גליון 1997 מתאריך 10 בדצמבר 1975

מספר 1997

העייד והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

ו־־ו זוארץ הציע לובין להקים״ממשחו שבעה

כי ״בימים קשים נוהגים לשבת שבעה ולא עשרה״
בשיחה שהתקיימה ביניהם השבוע
הציע הדוקטור מלכיאל זוארץ ז״ל
לראש־הממשלה יצחק רכיל, להקים
מטשלת־חירום בת שבעה הכרים ש תפתור
את בעיות המדינה.
ד״ר זוארץ תקף בחריפות את ד.צ־

עתו של אריק שרון ל״מטשלת עש רה״
,באומרו כי ״בימים קשים נוהגים
לשבת שבעה ולא עשרה.״
״הצעתו של שרון היתד. אולי טו בה
לפני שנתיים,״ ציין ד״ר זוארץ
בלעג מר ,״אך היום אין מה לדבר
על יותר משבעה.״ עוד הוסיף הדוק
טור,
כי חישובו של שרון היה מוטעה
מיסודו, שכן האמת היא שכל חבר־ממשלה
מדבר 25 דקות, ולא 20 כפי
שאומר שרון ולפיכך, אם רוצים ב־אמת־ובתמים
להרודח זמן, יש צורך
ב־ 7חברים ולא ב־. 10
מר זוארץ הגיש לראש־הממשלה

הצעה מפורטת ומעשית למיבנד. הממ שלה
היחידי היכול, לדעת זוארץ, לפ
אולטימטום
ישראלי לירדן
ראש ממשלת ישראל הודיע כשדר
מיוחד, ששלף למלך חוסיין, כי על יר דן
להודיע תוף 24 שעות על נכונותה
להשתתף בוועידת ז׳נבה.
בשדר נאמר כי ישראל רואה בחומרה
רבד. את עריקתה של ירדן מן
המערכה, מבלי להשאיר בידי ישראל
שותף נוח למו״מ מלבד אש״פ. אילו
היה חוסיין מוותר על שלטונו ביהודה
ושומרת לטובת מלך הולנד או קיסר
ברבאדוס, ודתה ישראל מקבלת את
צעדו זה בברכה.
כן נמסר, כי הודעתו של חוסיין
באה בניגוד להחלטת ממשלת ישראל
מיום ב׳ בה נאמר, כי פתרון הבעייה
הפלסטינאית יבוא אך ורק במסגרת
הסכם עם ירדן. יש לראות לכן את
הודעתו של חוסיין כהפרה ברורה של
המשמעית הקואליציונית ואם לא יח זור
בו מדבריו, יהיה עליו לעמוד לפגי
ועדת המשמעת של מפלגת העבודה.

ממשלת ישראל הליכוד הכנסת (מלבד רקח) הסתדרות
העובדים הכללית אגודת העתונאים הרבנות
הראשית צבא־הגנה לישראל התאחדות התעשיינים
רשות השידור איגוד השילטון המקומי התאחדות
האיכרים מיפעל הפיס אגודת הסופרים
אג״ד מועצת הפועלות וכר וכר וכו, וכר וכר וכר

צו ביטול בתוקף הטיבעית הכנופיות לפיכד,
העולם.

סמכותנו המוסרית ומכוח זכותנו
הננו מורים בזה על ביטול אוסף
המתקרא עולם.
החל מהיום מבוטל העולם ובטל מן

ירושלים עיר הנצח

ה׳ בטבת תשל״ו

חבלי ירו קטיושותבערב ;
בתגובה תקף חיל־האוויר בצהרים
מאת כתבנו הצבאי
בתגובה על ירי קטיו שות של
מחבלים בערב, מי תקפה רצ חני ת
שבה נפצעו 2תו שבי קריית־שמו־נח,
תקפו מטוסי חיל־האוויר קו־דם־לכן,
בצהריים, מ חנו ת של כנופיות
פליטים בלבנון וחיסלו 90מאנשי
הכנופיות.
מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם.

1.12.75

הסטודנטים דורשים
חקירה בפרשת
הקרנתו של סרט
א 3ט י 1* 8י

מאת צופר ״הארץ
בדרישה להקים ועדת חקירה בפרשת
הקרנתו בסוף. השבועי שעבר
של הפרט לחיות עפ ׳חופשי, בקמ־פוס
אוניברסיטת י יצ א ועד

הפטודנטים במוסד.
בהודעה לעתוגון! מטעם הועד,
•נמסר בי פנו גם לרקטור פרוש
ס* חח<8יג בבקשה לתעלות ״נושא
פעולתם של פרצים בחוג־ס אנטי
יג״״נ״יס באוניברסיטה״.
בתשובה• :לשאלה אמר אתמיד
שלא קיבל עדיין כל
פניה בעניין זה. פנל מקום, הנושא
יועלה בישיבה הקרובה של הסינט
והועד הפועל, ואם תתקבל פניה
להקמת הועדה. ,׳היזר תיבדק

תור את בעיותיה הקשות של המדינה.
על־פי לשון ההצעה יישבו שבעת
חברי־הממשלד, סביב שולחן עגול,
שיועמד על בסיס רחב, שיהיה מונח
על שטיח מקיר־אל־קיר.
מלישכת ראש־הממשלה טרם נמסרה
תגובה על הצעתו של ד״ר מל־כיאל
זוארץ ז״ל.

דבר המערכת

שפוך חמתך
השבוע קרבנו אל מקלט הרדיו (ו אולי
ראוי לכנותו מפזר הרדיו שכן
יותר משהוא קולט הוא מבריח )
לשמוע את המישדר ״שירים וש ע ר
י ם ״ .חשוב חשבנו לתומנו כי
המדובר בשירי ושערי ירושלים
כשער האריות ודומיו — ותחת זו קל טה
אוזננו מיני קש וגבבה .
אלא שמעז יצא מתוק, והוברר >
לנו שהנוער שלנו הוא נוער אימפול סיבי
ותוסס, שאינו מניח לאוהביו
שייתפסו בקלקלתם ומוכנים לקיים
״ ייהרג ואל יעבור״ את ד,־.16
ודם נשפך לש ווא, יהודי מכה
רעהו — ותמה בדבר. כלום לא יכול
היה אותו אחד לכבוש יצרו עד ש יתחרו
אוהדיו בקבוצת ג׳לג׳וליה למ של,
או סכנין, או כל קבוצת ערבים
אחרית מן השורצות בליגה ג׳ (ולוואי
וי ש א דיו שם) ן
׳וגם הצעה עימנו. שלצורך העניין 1
ייחשבו שונאי ישראל למיניהם כ־
״יפי הנפש״ ,רק״ח, שינוי, מצפן, ודומיהם
כשחקני־בדורגל. וכך ניתן
יהיה להיפרע מהם בכל עת ובכל
מקום בשיטת ,2 ,1א.
ובא לציון ג ול, והגבעות תתמוגגנה•
אל אל הקוטל !

— ממישנתו של מייסדו —
אל יתהלל
פיקסר במפתח
ד״ר זוארץ
(בספרו ״יסודות הצילום״)

מה כדאי?
שלום ערבי
חרשה נא לי לפנות אלין במיכתב אישי, בדבר איש עם ערביו.
בידוע לך קיימים בבל המרינה, המחשיבה את נושא הבחירות,
ירחונים המייועדים לבוחר הנבוך (״ביצר יצביע יוצא הונגריה״ ן
״המצביע הנבון התימני״; ״אתה והקלפי לבן-עדות הזולו״ ובו׳
וכד) .עלון זח בא למלא א ת החסר במיגזר הערבי. אנו תיקווה
שתדע לנצל את המידע שאנו מעמידים לרשותך. כתוב לנו איפוא
כיצד הצבעת, כיצד הצביעו חבריך, בני־מישפחתך ובו׳.
מצורף בזה סקר החודש לגבי ההצבעה בנצרת. אנו בטוחים
שתדי לנצל את מימצאיו, ולא...
שלך

שר העבודה

סקר שוק-הבחירות בנצרת
תוצאות הבדיקות המעבדתיות
המיצרך

צורת האריזה

המחיר
ב־ססג איש
או סמ״ק
עיר

מערך ג

קופסת פלסטיק עטיפה
מתקדמת/צעירה

הרבה

מערך 2

שפופרת אסומה במיכל
מסורתי

הרבה

מפד׳׳ב

מיכל עם חיזוקי
מישרד״הפנים

כנ״ל

רק״ח

עירבוב של שקיות
מסוגים שונים
תבונות אמין, נאמן, ריח נעים,
קל לשימוש, שירות מרכזי
מובטח
גמיש, אינו מעורר
בעיות, קל לכופף,
שירות מובטח.
ריזז שושנים, פיזור נכון,
תרסיס טוב, שירות מעולה גירוי חזק, ריח בלתי־נעים,
אין אחריות לשירות
מרכזי, אפשרות לתקלות
בהפעלה, אין אישור
מכון־התקנים

עשה אתה את החשבון!
התנצלות השבוע הגיע לידינו ולידיעתנו העתק של חוזר מטעם המועצה האזורית
אשכול (הכוללת את היישובים: אוהד, בארי, גבולות, דיקלה,
ישע, כיסופים, כרם־שלום, מיבטדזיס, מג! ונחל־סיני) ,ובו הנתונים
הבאים :

כינוס מועצת הביטחון
לדיון על המינוח התיכון
בהשתתפות אשי ו
ואוצות־הבוית
״...יותר מפתיע ממילחמת יום־ביפור...״

מעריב

״...מישחק טוב של יצחק רביו בתפקיד ראש־הממשלה
...יגאל אלון משכנע בשר-החוץ...״
עולם הקולנוע

״...הופעה רעננה של צוות השרים...״

להיטון

״...לבל המנחשים שרשמו 2בטופס הטוטו שלהם
נכונה הפתעה...״
חדשות הספורט
״...ארי שאג — מי לא יופתע!״
״ארי מופתע — מי לא ישאג
מתוך קריאת החוזר נודעה לנו, זו הפעם הראשונה, מהות הנזק
הכלכלי העצום העלול להיגרם למדינה אם אומנם יוחזרו השטחים
לערבים ! דבר שלו הטפנו, מתוך תמימות וחוסר־ידיעה, במשך שנים.
לפיכך, אנו מביעים בזאת את התנצלותנו הכנה בפני המדינה,
וקוראים לעם להתלכד נוכח המזימה של החזרת השטחים, ולצאת ולכ בוש
שטחים נוספים לקראת עתיד של עצמאות כלכלית ומדינית.

מערכת ״ 200 הארץ״

ידיעות אחרונות

בחלקהאמ נו תי:

הממשלה מביעה
( 3ה אחד)

את אכזבתה

הארץ

מישמר־הגבול, אמנם יעזוב את מישרתו הנוכחית
בחודש אפריל בשנה הבאה, אך במשד חצי שנד.
נוספת ישמש כעוזרו של ניר, עד שייכנס לתפקיד
כנציב בתי־הסוהר.

אדום צה״ד
בלכסיקון ביטחו!,

תוגו 1ןיף
סוכויח הוזתנחדים:
מוקע! ,ו>ד

צ היי ל

הצהרתם של מתנחלי סבסטיה, קודם שנכנעה להם
הממשלה, לפיה ״צפויות הפתעות בשיטות ההתנגדות
שלנו לפינוי,״ לא היתד. מחוסרת בסיס. המתנחלים
תיכננו כמה מיבצעים שנועדו להקשות, ואולי
אף למנוע כליל, ניסיון של צה״ל לפנותם מהמקום.

כד, למשל, תיכננה קכוצה אחת של
יוצאי צה״ל להקיף עצמה כשדה־מוקשים,
ולהזהיר את החיילים כי בל מי שיתקרב
אליהם טלול להיכנס לשדה בזה. מתנחלים
קנאיים אחרים תיבננו לחבר אל גופם
תור אזהרה
מוקשי־מלבודת
ונפצים, תוף

שאלה עלולים להתפוצץ אם ינסו להזיז
אותם ממקומם.

תסיסה במיפלגת

לא מן הנמנע כי מישלחת של ותיקי
מפא״י, מקרב חכרי מרכז מיפלגת־העכודה,
תבקש להתקבל אצל ראש־הממשלה יצחק
רבץ, על־מנת להזהירו מפני קרע גלוי
העלול להיווצר כינו לבין חברי־המיפלגה.

בין השאר הוא מבוקר על שהוא נוהג להתארח
באינטנסיביות אצל חוגים ואישים שאינם ידועים
דווקא כידידי מיפלגת העבודה. ביקורת זו יצרה
כבר התלכדות של אישים מאנשי מפא״י,
אחדות־העבודה ואפילו רפ״י לשעבר, במגמה
לעצור את מה שמכונה בפיהם ״ההידרדרות שאליה
מוביל ראש־הממשלה.״

יחסי־עכודה מעורערים כין המנכ״ל

של מטבעות

בליומפיליד

החישוב הספקולטיבי שמאחרי אגירת מטבעות
אלה דומה לזה שהיה מניע לבהלת אגירת האסימונים
בשעתו.
כיום משמש מטבע חצי הלירה כתחליף לאסימון
במכשירי־הטלפון הציבוריים. נוכח הציפייה להעלאת
מחירי שיחות־הטלפון, סבורים הספקולנטים כי
בתוכניתה של הממשלה להוציא את מטבע חצי־הלירה
מהמחזור כאמצעי־תשלום, ולהפכו לאסימון
שיימכר במחיר המתאים, שיעלה על ערכו כיום.

זמר־העם האמריקאי הנודע, בוב
דילן, עומד לערוך הופעה פומבית
כישראל, כחודש מארס .1976
דילן יופיע, ככל הנראה, כאיצטדיון
בלומפילד ביפו, לפני קהל־המונים
שימנה כין עשרת אלפים לעשרים
אלף איש. בל הכנסות המופע יוקדשו
לקרן־ירושלים, שבראשה עומד
ראש־העירייה, טדי קולק.
היוזמה להביא את בוב דילן לישראל
הצלחת מופעיו
התעוררה כעיקבות

--גם סינטרה, שהופיע
של פרנק

־־ הוי
--זזליס,
קרן־ירושל
--כמיסגרת מגבית
--שבאמצעותה ־מממן קולק פעולות נעותה שונות כעיר.

הדינאמי, שהעלה את תהוצאה על דרך־
המלף, לבין ועד־העוכדים של ״עם עובד׳/
הם שהביאו להתפטרותו.

אוסרים הנעת

עובדי־החברה הוותיקים לא יבלו לסלוח לאוריאלי
הצעיר את הצלחתו, חתרו תחתיו, ניסו להכשילו
וגרמו לבסוף להתפטרותו.

מבורות ב גו
חוזר פנימי של מישרד־התחכורה, שהופץ
במישרדי הרישוי כארץ, אוסר להתיר
רישוי מכוניות שכמנועיהן הותקנו
מכשירים להנעתן בגז־בישול, במקום בדלק.
עקב התייקרות מחירי הדלק, הולכים ומתרבים בעלי־הרכב
המתקינים במכוניותיהם קרבורטורים

מינוי שנעשה לאחרונה בצמרת עורר תגובות
חריפות, בעיקר בקרב אלה שהיו ממונים בעבר
על האיש שזכה במינוי.

שרייהחוץ האמריקאי הנרי קיסינג׳ר
עשוי להיות אחד מכוככיו של
סרט ישראלי חדש, בהפקתו
ובבימויו של מנחם גולן. גולן מתכנן
להפיק סרט־־מתח פוליטי, שייקרא
״הסחיטה׳ /ושבו יככבו שחקנים
בינלאומיים כמו תום קורטני וג׳ו
דון כייקר. עלילת הסרט עוסקת
בהוצאת מיססכים חשאיים, הנוגעים
להסכם־הכיניים כץ ישראל
למצריים, מידי השגריר האמריקאי
כישראל, על רקע מסע״הדילוגים
של הנרי קיסינג׳ר כמיזרדדהתיכץ.
בדי לשוות לסרט אופי אותנטי,
ישובצו בו, כבל הנראה, קטעים
תעודתיים שצולמו כמהלד ביקוריו
של קיסינג׳ר כישראל, במצריים
ובסוריה.

יורשו של ניר, ניצב חיים לוי, המכהן כיום כמפקד

התפטרותו של מנכ״ל הוצאת־הספרים עם עובד,
נחמן אוריאלי, לא באה על רקע חובות המיליונים
של ההוצאה, שנוצרו עוד לפני מינויו והעיקו על
ניהול ההוצאה.

בהלת אגירה

מעורר סערה

למרות הפירסומים בעיתונות יוחלף
נציב כתי־הסוהר, גונדר אריה ניר דק
כעוד שנה.

תחת *עם עובדיי

באיצטדיון

בסרט ישראל*

בעוד שנה

העם העובד חותר

בוב ד*דן

מינו בצמרת

ניר יוחלף רק

*עיל

השנתי כדלק, ואילו כשאר
להשתמש בגז הזול.

הופעת הספר.

הנרי קיסינג׳ר

המדובר הוא באדם שהועמד בשעתו
כפני ועדת־חקירה, שמצאה פסול
בהתנהגותו כתחום שבו זכה עתה
בתפקיד חשוב.

אולם כקרוב ניתן יהיה לעקוף איסור זח.
יבואנים עומדים לייבא קרכורטורים

לכסוף

פפקולנטים החלו לאחרונה באגירת
מטבעות של חצי לירה, שהביאה כבר
לבהלת־אגירה העלולה לגרום לבד
שמטבעות אלה יאזלו כשוק.

נגד ראש־הטטשלה

נוסף לביקורת המושמעת נגד רבץ
כתחום המיפלגתי ובמישור הממשלתי,
גוברות הטענות הנוגעות לחייו הפרטיים.

חוגים ביטחוניים טענו, בי למרות שאץ
בלכסיקון משוס גילוי סודות צבאיים, הרי

חצי־לירה

העבודה

רעיון זה הועלה על רקע תסיסה גוברת והולכת
בקרב חוגים רבים במיפלגת־העבודה, כתוצאה
מהתנהגותו של רבין. נוסף להאשמות שהועלו נגד
רבין עד כה, ביניהן האשמות של זילזול במיפלגה,
הפרת הבטחות למזכ״ל ובוז לנציגי המיפלגה
בממשלה, הועלו לאחרונה נגד רביו האשמות
מפורשות כי הוא מוביל לקראת יצירת מישטר
דיקטטורי בישראל.

שר־הביטחון שימעון פרס, ושורה של אישים
ביטחוניים נוספים, ניסו לברר את תוכן הערכים
שנכתבו אודותיהם בלכסיקץ ביטחוני, העומד
לצאת לאור בקרוב, והעשוי להיות רב־המכר של
השנה בשוק־הספרים הישראלי. המדובר הוא
בלכסיקון בן 600 עמודים, העומד להכיל כאלפיים
ערכים, שחלק ניכר מהם נכתבו בידי אלופי צה״ל
בעבר, מעזר וייצמן וישראל טל ועד דויד אלעזר.
עורכי הלכסיקון הם הכתבים הצבאיים איתן
הבר וזאב שיף. עוד לפני הופעתו כבר הוזמנו
רבבות עותקים של הספר, בעיקר על־ידי
סיפריית דבר.

המאפשרים הפעלת מנועים רגילים בגז רגיל.
שמיכליו מאוחסנים בתא־הטיטען של הרכב. שימוש
גז חומד כ מהוצאות הדלק והאחזקה. עד־כה
התירו מישרדי־הרישוי העברת טסט למכוניות
מונעות בגז. נראה שהאיסור חל על־פי הוראות
מישרד־האוצר, החושש כי התקנה המונית של מנועים
מונעים בגז תפגע בהכנסות האוצר מהמיסוי
המוטל על הדלק.

^ 111111

רוזנליו אוסר על
מולה בהן דהיסגש
עם עיתונאים
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב שאול רוזוליו, אסר
על מפקד המישמר־האזרחי, ניצב מולה כהן, כל
מגע עם עיתונאים.
דובר המטה הארצי, ניצב שמואל איתן, קיבל
הנחיות מרוזוליו שלא לאשר לכהן פגישות
כאלה.

הוראה זו של המפכ״ל מוסברת כיחסים
המתוחים כין רוזוליו לכהן, שאינם
מדברים זה עם זה.

גיורגי ס. סקוט
לביקור בארץ
בוכב־הקולנוע האמריקאי ג׳ורג׳ סי.
(״פאטון״) סקוט, עומד להגיע בקרוב
לארץ לביקור כן שלושה שבועות, באורחו
של שר־יהמיסחרי־והתעשייה חיים כר־ילב.
ביקורו של השחקן המפורסם בישראל יהיה פרטי,
לבילוי חופשה בילבד׳ ולא על־מנת ליטול חלק
בהסרטה כלשהי.

פרסום מדדק/רפארט־לאן.

מגבר 20 וואס הספקיזיז
פטיפון חצי אוטומסי
טיונר\/1ו\//ו\/ו=ז סטריאו
טייפ קסטות סטריאו
זוג רמקולים

1* 111 די ב ד * וחד

בואו לראות.לחוש ולשמוט מוסיקה
התצוגה של סוני.ת״א,מנדל שלום,אחד-הטס . 9טל 52431 .

העולם הזה 1997

מכתבים
החוצפה של מומי פרידמן

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה נ תליי

אביב, רחוב גורדה ,3טלפון 243386־3״• תא ׳דואר
״עולמסרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע׳׳מ, תל־אכיב, רחוב כן

אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה בם פי״
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע מ.

אחת ההכחשות המוזרות ביותר ש פורסמו
אי־פעם בתגובה על כתבה של
הטולם הזה הופיעה לפני שבוע בביטאון
המיפלגתי של מוקד• .הנה היא במלואה:

מעשה־נבלה של
יגאל לביב ואורי אבנרי
נתבקשנו לפרסם את התודעה הכאה
על־ייי יעקב זילכר ויאיר צפן :
אורי אכנרי, עתוגו וכתפו ״המפואר״
ינאל לכיב, עשו כעתונם ״העולם חוה״
טעשה־נכלה פו עלו על עצטס. כשות-
פות עם אנשי ״מצפן״ כיצעו פרוכו-
קציה שפלה והמציאו ״פרשת פית״
חדשה, פרי דמיונם הכוזב והחולני.
הם ניצלו טפתב תמים כדי ״להקים״ פא
ת ״רשת־ריגול חדשה״ של הביון
האמריקאי. אז מידת ה5זכ ככתכה
זאת — שטיפשות ורישעות חפרו כה
יתד — יודעים יותר מכול הם עצמם.
חשכונו של אורי אפנדי ככתבה זאת
הוא שקוף למדי: זהו נסיון נופף, כשרשרת
נסיונות חוזרים ונשנים, להב־איש
את ריחם של אנשי מק״י ועל־ידי
זד לפגוע גם כ״מוקד״ ,עימם יש לו
השפתות פולימיים, כמיוחד מאז ה-
כחירות האחרונות שהסתיימו בסילוקו
של אפנדי מהזירה הפרלמנטרית וה\
מדינית.
כפרסמי
עלילה חסרת-שו?* זאת הכ ריז
אורי אפנדי מלחנזז והוא יקבל
רה את אשר מניע לו.
כדאי לקרוא קטע זה פעמיים־שלוש,
כדי להבחין מה שיש בו — ובעיקר, מה
שאין בו. איןבוהכחשה .

הכתבהש פו רסמה תחת הכותרת
״האיש הכותב אל הכפור״ (הטולם הזה
)1994 וזיתה פשוטה מאין־כמוה. היא לא
עסקה בניחושים. היא עסקה בעובדות.
לידי הטולם הזה הגיע מיסמך אותנטי,
שאיש אינו מכחיש את אמיתותו. היה זה
מיכתב של יעקוב זילבר, עסקן של מק״י,
אל קומוניסט יהודי באיטליה, ישראלי־לשעבר,
ובו בקשה למידע על פעולותיהם
של אירגונים קומוניסטיים במיזרח
אירופה.
נאמר שהמידע דרוש להסתדרות, וש־הכותב
פועל למענה.
ניסוח המיכתב היה תמוה, מכיוון שהוא
כלל כמה וכמה רמזים גלויים על אופי
המידע המבוקש. למשל, על הצורך ״לדו בב״
מנהיגים יודעי־דבר, ו״לטפל בעניין
בתבונה״ .מישפט כגון ״אני כימעט בטוח
שאתה מבין את הדברים כמוני״ ,מבלי
לפרט — יכול להעיד על כוונות שאין
הכותב מוכן להעלותן על הנייר.

מ ה עו ש ה — ומה צריך לעשות —
עיתון אחראי, בהגיע, לידיו מיסמך כזה?
הפעולה הראשונה, על פי הסדר וההגינות,
היא לפנות אל בעלי־הדברים עצמם
— כותב־המיכתב וההסתדרות.
מר יעקוב זילבר סירב להגיב. הוא דחה
את פנייתנו בזעם ובגסות.
אילו היה לו הסבר סביר למיכתב, האם

לא היה זה משום חובה — ואף משום
תבונה — למסור אותו לנו — •בשלב זה?
יתר על כן — חבריו •של מר זילבר
בצמרת מק״י ידעו כי הטולם הזה עומד
לפרסם מיסמך זה. מנהל המחלקה לקש־רים
בינלאומיים בהסתדרות טרח להודיע
להם על כך מראש, שמונה ימים לפני
הפירסום, בכתב. הם יכלו לספק להטולם
הזה הסבר סביר, אילו היה להם.
9 מנהל המחלקה ההסתדרותית הכחיש
מכל־וכל כאילו פעל מר זילבר בשמו.
הוא לא הסתפק בהכחשה בעל־פה, אלא
עשה זאת גם בכתב, במיכתב למנהיג
מק״י יאיר צבן, שאת העתקו שלח עוד
בו ביום, באמצעות שליח מייוחד, לביתו
של עורך הטולס הזה.
הטולס הזה פירסם את הדברים, הביא
את המיסמכים במלואם, היפנה את תשו־מת־הלב
לפסוקים העיקריים התובעים הס בר
— והסתפק בכך.
סיימנו את הכתבה בסימן־שאלה, לא
בסימדקריאה. יכולים להיות לפרשה מו זרה
זו כמה הסברים — אך כל הסבר כזה
חייב להינתן על-ידי הנוגעים בדבר, ול שמש
נושא לחקירה ולניתוח. בהיעדר הס בר
מוסמך, יכול הקורא להסיק רק את
המסקנות העולות בליבו.

ל או ד בל אל ה, כדאי לקרוא שוב את
ה״הכחשה״ שהבאנו בראש הדברים.
בולט לעין שאין בה כל הסבר לעניין.
ההודעה אינה משיבה אף לשאלה אחת
מכל השאלות המתעוררות, מעצמן.
כל ההתייחסות למיסמכים מצטמצמת ב אמירה
הסתמית שהמיכתב של יעקוב זיל-
בר הוא ״תמים״.
עם כל הכבוד, אין זה הסבר מספיק.
אם זהו מיכתב ״תמים״ ,יש להסביר מדוע
נכתב, מדוע הוא מסתמך על מוסד ההס תדרותי
המתכחש לו, מדוע מופיעים ב־מיכתב
עצמו ניסוחים ורמזים שהם, ב לשון
עדינה, תמוהים מאד.
תחת שתספק הסברים ותשיב על שא לות,
יוצאת ההודעה בהתקפה פרועה. בי טויים
כגון ״מעשה גבלה״ מעוררים בהכ רח
את הרושם שבעלי ההודעה סברו, כי
״ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר.״
זה מזכיר את הסיפור על מנהיג מק״י
המנוח, ד״ר משה סגה, בילקוט הכזבים.
נאמר שם כי סנה הכין לעצמו ראשי-
פרקים להרצאה, ובמקום מסויים רשם :
״הנימוקים חלשים. להרים את הקול.״
האם למדו ״תלמידי סנה״ גם זאת ז
אשר לטענות הפוליטיות, אין להן שחר.
הכתבה לא עסקה ביחסי מק״י־מוקד. ול מען
האמת — גם אין בהם עניין. ההת ייחסות
למיפלגת מוקד באה במיכתבו של
זילבר עצמו, ואינה שייכת לעניין. ברור
כי למוקד אין קשר לפרשה זו.
1ו י
כ סו פו של דבר, נותרה השאלה ש הועלתה
בתחילתו: מה היו מניעי המיב־תב?
אילו מטרות הוא בא לשרת?
אם יש למר יעקוב זילבר הסבר לכך,
נשמח לפרסם אותו כלשונו, בהתאם ל עקרונות
המנחים אותנו בכל עבודתנו.

קראתי את כתבתו של אורי אבנרי על
מוטי פרידמן (העולם הזה ,)1995 והזדעז עתי.
האומנם עד לכאן מרשים לאנשים
מסוגו להניען
לדבריו :״לשרת את המדינה בחום,
בלהט, במסירות״ .האם כוונתו על־ידי הע־למות־מם
בשווי מיליונים, בעוד האזרח
הקטן כורע תחת הנטל ז הדבר מורה על
חוצפה בלתי־נסבלת שלו ושל ידידיו בצמרת
המדינה.
האם כל העונש שצריך להטיל עליו ה־א
רק שנה וחצי, בתוספת קנס המעורר
תמיהה ן בעוד המונים נשפטים למאסר
של שנים רבות מסכנים את נפשם במיל־חמות,
מוטי פרידמן רק מדבר — ועוד
בחוצפה.
מוטב שהמדינה תפקח עיניה׳ לפני ש תמצא
את עצמה בחברה מקולקלת ומוש חתת.
לדעתי היה בית־המישפט צריך לה טיל
עליו עונש מרתיע גדול יותר, עם קנם
מכסימלי, למען יראו וייראו.
אבי עומרד, תל־אביב

לתת פירסום לנבלה
לאחר מילחמת יום־הכיפורים מתחתי בי קורת
על המג״ד שלי. כתוצאה מכך נז רקתי
מחטיבת המילואים. לאחר מאבק של
שנה נקבע על־ידי מפקד החטיבה דאז,
תא״ל דני מט, שאני חוזר לחטיבה, באותו
זמן לערך התקבלתי לפו״ם, והרמטכ״ל
מוטה גור הוציאני משם.
לאחר כארבעה חודשים קבע המח״ט
החדש במילואים שאבנה פלוגה חדשה ב־

תוכנם שטויות במיץ־עגבניות, ואני מתפלא
על המערכת המאפשרת פיתחון־פה
לדבילים הכותבים שטויות כאלה.
יש לי לפעמים רושם, בכלל, שמיכתבים
רבים המתפרסמים במדור הם מיכתבים
מפוברקים, ונושאים לעיתים תכופות שמות
בדויים אנונימיים. האומנם? לדעתי ה דבר
פסול, ויש להימנע מכך בעתיד.
אני מכיר לפחות שני אנשים המשגרים
דרך־קבע מיכתבים להעולם הזה, וחות מים
בשמות בדויים במטרה מכוונת.
אריה יצחקי, ראשון־לציון
• טורכת מדור המיכתבים מגיבה: לכל
טיתון שורה של כותבי־מיכתבים מדופלמים
משלו, המשגרים אליו ללא־הרף מ־הגיגי־ליבם.
רק כאשר אינם מתוחכמים
ביותר, ניתן להבחין כי מיכתבים הנושאים
שמות שונים נכתבו באותו סיגנון,
טל אותו נייר ובאותו כתב־יד. מיכתביס
אלה נפסלים. אשר להטרות האחרות: תודה,
הדברים נלקחו לתשומת־לב.

הטבח קורא רומן זעיר
ב־ 30 באוקטובר הלכתי לתומי לכנס
רעיוני מטעם המערך בצוותא, בנושאי חוץ
ופנים. חשבתי, אולי יציעו בכנס זה פית־רונות
למצבנו החברתי־כלכלי.
מצאתי אולם מאוכלס ברובו בקשישים.
את הצעירים בו ניתן היה לספור על כף־יד
אחת. כולם עסקו בסחורה שאין להם
שליטה עליה ודיברו כמהופנטים על סא-
דאת, פורד, עראפאת, ציונות ושטחים.
פרט לבדק־בית פנימי ולהפשלת־שרוולים
לתיקון המצב, הוזכרו כל הנושאים שב רומו
של עולם.
היחידי שהיה מעשי, ושטען כי יש ל-
רענן מיפלגה זו, כדי שתחזור לחיוניותה
ולכושר־הכרעה והובלת העם, היה דב בן-
מאיר, מזכיר מועצת פועלי תל־אביב. אחד
המשתתפים הקשישים שאל את מר בן-
מאיר באירוניה מהו, בעצם, נושא ההרצאה.
לפתע
ידעתי מדוע האוכל שמוגש לי
יום־יום הוקדח. שכן הטבח, במקום לשמור
על האוכל, קורא רומן זעיר במיטבח ד
מתעלם מן המציאות. עזבתי את הכנס ב אמצע
מהלכו, בהרי-אף.
יגריד אלין, פתח־תיקווה

יש חמול בעירו

אפא קדמוני

לפני כשבועיים תפסה חתולתנו, העונה
לשם ״גולדי״ (בא מגולדה, כמובן) ,עמ יד׳
על המיזנץ, ליד דגל־הלאום הקבוע
שם. היתה זו הפגנה חתולית ברוח התקו־
מודח נשק חדיש, אלא שהמח״ט שהחליפו הורה
לבטל מינוי זה — וקבע לי מינוי של
מפקד חולייה מיוחדת. ביצעתי זאת, ואז
הוא הדיחנו מהחטיבה שלא בפני, כלומר
לא אמר לי אישית, אלא משמועות.
באותו זמן קיבלתי את עיטור־הגבורה
— הצנחן היחידי —•ואז הרמטכ״ל מוטה
גור הזדרז לקבלני לפו״ם. במשך פו״ם
נאבקתי לחזור למינוי־חירום במילואים,
העניין הגיע עד שר־הביטחון — אולם
ללא הועיל.
לפני שלושה שבועות נקראתי לחטיבת
המילואים ושם אמר לי המח״ט שאני הודחתי
לפני ארבעה חודשים ואינני בח טיבה.
וכך זה מאז המילחמה — עוד לא
נקראתי למילואים משך שנתיים — היחידי
מהצנחנים שקיבל את עיטור־ה־גבורה.
הדברים הגיעו לידי זה שאיני יודע
כרגע לתפעל את הנשק האישי החדש
במילואים
אבקש לתת פירסום לנבלה זו.
אפא קדמוני, תל-אביב

מיבהב על המיכתבים
שבתי לפני שלושה חודשים משהייה
ממושכת בארצות־הברית וכדרכי — משך
למעלה מעשרים שנים — חזרתי לקרוא
בתנופה את הטולם הזה. אני חייב לציין
כי העיתון השתפר מאד בשנתיים האח רונות.
אציין גם שהעיתון מאד מקובל
על ישראלים השוהים באמריקה והעושים
הכל כדי להשיגו.
אבל יש לי כמה־וכמה השגות. באחדים
מן הגיליונות האחרונים מצאתי פגם ש כדאי
לתקנו בעתיד. במדור מיכוזבים מופיעים
לפעמים מיכתבים טיפשיים שכל

גורדי והדגל
ציונית
פה, שמטרתה להצהיר :״גם אני ציונית״
— או, אם תרצו ,״לא ינום ולא יישן שומר
ישראל״.
דויד בנאתר, רוטרדם

מתעלמים מן החטיבות
במאמרו על מילחמת־האזרחים בביירות
(הטולס הזה )1994 החטיא הטולם הזה
את עיקר התופעה המתרחשת בימים אלה
בלבנון. כוונתי לרצח ולחטיפות של אזר חים
חפים־מפשע, שהוא־הוא המפיל את
עיקר קורבנות־האדם במילחמת־זוועה זו.
הוא מתבצע על־ידי שני הצדדים באר
(המשך בטמוד )10
העולם הזה 1997

נסה לראות את עצמך כה שקעה.
כן. ה שקעה טובה.
ה שקעה שיש בצידה יתרונות רבים. והח שוב
שבהם: ע תי דב טו ח, העתיד שלך.
ה שקעה כזאת מציעה לך״גדיש״ .קופת הגמל
של בנק הפועלים.
ב״גדישי׳ ע רכ ך עולה משנה ל שנה: אתה צובר
רווחים גדולים, אתה מבוטח בבי טו ח חיים.
אתה רשאי לקבל הלוואות בתנאים נוחים. אתה
פטור ממס הכנס ה ובד׳־כ גם ממס־עזבון -ואתה
מבטיח את עצמך לאחר הפרי שה מהעבודה.
ב׳׳גדיש״ אתה משקיע כפי יכולתך. בפר קי זמן
הנוחים ל ך ־ ואתה מרויח מעצמך סכומים גדולים.
כ שתפרו ש.

בוא לסניף בנק־הפועלים או לסניפי בנק
אמריקאי־ישראלי.ושאל איך לה שקיע בעצמך.
כמה לה שקיע בעצ מך? זה כבר תלוי בך.
ב הכנ ס תך. בגילך וכמובן ־ בכמה אתה מעריך
את עצמך.

ג 1י ! 1111ופתגוול
ההשקעה שלך בך

ב ו 7ןהפועלים
העולם הזה 1997

המהפכה ה^יחגוה
17111 הפועלים

העולם הזה 1997

חלקי עם סוריה, שיש בו החזרת־שטחים. בכך תתפוצץ
מדיניות הצעד־אחר־צעד של קיסינג׳ר.

״כל הצדדים יהיו נאלצים אז לעכור לדיון
על הסדר כללי. כף יעמוד אש״ף כמרכז.

ץ ה חיח למחרת

חתימתו של הסדר-הביניים חיש

ראלי־מיצרי.
בחדר־ישיבות נידח בקרמלין נתקיימה ישיבה. היא לא
נתפרסמה ברבים. משתתפיה נכנסו מבעד לכניסה צדדית,
מבלי למשוך תשומת-לב.
אך גם אילו צולמה הישיבה בטלוויזיה, לא היו הצד
פים מכירים את פני המשתתפים. מילבד ליאוניד ברז׳גייב
ואנדרי גרומיקו, היו אלה אנשים שאינם ידועים ברבים.
רק איש־ביון היה מצליח לזהותם.

אלה היו המומחים לענייני חמיזרח־חתיכון
של מישרד־החוץ הסובייטי, חקג״ב, המיסלגח
הקומוניסטית הסובייטית ומוסדות מחקר וכיון
שונים.

הפתיחה של ליאוניד ברז׳נייב היו קודרים.

יי* בר,י
| ״הכרים,״ פתח ,״אין טעם לטשטש את ה עובדות.
נחלנו תכוסה מוחצת.
״במשך השנים השקענו מיליארדים במצריים ובאר צות
הערביות האחרות. אין צורך לומר לכם כי במצבנו
הכלכלי, זה היה קורבן יקר מאד. עשינו זאת מפני ש סברנו
כי למיזרזדהתיכון יש חשיבות מכרעת במערך
הגלובלי שלנו.״
מילמול של הסכמה נשמע מסביב לשולחן.
״עכשיו צפוייה סכנה שכל ההשקעה העצומה הזו תרד
לטימיון. הפסדנו את מצריים. אנו עלולים להפסיד את
המיזרח־התיכון כולו. השפעת הדבר על מעמדנו הבינ לאומי
עלולה להיות קטלנית !״

לד רעית, יורי. קדימה.״
״המצב הוא חמור,״ אמר הפולקובניק ,״אבל יש לגו
נשק סודי. יש לנו סוכן, שאנו רגילים להפעילו רק בטיק-
רים קיצוניים. נדמה לי שהגיע הזמן.״
מסביב לשולחן פלטו הפקידים קריאות ממושמעות
של התפעלות .״סוכן? איפה?״

״כתור ממשלת ישראל, כמובן,״ אמר הקצץ.

^ יש לא הביע ספקנות בקול רם, אך ניתן היה לנחש
על פי הבעות־הסנים ׳שהדברים לא עוררו אמון־יתר.
יורי איוואנוביץ׳ חייך. .סוואריטשים, אתן לכם חג-
מה על פעולתנו בעבר.
״בשנה שעברה התעורר החשש שפא תצליח וושינג טון
להשיג הסדר בין רבין וחוסיין, כדי לבלום את אש״ף
ברגע האחרון. קיסינג׳ר קרא לגנרל אלון לבוא לאמריקה,
ושם הציע לו לעשות הסדר־חלקי עם ירח. הוא דרש
להעביר לחוסיין מייד שטח סימלי, באיזור יריחו.

אינני צריך־ לומר לכם מה היה קורה אילו
הצליח תימדון מחוכם זח. הדגל הירדני חיה
חוזר לגדה המערבית, תושכי הגדה חיו רואים

ך* צעיר הממושקף ממישרד־החוץ הימהם בצניעות.
1 1״אל נהיה אופטימיים מדי,״ אמר בקול ביישני.
״הישראלים אינם אידיוטים גמורים. הם יבינו פח
מתרחש ויסיקו את המסקנות ההגיוניות בעוד מועד. הם
יכירו באש״ף, ייכנסו איתו למשא־ומתן ישיר, בחסות
האמריקאים, וכך ישמיטו את הקרקע מתחת לרגלינו*.
מתחרהו, הבחור הצעיר מהמחלקה הישראלית של
חקג״ב, הגיב בבוז.

״אינן• מביר את הישראלים, כורים פאוולו־ביץ:״
הפליט ככיטול .״כשזה נוגע לעניין הפלסטיני,
הישראלים מטורפים.

״אנחנו נערוך ברחבי ישראל הפגנות המוניות נגד
ההכרח בפלסטינים. אנחנו נפרסם בכל עיתוני ישראל
שמי שמוכן, להכיר בכנופיות אש״ף הוא בוגד!״
מפקדו, אלוף־המישנה הקשיש, כיחכח בגרונו, ומייד
הופנתה אליו שוב כל תשומת־הלב.

״גם כעניין זה נפעיל את האיש שלנו כ
ממשלת-ישראל.
״הוא יביא לכך שהממשלה תכריז שלא תנהל לעולם
משא־ומתן עם אירגץ־המרצחים הקרוי אש״ף, בשום תנאי
ובשום צורה, אפילו אם אש״ף יכריז שהוא מכיר בישראל.
הוא גם ישיג לזה אישור רשמי של הכנסת, מקיר אל קיר.״
״האם דעת־הקהל בישראל תקבל עמדה מטופשת כזאת?״
פיקפק איש מחלקת־ד,תעמולה של מישרד־החוץ.

לפתע נשא כרז׳נייב את קולו בהתפרצותזעם
כלתי־־רגילה :״היהודי חזה בוושינגטון
דפק אותנו: הוא נאם לנו על דטאנט, ובינתיים
גנב את המיזרח־התיכון מתחת לאפנו:״

ההתפרצות חלפה באותה מהירות שבה באה. המנהיג
המשיך, בקולו החדגוני :״ובכן, זוהי הערכת־המצב שלנו.
״קיסינג׳ר שיכנע את סאדאת לנטוש אותנו ולעבור
למחנה האמריקאי, תמורת ההבטחה להחזיר לו שטחים
ולתת לו סיוע כלכלי וצבאי.
״מחר ינסה קיסינג׳ר לחזור על התרגיל הזה בדמשק.
הוא יבטיח לאסד אותו דבר שהבטיח לסאדאת: שטחים,
כסף ונשק, תמורת העברת סוריה אל המחנה האמריקאי.

״אחר־כך הוא יפעיל אותה שיטה כלפי
עראפאת. אם זה יצליח, נאבד את עמדותינו
החשוכות האחרונות במיזרח-התיכון.

״השאלה שאני מציג לכם, טוואריטשים, היא: מה
לעשות כדי למנוע זאת זי

ך* יורוקראט קשיש מהמיפלגה הקומוניסטית, אחד
1מאותם שנשארו בחיים בתקופת סטאלין ושהצליחו
לעבור בשלום גם את תקופת כרושצ׳וב, היה הראשון
שנטל את רשות־הדיבור.
״אין מה לדאוג, סוואריטש מזכיר ראשון,״ אמר בקול
חנפני .״הנשיא אסד הוא לוחם אנטי-אימפריאליסטי בעל-
עקרונות, והוא לא יתן ידו למזימות של מחרחרי-המיל-
חמה האמריקאיים וסוכניהם הציוניים. בקבלת־הפנים האחרונה
שערכנו לו.״׳׳
״אל תדבר שטויות, מיכאיל אלכסנדרוביץ׳,״ שיסע
ברדנייב את דבריו בגסות .״אתה יודע בדיוק כמוני,
שאסד ימכור לאמריקאים גם את הסבתא שלו, אם הוא
יחשוב שזה כדאי לו.״
״אבל גימגם איש־המיפלגה ,״החבר עראפאת לא
ייכנע לכנוסייה האימפריאליסטית...״

איש מישרד-החוץ, צעיר ממושקף מהדוד
החדש, שיסע את דבריו :״אני מצטער, אכל
יש לנו ידיעות מהימנות שככר נתקיימו מגעים
כין עראפאת ושליחים אמריקאיים. ההערכה
של טוואריטש כרדנייב — נכונה.״

״מה אתה אומר, יורי?״ פנה ברז׳נייב אל גבר בעל
ארשת־פנים נוקשה, שישב בקצה השולחן.

ך* ל העיניים הופנו אל פולקובניק (אלוף־מישנה)
* 4יורי איוואנוביץ׳ בוגדאנוב, איש הקג״ב הוותיק. הנוכחים
ידעו שהוא נהנה מאמונו המייוחד של המזכיר.
הקצין שב־השיער לא מיהר להשיב. הוא ניראה מהורהר.

״אני סכור שאסד יעשה עסק עם האמריק אים,
אם יוכל,״ השיב באיטיות .״אני מרשה
לעצמי לומר שאילו היינו אנו כמקומו, היינו
נוהגים כאותה צורה.״

חיוך דק חלף על שפתיו של ברז׳נייב. יורי איוואנו-
ביץ׳ היה האיש היחידי בחדר שהיה מעז להשמיע הערה
כזאת — וגם היחידי שזה היה מותר לו.
״ועראפאת?״ שאל.
״כנ״ל חשיב איש הקג״כ.
דממה מעיקה השתררה בחדר. אולם ברז׳נייב, שמבטו
לא סר מפניו של הקצין, אמר לפתע :״אני רואה שיש

שחמלו־ חוזר וחיו פוחדים לקום נגדו, וידידינו
כאש״,ט היו נדחקים לפינה.
״קיבלנו את הידיעה ברגע האחרון ממש. מחוסר ברי רה
החלטנו להפעיל את האיש שלנו בממשלת ישראל.
״לא אגלה לכם איך הוא פעל בדיוק, כדי לא לגלות
את זהותו. הסוף היה שממשלת ישראל החליטה כי אינה
יכולה לוותר על יריחו מבלי לערוך בחירות כלליות.״
איש הקג״ב ציחקה.

״דעת־הקחל!״ זרק הקצין בבוז .״דעת־הקהל תעשה
מה שיגידו לח!״

״ליתד ביטחון, אולי נארגן איזושהי פרובוקציה
בינלאומית, שתשגע את ישראל ז״ שאל
הצעיר כעל החזות היהודית מהקג״ב. למשל...״
הוא הירהר רגע ,״משחו באו״ם?״
ברז׳נייב סנה קצרות אל גרומיקו .״זהו עניין בשבילך.
דאג שתתקבל באו״ם איזושהי החלטה שתגרום לישראלים
לצאת מכליהם!״

״הגנרל רכין שלח לאלץ מיכרק, שכו אמר
,לא נלד לבחירות כיגלל יריחו׳ ,וחורה לו להודיע
לקיסינג׳ר שישראל אינה מסכימה לשום
חסדר-כיניים עם ירדן.

״כסדר,״ ענה שר־החוץ בעל פני-האכן .״הערבים
רצו ככר מזמן להעכיר איזו החלטה
מטומטמת נגד הציונות. נגיד להם להגישה:״

״כך ירד חוסיין מן הפרק. אש״ף השתלט סוסית על
תושבי הגדה המערבית, ואתם יודעים את ההמשך: ועי־דת־ריבאט
והזמנת עראפאת לאדם.״
הקצין הירשה לעצמו רגע של גאוות־ניצחון.

ך* פולקוכניק הקשיש נטל שוב את רשוודהדיבור.
אפשר להשתמש באו״ם גם בשלב הבא. נדאג להז מנת
אש״ף למועצת־ד,ביטחון.

״ועכשיו,״ חזר כרז׳נייכ לסדר-חיום ,״אתה
מציע לעשות משחו דומה ז־״

״האיש שלנו כממשלת ישראל ידרוש, בתוצאה
מכף, שישראל תחרים את המועצה.״

השיב נמרצות :״אץ בעיות, טוואריטש

״אינני מאמין בזד״״ התפרץ הצעיר הספקני ממישרד-
החח .״הרי ישראל לא תעשה במו ידיה מה שהערבים
לא הצליחו להשיג — לגרש את ישראל מהאו״ם!״

״אנחנו נגיד לאיש שלנו כממשלת ישראל
להתנגד לכן בכל תוקף, וכד נפוצץ את כל העניין
עוד כראשיתו.״

״אש״ף יקבל מקום מרכזי באו״ם. העולם הערבי יזקוף
זאת על חשבון אסד ועל חשבוננו. מצריים תהיה מבודדת
לגמרי ותצטרך להתחרות עם סוריה. קיסינג׳ר וסאדאת
יהיו בעמדת התגוננות. היוזמה תהיה בידינו.
״כל זה יביא לתגובות היסטריות מצד ישראל. היא
תפציץ את לבנון. היא תקים התנחלויות חדשות בגדה
המערבית ובגולן. חסיכסוך יתלקח מחדש בכל חומרתו,
וכל הישגיו של קיסינג׳ר יעלו באש.״

^ רז׳נייב ניראה מרוצה, אך דאגתו לא חלפה לגמי
* רי .״אתה באמת בטוח שהאיש שלך בירושלים יוכל
להשיג את כל זה?״

יש חקג״ב

> 1ברז׳נייב.
״אסד יוכל לעשות עסק עם קיסיגג׳ר רק אם ישראל
תסכים להחזיר לו שטח כלשהו ברמת־הגולן.

״אם מותר לי להוסיף,״ אמר איש-קג״ב צעיר, בעל
חזות יהודית, האחראי לענייני ישראל .״אנחנו נארגן
הפגנות גדולות בישראל, כמחאה נגד החזרת שטחים בגולן.
נגייס את גוש־אמונים. נכניס מאמרי־מערכת חריפים
לעיתוני-הערב בתל-אביב. נכריז שכל מי שמוכן להזיז
אפילו התנחלות ישראלית אחת הוא בוגד. נסתום את
הפה ליונים הארורים האלה, המפריעים לנו כל הזמן!״
״טוב, טוב,״ חייך ברז׳נייב, כימעט בצורה אבהית.
״עשו זאת. לא פעם הצלחנו בשיטות כאלה.״
״ובכן,״ חזר הקצין הקשיש להרצאתו ,״ממשלת יש ראל
תודיע לוושינגטון שהיא אינה מסכימה לשום הסדר-

.;71*413

״האיש שלנו כירושלים ישיג את זח,״ אמר
חפולקוכניק כתוקף.

הקצין הקשיש הרשה לעצמו היוד .״טווא•
ריטש ברז׳נייב, אילו ידעת מיהו האיש...״

מכתבים
לג ״ לווו
1״ 3״ 0קשיס
!1חאת
חקצךחמ ״ותד

(המשך מעמוד )6
תר. מירד. של טירוף, אכזריות וחוסר-
אנושיות, ומצביע רק על מחלת־נפש חמד
רה, מבלי שיקדם כהוא־זה מטרה כלשהי
ממטרותיו של כל צד. רצח מתועב זה
הוא הנקודה הראוייה לדאגה, לניתוח ול דיון
מעמיק ומשום־מה, עד כה. לא נתנה
העיתונות בישראל (כולל העולם הזה) את
דעתה על תופעה זו.
אין לי ספק שמצויים בהעולם הזה כוחות
שיוכלו לבצע ניתוח מעמיק, ממצה
ומרחיב־דעת של תופעה אנושית חולנית-
הרסנית זו המתרחשת מעבר לגבולנו.
דויד דה־בוטזן, סביון

הוראותרקבע למכ״ם
דעתי הפרטית היא כי אסון ההרקולס
בסיני נבע מאי־הפעלת המכים. רק כאשר
הבחינו בטעות הניווט הפעילוהו — ואז
הבחינו בהר, אולם היה מאוחר, המטוס
התנגש בסיסגת ההר, שחיתה מכוסה ענ נים.
דבר
דומה אירע לפני שנים, עם ספינה

את פני המדינה מן הקצה אל הקצה, גם
אם לא תמיד מבחינים בכך מעל פני השטח.
ידוע
לי גם שעיתונאים בכירים בעיתונים
נפוצים ידועים משתמשים בהעולס
הזה כמסד ליצירות עיתונאיות בתחומים
רבים ומגוונים, ובעצם, רוב הגילויים ה עיתונאיים
המופיעים בעיתוני־הצהריים ביום
רביעי או חמישי בשבוע ״נשלפו״ בצורה
מתוחכמת מגיליון העולם הזה ה מופיע
ביזם שלישי בערב בתל-אביב, וביום
רביעי בכל רחבי הארץ.
אני, למשל, העוסק בכתיבה־תמה לצורכי
תרבות פרטיים, מסתמך יותר ויותר
על כתבת הענק של העולם הזה (איש השנה)
בתחומי־כתיבה רבים, פוליטיים מדי ניים
וחברתיים.
לסיום, קאריקאטורה מעניינת(תרתי־מש־מע)
של זאב (עובדכם הנאמן לשעבר) ש עיבד
רעית מבית־היוצר של העולם הזה,
אם כי שינוי קט מבצבץ בטכסט (ראה
תצלום פוטומונטאז׳ של העולם הזה); אצל
זאב אלון הוא שלא שומע, פרם הוא שלא
רואה, ורבין הוא שלא מדבר. ולהבדיל

\ ¥1111€11115

הפוטומונטאז׳ ב״העולם הזה״
רעיון מבית־היזצר —
ישראלית ליד חופי ארצות־הברית. גם
אז הופעל המכ״ם במאוחר — וההתנגשות
היתה בלתי־נמנעת.
דומני שדרושה הוראת־קבע להפעלת
המכ״ם באוניות ומטוסים, בלי כל קשר
לטעויות בניווט ולמזג־האוויר.
בדרך זו יימנעו אסונות כבדים — אפי לו
במחיר בלאי מוגבר של מכשירי־המכ״ם
וצריכת אנרגיה יקרה.
עמי ליבנה, עין־חרוד מאוחד

שרים מסויימים
והשבועון המסויים
יותר מפעם־פעמיים טענו אישים מסד
יימים בצמרת המימסד כי מעולם, כימעט,
לא נגעו בהעולם הזה (בניסוחים שונים).
הגדילה לעשות מכולם הגננת הלאומית
לשעבר, גולדה מאיר — שאמרה בכנסת,
בעת ויכוח סוער (שבמרכזו׳ כרגיל, היה
אורי אבנרי) ,כי היא ״נוטלת ידיים״ כא שר
היא נוגעת בשבועון (בניסוח שונה
במיקצת) וכי השבועון מלא זימה ותועבה.
המתגונן האחרון בנדון היה מיודענו,
אלוף השלומיאליות (פרשת הספינה שב דרך
לסואץ ).מר גד יעקובי. היה זה בעת
הגילוי הגדול של העולם הזה על פרשת
תמונות־מתנות־השוחד שקיבלו השרים
שימעון פרם, וגד יעקובי, שטען בתשובה
על שאלה ברדיו (בחצי היום) בנושא, כי
כימעט שאינו רואה את העולם הזה.
גולדה וייעקובי לא היו הבודדים בצמרת
שטענו כך. שרים, ח״כים ומנהיגים רבים
הלכו והולכים בעיקבותיהם ומשקרים ב מצח
נחושה. איו ספק שאין עוד מדינאי
או פוליטיקאי שאינו קורא או מעיין ב־העולם
הזה. אין עוד במה עיתונאית במדי נה
החושפת, כימעט, את כל רזי ומיסתורי
החיים במדינה, ואין עוד עיתון בארץ החייב
להימצא על שולחנו של כל מדינאי
ופוליטיקאי כמו זה.
העולם הזה רשם בתולדות קיומו שר שרת
ארוכה מאוד של גילויים מרעישים,
סקופים בלתי-שיגרתיים, שלדעתי שינו

ז״1 1ו חיס^סן;,

הציור של זאם ב״חארץ״
— בהבדל קטן
אצלכם, אלון לא רואה, רבין לא שומע
ופרס לא מדבר.
זאבסל עי, ירושלים
• הקאריקטורה והפוטומונטאז׳ — ראה
גלופות.

הקשר המפד״לי
מדוע נלחמת המפד״ל בעקשנות דווקא
על מישרד־הסעד ד
מפני שבמישרד זה קל ביותר ״לגייס״
כספים לטובת המיפלגה, לטובת חבריה
ואוהדיה ולרכישת קולות בזמן הבחירות.

א. סרטן,

חיפה

על היורדים בגיוייור?
אני ישראלי, השוהה בניו-יורק בשנה
האחרונה, והנני קורא נאמן של עיתונכם.
אך נדהמתי לקרוא מיספר סילופים או דות
הישראלים בנידיורק בעיתון (העולם
הזח .)1994 אני כמו רבים אחרים, רשום
בקונסוליה הישראלית בעיר. מיספרינו ה צבאיים
רשומים שם. כמוני ככל ידידי וכל
מכרי, לא קיבלנו שום ״הזמנה אנונימית״,
כביכול, להופיע להפגנה נגד החלטת ה אדם.
לפני
כתיבת מיכתב זה ביררתי אצל
העולם הזה 1997

מכתבים
עשרות ישראלים, השותים בנידיורק תקי פות
קצרות או ארוכות, ולא שמעתי אף
על ישראלי אחד שקיבל מ־כתב או הזמנה
בנושא זה.
באותו גיליון, במדור אתה והדירה קראתי
עיוות נוסף, בידיעה על היורדים וה יתדות.
היה כתוב שם: יחלק ניכר מן
היורדים הוא בעל־מישפחה זבעל־רכוש״,
ומצד שני כתוב כי :״מרבית היורדים
הם רווקים״ .מנסיוני־שלי ומנסיונם של
אחרים, ידוע לי כי רובם של הצעירים
המגיעים לכאן — אם רווקים ואם זוגות
צעירים — באים מסיבות כלכליות, ועם
סכומים קטנים בהרבה מזה שננקב בידיעה
הנ״ל.
אשתי ואני, כזוג צעיר, גם אם היינו
רוצים, לא היינו מסוגלים להביא עימנו
סכום בזה, ודבר אחד ברור: אם היינו
יכולים, היינו נשארים בארץ ולא יורדים.
חוץ מזה, לא הבאתם בחשבון את דמי-
הנסיעה, שלזוג צעיר מהווים את עיקר
חסכונותיהם, וממכירת הרכוש המעט לא
נשאר הרבה.
לדעתי, היה הרבה יותר רצוי והרבה
יותר בריא להתרכז בבעיית היורדים בכ ללותה,
לעצם התופעה, לנסות למצוא פית*
רונות לבעיית — ולא להבליט נקודות לא־חשובות•
לא־נכונות ולא קרובות למציאות.
נ י אי ל ני, ניו־יורק

טל — למה ומתי
ברצוני לציין כי בכתבה ״חתיכות על
הגלים״ (העולם הזה ,)1995 בהסבר על
קריינית גלי־צה״ל אורית טל, נפלה טעות.

ואץ שמה לה!

כשמכונת כביסה הופכת להיות מספר 1בשוק, מיד מנ סי ם א חרים לחקותה.
לכן, לסוב תך שימי לב, ודרשי אך ורק ליידי ק רי ססל האמיתית.
בקנותך ליידי קריסטל:־
אנו מבטיחים לך ־ תמורה מלאה לכספך,
אנו מבטיחים לך -מכונת כביסה ע ם כל היתרונות והמעלות,
אנו מבטיחים לך -כביסה נקיה ופעולה תקינ ה של המכונה ל שנים רבות,
אנו מבטיחים לך־ שירות טוב ומסור, לאורך זמן,
אנו מבטיחים לך -הנאה מלאה מפעולתה של ליידי קריס טל.
אורית טל

מזנון

העולם הזה כתב שאורית שינתה את שכר
מישפחתה מרוזנטל לטל כדי שהשם ייש מע
יותר יפה ברדיו.
בסבה של אורית, הנני להודיעכם ש אני
זבני אלכסנדר, אבא של אורית, שינינו
את שם־מישפחתנו כבר בשנת ,1949
ואורית נולדה ביוני — 1956 בשם טל,
הוא שם־מישפחתנו.
חיים טל, תל־אביב

ון חסטד

אויים הקצרת — הלגדחפרה

ביום רביעי, דד ,5.11.75 נערך בבית־זד
חולים על־שם שיבא בתל-השומר סימפו זיון
על מחלת הקצרת (אסתמה) .מסתבר
שבישראל יש כ* 60 אלף ילדים ומבוגרים
הסובלים מן המחלה הזו. הטיפול המקובל
בה, באמצעות תרופות מסוכנות ומכשירי-
עזר שונים, הופך את החולים לנכים לכל
ימי־חייהם, וגם מיקרי־מווח אינם נדירים.
תינוקות וילדים רכים משמשים שפני־ניסיון
לתרופות שונות, הגורמות חבלה
זמנית ונזק תמידי. אפשר להיפטר מאסת מה
ביתר קלות מאשר מנזלת. תזונה טיב־עית
ותרגילי-נשימה — אלה הם התרופות
הבדוקות לחולי־הקצרת.
זה נשמע פשוט מדי, ואולי אף ״לא
מדעי״ — אבל זוהי האמת. הרופאים וההורים
מוכנים לעשות על ילדיהם ניסיונות
מסוכנים באמצעות קורטיזונים ושאר סמים
מסוכנים. מדוע לא יעשו את הניסיון הפשוט
והבלתי־מזיק: תרגילי־נשימה?
לפעמים די להוציא מהדיאטה של הילד
את התירכובת הכימית הלבנה, הנקראת
עדיין בשם ״חלב״ ,כדי שיתחיל לנשום
רלהבריא. חלב־ם רה הוא האוייב מיספר
(המשך בעמוד )14
הענלס הזה • 1997

מה אומרים על :

אנו מחפשים גתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער פעלי חיים

רחוב סלטה ,30 ימו[
827021 .

אנשים אלמונים היוצרים דברים כל־כן מופלאים —
שלמה בר־שביט
ראויים לברכה. שחקו כרטיסים במשרדי הכרטיסים ובקופת תיאטרון
״הבימה״ .הנחות לקבוצות מאורגנות.

גניבות של פחות ממיליון לירות
יהיו להבא מסוג !.ברירת קנס״
ישראל

91 לעורך־תדין
גיל, פרקליטה של מועצת פועלי
חיפה, העתיד לייצג את
יהושע פרץ, בעירעור על
פסק־הדין שנגזר עליו, יש
דיעה משלו על הספנות היש ראלית.
סיפר גיל :״שלוש
אוניות משייטות בים. אחת היא
נושאת־טילים רוסית, השנייה
נושאת-מסוקים אמריקאית׳ והשלישית
נושאת״הפסדים יש ראלית.״

9מסתבר כי ראש־המכד
שלה, יצחק רכץ, אינו נימנה
עם קהל־מעריציו הישראלי
של ט לי סאבאלאם. בספר
שיצא השבוע לאור, בשם קשר
ק ,.מספר העיתונאי חזי כר מל,
על אהת מישיבות״ד,עבודה
שערך שר־החוץ האמריקאי,
הגרי קיסיגג׳ר, במסע-הדי-
לוגים האחרת שלו במיזרח־התיכון.
בישיבה, שנערכה בירושלים
בשעות־הלילר, המאו חרות,
הוכנס לחדו״הדיונים
מגש ועליו סוכריות על מקל.
קיסיגג׳ר לבדו נטל לעצמו סו-
כריה. רבין, לעומתו, שאל :
״מה זה?״ ״זה סוכריות קוג׳-
אק.״ הסבירו לו. ראש-המנד
שלה זקף את גבותיו ושאל:
״מי זה קוג׳אק?״

מדי-פעם השקיף צדוק סביבו,
והעיר בקול רם :״והם בוכים
שהמצב קשחו״
׳ 9צדוק נזכר השבוע בקוריוז
מעניין, .הוא סיפר כי
בשנות השלושים מכר דירה
ליהודי שהתגורר עד אז בחנות
ירקות בשכונת נחלאות בירד
שלים. הדירה, שהיתה בשכונת
תל-ארזה, שכנה במרתף ונמכרה
לאותו יהודי, שלא היה
דהיום,
שר־הבריאות אלא ויקטור שם־טוב, במחיר
של 150 לירות. מה שהשר צדוק
שכח לספר, והשר שם־סוב ידע
להשלים הוא, כי לאחר שנחתם
ההסכם והדירה הועברה
לידי בעליה החדשים, חזר
צדוק אל שם־טוב, דרש ממנו
לשלם גם עבור הייד, סוג מנעול
שהיה אז חדיש מאד. לא
היתד, לשם־טוב ברירה, ולמרות
מחאותיו נאלץ להוסיף
סכום נוסף על חשבון הסודר-
ניזציה.
! .9מזכיר סניף מיפלגת־העבודה
בירושלים׳ עוזי כר״
עם, הוציא מיכתב לחברי
מועצת הסניף ובו ביקש שיתרמו
כסף למיפלגה. הסכום ה מינימלי
שנדרש מחברי המו
עצה
כתרומה היה 150 לירות.
תבר־המועצה ואיש מישרד-
עורך־הדין
לשעבר, החוץ אהרון אסא, חשיב לברעם
במיכתב, בו טען כי אין טעם
לפנות לחברים בסניף לתרום
כסף, לפני שהמיפלגה מימשה
את רכושה. אסא הציע לתרום
את הכסף לאגודה למילחמה
בסרטן בתיקווה שזו, אולי, תעזור
לרפא גם את הסרטן שפשה
במיסלגת העבודה.
9המנחה מני פאר טוען,
כי לאחר כל השדירות והכיב־רות
שהחליפו את שמם, הגיע
תורו של הכפר הערבי ״אום
אל-פאחם״ להיקרא. ציונות־אל-פאחם״.

9מסתבר כי פרשת ההדלפות
מתוך תוכנית־הטלוויזיה
הפופולרית ניקוי ראש, אינה
הצרה היחידה שנפלה על ראשיהם
של עורכי התוכנית. מתוך
ארבעה העורכים נמצאים
עתה בשירות מילואים חנו ד
מרמרי. כ .מיכאל ו אפ רים
סידון. איש הצוות הרביעי.
קולי נים, משוכנע
שהצבא לא ישכח גם אותו.
אם כי הצווים נשלחו לפני זמן
רב ואף נעשו מאמצים ביחי
דות
המילואים לאפשר לשלד
שת הכותבים להמשיך בכתי בת
התוכנית תוך כדי שירותם,
מתלוצצים במסדרונות הטלוויזיה
כי אנשי הצוות גוייסו
על פי הוראה שניתנה מגבוה,
אחרי הדיון הסוער שנערך ב־בכנסת
על התוכנית ובעקבות
הכרזתו של ראש־הממשלה, ש הם
״עברו את הקו האדום.״
! 9מה שהטלוויזיה עושה
לבן־אדם ! בזאת יכלה להיווכח
סוזי לוי, אשתו של ״גיבור
ישראל״ משה לוי, שהופיע
בתוכניתו של אורי זוהר
זה הסוד שלי. מייד לאחר ש הוקרנה
התוכנית החל לד,
יפה־התואר, מקבל עשרות ממד
תבי־מעריצות, שהרגיזו את
אשתו, אשר פסקה :״עד כאן!
יותר משח לא יופיע בטל-
ודזיה.״
! 9מסתבר כי התואר ״ידידה
תורנית״׳ שהדביקו עיתונאים
ישראליים לכרכרה
מרקם, אלמנתו של הקומיקאי
הידוע הארפו מרקם
דדידתו של הזמר פרנק סי*
נטרה, לא היד, מדוייק. היה
לה תפקיד. כל הטלפונים אל
הזמר עברו דרך ברברה, ש־
לאנשים הנמנים 777 מנפרד נץ

בעל רשת המיסעדות ״רימיני״ בגרמניה ובישראל,
פתח בשבוע שעבר פיצריה חדשה,
בכיכר״אתרים בתל״אביב. כמו בבל אירוע שאותו עורן מנפרד,
חיתח >ם הפתיחה כאן עמוסה מאכלים וחתיכות. סגן ראש״העי־רייה
יגאל גריפל (ליד מנפרד כץ, בתמונה מימין) אמר למנפרד כי
הוא זח ש״יציל את תל״אביב״ .מלכת חיי״חלילח, פרדריקה סגל
(משמאל) הוכיחה כי גם עתה אינה מחמיצה שום אירוע חברתי.

העיתונאי משה בן־שאול (למטה מימין) צפה בהנאה כיצד מבקר-
חמיסעדות רנה (״ר. איסטניס״) מוקדי מחבק את אשתו, אילנה.
ואילו האדריכל יעקב רכטר, בעלה של השחקנית חנה מרון, חיה
עסוק בזלילה, כמו כל האורחים. בתום המסיבה העניק מנפרד כץ
לשימחה הולצברג ,״אבי הפצועים״ ,שנכח במקום בחברת כמת נכי
צה״ל, עשרות פיצות טריות, כדי לחלקן בין פצועי צה״ל. גם הפועלים
הבונים את הכיכר הוזמנו לטעום מן הפיצות, ונענו להזמנה.

9 :הברקה אחרת של קי-
סינג׳ר, מאותו מסע־דילוגים :
״כבר נוכחתי שישראל אינה
מדינה. זהו בסך הכל האפניגג
יהודי גדול!״
! 9על תלמידו־לשעבר ב־בית-הססר,
שימעון פרם,
אומר שר־האוצר והמורד,לש עבר
יהושע רבינוטיץ :״ה צרה
היא שהוא למד ממני עברית.
אבל לא חשבון.״
השר־בלי־תיק גי דעמ
האוזנר הציע, כי השרים
יתנו דוגמה לעם ויקצצו ממש כורתם.
אחד השרים, החי אך־
ורק ממשכורתו, השיב לו כי
הוא מוכן בהחלט לקצץ ממש כורתו׳
בתנאי שהממשלה תחליט
כי השרים יכניסו, כאיש
אחד, את כל הכנסותיהם ל־1
קופה משותפת, ויתחלקו בהכ נסות
שווה־בשווה. השר מאוד
נר נחשב נאחד מעשירי הממ שלה.

9גם השר חיים צדוק
התעניין ברמת־המיחייה. בשבת
סעד בחברת פמלייה גדולה ב־מיסעדד,
התל־אביבית מון ז׳אר־דן,
שד,יתד, מלאה מפה־לפה.

מזרחי

מיקבי יאעוו! לזגיין
וונוזן יעקב

המודם הזח 1997

אנשים
החליטה אילו מהם די השובים
כדי שסינטרה יטפל בהם בעצמו.
היא גם בישלה את כל
ארוחותיו של הזמר במיטבה
שבדירת הנשיאות של מלון
הילטון בירושלים, בו התגורר.
מדי-יום הזמינה ברברה ממיטבה
המלון ססאגטי, עדשים ות־פוחי-אדמה,
והכינה לזמר ארו חה
איטלקית.
! 8פרנק סינטדה הפתיע
את עובדי־המלון, כשהשאיר
להם טיפים כיד־המלך. לחדרנית
ששירתה אותו השאיר
מעטפה, ובה סכום של 300
לירות. לשאר העובדים השאיר
ארבע מעטפות ובהן סד של
100 לירות כל אחת.

המישטרה שלמה
כרוך לשם, אינו עוסק אך-
ורק בענייני משר שלו ומישרד
המישטרזז. בימים אלה טרוד
לשם בהכנות לקראת צילומי
פירטו הראשון, שהרעיון המרכזי
בו הוא חטיפתו של
אוסף ״כיתבי ששון.׳״

הילל,

׳ 8שיטה חדשה למיזוג־גלויות
מצאו דני לרנר ואברהם
ארכיב, מבעלי הדראג־סטור
התל־אביבי. ברגע שנכנס
אל המיסעדה לקוח דובר־אידיש,
ניגש אליו אברהם, ש הוא
ממוצא מרוקאי. ברגע ש נכנס
אל המיסעדה אורח דובר־ערבית,
ניגש אליו דני, שהוא
ממוצא אשכנזי.

11110

אתה חושש לא להיות במצב בריאות תקין לקראת המאורע לו אתה
מצפה זמן רב. יש יסוד לחששו. ייתכן והשבוע תיפול למישכב למיס־פר
ימים ותצא מכלל פעילות חברתית. נסי לגשר בין שני אנשים ה זקוקים
לך, השבוע. אם תסדירי עניין זח, את עשוייה לזכות בתמורה.

21במרס -
20באפ רי ל

פגישה שקיימת עס ישיש רם־סעלה בראשית השבוע, תיגרוס
רוח והרגשה כי אתה באמת משהו. אולי יש בזה שמץ מן
יהיה עליך להוכיח זאת. לכן אל תהסס, ובכל מקום בו תינתן
רות, הצג את דיעותיך ללא חשש. בת שור: חידלי ממישחק

לך •קורת־האמת,

לך האפש הביישנות.

ע11ו

21 כאפריל -
10נבמ אי

21ב מ אי -
20 ביוני

אומנם ממבט ראשון נראח השבוע כשיגרתי ומשעמם. אך חוא טומן
בחובו את תחילתן של קבלת הכרעות חשובות, בעיקר בתחום האישי.
מחלה קלה שתיפקוד אותך השבוע, בן תאומים תגרום לך לזעזוע
קל, שיחלוף. העיקר הוא לעבוד, הרבה וטוב, ומבלי להתעייף.
במישור העבודה או העסקים: אל תהסס להתחנף לבוט או לממונים
עליך ; כולם עושים זאת, והרי בסופו של דבר זח רק יועיל לך.

השינוי הרציני שהתחולל אצלך עלול לגרום לך להידרדר או להצליח
בצורה קיצונית, הכל תלוי עכשיו ביוזמה שתגלה ובכישרונך, אם תדע
לנצלו כראוי. פגישה עסקית ביום ראשון עשויה לשפר את מצבך
הכלכלי ללא הכר. אדם מהחברה הגבוהה מנסה להתנכר לך, אך אל
תדאג, אתה תסדר אותו בסופו של דבר. הבדידות שלך תסתיים בקרוב.

סוס 11

21 ביוני - 70 ביולי

השבוע הנך נוטה להגזמות, גם בגנדרנות, ובעיקר מילולית. יש לך
מזל שכוכבים מסויימים גורמים שתהיה בנוסף לכך גס חביב ומקובל
על ידידך כולל בנות המין השני. אתה מקיף את עצמך בפעולות רומנטיות
כאמצעי בריחה, לכן הגיע הזמן שתעשה חשבון־נפש.

אל תהססי להגיד בתוקף את מה שיש אל ליבך לומר לו: בייחוד
אם הוא ממשיך במינחגו הנלוז. אל תהיי כלבתא — אבל אל תהיי
גם קורבן-עולח לשיגעונותיו. עסק בלתי״רגיל מושך את התעניינותך.
לשווא. זה לא בשבילך, ואם תגע בו — תיכווה. ביום ד׳ גם לא
כדאי לצאת או לקיים קשר טלפוני עט חו״ל. זהו יום למחשבות.

22ב אזגז ס ט -

22 בספטמבר

אלי קורן

מנחל־חייצור בקולנוע, פתח יחד עם ידידו
מיגאל תומר גלרייה״מועדון ״אס־אי״ ברחוב
הירקון בתל־אביב. לפתיחה החגיגית הגיעו רבים מן חמבלים וה-
מבלות בעיר. בלטה ביניהם הדוגמנית שרת מור שנשקה לאלי.

0רב־חובל נמל-אשדוד,
מייל, רנאל, ניראה לאח רונה
כשהוא מסתובב בפנים
נפולות. כשנשאל רנאל לפשר
מצב־רוחו הרע, השיב :״ההיס טוריה
בורחת ממני.׳״ מסתבר
כי רנאל פקד על האוניה או-
לימפיה, שחצתה את העלה־סואץ
עם מיטען ישראלי, אבל
לפני ההפלגה ההיסטורית.
1חבר מועצת עיריית תל-
אביב, נחום רז, אמד כי נוכח
המיספר הגובר של עבירות-
שוחד עומדת הפרקליטות הראשית
להחליט שעבירה עד
מיליון לירות תהיה מסוג של
ברירת־קנם.
! 8מעניין לדעת אם אותו
עבריין, שגנב את מכוניתה שלהשופטת הדסה בן־עיתו,
כאשר חנתה בחזית ביתה ש ברחוב
מפין בתל-אביב, ידע
את מכוניתו של מי הוא גונב.
המישטרה, מכל מקום, מצאה
את המכונית כעבור יומיים.
! 8משתתפי תוכגיודהרדיו
בנוזל כוכב היו במבוכה. אחת
המשתתפות המרכזיות שהיו
צריכות להופיע בתוכנית, נשי את
אולפני הרצליה מרגוט
קלאוזנר שהיתר, ספיריטואליסטית
ידועה׳ נפטרה זמן
קצר לפגי ההקלטה. על העורכים,
שכללו את עורדהדיו־וה-
אסטרולוג הירושלמי אילן
פקר, הוטל לדאוג לכך, שמי שהו
יחליף את המנוחה. היחידי
שלא היה מודאג היה מש תתף
נוסף בתוכנית, עורך־הדין
צבי לידס קי, שאמר בביטחון
:״מרגוט קלאוזנר תקיים
את הפגישה. היא תבוא להקלטה
מהעולם הבא.״
8עוזרו הדינמי של שר*
חעולס חזח 1997

׳ 8הבמאית עדנה שביט
היא גם אשת־רדיו מובהקת,
וידועה כמראיינת שגונה. אולם
במהלך הקריירה המצליחה
שלה נרשם לחובתה כישלון מ חפיר
אחד. שביט ריאיינד, בזמנו
את אלוף־פיקוד־הצפון
רפאל (״רפול״) איתן, ב־מיסגרת
התוכנית לטעמי, שבה
היה על רפול לשוחח על תק ליטים
וספרים לטעמו. היא
ניסתה לדובב אותו במשך שעה
שלמה, והוא השיב לשאלותיה
ב״כך ו״לא״ לאקוניים. כש אמרה
לו עדנה ״אתה עושה לי
את החיים קשים״ השיב לה,
בלי להניד עפעף :״זו הבעייה
שלך.״ מובן שאותה תוכנית עם
האלוף לא שודרה מעולם. או לם
במסיבה פנימית של עובדי
גלי צה״ל השמיעו אותה, יחד
עם ראיונות נוספים שלא שודרו
מעולם.
8הכתב לענייני מיפלגות
של ידיעות אחרונות, שלמח
(״נקדי״) נקדימץ, הופיע ב שבוע
שעבר לישיבת מזכירות
מיפלגת יעד, שבה דנו בקרע
שנוצר בין ח״כ שולמית
אלוני וח״כ אריה (״לובה״)
אליאב. כאשר הבחין יו״ר
הישיבה בנקדי, קרא לעברו:
״לא הודענו שהישיבה פתוחה
לעיתונאים!״ נקדי קם ממקומו
כדי ללכת, אך לפני שעזב
אמר :״אתם הכרזתם בזמנו כי
לא תהיו ככל המיפלגות הוותי קות.
הבטחתם שלא תסתירו
דבר מהציבור. חוץ מזה, אפילו
אם אלך עכשיו, מחר בבוקר
יהיה לי פרוטוקול־הישיבה, ר
אני אפרסם אותו.״ הנוכחים
פרצו בצחוק, ונקדי הוזמן להישאר.

מאזנ״ס

רצוי
לך לשוב ולהיצמד אל ידידיך הישנים המתגעגעים לחברתך. לידם
תרגיש טוב יותר. עליך לשכות את חילוקי־הדיעות שאירעו ביניכם
לאחרונה. ידידיך יקנו לך ביטחון שחסר לך מאוד בימים טרופים אלה.
הגיע הזמן שתפסיק לנדוד ממקום עבודה אחד לשני. חשוב על עתידך.

בסוף השבוע ייפתחו בפנייך שעריה של אהבה חדשה — אס תדעי
לנצל פגישה בלתי צפוייה. זה יכול להיות היוס הגדול והמאושר של
חייך. קרע בבגד יגרום לך הפסדים ומבוכה במקום ציבורי. שבוע זה
מתאים לחידוש המלתחה שלך. אך בלי בזבזנות, בבקשה. זו עלולה
להיות קריטית לגביך. מצבך הכספי מדאיג אותך ובצדק. לבשי אדום.

ע1ן11
8 ? 123.2

! 8קזן תיו!^ 11-
85325083

מריבה עם ידיד ותיק בגלל געיה כספית, עלולח לגרום לך השגוע
מתח נפש עצום. מצד אחד לא יתן לך מצפונך לזנוח ידיד בצרה,
אך כנגד זאת לא תהיה מסוגל מבחינה נפשית לסייע לו כדרוש. כל
החלטה שתקבל ביחס לדילמה זו תיתן לך הרגשה כי אתה מפסיד.

בשבוע זה יהיו נסיוגות אחדים מצד ידידיך לשנות את אורח החיים
שסיגלת לעצמך לאחרונה ואשר אינו מוסיף לך כבוד רב. בשורה טד
בה שתגיע אליך ביום שני או שלישי תשנה מיספר תוכניות שלך
ותגביל אותך בחייך המשפחתיים. כמה הפסדים כספיים לא רציניים,
יגרמו לך חשש שהינך עומד בפני משבר. אך אל דאגה, מצב זה יחלוף.
בחורה תמירה תשפיע עליך בסוף השבוע. העישון מזיק לבריאותך.

נו, עוד שבוע מאומץ שכזה. אבל אם את עושה את כל המצווה עלייך
על־ידי ממונייך או הבוסים שלו — יבוא הפסדו (בזמן) על שכרך (ביוקרה
ובהתקדמות) אל -תבזבז ! עד לשבוע הבא אתה חייב לקמץ בהוצאות
והחלטות. לעומת זאת, זוהי תקופה מצויינת להגות תוכניות.
20 בינו א ר -
18 בפברואר

יום א׳ הוא יום של התנגשויות ובעיות כספיות. הקפד, איפוא, לא
לקבל בו כל החלטה מרחיקת־לכת ולא להסתבך. בכלל, נסח לנצל
את השבועיים הבאים לריכוז-מחדש, לעבודה שוטפת, ולחידוש קשריך
עם האהובים עליך. בת דגים: אל תזניחי אותו. גם לאחרים יש
בעיות. הזהרי מידידות כוזבות. שימרי על הופעתך, וליבשי חם.

ב די קו ת רפו איו תכל ליו ת
תוך 3שעו ת
כעזרת מיכשור רפואי מתוחכם
בתחילת סידרת הבדיקות הרפואיות
תקיים דרשיח באמצעות
מסך דמוי טלודזיה המחובר
למחשב, על כל ההם-
טוריה הרפואית שלך וזאת
באחת מ־ 7שפות לפי בחירתך.
לאחר מכן תעבור את הבדי קות
הבאות: שמיעה, ראיה,
לחץ תוך עיני, תפקודי ריאה,
משקל, גובה, מדידת עובי
שכבת השומן התת־עורית,
בדיקת רפלקסים, צלום חזה
יריאות, א.ק.ג ,.לחץ דם ודיפק,
סידרה רחבה של בדיקות דם
ושתן ובדיקה גופנית ע׳׳י
רופא.
בשיטת בדיקות חדישה נבדקו
מעל
10,000
איש ואשה
במו המכון למידע רפואי.

דו־שיח״ עם המחשב
במכון מור שהינו מן המשוכללים
מסוגו בעולם והראשון
בארץ, תוכל לבצע תוך 3
שעות סידרת בדיקות רפואיות
כלליות ע־ ^ סזוו ס) לק ביעת
מצבך הבריאותי ולגילוי
מוקדם של מחלות. הבדיקות
מבוצעות במכון מודרני בעז רת
מיכשור משוכלל ביותר
ובסיוע מחשב אלקטרוני, ומתנהלות
מתוך דאגה מירבית
לנוחיותו של הנבדק — מיזוג
אוויר, מוסיקת רקע וחדרי הל בשה
עם תאים אישיים לכל
נבדק.
בנוסף לצוות של 24 דיילות
רפואיות המבצעות את הבדי קות
מועסקים במכון רופאים
מומחים, כל זאת להבטחת
דיוק ואמינות מירביים.

מועד

״ מור ״ מבטיחה שיטת סודיות רפואית מוחלטת!
המחיר לכל סידרת הבדיקות
הינו — 450ל״י בלבד.

בדיקת שמיעה
מאז פתיחתו עברו בו מעל
10,000 איש ואשר. וביניהם
בעיקר: אנשים המעוניינים ב־
?1101<:-11־ 01 שנתי, בדיקות
תקופתיות של עובדים, חברי
קיביצים ועובדי חברות וארגונים
אחרים.

לבדיקה

בדיקת פעילות הלב

מור -המכון למידע רפואי בע־־מ
דרך ז׳בוטינסקי 7בני־ברק( ,על דרך פתח־תקוה).

מנדת

1וודן 0חג7צקי*

מחלקה לדזזש מוחל ח

בימי חול 10 :בבוקר — 8.30 בערב
בימי שישי 10 :בבוקר — 2.00 אחה״צ

בשבתות 10 :בבוקר — 9.00 בערב
כרטיסים במשרדי הכרטיסים ובקופת תיאטרון
״הבימה״ .הנחות לקבוצות מאורגנות.

(המשך מעמוד )11
אחד של התינוקות. מיספר הילדים החולים
בברונביטים ואסתמה הוא ממש מדהים.
הצרה
היא שלרופאים יש מונופול מוח לט
על הטיפול בחולים, ורוב הציבור ממשיך
לתת בהם אמון ולהיות תלוי בהם,
על־אף מחדליהם, אוזלת־ידם וחוסר-תאד
נים שהם מגלים בטיפול במחלות שונות,
יצחק כן־אורי, נתניה

חבל שלא באנגלית
הנני להביע את תודתי על הסיפוק הרב
שהעניק לי המאמר ״אנם י־ד.יסטריה׳׳ (ה־עודס
הזה .)1994 הוא ביטא, ברובו, את
דיעותי בנושא ישראל-פלטטין.
נחמה רבד, היא הופעת אדם שלא איבד
את עשתונותיו בשטח המדיני, בין העם
שברובו המכריע איבד כל זיק של היגיון
ונעשה בד. מטומטם. חבל שאורי אבנרי
אינו מוציא לאור, באנגלית, את מיבחר
מאמריו בשאלת ישראל-ערב ובל הקשור
בכך, תוך מציאת דרך להפצתם בארצות־הברית
ובין התיירים בארץ.
בעיקר חבל שלא נמצאת דרך להשפעה
כזו על עיתונאי חדל, המצטופפים כאן
בהמוניהם.
חנה לווין, תל־אביב

החלמות חאו״ם וקליפתיהשום
ביתם להחלטוודהזדון של האיים, יש
גם לשפת־השיר מה להגיד.
לא יישן ולא ינוס [ שומר־צדק שד ה־אדם
/ .כך מכריז בית־הזכוכית /בכתב
ניאון על לוחית.
בדרכים עקלקלות / ,מחליטיס ברוב־קולות
/לקבור את כל המוסכמות /של
מישפחת־האומות.
את תנועת הציונות /מספחים לגזענות
/וכל יהודי פשוט — הופך אוייב
האנושות.
כל האחראים לחוק /חבורת לצים וצחוק
/ ,בעיני עולמיאמת 7שנפח רוחו
— ומת.
מחפשים את המטמון /בחולות הישימון
/ ,וכל החלטה באו׳ם /מישקלה —
קליפת־השוס.
שמואל איילץ, תל־אביב

על הציונות בגזענות

טלפון < 0 5 - 7 0 5 <3

בקרו בגדולה שבתערופות:

מכתבים

קוביות,כורסאות,שו7־ח1ות
וספריות מעץ אוון
פיני׳

לשגרירנו באדם חיים הרצוג.
הס החליטו ברוב די גדול ומרשים /
החלטת נחושה ונוקבת / ,כשבזה אחר זה
הם בחשק עונים /את ח״הן׳ ,ובשינאה
מתועבת.
הס החליטו שמה שקוראים ציונות /
זו אינה אהבה של מולדת / ,אלא מין
תועבה המכונה גזענות /שנפשה ממנה
סולדת.
שהרצל ובדל (עם כל הכבוד) /גזענים
מן הסוג הגרוע / ,וכל שלימדונו עד כה.
אין זה סוד /אינו אלא שקר פרוע.
כן, היו סניגורים מכאן ומכאן /שניסו
להגן ולהוקיע / ,ואל מול הטירוף התיצבו
הס איתן /אד כוחם לא עמד להושיע.
כי האידי־אמיניס בחירי העמים /שהצד?
מהם ישווע / ,ורוסיה האס ושלה
הגרורות /כה אמרו. ועלינו לשמוע.
איך הגענו הלום ו כך נרבה להקשות /
איר נוכל להסביר הטירוף הנורא / 7החלטות.
רבותי, לא נוכל לשנות /רק להיות
ציונים פי כמה וכמה.
רחד בנן ןן־ קי פן, ניו-יורק

טעות לעולם צודקת

ע 1שי עסק מגרמניה רוצים
להשקיע בחיפוש׳ נפט
כותרת ב״ידיעות אחרונות״28.11.75 ,
רפי מן תל־ אביב

יזיזול

ודן- >8ודא

1ק 1ב בש טח 16/1/1
פקידות ומזקיוות
סלל קורם חינם נ נ תי נחנ מנונ ח

טלפ ון 583 1 2
רח• 280 מס• ן • 1יפו
(קרוב גש׳גון ליד דרך הים)

מודעה ב״ידיעות אחרונות׳18.11.75 ,
חמודה אביטל, חיפה
העולם הזה 1997

ו ה כי דנ ת
עוי ף

במה מרוויחים סוחרי־ששק?
את הרווחים המדהימים של סוכני-חנשק הישראליים מגלח קבוצת מיסמכים
פנימיים של חברת ״אלול״.
החברה החלה לפעול בשנת .1973 מישרדיה נמצאים ברחוב חוברמן 24 בתל-אביב,
והיא מעסיקה בסך־הכל שיבעה עובדים. הונה הנפרע הוא 9000 לירות בילבד, והוא
מוחזק עתה בידי דויד קוליץ 80 חנניה נאמן 1$ועזר וייאמן —
* .$וייצמן הוא יושב־ראש מועצת-המנהלים.
קוליץ קנה באחרונה את חלקו של יורם גיל, סוכן חברת ״אלקטרוניקה נשונל״
בישראל. הוא חתנו של אליהו סחרוב, והיה מנהל לישכתו של וייצמן כשזה היה
שר־התחבורה. חנניה נאמן היה בעבר סגן-מנהל מישלחת הקניות של מישרד-
הביטחון באמריקה.
החברה מייצגת בישראל את החברות הבאות :״ארומרין״ (המוכרת חלפים

13111־

ד 3ר 1ק 3ורט
איל-חמלונות הירושלמי חיים שיף,
המוערך כיום ב 250-מיליון לירות, בעל
רשת המלונות ״דיפלומט״ ,יקדיש את
עיקר זמנו לבתי״מלון בגרמניה. שיף חי
עם בעלת רשת״מלונות בגרמניה, שושנה
וינר, שירשה את הרשת מבעלה המנוח.
וינר היא ישראלית לשעבר, אולם עשתה
חיל מאז קיבלה את המלונות לידיה.

קמצה קנדית
לבינלאומי הראשון
קבוצת״ההשקעות הקנדית ״קנדיאן די-
בלופמנט קורפוריישן״ רכשה * 12 ממניות
״הבנק הבינלאומי הראשון ״,שחיו קודם
בבעלות חברת ״טריומף״ הבריטית, שנכנסה
לקשיים. הקבוצה הקנדית היא גם
בעלת חלק ב״חברה לישראל״ ,וכן ברשת
״שופרסל״ .ראשיה הם מישפחת ב רונפ-
מן וייי וילף; ונציגה בישראל הוא

יעקב ברין.

מרונאי שי?,
בסך־הכל׳ 250 מיליון
שיף משאיר את ניהולה המעשי של
ממלכתו בישראל כך: האחריות לניהול
הכספי והכולל תהיה בידי אלי דודי,
צעיר מבריק שהתגלה על־ידי שיף. את
מלון ״דיפלומט״ ו״גני־יהודה״ בירושלים
ינהל יחזקאל הבהו, בנו של דויד
הכהן. המלונות האחרים של שיף בירושלים
,״הנשיא״ ו״אורגיל״ ,ינוחלו על-
ידי יהודה גרינבוים. מלון ״דיפלומט״
בתל-אביב ינוהל על-ידי דב אודונץ.
בנו של שיף, דב, יקדיש את השנים ה באות
ללימודים באוניברסיטה. לשיף אח
בשם דויד, הפועל בעיקר בגרמניח.

זורע הורה למנוע את
כעדי־ מניות קוליץ זוייצמן
בשלוש שנים 40 ,מיליון
לפנטומים, הרקולס והליקופטר) ,״רוקטדיין״ ,״מרקוארדט״ ,״לוראל אלקטרוניקה״,
״ג׳י־אי־סי״ (כל אלה מאמריקה) וכן את חברת־התחמושת הבלגית ״אמיי״.
המיסמכים מציינים כי החברה פועלת על בסיס עמלה בילבד, וכי אין לה
כל השקעות לצורך זה. מכאן שהכנסותיה המופיעות במאזן הן הקומיסיון שהיא
מקבלת, ורובן רווח נקי, לאחר ניכוי הוצאות העסקת שיבעה אנשים (כולל שלושת
בעלי״המניות) ואחזקת המישרד.
הכנסות החברה בשנת־פעולתה הראשונה ,1974—1973 ,היו 15 מיליון לירות.
ההכנסות בשנת-פעולתה השנייה ,1975—1974 ,היו 10 מיליון לירות. השנה מוערכות
ההכנסות ב־ 12 עד 15 מיליון לירות.
בשלוש השנים האחרונות, שחן הראשונות לפעולתה, הכניסה החברה לפני הוצאות
37 עד 40 מיליון לירות. אף אם נניח שההוצאות לשכר ולמישרד (שיבעח אנשים)
הן מיליון לירות לשנה, הרי שהרווח חנקי של שלושה סוחרי-הנשק, בשלוש שנים,
הוא 34 עד 37 מיליון לירות.
כל זאת לפני הורדת מס, כמובן.

איר יוצאים מן הבוץ הכלכלי?
גדול הכלכלנים של זמננו, ג׳ון קנת
גלבריית, העניק לאחרונה ראיון מקיף
לשבועון האמריקאי ״יו.אס. ניוז
אנד וורלד ריפורט,״ על הדרכים לחיחל-
צותח של אמריקה מן המשבר הכלכלי.
דבריו כה מתאימים לישראל, וכח הפוכים
למדיניות רבימביץ _ זנבר, עד
שחשוב להביא את עיקריהם לידיעת
אזרחי ישראל :
• האינפלציה בזמננו נובעת מן ה מאבק
בין האיגודים המיקצועיים והמעסיקים
(כולל הממשלה) .האיגודים ה•
מיקצועיים שואפים להישגים — המעסיקים
מחזירים לעצמם את הכסף מכיסו
של הצרכן.
• הנסיגה הכלכלית מקורה במדיניות
מכוונת של צימצום האשראי על-
ידי העלאת הריבית, ואין היא עונה על
הבעיות. הדרך שיש להמליץ עליה היא
קיום שיעור״תעסוקח גבוה עם מחירים
יציבים, וזאת על-ידי התערבות המדינה
בדרך של פיקוח על המחירים והשכר.
במקביל יש לנהל מדיניות פיסקאלית, שתאפשר
ביקוש ברמה, התואמת את כמות
המיצרבים שהמשק יכול לספק כשהוא
עובד במלוא כושרו.
9חגורם המאזן את הביקוש חוא מע־רכת-המיסים.
דרושה שיטה של העלאת
והורדת מיסיס בגבולות מוגדרים, כדי
לקיים את היחס הרצוי בין הביקוש
לייצור. אלה הם צעדים לא-נעימים, אך
האלטרנטיבה היחידה היא אבטלה
ואינפלציה.
• צעד נוסף הוא שימוש מינימלי
במדיניות מוניטרית, ושימוש בעיקר במדיניות
פיסקאלית. כן דרוש תיכנון

קפדני בכל תחומי המשק.
<• את הפיקוח על המחירים והשכר
יש לבצע באמצעות חוקים, ולא לסמוך
על מצפונם של האזרחים• נוסף לפיקוח
יש להגביל את הוצאות הייצוג של המנהלים,
מטעמי שיוויון. יש להעמיק את
גביית המיסים, ולהחמיר את התקנות לבל
יישארו חורים. אין לאפשר השתמטות
ממיסים, כאשר דורשים מן השכי רים
פיקוח על שכרם.
• אם מתהווה מחסור בסחורות בזמן
הפיקוח, כתוצאה מעליית הביקוש
על ההיצע, אות היא כי המדיניות הפיט-
קאלית רופפת מדי. הפיתרון כאן אינו
בפיקוח, אלא בהידוק החגורה התקציבית.

הפיקוח חייב לחיות ממושך ומתמיד.
ייתכן כי יצמצם את ההכנסות מן
העסקים, אולם אבטלה ואינפלציה פוגעות
בעסקים בצורה חמורה עוד יותר,
כך, למשל, מדיניות מוניטרית (צימצום
אשראי והעלאת ריבית) מענישה קודם-
כל את תעשיית הבנייה ותעשיות הנזקקות
להלוואות.
• עקרונית, כאשר האבטלה יורדת
מ״* 4עד * ,5כשיש לחצים לעליות מחי רים
בכל המיגזר, וכשיש מחסור במיג־זרים
הכפופים לפיקוח, זה הזמן לקיצוץ
מיידי של התקציב והעלאות מיסים. הריסון
במשק בא מהר יותר, כתוצאה
מהעלאות מיסים, מאשר טצימצום הוצאות.
בסיכום:
למישטר הכלכלי האמריקאי
דרוש ניהול קפדני, מתמיד ויעיל.
אי״אפשר עוד לחזור לימיו של אדם
סמית.

מכירת מיגרש בית״ר ביפו
מנחל טינהל־מקרקעי-ישראל האלוף
(מיל ).מאיר זורע, הורה למנוע את
העברת הבעלות על מיגרש-הכדורגל של
בית״ר-יפו לקונה המייועד, הקבלנים־
האחים אלה. שטח המיגרש הוא 35
דונם, ועל-ידי מכירתו קיוותה תנועת״
תחרות להשתחרר ממרבית חובותיה. לפי
ההסכם, שטרם נחתם, בין תנועת החרות
לאחים אלה, יתנו האחים מיקדמה של
כ 2-מיליון לירות. תנועת החרות תקבל
יותר משליש מן ההכנסות ממכירות הדירות
העתידות להיבנות, ומעריכים כי
חלקה יגיע ל 40-מיליון לירות, שיתחילו
לזרום בעוד שלוש שנים.
המיגרש הוא בבעלות מינהל״מקרקעי-
ישראל, ולכן יכול חמינהל למנוע את
העברתו לאחרים• זורע חורה כי אם ייצא
המגרש מבעלות בית״ר, או יחדל לשמש
למישחקי כדורגל, יחזיר המינהל את
המיגרש לבעלותו.
התערבות זו של המינהל מחריפה מחדש
את בעיית החובות של תנועת-
החרות. קודם־לכן, עשו ראשי תנועת-
החרות את חסדר-התשלומים הבא: ה חוב
לסוכנות, בסך 2מיליון דולר,
יוחזר תוך ארבע שנים מן ההקצבה ה שנתית
של הסוכנות לתנועת־החרות, שהיא
כחצי מיליון דולר. נעשה הסדר גם
עם ״בנק לאומי״ על תשלום החובות
המגיעים לו, משך שלוש שנים. נותרו
נושים פרטיים ב־ 40 מיליון לירות, מהם
קבוצת עורך־הדיו שמעון טברסקי,
שלה לבדה מגיעים 15 מיליון לירות. להם
הבטיחו לשלם ממכירת המיגרש ביפו
וממכירות נכסים אחרים.
בימים אלה מוכרת תנועת-החרות את
אולמי החתונות ב״מצודת זאב״ לאולמי

״גילטון״ ב 4-מיליון לירות, ועוד 2מיליון
תקבל ממכירת סניפי בית״ר בערים
הגדולות. כן הוחל במשא-ומתן למכירת
מיגרש״הכדורגל של בית״ר בנתניה, שניתן
על-ידי עיריית נתניה, ולכן אין ה-
מינהל יכול למנוע את המכירה.
ההכנסות מתרומות בחו״ל הן זעומות,
ותשמשנה לכיסוי שוטף של פעולות
תנועת־החרות, כתוספת להקצבות
החודשיות מטעם הכנסת וההסתדרות.

מנב״ל זורע
במקום כדורגל 40 ,מיליון

״כלליי מבר בקנדה
שד 5מיליון דולר
מנכ״ל קונצרן ״כלל״ ,אהרון דוברת,
חזר לאחרונה מקנדה, שם סיים בהצלחה
מכירת אמיסיית איגרות־חוב של
״כלל״ ב-ו מיליון דולר. הקבוצה ה קנדית
מחזיקה עתה באיגרות״חוב ומניות

של ״כלל״ ב 9-מיליון דולר, והיא בין
בעלי-המניות הגדולים. לקבוצה יש שלושה
נציגים במועצת-המנהלים של ״כלל״:

יואל גרייסמן,
והרוויי גולדמן.

פוזלנס

וילפר

^ בוק דיסקונט וישואן
בוק ברקליס זיסקונט

ע ם ברטים זה
תובל לחבל

עד 300ל״י ביום
24 שעו ת ביממה ב 15-מקומות ברחבי הארץ.

לפנותבוקר. בצהרי היום או בחצות הלילה 24 .שעות ביממה תוכל
למשוך כסף במזומן. עד 300 ליי. ללא תור. ללא הצגת תעודות
או משיכת שיק. אם אתה לקוח של בנק ריסקונט
או בנק ברקליס ריסקונט ובירך כרטיס הדיסקתטומט ־ תוכל
למשוך כסף במזומן בכל עת. א

) 1הכנס לחריץ את כרטיס
הדיסקונטוסט שלך.
דלת הדיסקוגטומט תפתח אוטומטית.
הורד אותה.

ג) הקש את סספרך הסודי.
אם טעית. הקש ונסה שנית.

)3הקש את מספר הטיכלים
הדרוש לך.

)4משוך את כרטיס הדיסקונטומט.

)5הוצא את הכסף מהמיכלים.

)6החזר את המיכלים הריקים.
השאר את הדרת פתוחה.
הדלת תנעל אוטומטית
לאחר 20 שניות.

לרשותך במקומות הבאים:
• תל־אביב: יהודה הלוי 27 דיזומף 24ו • חיפה: הרצל 16
• באר־שבע: ההסתדרות 2־8
ככר מלכי ישראל
ככר אתרים (יותקן בקרוב נתניה: ככר ציון 26
• ראשון לציון: הרצל 87
• ירושלים: בן יהודה 11
• חולון: סוקולוב 68
האחים 2־ בית הכרם

בת־ים: רוטשילד 33
רמת־גן: הרצל 50־ ככר רמב־־ם
פתח תקוה: הברון הירש 28
רמתה שרון: סוקולוב 60
בשלבי ביצוע 5יחידות נוספות .

011 דיטקונט לישראל״!וון 1וק(י 0דיסקתט;

ססס

במדינה העם הודע ה עד פ שי ט ת ־ רגל
בתחנה התורכית הישנה
שד־סבסטיה נקבע השבוע :
ממשלת ישרא? מצוייח
במצב שד התפרקות
כאשר איש־עסקים אינו יכול לעמוד
בהתחייבויותיו, הוא מכריז על פשיטת־רגל.
הכרזה זו פירושה: איני יכול לפרוע
את חובותי, איני מסוגל עוד לתפקד.
השבוע הכריזה ממישלת־ישראל על פשי-
טת־רגל כזו.
היא הכריזה, קבל עם ועולם: איני יכולה
עוד לעמוד בהתחייבויותי. איני מסוגלת
להפעיל את החוק. איני יכולה לבצע את
ההחלטות של עצמי.
הכרזה זו ניתנה לכמה אלפי מפגינים
קנאיים בסבסטיה, שהכריזו מרד גלוי נגד
הממשלה החוקית של המדינה. ממשלת-
ישראל הודיעה שתפנה אותם בכוח. אולם
כאשר הגיעה עת הביצוע ׳,נסתבר לממשלה

שמש אלופים כאשר הם נמצאים בתר-
גילי־שדה, והאחרת מסוג פדו שהאנ טנה
אשר הזדקרה מנגה העידה כי היא
שייכת ל״גורילות״ ,שומרי-ראשז של שר ד,ביטחון
שמעון פרם, ניסו להתקרב אל
דלת המירפאה של התנחלות אלון־מורה
בסבסטיה.
למרות מאמציהם של הגורילות, אשד
האוזניות שעל אוזניהם פלטו קולות שידוד
מהירים, ו*של מאות החיילים שניסו
ליצור שרשרות אנושיות בלתי־חדירות,
לא הצליחו שתי המכוניות להגיע עד
לדלת המירסאה.
באותה עת בקעו צעקות וקריאות מתוך
החדר, הנמצא בקומת־הקרקע של המיבנה
המרכזי של תחנת־הרכבת בסבסטיה. בתוך
החדר, שממנו סולקה קודם־לכן ציפי,
החובשת הבלונדית של ההתנחלות, ישב
שמעון פרם עם האלופים יונה אפרת
ומרדכי שלו, ועם מנהיגי גוש-אמונים
חנן פורת, בני קציובר ומנחם פליכם.
הקהל שהתגודד סביב החדר חילק את
זמנו בין שירת עם ישראל חי לביז קרי-
אות־גנאי לעבר פרס :״עוכר ישראל! נאצי!

צה״ד לוחץ את ידי המנצחים*
הצבא דא הניט

שאין לה היכולת הגופנית והנפשית לעשות
זאת (ראה להלן) .היא התקפלה.
ממשלת לווינגר. לא היתה זו הכרזה
חד-פעמית, כשם שאין פשיטת־רגל חד־פעמית.
אחרי
כניעה זו תבואנה בהכרח כניעות
לאורך בל הדרך. כל קבוצת־קנאים, הרוצה
להתנחל במקום כלשהו, בדי לכפות על
המדינה מדיניות שהרוב הגדול של תושביה
אינו רוצה בה, תעשה דין לעצמה. השבוע
כבר דלפה ההתנחלות הבלתי־חוקית לשט חים
רבים. לא היה זה סוד, שגורמים
מרכזיים בשילטץ נותנים יד לחנועודפוסש

הדבר לא יישאר מצומצם לנושא ההתנחלות.
אם הממשלה אינה מסוגלת להפעיל
את החוק כלפי קבוצה אחד של אזרחים,
המורדים לגד השילטון על רקע מדיני
— מדוע לא תמרוד גם קבוצה אחרת?
מדוע לא ימרדו משלמי־המיסים, המואסים
במיסוי בלתי-ישווהז מדוע יקבלו את הדין
עבריינים מכל הסוגים. המואסים בחוק
הפלילי ז
ממשלה שאינה מסוגלת להפעיל את
החוק, חדלה להיות ממשלה. השבוע, בתחנה
התורכית הישנה של סבסטיה, נקבע
כי ממשלת-ישראל נמצאת במצב של
התפרקות, וכי השילטון המעשי נתון,
במידה רבה, בידי אנשים כמו הרב משה
לווינגר וח״כ גאולה בהן.
התנחלות הכגיעה בסבסטיה

המתגחזים אייטו ער
שרומו שר השר פיס —
והממשרח גבגעה רחם
שתי מכוניות, האחת ואגו! צבאי, המהעולם
הזה 997ז

לא ניתן לד לצאת מכאן!״ הרב משה
לווינגר, רבה של קיריית־ארבע, ערך דקות
אחדות קודם לפו סצינה אשר גרמה אף
לכמה מן החיילים ששמרו על שרד,ביטחון,
לפרוץ בבכי. הוא פרץ מן ה חדר
בזעקה נוראה, בקול שלא מן העולם
הזה. תוך ששפתיו שותתות דם מנשיכת
שיניו, קרע את חליפתו הדהוייה וצעק:
״שר־ר,ביטחון רוצה שנתפנה! רוצים ש-
נעקור מביתנו! קירעו ביגדיכם, אימרו
קינח!״

אנשי גוש־אמונים כסכסטיה ממתינים לשימעון פרס
פרס ברח
שאננות. היום, כשאתה רואה מד! קודד׳ באן,
אתה רץ אלינו״*.
המשורר חיים גורי, אשר טען בי הגיע
לסבסטיה כדי לערוך כתבה עיתונאית
עבור מעריב, הצטרף לישיבה. הוא אימץ
את הצעתו של אריק שרון, שביקר במ קום
בלילה הקודם, לפיה יותר לחלק
מהמתנחלים להישאר בשומרת — לאותו
חלק המהווה את גרעין אלת־מורה — תוך
כדי שהם משתכנים במחנה צבאי סמוך,
מחנה שומרון, ומנהלים שם היאחזות.
לפי הצעה זו יישאר כוח־צבא בתחנת*
הרכבת של סבסטיה וישמור על המיבנים,
בפיקוחם של אנשי ההתנחלות, שלהם
תותר נישה חופשית למקום. נם בתוך
המחנה הצבאי יוכלו אנשי גרעין אלון-
מזרה לנהוג כאילו בביתם שלהם ,״מבלי
שכל שי״ן־גימ״ל יוכל לומר להם מה
לעשות, מתי להיכנס ומתי לצאת.״
שימעון פרס דחה את ההצעה על הסף.
ניראה כי הפגישה עם ראשי גוש־אמונים,
הסצינה של הרב לווינגר והקריאות שהוש מעו
נגדו, דחפו אותו להתנגד להתנחלות,
יותר מכפי שהיה קודם שהגיע למקום
במסוק•
השיחה הגיעה למבוי סתום. הציבור
האדיר, שפנה כאלף איש. לחץ על החיילים,
שהפעם היו מאחת היחידות הלוחמות
של צה״ל, בניגוד לפעמים קודמות,
בהן הביאו טירונים, עולים־חדשים,
כדי לפנות מתנחלים, דומה היה שבכל
רגע הם עלולים לפרח לתוך המידפאה.

נגד הממשלה, בכנותו את שריה ״סוכני
פתח,״ נאום אשר ליבה את היצרים עוד
יותר.
הישיבה הסתיימה. פרס צריך היה למהר
לישיבת ממשלה ׳שהייתה אמורה להתחיל
בשעה ארבע אחר־הצהריים ולישיבה מקדימה,
באותו נושא, אשר אפורה היתד,
להתכנס חצי-שעה קודם־לכן. היה ברור
שפרס לא יוכל להגיע אל המכוניות, כדי
שאלה יפנו אותו לגיבעד, הסמוכה, שם
ניצב המסוק שלו, וכי הקהל יסתער עליו.
בעוד הרב לווינגד קורא לעבר פרס:
״אתה לא ראוי להיות שר בישראל, אתה
האזרח שמעון פרס!״ פנה חנן פורת אל
פרס ואמר, :״אדוני השר, אנחנו רוצים
שתצא מאלון־מורה בצורה מכובדת.״
דבריו של פורת הם קודש בסבסטיה.
כהרף־עין עברה הידיעה בקרב הקהל הג דול
:״יש לפתוח את המצור על פרם
ולהניח לו לעבור נסתלק הצידה, ונבכה
על בהרות בבל,״ קרא לוויגגר. פרס הופיע
בפתח הבניין. פניו היו מתוחים. ניכר ב-
שר־הביטחון כי הוא פוחד עד־מוות. הוא
החל צועד ברגל, מבלי להשתמש במכוניות
שהוכנו, לעבר המסוק על הגבעה.
הקהל הגדול ליווה אותו בשירת התיקווה
רמה, ולפרות הוראת מנהיגיהם, היו כמה
עשרות צעירים שהתגודדו סביבו ואיימו
על שלומו בצפיפותם.
מה שלא הצליחו לעשות הגורילות ה מאומנות
ומאות החיילים החמושים, השיגה

״הי,מים האחרונים של המזי גה
דמותו של לוויגגר בעל העיניים
הבורקות, הזקן הסתור והפנים הסגופים,
הסעירה את ההמון עד כדי סכנה לשלומו
של פרס. הגורילות הסתובבו במקום באי־מנוחה,
וסגן־אלוף צעיר, שהיה ממונה על
החיילים, הודיע, :״אני לא אחראי יותר
לשלומו של השר.״
השיחה שהתנהלה בתוך המירפאד, באותה
עת היתד, קשה עוד יותר מן האווירה
בחוץ. כתב העולם הזה, שהאזין לה בעד
החלון, שמע את מנהיגי גוש־אמונים צו עקים
לעבר פרם :״הממשלה שלך לא
מבינה מד, קורה כאן! אלה היפים האח רונים
של המדינה, ה־שעות האחרונות!
אתם הורסים את המדינה! יישפך דם רב
אם תנסו לפנות אותנו בכוח, וגם זה
לא יעלה בידיכם.״ כל הסבריו של פרם,
שנאמרו בקול שקם אך רועד כלשהו, נתקלו
בתגובתם האחידה. :״שימעון, אתה
סוטה מהעיקר. אנחנו מדברים איתך על
גורל עם ישראל, ואתה מדבר על דברים
טכניים לא-חשובים. לפני שבועיים היינו
אצלך, והתחננו לפניך להסכים להתנחלות.
אז הסתכלת עלינו מגבוה, בעליונות זב־
* זז״כ גאולה כהן ואלוף־פיקוד המרכז
יונה אפרת.

ריקוד הניצחון לפני תחנת הרכבת
לווינגד ניצח
״לפתוח את המצור:״ רבה של
תנועת־הנוער בני־עקיבא, הרב משדדצבי
נריח, נשא ברמקול מאולתר נאום־הסתה
* זה אינו מדוייק, משוס שפרס הגיע
לסבסטיה לאחר שבוע ישבו לא ביקר
במקום שוס נציג ריישמי של ההמשלה
או של צה״ל, לאחר שאנשי גוש־אמוניס
פנו אליו בקריאה לבוא למקום ולשוחח
איתם ,״כדי למנוע שפיכות־דמיס.״

הוראה אחת של ראשי גוש־אמונים, ולמ רות
הפחד שניכר על פניו, עשה פרס
את דרכו למסוק בשלום. ישיבת הממ שלה,
שנערפה כעבור כחצי שעה, היתד,
סוערת לא פחות. לפני הישיבה התקיימה
התייעצות של ארבעה ממשתתפיה: ראש־הממשלה
יצחק רביו, השר ישראל גלילי,
שהוא יושב-ראש הוועדה להתנחלות ב-
(המשך בעמוד )20

כ די להגיע לדרג ת אל־־מ בצה־־ל

צרין ר

נןצ ׳ ן להיות

מחתן1

בחמש סגולות אלה: תעודת־לידה. תעזדת־קצין. סבלנות. להיות
בחור טוב־ ־ ואם אפשר לא לעשות ביזיונות חמורים מדי

והוף ך אותו ג 1ו1ה!

ך* כר צכאות לזעדלם מופרת התופעה של, דרגת^
הסבלנות״ — היא הדרגה שאליה יכול להגיע כל
קצץ רגיל, כימעט בכל מיקרה.
ברגיל, נעה ״דרגת־הסבלנות״ ברמת סרדרס״ן. בצה״ל
מוכה־האינפלציה, מקומה גבוה הרבה יותר ויימצא ברמת
אל״ם־תא״ל.
בץ ששת־הימים ליום־הכיפורים התפתחה וגם הוגדרה
אצל כוחותינו המקובלה, שכדי להגיע לדרגת אל״מ-תא״ל
צריך הקצין להיות מחונן בארבע סגולות מייוחדות־במיגן
אלה: תעודת־לידה, תעודת־קצין, סבלנות ו״להיות בחור
טוב״ >או, לחליפין, לבחור מה שקרוי בז׳רגץ הצה״לי
״סוס״ מצליח — או בלשון פחות־סימפטית, להתחבר
לקליקה חזקה ובעלת־השפעה).

,,סגולה׳׳ חמישית, רצוייה אף לא הכרחית,
היא ״אי־עשיית־כיזיונות״ ,שתכופות ייושמה
כהצלחה מכוחה של חדילה מירכית: השומר
נפשו מעשייה מציל עצמו, כידוע, גם מכיז־יונות.
אבל,
כאמור, לא תמיד היו הביזיונות נרשמים או
נזכרים לחובה. בשעת־רצון של הדיץ הקובע, האם להעלות
בדרגה את בחורנו או לאו, נקל לארבע הסגולות
האחרות שמנינו — ובעיקר לרביעית — להכריע את
הכף לצד הזכות, לעיתים גם לטובתו של ביזיונר כתני,
ואפילו על מעשים, אשר בצבא יותר קונוונציונאלי היו
עשויים לעורר הירהורים על כתת־הירי, קודם למחשבות
על עליה בדרגה. לנושא קידום הקצין נשוב בסקירה

מבין נד וזצבאמו חוציוייס
(ובכללם נמה עוביים)
מצו׳ בידי צררל שיא
..הגובה הממוצע של
הרוגה החימיזד
נפרדת! וכאן נאזכר את התופעה רק כסימפטום של נחי תות
מעמד הדרגה בצה״ל, ושל פיזורה ביד רחבה מדי,
וכימעט בלא בקרה של ממש.
תיקון מעמדה וחשיבותה של הדרגה, תוך הפיכתה
למה שעליה להיות — דהיינו, מכשיר חיוני ומרכזי
בקיום פירמידה צבאית נכונה ויעילה — ייתכנו רק באמ צעות
רפורמות, שלכאורה נראות פשוטות ביותר ומוב נות
מאליהן. אולם בפועל יהיה ביצוען קשה מאד, מהיו תן
נוגדות את המנטליות הבסיסית של צה״ל, כפי שעוצ בה
והשתרשה עוד טרם יום־כיפור.
אמנם, בנקל יינתן להראות, כי רוב פרטי הרפורמה
הנחוצה, כפי שאפרטם, אינם אלא חיקוי, או יישום׳ של
מקובלות אוניברסליות — ובאופן פורמלי גם צה״ל מכיר
ומחייב אותן. על כן יימצאו, רובן, ב״פקודות המטכ״ל״
לדורותיהם.

אין ניתן לבחון כיאות ולטפל בכל נושא או בעייה, אלא
בדרך של הגבלתם וניתוקם, ולו באורח מלאכותי לא-
מעם ורק לצורך הדיון, מן העולם־ומלואו בו הם קשורים
ואת החלקים מחברים אחר כך לשלב אחד. עד כמה
ש״עולם הדרגות״ עצמו נוגע, יש לראות את רפואת
חלאיה של פירמידת־הדרגות בצה״ל בנקיטת כמה צעדים׳
שעיקרם שינויי תפיסות וגישות, לעומת אלה ש־תארנו
במאמר הקודם:

כל קצין יעלה כדרגה אך ורק כדי ל*

לפני שבועיים הפסיק הפרשן הצבאי של ״העולם
חזה״ לשעה קלה את סידרת כתבותיו על ליקחי
יום־הכיפורים, כדי לטפל בנושא אקטואלי חיוני.
תחת הכותרת ״שלכת על הכתפיים״ מתח ביקורת
על אינפלציית הדרגות בצה״ל.
בעמודים אלה הוא ממשיך בכתבה זו, ומציע
הצעות מעשיות לתיסוף הדרגות.

ייא״ בנימיו עמידרור -מלא חלל שנוצר: ואך ורק על כסיס כישוריו
והתאמתו האישיים, כיחס לרעיו.
קריטריון כפול זה חל ויפה בכל בתנאים ולכל הצרכים.
משמעו: אם צה״ל איננו זקוק, למשל, לתא״ל
נוסף, לא יעלה אף אל״ם אחד בדרגה, אפילו יהיה
כישרוני כשד. וכשייווצר הצורך בתא״ל חדש, יעלה לדרגה
זו אותו אל״מ, אשר כישוריו והתאמתו האישיים לתפקיד
המדובר מעמידים אותו לפני לכל אל״מ אחר בצה״ל
לעניין תפקיד זה.
דבקות עיקשת בקריטריון זה תבטיח, שבעתיד תי-
בטל׳ אוטומטית, ועל הסף, כל מגפת ״שלכת״ חדשה,
אחרי מילחמה, לפניה, בין מילחמות, או לקראת השלום.
גם תיעלם תופעת ההעלאה בדרגה ,״כי מגיע לו״:
כל עוד אין הצבא זקוק לבעל־דרגה מסויים, לא יועלה
איש אליה, אפילו רבות זכויותיו בבניין הארץ. וכאשר
צרכי הצבא מכתיבים העלאה בדרגה, לא ייהנה מכך מי
שהיה ״בחור טוב״ משך 20 השנה האחרונות, כל עוד
נמצא בצה״ל אפילו אחד טוב ומתאים ממנו (ולוא יהיה
זה האחרון ״בחור לא־טוב״ וגם פחות ותיק).

• מוסד ״הדרגות האישיות״
ויימחק.

המנטליות הלבנטינית־למחצה הנוכחית שלנו גורמת.
שכל חריג ״לטובה״ הופך מיד תקדים מחייב ונפוץ :

אך המציאות מלאה כמות כה גדולה של
יוצאים־מן־הכלל, עד שכהצטכרותם הפכו הם
הכלל.

גרוע מזאת — רבים מדי בין בכירי צה״ל חייבים
את עלייתם בדרגות לקריטריונים המעוותים הקיימים
(כלומר, ליוצאים־מדהכלל שנעשו הכלל)! ומן המפורס מות
היא, שאין אדם נוטה לירוק לבאר ממנה שתה,
או לערער את היסוד עליו הוא ניצב, תהא טובת העניין
והציבור אשר תהא.
אולם כל הדברים הללו רק מסבירים את הפרובלמטיות
של הרפורמה, ואין בהם לגרוע משהו מנכונותה —
או מהכרחיותה.

18 . 1

ווו

הגיע הזמן כי •ובן
שאי־אפשו מרם
צבא מודח׳ על
בסיס התפיסה של
״שתי קאר״וות לקצין
• הפז״מ — מגדיר את סרק הזמן המיני־־
מלי, לא את המכסימלי.
גם בעידנים שבין ״שלכת״ לרעותה, בהם היה הם ז״מ
משמעי, היתד העלייה בדרגה, בסוף הם ז״מ, אוטומטית-
למעשה, אף לגבי הקצין הרגיל והממוצע.
זוהי, כמובן, נטיית־׳לב טבעית בהחלט, אבל אסור
להיסהף אחריה: גם קצין מוכשר׳ שהגיע לסוף הפז״מ.
יועלה בדרגה רק אם יימצאו צורך ותקן מתאימים.
ולא — ימתין בסבלנות.
מובן כי הצבא, מצידו, צריך לעשות כמיטב יכול תו׳
כדי שקצין מעולה לא יבזבז זמן מייותר — כלומר,
פרק־זמן ממושך מדי, לאחר תום הפז״מ — ברמת-
תפקידים שכבר נעשתה נחותה מכישוריו. לרוב יימצאו
לצבא די אמצעים ודרכים להבטיח זאת. אולם, מבחינת
ההכנה הנפשית ותפיסת מהות הפז״ט, מן ההכרח שיבץ
כל קצין, כי אץ עליו להמתין, בסופו, להעלאה אוטומטית
וכי השלמת הפז״ט היא אמנם ״תנאי הכרחי״ ,אך
לא ״תנאי מספיק״.

תקוים מוט׳ הוד
• ״הדרגה התימנית״ של כד תפקיד —
מתייחסת רק לשיאו.

רא 1118,דור
ץ* שם *מבעיית הדרגות אינה קיימת לעצמה, ולא
נוצרה בחלל ריק, מובן כי גם תיקונה, אי־אפשר לו
שייעשה רק ב תו ך עצמו, אלא ייתכן רק כחלק ממערכת
כוללת של יישור־העיוותים — וזו כרוכה בשינויים יסודיים
במנטליות החברתית והמיקצועית של צה״ל. אולם

ייעדם

״ הוא קיבל דרגה אישית — ולי לא מגיע אבל
המוכשר, בלאו הכי אמור להימצא בראש סדר־הקדימד
יות לעליה בדרגה! ומי שאיננו הכי־מוכשר, אין ממילא
כל טעם או צידוק לעשות בעבורו יוצא־מן־הכלל.
* העז ״מ -קו ד ש.
״פרק-הזמדהמינימלי״ לעלייה מדרגה אחת לגבוהה
ממנה גקבע כדי להבטיח, שקודם לעלייתו בדרגה, יצבור
כל קצץ את הנסיון, הידע והבגרות המיזעריים ,
לצורך מילוי מוצלח של תפקידים בדרגה וברמה גבוהות
יותר.
קיצור הסז״ם משמעו, אם כן, העלאת קצין בדרגה.
קודם שבשל לכך במידה הנחשבת מינימלית — לפי מושגיו
ותפיסותיו של צה״ל עצמו׳ שאינם מן המחמירים
דווקא. עצם קביעת פרק־זמן מסויים כ״מינימלי״ הופכת
כל פרק־זם ן קצר ממנו לתת־מינימלי. איך אפשר להעלות
בדרגה קצין, שביודעין ובמוצהר איננו עונה לדרישות
המינימום — ועוד לדבר על ״איכות״ ז
על אחת כמה וכמה כך, שאין בוררים רק את הנפו־ליונים־בכוח
לקידום על פי פז״מ מקוצר, אלא מעלים,
לצידם, עימם ואף לפניהם, ערימות־ערימות של חבריהם
(ביניהם גם שאינם כל־כך-נם וליונים) כמעט ללא הבחנה.
במייוחד יוקפד על הפז״מ בדרגות הנמוכות יותר —
עד אל״מ (ועד בכלל) — ורק מרמת אל״מ ומעלה יש
טעם והגיון לוותר על פז״מ ולהעלות בדרגה רק לפי
״הקריטריון הכפול״ ,של צרכי צה״ל והיתרון בכישורים
ובהתאמה האישיים.
פאטון כוכב רביעי — רק בסוף !

כיוון ששיטת ה״יו־יו״ הבריטית — לפיה יכול קצץ
לעלות ולרדת בדרגה, לפי שינויי תפקידיו, בתוך הפז״ס
— לא תיתכן אצלנו (לפחות לא בדור הנוכחי) חייב
צה״ל לאמץ את הגישה, שאין כל צורך חיוני להעלות
כל קצין לדרגה התיקנית של תפקידו החדש. אין כל
רע, או פסול׳ בכך, שסרו צעיר. אך מוכשר, לדוגמה,
יתחיל ויסיים מחזור שלם של תפקיד־רס״ן, או יותר
ממחזור אחד כזה׳ בטרם ייעשה רס״ן — לאחר סיום
ם ז״מ הסרן. כמובן.
הפיצוי והפרס המגיעים יובטחו באמצעות.הדרך המקובלת׳
של הצמדת המשכורת ושאר ההטבות, לתפקיד —
ולאו דווקא לדרגה, כך שאותו סרן ייהנה ממשכורת ומ־

הטבות של רס״ן. להענקת הדרגה התיקנית היד לקבלת
התפקיד, חשיבות של ממש רק בתפקידים הבכירים ביותר
— של אלוף ורא״ל. משום מיעוטם (מיספרית) ,של
בעלי־התפקידים הללו ,״ייצוגיותם״ ,וכן מפני ריבויים
היחסי של קצינים בדרגת תא״ל, הכפופים לאותו אלוף,
מהווה מתן הדרגה לו מיידית למינויו, מרכיב חיוני למע מדו
וליוקרתו.
בימים הרחוקים ההם, של קדם־ששת־הימים׳ לא היו,
גם בצה״ל, ממהרים מדי להעניק את הדרגה התיקנית,
מיד למינוי. המיקרה הבולט ביותר, הזכור לי׳ נוגע
למוטי הוד, אשר מונה ב־ 1966 מפקד חיל־האוויר, בלחצו
האישי של עזר וייצמן ובניגוד לדעת רבים מאד בצמרת
צה״ל, וגם בחיל־האוויר. בהיכנסו לתפקידו היה הוד

במרחב עוביו סאיל
לאלוף נחוץ
להרעיד עוד דרגה
אל״מ (טרם הונהגה אז בצה״יו דרגת תא״ל) ,והפך אלוף
רק כעבור זמן־מה, משהוכיח את יכולתו בתקרית מסד

יימת בצפון.
אפשר להתווכח, על הצידוק הענייני שב״השעיית״ דר גת
האלוף למוטי הוד, אבל חשובה הרבה יותר העובדה,
שהיו ימים, שבהם סברו וקיבלו גם בצה׳יל, שאין כל
הכרח להתאמץ להדביק על, כתפי הקצין, את הדרגה
התיקנית מיד ברגע קבלת התפקיד, וכי מוטב ומותר
להימנע מכך, כדי שתישאר 1פת־חה האופציה להסרת
הקצין מתפקידו החדש והרם ׳,״ולהשבתו לתפקיד זוטר
יותר. אבל שעה שלגבי קצינים בנן פקידי אלוף — שבוודאי
נבחנו היטב־היטב קודם לכן — יש ליישם תפיסה
זו רק במיקרים מיוחדים, הרי לגבי קצינים העולים
לתפקידי סגן־אל״מ, צריה, ונחוץ ליישמה כדבר רגיל.

תמונת פד מרחב־התפקידים של רמות סגן־
טד־אל״ס צריבה להראות, בקביעות, שחלק נבכר
מקצינים אלה, ואפילו רובם, דרגתם נמובה
מזו התיקנית ושפיכת הדבר היא רק הקפדה
אדוקה על פז ״מ;
בעיתות טילחמה, או לאחר מילחמה, שעה שאבידות
והתרחבות מזרזים את הקידום. צריכה נטיה זו להתחזק,
לא להיחלש: אמנם, לא יהיה מנוק, בנסיבות המתוארות,
מהעלאה חפוזה וסיטונית יותר בדרגות — אבל הדבקות
בפז״ט תשמור בידי צה״ל את האמצעי היעיל היחיד,
לעצור את, השיטפון״ ולבקר אותו, תחת שייטבע בו,
תוך סחיפתה ומיטוטה של• פירמידת-חדרגות. הרי מובן,
כי קידום־בתפקיד, הנעשה בחפזון• ותחת לחץ, רק כדי
לסתום חורים קריטיים, שנבעו פתאום, איננו יכול להי סמך
על שיקול־דעת ובחינה מספיקים.
שיטת ה״ריץ״רץ)״ של הצבא הבריטי — המאפשרת
החזרה מיידית לתפקיד ולדרגה נמוכים יותר, בכל עת,
לפי הפז״ט שאיננו בר־שינוי — מגלמת את הפיתרון
האידיאלי לבעייה זו. בצבאות. כגון צה״ל, שבהם איננה
נהוגה וגם יקשה להכניסה, הכרח חיוני הוא, שיימצאו
בידי הצבא דרך והזדמנות ממוסדים אחרים, לבדוק כל

נפוצה וחלה בעיקר בתפקידי־מטה, מינהלה והדרכה;
ולגבי ״עוזרים״ ו״-סגנים״ שונים וראשי ״מחלקות״ ,״מדורים״
,או ״ענפים״ ,במיפקדות העליונות.
כתוצאה מכך, עוות בצה״ל היחס הנכון בין פירמידת
הדרגות. של תפקידי־פיקוד לזו של תפקידי ״העזר״ לכל
מיניהם וסוגיהם: כמעין גירסה צה״לית של העדפת ״סק טור
השירותים״ על ״סקטור. היצרנים״ ,נהנים האחרונים
מדרגות גבוהות מדי ביחס לראשונים.

למשל: דרגת קצין־המטה הגבוה כיותר,
ככל עוצבה, אמורה להיות — והינה — ככל
הצבאות הנאורים, נמוכה, כרמה אחת, מזו של
מפקד-המישנה המיידי, שבאותה עוצבה: ובאותם
מקרים, יוצאים מן הכלל, שבהם אין
מאפשרת פירמידת-הדרגות פער זה ומכתיבה
דרגה שווה, יהיה קצין־המטה ״זוטר״ כדרגתו,
לעומת מפקד־המישנה.
כך׳ באוגדה בריטית, דרגת המטה הגבוהה ביותר היא

טבלתה שוו א ה
בבא (יבשה)
בריטי

בבא ו-ח״א
אמריקאיים

לויטננט שני
לויטננט

לויטננט שני
לויטננט ראשון

בייגדיר־מרל
מייג׳ר־מרל 1מייג׳ר־מו־ל
לויטננט״גנרל לויטמט־מרל
ן גנרל(״מלא״) גנרל (״מלא״) גנרל גנרל
גנרל
| גנרל גנרל גנרל גנרל פילדמרשל

תפקיד פיקודי אופייני סגן
סגן ראשון
סרן

מפקד״אוגדה
מפקד״קורפוס
מפקד״ארמיה
קבוצת־ארמיות
מפקד־זירה
רמטב״ל זרועי
רמטכ״ל עליון __ רב-אלוף

מינוי־חפוז גם לאחר שנעשה, כדי שיוכל לחזור בו ולבטלו,
אם הדבר מתבקש.
במקום שבמצבים אלה, או לקראתם, ידבק צה״ל.
בעיקשות מיוחדת, בפז״מ — עוגן הצלתו ובסיס־הבקרה
היחיד שלרשותו — הרי דווקא בהט הלך בדרך ההפוכה
וזרה את ר.ם ז״מ לכל רוח. באופן זה חסם צה״ל בפני
עצמו, במדידיו ובאופן אפקטיבי ביותר׳ כל סיכוי לבק־רה־חוזרת
ולתיקון עיוותים, שכוזמאזו ממינויי־לחץ
חפוזים.

הפז״ס, יחד עם הסדר. הטוב והיחסים הנכונים
כפירמידת־הדרגות, נסחפו ונשטפו במבול
עלי-הדרגה, אשר ״השלכת״ ,כהתקף כי*
תי־ניתן־להשבה של אמוק תיפקודי, השילה על
כתפי ״כל העולם״.
• הנמכת גובה הדרגות-התיקניות.
אחד הביטויים הברורים לאי־החשבת הדרגה יתגלה
בנטייה, האופיינית מאד לצה״ל, לחפש, בלא הרף, כל
הזדמנות ופטנט להעלות את גובה הדרגה־התיקנית, בכל
תפקיד ותפקיד.
סולם תפקידי-הפיקוד ד,וצ מיקשה ביחס — למרות
שגם בו ״הצליח״ צה״ל, בכמה תפקידים, לקבוע דרגות־תיקניות
גבוהות מן המקובל (וההגיוני) .לכן, התופעה

1רב-אלוף \ רנ-אלוף [ רב-אלוף

לויטננט-קולונל, ודרגת מפקדי־המישנה (המח״טים) ,בריגדיר,
גבוהה ממנה בשתי רמות. בצבא ארצות־הברית
דרגת ״ראש־המטה״ היא קולונל ״זוטר״ ,לעומת קולונל
״בכיר״ ,שהיא דרגת המח״ט — ובכל העוצבות שמעל
לאוגדה יהיה ראש־המטה נחות בדרגתו לעומת מפקדי־המישנה.
הצבא המערב־גרמני אמנם, העתיק, לאחר מיל־חמת־העולם־השניה,
את שיטת־המטה האמריקאית, אבל
הוריד את דרגת ראש־המטה באוגדה ללדטננט־קולונל,
כך שהפער הנכון מתקיים בו לכל האורך.
בצה״ל, כאמור, המצב שונה — לטובת קצעי-המטד.
(ושאר בעלי־התפקידים־שאינם־פיקוד) ,מה שגורם תאו צה
מוגברת ומתמדת של התהליך האינפלציוני, ומעוות
בקביעות את פירמידת־הדרגות, תוך הרחבת־יתר והכבדת-
יתר של ראשה.

להוריד מלמעלה למטה
ך £תיקונו של עיוות זה נחוץ׳ קודם כל. להפוך את
/ביות ״דחיקת״ הדרגות, שתהיה מלמעלה למטה, במ קום
שהיא כעת מלמטה למעלה. דהיינו: כיום, נוטלים

דרגת־תיקנית של תפקיד מסויים ורואים ״הכרח״ ,שדד
דרגה־התיקנית של המקביל לו והגבוה ממנו, תהיה גבוהה
תמיד יותר.

כמידה שרואים צורך בפער כין דרגותיהם
של שני תפקידים עוקבים ב״קו״ תפקידים
מסויים, יש ללכת כדרך ההפוכה: ליטול את
הדרנה־התיקנית של התפקיד הגכוה — ולק•
בוע דרגה נמוכה יותר לזה יטמתחתיו:
שנית, יש לחסל את הנוהג, שאותו תפקיד עצמו זוכה,
ברבות השנים, לדרגה־תיקנית גבוהה יותר, למרות שלא
חל שינוי מהותי בו.

כהמשך, אפשר וצריך להנהיג את ההכחנה
כין,,ככירות׳׳ ו״זוטרות״ כאותה דרגה עצמה.

בצבא הבריטי, למשל, ניתן היה למצוא שרשרת-
פיקוד, בה נמצאו שלושה תפקידים, זה מעל זה, וכולם
באותה דרגה: מפקד הארטילריה באוגדה היה בריגדיר
(אל״מ) ,זוטר״ ! מפקד הארטילריה של הקורפוס הגבוה
ממנו, היד. אף הוא בריגדיר, אך, בינוני״ ,וקצין
הארטילריה במיפקדה הגבוהה יותר, של הארמיה, אף
הוא דרגתו בריגדיר, אבל ״בכיר״.
בארצות־הברית הדרגה הגבוהה ביותר, בכל שלוש
הזרועות, היא גנרל ״מלא״ (ארבעה כוכבים) ,שהיא דר גתו
התיקנית של מפקד־ארמיה (אגב, פטון, כרעיו מפקדי
הארמיות האחרים, היה רק לויטננם־גנרל, של 3כוכבים,
שהיא דרגתו התיקנית של מפקד קורפוס בלבד — ולוואי
עלינו כמה, תת־תיקניים״ כמותו) .כך, אותה דרגה עצמה
משרתת כעת את 5—4הרמות העליונות בכוחות ארצות-
הברית ואין פרץ או צווחה, משום שמוקנים לה 5—4
רמות־מישנה של בכירות. גם לצה״ל אין התופעה זרה
לגמרי: למשל: דרגתם התיקנית של מג״ד ושל סגן-
מפקד־חטיבה׳ הגבוה ממנו, היא סא״ל.
הנמכת הדרגות־התיקניות, כאמצעי ראשון־במעלה
לתיסוף מעמד הדרגה בצה״ל, צריכה להתחיל מפירמי-
דת תפקידי־הפיקוד. אותם תפקידי־פיקוד שקבועות להם
כיום. דרגות גבוהות מדי — ובכמה מיקרים, בעיקר

כדי רעלות בדרגה רצו
שהקצין יבחר ב..שס־ -
נחמו, יתחבר לקליקה
חזקה ומצליחה
בפיקוד על אלמנטים מסייעים מסויימים, אף גבוהות עד־להתמיה
— יקוצצו מייד לרמתם הנכונה.

אבל עיקר ההנטכה כתפקידי־הפיקוד יתבטא
כקביעת שתי דרגות־תיקניות לבל תפקיד
(באשר הדבר אפשרי) ,מה שייצור נם
מתח-דרנות כאותו תפקיד עצמו.

כך, לדוגמה, אם דרגתו התיקנית של תפקיד־פיקוד
מסויים היא כיום רס״ן, יש להפוך אותה לדרגת סרך
רס״ן! ואז, באותה יחידה יהיו רוב הקצינים באותו תפ קיד
מסויים, בדרגת סרן, ורק הבכירים בהם יקבלו, בבוא
זמנם, רס״ן.
כיוון שייעשה תיקון זה בתפקידי-הפיקוד. יש לעשות
(חמשו בממוד )26

1. 19

במדינה
(המשך מעמוד )17
•שטחים, שימעון פרם, ושר־המישפטים חיים
צדוק.
פרס שינה דעתו. פרס ורבץ היו
הקולות המתונים בישיבה זו. למרות •ש בישיבה
קודמת שלה הסמיכה הממשלה
את שניהם להפעיל כוחות כדי להוריד
את המתנחלים, העלה פרס את רעיון
הפשרה של שרון־גורי. בפגישתו עם המתנחלים
דחה פרס רעיון זה מכל וכל,
אולם עתה, משהבין כי, גם רבץ אינו
מעוניין בהיתקלות עם המתנחלים, שינה
את דעתו והעלה את הצעת־הפשרה. צדוק
יצא בחריפות רבה נגד המתנחלים, ויש ראל
גלילי, הידוע בדעותיו הניציות, הפתיע
כשקרא גם הוא להפעלת כוח נגדם.
אולם גלילי עשה שגיאה כשטען בלהט
דדשיחה :״אם אין אפשרות להורידם, הממשלה
צריכה להתפטר.״
אם יש בכוחו של מבט להרוג, היה
המבט ששלח לעברו ראש־הממשלה יצחק
רבין באותו רגע, קוטל את גלילי במקום.
גלילי הבין היטב את משמעות תגובתו
של ראש הממשלה, ומשך כל מהלך הדיון
וכן בישיבת הממשלה שנערכה לאחריו,
לא פצה את פיו יותר — אם־כי, באופן
רישמי לפחות, הוא הישר הנוגע בעניין
יותר מכל אחר בממשלה.
בישיבת הממשלה כימעט שלא היו הפתעות.
שרי מפ״ם הזהירו שוב מפני אנר*

הא איבדה

גורם למילחמה זו ואם החיילים ייגררו
אליה, אך התוצאה של פיגוי-בכוח תהיה
שיהודי ירים יד על יהודי ויישפך דם,
וזאת מבלי שאני בטוח שנצליח לפנות
את המתנחלים כמו בפעמים הקודמות.״
ישראל גלילי עזב את ישיבת הממשלה
קודם סיומה, ויצא כדי לנסות לאתר את
חיים גורי. היה ברוד לו, עוד לפני שהס תיימה,
כי רבץ ופרס החליטו לקבל את
רעיון הפשרה. גלילי ביקש להציל במעט
את יוקרת הממשלה, ותידרך את גורי:
״דאג לכך שהצעת־הפשרה תבוא כבקשה
של המתנחלים, וכי הם יצהירו כי מלבד
הגרעין עצמו יפנו, עם קבלת ההצעה,
כל המתנחלים את השטח מרצון. כי חשוב
שייראה כאילו המתנחלים ביקשו מה ממשלה,
ולא שהממשלה הציעה למתנח לים,
ואז נסכים שיישארו שם.״
גורי דהר לסבסטיה. אך כאן הוא נתקל
בהתנגדות קשה לרעיון מצד כמה מר&שי
המתנחלים .״אנחנו יכולים להמשיך להילחם
כאן,״ טען מנחם פליכס ,״הם לא
יצליחו להוריד אותנו אף פעם.״
בשעה ארבע לפנות־בוקר התקשר גורי
עם גלילי, מכפר-יונה שליד תול-כרם, הודיע
לו כי המתנחלים מסכימים להצעה.
עוד קודם־לכן ביקש חנן פורת פגישה
נוספת עם שימעון פרם, הפעם בתל־אביב,
והודיע לו :״גוש־אמונים יקבל לבסוף את
הצעת הפשרה, ויגיש אותה לממשלה.״
בד בבד עם ישיבות הפשרה ודיוני השלום
של האגף המדיני־דוחני של גוש־אמונים,
התכונן האגף המיבצעי ל״רע
ביותר״ ,לאפשרות שהמשא־והמתן יתפוצץ,
ויחידות׳ צה״ל יופיעו עם שחר כדי
לפנות את המתנחלים בכוח. הכוח של
המתנחלים, ששהה במקום, הידלדל במשך
שבוע ההתנחלות עד כדי 1000 איש
בלבד.
צווי ־•גיוס דחוסים. מייד יצאו דחוסים
צווי־גיוס. מכל רחבי הארץ החלו זורמים
בלילה מאות חובשי כיפות — בני
מושבים, אנשי עיר ואפילו בני קיבוצים
— לעבר תחנת־הרכבת של סבסטיה. סיי רים
בהדרכתו של מאיר הר־ציון, אשר
עשה באותו לילה בטנדר שלו אלפי קי לומטרים
בדרכים־לא-דדכים, העבירו קבו-
צות־ענק של מתנחלים תחת חוטמיהם
של שומרי עשרות המחסומים שהוצבו
על הדרכים הראשיות.
הבוקר של יום השני השבוע מצא את
מחנה התנחלות אלון־מורה כשבו אלפיים
מתנחלים, אלפי קילוגרמים של ציוד,
מזון ומשקה, ושלושה בתים טרומיים חדשים
נוספים. אבל בכל אלה לא היה צורך.
הממשלה נכנעה למתנחלי סבסטיה.

צה״ל
עוגז־ההזגלר.
האם סחיבת מזכרות
ועתיקות היא גורמח
מקובלת כין
קציני צח״??
פרס ברגע השכירה
פחד בעיניים
1כיה והתמוטטות הדמוקרטיה, אם ייכנעו.
; אילו נמצאו שני שרי ל״ע, גידעץ האוזנר
ומשה קול, בארץ, ודאי היו גם הם
מצטרפים אליהם. מרבית שרי המערך,
ובתוכם גם — להפתעת רבים — שר־המישטרה
שלמה הילל, הצטרפו לדיעה
כי יש לפנות את המתנחלים בכוח, ומייד.
חיים צדוק, אשר נטל לעצמו את כתר
הלוחם במתנחלים, עוד בישיבה הקודמת,
והשיווה את פרשת סבסטיה לזו של אל־טלנה,
היה החריף מכולם• .שלושה שרי
המפד״ל, בראשותו של זבולון המד, הציעו
שלא להשתמש בכוח נגד אלון־מורה —
הצעה שפירושה קביעת עובדה בשטח.
כאן עשה שר הבריאות ויקטור שמטוב
שגיאה כמו זו של גלילי .״חסר לנו
בן־גוריון שיעשה זאת,״ אפר. הוא זכה
לתגובה חריפה של ראש־המפשלה, שאמד
לו :״לא בדגוריון הוא שחסר לנו, אלא
הפלפ״חד
משמעות הפסוק: אי־אפשר לסמוך על
צה״ל שימלא פקודה לפינוי הפולשים.
גורי דהר לסכסטיה. לפני דיברי
הסיכום של רביו, סיכם אותו שימעון פרס,
בעד ראיה שחזר זה־עתה מן המקום.
פרס הודיע לממשלה כי צה״ל ״אינו
ערוך למילחמות־אחים. לא משנה מי ה

חיילי
צה״ל שנסוגו מהגדה המיזרחית
של תעלת־סואץ, בעיקבות הסכם־ההפרדה
הראשץ, לקחו עימם לא דק זיכרונות מארץ
המנגו מבותרת תעלות־ההשקייה. כמה מהם
לקחו עמם גם מזכרות־צילומים, חלוקי-
אבנים צבעוניים וחלקי ציוד צבאי של
הצבא המצרי.
אבל היו גם כאלה שנטלו עימם מזכרות
בעלות ערך רב יותר. כך, למשל, הורה
אחד הקצינים הבכירים בצה״ל לחיילי
יחידתו, להעמיס על משאיות עוגן ענקי
של ספינה, שהיה מוטל בנמל עדאבייה
ועוד מערכת רהיטים, ששימשה בזמנו את
מיפקדת הצי המצרי בזירת ים־סוף.
מזכרות אלה. שהועברו לגדה המערבית
של התעלה יחד עם ציוד היחידה הצבאית,
נועדו לקשט את הווילה של אותו קצץ
בכיר בשכונת הרצליה־פיתוח, שם הוא גר.
הקצין ספג נזיפה. הפרשה התפוצצה
זמן קצר אחרי הנסיגה מאפריקה. אחד
הקצינים הזוטרים ביחידתו של אותו קצץ
בכיר ניסה, לדבריו, למנוע מהקצין הבכיר
לעשות מעשה, שבלשון פשוטה אינו אלא
נטילת שלל. כאשר הקצין הבכיר לא נענה
לאזהרתו, צילם הקצידהזוטר את מעשה
הטענת העוגן והרהיטים, שלח את התצלומים
לרמטכ״ל.
כאשר החל הבירור בפירטי התלונה, ניסה
הקצץ הבכיר להתגונן בטענה כי כל מה
שנטל לביתו כמזכרת מהשהייה במצריים,

אולם נציג אש״ף, שנאם במיסגרת זו, לא
יכול היה להרשות לעצמו מחווה פייסנית
כלפי ישראל — רן מפאת חומרת ההפצצה
עצמה, הן מפאת החרמת הישיבה על־ידי
ישראל, הן מפאת סיגנונו הקיצוני של הנציג
האמריקאי דניאל מויניהאן (״ביריון
מן המערב הפרוע,״ לפי הגדרתי של הנציג
הבריטי •).
משום כך רק חזר נציג אש״ף. צעיר
בן 4ג מיפו, על הסיסמות השגורות של
אש״ף.

ממשלת ישראל
את השליטה

גם מעשים פייסניים מסויימים,
שתוכננו למועד קרוב, נידהו.

על עצמה
ך * גידפה הקיצונית ביותר באה דוו1
!,קא מארצות־הברית. היא צוטטה גם
בטלוויזיה הישראלית.

על-פי גידפה זו, החליטח ממשלת
ישראל להפציץ את המחנות
כלבנון כדי למנוע כעד יאסר ערא
פאת להתקדם צעד-אחר-צעד לקראת
ההפרה כישראל.

על־פי ידיעות מוסמכות הסכימו ביניהם
יאסר עראפאת, הנשיא הסורי חאפז אל-
אסד וממשלת ברית־המועצות כי אש״ף
יעשה צעדים גלויים לקראת ההברה בישראל.
כדי לאפשר את הזמנתו לוועידת-
השלום בז׳נבה. ארצות־הברית גם הודיעה
כי תכיר באש״ף אם זה יכיר בישראל.
מול התפתחות זו, שבח ראתה ממשלת
ישראל סכנה חמורה ביותר למדיניותה,
באה ההפצצה הקטלנית בלבנון. למעלה ממאה
אנשים נהרגו, ביניהם יותר מחמי
שים
נשים וילדים. הזעם במחנות־הפליטים
הגיע לשיא חדש. גל •של שינאה אנטי-
ישראלית הציף את הפלסטינים. כך נמנעה
מעראפאת האפשרות לעשות צעדים נוספים
לכיוון השלום.

היה זה הסכר מחוכם — המלמד
הרכה על הצורה שבה מצטיירת
כיום דמותה של ישראל גם
כארצות-הכרית.

ההפצצה האטה את ההתפתחות,
אך לא יכלה לעצור אותה.

אין ספק שהתנופה תתחדש במלואה
כשבועות הקרובים.

סכין בגב הידדיס
*\ ם לא נועדה ההפצצה במכוון ל־עצירת
תהליך ההפשרה הפלסטינית —
למה היא נועדה ז

ככל העולם נשאלה שאלה זו —
בסקרנות, כתמיהה ואח בסלידה.
לא נמצאה לכך תשובה סבירה.

מא3־א1ורי גזי כוונה?
ף • יוגלי ״ א׳ ״!יסד. זי אי! לה ע.
׳)ן מה •שתסמוך — ולו רק מפני שתיכנון
מאקיאוולי כזה היא מעבר לכוח־החשיבה
של ממשלת־ישראל.

אך אין־ספק כי ההפצצה — גם
אם לא נתכוונה לכך — גרמה לתוצאה
כזו.
אחרי ההצהרות שנשא יאסר עראפאת ב מוסקבה
(ראה מיסגרו!) היו צפויים צעדים
נוספים• לדינאמיות זו נקבע ליודזמנים
מכורש: ב־ 14 בינואר יתקיים במועצת״
הביטחון הדיון על חשלום בהשתתפות
אש״ף. לקראת דיון זה התכוון אש״ף ל עשות
שורה ש,ל מעשים פוליטיים להכשרת
הקרקע להכרה׳ הדרגתית בישראל.

ההפצצה יצרח מצב פסיכולוגי,
שהיקשה עד כך.
נקבע דית דחוף במועצת־הביטחון, ואליו
הוזמן זו הפעם הראשונה גם אש״ף.

היה עוגן ישן וחלוד. הוא האשים את
הקצין הזוטר שהתלונן נגדו, כי זה הגיש
את התלונה כנקמה על שלא הועלה בדרגה.
בבירור שנערך כתוצאה מהתלונה נמצא
הקצין הבכיר אשם בנטילת העוגן, כקישוט
לחצר הווילה שלו. הוא ננזף על ידי
הרמטכ״ל. זמן קצר אחר־כך אף הועבר
מהתפקיד שבו כיהן נמהלך הסילחפח.

אולם תנופת־ההתפתחות לא נשברה לגמרי.
כך הכריז פארוק קאדומי, שר־ההוץ
של אש״ף, בעיתון איטלקי, כי אש״ף אינו
יכול להכיר בישראל, כל עוד אינו מייצג
שום מדינה. היה זה רמז רישמי לכך ש־אש״ף
אכן עשוי להכיר בישראל, אם זו ׳
תכיר בו כנציג מדינה־פלסטיגית־בדרך.
נוסח זה דומה — במהופך — לזה שהציע
בשעתו השר־דאז אהרון יריב: שישראל
תכריז על נכונותה להכיר באש״ף כאשר
זה יכיר בישראל.
חשוב עוד יותר: בכתבה שנכתבה בלי
ספק בהשראת יאסר עראפאת עצמו הודיע
יונתן רנדל, הכתב הנודע של וושינגטון
פוסט בביירות, כי הודעת אש״ף במוסקבה1 ,
מהשבוע שעבר, פירושה נכונות להכיר
בישראל בגבולות .1967 תמורת הקמתה של
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה (ראה

מיסגרת).

מבחינה תעמולתית, ודתה ההפצצה שואה•
תמונות הנשים והילדים ההרוגים
פורקמו בהרחבה כימעט בכל ריש תות־הטלוויזיה
בעולם, בעיתונים ובשבועונים.
היו אלה תמונות־זוועה. והן האפילו על
פרשת רמת־מגשימים. לשווא ניסו נציגי
ההסברה הישראלית ליצור קשר בין שני
המאורעות. גם ידידי ישראל לא היו מוכ נים
להשוות את הריגתם של ארבעד, בחורי-
הישיבה, שהיו חיילים. ושנמצאו בהיאחזות
בשטח כבוש, עם הריגת נשים וילדים מן
האוויר במחגות־פליטים.
מבחינה פוליטית, לא היתד. התוצאה
• סוד גלוי הוא בארצות־הברית שמויני־האז
משתמש בדיוני. האדם למטרה אחת
בילבד: לרכוש לעצמו פופולריות בקרב
חיהודים, לקראת הצגת מועמדותו לתפקיד
סנאן זור של מדינת ניו־יורק. ביגלל פופולריות
זו, גס אין הנשיא גיראלד פורד מעז
לפטר אותו, כפי שהיה רוצה.

השבוע צצה הפרשה, והועלתה מחדש.
חיה זח כאשר הפרקליטות הצבאית החליטה
להאשים את הקצין הבכיר, ששמו נאסר
לפירסום, ולהעמידו לדין בבית־מישפט
צבאי. כתב־האישום הוגש רק כעבור שנה
שלמה של לבטים והיסוסים. שכן, הקצין
הבכיר הבהיר כי הוא עומד להתגונן בכל
האמצעים העומדים לרשותו.
העולס הזה 1997

הא היה המידע מהימן?
* : 26.11.75 בהודעה לעיתונות
מגלח אורי אבנרי בי נסיעתו הסיתאו־מית
סל יאסר עראפאת למוסקבה באה
כדי להכין צעד מסוייס ״בכיוון להכרה
ביסראל״ .על־פי מקורות ״הקרובים ל־

אבגדי:
ערפאת עשוי
להודיע על ״הכרה
מסויימת״
בישראל
,,ידיעות אחרונות״26.11.75 ,
צמרת אש״ף״ הודיע אבנרי, בי נסיא סוריה
החליט להתנות את הארכת חטנ•
דאט של כוח־החירום בגולן בהזמנת
אש״ף לדיון על השלום במרחב. לשם
כך שיבנע אטד את עראפאת לעשות צעד
אשר יקל על הזמנתו לפורומים בינלאומיים.
דיברי
אבנרי מתפרסמים בידיעה של
כמה שורות ב״ידיעות אחרונות״ ,ובראיון
בטלוויזיה, המשודר בראש מהדורת החדשות
.״על חטישמר״ ו״ג׳רוסלם פוסט״
מעתיקים את הדברים מן הטלוויזיה.
• : 28.11.75 הטלוויזיה הישרא לית
מבריזה בתרועת״ניצחון, ביומן אירועי
השבוע, בי יאסר עראפאת פירשם
במוסקבה ״הודעה קיצונית״ נגד חשלום,
ובי ״ביד נתבדו הניחושים״ באילו יעשה
במוסקבה צעד לקראת השלום( .גירור
שנערך לאחר-מכן, לא הבהיר כיצד נולדה
ידיעה זו).
באותו יום נשאל יצחק יבין במשיגת
עורכי״עיתונים, בעיקבות הודעתו של
אבנרי, מה יעשה אם אש״ף יכיר ביש
פחות
חמורה. זה־פכבר נוצרה הסכמה ביד
לאומית כימעט מלאה על כך שוש להכריח
את ישראל לשאת־ולתת עם הפלסטינים.
הממשלות המעטות המגינות ^דיין על
מפשלת ישראל (בלי להסכים עיסה בנושא
זה) נחרדו מן ההפצצה• הן האמינו כי ישר אל
נועצת סכין בגבן.
הדיבורים על ״פעולת־מנע״ נוכח ידיעות
מבהילות על הכנות לפעולות־חבלה.
לא שיכנעו איש. חוץ ממויניהאן (שקיבל
את הגירסד, הישראלית במלואה, בשידור
אל בוחרידלעתיד. היהודיים) לא היה בעולם
אף אדם אחד שהביע נכונות כלשהי ל האמין
לגירסד, זו.

כעולם בולו נתמכר הרושם שההפצצה
רבת-הקורכנות נועדה
להיות אד-ורק תנוכה של זעם אץ־
אונים על החלטת מועצת-הביטחץ
להזמין את אש״ף לדיונים על השלום.

ו7״רוץ
1ש 1וו
* אכן — אם לא זה היה המניע, אסור
| היה לבצע את ההפצצה. שהרי היה
ברור מראש כי כל העולם יפרש את הדברים

שום מטרה צבאית, אמיתית או
דימיונית, לא היתה יכולה להצדיק
פעולה שגרמה לנזק מדיני והסברתי
כה עצום — נוסף על ח*
,היבטים המוסריים החמורים הבין
השאר, הסביר, הוא עתיד להזמין
)]מישפטו — אם יתקיים — שורה שלמה
קצינים בכירים, ששירתו בצה״ל ומשר־
|ם בו עד היום. באמצעותם הוא מתכוון
,וכיח כי נטילת עתיקות ומזכרות אחרות
היתה פריווילגיה בילעדית של מי
|הן כשר־הביטחון משה דיין, אלא היתד
מקובלת בקצונד. הבכירה של צה׳׳ל.
הזה 1997

ראל. ראש-הממשלה משיב :״אילו לסבתא
שלי היו גלגלים, היא היתה אוטובוס״
.בדבריו הבהיר רביו כי גם אז לא
יסכים לשאת־ולתת עם אש״ף.
• : 30.11.75״הארץ״ מפרסם,
במיסגרת, הודעה של אורי אבנרי, על
סמן אותם מקורות שסירב לזהותם, בי
בבר נעשה במוסקבה צעד חשוב לקראת
השלום, בהצהרת הסובייטית־חפלסטינית
שפורסמה בתום ביקור עראפאת שם. בן
מודיע אבנרי, מפי מקורותיו, שאם יוזמן

פנקה להצעה הסובייטית, שהמעצמות
תערוכנה לקיומה ולביטחונה של ישראל.
• : 3.12.75 דיברי אבנרי מתפרסמים
ברוב העיתונים (מילבד ״דבר״,
ו״ג׳רוסלם פוסט״) ובטלוויזיה .״העולם
הזח 1996 מנתח את הדברים ביתר
הרחבה, תחת הכותרת ״גלגלי הסבתא״.
• מ שן כ ל השבוע מפרסמים
עסקנים, פרשנים ועיתונאים שונים הודעות,
המטילות ספק באמינות דבריו של
אבנרי. איש מחם אינו מצטט את הנו

מרי: עופאת מוו תו ע ד
..מדינה ל או מי ת חי לוני ת״
מסיק זאת מההודעה שפורסמה בחום ביקורו במוסקבה] ,
המדברת על ״מדינה לאומית חופשית״

אש״ף לוועידת״השלום בז׳נבה, יצהיר ה־אירגון
בו־זמנית בי השתתפותו בוועידה
תהווה ״הכרת דה״פאקטו״ בישראל.
• : 1.12.75״דבר״ מפרסם הודעה
דומה מפי אבנרי.
במסיבת-עיתונאים
• : 2.12.75
בתל־אביב מנתח אבנרי את הנוסח המילולי
של ההצהרה המשותפת הסזביי-
טית-הפלסטינית, ואת נוסח הודעתו הנפרדת
של יאסר עראפאת במוסקבה.
הוא מסביר, בי התודעה מבריזה לראשונה
על נכונות הפלסטינים להקים
״מדינה לאומית״ ,הנוגדת את סיסמת
״המדינה הדמוקרטית החילונית״ .בהודעה
המשותפת בלולה הסכמה לחלוקת
הארץ, ולכל החלטות האו״ם המכירות
בקיומה וברינונותה של מדינת ישראל.
יתר על בן, הצהרת עראפאת נותנת גוש
ברוכים
בהפצצה קטלנית כזו מן
האוויר על ריכוזים של אוכלוסייה
אזרחית.
ההפצצה ההרסנית בלבנון לא היתרי תו פעה
חריגה ומבודדת. היא היתד! רק חולייה
אחת בשרשרת של מעשים ומחדלים,
שהצטרפו יחד לסימן־שאלה גדול לגבי
כושרה של ממשלת־ישראל לתפקד כגורם
הגיוני.
באותה שעה עצמה החליטה הממשלה להקים
שורה ארוכה של התנחלויות חדשות
בשטחים המוחזקים — מן הגולן ועד לסיני.
כל אחת מן ההתנחלויות האלה אינה
רק פרובוקציה גלוייה כלפי מדינות־ערב,
אלא גם נידבך נוסף בחומה שבה סוגרת
ממשלת ישראל על עצמה, כך •שלא תוכל
לזוז עוד בשום כיוון.

הקמת התנחלויות כנודן כשעה
זו פירושה הכרזה שישראל לא
תסכים לשום הסדר עם סוריה —
וככר נדחפת סוריה עוד יותר לזרועות
ברית-המועצות (ראה הנדון)
.זוהי גם סטירת־לחי להנרי
קיסיננ׳ר, המנסה למשין• את סוריה
אל צד המערב.
הודעת השגריר שימחה דיניץ, כאילו לא
איכפת לישראל שההתנחלויות תישארנה
בבוא היום תחת שילטון סורי, יכלה לעור}־
רק את הגיחוו שהיא ראוייד, לו•
הקמת התנחלות נוספת בסיני, דווקא
בשער. זו, היא פרובוקציה קיצונית כלפי
אנואר אל־סאדאת, שגם שאר מעשי ישר
צה״ל
הפסיד. עדויות אלה שהיה
בכוונתו להביא לבית־המישפם, היו אמורות
להבהיר בי לא מגיעים לו כל הרשעה או
עונש, שכן,הוא עשה מד, שעושים בולם,
ההל בשר־הביטהון ובלה בזוטר שבין
הקצינים הבכירים.
נראה כי איום. זה שימש לקצין הבכיר
עוגדדצלה. יום אחד בילבד אחרי שנפתח

סח המילולי המלא של הודעות מוסקבה
— שלא פורסם עד״בה בשום עיתון ישראלי.

: 8.12.75 אחד משני העיתונים
החשובים ביותר בארצות״הברית ״וושינגטון
פוסט״ ,מפרסם מפי כתבו בביירות,
יונתן רנדל, שהוא מומחה ידוע לענייני
המרחב, כתבה הקובעת בי ההצהרה ה-
סובייטית-הפלסטינית במוסקבה היתה
התקדמות חשובה לקראת הכרת אש״ף
בישראל. מתוכן הידיעה ברור, שהיא נכתבה
על סמך שיחותיו של הכתב עם
צמרת אש״ף. הכתבה מסתמכת על אותו
פסוק-מפתח בחודעת-מוסקבה שעליו הצביע
גם אבנרי, ומפרשת אותו בדיוק באותה
צורח.
לדברי רנדל, פירוש ההודעה הוא כי
אש״ף ויתר על רעיון ״המדינה הדמוקרטית
החילונית״ ,מוכן עתה להקים מדינת
פלסטינית לאומית לצד מדינת ישראל׳
ולהכיר בישראל בתוך גבולות בטוחים
ומוכרים ,״כנראה גבולות 1967״.
לדיברי רנדל, רואים גם מדינאים ערביים
אחרים בהודעה זו של אש״ף צעד
חשוב לשבירת הקיפאון ולקראת השלום.

ואשינגטוו פוסט״ כותב

בלחץ רוסי התקרב אש״ף
לנכונות להכיר בישראל
ויתור זה משתמע מן ההודעה המשותפת
בתום ביקורו של ערפאת במוסקבה״
״הארץ״8.12.75 ,
אל מחלישים את מעמדו בקצב מהיר —
וזאת אחרי שישראל עשתה עימו הסדר
חלקי שנועד, בין השאר, לחזק את מעמדו
כגורם הערבי המתון ביותר.
כל המעשים האלה מלווים בשיטפון בל״
תי־פוסק של נאומים והצהרות, מפי עסק נים
מדרג עליון ותחתון, שנועדו כאילו
להחריף את הגירוי.
היה זה אך אופייני, שעל רקע זה תעלה
שוב לכותרות אותה דמות עתירת־אסונות :
^שר ישראל גלילי. אדם הרה־שואד׳ זה,
אשר המיסמך הנושא את שמו (״מיסמך
גלילי״) על הקמת העיר ימית שיכנע את
סאדאת, לדבריו, לפתוח במילחמת יום־
הכיפורים, שוב מופיע עתה כנביא ההתנחלויות.

קשה
להעלות עד הדעת סימן
מכשר־ דעות יותר.

ו7ד״נה ומנועת?
ך ולת־הכותרת של התפתחות מטו־רפת
זו היתד, התמוטטות הממשלה בפרשת
טבסטיד( ,ראה במדינה) — כניעה
מבישה לכמה אלפי קנאים נחושי־החלטה.

כארץ ובעורם נצטיירה הממשלה
בגוף חסר־ישע, שאיכר את השליטה
על עצמו, הנזרק אנה ואנה,
והחוכט בזעם חסר-חשכון ככל
הכיוונים.
מישפטו בדלתיים סגורות, הוא נסגר בדלתיים
פתוחות.
ביודהדין הצבאי לא נכנס כלל לבעייה
האם נטילת מזכרות יקרות ועתיקות היא
נורמה מקובלת בקצוגה הבכירה של צה״ל.
הוא קיבל את טענת פרקליטו של הקצין
הבכיר כי אי-אפשר להענישו פעמיים על
אותה עבירה. כיוון שננזף בשעתו על

ייתכן שזו היתה התוצאה החמורה ביותר
של המאורעות האחרונים: שום מעצמה
בעולם אינה יכולה עוד להתייחס ברצי נות
לממשלת ישראל, למדיניותה ולהסבר־תה.

מדינות
ידידותיות מתחילות להתייחס
אל ישראל כאל מדינה
מופרעת, שאינה אחראית למעשיה,
ואשר יש לכפות עליה פית־רונות
לטוכתה היא — לפני ש•
תכיא אסון על עצמה.
הולכים ומתרבים הסימנים שישראל מתהילה
להימאס, פשוטו כמשמעו, על ממש לת
ארצות־הברית, ואף על העיתונים הרציניים
באותה ארץ, שהיו עד כה מיבצר
האהדה לישראל. במיקדה הטוב ביותר
היתד, מעוררת רחמים, ובמיקרים אחרים —
רוגז המוסווה אך בקושי.
אם תשתרש גישה זו, יהיה ניתוקה של
ישראל מן העולם כולו שלם ומושלם.
המעצמות ידונו על גורל המיזרח־התיכון
בלי השתתפות ישראל, מבלי להתחשב ב־דיעותיה,
וכאילו לא היתד, קיימת כלל.

הסמל העליון של תופעה נוראה
זו הוא היעדרה של ישראל מדיוני
מועצת־הכיטחון. צחוק־הנורד
הוא שההחלטה על כך נתקבלה
על-ידי ממשלת ישראל עצמה,
״פה-אהד״ ,כשיא חסר-תקדים של
טירוף־מערבות מדיני.
המעשה, טען עורך־הדין משה שווייג, אי־אפשר
להענישו על כך שוב, שבן הנזיפה
כמוה בעונש.
הקצין הבכיר יצא נשכר מהחלטה זו
של בית־המישפט, אבל צה״ל הפסיד. שכן,
גם עתה לא ברור: האם מותר לקצין בכיר
בצד,״ל ליטול מזכרות, כדי לקשט בהם
את ביתו, או שמא יש בכך עבירה ז

פגישה שנערכה בשעה 11 בלילה
בקרוואן של מנהל אופירה גרמה
לחרושת שמועות ולחישות סביב
בעלה של ח ־ כ שולמית אלוני
ן• שעה היונה אחרי חצות, כאשר
1 1הסמל התורן של נקודת־המישטרה ב־אופירה
התדפק על דלת הקאדאוואן שב מחנה
הממשלתי במקום. בפתח הופיע גבר
מוצק, שפניו חרושות חריצים עמוקים.
״מר אלוני,״ פנה אליו הסמל בהיסוס,
.״באתי לגבות ממך עדות. הוגשה מדד
תלונה.״״
ראובן אלוני ,56 ,מנכ״ל מרחב שלמה
והמלך הבלתי־מוכתר של שארם־א־שייך,
לא ידע אם לצחוק או לבמת. תחת זאת
נתקף בזעם .״איך אתה מעז?״ פנה אל
השוטר. ,״בשעה זאת של הלילה! תשלח
אלי את המפקד שלד מחר בבוקר!״
למחרת התייצב מפקד נקודת־המישטרה
באופירה לפני ראובן אלוני. הוא התנצל
בפני המנכ״ל :״השוטר חדש במקום, הוא
לא ידע בדיוק אל מי הוא פוגה...״
אבל גם מפקד־המישטרה חזר, בחצי-
גימגום, על בקשתו של השוטר מליל-
אמש .״,בחורה הגישה תלונה מדד אתמול
בלילה,״ אמר .״השוטר התזה לא ידע במי
המדובר• הוא רשם את התלונה. לפי ה־

השריר של מוערל, ראובן אלוני, ואשתו

אופי דע בא
פרוצדורה, אנחנו צריכים לגבות ממך

״אני לא מוסר שום עדות!״ התרתח
ראובן אלוני ,״כל מה שאני יכול להגיד
זה שהכל שקר וכזב!״
סירובו של אלוני למסור עדות היה
אולי, טעות פורמלית מצידו. שכן הסיש־טרה
מילאה במיקרה זה את חובתה.
בלילה הקודם התייצבה בנקודת־המישטרה
צעירה חטובת־גו בת ,19 התלוננה כי
ראובן אלוני ניסה לבצע בגופה מעשה
מגונה, אחרי שהזמין אותה בשעת־לילה
מאוחרת לקאדאוואן שבו הוא מתגורר ב מחנה
הממשלתי. תפקידה של המישטרה
היה לנהוג בתלונה זו, כפי שהיא מטפלת
בכל תלונה אחרת: לגבות׳עדויות ולבדוק
אם אבן יש בסיס לתלונה.
אבל ראובן אלוני היה ׳נסער מדי באותו
מעמד, מכדי לשקול זאת• עצם העזתה
של הצעירה לטפול עליו מה שנראה לו
בעלילה שפלה, הרתיח את דמו .״לא ייתכן
שעובדי־מדינה יהיו הפקר,״ הסביר לאחד-
מכן את סירובו למסור עדות .״מוכרחים
לשים קץ למצב שבו כל מי שמרגיש
את עצמו מקופח או נפגע, ירוץ למסור
תלונות כוזבות למישטרה.״

״אני אגרום
לך שתברח \״

מילביה עמר בת
ה־ ,19 תושבת
קיריית־מלאכי שעבדה כמלצרית באופירה,
ושהתלוננה נגד ראובן אלוני במישטרה.

^ אוכן אלוני, מי שכיהן במשך שנים
1ארוטת כסגן מנהל מינהל־מקרקעי-
ישראל, לפני שנתמנה לתפקידו כמנהל
מרחב־שלמה (מרש״ל) ,לא היה מופתע
מעצם הגשת התלונה נגדו.
לילה קודם־לכז — אותו לילה שבו
התלוננה סילביה עמר על הניסיון למעשה
המגונה בגופה — היא איימה עליו, לטענ תו.
כי הוא ״ישלם עוד ביוקר״ על סירובו
להעניק לה דירה בשיכונים הממשלתיים
שנבנו באופירה.
ראובן אלוני אינו מחלק דירות או
שיכונים בשארם. מי שמופקד על־כך היא
ועדה ממשלתית •בה חמישה אנשים, ש אלוני
הוא אחד מחבריה. לוועדה יש

קריטריונים קבועים, שעל־פיהם היא מעניקה
זכאות לשיכון במקום• מבקשי השי-
טניס חייבים להוכיח כי הם בעלי תעסוקה
קבועה במקום, וכי הם מתגודדים בו
עם מישפחותיהם. רק אז ניתן להעמיד
לרשותם את אחת הדירות המרווחות, בנות
ארבעה החדרים, שניבנו במקום.
אבל רבים מתושבי שארם רואים בראובן
אלוני את השריף המקומי של ה-
איזור, ששיטחו גדול משטח מדינת־ישראל.
הם רואים בו בוס בל־יכול, שבמוצא-
פיו תלוי גם אם יקבלו דירה במקום אם
לאו.
אחד מאלה היה חיים אדיאלי, מנהל
תחנת אגד באופירה. אריאלי הוא מוותיקי
התושבים של שארם. כאשר ניבנו השיכונים
במקום, ראה זאת כזכותו לקבל,
את אחת הדירות. אולם הוועדה, שהכירה
בוותק שלו, לא הקצתה לו דירה• הסיבה:
אשתו ושלושת ילדיו של אריאלי לא באו
לגור עימו באופייה. הם נשארו בצפון
הארץ. אדיאלי גם לא הצהיר כי בכוונתו
להביאם להתגורר במקום. הוועדה העדיפה
למסור את הדירות לסעלי־מישפחות,
בהם ׳אחיו של חיים אריאלי שירד לאופירה
עם מישפה תו.
אבל אריאלי לא השלים עם רוע הגזירה.
הוא סבר כי יש לנהוג כלפיו לפנים
משורת־הדין. הוא פנה אל מבקר־המדינה,
אל נשיא-המדינה. גם כאשר ביקר ראש־הממשלה
יצחק רבץ באופירה, העלה
בפניו אדיאלי את בעייתו• בכל המיקדים
נבדקו תלונותיו. התברר כי הוועדה פעלה
לפי קריטריונים מוצקים שאריאלי לא עמד
בהם. לקובלנתו לא היה יסוד.
אריאלי לא קיבל את הדין. הוא ראה
באלוני את אוייבו, היה מטיח בו ב פומבי
:״אתה עוד תראה! אני אגרום לכך
שתברח משאדם!״

פגישה בשעה
11 בלילה

מני כחצי שנה שכח לפתע חיים
/אריאל י את טינתו לאלוני.

איש

(מרש״ל) מטעם מישרד־הפיתוח,
בזכות עצמו, המרבה להופיע בג

אלוני הסביר לה כי הוועדה, המחלקת
את השיכונים, תתכנס בעוד שבועיים,
וקרוב לוודאי שתאשר להם את קבלת השיכון.

התלונה
היתה עלילה

1״שבועיים זה הרבה זמן,״ אמרה סיל־ביה
,״אנחנו צריכים דירה מייד. אין לי
איפה לשים את הילד!״
אלוני ניסה ללכת לקראתה. ברשות
מינהל מרש״ל נמצאות כמה דירות המיועדות
לרווקים. דירות קטנות אלה, בנות
חדר אחד, אינן מייועדות לחלוקה באמצעות
ועדת־השיכון. הפינהל רשאי להעניק
זכות־דיור בהן. אלוני הבטיח לברר
אם יש דירת־רווקים פנוייה, ואז למסור
אותה לאריאלי ולסילביה, עד שתאושר
בקשתם לשיכון בדירת־ימישפחה. סילביה
הסכימה, אבל התעקשה :״אני רוצה את
הדירה עכשיו!״
אך אלוני לא ידע אם יש דירה סגוייה.
הוא הציע לסילביה לחזור למחרת ול קבל
תשובה .״אני רוצה תשובה היום!״
התעקשה .״מחר בבוקר אני טסה לצפון!״
כפי שאירע בעבר, באותם יומיים ב שבוע
שבהם שוהים אנשי המינהל ב-
אופירה, הם עובדים עד השעות הקטנות
של הלילה. לפיכך הציע אלוני לסילביה,
אם הזמן דוחק לה, לחזור למישרד בשעה
11.00 בלילה. עד אז הבטיח לברד
עבורה אם יש דירת־רווקים פנוייה.
סילביה תפסה את אלוני בדרכו למישרד,
כמה דקות לפני השעה 11 בלילה. הוא
סיפר לה כי גילה, לצערו, שכל דירות־הרווקים
תפוסות, וכי יהיה עליה להמ תין
מיספר שבועות עד שתאושר בקשתה
לשיכח על-ידי הוועדה. סילביה סירבה
להשלים .״זה לא נכון!״ צעקה ,״אם אתה
רוצה, אתה יכול לתת לי דירה! אני לא
אעזוב אותך עד שאקבל דירה!״
אלוני •ניסה לחמוק מפניה. במקום ללכת
למישרד, הלך לחדרו שבקאראוואן במחנה
העובדים הממשלתי. סילביה לא הניחה לו.

יוסי ינאי

אחת לשבוע׳ למיד, יורד אלמי עם
צוות מישרדו ליום־יומיים לאופירה. באחד
מביקוריו אלה פנה אליו אריאלי והציע
להתפייס. היה בפיו סיפור הדש• לדבריו
הוא נפרד מאשתו וממישפחתו, שנשארו
בצפון. הוא הכיר צעירה, אבדלילד, ש עיסה
הוא חי עתה כבעל ואשה. הצריף
של אגד, שבו הוא מתגורר, אינו מתאים
למגורי מישפחה. לאוד זאת הוא מבקש
עתה להכיר בו כבעל־מישפחה, להעניק
לו את השיכון המבוקש.
אלוני הסביר לו כי עליו להגיש בקשה
בוועדה .״אנחנו לא פורמאלי׳סטים. אנחנו
מכירים בזוג כזוג גם בלי תעודה מהרבנות,״
אמר• ״תוך שבועיים תתכנס הוועדה,
ואני אמליץ לאשר לד דירה.״
עוד באותו יום הופיעה במישרדו של
אלוני בשארם סילביה עמר, תושבת קריית־מלאכי,
שעבדה בשארם כמלצרית במיז-
נון של גמל־ה,תעופה, המקומי הקטן. סיל-
ביה זכתה להתפרסם לפני כארבע שנים,
כאם הצעירה ביותר במדינת־ישראל. היה
זה אחרי שהרתה ללדת בהיותה בת 13
וחצי בילבד. האב המאושר היה צעיר
אשקלוני בן , 16 בשם ג׳ו עמר .״לא
קיימתי עימו יחסים של ממש,״ סיפרה אז
סילביה ,״אני לא יודעת איך זה קרה
שנכנסתי להריח.״
כדי להעניק את שמו לרך הנולד, הסכים
אז הנער האשקלוני לשאת את סיל-
ביה לאשה. הם קיבלו אישורים מבית-
המישפט, נישאו כשסילביה היתר. בחודש
השביעי להריונה• אבל זמן קצר אחרי
שילדה סילביה את בנם חל משבר ב־
/נישואי זוג־הילדים, והם נפרדו (העולם
הזה .)1801 סילביד, גידלה את בנה בדירה1טנה בקרית־מלאכי, סמוך לדירה שבה
זתגוררת אמה. היא נאלצה לפרנס את
7צמה ואת ׳תינוקה בעבודות שונות, עד
ש ורדה לשארם, שם הכירה את חיים
ת־יאלי ועברה להתגורר עמו.
*,אי עיקבות פנייתו של אריאלי לאלוני,
שב, ז אליו גם סילביה .״,אני האשד. של
אריאלי,״ הציגה את עצמה ,״יש לי
זטן בקרית־מלאכי. אתה מוכרח לסדר

העול־״ז

שבועות אחרי התקרית לנסיעה שהיתד.
מתוכננת, לדבריה, עוד לפני הפרשה עם
אלוני. היא שהתה באירופה למעלה מחודש
וחזרה לארץ, אך לא לשארם אלא
לקידיית־מלאכי, העיר בה מתגוררת אמה.
כיום מתגוררת סילביה יחד עם בנה
בן ד.־ 5בדירה הסמוכה לדירת אמה,
כשהיא טוענת :״אני את שארם לא רוצה
לזכור יותר! אני נשארת בקדיית־מלאכי!״
ייתכן שהפרשה היתד, מסתיימת בכך,
לולא צירוף בסיבות מוזר שעורר גל של
שמועות מרושעות. שבועות מיספר אחרי
התקרית באופירה לקה אלוני בהתקף-
לב, אושפז למשך שלושה שבועות בבית־החולים
ביילינסון.

כדור-שלג
מתגלגל

יי £שונות רעות החלו מרכלות כאילו
/קיים קשר בין התקף־הלב לבין התלונה
נגד אלוני — דבר שהיה משולל
כל בסיס. השמועות הגיעו עד למייסדרו־נות
הכנסת, ואף לאוזניה של שולמית
אלוני, אשתו של ראובן. היא -שמעה את
הגירסה כאילו נתקף אלוני בהתקף־לב
שעה שניסה להתעלם עם דיילת של
ארקיע. מובן שהיא פרצה בצחוק, שכן היא
היתד. עדה להתקף אותו קיבל בעלה בביתם
— בצריף־העץ השוודי בכפר־שמריהו,
אליו עברו להתגורר לפני 24 שנים, ב־מיסגרת
התנועה ״מן העיר אל הכפר״.
השרה־לשעבד גם שמעה כאילו היתד,
זו היא שנפגשה עם סילביה עמר, ושלחה
אותה לחו״ל כדי שלא לסבך את בעלה.
גם זו היתד, שמועה מצוצה מן האצבע.
שכן מנהיגת יעד לא נפגשה מעולם עם
סילביה, ולא ראתה אותה מימיה•
מאז התקרית באופירה חלפו חמישה
חודשים. אלוני החלים וחזר לעבודתו ב-
מינהל מרש״ל, כשהשמועות ממשיכות ל התגלגל
ככדור״שלג ההולך וגדל. לא היתד,
כל אפשרות להתגונן נגדן, שכן אי־ש
לא פירסם דבר ולא אמד דבר מפורש.
אבל הוא היה נחוש בהחלטתו :״בעניין הזה
אני הולד עד הסוף!״

סילביה עמר בין

גיל ארבע־עש־
11 1 /
בעת שהיתה כבר אם לתינוק

סיפר ראובן אלוני :״היא הקימה צעקות
ומנעה ממני להיכנס למישרד. ניסיתי
להתחמק ממנה והלכתי לכיוון חדרי שב-
קאראוואן. היא רדפה אחרי בצעקות וב איומים.
לא הספקתי להיכנס לחדר והיא
נכנסה בעקבותי. דרשתי ממנה לצאת —
אבל היא נשארה שם בניגוד לרצוני, כ שתי
דקות. אחר־כך יצאה ונעלמה.״
מסתבר כי היא עשתה דרכה ישר לנקודת
המישטרה המקומית, שם תבעה מהשוטר
התורן לרשום את תלונתה. ככל ה נראה
הרעיון להתלונן במישטרה לא היה
שלה. שכן, כפי שסיפרה סילביה עמר
אחר־כך, היא לא באה אל מחנה־העובדים
בשעה 11 בלילה לבדה. לדבריה, היה זה
אחיו של חיים אריאלי שהסיע אותה ב מכוניתו
כדי למצוא את אלוני ולקבל
ממנו תשובה לבקשתה.
שעה אחרי שהסתלקה, הופיע במקום
סמל־המישטרה, כ־שבידו תלונתה של סיל-
ביד, כי ראובן אלוני ניסה לבצע בגופה
מעשה מגונה.

״אגי לא
רוצה לזכור!״
* * לרקע זה בא סירובו של אלוני
ז ע למסור עדות במישטרה. אלוני, אישיות
ציבורית בזכות עצמו ובזכות רעיי תו,
ח״כ שולמית אלוני, ראה לעצמו פחי-
תות־כבוד להתגונן אפילו בפני מה ש נראה
לו כעלילד, שפלה.
רק כעבור ימים מיספר, כאשר הגיע
לאופירה מפקד המחוז הדרומי של ה־מיש
טרה, תת־ניצב חיים תמרי, הוסדר
העניין. תבורי הסביר לאלוני כי גביית
העדות מפיו היא חובתה של המישטרה.
בינתיים קבעה יחידת־המישטרד. במקום
כי תלונתה של סילביה כוזבת מעיקרה.
עתיות שונות על מעלליה של סילביה
בעבר, הביאו את המישטרה לקבל ללא-
עירעור את דבריו של אלוני, כי תלונתה
נגדו היתר. עלילה. לא נפתח גם כל
תיק־חקירה בעיקבות התלונה. מד. עוד
שבינתיים נעלמו עיקבותיר, של סילביה.
אי-אפשר היה לאתר אותה. שמועות סיפרו
כי יצאה לחו״ל.
ואמנם, סילביה נסעה לחו״ל מיספר

בעלה שר השוה

ראובן אלוני לצד אשתו שולמית, בתקופה ש
בה כיהנה כשרה בממשלתו של יצחק רבין.
לזוג אלוני שלושה בניס. שניים מהם משרתים כיום בצה״ל, השלישי הוא תלמיד תיכון.

213

רגעי לפני הוצת: קהל האוהדים של כפו־גביוול מסתער לעבו שעו וחובות
שך 24 שנים לא היה שום כוח שי-
) - 1כול להפריד בין שני האחים־התאומים
מרדכי (״מוטי״) ואהרון (״אהרל׳ה״) קינד
— עד לצהרי השבת האחרונה, היא השבת-
השחורה של הכדורגל הישראלי. מוטי נדקר
למוות על מיגרש-הכדורגל של מכבי רחובות,
לעיני קהל רב שאחיו ואביו היו
בתוכו.
כך הגיעה לל|יצד, האכזרי אגדת שני
האחים בעלי השם האחד: אהרל׳ה־מוטי.
רק מעטים יכלו להבדיל ביניהם, בשל ה־דימיון
המדהים במראיהם ובאופיים. אפילו
האב, אליעזר קינד, ידע להבחין בין בניו
רק כאשר נמצאו במרחק צעדים אחדים
ממנו. וכיוון שהיו תמיד יחד, הפך שמם
ברבות הזמן אהרל׳ה־מוטי. רק כך ניתן
היה להישמר מפני טעות בזיהויים.

לימודיהם היסודיים סיימו האהים בבית-
הספר בן־צבי, ואחר־כך פנו לבית־הספר
המיקצועי אורט בלוד, ללימודים במגמת
המסגרות.
״אני זוכר אותו כילד מלא חדוות־חיים,״
סיפר השבוע ידידו־מילדות של מוטי, אחי-
אב .״לחיות איתו בתור חבר, זה היה ממש
תענוג. לא היה אצלו משוא־פנים. הוא
עזר לכולם. הוא היה בחור -שקט, סימפטי
ועם המון חוש־הומור.״
היום כבר אפשר לגלות כי בהזדמנויות
שונות היו האחים, שדמו זה לזה להפליא,
מנצלים את דימיונם זה ברוח-שובבות.
לא פעם היו מופיעים זה במקום זה ב־מיבחנים,
מבלי שהמורים יוכלו להבחין
בחילופין• גם החברות והידידות לא ידעו
להבדיל בין השניים. אם האחד היה מתחיל
רומן, לא פעם קרה שהשני היה
ממשיך אותו בהצלחה. אבל כשנתגלתה התרמית
היו הכל מקבלים זאת ברוח טובה
ובצחוק, ני שני האחים גם־יחד היו עלי־
!זים, עדיני־נפש וטובי־לב. מעולם לא
ניצלו את דימיונם כדי להרע.

ווו וו
1וווו וווו י —וי ! ווויוו
המפונקת מכל הנערות היתה, כמובן,
אורית בת ה־ , 16 אחותם הצעירה של התאומים,
שהעריצה את האחים הגדולים

קטע מהתמונה למעלה, אחת מסידרת התמונות הבלעדיות,
שצולמו בידי אוהד־הכדווגל הרחובותי אריה
רם. ניתן לראות בה את האוהדים של, מכבי כפר־גבירול צובאים על שער מכבי רחובות,
כאשר אחד מהם (בחולצה לבנה משמאל) מתקוטט עם כדורגלן רחובותי, שלא זוהה.

מטרים מן המיגרש שעליו מצא מוטי את
מותו.
אהרון היה הגדול מבין השניים. הוא
נולד כמחצית־השעה לפני מוטי. את

והשתתפה בכל מעשי־השובבות שלהם.
״לפני הצבא,״ מספר אחיאב ,״היה חלומו
של מוטי לשרת ביחידה קרבית. הוא
אהב את הצבא בכל ליבו ונפשו, לא רק

בחיל־החימוש. בטירונות הממושכת
קודם -ששובץ כאיש־חימוש, עבד
חלק בבניית הביצורים בדרום. הוא
במילחמת־ההתשה, ובמילחמת יום־
הבנים המסורים
^ א ד, אליעזר קינד, עלה מרומניה ל ו
1ישראל לפני כ־ 40 שנה,בניו ובתו הצ עירה
נולדו ברחובות, שם מתגוררת ה־מישפחה
ברחוב הנביאים, מרחק של כ־150

קטע מוגדל א,

לפני הגיוס אלא גם בזמן שירותו הצב אי.״
מוטי
התגייס לצה״ל ב־ ,1968 כשנה לפני
אחיו, אהרון. כאיש־מיקצוע, מסגר, מצא
עצמו שלו, ונטל נלחם

התאומים והוריהם, נשפת הים, בבר־המיצווה ועם המישפחה(מוט׳ משמאל)

המשך ההסתערות: האוהדים המשולהבים מקיפים את שחקני וחונות
הכיפורים £ן ם בהזית הדרום, סמוך לתעבאותה
תקופה בתזית אה־לה.
אחיו
במילח>*^ך ד,כיפורים ניחתה על פידס־חת
קי נ ד והמאוחדת המהלומה ה־ר
אשעד ו ^ קינד הוכרז׳ וי-״שב׳ ינ ׳
נ עד ר. ה 0 ,ירים, האב אליעזר והאחות
אורית החלו לנכותו כחלל. אך מיכתב נז
״הכל בסדר זו, לא רציני. אני חי תו ד
*׳היא או׳ פעם לא היה כועס,״ משבי אחי׳
אד ה ^ ד היו, אדם •2לא היו, מסוגל

*.יי לשיס מא ז אן

^״ ״יד לא רצייי׳.״
^ ע די
ללא־פוע.
ייי יהיה בסדר׳ ^

ר?ך״ר
החי־־׳ד ׳*זסרטיי?עורגרור־ד־ר *£ד^1נ*>5׳.-
שותפות נושאית. הם החלו עובדים בחרי צות,
ללא־לאות, ימים ולילות, וראו ברכה
בעמלם. כעבור שנים ספורות צירפו מש אית
שנייה אל הראשונה.
״הם התפרנסו בכבוד,״ סיפרה אחת ה שכנות
של מישפחת קינד .״מוטי היה עובד
קשה מאד, לפעמים משיער. שלוש לפגות־בוקר
עד 7בערב.״ אך הם הוסיפו להיות
בנים מסורים למישפחתם. היו חוזרים מ עבודתם
בלילות הביתה, כמו בהיותם יל דים.
המישפחה היתה מתאספת בבית,
מאושרת באחדותה.
אך אז ניחתו על מישפחת קינד שתי
מהלומות נוספות, סמוכות זו לזו. לפני זמן
לא רב נפל האב, העובד כפועל באיסוף
חומרי־בניין מבתים מועמדים להריסה,
מקומתו השלישית של בניין כזה, ונפגע
בזרועו. הוא ניצל ממוות בדרך־נס. זמן־מה
לאהר־מכן יצא האב לעבוד עם פועל נוסף.
הם הרימו צינור־מתכת, וזה פגע בחוטי
מתח־גבוה. הפועל האוזר התפחם במקום.
אליעזר קיגד היה שרוי תקופה ארוכה ל־אחר־מכן
בהלם. הוא נאלץ להפסיק את
עבודתו, ופרנסת בני־הבית עברה על ה־אחים־התאומים.
אחר־כך
החלים האב, חזר לעבודתו, ודו מה
היה כי מעתה ואילו יתנהל הכל כשו

הבנים המשיכו לעבוד קשה, להתראות
עש ידידיהם וחברותיהם, להביא נחת
להוריהם׳ — ולשחק כדורגל.
צדורגל מעל לבל

ך * וטי,״ סיפר אחיאב השבוע, ב/
קול נרגש ,״חיה שרוף על הכדורגל
עוד מקטנות. אני זוכר שד,גננים היו רודפים
אחריו, בגלל שהיד. משחק כדורגל על
הדשא, בבית־חספר• הוא היה מנצל כל
שניה, כל הפסקה, כדי לשחק כדורגל,
לאהיל אהדל׳ד, היד, בדיוק כמוהו. הם היו
גו״ אחד, ממש אותו דבר, מכל ד,בחי־

״מוטי התוודע אל הכדור העגול עוד בהיותו
בן שש. אף שבחייו ובחיי אחיו היה
מקום לכל הדברים הממלאים את יומו של
כל נער צעיר, עמד הכדורגל בראש מעייניהם,
תמיד .׳מוטי שיחק כדורגל בכל מקום
אפשרי, אך חלומו הגדול התגשם רק כש עלה לשחק על מיגרש, מול צופים. לאורך
כל פעילותו הספורטיבית, שהשתרעה על-
פני כתריסר שנים, לא הוצא מן המיגרש
אפילו פעם אחת. הגינותו הספורטיבית הי תד,
ידועה לכל. הוא הופיע במכבי שעריים
ובמכבי קריית־גת, כשאת תחילת דרכו
עשר, בקבוצת נעוריו, מכבי רחובות.
ממכבי שעריים יצאו התאומים לחזק את
קבוצת מכבי רחובות אשר בליגה ג׳ .את
קבוצת שעדיים נאלצו לעזוב מאחר ש שיחקו
ללא כל תמורה כספית, והתקשו גם
לעבוד על המשאיות שלהם וגם לשחק בה.
שלושה חודשים הספיקו האחים לשחק
במיסגרת קבוצתם החדשה, מכבי רחובות,
עד שבאו אירועי השבת האחרונה ושמו קץ
נמהר לחלומם המשותף.
״על מוטי התנפלו חמישה־עשר אוהדים
חמומי־מוח,״ סיפר השבוע אחד מחברי
הנהלת מכבי רחובות, שהיד, עד־ראייה ל רצח
הנפשע .״מוטי היד, בחור חסון. אילמלא
קיבל חבטת־בלוק בגבו, הוא לא היה
נופל טרף לרוצח. רק אחרי שאיבד את

קטע מוגדר בי

קטע מהתמונה העליונה, שצולמה בידי אריה רם דקה
אחרי התמונה שבעמוד מימין. בתמונה 7נ כבר ניתן
להבחין כי הכדורגלן הרחובותי מוקף קבוצה גדולה של מתפרעים, שפרצו למיגרש.
ייתכן שאחד מאדה הנראים בתמונה הוא הרוצח, שרצח את מרדכי קינד לאחר־מכן.

שיווי־מישקלו ונפל, נעץ בו הרוצח את
סכין־המיטבח. ואז, כשזר,רמתי אותו, הוא
היה כבר מת. לבית־החולים קפלן הבאנו
כדורגלן מת.
״אבל הדבר הנורא ביותר קרר, כשלפתע,
בעוד התיגרה על המיגרש נמשכת, ועדיין
לא ידענו מד, בדיוק קורה שם, ייגש אלי
אביו שד מוטי, אליעזר, שיבח גם הוא ב־מיגרש,
ושאל אותי , :מי נפל?׳ אמרתי לו
את האמת , :מוטי.׳ האב רץ איתנו, חברי-
ההנהלה, וראה סמו־עיניו כיצד בועטים שם
בבנו• ,ששכב על הארץ ונאבק עד השגיות
האחרונות לחייו. האב, שהוא אדם חולה,
התחיל לרוץ בהיסטריה• לא היד, חסר הרבה
שהעניין יסתיים בטרגדיה כפולה.״

ביום הראשון השבוע, בשעה 2.30ב־צהריים,
נסתם הגולל על מוטי קינד, ה בחור
שאהב את הכדורגל כאת חייו ומסר
עליו את חייו. אלפים מתושבי רחובות
ליווהו לדרכו האחרונה.
״אם אתם הברים שלו,״ מיררה בבכי אמו,
מרים, על קיברו ,״אז אל תשחקו יותר
כדורגל.״ אך אהרל׳ה, האח השכול, אמר
דברים אחרים. הוא ביקש מהנהלת הקבוצה
להמשיך לשחק .״מוטי היה רוצה בכך,״
אמר להם.
״למכבי רחובות הוא נתן את הנשמה,
ומכבי רחובות לקחה לו את הנשמה,״
מילמל חברו הטוב של מוטי על קיברו
הטרי.

מוט׳ וחברה, עוט׳ ומימין) עם אחיו במיגוש הכדורגל ־ ובדונו האחרונה 1

דהור־ד אותו בדרג ה
(המשך מעמוד )19
את אלה מיד קנדדמידה לדרגות שאינן־פיקוד, מה שמייד
יכתיב — וגם יאפשר — להפעיל שם גרזדקיצוץ־והננד
כת־דרגות, כבד אך יעיל. לצרכי המידה הנכונה׳ יכול
לשמש היחס, שפורט קודם, בין תפקידי־המטה הבכירים,
בכל עוצבה, לתפקידי־הפיקוד בה. מתפקידי־המטה גוה
יותר לעשות את האנלוגיות הנחוצות לכל תפקידי ״העזר״
האחרים.
בלא סיכון מייוחד, אם כי על דרך ההכללה, ניתן
לקבוע, כי באופן זה יתברר מייד, כי לרוב־רובם של
תפקידי ״העוזרים״ ,ראשי ״מחלקות״ ,״מדורים״ ,״ענ פים״
וכיו״ב, כמו ׳למפקדי ״מיתקנים״ ,״מחנות״ ו״בסי־סיס״
שונים, נקבעו, בימי האינפלציה הטובים, דרגות־תיקניות,
הגבוהות מדי לפחות ברמה אחת ותכופות אף
בשתיים.

שש שנים סרן
* 4ראבת איתור הדרגה־התיקנית הנכונה — הן לעצ־
* 1מה והן ביחס לפירמידת דרגות תפקידי־הפיקוד —
איננה קשה כלל. די, לעניין זה, ליטול את הדוגמות
המתאימות מצבאות העולם; וכיוון שכעת מגמתנו היא
ריאקציה על מגפת האינפלציה, מוטב שנזדקק׳ בראש
וראשונה, למקובלות הגרמניות בתחום זה, וכן לאלה של
הצבא הבריטי.
מובן, ישנן גם דוגמות אחרות, מנוסחות ׳ו״גבוהות״
יותר — אך למה נלמד משגיאות הגויים וחטאיהם, לא
ממידותיהם הטובות ודרכיהם הנכונות ן

לצורך זה נהוג, בבל צבא מסודר, שצריך
הקצין לצבור ולעבור מיגוון מסויים, המוגדר
כמינימלי, של תפקידים שונים ושל השתלמויות.
בן עליו לעמוד גם בבחנים נוספים, בגון
הגשת עבודות בנושאי צבא והיסטוריה צבאית.

דרושים
בריגדיר
ץ•* ל אלה צריכים להיות מונהגים גם בצה״ל, בתני
^ אים מוקדמים הכרחיים לקידום ולעליה בדרגה. קצין
שלא עמד בהם, או לא השלימם, אסור שיעלה בדרגה
עד שלא ימלא את החסר, אפילו כשר הוא לכך מכל
שאר הבחינות מאין כמותו. כל אלה מהווים את הקרי טריונים
האובייקטיביים לקידום, שכיום חסרונם בצה״ל
כה בולט וכה מחבל. הנהגתם תגרום להארכה אוטומ טית
של הפז״מ במיקרה של פער, וכך גם תהווה גורם-
ממריץ, ראשוני במעלה, לכל קצין־קבע, שמחוץ לרושם
טוב, סוס טוב ותפקידים ״נכונים״ ,ידאג גם להרחיב
את השכלתו, להשלים את הידע המיקצועי שלו ואת

בקבלנו כי מפקד־חטיבה דרגתו התיקנית אל״מ ושל
מפקד אוגדה תא״ל, אפשר להשלים את החסר על־ידי
הנהגת דרגת ״קולונל״ (בריטית) ,שמקומה בין סא״ל
לאל״מ, או על-ידי דרגת ״בריגדיר־גנרל״ — במיקומה
ובתיפקודה האמריקאיים, שהיא דרגדדתיקנית לתפקידי
מטה, סגנות וכיו״ב, אך לא לתפקידי-פיקוד, ומצוייה
בין אל״מ לתא״ל.
למרות האנגלו־פיליה הבולטת (והבלתי־מוכחשת) שלי,
בתחום הצבאי, הריני נאלץ, בעניין זה׳ להמליץ על השלמה
אמריקאית, מפני שהיא מתאימה יותר לאופי פיר־מידת־הדרגות
והתפקידים הנוכחית של צה״ל — כמו,
לדוגמה, מוסד ״סגן־המפקד״ ,הנוהג אצלנו וגם בצבא
ארצות־הברית, וחסר אצל הבריטים. אבל הסיבה זזחשו־בה,
מבחינת האספקט האנטי-אינפלציוגי, להעדפת האל טרנטיבה
האמריקאית נעוצה בכך, שבעת הקידום בדרגות
הפיקוד, מדלגים הבריטים על דרגת הקולונל (מג״ד
הוא סא״ל; מח״ט הוא בריגדיר) ושומרים אותה לחש־קידי־מטה
ודומיהם, בילבד.
זו״ו ״ן \ 1

1 11׳^11
הוא דורש שליטה עצמית, התאפקות ובגרות, במידה
שעדיין אין כלל לדרשה מצה״ל — או למצאה בו.
דרגת הבדיגדיר-גנרל האמריקאית אמנם >±וקמת גנזו.
יותר, אבל יתרונה הוא בהיותה שלב הכרתי|בקידום

החדרת דרגה נוספת בין אל״ 1לתא״ל.
מחוץ לכך שתשלים את הפיו־מידה 1גפ

תי צו ר

והזדמנפ? ווקודה ״

מכשיר,ה? .

תוך ק ך * 5י

סינון וויסות ושיקול־דעת, טרםזן וספיס ל
ואל
דאגה: בל צכא אשר ישמש לצה ״ל
קנה־מידה להקניית היחסים הפנימיים הנכונים
כפירמידת־הדרגות שלנו, יכתים קיצוץ ו־הנמכת־דרגות
מרחיקי-לבת: מכץ בל הצבאות
הרציניים — או כעלי־היומרה להיות באלה
— מצוי ביום שיא ״הגובה הממוצע של
הדרגה התיקנית״ כידי צה״ל: ובין ״הצבאות
הרציניים״ הנ״ל אני מונה גם לפחות כמה מ
צכאות־ערב ;
• הארכת הפז״מ.
צעד אנטי־איגפלציוני מובהק זה איננו ניתן ליישום
גלובלי, לכל גובה פירמידת־הדרגות. הפז״מ הפורמלי,
הנהוג כיום בצה״ל, דומה לזה המקובל בכל הצבאות —
בהבדל קטן זה, שאצלם הסז״מ אכן נחשב ״מעימלי״,
לא ״מכסימלי״.
בהיות הכשרת הקצין בצד,״ל צרה ונחותה מדי —
ועוד נרחיב ונעמיק בסוגייה זו — נחוץ להאיט, במתכוון,
את שטף מרוצתו ב״תקופת ההתהוות״ שלו — כלומר,
בדרגות הנמוכות — באמצעות הארכת הפז״מ הפורמלי
בץ סרן (היא הדרגה הגבוהה של ״הזוטרות״) ובין רס״ן
(שהיא הדרגה הנמוכה ביותר של תפקידים ״בכירים״)
ולהעמידה על שש שנים. אפילו לא תנוצל הארכה זו,
באופן מכוון, להשתלמות ומילוי־פערים בהשכלה הצב אית,
היא תתרום, באורח בלתי־נמנע, לצבירת נסיון,
במימדים שיהיו משמעותיים ביותר לגבי הקצין הצעיר.
חשוב אולי יותר, עצם אורכה של תקופה זו יגרום לכך
שעל סף ״הבכירות״ יעשו את חשבונם, ויערכו את בחי נתם
ההדדית, צה״ל ואותו קצין.
מי שלבו אינו, בסופו של דבר׳ כולו בצבא, ודאי
ש״יישבר לו״ בשש שנות ״ישימודהסרן״ :ומי שלפי מושגי
הצבא וקני־המידה שלו אינו מתאים או ראוי לעבור
ל״בכירות״ ,או להמשיך בשירות, כימעט מן הנמנע שלא
ייחשף בתקופה כה ארוכה.
אולם מובן כי אי־אפשר להנהיג הארכה זו, בלא שתנו-
צל להשלמת הכשרתו של הקצין. ולמען האמת, אם ולאחר
שישכיל צה״ל להקנות מלכתחילה לקציגיו את ההכשרה
הנאותה, ברמה ובהיקף המקובלים בעולם, ייתכן אף לשוב
ולקצץ את פז״ט־הסרן שהוארך, למימדיו הנוכחיים.
״מינימליות״ הפז״מ כרוכה, בין היתר — או בעיקר —
גם במידת ההשכלה והידע שצבר הקצין, בדרגתו הנוכחית,
לקראת הגבוהה ממנה.

לאלוף, להוסיף עוד דרגה, ואז תושלם הפירמידה,
לפי המקובלות בצבאות.

^ וה הקצין
כות כיו

יש״י יי־ו״־ה־י־!יי
קיך י מטה׳

כדרגת

פיקוד׳

^ לא תתפקד
ירק בחס־

ורוד!//

יי#ל>ו
ל יא׳ לעביר ת ^ .
״?תק״נם ג
צה״ל, בלא׳ — ובטרם — שייקרא למלא בהן גם תפקידי-
פיקוד.

מוטי הוד
הדרגה — רק אחרי נסיון !
נסיונו, ולהתעמק בנסיון הצבאי הכללי, כדי שיעלה ב דרגה.

+הנהגת
דרגת ״בריגדיר־גנרל״ (אמרי קאי)
כצה״ל.
פירמידת־הדרגות של צה״ל עברה שני שינויים עי קריים
(בדרגות הקצונה) ,מאז הונהגה עם קום צה״ל.
תחילה מנתה שבע דרגות בילבד (סגן, סגן ראשון,
סרן׳ רס״ן, סא״ל, אלוף, רא״ל) ,לעומת 11 דרגות בפירמידות
המלאות, של הצבאות הגדולים.
הפער — •והלחץ — העיקריים התהוו בין דרגות סא״ל
לאלוף. שם גם חלו השינויים — ועוד לא נסתם הפער.
זמן מה לאחר תש״ח הונהגה דרגת אל״מ (אשר קיבלה
את שלושת ״הפאלאפלים״ ,שקודם ציינו אלוף; והאחרון
הוכתר ב״הצטלבות״ הזית והחרב ומעליה, עלה־גסן. כן
הוחלף ה״סגן״ ב״יסגן־מישנה״ וה״סגן־הראשון״ בטל, ד
במקומו בא ה״סגך).
ב־ 1968 נוספה, בין אל״מ ואלוף דרגת תת־אלוף,
שסימנה ה״הצטלבות״ של האלוף.

אבד בינתיים נוספו רבדים נוספים בסודם
התפקידים הצה״לי, וכדי שתתאים פירמידת-
הדרגות להם, נחוץ, כאותו מרחב שכין סא״ל

היעדרה של דרגה זו גרם לכך, שכל אחד
מכהורינו האל״מים, אשד הועלה כדרגה —
כין מסיסות ענייניות וכין משום ש״הגיע״ לו,
מפני כחוריותו-הטובה, וותקו ולו׳ — קפץ הי•
שד לתא״ל, שהיא דרגת מפקד-אוגדה ץ
בכך, לא רק שחל פיחות ניכר בערכה של דרגה
חדשה זו, אלא שלגבי רוב המועלים־בדרגה, קפיצה זו
גבוהה מדי; ולעיתים, גבוהה הרבה מדי. הנהגת דרגת
בריגדיר־גנרל תהווה, במציאות לא־נעימה זו, מיכשול
ומסננת בעלי ערך רב, שכעת אין להם תחליף.

יתרון השוס אחר תקנה הדרגה הנזכרת
לצה ״ל. כתיתה לו את ״דרגת-הכיניים״ ,האידיאלית
לכל המון תפקידי־המטה ,״העוזרים״,
וראשי ״המחלקות״ ,ה״ענפים״ וביד׳ב, שרגילים
להטילם על קצינים בכירים, לאחר תפקיד
מח״ט חלפני תפקידי־סיקוד גבוהים יותר.
מאליו יובן כי דרגה נוספת תגרור, באופן בלתי-
נמנע, גילגבוהיותרבצמרתצח ״ ל. פלי אתי
רבח, שכל האיזכורים חרבים, בדבר פער הגילים
שבין צה״ל הצעיר לזח של יסיגו, מתעלמים מכך, שתוספת
שתי דרגות די בה, לבדה, להוסיף לפחות שש עד
שמונה שנים למסלול ההתקדמות של הקצין. הדרגה הנוספת
המוצעת תאריך את המסלול בבארבע שנים ׳נוספות
— דבר שיהיה כולו לטובה, כימעט מכל הבחינות.

הגיע הזמן, בי יובן שאי־אפשר ליצור ולקיים
צבא מודרני יעיל, עד כסיס תפיסת ״שתי
קאריידות׳י — צבאית ואחר־צכאית — לקצין
הקבע•
אבל בכך שוב גלשנו לנושא שיזכה לטיפול מפורט
בהמשך.

״כמה פעמים אתה יכול
להרשות לעצמך
לחלוף על פני המזל
מבלי לעשות דבר?״

העודס הזה 1997

במדינה
רפואה
א שב׳ ם־גחט״ם
מכאזין חדש לבריאות הגוף
מנזה צפונות התחדואימ
ניחן עתה להתקין לגוף אשכים סינתטיים
— עובדה זו מופיעה במאמר על
האיברים בגוף האדם הניתנים־להחלסה,
בירחון חדש בשם תמיד בריא.
המאמר מספר, כי לעיתים יש צורך
להרחיק אשך, ואז ניתן לשתול במקומו
אשך מלאכותי עשוי חומר סינתטי. לאשך
כזה נודעת משמעות קוסמטית בילבד.
האשך המלאכותי הוא אחד מעשרים ותשעה
אברים בגוף, הניתנים להחלפה.
האחרים הם (לפי המיספור בתרשים):
.1פיאה נוכרית כתחליף לשיער! .2
לוחית מתכת המחפה על פציעות בגול-

האיכרים הניתנים להחלפה
אשך קוסמטי בילבד
גולת ! .3סתימת סיליקון המחפה על פצעים
! .4עין מלאכותית ! .5משקפיים !
.6עדשות מגע ! .7שיניים תותבות ! .8
עצם אף מלאכותית ! .9סנטר מלאכותי
עשוי מחומר סינתטי סיליקון! .10 מנג נון
השמיעה! •11 צינורית נשימה מחומר
פלסטי ! .12 קוצב לב 13 פרק כתף
מלאכותי! .14 מישתל סיליקון כתחליף
לשד האישה! .15 אב־עורקים מלאכותי
מחומר הסיבים הסינתטי ״דאקרוך ! .16
תחליף ורידים העשוי ״דאקרוך; . 17 מס תם
לב מלאכותי עשוי ממתכת או מחומר
סינתטי ! .18 פרק מרפקים מלאכותי ! .19
פרקי אצבעות מלאכותיים! .20 סרק יד
מלאכותי! .21 אם חל שבר בריקמה מש תילים
לסגירת הצפק! .22 פרק מתניים
מלאכותי! .23 עצם ירך מלאכותית ממת כת!
124 פיקת ברך מלאכותית! .25 אש כים
מלאכותיים עשויים חומר סינתטי !
.26 פרק קרסול מלאכותי! .27 פרוטיזה
(להרכבה חיצונית) לזרוע, לאמה וליד !
•28 פרוטיזה מלאכותית לירך, לקיבורת
הרגל ולרגל! .29 עצם שורש היד עשויה
חומר סינתטי.
מאמר אחר. עוסק ביסודיות בנושא ה התגברות
על הוסר כוח־גברא. שני מאמרים
מקיפים מתארים את מחלת הסרטן,
ובעיקר את סרטן השד. מסתבר כי איב־הון
מוקדם מאפשר ריפוי של כימעט כל
העולם הזה 1997

המיקרים הנגועים בסרטן־השד, כאשר הגילוי
נעשה לרוב על־ידי הנשים עצמן,
אם כי לעיתים במאוחר מדי. מי־שוש השד
מגלה כל התקשות או בליטה, ויש לדווח
על כך מייד לרופא.

השב 111

הסברה

מינימום הנוס הראשון

ישו סס־־וקו
בינל? ״איירונסילה״
נדד כן־הננר מנצרת
7אדץ ערכית
ישו הנוצרי חי ומת במרוקו — זו, מכל
מקום, היא גירסתו של המפיק היהודי סר
לו גרייד, מפיקן של רוב סדרות־הטלוויזיה
הבריטיות העצמאיות, בהפקת חברתי אי״
טי־סי, ורשתות הטלוויזיה רא״י האיטלקית
ואן־בי־סי האמריקאית. צוות־הפקה בריטי׳
איטלקי־מרוקאי עמל עתה על הפקת סיפור
חייו ומותו של ישו הנוצרי, בבימויו של
הבמאי האיטלקי הנודע פרגקו זיפרלי.
הפקת־הענק של תשע שעות־טלוויזיה,
בתקציב של 12 מיליון דולר, היתד, צריכה
להתקיים בישראל, כמובן, אך זיפרלי סירב
בעקשנות לצלם את הסיפור הגדול ביותר
בהיסטוריה הנוצרית בארץ־הקודש.
״הוא אנטישמי,״ הסבירו חוגים בממשלה
הישראלית, כדי לתרץ את הכישלון הכלכלי
הגדול, שמנע מישראל הכנסה במטבע זר
של כשלושה מיליון דולר.
״הוא קומוניסט,״ השלימו את התמונה
אנשי השגרירויות ברומא ובלונדון, שמחד״
לם ואזלת־ידם יכלו לשמש נושא לתוכנית
טלוויזיה מיוחדת.
פר־ לב !לא שמע. האמת מאחרי הסיפור
על העברת ההפקה הגדולה מישראל
למרוקו היא אחרת לגמרי: פרנקו זיפרלי
הגיע לישראל עם נציג החברה האיטלקית,
שהפיקה כאן את חשה, עם ברט לנקסטר
בתפקיד הראשי, בקיץ .1973
לזיפרלי ולמלווהו לא היה כל ספק כי הם
יצלמו את הסיפור ההיסטורי במקומות שבהן
התרחש — עד שפתח את גליון הז׳תזלם
פוסט, שנפל לידיו במלון אינטרקונטינטאל
בירושלים, ומצא שם את תמונתו של השחקן
האמריקאי ריימונד (איירמסייד) בר,
המקבל עיטור של כבוד מטדי קולק.
למחרת, כ-שחזר זיפרלי לבית־המלון מסיור
במקומות־צילום, פתח שוב את העתון הישראלי
בשפה האנגלית ומצא כי ריימונד
בר נתקבל לראיון על־ידי שר־המיסחר־והתעשיה,
חיים בר־לב.
חמתו של הבמאי המפורסם המריאה
שחקים• למרות שפקידי מישרד־המיסחד־והתעשיה
ידעו על ביקורו בישראל, ואף
קיבלו את פניו בגשר אלנבי, הוא לא הוזמן
לפגישה עם השר, לא הופגש עם עיתונאים,
ואף לא זכה לשום תשומת־לב רישמית
אחרת.
״במדינה כזו, שבה ריימונד בר הוא
כוכב לאומי, ואילו אני אינני מוכר כלל,
לא אפיק סרט,״ אמר זיפרלי לידידיו ברומא.
וגרם בכך לנזק כלכלי והסברתי גדול
למדינת ישראל.
מי ציי ד? גם אחרי שהוברר, לפני
יותר משנה, כי זיפרלי עיקש בדעתו שלא
להסיק את התוכנית החשובה בישראל, ו־שמממנו
היהודי אינו עושה דבר כדי לשכנעו
לשנות את דעתו — לא נקפה ה ממשלה
הישראלית אפילו אצבע קטנה. ה פקידים,
האצים לשחר על פתחו של כל
תורם למגבית, לא עשו כלום כדי לשכנע
את סר לו גרייד, אחד מאילי־הכססים־
וההשפעה של הקהילה היהודית הבריטית.
הם גם לא הזמינו את זיפרלי כאורח הממשלה
לישראל, ולא ניסו להפעיל אנשי־מיקצוע
י־שראליים ויהודיים מכל העולם.
לא קשה להבין מחדל ואוזלת״יד כאלה :
במדינה בה הטלוויזיה משעממת, אין ראשיה
ופקידיה מבינים את התועלת העצומה,
הכלכלית וההסברתית, שתוכנית טלוויזיה
של תשע שעות׳ על חייו ומותו •של ישוהנוצרי, יכולה להביא.
נער יהודי* כך יראה העולם בקרוב
את ישו הנוצרי גדל בנופי מרוקו, כשמגל־מים
אותו, בזה אחר זה׳ תינוק מרוקאי מ מוצא
ברברי, ילד ערבי בן •שנתיים, ילד
יהודי בן חמש והשחקן האגגלי־הנוצרי
רוברט פואל, בן ה־.29
את מרים, אמו, תגלם השחקנית הארגנטינית
אוליביה חוסי, בת ה־ ,23 הטוענת בכל
הרצינות שהיא עצמה היתה הבתולה ה קדושה,
בגילגול קודם. ולראייה: מדיום
אחת גילתה לה זאת לפני •שנתיים.

ל 7 5 0 .0 0 0י ־
(כולל העכרה)

!(1נימוס כלל הפוס״ם
1 ,6 0 0 .0 0 0ר
(כולל העברות)

יום ה׳ — הסועד האחרון
לספירת יאופם ים.

המועצה להסדרהו׳למזרים בספורט

ברזיל טרוסיקל
7ודקו 1ה״צוג ש 7ה 0ו77ן 7ר הבתידאי בתסתך!

* וג רזי לי ה קיני גן׳!

המופע המרהיב והצבעוני ביותר שהגיע אי־פעם לישראל
״ארמון״ חיפה — עד ל־ 12 בדצמבר. הערב ב שעה
9וביום חמישי שתי הצגות ב־ 7וב־.9
כרטיסים בקופת ״חיפה״ ובערב בקופת ״ארמון״
+״מייני האומר״ בירושלים מה־ 14 עד ל־16
בדצמבר. כרטיסים אצל ״בהנא״ ו״כן־נאים״.
למוסדות ואירגונים כרטיסי הנחה אצל ״כהנא״
* ״היכל הספורט״ תל־אביב ב־ 13 וב־ 20 בדצמ בר
! 46 קולנוע ״?רן״ בכאר־שבע ב־ 18 בדצמ בר
* הלהקה עוזבת את ישראל ב־.21.12.75

הלהקה שייצגה א ת ברזיל
בג ביע ה עו ל מי ב מיגנן!

טוב לי ע קסה

217

נער

תמרורים
זכה. במישחה ים־המלח המסורתי.
לאורך קילומטר אחד, באיזור עין־בוקק.
משה לוי, נכה־צה״ל קטוע־יד ובעל
העיטור ״גיבור ישראל״ ממילחמת יום-
הכיפורים.
נולד לקצינת־ח״ן־ראשית לשע בר,
אל״מ רוח! מושכל ולבעלה צגי,
בן. לבני־הזזג שני ילדים, אייל ופיגל•
הריונה של אל״מ מושכל עורר סערה,

בהתאם להוראות משרד הפנים עליך לחדש את
רשיונן במשך חודש דצמבר 1975

ד אג לביטוח צד שלישי

במקרה של אסון שיגרם באשמתך תהיה מבוטח
בגין תביעה שתוגש נגדך בסכום של 100/000ל״י
הפרמיה השנתית הינה בסך של־ 95.ל׳ י

.6אקדח מתוצרת ...
.1השם

.7האם הוגשה נגדך תביעה י
.2+הכתובת .

.9חתימה
* .3משלח יד

* תקופת הבטוח שגה אחת מ־$
* •4הג,ל

. ..תאריך החתימה
* .5מס׳ רשיון.
* xמצורפת בזאת המחאה על סך — 95ל״י לפקודת פרוז סוכנות לבטוח בע״מ*

החברה שומרת לעצמה הזכות, לא לבטח אנשים שהוגשה נגדם תביעה
בגין האקדח שברשותם.
הפוליסה תשלח לכתובתך הפרטית תוך 20 יום.

רות מושכל

״ מ ך| ו ך סוכנות לבטוח בע׳־מ
רחוב נחמני ,44 תדאביב /טלפון 624987
באמצעות מזרח שרות לבטוח בע״מ
מורשי ללוידם וסוכנים כלליים של פניקס לונדון

כשנטען כאילו אינה יכולה להמשיך בתפקידה
בשל האחריות המוטלת עליה
כאשד,־בד,דיון וכאם.
הועלתהבדרגה. מדרגת
מפקחת לדרגת פקד, תמי אלחדין!
המשרתת במישטרה בתפקידים מיבצעיים.
אלחדיף היא פהקציגות הוותיקות במחוז
תל־אביב.
אושפזה בבית־החולים האם-
דיקאי בפריס, הדוכסית מווינדזור האמריקאית,
ששמה היה — לפני נישואיה
למי שהיה אז המלך אדוארד ח־א מרי
סימפסון .)69( ,דובר מטעמה טען
כי ד,דוכסית נכנסה לבית־ר,חולים לבדיקות
שיגרתיות.
נחוג במסיבה שהתקיימה ספלון
ביקעת־הירח באילת, יום־הולדתה של
ציונה קידר 54 רעייתו של הצייר
דן קידר. ילידת קיבוץ מסדה, שירתה
בצבא כקצינת־ביהול בצנחנים.
גפטרי באורח פיתאופי, בביתו
שבטבריה, מרדכי פישגיין 65 מז כיר
בית־ההחלמה כינרות עלה ארצה מגרמניה
ב־ ,1935 התגורר בקיבוץ שדה־נחום
והיה שליח הקיבוץ המאוחד בחו״ל.
עבד בקופת חולים משך 20 השנים ה אחרונות.

פטרה חהיסטוריונית־ד,סופרת
היהודיה-הגרמניה חנה ארנדט ( )69ש נמלטה
לפרים עם עלות הנאצים לשילטון.
עברה לארצות־הברית. היתה קוץ בבשר
המימסד הציוני באמריקה ביגלל דיעותיה
החורגות, מתחה בין השאר ביקורת קט לנית
על צורת מישפט־אייכמן בידי גירעון
האוזנר, בדומה לביקורת שמתח העולם
הזה.

שטיח חד ש ללא סכנמ״קרחת״.
צפיפות שיער ללא תקדים,
שיער ניילון 2ס״מ עומק 2 ,ק״ג למטר מרובע.
גוונית חום פחמים,׳רוק זית,
זהוב דבש, לבן שבור, כחול עמוק.
הילסון רק אצל גולדה,לפי מידה או מקיר לקיר.
1ר 31 שט׳יחים וטפטים בלעדיים

בן יהודה 244 תל אביב,טל 452049־ 444092

נרצח בשיקאגו, ארצות־הברית,
נד צדיקם 70 מעוזריו הראשיים של
אל קאפונה, מי שהיה מנהיג המאפייה
באותה עיר. גופתו נמצאה מקופלת בתוך
תא־מיטען של מכונית. בייקס נורה בראשו.

פטר באופטיה שביוגוסלביה.
מוני אלעזר 76 אביו של הרמסכ״ל־לשעבר
אלוף (מיל ).דויד אלעזר. היד,
ציוני פעיל בחבל קרואטיה שביוגוסלביה.
במילחמת־העולם השנייה לחם בשירות ה פרטיזנים,
בהנהגתו של הנשיא דד,יום ה מרשל
יפיס כרוז־טיטו. לא עלה ל ישראל,
ונשאר בשירות הצבא היוגוסלבי
עד יציאתו לפנסיה. הניח שני בנים,
דדו ובן נוסף החי ביוגסלביה.
העולם הזה 997ז

שכיל להזדקן צריך זמן. ולי
* //אין זמן,״ השיבה מנהיגת הנשים
בישראל, בבה אידלסון, שנפטרה השבוע,
למנהיגה נשות בלגיה, אירן פטרי, נאשר
זו האחרונה שאלה אותה - :איך את מצליחה
להישאר כל־כך צעירה ן״
ואומנם, בבה נפטרה צעירה, צעירה
מאד׳ למרות 80 שנות־חייה. היא נראתה
תמיד צעירה בהרבה מגילה, חשבה במושגים
מתקדמים בהרבה מאלה של צעירות
סמנה בדור, ונהגה בחייה הפרטיים, לעי תים׳
באופן שאפילו מנהיגות התנועות
הפמיניסטיות, עורכות-ההפגנות ושורפות־החזיות
— היו מהססות לנהוג בו.
בגיל שמונה התייתמה בבה לפח מאמה,
רבקה, בעיירה יקטרינוסלב באוקראינה.
מאורע זה, שהשפיע עליה קשות, עיצב
את אחד מעקרונות חייה :״יש לדאוג
לכך שלעולם לא יהיה ילד סובל בעולם.״
ובבה דאגה לכל ילד סובל שיכלה לאתרו
בארץ, במיסגרת תפקידה כמנהיגת מועצת-
הפועלות, או אפילו באופן אישי.
בגיל ,28 כשהיתה כבר פעילה באירגונים
ציוניים רבים הצהירה בבד״ שהיתה נשואה
לישראל בר־יהודה ואם לבתה האדריכלית,
ריבקה :״מקום היהודים אינו ברוסיה.״
אימרה זו עלתה לה ולמישפחחה בשלוש
שנות עבודת־פרד בסיביר, ומיד לאחר
שריצתה את עונשה עלתה לארץ.
המטאטא ופרח היסמין
ץ* כל חלוצה, פנתה גם היא לעבודתי
כפיים. גם אז הקפידה על סוג מייוחד
של עבודה ,״שיהיה בה גם מהיופי ולא
רק מהעמל,״ היא עבדה כמה חודשים
בקטיף פירחי יסמין, אך האשד, הזו, שכעבור
50 שנה היתד, מתחרה בגברים ומעייפת
אותם בכושר־עבודתה ובמירצה הרב, לא
עמדה במאמץ של עבודה חקלאית, וכאשר
ביקשה להשתחרר ממנה, הסבירה כי היא
סובלת ״מתשישות גופנית.״
אך ללא עבודה אי־אפשר. בבה לא פנתה
לעסקנות מייד. היא החלד, את דרכה הפוליטית
דווקא עם מטאטא. היא התנדבה

להיות המנקה של מועדון אחדות העבודה,
מיפלגתו של בעלה, ברחוב אלנבי 6בתל-
אביב. דרך המטאטא והסחבה דבק בד,
החיידק הפוליטי.
תוך שנים ספורות הפכה בבה המנהיגה
הבלתי־מעורערת של הפועלות בארץ. פז-
עצת־הפועלות הפכה גוף עצום, בעל השפעה
רבה, וכאשר פרשה מראשותו, לפני כשנ תיים,
מנה גוף זה למעלה מחצי־מיליון
חברות.
בתקופתו הראשונה של הזוג אידלסון
בארץ (השם בר־יהודד, עוברת על-ידי
ישראל אידלסון׳ אך לא על-ידי בבה),
הם ד,ירבו להיפגש עם זוג ידידים, אשר
עלו בסמוך לתאריך עלייתם שלהם, חיים
וליובה הלפרץ. בבה היתד, אז בשיא יופיה
ונשיותה.
האהבה בין בבה לחיים ד,לפרץ פרחה
בחשאי משך ארבע שנים, מבלי שבעלה
של בבה ואשתו של ד,לפרץ יבחינו בד״
כשהגיעו השניים לידי החלטה, הם יצאו
עם הרומן שלהם לאוויר העולם, צעד שהיה
באותה תקופה נועז ביותר, והודיעו על
כוונתם לערוך גירושים כפולים ונישואין.
בר־יהודה, מי שכיהן מאוחר יותר כשר-
התחבורה, הבין לליבה של בבד, ושיחרר
אותה מייד. הוא אף הגדיל לעשות, ונדד
מן העיר שבה התגוררו שני הזוגות׳ פתח-
תיקווה, הרחק לקיבוץ יגור. אך ליובה לא
הסכימה כלל לשמוע על גט. היא נשבעה
לד,לפרץ :״כל עוד אני חיה, אתה לא
תתחתן עם בבה.״
שוב גילתה בבה אומץ. לפני 43 שנים
— כשאיש עוד לא ידע כי קיים מושג
כזה, או בכלל אפשרי שיהיה, לפי הנורמות
החברתיות של אז — הפכה ד,ידועד-,בציבור
המוצהרת של חיים הלפרין, כשהיא דוחה
בתוקף ובאומץ רב את הרכילות, סיפורי-
הפיקנטריה והלשונות הרעות שבהן הורעלו
חייו של הזוג הצעיר המאוהב.
בבה לא רק נאה דרישה, אלא אף נאה
דיברה. את אחת ממילחמותיה הציבוריות

הקשות ביותר ניהלה כאשר כבר היתד,
חברת־כנסת. היא לחמה באומץ רב נגד
מיפלגתה, נגד ידידיה העסקנים, נגד דעת־הקהל
השמרנית ונגד החוגים הדתיים רבי-
העוצמה ודרשה הנהגת נישואין אזרחיים
בארץ. היה זה הרבה קודם שקמו פוליטי־קאיות־בפרוטה
לטעון כי הן שהמציאו
וגילו נושא זד״
כשנכשלה בבה בדרישתה לחקיקה ביחס
לנישואין אזרחיים, ערכה מילחמת־מישנה,
שבה הצליחה להעביר תיקון החוק אשר
הכיר בזכויותיה של הידועה־בציבור.
מילחמת הידועה בציבור
** שף השנים הוכיחה בבה כי האהבה
*ז העיקשת משתלמת. הציבור וחבריה
הקרובים ביותר שכחו כליל כי אין היא
נשואה כדת־ודין לפרופסור ד,לפרץ, וקיבלו
אותה כרעייתו. רק לפני כשנתיים׳ כאשר
ליובה, אשתו החוקית של ד,לפרץ, דרשה
את ירושתו לאחר מותו, והחלה מנהלת
מישפטים נגד בבה, נזכרו הכל בתדהמה
כי אכן, בבה מעולם לא היתד, אשתו.
מילחמתד, של בבה בנושא הידועה־בציבור
לא היתד, מאבקה היחידי, ואף
לא החשוב שבהם. היא הקדישה שנים
רבות למאבקים בעניינים גדולים כקטנים
שניראו לה צודקים. בראש מעייניה היה
מעמד האשה, והיא נלחמה ללא-לאות כדי
להשוותו לזה של הגבר, עד שלעיתים אף
דרשה הרבה יותר מאשר ניתן לגברים.
בעת ששימשה בכנסת — ובבה שימשה
חברת־כגסת וסגנית־יושב־הראש משך חמש
כהונות־כנסת ו־ 17 שנים — דרשה בבה
מכל חברות־הכנסת, מכל הסיעות, להיות
נוכחות באולם המליאה כאשר הברת־כנסת
נואמת, כדי להפגין סולידאריות נשית.
שנים רבות קודם־לכן, כאשר מגייסים
אזרחים ארצישראליים לצבא הבריטי, לחמה
בבה להקמת האיי־מי־אס, חיל הנשים בצבא
הבריטי, וכאשר קמה המדינה נאבקה לגיוס
הנשים לצה״ל — מה שנראה היום כמובן־
מאליו אד נידחה בכל תוקף על-ידי מנהיגים
רבים באותה תקופה.

מאבקים אלה שלה, יצרו לבבה דימוי
של עסקנית קשוחה ונטולת־רגישות.
אולם בבה היתד, אשד, רגישה ורגישנית,
ותכונות אלו שלה באו בדרך־כלל לידי
ביטוי בהיחבא, בהסתר׳ ובביישנות.
כאשר נפל בנו של הלפרץ במילחמת־השיחרור,
בקרב על כיס-סלוג׳ה, שינתה
בבה את כל אורח־חייה. בעוד שעד אז
נלחמה כארי כדי לזכות בהלפרין ולנתק
אותו מעל אשתו, דרשה אז בבה מהלפרין
דבר שאותו קיים עד יומו האחרון :״לנחם
את ליובה, שד,יתד, אמו של אהרון, כמו
שאתה היית אביו, ולחיות שלה לפחות
יום אחד בשבוע.״
כשהיתח שבד, הביתה, לאחר יום־עבודה
עמוס שכלל ישיבת־כנסת, פעילות מיפלג־תית
ועבודה עד שעת־לילה מאוחרת במו־עצת־ד,פועלות,
היתד, שימחתה הגדולה של
בבה לשבת אל מול הלפרין, לספר לו
בקצרה את שעבר עליה באותו יום, לשמוע
באריכות את חוויותיו בבנק לחקלאות
שאותו ניהל אז באוניברסיטת תל־אביב
שבה הירצה. ואחרי שד,לפרץ שכב לישון,
היתד, פונה לעבודתה האחרונה לאותו יום :
כריכת הרצאותיו בסיפרונים קטנים ״כדי
שיהיה לסטודנטים יותר קל ללמוד.״
לפני כשנה פרשה מראשות מועצת־הפועלות.
סיפרו אז כי היא שבורה ממותו
של הלפרץ וחלשה ממחלת־מעיים חריפה
אשר באה עליה עם התקף־לב וריתקה
אותה למיטת בית־חולים למשך שבועות
אחדים. איש אף לא העלה אז בדעתו שבבד,
יכולה להיות פשוט זקנה מדי. איש מלבד
בבד, עצמה, שאמרה אז :״צריך לפנות
מקום לצעירות יותר.״
הסתלקותם של אישים כדויד בן־גוריון.
לוי אשכול, פינחס ספיר, משה סנה ובני־דורם
ממחישה מדי־יום־ביומו את היווצרותו
של חלל ריק, אשר רק בקושי רב מצליחים
יורשיהם למלא חלק ממנו. הסתלקותה של
בבה משלימה את התמונה. עתה נוצר
החלל גם בקרב הנפילות של הדור ההוא.

גולדה וככה ()1932
כניסה לחיים הציבוריים —

גולדה וככה כמיסלגת־העכודה ()1972
— באמצעות —

טוב לה בקיבוץ

מילים טובות
החורף בא. מרגישים. אפילו לפי הטון
במיכתבים. קחו את 1/97 למשל . :אשמח
לקבל מיכתבים בימי־חורף קרים אלה מ קוראי
מדור זה המעוניינים להכיר בת 26
אביבים, האוהבת מוסיקה וטבע וכל הקשור
באמנות• אם אתה מתנשא לגובה
מעל 170ס״מ ובגיל מעל ( 27 אביבים או
חורפים, זה כבר לא ישנה) ,אשמח לשמוע
ממך מילה טובה, וכמובן להחזיר כפליים...״
ושיהיו לכם מילים מחממות בשבילה!

רק עובד־ייצור
שמעתן כבר עד הקריאה לעבור מהשירותים
אל הייצור ז ! אז הגה יש לכן ההזדמ נות
לעשות זאת. יהיה לכן אפילו תירוץ
שעשיתן זאת לא מטעמים אנוכיים, אלא
בשביל המדינה. פאטדיוטיות, יעני.
( )2/97 הוא פועל-ייצור. וזאת הסיבה
שהוא המתיז עד עכשיו כדי לכתוב למדור
הזה .״לא העזתי לכתוב אפילו לאף אחת
מהמיספריות שהתפרסמו אצלך,״ הוא מתוודה
בפני ,״מאחר שרובן מחפשות אקדם־
איים, אינטליגנטיים ומבוססים למיניהם.
אני רק עובד־ייצור. בתעשייד,־ד,אווירית.
חוץ מזה נמאס לי מהפלירטים בני השבוע
ואני מחפש משהו קבוע.״
הוא עוד מעט בן ,25ו־ 82 הקילוגרמים
שלו מתחלקים על 180ס״מ, מה שמראה
שהוא לא יכביד עלייך. זאת שהוא מעוניין
להכיר צריכה להיות בגיל ,20—23 עליזה,
ספונטאנית ושאינה סולדת מספורט (בעיקר
כדורסל) כי זה השיגעון מיספר אחד שלו.
חבל שהוא לא ציין גם איזו קבוצה. חסר
לי רק שהוא אוהד מכבי תל־אביב, ואת
דווקא של אליצור.
מציעה לכן לקפוץ על המציאה. עוד
מעט עובדי־ייצור יהיו יקרי־מציאות, לפי
הרגשתי.

נשמע במיסדרונוח בניין־הכנסת, אחרי
נאומו של ממלא־מקוס יו״ר הנהלת הסוכנות
היהודית־ אריה דולצ׳ין, בפני ועידת
החירום של המנהיגים היהודיים.:״זה היה
נאום גרוע. בטח יוסף אלמוגי כתב לו
אותו.״

ג׳וק בראש
לא יודעת למה היא פנתה אלי. פזטוקס
היה אולי עוזר יותר ל( ,)3/97 הטוענת כי
״לאחרונה נכנס לי ג׳וק בראש ועדיין לא

אם מקקים זה השטח שלכם, יש לכם
הזדמנות אצלה .״הוא (הג׳וק) הבטיח ש ייצא,
אך־ורק אם יבקש זאת ממנו בחור
רם ונישא, שובב ורציני כאחד.״ פרטים
נוספים על עצמה היא אינה להוטה למסור.
אבל אם מתעקשים היא מוכנה רק לציין
שהיא א. מעניינת ; ב. נתנייתית; ג. תגלו
בעצמכם.

אותם, יתפסו חבריהם שבעורף את כל
הטובות והיפות, עד שייצאו לחופשה
ראשונה תישאר להם רק הברירה. ובכן,
החליטו להקדים תרופה למכה.
״לא רוצים להישאר בודדים •בתקופת ה צבא•
ונמאס לגו גם מבילויים קצרים וריק-
ניים עם בנות חסרות־תוכן, אשר בראש
מעייניהן עומדים רק דברים חומריים כמו
ממניות וכמות המזומנים שבכיס. אין לנו
שום דבר נגד חמדנות, אבל בתנאי ש יתלוו
אליה דברים נוספים כמו אישיות,
אינטליגנציה מספיקה כדי לפתח נושא רצי ני׳
חרש־תומור, אהבה למוסיקה טובה וגם
עדיגות וחן.״
בנות ,16—18 הרוצות חברים במדים. מתי•

הם ( )4/97 שניים העומדים בפני גיוס
וכבר רועד להם הפופיק. לא ביגלל הער בים׳
אלה אינם מפחידים אותם. אבל
גיבורינו חרדים שבתקופה שבה ישפשפו

מטיף המוסר
״ציפי מותק,״ העז ( )6/97 לפתוח את
מיכתבו אלי. וזה כבר מצא־חן בעיני, אם
להודות על האמת. אבל עד שהגעתי לסוף

׳ 1אחד נ חיי ה של 7/97
״יום שהתחיל כולו טוב. בהתחלה חיה אור בחלון, ושמש גדולה ותנועה בין
ענפי העץ ותנועה בכבישים ובאוויר והיה לי טוב, היה לי טוב להתעורר, להתרחץ,
לעשות שפורט, לשתות קפה ולצאת לדרך.
״אחר״כך, פיתאום, באוטובוס, התחילה הרגשה מעיקה להשתלט עלי. כל
הנסיעה הזאת, צפוף צפוף, כל ההרגשה הגלמודה הזאת, כל חוסר־התכלית שבנסיעה
ליעד לא״חשוב ולא״נעים. הגעתי לעבודה בהרגשה שנמאס לי כבר לחייך לכל
אחד, להגיד שלום, לשבת ולצחוק ולהיות נחמדה וחביבה לכל. פתאום בא לי סתם
להיות ס 7/97 ( .בשבילכם — צ ).פשוטה וטובה בלי קומפלכסים. אבל הגעתי לעבודה,
ושוב חזר הסיפור על עצמו. אז מה יכולתי לעשות ! 1ישבתי ועבדתי. מדי״פעם הרמתי
ראש והצצתי החוצה. וראיתי את כל היופי הנשקף מבחוץ. את כל הנפלא שיש —
ובכיתי.
״דימעות־זעם על חיי, על העגמומיות וחוסו-החשיבות של להיות אדם• הרגשתי
שאני הולכת ומשתגעת שם עם כל הלחץ הזה. הגעתי לשעה ,16.00 ואז — החוצה.
הרגשתי דחף עצום לאיזו מתיקות טובה, שיש עימה חום ריגעי וקניתי המון
דיברי״מתיקה. התענגתי על הפינוק שבאכילה ואחר־כך עמדתי ברוח הסתווית הזאת
המתרפקת עליך בכל כוחה. עמד על־ידי זוג שחתחבק והתגפף כל הזמן. הרגשתי
תועה ובודדה על איזה כוכב רחוק״רחוק.
״ובבית — שיחה עם ר. על אלפי דברים. גם על ריגשותי — ריגשותיה. ואני
יודעת שהיא בזה לי בתוכה על הרחמים העצטיים וכו׳ .ישבתי בחדר והתעסקתי
בדברים בלתי״חשובים לחלוטין. רק עם הרחצה חזרו אלי ריגשותי הנכונים. ראיתי
כמה שטותי יהיה לצאת עכשיו ולעזוב הכל ולנדוד בחוסר־כל בארץ. עכשיו — אחרי
שהשגתי מה שהשגתי, אחרי שעליתי על גל יציב פחות או יותר. עכשיו אמור
לקום ולקחת ״כנפיים״ וללכת, ללכת, ללכת. מוכרחים לגשר על חוסר״התכלית
שיש סי, על חוסר־האחבח ועל הרצון עד כאב להיות קשור למישהו״משהו, ככה קרוב,

קרוב, קרוב״.
״סוב, אז ככה נראה יום אחד בחיי. מה אני רוצה ז כתבתי. מה אני מציעה 1
כתבתי. בת .27 רווקה, עדינה, נאה. שאפתנית מדי, בלי פרופורציה, בכל נושא.״
לא להידחק. יש תור 7/97 .תענה לכולם.

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי — מתנת חברת
התמרוקים זזדס: מוצרי־יופי בשווי של 200ל״י. הפרסים יישלחו לזוכים בדואר.

בקשות להתקשר בדחיפות, לפני שהמוראל
שלהם יירד לגמרי.

המתנדבים בע״מ

מיכתב פרס

אחת לעניין, כפו שאני אוהבת. היא
( .)5/97 קיבוצניקית. מקיבוץ טוב, מסודר
ומבוסם. בעמק. היא לא סבורה שצריך
לדעת עליה הרבה כדי להתקשר .״מכיוון
שמידות האופי אינן עניין להתגנדר בו,
אציין רק שגובהי 169ס״מ...״
מעניין למה היא חושבת שגובה חשוב
יותר מגיל. עוד פרטים שלדעתה יעניינו
אותך :״עיניים בהירות (ירוק עד תכלת),
קצת־יותר־מדי־שמנה בחורף, ובקיץ —
בסדר.״
או, כן. מה שהיא מחפשת זה ״בחור עם
כנות וחום.״
תראו מה שהחורף עושה לאנשים.

נשמע בחוג אוהדי כדורגל, אחרי הטרגדיה
שאירעה השבת ברחובות :״מועצת־הביטחון
עומדת לקבל הצעה של אש״פ —
לחייב א.ח ישראל לקיים משחקי ליגה בכדורגל
פעמיים בשבוע!״

מזמן חגגתי את יוס־ההולדת ה־ 43 שלי
וגיליתי כמה שערות־שיבה ברעמת־ד,חמורי*
שלי, ואשתי נסעה לחוץ־לארץ לשנתיים
(ואולי שילוש) .ממש בושה להודות,
אבל זאת האמת: אני עשרים ושלוש שנים
נשוי וכל הזמן הייתי נאמן לאשתי, וידעתי
רק אשה אחת. עשרים ושלוש שנים של
חיים לא־מוסריים...״
הוא עוד ממשיך להתפלסף, אבל הכוונה
שלו ברורה. הוא רוצה מישהי שתוכיח לו
עד כמה הוא מוסרי. אחת, או כמה ,ש תהיינה
לו תחליף לשנתיים־שלוש, עד ש אשתו
תחזור. או! לא! הוא לא רוצה
מהן מה שאתן חושבות. בסך־הבל הוא
מבקש ״להכיר את עולמן ישל הנשים לפני
שאני מת.״
טח שיש לו להציע, בלי הצטעצעות :
184ס״מ, רכב, טלפון, תואר, ושנתיים־
שלוש של חופש.

מיכחבו תפס אותי כאב־רא-ש רציני. תקראי
ותביני.
״אני חושב- ,שהחיים יכולים וצריכים ל היות
מורכבים ועשירים בחוויות, נכון ו
ידעתי שתסכימי. ומה שצריך להיות זה
מוסרי, נכון ו אז יוצא שכל דבר שעושה
את החיים ליותר מעניינים ומורכבים ועשירים
בחוויות, הוא גם מוסרי. כמובן,
בתנאי שזה לא גורם רעה לאיש.״
ברור לכם שהקדמה כזאת מכסה על
מצפון רע. לא טעיתן. הנה ההמשך :״לא

תכשירי יופי ואיפור

לחני החיילת, זאת שכינתה את עצמה
כ״עמוד חשמל מהלך.״ מתה לפרסם את
מיכתבך. אבל, כנראה באשמתי, אבדה לי
כתובתו לכן לא יכולזז למספר אותך.
אנא, שילחי לי אותה מהר. ולכל האחרים
כדי שלא תהיינה בעיות דומות: ציינו במחילה
את כתובותיכם גם על המיכתבים,
לא רק על המעטפות !

מירשם הכוכבים
לחובבי הורוסקופים )8/97( .היא מה ש רשמו
לכם הכוכבים, בתנאי שאתם סרטנים,
גדיים או עקרבים. גם דגים הולכים,
במיקרה הכי גרוע. מי שמצפה לכם היא
עקרבית גיזעית, בת ,26״מכורה״ לאסטרו לוגיה,
שאוהבת למצות את החיים בכל
נווניהם. מלבד המזלות, צריך שתהיו גם
בני ,30 פחות או יותר, עם רקע אקדמאי
ואוהבי־חיים. את השאר כבר יארגנו בשמיים.

שאלו
אחד, שזכה בחצי מיליון בטוטו,
מה הוא עומד לעשות בכספי הזכייה שלו.
״ב־ 400 אלף לירות־ אני מתכונן להחזיר
חובות אסר.

״ומה עם היתר ׳ 7
״היתר שיחכו!״

בלי דליקטסים
אם את ״מטומטמת, אידיוטית, אדישה,
מכוערת ולא נחמדה,״ אין לך מה לפנות
אל 9/97 הוא אלרגי לכאלה .״את הסוג
הזה של הדליקטסים יש לי ברוך השם אצלי
בבית־המלאכה שמונה שעות ביום. מה
שאני רוצה זה רצינית, אינטלקטואלית ולא
חשוב הגיל או אם היא רווקה, גרושה או
אלמנה• כן, רצוי שתהיי בחורה שיודעת
ללחוץ ותקיפה.״
הוא בחור בן ,22 בעל־מלאכה עצמאי
המעיד על עצמו בצניעות שהוא ״בינוני
בסוגו בענף שבו אני עוסק.״ מעניין אם
זה גם מה שהוא אומר לקליינטים שלו,
בשעת הגשת החשבון.
אבל לא לזלזל. בעלי־מלאכה, כידוע.
עומדים כיום ברא-ש הסולם. הרבה מעל
לפרופסורים.

מיכתבים לפירסום במדור זה יש להפנות
לכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד , 136 .תל־אביב•
מיכתביס למכותבים יש לשלוח לפי
הכתובת הנ״ל במעטפה כפולה. המעטפה
הפנימית תישא עדיה בול של 35 אגורות
ואת מיספרו הסידורי של המכותב ׳בילבד.

במדינה
מנגנון

י11£11ץ

קשקשת 1997
ה1וו ל 0נמה

1997

רצוי לזז קי ר חעומ׳דא•
בל ה תחנונים להקדים
את הניתוח לא הועילו —
עד שהתערב החשמלאי
החיילת נינה • בת ה־ ,20 תושבת תל־אביב,
חשה בשיניה. משגברו המיחושים,
פנתה אל בית־החולים על־שם שיבא בתל־השומר,
לרופא־שיניים צבאי, בתיקווה ש תזכה
בטיפול צבאי זריז, יעיל ומסור,
כסי שאמורה מערכת רפואית זו להציע
לחיילים. אך להפינעתה — לא זכתה
בטיפול ו/או ביחס המתאימים. היא פנתה
שוב ושוב, עד שנואשה.
אבל הכאבים גברו ללא־נשוא, והיא נז קקה
כבר לטיפולו של מומחה. פנתה
החיילת הצעירה אל אמה, שהיא בעלת
עמדה בפישרד־הבריאות, בבקשה שהאם
תנסה להזיז משהו בעניין.
סדר זה סדר. האמא נחלצה לפעולה
מהירה. היא פנתה אל מנהל בית־חולים
מסויים, ממכריה, והסבירה לו את המצב.
ראה המנהל כי רע, והזדרז לטלפן אל
ראש המחלקה לכירורגיה פה־ולסת בבית־החולים
על־שם שיבא, ד״ר יוחנן רמון.
ראיש־המחלקה קבע תור, החיילת נבדקה,
והוחלט כי היא זקוקה לניתוח• מצב שי ניה
של הצעירה היה כבר דחוף, אבל
התור נקבע למרחק זמן. סדר זה סדר.
כל ניסיון להתערב מגבוה ולהקדים את
מועד הניתוח — עלה בתוהו.
ואז עלה במוחה של האם, שלא יכלה
עוד לראות בסבל הבת — רעיון גאוני.
היא נזכרה שהיא מכירה אדם המשמש
כחשמלאי בבית־החולים שיבא. ובכן התקשרה
עם החשמלאי הזה, וראה זה פלא :
התור לניתוח הוקדם מייד. החיילת נ-ווד
הה כעבור יומיים.
מה שמוכיח כלל ישראלי ישן: מי ש מכיר
את השמש של המוסד, מוטב שיפנה
אליו ולא אל המנהל הראשי. הפרוטקציה
שלו שווה יותר.

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1995

0הסבתא של רבין סורגת כיסויי-
אוזניים לחמור.

רוני ושלמה רשק,

חקירות

רח׳ מנדלשטס ,14 תל־אביב
0מה שנשאר לאחר בהלת הטוטו.
יטרץ פרי, רח׳ טוסקניני ,3
תל־אביב

מה מריץ א ת סמי
המישמרה מחסה על סמי
מדון בגלל היותו מודיע

שרשרת ההונאות של סמי דורון נמשכת
באין־מפריע, מסבכת אגשים חפים־
מפשע. ביפים אלד, נעצרו כמה רוכשי
מכוניות, באשמה שלא שולמו מיסים על
הרכב, והתעודות שמאשרות את תשלום
המיסים מזוייפות.
קוני המכוניות מסרו למישטרה, המטפלת
בעניין, כי רכשו אותן אצל סוחר-
המכוניות לשעבר סמי דורון, שמכרן יחד
עם התעודות המזוייפות. הם נעצרו —
הוא לא.
לא היתד, זו הפעם הראשונה שסמי
מסבך הפים־מפשע. לפני שנה הסתבך ב חובות,
תוך ניהול מיגרש למכירת מכוניות׳
הקרוי רכב לאס־ווגאס. הוא הוציא
1כספים בפירמה, ונתן צ׳קים ללא כיסוי
לאישים כבודים כד׳׳ר שבח וייס מחיפה
או ציי מאיליק, בעליהם של מסעדות ועסקים
רבים. הללו נזקקו ל״גובים״ מיקצו־עיים
כדי לממש לפחות חלק מכספם.
באותה עת היד, סמי מעורב בפרשת דו לרים
מזוייפים, אולם לא אירע לו דבר.
הוא סגר את המיגרש, עבר לחודשים אח דים
לבאר־שבע, חזר לתל־אביב ופתח מד
עדון־לילה בשם קינג׳ס. גם כאן נכשל
בניהול העסק, והמועדון עבר לבעלותה
של חבורת בת־ים, ומנוהל עתה על־ידי
חביב אבו־זמיל.
מי שומר על סמי ז סמי עצמו טוען׳ כי
4הוא נשמר על־ידי חבריו רמ״המעלה,
שהם אלופים בצה״ל בעבר ובהווה. יש
לו גם כמה חברים בין קציני־המישסרה.
מקורות אחרים מוסרים, מצידם, כי סמי
משמש מודיע של המישטרה. הוא מסר
בשעתו למישטרה חומר חשוב על מילחמת
חבורת אדגר זמור בחבורת אבוטבול, והוצא
נגדו גזר־דין־מוות על־ידי החבורות.
ההוצאה,־לפועל נדחתה ביגלל מילחמת־הכנופיות,
שהסתיימה במות ראשי המיש־פחות.

או כך, סמי ממשיך בעסקיו, ואני
שים
תמיקים מוסיפים להסתבך.
* השס בדוי,
העולם הזה 997ו

0הכדורגל הישראלי — לאן.
שירי כן־עמי, רח׳ יהודה
הנשיא ,36 נווה־אביבים, תל־אביב
0ראיון עם מחבל בטלוויזיה של
ביירות.
שוקי לידן, קיבוץ רמות־מנשה,
ד.נ. חבל־מגידו

מאוזן :
. 1מספיק! .2מיפתן; .7קיבוץ בדרום;
.9תבלין; . 10 מן ההורים; .12
עליו יושב המלך; .13 מיסכן; . 15 סופר
ישראלי שזכה בפרם־נובל (ש״פ 16
יבלה את הלילה; .17 בתו של שאול;
.18 לשד העצמות! .19 שמא; .21 עש*
הבגדים ! .22 כינוי לאלוהות ! .23 ירביץ !
.25 חומר־בעירה זול, מצוי בביצות! .28
חנרוחלילד( ,ר״ת); .29 קיבוץ בגליל ה עליון
! .31 פוצח בשיר ! .32 כף להוצאת
גחלים; .34 מיכסה הבית; .35 מילת-
תנאי ; .36 מן הכבשים ! .39 שקט מעמ לו;
.41 לאגר, בלע״ז! .44 גוף שלישי
יחיד! .45 קלף! .47 שותתת! .48בתוכו;
.49 קריאת־תימהון ; .51 צעקה;
.53״סחיבה״ ללא רשות ! .56 דרך׳ הדו־לורוזה
למשל ! .57 בעל לב חנון ! .60
יפעה; .61 עיר חדשה בדרום הארץ;
.63 ניזכר־לעיל (ר״ת); .64 המשתייר ל יוון
העתיקה! .65 נהר באיטליה; .66
בגד־שרד! .67 חבל-תעשייה בגרמניה;
.70 מתווי־הנגינה ! .72 צפוי מישרד ממ שלתי
חדש בנושא זה ! .75 סיומת לרבים !
.76 מסימני הניקוד! .78 קידומת הולנ דית
! .79 רקב ! .80 שייך ל .81 ! -מגיב
בתוכחה; .83 מונח בתורת־החשמל; .85
מלון גדול באיילת; .86 יהיה מסוגל! .87
כל אחד (ר״ת); .88 ארמדה; .90 בתוכה!
.91 אות בא״ב העיברי! .92 ערסל

קיפול גדירוודהתייל בסיני.
אלה גוטמן, רח׳
תחכמוני ,43 ירושלים

כבד; .95 קריאה לאיסוף הבקר! .96
בלע״ז: ספיד; .97 אבי הבעל או האשה.

השבוע בדרייב־אין
בשעה 5.15

. 1מישטחי־דשא! .3בהמת-עבודה! .4
מישכן הציפור; .5קריאת־צער! .6מת כת
מהושלת, ובהשאלה: עוצמה! .8
אופפת את הגיבור! .11 קומפוזיטור; . 12
אברה! .14 טמן, העלים! .15 חפצי־חמ-
דה ! .20 נביאים כתובים (ר״ת 21 כלי-
קיבול; .24 אחו; .26 התבואה לאוזר הו צאת
התבן ! .27 יון בלי ראש ! .28 קרם
בחוטם הפר; .29 מלמד! .30 חלק חיוני
במכונית; .32 פגם; .33 כמות גדולה!
.37 חיילים שאינם קצינים .38 .ממילות השלילה;
.39 מילת־זירוז! .40 שנשמה
באפו! .42 יתיז! .43 מישחק מקובל
בחנוכה ! .45 רוכן על ! .46 גמיעה ! .48
מגיע! .50 ממילות החיוב! .51 ביצי-
דגים הנחשבות מעדן! .52 יקום ויהיה!
.54 ייגה! .55 דחיפה עזה; .58 רוך,
נועם! .59 נהר באפריקה! .62 שורה
של תכים! .64 אלגנטיות! .68 מסיפרי
התורה ! .69 גוף שלישי רבים ; .70מ־לכסיקון
הבקר; .71 מנעול פטנטי! .73
קרם; .74 מחגי ישראל! .76 מתרחש;
.77 מילת-יחם ; .79 קיבוץ בגליל העליון !
.80 קורט, מעט; . 82 עוף־טרף! .84הרכים
בצאן; .89 הולם! .90 התייפחו;
.93 כמו 5מאונך! .94 פרי־בטן.

בשעות 7.15—9.30
סרט המתח

מאונך :

״יהלומים נוצצים
בלונדון״
,הקשר האיטלקי״

בס יט ו נ ות
#שמלות הריון
#מכנסי הריון
#טוני קו ת הריון
. #תליפות הריון

כהןמ 1ד ני

תל־אביג״ ר !.זחלת
קונ<״ ב־ .דרך הזמר

פתוח ע ד 7בערב
(סגור בשעות ־ )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

סגן־השו סוסו בנשק ^ 22 סיד
נחו נגנבו ממחנה־צה יר ^ במיבצע
צבאי הלמה מישפחה אחת ביויבתה

! ^ 7 1 1 111 אנואר מעיד בן ה־ 7היה אחד מנפגעי הקרב.הגדול שנערך
באבו־מנאן. אנואר ישן יחד עם אמו מייאסה ואחותו נאהוון

בת ה־ ,4בבית דודו מוחמד מעיד, בעת שנורו לעבר הבית טילי־כתף אנטי־נונקייס. אמו
של אנואר היא בתו של אחמד מעיד, שהיה הקורבן הראשון במילחמה בין שתי החמולות.
^ חוליות התקדכו בזהירות בחסות
( ! חשכת הלילה, כאשר אנשיהן מנצלים
כל קפל-קרקע, כל מיבנה הרוס, כל עץ-
זית עבות כדי להסתתר מאחריהם ולא
להתגלות. שלושת היעדים נידאו היטב
לעיני אנשי החוליות. הראשון היה ביתו,
בעל שתי הקומות והמרתף, של ג׳אבר
שייך! היעד השני: ביתו הגדול והמפואר
של מוחמד סעיד, והיעד השלישי — ביתו,
הניצב על־פגי גיבעה, של סאלח סולימאן

אבו-פטין• לכל היעדים הללו היה מכנה-
משותף: הם השתייכו למישפחת שייך.
בשעה שתיים ועשרה אחרי חצות, בלילה
כשבין היום השלישי והרביעי בשבוע שע בר,
ניצבו אנשי החוליות בעמדות שנקבעו
עוד קודם־לבן: שש עמדות מאויישו-ת על־ידי
נושאי־טילים אנטי־טגקיים, מטילי־רימונים
— רימוני־רסק ורימוני־זרחן —
ואוחזי תתי־מיקלע קלצ״ניקוב, קארל גום־
טב ועתים.
שתי נקישות בפרפרים של מכשירי-
הקשר, אותם נשא כל אחד ממפקדירהחול־יות
בידו, בישרו לספקד־המיבצע כי הכל
מוכן לשעת־השי״ן. הוא שלח אקדח־רק-
טות, זירה רקטה אדומה לאוויר.
זה היה הסימן לכל החוליות. בבת־אחת
נפתחה אש־תופת, שולחו 22 טילים אנטי-
טנקיים לעבר ׳נקודות קבועות מראש בשלושת
הבתים ששימשו כיעדים, הושלכו
עשרות רבות של רימונים, וחלונות הבתים
וקירותיהם רוססו באלפי כדורים.

דם ואש
ותימדות־עשן

ן סוחר הנשק

ג׳עבר מועדי, מואשם על־ידי המישפחה
הנפגעת בציוד הערבים הדרוזיים בנשק
ובמכירתו למישפחת מישליב, אשר בניה
* Iנעצרו בחשד לנסיון הרצח ההמוני בכפר.

..- 32 II

רכ?{ת אדפיס תושבי אבו־סנאן•,
\ £השוכן ליד כפר יאסיף, על כביש עכו-
צפת, אשר המיבצע הצבאי נערו בלב־ליבו
של כפרם, לא נבהלו. הם ידעו כי
קולות הנפץ והיריות אינם מעשה־ידיה
של חוליית סידאין שחדרה •מעבר ל גבול׳
וכי אין אלה קולותיה של קטיושה
הנורית מרחוק. לאנשי אבו־סנאן היה
ברור, כי זהו אך קרב נוסף במילחמה
הגדולה בין שתי החמולות הדרוזיות שב-
כפות מישפחת שייד ומישפחת מישליב.
שוטרי מישטרת עכו, שהגיעו למקום
כעבור חצי-שעה, מורגלים כבר בתפקידם
כמכבי-שריפות ומשקיטי-תיגרות בין שתי
מישפחות אלה שבכפר. אולם הפעם לא
האמינו אפילו השוטרים למראודעיגיהם.
במילחמה הנוכחית בין שתי החמולות
נטלו חלק עשרות טילים אנטי־טנקיים
חדישים מסוג לאו הנמצאים ברשות צה״ל,
רימונים בכמות שהיתה מספיקה למחוק
י השם אבו־סנאן הוא סירוס ישל השם
הביזנטי בסנאן, נקודת־יישוב במקום סמוך
בתקופה הביזנטית.

מעל המפה רובע עירוני שלם, ואלפי
כדורים שניקבו את כותלי הבתים העבים
כמסננות.
ו״מזל שלא מקבלים לחיל־האוויר טיי סים
מקרב העדה הדרוזית,״ אמר אחד
השוטרים. ,אחרת היה אולי איזה מטוס
פאנטום תוקף את הבתים של מישפחת
שייך באבדסנאן.״
מייד לאחר החקירה הראשונה כבר
היה ברוד לחוקרי המישטרה, כי ההתקפה
היתד. מתוכננת היטב, כמיבצע צבאי לכל
סרטיו ודיקדוקיו. עמדות־הירי נבחרו בקפידה
רבה, נקודות־הפגיעה סומנו מבעוד
יום והיוו מסכת מושלמת של הרם• כוונת
התוקפים, כך התברר מייד, היתד. אחת:
להרוג אנשים רבים ככל היותר, ללא הבחנה
— גברים, נשים וטף.
כל ילד בכפר ידע כי את המיתקפה
על בתי מישפחת שייך יכלו לערוך רק
בבי חמולת מישליב. זאת ידעה גם המיש-
טרה. המישטרה גם ידעה כי התקפה מתוכננת
במיקצועיות כה רבה יכולים לערוך
רק מי שהיו, או עדיין הינם חיילים ב־צה״ל.
תוך שעות ספורות נעצרו 19מ בני
מישפחת מישליב, כל מי מהם ששירת
אי-פעם בצה״ל, והובלו במהירות לבית־המעצר.
בדרד־נס
לא נהרג איש. .אני מתבייש
בהם,״ אמר השבוע לכתב העולם הזה
סגן (מיל ).סולימאן שייך, צעיר דרוזי
ממישפחת שייך המותקפת, אשר שירת ביחידה
הדרוזית של צה״ל, בד. שירתו
אף העצורים ממישפחת מישליב תוקפי
ביתו, שאותם הדריך בנאמנות ביחידה.
.הם פחדו להתקרב לבית שלי ולבתים
של המישפחה שלי, ולהטיל רימונים דרך
החלונות. אני לימדתי אותם שטילי-בתף
אנטי-טנקיים לא עובדים טוב על בתים,
בעיקר בתים שבנויים משתי שכבות של
בלוקים, וגם כשזורקים רימון על קיר
של בית הוא מחליק עליו. אז איזה מין
עבודה זאת?״
גאוותו המיקצועית של סולימאן, כמדריך,
אומנם נפגעה, אך אין ספק כי
פחדנותם של התוקפים הצילה את בני-
מישפחתו מהרג המוני. בסך-הכל נפצעו
במיתקפה הכללית הזו שישה אנשים: יוסף
שייך, אשר נפצע בפניו שעה שפתח את
חלת חדרו כדי להתבונן בהתקפה: קיים
שייך, אשר חטף רסיס בישבנו: האם
הצעירה מייאסה אחמד סעיד, המאוש פזת
עדיין: בתה נאהוון בת ה־ ,4המאוש פזת
איתה: בנה אנואר בן השבע, שנפצע
בראשו ושוחרר כבר מבית־החולים וחיסן
שייך, רווקה בת 28 אשר לנה באותו
לילה בבית דודנה.

ניקמת־דם
ממושכת
^ ־ 23 השנים האחרונות זכה הכפר
^ אבו־סנאן לעלות כבר מיספר פעמים
לכותרות העיתונים, בעיקר בגלל היריבות
הוותיקה שבין שתי החמולות. הכפר, ש תושביו
מתחלקים כימעט באופן שווה
בין דרוזים, מוסלמים ונוצרים, נקלע ל-

1 * 1 1 1 1 | !0עלי חמדן. ממשפ־
1 1חת שייך, ניצב ליי•

יד הקיר בביתו, אשר נפגע בטיל אנטי-
טנקי. עלי שישן בחדר שבו פגע המיל
ניצל בנם, ואילו שני בני־נדשפחתו, ש ישנו
באותו בית, בליל הטילים, נפצעו.
מערבולת של קטטות, איומים, מעשי־רצח
וסעולות-נקם.
בשנת 1952 התקוטט אחד מבני מיש-
סחת שייך, אחמד סעיד, עם כסה מבני
מישסחת מישליב. קטטה זו היתד. ביטוי
ליחסי-ז•,קינאה בין שתי החמולות. חמולת
שייך נחשבת בכפר כמשכילד. ומתקדמת
יותר, ובניד. כעשירים יותר• לעומתם נח שבת
המולת מישליב כמאוחדת וקשוחה
יותר. בני מישפחת מישליב מקפידים להינשא
בינם לבין עצמם, שומרים על אורח־חיים
פטריאכלי נוקשה. לעומת הייחוס
המישפחתי של מישפחת שייך, אשר המסורת
הדרוזית קבעה כי היתה ממנהיגות-
הדת של העדה הדרוזית, מתגאה מישפחת
מישליב בזכות ראשונים בכפר אבו־סנאן
ובכך שראשה, עטיף מישליב, שימש טשך
שנים רבות מוכתר הכפר.
בעיקבות הקטטה עם אחמד סעיד, ארבו
לו ערב אחד בשדה, שבו שתל טבק, שלו שה
מבני מישסחת מישליב, התנפלו עליו,
ולאחר שכפתו אותו ניסו לגלח את מח צית
שפמו, עליו היתה גאוותו — לעקוד
אותו לחמור ולשלוח אותו לכפר. לגבי
הדרוזי אין בושה גדולה מזו. לאחר שירד
לסוף כוונתם הצליח סעיד, במאמצים
רבים, להשתחרר מכבליו, תוך שפצע
שניים מהם.
למרות הסולחה המסורתית שנערכה אז,
לא שכחו בני מישליב את עלבונם. חלפו
שנים ר מת של מתח מתמיד בין המיש-
פחות, ולפני שש שנים הותקף סעיד
באחד משבילי כפרו, נורה ומת. לבני
הכפר היה ברור לחלוטין כי הרוצחים
היו מבני מישפחת מישליב, אך המישטרה
לא הצליחה עד היום למצוא את הרוצח
ולהעמידו לדין•

הנקמה מיהרה לבוא. לא חלפו אלא
חמישה חורשים, וקרב עז התפתח בין
שתי החמולות .׳חמישה מבני מישסחת מיש-
ליב נהרגו, ועימם צעירה נוצריה מכפר
מראר, שהיתר. אורחת בחתונה שנערכה
באותו ערב באברסנאן 16 .בני־מישפחה
נוספים נפצעו, ביניהם אב החמולה, עטיף
מישליב, אשר חטף כדור ומאז נותר נכה.
המישטרה עצרה עשרות מבני חמולת
שייך, ולאחר חודשי־מאסר ארוכים הובאו
שמונה מהם לדין באשמת רצח. שישה
יצאו זכאים, ושניים נידונו למאסר־עולם
ומרצים עתה את עונשם.
המצב המתוח בין שתי המישפחת ארך
כחמש שנים. עד שהגיע להתפוצצות של
השבוע שעבר. כל אותה עת לא היה כל
מגע בין בני שתי המישפחות, והם סירבו
אפילו לנסוע באותו אוטובוס, היוצא
מן הכפר. לפני כשבועיים נודע לבני
מישפחת שייך, לדיבריהם, כי בני מיש-
פחת מישליב הצליחו לגנוב, בעת ש שירתו
במילואים, טילי־כתף אנטי־טנקיים
מהבסיס שלהם. לדיבריהם הם הזהירו את
מפקד הבסיס כי נערכה אצלו גניבה, אך
לא הודיעו על כד למישטרה :״כי אין
לנו אמון במישטרה. המישטרה מכורה ל שייר
ג׳עבר מועדי, ולמישפחת מישליב.״

השייך ג׳עבר —
חבר של מיי
ץ אומנם, פגן־־שו— החקלאדת זו
חבר־הכנסת שייך ג׳עבר מועדי הוא
דמות-מפתח בסיכסוך הדרוזי בכפר אבו-
סנאן. בגי מישפחת שייך מאשימים אותו
כי הוא זה שליבה את יצריה של מיש-
פחת מישליב כנגדם .״פנינו אליו הרבה
מאד פעמים שיפעיל את השפעתו על בני
מישליב, כדי שנעשה סולחה -ותיפסק שפי-
כות־הדמים,״ סיפר השבוע אחד מבני-
המישפחה .״אבל שייר ג׳עבר לא היה
מעוניין בסולחה. מי מישפחת מישליב
הם התומכים הגדולים שלו בבחירות והוא
גם הודיע, אחרי שנהרגו חמישה מבני
המישפחה שלהם, :מישפחת מישליב ומיש־פחת
מועדי זה אותה מישפחה. מי שיפגע
בהם, כאילו פגע בי.׳ אנחנו רצינו
כל השנים סולחה, אבל מועדי מנע את

לדיברי בני מישפחת שייך, מועדי הוא
גם ספק־הנשק הגדול של האזור .״הוא

חורבן בחדרהאורחים ;2די

מפואר של מוחמר סעיד, נראה כמו לאחר פוגרום, בעיקבות
התקפת הטילים והרימונים עליו* .שניים מארבעת הילדים שישנו

ובני־המישפחה שלו מוכרים נשק, קלצ ׳־
ניקובים וקארל גוסטבים, וכל הכפר מלא
נשק שלהם. המישטרה יודעת מזה, אבל לא
יכולה לעשות לו כלום כי יש לו חסינות.
גם בני־המישפחה שלו עוסקים בזה,
אבל שמים את הנשק אצל שייר מעבר,
כי אי־אפשר לעשות אצלו חיפוש.״
אם אומנם נכונות טענותיה של מיש-
פחת שייך, הרי שג׳עבר, ככל סוחר־נשק,

אינו מעוניין בשלום בכפר אבו־סנאן, השוכן
ליד כפרו ירכא, וזאת כדי להגביר
את המכירות שלו• מישפחת מישליב מכחישה
כי קנתה נשק אצל שייך ג׳עבר
מועדי .״שייך ג׳עבר הוא חבר של הביש־פחה
שלנו, אבל הוא גם חבר של כל
הדרוזים בארץ,״ סיפר השבוע מישליב
מישליב, אחיו של מנהיג החמולה, המ שמש
כסמל במישמד־הגבול .״הוא אף
פעם לא מכר למישפחה שלנו נשק, אין לנו
בכלל נשק. אבל אנחנו יודעים שדווקא
אצל בני מישפחת שייר נתפסו פעם
קלצ׳ניקובים, אשר אחרי חקירה נודע
שהם ניקנו אצל מועדי.״
שייך ג׳עבר מועדי עצמו מכחיש כי
הוא מוכר נשק, בשיחה עם כתב העולם
הזה טען ג׳עבר :״זה הכל לא נכון. אני
מבין שמישפחת שייך מטומטמת עכשיו
ממה שקרה לה, ולכן היא אומרת דברים
כאלה. כל מה שאני רוצה זה שיהיה
שלום בין המישפחות. אם לא יהיה שלום,
תגיע המילחמה לכל. הכפרים הדרוזיים
וגם לכפר שלי. אני לא ישן בלילה, וכל
הזמן רץ כדי לעשות שלום בין כל ה-
מישפחות.״
כל הגברים הבוגרים של מישפחת מיש-
ליב נמצאים עתה במעצר וצפויים, במידה
שיתגלה כי הם אכן השתתפו בהתקפה
הגדולה, לעמוד למישפט -שבו יואשמו בניסיון
לרצח המוני. אולם למרות זאת
אין אבי־המישפחה, עטיף מישליב, מוכן
ליסולחה .״אני מוכן לעשות סולחה רק
אם מישפחת שייך תעזוב את הכפר לתקופה
ארוכה. זה לפי המינהג והמסורת של
העדה שלנו. מי שרוצח, צריך לעזוב את
הכפר ואת השכנות של הכפר של הנרצח,״
הוא טוען. לעטיף יש תנאי נוסף. רצונו
שיוצהר בפומבי כי לבני המישפחה שלו
אין כל קשר לרצח הראשון של אחמד
סעיד, ולקרב שהתחולל בכפר בשבוע
שעבר. רק אז הוא יסכים לסולחה•

חוואתמה. הם הזמינו את החולייה לבוא
להפגיז את הבתים שלנו, ולהרוג אותנו.
אבל החולייה של חוואתמה טעתה בכתובת,
ואנשיה הפגיזו את הבתים של מישפחת
שייך ששלחה אותם.״
בעוד שלטענת בני מישפחת שייך הצ ליח
השייך ג׳עבר מועדי לגרום לכך
שהמישטדה לא תמצא משך שנים רבות
את רוצחיו של ההרוג הראשון, אחמד
סעיד, החליטה הפעם המישטרה ללכת
בחקירת הקרב עד הסוף• הוקמה ועדת נכ בדים
דרוזיים, שבה חבר גם ה-שייך ג׳עבר
מועדי, אשר התחייבה הביא לידי סולחה
בין החמולות היריבות. למישטרה ברור
כי אם תימשך היריבות, תהיה הסלמה
בדרכי הלחימה, וקשה לתאר באילו כלי-
נשק עלולים בני המישפחות היריבות
להשתמש עוד, כדי לחסל את חשבונות-
הדמים ביניהן.
התחייבות להביא לסולח ה

באותו לילה בכית זה נפצעו. ההרס בשלושת הבתים המותק פים
נאמד במאות־אלפי לירות. טילי־הכתף האנטי־טנקייס התגלו
כבלתי־יעילים בהתקפה על בתים הבנויים משתי שורות
של לבנים, ולמרות ההרס העצום שנגרם לא נהרג איש.

טיל דרו החלון

פרץ לביתו של סאלח סולימאן אבו־פטין, מ־מישפחת
שייך, בעת שישן על ריצפת החדר עם
אישתו פרחה. כשפגע הטיל, צעק סאלח לאשתו :״גמרו אותנו !״ אולם אחר־כך
התברר כי יצא בשריטות קלות בילבד, אס־כי הטיל פגע בקיר הבית, לאחר שפרץ את
החלון ועבר מעל לראשו של סאלח. בת־דודתו של סאלח, חיסן, נפצעה ונשלחה לביה״ח.

ך £מישפחת מישליב יש תיאוריה
/פנטסטית, המסבירה את הקרב שנערך
ביום הרביעי שעבר בכפר מנקודת-
מבטה שלה, והדוחה את האשמה כאילו
בניה הם שתקפו .״זה לא יטל להיות
שבני־המישפחה שלנו עשו את זה,״ הם
אומרים ,״הפעולה נעשתה על־ידי יותר
מ 30-אנשים ולנו אין שלושים גברים
במישפחה. אנחנו יודעים איך זה היה.
באותו יום קיבלו שילטונות-הביטתון הודעה
שחוליות של מחבלים עברו את
הגבול.
״אנחנו יודעים שבני מישפחת שייך
קשורים עם אירגוגי המחבלים של נאיף

ראש החמולה מ:

עט:ף
ההתנפלות, עט

בכפר כי בניה ערכו את
מישליב, טוען כי לא בני־ביתו
היוי י ן
תוקפיס, אלא זזוליית־פידאין שעברי ,
הגמל ושהוזמנה על־ידי המישפחר

נמצאים במקום אחות צעירה׳ כוח־עזר,
פועלי־גיקיון וטבח. לדיברי רפי יש בבית-
דואבות עדה עובד אחד על כל שני
חולים.
שיחה קלה עם העובדות של רפי ב פנסיון
עדה, מצביעה על רמתן, ועל
התכונות המייוחדות המכשירות אותן לעסוק
בטיפול בזקנים. אלה הן צעירות תו שבות
בית־שאן ומיגדל־העמק׳ שאותן
הביא רפי לטיבעון. החלוקים שהן לובשות
היו לבנים לפני שנים רבות. סיגנון־הדיבזר
שלהן מזכיר נערות־רחוב מהסוג הגרוע
ביותר. גיקיונן האישי וריח־הזיעה הנודף
מהן כמוהו באוטובוס דחום אחרי שעות
רבות של נסיעה בחלונות סגורים. הקשר
בינן לבין הזקנים הוא מינימאלי, גם

89 X13

יוסי ינאי

צילם

שלמה סתר

משום הבדלי הרמה וגם משום אי ידיעת
השפות האירופאיות שאותן דוברים הזקנים.
לדיברי
רפי, הוא מקבל ממישפחות הזקנים
62 לידות ליום, כלומר למעלה מ־
1800 לירות לחודש לזקן אחד. אך הרווח
שלו, לעדותו, אינו עולה על 20 לירות
ליום, מזקן. חישוב שנערך על ידי גורם-
חוץ מראה, כי הרווח של השותפים מכל
זקן מגיע לידי 45 לירות ליום כאשר
המוסד מלא — והמוסד של רפי מלא
כמעט תמיד.

בית־זונות
בבית־אבות

ולס כית־־האבדת עדה הוא עדיין
גן־עדן לעומת בית־האבות האחר של
השותפות, גיל. רפי עצמו מודה כי הרווח
שלו בגיל גדול יותר, למרות שהתשלום
היומי שווה, משום ש״לזקנים של גיל צריך
לתת פחות מאשר לאלה של עדה׳.
בבית־האבות גיל יש 44 זקנים, ב19-
חדרים. המקום נראה כמיזבלה עירונית.
האוכל המוגש לזקנים בארוחות היה מוגדר
על־ידי כל רופא מתחיל כתת־תזוגה. הצוות
של גיל מצומצם בהרבה מזה של עדה,
אפילו לדברי מנהלו: שלושה וחצי עובדים
על כל זקן. אחד השותפים, קרול, הצהיר
בגאווה רבה :״אפילו את אמא שלי
שלחתי הנה.״ רק אחר־כך התברר כי אמו
של קרול נמצאת אומנם במוסד, אבל
כמשגיחח — לא כדיירת.
איכות הצוות המטפל בבית־האבות גיל

הנקנים ושרפו ומוות
*4־ נס יון (לשעבר) ״עדה״ ופנסיון
^( לשעבר) גיל הם מנקודות־החושך
החמורות ביותר של טיבעון. שני פנס יונים
אלה שהפכו בתי־אבות — מהגרועים
בעיר ובוודאי בארץ כולה — מגל מים
בתוכם את כל הרע והניבזי, שניתן
לעולל לאנשים זקנים, חסרי־אונים.
ארבעה שותפים לפנסיונים אלה, המתחלקים
בינם־לבידעצמם בעבודה המועטה
שאותה ייעדו לעצמם כמנהלים, והם: רפי
תדמור ויוליום אונגר, הטוענים כי הם
אחים מוסמכים, והאחים קרול וזיגו בוים
(דורון) שאף אינם טורחים לטעון לתא רים
כאלה. האח זיגו בוים טוען, כי התכו נות
המכשירות אותו לנהל בית־זקנים, מס תכמות
בתואר ״מינהלן מוסמך.״
בעדה עושים את התרגיל הידוע של
רמת־טיבעון: בניין מרשים ויפה בח זית,
המשכנע את הבנים להכניס את
הוריהם שלהם למוסד, ובניין בן שתי
קומות בתוך החצר. לדיברי רפי תדמור יש
בגית־ההחלמה עדה שתי מחלקות :״מח לקה
אחת של זקנים חולים, אשר אינם
שוהים הרבה זמן במקום ואחרי שהם מב
ריאים
הם נשלחים חזרה לבתיהם, ומחלקה
של זקנים חולי־רוח.״
חולי־הרוח מתגוררים בקומה השנייה של
המיבנה הפנימי. הזעקות הבוקעות מדי-
ערב מבית־האבות עדה אינן מניחות לשכנים
לחיות, ואלד. מתלוננים על כך
השכם והערב לפני כל מוסד שילטוני הקשור
לבעייה. רפי מודה כי הזקנים שלו
אינם רשאים לעזוב את המיבגה, אך
טוען כי הדבר נעשה לטובתם :״אם הם
יעזבו, הם לא יידעו איר לחזור. אלה
אגשים מסוכנים וחולים.״ מבט קל במסד
כנים של רפי מוכיח, כי אלה הם אנשים
אשר מצבם הפיסי אינו מאפשר להם ל הרוג
אפילו זבוב. לגבי המחלימים, שכח
רפי את הצהרתו כי ״אצלי עוזבים רק
כשמתים.״ ואומנם, שכנים, אשר מדי פעם
מצליחים הזקנים הבורחים להגיע איתם
לידי שיחה, יודעים לספר כי האוכלוסייה
של בית־האבות עדה משתנה רק כאשר
מי מן המחליפים נפטר.
בעדה נמצאים כיום 52 זקנים, בשני
האגפים, ב 24-חדרים. לדיברי רפי עוסקים
הזקנים במשך היום כולו בעבודות ריפוי

ועיסוק׳ עבודות ראפיה, עבודות קליעה
וקרטונאז׳ .עבודותיהם של הזקנים נמכרות
אחר־כך, ומרבית הכסף (״זה בשביל ה חומרים״)
משתלשלת לכיסי השותפים. רפי
מציג בגאווה מיכתב־תודה מהוועד למען
החייל, על כי פעם תרם חלק מעבודות הזקנים
שלו לאגודה.
רפי מכנה את הזקנים בביודהאבות שלו
״תשושי-מוח״ .תשושי־הפוח שלו מתגוררים
שניים עד שלושה בחדר קטן וצר,
אשר אפילו זוג צעיר לא היה מוכן לקבל
אותו כאחד החדרים בדירתו החסכונית. ל דבריו
הוא ממלא את החדרים, המייועדים
בקושי לאדם אחד, בשניים או שלושה
זקנים :״כדי שהם ישמרו אחד על השני.״
בכוח-האדם, האמור לשמור על הזקנים,
נמצא, לדיברי רפי, גם רופא, ד״ר אליהו
זילבר. בבדיקה שערכתי אחר-כך התברר,
כי דוקטור זילבר אינו נימנה עם הצוות
של בית־האבות עדה. זילבר הוא אחד
הרופאים העסוקים ביותר בטיבעון, והוא
מבקר בפנסיון עדה פעם־פעמיים בשבוע,
בכל פעם למשך חצי שעד. בלבד.
נוסף לחצי־השעה של דוקטור זילבר

גרוע בהרבה מזה של עדה. מי שהציגה
עצמה כאחראית על המקום כאשר ביקרתי
בו, בחורה מבית־שאן בשם צילה, מחומ צנת
וצבועה׳ סירבה לעזור לאחד הזקנים
כאשר ביקש ממנה כוס-קפה. כש שאלתי
אותה מדוע היא עונה לו בגסות,
השיבה, בנוכחותו :״כוס האפא של כל
הזקנים האלה. הם בין כה וכר. כבר
בקבר.״
הסיפורים בטיבעון על תפקידו הכפול
של מוסד גיל כבר יצאו מזמן מגדר של
שמועות ורכילות. אלד. סיפרו על בית*
זונות של ממש, המנוהל במקום, ואליו
מגיעים לקוחות מכל רחבי הארץ. לדיברי
הסיפורים נערכות במקום אורגיות עם
העובדות.
ואומנם. במישטרת טיבעון נפתחו מיספר
תיקים. לאחר שנתפסו אנשים אשר הודו
כי ביקרו בפנסיון גיל, ושילמו במיטב
כספם עבור שירותיהן של הבנות, המשמ שות
שם כאחיות רחמניות לזקנים ובירי״
דות רחמניות לאורחים מבחוץ.
אך השערורייה הגדולה ביותר היא הטיפול
שלו זוכים הזקנים בבית־דאבות

פרק שני בסידרה: בתי־זונות במ!שב־1ק!נים
זנונים נשרפו ח״ס ואיש לא נא לעזוחס

^ מישור

הסעד מטיל את האחריות על מישוד־הבויאות !להיפר
גיד. רפי מספר על רופא בשם דוקטור
שסואלביץ, המטפל בזקנים בגיל איש
מתושבי טיבעון אינו מביר רופא בשם
זה. אולם דוקטור עליזה ילון מוכרת היטב
בטיבעון והיא היתד. עד לפני שנים אחדות
הרופאה של הפנסיון .״כשהגיעו השותפים
החדשים לפנסיון, הם לא הפסיקו לשקר
לי ולהסתיר ממני דברים,״ סיפרה .״הפכתי
להיות רושמת רצפטים מבלי להכיר כלל
את החולים. פעם נודע לי שרפי תדמור,
שאומר שהוא אח מוסמך, נתן זריקת
הורמונים לאחד החולים. כשבדקתי את
הכרטיס של אותו חולה, נדהמתי. הוא היה
חולה במחלה אשר זריקת הורמונים לגביה
היתד. בשבילו גזר-דין מוות. התפטרתי
מייד מהמקום, ואף שלחתי מיכתב לליש־כת־הבריאות
המחוזית, בו תיארתי את מה
שקורה בפנסיון.
״התשובה שקיבלתי מלישכת־הבריאות
היתד. שהם יודעים מה המצב, אבל אין
מה לעשות.״
ואומנם, היחסים בין בתי־האבות לבין
מוסדות השילטון הם מין מערבולת בלתי־מוגדרת,
אשר ממנה זוכים ומרוויחים רק
בעלי בתי־האבות, בעוד לזקנים אין איש
שם לב.
המישרד הנותן רישיונות לבתי־אבות הוא
מישרד־הסעד. לדיברי האחראית על נושא
זה במישרד־הסעד, הגב׳ כהן :״אנחנו יודעים
שיש מקומות שבהם רוצחים זקנים.
רצח מהיר יותר או איטי יותר — אבל
רצח.״ אם כי, טוענת הגברת כהן :״ד,מיש־קפיים
שבהם רואים עיתונאים או אזרחים
את הנושא, אינם בדיוק אותם מישקפיים
שבהם רואים זאת אנשי מישרז״הסעד.״
החוק אינו מאפשר לסגור בית־אבות
הנפתח ללא רישיון. שיני החוק קהות
לחלוטין, מאחר שנגד אדם הפותח בית־אבות
ללא רישיון, או שאינו עומד ב תנאי
הרישיון (ותנאים אלה הם מינימא ליים
ביותר) נפתחים תיקים, ואפשר להטיל
על אנשים כאלה רק קנסות ומאסרים.
למרות שלטענת מישרד־הסעד נפתחו כבר
עשרות תיקים כנגד בעלי בתי־אבות, מעו־

רים שלו.
כיצד נותנים רישיון לפתיחת בתי-
אבות 1מסבירה הגברת כהן :״לפני שפותחים
את בית־האבות, אנחנו שולחים ל מקום
צוות של שלושה או ארבעה אנשים.
בצוות יש אחות, עובדת סוציאלית ודי־אטטיקן.
לפעמים מצטרף גם רופא. הצוות
בודק את התנאים במקום, ואת כישוריהם-
של המתעתדים להפעיל אותו. אז מקבל
המקום רישיון זמני לחצי־שנד, או שנה,
ובמשך תקופת ההרצה בודקים אותו. אם
הוא עמד בתנאים, נותנים לו רישיון־
קבע. אם לא עמד בתנאים, נותנים לו
רישיון זמני נוסף, עד שהוא עומד ב תנאים
שלנו.״
אחרי שבית־האבות מקבל את הרישיון
הנכסף, נערכות בו בדיקות בלתי־סדירות,
על ידי מפקחת איזורית של מישרד־הסעד.
טיבעון שייכת למחוז חיפה, והמפקחת ה אמורית
בחיפה היא הצריכה לפקח על
בתי־האבות בעיר זו. אך הגברת כהן עצ מה
מודה :״למפקחת האמורית שלנו יש
עוד ארבעה תפקידים, כך שהיא לא מצ ליחה
כל־כך בפיקוח.״

אברהם לרנר, מנהל ^
בית־האבות בית פרידמן,
מכחיש את טענות שכני המוסד שלו,
המתלוננים כי הזקנים השוהים בו נקשרים
לפעמים למיטותיהם וצועקים כל הלילה.
לם לא הטיל שופט עונש־מאסר על נא שם
כזה, ותמיד הסתפקו השופטים ב קנסות.
״הרווחים
הגדולים של בתי־האבות, במת-
כונוזם הנוכחית, גורמים לכך שכדאי יהיה
לבעל בית־האבות לשלם את הקנסות, ובל בד
שלא יצטרך לשפר את המקום, להוציא
כספים רבים על שמירת רמת־דיור
או תנאי־קיום אנושיים של הזקנים־ד,דיי הזקנים נשרפו
חיים
ך ש מוסדות שכלל אינם טורחים
לבקש רישיון. האחד מהם הוא זה של
שרה ונחמן אבנון, פנסיון ורד. מתלוננת
האחראית במישרד־הסעד, הגברת כהן:
״לורד לא היה רישיון. באנו למקום ועשינו
שם ביקורת, והתברר לנו כי קופת
חולים כללית שולחת למקום זקנים, בלי
לבדוק כלל אם יש לו רישיון ואם הוא
עומד תחת פיקוח. עשיתי סקנדאל ל־קופת־חולים,
אבל בינתיים זה לא עזר.״
מוסד אחר שלא היה לו רישיון הוא
פנסיון כלנית. עד לפני כחמש שנים היה
פנסיון כלנית, ברחוב האורנים בטיבעון,
אחד הפנסיונים הנחמדים בעיר. בתקופת

בבתי־האבות בטיבעון עדה, התנפל על
הכתב והצלם של העולם הזה, כאשר אלה
צילמו אותו כשעמד בחברת אחת העובדות
שלו בחצר בית־האבות עדה בטיבעון.
המשבר הגדול הפכו אותו בעליו לבית־אבות.
הם לא ביקשו — ולא קיבלו —
רישיון ממישרד־הסעד. לפני כשלוש שנים
פרצה באחד החדרים דליקה. אש פרצה
מתנור־נפט שהיה באחד החדרים והציתה
זוג־גרביים של שני הזקנים שהתגוררו
במקום, אשר ניתלו עליו לייבוש.
הזקנים לא הצליחו לברוח מן החדר בגלל
חולשתם ומחלתם והצעקות שהקימו נפלו
על אוזניים אטומות. איש לא נענה לזע קותיהם
והם נשרפו חיים.
בעלי הפנסיון שנבהלו מהאסון, ידעו
כי אם תיפתח חקירה מקיפה, הם יואש מו
לפחות בהריגה, אם לא ברצח. כדי
למנוע זאת הם פשוט סגרו את בית-
האבות שלהם, לשימחת כל הגורמים הציבוריים,
והפרשה הושתקה.
בית־אבות אחר שאין לו רישיון מ־מישרד־הסעד
הוא עדה. בעלי עדה טענו
לפני מישרד־הסעד, כי אינם צריכים ריש־
(המשך בעמוד )56

מותך המוות״ של בית־האבות פרידמן: כאן שוכבים הנוטים־למותוו

11.1״ 1 111111ו 1ןוו1
(המשך מעמוד )35
יון של מישרד זה משום שאין הם בית־אבות,
אלא בית חולים. מישרד-הסעד שמח
תמיד לקבל הודעות כאלה. הוא מסיר
מייד את אחריותו מן המקום. לדיברי מיש־רד־הסעד
הסך המקום, מאותו רגע ,״אחד
זתו״ של מישרד־הבריאות.
אולם בעלי סנסיון עדה טוענים, באוז ני
זרים, כי הבית שלהם אינו בית־חד
לים (כפי שנאמר בכתבה הראשונה בסיד־רה,
העולם הזה ,)1996 אלא בית־החלמה.
נכון שיש במקום מחלקה סגורה לזקנים
חולי־רוח ש״משם יוצאים רק כשמתים״
ונבון שהמחלקה האחרת עוסקת בזקנים
שהם חולים כרוניים, אך אין זה בית־חולים
ממש, ולכן אין צורך לרישיון מ־מישרד־הבריאות.
כך נפל פנסיון עדה בין
שתי הרשויות, כשאין לו רישיון מאף
אחת מהן, והוא פטור מכל פיקוח.
בית־אבות אחר, אשר אין לו רישיון
לבית־חולים, אך יש לו רישיון ממישרד־הסעד,
הוא בית הורים, אשר ברחוב העמק.
תושבי טיבעון קוראים למקום בית פרידמן,
על שמו של הדוקטור לרפואה פרידמן,
רופא חיפאי נודע אשר נודע לאחרונה
עוד יותר אחרי שנתפס על־ידי המיש־טרה
בהחזקת בית־זוגות מהודר בחיפה.
פרידמן השכיר את הבניין עצמו לרשת
פרוכטר, אשר לח מיספר בתי־אבות ברח בי
הארץ ובית־חולים לזקנים בנווה-שאנן
בחיפה. הרשת פתחה את המוסד בטיב״
עון כדי שישמש סניף של בית־החולים
שלה בחיפה, אם־כי היא מוסיפה להח זיק
בתואר ביודאבות, כדי להימנע מבק שת
רישיון לבית-חולים ממישרד־הבריאות
במקום רישיון מישרד־הסעד שכבר קיים.
את המקום מנהלים אברהם לרנר ובתו,
מלכה. לרנר היה בעל בית־אבות בקיריית־חיים,
מכר אותו ונכנס כשותף לבית פרידמן.
הוא הביא איתו, לעזרתו, את בתו
מלכה, שהיא האחראית על הצוות.
ללרנר יש מיספר זקנים שאותם הוא
מטפח• אלה הם הזקנים -שהיו תחת חסותו
בבית האבות שהיה לו בקיריית־חיים, וש הוא
העביר עימו לטיבעון. גם באחרים
מנסה לרנד לטפל ככל האפשר, אבל :
,התנאים הם כאלה שאין הרבה מה לעשות
בשבילם״ ,הוא מסביר. השכנים של
המקום, היודעים לספר על סצינות־זוועה
של קשירת זקנים צועקים למיטות, בריחת
זקנים מהמוסד והסירחון העולה ממנו בגלל
הליכלוך, טוענים כי ללרנר עצמו יש לב
רחום, והוא ,,סובל ממה שקורה במוסד
שלו עצמו. אבל בגלל התנאים והשותף
הבכיר שלו. פרוכטר, ידיו כבולות.״
כשבא צוות־הכיסוי של העולם הזה ל מקום
כדי לצלמו, סירב אברהם בכל תוקף,
אם־כי בנימוס, להרשות לצלם, וטען כי
יהיה מוכן לאפשר לגו להיכנס לבניין רק
למחרת היום. כשבאנו למחרת, היה המקום
מוזנח ומלוכלך, אך בתו מלכה אמרה לי:
,,עשיתם לנו עבודה קשה. כל הלילה היינו
צריכים לעבוד ולנקות.״ רק דימיון פרוע
ביותר יכול היה לשער מה היה שיעור
הזוהמה במקום לפני עבודת־הניקיון ש נמשכה
שם כל הלילה, לדיבריהם• כאשר

לאחריו

ניראה המקום

כדיר־חזירים.

לרנר גאה במוסד שלו :״היו אצלנו
אפילו זקנים מקיבוצים, שהילדים שלהם
לא רצו אותם בקיבוץ. היום יש לקי בוצים
בית־אבות שלהם בעפולה, אז לא
שולחים אלי יותר. היו לי גם הורים של
אנשים חשובים ועשירים, ביניהם גם ה דוד
של נשיא המדינה הפרופסור אפריים
קציר.״
ואומנם, מבט חטוף במיגרש־החנייה של
המוסד, בבוקר יום השבת, גילה כי מצ פונם
הלא־שקט של הבנים, שמכניסים את
הוריהם למוסד כזה, מדגדג אותם במכו-
ניות-פאר דווקא.

ה קי ר אוי
האחת
ן*; כנים הבאים לבקר את הוריהם
1 1לעיתים בשבתות, יושבים איתם בחוץ,
אינם נכנסים פנימה. אילו נכנסו, היתה
מתגלית לעיניהם תמונת־זוועה. נשים וגב רים
מתגוררים יחד, בחדרים קטנים וחשו כים,
שניים עד שלושה בחדר. בחדרים
קצת יותר גדולים גרים עד שישה בחדר.
המקום מזוהם להחריד. המזון המוגש ל זקנים
מתאים למאכל בהמות גסות, בהמות
דקות היו מתות מרעב, ולא נוגעות בו.
בבניין שלוש קומות. שתיים רגילות,
פחות או יותר, והשלישית — קומת־המרתף,
שאליה נכנסים מאחור. החדרים
בקומת המרתף, מלאי טחב, קרים, וקירו־

קולנוע

תיהם מזוהמים בצואה וליכלוך אחר. ה זקנים
המשוכנים בחדרים אלה הם הזקנים
החולים יותר, אלה שאינם יכולים לנוע
ממיטותיהם וממתינים למוות לגואל. התמד
נה היא של שניים־שלושה זקנים רזים,
שדופים ומקומטים בחדר אחד, וקשה להי מנע
מלהיזכר בתמונות המוזלמאנים ב־מחנות־הריכוז
של הנאצים.
למרות שהשכנים מתלוננים מדי־שבוע
בשבוע לפני מישרד־הבריאות, לא עשה

מנות לצלם

בוים (דורון) היה תקיף, התנפל על חוליית־הכיסוי
של העולם הזה ואף הצליח לקרוע
את רצועת המצלמה, בנסותו למנוע צילו
מו וצילום הזקנים שבבית־האבות ישלו.
מישרד-הבריאות מאומה בעניין זה .״כל
זמן שיש למקום רישיון של מישרד־הסעד
אין זה בית־חולים, אפילו אם כל הזקנים
שם חולים,״ הסביר פעם הרופא המטפל
בזקנים בבית פרידמן, הדוקטור רביד.
רביד עצמו, רופא קשיש הידוע כמי שהיה
הרופא הטוב ביותר בטיבעון. כיום רועדות
ידיו של רביד, נאסר עליו לנהוג
מכונית, ומעט מאד אזרחים בטיבעון פונים
לעזרתו. אך הוא די טוב עבור ה זקנים
של בית־האבות או, כפי שמסביר
זאת אברהם לרנר :״רופא זקן מבין יותר
טוב את הזקנים.״
מישרד-הסעד מעביר למישרד־הבריאות
באופן שוטף כל שם של בית־אבות אשר,
כדי להימנע מפיקוח מישרד־הסעד, הכ ריז
על עצמו כעל בית־חולים. מאידך,
לא עומד מישרד־הבריאות על הצורך
ברישיונות לבתי-חולים־זוטא אלה או על
פיקוח עליהם, והם מהווים לו בנים חורגים.
לעומת המצב הנורא בבתי־האבות שהוזכרו
בכתבה זו, יש בטיבעון נקודת־אור אחת,
והיא בית־האבות כרמלה, שאותו מנהלת
כרמלה אובנטל. בביח־אבות זה, השוכן אף
הוא בפנסיון־לשעבר, ברחוב הדגניות ב־טיבעון,
שוהים כ־ 12 קשישים הזוכים לטי פול
יוצא־מן־הכלל מידי הייקית הקשישיה.
המקום נקי ומצוחצח, הזקנים מטופלים
היטב על־ידי עולות חדשות מרוסיה, והמזון
בכרמלה הוא כמו בבית־מלון ברמה גבוהה.
כרמלה אף דואגת למצב־הרוח של הזקנים
שלה, מזמינה אותם למסיבות מי־שפחתיות
פרטיות /שלה, כגון חתונת בנה שנערכה
בחיפה, ומבלה בחברתם ביום ובלילה.
גם התשלום שגובה ברמלה מהזקנים
שלה מעיד על רצינות טיפולה בהם :״אני
מעלה את המחיר בכל פעם שיש עליה באינדקס״
,היא אומרת ,״אבל אני מעלה
אותו רק לאורחים שלי שאני יודעת ש הבנים
-שלהם יכולים לשלם אותו. מי ש מצבו
הכלכלי גרוע, או.י משאירה לו את
המחיר הקודם ומכסה את ההוצאה על־ידי
העלאה לעשירים יותר.״
אך בית־האבות של כרמלה הוא מן ה יחידים
בטיבעון, ברמתו. מרבית האחרים
מזכירים את רמת טיבעון של גוסטב
הלפרין, את ורד וגיל -של רפי תדמור היגו
דורון ואת בית פרידמן -של אברהם לרנר.

סרטים
ר? 11 יאם ד איג טדק טו א ד
היה היה פעם איש עיוור 40 .שנה הית־הלך
בחושך מוחלט ושפע סיפורים על
הצורות ועל הצבעים אשר סביבו. ואז
עבר ניתוח שהחזיר לו את מאור-עיניו.
ברגע הראשון, היה האיש מאושר מאין-
כמוהו. עולם חדש ונפלא ניגלה לו. שלוש
שנים לאחר־מבן, התאבד. הוא לא יכול
לעמוד בפני הליכלוך, הטינופת והזוהמה
שמילאו עולם אשר בעיני דימיונו היה
יפה כל-בך.
סיפור זה מובא באחד השלבים האח רונים
של זהות גנובה, סירטו החדש של
מיכלאנג׳לו אנטוניוני, שיוצג החל בשבוע
הבא, בישראל, והוא מהווה אישור לדבריה
של כוכבת הסרט, מריה (טאנגו אחרון
בפריז) שניידר, שאמרה באחד הראיובות.
לעיתונות, כי זהו סירסו הפסימי ביותר
של אנטוניוני.
רבות דובר על כך שזהו הסרט הראשון
של הבמאי האיטלקי המפורסם, המבוסם
על סיפור שאינו שלו (עובדה ש*
אינה נכונה ביותר: סרטו הידידות, למשל.
היה מבוסס על ספר של צ׳זארה פאב־זה)
.נשמעו קולות שאנטוניוני אולץ לע שות
זאת, משום שקארלו פונטי ואט־ג׳י־אמ,
עימם הוא קשור בחוזה, פחדו
לאשר את תוכניתו לסרט עלילתי שיצולם
על גדות האמזונס, מחשש להוצאות שיעלו
על אפשדויותיהם.
בקרביים -ודא כראש: אבל, למדוה
העובדה שהסיפור המקורי אינו שלו,
ולמרות שאכן לא שש תחילה בלל, לביים
אותו, הסרט הוא בסופו של דבר מוצר
של אנטוניוני על כל מרכיביו. כסי שהודה
בעצמו, נספג הנושא בקירבו רק אחרי
שבועות אחדים. ומה שניראה לו בתחילה
כסרט שיצטרך לביים בראשו ולא בקרביו,
הפך חלק ממנו עצמו.
העלילה ניתנת לסיכום בקיצור נמרץ:
כתב טלוויזיה ממוצא אנגלדאמדיקאי
מואס באורח־זזייו, וגונב את זהותו של
סוחר-נשק הדומה לו בצורתו החיצונית
(האחרון מת מהתקף־לב בכפר אפריקאי
.מרוחק) .הכתב מנסה להמשיך את אורח-
חייו של סוחר הנשק ולקיים את כל פגישותיו.
בהתמדה. שהיא, י בסופו של דבר,
בעוכריו.

הרואה את העולם דרך עדשת־מצלמה,
וכאשר מוגשת לו ההזדמנות ליטול חלק
בחיים עצמם, לא רק כמשקיף מצלם, אלא
כאחד השחקנים, הוא מעדיף את האשלייה
על המציאות (כהוכחה, מישחק־הטניס ה מדומה
בסוף הסרט) .לעומת זאת, זהות
גנובה יכול להיות סיפורו של אותו צלם,
המשתמש הפעם במצלמת־קולנוע לצורך
צילום רפורטדות לטלוויזיה ומחליט, ביום
בהיר אחד. כי די לו באובייקטיביות,
שפירושה אדישות, וכי הגיעה השעה לנ קוט
עמדות•
בשרה עד עקרות. הסרט התיעודי
על סין, שלחצי הקומוניסטים הפנו אותו
תעלומה־בלתי-מוצגת בימעט בכל מקום
בעולם, לימדו את אנטוניוני פרק ביחסי
איש־המערב עם בגי העולם האחר.
הכתב שלו בזהות גנובה מסתובב כזר,
בין האנשים שעליהם הוא צריך לדווח

מריה שניידר
מאז ״טנגו אחרון בפריס״ —

שניידר וניקולסון כ״זהות גנובה״
— סירטם הפסימי ביותר
במבט ראשון, זה מזכיר מעט את מתיא
פאסקל של פירנדלו, סופד שעימו מזדהה
אנטוניוני בכל פעם שמבקשים ממנו להסביר
את יצירתו .״אני עושה סרטים,
לא מסביר אותם,״ הוא משיב (וכך נהג
להשיב פירנדלו לאלה שביקשו פירושים
למחזותיו).
לא לעמוד מנגד. אולם לא צריו
להיות מומחה גדול כדי להבחין בכך
שהסיפור יכול לשמש המשך הגיוני בהח לט
לסרטים קודמים של אנטוניוני. ב־אוונטורה,
מחליטה אנה בת־הטובים לנ טוש
את אורח-חייה העקר. לאן ומדוע,
אין כלל הסבר בסרט, העוסק בחיפו שים
אחריה. זהות גנובה יכול להתפרש
בתיאור גורלו של מי שהחליט, במו אנה,
להיות מישהו אחר.
ביצרים, הציג אנטוניוני גיבור מנוכר,

לעולם כולו. הוא עורך ופורטז׳ות שבהן
הוא מספר למאזיניו מה שהם מצפים לש מוע
(נפי שאומר לו סוחר-הנשק, בפגישה
האחרונה בין השניים) ,ואינו מצליח למצוא
שפה משותפת עם אף אחד מן הצדדים ה מרכיבים
היום את מה שקרוי העולם ה-
מיתפתח, שאותו הוא חוקר.
הכתב (שמו המקורי של הסרט היה:
המיקצוע — כתב) דייוויד לזק, הוא גיבור
אופייני לאנטוניוני: איש בודד ומנוכר.
נישואיו מתפרקים, ואף אימוץ ילד לא
הציל אותם. הוא מוצר של התרבות המערבית,
אינטלקטואל ספוג מוסכמות ומ סורות
הרואה בהחלפת הזהות היזדמנות
לכפר על קיומו העקר עד אז. אלא שהח לפת
תעודת-זהות אינה מחליפה אישיות,
האיש ממשיך לחיות משקיף יותר מאשר
מישתתף במישחק, וכאשר הוא נימלט מן
העולם הזה 1997

העבר שלו, הוא מיסתתר בננייני-פאר מד
זיאוניים, כיאה לאיש־חרגות ולא בשוקים
הוסי־אדם, כיאה לאישיותו של האדם שאת
זהותו שאל.
!ללא אחריות. מכאן, שעצם הפיכתו
לסוחר־נשק, המסייע למהפכנים להילחם
נגד מישטר עריץ, במדינה אפריקאית
כלשהי, אינו משנה את לוק. אומנם הוא
קורא לעצמו רוברטסון, אבל האפאטיה,
חוסר-הישע ובעיקר אי־הרצון ליטול אח ריות,
אפילו לגבי יחסיו עם הנערה ש מתלווה
אליו בחלק מן הדרך (מריה שניי-
דר) — תכונות המאפיינות את האינטלקטואל
המערבי הליברלי בגיל־הביניים —
חם בעוכריו•
חוץ מזה, בעולם המתוכנת והמכווץ הזה,
שבו הצטמקו המרחקים ומינכן שכנה ל ברצלונה,
שינוי־זהות אינו תלוי ברצון
בלבד. פן העבר לא ניתן להיפטר לא
ליכאורה ואף לא למעשה, כפי שמסתבר
כשמקורביו של הכתב ממשיכים לחפש
אחר עיקבותיו והסיבות למותו המדומה
(החלפת התעודות גורמת לנד שגופת
הנפטר במלון האפריקאי מזוהה כדייוויד
לוק).
חוקי הסישחק. ואם הסרט הוא.
בסופו של עניין, הפסימי ביותר של אד
טוניוני, הרי זה משום שבמהלכו מסתבר
כי אותה דמות של אינטלקטטואל בן־ימינו,
אולי בן־דמותו של הבמאי עצמו, נועדה
מראש לכשלון, בכל ניסיון לחרוג פן
הפאסיביות הנאורה שלה. ברצח התיאורטי
לשינוי מהלד-חיים אין די. כדי לשנות
אותם, צריך שגם הנפש תעבור תהליך
דומה.
הסיגנון החזותי של הסרט גם הוא
פיתוח ישיר של כל פה שעשה הבמאי
הזה עד עתה• גיבוריו הלכו תמיד לאיבוד
בתוך נופים ריקים, וכך קורה גם היזם.
אלא שמתוך הניסיון התיעודי האחרון שלו
(כך הוא טוען, לפחות) החליט להעדיף
איכות צילום מחוספסת קימעא, העושה
רושם תיעודי, כאשר מצלמתו, יותר מתמיד,
עושה רושם שהיא בעצם תרה וסו קרת
את פני המציאות, ונתקלת בגיבורים
רק במיקרה, כחלק שהם מהווים במציאות
כולה.
דוגמה למופת לגישה זו ניתן למצוא
בסצינה שבה יושבים ג׳ק ניקולסון (המגלם
את לוק רוברטסון) ומריה שניידר
ליד שולחן, בקפה לצד הכביש, והמצלמה
עוקבת. אחר המכוניות הנוסעות, ועוברת
בכל פעם על פני הגיבורים, שאינם יותר
מחלק מן התמונה.
אם כל סרטיו האחרונים מסתיימים
במיבצעים חזותיים וירטואוזיים (מישחק-
הטניס ביצרים, התפוצצות וילה בנקודת
זאבריסקי) עולה כאן אנסוניוני על עצמו.
במיבצע טכני אדיר הוא יוצא מחדר-
המלון שבו שוכב הגיבור, דרך סורגי הח לון
אל כיכר ענקית ורחבה, ובצילום ש נמשך
שבע דקות רצופות, הוא מראה את
החיים העומדים להימשך כאילו דבר לא
קרח, שעה שבחדר עצמו שמים קץ לחייו
של לוק שבעצם מת, נפשית, הרבה קודם-
לכן.
כדי ללמד את הצופים שהכתב לא למד

מאופה באה שיחת, כמה דקות לפגי הסיום,
שבה הוא דואה את המציאות לא
דרך העדשה שבמצלמה, אלא דרך עיני
בת־הלווייה שלו. ולאחר הצילום הויר טואוזי,
ממשיכים המלון לחיות את חייו,
הזמרים לזמר את שיריהם והכלבים לנבוח
בלילות. מה זה בסך־הכלז עוד אינטלק טואל
כושל אחד נפח את נישמתו?
המאפיהבע 4ר > ת

הד״מוקרט^ח
לאקי לוצ׳יאנו הוא סרט המבוסס על
עובדות. זוהי חקירה על היחסים שבין
המאפיה לבין שילטונות החוק בארצות-
הברית, באיטליה ובעולם בכלל, כפי ש התבטאו
בפירקי־חייו האחרונים של ה־גאנגסטר
לאקי לוצ׳יאנו, מי שהיה מנהיג
המאפיה בשנות השלושים והארבעים באמריקה.
הוגלה לאיטליה, והמשיך לנהל
משם את סחר־הסמים עד יום מותו, בשנת
,1957 מהתקף־לב. התסריט נשען על פרסים
אמיתיים, שהם תוצאה של בדיקות
וחיפושים ארוכים. היועץ הטכני, בסרט,
המגלם גם את אחד התפקידים הראשיים,
הוא צ׳רלי סיראגוזה, סוכן פיפלג-
הסמים האמריקאי, צייד־פאפיה מושבע,
ופי שנחשב היום כאחד המומחים המנוסים
ביותר בנושא.
עוצמה של מציאות. אולם, אם זה
כל מה שאפשר היה למצוא בסירטו הח דש
של פרנצטקו רוזי, המוצג השבוע
בקולנוע פריז בתל-אביב, לא היתה כל
סיבה להתפעל מפנו יותר מאשר מכל
תחקיר טלוויזיוני מן השורה. אלא שרוזי,
אחד הבמאים החשובים באיטליה ואולי
בעולם כולו, מטפל בערימת העובדות
העצומה שהצטברה אצלו, בדרך אופיינית
אך־ורק לו. הוא נוטל את התקריות העיקריות,
מחליף את הדמויות האותנ טיות
בשחקנים, ומשחזר את העבר.
וכך משחקים בסרט: ג׳יאן־מריה וולונטה
את תפקיד לוצ׳יאנו, רוד שטייגר את
תפקיד ג׳ץ ג׳יאניני, איש־המאפיה שהסכים
לעזור למיפלג-הספים בלכידתו של
לוצ׳יאנו, ואדמונד אדבריין, את תפקיד
הארי אנסליגגר, ראש מיפלג־הסמים, הממונה
על צ׳רלי סיראגוזה (המגלם בסרט
את עצמו).
בלומר, זהו שיחזור של היסטוריה בעזרת
שחקנים, שיחזור מדוקדק וחסר
כל רומנטיקה, קצת בנוסח מי אתה מר
זורגה, שהוצג לפני זמן לא רב בטלוויזיה.
סיגנון זה הפך כבר מזמן סימן־ההיכר של
רוזי. לפעמים, סטה ממנו וגלש לסרט-
תיעודי מוחלט (כמו ברגע האמת, סרס על
לוחמי־שוורים) ,או לעלילה דימיונית לח לוטין
(כמו ברוכלים, על ספסרים ב-
סחורות־ימאים) ,אולם בעיקרו עסק ב-
שיחזורים אדירי-עוצמה של המציאות, בין
אם מדובר בשערוריות־בנייה בנאפולי
(ידיים על הכרך) ,במישטר הנקמה, הדממה
והמאפיה בסיציליה (מאלוואטורה
ג׳יוליאנו) ,או בדרכו המסחררת של קי-
סר-הנפט של איטליה שנרצח ב־ ,1962 אג־ריקו
מתאי (פרשת מתאי) .כל זאת, תוך

וולונטה (משמאל) בלאקי לוצ׳יאנו
מנגנוני החושך מאחרי הקלעים
שימוש בטכניקה קולנועית מסחררת הדורשת
מחקר שלם בפני עצמו.
מנמוני החושד. אילו הסתפק רוזי
רק בדרמטיזציה של עובדות, עדיין לא
היה בכך כדי לעורר התפעלות גדולה ב יותר.
אולם העובדות משמשות את רוזי
לחשיפת רקבון מימסדי ולקבועת עמדות
פוליטיות ברורות בהחלט. הוא עוקב אחר
מנגנוני-חושך המושכים בחוטים מאחרי
הקלעים, על במות הנושאות ליכאורה תיפ־אורה
דמוקרטית ומדגיש את חוסר-
הישע של הפרם מול מנגנונים אלה, כאשר
זה רוצה ליטול יוזמה ולצאת נגדם.
לאקי לוצ׳יאנו, כפי שמציג אותו רוזי,
הוא תוצר של חברה מסויימת ואווירה
מסויימת. בביקור קצר שעורך הגאנגסטר
במולדתו, סיציליה, ליד קיברות משפחת
לוקאניה (שפו האמיתי היה סאלוואטירה
לוקאניה) ,מנצל רוזי את ההיזדמנות לערי כת
טיול קטן בתוך בית־הקברות, כאשר
המציבות הן הוכחה חיה להמשכיות ארו כה
של מישטר הטירוד, הנשק־השלוף וה אימה
באי כולו.
כעל העיניים העצובות. שילטונו
באמריקה של לוצ׳יאנז מבוסס על עצם
היותו פיקח יותר משאר הביריונים שהקיפו
אותו. בין זזיוכי-הנועם של עשיית-
הטובות. מבצבץ הרוצח־בדם-קד, המחסל
במהירות וביעילות פקפיאת־דם את ג׳ו
מאסאריה (המנהיג הקודם של המאפיה)
ואת כל אלה שעמדו לצידו• האיש המ אופק,
המסתגף. בעל העיניים העצובות,
האפור והנחבא אל הכלים, יחסית לחיי-
המותרות של גאנגסטרים אחרים, אינו שו נה
בסופו של דבר מבני־מינו. הוא שולח
את מרצחיו לנקום במי שפגע בכבודו, ומכנים
אחד ממקורביו לכלא, כשהוא רוצה
לשכב עם זוגתו.
הסרט של רוזי הוא יותר ממחקר על
לזצ׳יאנו האדם. לא לוצ׳יאנו הוא העיקר
כאן, אלא הדרך שבה מתנהלים העניינים

קוג׳אק
בברלין
אסירבהשאלה (מוגרבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — יחו אחד
מאותם מותחנים שהפצתם שמודח,
בימים אלה, בעיקר לטלוויזיה. כלומר, זו מעשיית
בעלת אמינות מפוקפקת הנשענת על אישיותם המבדחת
של שחקנים כמי טלי טאבאלאס, ג׳יימס מייסון, רוברט
קאלפ ואלדו ריי הוותיק.
מעשה בתוכנית גאונית לחטוף תיבת״אוצר של הנא צים,
שהוסתרה בשעתו בגינת־בית בברלין. אפשר לגלות
את המיקום חמדוייק, רק מפיו של האסיר היחידי, שנותר
עוד בכלא הענק מאז מישפטי נירנברג (הרמז לרו-
דולף חס ברור) /וכדי לשכנע את האסיר המטורף לדבר,
צריך להציג בפניו מישחק־תעתועים, כאילו חזר חיטלר
לחיים, והוא שדורש ממנו פרטים על מקום הימצאו של
האוצר.
כל זח, כולל העובדה שהאוצר טמון בברלין המיזר-
חית, מאפשר לבמאי פיטר דאפל ולשחקנים שלו, חרבה
מאד תקריות משעשעות, כולל ניתור״מכוניות מעל ערי-
מת ארגזים שנפלה ממשאית מתהפכת, מישחקי-מרגלים
ומרגלי-נגד, מיפגן־תחפושות, ועוד כיוצא בזה.
באיזו מידה אפשרית מעשיה כזו 1כל העניין הוא

בין המאפיה שבשליטתו, לבין כל אלה
המתיימרים לצוד אותה. וכאן מעלה רוזי
האשמות גדולות, חמורות, חריפות וכיב־דות־מישקל.
בישיבה
של הוועדה למילחמה בסמים
של האו״ם מאשים נציג ארצות־הברית
את האיטלקים בכך שאינם עושים די
כדי לעצור את יצור והפצת הסמים
דרך ארצם, ומניחים לגאנגסטרים לעשות
כרצונם. תשובתו התקיפה של הנציג האיטלקי
היא: מי שלח לנו את הגאנגסטרים,
אם לא ארצות־הבריתז היא כינתה אותם
אזרחים בלתי־רצויים ונפטרה מהם, במקום
שתאסוף את ההוכחות הדרושות למעצרם.
ומי בכלל שלח את לאקי לוצ׳יאנו לאי טליה,
אם לא האמריקאים אשר אף ציידו
אותו בתעודת־יושר, וכינוהו אזרח מועיל
וראוי להערכה ז1
למה שיחררו אותו? רמי מעלה
האשמה חמורה עוד יותר: לוצ׳יאנו שוחרר
מן הכלא בשנת ( 1943 אחרי שישב בו
משנת )1936 על־ידי השילטונות האמרי קאיים,
בטענת שעליו להכין את הקרקע
ואת האוכלוסיה המקומית בסיציליה ל פלישה
המתוכננת של כוחות־הברית. הו כחות
שנאספו מאוחד יותר מצביעות על
כך שלוצ׳יאנו לא עשה מאומה בנדון, ואף
לא יכול היה לעשות, גם אם היה רוצה
בכך. אם כן, מדוע שוחרר? משום שב־דיברי
צ׳דלי סיראגוזה בסרט, הוא הבטיח
המחאה שמנה לסנאטור תומאס דואווי,
האיש שהכניס את לוצ׳יאנו לכלא, לקראת
מסע־הבחירות הקרוב שבו קיווה דואווי
להגיע לכס-הנשיאות.
ואם לא די בכך, הרי אותו סנאסור
דואווי, כשתש שלא־בנוח, מחמת ההאש מות
שהועלו נגדו בפני ועדת־סינט של
קיפאובר שחקרה עינייגי-סמים, הקים
ועדה נוספת, משלו, כדי לחקור את מיפר
צאי קיפאובר ולהטיל בהם דופי, על שלא
אסף די הוכחות. ומדוע אין הוכחות? כתשובה
לכך מביא רוזי חלק מעדתו של
ג׳ו ואלאקי, חייל-המאפיה שעדותו הכניסה
מנהיגים רבים לכלא. ואלאקי מספר
בצורה עניינית מוחלטת, וכד גם ביים
רוזי את סיפורו על המסך, כיצד הוצא
להורג ג׳ין ג׳יאנייני, אותו נמושת־גנגס־טרים
שהתכוון להפליל את לוצ׳יאנו וחב ריו.
לבסוף,
כך מיסתבר מן הסרט, רק משו-
געים־לדבר מעוניינים באמת בחיסול ה מאפיה.
אנשים כמו סיראגוזה, שנידחף
כאילו כפאו השד או אנסלינגר• אלא ש אנשים
אלה חלשים מדי מול ׳ממשלות
ומדינות (כולל אלה מן הגוש המזרחי)
שאינן מעוניינות בשינוי פני הדברים.
כפי שאומר אנסלימר לסיראגוזה ברגע
מסויים ,״אנחנו רודפים את לוצ׳יאנו, ת אווי
רודף אותנו קיפאובר רודף את תאווי,
ובסופו של דבר כל אחד ימצא את עצמו
במקום שבו ניצב בתחילת המישחק.״
לוצ׳יאנו עצמו מאשים את מפקח־המיש־טרה
האיטלקי החוקר אותו, כי עניינו
האמיתי איננו בלכידת הפושעים כי־אם
בקאדיירה פוליטית.

פאבאלאס — איפה האוצר?
בדותה שאינה ראוייח אף למחשבה נוספת. מאידך, מי
שאינו חושב יותר מדי, יחייך למראה רימזי שחיתות בצבא
האמריקאי, וייהנה מסרט שלא נעשה בשאר-רוח,
אבל לפחות אינו שוקט על שמריו אף לרגע.

וכאשר מת לוצ׳יאנו בנמל־התעופה של
נאפולי, שעה שהוא עומד לתת הסכמתו
(או סירובו?) להסרטת סיפור־חייו, מקבל
הפשע את ההילה הרישמית של זוהר
הפירסום. השוטרים ניצבים פעורי־פה נו כח
האיש שחמק מהם. סופית, והמישחק
ימשיך להתנהל, כאילו לא קרה מאומה.

312.

0111101110111111111111
טוענת, ובצדק :״למה שגם לבת־אחותי
לא יהיה טוב בחיים?״
הקאריירה של מיכל החלה בלהקת ה־נח״׳ל,
שם כיכבה לצידו של יהורם גאון
יוחסין, שרצה הגורל והיא נבחרה כמלכת
לא בכל יום יש כזה מזל למלכת־יופי,
(שהוא גם קרוב־מישפחה) .אחרי זה הת שגם
הדודה שלה היא מלכת־יופי לשעבר,
היופי של ישראל. אז אם אתם חושבים
חילה לעבוד בתור דיילת, נבחרה־ כמיס
שאחת כמוה, שהיופי אצלה זה דבר מיש־והיא
יכולה להסביר לה בדיוק מה לע אל־על
והיתד, אחת הדיילות הכי יפות
פחתי, תתרגש מזה שהיא פתאום מלכה —
שות ואיד להתנהג בתקופת המלכות. אח בארץ.
בתור אחת שכזו גם הביאה כל
אתם טועים בהחלט.
רי הכל׳ כתר היופי זה דבר די כבד למי
מיני אח״מים, ואפילו נשלחה להביא אר שלא
יודעת לשאת אוחו על ראשה בצו כי
כמו שאני מכירה את המותק
צה את מטוס הבואינג 707 הראשון של
רה הנכונה.
הזאת, לא רק שהיא לא התרגשה כשראש

החברה.
עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ להט,
ומי לא שמע על כל המלכות שלנו ל אחרי
זה היא נשלחה לעבוד בניו־יורק,
שעבר, ומה שקרה להן אחרי הבחירה, ועל
נישק אותה בטכס־הבחירה ושם לה על
שם עבדה גם בתור דוגמנית וגם למדה
איך שהן השתנו והסתחררו מההצלחה
הראש את הכתר, היא אפילו לא עשתה
תיכנון-אופנה. אבל הכי חשוב זה שהיא
התחתנה עם הרופא החתיך והנחמד, ה־ישראלי־לשעבר
ראוכן (״רובי״) אופיר.
בשלב זה, אחרי שראתה כי היא כבר
מסודרת מכל הבחינות, החליטה מיכל לה ביא
את הבעל והמישפחה ארצה ולהקים
את ביתה בציון.
רובי החל עובד כאורטופד מומחה ב-
בית־החולים הדסה בירושלים, ומיכל הח לה
מלמדת מחול וריתמיקה בגימנסיה ה־עיברית
בעיר הקודש. אבל לא בחורה תוססת
כמיכל תסתפק בלימוד מחול׳ לכן
היא גם פתחה לה בוטיק מול מצודת דויד,
וקראה לו בשם מצודת מיכל והזמינה את
בת־אחותה אורית, מלכת־היופי, שתדגמן
עבורה, וככה גם תכיר כל מיני אנשים
מעניינים מחוג-המכרים הרחב של הדודה.
הכירו לה רופאים והיא דחתה אותם,
הכירו לה מנתחים והיא דחתה, הכירו לה
אפילו פרופסורים — אבל היא נשארה
עם החבר שלה, יוקי פיטן־טופ, שהוא
מורה-לנהיגה.
אבל עכשיו מספרים לי שהרומן שלה
עם יוקי הולך ודועך, וכשהיא תשתחרר
מהצבא בעוד כמה חודשים היא מתכוונת
לנסוע עם מיכל ללונדון. שם, כמו שאני
אורית קופד ומיכל אופיר
מבינה, מיכל כבר תדאג לפתוח לאורית
הדודה הטובה
את העיניים. כי יש לה עיניים כל־כך
כחולות וכל־כך גדולות ויפות, שזו ממש
מיצווה לפתוח לה אותן.
עניין מזה שנבחרה למקום השביעי ביל-
ומר,יופי העצמי שלהן ו מובן שאחדות
מהן באמת הגיעו רחוק והסתדרו יפה ב בד
בתחרות מיס־יוניברס.
חיים בזכות זה שהן נבחרו כמיס־יזראל,
אורית יודעת היטב שהכל פשוט בול אבל
מהצד השני היו גם מיקרים הפוכים,
שיט׳ וכשתיגמר השנה הזאת ויבחרו מל שהן
הסתדרו בחיים, אבל לא־כל-כך יפה
כה חדשה היא תשכח מכל העניין, ויפ—
ובואו לא ניכנס לשמות.
סיקו להטריד אותה בכל מיני צילומי-
אבל בינינו, איך אפשר להאשים או סירסומת ותצוגות־אופנה.
אבל מי שלא מרוצה כל כך מקו־המח־תן
ו אחדות מהן כל-כך תמימות ומים-
שבה של אורית היא דווקא הדודה היפה
כנות, עד שבא לי ממש לרחם עליהן
שלה, מיכל אופיר, ויש לה סיבה טובה
למרות כל היופי שאלוהים העניק להן
לכך. מיכל טעמה גם היא מהטעם המתוק
ביד רחבה.
קחו, למשל, את מלכת היופי השתא,
הזה של להיות מלכת-יופי, ובתור אחת
נערה ירושלמית יפהפייה בשם אורית
שמכירה את זה על בשרה, מהצד הטוב
קופד, נצר למישפחה חברונית רבת-
של המטבע, והסתדרה יפה־יפה בחיים, היא

הכחר 1שאר במישפחה

חתיך השבוע

הפרקליט של היפות

זה שיש גברים האוהבים להכניס ראש
בריא למיטה חולה, זה דבר ידוע. מילא
אם זה היה קורה לסתם גברים, אני מבינה.
אלא שהפעם מדובר בשלישיה שמונה את

עורך־הדין רם כפפי, את דדי כורוכיץ
בעל חברת כנף, ואת זאב הולצמן,
של יו״ר הסוכנות המנוח פינחס פפיר.
השלושה האלה, שהם אנשים נורא עסוקים,
דאגו מאד לנשים שלהן, שלא יהיה
להן משעמם על הנשמה, הלכו ופתחו ׳להן
בוטיק ג׳ינס־ליי בכיכר־המדינה, ושלושתן,

אתי כפפי, ריפקה בורוכיץ וצפיר־דה
הזלצמן, עובדות שם בתורנות.

דסי וטוכיה
הבעלים הקנאים

איך אתם מצפים מ א שה שהיא גם חתיכה
לא־נורמלית, שהסכם נשפך ממנה ושהיא
סוערת וטמפרמנטית, שתשב בחיבוק־ידיים
בזמן שהפעל היקר, שלה נמצא בחו״לז
כי מה היא יכולה לעשות כשהקאריירה
האמנותית של בעלה קוראת לו לנסיעות
ארוכות מעבר־לים? הוא נוסע לו בכל
פעם לארץ אחרת, והיא יושבת ומחכה,
הולכת קצת להורים, חוזרת לבית הגדול
שבצפון תל-אביב, ויושבת ׳ומחכה. ככה זה
נמשך פעם, פעמיים, שלוש, עד שנשבר
לה להיות לבד עם עצמה.
ואז היא מזמינה לביתה איזה נער־ש
ע שו עי ם צעיר, רק כדי שלא תפחד בלילות.
הוא שומר עליה כמו הבעל, וממלא
את תפקיד השומר כמו שצריך.
בעוד זמן קצר ישוב בעלה מחו״ל ואז
הם •ישובו לחיות כזוג יונים. עד הנסיעה
הבאה.
ואז, או שהיא תצטרף אליו, או שנער־השעשועים
שלה ישוב לעמוד על מישמרתו.

הפי א 1ד
אחד הסיפורים הכי משמחים ששמעתי
השבוע, ושריגש אותי באופן אישי, היה
זה בדבר נישואיה של רס״ו־עו״ד ריכל! ה
י הלו מי, עם בחיר־ליבה, ד״ר יו סי כ רנ ר.
רס״ן יהלומי, המשמשת היום בתפקיד
ראש־הלישכה של תת־אלוף דני מט,
שימשה בעבד בתפקיד בכיר לצידו של
אלוף (מיל ).אחרון י דיג, כשהיה ראש
אמ״ן• יחד אית׳ו עברה למישרד-ההסברה,
והיתה מנהלת לישכתו שם. בינתיים נסעה
כמה פעמים בשליחות המגבית לסידרת
הרצאות מחוף אל חוף בארצות־הברית,
ואחר-כך, אחרי שהתפטר יריב מתפקידו,
עבדה לשרת בלישכתו של נשיא בית־הדין
לעירעורים בצה״ל.
ריבקה היתד, נשואה כבד, בעבר, לצעיר
יפה-תואר בשם קמי יהלומי ,׳שהיה גם
סטודנט מאד אהוד ומצליח בפאקולטה ל-
מישפטים באוניברסיטת תל־אביב. אלא
שיד הגודל התאכזרה. קמי חלה בסרטן.
חמש שנים תמימות נאבק במחלה הממארת,
כשריבקה נמצאת לצידו יום ולילה, ומש משת
לו מקור־עידוד עד יומו האחרון.
שגתיים אחרי מותו העצוב של קמי, ב־קבלת־פנים
צנועה באפקה ובנוכחות ידי דים,
אנשי־צבא ורופאים, נישאה רבקה
לד״ר יוסי ברנד, רופא בן ,30 חביב ו מצליח,
העובד בבית־החולים על־שם שיבא
בתל־השומר, והוא מומחה למחלות־הסרטן.

בענייניו של המיליונר פאמי ׳פלאטו.
סיפור־הצלחתו של צ׳ארלי מתחיל בצרפת,
שם למד מישפטים והיה פעיל
באירגון הסטודנטים לצידו של דני ה א!
,ם. בהיותו בן 24 בילבד קיבל תואר
עורד־דין, הצטרף למישרד עורכי־דין
גדול ונשלח ארצה לייצג אוחו במישרדו
של העורך־דין ירוחם גודניצקי. באן
התחיל צ׳ארלי לטפל בלקוחות כמו אד־מונד
דה־ רוטשילד סמי סלאטו, ומועדון
הים־וזתיכון, חזר לפרים והספיק עוד
להיות פרקליטו האחרון של מייק
כדאנט ושל איש־העסקים סמי זיינ־ט
רוב.

חתנו

אלא שהעסק כל־כך פרח עד שהמוכרת
הראשית, דפי שחר, מי שהיתה רקדנית
ראשית של להקת כרמון, לא עמדה בעומס
הלקוחות, והיתה זקוקה למוכרת נוספת.
חיפשו, חיפשו, ולא מצאו מוכרת ממין
נקבה. עד שדסי גייסה לעזרתה את הרקדן
טוביה טישלר, שהוא גם מורה-לריקוד,
והסכים לשבת עם הנשים האלו בבוטיק
ולמכור ג׳ינסים ולעזור למדוד, לסמן תיקונים
בכל מיני מקומות. ממש מקום־עבודה
אידיאלי בשבילו.
הכל טוב ונחמד, אלא שמאז שטוביה
הרקדן התחיל לעבוד שם, הבעלים המסו רים
של בעלות הבוטיק החליטו לפקוח
עין, והם מפטרלים ליד הבוטיק העליז
שלוש פעמים ביום לפחות. הם פשוט לא
רוצים להיות מודאגים. שמא רקדננו —
המוכר בבוטיק, רוקד לו על כמה חתונות.

אלמנת הקש

צ׳אדדי גולדמינץ
הבן־דוד המקסים
חתיך השבוע שלנו• ,טארל (״צ׳אדלי״)
גדלדמיגץ, הוא נסיד־חלומן של נערות
רבות שאני מכירה.
לא רק שהוא גבוה, ספורטיבי, תכול-
עיניים וחביב, הוא גם בן למישפחה ידועה,
מישפחת גולדמינץ, שתרמה בין היתר
את בית־הנופש לחיילים שלייד נתניה,
וחוץ מזה הוא גם בן־ד׳וד של הזמרת
אילנית. ואם כל זה לא מספיק לכן, אז
אני יכולה גם להוסיף שצ׳ארלי הוא גם
עורך־דין מצליח, המטפל, בין השאר, גם

באותה הזדמנות הוא גם הספיק ל נהל
רומן סוער עם היפהפיה הצרפתית
קרדדין, שהיא חברתה הטובה ביותר של
פריז׳יט פארדו, ושאומרים לי שהיא
לא פחות יפה ממנה. אחר־כך חזר ארצה,
והחליט שהוא מוציא תעודת עולה חדש
ושהמקום שלו הוא כאן.
בארץ הוא ־החל עושה הסבה לחוק הישראלי,
התיידד עם כל האנשים הנכו נים,
רכש לו דירת רווקים מפוארת בשיכון
בבלי בתל־אביב והחל מופיע בכל
האירועים החברתיים לצידן של מיטב ה יפהפיות
המקומיות.
הוא הספיק לנהל רומן עם המ פיקה
מגלי־צה׳׳ל דורית פר־ און ועם
נערת־ישראל עתידה מור, והוא אומר
לי, במומחיות :״הבנות הישראליות הן
הרבה יותר יפות מהצרפתיות, אבל חס רות
להן העדינות והנשיות של האשה ה צרפתית.״
חוץ
מזה הוא ממהר להוסיף :״מהצר פתים
אפשר, אולי, ללמוד איך ליהנות
מהחיים ואיר לחיות, אבל מהישראלים אפ שר
ללמוד בשביל מה כדאי לחיות.״
ובימים אלו של תחיית הציונות, ממש
תענוג לשמוע מישפט כזה מעולה חדש.

אצלנו תובל לשמוע
אין לבלות שבוע״ של
שמש ושלג בשוויי¥
ב 450 -דולר!

בתקציב שהוא בהישג־ירך, במסגרת ההקצבה,
חובל להנות־במ שך שבועיים-מהתרגעות
געימה מתחת לשמש מתרפקת על משטתי־שלג
נזרהיבי־עין, באחת מערי־הקיט הציוריות בשחייץ.
לדוגמה: שהייה של שבועיים במלון-101:ו 12£8ת$<:
ב־ £10£*0סא £בחדר זוגי עם אמבטיה,
מ־ 3.1עד : 14.2מ־ 6.3ער : 10.4
(המחירים בפרנקים שווייצריים, לנפשו.
לינה, ארוחת בוקר וארוחת צהרים או ערב 594-
280 תקציב לארוחות נוספות
28 כרטיס רכבת ציריך־אנגלברג וחזרה
338 הוצאות אישיות שונות
שהם 450 דולר (לפי השער מיום •10•75ז) 1240-
פרטים מרתקים נוספים על אפשרויות לבילוי
חופשת שמש ושלג במקומות אחרים-מצויים
אצל כל סוכני הנסיעות ובמשרדי ״סוויסאיר;

אנחנו עוסקים בתעופה
אבל הראעו עולנו לא בעננים

בינג לע>אל

מערכות

מדינת ישראל
משרד החקלאות

סי ששס 51£1$£0ס־וא
רשמי־קול וטלויזיות

להלן לוח המחירים
המוסכם
ל״ 12.12.75 - 7.12.75

דגמי 76׳
מהקונצרן הגדול באירופה

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

איכות ושרות
של גרונדיג
טל 612282 .

לצרכן
לק״ג
ידק 1

עגבניות מעולות
גז ר חצילים כרובית
כרוב לכן
פלפל קליפורניה
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים
כצל יבש מסוג מעולה
כצל יבש ארוז בשקיות של 2ק״ג
3ר 1

2.20

דרוש בחנויות המובחרות.
מכירה גם לעולים חדשים ופטורי מט.

סוכנות גרונדיג,
נחלת בנימין 70
ת״א, טל 45666 .

וסוזט

גרנד גרנד זהוב זהוכ
תפוחים תפוחים תפוחים תפוחים בננות תפוזים ממוינים שונים אשכוליות לימונים
1 3 111

2.75
1.70
1.45
1.65
1.45
1.60
1.80
2.25
1.95

אלכסנדר גודל 6
אלכסנדר גודל 6.5
גודל 6
גודל 6.5

3.80
4.65
4.55
4.95
4.25
2.05
1.80
2.90

בקרו בגדולה שבתערוכות:

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג.העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות
ירכיים הודיות

11.00
10.00

9.00
15.00
13.00
14.00

בימי חול 10 :בבוקר — 8.30 בערב
בימי שישי 10 :בבוקר — 2.00 אחה״צ

בשבתות 10 :בבוקר 9.00 -בערב
״הבימה״ .הנחות לקבוצות מאורגנות.
כרטיסים במשרדי הכרטיסים ובקופת תיאטרון

דגים

בקלה צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרוס אחיד, עשוי מדגים שמשקלם
לא פחות מ 250-גרם
כסיף

10.50
12.00

8.50

הופיע ונימצא למכירה

מגויןלבריאות הגוף והנפש
״ ת מי ד ב רי א״ ,מגזין ל ב רי או ת הגוף והנפ ש, מו קדש לנו ש אי ם ר פו איי ם מגווני ם, שמטרתם
להר חי באת הי דעבת חו םהר פו אהה מונ עתולהק נו ת ה בנ ה ל חו להולס בי ב תו באשרל סי מני
המחלה ודרכי רי פוי ה.

מן התוכן:
מ ח לו ת לב ו מ חזו רהדם ; מחלתהכ ליו ת ! אמצ עי ם ל מני עתה ריון מחלתהסר טן !
יתר לחץ־ ד ם 1חו ס ר כו ח גברא מחלתה סו כרת ועוד.

נועם החיים
יש לי הרגשה שבל המדינה מדגרת
השבוע על ספים. מדברים, מדברים, אבל
נישא השיחה העיקרי בטרקליני החברה
התל-אביבית. איננו דווקא בעיית הסמים
כתופעה סוציאלית ומוראלית ישות/
הסיפור הפיקנטי ביותר, זה שעיבר מפה
לאוזן, מספר על בחור ג ן ־ מז כי ם, פ*
מישפחד. טובה־טובה, שיותר מדי טוב לו
בחיים. היאכא החשוב והסוב שלו נתן
לו הכל, אבל הוא רצה עוד יותר. מילא,
אפשר להבץ אותו, הוא בסך־הכל עוד
לפני צבא ורוצה להספיק כמה שאפשר,
כפו בל נער סקרני בן־ימינו.
אבל מד. שהכי סיקרן אותו היה לטעום
את הטעם המתקתק של החשיש. הוא
הצליח לקנות אצבע במחיר מפולפל, והנה,
רק קיבל אצבע — ובבר רצה את בל
הסוליה.
הוא רק שפח שלדבר האחר הזה יש
ריח מאד מייוהד, שמגיע במהירות לאפם
הרגיש של אנשי החוק. הוא נעצר עוד
לפני שהספיק לחוות את החוויה כמו
שצריך, ולעומת זאת זכה בהודיה מסוג
אחר.
הוא נעצר לחקירה, אלא שבבר בשלביה
המוקדמים נחלץ לעזרתו האבא הטוב,
עם כל החברים הטובים שלו. האב שיחרר
את הבן בערבות, ועכשיו מספרים לי ש הוא
עושה גם מאמצים לסגור את התיק.
מיפעדהפייס והובנים
הצרות של הרבנים מגיעות בזמן האח־תן
אפילו לצהלה, שכונת האנשים הגדולים
שתודות לרב שדמה גורן היתה
מוגנת בדרך־כלל ׳מפני חוקי־הדת הדת
קונים.
שירי כץ היא בת צהלה מבטן ומלידה.
האבא שלד. הוא אחד הקפטנים
הוותיקים של אל־מד, כיל כץ והאמא
שלה, בלפוריה, ידועה כאשת־חברה אשר
אינה מחמיצה שום מסיבה, בין אם בעלה
בארץ ובין אם הוא בטיסה.
שירי ירשה את היופי והאופי של אמא
שלה והפכה, עוד בגיל צעיר ביותר, אחת
המועפדות־לגישואין המבוקשות ביותר בארץ.

שזכה בה לפני כשנתיים היה רוני
שטן, תעשייו־פלסטיקה עשיר, צעיר, יפה
ומצליח — כל התכונות הטובות. אבל
תבונות אלה לא היו די טובות בשביל
שירי. למדות הדירה המפוארת שקיבלו,
ליד קפה אכסודוס בתל־אביב, ולמרות

01111X11] 10 ]11010101
ת ע רו כ ה במ רטוב
אם ההר לא בא אל סוחמד, בא מוחמד
אל ההר, ואני מתכוונת לתערוכת־הציורים
שנערכה לפני שבוע באילת למען כל האיל-
תים שוחרי־האמנות, כ ת שרק שלא ירגישו
את עצמם מקופחים. אבל פה שקרה שם
הפעם, הפתיע אפילו אותי, ואני עוד אחת
כזאת שסנסציות כבר מחליקות מעליה.
אז ככה. מירי זיכרוני, אשת יחסי-
הציבור, שהפכה באחרונה פטרונייתם של
ציירים שונים, החליטה שהיא מארגנת להם
תערוכה באילת. אמרה — ועשתה. היא
אספה כמאה ציורים, עלתה על המטוס
הראשון, נחתה בבסיס־האם שלה, מלון
ביקטת־הירח, ושלחה הזמנות לכל מי שהוא
משהו באילת. אלא שהיא אפילו לא חלפה
שבזכות אותו מיבצע תרבותי יתפתח ה־מיבצע
הרומנטי של השנה.
כי אם כבר עושים תערוכה באילת, אז
מובן שחוץ מראש־העיר, גדי כץ, מזמינים
גם את מייודענו רפי נלסץ, שהפתיע
שוב בתילבושתו הלאומית המלאה. אבל מי
שגנבה את ההצגה מרפי, היתד. הציירת
היפה מרים דאובר, שבאה במייוחד מתל־אביב
יחד עם מירי, והיא בת ,28 פלוס
גיזרה משגעת ושיער בלונדי, ממש טיפוס
קלאסי של רווקה עליזה.
כי מרים היא אחת כזאת שאוהבת לבלות
עד כמד. שאפשר עם האנשים היפים, ועם
כל מה שיפה וטוב בחיים. אחרי שתי כוסות
יין היא מוכנה לרקוד, להשתולל, לספר
בדיחות ואפילו לקפוץ עם הבגדים לבריכה
ולהרביץ שחייה לילית כמו בסרטים. שנא מר,
בחורה ספונטאנית אינסטינקטיבית.
ורפי, שגם הוא טיפוס אינסטינקטיבי ובד,
כלב הפקינז שקנה לה בעלה, החליטה
שירי לפני מיסטר חודשים להתגרש מרוני.

באן, לא היו גם סיבוכים עם הרבנים.
גם בחתונה, וגם בגירושין, הם
התנהגו בסדר. אבל הבעיות החלו מייד
אחרי הגט, כאשר שירי חשה עצמה בו דדה
והחליטה להתחתן בשנית, מהר כפל
האפשר.
היא פגשה בדני אורן, בעל מיפעל-
התרופות דיסקו בחיפה ובנו של מנהל

מרים דאובר וגדי כץ
סיבצע רומנטי
ישר קלט אותה וראה בעינו הבוחנת שלא
רק יש לד. ציורים טובים, אלא היא גם
בחורה כלבבו. אחת כזו, החליט, יכולה
כמו כלום לעמוד לצידו בעבודתו היום-
יומית המפרכת בכפר־הנופש שלו.
אז קודם־כל הוא עזר לה למכור את
כל הציורים תוך שעתיים, ואחרי שכבר
היה לה כסף והיא היתד. בכלל ברקיע
מיפעל־הפייס, יצחק אורן, מי שהיה
משך שנים רבות גיזבר עיריית תל־אביב.
שירי הסתובבה בין קפה אכסודוס וקפה
אולגה השכן, וסיפרה לכל כי כאשר
מצאה את דבי, הרי זד. כאילו זכתה ב-
פייס, לא במיפעל הפייס, אלא בפיים של
האהבה.
אבל הרבנים אינם בעד תחרות של
המזל בקדוש־ברוך־הוא, והשידוד עם
מיפעל הפייס לא ניראה להם. הם חקרו
ובדקו, והגיעו למסקנה שדני איה הוא

נערת השבוע

מנשוא]1

לפני שאתם עורכים היכרות עם נערת השבוע שלנו —
כדאי שתהדקו את החגורות, ביוון שהמותק הזאת דיגמנה לפני
זמן קצר מודעת פירסומת לחגורות־בטיחות, ומאז היא משוכנעת
ומשכנעת את כולם שזה נורא־נורא חשוב. ותאמינו לי,
כשתראו אותה — גם אתם תשתכנעו.
קוראים לה חנה אננלשטיין, והיא בסך־הכל בת 18
ומתגוררת ברמת־אביב. כמו כל בת מוצלחת, היא סיימה לפני
חודשיים את בחינות־הבגרות במיסגרת בית־הספר נזישלב, ואו־טו־טו
היא מתגייסת לצה״ל. עד אז היא מבלה ערב־ערב בצורה
אינטנסיבית וצמודה עם החבר שלה מזה ארבעה חודשים,
יהודה אלשיך. יהודה, שהוא מנהל־ייצור בהצגה מי מפחד
מנישואין, לוקח את המיידעלע שלו יחד איתו לכל ההצגות,
ואולי דווקא זה שיכנע אותה שאין כל סיבה לפחד מחיי־הני-
שואין, גם אם היא עדיין קטנה.
כי חנה אינה מהססת להצהיר שהיא בעד נישואין בגיל
צעיר, אלא שמה שמעכב אותה כעת זה בסך־הכל אותו עניין
מפורסם של מציאת המועמד המתאים. עד אז היא נהנית לראות
איך עושים את זה על הבמה, והיא עד־כדי כך נהנית, שהח ליטה
ללמוד בינתיים מישחק ותיאטרון, על כל צרה שתבוא.
בשעות־הפנאי הרבות שיש לה עכשיו, היא שומעת ד.מון
מוסיקה קלאסית, כי היא שונאת את בל הפופ הרועש הזה.
חוץ מזה היא משתגעת לשחק טניס ולרכב על סוסים, כמו ש מספרות
לי כל החתיכות שאני פוגשת בזמן האחרון.
מה לאחל לה לפני הגיוס ז ביננו, לא חשוב מה, כי עם
יופי כמו שלה אני בטוחה שיהיה לה שירות נעים.

חנה אנגלשטיץ
שירות נעים

השביעי, הוא הקפיץ אותה ישר לתשיעי
בהזמנה מפתה: הפלגה ביאכטה המפוארת
שלו, כדי להעניק לה אותה הרגשה שהעניק
ארי אונאסים לג׳קי בידח־הדבש של הם.
הבחור היה מאוהב עד השפיץ של הכובע
החדש שלו. ומי יכולה לסרב להצעה
בזוז אחרי הכל, מה כבר מציעה אילת
לאורחיה כיום ז
מובן שמרים היא לא אחת כזו שתסרב,
מה עוד שרפי הצהיר שאצלו היא תקבל
השראה שתספיק לה עד המאסטר־פים.
הסיבוב שלהם ביאכטה התארך והתארך,
והכל היה כל-כך פאססוראלי ומרגש. הם
יצאו עם שחר וחזרו עם שקיעת״החמה,
ואהבתם אך החלה לז ת ח ולהפיץ נוגד.
זוהר סביב.
והנה, כמו שהם הגיעו חזרה לחוף, רצה
מרים והודיעה לכל החברים שלה שהיא
גמרה אומר בליבה לערוך את תערוכתה
הבאה אצל רפי. התמונות תהיינה תלויות
על האין־קירות, בי מי בכלל צריך קירות
כשעושים תערוכת אקווארלים וכשעומד
לרשותה כזה חוף משגעז איך עושים את
זה ז זו כבר בעייה, אבל אל תשכחו שמדובר
בנלסון הוגה־הרעיונות, ואם הוא הצליח
לחתן את פולי מהגששים בארוחת־צהריים
במים, תסמכו עליו שהוא יערוך גם תערוכת
ציורים במים בלי שאף ציור יירטב.
רק שלא ישגעו אותי אלה, ועוד יזמינו
לחתונה מתחת למים. מרים כבר מבשרת
לכולם שהציור החדש שלה הוא פורטרט
של רפי, ורפי כבר מספר לכולם שהוא
מתחיל לצייר, ואם זאת לא אהבה — אני
צוללת.
בעצם כהן, והרי לכהן, בידוע, אסור לשאת
גרושה.
אך הזוג הצעיר החלים לא לעצור את
גלגל־המזל הפרטי שלו, ובשבועות הקרובים
הם עומדים לצאת לחו״ל, כדי להתחתן
שם בלי הטובות של הרבנים. הכל*
טוב שיהיה להם.

ערב־״חיד
שלא תחשבו שקל היום להעלות ערב־יחיד,
בתנאים שיש לנו בארץ. קחו, למ של,
שחקנית כמו גקי פריישטאט,
שעשתה ערב־יחיד בשם תמיד אשה.
היא דאגה שהכל יהיה ברמה גבוהה מאד.
ושיהיה סופיסטיקייטד כמו שצריך. אחרי
הכל, היא לא עושה תכנית כזאת כל יום.
ואומנם, הקהל שבא לערב־הבכורה נהנה
מאד, אבל הקהל שמחוץ לעיר בכלל לא
הבין על מה בדיוק היא מדברת. אז
כשבקי נוכחה איזה, ברוך׳ הולך לקרות
לה, היא מהר־מהר תפסה את עצמה ב ידיים,
ולפי פה שראיתי, הוציאה כמעט
את כל הקטעים של גי סי ם א לוני, שהם
אולי נורא חכמים אבל כבר לא מצחי קים,
וכללה במקומם קטעים משל יואל
דיפי. היא תיבלה את התבנית בכל מיני
קטעים סכסיים ולבשה בגדים יותר נועזים,
כי בלי עין הרע יש לה גוף שאפשר
עדיין להתברך בו.
ולא תאמינו, אבל היא עשתה את זה.
היא לא רק הגיעה כבר להצגות ה־, 150
אלא אפילו חתמה על חוזה עם מישרד־אמרגנות
בלונדון, ובסוף חודש ינואר הק רוב
היא יוצאת לסיבוב של עשרים הו פעות
באנגליה, צרפת והולנד. והעיקר,
בקי מאושרת שהקהל נהנה ׳וצוחק ושהיא
מצליחה כמו שחשבה שתצליח.
אבל הכי חשוב זה, בעצם, שהבעל
שלה, פיטר פריישטאט, גם הוא כבר
מאושר, כי בהתחלה היו לו המון הס תייגויות
.׳והם שוב חיים באושר כמו פעם,
וכבר איין ביניהם לא חילוקי דעות רפר*
טואריים ולא חיכוכים סתם. בקי יכולה
שוב להיות אשה, כמו תמיד, ולטפל בשני
הילדים המתוקים שלה, הכל כמו תמיד.

411

ארה הם החצוומיס הראשונים שד
עובו בחודשים הראשונים שד ודיו 33
שצ ורמו ע״׳ צום שוודי בציוד מיוחד.
הם מוכיחים: חודשים ארה מכריעי!

*ח־סששו
נדחס אמו
בחודש השישי

נראה העובר כך, בתצלום המוגדל כימעט פי־שניים.
על העין מגינים העפעפיים הדבוקים. הס
ייפתחו רק שעה קלה לפני הלידה. בשלב זה, הילד מושלם כימעט כולו, ונקבע גורלו.

נו!וצוות הטיס

פניו של עובר בן שישה שבועות, שגודלן הטבעי
הוא כחמישה מילימטרים. באמצע נראים
הנחיריים, ומתחתם הפה המשולש. החורים העגולים בצדדים הם, הגביעים האופטיים׳,
שמהם צומחות לאחר־מכן העיניים. אס יתפתח העובר באופן נורמלי, ייעלמו שני
החריצים בלסת העליונה כעבור כמה שבועות. האף והפה יקבלו אז את צורתם הסופית.

אבד־המין

של עובר בן שישה שבועות. גודל האבר הוא מילימטר
אחד. זוהי ילדה, אן אי־אפשר עדיין להבחין בכן. ההתפתחות
המינית האמיתית מתרחשת רק בין השבוע התשיעי לשנים־עשר: אצל הילדה
מתפתח הפין לדגדגן, והחריץ המיני מתפתח לנרתיק. אצל הילד גדל הפין, והחריץ
המיני נסגר והופך שק־אשכיס. תצלום זה מראה שבהתפתחות העובר יש שלב דו־מיני.

42 -3

* * שך חמש עונים המתין הצלם ה-
שוודי לנארש נילסן לצילצול הטל-
פין. כאשר צילצל המכשיר, ביום או בלילה,
הוא אסף במהירות את ציודו ורץ
לכית-החולים.
כל צילצול כזה בישר לו כי זה״עתת
הוכנסה לבית״תחולים אשה שהרתה מחוץ
לרחם. במיקרח כזה, יש לנתח את
האשה ולהוציא את העובר, קודם שהוא
מספיק לפוצץ את חחצוצרת ולסכן את
האשה. על כל 350 הריונות נורמליים,
יש הריון אחד בחצוצרת.
כאשר הוצא העובר, שגודלו מילימט
רים
ספורים, לקח אותו נילסן, הכין או תו
וצילמו במיקרוסקופ.
לא היה זח מיקרוסקופ רגיל, אלא
ציוד מדעי חדיש ביותר: מיקרוסקופ
אלקטרוני, שאינו פועל באמצעות האור
אלא באמצעות קרניים אלקטרוניות. בתהליך
זה ניתן להגדיל את התצלום פי
מאה אלף, מבלי לאבד את החדות. הוא
מראה בבירור מיבנים בגודל של החלק
המיליון של מילימטר.
לפני שנים צילם נילסן בתוך גוף האם,
באמצעות צינור גמיש המצוייד ב־

בן 11 שבועות
ניכר היטב אבר־מין זיכרי. התצלום, המוגדל
פי־שניים, מראה את חוט־הטבור
המחבר את הסובר לגופה של האס.
מראות. אולם הוא לא יכול להחדיר את
המיקרוסקופ לגוף האם, ועל־כן היה
זקוק לעוגרים מתים. הוא פנה לכל
בתי־החולים בשטוקהולם, וכך השיג את
החומר — במשך שנים ארוכות.

* * שרתו של נילשן היתה לצלם את
העובר בשלושת החודשים הראשונים
של קיומו. הוא רצה להוכיח כי בתום
שלושה חודשים משעת ההפראח ״כבר
נסתיימה התפתחות האדם בעיקרה. בשעת
זו כבר קיימים כל האברים. המוח
ומערכת״העצבים עוצבו. מה שקורה ל־אחר״מכן,
אינו אלא תהליך של גדילה.״
באמצעות התיאור הזח, שהוכח על־ידי
נילסן בתצלומיו החדשניים, רוצים

איזו יחיה זו?

היצור המצולם כאן הוא עובר בן
32 יום, כאשר גודלו במציאות הוא
כארבעה מילימטרים. הראש, הנראה אדיר, מורכב כולו ממוח.
מהנקודה השחורה הקטנה תתפתח עין. מן הבליטות שמתחת

לראש תתפתחנה הלסת העליונה והתחתונה. מתחת לראש הגוף,
שבו כבר פועם הלב. הסנפירים הס ראשיתן של הזרועות והרגליים.
מן החומר הדומה לחוליות נוצרים העצמות והשרירים.
תצלומים אלה יסייעו לפיענוח רבים מסודות התפתחות האדם.
המדענים להשיג שהנשים יבינו את אחריותן
דווקא בחודשי״ההריון הראשונים.
כי בתקופה זו נקבע אם הילד יחיה נורמלי
או לא, אם יהיה בעל חוסן גופני
ונפשי או שיהיה חלש ונוטה לחלות.
אורח־החיים של האם בתקופה זו קובע
במידה רבה את גורל הילד לכל חייו.
למשל, עישון ושתיית אלכוהול, טמים
משכרים ושימוש מופרז בתרופות, עלולים
להפריע להתפתחות העובר, או אף
לשבש את מיבנה גופו.
משום כך, אין אלה תצלומים לסיפוק
הסקרנות בלבד. הם טומנים בחובם
לקח חינוכי״רפואי חשוב ביותר.

׳ 1 1 1תצלום זה, המוגדל פי־ ,60 מראה כי ידו של
\ י 11 1העובר מפותחת כבר לגמרי בהגיעו לגיל 11 י שבועות. העור מורכב מן התאים דמויי־הכדורים, המתכסים רק

בחודש הרביעי בשיכבת״מגן. בגיל שישה שבועות עדיין מחוברות
האצבעות בפיסות־עור, כמו אצל ברווז. משמאל: הפין
ושק־האשכים של עובר־זכר בן ארבעה חודשים. מוגדל פי־חמישה.

_ 413