גליון 1998 מתאריך 17 בדצמבר 1975

את זה תקרא רואשוגה בשנת : 2001
..לא אוכל
עוד ל שתוק!־
פרק ראשון מ תו ן ״יו מני
אלוף׳ כפי שהוכתבו
לנהגו. היו מני ם, ה רו אי ם
אור לרא שונה, נ קנו על־ידי
הו צאת זוארץ ויפורס
מו מעל דפים אלה
ה חל מגליון זה.
בראשית דצמבר הגעתי שוב לגי־נוסה
להינפש לימים אחדים, לאחר
מסע מייגע בבירות אירופה ופגישות
עם אולאף ]פאלמה[ ,הלמוט ]שמידט[
וז׳אן ]סובניארג, שר החוץ הצרפתי[.
התברר מעל לכל ספק כי מדינות אי רופה
איתנות בדעתן כי אין מו״מ בלי
אש״פ. זאת גם עמדתו הלא־רשמית,
אך התקיפה של המימשל בארה״ב. רוב
המנהיגים עימם נפגשתי הביעו את
תמיכתם בתוכניתי המדינית, אך הבי עו
צער על עמדתם הקשוחה של ראש
הממשלה ושר הביטחון. הידיעות ה קשות
שהוסיפו להגיע מדי שעה התי שו
אותי מאוד, ורק כוס התה שהכינה
לי רות ]אלון, אשתו של המחבר[ עז רה
מעט להפיג את המתח.
ממהדורת החדשות של אותו לילה
נודע לי לראשונה על הפגנת השרי רים
בסבאסטיה. דמי רתח בי. רעד
ופלצות אחזוני. האומנם ז דומה כי ה־

המחכר(מימין) וראש הממשלה דאז
פעם מלאה הכוס. חייגתי ללישכתו של
שמעון ]פרם, שר הביטחון[ משם נמ סר
לי שיצא לנשף־צדקה אצל מנטש
]איש-רוח ונדיב ידוע[ .שאלתי את
אריה ]בדאון, שלישו של פרס[ לפשר
הדבר, ומדוע לא הציבו מחסומים ולמה
לא הביא איש את הדבר לידיעתי. אריה
אמר שיברר ויודיע לי בבוקר לליש־בה.
רות הכינה קומפרסים ]תחבושות
קרות[ להצן מצחי הלוהט.
למחרת בבוקר, מששמעתי בחדשות
על החלטת מועצת הבטחון בדבר שי תוף
אש״ם בדיונים בינואר, ידעתי ש היוזמה
נשמטה מידינו לחלוטין. הת קשרתי
לגרשום ]שוקן, עורך ״הארץ״[
והודעתי לו על תוכניתי האישית להי־

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

הממשלה החל־יטה על שרשרת
הגונות לנצח וון וקיו 1בנצרת
כין ה ש אר -ת קיפו ת של ח־ל־־האוויר
בישיבת הממשלה המייוחדת אמש
מסר שר העבודה, שבמסגרת מישרדו
הינו השר האחראי לענייני ערבים,
סקירה ממצה על ניצחון רק״ח בבחי רות
לעיריית נצרת.

לאחר מכן העלו השרים הצעות לפת רון
ולתגובה הולמת של ממשלת יש ראל
על המצב החדש שנוצר.
בין השאר הציע שר התיירות לש לוח
גרזן מעוטר בסמלי 12 השבטים

י ען ל י ין י:
ראש הממשלה אמר בכינוס המנהיגים
בירושלים, כי הוא רואה בעלייה
לרגל של מיליון יהודים לישראל בשנת
, 1976 תשובה הולמת לגינוי הציונות.
הוא
גם הבטיח שכל יהודי שיעלה
לרגל לירושלים, וימלא בכך את אחת
מחמשת המצוות המרכזיות ביהדות,

יוכה בתואר חאג׳ ויוכל לחבוש כל
ימיו בגאווה כובע טמבל שיוענק לו
על־ידי משרד התיירות.
ראש הממשלה סיים את דבריו בברכה
היהודית המקובלת, אללה הוא
אכבד* ואחר כרעו כל באי הקונגרס
על ברכיהם ונשאו תפילת הודייה.

עם אחר
מי שמדבר על מדינה אחת בין הים והירדן הוא תם או טיפש.
מי שמדבר על שתי מדינות בין הים והירדן רואה את הדברים
כפי שהיה רוצה שיהיו.
אני מדבר על שלוש מדינות, כי בין הים והירדן ישנם שלושה
עמים. העם השלישי, והצעיר מכולם, הוא זה שיזם ולקח חלק
בחינגא שנערכה לאחרונה בסבסטיה.
אין לי ביקורת נגד העם השלישי הזח. כל עם — והטריפ שלו.
הוא לא מפר את החוק והסדר של העם שלי, כי הוא פועל במע רכת
החוקים והסדרים של העם שלו, ונראה לי שזו זכותו, בדיוק
כמו זכותם של הפלסתינאים או הדרום־מולוקים לדת, לקרקע
ולהגדרה לאומית.
אין לי גם התנגדות למשא ומתן טריטוריאלי איתו במסגרת
הסדר כולל במזרח התיכון. אני לא פאנאטי, ומוכן להיפגש איתו
לא רק בשדה הקרב.
יש לי רק בקשה צנועה אחת: שלא ייקח אותי בתוכניות
חיישות הלאומית שלו. שידאג הוא ליישותו, ואני ליישותי. אני
מוכן לחיות לצידו בשלום למרות שאין בינינו שום דבר משותף, ואף
להחליף איתו שגרירים.
אבל שיהיה ברור: אני לא עם איתו ושלא ידבר וייעשה בשמי.
אחרת יהיה עלי לראות עצמי כעם מותקף ולהגיב בהתאם. אולי
אפילו במילחמת מנע.

דברות עם אש״ם במטרה להקים מדי נה
פלסתינאית בשטחים שגפנה, תמורת
הכרת אש״פ בנו והפסקת הטרור.
ואכן, למחרת פורסמו דבריי במלואם
בכותרת הראשית של העיתון. לפני
הצהריים טלפון ממישרד ראש הממ שלה.
דן ]פתיר[ על הקו. תבע ממני
כי אכחיש את הפרסומים. סירבתי. בערב,
שמעתי בקול ישראל כי יצחק
]רבין, ראש הממשלה באותם חודשים[
אמר בנאום שנשא לפני כנס המנהיגים
היהודים בירושלים את שלושת ה״לא־ווים״
של ממשלת ישראל: לא הידב רות,
לא הכרה, לא מדינה פלסתינאית.
עולמי חרב עלי. הבינותי כי בלי נכו־

נות לגלות גמישות בענייו אש״ם, אנו
הולכים לקראת התאבדות מדינית. יצ חק
הולד ומתקשח ומעלה עצמו על
דרך ללא מוצא. רינה ]מזכירתו של
המחבר[ היטיבה את הבקבוק החם ל רגליי
ואני החלטתי זד, הזמן להתחיל
לפעול ברצינות.
בישיבת מרכז העבודה תקפו החב רים
את יצחק על כניעתו לקיצונים
בסבאסטיה. החלטתי שזה הרגע, לא
אשתוק עוד. שתיתי כוס תה והתחלתי
לכתוב יומן.
( )£כל הזכויות שמורות למלביה״ד ולהוצ׳
זוארץ.

לראש עיריית נצרת הקומוניסט ולהו סיף
פתק שבו ייכתב בעברית ובערבית
״בתקווה שתבין את הרמ ז
שרי המפד״ל תבעו לפתוח במסע
הסברה בעולם בו תוכיח ישראל ב אותות
ובמימצאים כי ישו נולד בנצי
רת־עילית או בכרמיאל ובכך לסכל
את מזימות רק״ח, השואפת להיבנות
מכספם של צליינים ותיירים.
שרים אחרים קראו לנציגי הממשלה
להחרים כל מיפגש או ישיבה בה
ישתתפו ראשי עיריית נצרת והביעו
תקווה כי הפעם לא תרתע ארה״ב
מלהפעיל את זכות הוואטו שלה.
הממשלה החליטה לאמץ שרשרת
תגובות שילכו מן הקל אל הכבד
ובין השאר, כך נודע לכתבנו הצבאי,
סוכם שבמקרה של ירי מחב לים
בגלל, יש להגיב מייד וללא היסוס
בהפצצה מאסיבית של ריכוזי
רק״ח—אש״ף בנצרת.
כל מטוסינו יחזרו בשלום לבסיסם.

דבר המערכת
מחדל הסבר ת *
בכעס ובאכזבה רבה שמענו כי
בני הקהילה היהודית בלבנון לא נטב
ח ו ביד המושלמים ועובדי-
הצלם הניצים בבירתם ביירות,
ואף עשו אלה ואלה להצלתם ול־פינויים
של יהודינו — ונודע כי רק
יהודי אחד נהרג באקראי במה לך
המאורעות.
ואנו, שמכירים אנו את הצי דונים
הערמומיים, היה עלינו לתת
על כך דעתנו ולהסביר לעולם כי
רק מטעמי ״ פרופאגאנדא ״ לא
רצחום נפש בדם קר.
וכן עלינו למחות נמרצות באוזני
העולם הנאור על שלא רצחו אלה
את יהודינו נפש, כמנהגם, ומנעו
מאיתנו נשק הסברתי ראשץ במעלה.
ושומה עלינו להוקיע את
״טריקם״ המלוכלך.
וגם מסכת ה״פורים־שפיל״ שעל
פניהם אינה מחפה על כוונותיהם
הרצחניות.

רייח ת ר ״ליס

מאת

צוות חקירה
אוב״קטיבי

100האח
יאיר עמי־חתול
מיצי פורת
מנחם מיאובלסון
שונרא כ״ץ

ביש•י ראל 1 9 7 5

נוזל להם מהאף? אד בקיבוץ
כלב-שלום שבנגב יש שלושה כלבים
שהם דווקא בסדר ויש להם
משפחות מסודרות עם שלושה
גורים וילד-שעשועים נחמד.

פרק 2׳:
מ אב ק ה צוד ק
של ה ח תו לי
החתולים נאבקים, ובצדק,
נגד השתלטותם החולנית של
כלבים מתוסבכים בנביחותיהם
הקולניות על מלונות אורחים
ותיירים ן דבר המביא, לדבריהם,
רצח והרג אל בתינו הש-
ק סי ם וממיס שואה על ילדינו
העוקצנים.

פרק ג: ,
פרק א : ,

האו־האו מול מיאן

יש ב ל בי ם גס בסדר
כידוע הכלבים הם מסריחים,
מגעילים, תוקעים נודים ותמיד

אמת נכון, יש גם חתולים ש מעוצם
צדקתם הנצחית ואמונתם
הפלאית מביאים סיפ-סימו-

משירי אהבת ארץ־ישראל:

כלב מתחנף אל ילדה על מנת לפורסה חיים
״זו שינווזס מאז ומעולם׳

נת קשיים על הסובבים או ת ם;
אך הם עושים זאת מתוך אהבת
אמת רכה ועדינה שקולה כקו לם
— קול המיאו החרישי הבא
מן חלב.
הכלבים לעומתם פועלים מתוך
יצר של שינאה עצמית וכל שאי פתם
היא להרוס ולהשמיד כל חי
במסווה של אשליות מטורפות
שהם עצמם אינם מאמינים ב הן ן
ולא בכדי הפז שמו של אביהם
הרוחני, הלורד האו-האו, לשם
נרדף לכל הרע שבעולם.

לאחר חרושת־שמועות עקשניות
שהילכו בארץ בשבועות האחרונים
בדבר מצבו של מיפלם הכינרת, פור סם
אמש רשמית, כי מיפלם הכינרת
ירד.

יופיע כ ק רו ב:

ידידיו של המיסלם היורד מסרו ל כתבנו
כי זה היה ממורמר בזמן האח רון
וכי סבל קשה מיחס הרשויות
אליו ומן השאיבה הבלתי פוסקת
ששאבו ממנו .״המיפלם סבל מחנק,״
מספרים ידידיו ,״והחליט לצאת את
הארץ ולנסות את מזלו במקומות אח רים.״

זאת מסרו כמה מבני מישפחתו
של המיפלס שעדיין נותרו בארץ, כי
המיפלם יצא לצפון־אמריקה לשנתיים־

פרק ד: ,
הפנ תר׳ ה
בעצס ב ל בי
משראו הכלבים כי דעת ה קהל
תפסה בדיוק עם מי יש לה
עסק, הם החליטו לשנות את
שמם ל״פנתרים״ ,אך הם לא
הפילו בפחם אף אחד — ח ם
נשארו בדיוק אותם כלבים מצו רעים
ומסופלסים, למרות שהח ליפו
את צבעי הנודות שחם תוק עים.

שלוש
וכי אם לא יזכה בהצעות טו בות
יותר, יש בכוונתו לחזור בתום
התקופה.

יורד מיסלם
בהגיעו למונטריאול

(שני מינוין)

חנה מוסלות נשחתי1ו
מאת חיים גורי

ר שומות שירים הגיגים
מסמ פי ם
פיכפופים
לב טי ם
אוויר־ הרי ם
זאת ועוד באסופה החדשה של

המשורר־המפשר

בשל המצב הכלכלי הקשה
תקציביים, בקיצוצים והצורך
הוחלט במטה הכללי של צה״ל
להפסיק א ת חלוק ת הסוכריות המסורתית
לילדי לבנון.
אי לכך, מס תפקים מעתה ילדי
לבנון בפצצות בלבד, ללא התוספ
ת הפיקנ טי ת של סוכריות מתו קות
מ תוצר ת ישראל.
בכמה עיתונים לבנוניים פורסמו
לאחרונה מכתבים של ילדים והורים
התוהים מהי הסיבה להפסקת
חלוק ת הסוכריות.

מתעוררות שאלות: האם אין
כאן כישלון נוסף בהסברה הישראלית?
האמנם צריך להשאיר א ת
חלוקת הסוכריות למחבלים דווקא?
מה הפלא שמגנים אותנו
באו״ם? איפה הממשלה? מה קו רה
כאן? למה לא מקימים ממשלת
ליכוד־לאומי? עד מתי זה
יימשך? מה השעה? בן כמה
אתה? איך קוראים לו? מה צבע
העיניים? לאן הם הלכו? איזה
סרט יש היום בטלוויזיה?
אנו דורשים ת שובו ת!

כמה שגרירויות דרישות דחוסות מטעם
מישרדי־החדן שלהן, שביקשו סרטים על
מהות המועצה, הרבבה ומטרותיה.

עימו, הציע גם מנכ״ל ,,בור״ ,האלוף (מיל).
מאיר עמית, דראש־הממשלה להקים
ממשדת־טומחים, בדי להתגבר על תקופת
המשבר שלתוכו נקלעה המדינה.
עמית נפגש עם רבץ במסיבה פרטית, והציע לו להקים
ממשלת־חירום המבוססת על מומחים בתחומים שונים.
ההצעה של עמית נומקה על־ידו בהסבר כי. פיפלגת־העבודה
אינה קיימת עוד.״ לטענתו של עמית, שהוא
איש מפא״י ותיק, חדלו המערך ומיפלגת העבודה
לתפקד ביכלל, ולא ניתן עוד להתבסם עליהם
בהנהגת המדינה

י״יגי קי ך
רא ש־־הממ שלה
הוא ה מרל״ד
היחסים בין ראש־הממשלה יצחק רבץ לבין
שר־יהכיטחון שמעון פרס עלולים להחריף
עד לנקודת־משכר, כעיקכות האשמה
של פרס, כי רבץ הדליף במתכוון ידיעה
שנועדה לפגוע בדימוי שלו.
המדובר הוא בסירובו של שר־ההגנה האמריקאי
החדש, דונאלד ראמספלד, לקיים פגישת־עבודה עם
פרם, בעת ביקורו הנוכחי של זה בארצות־הבריח.

צמרת מישרו״הכיטחץ מאשימה את
יצחק רכין בהדלפת ידיעה זו לפירסום,
תוך ציץ העובדה שהמידע שהגיע
לעיתונות היה ידוע רק לרבץ ולפרס, וכי
רק לרבץ היה עניין לפרסם אותו.
לטענת אנשי פרס התכוון רבץ להפחית מערך
ביקורו של פרס בארצות־הברית, וליצור את הרושם
שהדברים ייחתמו ויסוכמו רק בעת שהוא־עצמו יבקר
בוושינגטון. כפי שנודע, הגיב שמעץ פרס בזעם
על הדלפת המידע, וטען כי הוא רואה בכך המשך
מילחמתו של רבץ בו.
ככל הנראה, הוא יתבע מייד בשובו מארצות־הברית
בי חר מייוחד עם ראש־הממשלה בפרשה זו.

ארי? איוו
מתכוון להתפטר
למרות שאין כל סימן לכך שראש־הממשלה יצחק
רבץ עומד לעשות משהו בקשר למחדלים הביטחוניים
החמורים, שעליהם התריע לפני שבועיים יועצו
לענייני־ביטחון, אלוף (מיל ).אריאל שרון, נראה
כי אריק לא יגשים את איום־ההתפטרות שלו
בזמן הקרוב.
אריק הודיע על כוונתו להתפטר במיכתב לרבץ, שבו
טען כי אינו מוכן להיות שותף למחדלי־הביטחץ
המתרחשים עתה במדינה. רק אחרי שיחה עם רבץ
הסכים אריק להמתין עוד חודש, כדי לראות כיצד
פועל ראש־הממשלה לתיקץ הליקויים שעליהם הצביע.

אודם, גם באשר יחלוף החודש ויסתבר כי
רבץ לא נקף אצבע, והעניינים ממשיכים
להתנהל כפי שהתנהלו עד כה, לא יממש
אריק את איומו. הוא השתכנע, כנראה,
בי התפטרות כשעה שהכל מצפים לה לא
תהיה אפקטיבית, ובי עליו לשמור נשק זה
למועד מתאים יותר, כדי להשתמש בו
במפתיע.

זמיר ־ ר שם

מי מתעו״!
בוו שא׳ הרווח ה
המאבק סביב תוכניתו של ראש־הממשלה יצחק רבין
לשינויים בממשלה עדיין לא הסתיים. סטטיסטיקה׳
אשר יש לה השלכות לנושא הרווחה, שנערכה בשבוע
שעבר על־ידי מזכירות הממשלה, הופצה על־ידי
אישיות עלומת־שם במיכתבים לכל השרים ולפקידים
בכירים.
לפי סטטיסטיקה זו מסתבר, כי המייועד לקבל את
תיק־הרווחה המורחב, שר־הבריאות ויקטור שם־טוב,
מיעט להשתתף אפילו בישיבות ועדת־השרים
לענייני־רווחה, שבה הוא חבר.

קשיים ל ט די ק
ב מ שרד״ הבי ט חון
עתרו המייוחד של שר־יהכיטחץ, האלוף
ישראל (״טליק״) טל, ומנכ׳׳לו החדש של
מישרד־הכיטחץ, פינחס >״ם יקו״) זוסמן,
נתקלים גם הם, כמו קודמיהם, כקשיים
כניסיונות לשנות דברים מהותיים
כמערכת־הכיטחץ.

לפי הסטטיסטיקה השתתף שם־טוב כשנה
האחרונה ב־ 12 ישיבות מתוך ה־33
שנערכו, ותפס את המקום הראשון
כרשימת הנעדרים מהן. שר־־המישטרה
שלמה הילל, שהוא יושב־ראש הוועדה,
השתתף כבל הישיבות, שר־־החינוך אהרון
ידלין כ־ 32 ישיבות, שר־הקליטה שלמה רוזן
כ־ ,27 השר גדעץ האוזנר כ־ ,22 שר־השיכון
אברהם עופר כ־ ,21 השר ישראל גלילי
כ* 10 ושר־העבודה, אשר יצא נגד מינויו
של שם־טוב, השתתף ב־ 18 ישיבות כילכד.

בענייני נוהל, סדר ואירגון במתכונת הקיימת,
הצליחו כבר השניים להכניס מיספר שיפורים, בעיקר
בתחום הביקורת על המערכת. אולם בכל פעם
שנעשה ניסיון לשנות דברים יסודיים, מתגלה
התנגדות עיקשת של פקידות המישרד.

הורי הי לדה אנגלי
תבעו א ת

יועלו דמי
ג רי ר ת־ ה מכוניו ח

ה דייל ת לדין

דמי גרירת־מכוניות על־ידי המישטרה בתל־אביב
עומדים לעלות בקרוב. כיום משלם מי שמעמיד
את מכוניתו במקום אסור והיא נגררת, סכום של 65
לירות עבור הגרירה ודו״ח־התנועה.

אמו של הילד לי כורט, שהוחזר
כשבוע שעבר לאנגליה אחרי פרשה
שהסעירה את הציבור, שוקלת יחד
עם כעלה, אביו החורג של הילד,
הגשת תביעה מישפטית נגד דיילת
״אל־־על״ בכרלי אייבנבאום.
אמו של הילד, אנג׳לה כרומנד ואביו
החורג, המכונאי דויד ברומנד, טוענים
כי כל הפרשה נופחה בעיתונות
על־ידי הדיילת, שלקחה אליה את
הילד באשר איש לא רצה בו, בדי
לזכות כפירסום ובדי להשמיץ אותם.
בינתיים נפתח תיק כמישטרת גמל*
התעופה כנגד דויד כרומנד, אשר תקף
רו׳ ט ^ פ צן ^

המישטרה משלמת לחברת־הגרירה סך של
50 לירות עבור כל גרירה, כעוד הקנס
המצויין כחוק הוא 30 לירות. בדי למנוע
את סיבסוד הגרירה על־ידי המישטרה,
עומדים להעלות את קנם־יהגרירה לסכום
של 100 לירות.

ג׳ורג׳ סי. סקו ט -
!.הקוסם מלובלין,
קיים סיכוי בי בובב־הקולנוע האמריקאי
הנודע ג׳ורג׳ סי. סקוט יקכל על עצמו
את התפקיד הראשי* בסרט ישראלי
שיופק לפי סיפרו של סופר האידיש יצחק
כשכיס־זינגר — ״הקוסם מלובלין״.

למרות הבטחתו של שר־־הביטחץ, שמעץ
פרם להעניק גיבוי מלא לטליק ולסיקו,
דוחה שד־הביטחץ את ההכרעות וההחלטות
ואינו נוטה לחתור דברים.

זכויות־ההסרטה של הסיפור, שהוא אחד מרבי־המכר
בארצות־הברית, נמצאות בידי המפיק־במאי מנחם
גולן. בעבר ניסה גולן לשכנע את השחקן האמריקאי
דאסטץ הופמן להופיע בתפקיד הראשי בסרט. בשל
התחייבויות קודמות של הופמן, דחה גולן את הרעיה
להסריט את סיפור הקוסם. עתה, בעיקבות ביקור
פרטי שעומד ג׳ורג׳ סי. סקוט לערוך בארץ, קיים
סיכוי רב שהוא יסכים לקבל על עצמו את התפקיד.

גלשל פרי שות
במס״ההבנסר
דווקא בתקופה שבה עומדת הממשלה להטיל על
אגף מס־ההכנסה במישרד־האוצר משימות חדשות
ואת העמקת הגבייה, נתון האגף באחד המשברים
הקשים ביותר בתולדותיו. לא זו בילבד שלא ברור
מניין יצליח נציב מס־ההכנסה לגייס עובדים חדשים,
בהם רואי־חשבון, כדי להתגבר על המשימות החדשות,

בי ת־ ה מי שפט המחוז
שופט בית־מישפט־השלום כתל־אכיב, עמוס
זמיר, עומד להתמנות כרשם כית־יהמישפט
המחוזי כתל־אכיב.
מינויו זה של זמיר מהווה עלייה מהירה בדרגה
לשופט, אשר נחשב כאחד השופטים הצעירים
והמבריקים בבית־המישפט בתל־אביב, ואשר
במישפטים רבים נזף במישטרה, כאשר חומר־הראיות
שהביאה נגד נאשמים לא הצדיק את העמדתם לדין
וגרם להם עינויי־דץ.

ספר־זי כ רון לחלל
״} /ו 7יספרשו

״ ה שי רו ת ה 8״ ש 7ת י.

כמישרדיהם של כמה פקידי־שומה נוצר
מצב של חלל ריק, שלא ניתן למלאו.

תעשיית סיפרי־־הזיכרץ לחללי מילחמת
יום־הביפורים, עולה כפורחת.
לאחרונה נודע על שיא חדש כתחום
מייוחד זה של הספרות העיברית,
שהעוסקים בו זבו בכר כתואר
״להקת קברת״.

מי שרדי־החו׳ן
מתענ״נים ב מו עצת

ג ס עמית טציו1

׳ שראל -פלמ טין

ממשלת מומחים

כינונה של המועצה הישראלית למען שלום ישראל־פלסטין
עורר תכונה בלתי־רגילה בחוגים דיפלומטיים
בישראל.

במקביל לאריק שרץ, וללא קשר או תיאום

אלףל״י עבו ר

אחרי פירסום הידיעה ברחבי העולם, קיבלו

ת ״ורת

עמד תו

זו סכום המתקרב ל־ 50 אלף ל״י.
האיש, העוסק כמקביל ככתיבת
ספרים נוספים, נענה בחיוב ויקבל
את הסכום שדרש.

״״יגיסד!״

״י? 1י״ 0ייי ^ י־י

* לכבוד
• 1ישפאר חברח אלקטרתית למסחלבע׳׳גו
• ! ת.ד 29130 .תייא

הנני מבקש פרטים נוספים
על מערבת סטריאו__ :

כתובת

״העולם הזה״ ,שכועוד החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תלי
אביב, רחוב גורדון .3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מפרקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדסום החדש״ בע״ם, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ
העוו־ו הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

היחסים בין חברי־כנסת ושרים לבין
מערכת זו אינם משתקפים תמיד על־גבי
העיתון. שרים וחברי־כנסת רבים מקבלים
בצורה עניינית ביקורת הנמתחת עליהם מ על
דפי העולם הזה, ואינם הופכים כל כת־בת־ביקורת
עליהם לריב אישי עם העיתונאי.
היחסים
בין שר־הסעד זבולון המר וביני
היו יחסי־ידידות של ממש. למרות הב־דלי־ההשקפות
העקרוניים בין העולם הזה
לבין המפד״ל, ובעיקר בין העיתון לבין
צעירי המפד״ל אשר המר עומד בראשם,
הצלחנו להגיע להבנה מלאה אישר שי רושה
היה אחד ויחידי: העולם הזה
יהיה דיונן כלפי המר, ימשיך לתקוף
אותו או את דיעותיו הפוליטיות כאשר
נחשוב שהן אינן נכונות או אינן צוד
בדירה
קטנה בת שניים והצי חדרים. הוא
לא ניצל, ככל הידוע לנו, את חשבונות-
ההוצאות, העומדים לרשותו, לצרכיו הפרטיים.
עד שמונה המר כשר, נם לא
היתד, לו מכונית משלו, והוא היה מקבל
ממני טרמפ כימעט־קבוע בכל יום רבי עי,
מהכנסת עד לפתח ביתו שבבני־ברק.
כאשר סונה המד כשר־הסעד, נמצא
מיברק-הברכה ששלחתי לו אני אישית
בין המיברקים הראשונים שהוא קיבל.

מסר המר לרדיו הודעה, שלפיה :״בעיק־בות
כתבות בעיתונים הורה שר־הסעד לבדוק
את המצב בבתי-האבות.״
ההודעה לא הזכירה את שמו המפורש
של העולם הזה, ובדיקה שערכנו בשאר
העיתונים הוכיחה מעבר לכל ספק שב עניין
בתי־האבות לא נכתבה בהם אף
מילה אחת בחודשים האחרונים.
לפתע שכח זבולון המר את ההגינות
המפורסמת שלו, לפתע שכח את היחסים
ההוגנים שהיו לו עם השבועון,
לפתע שכח את הבקשות שביקש ממגי
ושנענו על־ידי המערכת.
לפתע הפך זבולון המר, למרות גילו
הצעיר, שר כמו אותם שרים אשר התחנכו
עד לפני מיספר שנים על הנוהג
שאותו קבע בן־גוריון המנוח, שלא להז כיר
את העולם הזה בשמו — ואם חייבים
להתייחס אליו בכל זאת, לכנות אותו
!״השבועון המסדים.״
לא אני, ולא איש מחברי־המערכת זקוקים
לכבוד או לכיבוד שיכול להעניק
לנו שר־הסעד• אולם תופעה זו, שבועות
ספורים בילבד אחרי שהסר מונה כחבר-
הממשלה, היא תופעה מדאיגה. ההבטחות
שאותן פיזרו הוא וידידיו על רוח
חדשה, ועל ״הצערת הממשלה״ מתגלות
כבר במגעו הראשון של הפר עם העיתונות
כעורבא־פרח.
התיקיות שהתעוררו קודם, כאילו הפד

אולם איזון זה ביחסים התערער מהר
פדי, לאחר שחמר קיבל לידיו את ה שררה.
בשני
הגליונות האחרונים של העולם
הזה 1996 ,1997 הופיעו כתבות נרחבות
שלי על בתי-האבות בטיבעון. הבאתי בכתבות
אלה תיאור נרחב של מה שמתרחש
בפנסיונים של עיר־הקייט, שהפכו
בתי־אבות. לעומתם, חשכת ימי־הביניים
נראית כאוד־זרקורים.
בצד תיאורי־ד,זוועה של מצב הזקנים ב-

ינער קצת את הממשלה, תיקוות אשר
מרבית חברי־הסערכת התייחסו אליהן בביטול
— אם כי אני, אישית, האמנתי
בהן — התגלו כבלון נפוח.
מסיגנון־עבודה זה אפשר להקיש לגבי
שטחים אחרים שבהם יעסוק המר, הן
כשד-הסעד והן כחבר־הממשלה, וזה מה
שצריך להדאיג יותר מכל.
בשיחה בתוך המישרד, כאשר נשאל המר
מדוע לא ציין את שמו של העולם הזה
בהודעה שמסר, הגיב :״מד. אתם רוצים,
שיזרקו אותי מהממשלה?״ תשובה זו,
שנאמרה בחיוך אומנם, מעוררת גיחוך.
זבולון המר, מי שעלה על בריקדות נגד
הממשלה ומיפלגתו־שלו, הפך פחחו־כפוף־גי
מייד אחרי שהתיישב על הכיסא.

קות, או יביא לידי ביטוי כל תגובה של
המר על שנכתב עליו בעיתון.
היה ברור נם כי המר, בין אם כחבר־כנסת
מן השורה ובין כשר, לאתר שהצ טרף
לממשלה, יהיה הונן כלפי העולם
הזה, מבלי לוותר, כמובן, על דיעותיו
או על דרכי-הפעולה הנראות לו.
אחד הביטויים למערכת־יחסים זו היד,
שהעולם הזה הפסיק, בעיקבות בקשתו
המפורשת של המר, לציין ליד שמו את
הכינוי, סמי״ ,למרות שבמיסדרוגות הכנסת
הוא עדיין מכונה כך. כינוי זה
מקורו בתוכנית־הטלוויזיד, בערבית סמי
וסוסו, כאשר בכנסת כינו את הסר בשם
סמי, ואת ידידו למיפלגה ולצעירי רד
מפד״ל ח״כ יהודה בן־מאיר, בשם ״סוסו״.
להעולם הזה היה קל לשמור על מער-
כת־יהסים נכונה זו עם המר, משום ש-
שר-הסעד ידוע כמצניע־לכת. כמי שחי

שוכנע מעבר מכל ספק כי מה שנכתב
בהעולם הזה נכון עד למילה האחרונה,
והגיש שאילתות בנדון לשרי הסעד והפנים.

שחל, למרות שאין לו גיבוי כפי
שיש להמר, לא הסתתר מאחרי ״הפירסו-
מים בעיתונות.״ בשאילתה שלו לשר-
הסעד, כתב שחל :״בעיקבות שתי הכתבות
שפורסמו על־ידי יוסי ינאי בהעולם
הזה, תחת הכותרות, בתי מוות לזקנים׳
ו,הזקנים נשרפו חיים /ברצוני לשאול
את כבוד השר( :א) מדוע הפיקוח של
מישדד־הסעד על בתי־האבות לוקה, ומביא
לידי אסונות בנפש, ולידי כך שמאות אנ שים
זקנים חסרי־אונים סובלים במוס דות
אשר יש להם רישיון ממישרד־הסעד ז
(ב) מה מתכוון שר־הסעד לעשות כדי לתקן
מצב זה?״
בשאילתה לשר-הפנים, הד״ד יוסף בורג,
חבר מיפלגתו של המר, שוב הסתמך
שחל עלי ועל העולם הזה, וביקש לדעה
מפי שד־הפנים מדוע, בעוד שכל חנות־מכולת
זקוקה לאישורים ממישרדים רבים,
כמישרדי הבריאות, המישטרה, הפנים והעירייה,
כדי לקבל רישיון, מסתפק מישרד־הפנים
באישור של מישרד־הסעד בלבד כדי
להסכים להוצאת רישיון לבתי־אבות.
כדאי שהשר הצעיר ילמד מחבר־הכנסת
הצעיר הילסוה־הגינות, אפילו כלפי העי
טיבעון,
של רציחתם־למעשד, כתוצאה מחוסר
טיפול והשגחה, הבאתי גם את תגו בת
מישרדו של המד, בדבריה של האחראית
על נושא זה בפישרד־הסעד, הגברת
רחל כהן. תגובה זו אישרה, למעשה,
את רוב הדברים שכתבתי בכתבות
אלה, והראתה שוב כי בנושא של פי קוח
מישרד־הסעד על בתי־האבות ב-
טיבעון, יש הזנחה הגובלת בפשע.
אולם לא רק רחל כהן ממישרז״הסעד
הגיבה• מיספר חברי-כנסת ניגשו אלי,
הביעו את הזדעזעותם ממה שנכתב והב טיחו
להגיש שאילתות בעניין זה, בין
השאר גם לשד־הסעד.

לזכזרון המר היה ברור כי האשמות
חריפות אלה, שזכו לתגובה כה חריפה,
מחייבות התייחסות מצידו. ואומנם, ימים
אחדים לאחר הופעת הכתבה הראשונה

דוגמה הפוכה באותו עניין היא יחסו
של חבר־הכנסת משה שחל, מהמערך,
לאותן שתי כתבות.
אין ספק כי המישמעת שבה חייב זב ד
לון המר, על-ידי עצם חברותו בממשלה
ועל-ידי סיעתו בכנסת, חמורה פחות
מהמישמעת המוטלת על משה שחל. מיש־טד־הטרוד
שאותו הצליח להטיל יושב-
ראש סיעת המערך בכנסת, משה ורטמן,
על חברי־הכנסת שלו, אין לו אח ורע
אף באחת הסיעות האחדות.
אולם שחל החיפאי, שמערכת־היחסים
שלו איתי הדוקה פחות מאשר זו שהיתר.
לי עם המר, רואה עצמו כשליח של חיפה
והסביבה בכנסת, ולדעתו טיבעון היא
סביבת חיפה.
לאחר שקרא את הכתבות, התקשר איתי
שחל •ביקש מידע נוסף. הפניתי אותו
לראש מועצת קיריית־טיבעון, עמי בן-
דרור, שהוא המוסמך ביותר למסור מידע
לחבר־כנסת בעניין זה.
שחל הטריח עצמו, נסע לטיבעון, ישב
עם דאש־הפועצה ועם חברי־מועצד. נוס פים
הקשורים לבעייה זו של בתי־האבות,

תונות, שממנה אין הוא מהסם לבקש
יחס הוגן.

למרות התחסדותו של המר כלפי העולם
הזה בעניין בתי האבות בטיבעון, יש לי
הצעה בשבילו כיצד לכפר על שגיאה זו.
שר־הסעד יכול להשתמש בכתבות אלה
כבחומר גולמי, לעקור מהשורש את התו פעות
הנוראות שנתגלו בטיבעון. הוא
יכול לדרוש מבעלי בתי־האבות שלהם יש
רשיונות, לשפר את המצב בכל הקשור
בתנאים ההיגייניים, הרפואיים, רמת וכמות
המזון והדיור. לגבי אלה שאין להם רש יונות
יכול המר ליזום שינוי בחוק אשר
יאפשר לו לסגור בית-אבות חסר רישיון
או כזה •שאינו עומד בתנאי הרישיון.
על המר למצוא תקציבים ותקנים ל מפקחים
מטעם מישרדו, אשר יטילו אימתם
על בעלי בתי־האבות ויצילו מאות זקנים
מתת־תזונה וטיפול רפואי לקוי וימנעו
מאנשים אלה לסיים את חייהם בדיר־חזי-
רים. גם־אם יעשה זאת המר על חשבון
התקציבים והפקידים במישרד הראשי ב ירושלים,
השיגו הכתבות האלה את מט רתן.
מבחינת
העולם הזה, יוכל זבולון המר
אפילו לטעון כי נודע לו על המצב ב-
בתי־האבות בטיבעון מתוך קריאה בעי תונה
של המפד״ל, הצופה, או בביטאון
גוש־אמונים. אם הוא אכן ישפר את המצב,
וחייו של קשיש אחת בלבד יינצ לו
— השיגו הכתבות את ייעודן.

ה עו ל ם הז ה 1998

ש 711111

100000 לי״.
ב * 03 דידוי

ברצונך ל רכו ש דיר הלעצ מך, לי לדי ך א 1נכדיך ד בוא נע שה זאת יחד. אתה ובוק לאומי.
בבנק שלנו תמצא תכנית מיוחדת ל מ טר ה זו ־ ״בח לדירה־ בה תוכל
להגיע ל־ססס 100,ל״י ויותרו

עזנמיעז

3 3 0 . 0 0 0״ תוכל ל ה תחיל לחסוך אפילו בסכומי ם קטנים החל מ־ 50ל״י
לחוד ש. כ מו כן תוכ ללהפ קיד סכומים חד־פעמיים ע ד 10,000ל״י ובסך הכל
תוכל ל הני ע לחסכון ש ל 30,000ל״י.

ח 3ואהווד 3 6 0 . 0 0 0״ :על כ ל אלף לירות ש תחסוך יתן לך הבנק אלפיי ם לירות כהלואה. ההלואה
בתנאים נוחים במיוחד ־ ללאהצ מד ה ובריבית של 6׳ 99בלבד.
דיביחג ! הפרשייחנחדח: חסכונך נושא ריבית מצ טבר תהמאפשרת לך להגיע עם החסכון וההלואה
לסכום השלה על 100,000ל״י. סכום זה יגדל עם הוספת הפר שי ההצ מד ה
על סכום חסכונותיך בתכנית זו.
! 1ס ל ד 1 3 0 1 1 9 7 1 1 9 93כ די ל הב טי ח את ה מ שך הת שלומים החד שיי ם ער להשלמת סכום החסכון.
אנו מעניקים לחוסך ביטוח חיים ללאת שלום נוסף. אם גיל החוסך היגו מתחת לגיל ,20
יבוטח א חד מהוריו או קרוביו החוסכים עבורו.
הבטחת רציפות כזו תיגה חידוש בתכניות החסכון לדיור.
ס סנ ר ת 0 x 1 3 0 0

העולם הזה 1998

ע ד 2 0שנס 1תנאי החזר ת ההלואה נוחים במיוחד. ב״מסלול הדינמי־ תינתן לך
ה אפ ש רו ת להחזיר את ההלואה עד לפרק זמן מכ סי מלי ש ל 20 שנה.
מה ההבדל בין ״מסלול דינמי־ למס לו ל רגיל? מהם יתר פרטי התכנית?
מי דעמלאנ שמח לתת לךבכל סניפי בנק לאומי, בנק אגוד. בנק קופת עם
ובנק ערבי י שראלי.

תמרורים
נולד -בבית־החולים שליד אוניבר
סיטת
הארוורד בארצות־הברית יהודה,

קו מהא

בן בכור לשחקנית טילי ז!־ ולבעלה, ה רופא
המלחין עלי עדשי, השוהה באוניברסיטה
זו לשם השתלמות בגינקולוגיה.

\ 4קו מהב

התמנה • כראש ענף־קישור לעיתונות
ביחידת דובר צה״ל, במקומו של סא״ל
שמואל צחי המסיים שירות פעיל ב־צה״ל,
סנן־אלוף זאס פלל 36 נולד בחיפה,
שירת בצה״ל בתפקידי פיקוד והדרכה,
שימש בתקופת מלחמח־ששת־הימים
ומילחמת־ההתשה קצין־חינוך בפיקוד הדרום.
ב־ 1971 נתמנה כקצין־החינוך של
פיקוד הנח״ל, ונמנה עם יוזמי הקמתו של
מחנה־דותן לחינוך נוער-טעון־טיפוח. ב־
1972 נתמנה לראש לישבתו של נציג קבילות
החיילים. בוגר המיכללה הבין־זרועית
של פיקוד ומטה. בעל תואר ראשון במדעי
החברה באוניברסיטת בר־אילן. השתלם בקורסים
גבוהים לתיקשורת • ויחסי־ציבור.
נשוי, אב לשני בנים ובת.

התמנו. במקומה של לאה כן־
דור, היוצאת לגימלאות, ארי ראט כ־מנכ״ל
ועורך ראשי, דארווין פרנקל
כעורך ־של ;־רוזלם פוסט.
ז כו

בפרס ביאליק לספרות יפה

לשנת תשל״ה, המשורר יהודה עמיחי
על ספריו האחרונים, הסופר ישורון
קשת על מיפעל חייו והחוקר בנימין
קוסובסקי שקיבל את פרס ביאליק ל-

רהיטי סלון וחדרי אוכל

חו מהג

חוכמת ישראל, על סיפרו אוצר לשון התנאים
ספרי במדבר. את הפרס מעניקה עי ריית
תל־אביב.
הוזמןי על-ידי הביאנלה בוונ ציה,
לייצג את ישראל בתצוגת יחיד, ה פסל
דני קרוון זוהי הפעם הראשונה
שהנהלת הביאנלה מזמינה אמנים לייצג
את מדינותיהם.

נהרג בתאוגת־דרכים בקנדה יוסף
קאזאקוב 53 אביו של יאשה קא־זאקור,
שניהל מאבק שזכה בהדים בינלאומיים
על זכותו של אביו לעלות לישראל.
קאזאקוב־הבן נפגש עם אישים בארצות
שונות, הכריז שביתת־רעב בניו-
יורק, הצליח להביא לידי הפעלת לחץ על
שילטונות ברית״המועצות, שאיפשרו לבסוף
ב־ 1971 את עליית האב לישראל. הוא

4 סיבות טובות

מדוע דווקא היום בית מרס !
דווקא היום בואי לקבל א ת התמורה ה מל אהעמר כספך.
ב־ 4הקומות בבית מרס תמצ אי ש פע הצעות של רהיטי יוקרה אירופיים -סלונים,
חדרי אוכל, מזנונים שובי לב, קו מתמטבחים נהדרת וחדרי ילדים ונוער שאין
כדוגמתם.
ועוד לר שותכם בבי ת מרס • מעליות מהירות • מו סי ק ת רקע • שירות א די ב
• ייעוץ חינם • חניה ב שפע.
פרזולי יעד ר הי טי ם -אביזרי פרזול וקי שוט בעיצוב עתיק, כפרי ומודרני
במב חר הגדול בארץ.
ביית מרבו

מרכז הריהוט האירופי הגדול בישראל.

תל-אב>ב,הרצל 158

יוסף קאזאקוב תאונה התקבל בישראל בכבוד רב. נערכו לכבודו
חגיגות, והוא נפגש עם שר־התחבורה דאז
שימעון פרס. בנובמבר 1974 עזב את הארץ
בטענה כי אינו מוצא את מקומו בה,
נסע לבריסל ,־שם סנה לקרובי־מישפחה
בבקשה שיסייעו לו ב־שיקומו. יחד עימו
יצא בנו בן ה־ ,19 אלכסנדר, ובארץ נש ארו
בנו השני, יאשה, בתו ודה, אשתו
סופיה ואמו הקשישה. כשנכשל נסיונו
ולהשתקע בבלגיה, גסע לקנדה בנסיון
להתיישב שם, אך נהרג בתאונה שאירעה
כאשר מכוניתו החליקה על שיכבת־קרח
דקה, בעיקבות בלימה פיתאומית. הוא
נזרק ממכוניתו לכביש, ואז פגעה בו מש אית
שבאה מולו.

וו הליר ח

}! <0דיון ל ,,,הפסד
ב בו ״ן אחד
חניות ״שיכון עונדים״ ו״איורים״ ה שיגו
שיא ישראלי נ גונ ה ה הפ ס די ם שציתן
לצנור מהקמת נניין א חד. ה שתיים הפ סידו
כ״ 10 מיליון לירות על נניין נן 120

מנכ״ל־ד שעבר עופר
הפסדים לא־צמודיס

דירות שהן נוגו ת נ שדרות דויד-חמלך נ -
תל -אניג. ח חנ רו ת מ קוו ת פי הרוו חי ם
משני חננייני ם הנו תרי םינסואתההפ סדים.

סינ הלהפ סד היא שהדירות נמכרו
לפני כארנע שנים ללא הצמדה, עת ניהל
א ת ״שיכון עונדים״ אברהם עופר. די רה
מרוו חתנת 5חדרים נמכרה אז נ־
160 אלף לירות, דירת-גג נ״ 400 אלף לי רות.
היו רני ם שקנו כמה דירות נ מ חי ר
160 אלף לירות האחת, מוכרים או תן
כיום נ־ 600 אלף לירות האחת.
נניין א חר, שנשא הפס די ם של 2מיליון
לירות נל כד, הוא של חנ ר ת ״אהרון
רונינשטיין״ כ שותפות עם אריה פילץ,
נ ר חו ג פינ קס נתל -אני ג. הדירות נכניין
זח נמכרו ללא הצמדה, אול ם ה שותפות
( שנינתיים פורקה) ני סתה עצמה ני ת ר
הנניינים.
״רונינשטיין״ ו״שיכון עונדים״ מנה לו
ת עתה משא״ומתן עם ״קופ ת־ חולים״
של ההסתד רו ת, ה מ חזי ק ה נשישה וחצי
דונמים כשדרות דויד המלך מול ח מינני ם
חנזפרים .״קופת״חולים״ רוצה להחליף
אתה שטח עס 35 דונם של ״רונינשטיין״
ו״שיכון עונדים״ ,ליד תל-גרוך, חמייו-
עדים לזוגות צעירים.

אלול מייצאת

קבוצת גודומן

לאיראן

לעסקת שכונ ת..ד

חנ ר ת ״אלול״ ,כ שותפות עם חגר ה
לינו א מערכות חשמל וציוד מינני ם ל-
לולים, החלה מייצאת מערכות״ציוד לאי ראן•
עיקר הייצוא הוא של ציוד ל חוו ת
ח קל איו ת.
מנכ״ל ״אלול״ ,דויד קיליץ, מו סר
כי ינק ש תיקון נמה פרטים נדין־וח שנון
על ״אלול״ ,שנעשה על-ידי אחתה חני
רות הידועות נ עול ם. הוא טוען כי חני
רת ״אמיי״ היא שותפות של מ הנד סי ם
שאין לח סוכני ם כלל, וכן כי הרוו חי ם
של ״אלול״ ר חו קי ם מן הנ תוני ם הנז כרים
נדיני ם־וח שנונו ת, וחם נמוכים מהם
נהרגה.

המשקיע הקנדי מוריי גולדמו חו ת
ם ני מי ם אלה הסכם־ שותפות נחל קי ם
שווים עם קונצרן ״כלל״ ,על הקמה משו תפת
של שכונת מגורים חדישה נ איזו ר
ל׳ כצפון ת ל־ אניג.
ת חילה הי ת ה צריכה חנ ר ת ״ישרא-
לום״ ל ה קי םאת הפרוייקט, שאורגן על-
ידי עוח״ד אברהם נאמן. א חר ענרח

במהדורה עברית
כחטישת-עשר אלף קוני ם מדי״חודש
כישראל א ת היומן הידוע ״סגן״סטאר״.
הגידול כמכירות, ו ה מי סוי הכגד על יינו א
היומנים האנגלים הללו הני או אתה סוכן׳
ולטי יעקובסון, לרעיון של הו-
צאתם־לאור כישראל. ואכן, היומנים של
שנת 1976 יופיעו גם נ ענ רי תוהם הודפסו
כארץ.
אול ם רצונו של י ע קונ סון להוזיל את
מחיר היומן, שנמכר עד כה נ״ 45 לירות
כממוצע, עלו כ תוהו. התכרר כי קיי ם
מ ס-קניי ה מייוחד של 38 על יומני-כיס
הנדפסים ני שראל.

פרקליט נאמן
שותפים לא קבועים
ההצעה ל קנו צ ת ״כלל״ כ שותפות חג ר ת
״אלרם״ ,השייכת נחל קי ם שווים ל ״ חנ ר ה
לישראל״ ולמשקיעי קנו צ ת גוטווירט.
לפני כחודשיים ני טלה ״אלרום״ ,א ת
ה שתתפותה, ו״כלל״ חיפשה מועמד אחר.
גולדמן הוא אחד המ שקיעים הגדולים
נ״כלל־עוצמה״ ,ורכש ני מי ם אל האת
״מיפעלי הני ד ח ״ ממי שפחת רובינסון
נסך של 8.2מיליון דולר.

שוק המכוניות: תשבו והונאות
היועץ המישפטי החדש?
מ או תו רגע שנו מונח פרופסור אהרון
ברק כיועץ חמישפטי לממ שלה, הני טו
נו הכל נציפייח, לראו ת כיצד ינהג כתפ קידו
רנ -ה ח שינו ת. המעשים שעשה עד
כה נו תנים אפשרות לשרטט א ת קווי מדיניותו
כעניינים כלכליים•
קוד ם כל, הוא איני סנו ר ני רק ני ת-
המישפט רשאי ל פ סו קאם נאשם אשם
או לאו. נרק סכור כי עליו להפעיל א ת
הסמ כו ת ה מו קני ת לו להפ סי ק הליכים
מישפטיים. היועץ ה קוד ם, מאיר שמ גר,
נו ק ר לעיתים ק רונו ת על שלא עצר
הליכים מי שפטיים ונטה ל הני ח לני ת-
המישפט ל פ סו ק. נרק טנו ר כי העינויים
נ ה לי כי ם המי שפטיים לגני הפרט כה
גדולים, עד ש חונ תו של היועץ המישפטי
היא למנוע הגשת כתנ -אי שו ם, א ם לדעתו
אין ה תי ק מכיל די ראיות להשגת אישום.
לדעתו, לא רק הוא אלא גם פרקלי טו ת
א חר אי ת צריכה לנהוג כך.
נרק דואג כיותר לאי״השפעח של דעת-
הקהל והעי תונו ת על נית־המי שפ ט. מקו״
רניו טוענים ני חיה מונע א ת הצגת

״ניקוי-ראש״ נ טלוויזי ה נגלל מיקר ההא
חי ם סיכוני גם ניוז מ תו שלו, אילולא
פנו ה א חי ם סינוני נכק ש ח לנית־חמי שפ ט.
הוא ניק ש למנוע דיון נ כנ ס ת על הנושא.
הוא-עצמו דו ח ה לא פעם החל טו ת כנוש אי
ם המועלים נ או ת ה עת נעי תוגו ת, והוא
ממתין עד שהרוחות יירגעו נ די שיוכל
ל ה חלי ט ללא השפעה.
נרק מודע למח סו רהח מור נכו ח״ אד ם
נפרק לי טו ת ונ מחל קו ת המי שפטיות של
מישרדי-הממשלה. הוא פועל ל תיגנור ה מערכת
המי שפטית כנושאי מי סי ס, והו סיף
לני ת -ח מי שפ טהמ חוזי נמל -א ני ג שופט
מייוחד שיעסוק רק נמס ״ הננ ס ה.
נרק מתנגד לנתי״הדין ה מיוחדי ם שצצו
כמדינה כפיטריות אחר הגשם, ו ס גור
ני יש לנ טלם ול החזיר אתהסמ כו יות
ה שיפוטיות לני ת־המי שפ טנלנד. נ ימים
אל ה הוא הורה לנ ט ל שורה של
נתי־דין מייוחדים, כ מו ני ת -הדין לפיצויים
כעד תפי ס ת רכוש, ני ת-דין למס-
עס קי ם, ועדת-הערר להחלטות״ שומה, וע-
דת־אישפוז חולי-נפש וועדת סיכסוכי-
קרקעו ת.

ה שיתוק שאחז נ שוק המכוניו ת המשו משות
גורם לרינוי מדהים של הונאות.
לאחרונה מ תפ ת ח ספורט חדש של מכי רת
מכוניות מונו ת. עד כה היו המוכרים
פועלים כעיקר גיריד־חמכוניות, ה מ תקיי
םאחת לשנוע נעיר המכוניות, או ל ם
הפירסו ם לפעולות אלו הני א לצעדי-פי-
קו חנמ קו ם, המק שים על הענריינים.
• ני מי ם אלה הצליחו גנני-רכג להערים
על נעל מיגרש מנוס ח וחשדן נאמ צעו ת
ת חנו ל ח שטרם נו סתה כארץ.
המוכר מ ג מכונית, כולל מ ס מכי ה ו־מי
ס מכי נ עלי ה — היינו רישיון־הרכנ,
רישיון־נהיגה ותעודת״הזחות. א חר גנג
מכונית שנייה, העכיר א ת מיספרי המכו נית
הראשונה ל מכונית השנייה והחליף
את ה ת מונו ת כתעודות הז הו ת והנהיגה,
כך שיישאו א ת תמונותיו״שלו.
הוא הציע אתה מכוני ת ה מונ ח ה שנייה
,״ סונ א רו ״ אדו מ ה שנשאה א ת
מיספרי ה מכונית ה מונ ה הרא שונה, ל-
מיגרש-מכוניות. חמיגרש נדקאת רשי

המכוניו ת ה מונו ת ולא מצא ג ה ״סו״
נ א רו ״ כזו עם מספר כזה. נדק גם א ת
הרישיונות והתעודות, והכל היה כשורה.
המוכר קינ ל 32 אלף לירות, חלקנצ׳ קי ם
שאותם פדה כנ רלמ חר תנננק תוך הצגת
התעודות חמזוייפות. אגג, ה כ תונ ת
נ ת עוד ת־ הז חו ת הי ת ה של נית שנו גר
מכר של נ על מיגרש הרכג, וכאשר שאל
אתה מוכר המג על מכרו השיג הל ח
ת שונות מן ה הפ טר ה אנ ל נכושר־שיכנוע
ונ תו ס -לג גמור. המיגרש מכר א ת המכונית
ל קונ ה ת מי ם אשר לקחהל מוסך,
ושם התגלתה ה תר מי ת — נ מי קר ה•
עתה נוצר סכך מישפטי מעניין: המיג-
רש קנ ח נ תו ם־ לג, ואין עליו א ח ריו ת פלי לית.
המיגרש טוען גם כי ני ת־המי שפ ט
י קנ עאם ונ כמה הוא צריך לפצות אתה קונ
ההא חרון, שכן גם המיגרש נפל קור-
נן ל הונ א ה.
עתה שוג אין מסתפ קי ם נעלי-המיגר-
שים ננדיקת מיספרי־ הרכג, אלא ה ם
מנק שי ם גם כ תונו ת של מוכרי הרכג.

מיפעל הוקם תוך שנה

מיפעל־חפורמייקח נעפולה הו ק ם על־ידי
התעשיין אליהו סחרוב תוך שנח
מאז הנ ח ת אנן־הפינח. המיפעל יחל כייצור
מלא תוך חודשיים. הושקעו נ ו 42
מיליון לירות, לעומת חתיכנון הראשוני
של 22 מיליון לירות. הה שקעה העצמית
נמיפעל היא 18 מיליון, מהם כנ ר הוש קעו
עשרה.
הגידול נ ה שקע ח מקורו, נין השאר,
נ פי חו תי ם. הממשלה העניקה למ שקיעים

הלוו או ת לכיסוי הה שקעה העצמית, שגדלה
נגלל הפי חו תי ם. ה ה לוו או ת הן
לשלוש שנים. המיפעל ייצר 4.5מיליון
מטר מרונע פור מייק ה לשנה ויכפיל א ת
כושר חייצנר הישראלי. הוא י הי ה חייג
לייצא מחצלת מתוצרתו, ולדינרי מ קי מיו
השוק לכך נוונ ט ח כגרמניה. הנעלי םהם
אליהו סחרוב ומי שפחתו, ו קנו צ ת יורם
גיל, סוכן ״נשיונל״ ,שלו מ שקיעים
משווייץ.

שוק־־המכוניות כ״יריד המכוניות״
בעלים לא־ידועים

מכתבים
הכריחה של הטלוויזיה
הרי מיכתב ששלחתי להנהלת רשות
הטלוויזיה בירושלים:
מאוד נהניתי מתוכגיתכם מזקד, ש שודרה
ב־( 2.12.75 על הדיון המדיני בכנסת).
הרמה
הבידורית של תוכנית זו היתד,
מהגבוהות ביותר, ועלתה אפילו על רמתה
של התוכנית ניקוי־ראש. סוף-סוף גיליתי
שהעלאת המשכורות של חברי־הכנסת לא
היתה לשווא.
ולעורך התוכנית, הערה מכנית, :מיקס-
אין׳ של צחוק ברקע, מפעם־לפעם, היה
יכול לשפר את איכות התוכנית -ולהביאה
לדרגה בינלאומית.
דלן! ה ליג ג ר, תל־אביב

מפהלצים, מפחלצים
נפלה לידי הכתבה על הזמרת נתנאלה
(העולם הזה ,)1991 והופתעתי לקרוא ש היא
עוסקת בפוחלצים של חיות. אני,
בתור צייד-חיות שעוסק גם הוא בפיחלוץ

(וג ב ר
טלפוני

העורך לא מתח את הקריינית, כפי
שנכתב בידיעה. היא ראתה את הידיעה
כשעברה על המהדורה כולה, לפני ש נכנסה
לאולפן.
הקריינית, מצידה, לא צחקה בשעת השידור
בשום פנים (בניגוד למה שנכתב).
יעיד העורך, ששמע אותה קוראת את
הידיעה. היא קראה אותה בהיוך, במכוון.
הפרט
הוזשוב ביותר: המתלוננת בטכסס
הרחוקה טענה שזכרה את האגם לפי אבר-
מינו הקטן, ואילו הנאשם — גבר כהלכה
— ביקש להוכיח כי לא הוא האיש.
אגב, אולי יעניין אתכם המשך הפר שה.
לצערנו לא שידרגו זאת, בגלל תגד
בות מתחסדות של מאזינים. כעבור יפים
אחדים הורשע האנס, באותו מישפט, למ רות
הטיעונים הבולטים שהעלה, ונידון
ל 50 שנות־מאסר. אצלנו מתיימרים
להזדעזע מדיבור גלוי על מין — ושופ טים
אנסים לשנים מעטות בכלא.

חיותה דכיר וגד לוי
ו 1ות השידור, ירושלים

* ליעילות
*לחסכון בזמן

01¥1£11א

^ אתה נוסוניל את ח\/1£ז , ^1 0וכל הנוכחי יכולים להאזין לשיחת וזטלמן.
ל חי בו ר פשוט לטלפון ע״׳ הצמדת ואקום.
^ א חויו ת חל א ה, ת פ טול פשוט ביו תו, אין צוו־ן־ באחזקה, סחיר נ חון.

$טז־ ר

מעונות תק ₪ות ורמקולים

נתנאלה והפוחלץ
אהבת החיי
החיות שאני צד, הייתי מעוניין להחליף
איתה שאלות בקשר לעיסוק זה.
לפעמים אפשר ללמוד גם מאחרים. לכן,
היות שאינני יודע איד להתקשר איתה,
עלה בי רעיון: אולי באמצעותכם זה יהיה
אפשרי, או לפחות היא תגלה בכך עניין.
שלו םשרע בי, תל־אביב
י • כתובתו של הקורא שרעבי שמורה
במערכת. אס תגלה הזמרת נתנאלה רצון
להתקשר עימו, העולם הזה ימסור לה
אותה ברצון.
ה אנ ס קי ב ל 50שגה
תודה על הפירסום שקיבלנו, ולו אגב
ידיעה מצחיקה על אדם שחשף את גופו
בבית־מישפט באמריקה (מדור ״טלוויזיה״,
העולם הזה ,)1996 בדי שמתלוננת על
אונס תוכל לזהות אם הוא היה זה שאנס
אותה. אבל, ברצוננו לתקן כמה אי־דיוקים:

הססן

!0000

• ־ 107 מענק מיידי מהסכום המופקד.
• ערך החסכון והמענק
נשמרים ע״י הצמדתם לאינדקס.
• הריבית, המענק והפרשי ההצמדה
פטורים ממס.
• תוכל להפקיד בתכנית עד 10,000ל״י.

40 סניפים לשמתך ברחבי הארץ

טרמפ

תמה אני אודות מה שכתבתם על ״חי פוש
המטמון״ האחרון (העולם הזה ,)1996
במדור טלוויזיה. האם אתם באמת חוש בים
שדן כנר היד, צריך להתחבאז דירי
מה שהסגיר את הנוכחות הטלוויזיונית
היו המכוניות של רשות־השידור שהאירו
בפנסיהן למרתק עצום. הידיעה על המט מון
התפשטה באיזודנו במהירות עצומה.
הפעם לא היו צריכים מגלי המטמון
(שהיו, כזכור, שניים מקיבוץ נירים ואחד
מניר־עוז) להביא תעודות־זהות אלא להצ טייד
בסיסמה (כך חשב מנחה המישחק,
יצחק שימעוני, להקשות על אותם שלושה
חברים) .לא היתד, בעייה. הם קיבלו את
הסיסמה דרך מכשירי־קשר מוטורולה שהיו
ברשותם.
בתור קוריוז אני יבול לספר לכם,
שדבר המטמון הרדיופוני • ,בתוכנית ש שודרה
לפני המש שנים, היה ידוע לי
ארבעה ימים לפני שידור התוכנית. מכו ניות
רשוודהשידור שהסתובבו במקום הס גירו
את העניין.
רצופה בזה תמונה ״היסטורית״ מן ה תוכנית
הרדיופונית, הראשונה שבד, הוס תר
המטמון באותו מקום. השדרן ששמר
על המטמון אז, ביולי ,1970 היה מנשה
רז, ביום איש־הטלוויזיה, ולידו — עם
המישקפיים והשפם — עבדכם הנאמן.
ירמי שפיר, ניר־עוז
• התמונה ה״היסטורית״ — ראה גלופה.

הנימוק
המוחץ להפצצות

; *1הבנק הבינלאומי הראשון

לחייל

מצא את המטמון

משתתף שסיר עם מנשה רז
תמונה היסטורית

ברצוני להתייחס להפצצות האחרונות
בלבנון. תמהתי רבות על עוצמת הפעו לה
הזד׳ ועל הזמן שנבחר לביצועה.
לא מתקבל על הדעת שמתבנני הפעולה
לא דאו מראש את הצורה שבה היא תתקבל
בדעת־הקהל בעולם. הדי ראש-
הממשלה עצמו שהה חמש שנים בארצות-
הברית, ודרכי התגובה שם נהירים לו.
בוודאי היה ברוד לו שקשה מאד יהיה
לשכנע, כי פצצה שמטילים על מחנה־פליטים
ממטוס (אמריקאי) כשרה יותר
מפצצה שמניחים בכיכר ציון בירושלים.
חעו ל ס הזה 1998

והדי זה עיקר הטיעון שלנו: ו!ם רוצחים
וחיות, ואילו אנו רק מתגוננים.
לא נראה לי שדאש־הממשלה יזלזל ב-
דעת־הקהל. מפל זאת מתברר שלהחלטה
להפציץ היה נימוק רציני מאד. הנימוק
היחידי המתקבל על הדעת הוא: הרצון
למנוע בכל מחיר את האפשרות שאש״ף
יכיר במדינת ישראל.
סוג החלטה כזה מתאים מאד לעצות
האחיתופל של השד־בלי-תיק ישראל
גלילי.
א. לווין, ירושלים

את חייו. עראפאת, לעומת זאת, הוא אופורטוניסט
חלקלק ודדפרצופי. אני משוכנע
שהראיון שנתן לניוזוויק נועד לצריכה
מערבית (איני בטוח שהאדון העיתונאי
דה־בורשגרייב אינו מודע לזה).
אם יאסר עראפאת הסך מנהיג אחראי
ומתון, למה הוא אינו מטיל את מישקלו
ומפסיק את פילחמודהאחים בלבנון ז ה אמת
היא שהמוסלמים עושים שם לנוצרים
מה שאין בכוחם לעשות לעם
היהודי. הטרגדיה של הנוצרים הלבנוניים
היא שאידגון פאשיסטי מסוג ה־פאלאנגה
הוא היחידי שמסוגל ביכלל
לידות בחזרה.
אברהם קופל, אנטוורפן

אולי תחליטו
קשה היה להבין בגיליון האחרון (העולם
הזה )1997 מה דעת המערכת על ההת נחלות
בסבסטיה, ועל התנהגות ראש-
הממשלה רשר־הביטחון בפרשה י זו. מחד,
היו שתי כתבות, העם והעסק הביש אשר
יצאו חוצץ נגד כניעת הממשלה ונגד המתנחלים,
ומאידך הופיעה הרשימה תחת
הכותרת ההתנחלות, שממנה היה ברור
לגמרי שמי שכתב אותה הוא אוהד של
המתנחלים.
אורלי ש * 0טו ,0קיריית חיים מערבית
+בעוד שתי הכתבות המצוייגות על־ידי
הקוהאת שס־סוב הביעו את דעת המערכת
על מעשה ההתנחלות, וזיתה הכתבה
תחת הכותרת ההתנחלות תיאור
עובדתי: של מה שקרה בשטח. למרות
שהכתב אשר נשלח לסקר את ההתנחלויות
ידוע כאוהד ההתנחלות, הוא הביא
תיאור של מה שקרה בשטח. הבדלי־הדיעות
הפוליטיים בין חברי המערכת
רק מגוונים את העיתון ועוזרים לנו להקיף
כל נושא מכמה צדדים.

תוכגית-שלום סוציאליסטית

סץ מהיר לפיתוח

אותם?
המיזרח־התיבון כגוש אחד מבחיגה צבאית,
כלכלית, לאומית וחברתית — אשר
צריך לתת את הפיתרונים לתושביו כולם!
בפיסגרת תוכנית כזאת חייבת ישראל
לקבל שטחים, ולקבל מקורות־מיבד ול קבל
משאבי-אנרגיה — בלא לסגת ולא
לתת. האם אין במוחה, בכוחה ובכישרו־נח
של האינטליגנציה הסוציאליסטית בישראל
לעצב תוכנית כזאת ן
דומני שתוכנית שלום כזו היא המיבחן
האמיתי לכל סוציאליסט יהודי היום, ומי ש אינו
עומד במיבחן זה בוגד מימש בכל
מיושגי־היסיוד הסוציאליסטיים — לפי כל
אסכולה ולפי כל אמת־מידה•
עמי ליכנה, עין־חרוד מאוחד

מאחר שמדינות רבות בעולם הישן וה חדש
קוראות לעצמן ״סוציאליסטיות״ ,מן
הראוי להכין. בשבילן ובשביל אלה המצ ביעים
בעדן ומסייעים להן בדרכים שובביקורי.
באתר הראדאר מצאתי מצ נות,
תוכנית־שלום סוציאליסטית אשר
למה יקרה, כנראה של תייר (לפי התצ במרכזה:
לומים
שפיתחתי מן הפילם שהיה בתוכה).
א) חלוקה מחדש של המרחבים והמש תמונה
זו ששלחתי לפירסום היא אחת
הבודדות בפילם שצולמה בארץ, אולי
אבים במיזרודהתיכון! ב) אפשרות קיום
מכובדת והוגנת לכל העמיס! ג) ראיית יי יוכל מישהו לזהות מי מן המצולמים בה,

מי מכיר, מי יודע?

שער חליפין משוער!

51.00= ^1(5 18.-

8 3 )18331:6111
\ 178ג 8 3 )1 11018351:6111
ת11־ 1ק1<3

ולסייע לי לאתר את בעל האבידה ז (אגב,
פניתי למישטרה — ללא תוצאות).
מיפאל שפירא, קריית־ענביס
#התמונה שנמצאה — ראה גלופה.

היעדר?ו סדור
נחרדנו להיווכח, מעל מסך-הטלוויזיה,
בעת הדיון בכנסת על הצלחות אש״ף
באו״ם, כי חברי־כנסת מסויימים מחליפים
עקיצות וקריאות-ביניים מבודחות אחד
על חשבון השני, כאילו שאין מדובר במצב
המדיני החמור שאליו נקלענו.
אנו מתחילים לחשוש שבהיעדר קו מדיני
ברור ויזום של קואליציה ואופוזיציה,
לרבות האמירה שצולמה בכנסת, הביאו
אותנו כל אלה למצב שבו אנו שרויים
היום.
ברוד אלץ, פתח־תיקווה

למה עראסאת לא מפסוק?
סאדאת רוצה בשלום, והיה לו האומץ
להוכיח זאת, ואין ספק שהוא מסכן בכך

בתגובה על הידיעה ״הקרטל של התמונות״
(העולם הזה ,)1995 במדור אתה והלידה,
ברצוני להביא את העובדות על
דיוקן•
סרטי התמונות (הסרטים היגטיביים) אינם
נמכרים כשהפיתוח כלול במחיר (יכול
להיות שפיתוח הפילם כלול, אך פיתוח
התמונות, המהוות חלק־הארי מן המחיר,
אי5ו כלול) ,וכך אין כל מונופול.
קיימים סירטי-שקופיות (רוורסליים, פוזיטיביים)
רבים מאד, הנמכרים בלא פיתוח,
וביניהם סאקורה, פוג׳י ואקטאכרום.
סרטים אלה, מפני שהם יכולים להיות מפר
תחים על־ידי מיספר מעבדות (את הסרט
של פוג׳י ניתן לקנות כאשר הפיתוח כלול
או אינו כלול במחיר, כרצון הקונה) ,נמכ רים
בלא פיתוח.
הסרט העיקרי, הכולל פיתוח במחירו, הוא
קוד^נרוס, ויש סיבה מצויינת למכירתו
כאשר הפיתוח כלול במחיר: אין כל אפשרות
לפתחו בארץ (לפיתוחו יש צורך
במכונות יקרות מאד) ,ומעבדת־הפיתוח הקרובה
ביותר לארץ היא בשווייץ. קניית
הפילם בלי הפיתוח, מסירתו לחנות לפי תוח
ושליחתו לפיתוח דרך הסוכנים לוקחים
כ־ 6שבועות, בניגוד לשבועיים כאשר
שולחים עם המעטפה המצורפת.
בנוסף, יש באפשרותך לבחור באחת ם*
(המשך בעמוד )14

3¥8ס 0 0מ •61י1311 \ ¥1111־£111811

£11:21(1161161

866161)1
פנה אל סובן הנסיעות שלך או

נתיבי אויר אוסטריים
תל-אביב רח׳ נחלת בנימין ,52
טל 53535 .

העו ל ם הזה 1998

1112־8611111161
101131111־ 81 .
המחיר כולל
7ימים ו־ 7לילות, ח־צי פנסיון,
בחדרים זוגיים,

בשיתוף עם אל על נתיבי אויר לישראל

ללא פיד&ום מוקדם, וללא הזמנה פומבית,
באולם קטן בתל־אביב: מועדון התיאטרון.
העיתונות לא הוזמנה אליו. המטרה: לכונן
את המועצה הישראלית למען שלוס יש־ראל־פלסטין.

הידברות,
הפסקת
טרור; הכרה

עמוס קינן

חלה ערב הכנט בשפעת חמורה. כשהוא קודח בחום של
39 מעלות, קם ממיטתו כדי לחמור דו״ח על מגעיו עם חברי
הקונגרס האמריקאי, שכמה עשרות מהם הודיעו על תמיכתם ברעיון ישראל־פלסטין,

ך* תהודה הבינלאומית היתר, בל י
1תי-דגילה. טיימס הלונדוני הקדיש
לאירוע ידיעה ארוכה בעמוד־החדשות ה מרכזי.
עיתונים אחרים, ברחבי העולם,
עשו כמוהו.
בארצות-ערב היה ההד דומה. העיתונות
דיווחה על המאורע בהבלטה, כסימן לב אות.

-בישראל עצמה חל שינוי מיידי.
כאשר נדונה הבעייה הפלסטינית בליל-

•שבת ביומן אירועי השבוע -של הטלוויזיה,
לא היו עוד -שני צדדים לוויכוח. נוסף
צד שלישי. מול ח״כ גאולה כהן וח״כ יצחק
מודעי (״צריכים להרוג את כולם!״) וה שר
שימעון פרס (.״אנחנו כבר יו-שבים עם
ראש־עיריית בית־לחם!״) נשמע קולו •של
עמום קינן (״צריכים לשבת עם הנציגות
הלאומית -של הפלסטינים, זו שהפלסטינים
עצמם מכירים בהד).
המאורע שגרם לשינוי כה מובהק התרחש

^ צעד הראשון בניוון זה נעשה
ע 1נבר לפני חצי שנה. אך לא היה זה
צעד אירגוני.
בחודש מארס השמיע נעיד חמאמי, נציג
אש״ף בלונדון, את הצהרתו המהפכנית
בזכות הידברות ישראלית־פלסטינית, הפסקת
הטרור ומשא־ומתן לכינון מדינה פלס טינית
לאומית לצד מדינת־ישראל*.
עברו שבועות ארוכים ,׳ושום תגובה
ישראלית להצהרה היסטורית זו לא באה.
הממשלה לא הגיבה. העיתונות אף לא
העתיקה את ההצהרה, הסתפקה בכמה שורות
סתמיות. שום גוף ישראלי לא מצא
חובה לעצמו להתייחם למיסמך זה•
אז נטלו שלושה אנשים, מוותיקי הפעילים
למען הידברות ישראלית־סלסטיגית,
את היוזמה לידיהם. יוסי אמיתי, עמוס
קינן ואורי אבנרי פירסמו הצהרה של 13
עקרונות (העולם הזה .)1971 הם קבעו
כי בארץ יש שתי אומות שיש להן הזכות
להגדרה לאומית. הפיתדון הוא דו-קיום
של מדינת־ישראל היהודית ומדינת־פלס־טין
ערבית, זו לצד זו. כדי להשיג זאת
על ישראל לנהל משא־ומתן עם אש״ף,
שהוא עתה הנציגות הלאומית המזכרת של
העם הפלסטיני. השלושה קראו להקמת
״המועצה הישראלית לשלום ישראל־פלס-
טין״.
מיממד זה עורר הד נרחב ברחבי העולם,
פורסם במלואו גם בביטאונים ערביים.
במגעים אישיים, שנתקיימו באי רופה,
נתברר כי על סמך עקרונות אלה
אפשרי עתה דו־שיח ישראלי-פלסטיני.
אישים פלסטינים בכירים רמזו׳ כי התעוררות
זו בישראל גורפת מצידה, לחיזוק
הכוחות המתונים באש״ף ולשינוי עמ דות
הצמרת בכיוון של מיתון עמדותיה
ושינוי מטרותיה המוצהרות.
אותה שעה התחוללו בישראל מאורעות,

שהגבירו את הכרת-הדחיפות •של פעולה
מדינית והסברתית בכיוון זה.
יצחק רבין חזר והכרח על התנגדותו
הקיצונית והנוקשה לכל מ-שא-ומתן עם
הפלסטינים, ולהקמת מדינה פלסטינית
״בין ישראל וירדן״.
מיסמך סונדרס, דו״ח יוסט וגילויים אח רים
בארצות-הברית ניבאו קרע ישראלי-
אמריקאי קרב ובא.
בהצהרות מוסקבה חל שינוי גלוי ומ הותי
בעמדות יאסר עראפאת.
ואילו פרשת סבסטיה הוכיחה כי בהעדר
כוח־שלום מאוחד ובעל-עוצמה, לא ניתן
עוד לבלום את ההידרדרות הלאומנית־הק-
נאית בישראל עצמה.
באווירה זו הב-שילו המגעים הפנימיים,
•שהגיעו לידי ביטוי ביום הרביעי בשבוע
שעבר.

״נולדתי
על חר-ציון״

* ה מז מן לא נתקבצו באולם אחד
1כל־כך הרבה אנשים בעלי מישקל
סגולי, השייכים לפלגים שונים של מחנה-
השלום.
לצד הכלכלן הקשיש מיוצאי גרמניה,
הפרופסור יהודה אופנהיימר, ישב העד־ביסס
הוותיק של השומר-הצעיר, אהרון
(״אהרונצ׳יק״) כהן. ליד ההיסטוריון הציוני
יגאל עילם ישב הצייר דן קדר. ליד
הפרופסור ואלטד גראב ישב הסופר יורם
קניוק. צפירה יונתן מקיבוץ שריד, אשתו
של המשורר נתן יונתן, י-שבה ליד חש קנית
חנה רוט• ליד הפמיניסטית נעמי

מאיר פעיל

נראה משועשע מהלצה של יעקוב ארנון, מי שהיה מנכ״ל
מישרד־האוצר, שהצטרף למועצה ונבחר כחבר ועדת־הפעולה
הזמנית. פעיל הביא שיר שכתב למען אחווה ישראלית־פלסטינית, וששלח לנעמי שמר.
...ווו 1

! 1 1 2

* על נסיבות וזצהוה זו ומשמעותה דיווח
העולם הזה 1995 על סמך מידע מחוגים
המקורבים לחמאמי ולאש״ף.

קיס ישב האדריכל המזוקן אלישע גת.
לא פחות פרשים היה ההרכב על הבמה
הקטנה, ששיקף את הנכונות החדשה
לשתף פעולה למען מטרה משותפת, על אף
חילוקי־דיעות בעבר. במרכז בלט המג־היג
הספרדי הוותיק אליהו אלישר, ראש
העדה הספרדית בארץ, ולשעבר נשיא
הפדרציה הספרדית העולמית. אלישר
הקשיש (״אני מתקרב לגבורות, אד אינני
גיבור!״) שבחזהו פועל קוצב־לב, עשה
מאמץ גופני גדול, ישב על הבמה במשך
ארבע שעות תמימות.
עמום קינן בא קודח, עם חום של 39
מעלות, מסר דדה על פגישותיו עם
פלסטינים ומנהיגים אמריקאיים בוושינג טון,
וחזר מייד למיטה.
את הישיבה ניהל דויד שהם, מי שהיה
עורו ביטאון מיפלגת־העבודה אות, שפרש
מן המ-פלגה יחד עם שכנו על הבמה,
ח״כ לובה אליאב, מי שהיה מזכ״ל מיס-
לגת־העבודה. חבר שלישי של מיפלגת
יעד, האלוף (מיל ).מתי סלד, ישב אף
הוא על הבמה. ביניהם: ה״כ מאיר פעיל,
איש מוקד, יוסי אמיתי, המיזרחן הצעיר
מקיבוץ גבולות, ואורי אבנרי.
אחרי שאבנרי, קינן ואמיתי מסרו
דו״חות על מגעים עם אישים פלסטיניים,
ועל ההתפתחות שהסתמנה בהם, השמיעו
כמה מן האישים את ה״אני־מאמין״ שלהם.
המרגש ביותר היה אליהו אלישד.
״נולדתי על הר-ציון,״ סיפר ,״ולכן אני
ציוני מלידה. באתי הנה מתוך חרדה
לעתיד המדינה. איני שייד לשום מים-
לגה ולשום מעמד. באתי להזעיק נגד
חוסר-האונים השורר במדינה. הוא יכול
להביא לחורבן ישראל״• אברהם שלום
יהודה שאל בקונגרס הציוני הראשון את
הרצל אם ידוע לו שיש עם אחד בארץ.
הרצל הזמין אותו לשיחה בלונדון. אבל
אז כבר השתלטו עליו היסודות הלאומניים,
והבעייה נדחקה לפינה ...מהי האל טרנטיבה
של הממשלה? מילחמה נוספת?
מילחמת יום־הכיפור הביאה לירידה, לא
לעליה ...יש התחכמויות במקום חוכמה.
אחת ההתחכמויות היא ש־ 1.7מיליון ער בים
יחיו תחת שילטון ישראל, כנתינים
ירדניים, ויעבדו אצלנו. זוהי אפאדט-
הייד האם יש מדינה חדשה בעולם שלא
שולטים בה כיום מי -שהיו בעבר טרוריסטים
ז האם דה־גול לאי דיבר עם בן-

בלה ז בומדיאן רצח אלפי צרפתים, אבל .
הנשיא ז׳יסקאר בא לבקר אותו ברוב

״ הדורו ת הג אי ם
יתגאו בהן״
ך ואמים אחרים דיברו בפחות הת-
4רגשות, אבל גם דבריהם נשמעו בהק שבה
דרוכה. בין השאר:
• מתי פלד :״עלינו ללחוץ על
הממשלה שתשנה את מדיניותה הרת-
האסון. אותה שעה גם נאיץ באש״ף להכיר
בישראל ולהפסיק את הטרור. עלינו לקיים
מגעים עם אישי אש״ף כדי לפעול בכיוון

• לובה אליאב :״הוויכוח העיקרי
הוא פנימי. גם לולא היתד, מהפכה בקרב
הפלסטינים, בכיוון לפיתרודשלום, היה
עלינו להחליט שאנחנו שואפים לשלום
עימם ...אנחנו מייצגים זרם מרכזי בציו נות,
ששאף תמיד להידברות, לפשרה ול שלום.
זה תואם גם את העקרונות האמי תיים
של הדת היהודית. אישים דתיים
שותפים לזרם זה.״
• יאיר צכן :״אם יבוא הדבר כהסדר
כפוי, זה יהיה מסוכן. כי העם יתקומם
נגד הכפייה, והתקוממות זו תגביר אח
הימין.״
• אורי רפ הסתפק בשאלה פשוטה:
״על מי אנחנו צריכים להשפיע 7האם
הממשלה הזאת ניתנת להשפעה?״
• יחודח אופנחיימר :״הבעייה המרכזית
היא בעיית הפליטים. בלי סיתרו-
נד, לא ייתכן שלום.״
• אהרון בהן :״הציונות פעלה לפי
כוח הזכות, והמדינה פועלת עכשיו לפי
זכות הכוח !״
• ; ע מי קיש :״עלינו לצאת לרחוב

מוז הימין הקנא הדוגל נאו־ץ־ישואו השלמה, ומול
הממשלה המשוללת מדיניות בחרה כלשה ,1קמה השבוע
המועצה למען שלום ישראל י פלסטי ן־ כנוח שלישי

על הבמה של הכנס, שעורר תהודה ביני
1 1 1 1 * 111ל? 1 1 0 1 1 1 1
1111 #111 1 1 1 1 1 ^ 11׳ 111 לאומית בלתי־רגילה, ישבו אנשים המייצגים.
מיגוון רחב ביותר של כוחות־השלוס במדינה. מימין: אורי אבנרי ; הסופר־העיתונאי

לפי המודל של גוש אימונים.״
• ; תן יליו־־מזר , :אין לשכוח את
התמונה הגלובלית. הנסיון לדחוק את
ברית־המועצות החוצה הוא מסוכן.״
תרומה מאלפת באה גסיברק. המנהיג
הצעיר מבית-לחם, ז׳מיל המד, סי שהיה
אחד מעורכי העיתון המיזרח־ירושלמי
אל־פג׳ר, הבריק :״מאחר שנגזר יעל ה,פ־לסטינים
והישראלים להתחלק בארץ, אין
להטיל ספק בחובתם לפעול למען השלום.
ההכרה ההדדית, והפסקת ההרג משני
הצדדים, יסללו את הדרך לדו־שיח פורה.
הבה נתמודד באומץ־לב עם האתגרים
המשותפים ונתאחד להשגת המטרות הגדו לות,
שהדורות הבאים של פלסטינים ויש ראלים
יתגאו בהן.״
דגל חדש
ך* אשר חתקדג מועד הסיום, עוד
ניתן היה להמשיך בוויכוח במשך
שעות רבות. הכל חשו בצורך הדחוף בהקמת
המועצה•
כדי לפעול באופן דחוף, נבחרה ועדת־פעולה
זמנית. אחרי הפצרות רבות, הס כים
אליהו אלישר לכהן כנשיא־כבוד של
המועצה. תפקיד יו״ד הוועדה הוטל על
מתי פלד, וחבריה הם׳ אורי אבנרי, לובה
אליאב, יוסי אמיתי, יעקב ארנון(מי שהיה
מנכ״ל האוצר) ,מאיר פעיל, יעמוס קינן
ודויד שחם.
התפקיד המשולש, שהוטל על ועדה זו:
• לפעול להרחבת המועצה עצמה, ל הכליל
בה אישים וגורמים נוספים, ולהכין
כנס גדול בהשתתפות כל הכוחות האפשריים*

• לנהל פעולודהסברה נרחבת בארץ.
כדי להפעיל לחץ על הממשלה למען שי נוי
עמדתה בבעייה זו.
• לקיים מגעים עם גורמים פלסטי-
גיים, כדי להכשיר את הקרקע להידברות
דו־צדדית פומבית.
* הכתובת להצטרפות: ת.ד , 136 .תל־אביב.

אנשי יעד

שהשתתפותם בכנס עוררה למחרת היום
מערה בקרב החוגים הימניים במיפ־לגתס,
יעד. מימין: דויד שחס׳ שניהל את הכנס, והנראה

בתמונה כשהוא מנסה?יאתר באולם איש שקרא קריאת־ביניים.
כשזרקורי הטלוויזיה מסנוורים את עיניו. משמאל: לובה אליאב,
שנאומו הנרגש על היסודות המוסריים של הציונות ריתק את הקהל.

מכתבים
(המשך מעמוד )11
20 תחנות־פייתוח. לא ידוע לי אם יש
באירופה מעבדו! ,לבד ממעבדות קודאק,
המפתחות את הקודאכרוס.
הסרטים הנמכרים בארץ, כאשר הפיתוח
כלול במחיר, איים מתוצרת הארץ. כל
סירטי קודאכרוס המייוצרים (או משווקים)
באירופה, כוללים במחירם פיתוח, כלומר
עומדים בתנאי הגבלת הקרטלים של כל
ארצות אירופה.
בארצות־הברית, המצב שונה לחלוטין.
יש שם עשרות מעבדות המפתחות את כל
סוגי הסרטים, כולל הקשים ביותר לפיתוח,
ולא רק מעבדות החברות המייצרות, ולכן
לחמו איגודי הצרכנים נגד הכללת הפיתוח
במחיר.
גדעון פלוסר, ירושלים
@ עורכו הכלכלי של העולם הזה מעיר :
הידיעה מסרה מידע על הזזוקיס בארצות־הברית,
האוסרים לקיחת תשלום בעת פיתוח
הפילם ובעת מכירתו. בישראל הדבר
מותר, וחלק מחברות־הסרטים עושות כאן
מה שאסור בארה״ב.

צריך להחליט
ההאשמות שלכם כנגד סגן־שר־היתיקשו־רת
ח״כ ג׳אבר מועדי (״אבו־טיל בגליל״,
העולם הזה ,)1997 הן חמורות ביותר.
אם סגן־השר באמת עוסק במכירת בשק
בלתי-חוקי יש להעמידו לדין ולהכניסו
לבית־הסוהר. אם הוא אינו עושה זאת-
אז הוא חייב לתבוע אתכם למישפט,
כדי להציל את כבוד העדה הדרוזית.
יוסף אכד־טכיאח, עכו

ממי יש לפחד?
התרגיל שעשיתם לראובן אלוני (העולם
הזה ) 1997 היה שקוף מדי. מצד אחד אתם
מצדיקים איתו ומייבבים יהד איתו על
העוול הבורא שנעשה לו, בעלילה השפלה
כביכול של הצעירה מקיריית־מלאכי, ומהצד
האחר אתם מביאים את הסיפור במלואו.
ממי פחדתם, מאישתו של ראובן, שול מית
אלוניו
עדנה פרנקל, כפר שמריהו

טעות לעולם צודקת
• שני ערכיס תושבי יפי, בגי
45ו ,181 נעצרו ע״י המשטרה לחקירה
כחשודים בקשר להטלת הרימונים
לביתו של עלי ראשידי, יז״ר ההקדש
המוסלמי ביפי.

ו?1 1

״הארץ״25.11.75 ,
נחשון שני, ניר־יצחק

מהשב המשטרה מסייע
באיתור מכוניות גבוהות׳
עת־ בקשר מיוחד למסוי* של

הי י מנת -אה י: מהי־ית מכינ״ית גניבות.המחש -מסוג? ׳דצב-י־ -בר. אד,ת 1000 מספרי מכו־
:־יה י1ליד.ז נדבר דייו.־׳ כי נגנבי. ניידות של המשסרר •
תע־סלור. בא דכוניות גניבות, יכולות לדיתקשר ישי-
רות לכסוף ולבדי אם מכ מסויימת החשיד ה כגניבה,
אכנם נגנבה. בצרי זו נ*תז לשוטרים בתפקיד. נדדע
מהיר — תוך דלית ספירות.
פרטים אלר גיסי ראש מחללת סיור במטה הארצי
של המשטי־ד, ניצב משגת רפאל יזנקבי, בראיון ששודר
ב. גלי. צר־י׳ל״

סיגריות 1£׳\ 11 על כל סוגיהן
מבוקשות יותר מכל שאר הסיגריות גם יחד
כי הן טובות טובות מאד

.ידיעות אחרונות״16.11.75 ,
יוסי שי, תל־אביב

בו א ל טיי ל
לבאש־שבע והטביבה בתובנית
.ידיעות אחרונות׳4.12.75 ,
שלומית ינקנר, חיפה

העולם הזה 1998

ישראל צועדת לקראת קרע היסטורי עם ארצזת־הברית

אל החהש

^ ורשה לי לפתוח מאמר זה בהערה, היסטורית״.
ב* 14 באוגוסט 1957 פירסמתי במדור זה מאמר בשם
״צרפתאל״ ,שהיה מוקדש ליחסי ישראל־צרפת.

אלה היו אז כשיא פריחתם.

שנה לפני־כן נרתמה ישראל לניסיון הצרפתי להפיל
את מישטרו של גמאל עבד־אל־נאצר במצרוים. ניסיון זה
נודע בשם, מיבצע סיני״ .הוא נכשל. אבל היחסים בין
סרים וירושלים התהדקו והלכו.
באלג׳יריה סערה מילחמת־שיחרור אכזרית. נשיא מצ ריים,
שהיה מנהיג העולם הערבי כולו, העניק לה גיבוי
ככל יכולתו. הצרפתים רצו להסיח את כוחה של מצריים
לעבר חזית אחרת. לשם כך עודדו וחימשו את ישראל.
נראה היה כאילו השותפות בין שתי המדינות היא
ברית־ברזל לעולמי־עד. השגריר הצרפתי בתל־אביב דיבר
עברית. מטוסים צרפתיים חגו ממעל. השפה הצרפתית
חדרה לבתי־הספר הישראליים. גדולי האנטי־שמים בצרפת
הפכו ידידים־בנפש לראשי ישראל.

משום כד נשמעו דברי באותו מאמר כריב•
רי-טירוף. כתבתי בו שיחסי ישראל-צרפת יגיעו
לעברי סי־פחת.

אל שניים אלה מתלווה, כרכר מוכן־מאליו,
אינטרס, בסיסי: למנוע מילחמת-עולם שלישית,
העלולה לפרוץ בעיקבות משכר מקומי.
המדיניות של ממשלות־ישראל תאמה את האינטרסים
האלה. ישראל חמושהי וחזקה שימשה מקל־חובלים נגד
העולם הערבי. ישראל מנעה את איחוד העולם הערבי
נגד ארצות־הברית, והבטיחה את קיומם של מישטרים
ערביים סרו־אמריקאיים. אחרי שנכבשו שטחים ערביים
נרחבים בידי ישראל נוצר מצב שבו יכול רק לחץ אמ ריקאי
להחזיר את השטחים למדינות־ערב ולפלסטינים.
עד לנקודה זו היתר. קיימת שותפות של אינטרסים בין
ממשלות ירושלים ו־וושינגטון.

אני רואה לנגד עיני סכנה אשר לעומתה מחוויר גם
הקרע הישראלי־הצרפתי.

אם לא יחול לאלתר שינוי קיצוני במדיניותה
של ממשלת ישראל, אנחנו הולכים
בוודאות גמורה לקראת קרע היסטורי כין מדי•
נת-ישראל וארצות-הברית של אמריקה

מכאן והלאה הם נפרדים בזווית חדה.

ך* פימנים הראשונים לכך נתגלו כבר לפני שנים.
1 1באשר נתפרסמה תוכניתו של ויליאם רוג׳רס. אולם
הנשיא האמריקאי דאז, ריצ׳ארד ניכסון, היה אדם חלוש
והססני. רק אחרי העברת האחריות לידי הנרי קיסינג׳ר,
והחווייה הטראומטית של אמבארגו־הנפט, ניתן כיוון ברור
למדיניות האמריקאית.
אסור לייחס חשיבות מופרזת ליחסים אישיים ולאירועים
חולפים, אך גם לאלה יש משמעות, לפחות כסימפטומים
לתהליכים העמוקים.

קרע זה לא יהיה בבחינת, ברוגז״ חולף, כמו שרייתה
ההתנגשות בין ירושלים דוושינגטון בימי מיבצע־סיני.

כין שתי המדינות עומדת להיפער תהום,
אשר בל המביט לתוכה יחרד ויתחלחל.

הבקיעים הראשונים באדמה שמתחת לרגלינו כבר נראים
לעין. מי שיתעלם מהם יהיה דומה לאותם כסילים,
שעצמו את עיניהם כאשר הידרדרו יחסינו עם צרפת.
ואין זה פלא — שהרי כמה מן הכסילים הללו הם אותם
כסילים עצמם.

המשבר של מארם ,1975 באשר נתנה ממשלת
ישראל סטירת-לחי פומבית לג׳ראלר
פורר ולהנרי קיסינג׳ר, היווה נקודת-מיסנה.

רצות־ הברית כמו צרפת, כמו כל מדינה נוד-
מלית בעולם, פועלת על-פי האינטרסים הלאומיים
שלה.

אמנם, הממשלה חזרה בה וקיבלה את הסכם־הביניים
עם מצריים, אך מייד לאחר מכן היא תקעה יתד בגלגלי
קיסינג׳ר והודיעה שאינה מוכנה להסכם־ביניים רציני עם
סוריה. עוד קודם לכן מסרה הודעה דומה לגבי ירדן.
בכך הכשילה ממשלת ישראל סופית את המדיניות
האמריקאית של צעד־אחר־צעד, שנועדה לסלק את הסוב־׳
ייטים מן המרחב ולהחזיר את ארצות-ערב לזרועות אר-
צות־הברית. היא החזירה את היוזמה לידי הסובייטים.

כסי שהיא רואה ומבינה אותם.

ן* דברים עוררו תמיהה, זעם ואף גיחוד.
\ ן שימעון פרם הכריז — שלוש שנים לאחר־מכן
— כי יחסי ישראל-צרפת אינם מצטמצמים
באינטרסים משותפים, אלא מכוססיס על
שותפות עמוקה של סנטימנטים. ומי יפקפק
בדבריו של הוגה־דיעות בה מעמיק ועתיר•
תבונה כמו שימעון פרס ץ

קל לשער בי כליכם של פורר וקיסינג׳ר
גובר הזעם על ממשלת ישראל, הנראית להם,
כלי ספק, כילדה מופרעת ומטופשת, שאינה
יודעת מה היא מעוללת.
אך לא זה העיקר.

עברו שנים. שארל דה־גול הגיע לשילטון, הצטלם לצד
בן־גוריון והכריז, כי ישראל היא, ידידתנו ובת־בריתנו״.
ואז התרחשו הדברים, תחילה באיטיות, לאחר־מכן בתאוצה
גוברת. דזדגול השמיע הערות שהוגדרו באנטי שמיות,
על ״העם השתלטני״ .בין שתי המדינות נפתח
פער, שהפך במהרה תהום.

העיקר הוא שנוצר כאן עימות ברור של
אינטרסים —.עימות שאינו בן־חלוף, אלא
מהותי וקבוע.

ארצות־ הברית יש עתה אינטרסים כבירים בעד
. /לם הערבי. אינטרסים אלה גוברים משנה לשנה.
לעומתם, האינטרס האמריקאי בישראל הוא שולי.

ביוני ,1967 כדיוק במלאת עשר שנים
לאותו מאמר, הטילה צרפת אמבארגו מוחלט
על ישראל, וכין שתי המדינות נקבע מצב ריש•
מי של איבה.

זוהי אמת פשוטה ואכזרית, ויש לראות
את הדברים בצורה גלוייה ומפוכחת .,בדי לעמוד
על מלוא הסכנה הגלומה בהם.
רק מטור]? יעלה על דעתו בי ארצות-הכרית
תסבן את ביטחונה הלאומי הבסיסי ואת מעמדה
במאזן־הבוחות הגלובלי, בדי לספק את
מצכי-הרוח של ממשלת ישראל, הנראים לה
ממילא כאוויליים.

^ אשר אירעו הדברים, היו כמה אנשים טובים שביק ^
שו לראות בי נביא.
התנגדתי לתואר זה בכל כוחי — ולא רק מפני שעל־פי
המסורת היהודית ניתנה הנבואה, אחרי חורבן בית־המיקדש,
למי שניתנה.

כאשר כתבתי את המאמר ההוא (ואת
עשרות המאמרים שבאו בעיקכותיו) לא הסתכלתי
כבדור של בדולח. בסך־הכל השתדלתי
לנתח באופן אובייקטיבי את הנתונים.

אמרתי באותו מאמר דברים פשוטים בתכלית:
צרפת פועלת על-פי האינטרסים שלה. כל עוד היא
לוחמת באלג׳יריה, היא מעוניינת להיעזר בישראל כדי
להחליש את אויביה. אך אין כל ספק שהיא תפסיד את
מילחמת־אלג׳יריה, ואז תסתדר עם לוחמי־השיחרור. מאותו
רגע תרצה לרכוש בחזרה את עמדותיה במרחב הערבי.
לעומת האינטרסים הכבירים של צרפת בעולם הערבי
והמוסלמי — אינטרסים כלכליים, מדיניים ותרבותיים בעלי
שורשים עמוקים מאד — אין האינטרסים שלה בישראל
אלא עניין קטן, שולי וזמני.
צרפת תקריב את קשריה עם ישראל על מיזבח האינטרס
הלאומי שלה. היא תעשה זאת כדבר מובן מאליו, בקור*
רוח ובלי סנטימנטים.

צרפת ואלג׳יריה הסתדרו — והתחברו נגד ישראל.
לא היה צורך להיות נביא או גאון כדי לדעת זאת
מראש. היה רק צורך בידיעה מיזערית בהיסטוריה, ובנכונות
להביט נכוחה בפני העובדות.

וכד כדיוק קרח, כמובן.

במה בסד מובנים עתה שימעץ פרם והכריז
לשלם בדי שיימחקו, יישכחו וייקכרו כר ריב•
די-החבל האינפנטיליים שהם אמרו בימים
החם ז

ני מזכיר את הפרשה ההיא כרקע לדברים החמורים
\ 1שאני עומד לכתוב עתה.
אני עומד לחזור על אותה, נבואה״ ,בהקשר מסוכן
עוד יותר.

הסיגנון האמריקאי אינו דומה לסיגנון הצרפתי. אר-
צות־הברית היא מדינה צעירה, יחסית. אבותיה היו אידיאליסטים,
והם העניקו ליורשיהם כמה מטבעות־לשון
וצורות־התבטאות המחייבות אותם למצוא איצטלות מהו דרות
להלביש בהן את האינטרסים הגסים. אין הדיפולמ־טיה
האמריקאית העממית אוהבת את הציניות העדינה
של האריסטוקראטיה הגאלית.
אבל זהו עניין של סיגנון בילבד. מתחת למעטה המלי צות
החסודות, פועלת ארצות־הברית כמו כל מדינה אח רת.
גם לגביה מכריע רק שיקול אחד ויחידי: מה טוב
לארצות־הברית.

שיקול זה מוביל עתה, בצורה חד-משמעית,
ככיוון הסוד מזה שנקבע על-ידי ממשלת ישראל.

* אינטרס הבסיסי של ארצות־הברית במרחב שלנו
1 1הוא כפול :

#להבטיח לעצמה את ניצול אוצרות
הנפט הכבירים המצויים באדמתו.
• לבלום ולהסיג את ההתפשטות הסובייטית,
תיד החזרת אדצות-ערב לאיזור־ההש
פעה האמריקאי.

כאשר משחקת ישראל בהתנחלויות בגדה המערבית,
ברמת־הגולן ובסיני! כאשר היא מסרבת להידבר עם
אש״ף ! כאשר היא מחרימה את מועצת־הביטחון — היא
משולה לילדה המשחקת בגפרורים ליד חבית פתוחה של
בנזין. פשוטו כמשמעו.
חבית זו יכולה להתלקח בכל רגע בפניה של ארצות-
הברית. מילחמה חדשה עלולה להעלות באש את האינ טרסים
הבסיסיים של ארצות־הברית. גם, בלי מילחמה
עלול העולם הערבי לגלוש חזרה אל חיק הסובייטים.
סכנה זו עומדת לנגד עיני כל המדינאים האמריק איים.
היא מוכרחה להוביל אותם למסקנה קיצונית. אילו
היינו רפובליקת־בננות דרום־אמריקאית׳ בוודאי כבר היה
מתארגן אצלנו עכשיו פוטש של קולונלים, שכירי סוב־נות־הביון
המרכזית. מאחר שהמצב בישראל מסובך יד
תר, תתבקש מסקנה אחרת: תפנית אנטי-ישראלית של
המדיניות האמריקאית.
הפרשה הצרפתית עלולה לחזור על עצמה. כאז כן
עתה, עשוייה התפנית להתבצע באופן הדרגתי, בתהליך
של כמה שנים.

אף יש הבדל גדור אחד בין שתי ה&רשות.
כאשר נטשה צדפת את ישראל, נותרה לנו
ארצות־הכרית. באשר תנטוש ארצות-חכרית
את ישראל — יוותרו איי־פיז׳י.

ן * אם יש דרך למנוע התנגשות הרת־שואה זו ז
• י השיגרה הישראלית. מצביעה, כמו תמיד, על מה
שנראה כמוצא הפשוט. ביותר: מילחמה. אבל שום מיל-
חמה לא תשנה את האינטרסים הבסיסיים. להיפך, היא
רק תאיץ את התהליכים הנובעים מהם.

נותרו רק שתי דרבים: קבלת רינה של
ארצות־הבדית, או יוזמה ישראלית עצגזאית
להסדר עם מדינות-ערב והפלסטינים.
האלטרנטיבה היא: דהירה אל תור התהום,
כאכסטאזה של טירוף.

במדינה
העם
רב־גזב־ץ או גד״בר״דז ך

התקציב החדש מכשר
סב 7לאזרחיס
ד 7א חתקדמות חמשק
התקציב החדש, שהוגש השבוע לממשלה,
נושא את חותמו הברור של שר־האוצר
יהושע רבינוכיץ.
זוהי התוכנית שהוא הכיז מראשית ועד
כלה, כאשר עחרו הוא יועצו הכלכלי,
מיכאל ברונו. הוא עלול לגרום שואה כל כלית,
שלעומתה יהיה המיתון של 1966
צל חיוור בילבר.
התקציב החדש סבמיח אבשלה של לפחות
60 אלף איש, ומשבר עמוק בבנייה,
שהיא ימוד המשק הישראלי.
הוא מבטיח התייקרות טוטאלית של
מוצרי־המזון, בשיעור של 4ל 25 לפחות.
כל סישפחה ממוצעת תצטיד להוסיף פדי-
חודש 200 לירות לקניית אותן כמויות
של לחם, חלב, ביצים. הוא מבטיח המשך
האינפלציה החמורה בשיעור של ־ל25
לשנה לפחות, אם לא יותר, תוך בשורה כי
שער הכסף יירד ב־>£ל 43 לפחות: במקום
7לירות הדולר — עשר לירות הדולר.
הוא מבטיח חמשו המצב הקיים של פיגום
השקעות במשק בכלל ובתעשייה ב פרט,
תור המשך השיגשוג הפרוע של
ספסרי הממון השחור והריביתגיקים למי ניהם.
בקצרה:
התקציב החדש פוגע קודם־ כל
בסקטור היצרני במשק, חן בשכיר והן
בייצרן.
גן־ עדן שחור. במקביל מבטיח התקציב
החדש של יהושע רבינוביץ הגנה טוטאלית
על ההון השחור בכמויות של
עשרה עד עשרים מיליארד לירות המוש קעים
באיגרות־חחוב, בניכסי־מקרקעין -ב הלוואות
למיניהן — תקציב שכמוהו כיצירת
גן־עדן לספסרים. זהו תקציב ש ימשיך
להעשיר את הסוחר זהייבואן, המלווה
בריבית, בעל מועדוני־הלילה וסו חרי
המכוניות•
האמצעים החדשים נגד ספסרי הכלכלה
השחורה הם חיוביים, אך לא מספיקים.
היום אין טי שסבור כי המיתון הקודם,
יצירתו של נגיד בנק ישראל משה זנבר,
הביא תועלת כלשהי. נהפוך הוא, פיתח
ואבטלה מקפיאים את המשק, מונעים ממנו
לגדול ולייצר. אם אין ייצור, אין התקדמות
לעצמאות כלכלית. מדינה השואפת
להגדלת הייצוא צריכה להעסיק כל
אחד, למנוע כל מובטל. המיתון הקודם
לא גרם לגידול כלשהו בייצוא, לא הזיז
אף עובד מובטל אחד לתעשיות הייצוא.
.עתה מכניסים רבינוביץ ובדונו את המדינה
לשואה נוספת: מיתון שיקפיא את
המשק לשנתיים־שלוש, יהפוך אותו תלוי
לחלוטין בחסדי הסיוע האמריקאי.
יועץ אמריקאי. אחד מגדולי הכל כלנים
של ארצות־הבריח, ג׳ון קגת גלב-
ריית, הצע לא-מכבר תוכנית לפיתרון
המשבר בארצו (העזדם הזה .)1997 הצ עות
אלה מתאימות כולן גם לישראל. כולן
הן החיפוך המוחלט ממה שעושים עתה
רבינוביץ ובדונו• האומנם חם יודעים סוב
יותר מגלברייתז
האם מבין ראש־חממשלה, יצחק רבין,
לאחו ביצה הוא נכנס ז
ייתכן שהתוכנית הכלכלית חטובה ביותר
היא להזמין לישראל את גלבריית,
להטת הצעה למדיניות כלכלית של מדינת
ישראל. אחרי הפל, גאוני האוצר בארץ
רק מחמירים את מצבה של המדינה טשנח
לשנה.
גלבריית היה טוב למדי עבור הנשיא
ג׳ון קנדי, שמינהו כיועצו. אולי כדאי
שרבין ינסה ללכת בעיקבותיו.

מדיניות
דצת1ן ס־רזזוס
חיד האמריקאית חורפח
בווטו, אף בזב
רתח הזעם
הקאריקטורה של אוליפאנט פורסמה ב-
ארצות־הברית במאות עיתונים מחוף אל
חוף, גרסה כי מעט לפאניקה בין שליחי־ההסברה
של ישראל.
היא הראתה מטוסים־ישראליים מפציצים
מחנו־-,פליטים פלסטיני בלבנון, ויורים
צרורות־מיקלע בסימטותיו. מתחת ל

,ז^ 1 1116 11 0ז 1ץ 8 0 )1 1( 0ס 061 110<1ז1!<00/15 1,11:6 18

״נראה ששוב חיח לישראל יום רע באו״ם!״
שלט ״מחנה־סליטים פלסטיני מס׳ 10״ יושבת
מישפחת־פליטים, כשהאשה אומרת:
,נראה ששוב היה לישראל יום רע ב-
או״ם1״
בקאריקטורזדבתוך-קאריקטודד״ בתחתית
הציור, אומר ערבי אחד לשני :״הם עושים
שרירים, מה ז״
תודח לישראל. הציור (ואה גלופה),
שיוצרו רחוק מלהיות אנטי־יקך אלי, הביע
אמונה כללית הרווחת בעולם: שהפ צצת
המחנות בלבנון באה כתגובת־זעם
בלתי-רציונלית על החלטת מועצודהביט־חון
להזמין את נציגי אש״ף לדיון על הש לום
ב 12-בינואר.
אחד משני העיתונים הנכבדים ביותר
בארצות־הברית, וושינגטון פוסס, פירסם
לכבוד המאורע מאסר ראשי תחת הכו־תרת
.,הפלסטינים״ .חמישפט הפותח . :תודות
לישראל, זכה האירגון לשיחרור פלס טין
בהכרת מועצת-הביטחון של האו״ם
חודש אחד יותר מוקדם, ובמעמד גבוה
יותר, מכפי שהיה אחרת.״
הכוונה: אש״ף הוזמן לדיון במועצה
על ההפצצות, חודש לפני הופעתו בדיון
על השלום. במעמד מלא. ההפצצות הועילו,
על כן, לאש״ף.
פקודה לאלץ• הדיון על ההפצצות
נסתיים בווטו אמריקאי. היה זה ניצחון
בנוסח המלך היווני פירהוס. :עוד ניצ חון
כזה״ — ואבדנו.״
כי האמריקאים רתחו מזעם על הצורך
ש ניכפה עליהם לנקוט את נשק הווטו,
בצורה שהרגיזה את כל העולם הערבי
והביכה במייוחד את בעלי־בריתם החדשים,
המצרים, שיזמו את הדיון. הווטו
האמריקאי הנחיל לברית־המועצות ניצחון
תעמולתי חשוב בארצות-ערב.
אין ספק כי חמורת שירות חד־פעמי זה
ידרשו האמריקאים מישראל תמורה יקרה.
השבוע גם נקבע המחיר: שר־החוץ יגאל
אלון נצטווה לבוא לארצות־הברית לפני
כינוס מועצת־הביטחון, כדי ללחוץ על יש ראל
לבטל את החלטתה להחרים את הדיח
בה על השלום. בנוכחות אש״ף.
השבוע הסתובב שיפעון פרס ברחבי
ארצות-הברית, כשהוא מברבר ללא־הרף.
הוא הגיע לשיא חדש — אף לגביו — כאשר
ניבא פומבית ש״אש״ף ייעלם תוך
עשר שנים.״
כאשד שרים בכירים מדברים שטויות,
קשה לדרוש מן ההנהגה האמריקאית ל התייחס
אל הממשלה כולה ברצינות. לפי
כל הסימנים (ראה הנדון) ,חדלו המנהיגים
האמריקאים להתייחס כך אל ממשלת יש ראל.

הגי
בו ר התורן

שוב מצווח ישראל
גיבוד־לשעה
חמגצל אותה
הגיבור התוה של יהודי ארצות־הב-
רית, התנועה הציונית וממשלת ישראל הוא

דניאל פאטריק (.פאטי״) מויניהאן, שגריר
ארצות־הברית באו״ם. אחרי שהסנאטור
הנרי ג׳קסון הנמיך במידה ניכרת את
הפרופיל הישראלי ישלו, כשנוכח לדעת
שפרופיל כזה לא יקדם במידה הרצוייה
לו את סיכוייו — הקלושים בלאו־הכי —
להיבחר כמועמד הדמוקראטי לנשיאות —
מצאו להם היהודים והישראלים גיבור
לאומי חדש.
מויניהאן רואה עצמו כמועמד לשבת
בסנאט ארצות־הברית בבחירות הקרובות.
כנציג מנהאטן, הוא זקוק לכל קול יהו די
שיוכל להשיג. משום כך מינה ביד
עצו הבלתי-רישמי את גורמן פודהורץ,
עורך כתב־העת קומנטארי, ביטאון הקונגרס
היהודי האמריקאי, כיועצו לענייני
יהדות, ציונות וישראל.
את מינויו לתפקיד השגריר באו״ם —
תפקיד שבו לא ימשיך להחזיק זמן רב —
זוקף מויניהאן לזכותו של פודהורץ: אחרי
מאמר ארוך שפירסם בקומנמארי, אשד
בו תמך במדיניות־החוץ של הגרי קי-
סינג׳ר, זומן לבית הלבן וזכה בתפקיד
הרם, שבו הוא מכהן עתה לצידה של
הזמרת השחורה סרל ביילי, שהתפרסמה
לא מכבר בפסטיבל הנשיקות שהעניקה

שגריר מויגיהאן
אחריו — מי?
לנשיאים אנוואר אל־סאדאת וג׳ראלד פורר,
בעת ביקורו של הנשיא המצרי בבית
חלבן•
מ רו ת חנוכה. פאט מויניחאן מפור סם
בנטיותיו האופורטוניסטיות בזירה ה מדינית
הפנימית בארצות־הברית. כמי ש היה
אחד מראשי התנועה הדמוקראטית־ליבראלית
האמריקאית עבר הפרופסור, ש נולד
בניו־יורק למישסחה אירית, אל

(אוליפאנט)

המחנה הקיצוני הנגדי בשנת ,1969 כשהצטרף
לצוות־הבחירות של הנשיא ריצ׳רד
ניכסון.
ישראל זכתה בגיבור־לשעה. מחוגי השעון
ימהרו להעביר את מויניהאן אל מטה-
הבחירות שלו, שם יבקש מהיהודים לפרוע
את השטר שיאפשר לו להיבחר ל סנאט
ארצות־הברית. הזמרת פרל ביילי
תחזור לבימת התיאטרון והמוסיקול, עליה
היא אחת הכוכבות המפורסמות ביותר
של הבידור האמריקאי. ואילו ממשלת
ישראל וועידת הנשיאים של האירגונים
היהודיים ייאלצו לחפש, בגדות חנוכה
שחלפה, מועמד חדש לתפקיד דובר יש ראל,
הציונות וארצות־הברית באומות
המאוחדות, סיכוייהם למצאו קלושים.

תיקשורת
״ח־פסו א ח הגנב״
חרות של תיקשורת, או
תיקשורת של חרות 1
אילו היה עורך־החדשות אריה נאור
מנסח את הידיעה, ניתן היה לשמוע ברדיו
הישראלי כי. כנופיות הקנאים המכונות
גוש־אמונים השתלטו על מכשיר שטיפת־המוח
הקרוי שידורי־ישראל.״
ידיעה כזו היתד, מופרזת, אך לא מופרכת.
כי על כמה ממוקדי־העצבים של כלי־התיקשורת
הממלכתיים השתלטו שליחי
הגופים הלאומניים־הקנאיים. אריה נאור
עצמו (ראה מדור טלוויזיה) ,בנה ומעריצה
העיקרי של אסתר רזיאל־נאור, אשת השוליים
הימניים של חרות, הוא עצמו דוג מה
חיה לכך. גם אחרי שתעלוליו חלבאנ־טיניים
בניסוח החדשות המשודרות (״מו עצת
הביטחון הזמינה את נציג כנופיות-
הרצח המכונות אש״ף עוררו מורת־רוח
כללית, הוא נשאר בתפקידו, המשיך
גם השבוע להרעיל את גלי־דאתר בסיס־מות־שינאה.
אולם
נאור אינו אלא הדוגמה הבולטת
ביותר. יש לו חברים רבים ברדיו ובטלוויזיה,
המטפטפים את הרעל שלהם
יום־יום לתוך אוזני המאזינים׳ מבלי שאלה
יבחינו בכך. כי הדבר נעשה בעת ניסוח
החדשות עצמן, תוך סילופן, ניסוחן־מחדש,
גניזתו והגזמתן.
המאזין הרגיל אינו בוחן חדשות, מתוך
הנחה מוטעית כי ידיעה במחדורת־חחדשות
היא מידע אובייקטיבי.
טכסיס של כייס. נראה כי אנשי ה-
ימץ בכלי־התיקשורת אינם אמני הלוחמת-
הפסיכולוגית בילבד. אלא גם אשפי התח בולות•
כי השבוע, כאשר החלו מעשיהם
מעוררים תשומת־לב גוברת, נאחזו בתכ סיס
הישן ביותר של הכייס. הם צעקו:
״תיפסו את הגנב!״
הם פשוט השמיעו זעקת־אזהרה: שוחרי-
שלום משתלטים על הטלוויזיה והרדיו.
מול עוכרי-ישראל אלה, העושים את מלאכ-
(המשך בעמוד )24
ה עו ד ס חזה 1996

מיסמכים סנסציוני, ם ,המתפרסמים כאן לראשונה, מונ: י חי ם ! ־

ב ש 1׳ המטוסים ״ ערבה״ ו״וו סטווינור־

היה לתעשייההאווירית :

הפסד טל 870 מיליון!
גאל לביב
*•*ורה של סיספניס ־ד.יג״ זזוד, זיס-םזימש•
*/התע שייה האווירית. מיסמכים אלד ,.שהובנו בליש-
כת היועץ הפלנלי של מישרד־ד,ביטחון לשעבר, פינחס
>״סיקו*) זוסמן (כיום מגכ״ל מישרד-הביטחון) ,חושפים
את פניה האמיתיים של התעשייה האווירית! .מראה זה
היה ידוע עד כה רק לחבורה מצומצמת של מקורבי שר-
הביטחון שימעון פרם, ועוזר־השר לשעבר, צבי צור.

תמצית המיסמכים מסתכמת בנתץ אחד:
הפסדי המדינה מייצור שני סוגי המטוסים,
״וסטווינד״ ו״ערכה׳׳ ,מגיעים ל* 870 מיליון ל״י.

מזה תרם וסטווינד הפסד לאומי של 440 מיליון, ואילו
טובה הביא עד כה הפסד של 430 מיליון לירות.
המיסמכים חושפים שורה ארוכה של שערוריות. כמי,
לפשל, העובדה שיושב־ראש מועצת־המנהלים של התע שייה
האווירית, עורך־הדיז מיכאל פירון, נהג לאשר
בעל-פה, ללא הוראה בכתב, תשלום עמלות לקוני הערבה,
בגובה של יותר מ־ 10 אחוזים ממחיר המטוס• עמלות אלה,
שאותן אישר פירון בהבל־פה, הגיעו לסך של 430 אלף
דולר יותר מהעפלה של 107 שאושרה לתשלום.

היו 13 אלף דולר למטוס. למעשה, מחירו של כל מטוס
פוזל על-ידי אי־גביית תמורה על התוספות שבו, שהן
ציוד צבאי יקר ביותר.

למשל, ציוד צכאי שמחירו כייצור היה
5.25 מיליון לירות נמכר ב־ 3.35 מיליון לירות.
גם כאשר פכרו מטוסים, לא כל השטרות שקיבלו
כתמורה שולמו•
התעשייה האווירית עצמה מעריכה את הפסדיה מייצור
ערבה במאוודמיליוני לירות. היא קבעה כי.הסיכון המיר-
בי שלה הוא בקבלת תמורה של ״ 667 ממחיר-המכירה
הצפוי. לסי נתון זה, תפסיד התעשייה האווירית 200
מיליון לירות על 60 המטוסים שהיא מייצרת. אם תצליח
למטר את המטוסים במחירים שבהם היא מוכרת כיום
יהיו הפסדיה, לפי דבריה 15.1 ,מיליון לירות. אולם, אם
תצליח למכור 217 מטוסים כאלה, יקטן ההפסד — ל*
144 מיליון לירות בילבד. אשרי המאמין.

• 6עומת פרשת המטוס ערבה, נראית פרשת וסטוועד
/כלקוחה מן העיר חלם.

תעמולה במקום הישגים
ך * השת המטוס ״ערכה״ הנחשפת במיסמכי היועץ
הכלכלי של מישרד־הביטחון, מאלפת ביותר.
עד ט! אושרו לייצור 57 מטוסי ערבה בדגם הצבאי.
מחם נמכרו 32 מטוסים, בסכום כולל של 27 מיליון
דולר, וסופקו 13 בילבד.

ההפסד עתה, לאחר מכירת 32 מטוסים, הוא
430 מיליון לירות, וההפסד הצפוי — לאחר
סיום מכירת כל 57 המטוסים שאושרו לייצור
— יגיע ל* 334 מיליון לירות.
מרבית המטוסים הללו אושרו לייצור על-ידי שר־הביטחון,
שימעון פרם, ללא אישור ועדת־השרים־הכל-
כליים, ביוני ובנובמבר .1974 פרם אישר את הייצור,
למרות שהיה מול עיניו דין־וחשבון של היועץ הכלכלי
שלו, שהראה את ההפסדים הגדולים הצפויים.
מי שסייע לראשי התעשייה האווירית להיכנס להר פתקה
זו היה עוזר שר־הביטהון דאז, צבי צור. ביוני
1974 סמך ידיו על התחזיות האופטימיות של התעשייה
האווירית, שקבעו כי עד שנת 1978 יימכרו 132 מטוסים,
מהם 26 עד אמצע שנת .1973
למרות המיספר הזעום של המטוסים, שנמכר בפועל,
היו הוצאות־השיווק של המטוס מדהימות• בשנת הייצור
והמכירות הראשונה , 1973 ,חיו הוצאות השיווק כ־ 10 מיל יון
לירות, מילבד עמלות-סובנים. הוצאות גבוהות אלה
אינן מפתיעות את מי שמכיר את שיטות-העבודח של
דובר רפ״י לשעבר, והאחראי לדימוי של התעשייה הא ווירית
בעולם, אלקנה גלי.
פאות-אלסי דולרים פהרמים לסודעות-ענק בעיתונות
מיקצועית בארצות־הברית, שאולי אינן מביאות קונים,
אולם עוזרות להפצת ידיעות נוחות על נתוני־מכירה
צפויים. ידיעות אלה מועתקות אחר־כד ברוב התלהבות
על־ידי רשת כתבים נאמנים בישראל, ויוצרת דימוי נוח
לתעשייה, הממשיכה לשאוב מכספי מערכת הביטחון.

מיריווים רוא חשבון
ף* מה נתונים יעזרו להבץ מדוע קשה למכור את
^ הערבה ללא עמלות-שיווק כה גבוהות, ומדוע הוא
נמכר עד כה בעיקר באמריקה הדרומית.
ביוני 1973 הודיעה התעשייה האווירית כי מחירו של
ערבה יהיה נמוד ב־ 30 אלף דולר ממחיר סווין־אוטר,
ונפוד נד 80 אלף דולר. ממחיר. סקייוואן. כעבור שגה
שונתה התחזית, ונאמר כי ערבה יהיה יקרב 26-אלף
דולר ממחיר סקייהאן, ויקר ב־ 20 אלף דולר ממחיר
טווין־אמזר.
העמלות הגדולות שנאלצת התעשייה האווירית לשלם
לקוני ערבה הן דק חלק מן התמונה. כך, למשל, הקונים
באמריקה הדרומית שילמו לתעשייה האווירית, תמורת
העברת המטוסים מהארץ 6500 ,דולר בילבד למטוס• ה הוצאות
האמיתיות היו כפולות.
כך, בעיסקה אחת, שבה נמכרו שישה מטוסים, הושג
מחיר נמוך ב־ 332 אלף דולר מן המחירון. מחיר זה כלל
הוצאות־העברה של 6500.דולר למטוס. ההוצאות בפועל

״ערכה״
430 מיליון +

, 1124 ההשקעה בפיתוח הדגם 17 :מילית לירות, והוא
התבסס על התיקווה שהתעשייה האווירית תזכה במיכרז
של מישמר-החופים האמריקאי, שיזמין 108 מטוסים
תוך חפש שנים, בסכום של 719 מילית לירות, טלל
52 מילית לירות רווח. אם לא יזכו במיכרז, ייצרו רק
60 מטוסים בשלוש שנים, בהשקעה. של 408 מילית לירות,
והרווח יהיה 11 מיליון לירות בילבד•
היועץ הכלכלי של מערכת־הביטחת ניתח בינואר
,1974 את חישובי התעשייה האווירית. הוא מצא ני
הריווחיות, במיקרה שלא. יזכו במיכרז, אינה מצדיקה
את הסיבת הרב בהשקעה. הוא המליץ לאשר הקצבת
2.7מילית לירות לפיתוח, ולהחליט על ההשקעה אחרי
שיתברר אם זכו במיכרז באמצע שנת . 1974 מייד לאחר-
מכן הודה עוזר־השר, צבי צור, על המשך הפיתוח, ועל
בחינה־מחדש של ההשקעה ביולי . 1974
למרות זאת נערך הדיון דק באוקטובר ,1974 בפד
עצת־המנהלים של התעשייה האווירית, כאשר הוצאו
כבר לפיתוח 14 מיליון לירות. ראשי התעשייה האווירית
הציגו בישיבה נתונים, וכמה מחברי מועצת־המנה-
לים הביעו ספקות במהימנותם. בנובמבר 1974 אישר
עוזר־השר את ייצור 24 המטוסים הראשונים, למרות
שהיה ברור כי צפוי הפסד קטן, לדבריו.

כתקופה שבין ינואר לנובמכר 1074 התברר
כי דא זכו כמיכרז. כן התברר בי הנימוק
העיקרי שד התעשייה האווירית, שייצור דד
מטוס דרוש להעסקת עודפי כוח־אדם, אינו
נכון.
היה צויד להביא מהנדסים ועובדים מחדל לייצור
הדגם, והם עובדים בו נם עתה• לפי הערכות התעשייה
האווירית, התשלום למהנדסים מחו״ל בדגם זה היה 770
אלף דולר, ששולמו מחוץ לתחשיב. נוסף על כך העסיקה
חטיבת-הייצור כ 300-עובדים מחז׳׳ל.
היועץ הכלכלי של מישרד-הביטחון הגיש חוות־דעת
נוספת בנובמבר ,1974 בה קבע בי נוכח אי־הוודאות
המרובה, הקיימת בנוגע לעלויות־הייצור ולמטרות, ה-
ריווחיות החזוייה נמוכה מאד. בהערכה פסימית עלול,
לדבריו, ההפסד ממכירת 36 מטוסים להגיע ל־ 144 מיליון
לירות. הפסדים אלה הם ממכירות הדגם החדש. 1124 ,
אולם עד מאי 1975 ייצרה התעשייה האווירית גם
36 מטוסים פן הדגם הקודם. בגלל אי-הסדרים בניהול
החשבונות בתעשייה האווירית, לא ניתן להפריד בין
עלויות שני הדגמים, ויש להתייחם לשניהם כאל סידרה
אחת.

מח שברור חוא כי חלק משעות־חעכודח
שהושקעו כדגמים אלח נרשמו לחובת עבודות
אחרות של התעשייה האווירית.
התברר גם בי בייצור מטוסים אלה הושקעו, בפועל,
״ 257 יותר שעות עבודה מאשר נאמד בתחילה. כך, למשל,
עלו בפועל סידזרי־הסנים במטוסים (שפונה במיספר) 11
מיליון לירות, במקום 7,5מילית.

ה שו שאינו מגיע
״וסטווינד״
440 מיליון
התעשייה האווירית נכנסה להרפתקת !מטוס־מנהלים
זח בשנת ,1967 על בסיס התיאוריה של מנכ׳׳ל התעשייה,
אל שווימר, כי הייצור יאפשר ניצול של מהנדסים מובטלים
וישמור על הצוותים אשר להם זקוק חיל-האוויר,
שלמענו קיימת התעשייה האווירית.

עד חיום הושקעו כמטוס־מנחלים זח מיליארד
לירות, ואם ימכרו את כל 72 המטוסים
שאושר! ,לייצור, יחיה ההפסד 440 מיליון
לירות.
בשנת 1969 נאמדו הוצאות הפיתוח של מטוס זה,
שניקנה שלם ומושלם מחברה אמריקאית, כולל חוזי-
מכירה של כ־ 30 מטוסים, בסכום של 7.7מיליון לירות.
בשנת 1975 התברר, כי הוצאות הפיתוח היו 32 מילית
לירות. בסוף 1973 ביקשה התעשייה האווירית אישור של
מיפעל מאושר להגדלת ההשקעה בפיתוח המטוס. מרכז
ההשקעות אישר, בטעות, סכום גדול מסה שבוקש. התע שייה
האווירית לא תיקנה את הטעות.
בתחילת 1974 הגישה התעשייה האווירית לשר־הביטחון
תחשיב של ייצור דגם משופר של וסטורנד, שייקרא

* ראה כי לא קל היה למכור את וסטווינד. על.
1מכירת 36 מטוסים מדגם 1124 היו הוצאות־שיווק של
32 מילית לירות — כמילית לירות למטוס (עלות ייצור
מטוס כזה היא כ 63 -מילית לירות).
למעשה, מצליחה התעשייה האווירית להראות במאזניה
רווחים בגלל אי־הבאה בחשבון של הוצאות החלות על
כל שאר המיפעלים במדינה. כך, למשל, היא אינה מש למת
את היטל-הביטחון של 20 החל על הייבוא למטו סים
האזרחיים (וסטזוינד) ,כיוון שלא ניתן לבודד ייבוא
זה מן הייבוא הצבאי. לדוגמה: בין אוגוסט 1970 לאוגוסט
1971 היה הייבוא לווסטווינד 20,4מיליון לירות. היה
צריו לשלם היטל של 4מיליון. כך גם בשנים אחרות.
אי־חשלום ההיטל מקטין את ההוצאות במידה ניכרת
או, למשל: התעשייה האווירית מקבלת החזר מיטי-
עקיפין, בטענה פי ייצואה מכניס ערדימוסף של יותר
מן המינימום של ״ .267 עד כה קיבלה החזרים כאלה
בשיעור של 18.5מילית לירות, וזאת למרות שאין לכל-
בלגי מישרד־המיסחר-והתעשייה נתונים על הערד המוסף,
וחישובים שעשו מראים כי לא מגיע לה החזר־מיסים.

מיסמכים אלה של היועץ הכלכלי שד מיש•
רד-הכיטחון ידועים דמי שצריך להחליט. אולם
גס הם אינם מרתיעים את ראשי התעשייה
האווירית מהמשך מעשיהם, תוך כיזבוז תלך
ציב-חכיטחון, שכיגלדו הוטלו השבוע החמרות
נוספות על כל אזרחי המדינה.

המיוזי
הנוחוונום
את צה־ל
ניות כמו הפיכתו של אלוף־מישנה אריה
בראוו לתת־אלוף.
אריה בראון עשה את אחת הקאר-
יירות המטיאוריות ביותר בצה״ל.
שש-עשרה שנה נדרשו לו כדי להגיע
מדרגת טוראי לדרגת רב־סרן. הצעיר ה חיפאי׳
שהתגייס לצה״ל ב־ ,1953 לא הספיק
אפילו להשלים את לימודיו התיכוניים לפני
גיוסו. הוא למד בבית״ספר מקצועי מקמפיין,
דבר שהכשיר אותו בעיני מנייסיו
לשרת בחיל־החימוש. ואומנם נראה היה
כי מסלול קידומו יהיה בתחום המקצועי.
את לימודי הבגרות שלו, עשה רק כעבור
שנים, אחרי שהיה קצין בצה״ל.
בשנות שירותו בצבא־הקבע שירת אריה
בראון בחיל־חימוש, הועבר משם לחיל-

אלא גם לגבי צבאות אחרים בעולם, בהם
נהוג לחלק דרגות גנראל ללא בדרנות
מיוחדת.
זהו שיא מיוחד במינו לא רק בשל
מהירות העליה בדרגה. בהתחשב בעובדה
שמסלול הקידום של אריה בדאון מדרגת
דב־סרן עד דרגת תת־אלוף כלל רק תפ קידי
לבלרות, זוהי עליה חסרת־תקדים.
כפל הנראה גילה אריה בראון תפיסה כה
מהירה ונדירה, עד שיכול היה להגיע
לדרגת גנראל מבלי שיעבוד אף קורס
אחד מאלה בהם חייבים קציני צה״ל
לעבור לפני שהם עולים בדרגה.
אריח בראוו לעג לא רק לקורסים
(מילבד קורס מזורז לאנגלית אותו נאלץ
לעבור במהלך הדהירה המהירה שלו) אלא

וווניסהלמנועממנו את
דרגת הגנרל

* אלופי צה׳ל ן ננו

אל שרהביטחון 1צינים בנירים
מאיימים לפרוש * מנה למורי הצבא
ר־הכיטחון, משה דיין, רתח
מכעס .״האם אי אפשר היה למצוא
לי בצה״ל קצין אחד, שיודע לכתוב בלי
שגיאותז!״ כתב על פתק לאחד מאנשי
פמלייתו.
מה שהרגיז את דיין היתה העובדה
שהרב־סרן הצעיר וגבה־הקומה, שזה עתה
שלחו אליו כדי שישמש כשלישו, התחיל
את תפקידו, בעיניו׳ ברגל שמאל. הוא
הכין לדיין את סדר־יומו, שכלל סיור בקיבוץ
אשדות־יעקב. אלא שהוא רשם אח
שם הקיבוץ כ״אשדוד־יעקב״.
למרות התחלה גרועה זו לסד משה דיין
תוך זמן קצר להוקיר ולהעריך את שלישו
הצבאי החדש, רב־סרן אריה בדאון.
״משליש לא דורשים שיהיה חכם!״
הסביר פעם דיין את פשר הערכתו לאיש
שמאז חודש מאי , 1969 במשך ארבע שנים
רצופות, הפך לצילו .״משליש דורשים
שיהיה מסודר, מאורגן ושלא יהיו פאנצ׳-
רים בלוח-הזמנים שלו.״
ואומנם, תפונות אלה בהן הצטיין אריה
בראון, הן שהיקנו לו שורה שלימה של
המלצות, שנועדו לשכנע את דיין לקבל
אותו כשלישו. התפקיד של שליש לשר-
הביטחון הוא בסך הכל תפקיד טכני,
שאינו מצריך הכשרה אקדמאית או רמה

ו_ 18

אינטלקטואלית. שלישו של שר־הביטחון
מופקד על לוח־הזמנים של השר בתחום
הצבאי. הוא ממונה על תיאום הביקורים
והפגישות של השר בצה״ל. נוסף לכך
כדאי שיהיה גם נאמן ושומר־סוד. שכן,
כמי שצמוד לשר־הביטחון במרבית שעות
היממה, אין כמעט דבר שעושה, מדבר או
שומע שר־הביטחון שנעלם ממנו.

^ במרא לי ס
* £רי ה -ר או ן כמו נולד למפקיד. הוא
היה מסודר, נאמן ושתקן. כולם העריכו
בו תכונות אלה. אבל איש מאלה שהכירוהו
מקרוב לא היה מעלה בדעתו כי אריה
בדאון יהפוך יום אחד לגנראל בצה״ל.
השבוע, כאשר הוענקו לאריה בדאון
בטכס חגיגי בלישכת שר־הביטחון דרגות
תת-אלוף, והמאורע הפך כימעט לחגיגה
רשמית של מערכת־הביטחון כשכל שום-
רותיה מריעים לגנראל החדש׳ לא ידעו
רבים אם עליהם לבכות או לצחוק.
ספק אם איזה שהוא מינוי או העלאה
בדרגה שנעשו בשנים האחרונות בצה״ל,
זכה להדים כה רבים ובתגובות כה קיצו־

מקום בצמות

אריה בראוו (יושב מאחור) בעת סיור בפיתחת־רפיח,
כשבשורה הראשונה יושבים (משמאל לימין) הרמטכ״ל,
רב־אלוף דויד אלעזר ; ראש־הממשלה גולדה מאיר וראש אג״ס, רחבעם (״גאנדי״) זאבי,

הנדסה ואחר־כך לחיל־השיריון. אבל בכל
החילות האלה הוא התבלט דווקא כקצין
שלישות — הקצץ האחראי למינהלת
היחידה ולאו דווקא לביצועיה הטכניים
או הקרביים.
זמן קצר אחרי מילחמת ששת-הימים,
כאשר מוטה גור מונה כמושל רצועת עזה,
שירת אריה בראון כקצין־׳שלישות במים-
קדת המימשל־הצבאי בעזה. משם הועבר
לחטיבת השיריון שבפיקודו של האלוף
קלמן מגן.
והנה אחרי 16 שנים בהן הגיע לדרגת
רב־סרן, שנראתה לכמה מידידיו כסוף
הקאריירה הצבאית שלו, עשה אריה בדאון
את הבלתי יאומן. תוך שש שנים הוא
קפץ מדרגת רב-סרן לדרגת תת-אלוף.
היה זה שיא נדיר לא רק לגבי צה״ל,

גם לפז״מ. פז״מ הוא מונח צה״לי הקובע
את פרק הזמן המינימאלי בו על קצין
לכהן בדרגה מסויימת לפני שניתן להע לותו
לדרגה בכירה יותר. כך, למשל, צריך
קצין צה״ל בדרגת רב־סרן, לכהן כד וכד
שנים בדרגה זו, לעשות כך וכך תפקידים
בדרגה זו ולעבור דדך בית־ספר לפיקוד
ומטה של צה״ל (פו״מ) לפני שיזכה בדרגת
סגן־אלוף.
מעבר לדרגת סגן-אלוף לא קיים הפז״מ
— אותו פרק זמן מינימאלי של שירות
בדרגה מסויימת. אין זה משום — כפי
שסבורים כמה קצינים בטעות — שאחרי
שקצין נעשה סגן-אלוף הוא כשר מיד
לדרגת אלוף, ללא צורך לכהן תקופות
מוגדרות בדרגות הביניים. הסיבה לכד
היא שבדרך כלל יש צורך להמתין שנים

תמיד מאחור

הך ניראה אריה בדאון במשך ארבע השנים שבהן שימש
כשלישו ונושא־כליו של שר־הביטחון משה דיין. הוא הפך
חלק בלתי־נפרד מדמותו של דיין, כשהוא עומד מאחוריו, כצל, בכל ביקור, סיור או

אירוע. בתמונה מימין נראה אריה בראון עם דיין והרמטכ״ל חיים בר־לב בעת סיור
בגבול הצפון. בתמונה במרכז הוא צועד מאחורי רעייתו של דיין, רחל כורם.
בתמונה משמאל נראה אריה בראון (ידייס מאחור) מאחורי משח דיין,
החקר -של משרד־החוץ, היה זה משה דיין
שנתן פרס נוסף לשלישו. הוא מינה אותו
כמזכירו הצבאי.
ההבדל בין תפקידי המזכיר והשליש הוא
תהומי. כמוהו כהבדל בין שמש ורב. בעוד
שתפקיד השליש הוא טכני בעיקרו, דורש
תפקיד המזכיר הצבאי הכשרה, השכלה
וכישורים אחרים לגמרי.
תפקיד המזכיר הצבאי של שר־הביטחון
הוא תפקיד מהותי. המזכיר הצבאי הוא
המקשר בין השר לבין המטה הכללי של
צה״ל. הוא מייצג את שר-הביטחון בישיבות
המטכ״ל ומוסר לו דיווחים על
מה שנאמר והוחלט בהם. דרכו עובר גם
כל המידע המודיעיני והצבאי הזורם אל
השד והוא החייב למיינו ולתמצתו בפני
השר.
יהושע רביב, שכיהן בתפקיד זה לפני
אריה בדאון, היה בעל כושר אנאליטי —
תכונה שאי אפשר להאשים בה את בראון.
לפני שהיתמנה רביב לתפקיד הוא כיהן
כראש מחלקת-התיכנון באכ״א וכראש
אג״ם תוא״ר (תיכנון ואירגון) .אלה הם
שני תפקידי־מפתח בצה״ל, שיש בהם כדי
להכשיר אדם לכהונת מזכירו הצבאי של
שר־הביטחון. מי שממנה לתפקיד כזה —
כפי שעשה דיין — קצין שתפקידו האחרון
היה קצין שלישות בחטיבת שירמן, מוריד
בהכרח את חשיבות התפקיד לדרגה ה נמוכה
ביותר.

__ דדו
ני ס ה למנוע
כל לתפקיד המזכיר היה יתרון שלא
\ £הי ה לתפקיד השליש, שבזכותו העניק
אותו דיין לבראון: תקן של דרגת תת־אלוף.

האדם
הראשון שצפה את העתיד
להתרחש היה הרמטכ״ל, רב־אלוף דויד
(״דדו״) אלעזר. דדו הבין כי דיין מתעתד
להעלות את נושא־כליו לדרגת גנראל ב־צה״ל.
כדי למנוע אפשרות כזאת הקדים
דדו תרופה למכה. לפי הוראותיו שונה
התקן של מזכיר שר־הביטחון והורד מתת־אלוף
לאלוף-מישנה.
אלא שדדו לא המשיך עוד לכהן זמן
רב כרמטכ״ל.
משה דיין הוריש לבא אחריו, שמעון
פרס, לא רק את הרמטכ״ל מרדכי(״מוטה״)
גור, אלא גם את מזכירו הצבאי, אלוף-
מישנה אריה בראון. והנה, אחרי קצת
יותר משנה במחיצתו של שמעון פרם,
בה העניק לשר־הביטחון החדש את אותם
שירותים טובים בהם זיכה בעבר את
דיין, מצא פרם לנכון להמליץ בפני ה־רמטכ״ל
על הענקת דרגת תת־אלוף ל —
מזכירו

עצם ההמלצה נראתה בעיני רבים כ־שערוריה.
אין לדבר שום קשר לאישיותו
או לרמתו של אריה בראון, שכבודו במקומו
מונח. עצם האפשרות שקצין יכול להגיע
בצה״ל לדרגת תת-אלוף בתפקיד של לבלר
ולא במסלול פיקודי או מקצועי כלשהו,
נוגדת מעיקרה את רוחו ודרכו של צה״ל.
קצינים שזכו בדרגה כזו בזכות אומץ־לב,
גילוי תכונות מנהיגות, כושר אירגון,
רמת חשיבה או ביצוע נדירות — ראו את
עצמם נעלבים מעצם הכוונה להעניק דרגת
תת־אלוף למזכירו הצבאי של השר.
לא היה כאן שום עניין של קינאה או
צרות־עין. היתד. זו בעיה עקרונית ש נראתה
בעיני קצינים בכירים רבים בצה״ל
חמורה עד כדי כך שהגדירו את המעשה
כ״ביזיוך. בעיני אחרים עלולה היתר,
הענקת דרגת תת־האלוף למזכירו של השר
(המשך בעמוד )20

השליש אריה בראון סועד בחברת משה
£8א ז 0 0 £זאסאשס & א
דיין בעת ביקור ממערב לתעלת־סואץ.
השירותים הטובים שהעניק לדיין, הביאו להפיכתו •משליש למוכיר צבאי לשר־הביטחון.
י2ג!
כה רבות לעליה בדרגה בדרגות אלה׳ עד
שאין עוד טעם לקבוע מראש את הפז״מ.
שמונה שנות המתנה בדרגת סגן־אלוף לפגי
קבלת דרגת אלוף־מישנה, הם זמן מקובל
וסביר בצה״ל.
אבל אריה בראון לעג לכל המקובלות.
בזכות יכולתו המופלאה הוא עשה מה שלא
יכלו לעשות קצינים רבים, בפיקוד על
יחידות לוחמות תחת אש, תוך גילוי תכו נות
מנהיגות, תושיה ואומץ־לב. הוא הגיע
במירוץ לצמרת הרבה הרבה לפניהם.

השמש הופך לרב

* מן קצר אחיי שהיתמנה כשלישו
1של משה דיין הוא הועלה לדרגת סגן־
אלוף, כפי שמחייב התקן הצבאי של תפקיד

לא ארך זמן נוסף ודיין גילה כי השליש
גבה־הקומה, החייכן והשאפתן, הוא איש
כלבבו. בראון היה נאמן לו עד קצה
גבול היכולת, ביצע עבור דיין דברים
שהיו מעל ומעבר לצו התפקיד.
כך, למשל, לא היה בראון חייב להיות
לצד דייך, כשזה לא עסק בעניינים צבאיים
טהורים. אבל מסירותו לשר לא ידעה
גבול. ובהזדמנות הראשונה, ברגע שהדבר
התאפשר לו מבחינת פקודות מטכ״ל, הוא

המליץ על העלאתו של בראון לדרגת
אלוף־מישנח.
כבר אז היו אנשים שבצה״ל שעיקמו את
חוטמם נוכח העלאה בדרגה זו. דרגה של
אלוף־מישנה היא דרגה של מפקד חטיבה
בצה״ל. להעניק דרגה כזו לאדם שהדבר
האחרון שהוא פקד עליו היתה פלוגה —
רק בזכות שירותיו לשר־הביטחון — נראה
לרבים כמעשה צורם.
קצינים שזכו בדרגותיהם אחרי מסלול
קידום ארוך ומייגע, אחרי שהוכיחו את
עצמם בקרב או בפיקוד על יחידות בשדה,
התמרמרו אז במידה רבה של צדק.
אולם כבר אז גילה אריה בראון כי הוא
אינו מסתפק בשלושת עלי התאנה שהוע נקו
לך וכי שאיפותיו מרקיעות הרמז
מעבר לזה. אחד הראשונים שנוכח בכך
היד. מי שכיהן כמזכירו של משה דיין,
תת־אלוף יהושע רביב.
כאשר חלה רביב ונזקק לטיפול רפואי
מסובך, הוא יצא לארצות־הברית• כשחזר
משם גילה במפתיע כי שלישו של השר
תפס את מקומו ואת משרדו. הוא הקים
שערוריה, כדי להעמיד את בראון על
מקומו ולהבהיר לו שיש עוד מרחק רב
בין תפקידו של שליש שר־הביטחון לבין
תפקיד מזכיר שר־הביטחון.
אבל משה דיין לא סבר כך. כאשר
פרש רביב מתפקיד המזכיר ומצה״ל, בשל
מצב בריאותו וטונה לעמוד בראש מחלקת-

י 1ל|| 1ך ן \ 1ן ! ייך הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי גור, לוחץ את ידו של אריה
י בראון בעת ששר־הביטחון, שמעון פרם, עונד לכתפיו את
1 1 ^ 111 # י דרגת התת־אלוף, בטקס שנערך בשבוע שעבר בלישכת טר־הביטחון. בראון זכה בורגה
אחרי שהרמטכ״ל הסיר התנגדותו ופרס הסיר את התנגדותו־שלו למינויים אחרים בצה״ל.

המימי
והמשך מעמוד )19
להיות נעלת השלכות הרסניות על המוראל
של הקצונה בצזדל.

גודלו שד עמוד

במחזור 15
שיתקיים חשבת 20.12.75

העול דמה

מינימום הפרס הראשון
600,000ד׳

הוא 23ס ״ מ רוחב ו־33
ס״ מ גובה. ת מו ר ת

2.400

מינימום כיי הפרסים

ת ה יכול לפרסם בו
מודעה ב שטח של 758ס ״ מ
מרובעים — מ חי ר זול יו תר
מא שר בעיתוני ה בו ק ר
והערב

1,250,000דפרס
שלא יחולק במחזור 14
יצורף לפרסים במחזור 15
בהתאם לתוכנית חחימורים
בכדורגל
ע שה ילך מנהג ק בו ט -
מלא טוטו בכל ש בז טי

| המזשיה להסדך ה הי ח 1רז ם בספות)

לתקופה מסויימת נדמה חיה כי נוכח
גילויי ההתמרמרות וההתנגדות אומנם
תוקפא העלאתו בדרגה של מזכיר שר*
הביטחון. נדמה היה כי הן הרמטכ׳׳ל והן
שר־הביטחון תופסים סוף סוף את הדמורליזציה
שעלול מינוי כזה לגרום בשורות
הקצונה. אלא שלא כך היה לאורך זמן.
לפתע הסתבר, כי שמעץ פרם מגלה
התנגדות בלתי צפויה לכמה מינויים ה עומדים
להתבצע בצה״ל.

במשרד־הביטחון חיו שריננו כי הת נגדותו
של סרס למינויים החדשים אינה
נובעת מהתנגדות עניינית, אלא בגלל
קשריהם האישיים של המועמדים. אבל
לפתע הסיר פרם את התנגדותו למינויים
אלה. במקביל נפלה גם ההתנגדות ל בקשתו
של פרם להעלות את מזכירי ל דרגת
תת-אלוף.
כל קשר נין שתי הפרשות הוא רק
מיקרי. כמובן.

אין זו
אגדה
ך* שה למדוד את עוצמת הפגיעה ש א
ו פגעה העלאתו בדרגה של אריה בראת
בצה״ל. התגובות לפרשה הן מהסוג הבלתי
ניתן למדידה ולהערכה ביכלל.

סוף סוף...
תוכל לשתות בהנאה
תהמלרוז
עם נענע אמיתי1

התה היחידי אשר בו עלי הנענע האמיתיים טחונים ומעורבים בעלי התה
(להבדיל מתה מנטה)
מוצר 1ה
ן ן^ן מזצר
ברעך׳ עת:

דחן להשגה בסופרמרקטים
במעדדות ובחנויות המכולת.

•סאן וממיציתחסלרח״גישר*•(

3ום לז;

תל-אבינ^חימקוח ׳שראו נ,2טל 625043 .

נהנה

שר-הביטחון היה מודע כנראה להשפעה
השלילית של הפרשה יותר מאשר ה-
רמטכ״ל. משום כד ניסה להקהות את
עוקצה ולהסבירה לציבור הרחב בהודעה
חסרת־תקדים. נוסף להודעה השיגרתית,
הרישמית והיבשה של דובר־צה׳׳ל על הע נקת
דרגת תת־אלוף לאריה בראת, סירסס
דוברו של שר-הביטחון — שגם אותו כמו
את אריה בדאון ירש פרם מדיין —
הודעת הסבר משלו על המאורע. היתת
זו הודעה שאי-אפשר היה לדעת אם
הטימטום שבה עולה על כזבה או להיפך.
אריה בדאון מתואר באותה הודעה כמי
ש.רכש ניסיון רחב בתחומי הביטחץ על
הסתעפויותיו לזירות מדיניות בארץ וב־חדל.״
ללא כל בושה מוצג מזכירו
של השר בטי.שנחשב בחוגי הצבא לאחד
הקצינים הבקיאים בנושאי ביטחץ שבדרג
הבכיר ביותר, כולל כל שלבי המשא-ומתן
על הסדרי־הביניים עם מצריים וסוריה ד
בעיוודהרבש עם ארצות-הברית.״
אחרי התמוגגות והתפעלות מעץ זו מ כישוריו
המופלאים של אריה בראון, לא
יהיה פלא אם הדרך תהיה פתוחה עתה
בשניו לרמטכ״לות. וזאת לא בדיחה. גם
כשאמרו פעם שאריה בדאון יגיע לדרגת
תודאלוף, חשבו הרבה אנשים שזאת רק
בדיחה,
העודס חזה *199

מי לחמת ההת שה נערכתב חדרי־ ה מי טו ת של זוג ה מיליונרים
בעלת בית־האופנה?11001 במלון ..הילטוך

מהרצליה־ פיתוח

הותקפה על־יד י בעלה שנעזר בעובדי דואר־מיון] ברמת־גן
חלוקוו: 1

הריעות

האםה חלי ק ה חלו ק שלה ־ או הורד ממנה ב כו ח?

*** ש ת הכירידכים ניצבו הוי פתח ׳הדירה ברחיוב
14/מיכה 12 בתל-אביב במוצאי־השבת בשבוע שעבר.
על־פי אות מוסכם של אחד מהם, הם פרצו בכוח לתוך
הדירה. ליד הפתח הם פגשו ביעקב (״ז׳אק״) תותח. עוד
קודם שתותח הספיק לפלוט מילה מפיו, התנפל עליו
אחד מהם והיכה אותו מכות נמרצות.
בחדר השני הסתגרה, באותם רגעים, אשד• צעירה
בת ,35 לבושה בחלוק אשר רק בקושי הסתיר את תווי־גופה
המיוחדים: חלק תחתון אדיר־מימדים וחלק עליון
שופע ונאה.
אולם לאחר שהסתיימה התיגרה בחדר השני׳ בין
תותח לבין אחד הפורצים והתוקף נכנם לחדר שבו
נמצאה האשה, הוא לא היה וקוק לסימנים מייוחדים אלה
כדי לזהות את זו שניצבה לפניו בחלוק, רועדת מפחד.
מפני שדני מעוז הכיר אותה היטב. היתד• זו ניצה, רעייתו
החוקית מזה 15 שנים.
על פה שאירע באותו חדר, חלוקות הדיעות. המיש־טרה
טענה את טענות האשה בביודהמישפט, לשם הובאו
מעוז וחמשת ידידיו, וסיפרה כי הם הפשיטו אותה בכוח
וצילמו אותה עירומה. דני מעוז טען, לעומת זאת, באוזני
כתב העולם הזה * :אנחנו לא הפשטנו אותה. היד. לה
ארנק ביד שאני רציתי לקחת אוחו ממנה. היו בו כל
מיני מיספכים שהיו חשובים לי למישפט־הגירושין שיש
לי איתה, כמו מיכתבים של המאהב שלה ז׳אק תותח.
היא באבקה על הארנק, ותוך כדי מאבק התחלק החלוק
שלה. אז צילם אותה הבלש מנחם גביש שבא יחד איתי.״

הרביץ

ך ( יפו ר ני שו אי ה ם של בגי־הזוג מעוז כאילו לקוח
^ מסרט־מתח הנמשך כבר כ־ 15 שנים, כשהסצינה האח רונה
שלו — בינתיים — התקיימה במוצאי־השבת ש עברה.
הסיפור רצוף סממני אלימות, בילוש ויחסים
בינלאומיים, כשאת הפילפל מוסיפה לו העובדה שבני־הזוג
נחשבים כאחד הצמדים הידועים בחברה הגבוהה
התל־אביבית, וכל אחד מהם מיליונר בזכות עצמו.
דני מעוז הכיר את ניצה כרמלי לפני כ 16-שנים, על
שפת יפה בתל-אביב. הרוטן בין השניים התלקח במהרה,
והעובדה שביצה שלחה את החבר הקבוע שלה לפערטת
העיתונים, כדי לבקש שלא יפרסמו את השערוריה החבר תית
הגדולה ביותר של אותה תקופה, בה הייתה היא־עצמה
מעורבת, לא הפריעה לו לבקש את ידה.
ניצה, אז צעירה בת , 19 הסתבכה בפרשת-אהבים עם
מיליונר אנגלי צעיר, נסעה איתו לחו״ל וחזרה בבוש תפנים
לארץ. לחברה הסגורה של תל-אביב הקטנה דאז
היה זה סיפור עסיסי ומרתק, אולם את דני המאוהב הוא
לא הבחיל.
.מאז ועד היום לא היו החיים שלנו בסדר,״׳ סיפר
השבוע דני* .בינתיים נולדו לנו שתי בנות, ונמנעתי
מלעזוב אותה דק משום שדאגתי לילדות.״
ואומנם, לדני היתד• במשך השנים לפחות עוד סיבת
אחת טובה, לדבריו, לעזוב את ביצה. אחיה של ניצה,
עורך-הדין פשה כרמלי. היה נשוי לצעירה איטלקית בת־

״הייתי הזרג את
תותח, אם לא חיו
משיתים אותי ד

עשירים. לפני כשש שנים ביקשה הצעירה להתגרש
מפנו. כרמלי דרש סכום של 20,000 לירות, שהיה אז
הון רציני, תמורת הגט. כדי להפעיל על כרמלי לחץ,
שלחה המישפחה האיטלקית צעיר מטעמה, כדי שיחזר
אחד אחותו של כרמלי, ניצה מעוז. לטענת הטישפחה
האיטלקית הצליח צלם לצלם את ניצה עם הבחור הצעיר,
בתנוחות אינטימיות, במלון הילסון בתל-אביב. האיטלקים
איימו על כרמלי בי אם לא יתן את הגט חינם, הם
יראו את התמונות לבעלה של אחותו ויהרסו את חיי*
המישסחה שלה.
אולם כרמלי לא ויתר אז. המישפחה האיטלקית נאלצה

לשלם את הכסף, ריחמה על דגי מעוז ולא הראתה לו את
התמונות.
מאז אותה פרשה ועד לפני שלוש שנים התנהלו
חייהם של מי הזוג מעוז כאילו על מי־מנוחות, כאשר
לאוזני דני מגיעות מדי-סעם שמועות על בגידותיה של
ניצה בו, אך היו אלה שמועות בלתי־מבוססות.
בינתיים הצליחה גם ניצה להפוך אשת עסקים וחברה
מבוקשת ביותר. היא קיבלה את סוכנות ביודהאופנה
האיטלקי הגדול פוצ׳י בישראל, פתחה חנות ענקית, המורכבת
משתי חנויות, ברחוב מזל-דגים ביפו העתיקה, ב־איזור־התיירות
של השטח הגדול לשעבר. בשעסקיה עלו
ושיגשגו, היא קנתה עוד כמה חנויות שבנות. לפני כשנתיים
העבירה ניצה את ביודד,אופנה שלה מיפו, ל־קומת־הביניים
של מלון הילטוז בתל-אביב• ,ומאז סגורות
החנויות שלה, השוות לפי הערכה זהירה למעלה ממיליון
לירות.
גם דגי מעוז לא שקט על שמריו. מרואה־חשבון
ויועץ־סם הפך מנהל־חברות, והחל עוסק בייבוא וייצוא
בהצלחה גדולה. השניים רכשו להם דלה מפוארת ברחוב
האשל 128 בהרצליה־פיתוח, בשכבות למישפחות עשירות
אחרות כסחרוב, ברוידא ותמיר, והמשיכו לשחק כלפי
חוץ את תפקיד הזוג המאושר והמאוהב.

ך ם החברה שמסביבם התירה להם להמשיך
במישחקם, למרות שרק מעטים מאד מבין חובשי
ספסלי קפה ווה לשעבר, ואכסודוס וג׳קי של היום, לא
ידעו על הפרשות הסוערות בנישואיו המעורערים של
הזוג המחייך. במכביה שלפני האחרונה הכירה ניצה
אישית רבים מחברי המישלחת התורכית בישראל, ומאז
הפכה הפטרונית של התיירים מתורכיה.
לפני כשלוש שנים, נאמנה לנוהגה לארח צעירים
תורכיים המגיעים לארץ, היא פגשה בקפה ורה בז׳אק
תותח, תייר מתורכיה, אשר נמצא בארץ כבר שלוש
שנים ועדיין מחזיק באשרת־תייר. השניים החלו מופיעים
יחדיו דרך־קבע במקומות־הבידור בתל־אביב וב־בריכודהשחייה
של מלון הילמון, כאשד ניצה מסיעה את
ז׳אק במכונית האדפא רומיאו ספורט האדומה שלה
לטיולים בכל רחבי הארץ. כדי להיות קרוב לניצה ול-
ארץ־ישראל האהובות עליו, פתח ז׳אק תותח את ׳חנות-
ההלבשה בית־חרושת אמריקאי לשמלות ברחוב אלנבי
בתל־אביב.
ידידותיה של ניצה, ביניהן אשת החברה יונה לחוביץ
אשר נודעה בסרשת־הגירושין שלה מבעלה סוחר־הבשר,
ונעמי לרר, אשר לאחרונה התפרסמה אף היא בפרשת
כימעט-גירושין שהסעירה׳ את החברה הגבוהה של תל־אביב,
הכחישו בתוקף בפני דני את הסיפורים על בגידותיה
של אשתו. אך הוא היה בטוח בכך. לדגי לא היתה,
לדבריו, ברירה. הוא שכר את שירותי •מישרד־החקירות
של קרל זינגר בחיפה, והציב מעקב אחר אשתו.
ניצה הכחישה באוזני בעלה כי היא מנהלת פרשת*
אהבים עם דאק תותח. לדבריה, קיימה איתו קישרי-
מיסחר בילבד, מאחר ששניהם עוסקים בעולם האופנה.
העובדה שביצה עוסקת באופנת־עילית לנשות הצמרת,

ואילו המלבושים הנמכרים בחנותו של תותח ברחוב
אלנבי בתל-אביב הם מן הסוג ההמוני הזול, לא הפריעה
לה להגדיר את וחסיד• עם תותח ביחסי-מיסחר טהורים.
ואומנם, לדני מעוז לא היה, לדבריו, כל קשר לעסקיה
ולכספיה של אישתו ניצה. דני גם אינו יודע לספר מניין
לניצה אוסף תכשיטי האיזמרגדים, מהגדולים בארץ, אשר
ידידותיה של ניצה טוענות כי הוא נופל בערכו רק
במעט מן האוסף המפורסם של גילה לוי־בוכמן.
במוצאי-שבת שעברה קיבל מעוז הודעה מהבלש
הפרטי מנחם גביש 23 כי אשתו נמצאת בדירה ברחוב
•מיכה בתל-אביב, יחד עם ז׳אק תותח. מעוז הזעיק ארבעה
מחבריו, ויחד עם הבלש פרצו השישה לדירה, בשעה 7.30
בערב.
בעוד ניצה טוענת כי ארבעת ה״ידידים״ היו בריונים
שכירים, הסביר דני מעוז, בשיחה עם כתב הסולם חזה,
את קשריו עם הארבעה שפרצו יחד עימו לדידה * :הראשון
הוא משה פזור, מנהל דואר־מיון בסניף הראשי
ברמת־גן. הוא חבר טוב שלי כבר 25 שנה, והיינו ביחד
בצבא. הוא פשוט בא לעזור לי. השני זה ראובן גיצי,
חבר־לנשק שאיתו הייתי בגדוד 54 בגיבעתי. השניים
האחרים הם ידידים של מזור, עובדים בדואר, שבאו
לראות את המסיבה. אלה הם עובדיה שמואלי ואברהם
ברכל.״

עוז אףמק על חבריו, שנעצרו יחד איתו .״לולא
אי) הם. הייתי הורג את תותח,״ התוודה* .הם באו כדי
למנוע־ ממני לעשות שטדות ובאמת, כאשד התנפלתי
עליו והרבצתי לו, חם החזיקו אותי. אחרת הייתי הורג
אותו.״
על טענתה של ניצה, כאילו במשך הפריצה לבית
והתיגרה עם תותח וניצח נעלמו מן הדירה גם תכשיטיה
היקרים, אומר מעוז, שגייס לעזרתו חמישה עורכי־דין
מעולים לניהול משפטיו כנגד אישתו * :לא לקחתי ממנה
את התכשיטים שלה. לא הייתי צריך לקחת אותם, כיוון
שבין כד. וכה עיקלתי לה אותם. בארנק שהיה אצלח,

״לאשתי יעו קשוים
עס קציחדשמוה,
ולכן המישמוה נגדיר

הארנק שנלחמנו עליו ובגלל מילחמה זו נפל חחלוק שלח
והיא היתה ערומה, חיה גם שעת של גבר שאני בטוח
שזה של •תותח. למרות שחייתי צריך מה שהיה בארנק,
בגלל המיבתבים של תותח שחיו בו, החזרתי אותו למיש־טרה
כדי שלא יאשימו אותי בגניבה.״
קשה לדעת, בינתיים, מה חעלו התמונות שצילם הבלש
הפרטי מנחם גביש, שהוא גם סטודנט־לארכיטקטורה
לעודמצוא. אולם את אחת התמונות הציגו עורכי־הדיז
של דני מעוז בעת מעצרו, בפני השופטת הדסה אחיטוב.
התמונה אכן הראתה את ניצח מעוז במערומיה -עם הבעת-
הפתעה על פניה, אך לדיברי עורכי-הדין ברור מן הת מונה
כי איש לא הפשיט אותה בכוח. היא פשוט היתח
עירומה.
למרות שפרץ לדירה בכוח, חיכה את תותח, תקף את
אשתו הפרטית וצילם אותה בעירום, יש לדני מעוז
טענות נגד המישטרח ונגד אשתו, ניצה. הוא טוען:
״יש כאן קשר נגדי. בדרך־כלל המישטרה משחררת בערבות
פי שעושה דבר כזה, כיוון שזה סיכסוך־פישפחתי
רגיל.
״אבל המישטרה עצרה אותי ל 48-שעות, ולא חקרה
אותי בכלל. אחר־כך הביאה אותי לפני השופטת, ודרשה
15 ימי־פעצר נוספים. אני יודע שאחד הידידים של ניצה
הוא חבר טוב של סגן מפקד מרחב תל־אביב של המיש־יטרח,
תת־גיצב משה טיומקין. אני חושב שבגלל שיש
לניצה קשר עם חמישטרה, המישטרה התעקשה לעצור
אותי, וממשיכה להתנכל לי*.

אופנת
שנת
2018 דורצח״ — או, בשמו המקורי,
רולרבול( ,העולם הזה )1991 הוא
הצצה נוספת ומהממת אחרי התפוז המכני
אל העתיד הוורוד המצפה לאנושות מעבר
לפינה. הפעם, בעוד כ* 40 שנה בלבד,
ליתר דיוק בשנת .2018 המדריכים האדיבים
(פחות או יותר) :וויליאם הארי־ג׳ואיסון,
שביים את הסרט.
סון, שכתב את הסיפור המקורי, ונורמן
שם הספורט הוא כשם הסרט. אופיו
מזכיר שילוב בין כדורגל אמריקאי, תח רות
סקטים, הוקי-קרח ומירוץ־אופנועים,

הגוף השקי ו

1אין סוף למחשוף

— את הסיגנון העתידני חשפה האופנאית,
ג׳ולי האריס, בגלימות יוון העתיקה. בהשראתן
הלבישה את דוגמניותיה. משמאל: בש
בשימלה נועזת ממשי ירוק־עז ומעליה שכמיה שקופה.

כדור הארץ מתחמם והולך, ולכן תהיינה נשות

שהם — כל אחד בפני עצמו — שעשועים
בארבאריים למדי. כדי להוסיף להם פילפל,
משחררים את השחקנים מכל צורך בחוקת-
מישחק כלשהי.
כל סרט המתרחש אי-שם, בעתיד לבוא,
מהווה אתגר לתפאורנים ולאופנאים. כיצד
יחיו היונקים הקרחים ההולכים על שתיים,
בעוד חמישים שנהן איך ייראו בתיהם,
מה יהיו פניהם של כלי־ריכבסן כיצד
ומאיזה חומר יעוצבו רהיטיהם ז ומעל ה כל׳
מה ואיד ילבשו, ומהם השיגעונות
הצפויים של צווי־האופנה הקפריזיים, שעליהם
קשה אפילו למומחים להתנבא
מראש?
בכדורצח היה הפיתרון מעשי ב החלט•
״שום כדור־בדולח אינו יכול
לנבא את אוסנת האנשים בעוד 40 שנה״,
טוענת האופנאית ג׳ולי האריס (שום קשר
נדשפחתי לשחקנית בעלת אותו שם) ,מי
שזכתה בזמנו בפרס האוסקר עבור התיל-
בושות לדארלינג, והמעצבת של אופנת
כדורצח .״למזלי, לא אולצתי להשתמש
בהגזמות מיותרות. הבמאי נורמן ג׳ואיסון
והתפאורן ג׳ון בוקס (התפאורן של אוליבר
ולורנס איש־ערב) יעצו לי לשאוף למראה
שיהלום את החברה אוהבת הנוחיות ה-
חמרנית והממוסדת של שנת .2018״
מכאן שכל מה שנותר לגברת האריס
היה, לפעול לפי ההיגיון .״בהתחשב עם
עצם העובדה שכדור־הארץ מתחמם בהדרגה,
יש להניח שאריגי העתיד, במאה

— במקום מילחמות לפו
11111
י י ^ ייי * !י קאפיטליסטית והסופר־קו
אלים־להתריד, שבו המטרה העליונה היא
שאינו מפגין תוקפנות מספקת בא ע׳

בסום עתידני העומד

להיות מ רן בארץ
מופיעות נעחת־הן וחר
שד מתר באופנה
שהומצאה עבורן ערירי
כלת ה..א 1סקו
הבאה, יהיו דקים ועדינים יותר. הנשים
ייהנו ממצב בריאותי טוב יותר׳ עורן
יהיה מטופח וגיזרתן חטובה, בעזרת שי-
טות־תזונה חדישות. מכאן, שתיכנון ביגדי־הנשים
צריך להתבסס על תכונה אחת
עיקרית: מראה נוזלי, נשפך, שקוף ודומה
ביותר לגלימות בעלות הקו הפשוט.
ביגדי הגברים שמרניים קצת יותר, אולי
משום שהגברת האריס, שלמדה את יסודות
האופנה בתקופת המילחמה העולמית בלונדון׳
יכלה באותה תקופה לצייר בעיקר
נשים, כי הגברים היו בשדה־הקרב .״עד

זת החברה המפונקת, אוהבת הנוחיות, החמרניות
של בדים נוזלים לאורך חמוקי הגוף.
1תיד יפות יותר, מטופחות יותר וחטובות יותר.

— ברברה טרנטהם, נערת־הזוהר של הגיבור העתידני,
יזנתן א /זוכה באיפור מיוחד המדגיש את עיניה בצבעים
זועקים ובוהקים, ובמחשוף המגלה את טבורה. מימין: גליסת־שימלה משיפון כסוף.

היום, קצת קשה לי לצייר גברים,״ היא
מודח ,״וכשאני מציירת אותם, התוצאה
היא קצת נשית.״ אין סכנה שהגברים
בכדורצח ייראו נשיים, אולם כדי לא
להסתכן יתר על המידה, היא הלבישה את
כולם בחליפות אפורות אחידות — כרמז
לסטנדרטיזציה — חוץ מבגדיו של קאהן
עצמו, המתהדר בבולרו ספרדי, כובע טכ־סאני(הוא
משחק בקבוצת יוסטון, טכסאס),
ומגפי-בוקרים.
את תחושת העתידנות מעניקים לסרט
אבזרים עשויים פלדה׳ תכשיטים, סיכות
ראש, וקישוטים לשמלות, כולם בצבעי ה פלדה׳
קשים, בוהקים וכסופים .״הכדור
במישחק עשוי פלדה, והחלטנו להעביר
יסוד זה גם לתילבושוח.״
למרות, ואולי משום, שזהו סרט
גברי במייוחד, ואף אחת מן הנשים
בו אינה תופסת מקום חשוב במיוחד משר
בץ הסרט באוסף של יפהפיות.
מעניין שהכוכבת הראשית בסרט, זו
הבולטת יותר מן הכוכבניות האחרות,
היא מוד אדמס, דוגמנית לשעבר, שהו פיעה
בהאיש בעל אקדח הזהב — ההר-
פתקאה האחרונה, בינתיים׳ של ג׳יימס
בונד — ואילו האופנאית האריס, זוקפת
לזכותה את התלבושות לשתיים מן ההרפתקות
הקודמות של בונד, קאזינו רויאל,
וחייה ותן למות. ומי שיודע עד כמה חשד
וו המתח המציאה החברה העתידנית, הסופר־בים
הבגדים בסרטים אלה (הרבה יותר מן חברתי מישחק
׳ניסטית בעת־ובעונה־אחת,
לפרק לגורמים את שחקני היריב. מי הסיפור) ,יכול להעריך את חשיבותה של
עונשו: מסירים מראשו את קסדת־המגן. ג׳ולי האריס בעולם־התילבושות הקולנועי.

1ן 1ן | ן 1 1 ,1 1 1 1 1בשעת ההסרטה. הווה שהפך עבר, מסביר נורמן ג׳ואיסון1 ,
י י ״ י ׳ 1 1י הבמאי, את המהלכים לשחקניו ג׳יימס קאהן (בתפקיד יונתן 1
א׳) ומוד אדמם (בתפקיד אשתו־לשעבר) .שני השחקנים הצטיינו, בעבר בתפקידים בעלי 1
השלכות אלימות: קאהן — גיבור המישחק המכור ואדמס, בהאיש בעל אקדח הזהב1 .

איווווו לטבור

במדינה
(המשך מעמוד )16
תם הבוגדנית בכלי-התיקשודת באין־
מפריע, מקופחים אבירי ארץ־ישראל תשלמה.
פתח
במיבצע איש הימין הקיצוני, נציג
ל״ע אריה שם־טוב. הוא התגפל בוועד-
המנהל של רשות־השידור על יומן השבוע
של הטלוויזיה, על כי ניתן שם לפרופסור
שלמה אבינרי, איש־מימסד מתון, להביע
את דעתו בעניין הפלסטיני. מדוע ניתן לו
לדבר בכלל ן ואם גיתן, מדוע לא הועמד
מולו איש־הימין, בעל דיעה נוגדת ז
בן־טוב לא הזכיר, ואיש לא הזכיר לו,
שבטלוויזיה מופיעים עשרות פעמים בחודש
חסידי ההתנחלות וארץ־ישראל השלמה.
לרוב אין מישהו רואה צורד להעמיד מולם,
בכל הופעה, את מתנגדי ההתנחלות.
מי כסדר 7מובן שאיש־הימין הרש מי,
נציג חרות אלי תבין, לא יכול היה
לפגר אחרי חברו ד,״ליברלי.״ הוא בחר לו
כמטרה את צוות נילווי־ראש.
שמותיהם של ארבעת כותבי התוכנית
התנוססו, בין אחרים, על עצומה שקראה
להכרה באש״ף ולהידברות עימו. זוהי דיעה
שחדלה להיות חריגה ביותר. מיגוון רחב
של אנשי-ציבור הזדהה עימד, פומבית
בכינוס המועצה הישראלית למען שלום
ישראל—פלסטין (ראה עמודים ,)12—13
וגם אישי-מימסד רבים, מאהרון יריב עד
יצחק נבון, השמיעו נוסחות שונות בכיוץ

אולם לגבי תבין יש פסול בעצם העזתו

עים את הטבת תנאיהם של השכירים.
מאכל, מפ ש. מאבק זה אינו שולי.
הוא בנפש המדינה, תרתי-משמע.
בחברה מודרנית, לשילטון בכלי־התיק-
שורת משמעות גורלית. שטיפת־המוח באד,
במקום מחנה־ד,ריכוז. התביעה לחירות זד
תיקשורת חשובה לא פחות מן התביעה
לחירות האמונה.
חירות זו נתוגח עתה בסכנה חמורה —
ובכמה מיגזרים כבר נעלמה כליל.

נצרת
כוכב אדו
מעל שדו ש ל ישוו!
איר חכינו השילמוגות
את ניצחון רק״ח
ומסרו 7ה את
בירת חגרי?
לא היה כימעט עיתון בעולם שלא הב ליט
את הידיעה: עסקן מוסלמי קומוניסטי
נבחר כראש עירו של ישוע הנוצרי.
הרקע הפיקנטי עורר הלצות אידספור.
אך בישראל לא נתקבל הדבר כהלצה. הוא
הפך נושא להתפרצות־זוטא של היסטריה:
ערביי ישראל הצטרפו לאש״ף, ד,גייס החמישי
מרים את ראשו, דרושה ״יד חזקה.״

שו־העמדה הפעיל השפעתו והפקיר
הבליו לא הועמד למישפט -למרות
שנוקרי 10ת
המדינה ומבקר
המדינה העוו נגח
האשמות חמורות
יד חם הצליחו להוציא את אדלר
/ /י מכל העניין ז״ זעק קצין־מישטרה
בניר, כאשר הגיע לידיו העתק כתב־התבי־ער,
שאותו הגישה פרקליטות המדינה נגד
שני עובדים בכירים של מישרד־ד,עבודה.
ואומנם, חומר־ד,האשמות שאספה המחלקה
הכלכלית של המישטרה הורה בבירור, כי
יש די ראיות כדי להעמיד לדין שלושה
אנשים: מנהל אגף־המדידות במישרד־העבודה,
הד״ר רון אדלר, סגנו אורי
שושני, ומנהל המחלקה לחישובים ואוטו מציה
באגף, ירחמיאל דויטשר.
אולם בעוד נגד שושני ודויטשר הוגשו
בשבוע שעבר כיתבי־אישום חמורים ביותר,
נעדר שמו של מנהלם, ד״ר אדלר,
משורת הנאשמים.
בעצם כתב־ד,תביעה יש חומר מאשים
נכבד ביותר נגד אדלר, שהוא אחד הפקי דים
הבכירים ביותר במישרד־העבודה.
חוקרי־המישטרה לא הבינו מדוע החליטה
הפרקליטות שלא להעמיד את אדלר לדין.

מנחל־אגף אדלר
אישור ב־ 700 אלף ל״י
בפרשה עוד לפני המישטרה, כותב בדו״ח
האחרון שלו דברים חריפים ביותר נגד
אד*ר, אך מבלי לנקוב בשמו, כפי שנהוג
בדו״ח מבקר המדינה תמיד.
למרות זאת, היד, מי שהבין את הרמז,
ונגד אדלר לא הוגש כתב־אישום ן ביני

וזמזר יא
אבל מה שלא היה ברור לחוקרי ה-
מישטרה, התברר לאחד הנאשמים, אורי
שושני. נודע לו כי שר־העבודה, משד,
ברעם, התערב בפרקליטות למען אדלר.
שושני הנדהם ביקש למצוא קשר אל
השר, כדי לוודא פרט זה, והשתמש אף
הוא בפרוטקציה.

תיים אף לא ננקטו נגדו כל צעדים מיש-
מעתיים או צעדי־השעייה.
כתב־האישום ודו״ח מבקר־המדינה טוענים,
כי ׳שושני ודויטשר, בעת היותם
פקידים בכירים באגף־המדידות במישרד־העבודה,
הקימו שתי חברות בתחום ההנדסה
והאוטומציה, אשר עסקו בדיוק באותן

תשובה מתחמקת
של השר

יועץ טולידאנו והשר אלץ
תבוסה ב־0׳ל67
של מישהו הקשור בטלוויזיה לחתום על
דעה פוליטית שאינה רצוייה לימין. הוא
תבע את ביטול התוכנית. מנכ״ל הרשות,
יצחק ליבני, הזכיר שהארבעה אינם כלל
עובדי־הטלוויזיה, אך הבטיח ״חקירה.״
איש לא דרש ״חקירה״ לגבי ראשי תנועת
ארץ־ישראל השלמה, השולטים בגלוי
בתוכניות שונות בטלוויזיה. התוכנית
מורשה, המשרתת באופן״ בילעדי את גוש-
אמונים, היא המיקרה הקיצוני ביותר, אך
לא היחידי.
אין מנוס מן המסקנה כי מי שדוגל ב־מילחמה,
בהתנחלות ובהפרת־חוק למען
אידיאל לאומני-קנאי הוא ״בסדר״׳ ומותר
לו להשתמש בכלי התיקשורת. ואילו מי
שדוגל בשלום, בהידברות עם היריב וב קיום
החוק הדמוקרטי ״אינו בסדר,״ ויש
להשתיקו.
חלוקה דומה קיימת בין אבירי הכלכלה
השחורה ובין פועלים ״מתפרעים,״ התוג־

אולם למהפכה שהתחוללה השבוע בנצרת
הסברים פשוטים למדי.
אשפי חלם. אילו יצאה ממשלת יש ראל
מכליה כדי להעביר את נצרת בכוח
לידי דק״ח, לא יכלה לנהוג אחרת מכפי
שנהגה בחודשים האחרונים.
הדבר התחיל בחקיקת החוק לבחירתם
האישית של ראשי־עיריות. בעת החקיקה,
לא עלה כנראה על דעת איש מאשפי-חלם,
כי המקום הראשון שבו ייושם החוק יהיה
דווקא נצרת הערבית.
החוק הבטיח יתרון אוטומטי עצום ל-
רק״ח. כי בציבור הערבי סומכים השילטו־נות
על המערך הפיאודלי-למחצה של
ראשי־חמולות, ששרד מדורות קודמים.
על־ידי שיטה מחוכמת של ״הפרד ומשול,״
שיחוד מישפחתי וחלוקודכיבודים, השאירו
השילטונות על כנו מעמד של מכובדים,
רובם טפילים בעלי מיליציות חמושות.
(חמשו בעמוד )28

^ וא שלח אל ברעם את דודו, אליעזר
1 1שושני, שהוא ידיד אישי של השר.
שושני, חבר קיבוץ יפעת, היה בין הדמו־יות
הבולטות בארץ בתקופת ערב הקמת
המדינה ובתקופת הפלמ״ח. כאחד מאנשי
ההגנה הבכירים ואחר־כך כאיש הפלמ״ח
נודע שושני, איש העלייה השנייה, כ״מצ־פונה
של ההגנה.״
ברעם מודה כי שושני ביקר אצלו ב־לישכתו
שבמגדל־ שלום בתל־אביב. לדיברי
שושני נשאל ברעם ״מדוע פעל בפרק ליטות
למניעת הגשת כתב־אישום נגד אדלר,
בעוד שלא פעל עבור השניים האח רים.״
ברעם ושושני גם־יחד מאשרים את
תשובתו המתחמקת של שר־העבודה :״לא
התערבתי בפרקליטות בעד אדלר. ביקשתי
רק שינהגו בו בזהירות.״ לדברי ברעם
היה מעצרו של אדלר גורר את התמוטטות
אגף־המדידות במישרד־העבודה, בעיקר
אחרי מעצרם של שניים מעובדיו הבכירים,
שושני ודויטשר.
בין אם היתד, שיחתו של ברעם עם
אנשי הפרקליטות כה עדינה, ובין אם
ברעם הפעיל לחץ כבד יותר, אין ספק
כי מישהו בפרקליטות המדינה הבין את
הרמז :״השר אינו רוצה שד״ר אדלר
יועמד לדין.״
שר־ד,עבודה נטל עליו סימן כפול בהת ערבותו
למען אדלר. לא זו בילבד שה*
מיש טרה מצאה מימצאים אשר, לדעתה,
די היה בהם כדי להעמיד את אדלר לדין,
אלא שגם מבקר־ד,מדינה, אשר החל חוקר

מנכ״ל גוראל
שיחה ב־ 6עיניים

עבודות שבהן עסקו השניים במישרד־העבודה.
החברות
של שושני ודויטשר, גי־אוט
ועינבר, ניגשו למכרזים שהוציא אגף־
המדידות׳ יחד עם חברה נוספת שאינה
קשורה בהן, חברת אירגון. שתי החברות
הראשונות זכו במיכרזים בסכומים של
ב־ססס 600,אלף לירות, שלא־כדין• לדיברי
התביעה לקח על עצמו מנהל־האגף, רון
אדלר, את הפיקוח על המיכרזים, כדי שלא
יתגלה מי הם מבצעי העבודה — כלומר,
שמבצעי העבודה הם עובדי־מדינה מקבלי
שכר׳ שתפקידם היה לעשותה במיסגרת
עבודתם במישרד־העבודה.
כתב־האישום מרחיק לכת עוד יותר,
וטוען בי ועדת־המיכרזים העדיפה את
חברותיהם של שני הפקידים הבכירים,
.על־פי הוראותיו והמלצותיו של אדלר, על־פני
החברה השלישית, שהתחרתה בהם.
שני הנאשמים אף השתמשו, לפי כתב־התביעה,
במחשב של פישרד־העבודה ל עבודותיהם
הפרטיות, ודיווחו כאילו עבודת
המחשב היתד. לצורך עבודה שביצע מיש־רד־העבודה
עבור מישרד־הביטחון.

עדיין לכהן בתפקידו, לפני בית־דין מיש־|
מעתי, ואם יימצא חייב, יובא לפני בית־דין ץ
רגיל. קיימים תקדימים מישפטיים רבים -
אשר אינם מאפשרים להעמיד אדם לפני
בית־מישפט רגיל, לאחר שהורשע ונענש
בבית־דין מישמעתי, כדי שלא ייישפט פע־ .

מיים על אותה עבירה.
פרקליטות המדינה אף הגדילה עשוח ,״
ולא הציבה את אדלר כעד מטעמה במישם־
טם של שושני ודויטשר. למרות שרבים
מעובדי האגף מופיעים ברשימת העדים,
לא יופיע אדלר בבית־המישפט. ההגנה
תתקשה מאד להשתמש בעדותו, כדי להוכיח
את טענות הנאשמים לצידקתם. גם
אם תחליט להזמין אותו כעד מטעמה,
אסור יהיה לה לחקור את אדלר חקירה
נגדית.

יחס של
אי פ ה-ו איפ ה
^ אילו לא די במיסתורין האופף את
^ אי־העמדתו של ד״ר אדלר לדין, התווסף
לפרשה כולה גם ההיבט הביטחוני.
בדו״ח שלו מציין מבקר המדינה :״אופי
העבודות שנמסרו חייב במייוחד סודיות
!ובדיקת מהימנות של החברות, שלהן
נמסר ביצוען• קצין־הביטחון של האגף
הודיע, כי לא נתבקש לערוך בדיקה ביט חונית
לגבי החברות, וכי לא ידוע לו אם
נערכה בדיקה כזו על־ידי גורם אחר.״
ואומנם, כאשר הוגשו כיתבי־האישום
נגד השניים, דרש שירות־הביטחון־הכללי
>שב״כ) לערוך בדיקות בטחוניות לכל
אחד מהמעורבים בפרשה — פקידי בית־המישפט,
עורכי־הדין ועוזריהם — ורק
אחרי שהחתים את כולם על התחייבות
לישמירת סודיות, איפשר להם לעיין בחומר.
נראה כי לפחות לגבי שני הנאשמים
עצמם אין בעיות ביטחוניות, למרות
שהחומר שבו עסקו הוא חופר סודי, ש
חשש
לפגיעה
ב טו ה ד־ ה מידו ת
ץ ץ ננקד חמדינח יודע לספר, בדו״ת
1*4השנתי שלו, כי בוועדת־המיכרזים
ישבו מנהל־האגף, הד״ר רון אדלר, ומנהל־המחלקה
אורי שושני, בבבודם־ובעצמם.
בשלב מסויים סירבה חברת גי־אוט לקבל
אחת העבודות, בסכום של כרבע מיליון
לירות, בטענה כי הסכום נמוך מדי. מיש־רד־העבודד.
נכנע לבסוף, שינה את תנאי
המיכרז ואישר את הסכום המבוקש על-
ידי החברה.
בהתייחסו לאחד החשבונות שהגישה
חברתם של שושני ודויטשר למשרד־העבודה,
כותב מבקר המדינה :״בסוף
מארס 1974 הגישה חברה א׳ (גי־אוט)
חשבונות עבור שני השלבים הראשונים

11\11 חד

של העבודה, בסך 120,000 לירות. חשבו נית
זו אושרה על־ידי עובד האגף, שהוא
אחד ממנהליה (אורי שושני) ,בציינו כי
הוא בדק (במיסגרת תפקידו במשרד־העבודה
כמזמין העבודה) את החומר שנת קבל,
ומצא אותו מתאים למיפרט. מנהל
באגף (רון אדלר) צירף את אישורו,
והחשבונית הועברה לתשלום.״״
מבקר המדינה מסיים את הדו״ח שלו
בציינו :״הביקורת שהתייחסה למסירת
עבודות בהיקף של כ־ססס 700,לירות לביצוע
על־ידי גורמי חוץ מסחריים, העלתה
לגבי עבודות בהיקף של כ־ססס 600,לירות
ליקויים, חמורים בדרכי מסירתן, וכן בסידרי
הפיקוח של האגף. המימצאים בדבר
הקשר של עובדים בכירים של האגף
אל החברות המיסחריות שעימן ערך האגף
חוזים לביצוע העבודות, גם מעלים חששות
של פגיעה בטוהר־המידות, מעילה באמון
וביצוע עבירות־מישמעת.״
המישטרח היתד, עדינה פחות בהגדרו*
תיד, בלפי מה שנעשה באגף המדידות.
היא האשימה את •שני הנאשמים בקבלת
דבר במירמה, על־פי עבירות מירמה,
סחיטה ועושק, וטעילה־באמון.
לאורי שושני ולירחמיאל דויטשר גירסח
השופכת על הפרשה כולד, אווי שונה לגמ רי.
בכתב־בקשה אל היועץ־המישפטי־לממשלה,
לעיכוב הליכי־הדין נגדם, שאותו
הגישו השניים באמצעות עורך־הדין דרור
מקרין, ובשיחתו של שושני עם כתב
העולם חזה, טענו, כי בתחילת 1973 הם
התפטרו ממישרד־העבודד״ והקימו את
שתי החברות הפרטיות .״לאחר זמדמה
הוצע לנו. על-ידי מנהל האגף ד״ר רון
אדלר, לבטל את ההתפטרות שלנו. ההצעה
מצידו באה לאור טענתו כי שנינו בעלי-
מיקצוע ברמה גבוהה גניסיון מעשי רב,
שאין למצוא להם תחליף בארץ וכי פריש־תגו
עלולה לפגוע קשה בייצור ובניהול
האגף העוסק גם בייצור ביטחוני בעל
חשיבות עליונה בתחומי המודיעין.
* הרועחת בסוגריים הן של הנזערכת,
ומאירות את הכתוב בדו״ח.

נמסר על־ידי מישרד־הביטחון לעבודת
המחשב של מיישרד־העבודה. שושני בן
ואילו
ה־ 39 הוא רב*סרן
דויטשר בן ד,־ 31 הוא ממלא־מקום־קצין

משה כרעם
2למישפט 1 ,בחופש
״כדי למשוך אותנו לבטל את התפטרו-
תנו, הודיע לנו ד״ר אדלר כי סיכם עם
הגורמים המוסמכים ועל דעת הממונה
עליו׳ מנכ״ל מישרד־העבודה אריה גוראל,
שישתף את החברות שלנו במיכרזים ש יוצאו
מטעם האגף•
״יש לזכור כי ההצעה הוגשה לנו על־ידי
הממונה עלינו, שהוא עובד־מדינה
בכיר, מנהל־־אגף וידיד אישי, שהיה לנו
מלוא האמת בו ולא שיערנו כי במעמדו
יפעל נגד החוק.״

ביצד ניצל
אדלר ממי שפט?
^ דלר ע צ מו סירב כליל להתייחס ל־פרשה,
בטענו :״איני מוכן להת
ראיין.״
מנכ״ל מישרד־העבודה, אריה גור־אל,
טען לגבי האשמת השניים כי ידע על
כל העניין :״זה שטויות. לא ידעתי.״
גוראל סיפר לכתב העולם הזה, כי ברגע
שנודע לו על הפרישה הוא קרא לשושני
ודויטשר, ושאל אותם אם זו אמת .״כש־הודו
בפני, ביקשתי מהם לצאת לחופשה
מייד. בשהפרשה כולה התפוצצה, השעיתי
את השניים. שושני ביקש לדבר איתי על
כל העניין בארבע־עיניים. סירבתי לו,
ודרשתי כי בפגישה יהיה נוכח גם היועץ־
המשפטי של מישרד־העבודה.״
לגבי אי־העמדתו של אדלר לדין לא ידע
גוראל את מלוא הפרטים. לדבריו :״נדמה
לי שעל־פי החלטת היועץ־המישפטי־לממ־שלה
יובא אדלר לפגי בית־דין מישמעתי.״
שר־העבודד, התייחס אף הוא לגורלו של
אדלר. לדיברי השר יועמד אדלר, המוסיף

מילבד היותם בעלי דרגות קצונה ב־צה״-ל,
משמש שושני כמרצה בטכניון ובאוניברסיטת
תל־אביב. דדטשר, שהוא
דוקטוראנט, משמש כמרצה בטכניון, ובאוניברסיטאות
בר־אילן ותל־אביב.
אץ ספק כי באגף־המדידות של משרד־העבודה
נעשו עבירות חמורות, אשר האשמים
בהן חייבים לבוא על עונשם.
אולם גם לחוקר־המישטרה וגם לשניים
שנגדם הוגש כתב־אישום, לא ברור יחס
האיפה־ואיפה הננקט נגד המעורבים בפרשה.

אכן הפעיל שר־העבודה משה ברעם
את כל כובד מישקלו למען לא יועמד
מנהל־האגף, רון אדלר, לדין, או שלאנשי
הפרקליטות -רק. נדמה היה כי כך נוהג
השר, לא ברור. ברור רק ששלושת הגור מים
הממלכתיים שעסקו בפרשה — המש־טרה
בחומר־החקירה, הפרקליטות בכתב־האישום
ומבקר־המדינה בדו״ח שלו, שול חים
אצבע מהשידה לכיוונו של מנהל-
האגף, רון אדלר, וכי אדלר לא הועמד כלל
לדיון.
העובדה ששר־העמדד, התערב, בשלב
מסויים, בתהליך החקירה וההעמדה לדין,
הביאה לכך שבעוד שני עובדי־מדינה
יושבים על ספסל הנאשמים, מוסיף שות־פם־למעשה
ומנהלם הישיר לשבת על
כיסאו באגף המדידות, כאילו הדבר אינו
נוגע לו כלל.

מסע־הניצחון: מתנחל־ סבסטיה נכנסים בשיירה חגיגית למחנה({זוס שליו שנס

ח שודי ם נבהלו

** נשי מ ש־א מונים, המאמינים ב־ניצחונם
הסופי, נדהמו. מילבד תשו קתם
העזה להצליח, יש למנהיגיהם חוש
פוליטי בריא, שאמר להם לפני ההתנחלות
כי הם ייכשלו. היה להם ברור כי הממ שלה
לא תוכל להרשות להם להישאר
בשומרון, וכל כוונתם היתד, לצעד פוליטי
הפגנתי, אשר יחזק את שורותיהם מבפנים
ויוסיף להם תמיכה מבחוץ.
כאשר נוכחו לפתע י לדעת כי ראש־הממשלה
נכנע להם, ומאפשר להם להתנחל
בשומרון, הם נדהמו. היתה זו תדהמה
מעורבת בשימחת־ניצחון, אך ללא־ספק
תדהמה.
התדהמה היתד, המאפיין של כל התגובות
לכניעתו של יצחק רבין למתנחלי סבסטיה.
היא לא היתר, נחלת המתנחלים בילבד.
היא היתד, נחלת הציבור בישראל, נחלת

אשר תהיה הממשלה חייבת להכריע הכ רעות
מהותיות בקשר לרמת־הגולן או ה גדה
המערבית?
מילבד תחושת המפולת ואיבוד הרסן,
היתד, לחברי־מיפלגתו של רבין תחושה
נוספת, לא פחות מכאיבה להם. מבלי
להיוועץ כלל במיפלגתו ועם הסיעה ב כנסת,
ובניגוד למה שהחליטו בין השאר
גם חברי מיפלגתו מקרב השרים בממשלה,
עשה יצחק רבין צעד מהותי, בהתעל מו
לחלוטין מהמוסדות השונים במיפלגה
ומאישיה — ובניגוד לדעת רבים מהם.

האישים, שהיו עד לפני כמה שנים ה בוחשים
בקלחת מאחרי הקלעים, האשפים
במיטבחים׳ הפוליטיים, דמויות מיפלגתיות
אשר בתקופתם של אשכול, ספיר וגולדה
אי־אפשר היה לנוע מבלי לקבל את הס כמתם
או לפחות להיוועץ בהם, נזכרו
לפתע בצעדים קודמים של רבין, שהתעלמו
מהמיפלגה לגמרי.
בבת־אחת פרץ הכל החוצה. מינויו של
אריק שרון כיועצו של רבין, שעליו נודע
להם רק מקריאה בעיתונים. הזמנת איש־הליכוד
עזר וייצמן לשיחות. טירפוד חוק

מאת

יוסי ינאי
המיפלגות הפוליטיות, אך בעיקר נחלת
סיעתו של יצחק רבין עצמו, המערך.
לפתע התברר לבוחריו של יצחק רבין
מקרב חברי־הכנסת ועסקני־המערך כי הוא
איבד את השליטה על ההתרחשויות. היה
ברור להם כי הממשלה, שבראשה הוא
עומד, נכנעה לגוף פוליטי כימעט זר,
לא מפגי שלפתע שוכנע יצחק רבין ב־צידקת
גוש־אמונים, אלא מתוך חולשה.
לפני חבריו השרים, אנשי.מיפלגתו ו־ממליכיו
של יצחק רבין, עמדה בכל תוקפה
השאלה: האם יצליח רבין לעמוד בפני
המשברים המאיימים על המדיניות היש ראלית
בעתיד, ואם לא יתקפל מול לחץ
מאורגן, שיהיה בוודאי חזק פי־כמה, כ

הקונסולידציה של חובות המיפלגה, שהיה
צריך להציל את מיפלגת־העבודה משואה
כספית. הזילזול בסיעת המערך בכנסת.
ההתייחסות בביטול אל מזכיר־המיפלגה,
מאיר זרמי. ומה שכאב יותר מכל: ההתעלמות
המוחלטת לגמרי מקיומה של
מפא״י־לשעבר ומקיומו של הגוש, שלא
מזמן היה כל־יכול.
כשם שאדם המרגיש שקיצו קרב ואוזר
כוחות על־אנושיים כדי להציל את עצמו,
כך נהגה גם מפא״י הוותיקה .,זקני־העס־קונה,
מעודדים על־ידי מיספר צעירים ה מרגישים
עצמם נדחקים על־ידי רבין
לשוליים יחד עם שבעת חברי־הכנסת של
מפ״ם, אשר כניעת הממשלה בסבסטיה
העמידה את השתתפותם בממשלה באור
נלעג, החליטו לאותת אזהרה לעברו של
ראש־הממשלה.
הדרך שנבחרה היתה פשוטה .,חברי־הכנסת
צבי גרשוני, אברהם זילברברג ו יוסי
שריד ממיפלגת־ה,עבודה, יחד עס דוב
זכין וחייקה גרוסמן ממפ״ם, דרשו כי
ישיבת סיעת המערך בכנסת, שנערכה
ביום השלישי האחרון, תוקדש לנושא ההסכם
עם מתנחלי סבסטיה.

איו

יצחק ובין: ההימור בהתפטרות הצליח
תחליף לרבי(

£4מתנגדי דרכד המיפלגתית של רבין
/היתד, מטרה אחת בילבד: להעמיד
את ראש־הממשלה על מקומו ולתת לו
להבין כל בלעדיהם הוא יפול. לכל אחד
מהמשתתפים היתד, מטרה נוספת: לבצר
את מעמדו, לסלול דרכים פוליטיות אישיות
אלטרנטיביות לעצמו, לגמור חשבו נות
אישיים עם יריבים ולהופיע, אחרי
תקופה ארוכה של כניעה למישמעת ח־מיפלגתית,
כבעלי דיעה עצמאית.

אנ שי דיין תו מ כי םברבץ

^ זר מי פיז ר את ההפ גנ ה

רבץ אירגן מרד נגד המורדים ^!בו־־לב רוצה להיות שר־הביטחון ^
צדוק הסתלק לחו־־ל £ו זילברברג הכריח את אוזן להצטרף למרד

הגבול בין היונים והגיגים בהצגה הגדולה,
שנערכה ביום השלישי האחרון,
ניטשטש כלשהו, החלוקה בין החטיבות
השונות, שמהם מורכבת מיפלגת־ר,עבודה,
ניטשטשה כימעט לגמרי. היריבויות היש נות
בוטלו, וקואליציות פנימיות חדשות
קמו, שכל אחת מוזרה מרעותה.
לפתע מצאו עצמם אנשי רפ״י, ובראשם
מרדכי בן־פורת, תומכים נלהבים בראש־הממשלה.
לפתע מצאו עצמם היונים ה מובהקות
של המערך, אלא שבחרו ברבין
כשליח היונים לתפקיד ראש־הממשלה,
ניצבים נגדו בתרי־אף. לפתע נתפסו היריבים
לשעבר, יצחק רבין ושימעון פרם,
כשהם עומדים שכם אל שכם ובולמים מה לומות
הניתכות עליהם מכל עבר. לפתע
נתגלו שריו של יצחק רבין כקבוצה של
אילמים, שאינם מוכנים לצאת להגנת
ראש־הממשלה שלהם, בעת שהוא היה
זקוק לה יותר מכל. לפתע נתגלה סגן
ראש־הממשלה כעומד בראש מתנגדי
ראש־הממשלה.
אך נראה כי משהו בכל־זאת חורק ב מכונה
של הגוש במפא״י, מכונה אשר
היתה משומנת להפליא וידעה להעריך
בכל מאבק, בסבירות נמוכה מאד של שגי אות,
את כוחה האמיתי. הפעם היתר. ה טעות
כימעט הרת־אסון. בעוד מארגני
המרד נגד רבין העריכו כי כוחם מספיק
כדי לשלוח לעברו אזהרה משמעותית,
נדמה היה לפתע כי כוחם כה גדול, עד
שרבין עלול ליפול בכל רגע.
יצחק רבין עצמו, שישב משך כל ה ישיבה
שפוף וחיוור, עשה צעד שכימעט
אינו מוכר בחוקי־המישחק של המתמרדים
נגדו, אשפי התככנות המיפלגתית. הוא
זרק לעברם כפפה שאיש מהם לא הרים,
וכולם ניסו לדחוף אותה ברגליהם אל
מתחת לשולחן, כדי להסתירה.
רבין טען דבר פשוט :״הסיעה יכולה
להצביע. אם הסיעה לא תתן גיבוי ל החלטתי
בעניין סבסטיה, אני אתפטר.״
צבי גרשוני ואברהם זילברברג השתתקו.
יוסי שריד השפיל ראשו לריצפה. דב זכין
נאלם דום, וחייקה גרוסמן מיהרה לומר :
״לא התכוונו שזה יגיע עד־כדי־כך.״
משה ורטמן, יושב־ראש הסיעה, שניהל
את הישיבה, איבד את עשתונותיו. מזכיר
המיפלגה מאיר זרמי, אשר היה שותף פעיל
בהכנת המרידה, מיהר לתפוס את שרביט
היושב־ראש ואמר :״חבר׳ה, שמענו מה
שכל אחד אמר. עכשיו לא מצביעים, עכ שיו
מתפזרים.״
למרות שלא היתד, לו סמכות לנעול את
הישיבה, קמו כולם ממקומם ועזבו את
החדר, כמו משתתפים בהפגנה מאורגנת
מראש, שקיבלו הנחייה לפזר את ההפגנה.
כבר למחרת בבוקר החלה חשיבה־מחדש
אצל משתתפי הישיבה ומלבי המרידה.
שתי האלטרנטיבות שנתן, להם רבין גם־
יחד לא עלו בקנה אחד עם שאיפותיהם.
הם לא הסכימו לאשר את הסכם־הפשרה
של רביו עם המתנחלים, ומאידך לא
הסכימו לפי־שעה להתפטרותו.
כל אחד מהם ערך לעצמו חשבון־נפש
מחודש, שתוצאתו אצל רובם היתד, נסיגה
מהעמדה הנוקשה כלפי ראש־הממשלה, ו־הדלפת
הבהרות לעיתונות מהסוג של :
״אני בעצם לא הייתי נגד.״
למרות שמייד אחרי הישיבה היו שדאגו
להדליף לעיתונים שמות של יורשים אפ שריים
לרבין, ברור היה לכולם כי בינתיים
אין אף דמות אחת שתוכל לרשת את
מקומו כראש־ממשלה ולזכות בגיבוי מ אחת
הקבוצות או אחד הגושים הפוליטיים
הפנים־מיפלגתיים בתוך המערך.
מעיך הגיצים

* * עניין לראות את עמדתו של כל
אחד מהשרים וחברי־הכנסת של ה מערך
בישיבת הסיעה ובפגישות והשיחות
שנערכו אחריה.
העמדות מתחלקות לשלוש: תומכי
רבין, מתנגדי רבין והיושבים על הגדר,
הממתינים לראות מה תהיה תוצאת ה מאבק,
כדי להצטרף למנצחים.

תומכי רכין:
ראש־עיריית חיפה יום!? אלמוגי הוא
מתומכיו הנלהבים של ובין, בעיקר משום
שערב־ד,בחירות ליושב־ראש הסוכנות ה יהודית
אין הוא יכול לצאת נגדו. אלמוגי
אף הגדיל לעשות, וכינס ביום הראשון
האחרון את לישכת מיפלגת־העבודה ב־חיפה,
העביר בה החלטה התומכת בראש־הממשלה
והיקנה לו בכך שלושה קולות
בטוחים: אלמוגי עצמו, ח״כ משה שחל
וח״כ משה ורטמן.
הנואמת הנרגשת ביותר מתומכי רבין
בישיבת הסיעה היתד, ח״כ שושנה
ארכלי־אלמוזלינו, מאחדות-ד,עבודה.
ארבלי, שהיא סופר־נץ, ושלא חסכה את
שבט לשונה מרבין כאשר הוא תמך בעמ דות
יוניות, פנתה אל חברי־הסיעה כאם
המטיפה מוסר לילדיה על שפגעו באבא.
למרות שהוא תקף את רבין לפני ישיבת
הממשלה על ההסכם שאותו ערך עם ה מתנחלים,
אין ספק שהשר המחזיק בתפ־

המרידה נגד רביו נפלה לרבינוביץ כ־מתת־שמיים.
רבינוביץ,שתק משך ישיבת
הסיעה, שתיקה רועמת, אולם יומיים אחר-
כך, בנאום פומבי, הביע תמיכה, בראש־הממשלה.
שר־האוצר נתן לרבין להבין כי
ראש־ד,ממשלה תלוי בו ואולי אף יכניס
אותו, כאות תודה, לצמרת הנשיאותית,
שאותה יצר ראש־הממשלה בתקופה ה אחרונה.
שני
חברי־כנסת נוספים בעד ראש־מממשלה.
האחד הוא סגן־שר־החקלאות,
השייך הדרוזי ג׳אכר מועדי, שאותו
רומם רבין מעל לחברי־הכנסת הערביים
האחרים והעניק לו מישרת סגן־שר, ו האחר
הוא יעקב פראנק, חבר־הכנסת
החדש, איש הגוש, שהודיע כי יהיה נאמן
ראש־ד,ממשלה. ח״ב ארי אנקוריון, ה נחשב
כיונה מתונה, הצהיר אף הוא אמו נים
לרבין, כאשר תפס אותו בדש־מעילו
עם סיום ישיבת הסיעה.
הפתעה גדולה היא תמיכת יושב־ראש

הוזכרו כיורשו של רבין, כמו שימעון פרס,
חיים צדוק, יוסף אלמוגי ואבא אבן. ה הדלפות
המכוונות לעיתונות על היורש
באו מחוגי אבן, וציינו שמות אחרים רק
בפעולת־הסחה, כדי שהכעס לא יכוון כלפי
אבן בילבד.
לאלון היה חשבון נוסף, והוא החשבון
הפנים־סיעתי. כוחו של אלון בתוך יאה־דות־העבודה
הפך מזמן פיקציה. יריבו,
גלילי, הצליח לארגן סביבו את מרבית
חברי־הכנסת בסיעה זו. בישיבת הממשלה,
שנערכה בנושא ההתנחלות, הציע אלון
להקים ועדה להתנחלות, בעוד שידע שגלילי
עומד בראש ועדת־שרים שזה תפקידה.
אין ספק כי הצעתו זו של אלון,
שמגמתה היתה להביע אי־אמון בגלילי,
החריפה את היחסים ביניהם.
לכל אחד משלושת המארגנים של ישי בת
הסיעה _ יוסי שריד, צבי גרשוני
ואברהם זילברברג -יש נימוקים
משלו ליציאה נגד ראש־הממשלה.

גאל אלון וחיים צדוק: מי יטבע ומי יצוו למעלה?
קיד יושב־ראש ועדת־השרים לענייני הת נחלות,
ישראל גלילי, תומך ברבין.
דיעותיו הניציות של גלילי, ותמיכתו ה מוחלטת
ברבין בענייו סבסטיה, גרמו לכך
שהוא יוכל להרשות לעצמו לצאת נגד
ההסכם בנימוקים של ״הפרת חוק״ של
המתנחלים.
סביב הדגל הניצי של גלילי התקבצו
מרבית חברי־הכנסת של אחדות־העבודה,
כמו איש־דימונה יעקב (״ז׳אק״) אמיר,
אברהם גיבלבר, הנאמן באופן אישי
לגלילי, ומשה כרמל. להתייצבות גלילי
ותומכיו עם ראש־הממשלה יש גם תמריץ
במערכה הפנימית באחדות־העבודה של
גלילי נגד אלון. בעוד אלון עושה מדי
פעם גיחות לעבר התפקיד של מנהיג
היונים, הפכו גלילי ותומכיו הגוש הניצי
ביותר במיפלגת־העבודה.
קואליציה מעוררת־גיחוך ממש קיימת
בין רביו ואנשי רפ״י. מרדכי בן־פודת
היה במשך כל תקופת־כהונתו של רבין
כראש־ממשלה, האופוזיציה היחידה מולו
בסיעה. עתה מתייצב בן־פורת, יחד עם
שאר חברי רפ״י -מטילדה גז, דויד
קורן ועמוס הדר -לימיו ראש-
הממשלה, ונגד היונים, שנואי־נפשם.
תמיכה בלתי־צפוייה היא גם זו של
שר־האוצר, יהושע רבינוביץ, ברבין.
רבינוביץ הצהיר על עצמו מיספר פעמים
כעל יונה, ובמשך שנים ארוכות היה
מדוברי הגוש וממנהיגיו. יחסיו עם רבין
היו בחודשים האחרונים מעורערים, ורבים
ניבאו כי קרובה הדחתו של רבינוביץ.

ועדת־הכספים של הכנסת, ח״כ ישראל
קרגמן, בראש־הממשלה. קרגמן ידוע כ יונה,
אך הודיע מייד כי הוא תומך בראש־הממשלה,
ונימוקו עימו :״אם גרשוני
הוא נגד ראש־הממשלה, אני בעד.״ ה יריבות
האישית המגוחכת בין שני חברי־כנסת
אלה שירתה הפעם את רבין.

היונים
** תנגדי רבץ :
במשך השבוע, לאחר ישיבת הסיעה,
חל כירסום־ענק במחנה מתנגדי רבין. אי שים
רבים שיצאו נגדו בגלוי, נבהלו מ־עוצמת
צעדם זה והחלו נסוגים, תוך שהם
מגמגמים הסברים והתנצלויות.
מי שהעמיד עצמו בראש מחנה המתנג דים
היה סגן ראש־הממשלה ושר־החוץ,
יגאל אלץ. אולם כבר כעבור ימים
מיספר הסביר אלון כי כוונת דבריו לא
היתד, אל רבין, אלא לשימעון פרס. כיום
ברור לכל שפרס לא עמד מאחרי ההסכם
עם מתנחלי סבסטיה, ואפילו לא ידע עליו.
אולם זה לא הפריע לאלון לסגת מהתקפתו
על ראש־הממשלה בישיבת הסיעה ולתלות
את האשמה בפרס.
מה שקרה ביום השלישי שעבר עם יגאל
אלון ברור למדי. אלון גילה לפתע כי
התגבש גוש יוני גדול ומאורגן, והוא
היה מוכרח לקפוץ על העגלה כדי לעמוד
בראשו. אלון היה אף אחד השמות ש
שריד
יודע שאם רבין יעמוד בראש
הרשימה לכנסת הבאה, ואף ירכיב אותה,
יהיה שריד בחוץ. מאז נפטר ספיר, אין
לשריד כל מאחז במיפלגת־העבודה.
גרשוני הוא מאנשי־הגוש הוותיקים, ו נחשב
כנציג איחוד־הקבוצות־והקיבוצים
במפא״י. מזה חודשים רבים מתרעם גר שוני
על כי ראש־הממשלה מזניח את
המיפלגה, ואינו מתייעץ איתה או מתחשב
בדעתה.
אולם כבר אחרי ישיבת הסיעה החל
רבין נוקט צעדים נגד גרשוני. הוא זימן
אליו את דב צמיר, איש האיחוד וידידו
האישי של רבין, והטיל עליו משימה :
לתקוע טריז בין האיחוד לבין גרשוני.
אברהם זילברברג נחשב כאחד מחברי־הכנסת
הפיקחים של מפא״י, וגם הוא
נמנה עם עמודי־התווך של הגוש. זילבר־ברג
נעלב על שראש־הממשלה לא בא
לבקרו בבית־החולים, שם אושפז לפני
מיספר חודשים, וטענותיו הענייניות נגד
ראש־הממשלה דומות לאלה של גרשוני.
זילברברג, איש תנועת־המושבים, הצליח
לרתום לקבוצה המתמרדת את שר־החקלאות
אהרון אוזן, כשהוא מאיים עליו ש־תנועת־המושבים
תסיר את תמיכתה בו.
תופעה מעניינת היא שני חברי־הכנסת
הערביים, חמד אבן־רביע ופייף־אל־דין
אל־זועכי. אבדרביע גינה את רבין
על ההסכם בסבסטיה. בעקבות מפלת המערך
בנצרת זקף אבו־רביע את ראשו והחל,
לראשונה מאז נכנס לכנסת, משתתף ב־
(המשך בעמוד )30

במדינה

חיסול מדאי סוג ב

מ כי ר ה מיו חד ת
במחירי מוזד• במזומן כדכד

בין ה שעות 92.00־16.00
במות מוגברת שד

* תנורי אפיה ובישול
* מכונות כביסה
* מקררים
פגישת חצוניות קרות בהובדה
ובנמד.
רכל המוארים אחריות רגילה.
המכירה תחל ב־14.12.75
ותסתיים כ־31.12.75

( אספקה מידי ת )

(המשך מעמוד )24
הצרה חיא ששימח זו מונעת מראש
את איחוד כל משרתי-השילטון סביב
מועמד בכיר אחד — בסי שמחייב החוק
החדש. מערך מגוחך של רשימות כיתתיות-
עדתיות התייצב מול רשימה קומוניסטית-
לאומנית אחת.
לשיא הגיחוך הגיעו משרתי־השילטונות
כאשר הציבו שתי רשימות ערביות מטעם
המפד״ל — מיסלגה יהודית־דתית־לאומנית-
קנאית שבל חסידיה הערביים מוכתמים
מראש כמלחכי־סינכה שוחרי־חטבות.
ייהוד הגליד. כאשר התקרב מועד-
הבחירות, עשו חכמי־חלם מעשה שני, ש־כימעט
לא־ייאמן. הם הודיעו על תוכנית
גדולה חדשה ל״ייהוד הגליל״ — הפעם,
באיצטלה של ״איכלום הגליל.״
בנצרת נתקבלו ידיעות־אזעקה על ה כוונה
להפקיע שטחים נרחבים ש> אדמה
ערבית, כמו בימי ראשית־המדינה, כאשר
הופקע חלק עצום מאדמת ערביי־ישראל
בעזרת חוקי-חמס שונים.
הידיעות הנכונות, בתוספת השמועות
שרדפו זו את זו, סיפקו למערכת־רק״ח את
המתח הדרוש. אין נקודה רגישה יותר

שילטון. אחדים מהם׳ כמו שריהעבודה
משה ברעם, דיברו אל הערבים בצורה
גסה ומשפילה, בלשון איומים, וכך הוסיפו
מאות קולות נוספים לרק״ח. אולם תוצאה
זו לא יכלה לטשטש את העובדה החמורה
עצמה.
פקיד ממשלתי בביר, יועצו של ראש-
הממשלה לעניינים ערביים׳ שמואל טולי-
דאנו, התערב פומבית במערכת־הבחירות.
אחרי תבוסת שולחיו, הוא ניראה בטלוויזיה
במיפקדת־הבחירות של המערך, כש הוא
מתנהג שם כבעל־בית. בשידור הוא
גם הציג את התבוסה כמפלת השילטונות
— זיהוי של הממשלה עם מיפלגות־השילטון,
המתאים למדינה טוטאליטרית.
להתפטר? חלילח! בצד עובדות
חמורות אלה, היו גם קוריוזים משעשעים.
המשעשעת ביותר היתה התופעה, שבבר
הפכה נוהג קבוע בישראל. אחרי שהתבוסה
המוחצת כבר הפכה עובדה קיימת, עם
הצבעת ^ 67 מכני נצרת עבור רק״ח,
נסתבר כי לכל אחד מן האחראים יש אליבי
מוכן מראש.
הדבר הזכיר את מיצעד-האלוסים אחרי
מחדל יום-הכים ורים. בזה אחר זה הופיעו

למה? אנחנו חדשים ולפחות בגלל זה אנחנו חיבים להיות טובים.

929 1990

$17061,ז 277 81661<6

המודעה של ״גולדה״
תל־אביב הקטנה בווילג׳
בנשמה הערבית מאשר הדבקות באדמה.
אי־אפשר היה להעלות על הדעת עניין
אידיאלי מזה לניהול מערכה של רק״ח
בנצרת, בירת הגליל.
חלק ונחלה. אולם מתחת לאירועים
אקטואליים אלה, פועלות סיבות עמוקות
וארוכות־טווח יותר.
משך דור שלם ניתן לערביי ישראל
להרגיש שהם — במיקרה הטוב ביותר —
אזרחים מדרגה בי. אין להם חלק ונחלה
במדינה היהודית.
הדבר התבטא בתחום הממלכתי: קיום
מימשל צבאי מייוחד שחל עליהם במשך
17 שנים! קיום מחלקה מייוחדת ״לעניי נים
ערביים״ במישרד״ראש-הממשלח, ה מחווה
ממשלה נפרדת לציבור הערבי1
אי-שילובם של ערבים בממשלה ובטישר-
דיה ועוד ועוד.
במישור החברתי בא הדבר לידי גילוי
יומיומי משפיל: אי-חנבונות להשכיר חדרים
לעובדים ערביים בערים היהודיות;
האבטלה הגלוייה והסמוייד, של האינטלי גנציה
הערבית; החיפושים המשפילים
אצל ערבים, במכוניות ובאוטובוסים, ב-
מיסגרת המילחמה בפעילות הפידאיון ;
קטטות והתנפלויות׳ מדי-פעם, כשמתלהטות
הרוחות.
הדור הקשיש של ערביי ישראל היה
מוכן, בלית־ברירה, להשלים עם מצב זה.
אך בינתיים קם דור חדש, בוטח בעצמו,
שזכה בהשכלה גבוהה יותר, והשואב עי דוד
וגאווה מהצלחות הפלסטינים בזירה
העולמית.
לדור זה אין ביטוי פוליטי, מילבד
רק״ח. כל הנסיונות להקים מיפלגה ערבית
נפרדת נשברו בכוח על-ידי המיש-
טרה, שירותי-הביטחון ובתי־המישפט. גם
מי שרחוק מקומוניזם כרחוק מיזרח מ מערב,
נאלץ להצטרף לרק״ח, אם ברצונו
לפעול במיסגרת ערבית-לאומית ולמחות
נגד מצב הערבים בישראל.
פקיד בכיר. הנחמה היחידה לשילטון
היתה שניצחון רק״ח בנצרת מספק ל תעמולה
הישראלית בעולם נושא חיובי:
הוא מוכיח את קיומה של דמוקרטיה שלמה
בישראל.
אולם גם טענה זו שדופה. כי בנצרת
אירעו דברים שלא ייתכנו בציבור היהודי
בישראל, או במדינה דמוקרטית בעולם.
חברי-ממשלה התערבו בגלוי במערכת-
הבחירות, לא כראשי־מיפלגה אלא כאנשי-

כל האחראים, מאותו יועץ של ראש-המנד
שלה ועד לראש המחלקה במיפלגת-
העבודה, והוכיחו בכתובים כי הם הז הירו
בפני השואה, ניבאו אותה מראש,
ידעו את הבאות, וראו את הנולד. אולם
בל המלצותיהם נידחו, ולכן רובצת ה אשמה
על מישהו אחר.
איש מהם לא ענה על השאלה המתבקשת:
אם נידחו המלצותיהם והם ראו
את השואה המתקרבת, מדוע לא התפטרו
בעוד־מועד ז
גם השבוע לא התפטר איש. כמובן.

ישראלים בחדיל
עו 1ט ר עיבר* בניו ,־*ורק
אורות־גיאץ בעברית
קוראים לישר*לי 8וליוררים
חמבקשים בידור ציוני
בניו״יורק
גולדה היתד. עד לשני כשנתיים ראש
ממשלת-ישראל. היום גולדה היא מועדון-
לילה בווילג׳ בניו־יורק.
התוספת החדשה לבידור הישראלי המ קורי
היא ״בית־שעשועים״ ,כדיברי בע-
עליו במודעות שחולקו בעיברית צחה
ברחובות העיר. תוכנית הבידור :״תל־אביב
הקטנה״ עם חנן גולדבלאט, מבעלי
המקום, תובל פטר. שהיה האקורדיוניסט
של להקת הנח״ל ובצל ירוק, ואיתם: עלי זה
יצחקי וגדי אילון.
אחת ממטרות הציונות בתחילת שנות
המאה היתה, ששוטר עיברי יכוון את
התנועה בארץ הקודש. עכשיו מבטיחים
בעלי גולדה שוב אפשר לראות את
השוטר העיברי הראשון בתפקיד קרבי
ברחוב הרצל, מטון את תנועת הדילי-
ג׳גסים שיהיה בסדר.״
עשרות אלפי הישראלים, המציפים את
העיר היהודית הגדולה ביותר בעולם, הם
צרכנים גדולים של מזון ובידור מהמולדת
הישנה שלהם, ישראל: בשבועות
האחרונים נוספה מיסעדת נתניה, בשדרה
השמינית, לשורת המיסעדות הישראליות
המפרסמות את קיומן באותיוודניאוו עיב-
דיות.
עוד מעט יהיה דרוש שוטר עיברי פדי
לכוון את תנועת הישראלים בניו־יורק.
העולם הז ה 1996

ספורט

מאמנה חסר־ד,אונים .״כעת צריכים להתחיל
מחדש, ולמצוא ילדה אחרת.״
ההורים, מצידם, אומרים בחיוך :״או רית
תמשיך לקפוץ ולרוץ, אבל הפעם היא
תעשה זאת בצד,״ל, בלי מדליות זהב.״

כדורסל
ה לי ל ה שבז הי צג

טניס־שולחן

ה בו ע ל במערומיו

ל א?ידרוך 3מ?ו ם1

״אין מה לדבר, מכבי טובה יותר!״
קריאה זו, שליוותה את מהלו מישחק
הדרבי התל־אביבי בכדורסל שנערך ביום
השני בערב, השבוע, נתנה ביטוי חולם
לתבוסה המוחצת שהנחילה מכבי ליריבתה
הפועל בהפרש של 44 נקודות —
! 76:119
מישחק חתול־ועכבר התנהל בהיכל-
הספורט, במישחק שהיה אמור להיות
רווודמתח ורב־תהפוכוית. עשרת אלפים הצופים
שנדחסו בתוך ההיכל, באו על
סיפוקם למראה התצוגה החד־צדדית של
הקבוצה המכבית, שפעלה כמכונה משומנת
להפליא. המכבים שמו ללעג את בארי ליי-
בוביץ וחבריו. שחקני הפועל פיגרו כבר
מתחילת המישחק בהפרש ניכר, דבר שהיה
בעוכריהם לאורך המישחק כולו.
״זה היום שלנו!״ צעקו כדורסלני ה ספסל
המכבי המאושרים. מכבי תל־אביב,
שהשיגה במישחק זה שיא של 6570 קלי-
עות־שדה, פתחה אותו בבליץ של סלים.
קבוצת הפועל נראתה המומה, ונתגלתה
כשבר־כלי. על מטח הסלים שניתך על
סל הפועל ניצחו לו סילבר, שקלע 28 גקו־דות,
ברודי 20 נקודות, ומיכה שוורץ 19
נקודות.
מנדב קאריקטורה ! בחדו״ההלבשה
של הקבוצה המכבית׳ לאחר סיום המישחק,
דיברו על חינגה. ההערות העוקצניות המסורתיות,
שהן חלק בלתי־נפרד מאופיו
של הדרבי, נשמעו גם הפעם :״שצעיר כמו
ערן ארד קולע 16 נקודות לסל הפועל, זו
ממש קאריקטורה,״ אמר בלעג אחד מחברי
הנהלת מכבי, ומייד המשיך :״פעם אחת
סתמנו להם את הפה. שיילכו עכשיו לחפש
עוד אמריקאים !״
״זח שהפועל היה חלש, זה משהו אחר.
אבל אנחנו היינו טובים בהרבה,״ ניסח
לנתח מוטי ארואסטי את המאבק החד־צדדי
שהתנהל בהיכל. עורך־הדין שמעון מיז-
דחי, המכהן כיו״ר מחלקת הכדורסל של
האגודה המכבית, ולפי הופעתו המהודרת
ניראה כחתן הניצחון, נשמע מרוצה. העסקנים
שהקיפוהו טפחו על שיכמו , :שמ עון,
העיקר שיהיה לנו שקט עד הדרבי
הבא.״
הציפייה לדרבי מתוח והפכפך, דרבי
כבשנים עברו, התנפצה לרסיסים. המאמן
חזן שגה קשות, כאשר החליט לנהל מישחק

אורית אכרמוכיץ׳(במרכז) כאלופת־אסיה בקסיצה־לגוכה
״רגליים כאלה לא ראה מימיו״
בתום המישחק המתינו אוהדי הקבוצה
המכבית לכוכביהם. האוהדים ניסו לשאת
את לו סילבר הענק ( 2.06מ׳) על כיתפיהם,
אבל מפאת גודלו ומישקלו לא הצליחו.
״אני לא מבין מה, רוצים ממני,״ מילמל
באנגלית הענק האמריקאי-יהודי. הכוכב ה אמריקאי
שחבק את נערתו, שנראתה מולו
שברירית וננסית, נבלע בתוך אחת המכו ניות,
לאחר שגשם החל מטפטף.
אך האוהדים עדיין לא סיימו בזאת את
מלאכתם. אחד מהם אירגן שירה בציבור
והכל פצחו בשיר, כשכדורסלני הפועל המובסים
יוצאים מחדר־ההלבשה בזה אחר
זה :״אין מה לדבר, מכבי טובה בהרבה...
יותר !״

אתלטיקה
ה סו ס נג מרלזערת ־ הז ה ב
מעטה של סודיות אפף את ההתאחדות
לספורט במחצית השנה האחרונה, בקשר
לפרישתה של האתלטית הישראלית המחוננת,
אורית אברמוביץ, המחזיקה בתואר
אלופת-אסיה בקפיצה־לגובה. ביום השישי
האחרון, כשהוצגה תוכגית־הטלוויזיה מהר
יותר, גבוה יותר, הזק יותר, שבמהלכה
הוצגו אימוניה ותחרויותיה של האתלטית
הצעירה בת ה־ , 18 שאלו לפתע הכל:
לאן נעלמה אורית אברמוביץ ז את התשו בה
על כך ניסה למצוא צבי הראל, כתב־הספורט
של העולם הזה, שנפגש עם
הוריה של אורית.
״לאורית נגמר חסום,״ אומדת האם,

לו סילכר (במרכז) וברט ססייט
מכונה משומנת היטב
מאופק ואיטי מתחילת המישחק. עמיתו,
האמריקאי פרד דווילי, העלה את המוניטין
שלו לאחר הניצחון המוחץ על היריבה העירונית.
צעקותיו :״פאסט ! פאסט! (מהר!
מהר!)״ נשמעו ביציעים, ואחרי כל סל ש קלעו
שחקניו, היה קופץ כמו לאחר ניצ חת
דרמאתי .״הפועל איכזב, אבל אנחנו
טובים יותר,״ ניסה להסביר המאמן באנגלית
מצטנעית.
העולם הזה 1998

לאה אברמוביץ .״אומנם עכשיו היא בצבא,
אך פרישתה היתר, כבר בקיץ שעבר,
כשהתכוננה לבחינות־הבגרות. אנחנו, ה הורים,
צריכים לכבד את רצונה. היא רצתה
להיות מדריכה לידיעודהארץ, והיא גם הס כימה
לעבור קורם טרום־צבאי בנושא ידיעת
הארץ בביודספר שדה, נוסף לשנתיים
של שירות בצה״ל.״
בחזרה לאהבה הראשוגה. אורית

אברמוביץ, המחזיקה בשיא האסיאני בקפיצה
לגובה — העומד על 1.78מ׳ —
החליטה לחזור לאהבתה הראשונה, הטיולים
בחיק־הטבע .״לאמיתו של דבר,״ מגלה
האב, מנחם אברמוביץ׳ ״קיבלה אורית את
הניתור והרגליים החזקות כתוצאה ממסעות
וטיולים שערכה אתי עוד מגיל רך. הטיולים
בהרים חישלו את נתוניה הגופניים.״
ההורים, לאה ומנחם אברמוביץ, לא
נשמעים נדהמים מצעדה של אורית .״ל קורס
שהיא עומדת לסיים״ סיפרו ,״הגיעו
100 מועמדות שמתוכן בחרו בשתיים. עוד
לפגי תחילת הקורס, מייד אחרי בחינות-
הבגרות אמרו לאורית בצורה חד־משמעית:
אתלטית, או מדריכת-טיולים בצה״ל. אורית
העדיפה את האפשרות השנייה.״
לאורית אברמוביץ בת ה־ 18 ניבאו עתיד
מזהיר בענף הקפיצה־לגובה :״אורית היא
פוטנציאל לא-נורמאלי בקנר־מידה בינלאומי,״
אומר בנחת מאמנה האישי, שורה
רפפורט, מומחה־הקפיצות של האתלטיקה
הישראלית .״אם אורית לא׳ היתד, פורשת,
והיתה מתאמנת באינטנסיביות עד אולימ פיאדת
מונטריאול, אני מעריך שהיתר,
מגיעה להישג של 1.85מ׳ ,שהיה מציג
אותה בין שש־שבע המעולות בעולם. ל אורית
יש תכונה דומה לזו של אסתר
שחמורוב: שתיהן יודעות להתעלות על
עצמן בתחרויות בינלאומיות.״
נתונים נדירים. בכיתה ר, כשמלאו
לאורית אחת־עשרה שנים, קיבל לידיו המאמן
שורה רפפורם את אורית הקטנה
וד,מחוננת. במבט לאחור, מנסים ההורים
לשחזר את פגישתה של אורית עם המאמן
שן רה רפפורט :״לאורית היה מורה ל-
חינוך־גופני שנידנד לנו כל הזמן, של-
בתנו יש נתונים נדירים והיא חייבת להי כנס
למיסגרת של אימונים. המורה ציין,
שרגליים כמו לאורית הוא לא ראה מימיו.״
״כשאורית החלה להתאמן, עוד בכיתה ר,
ראיתי מייד שהיא ילדה מייוחדת־במינר״״
נזכר המאמן. ואכן, דיברי ההורים התגשמו.
אורית החלה שוברת שיאים אישיים, אר ציים
ובינלאומיים. בכיתה ז׳ ניתרה אורית
לגובה של 1.50מ /בסיגנון ד,״שכונתי,״
מיספריים. בכיתה ח׳ עברה לסיגנון גלילת-
הבטן. בסוף תקופת בית־הספר היסודי העמידה
את שיאה על 1.68מ /כשהיא
כבר מאמצת לעצמה את סיגנון פוסברי,
קפיצה דרך הגב.
קפיצתה הנחשונית מ־ 1.50מ׳ עד ל־1.58
מ /עוררה הדים בקרב מומחים בינלאומיים
בענף הקפיצות. בכיתה ט׳ עמד כבר שיאה
של אורית על 1.72מ /שהיה שיא ישראלי
חדש. למאזנה האישי צירפה הישג נוסף:
בת ארבע־עשרה וחצי שנים בילבד, ו אלופת
ישראל. באותו מעמד, היא שברה
את שיאה של מיכל למדני שעמד על —
1.68מ׳.
בכיתה י׳ נעצרה במיקצת, אך בכיתה י״א
שבה והדד,ימה את כולם: היא קבעה . 1.73
ובמישחקי עמי אסיה, בקיץ 74׳ ,נטלה את
מדליית הזהב בקובעה שיא אסיאני חדש
— 1.78מ׳! השיא העולמי באותה עת,
עמד על 1.95מ׳.
במשך שישה החודשים האחרונים, תחת
מעטה של שתיקה מוחלטת, ניסו גורמים
ממלכתיים לשכנע את אורית שתחזור לתחר
ולהתכונן למישחקים האולימפיים, העתי דים
להיערך בקיץ הקרוב במונטריאול
שבקנדה. אך מסע־השיכנועים לא נשא פרי,
ואורית נותרה איתנה בדעתה.
״רצו לתת לה -מימון לצורך שהייה ו אימונים
בחו״ל אבל היא סירבה,״ אומר

״הנער הזה הוא כישרון נדיר. אם יימצא
לו מאמן־אישי בכיר, שיוכל לטפחו במסי רות
ולקדמו מבחינה טכנית׳ אנחנו עוד
נשמע עליו רבות.״
דברים אלד. נאמרו על דרור פולק בן
ד 16 טניסאי־השולחן מקיריית־מלאכי,
שיצא לפני כארבעה חודשים לשוודיה, לצורך
השתלמות בענף טניס־השולחן. הם
באו מפיו של גיולה סאראשי, מי שהיה
אחד מטניסאי־השולחן הטובים בעולם.
כיום משמש גיולה סאראשי, ההונגרי לפי
מוצאו, כמאמן בכיר בשוודיה.
השתפרות אוטומטית. דרור פולק,
״נער־הפלא״ של טניס־ד,שולחן הישראלי. ,
חזר לישראל במטרה ליטול חלק באליפות
ישראל בטניס־שולחן, שבה לקח הוא את
הבכורה בתחילת השבוע שעבר .״אחרי אר בעה
חודשים בשוודיה,״ אומר הנער בעל
הארשת הביישנית ,״אני מרגיש שהש תפרתי
בהרבה. מי׳שחק־ההתקפה שלי קיבל
יותר מהירות. כושרי הגופני עלה. בשוודיה
מתייחסים לנושאי הספורט בצורה אחרת
לגמרי, בהשוואה לישראל, כך שבאופן
אוטומטי אני משתפר מפעם לפעם.״
דרור הוא נצר למישפחת ספורטאים
ממוצא צ׳כי. אביו, בנימין פולק, עלה ל ישראל
ב־ 1947 כספורטאי, ונכלל בסגל הלאומי
של ישראל בטנינדשולחן .״אבי הוא
זה שדחף אותי, וזה שאימן אותי כל הזמן,״
אומר דרור .״הוא גם הגה ויזם את הרעיון
שאסע להשתלם בשוודיה. היום אני מרוצה
מאוד משהותי בשוודיה, במייוחד מאחר ש אני
משוכנע שבישראל לא הייתי מתקדם.״
דרור פולק החל חובט על שולחנות־הטניס
עוד בהיותו בן שמונה שנים וחצי.
בגיל אחת־עשרה החל דרור נוטל חלק ב-
מישחקי־ליגה סדירים לבוגרים. חרף היותו
צעיר מאד, הפך כבר אז דמות רבוד
מישקל בקרב בכירי הטניסאיים הישראליים,
בגיל שלוש־עשרה קבע דרור שיא
עולמי: הוא השתתף באליפות העולם ב-
טניס־שולחן שנערכה בסאראייבו, והיד, ל־דמות־מפתח
באליפות כולה.
כשהגיע דרור לתקופת בית־ספר התיכון,
תמכו רשות הספורט ומרכז הפועל ברעיון
שליחת העילוי הישראלי להשתלמות בשוודיה
.״אני נסעתי לשוודיה, כי אני אוהב
את הספורט הזה. אני מוכן להקדיש למענו
הרבה זמן. אני מאד מרוצה בשוודיה,
מה־גם שאני מתגורר שם אצל מישפחה
ישראלית. לגבי מימון ההוצאות אין לי
בעיות, היות שקרן וולפסון מממנת את
הוצאותי בחו״ל.
רעב ל מי שחק .״החבר׳ה שאני מס תובב
איתם הם חברי מועדון הטניס
יווגארדן שבסטוקהולם.״ על סדר־יומו כ-
גימנזיסט״ספורטאי מספר דרור :״אני
מתאמן שש פעמים בשבוע. כל אי מון
הוא בן שלוש שעות. לאימון אני
בא לאחר שסיימתי בשעה שלוש את יום־
הלימודים בתיכון בסטוקהולם. מה שמייוחד
באימונים בשוודיה, זד, שבמשך שלושת־דיבעי
השעה הראשונה, אני לא נוגע ב כדור.
אני עושה רק תרגילי־כושר. וכשאני
מתחיל לשחק עם הכדור, אני משחק ב מרץ.
במידה מסויימת אני רעב למישחק.
לאחר שאימון מסתיים, אני נח או עוסק
בשחייה או בכדורסל, אם נשאר עוד כוח.״
״לחיות עם שוודים זה לא כמו לחיות
עם ישראלים,״ מנסה דרור לתאר את
אופיים של השוודים הסובבים אותו .״הם
נראים לי מאד, קרים׳ .אבל מצד שני, הם
אוהבים את הדיוק וההתמדה. את הדברים
האלה אני מרגיש באימונים שלי. הבנות
השוודיות, לדוגמה׳ נראות לי ריקות מ תוכן.
הן פחות יפות מהישראליות שלנו,
והרבה פחות מעניינות מהבחורה היש ראלית
הטיפוסית,״ הוא מצחקק בביישנות.
דרור פולק, שהוכתר כאלוף־ישראל ב־טנים־ד,שולחן
בניצחון ד,־ 45 ברציפות שלו
בארץ, רואה את עתידו בישראל .״אני
לא חושב לרגע שאחיה בשוודיה. אני נמצא
בשוודיה רק למען אהבת טניס-ר,שולחן,
שהעניק לי אבי עוד כשהייתי קטן. חבל
שבישראל, לא מתייחסים לספורט כמו ב שוודיה.
אחת הבעיות שהיו לי בישראל
היתד, שלא היו לי יריבים ברמתי. ולדרוך
במקום בגיל כל־כך צעיר, אני
לא מוכן.״

ה מו ר די םנמזדו
(המשך מעמוד )27

מדינת ישראל
משרד החקלאות

לו ח המחירים
ה מו סכם
ל ־ 14.12.75־ 19.12.75
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

ירק 1ח

לצרכן
לק״ג

עגבניות מעולות
גז ר חצילים ברוב לבן
פלפל קליפורניה
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד ארוזים
בצל יבש מסוג מעולה
כצל יבש ארוז בשקיות של 2ק״ג

3.20ל״י

1.80

2.05

1.60

1.76

1.80

2.25

1.95

2.20

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוהים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
אגסים ספדונה גודל 5 בננות תפוזים ממינים שונים אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.65
5.00
3.95
4.25
2.05
1.80
2.90

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 2מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות
ירכיים הודיות

11.00
10.00
9.00
15.00
13.00
14.00

פיר 1ת

עופות

דגים

בקלה צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרום אחיד (עשוי מדגים שמשקלם לא פחות
מ־ 250 גרם — שקיות כחולות)
12.00
כסיף
8.50

תצוגת כיורים, א ס לו ת, אמבט יות,
ח ר סינו ת, ק ר מי ק ה
ואביזרים. פאר תוצרת
אי טלי ה.
מוז מני ם ל חזו ת
לבוסטין , 1תל-אביב.

המטבח, ה שרותים וחדר
האמב טי ה יראו כמו ב דירות
הפאר שבאירופה.
הדימיון והח לו מו ת י הפכו
ל מ צי או ת נעימה,
לאח ר שתבקר אצל ה יבואן
משח ק טן בע״מ.

טרמפ לחייל

מי שהתייצב כנגד ראש־הממשלה כימי

עם בגלוי חיה שר-השיכון אברהם
עופר. עופר נלחם עם יגאל אלון על
תואר מנהיג היונים, ואינו יכול להרשות
לעצמו לתמוך ברביו על ענייו זה.
מתנגד אחר לרבין בעל־משמעות הוא
יצחק נכון. נבון הפך מזמן מאיש־רפ״י
ליונה, ויכול היה לקוות לקבל מישרת
שר. אולם כשם שאירע עם תפקידי הנשיא
ויושב־ראש הכנסת, שעליהם התחרה נבון,
כך אירע גם הפעם, והתיקווה לא התממשה•
נבון בטוח כי בממשלה יונית, אם
תקום, הוא יקבל תפקיד של שר בכיר.
גם ח״כ חביב שימעוני יצביע נגד
ראש־הממשלה, משום שהוא נחשב כקי־צוני
שבין היונים במערך. כמוהו גם ח״כ
אסתר הרליץ, אשר חשה כי רגליה
נדחקות מאז התפטרה מגינתה, גולדה
מאיר, והטוענת בכל מקום כי רביו הוא
״אסון למדינה.״
המערך הניי טראלי

10.50

פורומים סגורים. זועבי מחרים את הסיעה
ואת הכנסת מזה שנה שלמה, ואינו מופיע
בכנסת בכלל. הוא כועס על רביו על שלא
נתן לו מישרת שר או סגן־שר, בעוד
יריבו, הדרוזי מועדי, קיבל תפקיד סגן־

ח״כ שלום לוין, איש הסתדרות המו רים,
הוא בין חברי־הכנסת היחידים ה מסיתים
מזמן נגד ראש־הממשלה בגלוי.
לדעת לוין נעשה לו עוול עצום, בכך ש תפקיד
שר־החינוך־והתרבות ניתן לידלין,
ולא לו. אלי מויאל, למרות שהוא חייב
לרבין את תפקיד סגן שר־התיקשורת, יצא
נגד רביו משום שהוא נתון להשפעתו של
זילברברג. דעתו של בן־ציון חלפץ
אינה ידועה, משום שחלפון שוהה עתה
בחו״ל. הוא יצא לפני כחודש עם מישלחת
הספרדים לאירופה, כדי לעסוק בענייני
הרכוש של יהדות־ערב, אך בעוד המיש־לחת
חזרה כבר לפני שבועיים, נשאר
חלפון שם. זילברברג מבטיח כי חלפון
יתמוך במתנגדי רביו, וטוען כי חלפון
״נמצא בכיסי״ ,למרות שחלפון ידוע כנץ
מתון.

ך* יושבים על הגדר :
1 1שר־המיסחר־והתעשייה חיים בר•
לב. לבר־לב היו מיספר פליטות־פה נגד
רביו. בר־לב חושב שמגיע לו להיות שר־ביטחון,
וכי בממשלה יונית הוא יקבל
תפקיד זה. בינתיים ממתיו בר־לב לראות
כיצד ייפול דבר, כדי להצטרף אל
המנצחים.
לשר־העבודה משה ברעם יש חשבון
חדש עם רבץ. ברעם נעלב עד מעמקי-
נישמתו כאשר רצה רבץ להדיחו למעשה,
בעת האירגץ־מחדש של הממשלה. ואומ נם,
ברעם התבטא נגד ראש־הממשלה,
אולם מיספר ימים אחר־כך טען כי עדיין
מוקדם ״לתפור חליפה״ ליורשו של רבין.
ברעם ממתיו אף הוא להתפתחויות, כשהוא
עושה לו את החישוב הרגיל :״בינתיים
אני בממשלה. אם תקום ממשלה חדשה,
אי־אפשר לדעת אם אהיה בתוכה.״
ממתין לראות את התוצאות גט הרב של
מפא״י ח״כ הרב מנחם הכהן. הכהן
הביע דעתו נגד המתנחלים, אולם חישוביו
הם פנים*דתיים. הכהן גם הוא ימתין
לראות מי יזכה במאבק, ואז הוא יצ טרף
אליו.
שגי ראשי החוג־לשילוב במיפלגת ה עבודה,
ח״כ מיכה חדיש וח״כ עדי
אמוראי, הם יונים מתונות. אף שניים
אלה לא יצטרפו למתמרדים משום שלדעתם,
המרידה בראש־הממשלה היא הזדמנות־פז
עבור החוג־לשילוב לרשת את מקומו
של הגוש. השניים ישחקו ביו שתי ה קבוצות,
ורק אז יחליטו במי לתמוך.
איש אחדות־העבודה, ומי שהיה מזכ״ל
ההסתדרות, יצחק בן־אחרון, היה תקיף
ביותר נגד ראש־הממשלה בקריאות־הבי־ניים
שלו בישיבה הסוערת. אולם בדיברי־הסיכום
שלו חיהיבן־אהרון מתון ביותר.
נראה כי גם הוא ימתין לראות כיצד
ייפול דבר. כמוהו אף נוזהת קצב, אשר
בליבה טינה על ראש־הממשלה, אך לא
תעז לעשות צעד נגדו מבלי להיות בטוחה

גרשוני: גניי גמשווח?
שהוא אומנם יפול. נוזיהת קצב חשבה ש־רביו
יתן לה את תיק שר־התיקשורת.
לשונות רעות במיזנץ־הכנסת סיפרו כי
היא כבר הזמינה כרטיסי־ביקור מתאימים.
אך היא חוששת למקומה בכנסת הבאה,
ולכן תהסס. אורה נמיר אף היא בץ
אלה שהחליטו עדיין לא להחליט.
מי שעומד בראש היושבים על הגדר
הוא שר־המישפטים, חיים צדוק. צדוק,
שהוא לדעת רבים המועמד הריאלי היחידי
לרשת את יצחק רביו, תקף את ראש־הממשלה
בחריפות רבה בישיבת הממשלה,
שדנה בהסכם עם סבסטיה. אך בישיבת
הסיעה לא ביקש את רשות הדיבור. רק
מתוך מיספר הערות־ביניים שלו, שנאמרו
בלחש, אפשר היה להבין כי הוא עדיין
מחזיק בעמדתו נגד ראש־הממשלה. צדוק
מיהר לצאת לחו״ל בסוף השבוע שעבר,
ודחה את החלטתו שלו לעוד עשרה ימים,
כדי לראות כיצד ייפול דבר.
הכפפה הכריעה
^ ם אומנם תהפוך ההתפרצות נגד
> § ראש־הממשלה התארגנות של ממש,
דבר שקשה להאמין בו, אין ספק כי לכל
גוש שיקום כנגד רביו תצטרף מפ״ם,
על שיבעת חברי־הכנסת שלה. במפ״ם
יש היום לפחות ארבעה חברי־כנסת הדורשים
לפרוש מהמערך, אם־כי אין הרבה
המאמינים בכנות דרישתם.
הבעייה הגדולה ביותר של כל מי שרוצה
להרים ברצינות את הדגל נגד יצחק רבין
היא מציאת יורש. חמש הדמויות ששמו תיהן
הוזכרו אינן יכולות להשיג רוב
פרלמנטרי או אחר לתפקיד ראש״הממשלה.
נגד יגאל אלון יקומו כל הניצים ב־מפא״י,
באחדות־העבודה וברפ״י, שמוב־טחת
להם בכנסת תמיכת חרות והמפד״ל.
לשימעון פרם לא יסכימו לעולם היונים
של מיפלגת־העבודה.
אבא אבן הוא בינתיים דמות אשר מדי־פעם
מחזירים אותה לזירה, אך נראה כי
זה לשם המליצה בלבד.
יוסף אלמוגי עשה שגיאות רבות ב שנתיים
האחרונות, ונותר לו תומך אחד
בילבד: יצחק רביו עצמו.
גם חיים צדוק, אשר לדעת רבים הוא
מקובל על כל החטיבות במיפלגת־העבודה,
אינו מועמד. משום שהוא רוצה בתפקיד,
הוא נקט עמדה כל ־כך זהירה בשנים ה אחרונות,
עד שהביא לכך שאיש אינו
בטוח בהשקפתו האמיתית, ולכו שום גוש
או חוג לא ימהרו לתמוך בו.
למרות ההתפרצות נגד יצחק רבץ, שזכתה
בכיסוי נרחב בעיתונות, נראה כי
בינתיים — מקומו מובטח. מתוך בהלה,
׳או מתוך חוכמה, זרק רבץ את הכפפה
בדבר התפטרותו, והתרגיל עבד: המת נגדים
החלו מתקפלים עוד קודם שחשפו
את מלוא שריריהם.
ה עו ל ם הז ה 1998

שוב הגיע ׳שואדי אד המתוות
באיוונה בקשו רנושת ומאות

חודחו 11ש
שנו *₪מ!
** י מכיר

את הישראלי דוקטור תומאס
קובסז תמונתו של קובם בישראל, כשהוא מחובק
עם שתי נערות צבריות אופייניות, מופיעה
השבוע על עמוד שלם בשבועון־המיליונים
הגרמני שטרן. אולם לא היתה זו תעמולה

מקמץ בהוצאות. כדי להעניק לתעשיין את
התואר של מיכללת ההדרכה המיניסטריאלית
של שפילד הוא נסע ללונדון, מצא
בניין מרשים השייך לגימנסיה לבנות, שכר
את הבניין הפנוי לכמה שעות וערך שם
את הטכס המרשים׳ בעזרת כמה סטאטיס־טים
דמויי-פרופסורים ששכר לשם כך
בסוכנות לשחקנים.
דוקטור קובס היהודי, שנולד בהונגריה,
הנושא דרכון ישראלי והמתגורר ב*
ווינה, אינו עוסק בדגי־רקק עשירים בילבד.
הוא העניק עיטורים ותוארים גם לשירלי
טמפל, כוכבת־ילדה לשעבר וכיום שגרירת
ארצות־הברית בגאנה, לספן־החוקר הנורווגי
תור (קון־טיקי) היירדאל, ולאחרים. לטכסים
שלו הביא גם בני-אצולה אמיתיים. בטכס
אחד השתתף ברוב תמימותו הנסיך ב ת ארה
בעלה של מלכת הולנד• בעל תואר־אצולה
אמיתי כמו יואכים אגון הנסיך לבית
פירסטנברג ניאות להשתתף בכמה מאירו־עיו,
כדי לזכות באירוח כיד־המלך.
את אחד מטכסיו ערך אפילו בכנסייה
צולם קובס בין שתי חתיכות אלמוניות,
רומאית חשובה, בהשתתפות נסיך אמיתי
בעלות הופעה צברית מובהקת. תמונה זו
של הכנסייה: הארכי־בישוף הערבי נצרא-
ללה ספיר, ההגמון של תרשיש בסוריה פורסמה בהבלטה בשבועון הגרמני שטרן, חיזקה את הקשר בין הרמאי ובין ישראל.

נשמש הישראלית

הגמון זה היה ידוע בעיקר בבארים של
רומא, והוא העדיף ויסקי על יין קדוש.
הוא מת שיכור.
מה מוכר קובס ללקוחות עשירים, הצמאים
לתואר־אצולה ולתעודות כדי להתקבל,
כפי שהם מקווים, לחברה הגבוהה ן
ברומא משתף קובס פעולה עם אציל
כוזב, איטלקי המתיימר להיות מפקד
״מיסדר־האבירים של מאלטה״ .מיסדר כזה
אינו קיים כלל — אבל השם דומה לזה
של מיסדר אמיתי — ״מיסדר־מאלטה
הריבוני״ של הכנסייה, השריד האחרון
למיסדר אבירי־ההוספיטל שנוסד בירושלים
בימי הצלבנים.

הפרופסור המדומה

ח תי כו ת
י שראליות

תומאס קובס עם ידידה תורנית והבישוף
הקנדי הכוזב, איגנציוס, העוזר לו במע־שי־התרמית.
קובס משמאל בכובע אקדמאי.

ישראלית, וגם לא קריאה לבוא בעיקבות
השמש לאילת.
שמו של קובס נקשר בפרישיית־רמאות
בינלאומית. שוב בלט אדם בעל דרכץ
ישראלי בסיפור־פשע בגרמניה.

קוג סול
עם שלט
פי הסיפור, דוקטור (אמיתי, לכל /כלה)
קובס הוא גדול הסוחרים בתארים
מזוייפים בעולם. תמורת כסף אפשר להשיג
אצלו הכל: תואר של אצולה, של מיסדר
שאינו קיים, דוקטוראט מזוייף באוניברסיטה
שלא היתה ולא נבראה, עיטורים
אמיתיים ודימיוניים, פרופסורה, קונסוליה
(עם שלט למכונית).
הכל בכסף טוב, ואפילו טוב מאד. למשל :
עבור הדוקטוראט המזוייף שילם תעשיין
גרמני כ־ 300 אלף לירות. בסכום זה קיבל,
כבאקשיש, גם מושב בסיגאט האוניברסיטה
שאינה קיימת.
אומנם, קובס נותן תמורה. הוא אינו

אביר חדש

סוחר שטיחים גרמני בשם אסטניסלאו טלדוואסר כורע על
ברכיו, בשעה שאציל איטלקי מזוייף מעניק לו תואר־אבירות
כתב. מאחור דוקטור קובס הישראלי והבישוף הסרב? המנוח, נאצראללה ספיר. קובס
השקיע כסף כדי שהטכסים הכוזבים שערן יהיו יפים ואמינים עד כמה שאפשר.

ך י< מה ממיבצעיו של קובם גובלים
^ בגאוניות. כך, למשל, עשה עסק עם
מלך אמיתי — המלך מאבאמיבוטסה זד1
מבורונדי. תמורת סכום פעוט של 600 אלף
ל״י מכר קובס לסוחר־גרוטאות מדיסלדורף
את התואר של קונסול כללי של בורונדי
לחבל-הריין. הסוחר נסע לצורך כך באופן
מייוחד לבירת בורונדי, בויומבורה. ארמון־
המלך שם הפך, בעזרת קובס, בית־מיסדר
לתוארים.
קובס ברח מהונגריה לווינה חמש שנים
אחרי המילחמה. תחילה עבד שם בשביל
סוחר הונגרי, שעסק במכירת תוארים
כוזבים. לאחר־מכן הפך עצמאי, עלה לפיס־גת
המיקצוע. את המיליונים שהרוויח ביזבז
על תיים טובים וחתיכות, וביכלל זה חתי כות
ישראליות.
בשנה שעברה הועמד לדין בווינה, בעוון
רמאות. אולם נמצא רק עד אחד שהיה
מוכן להעיד נגדו. הוא נידון למאסר־על־תנאי
של שנה וחצי, וממשיך בפעולה
המבורכת, המביאה אושר וכבוד ללקוחות
המוכנים לשלם עבורם.
גם לקובם עצמו לא חסר כבוד: הוא
אביר ליגיון־הכבוד. לא של צרפת, אלא
של מדינת טוגו.

0ד 3 7 1 1

ונו

1 1 / 1

1 1 /1

הוא 1תן א ח ידו לייקרן ת ל־ חיי
! 0מקורביו של ראש־ה־ממשלה
יצחק רבץ יכלו רק
לגחך אל מול פסטיבל התישב־חות
שהומטר על ראשו של
משורר־תש״ח, חיים גורי.
לפי העיתונות, היה גורי ה איש
שתיווך בין מתנחלי
סבסטייה לבין הממשלה, והביא
לפיתרון הגואל. מקורביו
של רבץ ידעו לספר כי למע שה
הושג ההסכם בין ראש
הממשלה לבין המתנחלים, באמצעות
יועצו של ראש־המנד
שלה, האלוף (מיל ).אריאל
(״אריק״) שרץ. ההסדר הושג
בשעה 2אחר־חצות. למחרת
בבוקר זימן אליו שר־הביטחון,
שימעץ פרס, שמשוסימה
לא הובא עניין ההסדר לידיעתו,
את המתנחלים יחד עם
חיים גורי, והגיע איתם להסכם
אחר, השונה בהרבה לטובת
המתנחלים, מההסדר שהשיג
רבץ. כאשר הודיע פרס ל-
רבין בשמחה על הישגיו, ננזף
על־ידו קשות, והוא נתבקש
לא להתערב בניהול המשא־והמתן.

0האם פגע שר־החוץ
יגאל אלץ בשר־החוץ המב־סיקאי
אמיליו רבאסה, בעת
הסעודה החגיגית שערך לכבודו

כך נידחה מועד השידור ל שבוע
הבא.

טר״חניטחון נ תפס בתצלום, היוצר
את הא שלייה ה אופ טי ת כאילו הוא
מחכך א ת אפו באפה של גברת א מרי ק אי ת, נו סחהאס קי מו סי ם,
ב מ סיב תההתרמה למען בי ת״ח חולי ם ״שיבא״ ,שערך מרדכי
(״מנטש״) צרפתי ב אול מי ה שמחות ״דליה״ אשר בתל־אביב.

! 0שנה וחצי לאחר פסי־רטו
של דואיס פישר, בעל
פונדק הגוסזש המפורסם ב־עץ־כרם,
ממשיכה המיסעדה
לפעול בניהולה של אשתו. ה שבוע
העלתה בעלח־המקום
זיכרונות על האנשים־החשו-
בים־מאד, שנהגו ועדיין נוהגים
לסעוד במקום. בין השאר
סיפרה כי התמונה המפורסמת.
שהתנוססה ברוב כבוד על
קיר המיסעדה, ובה ניראו גול דה
מאיר וידידה לו בוייאר
יושבים שלובי-זרוע במיסעדה.
נגנבה. הגנבים שפרצו למיס־עדה
לקחו מהמקום אך־ורק את
התמונה, לא נגעו בשום דבר
אחר. תמונה זו הופיעה על
שער גליון העולם הזה (,)1763
שגילה את היחסים ההדוקים
בין המיליונר האמריקאי, ידידו
של מאיר לגס קי, לבין ראש-
הממשלה הישראלית דאז.

המקל והגזר• ״קודם היתד, ישראל
המקל בידי המערב, כדי
לאיים על הפרד הערבי. עכשיו
היא הגזר. והמערב מציע אותה
לפרד כדי למשוך אותו.״
׳ 0אכזבה רבה נגרמה בשבוע
שעבר לשר־המישטרה
שלמה הילל. ראיון עימו
אמור היה להיות משודר ב שידורי
ישראל. השר פינה לו
באופן מיוחד את השעה המייו־עדת
לשידור, הדליק את הרדיו,
אך במקום הראיון שודרו קטעי
מוסיקה. הישר הנדהם הטיל על
עוזרו, כרוך לשם, לטלפן ל שידורי
ישראל ולברר מדוע
לא שודר הראיון. הסתבר כי
סרט־ההקלטה, שעליו הוקלט
הראיון עם השר, נמצא בתוך
ארון נעול. כשבאו לפתוח את
הארון הסתבר כי אחד השומרים,
שבידיו היה המפתח לארץ,
הלך לביתו, ושם אין טלפץ.

! בעיית חוסר־התעסוקה
מעסיקה מאד את הסטודנטים
הישראליים השוהים בניו־יורק.
רבים מהם פונים בבקשה לעז רה
אל גורמים ישראליים, השוהים
בתוקף תפקידם בעיר.
סטודנטית ישראלית ׳ששבה
לאחרונה משהות בניו־יורק
ידעה לספר כי קבוצת סטודנ טים
ניגשה אל נציג רשות ה השקעות
שם, יוסף ורדי, וביקשה
ממנו עבודה. ורדי טרח
עת ארוכה והסביר לסטודנטים,
כי אין לו עבודה עבורם, וכי
כל המישרות במישרדו תפוסות.
במהלך השיחה נשמע קולה של
המזכירה בטלפון הפנימי. היא
הודיעה לורדי כי בתו של נגיד
בנק ישראל, משה זנכר,
הגיעה לניו-יורק, ומחכה לו.
ורדי הפסיק את השיחה עם
הסטודנטים, ניגש לקבל את פני
בתו של הנגיד, ולמרות טענותיו
כאילו אין מקום עבודה

שיגעון נוס

עיתונאים בחיפה, בה דובר בין
השאר על מצבו של ראש־הממשלה
יצחק רבין בתוך
מיפלגת העבודה, כי לא היה
מציע לאיש למהר ולתפור ל לאנשים הנכונים 777 בהנדי
בינלאומי

מזר חי

מיקבי ואעוין ליגיזן
וזכרו! יעקב

דליה מילציין

א חו תו של ייבואן״חנשק ארנון
מילצ׳ן, פגשה ב מ סיב ה גבעלח
לשעבר, ס מי חירש, בן־אחיו של נער־השעשועים פו ק ח חירש, שבא
בחברת טלי ה חירש, אשת א חיו מני (באמצע) .מייד ל א חר חאירוע
הצטרפה דליח אל בעלח־לשעבר, וחם חמשיכו א ת חערב ביחד.

בירושלים? אלון הזמין לסעודה
ח״כים יוצאי מכסיקו, אשר
שמעו בהנאה כיצד מתחיל
השר את ברכתו בהלצה:

0 £ז15 זלנ ^ 1י ס ¥ 0
111£ 0 1 4X1(.
אולם הקרואים יוצאי־מכסיקו,
ערש התרבות האצטקית בת
אלפי השנים, החווירו כאשר
המשיך אלון ואמר לעמיתו:
״אתם ארץ של נפט, מחצבים
ועוצמה כלכלית. אנו נוכל
לתת לכם תרבות, היסטוריה
ומורשת רבת־שנים.״
! 0השחקן יעקב סודו
אינו מסתפק בהצהרה שהצהיר
שר־החוץ המכסיקאי, כאילו
התקרית שאירעה בין מכסיקו
וישראל נשכחה ונסלחה. הוא
גם אינו מסתפק בתוספת של
שר־ן זחוץ הישראלי כי התקרית
נקברה. בודו דרש השבוע כי
מכסיקו תוכיח את חרטתה, על-
ידי שינוי שמה ל״מכציונקו.״ משה 0שר־העבודה
פרעם ממשיך להיות חייט.
אחרי שהזהיר את שר־הבריאות
ויקטור שם־טדכ כי לא
ימהר לתפור לעצמו את חליפת
שר-העבודה, אמר במסיבת
עצמו
חליפה של ראש־ממשלה.
׳ 0המנהיג הספרדי הוותיק,
אדיהו אדישר, הודה כי
הוא מושפע על־ידי אשתו. ב כנס
המועצה הישראלית למען
שלום ישראל—פלסטין סיפר כי
רצה לקרוא לסיפרו :״לחיות
עם פלסטינים או למות עם
פלישתים.״ אשתו התנגדה לחלק
השני של השם. וכך נש אר
רק החלק הראשון.
! 0אחד שביקש להתנצל
על אי־בואו לכנס היה הפרו פסור
(לפילוסופיה) אכישי
מרגלית. הוא הודיע שהוא
משרת במילואים — ותומך במועצה
מתוך תיקווה שאם
תושגנה מטרותיה יצטרך ל שרת
במילואים פחות.
0גם האלוף (מיל ).מתי
פלד לא הספיק להגיע לראשית
הכנס מסיבות צבאיות.
הוא היה בכנס צבאי, בו לבש
את מדי-האלוף, ולא רצה לה גיע
לכנס במדים• עד שהספיק
להחליף את בגדיו, עבר זמן —
וכך איחר.
01 .המיזרחן הוותיק אה״
רץ (״אהרונצ׳יק״) כהן הש־מיע
בכנס הערכה משלו על
תפקיד ישראל במעצמות־המע-
רב, על פי המשל הישן של

יואל שר

ת תל הב מאוד מ ח תי כו תחלחקה הבראזילית.
ל א חר אחת מהופעו תהלהקה, הזמין א ת
חבריה ל מ סיב ה ב״עומר כיי אם״ ,הרקיד או ת ם לצלילי פסנתרו.
כריס טינה, אחת מרקדניו תהלהקה, גררה א ת שר ל מ חול־ ס מב ה.
העו ל ם הזה 1996

1 1 1 1ן111

פנוי במישרדו׳ הסדיר לה עבו דה
בו־במקום.
81 שגריר ארצות־זזברית
בישראל, מלל,ולס טון; ביקר
השבוע בקיבוץ עידהשופם באורחו
של חבר״הכנסת אהרון
אפרת. השגריר שהה בקיבוץ
יום שלם, אכל בחדר־האוכל,
ביקר במטעים, ונפגש עם החברים.
בתום הביקור טען השג ריר
כי יש רק דבר אחד שאותו
אינו מצליח להבין, והוא מיב־נה־ההכרעות
הדמוקרטי של ה־

מבחינה ריגשית אתה עומד בפני התפוצצות. הגרועים ביותר יהיו שלושת
הימים הראשונים של השבוע. אם תעבור אותם בלי לאבד את עשתונותיו,
עברת את הקשה ביותר. דווקא חציו השני של השבוע יעניק לך הזדמנויות
מיספר להתבטאות, במייוחד בתחום היצירה. העיסקה שתיכננת תתגשם.

טרומסלדור גידם :״הוא נתן
יד לקרן תל־זזי.׳׳
8בין תערוכה בפאריס
לתערוכה במאדריד קפץ הצייר
הישראלי יונה לוטן לביקור
קצר בארץ׳ כדי להציג בפני
ידידיו את סיגנון ציורו החדש,
בו החל לפני כשנתיים. לוטן.
המוגדר על-ידי מומחי-אמנות
כאחד מגדולי הציירים של אי רופה
כיום, ושציוריו נמכרים
במחירים שבין עשרת אלפים
לעשרים אלף דולר, הציג את

מצב־רוחך העגום נותן את אותותיו ביחסך אל הבאים אתך במגע. הס אינם
יודעים כי יש לו סיבה מוצדקת מאוד להיות ממורמר ועצבני, ולכן הס
גם אינם מוכנים לשאת את התפרצויותיו או לשמוע את גערותיך. ביחס
לעבודתך, בחרת בדרך הנכונה. הייה נכון לוויתורים, מבלי להשפיל עצמך.

שוו
1 21 נאפריל -
10ג במאי

מאומים

בת־זוגך נמצאת ב מבוכ ה נוראח, ואולי אפילו במשגר. ממש מוזר
שלא הצלחת להבחין בכך עד כה. כדי לנ סו ת לחלצה ממצבה הק שה,
או תו היא מתאמצתלהס תי ר ממך, אל תסתער עליה חזיתי ת, בי״אס
בחר באיגוף ממושך, תוך ביצוע פעולות הטעייה והסחהן בך תגיע
אל היעד בעזרתה ממש, ויחד תלבנו א ת המצב. א ם לא תפעל למען
זוגתך, המשבר עלול לפרוץ החוצה כבר השבוע, ביו ם שלישי או רביעי.

יחיד, עליך לרסן יצר מסויים על־מנת לחגיב כראוי על מילים או מעשים
של אחרים. אל תדבק בחלומות אבודים — אתה מבזבז את זמנך ללא
תועלת. יחיד, עליך ליטול אחריות במצבו של בן־מישפחה קשיש. קצת יותר
גמישות לא תזיק לך, במייוחד כשתצטרך לעסוק ביותר מפעולה אחת.

11110

ז 2בי וניי ־*
20ב;יו?

המאבק הראשון החדש מתגלה בכל כיעורו — ואת תהיי דווקא המפסידה.
אבל אל ייאוש. חברתך הטובה ביותר תתגלה, פעם נוספת, כמקור
אמיתי של עזרה. בני אריה, עיסקה רצינית עלולה להתבטל אס לא
תדעו לוותר בלב שלם זלשתף אחרים שעזרו לכם, בדרך כלל, ברווחים.

הידידים החד שים אשר רכשת יראו לך דרך שעליה לא חשבת בלל.
השבוע אתהמת חי ל לה שתחרר מ ה מו עקה שהעיקה עליך. גל העמל
שהציף או תך ממשיך לפעול. צפי ל ה כנ סו ת רבות יותר, ולסיבוכי ם
האירגוניים הנובעים מעס קי ם מסועפים. ביום א׳ השתדלי לא לבזבז.

1( 1111־1
22 באוגוס ט -
22 בספטמבר

11 אז1״0

די״ב איבג׳

ספר הצמרת, הרחיב א ת עס קיו ופתח
״דרג־סטור״ בכיכר-חמדינה בתל״אביג.
לכבוד ה פ תי ח ה הביא מפ אריס שתי דוגמניות צרפתיות, ג׳ילדח
סקא פן, ידידתו של הבמאי הצרפתי פיליפ דח־ברוקח (מימין),
ונטאלי גנדזדי, הטוענת בי חי תהא שתו של שר־המישפטיס מקונגו
שנרצח. שתי הדוגמניות הופיעו בעירום בתצוגת־אופנה, שערך דייב.

קיבוץ, ובעיקר את המושג ה־קרוי
:״שיחת קיבוץ.״ בסופו
של עניין הוחלט כי השגריר
יבוא באופן מייוחד לשיחת־קיבוץ,
שתתנהל שבוע לאחר-
מכן, ואולי יוכל להבין ממנה
איך מתקבלות החלטות.
׳ 8בצעירותו חלם אלי
לוי להיות עיתונאי, אך הנסיבות
הביאו אותו לעולם
הפירסום, והיום הוא בעל מיש-
רד־פירסום. אך לוי לא זנח את
חלומו, הוציא השבוע לאור את
העלון חלב אל לב המכיל ני תוחים,
סקירות ורכילות בנוש אי פירסום. בביליון הראשון
מדווח לוי, מילבד על מיבצעים
פירסומיים בארץ ובעולם, גם
על חילופי־תפקידים בין מזכירות
מישרדו. בגיליון הבא ש הוא
מכין, הוא מגלה :״במשך
שלושה חודשים חיפשתי דוגמנית
כדי לפרסם תה עם נענע.
ערכתי מיבחני צילום לחתיכות
רבות. לבסוף גיליתי את הדוג מנית
המתאימה דווקא במיש־רדי.
זאת היא שרה, המנקה
של המישרד, שהיא ממוצא
תימני וכבר סבתא לנכדים. היה
קשה מאוד לשכנע אותה להח ליף
את המיקצוע. אבל לבסוף
היא הסכימה, והתנהגה במשך
כל הצילומים כדוגמנית־מלי-

׳ 8נשיא חוג יושבי אב־סודוס,
קברניט אל על א ו רי
יפה, הסביר מדוע היה יוסף
העולם הזה 1998

תמונותיו, בעיקר ליטוגראפיות,
בבית ידידו, רפי איתן, עוזר
יועץ ראש־הממשלה לענייני־ביטחון.
לוטן, שהחל את הקא־ריירה
שלו בציור בגיל ,33
בעת שהיה קציך הנדסה בחיל-
ההנדסה, פגש בביתו של איתן
את ראש אגף־התיכנון במטכ״ל,
האלוף אכרהם (״אבראשה״)
טמיר, שנזכר כי בתקופה בה
כיהן כראש מחלקת מיבצעים
במטכ״ל, היה נועד לישיבות
רבות עם לוטן. הזכיר לו לוטן:
״אתה היית צועק עלי בישיבות
כל הזמן, :תפסיק עם הקיש-
קושים !׳ מזל שלא שמעתי לך.
כל אלה שהיו באותן ישיבות
אספו את הקישקושים שלי על
פיסות־נייר, והיום הם תלויים
אצלם במיסנרות. כל פיסת נייר
כזאת שווה היום אלף לירות!״
אבראשה יכול היה רק להצטער
שהוא עצמו לא שמר אף
על אחד משירבוטיו של לוטן,
בתחילת הקאריירה שלו.
! 8סיפרם של העיתונאי
משה שלו והפירסומאי מנ חם
פורטוגלי הצל, בו שר-
האוצר יהושע רכינוכיץ׳
מותקף בחריפות רבה, מכיל
לפחות עובדה מעניינת אחת.
הוא מתאר כיצד שיכנע ראש
עיריית תל-אביב יהושע רבינו־ביץ
עיתונאים לכתוב רק טו בות
על העירייה, על-ידי כך
שחילק להם עבודוודעריכה של
חוברות פנימיות של העירייה.

; 2בספטמבר -
22 באוקטובר

שבוע של מפח־נפש, צרות ובעיות כספיות. שבת הוא היום המתאים
ביותר למסע קצר ומעניין. אם תיזהרי ולא תקשרי קשרים נחפזים,
מצפה לך הפתעה ממש גדולה ורומנטית תוך פרק־זמן קצר. נטייתך
להתחלות גוברת, השבוע, בעיקר בימים האחרונים שלו. אל תיכנע
לגופך, התגבר עליו. אל תבזבז יותר מדי ואל תנסה לבזבז ביום אחד.

התחזקי, בת־עקרב — לפנייך שבוע קשה במייוחד. אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה עלייך להתגבר עליהם. מעט שכל־ישר, הרבה אומץ־
לב ועוז־רוח, יעזרו לך לדלג על־פני המשוכות ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת־רוח על הישגייך, שלא יהיו מבוטלים כלל. אל תוותר.

11|11
8 ^ 1 1 8
קשת 23בנובלבד ־
20בדץרזנר

שינוי לטובה במצבך הכלכלי המסובך ב מיקצ ת. אתה תמצא ידידים
ב מ קו ם הפ חו תמתקבל על הדעת. עם זאת, דע שחם מ תיי ח סי ם אליך
ב חוסר -התח שבו ת. היזהר מהפבפבים ועוד יותר, במובן, מנשים הפכ פכות.
נטייתך ל חול מנו ת ולרו מנ טיקה תסבך אותך, השבוע, במריבה לא-
לך. אזי, א ם בבר תכניס א ת האף לענייני הזול ת — סיי ם או ת ה בכבוד.

שב בשקט. בתחילת השבוע, אין לך מה לעשות. אופייה ההוגה והמעמיק
יעזור לך לעבור את תקופת המשבר המסתמנת השבוע — משבר פנימי
ונפשי, יותר מכלכלי או רומנטי. את עדיין מסוגלת להסתבך כהוגן. כך,
מוטב שתפקחי עין על רגשותייך. כמו כן צפוייה לך הכנסת יוקרה.
1 רצונך העז והכן לשמור בסוד את המתרחש בחייו ובחיי זולתך, בעיקר
בתחום האישי, אינו צריך להביא לכך שתנתקי את עצמו לחלוטין מן
המחשבות על העבר. היזהרי, כמו־כן, גם מנטייה מוגזמת להשמעת
שקרים קטנים אשר, כידוע, סופם להתגלות. חיי את ההווה במלואו.
20 ביגואר -
18 בפברואר
חודש זח אינו מ ת אי ם לפעילות רומנטית, בת-דגים. ואתה, בן״דגים —
אם ה בוס צועק עליך או נוזף בך — אין ז ה או מר שהצדק אי תו. לכן,
אל ת ס כי ם לעבור על״בך לסדר חיום. מאידך, תגובה כלשהי, בעיקר
השבוע. ,תחווה עבורך קץ הק אריירה המיקצועית שלך. חשוב היטב
כיצד לפעול, ואל ת חי ה פזיז. החודש בדאי שתימנע ממגעים עם אנשים.

זני ס
$ו בפברואר ־
20 במרס

במדינה

קשקשת <998

סי שפט

הפטל את דימיונו ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה. אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.-ד , 136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוט־המכוניות
היחיד בישראל.

רגל״ס ברשות ה<גי 0ר
הפרוצה שחואוטמה ע?
שרגליה גתגזו מחוץ למכונית,
כמקום ציכורי,
כשעתימעשה — גקנסה
״בסביבות השעה שמונה בערב עבדתי
•בניידת־סיור באיזור יפו,״ סיפר סמל-
המישטרה כליפה אבוקסיס על דוכן־העדים.
״קיבלתי הוראה ממפקד־היחידה לבצע מעצר
פרוצות. ניגשתי לרחוב עזה. ראיתי
מכונית חונה ובתוכה גבר עם בחורה ש ביצעו
אקט מיני.
״הבחורה שכבה בכיסא הימני הקידמי,
והגבר עמד בחוץ, כשהדלת פתוחה. מיכנסיו
של הגבר היו מופשלים למטה, ואבר־המץ

!• חנוכה — והמישפחה כולה מח כה
לסופגניות.
אריח, קפה תמד,
רח׳ שיינקין ,57 תל־אביב
#בטלוויזיה שוברים את הראש
איך לסתום את החור של ניקוי־ראש
שנאסר לשידור.

אלה גוטמן,

רח׳ תחכמוני ,43 ירושלים
#שלושה מתנחלים משחקים חמש־אבנים,
בהמתנה לפינויים מהשטח.

שמשון כן־גד.,
שופטת כן־עיתו

רח׳ סוקולוב ,123 חולון
#חלומות באספמיה.
שירי כן־עמי, רח׳ יהודה הנשיא ,36
נווה־אביבים, תל־אביב
!• שלושה היפי׳ם מתחרים בהוצאת
טבעות־עשן.

פנס בלילה

שירילי לוי (בר־אור),

רח׳ אבן־גבירול ,175 תל־אביב

השבוע בדרייב־איו
בשעה 7.15
צ׳רלס ברונסון

״נוסע עוכר כגשם״
בשעה 9.30
שבוע שני

״הקשר האיטלקי״

בס יט ו נ ות
#שמלות הדיון
#מכנסי הריון
טוניקותה דיון
חליפותה ריון

תל־אב־ב, רח׳ נחלת בנימין .4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

מאוזן :

מאוגד:

. 1לאן ז! .2חגיגה! .7בתוכם! .9מלחיו-
אופרות איטלקי! . 10 גבבה! . 12 מטבע
יפאני! .13 ישן! .15 מופע, באנגלית! . 16
מאכל מתוק עשוי מפירות! . 17 שיח
מידברי בעל פרחים לבנים! . 18 יחידה
ברכס! . 19 בתוכך! .21 דין! .22 אלוה!
.23 קידומת הולנדית! .25 מחודשי השנה
העיברית! .28 ריקבון! .29 גניחה קלה!
.31 מתרחש! .32 בוער! .34 עוד! .35
עלוב־נפש! .36 בית־מותרות! .39 חי לילי!
.41 חד! .44 ריבית שחורה! .45 ממוצרי
החלב! .47 שתה די־צורכו! .48 שירות־הידיעות
של ה״הגנה״! .49 מזל טוב! .51
אדוק בדתו! .53 חתך! .56 תינוק בן־יומו!
.57 קללה! •60 ייחל בכל מאודו! .61
מדענית צרפתיד. שגילתה את הראדיום
(ש״מ)> .63 כינוי! .64 שמו של סוג לביבות
בוערות! .65 ידית! .66 קוסם! .67 גשם!
.70 עצם בפה! .72 אור גדול! .75 יחידת
חשמל! .76 מחלקי השעון! .78 בהשאלה :
מרכז! .79 חבר־ממשלה! .80 מילת־שאלה!
.81 ישיש! .83 סיומת לרבות! .85 הבטיח,
אימת! .86 עוד •87 .פרוסה .88 .תן!!
.90 ממהר אל! .91 הורה! .92 ניתן לרחיצה!
.95 נרו יאיר (ר״ת)! .96 ממחלקות בית-
החולים! .97 יחידת התפר.

.1עיר בתורכיה! .3ציון ״נכשל״ בצה״ל!
.4שור בלי ראש! .5מכשיר־עינויים!
.6ישמח לבב אנוש! .8משהו! . 11 חוברת-
שירים! . 12 מעמסה! . 14״טיט״ להדבקת
זגוגיות! . 15 דממה! .20 כיתה דתית! .21
נושם! .24 שקט מעמלו! .26 מתכופף!
.27 רחמנא־ליצלן (ר״ת)! .28 קול הבקר!
.29 רהיט המשמש לאחסנת חפצים! .30
חלק חיוני במכונית! .32 ראפיה! .33 מן
השיניים! .37 בן מדינה מיזרח־תיכונית!
.38 עבורך! .39 פתי! .40 עשוי־למחצה!
.42 מאור קטן! .43 מונח בתורת־החשמל!
.45 ללא תמורה כספית! .46 מסירה, הושטה!
.48 מתנה! .50 אם־הפנינה! .51 מעריך!
.52 מדריך ראשי (ר״ת)! .54 אבי הנצרות!
.55 פרק הנקרא בבית־הכנסת אחרי פרשת
השבוע! .58 מהמצאותיה הגדולות של
האנושות! .59 נישא! .62 שם מתקינים יין,
.64 דרגה בצת״ל! .68 סבון .69 ,יכפוף!
.70 מספר! .71 מילת־זירוז! .73 תבלין
לקפה! .74 מעשה־פלא, חידוש .76 ,מתווי״
הנגינה .77 ,חסר-עידון! .79 פצירה דקה,
.80 מיספר הלירות ב״הרצל״! .82 רע!
.84 בשר מאודה עם ירקות שונים! .89
מאלופי מילחמת יום־הכיפורים (כינוי)!
.90 חיתכי לשניים! .93 בן גיל זה, לחופה!
.94 שמה המקוצר של בירת ישראל.

שלו בין רגליה שבלטו החוצה. הארתי
בפנסי וראיתי את כל זה בבירור. הם
הפסיקו והתלבשו. ביקשתי פרטים.
״לקחתי אה הגבר הצידה, והוא התחנן
בפני שלא אעצור אותו, כדי שאשתו לא
תגלה. אמרתי לו שאנחנו נלחמים בתופעת
הזנות ולא נוכל לעשות זאת אם לא יעיד
שנתן לנאשמת כסף. הוא שוכנע, ובא
למישטרה. אני מכיר את אסתר בתור
פרוצה׳ אבל לא ראותי ולא גיליתי שם
כסף.״
לעומתו טענה הנאשמת :״ישבתי במושב
שליד הנהג, אבל לא עשיתי כלום. הדלת
היתה סגורה, לא פתוחה. את השוטר הזה
שהעיד אני מכירה מהעבודה שלי, והיו
לי איתו כבר ויכוחים רבים בקשר לעבודה
שלי. בעת גביית הודעתי אמרו לי שאני
חשודה בשידול־לזנות (בכתנדהאישום, ש הוגש
לביודמישפט השלום בתל-אביב,
הואשמה רק במעשה מגונה בפומבי) ,אבל
לא קיבלתי שום כסף ולא היה לי כסף.״
המיקצוע אינו רלוונטי. עוד באותו
יזם, ה־ ,8.5.75 סיכם השופט, אהרון כהן.
בהכרעת הדין :״הנאשמת מודה בפודמלא
בי היא פרוצה, ומיקצועה אינו רלוונטי
להאשמה שבפני. לולא רצה השוטר אבו-
קסים למלא הוראות ולעצור פרוצות בגין
שידול למעשי־זנות, עבירה שניסה להאשים
בה גם את הנאשמת, לא היה עולה על
דעתו להיכנס למקום הנדון, להבחין בנאשמת
ולהאיר לעברה.
״אין הבדל בין מיקרה זה, לבין מיקרה
שבו הולך זוג כלשהו לגן ציבורי ובמקום
שהוא סבור שיש בו חושך ומיסתור, הוא
מתעלס. אם במקום עובר שוטר תוך כדי
מילוי תפקידו — עדיין לא מבצע הזוג
עבירה של מעשה מגונה בפומבי. מה־עוד
העו ל ם הזה 1998

שבימינו, אף בישראל, משלם הציבור כסף
רב כדי לחזות במעשי־התעלסות ואף באקטים
מיניים במועדוני־לילה למיניהם ועל
גבי מסכי־הקולנוע, ואיש לא מאשים כל
אדם, לידיעתי, בעבירה מעין זו המייוחסת
לנאשמת שלפנינו.״
השופט כהן זיכה את אסתר והיא חזרה
לביתה, בתיקווה שבכך חוסל העניין. אך
פרקליטות המחוז הגישה עירעור לבית־המישפט
המחוזי על החלטת השופט שזיכה
את אסתר. בשבוע שעבר נערך הדיון בער ער
לפני הרכב של שלושה שופטים: חיים
ארליך, הדסה בן־עיתו וחיים שטיינברג.
בססק־הדין אמרה השופטת בן־עיתו:
״זן ין אנו רואים צורך לפרט את טיבו של
אותו מעשה ואת הפרטים. רק נגיד בשתי
מילים כי היה זה מישגל. המעשה בוצע
בתוך המכונית, אולם כשאנו אומרים
,בתוך׳ אין זו הגדרה מדוייקת, מכיוון
שלמעשה ה,שותף׳ למעשה, כלומר הגבר,
נמצא יותר מתח למכונית מאשר בתוכה,
וגם חלק מגופה של האשד. בלט החוצה.
״השופט המלומד התקשה להגיע לידי
מסקנה שהיתר. כאן פומביות, משום שראה
באותו מקום־מעשד. מסויים מקום־מיסתור,
וכן השפיעה עליו גם. העובדה שהשוטר
יצא אז לדרך בתוקף תפקיד שהוטל עליו,
על-ידי הממונה עליו, לעצור פרוצות בגין
שידול למעשה־זנות. אילו נתקל, איפוא,
באיזה זוג אחר שהיה מתעלס במקום-
מיסתור לא היה התערב. אלא שהוא חיפש
פרוצה, ומצא אחת מהן״.
בשלב זה של הדיון ביקש עורך־הדין
אמנון רודה, סגן ראשון לפרקליט־המחוז,
להטיל על הנאשמת מאסר בפועל, מאחר
שקיבלה כבר שישה חודשים על שוטטות,
ועונש זה הוחלף לחודש מאסר-בסועל
וחמישה חודשי מאסר־על־תנאי.
יש פומבי ויש פומבי. בגזר-הד-ן
שניתן באותו יום, ה־ ,30.11.75 קבעה השו פטת
בן־עיתו :״אילו היה מדובר בסתם
זוג שהתעלם בתוך מכונית, נראה שהמישפט
הזה לא היה מוגש. משהוגש, מצאנו שנע ברה
עבירה ויש להעניש את האשה. אולם
יש לשמור על הפרופורציות.״ (לפני מתן
גזר-הדין ביקשה הנאשמת, אסתר, מבית־המישפט
להתחשב בכך שיש לה ילדה בת

שש ואין מי שיטפל בד. מלבדה).
״אין להעניש אותה על עצם עיסוקה
בזנות,״ אמרה השופטת ,״משום שזו אינה
עבירה לפי החוק. אשר למקום העיסוק,
אנו ערים לכך שאחת הסיבות לכך שהפרו-
צות עוסקות בעיסוקן במקומות ציבוריים
הוא המצב המישפטי, שאינו מאפשר להן
לעסוק בכך אפילו במקום־מגוריהן, שאז
הופכת הדירה למקום עיסוק בזנות, וד״נפד
צאות בו עוברות עבירה מסוג אחר (ניהול
בית־בושת).״
,״אך כאן יש לבדוק את הנסיבות,״ סיכמה
השופטת .״יש, פומבי׳ ויש, פומבי׳ .אם
הפומבי הוא מקום נסתר בין עצים, שרק
שוטר מצליח לראות את הנעשה בו וגם
זה רק בעזרת פנס, נראה לנו שאין זה
המיקרה שבו צריך למצות את הדין עד־כדי
שליחתה של האשה למאסר, כפי שביקש
בא־כוח המדינה.״
על הנאשמת, אסתר, הוטל קנס בסך
200 לירות בלבד. בפעם הבאה, יש לשער,
תישמר מלהשאיר את רגליה מחוץ למכונית,
במקום ציבורי.

עסקים
ה מי לחמה הרב־ע־ת
מדור הצרכגות ״מיפו? מחיר״
העניק טיפול מהיר מדי
לזמרת יפה ירקוגי
היחסים בין שני זמרי הצמרת של יש ראל,
יהורם גאון ויפה ירקוני, אינם —
בלשון המעטה — מתרוננים כמו שיריהם.
לפני כמה שנים התבטאה זמרת ״ארבע
המילחמות״ ,כי אחד השירים שהקליט
יהורם אינו גאוני כל כך ואפילו ניכרים
בו זיופים• יהורם לא סלח לה על כך.
מזה כמה שנים שהם אינם מדברים זו
עם זה.
משום כך שמחו ידידיהם של השניים
לשמוע כי למרות משחק הברוגז ביניהם,
נכנסו השניים לשותפות עסקית־בידורית.
היה זה מדור הצרכנות של הצהרון ידיעות
אחרונות, טיפול מהיר, שבישר בתחילת

החודש שעבר כי יפה ויהורם הם שניים
מהיזמים העומדים להקים בשכונת רמת־מוצא,
שבכביש ירושלים, מועדון־לילה
ומיסעדה.
המדובר הוא במיבנה שהיה בתקופת
המנדט בית־פגישות ידוע, הפך אחר-כך
לאורוות־סוסים, וזכה לפני שנים מימפר
בצדהריסה מטעם עיריית ירושלים. הכוונה
לשקם את המקום, לשפצו, ולהפכו
לבית־הארחד, מודרני, לא שימחה כל
כך את ליבם של תושבי •שכונת הווילות
המהודרת, שחששו פן המועדון שיוקם
במקום יפריע את מנוחתם ויטריד את
שלוותם. מה עוד, שלפי תוכנית המיתאר
הרשמית, נועד המקום לשמש פגדציבורי.
גם מיכתבו של אחד היזמים, שסיפר
לוועד־השכונה כי אין בכוונתם להקים
במקום דיסקוטק אלא ״מקום בעל אופי
מיוחד ונוסטאלגי שיזכיר באווירתו את
ימי תש״ח״ ,לא דיבר אל ליבם של בני
השכונה. הם פנו לבתי-המישפט, ביקשו
להוציא צווי־מניעה נגד חברת כובע גרב,
שרכשה את המיבנה במוצא.
קושאן ככאב־אל־ודאד. עד כאן
סיכסוך־שבנים רגיל• אבל כשהובאד, הפרשה
לידיעת מדור־הצרכנות טיפול !מהיר,
מיהר זה לחשוף את הדמויות המסתתרות
מאחוריה. טיפול מהיר גילה כי בעלי חברת
כובע־ גרב אינם אלא אליהו גיל, יעקב יציב
ואברהם ארנן — כולם קצינים בכירים
במילואים עם עבר ביטחוני עשיר, כש־אליהם
מצטרפים האמנים יפה ירקוני ויהורם
גאון.
מיהר המדוד לצטט את אחדי התושבים
ברמתרמוצא לגבי חלקה של יפה ירקוני
בכובע־גרב :״יש לה אולי קושאן על באב־אל־וואד
אבל לא על מוצא.״ אימרה זו
איפשרה למפרסמים לקבוע כי יפה ויהורם
זכו ברישיון בצינורות המקובלים
״אך בדרכים מוזרות.״
הפידסום היווה הפתעה נעימה עבור
יפה ירקוני. היא לא ידעה כי היא שותפת
ברכוש. באשר פנתה לעורכי ידיעות־אזז־תנו
ת כדי לברר כיצד גילו כי היא בעלת
מניות בעסק שעל שמו לא שמעה מעולם,
הציגו אלה בפני פרקליטה מיסמך
רשמי של עיריית־ירושלים. היה זה מיכ־

זמרת ירקוני
ברוגז בין ה״שותפים״
תב מטעם אהרון לוי, מנהל מחלת־הריש-
יונות של עיריית־ירושלים, בו הוא מודיע
כי שלח מבקר לרמת־מוצא, זה בדק את
הבעלות על המובנה שרכשה חברת כובע
גרב, וגילה כי הבעלים הם ״יפה ירקוני
ויהורם גאון.״
בדיקה אצל רשם החברות היתד. מגלה
אומנם כי בניגוד לגאון, שהוא שותף
בעסק, אין יפה ירקוני רשומה שם כלל.
שמה אינו מופיע גם בכל רישום בעלות
אחר. אולם עבור מנהל מחלקת־הרישיו־נות
של עיריית־ירושלים, היתד. זו טירחה
לבדוק את הרישומים. שמועה שקלט פקח
במחלקתו, שימשה לו עילה לציון בעלות,
שגררה האשמות־שווא כלפי הזמרת.
״למה התקיפו אותי בלי לברר אם אני
שייכת לעניין ז !״ שואלת יפה ירקוני
ונותנת בעצמה את התשובה :״למה כובע-
גרב!״

לסמ פוני
( 1,700,000,000ט מפוני.ד 0.1נמכרו בשנה שעברה ב־ 109 ארצות)

ה•• חוכעויה ע ם או •בה

כו שרס פי גהה עו ב ב עו ל ם
תב טי ח א מי ת ה תו הלעת

ט מפון.נ! 0 .הטמ פון ה ק טן,
הנוח והב טו ח ביותר בעולם
נותן לך הרגשה מ שוחררת
וחופ שית. תוכלי ללבוש
מכנסיים• קצרים ו ה דו קי ם או
ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים
ב בטחון מלא.

ל ט מפון. נ! 0 .הע שוי צמר
גפן כבוש, כושר ס פיג ה ש אין
לאף ט מ פון. ל עו מתטמ פוני ם
א ח רי םהמתאר כי ם עם
ה ספיגה, ט מ פון >.ז 0 .מתרחב
עם ה ס פיג ה ולכן, ככל ש הו א
סופג יו ת ר כן הו א סוגר טו ב
יותר א ת פתח הנ ר תי ק ו מונ ע
כל תזוז ה או דליפה.
(טבלי ט מ פון בכוס מי ם
ו תיוו כ חי בכושר ה ס פיג ה
ה מ צויין שלו).

0.0 .ב 3 -ד רגו ת ס פי ג ה

: #תו לו ת ו לנ ע רו ת !נעירו ת

נורמל — למרבי ת הנ שים.
מיני — לנערות, לב תולו ת
ולנשים עם די מו ם מו ע ט —
בעיקר בי מי םהאח רוני ם של
ה מ חזו ר אצל נשים המשתמ שות
בגלולה ל מני ע ת הריון.
אקס טר ה — לנשים עם
די מו ם רב בעיקר ביו מיי ם
הר א שונים של ה מ חזו ר.

ש הבלעדי האחרון של
הוא טמפון מיני
המיועד לבתולות ולנערות
צעירות. עם. נ 0.1מיני אין
כל חשש לפגיעה בקרו ם
הבתולים, ביוון שהוא בה
ק טן ונכנט בדיוק לפתח
בקרו ם דרכו עובר הדם.
(במקרה של כאב קל בשמוש
הראשון, יש לדחות השמוש
ב־ 4— 3חודשים).

ע ת פון 0.11.מ ת אי םלת בו ת
ה אנ טו מי ה פני ת•

ט מ פון. נ 0.1תוכנן ופו תח
ע״י צוו תגיני קו לוגי ם מו מ חי ם,
כן שיכנס ע מו ק לתוך הנ ר תי ק
ל איזו ר בו אין עצבים רגישים
הגו ר מי ם לכאב, או א י נו חו ת.
נרתיק.

וומבון 0.11.נוח ביותר ל ש תו ש

ט מ פון. ל 0 .ק טן מ שפתון
ולכן קל ונוח ל שאתו בארנק.
ט מ פון. נ 0.1נכנס לתוך גופך
ב קלו ת תוך שניו ת בעזרת
אצבע הנשארת נקי ה ! ללא
כל אביזרי עזר-שיש׳ צורך
לה פ טר מ ה סייל א חר ה שמו ש.

פרסום נזלנ׳ק.

ע ת פון 0.11.תו סף ׳ 01ב ת תזו ר
ו מונ ע רית ר ע

ט מ פון. נ! 0 .סופג אתהדם
מי ד עם צ א תו מן הרחם לכן,
הו א חו ס ך לך יו םבמ חזו ר
החוד שי כיוון שבאופן טבעי,
עושה הד םאת דרכו ה חו צ ה
במשך 24 שעות. ה א טי מ ה
ה מו חלטת של הטמ פון
מונ ע ת היווצ רו ת ריח
הנגרם כ תו צאה ממגע
הדם! עם האויר.

פי הטמנת
ת לא נכונה. ס הכנ
ל, מספיק

6 הטמפון ה ק טן
שבגש א ת העולם

נערת דצמבר

ובכל זאת — היא טובה. כמו גזורה מ תוך
עיתון־נשים שמרני. למשל :

היא אוהבת את אמא
ץ ץ רינה אוהבת

״ קוראיםליפ ריג׳ידר
ין מה לדאוג. כל הדיבורים על ה•
\ 4נוער המתירני הם הבל־הבלים. יעני,
בבל״ת. הנוער הישראלי הוא טוב. הוא
ציוני. הוא אוהב את אמא.
ולראייה: נערת חודש דצמבר, מרינה כץ.
מרניה כץ היא טובה. כל-כך טובה, שקשה
להאמין. אבל עובדה.
בשיכון בבלי, שם היא גרה עם אמה
אביבה ואחיה אלן, בדירה בת שלושה חדרים,
אומרים שהיא מלכת־השכונה. בתיכון
חדש בתל־אביב, שם היא לומדת בכיתה
ט /אומרים שהיא מלכת־הכיתה, ואולי מל כת
הגימנסיה. הגברברים אומרים שהיא
״שאפה״ אמיתית.

את אמא. בדיוק כמו

שצריך.
״אני ואמא ממש כמו שתי אחיות. היא
החברה הכי טובה שלי.
״אני סומכת רק על אמא שלי. בזכותה
הגענו לאן שהגענו. היא גידלה לבדה את
אחי אלן, שהוא עכשיו בן , 11 ואת אחי
אלכם, שהוא עכשיו בן ,24 ואותי. היא
הצליחה להעמיד אותנו על הרגליים.
״אבא שלי נפטר כשהייתי בת .3הוא
היה מהנדם־בניין בינלאומי. שמו היה חיים
אדוארד כץ, וכשהוא זכה בפרוייקט גדול
הוא כל־כך התרגש עד שהתפוצץ לו וריד
בראש.
״אבא לא היה חסר לי אף פעם. האמא
שלי מילאה תפקיד של אבא ואמא. נכון
שתמיד היו בעיות כלכליות׳ אבל היא חיפ תה
על הכל. היא תמיד דאגה לנו קודם.
עד היום, כשצריכים לקנות מגפיים, קונים
קודם כל לי, ואחר־כך לאמא. אני צריכה
להגיד לה שתקנה לעצמה גם.
״אף פעם לא היה לנו בייבי־סיטר. האמא
שלי פשוט לא יצאה בערבים. רק לפני
שנה וחצי, כשאלן ואני גדלנו קצת, היא
התחילה לנשום, לראות אנשים, וחברה.
מגיע לה.

וגם את באך ובטהובן
^ לדה כזאת טובה, מובן מאליו ש היא
אוהבת את בית־הספר שלה, ואת
הלימודים, ואת המורים.
כשהיתה מרינה בת ,7שלחה אמא אותה
ואת אחיה הקטן לפנימייה יהודית־דתית
בשווייץ .״היו לה כל מעי בעיות, והיא
חשבה שיהיה יותר קל אם נלמד בחוץ-
לארץ.
״סשחזרנו לארץ למדנו בביה״ס הצר פתי
ביפו, אחר־כך למדתי בעוד בית־ספר.
בכיתה ז׳ הגעתי לוזיכודחדש. זהו בית־יספר
פתוח. אין תלבושת אחידה. פונים
למורים בשמם הפרטי, ושם אני מסתדרת.
״בשנה הראשונה והשניה לא־כל-כד הת בגרתי.
הפרעתי בשיעורים. הייתי שובבה.
כעת אני לוקחת את הלימודים ברצינות.
אני רוצה עתיד אקדמאי, ואני מקדישה
הרבה זמן ללימודים. בשנה שעברה ממש
השתפרתי.
״אני חושבת שהחופש הגדול שינה אותי.
אפילו המורה אמרה לי שהשתניתי.
הייתי יושבת, למשל׳ בשיעור מוסיקה ולא

את אמא
הייתי יכולה לשמוע באך או בטהובן. עכ שיו
אני עדיין לא אוהבת את זה, אבל
לפחות אני מסוגלת לשמוע.
״בשנה שעברה הייתי ממש בן. שיחקתי
כדורסל עם הבנים. טיפסתי על עצים. עכשיו
אני משחקת כדורסל במכבי.׳

1י א עושה ונוי ם רעים

״ אין לי ב עיי ת בג די ם

36 - 1

ובן מאליו שילדה כזו טובה לא
תעשה דברים רעים. כמו מין, למשל:
״אני לא מקיימת יחסי־מין. אבי מאד
קיצונית ולא מוכנה לתת לכל בן שיגיד
,אני חבר שלד את מה שהוא מבקש.
״החברה קוראים לי פריז׳ידר. אבל לא
איכפת לי.
״אצלנו בבית-הספר תמיד מרכלים ואומ
רים,
זותי פרייארית׳ על כל אחת שמת-
חבקת ומתנשקת ושנותנת לכל בן שייגע

״אני יוצאת עם בנים שהם שנתיים-
שלוש יותר מבוגרים ממני. יש ילדות בכיתה
שלי שיוצאות עם חיילים, בני 18
ו״ ,19 וזה נקרא שהן יוצאות עם מבוגרים.
״אני לא יודעת מה הן עושות עם מבוגרים.
אני רק יודעת שמרכלים אצלנו על
כל מיני ילדות שהן מקיימות יחסי־מין.
אצלי זה לא בא בחשבון, לקיים יחסי־מין.
אני חושבת שאני צעירה מדי.
״לפי דעתי, זה לא ישנה לבחור ולבחורה
אם הם יקיימו יחסים לפני או אחרי
הנישואין. ומכיוון שאני לא מתכוננת להתחתן
מאוחר, אז מה בוער לי?
״חח מזה אני לא נותנת אמון בגברים.

הכנסתי לי לראש שאי-אפשר לסמור עלי-
הם. בעיקר אחרי מה שקרה לאמא שלי.
אבל על זה אני לא רוצה לדבר.
״אני אקח את הסיכון ואנסה את זה
אחרי הנישואין. עובדה שפעם הנישואין
היו יותר מוצלחים. עכשיו מתגרשים יותר,
למרות שמקיימים יחסי־מין לפני הנישואין.
״אצלנו
בגימנסיה לא מדברים על יחסי-
מין. מקיימים אותם. אני לא שוללת אף
אחד שעושה את זה, אני פשוט לא הייתי
רוצה כאלה יחסים. אולי אני מדברת ביג-
לל שעוד אף פעם לא הייתי מאוהבת.
אפילו לא התנשקתי והתחבקתי.
״אני מקבלת את זה שזה אידיוטי, ושאני
לא צודקת בגישה שלי, אבל אני
יודעת שיבוא הגיל. יש לי זמן. אני לא

אצלנו. וגם אוהבים את דייוויד קסידי,
ואת מייק ברנט.
״אני לא אוהבת סרטים פורנוגרפיים.
זה לא מעניין אותי לראות עירום. אוהבת
מתח, אהבה, קורות־חיים, אבל לא ביו־גרפייה.

הולכת
לפי מה שכולם אומרים, אלא לפי
איך שאני מבינה.
״בנים חושבים שאני תינוקת. בן אחד
אמר לי פעם שאני מתנהגת כמו ילדה
בכיתה ה׳ .אז עניתי לו, :ואם בת היתד.
מקיימת יחסי־מין בכיתה ה,׳ אז היא היתד.
מבוגרת ׳7
״למזלי אין לי בעיות. רוב הבנים שמעו
עלי סיפורים שאני לא נותנת, אז הם לא
מנסים. ולאלו שמנסים אני אומרת שזו
לא הכתובת הנכונה. עובדה שיש לי חברים
וידידים גם בלי זה.״

וגם דא סמים נסנן
** ל סמים אין מה לדבר. בחורה כזו
ז ע לא תגע בהם. זה ממש מובן מאליו:
״בקשר לסמים שכימעט תמיד הול כים
אצל המבוגרים עם מין, אז אני מודה
ששמעתי בנים שמספרים שהם מעשנים
סמים. אותי זה לא מעניין. אם הייתי
רוצה, הייתי מתעניינת.
״מה אני יודעת על סמים. אני נדמה אבקה. זה יודעת שחשיש
לי שהיא עושה, סוטול /ושאם מעש נים
אותה נהיים, מסטולים /מרגישים טוב.
ככה אני מבינה, אבל לא ניסיתי.

ואין רה חברים רעים
ך ערה כזאת לא יוצאת עם חברים
^ רעים. רק עם טובים. כאלה שהם בגיל
הנכון, ושלא מחפשים דברים לא יפים.
ולראייה :
״אין לי חבר. לפי דעתי. ,אני לא בשלה
בשביל חבר, ובכלל לא רוצה להיות
תלוייה.
״היו לי המון חברים. אני לא יכולה
להגיד מיספר. היה לי אפילו אחד רציני,
שביחד איתו היו לי עוד כמה, כי הוא גר
רחוק.
״בגיל צעיר יותר היו מבקשים חברות,
עכשיו נותנים לעניינים להתפתח לבד.
בכיתה ז׳ היה לי חבר רציני. היינו נפגשים
הרבה. הוא היה קשור מאד לבית
שלי, והסתדר טוב עם אמא שלי.
״בחורים מבוגרים תמיד מחזרים אחרי.
בטח חושבים אותי ליותר מבוגרת. ותמיד
יש להם מטרות מסויימות.
״אני לא. מוכנה לצאת עם בחור מבו גר,
כי אני יודעת שלא אוכל לספק לו
מד. שהוא צריך. אני יוצאת בחברה לא-
קבועה. אנחנו בערך עשרה חבר׳ה. אבל
אני מכירה עוד ילדים. אנחנו מבלים במסיבות,
רוקדים, מדברים לפעמים. בעיקר
על בגדים, על בנים. וכמובן מרכלים.
״אני לא נותנת אמון בחברות, וגם לא
בחברים. למסקנה הזאת הגעתי רק השנה,
אחרי שנקלעתי לכל מיני סיכסוכים, ש נבעו
לרוב מקינאה או מטיפשות.
״לחברות טובות תמיד יש מה להגיד
על הבגדים שלי, ולחברים הטובים תמיד
יש מה להגיד על הילדים שאני יוצאת
איתם. קרה לי כבר שאיזה בן בא ואמר
לי , :תשמעי, הילד הזה הזא לא בשבילך.
וכל מיני דברים כאלו. אז זהו.״

״אם יש למישהו בעייה, למשל, אז הוא
מעשן חשיש ומרגיש טוב. נכון, לפעמים
אני רואה ילדים מעבירים סיגריה, במסי בות,
בקולנוע, אבל אני לא ניסיתי אף
פעם. אני לא צריכה את זה. אני חיה בלי
זה, וזה לא מפריע לי.

ל פני ש עלי תי על הבמה, אני ממש שי ק ש קוני

״מה זה אל־אכדדי? אני יודעת שזה
מסוכן, ושזה מזיק לבריאות הגוף, ושאין
שליטה על הרוח כשלוקחים את זה.
״פעם השתתפתי בדיון על נושא הסמים.
אני הייתי נגד, אמרתי שמבחינה רפואית
זה מזיק גם מבחינה פיסית וגם מבחינה
רוחנית. למרות שבאותו רגע הבן־אדם
שלוקח סמים מרגיש, מסטול׳ וטוב לו.
הוא עלול להזיק לסביבה. מי שהיה בעד
טען שמי שלקח סמים הזיק רק לעצמו,

חונן שלא מונוגראפיה
^ יך מכלה נערה טובה 7
\ 1קודם כל, אין בעייד. של בגדים.
״באופן אישי, בגדים לא כל־כך חשובים
לי. אני לובשת הרכה ג׳ינס. לפעמים אני
יכולה ללכת עם חולצה רחבה זרוקה.

,ב חו רי ם מ בו ג רי ם ת מי דמחזריםאחרי. הםבטח חו ש בי םאותי

״ פעם הי ה לנו כטף

אבל הכי אני אוהבת מגפיים, ג׳ינם, חול שלי מרשה לי. בקייץ אני הולכת לשרתון
צה הדוקה וכובע. בחיים לא אלבש חלי עם ביקיני. גם אמא הולכת עם ביקיני. גם
אמא חתיכה. בטח שמתחילים איתי שם,
פות ושמלות-ערב.״
מתחילים איתי בכל מקום.״
אז מתי יוצאים, ולאן 7
אז מה עם זמרים ,׳וסרטים, ובכלל 7
״אני אף פעם לא יוצאת באמצע השבוע.
״אני, באופן אישי׳ לא מתמצאת בכלל
זה חוק.
בזמרים. בכלל לא חשוב לי הזמר, כמו
״אני יוצאת בשישי ושבת. אמא שלי יו השיר שלו. אני אוהבת פופ, ושירים שק דעת
מתי להקפיד, ומתי לא. בימי שישי טים. לא אוהבת מוצארט, לא מכירה אף
מותר לי לחזור ב־ 12 וחצי בלילה, ובמד
בת שאוהבת אותו. אם יש בת כזאת, היא
צאי־שבת יותר מוקדם.
לא מודרנית. והיא_לא_בחברה
״מתי שאני צריכה, אני מקבלת כסף במסיבות שומעים״אצלנו״ הרבה את
לפעמים אנחנו חוזרים כמה חברה ממסיבה
טומי ,׳ואנחנו לא אוהבים במיוחד את ה בספיישל,
אז צריך בשביל זה כסף. אמא
חיפושיות, השירים שלהם ישנים. השיר
שלי לא אוהבת טלאים ומלוכלך, וגם נגד הכי פופולרי אצלנו הוא ״אני רואה אותה
סרט על המצח יש לה משהו.
בדרך לגימנסיה״ ,של אריק איינשטיין.
למרות שהוא כבר זקן, עדיין מתים עליו
״אני בכלל לא מתאפרת. אפילו שאמא

ליו ת ר

מ בו גרת

כי לקח את זה ביחידות ובכמויות קטנות.
״לפי דעתי, אפשר לעשן סמים ולהיות
בסדר, ואפשר לקיים יחסי־מין ולהיות ב סדר.
אבל אני עדיין לא מרגישה צורך
בשני הדברים.״

לא חשוב ינסו,
תעינו האניווות
**י,מה חו שבת נערה כזאת על עתידה 7
)4אין בעיות :
״אמא רוצה שאני אהיה עורכת־דין. זה
דווקא מוצא חן בעיני, כי אני לא חושבת
(המשך בענזוד )42

המרחב הזה. וכשהתחיל ללכת לו בעיסקי
הנקניק, ראה מוטי שהגיע הזמן לחזור
קצת גם לעיסקי־השעשועים, והחליט לפתוח
מועדון־ריקודים יחד עם כתב־הספורט אלי

לוי.

איד עו שי ם ה

השניים פתחו מועדון באולם בני־ברית
בתל־אביב, משם עברו לאולם שבבית־עולי־בסרביה,
ומוטי נורא מאושר שגם שם הולך
לו קלף. הוא שם על כל שולחן נר ופרח.
ובייגלה חופשי.
אבל מה שחסר לו עכשיו זה אשה גאה
שתעמוד לצידו. וגם במיקרה הזה הוא לא
חיפש הרפה. יום אחד לפני חודשיים הוא
ביקר אצל חבר שלו, שנתן מודעה בעיתון
שהוא מחפש שותפה לדירה. והנה, כפו
שמוטי יושב שם נכנסת חתיכה משגעת,

ז ב סו כנו ת?
הוא אחד הרווקים המבוקשים בג׳רוזלם.
אז היא כבר היתד, איך שהוא מוכנה לסלוח
למקל על מעלליו, אלא שיערב צאתה את
הארץ עם קבוצת העורכים גילתה, לתדהמתה,
שגם שרגא תפוס ויש לו חברה
קבועה.
עכשיו מחכים בסוכנות לראות איזה
רשמים על ישראל תכתוב אותה עורכת
בעיתונה הנפוץ.

רות, מעיין ואריה מקל
מתיחה בריבוט
בימים אלה ביקרה בארץ קבוצה של
40 עורכי עיתונים יהודיים באמריקה. חברי-
הקבוצה ביקרו אצל כל האנשים החשובים
בארץ, ערכו סיורים בצה׳׳ל ושוטטו ברחבי
המדינה, היו במסיבות ובאירועים חגיגיים
והיו נורא מבסוטים כי בכל מקום מילאו
אותם ברשמים.
מי שדאג למילוי הזה, היה הפעם איש
רשות־השידור אריה מקל, שהוא עורך
בכיר במחלקת ענייגי־היום ברדיו. מקל
התבקש על-ידי הסוכנות להילוות אל
הקבוצה החשובה הזאת בתור יועץ לענייני
עיתונות של כל העיתונאים שבקבוצה,
היות והוא בן אדם אחראי שאפשר לסמוך
עליו שלא יעשה פאשלות.
הוא היה יחד איתם יום ולילה, בכל
הסיורים ובבתי־המלון, כשאינו חדל לייעץ
להם בענייני עיתונות. עד־מהרה נקשרו
יחסים חמים מאד בין אנשי הקבוצה לבין
היועץ וכולם היו מרוצים ממנו. אלא שנד
שום־מה זכה מקל באהדה מיוחדת דווקא
אצל כמה מן האורחות הזרות שהתלוו
לסיור.
מקל נוהג להסתובב בלי טבעת־נישואין,
היות שהוא מאד מאד נהנה להרגיש מחוזר
על־ידי חתיכות צעירות, אבל הוא תמיד
שומר בכיס את טבעת־הנישואין, למיקרה
של חיזור שאינו חפץ ביקרו, העניין הוא
שהדבר הזה עלול לפעמים לסבך אותו
בכל מיני מיקרים לא-נעימים. כמו זה
שלהלן, למשל.
במהלך הסיור הציעה לו אחת העורכות,
מאחד העיתונים היהודים הגדולים בארצות-
הברית, הצעה החורגת הרבה מעבר לתחום
העיתונות. מקל, שאוהב תמיד לעשות כל
דבר על הצד הטוב ביותר, לא חשף בפניה
את עובדת היותו נשוי. אחרי הכל, אם
איננה שואלת בצורה מפורשת, אז למה
סתם לנפץ לה את האשליות?
הצרה היא שאותה אשה כבודה עמדה
בתוקף על כך שמקל יזמין אותה לבקר
בביתו שבירושלים, ואם אתם חושבים
שבשלב זה הוא כבר גילה לה שהוא נשוי.
אתם טועים. מקל המשיך לגלות כלפיה
ידידות, ובהתאם לכל כללי האתיקה הזמין
אותה לדירתו, והניח לה לגלות בעצמה
את מצבו המישפחתי.
כאן ציפתה לה ההפתעה שהיא לא יכלה
לצפות מראש. אותה צעירה יפה שהסתובבה
בבית, כשכרסיה בין שיניה, היא פשוט
אישתו החוקית של המלווה הנאמן, רות
מקי, שגם היא עיתונאית. וכאילו לא די
בכך, דאג מלוונו גם להכיר לה את בתו
בת השלוש, מעיץ. זה כבר היד. יותר
מדי בשבילה, והיא שאלה את מקל בחיוך
מאולץ :״למה, לעזאזל, לא גילית לי שאתה

נשוי ואב לבת?״
״לא שאלת אותי,״ השיב לה מקל התמים.
במקום זה, הציע לה אריה את אחיו,
שרגא מקל, שגם הוא עיתונאי, וטרח
לציין בפניה שלא רק שהוא רווק, אלא
חשעשועים לעסקים
אחת התעלומות הגדולות של עולם-
הפיזמונים הישראלי בשנים האחרונות הוא,

ללא ספק, הזמר מוטי פליישר, שנעלם
לנו לפתע מהנוף בלי שום הודעה מוקדמת.
הבחור, שנראה כמו ג׳יימס דין המנוח
וששר כמו יהורם גאון ייבדל לחיים
ארוכים, הפסיק פתאום להיראות וחדל
לפתע לשיר, וכולם כמעט שכחו אותו.
אומנם פה־ושם היתה לו איזה הופעה
בודדת בפסטיבל שירי אידיש, או באיזה
חאלטורה מחוץ לעיר, אבל מה קרה איתו
— איש לא ידע.
כל החברים שלו ועולם הבידור, ובעיקר
כל המעריצות, החלו לבכות על אליל-
נעוריהם שזנח אותם בלי להשאיר אחריו
אף להיט תורן במיצעד־הפיזמונים. כולן
היו בטוחות שהוא התחתן עם החברה שלו,
אירית, שאיתר, הוא יצא כימעט שנתיים.
ושהוא מתמסר כעת לתחביבו העיקרי —
משחק הכדוריד.
אז כדאי שתדעו שמוטי לא התחתן,
ולא משחק כל היום כדוריד. אלא הוא
הפך פשוט איש־עסקים. לא תאמינו, אבל
הקיבוצניק־לשעבר מגיבעת־השלושה חי לו
כיום בדירה מסודרת ברמת־גן ונוסע במכו נית
פידו מיסחרית, וזה כבר שינוי, כי
מוטי נסע כל החיים שלו על אופנוע,
והחליט גם לנטוש את הכלי הזה.
אתם בטח סקרנים לשמוע מה הוא עושה.
אז ככה. מוטי פליישר בן דד 27 הוא סוחר־בשר,
והוא בעל סוכנות לנקניק בכל איזור
הדרום, כשהוא מסידל סוכני־מישנה בכל

דיליאן מנדדסץ ומוטי פריישר
מגורים בשניים
בלונדית ודוברת אנגלית, שמתעניינת
בדירה. מוטי כמובן לא חשב פעמיים, ואמר
לה באנגלית המלאבסית שלו :״מה את
צריכה לחפש דירה? בואי תגורי איתי.״
והיא — הסכימה, כי מוטי נשאר בדיוק
אותו בחור נחמד שהכרתם. אמרה לו
שקוראים לה ליליאן מנדלסון, ושהיא
בת ,25 ושהיא באה לארץ בתור עולה
חדשה. אביה הוא מתווך־קרקעות באנגליה,
אמה עקרת־בית, וליליאן עצמה הספיקה
כבר להיות בישראל איזה תריסר פעמים
ולהתאהב במדינה שלנו.
הכי הרבה היא אוהבת, כמובן, את מוטי
שלה. גם הוא אוהב אותה, ולפי מה שהבנתי
מהשניים הם לא מסתייגים מהרעיון להי נשא.
לא תאמינו, אבל ליליאן יודעת לספר
שעד לפני שבוע היא בכלל לא ידעה שמוטי
שלה היה זמר.

מועדון השני הי פו ת
נשים, נשים. איך אפשר להבין מד, הולך פח ז פעם,
כשאשה עברה את גיל השלושים, היא החלה בספירה לא חור,
או שפשוט נעצרה ב־ .29 מי היתה מגלה את הגיל
האמיתי שלה? רק בודדות. כל השאר המציאו את הנימוס
המצחיק הזה, שאף פעם לא שואלים אשד, מד, הגיל הא מיתי
שלה.
מה זאת אומרת? גברים יכולים להודות בני כמה הם,
אז למה שנשים כל הזמן יכחישו, וכל שנה יזמינו בקונדי-
טוריה עוגת יום־הולדת בדיוק עם אותו מיספר נרות כמו
אשתקד לפני שבע שנים?
אלא שהשנה החלה אופנה הפוכה. כל מי שאני פוגשת,
פשוט מתגאה לספר לי שהיא כימעט בת .40 בחיי 40 ,הפך
להיות לפתע הגיל היפה. אחרי שכריז׳יט כארדו עשתה
מסיבה ענקית במלאות לה ,40 ואפילו הראתה לכל העולם
את הגוף המשגע שעוד יש לה. כולן פתאום חוגגות את
התאריך הזה ברוב פאר והדר. סוף־סוף יש להן משהו משו תף
עם בריז׳יט.
לעומת זה יש אחרות, שגם הן חוגגות מסיבה כזאת
בסטוץ לא־נורמלי, ובכלל לא משנה לאף אחד שהסטת
הזה נחוג באיחור של 10 שנים או יותר.
העיקר, עוד אחת שהצטרפה השבוע למועדון השנים הי פות,
איננה אלא האדריכלית הירושלמית ע דנ ה (״מלי״)
לננוצקי, שחגגה ביום החמישי האחרון את המאורע ה מרגש.

כן. מלי היפה, שנראית צעירה מגילה בעשר שנים
לפחות, פירסמה השבוע הודעת-דובר לכל ידידיה הרבים,
שהיא בת 40 ושהיא די בדיכאון, ושהיא פשוט רוצה לחנוק
את כולם.
משום כך היא הזמינה את כולם לאכול אצלה צ׳ולנט
עד שייחנקו, ולשתות שמפניה עד שישתכרו, והעיקר שכולם
יידעו שהיא כבר בת 40 ויפסיקו לשאול אותה בת כמה היא.
אבל מי שממשיכה את מסורת היופי במישפחת לנגוצקי

מלי ודליית לנגוצקי
גיד יפה
היא בתה החתיכה, דלית, שהיא כימעט בת 17 וכבר פצצה
משגעת, והולכת עם האמא שלה לכל מקום להכיר את
האנשים היפים. תראו שהיא עוד תגיע רחוק, לפחות כמו
האמא שלה.

״כמה פעמים אתה יכול
להרשות לעצמך
לחלוף על פני המזל
מבלי לעשות דבר?״
הופיע! גדיון ו צ מבד של ״חדשות המשטרה״

• דרת הא!פ.בי.איי. מגלה: כך מרמים בקלפים י
• ״המאפיה הצרפתית־ חחרת לישראל?
• זהירות! כייסים!

חמים 1

אנו מחפשים בתים
ן עבור חתלתולינו חחמודים
אגודת בער בעלי חיים

רחום סלמה ,80
טל 827621 .

• מי הפיל את:.פפה״?
• ממניות ספורט של 1976
* מו ס ף מיו חד לענייני נשק • ח ד שו ת
לו ה טו ת ו חו מ ר רב ומרתק, מהארץומה עו ל ם
88 עמודים • פוסטר חינם * לוח קיר חינם • חדשות האינטרפול, ה־.ר 8ומה לא?״
הפצה :״גד״ ,טל 823701 .

יפו1

קרנית $
* מכון לעדשות מגע 9

$עד שות
רכות וקשות
מפורט •
הסבר אדים
$ינתן כמקום9 .
גורדץ ,31
תל־אביכ $
טלפון .238642

מועדון סירני ת

מיבצוו מיוחד לחייל

תוכנית בי דו ראמנותית

ב ל חיי לשיחתוםב חו דשדצמבר מינוי על

ק לוג — 6רח׳ ריגל 6ע״י א חי םקר סו

עם אמנים אורחים
ותזמורת ריקודים —
מדי ששי
ומוצאי שבת

.הסולה!ה*
יקבל הנחה של ־55־ 4 0
השבועון יישלח רק לדואר הצבאי

העו ל ם הז ה 1998

פרסום-:א. ולבלום

פרסטיג׳.סס

עיצוב מרהיב בצבע לבן וחום
עם ת ל מתכת.

מיני 2ו

צריכת חשמל מזערית.
אנטנה טלסקופית.
מותאם למכונית ולבית,

ספקטרה סלקטרנניק

25/24 £5 0
בורר סנסור
ואתניות להאזנה אישית

גדול ומרווח של -אמפא

ה טו ל ס הז ה 1998

7זוז> מילר
מתח תנ ת
מסוזי לסוזי באותו עניין. אלא שהפעם
עסקינן בזמרת היסה סוזי מילר, שביום
הרביעי השבוע תינשא ברוב פאר והדר ל-
רואה־דחשגון יצחק זסלר.
סוזי התפרסמה בשלוש השנים האחרונות
כסולנית רביעייודהזמר האחים והאחיות,
שהופיעה בהמון תוכניות־טלוויזיה, הצליחה
במיצעדי־הפיזמונים, זכתה בפסטיבלים והבל.
אבל מי שבלטה שם משיכמה ומעלה,
ואל תגידו לי שלא, היתר! הסולנית התמירה
בעלת המיבטא האנגלו־סכסי, סוזי.
משך כל אותה תקופה היתה סחי עסוקה
בלימודים בפאקולטה לתיאטרון באוניברסיטת
תל־אביב, ובקרוב היא תקבל אפילו
את הבי. איי. שלה. לאחרונה היא גם הח ליטה
לפרוש מהרביעייה, ולפתוח בקאריי־רה
של סולנית.
אחד הדברים הראשונים שהיא עשתה
בתור סולנית, היה להנחות מופע שנערך
לרגל יום־העצמאות של ארצות־הבריוב בבית
ציוני אמריקה בתל-אביב. רצה המזל,
ודווקא שם התאהב בה הצבר מגיבעתיים
בן ה־ ,29 איציק זמלר, שניגש אליה אחרי
ההופעה וסיפר לה כפה הוא אוהב את
הקול שלה. ומאז, כמו בסיפורים, הם החלו
לצאת יחד, כדי שהוא יוכל לשמוע את קולה
הנעים מקרוב. היא שרה לו והוא שמע
ונהנה וכך זה נמשך חצי שנה, עד. שהח ליטו
להתחתן.

סוזי ויצחק זמרר
אהבה משמיעה ראשונה

שאול וייצמן
פו ת ח
הבחור הזה, שאולי וייצמז, מצליח
להפתיע אותי בכל פעם מחדש. להשתגע
ממנו. בהתחלה הוא נעלם לנו מהאופק,
עם שיום אחד גילו אותו חובש כיפה
ומשנן גמרא בישיבה. אז הוא ידע לספר
שהוא רק מתחיל לגלות את עצמו, ושהוא
רואה את ייעודו בחיים בתורה ובשולחן־
ערוך.
משם הוא עבר היישר לאילת׳ חי שם
כמו ביטניק בלי דאגות בכפר של רפי
נלסץ, וסיפר לכולם שאין מאושר ממנו
ושסוף־סוף הוא גילה את טעם־החיים האמיתי
ואת היופי שבטבע.

סוו לרמרהתחתנה
מאז שהדוגמנית היפהפייה סהי לדמי עזבה את הארץ,
כמעט שנעלמו עיקבותיה. לפני בשנה וחצי היא פשוט נאלצה
לעזוב את הארץ, אחרי שהסתבכה בחובות ובמתן צ׳קים חסרי-
כיסוי, ואז נחתה בשוודיה והשתתקה.
ובניגוד לקולגה שלה, פנינה רוזנבלום־גולן, השוהה אף
היא בנכר ודואגת לעדכן אותנו במיכתבים שוטפים, הרי שמסוזי
לא שמענו דבר וחצי־דבר.
נו, חצאי־דברים בעצם בן שמענו. כולם ידעו שסוד יצאה
לצוד לה, בעל שיהיה לפחות מיליונר, וחתיך, אם לא למעלה
מזה. בקיצור, שיהיה גבר כלבבה. לא שהיא מקורית במייוחד.
אצלנו היא הסתובבה תמיד עם נערי־השעשועים המדופלמים
מכל הגילים. נער־השעשועים הצעיר פוקח הירש, למשל, הר חיק
לכת עוד יותר והפקיד בידיה של סוזי המתוקה פינקס־צ׳קים
עם חשבון־הוצאות חופשי. והיו גם מיקרים אחרים של גילויי
טוב לב כלפיה.
בקיצור, לפני שנה התבשרנו לראשונה שסוזי עומדת להתחתן.
הידיעה המהממת הפתיעה את כל ידידיה הקרובים, שהת־פלאו
על הבחירה, כיוון שהמועמד לנישואין היה פירסומאי שוודי
ממוצא פולני (בדיוק אותו מוצא של סוזי) בשם מארק מאייר,
שהיה די רחוק מהמושג מיליונר אפילו במימדים ישראליים.
אבל אל חשש. סוזי הבינה מהר מאוד שזה לא בדיוק מה
שהיא חיפשה תמיד. היא סיימה את הרומן איתו והתאהבה לה,
אחרי תקופה קצרצרה, בחתיך שוודי אחר, גם הוא יליד פולין,
העונה לשם יאנק
סמולנסקי. השניים הכירו במסיבה במועדון
אכסלוסיבי בשטוקהולם, והבחור התאהב בה ממבט ראשון.
אבל נא לא לזלזל, כי הברנש הזה הוא — לפי מה שסיפרו לי
מהצד של הכלה — לא פחות ולא יותר אלא אחד הפלייבוי׳ם הכי
מפורסמים בסקנדינביה. הוא בעל חנות־למימכר־עתיקות, עשיר
מאוד, והעיקר — גם חתיך אמיתי.
אז איך שאתם רואים אותו, עם כל הנתונים האלה, הוא
הטריח את עצמו ובא יום־יום לבית־האופנה הגדול שבו עבדה
סוזי כדוגמנית־בית, וכך זה נמשך, עד שהשניים החליטו שהם
עונים זה על צרכיו של זה, ומה צריך יותר מזה?
הוא בן 35 ויפה, והיא בת 20 ויפהפייה. הוא נוצרי והיא
נוצריה, הוא פולני והיא פולניה, הוא שוודי והיא מתה על שוודיה,
אז למה שלא יתחתנו? חשבו — וביצעו, ולפני שלושה שבר

איציק, שהוא בחור ממשפחה מסורתית,
הצליח להחזיר את סוזי אל כנפי המסורת,
דבר שהיא השתוקקה ממילא לעשות, ביוון
שלדעתה יש בכך הרבה דברים קטנים
שמסמלים דבר הרבה יותר גדול ויפה.
מייד אחרי החתונה הם יצאו לשבוע־דבש
באילת, ובקיץ הם יטוסו לקליפורניה,
כדי שהבעל יכיר את המישפחה של הבלה.
אבל הכי חשוב הוא שסוזי לא תוותר על
השירה, כי אצלה זה בדם. היא קיבלה
גם תוכנית־טלוויזיה חדשה, וחוזה להקלטות
פזמונים, בי יש לה בעל שאוהב
את הקול שלה גם אחרי הנישואין ומר שה
לה לעשות כל מה שהיא רוצה לקי דום
הקאריירה.
עם בעל כזה, אין פלא שסוזי ()22
אומרת לי, שאם הבנאדם מוכן ובטוח
שהוא אוהב לאהוב, אז הנישואין זה הדבר
הבי נפלא בעולם. ואם הם באמת
בראש אחד, אז הכל טוב שיהיה להם
ושיצליחו.

משם הוא חזר לפתע לעיר־מגוריו ול-
בית־אביו, שברמת־השרון, והחליט — בהשראת
השולחן־ערוך הזכור־לטוב, לפתוח
בית־תר, בנווה־מגן. יחד עם עוד ארבעה
חברים שלו, שגם הם במקרה ילדי גנרלים,
הם הקימו בכוחות עצמם בית־תה, יין ו גבינות
וכל מה שתרצו.
ושוב חזר הסיפור על עצמו. שאולי
היה נורא מבסוט, וסיפר לכולם שיש לו
עכשיו עסק משגשג ושהוא מתכונן להרחיב
אותו, וביכלל — הוא גילה את טעם ה חיים
מחדש.
השבוע נודע לי ששאולי שוב משנה את
ייעודו בחיים. הוא גמר אומר לפתוח חוות־בקר,
יחד עם החברים שלו, ועכשיו הם
מקיימים מגעים עם הסוכנות כדי לקבל
שטח־אדמה להקמת החווה.
ואם כעת הוא יהיה מאושר, אז יהיה
לנו קצת שקט ממנו איזה זמן עד שהוא
ימצא לו פרוייקט חדש.

סוזי ויאנק סמולנפקי
אהבה ממבט ראשון
עות עשו חתונה בעירייה עם כל ההיי-צוצייטי של שטוקהולם,
ואחר־כך באו ארצה לקיום מיצוות ירזדהדבש. הם היו באילת
שבוע ובאו לתל-אביב, וסחי בקושי הספיקה להכיר ליאנק שלה
את כל החברים שלה מימי־הזוהר בבוהימה התל-אביבית.
מי שהיא כן דאגה להכיר לו היה ידידה משכבר הימים,
פוקד, הירש, שבתור פלייבוי-בקבע טפח על שיכמו של הפלייבוי
של סוזי, ונאנח במיבטאו המתגלגל. :איך זה שכל פלייבוי
בסופו של דבר נופל, ורק אני לא?״ נו, מה אתם אומרים על זה?

חתיך השב 1ע

פד׳ עם מסמו־סמוט
מזה חודשים אחדים חורשת את כבישי
תל־אביב המעטירה מכונית־ספורט לבנה
שטוחה, עם לוחית־מיספר אמריקאית בצבע
כחול, שעליה כתוב באנגלית מיכה , 1
קליפורניה. אבל יותר משהמכונית הזאת
חורשת את הכבישים, היא חונה על המיד־רכה
שמול מיסעדת הדראגסטור.
אם תתנו הצצה קלה פנימה, תוכלו גם
לראות את בעל המכונית, מיכה לרנר,
כשהוא מתרוצץ בין השולחנות ודואג ש
הכל
ידפוק כמו שצריך. לא שחתיך־השבוע
שלנו הוא מלצר, אלא שבתור האח של
דני לרנד, שהוא מבעלי המקום, הוא
עוזר לו לנהל את העסק.
בי מיכה למד בשביל זה מינהל־עסקים
בארצות־הברית׳ ואחר־בך עשה גם תואר
בראיית־חשבון, וכיום, במלאות לו 30
חורפים, הוא חש שהוא בשל דיו לפתוח
עם אחיו מיסעדה חדשה בעיר. עד אז הוא
עושה טור יומי בדיזנגוף עם מכונית ה-
דאסטון 260־וי שלו, כשיושבת לידיו ה חתיכה
התורנית, רוחלה סורוקה.
חוץ ממכוניות־ספורט יקרות, שאותן

ארס, יילר־המזעדוד
ביקורו האחרון של אריס סאן בארץ,
ייזכר אצלו ללא־ספק כאחד מסיבובי-
ההופעות הכי קשים שהיו לו בשנים האחרונות.
כמו. שנחת בלוד, הוא נפל ל־מישכב,
עם הוראה מפורשת מהרופא לבטל
את כל ההופעות. אבל אריס לא
איכזב את הקהל. הוא בילה כל היום
במיטה׳ ורק בערב יצא להופעה מבלי ש איש
ירגיש שאריס שר והחום עולה לו.
אבל כדי שכולכם תוכלו לראות אותו
שר, וכדי שהוא לא יתעייף, הוא חוזר
בעוד חודשיים ארצה, והפעם לצורך הס רטת
סרט באורך מלא בכיכובו של אריס
ובבימויו של ג׳ורג׳ עובדיה. הסרט
ייקרא, ככל הנראה, מלך המועדונים, ויספר
על חייו של ארים כמנהל מועדון־לילה
משגשג, תפקיד שהוא מגלם גם בחייו
הפרטיים, כבעל מועדון סירוקו בניו-יורק.
נוסף לסרט מתכונן אריס גם לפתוח
בית־מלון ביוון, ואז הוא יחלק את זמנו
בין אמריקה ליוון, ומשם הרי המרחק לישראל
לא גדול, כך שהוא מבטיח לכל
מעריציו, שיגיע ארצה לעיתים קרובות.
אז דירלה־דה־דה לכם, ואני כבר מרגישה
מה יילך אצלנו בעוד חודשיים. יאסו.

מיכה דרנר
אהבה למזון
הוא אוהב מאד, הוא גם אוהב לשחק טניס
ולרכב על סוסים (ראה נערת השבוע ש עבר)
,והעיקר שיהיו מה שיותר ידידות,
שיצדיקו את סמל הפלייבוי שעל מכוניתו.

ו סי! נערתה חו דשו
(המשך מעמוד )37
שאני מסוגלת להיות איזו עקרת־בית,
שתלויה בבעל שלה. חוץ מזה, לצדק יש
משמעות, ואני רוצה לעזור להגשים אד

ואיך היא רואה את עתידה הכלכלי,
בבת שכונת בבלי?
״אני לא באה מבית עשיר. אמא שלי
אומרת שפעם היה לנו כסף. אני יודעת
שיש לי שתי סבתות שהן מיליונריות, אבל
הן לא בקשר איתנו.
״אבל לא נורא. אני תמיד אומרת לאמא
שלי, :לא חשוב הכסף. מי שירצה אותי.
יבוא איך שאני,,
״אצלנו כולם נוסעים בהונדה, אבל אחרי
שנתיים־שלוש יש להם מכוניות. זה נשפע
לי מוזר. אני כזאת קטנה, ופיתאום כולם
גדולים עם מכוניות.
״לפעמים אני חושבת שאני כל־כך מבד
גרת, שאני מבינה הכל. אני מבינה כל
מה שעובר על אמא שלי, שגידלה לבדה
שלושה ילדים, ושנאבקה כל החיים בש בילנו.״
הצרה
של מרינה היא, כמובן, שהיא
צנועה מדי.
״אפילו כשבחרו אותי לסגנית מלכת
עיר־הנוער, כשהייתי בת ,13 חשבתי שזה
מגיע לי. אבל לפני שעליתי על הבמה,
שיקשקתי. הייתי מאד ביישנית. אמרתי
לעצמי שאני חייבת, ועל הבמה עצמה
הרגשתי כל־כך חופשיה וביכלל לא התרגשתי.
״אני
רוצה לזכות בתחרות־יופי. אבל
זה לא האמביציה שלי בחיים להיות דוג*

טלוו־ז־ר
צל״ש
צופי הטלוויזיה הוותיקים שיפשפו את
עיניהם בתימהון למראה הכתבה במבט
על ההתפרעויות שנערכו על־ידי תושבי
שכם, בעיקבות ההתנחלות בסבסטיה (יום
ב .)8.12 ,,היתד. זו מסוג הכתבות הפעו לות,
שאותן זוכים לדאות בדרך־כלל רק
בטלוויזיה בחו״ל. ניכרו בה אומץ־לב
רב של הצלם, אבחנה נכונה ועריכה
מצוייגת, שדוגמתן קשה למצוא בטלוויזיה
הישראלית.
דק לאחד שהסתיימה הקרגת הקטע, סי-
סר הקריין כי הכתבה צולמה על-ידי צוות
חוץ עבור תחנת־טלוויזיה בארצות־הברית.
הצל״ש מגיע, איפוא, לצלם הסי־בי־אס
בישראל אלכם בן־דור, ולמקליט שלו
יהודה חמל, שאף נפצע תוך כדי עבודת
הצילום.
קל מאד להשוות צילומים אלה לצילומים
שנערכו באותו יום במרחק מיסטר
קילומטרים משכם, בסבסטיה. מנשה רז
שוב ושוב תאר אותם תיאורים של צעירים
רוקדים במעגלים, ושוב אותם ראיוגות
עם מנהיגי גוש־אמונים.

צלייג
אם לא די לטלוויזיה חוסר־הכישרון
שלדדעצמה, היא צריכה גם לאמץ לעצמה
את חוסר־הכישרון של הטלוויזיה הלימודית,
למדות שבדרן־-כלל טובות תוכניות
הלימודית מאלה של הכללית. עלם ועל־מה
של השבוע שעבר (יום ג )9.12 ,,היוותה
ירידה לנקודת־שפל חדשה.
המפיקה לאה לייכה והבמאי הגן
יכץ סיפרו את סיפורה של להקת־חובבים
המכנה עצמה בשם תיאטרון, בפרדם־כץ.
אין כימעט עיר או עיירה בארץ שאינן
מקימות לעצמן להקת־תיאטדון, אשר תפקידה
לבעוט באלגנטיות במימסד של אותו
מקום. או עורכי התוכנית השקיעו בוודאי
מאמץ רב כדי למצוא את הגרועה מכל
הלהקות, ולהקדיש לה חצי-שעה יקרה על
חשבון הטעם של הצופים והעצבים שלהם.
ואם לא היה די בחוסר-הכישרון של
חברי הלהקה עצמה, הרי הביום והעריכה
התאימו עצמם להפליא למה שצולם. התוצאה:
תוכנית גרועה ומשעממת.

על הגל
ב רי ח ה קטנה ושגגה נ אור

,,רקעב סיו נ ס ענו ב הו נדה
מנית. ביכלל, לעולם הזוהר אני לו מוכגה
להיכנס.
״אני חסרת ביטחודעצמי. אני צריכה
שיעודדו אותי כל הזמן. אני לא מעריכה
כולם מעצמי.״

ומעל לכל :״אני ציונית!״
זעכ שיו באה שאלת־השאלות. ה־שאלה
המרתקת את המדינה כולה, ו גורמת
לה לעצור את הנשימה הלאומית.
האם מרינה היא ציונית?
ועוד איך! היא לא סתם ציונית. היא
השתתפה בהפגנה הגדולה להזדהות עם
הציונות.
״בטח שהלכתי. אני חברה במועצת התל מידים
של בית-הספר. אני אירגנתי את זה,

״לא חייבו אף ילד ללכת. אנו בית־הספר
הכי דמוקראטי בעולם. אבל כל הילדים
בבית־הספר הלכו, חוץ משני קומוניסטים
והבן של שולמית אלוני.״
אז מה זה ציונות?
למרינה אין תשובה על כך. אבל היא
יודעת שזה דבר טוב.
ואם זה טוב, אז היא כמובן בעד.

ובה נסקרו יחסי־העבודה האידיליים במים-
עלו של פטף וורטהימר, ישקר.
כתבה זו היא תולדה של כתבה במבט,
לפני כ־ 10 ימים, שבה כיסתה הכתבת
מי כ ל רוו ח פגישה של ראשי ועדי־עוב-
דים, שהביעו ביקורת חריפה ביותר על
הממשלה וההסתדרות.
כבר למחרת הכתבה של רווה יצא
ראש־הממשלה יצחק רבץ עצמו כנגד
הטלוויזיה ו״תרומתה להורדת מוראל
העם.״ ראשי רשות־השידור נבהלו ממית-
קפתו של ראש־הממשלה, שאף רמז על
?!צויד בפיטורי עובדים מסויימים בטל וויזיה,
ובשינוי חוק רשות־השידור. בשי חה
שניהל יועץ ראש־הממשלד, לעיתונות,
דן פתיר, עם כמה מאנשי טלוויזיה,
הוחלט על כתבה מאזנת.
התוצאה היתד. כתבתו של אברהם
(״כושי״) קושניר, הכתב הכלכלי של
הטלוויזיה, המוכיח בדרך־כלל כישרון רב,
על יחסי־העבודה האידיליים בנהריה. הכ תבה
הארוכה, אשר לוותה בטכסט הצהרתי
מנוופח, סיפקה את ראש־הממשלה, המוכן
עתה להתפייס עם הטלוויזיה.

קשה כבר להאמין להבטחות רשות השידור
ביחס לאריה נאור, אך ההבטחה
האחרונה נותנת בכל זאת שביב של תיק ווה.
פהדורות־החדשות שעורך נאור, שהוא
בנה של סי שהיתה ח״כ של חרות אסתר
רזיאל־נאוד, מעוררות פלצות אפילו
אצל המאזינים שדיעותיהם הפוליטיות ימ ניות.
אי-האובייקטיביות של נאור, ועי רוב
השקפותיו הפוליטיות הקיצוניות בכל
ידיעה שהוא עורך, מעידים יותר מכל
על חוסר־כישרון עיתונאי.
בעיקבות זעקות שקמו בעיתונות על
נאור, הודיעו גורמים מוסמכים כי הוא
יועבר ממחלקת החדשות למחלקת האומר.
ההבטחה התייחסה ל 1-בדצמבר, אולם
האזנה לרדיו הוכיחה כי נאור מוסיף להציג
את חוסר־הכישרוו האינפנטילי שלו גם
לאחר תאריו זה.
עתה הודיעה דשות־השידור :״נאור
יעבוד על פי בקשתו, ב־ 1בינואר, למח לק
ת־האימר ממחלקת־החדשות.״
הודעה זו מעוררת שתי תמיהות. האחת:
מדוע המתינו זמן כה רב עד שהרחיקו את
נאור, והשנייה — לגבי יוזמת ההעברה.
לפי הודעה זו אפשר היה להבין כי אילולא
היה נאור מבקש לעבור, הוא היה ממשיך
להלאות את הצופים בחדשות.
בינתיים הוסיף נאור להשתולל. אומנם
נאסר עליו להכניס לחדשות את המלים
״כנופיות אש״ף״ ,כשמדובר על הזמנת
האירגון למוסדות האו״ם, אך תחת זאת
היו מהדורות־החדשות שטופות־המוח של
נאור מלאות ב״אירגון־הרצח המפונה
אש״ף״ ,שעל הזמנתו לדנבה החליטו, למשל.
הנשיאים ז׳יסקאר־דאסטיין ואנוואר
אל-סאדאת.

ש מו אלשלאנפחד
מועמד שי מיכרז הטלוויזיה עוצרת עתה את נשימתה, לק ראת
המשבר הבא שיתחולל ללא ספק
בתחילת החודש הקרוב׳ עם שובו של
יעקב אחימאיר מוושינגטון.
לאחימאיר, כתב־הטלוויזיה בוושינגטון,
ומי שהיה קודס-לכן עורך השבוע הובטח,
כי עם שובו הוא יקבל את תפקיד הכתב
המדיני של הטלוויזיה. אולם בינתיים מד
נה לתפקיד זה אלי אייל, למרות שב-
שדרים ששלח אחימאיר מוושינגטון הוא
הודיע כי לא יסכים לכל תפקיד אחר.
באייל תומו סגן מנהל המחלקה חיים
יכין, ואילו באחימאיר תוסכים כל ידידיו
בחדשות. הפשרה שאותה ינסה מנהל המחלקה
דן שילון לכפות על שני הצדדים
היא, ששניהם יהיו הכתבים המדיניים של
הטלוויזיה. לפי תוכניתו של שילון יעסוק
אייל בנושאים כלליים ביותר ואחימאיר
יוצמד למישרד ראש-הממשלה. אייל הוא
איש אמונו של סישרד־החח, וחוזר מילולית
על עמדותיו.
אייל הסכים לפשרה זו, אולם אין ספק
שאחימאיר לא יסכים לה, וידרוש להיות
הכתב המדיני היחידי של הטלוויזיה -למרות
האופטימיות של שילון, הטוען כי
״אין בעיות בעניין זה.״ יודעים ידידיו של
אחימאיר לספר כי במידה שלא תתקבל
תביעתו, הוא ייצא לחופשת־ברוגז בת
חודשים אחדים.

ה ט לווי רהפ רוו ה
חו בהלרבץ
למרות שראשי המדינה יורקים אש
וגופרית על הטלוויזיה, זו ניכנעת לאח רונה
בכל פעם שמופעל עליה לחץ• הדוג מה
האחרונה לכד היא הכתבה שפורסמה
ביום השישי האחרון במיסגרת השבוע,

המ שבר הב א

מחלקת־החדשות למודת הזעזועים של

קירש.

ועדת־המיכרזים החליטה שלא להחליט.
היא לא בחרא אף באחד מהשניים. אלא
הכריזה על מיכרז חיצוני, שאליו יוכל
לגשת כל אחד, כולל שי וקידש. המוע מדת
עדנה פאר סירבה, אחרי התלבטויות
רבות, לגשת למיכח, והחליטה
להקדיש עצמה יותר לתוכניות־רדיו.
מועמדת אחרת היחד. צריכה להיות
ריבקה בהירי, עובדת ותיקה של לישכת
הדובר, אולם לה הוסבר כי לא רצוי
שתגיש את מועמדותה, מאחר שהיא קשורה
למחדל הדוברות של אבנר, שבגללו
סולק הוא.

ה ס קו פ שהגחמץ
צריך להיות כישרוני במייוחד כדי להפסיד
את הסקופ, שאותו הפסידו בשבוע
שעבר אלי אייל וחיים יב? בתוכנית
מוקד עם סגן ראש-הממשלה ושר-החוץ

ינאל אלץ.

השניים שאלו את אלון כימעט כל
שאלה אפשרית בתחומי המדיניות, אך נמ נעו
מלשאול אותו על הפשרה של ראש־הממשלה
ושר־הביטחון עם מתנחלי סבסטיה.
אלת רצה לפוצץ את העניין בתוכנית
מוקד, אך מאחר שלא נשאל על כך, לא
מצא מקום לדבר. וד׳פיצוץ הפרטי שלו
בוצע רק למחרת היום, בישיבת סיעת
המערך בכנסת.
הסיפור שמאחרי־הקלעים הוא שאייל
ויבין ישבו לפני התוכנית עם יועצו של
אלון, חיים בדאץ, ודנו איתו על הש אלות
שישאלו את השר שלו. שני השדרנים
לא רצו להעמיד את אלון בממכר.
ולכן לא העלו את עניין סבסטיה• חיים
בראון, מצידו, לא הזכיר את הנושא משום
שלדעתו היה ברור מאליו כי אלת יישאל
על כך.

ל א ראו אתפ רנ ק סינ אטרזז

מאחרי המסך
במהדקתהחד שו ת

ושוב לפרשת הדובר. למיכרז הפנימי
של רשות השידור על תפקיד הדובר, במקומו
של ארי אבנר ניגשו שניים: איש
הרדיו והמנחה שמואל (״שסיל״) שי,
ועובדת מחלקת השידורים לעולים רות

עורף נאור
כנופיות

רק עתה לאחר ששודרה בשבוע שעבר
התוכנית עם פראנק סינטרח, התגלה
המאבק מאחרי־הקלעים בטלוויזיה על צילום
המופע של סינטרה בבנייני האומה
בירושלים.
אמרגניו של סינטרה דרשו סכום של
35 אלף לירות עבור הרשות לצלם את
המופע• גם סכום זה נתרם על״ידי סינטרה
לקרן ירושלים. מנהל-הטלוויזיה, ארנון
צוקרמן, ומנהל התוכניות בעברית יצחק
שימעוני, התנגדו להוציא סכום כזה
על המופע של סינטרה.
רק אחרי שהוכיחו להם כי הסכום הוא
אפסי, וכי סינטרה מקבל סכומים הגדולים
לפחות פי־עשרה עבור הרשות לצלם את
מופעיו, שוכנעו השניים כי לפניהם ״מצי-
אה״ ,והסכימו להוצאה הכספית.
למרות שסינטרה עצמו היה עלוב בתוכנית,
מאחר שאיבד את קולו, הרי התנגדותם
של השניים אינה מובנת כלל.
מעטות התוכניות המצולמות על־ידי הטלוויזיה
העולות רק 35 אלף לירות, וב־מיקרה
זה דובר בזמר בינלאומי אשר
לתוכניתו היתה, ללא־ספק, האזנת־שיא.
העו ל ם הז ה 1998

קולנוע
אנשי

מעופו של
רקדו

תמונו ת מחי הוליווד
אינגמד ברגמן הוא אחד הבמאים הגדולים
ביותר בתולדות הקולנוע. זה אינו
מידע חדש או הכרזה מקורית ביותר, מאחר
ששמו של הבמאי השוודי הפך שם־נירדף
לקולנוע איכותי, בכל מקום בעולם. אולם
ינוסף להיותו יוצר־סרטים, ברגמן הוא גם
זללן בלתי־רגיל בתחום זה. הוא מסוגל
לראות סרטים בכמויות עצומות, ומכיר את
הקולנוע האמריקאי על־בוריו, מימי גריפית
ועד היום.
לבן נשמע מוזר שאיש זה, המעורה
כל־כך באמנות השביעית והבקיא לתיפארד,
בתוצרת ההוליוודית, לא ביקר מעולם ב־עיר־הסרטים
עד לפני כחודש ימים. אז
ביקש מסוכנו האמריקאי לארגן לו ביקור
פרטי, ללא תופים וחצוצרות, סתם פגישת-
היכרות בינו לבין עריסת־הולדתו של ה קולנוע
על כל צדדיו, כולל דיסני־לנד.
עם ברונסון ופלרם. אלא שהוליווד,
שהאמינה פעם כי דבר חוץ ממנה אינו
חשוב בעולם הסרטים, למדה בינתיים את
מקומה האמיתי. ולכן, בכל מקום שאליו
הגיע הבמאי השוודי בן ה* ,57 נפסקה ה עבודה,
נוצרה סביבו התקהלות והאלמוניות
שבה חפץ נעלמה ללא־שוב. הוא ביקר על
בימות־הצילומים של שני סרטים, סנס
אייבם ורצח על־ידי הריגה, וכוכבי שני
הסרטים, צ׳רלם ברונסון ופיטר סלרם,
הניחו לכל מה שהעסיק אותם באותו רגע,
כדי להדגים בפניו אבזרים חדשים ש שימשו
אותם בסרטיהם — החל ברובים
מדומים, דרך מצלמות מייוחדזת לנשיאה
ביד ועד למערכזת־איפור אכזוטיות.
ברגמן שוטט עם רעייתו אינגריד (לא
זדשחקנית) באולפני יוניברסד, עבר ליד
בימת פאנטום האופרה, לפני ביודהאחוזה
של אוהל הדוד תום דרך הכיכר של במערב

אמריקאי בפריס (אלנבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — ייתכן
מאד ששיר אשיר בגשם וקרון־
הלהקההםסר טי ם מו סי ק ליי ם ייצוגיים יותר, או שאחדים
באו במרוצה הוא סרט אופייני יותר לבמאי וינ סנ ט מינלי,
אך אין בכל אלה כדי להוריד אף כ הו א־ז ה מערכו של אמריק
אי בפריס. סרט זה הוא חוויי ה מ הנ ה מ אין־במו ת ה, ת מ צית
של הברק ו הזו הר שהיו ל הוליווד בשנות השיא שלה,
ביטוי לבל מ ה שהאפשרויות ח סכניו ת והדימיון הפורה של
האנ שים שם, מ סוגלי ם היו ליצור.
השלד העלילתי של ה סר ט, כפי שצויין לא״פעם, הוא
בהחלטדל: צייר א מ רי ק אי דו ח ה חיזוריה של יורשת
עשירה, ומעדיף נערה פריס אי ת ק טנ ה העו מד ת להינשא
לזמר מצליח, מ תוך הכרת״תודה על י ח סו ה מ סו ר אלי ה.
אבל לא הסיפור כאן הוא העיקר, אלא הקי שו טי ם הניל־ווים
אליו כמי טב כישרונם של הכוכב־כוריאוגרף ג׳ין קלי
ו הב מ אי מינלי: ה מ חו ל מ הוו ה, כאן, ביטוי ל ח דוו ת־ חיי ם
ולרו מנ טיק ה לאור״הירח, לבדיחות־דעת ולייאוש. בעזרתו,
ובעזרת מסןמ׳פוצל ו תיפאורו ת מ שתנות, בלי אף מיל ה מיו תרת,
מ תב ט א קי סמה השופע של נערת״החלומות, תג לית
חדשה של קלי ב או תםי מי ם ( הסר ט משנת ,) 1951 לסלי
קארון. צילומים ו תיפאורו ת יוצרים אוויר ה פריס אי תחמה,
מנגינותיו של גרשווין מקפיצות א ת הרקדני ם על הבד ואת

קלי בפעולה: לחיי הדימיון ההוליוודי
הרגליים ב אול ם, ו אילו או סקר לב אנ ט מוסיף א ת התבלין
הפרטי ה שחור שלו בד מו ת הפסנ תרן הציני.
ולבסוף, חוב ה להזכיר א ת סיו םהסרט, אחדה שיאים
הנדירים של ה מ חז מר ה א מרי ק אי המצולם, בל טהמ בו ס ס
על היצירה שנתנה א ת שמה לסר ט. זו הי חגיגה ציבעונית
לעיניים, ועם זאת שימוש מרהיב ב מדיום הקולנועי.

תיסכולו של בלש חקירה באפיכה (בן יהודה,
תל-אביב, ארצות־הברית) — ה בלש
ה א מרי ק אי הפרטי הקלא סי,
הגיבור של ריימונד צ׳אנדלר, דשיאל האמטומס מקדונאלד,
הוא בראש״ובראשונה אמצעי בידי ה סופר לח שיפת החבר ה
על כל פגמיה ומח לו תי ה הנפשיות.
אלן שארפ, שכתב אתהתס רי טלח קי ר ה באפילה
התבסס, או מנ ם, על כל ה סי פמת הבלשית הנ״ל, או ל ם
ה פן א ת הקערה על־פיה. תוך כדי הר חב ת הדיבור על
תי סכוליו ובעיותיו של הבלש עצמו (ג׳ין הק מן) ,הופכו ת
הדמויות שהוא פוגש אבות״ טיפוס שיטחיים ושיגרתיים,
ומשום בן לא מעניינים ביותר. ההש אלו תמהאמט וצ׳אנד־לר
מכוונו ת, ונרמז עליהן אפילו בציטוט שמות גיבוריהם
בסר ט ( ס ם ספייד ופיליפ מארלו) .אול ם, להבדיל משניים
אל ה, לא מצליח שארפ לשמור על מיבנה עלילתי מגו בש,
ו ה סיפו ר אודו ת היעלמה של נערה והחיפו שים א ח ריה
על״פני בי מת-צילו מים של סרט ואצל אביה החורג
בפלורידה, מתקד מי ם בצורה שרירותית לגמרי וב אי ם לידי
פיתרון שאולי מוכתב על־ידי סי מון הסרט, ואולי על״ידי
חו קי הרומן הבלשי: הרוצח הוא תמיד זה שפוגשים ב ת חיל
ת הסיפור ונעלם א חר -בן, אבל בוודאי שאין כל ז ח
מיס תבר מן הניכלל בתס רי ט עצמו.
אר תור הן ח חו לן בעיקבות התסמט הז ח, נגרר להצגה
פשטנית למדי של הבת הנעלמת, בובבנית שהפכה שכבנית,
ו הי ח סי ם המעורערים בין הבלש לבין א שתו. פן
מצליח ליצור א ת אוויר ת הניוון ה חבר תי שבתוכה תיתפן
עלילה מ סוג ז ה. הו א מיטיב לנצל אתד מו תו של ה ק מן
באיש שנימלט מבעיותיו האי שיות אל בעיות הזולת. הסצי־

הקמן בפעולה: לאובדן החברה המושחתת
נות בפלורידה ספוגו ת פיו ט חולני, אלה שבעיר״הסרסים
ריגעי־השלווה
מבריקו ת בזוהר מזוייף בכוונ ה, ואפילו
מלווים מתח כאילו אינ םאלא חזי ת לסערו ת (כפי שאומנם
מס ת בר לאחר־מכן).
בסך־ חכל נו קטהסרטאת כל העמדות הנכונו ת, ו מ תבונן
ב הן מן הזוזית הנכונה. ה ש חקני ם בו מצטיינים במי דה
שמתאפשר להם הדבר (בולטים ב מייו חד ה ק מן, סוזן
קל ארק ברעייתו וג׳ניפר וארן, כו א מפ בלתי-רגילה) ,והבי-
מוי של פל סצינה ל חו דמרתק, חסר רק חו ט חז ק שיק שור
הכל יחד.

אינגמר ברגמן וכריש־ כרום
שני ענקים נפגשים
1 ברגמן ומונטלבאן
ג׳נטלמן פוגש גאון
העולם הדה 1998

אין כל חדש, לאורך רחוב טום מיקם (מן
הגיבורים הראשונים של המערב הפרוע
המצולם) ,ובתוך ביתו של הפסיכי של
היצ׳קוק.
״סרטים אלה רודפים אותי עד היום,״
סיפר ברגמן .״מוזר להימצא במקומות
אלה, הנראים לך מוכרים היטב מאז ימי
הילדות. האווירה כאילו ספוגה רוחות
רפאים.״ וכשהוא מתבונן בכל בנוסטלגיה,
הוסיף :״כמה נפלא היד. אילו אפשר היה
לפגוש כאן את הארולד לדד או את ליליאן
גיש, באמצע הרחוב.״
הגאון משתעשע. האביזרים לאחיזת־העיניים-
,שבהם משופעת הוליווד, הקסימו
את ברגמן. הוא התעכב ארוכות ליד הימם־
לצת הפופולרית ביותר בתולדות הקול נוע,
הכריש בתם (גיבור מלתעות, ש בימים
אלה עבר את הכנסות הסנדק. והיה
להצלחה המיסחרית הגדולה ביותר של
עולם הסרטים) ,נסע במכונית על גשר
מתנדנד על־פני תהום, והתפעל מכל רגע.
אתה הגדול ביותר. אס״כי התוכנית
הגדושה וכסה ממראות קליפורניה הפחידו
אותו למדי, והיו רגעים שבהם רצה

לברוח חזרה לשוודיה, התגבר ברגמן על
רתיעתו הטבעית מפני המונים, ונפגש עם
שחקנים כמו הגרי פונדה וריקארדו מחד
טלבאן (שהבין אותו כשנשק את ידו והכ ריז
״אתה הגדול ביותר״) ,הירצה בפני
חברי מכון־הקולגוע האמריקאי, ואף הס פיק
לבקר במירפאת־הצריחות של ד״ר
ארתור ז׳אנוב (שהופיע בקטע מתוך מסתרי
האורגניזם).
הוא אפילו זכה להיווכח בנתח־חיים
אמיתי של אמריקה. תוך כדי סיור בשדרות
הוליווד, הגיעו לפתע למקום, כשהסירנות
שלהן פולחות את האוויר בצריחותיהן,
כפה ניידות־מישטרה, שפלטו מתוכן שוטרים
חמושים אשר התפרשו בן־רגע ותפסו
עמדות סביב בנק. לבסוף הסתבר שהיתר,
זו אזעקת־שווא, אבל ברגמן לא יכול היה
שלא להתפעל מן הביצוע המזהיר של דד
מיבצע.
״חששתי מן הצפוי לי עוד לפני שיצאתי
לדרך,״ התוודה ברגמן קודם צאתו את
עיר־הסרטים ,״אבל איני חושש עוד. בעצם,
אני חושב שאחזור לכאן. לא, אינני
חושב, אני יודע שאחזור.״

שניהם וצילמה רוא בגו