גליון 2004 מתאריך 28 בינואר 1976

פרשת החשבון

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

ב תו היו ה ר בי עי לקרבות :

הותקפו ריכוזי אוטובוסים * פגיעות יפות
ירושלים בידינו • נמשך הקרב על חניון רחובות • ממשלת הליכוד הלאומי
לישיבתה הראשונה -בגין שר לענייני קו שש • נעמי שמר חיברה הימנון
חדש • נסיון להכריע המאבק עוד הערב ־ הסובייטים לוחצים להפסקת־אש
בתום היום הרביעי לקרבות, נראה פי חכרי ״אגד״ נמצאים
כנסיגה ברוב החזיתות ובי נגרמו להם אבירות קשות כציוד ובנפש.
אם בי יהיה זה מוקדם מדי, לדעת פרשננו, לדבר על שכירתם הסופית,
נובח תמיכתן המאסיכית של הקואופרציה הצרבנית וארצות העולם
השלישי בחברת האוטובוסים התוקפנית.
מנגד, נמצאים הבוהות הישראליים באופנסיבה מוחצת ונמסר על
זרימתם של בוהות מילואים רעננים לרחכת־בנייני־האומה כירושלים.
שירה של נעמי שמר ״ישיר — זה
כמו להיות אקספרס״ הפך להימנונם
הבלתי־רישמי של הלוחמים הישרא־ליים,
כשיפה ירקוני מזמרת אותו ב־התלהבות
לפני ריכוזי הממתינים ב־תחנות
הריקות.
מר מנחם בגין — השר לענייני קו
שש בממשלת הליכוד הלאומי, שהוק־מה
עם פרוץ המשבר — אמר היום ב־

טקס הנפת דגל המדינה על מוסך רו־ממה
הכבוש, כי ״אל לנו להכפיש את
טוהר נשקנו בהתעללויות בזויות ב־נהגים
שבויים.״ קריאתו זו של מר
בגין באה בתגובה למקרים של מעשי
לינץ׳ בנהגים ושריפת אוטובוסים על־ידי
קהל נזעם. בסיום דבריו בירך מר
בגין ״שהחיינו״ והרב גורן תקע ב ,פאפם׳
ונישק לצמיג משוחרר.

תשל״ו

ויום ש ״יי 23

ס׳/ן ן

ג<י1׳ 5 -

רז> / 7 /ו 7

11/11

*¥סוחק

צילומים ראשונים: אוטובוסים מושמדים על הקרקע כמוסך רוממה.

0 1ניג־ 1 0ג ג

נראה כי תיקוותם של הסובייטים
לכניעתו המהירה של ציבור הנוס עים,
שוב עלתה על שירטון. דומה כי
דווקא במצבים קשים יודע העם להת עלות
מעל טרדות היומיום ולהתלכד
לגוף יעיל, לוחם ו מנ צ ח: דודות של
,הוועד למען האזרח׳ סיירו בתחנות
ובמוצבים וחילקו עוגיות ותופינים
ללוחמים. תלמידי תיכון חפרו תעלות
אנטי־אוטובוסיות ואילו בגני הילדים
נאסר השיר ״אחינו הנהג״.
עתה מצפים אנשי ״אגד״ לווטו
סובייטי במועצת הביטחון, אשר הת כנסה
הללה לדיון חירום — ו א לו
כוחות הנוסעים ממשיכים להסתער,
במטרה לשפר את עמדותיהם, בטרם
יחצצו אנשי האו״ם בינם לבין ה נהגים.
״אין
לדבר על חזרה למצב שלפני
ה־ 20 לחודש,״ אמר נוסע ותיק .״אם
יש ל,אגד׳ הצעות חדשות,״ הוסיף
מנהיג הלוחמים ,״אנו מחכים לטל פון
מהם.״

מיומנו

שר־התחכורה

ממי שנתו של מיי ס דו —

1 ,י י׳ 1 1

ייייזי

אם ההר לא בא כמוחמד עד
שמונה וחצי, שיתקשר לפנינה.
מלבי

מחאה נזעמת שר שוי הגוגשוה
כנגר הצעה ובין בענייו הצנזורה
החלטתו של ראש הממשלה להציע תקנות אשר תאפשרנה צינזור
ידיעות כנושאים מדיניים סודיים או רגישים במיוחד, עוררה מורת רוח
כקרב בל שרי הממשלה.
השרים תקפו את ׳ההחלטה, וכינו
אותה ״פגיעה חמורה בחופש המידע״,
לדבריהם יהיה בכך משום פגיעה ב־

דברה מערכ ת
עורכו של שבועון מסרים מאוד,
טוען בטורו האחרון כי שם עיתונו
החדש של משה דיין ״היום הזה״ ,מז כיר
בצורה מעוררת חשד את שם
השבועון המסרים. להוכחת דבריו
מביא העורך את התרשים הבא:

ו £ו 0 $מ ד
לא היינו נכנסים לעיצומו של וי כוח
לגבי מקור השם, אלמלא מידה
של צביעות שמצאנו בטענתו של ה עורך,
שלצורך העלאת טיעוננו נגלה
כאן את שם עיתונו :״העולם הזה״.
כל קורא בר־דעת יבחין מייד ב זהות
המוחלטת כמעט שבין השמות
״העולם הזה״ ו״זו הארץ״ .ויש בכך
יותר מרמז לגבי מקור שמו של ״העולם
הזה״ .די אם נציין כי האות ה׳ ,היא
האות המרכזית ב״זו הארץ״ ,מופיעה
לא פחות משלוש פעמים בשמו של
״העולם הזה״ .האות הפותחת של עי תוננו,
האות ז׳ משמשת כאות המר כזית
באגפו השני (והחשוב יותר) של
שם השבועון החדש של אבנרי— ,
שלא להזכיר את האות ר, בה בולט
החיקוי יותר מאשר בשאר האותיות.

במלים אחרות, די בהשמטת 4מ תוך
6האותיות ״זו הארץ׳ /ובהו ספת
שש אותיות אחרות, תוך שי נויי
סדר קלים והחלפת עמדות חס רות
משמעות תוך עירבוב קל —
כדי לקבל את שם ״העולם הזה״.
ומכאן ברור לקורא האובייקטיבי
כי משה דיין גנ ב את שמו מ,,זו
הארץ״ — ולא מאותו שבועון, שאת
שמו לא נזכיר.

זכויות האזרח — שכן ״מעתה לא יובל
קורא העיתון לקבל תמונת־מצב מדי נית
מלאה, על כל צדדיה ורזיה.״
״ההחלטה החדשה,״ אמרו השרים,
״יוצרת מצב בלתי־ נסבל בו לא יוכל
שר לקרוא בעיתונות את מה שבאמת

קורה בממשלה, את דיעותיו והערכו־תיו
של ראש־ הממשלה ואת מהלך
המגעים בדרגים המדיניים הבכירים —
וכך תימצא עבודת השרים — והממ שלה
כולה — נפגעת פגיעה קשה
מן התקנה החדשה.״
אמש בבלו מפילד

כשעזב קהל האלפים את איזור בלומ-
פילד, חש גם אחרון חצופים הי קיבל
תמורת מלאת לכספו. אפילו הצפיפות
הרבה ששררה בשטח והתורים הארוכים
בפתיחה, לא יכלו להעיב על החוויה
המרגשת ועל הרגשת הסיפוק לח זכו
העושים בשטח וקהל חאוחדים, ברגע

הסיום.
הצבתה של ״מלכת השערים״ ,דינה
הג׳ינג׳ית, בשערים 12—8המיועדים לפורענות,
היתה צעד נבון של מרכיב

השרים הביעו תיקווה כי ראש הממ שלה
יחזור בו מהודעתו, לטובת ״חו פש
המיניסטריאליות.״

רעיונות חדשי
מצריים היא המדינה הערבית חראשית.
אנו מוכנים להסדר-ביניים עם סוריה.
אנו מובנים להסדר שלום־סופי עם ירדן בכל רגע ; אבל הם
מעכבים אותו, כי הם לא מוכנים לחתום.
לעולם לא נרד מהגולן.
הירדן הוא גבולה המזרחי של ישראל.
יחי חוסיין !
עם מצריים אין בינתיים מה לדבר.
במסגרת הסדר״הביניים עם סוריה אנו מוכנים לדבר עם חוסיין.
עראפת מייצג רק את עצמו•
חוסיין מייצג את הפלשתינאים וגם את הנוצרים בלבנון.
מצריים היא המדינה הערבית הראשית, אמרתי בבר !

היקכל הקהל תמורה לבספוז
חביבה ,״חביבת׳ בלומפילד, בפריצה סוחפת
הקבוצה מר מוריס ח — .מהירותה הטבעית,
ערמומיותה וכושרה הגופני המעולה,
סיכלו כל נסיון פריצה מן המרכז,
כן שחביבה וציונה שעלו השנה מקבוצת
הנוער, יכלו לפעול באגפים ללא
לחץ כמעט.
אתי כהרגלה היתה יעילה ונמרצת, אם
כי לעניות דעתנו היא מרבה מדי לרדת

עדות הנחתום
כמדור המבתבים למערבת של ״הארץ״ פירסם ד״ר ברמי
יוגב, הידוע כמנהל הגימנסיה ״הרצליה״ ,את בתב ההגנה הבא,
תחת הכותרת ״דיאגנוזה לא רצינית״:
בסרט שהוצג במסגרת ״השעה
השלישית״ הובאו משפטים אח דים
מתוך דברים שאמרתי לתל מידי
כיתות י״ב בשעור שארך 50
דקות. על סמך קטעים אלה, ומבלי
לדייק בהבאות דבי־י, מרשה לעצ מו
פרוס׳ צ. לרון, מביה״חבלע־סון
(״הארץ 13.1לקבוע את ה דיאגנוזה
הבאה על אישיותי ועל
עבודתי :
א. אני גזעני — משום שאמר תי,
כי חברתנו הפכה להיות חב רה
לבנטינית עם כל גילויי המז רח.

אני בעד פער חברתי —
משום שאמרתי על אדם שזרק עטי פה
של גלידה על רצפת אוטובוס
שהוא אינו מן האנשים שאני מו כן
לשתות עימו קפה.

השעור שנתתי היה ירוד, וזה,

כאמור, על סמך משפטים מיספר
מתוך שעור שארך 50 דקות.
נראה לי כי קביעת דיאגנוזה
בדרך זאת מלבד היותה מגוחכת,
בלתי־אחראית ובלתי־מבוססת, מצ ביעה
על סכנה האורבת לחברתנו :
מי שמסוגל להסיק מסקנות ברמה
כה ירודה ולפרסמן ברבים עשוי,
חלילה, להפגין רמה זאת אף ב עבודתו
המקצועית.
אם בריאותם של האנשים יקרה
לנו, בטוחני כי עלינו להפקיד
אותה בידי אנשים שאחריותם רבה
יותר, ורמת הסקת המסקנות מ נתונים
עובדתיים (המאפיינת כל
דיאגנוזה) היא ברמה גבוהה יותר.
תל־אביב

ד״ר ב. יוגב

לאחר המישחק, בחדר ההלבשה
מנהל ״הירקון׳ משבח את בחורותיו
לאחור ובכך חושפת את עורפה לגיחות
מהירות. ציפי שהחל״פח את שרה (הרחקה
בגלל כרטיס אדום) מרבה בכניסות
חזקות ללא צורך ובוויכוחים חסרי״
טעם. מוטב שתלמד להשתמש פחות בפיה
ויותר ברגליה.
המחצית השנייה היתה חלשה יותר
ודומה כי הבנות שיחקו על זמן. רק
אילתוריח של רוחק׳ח, ומישחק הראש
הנהדר של אתי חיפו על החולשה הכללית.
ציונים:
חביבה — .6ציפי — .5
אתי — .7רינה — .9ציונה — .4כן
השתתפו רוחק׳ה ומריומה.
שערים: רינה .12—8
יציע: ציפי.

פרשת רכישת הדירות והפריטים לריהוט
דירת השגריר עשתה לה כנפיים בחוגי
יהודי ניו־יורק, והושמעו טענות נגד
ביזבוז בספים מצד נציג רישמי, בתקופה
שכה מספרים להם השבם־והערב על מצבה
הכספי החמור של מדינת-ישראל.

ה א רו חהשעלתה
ת 1 * !1ןיף

מסער ביו בארה ״
יחרו ץ מו עדהבחירות
למסעו של ראש־חממשלח, יצחק רבץ, בארצות־חברית,
עשויות לחיות השלכות מכריעות לגבי קביעת
מועד הבחירות הבאות בישראל. רבין, החושש
מההתייצבות הגלוייה הראשונה בפני הבוחר, מבקש
להבטיח את המשך כהונתו כראש־ממשלה על־ידי
עריכת הבחירות במועד הנוח לו ביותר.

אם, בתוצאה ממסעו הנוכחי, יגיע רבץ
למסקנה שהאמריקאים יימנעו מהפעלת
לחצים לוויתורים מדיניים וטריטוריאליים
מהותיים, עד לתום הבחירות לנשיאות
בארצות־הכרית, הוא עשוי לפעול להקדמת
עריכת הבחירות כישראל.

יהודי ארה ״ ב
חו ש שי םמר בי!
למרות קבלת־הפנים החמה שלה יזכה יצחק רבין
מצד הקהילות היהודיות בכל אחת מהערים
האמריקאיות שבהן יבקר, קיימות הסתייגויות
וחשדנות בקרב המנהיגות הפוליטית של יהודי
ארצות־הברית מביקור זה.
מנהיגי היהדות האמריקאית, שרובם משתייכים
או תומכים במיפלגה הדמוקרטית, עדייו זוכרים את
תמיכתו של רביו, בעת כהונתו כשגריר, בבחירתו
של ריצ׳ארד ניכסון הרפובליקאי כנשיא. עתה הם
חוששים, כי בפגישותיו של רביו עם פורד ישתכנע
רבץ כי המשך כהונתו של פורד כנשיא עשוי
להיות לתועלת ישראל, ויפעל שוב לתמיכה גלויה
או עקיפה בבחירת נשיא רפובליקאי.

אם אומנם יתגלו סימנים לניסיון בזה
מצד רכין, הוא עלול להיתקל כהתנגדות
נמרצת, כעיקר מצד אירגון־הנשיאים
היהודי, שכהרבכו ביום הוא דמוקרטי,
ליברלי ושמאלני יותר מאי־פעם כעבר.

ש*ורוריזז סביב די רו ת
השגרירהר או ג
בויו ־יו ר ס
פרשה הקשורה כהוצאות המימון
לדירותיו של שגריר ישראל באו״ם,
חיים הרצוג, כניו־יורק, מסעירה חוגים
יהודיים בניו־יורק, משמשת נושא לרכילות
כהוגי מישרד־החוץ ועלולה להתפתח
למימדים של שערורייה לאומית.
מסתבר כי כאשר מונה אלוף (מיל ).חיים הרצוג
כראש־מישלחת ישראל באדם, הוא הודיע החלטית,
כי אינו מוכן להתגורר בדירה שבה התגורר
קודמו בתפקיד, יוסף תקוע. הוא ואשתו ערכו
מסעי־סיור למציאת דירה מתאימה על חשבון
מישרד־החוץ, ובחרו לבסוף בדירה מפוארת בשדירה
הראשונה במנהאטן. אחרי שהדירה נשכרה והחלו
להרוס בה קירות ולערוך שיפוצים, לצורכי מגוריה
של מישפחת הרצוג, הובאה לארצות־הברית
האדריכלית דורה גד, אשתו של אפריים בן־ארצי,
מנכ״ל אל־ על לשעבר. בעת ביקורה הסתבר שהדירה
אינה מתאימה לצרכיה של מישפחת הרצוג.
לבסוף נבחרה דירה חדשה למגורי השגריר. זו
נמצאת בשדרה החמישית, ליד סנטראל־פארק, ודמי
השכירות שלה מגיעים לאלפיים דולר לחודש.
בינתיים נאלץ מישרד־החוץ לממן את הפרת החוזה
עם בעל הדירה הקודמת, שכבר נרכשה. הדירה
החדשה רוהטה בפאר ובסכומים עצומים על חשבון
משלם־המיסים הישראלי.

ל א רי? בנ סי ע ה
״מספיק לסגת תמורת דולרים — הגיע הזמו
לסגת תמורת שלום:׳׳ אמר האלוף (מיל).
אריאל שרון, יועצו של ראש־הממשלה,
כארוחה שנערכה לפני כשבועיים בבית
השגריר האמריקאי בישראל, והתבטאות
זו עלתה לו בברטים־הנסיעה לארצות־הברית
כפמלייה של ראש־הממשלה.
עוד לפני הערה זו רמזו האמריקאים, בצינורות
ישירים, לרבין עצמו• ,וכך למישרד־החוץ, כי אריק
עשוי להיות אישיות בלתי־רצויה בדיונים המדיניים
שיתנהלו בץ הנשיא פורד לרבץ. כיוץ, שלטענתם,
הם מעוניינים בהתקדמות לקראת הסדר נוסף, עלול
אריק להוות גורם מפריע בדיונים אלה. התבטאותו
של אריק בסעודה, שבה נכח גם רביו, גרמה

!! ה מ רג לעלה סו ס ״
גמראתה סו ס
זאב גור־אריה, המוכר יותר בשם
וולפגאנג לוץ, מי שהיה סובן־הריגול
הישראלי המפורסם כיותר שפעל
במצריים, שנתפס, נשפט, ישב בכלא
המצרי ושוחרר כ־ ,1968 עלול לעזוב
את הארץ. גור־אריה, המרגל
הישראלי היחידי שפירסם עד כה
את עלילותיו כספר, ניהל חוות־סוסים
כמושב גנות והירצה עד בה
למעלה מ־ 700 פעם בארץ על מעלליו.
לאחרונה החליט להשכיר את ביתו
שבמושב ולנסוע ללוס־אנג׳לם, כדי
לבדוק אפשרות להשתקע שם.
אשתו של לוץ נפטרה לפני שנתיים.
כנו לומד באוקלהומה. לאחרונה
התוודה בי ״נגמר לו הסוס״ כארץ.

א ש חו שלברן
גספחת בוו שינג טון
מרים אדן, רעייתו של אלוף אברהם (״ברן״) אדן,
נספח־צה״ל בשגרירות ישראל בוושינגטון, זכתה
גם היא במעמד דיפלומטי:

מרים, אופנאית במקצועה, מונתה על־ידי
מישרד־החוץ כנספחת לענייני־נשים
כשגרירות־ישראל בוושינגטון.

מינוי זה עורר תרעומת בקרב כמה מעובדי
מישרד־החוץ, הטוענים כי הידידות הפלמ״חית בין
שר־החוץ יגאל אלון לברן, היתד, אחד הגורמים למינוי.

ג ד עון חסיד ־ מו עמד
ל עי טו ר ה עוז
סוחר־העצים החיפאי גדעון חסיד, מי שכיהן
בעבר כסגן פרקליט־המדינה, ושהתפרסם
השבוע על רקע מאבקו כמנהל־המבם־והבלו
דויד פלד, מומלץ כמועמד לקבלת עיטור
העוז.
חסיד, שהיה בין הגורמים הישירים לד,אשמת פלד
בקבלת שוחד ובפתיחת החקירה לגביו, לא יקבל
את עיטור־העוז — אם זה יוענק לו — עבור מיבצע
זה, אלא עבור פועלו ממערב לתעלת־סואץ במילחמת
יום־הכיפורים. מסתבר שחסיד, שאינו חייב גיוס
בשל מצב בריאותו, הצטרף ליחידה שחצתה ראשונה
את התעלה, גילה תושיה וביצע מעשי־מופת,
בעיקר בחילוץ פצועים תחת אש. הוא נכלל ברשימה
השלישית של המומלצים לקבלת עיטורים עבור
מעשיהם במילחמת יום־ד,כיפורים.

בן־עמ 11״ תנו ע ה
להצדתהמ דינז ד׳
ראש־עיריית נתניה לשעבר, עובד בן־עמ״י, יוזם
הקמת תנועה חדשה, על־מיפלגתית, תחת הסיסמה:
תנועה להצלת המדינה.

כן־עמ״י מבקש לאגד בתנועה אישים
כלתי־מיפלגתיים וחברי מיפלגות שונות
שישמשו בתנועת־מחאה ומכשיר לחץ
על הממשלה.
ראשות התנועה הוצעה לפרופסור יגאל ידץ.

לכך שהאמריקאים יאמרו במפורש לרבץ, כי רצוי
שאריק לא ייסע עימו.

רבין ניצל את המצב כלבנון, כדי לתרץ
באילו הוא משאיר את אריק כארץ,
על־מנת לפתור ולייעץ במיקרה של החמרת
המצב כזירה זו.

קר> 1גדו בין
באדרד דוו ־ או
הצעתו הפרטיזנית של ח״כ הליכוד יוחנן באדר,
בסוף השבוע שעבר, לכנס מחדש את ועדת־הכספים
של הכנסת לדיון בבקשת שר־ד,תחבורה למתן
מימון־ביניים לאגד — הצעה שנפלה ברוב־קולות,
כולל של חברי סיעתו — לא היתד, אלא הפגנת־מחאה
שכוונה כלפי חבר מיפלגתו, ח״כ חיים לנדאו.

באדר כן ה־ 75 נעלב על שמנהיג חרות,
מנחם בגין, שייצא למגביחרחירום בחו״ל,
השאיר אחריו כממלא־מקום ראשון את
לנדאו ולא אותו. על רקע זה החליט באדר
למרוד כלנדאו בן ה־ .60 לנדאו הוכיח
את שליטתו המוחלטת בבל נציגי הליכוד
בוועדת־הבספים, בכך שחייב את בולם
להצביע נגד הצעתו של באדר.

אלמוג רו א ה
צוו חחדש
יוסף אלמוגי החל מגיים עוזרים, יועצים ודוברים,
אשר יאיישו את לישכתו בסוכנות היהודית.

אלמוגי החליט שלא לקחת עימו מחיפה
את היועצים שאותם הביא לעיר, באשר
נבחר בראש־העירייה, אלא למצוא אחרים.

בין המועמדים שלו נמצאים עיתונאי בכיר ועוזר
אישי של אחד השרים הכלכליים.

אייב י בי א
ת רו בו ת ל ביי רו ת
ספן־השלום אייבי נתן מתכונן להפליג עם ספינת
השלום שלו ללבנון. אחרי מיבצע־השלום האחרון
שלו ביום־הכיפורים, שבו הפליג לתעלה, מתכנן אייבי
להגיע ללבנון עם מיטען־תרופות, אותן הוא מתכוון
לחלק לתושבים שנפגעו בקרבות.

אייכי ינסה להיכנס ללבנון גם אם לא
יתירו לו כניסה, ולצורך המיכצע רכש
ספינת־מירוץ שאותה ישאיר כידי הלבנונים
כשהיא מלאה כתרופות, שיקנה מכספו,
אחרי שישיטנה לחור__ .
111

נהמה סנ מ דיי ד:

אוט 1ב 1סיס ב שב ת
אם תימשך השבתת האוטובוסים של
״אגד״ ולא יימצא פיתרון למשבר־התחבורה
עד לשכת הקרובה, עשוי
קואופרטיב,,דן״ להביע הזדהות
:צורה מקורית.
כקרב חברי מזכירות ״ח״ הועלתה
״אגד״
הציעה הזדהות
להזדהות עם שכיתת ״א
על־ידי הפי
הפעלת בל קווי־האוטובוסים
ביום השבת. הצעד
באיזור זל־אכיב
תל־אכיב כיום
נועד למחות נגד פעילותם של חברי
המפד״ל ואגודת־ישראל בוועדת*
הכספים של הכנסת, שגרמו למשבר,
ושמנעו את כל הניסיונות לפתור
אותו. הנהגים מאמינים שזוהי סחיטה
דתית נגדם, על רקע הנסיעות כשבת,

0 1 )1 0ראש | 1לנזערנות סטראופוניות

מקום ראשון

לרדיו/טיים קסטות

0לן 0 1ראש דרשמקויים

ה ע 1אלו כלאחד.
בואו לראות לחוש ולשמוע מוסיקה באולמי התצוגה של סוני

תל-אביב: מגדל שלום.רח אחד-העם .9גול 52431 .

פרסום מ׳לניק/רפאלטיראן

ה עו ל ם הזה 2004

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״ם .
העורך הראשי: אורי א מרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

עתונאים זרים בישראל ניסו השבוע
לברר מה מידת הביסוס שיש ל סברה
שהועלתה בגיליון האחרון של העולם
הזה 2003 הם הסתמכו על הכתבה
תפקיד זאיר, שהעלתה חשד של מעורבות
ישראלית אפשרית במילחמת־האזרחים באנגולה.
באותה כתבה נטען, בין השאר,
כי התערבותו הפעילה של שר־החוץ יגאל
אלון בעת מסעו האחרון בארצות־הברית,
על מנת לשכנע אנשי קונגרס אמ ריקאיים
להסיר את התנגדותם לתמיכה
אמריקאית בתנועות־השיחרור ״המערביות״
באנגולה, לא היתה מקרית.
הובע החשד כי התערבות זז נובעת בין
השאר מהפגישה החשאית שהיתר. ליגאל
אלון לפני שבועות מיספר באירופה עם
שר־החוץ של זאיר. עצם קיום פגישה
סודית זו הוכחש אחרי הפירסום, על ידי
שני הצדדים. עוד הועלתה באותה כתבה
האפשרות, כי מאחורי פעילות ישראלית
זו עומד שר־החוץ האמריקאי, הנרי קי־סינג׳ר.
קיסינג׳ר
גמצא במצוקה גדולה בפרשת
אנגולה. הוא אחראי ישירות לתמיכה ה אמריקאית
באוניטה ובפנל״א, שני הצבאות
הנלחמים במפל״א, תנועתו המרכסיסטית-
של הנשיא אוגוסטינו נטו. תמיכה צבאית
וכספית גלויה זו, עוררה את זעם דעת-
הקהל ונבחרי העם בארצות־הברית, החו ששים
פן עומד קיסינג׳ר לסבך אותם
במהדורה חדשה של מילחמת וייאט־נאם.
כתוצאה מכך נאלץ ממשלו של הנשיא
פורד להסוות את המשך מעורבותה של
ארצות־הברית במילחמה.
העולם הזה העלה בשבוע שעבר את
האפשרות שקיסינג׳ר ניסה, או עלול ל נסות,
לנצל את ישראל, כדי להסוות באמ צעותה
סיוע לצבאות המערביים באנגולה.
אפשרות זו הדליקה אור אדום בעיני מיס-
פר כתבי־חוץ בארץ.
התגובות שקיבלו עתונאי-החוץ, שניסו
לאמת את השערת העולם הזה, היו נז עמות
ביותר .״זהו שקר גס!״ הסבירו
להם דוברים רשמיים ,״זוהי המצאה מרו שעת
שאין לה שום בסיס,״ טענו אחרים.
לרוע המזל הגיעו לארץ, כמה ימים
אחרי פירסום הכתבה בתעולם הזה, עדו יות
נוספות על מעורבות ישראלית ב־מילחמת
אנגולה. הפעם היו אלה צילומי
עיתונות. בין השאר הם הראו קבוצה של
נשים לוחמות מצבא הפנל״א של הולדן
רוברטו, גיסו של שליט זאיר מובוטו,
כשהן נושאות בגאווה תת־מיקלעים עוזי.
העתונים הזרים שפירסמו תמונות אלה,
דאגו לציין מתחתן את העובדה שתת-
המקלעים אשר בידי החיילות האנגוליות
הם מתוצרת ישראל. אבל התמונות לא
הופיעו בנפרד, אלא במיסגרת כתבות עתו־נאיות
על מילחמת אנגולה, שלוו בתצ לומים
נוספים.
נראו בהם חיילים של אירגון המפל״א
הקומוניסטי, כשהם מצויידים ברובי קלצ׳־
ניקוב מתוצרת סובייטית. נראו בהם חיי לים
אנגולים בבגדים מנומרים מאירגון
האוניטה הלוחמים לצד חיילים דרום־אפ־

העולמית הרושם — אפילו הוא מוטעה —
שישראל מעורבת במילחמה באנגולה, ב דיוק
כמו ברית־המועצות, קובה, דרום-
אפריקה וארצות־הברית.
מיותר להסביר את הנזק המדיני הנגרם
לישראל, מכך שהיא מזוהה, בצדק או
שלא בצדק, עם אחד הצדדים הלוחמים
באנגולה. בדיוק כשם שהימצאות עוזים
בידי צנחני פורטוגל באנגולה, לפני 15
שנה, הכתימה את שם המדינה ויצרה לה
תדמית של מי שמסייעת לקולוניאליסטים,
כך קורה גם הפעם.
הייתי מציע לא לסמוך כל כך על
הכחשות הדוברים הישראליים, שניסו
להפריך מכל וכל כל קשר ישראלי עם
המתחולל באנגולה. יש לגו ניסיון מר
עם הכחשות מסוג זה, דווקא כשהן קשו רות
באנגולה.
היה זה לפני 15 שנים כאשר עתון יום
א׳ הלונדוני אובזרבר, פירסם ידיעה לפיה
סופקו עוזים ישראליים לצנחנים הפור־טוגליים
המדכאים את פעולות ההתנגדות
של תושבי אנגולה. אז היה זה שמעון

פרם׳ שכיהן כסגנו של דויד בן־גוריון,
שר־הביטחון, שמיהר להכחיש את הידיעה,
מצא את העוז לכנות את האובזרבר, אחד
המכובדים שבעתגני העולם, כעתון סנ סציוני
ושקרני.
כעבור שנה, בשליחות עתונאית מיו חדת
לליסבון, הצלחתי למצוא הוכחות
לידיעה שפורסמה באובזרבר. גביתי עדד
יות מצנחן פורטוגלי וממנהל לישכתו
של מפקד חיל־האוויר הפורטוגלי, שאישרו
כי בידי צבא פורטוגל מצויים עוזים, למ רות
הכחשותיו הנמרצות של פרם. הצ לחתי
גם למצוא צילומים, שהתפרסמו
בביטאון חיל-האוויר הפורטוגלי, בהם נר-
אים צנחנים פורטוגליים באנגולה, חמו שים
בעתים.
כתוצאה מגילויים אלה, שפורסמו בהב לטה
בהעולם הזה, התעוררה ב־ 1962 סערה
ציבורית רחבה במדינה. ארבע מיפלגות
הגישו הצעות לסדר־היום בכנסת, תבעו
לערוך דיון בפרשה ובגילויי העולם הזה.
אחרי דיון סודי בוועדת החוץ והביטחון,

ריקאיים כשבידיהם רובי מ 16 .אמרי קאיים.
ונראו חיילות הפנל״א, עם העתים
הישראליים בידיהם.
הקורא התמים ברחבי העולם, הנתקל
בכתבה מעין זו, אינו יכול ודאי להש תחרר
מהרושם כי באנגולה לוחמים שלו שה
צבאות הנתמכים בידי שלוש מעצ מות
עולמיות המספקות •להם את הנשק:
ברית־המועצות׳ ארצות־הברית וישראל.

קיימת כמוכן האפשרות שתת־מקלעי
העוזי שבידי החיילות האנגוליות
אינם כלל מתוצרת־ישראל, והם מסופקים
על ידי אחת המדינות שקיבלו מישראל
זיכיון לייצר עוזים, כמו בלגיה, למשל.
אפשר אולי שהעוזים אינם אלא נשק
שלל, שנלקח מהכובשים הפורטוגליים ש נטשו
את אנגולה. צבא פורטוגל, וביחוד
יחידות־הסער שלו, שביצעו את מעשי
הטבח הגדולים ביותר באנגולה, מצויי רים
מזה 15 שנים בתת־מקלעים מתו צרת
ישראל. יכול להיות גם שצנחניו
של הקולונל מובוטו, שאומנו במשך שנים
ארוכות על ידי צה״ל, הם שסיפקו ל־אירגון
בו הם תומכים את העתים.
אלא שהמקור אינו משנה. העובדה
היא שכתוצאה מהימצאות נשק ישראלי
בידי אחד הצבאות הלוחמים במילחמת
האזרחים באנגולה, מתקבל בדעת־הקהל

*1 0 0 0חיילים פורטוגלים מצויירים בתת־מקלעים ״עוזי* מתוצרת־ישראל, סורקים
את יערות אנגולה ברדיפה אחרי אנשי מחתרת. הגילוי כי תת־סיקלעים
מתוצרת ישראל סופקו לצבא הפורטוגלי לדיכוי מילחמת־השיחרור של בני אנגולה, עורר
סערה. שמעון פרס, סגן שר־הביטחון, שיקר והכחיש את הגילוי מנזל בימת־הכנסת.
הסכימו שלוש ממן להסיר את הצעותיהן.
רק הצעתה של מק״י הגיעה לכלל דיון
גלוי ופתוח. בהכחישו את הידיעה מעל
במת הכנסת השתמש פרם כלפיה בבי טויים
כמו ״שמועות שווא״ ,״בדותה חם־
רת־שחר״׳ ״שמועות שהזיקו לישראל,״
״הערכת אוייב״ ,ו״אמונות שטופלים ל שווא״
.היו אלה ביטויים דומים לאלה
שנכללו בהכחשות השבוע.
אלא שלא חלפו מיספר שבועות ו שמעון
פרם הוצג כשקרן. היה זה כאשר
העתונאי אביטל מוסינזון, בנו של הסופר
יגאל מוסינזון, חזר מסיור באפריקה. מר
סינזון ביקר גם בלורנצו מארקש, בירת
מוזמביק, שהיתה אף היא מושבה פורטוגלית.
את רשמי מסעו פירסם בידיעות
אחרונות. בין השאר פירסם מוסינזון כת בה
ותמונה על פגישה עם קצין צבא פור טוגלי,
שחזר מאנגולה, שהחזיק בידו תת-
מיקלע עוזי. הפעם היתד זו עדות חיה,
מפי עיתונאי ישראלי, שראה את הימצאות
העודים בידי החיילים הפורטוגלים ה לוחמים
באנגולה במו עיניו.
כאשר הסתבר כי הכחשותיו והסבריו
של פרם היו שקר אחד גדול לאורך כל
הדרך, הקדיש העולם הזה ( )1272 לשמעון
פרם שער קדמי שהוא די נדיר בסימונו.
הוא נשא את הכותרת ״אתה שקרן מר
פרם.״
כדאי היד, למכחישי השבוע להיזכר בהשתלשלות
אותה פרשה, לפני שהם באים
להכחיש בצורה כה נמרצת ובוטחת, כל
מעורבות ישראלית ישירה או עקיפה במה
שמתרחש עתה באנגולה.

*1 0 7 1 5חיילות מתנועת הפלנ״א האנגולית מצויירות בתת־מקלעים ״עוזי״ מתוצרת
ישראל. תנועת הפלנ״א שבפיקוד הולדן רוברטו, היא התנועה שזכתה
15/10
בסיוע ארצות־הברית וזאיר במילחמתה נגד הצבא המרכסיסטי באנגולה. עתונים ברחבי
העולם, שפירסמו תמונה זו, הדגישו כי הנשק שבידי החיילות הוא מתוצרת ישראל.
העו ל ם הז ה 2004

״ חגיגה

לעיניים ״

איפור זוהר -הסרה מהירה -טיפול יעיל -בתכשיר העילית של ״רבלון
להסרת האיפור, לכיסוי ולהרחייה, :
לא>פור ר>ס>ם, עפעפ>>בו וגבות:
• י 07£8זע 8£1קט 1<£הדש!
תכשיר נוזלי היגייני, על בסיס־מיימי להסרת איפור העיניים,מגלי
לפגוע באיזור העיניים הרגיש. מתאים גם לעור שמן.

• יקט1£1<£ע£ 1׳וי 00£ £חק/£8 011 £08 1£8ו10ע ׳ 8£1חדש!
תכשיר נוזלי, על בסיס״שומני, מיוחד להסרת איפור ־עיניים העמיד
בפני מים. שומר על נקיון הריסים ולחות העור.

• ׳ 0£8 00788 08£1^£אט 0א 8121ט10131א׳ הדש!
הקרם לכיסוי ולהעלמת ״הצלליות־השחורות״ והקמטים הזעירים
מסביב לעיניים. בשני גוונים — לעור בהיר ולעור בינוני וכהה.

• י £8אעט£/\8י נוס ח ה חדשה !

״אייליינר״ אוטומטי לקוי הריסים — בהרכב חדיש — עמיד בפני מים.
נמשח בקלות ונשאר לאורך כל היום. בגוני השחור, החום והאפור.

• י 1-438ט£>\8י גווגים נהדרים !
מאסקרה צובעת,מאריכה ומעבה את ריסייך. מעניקה מראה
אופנתי לעיניים. בגוני השחור, החום והכחול־כהה.

• ׳*1£30* 8א אס א 3ט׳88
מאסקרה הצובעת כל שערה בנפרד — לתוספת צבע לריסייך.

• י^/ח\^50 /ו^ו א 0ו 8£8 8ט 3י
מאסקרה פרוטאינית,מחזקת את ריסייך. עמידה בפני־מים ודמעות.

ריסים אמיתיים במבחר אורכים התואמים את ריסייך.

• י 3עע 0ס*א 3א 0ו£8 8קט 5׳
צלליות פרוטאיניות עם תמיסות כסף וצבע עדינות.

• י 0 \^3ס^א 3ז £8 £80$קט 3י
צלליות פרוטאיניות מוכספות בגוונים זוהרים.

• \/3ע 3£1* 0 0ז£8£803 קט 3ץ ועז^ 8/\ 01£ז ^
צלליות פרוטאיניות. בוהקות בגוני הפסטל.

• י 1ט 1£זט\ 8£/עע 880י
קו־איפור לעיצוב הגבות, בעזרת מברשת מלוכסנת,

צוות ״רבלון״ ישמח לארח אותך בפגישות הדרכה אשר בהן תוכלי ללמוד — ללא תשלום — כיצד לטפל בעורך ולטפח את יופייך •בביתך. הפגישות
תתקיימנה ב״בית רבלון״ ,רחוב חובבי ציון ,65 תל־אביב, ותמשכנה 3שעות׳ כ״א: בימי ראשון, שלישי וחמישי משעה 3.00 עד 6.00 אתהייצ.

כל מה
שרצית לדעת
על עולם
ניידות הערך
ולא היה לך
את מ׳ לשאול

עע׳ר/מ-ער ^

מק דיסקונט לישרגול מוס

למענך הוציאו הדיסקונטאיט שלך
במחלקה לניירות ערך את ה״מילוג״ע״.
ה״מילונ״ע״ -מילון ראשון מסוגו בארץ,
הכולל הגדרות והסברים של מונחים
שונים בתחום גיירות-הערך,הנו מדריך
ובלי עזר שימושי ליועצים, חוסכים
ומשקיעים בניירות ערך. ובן לסטודנטים
ולבעלי עניין בנושא,
ה״מילונ״ע׳׳ -חוליה נוספת בפרסומי
הבנק הכוללים בין היתר ״מבט לבורסה״
ו״מדריך למניות״ וכן ״רבעון כלכלי׳/
״אשנב.לבלכלה ולמינהל׳ /״תדריך לסחר
חח״ ,ועוד.

פנה לדיסקונטאי שלך ובקש את
ה״מילונ״ע״,

ל שרו תן:
• צוות יועצים מקצועי ומהימן לה שקעת כ ס פך בניירות-ערך מקומיים חריט.
• מערכת מידע ודיווח מסועפת ועדכנית.
• ר שת בינלאומית של קורספונדנטים בכל ה בור סו ת והמרכזים הפיננסיים.

הגדולים בעולם.
נשמח להעמיד לר שו תך אתשת תי היעוץ שלנו במחלקת ניירות-ערך,
רח׳ יהודה הלוי ,38 תל-אביב, או ב כל אחד מ ־ ג5ו סניפינו ברחבי הארץ.

בנק דיסקתס לישראל״

כך סחט
בימים אלה השלים נגיד ״בנק ישראל״,
משה זנבר, תרגיל-סחיטה גדול, שיז־וים
לבנק הכושל עוד 20 מיליון לירות.
הכספים יוזרמו בניגוד לחוק, למרות
חוות״דעת מישפטית מייוחדת של מאיר
גבאי, כיום מנכ״ל מישרד־המישפטים,
ואז המישנה ליועץ־חמישפטי־לממשלה.
ראשי האוצר והיועץ־המישפטי-לממשלה
שותקים נוכח הסחיטה.
״החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות״
מוכרת זה שנים את המטבעות
לציבור ועושה רווחים נאים. השנה יהיו
רווחיה כ״ 120 מיליון לירות. את המטבעות
היא קונה ממטבעת ״בנק ישראל״,
כיוון שרק הוא לבדו רשאי, לפי החוק,
לטבוע מטבעות בישראל.
נגיד ״בנק ישראל״ ,שידע כי הבנק הפסיד
עשרות מיליונים בעיסקות-הכשל של
הבנקים שסגר, מחפש בכל מקום מקורות
כספיים, כדי שיוכל להראות רווחים.
הוא שם עין על ״החברה למדליות״,
ניצל את עובדת היותו הגוף היחידי ה מוטמן
לטבוע מטבעות, ודרש כי תשלם
לו תמורת המטבעות סכום השווה להוצאות
הייצור, בתוספת 150 אחוזים של
ערכה הנקוב של המטבע. עד כה שילמה
החברה ל״בנק ישראל״ את העלויות או
את המחיר הנקוב — תמיד את הסכום
הגבוה מבין השניים.
בתחילת אוקטובר אשתקד איים זנבר
כי יפסיק לספק מטבעות לחברה, ושני
הגופים פנו ליועץ־המשפטי-לממשלח וביקשו
חוות״דעת, מי מהם צודק.
חוות״דעת של חמישנה ליועץ, מאיר
גבאי, קבעה, כי רק החברה האמורה
רשאית לקבל מטבעות למכירה מ״בנק
ישראל״ ,ואסור לכל גוף אחר בישראל
או מחוצה לה לעשות כן. כן קבע גבאי :
״המסקנה המשתמעת מפירוש סעיפי החוק
היא, שעל החברה לשלם לבנק אן-
ורק את מחירו הנקוב של המטבע״.
אולם, אליה וקוץ בה, קובע גבאי.
בעוד הבנק אינו רשאי לתבוע מחיר העולה
על הערן הנקוב, אין לחברה זכות
לדרוש מן הבנק לספק לה מטבעות.
היינו, אסור ל״בנק ישראל״ למכור מטבעות
לשום גוף שהוא פרט לחברה, אבל
אין הוא חייב למכור לה מטבעות. ואם
יתעקש ויסרב, כאילו הוא סוחר פרטי,
אי-אפשר לכפות עליו בתוקף החוק למכור
לה מטבעות.
כדי למנוע ריב ממליץ, אם כן, הטיש-
נה ליועץ־המישפטי-לממשלה, להמשיך
בנוהל שהיה קיים עד כה, לפיו שילמה
החברה לבנק את הגבוה מבין מחירי
העלות או הערך הנקוב.
זוהי המלצה מפורשת של היועץ״המיש־פטי״לממשלח,
אולם בימים אלה הוחלט
אחרת. מועצת-המנהלים של החברה נכנעה
ללחץ של נגיד ״בנק ישראל״ ,ושר-
האוצר לא מנע את הכניעה.
למעשה ניצל זנבר את האווירה הציבורית
שנוצרה נגד החברה בגלל פירשום
הדין-וחשבון של מבקר-המדינח, ביצע את
תרגיל הסחיטה: אם לא תשלמו לי לפי
דרישתי, לא תקבלו מטבעות. זנבר נהג

ההסתדרות רא אימצה
מיליון כאילו הבנק שהוא מנהל הוא מוסד פרטי,
או כאילו החברה היא מוסד פרטי.
כיום מעבירה החברה את כל רווחיה
לאוצר המדינה. מעתה יעברו כ״ 20 מיליון
לירות ל״בנק ישראל״ מדי-שנה. לכאורה,
שתי אלת הן קופות ממשלתיות.
אולם מדוע כה משתוקק הנגיד כי הכסף
יעבור דרכו ולא דרך האוצר ן
כך ייפה את מאזנו הכושל, יוכל לעשירי
ב 20-מיליוון לירות נוספות כראות-
עיניו, לסבסד ולהפלות בין מיפעלים ובו•
דדים ככל העולה על רוחו, כפי שמצא
מבקר-המדינה.

דווקא כאשר נכסיו נמצאים בידי כו-
נס״הנכסים השווייצי, יה צריך לקרות ל-
טיבור רוזנגויס. השנה החולפת,
,1975 הביאה לו שיא ברווחים. הרווח
הנקי של קונצרן ״אתא״ אחרי מס יהיה
24 מיליון לירות ; הרווח הנקי של מיפ-
עלי ״לודז׳יה״ ,המנוהלים על-ידי עמוס
מנור, הוא 8מיליון לירות ן כל שאר
השקעותיו בישראל, כולל רשת חנויות״
הפטורות״ממכס ״רמתם״ ,חברת ״אשדוד״
,בנקים למיניהם — כל אלה הכניסו
לו עוד 12 מיליון לירות. סן־הכל
הוא עשה בשנה החולפת 44 מיליון לירות,
שהם קצת יותר מ 6-מיליון דולר.

רווחים אלו לא יגרמו נחת לרוזנבוים.
במחצית פברואר יסיים בית־המישפט ב־שווייץ
את הדיון בהתנגדויות להסדר
המוצע לתשלום החובות, ומייד לאחר-
מכן ייגש למימוש הרכוש. אחרי שבית-
המישפט יסיים את הטיפול בעניינים החשובים
— הכסף — הוא ייגש לטפל ברו-
זנבוים עצמו.
נגדו עומדת התלונה הפלילית של הברון
אדמונד דה־רוטשילד, וכן גילויי
המבקרים של בית-המישפט, שבדקו את
עסקיו ומצאו בהם די חומר לטיפול פלילי.
אלא שבשווייץ, קודם עוסקים באי תור
הנכסים ורק אחר-כך מכניסים לכלא.

1הה אח ה1ו 1ד

כד נראה עמוד מרכזי בחוברת היובל של ״סולל־כונה
/ ,שיצאה־־לאור בימים אלה. למרות שצבי רבטר,

נ ו תיראה
תעלת יס־המלח
שר-חמיסחר-וחתעשייה חיים בר־לב
החליט לממן בדיקה של בעיות טכנולוגיות,
הכרוכות בהקמת תעלה להזרמת
מי חימ״התיכון אל ים־חמלח. מימצאי
בדיקה זו יאפשרו החלטה סופית, אם
לגשת לביצוע התוכנית.
התוכנית הפכה אקטואלית אחרי שהוגשו
לשר מסקנות ועדה, בראשות פרופ׳
שלמה אקשטיין, בעל מוניטין עולמי

מנכ״לי החברה לשעבר, נראה היטב בתצלום (שמאלי
היצוניי, מרכיב משל,פי־שמש) ,הוא נעלם כהסבר שלו.

בתחום זה. הוועדה קבעה, כי כדאי לישראל
להקים תחנה הידרו-חשמלית באי-
זור ים־המלח. מסקנות הוועדה התבססו
רק על התועלת מייצור החשמל, ולא
הביאו כלל בחשבון את התוצאות האח רות,
כמו הבטחת מקור״מלח לים־המלח,
הבטחת חשמל לאיזור השומם וכן אפשרות
הקמת תחנות אטומיות באיזור
שומם במקום ברצועת־החוף.
התעלה תעביר, בשלב הראשון, מיל-
יארד מטר מעוקב מים, ותספק את מחצית
כמות חחשמל שישראל צורכת. היא
תתחיל ליד אשקלון, ואחר-כן תיכרה
תחת האדמה לאורן 70 קילומטר, עד
עין-גדי. שם ייחפר אגם מלאכותי בעומק
60 מטר שאליו יפלו המים מגובה של

תי או רסנמטי
של המפעל
ה הי דו אל ק טרי

מססנות גורומנ
בחינת חהודעח-לעיתונות של ההסתדרות,
בנושא ועדת-גולומב ו״אגד״ מגלה,
כי ההסתדרות לא אימצה את המסקנות
ולא הביעה כל עמדה לגביהן. הסיבה
היא רצונה לשמור על יד חופשית, למיק־רח
שהמדיניות המבוססת על המסקנות
תעלה על שרטון.
ההסתדרות מתנגדת בכל תוקף למימוש
ניכסי חברי ״אגד״ לשם תשלום
חובות החברה, וטוענת כי הדבר מנוגד
לכל חוק והיגיון. כנגד המצדדים במימוש
טוענת ההסתדרות, כי עליהם לתמוך
במקביל במימוש נכסים פרטיים של
בעלי״רכוש שחברתם פשטה את הרגל,
למרות שמהות החברה בעירבון־מוגבל
מונעת מראש מעשים כאלה.

ויווח קבוצת רוזנבוים
בישראל 44 :מיליון לירות

תעלו, קזנרה

/התיניי^ססז

\ \ 7צגור סזזנא

—ז יי ז קילומטר

הוו ארד ״11
בו דקהשקעה
בי שראל
נציג מייוחד של קבוצת הווארד ייז
האמריקאית, אל אברמוביץ, בדק

הרי יהזדה

315 מטר ויניעו טורבינות. משם יזרמו
חמים בנהר מרשים אל יס״המלח.
הוצאות הקמת התעלה במחירי היום
הן 200 מיליון דולר, שיוצאו במשך 10
שנים.

לאחרונה בישראל אפשרות, ש״קבוצת
יוז״ תשתתף במימון מרכז-קניות בינעירוני
ברמת״השרון. ההשקעה הכוללת
בפרוייקט היא 20 מיליון דולר.
נציג קבוצת המשקיעים הישראלית,
ממיה שפירא, יוזם ומנחל ״עיר המכוניות״
,מסיים עתה חקמת ״קאונטרי־קלאב״
ברמת־חשרון, בהשקעה של כ10-
מיליון לירות.
אברמוביץ אמר, כי ההצעה מעניינת
כיוון שעד כה לא הוקמו בישראל מרכזי־קניות
כמו אלה שקיימים באירופה וא מריקה.
הוא הדגיש, כי הקבוצה מוכנה
להיכנס להשקעה כה כבדה למרות אי-
הבהירות הבטחונית, בגלל אמונתה כי
הנהגת המדינה תעבור לידי משח דיין.

מכתבים
איחולים
...הלוחם האמיץ והבלתי-נלאה לצדק ו לשלום.
מי יתן ותאריך ימים ותוסיף, מדי׳
•שבוע, מעל דפי העולם הזה לגלות את
האמת על חוסר־המעש של ההנהגה ביחס
למגיפת האלימות ופורקן היצרים של ה־רעים
שהציפה את המדינה. איחולי החלמה
מהירה מעימקי הלב.
מאשה פורמן, פתח־תיקווה
שרית ויכולת! ולא ייתמת את רבבות
הקוראים האפורים והנאמנים של העולם
הזה, יעני ״עמך״.
ועל זאת תבוא על התודה, הברכה, ה שלום־
והבריאות. ואל תהא בירכת הדיוט
קלה בעיניך. מאת קורא אפור, ותיק ונאמן,
שלא תמיד מזדהה עם דיעותיך.
יוסף פליגדמן(כנפי) ,תל־אביב
מאחר שהייתי עד כה בשירות מילואים
אי־שם, לא היה באפשרותי להביע את
איחולי על שניצלת מאותו מעשה־התנק-
שות מטורף.
לי הזכיר הדבר את מניעיו של המתנקש
ברודי דוטשקה, שהוסת לכך על־ידי עיתו־ניו
של אכסל שפרינגר. איחולי הכנים.
דן עומר, ירושלים

האם רצח כדגם?
את כתבתכם אודות ״פרשת הלר״(העולם
הזה ,)2002 הנכם מסיימים במילים אלה:
״האם הסתיימה הפרשה העגומה ...או שמא
תמשיך להעסיק את הציבור, ולהציק לכל
מי שקשור בה?״
ובכן, הרשוני •להיות אפיקורס, ולקבוע
כי, לעניות־דעתי, לא היה מקום שבית־המישפט
ירשיע את עמוס ברנם מעל לכל
צל של ספק סביר. עם כל הכבוד לבתי-
המישפט במדינתנו אני קובע, שנטיית ה שופטים
עברה בצורה מסוכנת לשיפוט ל חומרה.
כאשר
למדתי אנוכי מישפטים, ושמעתי
הרצאות בדיני־עונשין מפי מורי הנכבד

1 ׳ 11א |>11י
נמצאבט הו לתאוב שו ק
ש סו פר 8אינו עוד שמפו.

מ שי ם

• 1$ויאן וו*
הינו ה תכ שי ר ה אי ד א לי הנו עדל מני ע ת
קשק שי ם בל ב ד.

לה שיג ב ב תי המרקחת
ו ב חנויו תהקוסמטיקההמובחרות.

מיו צר ע״י מפ עלי בי־זטבע״ מ
שיווק והפצה ״ בו ליי, ן זזי״ סוכ נו יותל שיוו ק,
ט ל פון , 259550 :ת ל־ א בי ב

עמום ברנם
מוטב להרשיע

ה * 31ע
מדריד אסטרולוגי לאחכה

מין ומ 1דוח
פאת מרטיו פנטקוסט

בערבי החורף ה א רוכי ם
יתן פלש אלקט רוני
אור וברק ל צי לו מי ם!!

בהוצאת תמוז

טל ,293131 .ת.ד ,23029 .תל-אביב

תן טרמפ
לחייל

פלשים לכל סוגי המצלמות גם
פוקט ואינסטמטיק ! 1
מבחר מצלמות גדול!
מחשבי כיס ״ £א 0זועע 1<£/״
צלומי״זחוי בן־רגע !

פו טי בדבר
חיפה,רחוב החניונן 31

קרנית |
מכון לעדשות מגע

עדשות *
רכות וקשות
הסכר ארים מפורט
ינתן כמקום.
גורדון ,31 תל־אכים
טלפון .238642

והנעלה, פרופסור שמעון אגרגט — שהוא
כיום נשיא בית־המישפט העליון — הרי
הוא לימדני, כי ״מוטב שעשרה עבריינים
יזוכו, מאשר יורשע אדם אחד שהוא חף-
מפשע.״
היום נוהגים בתי־המישפט בישראל לפי
דוקטרינה הפוכה. דהיינו :״מוטב שעשרה
חפים־מפשע יורשעו בדין, מאשר יזוכה
עבריין אחד.״
אילו היה עדיין נהוג עונש־המוות על
רצח, אין בליבי ספק שעמום ברגם היה
מזוכה בדין, או מורשע בהריגה ; גם זאת,
כתוצאה מהתלבטויות השופטים.
האם עלי להתנבא, שאין פסק־הדין ה אמור
סוף־פסוק? אכן, כך הדבר, וימים
יגידו זאת.
יצחל, א .דגני, טבריה

ערבי־שבת באור־עיויבא
אני חייל תושב אור־עקיבא, עיירה קט נה
בת 8,000 תושבים. זוהי עיירד. הנמצאת
בתהליכי שיפור מתקדמים, אך בעיות עדיין
ה עו ל ם הז ה 2004

יש בה לרוב. אחת הבעיות המרכזיות היא
תעסוקה לצעירי היישוב בערבי־שבת, אלא
שזו ניתנת לפיתרון על הצד הטוב ביותר.
באור־עקיבא יש מתנ״ס (מרכז תרבות
נוער וספורט) אשר, לכל הדיעות, בימות
השבוע מהווה מרכז לחיים ביישוב ומספק
תעסוקה לכל. לעומת זאת הוא סגור ב־ערבי־שבתות,
למרות שהתקבלה החלטה
עקרונית במועצה המקומית לאשר פתיחתו.
כדי לעקוף את צעירי המקום, הממורמרים
על כך, מממן המתנ״ס פעילות דלה (ריקד
די־עם בילבד) במועדון־נוער, דבר שגם
אינו חוקי לפי המידע שהגיע לידי.
כל זאת, כנראה מחשש לתגובת הדתיים
למיקרה שיפתחו את המרכז בערבי־שב־תות.
העובדה היא שהדתיים הם מיעוט,
ואילו רוב הצעירים נאלצים להסתובב ללא
תעסוקה, לא משנה לגביהם. הבעילה כיצד
לפתור את חוסר־המעש של חייל, הבא
לחופשת־שבת, אינה נמצאת בתודעתם. כאן
המקום להוסיף, שלפעמים הדבר מביא
לתופעות שליליות. לדוגמה: בערב־שבת
אחד נזרקו בקבוקים ריקים על עוברים־
ושבים, על־ידי חבורת נוער־שוליים חסרי-
מעש, וכל מרכז אור־עקיבא הוצף בשיברי-
זכוכית. בנוסף אציין, שבזמן האחרון גל
הגניבות ביישוב גדל והולך.
פנו למועצה המקומית ולמועצת־המנהלים
של המתנ״ס לפני יותר משנה, ומאז ועד
היום אין תזוזה בנושא. אשמח מאד אם
תייעצו לי כיצד אוכל לפעול, ואם תעזרו
לצעירי המקום על־ידי פעולה מצידכם.
גבי פרץ, אור־יהודה

כונית ריקה מנוסעים, ובתחנה עמדו כשמונה
חיילים.
הכיצד ייתכן, שמכוניות צבא אשר נהוגות
בידי קצינים, לא תעצורנה לאיסוף
חיילים כאשר חובתם היא, ולא זכותם,
למיטב ידיעותי?
לדעתי יש מקום להרתיע קצינים בכירים
וזוטרים ללא עשיית הבדלים, מזילזול
בחיילים, מאחר שאם כל הקצונה הבכירה
בצה״ל נוהגת כשני קצינים אלה, אזי אינני
חושב שזכותם לבוא באי־אלו דרישות.
אני תיקווה כי מיכתבי זה יעורר אישים
מסויימים לפעולה דראסטית בנושא, ומצידי
אני מוכן לתת פירוט מדוייק יותר באשר
לשני מיקרים אלה, שהייתי עד־ראייה להם.
רץ רז, ירושלים

מורה חייב להוות דונמה
לא מזמן קראתי בעיתון מכובד ״הצהרה״
מפי מנהל הגימנסיה רחביה, מר מיכאלי,
אודות הטיפול בבעיות הגימנסיה בכלל,
והסמים בפרט .״שקלתי היטב לפני שהתחלתי
לטפל בעניין,״ הכריז .״יכולתי להס תירו
מתחת לשולחן, אך מחנך חייב לטפל
בבעיות שליליות ולא להסתירן.״
אכן, אימרות־כנף! ואכן כך חייב כל
מחנך טוב לנהוג. אך נאה דורש — נאה
מקיים, והלז נראה כי אינו מקיים! צאו
וראו: לא היה זה מר מיכאלי אשר חשף
את בעיית הסמים בגימנסיה שלו אלא להי־

לענוש את ה!3ציגים
בתאריך 19.12.75 שלחתי את המיכתב
שהעתקו מובא להלן, אל הרמטכ״ל. בת שובה
למיכתבי, מפקידת הרמטכ״ל, נעני תי
כי אכן, באופן עקרוני דיברי תלונתי
מוצדקים, אולם מכאן ועד לטיפול מזורז
בנושא זה, אין ולא כלום. תשובתה של
הפקידה היתד. מתחמקת, ונראה שלא היתד,
פעולה נמרצת כנגד התנהגות בלתי־הול־מת
זו של קצינים בכירים, בנושא הסעת
חיילים.
לא נותר לי אלא לפנות אליכם לסיר־סום
מיכתבי זה, על־מנת שאולי בדרך זו
יתייחסו הגורמים המוסמכים לעניין ב מבד־הראש
המתבקש. והרי המיכתב:
ביום חמישי, ה־ , 18.12.75 בדרך מתל-
אביב לירושלים, נתקלתי בשתי תופעות
דומות׳ שנדמה שחייב אני להתריע עליהן:
)1כאמור, יום חמישי 18.12.75 בדרך לירושלים,
צומת מטאורולוגית בשעה 3.30
אחה״צ, מכונית צבאית מדגם וולווו, ש־מיספרה
168*51 ובתוכה קצין בכיר בדרגת
אל״מ ונהגו, לא עצרו בתחנת איסוף-
החיילים, על״אף היות המכונית ריקה מנוסעים,
והתחנה עמוסת חיילים.
)2באותו יום, בדרך לירושלים צומת
מטאורולוגית שעה ,22.30 מכונית צבאית
מדגם רנו 4שמיספרה 231־ ,162 נהוגה
בידי קצין בכיר בדרגת סא״ל, לא עצרה
בתחנת איסוף־החיילים, על־אף היות המ
העול
ם הזה 2004

נורית פלד
״יוסקה בחור טוב״
פדגוגית מכובדת, אתה הוא היושב למעלה
ומושך בחוטים, וחורץ גורל תלמידים ל שבט
או לחסד, אבל אני תלמיד. ממש אחד
מהחבר׳ה, אחד צזאותן בובוודתיאטרון בהצגה
הגדולה שלך ושל עמיתיך.
אינני מתיימר להידמות לך, אך כאשר
מדובר בטוהר־המידות ובאחריות הפדגוגית
כלפי תלמידים, דע לך כי עליך להיות
מושלם ולהוות דוגמה לתלמידיה
אדון אכידר, תל-אביב

ח״כיס להגנת הכביר
אלץ אכידר
מופת אישי
פך — הוא ידע על קיומה משך זמן רב,
ושתק. כל פיצוץ הפרשה הינו תוצאה ישירה
של יעילות אמצעי־התיקשורת, והבאת
האמת אל הציבור באמצעותם. לפיכך נראה
כי כל פיצוץ הפרשה אינו בהכרח לרצונו
של מר מיכאלי, וזאת מטעמים ברורים.
ובכן, מר מיכאלי! אומנם הינד דמות

לאחר שפורסמה בעיתונכם ביקורתי ה חריפה
על דויד זוסקינד מבלגיה (העולם
הזה )2000 הסתערו חמישה ח״כים כבודים,
ביניהם בן־אהרון ואליאב, מטילדה גז ו תייקה
גרוסמן, תוך ליכוד פוליטי פיתאומי
ונדיר, להגנתו של הגביר, מבלי לבדוק
ומבלי להתייחס אפילו לעובדות שהשמעתי
נגדו.
הגנה זו, הלקוחה כאילו מניקוי ראש
בנוסח ״יוסקה בחור טוב, אני מכיר אותו,״
מעוררת גיחוך, תמיהה ;צער. אני יודעת,

למשל, שהגביר נוהג להזמין אליו חברי־כנסת
ולחלוק להם כבוד־מלכים. לא על
כך גיניתי אותו.
צר, שבתקופה שבה הציבור כה רגיש
לצורות שונות של השערות, נהגו הח״כים
כפי שנהגו.
נורית פלד, ירושלים

מלבנים מימי המנדט
התפלאתי להיווכח, בכתבה זיגל והבל-
שים (העולם הזה ,)2002 כי הפסקתם להיות
אובייקטיביים ופגעתם בעיקר.
זאת, במקום להתריע על המחדל, ש מחלקה
כה חשובה במישטרה נמצאת ב־מיבנה
שנשאר, למעשה, עוד מזמן המנדט
הבריטי והרחוק מאד מבטיחות.
ידוע לי, כי כל מיני מוסדות־ציבור בנו
לעצמם בנייני־פאר, אשר אינם עומדים
בשום יחס לחשיבותם. עם זאת, לא נמצא
הכסף על־מנת לבנות בניין־מישטרה ראוי-
לשמו עבור מחלקה החוסכת למדינה מיל יונים.

מזרחי, תל-אביב

הבורות שר נ ר־ התיק שוו ת הישואו״ס
הגיעה ישיאה ננו ש ת ובנון -
והיא איימה לגדור את הממשלה
ותוך הרפתקה מסוננת
העובדות העיקריות של הסיכסוך הנוכחי.
נשכחה העובדה שהנוצרים בלבנון הם
ערבים לכל דבר, ושגדולי הלאומנים הערביים
יצאו מקירבם. נשכח שבמשך חודשים
ארוכים פעל יאסר עראפאת כמתווך,
המקובל על שני הצדדים. נשכח שסוריה
לא עשתה במשך כל החודשים האלה דבר
כדי להשתלט על לבנון. נשכח שהפלסטי נים,
יותר מכל גורם אחר, מתנגדים להש תלטות
סורית על לבנון. נשכחו העקרונות
הפשוטים ביותר של הדמוקרטיה. ובעיקר
נשכח הלקח האמיתי הצפון במאורעות
לבנון לגבי ישראל.
בורות זו לא היתה רק נחלת ההדיוטות,
שאין להם מושג על המתרחש בלבנון,
זולת המידע המסורס שליקטו מכותרות
הצהרונים. היא גם לא היתד, רק נחלת
מחברי המידע הזה.

מבחינה זו, לא היה הבדל כץ
שרי-הממשלה לבין יושבי־קרנות.
כץ ראשי גופים ממלכתיים חשובים
לבין מוכרי-פיסטוקיס.
התוצאות היו חלקן מגוחכות, חלקן
מסוכנות.
התוצאה המגוחכת: דוברים רמי-מעלה
בישראל, שלא שמעו מימיהם את השם
פאחר־אל־דין, העזו ללמד ולהטיף מוסר
לצרפתים ולאפיפיור, המעורבים בענייני
לבנון מזה מאות בשנים. כמה מההודעות
הישראליות הסבו נזק בל־יתוקן לנוצרים
בלבנון׳ שמיהרו להתנער מהן כל עוד
רוחם בם.

התוצאה המסובנת: ראשי
המדינה שקלו מעשים הרי־יאסץ,

של ההיסטוריה הלבנונית מלמדת
כדיוק את ההיפך.
העובדות העיקריות :
במשך מאות בשנים חיו בלבנון נוצרים
ומוסלמים, וביכללם מארוגים (שהיו, ברא שית
דרכם, כופרים נוצריים) ודרוזים (ש היו,
בראשית דרכם, כופרים מוסלמיים)
באחווה יחסית. מנהיגים דרוזיים ונוצריים
הקימו מדי-פעם שילטון חזק, שנתקבל בברכה
על-ידי כל העדות.
שליטים אלה היו גיבורים לבנוניים,
ומוצאם העדתי לא מנע מבני עדות אחרות
לתמוך בהם. דרוזים כמו סאחר-אל־דיו
הראשון והשני, ממישפחת מען! נוצרים
כמו באשר השני והשלישי, ממישפחת
שיהאב: אפילו בדואי מצפת כמו זאהר
אל־עומר והרפתקן בוסני-נוצרי שנמכר ל-
סוחר־עבדים יהודי וגדל כמוסלמי כמו אח-
מד אל-ג׳זאר האכזרי מעכו — כולם מילאו
תפקידים חשובים בהיסטוריה של לבנון,
ופעלו מחוץ ומעל למחיצות עדתיות.
בתקופה זו גדלו והתבססו המישפחות,
שבניהן ממלאים תפקידים מרכזיים גם במאורעות
הנוכחיים: מישפחות ג׳נבלאט,
שיהאב ואחרות.
התורכים חששו מפני התעצמותם של
שליטים רב־עדתיים כאלה בממלכתם׳ ועל־כן
זרעו את זרע הפירוד בין העדות. הם
הצליחו לגרום למילחמת־אחים עקובה־מדם,
שהגיעה לשיאה בטבח של .1860 הצבא
הצרפתי פלש ללבנון כדי להגן על הנוצ רים.
בחוקה משנת ( 1861 שתוקנה ב־)1864
הוענקה אוטונומיה ללבנון הנוצרית.

1717717ומסוד ;

חח חוא אוחו
7/ 777*0

יומים סתומים של שימעון פרס
הודיעו על נכונות ישראל לפלוש
ללבנון אם תשתלט עליה סוריה.
הטלודזיה, הרדיו והעיתונות פירסמו
מדי-יום ידיעות מחרידות על המזימות ה אפלות
של ״המוסלמים״ ,״המחבלים״ ,הסו רים
והסובייטים נגד העדה הנוצרית ה אמיצה
והטהורה, הלוחמת למען החופש.
קאריקטורות, שהיו מתאימות בהחלט
לדר שטירמר, תיארו את הקלגסים המוס למים
העורכים רצח־עם בנוצרים.
ראש־הממשלח קונן פומבית על ההתעלמות
הצינית של ״העולם הנוצרי״ מגורל
אחיו הנצורים בלבנון.
העיתונות תיארה התעלמות זו כ מהדורה
חדשה של ימי השואה, כאשר
העולם עמד מנגד, באלם ובאדישות, כאשר
הועלה העם היהודי אל הגרדום.

בך, יום אחר יום, ניהלו כדי•
התקשורת הישראליים מערכה שי•

טתית של שטיפת־מוח־עצמית,
שבה התמזגו יחד בורות מונומנטלית
וריעות קדומות.
אחת הבעיות הסבוכות ביותר בעולם,
שאף המומחים המתוחכמים ביותר היססו
להגדירה בצורה חד־משמעית, הפכה בישראל
עניין פשוט בתכלית: המרצחים
הערביים שוחטים את הנוצרים, מפני ש אינם
יכולים לסבול כל גוף לא-מוסלמי
במרחב. אותו גורל עצמו צפוי גם לישראל,
אם תתפתה אי־פעם להאמין לערבים.
כדי לבסס מסקנה פשוטה זו, הבליטו
כלי־התיקשורת בישראל מדי-יום־ביומו
את כל הידיעות שניראו כמאשרות אותה,
העלימו את כל העובדות הסותרות, אף
כאשר אלה בלטו כמו ארזים במידבר.
בביטחוו־העצמי המוחלט אשר רק בורות
גמורה יכולה להעניקו לבעליו, הם מחקו
מאות •שנים של היסטוריה, ביטלו את המורכבות
העצומה של הבעייה, העלימו את

עד סמן־ חוסר-ידע כימעט מוחלט.
אך התוצאה המסוכנת ביותר היתד ש המאורעות
בלבנון, בעוברם דרך המסננת
של כלי־התיקשורת הישראליים, הגבירו
את הפחדים האי־רציונליים ואת הדיעות
הקדומות המבטלים ממילא כל אפשרות
של מחשבה שפוייה בישראל.

..לבנון הגדולה־

ו*..וץ־ישואד השלמה״
ן קנה וזשגורה ביי״ר בישראל
1 1היא שהמאורעות בלבנון ״מוכיחים
שוב״ כי אין סיכוי לשלום עם הערבים,
וממילא אסור להחזיר להם אף שעל אחד
של אדמה כבושה.

אף הידיעה חאדמנטרית כיותר

לוחם מוסלמי בפעולה*
הצרפתים שותקים —
האיזור הנוצרי זכה אז בעצמאות כימעט
מוחלטת. בראשו עמד מושל נוצרי. אסור
היד. לצבא התורכי להיכנס לתוכו, תושביו
שוחררו מתשלום מס לתורכים. במשך
חמישים שנה שיגשג המחוז, התעשר והפך
ערש הלאומנות הערבית המודרנית.
כל זה השתנה ב־ . 1920 הכובשים הצרפתים,
שזכו במנדאט על סוריה ולבנון, רצו
להשתמש בלבנון כבסים נגד סוריה המתעוררת.
הם הקימו מדינה לבנונית חדשה,
שקראה לעצמה ״לבנון הגדולה״ — שם
* בידו: רובה קלצ׳ניקוב.

ד,ידוע לכל אספן שברשותו בולים מדד
תקופה ד,ד,יא.

״לבנון הגדולה״ — כמו ארץ
ישראל הגדולה — הוקמה על-ירי
סיפוח איזורים מוסלמיים נרחבים.
כמקום מדינה שהיתה נוצרית•
ייחודית, קטנה אך מגובשת, קמה
מדינה רכ-עדתית, גדולה יותר אך
מעורערת מבפנים.

המוסלמים מחו בתוקף על קריעתם מ סוריה
המוסלמית, ושמרו על טינה למדינה
החדשה.
מדינה זו קיבלה את עצמאותה בשילהי
מילחמת־העולם השנייה. הנוצרים היוו בה
רוב זעום ביותר (70׳ 53ב״ )1948 אך
הבטיחו לעצמם, על-פי ״הסכם״ פנימי, את
רוב עמדות־המפתח. הנשיא, הרמטכ״ל, ה קצונה
הבכירה ומקורות־עוצמה רבים אח רים
הובטחו להם לצמיתות.
מבחינה זו, קמה לבנון המודרנית על
בירכי החזון של אבירי ״ארץ־ישראל השלמה״
.ואכן, כאשר בא זאב ז׳בוטינסקי
לנסח את עקרונות-המימשל של ארץ-
ישראל השלמה, כפי שחלם עליו״ הוא
ציטט בפירוש את הדוגמה הלבנונית׳ הציע
לארץ־ישראל חוקה דומה.

הלקח היחידי, הברור לחלוטין
לאור ההיסטוריה של לבנון, הוא
שהסיפוחיזם האווילי הזה צפן
בחובו את הורכן המדינה. כל
האסונות הנוכחיים לא היו באים
על לבנון, אילו הסתפקו מייסדיה
בשטח קטן יותר, במדינה נוצרית,
בדומה למדינת-ישראל היהודית
לפני ה 5-ביוני .1967

לוחמי הפאלאנגות מצטלמים בהפוגה (עם מסיכות על הפנים)

היפהפיה הנרדמת

הדוגמה: פאשיזם ספרדי

1תפידא,ון

** ן היום הראשון לא היו חייה תפני^
/מיים של לבנון קלים.
המיעוט המוסלמי הפך במהרה רוב.
הריבוי הטיבעי שלו גדול בהרבה מזה של
הנוצרים — תופעה הקיימת גם בישראל.
הרוב המוסלמי הלך וגדל — ובאופן טיבעי
החלו המוסלמים שואלים את עצמם —
היכן הדמוקרטיה ז מדוע יש להתמיד בחוקה
המבטיחה למיעוט את עמדות-
המפתח, וגוזרת קיפוח על הרוב ז

לא היתה זו הצרה היחידה.

החוקה מנעה את הפיכת לבנון מדינה
חילונית נורמלית. למעשה אין אזרח לב נוני,
הבוחר לפרלמנט לבנוני. כל לבנוני
בוחר בנבחרי עדתו בילבד, והפרלמנט
מורכב על-פי מפתח עדתי, בלי בחירות
ישירות וכלליות.
התוצאה היא שאין בלבנון כל אפשרות
של ייצוג לאנשים מתקדמים, שוחרי־רפורמה,
המואסים בהרכב העדתי. בכל
ערה שולטים ראשי המישפחות הגדולות.
ההרכב המייוחד של המימשל הלבנוני מונע
מראש כל אפשרות של רפורמה סוציאלית,
כלכלית, פוליטית ורעיונית.

כמו באגדת היפהפיה הנרדמת,
הוקפא הכל כמצב שהיה קיים לפני
55 שנים.
זה היה טוב לבעלי־הרכוש של כל
העדות, ששיגשגו והפכו את לבנון גן-עדן
לעשירים, מרכז־ההון במרחב כולו. אולם
המוני העניים, וגם הסטודנטים ששאפו
לחברה חדשה, ביקשו להפוך את כל סיד־רי־השילטון
במדינה.
וכאילו לא די בסיבוכים אלה, זרמו —
ב־ — 1948 הפליטים הפלסטינים ללבנון.
לפליטים אלה לא הוענקו אזרחות לבנונית,
או זכויות כלשהן, כי רובם הגדול היו
מוסלמים׳ והשליטים הנוצריים לא רצו
להגדיל את היסוד המוסלמי במדינה. במשך
ישנים רבות היה נטוש מאבק מר בין ה מהפכנים
הצעירים מקרב הפליטים לבין
שירותי־הביטחון (הנוצריים) של לבנון. כך
נזרעה שינאה עמוקה, הנמשכת עד היום.
כאשר התעצמו אירגוני הפידאיון, קם
בלבנון מרכז־כוח חדש.

לאש״ף יש אינטרס חיוני כקיום
לבנון עצמאית, שכה הוא יבול
להתקיים באופן עצמאי ולפעול
כאין־מפריע. רכים מאנשי אש ״ף
שונאים את סוריה, מפני שעונו

כתקופות שונות בכתי־הכלא שם.
בסוריה אין עצמאות לפידאיון, פעולותיהם
כפופות לביקורת חמורה של ה-
שילטון, ואין לחלום על קיום חופשי של
מוסדות אש״ף תחת שילטון סורי.
אש״ף אינו גוף מוסלמי. דווקא בקרב
אירגוני־הפידאיון הקיצוניים יותר, כמו
החזית העממית (ג׳ורג׳ חבש) והחזית ה-
עממית־הדמוקרטית (נאיף חוואתמה) ,בול טים
הפעילים הנוצריים — כשם שהנוצרים
בלטו מאז ראשית המאה בכל הגופים ה־ערביים־הלאומנייט״הקיצוניים
בפלסטין ו לבנון.

נוצר פסיפס מורכב מאין-
כמוהו.

הפסיפס המשוגע
משני הצדדים
* ¥/יפשות גמורה היא להגדיר את
* 1המילחמה הנוכחית כמאבק פשוט בין
״השמאל המוסלמי״ לבין ״הנוצרים״.

משני הצדדים פועלות קואליציות
מורכבות, שלחלקיהן השונים
מטרות שונות.
בצד ה״נוצרי״ פועלים כל הכוחות הרוצים
לשמור על הסטאטום־קוו.
חוד־המחץ שלו הוא הגוף הקרוי בערבית
אל־כטאיב ובלועזית ה״פאלאנגות״ .השם
שאול מגופים פאשיסטיים בספרד ובארצות
אחרות, והוא מעיד על השקפות מייסדיו.
זה גוף ימני-קיצוני, שעיקר מטרתו היא
לשמור על השילטון של בעלי-ההון הנוצ ריים
הגדולים. יעדו המוצהר הוא לקיים
את המישסר הבלתי־דמוקרטי, שבו מקפח
המיעוט הנוצרי את הרוב המוסלמי, ושבו
שולטים בעלי־הרכוש על השכבות האחרות
בכל העדות .״

לפי ידיעות מוסמכות שפורסמו
בחו״ל, נהנה הצד הזה מתמיכה
צבאית מאסיכית אך חשאית של
צרפת (שממשלתה, כניגוד לממשלת
ישראל, יודעת לסתום את
פיה ולפעול כשקט).

ילדים מוסלמיים משחקים כמילחמת־אזרחים
— ושולחים נשק

אין גם ספק כי הצד הזה נהנה מתמיכתם
השקטה של רבים מבעלי־הרכוש המוסל מים,
המעוניינים בסטאטונרקו, אף שהיו
רוצים לקבל חלק גדול יותר של העוגה.
בצד השני ,״המוסלמי״ ,פועלת קוא ליציה
רחבה עוד יותר.
אחד מראשיה הוא המנהיג הנוכחי של
מישפחת ג׳נבלאט הדרוזית, המגדיר עצמו
כ״סוציאליסט״׳ אם־כי לא ברור ביותר על
מה מבוססת הגדרה זו.
הבסיס של קואליציה זו הוא הרוב
המוסלמי, המבקש לתקן את החוקה, אך
לא לבטל אותה. הוא רוצה שהשילטון
יתחלק לפחות שווה־בשווה בין ראשי שתי
העדות העיקריות — תביעה מתונה מאיו־

כמוה, לאור העובדה שהמוסלמים מהווים
עתה בלבנון רוב ניכר.
מישאלות מרחיקות־לכת יותר יש ל-
״שמאל״ הלבנוני האמיתי, המורכב מן
הנוער המשכיל של כל העדות, והרוצה
בביטול החוקה העדתית ביכללה ובכינץ
מדינה מודרנית, בלתי־עדתית ובלתי־דתית,
שבה תיערכנה בחירות כלליות על-סי
קווים אידיאולוגיים.
הכוחות הפלסטיניים נמצאים במצב מסובך
הרבה יותר. במשך חודשים ארוכים
השתדלו להישאר מחוץ למאבק, לשמור
על ניטרליות, ואף לפעול כמתווכים. אולם
הדבר לא ניתן להם לאורך זמן.

האינטרס העיקרי של אש״ה
הוא לשמור על לבנון מאוחדת,
שכה יובלו הפלסטינים לפעול באד
פן חופשי.
הם לוחמים נגד ה״נוצרים״ ,מחשש שמא
יביא ניצחון נוצרי לדיכוי הפלסטינים ביב־לל,
ולחיסול עצמאותו של אש״ף. אך הם
לוחמים גם נגד חלוקת לבנון — כי
בחלוקה עלול החלק הדרומי, הגובל בישראל,
שהוא מוסלמי בעיקרו, להיספח ל סוריה.
אם כך יקרה, יושם קץ לאפשרות
האחרונה של הפידאיון לפעול נגד ישראל
באופן עצמאי׳ והם יהפכו זרוע מבצעת
של המדיניות הסורית, הפועלת לטובת
אינטרסים סוריים.
חוץ מאלה פועלים, כמובן, הרבה גורמים
אחרים: המשיכה הטיבעית של הפליטים
המוסלמיים אל אחיהם המוסלמים, אמונתם
של פלסטינים רבים כי הימין הנוצרי פועל
תוך שיתוף־פעולר. עם ישראל ומקבל ממנה
תמיכה ונשק ! השותפות בין הפידאיון
הפלסטיניים השמאליים (שרבים מהם הם
נוצרים) ובין השמאל הלבנוני(הפועל לצד
המוסלמים) ,ועוד.
חוץ מזה פועלים בלבנון גופים קומו ניסטיים
(התומכים בסוריה, הנהנית לפי-
שעה מחסות ברית־המועצות) ,גופים נא-
צריסטיים (התומכים במוסלמים) ,פידאיון
הקשורים במישרין בסוריה, סוכנים לוביים
ועיראקיים, סוכני ההון הסעודי, סוכנים
אמריקאיים, סוכנים צרפתיים* שליחי ה אפיפיור,
ועוד ועוד.

תערוכת מסובבת, שאיש במו
יצחק רבץ אינו יבול אף לחרוט
עליה כסיוטי-לילה.

החכמים שוחיקיס
ופועלים
ץ} עבר לכוחות המקומיים פועלים,
() כמובן׳ הכוחות הבינלאומיים.

התמונה הישראלית השגורה,
באילו משתוקקת סוריה לפלוש ללבנון
ולספח אותה, רחוקה מאוד
(המשך בעמוד )30

1. 13 -

ט —702396 מסך גדול ״.20

3ש - 70714 מסך ״.14
—705425 מסך ״.12
הפעלה אלקטרונית 5 ^ 500

—7056265 מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״וויטש״ ,כ״הקניה הטובה ביותר״.

בנשיונל אנו מציעים לך מבחר של 4
טלוויזיות בגדלים של ״ ,12״,14ר״.20
כל מה שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גם בקטנה ואף יותר מכך.
הלא אלה הם מסוג הדברים, שאתה מצפה
להם מנשיונל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
והמתאם עצמו אוטומטית כשאתה משנה
ערוצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
הן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר סביר) והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית(שקע המצית).
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך-זהו התכנון
של כל טלוויזיות נשיונל-התמונה ״מחוזקת״׳
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך כוונים מיותרים.

אם בחרת בטלוויזיה הקטנה שלנו, כדאי
שתדע-אינך לוקח אתך הביתה פחות
ידע, אלא רק פחות מסך.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.

^ 1131101131
קדימה אל המחר 1 1 /3 1

.זוו 51ג/131$1אx3001030165 01 060100 3־x1760110105 3161ח!0ז\13ז31.31,030350010
פרסום קרמו!
העול ם הז ה

האם מתב ייגאל מוסינזון את ״דברי הכנסתי?

ח ס מב ה בבוסח

ן* יסדי הכנסת נראים בימים אלה
1כאילו נכתבו בידי ייגאל סוסינזון,
בסידרת חסמב׳ה.
הילד אודי שוסע שקורים דברים נורא
רעים בשכונת מוסררה. הוא בולש אחר
הפושעים ושואל את השכנים. אחרי הר־סתקות
מסמרות־שיער הוא מצליח ללכוד
סישפחה של פנתרים מנוולים, ישכל מאות
השוטרים והבלשים לא יכלו לאתרה. מפקד*
המישטרד, טופח לו על ראשו ואוסר לו
שהוא ילד נורא טוב וחכם, ובטלוויזיה
מראים אותו בתוכנית לילדים.
הילד מוישלה הולד לשוק הסיטוני וחו*
שף שם את הפושעים האכזריים שלקחו
מכולם את הכסף וגם זרקו רימונים. כש־מפקד־המישטרה
הטיפש שומע את זה הוא
בוכה מרוב אושר, ואומר שמוישל׳ה הציל
את העיר, ועושה לו חגיגה גדולדדגדולה.
הילד פסח שומע *שהמחבלים הרגו נהג
ליד ג׳נין, אז הוא הולד לבולש ומגלה
שזה בכלל לא המחבלים, כי-אם אנשים
רעים שמובילים פועלים, וכולם אוסרים
שהילד פסח נורא חכם.
אז הילד יוסי נורא עצוב, למה שלכל
הילדים האחרים יש כבר פרסים ופושעים
ופרוטקשן והראו אותם בטלוויזיה, ולו אין
כלום. אז הוא הולד ומדבר עם שני קציני־מישטרה,
יועם שלושה נרקומנים, וגם עם
מצחצח־הנעליים בכיכר־ציון וככה הוא
מגלה מזימה נוראה של ערבים וגויים ל הרעיל
את כל הילדים היהודיים הטובים
בסמים, וברגע האחרון ממש הוא מסכל את
המזימה ומספר את הכל למישטרה ולכנסת,
ומקבל כותרות הכי שמנות בעיתונים, ו״
שר־המישטדה בעצמו אוסר שהוא חברה׳סן,
ושרק בזכות ילדים כמוהו עם ישראל חי
ונצח ישראל לא ישקר גם.
וכן הלאה וכן הלאה. עלילות שכל ילד
קורא אותן בנשימה עצורה, ונודר לעצמו :
כשאני אהיה גדול אני גם אהיה חבר־כנסת,
ואתפוס״8ושעים ופרוטקשן והמפכ״ל
ינשק לי במצח.

כזה אינו פועל לבדו, כמו שזרלוק הולמס
או הרקול פוארו, אלא נעזר בצוות מיק-
צועי מגוון, בפעולה היומיומית של המיש-
טרה וברשת מסועפת של מודיעים.

כל המערכת הזאת נכשלה כליל.
הפרוטקשן צמח כמשך שנים
כאיך־מפריע. סחר־הסמים פורח.
כנופיות של כיריונים השתלטו על
שכונות ועיירות.
והנה בא לו עסקן מיפלגתי, מומחה ל גיבוב
מליצות ולאינטריגות בוועדות. הוא
מדבר עם שנייכדשלושה אנשים, מתייעץ
עם שני קצינים ושלושה סמלים — והופ,
יש גילוי סנסציוני. אגפים שלמים ־של ה מאפיה
מתגלים כמו שפנים בצילינדר, והקוסם
משתחווה לקהל.

משהו כאן אינו כסדר. משהו
כאן אינו מסתדר עם ההיגיון.

חת מן השתיים :
או שהמישטרה כל-בד שלומיאלית,

והשאלה היא: האם כל הכהו•
רים המוכים האלה מתכדחים על
חשכון הכנסת — או שמא סכודים
הם כאמת שכד צייד להיראות
בית־המחוקקים של מדינת־ישראל?

ך * רעיון שעסקן מיפלגתי, שהגיע
׳ 1 1למקומו בכנסת בזכות אינטריגות מינד
לגתיות, יכול להתגלות לפתע כבלש מיק-
צועי מעולה — הוא מגוחד.
דרושות שנים רבות של עבודה מיקצו*
עית׳ ,התמחות, ניסיון וכישרון טבעי כדי
לגבש חוקר מישטרתי מעולה. גם חוקר

תפקיד חכר־הכנסת אינו לגלות
פושעים, אלא למתוח כיקורת על

קואליציה ואופוזיציה, שמאל
וימין, יונים וניצים — כל הבל•
שים־החוככים ממיזנון הכנסת מצאו
שכדאי להם לחיות כשלום עם
המישטרה, עד-פי העיקרון הישן
של יד־רוחצת־יד, שמור לי ואשמור
לך. קוציניו-מוציניו.

התוצאה של ברית־אחים

מלב-

!^ /בת זו בין נערי-הכנסת ׳ושר־המישטרה?
אין צורך להיזקק לגילויים נוסח חסמבה,
כדי לדעת כי מצב־הפשיעה בארץ מידרדר
מזה שנים, ומאיים על שלום־הצימר ועל
ריקמית־החיים של המדינה.
העיתונות, שהיא רצינית ואחראית לאין־
שיעור מנערי־הכנסת, ושחוקריה המיקצו־עיים
עוסקים בשטח זה מזה שנים, חשפה
את העובדות העיקריות כבד מזמן.

כרור כי המישטרה, כמות-שהיא,
אינה מסוגלת עוד להתמודד עם
תופעה זו. יש כתוכה הרכה אנשים
טוכים. יש כה חוקרים מיקצו־עיים•
אד המערכת כולה אינה
מתפקדת. המוראל נמוך. יש תופעות
של שחיתות וברוטאליות.
הכושר המיקצועי לקוי כמקומות
רכים. וכעיקר: קיים מחדל מוחלט
של מנהיגות כצמרת המיש־טרה.

דיספכ״ל
הוא איש סימפאטי, בעל כוונות
טובות. אך כמו קודמיו אין הוא מסוגל
למלא תפקיד הדורש כיום אישיות פיקודית
ראשונה־במעלה, בעלת כושר־מנהיגות בל-
תי־שיגרתי.
שר-הם ישם דה הוא איש אנטי־מיקצועי,
עסקן מיפלגתי שידו בכל, מומחה לביטחון
!וליחסי־חוץ, לפלסטינים ולאינדיאנים, ל״
בעיות־מצוקה ולייצוג עדות־המיזרח. בסשד
שנים חזר בכנסת על הפיזמון שאין פשע
מאורגן ואין מאפיה, ושכל אזהרותי מפני
הידרדרות המצב אינן אלא טענות־סרק
אופוזיציוניות.
אם יש מסקנה פרלמנטרית אחת מן המצב
הנוכחי, הרי היא זו:

הכורת ״הסמכה״ חוגגת במיז־נון
הח״כים. אמיל והבלשים ככשו
את המליאה. קוג׳אק נואם מעל
הדוכן, מק-לאוד משגע את יושב־ראש
הכנסת, ועל היציע יושכים
צ׳יח איירונסייד וקולומכו ומוחאים
כפיים.
יא, איזה כנסת! בומבה.

^ צדה היא שהדברים האלה אינם
1 1פרי־דימיונו של ייגאל מוסינזון, ולא
נכתבו לילדים.
אין הם מתפרסמים בהאוץ שלנו, ולא
במעריב לנוער, אלא בראש העמודים הראשונים
של הארץ למבוגרים ומעריב להמונים.
עיתונאים רציניים (לפחות בעיני
עצמם) משתפכים במרץ על תופעה נאה זו
ומשבחים את הכנסת המקבלת, סוף־סוף,
ציביון של מוסד רציני. הרדיו והטלוויזיה
מראיינים וממקדים ומתמוגגים.
אודי, שקול ורציני כמו ילד גדול, מתהלך
בחשיבות בין בתי מוסררה. יוסי, עייף
אך מאושר, מדבר בצניעות גאה כנאה
למומחה בדיום לפשיעה, לנדקומניות ול-
פרוטקשן.

אמינות הודעותיו של שר־המישטרק.
נהגתי כך, כאשד הייתי חבר־כנסת. מי
שחפץ להסתובב בבית־הקברות־לנאומים ה קרוי
דיברי הכנסת ימצא, לדוגמה, כי ביום
,28.12.71 בוויכוח עם פעולות מישדד-
המישטרה (דברי הכנסת כרך ,62 עמוד
)802 מסרתי מעל הדוכן רשימה מפורטת
של כנופיות־הפושעים שפעלו אז בארץ.
כאשר שר־המישטרה הכחיש בתשובתו ש יש
פשע מאורגן, מסרתי לו רשימה מפורטת
עוד יותר, שהוכנה על-ידי אמנון
זיכרוני.
אולם לא עלה על דעתי להציג את עצמי
כבלש, למרות שכעורך העולם הזה עומד
לרשותי צוות־חוקרים ששום חבר־כנסת
אחר לא יכול היה אף לחלום עליו. לא
ביקשתי מכלי-התיקשורת לפאר את הישגי
כבלש, אלא לפרסם את דרישתי לרי־אור-
גניזציה טוטאלית של המישטרה.

את חניתותיהם המילוליות בדרקון המתפתל
של •הן8שע, נהגו כך. כולם נעזרו במישטרה,
ועזרו למישטרה.

ש לו ש ת

ה מו סקט רי ם

(קטע מקאריקטורה של זאב ב״הארץ״)

כל־כד לא-יוצלחית, עד שחובב הדיוט אחד
יכול להצליח במקום ישבו נכשלו מאות
שוטרים — ואז צריכים לפרק את המיש-
טרה הזאת ולהקים במקומה מישסרה אח רת

או שהמישטרה צוחקת בסתר-ליבה לחובבים
אלה, אד עוזרת להם להעמיד פנים
של גיבורים לאומיים — ואז אין מנוס ימן
המסקנה שראשי-המישטרה נותנים שוחד
פוליטי לחברי־כנסת, ובחינת דמי לא־יחרץ.
כד או כד נעדי-חסמבה אלה מופיעים
באוד שלילי ביותר :

המישטרה. אם הוא מגיע למסקנה
שהמישטרה אינה מתפקדת כראוי,
עליו לתכוע את השינוי הדרוש.
וכאן קכור הכלם.

ך* נה הלל ח״כ אהוד אולמרט וגילה
| 1תוך ימים אחדים, בכוחות עצמו, כנו פיית
מסוכנת של פושעים ״שהטילה את חי-
תיתה על שכונה ירושלמית שלמה מזה
שנים.
היה עליו לבוא לכנסת ולומד לה :״רבו-
תי, עשיתי מה שעשיתי כדי להוכיח שה־אם
נכונה הגירסה הראשונה, מישטרה היא מגוחכת. אם אני, עסקן
הרי שיתון ז-הפעולה שלהם עם ה מיקצועי ומומחה ליחסי-ציבור, מסוגל לגמישטרה
הכושלת מהווה מעילה
לות מה שהמישטרה אינה מסוגלת לגלות
צינית כתפקידם.
— יש לפטר לאלתר את שר־המישטרד. ואם
נכונה הגירסה השנייה, הרי
את המפכ״ל.״
הם עצמם מהווים מעין כנופיית•
אולם ח״כ אולמרט לא אמר זאת. להיפך,
פרוטקשן פוליטית, הגוכה דמי•
הוא החליף מחמאות עם המישטרה, ושר-
חסות כצורה של פירסומת אישית.
המישטרה הודיע שאולמרט עשה עבודה
חשובה מאד. אולמרט נהנה מתישבחות ה-
פקידו האמיתי של חבר־הכנסת, מישטרה, שסללו את דרכו אל הטלוויזיה.
שני הצדדים מרוצים: אולמרט
בתחום זה, הוא אחד ויחידי: להטיל
פיקוח על הרשות המבצעת !ולדאוג כי קיכל הון פוליטי כצורת סירסומת
מישרד־המישטרה, והמישטרה עצמה, יפ אישית, כעזרתם הפעילה של רא•
עלו כראוי, בצורה יעילה, דמוקרטית ו שי־המישטרה, ואילו ראשי־המיש
טרה הפכו את המיני-בלש החדש
חסכנית.
אין כל רע בכד שחבר־הכנסת, תוך כדי משרתם, וכיצרו את מעמדם ה
גילוי תפקידו, ישתדל להשיג מידע בלתי -אייטי.
תלוי על הפשיעה בארץ, כדי לעמוד על
גם שאר האבירים הפרלמנטריים, שתקעו

יש לסלק את שר-המישטרה,
ולהעכירו לתפקיד שכו יוכל לנאום
מכלי להזיק.
יש להחליה את המפכ״ל כאדם
חדש, שיוכל לכצע רי-אורגניזציה
כללית כמישטרה.

* הנה, הפלא־ופלא: אף אחד מן
( הבלשים הפרלמנטריים אינו תובע זאת.
לא יוסי הקואליציוני, ולא אודי מן האופוזיציה
הקיצונית.
קרה ההיפך הגמור: תודות לרעש שהם
הקימו, לצורכי -פיר-סופת עצמית, הצליח
שר־המישטרה להשיג מן הממשלה הרבה
מיליוני לירות נוספות ״למילחמה בפרו-
טקשן״ ,והגדיל את התקן.

כלומר: כמקום לעוך, הוא הת־כצר
כתפקידו עוד יותר.

י< הו, אם גן, האפי-אנד של הסיפור
1המופלא ומססד-השיער על חסמבה ב־מיזנון
הכנסת :
נערי־חסמבה הפכו גיבורים לאומיים וחיזקו
את סיכוייהם להשיג מקום מכובד
ברשימת המיפלגה לבחירות הבאות — איש־איש
במיפלגתו.
שר־המישטרה קיבל כסף ואנשים נוס פים׳
ויוכל להמשיך במסע־כישלונותיו.

ואילו הכנסת זכתה סוה־סוה כ•
פירסום חיוכי — אם לא כבית
מחוקקים רציני הממלא את תפקידו,
הרי לפחות כקירקס משעשע,
המשופע כמוקיונים מקוריים.

ג יי *

במדינה

שרוצ ה דירה־שיקום

העם הצדקת מחח־דר. מבית
שימעון פרס כומר
קיסם מעיני דבגץ —
ושוכח את הקודח
שבעיני ישראל
שימעון פרס אוהב מחוות הנראות מר שימות
למשך יום אחד, ומגוחנות למחרת
היום.
השבוע הוא עשה שוב מחווה גראנד־יוזית
וחסרת־תוכן כזו. הוא ״פתח את
הגבול״ לפני פליטים נוצריים מלבנון. הוא
גם הבטיח לקלוט ולשקם אותם בישראל.
אף פליט לבנוני אחד לא ניצל את הצע תו
האדיבה של שר־הביטחון הישראלי.
אבל כל בר־דעת יכול היה לשאול את
עצמו: מה בדבר הפליטים הנוצריים מ־בירעם
ואיקרית?
המארוגים של בירעם והיוונים־קאתולים
מאיקרית הם בני שתי העדות הנוצריות
העיקריות הלוחמות בלבנון. הם יכלו לש אול,
בצדק, מדוע לא ייקלטו הם עצמם
בכפריהם שעל הגבול — לפני שקולטים
את אחיהם שמעבר לגבול.
אס הנוצרים הלבנוניים הם בעלי־ברית
רצויים — מדוע אין כלל זה חל על הנוצ רים
הישראליים ז

מדיניות
גס בדסטין, גם ונורא?*
הדיון הראשון במועצת
הביטחון בהשתתפות אש״ף
הוליד הצעודהחזטה מתוכה

וירשם לתכנית

90,000

הוא יוכל להגיע למימון של 250,000ל״י בבנק ״ ט פ חו ת ״
הגדול, ב תכני ת ״ ט פ חו ת 90,000״ תוכלו להגיע לפתרון בעיית
הדיור בעתיד
יותר מ* 000׳ 180מ שפחות ק שורות עם בנ ק ״ ט פ חו ת״ ל הלוו או ת
ומ שכנתאות לדיור ושיכון.
מה עם מ שפחתך י
תוכל להת חי ל היו ם ב תכני ת ״ ט פ חו ת 90,000״ אשר תאפשר לך
להגיע ל ס כו מי ם שעד 250,000ל״י.
מתי תעשה א ת הצעד הרא שון ל
בתכנית ״ ט פ חו ת 90,000״ תי הנ ה מריבית, מהפרשי הצמדה
מל אים ו תו ספת הלוו או ת למימון הדירה.
מתי תנצל אתה הז ד מנו ת ז

בנק ״ ט פ חו ת ״ הוא הבנ ק הראשון שיצא ב תכני ת כזו, המאפ שרת
רכישת דירה, בניי תה או הרחבתה.
האםאתה מעוניין ז

א ם כן -הרשם ל תכני ת ״ טפ חו ת ״90,000
!״לכבוד :״טפחות״ בנק משכנתאות לישראל בט׳־מ

הדוח ע 1ל 76׳

רחוב הלני המלכה ,9ירושלים

| נא לשלוח אלי טפסי הרשמה וחומר הסברה נוסף טל התכנית ״טפחות 90,000״

השולח.:

כתובת.:

טפחות הבנק הגדול למשכנתאות

גם אילו הציע אש״ף במועצודהביטחון
החלטה בנוסח ״עם ישראל חי״ ,היתד,
ארצות־הברית מטילה עליה וטו.
כי מנוי וגמור עם ממשלת וושינגטון
לחסום את דרכו של אש״ף בכל סחיר,
עד אשר יעבור אש״ף מן המחנה הסובייטי
למחנה האמריקאי, כפי שעשה אנוואר אל־סאדאת
המצרי.
עניינית יותר היתד, גישת בריטניה. היא
התעקשה רק על דבר אחד: שבצד זכות
הפלסטינים למדינה שלהם יאוזכרו ההחלטות
242ו־ ,338 הכוללות הכרה בזכות
כל מדינות המרחב לעצמאות ולגבולו ת
בטוחים ומוכרים. כשנדחתה הצעה זו,
נמנעה בריטניה.
אולם למעשה לא היה צורך רב באיזכור
מפורש זה, מאחר שגם נוסח ההחלטה
־שנתקבלה הזכיר בפירוש את זכות כל
מדינות המרחב לעצמאות ולגבולות בטו חים
ומוכרים — נוסח הכולל הכרה ברורה
בישראל, וקביעה עקיפה שהמדינה הפלסטי נית
צריכה לקום לצד ישראל, לא במקומה. ץ
קבלת החלטה זו, בישיבה שבה השתתף
לראשונה אש״ף, היא ניצחון לקו המתון.
ההקשחה היחידה היא בסעיף המחזיר
לחיים החלטה עתיקה של האו״ם, בדבר
זכות הפליטים הפלסטיניים לבחור בין
שיבה ופיצויים.
היעדרות ישראל לא הזיקה לאיש —
חוץ מאשר לישראל עצמה. ההחלטה לא
נתקבלה בגלל הווטו, אך ארצות־הברית
נותרה מבודדת, והנוסח קיבל את הרוב
הדרוש לקבלתו לולא הווטו.

ממשרת ישראל תומכת
בוועידת ז יכבה —
בתנאי ש 7א תתכגס
״אנו מצפים לרעיונות חדשים מפי מר
רבץ ו״ הודיעו דוברי הממשלה האמריקאית,
ערב בואו של ראש־הממשלה ל-
ארצות־הברית.
את הרעיונות החדשים של יצחק רבץ
ניתן למצות במישפט אחד: להעביר את
שנת 1976 ללא תזוזה כלשהי.
48׳ 5 )5 ,׳)58 ,׳ 72 ,׳76 .׳ היא שנת-
בחירות בארצוודהברית.
מאז קום המדינה, ניצלו ממשלות יש ראל
את שנות הבחירות בארצות־הברית
כדי לכפות את רצונן על הממשלה האמ ריקאית.
הן הסתמכו על שני גורמים, ה אחד
חיובי והשני שלילי: השפעת הקו לות
והכספים היהודיים על המועמדים,
(חמשו בעמוד )18
העולם הזוו 2004

האיש עוהופקד על שמירת כספי המדינה ־־ חשוד בבר שקיבל אה והפקיד
שוחד
/\0 ,83561 וו 50 חוכ; 801־8331
הנסר בחשבון
1 :ח ט 3 0 0 0ץ רח ־ 16350 8 0 ¥ 101ק

ח 16נ6 1צ< 6וז ק 3ט ! 6 , ]6 \/0ח 6 5 6־וק 13־ז 3ק

וחט 516ר6 101ר^ 0ט 5ז 11 6רחז1-116

1 6 :קחז 0 0חסרחזטסקא £י ד א 4 0ז 101ט 7 0

בבנ !7זה

י £א יכול להיות גורל אכזרי מזה
/שפקד את דויד פלד, מנהל המכס והבלו.
כל חייו, משך עמדתו, הקפיד על
סגירת תיקים של מיוחסים, העדפה של
פרוטקציוניסטים, ושמירה קפדנית של אני
שי־שלומו של פנחס ספיר המנוח.
דווקא הוא, מי שמנע כל השנים מאח רים
תביעות מישפטיות הכרוכות בקנסות
ומאסרים, צפוי לכך עתה בעצמו. שכן,
במיבצע משולב של מס־ההכנסה ואיש־המפתח
בו, אליעזר שילוני, עם מיש*
טרת ישראל, הובאו ארצה מיסמכים שיש
בהם חומר המוכיח כי דויד פלד החזיק

6זווזזו 3/1 .זג| * 1
! 6ן ו חו / 1א !ז ק !
ן וו ח ׳ 0316/1.1

שלחלק מהם קשר לגורמי־חקירה בישראל,
אך טבעי. היה כי תגונב לאוזני שיל׳וני
השמועה בדבר החשבון הסודי של דויד פלד.
כדי להשיג מיסמכי־הוכחה מרשיעים היה
צורך בכניסה לשווייץ, ולשילוני אסור
להיכנס לארץ זו.
הוא פנה לרב־פקד נורמן פייט, סגנו של
בנימין זיגל במחלקת־החקירות של מיש־טרת
ישראל. פייט יצא לשווייץ לפני כחודש,
למגעים הקשורים בחקירת טיבור
רוזנמים וצבי רכטר, הביא עמו בשובו אר צה
כמה מיסמכים פנימיים של הבנק. אחד
מאלה היתד. הוראה של דויד פלד לבנק,

בנק רוביניוו

הבנק המישפחתי של וויליאס רובינזון המנוח, בבאזל,
אשר בו, לדיברי המישטרה, הופקדו כספי דויד פלד.
רובינזון ופלד היו ידידים ותיקים עוד משנות הקמת המדינה, עת עסקו יחדיו ברכש להגנה.

200 אלף פרנקים שווייציים בחשבון בלתי״
חוקי בבאזל.
הפעם, כמו במקרים קודמים, הוכח שוב
כי לא כדאי להחזיק כספים באופן בלתי״
חוקי בבנק של חבר, בעיקר כאשר הבנק
הוא קטן וצפוי להתמוטטות.
לפני עשר שנים היו מאות ישראלים
צפויים למאסר, כאשר פשט את הרגל בנק
קושלאנד את האפנר הדתי בשווייץ. כדי
למנוע את גילוי זהות בעלי החשבונות וית על
מרבית החובות, וניצלו
רו הנושים
מסכנת הגילוי.
לפני כשנה הזדעזעו ישראלים רבים עת
פורסמה רשימת בעלי־הפיקדונות בבנק
בלונדון,ורבים
ארץ־ישראל — בריטניה
ממתינים עדיין לראות אם אותו הדבר יקרה
גם למפקידים בבנק של רוזנבוים בז׳נבה.
דויד סלד הוכה בגלל אותה סיבה עצמה,
ואם אכן החזיק חשבון בלתי־חוקי זה בבנק
הקטן של רובינזון בבאזל, כי־אז אין
כל סיבה שישתומם. שכן, בגלל ידידותו
רבת־השנים עם ויליאם רובינזון הפקיד,
קרוב לוודאי, את הכספים בבנק שלו. ש הרי
על מי ניתן לסמוך יותר מא־שר על
ידיד ותיק? אולם התמוטטות הבנק, בעיק־בות
התאבדותו הפתאומית של רובינזון
האב, הביאה להדלפת מסמכים החוצה.
מאחר שבבנק זה עבדו כמה ישראלים,

לאפשר לבנו משיכת כספים מן החשבון,
מן המיסמכים עולה, כי בשנת 1973/1974
הופקדו בחשבון זה 200 אלף פרנקים שוויי־ציים.
כאשר הגיע החומר ארצה, הוא נמסר
מייד לבדיקת היועץ־המישפטי־לממשלה, ש הורה
למישטרה לפגי ימים אחדים לפתוח
בחקירה רישמית נגד פלד.
סיוע ללוויי תני ס
א היתה זו הפעם הראשונה שהת־
/נהלה ו.גד פלד חקירה בנושאי מכס
ושוחד, בשנת ,1954 כאשר היה פלד הממונה
על מס־קגייה, נערכה נגדו חקירה
פנימית במכס, לאחר שהואשם על־ידי עוב דים
בכירים במכס כי איפישר ללקוח גדול
להתחמק מתשלום המס. למרות ־שהורשע,
היה העונש מישמעתי בלבד: אי־העלאה
בדרגה למשך שגה.
עבירה זו נשכהה, ופלד טיפס בסולם
תודות לידידותו עם פינחס ספיר. תוך זמן
קצר התמנה מנהל המכס, והחל דואג היטב
לכל אנשי ספיר. כבר בשנותיו הראשונות
בתפקיד דאג לסגירת תיק חמור שנפתח
נגד יקותיאל פדרמן ורשת מלונות דן, על
שייבאו ארצה מלט כאילו עבור המלון,

9ח ג 1ח ו 01ו 8 6 2 6
ח 0וז קוז 0 6 5 0
ח 0וז ק 1ז 0 6 5 0

ללא־מיסים, ומכרו אותו בשוק החופשי.
אגב 15 ,שנה לאחר־מכן שוב סגר פלד
תיק נגד פדרמן ומלונות דן, שנאשמו במכירת
משקאות שנועדו לדיפלומטים, בשוק
החופשי.
ידיד אחר ־של ספיר, איל־החולצות יעקב
להב, בעל בית־החרושת להב, חייב אף הוא
את הצלחתו לפלד. באחת ההזדמנויות,
כאשר נמצא להב חסר כמות גדולה של
בדים שאותה ייבא לשם ייצור לייצוא,
שונו תקנות־המכס במייוחד כדי לאפשר
לו למסור את תוצרתו, המייועדת לייצוא,
בשוק המקומי.
שיטת האיפה־ואיפה שהנהיג פלד במכס
התנהלה במצח נחושה. בחמש השנים האח רונות,
למשל, העלים עין בכוונה משורה
ארוכה ־של מלונות וחברות־בגייה שמכרו
חומרי־בנייה, שנועדו לבניית מלונות, בשוק
החופשי. כך. למשל, מלון לדוס בתל-אביב,
השייך לחברת אל־על ; או מלון דיפלומט
הירושלמי של חיים שיף ! או חברת סולל׳
בונה, שקיבלה חומרי־בניין למלון מיגדלור
בתל־אביב ומכרה, אותם לאחרים. חומר
מפליל היה בידי פלד גם נגד מלון המיגדל
בירושלים, השייך לחברת רסקו. סיפור
דומה היה למלון מוריה ־של ההסתדרות,
ולמלונות בילטון וסן־טרופז באילת.
בכל המיקרים הללו העלים פלד עין מן
הלווייתנים, הגיש כיתבי־אישום נגד שניים־
שלושה מלונאים שחסרו ק־שרים וסרד
טקציה.
פר־שה חמורה ביותר התגלתה לפני כמה
חודשים. משום־מה מעלים המכס עין מכך
שיותר מאלף יבואנים לא שילמו את היטלי
הפיחות הגדול של נובמבר .1974 ההיטל
והקנס המגיעים למכס מסתכמים בכמיל־יארד
לירות. תחת שינקוט אמצעים חמורים
נגד היבואנים, החליט פלד להגיש תביעות
רק נגד כחמישה יבואנים מתוך האלף,
כאשר הוא־עצמו בוחר נגד מי להגיש ואת
מי לפטור. לגבי השאר מינה פלד ועדה,
שהוא שולט בה, אשר תקבע כיצד יש
להתפשר עם כל אחד מהם.
פלד לא נקט, משום־מה, אמצעי פשוט
ויעיל לגביית החובות: לא להוציא רי־ש־יונות״ייבוא
למי ־שחייב כסף.

חסלנו ת
לעדים

זה עשרים שנה עושה פלד במכם
* 1כראות־עיניו. כל מי שהתנגד לו,
הורחק. לפגי ־שנתיים התפטר מן המכס
דוד אלפגדרי, מי שהיה סגנו של פלד והיה
צריך לבצע את מס־הערך־המוסף. הוא
עזב את המכס, בהאשימו את פלד בחבלה
מכוונת במס־הערך־המוסף ומניעת הטלתו.
כיום הוא משמש מישנה למגכ״ל מישרד־השיכון,
ויש להניח כי עתה יקבל את תפ קידו
של פלד.
פלד דאג כי צמרת מישרדו תהיה מור כבת
מק־שישים וחולים שאינם מסוגלים
לעבודה כלשהי. הוא ביקש להיות הכל־יכול
והקובע היחידי. האדם היחידי שבו
תמך ושהעלה אותו בדרגה בלי בעיות, היה
האחראית על מחלקת הפטור־המותנה ב מכס,
רחל סוריאגו. אלא ש־שמה כיום רחל
פלד, והיא אשתו השנייה של דויד פלד.
פלד נשא אותה כאשר היתה עדיין מזכירה

ווז 1/1׳10ו 231ח ! £
.וזז 0א 1. /נ<1 £

קטנה במישרדו, ותוך שנים ספורות הפכה
הכל־יכולה והאחראית למחלקה החשובה
ביותר שלו.

רובינזון :
א סו ר לי לדבר
^ ני נמצא בין הפטיש והסדן. אם
8 ל א אדבר בישראל, אעצר על־ידי
המישטרה הישראלית, ואם כן אדבר ב ישראל,
אעצר כשאחזור לשווייץ. אני אז רח
שווייצי, ואני בנקאי שווייצי. לפי ה חוק
בשווייץ אסור באיסור חמור לגלות
כל פרט על מפקידים ופיקדונות בבנקים.
אולם מעצרי כאן נועד להביאני לענות
על שאלות בנושאים אלו, לפי תקנות־ההגנה:
כספים הקיימות בישראל.״ הגדרה
ממצה זאת של מצבו האומלל, נתן
מיכאל רובינזון, בנו ויורשו של ויליאם

#1זז׳!<1זי נ1#י8

!ך$וזו ״ 8!8וי* #נ״

ומי )•תתי!׳,

הגילוי הראשון ״35

הזה ( )1917 מחודש מאי ,1974 שחשפה שורה
של עבירות־מכם חמורות שמהן העלים
פלד עין, וסיפרה על שיטות הפרוטקציה
והשוחד שבאמצעותן ניהל את. מישרדו.

רובינזון (רובי) המנוח, שנקלע לעיצומה
של סערת הפיקדונות של פלד.
האם ישנה אפשרות כי מיכאל ידבר ן
החוק בשווייץ קובע כי אם בעל-החשבון
נותן הוראה בכתב לבנק שלו לדבר, רשאי
הבנקאי לעשות זאת — אבל רק בתנאי
זה. גילוי פרט כלשהו יכניסו לכלא ב־שווייץ.
ורובינזון מתכוון לחזור לשווייץ
לטיהור שמו.

בשיא העסק ביש

פינחס לבון בימי כהונתו כשר־הביטחון ב־,1954
כשלידו הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף משה דיין,
וביניהם מנכ״ל מישרד־הביטחוך שימעון פרס. תמונה זו צולמה בעצם הימים שבהם חתרו
השניים תחת מעמדו,של.לבון כשר־הביטחון, תוך נאמנות לבן־גוריון שפרש לשדה־בוקר.

מיפגש אחרון

משה דיין עובר על פני ארונו של פינחס לבון, שהוצב
השבוע באכסדרת בניין הוועד־הפועל 22 .שנה אחרי
העסק־ביש ו־ 15 שנה אחרי התפוצצות פרשת־לבון, עדיין מזוהה דיין כמי שהיה יריבו
העיקרי של לבון והגורם לסילוקו על־ידי בן־גוריון. משום כך עוררה הופעתו הפתעה.

מבט של תונחה

נשקף מעיניה של לוסי לבון, אלמנתו של
פינחס לבון, כאשר ניגש אליה משה דיין בעת
ההלווייה ללחוץ את ידה. לידה נראה אחיו הבכור של פינחס, צבי לבון, כשלידו אחד
מנכדיו. בתמונה למטה, שצולמה לפני כעשר שנים, נראית לועי לבון ליד בעלה החולה.

אנשי גוודונ״ה

ותיקי קבוצת חולדה, שפינחס לבון היה בין מייסדיה,
נושאים את ארונו מכוסה־הזרים של פינחס
לבון מבית הוועד־הפועל .״אילו רק אחוז אחד מאלה׳שבאו לחלוק לו את הכבוד האחרון
היו מתייצבים לצידו אז — הוא לא היה מגיע לכך,״ אמר משה רון (ראשון משמאל).

הפרשה

מאח

אורי א סרי
דויד בן-גורייו נמאס. הוא היה
עייף. מדיניותו התקיפו נתקלה
בממשלה בחומה אטומה של עסקנים
קטני־אמונה: משה שרת המפא״יי, משה
שפירא הטפד״לי ופינחס רוזן הפרוגרסיבי.
לנגד
עיניו של ביג׳י הזקן עמדה מיח-
ווה גראנדיוזית: הוא יפרוש לכפר נידח,
ירשים את העולם כולו בדמות הפילוסוף
ההולך בראש הצאן.
זה היה ב־.1953
אולם הפילוסוף הדגול לא חדל מלהיות
פוליטיקאי. לפני שהלך לשדה-
בוקר, דאג להשאיר מאחריו מערכת-

מוניק פינק, מי שהיה
נהגו של פינחס לבון
בתקופת כהונתו כמזכ״ל ההסתדרות, ונש אר
נאמן לו עד יומו האחרון. בארבע
השנים האחרונות, שבהן היה לבון מאושפז
במצב של שיתוק וחוסר־הכרה, היה מוניק
בא למיטתו פעמיים בשבוע, ורוחץ אותו.

1ן 11י 1ן|י( 11 יעקב חזן, ממנהיגי
׳ • י מפ״ם ודויד הכהן,
מוותיקי מפא״י, שבתקופות שונות היובני־פלוגתה
ללבון, חולפים על־פני 1א רונו.

י •יי יי

ביטחון שלא תוכל לתפקד, בתוך ממשלה
שלא תובל להחזיק מעמד.
לשם בך הרכיב צוות שנראה כאילו
נלקח ישר מ״משלי קרילוב״ :טרויקה של
חיות משונות, שלא יכלו למשוך את
העגלה בכיוון אחד.
את תפקיד מנכ״ל מישרד־הביטחון
מסר לצעיר שאפתני וחורש-מזימות, ש-
(המשך בעמוד )28

במדינה
(המשך מעמוד )16
ושיתוק כל מערכת־השילטון האמריקאית
בשנה כזאת.
בשנת־הבחירות 48׳ קמה מדינת־ישראל
וזכתה בהכרה אמריקאית מיידית. ב־56׳
כבשה ישראל את חצי־האי סיני וניסתה
להקים את ״מלכות ישראל השלישית״ ,אך
טעתה בחשבון. הנשיא דוייט אייזנהואר
היה כה בטוח בניצחונו (השבי) בבחירות,
עד כי התעלם כליל מן הלחץ היהודי
וכסה על ישראל נסיגה מיידית.
מילחמת ששת־הימים אמנם לא פרצה
בשנת בחירות. אולם הבחירות המתקרבות
של 68׳ הטילו עליה את צילן, גרמו להש למת
הממשלה האמריקאית עם המשך ה כיבוש
הישראלי. הבחירות של 72׳ נוצלו
כדי לטרפד סופית את תוכניודרוג׳רס.
סופו של הנרי. שנת־הבחירות 76׳
היא מסובכת במייוחד, מכיוון שאין אף
שמץ של ביטחון מי יהיה הנשיא הבא.
ג׳ראלד פורד נתון בסכנה, ודורך כוכבו של
מתחרהו הרפובליקאי, רונאלד ריגן, איש־הריאקציה
שגישתו הבינלאומית לוטה ערפל
סמיך.
בצד הדמוקרטי מזדקרת שוב דמותו ה אפורה
של יוברט האמפרי, אך נמצאים
לידו קרוב לתריסר מועמדים אחרים. גם
גישתם הבינלאומית של הדמוקרטים
מטושטשת מאד, בעיקבות מילחמת ויאט-
נאם.
על הכל מרחף סימן־שאלה גדול לגבי
עתידו של הנרי קיסינג׳ר, שאין לו סי כוי
לכהן אחרי הבחירות. יתכן כי יפול
עוד לפני כן.
מילת הקסם. לגבי יצחק רבין, מצ טרפות
כל העובדות האלה למסקנה אחת:
זוהי שנה המאפשרת לישראל לסכל את
כל היוזמות הפוליטיות, ולהקפיא את כל
המהלכים.
לשם כך דרושה רק נוסחה, שיהיה לה
צליל חיובי, בעור שכל כוונתה היא שלילית:
לעכב, להשהות, לדחות, לדרוך
במקום.
מילת־הקסס היא: ז׳נבה.
ממשלת ישראל, שהתנגדה במשך שנ תיים
בעקשנות לכל נסיון לכנה את ועידת-
דנבה (״אין כל סיכוי להסדר כולל. יש
להתרכז בהסדרים חלקיים!״) הפכה לפתע
תומכת נלהבת של הוועידה.
מה תעשה שם? אין זכר לתוכנית-
שלום ישראלית, העשוייה להתקבל על דעת
מישהו בוועידה — הערבים, הסובייטים
או אף האמריקאים. ממשלת־רבין אינה
מתכוננת להציע להחזיר את הגולן ל סוריה.
או את הגדה לירדן, או את כל
סיני למצריים, או אף מילימטר מרובע
אחד לפלסטינים.
כן, בתנאי שלא. אבל כמו ־.מיד,
סומכת ממשלת־ישראל על הערבים. ה־
״לאו״ הישראלי יהיה מוסווה כך שיתקבל
הרושם שהערבים הם האומרים ״לאו״.
ישראל תקרא לכינוס ועידת דנבה, אך
בתנאי שלא יוזמן לשם אש״ף. מצריים
מוכנה לבוא, עי מנת להעמיד מייד על
סדר־היום את הזמנת אש״ף. אולם סוריה
אינה מסכימה לכך, ותובעת את הזמנת
אש״ף לאלתר. לירדן אין כל אפשרות
לסטות מן הקו הסורי — מד, גם שאפילו
יצחק רבין אינו מתכונן לתת לירדן את
המינימום שהיא דורשת: כל הגדה וירושלים.

ייווצר, לדעת רבין, מצב אידיאלי.
ישראל תתבע לכנס את הוועידה, הערבים
יתבעו את שיתוף £ש״ף. התוצאה: קי פאון,
שיימשך עד סוף 76׳.
״שנת ההכרעה״ .לחשבון זה יש
רק שתי מיגרעות.
ראשית: אין כל ביטחון שהעולם הערבי
ימתין במשך כל 76׳ .הסורים, ב עזרת
הסובייטים, עלולים לפתוח במיל-
חמה, לפחות מוגבלת, כדי להביך את
האמריקאים והמצרים, וליטול את היוזמה
לידיהם. במהלך כזה עלולים הסובייטיים
להסתכן במידה רבה, עד כדי התערבות
עקיפה או ישירה.
ישראל עשיייה לנצח בזירה הצבאית,
אך להימצא אחרי הניצחון במצב מדיני
חמור הרבה יותר, כשהיא זקוקה באופן
דחוף לנשק חדש.
שנית: מד, יקרה בתום 76׳?
אז יישב בבית הלבן נשיא חדש. לפניו
תעמוד ישראל על הברכיים, כי ב״77׳
היא תהיה זקוקה לחידוש המלאי הצבאי
ולסיוע כלכלי מאסיבי.
זהו, אם כן, התשקיף לעתיד: קיפאון
ב־76׳ ,מיקוד כל הלחצים על ישראל ב לל׳
,שתהיה ״שנת ההכרעה״.

גםב חו ר ף
די או דו רנ ט או לי בי ה
ל ה רג ש ת אביב תחתש מי ס קו דוי ס

09x11:1דוד

ונדו, הבוח את אמם מבית
הח ול ים ועדו את הנגישה
* 4יגרש־ החנייה שד מלון פאל. שו־
*ז תון לשעבר, שעה 2.00 אחר־הצהריים
ביום השני האחרון. מכונית ירוקודבהירה
מסוג וויקסהול חונה נטושה ליד פתח המ לון.
בתוך המכונית לרגלי הספסל האחורי,
שוכבים על הריצפח שני ילדים. דלתות ה מכונית
נעולות מבפנים, וחלונותיה מוגפים.
כתב העולם הזה יוסי ינאי ניגש אל המ כונית.
על־פי סימן מוסכם, נקש על חלונו תיה.
שני ראשים בצבצו בזהירות מפתח
לחלון, בחנו את פני הכתב, ובהיסוס רב
נפתח פתח צר בחלון .״זה בסדר,״ אמר
להם ,״אני מהעיתון.״
היתה זו הסיסמה שנקבעה עם שני היל דים
מראש. אחד מידידי המישפחה הביא
אותם, לאחר תיאום מוקדם, לחנייה של
מלון פאל, יעל את המכונית והסתלק מהמקום.
אוהה
עת המה מלון פאל לעייפה בעש רות
דוגמניות וצעירות חטובות־גו שהגיעו
במיטב מחלצותיהן לתצוגת־אופיה גדולה
שיערכה במקום. יהד עם הדוגמניות הגיעו
גם כעשרה ילדים, שיועדו לדגמן בתצוגה
מיוחדת של ביגדי־ילדים•
למרות שמנחם ודובי יונדף היו עד אותה
ישעה צמד הילדים המבוקש ביותר במדינה.
ולמרות שתמונותיהם הופיעו בשבועות ה אחרונים
בעיתויות, כמעט מדי־יום־ביומו,
לא זיהה אותם איש מבאי המלון.

הפגישה
עם אמא
1ו ד קודם־לכן הוזמן, תחת שם בדוי,
,בקומה השלישית של המלון, חדר

הפגישה הניוגשת

ששמרה על מיטתה בבית־חוליס ״הדסה״ בתל־אביב, על־ידי כתב
״העולם הזה״ ,בפגישה הראשונה שלה עם בניה במסדרון הקומה

השלישית של מלון ״פאל״ .האס ביקשה, לפני הפגישה, מכתבי
העיתון להיכנס לחדר כדי להכין את הילדים לפגישה ״כדי שהם
לא יקבלו הלם,״ אן הילדים שמעו את קולה, פרצו. מהחדר
בסערה ומשך שעה ארוכה הם חיבקו ונישקו את אימם.

מיספר .341 בעד הכניסה הצדדית, כדי
להיות בטוחים שהילדים לא יזוהו, נכנסו
הילדים בליוויית יוסי ינאי, וצלם־המערכת
פטר סטפגסקי ללובי ־של המלון, ודרך המעלית
הצדדית הועלו היישר לקומה הש לישית.
באותה
שעה נמצא פרקליטם של הילדים,
עורך־הדין שלמה כהן־צידון, עטוף במגבת
לבנה כ־שמיצחו שטוף־זיעה, בסאונה של
המלון. טלפון קצר מחדר 341 בישר לו
כי הילדים נמצאים במקום־מבטחים.
באותה שעה יצא כתב אחר של העולם
הזה, מרסל זוהר. במכוניתו לעבר בית-
החולים הדסה בתל־אביב, שם אם הילדים,
שרינה יוגדף, מאושפזת במחלקה פנימית,
לאחר שקיבלה התקפת־כליות כאשר נודע
על פסק־הדין המחייב אותה לשלוח את יל דיה
אל אביהם בגרמניה.

חיבוק הווצידים

מנחם ודובי יונדף מחבקים את הדודים. שלהם
אשר ויוסף בן־ארצי, אשר שוחררו על־ידי המיש־טרה
ממעצרם ..ב^נננבות עיסקת החבילה: הילדים תמורת בני המישפחה העצורים.

האחות במודיעין, שהכירה כבר את זוהר
מביקוריו הקודמים אצל האם, רמזה לו
בעיניה לעבר החדר שאליו הועברה האם
באותו בוקר. ליד דלת החדר ישב שוטר,
לבוש אזרחית, כשהוא קורא עיתון. הוא
בחן את זוהר במבט חודר. זוהר נכנם ל חדר׳
ואמר לאם את הסיסמה שנקבעה עי-
מה מראש :״אני האיש עם הסוודר הירוק
מחדר .341״ האם זינקה מהמיטה והחלה
להתלבש ולארוז את חפציה.

זוהר יצא מהחדר, והחל מהלך סביב השו טר
כדי להסב את תשומת־ליבו כשהוא מי כה׳
תוך כדי שיחה, להביא את השוטר
למצב שבו יעמוד בגבו אל דלת־היציאה.
שרינה הציצה, וכשראתה שהשוטר אייו
מבחין בה מיהרה להסתלק מהחדר.
זוהר נפרד מעל השוטר, ומיהר לפגוש
את שרינה ליד יציאת־החירום של ביית־החולים.
השניים נכנסו למכוניתו ומיהרו
לעבר מלון פאד.
במיסדרון הקומה השלישית. שוחחה האם
עם ינאי וזוהר• ״היכנסו אתם לפגי כדי
להכין את הילדים, שלא יקבלו הלם,״ ביק שה.
אולם לא היה צורך בכל הכנה. היל דים
שמעו את קול אימם. דלת החדר נפ תחה
במהירות, ומתוכו זינקו מנחם ודובי
על אימם בצעקות :״אמא, אמא, הגה אגח־נו,
בלי המישטרה ! אמא, אנחנו תמיד נהיה
איתך !״
רק אחרי שהשלושה נכנסו לחדר, התחב קו
והתנשקו ארוכות, כשהאם מרחיקה ומקרבת
חליפות כל אחד מילדיה, בדי להת*
בונן בהם היטב, ולבחון אם הם שלמים
ובריאים, ומקרבת כדי לחבקם חיבוק נוסף
ולנשקם נשיקה נוספת — רק אז נרגעו
הרוחות.
הילדים סיפרו לאם בפרוטרוט את ש עבר
עליהם בחמישה הימים שבהם חיפשה

כרים, כישתחינותיה של האם, המלוות ב פרצי
בכי של אושר וחיוכי ׳שימחה. אינן
מועילות להשקיטם.
זוהר ניגש לטלפון. על־פי תיאום מוקדם
עם עורכי־הדין של הילדים הוא טילפן ל־מישטרת
ראשון־לציון, אל רב״פקד שימעון
סביר, קצין־החקירות של מרחב המרכז, ש היה
ממונה על חקירת הפרשה.
״אני מוכן לומר לך היכן הילדים,״ אמר
לו זוהר, שקיים מגע עם סביר בימים
האחרונים .״יש צו של בית־מישפט שאתם
לא יכולים לגרש את הילדים עד לדיון
המישפטי שייערך ביום שישי. תמורת שיח דור
הדודים שלהם, שנעצרו, אני מוכן לומר
לך היכן הילדים.״
סביר הסכים מייד. לגבי קצין־מישטרה
מעולה וותיק זה, היתד, הפרשה כולה
מאד בלתי־נעימה. כשהגיע למלון, שעה
לאחר־מכן, יחד עם בני־המישפחה המשוח
ררים
וחמישה ׳שוטרים לבושי אזרחית, אמר
סביר:
״לפעמים קורה שהדיעה האישית, הרגש
והמצפון, לא עולים בקנה אחד עם הפקודה
והתפקיד המישטרתי״.
הרמז היה ברור. סביר, כמו רבים אחרים
במדינה, התחלחל לרעיון שהילדים יוסגרו
לגרמניה. אולם ידע כי צו בית־המישפט
והמדים שהוא לובש מחייבים אותו.

מפיו ת עס
מגן-דויד

ך* שהגיע סביר למלון, נכחו שם כבר
^ ציוותי־הטלוויזיה, שהוזמנו ע״י העולם
הזה וכתב ידיעות אחרונות, יחזקאל אדי רם.
סביר ניגש אל דובי, ובחיוך על פניו
אמר לו :״שלום, דובי, לי קוראים שימעון,
אני קצין־מישטרה ואני חבר שלך ושל

דוב מדף

מנחם מדף

אחיך.״ בתשובה מסר לו דובי העתק מצולם
של החלטת בית־המישפט, האוסרת על
המישטרה לגרש את היעדים מן הארץ
עד לדיון הבא •של בית־המישפט

אותם המדינה כולה, ואשר בהם הופצו
תמונותיהם על־ידי המישסרה• הם קיבלו
מהאם הנחיות לקראת פגישתם הצפוייה עם
המישטרה :״מי שהסתיר אתכם היה אדם
שרצה לעזור לנו. אסור לכם בשום אופן
לספר אצל מי הייתם, והיכן. אם תגלו,
המישטרה תעשה דברים רעים לדודים הטו בים
שעזרו לבם.״
הנחייה זו קראה דרור לדימיונם של
הילדים, אשר עוד בבית־הספר ציינו אותו
* מוריהם כמפותח ביותר. מאוחר יותר, כא*שר
הגיעו שני ציוותי־טלוויזיה ועיתונאים נוספים,
התחרו ביניהם דובי ומנחם בסי־פורי־בדים
על דרך בריחתם מהבית שב מושב
גנות, על שהותם במקום־המיסתורין
ועל יציאתם מהמחתרת.

אולם לילדים לא היה באותו רגע זמן
לאנשי־המישטרה. הם היו עסוקים בסידרה
מחודשת של נשיקות וחיבוקים עם קרובי־מישפחתם
ששוחררו מן הכלא על־פי ה הסכם
הטלפוני. אשר ויוסף בן ארצי, דו דיהם
של הילדים, זכו אף במתנה מאול תרת
.״רק רגע,״ ביקש מבי, מיהר לעבר
שולחן־ד,כתיבה שבחדר־המלון ושירבט
ציור־נוף שעליו כתב :״ליוסף ואשר, באהבה
ממנחם ודובי.״

התפר קו ת
של שימחה

חר־כך בא תור פרק ההתפרקות.
נראה כי קשה היה להתגבר על ה-
שימחה שבפגישה עם האם, ועל היציאה
מחיי המחתרת. השניים -שהפרש הגילים
ביניהם הוא 11 חודש כשמנחם, המבוגר
יותר, חגג החודש את יום־הולדתו התשי עי.
החלו נאבקים ומשתוללים על המיטות
הרכות של חדר־המלון, לזרוק זה על זה

דובי יונדף מגיש דרב־פקד שמעון סביר העתק מצו בית־המישפט
האוסר על המישטרה לגרש ׳בינתיים אותו ואת אחיו
מהארץ. נפשו של הקצין סביר ניקרעה בין אהדתו לילדים לבין חובותיו כקצין מישטרה.

צו ושוטו

בלהט השימחה, ההתרגשות, המישטרה,
המצלמות והזרקורים שכחו הילדים את
הדבר החשוב להם יותר מכל באותו רגע.
ואז הם נזכרו .״כשהיינו במקום שבו הח ביאו
אותנו,״ סיפר מנחם׳ ״היה לנו די
משעמם. התעסקנו קצת עם בולים, הלכנו
מכות בקאראטה אחד עם השני, אבל מה
שעשינו בעיקר היה לרקום שתי מפיות
בשביל אמא.״
כמו בטכס חגיגי שלפו השניים מכיסיהם
שתי פיסות־בד, האחת כתומה והאחרתירוקה, שעליהן רקמו בהוטים ציבעוניים :
״לאמא הרבה נשיקות,״ ועיטרו את ד,מימ־חטות
בריקמה של מגן־דויד.

הגיבורים עייפים: מוחם ודוב •ונדף ב״פאד, אחרי ההתרג ש ש ^גדורהו

אחרי שנפרדה מבעל ה, ה מפיק המו סיקלי של להק ת..תמ

יה להב איננה כינור־שני. לצעירה בת
ה־ ,25 ילידת קיבוץ איילת־השחר, יש בהח לט
מה להציע נוסף לעובדה שהיא אש תו
של לואי להב, ונוסף לעובדה שהיא
עכשיו בודדה.
את לואי להב הכירה צרויה בצוות־ההווי
של הצנחנים. היא שירתה בצוות כ זמרת
וכנגנית־כינור. הוא היה המעבד
המוסיקלי של הלהקה. במיסגרת תפקידו
זה כתב כמה עיבודים מעניינים לכינור,

אמא שד טל

צרויה להב מסורה לבתה, טלי בת השנתיים, ללא 1 גבול. התינוקת, שנולדה לבני־הזוג בארצות־הברית,
התלוותה אליהם בנדודיהם בקרון־המגורים טעיר לעיר, כשהופיעו עס ברום ספרינגסטיין.

נשיקה לחתן

את בעלה, לואי, הכירה צרויה כאשר שירתו שניהם בצוות־ההווי
של הצנחנים. הוא היה המעבד -המוסיקלי של
הלהקה, היא — ומרת ונגנית־כינור. הם עבדו יחד שעות וימים, עד שאמרו לדבק טוב.

ך< רכילות פשטה כעיר כענני־עשן.
1 1מביני־עניין טענו כי, כידוע, אין עשן
בלי אש.
בלהקת תמוז — הלהיט הלוהט ביותר
של עולם־הפופ הישראלי כיום, אמרה
הרכילות — שמח. חברי הלהקה מחליפים
את נשותיהם באותה תדירות שהם מח ליפים
גרביים. ולא רק זאת, אלא שהם
מחליפים את הנשים בינם לבין עצמם,
אינם משתפים אחרים בשימחה. זר הבא
מבחוץ אינו מורשה לחדור אל תוך תחום-
המיחייה הצר והמצומצם של הלהקה על
נספחיה. ואילו בני־הבית — מבלים.
המלחידזמר אריאל זילבר התגרש מאש תו
מאירה> המלחיו־הזמר שלום חנוך נמ צא
בעיצומו שהמשבר בחיי נישואיו עם
מיכאל תפוח, שחס־ליהי׳
מפיק

פיק כבר להתגרש מאשתו פנינה, נפרד
מידידתו המלחינה־המעבדת אלונה טוראל.
ואילו זו, מצידה, התאהבה במפיק המוסי קלי
של הלהקה, לואי להב, שעזב למענה
את אשתו צרויה, אם בתו.
ומעבר לכל הזוהר המזוייף, הסנוביזם
המעושה, הפסוודדהיפיות, ה״פריקיות״-
בגרוש שהם, כביכול, סממניה האופיינים
של אותה חבורה, מעבר לרשימת השמות
המפורסמים, מסתתרת אשה צעירה דקת-
גיזרה, בעלת שיער־בלונדי גולש ומבט
רך: צרויה להב, אלמונית. אשתו של•
כביכול עוד כינור־שני בפרשה העגומה.
בלתי מדוברת, בלתי־ידועה, סתם אשתו
של מישהו שהוא פתאום גם משהו.
אלא שבניגוד לכל הנשים והגברים
האחרים המעורבים בסיפור המסובך, צרו־

בדוס האלוהי 35״•£

בתחילת דרכו. לואי שימש טכנאי־קול, וצר
סייעה בזימרת־רקנג (שניה מימין) .הס נדדו

ת צרויה להב לקחת עצמה בידיים
<;01:10 <04 0-

;4 161.51.1 1:05.
0 11:0511 11110.
<1א ׳1זא:400 4
4 0-00ג< 001.
0 : 1.5:א 40010011.1: 4010
1:0:05:4 <04
ס: א<.50• 0<.נ
א< 000<040 0
:1 54 5500א

00110 001:1014
4 )<0סא •ס<.ס:<04
: 405.0 54.׳10א

הומות

את דרכה כזמרת החלה צרויה בצבא, בצוות־הווי צנחנים, שם שימשה
גס ככנרת. עתה הקימה חברה למתן שירותי ומרות־אולפן, שבמיס־גרתה
היא, מכשירה, בקורסים, זמרות לצורך זה. תתוס־זימרה זה מפותח מאד בארה׳׳ב.

שקנה לו ברוס את פירטומו האדיר הנוכחי, החליטו לואי וצרויה
לחזור הביתה, לישראל .״הוא בכה כמו ילד קטן,״ מספרת צרויה. אך
היא הימה נחושה בהחלטתה לחזור, לא רצתה להיות סופרסטאר על
כל הכרוך בכך. כעבור זמן הפך בדוס ספרינגסטיין אמן בעל שם עולמי.

ן. עד־כדי־כך שלואי מ ת
של עבודה עם ה;
שיתוף־הפעולה ההדוק,
ו־ויקצועי, הפך עם הזמן
י!י ביותר, שנמשך שב־ומן
מצאו עצמם השניים

לימודים
באמ רי ק ה

נישואיהם ארזו את המי-
;׳זעו לארצות־הברית, שם
יג־וולי שליד ניריורק. לואי
! קלטה ואילו צרויה, המנגנת
להיותה בת ,12 למדה ריפוי

׳#וון

התקדם בצעדי־ענק. תוך
שים התקבל לעבודה באולפן-
! 1ן, וביצע הפקות שהשביעו את
..בידיו. את צרויה שיתף לואי ב־לטות
כשהיא משמשת ככנרת וכזמרת־רקע.
כיום,
בדירתה היפה שבשכונת נאות־אפקה,
כשהיא ישובה על כיסא־הנדנדה,
מקיפה צרויה במבטיה את חפציה הנאים,
ואומרת :״התקופה הראשונה בניו־יודק
היתה משגעת. ללואי ולי יש טעם זהה,
ואספנו כל הזמן חפצים בגריביץ׳־ווילג׳ :
לוח־השח הענקי הזה שעל השטיח, שטי-
חי־הקיר המכסים את הקירות, כלי־הנגי־נה
הנדירים, סיפריית־התקליטים, הספה ה נמוכה
והכרים הענקיים. את הכל אספנו
לאט־לאט, וכשחזרנו ארצה שלחנו את
הכל באונייה.
״אני הייתי יושבת ובולעת את העבו דה,
משתדלת לקלוט כמה שאני יכולה.
מוסיקת־פופ ורוק׳ררול היו בשבילי דבר
חדש לגמרי. התחלתי להבין מהי הפקה,
מה זו טכנאות־קול. הייתי שורצת באול פן
בשקט כל הזמן. ראיתי את לואי עובד
עם להקות כמו דם יזנ 1ודמעות, עם זמ רות
כמו מלאני וג׳אניס איאן, שאיתן התיידדתי
במייוחד, ולפעמים הייתי אני־עצמי
שרה בהקלטות, כשאני מבצעת את קו לות
הרקע או מנגנת בכינור.״

אך השינוי המהותי בחייהם של
לואי וצרויה להב חל, כשפגשו בברוס
ספרינגסטיין. אז היה ספרינגסטיין, שהוא,
אגב, נוצרי כשר למהדרין, למרות שמו
המטעה, זמר מצליח, אך רק בתחילת דר כו.
לואי היה אחראי על מערכת־הקול
בשעת הופעותיו של ספרינגסטיין, וכן
שימש טכנאי־הקלטה כאשר זה הקליט את
תקליטו המפורסם נועדתי לרוץ. משך
תקופה ארוכה חיפש ספרינגסטיין כנר כדי
לצרפו ללהקת־הליווי שלו, וכשלואי הציע
את צרויה, קפץ על המציאה. ככלות הכל,
בחורה בלהקת רוק׳נ׳רול היא תמיד ב־

לחן של בדידות

הכנות

צרויה, ילידת קיבוץ איילת־השחר, למדה נגינה בכינור מגיל .12
מאוחר יותר החלה מנצלת את כישרונה וידיעותיה לליווי, בצבא,
וכיום מלווה בנגינתה זמרים שונים. את דרכה כאמנית החלה רק אחרי פרידתה מבעלה.

לפני כחודש וחצי נפרדה צרויה מבעלה ואבי־בתה,
לואי, והיא מתגוררת עתה לבדה עם הבת בדירתם
שבנאות־אפקה, המרוהטת כולה בחפצים הנאים שאסף הזוג במשך שהותו בארה״ב. אלא׳
שהיא לא תתגורר שם עוד זמן רב. הבדידות קשה עליה. בתמונה מימין: ביום חתונתם.

בחינת אטרקציה: ואם היא גם כישרד
נית וגם מנגנת בכינור וגם שרה — על־אחודכמה־וכמה.
צרויה,
שהיתר, כבר אם לטל בת ה שנה,
הצטרפה ללהקתו של ספרינגסטיין,
ויחד עם לואי וטל נסעה עם הלהקה מעיר
לעיר וממדינה למדינה, כשהשלושה מתגוררים
בקאראוואן מייוחד.
מספרת צרויה :״ברום ספרינגסטיין הוא
גאון. הוא נמוך־קומה ובלתי־ניתן־להג-
דרה, יש החושבים שהוא מכוער ויש
הטוענים כי הוא יפה. הוא יוצא־דופן,
שקט מאד, ומבפנים אפשר להרגיש את
הכוח העצום הטמון בו. הוא איש החי
את האמנות שלו.
״הופעה של ברוס על הבמה היא שיגעון.
כל הכוח שלו מתפוצץ על הבמה
כמו מטיאור. הוא הופך את האנשים ה עובדים
איתו כלים, הוא משחרר בהם את
הדברים הבולטים ביותר. הוא מוציא מהם
כל מה שיש להם להציע מבחינה אנד
נותית. כשהוא מנגן בצוותא עם נגנים
אחרים, זה נשמע כאילו הוא מנהל איתם
דו־שיח מוסיקלי. גם אני הרגשתי כאילו
הייתי הכלי הפרטי של ברוס ספרינגסטיין.״
בתור בחורה יחידה בלהקת רוק׳נ׳רול
מפורסמת, שעמדה על סף פירסום בינלאומי,
זכתה צרויה ביחס מייוחד. היא
הבינה, לדבריה, כי ההצלחה נמצאת מעבר
לפינה, היה ברור לה כי ברום ספרינגס־טיין
יהפוך סופרסטאר תוך זמן קצר מאד.
(המשך בעמוד )24

(המשך מעמוד )23
היא הבינה כי ברגע שהאליל יהפוך סופר-
סטאר תהפוך גם היא כזו, וזה הפחיד אותה.
היא מספרת :״ידעתי שזו פרנסה בטוחה
ובשפע. להיות ליד סופרסטאר זה
להיות סופרסטאר. כל מי שעובד איתו
הופך מפורסם, בדיוק כמו שכל מי שעבד
עם מיק ג׳אגר הפך מפורסם. אבל אני
רציתי לחזור. לא היה לי טוב. לואי רצה
להישאר. הוא אהב את עולם־הפופ, היה לו
טוב שם, הוא הצליח.
״אבל אני לא יכולתי יותר. למרות
שהצלחתי בלהקה, הרגשתי שאני כינור-
שני ליד לואי. הוא פרח, ואילו אני שקע תי
בדיכאונות. נמאס לי מאמריקה, נמאס
לי לגדל את בתי בתוך קאראוואן, נש ארתי
קיבוצניקית גם שם ורציתי הביתה.
״כאשר סיפרנו לברום שאנחנו עוז בים
אותו, הוא בכה כמו ילד. היה לו
חבל לוותר על לואי, שהיה איתו מאז
שהיה אפם קטן ושעשה בשבילו עבודה
מצויינת. היה לו חבל לוותר גם עלי, הוא
חיפש כל-כך הרבה זמן בן־אדם מתאים
ללהקה. אבל אני התעקשתי. רציתי
הביתה.״
הפיגור השני
* £ואי וצרויה חזרו הכיתה. לואי
/החל עובד באולפני טריטון בתל־אביב,
צרויה הפכה עקרת־בית ממוסדת. נגנית
הרוק׳נ׳רול טיפלה עתה בבתה הקטנה,
בישלה, ניקתה את הבית והתרחקה כליל
מעולם המוסיקה. בעלה, שנהג בעבר לשתף
אותה בכל חוויותיו המוסיקליות, חדל
להביא עבודות הביתה, חדל להיוועץ בה.
כל ההצעות שד,יפנה אליה, כדי שתעבוד
יחד איתו, גידחו על-ידה. היא הסתגרה
בתוך עצמה, והתרחקה מהאיש שלה.
ובינתיים, בארצות־הברית, הפך ברום
ספרינגסטיין, שאיתו התיידדה צרויה באו פן
אישי, אגדה ממש. תקליטיו החלו מוש מעים
בלי־הרף, תמונותיו קישטו עשרות
שערי-שבועונים, כתבות אודותיו התפר
צרויה
כפעולה
רציתי הביתה
סמו בכל יום בעיתונות, וכרגיל הלכה גם
ישראל בעיקבות אמריקה.
גם בארץ החלו שומעים על ברום סס־רינגסטיין,
גם פה הושמע נועדתי לרוץ
בכל שלוש תחנות־השידור.
בו־בזמן הוכיח גם לואי להב את עצ מו•
הוא הביא לאולפן טריטון, שבו הוא
עובד, הפקות מצויינות, ובין השאר גם
את זו של להקת תמוז. לואי להב הכ נים
לעולם־המוסיקה הישראלי, לראשונה,
את המושג מפיק־מוסיקלי. הוא הציע ל-
צרויה להצטרף אל הלהקה, אך היא סיר בה.
היא המשיכה להתרחק. במיסגרת תפקידו
כמפיק מוסיקלי היה לואי זקוק למע בד
מוסיקלי שיעביר את רעיונותיו לכתב.
מעבד מוסיקלי זה נמצא לו בדמותה של
אלונה טוראל, ידידתו של מפיק־הלהקה,
מיכאל תפוח. מיכאל תפוח, אלונה, לואי
וצרויה הפכו ידידים בלתי־נפרדים. האר בעה
נהגו להיפגש בביתם של לואי וצרויה,
ושתי הנשים שבחבורה פיתחו ביניהן יח-
סי־ידידות, כמקובל בין נשים צעירות בע לות
תחומי-עניין משותפים.
אלא שיום אחד, לפני למעלה מחודש
(המשך בעמוד )30

ו1ו1ז\!1וז \ ש1ז?

א 1נו 1בו
ך* פק אם מחזאי גאוני כלשהו היה
^ מסוגל לדמיין מחזה אבסורד, מטורף
ומעוות יותר מזה שהתחולל השבוע על
כבישי ישראל. שביתת קואופרטיב התח בורה
אגד הפכה למעין פסטיבל מאזוכיזם
לאומי, בו התחרה כל משתתף בחברו, מי
יזיק לעצמו יותר.
לא היה דבר קל ופופולארי יותר מאשר
לבקר את השבתת צי האוטובוסים של
אגד, ולתקוף את הנהלת אגד וחבריה
על השביתה. כי אגד הוא מושג שנוא.
כל מי שהמתין פעם שעה ארוכה לאוטובוס,
שונא את אגד. כל מי שדלת האוטובוס
נטרקה פעם בפניו, שומר טינה
לנהג האוטובוס. נוסעי האוטובוסים אינם
מוכנים לסלוח לאגד על שאין בידם האמצעים
לנסוע ברכב פרטי, ובעלי הרכב
הפרטי, לא ישכחו לאגד שפעם, באיזה
כביש ראשי, העז אוטובוס לעקוף אותם.
הדתיים שונאים את אגד משום שחבריו
מחללים שבת. החילוניים מפני שאין תח בורה
ציבורית בשבת.
התואר ״חבר אגד״ מייצג כבר מזמן
סטאטוס חברתי מוגדר, לא אהוד ביותר.
הוא הפך שם נרדף למעמד של שבעים,
מוותיקי היישוב, בעלי חזקה וזכויות. טפי לים
על חשבון כספי־הציבור. המון די-
עות קדומות בלתי מבוססות גיבשו תדמית
של מי שנחשבים כ״מלכי הכביש״,
המחזיקים את האוטובוס בהגה ואת המדינה
בביצים.
משום כך, כאשר נקלע אגד למשבר
כספי, שהגיע עד לידי השבתת התחבורה,
הציף גל כללי של שימחה־לאיד כמעט את
כל המדינה. אזרחים שהתמרמרו בעבר
על תנאי הנסיעה הגרועים באוטובוסים,
נסעו בחדווה בתנאים גרועים יותר בטנדרים
ובמשאיות. אלה שבכו על גובה
מחירי הנסיעה, נהנו לשלם מחירי נסיעה
גבוהים פי שלוש ופי ארבע. הם היו
מוכנים, אילו נדרש מהם, אפילו ללכת
ברגל, ובלבד לדפוק את מה שמייצג בעיניהם
את המימסד השולט והשבע.
אגד היה אשם במשבר. זה היה ברור
לכל. כדי להגיע למסקנה זו לא היה
צורך בדו״חות של ועדות, כמו זו של
דויד גולומב, ולנתוני מאזן כלשהם. והמדובר
אינו רק באיש ברחוב, אלא גם

בחברי-הכנסת, חברי ועדת־הכספים, או ב עיתונאים
שששו להסית, פשוטו כמשמעו,
את הציבור נגד החברה ״הפושטת רגל
על חשבון חבריה המתעשרים.״
המציאות שגרמה למשבר היתד, קצת
שונה.
ן* משק מודרני ממלאת חברת־תחבו־
^ רה ציבורית את התפקיד שממלא הדם
בגוף האדם. כשם שהדם מביא את החמצן
ואת המזון לכל תאי הגוף, כך גם
עושה האוטובם בעורקי החיים של המשק.
ד,תיקווה בה פיטמו רבים את עצמם
השבוע, לא במעט בזכות שר־ד,תחבורה
גד יעקובי, כאילו יכולה המדינה להסתדר
גם ללא מוסד דוגמת אגד, לא היתד,
אלא הזיה מעולם אחר.
אגד הוא לא רק עלוקה גדולה המו

אל חכור
צצת את כספי הציבור. זה גם 6400 חברים
המאורגנים במיבנה קואופרטיבי וה מעסיקים
עוד 3600 שכירים, זמניים וקבועים.
זה צי של כ־ 3400 אוטובוסים, ה מסיע
מדי יום 800 אלף נוסעים ב־700
קווי תחבורה, על פני המדינה כולה.
מדי יום מכניסים נוסעים אלה, יחד עם
הסובסידיה בה מממנת הממשלה את נסי עתם,
כ־ 2.5מיליון ל״י לקופת אגד. זהו
סכום אדיר, המגיע כמעט למיליארד ל״י
בשנה. לרוע המזל הסכומים היוצאים מ קופת
אגד גדולים יותר. לצרכי תיפעול
שוטף בלבד — שלא לדבר על הגדלת צי
האוטובוסים, למשל — מוציאה אגד כ שלושה
מיליון ל״י ביום. הגרעון היומי:
חצי מיליון ל״י. הגרעון התפעולי
השנתי 170 :מיליון ל״י במחירים של היום.
אין בכך שום היגיון כלכלי. במצב מעין
זה היתד, כל חברה מחוייבת מייד להג דיל
את הכנסותיה או להקטין את הו צאותיה,
אם אץ ברצונה להגיע לפשיטת-
רגל. אלא שאגד אינה יכולה לעשות
לא את זה ולא את זה. סעיף ההכנסות

במאזנה, כמו סעיף הד,וצ
ידי הממשלה.
אגד אינה חברה מס
לה חוזה עם הממשלה.׳׳
שיש לה בתחבורה דיבינע|
(מחוץ לגוש ת) ,נטלהץ
שורה של התחייבויות!.
ד,קובעת. את תעריפי
המכתיבה לאגד את צורח
קוויה: לאן לנסוע, ומתן
זאת התחייבה הממשלה.
נות הקואופרטיב.
הסובסידיה הממשלתית
מיליון ל״י לחודש ד,מ
בה כדי לכסות אפילו
עולי השוטף, שלא לדבר
טבר שהגיע בימים אלה ^
403 מיליון ל״י.
גרעון זה מורכב מהחוב
לבנקים ולממשלה תמורת
לחברה כהלוואות! לחברי
כמשכורות ותשלומים אישיים אח
שולמו להם! לספקים ולחברותח
אגד המגישות לה שירותים תמורת ׳
גרעון זה, שביגללו נוצר המשבר^
התגלה בין־לילה. אולם הוא הולך וגדל
בקצב מסחרר, עד שהוא מאיים לשתק
את אגד.
על השאלות מי ואיך צריך לכסות גדעון
זה נטוש הוויכוח. אולם בין המומחים ש חקרו
את הסיבות להצטברות גדעון זר*
אין כמעט ויכוח איך הוא נוצר. הניסיון
שנעשה, להאשים כאילו ניהול כושל של
אגד הוא שגרם להצטברות גדעון זה,
אינו אלא הסתה. לרמת הניהול יש השפעה
של לא יותר מעשרה אחוזים, במקרה
הטוב ביותר׳ על המחזור הכספי. כל השאר
מושפע מנתונים קבועים שאותם מכתיבה
הממשלה.
ף*— 1971 הוקמה ועדה מיוחדת, ש *
נקראה על שם ראשה, משה קשתי
ז״ל, כדי לנסח את חוזה הפעלת התחבורה
הציבורית בין אגד לממשלה. ועדת קשתי
קבעה את מדד התחבורה, שאליו יהיו
צמודים תעריפי־ד,נסיעה. היא גם קבעה,
שלמרות החלטותיה יצבור אגד גרעון
תפעולי בסד של 20.4מיליון לשנה.
באותה תקופה כבר חיה הגרעון המצטבר

תככים פוליטיים ^ נסיון התבלטות של ח״בים נותוסב לי

חוסרי

אונים של שריהתחבזרה ואחלת־יד של הממשלה ^ אלה הגורמים
האמיתיים למ שבר התחבורה. שנישא על גל האיבה הציבורית לנהגים

של אגד כ־ 50 מיליון ל״י. ועדת קשתי לא
נתנה לאגד פיתרון איך לכסות גרעון זה.
כתוצאה מכך, בעקבות ההצמדה והריבית,
גדלו 50 המיליון של 1971ל־ 181 מיליון
ל״י כיום.
1כאשר עמד תוקף החוזה לפקוע באוגוסס
, 1974 הודיעו אנשי אגד שאינם מוכנים
לפעול עוד על פי תנאי ועדת קשתי,
תבעו שינויים בתחשיבי ההפעלה ובצורת
המימון של החברה. כך הוקמה ועדת גו*
לומב, עליה הוטלו מיספר תפקידים. בין
השאר היא היתד! צריכה לקבוע את שיטת
קביעת סל מדד־התחבורה, לבדוק את המצב
הכספי של אגד, את מערכת הגומלין
בין הקואופרטיב ובין חברות־הבת שבבע לות
חברי אגד, ואת מערכת הביקורת ה ממשלתית
בחברה.
בפברואר 75׳ סיימה הוועדה את החלק
הראשון של דיוניה. על סמך דו״ח זה
רצתה אגד לחתום חוזה חדש. הממשלה
ביקשה לדחות את עריכת החוזה עד הש י
למת דיוני הוועדה. את הדו״ח השני שלה
הגישה הוועדה לפני שלושה שבועות.
אבל גם הוא לא היה סופי. את הדו״ח
האחרון, הבטיחה הוועדה להגיש עד סוף
חודש מארס הקרוב.
עד לגיבוש כל מסקנות הוועדה׳ שנועדו
לפתור את בעיות אגד אחת ולתמיד באופן
יסודי. הזרימה הממשלה לאגד מימון בי ניים.
מימון זה נועד לאפשר להפעיל את
החברה עד להתחשבנות הסופית עם תום
דיוני הוועדה ויישום מסקנותיה.
אחרי שהנהלת אגד התחייבה בפני מש-
רד־התחבורה לאמץ את מסקנות הוועדה,
התחייבה הממשלה מצידה להזרים לאגד,
עד סיום דיוני הוועדה את הסכומים ה באים
50 :מיליון ל״י בדצמבר 75׳47 ,
מיליון ל״י בינואר 18 ,מיליון בפברואר
ו־ 35 מיליון במרס0 .ד,״כ 150 :מיליון.
! המדובר לא היה במענק או בהלוואה,
כפי שגיסו להציג זאת, אלא כתשלום על
חשבון החובות המגיעים לאג? מהממשלה.
לפי חישובי אנשי אגד מגיע להם מהממשלה
סכום של כ־ 467 מיליון ליי, לפי
הפירוט הבא 181 :מיליון לכיסוי הגרעון
שהיה קיים עוד ב־ 1971 וטפח לסכום זה
מסכום של 50 מיליון ל״י! סכום של 101
מיליון ל״י של הגרעונות החזויים לפי
חישובי ועדת קשתי עצמה, שלא המליצה
איך לכסותם. והשאר הפסדים שנגרמו ל אגד
בשל מדיניות התחבורה של הממשלה
,מאז . 1971

ך* — 1972 הסיע אגד מיליון נוסעים
1ביום. כיום מסיעה החברה 200 אלף
נוסעים פחות ביום. למרות זאת היא נד רשת
להפעיל את אותם הקווים. באותו
רצף, כמו ב.1972-
הפסד הנוסעים לא נגרם משום שאנשים
נוסעים פחות. תוך שלוש שנים, מסתבר,
נוספו 200 אלף מקומות הסעה בטנדרים
מורשים על ידי משרד־התחבורה. רבבות
; מקומות נסיעה נוספים נוספו במשאיות
1ומוניות. אגד טוען, במידה רבה של צדק,
4שאם הממשלה מאלצת אותו להפעיל קווים
בלתי רווחים, להסיע אוטובוסים עם שלושה
או חמישה נוסעים, חייבת הממשלה לשאת
בהפסד הנובע מכך.
בין הממשלה ובין אגד לא היה קיים
כמעט ויכוח על נושא זה, אלא על גודל
הסכום שתצטרך הממשלה לשלם. אבל
לפתע אירע משהו בלתי צפוי. תקציבה
של הממשלה לשנת־הכספים הנוכחית הוצא
בטרם זמן. קופת הממשלה נותרה ריקה.
כדי לקבל אישור להזרמת 150 מיליון
ל״י נוספות כמימון־ביניים לאגד; מחוץ
לתקציב, נאלצה הממשלה לפנות אל ועדת־הכספים
של הכנסת.
שר־האוצר יהושע רבינוביץ׳ ושר־התח-
1בורה גד יעקובי, חששו לתבוע מוועדת-
הכספים אישור מימון בסך של 150 מיליון
ל״י לאגד, כפי שהתחייבו. הם ביקשו לאשר
סכום של 50 מיליון ל״י בילבד,
בתיקווה שבינתיים יאושר התקציב הנוסף,
בו יש בתקציב משרד־התחבורה רזרבה
מתאימה להענקת המשך מימון־הביניים ל אגד,
מבלי לבקש את אישור ועדת־הכספים.
אבל ועדת־הכספים, שהיתה מאז ומתמיד

התפרצות הזעם
שוטר ניסו
השישי האחרון, כדי ליצור פקקים
נכנס לתיגרת־ידי ס עם עוברים־ושבים

מנסה לעצור נהג של אגד, בעת שנהגי אגד
לחסום את צירי־התנועה בירושלים ביום
(מימין)
ולשבש את התנועה. הנהג
שיידו אבנים לעבר האוטובוס שלו.

מהאוטובוס לניידת

שוטרים גוררים לניידת המישטרה איש
אגד מהאוטובוס שלו, שבו נסע באיטיות
ברחובות ירושלים. למעלה מ־ 40 נהגים נעצרו ביום השישי, כאשר ניסו
לחסום את התנועה במעשה שניראה כהתגרות גלויה בציבור הנוסעים.
חותמת־גומי של הממשלה ואישרה את כל
בקשותיה, בחרה למרוד דווקא בנושא
התחבורה הציבורית. גרמה לכך הצטברות
של סיבות.
בשבועות האחרונים אחזה בכנסת מאניה
של ניהול מאבקים ציבוריים, ח״כים
מתוסכלים, הרואים בקינאד, כיצד חבריהם
זוכים בפירסומת רעשנית בכל אמצעי־התיקשורת
על רקע של גילויים־כביכול
בעולם הפשע, מחפשים לעצמם סוסים כדי
לרכב עליהם, לזכות בפירסומת ובאהדת
הציבור. נוספה לכך האיבה המסורתית ש חשים
הח״כים הדתיים כלפי אגד, בשל
מילחמות־השבת בעבר והפעלת התחבורה
הציבורית בשבתות בחיפה* .
לא היה זה מקרה שדווקא הח״כים הדתיים,
מח״כ אגודת-ישראל שלמה לורנץ,
ועד ח״כי המפד״ל יהודה בן־מאיר ואברהם
מלמד, הם שהפכו לנושאי דגל המאבק
נגד הממשלה בענין אגד. תככים פוליטיים
* צחוק הגורל הוא שדווקא הפעלת התחבורה
בשבתות בחיפה גורמת הפסדים
לאגד, והקואופרטיב היה שש לוותר עליה.
מחשש פן יאשימו אותו בכניעה ללחצי
הדתיים, הוא נמנע מלתבוע זאת.

פנים־מפלגתיים במפד״ל, גרמו לכך שחבריה
בוועדת־הכספים תמכו בהצעה ל דחיית
בקשת הממשלה. האופוזיציה, שכמה
מחבריה סבורים באופן אישי שיש להעניק
את מימון־הביניים לאגד, מיהרה לקפוץ
על ההחלטה שהיה בד, כדי לנגח את
הממשלה ולגרום לאנדרלמוסיה כללית.
כך, למשל, הודה ח״כ הליכוד יחיאל
פלומין, שהוא רואה־חשבון במקצועו ואחד
המומחים לבעיות אגד, שתמך בהצעת ההחלטה
בגלל שיקולים פוליטיים. חברים
אחרים של הוועדה הצביעו נגד בקשת
הממשלה מבלי שיהיה להם מושג במה ה מדובר,
ומבלי שטרחו לקרוא כלל את
מסקנות ועדת־גולומב.
ץץילתהקסם שהופרחה באוויר וש-
ו) הוצגה לעיני־הציבור כמפתח לכל
בעיות התחבורה הציבורית היתד : ,חברות-
החברים של אגד. למען הדיוק יש לציין
כי אחיזודהעיניים, כאילו נגרם גרעון
אגד בשל הזרמת כספים לכיסי חברי אגד
באמצעות חברות־הבת של הקואופרטיב,
השייכות לחברי אגד באופן אישי, לא היתד,
המצאתם של חברי ועדת־ד,כספים. זוהי

מאניה פרטית של שר־התחבורה גד יע-
קובי מזה שנתיים.
המדובר הוא בעיקר בשתי חברות־בת
גדולות: מיפעלי תחנות וניצב״א (נכסי
צאן־ברזל אגד) שרכושן נאמד בסכום
של 700 מיליון ק״י. הקמתן של. שתי
החברות לא היתה רעיון של אגד, אלא
יוזמה ממשלתית. ב־ 1954 יזם שר-התחבורד,
דאז, דויד רמז, הקמת חברה שתיבנה תח נות
אוטובוסים לשיפור תנאי ההסעה.
מכיוון שאף גורם פרטי לא היה מוכן
לעשות זאת, הקימו חברי אגד את החברה
בעצמם, במימון מכיסיהם. ניצב״א הוקמה
ב* , 1968 אחרי שהיה צורך לחלק נכסים
עודפים של חברי אגד, בעקבות האיחוד
עם חברת המקשר. כדי למנוע מכירת ה רכוש
הוסכם למסרו לחברת מניות בבעלות
החברים, כל חבר חדש שהצטרף לאגד
ורצה מניות בניצב׳׳א היה צריך לשלם
עבורן בכספו.
ניצב״א, שבבעלותה מוסכים, חניונים,
שותפות במלונות, חברת השכרת־רכב ועוד,
אינה מחלקת דיבידנדים לחבריה.
הם יכולים לפחת את מניותיהם בה רק
בצאתם לפנסיה. הם נהנים בעיקר מעליית
עדך המניה. מכיוון שחלק ניכר מחברי
אגד שילמו במיטב כספם בעד המניות,
אין הם רואים סיבה מדוע עליהם למסרם
חינם למישהו כדי לפרוע את חובות אגד. .
בנקודה זו נאחזו הדמגוגים, שהעלו את
הטענה האבסורדית כאילו מכירת מניות
חברות־ד,חברים עשויה לכסות את גרעונות
אגד. זוהי שטות מוחלטת. גם ועדת גולומב,
שבדקה את הפרשה לעומק זמן ממושך,
המליצה על העברת מניות חברות אלה
לשליטת אגד, כדי למנוע ניגוד אינטרסים
בניהול וכדי לתרום להבראה ד,הונית של
החברה. אבל איש לא חשב ולא הציע
שמכירת החברות או נכסיהן תשמש ל כיסוי
הגרעון המצטבר. קודם כל משום
שבתנאים הנוכחיים במשק קשה לשער
שיימצא קונה לתחנות אוטובוסים או ל מוסכים
לתיקון אוטובוסים. את עיקר רכוש
חברוודהבת אי אפשר למכור.
ועדת גולומב, שחזתה זאת, הציעה ש הממשלה
היא שתרכוש את חברות החב רים.
כלומר: מימון אגד בצורה עקיפה
שספק אם לא יסבך את הממשלה בחובות
נוספים ובהוצאות גדולות יותר.
ההיגיון הפשוט חייב את כל מי שבדק
את בעיות אגד לעומקן, לאפשר להמשיך
לקואופרטיב לפעול עד סיום עבודתה של
ועדת גולומב ואז לנסות להבריא את ה חברה
תוך התווית מדיניות תחבורה חדשה.
אין שום הצדקה, בתנאים של משק חירום,
להפעיל מדיניות תחבורתית של משק
רווחה. אבל הממשלה מתעקשת על כך,
בטענות של ״העלאת מוראל הציבור.״
אפשר היד, לפתור חלק מהבעיות באמצעות
העלאת־תעריפים אבל בנושא זד, כבולה
הממשלה להבטחותיה להסתדרות עד להסכם
השכר הבא. חוסר־אונים ואוזלת־יד
מאפיינים את כל דרך טיפולה של הממשלה
בבעיה. סחבת אינסופית: והתחמקות
מהתמודדות עם הבעיות, הם ׳שהביאו ל משבר.
בינתיים
התפתח מחול-שדים סביב אגד,
המנוגד לכל היגיון. משולהבים מדברי
עצמם ומד,צלחתם לטרפד את מהלכי ה ממשלה
ולשבש את המשק וחיי הציבור,
המשיכו קומץ עסקנים מיפלגתיים להתווכח
ולהתפלל על ניסוחים שוליים חסרי חשי בות,
אנסו את הממשלה ואת שר־ד,תחבורה
בראשה, לחזור בהם מהתחייבויותיהם ו להפר
הסכמים שרק באמצעותם ניתן להמ שיך
להפעיל את אגד.
מבחינה זו לא היו העסקנים שונים מ האספסוף
ברחוב ששש לנפץ שמשות של
אוטובוסים, כשחברי אגד חמומי־מוח סיפקו
לו עילה לכך בפרובוקציות מתוכננות.
התשוקה לעצור אוטובוסים הפכה ל טירוף
מדבק חסר תכלית.
בסיסמה של שמירה על כספי הציבור,
מוציאים הפוליטיקאים לציבור את הנשמה,
מבלי שיצליחו בסופו של דבר, לחסוך אפי לו
אגורה שחוקה אחת.

5נ 1

ספורט
כדורגל
*3ווות בשי!״
כשהוא שותת דם, ושלוש משיניו יצאו
מכלל שימוש, רץ חיים פיינברג, מאמו־שחקן
שיל הפועל בת־יס, לעבר שוטר ש עמד
בתחומי איצטדיון הכדורגל העירוני
בבת־ים תוך שהוא זועק מכאבים :״שוטר,
אתה חייב לעצור אותו! זה לא כדורגל,
זה ניסיון לרצח!״ השוטר הביט בפניו
של חיים פיינברג, והשיב :״זה יהיה בסדר,
אנחנו נתפוס אותו אחרי המישחק.״
לדבריו של השוטר לא היה כיסוי. שמו נה
השוטרים שהיו בתחומי המיגרש לא
הגיבו כלל, נוכח התקרית שבה הוכה עד
זוב דם המאמן־שחקן של הפועל בת־יס.
התקרית אירעה בשבת האחרונה, במישחק
בין הפועל באר־יעקב להפועל בת־ים, ש נסתיים
בנצחון באר־יעקב .0:1המישחק
נערך במיסגרת ליגה א׳ דרום.
התקרית אירעה בדקה ה־ .68 באותה דקה
סטר שחקן באר־יעקב אלי גורן, על פניו
של המאמן־שחקן חיים פיינברג, שעלה
לשחק רבע־שעה קודם־לכן. הסטירה, ש נחתה
על פניו של המאמן וניתנה ללא
כל סיבה, שימשה אות להתנפלות על חיים
פיינברג, בן ה־ ,29 בעל איטליז, שהיה
בעבר אחד מעמודי־התווך של קבוצת מכבי
פתח־תיקווה מהליגה הלאומית.

מאמן פיינכרג
״זה נסיון לרצח !״
בעיטה כפנים. אחרי שפיינברג הש תרע
על כר־הדשא הבת־ימי, הגיח במרו צה
אלי חסון מהפועל באר־יעקב, ובעט
בחוזקה בפניו של המאמן הבת־ימי. פייג־ברג
צעק, וזעקותיו נשמעו אף ביציע.
דב רב ניגר מפיו. שופט המישחק, ג׳ורג׳
אשקר, שניצב בלב המהומה, הסתפק ב הנפת
כרטיס אדום נוסף במישחק זה לעבר
אלי חסון.
חניכיו של פיינברג, שחקני בת־ים, ש חשו
לעזרת מאמנם, החווירו נוכח פניו,
שהיו מוכתמים בדם. ג׳קי לוי, השחקן
המוצק של הפועל בוז־יס לפת את ראשו
וייבב :״אני מפסיק לשחק כדורגל.״ שאר
שחקני בת־ים לא העזו להביט במאמנם,
וניסו להירגע בחדרי-ההלבשה.
במהלך המהומה, לא טמנו שחקני הספ סל
של באר־יעקב את ידיהם בצלחת, ו הוסיפו
שמן למדורה. נראה שביקשו לתת
עידוד סולידארי לאחד־עשר אחיהם שהש תוללו,
כאחוזי-אמוק, על המיגרש. הללו
תפסו צינורות־השקייה והחלו מכלים את
זעמם בקהל הבת־ימי.
שופט המישחק, ג׳ורג׳ אשקר, לא הפסיק
את המישחק גם כעבור הפסקה בת 17
דקות. חיים פיינברג נלקח מייד לבית־החולים.
בשעה 1.30 בצהריים, אחרי יה־מישחק
(שנערך בבוקר) ,הוגשה תלונה

למישטרה נגד שני שחקני הפועל באר־יעקב
— אלי גורן ואלי חסון, שנמלטו
אחרי המישחק עת הגיעה המישטרה.
כמו רוצחים. במוצאי-השבת צילצל
הטלפון בבית מישפחת פיינברג. אייי׳נה
פיינברג, אישתו של המאמן הבת־ימי, הרימה
את שפופרת הטלפון, ולתדהמתה היה
על הקו מאמן באר־יעקב, ברגיג :״בעלך
לא בסדר,״ אמר בדגיג בעזות־מצח ,״הוא
עושה מזה סיפור גדול. מי צריך את התלונה
במישטרהי אנחנו יכולים לסדר
את העניין בינינו אילנה פיינברג קפאה
על מקומה, אך השיבה :״לבטל את ה תלונה
י ! השחקנים שלכם התנהגו כמו
רוצחים !״
התפרעות שחקני הפועל באר־יעקב ו־אוהדיהם,
לא היתה בבחינת מאורע יוצא-
דופן בדרכה של הקבוצה, שהרשעות קודמות
נערמו כבר לחובתה בבית־הדין ה־מישמעתי
של ההתאחדות לכדורגל. מנגד,
בהפועל בת־יס, שוקלים הפסקת הפעילות :
״אנחנו לא מוכנים שמיקרה מרדכי קינד
יחזור על עצמו על אחד משחקנינו,״ אמ רו
חברי הנהלת קבוצת הפועל בת־ים.

נ שו תהבוהימההצ עי רו תדבקו
3צעקהה אוו רההשרה או פנ ה
הן 10131ל ה ריון 113אחר 11
עסחיסון או בלעדיו -
ה עי קרלהגדילאחהמישפחה
ואחר ־ כרלע שו ת די אטה

המאמן הבא בתור
מכודההתפטרויות שתקפה העונה מיספר
מאמני־כדורגל בכירים, לא תפסח כנראה
גם על מאמן הכוח רנווז־גן, אהרון קפיטול-
ניק. הפסדה של הקבוצה בשבת האחרונה,
בדרבי הרמת־גני מול מכבי רנות־ענזידר —
,2:0יחיש, ככל הנראה, את התפטרותו
המאולצת של המאמן, מי שהיה קפטן ה קבוצה
בשנים עברו.
מסתבר שמזה מיספר שבועות, מנסים
כדורגלני הכוח רמת־גן להדיח את מאמנם
בטענה :״אין הוא ראוי לאמן קבוצה
בליגה הלאומית.״ לפני שבועיים, אחרי
תבוסתה של הקבוצה מול מכבי תל־אביב
,4:1תלו השחקנים את האשמה בקפיטול-
ניק. השחקנים מחו נגד שיתופם של צעי רים
בהרכב הפותח של הקבוצה. בתום
מישחק התבוסה, בחדרי־ההלבשה באיצטד־יון
בלומפילד, נאמרו דברים בוטים למאמן.
עיקר העימות בין המאמן לשחקנים מת נהל׳
למעשה, בין השחקנים הוותיקים —
פרקש, מזל טרים, גדעון שרר והשוער דני
מנו — לבין מאמנם. ערב המחזור ה־,15
פרץ ויכוח חריף בין קפיטולניק לשוער
דני מנו. זאת, לאחר שקפיטולניק איים כי
יש בכוונתו להחליפו בשוער צעיר. הוויכוח
הקולני שפרץ בין השניים, הפריע להמשכו
התקין של אימון הקבוצה. כתבי־הספורט
של העיתונים היומיים, שבאו לקבל מידע
על מצב הקבוצה, לפני המישחק נגד בית״ר
ירושלים, חזרו כלעומת שבאו. בין השאר
נאמר להם :״בווכוח אין סקופים.״
סיבה נוספת לכך ששחקני הכוח רמת־גן
מנסים להדיח את המאמן מתפקידו, היא
העובדה שבימים אלה מצויים מיספר מאמי
ני-כדורגל בכירים שהם בחזקת חסרי־תע-
סוקה. כדורגלני הקבוצה, המזדנבים במקום
הלפני־האחרון בטבלה, מייחלים בקוצר רוח
להפסדם הבא, שייתן לשחקנים את העילה
להדחת המאמן ולמינוי מאמן־חירום לקבוצה׳
שסכנת ירידה מרחפת עליה.
המאמן קפיטולניק אינו מסתיר את יכול תה
הירודה של הגנת הקבוצה, שספגה עד
כה 22 שערי־חובה, המהווים שיא שערי-
חובה עד כה בליגה הלאומית. חלק מטענותיו
של המאמן מופנה לעבר השוער
דני, שאינו מנצח בהצלחה על הגנתו ה חדירה.
בשבוע שעבר, כאשר הצליח דני
מנו להגן על שערו בהצלחה, במישחק
מול בית״ר ירושלים, שתק המאמן.
ביום החמישי האחרון לא יכול היה
״קפי״ ,לשאת עוד את העלבונות שהוטחו
בו. הוא הודיע לפתע על התפטרותו. שחק נים
אחדים נשמו לרווחה, אך כאן התערב
יושב־ראש הנהלת הכוח, יוסי שפירא, שלא
השלים עם רוע הגזירה והחל משכנע את
״קפי״ שיחזור בו מהתפטרותו. השחקנים
הוותיקים, שרבו עם המאמן, התנצלו —
והבטיחו לנסות להוציא את הקבוצה מבוץ
התחתית.
בשבת האחרונה שוב הובעו טרוניות,
מפי שחקנים ואוהדים שהתדפקו על חדרי-
ההלבשה בתום המישחק מול רמת־עמידר,
בניסיון להחיש את התפטרותו של המאמן.
היום, בהכות, אחרי ההפסד המביש והצורב
ליריבה העירונית מכבי רמת־עמידר, אומ רים
:״אם מאמנים בכירים התפטרו אז גם
,קפי׳ יכול ללכת בעיקבותיחם,״

חרה צווייג
קשה להסתובב בחופשיות
י 6א מרגישים בכלל שאני בהריון,
הבטן שלי עדיין לא תפחה,״ כך

מנסה להסביר ג׳ודי ליטני, הרקדנית ואש תו
של המלחין־זמר דני ליטני, את העוב דה
שלמרות שלושה חודשי הריונה, גיז־רתה
עדיין דקה כתמיד.
״ההריון שלי היה מאד ספונטאני,״ אומרת
ג׳ודי בפשטות ודגי, הבעל, מהנהן
לאות־ו־סכמה כי, אכן, לפחות ילדם הראשון
של בני־הזוג לא יהיה פרי תיכנון
מוקדם .״פשוט,״ אומרים השניים ,״ 8ית־אום
בא לנו להרחיב את המישפחה• ,שכבר
עכשיו מונה ארבע נפשות (כולל כלב־הזאב
והכנעני שלהם).
אך לפחות מבחינה אחת ערוך כבר הזוג
ליטני ללידה המקווה .״לגבי השם,״ מגלה
ג׳ודי ,״הרי כבר חשבנו על כך. אם זה
יהיה בן, נקרא לו בן. אם תהיה בת, נקרא
לה דגה.״ ״מה פייתאום דגה 1״ וג׳ודי ממה רת
להשיב בציחקוק עליז :״פשוט מאד.
דני רוצה להנציח את •שמו.״
לגבי הבייבי־סיטר, לא תהיה לזוג כל
בעייה :״יש לנו •שני הכלבים שלגו,״־ או מרת
ג׳ודי ואומנם, מבט קל בשגי הולכי־על־ארבע
האימתניים של הליטגים, מאשר
זאת מייד.
אך ג׳ודי ליטני רק פותחת את הרשימה
הארוכה •של גשי הבוהמה הצעירות• ,שסיגלו
לעצמן לאחרונה, כמו על־פי הסכמה־מראש,
את הצעקה האחרונה •של האופנה: ההריון.
אחדות הקדימו והן נמצאות כבר בחודשי-
הריון מתקדמים ואחרונים ואחרות, כמו
ג׳ודי ואחרונה דיין, למשל, רק מתחילות
אותו.

ת או מי ם
׳הרוגה, מפיקת־הטמויזיה ורע ייתו•
•של במאי-הקולנוע אסי דיין- ,נם־

צאת כעת באמצע תקופת הריונה. לזוג יש
כבר בת, עמליה• ,שהיא היום בת ׳שלוש
וחצי .״המטרה שלנו,״ אומר אסי בגילוי־לב
,״היא להרחיב את המישפחה.״ לאה־רונה
לא משנה כלל אם יהיה בן או בת.
לאסי, לעומת זאת, כן משנה. הוא היה
רוצה הפעם בן. לשם איזון׳.
עמליה הקטנטונת יודעת גם היא בדיוק י
׳מה היא רוצה: אח. אח גדול שישמור עליה.
״ומה בדבר תאומים, למען שלום־בית ך״
נישאל אסי, והוא ממהר להשיב :״אינני
חושב •שזה תואם את מימדי המישפחה,
משתי סיבות: ראשית, איך מקום בבית
ושגית, תאומים יקימו באלאגיאן. אני משוכ נע
שאתבלבל ביניהם׳לעיתים קרובות.״

הריין
עם סיפור
ן * מקום השלישי ברשימת ההרות •של
^ הבוהמה ניצב צמד חברות טובות. כאן
זהו הריון עם סיפור. קרני פאר, אשתו של
המנחה ואיש־הרדיו מני פאר, מצהירה
בפה־מלא כי תיכניה את ההריון בצוותא
עם חברתה הטובה שושנה, אשתו של
ישראל גוטסדינר, מחצית צמד רעים,
״גם את ההריון הקודם שלי,״ אומרת
קרני ,״עברתי יחד עם שושנה, ואז הצ טרפה
אלינו גם מיקה, אשתו של יגאל
בשן. שלושתנו ילדנו בערך באותו׳ זמן.
הרגשתי אז• ,שכשאני מעבירה את תקופת
ההריון יחד עם חברה טובה, יש הקלה
גדולה בכל תהליך ההריון, כי אנחנו עו שות
אותם דברים, וי 1תר קל לנו׳ גם לא-
לעשות אותם דברים.״
״אחרי ששושנה, מיקה ואני ילדנו,״
ממשיכה קרני ,״הגענו למסקנה •שבפעם
הבאה עלינו לתכנן הריון גדשותף מראש.
אבל בפעם הנוכחית מיקה לא יכלה לד,צ־

הרה גוטסדינר

הרה פאר

הרה ליטני

תיכנו! משותף

תיכנון מראש

בלי תיכנון

זח״ התינוקות שנדרו
חמישה זוגות מפורסמים עומדים לפני התרחבות
יטרף אלינו, מפגי שהיא מבלה כל הזמן
בנסיעות עם בעלה, יגאל. בהיעדרה של
מיקה, החליטה שושנה להצטרף אלי. אני
נמצאת כעת בחודש השישי להריונו, וכ מוני
גם שושנה.״
ואומנם, גם תחזית־הלידה מבשרות ש השתיים
— קרני ושושנה — עתידות ללדת
כימעט בעת־ובעונה־אחת. לקרני ניבא ה רופא
כי תלד ב־ 14 במאי, ואילו לשושנה
— שתלד ב־ 15 במאי. קרני ומני הם כיום
הורים לעופר בן השנתיים, ואילו שושנה
וישראל הורים לטלי, שהיא בגילו של עופר.
קרני ומני פאר רוצים עוד בן .״אני
מעוניינת בבן,״ אומרת קרני ,״מפני שה־ודוגמה
הראשונה שלנו, עופר, היתד, מוצ לחת.
אבל השיקול האמיתי הוא למען
הבית. לדעתי, למען הבית עדיף •שיהיו
בנים. הייתי רוצה בת רק אחדי שיהיו לי

שלושה בנים.״ ״אבל לעופר ״,מוסיף מני,
״יש תוכניות אחרות. הוא היה רוצה ש*
אמא תביא לו כלב גדול.״

__ אחיי :
די אטה רצחנית
ן ין כרתה הטוכה של קרני, שושנה
1 1גוטסדינר, שהיא מורה לאנגלית ב־מיקצועה,
מסרבת לגלות מהו מישקלה.
״אפילו לבעלי אני לא מגלה כמה אני
שוקלת בתקופת ההריון,״ היא מסבירה, ו מייד
חשה צורך להתנצל :״הדבר הראשון
•שאעשה אחרי הלידה יהיה דיאטה.
דיאטה קפדנית.״ לזוג גוטסדינר לא איכפת
אם יהיה בן או בת :״העיקר שיהיה בריא
ושלם. אנחנו לא בררנים.״

זאב, דני, ג׳וני וג׳ודי ליטני
הכלבים ישמרו
בהמשך הרשימה נמצאת דוגמנית־הצמ״
רת מוריאל צווייג, העומדת כעת בסוף
תקופת הריונה. מוריאל, שהיא כבר אם
לבת, ג׳ואנה, מנישואיה הראשונים, נשואה
עתה לדוגמן רוז׳ה, שהוא גם אספן־עתי־קות.
חנותו של רודה שוכנת בדיוק מול
חנות־העתיקות של בעלה הראישון. של מו״
ריאל, וכאשר חוצה זו את הכביש — היא
זוכה באיחולים לבביים גם מפי הקודם שלה.
אלא •שמוריאל משתדלת למעט בביקורים
בחנות־ד,עתיקות של בעלה .״קצת קשה
להסתובב בחופשיות, עם בטן לא־קונבנציו־נלית,
בתוך חנות שלאורכה ולרוחבה עתיקות
בהישג נגיעת־בטן,״ היא אומרת.

אפי, עמליה ואהדונה דיין
העיקר שיהיה בן

אל הרשימה הארוכה של נושאות דגל
האופנה האחרונה מצטרפות גם הזמרת

חווה אלברשטיין, שהיא ובעלה הורים ל״
מאירה בת הארבע ; הזמרת ג׳וזי כץ ובעלה
הזמר שמוליק קראוס, הוריו של בן בן
השנתיים ; תמי ירקוני, בתה של יפה ירקוני
והעורכת־ד,מפיקה של גלי־צה״ל עשי
ביילסקי, רעייתו של בוגה־הכיגורות אמנון
ויינשטיין, שזה־מקרוב נישאה.
הריון הריון — אבל אלה, האחרונות,
אינן מעוניינות להיקלט בעדשת־ד,מצלמה
במימדיהן הנוכחיים. כימעט כל ההרות
סירבו בתוקף לגלות מהו מישקלן המדד
ייק כרגע אך כולן, ללא יוצאת־מן־הכלל,
הכריזו פה-אחד :״אחרי הלידה — דיאטה
רצחנית.״
כי ילדים אוהבים אמהות יפות, מודגם
שבשנתון הזה עתידה להיות תחרות קשה.

מוצרי קריסטל -הטובים ביותר
במחיר הוגן וסביר
אם החלטת לקנות מכונת בכיסה
— את עלולה למצוא את עצמך מהר מאד
במבוכה: החנויות למוצרי חשמל מלאות
במכונות כביסה מקיר לקיר! מיובאות
ומקומיות, קטנות וגדולות, יקרות ופחות־יקרות
...ואת בסך הכל רוצה מכונת כביסה
אחת טובה, כזו שתענה על כל דרישותיה
שתשרת אותך לאורך ימים ושתצדיק את
ההשקעה הכספית הגבוהה.
כדי לבחור מכונת כביסה טובה באמת,
עליך לבדוק לא רק את כישוריה הטכניים
של המכונה — אלא גם את היצרן העומד
מאחוריה. האם היצרן מוכר? האם

״קריסטל״ היא העובדה שבחנויות אחדות,
שבעליהן רודפים אחר רווחים מוגזמים
ולא סבירים, הופיעו לאחרונה חיקויים
בשמות שונים מתוצרת ספרד ואיטליה
למכונת הכביסה ״ליידי קריסטל״ .חיקויים
אלה דומים בחיצוניותם בלבד למכונת הכביסה
״ליידי״ ,אך הינם זולים יותר ואם
לא די בכך — בעלי חנויות מנסים למוכרם
במחיר גבוה יותר, תוך מסירת אינפורמציה
כוזבת ונתונים לא נכונים.
סיפור זה מבטא למעשה היטב את
הנעשה היום בשוק מכונות הכביסה, כאשר

יש לו שם טוב? איף השרות?
מהי ארץ המוצא של המכונה?

בחקר שוק שערכנו בקרב לקוחות ובעלי
חנויות, הוזכרה לטובה קריסטל יותר מכל
מכונת כביסה אחרת.
קריסטל מציגה היום 4דגמים של מכונות
כביסה: ליידי, לורד, סופר לורד וגרנד
ליידי. שתי האחרונות הן גדולות יותר ו בעלות
קיבולת גבוהה יותר.

הסוחרים מתאמצים לרכוש כל לקוח ואינם
בוחלים לשם כך גם באמצעים לא הוגנים,
כמו מסירת אינפורמציה כוזבת, או ניפוח
המחיר בצורה מלאכותית, המבטיח רווח
גבוה לסוחר על חשבונו של הלקוח.
המסקנה: אנו מייעצים לך לא להסתכן
בקניית ״מציאות״ ולבחור כמוצר מ
מכונת
כניסה ־לורד״

מכונות כביסה ״קריסטל״ ,פאר תוצרת
צרפת, מצויינות במיטב השכלולים הטכ ניים:
הרתחה עד 100 מעלות, כל תוכניות
הכביסה לכל סוגי הכביסה, ציפוי אמאייל
ועוד.
בנוסף לכך, זוכות מכונות כביסה ״קריס טל״
לשרות מסור ומהימן לאורך לשביעת
רצונם של לקוחות החברה.
עדות להצלחתן הגדולה של מכונות

בית טוכ׳ מוצר כעל מוניטין, המבטיח
לך תמורה מלאה לכספך
במחיר הוגן וסביר.
רק בקנותך ״ליידי קריסטל״ או
מכונת בכיסה אחרת מתוצרת
״קריסטל״ ,את מקכלת מכונת
ככיסה עם כל היתרונות וחשכלו
ליס: מכונה מעולה מתוצרת צרפת,
בעלת מוניטין באירופה וגם
כישראל ; את מקבלת מכונת
ככיסה מעולה כמחיר סביר והוגן
ולא מנופח באופן מלאכותי.

חשבץ ׳2 0 0 4
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספ־רות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

070׳

ויי! 1X1

(המשך מעמוד )19
מעטים שמעו עליו קודם לכן: שימעון פרס.
את תפקיד הרמטכ״ל מסר ברגע האח רון
לידי אלוף כושל, הפכפך ובעל חז יונות
נפוליוניים: משה דיין.
אך לשיא הדימיון הגיע כאשר קבע
שיורשו בתפקיד שר־הביטחץ יהיה אדם
שאיש לא העלה אותו על דעתו כמועמד
לתפקיד ביטחוני: פינחס לבון, איש מן
האגף המינימליסטי של מפא״י (הפועל
הצעיר) ,פולמוסו בעל לשון צורבת וברק
אינטלקטואלי.
היה מובטח לחלוטין כי שלושה אלה
לא יוכלו לעבוד יחד, בהארמוניה, אפילו
יום אחד. והיה ברור לא פחות כי
שלושתם לא ירצו לקבל את מרותו של
ראש־הממשלה, משה שרת, שהיה שנוא
על מערכת־הביטחון כוותרן רכרוכי.
איש־המפתח בצוות היה לבון. חבריו המתינו
בסקרנות. איך יסתדר הפולמוסן מ קבוצת
חולדה, שהתנגד באופן שיטתי לקו
התקיף של בן־גוריון, בתפקידו החדש?
הצפייה לא נמשכה זמן רב. חיש מהר
קרה לפינחס לבון מה שקרה לפוליטיקאים
מתונים רבים בעולם במצב כזה:
הוא הפך קאתולי יותר מאשר האפיפיור,
קיצוני יותר מאשר אנשי־הביטחון.
שר־הביטחון החדש קם ונאם נאומים
תוקפניים, שבהם הזהיר מפני הסכנות הנד
ראות הכרוכות בהתקרבות האמריקאים ל מצריים
ובנכונות הבריטים להחזיר למצ רים
את איזור תעלת־סואץ. הוא הסכים
ל״פעולות תגמול״ מייותרות ובלתי־מוצ־דקות,
כדי לרכוש את ליבם של ראשי־הצבא.
כאשר שברו אנשי־ביטחון בפראות
את הרהיטים בביקתה ערבית בעת חיפוש,
הפליט לבון בכנסת בזילזול :״הם לא היו
רהיטי מאהאגוני!״ אחת מפעולות-הזוועה
הנוראות ביותר בתולדות צה״ל בוצעה על־ידי
היחידה 101 בתקופת לבון: פעולת-
קיביא — החולייה המחברת את דיר־יא־סין
( )1948 עם כפר־קאסם (.)1956
דיין ופרם ניהלו אינטריגות זה נגד זה,
ושניהם רימו אח לבון. לבון עצמו רימה
את משה שרת ואת הממשלה כולה. משה
שרת התלונן שהוא חושש לשכב לישון
בערב, מחשש שמא ייוודע לו בבוקר ש־צה״ל
ביצע פעולה הרפתקנית בלילה. פעד
לות רבות בוצעו ללא היתר ממשלתי. ב-
מיקרים אחרים הושג היתר לפעולה מצומ צמת׳
ובוצעה פעולה גדולה פי־כמה, תוך
הונאת השר ו/או הממשלה. לממשלה נמסר
באופן שיטתי מידע כוזב.

העסק
ך * מצב הגי ע להתפוצצות ב״עסק ביש״
1 1המפורסם.
היעד העיקרי של הפעולה התאים לתפיסתם
של כל השלושה — לבון, דיין ופרם.
היא נועדה לטרפד את התקרבות מצריים-
אמריקה ומצריים־בריטניה.
גם השיטה לא נגדה את אופייו של איש
מן השלושה. על רשודריגול ישראלית
במצריים הוטל להניח פצצות במוסדות
אמריקאיים ובריטיים בקאהיר ובאלכסנ דריה,
כדי ליצור את הרושם שממשלת
קאהיר אינה שולטת במצב ואינה מסוגלת
להסתדר עם מדינות-המערב. כל זה, בשעה
שהתנהלו מגעים חשאיים לאירגון
פגישת-צמרת נאצר-שרת.
התפיסה המדינית והמיבצעית היתד, יל דותית,
ואכן — הרשת נלכדה אחרי כמה
פעולות. אז התעוררה השאלה, שהטביעה
את חותמה על דור שלם בישראל: מי
נתן את ההוראה?
אין ספק שלבון ידע מראש על תיכנון
הפעולה, אך הוא טען עד הסוף כי מעולם
לא אישר אותה רישמית. ראש אמ״ן דאז
טען, לעומת זאת, כי לבון אישר אותה
בשיחה בין ארבע עיניים. כדי להוכיח
זאת, זייף מיסמכים והדיח קצינים לעדות-
שקר בפני ועדת־חקירה.
יש המאמינים עד היום כי הדמות ה נעלמת
בפרשה היתד, שימעון פרם, שבישל
את כל הדייסה. סביר יותר להניח כי ה מנצח
האמיתי עליה היה משה דיין, ש התנהגותו
במשך אותם ימים היתד, חשודה
מתחילתה ועד סופה.
אולם מערכח־הסילוף הצליחה. לבון נא לץ
להתפטר ממישרד-ד,ביטחון בנסיבות
מבישות. בן־גוריון הוחזר ברוב כבוד מ שדד,־בוקר.
דיין ופרם עלו לגדולה. כעבור
זמן סולק גם משה שרת ובוצע מיבצע-
קדש. אחרי הניצחון הצבאי העקר, הרקיעה
יוקרתו של בדגוריון שחקים, מערכת-
הביטחון הפכה פרה קדושה. מאחרי פול-
חן־האישיות של ״הזקן״ התבצרה קבוצת

הצעירים שנהנתה מחסותו, ושהתכוננד, ל קבל
את המדינה לידיה.

הברשה .
ף אז התפוצצה הפרשה -ופינחס
1לבון הפך המכשיר לניפוץ האלילים.
ראש רשת־ד,ריגול במצריים בתקופת ה-
עסק־ביש הועמד בישראל למישפם על פר שה
ביטחונית אחרת. הוא טען שזו בויימר,
נגדו, כדי להשתיקו. תוך כדי כך גילה
לשופט בנימין הלזי כי ראש־אמ״ן׳ בנימץ
ג׳יבלי, בעזרת הרמטכ״ל משה דיין, הדיחו
אותו בשעתו לעדות־שקר בעניין העסק.
הלוי המזועזע העביר את הדברים ל ידיעת
בן־גוריון. נפתחה חקירה — וכך
נדלק הניצוץ שהבעיר תוך כמה חודשים
את גל המערכת המדינית והביטחונית1 .
זו היתה שעתו הגדולה של פינחס לבון
— השעה שכל חייו כאילו הובילו לקראתה.
אחרי סילוקו מן הממשלה נשלח לגלות
בהסתדרות. בחדר המזכ״ל ישב והמתין.
כאשר התפוצצה הפרשה, היה מוכן. כל
כישרונותיו הטבעיים — העליונות האינטלקטואלית,
כושר-ד,פולמוס ד,מושחז, ה עוקצנות
חסרתרד,רחמים של לשונו — כל
אלה גוייסו כדי לקום כנגד בן־גוריון הכל-
יכול. הגאווה הטבעית שלו, שנראתה ב ימים
אחרים כשחצנות בלתי-נסבלת, הו פיעה
עתה באור אחר — זקיפות-הקומד,
של דויד העומד מול גוליית, אומץ־הלב
של חסר־הנשק מול המכונה הכבירה של
מערכת־ד,ביטחון.
בשורה של נאומים, שכל אחד מהם 6
היה מאורע, גימד לבון את דיין ופרם, חשף
את הקנונייה נגדו. אך בעיקר הניף את
פטישו על פם ל־השיש המונומנטלי של
בן־גוריון, הוריד ממנו רסיסים-רסיסים.
לכאורה ניצח בן־גוריון. בכנס דרמאתי
של מועצת־מסא״י, בבית־ארלוזורוב, כש בחוץ
השתוללו המוני מפגינים נזעמים.
הודח לבת מכל תפקידיו. אולם בשביל
בן־גוריון היה זה ניצחון־פירהוס. הפרשה
הוסיפה לכרסם במעמדו׳ הוא-עצמו לא
מצא מנוח לנפשו, וכעבור שנתיים התפטר.
אך גם בכך לא נסתיימה הפרשה. אחרי
שהפילה את הממשלה, היא גרמה לפילוג
מפא״י ולהקמת רפ״י. כל מדיחי לבון יצאו
מגדעזץ למידבר אופוזיציוני, עד שניצלו
מגורל מר זד, על־ידי האוגדות של גמאל
עבד־אל־נאצר, במאי . 1967

הדעיכה
**פ עתו הגדולה של לבת היתד, גם
* /שעתו האחרונה. אחרי שהבעיר את
האש של הפרשה, הוא כאילו נאכל בה.
הוא חלה, שקע, דעך. בשנים האחרונות
של חייו התקיים כמו צמח, חי מבחינה־גופנית
אך חסר־הכרה ועיוור. בעזרת
פילאי הרפואה הושאר בחיים, אך לא
היה עוד אלא צל של עצמו. המוח המבריק,
שהקים לו שונאים במהלך חייו, וידידים ז
בימי הפרשה, חדל מלתפקד.
כמה ממקורביו אף שאלו את עצמם.
אם יש משום צדק בהתערבות זו של ה רפואה,
לקיום חייו הפורמליים של אדם
שמוחו כבה ללא תיקווה.
מאורעות הזמנים חלפו על פניו. מבלי
שיידע אותם. הוא לא ידע כי אויבו המושבע׳
משד, דיין, התמוטט בשואה צב אית,
שהוכיחה את אפסותו כמצביא. הוא
לא ידע כי ביגלל אותו אסון עצמו עלה
לגדולה מדיחו השני, שימעון פרם. הוא לא
ידע כי פורסם יומנו של משד, שרת, שחשף
את רקע העסק־ביש. ספק אם ידע כי דויד ;
בן־גוריון הלך לעולמו.
כאשר נפטר לבון השבוע, בגיל ,71 נראה
כאילו חזר לרגע קט מעולם השיכחה. בלב
האנשים שהלכו אחרי ארונו — וביניהם
השרידים האחרונים של דורו — נותרו
כל סימנית־,שאלה של הפרשה ללא פיתרון.
גם דמותו של פינחס לבון עצמו נותרה,
איכשהו, כחיח־״ חמקנית ומרתקת. הוא
היה אדם מבריק, אך לא מחנך! מעורר
הערכה ושינאה, אך לא אהבה! שנון
ופיקח, אך לא חכם ! אינטלקטואל ביקור תי.
אך לא תיאורסיקן בונה.
בהיסטוריה של המדינה יהיה משובץ,
לצמיתות, כאיש־הפרשה — אדם שהיה
מאבות הציונות השפוייה! שאיבד את
דרכו למשך שנה׳ כאשר הגיע למרומי
האחריות הביטחונית! אך שכיפר על כך׳
עשרת מונים כאשר עזר להעניק למדינה
את שש שנותיה השפויות ביותר, מ־1961
עד — 1967 שנים שבהן היה הוא־עצמו
כבר מודח ונשכח.
ה עו ל ם הז ה 2004

במדינה מישטרה המלתו!! הציל את
וקרת וזנלישטרר.

זאת היתה עבודה
פנימית: איש המפתח
חיה סמל המישטרה
״למישטרה היה כדאי כל העסק,״ התבדחו
ליצני ביודהמישפט בתל־אביב ביום השלישי
.״כשגנבו את הכספת במטה־הארצי,
הודיעה המישטרה כי היו בה 2מיליוני
לידות. עכשיו, כשמצאו את הכסף, היא
מודיעה שהיו בה 3מיליונים.״
במשך שלושת השבועות האחרונים עסקו
כל חוקרי היחידה המרכזית בנושא אחד
בילבד. כשהם מזניחים את עבודתם השו טפת,
כיוונו כולם את מאמציהם י למטרה
אחת: להציל את כבוד המישטרה ולתפוס
את גונבי הכספת של המטה־הארצי.
שבוע אחדי הפריצה למטה־הארצי נמצאה,
בעיקבות הלשנה, הכספת עצמה. היא
היתה ריקה, ושלושה עבריינים שהתגוררו
בסמוך לאתר •מציאתה שוחררו, לאחר ש הוכיחו
אליבי מושלם.
נדמה היה כי החקירה המאומצת הגיעה
למבוי סתום. אולם למישטרה היה ״יותר
מזל •מאשר שכל.״ אחד משותפי הפריצה,
עמרם אביחיל, נבהל כאשר נדמה היה לו
שלמישטרד, הגיע מידע על הפרשה, הסגיר
עצמו וגילה את שותפיו למעשה.
סמל וכן־דוד. בבוקר היום השני האחרון
פשטו 82 קציני היחידה המרכזית
ובלשיה עלי בתיהם של 15 חשודים, עצרו
אותם, ובקלות רבה, על־פי המידע שמסר
אביחיל, הוציאו ממקומות-מיסתור מאות
אלפי שטרות, מטבעות ומטילי״זהב,.
על פי המידע של אביחיל, שלפי החלטת
המישטרה יהיה עד־מדינה, והמוחזק בינ תיים
במעצר מבודד כדי למנוע נקמה בו,
אירגנו את הפריצה שניים. הראשון: הסמל
מרדכי דרמון, אחד מעובדיו הוותיקים של
ניצב־משנה בנימין זיגל, שממנו ניגנבה

ה יו ש ב ־ ראשהמ 1וחשל
ית־ה
עו ל מי תשל 1יונולי ברגן ־ בלזןהש אי רחובותשד
2 0מיליוןדולר -ואישאיווו דע היכןהבסך
הידיעות שהגיעו מניו־יורק חיו מהממות: יושב־ראש ״הברית
העולמית של ניצולי ברגן־בלזו״ ,יוסף רוזנזאפט, שנפטר לפני
כמה שבועות, הותיר אחריו חובות ללא כיסוי בסך המהמם
של 20 מיליון דולרים. השאלה ששאלו ראשי הבנקים, שנפלו
בפח, היתה: להיכן נעלמו המיליונים ז
רשימת הנושים, שגילו כי אין כיסוי לכספים שנתנו, היתה
מכובדת ביותר. בראש צעד הבנק השווייצי השמרני ״קרדיט-
סוויס״ עם 2.4מיליון דולר. אחריו הבנק של אייב פיינברג
ופיליפ קלוצניק בניו-יורק ,״אמריקן בנק אנד טראסט״ ,עם
1.9מיליון דולר. אחד הבנקים הגדולים בעולם ,״כימיקל בנק״,

יוסף רוזנזאפט הצליח שגים להפון את השואה לעסק
ציבורי. כאחד מניצולי גרגן־בלזן — אם כי לדברי ניצולים
אחרים הגיע למחנה רק בסוף — הקים לאחר חמילחמח את
הברית העולמית של ניצולי ברגן־בלזן, ובעזרת ידידו הטוב,
ד״ר נחום גולדמן, נכנס לרשימת האירגונים שקיבלו פיצויים
מממשלת גרמניה• הכספים נמסרו ישירות לאירגון, והאירגון
היה זהה עם יוסף ואשתו. דינים־וחשבונות לא פורסמו, ובי קורת
כלשהי הושתקה, בעזרת תרומות נדיבות שחילק רוזנ-
זאפט לאנשים המתאימים.
הוא ערך כל שנת נשף מפואר, לציון יום השיחרור של

עסקים ער חשבון השואה
עם 1.7מיליון דולר. בנק המערב הפרוע לשעבר ,״וולש־פאר-
ט״ ,עם 1.35 מיליון דולר. אפילו ״צ׳ייס מנהטן״ המהולל נפל
בפח עם 560 אלף דולר.
בחבורה מכובדת כזו לא נפקד גם מקומו של ״בנק לאומי״
בניו״יורק, עם 1.3מיליון דולר, ועוד כמה מאות אלפים בבנק
בשווייץ.
הבנק היחידי הטוען לכיסוי כלשהו הוא ״בנק לאומי״,

מאת

יג אל ל בי ב

המחזיק בציורים שרכש רוזנזא׳פט, אספן ידוע. כל היתר מתחילים
לעכל את העובדה כי חלק הארי של כספם אבד.
ממש כמו שואה.
ניסיון ראשון לאתר רכוש כלשהו בישראל העלה כי לרו״
זנזאפט כמה מיגרשים, השווים כמה מיליונים, אולם פרקליטו,
עירך*חדין אברהם לוין, אינו יודע מה שוויים. הכל מחכים
כל רגע כי העיזבון יוכרז כפושט רגל בניו״יורק, ואז תתחיל
חקירה רישמית לאיתור הכספים.

נתן חדד לשמירה לסבו הקשיש, והסב הח ביא
אותו בתוך מיזרון מיטתו.
;מנוף דימיוני. אך השניים, שערכו את
הפריצה עצמה, בעזרתו של החתול, היו
אב ובן: אילן ומשה מאיה.
שני אלה הם הנאשמים המרכזיים, ול טענתם
הפליאו בהם השוטרים, שעצרו
אותם, את מכותיהם. הם דרשו כי המיש־טרה
תאפשר לרופא פרטי לבדוק אותם,
אולם השופט האמין כי הרופא המישטרתי
הוא ״קודם כל רופא ורק אחר־כך איש
מישטרה ויש להאמין לו.״
מפקד מחוז תל-אביב של המישטרה, ניצב
דויד עופר, חגג את ניצחונו. בהתייחסו ל
מחנה
ברגן״בלזן. בשנת ,1965 במלאות 18 שנה לשיחרור, ערך
בניו-יורק נשף בן 1000 מוזמנים, בו השתתפו כל השמנא
והסלתא באמריקה וישראל. הישראלים הוטסו על חשבון רו״
זנזאפט, ונמנו עימם כל המי-ומי בישראל. על חגיגות שואה
אלו כתב אותה עת המבקר הנודע ברוך קורצוויל מאמר התקפה
נזעם ב״הארץ״.
רוזנזאפט תרם ביד רחבה לאגודת העיתונאים, ומימן רבות
מפעולותיה. הוא היה ידיד אישי של מזכיר האגודה, משח
רון, ועזר בהקמת האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים,
אשר רון משמש עתה כמזכירו.
אחרי מילחמת ששת-הימים מימן את הדפסת ספר ה-
צל״שים, ונראה רבות בחברת קציני צה״ל.
כמת בנקאים אמריקאיים מכובדים, שנשאלו כיצד נתנו
לו את כספם, השיבו כי תמיד היו מוזמנים לנשפי ברגן־בלזן
שערך, וראו אותו עם גדולי האומה הישראלית והאמריקאית.
מכאן שהוא בסדר.
אחת הסברות, שטרם הוכחה, קושרת את הכספים שנעלמו
בעסקי הבנק של טיבור רוזנבוים שהתמוטט. גם כספיו של
נחום גולדמן וקרנותיו היו מושקעים בעסקי רוזנבוים, ורוזנ-
זאפט וגולדמן היו ידידים לכל.

נהג שקיבל דו״ח משוטר, שלח את השוטר
למצוא את הפורצים מהמטה הארצי, לפני
שהוא נותן דו״ח תנועה — הצליחו קצי ניו
ובלשיו של עופר למצוא את כל המעורבים
בפרשה ולגלות את מרבית הכסף
השדוד ואת רוב המיסמכים שהיו בכספת.
לאחר מעצר 12 החשודים, ביניהם שתי
נשים, האחת קרובת־מישפחה של דרמץ,
והאחרת, ידידה של אחד העצורים, חנה
בשי, התבררו גם כמה כזבים, שאותם הפיצה
המישטרה לאחר שוד הכספת.
הסכום שנגנב היה גדול הרבה יותר.
למרות ההכחשות התברר כי אכן היו
מיסמכים חשובים בכספת של זיגל. נתגלה
כי המנוף שהוציא את הכספת מחצר
המישטרה היה פרי דמיונם של קציניה.

הכנסת
כ בוד סגן היו״ד

ח״כ משה שח? המייצב מו7
הכוש הוותיק שד מפא״י דמו?
החוג ״?שימב״ ,וחביסם
הרב ח״כ מנחם הכהן נדהם. ליד תיבת״
הקלפי- ,שהוצבה בחדר סיעת המערך, ב קומה
החמישית -של בניין הכנסת, ישבו
הוא וח״כ משה שחל, כשהם כוססיס את
ציפורניהם בעצבנות.

זל,י שם־טוב (משמאל)
״החתול״ —
הכספת, והמומחה שלו למטבע זד. השני :
בן־אחיו של דרמון, עבריין מוכר למישטרה,
יהושע דרמון.
הדרמונים גייסו לעזרתם את האחים
יצחק ונייסים שם־טוב. יצחק שם־טוב,
הידוע בעולם התחתון בכינוי ״החתול״,
התפרסם בעבר בבריחה המשותפת מבית־המעצר
ביפו עם נחמן פרקש. ניסים -שם־
טוב עובד במיפעל בטחוני גדול. עבור
האירגון והמידע קיבלה מישפחת דדמון
20 אחוז מהשלל -,יהושע קיבל תוספת
מייוחדת עבור גיוסו של ׳ משה חדד. אל
חצר ביתו של חדד בכפר־שלם הובאה
הכספת, ושם היא פוצחה על-ידו, תמורת
שכר של 14,000 לירות. את הכסף שקיבל
העולם הזה 2004

משה מאיה
נכנס לשק
צחוק הרם שעורר בציבור מעשה הפריצה
למטה הארצי, אמר עופר במסיבת עיתו נאים
שאירגן :״צוחק מי שצוחק האחרון.״
ואמנם לעופר היתד. סיבה טובה לגאווה.
אחרי שבועות של מתח — בהם כמעט כל

סביבם ניצבו כ־ 20 חברי־כנסת, שבפני הם
ניכרה מתיחות רבה. חברי-הכנסת
נוזהת קצב ועדי יפה, שהיו חברי ועדת־הקלפי,
שלפו מעטפה אחר מעטפה, וקראו
את השם הרשום בה. היתד, זו הצבעה פני מית
בקרב חברי מפא״י־לשעבר. על מו־עמדם
לתפקיד סגן־יושב-ראש הכנסת, עליה
התחרו שניים: הכהן ושחל. תפקיד זה נו שא
עימו משכורת ופנסיה מוגדלות, ומעמד
גבוה יותר בכנסת.
עם תום הספירה התבררה תוצאה מפתיעה:
שחל זכה ברוב עצום 18 :ח״כים
ממפא״י הצביעו עבורו 9 ,הצביעו עבור
הכהן. במעטפה אחת היה פתק לבן, ואילו
ח״כ בעל חוש־הומור, או קשה־החלטה, שם

במעטפה את שני השמות גם־יחד, וקולו
נפסל.
שלא יהיה כיזיץ. למרות שלכאורה
היתד, בחירה זו פנימית ובלתי-מהותית ידעו
ראשי הגושים והקבוצות בתוך מפא״י־לשעבר
כי דווקא בהצבעה זו• ,שהיתה הראשונה
שנערכה מזה שנים אחדות בה
השתתפו חברי מפא״י לבדם, יימדד כוחם
האמיתי.
הגוש הוותיק תמך במנחם הכהן. שר־האוצר
יהושע רביגוביץ, יחד עם חברי-
הכנסת אברהם זילברברג וצבי גרשוני, הפעילו
את מלוא השפעתם כדי שהכהן ייב חר•
הם ערכו שיחות עם כל אחד מ־29
המצביעים, הבטיחו, שיכנעו, דרשו לפרוע
שיטרי־חוב על טובות והטבות שניתנו בעבר•
צעירי
חברי־הכנסת, חברי חוג לשילוב,
התייצבו אף הם מאחרי מנחם הכהן. מנהיג
לשילוב, מיכה חריש, אף יעץ לשחל בשי חה
״כחבר אל חבר״ כי יסיר את מועמדותו,
״כדי שלא יהיה לך ביזיון,״ כדבריו.
חריש טען :״גם הכהן דגם שחל הם
חברים שלי. הכהן פנה אלי ראשון, ולכן
עבדתי בשבילו ותמכתי בו.״ אולם בכנסת
ידעו את האמת: חריש ולשילוב התייצבו
נגד שחל משום שהוא ד,ימרה את פיהם
כאשר התמודד עם אורי אגמי, מועמד
לשילוב, בבחירות שנערכו לתפקיד מזכיר
מחוז חיפה של המיפלגה.
עריכת חשבונות. לשחל גם לא הוב טחו
קולות חברי־הכנסת הספרדיים שב־מפא״י.
שחל, היורש עתה את ד,ח״כ הספרדי
מרדכי בן־פורת בתפקיד סגן יושב־ראש־הכנסת,
הוא יוצא עדות־המיזרח, בן עיר אק׳
וטיבעי היה להניח כי חברי־הכגסת
מעדות אלה יהיו מעוניינים להמשיך להח זיק
בתפקיד סגן יושב־הראש. אולם שר־החקלאות
אהרון אוזן וסגנו אלי מויאל
הם מתנגדים חריפים של שחל׳ בגלל מיל-
חמתו במישרד־החקלאות בנושא הראמפיס־טים
בשוקים הסיטונאיים.
עתה מלקקים שני הגושים המובסים של
מפא״י את פיצעיהם. אנשי הגוש ולשילוב
עורכים חישובים, שלפיהם ינסו לגלות מי
בגד בהם והצביע נגד הוראותיהם כדי
שיוכלו, מאוחר יותר, ליישב את החשבונות
המתאימים.

219

|11.1 /

11*1 111 1
(המשך מעמוד )24
וחצי, אירע דבר. מספרת צרויה :״אני
לא יודעת איד ידעתי, אחרי הכל לא נמ צאתי
איתם כל הזמן, אף אחד לא בא
וסיפר לי. אני חושבת שפשוט הרגשתי.
היינו כולנו ידידים — לראי, תפוח, אלו נה
ואני, ופתאום הרגשתי שמשהו קורה.
דיברתי על זה עם לואי, והחלטנו
להיפרד.
״אני מכירה את לואי. הרגשתי שזה
חשוב לו, הבנתי שאני חייבת לאפשר לו
לחיות עם אלונה. אחרי כל־כך הרבה
שנים שאני מכירה אותו לפני־ולפנים, אני
יכולה להסתכל לו בעיניים ולדעת מה
קורה לו. וזה קרה מהר מאד. אחרי חודש
נפרדנו. הוא עזב את הבית ועבר לגור
עם אלונה, שעזבה את מיכאל תפוח ושכ רה
דירה.״

א מני ת
בזכות עצמה
חדי שלואי עזב את הבית, הקיצה
\ £צרויה מן התרדמה הארוכה שכפתה
על עצמה מאז שובה ארצה יחד עם בעלה.
סטירת־הלחי המצלצלת שחטפה ניערה
אותה מקיפאונה. היא החלה משיבה ב חיוב
על הצעות להשתתף כזמרת בשי־דורי־פירסומת,
החלה מנגנת בכינור בהק לטות,
וליוותה את הזמר יגאל בשן באחד
משיריו. אנשי־מיקצוע, שלא ידעו אודות

(המשך מעמוד )13

מן המציאות שד החודשים האחרונים.
האידיאולוגיה
של ״סוריה הגדולה״ (הכוללת,
מבחינה היסטורית, את לבנון׳ עבר־הירדן
ופלסטין) בוודאי קיימת. אולם הבעת
הסורי הוא כל-ערבי, ולא כל־סורי, ונראה
כי הוא פועל כעת על־פי אינטרסים מפו כחים,
ולא על־פי חלומות מופשטים.
סוריה נהגה עד כה בהתאפקות מופתית.
היא תיווכה כמה פעמים לשם השגת
הפסקות־אש( .אין כל אמת בתיאורים הישראליים,
כאילו הופרו כל הפסקות־האש
האלה על־ידי מוסלמים צמאים־דם. פעמים
רבות הופרו הפסקוודהאש על-ידי הקיצו ניים
הנוצריים, אשר חששו שמא מתגבשת
פשרה, שתבטל את ההגמוניה הנוצרית).

ההצעות הפוליטיות של סוריה
מתונות עד*דהפתיע. הן תומכות
כתכיעות המתונות שד המוסלמים
להדוקה חדשה שד העמדות כין
העדות, אף לא בדרישות הקיצוניות
של כיטוד מישטר־העדות.
משום־כך נוצר המצב המוזר — שהוא
בלתי־מובן לגמרי, וממש מיפלצתי בעיני
כלי־התיקשורת הישראליים — שנוצרים
רבים מקבלים ברצון את הפיקוח הסורי
על הפסקת־חאש האחרונה.
סוריה היא, בעיקרה, מעצמה מוסלמית,
ואין היא יכולה לעמוד מנגד כאשר הנוצרים
כובשים עיירות מוסלמיות ומאיי מים
להטיל על לבנון שילטון נוצרי-
בילעדי, עדתי וריאקציוני. נגד אפשרות
זו הושמעו האיומים בהתערבות צבאית.
אבל הכוח הצבאי הסורי — שהוא חזק
לשאיו־שיעור מכל הכוחות הלבנוניים גם
יחד — אינו מופעל, אפילו כיום׳ לשם סיפוח,
או לשם השתלטות מוסלמית.

״צבא־השיחרור הפלסטיני״ ,הכפוף
לאש״ף אך העומד תחת פיקוח
סורי, הורשה השבוע לעבור
ללבנון — אך הוא שימש דק אמצעי
של לחץ, כדי לשכנע את הנוצרים
לקבל פשרה סבירה, ולא
הוכנס לקרבות ממש.

צרויה והפליט האמריקאיים
רק בישראל
כישרונה זה של צרויה ושייחסו לה את
עובדת היותה אשתו של לואי להב בל בד,
נדהמו. מלחינים רבים פנו אליה בהצעות
ללוות את שיריהם. היא החלה נע נית
בחיוב.
במיסגרת עבודתה בשידורי־הפירסומת
פגשה במפיק יקי יושע, והציעה לו להקים
סוכנות של זמרות־אולפן, כמקובל באר-
צות־הברית — זמרות בעלות ידע מוסיקלי
נרחב, במיגוון נרחב של קולות, זמרות
שתדענה לקרוא תווים ושלא תבזבז־נה
שעות־אולפן יקרות.
יקי התלהב. צרויה נרתמה לרעיון, ותוך
זמן קצר ביותר הקימה את החברה, אשר
הכשירה עד עתה בקורס מייוחד, שאותו
העבירה צרויה, ארבע זמרות — והעומדת
להכשיר שלוש נוספות. הרעיון המיקצועי
נשא חן בעיני חברות־התקליטים, ומפיקים
פרטיים כבר היפנו אל צרויה מיספר
הצעות־עבודה.
את דירתה שבנאות אפקה החליטה צרויה
לעזוב .״עצוב לי פד״״ היא אומרת.
את מרבית זמנה היא מקדישה לבתה טל.
אותה היא אוהבת אהבת־נפש. על גירו שין
עדיין איננה מדברת. די לה, כרגע,
בעובדה שלואי דואג לכל מחסורה, ומבקר
אצל הילדה לעיתים קרובות. הפצע עדיין
לא הגליד, אך צרויה משלימה ואומרת:
״חייתי עם לואי המון שנים. זה לא נעים
כשמישפחה נהרסת, בעיקר כשיש ילדים
באמצע. אבל לואי הוא יוצא־דופן. הוא
היה בעל כמו שהוא. היה בן־אדם מורכב,
מלא המון דברים.
״לואי הוא אדם מעניין מאד. אי־אנד
שר להגדיר אותו ׳,הוא טיפוס יוצא־דופן,
וגם כזה בעל הוא, היה. יהיה די קשה
למצוא מישהו שישווה לו, או.שיהיה יו תר
ממנו.״

העניין העיקרי של סוריה הוא למשוך
את לבנון לצד שלה בוויכוח עם מצריים,
לחזק את יוקרתה של סוריה בעולם הערבי
ולשקף דימוי של כוח מדיני שקול
ורציני. יעד זה הושג במידה רבה, תודות
להופעתו •המכובדת של שר־החוץ הסורי
הצעיר ויפה־התואר.
הסובייטים היו רוצים, כמובן, כי יקום
בלבנון שילטון שמאלי, כדי שתהיה להם
דריסת־רגל בארץ הארזים, אחרי סילוקם
ממצריים. אך הסובייטים נהגו בזהירות
רבה — כפי שעשו גם יריביהם האמריק איים.
התומכים בכוחות הימין. אך שנזהרו
הפעם שלא להזדהות יתר על המידה עם
צד אחד, המסמל את האתמול.

האמריקאים יודעים שהתפוררות
לבנון עלולה לגרום לתהפוכות, שאת
סופן מי ישורנו. הם זהירים
עד-דאין־שיעור יותר מן הישראלים
קלי-הדעת.

טיפשים מסתערים
קדימה...
^ ך נותרה ישראל כגורם היחידי ב-
עולם המזוהה לחלוטין עם הימין הנוצרי
בלבנון, תוך השמעת איומים על
הנכונות לפלוש ללבנון להגנת הנוצרים,
אם יפלשו אליה הסורים. הנוצרים הגיבו
מייד בהכרזה שיילחמו נגד כל פלישה
ישראלית.

היתה קיימת האפשרות שישראל
תסתבך כהרפתקה הרת־אסו-
נות, מבלי לדעת לשם מה, ללא
מחשבה רצינית, ללא מידע אוב
ייקטיכי וללא ניתוח אחראי של
התוצאות האפשריות.
לפי האימרה: כסילים מסתערים קדימה
במקום שהמלאכים מהססים לפני כל צעד.
שוב הוכח עד כמה חסר בישראל מוסד
אחראי לעניינים ערביים, המסוגל לרכז
ולהעריך את המידע על העולם הערבי,
לגבש תוכניות־פעולה אלטרנטיביות ולספק
עצות שקולות לגופים המחליטים בפועל.

בהיעדר גוף זה, נתמלאה פונקציה
זו על-ידי הפרשנים של כדי־התיקשורת,
שביירות וזחלה רחוקות
מהם יותר מקאמצ׳טקה וטיט
כוקטו.

יוסטום פק־צינדר יונק
בהדסה במקום בג׳יבוטי
***וזי רקטות־ תאורה שנורו מכיוון
11/ראס־מילן שבמימי ים־סוף, ושפירושן
היה קריאת אס־או־אס בהולה, הזניקו אל
הכיוון שממנו נורו הרקטות שתי ספינות
דבור של חיל־הים, ששהו בסביבה. שתי
הרקטות שנורו באותו ליל נובמבר בהיר
וקר, היוו גם את סופה הטראגי של ספינת־דייג
בת 60 שנה, בעלת מישקל של 26
טון, שעל ירכתיה רשום היה שמה: יוסטוס.
הספינה, בבעלותו של ההולנדי הצעיר
ויפה־התואר יוסט פק, בן ה־ ,31 עשתה
את דרכה מהעיר סואץ שבמצריים לכיוון
ג׳יבוטי שבדרום הים האדום. על סיפונה
שהו יוסט פק וידידתו הצרפתייה בת ה־18
כריסטין פלונט, וכן אחותו של יוסט,
אחנס פק בת ה־ ,29 בחברת ידידה רודולף
צינדר בן ה־ .32 שתי הנשים שעל הספינה
היו בחודשי־הריון מתקדמים, והתעתדו
ללדת את ילדיהן בג׳יבוטי תוך פרק זמן
קצר ביותר.
כשהגיעו ספינות חיל־הים אל המקום,
הסביר להם יוסט פק כי ספינתו עלתה
על שירטון אלמוגים, והתהווה בה חור ש אותו
אפשר, לדעתו, לתקן בעזרת מלט
מייוחד. אנשי חיל-הים טענו, לדיבר יוסט,
כי השעה מאוחרת וכי הם מצפים לגיאות
תוך השעתיים הקרובות. הם הציעו לארב עת
•הצעירים שעל הספינה להצטרף אליהם
לבסיס חיל־הים שבשארם־אל-שייך, והבטיחו
כי למחרת בבוקר, בשעת השפל,
ישובו לטפל בספינה הפגועה.

שגי תינו קו ת
מ תוכנני ם
ך י ארבעה הפליגו עם אנשי חיל!
1הים אל הבסיס הצבאי. שתי הנשים
ההרות שוכנו באחד החדרים. חיילות ה בסיס
דאגו לכל מחסורן, ורופא ששהה במקום
בדק אותן. שני הגברים לא עצמו
עין, כל הלילה והמתינו לבוקר המחרת.
היה זה הלילה הארוך ביותר בחייו של
יוסט פק. לפני עשר שנים קנה את יוטמוס
יחד עם חבר, ומאז היתד, הספינה ביתו
האחד־והיחידי. גם כשפרש חברו מן ה שותפות,
לא הסכים יוסט למכור את ספי נתו,
המשיך להחזיק ־בה. כשהוא מתפרנס
מעריכת טיולים מאורגנים לתיירים, לאורך
חופי הים־התיכון ומערב-אירופה.
לפני כשנה פגש יוסט בכריסטין פלונט,
צעירה צרפתיה שהצטרפה אליו מייד ל
מסעותיו.
ביוון גילתה כריסטין כי היא
מצפה לתינוק. באותו שבוע קיבלו השניים
מכתב מאחנס, אחותו של יוסט, בו סיפרה
שהיא וידידה מזה שבע שנים, הצלם רו־דולף
צינדר, מצפים להולדת ילדם הרא שון.
מכיוון שיוסט וכריסטין תיכננו לצאת
למסע לאיי סיישל שבאוקיינוס ההודי,
כשהם מלווים על-ידי ספינה נוספת, החליטו
פה־אחד לצרף למסעם גם את אחנם ו־רודולף
.״שתי נשים בהריון תחזקנה זו
את זו,״ סבר יוסט.
אחנס ורודולף קפצו על ההצעה. הם
הצטרפו אל כריסטין ויוסט בקורפו, משם
הפליגו הארבעה — כשהם מלווים
בספינת הידיד — לכרתים, ומכדתים ל-
פורט־סעיד ולעיר סואץ. בסואץ ערכו קניות
אחרונות לקראת מסעם. עוד באירופה הכינו
כריסטין ואחנם בגדים, חיתולים, בקבוקים
ועריסות לתינוקות־שבדרך, אותם תיכננו
ללדת בג׳יבוטי. אך כששבו ממסע־הקניות,
ציפתה להם הפתעה. ידידם, בעל הספינה
האחרת, בישר להם כי אין בדעתו להמשיך
עימם במסע, מאחר שספינתו מהירה יותר
מזו שלהם והשיוט האיטי מזיק למנועיה.
העובדה שבספינת הידיד, החדישה יותר.
נמצאו מכשיר־רדיו ומפה מפורטת שבה
פירטי-פרטים על אמור השיוט לסיישל,
כולל שיטחי שרטונים וכד, לא הרתיעה
את הארבעה. הם החליטו להמשיך במסע
גם בלי שגי הפריטים האלמנטריים החיו ניים
הללו, שבלעדיהם מסוכן מאד לצאת

להפלגה כ£שהי .
גם העובדה שספינתם אינה מבוטחת, לא
הרתיעה אותם. הם החליטו לשייט קרוב
ליבשה, ולעקוב אחר מסלוליהן של אוניות-
המשא שבים־סוף ובאוקיינוס ההודי.
אך כאמור, מסעם לא ארך זמן רב. כבר
ביום הראשון למסע, מייד לאחר. רדת
החשיכה, עלתה ספינתם על שירטון.
וכך מצאו עצמם ארבעת הצעירים ב בסיס
חיל־הים הישראלי שבשארם־אל-
שייך.
למדות האירוח המופתי שניתן להם, לא
היו הארבעה מרוצים. הם דרשו לצאת אל
ספינתם מייד, ולהורידה מן השירטון. למח רת
בבוקר הפליגו יוסט ורודלף עם שתי
ספינות דבור של חיל־הים אל השירטון
שבראס־מילן. על הקורות אותם באותו יום
גורלי, מספר יוסט פק:
״שתי ספינות של חיל-הים היש ראלי
הפליגו איתנו, אל השירטון, על־מנת
לנסות להציל את הספינה. אנשי החיל
הביאו מלט מייוחד כדי לנסות לסתום

שנ, זוגו ת א 1הבים צאו למסעל או קיינו ס ה הו ד .,ו טו ען ,
כ, חי ל־ הי םורםלטביעתספינתםל ! ,שארם ־ א ל ־ שייך

את החור שנוצר. הם הביאו גם שתי
משאבות מייוחדות, בשביל לשאוב את
המים שחדרו בינתיים לספינה. אבל כשניסו
להפעיל את המשאבות, הסתבר שאחת מהן
אינה פועלת כלל, ואילו השנייה הפסיקה
לעבוד כעבור חמש דקות.
השירטון הגורלי
״מייד אחר־כך נתקעה אחת הספינות על
שירטון, ואילו הספינה השנייה שברה מדחף.
מובן שהחיילים הישראליים היו עסו קים
בבעיות עם הספינות שלהם, והזניחו
את הספינה שלנו, וכך הלכו לאיבוד שלוש

של ארבעתנו, שאותן צילמנו במשך המסע.
ביקשתי מהצוללנים שביניהם לצלול יחד
אתי ולהציל מה שניתן להציל, אבל הם
עמדו וחיכו להוראות, ובינתיים העבירו
את הזמן בהסתכלות על תמונות־העירום,
וצחקו.
״לבסוף איבדתי את סבלנותי. ביקשתי
מהחיילים להשאיר את הספינה על השיר־טון
כדי שאוכל להציל דברים גם בלי
עזרתם. הם הוציאו אותי בכוח מהספינה,
למרות שצעקתי, :אני מאבד את הספינה,
תנו לי לפחות להציל את הדברים!׳ הם
אמרו לי, אל תדאג, יהיה בסדר.׳ אבל אני
דאגתי, ושום דבר לא היה בסדר. הספינה,
שהיתר. בנוייה מברזיל, שקעה לעומק של 18
מטרים ברגע שהורידו אותה מהשירטון.״

ניצולים אחנם פק ורודול?,צינדר
בלי פרוטה בכים

ניצולים יוסט פק וכריסטין פלונט
הבית שקנו למצולות
שעות. בשעה 12.00 בצהריים החלו לעבוד
שוב על יוסטוס, ראיתי שהם לא יודעים
מה שהם עושים, ושלמרות כוונותיהם ה טובות
ועם כל הכבוד הם פשוט לא מיק-
צועיים.
״הצעתי להם את עזרתי, ניסיתי להגיד
להם מה לעשות, אבל הם פשוט התעלמו
ממני לחלוטין ואמרו לי, אל תדאג, יהיה
בסדר׳ .הם עשו שגיאות בזו אחר זו, שמו
את משאבת־המים במקום גרוע, קשרו חבלים
במקומות הלא־נכונים, ובמשך כל הזמן
הזה מזג־האוויר השתנה -לרעה, וגיאות
החלה להסתמן באופק. הגלים עברו את
הספינה ומילאו את כולה במים.
״כשראיתי שהם לא עושים שום דבר
פרודוקטיבי, קפצתי ביוזמתי למים וניסיתי
להציל כמה חפצים בעלי־ערך שהיו ב ספינה.
הספינה היתד. ביתי, היה לי בתוכה
הכל — החל מרשם־קול ופטיפון, וכלה
בחמש גיטארות, עשרות ספרים, תקליטים,
קסטות, שטיחים, מיזרונים, תמונות, מיטבח
שלם — הכל. את מה שהצלחתי להציל
שמתי על סירת־ההצלה.
״אבל אנשי החייל, בפיקודו של מפקדם
סירבו להעמיס את החפצים על ספי נתם.
כעסתי מאד, קפצתי על סירת־ההצלה
שלי והחלטתי לשוט לכיוון ג׳יבוטי. רק אז
הסכים הקצין שאעלה את החפצים על ה ספינה.
״בשעה
4.00 אחה״צ, כשהכל ניראה כבר
חסר־תיקווה והם הבינו שהם לא מסוגלים
להציל את הספינה, הם הביאו ספינת־גרר
כדי שתגרור את ספינתי מעל השירטון.
הסברתי להם שזה מגוחך, יוסטוס היתה
מלאה במים, והיה ברור שאם הם מורידים
אותה מהשירטון היא מייד תטבע.
״בשעה שאני עמדתי וראיתי איך כל
עולמי שוקע במצולות הים, עמדו החיילים
הישראליים ואספו מן המים תמונות־עירום
למסור סירב
חיל־הים הישראלי
תגובה רישמית על האשמותיו של
יוסט פק. סא״ל מנחם זוהר מלישכת דובר
צה׳׳ל טען, כי חיל־הים אינו מגיב באופן
רישמי על כל טענה המופנית כלפיו, אך
לעומת זאת הוא ערך חקירה אצל ״אנשים
בשטח״ ,כפי שהגדיר זאת, והרי תגובתם:

חו ס ר־ התמצ או ת
מו חלט
ך* ספינה ההולנדית היתד. מייושנת
>/י י בת 60 שנה. היא עלתה על שירטון
במהירות מירבית, ולאחר חקירת בעל־הספינה,
יוסט פק, שהוא גם רב־החובל
שלה, הסתבר כי העלייה על השירטון נב עה
מחוסר־התמצאות מוחלט בשטח.
״החילוץ הראשוני של הספינה בוצע עוד
באותו לילה, מייד לאחר שניראו רקטות־התאורה.
על אחת מספינות הדבור שיצאה
לחילוץ היה רופא, שהוזעק באופן מייוחד.
פעולת־החילוץ נעשתה בשיתוף־פעולה מלא
עם הבעלים, ותוך כדי התייעצות. בחילוץ
השתתפו שלושה כילי־שייט וצוללנים. ה ספינה
היתד. מייושנת, וקרקעיתה נפגעה
כשעלתה על השירטון.
״אילו לא ניסו לחלצה והיו משאירים
אותה על השירטון, כפי שביקשו הבעלים,
היתד, מתנפצת אל הסלעים עם הגיאות.
לבעלים יש אפשרות לחלץ את ספינתם על־ידי
הבאת אנשי־מיקצוע מייוחדים. חיל-
הים נתן את מירב עזרתו מעל ומעבר ל מקובל,
בשל היות האנשים על ספינה הו לנדית,
והאנשים שהשתתפו בחילוץ נפגעו
מאד מעצם טענותיהם של המחולצים.״
חוק הים הבינלאומי קובע, כי מי שמחלץ
ספינה מקבל מחצית מערכה. ליוסט פק
ולחבריו אין פרוטה בכיסם. הספינה כילתה

את חסכונותיהם, והם נותרו מחוסרי-כל.
אחרי ששהו בשארם־אל־שייו חודש
ימים, כשהם מקווים כל העת כי חיל־הים
ישלח צוללנים אל הספינה, הסתבר לאר בעה,
לדיבריהם, כי אפסה כל תיקווה
שיקבלו עזרה כלשהי מחיל־הים. יוסט עצמו
יצא לחלץ חפצים מהספינה, אך לא
הצליח לאתרה.
ובינתיים קרבה שעתן של הנשים ללדת.
ישראלי בשם מיכאלו, שלו כפר־נופש ב־שארם־אל־שייך,
שיכן אותם אצלו ודאג
לכל מחסורם.
רודולף ואחנס החליטו לנסוע לירושלים,
כדי שאחנס תוכל ללדת בבית־החולים
הדסה. צה״ל סידר להם טרמפ
במשאית שנסעה צפונה, אך הם מתלוננים
כי הטילטולים גרמו לתינוקם, יוסטוס, ש נולד
לפני כחמישה עשר יום, להיוולד קודם
זמנו ובמישקל פג. בירושלים הכירו השניים
רופא אמריקאי, שהזמין אותם לדירתו.
אחר־כך פנו בבקשת עזרה לשגרירות
הולנד, אך שם הציעו להם למצוא לעצמם
מקום באכסניית־נוער. שעה שאחנם ילדה
את התינוק, התרוצץ רודולף וחיפש מקום-
מגורים לשניהם ולתינוק שרק נולד. למזלו
פגש, באקראי, בעיתונאי הדרום־אפריקאי
סולי סטקול, שהציע לו מייד את חדר-
המגורים בדירתו בת שני החדרים.
ובשארם־אל־שייך, בינתיים, איבד יוסט

כל תיקווה להציל משהו מספינתו. כריס־טין
עמדה ללדת תוך ימים ספורים וכספם
המועט אזל והלך. בשארם פגשו את סוחר־המכוניות
הירושלמי הצעיר אבי פלוגי.
כששמע אבי את סיפורם, אמר להם :״קודם
כל עלו לירושלים, אחר*כך נראה.״ הם
תפסו טרמפ עם הגיאולוג יוסי לוי, והגיעו
לבירה, כאן ניסה פלוגי, שהוא תושב
קבוע של קפה־הבוהימה טעמון, לארגן
להם מקום־מגורים.
הבוהימה נרתמה לעזרה. איש־העסקים
אלי גיל תרם בית קטן בבית־זית. הבית
בן שני החדרים, השוכן סמוך לביתו־שלו,
סיפק בהחלט את צרכי הארבעה. אנשים
אחרים תרמו מיזרנים, שטיחים, בגדים ל תינוק
וכלי־מיטבח.
אלי הבטיח להם כי לא יזרוק אותם
לרחוב עד שיימצא להם סידור, ואבי פלוגי
דאג למחסורם. התינוק יוסטוס עלה במיש־קל,
ואליו כריסטין מצפה בכל רגע לצירי-
הלידה. רק יוסט מסתובב עצבני ומודאג.
לא ברור לו כיצד יחלץ את ספינתו, ופרט
לתינוק אין לו מושג מה יילד יום :״נחכה
שהתינוק ייוולד, וכששני התינוקות יגדלו
מעט ואפשר יהיה לנסוע איתם הלאה, נמ שיך
במסענו. קודם־כל ניסע להולנד, ושם
אנסה להשיג סכום־כסף על־מנת לקנות
ספינה נוספת. אנחנו פשוט מוכרחים להגיע
לאיי סיישל, כמתוכנן.״

הספינה ״יוסטום״ לפני הטביעה
וגס תינוק

טלוויזיה
צל׳יש
שעה עס לסבית
בחורשים האחרונים מתברר יותר ויותר
כי איכות התוכניות ברדיו עולה עשרות
מונים על זו של תוכניות הטלוויזיה. השבוע
ניתנה הוכחה ניצחת לכך. שבוע רדוד
בטלוויזיה — לעומת שפע של תוכניות
מאלפות ברדיו, ששיאן, היה, לא־טפק,
תוכניתו של אברהם מרון, דף חדש (יום
שלישי, גל א.)20.1 /
התוכנית הביאה(בשידור חוזר) ראיון בן
שעה עם לסבית צעירה, צברית, בת ל-
מישפחה ידועה, המשמשת כמזכירת האגודה
לשמירת זכויות הפרט שהוקמה לא׳
מכבר. תודות לשאלותיו הנכונות והנכונות
של המראיין, חשפה עצמה הצעירה לפני
המיקרופון, ובווידוייה המרגש תרמה הרבה
מאד לסובלנותה של החברה הישראלית
כלפי הפרטים הנחשבים, לעיתים קרובות
מדי, מוקצים מחמת־מיאוס.

צל׳ץ.
הדח באגד ו ב 3סוד,ו

^ 0 3מ/
חגי ל בינ סוו איל 1ו

די רו תלחוקות
וגס לרווקים וזוגו ת צעירי
ו!ואין לה חעוזח -ז כ או ח
מ שרד השיכון

ב א 1ורתלאביב

• 1למהדורת מבט בטלוויזיה (יום ה׳,
,)22.1למחרת הכרזתה של שביתת אגד,
שבה הובא ח״כ מפד״ל יהודה כן־מאיר,
כדובר יחידי על הנושא. בן־מאיר, הנושא
בחלק־הארי של האשמה לשביתה, כג לל
הצעתו בוועדת־הכספים של הכנסת, די בר
אל המלצמה כמו מנהיג האומה, הטיח
באגד האשמות חמורות, מבלי שניתנה לקו אופרטיב
כל אפשרות להגיב. לעומת זאת
בלט באותו יום הרדיו, שהציב את יוסף
(״יוסקה״) הררי, איש אגד, מול בן־מאיר
— ובמאבק זה זכה הררי בקלות, מאחר
שלבן־מאיד לא היה מושג בנושא.
י• צל״ג גם לאחראי על פסוקו של יוס,
אדיר זיק לאחרונה מופיע הכתוב על
המסך כשעל-גבו טלאים המסתירים־לא-
מסתירים שגיאות-כתיב, והממזים את ה פסוקים
הנקראים.

מאחרי המסך
שידוכים בטסייזיה ־ הסוף
תוכנית העומדת להיעלם בקרוב מעל
המסך הקטן, היא תוכניח־השידוכים של

ברתת הנ שי א
ב ת-י ס
3תדרי 2ד מ״ ר,
ב מ חי רהחלב ־ 1

148,000

ש כנ תאעד 60,000 .ל״

מנחה זוהר
סוף תוכנית

לפנות לחחלקת הסבירות,שינון עובדים,תייא וחי לה גידיה , 58 טל 30721 .שינון עו ב די

הטלוויזיה חפש אותי, אשר הופקה על-ידי
מנהל אולפני הסרטה הרצליה יצחק (״אי־ציק״)
קול, והוגשה על-ידי או רי זוהר.
בשבוע הכא תוקרן התוכנית האחרונה
של חפש אותי. לטענת הנהלת הטלוויזיה,
התוכנית היא כישלון ורמתה נמוכה ביותר.
קול, לעומת זאת, טוען כי העלה מיספר
הצעות לעריכת תוכניודשידוכים, אולם הטלוויזיה
כפתה עליו לערכה בצורה שבה
היא נערכת, ומשום כך מוטלת האשמה כו לה
על הטלוויזיה עצמה.
העול ם הז ה 2004

עלם־ועלמדי חוזר למוטב
השידוך בין הטלוויזיה לבין הטלוויזיה
הלימודית בקשר לתוכנית עלם ועל־מה,
עומד להסתיים בקרוב בגט רעשני.
לאחר מיספר תוכניות נפל של עלם
ופליטה, אותן הכינה הטלוויזיה הלימודית,
נפגשו מנהל התוכניות בעיברית יצחק
(״צחי״) שמעוני ואסתר סופר עם
יוחנה פרגו, מפיקה אחראית בטלוויזיה
הלימודית. בפגישה הודיע שמעוני לפרנר
כי מפיקי עלם ועל־מה בטלוויזיה הכללית,
רות רובנו ויעקב (״ג׳קי״) גורן, דיווחו
לו על כישלון עלם ועל־מה של הלימודית

״לפעמים, המראיינים או המרואיינים מס תכלים
עלי במקום על המצלמה. בעיקר זה
קורה לי עם אריה איודגד. בכל פעם
שאני מצלמת אותו, הוא נועץ בי עיניים,
מתבלבל ומבלבל גם אותי.״׳
רחל משתדלת לקבל על עצמה רבות
ככל היותר, עבודות ונמצאת לעיתים בבניין
הטלוויזיה עד השעות המאוחרות של ה לילה.
לדבריה,, :יש לי ־שתי אהבות בחיים:
המצלמה וקריאת ספרים, בעיקר
ספריו של קורט וונגאט. מאז שנפטרתי
מהחבר שלי, שהיה רופא־שיניים, אני לא
יוצאת ולא מבלה, כך שיש לי הרבה זמן
לקרוא ולעבוד.״
לא להרבה זמן. הזאבים של הטלוויזיה
למדבביתד בהתכתבות

01,״גיזנקיוט

המכונים הבריטיים -המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להקניית
ה שכלה בכ תב מציע ל ך
ללמוד בביתך את המקצועות
הבאים בשים ות שנוסו
בהצלחה בארץ ובחו־ל.
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מורים ומפקחים
שהם מטובי כוחות ההר
נראה בארץ.

אנגלית ושפות אחרות

אנ גלי ת בכ ל הרמ ות צרפתית ערבית
גר מני ת
ע ברי ת
עברית ־ שיפור הלשון
-שיפור הס גנון

בגרות ונוו ק ד מז ח

. 1קור סי
סיווג מקצועי } 71 -

נהנוז׳־ח
. 2מנ ה׳ חמדופלמ ים ׳
וראית חשבון
. 3קורסים שוגים
בהנה״ח וח ש בונ אות

ל ר שו תהלומדיםב קז ר ס
יעמדו יו עזני ם ל עז ר ה
אי שי ת ב סני פי ה מ כוני ם
ה ב רי סיי ם

ה לו מ די ם
ב קו ר ס
• ע מ דו יו ע צי ם
ל עז ר ה אי שי ת
ב סני פי
ונ כוני םהב רי טיי ם

. 1הבנה
לבח ינות בג רות
. 2הכנה לבח ינות
מו ק ד מו ת

.1אלקטרוניקה
. 1הכנה לטכניון
ורדיו מ ע שי
במתמטיקה
(בולל מעבדה ללימוד
. 2הכנה לטכניון
בניית מכ שיר אזעקה
בפ יז יק ה
ו מכשיר רדיו)
ג. הכנה
. 2קורס יסו די
לאוניברסי טה,
באלקטרוניקה ורדיו

ב אנ ג ל
ן. אלקטר ונ יקהתקשורת סו ג 1
4קורס יסו די בלולויזיה

שרטוט טכ ני -
בנין ומכ ונות
ט כנ אות מכ ונו ת
ט כנ אות בנין
ט כנ אותחש מל
חשמלאי מוס מך

צלמת פרסיקו(עם אחייניה)
תחילת קאריירה
וכי הוא דורש להפסיק את ההפקה על-ידי
הלימודית, ולהחזיר אותה לכללית.
פדנר ביקשה ארכה של שתי תוכניות
נוספות, כדי שהלימודית תנסה בינתיים
לתקן את הרושם, וארכה זו הוענקה לה
לאחר ויכוחים סוערים.

חדשות יומיות ל״לז־ים
מפיקת תוכניות הילדים, ומי שעומדת
להוציא בקרוב ספר־בישול שבו מתכונים
להרזייה, אסתר סופר, הכינה תוכנית
מיבצעית מפורטת לשידור מהדורת־חדשות
יומית לילדים.
לדיברי סופר, יש חומר רב, הן בארץ
והן מחיו״ל, אשר יספיק להכנת מהדורת-
חדשות יומית שתיערך בעזרת ילדים ועבורם.

סופר שיכנע בנכונות הרעיון שלה
הראיון הסקופי שאותו ערך שחר סגל,
כתב צעיר של מחלקת שידורי־הילדים בטלוויזיה,
עם שני האחים ירנדן ת, ראיון
אשר שודר בחלקו אף במבט.
בימים אלה עומדת סופר להיפגש עם
מנכ״ל רשותיהשידור יצחק ליגני, עם
מנהל־הטלוויזיה ארנון צוקרמן, ועם מנ הל
התוכניות בעיברית יצחק (״צחי״)
שמעוני, כדי לקבל אישור סופי לתוכניתה,
אשר זכתה כבר בעידוד רב מצד
שלושה מנהלים אלה.

הצלמת שמבלבלת
אח או־׳ה אורגד
לאחרונה הצטרפה אל צלמי־ד,טלוויזיה

צעירה יפהפייה בת ,22 רחל פרסיקו.
רחל היא האשד, היחידה העוסקת בצילום
בטלוויזיה הישראלית.
מאחרי גבה של רחל עבר עשיר ביותר.
היא בת קיבוץ יגור, שם נמצאת עדיין
אמד, שהיא רופאה. בצבא היתה קצינת־חן
בשיריון, ומייד אחרי השירות הצבאי נסעה
לטורונטו שבקנדה, שם עבדה ולמדה ב-
בית־יספר לאמנוודהטלוויזיה.
בשובה ארצה מיהרה לבקר אצל אמה
ביגוד, ואצל אביה, שגם הוא רופא, בחיפה,
ומייד אחר־כך עלתה לירושלים ונר שמה
לאוניברסיטה העיברית ללימודי אנגלית
ותיאטרון .״הייתי בטוחה שלא יקבלו
אותי, אבל בכל־זאת ניסיתי להתקבל ל טלוויזיה,״
מספרת רחל. עדיין לא ברור
מה שיכנע את מנהלי הטלוויזיה לצרף אותה
לצוות הצלמים, העובדה שהיא יפה פייה
או כישרון־הצילום שלה, אך מה ש ידוע
הוא כי רחל מרוצה מהעבודה, והעבודה
מרוצה ממנה.
״יש לי רק בעייה אחת,״ מתוודה רחל.
העולם הזה 2004

יגלו אותך במוקדם או במאוחר. כנראה
במוקדם.

תלונות דמם? ,
התוכנית כד־ בו־ ט ק
התוכנית המציגה בעיות בפני הצופים,
הכלבו־טק, ניצבת בעצמה לפני בעייה
חמורה. צוות הכלבדטק מתחלף מדי-פעם,
כשהמופיעים בתוכנית, מלבד המנחה הק בוע
שלה דניאל (״דני״) פאר, הם עיתו נאים
או אנשי-כלכלה שאינם עובדי הטלוויזיה.

מפיק התוכנית, חנינא אמוץ, ה גיעו
תלונות רבות על הופעתה של נורית
ארד, לעומת שבחים רבים להופעת שתי
נשים אחדות, מנהלת המועצה הישראלית
לצרכנות מיה תגורי, ומנהלת המועצה
המקבילה בהסתדרות, עדה לכינון.
אמוץ, המודע לכך שארד אינה דמות
טלוויזיונית בכל-זאת מזמין אותה מפעם-
בפעם לתוכנית, בגלל הלחצים שהיא מפעילה
עליו ! היא מטלפנת כימעט מדי שבוע,
ושואלת מדוע אין מזמינים אותה לתוכנית.

צזקו־מ! מויז רהיטים
בכך שגורל המנהל הוא לא רק לשבת
מאחרי המכתבה, נוכח בשבוע שעבר מנהל-
הטלוויזיה ארנון צוקרמן.
צוות ניקוי־ראש עבד בצילומי-אולפן, ביום
השני האחרון, עד השעה ארבע לם־
נות־בוקר. למחרת היו צריכים לצלם את
התוכנית כלבו־טק, אולם צוות התיפאורה
סירב לפנות את תיפאורת ניקוי־ ראש ול החליפה
בזו של כלבו־טק, בטענה :״האנ שים
עבדו עד ארבע בבוקר והם עייפים.״
צוקרמן לא התעצל. הוא גייס את מז כירתו,
יפה, שניהם הפשילו שרוולים
והחליפו בעצמם את התיפאורות, לכלימתם
הגדולה של חברי צוות־התיפאורה.

על הגל
רולטה בגל צה׳יל
• הבעיות החברתיות והמישמעתיות
אינן מניחות לתחנת-ד־,שידור הצבאית גלי
צה״ל. בשבוע שעבר ערכה אחת הקרייניוות־חיילות
של הלהקה, אורית טל, מסיבה
עליזה ביותר בווילה של הוריה בסביון. עד
כאן הכל בסדר אולם כשהגיעו אל מפקדי
התחנה ידיעות בדבר מישחקי־רולטה ב-
סכומים גדולים, שנערכו במסיבה, הם הח לו
להיות מודאגים שמא יודלף הדבר לעי-
תוגות, פתחו בחקירה על המשתתפים ב־מישחקי-המזל,
האסורים על חיילים.

. 1גרפיק ה
שימוש ית
. 2ציור

יפאי

י ת\>׳ 125.000
בוגרים!
115 קורסים

־ תליאביב המדור ל ״ עוקמקצועי
שוי רוט שילד ( 9
טל 624162 .
באר־שבע
ב ייט תיכון מק>!< א׳
הש לום 15

. 1עי ת ונ אות
ויחסי ציבור
. 2פ סיכו לו גי ה
. 3מז רים
מוסמכים

.לבחירתך
חיפה נירדאוסג
טל 667040 .

ירושלים
ההסתדרות 22
.טל 224749 .

רחובות
בי׳־ס תיכון ד תי
ויצמן 50
טל• 951085

חולון
בי״סשפ רינ צ ק
קדו שי קה יר 14
טל 842896 .

חסוך אלפי לידות
רהיטי יבוא מדנמרק

ש עו תההרשמה
8 -0 0־ 2 0 . 0 0

ללא הפסקה.
ש עו תההרש מו־
1 6 , 0 0־ 2 0 .0 0

חדש

להרכבה עצמית
חדרי מגורים • פינו ת או כל • חדרי
• ס פ ריו ת
• חדרי שינה
ילדי ם
• ט פ טי ם
נברשות

מדפי ם

שלב הנאה בחסכון
סקאן ־ קאן נציגים של סקאן סנפור
אולםת צו גהומכירות
ת״א, רח׳ הכוב שים , 3טלפון . 57435

כולם מדברים על הידוק החגורה.

העולם דוה
מהדק אותה. הוא לוקח דק

2.400ל ״י
תמורת שטח פירשום בגודל עמוד.

במדינה

קשקשת 2004

פשעים

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

הקר 3גול
המיבחן המשולם

פרקליטו ש? סלומון עבו,
הכלוא באשמת רצח כפול,
גלחס לאפשר לו מיבהן
משולב, להוכחת חפותו
חמש שנים מאז גזר בית־המישפט ה מחוזי
בתל־אביב על סלומון עבו ()33
מאסר־עולם, על ביצוע הרצח הכפול של
מלך העולם־התחתון עזרא שנדטוב מיז-
רחי ושומר־ראשו׳ מוסיף האסיר לזעוק
כי הוא חף מפשע.
בחודש שעבר הוסיף בית־המישפט המ חוזי
בתל-אביב עונש מאסר לסלומון עבו
בן שבע שנים, על המרד שביצע בכלא.
לפי דבריו של עבו, הוא התמרד כדי
לעורר את תשומת־ליבם של בית־המישפט
והציבור, וכדי להביא למישפט חוזר.
סלומון עבו נתפס על־ידי חיילים שרדפו
אחריו בליל ה־ ,6—7.4.70 בסביבת זירת
הרצח. הוא טען שהיתר, לו פגישה עם
אשתו במלון גת בתל-אביב, ומשום כך
היה במקום. בית־המישפט ציין שמניעי
הרצח לא הובררו, הגם שהועלו חשדות
שונים.
הפרשה זכתה בפירסום רב בעיתונות,

קשקשת 2003

• זרע הפורענות בביצת השחיתות.
יצהק שגיב, ת.ד ,2122 .נתניה
י• אחד מילדי־המבחנה השובבים
מנסה להתחיל עם ביצית.
אילה, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד.נ. עמק־האלה
* מפת אש״ף לוועידת־ז׳נבה: מדינת
ישראל — לקוטב הצפוני.
ימישרע בי, רח׳ יפתח ,7
יד־אליהו, תל־אביב
>• תולעת שקיבלה שבועיים צינוק.
׳ 9קרפיון שלקח את רבינוביץ ב רצינות
והידק את החגורה.
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תליאביב
י• צייד בודד הוא הראשן.
חנה, ת.ד ,36738 .תל־אביב

בשעה 9.00
פאר הסרטים

״זהב מקזנה״
ייב0000 00000(0 0 0000

ב 0י ט 111ת
• שמלות הריון
• מכנסי הריון

הוא לא רצח!

השבוע בדרייב אין
בשעה 5.15
הסרט המוסיקלי המצויין

״גברתי הנאווה״

אמו של עבו

טוניקותה ריון
חליפותה ריון

3 0הןמנדל
..תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין 4
קומה ב׳ ,דדך החצר
פתוח עד 7בערב
נסגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל .50344 .ת א

מאוזן :

מאוגד :

)1כל אזרח משלם אותו; )2שמשה;
)7פתי ; )9משמש למגורים בעיר זדה ;
)10 נביאים כתובים (ר״ת); )12 חברת-
נפט עולמית ! )13 בגד־שרד ; )15 קול
הפרה ; )16 מגוני האדום ; )17״הבן __
לי אפריים״; )18 בגיל זה — לחופה•;
)19 תבלין לקפה ; )21 אריג מיקראי מוב חר;
.22 מרושע; .23 מן הסכז״ם; .25
אבן טובה ; .28 לא־עבה ; .29 פנאי ;
.31 מילת־זירוז; .32 תכשיט נשי קדום;
)24 מילת־שלילה; .35 זכר בבקר)36 :
תנובת השדה ; .39 שים עצמך על כיסא !
)41 שמה הרומאי של אחות יופיטר; )44
מידת־לח עתיקה; )45 מרבד. בשאלות;
)47 האוויר מלא בחלקיקיו! )48 ישו בלי
ראש ; .49 שישה סידרי־מישנה (ר״ת 51
סיום; )53 מפוחד כהוגן; )56 תכשיט
לאף )57 :ירח ; )60 עוצמה ; )61 זאטוטה ;
)63 עליז ; )64 שם מחסום לפיו ; )65 מבין ;
)66 מיספר יורדי הסירה ; )67 פלטין ; )70
מהלך במישחק השחמט; )72 סוג בכלי
התיזמורת )75 :מוקיון; )76 צחוק ללא
קול; )78 מן האל״ף־בי״ת העיברי; .79
כלי־קיבול לנוזלים ; )80 כינוי )81 .מכשיר־עינויים;
)83 ראש אגף (ר״ת); )85 פלג;
)86 בו קושרים את הנעל ; )87 נמל-תעופה
(ר״ת 88 מזל ; )90 יהיר ; )91 נרו יאיר
(ר״ת); )92 מגב; )95 גם הוא תרופה;
)96 פרופיל ; )97 מחלקי הפה.

)1טרמינולוגיה; )3ספינת המידבר;
)4נהר. באפריקה ; )5גוף ; )6יישן )8 :
התרחשות; )11 עטיפה; )12 ניר; )14
תהליך ברירת הבר מן התבן; )15 טקסטורה;
)20 עבורי; )21 מן הצאן; )24
נהר באיטליה; )26 סלע מזדקר לתוך
הים; )27 גיבור ספריו של א.א. מילן;
)28 מתווי־הנגינה ; )29 התמודדות; )30
יקום ; )32 ערימת גרעינים ; )33 צריך
מאד ; )37 שליימזל ; )3 8קידומת הולנדית ;
)39 בלי־קיבול גדול ; )40 מחצית מישחק-
לשניים פופולרי ; )42 מילת־ברירה (הפוך);
)43 אתר נופש ומתירנות בדרום; )45
מכניס בבריתו של אברהם )46 :החרבה;
)48 מזמר; )50 ישיש; )51 הטמנה; )52
ימדוד )54 :וכולי מקוצר כמקובל; )55
חקירה )58 :ענף רך; )59 עוף־טרף;
)62 קיטור ; )64 ציר הדלת ; )68 מתקופות
החיים )69 :כהן צדק (ר״ת); )70 מתווי-
הנגינה; )71 תאריך חג־האילנות; )73
מיקווה־מים ענק ; )74 תרגיל צבאי ; )76
אבי הבעל או האשד )7 7 ; ,כיסא-כבוד )79 :
גם קונגרס הוא כזה; )80 גשם קפוא;
)82 ירק־נוי; )84 כפייה, הפעלה; )89
משמש לחימום מים )90 :הצנזור הראשי
(ש״מ) )93 :מחצית מישחק־ילדים פופולרי;
)94 בלוטודהנקה.

וסלומון עבו צוייר כאיש המאפיה הצר פתית
שעלה לארץ בשנת ( 1956 אז היה
בן )13 וניסה, עם חבריו, להשתלט על
העסקים הפורחים שניהלו אנשי העולם-
התחתון הוותיקים בתל־אביב. באחד הסיפורים
׳נאמר, שעבו ביקש לגמור את
החשבונות עם עזרא מיזרחי בגלל צעירה
בלונדית שאותה הביא מצרפת, ומלך
העולם־התחתון לקח אותה תחת חסותו
והצילה. היא חזרה לצרפת, ודבר זה גרם
לחיסול חשבונות.
אך המניע לרצח נשאר מעורפל, ועבו
מבלה בכלא כבר קרוב לשש שנים. הוא
לא חדל לזעוק ״אני חף מפשע!״ עם
הזמן שכחו אותו חבריו, אישתו התגרשה
ממנו והתחתנה שוב, ורק שני אנשים
ממשיכים להילחם למענו ולהאמין שהוא
לא רצה.
חקירה משודכת. אחד מאלה, היא
אימו של סלומון עבו, והאחר הוא פרק ליטו
מימי המישפט, עורך־הדין צבי לי-
דסקי. לידסקי פנה כבר מיספר פעמים
לשר־המישפטים, וביקש להעמיד את
אסיר־העולם לבדיקה משולבת, באמצעות
הפוליגרף (מכונת־האמת) ,זריקודאמת ו היפנוזה.
שני חברי־כנסת, שאחד מהם
עורך־דין ידוע, פנו גם הם אל השר ו ביקשו
להעמיד את עבו במיבחן זה. מיש-
רד־המישפטים השיב כי אין מקום ל-
מישפט חוזר, ולא התייחס לעצם הבקשה.
לידסקי לא איבד את התיקווה. הוא
(המשך בעמוד )36
העו ל ם הז ה 2004

״אין שום דבר מיוחד שיש לי לומר
על עצמי. חוץ מזה שברגע העכשווי אני
רוצה לקבל מיליון מיכתבים.״
מיליון לא הייתי מבטיחה לה חביבתי׳
אבל מאחלת שיהיה לד כוח לקרוא ולע נות
על אלה שתקבלי.

הערה אישית. היא מיועדת בעיקר לכל
החיילים שמכתביהס מתפרסמים במדור
זה ושתמהים ודאי מדוע כמות התשובות
שהם מקבלים היא כל כך זעומה, אס
ביכלל. זאת לא אשמתכם. זה ביגלל שאתם
חיילים. אני יודעת זאת עתה בבירור.
זה מאותה סיבה שלא רוצים לתת לכס
טרמפים.
בחורה לא כותבת לבחור כדי להתכתב.
הצעד הבא הוא הפגישה. אז למה להסתבך
עם אחד שמגיע העירה רק פעם
בכמה שבועות וגם אז הוא בטח תפרן? !
כדאי יותר ללכת על בטוח. חוץ מזה
מי צריך את כל הדאגות והחששות של
מי־יודע־מה־יקרה?
לא שאני מצדיקה אותן, אבל זאת הסיבת
שהן לא כותבות לחיילים. בפרינציפ.
אפילו כומתה אדומה כבר לא עושה עליהן
רושם. זאת לא אומרת שהמדור הזה מעתה
מחוץ־לתחום לחיילים. אבל פשוט, אל
תציינו את העובדה שאתם לובשים מדים.
רצוי גם שתנסו לכתוב לאלה שמכ־תביהן
מתפרסמים במדור, במקום להמתין
שתיכתובנה לכם.
אני יודעת שזה עצוב שזה ככה. כשיש
מילחמות זה אחרת. אבל לא כדאי שתהיה
מילחמה רק בשביל לשנות את המציאות
הזאת.

בלי תנאים מוקדמים
״שתהיי יותר סקרנית מאשר רצינית״,
הוא התנאי שמציב ( )2/4למי שמתכוונת
לפנות אליו. הדרישות שלו הן בהחלט
לא מוגזמות: חוץ מהגיל, שצריך לנוע
בשנתנים של 18 עד ,24 לא איכפת לו
אם תהיי שחורה או בהירה, גבוהה או
נמוכה, עגלגלה או צנומה. את אפילו לא
צריכה להיות האשה האידיאלית .״אני
מוכן לקבל אותך ללא תנאים מוקדמים,״
הוא מתחייב. הוא עצמו בן ,21״טיפוס
של מורד. כל אכזבה שהיתה לי בחיים
הולידה בי תיקווה לעתיד טוב יותר. אבל
לא הסתפקתי בתיקווה אלא ניסיתי להש פיע
על גורלי האישי בכוח הרצון.״
אל תאכזבי אותו. אי אפשר להציף
אותו בתיקווה.

המתמסר בקלות

קצת כחול מיסתורי
כל האמור לעיל אינו חל לגבי חיילות.
לובשות חמדים דווקא זוכות לפופולאריות
בלתי רגילה. ותראו שזה גם מה שיקרה
ל־( )1/4שהיא אומנם חיילת רק מזה שלושה

נדמה לי ש ( )3/4אינו מחפש כל כך
ידידה כמו הזדמנות לשנות את העולם.
״קיים לדעתי חוק חברתי מעוות. הוא
החוק הקובע כי תפקיד הגבר בילבד
לחזר אחרי האשד״ מדוע לא תוכל בחורה
לפנות אלי בחופשיות באוטובוס או ב־רחוב
ולומר לי, :האם אתה פנוי ה ערב?!׳
או לבקש את מיספר הטלפון

תיכתב פרס
טניס, גיודו ואלוהים
( )4/4היא ללא ספק אחד הדנרים המקוריים ניותר שנתקלתי נהם נזמו
האחרון. כנר הפנייה הראשונה שלה נתונ ה נגוף ראשון, והיא מיועדת אליך, נתנאי
שאתה ירושלמי, נן 4־ , 23 דתי או מסורתי לכל הפחות.

״התדע כי כנר חצות, שונ שנתי נודדת כי רחוק הנך ממני, וכאן אני לנד
יושנת ושיעורי־הנית לא נגמרים. אלוהים, שהעט יפסיק לכתונ לפחות!
״הדקות חולפות כל כך לאט. על השעות והימים לא אומר דנר. טיפות הגשם
שהתנפצו לפני דקות מיספר פסקו והן גולשות כעת על שימשת החלון ועמן גולשות
דמעותי ושוטפות את פני נלאט. נחוץ נשמע רק קול נכי הרוח.
״נרגעים אלה הנני מוצפת נגל של חום. אינני יודעת משום ׳ מה. שמא איני חשה
נטוג, או אולי המחשנות אודותיך — אתה שתהיה שלי ורק שלי. אנא, כתוג לי כי
תנוא ותשאר ולא תלך עוד ממני. או אם תרצה — קחני עמך ולא נרפה לעד.
״הגואל צריך שיהיה נעל טמפרמנט, חושהומור ושיהיו נאמתחתו המון
צ׳יזנטים.
״אני עצמי שמיניסטית נ ת , 18 העונה לשם ציפי. נין היתר הנני שחקנית טניס,
מתאמנת נג׳ודו ואינני נררנית נמיוחד לגני מאכלים.״
זהו. מה אתה יכול לדרוש יותר!! שמיניסטית, דתית, ג׳ודואית ושכנר אוהנת
אותך !
מה שאני, אישית, לא מנינה הוא: אם יש אמונה נאלוחים, למה צריך ג׳ודו?

מיכתב־פרם השבוע ובכל שבוע מזכה את שולחו בשי — חבילת תמרוקים ומוצרי ן יופי בשווי של 200ל״י מתוצרת חברת הדס. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.
חדשים, אבל כבר משרתת אצל הרל״ש
(ראש־הלישכה לאלה שאינם יודעים).
״קודם רבתי עם הרל״ש ואחר־כך ראיתי
גיליון של העולם הזה ובו את המדור.
אז בא גם לי להיות כזאת מיסתורית עם
שתי מעטפות וכל השאר. זה יכול להוסיף
למצב קצת כחול מיסתורי(לריב זה תמיד
שחור) .רוצה להכיר אנשים, צבאיים׳ ולא.
מכל הצבעים, מכל הסוגים, לכל הכיוונים
האפשריים. אז מה יהיה?

״הייתי מאושר אילו הייתי מקבל טלפון
מנערה שהיתר. אומרת לי בזו הלשון:
,קיבלתי את מיספר הטלפון שלד מחברה...׳
מי אומר שבחורה יכולה למצוא-
חן בעיני בחור אך לא ההיפך? ! לכן אני
נותן עתה לבנות־חווה את אפשרות החיזור
אחרי.
״אני תל-אביבי נאה 1.78 ,מ׳ ,22 ,קצת
מבין וקצת פיקח. תהיה בכך משום העל מת
עובדות אם לא אספר שאני משרת

כקצין בצבא־הקבע. אבל איני מרגיש צו רך
להתנצל על כך. ובאשר לפגישות
שביני לבינה, מה טוב יותר מהפסקת־נשימה
של כמה ימים עם מתח של
ציפיד? .
״באשר אלייך, הרצוי הוא: פקחית, ש יודעת
לומר, לא׳ במקומות הנכונים, אך
שלא תפחד לומר, כך. אחת שיודעת לבלות,
אבל יודעת גם לשקוט ולהבין. יחד
עם זאת עליה להיות תל־אביבית, יפה
ובשום אופן לא שמנה. הגיל ן שיהיה
הגיל של סטודנטיות, חיילות ושמינים־
טיות.״

הגילים ,30—35 האוהבים להוציא את די-
מיטען הנ״ל לבילוי, לא דווקא רועש,
אך בהחלט מתורבת.
״תנאי ראשון: שלא יהיו קשורים ב־חוזה־נשואין
ושגובהם המשותף לא יהיה
למטה מ־ 360ם״מ. ההופעה לא חשובה

לא פרפרים
אופנת הזוגות תופסת כנראה. גם ()5/4
הם שניים, החושבים כנראה שביחד ילך
להם יותר מאשר לכל אחד לחוד.
״אנחנו שני בני ,22 שרק לפני ימים
מיספר סיימנו את שירותנו הצבאי. מצבנו
הנפשי עגום עד כדי יאוש. לא יודעים
מה, איך, לאן, איפה ולמה ז אבל כנראה
שבשנת הלימודים הבאה ימצאו אותנו
בין תלמידי האוניברסיטה־העברית בירו שלים.
עד אז אנחנו מחפשים לשנה אחת
— או יותר — שתי נערות שיודעות לש מוח
ולחיות. אנחנו לא סתם פרפרים, אלא
דווקא נורא רציניים במובן הרגשי. יש
לנו המון לתת. כללית אנחנו ירושלמים,
בגובה > 1.78 כל אחד לחוד) הגרים בדירה
שכורה ברחביה ומחזיקים אוטו קטן אחד
חמוד, כלב קטן והרבה הרבה אהבה בפ נים.
לכן אנו מחכים.״

לבדה בשבתות
אם שמתם־לב אני טובה היום. אין
לי עקיצות. ואולי המיכתבים הפעם אינם
זקוקים לכאלה. הם מדברים בעד עצמם,
כמו מיכתבה של (.)6/4
״אומרים כי נאה הנני ואולי הם צודקים.
אומרים שטובה ונעימה היא חברתי
ובכל זאת בשבת אני כמעט לבדי.
שונאת את הבדידות ומתברר שחברתם
של ידידים בילבד אינה מספיקה. מרגישה
בודדה כעת ורוצה לשנות. בכנות שרוצה
להכיר אחד שיהיה נחמד ושהעליזות היא
מנת חלקו. אם אתה גבוה ומוכן להסתכן
— כתוב אלי. אולי בכל זאת זו אני י
בת 20ד0 173״מ שרוצה להכירך.״

בלי כוונות נלוזות
מזמן כבר לא היה לנו אחד כמו ()7/4
שחיפש מה יכול להיות מיוחד באישיותו
ואחרי המון חיפושים גילה כי ״הדבר
הפיקאנטי ביותר אצלי היא העובדה ש שרוי
אני עדיין, בעוונותי, בבתולי.״ ייתכן
שזאת הסחורה שהולכת היום בשוק. או
לפחות, זה מה שהוא חושב. אבל שלא
יהיו לך מחשבות מלוכלכות עליו.
״אין כוונותי נלוזות,״ הוא מתוודה,
״משום שאני מעדיף רומנסים ארוכים.
בתוכי אנוכי נפש פיוטית, הכותב שירים
.במחתרת ובנוח עלי הרוח, אף מנגיעות
מספר. אני שואף לטיפוס חולמני וחקרני
שתדע להפיק ממני את המיטב שבי.״
אז תחשבי מה את יכולה להפיק כבר
מאחד שהוא בן ,19 ממושקף, בעל שיער
שחור מתולתל, עיניים חומות, שפם ונוסף
לזאת גם בתול.

חידת ה־ 100 קילוגרם
זה מגיע לי. אני היא שעודדתי אותן
לכתוב בצמדים. אז הצמד הנשי של
השבוע הן ( )8/4״שני ראשים חמודים,
ארבע רגליים נאות בהחלט, שני אפים
בלי שום ניתוחים וארבע עיניים טבעיות
שאינן מסתתרות מאחרי שום זוג משקיים.
משקל כולל של כ־ 100 קילוגרם, אורך
שיער כמטר (ביחד כמובן) ואורך כללי
של 3.30 מטר.״ את החלוקה כבר תעשו
בעצמכם.
״כל זה מוצע לשני אבירים על סוס לבן

את המלתחה של השנה הכאה
לא יהיה צורר לרכוש בבית־אופנה
כלשהו. או ככוטיק. אם יתפוס הרעיון
החדש של האופנאי ההוליוודי
רודי גרנרייך, צריך יהיה למצוא
אותה אצל הפאנצ׳רמאכער הסמוך,
ככוידם או כמיקלט. ככל אופן
ככל מקום שאפשר למצוא כו
שרידי אופניים ישנים. כי האופנה
הכאה שמנסים להלכיש עלינו, אם
אתם לא יודעים, היא אופנת האופניים.
גרנרייך
כן ה־ ,53 אופנאי אמריקאי
ממוצא אוסטרי היושב כלום
אנג׳לס, ככר ערך כחייו כמה תצו-
גות־אופנה מטורפות. המונוקיני, לאלה
שזוכרים אותו, הוא המצאה
שלו. אכל האחרונה שערך היא כוודאי
המטורפת שבכולם. חלקי ה־לכוש
של שני הדוגמנים שמציג
רודי מורככים כולם מחלקי אופניים
ישנים. מי שיסתכל טוב יוכל לזהות
כתמונות כידונים, מושכים,
פדאלים, ועוד חלקים. לדעת גדג־רייך
עשויה אופנת האופניים להלהיב
את דמיונם של כני הדור ה
מיפאני, מה גם שלדעתו זוהי אופנה
,,חושנית וסבסית״.
אך היא בטח לא מזיקה. שיהיו להם כת פיים
רחבות שאפשר יהיה להישען עליהן
בשעת הצורך ו ...בקיצור, שיהיו חמודים.״

מיכתבים לפירסום במדור זה יש להפנות
לכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד ,136 .תל-
אביב. מיכתבים למכותבים במדור יש לשלוח
במעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית
לרשום את הכתובת הנ״ל. המעטפה
הפנימית, עם בול של 35 אגורות, תישא
את מיספרו הסידורי של המכותב בילבד.

במדינה
(המשך מעמוד )34
נסע לארה״ב, נפגש שם עם אנשי־מיש־טרה,
שופטים ומומחים. ואסף חומר רב
על השימוש בהיפנוזה לגילוי האמת ב־מיקרי-רצח
ופשעים חמורים אחרים.
לידסקי, שנמנה עם המעטים המאמינים
עדיין בחפותו של עבו, מכין ספר
על המחקר באמריקה לגבי המיבחן המ שולש
— פוליגרף־זריקת־אמת־היפנוזה,
למען גילוי הצדק.
בסיפרות המיקצועית בארה״ב נמצא חו מר
רב׳ המתאר את התפשטות השיטה
במדינות מסויימות בצפון־אמריקה.
ההיפנוזה מטהרת. למשל, סיפור
המתאר כיצד טיהרה ההיפנוזה שני חשו דים
ברצח• הרצח התרחש השכם בבוקר
חגיהפסחא, בשנת . 1951 הקורבן היה לו
(רומאו) בודרי, עובד תחנת־דלק. הוא
נורה ארבע פעמים, בעת שישב ליד שול-
חן־כתיבה במישרד התחנה. חוקרי המיש-
טרה בנפת אוקאלוזה, פלורידה, עצרו את
הגברת קורה בודרי, אשת הנרצח ואת
וויליאמס קונרלי, ידיד המישפחה. החקי רות
נמשכו שנים אחדות, ללא התפתחו יות.
החשודים ישוחררו, והתיק הועבר ל מדור
התיקים בלתי-פעילים.
התיק נפתח מחדש בשנת ,1957 כאשר
נכנס למישרד שריף חדש. משך קרוב ל שנה
נערכו חקירות ובדיקות בפוליגרף
לכ־ 25 חשודים, ולבסוף נותרו רק שניים.
הבדיקות של הגבר ושל האישה, החשודים
ברצח, לא הגיעו לתוצאות חותכות.
בדיקות הפוליגרף של הגבר הצביעו על
שקר, אולם אישיותו ומיזגו היו כאלה
שלא ניתן היה להגיע לשום מסקנה מוג דרת.
האשה גילתה תגובות של בחילה
וסימני קצרת כשנבדקה בפוליגרף.
התיאוריה של החוקרים היתד, שאאשר.
קנתה. או קיבלה ממישהו, את הנשק ש שימש
לרצח. הגבר, שהיה ידוע כצלף
מעולה השתמש בו בעת הרצח. החוקרים
טענו ש־ 68 דולר שולמו עבור הנשק
באותו יום, בו משכה האישה 87 דולר
מחשבונה בבנק. בעל החנות שבה נרכש
האקדח לא רשם את פרטי הקונה, בגלל
רשלנות.
היה מתח מסויים בין קורבן הרצח לבין
הגבר החשוד. החשוד אפילו ירה פעם
לכיוון בודרי. שגי החשודים הכחישו כל
קשר עם אקדח הרצח. האישה אף הכחישה
שנמצאה במקום באותו יום, או שמשכה
כסף מחשבון־הבנק שלה.
האשה טענה כי היא קיבלה 1000 דולר
(פוליסת־ביטוח) ,בעוד שחברת־הביטוח
הוכיחה כי היא קיבלה בגין הפוליסה
2500 דולר. אי־ההבנה השנייה נגעה ל עובדה
שהיא נראתה ביום שבו נמשך
הכסף מחשבונה ובו נרכש הנשק, בסביבת
המקום. היא הסכימה להיבדק בהיפנוזה.
במצב היפנוטי מותנה הנחקר למצב של
מענה מהיר הרבה יותר מזה האפשרי
במצב של ערנות. בלתי אפשרי שישקר
מבלי שיגלה פיגור קל כלשהו בתשובו תיו.
למעשה, בהיותו במצג סובייקטיבי
(תת־הכרתי) יזדקק הנחקר לדרגה מסויי-
מת של מאמץ הכרתי על־מנת לשקר• ה פיגור
שייגרם ניתן לגילוי ללא כל קושי.
החשודים טוהרו. אחרי הבדיקה, הסכימו
מבצעי החקירה שהאשה חפה מ פשע.
אחר־כך חזרו החוקרים לברר שוב
את הפרטים לגבי כמה עובדות. התברר
שחברת־הביטוח אכן שילמה 2500 דולר,
אד מסכום הזה נמסרו לילדי המנוח 1500
דולר, ולאשה רק ,1000 כפי שהיא טענה.
רישומי המשיכות בבנק היו כמעט בלתי-
קריאים באותו תאריך. היו סימנים ש מישהו
טיפל בהם.
פרשה זו מוכיחה כיצד ניתן היה להש תמש
בהיפנוזה במשולב עם הפוליגרף
הרבה קודס-לכן, ובכך לאפשר לחוקרים
להתחקות אחר הפושעים האמיתיים.
12 שנה אחרי רצח עובד תחנת הדלק,
פירסמה העיתונות בפלורידה ב־ 9במארס
: 1963״איש חיל־האוויר מתוודה על רצח
שבוצע בפלורידה לפני 12 שנה. מהפנט
מניו־ג׳רסי טיהר שני חשודים קודמים.״
הרוצח האמיתי, בן ,32 אב לשלושה
ילדים, האשים חבר־לשעבר, גם הוא איש
חיל־האוויר, כי היה איתו בעת נסיון
השוד בתחנודהדלק. הרוצח הודה בפשע.
רק בנס לא הוגש כתב־אישום נגד זד
אשה והגבר, שהיו חשודים ברצח, עד
שהם נבדקו מחדש בבדיקות משולבות.
עורז״הדיו צבי לידסקי נלחם כיום
להביא את סלומון עבו לבדיקות בהיפנוזה.
בזריקת-אמת ובפוליגרף, להוכחת
חפותו. אם התוצאות יהיו רלוונטיות, יב קש
מישפט חוזר.

קולנוע
•וטראר
מפסיקו ב ל, מורא
וללא משוא פנים
מאחר שיגאל אלון ומערכת־התיקשורת
של מישרד־החוץ הישראלי לא היו מעור בים
בעניין, יצא שבוע־הקולנוע המכסיקאי
בסינמטקים בישראל אל הפועל לפי המתוכנן,
ללא הפרעות וללא אי־הבנות.
מכסיקו, למי שזוכר רק את סרטי נינון
סבייה וארתורו דה־קורדובה, היא יצר־נית־סרטים
חשובה. כיום בעיתות משבר
יחסי, ירדה תפוקתד מ־ 120 סרטים לשנה
ל־ 80 בלבד, אולם אסור לשכוח שתעשייה
זו קיימת כבר שנים רבות, וחוץ שהותו
של לואים בוניואל שם, במשך שנים רבות
יכולה מכסיקו להתגאות בבמאי גדול כמו
אמיליו פרננדז ובצלם כמו מיגל פיגרואה.
למראה המיבחר שנישלח ארצה על-ידי
מחלקת היצוא של התעשייה המכסיקאית
(שיזמה את השבוע) ,שבראשה ניצב רו־דולפו
אצ׳וורה, אחיו של נשיא מכסיקו ו־שחקן־קולנוע
בעבר, מתבקשות כמה מסקנות.
נגד
המימסד. ראשית, לעומת צרות־המוחין
השולטת בתעשייה הישראלית, מכ סיקו
לא רק מרשה להפיק, בעזרה ממשל תית
מלאה, סרטים אנטי־מימסדיים, אלא
אף משגרת אותם כנציגים רישמיים של
המדינה, כך, למשל, אפשר לראות את
המישטרה רוצחת בדם קר שני צעירים
המוחים נגד זיהום חופי הים בשינויים,
סרט המציג תעשיינים ההורסים את הטבע
בשיטתיות למען רווחים קלים.
השחיתות שולטת בכיפה, והשוחד מתנפנף
באוויר בגירסה מכסיקאית של המפקח
הכללי (רוויזוו) לגוגול, כאשר הבמאי שחקן
אלפונסו אראו מוצא סימוכין מכסיקאיים
טהורים לסיפור הרוסי במקורו, והוא מקשט
את הסאטירה החברתית שלו בהמצאות קו מיות
מטורפות הרודפות זו את זו בקצב
רצחני. אותו אראו מציג את התעשייה
המכסיקאית כמשועבדת לעולם־הפשע הבינלאומי
בהנשר היחף, מעין אגדה על
סופרמן לא-יוצלח — שבה קמים המטורפים
המאושפזים על שומריהם, המישטרה המושחתת
וחמימסד הרקוב.
אפילו הכנסייה אינה יוצאת נקייה מהצ לפות,
כאשר בפינת הבתולות, סרט של
אלברטו איסאק (שביים בזמנו את הסרט
על אולימפיאדת מכסיקו) מתגלה קדוש
שכימעט זוכה להכרה מצד הכנסייה כהולל,
נואף ורמאי, מאחז־עיניים המנצל את ה איוולת,
הגאוותנות והטיפשות של הסובבים
אותו, תוך כדי הפעלת עוצמה כאריזמתית
על המין הנשי.
מכסיקו המתקוממת. שני סרטים
מתנשאים ועולים ברמתם על כל האחרים.
האחד, חואן פרז חולוטה — סרט ספק־עלילתי
ספק מחקר אנתרופולוגי, מבוסס
על ספר שנכתב מפי בן שבט אינדיאני העומד
להיכחד, ומתאר בפירוט רב את

ווילמי וגרסיה כ״המפקח הכללי״
השחיתות והשוחד

רוזלכה כרמכילה כ״פינת הכתולות״
הכנסייה והאיוולת
אורחות החיים והמוות בהרים הרחוקים.
במאי הסרט, ארצ׳יבאלדו בורנס (אחד
משני האורחים של השבוע) הצליח לשמור
על הפשטות ואי־האמצעיות של הסיפור
המקורי׳ כשהוא מזמין את הצופה להיות,
כאילו, עד נסתר לדרך שבה מיתנהלים
באמת החיים בשבט האינדיאני הנידח.
הסרט השני שייך לרשימת סירטי־החובה
של הקולנוע המהפכני הפורח היום בעולם.
שמו: ג׳ון ריר: מכסיקו המתקוממת, והוא
מבוסם על כתביו של העיתונאי האמריקאי

המפורסם מתחילת המאה, שסקר את מה פיכת
מכסיקו בין השנים ,1913—15 מאוחר
יותר נסע לברית־המועצות, ושלח משם
כתבות על המד,פיכה הסובייטית, ייסד את
המיפלגה הקומוניסטית האמריקאית, וכאשר
מת ב־ ,1923 נקבר בכיכר האדומה, כזר
היחידי שזכה בכבוד נדיר זה•
הסרט נשאר צמוד לדיווחיו של ריד
ממכסיקו, כאשר מצד אחד מצטיירת תמו נה
של הלו־רוחות מהפכני, מהומה וחוסר־סדר,
ויכוחים פנימיים והשקפות־עולם שונות
של מנהיגי מהסיכה ; מאידך, תוך כדי
הכרת המציאות סביבו, נוצרת והולכת
התודעה המהפכנית של ריד עצמו. הסרט
כולו צולם בכוונה תחילה בשחור־לבן כש הבמאי,
פול לדיק׳ השתדל להקנות לצילו-
מיו את הגוון של סירטי תחילת המאה,
כאילו מדובר לא בשיחזור היסטורי של
ימים אלה, אלא בשרידים תיעודיים מן הימים
ההם.
בסך־הכל, שבוע מגוון. אולי לא כל מה
שמוצג בו עומד על רמה גבוהה, אבל
לקולנוע הישראלי המגמגם זה יכול להיות
שיעור נוסף: אין צורך לבחור בנושא
על־לאומי כדי לעניין את העולם. סרטים
לאומיים לא רק יכולים אלא — כשהם
עשויים כהלכה — מסוגלים בהחלט לרתק
את העולם. צריך רק למצוא מישהו שיעשה
אותם כך גם בישראל.
סרטים לגלות אח סקזל׳מובסק־

בוכה (דמותה של ג׳יין אשר מקרטון) ב״יצרים עמוקים״
סיפור־אהבה במרחצאות

.תעתועי מפיצי־הסרטים בישראל הדואגים,
בדרך־כלל, להציג בארץ סרטים פחות-
מעניינים ולשלוח את היותר־מעניינים חז רה
לחו״ל, בטענה שאינם מיסחדיים די
הצורך, טמנו בחובם הפעם הפתעה. אחרי
המתנה של חמש שנים תמימות, לאחר
שהסרט הוצג בכל מיני מועדוני-קולנוע
וסינמטקים, יצא סוף־סוף יצרים עמוקים,
יצירתו של יז׳י סקולימובסקי, גם אל
המסכים הנורמליים.
העו ל ם הזה 2004

סקולימובסקי ז נדמה שהשם הזה מזכיר
משהו. אבל מה ז ובנן, ייוזכן שלמתעגיי-
נים בקולנוע, זיכרונות לא נעימים ביותר
מסרט אחז״ויחידי משלו, שהוצג בישראל
בדוייב־אין -בשם מלו, נזדכה, ברמלך
(שהיה השם המקורי של סיפור מאת
נאבוקוב, עליו היה מבוסם הסרט).
משום כך תהיה זו הפתעה לגלות שסקו־לימובסקי
הוא אחד היוצרים החשובים ביותר
שתרמה פוליו לקולנוע, יוצר בעל סיג-
נון מיוחד משלו, הנוהג להופיע בסרטיו.
על הזאכים הכודדיפ. בכל הנוגע
לנושאים, נראה שסקולימובסקי התעניין,
למן הסרט הראשון שלו ועד לאחרון, בצורה
זו או אחרת באותם אנשים החיים
מחוץ למיסגרת החברה, במד. שקרוי הטיפוסים
הלא־חברתיים, הזאבים הבודדים
למיניהם, והתמודדותם עם העולם, המתייחם
אליהם במיקרה הטוב ביותר בחוסר־הבנה,
בדרו־נלל באדישות, ולפעמים ב־עויינות
גילוייה.
נזה היה הסרט הראשון שכתב יחד עם
סופר פולני ידוע׳ אנדרייבסקי, עבור אנדרי
ואידה — סרט בשם המכשפים התמימים,
שבו הופיע סקולימובסקי בתפקיד ראשי,
כמתאגרף (הוא התפרנס תקופה מסויימת
מעיסוק זה).
כשהחל סקולימובסקי מביים בעצמו את
סיפוריו גברה נטייה זו והלכה. את ללא
סימני־היכר עשה במהלך ארבע שנות לימודיו׳
כאשר הוא משתמש מדי־שנה ב-
חומר״הגלם שהועמד לרשותו על-ידי בית-
הספר, כדי להשלים פרק נוסף בסרט עלי לתי
זה, המתאר בסך־הכל חצי־יום בחייו
של צעיר שאינו יכול להחליט אם להתגייס
לצבא אחרי שנזרק מן האוניברסיטה.
גיבורו של סקולימובסקי בסירטו השני,
ניצחון טכני(הכוונה לניצחון בזירת־איגרוף
בשל אי־הופעת יריב) ,הוא מתאגרף, שב גיל
30 חש כיצד מקיץ הקץ על הקאריירה
שלו ועם זאת מתעקש לחיות על אגרופיו
בלבד, בחברה סוציאליסטית מסודרת שבה
אין מקום לתופעות כאלה, וזאת אך־ורק
על־מנת לשמור על חירותו. נאחד הקטעים
בסרט, מכריז סקולימובסקי, שאדם חייב
להילחם עד טיפת־דמו האחרונה ועד לנשי מתו
האחרונה.
סירסו השלישי, מחסום, מציין את הפלגותיו
הראשונות לתוך עולמם הדימיוני
של גיבוריו׳ תוך כדי תיאור מסעותיו של
סטודנט שפרש מלימודי הרפואה ומנסה
לחיות חיים נון־קונפורמיסטיים, אם־כי לא
ברור כלל כיצד יוכל להשיג את מבוקשו
בפולין של ימינו, שאופייה מוצג בהבלטה.
דחפים ספונטאניים. בכל הסרטים
הללו, מאופיינים גיבוריו של הבמאי הפולני
בכפופים לדחפים ספונטאניים, מגיבים
מיידית לכל הקורה סביבם. משום כך
ספוגים כל סרטיו חיוניות ורעננות.
יצרים עמוקים מציג סיפור־אהבה בין
נער מתבגר לנערה קלת־דעת. הרקע ל סיפור,
בית־מרחצאות לונדוני מרופט, שבו
עובדים השניים יחד. לכאורה, נושא בנאלי
למדי׳ אולם סקולימובסקי מצליח להיצמד
אל גיבוריו מקרוב מאד, לעקוב אחר כל
הדחפים המיניים, הקטנים והגדולים שמהם
מורכבת המציאות היום־יומית, להמחיש
את הטוהר והקיצוניות של אהבה ראשונה,
ועם זאת לשמור על הומור ורגישות.
הנער הנבוך המגיש מגבת לגברת שמנה
(דיאנה דורס) אשר מאמצת את ראשו ב חוזקה
אל חזה בקצב המזכיר מישגל !
היצאנית שרגלה בגבס, המציעה שירותיה
במחיר־הנחה; רוכל־נקניקיות סיני המוכן
לתת נקניקיה חינם ללקוח שזלל את כל
סחורתו במחיר מלא במשך לילה שלם —
כל החיוכים הקטנים הללו משובצים בין
קטעים ליריים של שיחות בטלות, המס תירות
מאחריהן תשוקות עזות. או, למשל,
סצינה של כימעט־קומדיה כששוכני־המד־חצאות
פורצים החוצה בביגדיהם התחתו־ניים
לשמע אזעקת־שווא.
כמגע ישיר. תנועות המצלמה הארו כות
מאוד של סקולימובסקי, המנסות כאילו
ליצור מגע ישיר בין הצופה לשחקן, מיש־חקם
המשוחרר והטבעי של חשחקנים (ב־מיקרה
זה, ג׳ון מאולדר בדאון וג׳יין אשר,
מי שהיתה ידידתו של פול מקארטני),
והשימוש שלו בצבע (הסרט מתחיל בצבע
אדום הנמרח על מישטח חלק, נמשך בצבע
אדום הנמשח על קיר׳ ומסתיים בצבע אדום
של דם בתוך בריכת-המים) ,מעידים שמדו בר
כאן ביוצר־קולנוע היודע היטב מה הוא
עושה, ומדוע.
ולמרות שבהשוואה לסרטיו הקודמים,
סובל יצרים עמוקים, משום שסקולימובסקי
מכיר פחות את הרקע החברתי שהוא מתאר
(מה עוד שצילם במינכן סרט האמור ל התרחש
בלונדון) ,הרי זו הזדמנות נדירה
לכל מי שאוהב קולנוע להכיר יוצר חשוב,
בסרט שאסור להחמיצו.
העולם הזה 2004

לצלצל

פעמ>>ם
הטלפון הוורוד זצפון, תל־אביב,
צרפת) — דגם משוכלל
למה שסימל פעם את פאר התע-
שייה הצרפתית: מצחיקון קליל וורדרד, סיפור״אחנה קצת
עוקצני וקצת מתוק, הרבה אופנה, הרבה פאר, קצת אק טואליה,
והעיקר — לא להפריע למנוחת הצופים, ולספק
להם מה שמכונה בדרך־כלל בידור איכותי.
אדוארד מולינרו מצלם את כל הסיפור הזה במסגנות-
צבע המשרות אווירה זוהרת ומתוקה על כל החולף לפני
המצלמה. הדיאלוגים שנונים ברובם, וכמה סצינות מצטיינות
בהומור דק (למשל, הסצינה שבח שני מלצרים אינם
מצליחים לפתוח בקבוק-שמפניה) .אולם מאחר שצו-השעה
הוא לא סתם לבדר, אלא יותר מכך אפשר למצוא בסרט
רמזים לשיחרור חאשה (נערת־הטלפון גאה במיקצועח,
אין לה כל תסביכים בנדון, והיא מעדיפה למכור את גופה
ביוקר, במקום להינשא ולמכור אותו בזול) ,לשוביניזם גברי
(התעשיין שאינו מסוגל להבין את אהובתו) ,לסוציאליזם
כושל (ביחסים המעוותים שבין התעשיין לפועלים שבמיפ-
עלו, ולתעשייה הצרפתית הנירמסת על-ידי הממון האמריקאי
(ביחסו הלעגני של נציג הקונצרן הגדול אל בעל
העסק הקטן).
אילו היה כל זה רציני, צריך חיה להוקיע את הסרט,
בכל הרצינות, על צביעות ושמרנות ומשוא-פנים. אבל מאחר

דארק ונזונדי — ת ח פו ש ת של הגונ ה
שמדובר בסך״הכל בבועת״סבון המייועדת בראש-ובראשונה
להפגנת קסמיה הנכבדים של מיריי דארק, מוטב להסתפק
בניצוצות שבעיניה, במחלפות שערה ובעיצוב שימלותיח,
לחייך לשמע חילופי הדברים הכימעט-משמעותיים, ולעבור
לסדר״חיום.

זרע
ה אלינה ת
אחר-צהריים טל פורענות
(סטודיו, תל־אביב, ארצות״הברית)
— שיחזור שוד אמיתי ומוזר ביותר,
שאירע בניו-יורק לפני ארבע שנים: שני מובטלים לא־יוצלחים,
פרצו לסניף־בנק קטן, בפרבר העיר, ולפני שהספיקו
לצאת ממנו עם שללם הדל, הגיעה המישטרה למקום
והטילה עליהם מצור; מה שהיה פשע עלוב ואומלל (אחד
משני השודדים היה זקוק לכסף כדי לאפשר לאהובתו
ממין זכר לעבור ניתוח לשינוי המין) ,חופך קרב-אדירים,
כאשר הגנבים מתבצרים בתוך הבנק יחד עם בני־הערובה
שלחם, ואילו בחוץ מצטופפים מאות שוטרים עם משאיות,
מסוקים ומכונות״ירייה, ואלפי סקרנים שבאו לחזות בקיר־קס
המאולתר.
הבמאי סידני (סרפיקו) לומט משתמש להפליא בתקרית
אמיתית זו כדי להמחיש, שוב, נושאים הקרובים
מאוד לליבו: הלחצים הנפשיים של תושבי הכרכים הגדולים,
העצבנות, העלולה להפוך אלימות בהזדמנות הרא שונה,
הצביעות של דעת״הקהל, האכסיחיביציוניזם האמי
ריקאי הטיפוסי, ועוד סממנים מאפיינים ההופכים את
החיים באמריקה, לדעתו של לומט חווייח שאפשר בהח לט
לוותר עליה.
ככל הנוגע לשיחזור, עושה לומט מלאכה למופת. הוא
סוחט מן ההתרחשות את ההומור וחפאתוס הטמונים בתו-

אל פאצ׳ינו — מובטל, הו מו ו מיו א ש
כה גם־יחד, ואינו מחמיץ שום פרט, ואפילו מישני, בהתנהגותן
של הנפשות הפועלות בדראמה הזאת, ושומר באדיקות
על עמדה אובייקטיבית, ממנה הוא משקיף בהבנה
הן על המובטל חהומוסכסואלי המייואש שבתוך הבנק,
והן על אנשי״החוק הטרודים והסחוטים, המשתדלים
כמיטב-יכולתם לסיים את הפרשה במיזער אבידות•

תרג>ל
בא>רוג\>קה
שלושה (סינמה , 2תל־אביב,
ארצות״חברית) — סרט בן שבע
שנים, שחיכה בסבלנות עד אשר
שניים מכוכביו, שארלוט ראמפלינג (משוער הלילה) וסם
ווטרסטון (ניק בגאטסבי הגדול) יתפרסמו, לפני שהופץ
בישראל.
המדובר בגירסה קצת יותר פרימיטיבית של ז׳ול וז׳ים,
משולש-אחבה מעודן, כשושלוש הצלעות חן, הפעם, שני סטודנטים
אמריקאיים המבליט חופשת־קיץ באירופה ונערה ברי טית,
הנלווית אליהם, בנדודיהם לאורך ולרוחב הריוויירה
הצרפתית והאיטלקית.
הבמאי, ג׳יימס סלייטר, מנסה לבנות אווירה אירוטית
סמוייח, המסתתרת מאחרי יחסים ידידותיים ומישחקים
תמימים, שבחם מבלים השלושה את זמנם. הנופים, חמיש-
חקים והמבטים, הם־תם שצריכים להעביר את הרעיון אל
הצופה, ולהמחיש את ההבדלים שבין שד הנאורים — אחד
מופנם וביישן, השני עליז וחמדני במיקצת — לבין הבחורה
חמיסתורית״כלשהו.
סלייטר מרבה להשתמש בנופים, ברימזי-וקווכיס, בשיב-
רי-מישפטים ובגוונים מייוחדים של צילומיו הציבעוניים,
כדי ליצור את האווירה חמייוחדת שלו, ואין ספק שבמקו־מתו
רבים עולה המשימה בידו. לעומת זאת, איש משלושת

רמפ לינג וו טרס טון — יקיצ ה מנ עו רי ם
הטיפוסים אינו מקורי ומעניין די הצורך לריתוק תשו•
מת״חלב של הצופים במשך שעה ומחצה, ורבים מדי״
מוייו של סלייטר, כמו הים הגועש או היאבקות בביגדי־ים,
הם שיגרתיים למדי.

המדליק שנדלק

המיסערה שד שוש
זוכרים את שוש בן־אשתמועז מי
שהיתר. מלכת הבוהמה התל־אביבית, שיש בה
המון בכסית וציירה המון בחורות עי רומות
ויפות ושברה לזמר דני כן־ישר־אל
את הלב. אחרי שהם עמדו להתחתן
וממש ברגע האחרון נפרדו?
ובכן, לפני כחמש שנים היא עזבה את
כל היפים והיפות של ת,ל־אביב׳ והח ליטה
שהיא נוסעת לאמריקה, ארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות, למצוא שם את
מזלה. אחרי הכל, בארץ היא ציירה את
כל הבחורות היפות שהיו מוכנות לשמש
לה מודלים, אז ניסיון בציורים כבר יש
לה. בכסית היא ישבה הרבה, כך שניסיון
באוכל גם הוא כבר יש לה. מה שהיה חסר
לה, כמו שאתם מבינים, זה רק טיפ״טיפה
מזל.
ואם אתם מודאגים, אני יכולה להרגיע
אתכם ולספר, שהשבוע קיבלתי ממנה
מיכתב, ולפי מה שהבנתי גם המזל נמצא
בשעה טובה.
קודם כל, היא שינתה את שמה משוש
בן־אשתמוע לשוש בן־שמוע, קצת קיצרה
את שם המישפחה התנ״כי שלה כדי
שלאמריקאים יהיה יותר קל לבטא אותו.
ואחרי שכבר כל הישראלים והאמריקאים
בניו־יורק מסוגלים לבטא את שמה, היא
פתחה שם מה שנקרא בתרגום חופשי
בית־אכלנים או, בעברית פשוטה, מיסעדה.
מי שעוד זוכר איך היתד, שוש עושה
לנו סצינות בתל-אביב הקטנה, יודע שזאת
בחורה מקורית׳ שכל דבר אצלה חייב

מיכתב המזל
הניסיון והמזון
להיות מקורי וחדשני, שלא לדבר על הדירה
הבוהמית שלה ברחוב ארלוזורוב
עם כל הרהיטים המקוריים, או על זה
שהיא תמיד היתד, לבושה בסיגנון גברי
ונהגה אפילו מכונית לארק.
אז במיכתב המשמח שקיבלתי ממנה,
ציירה לי שוש במקוריות אפילו את כל
העובדים אצלה במיסעדה, שהם כולם יש ראלים,
לפי השמות.
וכראייה שהולך לה קלף לא־נורמלי היא
גם ציירה לי חמישה אכלנים רעבים ש*

??דישע

מאמע

שדט בן־אשתמוע ומודל
הניסיון והאמנות

קשה, קשה להבין את הירושלמים.
אלה, כשהם תופסים אהבה על איזה בחורה,
אז תדעו לכם שזה רומנטי עד הסוף.
קחו למשל את צייר האנימציות של ה טלוויזיה,
דודו גבע, זה שגם עיטר את
הספר 7 0 0ארץ? 2 0 0ומכין עכשיו
סרט מצוייר באורך מלא שנקרא מדליק.
אז הדודו הזה, כמו שאתם בטח חוש בים
שהוא דון־ז׳ואן או משהו כזה, מס תבר
שהוא לא זה ולא מתקרב אפילו. כבר
כמה ימים רואים אותו מסתובב במסדרו נות
הטלוויזיה וממלמל מתוך קדחת־אהבה
שאינה בת־כיבוש את השם: ענת, ענת,
ענת.
מה שקרה הוא, שדודו הלך ערב אחד
לסינמטק הירושלמי לחזות בסרט של
לואיס כוניואל, וכמו שהוא התיישב
נדלקו עיניו על בחורה שהיתר, באולם.
מובן שדודו ויתר מייד על הרעיון לראות
את הסרט, ובמשך כל שעת ההקרנה ישב
ושבר את הראש איך לדובב אותה.
כמו שאתם מבינים כבר, הוא אכן מצליח
לשוחח איתה, ואחרי חילופי־דברים קצר צרים,
שכנראה לא הזיזו לה הרבה, היא
נעלמה מחייו והותירה אותו בודד ואומלל
בעולם קר ומנוכר.
תרומתי הצנועה לדודו המאוהב יכולה
להיות רק בפירסום תיאורה של אותה על מה
שסיחררה את ראשו, ובפנייה אליה

מאז שנערת ישראל עתידה מור חזרה
מתחרות מיס תבל, לא מפסיקים לרחל
לי עליה. הרכילות האחרונה, למשל, ש הגיעה
אלי בקשר ליפה הזאת, סיפרה
שכמו כל אלה שזכו אי-פעם במדינה הזאת
באיזשהו תואר יופי, גם היא עתידה להי נשא
במזל טוב לחתן מוצלח.
מובן שטילפנתי אליה לאחל לה, אלא
שעתידה ממש השתוממה על שאלותי בקשר
לעתידה .״מה פתאום חתונה?״ שאלה
בתום .״אם אני נוסעת טרמפ עם בחור,
אז זה כבר אומר שאני מתכוונת להתחתן
איתו?״ נו, אני שואלת אתכם. עתידה
נסעה לה סתם כך עם בחור שנתן לה
טרמפ, אז מטרמפ כבר מתחתנים?
בשלב הזה של שיחתנו שמחתי לגלות,
שלעתידה יש גם אמא אוהבת. מה אתם
מתפלאים? היא אומנם חיילת וכבר ילדה
גדולה, אבל אצל האמא היא תמיד תישאר
הילדה הקטנה, ולא יעזור שום דבר. חוץ
מזה שהאמא הסתובבה יחד איתה כל זמן
התחרות בהיכל התרבות, והתרגשה עוד
יותר ממנה, מילא. אבל חשבתי שאחרי
התחרות זה יעבור לה.
סך־הכל אפשר להבין אותה, אחרי שהיא
גידלה ועמלה במשך פל-כך הרבה שנים
לטפח את הבת, רק טיבעי הוא שהיא

מחכים ליד הדלפק, כדי ששושי תקרב
להם מתבשיליה. ולכל הישראלים שית־גלגלו
לשם מבטיחה שושי יחם מייוחד,
ממש כמו פעם (ראה מיספר־ד,טלפון בציור).

דודו
גבע
קופידון והאמנות
תתגאה בה, לא? אלא שהיא כל־כך מתגאה
בה, עד שהיא דואגת שעתידהל׳ה שלה
לא תבייש את הפירמה, ובשביל זה היא
מוכנה לתת לה עצות בכל מצב. ממש
יידישע מאמע אמיתית. ועוד בצעקות.
אבל בקשר לנישואיה של עתידה היא
יכולה להוסיף, שהיא בכלל לא מתכוונת
להינשא לאיש לפני תום שירותה הצבאי
בעוד תישעה חודשים, ולפני שהיא תקבל
הצעד, ממש רצינית.
״אפילו כשאני הולכת סתם ברחוב, מצי עים
לי כל מיני הצעות נישואין, אז הפ סקתי
מזמן להתייחם לגברים כאלה,״ מספרת
לי עתידה ,״עד שאיזה גבר ישנה
לי את היחס.״
יש קופצים? גם אם לא, אל דאגה, ה-
מאמע שלה כבר תמצא לה.

התחתתי
א־פרופו מלכות־יופי, זה מזכיר לי יפה פייה
אחרת, מירי כן־דויד, שחוץ מזה
שהיא היתה הסגנית הראשונה של מלכת-
היופי חוה לוי בזמנו, היא אחת החתי כות
התל-אביביות ששמן הולך לפניהן
ושימען הולך אחריהן.
אז מירי, שהיתה נשואה במשך שלוש
שנים לאיש־עסקים בענף המחשבים, לא
הסתדרה איי-איי-איי בחיי־המישפחה שלה.
כמו* שנאמר, לא הלך לה. הם חיו בניפרד
כימעט שנה׳ ומירי עבדה כל אותה תקופה
כמזכירתו של חביב שמעוני, עד שהשבוע
היא קיבלה סוף־סוף את הגט
המייוחל מבעלה, וכאות שימחה ואושר
היא לא עשתה מסיבה ולא הרמת כוסית
או משהו, היא פשוט פתחה בוטיק.

בקריאה: אנא שובי, ענת הקטנה! למען
תשוב לשרות עליו המוזה היוצרת.
ובכן׳ ענת מתנשאת לגובה מטר שיב־עים־וארבעה
(בערך) ,מוצאה מאיזור חי פה
(כנראה) ,מתגוררת בירושלים (כ נראה)
,עורה (מספרים) צח כחלב, שפ תיה
(יישקו) אדומות, גופה (לתפארת)
מלא, לראשה תלתלים בלונדיים, וסימן־
היכר נוסף הוא המישקפיים העדינים שהיא
מרכיבה לחוטמה.
נראתה לאחרונה בסינמטק בירושלים על
יד דודו גבע, לבושה חולצה לבנה תת־נפנפת
ומכנסי אתא כחולים.
כל היודע דבר על מקום ד,ימצאה נתבקש
להודיע לתחנת הטלוויזיה הקו ובה
בירושלים ויבורר, אם לא למען גבע,
אז למען האמנות הצרופה — שהיא ה נפגעת
העיקרית מחיציו של קופידון ב-
מיקרה זה.

מירי
כי מירי, למי שמכיר אותה, היא בחורה
מאד אופנתית שמוכנה אפילו להחליף
את צבע-השיער שלה כל יומיים, לפי צד
האופנה, ורק שתיראה ב״דרנייר קרי״.
אבל הבוטיק שמירי פתחה יהיה דווקא
בוטיק לתחתונים וחזיות ואלה׳ עד־כמה
שאני מצליחה לעקוב אחר החידושים,
פריטים שכבר די אאוט ולא בשימוש,
לפחות אצל חתיכות בתקן של מירי ״אבל
לא נורא,״ היא אומרת ,״אני למשל עדיין
משתמשת.״ בבקשה.
מסתבר שגם כשצריכים להוריד משהו
רצוי שהוא יהיה אופנתי, וכדי לעורר
לכם את אסוציאציות בכיוון הנכץ היא
קראה לבוטיק שלה עימנואל, וזה כבר
צריו לומר לכם כימעט הכל.

להלן דוח המחירים
המוסכם
ל־30.4.76 - 25.176

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
1והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
מעתה-
פרס ראשון
מינימלי בלוטו
350.000ל״י
ומצטבר ע ד
.000.000ו ל״י.

1עגבניות מעולות
גז ר חצילים כרום לבן צנון 1תפוא״ד מהיבול החדש בתפזורת
תפוא״ד ארוזים — מהאיפוס
כצל יבש מסוג מעולה
בצל יבש ארוז בשקיות של 2ק״ג

ד מי השתתפותלטבלה -ו ל ־י.
מיני מו םלהשתתפות 2 -טבל או ת .

2.05ל״י

1.60

2.55

1.00

1.20

2.60

2.05

2.75

3.00
1פירוח 6הסימון להצלחה שלך!

בוא אל הבנק הבינלאומי הראשון
ותקבל

תפוחים נדנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרגר אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
1תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונה גודל 5 בננות תפוזים ממינים שונים 1אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.95
4.00
2.05
1.80
2.90

עופות פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוץ ן) 1 גודל ( 2עד 1.6ק״ג הערן ש)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העדף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות
1ירכיים הודיות

11.00
10.00
9.00
15.00
13.00
14.00

דגים פקלה צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרום אחיד עשוי מדגים 1 שמשקלם לא פחות מ־ 250 נרם, שקית כחולה
כסיף

10.50״
12.00

8.50

בתכניות החסכון

1111X1

עוז דירה !0000
חסמן

; ן ; הבנק הבינלאוס הראשון
40 סניפים לשרותך ברחבי הארץ

אצל ״שליקה׳
כל כלה בת יחידה.
קבלי את הטיפול
שמגיע לך.
להשכרה בצפון ת ר אני ב

[צ 11011ז א £ק
1976 זג־נ 113ת 18
60111011־ ¥631ז\\ 6א 160131ן8
3£3211165 111 0116ת2 1
מחסן גדול

בואי זכי בה

הגנטי ל״שליקה״
מכירה והשכרה
דיזינגוף ,110 תל-אביב

טלפון 227738־03
לבקש א ת ארי ה

הפצה בלעדית
סטימצקי

אוסטין אלגרו היא
מכונית מפתה משום
שהיא לא סתם יפה
ומושכת היא גם חכמה
ומסתפקת במועט.
יפה -כי היא בעלת גוף
מחוטב בסגנון אלגנטי וספורטיבי.
מושכת -לא רק למראית עין, אלא
גם בנסיעה על הכביש.
חכמה כי היא מציעה את כל התיחכום
והשיכלול שהושג בענף הרכב: היגוי
מדוייק בשיטת ח;0ח;ק 8ה 3מערכת מעצורים כפולה
שהאחת מחפה על השניה; צמיגים רדיאליים המקנים
חסכון של>־ 8.80/בתצרוכת הדלק; מאוורר; מנוע חשמלי
המופעל אוטומטית רק בעת הצורך; מפשיר אדים בחלון
קידמי ואחורי ; מערכת מיתלים נפרדת לכל גלגל בשיטת

ההידרו־גז המקנה
לנוסע תחושה של
לימוזינה ואינה זקוקה
לכל שירות; רווחה פנימית
מכסימלית; מנעולי בטחון
לילדים; חמישה הילוכים;
הנעה והנאה קידמית -כסאות
נשכבים. מסתפקת במועט משום שתצרוכת
הדלק שלה נמוכה ביחס למנוע. מחירה הוא
הנמוך ביותר בשוק הרכב למכוניות
בסדר גודל כשלה. רכישתה -בתנאי
אשראי נוחים, ללא הצמדה, בריבית בנקאית לשנתיים.
לבחירתך: דגמי אוסטין מיני, אוסטין אלגרו
ואומטין מסחרית.
אוסקין היא הפיתוי שאי אפשר לעמוד בפניו
אוסטין היא הפיתוי שלא כדאי לעמוד בפניו.

הפתוי

אוסט״ן
חברה ישראלית למובילים בע״לו
תל־אביב: רחוב המסנר .42 טל .01- 34537 .35882 .חיפה: דח 1ב הנאסני ,5- 7טל 510244 04 נתניה: דח 1ב הרצל .* 7
טל 30815 053 ירושלים: רחוב ינאי .4טי 231328.־ 02 באר עובט: רחוב החלוץ . 124 טל 74513 .־.057

ה עו ל ם הז ה 2004

א בו
א ל־ בנ א ת
את הסיפור הבא אני שומרת בבטן כבר
כמה חודשים. פשוט לא רציתי לכתוב
אותו קודם זמנו, כדי שלא יבואו אלי
אחר־כך בטענות ששמתי עין־הרע, ושרק
בגללי קרר, מה שקרה.
אבל היום, אחרי הלידה, כבר מותר
לגלות שהקבלן הירושלמי יעקב בארשי,
הידוע לכל בכינויו כושי ואשתו רחל
הרחיבו, במזל טוב, את מישפחתם המפו ארת
והם חובקים בת.
אז ודאי תשאלו, מה מיוחד בזה שלכושי
ורחל נולדה בת, אפילו אם כושי הוא
אחד הירושלמים היותר מפורסמים ונחמדים
שאני מכירה. או. כי למי שלא יודע
— לכושי יש כבר! ,תודה לאל, שלוש בנות
מתוקות הנושאות את השמות מירב,
רווית ומושית, וכמו כל גבר בעמיו
חשקה נפשו לבסוף בבן ממין זכר.
בני־הזוג עברו להתגורר בווילה משגעת
במוצא שבכניסה לירושלים, ומאז הם
מארחים אצלם את כל אנשי החברה הירושלמיים,
ועורכים מסיבות שכמויות ה אוכל
שמוגשות שם הוציאו כבר את שימען
ברבים.
וכך׳ ברגע שנודע לכולם שרחל בהריון,
הודיע כושי בצורה חד־משמעית כי הפעם,
לא חשוב מה ייוולד, תהיה ברית. מובן
שהכל כבר עשו טוטו וחיכו או-טדטו
לראות מה יילד יום ורחל. אחדים אפילו
החלו מצמצמים את כמויות המזון שבלעו,
בציפייה להילולה שתבוא בעיקבות הבן
המובטח.
אלא שרחל הקדימה את כולם, ובלידה
בחודש השביעי הביאה לאוויר העולם
בשעה טופח בת רביעית. מכל מקום,
בניסיון החמישי שהם יעשו, הם כבר לא
יסמכו על המזל. כושי גילה רופא שהבטיח
לו חגיגית כי בידיו שיטה בדוקה ללידת
בנים. וכעת רק מחכים לראות איך יממש
כושי את הבטחתו הפעם, ויעשה ברית לבת.

משתלמת

פנינה אלון
אהבת הפרופסור
אם יש מישהי שהוכיחה בפעם המי־יודע־כמה
כי הסבלנות, העקשנות וההתמדה
משתלמים, הרי זו ריטה הייוורת הישראלית,
מיודעתנו פנינה אלון.
בשנה האחרונה, אחרי שובה מארצות־הברית,
שיגעה פנינה את כל הארץ. לא
רק את כל הארץ, אלא — ובעיקר —
את בכירי הרווקים של המדינה הזאת.
הגובה של מטר־שיבעים, השיער הבלונדי־אדמוני
השופע, הפה החושני וההופעה
הכללית המנומשת והמרשימה, כל אלה

אתו אני ו שי רי
זה קורה במישפחות הכי טובות, תשמעו ממני. וכשזה קורה,
חייבים להשלים עם המצב ולהמשיך את החיים כסידרם. פשוט
זה לא הולך אחרת.
המיקרה שעליו אני מספרת לכם הפעם, הוא סיפור עצוב
מסוג הסיפורים שאני דווקא לא ביותר אוהבת לספר, וגיבורו
הוא הזמר-מלחין שלמה ארצי.
שלמה ואשתו החמודה והאוהבת מילכה, שהם הורים לילדה
מתוקה בשם שירי, החליטו גם הם לקיים את צו־השעה ואת
האופנה האחרונה ולהרחיב את המישפחה, לאחר שעברו משברון
בחיי־הנישואין שלהם. התינוק החדש אמור היד. לסמל, איפוא,
שלום־בית והחזרת היחסים לתקופת אהבתיה. הכל היה טוב ויפה,
מילכה היתד. מוכנה למחול לבעלה הפופולרי על הכל, ונכנסה
למישטר של שמירת־הריון.
אלא שנראה כי נגד הגורל אין מה לעשות, ואפילו שמירת-
הריון לא תמיד עוזרת. מילכד. נזהרה שלא להרים חפצים כבדים,
לא להתאמץ יתר על המידה ואפילו לא להתעצבן בגלל
שטויות. אבל למרות המאמצים, אחרי שלושה חודשי הריון קרתה
הפלה טיבעית .״ללא שום גורם מיוחד,״ כמו שהסביר לי שלמה.
קורה, כמו שאמרנו כבר.
מובן שגם שלמה וגם מילכה קיבלו את המיקרה בצורה
מבוגרת, וכמו שאני מכירה את השניים, אני בטוחה שהם יעשו
במהרה, כשרק יתאפשר, ניסיון נוסף שתוצאותיו תשמחנה את
לב כולנו.

שיגעו את המלחין אלדד שרים, את
דובר הליברלים סמי טוויג, ובעצם את
מי לזב
פנינה היתה נחושה בהחלטתה למצוא
חתן, כזה שיהיה ראוי לווילה של הוריה
בצהלה. למחזרים שהוזמנו הביתה התברר
אחר־כך שהווילה היא באמת וילה, אבל
לא־כל־כך בצהלה אלא בשכונה סמוכה,
נווה־מישכן. אבל למי זה כבר משנה?
ועד שהיא תמצא חתן ראוי לצהלה
ולאבא שלה הקבלן, החליטה פנינה להש תעשע
בתקופת החיפושים אחריו. ואז
נכנסו שרים וטוויג לתמונה.
אחר־כך היא סיפרה שהיא לומדת ב־ארצות־הברית
מינהל עסקים ופסיכולוגיה,
ולמי שלא התפעל היתד, נותנת את ה,אני
מאמין׳ שלה :״יש לי ביטחון־עצמי. אני
לא מבקשת טובות מאף אחד ושונאת הת חייבויות.
מה שאני עושה, אני עושה
עד הסוף וטוב.״
כשהבינה פנינה שבארץ כבר לא מתרשמים
ביותר מנאומים כאלה, היא חזרה
לאוניברסיטה בשיקאגו. שם היא מצאה
סוף־סוף את אהבת־חייה, מי שיהיה ראוי
להיכנס גם אל בין הקבלנים וגם אל פרברי
צהלה. אך הפלא-ופלא, היה זה דווקא
ישראלי.
יואל קרונפלד הוא מה שכל חתיכה
בת 25 חולמת עליו ורוצה להביא הביתה
לאמא שלה. הוא פרופסור, ולא סתם
פרופסור, אלא לפיסיקה. והוא לא סתם
פרופסור לפיסיקה, אלא באוניברסיטת תל־אביב.
השניים
התחתנו מהר, לפני שמישהו
הספיק להגיד ג׳ק, ועברו לגור בדירת־פרופסורים,
יחד עם הכלב של פנינה,
פאטסי, שהוא, כפי שהיא אומרת:
״הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.״

יחסים
!מחשמל ,
היחסים בין שתי החברות הגדולות היו
,אידיאליים, ממש כמו בין הפלוס והמינוס.
המנהלים היו נפגשים לארוחות־צהריים
.משותפות, וכל חנוכה או פורים היו ה !
עובדים הפשוטים עורכים מסיבות ביחד.
באחת המסיבות נפגשה אחת הפקידות
י הכי חתיכות של חברה אחת עם אחד ה,מנהלים
הכי חתיכיים של החברה השניה.
הקצר החשמלי היה בלתי־נמנע. לחתיכה
!לא הפריעה העובדה שהמנהל נשוי, ואב

שלמה, שירי ומילכה ארצי
אהבת המישפחה

מציאות ודימיון
זה התחיל כמסיבת-הפתעה ליום־הולדתו
של האמן הצעיר. חבריו הנאמנים, חבורה
קטנה בוהמית ומלוכדת המבלה את מרבית
עיתותיה הפנויות יחד, החליטו לשמח את
ליבו ולהפתיעו.
הטלפונים עבדו לכל הכיוונים, העניין
סוכם, וביום,השישי עתידה היתד. להיערך
המסיבה. המארחת המייועדת נכנסה בבוקר
למיטבח והכינה את הטשולנטים, הגבינות,
הבירה והיין, ונראה היה ששוב מצפה
להם ערב משותף נעים ומהנה.
הגיע הערב, הנאספים התכנסו׳ בעל-
הדבר הגיע והופתע, והשימחה נכנסה
לשוונג. החבורה המורעבת ירדה על הררי
המזון, היטיבה ליבה במשקה והיה נחמד,
כרגיל.
אבל ביניהם, ללא תיכנון מוקדם, נקלע
אורח בלתי־צפוי. הוא הגיע באותו ערב
מאילת, היישר מאחת האוניות העוגנות
שם בנמל, אל ביתה של אחת המוזמנות,
וזו הביאה אותו איתר-
והנה, לאחר ששבעו הכל ורוו גם, וכבר
סיפרו את החדשות האחרונות ומה שהולך
בעיר, העלה מישהו הצעה לשחק קצת
קלפים, כמינהג ערבי־השבת דפעם. ה
מינימום
נקבע, ואז פנו אל האורח הזר,
כמידת הנימוס המחייבת׳ ושאלו גם אותו.
צריך להסביר פנים, לא? אבל לפנים !
המסבירים ציפתה הפעם הפתעת־חייהם.
האורח, בחור מגודל ושרירי, הניח על
השולחן את ארנקו, מסוג ארנקי־הגברים י
המקובלים כיום, שהיה עשוי פלסטיק ולא1
מרשים ביותר. הוא פתח אותו, ושלף
מתוכו 60 אלף דולר, בשטרות בני מאה,
דבוקים זר, לזר, בצרורות מסודרים .״עלי י
זה המקום הכי בטוח,״ הסביר, ומבט קל ,
בשריריו הבהיר גם מדוע.
הפיות נפערו שם בשרשרת. ונא לזכור,
בחבורת האמנים שלנו היו גם כאלה שלא1
ראו מימיהם 60 אלף לירות ביחד, שלא
לדבר על דולרים. נו, התחלה למישחק־קלפים
צעיר כבר היתה. לא משהו מייוחד,
רק כמה סיבובים, שבסופם הוסיף איש1-
הדולרים ל־ 60 אלף המקוריים שלו עוד
כמד, מאות לירות, וכטוב עליו ליבו הזמין>
את כולם לכוסית אחרונה באחד הבארים.
אילו רק הייתי מגלה להם מיהו אותו
אורח פורח, אז מרוב התרגשות היתד, פורחת
נישמתם, על הכבוד שנפל בחלקם,
להתפלל איתו ראש־בראש.

בן־זקונים
אחת הדמויות הכי בולטות בין יושבי
כסית היא השחקן כסוף־השיער אכרה ם
פלטה, הידוע לכל בכינויו בובי. זה
שהוא בולט בכסית יותר מאשר הוא על
הבמה, זה לא באשמתו. פשוט עוד לא גילו
אותו, גם אם הוא כבר בן 55 שנים.
כיום, למשל, הוא משתתף במחזה ילדי
נ נדי, בתפקיד הבאר־מן שלא מוציא אף
טילה מפיו כל ההצגה, ושלא תחשבו שזה
קל. אלא שאחרי ההצגה הוא דווקא מדבר
ד׳ הרבה, ובמייוחד עם אשתו הטרייה
רחל, הצעירה ממנו ב־ 30 שנה.
לכמה ילדים ולמנהל לא הפריעה העובדה
שהחתיכה היא אם לילד ונשואה לסגן
שלו.
התוצאה המיידית לפגישה המחשמלת
היתד, שסגן־המנהל, הבעל־המרומה, התגרש
מאישתו החתיכה.

רחל בת ה־ 25 ובובי מתגוררים כבר ל מעלה
משנה בדירת־ה,סטודיו שלו שברחוב1
רופין, והעובדה שיש לו כבר בת בגילה
לא הפריעה לו לשאת אותה, לפני זמן1
קצר, ואפילו להתבונן להפוך אב מאושר,
גם כן בעוד זמן קצר.
אומנם לידות מחה לנישואין באופנה
היום, אבל כנראה רק למי שלא יכול1,
רוצה או מסוגל להתחתן. משום כך החליטו
השניים לעשות את המיצווה לפני שיהיה
מאוחר׳ והם מצפים עכשיו לחסידה שתביא
לפלטה את בת או בן זקוניו.

אבל התוצאה בעלת המשמעות האמי תית,
שיש לה השלכות על הכלכלה ה ישראלית
כולה, היא שהיחסים בין שני
המיפעלים האלה התפחמו לגמרי — אין
עוד ארוחות־מנהלים משותפות, ואין עוד
מסיבוודעובדים בחנוכה או בפורים.

שו—החו׳ן ה1־ח זר על קיברו עול הרצל

בסוברו שוהו קבר החייל האדמוני
חייט־העילית סטפן
1 צוורן בילד׳ באילת באותו
שבוע שבו בילד. במקום גם
ראש־הממשלה, יצחק רבין.
בוקר אחד התעורר צוורן,
אחרי ליל שיכרות ומישחק-קל-
פים סוער, ובלובי של המלון
ראה פרצוף מוכר. אלא שהחייט
לא זיהה את ראש־הממשלה,
ואמר לו במיבטא פולני :״למד,
לא באת אתמול לפארטי?״ רק
כשנעץ בו רבין מבט׳ נדהם,
זיהה אותו צוורן והסתלק מה מקום
בבושת־פנים, כשחזר לתל
אביב, בחברת אשתו ברוריה,
נתקעה מכוניתם בסדום. הם
נאלצו לנסוע בטרמפים לתל-
אביב, בחברת שני כלבי־הפודל,
שלאה רבץ הדביקה להם את
הכינוי ״האריות של צוורך.
! 9באותה חופשה באילת
בילו רבץ ואשתו גם במועדון
לילה, שם חזו בהופעה משע שעת.
רבין ישב רציני, לא
צחק אפילו פעם אחת.
9מאוחר יותר פגשה לאה
רבץ בפסלת אילנה גור, וזו
סיפרה לה כי בביתה היפואי
עדיין לא התקינו קו־טלפון.
אמרה לה לאה :״איך זה שלא
פנית אלי? לכל מי שיש בע יות
עם טלפון פונה אלי!״
אילנה חדת־הלשץ לא חשבה
פעמיים, הישיבה :״באמת ז

פירות לשווא. רק ברגע האח־רץ,
כשפרידקין נרשם ליד דל-
פק־הקבלה, הועלתה הקערה אל
חדרו, ובפעם זו ירדה משם רק
בהיותה ריקה.
9הסיפור על ויליאם
פרידקץ מזכיר סיפור דומה,
שאירע עם המפיק מנחם גולן,
אשר אמור היה להגיע למלון
קיסר באילת, שם התמקדו שני
ציוותי־ז!צילומים של הסרטים
ניקמת דם וקשר הפסחא, אותם
הוא מפיק עתה בו-זמנית. לכ בוד
ביקורו הועלו אל הדירה,
שיועדה לו במלון, קערת־פירות
ובקבוק־שמפניה. אך כשהגיע
מנחם לדירה, הסתבר לו כי
בקבוק־ד,שמפניה נפתח ונשתה
עד תומו, הפירות נאכלו, וב קערה
לא נותרו אלא קליפות
של בננות וקלמנטינות. הנהלת
המלץ לא הצליחה לברר ידו
של מי היתה במעל.

*11 *1ידק || 1ע 1ך ממשיכה בעיסקי מיטבה. בבקרה
השבוע בתערוכת המזון, התעכבה ליד
^ 11 #1 1 1 1 / 1י
אחד הדוכנים וטעמה בייגעלע, כששר־המסחר והתעשייה חיים בר־לב
מתבונן בה בהערצה (בתמונה) .לאחר מכן ניגשה גולדה
לביתן של חברת ״טנפרוסט״ ,גילתה למנהלי היצוא והמכירות של
המיפעל, משה גת ורפי ברזילי, כי לאחרונה היא מרבה להשתמש
במוצרי החברה. השניים החליטו לשלוח לה במתנה חבילת מוצרים.
לאנשים הנכונים
במיטעדה ישו
בסרט ״קשר הפסחא״,
המיסעדה הסינית של
מסיבות מושבע, שוכנע
קמפוס, שתכיר באותו

שחקן־תקולנוע האמריקאי זלמן
קינג, המגלם את דמותו של ישו
בא בחברת אשתו הפסלת, קליאה, לפתיחת
רפי שאולי באילת. זלמן, הידוע כשונא-
לבוא למסיבה על״ידי במאי סירטו, מייקל
יום בחורה שהזמינה אותו לבוא לפתיחה.

אמרו לי שכדי שיחיד, טלפון
בבית צריך לפנות אל חבן־אדם
הכי נמוך בסולם, זד, שמחבר
את חחוטים. אז מד, את, שם
למעלה, כבר יכולה לעשות?״

כרמל
מז ר חי

מיקבי ו א עו ץ לעיון
וזכרון יעקב

9א־פרופו אילנד, גור:
מנכ״ל קופת־חולים, אשר
ידיין, הזמין לסעודת־צהריים
אותה ואת אחיד״ רופא מחלות-
הלב ד״ר דני גור, שהתמנה
לאחרונה כראש מחלקת־הלב
של תל־השומר, מחלקה המת חרה
בזו של בית־החולים בי־לינסון,
ושבראשה עומד פרופסור
מורים לוי. בתום הארוחה
דרש ידלין קבלה. כש שאלה
אותו אילנה לשם מה
היא דרושה לו, השיב :״אני
רוצה להראות למורים לוי כמד,
הוצאתי על המתחרה שלו.״

׳ 9ידלץ נזכר השבוע כי,
כשחזר פעם מביקור ביפאן,
פגש בו פינחס ספיר ואמר
לו :״היית ביפאן, עשית חיים,
גיישות, בילויים.״ ידלץ לא
נשאר חייב והשיב :״נכון, כעת
אני נזכר. אחת הגיישות סיפרה
לי ששר־האוצר של מדינת-
ישראל היה אצלה לפני שנה.״
ספיר הסמיק, השיב :״נו, מה
יש? כל אחד עושה את זה,
כל אחד עושה את זה...״
׳ 9מישהו פנה אל ח״כ
אברהם יפה ושאל :״אולי
אתה יודע איפה אפשר למצוא
את יגאל הורוביץ? אני
רץ אחריו כבר כמה ימים!״
השיב לו יפה, הנמצא עתה יחד
עם הורוביץ בחטיבה אחת ב ליכוד
:״זאת הצרה שלך ! אל

תרוץ, תעמוד במקום אחד ואז
תראה, שתוך שעה הורוביץ
יגיע אליך!״
9במישרד־החוץ עדיין
מהלכים סיפורים על שר־החוץ
המכסיקאי המודח, פול רא־באסה.
הסיפור הלוהט ביותר
יודע לגלות כי אחרי שהניח זר
על קיברו של בנימין זאב
הרצל, נאלץ ראבאסד, לנהל
שיחת־התנצלות בת חצי־שעה
עם הממונים עליו במכסיקו.
ראבאסד, טען בטלפון כי חשב
שהוא מניח זר על קיברו של
החייל האלמוני.
9באותה ישיבת ועדת-
הכספים שטירפדה את הסכם
הממשלה עם אגד, התרגז יו״ר
הנהלת הקואליציה ח״כ, משה
ורטמן וצעק על ח״כ (מפד״ל)

יהודה כן־מאיר :
קיבינימאט!״ בן־מאיר לא נש אר
חייב, ענה לו :״תלד אתה
לאן שאתה שולח אותי!״
9לאותה ישיבה נכנס חבר
סיעת המערך בכנסת, ליאון
הדר. יו״ר הוועדה ישראל
קרגמן, לא זיהה אותה ושאל
את ח״כ אליעזר שדסטק:
״מי האיש הזה?״ שוסטק מתח
אותו והשיב :״עיתונאי!״
קרגמן, הידוע כמי שאינו מחבב
ביותר עיתונאים, נתקף חימה
וגירש את הדר.
9במאי־ד,קולנוע ויליאם
פרידקין גרם הרבה כאב־ראש
לאנשי השירותים של הילטון
בירושלים. פרידקין, שביים את
מגרש השדיס והקשר הצרפתי,
אמור היה להגיע לישראל ב־מוצאי־שבת,
על־מנת לברר בדבר
אפשרות לצלם בישראל
את סירטו הבא. אנשי־השירותים
של המלון העלו אל חדרו קע-
רת־פירות, כמקובל לגבי אור-
חים־חשובים־מאד, אך משהס תבר
כי יגיע ביום אחר, הורידו
את הקערה בחזרה למיטבח. אך
גם ביום השני לא הגיע פריד-
קין אל המלון, ושוב הורדה
קערת הטירות אל המיטבח.
לבסוף, כשהגיע ביום הרביעי,
כימעט שלא קיבל את הפירות,
מכיוון שלאנשי־השירותים נמ אס
להעלות ולהוריד קערות-

9לא כל אחד זוכה להתת
אורחה של מלכת האופנה והאיפור,
יוצרת־המיני מרי
קוואנט. אחד שזכה הוא
מנכ״ל חברת מרי קוואנט ב ישראל.
שלמה אילת (.)31
במיסגרת סיור במיפעלי החברה
בשטוקהולם ובלונדון הוא הת ארח
אצל מרי קוואנט, זכה,
בין השאר, גם לנסוע במכוני תה,
הנחשבת כאחת המכוניות
היקרות בעולם, והכוללת מע רכת
מוסיקלית קוואדרופונית,
באר גדול ושולחן־שירטוט, ה מאפשר
לה להעלות על הנייר
תוך כדי נסיעה את רעיונותיה
בתחומי האיפור והלבוש.
9הפתעה נעימה נגרמה
השבוע לצייר דן קדר, במסי בה
שנערכה לכבודו ברמת-
אפעל. למסיבה הגיעה גם דודניתו.
אילנה אפרזני, גיסתו
של השחקן יהודה אפרוני,

רונית פוות
שחקנית תיאטרון ״הבימה״
חגיעה ערב אחד לתיאטרון
וגילתה, לתדהמתה, כי חדח
האיפור שלה מלא עד אפס״
מקום. רונית לא התעצלה,
נכנסה לחדרו של המנהל
האמנותי, יוסי יזרעאלי, התיישבה
בכסא המנהל והפכה
את החדר, שבו נקבע רפרטואר
התיאטרון, חדר־הלבשה פרטי.
ה עו ל ם הז ה 2004

אנשים

שמסרה לו חבילה עטופה. כאשר
פתח את החבילה, הופתע
למצוא בתוכה ציור של בובת
דובון וקטר, שעל גבו כתוב:
״ . 1944 לאילנה, ליום־הולדתד
השישי, מבן־דודך דן ק.־״ אחרי
שעשה חשבון מהיר, גילה דן:
״הייתי אז בן .14״ ואילו אילנה
הוסיפה :״ואני שמרתי על ה ציור
כל השנים. ידעתי שפעם
הוא יהיה שווה׳ משהו.״
0הפתעה נגרמה גם לצייר־פסל
עודד שמיר, שחזר ל ארץ
אחרי חמש שנות שהייה
בפרים. בין שאר הדברים ש

בהחלט שבוע בו צריך להיזהר: אבל אם תעשה כן, לא יבולע לך.
יום ד׳ הוא טוב לקביעת החלטות עיסקיות — באיפוק וללא בעיות. יום
ב׳ ,בסוף השבוע, הוא טוב להתארגנות מחודשת. בדרך כלל, בת־טלה,
טוב תעשי אם לא תגזימי השבוע בשום דבר: לא באכילה, ולא בבילוי.

תמלא את אשר אומר ז /רוצה
אני את טובת כולם! /פסח
לו הדג על שני הזימים/ ,
ובחר במצע הדולפין כאחרית-
הימים.״
שר־חמיסחר־והתעשייה
חיים בר־ לב נאם באשדוד.
בנאומו התעכב על העובדה ש טיב
הייצור יורד משנה לשנה.
ברגע שבו דרש להגביר את
הפריון ואת טיב הייצור התמוטט
באולם שולחן עמום
כיבוד.
המחזאי יום ף מונ די
גילה השבוע, כטוב לבו בעראק,

11 וון!
21במרס ־
20באפריל

דווקא ברגע בו חשבת שהכל מסתדר לטובה — צצות בעיות מחודשות.
אבל עודף־מרץ, המתווסף לך השבוע, פותר את כולן בהצלחה יתרה.
אם אתה נתון לבעיות־לב, שמור על עצמך, בסוף השבוע: אפשר לעשות
כל דבר, אבל בצורה בלתי־מוגזנזת. פגישה לא מתוכננת מסבכת אותך.

חאוחי!־_1
נ2);1במאי
ביוני

קצת אדיבות לא תזיק, למרות שחלק ניכר ממכריך מלאים אותן,
השבוע. מבחינת הבריאות — שיפור ניכר 4,מסתמן, בהדרגה, בסוף
השבוע. כספים: תוסיף. להיות מוטרד על־ידי מיכלול הבעיות, אבל
תתגבר. אהבה: שבוע רב־משמעי לגבי הרפתקאות־לב, אך חסר חשיבות.

אתה נדחף להכרעות.מרחיקות־לכת, על-ידי הלחץ הכלכלי.בו אתה נתון.
כשלעצמו, דבר זה רע ואף מסוכן לעתיד יקיריו. שים לב לרעיונות
חדשים, המוצעים לד על־ידי שניים מידידיך, אבל אל תחפז לקבל אותם
אוטומטית. בייחוד מוטב לך להיזהר ממזל־דגים. סכנתו העיקרית: מרוב
עצים לא תראה את היער. אל תפריז לא בפגישות׳ רבות ובהוצאות מיותרות.

! 11110 21ביוני -
20 בי ו לי

אס אתה מפריז בשתייה, שמור על עצמך, השבוע. את נתונה לסכנה
רצינית. בת־אריה. מוטב לך לעבור בדיקה רפואית, כדי שזה לא ירחיק
לכת. כליות, לב, וכבד הס בין האיברים שהמזלות משפיעים עליהם לשלילה,
השבוע. שינוי־פתע שבא בחייך מעודד אותך לערוך חשבון־נפש.

להפתעתך, לא ימשיכו חייך לזרום כפי שציפית. התפניות החדות
יבואו לגמרי מבחוץ, ולא תהיה כל אפשרות להשפיע עליהן. דבר זה
משמש לן אליבי לא לעשות דבר: אבל למרות זאת, יוסיפו להתרחש
דברים. הישמרי מבילבול־חושים• שמור על בריאותן. לבשי רועש.

נוווווו 11
22באוגוסט -
22בספטמבר

ח אזניים
מציגה ב״גלריה אנגל״ בירושלים, ציורים

בסיגנון הריאליזם הפאנטסטי הגדושים

בדמויות מפלצתיות, מפחידות ואירוטיות. לבאי התערוכה לא
ניתנה ההזדמנות לראות במקום את הציירת היפהפייה עצמה, שחי־רה
מהצגת ציוריה באוסטריה, מולדת אסכולת הריאליזם הפנטאס־טי.
למגינת-ליבם של מעריציה, נמנעת סילבי מהפגנת נוכחות
בתערוכתה, כדבריה :״כדי לא לקלקל את אווירת הציורים.״
הביא איתו, היה גם פסל משיש,
שאותו עשה בצרפת. הוא הציב
את הפסל בגלריה ירושלמית,
הופתע להתבשר מפי בעל־הגלריה
כי זה מכר אותו דווקא
לתייר צרפתי, שלקח את הפסל

אי תו חזרה לצרפת.
בידיו של הזמר״ צביפן ח ׳׳5
פיק הוכחה צ? הדוגמנית הני נה
טולן (רוזנב׳לום) הקדימה
את מחשבותיה של.המשוררת
נעמי ששר. פנינה שלחה ל-
צביקה, לפני שנתיים, שיר ב שם
הכריש, וביקשה ממנו להל־חינו
עבורה. השיר של פנינה,
כשירה של נעמי שמר, הוא
פוליטי והכותרת שלו היא:
״כריש (רוסיה) ,דג (ישראל)
ודולפין (אמריקה)״ .בין השאר
נאמר בשיר
״דג, דג ! שוחה לו במרחב /
מחפש לו מוצא, בסיבכי ה מצע
/ ,מתחמק לו, מתחמק לו
מכריש בים / ,הרעב לבשרו
של הדג החם / .שוחה לו הדג,
בכל כוחותיו /בהימלטו מ כריש,
הרודף אחריו / ,ראה
בדרכו דולפין במרחב, קרא
לקראתו /כי גורלו נחרץ/ .
כריש, כריש זה רודף אחרי/ ,
כי טעים אנוכי, וקטן מכל חי,
/ולא רק ערב אני לחיכו של
כריש /כי רבים האוייבים -
לדוגני חולמים / .שקל לו
דולפין, ובתבונה השיב / ,וכי
העולם הזה 2004

כי מחזהו מושל יריחו ניבנה
סביב דמותו של מושלה האמיתי
של העיר אחרי מ״לחמת ששת״
מימים, סרן (מיל ).חנן גן־
חורין, אחת הדמויות הידועות
ביותר בבוהימה הירושלמית.
י הכל נשאר במישפחה
בצהרון מעריב. במדור־ן,אופנה
של העיתון הופיעו בשבוע ש עבר
תצלומיהן של הדוגמניות

ורדה דן ובתיה דיסנצ׳יק,
הנשואות לכתבי מעריב אורי
דן ועידו דיסנצ׳יק.

חוג הנשים בכנסת
קיבל לאחרונה זריקת־עידוד
בדמותה של תמי, בתה של
הזמרת יפה ירקוני, שמונתה
כעוזרתן של שתי חברות־ד,כנסת
אסתר הרליץ ונוז ה ת

} ; 1 2ספטמבר ־
22באוקטובר

השבוע שעבר לא היה אי־אי-אי, גם השבוע אינו מזהיר, אלא אם אתה
מן המתכנסים והמסתגרים. כדאי היה לך לקחת חופשה קצרה, בייחוד
בסביבות סוף־שבוע־המזל: ביום ב׳ או נ׳ .כדאי היה גם שתקפיד על
בריאותך ולא תתעייף. זהו שבוע של התחשבות בגורמים מישניים.

השבוע היזהרי ממים, מן הים ואס אתה במסע — סהפלגות בחברת
אנשים קלי־דעת. אם יש בך הכוח לכך, נסי לצאת מקליפתו, לעשות רושם
על אנשים רבי־השפעה, בני מזל עקרב או אריה. הס עשויים לעזור לך.
מוטב שלא תסמכי בעיניים עצומות על טוב־ליבן של הבריות. אחרת
את עשוייה לסבול אכזבה. המצב הכלכלי משתפר. לבשי בעיקר בהיר.

מ שח

23בנובמבר -
20בדצמבר ;

ען!ו1

יותר מכל, אתה זקוק השבוע למעט שלווה פנימית, לקצת, כוח כדי
ליהנות מן החיים, כסי שהיית מורגל בעבר. בהיעדר כוח זח, מחכה
לך שבוע של סיוט ריגשי: אנשים ניתקים מעליך ואתה עשוי לייחס
זאת לסיבות הבלתי״נכונות. אל תרבי בשתייה ובאכילה. חרבה לנוח.

היחס הגברי־במיקצת שאת מתייחסת לאהבה, בת־גדי, עשוי להכשיל
אותך, השבוע: תנסי לטעום משני רומנים בעלי־חשיבות לגבייך — ואת
עלולה להפסיד את שניהם. זהו גם שבוע אלים במיוחד: אל תסתבך
בקטטות, בהתנגשויות או בהפגנות. זעמך הבריא עשוי לגרור אותך הרחק
;מדי. זהירות! לא לצאת לטיולים! ,בייחוד לא לנסיעות, לחוץ־לארץ.
21בדצמבר -
9ובינואר

קצב.

בארוחת־הערב הסינית
שאירגן זוג כתבי-החוץ מטייוואן,
לינדה ואלכרט יה בביתם
שבאפקה, הוגשה בין
שאר 14 המנות ביצה קשה,
מבושלת בתה. הבישול בתה
יצר על קליפת הביצה צורות
עיטוריות מרהיבות־עין. יועץ
ראש־עיריית תל-אביב לענייני
אמנות, אמנון ברזל, שהיה
אורח בסעודה, התלהב מהביצה
והחליט שזוהי יצירת אמנות
הראויה לשם :״פיתפותי בי צים״.

לא תיזהר מאוד, עלול להיגרס לך השבוע נזק עיסקי, כלכלי אז
כספי. בייחוד חזקה סכנת הגניבה. אם יש לך תעודת־ביטוח, הקפד שהכל
יהיה בסדר, במה שנוגע לרכושך. פגישה רומנטית לה ציפית מזמן מגלה
עצמה קסומה ונהדרת. לבשי שחור. או לבן — אך לא פסים.

20בינואר -
1$בפברואר

שבוע זה, כמו השבוע שעבר, עומד בסימן הקאריירה העיסקית שלך.
זהו, בסן, הכל, שבוע טוב — בתנאי שתפעל בעימות ובזהירות,
ותהיה מובן לבל שינוי. השותף שלן עשוי לרצות לנטוש אותן, או
לצעוד לכיוונים שאינן רוצה בהם. אל תתן לו שיחליט בשבילן.

״ !ני ס
19בפברואר -
20במרס

י י 1י

11111

::8 1 1 :1 1