גליון 2003

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1976

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 1 |

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 2 | חעורך והמייסד הראשון : ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל ממשיכי דרכו יגל״א : חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון חקירה מיוחדת הידיעות שהתפרסמו לאחרונה בעיתונים, על סחר״סמים

חעורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון
חקירה מיוחדת
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה בעיתונים,
על סחר״סמים בבתי־הספר ברחביה
ובכפר״שלם, הדליקו נורה אדומה בשולחן
מערכת ״ 2 0 0הארץ״ ,ומייד יצאו שלושה
מכתבינו הבכירים, לבושים מיכנסיים
קצרים וענודים תיקי־אוכל רקומים, לתור
אחר ג׳ונגל־הסמים בבתי־הספר היסודיים.
להלן דיווחם :

מעגלי רוקדים ברחובות • נהגים עוצרים לטרמפים
• אזרח: יש בשביל מה לחיות בארץ הזאת • יורדים
ביטלו הירידה• עלה מיפלס הכינרת• ותיקי היישוב
אינם חברים מוראל כזה עם ישראל מחייך שוב׳
מאת כתבי ׳׳ 2 0 0הארץ״
תל אביב — ״בן לוקח בת, ובת לו קחת
בן״ — השיר הישן בקע ברעם
אדיר מפיותיהם של קרוב ל ־60000
מחוללים שקפצו בעליזות בבכר מלכי
ישראל. זלמן בלכמביץ, מוותיקי ד<־
״שומר״ ,בירך ״שהחיינו״ והישווה את
גניבת הכספת ממטה המשטרה ביפו
לנס החנוכה. נעלם המוראליסט דוש.

ועדת קישוט מסטולה
במסווה של פעילות חברתית־חינוכית
מתמכרים ילדינו לסמים
בפינת הרחובות הרצל וז׳בוטינסקי
(אנה הגענו !) עמד ילדון מנומש כבן
שמונה לכל היותר, והפריח בלוני-מסטיק
אל חלל העולם.
לכאורה פעילות ילדותית שיגרתית, אן
— לא. לא חלפו אלא רגעים מיספר, ולמקום
התקרבה ילדה חמודה עם זנב-
סוס שחור. היא ניגשה בצעדים מהססים
אל הילדון. שניהם פתחו בזריזות מיק-
צוענית את ילקוטיהם, החליפו ביניהם
את הקלמרים ונעלמו במהירות מן המקום.

לעיני כל, מתנהל סחר־הסמים
בבית-הספר היסודי ״חיש ג׳ ״ בתל-אביב.
חקירה שערכנו בתוך כותלי ביה״ס
הנ״ל הוכיחה, מעל לכל ספק, כי למעלה
מ״* 70 מכלל התלמידים מכורים לסמים

ילדים — היזהרו מסוחרים
זהו הקלסתרון של סוחר־הסמיס כפי•
שהורכב על־ידי אחד מקורבנותיו
נועס ק. מכיתה א3/
קשים, כשהבולט ביניהם הוא אבקת״גיר.
התלמידים נוהגים לכתוש את הגירים
לאבקה, ולאחר-מכן לשאוף אותה אל
תוך אפם: הגירים הורודים והירוקים —
למצב ,91 )311 גירים לבנים וכחולים —
למצב \¥ 9י 0ם.
בבית-ספר יסודי אחה המבקש לשמור
על עילום־שמו, שמענו וידוי מזעזע מפיו
של יונתן ס ,.תלמיד כיתה ב׳ :
״התחלתי, כמו כולם, בסוכריות מחלי״
פות״צבעים. אחרי זה, בגן, עברתי לסו-
כריות״תרנגול, אלא, ועכשיו אני יודע את
זה, שהילד שהיה מוכר לי את סוכריות
התרנגלול, הכניס לי בתוכן מנטה וכן,
בלי לדעת, התמכרתי לגמרי לסוכריות-
מנטה. אלא שהסוחר הזה לא הירפה והמשיך
בדרכו הנפשעה, ודחף לי אופיום
לתוך הסוכריות-מנטה ולכן אני קורא לכל
הילדים: מי שמתחיל בסוכריות — גומר
באופיום ! ״

חיפה — הידיעה על גניבת הכספת
הגיעה לחיפה באיחור של יומיים, אחרי
שהתעכבה בחדרה. בבימת־הבידור המרכזית
הופיעה הזמרת ברכה צפירה
בשירה עולה ויורדת במשך שלוש
דקות. כן הופיע הבדרן שלמה הלל.
ירושלים — עשרות תרומות נאספו
עד כה על־ידי ״הוועד למען מרימי
הקופה״ ,בעוד פסל ״הגנב האלמוני״
עומד בימים אלה בפני סיומו. מועצת
העירייה החליטה להעניק את אות
״יקיר ירושלים״ לסוחבים, כהוקרה על
פעילותם האמיצה ותרומתם למאמץ
המילחמתי — כדברי הודעה.

המוני בית־ישראל שיצאו במחולות מיד עם היוודע תוצאות השוד

נספר לסם, ילדים חמודים, סיפור עצוב על נער קטץ ושמו צ׳יטה,
שהיה עמל בפיר לפרנסת משפחתו הענייה והמרודה. בעוד חבריו
משחקים בכדור ומגלגלים סיגריות, היה צ׳יטה הפעוט לומד לנהוג
על בואינג, כדי לרכוש השכלה, והיה התלמיד החרוץ כיותר בביתה
ובשעת־לילה מאוחרת, שעה שכל הילדים היו נוסעים עם החברות שלהם
ליער ירושלים, ישב צ׳יטה אל שולחן עבודתו, הדליק את הנר, טבל
עטו בקסת הדיו, הרטיב מצחו במים צוננים, נשף את שפתיו פדי להאבק
בתרדמה — וניהל את נמל התעופה בלוד. שהרי צריף להביא כמה
זוזים הביתה, לפרנסת המשפחה.
אל נא תבכו, ילדים תמימים, אחרי שתקראו את סיפורנו העצוב.
אתם תהיו סתם סמרטוטים, או טכנאים, אכל צ׳יטה, הנער העקשני, עוד
יטיס בואינגים בשמיים — למרות שהיתה לו ילדות קשה.

דוד מנהל אל־אבא
שלי תעשיין, או אלוף מיל. או מנכ״ל,
או עסקן ציבורי, או סתם אציל.
גם הוא רוצה לנסוע לחו״ל!

תן לו טרמפ
(במחלקה הראשונה)
נהגים אהלן חבר׳ה. היום כמו בכל יום
חמישי, אחת לחודש, אנו נפגשים לערב
שירה בצוותא עם יוסקה הררי מהנהלת
״אגד״ .המילים מוכרות, המוסיקה עממית
— אז שימו לב לשקופיות וכולם יחד,
׳ולוש ארבע :

ה או טו שלנו גדול וירוק.
ה או טו שלנו מכם עושה צ חו ק
בבוקר נוסע, בליל בחניון.
מביא הו א כל חודש 58 מיליון.
והשיר השני בשני קולות בבקשה :

א חינו הנהג,
א חינו הנהג,
סע לאט, סעלאט.
א ם תי סע מהר —
י ת פו ס או ת ך שוטר•
א ם תי סע לאט —
אז יעקובי גד,
יזרוק כ ס פי ם כמו זבל
שלא נמתחת׳חבל.
אז סע לאט,
סע לאט.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 3 | י— מ מי שנ תו של מיי ס דו — אין כריצת בוק ר סגולה לעייפות >ד״ר מ. זוארץ) הפ טרון הסהורימצינ! חקירה מיוחדת -המשך אחת המורות הוותיקות באיזור ראשו!- לציון מספרת:

י— מ מי שנ תו של מיי ס דו —
אין כריצת בוק ר
סגולה לעייפות

>ד״ר מ. זוארץ)

הפ טרון הסהורימצינ!

חקירה מיוחדת -המשך
אחת המורות הוותיקות באיזור ראשו!-
לציון מספרת:
״השבוע ראיתי את אחת הבנות בכיתה
ג 2/מעבירה פתק לבת אחרת. לקחתי

ני׳, 3גד*

הצגות
ב כו ר
ת ״ א .,בי תארלוזייוג איל )
רמלה ,,ה מג ד ל״

בפר סבא ״ עמל ״
י רו ש לי ם ״ אימקא ״ •
י ״ ג ״ או ר ד *ג׳׳ 30.1
אייר ״ גןתמר 28.1
נ-סיסים י ב בי מקופות וד.כ 7ידי ם. ד11,ד. ראזיר״י״רו קוז:״ ויזגגור• ,93ר
יו •ה׳ ׳ 20.1ב־ייד

.יום ו׳ 1 4 1 23.1
מוצי-יש 24.1ב־30

הקשר הגן־־גני
הבלדרית המכונה ״איעריד א ״ מעבירה
סמים בקו שטוקהולם־לוד

בבית־שאן יורדים

מהן את הפתק, ומה אני קוראת בו 1
״תביאי לי מחר את החומר לבחינה״ ! כך
בפירוש — תביאי לי את החומר, ועור —
באמצע בחינת.״
בגן הילדים טרוס״חובה החיפני ״גן
אסתר״ כבר לא מסתפקים בחשיש ומריחואנה,
אך מאחר שהפעוטים קטנים מדי
מכדי להזריק, הם עושים זאת בשיטה
מקורית משלחם: פעוט הרוצה להתמסטל
חושף את זרועותיו, וחבריו ניצבים
מולו ומיידים בו אינריקים משוחי״הרואין,
הנתקעים היישר אל רמו.
מנת ירושלמית צעירה מספרת לנו
בדמעות, כי אצלה מכריחים הילדים אפילי
את הבובות ליטול סמים קשים, ואכן,
בעת סיורנו במקום ראינו בובת נחום-
תקום כשהיא מתנודדת מצד אל צר שי-
כורת-טמים.

התו שבים ל מי ק ל טי ם מרוב
תתבייש לך !
הגנרלית הי א שלי !
יא מלוכלך !

צ חוק א ח רי שראו א ת

א חו תי
הגנר לי ת
בעמ קי
הנינימיי
17־ 26
אחותך הגנרלית
במישור

במעוז ״טחורים״ הכריזו על מצב־ הבן
הגנרלית חוזרת שוב

הפרוה געו בצחוק
חמתי הגנרלית
בישבן

העיזים פעו בצהלה
הגמלים נאקו כהנאה

גיסתי הגנרלית
בנגב הצפוני

כפי ת אל המוות

500,000 צופים מבסוטים לא יכולים לשבת
כי נ תק עהלהם

אשתי הגנ ר לי תבתחת
הת שובה הי שראלית לרונאלד ריגן:

חיים

בנאי

לנשיאות!

הבובה זהבה: הוא הכריח אותי לקחת
ממיס ואחר־כך אילץ אותי לשכב טס
הדוב פו
אך השיא שייך, ללא ספק, ל״גן צילח״
שבאיזור לוד, שבו עברו התלמידים ל-
מיסחר בסמים בעל קשרים בינלאומיים
ענפים :
במשך שלושה ימים עקבנו אחרי ילרח
שוודית בת 7חמכונח ״אינגריד א ״׳,
שבמסווה של ביקור שיגרתי בארץ־חקודש,
העבירה כמויות ענק של 5 .0 בפי ח-
טבעת שלת ל״גן צילה״ ובתמורה נטלח
משם חצי טון חשיש דחוס אותו דחסה
בחזייתה אל גנח ״גן בריגיטה״ שבשטוק-
חולם.
כל זאת לנגד עיני חהורים, חגננות,
המורים, המפקחים והמנהלים הרואים
הכל ושותקים.
ונשאלת חשאלח ״מדוע ן״

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 4 | מרשלנות, הזנחה, אי־מילוי־הוראות והעדר פיקוח של ממונים על הכסופים להם. בעיקבות האתראות על מחדלים אלה, הוקמה שורה של ועדות־חקירה לבירור הסיבות והאחראים למחדלים.

מרשלנות, הזנחה, אי־מילוי־הוראות והעדר
פיקוח של ממונים על הכסופים להם.
בעיקבות האתראות על מחדלים אלה, הוקמה שורה
של ועדות־חקירה לבירור הסיבות והאחראים
למחדלים. המלצות הוועדות לא יושמו, ואיש מאלה
שנמצאו אחראים למחדלים לא סולק מתפקידו. כתוצאה
מכך צפויות התפתחויות על רקע פרסונאלי.

בגין יצא

תוגו״ ך
הוז שימה ש ל רבין:
לגיי ס 150מ׳ דו לאר
ההדלפה האחרונה שניתן עוד לפרסמה לפני
שנכנס לתוקפו הצו המטיל איסור על
פירסום מגעים מדיניים סודיים: במישרד
ראש־הממשלה הושלמה תוכנית לתביעת
מענק מיידי של 150 מיליון דולר מממשלת
ארצות־הכרית.
זו תהיה, ככל הנראה, המשימה הראשונה במעלה
שתוטל על ראש־הממשלה יצחק רבין במסעו הקרוב
לארצות־הברית. בעוד שבנושאים אחרים, מדיניים
ובטחוניים, עדיין לא ברור מה הם היעדים שעל
רבין להשיג במסעו זה, הרי שבתחום הכלכלי כבר
הוגדרו הדברים ברורות: רבין חייב לעשות כל
מאמץ להביא להזרמה מיידית של 150 מיליון דולר,
במזומן, מממשלת ארצות־הברית לממשלת־ישראל,
כדי למנוע מצב קריטי העלול להיווצר תוך שבועות
מיספר ביתרות מטבע־החוץ של ישראל. ככל הנראה
יתבע רבין סכום זה כמיפרעה, על חשבון המענק
לשנת .1976/77

קיים יסוד סביר להניח שהאמריקאים,
היודעים את מצכה הדחוק של ישראל
כמטבע זר, יתאמצו לגבות מרכין תמורה
מתאימה בתחום המדיני.

20שתת אי םבמ טו ס
הפרט ש ל רביו
כ־ 20 עיתונאים ילוו את ראש־הממשלה
יצחק רבץ כמסעו על-פני ארצות־הברית,
כמטוס המייוחד שיעמוד לרשותו לצורר
זה, וזאת נוסף לפמלייה האישית של ראש
הממשלה, שתכלול יועצים ועוזרים רבים.
20 המקומות לעיתונאים יחולקו לעיתונאים ישראלים
וזרים. רוב הנוסעים יהיו, ככל הנראה, כתבים
ישראליים השוהים בארצות־הברית.

פגי ש ת רביו -חוס״ן -
הדלפהאמ רי ק אי ת
הידיעה שעשתה לה כנפיים ברחבי העולם,
כדבר פגישה חשאית שהתקיימה כביכול
לאחרונה כין ראש־הממשלה יצחק רכין
לבין המלך חום יין, חסרת־יסוד והיא פרי
הדלפה אמריקאית מכוונת.
בניגוד לפגישות שנערכו בעבר בין ראשי־ממשלה
ושרים בממשלת־ישראל עם המלך חוסיין, לא נערכה
כל פגישה מעין זו בין רבין לחוסיין.
מקור ההדלפה של הידיעה, שהופיעה לראשונה
בשבועון האמריקאי ניוזוויק הוא בוושינגטון. ניסיונות
להעריך את מטרת ההדלפה, העלו השערה כי היא
כוונה כלפי אש״ף. היה זה, כל הנראה, ניסיון אמריקאי
לרמוז לאנשי אש״ף ולסורים, שאם לא ירככו את
עמדותיהם ותביעותיהם, עשוייה ישראל להגיע להסדר
חשאי עם חוסיין מאחרי גבם. אלא שהפעם היתה
הידיעה חסרודבסיס.

מחד לי ם ח מורי ם
בנו ש א רגי ש
שורה של מחדלים חמורים מאד כאחד
הנושאים הרגישים ביותר במדינה, נתגלתה
לאחרונה.
המחדלים, שעלולים היו לעלות בקורבנות בנפש ושיש
להם השלכות לתחומים רבים בחיי המדינה, נבעו

דמגבית חירו ם
מטרת נסיעתו הנוכחית של מנהיג תנועת
החרות, מנחם בגין, למדינות אמריקה,
היא עריכת מגבית-חירוס כקרב אוהדי
תנועתו כמדינות אלה.
אחרי שההצעה למימוו־מילווה־מיפלגות ירדה מעל
הפרק, נקלעה תנועת־החרות למצב בלתי־־נסבל
מבחינה כספית. בגין, שנטל התחייבויות אישיות כלפי
כמה מנושי התנועה, החליט לצאת למסע אישי כדי
לנסות לגייס הלוואות ממקורות חוץ לתנועה, כדי
לפרוע לפחות חלק מחובותיה.
עד כמה היתה נסיעתו דחופה, ניתן ללמוד מהעובדה
שהוא ערך אותה למרות מצב בריאותו הלקוי, זמן
קצר אחרי שיצא מטיפול בבית־חולים.

דן ס עי ד
טיל פן מבגדאד
לפא רי ס
יש עתה אישור לכך שדן סעיל, מי
שהיה פעיל הפנתרים השחורים, אכן
חזר לבגדאד, כיהודי הראשון שקיבל
את הזמנת ממשלת עיראק למהגרים
היהודיים לחזור לעיראק.
סעיל טילפן לידידים בפריס, הודיע
להם שהוא הסתדר בבגדאד.

א ש״ף רו צהל מנו ע
וטו א מ רי ק אי
כניגוד לדיווחים הבאים מניו־יורק, פועל
אש״ף מאחרי־הקלעים כדי להשיג הצעת־החלטה
שהאמריקאים לא ירצו או יוכלו
להטיל עליה וטו. על בך הודיע השבוע אחד
מראשי אש״ף, לידיד באירופה.
בעוד הסובייטים, ואולי גם הסורים, מעוניינים בווטו
אמריקאי, שיציג את ארצות־הברית כאוייב העולם
הערבי והעניין הפלסטיני, מעוניין אש״ף דווקא
בשיפור יחסיו עם האמריקאים.
ייתכן שמאמץ אש״פי זה יוחלש עקב המאורעות
בלבנון, שהם עניין של חיים או מוות לפלסטינים,
והמסיחים את דעתם מן הזירה באו״ם.

ל מו פ ״ ל ,.אל־ על״
למרות הטענות כי דווקא בשל גל ההתקפות על חברת־התעופה
הלאומית, אל־על, יסשיך מנכ״ל החברה
הכושל, מרדכי בן־ארי, למלא את תפקידו, נערכים
גישושים על־מנת למצוא מחליף לבן־ארי בתפקיד זה.
סימן לערעור מעמדו של בן־ארי בחברה רואים
בעובדה שאפילו׳ עוזריו הקרובים ביותר מתרחקים
ממנו, ואינם מוכנים עוד לתמוך בו.
שר־התחבורה גד יעקובי, משתכנע גם הוא בי עליו
למנות מנכ״ל חדש לחברה. בשלב זה מקבל בן־ארי
רק את גיבויו של ראש־המשלה יצחק רבין. בין השמות
שהועלו כמועמדים לרשת את מקומו של בן־ארי,
נמצאים גם שלושה קצינים בכירים בצה״ל לשעבר :
רב־אלוף (מיל ).חיים לסקוב, ומפקדי חיל־האוויר
לשעבר. האלופים עזר וייצמן ומוטי הוד.

ספר חד ש על
א לי כ הן
ספר חדש על רב־המרגלים הישראלי אלי
כהן, עומד לצאת לאור בקרוב בפריס.
עלילותיו של אלי כהן, שהצליח לחדור לצמרת
השילטון הסורי עד שנחשף והוצא להורג בתלייה,
שימשו כבר נושא למיספר ספרים רבי־מכר בכל רחבי
העולם. אולם הספר הנוכחי נכתב בידי מי שמונה
כפרקליטו של אלי כהן, במישפט שנערך לו בדמשק,
עורך־הדיו הצרפתי ז׳אק מרסייה.
מרסייה, שישב לצורך זה חצי שנה בדמשק, היתנה
בשעתו את נכונותו להגן על אלי כהן, בזכות שתינתן
לו בבוא היום לכתוב ספר על הפרשה. סיפרו, שנכתב
בשיתוף עם אלמנתו של אלי כהן, עשוי לחשוף
היבטים חדשים של איש־הריגול הישראלי.

אלוני מ עונ ״נח בסחבת שולמית אלוני מנהלת את תכסיסיה, בוויכוח על
ירושת ״יעד״ בוועדודהכנסת, במגמה לעכב את
ההחלטה זמן רב ככל האפשר.

ברור לאלוני שבסופו של דבר אין מנוס
מלחלק את ההקצבה הממלכתית ליעד —
כ־_80 אלך לירות לחודש — שווה־כשווה כין
שני הפלגים (אלוני־מואב ואליאב־פרידמן).
אולם בינתיים מקבלת אלוני את כל הסכום,
וכל חודש של השהייה שווה לה 40 אלה
לירות במזומן.

150פ חי ב שנ ה
ר טן ־ הפה
מיספר האנשים בישראל הנפגעים מגידולים סרטניים
בחלל־הפה, הולך וגדל. ההערכה היא, כי בארץ מתים
כ־ 150 איש מדי שנה מסרטן־הפה.
מחקרים מדעיים הראו, כי מיספר מקרי המוות מסיבה
זו בקרב המעשנים גבוה פי־ארבעה מאשר אצל אלה
שאינם מעשנים.

סי סמת דיין: ע ס קי ם

סו סלא
הו חז ר

מחפ ש* מ ח לי ף

יתה

אין כל אמת בשמועות שהופצו לא־מכבר, כאילו
נציג אש״ף ביונס״ו, איבראהים סוס, הוחזר לביירות
בעיקבות פירסום תוכניתו להקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, שתחתום על הסכם־אי־לוחמה עם
מדינת־ישראל.

סוס נשאר בתפקידו בנציג אש״ך כאונסרף ו,
ונמצא בפאריס.

כתוצאה מכך נוצר מעץ תיקו בין סוס ובין יריבו,
עז־אל־דין קלק, נציג אש״ף בפרים, השייך למחנה
הקיצוני באש״ף. סוס נשלח לפאריס בשעתו כדי לרסן
את קלק, ואילו קלק ניסה לנצל את פירסום תוכנית־השלום
של סוס כדי להיפטר ממנו. נראה כי מאבק זה,
שהוא רעיוני ואישי כאחד, לא הוכרע לפי שעה, ובי
יאסר עראפאת שומר גם במיקרה זה על איזון בין
הקצוות. סוס ננזף מפני שגם לדעת המתונים בצמרת
אש״ף, חרג מסמכויותיו ולא ניסח את דרכיו בזהירות
מספקת.

ל פני ה ת ענוג !
השבוע הסתבר, כי ח״כ משה דיי
נענה להצעת כעלי־־חהון לעמוד כעיתון
יומי הדש, לא רק מסיכות
פוליטיות ואידיאולוגיות, אלא גם
מתוך תיקווה לעשות רווחים נאים.
דיין, שמאז ומתמיד ייחס חשיבות
מופלגת לרווחים ולצבירת כספים
!:ופי
ונכסים, לא יסתפק כמשכורת תמורת
מישרת העורך של העיתץ שהסכים
ליטול על עצמו.
הוא ביקש — וקיבל — גם ״׳ף10
ממניות הבעלות על העיתון תמורת
ההסכמה שנתן לערכו.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 5 | 0ל| 0 1 מקום ראשון | 1111?׳0למער כו תסטר או פוני חז ל ר דיו /טיי סקסטות 0ק ! 0 1א ש לרשמק וי י ם שלושה מ קו מו ת ראשונים במשאלי דעת קהל: המוצר׳הנבחר ,1976ה קני

0ל| 0 1

מקום ראשון

| 1111?׳0למער כו תסטר או פוני חז

ל ר דיו /טיי סקסטות

0ק ! 0 1א ש לרשמק וי י ם

שלושה מ קו מו ת ראשונים במשאלי דעת קהל: המוצר׳הנבחר ,1976ה קני ה הטובה כיותר .1976ה ו! 1אלוכלאחד .
בואו לראות לחוש ולשמוט מוסיקה באולמי התצוגה של סוני

תל-אביב: מגדל שלום.רדו׳ אחד-הטם , 9טל5 24 31.

וסוסמיניק /ופאי גוי ר אן

העולם הז ה 2003

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 6 | מכתבים הוסר־טעס בתגובה על הכתבה ״ימי ויימאר האח רונים (העולם הזה ,)2001 לדעתי המילה המתאימה היא: הגזמת. כל השוואה של גוף ישראלי. או יהודי כלשהו, עם גוף

מכתבים
הוסר־טעס
בתגובה על הכתבה ״ימי ויימאר האח רונים
(העולם הזה ,)2001 לדעתי המילה
המתאימה היא: הגזמת.
כל השוואה של גוף ישראלי. או יהודי
כלשהו, עם גוף גרמני־נאצי, מוכיחה חוסר־טעם
ודימיון חולני.
קלמן אלכסנדר*,ידו שלים

טיל על חבריה קראתי, בין השאר, כי ד״ר
ח. דורון הכריז :״ 28 אחוז מהמאושפזים
בבתי־חולים סובלים מסיבוכים, כתוצאה
משימוש מופרז בתרופות לפני האישפוז,
ולפעמים סובלים גם משימוש מופרז בתרופות
בתוך בתי־החולים.״
מי אחראי למצב אומלל זה, אם לא הרופאים,
שרושמים תרופות מיותרות לחוליהם?
האם החולים משיגים תרופות ב־הנות־מכולת,
ללא *מירשם של הרופאים?

בשן הוא ישראל

סיי ג ל שו א !וגי בו
״העולם הזה״ ,שבועה החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
...כספי״ כע״מ
״צינקוגרפיה
גלופות :
אביגדור .
״גד״ אבגרי
הפצה: אוריי

— כע״מ.
לאור: העולם הזה המוציא העורך הראשי:

כשיאו של הרומן הלוהט שניהל שר-
הביטחון לשעבר משה דיין עם התופרת
התל־אביבית אלישבע צ׳יזס, הזמין דיין את
הנערה, בלוויית אמה, לחזות בהופעה פוליטית
שלו. זה היה בשנת ,1969 כאשר פרשת
אלישבע היתד. עדיין עניין סודי ואינטימי.
אלישבע ואמה קיבלו אז כרטיסי-כבוד
למה שזכה אחר־כך לתואר ״כנס הפינרמה״.
היה זה כנס של אנשי רפ״י לשעבר ותומכי
משה דיין במיפלגת העבודה, שהיה
צריך להכריע אם תפרוש רפ״י, או אפילו
רק משה דיין לבדו, מהמיפלגה. אלישבע
ואמה ישבו אינקוגניטו בין גדולי האומה
בשורת הנכבדים, צפו בדדקרב המילולי
שהתנהל על הבמה בין דיין לבין גולדה.
צלמת העולם הזה שנכחה באותו אירוע
וכיסתה אותו במצלמתה, קלטה בדרך מקרה
בעדשתה את תמונת אלישבע ואמה. פיות
שהכירה את אלישבע היכרות מקרית מ*
בית־הספר, דרשה בשלומה.

פופולארית של שידודי־ישראל. אבל יש
בו גם דימיון, ישיר ואסוציאטיבי, לשמו
המפורש של השבועון המסדים. די בהשמטת
שתי אותיות משם העולם הזה ובתוספת
אות אחת, כדי לקבל את שמו של העיתון
של דיין.

מי שסבור כי במיפלגת־העבודה אין
חיים אידיאולוגיים תוססים, ודאי שאין
מגיעה לידיו האיגרת של מיפלגת העבודה.
איגרת זו, שאינה אלא חוברת משוכפלת,
היא ביטאון החוג הרעיוני הארצי במים־
לגודהעבודה.
במדור המיכתבים למערכת של איגרת
האחרונה, יש חילופי דברים רעיוניים
מרתקים בין שניים מחברי המיפלגה :
הד״ר רפאל גת, מהצוות האקדמי של בית־ברל
— מרכז החינוך הגבוה של מיפלגת
העבודה — ואברהם וולפנזון, היועץ־האקד־מי
של האוניברסיטה־העממית בחיפה.
הוויכוח הנטוש בין השניים מעל עמודי
איגרת הוא משהו מעין ״האם בית־ברל
הוא חממה לשחיתות או מוסד תנועתי שאינו
ממלא את ייעודו?״ כך, למשל, מאשים
וולפנזון את גת שנתן את ידו ל״הח־לטה
המחפירה למכור את דירתו של ברל
כצנלסון (כמו שנוהגים בבית־מלון כ ד
של ותוקף חריפות את מנכ״ל בית־ברל
נחום שמיר. ואילו רפאל גת מגן על
בית־ברל בנוסח :״האם בית־ברל הוא ללא

בשיחה טלפונית שניהלה אלישבע צ׳יזם רבב? האם הצלחנו בכל ז ודאי שלא!״
למרות הנושא המרתק, ספק אם היה
עוד באותו לילה עם משה דיין
היא נתנה לקוראי העולם הזה עניין בחילופי הדברים
ביטוי לחששות שתקפו אותה. היא
סיפרה החריפים בין השניים, לוליא שורבב בווילדיין
כי צלמת העולם הזה פגשה אותה
אלישבע כוח גם שמו של העולם הזה, באורח שולי.
בכנס הסינרמה ואף צילמה אותה.
בשעתו פירסם העולם הזה קטע קטן בו יש האם
ביקשה את חוות־דעתו של
דיין,על מה ש צויין כי אברהם וולפנזון תובע את פיטורי
בכך רמז כי העולם הזה
יודע דיין פסוק, מנכ״ל בית־ברל נחום שמיר. בטעות נכתב
מתחולל ביניהם. ואז השמיע
פירסומת, ואילולי באותו קטע כי וולפנזון הוא היועץ־האקדמי
שנשמע כמו
סיסמת לו עליו ודאי היינו של בית־בדל ולא כפי שהיה צריך להיות:
זכויות־היוצרים שיש
כמוטו של שבועון זה: של האוניברסיטה־העממית בחיפה. אבל
משתמשים בו
רפאל גת ראה בפירסום זה, על הטעות
״העולם הזה יודע הכל!״
שבו, משהו מכוון. וכך הוא מתריס כלפי
למרבה המזל היתד, שיחה זו בין השיחות וולפנזון מעל דפי איגרת :״אני יכול רק
הטלפוניות שאמה של אלישבע דאגה ל־ לציין שוודאי זכיתם לסיפוק נפשי עמוק
הקליטו כדי להנציח אותן בשביל ההיס על שהצלחתם להיכנס לטור הרכילות של
טוריה ובשביל עוד כמה מטרות.
העיתון העולם הזה בו מודיעים ש,אברהם
לא היינו חוזרים על אנקדוטה פיקאנ וולפנזון, היועץ האקדמי של בית־ברל
טית זו כדי לעקוץ את דיין או להזכיר. תובע את פיטורי מנכ״ל המוסד אכן
לו נשכחות. היא משמשת פשוט דוגמה זהו הישג מרשים ודבר שוודאי יאדיר
ליחס האמביוולנטי שהיה למשה דיין כלפי וירומם את שם מיפלגת העבודה. אתם
שבועון זה. כלפי חוץ ניסה להפגין זיל־ רשאים להיתגאות.״
וולפנזון אינו נשאר חייב ומשיב לגת
זול והתעלמות. אך ברגעי אמת, כמו זה
על :״ההשמצות, העדינות׳ על, הסיפוק
שבשיחה הטלפונית עם אלישבע, התגלה
יחס של הערכה, לפחות מהבחינה העיתו הנפשי העמוק׳ של האיגרת והחוג הרעיוני
נאית המקצועית. עבור עיתון אין מחמאה הארצי על שהוזכר שמו בהעולם הזה.
גדולה יותר מזה שהוא ״יודע הכל.״ האם עלי להבין שהד״ר גת נעלב על שוערכה
של המחמאה עולה כשהיא באה העולם הזה לא הזכיר גם את שמו
מפיו של אדם המכהן בתפקיד שר־הביטחון.
משום כך, כאשר נודע השבוע כי העיתון
היומי החדש העומד להופיע בעריכתו
של משה דיין עומד לשאת את השם
היום הזה, אי אפשר היה שלא לחייך. שם
העיתון גנוב אומנם ישירות מתוכנית רדיו

את המודעה המצורפת
מצאתי ב עי תון כאן.
ישראל זו ציון. ישראל
היא ירושלים. ישראל —
תפוזים? ישראל — צה״ל?
ישראל — הגנה, פלמ״ח,
אצ״ל, לח״י? ישראל
גולדה מאיר?
טעות. כישלון חרוץ בחידון
לידיעת־הארץ. ישראל:
יגאל בשן.
כך כתוב במודעות בעיתונות
של ניו־יורק, עיר
ואם בישראל, על שגי מיליון
תושביה היהודים ויותר
מרבע מיליון הישראלים,
המתרבים בה מיום ליום:
״יגאל בשן, זוהי המשמעות
של ישראל. הוא הזמר הגברי
מיספר אחד של ישראל.
הוא חיבר את השירים המושרים
ביותר שלה. הוא
ייצג את ישראל בפסטיבא־לים
בינלאומיים. הוא מבצע
רוויו בינלאומי שלם. הוא
מופיע בסברהיאיסט...
השגה בניו־יורק — בשנה
הבאה, בארץ הבשן.
א. מם, ניריורק

1* 11

א /מ 8
1ן)ש/ו

0110)3001.
316ו ח 1׳$ 151361׳ >1 6
ץ ח 3ו ח 56 <1ס 0וזזסס $ 1 0 8 6 1 ,6 6
$ 1 634108 5 0 0 0 ? 151361
>16 113$ 160165 6 0 1 6 4 151361
5 3 001001616ו 10ס 016103110031 ? 6511 * 315, 6 6 0 6ץ 3 0ו 0ח!
?16־! 016103110031 ! 6 * 0 6 . >16 1$ 3 0 0 6 3 1 1 0 8 31 5 3 6 1 3 £ 3 5 1 ? 0 ! 3 61
$ 1 0 03 0 1 0 1 6 61$ץ 9 4 3ו 0 11 6 3 1^ £ 6 0 8 3 8 6 0 1 6 0 1 .נ ) 5 £ £
011151031 6111113006 16 ׳$ 1* 6 3 1 151361 !5 311 3 6 0 0 1 .
4416 £351610 0111510 : .ו 4י 6 3 1 0 1 1 0 8 1 >1 8 1 1 1
! 01 6 6 1 ) 560531100$׳ 611
, 51118165^ 1861ץ• 1 0 6 5 )13
ה 0וחוח ! 0 0 1 0 4 6 $ 8301 <8 3
£011 1513611 8 6 * 116
10010301601
6 * 6 0 1 0 8ץ ! 6 * 6ז 0 0 6 0
׳ ץ 6 x 0 6 0 1 143
$ח 0 3 1 6 1 1 0 8 ? 0 1 311 00 0 3 $ 1 0
010110 83165
• 616* 6 ! 3.001/6 ! 0 6 3 1 8 .

£30111 * 6131106$ץ 5 0 0 4 3
2 0 1 6ץ ! 0 3וז 51311108 ( 3

גלאט י

נשר
^) 661-145ץ 1ו 1< £ז ¥ 0

232 £351 431)1 51.

המודעה של בשן
לא תפוזים, לא צה״ל

מי שבידך
ברצוני לשלוח לך את אהבתי, ולספר
לך עד־מה נדהמתי וכעסתי לקרוא אודות
ההתקפה עליך — כעסתי מפני שכמובן, גם
אם התוקף עצמו לא היה אדם ״פוליטי״,
הרי זעמו וטירופו כוונו על־ידי השינאה
המכוונת אליך מצד אלה שבשילטון.
הייה בריא — ורצוני *־שתדע, כי לפחות
בבית־כנסת אחד בעולם, פברנגן, אמרנו
בשבת תפילת ״מי שבירך״ למען החלמתך
המהירה והמלאה, בגוף וברוח. לשלום!
ארתור ואסקוף, ואשינגטוו
<• מנהל המכון ללימודי חמדיניות ב־וואשינגטון.
אני
מברך אותך מקרב־לב על שניצלת
מנסיון־ההתנקשות. אני מאמין שכמו לאחר
נסיונות קודמים של טרור, יצאת גם הפעם
חזק יותר משהיית קודם.
כמו תמיד, אני בטוח ־שתשיג את מטרות
המאבק שלך.
ערן רוזנברג, חצור

האם בתוך בתי־החולים אפשר להשיג תרופות
באופן חופשי?
הפיתרון שמציע ד״ר דורון, להטיל מס־תרופות
לכיסוי גרעונותיה הגדולים של
קופת־חולים, הנובעים בעיקר משימוש
מופרז בתרופות, אינו יעיל, לדעתי•
גרעונות מכסים על־ידי הטלת מם אחיד
פרוגרסיבי על חברי ההסתדרות, קימו־צים,
חיסכון, מניעת ביזבוז, הקטנת המנגנון
הפקידותי המיותר וכר. הגרעון
אינו קשור בשימוש מופרז בתרופות.
ואם גם נניח שהוא אכן נובע מכך, הרופאים
הם היחידים האחראים לכך. מן הדין
להטיל פיקוח רפואי על הרופאים, למען
בריאותם של החולים. הבעייה של שימוש
מופרז בתרופות והתוצאות האומללות הנובעות
מכך לאוכלוסייה, היא בראש־ובראשונה
בעייה אנושית, רפואית־מיקצו־עית,
רפואית־מוסירית ומצפונית, ואין לה
כל קשר עם הגרעוגות של קופת־חוליס
ועם מם־התרופות המוצע.
צ בי ל בי א, תל־אביב

הידרדרותה של הלירה

מיום

הרי לפניכם זיווג של שטר בן 10 לי ידות׳
מעל שטר של 100 לירות. נראה טוב,

,11.9.75 בעיתון ידיעות אחרונות, בקשר
למס־תרופות שמרכז קופת־חוליס תובע מ־הוועד־הפועל
של ההסתדרות הכללית לה
ואם
זו לא הידרדרותה של הלירה היש ראלית
— אז מה כן?
דויד קורן, תל־אביב

8יר!וח על הרופאים
בכתבתו של מר אריה אבנרי,

ה עו ל ם הז ה 2003

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 7 | סרסונז ד־ר עלוג׳זוו מבצע פרסים ״פופי עלית״ זוהי הסדרה החדשה פ 1פי שוקולד חלב עלית. מתנה טעימה לילדיך קישוט נאה לחדרם קנו לילדיכם ״פופי״ שוקולד חלב עלית ( 100

סרסונז ד־ר עלוג׳זוו

מבצע פרסים ״פופי עלית״
זוהי הסדרה החדשה פ 1פי שוקולד חלב עלית.
מתנה טעימה לילדיך קישוט נאה לחדרם
קנו לילדיכם ״פופי״ שוקולד חלב עלית
( 100 גר הם יגזרו ויאספו תלושים
ממוספרים 3 — 4 ,3 ,2 ,1תלושים מכל
מספר, עד שיהיו ברשותם 12 תלושים.
וישלחו אותם (ללא הציורים) ממולאים
בהתאם להוראות שבעטיפה.
העולם הזה 2003

וה פ רס :
פוסטר צבעוני בגודל 50x35 0״מ
של אחת התמונות לפי בחירת הילד
יישלח אל ביתכם.
הבא מעתה לילדים הפתעה מתוקה — סדרת
פו פי׳ שוקולד חלב עלית שלמה, ממוספרת

בת יאב וןו בהצ לחה !
איך אומר פופי?

טוב לעם עווקולז־ 1/ל י \ /

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 8 | יש דרד קלה יותר להגיע לדירה. עד לה שלמת ס כו ם החסכון. עם תו ם תקופ תהח סכון -תוכל להגיע ל-ססס 100,ל׳׳י ויותר. זהו סכו ם נכבד שיבול לשמש יסוד לרכישת דירה.

יש דרד קלה יותר להגיע לדירה.

עד לה שלמת ס כו ם החסכון.
עם תו ם תקופ תהח סכון -תוכל
להגיע ל-ססס 100,ל׳׳י ויותר.
זהו סכו ם נכבד שיבול
לשמש יסוד לרכישת דירה.
לקבלת פרסי ם מלאים
סור נא לסניף הקרוב של
בנק לאומי, בנק אגוד,
בנק קופת־עם ובנק ערבי-י שראלי.

פ תיחת חשבון בתכני ת חסכון
כח לדירה של בנק לאומי,
אתה חו ס ך עד 0,000כ ל״י,
הבנק נותן לד הלוואה עד
60,000ל׳י ב־ 90/0בלבד!
וללא הצמדה. לכספי ה ח סכון
שלד מ תוו ספי ם ריבית
והפרשי הצמדה פסורים ממס!
בבנק לאומי בלבד ת הנה
מבי סו ח חיי ם(לל א ת שלום נוסף)
אשר י ב סי חאת המ שך הת שלומים

לדירה

100,000ל יי ויותר ב תוכנית ה ח סכון לדיור של בנק לאומי.

ליעודאל בע״ מ
הבנק הצוער ע הזמן

העולם הזה 2003

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 9 | חשבם חזח שירוח־ביטחוו־־כדל* בפעם הראשונה שבה נשמע בפומבי השם המפורש ״שירות הביטחון״ ,עבר רחש ורעש בין עשרות הנוכחים באולם בית־המישפט המחוזי. עד למישפט, שבו

חשבם חזח
שירוח־ביטחוו־־כדל*
בפעם הראשונה שבה נשמע בפומבי השם המפורש
״שירות הביטחון״ ,עבר רחש ורעש בין עשרות הנוכחים
באולם בית־המישפט המחוזי.
עד למישפט, שבו התבררה תביעתו של עמוס בן־
גוריון נגד ראשי ״שורת המתנדבים״ ,לא העז איש
במדינת ישראל, להוציא את מערכת ״העולם הזה״
להדפיס, לומר, להזכיר או לאזכר את השם ״שירות
הביטחון״ בקול רם.
בכל פעם שנשאלה השאלה האם שירות כזה קיים,
כשחברי״כנסת, שרים או מנהיגי״ציבור מהאופוזיציה
עוררו את שאלת חוקיותו, תקציבו, הפיקוח עליו והביקורת
למעשיו — הכחישה הממשלה מכל־בכל, את עצם
קיומו של המוסד, שכונה ״מנגנון החושן״ בשבועון המ-
סויים, או ״שירות הביטחון הכללי״ בשמו האמיתי.
עורך-הדין שמואל תמיר חיה זח ששאל את עמוס
בו״גוריון, בעת חקירתו הנגדית בבית״המישפט המחוזי
בתל־אביב, האם נכון הדבר כי הוא, עמוס בן״גוריון,
נפגש מדי־בוקר, לפני ישיבת בית־המישפט, עם עמוס
מנור, ראש הש״ב, עם מאיר נוביק, ראש המחלקה-
לתפקידיט״מיוחדים והמתאם את קשרי חמישטרה עם
הש״ב, ועם פרקליטיו, עו״ד מיכאל כספי ואחרים.
כן נודע לציבור קוראי העתונים כי שירות־ביטחון
אכן קיים, וכי ראשיו עסוקים מדי־בוקר בהכנת ישיבת
היום של תביעה אזרחית פרטית, שהגיש קצין־מישטרח
בכיר (עמוס בן״גוריון) נגד ארבעה אזרחים של מדינת-
ישראל (ראשי ״שורת המתנדבים״).
עברו שבע־עשרח שנים. ראש הש״ב דאז, עמוס מנור,
התפרסם כאספן מטבעות וכסף, כיו״ר מועצת המנהלים
של ״אתא״ ,כנציגו של טיבור רוזנבוים הזכור לטוב,
כמנהל ב״חברה לישראל״ ועוד תפקידים אחרים בשירות
העם, הציבור ועצמו. משך כל השנים האלה, לא פורסם
שמו של ראש שירות״הביטחון הכללי בעודו מכהן בתפקידו,
ועד היום אין פיקוח ציבורי על השירות, שתקציבו
ופעולותיו טמונים אי־שם בתקציב מישרד ראש־הממ-
שלה. מעולם לא נתקיים בכנסת, או בכל מוסד ציבורי
אחר, דיון פומבי בשירותיו, במטרותיו ובתפקידיו של
שירות־הביטחון חזה.
במשך השנים שחלפו, נודעו לנו פרטים מעטים אחרים
על השירות, רובם מתון ספרו של איסר (״הקטן״)
הראל (הליפרין) ,מי שהיה הממונה על שירותי-הביטחון
עד .1943 בין השאר, מספר הראל בסיפרו כי שירות-
הביטחון הוציא״לאור שבועון (״רימון״) ,שתפקידו העיקרי
חיה לסכל את קיומו הכלכלי העצמאי של השבועון
העצמאי והפרטי ״העולם הזה״.
מתוך תיק אחר של בית־המישפט המחוזי בתל-אביב
אנו יודעים, כי רוצחיו של ד״ר ישראל קסטנר המנוח,
שירתו בשירות״הביטחון כמעט עד ליום־חרצח עצמו.
אנו יודעים גם כי מישטרת-ישראל הסירה את השמירה
הצמודה על ד״ר קסטנר, ערב או שניים לפני הרצח.
ועדת מיוחדת של הסתדרות עורכי-הדין חקרה באותה
עת את האשמותיו של אלוף־מישנה בצה״ל בשם חירותי,

אביו של עורן־חדיו יעקב חירותי, שישב בכלא על תקן
של ״מנהיג המחתרת״ ,כי אנשי שירות־חביטחון ביקשו
ממנו לחתום על הצהרה כי עו״ד שמואל תמיר, הוא
שעמד בראש המחתרת שרצחה את הד״ר קסטנר. אנו
יודעים גם כי אנשי שירות־תביטחון, במיקרה אחר,
ביקשו להשיג הצהרות כי אורי אבנרי, שלום כהן, אלי
תבור, נתן יליו״מור, בועז עברון ואחרים הם חברים
״במחתרת הרוצה להפיל את המישטר במדינת ישראל.״

במשך כל השנים שחלפו מאז הקמת המדינה מלמדים
אותנו, כי שירותי־הביטחון שלנו חם בין הטובים
ביותר בעולם. מסיפרו של מי שהיה הממונה על השירותים
האלה, למדנו כי השירותים הללו, יש להם תפקיד
אחד ויחיד: להגן על שלומה, ביטחונה והדמוקרטיה
של מדינת־ישראל.
שריפת עיתונים, ניסיונות לרצח העורכים וחברי־המערכת
של עיתונים — מעשים שכאלה הם בוודאי
בחינת התנכלות לדמוקרטיה ולמישטר הדמוקרטי
של המדינה, וחזקה על השירותים המצויינים האלה
שלא יקשה עליהם לגלות את האשמים.
והנה, במשך כל השנים שחלפו, ניסו אלמונים לפוצץ
את מערכת ״העולם הזה״ ,לשרוף אותה (הצליחו) ,לפגוע
בעורכים (בהצלחה לא-מעטה) — הפלא ופלא :
השירותים המייומנים והמעולים של מדינת״ישראל, מ-
מישטרת ישראל ועד לשירותי-הביטחון, מעולם לא
הצליחו לגלות את הפושעים, המתנכלים לשלומה ול^
דמוקרטיה של מדינת״ישראל ותושביה.
פעמים אחדות נרמז לנו כי עורכי ״העולם חזה״
מתנפלים על עצמם, במסורת חגוגולית של אשת הסמל
שהרביצה לעצמה. קשה להאמין כי חוקרים ובלשים
מייומנים, נוסח עמוס מנור ואיסר הראל, מגלי רישתות
הריגול והחבלה, עוצריו ומביאיו״למישפט של אדולף
אייכמן, מרשיעיו של ישראל בר — לא הצליחו לגלות
את זדוניותם של עורכי ״העולם חזה״ ולהביאם למישפט
קבל עם ועדה.
משך יותר משמונה שנים חייתי חבר בוועדה המדינית
ובוועדה המרכזת של תנועת ״העולם הזח — כוח חדש״.
לעיתים קרובות חיו ישיבות הוועדות האלה מסתיימות
ביום השישי אחרי השעה שבע בערב, בהחלטת על הפגנת
אנטי-ממשלתית, זו או אחרת, שחיתה צריכה להתקיים
בשבת בבוקר. מקום הריכוז היה נקבע תמיד
למיגרש־החנייה שליד ״היכל התרבות״ או בכיכר אחרת
בעיר. מעולם לא הודענו למישטרה או לשירות״הביטחון
על מקום הריכוז, ומעולם לא הופתענו למצוא במקום
זח, לא יותר משתים־עשרה שעות אחרי קבלת ההחלטה
האירגונית, את נציגי מישטרת-ישראל ושירותי-חביטחון
כשהם ממתינים לנו, רושמים את מיספרי המכוניות שלנו
ומדווחים במכשירי״חקשר בעת שיצאנו לדרך, להפגנה,
לכינוס או להתייעצות בעיר אחרת.
קצין־המישטרה שהיה מקבל פנינו במיגרש שליד
״היכל התרבות״ ,כשלידו בחור או שניים במישקפי״שמש
עם מכשירי-קשר, היו בעינינו ההוכחה ליעילותם ומייו-

מנותם של שירותי־הביטחון, המקבלים את משכורתם
מתוך המיסים שאנו משלמים. ראינו בפעולתם תמורה
יעילה למעמס הכספי המוטל עלינו.
יעילות שכזו היא נחלתם של השירותים המטפלים
במחנה־השלום בישראל. כשחמשת אלפים חברי גוש-
אמונים התרכזו ליציאה להתנחלות בלתי־חוקית, לא ידעו
שירותי״הביטחון על הכנותיהם, ולא הזעיקו את
המישטרה וכוחות״חביטחון האחרים לחסום את דרכם...
ועל כן כבר נאמר :״פתי מי שמאמין.״
כשמשוגע (״לטובת מי ן״ שאל ולאדימיר איליץ׳
לנין, שהיה לקוח נאמן של שירותי״הביטחון של הצאר)
מתנפל על עורן ״העולם הזה״ ,ממנהיגי האופוזיציה
המדינית העקרונית לשילטון, חבר-כנסת לשעבר וחבר
הוועד״הפועל של ההסתדרות בהווה׳ שירותי-הביטחון
אינם חוקרים מי המשוגע, מהו שיגעונו, אינם מקבלים
דיווח מבית־המשוגעים כשהוא יוצא לחופשה או למעשה־התנפלות
מחודש ...יותר ממשהו רקוב בממלכת שירותי-
הביטחון הישראליים, שמבקר המדינה מעולם לא פירסם
אפילו מילה אחת בפומבי על עלילותיהם, שבזכותם הם
זכאים — לדעת אלה הרוצים לראות את עורן ״העולם
חזח״ בעולם הבא — למדליות ולמטבעות.

שירות-ביטחון שכזה איננו שירות״ביטחון ״כללי״.
הוא שירות-ביטחון פרטי מאד, של כת מסויימת מאד,
השומרת אמונים לגוש מסויים מאד.
הגיע הזמן שאזרחי המדינה יפקחו את עיניהם למראה
הסכנה הגדולה המתרחשת ובאה על כולנו, כשאנו
חשופים להתקפה הנוראה על הדמוקרטיה הישראלית.
באין לנו שירות״ביטחון כללי להגן על כולנו.

אלכםמסים, ניו־־וו־ק

שחס -ק שנם חזח
מונדי והטראומה הפלס טיני ת
מה לא נאמר ולא נכתב על מחזהו של יוסף מונדי,
״מושל יריחו״ ז המחזה האמור הפן המחזה המותקף
ביותר בישראל, הן מהבחינה האמנותית והן מהבחינה
הפוליטית-רעיונית. על הצד האסתטי של המחזה, ועל
הקשר שבינו לבין הצד הפוליטי, נזדמן לי כבר להעיר
במיכתב לבמה אחרת, ובמיכתב הנוכחי אסתפק רק
בהתייחסות לצד הרעיוני.
קודס״כל לימדונו התגובות על ״מושל יריחו״ ,פרק
מאלף בטכניקת הסילוף העיתונאי. אין כימעט קשר
בין דמויות הפלסטינים וההתייחסות למישטר הסובייטי
במחנה (בטכסט ובהצגה) ,לבין מה שכתבה על כן העיתונות
הנפוצה.
משמואל שניצר ב״מעריב״ ועד לכתבים שונים בעיתונות
הלועזית, היוצאת-לאור בארץ, חזרו עיתונאים
שונים על הסילוף כאילו התייצב המחזה לימין אש״ף,
תיאר בצבעים אידיליים את חמישטר הסובייטי, ועוד
ידו נטוייה. נראה, כי ההתקפה שעודן ממדי על סיפוח
השטחים ופולחן משטחים, התקפה שחלקה בסימון
ריאליסטי וחלקה בסימון סוריאליסטי, הרגיזה עד-כדי-
כן חלק מהצופים (למשל, את אנשי מערכת ״מעריב״
הנכבדה) ,עד כי דמיונם כבר השלים את המלאכה והוסיף
למחזה בשפע פרטים זוועתיים ודוחים, פרטים שכלל
אינם מצויים בו.
מה איכפת, למשל, למר שניצר שדמות איש פת״ח
שבמחזה מתוארת בצבעים דוחים למדי (מבחינת לאומנותו
שלוחת״הרסן)? מה איכפת לאיזה כתב אלמוני
בעיתון הפולני של המעדן, כי מנדל (אחת הדמויות
הבולטות במחזה) נואם נאום עקרוני נגד המישטר הסוב
ייטי
ז טח איכפת לשניצר, כי הסכיזואיד (שוב אחת
הדמויות הבולטות במחזה) ,מזהיר את איש הפת״ח כי
אלימות לאומנית אחת שלוחת״רסן מוכרחה להוביל
לאלימות נגדית ז
אליבא דמר שניצר ודומיו, מי שהינו נגד סיפוח
יריחו, ממילא פוגע בקודשי ישראל( .אגב, אין, כמובן,
להסיק מדברי שאני שולל זכותו של מחזאי, סופר וכו׳,
להיות פרו-סובייטי וכו׳ .אבל רציתי להראות כיצד
פועלת טכניקת סילוף־העובדות בעיתונות הימין שלנו,
נגד כל מי שניצב על בסיס הכרה הדדית בין ישראלים
ופלסטינים. כל אדם כה מתואר מייד כבוגד, פרו-סובייטי,
עוכר-ישראל, סוכן סורי וכו׳).
מבין כל דיברי מר שניצר, חמורה ביותר היא דרישתו
להפסיק מימון ציבורי לתיאטראות ולמוסדות-
אמנות המעלים יצירות שהקו הפוליטי שלהן שולל את
הקונסנזוס של תנועת ז׳בוטינסקי.
אם תתגשם תוכניתו ,״הקאמרי״ יעלה בעיקר את
קישון, בתערוכות יציגו את חקאריקאטורות הפרימיטיביות
של דוש, ובמקום האוניברסיטאות תבוא המידרשה
הלאומית של גאולה כחן. אופייני הוא, כי באותה הזדמנות
דרש מר שניצר גם את הפסקתה של התוכנית
״ניקוי-ראש״ .איננו חייבים לראות במחזהו של מונדי,
או אפילו ב״ניקוי-ראש״ ,כליל־שלמות, על-מנת לדחות
בשאט־נפש את הצעות הצנזורה הלאומנית וה״ממלכ-
תית״ של מר שניצר, שצידן השני הוא חחצעח להנהיג
״שאלון-נאמנות״ בנוסח ״אני מצהיר שאני נגד מו״מ
עם אש״ף״ — שאלון שהוצע במלוא הרצינות על-ידי
ח״כ לין.

בין כן ובין כן ,״מעריב״ ידוע בניתוקו המוחלט מכל
היצירה האוואנגארדית בארץ, על ביטאוניה וההוצאות-
לאור שלח. גם מי שחייב את פירסום מחזהו של מונדי
(אני מתכוון להוצאת ״עכשיו״ ואלי, באופן אישי) ,מוכן
לכרות אוזניו לדיון אובייקטיבי על היצירה הזאת, על
צידה חפאנטאסטי ועל צידה הריאליסטי, על מעלותיה
ועל פגמיה• __
אן אין שום דבי משותף בין דיון אובייקטיבי כזה
לבין זעקת חלינץ׳ הלאומני, שהופנתה נגד המחזה מצד
עיתונאים רבים כל-כן.

ג ב רי א ל

מוקד, תל־אג־ב

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 10 | 90103 מכתבי ם בדוכן בשוק וגמור במועדון־לילה או נ־מיפעל משגשג. פעילי ד,פרוטקשן גובים מיסים הרבה יותר גבוהים ממס־ההכנסה* . דהיינו, הם בעלי תקציב והכנסות מיידיות

90103

מכתבי ם

בדוכן בשוק וגמור במועדון־לילה או נ־מיפעל
משגשג. פעילי ד,פרוטקשן גובים
מיסים הרבה יותר גבוהים ממס־ההכנסה* .
דהיינו, הם בעלי תקציב והכנסות מיידיות
מן המקור (לא באיחור של 10—15 שנים).
אך כל מפעילי הפרוטקשן, הן ההסתדרות
והן העולם־התחתון, פטורים מתשלום מס״
הכנסה, וזאת בניגוד לקורבנותיהם.
מ. ז* ,אשדוד

מה הועילו חכמי חלם?
בתגובה לכתבת הנדון ,״העמקת הגווייה״
(העולם הזה .)2000 אילו היו שני אגשים
בכל הארץ (וזה כולל את אורי אבנר ),׳
המאמינים באמת־ובתמים בי דו״חות רמתי
החיים אכן יעלו בחכתם של פקידי מס־ההכנסה
עשרה נישומים חדשים בכל הארץ
— דיינו. אלא שזו אליה וקוץ בה.
פקיד השומה, או נציבות מס־ההכנסה,
אשר יבוא לחפש את מידגם האזרחים
כדי לשלוח להם את השאלונים הנ״ל —
הוא יחפשם בין תיקי הנישומים, כלומר
בתוך המעגל הסגור — בתוך אלה שכבר
יש להם תיקים במס־ה,הכנסה.
והרי מדובר (דו״ח נאדל) במאות־אלפי
מפרנסים שאין להם תיקים כלל ! והרי
צריו קודם־כל לעלות על אלה. אך עד־כדי־כך,
אין הדעת מספקת בשיגרה המונוטונית
של פקידי־השומה.
אם כן, מה יקרה לשאלונים הללו? נציבות
מם־ההכנסה שוב תנהג כרגיל, כמים
דלוחים הזורמים לאיטם אל הים, בדרך
הקלה ביותר. הם יישלחו לבעלי־התיקים.
קיבוצים, חברות וקואופרטיבים וכר יהיו,
כרגיל, פטורים מכך. אם־כן, נשארו העצ מאיים
הגדולים, העצמאיים הקטנים (עד
100,000ל״י לשנה) והשכירים.
העצמאיים הגדולים, שעיסקיהם מתגל גלים
במיליונים, היבם אגוזים קשים מדי
לפיצוח עבור נציבות מנדההכנסה, ולא-

סין התמונה והסדן
האם ד״ר יוסי סדן, המיזרחן מהאוניבר סיטה
העברית, השתנה מאד מאז שראיתיו
לאחרונה — או ששמתם ליד מיכתבו
(העולם הזה )2001 תמונה של איש אחר?
יהודה ש ,.ירושלים
$הוא לא השתנה. בטעות נלקח מ־ *
תצלום של הפגנה ראש של איש שעמד
לידו. התצלום המלא, עם סדן האמיתי —
ראה גלופה.
כל־שכן עבור פקיד־השומה. מה עוד שהפעלת
סוללת עורכי־דין (להגנת זכויות־הפרט
והאינטרסים) תהיה, לגבי דידם, הפעולה
האוטומטית הראשונה. הקורבן הנוח,
חסר־ההגנה, שיישאר יהיה שוב, כרגיל
— השכירים. אותם ישחקו, יטרטרו,
יבלבלו, יריצו ממקום למקום, יבטלו להם
ימי״עבודה וכד, ועוד היד תהיה נטוייה.
כאן יראו פקידי מס־ההכנסה את גבורתם.
אם כן, מה הועילו חכמי חלם בתקנתם י

וכן לגבי הכתבה ״פרוטקשן״ (העולם
הזה .)2000 דו״ח המישטרה הנ״ל דילג
על הגוף העיקרי הגדול ביותר, והראשון
שהפעיל אי־פעם את הפרוטקשן בארץ,
בעל זכות־יוצרים ראשון, והוא כמובן ההסתדרות.
גא לא לקפחה•
הגיע הזמן שפקידי מס־ההכגסה יילכו
ללמוד מפעילי הפמטקשן. כיצד להעריך
הכנסות של בעלי־עסקים, וכן כיצד להגיע
אל כל מי שמרוויח משהו מעסק — החל

טיפול כושל בהסעת חייזיס

היות שבעיית אגד עולה חדשות־לבק־רים
בדרישה לסבסד אותה על גב הציבור,
לא ייתכן כי אגד תסובסד מכספי־ציבור
ומכוניותיה יסעו לא אחת בתפוסה, בלתי־מלאה
בקווים בינעירוניים.
מאידך גיסא, טובת הציבור דורשת כי
אין להשלים בנושא זה עם טיפול מתחמק
הנופל בין הכיסאות, ויש לעשות הכל ש חיילים
המשרתים בצה״ל ייהנו משירות-

הסבון לאוהבים להיות יחד

לה ולי-הסבון לאוהבים להיות יחד.
ב 3-צבעים ובניחוח מיוחד

חדש מע>ן הזית(§)

העולם הוה 2003

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 11 | מכתבים נסיעה חינם בקווים בינעירוניים, להוציא הזכות לעלות בתחנות מרכזיות. שכן טובת חיילים אלה, הנפגעים מתאונות דרכים ומפגעי מזג־דאוויר, שמש וגשם, ומאובדן זמן,

מכתבים
נסיעה חינם בקווים בינעירוניים, להוציא
הזכות לעלות בתחנות מרכזיות.
שכן טובת חיילים אלה, הנפגעים מתאונות
דרכים ומפגעי מזג־דאוויר, שמש
וגשם, ומאובדן זמן, חייבת לעמוד לנגד
עינינו בראש ובראשונה.
כדון אלון, פתח־תיקווה

?ופירייב על המסורת היהודית
קראתי בעניין רב את הכתבה אודות
סיפרו של לובה אליאב, שלום (העולם הזה
.)2001 מאד מצערת העובדה שעיתון בעל
תפוצה רחבה כשלכם, אשר מרבית מנוייו
אנשים אינטלקטואליים, הצריכים להת־

לובה אליאב
ייהרג ובל יעבור
מודד בכל פעם מחדש עם האי-דיוקים של
כותבי המאמרים.
לובה אומר שהקדוש־ברוך־הוא נתן הוראה
לשקר. חוצפה אינטלקטואלית מסוג
זה לא נמצאה אצל אף סופד או פרשן
מיקראי, בכל מקום שהוא בעולם. כדי
לתקן את המעוות די לעיין בכתוב בספר
בראשית פרק ט״ו, פסוקים י״ב, י״ג. לובה
הסתפק בפירושי רש״י, אבל כל הפרשנים,
ובראשם ספר הזוהר, מפרשים שאכן צחקה
שרה על אברהם על היותו זקן ולא מסוגל
יותר להזריע זרע, כי שרה עצמה — לפי
דיברי הפרשנים — עוד היתד, מסוגלת
ללדת. ואין כאן שום ציווי של הקדוש־ברוך־הוא.
וכפי שכתוב בפסוק ט״ו, אכן
קלט אברהם את הרמז, וידע כי צחקה
עליו.
ועוד כותב לובה :״יפה כוח הפלדה מכוח
הדין זכר, הפשרה מזיזה את הדין הצידה.״
אומנם ההלכה היהודית גורסת פשרה, אבל
לא בכל נושא. יש דברים שאסור להתפשר
עליהם, ואנו מכירים את המישפט ״ייהרג
ובל יעבור״ לגבי דברים רבים בהלכה
היהודית• ורצוי שלובה יבין את הרמז בנושא
זה, שבמחי־קולמוס השתית פסוק
זה על כלל הדינים. מה־עוד שפסוק זה
איננו תופס בלל לגבי מיצוות ״עשה,״
שביניהן מיצוות ההתיישבות בכל שיטחי
ארץ־ישראל.
כל אדם בר־דעת יכול להבין- ,שלובה
אליאב ודני קרוון משוגעים לשלום. רק
חבל שהם לא יודעים שכל האנשים במדי נת
ישראל משוגעים לשלום גם־כן. והשוני
היחידי בין לובה לכלל הציבור מתבטא
בכך שלא כל האנשים מסכימים להשיג את
השלום בכל מחיר.
כי לא החלום מכתיב את המציאות. המציאות
אכזרית יותר מכל החלומות של
לובה אליאב, אורי אבנרי, יבי, וכל שוח רי
החופש והחלום. אני בטוח גם שכל
האנשים היקרים האלה אינם נאיביים,
ואינם בעלי־חלומות. תורתם והטסתם למען
השלום הן בנות־ביצוע, רק חבל שהם אינם
רואים כי תורה זו, שהם ממעצביה, מובילה
לאבדון של מדינת ישראל, כי הם אינם
ריאליסטים, ולא־כל־שכן לא בעלי חזון,
לגבי העתיד.
מאד היה טוב לכולנו, לכל בית ישראל׳
אם אנשים הנלחמים למען השלום היו
מביאים בפנינו פיתרונות ריאליים למציאת
השלום, ולא חלומות וחזונות המתרפקים
על חלומות, והנשענים על ציטטות
של גילויים חלושים של רצון לשלום בקרב
האינטליגנציה במחנה האוייב.
מאיר לב־־רן, קיריית־אתא
העולם הזה 2003

אם את

• את מקבלת
• את מקבלת
• את מקבלת
• את מקבלת

מחפשת מכונ ת כבי ס ה שהיא גדולה באמת, יש לך שתי אפ שרויות:
״קריסטל גרנד ליידי• או • קריס טל סופר־לורד׳ .
ב קנו תךאתאחת הגדולו ת של ״קריסטל״,
מכונ ת כ בי סהש הי א גדולה ב מיו חדמ בפני ם ־ ע ם קי בול ת כ בי ס ה עד 6ק״ג
־ אך קו מפק טי ת ב מי דו תי ה ה חי צוניו ת.
מכונ ת כבי ס ה שיש בה כל הי תרונו ת וה שכלולים.
מכונה מ עולה מ תו צר ת צרפת, ב על ת מוני טין רבים באירופה וגם בי שראל.
מכונ ת כביסה ש מו בטח לה שרות מהימן ו מ סור לאורך זמן.

א ת מקבלת מכונת כביסה גדולה ומעולה, במחיר סביר והוגן,
ולא מנופח באופו מלאכותי

ענק

תצוגת

המטבח, ה שרותים
וחדר האמב טי ה יראו
כמו בדירו ת הפאר
שבאירופה.

כיורים, א ס לו ת,
אמב טיו ת, ח ר סינו ת,
ק ר מי ק ה ואביזרים•
פאר תוצרת אי ט לי ה.

מוזמנים לחזות
לבונטין ,1
תל־אביב.

הדי מיון והח לו מו ת
יהפכו ל מ צי או ת נעימה,
לאחר שתבקר אצל

היבואן משה קטן
בע״מ.
623978

גו ד לו שדע מוד
ה שו & ס הוו ה
הוא 23ס ״ מ רוחב ו33-
ס״ מ גובה. ת מו ר ת

2 .4 0 0י״
אתה יבול לפרסם בו
מודעה ב שטח של 758ס ״ מ
מרובעים — מ חי ר זול יו תר
מאשר בעיתוני הבו ק ר
והערב

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 12 | הילל מגלה: הענלם־התחתזן גנב את הכספת המישטרתית כי המישטרה לא שילמה פרוטקשן ! מדוע. מחלקים רופאי קופת־חוליס כל־כך חרבה גלו־גלות לחולים י על שאלה זו ידע לענות

הילל מגלה: הענלם־התחתזן גנב את הכספת
המישטרתית כי המישטרה לא שילמה פרוטקשן
! מדוע. מחלקים רופאי
קופת־חוליס כל־כך חרבה גלו־גלות
לחולים י על שאלה זו
ידע לענות מזכ״ל המסתדרות,
ירוחם משל, שאמר :״חם
נותנים לחולה גלולה אחת, כדי
שאם יישאר בחיים, יוכל לק חת
גם את הגלולה השנייה.״
! א־פרופו

משל.

יו״ר

התאחדות יוצאי ממקו, ש אול
בן־שימחון, מתעקש

משום־מ ז לכנות את מזכ״ל
ההסתדרות, בשם הצרפתי מי

| באחד הימים פגשו מכרים
את מנכ״ל מישרד־הקליטה,
מנחם שדמן. לשאלה :״נו,
אתה עוד חיו״ השיב שרמן
מניה־וביה :״,חי, חי, אבל לא
קולט.״

דויד אכידן נתבקש על-ידי
אחד הטייסים להגדיר את ההבדל
בין תיאטרון מיסחרי,
שבו משתתפת מנדי, לבין תיאטרון
רפרטוארי, שבו משתתפת
פלידל, אמר אבידן :
״פשוט מאד. כשמסתכלים על
מנדי ומסתכלים על עדנה פלי-
דל, רואים את ההבדל בין תיאטרון
מיסחרי ורפרטוארי״.

אהרון יחלץ הודבקו כבר
כינויים ותארים רבים במהלך
כהונתו. הפיז&ונאי יהונתן
גפן כינה אותו בזמנו :״הנר־קוזה
הלאומית״ ,וקרא לו ״ח״כ
פרודורמול״ (שם של כדור־שינה)
.לאחרונה הודבק לשר
תואר חדש, על-ידי אלה הטוענים
כי הוא מרבה לחייך.
השר מכונה עתה במיסדרונות
הכנסת: שר־החיוך־והתרבות.
! 8מדוע גנבו אנשי העולם
התחתון את הקופה ממטה ה־מישטרה
1התלוצץ השבוע שר-
המישטרה, שלמה הילל:
״המישטרה סירבה לשלם פרוטקשן

! 8מאוחר יותר אמר אבידן :
״נצחון האמנות הצרופה על הבידור
הקל יהיה, כשאקבל
עבור הופעתי יותר כסף ממה
שמקבל הזמר אושיק לוי,
שגם הוא הופיע פה הערב.״

! 8מה שלא הצליחו לעשות
נ־שות חברה מתל-אביב,
הצליחה לעשות המרכזנית של
גלי צה״ל, אורית שמיטקה.

81 על הידיעה בעיתונות
כי סין מתכוננת לשגר לוויין
לחלל, הגיב הפידסומאי שמו אל
(״שמוליק״) ג בי ש :״אצ

זאת לא בעייה. לוקחים
מיליון איש כדי למתוח את הגומי.״

8השחקן יום!ש שילוח
החסן לארוחה במיסעדה איל-
תית. אחד מפריטי התפריט הציע
עוף בנוסח מרוקאי. יוסי
הזמין את העוף, אך משהגיעה
המנה, הסתבר כי טעמו של
העוף אינו שונה מכל עוף
אחד. סיכם יוסי :״במיסעדה
זו, עוף בנוסח מרוקאי הוא עוף
שהוכן על־ידי טבח מרוקאי.״

8המלחין והמעבד אלדד
שרים משתתף כעת בהצגה
בשם נדשחקי ,26 שהוא גם
המנהל המוסיקלי שלה. באחת
ההצגות, שהתקיימה בנתניה,
עמד באולם אדם מבוגר עם
מצלמה וצילם את המשתתפים
לאנשים הנכונים

777
בהנדי בינלאומי
כרמל מזרחי
מיקבי ואגנוון לזגיין
וזכרון יעקב

מרגלית אנקורי

הזמרת״שחקנית, חחלה מתאוששת
מהמשבר החמור שפקד
את הקאריירח שלה ואת חייה הפרטיים. מרגלית שחקאריירה
שלה גהרסה, לדבריה, אחרי הרומן שגיהלה עם איש העולם-
התחתון יורם לנדסברגר, זכתה דווקא בזכות רומן זה בתפקיד
מרכזי בסרט ״ניקמת דם״ ,בו היא תגלם את דמותה של כרמלה,
81 אדנולד שרמן, מי
׳שהיה דובר חברת אל־על וכיום
מנהל קישדי־תיירות של החברה,
חגג השבוע את הופעת
סיפרו הדרוזי בחוג עיתונאים.
שרמן, שהיה בארצות־הבדית
בלש פרטי וכתב של עיתון-
התעופה אוויאישן וויק, גילה
כיצד השיג את דיסקוס הגדול
בקאריירה העיתונאית שלו.
הוא נסע למיפעל גדול באוהיו,
כדי להכין כתבה על טיל
חדש שייוצר עבור צוללות
חיל־הים האמריקאי. מנכ״ל הקונצרן
סעד עם שדמן סעודת-
מלכים במישרדו, ובסיומה גילה
לו שאין שום טיל חדש.
שרמן תפס מאפרה שניצבה על
השולחן במישרדו של המארח,
זרק את האפר לפח והכניס את
המאפרה לתיקו. המנכ״ל איים
עליו שיוציא את המאפרה מתיקו
בכוח, אך שרמן השיב
לו שהוא לא יעז. המנכ״ל נאלץ
להתייעץ מייד עם שותפיו,
ואחרי כמה דקות יצא מהחדר,
בהשאירו על השולחן מיסמכים
על הטיל החדש. כשחזר כעבור
חצי שעה, קיבל חזרה את המאפרה,
שעליה היה כתוב :
״בהוקרה מחיל-הים, עבור ה־׳
טיל החדש.״

לשר־זזחינוד־והתרבות,

נערתו של האיש הרע לי ואן־קליף. כשנודע למרגלית פי קיבלה
את התפקיד, פרצה בצהלות-שימחה, ומרוב אושר הסירה את בגדיה
כדי לקפוץ לתוך מימיו הצוננים של ים־סוף רק ברגע האחרון,
כשהתברר לח כי כי היא מועמדת לתפקיד נוסף, גם בסרט ״קשר
הפסחא״ ,ויתרה על הרעיון, הבטיחה שאם אכן תזכה גם בתפקיד
השני, תקפוץ עירומה לים למרות מזג־האוויר הסגרירי ששרר.

היא אירגנה בתחנה הצבאית
מסיבת ט״ו־בשבט. אחד מאורחי
תוכניות־הבוקר של התחנה
היה האלוף (מיל ).ח״כ
א ה רון (״אדלה״) ירים. כשראה
יריב את התכונה לקראת
המסיבה ואת השולחן עמוס־הפירות
שאותו הכינה אורית,
ביקש להתכבד במישמש. אורית
הזמינה את הח״כ, הידוע
כשונא-מסיבות מושבע, להישאר
למסיבה, והוא נענה להזמנתה,
נשאר עד סופה.
! 8בעיריית תל-אביב טוענים,
כי הסיבה לכך שסגן־
ראש-העירייה, יגאל גריפל,
עלה לאחרונה במישקלו, נעוצה
בעובדה שראש-העירייה של טה
(״צ/יצ״׳) להט, מירר
את חייו עד כדי כך שהוא נאלץ
להמתיק אותם בכמויות
גדולות של ממתקים.
81 בערב מייוחד, שהתקיים
באחד מבסיסי חיל־האוויר
אי־שם, הופיעו לפני מישפחות
הטייסים שנכחו במקום השחקנים
עדנה פלידל ומיקי
כפיר, משתתפי ההצגה אכזר
מכל המלך, וגדעון שמר ו-
מנדי ריים־דייוויס, מש-
תתפי ההצגה מי מפחד מנישואין.
מנחה הערב, המשורר

דימר
1111 אחד העורכים הבכירים של ה]1
שבועון
הגרמני ״שטרן״ ,המשמש
גם כעורך־צילומים ראשי של השבועון, הגיע לישראל, יחד עם
רעייתו יוטה, לבילוי חופשה. לשטיינר, ששימש במשך כחמש שנים
כתב של שבועונו במוסקבה, זהו ביקורו הראשון בארץ. בתמונה
נראים שטיינר ואשתו, בלוויית סרן חיל־האוויר עדי טל, אשתו
של צלם ״שטרן״ בישראל, שבתאי של, בעת סיור שערכו ברמת״הגולן.
ה עו ל ס הז ה 2003

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 13 | א 1111י ם שעל הבמה. הבזק המצלמה המריע לאלדד להתרכז בנגינתו. הוא לקת משרוקית שהיתר. קשורה לצווארו, ושרק לכיוון הגבר המבוגר כשהוא מורה בידו כאומר :״צא מן האולם.״

א 1111י ם
שעל הבמה. הבזק המצלמה
המריע לאלדד להתרכז בנגינתו.
הוא לקת משרוקית שהיתר.
קשורה לצווארו, ושרק לכיוון
הגבר המבוגר כשהוא מורה
בידו כאומר :״צא מן האולם.״
לתדהמתו של אלדד, שלא
התכוון ברצינות למעשיו, יצא
האיש בבושת־פנים ולא שב עד
תום ההצגה.
1כבעל זיכרון אלקטרוני

אלימה ליד מישכן הכנסת, סיפר

מנכ״ל רשות השידור יצחק
ליצני על יחסו שלו לחברי

חרות, או נכון יותר לחברי רד
אצ״ד, ממנו נולדה אחר כך
מיפלגת חרות. ליבני סיפר כי
אל אביו, שהיה כובען במיק־צועו,
באו אנשי אצ״ל ודרשו
כי יתרום לקרן הברזל, שאותה
הקים אצ״ל כדי לממן את פעולותיו
.״אבא אמר להם שהוא

להפתעתך, ואולי למורת־רוחך הסמוייה מתחילים העניינים העיסקיים
להסתדר — להפליא. אתה חייב לשאול בדעתה של בת־זוגך, ואם גם
לא תקבל את כל דבריה — דע שהיא שוחרת את טובתך, ורואה הרבה
דברים שאינך רואה מתוך ריתחת־חושים. בת טלה: לבשי ירוק.

(1וון

21במרס -
20באפריל

המתח ההולך וגובר אצלך, הוא הרה־אסון. מצב־רוח קרבי הולך ואופף
אותך בימים אדה. דומה, שככל שאת משתדלת לצאת מהביצה הסמיכה
הזאת, כן את שוקעת יותר. מק שמרגיז אותך הוא שהכישלון הקורה לך
השבוע אירע לך בהזדמנויות קודמות. נסי להיות אדיבה לסובבים אותך.

תאומים

במישור חיי חאהבה שלך, גת תאומים, לא יחולו שינויים מרעישים.
אל תידחי בגסות את מחזרך הנלהב, למרות שאינך חשח כלפיו גל
משיכה. תני לזמן לעשות את שלו ; או שהרגשתך תשתנה בכל זאת,
או שהוא יתייאש ממך. בן תאומים, למרות אופייך הנוח, אתה נוטה
להתפרצויות פרועות אשר תגרומנה לך נזקים יותר מאשר תועלת.

זוהי תקופה מייגעת ואפילו משעממת. אולם אל תוותר ואל תפקיר
את האינטרסים שלך. עשה הכל במו ידיך. אל תסתנוור. מוטב שתיזום
דברים חדשים ובעלי עתיד. בסוף השבוע תפגוש את האדם לו ציפית.
אתה אישיות רומנטית, אל תחמיץ את ההזדמנות. הקפד להחזיק בדיאטה,
זה יהפוך אותך לבן-אדם חדש. אל תתלבש ברישול ונהג באדיבות.

סוו!1

21 ביוני -
20 ביו לי

יהירותו הטבעית, הכרוכה בחוסר־ביטחון משווע, תוריד אותך שאולה,
אם לא תדעי לרסן את שניהם ולהוסיף להם מידה אמיצה של חוש־הומור,
שהוא אחת מתכונותיו היפות ביותר. זה לא שהוא לא רוצה אותך :
זה שהוא בטוח שאת לא רוצה אותו אז — קדימה ! גלי לו את האמת כולה.

אריו1
ו!ג ביו לי -
21באוגוסט

השבוע גדלים הסיכויים שלך לחיות מאושרת. זח תלוי ביכולתך לשלוש
בעצבייך ובמצבי חרוח שלך. אתח מתרגז במקום עבודתך, אולם לא בשל
סיבה הגיונית. אל תתני דעתך לצדדים השליליים חסובבים אותך.
החום האנושי של הידיד האמיתי הקרוב לך יעזור לך לאזן את המי/פנח
לטובה בדרך חייך• שימרי על מראך, והקפידי על לבוש תואם ומסודר.

נווווו!1

22באוגוסט -
22בספטמבר

פנינה גולן

חתמה בלונדון על חוזח לשלוש שנים
עם חברת הקלטה. היא שמעה כי זמר־הפופ
ג׳ון מיילס מחפש זמרת לשיר שהוא כתב ,״אחד באפריל׳/
הלכה למיבחן והצליחה, בעזרת המיבטא הזר שלה, שנשמע קצת
צרפתי. בינתיים הכירה פנינה את פראנק סינאטרה, בילתה ערב
עימו ועם חברתו, ומצאה שהוא ״אדם מאד מוזר, אך בעל
כאריזמה״ .בערב״פתיחה של ״וארייטי״ ,בנוכחות המלכה, הכירה גם
את טלי סאוואלס (בתמונה) .בינתיים כתבה פנינה תסריט, והיא
מחפשת בעל-הון שיממן את הפקתו. ביום הולדתה ח־ ,21 לפני
שבועיים, קיבלה במתנה טלוויזיה ציבעונית, צמיד״זחב וחברות
במועדון להתעמלות. היא בטוחה ש״ 1976 תהיה עוד יותר טובה.

נתגלה הבמאי יוצף מילוא.
השבוע ישב ונזכר בימי תל-
אביב הקטנה, בישנות העשרים,
תקופה שבה בנה אביו האדריכל
כמה מן הבתים היפים של תל-
אביב, כמו בית הלבנים האדומות
בשדרות רוטשילד פינת
בלפור, והבית האדום בשפת-
הים. בשבתות היתד. מישסחת
פסובסקי נוסעת במרכבת־הסו־סים
שלה למושבה הגרמנית
שרונה, שבתיה מהווים עתה
את הקרייה. הזיכרון העליז
ביותר של מילוא מתייחם לילד,
שהוא עתה אישיות ידועה
בתל־אביב, וששם פילפל מתחת
לזנב חמורו של איכר גרמני.
הדבר גרם לשערורייה רק
כאשר חזר הילד על אותו
ניסוי עצמו גם אצל אחיו הקטן.
1צחוק הגורל הוא שאת
העיד גולדה מאיר בלכסיקון־
ביטחון־יישראל, שיצא בימים
אלה לאור, כתב העיתונאי
דניאל גליד, ששבוע קודם-
לכן דרשה גולדה מאיר ממזכ״ל
ההסתדרות, ירוחם משל, לפטרו
מעיתונו, דבר.
! 8לקראת השידור בטלוויזיה
על אירועי התקופה שבו הוחלט
על קבלת שילומים מגרמניה,
כאשר אוהדי חרות ערכו הפגנה
העולם הזה 2003

!1אזויים

כבר נתן כסף להגנה,״ סיפר
ליבני ,״אבל אני חושב שפשוט
היה חבל לו על הכסף.״ ״החברה
מהאצ״ל לא הסתפקו בתשובה,
סגרו את אבא באחד החדרים
שמץ וחיכו אותו מכות
נמרצות. רק אחרי שקמה המדינה,
הסכים אבא לתרום לקרן
הברזל, שעוד היתד. קיימת
אז וקיבל כמתנה ממנחם צנין
את סיפרו המרד, בכריכה הדורה
ועם הקדשה אישית. ביגלל
המכות שחטף אז אבא, אני
קראתי את הספר לפחות 20
פעם.״
! לגיליח שפירא, מזכירתו
תכולת־העיניים של שר-
הבריאות ויקטור שם־טוב,
יש קופסה קטנה שבה שמורים
כרטיסי ביקור הדורים של השר
שלה. הקופסה מונחת על השולחן
במישרדה, משום שמדי
פעם צריכה גיליה להשתמש ב־כרטיסי־הביקור
של השר. כל
מי שהיה עובר לייד השולחן
היה לוקח כרטיס־ביקור אחד
למזכרת. כדי למנוע ביזבוז כר־טיסי־הביקור,
מצאה גיליה כרטיס
ביקור שעליו כתוב :״אין
לי שם, אין לי כתובת ואין לי
טלפון,״ שמה אותו מעל כרטי-
סי-הביקור של השר, כשהם
מסתירים אותם.

23בספטמבר -
22באוקטובר

אם יש לך הזדמנות בחיים, השבוע הזמן לנצל אותה. במישור האמנות —
אתה מרגיש בצורה מסויימת, אך השינוי תלוי בך. אם אתה רוצה
בהישגים, שנה את קו היצירה. אל תחליט שום דבר בחפזון. כושר השיפוט
שלך הולך ומשתפר לקראת סוף השבוע. אתה אוהב, אולם לא נותן לה
את תשומת־הלב שהיא ראוייה לה. היא זקוקה ליותר מחברות, פנק אותה.

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה מועילה לאף אחד, ומקלקלת את
מצב־רוחך. נסי להקדיש זמן לטיפוח יופייך, ולעיסוק בתחביבייך, במקום
לשאת על כתפייך את כל בעיות העולם הזה. לקראת סוף השבוע את
עלולה לנתק קשר אישי חשוב, בעיקבות בדיחה מעשית שהושמעה
באוזנייך, בנוכחות אלה שלדעתך יפרשו אותה אחרת. אל תעשי זאת.

חשו!

צפוי לכם שבוע מעניין וסוער הן מבחינה פינאנסית והן מבחינה
רומאנטית. אפשר שתעשו כסף בעזרת או כתוצאה מקשר רומאנטי
ואפשר שהרפתקה רומאנטית תעלה לכם בכסף רב. השתדל לא לחמר
ולא לסכן כספך שלא לצורך, כי אתה עלול להגרר להוצאות מיותרות.

23בנובמבר -
20בדצמבר

אם את חושבת עליו ברצינות, מוטב שתדחי את ההחלטות ואת המעשים
— למועד מאוחר יותר. ככלות הכל, מה יש לך להפסיד, יש הרבה דגים
בים. השבוע הזמן המתאים לבילויים, שעשועים ותענוגות. עם זאת עזרי
לבן־זוגך להפיג את המתח בו הוא שרוי עקב עבודתו. אל תראי לו שאת
נפגעת ממנו, העמידי פנים לא איכפתיות. הסבירי לו פנים בכל הזדמנות.

זני

השתדל לא להציק לחבריו לעבודה. כי בעתיד הקרוב מאוד תזדקק
לכל רצונם הטוב. היחסים המתוחים עם בן זוגו ישתפרו בעקבות פגישה
בלתי צפויה עס ידיד קרוב, אותו לא פגשת זמן רב. אל תיקח על עצמך
סיכונים מיותרים בענייני כספים, ואל תיכנס להרפתקאות פיננסיות.

המשך לשמור על שיווי המשקל שלך ועל ההכנסה הכספית הבלתי
צפוייה בה זכית השבוע — היא תביא לך פירות בבוא הזמן. עצתו של
אדם מבוגר עשוייה לעזור לך. ליל שבת ושבת הם הימים הטובים
ביותר לרומנטיקה ולפגישות מעניינות. אתה עשוי להיתקל בהופעה
נשית חזקה שעלולה להשפיע עליך במרוצת החודשים הבאים.
4 זניס
19בפב רו א ר ־
20במרס

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 14 | מכתבי ם מפארות הדימיון ברצוני להגיב על כתבתו של אחד אורי פורת בשם :״מי באן הרוב״ שהתפרסמה בידיעות אחרונות ביום ,9.1.76 על אסיפה שבה השתתפתי, שנערכה

מכתבי ם
מפארות הדימיון
ברצוני להגיב על כתבתו של אחד אורי
פורת בשם :״מי באן הרוב״ שהתפרסמה
בידיעות אחרונות ביום ,9.1.76 על אסיפה
שבה השתתפתי, שנערכה בבית״סוקולוב ב״
תל-אביב בשם ״שלטון הרוב או טרור של
מיעוט״ ,בהשתתפות אורי אבנרי, ח״ב לובה
אליאב, ח״ב מאיר פעיל וח״ב אליעזר רונן.
משום־מה נדמה ל־י, שמר פודת הנכבד
יא היה באותו כיס שאותו ניסה לתאר,
על כל פנים רוחו ודאי נמצאה באחת

68ז־ו*

יעקב קומפורטי
200 = 57
מאותן התנחלויות שאיתן הוא מזדהה.
כתבה זו היתד, ביטוי נאמו ביותר למונח
הקרוי ״דיסאינפורמציה״ .פורת לא זו ביל־בד
שלא תיאר את הדברים כפי שאירעו,
אלא נם הוסיף הרבה מפרי־דימיונו, כל
זאת אגב פנינים הומוריסטיות בלתי-
ברורות שהוסיף לתיאור המעמד, דבר שהבליט
רק עד־כמה לא קלט הכתב את
שאירע שם.
באותו כנס נכחו כ־ 200 איש (לדיברי
פורת .)57 :מיספר האנשים לא ניראה לי
גקרוני לגבי סיקור המאורע, אך כפי
הנראה לכתב ה״מכובד״ נראה העניין חשוב
עד כדי סילוף העובדות.
לגבי דיעותיו של אורי פורת בנושאים
פוליטיים, ניתן להתווכח כשם שניתן להתווכח
על כל דיעה פוליטית שהיא. אך הנ״ל,
בלשונו העוקצנית, ניסה לייפות את עמדתו
על־ידי דברים שלא היו מעולם.
כאותו ״צעיר גבה־קומה בעל הופעת
פראית ובלתי־אחראית,״ כפי שתוארתי על־ידי
פורת, הריני להודיע לכתב המכובד
ש: רוב הציטטות ששם בפי לא נאמרו
על ידי, או על־ידי איש מהנוכחים באולם.
סך־הכל רציתי לדעת: מדוע הכוחות שו־חרי־הדמוקרטיה
אינם מתאחדים. לא
ניסיתי ״לעקוץ״ איש מן הנאספים והקהל,
בניגוד לתיאור הדימיוני של הכתב, קיבל
את דברי בהסכמה.
לא היתד, שם שום פרובוקציה שאליה
שאף הכתב, כך ישאינני ״מטורף מן המיעוט
הקיצוני,״ לצערו של הכתב, אולי...
כן הוסיף אותו ״עיתונאי״ ושזר באותה
כתבה אידספור סימני־שאלה וסוגריים,
במטרה להצחיק (את מי?) ,וסילף את דיברי
המשתתפים באותו כנס.
עד כאן׳ באותו עניין. לאותו ״אורי
פורת״ מיל( .מה זה בכלל) ,אייעץ שלא
לערב את דיעותיו הפרטיות בסיקור מאורעות׳
ולא־כל״שכן לגסות לערב בתיאו ריו
הדימיוניים נימות הומוריסטיות המובנות
והמצחיקות אותו בילבד, במטרה
לתאר דברים שלא הבין, או לא הסכים
להם. ובמידה שאינו מסוגל לכך, רצוי
שיצרף במהרה את התואר ״מיל״ (בו
הוא מרבה להשתמש) למיקצועו הנוכחי...

יעקב קומפורטי(קובצי),

מעות?עולם צודקת

תל־אביב

של מועצת הלול ומזכיר ועדת
הכספים שלה, באשמה כי הו ציאו
במירמה כספים ממועצת
הלול. המשך המשפט נדחה ל־1
בפברואר .1916
ידיעות אחרונות 30.12.75 ,
יוחנן גגי, תל־אביב

העולם הזה 2003

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 15 | ן ך* 3זןך ״ ן ן הם חזרו: שלושה פסלים מנזפצים, שרסיסיהם הודבקו יחד בדבק וברוק האדם ה1ה ך* אם אתה זוכר את ההצהרות הב! 1אותז ! 9דבר גולדה מאיר :״אין, ומעולם לא

ן ך* 3זןך ״ ן ן

הם חזרו: שלושה פסלים מנזפצים,
שרסיסיהם הודבקו יחד בדבק וברוק

האדם ה1ה

ך* אם אתה זוכר את ההצהרות הב!
1אותז
! 9דבר גולדה מאיר :״אין, ומעולם
לא היה קיים, עם פלסטיני !״
!• הכרזת משה דיין :״אם עלי לבחור
בין שארם־אל־שייך בלי שלום ובין שלום
בלי שארם־אל־שייך — אני בוחר בשארם־
אל־שייך בלי שלום!״
#מיסמך גלילי.

שלוש אנדרטות היסטוריות ל
טימטום אנושי.
לא, אינך זוכר.

שהרי אילו זכרת, לא היתה אף
אחת משלוש דמויות אלה מעזה
כמה צי
להציכ היום את רגלה על נמה
כורית.

והנה, שנתיים ורבע אחרי יום־הכיפורים
השחור, עומדות שם כל השלוש, כמו גיבורים
לאומיים הראויים לתודת האומה.

ועיר שם, על אדמה מצרית וסורית. הוא
שוב יוצר ״עובדות בשטח״ .הוא כבר
כותב את ההיסטוריה של השנים הבאות.

ואולי יושם היום אי־שם כדמשק
אדם המקכל החלטה גורלית חדשה,
הגוזרת מוות על צעירים מוכים,
הרוקדים ועולזים ושרים כרגע
זה. החלטה שהדחיפה האחרונה
לה היא הידיעה כי ישראל גלילי
מתכנן התנחלות חדשה כרמה.
ך* כה נעכור מן היועץ אל המייועצת.
( 1מן ד,נסיך גריגורי פוטמקין, בונד, הכפרים
הדמיוניים, אל גבירתו רבת*ד,שיגיונות.
הצארית יקטרינה ד,־נ.

כמשך חמש שנים שלטה גולדה
מאיר כגורלו של עם־ישראל, שיל־טון
ללא־מצרים. ככל תולדות היי

וכל אותה שעה דהרה המדינה
כמהירות של רככת-אכספרס —
אל התהום.
פילו כראשה של גולדה מאיר
מוכרחה לצוף מדי־פעם מחשבה כל שהי.
אילו מחשבות עברו בו, כאשר נחרב
עולמה הדימיוני ביום־ד,כיפורים? מה היא
חושבת למראה מצבה של המדינה כעת?
אין ספר המסוגל להכיל את כל דיברי
ההבל שאמרה אישה זו תוך המש שנים
קצרות. אך מכל פסוקיה, זכור ביותר אותו
פסוק על אי־קיומו של העם הפלסטיני.
הוא עדיין מהדהד בעולם•
הוא תרם תרדמח מכרעת לתקומתו של
העם הפלסטיני. הוא הרס כל סיכוי לגבש
מחנה פלסטיני מתון. הוא מסר את הייצוג
הבילעדי של הצם הפלסטיני לידי אש״ף,

ן• טפל תחילה בישראל גלילי.
^ עליו נאמר אחד הפסוקים הנוראים
ביותר שבהם הוזכר אי־פעם שמו של פוליטיקאי
ישראלי.

ף* כל מדינה נורמלית היה אדם כזה
1נעלם מעל הבמה, סופית וללא זכות־עירעור,
בשעה 1400 ביום־הכיפורים.
כל אדם נורמלי, שאשמה כה נוראה רובצת
עליו, היד, גוזר על עצמו אלם, ומקדיש
את שארית חייו למיסחר בעתיקות גנובות.

חזון זה החזיק מעמד שלושה חודשים.

נשיא מצריים חשב עליו, ברגע
שבו קיבל את ההחלטה לפתוח במילחמה?

כאותו רגע נידונו למוות שלושת
אלפים כהורים ישראליים צעירים.

באותו רגע הם קיפחו את חייהם. והאיש
•שקיבל את ההחלטה חשב על ישראל גלילי.
לאדם רגיל היה די בכך כדי שיפרוש
מן החיים הציבוריים. אדם רגיל היה חוזר
לקיבוץ, או מתמסר להקלת סיבלן של ה־מישפחות
השכולות. אדם רגיל היה אומר
לעצמו: איני יודע מה חלקי באשמה, אד
גם החלק הזעיר ביותר באשמה כה נוראה
די בו כדי לצוות עלי שתיקה והכנעה־עצמית
לכל ימי חיי.

אכל ישראל גלילי אינו אדם
רגיל.

עובדה, שנתיים אחרי שנזרק העפר
לתוך הקברים, הוא ממשיך כאילו לא קרה
דבר.
הוא שוב מארגן התנחלויות. עיר פה

אבל משה דיין היה הרבה יותר מאשר
גנרל גרוע. הוא היה גם מדינאי עתיר״
ביזיונות, הוגה־דיעות שכל מילה שיצאה
מפיו הופרכה על־ידי המציאות.
הוא י־שב על תקן •של אליל. הכאריזמד,
•שלו מ-שכה את העם כולו אחריו אל עברי־פי־פחת,
כמו חלילו •של תופס־העכברים
האגדתי בעיר האמלין.

דיין היה מוכן להילחם למען שארם־
אל־שייך, למען ימית, למען כל מילימטר
בגולן. הוא ציפה למילחמה והשתוקק לה.
וכאשר פרצה המילחמה• ,שהוא עצמו הפך
אותה בלתי־נמנעת, לא היה לו אף קורטוב
השכל שהיה דרוש כדי לצוות על גיוס
כללי של כוח־ות־המילואים — כמה שעות
לפני שהארמיות המיצריות עלו מהתעלה.

זה היה כשלושה חודשים לפני יום־הכי״
פורים, מיפלגת־העבודה נערכה לבחירות.
ישראל גלילי קיבל על עצמו לנסח את
המצע שלה לקדנציה הבאה. הוא ניגש
לכתוב את ההיסטוריה של ארבע השנים
הבאות.
אילו ארבע שנים מפוארות! שילטון
בלתי־מעורער בשטחים המוחזקים. התנחלות
לאורכם ולרוחבם. עיר עברית חדשה
על אדמה מצרית, בפיתחת רפיח. יצירת
עובדות בשטח, עד לסיפוח השלם.

הצפרדע התנפחה והתנפחה. נדמה
חיה לה שהיא פיל. היא לא
העלתה על דעתה שבעוד רגע-קט
תתפוצץ.

** ה מתרחש בראשו של אדם הקורא

מכל הגנרלים הכושלים שד חמאה
ה־ ,20 המשופעת ככסידים
כמרים, היה הוא, מן הסתם, הלא־יוצלח
הצכאי המונומנטלי כיותר.

כאשר שיהק ככנסת, התפלשו
118 הכריה לרגליו מרוב התפעלות.
כאשר גיהק ככלי-חתיקשורת, עמדו
מיטם העיתונאים פעורי-פה כ•
כנות טיפש-עשרה מול נסיך־הפופ.

אנוואר אלי־סאדאת הכריז כפומי
כי שהוא החליט סופית לפתוח כ-
מילחמה, כהיוודע לו כי מיפלגת
השילטון כישראל ל,יכלה את ״מיס־מך
גלילי״.

מיסמך גלילי היה סמל התקופה, ושיאה.
סמל השחצנות העילאית של הגמדים האינטלקטואליים,
שעמדו לפני הראי וראו שם
ענקי־רוח וכובשי־עולם. הם ידעו שהם
יכולים לצפצף על דעת כל העמים, להתייחס
אל מאה מיליון ערבים כאל אבק־אדם,
לנהוג כלפי ברית־המועצות כאילו
היתד, מעצמה שוקעת, וכלפי ארצות־הברית
כאילו היתר, מושבה ישראלית.

אך בהתחרות על אליפות החוצפה,
אין שני אלה יכולים להשתוות לאלוף-
האלופים, מלך-מלכי־ד,חוצפה.
ביום־הכיפורים התמוטט משה דיין. הוא
עבר ממטה למטה, וזרע סביבו פאניקה.
הוא תבע לברוח מייד ממרבית סיני,
לפחות אלוף־
פיקוד אחד שקל אם לסלקו בכוח ממטהו,
כדי למנוע דמוראליזציה כללית.
במשך שש השנים שלפני־כן •שלט משה
דיין בצד,״ל כמו קיסר רומאי בליגיונותיו.
הוא קיבל לידו צבא מפואר• ,שהגן בנקל
על ״גבולות ה־ 4ביוני,״ ושהתקיים על
תקציב זעיר. תוך •שש •שנים השחית דיין
את מערכת־הביטחון, נתן לפקידיד, ול־קציניה
דוגמה יומית של הסתאבות והפקרות,
שיתק את המחשבה הצבאית והכין
את המחדל המפורסם• אילו השתהתה ההתקפה
הערבית בכמה שנים נוספות, ייתכן
שדיין היה מצליח להרוס את צד,״ל כליל.

נמר של ניי ר

(קאריקטורה של זאב ג״חארץ״)

שוכ החדש כארץ, לא חיתה תקופה
הרת-אסץ כזו.
בחמש השנים האלה איבדה ישראל את
אהדתם והערכתם של מיליונים ללא־ספור
סביב כדור־הארץ. ממעמד של מעצמה
פוליטית, עתירת ידידים, ירדה לדרגת
מצורעת בינלאומית, שכל שומר־נפשו ירחק
ממנה. מדינות ניתקו את יחסיהן עימה.
בתוך המדינה עצמה אירעה בחמש השנים
האלה מפולת רוחנית וחומרית. מיטב
הנוער איבד את ביטחונו בצידקת מדינתו.
השירותים הממלכתיים חדלו לתפקד. הש חיתות
נשאה את ראשה בגאווה. בחסות
הממשלה קמה הכלכלה השחורה• ,ששמנה
ובעטה בשרידי ההגעות הלאומית.

ומעל לכל ריחפה השחצנות
חסרת־הדעת של אשה פרימיטי־

מדכרי-האיוולת 4של שנהנתה עצמה, שהצטיינה ככישרון הנורא
ינות וה־העדינ
--למצות
את הכעיות
--מסוככות כיותר ככמה פסוקים של
היסטריה גלותית.

היא הסתכלה עמוק בעיני האפיפיור.
עמוק בעיני ניכסון. עמוק בעיני קרייסקי.
עמוק בעיני כל שאר הקוזאקים, שהתכוננו
לערוד פוגרום בעם היהודי.
היא היתד, המלכה. בארץ החווירו הדוכסים
והרוזנים של האצולה המיפלגתית,
כאשר היתד, מעקמת את אפה או מעוותת
פגיה. בעולם נמס הלב היהודי כאשר נשאה
את דברה.

הוא הפך את יאסר עראפאת דמות עול מית׳
המקובלת במוסדות העולמיים ובכלי־התיקשורת.

כאשר
תקום המדינה הפלסטינית,
תחיה גולדה מאיר ראוייה לכך
שפיסלה יעמוד לפני דישכת
ראש־ממשדתה.
אשד, רגילה היתה, אחרי כל אלה, מש תתקת.
א־שה רגילה היתד, מסתפקת בגריסת
המיליונים •שמכנים ספר־הזיכרונות
שלה. אשה רגילה היתה מוסיפה לספר זה
בקשה של סליחה ומחילה, על חמש שנות״
כהונה אומללות כגננת לאומית.
אבל גולדה מאיר אינה אשה רגילה.
מבחיגח גופנית היא פלא בריאותי, מודעה
מהלכת בזכות העישודבשרשרת. מבחינה
פוליטית — היא בעלת המצח הנחושה
בה״א הידיעה.
הנה עברו שנתיים, והיא שוב עומדת
במרכז אלומות הזרקורים, נואמת ומכריזה
ומצהירה, מלמדת את העולם כולו ונוזפת
בראשי כל המדינות. שוב נשפכים מפיה
הפסוקים המטופשים על קומה זקופה וראיש
מורם• ,שוב היא שופכת קיתונות של לעג
על מי שחותר לפשרה, שוב היא פונה אל
הפחדים והחרדות הכמוסים בלב היהודי.
ושוב מובאים דבריה בהערצה ובהתפעלות
בכלי״התיק־שורת הישראליים.

כמירוץ שכץ הטימטום והזיכרון,
הזיכרון מתעייף כמהרה.

מאיחי

אכל ישראל אינה מדינה נורמלית,
ומשה דיין אינו אדם נורמלי.

וכך יכול לקרות שאיש זה, בחוצפה
•שאולי אין לה אח־ורע בהיסטוריה של
עמי־התרבות, החליט עתר, להוציא לאור
עיתון שתפקידו העיקרי יהיה להביא להמוני
ישראל את דברי הגותו, בצורת מאמרים
ראשיים.
כאישר הודיע על כך, לא נקבר תחת
רעמי־הצחוק של הציבור. להיפך, הוא
הוזמן להופיע בטלוויזיה, כדי להסביר את
השקפת־עולמו. אותה טלוויזיה, שאינה
נותנת אף עשר דקות לאישים שאזהרותי־הם
בין שתי המילחמות הוכחו כנכונות,
העמידה שעה שלמה לרשותו •של אדם שכל
הכרזה שיצאה אי־פעם מפיו הוכחה כבדיחה
עקובה-מדם.
אחרי שהופיע ברדיו פרופסור מימסדי
שבמימסדי, בעל נטיות יוניות זהירות,
קמה סערה במדינה. איך זה ניתן לו לדבר
מבלי שהועמד נגדו בעל דיעה הפוכה?

אך כאשר הופיע בטלוויזיה הכישלון
הטוטאלי הזה, והטיף ל
מילחמה חדשה — ניראה הדכר
טיכעי לגמרי.

ך* נה הם עומדים שוב על הבמה,
1 1שלושה פסלים מנופצים, שחלקיהם
חוברו שוב יחד בדבק וברוק.
ההיסטוריה נשכחה. אחרי •שנתיים, מי
יכול לזכור?

וככר אמר מי שאמר: מי שאינו
לומד מן העכר, נגזר עליו
לחזור על אותן שגיאות שום ושום.

*א י 1 11יייי

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 16 | במדינה העם ה אנ ט ״־ ה תנ חלו ח המטרה היתה חיובית, המעשה היה חשוב, הביצוע היה לקוי המשימה היתד. חשובה וחיובית: להוכיח לציבור בארץ ובעולם כי אין לגוש-אמונים

במדינה
העם
ה אנ ט ״־ ה תנ חלו ח
המטרה היתה חיובית,
המעשה היה חשוב,
הביצוע היה לקוי
המשימה היתד. חשובה וחיובית: להוכיח
לציבור בארץ ובעולם כי אין לגוש-אמונים
מונופול על מסירות ואידיאליזם.
מאתיים הצעירים, רובם חברי קיבוצי
השומר־הצעיר, שנענו לקריאת מיפלגת
מוקד ועלו להרי השומרון, במיבצע של
אנטי־התנחלות מול מחנה קדום, הזכירו
למדינה כי חברי ההתנחלות הבלתי־חוקית
בסבסטיה עדיין יושבים בשומרון. אין ספק
שהממשלה נכנעה להם.
״מוקד״־״קדום״ .אולם דווקא ביגלל
חשיבותו של המיבצע, חבל שהוא לא היה
מעשה משותף של כל מחנה־השלום.
גוש־אמונים הצליח, בין השאר, מפני
שהשכיל לאחד תחת דיגלו את כל הימין
הנחלני. הוא קורא מראש לכל התומכים
בדרכו להצטרף אליו ולהשתלב בפעולותיו.
הפגנת מוקד, לעומת זאת, הוכנה בסודי-
סודות — לא מפני שירותי־הביטחון, ש ידעו
עליה מראש, אלא מפני שאר הפלגים

נציג־ אש ״ף קדומי
שומעים מה שרוצים לשמוע
של מהנר-,השלום. אלה לא הוזמנו להצטרף.
היה נראה כאילו ביקשו מארגני המיבצע
לשמור לעצמם את הבכורה.
אם כן, הם שילמו עבורה מחיר יקר.
מאתיים המשתתפים, אף שכללו ממיטב
הנוער, היו מחנה זעום, לעומת האלפים של
גוש־אמונים שהתקבצו באותה עת עצמה
במחנה עופרת, ליד רמאללה, להפגנה
נגדית.
אנשי גוש־אמונים יכלו להרשות לעצמם
ללגלג על מפגיני מוקד, לשלוח להם סיב־רק־ברכה
על ״ההתנחלות המוצלחת״ ול השתעשע
במישחקי־מילים — המילים ״מוקד״
ו״קדום״ כוללות אותן האותיות.
מיעוט מוד רוב. כלי-תיקשורת ידידותיים,
שעימם לא תואם הדבר מראש,
לא יכלו להעניק למיבצע את הסיקור ש הגיע
לו. המוני אזרחים, וביניהם אישים
בעלי־שם, שהיו ששים להשתתף במעשה
חיובי כזה, קראו עליו בעיתון, אחר־מעשה.
ליקויים אלה, שגרעו מחשיבות המיבצע,
לא יכלו להאפיל על עצם חשיבותו. מול
הסכנה שמיעוט קנאי ישתלט על המדינה,
בעיקבות התמוטטות המערכת הפוליטית
שחדל לתפקד, חשוב מעשה כזה שיבע-
תיים.
דווקא משום כך, כדי ללמוד ממנו את
הלקחים.

שטיפת מוח

זהו מיסמך מיוחד במינו

הנאום ה ג 1וז

מה באמת אמר
בארוק קדומי?

זה יכול לקרות רק בישראל.
במועצת־הביטחון של האו״ם מסר ״שר־החוץ״
של אש״ף, פארוק קדומי, הצהרה
מדינית בעלת חשיבות עליונה. הנאום היה
חשוב, מפני שאש״ף השתתף בפעם הראשונה
בפורום הבינלאומי העליון, כשווה
בין שווים, וגם מפני שכל מילה בנאום
זה נשקלה מראש על־ידי צמרת אש״ף.
במדינה אחרת, היה כל עיתון יומי רציני
מפרסם את הנאום במלואו. לאחר־מכן היו
הפרשנים המדיניים הרציניים מנתחים אותו
לאורכו ולרוחבו, מחפשים בו רמזים
נסתרים, מנהלים ויכוח על משמעותו.
לא כן בישראל — אשר הבעייה הפלסטינית
מאפילה עתה על כל בעיותיה.
איש לא קרא. אף עיתון יש ר
אליאחד לא פירסם את נאומו של
קדומי. אזרח ישראלי אינטליגנטי, שרצה
לקרוא ולהתרשם ממנו באופן בלתי-אט-
צעי, פשוט לא יכול היה לעשות זאת.
הדיווח הבילעדי על הנאום בא מפי הכתבים
הישראליים בניו־יורק, החיים כולם
מפי הגבורה — שגרירות ישראל. מה ש הגיע
לארץ היה תמצית סלקטיבית. ערוכה
על פי טעמם של הכתבים עצמם, ששלפו
מן הנאום את הקטעים שניראו להם.
כך עשתה גם הטלוויזיה, ששידרה פסוק
אחד או שניים מדיברי קדומי, כשהם קרועים
מן ההקשר. את הפרשנות סיפקו
גבות־עיניו של הקריין ונימת־קולו.
למחרת היום התחרו ביניהם כותבי ה-
מאמרים־הראשיים והפרשנים בתגובה נז עמת
על הנאום ״הקיצוני״ .אולם אי ש
מהם לא קרא כלל את הנאום, לפני
שכתב את דבריו — כי תעתיק הנאום
לא הגיע לארץ.
עורכי אחד העיתונים החשובים׳ שהועמד
על כך, התנצל :״נכון, בעצם זה
לא בסדר. אבל זה עולה המון כסף, להע ביר
נאום ארוך כזה בטלקס...״
את גולת־הכותרת סיפק, כרגיל, מיש־רדיד,חוץ,
שפתח במסע תעמולתי גדול
על הנאום הגנוז, כששר־החוץ בכבודו
ובעצמו שם עצמו כפרשן בישיבת־המפד
שלה, שגם משתתפיה לא קראו את הנאום.
פירוש פלסטיני. מה היה הפירוש
האמיתי של דברי קדומי?
טענה השבוע אישיות בכירה באש״ף,
בשיחה עם ישראלי באירופה:
״זהו הנאום המתון ביותר האפשרי בשעה
זו, כאשר ממשלת ישראל ממשיכה
לטעון שלעולם לא תישא־ותיתן עם אש״ף.
״החלק הראשון של הנאום הוא אי-
דיאולוגי־היסטורי. נכון, חלק זה לא ינעם
לאוזן ישראלית. אבל גם האמריקאים, כשהם
פועלים למען הדטאנט, אינם מפליגים
בשבח הקומוניזם. כרושצ׳וב דפק ב נעליו
על שולחן האו״ם והבטיח, לקבור
את הקאפיטליזם /בשעה שפעל למען דו-
קיום אמריקאי—סובייטי.
״החלק החשוב בדברי קדומי הוא הקטע
האופרטיבי, שבו הוא מדבר על ההצעות
האקטואליות של אש״ף. הוא דיבר
שם רק על שלוש נקודות: נסיגת ישראל
מן השטחים שכבשה ב־ 1967׳ זכות העם
הפלסטיני ל׳,עצמאות לאומית /וכינון
שלום במרחב על סמך מגילת האו״ם.
״מי שיודע לקרוא מיסמך פוליטי, מבין
ששלוש הנקודות האלה מצטרפות לדרי שה
להקמת מדינה בגדה וברצועה.
״אגב, יש לשים לב למושג, עצמאות
לאומית /שהוא ההיפר מ,מדינה דמוקרטית
חילונית /זוהי הפעם הראשונה ש אנחנו
משתמשים במושג זה.״
שטיפת־מוח. אין צורו לקבל את
הפרשנות הזאת כמובנת־מאליה, ובוודאי
ייתכנו פירושים נוספים. אבל פירוש זה
הוא סביר כשלעצמו — קל-וחומר כשהוא
בא מפי אישיות אש״פית בכירה, הבקיאה׳
בדיונים שקדמו לנאום.
אולם בישראל לא נעשה כלל ניסיון
לפרש את הנאום באופן רציני, לכאן או
לכאן. ממשלת ישראל היתד, זקוקה לנאום
קיצוני של אש״ף, כדי להצדיק את הח לטתה
האווילית להחרים את הדיון.
וכאשר ממתינים בקוצר-רוח לנאום ״קיצוני״
— אין כל קושי לחפור כל נאום
לקיצוני. בייחוד כשכלי־התיקשורית היומיים
משמשים כולם, ובהתנדבות, מכשיר
בידי הממשלה במסע של שטיפת־מוח.

השיוטום של עראפאת £י,ו״יג?ג ד״״*:
את המפה הזאת של ארץ־ישראל, כדי לסמן היכן הוא סבור שצריכה לקום המובלעת
הפלסטינית במיסגרת הסכם־ביניים. את המילים הכתובות רשם מזווינסקי עצמו, תוך כדי
השיחה. הפרופסור מסר את השירטוט המקורי לידי בעלי־שיחו האמריקאיים, ואלה הכינו
העתקים שהופצו בין המומחים המדיניים. כך הגיע העתק מצולם לידי העולם הזה.

ך* שירטוט ׳המופיע בעמוד זה הוא
1 1סנסציה בינלאומית. לא רק בשל
תוכנו, אלא בשל זהותו של המשרטט.

השירטוט הזח הוא פרי ידו של
יאסר עראפאת.

הוא שורטט על־ידו במהלך שיחה עם
הפרופסור היהודי-האמריקאי נורטון מד
ווינסקי, במשך אחת השיחות הממושכות
שהשניים קיימו בסתיו .1975

תובן השירטוט: הצעה שד
עראפאת ל״הסדר־כיניים״ ישראלי•

העולם הזה מצא אז לנכון שלא לפרסם
מיסמך זה, כדי להימנע מלגלות את קיום
המגעים בין הפרופסור ואש״ף. עתה, עם
גילויים, הוחלט למסרו לפירסום.
הזאב הבודד
^ ם ל,ופ אודות המגעים פוצץ ב ו
1עיתון הלונדוני פייננשל טיימס, מפי

וזוזודשד
\7י \זודי

1יי1־-יו יי . 1111 ויי ^>׳

1011

פלסטיני, בתיווכו של הנרי קיסינ־נ׳ר,
ושעל־פיו תחזיר ישראל לפלסטינים
מובלעת סימלית כאיזור יריחו.
דפי הצעת עראפאת לא יימסר
השטח לאש״ה. אלא לאו״ם, שיחליט
כעצמו לאיזה מוסד פלסטיני
למסרו.

כתבו האמריקאי. נאמר בו כי ״פרופסור
יהודי־אמריקאי״ ,שלא זוהה, ניהל מגעים
עם ראשי אש״ף מטעם מישרד-ההוץ האמ ריקאי.
ידיעוול
אחרונות זכה לגלות את הסקום
השני — זהותו של הפרופסור נורטון מד
ווינסקי.

המיסמך הגיע לידי העולם הזה בדרכים
עקלקלות. לא הפרופסור ולא אש״ף מסרו
אותו לפירסום, ועצם השיחות ביניהם היה
סוד כמוס עד השבוע. אולם מזווינסקי מסר
את הנייר לבעלי־שיחו במימשל האמריקאי,
ומשם הגיע העתק מצולם ממנו לידי
העולם הזה, לפני כמה חודשים.

אף שלציבור הישראלי נודע האיש רק
השבוע, הוא מוכר זד-,מכבר בחוגי הפעילים
למען שלום ישראלי-ערבי, כזאב בודד
וכאישיות ססגונית, שדיעותיו על ישראל
והציונות רחוקות למדי מדיעותיהם של
פעילי השלום בישראל.

מיהו האיש הזה ץ

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 17 | מזווינסקי, מרצה להיסטוריה בת־זמננו באוניברסיטה של קונטיקאט, הוא יליד מדינת איובה בארצות־הברית המערבית. הוא נולד להורים שהם דתיים קיצוניים. באיובה לא היו אז,

מזווינסקי, מרצה להיסטוריה בת־זמננו
באוניברסיטה של קונטיקאט, הוא יליד
מדינת איובה בארצות־הברית המערבית.
הוא נולד להורים שהם דתיים קיצוניים.
באיובה לא היו אז, ואין גם עתה כימעט,
יהודים. כאשר נולד נורטון מזווינסקי היה
צורך להטיס במייוחד מוהל לעירו, כדי
להכניס אותו בבריתו של אברהם אבינו.
אביו, שהגיע כמהגר עני, הצליח במיסחר־פירות
והפך מיליונר, דבר שאיפשר לו
לתת לבניו חינוך גבוה.

האח השני הוא חכר הקונגרס האמריקאי
וחכר כוועדה המישפטית
שד כית-הנכחרים.
נורטון מזווינסקי נמשך לפני שנים רבות
לחוג השפעתו של הרביי הרפורמי ד״ר
אלמר ברגר, מנהיגה הבלתי־מוכתר של
האנטי־ציונות בתוך היהדות האמריקאית.
הוא ספג את תורתו של ברגר, שעמד
בשעתו בראש אירגונים אנטי־ציוניים למיניהם
ועתה הוא עומד בראש תנועה
המתקראת האלטרנטיבה היהודית לציונות.
ברגר מקובל בעולם הערבי, ונהנה מיוקרה
אישית רבה גם בצמרת האמריקאית.
בתוקף פעילותו בחוגים אלה, פיתח מז־ווינסקי
קשרים נרחבים עם אישים שונים,
הן בממשלה האמריקאית ובעולם הערבי,
ייתכן שלא במעט בזכות היותו אחיו של
חבר־הקונגרס. כן טיפח קשרים עם חוגים
ישראליים מסויימים. בין השאר, הוא חבר
במערכת העיתון ישראל־פלסטין המופיע
בפאריס, בעריכתו של מקסים גילן.
בין השאר קיים מזווינסקי קשרים טובים
עם דובר הליגה הערבית בארצות־הברית,
קלובים מקסוד, המקורב לחוגי אש״ף. יתכן
שהלה עזר לו בקשירת הקשרים עם ראשי
אש״ף בביירות.

עניבות מידי
עראפאת
ך• סתיו 1975 נסע נורטון מזווינסקי
^ שלוש פעמים לביירות. נראה כי המזמין
היה עורך־הדין הצעיר סברי ג׳יריים,
חניך האוניברסיטה העברית, צעיר ערבי-
ישראלי שהיה מקורב לחוג אל־ארד, נעצר
ושוחרר בתנאי שיעזוב את הארץ. מאז
מנהל ג׳יריים את המכון לעיונים בביירות,
ונחשב למומחה של אש״ף לעניינים ישר׳.־
אליים•
לנסיעתו
של הפרופסור לביירות היתד.
מטרה מסויימח. הוא ביקש לשכנע את ראשי
אש״ף בצורך הדחוף בדו־שיח ישראלי-
פלסטיני. הוא הציע לעראפאת להסכים
למעין ועידה בלתי־רישמית ובלתי־מחייבת,
בהשתתפות קבוצת אישים מישראל וקבוצה
של מנהיגי אש״ף.

אולם עראפאת, שהוא תכסיסו
ממולח, העכיר את הפרופסור כ

צהרהע 11מסרהד ..ה עו ל ם הזה״ טלסחיס :

המגעים שלי עם אש׳׳ף
מאח נורטון מזוו־נסקי
בתבה שהופיעה בעמוד הראשון של העיתון הלונדוני ״פיננשל
טיימס״ ב־ 16 בינואר, תחת הכותרת ״מנעים סודיים בין
ארצות״הברית ומנהיגי אש״ף״ ,הפכה ידיעה מרכזית בעיתונים
רבים בעולם. אין פלא שהיא הועתקה גם בעיתוני ישראל.
בעיית אש״ף מטרידה זה מכבר את מנהיגי ישראל. קיים
הפחד, הגובל בהיסטריה, שמא תכיר ארצות־הברית באש״ף,
כבנציגות האקטואלית של העם הפלסטיני, ושמא תנהל עימו
משא־ומתן, גלוי או חשאי, על פיתרון הבעייה הפלסטינית,
ותפעיל לחץ על ממשלת״ישראל לעשות כך גם היא.
אפשרות זו מעוררת דאגה מובנת בישראל, למרות שבעלי״
דעת מבינים כי ארצות־הברית תטיל וטו על כל הצעת״חחלטח
מטעם אש״ף במועצת־חביטחון שתשנה את החלטות 242ו־,338
או שתזמין את אש״ף להשתתף במשא־ומתן על פיתרון הסיכסוך
הישראלי־ערבי.
כך סיפקה כתבתו של הכתב האמריקאי של
משום
״פיננשל טיימס״ דלק למדורת החששות הישראליים.
הכתב טען כי יש מגעים ממושכים ורצופים בין ממשלת
ארצות־הברית ובין אש״ף. בעיקרו מוקדש הסיפור למתווך
שניהל, כביכול, מגעים אלה, והוא ״פרופסור יהודי, אך לא־ציוני״
שיש לו מגעים נרחבים בשני הצדדים•
מאחר שאני מודה שאני הפרופסור שבו מדובר, ברצוני
להעיר כמה הערות על אותה כתבה.
הכתבה ב״פיננשל טיימס״ חיתה תערובת של מציאות ודימיון.
אני קובע באופן מוחלט שלא ידעתי על כתבה זו, אלא אחרי
שהופיעה.
הריני מכחיש באופן מוחלט כי היה לי ייפוי״כוח לנהל
משא־ומתן, או לקיים מגעים, עם יאסר עראפאת בשם ממשלת
ארצות־הברית. לא הייתי מעורב בשום שליחות דיפלומטית
חשאית מטעם ממשלת ארצות״הברית.
נסעתי לביירות שלוש פעמים בסתיו שעבר, נפגשתי עם
אנשים רמי״דרג בצמרת אש״ף, וכן עם אנשים חשובים בממשלת
ארצות״הברית, על יחסי ארצות״הברית ואש״ף. הייתי — ועודני
— מעוניין שארצות״הברית תמלא תפקיד בהפגשת מדינת״ישראל
ואש״ף, ליד שולחן המשא־ומתן.
ברור שקיימת באש״ף התנגדות חריפה, הן למגעים עם
ארצות-חברית והן למגעים עם ישראל. אני סבור כי בעלי ההתנגדות
הזו הם שהדליפו את הסיפור — אותו חלק שבו שהוא
נכון — לעיתון הבריטי.
פעולת״חבלה זו עלולה להצליח, וחפירסום עלול לאלץ את
עראפאת ראה בפרופסור היהודי, שאינו
איש־מנגנון, והמסוגל להגיע במישרין אל
הצמרת הפוליטית, מקשר יעיל נוסף.

הצעתו העיקרית שד עראפאת :
לערוד פנישה כינו וכין הנשיא
פורר או הנרי קיסינג׳ר.
השיחה היתד. ידידותית וממושכת, ובסיומה
העניק עראפאת למזווינסקי מתנה:
שתי עניבות יפות, שאותן הראה מזווניסקי
לאחר־מכן בגאווה רבה לידידיו.
כשמסר מזווינסקי את תוצאות השיחה
לראשי מישרד־החוץ האמריקאי, לא יכלו
אלה להיענות להצעות עראפאת בצורה
חיובית. לכן השיבו על ההצעה בסידרת־שאלות.
בפגישתו
הבאה עם עראפאת, הביא לו
שאלון מפורט מטעם מישרד״החוץ האמריקאי.
עראפאת הכין תשובות, ועם אלה
חזר מזווינסקי לארצות־הברית.

כפגישה השלישית העדה ערא*
פאת את ״תוכנית יריחו׳ /המתוארת
כשירטוט. היתה זו תוכנית
מחוכמת כיותר.

פרופסור טזוויגסקי
לא בלדר חשאי

שיחה ראשונה זו לפס אחר לגמרי.
כידעו כי יש למזווינסקי מהלכים
כהוגי הממשלה האמריקאית, כי•
קש להפכו למקשר כלתי-רישמי
כין אש׳׳ף לכין מישרד-החוץ האמריקאי.
סביר
להניח ני אין זה המגע היחידי,
או העיקרי, בין ארצות־הברית ואש״ף.
אין ספק כי קיימים זה־מכבר מגעים רצופים
וחשאיים, מן הסתם בעזרת הסוכנות
המרכזית לביון של ארצות־הברית. אולם

לכאורה, זוהי תוכנית מתונה ביותר.
עראפאת דרש בשלב זה רק חלק קטנטן
מן הגדה המערבית, ואף הדגיש כי באיזור
זה אין התנחלות ישראלית, וממילא אין
שאלה זו מתעוררת לפי-שעה. חוץ מזה לא
תבע כלל את המובלעת לאש״ף, אלא היה
מוכן למסרה בידי האדם.
הקוץ באליה: חמורת הוויתור הישראלי
הקטן, לדעתו, גם לא היה צורך בשום
תשלום מדיני מצד אש״ף. מכיוון שאש״ף
אינו מקבל את המובלעת, ואינו כלל צד
בפעולה זו, גם לא יכולה להידרש ממנו,
בשלב כזה, מחווה של הכרה בישראל.
אין ספק שעראפאת ידע, כי ממשלת-
ישראל הנוכחית אינה יכולה להיענות ל הצעה
כזו, מכיוון שכל נסיגה בגדה המערבית,
אפילו לטובת המלך חוסיין, מח ייבת
בחירות חדשות לכנסת.

יאסר עראפאת ואש״ף להכחיש את עצם שאיפתם למגעים עם
ממשלת ארצות-הברית. אם יקרה דבר מעין זח, אחיה מאוכזב,
אך לא לגמרי מופתע.

שוחחתי עם יאסר עראפאת, ועם אחרים בצמרת אש״ף,
על עמדתה של ממשלת ארצות״חברית, על האפשרות להביא
לשינוי במדיניותה, ועל המצב הפנימי בישראל, כפי שאני מבין
אותו. כמו״כן הצעתי, שאש״ף יכיר בישראל דח״פקטו, ושישראל
תכיר באש״ף כנציג דה״פקטו של הפלסטינים.
בגלל דיעותי אלה, זכיתי בכינויים כגון ״סוכן ציוני״,
״סוכן אש״ף״ וגם ״סוכן אמריקאי״ ,כינויים המוכיחים עד־מה
גדול הקיטוב בין הצדדים. אך מה שחשוב הוא, שגיליתי
כי ראשי אש״ף שקלו בכובד״ראש את ההצעות שהוצעו על־ידי
ועל״ידי אחרים.
הבעייה הפלסטינית היא ליבו של הסיכסוך. הולך ורב
מיספר הישראלים, בעלי דיעות שונות, המתעוררים להכיר
בעובדה זו.
הכרת אש״ף בקיום מדינת ישראל, פירושה קבלה למעשה
של מדינה, שהיא בעיני הפלסטינים מדינה מדכאת. לדעת
פלסטינים רבים, הכרה כזו פירושה כניעה למדכאים. יתר״על־כן,
מנהיגים פלסטניים רבים, וביניהם יאסר עראפאת עצמו,
סבורים כי ההכרח בישראל היא הקלף היחידי שיהיה בידיהם
ליד שולחן המשא־ומתן, ואין הם רוצים לוותר על קלף זה
מוקדם מדי.
מצד שני, הכרה ישראלית באש״ף נתקלת בעובדה שאש״ף
עדייו לא ויתר, רישמית, על התוכנית להקים מדינה דמו•
קרטית״חילונית בכל שטח ישראל״פלסטין, אף שאנשי אש״ף מכריזים
עתה בגלוי כי לכל היהודים החיים בארץ יש זכות לחיות

בעיית ההכרה ההדית מעוררת, על״כן, בעיות דומות משני
הצדדים, ובכל אחד משני המחנות יש התנגדות רבה לח. אולם
בלי משא־ומתן ישיר בין שני הצדדים, והכרה הדדית, לא
יושג שלום־אמת. על כן יש להתגבר על ההתנגדות להכרה
הדדית, ויש לקבל את הסכנות הכרוכות בכך.
ממשלת ארצות״הברית יכולה להביא את שני הצדדים לידי
הכרח הדדית ולידי משא-ומתן. החלטה כזו לא נתקבלה עדיין
בממשלה האמריקאית ובמישרד-החוץ. גם שני בתי הקונגרס
וועדותיהם לא תבעו עדיין דבר זח מן הממשלה האמריקאית
וממישרד־החוץ. אולם הפוטנציאל להתגבשות החלטה כזו
קיים, קרוב לוודאי, בארצות-חברית.
כדי להגיע להחלטה כזו, דרושים מגעים ישירים בין ממשלת
ארצות-הברית ואש״ף, ולחיפך.

אכד עראפאת העדה את ההצעה
כאמצעי דהגיע דירי מגעים עם האמריקאים,
שיכדו דהיתפם דרעיון
מתון כזה.

7שעות
עם יאסר
ך* ל הפרטים האדה לא נמסרו מ-
עולם לפירסום, לא מטעם אש״ף ולא
מטעם מזווינסקי. אולם מכיוון שהפרופסור
מסר עליהם למישרד־החוץ האמריקאי, נודעו
הפרטים לחוג רחב למדי של מומחים
לענייני המיזרח־התיכון, וביניהם לידידי
העולם הזה.
מזווינסקי עצמו מסר דיווח מפורט על
שיחותיו לפקידים הבכירים של מישרד־החוץ,
ביניהם אלפרד אתרטון, הממונה על
ענייני המיזרח התיכון, והארולד סונדרם.

ייתכן כי הדכרים השפיעו גם עד
ניסוח ״מיסמד סונדרס״ ,שכו נאמר
כי יש עתה נטייה מתונה כצמרת
אש״ה, וכי אפשר להגיע עימו ל
משא־ומתן, עד כסיס שד חכרה
פדסטינית־ישדאלית הדדית.
בדיווחיו מסר מזווינסקי שהתרשם כי
עראפאת הוא אדם מתון ופיקח. אחת השיחות
בינו לבין עראפאת נמשכה שבע
שעות רצופות — עדות לחשיבות שייחס
ראש אש״ף לאפשרות של קשירת קשרים
עם ממשלת ארצות-הברית.

לעומת זאת, נראה כי עראפאת
לא ראה כמזווינסקי מתווך מתאים
כין הפלסטינים ובין חוגי-השדום
כישראל. כי המומחים שד אש״ף,
הבקיאים כענייני ישראל, יודעיים
בי אישיות כעדת ריעות אנטי-
ציוניות מובהקות לא תהיה קכידה
כמחנה-השדום הישראלי.
ואכן, בישראל קשור מזווניסקי רק עם
חוגים אנטי־ציוניים קיצוניים. הוא הזמין
לארצות־הברית, על חשבונו, את הפרופסור

ישראל שחק (ראה עמודים 35־ ,)34 ואף
דאג לכך ששחק יוזמן להעיד בפני ועדת־הסינאט
לזכויות־האדם על התנהגותה של
ישראל בשטחים המוחזקים. שחק הקדיש
לנורטון מזווינסקי את ספרו ישראל, מדינה
גיזענית, שהופיע לא־מכבר בפאריס.
מזווינסקי גם הביא לארצות־הברית את
המשורר הישראלי־ערבי פאוזי אל־אסמר,
בן לוד, שהיד. כלוא במעצר מינהלי בגלל
החשד שהיה קשור עם רשת־פידאיון ברמאללה,
ושנסע אחרי שיחרורו לחו״ל.
כיום לומד אל־אסמר באוניברסיטה של
מזווינסקי, קונטיקאט סטייט יוניברסיטי,
ולא־מכבר הופיע סיפרו להיות ערבי בישראל
באנגלית ובעברית.
מזווינסקי הוא האיש האחרון בעולם היכול
לשמש בלדר חשאי. הוא בולט ויוצא-
דופן באישיותו, בהתנהגותו ובחיצוניותו.
הוא מגדל זקן, מתהדר בלבושו, אינו מס תיר
את דיעותיו ומעשיו. הוא גם ספורטאי
מצטיין, וניצח לא מכבר בתחרות אוניברסיטאית
בהיאבקות בסיגנון יווני־רומאי.
כבן למישפחה חרדית הוא שולט בעברית,
ומוציא בארצות־הברית לקט מן ה עיתונות
הישראלית והערבית. את השבועון
שלו מממנת אחת הקרנות האמריקאיות
הרבות לתיקשורת. הוא ביקר פעמים רבות
גם בישראל, ובבואו נערכו עליו לא-פעם
חיפושים מדוקדקים ביותר.
זוהי, על כן, המציאות העומדת מאחרי
פרשודהשבוע: פרופסור בעל כוונות טובות,
שביקש להרים תרומה להתקרבות
אמריקאית־פלסטינית שפעל בתום־לב. פיר־סוס
הדברים עלול לפגוע קשה בפעילות
זו, ואולי אף לשים לה קץ.

מי היה מעוניין ככך? מזווינסקי
עצמו סכור כי הפיצוץ כא מטעם
אנשי חזית-הסירוב הערכית. לא
פחות סכיר בי ידיים ישראליות —
כארץ או בחו״ל — כרכר. כמו
תמיד, יש אינטרס משותף לאנשי
הסירוב משני הצדדים.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 18 | במדינה מישפט ו!!דמו שדמ תנ ק ש השופטת ביקשה לדעת: מדוע שוחרר הודה״נפש מסוכן מבירדחהודיס? ¥י 3י ם י0 ״1918 קהאת ה ען אךה סיו הו עו ל 5דז 01ו 111ץ ע ״איך זד, קרח

במדינה
מישפט
ו!!דמו שדמ תנ ק ש
השופטת ביקשה לדעת:
מדוע שוחרר הודה״נפש
מסוכן מבירדחהודיס?

¥י 3י ם

י0 ״1918

קהאת

ה ען אךה סיו הו
עו ל

5דז 01ו 111ץ ע

״איך זד, קרח שאדם כזד שוחרר מבית־החולים?״
שאלה השופטת בתימהון.
השופטת המחוזית שולמית ולנשטיין
היפנתה את השאלה אל הפסיכיאטר המחוזי,
ד״ר אורחן הקר, שעמד על דוכן
העדים. .
,,תהליך סכיזופרני מחגדטן־.״ האיש
׳ששימש נושא לדיון ישב על ספסל־הנאשמים,
כשהוא כבול לשוטר. אלי גלילי,
המתנקש בחייו של אורי אבנרי, לא
גילה בדיון עניין מיוחד.
ההרכב של שלושת השופטים, שכלל גם
את אהרון אולסקר ומרדכי בן־דרור, פתח
במישפטו של גלילי בדי לברר תחילה שאלה
יסודית: האם ביכלל מסוגל גלילי
לעמוד למישפט י
השאלה נענתה עוד לפני שנשאלה דיש*
מית. בעת הוצאת פקודת־המעצר כבר הוכנס
לתיק מיסמך מטעם הד״ר הקר, ושני
פסיכיאטרים אחרים מבית־החולים בבת־ים,
שבו מאושפז כעת גלילי. הם קבעו :״לפנינו
גבר שעבר כבר •מיספר גלים פסיכוטיים
חריפים. גם כיום הוא נמצא בגל

מבקי £ 2 0 2 2 3
מגלה כיצד הוזנחו
רבבות מכשיוי־כיבו׳
במישורי הממשלה
ביגלל עיסקוה־שוהד
במיכחים
^ להכות פרצו מבניין מערכת הארץ.
1 1רהיטי מארם עלו באש. שורה של
דליקות סנסציוניות הסעירה את המדינה.
בעמודים הראשונים של העיתונים התנוססו
תמונות שהראו את מכבי־האש בעננים של
עשן, נאבקים בגבורה בהבערות.
אותה שעה נערכה בבית־המישסט המחוזי
בתל־אביב דראמה קטנה, שלא זכתה
בפירסום. בעל חברה למכשירי־כיבוי הודה
באשמה, כי נתן שוחד לפקיד בכיר במע״ץ
(מחלקת עבודות ציבוריות במישרד־העבודה)
כדי שיעדיף אותו במיכרז הנוגע
למכשירי־כיבוי.

הפרשה היתה קטנה כמימדיה,
אכל היא היתה אופיינית להפקרות
השוררת כשטח מניעת־האש —
שערורייה המגיעה למימדי־ענק.

שלב א׳:
טעות ב סי כו ם
ך* מישרדיה וכמיתקניה של ממשלת
^ ישראל, ברחבי המדינה, מצויים ל-

פסיכיאטר הקר
״זה משונה מאד !״

>8 0 !3 !6ן 8

;; 85£ז 00886 8א #

8ח!! 0ח !8

הסוכן בישראל: בלמון בע״בל. המפיצים: חב׳ נורית בע״מ

פסיכוטי, על רקע תהליך סכיזופרני פאר-
אנואידי מתמשך. את המעשה שעליו.הוא
נאשם בתיק הפלילי ביצע ביגלל מערכת
מחשבותיו הפאראנואידיות, מתוך דחף שלא
יכול היה לעמוד בפניו. הוא לא ידע
להבדיל ביו טוב לרע במעשיו. הוא לא
יכול לעמוד בדין ולשאת בעונש. הוא זקוק
לאישפוז במוסד פסיכיאטרי סגור.״
הקר עלה על דוכן העדים כדי לבסס
חוות־דעת זו. לשאלותיו של סגן פרקליט
המחוז, סברין שראטד, חזר ואמר כי גלילי
בנה לעצמו עולם דימיוני, נמצא בתהליך
של ניתוק, ואינו מסוגל לעמוד בדין. כש נשאל
הקר אס גלילי מבין מה נזדשה באולם
באותו רגע, השיב כי הכל נראה
לגלילי כמישחק, ואין הוא מבין את
חומרת הדברים.
״איני יודע ברגע זה ביטאה את
השופטת את תימהונה. היא רצתה לשמוע
מפי הקר כיצד שוחרר אדם כזה מבית-
החולים לחולי־רוח, כשברור לחלוטין כי
הוא חולה מסוכן.
השיב הקר, במבוכה בולטת :״איני
יודע ...לא הייתי בוועדה הרפואית ששיח-
דרה אותו...״
קראה השופטת :״זה משונה מאוד !״
בכך היה הדיון מסתיים, במתן צו לאיש-
פוז נוסף של הנאשם, לולא התערב באן
סניגורו של גלילי, יגאל חקק. הוא הסתמך
על תיקון שנעשה לא־מכבר בחוק,
ושלפיו — גם במיקרה בזה, כשהנאשם אינו
מצווגל לעמוד בדין, ניתן לערוד את ה־מישפט.
מטירת
התיקון היתד, לאפשר את עריכת
המישפט בעוד מחלת-הנפש של הנאשם
נמצאת בעיצומה. כך ניתן להוכיח כי הנא-
(המשך בעמוד )20

.לי ״ 1 *1תמונה זו של שימעון ויצר,
1יי ^1 /י שהודה בתשלום שוחד, צולמה
מרחוק, אחרי שאיים לשסות את כלב־הדוברמן
שלידו בצלמת, אם תעז להתקרב.
מעלה ממאה אלף מטפים לכיבוי-אש. על
כולם ממונה מע״ץ, המפרסמת מדי-שנה
מיכרז שבו מתבקשים קבלנים פרטיים
להציע את שירותם לביקורת שנתית קבועה
של המטפים..
המיכרז א 46/74/התייחס לשנת .1974/5
הוא עומד במרכז הפרשה.
חברת מנע־אש, שמישרדה ברחזב חנקין
81 בחולון, ושמנהלה הוא שימעון ויצר,
נתנה שירותים לציוד כיבוי-אש במישרדי-
הממשלה בשנים . 1972/4
בתחילת שנת 1974 פירסמח מע״ץ את
המיברז לשנה הקרובה. הפעם השתתפה בו
גם החברה של יגאל פרלה, רשף.
ישראל זיו׳ סגן־מנהל לענייני־מינהל ב־מע״ץ
ויו״ר ועדודד,רכישות המרכזית ש טיפלה
במיכרז, הודיע לפרלה כי גם הפעם
זכתה במיכרז חברת מנע־אש, משום ש הצעתה
היתה הזולה ביותר.
פרלה ביקש לעיין בהצעה שנתקבלה.

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 19 | באותה הצעה, לייד כל אחד מעשרות הפריטים השונים של הציוד לכיבוי־אש, צויין מחיר הטיפול באותו פריט. הסיכום הכללי אכן הראה כי הצעת מנע־אש זולה ביותר. יגאל פרלה, בעל

באותה הצעה, לייד כל אחד מעשרות
הפריטים השונים של הציוד לכיבוי־אש,
צויין מחיר הטיפול באותו פריט. הסיכום
הכללי אכן הראה כי הצעת מנע־אש זולה
ביותר.

יגאל פרלה, בעל רשף, פנה לבית־המישפט־הגבוה
לצדק. פרקליטות המדינה,
כמייצגת מע״ץ, דרשה מזיו, אחרי עיון
ראשוני במיסמכים, שוועדת־הרכישות תבדוק
פעם נוספת, ביתר יסודיות, את החלטתה
לגבי אי־כשירותה של חברת רשף.
בינתיים התרחשו דברים מוזרים נוספים.

אכל פרלה לא התעצל. הוא סיכם
את טורי המיספריס, וגילה בי אירעה
טעות פשוטה בסיכום. אחרי
תיקון הטעות, היתה הצעתו של
פרלה הזולה כיותר.

שלב ר : ,הונ א ת
בית-המי שפט

ישראל זיו, סגן המנהל לענייני־מינהל
במע״ץ, אישר, כי אכן אירעה טעות והצעתו
של פרלה היא הזולה ביותר.
לתדהמתו לא זכה פרלה במיכרז גם עם
תיקון הטעות. זיו אמר לו :״עכשו צריכים
לקבל חוות־דעת מקצועית בדבר כושרך
לבצע את העבודה.״

*** רון גילה כי אחד מעובדי חברת
רשף התרשל בעבודתו בקיבוץ בית-
קמה, לא בדק היטב את מטפי-ד,כיבוי.
הוא דיווח על כך לאברהם שפיר, מפקח־כבאות־ראשי
במישרד־הפנים וביקש את
תגובתו, כדי שיוכל להשתמש בה נגד
פרלה.
אך מיכתב־ד,תשובה של מפקח־הכבאות־הראשי
הכיל דווקא תלונות קשות כנגד
חברת מנע־אש, החברה ששרון היה מעונ יין
כי תזכה במיכרז. מיכתב זה, לא הוצג
בפני יגאל פרלה, והוא לא ידע את תוכנו.

שלב ב: ,
הונ אהח שבונית
^ אשר החל העולם הזה חוקר בפרשה,
בשבועות האחרונים, עלה בידו לקבל
העתקים מצולמים של הצעות המיכרזים
בנושא זה, ושל ההתכתבויות הפנימיות.
החומר הועבר לרואה־חשבץ, שכבר המבט
הראשון הדהים אותו.
ועדת־המיכרזים ערכה טבלה של ד,ש־וואת־מחירים.
היא לקחה יחידה אחת מכל
פריט־ציוד, רשמה לצידו את מחיר הטיפול
בו, סיכמה את הצעות־המחיר לפריטים
השונים, וציינה איזו הצעה הזולה ביותר.

נאמר כו, כין השאר :״עד בה
התרשמתי אני, אישית, ועובדי

ז אב יפת

היתה זו הונאה פשוטה.

לישבתי, כצורה רעה מן ההכרות
שעסקו כמתן שירותים למטפי־כיבוי,
בזאת שגילינו כמיקרים
רכים מעשים אשר סיכנו חיי-אדם,
או פשוט היו מעשי־הונאה במט-
פים כמישרדי הממשלה אשר זכו
לטיפול הכרות אלה.״

אילו היתד. עורכת, כנדרש, ממוצע
משוקלל, היתד, מתקבלת תוצאה שונה
לחלוטין — שהרי הכמות של כל אחד
מהפריטים שונה.
במישרדי־ד,ממשלה כ־ססס 100,יחידות
מטפי־כיבוי סטנדרטיות. עבור טיפול במטף
אחד ביקשה חברת מנע־אש 10 לירות, בעוד
שחברת רשף דרשה 5לירות.

ביקורת קיצונית זו מתייחסת לחברת
מנע־אש, אשר מזה שנתיים זכתה במיב־רזים
לטיפול בילעדי בציוד הכיבוי הממשלתי.

הפרש
המחירים כפריט זה מגיע
לחצי־מידיון לירות — דטוכת החכרה
שהפסידה כמיכרז.

אל שפיר הגיעו תלונות של
עוכדי-ממשלה, כי עוכדי-החכרה
היו נוהגים לעכור ליד המטפים,
ובכללם גם מטפים ככתי-ספר, כ
גני־ילדים וכבתי-חולים, ולהחליף
את פיתקי־הכיקורת שעל המיכלים

אבל כאשר נוהגים לפי שיטה של ממוצע
חשבוני, הרי ההבדל הוא חמש לירות
בילבד בטיפול ביחידה זו. הבדל זה נבלע,
כאשר מצרפים אותו לדמי־טיפול ביחידה
אחרת, מגודל שונה, שם ההבדל הוא 6
לירות לטובת חברת מנע־אש, אבל שוכחים

ושוחו גודשת 310111110
לציין כי בכל מישרדי־ו־,ממשלה בולם
מצויות רק 60 יחידות כאלה, לעומת
עשרות־אלפי יחידות אחרות, המהוות את
חלק-הארי מציוד כיבוי־האש במישרדי-
הממשלה, שלגביהן היתד. הצעת החברה
שזכתה במיכרז גבוהה בהרבה מהצעות־המחיר
האחרות.

את הרעיון להשתמש כ״ממוצע
חשבוני״ לגכי חישוב הצעת־המחיר
הזולה ביותר ,״מבר״ ל*
וועדת־המיכרזים אחד מחבריה,
אברהם שרון, מנהל ייכוא עודפים
ומלאי במע״ץ.

שרון היה האיש שנקט כל מזימה אפשרית
כדי לגרום לכך שהוועדה תמסור
את העבודה לחברת מנע־אש. הוא היה
האדם שהצליח לשכנע את ועדת המיכרזים
לקבוע את הזוכה לפי שיטת •״החישוב
הממוצע״ .נימוקו היה פשוט: כיוון של-
מע״ץ אין כל תחזית כמה יחידוודכיבוי
נוספות. ירכשו מישרדי־ד,ממשלה בשנה הקרובה,
הרי שאין בידי הוועדה נתונים
מספיקים כדי לערוך ממוצע משוקלל.
חברי־הוועדה, לא היו עידנים דיים לגבי
תפקידם. כפי שמתברר מניתוח הדרך שבה
נתקבלו ההחלטות השונות הקשורות ב־מיכרז,
הנושא היחידי שעניין אותם היה
שיימצא להם גיבוי, או ד,צעד,־בכתב מאחד
החברים לגבי כל קבלת החלטה. הם בלעו

את הפתיון. הם לא העלו כלל בדעתם ש־סידרי־מינהל
תקינים מחייבים לבדוק את
הצעות־המחיר לגבי מיכרז זה, לפי כמות
מכשירי־ד,כיבוי הנמצאים בפועל במישרדי־הממשלה,
על יחידותיהם השונות. על־סמך
נתונים אלה יכלו לערוך חישוב מדוייק,
לקבוע אמו הצעה זולה יותר.

כף כנה לעצמו אכרהם שרון שני
קווי־הגנה — טעות כסיפוס, ועריכת
״ממוצע חשבוני״ מעוות.

כאשר נתגלתה התרמית הראשונה, עדיין
נותר לפניו קרהגנה נוסף, שאיש לא נתן
דעתו עליו.

שלב ג׳ :בלוף
הפושר המקצועי
^ צל ישראל זיו, סגן־המנהל־הכללי
לענייני־מינהל במע״ץ, חייב היה להידלק
אור אדום ברגע שנתגלתה הטעות
בסיכום — טעות שקבעה שחברת מנע־אש
היא הזולה ביותר, ולפיכך היא זכאית
לזכות במיכרז.
אילו היה זיו מתייחס לתפקידו ברצינות
ובאחריות, היו תוצאות המשך הטיפול
בפרשה — שונות.
אולם זיו התעלם מהאפשרות שהטעות
בסיכום נעשתה במזיד. הוא התעלם משיטת

״הממוצע החשבוני״ בהצעת־המיכרז.
הוא פעל, לכל אורך הדרך, בלא־דעת,
כשליחו של אברהם שרון. היה זד, אברהם
שרון ששלף מהשרוול, אחרי שנתגלתה
התרמית בסיכום המיספרים, את ההצעה
לבדוק את כושרה המיקצועי של חברת
רשף של יגאל פרלה.

מתוך חקירה מתברר, בי בדי
לעשות לעצמו חיים קלים, העכיר
זיו את הטיפול כנושא לידי ועדת־מישנה.
כוועדה זו היו הכרים אברהם
שרון ויוסף אלוני, עוזר ראשי
לאפסנאות כמע״ץ, שנעצר לפני
ארכעה חודשים בחשוד כאשמת
לקיחת-שוחד, כעת הטיפול כמיב•
רזים הנוגעים לכבישים.
שרון הפך שמיים וארץ כדי לחסום
את יגאל פרלה. הוא לא ניסה להסתיר את
יחסיו המייוחדים עם שימעון ויצר, מנהל
חברת חנע־אש שזכתה במיכרז. הוא נהג
לבקר במישרדו של זד, מדי־חודש, וכל
ביקור גרם להתלחשויות בין העובדים.
שרון לא טרח לבדוק את כושרה המיק־צועי
של חברת מנע־אש, אך בדק שוב-
ושוב דווקא את החברה המתחרה, בעלת
הצעת־המחיר הזולה יותר.
בהתאם לדיווחיו לזיו, החליטה הוועדה
לפסול את הצעתה של חברת רשף, ולקבל
את ההצעה היקרה יותר של חברת מנע־אש.

מכלי לכדקם כלל.
ביקורת קטלנית מזו לא תיתכן. מכאן גם
יובן מדוע חברת נזנע־אש היתד, כה מעוג־יינת
לזכות במיכרז גם בפעם השלישית.
היא היתד, יכולה, בעזרת צוות־עובדים
מצומצם, לגרוף רווחים גדולים משום ש־בדיקותיה
היו, לא פעם, מזוייפות, ובצורה
זו של החלפת פתקים, תחת עריכת בדיקה
יסודית של המטפים, יכול היה עובד אחד
לבצע עבודה של עובדים אחדים.
דווקא את הקטע הזה, הקוטל את יריבו,
העלים שרון מעיני יגאל פרלה. משום כך
לא יכול היה פרלה לטעון לפני בית־המישפט
הגבוה לצדק כי נעשה לו עוול
חמור, שהרי מדיברי מפקח־כבאות־ראשי
מובן בבירור, שיש להטיל ספק חמור בכושרה
המיקצועי של החברה שזכתד, ב״
מיכרז, ושלא הוכיחה עצמה בעבודותיה.

אידו היה כית־המישפט הגכוה
לצדק מובנם לסור העניינים, והיה
מתברר דו כי דווקא החכרה המומלצת
על־ידי ועדת־המיכרזים שד
מע״ץ אינה מסוגלת לבצע את עכו•
דתה, היתה החלטתו שונה כוודאי.
מאחר שטענה זו לא הושמעה, לא פסל
בית־המישפט הגבוה לצדק — בהרכב יואל
זוסמן, חיים כהן ואליהו מני את החלטתה,
התמימה כביכול, של ועדת־המיכרזים של
(המשך בעמוד )27

עד כה התרשמ תי אניאישיתועובדי לשכת* בצורה רעה מןהחברותשעס קו בסוע ^
שירותיםלמטפיכיבויבזאתשגילינובמקריםרביסמע שי ם אשר סיכנוחיי אד ם \
או פ שו טהיומע שי ה ו 7אהבמטפיםבמש רדי ממשלה אשר זכו ייבטיפולי * חברותאלה ^

הדרת השדי של מפעח־ הכבאות־ הואשי על מיתמני הממשלה, שהועלם מעיני בית*המישפט־חעל 11ן

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 20 | מה המשותף בי? ימימנבטווא? רות אדרי הרב בכר , השף דרוקר ונירה עדי? מעט מאד, מלבד העו בדה שכולם קונים את המרגרינה של ׳׳מטע״ ומכריזים לל א היסוס : ייג אני עברת־

מה המשותף בי?
ימימנבטווא? רות אדרי הרב בכר ,
השף דרוקר ונירה עדי?
מעט מאד, מלבד העו בדה שכולם קונים את המרגרינה של ׳׳מטע״ ומכריזים לל א היסוס :

ייג אני עברת־ למרג רינ השל ״מטע״.
״מטע״ מגי שה לך מרגרינה מעולה ב מב ח ר טעמים: מרגרינה עדינה,
מרגרינה עם חלב, מרגרינה בלי מלח ומרגרינה לאפיה.
קני עוד היום את המרגרינה ה מ שוב ח ת של ״מטע״ והצטרפי לרבים שאומרים :

״גם אני עבר תי למרג רינ השל ״מטע״.

• הרב אברהם בכר, חניך ״השומר הצעיר״ בבולגריה, הוסמך לרבנות בסופיה בהיותו בן . 19 כיום מתגורר ביפן ]יחע בנימיו
״הרב הבולגרי״ ו״הרב של מכבי יפו״ .בית הכנסת שלו משמש כתובת ליהוריסדת״ם וחילוניים ומרכז ליהרות בולגריה.
• השף מרדכי דרוקר הוא השף של מלון ״פאל״ דשרחוך לשעבר) .החל דרכו המקצועית במלון ״המלך חד״ ביים והשתלם בארץ
ובחו״ל. בן 38 ואב לבן ולבח. בעל התואר ״אשף המטבח הישראלי״.
• רות אדרי אם לעשרה ילרים מקרית־שמונה נושאת בתואר ״אם השנה״ של הקריה. ילידת ספרד בת שלושים וחמש מקיימת הגברת אדרי
בית יהודי למופת ומרקרקח בכל המצוות. תחביביה הינם חפירה, קריאה ומעל לכל אפיה.
• ים מנגיטוואן, בן קנטון ציינה שבסין. הינו שף סיני, שמאחוריו קריירה עשירה של׳בישול וניהול מסעדות סיניות בהונג־קונג. סינגפור
וישראל. כיום הוא מנהל את מסעדת ״ציינה־טאון״ ברחי דיזנגוף בת״א. שם הוא מפליא במטעמים יוצא׳ דופן ובעברית הצחה שבפיו.
• השחקנית נירה ערי הפכה לגיבורת הילדים בשל הופעותיה בתכניות הטלביזיה עבורם. ילידת קבוץ גניגר, אם לבן, שרתה בלהקת
הנח״ל ושיחקה על במות התיאטרונים הגדולים. כיום מחלקת נירה את זמנה בין הצגות לילדים ואוניברסיטת ת״א. שם היא לומדת .׳•

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 21 | במדינה (המשך מעמוד )19 שם היד. חולד. גם בשעת ביצוע הפשע, ועל־כן הוא אינו בר-עונשץ על מעשיו. לפי הי מצב המישפסי הקודם, ניתן היה להמתין עד להבראת הנאשם, ורק אז

במדינה
(המשך מעמוד )19
שם היד. חולד. גם בשעת ביצוע הפשע, ועל־כן
הוא אינו בר-עונשץ על מעשיו. לפי הי
מצב המישפסי הקודם, ניתן היה להמתין עד
להבראת הנאשם, ורק אז לערוד לו את
המישפט.
האם היה מכשיר? בהתאם לחוק
לא היתד. לשופטים ברירה אלא להיענות לבקשה.
הם קבעו כי הנאשם יהיה נובה במהלך
המישפט, שגם במרכזו תעמוד, בלי
ספק, השאלה אם היה גלילי חולה-רוח
נאשר ביצע את ההתנקשות.
אם יתגלה עד אז מידע נוסף, עשוייה
להתווסף על כך שאלה שנייה: האם מישהו
הסית אותו נגד אבנרי? האם פעל באופן
בלתי־תלוי לגמרי, או שמא שימש בלא ,יודעין
מכשיר בידי מישהו?
חיפה נלדחמה א כז ד־ ח וסזעו־ת
מלחמת הירושה ע? כסא
ראש העיר בחיפה סרבה
שוב כמלוא עוזה
כאשר הודיע לפני מיספר חודשים יוסף
אלמוגי, כי הוא מציג את מועמדותו לתפקיד
יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית,
היתד. חיפה כמירקחה. כימעט כל אחד
מהעסקנים הבכירים יותר והבכירים פחות
_ של מיפלגת העבודה בעיר ראה עצמו
כיורש טיבעי לאלמוגי בתפקיד ראש העיר,
ולא הבין כיצד רעהו, העסקן האחר,
חושב עצמו אף הוא ליורש.
הפתאומיות שבהודעת אלמוגי הביאה
לכך שהעסקנים פעלו במהירות ובפזידז.
מלבד אירגון חוגים וגושים, החל כל אחד
.מהם להטיח האשמות אישיות בחברו, ד
רכילאי בתי־הקפה בחיפה נהנו מהחימר
הפיקנטי הרב שנפל לידיהם.
אלמוגי, שחשש כל העת שמא לא ייבחר
לתפקיד בו רצה, דיכא ביד רמה את ההתעוררות
לכיוון הירושה. ואמנם, לאחר
סערה בת מיספר שבועות, בד. נישמעו
סיפורים על אורגיות של עסקנים, פילגשים,
מעילות כספיות ונסיעות לחו״ל על תשבץ
נ הציבור, שככה הסערה וחיפה שבה לתרד־מחה.

בחירתו של אלמוגי ליושב ראש
הסוכנות בשבוע שעבר, פרצה מילחמת
הירושה בשנית. הפעם היא נושאת אופי

צדוק, צדוק ירדוף
** בר אחד לא יוכל יצחק רבץ
1לסלוח לעולם לעיתונות הישראלית
— את זה שהוא חייב לה יותר מלכל
גורם אחר את עובדת היותו ראש־ממשלה.
יצחק רבין היה אולי מעדיף לשכוח
זאת. אבל הזיכרון הקולקטיבי של העם
אינו כל כך קצר כפי שהיה רוצה לקוות.
הו א לא הגיע לתפקידו בתהליך הדמוקרטי
המקובל. הוא לא נבחר כראש־ממ־שלה.
הוא מונה לתפקיד זה. ומי שהוציאה
אותו מתהומות השיכחה, לשם ניסו לדחוק
אותו בזמנם גולדה מאיר ושמחה דיניץ,
היתד, אותה עיתונות שפרשה בפניו שטיח
אדום בדרך חזרה. היתד, זו אותה עיתונות
שנתנה ביטוי למחאת העם בעקבות מיל-
חמת יום־הכים ורים והיתד, אחד הגורמים
לסילוק ממשלת המחדלטורים, תוך כדי
יצירת מצב בו יוכל רבץ להגיע לשילטון.
אבל בני־אדם אינם אוהבים להיות בעלי-
חוב ואסירי־תודה, אפילו אם הם ראשי׳
ממשלה. וכך קרה, שדווקא בתקופה שהוא
נזקק בה יותר מכל ל״עיתונות טובה״,
כדי לבצר את מעמדו בשילטון, הכריז יצחק
רבין הכרזת מילחמה על העיתונות
הישראלית. הצו שהוא עומד להכריז עליו,
על פי עצת־אחיתופל של שר־המישפטים
חיים צדוק, לפיו יהיו מעתה עניינים מדיניים
מובהקים, כמו שדרים אל ממשלת*
ישראל וממנה ופגישות של שרים עם נציגי
מדינות־שאידלישראל־יחסים־עמן — כפופים
לצנזורה צבאית, הוא מעשה מובהק
של דיכוי חופש־העיתונות.
חולשתו הגדולה של רבץ היא בתחום
יחסי האנוש שלו. בהווה כמו בעבר הוא
איש בודד, בעל ידידים מעטים, מופנם
ומסוגר. חולשה זו כוללת גם את חוסר
הידע המוחלט שלו בהבנת טבעם של
אמצעייהתיקשורת. לא מזמן ביטא את
סלידתו מאמצעי-התיקשורת, שהוא נאלץ
להיכנע להם, בהתבטאות פומבית :״לא
צריך להתרגש כל כך ממה שכותבים
בעתונים.״

מועמד ורטמן
בלי השמצות אישיות
אחר לגמרי. שוב אין השמצות אישיות,
סיפורי רכילות וריבים אישיים. הפעם ה־מילחמה
על הירושה היא עניינית יותר,
על פי המסורת הידועה של מפא״י לשעבר,
אם כי אכזרית לא פחות.
לנילחמים על כיסא ראש העיר יש עוד
זמן רב להתארגנות. בינתיים נבחר ירוחם
צייזל כראש עירית חיפה, עד לבחירות
שתערכה בעוד שנתיים, וליורשים בכוח
יש זמן רב להכין את מהלכיהם.
הראשון, שמקורביו הדליפו על כוונתו
לרוץ למישרת ראש העיר, הוא יושב ראש
סיעת המערך בכנסת, ח״כ משה ורטמן.
ורטמן, פוליטיקאי מנוסה ודמות קלאסית
של עסקן חיפאי, בונה את כוחו בעיקר
על המצביעים מקרב העיר התחתית והדר
בחיפה, אזורים אותם היה נוהג אבא חושי
לכנות ״מעמד הפועלים האמיתי של ישראל.״
לוורטמן ידוע כי בקרב אנשי הכרמל
אין לו כל סיכוי, אך טוען כי ״הכרמל בין
כה וכה לא יצביע עבור המערך.״ ,
מיד כשהודיעו אנשיו של ורטמן כי הוא
(חמשו בעמוד )25
העולם הזה 2003

ין ספק כי ליצחק רכין יש בעיות
מ בתחום השליטה על שרי ממשלתו.
בהעדר אישיות סמכותית בראשה, ובהעדר
כישרון ויכולת של שליטה בחבריה, נדמה
לפעמים כי הפונקציה המועילה היחידה
שממלאים שרי ממשלתו העלובה של רבין

צדוק מתכופף ורכין מכיר
הזוה לימי דב יוסף
הצו מכוון ישירות נגד חופש־העיתונות.
הוא מיועד להפוך את העיתונות שעיר־לעזאזל
לכל מחדלי המישטר.
בנקודה זו יהיו שותפים לו גם מרבית
חברי הכנסת. אין למעשה חוק תועבה או
תקנה המכוונים נגד העיתונות שלא ימצאו
רוב אוטומטי בכנסת שיאשר אותם. כיוון
שכמעט כל חברי הכנסת בלי יוצא מהכלל
סובלים מביקורתה של העיתונות, הם מנצלים
כל הזדמנות כדי לפרוע את החשבון.
כבר היו דברים מעולם בישראל. די לזכור
מה שאירע בשנת ,1965 כאשר חוק
לשון־הרע המפורסם, שנחקק במיוחד נגד
עורכי העולם הזה, הועבר בכנסת למרות
הסערה הציבורית שעורר וגלי ההתקוממות
נגדו. בדיעבד גרם חוק זה לבחירת עורך
העולם הזה לכנסת ולביסוס מעמדו הציבורי
של השבועון שלשם חיסולו הוא נחקק.
הפעם מכוון הצו החדש נגד העיתונות

נבחרים, מקבל עתה חיזוק בשורה של
צעדים המיועדים להפכו לשליט אבסולוטי.
שותף אמיץ לרבין בתהליך זה הוא שר־המישפטים
חיים צדוק, שעליו יוטל לרדוף
את עברייני צו־הצנזורה. צדוק מיתגלה
יותר ויותר כמי שעושה מעשי זמרי ומבקש
שכר בפינחס. באיצטלה של ליברליות
ובהעמדת־פנים של הומאניות, מכין צדוק
למדינה את כמה מחוקי־התועבה החמורים
ביותר שלה. יוזמתו של צדוק בחקיקת
החוק לאיסור-פירסום שמות עצורים, יחד
עם ההכנות להגביל את העיתונות כאיצטלה
של הגנה על ״צינעת הפרט,״ להוצאת צו־הצנזורה
הנוכחי, מצטרפים למסע מכוץ
נגד חופש־העיתונות.
מילבד הצו עצמו יש משמעות חמורה
גם לעצם מסירת אכיפתו לידי הצנזורה
הצבאית. זו כבר אינה פוליטיזציה של
הצבא, אלא מיליטריזציה של המדיניות.

הצו לדיכוי חופש העיתחות בא לחפות
על מצבה העלוב של ממשלת רביו
— שכל אחד מהם כמעט הוא. כישלון
בתחום אחריותו — היא חשיפה מוחלטת של
כל סודות המדינה.
קל לתאר מה היה עושה מנהיג סמכותי
במקרה כזה. דוד בן־גוריון, למשל, לא היה
מהסס לסלק מהממשלה שר שהוא חושד
בו בהדלפת סוד מדיני חיוני. הוא היה
עושה זאת אפילו לא היו בידו הוכחות
מישפטיות. הוא היה מתפטר, גורם בכך
להתפטרות הממשלה ומרכיב אותה מחדש
בלי השר שהוא חפץ לסלקו. רבין, החסר
תעוזה וכושר תימרון פוליטי מסוג זה,
בחר בדרך הקלה והמסוכנת: הטלת צנזורה
צבאית על עניינים מדיניים מובהקים,
תוך איום בהטלת עונשים לפי החוק על
פיו שופטים מרגלים, עד כדי מאסר של
15 שנה למי שיעבור על הצו.

הישראלית כולה, וקשה לצפות מראש מה
יהיו תוצאותיו. דבר אחד ברור: הם לא
יהיו אלה שרבץ וממשלתו מקווים להם.
מבחינה מהותית מסוכן צו־הצנזורה
החדש, לא רק מבחינת תוכנו. ההגבלות
שהוא מטיל על חופש הפירסום
בתחום המדיני הן אומנם חמורות לכשעצמן.
אם תחת עינה הפקוחה של העיתונות
מתנהגים שרי ממשלתו של יצחק רבץ
בתחום המדיני כחבורת ליצנים משולחת
כיל רסן, קל לשער לאן יתגלגלו פני הדברים
כשביקורת זו לא תהיה קיימת.
אולם מה שמסוכן יותר מאשר עצם הצו
עצמו, הוא היותו סימפטום אחד בסינדרום
שלם המבשר תהליך אנטי־דמוקרטי. מה
שהחל אצל רבץ בכינון יסוד למישטר
נשיאותי בסיוע יועצים ממונים ולא שרים

מבחינה זו מזכירה הוצאת הצו את צוי־ההגבלה
הדומים שהוציאה אינדירה גאנדי
נגד העיתונות בהודו, אשר קוממו נגדה
ונגד מישטרה את העולם הנאור כולו.
אם היה עוד שמץ של אהדה בעיתונות
העולם לממשלודישראל, לפחות בשל הקפדתה
על שמירת יסודות הדמוקרטיה, דואגים
עתה רבין וצדוק לחסלה.
אולם לא תדמיתה של ישראל בעיני
העולם, כפי שתיווצר בעיקבות הצו החדש,
היא החשובה. חשובה ממנה היא תדמיתה
של המדינה בעיני תושביה ואזרחיה. בסופו
של דבר יתגלה צו־הצנזורה בלתי
יעיל וניתן לעקיפה, כמו חוקי-דיכוי אחרים
במדינות טוטאליטאריות. התוצאה היחידה
שלו תחיה הגברת תחושת המועקה והגבלת
החירויות בקרב העם.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 22 | נעשו וי ר ה של ם צ״ וו ציירים את הדוגמניות כשהם מתחרים ביניהם על התפוקה עירומות מחפשות צייו מגרד לה לסמדר יערון, היפהפייה הפתח־תיקוואית, העובדת כדוגמנית ונחשבת

נעשו וי ר ה של ם
צ״ וו

ציירים

את הדוגמניות
כשהם מתחרים
ביניהם על התפוקה
עירומות מחפשות צייו
מגרד לה

לסמדר יערון, היפהפייה הפתח־תיקוואית, העובדת כדוגמנית
ונחשבת כדוגמנית־העירוס מיספר־אחד של ישראל ושזכתה לו!צ־עות־חיזור
רבות. למעלה משמאל: העיתונאי עימנואל בר־קדמא והצייר גד אולמן.
** י מצייר מהר יותר, מנחם גפן או
1*4הבמאי שמואל בונים ן בשאלה זו התחבט
בונים עצמו, שישב ליד גפן הזריז
במאראתון־עירום, אשר החל בשעה 10.00
בלילה והסתיים ב־ 4.00 לפנות־בוקד, שהתקיים
באחד מימי השבוע שעבר בגלריה
תוראל בתל־אביב.
המאראתון, בו השתתפו שיבער. הציירים
המיקצועיים גד אולמן, דן קידר, מנחם
גפן, שאול נמרי, עמנואל בר־קדמא, משה
בן־שאול ושמואל בזנים, וציירים בלתי־מיקצועיים
כמו בעלת־הגלרייה עמלייה

שאול ישב בצד, וצייר ב־
1אןיך1
עיפרון חוס על נייר חוס.

בתמונה משמאל: פלורה בדר, בת ה־.23
ארבל, הסטודנט אורי מיזרחי, המזכירה
פנינה פרוכט ורבים אחרים, החל כמסיבה
רבת־משתתפים ונמשך כערב רציני, במהלכו
ניסו הציירים לצייר שלוש דוגמניות
עירומות כביום־היוולדן, כשהם מגייסים
לשם כך את מיטב כישרונם.
על שולחן נמוך בפינת הגלריה ניצבו
בקבוקי יין, ויסקי מעדני־גבינות ועלי־גפן
ממולאים. על הריצפה ישבו צפופים כמה
שוחרי אמנות צרופה, בהם השחקנים שושיק
שני ואריק לביא, והזמר צביקה פיק. ליד
הדלת ניצבו שתי נערות חטובות שהזדהו

בשמן הפרטי בלבד, תמי ואירים, דשאמורות
היו להשתתף במאראתון באופן פעיל מייד
לאחר שתסרנה את בגדיהן אלא שהשתיים
נבהלו, העדיפו להישאר בבגדים עד סוף
הערב.
שלוש שלא נבהלו היו דוגמניות־העירום
המקצועיות סמדר יערון בת ה־ 20 יפהפייה
בלונדית מפתח־תיקווה, שהתגלתה בתחילת

הערב כביישנית וסירבה להסיר את הצעיף
שכיסה את מערומיה. רק אחרי שמנחם גפן
איים עליה כי לא יקח אותה לבלות בפיאנו־בר
אם לא תתפשט, התפשטה.
פלורה בדר בת ד.־ ,23 חטובה ומסולסלת־שיער,
הידועה כמלכה הבלתי־מוכרת של
חוף שחזון, הוכיחה כי היא אכן ראוייה
לתואר זה, גופה החטוב היה שזוף מאד,

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 23 | י בעיצומו של חודש ינואר. פלורד. וה שהיא גידע אמיתית, הורידה את פ בלי בעיות, ישבה בתנוחה חצופה פני הציירים. ילו הדוגמנית השלישית, טושי פרבר, ! 2אף היא ובעלת

י בעיצומו של חודש ינואר. פלורד.
וה שהיא גידע אמיתית, הורידה את
פ בלי בעיות, ישבה בתנוחה חצופה
פני הציירים.
ילו הדוגמנית השלישית, טושי פרבר,
! 2אף היא ובעלת מימדי־ענק, חת־כבדרנית
מעולה לא־פחות מבן־
שלה, המנחה אורי זוהר. טושי סיפרה
יא משתכרת סך 300 לירות לשעה, אך
ד האירוע החגיגי הסכימה להוריד מן
ר סך של 250 לירות, הסתפקה ב־50
:לשעה, כמחיר שקיבלו גם שתי הגיות
האחרות.
י בדיחה מפולפלת אחת למישניה, בהן
; בדרך־כלל על הטבע שלא קימץ ב־סהעניק
לה, סיפרה כי היא עורכת־ם
במיקצועה, וכי היא זו שהיתר.

קיוו דו

שבמקום ציורים צייר קריקטורות,
גס של הקוליגות שלו.
לבונים כתב :״אתה לא מתבייש, בגילך לצייר עירום?״

אומנם זהו הצייר המהולל מבריטניה
הגדולה 7לאגאתה כריסטי, שנפטרה היום,
פיתרונים.״
שתקן מכולם היה הצייר שאול נמרי,
שישב מבודד מן האחרים והתרכז בציור,
כשאפילו טושי השמנה אינה מצליחה להעלות
חיוך על שפתיו, להיפך, הוא התלונן
כי היא מתנועעת ככספית, וקשה לו לצייר
אותה.
שתקן אף הוא היה העיתונאי עמנואל
(״יאנוש״) בר־קדמא, שהתרכז בעבודתו
והוציא תחת ידיו ציורים לתפארת.
בשלב מסויים החליטו הציירים כי ההצגה
נגמרה, ודיללו את קהל האורחים. או אז
החלה העבודה האמיתית, שתוצרתה 60 :
ציורי-עירום, מעשדדידיהם של שיבעה
ציירים, ועוד עשרות ציורים מעשדדידי

בתחילת הערב כביישנית, הפכה עם חלוף
הזמן נועזת, הצטיירה בתילבושת סכסית.

גא וא תון ן בעיצומו

טושי פרבר שוכבת על
ריצפת הגלרייה, מאחוריה
:ת פלורה בדר, כשברקע מציירים אותן (מימין לשמאל) עמליה

ארבל, דן קירר, עימנואל בר־קדמא, גד אולמן, מנחם גפן, שמואל בונים
ומשה בן־שאול. במרכז, מעריץ האמנות הצרופה שאינו נמנה עם
הציירים דווקא ישב מול טושי, נעץ מבטים בשפע שהעניק לה הטבע.

מורתן של נועה ויעל, בנותיהם של אריק
ושושיק לביא, בעת שהללו שהו בגרמניה.
אוחח-לרגע במאראתון היה החרזן דידי
מנוסי, שנעץ מבטים משתאים בשלוש הנשים
העירומות. מנחם גפן, שהבחין במבטיו
של מנוסי, העיר לו נו, אני רואה
שאתה יוצא מפה ומייד עושה ילד.״ מנוסי
לא נשאר חייב, והחזיר :״באמת, מנחם,

בן־שאול

משה, העתונאי והמשורר,
הוכיח ב־ערב־העירוס
כישרון־ציור בלתי־מבוטל.
הוא בא למקום בחברת אשתו, אילנה.

מנחם התגלה כאשף־השיכנוע. היה זה הוא
- 1י י ולא אחר שהצליח לשכנע את שלוש הדוגיות
להתפשט. גפן צייר במשך המאראתון 15 ציורים.

צייר כל־כך ותיק כמוך עושה עניין מעיי
רום ז !״
דן קידר הצחיק את האורחים והמש תתפים
כשצייר קריקטורות של הקולגות,
בליווית הערות מצחיקות. כמו, למשל, מתחת
לציור דמותו של מנחם גפן :״ה־

החובבים. כשהסתיים ליל הציורים התברר
שאת המקום הראשון בתפוקת הציורים תפס
מנחם גפן, האורח מלונדון, שהספיק לצייר
במשך הערב 15 ציורים. ואילו במקום
האחרון זכה משה בן־שאול, שסיים את הערב
עם חמישה ציורים בלבד.
את כל שישים ציורי-העירום ואת צילומי
המארתון אפשר יהיה לראות בגלריה, בתערוכה
מיוחדת שתתקיים במקום בקרוב.

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 24 | מנת החשיש חדדה כימעט לנר בית־סנד בעדים הגדולות בארץ ך* ית הספר הנסיוני המיוחד בשכונת ליפתא בירושלים. ליד השער האחורי של בית הספר ניצב צעיר, כבן 19 לבוש מכנסים

מנת החשיש חדדה כימעט לנר בית־סנד בעדים הגדולות בארץ
ך* ית הספר הנסיוני המיוחד בשכונת
ליפתא בירושלים. ליד השער האחורי
של בית הספר ניצב צעיר, כבן 19 לבוש
מכנסים צבאיות, חולצה משובצת ומעיל
שחור. מדי פעם ניגש אל הצעיר אחד
מתלמידי בית הספר, נד לו בראשו כאל
מכר ותיק, מתבונן בחשש־מה לצדדים. הצעיר
מאשר לו בתנועת ראש ני ״הכל
בסדר.״ אז ניגש התלמיד אל הצעיר, משל של
לידו חבילת שטרות ומקבל חפיסה
קטנה העטופה בנייר עיתון.
בית הספר תיכון חדש בתל־אביב. באחת
מפינות החצר רחבת הידיים של בית הספר,
קבוצה של צעירים מתגודדים במעגל. תלמידה
אחת שולפת חפיסת סיגריות ושקיק
נייר, ובה חתיכת חשיש. תלמידה אחרת
מפוררת את הסם ועוסקת בליפוף הסיגריות.
הנהלת בית הספר יודעת על פינת העישון
המיוחדת בבית הספר אולם מבכרת
לדעת כי מעשנים שם רק סיגריות רגילות,

דויד, צעיר בן ,18 תלמיד לשעבר של
הגימנסיה הפתוחה בליפתא, אשר המישטרה
חושדת בו שהיה ספק הסמים של תלמידי
מספר בתי־ספר תיכוניים בירושלים.
שלא כמו אצל מעשנים ן וחרים מקרב
תלמידי החשיש, לא הפכה אסתי את העישון
לאידיאולוגיה .״הייתי מעשנת; הודיתי
בפני מנהל בית הספר כאשר הוא שאל
אותי על כך. היום אני כבר לא מעשנת
וזה לא מעניין אותי. אני לא חושבת שזה
מוסיף משהו לעשן חשיש, זה בוודאי לא
מוסיף לכושר היצירה, כפי שטוענים החברה
ששרופים על העניין, אבל זה גם
לא מזיק.״
הפסיכיאטר ד״ר צבי טלמור אינו מסכים
עם אסתי. לדבריו החשיש מסוכן ביותר
לתלמידים .״כושר החשיבה ניפגם. תלמיד
תחת השפעת סם, או ואפילו בשעות ש לאחר
שהשפעת הסם חולפת, אינו מתפקד
כראוי. הערכותיו לגבי הזמן והמקום אינן

ויוה מסיבות החשיש
היתה בשמות לביתו
שו מורה הגימנסיה

סנה׳ החשיש בתיסן
מערבבים 0אופיום
לשעבד את התלמידים

נטולות סם. לפני מספר שנים הודה בפני
מצלמות הטלוויזיה אחד מתלמידי בית־הספר
כי הוא מעשן חשיש. הסערה הגדולה שקמה
אז הביאה נזק רב ליוקרתו של תיכון חדש,
ואין הנהלת בית הספר רוצה לחזור על
ניתוח ציבורי מכאיב זה.
בית חספר הריאלי בחיפה. אב של תלמיד
הכיתה השביעית מצא בילקוט בנו חתיכת
חשיש חומה. האב מיהר למחנך הכיתה של
בנו׳ לאחר שהפליא בו את מכותיו, וגילה
להפתעתו הרבה כי הבן איבו בן יחיד בעניין
זה. המחנך הסביר לאב הנרגז כי אין
טעם ב״עריכת סקנדל.״ ״הצעירים מנסים
את זה פעם או פעמיים ומפסיקים לעשן.
זה עניין של אופנה. אם תתלונן במישטרה
על הבן שלך, נצטרך לזרוק אותו מבית
הספר.״ האב והבן לא שבו לעסוק בנושא
החשיש בשיחותיהם, והבן ממשיך לעשן
חשיש, למרות התחזיות הוורודות של המחנך
שלו.
אין כימעט בית ספר באחת הערים

אמיתיות. הערכותיו לגבי חשיבות הנושאים
הן שיקריות. כושר הקליטה שלו, בין אם
המדובר בקריאה או בשיחה, הוא מצומצם
הרבה יותר מאשר של תלמיד שאינו מעשן
חשיש.״
למנהל גימנסיה רחביה, שמואל מיכאלי,
נסיון מעשי בנזק שמביא החשיש לתלמידים
שלו .״כאשר התלמיד לוקח סמים ב קביעות
הוא יורד בלימודים,״ אוסר מיכאלי.
״יש ביניהם כאלה הנירדמים בשעור, אינם
עירניים, עיניהם מבריקות, הם מתרשלים
בלימודים ונעדרים תכופות מבית הספר.״
אורי הוא תלמיד תיכון חדש בתל־אביב.
״אצלנו אין כימעט תלמיד י״א או י״ב שלא
עישן לפחות פעם אחת חשיש. ישנם בודדים
שלא עישנו. אלה נמנים על, המיתנג־דים׳
.הם לא רק שלא מעשנים, אלא רצים
להתלונן אצל ההנהלה בכל פעם שהם
יודעים על תלמידים אחרים שמעשנים, אבל
זה לא עוזר להם.
״הקבוצה שלנו מעשנת כימעט כל יום.

הגדולות שבו אין קבוצות גדולות של
מעשני חשיש מקרב התלמידים. עד לפני
כשלוש שנים היה עישון החשיש נחלת
תלמידי הכיתות הגבוהות בלבד. כיום יודעים
לספר כי על המעשנים נימנים גם
תלמידי השישיות והחמישיות, ולעיתים,
נדירות אמנם, תלמידי חטיבת הביניים,
אשר עד לפני שנים מיספר היו שייכים ל־מיסגרת
בית הספר היסודי.
לכל עיר יש בתי הספר שלה, אישר
הם מורי הדרך בעניין החשיש. בדרך כלל
בית הספר המוביל הוא בית הספר היוקרתי
של העיר, בו לומדים בני הטובים, בנים
למישפחות אמידות יותר, בני פקידים בכירים
ובעלי מיקצועות חופשיים.

דירות שכורות
ועישון חשיש
^ ירושלים משמשים שלושה בתי
4ספר כבתי הספר המובילים: בית הספר
הנסיוני בליפתא, גימנסיה־ רחביה ובית ההספד
בוייאר. בתל-אביב צועדים בראש
מעשני החשיש תלמידי בית הספר תיכון
חדש, גימנסיה הרצליה ובית הספר האמריקאי
בכפר שמריהו. את המקום הראשון
בחיפה תופס בית הספר הריאלי.
למרות שרק בימים האחרונים נודע ל
ציבור
על מכת החשיש בגימנסיה, יודעים
עליה התלמידים, המורים ומנהלי בתי הספר
כבר חודשים ואף שנים• היחידים שעיניהם
היו עצומות היו ההורים והמישטרה.
שילטונות בתי הספר גם יודעים בדרך
כלל על מקור הסם המצוי בין כתלי בית
הספר שלהם. בכל בית ספר, ולעיתים אף
בכל כיתה, יש רכז חשיש. הרכז אוסף כסף
אצל בני כיתתו, וניפגש עם הסוחר. בדרך
כלל הסוחר הוא רק סוחר-מישנה, תלמיד

הנסיעות של ההורים, קיימות בתל־אביב
דירות שנישכרו על ידי תלמידים מגימנסיה
הרצליה, ובירושלים, דירות שנישכרו על
ידי תלמידי הגימנסיה רחביה, אשר משמשות
אך ורק למסיבות הסמים. אלה שידם
או העזתם אינם משיגים כדי שכירת דירה,
מסתפקים במעמד של אורחים בדירות השכורות,
תמורת תשלום עבור כל פעם
שהם מבקרים בדירה. בירושלים החיים
קלים יותר. מי שאין לו דירה יכול לבקר

— מאח

של כיתה גבוהה יותר או בוגר אותו מוסד,
הקונה את הסם באופן מרוכז. בדרך כלל
מניעיו של אותו• תלמיד הם לא לשם עשיית
רווח כספי, אלא כדי להיות מקובל יותר על
ה״חברה״.
בתל־אביב ובירושלים השתכללו שיטות
העישון של התלמידים. העישון בין כותלי
בית הספר הוא די מסוכן, בעיקר בגלל
סכנת ההלשנה להנהלה מצד התלמידים ש אינם
מעשנים. בדרך כלל נערכות ״מסיבות
עישון״ בבית אחד התלמידים שהוריו נסעו
לחוצלארץ, או לחופשה בארץ.
אולם כיוון שאי אפשר לסמוך על יצר

במעונות הסטודנטים בגבעת רם או על הר
הצופים, שם בערכות מה שנקרא בסלנג של
תלמידי התיכון ״אורגיות סמים״ .הסטודנטים
הירושלמיים הן נדיבי לב ומקבלים
בסבר פנים יפות את תלמידי התיכון.
אסתי היא מתלמידות גימנסיה רחביה
שהורחקו מבית הספר לפני כשנה לאחר
שנתגלו 15 מעשני חשיש בקרב תלמידי
הגימנסיה. היא אמנם הוחזרה אחר־כך ללימודים,
אך הנהלת הגימנסיה ואותם מ חבריה
המתנגדים לעישון החשיש, מררו
את חייה בבית הספר. אסתי היא בת למורה
בבית ספר אחר, והיתה החברה של שלום

יש לנו דירה ששכרנו אותה בצפון תל־אביב
שעולה לנו 700 לירות לחודש. אנחנו לא
ישנים שם אף פעם, לכל אחד מאיתנו יש
בית. לפעמים מישהו הולך לשם עם החברה
שלו, אבל הדירה כל כך הפוכה ומלוכלכת
שאין שם מקום לרומנטיקה. אנחנו שישה
שותפים בדירה, אבל כל מי שבא אליה
כאורח צריך לשלם 10 לירות עבור הביקור.
אנחנו מכסים פחות או יותר את דמי
השכירות מהכסף הזה.

ל מעלה
מ־ 35א חוז
8השיג את החשיש אין בעיה. יש
* שמיניסט אחד שיש לו תמיד חשיש
למכירה. אנחנו קונים בכמויות קטנות, כל
פעם את הכמות הדרושה לעישון באותו
ערב. לא רוצים שיתפסו אצלנו חשיש.
בערב באים החברה, בדרך כלל אחרי
שכבר גומרים לעשות את השיעורים, יש
לנו טייפ קסטות קטן בדירה, שומעים מוסיקה
ומעשנים. אני לא מבין מה רע בזה.
מה שמצחיק שבבית הסמוך גר אחד ה מורים
של בית הספר, והבעיה הכי גדולה
שלנו היא להסביר לו כל פעם׳מה אנחנו
עושים בשכונה שלו.״
(המשך בעמוד )28

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 25 | במדינה (המשך מעמוד )21 מציב עצמו למרוץ, מיהרו עושי דברו של מזכיר מועצת הפועלים אליעזר מולק לבשר בשמו, כי גם הוא מועמד. הדימוי ה ציבורי של מולק בחיפה הוא קרוב

במדינה
(המשך מעמוד )21

מציב עצמו למרוץ, מיהרו עושי דברו של
מזכיר מועצת הפועלים אליעזר מולק לבשר
בשמו, כי גם הוא מועמד. הדימוי ה ציבורי
של מולק בחיפה הוא קרוב לאפם.
מולק אינו אהוד אפילו על מנהיגי הפועלים
בעיר, ונסיעתו האומללה ללימוד אנגלית
באנגליה גרמה לפיחות ניכר במעמדו.
אין
זה סוד שמולק יודע כי סיכוייו
להתמודד כנגד ורטמן הם קלושים. אולם
על ידי איום בתחרות מבקש מולק לקבל
מישרה נכבדת במישור הארצי. ואמנם,
ן בימים האחרונים יש שמועות עקשניות
בחיפה כי מולק עומד לקבל מישרה בכירה
ביותר בחברת העובדים. שמועות אחרות
טוענות כי מולק ירש את אחד מתפקידיו
של מנהל ויושב־ראש מועצית־המנ-
הלים של בנק הפועלים יעקוב לוינסון.
אחת הדמויות הפופולאריות בעיר היא
הפרופסור שבח וייס. וייס טוען כי סיכוייו
בקרב הבוחרים הם הגדולים ביותר, אך
יודע כ 5מיפלגתו לא תאפשר לו לנסות
אפילו להתמודד על מישרת ראש העיר.
,בימים האחרונים חזר וייס והדליף איומים
בדבר הקמת רשימה עצמאית, אם הוא
לא יועמד בראש רשימת המערך בבחירות
לראש העיר.
• הנעלם הגדול הוא ח״כ משה שחל. שחל,
אשר עלייתו המטאורית במישור הפרלמנטרי
הביאה לו הערכה רבה בחיפה, עדיין
לא הודיע על כוונותיו בענייו המירוץ
לתפקיד ראש. העיר. תיקוותם הגדולה של
המתמודדים האחרים היא ששחל יחליט
שלא לסכן את מעמדו הפרלמנטרי בתבוסה
מוניציפאלית, וייצא מהמירוץ עוד לפני
שהוא יתחיל.
למרות שהבחירות לראשי הערים יערכו
רק בסוף שנת ,1977 החלה כבר חיפה
במערכת הבחירות שלה, המבטיחה להיות
סוערת ומעניינת ככל שיתקרב מועד הבחירות.

האם
תמלא ישראל בשביל האמריקאים
את התפקיד שממלאים הקו באני ם
למע ן בוי ת־וודמו ע צוו 1באנגולה?

שותף

שלוש תנועות־שיחרור נוטלות חלק
במילחמת האזרחים המשתוללת באנגולה
מאז קיבלה את עצמאותה אחרי
500 שנות כיבוש פורטוגלי. שלוש תנועות
אלה לחמו נגד הכובשים הפורטוגלים ב־ניפרד,
על רקע מחלוקת אידיאולוגית ואישית
ביניהן, המזכירה מעט את שלוש
המחתרות העבריות שלחמו נגד שילטון
המנדט הבריטי בארץ.
הגדולה והמרכזית שבתנועות שיחרור
אלו היא ״התנועה העממית לשיחרור אנגולה״
בראשותו של אגוסטינו נטו, הידועה
בראשי התיבות של שמה מפל״א. במשך

ך* אשר התפוצצה הידיעה, היא
^ היתה חסרת־משמעות.
היה זה לפני מיספר שבועות, בעיקבות
אחד ממסעותיו של שר־החוץ יגאל אלון
בחו״ל. כותרת באחד מעתוני ישראל ביש רה
כי במיסגרת סיורו באירופה נפגש
יגאל אלון בחשאי עם שר־החוץ של זאיר,
מדינה אפריקאית שאינה מקיימת יחסים
עם ישראל. הדלפת הידיעה, שהוגדרה כסוד
מדיני כמום, עוררה את זעמו של

אגוסטינו נטו
תמיכה סובייטית

שיכון
לן 1ד ת

ב בי ח ־ הסזחר— 1
ח״כ דאק אמיר דרש
לפתור א ת בעיית שיכוכם
ש 7הזונות הצעירים —
והטעיה גיפתרה פכ?א
בסיגנוך הדיבור העממי והמייוחד שלו,
נאם בחודש שעבר בלהט רב הח״כ הדימו־י*
נאי, יעקב (״ז׳אק״) אמיר (מערך) ,נאום
חוצב־להבות, על מצוקת הדיור של הזוגות
הצעירים בבאר־שבע.
ההצעה לסדר־היום של אמיר הועברה
לוועדת־העבודה של הכנסת, בהסכמת כל
סיעות הבית, ואמיר, מצידו, סיפק ליושבת־ראש
הוועדה, ח״כ שושנה ארבלי־אלמוזלי־נו,
את כל הפרטים על בעייה כאובה זו.
השבוע הגיש אמיר הצעה נוספת לסדר
היום, הצעה שבאה כאילו לבטל את דרישתו
הראשונה. הכותרת של הצעתו החדשה:
״הזוגות הצעירים קיבלו סוף־סוף קורת־גג.״
״זה אמנם לא בדיוק הפיתרון שאני הצען

טען השבוע באירוניה, אמיר ,״קורת
הגג ניתנה להם בבית־המעצר, אבל העיקר
שיש להם איפה לישון.״
בהצעה החדשה שלו מתאר אמיר את
השתלשלות המאורעות, אחרי שהזוגות הצעירים
פלשו לדירה בבאר־שבע ופינו
אותה מייד, ללא אלימות וכוח :״מישטרת
באר־שבע ביקשה להעמיד את הפולשים ל דין
על הסגת־גבול. באותו יום ציווה שופט־השלום
הראשי בבאר־שבע, יעקב גנן, לעצור
את הנשים ל־ 5ימי מעצר בפועל,
ואת הגברים ל־.6
״בנוסף לכך ציווה השופט להפריד בכוח
בין הנשים לתינוקותיהם, לבל ייכנסו ל-
תא־המעצר.
״אץ לי טענות כנגד השופט,״ טוען
אמיר ,״כבר נעשו דברים יותר גרועים
מאשר להכניס נשים לכלא ולנתק מהן
בכוח את תינוקותיהם. אבל מה יהיה אחרי
שתיגמר תקופת המעצר 1איפה הם יגורו?״
העולם הזה 2003

הולדן רוכרטו
תמיכה אמריקאית •

יונס מליירו סאווימכי
תמיכה דרוס־אפריקאית
ראש־הממשלה יצחק רבץ. פירסומה היה
אחד המניעים שדחפו אותו להוצאת צו־הצנזורה
המדינית (ראה עמוד .)21
גם ישראל וגם זאיר הכחישו אז בתוקף
את עצם קיום הפגישה, שאיש לא יכול היה
לנחש את תוכנה. הפרשנים ניסו לבנות
תילים של פרשנויות, כאילו נועדה פגישה
זו לסלול את הדרך לקראת חידוש היחסים
הדיפלומטיים בין ישראל וזאיר.
אולם בימים האחרונים ניתן היה לראות
פגישה זו, אם אומנם התקיימה, באור שונה
לחלוטין. על רקע התפקיד הבלתי זעיר
שהחלה זאיר של הקולונל מובוטו למלא
במשבר האפריקאי סביב מילחמת אנגולה,
יכולה להיות משמעות מיוחדת לפגישתו
של אלץ עם שר־חחוץ של מדינה אפריקאית

כל שנות המאבק היא קיבלה סיוע סובייטי,
זוהתה כתנועה מרכסיסטית. כאשר
קיבלה אנגולה את עצמאותה, תפסו ראשי
,מפל״א את השילטון, והסובייטים ראו רק
כטבעי שעתה יוכלו לגבות את השטר ולתקוע
מאחז ביבשת האפריקאית.
מול מפל״א ניצבות שתי תנועות־שיחרור
המוגדרות כ״מערביות״ בעיקר בזכות יריבותו
לתנועה הנהנית מהסיוע הסובייטי.
אלה הן הפנל״א — החזית הלאומית לשיח־רור
אנגולה, בראשות הולדן רוברטו, שהוא
גיסו של נשיא זאיר, הקולונל מובוטו!
דוניטה, האיחוד־הלאומי לעצמאות מוחלטת
של אנגולה, תנועה סוציאליסטית בראשותו
של יונס סאווימבי.
בתקופת המרד נגד הפורטוגלים לא קיבלו
שתי התנועות ״המערביות״ כמעט כל
סיוע רשמי ממדינות המערב. להיפך, מנהיגיהן
התחננו לסיוע כזה, בעיקר מארצות-
הברית, אך לא קיבלו אותו. אמריקה העריכה
מדי את חשיבות האיים האזוריים
השייכים לפורטוגל — ששימשו גם כתחנת-
ביניים לרכבת־האווירית לישראל — ולא
רצתה לריב עם הממשלה הפאשיסטית.
כד קרה, למשל, שכמה ממנהיגי ה־יוניטה,
הזוכה עתה לתמיכת ממשלת דרום־
אפריקה, קיבלו את חינוכם הצבאי והפוליטי
בסין העממית דווקא.
רק אחרי הענקת העצמאות לאנגולה,
החלו האמריקאים לתמוך בשתי תנועות-
השיחרור שגילו התנגדות לחדירה הסובייטית,
בכסף, בנשק וכסוכנים.
כאשר נחשפה התערבות אמריקאית זו
באנגולה, שנעשתה בעיקר ביוזמת הד״ר
הנרי קיסינג׳ר ובניגוד לדעת אנשי הסטייט
דפרטמנט, התחוללה בארצוודהברית סע

כל מתנגדי מילחמת ויאט־נאם ראו
במעורבות האמריקאית באנגולה מהדורה
חדשה של ויאט־נאם, יצאו נגדה בתוקף.
הקונגרס שהוזעק עצר מיידית את כל
מקורות הסיוע של ארצות־הברית למתנגדי
מפל״א באנגולה.
באותה שעה התערבה ברית-המועצות
באנגולה, באמצעות חיל־מישלוח קובאני.
רכבת־אווירית העבירה לאנגולה אלפי חיילים
קובאניים, מצויידים בטנקים, מסוקים
ומטוסי-קרב, באמצעותם יכלו לסייע ל-
מפל״א המרכסיסטית להשיג הכרעה בחזית.
בדרום אנגולה סייעו כוחות ממשלת
דרום־אפריקה ליוניטה להחזיק מעמד. אולם
בצפון המדינה הדפו הקובאנים ואנשי ה־מפל״א
את חייליו של הולדן רוברטו, ש נהנה
מתמיכת ארצות־הברית בעבר, תפסו
את מרבית השטחים שהיו מוחזקים בידו.

ף העדר אפשרות להתערב ישי*
רות לטובת התנועה שבחסותה, חיפשה
ארצות־הברית דרכים לפעול בדומה
לברית־המועצות. תפקיד זה יכלה למלא
ביעילות זאיר של מובוטו, שלרשותה צבא
של 50 אלף חיילים, שחלקם אומן, כמו
מובוטו עצמו, בידי מדריכי צה״ל.
זאיר החלה ליטול חלק לגמרי לא זעיר
במילחמה האנגולית. השבוע אף איימו
ראשיה לצאת למילחמה גלויה נגד ה-
מפל״א, בתואנה של תקיפת כפרים בזאיר.
בשעה שזאיר איימה לפעול בשדה־הקרב
מילאה ישראל תפקיד דומה מאחורי־הקל-
עים. היה זה שר־החוץ יגאל אלון שבביקורו
האחרון בארצות־הברית ניסה לשכנע
כמה מראשי הקונגרס האמריקאי להסיר
את התנגדותם להושטת סיוע צבאי לתנועות
הקערביות באנגולה. במעשה זה קומם
אלון נגדו חלקים רחבים מיהדות ארצות-
הברית, שלחמו בעבר נגד המעורבות האמריקאית
בוויאט־נאם.
אלון אומנם הסביר התערבות זו בכך,
שהוא מנסה למנוע תקדים שעלולות להיות
לו השלכות חמורות על ישראל בעתיד,
אולם קל לנחש כי השראתו של קיסינג׳ר
ריחפה מעל לצעד זה.
הפעילות הדיפלומטית מאחורי־הקלעים
של אלון בשאלת אנגולה, ופגישתו החשאית
עם שר־החוץ של זאיר, מעוררים
את המחשבה שאין כאן צירוף מקרים
סתמי. קיימת אפשרות סבירה שקיסינג׳ר
מנסה לנצל את ישראל כדי להסוות באט-
צעותה התערבות של ארה״ב באנגולה.
מה הם מימדי התפקיד המוטל על ישראל
בתחום זה, והאם הוא כולל גם משימות
שהם מעבר לפעילות שתדלנית ודיפלומטית,
לא ידוע עד כה. ייתכן שעצם
הפירסום על. פגישת אלון עם שר־החוץ
של זאיר הוא שמנע המשך גרירתה של
ישראל למעורבות פעילה יותר באנגולה.
אבל האפשרות כי בעתיד תוכל ממשלת־ישראל
להסתתר מאחורי צו־הצנזורד, החדש,
ולמנוע כל פירסום היכול להעיד
על מעורבותה בהרפתקה מדינית מפוקפקת
מסוג זה — מעידה אילו השלכות
לאומיות הרות־אסון עלולות להיות לצו.

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 26 | ** טוס טי־וז־איי מניו־יורק נחת ב- * 1נמל התעופה בן־גוריון בלוד. ד,נוסעים החלו יורדים בכבש־המטוס, ועמדו להיכנס לאוטובוסים שיסיעו אותם אל ביקורת הדרכונים של

** טוס טי־וז־איי מניו־יורק נחת ב-
* 1נמל התעופה בן־גוריון בלוד. ד,נוסעים
החלו יורדים בכבש־המטוס, ועמדו
להיכנס לאוטובוסים שיסיעו אותם אל
ביקורת הדרכונים של נמל־התעופה.
לפתע בקעה צעקה מחרידה. צעירה
יפהפייה, שכף־רגלה דרכה ברגע זה ממש
על אדמת ישראל, החלה לצעוק :״אני
רוצה הביתה! אני לא רוצה להישאר בישראל
! אני רוצה הביתה, במטוס שהביא
אותי הנה!״ היא ניסתה לעלות בחזרה
למטוס, אנשי־הצוות החזיקו בה, וכימעט
בכוח העלוה על מכונית שהביאה אותה
עד לבית־הנתיבות. אך שם נמלטה הצעירה
מידי האנשים שהחזיקו בה, והחלה
רצה בתוך השדה כשהיא רודפת אחר מטוס
שעמד להמריא באותו רגע.
מישטרת־הגבולות נכנסה לפעולה, ה

תיירת אמריקאית־יהודיה אינה מורשית
להיכנס לישראל, והודיע לשידורי־ישראל
בתיקווה שישררו את הידיעה׳ וישמע או תה
פקיד בכיר כלשהו שאולי ייחלץ ל עזרה.

דויד, הנחשב כעורך־דין מעולה
והיודע את החוק הפלילי על-פה, על כל
סוגיותיו, לא הסתפק בכך. אחרי שהס תבר
לו כי נגד ברברה לא הוצא בפעם
הקודמת צו־גירוש, צילצל אל איש מישרד־הפנים
דויד קימחי מי שיחד עם הגברת
יהודית הייבנר החליט, בזמנו, להכניס את
שמה של בדברה במברג לרשימה השחורה
— והודיע לו כי הוא עומד להגיש בג״ץ
נגד החלטת מישרד־הפנים, למרות שידע,
לדבריו, כי בג״ץ לא יתפוס במיקרה זה,
מאחר שברברה לא עברה כלל את גבולות
מדינת ישראל.

הוא רוצה
לשאתה ראשה
שוטרים החזיקו בצעירה ההיסטרית, שלא
חדלה לצרוח :״אני רוצה הביתה, אני
רוצה הביתה!״ וניסו להרגיעה. דרכונה
נלקח ממנה לבדיקה, אך כשהסתבר ל שוטרים
כי בשום פנים ואופן לא ׳ניתן
להרגיע את הצעירה, הוחלט להחזירה ל-
ארצות־הברית, כמבוקשה, באותו מטוס
שהביאה לישראל.
אך עוד קודם־לכן נלקחו שמה ומיספרי
דרכונה והוכנסו לרשימה השחורה של
משרד־הפגים, אותה רשימה שבה מופיעים
שמותיהם של אנשים שהכניסה למ דינת
ישראל אסורה עליהם, מסיבה זו
או אחרת. שמה של ברברה במברג, הצעירה
המבוהלת׳ הוכנס לרשימה כשלידו
מצויץ כי היא מסוממת או בלתי-יציבה־בנפשה.

בינתיים
שוכנה ברברה בחדר בנמל-
התעופה, ואילו יצחק דויד ניסה לבטל את
רוע הגזירה. זו אכן בוטלה לבסוף אחרי
שהוחלט לשלוח את ברברה להסתכלות
אצל רופא׳ ולאחר שיצחק דויד התחייב
לדאוג לכל מחסורה, לקחתה להסתכלות
פסיכיאטרית, ולדאוג לכך שכתום שלושת
החודשים בהם הורשתה להישאר בארץ,
תעלה על המטוס שיוציא אותה מגבולות
ישראל.
בכך עדיין לא תם הסיפור, ואולי הוא
רק מתחיל.

ידאת -שמיים
ופורנוגרפיה
ברברה חזרה מ היר ח
ך* סצינה המוזרה הזו, שנלקחה כן
1אילו מתוך סרט־קולנוע, התרחשה ביולי
.1974 חמש שנים קודם־לכן עמדה
ברברה במברג, יפהפייה כחולודעיניים, בתחנה
המרכזית של באר־שבע, כשלפתע
ניגש אליה איש מבוגר ותימהוני, ואמר
לה :״את נראית כאילו חזרת זה־עתה
מהירח.״ הצעירה לא הנידה עפעף, והשיבה
לו :״באמת חזרתי.״
האיש לא נשאר חייב, והמשיך :״אם
כך, תני לי נשיקה,״ והיא נשקה לו. אלא
שאז עדיין לא ידעה כי אותה נשיקה,
שנתנה כבדרך־אגב, תהיה שבע שנים
מאוחר יותר כל־כך משמעותית בחייה.
האיש התימהוני, שהתגלה כעורך־הדין
יצחק דויד, תושב אילת, החליף כתובות
עם הצעירה, מורה בחיל-השלום האמרי קני
והחל מפציץ אותה, לדבריה׳ במיב־תבי
אהבה. היא, מצידה כך טוען יצחק
דויד, השיבה לו בתדירות של פעמיים
בשבוע, ואף צילצלה אליו לאילת פעמים
אידספור מביתה, באנסינו שבקליפורניה.
לדבריו, התחננה לפניו ברברה לבוא ולשאתה
לאשה, אלא שהוא השיב לה כי
מוטב שהיא תבוא לישראל.
וברברה אכן באה, באותה טיסה היסטרית
ביולי . 1974 אלא שהיא כלל לא
טרחה להודיע לו על בואה. מספר יצחק
דויד :״כשהיא ירדה מהמטוס, היתד. לה
איזו הרגשה שאני לא ארצה בה, אז היא
נכנסה למין פחד והחליטה לחזור תיכף־
ומייד הביתה.״
מספרה ברברה :״זו היתה תקופה של
מילחמה בישראל, ואני אף פעם לא ראיתי
מילחמה. נמל־התעופה בתל־אביב ניראה
לי מוזר, היו כל מיני טנקים בשדה. לא
יכולתי לטלפן לדויד, לא הודעתי לו שאני
באה. הייתי מוכרחה לבדוק את מהות
היחסים שבינינו, אז נבהלתי ורציתי
הביתה.״
ברברה ודייוויד, כפי שהיא מכנה אותו,
המשיכו להתכתב׳ וב 12-בינואר הגיעה
ברברה לישראל בשלישית. אלא שהפעם,
במקום ההפתעה שהיא הכינה למישטרת־הגבולות
בפעם הקודמת, הכינה מישטרת־הגבולות
הפתעה לה. ברברה במברג לא
הורשתה להיכנס ארצה.
ושוב, כמו בפעם הקודמת, התעוררו

ברברה במברג

ך* דירה מצחינה ומבולגנת ברחוב
אילות מיספר 701 באילת׳ היא דירתו
של עורך־הדין, מתגוררים עתה ברברה
במברג ויצחק דויד. ברברה, צעירה יפה פייה
דקת־גו, בעלת שיער כהה ועיניים

סי פו ראהבה
בעיות. עורך־הדין התבלבל בזמני הטיסות׳
הגיע מוקדם מדי לנמל־התעופה,
וכשנוכח כי ברברה בוששת להגיע, לא
טרח לברר אם היא מגיעה, מתי או אם
בכלל. הוא עלה על מטוס וחזר לאילת.
״׳ כשהגיע אל דירתו המבולגנת, צילצל
הטלפון, וברברה היתה על הקו. היא הסבירה
לו, בקול־בוכים, כי היא אינה מורשית
להיכנס לישראל. עורך־הדין המפול פל
ביקש לדבר עם מישטרת־הגבולות,
והשוטרים הסבירו לו כי בשל מה שקרה
ביולי ,1974 נחשדת ברברה כי היא אינה
יציבה בנפשה או מסוממת, ולכן אין הם
רשאים — על־פי הוראת מישרד־הפנים —
׳להתיר את כניסתה לישראל.
יצחק דויד לא התעצל. במקום לטוס
לתל-אביב׳ החליט לנהל את המערכה כנגד
מישרד-הפנים מאילת. ואז הגיע אליו
טלפון נוסף מברברה, בו סיפרה לו כי
מיזוודותיה נשלחו לאתונה, וכי היא־עצמה
עומדת לטוס בו־בלילה לבירת יוון.
יצחק דויד צילצל לשופט האילתי בנימין
קוהלת, ושאל אותו, מה לעשות. השופט
יעץ לו לצלצל ליועץ־המישפטי-לממשלה
פרופסור אהרון ברק. השעה היתה חצות.
פרופסור ברק הבטיח לברר מדוע אין
מרשים לגברת האמריקאית להיכנס ל ישראל,
והבטיח שיעשה זאת עוד לפני
השעה 8.00 בבוקר. ב־ 8.30 עמדה ברברה
במברג להיות מוט*ת, על חשבונה־שלה,
כמובן, לאתונה.
יצחק דויד התקשר אל ידידו׳ השופט
העליון משה עציץ, שהודיע לו כי אינו
יכול לעזור מאחר שרק שופט־תורן יכול

להוציא צו־על-תנאי. אבל בכך עדיין לא
נגמר הסיפור. יצחק דויד לא מצא את
רשם בית־המישפט בביתו, לכן לא ידע
מיהו השופט-התורן. הוא צילצל למערכות-
העתונים, וביקש שיפרסמו את הידיעה

כחולות ענקיות, לבושה בשימלה ערבית
ישבה ליד שולחן רעוע, בין מה שמכונה
״המישרד״ לבין מה שניראה כמטבח מטונף.
ארוסה, יצחק דויד, גבר בשנות השישים
לחייו, בעל זקן ג׳ינג׳י, פנים מצו-

אילתי יצחק דוד שגילו כפול מגילה והעומד לשאתה לאשה ולאמץ את התינוק שייוולד.

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 27 | מיים והחלטתי לבוא לישראל, לראות מה העניין עם דייוויד, אולי הוא יוכל לעזור דייוויד מקבל את הריונה של ברברה כמובן מאליו :״אני אוהב אותה, אז אני אוהב גם את התינוק

מיים והחלטתי לבוא לישראל, לראות מה
העניין עם דייוויד, אולי הוא יוכל לעזור

דייוויד מקבל את הריונה של ברברה
כמובן מאליו :״אני אוהב אותה, אז אני
אוהב גם את התינוק שלה. זו אשמתי ש היא
בהריון! אילו הייתי בא אליה כש קראה
לי, היא לא היתה נכנסת להריון
מגבר אחר, בכלל לא היה גבר אחר,״
הוא אומר. ואילו ברברה שותקת ואינה
מגיבה.

ילד ושמו
לו ס -אנג׳לס
ף רכדה נראית מפוחדת ומבוהלת
6מאד. ולדיברי דויד :״היא ביקשה
ממני שלא אגע בד, עד שנינשא.״ משום

ודשוו־ה|13ו
היא מונועת
כך היא ישנה בחדר-השינה, והוא במיר-
פסת. תוך כסיסת ציפורניים נמרצת היא
אומרת, בעצבנות גוברת והולכת, כי היא
מאושרת, וכי טוב לה בדירה המצחינה
שבה שורר אי־סדר מחריד. היא עדיין לא
יצאה מפתח הדירה, ואת כל היום כולו
היא מבלה מאחרי השולחן הרעוע ומאזינה
ללקוחותיו של דויד, הדוברים עברית,
שבה אינה מבינה אף מילה.
אין לה כל יחם מיוחד לאילת. רצה
הגורל, והיא כנראה תלד את ילדה כאן.
הכל נראה לה משונה והגבול הקרוב
עם ירדן מפחיד אותה. היא מפחדת במייו־חד
מהפצצות המתפוצצות בישראל בסו פרמרקטים
ובבתי־קולנוע, כפי שסיפר לה
ארוסה. היא יודעת מראש: היא לא תלך
— לא לסופרמרקט׳ ולא לקולנוע.

בלי סו פרמרקט
ובלי קולנוע

מקות ועיניים קטנות המתרוצצות ללא-
הרף, לבוש בחליפה כחולה בלוייה, כש מגבת
אדומה מ־שמשת לו צעיף וכובע-
מיצחייה לראשו, ישב מאחרי מכתבתו,
שעליה מונחים שלושה טלפונים, ערימות
של ניירות ומקלט־טלוויזיה.
האשה הצעירה בת ה־ ,29 הנראית צעירה
בעשר שנים מגילה ישבה וכססה את
צפורגיה בעצבנות. ארוסה לא חדל לדבר,
כשאינו מניח לה לפצות פה. הוא סיפר
כי הוא יהודי ירא-שמיים המדקדק במיצוות
קלות כחמורות׳ וסירב בכל תוקף להצטלם
בחברת ברברה.
מבט נוסף אל יתור חדר־השינה, השרוי
באי־סדר מדהים אף מזה שבמישרד וב-
מיטבה, גילה כי כתלי חדר־השינה מכוסים
תמונות פורנוגרפיות־למחצה, של נשים
עירומות מכל המינים ומכל הגדלים. ב־מישרד
עצמו, מאחרי אחד הארונות, התגלה
לוח־שנה של ירחון הפלייבוי. כאשר
נשאל היהודי ידא־השמיים בדבר התמונות,
ונאמר לו כי מוזר מאד שאדם המסרב
להצטלם מטעמי דת מחזיק בביתו,
באופן חופשי, תמונות של נשים עירומות,
נבהל לרגע׳ אד מייד התאושש ו־השיב
:״כתוב בשיר השירים , :שני שדייך
כאשכולות הגפן ,.כשהייתי רווק, זה היה
מרגיע מאד להסתכל על התמונות האלה,
אחרת בן־אידם יכול לצאת מדעתו. חוץ
מזה. אין בזה זימה. זה יפה. אני אוהב
עירום. אני בעצמי נודיסט, מסתובב עירום
בחוף הנודיסטים בנביעות.״
ברברה׳ שהבחינה כי מדובר בתמונות־

העירום דרשה בתוקף תירגום מידי. ל-
מישמע הסבריו של ארוסה לתמונות, חייכה
בביטול ואמרה :״הוא כל־כך קיצוני, שאני
ממש לא מבינה את זה. לכל דבר יש
אצלו שני צדדים.״ אז התערב עורד־הדין,
והסביר שהוא חושב כי עירום זה יפה.
ברברה התפרצה לדבריו, ואמרה בלעג :
״אם עירום זה יפה, אז למה לא ראיתי
אותך אף פעם עירום?״

לא יכולתי
לעשות הפלה
** ייד אחר־כף קמה ממקומה, ואז ניתן
) היה להבחין כי ברברה במברג היפהפייה
מקליפורניה נמצאת בחודשים הראשונים
להריונה.
מצבה זה שינה, כמובן, את התמונה
כולה, והסביר פחות או יותר — מה מעשיה
של צעירה יפהפייה ורגישה, שכתבה
ספר שירים בשם שיגעון שמיימי, עם גבר
שמבחינת גילו יכול להיות אביה, בוודאי
שאינו נראה כמו אפולו.
׳סיפרה ברברה :״אני בחודש הרביעי
להריוני. מובן שהאב איננו. דייוויד. אביו
של התינוק הוא החבר שלי מקליפורניה.
הוא לא רצה בתינוק׳ ואילו אני לא הי׳יתי
מסוגלת לעשות הפלה, לא יכולתי להרוג
את התינוק. גרמתי הרבה בושות למיש-
פחה שלי, אבל הם לא גירשו אותי או
התנכלו לי. אני חושבת שהם די מודאגים,
כשהחבר שלי עזב אותי׳ לא חשבתי פע
ויד
מספר כי הם התארסו וחתמו תג-
( אים, ובקרוב יינשאו ואז, באופן
אוטומטי, תהפוך ברברה אזרחית ישראלית
והגזירה לצאת את ישראל בעוד
שלושה חודשים תתבטל מאליה. הוא מראה
בגאווה מיכתב -שהגיע מראש־עיריית לום־
אנג׳לס, עירה־התאומה של אילת והמברך
אותם על נישואיהם הקרובים.
למחרת, בחמש בבוקר, הוא מטלפן ל מלון
שבו שומה כתבת העולס הזה, לקרוא
באוזניה מיכתב־תודה שכתב הנשיא רי-
צ׳ארד ניכסון לברברה במברג על שירותה
הנפלא בצבא־השלום, ומספר כי זודעתה
שלח לראש עיריית לוס־אנג׳לס מיכתב,
בו הוא מודיע לו כי הם החליטו לקרוא
לילדם הראשון — שאינו משותף להם —
בשם אילת, ואילו לילדם השני יקראו
לום־אנג׳לם. מבקשת ממנו שיטלפן בשעה
מתקבלת יותר על הדעת, הוא נוזף בה
ואומר שעליה לקום כי היא צריכה להספיק
לאכול ארוחת־בוקר, ובכלל מדוע
היא הולכת לישון בשעה מאוחרת.
אחר־כך מסתבר, כי עורך־הדין האילתי
הולך לישון יום־יום בשמונה בערב, ומתעורר
בשתיים לפנות־בוקר, על־מנת לעשות
את עבודתו המישפטית. ברברה, המורגלת
לחיי־לילה׳ תצטרך להתרגל ל שעות
המוזרות שבהן מנהל בעלה־לעתיד
את חייו. היא תצטרך להתרגל גם לעובדה
שהוא טיבעוני, נודיסט, ירא-שמיים
ומאמין נלהב בתורתו של הגורו מהאראג׳י-
והיא לבטח תיאלץ להתרגל גם למבטי
השכנים, הטוענים כי יצחק דויד הוא
״משוגע״ והיודעים לספר כי גירש את
אשתו, אם־בתו, מן הבית לפני שנים
אחדות. וכי הוא נוהג להשתזף עירום על
המרפסת מבלי שאיש מתושבי אילת, או
המישטרה, יוטרד בגינו.
ויותר. מכל, היא תצטרך להתרגל למבטים
הסקרניים שיופנו אליה מכל עבר.
אחרי הכל, אפילו באילת שבה כמעט
הכל אפשרי, היא ובעלה-,לעתיד יהיו זוג
מוזר בהחלט.

(המשך מעמוד )19
מע״ץ להתקשר עם חברה שנראתה לה
כבעלת כושר־ביצוע יעיל.
אברהם שרון ממע״ץ הוא הפקיד היחידי,
מבין כל אנשי הוועדה שטיפלה
בנושא המיכרז, שהיה לו אינטרס ישיר
לגרום לחברת מנע־אש לזכות במיכרז.
צורת טיפולו בנושא, לכל אורך־הדרך
ובכל שלבי קבלת־ההחלטות, מעידה על־כך.

פעולתו מעניינת כסימפטום לתופעה
ההולכת ומתפשטת כארץ,
תופעה המאיימת להרוס את שיטת
המיכרזים כולה.

עשרות־אלפי קבלנים וספקי־שירותים
משתתפים פעמים רבות, מדי־שנה, במיב־רזים
עירוניים וממשלתיים. הם מאמינים
כי ועדות־המיכרזים פועלות ביושר.

ניתוח תוצאות מיכרז זה, כמחלקה,
המוסרת מדי־שנה מיכרזיס
כטאות־מיליוני לירות, מגלה — כי
למעשה לא קיים פיקוה של ממש
על ועדות־המיכרזים.

__שלב וד:
פקיד אחד קובע
64 אורך כל הדרך הולך ישראל זיו,
/פקיד בכיר במע״ץ, שולל על־ידי אחד
מחברי הוועדה שעסקה באותו מיכרז. ייתכן
שאילו היה זיו יודע כי הוא, אישית, יתן
את הדין אם יתגלו ליקויים בעבודת הוועדה,
היה מתייחס אל הנושא בצורה רצינית
הרבה יותר, לא היה זורק את הנושא
לוועדת־מישנה, ולא היה מקבל ללא בדיקה
וחקירה את הסברי אחד מחבריה.
בוועדת־המיכרז ישב אלוני, שראשו־ורובו
היו נתונים, לפי חשדות המישטרה, לקבלת
שוחד מקבלנים במיכרזים אחרים. הוא לא
התעניין, או לא היה איכפת לו, ואולי אף
היה שותף, במעשיו של אברהם שרון.
מכל מקום, שרון פעל באין־מפריע, והעביר
שורה של החלטות — המתגלות, מבדיקת
המיסמכים, כלא־חוקיות — כדי לזכות את
חברת נזנע־אש במיכרז.
מדהים להיווכח באיזו קלות עלה בידו
לרמות את שאר חברי הוועדה, להלעיט
אותם במידע כוזב עד־כדי־כך שהם, מצידם,
בלעו את כל הסבריו ואף העבירו אותם,
כלשונם — מבלי לדעת, כמובן, ,את האמת
— לידי הפרקליטות. זו, מצידה, על סמך
המידע הכוזב, גרמה לשופטי בית־המישפט־העליון
לאשר את דרך-פעולתה של הוועדה
ולאשר את התקשרותה עם חברת מנע־אש.
בית־המישפט סבר שהוועדה משוכנעת
לחלוטין כי החברה נזנמ־אש היא אכן בעלת
כושר־ביצוע מושלם, ותבצע את עבודתה
ביעילות ובאחריות, כפי שעשתה בעבר.
עתה, חודשים רבים לאחר תום הפרשה,
אמר ישראל זיו, בשיחה עם מבקר העולם
הזה שאכן :״ועדה זו פעלה לא בסדר, אבל
עכשיו. הסקנו את המסקנות המתאימות.
עכשיו יש לנו שתי חותמות, אחת של
ועדה הבודקת את הנתונים להצעות־המיכ־רזים
ומגישה חוות־דעת, והשנייה של ועדה,
בהרכב שונה, הבודקת באופן עצמאי
את חווודהדעת, והמאשרת בחתימתה כי
הכל כשר. בצורה זו ניתן יהיה למנוע
בעתיד אי־סדרים, כפי שנתגלו במיקרה זה.
זאת באמת היתה טעות, שגוף אחד גם
יבדוק וגם יאשר את המיכרזים.״
שימעון ויצר לא הסכים לשוחח עם
מבקר העולם הזה, ואמר רק :״כל מה
שאומר עלול להפליל אותי. אני רק יכול
להגיד לך שאם נותנים בארץ שוחד, זה
לא מפני שהספקים מעוניינים בכך, אלא
בגלל צורת־העבודה של המנגנון. אני כל
הזמן חייתי נפחד, וידעתי שבמוקדם או
במאוחר העסק הזה עם שרון יתפוצץ.״
בביודהמישפט טען ויצר, כי כל המחזור
של עבודתו לפי מיכרז זה היה 120 אלף
לירות בילבד, וכי הוא הפסיד על כל ה־עיסקה.
את השוחד שילם לשרון, לדבריו,
מפני שזה איים עליו שיערוך ביקורת
על עבודתו ויגלה שהוא עובד רע. הוא
הודה בתשלום שוחד בסך 500ל״י בילבד.
חשבון זה של ויצר אינו מתקבל על
הדעת. בממשלה יש למעלה מ* 100 אלף
מטפים, ומחיר הטיפול בהם היה, בממוצע,
10ל״י — כך שמתקבל סכום העולה על
מיליון לירות.

אך מעבר לפרטים של עיסקה זו,
העוסקת כמכשירים חיוניים להצלת
אדם ורכוש, מזדקרת השיטה
הכללית של ניהול ענייני ה-
שילטץ — שיטה הפותחת פתח
נרחב לשחיתות, לשוחד, לחיפוי מגבוה
ולחסימת הדרך אל כית
המישפט.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 28 | תמרורים להינשא. אמן עומדים מפוחית־הפד, לארי אדלר ()61׳ וליידי פלינה הייסטינגם 30 השניים נפגשו בלונדון שעה שלארי ד,יד. עדייו נשוי לאשתו השנייה, פאלי לן לייל,

תמרורים
להינשא. אמן עומדים מפוחית־הפד, לארי אדלר ()61׳ וליידי
פלינה הייסטינגם 30 השניים נפגשו
בלונדון שעה שלארי ד,יד. עדייו נשוי
לאשתו השנייה, פאלי לן לייל, החליט
להתגרש מאשתו ולשאת את הליידי לאשה.
כתנאי לנישואיו ביקשה ממנו הליידי לעבור
ניתוח עיקור ואדלר, שהוא אב ל שלושה
— שניים מנישואיו הראשונים
ואחד מנישואיו השניים — גיאות לבקשתה.

נפטר בביתו שבתל-אביב, כ רו ך
אגדתי 80 נולד בבנדרי (בסרביה)
לאביו הסוחר אריה קאושנסקי־אג־דתי
ולאמו בתיה. למד בחדר והרגיש,
מילדותו, משיכה מיוחדת לריקוד קלאסי.
למד בבית־ספר לבאלט באודיסה. ב־1910
עלה ארצה ולמד ציור בצלאל בירושלים.
עבד בפתח־תיקווה כפועל בפרדסים, וחסך
כסף כדי לממן את לימודיו. בתקופת מיל-
חמת־העולם הראשונה גורש מן הארץ
בשל גתינותו הרוסית. הוא נסע לאלכסנדריה
ומשם הוחזר לרוסיה. בתקופת המהפכה
ומילחמת האזרחים היה רקדן כבאלט
של האופירה באודיסה. בתום ה־מילחמה
חזר ארצה באניה ווסלאן, שהיתה
הראשונה באוניות שהביאו עולים ארצה
במיסגרת העלייה השלישית. ארגן באו-
לם־התערוכה הראשון שביו התחנה המרכזית
למסילת הברזל, שליד בית הדר,
את נשף־פורים הראשון בהשתתפות שמנה
וסלתה של תל־אביב הקטנה. הצלחת ה נשף
הראשון, שבו השתתפו גם ביאליק
ואוסישקין, הפכה אותו מסורת. אחרי כל
גשף־פורים אירגן אגדתי מסע שעבר ברחובות
העיר ונקרא ״עדלידע״ .מאיר
דיזנגוף הקציב לנישפי אגדתי סך של
שלוש לירות בשנה, אך קבוצת מתחרים
של אגדתי, שאירגנה אף היא נשפים בשם
״חברה טראסק״ ,פירסמה כרוזים בהם
האשימה אותו כי הוא מתעשר מתנשפים,
ואגדתי תבע את החברה לדין על הוצאת־דיבה,
במישפט בו השתתף, כעד, גם
חיים״ נחמן ביאליק. המשמיצים נידונו
על-ידי השופט האנגלי לשבועיים מאסר
או תשלום קנס. אגדתי ביקש מהשופט כי
יבטל את העונש, וזה הסכים בתנאי שאגרתי
ישלם מכיסו. הוא שילם. פיתח אמנות־ריקודים,
ובעיקר את זו הידועה כ״הורה
אגדתי״ .עסק באמנות השביעית, היא
אמנות־הקולנוע, הקים אולפן־צילומים וצילם
את הסרט העיברי הראשון מזה אל פיים
שנה, זאת היא הארץ. עסק בציור ואף
סייר עם תערוכת ציוריו באירופה.

נפטר. אחד מבכירי ציירי ישראל,
יוחנן סימון, בגיל .70 סימון עלה לארץ
בתחילת שנות ה־ ,30 אחרי שלמד ציור באקדמיה
של ברלין ובפאריס. הצטרף ל קיבוץ
גן־שמואל, היה חבר בו 25 שנים.
הקיבוץ השפיע על סיגנון הציור שלו,
שהיה, למרות האבסטרקטיות שבו, מלא
דמויות אנושיות, שאותן הוא אהב. לפני
10 שנים נסע לשנתיים לבראזיל, וסיגנונו
קיבל את השפעת הצבעים החזקים של
דרום-אמריקה. סימון זכה להצלחה עולמית,
חיה משופע בפרסי אמנות. בשנה שעברה
הוציא סימון לאור אלבום־מסע מהתקופה
הבראזילאית שלו, בו ציורים וסיפורים
משובבי לב על החרבות והתושבים של
בראזיל. רעייתו היא מתכננת האופנה המפורסמת
פיני לייטרסדורן*.

נפטרהי בטירתה שבוולינפורד,
מרחק 90ק״מ מלונדון, מלכת סיפרי־המתח
א גא חח כריסטי 85 כתבה את ספרה
הראשון בשנת ,1920 ואת האחרון בספטמבר
.75 יצרה את דמותו של הרקול פוארו,
הבלש הבלגי שהופיע בכל 200 הספרים
שפירסמה. כתבה 20 מחזות׳ בהם מלמדת
העכבריס המוצג בלונדון זו השנה ה־.24
ספריה תורגמו לעשרות שפות והופיעו ב־
350 מיליון עותקים. בשנת 1972 העניקה
לה המלכה אליזבת את התואר ״דיים של
•האימפרייה הבריטית,״ תואר־אצולה המקביל
לתואר־אבירות אצל גברים (״סר״).
היתד. נשואה פעמיים, לטייס קולונל אר־צ׳יכלד
כריסטיי שממנו התגרשה ב-
,1928 ולארכיאולוג הצעיר ממנה סר מכס
סלואן, שלו ילדה בת אחת.

11411־ 114
בארץ. העישון הוא עניין למיספר תלמידים
(המשך מעמוד )24
תופעת עישון הסמים בבית הספר היתד. בלבד, ולא מכד, כללית.״ רק עתה, אחרי
שנודע על פרשת גימנסיה רחביה, הורה
ידועה לחברה הישראלית רק לגבי תלמידי
שר החינוך למנהל מישרדו לבדוק את
השכונות הנחשלות, בפרברי הערים. נתוני
הנושא ברצינות.
מישרד הסעד הראו כי מתוך 2700 נערים
הנמצאים בטיפול במיסגרת חבורת רחוב,
רק 500 נוטלים סמים (פחות מ־ 20 אחוז).
סר טההסברה
המצב בקרב הנערות שבשולי החברה הישראלית
הצעירה הוא טוב יותר. מתוך
הוסיף מעשנים
1400 צעירות הנמצאות בטיפול במיסגרת
חבורות הרחוב, רק 10 אחוז מעשנות סמים.
* 4רכית המורים ומנהלי בתי הספר
הזעזוע לחברה הישראלית בא כאשר
נודע כי לא רק בני שכונת התיקווה בתל -ש! מעדיפים להעלים עין, כאשר נודע
אביב, הקטמונים בירושלים וחליסה בחיפה להם על עישון חשיש בקרב תלמידיהם.
מעשנים סמים. גם בניהם של האנשים התחרות בין בתי הספר התיכוניים, מסוג
היפים והמכובדים מרחביה בירושלים, מ בתי הספר היוקרתיים, היא גדולה. כל
צפת תל־אביב ומהכרמל בחיפה, שטופים מנהל בית ספר יודע כי אם יוסגר תלמיד
בעישון הסמים. אם המחקר של מישרד שלו למישטרה, יזכה לפירסום בעיתונות
הסעד הוא נכון, הרי שהבעיה בקרב בני ותדמיתו של בית הספר תיפגע. כאשר
הטובים היא חריפה הרבה יותר מאשר אצל מדובר בבתי ספר פרטיים, כתיכון חדש,
נוער השוליים. איו ספק כי אחוז המעשנים
תיפגע גם ההכנסה הכספית של בית הספר.
בין תלמידי גימנסיות היוקרה, של הערים
המורים והמנהלים פיתחו לעצמם גם
הגדולות, עולה על 20 או 10 האחוזים,
אידיאולוגיה חינוכית בעניין אי הסגרת
של מעשני הסמים שבקרב חבורות הרחוב.
תלמידים למישטרה. הסביר השבוע מנהל
הסקר האחרון שנערך בבתי הספר התי בית ספר בתל־אביב :״העניין הוא חינוכי
כוניים בעניין עישון הסמים, נעשה בשנת ולא בעיה מישטרתית. תלמיד שיעצר על
.1971 הסקר נערך על ידי מישרד החינוך ידי המישטרה, יושלך לכלא ואולי גם יועמד
לדין, יפגע, והנזק החינוכי שייגרם
לו הוא רב. המישטרה צריכה לתפוס את
מוכרי הסמים והבעיה תיפטר. אין למיש-
טרה מה לעשות בבית הספר עצמו.״
כשדיווח מיכאלי, מנהל גימנסיה רחביה,
למישטרה על עישון החשיש בבית הספר
שלו, קמה זעקה גדולה. מיכאלי אמנם
טוען כי היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור
אהרון ברק, הבטיח לו כי תלמידים
לא יועמדו לדין, אולם ברק מכחיש טענה
זו מכל וכל. מנהלי׳ בתי ספר מוקיעים את
יוזמתו של מיכאלי, וטוענים כי תפקידו
היה לחנך את התלמידים שלא לעשן חשיש
ולא להסגיר אותם לשילטונות. אולם אף
אחד מהם אינו יודע כיצד אפשר לחנך
את התלמידים, או להילחם בנגע, לא רק
בגימנסיה רחביה של מיכאלי, אלא גם
בתיכון שלהם.
גם מישרד החינוך אובד עצות. סרט
שהופק על ידי המישרד, בו מומחשות
התוצאות הנוראות של עישון הסמים, ניגנז.
משום שהוברר שהסרט מעורר את סקרנות
הצעירים ומביא גם את אלה שלא עישנו
לכדי נסיון עישון.
מלבד הסרט לא פעל מישרד החינוך
מאומה בכיוון זה. המישרד לא הוציא הנחיות
הסברתיות, לא ערך ימי עיון למורים
והשאיר לשיקול דעתו של כל מנהל בית
ספר ושל כל מורה את הטיפול בבעיה. התוצאה
היתד, כמובן אפסית.
לפני כ־ 6שנים הוקמה ועדה בין מישר-
דית לעניין מניעת השימוש בסמים בישראל.
בראש הוועדה עמד היועץ ה־מישפטי
לממשלה לשעבר, מאיר שמגר.
מיספר הפעמים בהם התכנסה הוועדה יכול
לד,יספר על אצבעות שתי ידיים. כאשר
פרש שמגר מתפקיד היועץ־המישפטי ובמקומו
מונה הפרופסור אחרון ברק, ירש
ברק גם את תפקיד יושב ראש הוועדה
אשר חילק שאלונים בין 2000 תלמידים
ב־ 20 בתי ספר חילוניים (בבתי ספר דתיים לסמים. התמונה שהתגלתה לעיניו זיעזעה
הבעיה אינה קיימת כלל) ,תלמידי הכיתות אותו. הוא החליט להתלבש על נושא
ט—י״ב 5 .אחוזים מהמשיבים הודו כי הסמים, בו ראה ״אסון לאומי.״
הם לוקחים חשיש, למרות שצורת עריכת
ברק היה הראשון שטען כי ״בעיית ההסקר
עוררה בליבם חשש שהמורים
יוכלו סמים בארץ היא עצומה.״ הוא הזעיק שמים
לזהות למי שייך כל אחד מהשאלונים 10 .
לו וארץ, דרש מהממשלה לקיים דיון מיוחד
אחוזים נוספים ציינו כי היו מנסים
לעשן לא בבעיה זו וחיבר תזכיר ממצה על נושא
ניתנה להם ההזדמנות. לעורכי הסקר
הסמים.
היה ספק כי גם תלמידים אלה מעשנים, וכי
ההודאה שלהם היא רק עניין של ניסוח.
ברק אומנם יודע כי התלמידים הם בעצם
20 אחוזים נוספים טענו כי לדעתם אין כל קורבנות סוחרי הסמים, אולם אינו מהסם
רע בעישון חשיש. גם לגבי אלה יודעים לקבוע כי ״אינני מוכן להבטיח שילד
אנשי מישרד החינוך כי הם מעשנים, וכי שעישן סמים לא יעומד לדין.״ לדברי ברק,
גם כאן, העניין הוא של ניסוח בלבד.
אם רוצים להילחם בבעיה ולמנוע את
התפשטות הנגע, אין לקבוע מסמרות בעניין
בצורה
רק לפי סקר זה, שלא נערך
שהובטחה לנשא זח.
מדעית, וחסינות הסודיות
לים היתד. מינימאלית, ברור כי למעלה
״יש להתייחס לכל מיקרה לגופו, ורק
מ 35-אחוזים מתלמידי בתי הספר מעשנים אז לקבוע אם להעמיד לדין את הילד או
חשיש. מ־ 1971 עברו כבר כ־ 5שנים ואופנת לא,״ טען השבוע היועץ-המישפטי.
עישון החשיש גברה, בעיקר לאור הפירסו-
ניראה כי הפירסומים האחרונים בעניין
מים בעיתונות, על אישי ציבור,
אמנים החשיש בגימנסיה, ו״התנפלותד של היועץ חשיש נערצים ואנשי בוהמה המעשנים
המישפטי לממשלה על הבעיה, פותחים
כדבר יום יומי.
פתח לתיקווה, כי השילטונות ינסו לפחות
בקרב המחנכים, אישי המישפט והעוס להילחם בתופעה, לה השלכות חמורות בקים
בנושא חלוקות הדיעות כיצד יש יותר על החברה הישראלית. אם הרגישות
להילחם בנגע זה. בינתיים ניראה כי לא הציבורית והממשלתית היא אופנתית ובת
נעשה דבר. מישרד החינוך נקט עד כה חלוף, או אם ההתייחסות תהיה רצינית ד
במדיניות של בת יענה. לדברי ראשי ה -עיקבית׳ זו השאלה המדירה בימים אלה
מישרד ״אין מעשנים חשיש בבתי הספר שינה מעיניו של כל הורה במדינת ישראל.

מנהלי בתי־הספו
מערימים עין כדי דא
לפגוע בתדמית בית־ספום

ה מיליונר
מ די סלדורף

הו תי ר ירו שה
ש ל 10 מיליון -
ו ב תו ה צ עי ר ה

!התלמידים מעשנים
השיש בצודה חופשית
נימעט, ללא מורא ופחד

נו תרהבלי
* 4אחד הבכיינים הגבוהים הספד
ארים שליד כיכר־ד,מדינה בתל-אביב,
יוצאת בשעה שמונה וחצי מדי־בוקר צעירה
נאה בת .22 היא ניגשת לתחנת־האוטובום
ונוסעת עד מרכז העיר, כשבתיקה כריכים
וכמה לירות בודדות.
דניאלה פלורסהיים, בתו של המיליונר
היהודי-גרמני מדיסלדורף, לודוויג פלורס-
חיים, נשארה, לדבריה, ללא אמצעי-קיום.
את המעט שנותר לה היא מקדישה לקרב
על המיליונים שהותיר אביה בצוואתו —

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 29 | קרב המתנהל עם ה?ן ון־ה?ן י ימת־לישדאל. כאשר נפטר האב, בסוף השנה שעברה, גילו דניאלה ואחותה קחלזדרות, שתי בנו־ מהצוואה, מבלי שזה יתפרש כוויתור על כל סכום שתצווה

קרב המתנהל עם ה?ן ון־ה?ן י ימת־לישדאל.
כאשר נפטר האב, בסוף השנה שעברה,
גילו דניאלה ואחותה קחלזדרות, שתי בנו־

מהצוואה, מבלי שזה יתפרש כוויתור על
כל סכום שתצווה לקרן־הקיימת מעל ל-
600 אלף מ״ג.
״,אנו נשמח להעמיד לרשותך את אנשי
המחלקה הסישפטית שלנו, שיסייעו לך
בעריכת הצוואה שתשלים את ההסכם בינינו
בדבר התרומה.״
דניאלה ואחותה טוענות, כי אביהן לא
ידע לקרוא עברית היטב, וכי לא נאמר
שצוואה שהיא תורגמה לשפת־האם שלו,
גרמנית.
טענה נוספת של דניאלה ואחותה היא,
שלודודג פלורסהיים היה, בעבר, בטיפול
פסיכיאטרי ממושך, והיה נזח־להשפעה.
משום כך, הדגישו •האחיות, יש לפסול את
הצוואה מפני שזיו נערכה על-ידי הנהנה
ממנה, דבר שלא נשמע כמותו !
דניאלה וקרולה־רות סיפרו כי היו ביחסים
טובים עם אביהן. הוא השפיע על
דניאלה שתעלה לישראל והתחייב לתמוך
בה, אולם הצוואה מבטלת את רצונו זה.
כיצד אירע שהמיליונד ביטל את הבטחותיו,
ללא ידיעתן, זאת אין הבנות מסוגלות
להסביר. הן יודעות לספר כי אביהן טען
באוזני מכריו שברצונו להוריש את כל
רכושו לבנותיו.
דניאלה יודעת לספר גם, כי אביה היה
חבר בקופת־התגמולים גדיש, של בנק
הפועלים. היא מעריכה שבחשבון זה היה,
ביום מותו, סכום המתקרב למיליון לירות.
ביום הדיון בבקשה למינוי מנהל־עיזבון
זמני, הודיעו פרקליטיה בבית־המיישפט,
כי בקופת גדיש סכום כזה על שם האב.
אך פרקליטי הקרן־הקיימת לא מצאו לנכון
להודיע לבית־המישפט כי סכום זה לא
קיים עוד בחשבון. הקרן־הקיימת ביקשה
להעמיד את כל הצדדים בפני עובדות מוגמרות,
ולהעלים חלק נכבד מן העיזבון, כך
שהיא תקבל הרבה יותר מן המגיע לה.
לטענתם של דניאלה ופרקליטיה, נקבע
בצוואה כי לקרן־הקיימת תינתן תרומה בסך
600,000 מרקים גרמניים בילבד, וסכום
זה ישולם דק במיקרה שהקרן־היקיימת לא
תגבה סכום כלשהו, לפי ההבטחות שניתנו
לה בהסכם מיום .26.12.1974 אולם, כיום
טוענת קק״ל כי גם הסכום שנמצא בקופת
גדיש הגיע לה, נוסף לתרומה.
עוד מגלה דניאלה, כי הקון־הקיימוז
״קיבלה, עוד בחייו של אבי המנוח, סכו-

לקיבוץ אדמית ציווה פלורסהיים את מותר
רכושו בארץ, בציון הפרט שידידו יוחנן
הובר יקבל מעמד מייוחד לניהול חלק זה.
את בנותיו, עצמו־ובשרו, לא הזכיר המיליונר
בצוואה כלל.
חודשים ספורים אחרי כתיבת הצוואה,
נפטר המיליונר. משנפתחה הצוואה, נדהמו
הבנות. הן פנו אל עורכי־הדין מרגלית
ושלמה כהן־צידון, וביקשו את התערבותם.
בהתנגדותן לקיום הצוואה טענו הבנות, כי
אביהן היה אזרח גרמניה ותושב קבוע בה,
ולפי החוק הגרמני קיים בכל עיזבון חלק
שאותו חייב הנפטר להעניק ליורשיו החוקיים
— הן־עצמן, במיקרה זה. לפי החוק
הגרמני, מחצית מן העיזבון אין הנפטר
יכול לצוות לשום אדם או גוף אחרים.
אך הטענה המפתיעה מכל, בהתנגדותן
של הבנות, היתה זו: המיליונר חתם על
הצוואה במישדדי הקרן־הקיימת, תחת הש פעתם
הבלתי־הוגנת של נציגיה ושליחיה.
על־מנת להוכיח את דבריה, התייחסה
דניאלה למיכתב שנשלח בתאריך 26.12.1974
על-ידי הקרן־הקיימת אל אריה (לודוויג)
פלורסהיים .״הנדון: הסכם תרומה של.
600,000 מרקים גרמניים לקרן־וזקיימזז,״
כך נפתח המיכתב, והוסיף לפרט:
.״נעים לנו לברך אותך ולהודות לך על
התרומה בסך 600,000 מרקים גרמניים, ש הואלת
לתרום לקרן־הקיימת־לישראל לפי
הסכם שנחתם בינינו היום. ולוואי וירבו
כמוך, והארץ תיבנה.״
בהמשך המיכתב כתבו ראשי הקרן־
הקיימת :״רשמנו לפנינו כי בכוונתך לערוך
צוואה, בה תצווה לקרן־הקיימת־ליש־ראל
לפחות 600,000מ״ג, והננו מאשרים
לך כי את הסכום של 600,000מ״ג נגבה
רק פעם אחת, מהמשכנתא, מהפיקדון או

מים נכבדים על חשבון התרומה שכביכול
הסכים לתרום לה, והקרון־הקיומת לא מצאה
לנכון להודיע מהו הסכום שכבר קיבלה.״

״א״ מו־ ס ל זו ה ר
תיו של המיליונר, כי אביהן לא ציווה להן
ולו פרוטה אחת.
לודוויג פלורסהיים, שנולד בדיסלדורף
בשנת ,1912 איבד רבים מבני־מישפחתו
בשואה. אחרי נפילת הרייך השלישי, החל
עושה הון מעיסקות־מקרקעין. אשתו הראשונה
היתד! אלמנה, אם־לילד, שמאוחר
יותר נהרג בתאונת־דרכים. לאחר־מכן הוא
התחתן עם נוצריה, שהתגיירה. זו היתה
אמם של דניאלה וקרולה־רות, שנותרה
יפה וזוהרת עד היום. אחרי שנפרד סמנה,
ביקש מבתו דניאלה שתעלה לישראל ו־תשתקע
בה ,׳והבטיח כי ידאג לה עד
שתעמוד ברשות עצמה.
אך בינתיים נפל דבר. המיליונר בן ה־60
התיידד עם בחור נוצרי משווייץ, צעיר
ממנו ב־ 40 שנה, שאותו החל מכנה ״ידידי
הטוב״ .מאוחר יותר התגייר הבחור, ששמו
היום הוא יוחנן הובר, עלה לארץ ונתקבל
לקיבוץ אדמית שבצפון.
כיום טוענת דניאלה, באמצעות עורכי־הדין
שלה שהגישו את ההתנגדות לקיום
צוואתו של אביה, כי צוואה זו — המנש־לת
אותה ואת אחותה מכל המגיע להן
כדין — נערכה שלא־כדין, כי יוחנן הובר
הפעיל השפעתו על אביהן לנשלן מכספן.
ב־ 25 במאי אשתקד ערך המיליונר את
צוואתו .״צוואתי זו תחול על כל רכושי
בישראל,״ קבע לודוויג פלורסהיים, זמינה
כמנהלי עיזבונו את הובר וגיזבר קק״ל,
ד״ר מאיר גורדון.

,/הידיד הטוב״
__ התערב
ך נני מצווה לקרן־הקיימת,״ כתב
/ /י י פלורסהיים ,״סכום בלירות ישראליות
שיהיה שווה לסכום של 600,000 מרקים
גרמניים,״ שאותם התחייב לתרום לפי
הסכם שנעשה בישראל ב־.26.12.1974

משכגתא
על ההבטחה
ך* כר מוזר ביותר קרה אחרי שלוד־
1וויג פלורסהיים הבטיח לקרן־הקיי׳מת
להוריש לה 600 אלף מרקים. שליחיו ו
פרקליטה
פהן־צידון
נגד שיטות מפוקפקות

נציגיו של המוסד שיכנעו את התורם ל בעצמו בא אלינו. הוא חתם איתנו הסכם,
הבטיח את ה״מתנה״ -שנועדה להם, על -ולכן הפעלנו את עניין המשכנתא, גם זה
ידי הטלת משכנתא בסך 600 מרקים גר בהסכמתו. איפה כתוב שלקוזן־היקייסת מגימניים
על שמה של ד׳קרך הקיימת, על בית -עים רק 600 אלף מרקים?״ שאל קורן.
אחרי שהכתב קרא באוזניו אותו סעיף
מגוריו של המנוח, בקרויצרשטראסה ,17
בדיסלדורף. כלומר, לא זו בילבד שהתורם מן הצוואה אשר אינו מותיר ספק לגבי גוהבטיח
את מתנודהעתק לקרן־הקיימת, מי בה המתנה, סתם עורך־הדין ולא הגיב.
הרה זו והבטיחה את התרומה על-ידי הט ״ומדוע הוציאה הקרן־הקייימת את מיליון
הלירות ימקופת גדיש של בנק־הפועלים,
לת משכנתה על רכושו, בעודו בחיים.
השאלה המתבקשת היא: מדוע הסכים עוד לפגי שבית-המישפט ציווה בעניין ה לודוויזג
פלורסהיים לפעולות בלתי־מקוב־ צוואה?״ נשאל .״הקרן־הקיינות לא הוציאה
מיליון ליריות מגדיש,״ השיב קורן.
לות אלו של הקרן־הקיימת, שנוסף לכל
אך לעורך־הדין רמי בלומנפלד, פרקליהיתה
בהן גם השפלה רבה?
במיכתב ששלחו אל עודכי־הדין גרא טם של יוחנן הובר וקיבוץ אדמית, גירסה
קורן, נציג הקרן־הקיימת־לישראל, ורמי אחרת לגבי נקודה זו .״הקון־הקיימת הובלומנפלד,
נציג קיבוץ אדמית, הדגישו דיעה לי בכתב,״ אמר ,״שעם מותו של
לודוויג פלורסהיים העבירו את הסכום ש פרקליטי
שתי הבנות :״הקרן־הקיימת בארץ,
והן בחו״ל, עשתה מעשה נורא: היה בגדיש, על שמו של המנוח, לשמה של
הסיתה אב נגד בנותיו, הוציאה לעז על הקרן־הקיימת, ב־.2.12.74״
הקרב נמצא עתה בעיצומו. שני מנהלי־בנותיו
— וכל זה, כדי להשניא את בנד
העיזבון, ד״ר מאיר גורדון — ראש הצוות
תיו ולהניעו לשלול מהן את הירושה.״
יש להניח שגם בבית-יהמישפט בגרמניה של הקון־רוקיימת, והצעיר יוחנן הובר
תישאל שאלת המשכנתא, ומדוע היו שלי בשליחות קיבוץ אדמית ובעזדת עורו־הדין
בלוימנפלד, עושים עתה מאמצים על־חי
הקרן־הקיימת כה להוטים להטילה.
גם דברים אלד, הביאו פרקליטי האחיות אנושיים לגלות, מה עוד נותר׳מרכושו יצל
באוזני נציגי הקרן־הקיימת וקיבוץ אדמית. המיליונר המנוח שעדיין לא נפל לידיהם.
מניחים כי קיימים, בין השאר, שלושה
השבוע נשאל עורך־הדין גרא קורן, המ בנייני־דירות
ברחובות בן־יהודה וז׳בד
ייצג את הקדן־וזקיימת בפרשת הירושה,
על-ידי כתב העולם הזה: האם אין פגם טינסקי בתל-אביב, וכן בניין־מגורים ב־הרצלירדפיתוח.
פרקליטיהן של שתי הבבדבר
שד״ד מאיד גורדון, גיזבר הקרן,
אשר קיבל מינוי של ׳ מנהל־העיזבון, הוא נות טוענים, כי הירושה בישראל מגיעה
גם אותו אדם שחתם במאי א-שתקד כעד * ,לסכום של כ 10-מיליוני לידות.
\יי־ לאור יכל זאת פנו שתי הבנות אל בית־בעת
עריכת הצוואה?
המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה, לד״לא,״
השיב עודך־הדין קורן ,״אין
חות את ׳בקשת הקרן־הקיימוז לקיים את
שום דבר לא כשר. אנו לא שלחנו שלי חים
אל לודוויג פלורסהיים כדי לשכנע צוואת אביהן ולהצהיר שהן, דניאלה וקרו־אותו
שיתרום את 600 אלף המרקים. הוא לה־רות, הינן יורשותיו של האב־המיליונר.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 30 | ספח־־ט כדורגל עלייה ל ל או מי ת בכל מחיר מוס הפרס הואשוו 000 650 מום כלל הפוס״ם ל 11 וחצ ל יום ה׳ — המועד האחרון למפירה הטפפים המועצה ״עזוב אותי! עזוב לי את

ספח־־ט כדורגל עלייה ל ל או מי ת
בכל מחיר

מוס הפרס הואשוו

000

650

מום כלל הפוס״ם

ל 11

וחצ
ל יום
ה׳ — המועד האחרון
למפירה הטפפים

המועצה

״עזוב אותי! עזוב לי את היד! עוף
מפה!״ אלה היו מילותיו האחרונות של
סמל המישטדה עמר מעכו, לפני שמצא
עצמו שרוע אין־אונים על הקרקע, לאחר
ששוצר הפועל תזת־גן, יוסף סזריניוב, הש כיבו.

חלפו אלא שניות ספורות, והשוטר
העכואי התאושש בעזרת חבריו, ומשקם על
דגליו זעק :״סורינוב, אתה עצור!״ דוקרב
זה בין השוער לשוטר, אירע בדקה
ה־ 75 במישחק בין הפועל עכו להפועל
רמת־גן, ונתן את האות למהומה הגדולה
שפרצה בין הרמת־גנים לשוטרים. המיש־חק
נערך במיסגרת ליגה א /במיגרשם ״של
העכואים, ופוצץ חמש-עשרד, דקות טרם
מועדו החוקי.
המשולש הפרובץ מטי. כתב-הספזרט
של אחד העיתונים היומיים, שנכח במיגרש

מעתי של ההתאחדות לכדורגל. תיקו ה־.
אישי של סורינוב בהתאחדות לכדורגל
מוכתם במיספר עבירות חמורות, שביצע
על מיגרשי הכדורגל.
מיזגו של פורינוב. אך לא רק על
מיגרשי-ד,כדורגל הוכיח סורינוב את
מיזגו הסוער, הסר-הרסן. במסעה האחרון
של ניבחרת ישראל בכדורגל לארצות-
הברית, שבו השתתף סורינוב, הוא גרם
לביזויה של הניבחרת. היה זה באחד מ־בתי־המלון
שבו שהתה הניבחרת. סורינוב
הזמין להדרו בחורה מקומית. כ״שיצאד, הבחורה
את חדרו, ביקשה כסף עבור ה־
״שהייה״ בחדרו של השוער. סורינוב סירב
לשלם לה, והבחורה הקימה צעקות במלון,
בשעודלילה מאוחרת. כאן התערב מאמן
הניבחרת דויד שווייצר, שהוציא מיספר
דולרים מכיסו והבריחה מן המלון.
סזדיבוב טען, בתמימות, כי הוא לא חשב
שהיא פרוצה אלא סתם פראיירית. עבירה
נוספת שיוחסה לסורינוב היתה, פרשת
המכס, שבה ניסה סודינוב להגניב ליש ראל
סחורות יקרות־ערך, אך נתפס על-
ידי שוטרי־המכס על־הם.
חברו לקבוצה, רוני קלדרון, נחשד ב-

ר ההימורים בספורט

נשים העריצו אוחו ...גברים רעדו מפניו...

תוס לא ולין

הלוחם המופלא

סווינוב משתולל

שוער הפועל רמת־גן, יורי סורינוב (במרכז.,
במיכנסייס לבנים עם סרט על מיצחו) משתולל
במישחק־השערורייה שנערך בעכו נגד הפועל עכו. שלושה שוטרים וסדרן מנסים להשתלט
על השוער אחוז־האמוק, המסתער לעבר שוטר נוסף, שניצב ליד שער הכניסה למיגרש,
והנראה נמלט בפחד (מימין) .כתוצאה מהתפרצותם של הרמת־גנים הופסק המישחק.

בכורה ארצית • בקולנוע / ,אסתר ״ ת/׳ א
סר 17י 0 )113 11111ב׳ צבע ״ ם

ר א רינובוגר״ב!

4.30-7.15 - 9.30

וביקש להישאר בעילום-שם, העיד כי המ הומה
פרצה עקב התנהגותם של שלושה משחקני
רמת-גן — סוריגוב, קלדרון ושוחט
— שאף כוח מישטרתי מתוגבר ובו
עשרים שוטרים, לא הפחידם כלל. המישהק
היה טעון מתח, לאור העובדה שהפועל
עכו והפועל רמת־גן, טוענות העונה ל־כתר-האליפות,
ובכוונתן להעפיל לליגה
הלאומית.
דוני קלדרון, הצלע השלישית של המ שולש
הפרובלמטי — סורינוב, שוחט
ומוא־עצמו — לא טמן ידיו בצלחת, במהומה
שפרצה. מייד אחרי שחברו סורינוב
תקף את השוטר, אץ קלדרון לעבר הקהל
העכואי שהחל מתגרד, בו. מרחק מטרים
ספורים לפני שהגיע לגדר המפרידה בין
המיגרש לקהל, עצר בעדו סמל-ראשון
יעקב לנקרי, שלפי דיברי קלדרון נגח בפניו,
ותחב ״אצבע משולשת״ לפיו של מאמנו,
אורי ויינברג.
אותו כתב ספורט שביקש להישאר ב־עילום־שם,
מטעמים מובנים, ידע לספר:
״קלררון תקף את השוטר ראשון, השוטר
לא נשאר חייב, והחזיר לקלדרון מהלומת.״
לאחר סיום המישחק המפוצץ, כ-
ששחקני רמת־גן ארזו את מיטלטליהם
והתכוננו לחזור לעירם, הודיע להם לפתע
קצין־המישטרה, שלמה הזן, כי עליהם
לסיור לתהינת-המישטרה בעכו, בעיקבות
התנהגותם הפרועה של חלק מהשחקנים.
השחין נים גדהמו, כשנודע להם כי המאמן
אורי ריי־גברג ושלושת השחקנים סורינוב,
קלהדויו ושוהם — מואשמים בתקיפת שוטרים,
ם התנהגות פרועה רבהסגת-גביול.
הסתבכותם של ה׳רמת-גנים סורינוב,
קלדיון וישוחיט עם החוק ב״שבת האחרונה
לא היתד, הראשונה. אשתקד היכר, סודינוב
סדרן חיפאי, ונמצא אשם בבית־הדין ד,מיש-

עבר בביצוע מעשדדאונס, ורק אחרי שה צעירה
שהיתה מעורבת בפרשה חזרה־בה
מהצהרתה, נסגר התיק. רוני קלדרון, נתברך
בנישתן מישחק ניכר, אך ספק אם
קם לכדורגל הישראלי כדורגלן בעייתי
יותר ממנו: מכות עם שחקנים ! התגרות
בקהל תוך ביצוע תנועות מגונות והופעה
בכרטיס־שתקן מזוייף גרמו כבד להרשעתו
בעבר, בבית־הדין של ההתאחדות לכדורגל.
גם בצה״ל הסתבך רוני קלדרון. תחילה
היה זה כשברח להו״ל, והיה בחזקת עריק.
משחזר לישראל לא הצליח לשאת את אופי
החיים הצבאיים ושוחרר עלי־די פסיכיאטר
צבאי.
הכל !מחיר? על הצלע השלישית של
המשולש הדמת־גני־פדובלמטי, שמעון שוחט,
אפשר להגיד בוודאות שהלה ביצע
מעשים פליליים, אם־כי הוא מנסה היום
לחזור למוטב. במונולוג נרגש בעיתון חדשות
ספורט וטוטו, שלושה ימים אחרי
תחילת העונה, חשף את עברו וסיפר :
״הידרדרתי. לא נהגתי לישון בבית.
הייתי שותף למעשים פליליים. כן, עסקתי
בפשע. הייתי במעצרים. כל רמת-גן דיברה
על זה. כשהייתי במעצרים הכרתי את כל
האנשים המושחתים בארץ. הייתי בעולם
אחר.״ גם צה״ל סירב לקבלו :״רציתי
להתגייס לצה״ל, כאילו לא קרה דבר. חרה
לי באשר צה״ל לא קיבל אותי. זה נתן
לי להבין שאין לי דרך מוצא.״
המהומה־רבתי שפרצה בשבת האחרונה
בעכו, בניצוחם של סורינוב, קלדרון ושוחט,
מבשרת את העתיד־לבוא, אם תוסיף
הפועל רמת־גן להפסיד גם במישחקיה
הבאים. אלה היודעים את המתדהש מאחרי-
הקלעים בקבוצה הרמת-גנית, לא הופתעו.
כי הרי ברמת־גן הבטיחו בראשית העונה :
״אנחנו נעלה ללאומיות בכל מחיר.״
העולם הזה 2003

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 31 | טלוויזיה ק שק שת 2003 הפעל את דימיונך ונסה למצוא לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר תסביר מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת : ״קשקשת,״ ת.ד ,136

טלוויזיה

ק שק שת 2003

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול-
נוע־המכוניות היחיד בישראל.

צל׳ ש
הצלחת הינוקא
צל״ש לעיתונאי בן ה־ 15 שחר סגל
אשר לימד שיעור חישוב את כתבי מחלקת
החדשות. שחר הצליח למצוא את האחים
יונדף ממושב גנות במקום מחבואם וערך
עימם ראיון (מבט יום חמישי )15.1שמלבד
עצם הסקופ היו בו תמימות וטיבעיות
ונעדרו ממנו ההתחסדות וההתבלטות העצמית
של מרבית המראיינים הבוגרים
של החדשות.

צל״ו.
ריק בל מוסיקה
״שוב משתמשת הטלוויזיה הישראלית בחומר
הכי גרוע שיכולה להעמיד לרשותה
הטלוויזיה הלימודית. תוכנית עלם ועלמה
ששודרה ביום השלישי ,13.1הצליחה

קשקשת 2001

ס מי שעוזב אחרון את הארץ —
שישרוף את הפילם.
שירי בן־עמי, רח׳ יהודה הנשיא
,36 נווה־אביביס, תל־אביב
• מיספרי הצנזורה מגששים באפלה.

איילת
כר־דויד,

רח׳ קריניצי ,16 רמת־גן
ס הוא קובע מה אני אוהב לראות !
אלכם קלמן, מעונות רזניק
,7/158 הר־הצופים, ירושלים
ס בזהירות, גרי, אתה כבר חותך
את היומן!
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
• ככה ייעשה לסרט שהצנזור לא
חפץ ביקרו.
הדר עמרמי, רח׳ הר־נבו ,13
רמת־השרון

שדרן מנור
אפילו לא לילדים
להגיע לשיא ולהיות לאחת מתוכניות הטלוויזיה
הגרועות ביותר ששודרו אי פעם.
אחוד מנוד, שהינחה את התוכנית,
שכח שהוא מופיע בפגי המצלמה ולא
בפני המיקרופון ועייף את הצופים במלל
ארוך ובלתי מעניין. מפיקת התוכנית, לאה
לייכה, שהתיימרה להביא סקירת שירי
רוק־אנד־רול, השיגה כמה סרטים מיובאים
גרועים של שירי רוק, ואילו הבמאי גידי
אמיר שכה את הפרופורציות הצריכות
להיות בטלוויזיה בין תמונה למלל.
ואם כל זאת לא די, חזרה התוכנית
והוקרנה ביום השישי האחרון, הפעם בשעה
המתאימה לילדים, ומפיקיה הוסיפו
חטא על פשע.
במקורה •נועדה הטלוויזיה הלימודית
להכין תוכניות לבני הנעורים, אולם מתוך
חסכון, נוטלת הטלוויזיה הכללית מה־לימודית
מידי פעם סרטים. הפעם היה
עלם ועלמה אינפנטילי, אפילו בשביל
ילדים.

מאחרי המסך
הפרדת כו חו ת
בכיסו המד*נ
על חלוקת תחומים מוחלטת של שני הטוענים
לכתר הכתב המדיני של הטלוויזיה,
הוחלט בסוף השבוע שעבר, ועל-
ידי כך נמנע משבר עמוק במחלקת החדשות.
ליעקב
אחי־מאיר, מי שהיו! שליח
(המשך בעמוד )34
העו ל ם הזח 2003

ז מאוזן :
.1מתווי־הנגינה ; .2מחלקי הטלפון :
.7תינוק ש1ן לד קודם זמנו ; .9אוטוריטה :
.10 נמל״תעופה (ר״ת) .12 1מושת על כל
אזרח במדינה ; .13 פניית־כבוד לגבר ;
.15 הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות ;
.16 קיבוץ בצפון; .17 מאלופי מילחמת
יום־הכיפורים (ש״מ 18 רוח אין קץ ;
.19 גבבה ; .21 אינו א-שם> .22 מתווי־הנגינה
; •23 מכשיר המשמש בספורט ;
.25 יגון, צער ! .28 שופט ; .29 אור גדול :
.31 מספיק! .32 קצה, נמאס לה; .34 זז
ממקומו ; .35 צונן ; .36 מכינויי האלוהות ;
.39 מחצית תוף אפריקאי ; .41 חום־כהה ;
.44 מראה ; .45 חזיון־לילה ; .47 מן האימ הות
; .48 כן, בספרדית ; .49 מיקווה־מים
ענק ; .51 מחסן־עצים פתוח> .53 קיבוץ
בדרום; .56 מאיזורי־התעשייה של גרמניה
; .57 הגה ; •60 כינוי ליחזקאל ; .61
מאמינה! .63 ישן; .64 משקה־שוקולד;
.65 מיסכן; .66 נהר באיטליה! .67 כלי-
נגינה מקובל בראש־השנה ; .70 עצם בפה ;
.72 סוס־שעשועים קטן ; .75 מטבע יפאני ;
.76 תבואה ; .78 שקט מעמלו ; .79 בלתי-
מעודן ; .80 מכשף ; .81 בוסתן ! .83 מדבר ;
.85 במאי־קולנוע צרפתי (״גבר ואשה״);
.86 ישועה; .87 מכינויי האלוהות! .88
מכשיר־עזר בהליכה ; •90 גזכר־לעיל

(ר״ת 91 מטבע ישראלי(ר״ת 92 בחורה
; .95 בת־קול ; .96 מן השבטים ; .97
רך בצאן.

מאונך :

.1פמפלט; .3עוף־טרף (גם שר־ביט־חון)
; .4־אביון ; .5כוס ללא תחתית ; .6
ללא סיבה מייוחדת ; .8סוכך קטן ; .11
שינוי; .12 נועם, מתיקות! .14 גץ; .15
פטיש כבד; .20 דד; .21 קול הצחוק;
.24 זכר בבקר ; .26 מידת־שטח ; .27 שער,
בערבית ; .28 זה, בארמית ; .29 היה
ראש־עיריית תל־אביב (ש״מ); .30 סאן;
.32 ממנות הארוחה ; .33 נשיאה ; .37
עליות־מחירים ; .38 קריאת־צער ; .39 רסי־סי־לילה
; .40 קול הבקר ! .42 אדם ! .43
עירו ההיסטורית של רש״י בגרמניה; .45
עיר־נמל בארץ ; .46 מנביאי תרי־עשר ;
•48 מתווי־הנגיגה ; .50 לא טעים ! .51
קאריקטוריסט ישראלי ידוע (ש״מ)< .52
תנובת העץ; .54 משמש למחיקת הכתוב;
.55 ראשוני ; .58 בר ; .59 נישא ; .62 דקל ;
.64 אבי־אבות האנושות; .68 נהר בפולין;
.69 שמא .70 :מתנה ; .71 נגד־טנקי(ר״ת) ;
.73 קידומת הולנדית; .74 גל גדול! .76
מועד ; .77 עיר בהולנד ! .79 בגד מלכותי !
.80 חווה ; .82 כישלון ; .84 סיום ; .89
כינויו של האלוף אדן ; •90 בכי1-זמרורים ;
.93 מכינויי האלוהות; .94 בתוכם.

השבוע בדרייב אין
בשעה 5.00

״כאין משפחה״
בשעה 7.15

״שלום לידיד״

בשעה 9.30

״הזאבים הצעירים״

0 0 0 0 ( 0 0 0 0 0 0ס 10 0 0 0

בסיטונות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוניקו ת הריון
9חליפות הריון

יכהןמ ודל*
תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין 4
קומה בי. דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות *2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת׳ א

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 32 | י 1111 במערב הפר1ו1 זלמן קינג השחקן האמריקאי המגלם את תפקידו של ישו, התגלה כשתקן ומסוגר, מיעט. לשוחח עם אנשי הצוות, סירב לשוחח עם עיתונאים ולא הירשה לצלמו. על

י 1111
במערב הפר1ו1

זלמן קינג

השחקן האמריקאי המגלם את תפקידו של ישו, התגלה כשתקן
ומסוגר, מיעט. לשוחח עם אנשי הצוות, סירב לשוחח עם
עיתונאים ולא הירשה לצלמו. על משחקו באחת הסצינות זכה למחיאות כף מאנשי הצוות.

באילת מצולמים בחמנית
2סוטים וחובבים אח העין

מאזיניו של ישו

היפיים ובדואים מנביעות חברו יחדיו כדי לגלם
את תפקיד מאזיניו של ישו, בסצינה מתוך הסרט
קשר הפסחא שצולמה במיבצר שבחוף נביעות. למרות הקור העז מילאו את תפקידם.

ך די ךךה ואן־קליף, הפסנתרנית
^י * 1 -י י ואשת הכוכב (למעלה)
ואבה, יפהפייה היפית מגרמניה, למטה.

הארי אנדווס

שחקרהאופי הבריטי המצויין
מיעט להתראות עם חברי הצוות,
בילה מרבית הזמן בחדרו ולבדו. לצידו כתבת העולם זיזה.

גייס בדאון

זכה לתואר שש־בש־מאניאק. האיש לא
חדל לשחק שש־בש מהבוקר עד הערב.
הוא הפסיד בין 800ל־סססז לירות ליום ולא ניצח באף סיבוב.

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 33 | ״קיסר״ ,מיפ דת הכוחות המצולמים באילת. בל כי המהודר ז ת־עים כוכבים בינלאומיים וסתם שחקנים, כפיטריות אחר הגשם. סביב אחד השולחנות ג׳ים בראון, שחום מאוד, גדול

״קיסר״ ,מיפ דת הכוחות המצולמים
באילת. בל כי המהודר ז ת־עים
כוכבים בינלאומיים וסתם שחקנים,
כפיטריות אחר הגשם. סביב אחד השולחנות
ג׳ים בראון, שחום מאוד, גדול מאוד,
לבוש במכנסיים קצרים מאוד ובחולצה
הודית, לידו רשם קול שאינו חדל לנגן, מוסיקה
שחורה כמובן. ג׳ים בדאון משחק שש־בש,
שש־בש ועוד פעם שש־בש עם אחד
מאנשי הצוות, כשהוא מוקף מעריצים,
המתבוננים בתדהמה כיצד מאבד הכוכב
שלהם את מיכנסיו מישחק אחר מישחק.
כשאחד מהם מנסה להתערב, הוא זוכה
בתגובה חד־משמעית מצד בדאון :״אדוני,
אני מכיר אותך מאיזשהו מקום?״ שש־בש
או לא שיש־בש, הכוכב דורש רספקט !
ליד הבאר׳ לי ואן־קליף האימתני ב-
מיכנסי ג׳ינם וסוודר אדום. שער־השיבה
הארוך עימו הגיע ארצה, צבוע ומקוצר
עכשיו, על תנוך אוזנו השמאלית עגיל
כסף ענק, וצמודה אליו אשת־חיקו ר<ניצ־חית
מזה שנתיים ימים׳ שלה הוא קורא
״אשתי״ למרות שלא נישאו מעולם: בר־ברה׳
פסנתרנית במקצועה. לי ואן־קליף
עצבני׳ הוא נמצא בישראל כבר שבוע
ימים, ועדיין לא התחיל לעבוד, ובתור בן־
אדם עצבני מאד שהוא גם בן־אדם עשיר
מאד, הוא מרשה לעצמו לשכור את הבאר
של המלון לשעה שלמה, תמורת מחיר
פיקס של 700 לירות ישראליות טבין-
ותקילין, ואינו מרשה לאיש מלבדו ומלבד
ברברה ליהנות משירותיו של הבאר־מן.
ילדים מופרעים

/ שני היה

כד, מאד לכד, יושב שחקן־האופי
המצויין הארי אנדרום, זהו ביקורו הבאילת,
והוא נזכר בגעגועים כיצד
פה בשנת , 1956 לצורך צילומי הסרט

גיוהן מולי

שוזקן־האופי ההוליוודי מגלם בניקמת דם את
את אחד מאנשי כנופייתו של ואן־קליף, התגלה
כאיש משפחה למופת״ הגיעה ארצה עם אשתו הצעירה ובתו התינוקת.

נחבוה טובה

נמצאים השחקנים ג׳והן מרלי (למעלה) עם אשתו
מנדרה, הצעירה ממנו בשלושים שנה.ובתו התינוקת
אלכסיס, והשחקן ג׳ים בראון (למטה) ששיחק שש־בש עם בעל המיסעדה בוסי סחה
מאילת ועם כל מי שהיה מוכן לשחק. ושהפסיד, כמובן, מישחק אחר מישחק.

לי ואן־קליף

כוכב־הקולנוע האמריקאי
המגלם בסרט ניקמת דם
את תפקיד האיש הרע, התגלה בחייו הפרטיים כחביב.

שני אוייביס, ואיך באילת חיד, אז רק בית-
מלון אחד בשם מלכת שבא. אנדרום, שאינו
מחבב ביותר נשים, מספר כי הוא
מתגורר בסאסקס שבאנגליה עם ידידו ועם
מישפחת אחיו.
ג׳והן מרלי, אביה האיטלקי של אלי
מקגרו בסרט סיפור האהבה ומי שהיה
המפיק שקיבל ראש של סוס לארוחת־הבוקר
בסרט הסנדק, יושב בלובי בחברת
רעייתו סנדרה, הצעירה ממנו ביותר משלושים
שנים, ועם ובחברת התינוקת
שלהם בת שלושה החודשים, אלכסים.
מרלי הגיע לאילת בטעות. הוא. היה אמור
להשתתף בסרט השגריר, והגיע לישראל
על דעת עצמו מבלי להודיע על כך למפיק
מנחם גולן. אך כשהגיע לתל־אביב, הס תבר
לו כי התסריט של השגריר — או, כפי
שהוא נקרא באנגלית 52 ,תט 101
שוכתב מחדש ואינו מוכן לעבודה.
מרלי חטף עצבים, אז כדי להרגיע אותו
עשו קומבינציה. הוא קיבל את תפקיד
אחד השודדים במערבון ניקמת דם (ונדמה)
,תפקיד שאותו אמור היה לגלם
השחקן הישראלי גבי עמרני.
לא, הוא לא יודע ששחקן אחר יצא
מופסד מזה שהוא־עצמו יצא מורווח. הוא
גם לא יודע הרבה על התפקיד שלו. כל
מה שהוא רוצה זה לגמור את העבודה,
שעדיין לא החלה׳ ולחזור לביתו שבהוליווד
לשחק טניס. טניס זה מה שהוא
אוהב באמת. לפני חודשים -היה בדרום־
אפריקה, ושיחק טניס נגד ג׳ים בראון
ופיטר לאופורד, במישחק־צדקה שאירון
האמרגן הישראלי דני בן־אב, תחת חסותה
של אליזבת טיילור.
בין כוכב אל״ף לכוכב בי״ת, מסתובבים
בלובי עוד עשרות שחקנים אלמוניים
דוברי-אנגלית. איש אינו מכיר
אותם, אך הם באו לכאן על-מנת להשתתף
בשני הסרטים המוסרטים כרגע באילת
בו־זמנית: האחד קשר הפסחא, המ בוסס
על רב־המכר האמריקאי של פרופסור
יו שונגפיל, והמספר את סיפורו של ישו
מן ההיבט הפוליטי שלו.
במאי הסרט הוא צעיר אמריקאי הנראה
כמו סטודנט פוטנציאלי. ,בשם מייקל קמפוס,
ומשתתפים בו שחקנים בינלאומיים
כיו גריפית, דונלד פלכנס וטרוור האוורד,
שעדיין לא הגיעו ארצה, וכן זלמן קינג
וסקוט ווילסון.
הסרט השני הוא מערבון בשם ניקמת
דם, על-פי סיפור מקורי של קן גלובוס,
המשמש כעוזר־במאי בקשר הפסחא. סרט
זה מביים הבמאי ג׳ו מנדיוק, ומשתתפים
בו לי ואן־קליף, ג׳ים בדאון וגלנים או׳קו־נור׳
צעירה בת 22 שכל מה שידוע עליה,
בינתיים, הוא כי השתתפה בסרט בשם
ג׳רמי, ושאנשי הצוות טוענים שהיא כל־
(המשך בסמוד )36

1 . 33

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 34 | טלוויזיה (המשך מטמוד )31 הטלוויזיה לוושינגטון הובטחה מישרת הכתב המדיני של החדשות, עם שובו לארץ. אחי־מאיר שב, ומצא להפתעתו הר בה את אלי אייל אוחז בשרביט. מנהל

טלוויזיה
(המשך מטמוד )31
הטלוויזיה לוושינגטון הובטחה מישרת
הכתב המדיני של החדשות, עם שובו לארץ.
אחי־מאיר שב, ומצא להפתעתו הר בה
את אלי אייל אוחז בשרביט.
מנהל המחלקה דן שילון שלא רצה
לאבד אף אחד משני כתבים אלה ניסח
הצעת חלוקת סמכויות ושטחים אשר
לאחר מאמצי שיכנוע רבים התקבלה על-
ידי אייל ואחי־מאיר.
אחי־מאיר יהיה הכתב המדיני של ה טלוויזיה,
ויצא בעיקר לעבודות שדה. אייל
ישמש כפרשן מדיני וכראש הדסק ׳המדיני,
ויהיה אחראי על הפעלתם של הכתב הפרלמנטרי
של הטלוויזיה אלימלך רם ועל
הכתב לענייני מיפלגות דן רכים.
עתה ממתינים הכל במחלקת החדשות
לראות כמה זמן יימשך ההסדר, עד ש אייל
ואחי־מאיר יתנגשו ביניהם.
איר אלוו ולו 3רהרשות
הלחשושים סביב מינוי דובר חדש לרשות
השידור, לאחד התפוטרותו של א רי
אבנר, מעסיקים משך חודשים מיספר
את הנהלת הרשות.

שערכה חברת פור׳׳י, בה התבשרה האומה
כי תמיר הוא אחד מארבעת המנהיגים
הפופולאריים ביותר במדינה.
רביב, כמו רבים אחרים, ידע את הבלוף
העומד מאחרי משאלי דעת קהל מסוג זה,
וסירב להכין. על כך כתבה. היא ידע כי
בשאלות שהציגו סוקרי מכון פור״י הופיעו
שמונה שמות בילבד, וכי השאלות עצמן
נכתבו בצורה שבה חייב היה תמיר לצאת
לפחות במקום הרביעי.
אך תדהמתו של רביב גדלה כאשר הבחין
כי שני עיתונים מכובדים, הצהרין
ידיעות אחרונות ליומון ההסתדרות דבר,
נפלו בפח אותו רצו להניח בפני רביב
עצמו. הוא הבחין בכותרות גדולות בשני
עיתונים אלה, בהן הופיעו ארבעת מנהיגי
המדינה: פרס, רבץ, בגין ותמיר.
רביב, הבקיא ברזי המיפלגתיות הישראלית,
פנה בתלונה חריפה לוועדת האתיקה
של אגודת העיתונאים במכתב שכותרתו
היתה :״מתן יד של חברי האגודה לאינפורמציה
מטעה במשאלי דעת קהל ״.לאחר
שסקר במיכתבו את צורת סקר דעת הקהל
של פור״י׳ואת הכיסוי העיתונאי שסקר זה
קיבל, הביא רביב את הדברים עד כדי
אבסורד.
״לדעתי הצגת הנושא כפי שהוא, ומתן
יד לכך על ידי חברים באגודה, מהווה
עבירה גסה על האתיקה העיתונאית, משום
שלקורא התמים לא מודגשת די הצורך,
ובפרופורציה המתאימה, העובדה שהכללת
שמות של שמונה האישים חינה שרירותית
ומטעה. באותה מידה, לו היו מכניסים
לרשימת שמונת האישים את ח״כ וליאור
דיציאן, פסח גרופר וכן את סדרן
הכנסת יצחק צינלר, במקום נאמר הישר
חיים צדוק, ח״ב יגאל הורכיץ ושימחה
ארליך, היו שמות אלה יכולים

תחת סמל המדינה ו בזי ־ בוי ת
בהשגחת בית־המישנס, השתלטה ץ
וק־־וז מחדש על הליגה לזכויות האדם

צו גיוס

עורכת הדין מרק״ח, פיליציה לנגר, היתה פעילה ביותר בערב הבחירות
שנערך באולם בני ברית בתל־אביב, חילקה הוראות וכיוונה מצביעים.
ללנגר ולחבריה היה ערב זה ניצחון גדול, מאחר והם הצליחו להתגבר על המנגנון של
מיפלגת־העבודה, שנחשב עד כה כמשומן היטב, ושמאחריו עמד מישרד־החוץ הישראלי.

דוכר אלוני
מגלות להנהלה
מועמדים אשר הרשות רצתה בהם, בעדנה
פאר, סירבו לקבל מישרה זו,
ואילו מועמדים שרצו בה, כשמואל
(״שמיל״) שי, נידהו על ידי ההנהלה.
עתה ניראה כי באה ישועה לתפקיד
הבעייתי. מי שהיה קריין־כתב, יאיר
אדוני, הגיש מוושינגטון הרחוקה את
מועמדותו למיכרז על תפקיד הדובר, והנטייה
היא לאשר את בחירתו.
אלוני קיבל לפני כשנתיים חופשה ללא
תשלום מהטלוויזיה ויצא לוושינגטון כשליח
הסוכנות היהודית. לא מכבר הוא
ביקש הארכת החופשה, ונענה בחיוב. אולם
עתה, אחרי שנודע לו על התפקיד
הפנוי של הדובר, הוא הסכים לשוב לארץ,
במידה וייבחר.
עו ררמבטהודח
אחד מעורכי מבט, שלמה ארד, הודח
בשבוע שעבר מתפקידי עריכה, ועדיין לא
ברור אם ימשיך לעבוד במחלקת החדשות.
מנהל המחלקה דן שילון הדיח את ארד
משום שלטענתו אין ארד מתאים לעבוד
עם אנשים ״ורב עם כל אחד.״
לארד הוצע להמשיך ולהיות כתב מן
המניין, אך ארד הנעלב עדיין לא הודיע
אם היא מסכים לפיחות זה במעמדו.
וני גלרבמ קו ם תמ*ר
הפניה שהגיעה. אל הכתב לענייני מיס־לגות
של הטלוויזיה דן דגיג הדהימה
אותו. חוגים המקורבים אל מנהיג המרכז
החופשי שמואל תמיר, ביקשו מרביב
לשדר כתבה על תוצאות מחקר דעת קהל

מתלונן רביב
תלונה מההנהלה

ך* ס הביאו הנה אנשים שהשתתפו
/ /י 1במהפכת אוקטובר,״ גיחך לעצמו
בכאב אחד מפעילי מיפלגת העבודה, בעת
שנכח באסיפת בחירות לליגה לשמירת
זכויות האדם והאזרח, שנערכה ביום השני
לפני שבוע באולם בני ברית בתל-אביב.
הכוונה היתד, לפעילי רק״ח, אשר גייסו
את כל מי שיכול היה לנוע על רגליו,
לבוא ולהצביע בבחירות לליגה. אותו יום
שני היה סיומו של מאבק אישי ומישפטי
מרתק וארוך, סיום בו ניצחה רק״ח ניצחון
מוחץ את מיפלגת העבודה, והוכיחה

להיכלל בין שמונת המנהיגים הפופולריים
ביותר במדינה.״
סו ף סו ףמש כו רתר גי ל ה
סמנכ״ל הטלוויזיה לעינייני מינהל,
שלמה עבאדי, עסק בסוף השבוע משך
שעות ארוכות בחתימה על צ׳קים, וניראה
כי בכך נידחתה ההתמוטטות הכספית של
הטלוויזיה לתקופת מה.
לאחרונה החלו להתלונן רבים מהעובדים
הבלתי קבועים בטלוויזיה על הלנת שכר.
לדברי המתלוננים הם לא קיבלו את המגיע
להם משך חודשים ארוכים. עבאדי
טוען כי הדחיד, בתשלומים היתה בסדר
גודל של שלושה עד ארבעה חודשים, אולם
ישנם כאלה שלא קיבלו את שכרם משך
שמונה חודשים ויותר.
אך לא רק בעיית התשלום עבור עבודה
העסיקה את המחלקה הכספית של הטלוויזיה
אלא גם החומר בו צריכים העובדים
המולנים לעבוד, היה חסר. בנמלי חיפה
ולוד היו מונחים משך שבועות רבים
גלילי־פילם בכמויות עצומות, שלא ניפדו
מהמכס בגלל חוסר כסף. לדברי עבאדי
״לא ניגרם שום אסון. הוכחנו כי אפשר
לחסוך בפילם.״ אך הצלמים היו מודאגים
כשראו כי כמויות הפילם העומדות לרשותם
הלכו ואזלו.
במשך השבוע יקבל המכס את המגיע לו
והפילם ישוחררו, כל זאת עד ׳למשבר
הכספי הבא של הטלוויזיה.

שוב כי המנגנון של העבודה אינו מה
שהיה פעם.
הליגה לשמירת זכויות האדם והאזרח
הוקמה באופן תמים לפני למעלה משלושים
שנה, כליגה מקבילה לליגות דו־ ׳
מות בכל רחבי העולם, שלהן זכות הש תתפות
באירגונים שונים של האו״ם. במשך
השנים השתלטו על הליגה גורמים
קיצוניים, כרק״ח, מצפן והפרופסור מהאוניברסיטה
העברית ישראל שחק, אשר

הביעו בשמה של הליגה את דעותיהם
על המישטר בישראל בכל רחבי העולם.
ערב מילחמת יום הכיפורים החליט
משרד החוץ כי הליגה מהווה מטרד בהס ברה
הישראלית, או, לפי הגדרת אחד מראשי
המישרד :״מסיתה נגד ישראל וזוכה
להצלחה עצומה בהסתה זו.״ ח״כ מיכה
חריש, מפעילי צעירי מפלגת העבודה, ניק רא
למישרד החוץ והוטלה עליו משימה :
להחדיר את אנשיו אל תוך הליגה ולכבוש
אותה מבפנים.
לפני כשלוש שנים ערכו ראשי הליגה
אסיפת בחירות. כשהחלו להופיע באסיפה

דמויות חדשות, אשר הביעו את רצונם
להיצטרף לליגה שעד אז לא שמע איש
כמעט את שמה בארץ, היה מנהיגה,
ישראל שחק׳ המאושר באדם. לנגד עיניו
ארע מחזה אשר כל מנהיג פוליטי זוטר
חולם עליו בלילות. הגוף אשר הוא עמד
בראשו פרח וצמח בדלילה והצטרפו אליו
מאות חברים נוספים.

גיל 20
1־ 10 לירו ת

הפעילה

אחת הפעילות שבאו
להצביע באותו ערב
בבית בני־ברית נחה מההתרגשות הרבה.

** ל פי תקנון הליגה יכול כל אדם
להצטרף אליה אם הוא מבוגר מגיל
,20 ממלא טופס הרשמה, חותם עליו ומש לם
דמי הרשמה בסך 10 לירות.
רק אחרי קבלת תוצאות הבחירות ש נערכו
באותו ערב, הבין שחק כי 196
החברים החדשים שהצטרפו שעה קודם
לכן, היו חברי המישמרת הצעירה של
מיפלגת העבודה ומטרתם היחידה היתד,
להפיל אותו ואת חבריו ולתפוס את ה־שילטון
בליגה.

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 35 | את האסיפה ולעורך הדיז אהרון מיפלגת העבודה וטען כי הבחירות שחק מיהר לסגור מחרת פנה עורך דינו, ברקאי, שהוא חבר דווקא, לבית המישפט שנערכו אינן חוקיות. השופט שלמה

את האסיפה ולעורך
הדיז אהרון
מיפלגת העבודה
וטען כי הבחירות

שחק מיהר לסגור
מחרת פנה עורך דינו,
ברקאי, שהוא חבר
דווקא, לבית המישפט
שנערכו אינן חוקיות.
השופט שלמה הלמוט לוונברג קיבל
את טענות ברקאי והחליט על עריכת
בחירות חדשות. כדי שהבחירות תערכנה
בצורה הכשרה ביותר, מינה לוונברג את
עורך הדין הצעיר מרדכי (״מוטי״) שורר
כנאמן בית המישפט על עריכת הבחירות.

בליגה, הסיעו אנשים זקנים וחולים לתל-
אביב וצפו בדלת בדאגה עמוקה לראות
את ״האוטובוסים שיארגן המערך.״
אפילו סילביה אדיב, אשר בעלה אודי
מרצה עונש מאסר, הגיעה לאולם בני
ברית עם יפוי כוח מבעלה וביקשה להצביע
בשמו. שורר דחה את בקשתה וקבע
כי רק לבעלה זכות הצבעה.
פרקליטה של מיפלגת העבודה, עורך-
הדין אברהם ברקת, ידע להעריך נכונה
את הכוח אותו תצטרך להביא

1 1411ת 1111ף |י| עורך־הדין מרדכי שורר (במרכז) אשר מונה ע״י בית־
1 •>1113111 14י 1המישפט.לשמור על טהרת הבחירות זכה למחמאות רבות
מבתי המישפט המחוזי על כשרונותיו והגינותו. מאחרי שורר עומד המתמחה שלו דן
יערי. מימין עורך דינה של טיפלגת העבודה, אברהם ברקת, ומשמאל יוסף אלמי, מרק״ח.
שחנן שחק את
המעדר

צחוק, צחוק..

עורך־הדין אברהם ברקת, איש המערך, צוחק מול
המצלמה בעת שהוא מטיל את הפתק שלו לקלפי.
למרות הצחוק היה ברור לברקת כי מפלגת העבודה נכשלה כישלון חרוץ.

תרועת ניצחון

פרופסור ישראל שחק, מי שעמד בראש הליגה עד
הפוטש שערכו בו אנשי המערך, חזר להיות הרוח
החיה בה לאחר הבחירות שנערכו ביום השני לפני שבוע. מישרד החוץ גייס את מיפלגת
העבודה כדי לכבוש את הליגה מידיו של שחק, אולם בסופה של המערכה המישפטית
שנמשכה שנים מיספר, הביס שחק את מיפלגת העבודה ואת מישרד החוץ.
למרות שראשי הליגה ידעו כי שורר
הוא חבר מיפלגת העבודה, ודווקא מהפלג
הניצי שבה, הם סמכו על הגינותו והסכימו
שהוא ינהל את הבחירות.
שורר קבע תאריך אחרון להגשת בקשות
חברות לליגה. כשהסתיים מועד זה
התברר כי בליגה חברים 1408 חברים,
ביניהם לפחות 456 חברים חדשים מקרב
המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה,
אשר הגישו את מועמדותם באופן מרוכז.
אנשי רק״ח מחו כנגד ההגשה המרוכזת
של השאלונים וטענו כי היא לא
חוקית. שורר פנה לשופט לווגברג לייעוץ.
בהחלטתו קיבל לוונברג את שאלוני מיפ־לגת
העבודה כחוקיים ואף ציין כי על
הליגה השתלטו ״אנשי רק״ח וגורמים
אנטי־ציוניים.״
הוועד היוצא של הליגה הגיש ערעור
לבית המישפט העליון. בפסק דין מלא
הומור דק קבע השופט העליון חיים
כהן כי טפסי המישמרת הצעירה כשרים,
אם כי פסל את קביעתו של לוונברג בדבר
אנשי רק״ח וגורמים אנטי־ציוניים. כהן
אף הביע את אמונו המלא בעורך־דיו
שורר והורה לו להמשיך בבחירות.
לקראת הבחירות שנערכו ביום השני
שעבר, נידמה היה לאנשי רק״ח ולפרו-
פסור שחק כי מאזן הכוחות הוא לרעתם.
הם הגישו בקשה לבית המישפט לצו שימנע
את עריכת הבחירות. בין היתר
טענו כי שורר שלח הזמנות לאסיפת הבחירות
לחברי הליגה שכבר אינם נמצאים
בחיים. תשובתו של שורר היתה ״ממה
אתם חוששים, שהמתים יבואו להצביע?״
בית המישפט קיבל את עמדתו של שורר
והורה לערוך את הבחירות במועדן.
אין ספק שאילו היתד, רק״ח יודעת מה
יהיה גודל כוחה באסיפת הבחירות, לעומת
כוחו של המערך, היא לא היתד, מבקשת
לדחות את הבחירות.
למרות ׳שהאסיפה ניקבעה לשעה שמונה
בערב היה האולם הקטן של בית בני
ברית מלא עד אפס מקום כבר בשעה
5.30 אחר הצהריים. פעילי רק״ח הביאו
מכפרי הגליל מישפחות שלמות החברות

מיפלגת העבודה להצבעה: כ־ 350 בוחרים•
ברקת, כמו רבים אחרים חשב כי
המישמרת הצעירה של מיפלגת העבודה
מסוגלת, בעזרה המנגנון העצום העומד
לרשותה, לגייס מיספר כזה של בוחרים.
אולם הפתעתו היתד, גדולה כאשר התברר
כי ראשי המישמרת, נתן רענן ומולי
דויד, עמדו מבויישים בפינה. לעומת למעלה
מ־ 300 בוחרים של רק״ח הגיעו לאולם
בני ברית רק קצת יותר ממאה בוחרים
של מיפלגת העבודה.

התיננון

סילביה אדיב שרצתה
להצביע בשם בעלה
אודי היושב בכלא, עם פרופסור שחק.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 36 | • 1שו במערבהפרוע (המשך מעמוד )33 כך שקופה, עד שאפשר להעמיד שחקן מאחוריה ולצלם את שניהם יחד. אך הכוכב האמיתי של הסרט הוא ללא־ספק הילד לייף גארט, פרא־אדם בן ,14

• 1שו במערבהפרוע
(המשך מעמוד )33
כך שקופה, עד שאפשר להעמיד שחקן
מאחוריה ולצלם את שניהם יחד.
אך הכוכב האמיתי של הסרט הוא ללא־ספק
הילד לייף גארט, פרא־אדם בן ,14
המספר בנשימה אחת כי הוא בן מזל
עקרב, ומשום כך הוא מאהב יוצא־מן־
הכלל, שיש לו חברה בשם דבי ושהוא
משוגע על חתיכות, ולכן אינו מתכוון
לשמור לה אמונים. טאטום או׳ניל, למשל,
בתו של רייאן או׳ניל, ניסתה להתחיל
איתו, אבל הוא לא סובל אותה. היא דפוקה
בראש, מפטרת כל הזמן את האנשים שעובדים
בשירותה, תוך שבוע פיטרה
שלושה נהגים. היא מבלה במסיבות כל
הלילה, ועושה מה שהיא רוצה.
לא הוא אינו עושה מה שהוא רוצה.
יש לו אמא, שמשגיחה עליו. מה שלייף
לא יודע הוא׳ כי בין אנשי הצוות, כימעט
כולם מוכנים להשגיח על האמא שלו.
יפהפייה אדומת־שיער בשם קרולין סטולר,
שחקנית במיקצועה, ההולכת אחר בנה
לכל מקום שבו הוא מצטלם. אבל מה
לעשות, על האמא שלו משגיחה האמא
שלה שבאה, כדיברי לייף, לישראל כדי
לראות את אירופה. כשאומרים לו ש ישראל
לא נמצאת באירופה, הוא אומר:
״אירופה, אפריקה, מה זה כבר משנה.״
כוכב או לא כוכב, דבר אחד בטוח:
גיאוגרפיה הוא לא בדיוק יודע.
ידידו הטוב ביותר של לייף גארט הוא
קורן בראון, בנו בן החמש־עשרה של
ג׳ים בראון. הנער יפזדהתואר מסתובב
מתוח מאד כשאביו, שהתפרסם ככוכב־

אימונים

אנשי־כנופייתו של ואן־
קליף עברו אימונים
מפרכים בפיאנו־בר של המלון מדי יום
ביומו, ולמדו ״ללכת מכות״ כמו בסרטים.

הכדורגל הלוהט ביותר של ארצות־הברית
ורק אחר־כך הפך כוכב־קולנוע, נמצא
בסביבה. קוויו יודע לספר כי רק עתה
עבר לגור עם אביו, אחרי שקודם־לכן
התגורר עם אחיו התאום קאל, אחיו הקטן
ג׳ימי ואמם, המורה סו. אחותו הבוגרת,
קארין׳ מתגוררת לבדה בניו־יורק.
כעת הוחלט במשפחה כי קווין יתגורר
עם אביו. והוא חולק עימו דירה במלון
קיסר, הוא מעריץ גדול של האב המפורסם
וחושב שהוא שחקן־קולנוע משגע.
מה שפירסם את אבא, לדעתו של קווין,
הוא הסרט 12 המזוהמים. לייף גארט טוען
שג׳ים בראון היה המזוהם ביותר ביניהם,
וקורן מניף עליו את ידו באיום.

ג׳ים בדאון
והשש־בש
^ ל ג׳יס כראול, אביו של קווין.
קשה להתקרב. האיש עסוק כל הזמן
במישחקי שש־בש, ואוי לו לאותו אדם
שיפריע את השחקן במישחקו• הוא משחק
בסדר גודל של 50—200 לירות למישחק,
ומפסיד אותם בזר, אחר זה. אחד מבני-
זוגו למישחק, אילתי ידוע, טען אחרי

מישחק אתו כי הוא נמצא ברמה של
חמש דרגות מתחת לבעל־רחיים העלוב
ביותר. בהפסקה יוצאת־דופן ונדירה בין
מישחק למישחק, מתלונן ג׳ים בראוו כי
הוא משחק שש־בש רק מפני שאין חתיכות
בסביבה.
העובדה שגבירת־לבבו מצפה לו בביתם
שבהוליווד לא מטרידה אותו. הוא רוצה
חתיכות, וזהו. כשמעירים את תשומת״
ליבו לעובדה שבצוות־ההסרטה נמצאות
חתיכות רבות, בהם דיילתיהאוויר, לשעבר
אתי קנר ועדית, אשתו הג׳ינג׳ית של
השחקן מייק בורשטיין, שהשאירה שני
ילדים עם המטפלת בתל־אביב כדי לעבוד
כעוזרת־מלבישה שלישית בסרט קשר הפסחא,
הוא מניף ידו בביטול.
לעזרתו של ג׳ים בראת נחלץ לבסוף
רס״ן (מיל ).משה ינוקא, המנהל את מלון
הסלע האדום. ינוקא הכיר לבראון את
אחת החתיכות הנופשות במלונו. בדאון
המרוצה בילה עם החתיכה בדיסקוטק של
המלון, אך מיהר מוקדם מכרגיל לעלות
עימד, אל דירתו שבקיסר. כל אותה עת
הסתוב בנו, קווין, בחברת נערה צעירה, ש אותה
סידרו לו כדי שלא יפריע לאבא שלו.
אחרי הכל, ונא לא לשכוח, הם מתגוררים
באותה דירה.
בין עשרות השחקנים הבלתי-מפורס-
מים והדוברים אנגלית, מצויות גם השחקניות
לורן סיימון, אמריקאית חביבה
אך בהחלט לא יפהפייה, המשתתפת בסרט
קשר הפסחא בתפקיד של ניצבת, והטוענת
כי שיחקה בעבר בהיצאנית העליזה,
וכן שחקנית יוגוסלבית שאיש אינו יודע
מה שמה. לאיש לא ברור מה עושות
השתיים בסרט, ועוד פחות ברור מדוע
הובאו מארצות־הברית, שעה שבין הדיי-
פיות מחוף הנודיסטים שבנביעות, המשמשות
בסרט כניצבות, יש בחורות יפות
פי-כמה, שלא לדבר על שחקניות ישראליות.

שנחשב גם הוא כשחקן־אופי מצויין
אך אינו מצליח, הוא זלמן קינג, המגלם
את דמותו של ישו בסרט קשר הפסחא.
קינג מוכר בארץ מהסרט לא ביום ולא
בלילה. הוא שתקן גתל. ידידיו המעטים
יודעים לספר, כי החל לשתוק אחרי שסרטים
רבים שבהם כיכב נגנזו ולא הוצגו
מעולם בבתי־הקולנוע. יחד עם קינג נמצאת
רעייתו הפסלת קליאה, שאף היא
אינה מן היפהפיות. אחת ממזכירות־ד,הפקה,
שראתה את הגברת קינג, הגיבה בתדהמה
:״ואת זה הוא הביא כל הדרך
מארצות הברית?!״
שחקן שתקן נוסף הוא רוברט ווקר
הבן, בנם של השחקן ההוליוודי רוברט
ווקר והשחקנית ג׳ניפר ג׳ונס. באחת הפעמים
הבודדות שבהן פצה את פיו, ידע
ווקר לספר כי הוא מתגורר עם חברתו
על עץ כבר חצי שנה, אך היא אלרגית
לרמשים ולתולעים, ומשום כך ייתכן שהם
ייאלצו לעבור דירה. הוא, לעומת זאת,
כך סיפר, מסתדר עם הרמשים יוצא מן
הכלל. הוא פשוט אוכל אותם׳ אז הם יודעים
שהוא אחד משלהם.
השחקן הישראלי יוסי שילוח מתלונן
על מיחושי־גב, ומלצרית צעירה
מזדרזת ומציע לו עיסוי. שילוח מרוצה
מתפקידו בסרט .״כל מד, שאני צריך
לעשות זד, להרוג ולאנוס, אגב חיוך,״ הוא
מספר .״אני הכי מבסוט מד,חזרות. כל הזמן
אני אונס את דליה פן ואת גלניס או׳קונור.
החזרות האלה עוד יהרגו אותי.״ כש מספרים
לו שגלנים בת ,22 הוא אומר
בתדהמה :״ואני התייחסתי אליה כל הזמן
כמו אל ילדה! חשבתי שהיא בת .15״
איש יחסי־ד,ציבור של הסרט, שיש קולר,
אינו מתחשב בשינאותיו או באהבותיו
של ואן קליף, ומארגן מסיבה עם עיתונאי
אילת. המסיבה הופכת בדיחה אחת גדו לה,
כשאיש מהשחקנים פרט לוואן־קליף
ולבראון אינו מופיע, והשאלה היחידה הנשאלת
על־ידי עיתונאי אילת היא :״כמה
סוסים משתתפים בסרט?״ מאוחר יותר מסתבר,
כי השחקנים האחרים פשוט לא
הוזמנו להשתתף במסיבת־ד,עיתונאים.
המפיק מנחם גולן מרוצה מעבודתם של
שני הצוותים. הוותיק שבשני הסרטים
מדביק את הפיגור. אנשי הצוות המסורים
עבדו 18 שעות רצוף ״למען הבמאי
מייקל קמפוס, שהוא איש יוצא מן הכלל,״
כפי שמעיד ה״גריפ״ הוותיק שמוליק לוי.
צילומי ניקמת דם החלו בבוקר יום החמישי
האחרון, והכל הלך חלק ״כמו על
שמן,״ כעדותו של עוזר־הבמאי אבי ״צ׳רד
פה״ קליינברגר.
ואם זה גם ימשיך ללכת חלק, ואין
שום סיבה שלא, ייכנסו גם סירטי אילת
הנוכחיים להיסטוריה של העיר.

בלד״ר ה די ר ה
שתעו אתצע קו ת
הנ אנ ס ת -שכני
ב די רו תאח רו ת
ל א ישנו בלילה
והס תו ב בו בחצר
אבל איש ל אהו שיט ל ה עזרה...
*טעמי את הבחורה בוכה, מתחננת
וצועקת שוב , :לא רוצה ! לא !
לא! תעזוב אותי!׳ הרגשתי רע. רציתי
לצאת החוצה ולקרוא למישטרה. ראיתי שכנה
שעמדה במירפסת שלה ושאלה, מה
קרה?׳ אמרתי לה בגימגום ובתנועת־ידיים
שאני לא יודע. עשיתי לד, סימנים שהזעיק
את המישטרה. אבל היא לא הבינה אותי...״
דברי שאול ציטיאט, קופאי בחברת ירדניה.
״שמעתי הרבה צעקות ...אבל לא ניסיתי
לעזור לבחורה. יצאתי מהבית והלכתי לעבודה.
כי מיהרתי.״ דברי אליהו שלמה,
בן ,27 מסגר במקצועו.
שאול ואליהו הם שניים מארבעת הדיירים
שחילקו ביניהם את ארבעת חדרי
הדירה השכורה שברחוב לה גארדיה ,31
בשכונת יד־אליהו בתל-אביב. באחד הלילות
של חודש אוגוסט האחרון היו
שניהם, יחד עם הדייר השלישי — המהנדס
החיפאי יצחק מאירסדורף — עדים למעשה
אונס אכזרי. הוא לא התרחש הרחק
מהם. הוא אירע בתוך דירתם. הוא לא
התמשך כהרף־עין. הוא נמשך לילה שלם.
במשך לילה שלם, משעת חצות עד
שעה שש בבוקר שמעו השלושה את זעקות
הכאב והקריאה לעזרה של בחורה
נאנסת, אבל איש מהם לא חש לעזרתה.
לכל אחד מהשלושה, שלא עצמו עין משך
אותו לילה בשל צעקותיה של הנאנסת,
היו סיבות טובות שלא להתערב. האחד
פחד. השני מיהר. השלישי פשוט אינו
נוהג להתערב בעסקי אחרים. חוץ מזה,
הם לא הכירו את הנאנסת.
הם לא היחידים שלא חשו לעזרתה. במשך
אותו לילה שמעו שכנים נוספים
מסביב לאותה דירה את מה שהתחולל
בה. כמה מהם הדליקו את האורות בדי רותיהם
והוציאו את ראשיהם דרך הוד

לונות לראות מד, קרה. אחרים ירדו אפילו
לחצר. היה אפילו מישהו שיצא עם אקדח
שלוף וביקש שיהיה שקט. שיתנו לישון.
שלפחות יסתמו לנאנסת את הפה.
אבל איש לא העלה בדעתו להציל את
הנאנסת מידי תוקפיה. איש גם לא חשב
להזעיק את המישטרה.
רק המהנדס יצחק מאירסזץ רף, ניסה
פעם אחת במשך כל ליל-האונים להתערב.
הוא פנה אל שכנו בדירה, עדי ניצן, ש בחדרו
התרחש האונס, ואיים עליו :״מה
אתם עושים? למה אתם אונסים אותה
בכוח? אתה רוצה שאקרא למישטרה?״
עדי ניצן, הנאשם באונס בפרשה זו,
ענה לו :״אנחנו לא עושים את זה בכוח.״

במגע מיני מרצונה החופשי, מואשם בנסיון
אינוס בצוותא, בכך שניסה לשדל אותה
להתמסר לחברו ואף איפשר לו לאנסה.
ליבר מואשם גם בנך שהציע לנאנסת ני
יישא אותה לאשה, כדי שתוותר על התלונה.
הנאנסת המשיכה לצעוק. יצחק מאירס-
דורף הלך לישון.
זה התחיל על שפת־הים בבת־ים. ג׳ודי
קפלן* הלכה להשתזף על החוף. בעוד
חודש עמדה לחגוג את יום הולדתה ד,־.18
מזה שנה שהיא נמצאת בישראל, אליה
הגיעה מארצות־הברית. לא כחלוצה, אלא
במעמד של תיירת. למעשה היו אלה סיבות
משפחתיות שהביאוה לארץ. הוריה
נפרדו ושלחו אותה לישראל.
היא נרשמה כסטודנטית במידרשת שדה־בוקר
בנגב. את חופשת הקיץ בילתה בבתים
כמטפלת ושמרטפית בביתה של
משפחה, שהעניקה לה דיור ומשכורת.
מראה גופה החטוב של ג׳ודי ואווירת חוץ-
לארץ שנדפה ממנה, משכו אליה מיד
נחיל של טפילים, מאלה הקבועים, המחפשים
הזדמנויות על החוף.
אחד מהם היה מרדכי ליבר בן ד,־,25
תושב בת-ים, פקיד טכני במקצועו. הם
פיטפטו קצת. נראה שמוטי מצא־חן בעי ניה
של ג׳ודי. כשהציע לה לפגוע אותה
בערב כדי לצאת ולבלות יחד, נענתה.

בערב נפגשו. מוטי סיפר לג׳ודי כי
הוא אומנם גר בבת־ים, אבל יש לו גם
דירה בתל-אביב, שם מתגוררים חבריו.
הוא הציע לה לנסוע לשם, לבלות יחד.
היא לא חשדה בו. הוא הזמין מונית
וכך נסעו לבית שברחוב לה גארדיה .31
על מה שהתרחש בדירה סיפרה ג׳ודי בעדותה
במישטרה :״כשנכנסנו לדירה
היה שם בחור אחד ששכב עם תחתונים
בסלון ולידו היד, בקבוק ברנדי. הוא
הזמין אותנו להיכנס ושאל אם אנחנו
רוצים לאכול או לשתות. אז הוא אמר
* שס בדוי כדי להסתיר את זהותה
של הנאנסת.

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 37 | שהוא צריו ללכת לקנות דברים והשאיר אותנו לבד. כשהבחור חזה׳ עדי, יצא מהחדר מוטי התחיל להתעסק איתי בידיים ואחר־כך הוא שכב איתי על הספה. ,״לא צעקתי כשזה קרה. אני

שהוא צריו ללכת לקנות דברים והשאיר
אותנו לבד. כשהבחור חזה׳ עדי, יצא
מהחדר מוטי התחיל להתעסק איתי בידיים
ואחר־כך הוא שכב איתי על הספה.
,״לא צעקתי כשזה קרה. אני לא יודעת
״ למה. לא רציתי לשכב איתו, אבל זה קרה
כל כך מהר שלא היה לי זמן לחשוב מה
אני צריכה לעשות.״
למעשה לא האשימה ג׳-ודי את מרדכי
ליבר באונס. היא הודתה־ כי התמסרה לו
מרצונה הטוב. אחרי המעשה אפילו
הלכה עמו יחד למיקלחת, וחזרה להשתרע
עמו על המיטה בחדר, כשהיא עטופה במגבת
בילבד. העניינים התחילו להתפתח
בקצב מהיר רק כאשר עדי ניצן הזד
לחדרו, כשבידו המשקאות והסטייקים.
על מה שאירע אז יש כבר שלוש גיר-
סות, זו של ג׳ודי, זו של מוטי, וזו של
עדי. ממש כמו בראשרמון. סיפרה ג׳ודי
ו על מה שאירע, כפי שהיא ראתה וחשה
זאת :״כשעדי חזר אכלנו את הסטייק.
עדי כיבה את האור. מוטי ניסה לנשק
אותי ותפס אותי בכתפיים. עדי הכנים לי
יד בין הרגליים. סחבתי לו את השערות

בליטופים. לא מצאתי את הבגדים שלי.
ניסיתי להתחמק אבל הוא דחף אותי בחזרה
למיטה. בכיתי וצעקתי, אבל הוא
הכאיב לי. הלכתי לנוחיות להקיא אבל
עדי שוב סחב אותי לסלון ואנס אותי שוב.
אחרי זה הוא גתן לי ללכת. הוא אמר
לי שאם אלו למישטרה לא יהיה לי אף
ולא פה ולא פרצוף, כי אם הוא יישב
בכלא החברים שלו ימצאו אותי וישחיתו
לי את הפנים וינקרו לי את העיניים.״
על מה שאירע באותו לילה מנקודת־ראותו
סיפר מוטי ליבד בעדותו :״שכבתי
עם ג׳ודי מרצונה הטוב. מתחילה היא הסכימה
ולא היה מצב שבו הייתי צריך לשכנע
אותה. היא גם התפשטה לבד. היא לא
פחדה כי הייתי איתה לבד. אחר־כך עדי
חזר לדירה והביא איתו אוכל ומשקאות
ותמורת זה דרש לשכב עם ג׳ודי. אני לא
זוכר מה ג׳ודי ענתה לו. היא בכל אופן
התנגדה. לפתע הוא הכנים לה סטירה
מצלצלת וג׳ודי אמרה שראתה כוכבים
והתחילה לבכות.
״כשהיא התחילה לבכות התחננתי בפני
עדי שיעזוב את גלדי. אבל הוא אמר לי :

מנתי מישטרה כי פחדתי ממנו.״
עדי ניצן, בן ה־ ,26 הוא נכה צה״ל.
הוא נפצע ב* 1970 בעת התפוצצות
משאית התחמושת בנמל אילת. אחר־כך
נפצע פעם נוספת בתאונת־דרכים. הוא
פקיד במקצועו. בשעתו חועסק בבנק־הבינלאומי.
בעת ביצוע האונס היה מובטל.
בעדותו שלו מקבל סיפור האונס תפנית
של 180 מעלות .״הייתי בדירה לבד,
שמעתי מוסיקה וקראתי עתון,״ סיפר .״ב עשר
בלילה הגיע לדירה שלי מוטי, שאותו
מכיר מהעבודה בבנק וביקש ממני להש איר
לו את הדירה. הסכמתי. מאחר וביקש
ממני שאביא לו אוכל וגם הבחורה
ביקשה לשתות וודקה וביקשה שאשמיע
לה קודם קצת שירי-נשמה, יצאתי מה דירה.
קניתי דברים בסטיקייה בשוד של
150ל״י ואחרי כחצי שעה חזרתי לדירה.
ראיתי ששניהם שוכבים ערומים במיטה.
התישבתי לידם, איך שהיו ערומים, וה בחורה
לא אמרה לי שום דבר.
״נוסף לזה היא ביקשה שאשים לה שיר
מיוחד, את סלופי. שמתי את התקליט,
שוחחתי עם הבחורה ועם מוטי ואז מוטי

הנאנסת, כפי שצולמה
י י 1י בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, שם מסרה את עדותה נגד האנסים.
היא צעירה בת ,18 תיירת מארצות־הברית,
הלומדת. במידרשת שדה־בוקר.
את אחד הנאשמים הכירה על שפת־היס
בעת שמנדה כשמרטפית בחופשת־הקיץ.
מזה הציע לי להצטרף אליו ואל החבר
שלו לאורגיה עם בתורה. שאלתי אותו מי
זו הבחורה והוא אמר לי שזו תיירת ויש
הרבה כאלה בחוף־הים והוא יכול להביא
לי הרבה כאלה. התנצלתי ואמרתי שאגי
עייף כי רציתי להיפטר ממנו. אבל הוא
בשאר ופיטפט על הבחורה שהביאו מהים...
״איחי-כך הוא נכנם לחדרו לתת לחבר
שלו את הסטייק ואז שוב אמר לי שאם
ארצה להצטרף הוא יעיר אותי באמצע
וזלילה או מתי שיימאס לו. אמרתי לו
שאני הולך לישון ושוב התנצלתי.

״שמעתי ש סו ת מי ם
לה אתהפה! ״

״״ד בד
י 0• 1י 1 1 1 •1
יד־אליהו
!113 שבשכונת

בתל־אביב, שבו בוצע האונס, לפי טענת התביעה. הדירה היא בת

ואז הוא נתן לי סטירה והתחלתי לבכות.
התחלתי לפחד מעדי. קמתי ורציתי ללכת.
אבל מוטי אמר לי, :את מוכרחה להישאר
עם עדי. אני מכיר אותו. יותר טוב בשבילך
שתשאדי.׳ קמתי ׳ורציתי ללכת
אבל מוטי דחף אותי לכיוון הספה שאשאר.
״עדי אמר לי שאני טיפשה אם אני
חושבת שאלך עכשיו. הוא דרש שאפסיק
לבכות לפני שאראה כוכבים. פחדתי וניסיתי
להפסיק ורק דמעות ירדו לי. עדי
אמד לי, :מה את חושבתן! קניתי לך
לאכול ואת חושבת שעכשיו תלכין!׳
״עדי אמר למוטי ללכת ומוטי הלך. לא
יכולתי לרוץ אחריו כי הייתי מבולבלת.
עדי דחף אותי למצב שכיבה במיטה,
שכב עלי והתחיל לנשק אותי. התחלתי
לצעוק. פחדתי ממנו אז צעקתי. אבל אף
אחד לא בא.״

״כל ה ב חורו ת
זונו ת!״
ך* מ ש׳ להג ׳ו די בעדותה במישטרה :
1 1״אני זוכרת שמישהו באותה דירה
דפק על הקיר ואמר, :אם לא תהיו בשקט
אקרא למישטרה!׳ עדי איים עלי שירביץ
לי שוב ואז הפסקתי לצרוח. הוא הוריד לי
את הבגדים בכוח ושכב איתי. הוא שכב
איתי במשך חצי שעה והכאיב לי ואני
כל הזמן בכיתי. כשהוא גמר הרגשתי
בחילה והקאתי. אחר־כך הרגשתי לא טוב
ונרדמתי. בשעה חמש וחצי הוא העיר אותי

שלושה וחצי חדרים, שבכל אחד מתגורר דייר אחר. בין החדרים
מפרידות דלתות־זכוכית, כפי שנראה בתמונה. למרות זאת לא
באו השכנים לעזרת הנאנסת, שאת זעקותיה הקולניות שמעו.

,אתה בחור רכרוכי. אל תהיה רכרוכי. כל
הבחורות זונות!׳ ישבתי איתם בחדר
וניסיתי להעביר את הזמן ושוב התחננתי.
לאמיתו של דבר פחדתי מעדי פחד־מוות
כי אני מכיר את הטיפוס הזה. הוא בחור
אלים. הוא עצמו סיפר לי כי יצא עם
בחורה שנתיים והיה מרביץ לה. גם
ראיתי אותו בהתנהגות ברחוב. הוא סיפר
לי שהשתולל באגף השיקום של נכי צה״ל.
הבנתי שהוא אלים ולא יציב בנפשו. פח דתי
ממנו וניסיתי לשכנע אותו שיעזוב
את ג׳ודי. אבל הוא התעקש ואמר לי:
,אני פראייר? כל הבחורות זונות !׳
״פתאום הוא אמר לי לצאת מהחדר ואני
אמרתי לו שאני רוצה את הבחורה. אז
הוא תפס אותי ודחף אותי מהחדר למיד־פסת.
יישבתי במירפסת כמה דקות. כל
הזמן שהייתי איתם בחדר ג׳ודי בכתה
שהיא רוצה ללכת הביתה. נכנסתי למיטבח
ואז בדיוק חזר אחד השכנים לדירה. אמר תי
לו שעדי רוצה לדפוק את החברה שלי.
אני לא זוכר מה הוא אמר לי אבל
ראיתי שהופתע ונכנס לישון.
אחרי שהשכן, שלמה קוראים לו, נכנם
לישון, יצאתי מהדירה וירדתי למטה וקראתי
לשלמה כי רציתי לבקש ממנו
שיבקש מעדי שיחזיר לי את הבחורה. אף
אחד לא ענה לי. הלכתי לצד השני של
הבניין, לכיוון של עדי וקראתי לעדי.
עדי יצא למירפסת. אמרתי לו שאגי הולד
לקרוא למישטרה. הוא ענה לי, :אתה
חנטריש ! תמצוץ לי !׳
״לקחתי מונית ונסעתי הביתה. לא הז־

אמר לי באנגלית , :תתפשט ותיכנס למיטה
בין שנינו /התפשטתי ונכנסתי בלי שום
התנגדות של הבחורה. התחלתי לגעת בה
ואז היא רצתה לתלוש לי את השערות.
נתתי לה מכה לא חזקה בפנים יצאתי
מהמיטה והלכתי למירפסת.
״אחרי מ-ספר דקות מוטי קרא לי לחזור.
ניגשתי אליהם למיטה והתחלתי לדבר
אליה בנוכחות מוטי. יותר מאוחר היא
נכנסה לפאניקה ואמרה למוטי באנגלית
שהוא ממזר. הרגעתי אותה במילים ואחרי
זה היא לבד אמרה לי, :דפוק אותי!׳
״שכבתי איתה מרצונה החופשי. פתאום
.בא מוטי והתחיל לצעוק שנעלמו לו מאה
לירות וחשב שאגי גנבתי לו את הכסף.
;הוא התחיל לצעוק עד שלמחרת סיפרו לי
׳שהשכנים יצאו עם אקדחים. כדי שלא
יצעק נתתי לו מאה לירות. למחרת מצאתי
את הכסף על הכסא. מוטי ירד לבד למטה
ומשם צעק לעבר הדירה שלי. הבחורה
נשארה אצלי עד הבוקר וישנה לידי ערומה.״
כדי
להשלים את התמונה המתקבלת
משלוש העדויות, ניתן להוסיף קטעים
מעדויותיהם של השכנים בדירה. סיפר
אליהו שלמה :״בלילה שמעתי הרבה צעקות.
אך לא יכולתי להבחין של מי ה צעקות.
לא התערבתי כי דאיתי בקבוקים
של משקאות חריפים על השולחן ופחדתי
שאם אתערב יזרוק עלי בקבוק.״
סיפר שאול ציטיאט :״התכוננתי ללכת
לישון בחדרי ושמעתי דפיקה בדלת
שלי. פתחתי את הדלת וראיתי את עדי
לבוש. הוא הציע לי לאכול סטייק וחוץ

מערד מהחדר שלהם ויכוחים.
/ק /מוטי כל הזמן צחק בקול ואת הבחורה
שמעתי מדי פעם בוכה ומתחננת בעברית
ובאנגלית שיעזבו אותה. שמעתי גם
מיספר צריחות, שנשמעו לי כצריחות־כאב
דאז הם אמרו לה , :תסתמי את הפה !׳ וה קול
שלה באמת נחלש, כמו ששמים יד
צל הפה של אדם שמדבר ...שמעתי גם
את מוטי אומר לעדי, :תן לה להירגע...
היא ילדה ולא יודעת מה זה...׳
״אחר־כך. כשהתחילו הצעקות עוד פעם,
אמרתי לשכן השלישי, איציק, שיגש לקרוא
למישטרה. מכיוון שאם אגי הייתי
יוצא החוצה ועדי היה רוצה אותי וקורה
לי, הוא היה מבין שאגי הלכתי להזמין
את המישטרה ...בבוקר שאלתי את איציק
למה לא יצא להזמין מישטרה ואני לא
זוכר מה ענה ...באחת הפעמים ראיתי
את הבחורה בכניסה למיקלחת עם תח תונים.
אבל חששתי שהבחורה תחשוב
שגם אני שייד לחבורה הזו ומיהרתי להיכנס
לחדרי.״
בפרשת האונס יצטרך בית־המישפט המחוזי
לקבוע את מידת אשמתם של מוטי
ליבר ועדי ניצן, הנאשמים באינום בצוותא.
מוטי, אגב, מואשם בסעיף נוסף: השפעה
והטרדה של עד בקשר לעדות וחקירה.
מסתבר בי אחרי שנודע לו כי ג׳ודי
התלוננה במישטרה על אונס׳ הוא נסע
אליה למידרשת שדה־בוקר. שם, לפי כתבו,אישום,
ניסה לפתות אותה והבטיח לה
נישואין, כסף וכרטיס טיסה לארצות-
הברית, כדי שתחזור בה מהאשמותיה.
בית־המישפט הוא שיחליט מה מידת
אשמתם של מוטי ועדי במה שאירע אותו
לילה בדירתו של עדי.
אבל שאול ציטיאט, אליהו שלמה ויצחק
מאירסדורף, לא יועמדו לדין. הם ומיספר
בלתי ידוע של אזרחים אחרים, שצעקותיה
של ג׳ודי הגיעי אותו לילה לאוזניהם, אך
נשארו אדישים, פחדו, עלו על מישכבם
ולא התערבו במה שהתרחש מתחת ל חוטמם
— חם חינם נציגיה של תופעה
חדשה בישראל: תופעת אי־ההתערבות.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 38 | ( איזו מין ( מיישפחה כרטיס־אשרא• דאהבה יהודה פרקן ורותי מיבצע משולב יהודה פרקן הוא אחד מכ1כבי*הקולנוע המבוקשים ביותר בארץ. אחרי הכל, כמה כוכבים בבר יש לנו,

( איזו מין
( מיישפחה

כרטיס־אשרא• דאהבה

יהודה פרקן ורותי
מיבצע משולב
יהודה פרקן הוא אחד מכ1כבי*הקולנוע המבוקשים ביותר
בארץ. אחרי הכל, כמה כוכבים בבר יש לנו, כאלה שיכולים לספק
רכילות טרייה שעשיוייה בכלל לענין מישהו? תסכימו איתי
שאין הרבה. אז המעטים שישנם סובלים, או נהנים, איך שאתם
רוצים, מזה שכותבים עליהם כל הזמן, אבל זבש״ם. העיקר שאני
מעדכנת אתכם נון־סטופ, וזה בעצם מה שחשוב, נכון?
כולם זוכרים בוודאי את אהב׳ותיו הקודמות של ברקן, את
האמא החתיכה נורית ברגשטיין, שיהודהל׳ה אפילו הצטלם עם
הבת שלה לעטיפת תקליט־ילדים שהוא הוציא. או את עורכת־הדין
ניצחון האהבה
אחת האהבות הלוהטות ביותר היום
בתל־אביב, שכולם לא מפסיקים לדבר
עליה, היא אהבתם הטראנס־אטלנטית של
הדוגמנית הישראלית היפהפייה חלי מ ל ־

הנאה דליה פיאנקופ, שגם היא היתד, במקרה אמא לילד,
וליהודה כבר הדביקו תג שהוא יוצא רק עם אמהות ועם נשים
בשלות, ושזה כל מה שיש לו בראש. מה יש, הבן־אדם הולך
פעמיים עם ילדים אז זה צריך להישאר לו לכל החיים?
רק כדי שלא תחשבו שיש לכוכבנו איזה תסביך־אבהות או
משהו כזה, ברצוני לבשר לכם במעמד חגיגי זה, שידידתו החדשה
של יהודה היא דווקא רווקה כשרה לכל דבר וכדי להרגיע אתכם
לגמרי, אני יכולה להבטיח בפה־מלא שאפילו אין לה ילדים.
הם הכירו כשיהודה עסק בחיפושים אחר נערה יפה לסירטו
החדש, תפקיד שהוא — כמו עוד כמה כוכבים שאני מכירה —
נורא אוהב לעשות. אתם יודעים איך עושים את זה. קודם־כל
מודיעים לכל העיר שמחפשים חתיכה לסרט חדש, ואז כמובן
מתחילות להגיע הצעות מכל מיני ילדות, שמשתוקקות להגיע
למדיום הזר, ולמגע עם הכוכבים. למדיום הן אומנם לא תמיד
מגיעות, אבל לעומת זה מגע עם הכוכבים חן בדרך־כלל משיגות,
ככה שכל הצדדים יוצאים מרוצים מהעניין. אבל זה עדיין לא סוף
הסיפור.
כמו שאתם מכירים את ברקן, אתם יודעים שחוץ מקולנוע
וחתיכות יש לו עוד כמה ג׳וקים בראש, כמו למשל הבוטיק שהוא
מנהל, בלונדון מיניסטור.
ובכן, כדי להזרים דם חדש לעסק וכסף חדש לכיס, הגה יהודה
רעיון מעניין .״למה שאני לא אוציא כרטים־אשראי, לי ולעוד
שלושה בוטיקים? אחרי הכל, החגורה היום לוחצת לכולם. אני
אתן הנחות גם ברכישת מוצרים, וגם למופעי בידור,״ הוא סיפר
לי בהתלהבות ,״מה שנקרא כרטים־כניסה לעולם הבידור ד
האופנה.״ ממש מפתה. עובדה שזה הצליח לפתות גם אותה חתיכה־שמאז
נראית בחברתו כל הזמן.
כשיהודה עלה לאחד ממישרדי עורכי־הדין שבמקום, לערוך חוזה
עם אחת החנויות, מייד שזפו עיניו את מזכירת־הפרקליט, רותי
בת ד,־ ,25 דיילת אל־על לשעבר, ושהיא גבוהה וחתיכה, ובדבמקום
הוא זרק לה הצעה כפולה. גם את כרטיס־ד,כניסה שלו לעולם
הבידור והאופנה, וגם לבוא להיבחן לסרטו החדש.
מובן ששתי הצעות בדזמניות כאלה הוציאו את רותי מאדישותה,
ומאז יהודה מכנים אותה לעולם הבידור והאופנה. רק
שלא תחשבו לרגע שהיא גם תככב לצידו בסירטו החדש. עיניו
המנוסות של ברקן הבחינו כבר למן ההתחלה שהיא אינה מתאימה
לתסריט של סירטו החדש.
אבל זה כבר נושא לתסריט בפני עצמו.

£$$ 6££011£ 1>1£4$ )111£א611$1
הוא אוהב אותן רק בלונדיות, שחר חרות,
ג׳ינג׳יות וברונטיות, רצוי שתהיינה
במיטב שנותיהן, יפות ובשלות — כי הוא
אוהב אותן בכל הצבעים ומכל הלאומים,
ובלבד שתעמודנה בדרישותיו. בעצם,

ארצה עמוסת מתנות, אבל עצובה. כי כעת
החלו תוקפים אותה געגועים בכיוון השני,
אל פיטר שלה.
מאז חזרה ארצה היו השניים מדברים
בטלפון לפחות פעמיים ביום שעות על
שעות, ומספרים זה לזו כמה הם אוהבים
ושהם לא יכולים לחיות לבד והכל. פיטר
אמר לה שתבוא לגור איתו בדרום־אפרי-
קה, אבל חלי אמרה לו שהיא ציונית,
^ ושאם הוא רוצה אותה — שיבוא ל•
ישראל. כל החברים של חלי כבר עשו
טוטו מי משניהם יישבר ראשון ומי יסע
אל מי, עד שבשבוע שעבר זכו אלה
שהימרו על חלי.
כאשר היה בדרכו מריו דה־ז׳נירו ל ארצו׳
נחת פיטר בלוד, לביקור־בזק בן
ארבעה ימים. כמו שירד, מיהרה חלי
להראות אותו לכל החברות שלה, ולהוציא
להן את העיניים. כי פיטר הוא באמת
חתיך עולמי, וגם עושה רושם של בחור
חלי גולדנפרג
רציני ונחמד. הוא הכיר את משפחתה של
רומן משולב __
הלי, ואמר לה בפעם המי־יודע־כמה ש תבוא
איליו.

מובן שחלי השיבה לו שהיא מוכנה
דנ ב דג, ושל אישיר,עסקים הדרום־אפריקאי
לחיות רק בישראל -והוא חזר לביתו
פיטר איז־ל זה לזו.
בלב שבור.
הכל התחיל כשחלי היתה בדרום־אפרי-
אבל מה שאין הוא יודע, זה שחלי
קר״ לצורך דיגמון בשבוע־אופנה ישראלי
החליטה להפתיע אותו, ובימים הקרובים
שנערך ביוהנסבורג. פיטר, שהוא יצרן
היא מתכוונת לנסוע אליו לביקור־נימוסין.
אופנה וטכסטיל, נדלק עליה ממבט רא״מובן
שאני לא נוסעת להתחתן,״ היא
שון, ושיכנע אותה להישאר שם שלושה
מספרת לכל חברותיה, אבל כמו שאני
חודשים תמימים, עד שהגעגועים לארץ
התרשמתי מהשניים, צפו להתפתחויות
גברו על העינוגים בניכר, וחלי חזרה
מפתיעות.

איזה גבר אינו אוהב נשים יפות ובשלות
ואלגנטיות ומושכות? העניין הוא רק
שלא תמיד יוצא גם לממש את החלום
הכמוס הלכו־,־למעשה.
בשביל דרישות כאלה׳ ורוטאציה כזאת,
צריכים ג׳וב מעניין, וצריכים גם להיות,
מה שנקרא, אנשי העולם הגדול.
כי רודולפו כהן בן ה־ ,31 שהוא מנהל
מלון לרום באילת, הוא קודם כל גבר
מעניין ואלגנטי. אבל ׳שלא תחשבו שמר,
שיש לו בראש זה רק בילויים, כי המוטו

זה מתחיל ככה: מאי להב /שהוא
טכנאי־ד,קלטות באולפן בתל-אביב, נשוי
לבחורה בשם צרויה.
המוסיקאית אלונה טוראל היתד, חברה
של מיכאל תפוח, שהיד, נשוי ל פנינה
תפוח. מיכאל ופנינה התגרשו
בגלל אלונה, שבזמנו ניהלה רומן עם
המוסיקאי מישה סגל אחר*כך היא
עברה לגור עם תפוח.
מה שקורה היום זה שאלונה נפרדה
מתפוח, כמו שסיפרתי לכם כבר לפני
כמה שבועות. אבל מאז היא עברה להתגורר
עם להב, שעזב את הבית, ושהוא
גם ישותפו של תפוח באולפן־ההקלטות.
ורק עכשיו מספרים לי שאשתו היפה
של מוסיקאי ידוע שמה לאחרונה עין על
תפוח, כך שהכל נשאר במישפחה. בעצם,
למר, שלא יקימו להם קומונה מוסיקלית
ויפטרו אותנו מכל הכאב־ראש הזה?
שלו בחיים
>103$11!-0ן.
הוא מתחיל את העבודה שלו כבר בשעה
שש בבוקר, והיא נמשכת רצוף עד אחת
אחר חצות. אז מתי יש לו זמן לחתיכות?
או .״מאחת בלילה עד שש בבוקר, יש
זמן,״ הוא אומר לי, ואתם יכולים לסמוך
עליו שהוא מנצל את הזמן הזה בצורר,
אינטנסיבית ביותר. עד כדי כך, שהוא
אפילו לא זוכר איך קוראים להן. הוא
ץ מ,1
פשוט קורא לתורנית שלו
ושניהם ץ נ 1ק.113
יתרון חשוב אחר שיש לרודולפו זה,
שהוא מדבר, כותב וקורא לא פחות משמונה
שפות על־בוריין, מה שמרחיב
בצורה ניכרת את מיגזר היכרויותיו עם
בנות המין היפה, אבל כלל חשוב אחד
מנחה אותו בכל פרשיות האהבים ישלו:
לעולם אינו מתעסק עם אורחות שמתגוררות
אצלו במלון. רק עם אורחות ממלונות
אחרים, שאחר־כך עוברות בדרך-
כלל להתארח בדירת־ד,רווקים המשגעת
שיש לו באילת.
רודולפו משוכנע שצריכים לשנות את
כל הפירסומת לעידוד התיירות לישראל.
״צריכים מודעות עם חתיכות עירומות,
שידגישו מין, ישמש, נוף ומתירנות. וזה
לא המצאה שלי, זה מקובל היום בכל
ארצות התיירות המודרניות. העניין הזד,
של ארץ־קודש כבר לא תופס היום בעולם.״

כדי שתיווכחו, שרודולפו גם מקיים
מה שהוא מאמין בו, הוא מארגן בתחילת
החודש הבא, אצלו במלון, פסטיבל להיכרויות
שמייועד לרווקים ורווקות מכל
העולם, בשני מחזורים — האחד עד גיל
30 והשני למעלה מגיל ,30 ומה שהולך
להתרחש שם, לפי התוכנית שראיתי, זד,
הפנינג אחד מטרף.
לא צריכה לספר לכם שכל המקומות
כבר תפוסים על־ידי כיל מיני טיפוסים ש רוצים
להשתדך. אלא שיוזם הרעיון עצמו,
רודולפו, מוכן להישבע שעד גיל 35 אין
בכלל מד, לחשוב אצלו על נישואין ואם
זד, לא איכפת לכן, אז רדנה אליו לדרום.

רודולפו בהן ומימי
מיבצע־רומנים משולב

6ז6£0ג1

5111655 טנ1

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 39 | מדינת ישראל להלן לוח המחירים 1 המוסלם 1 1 משרד החקל או ת 2 3 . 1 7 6 במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע. לצרכן

מדינת ישראל

להלן לוח המחירים 1
המוסלם

1 1 משרד החקל או ת

2 3 . 1 7 6

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
לק״ג

ירקות

מעתה-
פרס ראשון
מינימלי בלוסו
50.000 גל״י
ומצטבר עד
.000.000 ול״י.
דמי השתתפות לטבלה -ו ל״י ,
מינימום להשתתפות־! טבלאות.

6הסימון להצלחהשלך!

״דפוס נוה־שאנך־
עבודות דפוס מעולות

בלט * מולט* ליט
מסחריות * משרדיות
הזמנות חתונה * בר־מצוה * וברית מילה
ת״א, רחוב נוה שאנן ( 7קומה ב /מול קולנוע מרכז) טל 33975 .

2.05ל״י
1.60״
2.30

עגבניות מעולות
גז ר חצילים כרוב לבן צנון תפוא״ד מהיבול החדש בתפזורת
תפוא״ד ארוזים — מהאיסוב
כצל יבש מזן בית־אלפא

בצל יבש ארוז בשקיות של 2דק י

2.60
2.05
2.05
2.30

פיר 1ת
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונה 5 בננות תפוזים ממינים שונים אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.95
4.00
2.05
1.80
2.90

1.00

1.10

עופות

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות
ירכיים הודיות
ד גי
בקלה צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרוס אחיד עשוי מדגים
שמשקלם לא פחות מ־ 250 גרם, שקית בחולה
בסיף

11.00
10.00

9.00״
15.00״
13.00״
14.00״

10.50״
12.00

8.50

ש ״ בוןופיתיתליעוראלכנב

בקרו בדירה לדוגמא
בקריתורדאו ותניח
ברתת ותשיא בת-יס

! הדירהההיהפתוחה > הנד 1 ,י 0בימיאה ׳ ,מ -״ 5? . 125ם 1ו נ 2-1־ . 1 7־ ־ 1 5
הדירהתהיהבתותחלמבקריםביתיתאהמ - 1230 -ס? ם 1ו מ -פ 189־ 1652
ברסיס והר שמה בדירה לדוגמ א ובסניף ההברה רה׳ הארבעה 18א, מל אביב.

דירות ש״בון ופיתוח-ד״רות א-בות ורווחה
העול ם הזה 2003

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 40 | זו השנה החמישית ברציפות גובר טבק אוריגינל על יריביו וזוכה באליפות ״המוצר הנבחר״ בין מוצרי הטיפוח לגבר. בי טבק אוריגינל מיוצר עבור גברים ע״י גברים. טבק

זו השנה החמישית ברציפות גובר טבק אוריגינל על יריביו וזוכה באליפות
״המוצר הנבחר״ בין מוצרי הטיפוח לגבר.
בי טבק אוריגינל מיוצר עבור גברים ע״י גברים.
טבק אוריגינל: אפטר שייב, קצף גילוח, משחת גילוח, דיאודורנטים, מי שיער, סבון יוקרה ועוד.

/* 1י׳ לגברים המצליחים
הרמיםשיחו ־ י 111 .מ, חשהחרנ ^ /ריחח ׳ י ׳ ר,ן רו

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 41 | ב חזר ה לפעילות אחת הזמרות שנעלמו לנו לאחרונה מהעיניים לכמה חודשים, ובזמן האחרון שוב חאים אותה ושוטפת לנו את העדשות, היא מירי אלוני. אחרי היעלמות ארוכה מהנוף

ב חזר ה
לפעילות

אחת הזמרות שנעלמו לנו לאחרונה מהעיניים
לכמה חודשים, ובזמן האחרון שוב
חאים אותה ושוטפת לנו את העדשות,
היא מירי אלוני.
אחרי היעלמות ארוכה מהנוף התל-אבי-
בי, משוק הבידור ומכל החברים, סוף־סוף
רואים אותה שוב מסתובבת בכל האירועים
של החברים שלה. מסתובבת, אבל לא
לבדה.
אחרי שהיא נפרדה מבעלה השחקן נחום
שליט, ואחרי ששהתה תקופה קצרה בטיפול
במכון של ד״ר, דודי ושהפיצו עליה
כל מיני סיפורים, אז תדעו לכם שהבחורה
היום בלי עין הרע, מאה אחוז, טפו, טפו,
טפו.
היא יוצאת לאחרונה עם ג׳סי נחייסי
הנחמד שהוא אמן, שחקן, משוגע לקולנוע,
בוהמי מזוקן ומגודל־שיער, שכנראה

(1011

נערת הע\בוע

הד״לת מ 3ר־אי לן

תסכימו אתי שלהיות דיילת באל־ מל ולהיות חתיכה משנעת,
ויחד עם זה ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, זה שילוב
מעניין. כי רוב הדיילות שאני, מכל מקום, מכירה, חושבות רק
על הטיסות ועל העבודה והמתנות. ולעומת זאת, כמו שאני
מכירה את הסטודנטיות בכלל ואת אלה הלומדות בקמפוס הרמת־גני
בפרט, הן לא כאלה שיש להן בראש לופט־געשעפטן. הן באות
ללמוד במדעי החברה וכמובן בחוג לחופולוגיה, אבל לא יותר מזה.
זה בעצם מה שעושה את נערת־השבוע שלנו משהו יוצא דופן.
קוראים לה נידה זד־זהם, אבל אף אחד כבר לא קורא לה
גילה. קוראים לה פשוט גילי, וזה נורא חשוב לה. כדאי רק
שתדעו שאפילו לבחורה כישרונית ואכזוטית כמו גילי, היה קשה
לשלב לימודים עם טיסות. אומנם היא לקחה איתר. לחו״ל הרצאות
ומחברות, אבל באמת, אם אתם הייתם טסים לחו״ל לכמה ימים
הייתם מבזבזים זמן על הרצאות יבשות?
אז כמוכם, גם גילי לא ביזבזה על זה זמן בחו״ל אבל לעומת
זאת היא מקדישה לזה המוז זמן בישראל. כי היא החליטה שלהיות
דיילת זו באמת עבודה נהדרת, אבל היא לא רואה בזה את
ייעודה בחיים.
״ראיתי עולם, הסתובבתי, נהניתי, עשיתי חיים, אבל הגעתי
למסקנה שמה שאני רוצה לעשות בחיים זה לעסוק בפסיכולוגיה,״
היא מספרת לי. לדיילות היה מאז ומתמיד דימוי של נערות־זוהר,
ולגילי בת דד 23 יש דימוי כזה עוד מהזמן שהיא אפילו לא היתד.
דיילת, אלא שגם זה נמאס לה בסופו של דבר.
״היום אני לא מוכנה לוותר על לימודים בשביל בילויים וכל
השטויות האלה,״ היא מוכנה להצהיר. היא מעדיפה לדגור על
ספרים באוניברסיטה מאשר לטוס, וללמוד כמה שיותר פסיכולוגיה
כדי להבין אנשים ולעבוד עם בני אדם, שזה בשבילה סיפוק עצום.
ואם כבר, רצו? שתדעו עליה עוד פרט חשוב. יש לה חבר
הנמצא בניו־יורק והם נורא אוהבים, וזה נמשך כבר כימעט שנה
בין הטיסות שלה ובין הטלפונים שלו. ואם הוא לא יהיה מוכן
לוותר למענה ולבוא לחיות בישראל, היא הבהירה לו חד־משמעית
שהוא יצטרך לוותר עליה. כי גילי, המיתמרת לגובה של 1.70מ/
לא מוכנה בשום אופן לגור באמריקה, אפילו ברמת־חיים גבוהה

גילי זר־זהב
רק בישראל
כמו זו שהחבר שלה מציע לה, ואם תתעוררנה בעיות, היא בטוחה
שלימודי הפסיכולוגיה שלה יעזרו לה לפתור את סולן. אשרי
המאמין.

מירי אלוני
רק בשמחות

מתחתנת

הצליח להטביע את חותמו על אישיותה
של מירי, ולעצב את אופייה מחדש.
כדאי גם שתדעו שמירי קצת שינתה
את מראיה החיצוני וגם היא, כמו ג׳סי,
הולכת ומתלבשת בסיגנון חופשי, ובכלל
לא נאחס לה.
אבל מת שאני באמת שמחה לראות
זה שמירי שוב מאושרת, ושוב מאוהבת,
ושכולם אוהבים אותה כמו פעם. היא
גרה יחד עם ג׳סי בדירה שלו שברמת־אביב,
והיא אפילו תככב בהצגה החדשה
שהוא מעלה. חוץ מזה, היא גם מצליחה
היום מאד במיצעדי־הפזמונים, עם להיטה
החדש נוגה ישנה, מה שמוכיח לה שלא
שכחו אותה, ושמעריציה מחכים לראות
ולשמוע אותה ממש כמו בימים הטובים,

שאולי כבר לא יחזרו בדיוק כמו שהיו
פעם.

עוד מעט אפשר יהיה להפוך את אגדות
כיפה אדומה לסידרה טלוויזיונית בהמשכים,
ובכל המשך יהיו הפתעות רבות
יותר מאשר בחלק הקודם. וכמו בכל
סידרה טלוויזיונית טובה, לפני שאספר לכם
את המשך השבוע, אני חייבת לספר את
תקציר הפרקים הקודמים.
אז בבקשה: אי-שם, בצפון הארץ, בד
נהריה אם אתם דווקא רוצים לדעת, גדלה
לה נערה יפת־עינים, שבהגיע זמנה להתייצב
לצה״ל, שם עליה כיפה־אדומה שלנו
עין. למרות שהיא היתד. סתם חיילת מן
השורה, הוא קירב אותה אליו ושיתף
אותה בחוויותיו, ושמה של ח מיי דעדע
של כיפה אדומה הפך לשם דבר בכל
צה״ל.

גורם האפתעה
העיתונאי דודו אורן ידוע כאדם עליז
שאוהב מסיבות והפתעות. אלא שהשבוע
הוא הפתיע את ידידיו, כשהצליח לטרפד
מסיבת־הפתעה שהמופתע בה היה צריך
להיות הוא־עצמו.
דודו, שחגג את יומולדתו ה־ ,28 גילה
ברגע האחרון ממש כי אשתו האוהבת,
כלה, זוממת להפתיע אותו במסיבה בלתי־צפוייה,
שתפתיע אפילו בן־אדם כמוהו
שהפתעות כבר מזמן לא מפתיעות אותו.
אבל שלא תחשבו שגורם־ההפתעה פוספס,
כיוון שהמופתע הפוטנציאלי הפך מפתיע,
והמופתעת היתד. בלה, שהופתעה לגלות
כי בעלה בכלל לא מופתע.
מובן שביטול המסיבה לחוד, ומתנות

לחוד. הוא קיבל מבלה מתנה שבאמת
הפתיעה אותו — וגם אותי — כששמעתי
מה היא הכילה. אבל את זה כבר השביעו
אותי לא לגלות. אלא שהמתנה שבאמת
היתד, הכי משמעותית לאורן באותו יום,
היתד, התשובה החיובית שהוא קיבל מהצד,רון
ידיעות אחרונות, להיות כתב מדור־הבידור
שלהם.
והמתנה המקורית ביותר שקיבל היתד.
דווקא מחברת אגד, שהעניקה לדודו נקע
בכתפו, כאשר מעד בירידה מהאוטובוס,
השתטח על המידרכה ונאלץ לבסוף לבלות
את הערב החגיגי בבית־החולים.
זאת היתד, באמת הפתעה גם לדודו
עצמו. י

בקיצור ולעניין, זה לא מצא־חן בעיני
כמה מאנשי המעלה ונשותיהם, ואלה עשו
הכל כדי להרחיק את הזאב בדמות כיפה
אדומה מהמיידעלע. וכאשר זו יצאה במזל־טוב
למסע בחו״ל, נשמו כולם לרווחה.
הסכנה חלפה.
אבל השבוע, אהה, הפתעה. המיידעלע,
שכולם חשבו שנפטרו מצרתה, חוזרת במפתיע
לארץ. חיל־ורעדה אחזו בכל אלה
שהשמועה גונבה לאוזניהם. האם יתחדש
הרומן בין המיידעלע וכיפה-אדומה? האם
היא תסכן שוב את כוננות האומה?
אבל לא דובים, ולא יער ולא כיפה
אדומה. מסתבר כי המיידעלע חזרה לארץ
פשוט כדי להתחתן. היא היתד, במדינה
דרום־אמריקאית, שם ביקרה אצל ידידי
משפתה של הוריה, שבנם הרופא עלה
לארץ. מפה־לשם גמלה בה ההחלטה לחזור
ארצה, ולהינשא לרופא. טוב, לאמא שלה
היו אולי אמביציות למשהו יותר מרשים
מרופא, אבל גם רופא הולך.
אז בעוד חודשיים או משהו כזה, אם
ירצה השם, תיערך חתונתה של המיידעלע
במזל־טוב, וברוב הדר ופאר. ואני מוכנה
להתערב איתכם עשרה על אחד, שאורח-
הכבוד בחתונה לא יהיה אלא כיפה־אדומה
בכבודו־ובעצמו.
בעל לעונת
האנשים המפורסמים האלה, עם כל האהבות
הצדדיות שלהם, תמיד מצליחים

להפתיע אותי מחדש. לא בזה שהם אוד -,ן
בים מהצד, כמו האנשים הלא־מפורסמים
שאוהבים מהצד. אלא שאצל המפורסמים,
האהבות האלה אפופות תמיד במעטה כזה
של סודיות, וקשורות בכל מיני תרגילי
הסוואה והתחמקות, שכאשר אני רואה
אותם לפעמים בכל מיני אירועים חברתיים,
או במקומות לאו־דוקא פומביים, אפשר
להתפוצץ מצחוק, כשרואים איך הם מנסים
לאכוף את גבריותם המזדקנת על צעירונת
כלשהי, שהיא, במיקרה הטוב, סגנית־חתי, -
כה וכו׳.
אבל כמאמר הפיתגם :״צחוק, צחוק,
אבל גם במיקרה שלנו יש גבול לצחוק; ,
כשמדובר בפיקוח־נפש. הסיפור שבו עס -י
קינן מספר על ע ס קן, שליח־ציבור, אי׳-
שיות ירושלמית רמת־דרג, שהיתה פעם(
אישיות צפונית רמת־דרג, שכל חייו שירת[
את הציבור באמונה. פתאום ניכנס לו מקק-
לראש, שבמשך כל הקאריירה המפוארת[
שלו לא הספיק למצוא לו אפילו אבישג[
צעירה אחת שתחמם לו את מישכבו ה מזדקן
כמעשה דוד המלך. אחרי הכל(,
גם לו בנים נשואים ונכדים, אז למד,
שלעת בלותו לא תהיה לו עדנה?
אלא שמן הון להון נודע דבר אהבתו!
האסורה של אישיותנו הציבורית לאש תו(
החסודה, ששירתה אותו באמונה כל אותו)
שנים ארוכות. הככה יעשה לי? שאלה?,
וגמרה אומר לשלוח יד בנפשה. ברגע!
האחרון ממש הצליחו להציל את חייה,י;
והיא השתכנעה כי בעלה סר מסורו. אלא)
שהוא היה עדיין מסור דווקא ל צ עי ד ה(
שהיא מצידה היתד, מתמסרת לו בשעותיו[
הפנויות.
כאשר נודע לאשה שבעלה לא חדל[
מנאפופיו, ניסתה שוב להתאבד. היא הוב1-
הלה לבית־ד,חולים הדסה, ושוב הצליחו[
הרופאים להציל את חייה. אלא שד,פעם
בעלה אף לא הטריח את עצמו לבוא אל?
בית־החולים. הוא שלח במקומו את אחת|
השכנות הטובות שתביא את אשתו הביתה׳*,
שילם לה עבור טירחתה זו 500 לירות טבין1
ותקילין, רק כדי שלא יזהו שהוא הבעל
שאשתו עשתה לו כאלה בושות וניסתה׳: 1 להתאבד כבר פעמיים.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 42 | קולנוע קולנוע סרט מתוק, מר נומבר־ק מי שראה את מימתרי האורגניזם יודע ככר, שדוז׳אן מאקאבייב שייך לגדע מייווזד ונדיר ביותר של יוצרי־קולנוע. אבל אפילו מכריו

קולנוע קולנוע סרט מתוק, מר נומבר־ק
מי שראה את מימתרי האורגניזם יודע
ככר, שדוז׳אן מאקאבייב שייך לגדע מייווזד
ונדיר ביותר של יוצרי־קולנוע. אבל אפילו
מכריו הקרובים לא היו מוכנים לאורגיה
החזותית, הצלילית והרעיונית שהיכתה
בפניהם בסרט מתוק. ואם כי המסר, כאן,
זהה לזה של מיסתרי האורגניזם, הרי הדרך
ישבה הוא בא לידי ביטוי מדהימה וחסרת־תקדים,
חוריה קולנועית קשה מאד לעיכול
מצד אחד אבד מרתקת, בעלת רבדים רבים
מספור ונדירה ביותר.
למעשה, כימעט שאפשר לומר שמן החומר
הטמון בסרט מתוק ניתן היה לעשות
תריסר סרטים נוספים. מאקאבייב עובר
ביעף יעל כל־כך הרבה נושאים שהם בנפש
האדם בעולם המודרני, עד שהצופה נדרש
לתכונות לולייניות, כדי לעקוב אחר •שטף
הרעיונות המוצגים לפניו. אפשר למצוא
כאן את כל המרכיבים האופייניים של מא־קאבייב
— שילוב תעודה בסרט עלילתי,
הומור מאקאבדי וטירוף־מיני, הפלגות מר־חיקות־לכת
לתוך אידיאולוגיות של המיז־רח
ושל המערב, עריכה קולנועית היוצרת
אסוציאציות מרחיקות־לכת בתודעת הצופה,
תמונות שעוצמתן החזותית נחרטת
עמוק, ופס־קול שהוא אחד המזהירים, ה־

ספינת החיים

אחת התמונות שעוצמתן החזותית הולמת בעיניים
מתארת ספינה השטה בתעלות אמשטרדם. חרטומה
מכוסה פסל ענק של קרל מרכס, ובמרכז קודקודו ניצבת אנה פלאנטה שהיא, למעשה,
אמא־מהפיכה. שם הספינה :״הישארות בחיים״ .רמז לתורת דארווין, אלא שתוכה דומה
לבית המכשפה של עמי־ותמי, עמוס סוכריות וממתקים כדי לפתות את קרבנותיו.

הגחנינה אוכלת את בניה

•״ המיזבלה האנושית מחייה את ילדיה צ

אחר־כך רוצחת אותו בסכין כשהוא נאנק מן התענוג שבהקרבה־העצמיוז. כמוה כמהפיכה
הרוסית או מילחמת־האזרחים בספרד, כל מה שהיא מבטיחה לקורבנותיה זהו מוות מתוק.
מבריקים והמקוריים ביותר שהוכנו אי־פעם
לסרט קולנוע.
•הסכימה, כאמור, מזכירה את מיסתרי
האורגניזם. הקאפיטליזם מצד אחד. והקומוניזם
שמנגד, שניהם מישטרים החונקים
את הפרט, משתמשים בו וזורקים אותו
אחר־כך לערימת הפסולת, ללא כל התחש בות
בצרכיו העמוקים והחיוניים ביותר.
המערב הוא עבד הממון, והמיזרח עבד
למהפיכה האוכלת בניה ; ובשני המיקרים,
הולך האדם עצמו לאיבוד.
מלכת חגורות־הצניעות. על-מנת
להדגים זאת הלכה למעשה, מחלק דודאן
מאקאבייב את סירטו לשניים, ושני החלקים
הולכים ומתפתחים במקביל. במערב, מתחיל
הדבר בבחירת מלכת היופי -של .1984
טכס־הבחירה מ-שודר בטלוויזיה, בחסות
מלכת חגורות־הצניעות. השופט הוא דוקטור
מיטלפינגר (אצבע אמצעית) ,הבודק
את אברי־המין של המועמדות הבתולות,
והאבר היפה ביותר זוכה בפרס. הפרם
עצמו הוא מר דולר, בנה של מלכת חגו-
רות־הצניעות ומלך משווקי החלב בזכות
עצמו. ותוך כדי מסע־כלולות אחד, מספיק
מאקאבייב ללעוג לטלוויזיה המיסחרית,
לצידקנות האמריקאית, לפולחן הסטריליות
ולהעדפת הזיוף על המקור (מר דולר
עומד לקנות את הניאגרה, ולהעמיד במקומה
הצגת־ראווה בעזרת קרני־לייזר ר
מערכת קוואדרופגית, שתשחזר את הפלא
הטבעי כך שהוא עצמו יהיה אז מיותר).

הגונה במיזוודו!

ועצם העובדה שבין רגליה של הכלה (השחקנית
הקנדית קארול לח) מונח זר פיר־חי־שעווה
משובץ בנורות דולקות, ושי
אבר־המין -של מר דולר עשוי זהב, וכל
מה שהוא מסוגל לעשות עמו הוא רק
להטיל את מימיו, אינו משאיר ספק רב
בק-שר לדעתו של מאקאבייב על ממון, קא־פיטאליזם
וכל הכרוך בכך.
זה קורה גס לכלבים. אלא שזוהי רק
ההתחלה. הכלה, המגלה כי אין כל שימוש
באבר הזהב, מעזה לפצות פה, ומייד נמס רת
לידיו של כושי ענק, בצבע שוקולד,
הלוקח אותה קודם־כל אל בקבוק־החלב
הפרטי שלו, המתנשא מעל לעיר מונטריאול
(זהו בקבוק אמיתי, פירסומת לחלב),
ומסתפק בידה הפעלתנית כאשר הגברת
מכריזה שהיא ״קאתולית מאמינה״ ומשום
כך היא מעדיפה לנהוג כמיצוות אביה.
אחר־כך, הוא מעביר אותה במיזוודה לפרים,
שם היא נוסעת על גגו של פולקם־
וואגן כשראשה מבצבץ מן המיזוודה בראשו
של ילוד מבטן אמו, ומשאיר אותה ב־מיגדל
אייפל.
הסצינה הבאה :״הגבר״ ,כוכב־הזמר
הספרדי, מצטלם על רקע המיגדל, כל ה נערות
מבקשות חתימות, אבל הגיבורה
מבקשת יותר, ומקבלת את מבוקשה בעמידה.
כאן קורה פאנצ׳ר: ההתחברות
ביניהם חזקה כל־כך, שאינה ניתקת. ב־ליוויית
להקת נזירות מובלים השניים הצמודים
לשולחן במיטבח, שם מושטת להם
עזרה־ראשונה מנציג הצלב האדום המז כיר׳
בדרך־אגב, כי גם לכלבים זה קורה
לעיתים קרובות. עם ההינתקות נגמר ה־

את המיזבלה האנושית, שהיא מקום־המיפגש היחידי בין המערב והמיזרח, נטל הבמאי
את להקתו של אוטו מיהל, פסיכיאטר וינאי המרפא את חוליו על־ידי העלאת פסיכודראמות.

ראשה של מלכת היופי 1984 מבצבץ מן
המיזוודה, כמו תינוק שיצא מבטן אמו, לאחר
שהיא נארזת בה על־ידי כושי ענק היוצא ללמוד פילוסופיה בפריס. סלכת־היופי, שהיתה
מוצר־הצריכה מיספר 1של העולם הקאפיטאליסטי, הודחה ממעמדה אחרי שגילתה כי מר
דולר, מלו משווקי החלב, מסוגל להשתמש באבר־המין המוזהב שלו להטלת מימיו בלבד.

שימוש באשה. היא מושלכת לפסולת, ומובלת
למיזבלה־האנושית העירונית.
המהפיכה האוכלת ילדיה. ומנגד,
המהפיכה. בתעלה באמסטרדם שטה לה
ספינה, חרטומה מכוסה בפסל ענק של
מארכם וקברניטתה, אנה פלאגטה, משקיפה
ממרומי מושבה אל החוף, שם מתרוצץ
מלח מספינת־הקרב פוטיומקין, ושמו לב
באקונין (באקונין המקורי היה הרוח החיה
של האנארכיזם הרוסי, ויריבו המושבע
של מארכס) .הוא מבקש לעלות על הספינה,
ששמה ״הישארות בחיים״ (רמז לתורת
דארווין) ,כשהוא עולה עליה, שעה
שהוא מדבר צרפתית ואנה פלאנטה משיבה
לו בפולנית (זאת משום שהשחקגית
אנה פרוצנל היא פולניה, וריבוי השפות
שימש למאקאבייב סמל לבינלאומיות ה־מהפיכה)
,מגלים השניים שפה משותפת.
אבל אנה פלאנטה אינה אלא המכשפה של
עמי־ותמי בתחפושת! ספינתה מלאה על
גדותיה בסוכריות שהיא מציעה לילדים!
מיטתה, שעליה היא מתעלסת עם באקו־נין
מרופדת סוכר, אבל בסופו של דבר
היא הורגת את כל מי שיא עמד. במגע.
כמוה, כמהפיכה, בין הרוסית, המייוצגת
בתמונות של לנין וסטאלין בספינה או
מילחמת־האזרחים בספרד, המוזכרת בעל-
פה, היא מבטיחה מתיקות לרוב, וכל מה
שהיא מספקת הוא מוות מתוק. מזכיר ב־מיקצת
את אותם סיפורים על ז׳יל דה ריי
(כחול־הזקן המקורי).,שהיה הורג את נשו־העולם
הזה 2003

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 43 | תחרות היופי מלכת־היופי 1984 נבחרת על־ידי דוקטור נזיטלפינגר(אצבע אמצעית) בבדיקה גינקולוגית. הנערה בעלת האבר היפה ביותר זוכה בפרס -שהוא מר דולר, בנה של מלכת

תחרות היופי

מלכת־היופי 1984 נבחרת על־ידי דוקטור נזיטלפינגר(אצבע
אמצעית) בבדיקה גינקולוגית. הנערה בעלת האבר היפה
ביותר זוכה בפרס -שהוא מר דולר, בנה של מלכת חגורות הצניעות ומלו משווקי
החלב. טכס־הבחירה משודר בטלוויזיה, ושם ללעג את מינהגי העולם המערבי כולו,.

מלכת־היופי, שניטשה במיגדל־אייפל, מקבלת
את מבוקשה — הזדווגות עם ה״גבר״
המשגע של העולם המערבי, כוכב־זמר ספרדי. אלא שהמגע חזק כל־כך עד שאי־אפשר
להפריד בין השניים. נזירות מלוות אותם אל שולחן במיטבוז ושם מפרידים בין השניים.

הפרדת המתעלסים

הצואה המרוחה עליו, מגפפים אותו כאילו
היה תינוק בן־יומו, עד שהוא מנפנף
ברגליו ומטיל מימיו קבל עם־ועדה, ולבסוף
מסדרים אותו היטב. סוף הסצינה הוא
ריקוד משותף של כל חברי הלהקה, העירומים
כביום־היוולדם.
לכל אורך הסצינה הזאת, צריכה מלכת־היופי
הקנדית, שהושלכה לפח־הזבל, להתנהג
כצמח חי ורק בסופו, במקביל לריקוד,
היא קמה לתחייה כשהיא מלטפת את אבר־המין
של אחד הנוכחים (גם קטע זה הוצא
מן הסרט, כיראה בעיקבות המישפט שעשתה
הכוכבת לבמאי ולמפיקים).
ילדים בשקיות פלסטיק. כל זה
צריך להביע, לדיברי מאקאבייב, את הצורך
הדחוף בחינוך־מחדש של האנושות
כולה — ליתר דיוק, של הפסולת האנושית
שכולנו משולים לה, חינוך האמור בראש־וראשונה
לכפור בכל מה שהיה קודם,
בין אם מדובר בשמרנות קומוניסטית או
בצידקגות קאפיטאליסטית•
ואם לאו 1אם לאו, עתידנו שניחנק בתוך
המתיקות המדומה שמסביבנו. בסצינת־סיום
מתפלשת מלכת־היופי עירומה בתוך
מימרח שוקולד ונחנקת בתוכו ! הילדים.
שנפלו קורבן למהפיכה׳ מוטלים בשקיות-
פלאסטיק על חוף תעלה, וברקע נשמעת
שירת־אבל.
יחסית למיסתרי האורגניזם, כמות התומר
התיעודי כאן מעטה יותר. רק שני

קטעים משמשים את מאקאבייב: אחד,
מארכיון־הסרטים הנאצי, מנציח את הצבא
הגרמני שעה שהוא מגיע לעיר קאטין
הפולנית, ומגלה -בה את עיקבות הרצח
ההמוני שערבו הסובייטים ב־ 20 אלף קצינים
פולניים שנחשדו באויביהם. הנאצים
הפיצו בזמנו סרט זה כמחווה מתחסד,
להראות לעולם מי הם הרוצחים האמיתיים,
והרוסים חורקים עד היום שיניים
כשמזכירים להם טבח אכזרי זה. מוטיב-
מוות זד( .המלווה באותה שירת־אבל ש הוזכרה)
נקשר אצל מאקאבייב עם החניקה
בתוך השוקולד, עם הילדים המתים
שעל החוף ועם יעדי המהפיכה .״עלינו
לשאוף לבלתי אפשרי,״ צועק באקונין
באמבטיה, ועל המסך חולפות הגוויות הרקובות
-סל קאטין.
הקטע התיעודי השני, הקצר יותר, שייך
לשילהי הנאציזם, כאשר רופא גרמני הדגים
בפני המצלמה התעמלות מייוחדת לתינוקות,
אותה מלווה מאקאבייב בלעג,
בהימנון לחדווה מתוך התשיעית של בט־הובן
— שילוב אכזרי של הנשגב ביותר
שיצר האדם עם תעשייה אנושית של גזע
עליון, על כל המשתמע מכך.
האימפוטנט וההרס העצמי. מא-
קאבייב אינו פוסח על דבר: הקאפיטאליזם
האימפוטנט; הכושי הנארקיסיסט! המהפי־כה
האוכלת בניה ; האנארכיסט העובד את
פולחן ההרס־העצמי. חברת־הצריכה שמש
ליכה
מיצרכים ואנשים לפח אחרי השימוש
! שקיעה בתוך סוכר שאינו יכול
להשכיח את הטעם המר של העבר (בסצינה
נהדרת שותים אנה פלאנטה ובא־קונין
קפה, כשהם עירומים, בתוך מיטת
הסוכר שלהם) :שירי־המהפיכה המהדהדים
באוזניים ומארכס, בחרטום הספינה של
הנשארים־בחיים, אשר מזיל בסוף הסרט
דימעת־פלסטיק מעינו.
הכל נמצא בתוך האליגוריה המורכבת
הזאת, ומאקאבייב מדגיש שזוהי אליגוריה
כאשר, בצילום האחרון, קמים הילדים
המתים לתחייה מתוך שקיות־הפלסטיק והצילום׳
שהיה לרגע שחור־לבן, חוזר להיות
צבעוני. הכל — כך שאיש אינו יכול
לשבוע מזד, נחת: לא השמאל ולא הימין,
לא המשכילים הנתקפים בחילה למראה
סצינות מסויימות ולא פשוטי העם, שפיהם
פעור לשמע ההתנצחות האידיאולוגית הדורשת
מהם הכנה מוקדמת ; לא הקולנוענים
המושבעים, שרוגזים על הזילזול
בכל החוקים המקודשים בעיניהם, ולא המוחים
המושבעים, הכועסים על מאקאבייב
על שאינו מצטרף לשום מחנה מוגדר.
אולם מאקאבייב גדול וחזק מכולם. הוא
אחד הבודדים המסוגלים להשתמש בקול•
גוע בחופשיות גמורה, להפוך אותו הצגה
מרהיבה ומרתקת, ועם זאת לא להניח
להצגה לעולם להיות מטרה בפני עצמה,
אלא אמצעי בילבד להבעת השקפת־העולם
של היוצר. והשקפת־עולם זו ראוייה בהחלט
לצפייה מרוכזת.

תיו בעוגיות מתובלות ברעי( או בקצפת
ספוגת שיברי־זכוכית.
כחזרה מפיח הזבל. נקודת־המיפגש
היחידה בין המערב למיזרח ד,יא במיזבלה
האנושית שהוזכרה קודם. להמחשתה. נטל
מאקאבייב את להקתו של אוטו מיהל. וינאי
מוזר המטפל באנשים מופרעים על־ידי
העלאת פסיכודראמות שבהן הוא מבקש
מהם להשתחרר מכל המעצורים שהוכתבו
להם מאז ילדותם, ויותר מכל, מן המעצורים
האנאליים, אלה הפופים על האדם
זלילה והרקת־מעיים בתנאים מוכתבים
מראש.
כפי שעשה מאקאבייב בסצינה זו במקור,
היו בה מרכיבים שהעמידו את הזלילה
הגדולה בצל, ומידת ההתפרקות של חניכי
מיהל הגיעה לידי־כך, שאפילו צופי־קול־נוע
קשוחים ולמודי־ניסיון הזדעזעו למראה
אגשים המרוקנים קיבתם לתוך הצלחות
שמהן הם אוכלים, מטילים מימיהם על
השולחן, משליכים אחר־כך את הצואה זה
בזה, ונמרחים בה מכף־רגל ועד ראש.
משום מה, מרבית הסצינה הזאת לא הגיעה
לישראל (אולי בגלל הצנזורה, ואולי בגלל
המפיץ הצרפתי -שהתחשב בריגשות הקהל).
כל זה מתרכז בקטע אחד, שבו מחזירים
חברי להקת מיהל אחד מחבריהם לשלב
הינקות, כאשר הם לוחצים על ביטנו עד
שהיא מתרוקנת מכל תוכן (ההתרוקנות
אינה מוצגת) ,אחר־כך שוטפים אותו מן
תדריך חיבה ליאות :
סנדק מלובסן־עיניים
חו ב של כ בו ד (לימור, תל -א ביב,
ארצות־הברית) — נוסטאלגיית־היפשע
עולה על גדותיה בסרט זה
של סידני פולאק, כשה״יאקוזה״ ,מעין איש־מאפייה יפאני,
החי ומתנהג לפי מערכות־חוקים ומסורות חמורים בני מאות
בשנים, תופס את מקום הסנדקים למיניהם, מן הסרטים
המערביים.
מול ״יאקוזה״ כזה, אצילי וקשה״עורף, ניצב בלש-פרטי
אמריקאי בדימוס ושניהם נלחמים, זה בצד זה, נגד כוחות
הרשע, שאינם מכירים עוד בגבולות וכורתים בריתות מעבר
לימים ולארצות. העימות כאן כפול, בין המערב למיזרח,
ובין המסורת לחוסר״ערכים. שני העימותים גם־יחד נפתרים
באורח מביך במקצת, כאשר המערב והמיזרח אינם יכולים
להיפגש, אלא לכל היותר להעריך זה את זה, ואילו ניצחון
המסורת על חוסר הערכים הוא זמני בילבד, כי שני הנצי גים
של הגבורה בנוסח הישן — רוברט מיצ׳ם האמריקאי,
וטאקאקורה קן היפאני (כוכב מפורסם מאד בסרטי
היאקוזה הרבים המופקים בארץ השמש העולה) ,נראים
מאוחדים יחדיו בתחושת העייפות, החידלון והבדידות, בתוך
מציאות שבה הם סובבים כמצבות חיות של עולם אחר,
שאיננו עוד.
הנימה הנוסטאלגית הזו, שבה ספוג הסרט כולו, מזכירה
לא־מעט את הגעגועים לאבירות המאפיה של תחילת המאה
בשני חלקי הסנדק, געגועים שמוסריותם מוטלת בספק.
בנוסף, פולאק, במיקרה זה, רחוק מקופולה. ראשית, הוא

תל־ אביב: זהות גנובה, אהבה ומלחמה,
בושם נשים, רולרבול, אמדיקאי
בפריס.
חיפהז תמונות מחיי־נישואין, הקשר
הצרפתי מם׳ .2
ירושלים נ האנגליה הרומנטית, שוער־הלילה,
אהבה ומילחמה.

תל אביב :
*׳*ו זהות גנובה (פאר, איטליה)
— כתב־טלוויזיה שואל זהותו של סוחר־נשק,
ומנסה להיכנס לתוך נעליו וחייו
של האיש. סרט מרתק על תיסכולי המשכיל
המודרני, המנסה להפוך ממשקיף
מן הצד דמות פעילה, ואינו יכול. עם ג׳ק
ניקולסון ומריה שניידר.

רוברט מיצ׳ם: מצבות חיות
מבזבז כשליש הסרט כדי למקם את דמויותיו ולפרוס את
היחסים שקשרו ביניהן בעברן שנית, הוא משתמש בהרכבות
של תמונות הנמסות זו בזו בהגזמה רבה, לשם
יצירת אווירה מלנכולית ; שלישית, הוא מנסה להדגיש
בכל מאודו את הפער שבין המיזרח למערב, אבל לשם כך
הוא מסתפק בפרטים שיטחיים ופחות מדי משמעותיים.
למזלו, שני שחקניו הראשיים ניחנו באישיות קולנועית
חזקה, המסוגלת להאפיל על הליקויים סביבם, ולרתק
למרות מיגבלות התסריט והבימוי.

בושם נשים (מוגרבי, איטליה)

— ויטוריו גאסמן מדגים משחק מזהיר,
כסרן עיוור תוקפני, ארוגנטי ומלא תחבולות,
המנסה לפצות עצמו על אובדן הראייה,
בכל האמצעים הנתונים בידיו. הבמאי:
דינו ריד.
אהבה ומילחמה (גת, אר-
צות־הברית) — וודי אלן משתמש ב-
סיפרות הרומנטית הרוסית של המאה שעברה׳
כקולב לתליית המצאותיו המטורפות,
כאשר הוא קושר בחבילה מצחיקה
אחת את דוסטוייבסקי, טולסטוי, ברגמן
ואייזנשטיין.

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2003 - 21 בינואר 1976 - עמוד 44 |

חזרה לתחילת העמוד