שנה. כמוהם עוד בכירים ב״תנובה,״ שאינם
חולמים על מימוש החלטות ועידתם.
היחידי
שהסיק מסקנות אישיות הוא
בנימין שני, סגן המנהל הכללי והאחראי
על הכספים. שני היושב בניהול מזה
11 שנה, הודיע בימים אלה על פרישתו
מכל תפקיד, ביגלל החלטות הוועידה.

סמנכ״ד שני
פורש

הוועידה הכללית של ״תנובה״ החליטה,
לפני כמה חודשים, על רוטאציה ב-

במקומו של שני ( 11 שנה) יבוא רפי
לוזיא ( 15 שנה) .סרבני הפרישה טוענים
כי החלטות הוועידה פירושן שאסור לכהן
בתפקיד יותר משש שנים מתאריך
החלטת הוועידה.

הקרטל

גרגורי פק
בא לארץ
חברת-ייצור הסרטים הישראלית ,״יש-
ראפילם,״ החלה בהפקת סרט אמריקאי
באמריקה הדרומית. בהפקה יושקעו 3.2
מיליון דולר, ובין השותפים חברת ״קולומביה,״
שקיבלה את ההפצה של הסרט
ביבשת אמריקה.
הבמאי הוא יונתן קפלן, שסרטו
״פחד הקו־הלבן,״ על מאבק נהג משאית
באיגוד מיקצועי מושחת, שובר קופות
ועשה כבר 6מיליון דולר (הוצאות ההפקה
היו 1.3מיליון דולר) .מנהל ״ישרא-
פילם,״ צבי שפילמן, יחיה המפיק ב
פועל,
וחברת ״ישראפילם״ הישראלית
שותפת להפקה. בסרט ישתתפו חמישה
טכנאים ישראליים.
זו הפעם הראשונה שחברה ישראלית
שותפת עם חברת ענק כ״קולומביח״ בהפקת
סרט, שתקציבו גדול פי שניים
מתקציב הסרט של מנחם גילן ,״לפקח.״
הפקת
הסרט באח ביוזמת נציג
״ישראפילם״ בארצות-הברית, אלפס
מסיס, שרכש חוזה להפקת-סרט עם
יונתן קפלן והצוות של ״פחד הקו-הלבן,״
עוד לפני הצלחת הסרט. מסיס פתח לפני
שנה מישרד ל״ישראפילם״ בניו-יורק,
הפיק בבר את הסרט ״מכירה כללית״
בשותפות עם אולפני ״ברקי״ וחברת ״האחים
וורנר.״ בדצמבר יתחילו בישראל
בצילומי הסרט ״סימן־לידה,״ עם גרגו רי
פק, ובשותפות ״פוקס המאה העשרים
״.הפקות אלה הכניסו לישראל עד
בה יותר מ־ 600 אלף דולר.

ווסשילז השחוט עי.,בנק אוף קדפותיה־הברון
אדמונד דה-רוטשילד, יו-
שב־ראש מועצת המנהלים של ״החברה
לישראל,״ השתלט לאחרונה על ״בנק
אוף קליפורניה,״ והדיח את האיש החזק
בבנק, ג׳יימס ג׳ ונס.
רוטשילד קנה בל העת מניות של
הבנק, מחזיק עתה ביותר מ 250/>-ממניותיו.
נציגו במועצת המנהלים הוא
עורך־הדין ג׳ורג׳ שפירו, המטפל מ
חוז
ה ב שר
עם גר מני ה
מישרד־המיסחר-והתעשיה חתם על
חוזה לייבוא 1500 טון בשר קפוא מגרמניה.
הבשר יהיה של עגלים עד גיל
18 חודש, ובל רבע-בקר ימנה 11 צלעות
— דבר שיבטיח במות גדולה יותר של

טעמו גם בפרשת ״החברה לישראל.״
הבנק הוא היחידי באמריקה שמותר
לו לפעול בשלוש מדינות: קליפורניה,
אורגון וושינגטון. באמריקה אסור לבנק
לפעול ביותר ממדינה אחת.
בנק זה הוא ה״ 37 בגודלו באמריקה,
עם נכסים של 3מיליארד דולר. רוט שילד
רוצה להגדיל את הונו מ 2-מיליארד
ל״ 5מיליארד דולר.

סטייקים. המחיר הוא בסביבות —1000
1100 דולר הטונה פו״ב (מחיר בנמל ה־מישלוח).
מנהל
אגף הסחר הבינלאומי במישרד-
המיסחר״והתעשיה, עודד ארז, יצא בימים
אלה לדרום־אמריקה, לחתימת חוזה
שנתי קבוע לייבוא בשר״קפוא. בכוונתו
לחתום חוזה עם ממשלת אורוגואי
על קניית 5000 טון בשר לשנה, באיכות
מעולה. התשלום יחיה בחלקו במטבע
זר ובחלקו (ס/ס )60 בלירות ישראליות,
בחן תקנה אורוגואי מיצרבים בישראל.
כן יחדש ארז את החוזה חחצי״שנתי עם
ממשלת ארגנטינה.
התמונות בישראל, כל הקונה פילם ציבעוני,
משלם בעת הקנייה גם עבור הפיתוח ה־זקר.
דבר זח נראה טבעי ביותר לישראלי
המצוי.
לאחרונה שחח פרשן ״הארץ״ יואל
מרקוס, בארצות־חברית, קנה פילם
ציבעוני. באשר בחן את הפילם שהוצע
לו, שם לב בי המחיר אינו כולל דמי-
פיתוח. מרקוס הנרגז פנה למוכר, ודרש
פילם שמחירו בולל הוצאות פיתוח• ה-
מוגר השיב בי אין לו, ומרקוס הלך לח פש
מוכר אחר•
אחרי כיתות רגליים ממושך נתגלה לו
בי בכל רחבי ארצות־הברית אין להשיג
את מה שהוא מחפש. בירור קצר העלה
כי החוק האמריקאי אוסר להתנות
קניית-פילם בפיתוחו. שבן, הסבירו ל-
מרקוס, אולי אתה רוצה לקנות פילם
אצל אחד, ולפתחו דווקא אצל מישהו
אחר ז
כך מגינה אמריקה על אזרחיה מפני
קרטליזציה.
בישראל, שבה הצרכן הפקר, כה רגיל
האזרח לקרטל של מוברי-הפילם, שהיפוכו
נראה בלא בסדר במבט ראשון.

וודו! ((נהר
החנוח ״גני שולמי 1ד
יהושע ורדון התמנה מנהל-כללי
של רשת מלונות ״גני״שולמית״ .לרשת
שלושה מלונות — בים־המלח, אילת ואשקלון.
ורדון שימש קודם־לכן מנחל־המכירות
וסגן־מנהל מלונות ״פלאזה״.

;ב מנייר־טראלט
פרשן מרקוס
מגלה

אולי תטפל בנושא זה המועצה לצרכנות
! עד כמה שידוע, אין מוכרי הפילם
רשומים במועצת ההגבלים (הקרטלים),
והם לא קיבלו אישור לקרטל כחוק.

דריועויס

קצין הצנחנים (מיל ).אורי לוי, ששמו
נקשר בעבר בבמה פרשיות, הקים
חברה להספקת מיצרכים לבתי-מלון.
לוי שם לב בי בתי־המלון קונים כמויות
גדולות של נייר־טואלט ממיפעלים
ישראליים, במחיר מופרז, לדעתו. הוא
התקשר עם יצרנים, שהיו מובנים לספק
לו נייר-טואלט במחיר נמוך בעשרים
אחוזים. עתה הציע לוי לבתי״המלון את
הסחורה במחיר נמוך ממה שהם משל
מים
ביום, והמבטיח לו רווח מינימלי.
הוא הוצף בהזמנות, מספק עתה נייר״
טואלט ב״ 80 אלף לירות לחודש, מה שמותיר
לו רווח נקי של בארבעת אלפים
לירות. מעודד מהצלחתו, עובר עתה לוי
למיצרכיס אחרים.
בניגוד לארצות-הברית או אירופה, אין
בישראל אספקה מרוכזת לבתי-המלון,
ובל רשת קונה בעצמה את מיצרביה,
דבר המונע את הוזלתם.

ל ע בי רו ת מכס
הפירסומים על דרך הטיפול של האוצר
בגביית היטלי־המלאי על הפיחותים
של נובמבר ,1974 מסרו בי האוצר
והפרקליטות לא הגישו בתבי־אישום נגד
כ״ 1700 יבואנים, שהונו את המבס ב־הצהרות-הטלאי.
במה
יבואנים פנו למדור זה והעירו
כי בעיקבות הפיחות השני, הקטן (;103
בילבד) שהיה לפני במה חודשים, הוטל
עליהם היטל בשיעור הפיחות. הם שלחו
שאלונים על המלאי שלהם, ומאז לא
שמעו בלום מן המכס.
התחמקות האוצר מגביית היטלי״הפי-
חות מעוררת גיחוך. ראשית, רשאי ה מכס
להימנע להוציא רישיונות־ייבוא לכל
יבואן שעבר עבירה, ומסרב לשלם את
ההיטל והקנס. כך יכול האוצר בקלות,
לגבות את בל הסכומים המגיעים לו.
שנית, יכול האוצר ליזום הקמת בתי־דין
לעבירות-מבס, כדוגמת בתי־הדין לתעבורה
או לעבודה. באמריקה פועלים
מזמן בתי-דין לעבירות״מכס, המשחררים
את בתי-המישפט הרגילים מעומס תביעות
המכס.

ספק לוי
מספק

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז׳׳לממשיכי דרכו יבל״א:
חנון מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

ממקדהמש מר האזרחי:

אנוזנן

הספורט -קליעה לאומית!

בעד
...הלאה חגנגסטריזם העולמי
ציונה ציוננו
(מקודם: גבויאלה וסרשפיץ)

מבוא נווה־ ציץ 6
(מקודם :

סימטת אייזנשטרק)

נם־ ציונה
(מקודם :

עקרו!)

...הבוז למלקקים למדינות ה נפט

רפי כד־ עוד כרבכ־ פנימה (כץ)
רחוב עין־לציץ־צופיה 42א,
פתח־ תיקווה
...רק אתמול ירדו מן העצים וכבר
חושבים עצמם מי יודע מה...
אדברט ופיזי ככזל־ייסדנו־את
רחוב מדינת היהודים
(מקודם רחוב ברזיל האנטישמית) 16
אלטנוילאנד (ח״א)
.״גם אנחנו בעד
תלמידי כיתה ג: 2/

הנקין כהן
רופין רכינוביץ
סוקולוב לוי
צחי אכסודום
מוישדה (מויש) בלפור
סיגלית אחד־העם
פינת המעשה הציתי הקורא ישעיהו תומא-שיק מתל-
אגיב מביע לנו לפתוח מדור קבוע אשר
יעסוק במעשים ציוניים טובים. הוא גס
טרח וצירף למכתבו קטעי־עיתונות ציוניים
אשר גזר מתון עיתונים ציוניים
ידועים ונפוצים. הנה לפניכם קטע ציוני
לדוגמה :

.החשדות נגד שני הצעירים
מהכפר ג׳יסר־א־זרקא,
שנגדם הוצא בראשית השבוע
צו מעצת.

אופס, סליחה ...ננסה שנית:

הקליעה -ספורט לאומי!
למפקד המשמר האזרחי, מולא כהן,
יש הצעה מועילה כיצד לצוד שתי
צלחות־חרס בירייה אחת: לשפר את
השני יש-,אל בקליעה לקראת משחקי
מונטריאול ולפתור את בעיית הטרור
אחת־ולתמיד. מולא כהן מציע להפוך
את הקליעה לספורט לאומי !

שנות שמירה ארוכות ומוצלחות, ולנו
לא נותר אלא להוסיף ולאחל לעם

לצורך זה מוכרז מעתה מיבצע לאו מי
חדש, שייקרא גם הוא, כמו כל
המיבצעים הלאומיים הקודמים ,״צבר״
(ר״ת צלף (ציוני) ,בזוקאי, רובאי).
המיבצע נועד להעלות את הכושר הגופני
והרוחני של תושבי ישראל, יקטין
את מיספר הסובלים מהתקפי־לב
וייחסל בצליפות מדוייקות את המוני
המחבלים המשוטטים ברחובות הארץ,
כשמטרות אולימפיות סרוגות על הצד
השמאלי של חזם.
שר המישטרה שדיבר השבוע בכנס
המשמר האזרחי, איחל לחברי המשמר

חוליית המשמר האזרחי כשעת סיור שיגרתי

מנתב רמוס׳ אחרון דשו אדמו]*
שר יקר ואלמוני,
לא איכפת לנו באיזה תיק כדיוק
אתה מחזיק ומטעם איזו מיפ־לגה/סיעה/חטיכה
נבחרת. אנחנו
רק רוצים שיהיה ברור: אם לא

יקום מישרד לרווחה סוציאלית —
זה יהיה בגללך.
אל תספר לנו סיפורים על אחוזים
יחסיים של חטיבה בתוך גוש
ואיננו מוכנים לשמוע ־על האהבה

תן לי להיות הצנזור שלן!
הצנזור הנוכחי הוא, כידוע, פוליטיקאי שמרן וזקן.
ההוא שמציע ת׳צמו לא מבין כלום באומנות.
החיא-חהיא, שרוצה גם היא, היא פוריטאנית איומה.
מח-שמו רק עושה ת׳צמו ליברל.
ההיא לא מבינה מילה בקולנוע.
מה-שמה שונאת כל מה שקשור במין.
היוצמח ההוא רוצח רק קאריירה פוליטית.

אובל אני ־
נחקר־ם עתה במקום
מעצרם, אך עד כה
לא נמצא כל קשר בינם
לבין רצח הצעירה.
(מתוך ידיעה על חקירת הרצחה
של עירית יעקובי ממעגן מיכאל)
ידיעות אחרונות 12,11.75 ,

ישראל המשמן את אקדחיו: צליפה
נעימה ומהנה.

אני מבין ב א מנו ת, אני ליברל, אני צעיר,
אני מבין בקולנוע, אני או ה ב מין, אני
מתקדם, אני רוצה רק א ת טוב תך —

תן לי להיות הצנזור שלו!

והזיקה השוררת בין שר לתיקו החביב.
הסכיזופרניה של המפד״ל,
התסביכים של טפ״ם והשאיפות
של ברעם אינן מעניינו של אך
אחד.
נכון שאתה תמיד תוכל להצדיק
את אי־הקמת המישרד החדש כאשמת
הצד שכנגד, ותוכל תמיד
לטעון שמנעת בכך משבר קואליציוני
— אבל דע לך, שר יקר,
שגם זה טקסט ישן ומיובש. אתה
שר בממשלה הזאת ורק אתה
אחראי למה שקורה בה.
אנחנו רוצים לראות את משרד
הרווחה הסוציאלית כעובדה, ולא
איכפת לנו איך תעשה את זה, מה
תקריב או על מה תוותר. זכור רק
שזו ההזדמנות האחרונה הניתנת
לך כדי להוכיח שכל הנאומים
שנשאת לעם בסופי־שבוע _ לא
היו מם־שפתיים ולא באו רק מתוך
תאוות־פירסום.
אם לא יקום מישרד לרווחת סוציאלית
נראה בך אשם ישיר בכך,
נרשום את זה לפנינו ונזכיר
זאת בכל פעם שתפתח את פיך,
כדי להסביר את מצבנו הגרוע ו־ותישא
דרשה בדבר הידוק־חגורות.
זה המכתב המנומס האחרון.
שתצליח.

לא איכות החיים היא הקובעת
— כי אם במות החיים !

ד״ר מ. זזארין
(בכנס התנועה לשיפור כמות החיים)

מה אומר הווער עד הציוווח
במיסגרת מדורנו הקבוע לשעות
קשות, מה אומר הנוער /נפגשנו
איתם הפעם לשיחה על הציונות.
השתתפו, כרגיל, עמי ותמי הנפלאים
והמבריקים, בועז הנועז, פזית —
הילדה הפיקחית וציון — שהוא ה׳
פרענק הטוב. ארז, שהוא בחור כארז
ונתן לנו בעבר המון תשובות יפות,
לא יכול היה להופיע הפעם.
פתחתי בשאלה המתבקשת.
אני( :בחרדה) אתם ציונים?
עמי ותמי( :בתיאום מופלא) כן.
בועז( :בהעזה) כן.
פזית( :מיישרת מבטה) כן.
ציון( :מחוספס, אבל כן) כן.
אני( :תוקף מהאגף) מה זה בשבילכם
ציונות?
עמי ותמי( :כאיש אחד) ציונות זה
משורש ציון, כמו שתייגות משורש
שתיה.
בועז( :החלטי) ציוני זה מי ש משרת
בצבא־הקבע.
פזית( :מוסיפה) טייסים זה ציונים,
וגם קצינים של צנחנים.
ציון ( :בשיקול הדעת) ציוני זה מי
שלא עושה שביתות.
בועז( :מבריק) בצבא אין שבי תות.
שם כולם ציונים.
עמי ותמי( :מסכמים) וגם שיהיה
יהודי.
אני( :שאלה פרובוקטיבית) אתם
מספימים עם החלטת האו״ם שהציונות
היא גזענית?
עמי ותמי( :בתיאום מופלא) לא.
בועז( :בהעזה) לא.

לבני העדה הדרוזית
עם העלייה בדרגה,
בי טול ה מינ הלה מיו ח ד
שטיפל בענייניכם
ו שילובכם ב מ סג ר ת הזכויו ת
ו ה חו בו ת של ה אז ר חי ם
הי הו די ם

עליה מהירה
בסולם הורגות
מאחלים

שאר המיעוטים

להרולד סונדרס
עם העלייה בדרגה
דוו ק א עכשיו
מסמר טו ט ק טן
ו ח סר־ ח שיבו ת
לראש מחלקת ביון ומחקר
במישרד החוץ

ירידה מהירה
בסולם הרוגות
מאחלים

עורכי העיתונים היומיים

פזית ( :מיישרת מבטה) לא.
ציון (מחוספס, אבל כן) לא.
אני( :מנדטיד בפרובוקציה) אז אם
כף — למה? מדוע החליט האו״ם כפי
שהחליט?
עמי ותמי( :לאחר מחשבה) אנטי שמיות.
בועז(
:בגאווה) נאצים.
פזית( :מקמטת מיצחה) נפט.
ציון( :מגרד פדחתו) הסברה.
אני( :לסיכום) לסיכום, מה צייד
עכשיו לעשות?
עמי ותמי ( :מפשילים שרוולים) עכ שיו
צריך לעשות.
בועז( :במצח נחושה) להתגייס ל־צבא־הקבע,
להרוג כמה שיותר ערבים
וכך להראות לעולם שאנחנו לא
אנטישמים.

פזית ( :מגרדת פדחתה) למצוא נפט.
ציון( :מקמט מיצחו) להגביר את
ההסברה.
עמי ותמי ובועז ופזית וציון ( :בפס קנות,
אך בצינעה. קוראים תגר על
עולם המבוגרים, אך ללא שחצנות)
וגם יותר לעשות, הרבה יותר, מה
שיותר לעשות, אז אם נעשה, העולם
יראה שיותר לעשות, ופחות לדאוג,
ולהראות לעולם שלא איכפת לנו מה
הם, זה הרבה יותר טוב לעשות, וזה
יוכיח גם שלעשות זה יותר טוב, וזה
יוציא אותנו, ונראה להם שאנחנו עו שים
יותר אז הרבה יותר לעשות מאשר
לא כלום, ויפה שעה אחת קודם.
אני( :בוכה מאושר) תודה רכה,
נוער נפלא, תודה רכה.

גנב טוב ־ הכל טוב

וו״צמן וציוה העידו במשפט פרידמן

לדבריהם, אירגו את הפקת הנפט וגם את הברחת ספינות שרבורג
:11-3ז-יו ־יד1ר

לתמים כמוני שחשב שמוטי פרידמן גנב בסך-הכל פעם אחת
קצת כסף מהמדינה, נבונה הפתעה גדולה.
סניגורו של מר פרידמן הלך והביא לרוכן העדים 1רג-אלוף
ו 1-אלוף שנשבעו והעידו שמוטי פרידמן הוא גנב מושלם — באופיו,
בנפשו ובמקצועו.
האלוף המבריק סיפר שמוטי פרידמן היה הראשון שהציע לגנוב
נפט מהמצרים.
הרב-אלוף השקול סיפר שמוטי פרידמן הוא שתיכנן את גני בת
ספינות שרבורג.
נכון, אומר הסניגור, מוטי פרידמן הוא גנב באבו-אבוחו, אבל
הוא גנב טוב, גנב מותק, גנב בובה.
ויש הבדל גדול בין גנב כזה נפלא (שגם יש לו מישפחה נפלאה),
ובין גנב עלוב ומלוכלך (שגם יש לו מישפחה מלוכלכת).
בשם העם אני מתנצל בפניך, מוטי פרידמן סליחה.

דבר המערכת

דא ינום
ודא ״שן
שומר ישראל
שוב הזדעזע הציבור היהוד
י בארץ לשמע תביעתם השחצנית
של אותם נערים ערבים החובשים
ספסלי קמפוסינו אשר פתחו בימים
אלה במיתקפה רבתי, וטענתם
המרושעת היא כי יש ברצונם לש מור
על מעונותיהם מחשש למעשי
חבלה.
הצטרפו אותם ״סטודנטים״ למקהלת
משנאינו ומנסים לטעון על ״אפלייה״
כביכול בינם לבין הסטודנטים
היהודים אשר זכו והגיעו למלא
מצוות־שמירה.
האם גמרו אותם מתפרעים קורס
בשמירה? או שמא סיימו הללו
שלוש שנות שירות מ פיר כותב צבאנו
— שבאים המה ותובעים רשות
לאחוז בנשק. ופליאה נוספת: הנוכל
לבטוח בערבי העומד על ה משמר,
בעוד אחיו המחבל חורש
מזימות כנגד ם טו רנטינו התמי מים,
הנמים שנתם הזכה?
ייטיבו־עשות אותם פרובוקציונרים
אם ינשקו יד האוניברסיטה על הכ נסת
האורחים הנאה שנוהגת היא
בם, למרות מוצאם. ואף מעונות
מעניקה להם ביד רחבה — דבר
שספק אם היה עושה בעל־בית
שפוי בדעתו.
אם לא ננקוט ביד חזקה, יהא עלי נו
לשאת בתוצאות ובל נתפלא אם
יבואו אלה בעתיד ויתבעו לגייסם לשו רות
צבאנור״ל, ואולי אף לחתום
קבע.

ליהודים ב אר ץ י שראל:

תשובתנו לאו״ם
עליה יטול כל איש ואישה וטף מן העדה דף מח־ברת־שיטין
שבעים הגרמים נטול־עצין ויכתוב
בה בהכתב העברי התם אלף פעם ופעמים את
המילה ״עליה״ ואף ישאיר שוליים להבודק
ואחר ינטול הדפים ויקפלם לרבעין וידחפם
במעטפת וילקק לשונו ויחבר הבול ויישלח
מעטפת הדפים אצל האדם באמריקא ושבר־נום
טוטאל והעברנום מן הארץ כי בעליה כוחנו.
ובא לציון גואל
וגם הכן רכבר לחורף

פיבון ה שבוע

ב ״ רנז 5״ אתה רואה את יופיה המיוחד,
את נוחותה, את 5דלתותיה, את האפשרות
להפכה למכונית סטיישן.
מה אינך רואה וחשוב שתדע:
״רנו 5׳ היא המכונית הנדרשת והנמכרת
ביותר באירופה (בסוגה).
ל״רנו 5מנוע בעל עוצמה, אמצעי בטיחות
משוכללים. תצפית היקפית מצוינת, יציבות
מופתית תודו תלמ בנ ה ה מיו חדשלה
ולהנעה הקדמית.

״רנו 5״ .המכונית החסכונית ביותר, האמינה
ביותר, הנוחה ביותר והחסכונית ביותר.
״רנו 5״ המכונית האנושית
* ג ג נפתח לפי הזמנה מיוחדת
רנו בחסכון
רא/׳וון!

ש 1ם ₪ש

דנו -היצרן הג דו ל ב עו לםשל מכוניות עם הנע קדמי

11משה קרסו״

תלאביב ! רח ריב־ל 24 טל 33241 .
ירושלים: רח הס 3טל 224491 .

חעודס הזה 1995

** שהו קורה

בץ יצחק רביו ויהושע

מאז ומתמיד חיה מתפקידו של שר־ה-
אוצר לגבות כסף מהיהודים, בצורת מג ביות
ובונדס. מקור־כוחו העיקרי של פינ חס
ספיר היה בכך. אחרי מילחמה היה
ספיר יוצא למסע גיום־כספים, כדי למלא
מחדש את קופת־האוצר.
רבינוביץ אינו מסוגל למלא תפקיד זה.
הוא מהווה כישלון טוטאלי בתחום חיוני
זה, וראשי המגביות מסרבים להיעזר בו.
כאשר שר־האוצר נכשל במילוי תפ קידו
כגבאי, ועושה שגיאות בתפקיד שר־האוצר,
כמו בפרשת הנת״ד, היה ניתן
לקוות ממנו לפחות כי ידאג לתיפקוד נכון
של האוצר. אולם רבינוביץ נכשל לחלוטין
גם בכך. אחד מראשי האוצר אמר
השבוע כי סיבת הפעילות הרבה של ה אוצר
נעוצה דווקא בחולשתו של השר,
ולא בחוזקו. אצל ספיר לא נעשה דבר
בלי אישור. עתה עושה כל אחד כרצונו,
בלי לשאול את רבינוביץ. בין היתר יודעים
הכל כי רבינוביץ פוחד להחליט, מושך
כל החלטה שבועות רבים.
מזכיר ההסתדרות, ירוחם משל, אמר
לרבין לא פעם כי לא ניתן יהיה להמ שיך
במצב הקיים בו רק השכירים נוש אים
בעול. משל הצליח להשתיק את ה שכירים
מול שורה ארוכה של פגיעות
בהם, הביא לממשלה כל פעם הסתדרות
צייתנית ונוחה. כך היה במדיניות־הריסון
של יולי , 1974 בפיחות הגדול של נובמבר
, 1974 ברפורמה הגדולה במיסוי. השכי רים
שילמו ונפגעו, העצמאיים והחברות
יצאו נשכרים.

רבינוביץ.
על מערכת־היחסים בין השניים מעי בות
ארבע פרשות, שאירעו לאחרונה. הן
מגלות, כמובן, רק ספח מן המתרחש מ תחת
לפני השטח.

פרשה מם׳ : 1

ברעש של פירסומת, בטכסים חגיגיים,
הגיש נשיא התאחדות התעשיינים ״תוכ נית
כלכלית״ לממשלה.
הנשיא, אברהם (״בומה״) שביט רחב־המידות,
הגיש את התוכנית אישית, ל-
ראש־הממשלה יצחק רבץ. ואילו מנכ״ל
ההתאחדות, פלג תמיר, מסר את התוכ נית,
לאחר מכן, לשר־האוצר.
כימעט איש לא שם לב לכך שתוכנית
כלכלית מוגשת קודם כל לראש־הממשלה,
ורק אחר כך לשר־האוצר. כימעט איש
לא שם גם לב לכך כי נשיא התעשיינים
מוסר אותה לראש־הממשלה, ואילו המג־כ״ל
בילבד מוסרה לשר־האוצר. כימעט
איש, מילבד ראש־הממשלה ושר־האוצר
ומקורביהם.

פרשה מס׳ : 2

אחרי הודעת שר־האוצר על תוכנית-
הרפורמה שלו במיסוי, הופיע ראש־הממשלה
יצחק רבין בישיבת הוועד־הפועל של ה הסתדרות,
הוסכם עימו כי תקום ועדה
משותפת לאוצר ולהסתדרות, להכנת תוכ נית
כלכלית כוללת למשק.
מאז ועד היום לא קמה הוועדה.
מדוע? מזכיר ההסתדרות, ירוחם משל,
תובע כי חברי הוועדה יהיו מצד אחד
נציגי האוצר בראשות יהושע רבינוביץ,
ומצד שני נציגי ההסתדרות, בראשות יהד
שע וושצ׳ינה. אם הוועדה לא תגיע להס כמה,
יכריעו ראש־הממשלה ומזכיר־ההס־תדרות.
להצעה
זו אין רבינוביץ מסכים, וה וועדה
לא קמה.
יורשי רגינוביץ
* 6פני מקורביו יכול רבין רק להיא-
/נח ולומר שאילו רק היה רבינוביץ
פורש, היה מוצא מחליף מתאים.

פרשה מם׳ : 3

חדוע עבר ביניה החתול השחור

לפני כעשרה ימים נקבעה ישיבה של
הוועדה הכלכלית של המערך. בה היה
צריך הפותח לחיות שר-האוצר. מזכיר
ההסתדרות, ירוחם משל, לא השתתף ב ישיבה,
כיוון שהיו לו ״התחייבויות קוד מות.״
התחייבויות
אלה לא מנעו ממנו ללכת
לראש־הממשלה ולטעון נגד שר־האוצר ו*
דרכי ניהול המדיניות הכלכלית על ידו.

פרשה מס׳ : 4

לפני כשבועיים הכריז לפתע ראש־ה־ממשלח
כי הוא דרש משר־האוצר להכין
לו תוכנית כלכלית לטווח ארוך.
רביגוביץ לא השיב ישירות, אולם ב-
ראיונות שונים בעיתונים טען, כי מאז
התמנה לתפקידו קיבל שורה ארוכה של
החלטות, המצטרפות יחד לתוכנית כלכלית
מקיפה.
ארבע פרשיות אלה מלמדות על תהליך
שקט של התערבות גוברת והולכת של
דאש-הממשלד, בכלכלה.
כבר עתה ברור כי בוויכוח הקרוב
בממשלה על הקיצוצים בתקציבים למיש־רדים
השונים, יצטרך רבץ להחליט בכל
מיקרה, דבר המבטל למעשה את סמכות

שר־האוצר ומעביר אותה לראש־הממש־לה.
איש לא חלם על פיחות כזה במעמדו
של שר־האוצר בתקופת לוי אשכול או
פינחס ספיר.

התנהגותו של רבץ סלפי רבי•
נוביץ, שהגיעה לשיאה כפרשת ח־נת״ד,
מלמדת בי כשימחה היה
רואה מישהו אחר במקומו.

ההתערבות הגוברת של רבין בענייני־הכלכלה
יזומה גם על־ידי יועציו. רבץ
מוקף עתה בחבורת יועצים, חלקם רש מיים
וחלקם לא. מילבד אריק שרון, רחב־עם
זאבי ודן פתיר, משפיעים עליו אנשים
כפירסומאי אליעזר ז׳ורבין, העסקן מ־באר־שבע
יעקב חלפון ודני רקנאטי, איש
דיסקונט.
הללו טוענים באוזניו כי עליו לקחת את
ענייגי־הכלכלה לידיים, אחרת נתון שיל־טונו
בסכנה.
אריק שרון עצמו סיפר בימים אלה, כי
הוא דחק ברבץ שיופיע לפני האומה עם
תוכנית כלכלית מגובשת. כאשר השיב
רבץ כי לרבינוביץ אין דבר כזה, שיב־נעו
שרון שידרוש מרבינוביץ להגיש לו
תוכנית כזאת — דבר שרבץ עשה אותו.

מאחרי התערבותו של רבץ בענייני-ה-
משק יש שני גורמים יסודיים.
האחד: הוא מבין כי הצלחות במדי־גיות־החוץ
לא יעזרו לו, אם המשק ידרדר
והמצב הכלכלי יחמיר. ממשלתו תפסיד ב בחירות
גם בגלל מדיגיות־הפנים.
הגורם השני נסתר יותר. רבץ יודע
עתה כי יהיה עליו לעמוד מול לחץ אפ ריקאי
כבד למען נסיגות נוספות והכרה
באש״ף. רבץ, המוקף יועצים ניציים, מס רב
לקבל את ההשקפה האמריקאית. אך
הוא יודע כי במצב הנוכחי של התלות
הכלכלית באמריקה, אין לחלום על הת נגדות
ללחץ אמריקאי. מכאן הגיע למס קנה
כי אם תצטרך ישראל לסרב לאמרי קאים,
עליה להיות מסוגלתי־להתקיים זמן
מה בתנאי לחץ כלכלי אמריקאי. לשם
כך על ישראל לשנות את המצב הכלכלי.

רביו השתכנע כי יהושע רבי*
נוביץ אינו האיש המתאים לכד.

הוא איכזב אותו לא רק בחוסר תכונות
המנהיגות, הדרושות למי שבא לדרוש
קורבנות מעמו, אלא גם בתפקיד השני
של כל שר־האוצר בישראל: להיות ה גבאי
של העם היהודי.

המועמד של רבץ הוא, כפי הנראה, איש
מיקצוע, כמו דני רקנאטי או דוד גולן.
רבץ רוצה במיקצוען לא־מיפלגתי לתפ קיד
זה, שהוא רואה אותו קודם כל תפקיד
אירגוני־טכני. אולם אם יצטרך ל התחשב
בתביעות חטיבת מפא״י, הוא יקח
בלית ברירה את אשר ידלין או אברהם
עופר.
האיש המוזכר עתה לעיתים קרובות כ מחליפו
של רבינוביץ, יעקב לוינסון, חסר
כל סיכויים. פירוש מינויו של לוינסון
הוא שינוי כל המדיניות הכלכלית, מיש־טר־חירום
כלכלי, הורדה דראסטית של
רמת־החיים של המנהלים והעצמאיים, שכן
בלי שוויון בנשיאה בעול לא יסכימו ה שכירים
לקרבנוח.
האם תיתן שיכבת המנהלים, החולבת את
המדינה, שאדם כזה יקבל את תיק ה אוצר?
לוינסון יכול לקבל תיק זה רק
אם תקרה שואה כלכלית, כמו הפסקת כל
סיוע אמריקאי. כמו שארל דה־גול, יש לו
סיכויים רק במצנדחירום נואש.
אולם רבץ לא יכול לפטר את רבינוביץ.
הוא אינו די חזק, ורבינוביץ מגלה עור
עבה כשל פיל ואינו מתפטר מרצונו.

במדינה העם סערה בכוס הממשלה

האם יוליד ההר
שד רבץ
עככר קואליציוני עלוב?
כנאה לרמטכ״ל־לשעבר, היה התיכנון
הטקטי של ראש־הממשלה, יצחק רבץ, מז היר.
הוא שלף מבעירה את ההצעות לשי נוי
מיבנה הממשלה שאותן הגיש לפני כ שנה
השר־בלי-תיק גירעון האוזנר. רבין
העלה אותן בבהילות על שולחן הדיונים של
שרי מיפלגת־העבודה, וכעבור ימים מי&פר
על שולחן הממשלה כולה.
חישובו של רבין היה פשוט. אם תתקבל
הצעתו, הוא יזכה באהדה גרחבת בציבור,
אשר יברך אותו על ייעול וצימצום ב תוך
המנדשלה עצמה. אם הצעתו תיפול,
יהיה הדבר ברוב זעום, בעיקר של המם־
ד״ל וכמה משרי מפא״י הוותיקה. בעיני
הציבור תיווצר התמונה כאילו שרים מסו-
יימים שומרים על כיסאותיהם ומטרפדים
את מגמות החידוש והייעול של רביו עצמו.
אך התגובה להצעותיו של רבץ בתוך
הממשלה היתד, חריפה הרבה יותר מכפי
שציפה. כל שדי מיפלגתו התנגזל לה
בחריפות רבה, כשהם ניצבים שכם אחד
כנגד התוכנית העלולה לפגוע באחדים מ הם•
׳תגובה זו ישל שרי מיפלגת־העבודה,
עם ההודעה האולטימטיבית של המפד״ל
על פרישה מהקואליציה, אם אמנם ית בצעו
השינויים, אף איימה על המשך
שילטונה של ממשלת רבין.
אכות וכנים. הנפגע העיקרי במים-
לגת־העבודה מהתוכנית ליצור מי־שרד-
לענייני־רווחה היה צריך להיות שר־הע-
בודה׳ משה ברעם. על ברעם חשב רבין
להתגבר בקלות רבה. פעמים מיספר הוא
התבטא בפני המקורבים אליו :״חבל שאין
רוטציה בין אמת לבנים בממשלה,״ כאשר
הוא דיבר על ברעם ורמז לעובדה שבנו
של השר, עוזי ברעם, הוא ממקורביו ו-
מידידיו.
נפגע אחר היה צריך להיות השר בן-

הדופק, משום ששר־הפנים שוהה שוב
בחו״ל בימים אלה. רק כאשר הביאה ה-
צעת־השינויים לסערה פוליטית, ולאחר ש־בורג
שלח מיברק לרבין בו דרש לדחות
את ההכרעה, הבין רפאל כי עשה מישגה,
הצטרף להמר ואיים בשם המפד״ל בפירוק
הקואליציה.
״הוא עושה שרירים״ .אולם את ה-
׳מהלומה הכבדה ביותר ספג הבין משר־המישפטים,
חיים צדוק. צדוק ידוע במשך
שנים רבות כ־שר ־שאינו מתחייב׳ וכמי ש יודע
להלך בין הטיפות, לא לנקוט עמדה
בכל נושא אשר עלול לסכסך אותו עם מערך
פוליטי זה או אחר.
בדרך כלל מצליח צדוק להביע דברים
הנעימים לאוזנו של מי ששומע אותם,
בעיקר כאשר השומע הוא ראש־ר,ממשלה.,
רק פעם אחת, מאז שקמה ממשלת רבץ,
עשה צדוק צעד שנראה היה כהתנגדות
לרבץ. כאשר רצה רבץ למנות את ראש
עיריית־חיפה, יוסף אלמוגי, כשר: בממש
השר
צדוק
צוחק —
עוררה הדים וניחושים רבים במיפלגת
העמדה ובמיפלגיות אחרות. אין ספק כי
צדוק החליט לעמוד לצד מיפלגתו, מפא״י־לשעבר,
אשר בה עוררו הצעותיו של רבץ
והרעיון כי שר מפ״ם יימכר על-פני שר
מפא״י את יצר הקיום של הגוף המפרפר.
בהזדמנות זו אף שלח צדוק קריצה לעבר
שני שרי רפ״י — שימעון פרס וגד יעקר־בי
— שעימם הוא שמר יתמיד על יחסים
קרובים.

השר שם־ טוב
— מי שרוקד —
השרים אשר יעמדו בראשות המישרדים.
״מחול השדים״ .אולם צדוק המשיך
לדחוק את רבין לפינה. הוא התנגד ל הצעת
ראש־הממשלה, טען כי אי-אפשר
להפריד בין שני הנושאים .״העניין הוא
פוליטי באותה מידה שהוא עניין של
ייעול ושל תוכנית חדשה,״ קבע.
לדברי צדוק אי־אפשר עדייו להכריע
בנושא, וצריך להביאו בפני פורומים של
המיפלגות השונות• אולם כדי לקיים דיו נים
כאלה, דרוש •שהתוכנית תהיה מבו ססת
על שמות השרים, שייאישו את ה־מישרדים.
המתח
בישיבת הממשלה הגיע לשיא
גבוה עוד ׳ יותר כאשר השרים שם־טוב
והמר החליפו ביניהם קריאות אשר לא
נשמעו כדוגמתן בחריפותן בשנים האח רונות.
לשרים היה ברור כי יוקרתו של
רבין, אשר דרש החלטה כללית ׳ומעור פלת,
עומדת אל מול יוזמתו המפתיעה
של צדוק, אשר דרש כי ראש־ד,ממשלה
יביא לממשלה תוכנית ״עם שמות״.

השר כרעם
— אחרון
השבועיים, זבולון המר. רבין הציע כי
המר יקבל במקום תיק־הסעד את תיק-
הבריאות אשר יתפנה, בהתאם לתוכנית
השינויים, עם מינויו של ויקטור שם־טוב
לשר הרווחה.
רבין עשה הישוב כי הקרע הכימעט-
ניצחי בין המר לביו שגי שרי-המפד״ל
האחדים, יוסף בורג ויצחק רפאל, יביא לו
את תמיכתם של האחרונים. שיחה בארבע
עיניים, שאותה ערך עם רפאל, חיזקה הר גשה
זו שלו. רפאל הבטיח לו כי יתמוך
בהצעתו לשינוי. אולם רבין שכיח גורם
אחד: מישרד־הסעד הוא בין המישרדים
האופייניים, שבהם אפשר לחלק כספים
וטובות הנאה ביד רחבה — נתונים אשר
המפד״ל אינה יכולה לוותר עליהם.
אצל בורג לא יבול היה רבץ לבדוק את

לה, הגיש צדוק חוות־דעת מישפטית, אשר
התנגדה למינוי הכפול •של אלמוגי כראש-
עיר וכשר. חוות-דעת יזו הוסברה אהר־כך
כתרגיל משותף עם רבץ, שרצה אמנם
לקרב את אלמוגי אליו, על-ידי הצעת ה כהונה,
אך לאמיתו של דבר רצה שהעניין
יישאר בגדר הצעה.
הסבר דומה לעמדתו של צדוק לא יכול
היה להתקבל השבוע .״הוא עושה שרי רים״
,לחש שר אחד, בעת שמיעת דבריו
של צדוק בישיבת הממשלה, שנערכה ב יום
הרא־שון האחרון. ואמנם, צדוק יצא
להגנת ברעם ונגד השינויים, שלדעתו ״אי נם
בשלים עדיין.״ רבין, שעשה במהירות
הערכת-מצב, ניסה לסגת בכבוד. הוא הציע
לדון רק בצד הענייני של התוכנית,
מבלי להיכנס לאיוש ולנקיבה בשמות ־של

צדוק אף לא נתן לרבין להחליק את
הנושא ללא הצבעה. הוא דרש להצביע,
עוד לפני ההצבעה המסכמת, על הצעתו
לעומת הצעתו של ראש־הממשלה.
בעד ראש־הממשל־ה הצביעו שלושה, כא שר
ראש־הממשלה עצמו אינו משתתף ב הצבעה:
שני שרי ל״ע, גידעון האוזנר
ומשה קול, הרואים עצמם אפוטרופוסים ל הצעת
האוזנר, ושר הבריאות, ויקטור שם-
טוב המוצע לשר־לענייני-רווחה. נגדה הצ ביעו
שמונה •שרים ממיפלגת העבודה וט־המפד״ל.
כל יתר השרים, שלא לקחו
חלק בוויכוח, נמנעו מהצבעה.
צדוק המשיך ללחוץ. הוא דרש כי ראש
הממשלה יביא לישיבתה הקרובה •של הממשלה
את הצעותיו המפורטות, כדי ״ל הפסיק
את מחול־השדים״ ,וכדי למנוע את
הריבים האישיים בין השרים שצמחו ב-
עיקבות הצעות המיבנה החדש. ואמנם,
רבין נאלץ להבטיח להביא לישיבה ,ש תתקיים
ביום הראשון הבא, את הצעותיו,
אס אמנם הוא יעמוד עליהן עדיין,
הפגנת כוח. הפגנת״כוח זו של צדוק

הניחושים, כאילו בצעד זה הציג עצמו
צדוק כמועמד נגדי לרבין, לתפקיד ראש־הממשלה,
אמנם נשמעו בקול רם, אך אי נם
ריאליים. ברור כי מעמדו של רבץ
בציבור הוא איתן, כשם שמעמד מי שנח שבו
עד כה כבוחשים בקלחת מאחרי
הקלעים של מיפלגתו, מעורער. גם כל ימי
שמכיר את צדוק יודע כי הוא מעולם לא
יעשה צעד כזה, מבלי שיהיה בטוח קודם
לכן בהצלחתו.
אך מההתפתחויות האחרונות משתמע
רמז ברור מאוד של צדוק :״אם וכאשר
תחפש מיפלגת־העבודה אי־פעם מועמד אחר
במקומו של רבין — אני המועמד.״
תפקיד ריק מתוכן. דבר אחד ברור:
בפרשה זו עומדים /0״ 99.9של הציבור
לצד הצעתו של רבין, אף שהציבור לא
הכיר את הפרטים.
תפקיד שר־העמדה הוא ריק מתוכן
ממשי. הוא שולש על הביטוח הלאומי, גוף
עצמאי ומיקצועי. שאינו מקבל הוראות
מהשד, והשייך באופן טבעי למישרד־הסעד.
מע״ץ, הסוללת את הכבישים, מת נהלת
אף היא באופן עצמאי ומיקצועי,
ושייכת באופן טבעי למישרד־התחבורה
האחראי לנעשה בכבי־שים. נותר, למעשה,
רק שרות־התעסוקד״ שפעולתו בימי תע-
סוקה־מלאה היא מינימלית. ואם יהיה,
חלילה, משבר, משה ברעם הוא בוודאי
האיש האחרון •שיוכל להתמודד עימו. כי
הוא עסקן־מיפלגתי מיקצועי, שמומחיותו
היא בשטח הקנוניות המיפלגתיות•
אבל כל זה לא ישפיע על הקואליציה.
הפועלת בלי כל ק־שר עם צרכי המדינה.
ככל מחיר. בעיקבות ההתפתחויות
הבלתי־צפויות האלה בקרב השרים של
מיפלגתו שלו, עומד רבין בפני תשבץ,
שאותו יוכל לפתור רק בלוליינות חדה
ביותר. תוכניתו למנות את שם־טוב ה־מפ״מי
לשר־לענייני־רווחה, שיהיה אחד
המישרדים החזקים ביותר, לא תוכל ל-
היתבצע, משום ההתנגדות המוחלטת לה
במיפלגתו שלו והקואליציה החדשה בין
יריבי המפד״ל לבין עצמם.
מאידך, אין רבין יכול לסגת מהצהוץ-
תיו, שהשינויים חייבים להיערך ״בכל
מחיר.״
את המוצא המכובד העניק שר־המיש־טרה-
,שלמה הילל• הילל הציע לייצור
מישרד לענייני-רווחה. א־שר יכלול בתוכו
את מישרד-הבריאות ומחלקות שונות ה פזורות
במישרדי הממשלה השונים, כולל
מישרד ראש־הממשלה עצמו, וזאת מבלי
לפגוע במישרדים הקיימים ובשרים העומדים
בראשם.
אם אמנם ייאלץ רבץ לקבל הצעה י זו,
הוא יהיה זקוק למסע־הסברה גדול, כדי
להסביר לציבור, הצמא להידוק החגורה
דווקא במם־שלה עצמה, כיצד קרה שההר
הוליד עכבר.
העולם הזה 995ז

הא כולנו שווי ל פ 1החוק?
וחצי בכלא. הייתי מניח ברצון למוטי פרידמן, אילו ניתן
לומר עליו את שלוש המילים הנהדרות :״מודה ועוזב - -
ירוחם.״

אולם איני יכול להניח למוטי פרידמן, כיגלל
החוצפה התהומית אשר בפסוקים •טוזבאתי
כראש הדברים.

ך* נה תרגיל קטן לבחינת כוח־הדמיון.
1 1מי אמר השבוע את הדברים הבאים :
״פעם קראו לי, הנביא ירמיהו׳ ,כאשר חזיתי נל מיני
תופעות, שתרמו בעקיפין להידרדרות הביטחונית, החברתית
והכלכלית במדינה — עד למילחמת יוסיהכיפור־ם
ואחריה.
״על מה שקורה עכשיו במדינה, בכל התחומים, ובתחום
החברתי־הכלכלי בפרט, אני יכול להגיד רק זבו אחד:
נשבר לי.״
אחת־שתיים־שלוש. לא ניחשת. כדי להקל עליך, אביא
עוד פסוק של אותו איש הוגה־דעות:
״אינני איש־חזון ולא נביא־זעס. אני לא מתקן־עולם
ולא הולך לבריקדות לעשות מהפכות. אני חושב שיש מה
לתקן בחברה הישראלית. אבל הדרו לתקן בעיני זה להיות
פראקטי, לעבוד׳ לתרום, להציב אתגרים ולממש אותם,
לשרת את המדינה שלך בחום, בלהט, במסירות.״ .
דברים נהדרים. כל מילה זהב טהור. מי אמר זאת?

חייד־צה״ר שזכה בעיטור הגבורה ז מנהיג
אחת מתנועות-המחאה ז

גם בדמיון הפרוע ביותר שלך לא תגלה את הפיתרון:
מוטי פרידמן.
ולא לפני עשר שנים, או חמש שנים• אלא השבוע.

נאמר כי במילחמת־העצמאות ״חזר ארצה והתגייס
לצה״ל״ .אך משום־מה אין איש אומר מתי בדיוק
חזר ארצה, ומה עשה בצה״ל במילחמה. נראה כי חזר
קצת באיחור, החמיץ את הקרבות המרים ביותר בהם
נפלו מיטב בני־גילו, ושרת בתפקיד בלתי-קרבי.
את המשך לימודיו כבר עשה בחו״ל על־חשבון צה״ל,
כאיש צבא־קבע. לאחר מכן נשכר על-ידי חברות־נפט
זרות לתפקידים שונים בארץ. מאז הפך מנהל, ועצמאי,
ובעל־בעמיו.

כקיצור: זוהי הדיר האופיינית לשיבבה
מסויימת של כני־טוכים, שידעו להסתדר היטב
כמדינה הזאת מאז יומה הראשון. הם רואים
בה את אחוזתם הפרטית, והם בזים לחוקים
שנחקקו למען העם הפשוט.

ומרים שיש למוטי פרידמן הרבה זכויות במדינה.
לי נדמה שהיתה לו בעיקר זכות גדולה אחת:

לעשות בסף.

גם עדויות־האופי של כמה מגדולי המדינה לא לימדו
אותי אחרת.
הנה, למשל, חלקו של מוטי פרידמן בפרשת ספינות-

אחרי שהורשע כ־ 10 סעיפי־אישום שד
מידמה כנסיבות מחמירות והעלמות־הכנסה.

עולה מתוכם בבירור כי מוטי פרידמן רואה בעצמו
את אחד מל״ו הצדיקים, והוא מטיף מוסר לכולנו.
הוא מבכה את ההידרדרות הביטחונית. החברתית והכלכלית
של המדינה. לא הוא ושכמותו חלילה אשמים
בר. לא איש כמוהו, שהעלים מיליונים ממס־ד,הכנסה.
לא ד,שיכבה שהוא שייך אליה, שהעלימה משילטונות־המס
מיליארדים, ושבנתה במדינה כלכלה שחורה כבירה.
אם כן, מי גורם להידרדרות? על מי הוא מרמז,
.כאשר הוא מדבר על ״כל מיני תופעות״?
אפשר לנחש. כי חכריו ושותפיו של מוטי פרידמן
אומרים זאת בכל יום, בפה מלא: אשמים הפועלים,
התובעים עוד כמה לירות למשכורתם. אשמים השכירים,
המתמרמרים על עול־המיסים המונע חינוך מילדיהם.
אשמים העובדים, המעזים לצעוק כאשר באים לעקר את
תוספת־היוקר שלהם.
מוסר־העבודה אינו בסדר. פועלים־מונופוליסטים מח זיקים
את המדינה בגרגרת. הם הורסים את ביטחון המדינה
ועוזרים לאוייב.

באיטר נאמדים הדברים על־ידי ספסרי־מיל•
יונים שלא נתפסו עדיין כקדקלתם, באמצעות
העיתונות המשועבדת להם, זה מרגיז. אכל
כאשר אומר זאת אדם שהורשע זה עתה בהעלמה
של מיליונים ממם־ההבנסה — הרי זאת
עזות-מצח העוברת בל גבול.
עזות־מצח המוצאת את ביטוייה העליון בשתי מילות־הסיכום
של צדיק־הדור:

״ניטכד לי:״

בדיחה? לא, זו לא בדיחה.

ילו היתה פרשת מוטי פרידמן מייוחדת־במינה
ויוצאת־דופן, אפשר היה להניח לה.
מותר למערכת־המישפט לגזור דין חריג, מתוך אמונה
שנסיבות חריגות מצדיקות זאת•

^ יני שמח לאידו של מוטי פרידמן. העולם הזה
זרק את האבן הראשונה, שהביאה למפולת אשר
קברה תחתיה את האימפריה הפרטית שלו. עשינו את
חובתנו, כשם שעשה דויד ניב, הגיאולוג האמיץ שהכריח
את הממשלה לחקור את המתרחש בחברת נתיבי נפט.
איני שמח כאשר אדם — כל אדם — הולך לבית־הסוהר.
בית־הסוהר ביכלל, ובית־הסוהר הישראלי בפרט,
נראה לי כאנאכרונ-זם מחריד. משפיל ואכזרי, שריד מימי-
הביניים בעידן המתיימר להיות נאור ומתקדם.
אולם אני דוגל בשלוש מלים נשכחות. שהתרוקנו
מכל תוכן בחברה הישראלית:

אכל הויטשני שאין כאן חריג.

שורה ארוכה של דברים אירעו בימים האחרונים, אשר
לכולם מכנה משותף אחד:

אין שיוויון לפגי החוק.

המעמד הטפילי שהתבצר בצמרת המדינה — מעמד
הספסרים, אילי ההון השחור, משתמטי־המס בהיתר חוקי
ושותפיהם בדרגות העליונות של הביורוקראטיה — נהנה
מייחס מייוחד כאשר הוא עומד מול פני החוק.

לרוב איד הדבר מתבטא דווקא כאולם בית•
המישפט. כי בני המעמד הזה אינם מגיעים,
בדיד כלל, אל כית־המישפט.

השיוויון לפני החוק.

מוטי פרידמן נמצא אשם בהעלמת 2.4מיליון ל״י
ממס־ההכנסה לפני עשר שנים. כיום שווה סכום זה ל־20
מיליון לירות.
השופט קבע בפסק־דינו כי יש צורך בפסק־דין לדוגמה
במישפטים מסוג זה, כדי להרתיע את מעלימי-המס. ואחרי-
כן גזר לו השופט המלומד שנה וחצי מאסר בפועל,
בתוספת מאסר־על־תנאי וקנס של 900 אלף לירות.

פסק־דין זה עורר בלבי, עם כל הכבוד
לכס־המישפט, תמיהה רכה.

ך* עלמת־מס היא גניבה. גניבה ממדינת־ישראל.
1 1גניבה מכל משלם־מם במדינה. גניבה מכל שכיר
מיסכן שהמם הקטלני מנוכה משכרו. גניבה מכל מקבל-
סעד מרוד, שאין למדינה די כסף כדי להבטיח לו קיום
הוגן.
במדינה הזאת נשלחים גנבים קטנים למאסר של
שנים רבות. מי שגונב חבילה ממחסן ממשלתי׳ עלול
למצוא את עצמו בכלא במשך חמש שנים. מי שהוציא
כמה לירות במירמה מאזרחים פשוטים, עלול לשבת
כמה שנים טובות.
על רקע ז ה מתמיה גזר־דין זה. אין לו ערך חינוכי
חיובי.

אפשר לקבל את הרושם בי יש כארץ שני
סוגים של אזרחים — אזרחים סתם, שזרוע
החוק יורדת עליהם כמלוא בוהה המוחץ באשר
הם נתפסים בקלקלתם, ואזרחים מסוג מייוחד,
אשר לגביהם קיימת אמת־־מידה מייוחדת.

מו טי פרידמן א ח רי ההר שעה
שרבור. מסתבר כי העמיד לרשות המיבצע את קשריו
עם חברה נורבגית, בעזרתה הוא עשה קודם לכן הרבה
כסף. זה באמת יפה מצידו.

אד האם זוהי זבות גדולה יותר מזו של
גנב קטן משכונת־עוני, שלא עשה שום דבר
כשביל המדינה חוץ מאשר לסבן למענה את
עורו בבמה מילחמות ז
האם הטובות שעשה׳ מוטי פרידמן למדינה, בנצלו את
מעמדו כאיל־כספים בינלאומי, עולות על הטובה הפשוטה
שעושה למדינה כל צעיר ביחידת חי״ר?
נכון, צעיר כזה אינו יכול להביא לבית־המישפט רב־אלוף
בדימום, המנהל מערכות כלכליות אדירות, ולא
אלוף־מיל׳ ששמו הולך לפניו (או טס מעליו).

בשל

אולם אני כופר בהחלט כזכותו של אדם
לייחס טייוחד על ספסל־הנאשמים, כשל העובדה
שיש לו ידידים רמי־מעלה ועתירי־חשפעה.
ברור שלא זה השפיע על כבוד השופט — אבל
כף עלול הדבר להתקבל בציבור.

הוא נולד לאב עשיר ומבוסם. זה ברור.
ב־ 1947 זכה לנסוע ללימודים בחו״ל, דבר שאד מתי-
מיספר יכלו אף לחלום עליו ביישוב העני של אז.

ך* ייתי מהסס להעלות את העניין הזה. האיש הורשע,
1 1נשפט. ואיני מאחל גם לאויבי הקיצוני ביותר שנר,

ן* אם נמדד למוטי פרידמן עונש
1 1זכויותיו המפליגות למען המדינה?

מייוחד,

התעמקתי כמשך השנים בתולדותיו של
איש זה, והתקשיתי למצוא בהן סיכה כלשהי
להקים לו אנדרטה כמרכז ירושלים.

בפרשת מוטי פרידמן מעורב גם רואה־חשבון מכובד
בשם אליעזר גולדשמיט. הוא הורשע בשני סעיפי־אישום.
אולם השופט ראה לנכון לגזור לו רק מאסר־על־תנאי.
רואה־זזשבון הוא, במידה רבה, נאמן הציבור. אמת־המידה
המישפטית כלפיו צריכה היתה להיות חמורה יותר
מאשר כלפי אזרח רגיל. אולם כאן פועל הגיון הפוך.
בגליון זה מגלה העולם הזה כי מנכ״ל אחת החברות
החשובות ביותר במדינה, שיכון עובדים, הואשם לפני
חצי שנה בעבירות־מירמה ושוחרר בערבות. אולם האיש
לא הושעה מתפקידו הרם, הוא ממשיך לשלוט בהון
הציבור, הוא מוסיף לכהן כאילו לא קרה דבר.
מבקר־המדינה פירסם השבוע דו״ח, שממנו עולה כי
המישטרה לא ניהלה כראוי את החקירה נגד ראשי חברה
ציבורית ענקית אחרת, עמידר. גם שם יש חשדות חמורים
ביותר כלפי בכירים שונים — והמישטרה לא מצאה זמן
לחקור אותם כראוי — למרות שהעולם הזה, שחשף את
הפרשה לראשונה, הצביע עליהם כבר לפני חודשים רבים.

והעובדה שהיא גולת-הבותרת, שיא״טיאי
הציניות: פרקליטות המדינה גנזה תביעות
נגד 12)52 עכרייני-מס, שהיו צריכים להכניס
לקופת-המדינה כמיליארד לירות על־חשכון
הפרשי־פיחות.

לטענת הפרקליטות, אין כוח־האדם הדרוש כדי למצות
את הדין לגביהם.

יש כוח-אדם בדי לרדוף זונות מיסבנות
כרחובות, לרשום דו״חות-חניה, לגרור לפני
כם־השופט הרם נדכאים וחלכאים שונים. ל*
אילי-חחון ולספסרים אין בוח-אדם.
ין כל טעם

להעמיד פנים כאילו קיים שוויון כלשהו

לפני החוק.
דין אחד ל״בכירים״ ,דין שונה לכל האחרים.

״הבכירים״ עושים כמדינה כבתוך שלהם.
מגיע להם. ובאשר הם נתפסים בכלכלתם, מתייחסים
אליהם כצער וברחמים.
אך מי שקלקלתו אינה נמדדת במיליונים,
אלא בלירות סתם — אוי ואבוי לו.

במדינה

מער כו ת
£ 1 1 £ 0 9111101 *0ז 0 5־111

רשמי־קול וטלוידות

1־ 7 1 5 1 1 1׳ מה!7ונצרו
ס ״ הגדול באירופה

איכות ושרות
של גרונדיג
טל 6122 82

דרו ש בחנויות המובחרות.
מכירה גם לעולים חדשים ופטורי מס.
סוכנות גרונדיג:
נחלת בנימין 70
^/ולא,טל 54666

סו סוו 6811

חשבץ 19 9 5
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין בל סמל של ריבוע.

! 1=2 3 0יג[־
וי* 2י*= 3ש 11 +1
|^0| +^24 1=1X1ם

הבגסת
1 : 0דשימעון פרס

ישיבת סיעת המעיד קם
שימקון פרם בוטלה כיוון
שחבדי־הבנסוז ביכרו ק?
פניה ארוחת־ערב חגיגית
המתח לקראת ישיבת סיעת המערך ב כנסת
ביום השלישי האחרון היה גדול.
מזה תקופה ארוכה לא ערכו חברי־הכנסת
מהסיעה דיון בענייני־ביטחון, ועתה הבטיח
להם שר־הביטחון שימעון פרם להופיע
בפניהם ו״לענו-ת על כל שאלה.״
בשעה שמונה וחצי בערב, כאשר נכנס
יושב־ראש הסיעה, משה ורטמן, לאולם
הישיבות בקומת־הוועדות של מישכן הכנ סת.
הוא גילה להפתעתו אולם כימעט ריק.
ורטמן התמה עלה במהירות למיזנון
חברי-הכנסת, ושם גילה את הסיבה להי עדרות.
באותה שעה ערך שר־החקלאות
אהרון אוזן במיזנון הכנסת ארוחת־ערב
לכבוד עמיתו, שר־החקלאות האמריקאי
ארל בץ. להפעתו של אוזן־ הופיעו למסיבה
מעט מאוד אורחים למרות שהובטחו למוז מנים
סוופגניות חמות כקינוח.
כל מיני חקלאים. כדי להציל את
יוקרת מישרד־החקלאות, ניצב אוזן במים־
דרון הכנסת וחטף ממש כל חבר-כגסת
מסיעתו לבוא ולהשתתף במסיבה — כדי
ששר־החקלאות האמריקאי לא ייעלב.
אך מי שנעלבו באמת היו אותם חברי-
כנסת שהופיעו לדיון עם שמעון פרס.
״מדוע אוזן לא הזמין גם אותי לאכול ז״
שאלה ח״כ נוזהת קצב.
״אני חושב שאני בכל זאת אלך לארו חה!״
אמר יושב־ראש ועדת־הכספים׳ יש ראל
קרגמן .״מגיע לי. פעם, כשגרתי ב־קריית־חיים,
נחשב המקום לאזור חקלאי.״
ח״כ אורה נמיר נזכרה כי היתד. פעם
בת־מושב, ולכן מגיע לה ללא ספק לאכול
במסיבה של שרי־החקלאות, ואילו ח״כ
ז׳אק אמיר גילה׳ להפתעת הנוכחים, כי
היה פעם חבר קיבוץ.
״מה אתה רוצה? כעסו של ורטמן
עלה והתגבר. כל אותה עת המתין שימעון
פרס לייד המעליות, בקומה השלישית
של מישכן הכנסת, כשהוא מצפה להודעה
מוורטמן כי הוא יכול לרדת לאולם־הישי-
בות. כשהבין ורטמן כי הישיבה לא תוכל
להתכנס, בגלל חוסר משתתפים, וכי גם
הנוכחים הספורים עומדים לנטוש אותו
ולהצטרף לארוחת־הערב, הוא הורה ליועצו
הכלכלי, חיים קימחי. לעלות אל שר-
הביטחון ולהודיע לו על ביטול הישיבה.
,לא נעים לי! איך אני אגיד את זה
לפרסו״ ייבב קימחי ,״מה אתה רו$ד, שאני
אגיד לוז שלחברים שלו חשובים ד.פונ־צ׳יקם
יותר ממנוז״ ורטמן איבד את סב לנותו
וצעק על קימחי :״מה אתה רוצחו
שאני אגיד לו את זהו תעלה אליו מיד!״
קימחי יצא בראש שפוף כדי להודיע
את הבשורה לפרס. למזלו הוא נתקל ב־מיסדרון
במזכירת סיעת המערך׳ דליה
גורן, שעמדה להיכנס באותו רגע לאולם.
״ורטמן מבקש שתודיעי לסרס כי הישיבה
איתו מבוטלת.״ אמר לה קימחי.
כשניסתה דליה לסרב׳ הוא צעק עליה:
״מה את רוצהו שאני אגיד לו את זהו
תעלי אליו מיד.״

הידד או אוזן ־ מ• שיקר ץ

שאילתה זהח, שנשלחה לשני
שרים, זכתה לשתי תשובות
שונות לגמרי.
למי להאמין ץ
שעור מאלף בסרלמנטריזם הישראלי נתנו
השבוע השרים אהרון אוזן ושלמה
הילל. הח״כ החיפאי ויושב ראש המועצה
הישראלית לצרכנות, משה שחל, הגיש ל שני
שרים אלה שאילתא זהה בעניין רד
רמפיסטים בשוק הסיטונאי של תל-אביב.
שאל שחל :״אבקש את כבוד השר לה שיב
לי — האם קיימים רמפיסטים בשוק
הסיטונאי של תל-אביבו ואם כן — מה
בדעת השר לעשות, כדי לבטל נגע זה
ושיטה זו, הגורמים לביזבוז ולהעלמת
כספים הפוגעים הן ביצרן והן בצרכן ז״
תשובת שר־המישטרה שלמה הילל :
״האנשים המכונים רמפיסטים פועלים בשוק
הסיטונאי בתל־אביב מזה שנים רבות,

הסופגניות ניצחו
באמצעותם מתבצעות מכירות של תוצרת
חקלאית בכמויות גדולות. עניין הרמי
פיסטים חורג מתחום פעילויות המישטרה
או סמכויותיה.״
תשובת שר־החקלאות אהרון אוזן :״תי אור
פעולות הרמפיסטים, כאילו כביכול
משתלטים על התוצרת המגיעה לשוק ומ כוונים
אותה לסיטונאים, הינו חסר כל
בסיס. קיימת פעילות מצומצמת של סי-
טונאי־מישנה, המכונים רמפיסטים, בעיקר
בזמן של מחסור.״
לח״כ שחל נותר רק לשאול מי משני
השרים אינו יודע על מד, הוא מדבר.
לעקרודהבית נותר לשאול מדוע הירקות,
שאותם היא קונה, הם כל־כך יקרים.

חבות
!תטפה
על־ידי
ס עו בתחתית בניריווק
העולם הדה 1995

ירושלים

מיפלגות

שימחה בע־ר־יה

הבע״ה של זנב החמ 1ר

היחסים הטובים כין טדי?ודק
דמגחדת קרן יררטדיס השתכשך
ביכדד הסכן הצעיר ש 7חמגהדת
שיתוף־הפעולה בין ראש עיריית ירושלים
טדי קולק לבין מנהלת קרן ירושלים, רות
חשין, היה משך שנים רבות מבורך והדוק.
גדולתו של קולק כראש־עיר היא בעיקר
בכספים, שאותם הוא מצליח לשגורר עבוד
ירושלים ממאות ואלפי ידידיו האמריק איים.
את הכספים האלה הוא היה מזרים
לקרן ירושלים, אשר תפקידה לממן את
כל המיבצעים שביקרם חפץ ראש־העיר,
בעיקר את מיבצעי־הראווה שלו, אשר קו פת
העיריה אינה יכולה לעמוד בהם, או
שמישרד־הפנים אינו מוכן לאשרם.
מצב זה חייב יחסים הדוקים ביותר בין
ראש־העירייה למנהלת הקרן. ואמנם, ה שניים
פיתחו ביניהם ידידות עמוקה, אשר
תרמה רמת לשיתוף־ד,פעולה בין העי רייה
לקרן ירושלים. ראש־העירייה בן הי־
65 והמנהלת בת ה־ 34 היו צוות מצויין
לניהול ענייניה הכספיים של ירושלים.
אך לפתע חל קרע בין השניים.
כדי לייעל את עבודת הקרן מצאה לה
חשין סגן, בדמותו של יוסי פישר, בנו של
שגריר ישראל המנוח ברומא, מורים פי שר,
ואחיו של אחד מעוצרי מוזיאון ישראל,
יונה פישר. למרות שיוסי בא ממשפחה
סובה, או בגלל עובדה זו, לא מצא הסגן חן
בעיני קולק.
משולש זמני. בשיחה אישית עם חשין
דרש קולק ממנה להיפטר מן הסגן׳ אך
חשין סירבה. קולק זעם, רתח, השתולל.
אך חשין, למרות ידידותה הרבה לקולק,
סירבה להיכנע לזעמו של ראש־העיר ו נתנה
לו להבין כי היא מוכנה להקריב את
ידידותה איתו למען ידידותה עם פישר.
אנשי ה עיר יה צופים עתה בסקרנות רבה
לראות את התפתחות היחסים במשולש ש נוצר
בין העירייה לקרן ירושלים. הם תוהים
אם תבין חשין כי ידידותה עם פישר הצעיר
תחבל ביחסי־ד,עבודה שלד, עם ראש־העיר,
או שטדי קולק, בקסם האישי הרב
שלו, יצליח להחזיר לו את ידידותה של

הידיעה שהגיעה לאחד הקיבוצים ב גליל
המערבי זיעזעה את כל חברי ה משק.
נאמר בה כי אחת מבנות ה קיבוץ,
שיצאה לטיול בארצות־הברית,
נעלמה ועקבותיה אבדו.
המדובר היה בצעירה בת ,22 תמי רה
ונאה, בת אחת הקיבוצים המבוססים
ביותר שבגליל המערבי. בתום שירו תה
הצבאי היא יצאה לביקור קרובים
בניו־יורק ושם נעלמה כאילו בלעה
אותה האדמה.
האיש האחרון שראה אותה בחיים
היה דודה, אותו ביקרה באחד הרו־בעים
של ניו־יורק. הוא ליווה אותה
לתחנת הרכבת־התחתית במקום מגו ריו,
כדי שזו תסיעה למקום מגוריה
בעיר. הדוד סיפר כי ראה את הנערה
עולה לרכבת־התחתית, שנעלמה בח שיבה
במינהרה התת-קרקעית. מאז לא
שמע עליה איש.
אנשי הקיבוץ הגלילי מיהרו להפעיל
את קשריהם בארצות־הברית,
ניסו לגייס חברת בלשים, שתנסה ל אתר
את בת־הקיבוץ האובדת. אולם
עוד בטרם הספיקו הבלשים להיכנס
לפעולה, הופיעה הקיבוצניקית הצעירה
במקום שהייתה בניו־יורק. היה זה
יותר משלושה ימים אחרי שנעלמה
והיא היתד, נתונה כולה בהלם. הסי פור
שהיה בפיה היכר, בהלם גם את
שומעיה. אנשי הקונסוליה הישראלית
בנידיורק הוזעקו מיד. באמצעותם מס רה
הנערה עדות במישטרת ניו־יורק,
על מה שאירע לה, ונשלחה במהירות
ובחשאי חזרה לארץ. מבלי שינתן ל סיפורה
כל פירסום.
מסתבר כי הקיבוצניקית הצעירה
נחטפה, לדבריה, בעת נסיעתה ב־רכבת־התחתית
בניו־יורק. היא הועל תה
על־ידי דודה לקרון ריק למחצה
בשעת לילה מאוחרת. אחרי תחנה או
!זתיים היא נשארה בקרון בחברתו
כושי, ששלף לפתע אקדח, ואילץ

המודם הזח *199

אשונה כתולדות ר?
תוקף מגחיכה
תופעות סובייטיות

ח׳׳ב וידבר
אדוק כופר
חשין, ולהכריח אותה להיפטר מפישר ולהחזיר
את היחסים הטובים בין העירייה
לקרן.
אחרי הכל, שיתוף הפעולה בין שני מוס דות
אלה חשוב יותר.

אותה באיומים לרדת מהקרון ולהת-
לוות אליו.
הנערה סברה תחילה כי היא נחטפה
על־ידי פדאי ערבי, העומד להחזיק
בה כבת־ערובה ולתבוע תמורת שיח־רורה
תביעות פוליטיות מישראל. או לם
תוך זמן קצר הסתברה לה טעותה.
היא לא נחטפה בידי טרוריסט
פלסטיני אלא בידי פושע־מין כושי.
האיש הוביל אותה לדירה נטושה,
שם הפשיט אותה ובמשך שלושה ימים
רצופים אילץ אותה, באיומי רצח, ל מלא
את רצונותיו, כשהוא מחזיק בה
עירומה. הצעירה היתד, כה נפחדת עד
שלדבריה לא העזה להימלט מהדירה,
גם כאשר עזב אותה הכושי לבדה שם.
היא חששה פן הוא או חבריו אורבים
לה וירצחו אותה אם תנסה לברוח.
רק ביום השלישי לחטיפתה התחוללה
תפנית. מסתבר כי ביום בו חטף
אותה, הצליחה להשליך את ארנקה
אל מחוץ לדירה בה החזיק אותה. נר אה
שהארנק, בו נמצאו תעודותיה, נמ צא
על-ידי מישהו שמסר אותו למיש־טרה.
במישטרת ניו־יורק כבר הת קבלה
תלונה מצד ידידיה של הקי בוצניקית
על היעלמה. המישטרה הח לה
לחפש אחריה, אחרי מציאת האר נק,
באיזור בו הוחזקה על ידי חוטפה.
כאשר הרגיש החוטף במישמרות ה־מישטרה
המסיירים באיזור, החליט ל היפטר
מקורבנו. הוא הכנים אותה ל מונית
שהסיעה אותה, לדבריה, לכתו בת
שנתנה לנהג.
פרשת החטיפה נשמרה עד כה ב סוד
כמוס, ושימשה נושא לשיחות נפ חדות
בחוגי הקונסוליה הישראלית ב־נידיורק.
הצעירה עצמה, שחזרה ל קיבוצה,
מסרבת לספר על מד, שאירע
לה. או לשחזר את סיפור החטיפה, גם
כאשר הגיעה אליה לאחרונה הזמנה
ממישטרת ניו־יורק לחזור לארצות־ה־ברית,
כדי לסייע למישטרה בחקירתה
ובאיתור החוטף, היא סירבה להיענות
להזמנה.

פעם פרצו חסידיו של המנהיג הקומו ניסטי
האיטלקי המנוח, אלמירו טולייטי,
אל לישכתו בבהלה .״אסון!״ הם קראו.
לשאלתו של המנהיג הם ענו כי ניקיטה
כרושצ׳וב הכריז זר, עתה במוסקבה שה ציור
המודרני נראה כאילו צוייר בזנב. של
חמור .״האיטלקים הם חובבי אמנות!״
זעקו העסקנים ,״זה יעלה לנו במיליון
קולות בבחירות הבאות!״
״להיפך!״ הרגיעם טולייטי ,״המיפלגה
הקומוניסטית האיטלקית תסתייג רשמית
מהצהרה זו, וזד, יוסיף לנו מיליון קולות!״
קו אדוק. פיקחות זו רחוקה מאוד מן
המיפלגה הקומוניסטית הישראלית, רק״ח.
אין מיפלגה קומוניסטית בעולם הצמודה
כמוה, באדיקות כה טוטאלית, לקו הסוביי טי,
בכל פרט ופרט.
לכן נדהם מי שעיין בחוברת האחרונה
של ערכים (מספר ,)5המהדורה העברית
של הביטאון הבינלאומי בעיוזז השלום
והסוציאליזם, היוצא בתוכן זהה מטעם כל
דמיפלגות הקומוניסטיות בעולם.
החוברת כוללת מאמר של מנהיג רק״ח,
מאיר וילנר, הקרוי ״לשאלות המאבק
נגד האידיאולוגיה והפרקטיקה הציוניות״.
רובו של המאמר היה חזרה על עמדותיה
הידועות של רק״ח. כי הציונות אינה
תנועת־שיחרור לאומית, וכי מדיניות ה ציונות
מסכנת את מדינת־ישראל וקיומה.
אולם חלק נכבד של המאמר מוקדש להת קפה
עזה, שלא היתה כמוה בחריפותה,
על פירסומים בברית־המועצות. טען וילנר:
״המאבק האידיאולוגי נגד הציונות מש תלב
באופן אורגני עם המאבק נגד האנטי שמיות,
עם מתיחת קו מבדיל חד ועקרוני
בין המושגים ציונות ועם ישראל, ציונות
ועם יהודי. מאבק עקרוני נגד הציונות
אינו יכול שלא להיות מלווה בדאגה כנה
לגורלו של עם ישראל, לגורלם של המוני־העם
היהודיים, כחלק מהדאגה הכללית ל עניין
השלום, חרות העמים והסוציאליזם.״
״שרידי הקפיטליזם׳׳ .עד כאן הכל
שיגרתי. ההפתעה היא בהמשך:
״על כן יש להצטער על פירסומים
מסויימים בחוץ־לארץ, ובכלל זה בברית־המועצות,
אשר אינם מונחים על־ידי ניתוח
מעמדי ובאמת־מידה לנינית. פירסומים
כאלה, כמו ה,מאמר( ,המדכאות במקור)
של ד. ז׳וקוב באוגוניוק, לא רק שאינם
משרתים את המאבק הרעיוני והפוליטי
נגד הציונות, כי אם מביאים לו נזק...
לכן יש להדוף בכל תוקף את התעמולה
האימפריאליסטית וגרוריה, הסעזים לתאר
את המדיניות הסובייטית כמדיניות אנטי שמית
או אנטי-ישראלית. אלה אך שמ חים
לכל פירסום לא־נכון בעיתון סובייטי,
או בחוברת היוצאת בבריודהמועצות.״
מישפטים אלה של וילנר מהווים דבר
יוצא דופן ביותר. הוא קובע, למעשה, כי
בברית־ה,מועצות הופיעו פירסומים ש-
״*ינס מונחים על־ידי ניתוח מעמדי וב־אמת־מידה
לניניוד. במושגים סובייטיים,
זוהי האשמה חמורה ביותר.
וילנר גם מאשר כי יש פירסומים ״לא־נכונים״
בברית־ה,מועצות.
אולם המשך דבריו עולה אף על כך.
הוא מנסה לנתח מניין צצו פירסומים
כאלה, וקובע. :הקפיטליזם הוא שהוליד
ומוליד גזענות, אפליית ודיכוי לאומי,
ובכלל זה אנטי־שמיות ...תופעות חריגות
ישנן גם בארצות סוציאליסטיות, אך אלה
הם שיירי האידיאולוגיה של הקפיטליזם,
המנוגד לעצם טיבעו של המישטר הסו ציאליסטי,
אשר נלחם בהן ועוקר אותן.״

צה־יל
מק1ם כצמרח

הקאריירח המזהירה
שד מזכירו
שד שר״הביטחון
מצביאים זוכים לתהילה. כשהם עולים
בדרגה, מספרים על מעלליהם, מפרטים
את הביוגראפיות שלהם. אבל רק מעטים
שמים לב לקאריירה המזהירה שעושים
אנשי־צבא אפורים, שלא בשדר,־הקרב.
אחד מאלה הוא אלוף־מישנה אריה בד און,
מזכירו הצבאי של שר־הביטחון
שימעון פרס.

תת־אדוף אריה בדאון
השר הלו — המזכיר נשאר
בדאון, יליד חיפה, התגייס לצר,״ל רק
בשנת . 1953 הוא שירת בחיל־חימוש, וכעבור
שלוש שנים כבר סיים קורם־קצי-
נים. במילחמת ששת־הימים הוא טיפס ל דרגת
סגן מפקד גדוד של חיל־ד,הנדסה.
זמן קצר אחר־כך כיהן בראון כקצין-
השלישות של מיפקדת צד,״ל ברצועת־עזה.
במילחמת ההתשה הועבר בראון לחיל־השיריון׳
שימש כקצין־אפסנאות וכקצין-
שלישות באחת מחטיבות השיריון בדרום.
מתפקיד זה נלקח בחודש מאי 1969 לשמש
בתפקיד שלישו של שר־ד,ביטחון, משה
דיין. הוא היה אז בן 34 ובדרגת רס״ן.
לפני שנתיים, אחרי שהועלה בתפקיד,
והפך משלישו של שר־ו*,ביטחון למזכירו,
הועלה אריה בראון גם בדרגה, וקיבל דר גת
אלוף־מישנה. דיין הלך, אבל המזכיר
נשאר, והוא ממשיך לכהן כמזכירו של
שר-הביטחון עד עצם היום הזה.

המישטוה מאשימה: הפקיד הבכיר במישוו־השימן ביים
נשואין לבתו כוי ־השי!; במיומה דירה ־ בעזות מנכ״ל
חב׳ ״שיכון עובוים־ -והבת הדיחה את ..החתן־ויעוות שקו ייי הגישו בקשה להלוואה לרכישת דירה במס גרת
מיפעל לזוגות צעירים וחתמו לשם
כך על הצהרה כוזבת כי שולמית עומדת
להינשא.
באותה עת פנו השניים לשיכון עובדים
בבקשה נוספת: לרכוש דירה במיסגרת
מיפעל לזוגות צעירים בכביש הטייסים
בתל־אביב במחיר הזול, המיוחד לזוגות
צעירים, של 47 אלף לירות. בקשתם לוותה
בהצהרה כי שולמית עומדת להינשא לצעיר
חיפאי, קרוב רחוק שלה בשם אהרון דויד.

טוען כי ״פאר ידע כי אין אמת במיכתב
האמור וניצל את תקופת מילחמת יום
הכיפורים לשם קבלת הדירה.״
לאחר חילופי מיכתבים הורו, לדברי כתב
האישום, הלר, שהיה אז מנהל אגף משתכ נים
וקניות בשיכון עובדים, האגף המטפל
בנושאים אלה, וגיזבר החברה בן־חורין
לסניף תל־אביב של שיכון עובדים, למסור
את הדירה לשולמית פאר ולאביה ולקבל
מהם כתב ויתור מהחתן שהיה מיועד לשאת
אותה לאשתו, אהרון דויד.

לזוגות צעירים בלתי מכורות ובמקרה של
דירת שולמית פאר בכביש הטייסים לא
נתבקש ולא ניתן אישור כזה.
כתב התביעה טוען, כי הלר ובן־חורין,
כפקידים בכירים של שיכון עובדים ופאר
כמהנדס בכיר של מישרד השיכון ידעו על
הסכם זה, פעלו בניגוד לו תוך גרימת
הפסד למדינה וקיפוח זכותם של זוגות
צעירים באמת לקבל דירה.
פרשת הלר, כמי שהיא משתקפת
בכתב האישום, היא גילוי של ניצול

נאש מס׳ :1פאר
ך* טלוויזיה שהוזמנה לחגוג עם ה ו
1מישטרה ופרקליטות המדינה את מע צרם
של מיכאל צור, מוטי פרידמן, צבי
רכטר, זאב קריב ואפילו של פוקה הירש,
נעדרה. הכתבים־ הפליליים, עיתונאי בית־המישפם
בתל־אביב והכתבים הנישלחים
לבניין זה כתיגבורת, כאשר עומדת להי עצר
או להישפט אישיות רמת דרג, אף
הם נעדרו.
היו לצוותי הטלוויזיה ולעיתונאים הזריזים
בדרד־כלל, שתי הזדמנויות פז להוכיח
את חריצותם. בפעם הראשונה כאשר נעצר
באפריל השנה מנכ״ל חברת הבניה הגדולה
בארץ. שיכון עובדים, מנחם הלר, באשמת
קבלת דבר במירמה וקשירת קשר לשם
רמאות, ובפעם השניה, בתחילת שבוע זה,
כאשר הוגש נגדו כתב אישום.
אולם כאשר נעצר הלר, לפני שמונה
חודשים, לא הופיעה על כך מילה אחת
בעיתונים, ואילו כאשר הוגש נגדו כתב
אישום, הובלע הדבר בסוף ידיעה קטנה
שהועברה על ידי סוכנות עיתי׳׳ס, אשר
עיקרה והכותרת שלה היו מעצרם של
מהנדס במישרד השיכון, משה פאר ובתו
שולמית.
כדי להבין את חומרת המעצר וההאשמות
וכדי לתמוה על קשר השתיקה סביב הפר שה,
יש לזכור כי חברת שיכון עובדים היא
חברת הבניה הגדולה והוותיקה בארץ.
ממשרדיו בבניין המפואר ברחוב ליאונרדו
דה וינצ׳י בתל־אביב שולט מנחם הלר
על מחזור שנתי של כ־ 600 מיליון לירות
בשנה ועל אלפי יחידות דיור המיועדות
בעיקר לעולים חדשים, זוגות צעירים׳ אנשי
צבא קבע וחברי הסתדרות. שר השיכון
אברהם עופר זינק למישרתו בממשלה ל אחר
שצבר כוח עצום כמנהל שיכון עובדים,
תפקידו לפני שמונה לשר.

הצהרת ני שואים כוזבת עצרו והאשמתו של מנחם הלר
,)61( ׳4אחד הדמויות הציבוריות הידו עות
ביותר בארץ, אשר בנוסף לתפקידו
כמנכ״ל שיכון עובדים כיהן עד לפני
חודשים מיספר ביושב ראש ההתאחדות
לכדורגל, קשור בפרשת מירמה בה מעו רבים
המהנדס הראשי למים וביוב של
מישרד השיכון משה פאר, בתו בת ה־23
שולמית וגיזבר שיכון עובדים יהודה בן־
חורין.
כתב האישום נגד הארבעה הוא תסריט
מוכר וידוע של נסיון להשיג טובות הנאה
על ידי שימוש בקשרים בין המעוניינים
בדבר, אישי מדינה בכירים.
הפרקליטות, המיוצגת בתיק זה על ידי
סגן בכיר ראשון לפרקליט מחוז תל־אביב,
עורך הדין אמנון רודה, טוענת כי לפני
ארבע שנים פנו פאר ובתו לשיכון עובדים,

בוו1יב 1בדינו
בד בבד עם פעולות׳אלה, כך טוענת
הפרקליטות, פנו פאר ושולמית לאהרון
דויד ושידלו אותו להשתתף בקשר ולחתום
על יפוי כוח לאביה של שולמית בו הצהיר
דויד כי הוא עומד לשאת את שולמית.
כל זאת במטרה אחת בלבד: לרכוש את
הדירה בתנאים הנוחים ובמחיר הזול.
לדברי התביעה, ולדברי עדותו של דויד
במישטרה, לא התכוון דויד אף פעם לשאת
את שולמית לאשה.

בגלל מי לחמת
יום הכיפורים
נתיים אחי כל, מיד אחרי מילח־
/מת יום הכיפורים, כתב פאר מיכתב ל שיכון
עובדים בו הודיע כי בגלל המילחמה
אין בתו יבולה להינשא בינתיים ולבן הוא
מבקש לקבל את הדירה עבורה ועבור
דויד עוד לפני נישואיהם. כתב האישום

מנחם הלר, למרות שלא היה אז מנכ״ל
שיכון עובדים, חתם על הסכם בין החברה
שלו לבין מישרד השיכון לפיו התחייב
מישרד השיכון להעמיד סכום בן 24 מיליוני
לירות במימון בתנאים נוחים לזוגות צעי רים׳
ואילו שיכון עובדים התחייבה למכור

מאת

יוסי ינאי
את הדירות רק לזוגות צעירים. רק אם
תשארנה דירות בלתי מכורות, רשאית היתר.
שיכון עובדים, על פי הסכם זה, למכור
את הדירות לאחרים, על פי אישור מוקדם
של מישרד השיכון לכל דירה ודירה
בניפרד.
הפרקליטות טוענת, כי מעולם לא קרה
שבאיזור תל־אביב נותרו דירות המיועדות

ציני של עמדות כוח של אישים בכירים,
המחלקים טובות הנאה זה לזה בכוח תפ קידיהם
הציבוריים, על חשבון כספי המדינה,
ושומרים על הנוהג המקודש־כמעט בקרב
סוג מסויים של עובדי ציבור :״שמור
לי ואשמור לך״.

שמור לי
ואשמור לך
נחם הלו* עצמו ממשיך לנהל את שי•
* זמן עובדים .״לא הישעו אותי, למרות
שהוגש כתב אישום ויש לי תמיכה גדולה
בקרב מועצת המנהלים שלי כנגד אלה
שמנסים להבשיל אותי.״ הלר׳ בעל שיער
ג׳ינג׳י, נמוך קומה וכרסתני, אינו
להתייחס לפרשה., .אני לא רו״־
עדיין את הקלפים שלי, אני י
למישסט.״ ממה שהוא בן היה ב
מיסתבר כי לדעתו הוא נהג לפ
159

ממנו, לדבריו, כי יספר במישטרה שקרים
נוספים: שהזוג נירשם ברבנות לנישואין
וכי הוא שילם 6000 לירות מכיסו עבור 1 הדירה.
הודאה זו של דויד סיבבה את שולמית
בסעיפי אשמה נוספים על שידול והדחה
לעדות שקר. מערכת היחסים בין שולמית
תוארה על ידי הוריה כרומן בין שני
צעירים, בו היתה בתם מעוניינת בקשר
רומנטי עם קרוב מישפחתה, אולם הלה
נסוג ברגע האחרון. לדברי הוריה של
שולמית אמנם עמדו השניים להינשא אבל
״דויד הוא בחור לא רציני.״

מי שפטר אויה
לדג השמן

1אש מסי : 3מובייל מוחם הדר
והתקנות של שיכו! עובדים ולא העניק
שום טובות הנאה לפאר.
״אני במעט ולא מכיר את פאר. ניפגשתי
איתו מיספר פעמים בישיבות משותפות,
אבל כל היחסים שלנו מסתכמים ב,שלום׳
בלבד. את בתו של פאר אני לא ראיתי
בחיים שלי,״ טען השבוע הלר.
לעומתו, פאר הוא אדם שבור ורצוץ.
הוא מושעה מעבודתו הבכירה במישרד
השיכון ומיסתגד בביתו המרווח בשדרות
הטייס ברמת־גן .״כל העניין הוא דגם
לדבר אחד, :איך להרוס מישפהה בלי
להתאמץ,׳״ אמר השבוע פאר. בתו של
פאר, שולמית, עזבה את תל־אביב ו״ירדה
למחתרת״ .״היא לא מסוגלת לעמוד בפרשה
הזאת, ולכן נעלמה. היא רוצה לנסוע
לחוצלארץ עד המישפט,״ סיפר השבוע
האב.

טרנזיס טור
לחדר ה שירותים
ך* סתככותו של המהנדס הבכיר של
1 1מישרד השיכון אינה ההסתבכות הרא שונה
שלו. לפני מספר חודשים הוא זוכה
בבית המישפט המחוזי מההאשמה שלפני
10 שנים היה שותף לקבלנים שגנבו צי נורות
ביוב. פאר הואשם אז כי תמורת
משקאות ורדיו טרנזיסטור לחדר השירותים
בביתו היה שותף לגניבה שכונתה אז

צריכה לעניין את לישכת עורכי הדין.
לעומת היסוסיו של הלר בתגובה על
הפרשה, מוכנים היו משה פאר ופרקליטו,
עורך הדין יהודה עצמון, להגיב על הפרשה
ביתר פירוט.

ה ח תן ה 0ך
לעד מ דינ ה
64 דברי פאר, אשר לאחר מעצרו
/בן עשרת הימים בחודש אפריל לקה
בהתקף לב, מתנהל נגדו ציד מכשפות על
ידי קצין הביטחון של מישרד השיכון,
אליהו פייגגנבלט, וזאת על רקע אישי.
״פיינגנבלט היה זה שבישל לי את העניין
עם הצינורות, ממנו יצאתי זכאי. כאשר
היה ברור לו שאני עומד לצאת זכאי הוא
התבטא בנוכחות מיספר עורכי דין, :אין
דבר, גם אם ייצא זכאי בתיק זה, נכין
לו תיקים נוספים,׳״ טען השבוע פאר.
פאר טוען כי במיכתב, הנמצא כיום
בידי המישטרה, הוא הודיע לשיכון טובדים
על ביטול כוונת נישואיה של בתו וויתר
על הדירה.
מיד לאחר מכן הודיע הלר לפאר,
ועובדה זו מצויינת גם בכתב האישום,
כי בתנאים אלה הוא לא יוכל לקבל את
הדירה, ומיכתב ברוח זו נישלח על ידי
שיכון עובדים לפאר לפני כשנתיים.
רק אחרי משא ומתן ממושך, אשר

ף* פרקליטות מחוז תל-אביב קיימת
96 מגמה להפוך את מישפטו של מנחם
הלר למישפט חשוב. מזה זמן מה לא נפל
ברשתה של הפרקליטות דג כה שמן, כמו
הלר. לדעת פרקליטי המחוז חומר הראיות
שבידיהם ועדותו של עד המדינה, החתן
הפיקטיבי, מבטיח להם הרשעה קלה ו מהירה.

כן חושב מנחם הלר עצמו. הלר
בטוח לחלוטין כי במישפט יצליח להוכיח
את חפותו ויושרו ואף להצביע על אלה
שניסו לגולל עליו את ההאשמות ועל
מניעיהם הניסתרים.
בינתיים אין בפי הלר אפילו רמז קל
לגבי מניעים אלה. מי במישטרה או ב פרקליטות
יכול להיות מעוניין בביום
אשמה פלילית נגד איש־מפתח בצמרת
המדינה? מי יעז לפברק חומר־ראיות נגד
מנכ״ל של חברה כה חשובה?
גם העובדה שנעשה הכל כדי להעלים,
בשעתו, את מעצרו של הלר, והפירסום
הצנוע שניתן לו השבוע, אינם מצב״•
עים בכיוון זה.
מצב רוחו המשופר של הלר אינו דומה
לזה של פאר. פאר הסתגר בביתו, ממעט
לצאת וידידיו מספרים כי הוא ניראה כיום
כצל של עצמו.
המישטרה, אשר תוקף הערבות של
ארבעה הנאשמים אשר בידיה פג לפני
חודשיים, עומדת לעצור אותם בימים
הקרובים בשנית, ולבקש מבית המישפט
לשחררם רק תמורת ערבות בטוחה וגבוהה.
בקשתה של שולמית פאר לצאת לחו״ל,
כדי להתאוורר עד למישפט, ומידע שנימסר
לפרקליטות כאילו מתכוון גם פאר עצמו
לנסוע לחו״ל׳ הביאו לכך שהפרקליטות
תידרוש גם את הפקדת דרכוניהם של
הנאשמים במישטרה, כדי שלא יוכלו להי מלט
מהארץ.

ה ש תיקה היו עמת
של ההסתד רו ת
וז ר ה 3כ ל הפרשה התנהגותה של
)4צמרת ההסתדרות. גם כאן בולטת פעו לת
העיקרון ״שמור לי ואשמור לך.״
כאשר חשף העולם הזה את עסקותיו
המוזרות של צבי רכטר, מנכ״ל סולל
בונה, בממלכת־הספסרות של טיבור רו־זנבוים,
היה דרוש לחץ ציבורי חזק מאוד
כדי להביא להחלטה להשעות את רכטר
זמנית עד לבירור מישפטו. בינתיים מוש עה
רכטר( .השבוע נעשו מאמצים גדו־

מנכ״ל ״שיכון עובוינד נעצו בעוון קשיות קשו למיתה ־
או צמות ההסתווות לא השעתה אותו מתפקידו
בעיתונות ״גניבת קבלני הדרום״ .בפסק
הדין שזיכה אותו נזף בית המישפט המחוזי
בפרקליטות על שהעמידה כלל את פאר
לדין.
לפני שמונה חודשים נעצר פאר בהאשמה
הנוכחית ובהאשמה נוספת: קבלת טובות
הנאה בסך 400 לירות מחברת הגאז אמישו־גאז
כדי לקדם את ענייני חברה זו במישרד
השיכון. מישפט זה, במו המישפט הקשור
בשיכון עובדים, עדיין לא התקיים.
אין ספק כי התנהגות הפישטרה והפרק ליטות
בפרשת הלר־פאר מנוסח ברשלנות.
הלר מואשם כי ״קיבל דבר בפירמה בנסי-
מחמירות״ ,סעיף אשר יכול להתאים
אך אין לו כל ביסוס
1הלר. גם העובדה
ישום מיספר
בעיתד

בעיקבותיו החזיר פאר, לדברי עצמו, את
ההלוואה שניתנה במסגרת התוכנית לזוגות
צעירים והפך קונה רגיל מן השורה, ללא כל
הטבות, הסכים שיכון עובדים למכור לו
את הדירה.
אחד מעדי המפתח של התביעה הוא
החתן־לא־חתן אהרון דויד. דויד, צעיר
הנימצא עתה בקורם בטחוני בתל-אביב,
העיד בתחילה במישטרה כי הוא ישולמית
אמנם עמדו להינשא וכי הוא עצמו שילם
עבור הדירה מכיסו 6000 לירות.
לאחר מאמצי שיכינוע שנימשכו יומיים
הצליחה המישטרה לקבל מדויד הודאה כי
שיקר בעדותו הראשונה. רק לאחר שהובטח
לדויד כי יהיה עד המדינה ולא יאונה לו
כל רע, הוא סיפר כי שולמית התקשרה
אליו, ביום בו נעצר אביה, וביקשה ממנו
שכשייחקר במישטרה ימסור הודעת שקר,
לפיה עמדו היא והוא להתחתן. בטלפון
נוסף שנערך באותו יום ביקשה שולמית

לים כדי לשכנעו להופיע בפני ועדת־הבי-
קורת של ההסתדרות).
והנה, כאשר נעצר הלר — ההסתדרות
לא הגיבה כלל. חברת העובדים היא גורם
מרכזי בממלכה הכלכלית של ההסתדרות.
מעצרו של מנכ״ל החברה באשמה של
קשירת קשר למירמה אינו עניין של מה־בכך,
גם כשמצליחים להשתיק את העניין
בכלי־התיקשורת.
אך ההסתדרות לא עשתה דבר. הלר לא
הושעה מתפקידו. הוא ממשיך בו כאילו
לא קרה דבר, ממשיך לשלוט במאות ה מיליונים
של חברי־ההסתדרות.
גם השבוע, אחרי שכתב־האישום כבר
הוגש רשמית לבית־המישפט, לא השתנה
מצב זה * .ברור כי צמרת ההסתדרות מת כוונת
להעניק לו גיבוי מלא.
* השבוע הגיש אורי אבנרי שאילתה
על כך לירוחם משל.

,בנו 1יעו מישפט מלכוד ת לעזרד־־הז־ץ

עירן-דץ, בעזה של
שופטת, חשוד כקשר להונאה ריבקה חוברה נפגעה בתאונת־עבודה.
כיוון שהיתר, מבוטחת בהברת הסנה, ורופא
החברה שבדק אותה קבע לה 360/0אחוזי־נכות,
היא הגישה תביעת פיצויים נגד ה חברה
באמצעות עורך־הדין משה אליעש.
באחד הימים הוזמן אליעש אל עורך*
הדין התל־אביבי דויד אחיטוב. מזה חמש
שנים עבד אחיטוב בשירות חברת־חקירות,
שמתפקידה היה לבדוק תביעות שהוגשו
נגד חברות־ביטוח, לנהל משא־ומתן עם
התובעים ולהגיע עימם להסכמי־פשרה על
גובה הפיצויים.
כאשר נפגשו שני עורכי-הדין, היתד,
בפיו -של אחיטוב, לדברי אליעש, הצעה
מפתה. הוא טען כי חברת הסנה מוכנה
לשלם לרבקה חוברה סכום של 50 אלף
ל״י בילבד. אבל בכוחו לגרום לכך ־שהיא
תקבל פיצויים מוגדלים, בסכום של £0
אלף ל״י. כל מה שהוא רוצה תמורת זאת
ר,ו 6סכום של 5000ל״י, לא בשבילו חלי לה,
אלא עבור עובדי חברת הסנה, ד,צריכים
לאשר את התשלום.
אחיטוב היה מוכר לאליעש כעורך־דין
מכובד, ובבעלה של שופטת. אשתו, הדסה
אחיטוב, מכהנת כשופטת־שלום בבית־המישפט
בתל־אביב. אליעש הסכים להצעתו
של אהיטוב.
היועץ אישר. בחודש אפריל השנה
קיבלה חברת הסנה מיכתב מאחיטוב׳ בו
הוא מודיע לה כי עשה מאמצים ניכרים
כדי לנטרל את פרקליטיה -של רבקה חוב רה.
וכי הסנה תצטרך לשלם לה פיצויים
בסכום -של 80 אלף ל״י. ואומנם, כעבור
שבועות מיספר, קיבל עורך־דין אליעש את
הצ׳ק מחברת הסנה עבור שולחתו. הוא
נטל 5000ל״י במזומן ובא עימם למישרדו
של אה־טוב. אבל הוא לא היה •שם לבד.
ברגע בו יצא אליעש מהמישרד נכנסו
לשם שלושה בלשים. הם ניגשו יישר אל
המעטפה שהיתר, מונחת על שולחנו של
אחיטוב. השטרות שהיו בתוכה היו מסומ נים
על ידם• דויד אחיטוב נפל במלכודת.
מסקנות החקירה של מחלקת״הרמאויות
במישטרת תל־אביב הועברו לפרקליטות-
המחוז. אנשי הפרקליטות, בראשותו של
אמנון רודה, סגן פרקליט המחוז, הכינו את
כתב־האישום נגד עורך־הדין אחיטוב. אבל
למרות שכתב־האישום היה מוכן מזה חוד שיים׳
הוא לא הוגש לבית־המישפט. בשל
היותו של אחיטוב עורך־דין חייבת היתה
התביעה לקבל אישור להגשת כתב־האישום
מהידעץ־המישפטי לממשלה. מאחרי־הקל־עים
נעשו מאמצים למנוע את הבאת הפר שה
אל ביתתהמישפט. ולברר אותה ב־וועדת־האתיקה
של לישכת עורכי־הדין.
אולם השבוע הורד, היועץ המישפטי ל ממשלה
לאנשי הפרקליטות להגיש את
כתב־האישום נגד אחיטוב. בו הואשם
בניסיון לקבל דבר ימירמה בנסיבות מחמי רות
ובקשירת קשר להונות.
יהיה זה, לכל הדיעות, מהזה בלתי-
שיגרתי כאשר עורך־הדין אחיטוב ישב על
כפסל הנאשמים, כשבאולם סמוך תשב
אשתו על כס השופט.
מישטרה איך לבצע גסוד
מפל* להיתפס *

ככד שהפשע פרימימיבי
יותר — גף מתקשה
המישמרה לגדות
את מבצעיו
במשך שמונה חודשים הצליחה כנופיית
פאנטונואס מהרצליה לבצע 13 מעשי שוד
מזויין, ועוד גניבות רבות באיזור הרצליה,
מבלי שהמישטרה תצליח לגלות את חבריה
או ללכוד אותם. כאשר נתפסה הכנופיה
לבסוף, ותשעת חבריה הובאו לדין, ציפו
הכל לגלות חבורת־פושעים פיקחים, ש־
(המשך בעמוד )28

הונ ה מאד נסים ושש חתיכות משיקים את ״גלי

צה״ד׳ באוויר

חחיבוח
עד הגד•
גם המהפכנים הבודדים שישנם בוודאי
חשבו לתפוס את תחנת הטלוויזיה, או ל כל
היותר את אוניית השלום של אייבי
נתן.
אך זה אינו המזל היחיד של התחנה.
כשנמצאים באולפני גלי צה״ל, אי־אפשר
שלא להבין שיש לתחנה אלוהים פרטי
משלו, השומר על כך שלמרות התנאים
החיצוניים, חוסר־הסדר והבלגאן הנוראי,
תמשיך התחנה לשדר :״גלי צה״ל משדרים
24 שעות ביממה.״

שוקו
ו ח תי כו ת
^ כיין ישן בן שלוש קומות, אשר אף
חברה מיסחרית הגונה לא היתה מוכנה
לקבל אותו במחסניה. התמונה השכי חה
ביותר: טכנאי בקומה התחתונה עורך
שיחה עם חיילת בקומה העליונה, ב קולי
קולות, כשהוא מנסה להתחרות ב צעקות
עם שיחה אחרת, הנערכת בין מפיק
לעוזרת־ההפקה שלו בין שני חלקי הקומה
השניה.
לתחנה ארבעה אולפנים. אולפן א/
האולפן הגדול של התחנה, משרת בדרך

הוותיקה

פנינה בת־צבי בת
ה־ 23 היא אחת הקרייניות
הוותיקות בתחנה, ומהמעולות
שבהן. פנינה מגישה בילסדית של תוכנית.

חכות שידור ברחבי העולם הם
4 1אחד המקומות השמורים ביותר. כל
מהפכן מתחיל יודע כי הצעד הראשון עם
פרוץ ההפיכה הוא תפיסת תחנת השידור.
המזל של גלי צה״ל הוא שאיש אינו
רוצה, בינתיים, לעשות הפיכה בארץ, וכי

יעל דן, הגבוהה ו־
11א 1 1 1ה
הארוכה בין הקר י

ייניות, היא בעלת הקול הערב ביותר
והגוף החטוב ביותר בכל גלי צה״ל.

המטלפנת

מיכל רמות,
בגלי צה״ל.
שהיא מסירה את האוזניות ומסיימת
נמצא צביקה, הלוא הוא החבר הקבוע

כלל את הלהקות הצבאיות המקליטות בז
ומנסה, באמצעים לא־אמצעים, להתחרות,
לעיתים קרובות בהצלחה, שוב בגלל המזל,
באולפני־ההקלטה הפרטיים של החברות
המיסחריות.
אולפן ב׳ הוא האולפן בו נערכות מרבית
תוכניות־המלל, בתנאי שלא משתתפים בהן
יותר משלושה אנשים. פשוט אין מקום.
אולפן ג׳ הוא סמל ושיא לחסכנות, ובוודאי
יכול לשמש דוגמה לכל תחנת־שידור ב עולם.
הוא בה קטן, שיכול להיכנס אליו
רק אדם אחד.

המנהלת

שרה דורון, מי שהיתה היפה מבין קרייניות הטלוויזיה, מונתה
לאחראית על קרייני גלי צה״ל. כאשר שרה מתפקדת כאחראית,
היא חובשת את מישקפיה (תמונה משמאל, למעלה) כדי להוסיף רצינות לארשת. כאשר
היא נמצאת לבדה באולפן, רק עס המיקרופון והמאזיניס, היא מסירה את המשקפיים.

אולפן ד׳ חוא ד,אולפן ד,חם ביותר. ממנו
משדרים כימעט 24 שעות ביממה. גם ב אולפן
זה אפשר למצוא שלושה כסאות,
ואם הקהל גדול יותר, הוא יושב על
ד,ריצפה — בדרך־כלל, בין השדרן לבין
הטכנאי.
יש בתחנה שני מוקדים עיקריים. הראשון
הוא המכונה האוטומטית, אשר תמורת
באולפן מיכל ו
את ה!
שלה1 ,

הבלגאן הפנטסטי השורר בתחנה
מטבע של לירה מוציאה מקרביה כוס פלס טיק
ובה קפה שחור או שוקו חם. המוקד
השני הוא שש הקרייניות הצעירות של
התחנה.

שוק
על ירך
^ תחרות שד גלי צה״ל בשלושת
1 1הגלים, א /ב׳ וזז׳ של שידורי ישראל,
ולאחרונה גם בקול השלום של אייבי נתן,
אינה מובנת כילל .׳לעומת התקציב המנופח
של רשות־השידור העלה מחקר, שנערך
דווקא על ידי רשות־־השידור, כי מחיר
הפקת תוכנית או שעת-שידור בגלי צה״ל
מגיע לכדי שישית עד רבע מהסכום המוצא
בשידורי ישראל. למרות זאת, ההאזנה
לגלי צה״ל עולה בהרבה על ההאזנה לרשת
א /לגל הקל ולרשת ה /ולאחר ההתלהבות
הראשונית מאייבי נתן, היא עולה גם על
ההאזנה לגל הפרטי שלו.

מילבד האלוהים הפרטי של גלי צה׳׳ל,
אפשר לתלות זאת אף ברוח הנעורים
שבתחנה. הטמפרמנט הצעיר והנלהב בא
לידי ביטוי בבחירת התקליטים, בהגשתם,
בבחירת נושאי יומן צה״ל, לעומת יומני
החדשות בתחנה המתחרה, ואפילו בתוכניות
המלל הכבדות יותר.
״אילו היינו רק מצליחים להיפטר מבעלי
פינות שונים, אשר שידור השיחות ישלחם
הוא תשלום של גלי צ ה״ ל למימסד, היינו
זוכים להצלחה הרבה יותר גדולה,״ אמר
השבוע אחד מהעורכים הוותיקים של
התחנה.
הסמל לרוח הצעירה הוא בעיקר בשש
המגישות הקבועות של התחנה. אילו היה
גלי צה״ל תחנת טלוויזיה -הוא היה מכה,
ללא ספק, שוק על ירך את המגישות של
הטלוויזיה, לפחות ביופיין.

די אטה
רצחנית
** יספר אחת בין הקרייניות היא שרה
4י[ דורון. שרה, הנחשבת כבר זקנה בגלי
צה׳׳ל, למרות שהיא בת 26 בילבד, היתד.

החתיכה

אורלי יניב, הצעירה מבין קרייניות גלי צה״ל והחתיכה שביניהן,
נבחרה לאחר מיון חפדני מבין 900 צעירים וצעירות, אשר
ביקשו ערב גיוסם להיות קריינים בתחנה הצבאית. לפני שהתגייסה נכנסה אורלי
לדיאטה חריפה, ואף הסתפרה לתיסרוקת אופנתית, כאילו היתה מצטרפת לתחנת טלוויזיה.
במשך תקופה ארוכה הקריינית היפה ביותר
בטלוויזיה .״הציעו לי לחזור לגלי צה״ל.
כאן, בעצם, התחלתי כאשר הייתי חיילת,
ומייד הסכמתי.״
הוותק שלה, והעובדה שהיא האחראית
(המשך בעמוד )28

למעלה) ולייד תיקיה (משמאל) משרתת כבר כשנה
:ה מתפעלת מההווי והאווירה בתחנה. מייד לאחר
שמרת, היא ממהרת להתקשר לקיבוץ נען, שם
;ותו הכירה לפני כמה חודשים במיסגרת עבודתה.

המאחדת

פנינה בת־צבי נוהגת
לאחר, בדרך
כלל, למישמרת, אך סולחים לה על כך,
הן משום יופיה, והן משוס כישרונה.

השבוע

מינימום הבוס הראשון

חצי מיליון ד י

ורמש כלל הפרסיס

מיליוןד־ י

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים.

עעוה ל ך מנ הג ! 7בו ע-
ח7־א טוטו *7x 1שבוע!

^ ה מועצה להסדר ההיחורים בספורט 1

(המשך מעמוד )27
על הקריינים בתחנה הצבאית, מאפשרת
לשרה, הנשואה לעובד מרכז־ההסברה ואם
לילד, שלא להשתתף בעבודת המישמרות
המעייפת ולחזור מדי ערב לביתה שב הרצליה.
כאשר
שרה מתפקדת כ״בוסית״ של
הקרייניות, ד,יא מכסה את פניה בזוג מש קפיים
גדולים ועבים, המעניקים לה סבר
של רצינות. כאשר היא יושבת לבד ליד
המיקרופון ומתפקדת כקריינית, כשהיא
לבדה עם מאזיניה, מסירה שדה את המשקפיים
ד,מבערות והמבגרות, פותחת את
שערה הבלונדי ונותנת לו לגלוש, ושוב
היא אותה יפהפיה, הידועה מהטלוויזיה
של אז.
מתחרה בשרה ביופיה דווקא הצעירה
שבין הקרייניות, אורלי צוקרמן אשר
החליפה שמה ליניב. אורלי, בת למישפחת
מיסעדנים בתל-אביב, מזדה כי היא חלמה
שנים רבות להיות קריינית בתחנה. יש
לה גם תקדים במישפחה: אחותה דורית
נשואה לדובי לנץ, האחראי על תוכניות-
המוסיקה בתחנה.
אך פרוטקציה זו לא עזרה לאורלי להתקבל
לתחנה. היא היתד, צריכה להתחרות
עם 900 מועמדים אחרים, שרצו להצטרף
לקורס־הקריינים האחרון, כולם ערב השרות
הצבאי שלהם.
לאחר שנודע לה כי התקבלה, שכחה
אורלי כי גלי צה״ל אינו טלוויזיה. היא
ערכה דייאטה מהירה ורצחנית, סיפרה את
שערה הבלונדי הגולש לשער מתולתל
ואופנתי, והפכה החתיכה של התחנה.
״אני כימעט ולא מדברת, בינתיים.
ברדיו,״ מספרת אורלי ,״אבל האווירה כאן
היא נהדרת. כולם צעירים, והמוסיקה
שלהם היא בדיוק המוסיקה שאני אוהבת.״
דמעות ודיקדוק
** יכל ואורית הן כבר ותיקות יחסית.
1*4שתיהן חיילות המגוייסות לתחנה כבר
כשנה. הצעד הראשון של השתיים היה
לשנות את שמות־המישפחה שלהן ״שיישמ עו
יותר יפה ברדיו.״ מיכל וול הפכה
מיכל רמות, ואורית רוזנטל הפכה אורית

מיכל, נמוכת־קומה, בעלת שיער שחור
המכסה בדרך כלל את פניה, אינה מעורה
כל-כך בחיים החברתיים של התחנה. צעיר
מקיבוץ נען, שנזדמן לשם באקראי לפני
כמה חודשים, הפך ״לחבר הקבוע שלי,״
ומאז היא מקדישה כל דקה פנוייה משידורים
לתחינות נואשות בפני חברי מזכירות
נעו ״לקרוא לצביקה לטלפון.״
אורית, גבוהה, שער קצוץ ועיניים בורקות,
בת סביון, אוהבת את הצד המיקצועי
של העבודה .״לשבת מול המיקרופון ולדעת
שכולם שומעים אותך, ושאסור להיכשל
אפילו במילה אחת, זה מה שמעניין בעבודה
שלנו.״ ואמנם, בשבוע שעבר נערכה בחינה
בדיקדוק-עברי לעובדי התחנה. למרות
שאורית הצליחה בבחינה, היד, נדמה לה
כי לא עשתה די. היא פרצה מחדר־הבחינה
ורצה לה, שטופת דמעות, להתבודד באחד
החדרים־הכוכים שבתחנה, עד ששיכגעו
אותה כי ״את מקריינת יפה וגם הדיקדוק
שלד הוא בסדר.״

העוזרות
של א לו הי ם

נחגהחנוכה מו פעלכלהמשפחה
2הופעות לערב ב־ 6וב9-
כרטיסים: הפצה ראשית במשרד ״רוקוקו״ רח׳
דיזנגוף 93 תל־אביב, טל׳ . 248824 ,223663 :וביתר
משרדי הכרטיסים באיזור ת״א. למוסדות וארגונים
כרטיסי הנחה ב״רוקוקו״ ולחיילים אצל קצין העיר״
הפתעה! ביו הצופים יוגרלו תקליטי ״ברזיליה הלהקה שייצגה את ברזיל
בגביעהעולמי במינכן !
קרניבל״ של ״סי.בי.אס.״

טוב לעקסח /גליגז,.

**ץ תי האזרחיות שבין הקרייניות הן
# /פנ ינה בת־צבי ויעל דן. המחלה של
פנינה, בחורה שמנמונת, בעלת פנים יפים,
היא האיחורים. כימעט אין פעם שפנינה
אינה מאחרת למישמרת שלה, למרות שהיא
מתגוררת ליד הבימה בתל-אביב.
״אין מה לעשות. היא כל־כך טובה,
והמאזינים אוהבים אותה, כך שצריך להע לים
עין מהאיחורים וחוסרש•,אחריות שלה,״
הסבירה שרה דורון, האחראית עליה. הן
לפנינה והן ליעל, צעירה בלונדית גבוהה
וחטובת־גוף, יש תוכניות משלהן, אותן
הן מגישות — הפרם הרם ביותר שאותו
יכולה להעניק תחנה לקריינים שלה.
לאחר שרואים את הקרייניות של גלי
צה״ל ברור גם כיצד. למרות כל המיכשלות
הטכניות והתקציביות של התחנה, היא
עדיין מצליחה לשדר, כימעט ללא תקלות :
כאשר יש לאלוהים שש עוזרות כאלה,
שום דבר לא יכול לעמוד נגדם — אפילו
לא גלי צה״ל.

(המשך מעמוד )25
באמצעים מתוחכמים הצליחה להערים על
המישטרה.
אולם כאשר נחשפו מעללי הכגופיה ב־בית־המישפט
(העולם הזה ) 1994 קשה היה
להאמין כי מבצעיהם הסתובבו חופשיים
תקופה כה ארוכה. הם דמו יותר לגיבורי
אגדות הכמי־חלם מאשר למבצעי־שוד נועזים.
מסיפורי אנשי הכנופיה ומעדויות
חבריהם* ,שהפכו עדי־ד,מדינה, נתגלתה
עובדה מדהימה: ככל *שהפשע פרימיטיבי
יותר, כך מתקשה המישטרה לגלות את
מבצעיו.
שדד כ לי תיננון. סיפר עד־המדינה
אריה חיימי :״במעט כל יום יצאנו לעשות
איזה שוד• אבל לא כל יום הצלחנו. זה
היה כימעט דבר רגיל אצלנו* ,שהיינו יוצ אים
לעשות שוד, פעם ביומיים בערך.
היינו עושים ניסיון, בלי תיכנון. ניסינו
ללמוד על המקום. היו ימים שהיינו יוצאים
עם כל הציוד, כולל נשק, מסיכות וכפפות,
ובסוף לא מבצעים דבר.״
יום אהד, כך מסתבר, החליטה הכנופיה
הנועזת לשדוד את סניף סוכנות־הדואר
ברמת־אביב. הם יצאו למקום, אבל לא
ביצעו את השוד. הסיבה: הם לא לקחו בחשבון
את מועדי הסגירה של סניף־הדואר.
כשהגיעו למקום. היה הסניף כבר סגור.
גם עלילות אחרות של הכנופיה נראות
כאילו נלקחו מפארודיה על סרטי שודדים
וגנבים. באחד הימים, סיפר אריה חיימי,
הם יצאו למקום בו הוחבאו כלי־הנשק ש להם
בתוך שקית. את השקית החביאו ב תוך
המכונית.
״נסענו דרך הפרדסים, עד שהגענו ל מחסום
של מיישטרה בצומת כפד-בתיה.
הייתי ביחד עם רפאל ססי וגבריאל בוזגלו
במכונית ר נו 5שכורה. שוטר ניגש לבדוק
את הרישיונות שלי. לא היה לי רשיון-
נהיגה, וגם לא תעודת־זהות. השוטר מיהר
להזעיק את סמל־המישטרה שבמחסום. זה
היה הסמל סמי נקש. שאני מכיר ממישט־

שודד חיימי
שודדים לא משקרים
רת כפר״סבא. גם רפי מכיר אותו. הוא
ירד מהמכונית ודיבר עם הסמל.״
סמל המישטרה הניח לאגשי־ו־,כנופיה ל המשיך
בדרכם, למרות ״שלא היו מצויירים
בתעודות• הוא הכיר אותם אי־שית. הם
המשיכו בדרכם לשוד.
יש אימון ככני-אדם. במקרה אחר
הצליחה המישטרה לשים ידיד, על השוד דים
מייד אחרי שביצעו מעשה •שוד. הם
ישבו במעצר 48 שעות, אבל שוחררו. איך
שוחררו י
סיפר אריה חיימי :״בשעה ארבע לפגות
בוקר באו השוטרים ועצרו אותי בביתי,
באשמת שוד במיסעדת אנטוניו. אמרתי ל שוטרים
שלא אני ביצעתי את השוד, וכי
ביליתי בלילה בקפה לאס־ואגאס. הם
שיחררו אותי.״
מי אמר שלמישטרת־ישראל אין אימון
בבני־אדם? הנה, הם קיבלו את דיברתו
של אריה חיימי •שלא השתתף בשוד, ו שיחררו
אותו• סוף־סוף, לשודדים יש כבוד
עצמי. הם יכולים אולי לשדוד, אבל לא
לשקר.
העולם הזה 995

לפני כמה חודשי עמדתת־ א לו ף חיי ירון במרס
ויו ׳״11111״111 1

יי*> 11 יי

₪ 11 1י |ן^׳^יד||1ן;ן ןן1ן ו1ן>1|)8ח^ 85^ 158

הסערה הציבורית ס בי בפרשחה שוחד ב מי שרד־הביטחון
* ה שבוע הוא הסתבך באסון נוסף: הוא
דרס למוות ילדהבח 8ולא לקח אותה א ל ביה״ח
* ע כ שיו פורחותסביבוהש מו עו תוההאש מו ת
** זה שכועיים ימים אין דישמועות ב־
4י) אחד מאזורי־המגורים האופנתיים ב יותר
בתל־אביב, תוכנית ל /חדלות מלחת־סיס
את אנשי השכונה. הוויכוחים סביב
נסיבות תאונת־הדרכים, בה נהרגה הדם סלע
בת ה־ ,8נשמעים בקרב הנשים בחנות
המכולת, בין הבעלים במיגרשי־החניה, בין
הילדים בבית־סיפרה של הדס, ואפילו מ עבר
ל־שכונה, בצמרת צה״ל והמישטרה.
״היא ברח מהמקום מיד אחרי התאונה !״
״הוא לא לקח את הדס לבית־ד,הולים!״
״המישטרה מחפה על כל העניין, ביות ש הוא
תת־אלוף אם היא היתה מובאת
מייד לבית־החולים, היא היתר, ניצלת!״
ה״הוא״ בהאשמות מחרידות אלה הוא
הנהג א-שר דרס למוות את הדס סלע —
תת־אלוף (מיל ).חיים ירון, אחד ממפקדיו
הבכידיט-ל־שעבר של זזיל־האוויד, וכיום
מנהל חברת האחים נזילצ׳ן בתל-אביב.
לפגי מיספר חודשים עלה שמו של
תת־אלוף ירון לכותרות. הוא נעצר, ד,וח שד
על-ידי המישטרה ושוחרר בערבות
על־ידי בית־המישפט באחת מפרשות־השו־חד,
שהסעירו את המדינה, בעיקבות גי לויי
העולם הזה — פרשת השוחד במישרד
הביטחון.
מישפטו של ירון בפרשת השוחד עדיין
לא נערך, ורושם המעצר והידיעות בעי תונות
עליו עדיין מטיל צילו על חיי ירון
ובני מישפחתו. והנה שוב היכר, הגורל
את הת־אלוף.

עורב בתאונה קטלנית, מעוררת שאלות
עליהן אין המישטרה — או חיים ירון —
מסוגלים לתח תשובות.

ה חו קיי ם
היו ע סו קי ם
^ מישטרה הטילה איפול מוחלט על ה י
1חקירה. בדרך כלל ממהרים קציני ענף-
התנועה לפרסם כל פרם אפשרי על תאו-
נות־דרכים קטלניות, גם כדי להרתיע,
בעצם הפירסום המזעזע, נהגים מלנהוג ב-
רשלנוות או בחוסר זהירות וגם כדי לזכות
במירסום.
הפעם הטילה המישטרה איפול מוחלט
על התאונה. הדובר החדש של מישטרת
מחוז תל־אביב, פקד אבינועם כהני, מוכן
היה למסור בתגובה על שאלות כתב
העולם הזה רק את הפרטים הבאים :״הדם
סלע נפגעה ביום השני, ונפטרה ביום ה חמישי.
כפי שנהוג, נעצר הנהג והובא
לבית־מישפט ביום הראשון שאחרי זה.״
כאשר התבקש פקד כהני להסביר את
פשר העיכוב הבלתי־־סביר במעצרו של
תת־אלוף ירון, הוא השיב תשובה עוד
יותר בלתי־סבירה מעצם העיכוב :״חוק רי
ענף־התנועה של מחוז תל-אביב היו
עסוקים באותם ימים בעניין התאונה בין
מונית למשאית, בה נשרפו שני אנשים.״
לגבי השמועות על כי התאונה הייתה
תאונת פגע־וברח קבע כהני, כמו תת־אלון
ירון :״זו לא היתד, תאונת פגע־וברח.״
אין ספק כי השמועות כאילו היה ירון
מעורב בתאונת פגע־וברח הן חמורות ב יותר.
ייתכן כי הן נפוצו בגלל העובדה
שלא ידון היה זה שלקח את הדס לבית-
החולים, כפי שנוהג בדרך כלל כל נהג
הנקלע לאסון מסוג זה, אלא שוטט, כפי
שהוא אומד, בתוכנית ל׳ כדי למצוא את
מישפחתה של הדס, ולכן לא ראו אותו
העוברים ושבים, שהצטופפו במקום ה תאונה.
העובדה
שאנשי השכונה ידעו כי הדורס
הוא תת-אלוף ירון, וכי הנדרסת היא בתו
של אלוף־מישנה ונכדתו של מפכ״ל ה-
מישטרה, ובעת ובעונה אחת ידעו כי ב משך
ימים מיספר הוא לא נעצר כלל —

״חיפשתי א ת
המי שפחה״

ף* יו ם שני, ה־ 10 בחודש, בשעה אד *
-בע אחר־הצהריים, דרס ירון במכוניתו
את הדס סלע. הדס, בתם של תלמה
ואלוף־מישנה חיים סלע, נפצעה אנושות
והועברה לבית־החולים אינילוב.
לחוקרי ענף־התנועה -של מישטרת תל-
אביב היה עניין מייוחד בתאונה זו. הם
ידעו כי הדס סלע אינה רק בתו של איש
חשוב, אלוף־מישנה בצבא, אלא אף נכ דתו
של מי שהיה המפקח הכללי של
המישטרה, אהרון (״אהרונצ׳יק״) סלע ה מנוח.

שלושה
ימים מאוחר יותר נפטרה הדס
סלע מפצעיה. רק שלושה ימים אחר כך,
כימעט שבוע אחרי התאונה עצמה, נעצר
הנהג הדורס, תת־אלוף ירון, הובא בפני
שופט ושוחרר בערבות בת 2500 לירות.
אולם חרושת השמועות סביב נסיבות
ד,מיקרה החלה כבר מיד אחרי התאונה.
שכנים, ובעיקר ילדי השכנים שהיו עם
הדס כאשר קרתה התאונה, טענו כי לא
ראו כלל את הנהג שדרס, וכי הוא הס תלק
מהמקום.
תת־אלוף ירון עצמו מכחיש טענה זו.
״אני יודע שזה מה שמספרים,״ הוא אמר
השבוע לכתב העולם הזה .״שמעתי גם כי
בבית־הספר אמרה המורה לתלמידים כי

הנהג שדרס את הילדה ברח מהמקום.
הדבר הוא ישקר מוחלט• אנשים אוהבים
לספר סיפורים על אנשים אחרים. מאז
שהתפרסם העניין שלי עם מישרד־ד,ביטחון,
יש הרבה אנשים ששמחים לאידי. כל מי
שמכיר אותי יודע שזה לא יכול להיות
שברחתי מהמקום, ושזו האשמה חמורה
ביותר.״
אל נסיבות התאונה עצמה לא היה מוכן
תת־אלוף ירון להתייחם .״העניין נמצא
בטיפול של המישטרה, ואני לא מוכן לו מר
על־כך !מילה. גם המישטרה אינה
מדברת על זה. אם הילדה לא היתד, הנכדה
של המפכ״ל, איש לא היה יודע ש החיים
ירון, שדרס, הוא אותו תת-אלוף

חיים ירון. אבל כיוון שהיא היתד, הנכדה
של המפכ״ל, היד, מישהו במישטרה ש דאג
להדליף לעיתונים -שזה אותו חיים
ידון המפורסם.
״אני לא לקחתי את הילדה לבית החו לים,
זה נכון. אבל אני לא ברחתי מהמקום.
מה שעשיתי אחרי התאונה הוא להסתובב
במקום ולשאול אנשים אם הם יודעים
סי זו הילדה, כדי לגשת להורים שלה.״
אין ספק כי הנסיבות של התאונה המזע זעת
וחקירתה על-ידי המישטרה מעוררות
השתוממות רבה — אך בכיוון הפוך.
העובדה שירון הובא אל בית-מישפט רק
שלושה ימים אחרי שהדס נפטרה, למרות
שחוק־ברזל הוא לעצור מייד כל נהג המד

אף היא גרמה בוודאי לחרושת השמועות
בשכונת־ד,יוקרה, הגובלת עם נמל־התעו־פה
שדה־דב.
כאשר למצב זה מתווספות עובדות רקע
כמו האיפול החמור והבלתי-מוסבר של
המישטרה על הפרשה, והידיעה כי הנהג
הדורס התפרסם בפרשת־שוחד לפני מים־
פר חודשים — מצטיירת תמונה קודרת.
נוסף על המעמסה הכבדה המוטלת על
שיכמו של התת־אלוף, להוכיח את חפותו
בפרשת־השוחד במישרד־ר,ביטחון, ולהיא בק
עם סיוטי־לילה בגלל מותה של הדס
סלע, הוא צריך עתה להתמודד עם ההא שמה
האיומה שהגיע אליו ממקורות רבים:
השמועה כאילו ברח ממקום־ד,תאונה.

צ יצי גירש את העיתונאי שהעליב
נבחרי העיר תקפו את ״החוצפן
אלה הם ארבעת האנשים
העוסדים במרכז הסערה בעירייה

כבדרך פלא, נפתחה מילחמת־חורמה של
העיתונות היומית נגד היועצים. העובדה
המגוחכת בכל הפרשה היא שיוזם ההתק פות
שנפתחו נגד ראש־העיר, ושפגעו ב תדמיתו׳
היה דובר־העיריה, האדם שדאג
עד בה לעיתונות טובה לראש־העיר•
עמיקם עצמו, בשיחה עם העולם הזה,
מכחיש בכל תוקף שהיתה לו יד בהכשלת

— מאח

זאב יפת
ראש־העיר בנושא זה .״עמדתי בעניין ה יועצים
ברורה. את דעתי הבעתי בפגי
ראש־העיר. לא אביע דיעות בעיתונות.
״הטענה שכאילו ע־שיתי מסע בעיתונות
נגד היועצים היא עלילה.״

1חן ב רון:

המייעץ: צ״צי כמועמד, בחומה פיוחווית עם אזרחים
ך* שרבי! מינ ה לעצמו יועצים, איש
לא פצה פד. וציפצף,״ התאונן שלמד.
(״צ׳יצ׳״) להט, ראש עיריית תל־אביב,
באוזני עמיקם שפירא, דובר העיריה .״אבל
באשר אני מיניתי יועצים, תקפה אותי ה עיתונות
יום אחר יום !״
צ׳יצ׳ התמים לא העלה עד דעתו כי יוזם
כתבות־הביקורת בעיתונות לא היה אלא
עמיקם שפירא עצמו.
את הסיבות להתקוממות עמיקם שפירא
נגד ראש־העירייה בעניין היועצים ניתן
להבין על רקע התפתחות מערכת־היחסים
האישיים בין השניים.

עמיקם שפירא :
ע לי ל ה
ך פגישה הראשונה בין האלוף
( 1 1מיל ).שלמר, להט ובין עמיקם שפירא,
( ,27 נשוי ואב לילד) ,התקיימה ב־ 12ב פברואר
, 1973 כאשר צ׳יצ׳ הצטרף למיפל־גה
הליברלית, ואילו עמיקם, ששימש באותו
זמן כדובר המיפלגה, קידם את
הצטרפותו בברכה.
שבוע ימים לאחר אותה פגישה יצא
צ׳יצ׳ למסע לדרום־אמריקה, בשליחות
מיפעל הבונדס. כשחזר, באמצע אפריל,
החל מארגן את המטה שיהיה אחראי על
ניהול מילחמת־הבחיתת, מטעם גח״ל, ל ראשות
עיריית תל־אביב•
צ׳יצ׳ גילה, כי עסקני המיפלגה הליבר לית
תפרו עבורו צוות־עחרים המורכב
כולו מעסקנים ומפקידי־המיפלגה, שתיכננו
לנהל את מערכת־ד,בחירות בצורה שיגר־תית,
דומה לזו שניהלו במערכות הבחי-
רוו} הקודמות, בה הובסו על־ידי יריביהם.
להט, חסר הנסיון בנושאים אלה, לא
הבין בתחילה מה קורה, אולם בחושיו ה בריאים
התחיל לפתע להבין כי למעשה
הוא נכנם לתוך מלכודת.
הוא חש כי עליו לנהל מערכת בחירות
שונה לחלוטין מזו שניהלו קודמיו, מרדכי
שטרן ומנחם סבידור.
להט בדק ומצא כי עמיקם שפירא נח שב
לרובד נמרץ ומוכשר, המתבזבז ב־אפס־מעשה
במיפלגה הליברלית. הוא הציע
לו להצטרף למטר,־הבחירות שלו, לשמש
כדובר.
עמיקם הסכים. הוא לא איכזב את צפיו תיו
של צ׳יצ׳ וביצע היטב את עבודתו
המקצועית כדובר. כאשר נבחר צ׳יצ׳ ל־ראשות־העירייה,
מינה את עמיקם כמנהל
לישכת ראש־העיר, ולאחר כמה חודשים
כדובר העירייה, במקומו של יוסף גולן,

נאמנו של ראש־העיר הקודם, יהושע רבינו״
ביץ.
עד מהרה מצא עצמו צ׳יצ׳ נעזר יותר
ויותר בעצותיו של דוברו עמיקם• ,שיעשה
בפועל היועץ האישי הראשון של צ׳יצ׳
ואיש סודו.
היו אלה ימיו הגדולים של עמיקם• מדו בר
אלמוני של המיפלגה הליברלית, בה היו
עסקנים מליגה ב׳ מכתיבים לו קומוגיקטים
מפלגתיים יבשים, שהיו נזרקים ישירות
לסל־ה,ניירות במערכות העתונים, מצא עצ מו
לפתע בעמדת־כוח.
הוא החל מסנן את פניות האנשים ש ביקשו
להיפגש עם ראש־העיר. כיוון שלו
עצמו היתה גישה חופשית לצ׳יצ /פנו
אליו גורמים שונים בבקשות שיעזור לקדם
את ענייניהם אצל ראש־העיר.
עד מהרה החל עמיקם רואה עצמו כ יועצו
וכדוברו האישי של ראש־העיר, ולא
כדובר. העיריה. מצב דברים זה קומם נגדו
את נבחרי־העיר, שד,ירבו להתלונן בישי בות
ההנהלה •שעמיקם מתנהג עימם ב תוקפנות
ומבטלם. אחד מסגני ראש־העיר
כינהו ״החוצפן הממושקף״ .נבחרים אח רים
כינהו ״ג׳ון ארליכמן הישראלי״ ,משום
שלטענתם, עמיקם, בדיוק כמו יועצו ה אישי
לענייני־פנים של נשיא ארצות־הברית
לשעבר ריצ׳רד ניכסון, מטעה את הבום
שלו ומעביר לו מידע לא־מדוייק בהתאם
לשיקוליו האישיים.
לפגי כמה חודשים ספג עמיקם מהלומה
קשה. היה זה כאשר צ׳יצ׳ מינה לעצמו
צוות של יועצים אישיים. עמיקם נפגע עד
עומק נשמתו• ההתייעצויות התכופות שלו
עם צ׳יצ׳ פחתו. הוא שב למימדיו הטב עיים,
נעשה דובר־עירייה, אם־כי דובר
מוכשר וחרוץ במידה בלתי־רגילה.
עמיקם החליט להגיב על־כך בשטח התמחותו:
העיתונות. כל העיתונאים המכסים
מטעם העיתונים היומיים את העיריה הם
ידידיו, משום שהוא עושה עבורם את מר בית
העבודה.
בבעל־מיקצוע, הוא מגיש לכל עיתונאי
חומר כתוב בסיגנון העיתון, בנושאים המעניינים
את העתון. לא פעם מוסיף ה עיתונאי
את שמו בילבד, ומוריד את החו מר
לדפוס.
למרות שעמיקם מעביר את מרבית החו מר
בנושא העירייה לעיתונאים, עוסקת כל
כתבה בנושא שוגה, ואיש אינו מעלה על
דעתו שמקור המידע זהה.
בעניין יועצי ראש־העיר, החליט עמיקם
להפעיל את ידידיו־העיתונאים לשירותו ה פרטי,
ולהילחם בעזרתם בראש־העיר. כדי
לאלצו לוותר על שירותם.

חזלצות צבעוניות
ך* פגישה הראשונה בין צ׳יצ׳ ובין
1 1נתן ברון, מי שעתיד היה להיות ראש
מטה־ד,בחירות שלו, ולאחר־מכן יועצו ה בכיר,
היתד, קצרה ומפתיעה.
צ׳יצ׳ :״ובכן, ברצוני להסביר לך כיצד
יש לנהל את מערכת־הבחירות.״

רות ויו: רם קו במשברים

ותן ברון: עבורה ללא קביעת מ שבורת
ברון :״חשבתי שאתה רוצה לשמוע
הצעות. אם אתה כבר יודע מה יש לעשות,
אז לי אין מה לעשות כאן.״ (קם ויוצא).
להט הגיע לברון בתיווכם של עזר וייצמן
ואיש־סודו, דויד קוליץ, מי שהיה מנהל
לישכתו של עזר כאשר שימש כשר־ד,תחבו רה,
ולאחד־מכן שותפו בחברת אלול, ה עוסקת
במיסחר בנשק ובייצוא תוצרת
חקלאית לחו״ל.
בפגישה השניה בין צ׳יצ׳ לברון הציע
ברון גישה חדשה לחלוטין, שהדהימה את
אנשי־המיפלגה. הוא הציע להעזר בטכני קות
אמריקאיות מודרניות, כדי ליצור
מערבת־בחירות רעננה ומקורית, שתהלום
את אופיו הנמרץ של להט.
צ׳יצ׳ מינה את ברון כראש מטו־,־ד,בחירות
והחל פועל לפי הוראותיו. הוא לבש
חולצות ציבעוניות בולטות, לחץ את ידי

של אזרחים על שפת־הים ובשכונות,
קיים מדי ערב, במשך חודשים, חוגי בית.
חבריו, אלופים מצה״ל, ליגלגו עליו.
״אתה מטורף, צ׳יצ׳,״ אמר לו האלוף
(מיל ).רחבעם (״גנדי״) זאבי בחיבה ,״מה
אתה מתרוצץ ברחובות י ונואם כל ע ר בי
הרי תיפול מהרגליים !״
גם האלוף ישראל (״טליק״) טל, ידידו
הקרוב של צ׳יצ׳ ,היה בטוח בי ״צ׳י׳צ׳
הולך לדפוק לו את הראש בקיר.״
מערכת הבחירות האישית, או ״האמריק אית״
,כפי שכינו אותה אנשי־המערך,
הצליחה.
ברון ( ,38 נשוי ואב לילד) ,עורך־דין על פי
השכלתו ועיתונאי בידיעות־אחרונות,
שפרש מעיתונו כדי לנהל בית־ספר פרטי
לעיתונות, לא עבר עם צ׳יצ׳ לעירייה. הוא
חזר לעסקיו הפרטיים, לחברה שבבעלותו,

את יועציו

הדובר של צ־יצ־ הדלי!ף את הסיפורים ונגדו

הממושקף מנהלת בית־הסוהר עושה סדר

העוסקת בייצוא תרגומי־מדע לארה׳׳ב ול-
מישרד־הנסיעות גלוב, בו הוא שותף.
בחודש יוני השגר, פיה צ׳יצ׳ לברון וביקשו
לשמש לו, לפרק זמן של שלושה
חודשים, יועץ אישי, שיעזור לו בתיכנון
סדרי קבלת־ההחלטות בעירייה.
ברון קיבל על עצמו את התפקיד ללא
כל תמורה כספית. הסערה הציבורית העזה
פרצה כעבור שלושה חודשים, כאשר השלים

הגדולה, הנמשכת עד היום.
עמיקם ־שפירא, דובר־העירייה, שראה
עצמו נפגע ממינוי ברון, אליו צורפו יוע צים
נוספים. פתח במערכה עיתונאית נגד
המינויים. גם נבחרי הציבור, חברי הקואלי ציה
העירונית, פתחו במערכה, משום שלא
רצו ביועץ שראו בו מעין ראש־מטה, ש יחצוץ
בינם לבין ראש־העיר.
בהתייעצויות פנימיות בין הנבחרים הובע

עמיקם שפירא: התקוממות נגר הפטרון לשעבר
החשש — שעד היום לא זכה לכל פירסום
עיתונאי — כי במשך הזמן ימנה צ׳יצ׳
את ברון כמנכ״ל העירייה, כדי שיכניס
שינויים גדולים במיבנה האגפים והמחלקות
בעירייה. מישרה כזו לא קיימת בתל־אביב,
אך היא קיימת בעיריית ירושלים• רוני
פיינשטין, מנכ״ל עיריית ירושלים. עוסק
בניהול השוטף של העירייה ואילו טדי
קולק, מתפנה לטפל בנושאים מרכזיים.
צ׳יצ׳ וברון מכחישים כל אפשרות כזו.
אך הנבחרים, הדואים במחלקותיהם ובאג״
פיהם אחוזות פרטיות, אינם מוכנים לכל
שינוי, והם שואפים לסלק את ברת.
התנגדותם דומה מאד לזו של זבולון
המר ומשה ברעם, שרי הסעד והעבודה,
המתנגדים לתוכנית השינויים במישרדי־הממשלה,
שהציע ראש־ד,ממשלה.
בעיתונות החלו מופיעות ידיעות כאילו
משכורתו החודשית •של ברון נקבעה ל־
7000—8000ל״י לחודש. היתד, זו הדלפה
חסרת־שחר, אך היא עוררה, כמובן, סערה
כה עזה, עד שגם השכר שהובטח — לפי
דירוג־השכר העיתונאי המקובל, לא סוכם.
המצב בפועל הוא שברון ממשיך עד
היום לעבוד בעירייה ללא שכר.

**ורא? גדבינסק ;
אין רא־ון

גרבינסקי: יש השקעות

ברון את תוכניתו והגישה לראש־העיר.
תוכניתו היתד, להקים ליד ראש־העיר מטה,
שיעזור לצ׳יצ׳ בתיכנון העבודה, במעקב
אחר ביצוע החלטות, ובייעול דרך קבלת״
ההחלטות.
ברגע שצ׳יצ׳ ביקש מברון להמשיך ב תפקידו,
והפעם בדרך של מינוי קבע, לפי
דרגת־משכורת עיתונאית, החלה המהומה

ך• עיצומי של יאיץ טלוויזיה, ש־
^ נערך עם להט לפני עשרה ימים ב קשר
לסיכסוך שפרץ בינו לבין ממלא״
מקומו, יגאל גריפל, ובקשר לנושא היוע צים,
נכנם לחדד ישראל גרבינסקי, עוזר
ראש־העיר לתפקידים מייוחדים.
כתב הטלוויזיה, גיסים מישעל, שרגז על
ההפרעה וחשב שגם גרבינסקי הוא אחד
מיועצי דאש־העיר, אמר :״צ׳יצ /היועצים
האלה עוד יהרגו אותך !״

רעיון בבריכת־השחייה

צ׳יצ /שהיה מחובר למיקרופון הקטן המוצמד
לדש הבגד, סילק את המיקרופון,
קם ממקומו ואמר :״אין ראיון !״ ויצא את
החדר.
צוות הטלוויזיה הנדהם אסף את מכשי ריו,
וחזר כלעומת שבא.
גיסים מישעל, כתב הטלוויזיה, לא ידע
כי התגובה החריפה של ראש־העיר באד,
משום שהעליב את אחד מעוזריו החביב.
בים עליו במייוחד.
גרבינסקי ( ,27 רווק) ,הכיר את צ׳יצ׳
כאשר היה סטודנט למישפטים ועבד עבורו
במטו׳,־הבחירות. כאשר בא צ׳יצ׳ לעירייה,
לקח איתו את גרבינסקי, העמיד לרשותו
חדר בתוך לישכת ראש־העיר. גרבינסקי
מטפל בעיקר במשקיעים גדולים, המעוניי־נים
להשקיע בתל־אביב.
לגרביגסקי תמיד דלת פתוחה אצל ראש־העיר,
המעדיף לקבל דיווחים בנושא זד,
על פני כל נושא אחר.
כאשר התפוצצה בעיתונות פרשת צ׳יצ׳—
גריפל, טען ראש־העיר שממלא־מקומו,
יגאל גריפל, ראש מינהל ההנדסה׳ אינו
ממלא כראוי את תפקידו, ודרש להחליפו.
אחד התפקידים המרכזיים של גריפל הוא
הטיפול ב״פרוייקטים גדולים״ ,וזה ל מעשה
התפקיד שהועבר, בשקט ובאופן
מע־שי, בלי שדווח על כך לעיתונות, מ־גריפל
לגרבינסקי כבר לפני חודשים אח דים.
בשבועות
האחרונים הצליח גרבינסקי ל שכנע
את המיליונר שלמה אליהו, בעל
סוכנות־הביטוח הגדולה, יליד שכונת-
התקווה, להשקיע בשכונה סכומי־כסף גדו לים
בהקמת שורת בניינים, כדי לחדש את
פני השכונה ולעזור בפינוי מישכנות־העוני.
יגאל גריפל, שמצא עצמו מתגונן בפני
האשמות ראש־העיר, שאינו מתאים לתפ קידו.
קפץ על עגלת שלמה אליהו, כעל
מוצא שלל רב. בעיתונות היומית נזקף
מעשה זה לזכותו של גריפל. אך לאמיתו
־של דבר, לא היה לו כל חלק במיבצע זה,
שהחל בפגישה מיקרית בין גרבינסקי לבין
אליהו בבריכת־השחייה גורדון בתל־אביב.
באותה פגישה נזרק הרעיון שכנראה פגע
בנקודה רגיישה אצל אליהו, ועד מהרה
החליט זה להירתם במרץ למימושו.
השבוע המריא גרבינסקי לביקור של
שלושה שבועות בארצות־הברית, כדי ל מצוא
קשר עם אנשי־עסקים שם• ,שיסכימו
להשקיע מכספם בכמה מיפעלי־פיתוח בתל-
אביב.

•שעות עבודתו בעיריד, נמצא ראש־העיר
במגע שוטף עם מנהלת־הלישכה שלו, הוא
מעביר לה נדשאים רבים לתיאום, להשל מה
ולבדיקה, אם אכן בוצעו בפועל, כפי
שדווח על־ידי נבחרי־העיר, או על־ידי
הפקידות הבכירה המטפלת בנושא.
ניר זוכה להערכה רבה בזכות קור־רוחה.
כאשר ישיבות הנהלת העיר מתחמ מות,
ואחדים מהנבחרים מגיעים לסף היסט ריה,
יודעת ניר להרגיעם ולצנן את האווירה.
קור־רוח
דומה היא מפגינה כאשר נער כות
בלישכת ראש־העיר מהומות והתפרעו יות,
חלקן מוצדקות וחלקן מבויימות על־ידי
טיפוסים פליליים.
עוזרותיה הוכו בהלם כאשר אחד ה אזרחים
ניסה להתאבד בלישכה, וחתך את
בטנו בסכין גילוח. בעוד הן •יושבות באפם
מע־שה, הזעיקה ניר אמבולנס ואירגנה את
העניינים.
מאז ימי ראש־העיר מאיר דיזנגוף, רות
ניר היא האשה הראשונה המשמשת בתפ קיד
של מנהלת־לישכה, והיא עולה על כל
הגברים שקדמו לה בתפקיד.

רוח ניר:

סיגנזן פי^וד ,
ך * ו ת ניר, מנהלת לישכת ראש־העיד,
לשעבר חברת קיבוץ נירים בנגב,

היתה מפקדת כלא־הנשים נווה תירצה,
דשודכה לצ׳יצ׳ על־ידי רעייתו, המכונה
מאחרי גבה בשם ״צ׳יצ׳ילה״.
עברה הפיקודי ניכר היטב בדיבורה.
ביטויים כמו ״לסגור עניין,״ ״אני רוצה
לרשת אותך,״ ״הנושא פרץ,״ ״העניין הוא
ת.פ( .תחת פיקוד) שלך,״ מרבים לה־שתלב
בשיחתה.
רות מנהלת את יומן־ו־,פגישות היומי של
צ׳יצ /לבד מאותם מקורבים, היכולים
לד,כנס לצ׳יצ׳ בכל עת, חייבים כל האחרים
לתאם מועדי־פגישות עם מנהלת הלישכה.
כיוון שסדד־יומו של ראש־העיר עמוס,
יש פגישות הנקבעות לעוד כמה שבועות.
מכאן חשיבות התפקיד של מנהלת־הלישכה,
העוסקת בניקוז הפגי־שות ובקביעת מועדן.
לרות אוזן קשבת אצל ראש־העיר. היא
אומרת לו בגלוי דברים המציקים לעובדי-
העירייה, דברים שעובדי העירייה עצמם
אינם מעזים לומר י־שירות לראש־העיר.
תפקיד אחר, לא פחות חשוב, מוגדר
כ״תפקיד סגירת עניין ״.כיוון שלכל אורך

צ״צי והצ״צ״לה

(המשך מעמוד )12
בינתיים הלך אש״ף
נחל ניצחון מזהיר,
העם הפלסטיני, אף
עראפאת לשאת את

מחיל אל היל בזירה הפוליטית. בוועידת־הפיסגה הערבית נריבאס
כאשר נתקבלה פה־אחר ההחלטה להכיר סו כביציג הבילעדי של
שאיש מבין שליטי-ערב לא רצה בכך. לאחר מכן הוזמן יאסר
דברו באו״ם וזכה בקבלת־פנים דרמאתית.

יביעו שני הצדדים כאופן חופשי את דיעותיהם, אלה באוזני אלה.
* שאיפה לאיחוד־מהדש של הארץ, תוך הסכם כין שני העמים,
כרכות הימים ,״אולי לא כימי היינו,״ כצורת פדרציה או תכנית אחרת.
הדברים הושמעו ופורסמו בבריטניה. הכתבים של היומונים הישראליים דיווחו
עליהם בכמה שורות לעיתויניהם. חמאמי, דשולחיו בביירות, המתינו לתוצאות.

אולם ראשו של סעיד חמאמי בלונדון לא הסתחרר מן ההצלחות.
הוא נשאר מפוכח .״אם מאה מדינות יכירו כנו, וישראל לא תכיר כנו —
אין לזה כל ערך,״ אמר פעם לידיד בריטי.

הם היו משוכנעים כי אקט מהפכני זה, הפותח נתיב חדש לשלום,
יכיא לתגובה כלשהי מצד ממשלת ישראל. הם היו מוכנים לכך שהתגובה
תהיה זהירה ומסוייגת. אולם הם נדהמו מן התגוכה שבאה: חוסר*
תגובה מוחלט. המימסד. הישראלי פשוט התעלם מן העניין כולו.

״מיסמן־ חמאמי־

התוצאה היחידה היתר. הקמתה של המועצה הישראלית למען שלום ישראל־פלסטין,
שמייסדיה• הסתמכו בפירוש על הצהרת חמאמי, וקבעי 13 עקרונות ישראליים התואמים
במידה רבה את עקרונות ,״מיסמך חמאמי״.

ך״י תאריך הגדול הבא בחייו של חמאמי היה ה־ 20 במארס . 1975 אך בניגוד לתארי-
ן 1ריכים הקודמים, יצר הוא הפעם עצמו את המאורע שהעניק ליום את חשיבותו.

ההתעלמות הרועמת

באותו יום נפתח במועדון הליברלי־הלאומי בלונדון סמינר שנמשך שלושה ימים׳
בהשתתפות אישים שונים, ביניהם איש שהערבים חשבוהו (בטעות) לישראלי* .בפני
הפורום הזה נאם סעיד חמאמי נאום היסטורי, המכונה מאז ״מיסמך חמאמי״.

ף התעלמות הרועמת של ממשלת־ישראל החלישה את תנופת יוזמתו של חמאמי,
ן | א ך לא הפסיקה אותה. הראיון שנתן לפני כמה -שבועות לעיתון ההולנדי, שפורסם
השבוע בישראל, חוזר על אותם העקרו נות
בצורה מפורשת וחד־משמעית. יש
להניח כי בעיקבותיו יבואו יוזמות חשו בות
עוד יותר.

אין עוד ספק כי קו זח נהנה
עתה מתמיכתם של יאסר עראי־פאת
ושאר האישים המרכזיים של
אש ״ך ופתח.
הסביר זאת חמאמי, לא מכבר, באוזני
אישיות אירופית :״עראפאת אומר כי ה ערבים
יכולים לנצח את ישראל. זוהי רק
שאלה של זמן ומאמץ. אבל ניצחון כזה
יהפוך את הארץ כולה לבית־קברות. ערא־פאת
אינו רוצה בניצחון כזה!״
לא פעם נשאל חמאמי מדוע מניח לו
עראפאת להשמיע את ההצהרות, במקום
להשמיע אותן בעצמו. הרי אותם הדב רים,
אילו באו במישרין מפיו של ראש
אש״ף, היו משפיעים הרבה יותר.
על־כך משיב חמאמי, כמו מנהיגים פלס טיניים
אחרים, בנימוק פשוט והגיוני :
״מה יש לנו, לפלסטינים, להציע, כשנבוא
אל שולחן־הדיונים עם ממשלת־ישראלז
״ישראל מחזיקה בכל ארצנו, ובחלק
גדול של עמנו. בידיה כל הקלפים המע שיים.
בידינו יש רק קלף אחד ויחידי:
ההכרה של העם הפלסטיני בקיומה של
מדינת־ישראל. הכרה זו תשים קץ למיל-
חמת־הדורות בין ישראל והעולם הערבי
כולו.

״אם נשים את הקלך הזח עד
השודהן לפני פתיחת המשא־והמתן
— מה יישאר כידינו לניהול
המשא־ומתן עצמו ץ״
כיום נחשב חמאמי למומחה מס׳ 1ל ענייני
ישראל בקרב אש״ף** .בפגישות עם
עיתונאים הוא מגלה בקיאות רבה בענייני
ישראל, מכיר את הכוחות והאישים הפעי לים
בה, ומביע בהרחבה את השקפתו על
בעיות העם היהודי. תוך כדי כך הוא
מגלה התנגדות חריפה ביותר לאנטי שמיות,
שבה הוא רואה בעלת־ברית טב עית
לציונות.
בין שאר דברי־הביקורת המרים שהוא
משמיע כלפי המדינות הערביות, בולטת
טענתו שהם רדפו את היהודים והביאו להגירתם .״רוב היהודים האלה באו לישראל וחיזקו
את המדינה הלוחמת נגדנו. אבל לממשלות הערביות זה לא היה איכפת.״

חרומות ברירה: ביתה שר גי שנ ח ת חמאמ נ ש דוו ת ׳וו שדים בינו
מעטים ידעו איך נולד מיסמך זה, שאינו למעשה ״מיסמך חמאמי״ ,אלא ״מיסמך
עראפאת״ .תחילה נועד לפירסום בטיימס, אך מסיבות שונות הוחלט לאחר־מכן להביאו
בפני הסמינר.

המיסמך הוכן בקפדנות׳,כמשך־שכועות ארוכים, תוך התייעצויות
כין חמאמי וראשי התנועה בביירות. כל מילה כו נשקלה שוב ושוב,
כי כעליו ראו כו אקט מדיני ממדרגה ראשונה.
״ ה ^ י ס ^ י ^ ר ^ ב י ^ ו ר ^ פ ה דות ^ הציונות ותהליך הקמת ישראל. אך
המסקנה המעשית היא שאין לעם הפלסטיני ברירה אלא לחיות לצד המדינה הציונית,
שהיא עובדה קיימת. תוך כדי כך השמיע חמאמי כמה רעיונות מהפכניים. בין השאר :

כקרב הדיפלומטים והמומחים כעולם, אין עוד לאיש ספק כי חמאמי
כקרוב, כא־טר יורכב מחדש
כשם
בי ^1 11
בטוחים ׳-׳
הם 4׳111*4*4י1
עראפאת. ו ו״
י•׳יגד״ו** יי מדבר —״י
הוועד־הפועל הפלסטיני — שהוא הממשלה־כדרך — יתמנה חמאמי
הזה. כאשד תקום
כחבר המוסד

הפלסטינית ,.יהיה הוא אחד
הממשלה __

החשוכים.

הלום

• הפסקת המאבק המזויין, אם ישותך אש״ף כמשא־־ומתן לשלום.
• הקמת מדינה פלסטינית כשטחים שיוחזרו עד־ידי ישראל, כתוצאה
מהסדר שלום.
• גבולות פתוחים כין מדינת־ישראל ומדינת-פלפטין, כדי ״לעודד״
השפעת־גומדין תרבותית וכלכלית.
• מתן היתר ליהודים ישראליים לחיות כפלפטין, תמורת ההיתר
למיספר מתאים של ערכים פלסטיניים לחזור לישראל.
0ערובות־כיטחון למדינה. הפלסטינית ולמדינת־ישראד.
״ • נסיגת ישראל לגכולות ה־ 4ביוני ,1967 כחלק מהסדר־השלום.
• פתיחת דויישיח כין שוחרי־ישלום ישראליים ופלסטיניים, שבו

אם יתגשם הלום זה בדרבי־שלום, ללא מרחץ־דמים נוסך, יהיה
לסעיד חמאמי חלק גדול בכך.

* היה זה דו גילון, עיתונאי יהודי־בריטי. גילון אמנם נולד בארץ, אך עזב אותה
בילדותו ואינו דובר כימעט עברית. בשעתו ירש את מקומו של ג׳ון קימחי כעורך נ ת בעת
ציוני בלונדון.

* על מינשר־היסוד, ב־ 10 ביוני , 1975 חתמו יוסי אמיתי, עמוס קינן ואורי אבנרי.
** מומחה אחר, אך במישור העיוני, הוא מברי ג׳רייס, עורך־דין צעיר שגדל בחיפה
ולמד באוניברסיטה העברית, והנו מקורב לקבוצת אל־ארד. הוא נדרש לצאת מן
הארץ, עבר לביירות ונמנה שם עם ראשי המרכז לעיונים פלסטיניים.

ולם נושא חלומותיו של הגבר עדין־ההליכות מג׳בליה אינו מישרה רמה במדינה
שתקום. יש לו חלום המציק לו יותר: לבוא ליפו ולראות את הבית שבו נולד ושבו
בילה את שבע השנים המאושרות הראשונות — והאחרונות — בחייו. ידידיו מעידים
שנוסטלגיה זו מבצבצת בכל שיחותיו. הוא מתלונן על הקור של לונדון, על הערפל
והגשם, ומתגעגע לארץ. אשתו הירושלמית ושני ילדיו הקטנים שותפים לגעגועים אלה.
אולם חמאמי יודע שאם תקום המדינה הפלסטינית, לצד ישראל, הוא לא יחיה ביפו,
אלא בה. הוא יבקר את ביתו בג׳בליה, אך יקים את ביתו תחת דגל פלסטיני.

תמרורים
נישאו. בבית־חולים בפאריס, בו
הוא מאושפז מזה חודשים אחדים, חתן
פרס נובל ומחבר האמנה הבינלאומית
לזכויות־האדם רגה, קאסן ( )88 וידידתו
מזה 35 שנים, גיפלן כרי 75 בטקס
קצר, בנוכחות שני עדים בילבד.
מונה כנשיא השישי של מכון וייצמן
למדע, הפרופסור מיכאל סלע 52ב מקומו
של פרוס׳ ישראל דוסטרוכסקי.
יליד פולין, גדל ברומניה ועלה ארצה
ב־ . 1941 למד כימיה באוניברסיטה העברית,
קיבל תואר מ״א, נסע לז׳נבה, שם למד
בבית־הספר הגבוה לכימיה. היה פעיל
בענייני עלייה, ועם קום המדינה הצטרף
למישרד־החוץ, עבד במחלקה הכלכלית של
צירות ישראל בפראג. ב־ 1950 התקבל ל מכון
וייצמן. ב־ 1963 מונה כפרופסור מן
המניין וכראש המחלקה לאימונולוגיה כימית
במכון. נבחר לחבר הנאמנים של המוסד,
ובשנת 1970 נבחר לכהונת סגן־הנשיא.
גרוש ואב לשתי בנות.
נפטר. מהתקף־לב, בביתו שבנתניה,
שרגא אלופי ( )67 מי שהיה מזכיר
מיפלגת-העבודה בעיר. חניך גורדוניה,
עלה מגליציה ב־ , 1935 היה פעיל בהגנה.
מפקד העיר נתניה במילחמודהעצמאות,
השתחרר מצה״ל בדרגת רב־סרן.
ספורט הטוטו
ההר הוליד עכבר
.,זוזו ! הצידה ! יש לי שלוש־עשרה !״
צעק הגבר הקרח וכבד־הגוף, שהצליח
לפרוץ אל מישרדי הספורטוטו ברחוב ה ארבעה
בתל־אביב, בעיצומה של בדיקת
טפסי־הניחושים.
800 בודקי הטפסים באולם המרכזי הרימו
לרגע את ראשיהם מעל הטפסים שלפניהם,
והתבוננו בגבר שדמעות של גיל זלגו
מעיניו. קבוצת שוטרים, שהוזעקה למקום,
הצליחה אחרי מאבק עיקש להוציאו מ האולם,
כשהוא ממרר בבכי מאושר. בדרכו
החוצה פלט לעברו מישהו מעובדי הטוטו :
״מה אתה בופה 1עוד מעט תבכה באמת !״
השמן הקרח• ,שומר־סף בכמה מועדוני
לילה בתל־אביב, לא היה היחידי שבכה
השבוע. כמוהו יכלו לבכות כמאתיים מהמ רים
בניהושי תוצאות משחקי הכדורגל, ש למשל
כמה שעות הפכו בעיני עצמם ל מיליונרים.
מיליונרים
לכמה שעות. כמה מאות
אלפי אזרחים ישראליים, ששלחו יותר מ מיליון
טפסי־גיחושים, בפאניקת ההימורים

קה טובה• אבל הסכום הגבוה ביותר שהיו
מוכנים להציע לו היה 40 אלף לירות. הוא
היה מוכן להתפשר יעל 65 אלף. העיסקה
לא נעשתה, והוא יכול היה רק להצטער
על כך.
כמוהו הצטערו ודאי עוד כמה עשרות
מהמרים, שהיו משוכנעים השבוע כי זוהי
ההזדמנות של חייהם, השקיעו את כל
חסכונותיהם בהימור על הפרס הנדיר. בעל
מונית אחד בתל־אביב אפילו מכר את
מוניתו, והימר בכל הסכום שקיבל עבורה.
קשה לשער מה היה מתחולל בארץ, לוא
היה הפרס הגדול נופל בחלקו של זוכה
אחד או שניים. ייתכן והדבר היה מסכן
את עצם קיומו של מוסד הספורטוטו, ש הכניס
השבוע 13 וחצי מיליון ל״י לקופתו.
למזלה של מועצת־ההימורים, המפעילה את
המוסד, חולק הפרס הגדול בין מאות זו כים,
הפרם השני בין אלפי זוכים, ושארית
הפרסים בין רבבות, שקיבלו לירות בודדות
בילבד.
אלילת־המזל שיחקה הפעם כנגד ה מהמרים.
מתוך 13 התוצאות של מישחקי
הניחושים השבת הסתיימו 8מישחקים ב תוצאת
תיקו. כיוון שמרבית המנחשים
ניחשו בטפסי ניחושים של כפולים ומשול-
שים׳ הימרו רובם על תוצאות התיקו. כ

פטרה. מהתקף־לב, בבית־אבות
בירושלים, שמחה נחמיאס 72 אלמנת
רפאל נחמיאם, שהיה מראשי העדה הספרדית
בעיר. ילידת העיר העתיקה׳ עבדה
בביתו של הנציב העליון הבריטי הרכרט
סמואל. במילחמת־העולם הראשונה עבדה
בהתנדבות במירפאות שהוקמו כדי להתגבר
על המחלות והעוני, ששררו בסימטאות
הרובע היהודי ובכפר השילוח. השאירה
שלוש בנות, נכדים ונינים.

פקידת הטוטו ממיינת טפסים
אלילת־המזל לעגה

נפטר. תחת איזמל הניתוחים בבית-
החולים מאיר בכפר־סבא, הצייר דויד
דווידוכ 86 אבי וזקן התיאטרון העברי
המיקצועי בארץ. שיחק בתיאטרון ובשורה
של סרטים מראשית הקולנוע הארצישראלי,
עד שהתרחק בשנות ה־ 30 מהתיאטרון
והתמסר לציור. דווידוב, יליד לודז׳ שב
מהמרי
הטוטו מתווכחים על התוצאות
מכירה פומבית של זכויות

פולין׳ רכש את השכלתו בלייפציג שבגר מניה,
שיחק בגרמניה ובבריטניה. סייר עם
התיאטרון האידישי ברוסיה, הגיע עימו
עד לסין ולסיביר.
נפטרה. בבית־חולים איכילוב בתל-

אביב, שושנה כלוכשטיץ 86 אחותה
של המשוררת רחל. עלתה מרוסיה ב־, 1909
היתה מראשונות חוות־כינרת, ומוותיקי
העליה השניה. רווקה, מורה למוסיקה.
היתד. פעילה בקליטת עולי תימן.
נהרגה. בתאונודדרכים בשווייץ,

שם שהתה לרגל חופשה, חיה קליד
אשתו של מנהל מיפעלי ארגמן שי,מעץ
קליד, בנו של מייסד המיפעל אכרחס
ל::,יר ואחיו של צבי קליד, מחללי
מילחמת־העצמאות, שעל שמו נקרא בית־צבי
ברמת־גן. התאונה אירעה כאשר מכו ניתה
של חיה קליר התנגשה במשאית,
סמוך לסך מוריץ. הניחה שלושה בנים.
העולם הוה 1995

הגדולה ביותר שפקדה אי־פעם את המדי נה,
יכלו לחלום במשך כמה ימים על הסיכוי
לזכות בזכייה הגדולה — פרס של
קרוב לארבעה מיליון ל״י׳ ,שצריך היה
ליפול בחלקו -של זה, שיצליח לנחש תוצ אות
13 ממישחקי השבת במיגרשי הכדו רגל.
אבל
חלומם היה כאין וכאפס לעומת אלה
שיצאו מכליהם ומעודם כאשר נודעו תוצ אות
המישחקים, והסתבר להם כי הצליחו
לנחש 13 ניחושים. אלה יכלו כבר לתכנן
תוכניות מה לעשות במיליונים שיגרפו.
אבל עדיין המתינו להם הרבה שעות של
מתח׳ כדי לדעת עם עוד כפה מהמרים
יצטרכו להתחלק בפרס הגדול.
ככל שחלפו השעות, כן הלך הפרס ה גדול
והצטמק. אם במוצאי־שבת האחרונה
דיברו על כך שהפרס הגדול יחולק בין
13 מנחשים, שכל אחד מהם יזכה בשלוש
מאות אלף ל״י, הרי למחרת בבוקר כבר
עמד מיספר המנחשים נכונה על שלושים.־׳
ביום הראשון בלילה כבר הגיע מיספר
השותפים לפרס הראשון ל־ 109 וביום שני
בערב עבר מיספרם את המאתיים, כשלכל
אחד מהם מצפות כ* 20 אלף ל״י בילבד,
במקום ארבעה מיליונים. קשה לתאר אכז בה
גדולה מזו של אגשים, שהזהב כבר
ניצנץ מול עיניהם, והם לא הצליחו לגעת

הזוכים האמיתיים. בבוקר היום ה ראשון
השבוע כבר התנהל מסביב לתחנת
ניחושי הטוטו שברחוב מיקווה־ישראל ב־תל־אביב
מישחק -של מכירת ניחושים. בעלי
טפסים של 13 ניחושים נכונים ניסו להציע
את זכיותיהם למכירה. איש לא ידע עוד
בכמה יסתכם הפרס הגדול, שיפול בחלקו
של כל מנחש.
גבר בגיל־העמידה, הנראה כמי שחי כל
ימיו על יגיע כפיו, הציע את טופס־הניחו־שים
שלו למכירה. הוא תבע תמורתו 70
אלף ל״י. בשעה זו זאת נראתה עדיין עיס־

תוצאה מכך הצליחו כה רבים לנחש שיעור
כה גבוה של מוצאות.
הזוכים האמיתיים היו בעלי חברת גשר,
המתפעלת את הספורטוטו עבור מועצת־ההימורים.
לפי חשבון ׳שנעשה השבוע הם
הרוויחו, אחרי ניכוי כל ההוצאות, סכום
נקי של כ־ 800 אלף ל״י, חלקם ברווחים.

כדורו״ל
עונג־שבת ב לו ד
״ראיתי אנשים מזנקים אלי עם סכיני-
גילוח שלופים בידיהם. שלושה בלבי־זאב
גדולים הסתערו לעברנו, כשהאנשים מש סים
אותם בנו. מישהו נופף בידו בשרש־רת־ברזל,
והיא פגעה בי תוך כדי סיבוב
בגבי. ראיתי אנשים רצים עם שרשרות־ברזל
בידיהם לעבר חברי. הכלבים רצו
והשתוללו, כאילו לא אכלו עשרה ימים.
האנשים שלנו התחילו לבכות. פשוט
לבכות. שמעתי כמה מהחברים שלי צוע קים,
:אנחנו הולכים למות!׳״
קטע זה אינו לקוח מעדותו של שבוי
במחנה־שבויים יפאני. גם לא מסטאלאג
אחר. הוא נמצא בתוך עדותו של כדורגלן
י*שראלי, המתאר את ההתרחשויות על
מיגרש הכדורגל בו שיחקה קבוצתו. עדותו
של ציון יעקב.
יעקב ,23 ,שזה עתה השתחרר מצה״ל,
הוא כוכב קבוצת הפועל עליה כפר־סבא,
המשחקת בליגה ב- /שם היא נמנית עם
קבוציות־הצמרת במהוזיה. לפני שבועיים
יצאה הקבוצה ללוד כדי להתמודד עם
בית״ר לוד, שנמצאה אותה שבת בתחתית
הטבלה האיזורית׳ ללא אף נקודה אחת
לזכותה.
״לפני המישחק,״ מספר יעקב ג׳מילי,
,44 חבר הנהלת הפועל עליה ,״ידענו ש אנחנו
הולכים לשחק נגד קבוצה שמח־חשמלת
מהר מאוד. ביציעים בלוד היו

יותר מאלף איש — קהל גדול יחסית ב״
מישחקי ליגה ב׳ .במיגדש לא היו שוטרים
או סדרנים מטעם ההתאחדות לכדורגל.
״כשהתחיל המישחק שיחקו שחקני בית״ר
בהתלהבות לא־נורמלית. כמו מתאבדים.
הם הובילו ,0:2והיה שקט. אבל כאשר
בדקה ה־ 88 הצלחנו להשוות את התוצאה
ל־ ,2:2התחיל הפוגרום.
״הם אפילו לא באו בטענות אל השופט
על אישור השער המשווה. אוהדיהם פשוט
התנפלו על כוכב הקבוצה שלגו, ציון
יעקב. זה לא ייאמן, זה היה כמו בסרטים.
הם שיחררו כלבי־זאב, שיסתערו עליו, ו התנפלו
עליו כשבידיהם שרשראות מת נופפות.
ציון יעקב התעלף על הדשא.
אוהדי בית״ר חמומי־המוח המשיכו להכו תו
בפניו ובכל אברי גופו.״
,/רן וצחים אתבע לי קבוצות
קבוצות של אוהדים מקומיים,״ משחזר
ציון יעקב את מה שאירע ,״תפסו שחקנים
שלנו, כל אחד בנפרד, והחלו להכות או תם
במקלות, באבנים ובכל מה שבא ליד.
ניסיתי לקום מהדשא, ומישהו קפץ עלי
בשתי רגליו. בקושי גררו אותי לתחנת
העזרה ראשונה בלוד. הטיפול שנתנו לי
שם לא הספיק לי. נאלצתי לקבל טיפול
בבית־החולים בכפר־סבא, עד 11 בלילה.״
גורלו של שופט־המישחק לא היה טוב
יותר מזה של שחקני הקבוצה הכפר־סבאית•
״בתוך כל המהומה,״ מספר יעקב
ג׳מיילי ,״שמענו צעקות של אשד הצילו !
רוצחים את בעליי !׳ זאת היתר. אשתו -של
איתן ורדי, שופט המישחק, שבאה כנראה
לראות את בעלה בפעולה. היא המשיכה
לצרוח . :חיות ! בהמות ! מה הוא עשה
לכם? אתם תהרגו אותו בסוף !׳
״היא נכנסה להיסטריה ורצה לעבר ה כביש.
השופט עצמו רץ לאותו כיוון כאילו
עומדים לירות בו מאחור. הם נכנסו ל מכונית
כדי להימלט מהמקום. ניסיתי
לעצור אותו כדי להגיד לו מילה, והוא קרא
לעברי, ובצדק, :אתה לא רואה שהולכים
להרוג אותי?״׳
״באנו למישחק בלוד עם הנשים שלנו,״
סיפר ציון יעקב׳ ״רצינו שהן תיהנינה
ממי־שחק יפה. עכשיו אשתי לא תרשה לי
יותר לשחק כדורגל בחיי.״
סיכם יעקב ג׳מילי :״שירתתי בחטיבת
יפתח בפלמ״ח. השתתפתי בקרב על חולי־קאת,
שם התנפלו עלינו חיילים סודאניים
בנשיכות. זה היה כלום לעומת מה שעשו
לנו בלוד. איזה טעם יש להמשיך ולשחק
כדורגל במצב הזהו״
בית״ר לוד תועמד לדין בפגי ועדת־המישמעת
של ההתאחדות לכדורגל. ייתכן
שהיא אפילו תורשע, ויוטל עלץ, עונש
של מישחק או שניים ללא קהל• לגבי
שחקני הפועל־עליה, ספק אם יהיה בכך
כדי למחוק את סיוטי כלבי־הזאב, שרשרות
הברזל וסכיני־הגילוח, שילוו אותם מעתה
בכל מישחק.

במדינה רפ1אה מזור למח 11ר

צוות חוקרים
ב״מכון וייצמן״ גידה
תרופה סנסציונית
דכאכי הווסת
את סימני המחזור החודשי הראשון מק בלת
האשד. המערבית בגיל 12 לערך
(שתים־עשרה שנה ותשעה חודשים בדיוק,
על פי הסטאטיסטיקה) .לגבי רוב הנשים
זוהי תופעה טבעית, שאינה גורמת להן
שום בעיות מילבד היגיינה.
אולם אצל עשרה אחוז מהנשים, בקי רוב,
הווסת כמוה כמחלה. היא מלווה ב תופעות
הגורמות אצלן סבל רב: מיחושי-
ראש, בחילות׳ דיכאונות, ובעיקר כאבים
חזקים בחלק התחתון של הבטן• במיקרים
קיצוניים ידוע על נשים שהגיעו למצבים
של ייאוש והתאבדות, או שנזקקו להתערבות
ניתוחית, כדי להקל עליהן את
הכאבים.
אנשי המדע ורופאי־הנשים היו משוכ נעים,
עד כה, שהסיבה העיקרית למכאובים
ותופעות־הלוואי של הווסת נעוצה בכך
שבזמן המחזור מפרישות השחלות כמות
פחותה מדי של הורמון נשי מסויים. ה טיפול
המקובל, כדי להקל על הסבל בת קופת
המחזור החודשי, היה באמצעות
תרופות הורמונליות, שנועדו להחזיר לדם
את הכמות הטבעית של ההורמון החסר.
הצלחת טיפול זה היתד. חלקית בילבד.
לנשים רבות, שסבלו כל חייהן מכאבי-
ווסת נוראים, שכמה מהן ד,ישוו אותם ל־צירי־לידה,
לא עזרו התרופות ההורמו־נליות
כלל.
תגלית שנעשתה במכון וייצנזן ברחובות
עשויה עתה להביא מזור לכל כאבי ה מחזור.
השפעה
כמשק* צוות, בראשותו של
הפרופסור הארי לינדנר, ערך מחקרים
ממושכים על הסיבות הגורמות לכאבי-
הווסת. מספר הד״ר אריה שוורץ, רופא-
הנשים שבצוות :״המחקר התבסס על תי אוריה
של הד״ד פיקלם, מומחה להור מונים,
שגילה עוד בשנות דד 60 כי בת קופת
המחזור החודשי עולה תכולת ה הורמון
פרוסטגלנדין בדמה של האשד,
יותר מפי שניים. אנחנו משוכנעים כי כמו יות
גדולות של הורמון זה בדם הן הגור מות
לכאבים בחלק הגוף התחתון, להר גשות
בחילה ולכאבי־ראש בימים הקרי טיים.״
חוקרי
מנון וייצמן הצליחו לפתח
חומר אנטי־הורמונלי, שינטרל את הש פעת
ההורמון המזיק. הם מצאו אותו בחומצת
פלופנאמיד, שהיא בלתי-מזיקה,
ואין לה תופעות־לוואי. ניסויים וטיפולים
שנערכו בעזרת חומצה זו בנשים שסבלו
מכאבי־וסת חזקים — בארץ, באירופה
ובארצות־הברית — נתנו עד כה תוצאות
מבטיחות.
כשמונים אחוז מהנשים המטופלות העי דו
בי כל כאביהן ומיחושיהן בתקופת-
הווסת נעלמו כליל 120/0, .סיפרו על שי פור
ניכר. רק אצל כ/0,-״ 8לא חלו כל
שינויים.
כאשר תופיע בשוק התרופה, המבוססת
על התגלית שנעשתה במכון וייצמן, ב צורה
מיסחרית, תהיה לא רק השפעה מב ריאה
על רבבות נשים. היא תהיה גם
בעלת חשיבות רבה למשק. מדי שנה אבדו
בארצות־הברית בילבד 120 ,מיליון ימי-
עבודה של נשים, שנעדרו מעבודתן בשל
כאבי־וסת. בישראל לא נערכה סטאטיס־טיקה
בנושא זה. אבל אם תחסוך התרופה
החדשה אפילו מיליון ימי עבודה בארץ,
כבר תהיה השפעתה ניכרת.

חוקר שוורץ ופאציינטית
מחלה חודשית
של מבקר המדינה על פרשה זו, שפורסם
השבוע, הוא כי משהו רקוב בממלכת
החקירה.
עיניים עצומות. המבקר קובע כי
כמה פעולות שעשה הגזבר בכספי החברה
היו צריכות, לדעת הביקורת, לעורר חשד
בגלל אופיין החריג (עמוד .)88 ועוד הוא
כותב ״ייתכן שהעזרה לעובדים רבים,
בכירים ושאינם בכירים, בדרך של מתן
הלוואות בתנאים נוחים׳ היד. בה בדי
להקהות את העירנות ולהרדים חשדות.
עם זאת אפשר, שלא סינוור היד, כאן, אלא
עצימת עיניים״ (עמוד .)89
המבקר מתכוון לכך שמנכ״ל החברה,
צבי אלדורטי, קיבל בפברואר 1973 הלוואה
של 4000׳ ל״י, שלא לרכישת רכב, ובלי
שקויימו נהלי־אישור מקובלים. עם פרישתו
מתפקיד המנכ״ל, באוגוסט , 1973 הוא פרע
את יתרת ההלוואה, אולם קיבל הלוואה
חדשה בסכום של 15 אלף לירות. בראשית
מארם 1974 הוא קיבל הלוואה של 4000׳
לירות עבור בן־מישפחתו.
מנהל אגף הכספים, חיים טל, קיבל פע מיים
הלוואות ללא ריבית, ועוד פעם
קיבל הלוואה בנו. כן קיבל סכומי-כסף
של עשרות אלפי לירות ללא רבית, ל שימושו
האישי, לכמה ימים.
היה סביר להניח כי המישטרה תחקור
אם אלדורטי וטל ״סונוורו״ או ״עצמו את
עיניהם.״
לא מני ולא מקצתי. המישטרה אינה
חולמת לחקור בכיוון הזה.
לחקור את החוקרים. או, למשל,
המבקר קובע כי גיזבר עמידר, צבי כץ,
פעל עם שלושה בנקים. אולם לגבי פעולו תיו
באחד מהם ״לא הסתיימו עוד הליכי-
החקירה לגביהן.״
המבקר רומז גם כי נעשה שימוש לא-
חוקי בהפקדות שהפקיד הגיזבר בבנקים,
נגד ריבית בשעורים שונים. אין הסבר
מדוע קיבל מכל בנק ריבית שונה, באותו
הזמן בדיוק. המישטרה אינה חוקרת פרשה

המסקנה: כימעט שנה לאחר שפתחה
המישטרה בחקירה, בחוסר־רצון גלוי, ול אחר
שכל החומר והמיסמבים בידיה, היא
טרם סיימה את החקירה. אומר על כך
המבקר (יעמוד :)89
״מעשיו של צבי כץ טרם נחקרו עד
תום, ויש לצפות להליכי־מישפט נוספים
נגדו. אף עלולות עוד להתגלות עובדות
חדשות, בעלות משמעות לגביו וגם לגבי
מעורבותם של אחרים.
״רצוי שהליכים אלו יוחשו ככל האפשר.
לפי התפתחות העניין יקבע גם מבקר-
המדינה באיזו מידה עליו לחזור לנושא.״
אולי רצוי שמבקר־המדינה יתחיל קודם
כל לחקור מדוע אין המישטרה מבצעת
את תפקידיה בפרשה זו.
עסקים הנצחה ב שו קולד

רו6א ירושלמי מקים שוקולטריות כדי להנציח את
זכר אביו
לפני 60 שגד, פתח גסטון ישראל אימן,
אופה־עוגות יהודי בתוניס, בית־קפה קטן.
גאוות הבית לא היתד, רק על העוגות ה מפוארות
שאפה האב, אלא גם על מעדני
השוקולד המייובאים, שנמכרו בו.
גסטון אימן ייבא לתוניס ממתקי־שוקולד
מיוון, שנמכרו אך ורק בבית־הקפה שלו.
היו אלה תופיני שוקולד בטעם מייוחד.
ממולאים באגוזים, שקדים וצימוקים. בזכותם
זכה בית־הקפה שלו לשם דה ג׳אוונז,
שפירושו היוונים.
במישך שישים שנה היה זה אחד המוסדות
הידועים והמוכרים ביותר בתוגיס. שם
המקום ותופיניו הלכו לפניו. גם כשנפסק
יבוא מעדני השוקולד מיוון, נשאר לה
ג׳אוונז מושג.
פרשות קרחון ו שמו ״עמידר״

דו״ח מבקר המדינה
נוזף במישטרה ע 7איטיות
חקירת פרשת ״עמידד״
כאשר חשף העולם הזה לראשונה את
פרשת הלוואת עמידר לעיריית תל־אביב,
והחל מפעיל את המכונה הסבוכה שגרמה
למפולת הגדולה בעמידר, היו הכל בטו חים
כי המישטרה תיכנס לעובי־הקורה
ולא תהסס למצות את הדין עד תום.
מה שמסתבר מן הדין־וחשבון המייוחד

ד״ר משה אימן ורעייתו
מטוניס — לכיכר־מלכי־ישראל

רק לפני שנה וחצי הגיע הקץ למוסד
שהקים הקונדיטור היהודי התוניסי, ש־שיגשג
במרוצת השנים והפך אותו איש
עתיר־נכסים. האיש נפטר והעסק נסגר. בנו
של גסטון ישראל, לא הלך בדרכו. חד״ר
משה אימן למד רפואה וביולוגיה, מנהל
עתה בירושלים מעבדות רפואיות.
מח זאת שזקולטריהז אולם זכר
השוקולדים של אביו לא נמוג מסיו. לפגי
שנה, חודשים מעטים בילבד אחרי שדה
נ׳אוונז התוניסי נסגר, פירסם הד״ר אימן
מודעות בעיתונות הצרפתית והתוייסית כי
העסק לא נסגר, אלא הועבר לירושלים.
הוא פתח מעדגית שוקולד — שוקולטויה
בלשונו, בירושלים. נמכרו בה עוגות ו־מעדני-שוקולד,
ותוך שיה היא הפכה עסק
משגשג, כשהיא נושאת עליה את שם המוסד
התוניסי לה ג־אוונז.
בשבוע שעבר הרחיב הד״ר משה אימן
את אימפריית השוקולד שלו. בכיכר־מלכי־ישראל
בתל־אביב נפתח הסניף התל־אביבי
של לה ג׳אוונז — שוקולטריה מפוארת, ש מאות
אלפי ל״י הושקעו בהקמתה, והמבטי חה
להיות אחד ממוקדי המשיכה למפונקי
העיד. תמונת ענק של גסטון ישראל אימן,
האיש שיסד את לה ג׳אוונז בתוניס, משקי פה
על המוסד שהקים בנו להנציחו.

ישראלים בחו׳׳ל
ח קרי חבת הג ס סרג

שהייה ר?א אשיח
בדרום־ א סריקה
כימעט שעלתה לצייר
שמעון אבישר ביוקר
שני הגברים הלבושים אזרחית התדפקו
על -שערי הווילה ביוהנסבורג, השייכת
לישראלי לשעבר, שעשה חיל בדרום״
אפריקה. כשאם הבית פתחה בפניהם את
הדלת, הם הציגו בפניה פקודת־חיפוש
מטעם בית־המישפט, החלו לסייר בווילה; .
באחד החדרים הם מצאו גבר ישן .״קום
ובוא איתגו!״ הם פקדו עליו בנוקשות.
האיש שהתעורר משנתו לא הבין מה רו צים
ממנו שני השוטרים, שהתייחסו אליו
כאל פושע מועד. הוא ניסה להתנגד להם
בכוח. רק כשהצליח להתפכח מתחת ה־מיקלחת
שהירשו לו שגי השוטרים לעשות
הסתברה הטעות.
מישטרת יוהנסבורג • חיפשה בביתו של
היורד מישראל, תייר ישראלי שנחשד ב מעשי
הונאה. תחת זאת הם מצאו את ה צייר
שמעון אבישר, שהתכונן לפתיחה ה חגיגית
של תערוכת הציורים שלו, שעמדה
להיערך אותו ערב בגלריה שמעון בעיר.
אבל כל הסיכויים היו שאבישר לא ישתתף
בפתיחת תערוכתו.
תוך כדי בדיקת דרכונו גילו השוטרים
שתוקף האשרה שלו פג ארבעה ימים קו דם
לכן. אבישר לא היה מודע לכך ש־

בדרום־אפריקה זוהי עבירה שאין לזלזל
בה. השוטרים ביקשו ממנו לארוז את חפציו
ולהיתלוות אליהם לשדה־התעופה.
כל מאמציו לשכנעם שהוא אמן העומד
לפתוח באותו ערב תערוכת ציורים לא
הועילו. גם הביקורות בעתונות הדרום״
אפריקאית שהתפרסמו על תערוכת ציוריו
שהוצגה שבועיים קודם לכן בקייפטאון לא ^
עשו רושם על השוטרים. הם החליטו ל עצור
את אכישר. לו לא היה חשק לשבת
בכלא. נוצר עימות שעלול היה לעלות לו
ביוקר.
ה צייד הנו ד ד. אבישר ,38 ,יליד מאת־קו
שגדל במ״שפחה מרובת־ילדים בירוש לים,
יכול לתבוע בשקט לעצמו את התואר
של השגריר הנודד ישל הציור הישראלי.
אחרי שירות צבאי בחטיבת הצנחנים, עמה
צנח במיתלד, במיבצע קדש, יצא אבישר
לפאריס. שם למד, השתלם, צייר ורכש את
פירסומו הבינלאומי. ציור־קיר ענק שלו,
מקישט שם עד היום את אחד האולמות של
תחנת הרדיו הגדולה אירופה מס׳ .1ואז[ .
אחרי כעשר שנים של ישיבת קבע, הפך
את מיכחול הציירים שלו למקל גדודים.
במשך שנים ארוכות סובב אבישר על
פגי העולם, עם מיכחוליו וצבעיו בילבד.
הוא נעצר בתחנה, נתקף שם בקדחת של !
יצירה, מכסה בצורותיו וצבעיו ערימות
של בדים, מוצא לעצמו גלריה שתציג את
יצירותיו וקהל קונים שירכוש אותן ויממן
את המשך הקרנבאל הנצחי שהוא עורך
סביב העולם.
כך הגיע אבישר לכל קצות העולם. הוא
ערך תערוכות מקופנהגן ועד מלבורן,
מקיפטאון ועד לסאן־פאולו שבברזיל. הוא
חי כמו נער־שעשועים, ברמת־חיים של חוג
הסילון, כשמפעם לפעם הוא חוזר לישר-
העולם הזה 1995

אל :״כדי לטעון מחדש את המצברים״.
לפני כשנתיים התיישב ברירדדדז׳נירו.
הוא הגיע לשם לטיול .״זאת היתד, אהבה
ממבט ראשון,״ הוא מספר ,״גיליתי את
ארץ חלומותי — שמש כל השנה והנשים
הכי יפות בעולם.״
אבישר גילה את ברזיל וברזיל גילתה
אותו .״זה לא ענין של כישרון כמו של
יחסי־ציבור,״ מסביר אבישר את הצלחתו
המיסחרית של צייר ישראלי במדינה כמו
בברזיל דווקא, שאיפשרה לו להפוך אותה
לבסיסו האמנותי• ״ברזיל היא כיום ארץ
פתוחה ומשגשגת. עכשיו רצה שם האופנה
של רכישת ציורים. נמו בכל מקום קיים גם
שם הסנוביזם ־ואנשי החברה מעדיפים ל רכוש
ציורים של ציירים מוכרים. היכרתי
אשת יחסי־ציבור, שהיא שחקנית קולנוע
וטלוויזיה ידועה. זה הספיק שיערכו לי
שמונה ראיונות בטלוויזיה. כאשר פתחתי
תערוכה — כל העתונות כתבה על כך.
לא מפני שאני ישראלי. מפני שאני צייר.
אחרי זה אני יכול לחיות שם בשקט חיים
טובים, לצייר ולהשתזף בלי דאגות.״
תערוכה בקונצרט. בכל סיבוב שנתי
שלו על פני העולם, מארגן אבישר תערו כות
לקיראת השנה הבאה• מעין פרפטום־

יש ..חושות המשטרה״ חדש!

הופיע! הופיע! הגליזן החדש של

חהו ! ו 1ת

1לם ירחון החענטרה בארון1בע

סנ ס צי ה חד־פע מית: המ שטרה ״מתלב שת״ על כנופיו ת, הפרו טק ש ף ^

פ יח ות בעו לם התחתזן? ^

• מוסף נשק מוגדל: אין ״לשלוף משאל מרתק :״למה לי להסתבן ז״ • מדורו של השופט אזולאי
88 עט׳ • פוסטר צבעוני חינם לוח־קיר חודשי חינם חדשות לוהטות מהארץ ומהעולם • תמונות בלעדיות * ומה לא
הפצה ״גד״ ,טל 823701 .

מיבצע מיוחד לחיילים

כל חייל שי ח תו ם בחוד ש נובמבר מינוי על

. .העולה 1ה ״

£ 0מ37£

יקבל הנחה של ״׳ל 4 0
השבועון יישלח רק לדואר הצבאי

צייר אבישר
קארניבל כל השנה
מובילה של הגלובטרוטר של הצבעים .״מה
לעשות ז !״ מצטנע אבישר, שהענווה אינה
מתכונותיו החזקות ,״יש בי דחף להכיר
את כל העולם. במקום שההצלחה תבוא
אלי אני הולך לחפש אותה.״
ביוהנסבורג, בעת שנעצר, כימעט שמה
מישטרת דרום-אפריקד, קץ לסיפור הצלח תו.
כנראה שחוצפתו לא מצאה חן בעיני
השוטרים המקומיים. אם הצליח אבישר ל הינצל
ממה שנראה בעיני דרום־אפריקאים
ותיקים כגורל מר ממוות, הרי זה רק
בזכות טלפון שד,ירשו לו לבסוף להרים אל
אחד מידידיו.
זה הפעיל את קשריו האישיים עם אנשי
צמרת בפריטוריה ואבישר קיבל ארכת
שהייה של 3ימים נוספים בדרום־אפריקה,
כדי שיוכל להשתתף בתערוכתו. אחר־כך
ליוו אותו השוטרים למטוס, כדי להיות
בטוחים שהוא נוסע משם. הצלחתו לצאת
בשלוק מחקרית עם המישטרה, נראתה ל מקומיים
כנס. וכל זה ביגלל אשרה שפג
תוקפה.
בארץ, בדרכו חזרה לקרנבאל הפרטי
שלו בבאהייה, שם הוא שואב עתה את
השראתו, החל אבישר את הכנת תערוכתו
הבינלאומית הבאה 20 :ציורים בהשראת
ציפור־האש של איגור סטראווינסקי. אבי־שר
מתכונן להציגם בליווי קונצרטנטי. אם
אפשר, באולם קונצרטים, כשזרקור מאיר
מדי פעם ציור אחר, בהתאם לפרקי ה יצירה.

העולם
הזה 1995

תעריפון המנוי, של הונוצס גוג
החל ׳1.5.75
ל שנ הגלידות
מחיר הוצאות
העיתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

דמי ה מנוי לאר צו ת חוץ בדו אר אווי ר

לבל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארה״ב ולקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד למקסיקו לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיה, ונצואלה
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד
לפנמה

ל !/2-שגה
מחיר הוצאות
העיתון משלוח

196 = 16 + 180
230 = 50 + 180

100 = 8 + 92
117 — 25 + 92
142 131 177 170

280 — 100 + 180
258 — 78 + 180
351 — 171 + 180 337 157 + 180

342 162 +
398 218 +
460 — 280 +
455 — 275 +
418 — 238 +

173 = 81 +
201 — 109 +
140 +בב 232
230 = 138 +
119 +בב 211
180 180 180 180
180

דזלופרר סימלו ראויים א ת המיגר ש
וי שראל סי פקה לו אתה צרו ת
ציפי במתנה לא־צפוייה. היא
ילדה בת, במזל טוב, מוקדם
מהמצופה, וכך יוכלו היא, בע לה
והתינוקת להאזין בצוותא
לתוכנית שתשודר רק בעוד
כשבועיים.
8בעת הענקת תואר דוק-
ן זור־כבוד של האוניברסיטה ד־לברית
לכנר אייזיק שטרן
עבר רחש של גיחוך בקהל.
הבנר הידוע ;נקרא אל הבמה
בשם יצחק חיים שטרן. הגיב
הכנר :״אני מרגיש כמו נער
בר־מיצווה.״

שחקן ״התיאטרון הקאמרי״ ,הפך לכוכב בינלאומי עם הצלחת סרטי ״שקרים
שסיפר לי אבי״ .לרגל הבכורה החגיגית של הסרט בישראל התקיימח מסיבת־קוקטייל
רבת״משתתפים, בה נכחו גם ראש־הממשלה יצחק רביו ואשתו לאה, והרמטכ״ל מרדכי
(״מוטה״) גור ואשתו ריטה. אחת הנשים הבולטות ביותר בהצגת־הבכורה ובמסיבת היתה אשתו
השלישית של יוסי ידיו, היידי, הנמצאת בחודשי הריונה האחרונים (מימין) .אורחת בולטת אחרת
היתה חנה מרון, אשתו הראשונה של ידין (משמאל) .אולם נעדרה מן האירוע אשתו השנייה, שושנה.
8שר־האוצר
רכיגוביץ ידוע בתור מאחר
גדול. אחד השרים התלונן,
לאחרונה, כי אינו מסוגל לקבוע
איתו פגישות. לראייה הביא
׳את הסיפור הבא: כשהיה שר-
האוצר בשליחות מישרדו יבאר-
צות־הברית החליטו עוזריו כי
לפגישה עם מנהל הבנק העולמי
רוכרט מק־ נמרה הוא לא
יאחר. מה עשו? הודיעו לשר
כי הפגישה נועדה לשעה , 10.30
בעוד שהשעה היעודה היתה
בעצם 11.00 בבוקר. אבל אפילו
לפגישה הזו לא הגיע השר
בזמן. מה שהשר המשמיץ לא
ידע לספר הוא כי מי שגרמו
הפעם לאיחורו של שר־האוצר
היו דווקא אנשי־הביטחון, ש הסיעה
אותו בדרכים עקלקלות
והאריכו את הדרך.

יהושע

לאנשים
הנמנום 777
ברנד אומי

! 8במהלך סיור שערך שר־המישפטים
היים צדוק בלש כות
מישרדו, שוחח בין השאר
עם העובדים. כשהגיע ליחידה
הבאה במגע עם הציבור, העיד
את תשומת־לב העובדים לכך
שהגיעו כמה תלונות נגד היחי דה.
ענה לו אחד העובדים:
״אני לא מבין את הציבור. הם
סתם מקטרים. אנחנו משרתים
אותם כהלכה.״ על כך השיב
השר :״את שר־המישפטים אפשר
להחליף, אם הוא לא מוצא
חן. אבל את הציבור אי-אפשר
להחליף.״

מזרחי

מיקבי ואעגון לעיון
וזנדון י ע קג

8:כל הצמרת המדינית
והכלכלית של מדינת־ישראל
היתד. בשבוע שעבר בפתיחה
החגיגית של הבנק האמריקאי־הישראלי
השייך לבנק הפועלים.
היו שם שר־המישפטים חיים
צדוק, שר־העבודה משה בר־עם,
שר־האוצר יהושע רבי-
נוביץ, כל מנהלי הבנקים
הגדולים ופקידות הצמרת של
בנק ישראל. בלט בהיעדרו
נגיד בנק ישראל, משה זנבר,
הנמצא ביחסים רעועים עם
מנכ״ל בנק הפועלים יעקוב
לוינסץ. התלוצץ אחד הנו כחים
:״אילו היתה פה רעידת-
אדמה, יכול היה להיות שישראל
היתד. מתגברת סוף־סוף על
הבעיות הכלכליות שלה.״

בוויכוח

הציונות,

שהתקיים בבית ברל שבצו-
פית, אמור היה להרצות הסופר
הניד ברטוב. כשהגיע ל מקום,
הסתבר לו כי שכח את
משקפיו בביתו. אנשי בית ברל
ערכו במקום חיפוש כדי למצוא
לו זוג־משקפיים שיתאים לו.
לבסוף נמצאו משקפיו הרזר ביים
של שר־החוץ לשעבר,
אבא אבן, וברטוב נשא את
הרצאותו כשבייד אחד הוא
אוחז בדפים שעליהם היתד,
כתובה ההרצאה, ובידו השנייה
במשקפיו של אבן, שהיו גדולות
מכפי מידתו ונפלו מדי פעם
מעל אפו.

תרמת את המיגרש, אבל אנחנו
תורמים את התעסוקה!״
; 8עורכת התוכניות של
גלי צה״ל ציפי גון, היתה
עסוקה במשך החודשים האח רונים
בעריכת תוכנית בשם
הריון. הגיבורה הראשית של
התוכנית הי תה היא עצמה,
שנמצאה בחודשי־הריון מתקדמים.
לעזרת התוכנית גייסה
ציפי את כל המישפחה, כולל
בעלה, שסיפר על חוויותיו של
אב מצפה, וכולל התינוק שעדיין
לא נולד, שאת פעימות ליבו
הקליטה. בשבוע ׳שעבר זכתה

8המעשה היפה של ה שבוע
נעשה על-ידי שושנה
דכורקין, אלמנתו מזה חמש
שנים של האמן יוסף דכור־קין,
שהיה לפני כ־ 30 שנה
שחקן בסניף הירושלמי של
הבימה, נטש את הבמה לטובת
ציור ופיסול. ימים מספר לפני
מותו, ב־ , 1970 תיכנן דבורקין
תערוכת־יחיד. התערוכה נדחתה
בגלל מחלתו, והאמן, שהרגיש
כנראה בסופו המתקרב, ביקש
מאשתו שתשתדל להמשיך ולהז כיר
את יצירותיו. מאז, כימעט
מדי שנה, בכוחות עצמה, עורכת
שושנה תערוכות מיצירות בע לה,
שהציג בחייו 10 תערוכות-
יחיד והשתתף בעשרות תערוכות
בארץ ובחדל. השנה, ל קראת
חג החנוכה, היא ממשיכה
במסורת, מציגה 22 חנוכיות
מקרמיקה, מעשה ידי בעלה.
׳ 8בנשף הפתיחה של שנת
הלימודים באוניברסיטה העב רית
בירושלים נכח גם סי ד ר
הסוכנות אריה דולצין, שבא
בחברת רעייתו. אחד הסטודנ טים
צעק לעברו :״אלמוגי
מאחוריך!״ דולצין לא הגיב
והלך לשבת במקומו. כשעזב
את אולם בנייני האומה, בו
נערך הנשף, עוד בראשית
הנשף, ערכו זוג סטודנטים,
מיקי ומשה עמירב, פעולת-

לכנס החגיגי,
שנה למישמר
8בבואו לרגיל מלאת
האזרחי, שתה יצחק רבין
תה, וסיפר כי הוריד את כמות
הסיגריות שהוא מעשן לשליש.
מאוחר יותר התבררה הסיבה.
בהמשך הכנס התקיים מישחק
כדורסל בין -ניבחרת ישראל
למכבי תל־אביב. רבין מיהר
להסתלק כבר בתחילת המישחק.
כשנשאל מדוע הוא לא נשאר,
השיב :״יש לי שפעת.״ גם
ראש עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, ומפכ״ל המיש־טרה
רב-ניצב שאול רוזוליו,
מיהרו לעזוב את המקום מייד
עם תום המחצית הראשונה של
המישחק, ורק שר־המישטרה
שלמה הילל נשאר לראות
את המישחק עד הסוף. הסתבר
כי השר בא עם שני ילדיו,
ואלה התעקשו לחזות במישחק
עד הסוף ולראות מה תהיינה
התוצאות.
! 8בפגישה שהתקיימה ב-
מיפלגת העבודה במחוז תל-
אביב, העלה מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל חוויות מנסיעו תיו
לחדל :״כשהייתי באוס טריה׳
עירבבתי אידיש בגר מנית,
מכיוון שאינני דובר
גרמנית רהוטה. כל האוסטרים
התרגלו לדבר כמוני, וקראו
לשפה בשם משל־דוייטש. כש הייתי
בארצות־הברית לקח אותי
סגן הנשיא בלסון ריוקפלר,
הצביע בגאווה על בניין האדם
ואמר, :אתה רואה, אדוני, אני
תרמתי את המיגרש עליו עומד
בניין האדם !׳ עניתי לו: אתה

1 !1י* 1 1 1האמרגן לשעבר הפך בשבוע שעבר גפעם השי•
י י 1שית לאב גאה. אשתו השלישית, אירנה, ילדה

לו את בנם השני רן. דני הוא אב לארבעה ילדים בגיל העשרה,
מנישואיו הראשונים. לאירנח בת מנישואין קודמים, ולשניהם
ביחד שני בנים. אמר דני :״אני רוצח תחילה להגיע לנבחרת
כדורגל, ואחר״כך אלוהים גדול.״ בינתיים הוא ממשיך, להשתדל.
העולם הזה 995ו

?01/717/711

אנ שי ם

איגוף מזהירה, התלבשו
המקומות המכובדים.

המצב ברים,
הסבך.
ויותר

0להגנתו של מקים ה ליכוד
ויועצו של דאש־המפד
שלה לענייני ביטחון, האלוף
(מיל ).אריאל (״אריק״) שרון,
יצא לא אחר מאשר פרופסור
ישראל שחק מן האוניברסי טה
העברית, המנהל תעמולה אמר בעולם•
אנטי־ציונית
שחק :״כשנערכה ההתנחלות
בסבסטייה, ערכו פעילי מוקד
וגופים דומים הפגנה בחוותו
של אריק בטענה שעובדים שם
ערבים. הריני מתנגד חריף
ביותר למדיניותו ולמעשיו של

מאיימת, כאילו הם עומדים
לזנק על הג׳יפ ולטרוף את
יושביו חיים. אחד ממלוויו של
מוטקה מטעם מישדד־ההסברה
הצליח להרגיע את הנמרים, ש ירדו
לבסוף מן הסלע, השאירו
את הפתן הפצוע בשולי הדרך,
והסתלקו לדרכם.
01 חברי מישלחת המיפלגה
הסוציאל־דמוקרטית •המערב־גרמנית,
שביקרה בישראל, היו
אורחי מחוז תל־אביב במיפלגת
העבודה. ליווה אותם בביקורם
איש־הביטוח ויו״ר המחלקה ל־קישרי־חוץ
במיפלגה, צור
פו־ל מן, שאף יזם פגישה בין

11 (11

מעורפל ביותר: אל תמשיך לגשש
ותבע ביצוע החלטות שיעזרו לך
אם אתה ממונה על אחרים — מוטב
נוח. גם צעד מסוג זה יגרום לתזוזה

באפלה — אלא דרוש הס ולסובבים
אותך לצאת מן
שהשבוע תהיה פחות קשוח,
מועילה לענייני! הפרטיים.

וג במרע •־
20באפ רי ל

פגישה טס דמות מן העבר הרחוק מעיבה על חושיך ומעוררת את
דמיונך, נצל זאת לעתיד: לחלום, ליצור, לתכנן תמורות בחייו ויצירה
מסוג אחר לגמרי, אם אתה בין היוצרים. אל תיכנעי לריגשות־יאוש
או לדיכדוך. זהו עניין של זמן, לא של אופי, דעי, המשבר יעבור מעצמו.

שוו
ו 1 2כ א פוי ל -
110ב מ אי

!1א0 , !11

יג במאי -
20 גייזי

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן־תאומים, היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיעורה — מצויין. כל אשר תעשה לפגוע בה — מסוכן מן
הרגיל. גש לרופא, לבדיקה שיגרתית. ואל תזניח את פוליסת הביטוח
בגלל הצלחתן העיסקית והאמנותית. נכונו לך הפתעות פיננסיות.

סוף השבוע יחייב זהירות במה שנוגע לעסקים או לבריאות. משהו
הקשור באש עלול להעיב על שימחתך. מזלך מצוי בשבוע זה בסימן
של להבה. יהיו לך גם הסתבכויות עם ילדים במשפחתך, שיולידו ויכוח
חריף בין ההורים. ייתפן וייראה לך כאילו נשקף לך מקור־הכנסה
מבטיח יותר מאשר עבודתך הנוכחית. שקול היטב את הצעד הבא.

זז. ביוני -
כז 7ביולי
1 1110

צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלו בימים אלה, תזכה אותך
ובכושר לשכנע אחרים לרעיונותיו הבאים עכשיו לידי ביטוי
בתנאי שאתה מאמין בהם בלב שלם. ידידה ממזל דגים שתפגוש
להיות לך אשת שיחה מעניינת. לביאה, זה הזמן להיערכות לקראת
ביתרון מעשי, עשויה העתיד.

ימים קשים אך טוגים עוברים עליך. אתח יודע זאת, אגל אינן
מסוגל עדיין להעריך את מלוא המאמץ הדרוש ממך. משום כן,
פזר את האחריות ואת העבודה על־פני כל ימות השבוע אל תשקיע
את כל הונך ביום אחד, ואת כל כספך בנקודה אחת ויחידת.

וואח״ס

מצטער, אבל הזהרתי אותך: איו זה שבוע לערוך מסעות או שינויים
מרחיקי־לכת. אם תוכלי לשמור על מיסגרת־חיים דומה לזו בה היית
עד כה, בתנאים חדשים, תקלי במיקצת על הבעיות. אם לא — מוטב
שתסמכי לחלוטין על שיפוטו של איש בעל־שיקול. העיקר — לא
להגזים בשום דבר ולא לריב. יום א׳ הבא מגיש לך הזדמנות נדירה.

חילוקי דיעות סוערים יגרמו לך למפח־נפש. איו דבר • שיחה לאיר
ירח, באמצע השבוע, תשפר את המצב עד אין־הכר יתכן אפילו שזה

1 ^ 11^ 1הדוגמנית, שינתה לאחרונה את מיקצועח,
* ייין הפכה זמרת. היא תופיע מפעם הראשונה

לפני קהל בפסטיבל־חילדים הקרוב. יחד עם זאת לא זנחה את
מיקצועח הקודם, ואף פתחה בוטיק משלח. כדי להוכיח כי עינה
אינה צרח בבוטיקים אחרים, הטכימה להדגים את דגמי בוטיק
״אדלר״ ,שהפך באחרונה בינלאומי והחל מייצא את סחורתו.

האלוף שרון, אך אני סבור ש עמוס
עוז, שהצטיין באופן
מייוחד בהשמעת הטענה הזאת,
הוא, הגזען במיקרה הזה, וש־זכותו
המלאה של שרון היא
לישכור פועלים להוותו בלי הב דל
גזע, דת ולאום.״
0כשנודע לראש עיריית
חיפה, יוסף אלמוגי, כי מז כיר
מועצת־הפועלים בעיר
אליעזר (״הסטודנט״) מולק
הקדים את שובו מלונדון, לישם
נסע כדי ללמוד אנגלית, אמר :
״מולק הוא גאון עוד יותר גדול
משייקספיר. מי שיכול ללמוד
אנגלית בתוך חודשיים ועוד
לקפוץ כיתה, מוכרח להיות
גאון.״
0כמה רגעי־פחד גוראיים
עברו על מפקד גדי צה״ל; ,מרדכי
(״מוטקה״) גאור, בעת
ששהה לאחרונה כאורח מיש-
רד־ההסברה ורשות־השידזר ב-
דרום־אפריקה. מזטקה הוזמן ל סאפארי
בג׳ים פתוח, והיה עד
לקרב שהתחולל בין שני נמ רים
ונחש־פיתון. משהבחינו הנמרים
בג׳ים הפתוח וביושביו,
טופפו על סלע וניצבו בתנוחה

העולם הזה 1995

חברי־המישלחת לבין שר־הביטחון
שמעון פרס. חברי-
המישלחת הביאו לפרס במתנה
מנורת־כורים הדולקת כל הזמן,
אך הכיפה אוטומטית כאשר
היא נמצאת במקום שבו אין
חמצן• אמר פרס אני אקח
את המנורה איתי לכל ישיבות.
הממשלה. ברגע שהיא תכבה,
אדע שיש אווירה עויינת נגדי.״
0 :הספר דייס איכגי הוא
חובב נלהב של נשים עירומות.
זאת הוכיח הלכה למעשה, כ אשר
יצא בצילומי־פירסומת,
שהציגו דוגמניות חשופוודחזה
ומסופרות על-ידו. לכבוד פתיחת
דראג־סטור חדש שלו בכיכר־המדינה,
הוא עומד לערוך
בשחור־לבן.
תצוגת אופנה
לכבודה הזמין מפאריס שתי
דוגמניות־צמרת, האחת שחו רה,
נטאלי כדזאני, והשנייה
לבנה, גילדה קריסטל. ה שתיים
תופענה בחצי גוף עי רום.
כשתהיינה לבושות בחלק
העליון, יהיה חלקו התחתון של
גופן עירום: כשתהיינה לבו שות
בחלק התחתון, יהיה חלק
גופן העליון עירום. כך, לפחות,
מבטיח דייב.

ב ום ש ש

עשו ה להוביל אותך להיכרות חדשה, הישמרי מרכילות.

עקע
וז > ק דן 1זזזתז 6ז ה

!שוו4

51111

אם תיזהר לא להיכנס למקומות״עבודה בהם יכולים ליפול עליך
חלקי מכונות ולא להסתבך בתאונות הדרכים או תאונות עבודה —
יעבור הכל, השבוע, בשלום רב. בריאותך עדיין לא תקינה, אך שינוי
בקצב החיים, מעט דיאטה והרבה שינה יהפכו אותך לאדם מחודש.

אחרי שנה רצופה אכזבות ומרורים, סוף־סוף זה הגיע: תוך שבועיים
אתה מועלה בדרגה, וזוכה לשכר ויחס בהתאם. אם רק תיזהר מלהפוך
ל״עבד כי ימלוך״ — כי אז ודאי שהעלייה בדרגה הבאה תהיה הרבה
יותר קרובה, ובעלת אפקט הרבה יותר משכנע. שיחת טלפון שקיימת
בשבוע שעבר עם מישהו מעיר אחרת, תישא פרי בשבוע הבא. פעל.

ן|11
1וי
י>0. * 4.ן.יז^נז 8

ז1י
20 בינו א ר -
8ובפב רו א ר

למרות העובדה שאסור לך לסמוך על אלה המציעים לך הצעות מפתות,
השבוע יתחיל תהליך שיקום כלכלי, לאלה מכם שהיו שקועים בצרות
כספיות רציניות. ביחוד טוב סוף השבוע ובמיוחד יום ג׳ .יום א׳ אינו
מתאים לרומנטיקה: יש בו יותר מדי השפעות עדינות. אך תוכל
להמר על מוצאי־שבת, בשמח האהבה. בת דלי — לבשי אפור וארגמן.

חשבוע עליך לשים קץ לבטלנות ! כמח זמן תוכל עוד לשבת ולחלום
בהקיץ, ומבלי לעשות אפילו את אותם דברים חמוגשים לן על מגש
הכסף 1זהו שבוע מצויין לתיכנון לטווח קצר ובינוני ן בעוד שבו-
עיים־שלושח תוכל לעבור למעשים, ובקצב נמרץ ובלתי־רגיל. הקפד
על סילוק מיכשולים מן חדרך, ושלם חובות קטנים וטורדניים. אן
היזהר בן דגים: מתחרה עלול לצוץ בשטח, אם לא תדע לשמור עליה.

1וניס

(9בבבוואד *
20 ברירשי

נערת נובמבר ן

נתהשל

השכורה מקשטים ציוריה של רבקה, שהיא
קוראת להם ציורים ״מושגיים״ .אוטו״
פרוטרט של מוטי אברבוך תופס מקום של
כבוד בפינת החדר, ופסל־אבן ענק של
פניה המייוחדים של רבקה שוכן גם הוא
כבוד בחדר המגורים. בחדר־השינה: תמו־נזז־עירום
של רבקה, כפי שצויירה בידי
בעלה המעריץ• היא מסרבת לאפשר לצלם
את התמונה.
תערובת ציורים של השחקנית מתקיי מת
כיום בבית פרטי, וזוכה — לדבריה —
להצלחה. גם כשחקנית עוררה רבקה בכר
תשומת־לב. לאחרונה נתקבלה כשחקנית
עונתית בהבימח ומאז הספיקה לשחק את
זלדה המשרתת בהאוצר. עכשיו היא מגל מת
את דמותה של קתרין, בתה האילמת
של אמא קוראד,
הביקורות לא האירו פנים לרבקה בכר.
רבים מהמבקרים טענו כי לא תפסה כלל

את הדמות. אך רבקה עברה להתקפה נג דית.
לדבריה, לא תפסו דווקא המבקרים
את הדמות.
רבקה :״העבודה עם דויד לוין הבמאי
היתה חודיה• לא כל במאי נותן לבחורה
צעירה אשראי כזה. הוא נתן לי לעשות את
קתרין כמו שהבנתי אותה, והלך איתי עד
הסוף.
״אני חשבתי על קתרין המון. הסתמכתי
על הערה של ברכט על הדמות. הוא אמר
שקתרין היא כמו, אבן הפותחת את הפה,
וכשהיא פותחת, היא פותחת.׳
״כזוהי קתרין שלי, שותקת כל הזמן,
אבל כשהיא זועקת — היא זועקת.
״אני חושבת שהיתר. כאן טעות יסודית
של המבקרים. הם ביקרו את התפקיד ש עשיתי,
כאילו היתד. קתרין אילמת־חרשת
מבטן ומלידה. זה לא נכון. קתרין שומעת
הכל, רואה הכל, היא רק לא יכולה לדבר.

אילמת, או לא חרשת

ריבקה בכר בתפקיד קתרין, בתה
של אנזא קוראן׳ (ליה קניג) .בתמונה
מחבקת אמא קוראד את קתרין, אחרי שזו נפצעה על־ידי חייל ופניה הושחתו
לצמיתות. ריבקה טוענת כי המבקרים, שלא שיבחו את מישחקה, לא הבינו את הדמות.

ילש לה הפרצוף הכי מוזר שראית
? 1בחיים שלך !״ אמרה השחקנית גבי
קרן על השחקנית רבקה בכר, כשהביאה
אותה אל המחזאי־במאי מוטי אברבוך,
כדי שתחליף אותה במחזה נגמר הסוכר.
מוטי אברבוך הסקרן הזמין את רבקה
למיבחן, הטיל עליה לשחק כל מיני מצ בים
של בדידות בטווח של מטר מרובע.
רבקה עברה את המיבחן וקיבלח את אחד
התפקידים המרכזיים בהצגה — זה של
ניצולת־שואה בת .60
מאז ועד היום, הקשר בין רבקה ומוטי
חורג מן המקובל בין במאי ושחקנית. ב־מהלד
העבודה המשותפת על נגמר הסוכר
ועל מחזה נוסף התאהבו השניים ונישאו.
וכיום קשה מאוד לתאר את רבקה בלי
מוטי או את מוטי בלי רבקה. הקשר ביני הם
הוא עמוק עד כדי כך שרבקה אינה
מתראיינת אלא בנוכחותו הצמודה של בע

אינה עונה על שאלות מבלי לקבל
תחילה את אישורו, ונעזרת רוב הזמן ב תשובות
שנותן הבעל לשאלות המופנות
אליה. לעיתים נדמה כאילו היא באמת
אילמת — כמו תפקידה באחא קוראד.
הבעל הוא המעריץ מיספר אחד של אש תו׳
בעלת הפגים המוזרים, המכוערים עד
כדי יופי. הוא מהלל את מיישחקה, משבח
את הדרך בה היא עובדת על תפקידיה ו מעריץ
את הציורים שלה. הוא אפילו מעז
להשוות את סיגנונה לזה של הצייר פול
קליי.

שו תקת
וזועק ת

בשיכון בבלי

דירת שדרשה החדרים
מתגוררים השניים. את קידות הדירה

שני אריות

רבקה בכר לייד פסל האריה ברחוב הקרוי ״סימטה אלמונית,״
מול שוק בצלאל בתל־אביב. לדבריה, זהו אחד המקומות ה אהובים
עליה ביותר. היא באה לכאן כדי לקבל השראה, מחקה בהנאה את פרצופו של
האריה. בחדר המגורים שבביתה יושבת רבקה ומסבירה את ציוריה ״המושגיים״ (מימין).

אמא קוראז׳ מספרת בעצמה שחייל הכנים
לה משהו לפה, ומאז היא אינה מדברת.
״אמא קוראז׳ היא שתלטנית וחזקה, אני
חושבת שאפילו אילו יכלה קתרין לדבר,
ספק אם היתה מעזה, ביגלל האמא שלה.
״קתרין היא אילמת בנשמתה. אני לא
יודעת מה החייל הכניס לה לפה. אני
חושבת שהוא אנס אותה, השאיר לה צל קת.
״היא
שומרת על הרכוש של האמא
מכל מישמר. היא לא מסוגלת להתקומם
נגדה. היא מאוד רגישה ואינטליגנטית.
כשהורגים את האח שלה, היא מוציאה
קול — ואז יוצא קול. על. זה בניתי את
עבודתי׳,לא
איכפת לי שהמבקרים לא הבינו נכון
את הדמות שאני משחקת. מה שאיכפת לי
זה התגובות שאני מקבלת כל יום אחרי
ההצגה מקהל־הצופים. מה שאיכפת לי זה
ההערכה של חברי השחקנים, ושל אנשי*

פנים רבות לרבקה בכר: כיעור המגיע עד כדי יופי

1 1 1 1 1׳ *1המחזאי במאי מוטי אבר־
# 1 1 - 1 1 1בוך, שאותו הכירה במים־
גרת עבודתה בתיאטרון, ושאליו היא קשורה
מאד. בתמונה: הבעל והאשה משחקים
זה לצד זו במחזה ציפורים בראש.
התיאטרון. ומה שעוד יותר איכפת לי הוא
שאני יודעת שאני מבינה את קתרין, וער
שה אותה הכי נכון שאפשר, וזה מה ש בעצם
חשוב.״

פי ק
שנעלס
ך* כקה ככר נולדה במצריים. בגיל
( שלוש עלתה ארצה, במסגרת עליית־הנוער.
הוריה עלו מאוחר יותר, והיא גוד־

לה במוסדות, ומאוחר יותר בקיבוצים.
יש משהו בעברה אותו היא מנסה להם־
תיר, פרק־חיים שלם מילדותה נעלם כליל
כשהיא מספרת על עצמה.
עד גיל 17 היתד, בקיבוץ הדתי שלוחות.
אחר־כך למדה בסמינר למורות• היא הת גייסה
לצד,״ל והפרה את החלטת הבנות
בקיבוצה, שהצהירו שהן דתיות ושוחררו
משירות צבאי. לדבריה רצתה מאז ו מתמיד
להיות שחקנית, אלא שחינוכה ה דתי
והחברה הדתית מנעו ממנה להביע את
שאיפתה זו בקול רם.
בצבא היתד, מורה צבאית בקריית־שמו־נה.
שם עבדה עם נוער טעון־טיפוח. יתרו נה
היה בכך שיכלה להגיע אל אותו נוער
קשה בשני אמצעים נוספים, שבהם בורכה :
כישרון השירה וכישרון הציור. אך למרות
הסיפוק הרב שהיה לה בעבודתה עם אותו
נוער קשו־,־חינוך /לא חדל חיידק התיאט רון
לזמזם במוחה. היא ביקשה העברה ל להקה
צבאית, צורפה לצוות־הווי־פיקוד־צפון,
אך כשפרשה חווה אלברשטיין מן
הצוות פורקה הלהקה, והיא מצאה את עצ מה,
בסיומו של שירותה הצבאי, כפקידה.
מייד עם שיחרורה נרשמה לסטודיו ל־

מישחק של ניסן נתיב. במשך השנה הרא שונה
נתיב לא חש כי בין תלמידיו יש
כישרון מבטיח. היתד, זו הבמאית ניקול
קסל שגילתה את רבקה בשנה ד-,שנייה ל לימודיה,
ונתנה לה הזדמנות להפגין את
כישדונה בהצגות שביימה במיסגרת בית ד,ספר•
ניקול היא אשתו של אלי ניסן,
שתפאורתו המצויינת בולטת על במת
אמא קוראד, כרקע לרבקה האילמת.

הוא או מד
שאני נפל א ה
^ שסיימה שלוש שנות לימוד, החלה
^ הריצה המטורפת של רבקה אחרי תפ קידים.
רבקה
:״אני אף פעם לא אשכח איך
שפינקל בחן אותי במישרדו שבהבימה,
׳ובו־זמנית קרא עיתון ובכלל לא. ראה או תי.
או איך שנבחנתי בקאמרי לכל ההצגות
האפשריות, ולא נתקבלתי לאף אחת מהן.
ניסים אלוני בחן אותי לנפוליאון חי או
מת, אמר שאני מוכשרת מאוד, ולא קרא

לי. בקאמרי מאה שחקנים יושבים באולם
ומסתכלים עליך בסיגנון, ישחקו הנערים
לפנינו.׳
״נמאס לי להיבחן. החלטתי קודם לכן
שאני אתפרנס רק מתיאטרון. אבל לחיות
הייתי צריכה. אז ציירתי תמונות, ומכרתי
אותן על מדרגות בית הדר־דפנה. קראתי
למקום, הגלרייה שלי.׳
״היחס אלי היר, יפה. זו היתד, תופעה
חריגה, שבחורה יושבת, קוראת ספר ומוכ רת
ציורים. עד היום כל הנהגים של דן
זוכרים אותי. המישרד שלהם נמצא בהדר״
דפנה.
״מכרתי המון תמונות במחירים זולים.
חברים היו באים לבקר אותי שם, הת פרנסתי
בכבוד. ישבתי שלוש שעות ביום,
ועשיתי אלף לירות לחודש. אז, לפני אר בע
-שנים, זה היה הרבה.
״כשהעליתי את מחירי הציורים, לאור
העובדה שעבודתי השתפרה, מכרתי פחות•
ואז הביאה אותי חברה למוטי, ונתקבלתי
לחבורת שמעטס המפורסמת, שכללה את
מוטי ואת ידידו, המחזאי הילל מיטלפונקט,
את השחקן אבי יקיר את עוזרת־הבמאי
(המשך בפמוד )40

נערת נובמבר
(המשך מעמוד )35
עירית ברזילי, ועוד שלושה־עשר שחקנים
ושחקניות, שעבדו בשביל האמנות, ולא
בשביל הכסף
,לעזרת קבוצת ש מעמם באה הסדנא
למחזה מקורי, ודפיקה את צימודים בראש.
אחר־בך הריץ מוטי את ההצגה לבד. הוא
גם שיחק בה יחד איתי. ואז החלה לפרוח
בינינו האהבה.
מוטי הוא האדם הראשון שהעניקלגיטימזציה לכישרון שלי. הוא אמר לי
שאני לא רק שחקנית נפלאה, אלא גם
ציירת נפלאה. כשראה אותי מציירת
אקוורל כלאהר־יד, אמר לי שאני מציירת
כמו מישהו שגמר אקדמיה.״

אכזבה מן
ה תי א טרון האנגלי
£1אחר נישואיהם החליטו מוטי ו /רבקה
אברבוך לראות את העולם. הם
לקחו תרמיל על השכם, מכרו את מרבית
ציוריה של האשד, והחלו לחרוש את כל י אירופה.
בלונדון התעכבו רק כדי — לדבריהם —
״להתאכזב קשות מהתיאטרון האנגלי״.
רבקה המשיכה לצייר לפרנסתם, ומישפחתו
של המוסיקאי אילן רוגוב אירגנה עבורה
תערוכה, שזכתה בהצלחה.
חודש וחצי התגוררו השניים בפרים בבית
מהמאה ה־ 19 שהתפאורה בו לא שוני
תה עד היום. רבקה קיבלה מבעל־הבית
ספרים ופוסטרים עתיקים, שבהם היא
משתמשת לציוריה ה״מושגיים״.
לפני שנה חזרו השניים ארצה, ואז החל
מחדש המירוץ המטורף •של רבקה אחרי
תפקידים.
רבקה :״חנוך לוין, שהוא מחזאי שאני
מאוד מעריכה, ראה אותי בציפורים ב׳
ראש. אחרי ההצגה הוא אמר לי, :אפשר
להגיד לך משהו י אני חושב שאת שחקנית
ג מל הו׳ עדנה שביט, שאיתר, עבדתי ב אוניברסיטה,
נתנה לי מיכתב־המלצה ש העניק
לי מאוחר יותר מילגה.
״עבדתי באוניברסיטה עם תלמיד החוג
לבימוי. שיחקתי את סולנז׳ בהמשרתות.
יוסי יזרעאלי היה פטרון העבודה, הוא
ראה אותי בהצגה, והזמין אותי למבחנים
בהבינזה.
״אבל זה לא היה הדבר היחידי שאותו
הפקתי מעבודתי ההתנדבותית באוניברסי טה.
עצם העבודה עם במאים מתחילים
נותנת המון׳ אתה עובר המון, מקבל המון
ואחר־כך אתה פורש אותם על הבמה דד
מיקצועית.
״כישבאתי להבימה התרשמתי שהאווירה
היא אחרת. המיבחנים היו רציניים, ואחרי
׳שנתקבלתי נכנסתי לטראנס של עבודה.
קיים היום בתיאטרון מתח של עבודה. אני,
למשל, עובדת כעת על שלושה תפקידים ב שלושה
מחזות שונים.

קולנוג! סרטים הצחקות ע אהבה 1111911
האורות כבים באולם. המסך מתמלא
שמיים כחולים, עם עננים לבנים• החול פים
ביעף. ברקע נשמע קול האומר :״ל עולם
לא אבין כיצד נקלעתי למצב־ביש
זה. עומדים להוציא אותי להורג על לא
עוול בכפי! לא ייאמן. מצד שני, האם
אין זו גורלה של כל האנושות, המוצאת
להורג על לא עוול בכפה?״
כך נפתח סרט חדש בשם אהבה ומלחמה
(במקור קראו לזה אהבה ומוות, אבל ה מוות
מפחיד בארץ את הקליאנטים) ,שזכה
בפרסים בפסטיבל ברלין, לשבחים בכל
העולם ולהכנסות שמנות בכל מקום בו
הוצג. בעל הקול, האחראי לסיפור הסרט,
לבימויו, ואף לגילום התפקיד הראשי הוא
וודי אלן, ולמדות השם והפתיחה, סרט
זה הוא בהחלט קומדיה.
מי אינו מכיר את אלן, המוקיון המדופ לם
של הקולנוע האמריקאי, שעלה מדרגת
כותב בדיחות לאחרים לעמדה של כוכב־קולנוע
גרוטסקי (ג׳ימי בונד בקאזינו רו־יאל
היה הסוכן החשאי המוגחך ביותר
בקולנוע) ,ומעמדה של כוכב לזו של יוצר
סרטים עטורי־תחילה?
שתי החידות. אלן הוא הליצן של
אנשי־הרוח, זה שיכול אמנם להחליק על
קליפה של בננה, אבל יכול באותה הקלות
להפוך מישפט של צ׳ה גווארה על ראשו.
כדי להצביע על הגיחוך שבו. ובהיותו
ליצן האינטלקטואלים, הוא עוסק בקו מדיות
המטורפות שלו במהפכנות (בננות),
בסאטירה קולנועית (שחק אותה סם) ,או
במדע בדיוני (ישנוני) ,ואינו חושש אפילו
לסיים סרט אחרון זה בהכרזה שאפילו ב עתיד
הרחוק יישארו האהבה והמוות שתי
החידות שאין המין האנושי מוצא להן
פי תדון.
מכאן ששם סרטו החדש מתבקש מאליו.
אהבה ומוות מהווים המשך טבעי למהלך
המחשבות של וודי אלן, והפעם הוא מצא
שהמקום הטוב ביותר לשתול אותם היא
הקרקע הפוריה של הספרות הרומנטית
הרוסית. כל זה, כמובן, באותה רוח פא-
רודית שבילדעיה לא היה וודי אלן — וודי
אלן.
האריות והאידיוט. הגיבור, בורים,
משתתף במילחמה נגד נפוליאון, זוכה ב־עיטור־כבוד
למרות היותו פחדן מבטן ו מלידה,
אוהב, מתפלסף ומבלבל את שני

וודי לן כ״אהכה ומידחמה״
״היו צריניס להרגני ב־ .5ויהרגו אותי רק ב־! 6״
כושלים על ברכיהם באפיסת-כוח מצחיקה.
בשיחה של פחות מדקה, שיחת־רכילות
בטלה, מוזכרים לפחות עשרה גיבורים של
הקלאסיקה הרוסית, מטריגורין(בת השחף)
ועד לטאטיאגיה (יבגני אונגין) ,מנטשה
(מילחמה ושלוס) ועד למישקין (הנסיך ב־אידיוט).
נשים
אחרי ה מ וו ת. כל זה, כמובן,
מבלי לגרוע מאומה מן ההומור המטורף
ברגעים הפחות צפויים .״היו צריכים להו ציאני
להורג ב־ ,5אבל יש לי מזל. הפרק ליט
שלי השיג לי חנינה׳ ויהרגו אותי רק

בזיכרונות־הילדות הראשונים שלו, זוכר
בורים את אביו -הקשור כל כך לפיסת*
הקרקע שלו. ואז רואים את האב מוציא
מכיסו פיסת-קרקע ומכריז :״אדמה זו
אינה למכירה. אני מקווה שאוכל לבנות
עליה, ביום מן הימים !״
כומר אורתודוכסי משוחח עם בורים ה צעיר
על מהות היקום, ומסביר לו מה זה
יהודים, תוך הצגת קריקטורה של יהודון
עם קרניים .״לכל היהודים יש קרניים?״
שואל בורים .״לא, רק לרוסים,״ משיב
הכומר .״ליהודים מגרמניה יש פסים כ־אלה,״
והקריקטורה מראה כותנת של מח־נות־ריכוז.
לרגעים,
כשנדמה שהפילוסופיה עומדת

וודי אדן ואולגה ג׳ורג׳ פיקו
״גס אחרי המוות יש בחורות 7״

קלצ׳קיו
על כו ס תה
ני עבדתי עם ליה קניג, ובחיים
/ /י * שלי לא פגשתי באשה כל־כך נפ לאה.
כל הצגה אני הולכת לראות איך שמו־ליק
סגל משחק. בשבילי הוא ממש בית־ספר.
את אסי הנגבי אני מעריכה. הוא פר טנר
מצויין. שמעתי סיפורים נוראיים על
ותיקי הבימה, וזו היתד, ממש הפתעה בש בילי
להיווכח שהסיפורים כולם מצוצים מ האצבע.
״שחקן
כמו רפאל קלצ׳קין מדבר איתך
על כוס*תה כאילו היה איתך איזה חמי שים
שנה בתיאטרון. אליעזר יונג מעיר
הערות, עוזר. אני נפגשת עם אנשים
מסגנונות ומאסכולות שונים לגמרי מ־הסיגנונות
שלי.
״טוב לעבוד עם אנשים מיקצועיים, טוב
להתמודד עם במה גדולה, אחרי שבל
השנים עבדתי על במות קטנות בתיאטר אות
שוליים.
״ובכלל מה שקרה לי הוא מעל ומעבר
למה שיכולתי לצפות לו.״
אומרת נערת־גובמבר :״אני חושבת ש פשוט
יש לי מזל !״

הצאר נכוה יותר. בורים, המתפלסף
הצעיר, שונא המילהמה׳ נדחף לחזית על־ידי
המישפחה הדורשת גבורה, משתתף
באמונים ובקרבות (מיפגן טכגי מרשים
של וודי אלן הבמאי) שאינו מבין את טעמם
(״אתה חושב שיש הבדל בין הצאר ל-
נפוליאון? שניהם רמאים, אבל הצאר הוא
קצת יותר גבוה״) ,מסתתר בלוע של
תותח, ומבלי דעת נורה מתוכו על קבוצת
גנרלים צרפתיים.
הוא נושא לאשר. את אהובת לבו, קצת
כמו פייר בזוחוב שנשא לאשר. את נטשה
במילחמה ושלוס (שני הגיבורים מרכיבים
מישקפיים, היד. אומר אלן) ,מנהל איתה

אדן ודיאן קיטון
״הגוף הוא היחיד שעושה חיים!׳*
הצדדים במילחמה, עד ״שהוא מגיע לאותו
מצב מביך, שאינו מבין את פשרו כלל.
אבל אם צופים היטב בסרט, רואים בתוך
המיסגרת של מלחנוה ושלום את האחיס
קרמזוב, ואת גרושנקה, הזונה הקדושה,
מוצאים את שרידי פושקין ואת עיקבות
דוסטוייבסקי. וכאילו במיקרה, מטייל לו
המוות בסרט, עם חרמש על הכתף, משוחח
עם הגיבור, כמו בחותס השביעי, של
ברגמן. ואילו אריות האבן מאוניית־הקרב
פוטיומקין, תחת לקום בהדרגה על רגלי הם,
מתקוממים נגד אי־הצדק האנושי,

להשתלט עליו, יוצר אלן תפנית פיתאו-
מית .״מי אתה,״ הוא שואל את הדמות
עם החרמש, בפגישתם הראשונה.
״המוות,״ באה התשובה.
״מה קורה אחרי שאנו מתים?״ חוקר
אותו בורים.
״האם קיים גיהינום 7האם יש אלוהים?״
(השאלה הזאת חוזרת פעמים רבות ב סרט)
״האם יש חיים אחרי המוות?״
זה נשמע רציני, לא?
״והרשה לי לשאלך את השאלה העיק רית׳
האם יש שם בחורות?״

ויכוחים שהופכים את רומו־של־עולם ל-
בדיחת־ענק, ולבסוף יוצאים יחד, מתוך
מניעים הומניטריים, לרצוח את נפוליאון.
״סוגיה,״ מנסה בוריס להרגיע את אהו בתו
,״רצח פוליטי אינו יעיל. אלימות
מובילה לאלימות. מה יהיה אם כולם ינהגו
כך ז זה יהיה עולם של מרצחים! את
יודעת מה יקרה למחיר הקרקעות בעולם
כזה?״
וכשנימוקים אלה אינם יעילים, והשניים
מצליחים להגיע למחיצתו של נפוליאון,
אבל בורים אקטן אינו מסוגל ללחוץ על
ההדק, הוא מייד שולף הסבר :״האם אינך
מבינה? הריגת נפוליאון היא בעצם התאבדות׳
משום שאנו כולנו מהווים חלק
באותה אחדות אוניברסלית וכן הלאה.
אבל נפוליאון נהרג, ובורים נידון על לא
עוול בכפו.
איכות ובמות באהבה. וכך מגיע
בורים, כלומר וודי אלו׳ אל סף הפיתרון
של החידה שהעסיקה אותו בסרטו הקודם.
אלן, הליצן האינטלקטואלי, המנגן קלרניט
בתיזמורת־ג׳ז, עומד להסביר את פשר
המוות והחיים :״האדם מורכב מגוף ומנ פש.
הנפש שואפת אל כל האצילי והנשגב,
כמו פיוט ופילוסופיה. אבל הגוף הוא
היחידי העושה חיים. העיקר לא להיות
ממורמר. ואם יסתבר בסופו של דבר ישיש
אלוהים, איני חושב שהוא רשע. לכל
היותר, אפשר לומר שמלאכתו היא פחות
ממושלמת.
העולם הזה 1995

״בסופו של דבר, יש דברים גרועים מן
המוות. מי שבילד. ערב בחברת סוכן־ביטוח
יודע ודאי למה הכוונה. הדרך הטובה ב יותר
היא להתייחס אל המוות לא כאל
סוף הדרך, אלא כאל אמצעי לקצץ בהוצ אות.

שנוגע לאהבה, מה אוכל לומר 1לא
הכמות קובעת בה, אלא האיכות. מצד
שני, אם זה בא פחות מפעם בשמונה
חודשים, צריך לבדוק את המצב. זהו.״
דברי וודי אלן׳ פילוסוף או ליצן.

תדריך
תל-אביב
האנגליה הרומנטית (פאר,
אנגליה) — אשד, מודרנית בין בעל ש התרגל
לה יתר על המידה, למאהב שנמלט
מאחראיות. סרט מעודן מאד של ג׳וזף
לחי, מצולם להפליא, עם גלנדה ג׳קסון,
מייקל קיין והלמוט ברגר.

שוכו שד הפנתר הוורוד
(הוד, ארצות־הברית) — פיטר סלרס שוב
כמפקח קלחו השלומיאלי, הפותר בכל זאת
תעלומות. קומדיה בלשית מטורפת, עם
עלילה מושאלת מכל מיני סרטים אחרים,
אבל הרבה הצחקות הנושאות את חותם
הבמאי בלייק אדוארד.
תמימות מזוהמת (בדיהודה,
צרפת) — תרגיל מבריק בעיצוב אומנותי
והתנעת מצלמה, תוך כדי סיפור מבריק
פחות על בעל ומאהב הנעלמים באורח
מיסתורי, ומשאירים אשד, מבולבלת והמו מה.
עם רומי שניידר ורוד שטייגר. במאי:
קלוד שאברול.
שוער הלילה (אורלי. איטליה)
— סירטה המזעזע של הבמאית
ליליאנה קוואני, על סטיותיהן הנפשיות של
• שרידי מילחמת העולם השנייה, שעורר וי כוח
בדבר השואה היהודית, בלי לשים־
לב לעובדה שהבעייה חורגת מתחום הזהות
היהודית.
חופי הכיר (רמת־אביב, אר־צות־הברית)
— מילחמה סוציאלית מתו בלת
באהבה רכה, בהשתתפות איוו מארי
סיינט ומרלון בראנדו, שהפכו לסימן
דרך בתולדות המישחק הקולנועי ולפתי חת
הטיפול בשיקום חברתי בארה,״ב.

ירו שלים
הכפיר והרוח (אוריון, אר־צות־הברית)
— שייך ערבי חוטף אמרי קאית
בתחילת המאה במארוקו, וטדי רו־זבלט
מאיים בפלישה, אם לא תשוחרר.
אפום מרהיב ומרשים חזותית, עם השלכות
פוליטיות על התערבות מעצמות גדולות
בחיי אומות קטנות. עם שון קונרי׳ קנדים
ברגן ובריאן קית.

תמונות מחיי נישואין
(ירושלים, שוודיה) — ברגמן חופר בתוך
נבכי מוסד הנישואין המודרני. ומוציא
משם סצינות מוכרות לכל מי שענד פעם
טבעת נישאין על ידו. מרשים ומשכנע
גם במישחק של ליב אולמן וארלנד יום-
פסון.
המישחק המכור (אורגיל,
ארצן ת־הברית) — כוכב קופה מיספר אחד
של הקולנוע האמריקאי, י ברט ריינולדם,
במיקצועון על נושא אקטואלי מאוד ביש ראל
היום, מישחקים מכורים.
כותרת ראשית (סמדר,
ארצות־הברית) — בילי וילדר שופך ארס
סרטי משלו על מחזה מצליח משנות ה־,20
אודות המוסר המפוקפק של העיתונות,
וההתמכרות של עובדיה למלאכתם. ג׳ק
למון וואלתר מתאו בתפקידים הראשיים.
(מוצג גם בחיפה).

חיפ ה
השיחה (פאר, ארצגת־ה־הברית)
— בלש פרטי הדוחף אפו לענייני
הזולת, אבל מנסה לשמור על פרטיות
מוחלטת, מגלה שבעולם הזה אין דבר כזה.
סישעון בעייתי ויוצא־דופן של פרנסים
פורד קופולה, עם הופעה מדהימה של
ג׳ין הקמן, בתפקיד הראשי.

הקשר הצרפתי מם2 .
(אוריון, ארצות־הברית) — פופאיי דויל
מחפש במארסי את סוחר־הסמים שנמלט
ממנו בסרט הראשון. פחות פעלתני מקודמו.
זהו סרט מהורהר, מעמיק, ומשכנע
יותר. שוב, הופעה מרשימה של ג׳ין הקמן.

המירוץ לצמרת שיד דודי
קראביץ (מוריה, קנדה) — מה מריץ נער
יהודי בן הגיטו הקנדי אל ההצלחה. מיש-
חק מצויין, הרבה הומור ואווירה.

העולם הזה 1995

ציז גאט
ואלטע ז אנן
שקרים שסיפר לי אבי (דקל,
תל־אביב, קנדה) — אילו טרח
שלום עליכם להמשיך ולכתוב את
קורותיו של טוביה החולב, אחרי שחיגר לאמריקה, בוודאי
חיה מעלה דמות ברוח הסב שמגלם יוסף ידין
בסרט זה. אלא ששקרים שסיפר לי אבי לא נכתב על״ידי
שלום עליכם, ולא על״ידי כל יוצר אחר בעל שעור-קומח,
וזהו הפגם העיקרי בו,
הסרט, אוסף זיכרונות של ילד יהודי מפרבר קנדי
מושלג, בתחילת המאה, שראה בסבו, מוכר״גרוטאות, את
דמות הפאטריארך הנבון והכל־יכול, לעומת האב, שהיה
ממציא מפוקפק שמעולם לא יישם את המצאתו.
כסרט על התבגרות, יש כאן נוסטאלגיה רבה, ומתק־תקה
מאד, ותרבה שיגרה: העגלון המדבר עם סוסו,
הילד המתחכם בשאלותיו, היצאנית בעלת לב-הזהב, השכנה
המכשפה, וכן הלאה. זה שיטחי מאד ושמאלצי
מאד.
אשר לאווירה ולצורת־המחשבח של הפרבר היהודי
הקנדי, יש כאן קמצוצי רעיונות בוסריים. הסב קרא כל
חייו רק ספר אחד, התנ״ך. תבונתו באה לו מאמונה עמוקה
בדת היהודית. אבל משום מה הוא מצטט את ישו
הנוצרי, בכל פעם שהוא מפליט אמרי״שפר. השכן המדבר
על סוציאליזם, על מארכס ועל לנין, מתווכח עם הסב,
אבל קאדאר והתסריטאי טד אלן (המגלם את הסוצי-

ידין וליאנם — רק תינוקות מוצצים?
אליסט) ,נזהרים מהבאת ויכוח זה לפסים ממשיים, ומשאירים
את הדברים תלויים באוויר.
בסופו של דבר, זה צרור סצינות נוסטאלגיות המזכירות
את צ׳כיה, מולדת הבמאי, יותר מאשר את קנדה.
העיקר הוא דמותו הקולנועית של יוסי ידיו, הסב, וג׳פרי
סינאס, הילד, המשחק את הנכד והמצליח להידמות ל-
סוכריה על מקל, כמרבית ילדי־הקולנוע.

דק לא ברצינות נמר של נייר ואופיר, תל־אביב,
אנגליה) — במבט ראשון,
זהו סיפור על מעין ואלתר מיטי
תוצרת אנגליה, שקרן פאתולוגי החי באגדותיו יותר מאשר
במציאות. הוא מגיע לאי-שם בהודו־סין (הסרט צו־לם
במלזיה) ,כדי ללמד את בנו של שגריר יפאן אנגלית•
טרוריסטים הנלחמים להפלת חשילטון הרקוב חוטפים
את הבן הקטן ואת המורה, וזה צריך לפתע, כדי להציל
את עורם לאותה גבורה שייחס לעצמו בסיפוריו לילד.
מאחר והתסריטאי כאן הוא ג׳ק דייוויס, מומחה ל־מצחיקונים
בריטיים (כמו צחוק בגן עדן או סידרת הרופאים
במישפחח) כתוב הסרט ברוח מבודחת, עם הרבה
תקריות מצחיקות, אפילו כשהעלילה דרמתית. ילד יפאני
חייכן ומנומס גונב סצינות בקבלנות, ואילו דויד ניבן
(כמורה לאנגלית) וטושירו מיפונה (שגריר יפאן) ,שולטים
במצב בכל רגע. מעניין שדייוויס, בעזרת הבמאי קן אנא״
קיו׳ הטיל על שני השחקנים הללו תפקידים הלועגים
בעצם לתדמיתם הקולנועית הקבועה: ניבן, שחיה גם
בחיים וגם בקולנוע קצין בריטי מצטיין, מופיע כאן כמת-
חזה כקצין, ואילו יפונה, התגלמות חסאמוראי הקולנועי,
אינו מסיר את חליפתו אלא בסצינה אחת, כשהוא לובש
קימונו, נוטל חרב עתיקה מן הקיר, עושה כמה תנועות
מאיימות בה, ומחזיר אותה למקומה.

עד כאן, זו בהחלט מהתלה נחמדה, בתנאי שאין חושבים
על כך שהיא נעזרת בדרמה פוליטית אמיתית: מיל־חמת״השיחרור
של המיזרח הרחוק, ומעלה בעייה רצינית
(האמצעים המותרים במילחמה זו) .הסרט אינו מסוגל
להתמודד עימה ונראה כסרט ליברלי מתחסד, המפחד
להתחייב כמלוא הנימה. וזה חבל.

7ז>פוד> 7זוס>ם
ואנעץ>ם
בשן חורקת (טוגרבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — זהו סרט של
רעיונות מסרטים קודמים של ה־במאי-תסריטאי,
ריצ׳ארד ברוקס, מהציד האחרון נותרה
אהבת החיות, המדריכה את גיבור הסרט, כאן, לאהוב
את סוסו, יותר מאשר את בני״מינו. מזרע הפורענות נשלף
הנער המתוסבך חרוצה תמיד להוכיח את עצמו על
חשבון מבוגרים ממנו. הידידות הגברית מזכירה את המקצוענים,
ודמית האשה המשוחררת, שוות״הזכויות, נולדה
בסרטו הקודם, הסוף המאושר.
אלא שכל המרכיבים הללו הופכים, בצורה זו או
אחרת, לבדיחות קלות. האיש האוהב סוסים, גבר אמיץ
במיטב מסורת המערב, דואג לקבור גוויית סוס שנפח נשמתו
מרוב מאמץ. אבל משאיר גוויות אנושיות לעוף השמיים.
הנער המתמרד, אחרי שזכה למנת מכות נאמנות,
חופך לחתלתול מנומס ביותר, והחינוך של הסבתא עדיין
שולט ברמה. הידידות הגברית המופלאה היא אוסף של
ג׳סטות, ואילו חאשה המשוחררת משתתפת, בסופי של
דבר, במירוץ, מתוך מניעים בלתי־משוחררים לחלוטין.
מצילים במיקצת את המצב השחקנים. ג׳ין הקמן ו

הקמן וקובורן — לאהוב אדם או סוס?
ג׳יימס קובורן הופיעו כבר פעמים רבות כל״כן בתפקידי
גיבורים מפוקחים, אמיצים ואמיתיים של המערב הפרוע,
הקשורים בידידות החזקה מכל, עד שהם מצליחים להפיח
רוח בדמויותיהם בסרט, ורק חבל שלא התרכזו עליהם
קצת יותר. אפשר לצרף להם את קנדיס ברגן ואת
בן ג׳ונסון, בתפקיד אפיזודי. אבל עם כל הכבוד לשחקנים
/צריך עוד משהו כדי שהסרט יקבל מעט מעוף.

עמוק בתוך גבי. אוי ! כמד, דם שנשפך
על הגב והסדין, כשצמר־הגפן ד,מונח שם
סופג וסופג. הקערית הושטה ודייויד זרק
לתוכה חתיכת־בשר• זד, היד, בשרי. לא
האמנתי למראה עיני: עוד פיסת בשר
נקרעה מגופי והושלכה אל תוך הקערה.
מבט אחרון למד, שהיה עד
״העפתי
לפני רגע החלק התחתון של גבי ועתה
נראה לי כאומצת בשר מדממת. הפניתי
את ראשי חזרה קדימה. ודשתי, שדייויד
מנקד, את גבי בצמר־גפן נקי, סימן שהני תוח
הסתיים. העפתי מבט לאחור ופרט
לאדמומית קלה שהיתר, שם, כמו אחרי
לחיצה, היד, הכל נקי וחלק. שום צלקת.
שום סימן לתפר. כמובן שלא השתי גם
שום כאב, למרות שלא עשו כל הרדמה.
״ידיו היו עדיין מוכתמות בדמי. קמתי
ונגעתי בגבי. לא האמנתי. הבל היה שלם.
מאז הרגשתי כאילו -יש לי גב חדש.״
גדעון רון מודע לאפשרות שלא הכל
יאמינו מיד כי אומנם עבר ״ניתוח

דיו גירעון וון
(משמאל) טוען נ
ענו ער בשה
]יתווה.וחת״
נרי סכין ונוקש!

ך* יה זה לפני כשנה. מעל מסכי ה !
| טלוויזיה בבריטניה הוקרן סרט רפו־אי־תעודי,
שהיכה בהלם את כל הצופים
בו. נראו בו שני אנשים צעירים, גבר
ואשד״ שביצעו מול המצלמה ניתוח מסובך
בגופו של חולה. מגוף החדלה המנותח
ניתזו שטפי דם. המנתחים אף הוציאו מהגוף
כמה רקמות. הם נראו כשהם מוצי אים
את קרביו של המנותח, מפרידים חלק
מהם, מחזירים את הקרביים למקומם ו מנקים
את המקום בו בוצע הניתוח בעז רת
צמר־גפן בילבד.
הניתוח בוצע ללא שום כלים או אמצ עים
אחרים. שני המנתחים השתמשו רק
באצבעות ידיהם בילבד. כמה דקות אחרי
הניתוח, נראה איזור הניתוח בגופו של
החולה כאילו לא ניפתח מעולם. ידיה של
המנתחת -שהוצגה בסרט לא היו מכוסות
בכפפות בשעת ביצוע הניתוח. היא אפי לו
לא הסירה את הטבעות מעל אצבעו תיה.
היא ובן־זוגה אפילו לא היו לבושים
בחלוקי־מנתחים סטריליים. שום סכין או
איזמל־ניתוח לא נראה לידם בעת ש ביצעו
את מה שאמור היד, להיות ״ניתוח
דוחני״ — חתך בבשר החי בכוחות נפ-שיים
בילבד, ללא הפעלת כל כוח פיזי.
בריטניה הוכתה בתדהמה בעקבות הקר נת
הסרט, שצולם בפיליפינים. במשך תקו פה
ארוכה לא חדלה העיתונות לעסוק ב־

ן בלי נוקוזה

רי גדעון רון, מגידול סרטני ברגל. תמר
נה זו צולמה לדבריו בשעת הניתוח, בו
צפתה המנותחת כיצד מוציאים מרגלה את
התאים הסרטניים, ללא הרדמה, ללא כאבים
וגם ללא כל חתך בעורה או בבשרה.

נ 42

תופעה החדשה שהתיימרה להציג שיטה
חדשה ברפואה.
קבוצת רופאים ספקנית החליטה כי ה ניתוח
שהוצג בסרט לא היה אלא אחיזת־עיניים.
הרופאים נטלו עמם צוות טלוויזיה,
יצאו לפיליפינים, עקבו שם מקרוב אחר
ביצוע ניתוח נוסף משיטת ״הניתוח ה רוחני״
.גם הפעם נראה בסרט כיצד זוג
המנתחים חותכים בבשר החי מבלי לגעת
בו כלל וכיצד הם מוציאים נתח בשר מ הגוף.
אולם בבדיקה שערכו הרופאים הבריטיים
אחר־כך בבשר, שהוצא כביכול
מגוף המנותח, הסתבר שהיה זה בשר
חיה ולא בשר אדם. כתוצאה מכך הגיעו
למסקנה, כי זוג המנתחים אינם אלא זוג
נוכלים ומאחזי־עיניים,

הגעתי לדם בשעה ע-שר בבוקר. ניכנסתי
לחדר ההמתנה. האנשים שהיו שם עסקו
בתפילה בחדר צנוע ואפלולי במיקצת. על
הקיר היתד, תלויה תמונה גדולה של ישו.
במרכז החדר דלק נר. בתוך החדר כרעו
כעשרים איש. אנשים נוספים היו גם ב־מירפסת•
את הלן ודייויד היכרתי יום קודם
לכן. גם הם היו שם.
״דייויד הוא פיליפיני, כבן ,29 בן ל־מישפחת
מנתחים. הלן מורגנטאו, היא ברי טית
שנולדה באנגליה להורים קפריסאיים.
היא כבת 28 ובינה לבין דייויד קיימים
יחסי קירבה.
״אני עצמי ביקשתי שיטפלו בי בכאבים
חזקים מאוד מהם סבלתי בגבי. לצורך זה

רוחני״ מעין זה. אבל יש לו הסברים כיצד
דבר מעין זה ייתכן.
״תאי הגוף שלנו בנויים ממולקולות.
כל מולקולה בנויה מאטומים וכל אטום
מורכב מאלקטרון, פרוטון וניוטרון. בסך
הכל גופנו איננו אלא מערכת של מיטעני
חשמל חיובי ושלילי. ככל הנראה עובדים
המנתחים הרוחניים במישור המיטען ה חשמלי.
הם מצליחים לחתוך בגוף בעזרת
אנרגיה מיוחדת שרק הם יודעים איך ל שלוט
בה• הם חותכים כל כך דק עד ש אינם
פוגעים כלל במישור התאי וכך לא
נוצרת שום צלקת.״
כאשר מעלים בפני גדעון רון את ה טענה,
כי מישלחת הרופאים הבריטיים,

הור א ה
מן ה קו לו ת
^ ח ד הכופרים באפשרות של חדירה
\ 1לבשרו של גוף חי באמצעות אנרגיה
רוחנית ביל בד ועריכת ניתוח בבשר החי
באמצעות אנרגיה כזו, היה הד״ר גדעון
רון, ישראלי בן ,30 יליד רחובות, ש־בהשקפת־עולמו
הוא דווקא מאמין גדול
בקיום כוחות קוסמיים מהחלל החיצון ה משפיעים
על הנעשה על פני כדור־הארץ.
רון הוא רופא ניטרותופי במקצועו. ל טענתו
הפכה אותו מילחמת ששת־הימים
לצמחוני. מילחמת יום־ד,כיפורים עשתה
ממנו טיבעוני. מילדותו חלם גדעון רון
להיות רופא. כאשר השתחרר משירותו
הצבאי בצד,״ל נסע ללונדון, שם התוודע
אל הרפואה האלטרנטיבית — רפואה ה כופרת
בשיטות הריפוי הקונבנציונאליות
המיושנות.
במשך שמונה שנים למד גדעון רון ב פקולטה
הלונדונית של הקולג׳ ההולנדי
לרפואה מזרחנית, קיבל מילגה מטעם ה פדרציה
הבינלאומית של הרופאים ה־הטיבעוניים
והתוודע אל רזי הרפואה של
המיזרח. אבל כדי להשלים את לימודיו
ולקבל את תואר הדוקטור שלו, החליט
גדעון להתמחות בתורת רפואת־ד,מחטים
הסינית• לצורך זה עמד לנסוע לפורמוזה,
כדי ללמוד ולהשתלם שם, לעבוד באופן
מעשי ולעבור את הבחינות.
בדרכו לפורמוזה התעכב גדעון רון בפיליפינים,
כשבידו מיכתב המלצה אל
צמד הרופאים־הרוחניים, שהצליחו להס עיר
את בריטניה בניתוח־ללא־איזמל ש להם.
הוא הכיר בחורה, שלטענתה נותחה
בידי הצמד ואף החלימה כליל ממחלה
ממארת ממנה סבלה. היא נתנה בידו מיב־תב
המלצה חם אל השניים.
קודם שהגיע אליהם, ראה גדעון את
שני הסרטים שהוקרנו אודותם בטלוויזיה
הבריטית. הוא היה, לטענתו, ספקן גדול,
באפשרויות הריפוי והניתוח שהשניים
התיימרו להציג.

על מה שאירע לו כביקורו כפילי־פיגים
מספר הד״ר גדעון רון:

״המירפאה שלהם שוכנת בקומונה, בה
הם גם מתגוררים והנושאת את השם :
311112 <:€111:01 חג 61ז 11323 אל 130נ׳!׳116 1

שני המנתחים ״הרוחניים״ ,הפיליפיני דייויד הולינג, והלן מור״
1 1 1 * 1* 11י י! גנטאו האנגליה, כפי שצולמו על־ידי גדעון רון, כשמאחוריהם
נראה עוזרם, ג׳ורג .,לטענת גדעון רון ביצעו השניים בגופו ניתוח, הוציאו מגבו רקמות
מבלי להשאיר כל סימן. התופעה, שהוצגה בטלוויזיה האנגלית, עוררה גל ויכוחים.
באתי למירפאד״ עליתי על שולחן הניתו חים
ושכבתי עליו. הצבעתי על מקום ה כאבים
בחלק התחתון של הגב. בחדר היו
דייויד, הלן וג׳ורג /העוזר שלהם. ג׳ורג׳
הביא צמר־גפן וקערת־מים. ידיו של דיי־ויד
החלו מסדרות את צמר־הגפן משני
צידי המקום עליו הצבעתי בגבי. אצבעו תיו
מיש־שו את עמוד השדרה שלי והתעכבו
על החוליות הרביעית והחמישית
שבתחתית עמוד השידרה.
״ראשי היד, שעון על הידיים• הרגשתי
היטב את מישוש ידיו של דייויד בגבי
וחשבתי לעצמי: מעניין אם יפרוץ ממני
קילוח דם. הפניתי את ראשי לעבר גבי
ובזווית העין קלטתי משהו אדום. זה היה
צמר״גפן ספוג בדמי. הרמתי את הראש
וסובבתי אותו לאחור כדי שאיטיב להביט
במתרחש. ראיתי את ידי דייויד חופרות

שיצאה לבדוק את דרך הניתוח המיוחדת
של הצמד הפיליפיני, הוכיחה כי הבשר
שהוצא מגוף אדם מנותח לא היה אלא בשר ׳.
חיה, יש לו לרון הסבר גם לכך .״בדרגת
האבולוציה האדם עומד מעל החיה. אני
מאמין לדבריה של הלן מורגנטאו, שהסבי רה
לי, כי לעיתים מתבצע הניתוח כש ד,אנרגיה
בה הם משתמשים היא במצב
גרוע הגורם לכך שבשר האדם יורד לדר גת
בשר חיה, כתוצאה מהויבראציות הנמוכות
אותן יוצרת האנרגיה.״
אשרי המאמין. מי שלא מאמין עדיין ל סיפורו
של הדוקטור רון׳ העומד לחזור
לארץ ולהתיישב במושב הטבעונים אמי רים
שבגליל, יוכל לבוא אליו ולחזות במו ,
עיניו בצילומים הצבעוניים שביצע ב־ :
מהלך הניתוחים הרוחניים. או לנסוע ל פיליפינים.

במדינה הכנסת מעדים משכורות בבנסת

קשקשת 1995

שנץ הוווג!ם ה 1ח

עובדי-הככסת התקנאו
במשכורות חח״בים, דרשו
מיושכ-ראש הבנסת תוסכת

1995

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד , 136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

כשנוכחו עובדי־הכנסת כי נבחרי העם,
שאותם הם משרתים במשך כל ימות ה שנה,
מצליחים בדרכים מדרכים שונות
להעלות את משכורותיהם, נתקנאו בהם
ודרשו אף הם תוספת־שכר.
אולם מדיניות־ההקפאה, שעליה החליטו
הממשלה והכנסת, לא איפשרה ליושב־ראש
הכנסת, ישראל ישעיהו, להסכים להעלות
לעובדיו את משכורותיהם בדרך הרגילה
.של תוספת משכורת. הוא החליט להת חכם,
ולמצוא הסדר שלפיו יקבלו העוב דים
מאות לירות לחודש, מתחת לשולחן.
ארוחות העובדים במיזנון־הכנסת היו
מסובסדות על־ידי שני מקורות: סכום בן

קשקשת 1993

9על שלושה דברים העולם עומד.
אחרון דינמו, רח׳ מיבצע־קדש
, 14 בוי־ברק
9דף מתוך תרשים הפיאצה של
חדרה.
איל פלד, רח׳ שמריהו
לווין , 58 ירושלים
9שם היצירה :״אבסטרקט יש ראלי״
.צייר יצחק רבין . 1975 ,־
מיכל זניסין, רח׳ טוסקניני
,3תל־אביב

ח״ב אמודאי
״זה המינימום
120 אלף לירות אותו הורה ישעיהו להקציב
לסיבסוד זה, וכן על-ידי מחירון גבוה
מהרגיל במיזנון׳ לאורחים מבחוץ.
אולם בעיקבות תלונות רבות שהגיעו
אל ישעיהו מאורחיו, על המחירים המוג זמים
במיזגון, החליט היו״ר לקבוע תפריט
אחיד, ובו מחירים קבועים לכל עובד.
החלטה זו איפשרה לו להכריז כי עובדי-
הבית, מקופחים וכי יש להעניק להם סכום
נוסף עבור ארוחותיהם במיזנון.
המינימום של ישעיהו. הוא הטיל
על ויעדה, שבה היו חברים שני חברי-כנסת,
ח״כ עדיאל (״עדי״) אמוראי מהמערך וח״ב
חיים קורפו מהליכוד, לקבוע כיצד יש
! להעלות לעובדים את משכורותיהם.
בשבוע שעבר הגישה הוועדה את מס קנותיה,
שהתקבלו מייד. כל אחד מהעוב דים
יקבל מתנה בסך 17 לירות ליום, ב ימים
שבהם מקיימת הכנסת דיונים, כלומר
שלושה ימים בשבוע, וסך של 8.5לירות
ליום, בימים שבהם אין דיונים במליאה.
סכומים אלה הם עבור הארוחות של העוב דים
במקום־העבודה שלהם.
חישוב פשוט מראה, כי התוספת למש כורת
בחודשים שבהם יש רק ארבעה
שבועות, תגיע ל־ 306 לירות.
אמרה השבוע אחת מפקידות הכנסת:
״זה המינימום שישעיהו יכול חיה לתת
.לנו, אחרי שהעלה לעצמו ולשאר הח״כים
את משכורותיהם.״

ד ר כי חיים
מוות על הגג

האב החליט לחקור
בעצמו את נסיגות
מות בגו
מפונית נהוגה בידי חייל צח״ל הביאה
לבית-החולים קפלן צעיר ללא רוח־חיים.
חוקרי-המישטרה זיהו את הניפטד כחיים
נחמיאס בן , 17 מיבנה־הולות• ליעקב נח-
מיאס האב נמסר, שבנו נהרג ממכת-
(המשך בעמוד )46

קרך

9הצעה דחופה לדיון על
הצבי.
יאיר כחן, רח׳ גוש־עציון
,5גיבעתייס

9מעולם לא היה מצבנו הגיאוגרפי
טוב יותר!
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

מאוזן :
. 1מחפש ! .2הפסקה, הרף ; .7שם
דורכים את היין! .9פילדמרשאל גרמני
במלחה״ע השנייה 10 לא קשה! . 12
בגד צבאי 13 שאין נשמה באפו 15
יבשה מוקפת מים ; .16 ענף דק ! .17 סוג
ב 18 מילת-קריאה . 19 :בדחן; .21
שופט ; .22 מילת־שאלה ! .23 מילת-
הסכמה ; .25 גוון של אדום ; .28 מזל ;
.29 חפוז, זריז ; .31 מאכל אבותינו במידבר;
•32 סופר אנגלי נודע (ש״מ);
.34 בוסתן! .35 בהמת־משא טיבטית;
.36 גמיעה; .39 רוח רעה! .41 על-יד!
.44 מגן על העין ; .45 הנה ; .47 מעון ;
.48 מתרחש ! .49 אומר ; .51 דובר צה״ל
>ש״מ 53 היה ראש־מטשלת ישראל
(יש״ם 56 משמשת לשאיבת מים חיים ;
.57 מאחר ש .60 ! -ידידו הטוב ביותר של
האדם; .61 היא מנרה! .63 נזכר-לעיל
(ר״ת 64 מנהיג ציוני בפולין, מעוזריו
של הרצל (ש״מ 65 תנועת מים בים ;
.66 וזיר ; .67 הגון וישר ! .70 יום־טוב ;
.72 עמק בארץ ! .75 מיקווה־מים ענקי ;
.76 פואזיה ! .78 מילת־שאלה לזיהוי
(הפוך) .79 .גיבעה קטנה ; .80 ריקבון !
.81 מושת על כל אזרח במדינה ; .83
קיים ; .85 פלג> .86 מוחל על זכותו !
.87 בית הציפור ! .88 בסיס ; •90 מרחם ;
.91 אות בא״ב העיברי ; .92 מופרש, נפרד !

.95 מילודחיוב ! .96 ארץ־ישיסון ! ,97

נאיבי.

מאונך :

. 1גנטיקה! .3ירק-מאכל; •4מילת-
זירוז ! .5לא קר ; .6מענית ; .8
השתאות 11 עטיפה 12 כלי המשמש
לקציר; . 14 התבואה לאחר שהופרדה
מן הבר! . 15 צי! .20 פקודה! .21
זרבובית ! .24 נרו יאיר (ד״׳ת 26
גבוה ; .27 קידומת הולנדית ! .28 גוף !
.29 מחזאי אמריקאי, מחבר ״מות הסוכן״
(ש״מ 30 מפעיל המרגמה ! .33 מין
קורנס ! •37 שמו הפרטי של שייקספיד !
.38 לא־מלוטש ! .39 שייך ל 40 מתווי-
הנגינה ; .42 מספיק 43 השמיים
וכל צבאם״> .45 היפהפייה מטרויה ! .46
פצע קשה ! .48 חס־זחלילה (ר״ת 50
.51 פיגיון ערבי ! .52 ליש ! .54 תשובה
מקובלת ל״למה י 55 מדינה במזה״ת
שבח מתחוללת עתה מילחמת־אזרחים !
.58 מטבע יפאגי ! .59 נהר באפריקה ! .62
צינה ! .64 ציפור-שיר קטנה ! .68 פרגוד !
.69 עוד, נוסף ; .70 שנשמה באפו ! .71
מתגורר! .73 קריאת-יגון! .74 גבוהה
תקופה ! •76 פלי־קיבול גדול ! .77 גוף
שלישי רבים! .79 מיכסה החדר! .80
מונארך ! .82 בהמת-עבודה! .84 דיפרנ ציאלים
! .89 כלי-פריטה עתיק ! 90 תו צרת
הפרה ! .93 קיטור (הפוך 94 קרם.

בסיטונות

טב?לות ה ריון
ה ריון
מ כנ טי
טוניקותה ריון
חליפות הריון

תל־אביב דחי׳ במלוני מימין׳ .4
קזג:״ ב דד; .חצר
פתוח. עד 7בערב
וסגור בשעות ,2—4

להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

413

טלוויזיה
צריו.
+לצלם שרגא מרחכ, שביים את
הסרט המכונה־תעודי אש במים, ש הותר
להקרנה באיחור, לקראת מסירת
שדות־הנפט למצרים, והוקרן ביום הרביעי,
ה־ 19 בנובמבר. מרחב לקח את אחד ה־מיבצעים
המרתקים והסוטוגניים ביותר ב תולדות
המדינה — ניבוי השרפה בשדה־

צדם-במאי מרחב נכשל הנפט — והצליח במאמץ עילאי להפיק
סרט משעמם, חסר מידע לחלוטין, מלא
פרסים באנאליים ושיח מטופש. היה זה,
אולי, הסרט התעודי הגרוע ביותר שהוקרן
אי־פעם בטלוויזיה הישראלית — שיא שלא
קל להגיע אליו.

מאחרי המסך
שמעון טסדר חזר
אנו מגישים לך את תגלית העשור -
־השמפו המושלם״ .שפותח בסעבחתינו
כמ שך שנתיים. תוך ניצול הידע
והחומרים החדישים ביותר בעולם ב שטח זה.
עתה. לאחר שה שמפו המושלם ץ ס^ 1או*?
ווסה ב ה צל חהע־י מאוח נשים ומכוני יופי
״ יי־הוצאנו
אוחו למכירה.
שמפו(סיוסוישחססן ץסג !•/קזג/ץ מעניק לשיערך את הפינוק המושלם:
.1לשיער רגיל גגם צבוע) 4ז!1יז*זה\ £8-זג 8/\ 1א בבקבוק כ חו ל -שומר על תכונות היופי הטבעיות.
.2לשיער שמן א 0ו״פ 1ופסעסס בבקבוק צהובי -מסיר את עודפי השומן.
. 3ל שי ע ר יבש 8£ז$ג01-11ו6גש בבקבוק כתום -מוסיף ברק ורכות.
השמפו המושלם* :מנקה אח השיער * מסייע לעיצוב ה תסרוק ת * מזין אח השיער
*מחז^ את שורשיו שומר על תכונותיו הטבעיות והסירוק קל ונעים .

החפיפה ב ש מפו ץ ס 14 וזו^ז הינר. מו שלמת ושיערך אינו זקוק לשום טיפול נוסף

מועדון עורכי הברוגז, אותם כתבים או
שדרנים המנהלים ברוגז עם מחלקת ה חדשות
והטוענים, חלקם בצדק וחלקם
בחוסר־צדק, כי אין מעריכים אותם די
הצורך, עומד לאבד את אחד מחבריו
החשובים.
שימעץ טסלר, אחד פכתבי-הטלוויזיה
הטובים ביותר, יצא לפני ארבעה חודשים
לחופשת־ברוגז, לאחר ריב בינו לנין
חיים יכין, בו נתן מנהל מחלקת־החדשות
דן שילון גיבוי ליבין.
עתה חוזר סוף־סוף טסלר לעבודה. הוא
מונה להיות כתב קבוע ביומו השבוע,
והכתבה הראשונה, שאותה הוא עומד
להכין, תהיה על כפרים תעשיתיים קטנים
בצפון הארץ.
טסלר יעסוק רק ביומן השבוע, הנתון
לאחריותו הבילעדית של רם עברון, וכך
לא יהיה לו מגע עם יבין.
כימעט־פיתרון הושג עם הכתב !מנשה
רז• רז טען בפני שילון ני יבין אינו נותן
לו די חופש־סעולה, וכי .״כל הצעה ל כתבה
שאני מביא, יבין פוסל אותה.״
שילון ורז החליטו על תקופת־מיבחן,
שבה יבדוק שילון אם אמנם יבין מתנכל
לרז, או שרעיונותיו והצעותיו של רז י
באמת אינם טובים.

האבטלה הסמזיה -סוף *

*@ 0081

ממנת שסה

פ ס טי ב ל שירי ילדי םמספר , 6
ב מ סג ר ת

ד1*10£51
הודעה יחידה — נא לגזור!
למדו מהר ובהצלחה
קצרנות עברית ו /או אנגלית
באולפן גרג (בר-קמא).
ת״א — גורדון ,5טל 224532 .
חיפה — ״במעלה״ ,טל 664922 .
קורס חדש נ־7.12.1975

12 מופעים בחנופה תשל״ו :
היפל התרבות בתל־אביב,
בניני האומה בירושלים,
קולנוע ארמון בחיפה

ניראה כי פרשת חוסר־התעסוקה של
איש־הטלוויזיה והרדיו הוותיק יעקוב כן־
הרצל עומדת בפני סיומה.
בן־הרצל, מראשוני הטלוויזיה, לא הופיע
על המסך הקטן כבר למעלה משנתיים,
ולדברי מננ״ל רשות־ז־,שידור יצחק לי מ
י :״הוא מקבל משכורת חינם למעלה
משנה וחצי !״
לעומת זאת טוען בן־הרצל כי משך 1
התקופה הזו הוא הכין עבודת־מחקר ז־תוכנידדאב
לגבי שידורי תונניוודההגים
של הטלוויזיה, פרוייקט אותו הוא סיים ל דבריו
בימים אלה.
כשנודע לבן־הרצל כי התסיסה סביב
האבטלה שלו גדלה, הוא ניסה לבדוק את
הדופק במחלקת־החדשות, אם יהיו מוכנים
לקבל אותו לשם. אולם תשובתו של מנהל-
המחלקה, דן שילון, היתד, לא מוחלט.
בינתיים הואשם בן־הרצל כי בתקופת £
האבטלה שלו הוא קיבל משכורת נוספת,
ממרנדההסברה, אולם בן־הרצל טען ה שבוע
כי הוא רק עשה מיספר עבודות

העולם הזה 1995

לברכז־ההסברה, ולא היה עובד שר רשות

נטיית מנכ״ל הרשות היא לגרום להת פטרותו
או לפיטוריו של בך הרצל ושל
עובדת הרדיו הוותיקה עוגניה שימחו־־
ני, אשר אף היא מוקפאת כבר כשנתיים.
לאחרונה החלה שמרוני לעבוד עבור ה טלוויזיה
הלימודית, אשד בינה לבץ רשות-
השידור אין שום קשר, בעוד היא ממ שיכה
לקבל משכורת גם מהרדיו.

המישטרה נגד סמי וסוסו
אחד הסודות השמורים ביותר בטלוויזיה
היה שמו של השדרן הפופולארי, שנעצר
על־ידי המישטרה, כשזו חקרה בגניבות
הרבות שפקדו לאחרונה את האולפנים
ומחסני־האביזרים של הטלוויזיה.
רק עתה, לאחר שהתברר כי המישטרה
נכשלה לחלוטין בחיפושיה אחרי הגנבים,
וכי אינה מתכוונת להעמיד לדין אף
אחד מהעצורים, התברר כי השדרן היה
;׳וי;׳ איברהים, אליל הנוער היהודי
והערבי, מהתוכנית סמי וסוסו.
לאחר מסע־פירסומת־ד,מעצרים שערכה
המישסרה, בו נעצרו — סילבד איברהים
— גם עובדים טכניים ומינהלתיים בטל וויזיה,
התברר כי למישטרה אין כל ראיות
נגד העצורים, והיא נאלצה לשחרר אותם.
בינתיים ממשיכות הגניבות וד,העלמו־יות
מבניין הטלוויזיה, המביאות נזקים
רבים והפרעה בעבודה.

מכות באוליפד
תיגרת־ידיים חמורה פרצה בשבוע ש עבר
באולפן החדישות של הטלוויזיה, בין
במאי מבט אורן שינדל לבין.איש הקול

יצחק ליכטנכאום.

ליכטנבאום הכניס בטעות מוסיקה של
תוכנית אחרת לתור שידור מהדורת מבט,
וכשהסתיים ^השידור התנפל עליו שינדל
בצעקות :״אני אכה אותך!״
לא ברור אם שינדל באמת מימיש את
איומו, או שליכטנבאום נעלב מהצעקה.
מה שברור הוא שהשניים החלו בתיגרה
״ממש כמו בסידטי-הפעולה,״ כפי שהתבטא
אחד הנוכחים, ודק בקושי אפשר היה ל הפריד
ביניהם.

מזבקד ה 13מ!1י
של א הרזנ ה ד״ן
לאחר שנתיים, בהם לא הפיקה בטל וויזיה,
חוזרת המפיקה אחרונה דיי] /ו הפעם
בתוכנית קבועה.
מאז הדרמה עוולה, שהוקרנה לפני שנ תיים
ושזכתה בביקורות טובות, הסתפקה
דיין במשימות של תחקירים ותפקידי עו-
זרת־במאי• עתה ניתנה לה היזדמנות להפיק
עם הבמאי כארי לנגפורד תוכנית
בידור קבועה, אותה יגיש אהוד מנור.
הכוונה היא למין מיצעד־פיזמונים טל וויזיוני,
מהסוג של תס 5׳ז ,\^113 אשר
ייקרא שירה בצוותא. השם הבלתי־מושך

שדרן איכרהים
לא־חשוד
נבחר משום שצילומי התוכנית ייערכו ב מועדון
צוותא בתל־אביב.
בעוד כשבועיים יצלמו את שתי התוכניות
הראשונות, בהן יופיעו ממיטב הזמ רים
והבדרנים הישראליים׳ אשר יגישו
את השירים החדשים שלהם, העומדים
בראש מיצעדי הפיזמוגים של תחנות ה רדיו.
התוכנית
הראשונה תוקרן על המסד ב תחילת
חודש ינואר, והיא תשודר אחת
לחודש.

חססן

10000

הבנק הבינלאומי הראשון
40 סניפים לשרותן־ ברחבי הארץ

סמורט. כמיל!! לירות
מהפכה ממש עומדת להיות בטלוויזיח
בעת השידורים מאולימפיאדת מונטריאול,
בחודש יוני בשנה הבאה.
מנהל מהלקת הספורט של הטלוויזיה,
אלכם נילעדי, הכין תוכנית, לפיה יו עבדו
מהאולימפיאדה 64 שעות ספורט ב־משך
שבועיים. יש לזכור כי כיום מסתכמים
כל שידורי הטלוויזיה משך שבועיים ב־64
שעות.
בגלל הפרש השעות בין מונטריאול ל ירושלים
— שבע שעות — תשדר הטל-
וויזיד, הישראלית בשעות בלתי־מקובלות,
כמו שעות הבוקר ואחרי חצות בלילה.
גם השידורים הרגילים של הטלוויזיה ישנו
את מועדיהם במשך שבועיים אלה, נדי
לפנות מקום לשידורי מונטריאול.
הצעת־התקציב, שאותה הגיש גילעדי
למנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, היא
בת מיליון לירות. סכום זה אינו כולל את
התשלום עבוד הזכות לצלם את האולימ פיאדה,
שעדיין לא נקבע על־ידי איגוד-
השידור האירופי.

• ־ 107 מענק מיידי מהיסכום המופקד.
• ערך החסכון והמענק
נשמרים ע״י הצמדתם לאינדקס.
• הריבית, המענק והפרשי ההצמדה
פטורים ממס.
• תוכל להפקיד בתכנית עד 10,000ל״י.

ה ה רו מ חי קו

זועא
8 חזיו ת
הגיע !( שדו ח שד 4צבעים נוסכים
בלי תפר * מקסים * ס ק סי * בצבעים מרהיבים

עם חזיו ת 8 !11117א ת מרגישה ״בלי״

דניאל פאר •ורחל,
מגיש ועורך התוכנית לצרכנות בטל וויזיה,
כל־בו־טק, דניאל (״דני״) פאר
עומד לעזוב את התוכנית ולהסתפק ב השתתפות
בהגשת חבט.
כנגד פאר הגיעו תלונות רבות על
טעויות שנעשות על־ידי אורחי כל־בו־טק
ועל־ידי המערכת עצמה, טעויות אשר פע מים
רבות גבלו בהוצאת דיבה ממש. תוכניות
דבות של כל־בו־טק נפתחו בהתנצ לות
על שגיאות שנעשו בתוכנית הקודמת.
עדיין לא ברור מי יחליף את פאר
בכל־בו־טק, אולם נראה כי גם בנושא
הגשת החדשות הוא אינו רווה נחת.
מיספר פעמים ביקש פאר לשבת על
כיסאו של חיים יכץ, כמגיש הראשי -של
מבט, ובקשתו נדחתה. רק. באותם ימים
בהם יבין אינו יכול להגיש את מבט,
זוכה לפעמים פאר להיות המגיש הראשי.
כשדרש פאר להיות המגיש הראשי ברו טציה
עם יבין, הוא נתקל בסירוב מוחלט.

המורה: דן כנר

מפיקה דיין
מפזמת

העולם הזה 1995

המגיש דן כנר מונה, נוסף על עבודתו
בטלוויזיה, כמדריד קורסי הכתבים של
גלי צה״ל,
כנר, שהיה בזמנו קריין גלי צה״ל וה עושה
אף את המילואים שלו בתחנה ה צבאית,
לקח על עצמו להדריך בנושאי
דדיו את ההיילים המתקבלים לעבודה ב יומן
צררל, וללמד אותם את דזי הדיבור
הנכון ברדיו.

להשיג: תל״אביב נ סלון ״מלכה״ ,פסג׳ דיזנגוף ; ירושלים נ
״אביבית״ ,בן־יהודה ; 17״שיק פריז״ ,בן־יהודה ; 1חיפה 1
״שליה״ ,הרצל ; 36 באר־שבע: סליו ״קליין״ ,קק״ל ;117 רמת-גן:
בוטיק ״ארמון״ ,הרוא״ה ; 3פתח״תקווה: סלון ״ציפי׳ /חובבי ציון
; 36 ראשון־לציון: סלון ״כדריה״ ; רחובות: סלון ״מיה״ ,הרצל
סלון סלון

; 165״המשכיר לצרכן״ ובסלונים המובחרים.

! הירו ח -דייב מתפשט

במדינה
(המשך מעמוד )43
חשמל, כאשר עמד על גג בית במושב
בניה, כדי לתפוס יונים.
אחרי שקבר את בנו, החל יעקב נחמיאס
לחקור בעצמו את הפרשה, כדי למצוא
תשובות לתעלומת מותו של בנו.
!מתח גכזה. יעקב נחמיאס הצליח ל שחזר
את ימיו האחרונים של בנו, את
הרגעים שקדמו למותו וגם מה שהתרחש
אחרי מותו של הצעיר.
כפי שרשם האב־החוקר, יצא בנו חיים
בתחילת חודש אוגוסט שנה זו, לפי
הזמנתו של זיקטור ממן, לעבוד במושב
בניה אצל גיסו של הראשון, יעקב קבלה.
הצעיר, לפי טענות האב, סיים את עבו דתו
בבניית הבית החדש ב־ 13 באוגוסט.
ורצה לנסוע הביתה. אך קודכדלכן נ-שלח
לפרק את האנטנה מעל גג הווילה הישנה
של קבלה. מהעדויות שאסף האב החוקר

אמן עיצוב השיער דייב מתפשט ועומד
להשתלט על כל נושא היופי. הצלחתו
של דייב בעיצוב שיער הניעה אותו לק שור
קשרים ולהעניק יותר ויותר בנושאי
האופנה והיופי. דייב אימן צוות מעולה
ורכש ספרים מקצועיים כדי שיפיעלו את
המספרות בבן־יהודה ובכיכר מלכי יש ראל,
ועומד לפתוח בקרוב, שילוב ראשון
ליופי, אופנה, מוסיקה, וקוסמטיקה. וה פעם
בכיכר המדינה בת״א.
במקום החדש תהיה מספרה לגברים ונ שים,
מכון קוסמטי לטיפולי פנים וגוף,
מרכז מוסיקלי למכירת תקליטי יבוא, וכ מובן
— אופנת יבוא מפריז, בדגמים בל עדיים
של האחים פרנל ומישל טלן.

דייב בפעולה — בעצוב תסרוקת לתקווז מור.

הרוג נחמיאס
לתפוס יונים

עיצוב תסרוקת הוא התחביב והמקצוע של דייב. דוגמניות צמרת, שהופעתן חשובה
להן ביותר — מוסרות את ראשון לידיו האמונות של דייב.

ממשלת ישראל
המשיי לקליטת העליה

ה רציונית ת
העולמית

הסוכנות היהודית לא״י
מחלקת חעליה וחקליטת

אל הישראלי
השוה׳ בחו״ל
ממשלת ישראל והסוכנות היהודית החליטו לאחרונה על מתן הקלות
לקליטת תושבים חוזרים.
על הענקת התנאים יוחלט באורח אינדיווידואלי בהתאם למצב
ולצרכים של כל פונה.
ישראלים תושבי חוץ לארץ, המבקשים לשוב לישראל, יפנו אל משרד
מחלקת העליה והקליטה של הסוכנות היהודית /ההסתדרות הציונית
העולמית הקרוב למקום מגוריהם, ויקבלו מידע על סיוע אפשרי.
תכתובת בארץ: ועדה לתושבים חוזרים ־
רבד 7384 .
ירושלים

התברר לו, שבגו נפגע ממכת-חשמל כאשר
החזיק באנטנת־הטלוויזיה, וקצה של
זו בא במגע עם כבל של מתח גבוה.
הצעיר נפל על הגג, ושכב שם זמן רב
עד שבאו לטפל בו. האב טוען ששפע
מפיו של גהג־המכונית, שהעבירה את חיים
נחמיאס לבית־החולים, כי ראה את ויקטוד
ממן על גג הבית, מחזיק את גופתו של
הנפגע, ואז עצר את ריכבו והציע עזרה.
האב אינו מקבל כלל את הגידסה שבנו
נהרג ממכת־חשמל ברגע שעלה על גג
בית כדי לתפוס יונים, וטוען שבידו עמת
של נער מקומי שראה את המתרחש.
יעקב גחמיאס החל מחפש את הסנדלים
שעימם יצא בנו לעבודה, ואשר נעלמו.
במקום הסנדלים נעל חיים, כשהובא לבית
החולים נעליים לא־שלו. הוא מספד שאת
הסנדלים של בנו מצאה המישטדה קבורים
באדמה, ליד בית במושב.
אין פפק. נחסיאס האב מאשים את
הסישטרה על שלא התאמצה לחקור את
נסיבות מותו של בנו. הוא נילה לקצץ-
המישטרה ינובסקי, שטיפל בעניין, כי
החליט לבקש מעורן־-דין לעזור לו בפיע־נוח
התעלומה. הקצין השיב לנחמיאס, כפי
שהוא טוען, במילים :״,חבל לך להעסיק
עורד־דין, כי לא עזרן־-דין ולא אתה תדעו
מהן הנסיבות שגרמו למותו של בנך.״
הטענה החמורה ביותר שמעלה יעקב
נחמיאם היא, שהשופט בבית־מישפט ה שלום
ברחובות הוציא צו לניתוח הגופה,
אך הדבר לא נעשה. האב מספר שקצין-
המישטרה לא העביר את גופת הבן למכון
הפאתוליגי בטענה שההורים התנגדו .״לא
התנגדתי לניתוח,״ טוען האב.
האב ממשיך לחקור בפרשת מותו של
בנו, ומבקש מכל מי שמוכן לעזור לו,
להתקשר אליו. לדעתו, חוקרי-המישטרה
לא טיפלו ביסודיות בתיק.
דובר מישטרת מרחב המרכז, סגך ניצב
מנשה גולן, הבהיר :״אין ספק שסיבת
מותו של חיים נחמיאם, היא מכת־חשמל
שספג על גג ביתו של יעקב קבלה.
תיק־החקירה עדיין לא נסגר. אנו ממשיכים
לחקור איד הגיע המנוח לגג הבית.״ לגבי
הצו לניתוח במכון הפאתולוגי שהוציא
שופט בית־המישפט, הסביר הקצין, ש הוא
בוטל על-ידי בית־המשפט, מאחר
שהרבנים התנגדו להוצאת הגופה מקיברה.

העולם חזה 1995

כה ומזמינה התנהגות כזאת. אני בן ,29
צבר רווק וכנראה איני בעל תכונות, שלי ליות׳
כנ״ל. עד כה הן תורגמו על־ידי
המין השני כחולשה ולא הוערכו נכון.
אני עדיין תוהה אם קיימות צעירות נאות
ורגישות, המעוניינות ומאמינות באהבה
אמיתית, בחיים הרמוניים שקטים, מעניי נים
וגדושי ערכים.״
שמע לי, יש כאלה. הבעייה היא רק
איך להגיע אליהן.

חצי נערה, חצי אשה

רק לא בשבת

יש לבטים במיכתבה של 1/95 למרות
שכבר מלאו לה 21 אביבים, עדיין לא
ברור לה אם היא עדייו נערה או כבר
אשה. אם להחליט לפי מיספר המש ברים
שעברה בחייה, האהבות הגכזבות
וכר, היא שייכת בשקט למועדון הנשים.
״לא חסרות לי הצעות, הזמנות וכר,״
היא מסבירה .״הבעייה היא שהסטנדרט
שלי הוא די גבוה.״ ואם אתם רוצים
לדעת מהו היום הסטנדרט של צעירה יש ראלית
ממוצעת, הסכיתו ושמעו. זה בהח-
לט לא מה שאתם חושבים .״לא כסף ולא
צורה חיצונית, לא משנים לי. אני פשוט
מחפשת אדם, רגיש ומבין. מישהו שאיכפת
לו. אחד שיודע לא רק לקחת, אלא גם
לתת ושיודע שבקשר בין גבר לאשד יש
עוד דברים מילבד הקשר הפיזי.״
,המוצר הזה, אם לשפוט לפי סיגנון
המיכתבים שאני מקבלת, נעשה קצת נדיר
בזמן האחרון. גם היא גילתה זאת .״חשב תי
שיש הרבה כאלה. אבל בזמן האח רון
נראה לי שטעיתי. אני רוצה מישהו
שאוכל להישען עליו, אדם חזק. מספיק
חזק.כדי שיוכל להיות עדין.״
צודקת מאה אחוז. גם אני לא הייתי
מוותרת על אחד כזה, אם הייתי מוצאת.

המדור הזה הפך לפופולארי ביותר בחו גי
גוש אמונים וצעירי המפד״ל, אם לש פוט
לפי מיכתבו של 2/95 הוא קרא
באחד המדורים האחרונים את מיכתבו של
אחד שהוכתר בכותרת ״כיפה סרוגה״ וגם
בו התעורר היצר. מניסיוני אינני יכולה
אומנם להעיד שבנות דתיות מתנפלות על
שומרי-מסורת המופיעים במדור זה, אבל
כדי שלא יאשימו אותי רחמנא־ליצלן
באפליה דתית, הנני מוכנה ומזומנה למלא
גם עבורו מיצוות מזווגת זיווגים.
הוא בן ,27 עם 0 168״מ גובה ונכות
ברגל. הוא בחור דתי, כזה שלא למד ב ישיבה,
אבל בשבת לא נוסע, למרות שיש
לו מכונית פרטית משלו. מה שהוא מחפש
זאת ״בחורה נחמדה ולא נכה וגם שלא
תהיה חרדית ושאפשר יהיה לדבר איתה
לא רק בענייני תורה.״

מי כתבפרס

הצבר המכוער
״טענה נדושה של הצעירה הישראלית
הינד, שהצבר הישראלי הוא חסר עדינות
ונימוס, גס, מחוספס, בלתי מתחשב ולעד
לם ישכח לפתוח את דלת המכונית ב פניה...״
נאומו של (.)4/95
״חושבני שזו טענה צבועה, כיוון ש הצעירה
הישראלית כנראה אוהבת, מערי־

ב לי ציפורי בראש
קצת ארוך, אגל מרתק, לדעתי — וידויה של 3/95 פורטרט של צעירה ישראלית,
סתיו .1975
״בת 26 ועדיין לא נשואת. ממש אסון. בך זה נראה לפחות במישפחה שלוחצת
ובמברים שמטריד אותם איך זה בחורה במוני עדיין לא נשואה. אך מה עושים שלא
מוצאים את האובייקט המתאים ז ! ההערות כמובן אינן נעימות לאוזן, בייחוד שאני
באמת זקוקה לידיד בחיים. חבעייח היא שבאיזה שהוא מקום נגמרה לי הדרך. קצת
באשמתי נגמרו המחזרים והמעריצים. התעסקתי תקופה ארובת בבעיותי שלי ולא
נתפניתי לאהבות.
״נוהגים לומר שמגיל 25 מקבלים כבר את המצוי משום שהרצוי בבר נשוי.
אינני יודעת מה תחיה התכלית, אך אני עדיין לא נבנעת.
״אספר על עצמי. מטבעי, אני בררנית מאוד. ביבלל. לא דווקא בבנים. אני
פשוט אוהבת מהמובחר. צרה צרורה לעיתים ואולי מיגרעת, אך בזאת אני. צרח
נוספת: אינני אוהבת לפלרטט סתם בך. כשזה לא נראה לי — אז פשוט חותכים
וחסל. אני אוהבת את המתלבטים שבחבורה. במובן שזח צריך להתבטא גט בפיק־חות
ובהומור ומלווה גם בהופעה נאה ומושבת.
״עד לסיום השירות הצבאי הייתי מוקפת חברים וחברות ובעיית ה״למצוא
חבר״ פשוט לא היתה. בשהשתחררתי נגמר גם הרומן עם החבר שהיה לי במשך
הצבא. החלטתי אז לברוח מהגעגועים והחלומות והתחלתי ללמוד בחריצות מרובה.
ביום עבדתי ובערבים למדתי. בתקופת הלימודים חברתי בחור צעיר ממני והחברות
אי תו נ מ שכ ה

חמ ש

שנים

הפס קו ת

לאחר

מיני

מ רי בו ת

ק טנו ת.

במבט

לאחור חבל על אותן שנים. הן נראות מבוזבזות.
״באותן שנים היו קיימים לגבי רק הלימודים והוא. נותקתי מהעולם הסובב
אותי. אני עדיין ממשיכה לעבוד וללמוד ולעיתים פשוט נשבח ממני שיש עוד
דברים לעשות בחיים.
״אחרי בל ההשתפכות הארובה הזו, אז על באמת. אני זקוקה לתומך. לבחור
מתחשב ומבין. רחב אופקים ומעניין. רצוי מאוד שיהיה גם נאה ומושך. רק לא
״ילד טוב ירושלים״ ,ובנגד גם לא בוהמי. מיושב בדעתו, בזה בלי ציפורים בראש.
שיהיה גזעי, אוהב ספורט, טבע וטיולים. ובעיקר שיהיה רציני. הדרישות נראות
אולי מוגזמות, אך אם יחסר אחד מהנתונים, אולי אפשר יהיה לסלוח. רצוי שיהיה
עד גיל 32 ומעל ל״ 174ס״מ גובה. ייתכן שטיפוס כזה אינו זקוק להיעזר במדור
בזה, אך שינסח. בדאי לציין שאינני מחפשת את הרבושני, שהמכונית או הדירה הם
חלק מהאני שלו, אלא חבר שיוכל להעניק לי אהבה ותשומת״לב והחשוב מכל —
שאני אובל לאהוב אותו.״
היא ביקשה שאתן למיבתבה זכות קדימה מפני ״שהחורף מתקרב וקצת קריר,
לא נעים.״ ואין סיבה יותר טובה לשבנע אותי.

מיכתב פרס השבוע — ובכל שבוע — זוכה בשי: חבילת מוצרי איפור ויופי של
חברת ד,דם בשווי של 200ל״י. הפרסים יישלחו לזוכים בדואר.

נשמע בבית־קפה בדיזנגוף :״בעלי הוא
כמו פסוקו־של־יום. תמיד הוא בא עם
חדשות.״

חיילת מייחלת
נחה עליה המוזה על ( )5/95 והיא הת חילה
לכתוב אלי שירה. רק שהחרוזים
נגמרו לה באמצע. אבל למשוררות מו תר
הכל.
חוג מכרי זקוק לתיגבורת /לכן פניתי

אלייך הגברת / .הנני בת עשרים
וגבוהה כבני הנפילים ( 173ם״מ) /אני
עדיין חיילת /ולבן־זוג נחמד מייחלת /
והיות שאני עליזה ונאה מאוד /ואוהבת
חיים יפים ולרקוד /אבקש שתהיה: גבוה
מ או ד...
ואחד שאוהב לצחוק
נאה ו מ עניין...
אחד שישאר לאורך זמן, ולא לד,רפת־קאה
חולפת.

טיפוס ים־תיכוני
( )6/95 מגדיר את עצמו כ״ראציונליסט
מובהק״ .ומי שלא מאמינה יכולה לשאול
את בת־לווייתו הנוכחית, שלא הבנתי אם
היא מקטרת (מלשון קיטור) או מיקטרת.
הוא מצוי עכשיו בשלהי שנתו ה־ ,28 גיל
נאה לכל הריעות למי שהוא איקס סרן
בצבא־הקבע ועם עבר של שתי שנות לי מוד
באוניברסיטה שהופרעו קשות על־ידי
המילחמה. יש לו המון לספר על
עצמו :״נוטה להעיז ולהפליג לפעמים בים
,1רומנטיקה הגועש ועל כך תעדנה מיס-
פר הצלקות שבליבי. למרות הכל ואף על
פי כן מוכן להעיז ולהפליג איתך, ביוד עין
ולתמיד 183 .ם״מ. טיפוס ים־תיכוני
נמרץ. אוהב שחייה בים־פתוח ושייט בים-
סוער וטיולים במרחבי הארץ.״
הוא מוכן להתמסר לך בקלות אם את
גבוהה, יפה, חריפה (אינטליגנציה +תבו נה)
ורצינית. הסדר לא מחייב. מסיבות
טכניות הוא נותן עדיפות לבנות חיפה
והסביבה. תל־אביביות תיעננה רק במיק־רים
יוצאי־דופן. וכל המקדימה זוכה.

טוב לו במושב
הצעת היכרות טלגרפית מאזור כרכור:
״צעיר , 175/22 ,שמנמן, צבר, נחמד.
מעוניין להרחיב את חוג מכרותיו בצורה
דחופה. כל בת מושב, קיבוץ או עיר,
הסבורה שהיא עליזה, נשית ובעלת די־עה
עצמאית ושגילה אינו עולה על ,22
מוזמנת לנסות.״
אם באמת כל בנות המושבים והקי בוצים
והערים הרואות את עצמן כאלה
ירצו לנסות אוחו, יש לי רושם שהמו־שבניק
הזה יתעייף קצת בזמן הקרוב.
אה, כן, שכחתי. מיספרו הוא (.)7/95

מלאו לנער

משהו בשביל הנוער .״שמונה עשר
שנים מאחורי כעת והכל נראה לי אפור
ללא בת־זוג,״ כותב לי בנימת אומללות
נוראה 8/95 האוהב טבע, כלבים, מוסי קה
ובטח גם חמאה .״יש לי הכל,״ הוא
מגלה ,״אבל שיהיה מלא באמת, צריך
שתהיה בת בגיל 16—18 שתסכים להי כרות
אמיתית ושאינה מחפשת סופר־סטא־דים
ומסתפקת גם באחרים, כמוני, בעלי
חוש הומור ורציניים כאחד.״
אזהרה: הבחור מאיזור חיפה.

העיקר הבריאות
״הייתי חייל בצבא הקבע בחיל-האוויר.
היום אני נכה ברגל ימין. יש לי שיתוק
כתוצאה מניתוח שעברתי בבית־החולים.
אני לא מוגבל, היות ואני הולך עם מכ שיר
שעוזר לי בהליכה. אבל לא ניכנס
לעומקה של הבעייה. כמו שאומרים ה־חבר׳ה:
העיקר הבריאות.
״אם תשאלי מה יש לי להציע, אז אין
לי. אני עומד להיכנס ללמוד בבית־ברל
בצופית, עם עוד כמה ידידים טובים, או תם
היכרתי בבית־קיי, בנהריה.״
הוא ( )9/95 אינו יודע מה הוא מבקש

*וצוד! ב חינ ם
השמות לואים וייס או ג׳ון מק קארתר
אולי אינם אומרים לכם הרבה. אבל למיליוני
עקרות־בית אמריקאיות הס מוכרים
משבועוני וירחוני הנשים הפופולאריים,
שם הם נותנים עצות בעניינים שבינו לבינה.
לאחרונה חברו השניים וחיברו יחד
ספר הנושא את השם איך להצליח בצורה
מזעזעת עם נשים. כדי לחסוך לכם את
הטירחה שבקריאת כל הספר, דליתי מתוכו
עבורכם כמה עצות שאולי תהיינה שימושיות
גם בשבילכם.
נשי קו ת. למרות שהקולנוע והספרות
הישתנו, יש משהו שקלארק גייבל עשה
שעדיין עובד. זה נקרא להתנשק. בעולם
שבו האורגאזם נראה כדבר היחיד שכדאי
לדבר עליו, כדאי לזכור שנשיקה היא
עדייו דבר שכדאי לעשותו. אתה יכול
לנשק אשה בגלל אלף ואחת סיבות, אבל
כמעט תמיד, ללא יוצא־מהכלל, נשיקה גורמת
לאשה להרגיש עצמה רצוייה, מוגנת
ואולי קצת שבירה. הזמן הטוב ביותר
לנשק אשה הוא הזמן שבו היא פחות
מצפה לכך. הנשיקה אינה חייבת להיות
טעונה בטכניקה או במשמעות מינית. הנשיקה
הטובה ביותר היא זו הניתנת מתוך
אהבה, ואהבה זה מין רגש שאתה
יכול לחוש כימעט כלפי כל אחד בזמן
מסויים. רק אל תתחיל עכשיו לנשק את
כל העולם. זה משעמם.
שמות־חיכה. אל תתן לה שם־חיבה
בעסק או במקום העבודה .״בובה״ ,״מותק״
ו״חמודה״ יצאו מהאופנה יחד עם
סירטי הגאנגסטרים בשנות השלושים. אם
אתה נמצא לבד עם אשת ואתה אוהב
אותה — לא חשוב איך תקרא לה ...כל
זמן שזה גורס לה עונג. אבל בעסק אל
תתייחס אליה כמו אל חתיכת סחורה.
נכרים. נשים עדיין אוהבות גברים
שהם שריריים דיים כדי להזיז ספה, אמיצים
מספיק כדי לתקוף עכביש ומבריקים
די הצורך כדי לקרוא את הוראות
השימוש של הרהיטים להרכבה עצמית.
מה שמרגיז נשים הוא הגבר — שביגלל
היותו גבר :
• אינו יכול לשאול את כיוון הנסיעה
בתחנת־הדלק, למרות שהוא תועה בדרך
כבר שעתיים.
• מרים את מיכסה המנוע של המכונית
כאילו הוא יודע איך לחפש את
הקילקול.
• שוחה רחוק מדי בים.
• שותה יותר מדי.
• נוהג מהר מדי.
• לוקח הימור אחד יותר מדי.
אם העצות האלה עזרו למישהו ואתם
רוצים עוד — רק תגידו.
בדיוק. אבל הוא סומך עלי :״את בטח
תמצאי כבר משהו.״ אפילו הבטיח לש לוח
הזמנה לחתונה. אז איך אני יכולה
לאכזב? !

מינתבים לפירסוס במדור זה יש להפנות
לכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד . 136 .תל-
אביב. מיכתבים למכותבים במדור יש לש לוח
לפי הכתובת הנ״ל במעטפת כפולה.
במעטפה הפנימית יש לרשום רק את מיס־פרו
הסידורי של הנמען, כפי שהתפרסם
בעיתון.

שינוי בתוכנית

א חרון ה פו רי טני ם הולך ל ר בנו ת
החגיגה חכי שמחה שזזיתה השבוע ב-
בוהמה התל־אביבית היתה ברית־המילה,
שעשו ילבן של מיפה שרפשטיץ, ש הוא
אחד הדמויות הכי־ידועות בין גור-
דון לפרישמן.
מיכה והחברה שלו, בעלת הבוטיק
נילי שדמי, חיים יחד כבר שלוש שנים,
ופל כך היה להם טוב: שהם החליטו שהם
רוצים לעשות ביחד ילד, אבל בהחלט
לא להתחתן, כפי שמקובל בימינו.
אחרי הכל, נילי כבר גרושה פעמיים,
וגם מיכה הספיק להתגרש מאשתו העי תונאית.
אז הם בהחלט יכולים ׳להביא
צאצא לעולם, גם בלי לקבל את האי שור
של הרבנות, לאן

בד שלילד שלו יקראו ״שרפשטייך. שלא
לדבר על הלחצים שהפעילה המישפחה
הפולנית שלו, והמישפחה התימנית שלה.
אז לפני שהספיקו לרשום את הילד
בבית־החולים, לקח אותו מיכה דבר רא שון
הביתה, מה שבטוח בטוח. אחרי שמו נה
ימים הוא הזמין את כל החברים הכי-
טובים שלו, וביניהם אורי זוהר, צבי־

ק ה שיסד, בועז דוידסון ושמוליק

קראום, שמיכה עובד איתם בתור מנהל
הפקה וייצור, ואת כל החבר׳ה הדיזנגו-
פים שיודעים לעשות שמח, מלל החתי כות
הכי חתיכות כמו נורית גפן, שלא
באה עם יונתן, אבל לעומת זאת באה
עם ילדיה שירה ואכיכ, או מונה
זיודגרשטיץ, שעדיין אין לה ילדים וש באה
עם בחור בשם רמי, וג׳וזי, שהבי אה
את כ ן המתוק שלה. ובייחד עשו שם
ברית כזאת שהתחילה ב־ 12 בצהריים ונג מרה
בחמש בבוקר.

ובכן התשובה היא ״לא״ רבתי.
לא עזר למיכה, שרשימת פסולי-החי-
תון של הרבנות הרגיזה אותו, ושהוא
עקרונית בעד נישואין אזרחיים או בעד
לא נישואין בכלל, כי ברגע האחרון ממש
הסתבר לו שאם הוא לא מתחתן עם ה־אמא
שיל הילד שלו כחוק, אז לרך הילוד
יקראו על שם בעלה לשעבר. ולדבר כזה
מיכה בהחלט לא היה מוכן ׳להסכים, עד
כדי כך לא יהיה מוכן שאפילו החליט
שאם הוא צריך להתחתן כדת משה ויש ראל,
ולוותר על אחד העקרונות המקוד שים
ליו ביותר, הוא יעשה זאת — וביל-

ב שד ת 3וח
קחו, למשל, בחורה כישרונית ויפה, פמו
אלונה מוראל. גם מלחינה, גם מעב דת
וגם הופיעה עם להקת הפלטינה. אז
איך אתם מצפים מבחורה כזאת, הנמצאת
רוב היום באולפני־הקלטה, שלא תתאהב
במפיק שקוראים לו מיכאל ונפוח, וש הוא
גם שותף באולפן טריטון? היא הת אהבה
ביו, והוא התאהב בה, וככה הס
חיים כבר שנתיים בחברותא, כמו תפוח
על העץ.
רק מה? ציפור קטנה לחשה לי, שהשבוע
הם נפרדו סופית, ואלונה שוב מח פשת
לה דירה. צילצלתי למיכאל תפוח
לבדוק את העניין, ומי עוגה לי אם לא
אלונה בכבודה ובעצמה? שאלתי אותה

אלונה טוראל
תפוח ועץ

השבוע הולך מיכה ביחד עם נילי זעם
מניין חברים לרבנות, והם יירשמו שם
כזוג נשוי לפי כללי ההלכה והמסורת, כי
הם לא רוצים שיעשו להם ולבן שלהם
בעיות בארץ הפוריטנית שלנו. לילד הם
קראו בשם תום, מלשון תמימות. וזה
לכל הדעות שם מקסים וגם מאד מתאים
לתמימות של ההורים שלו.

מיכה שרפשטיץ
תום ותמימות

ה ח״ם

ה מ תו א ם

שר הנש יא
11ו ד ווו
בארץ

אל תשאלו איזו בהלה תיתה
כשנודע שהשחקן האמריקאי
עומד להגיע ארצה לנשף מיוחד שמאר גנת
חברת לון־פברג׳ה. כל המוזמנות ה נכבדות
דאגו להזמין להן שמלות מיוח דות
ותור אצל הספרית ומסג׳ וסאונה,
רק שיהיו יפות כשהוא יסתכל עליהן.
אבל לאכזבתן הרבה, כמו בכל המיקרים
האלה, היתה פה אי-הבנה והשחקן הפופו לרי
לא הגיע. לעומת זה הביא איתו ארצה
מנכ״ל לון ישראל שי קופילוכיץ את
הנשיא העולמי של החברה, מיסטר נדר־מן
ווטרמן, שהוא אולי אדם נחמד, אבל
בהחלט לא קרי גראנט.
אבל לא בכל יום מגיע ארצה נשיא
עולמי של הברת ענק כמו פברג־ה ובי קור
כזה אסור לפספס. החליטו לערוך לו
קבלת־פנים כזו שהוא יצא עם הרגשה
שישראל היא לא פחות ולא יותר מאשר
ארץ תענוגות במלוא מובן המילה.
מה עושים כדי לחת לאדם מדושן עו נג
כמו נשיאנו, גוד־טיים כמו שהוא עוד

קרי גראנט,

מה האמת בידיעה המרעישה על פירודה
מהחבר ,׳והיא השיבה לי בצורה סימפ טית
:״אין תגובה!״ ממש כמו בפוליטי קה•
וחוץ מזה היא דאגה לציין שלדעתה
היא בכלל לא כל־כך מפורסמת שמגיע
לה שירחלו עליה במדור שלי, אבל מצד
שני זה גם בכלל לא מחניף לה. כי מה
שמעניין אותה בחיים זה רק דבר אחר :
אם היא מתקדמת, אם היא מתפתחת מבחי נה
מוסיקלית, ואם היא עושה דברים חד שים
במוסיקה.
אני יכולה להרגיע אותך׳ גברת טוראל,
זה גם מה שמעניין אותי. מעכשיו אני
מוכנה לשמוע על אלונה רק דברים מו סיקליים,
ורצוי שיהיו גם טובים.

נורמן וורמן
דיילות וסמנכ׳׳ל
לא הרגיש בכל הקריירה הנשיאותית שלו?
או. סמנכ״ל החברה רענן חמד, שהוא
גם בחור חמוד, עליז ותוסס, גייס לעז רתו
את הפירסומאי אורי אכנת וב יחד
הם ערכו את אחד הנשפים הכי ניש־פיים
שנערכו בארץ בשבועיים האחרונים
לפחות.
לצורך העניין תיגברו את קהל המוזמ נים
בעזרת דיילות־היופי של החברה והב טיחו
להן שמי שתהיה הכי נחמדה למים-
טר פרזידנט, יש לה סיכויים רציניים לנ סוע
עימו לאמריקה, למיבצע פירסום חדש
שמארגנת החברה. ואיזו דיילת־יופי לא
חולמת על הרגע הזה, שעשוי להיות רגע
השיא בקאריירה היפה שלה וביחוד שה־צ׳אנס
הזה מגיע ממש עד אליה ומתדפק
על דלתה?
אתם רק יבולים לתאר לכם איך מר
ווטרמן הרגיש ברקיע השביעי, כשכל
אחת מהדיילות השליכה לעברו את ה פיתיון
הפרטי שלה. בלי להרבות במלים,
אני מבטיחה לכם חגיגית שלו הייתי גבר,
הייתי ממש אכולת קינאה. למחרת הוא

השבוע צריכה היתר. להיערך אי־שם
בארץ הופעת־בידור, שכללה בתוכניתה
הופעה משותפת של בדרן?זמרת ידו עים,
שהיו מאוהבים בעבר אהבה עזה
כימעט כמוות. כולם היו משוכנעים כבר
שהעניין הזה ביניהם נגמר. כולם, כלו מר,
חוץ מאשתו של הבדרן, שהגישה
לבעלה אולטימאטום חד־משמעי: או ש הוא
מוותר סופית על ההופעה יחד עם
הזמרת היפה, או שחיי-המשפחה שלהם
ייהרסו כליל.
נו, בכזה לחץ אפילו בדרן פופולרי
לא יכול היה לעמוד. טילפנו דחוף ל אמרגן,
שיארגן מייד זמרת אחרת —
וממש דקה לפני שעת־האפם הוא הצליח
לארגן זמרת אחרת.
הקהל קיבל את השינוי בתוכנית ב הבנה.
לא לכל קהל מזדמן ׳להציל חיי־מישפחה,
וגם זה לא בכל יום.

תצ1ו.ת־א1פנה
בבית השגריר
בעוד שממשלת מכסיקו הצביעה בעד
גינוי הציונות באו״ם, החליטה רעיית שגריר
מכסיקו בישראל, שרה ברלין, ש היא
יהודיה כשרה, שיש להפריד בין פו ליטיקה
לבין הומאניות ובשבוע שעבר
הפגינה מחווה של ידידות לארץ המארחת.
היא זימנה לביתה המפואר שבאפקה
את כל נשות הסגל הדיפלומטי בישראל,
כמאה נשים, וביניהן נשות חברה ישר אליות
כ איה דינשטיץ ובטי דוביגר,
ואירגנה להן תצוגת אופנה עילית. כל
הנשים הנכבדות זומנו לרדת לאולם הבי ליארד
שבבית השגריר, שם חזו בתצוגת
בגדים, פרוות ותכשיטים וגם הרימו תרו מה
לטובת אירגון איל״ן.
אבל מי שזכתה למירב התשואות מבין
דוגמניות הצמרת שהוזמנו לדגמן, היתה
דווקא הדוגמנית הוותיקה דאה שוורץ
בת הארבעים פלוס פלוס, שהיתה זו לה
חזרה מפוארת אל המסלול לאחר הפסקה
ארוכה ושהייה ממושכת בארצות־הברית.
אחרי התצוגה הוזמנו הנשים לכוס קפה
ועוגה, אבל לא סתם עוגה. היו שם עו גות
באורך של מטר וחצי, וטורטים של
שוקולד ודלי בקוטר של הצי מטר. ועל
עוגות מפתות כאלה, אפילו שומרות־מיש-
קל הקפדניות ביותר לא היו מובנות לוו תר.
כולן קיוו שאירועים מסוג זה רק
יפתחו מסורת חדשה בקרב המושבה ה דיפלומטית
בארץ. מה זה חשוב אם מכ סיקו
סבורה שהציונות היא גזענית. העיקר
שהעוגות המכסיקאיות טעימות.

אפילו הזמין את רובן לארוחת־ערב מפו ארת
במיסעדת קאפריצ׳יו, ואחרי זה ל מסיבה
פרטית בחדרו שבמלון הילסון.
בקיצור, עברו להם פה שלושה ימים
לוהטים כאלה שהדיילת היפה די רזן דו ר
הבטיחה לי חגיגית שהיא לא תישכח או תם
עוד הרבה הרבה זמן.
אבל כולם או יותר נכון כולן, חיכו
לרגע שהנשיא יחליט את מי הוא לוקה
איתו לאמריקה. וכשבא הרגע נכונה להן
אכזבה כזו שגרמה להן ללכת שבוע שלם
עם הראש היפה שלהן באדמה. מפני ש־ווטרמן
החליט שאם הוא לוקח איתו מי שהו
ליונייטד־סטייטס, יהיו אלו רענן
חמד ואורי אבנת שאירגנו לו את כל
הכיף, ולא אף אחת מהדיילות הישראליות.
אורי קילל את הרגע הזה שקראו לו
למילואים ולא נסע, אבל לעומת זה לרענן
חמד לא הפריעה העובדה שהוא נשוי
פלוס ארבעה וכלב, בשם ברוט, ובלי לח שוב
פעמיים, הוא ארז את המזוודות והצ טרף
לנשיא העולמי, לשבוע תענוגות ש הוא
הבטיח לו, בארץ האפשרויות הבלתי
מוגבלות.
עכשיו כולם מחכים לראות באיזה מצב
רעננות יחזור רענן לעבודה, למרות כל
גל הרינונים אודותיו.

אצלנו תובל ל שמוע
אין לבלות שבוע•• עול
שמש ושלג בשוו״ץ
ב 450 -דולר!
בתקציב שה1א בהישלירך, במסגרת ההקצבה,
הובל להטת-במשך שמעיים-מהתרגשת
נעימה מתחת לשמש מתרפקת על משטחי־שלג
מרהיבי־עין, באחת מערי־הקיט הציוריות בשטייץ.
ב*-ז8ח״26
לדוגמה: שהייה של שבועיים במלון
בחדר זוגי עם אמבטיה, בתקופה 29/11־: 20/12
(המחירים בפרנקים שווייצריים, לנפשו.
518 לינה וארוחת־בוקר
500 תקציב לארוחות נוספות
כרטיס רכבת מציריך ובחזרה 80 -
142 הוצאות אישיות שונות
1,240
שהם 450 דולר (לפי השער מיום ) 1.10.75
פרטים מרתקים נוספים על אפשרויות לבילוי
חופשת שמש ושלג במקומות אחרים-מצויים
אצל כל סוכני הנסיעות ובמשרדי ״סוויסאיר:

אנחנו עוסקים בתעופה
אבל הראעו עולנו לא בעננים

1995

מפעלי ״טעמיק1״ בע״מ
20 שנות נסיון בייצור סזון לתינוקות
בימים אלו כאשר ניטש הווי כוח
בנושא ״האם קיימת סכנת
סרטן ממזון הארוז באריזות
. 0 .ז עלה לכותרות שמם
של מפעלי ״טמעיקו״ בע״ם
אשר היו המפעלים היחידים
שהעבירו את כל קו הייצור
שלהם לאריזות פח ודאגו להח זיר
מן השוק את כל אריזות
ה 0 .של מוצריהם. מהם
מפעלי טעמיקו?
מפעלי ״טעמיקו״ יצרני מזון
התינוקות ״טעמי״ נוסדו ב שנת
1955 במטרה לעסוק אך
ורק בייצור מזון לתינוקות
וילדים. הדביקות במטרה ומא מציהם
הבלתי נילאים של בע לי
המפעל מר א. וורום ומר
מ. רוזנצוויג להשתכלל ולהת קדם
הפכו את ״טעמיקו״ למפ על
המוביל בשטח ייצור מזון
התינוקות בישראל.

תדהמור.

תהליך הייצור של מזון התי נוקות
״טעמי״ הינו תהליך
ארוך ומורכב, למרות שהוא
מתסצע ב״אוטומציה״ מלאה
ויד אדם אינה נוגעת במזון
בשום שלב שלאחר העיקור
ממזיקים. חומר הגלם מתקבל
במפעל בשקים. היות והחומר
מורכב מקמח אורז, קמח תירס
או סולת, שהם חמרים פעילים
מטיבעם, מוכנסים השקים ל חדר
עיקור ממזיקים בשיטה
הנהוגה בחד׳ל.
מפעלי ״טעמיקו״ שהם היחי דים
המשתמשים בשיטה זו
בישראל הגיעו למידת עיקור
המזיקים הגבוהה ביותר בעו לם
(ה׳ל!) 99.9
לאחר תהליך העיקור הנמשך
72 שעות, מועבר החומר לנפה
הנמצאת בפתח מערבל המזון,

אצלהא חי מוזן ע״מ
כשציפי ונתי (ויכולים אלה
להיות גם ורדה ואבי, או מירי
ואריה, או כל זוג צעיר אחר)
משוחחים עם חברים או בינם
לבין עצמם על דירתם החדשה,
הבעיה הראשונה המטרידה
אותם הינד, בדרך כלל המטבח
או חדר השינה. מקומות אלו
שהינם למעשה מקום הבילוי
של בני הזוג לפחות, ס/ס 40 מזמן
שהותם בבית דרושים שיהיו
נוחים, יפים ומעוררים את בני
הזוג לשהות בהם. אלא שאליה
וקוץ בה. דווקא ריהוט מקומות
אלה והמטבח בפרט עולה ב־דר״כ
עשרות אלפי לירות, מה
עוד שרוצה האשה לבחור ב עצמה
את צורת מטבחה ואת
צבעי העץ והפורמיקה.
בנושא המטבחים באים האחים
״מוזן״ לפתור את בעייתם של
הזוגות הצעירים, וזאת תוך
הצעות מדהימות הן מבחינת

לרווחה!
בעיצומה של מדיניות הידוק
החגורה, מרשים לעצמם יעקב
ברזילי ואלי קנר מנהלי ״פוטו
יאשיקה״ להרפות מן הלחץ.
במסגרת ד,שמתים הרחבים
שהם מעניקים לכל דורש ב שטח
הצילום הם שמחים להו דיע
על מבצע מיוחד של פי תוח
תמונות צבעוניות במחיר
המפתיע של 2.20ל״י בלבד
לתמונה בגודל גלויה (במקום
מחיר של 2.50ל״י המקובל
בענף הצילום).
ב״פוטו יאשיקה״ קיים בית
מלאכה לתיקון מצלמות, מס רטות,
פלאשים, מדי אור,
ומכונות הקרנה 8ו־ 16מ״מ
המאפשר גם החלפת מצלמות
ישנות בחדשות.
ההוכחה לאיכות ולכדאיות
גם בצרכי צילום אחרים, כולל
פתוח והגדלת תמונות ב־אבן
גבירול ( 1פינת מרמורק) תל-

תיכנון המטבחים, והן מבחינת
אפשרויות ההזמנה המגוונות.
שלא כמקובל אין האחים מוזן
מתפארים בסלון מהודר המציג
את תוצרתו ברחוב דיזנגוף או
הרצל בתל-אביב.
עצם היותם של האחים מוזן
היצרנים עצמם מגרים מעולים
במקצועם מאפשרות להם ב נוסף
על ״תפירת״ מטבח ב דיוק
על פי ״מידות״ ורצונות
המזמין, גם להקל בצורה מש מעותית
ביותר על הזוג הצעיר
במחיריהם של המטבחים. די
לציין כדוגמה שמחירו של חלק
עליון למטבח הינו —1,100
ל״י בלבד על מנת לשכנע כי
עדיף לקנות מטבח ישירות מ היצרן
לצרכן בכלל ואצל ה אחים
מוזן בפרט.

המערבל את החומר עם התוספות.
מזון
התינוקות לאחר הכנתו
במערבל מועבר בטיכלי ני רוסטה
לנפה נוספת ומשם ל האוטומטית
מכונת
האריזה
האורזת אותו בקופסאות הר־מטיות
(כמו בקופסאות נס
קפה).
מפעלי טעמיקו מיצרים כיום
בשני מיליון קופסאות לשנה
ומאז שנת 1973 זוכה מזון
התינוקות ״טעמי״ מידי שנה
במקום הראשון בתחרות המו צר
הנבחר של המכון לחקר
דעת הקהל בע״מ.
אין ספק כי הישגי מפעלי
״טעמיקו״ הינם תוצאה ישירה
מהקפדתם ומאמציהם המתמי דים
לשמור על הסיסמא ה מלווה
אותם זה שנים.
ילד בריא — עם מזון טעמי!

קשה קצת לתאר מודעך ״ 16<1מ*ז1ז״
התלויה לה בכניסה ל״כסית״ ,״רוול״,
״פינתי״ או ״טיבולי״ ומכריזה סרס
בו כמה אלפי דולרים לפי שימצא
גרפיקאי טוב (אבל אמיתי חי או

זאת היא אחת הבעיות המנקרות
ב־״לב שרותי פרסום בע״מ״ גרפי קאי
טוב שיהיה מסוגל לבצע רעיונות
חדשניים ולהשתלב בצוות חשי בה
נמרץ המבשל ומוליד רעיונות
אלו. למי שימצא את אותו הגרפיק אי
לא מובטח אמנם פרס. אר לגר־פיקאי
•האמיתי לעומת זאת מובטחת
עבודה מעניינת, סיפוק רב, כר נר חב
לפעילות יוצרת ויש סיכוי שגם
השכר ישמור עליו חי ולא פת.
מכירים אחד או אחת מסוג זה
שיתייגו .224690

״האחים מוזן״ ,רח׳ גרוזנברג
,2תל־אביב, טלפון.59362 :

חשוב לבעלי
קטנוע
״לעשות רוח״ זו אינה בעיה.
אך להתגונן ב פ ני ה ...בנושא
זה מציעים לנו ד. גולומבק
ושות׳ (הרצל ,94 טלפון :
)821573 מבחר גדול של מגיני
רוח לקטנועים. כדאי לכם לבוא
ולראות את המבחר הגדול של
מגיני רוח וכל אביזרי הקטנוע
כ־מראות בשני גדלים, עיטו רים,
קסדות ומשקפי רוח.
עליך להתחשב ביפהפיה היו שבת
על המושב מאחור, שלא
מבינה במנועים, אך בהחלט
תתרשם מהלבוש החדש שאתה
תעניק לקטנוע אצל אוליט ־
פיק, במקום אפשר למצוא
חלקי חילוף לווספה ולמברטה
ולהנות מיעוץ טכני לאביזרים
ומשרות אדיב. ובכן ...למה
אתה מחנה?!

׳האור!
תאורת
גנים מהווה פרק רציני
מנושא רחב ושמו :״תרבות
הדיור״.
חזית הבית, הגן והגג משנים
צורה והופכים למקום חדש אם
מאירים אותם באמצעות פנסים
דקורטיביים הממוקמים בצורה
נכונה על פני השטח הרצוי.
בעלי א.ש.ר ,.חברה לשרותי
בית (אבן־גבירול ,44 טלפון:
,)03—266365 הם מומחים מעו לים,
המקבלים עבודת חשמל,
כשדגש מיוחד מושם על תאורת
גנים.
במקום מבחר גדול של מנו רות
תליה ועמידה המתאימות
לדירות גג, לווילות, חצרות
וגינות. אפשר להזמין פנסים
ועבודה עפ״י תוכנית הלקוח.
שרות אדיב ויעוץ חינם.

ו נ 1ומה
הנאה ובטחון
שר חסכון
לעזרתם של המוצאים את עצ מם
אחוזי פניקה וייאוש עקב
ההעלאות המרתוניות במחיר
הדלק והחלפים. בא המהנדס
אבי שטיין, מנהל חברת גי.
אנד אס בע״מ יצרנית ההצתה
האלקטרונית ״פנטום״.
״פנ ההצתה
האלקטרונית
טום״ למכוניות ומנועי בנזין,
יוצרת במצתי המנוע ניצוץ
מדוייק רב עצמה בכל תנאי
הנסיעה! ניצוץ זה שהינו כה
חזק, מבטיח שריפה מושלמת
וניצול מכסימלי של הדלק ב מנוע
ללא תלות במצב ד,מצ־תים,
הפלטינות או המצבר
וללא כל תלות במהירות הנסי עה,
העומס או מזג האוויר.
פירושו של דבר יותר כח
למנוע ויותר קילומטרים מכל

מיכל דלק. חישוב קל ופשוט
מראה כי במחירי הדלק של
היום הרכבת ההצתה האלק טרונית
״פנטום״ במכונית מש פחתית
ממוצעת חוסכת בדלק
בלבד, תוך שלושה חדשים את
מחיר המערכת.
פרוספקטים ופרטים נוספים על
ההצתה האלקטרונית ״פנטום״
ישירות בחברה: רחוב אלקלעי
1תל־אביב, טלפון 441260 :־03
( 24 שעות ביממה).
קצת רטוב
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש
שקצת קר ומתחיל ה חו ר ף...
ואז הוא עלול למצוא את עצמו
קצת רטוב
זהו אולי הזמן המתאים ביותר
להקדיש כמה מילים ל״י. סל-
פטר ובניו בע״מ״ היצרנים —
יצואנים הגדולים והוותיקים
בישראל למעילי גשם ומעילי
עור לנשים ולגברים. ל־״י. סל־סטר
ובניו״ המייצאים בכמיל־יון
וחצי דולר לשנה ושתו-
צרתם נמכרת בהצלחה גדולה
על־ידי חנויות הביגוד המוב חרות
בכל רחבי הארץ, גם
חנות לשיווק ישיר לצרכן ב רחוב
הרצל 45 בתל-אביב.
מבחר עצום של מעילי גשם
וג׳קטים מחיקוי עור, זמש
ופופולין עם או בלי פרווה

מ ר כז הג׳ינס
״ס מ 0ז ״
עם כל הכבוד למתכנני האופנה
הבין־לאומיים, עלינו להודות
שמלבושי הג׳ינם הם ד,מיצרך
האופנתי הפופולרי ביותר בקרב
ברוחן.
הצעירים והצעירות
למשוגעים לדבר נכונה הפ תעה
רצינית. ב־״מרכז הג׳ינס
? 0 1 1 0״ מבצע הלבשה לקראת
חג החנוכה. חליפות ג׳ינס
משגעות לגברים ולנשים. מכ נסי
קורדרוי, זמש וגברדין בכל
הצבעים והגזרות. מבחר עצום
של חולצות קייציות וחורפיות
בגזרות ספורטיביות ובשלל
דוגמאות וצבעים. מבחר עשיר
ומגוון זה של מלבושי ג׳ינס
מחכה לצעירים ברוחם במחלקת
השיווק של ״מרכז הג׳ינס״ ב רחוב
ד,משביר ( 12 פינת לוינס־

בעלי העסק מאחלים חג שמח
וקניה מוצלחת ב־״מרכז הג׳ינס

ומעילי עור אמיתיים, מקדם את
פני המבקר בסלפטר. מעילים
אלד, מצטיינים בשלל צבעים
וגזרות ותפורים על פי צו
האופנה הארופאי האחרון.
אין ספק כי המתהדר בלבושו.
האוהב להנות בשעת הקניה גם
מאדיבות ושרות ברמה ארו־פאית
ישמח לקדם את החורף
ב־״י. סלפטר ובניו״ ,מה גם
שיזכה ללא מעט שריקות הת פעלות
ומחמאות משך מספר
שנים בהם יתהדר במעילי סל-
פטר.

חימום נוסח
בני־בוק
בימים אלו, שעה שהחורף כבר
מתדפק על פתחנו, מתעוררת
מחדש הבעיה אשר הטרידה
אותנו מאז החורף האחרון —
בעיית חימום הדירה. היורה
הקדים בואו ורמז לנו כי החו רף
הבא עלינו לטובה עשוי
להיות גשום וקר מקודמו, אך
הדגיש בפנינו את הבעיה.
לפתרון בעיה זו באים לעזרת
תושבי בני־ברק והסביבה ״סוכ נויות״
יואל קרול. בחנות
הנמצאת ברח׳ רבי-עקיבא תצו גה
של תנורי חימום ביתיים
מכל הסוגים ובמחירים אשר
אחד לבטח יתאים לתקציבך.
יואל קרול, אשר התמחה שנים
בנושאי ה״חימום הביתי״ מס ביר
במקום לכל לקוח ומייעץ
בבחירת התנור המתאים (בהת אם
לגודל הדירה, וצורת בניי תה
וכד׳) .לכל אחד ואחד.
״יואל קרול סוכנויות״ ,רחוב
רבי־עקיבא , 11 בני־ברק.