גליון 2006 מתאריך 11 בפברואר 1976

111111111

הבהרה
לנוכח גל השמועות, בעיקבות
מישדר !.טלוויזיה ״השעה השלי שית״
בנושא ההומוסכסואליזם,
הרינו להודיע כי אין כל קשר בין ן
ממשלת־הצללים שלנו לבין הצל לים
שהופיעו במישדר.
כל ניסיון לקשר בין השניים הוא
עוול מרושע וחסר־בסיס.

הליכוד.

מסעותי

העורך והמייסד הראשון:
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

ב וא ש־תנפץ שד הסיד
..לאנס־־ 873 פצצונות הגורמות
ר־ 1200 החגונים 1־ 5000 פצועוניס
בתדריף לכתבים צבאיים מסר אמש מקור מכיר
בפמליית שר־הכיטחון, בי כראש־הנפץ של הטיל
״לאנס״ ,המצוי כידי ישראל, יש 873 פצצונות, שב־־
התרשל,ותן גורמות להיווצרות ממוצעת של 1200

נזאת בעלה •
הערת המלבה״ד
הספר ״מסעותי עם אשתי״ הוא תאור
דרכה ומסעותיה של הגברת לאה רבין| ,
כפי שנרשמו ע״י יצחק. במשך שנים
נלוה יצחק אל הגב׳ רבין, ועמד לצידה
בשעותיה הגדולות בהן שימשה כאשת
רמטכ״ל הנצחון , 1967 אשת שגריר
ישראל בארה״ב; ועתה, עת הגיעה לפסגת
שאיפותיה — אשת ראש־הממש־לה
הישראלי.
כמי ששימש כאיש הקרוב לה. יכול
היה יצחק לקלוט ולחרוט בלבו את
הגיגיה, מחשבותיה, אמרות שפרה, ומעשיה
של הגב׳ רבין. ולהעלותם בעט
אמן למען הדורות הרבים.
נביא לפניכם קטעים !מתוך כתב היד
שנמסר למערכת ״ 2 0 0הארץ׳׳ לפרסום
ראשוני.

הרוגונים וכ־ 5000 פצועונים (מהם כ־ 1500 קטועונים,
1000 חיגרונים 600 ,פיסחונים 45 ,עיוורונים ו־12
חרשונים־אילמונים).

דבר הה ג נה
כבוד השופט, רבותי המושבעים.
אין בכוונת ההגנה להתייחס למעשהו של הנאשם. ההגנה תנסה
רק לבחון את טענות עדי-התביעה.
עדי־התביעה הראשונים הם כתבים מדיניים. ספר, שעמד אחד
מהם להוציא, נפסל על-ידי הנאשם מסיבות שונות. הנאשם גם נטה
להגביר את הפיקוח על פירסום נושאים מדיניים בעיתונות, ובכך
עמד להצר את צעדיהם. ייתכן שיש בשני נושאים אלה כדי להסביר
את גישתם העויינת אל הנאשם, ואת דברי הביקורת החריפה שהשמיעו
על הנאשם ועל אשתו, שאינה עומדת לדין, דווקא בעצם
מהלך המשפט.
עד-התביעה הבא הוא עמיתו-יריבו של הנאשם, בענייני ביטחון
וראשות-ממשלה. למוצגיו המישפטיים של עד זה, כלי-נשק סודיים,
שנחשפו לצורך שיפור מעמדו של העד, על חשבון פגיעה בתדמיתו
של הנאשם, אין כל קשר למהלכו הענייני של המשפט. ואם לקח ת
בחשבון את העובדה שעם הרשעתו של הנאשם יירש עד-התביעה הנ״ל
את מקומו, יש, לדעת ההגנה, כדי לפסלו מלהעיד.
׳עד-התביעה האחרון, והמרכזי עד עתה, הוא אדם המנסה להופיע
כ״עד מומחה״ ולגרום בחוות-דעתו המיקצועית להרשעתו של
הנאשם. למרות מומחיותו, השתמש עד זה בצרור שמועות ועדויות-
אופי שליליות, המנסות להציג את הנאשם ככלי ריק, חולה, עצבני,
חסר-שליטה ושאינו אחראי למעשיו. אותו עד מנסה להטיל על גבו
של הנאשם את האחריות לחללי העתיד, ועושה שימוש מכוער ברגשות
המושבעים, תוך שהוא מנפנף באלמנות ויתומים — וכל זה לצורך
חיסול חשבונות אישיים. יש לזכור כי עד זה התפטר ממישרדו בגלל
חילוקי-דיעות עם הנאשם. ויש לזכור כי הנאשם, ולא העד, נבחר
על-ידי הציבור לשמש בתפקידו.
ההגנה מסכמת את טיעוניה ואומרת כי כל העדויות, שהוצגו
עד כה, אינן מתייחסות למעשה הנאשם, שבעקבותיו עומד הוא לפני
בית-דין זה, ומציעה לפסול את כל עדי ועדויות התביעה.
לוגיקה הנחה — הערבים המוסלמים
אינם יכולים לחיות במדינה
אחת עם קבוצות אחרות. הם
שואפים להשמיד בל קבוצה
אחרת, להשתלט בילעדית על
המדינה.
עובדה — לבנון.
מסקנה — לספח את השט חים.

א1ח1ו על הסוס

אנחנו
על הסוס, ארה״ב אוננו, ואנו
עומדים לפתוח במו״ט עם ירדן. יהיה
קשה, בלי ספק — תהיינה הפגנות, יהיה
גוש אמונים, תהייה היסטריה, יהיה לחץ
אמריקאי — אבל לא יחיו פלשתינאים
וזה בבר שווה המון.
בקצור, יבואו הסכמים עם חוסיו, הפרדת
כוחות והגדה תחזור לירדן. כמו שתמיד
רצינו.

ההגנה סיימה.

ד״רמל כי אלומ תו ק ה ־נו פ ך זו אר ץ

.1אשתי.

חונקים בן

הכנסת, ירושלים — אני נושא
את נאום התשובה להתקפות
״הליכוד״ .הגברת רבין יושבת
ביציע ועושה לי סימנים. אני יודע
שהיא אינה מפסידה מילה, וכולי

אח לאסימון וז׳יטון

(הנושך בעט׳ 3טור )4
* הכוונה ליצחק רביו איש הפלמ״ח.

חטכס נערך בחוג חמישפחח

הגדה ירדנית — ואז מתחיל לחץ בין
ערבי ולחץ פנימי בגדה להקמת מדינה
פלשתינאית, והיא תקום. תאמינו לי היא
תקום. ההבדל יהיה שלמדינה בזאת
לא יהיו שום הסכמים אתנו, לא הסכמים
על פרוזים, לא בריתות, לא משא
ומתן — אנחנו נהיה אויבים מראש כמו
שרצינו. וגם זח שוה משחו•

— ממישנתו סל מייסדו —
כשחוטבים עצים,
ניתזים שובבים.
ד״ר מ. זוארץ
מתוך סיפרו ״חטיבת הפלדה״

רבין ירוץ לסנאט
מטע מדינת ניו־יורק או י שר אל

מל,ותת יזדעי־דבר בירושלים הת־ ,החלקה (התגלצ׳ות) ,על־מנת להגיע
4ייחמו הבוקר בספקנות מרובה להודעת למעמדו של מר פורד גם בנושא זה.
״אין ספק שמר רבץ, ולא סאדאת,
מר רבץ כי פרישתו מתפקיד ראש־הממשלה
נובעת מרצונו העז ״לחזור הוא המייצג האמיתי של האינטרסים
ללמוד כבדות.״

לדעת המקורות מתכוון מר רביז
להתחרות בבחירות הקרובות על מיש רת
הסנאטור של מדינת ניו־יורק. חו גים
במחלקת־המדינה מסרו, לעומת
זאת, כי מר רביז ירח לסנאט מטעם
מדינת־ישראל.
כל המשקיפים מדגישים כי מר רביו
רואה במישרת הסנאטור קרש־קפיצה
חיוני לתפקיד נשיא ארה״ב.
פרשנים מדיניים מסרו השבוע, כי
פעולות מר רבץ בעת האחרונה מצבי עות
על שאיפתו לזכות במינוי לנשי אות
מטעם אחת המיפלגות.
בין פעולותיו אלה הם מונים את
מינוי הביוגראף הרישמי, מישחקי־הטניס
באילת, הפמליה הרישמית .״ה מקורות
הבכירה״ ,וז׳אקלין.
בידיעות שלא אושרו נמסר, כי מר
רבץ שכר את שירותיו של יועץ ל־

דבר המערכת

בראיון שנתפרסם ברבעון המכו ־
ב ד ״פשגלונד״ ,מכריז הרז׳יסער הנו דע
א. בברוצ׳יק כי ״המחזה המצולם
1עמנואל יביא מהפכה -רבתי בתול ׳
דות הראינוע המדבר״.
ואכן, משרק ניקרה בידי הזמן קפצ תי
על השאנסה לחזות ב״מהפכתו״
של אוחו בחור יהודי עמנואל ואף
חשבתי, לתומי כמסתבר, כי אמצא
כאן משהומחוםנו של עמנואל
הרומי, ואולי אף מחדותו של עמ נואל
הרוסי.
ולא כף הוא.
שכן, באולם הסינמה ״ זכיתי ״

במין מאטבו־נ׳אמבו דובר פתקית (וכי
מה נפלה שפתנו משפתם ז) שלא
מאם בו ולא נ׳אם בו, וכל כולו אינו
אלא רחשי טוסיקה של גויה אחת
הלוך-וחזור וחוזר־חלילה, ואף לכדי
מעשה סדוםבחייל מגיעה.
וכיוון שטוסיקה של גויה אץ בו ו לוא
קמצוץ מעושר טוסיקי בנות
ינו, הנפתי רגלי והידרתי אותן מן
ה ״ פרעפורמה ״ עוד בטרם הגיעו
המוזות למחציתן.
ואומר אני, על כן, לכל יהודי —
לעולם על תתן דעתך על אורכו של
הסרט, כי אם אל רוחבו שית לבך.

ב קרוב:

חידון הגשש העולמי

־ ||2י(1001

אלוף קליפורניה בגשש

במחציתו
שד המוזות

האמריקאים בישראל,״ אמר כותב־בדיחות
בכיר בפמליית הסגאטור מ ישראל
,״ולפיכך רבים סיכוייו להי בחר.״

״בעיצומן
של שעות קשות אלו לעם
ולעולם, נותנים אנו את תשובתנו ל החלטות
מועצת־הביטחון בעריכת חי דון
עולמי בידיעת הגשש לנוער יהודי,
כאן, במולדת הגשש, בארץ ישראל.״
דברים אלה אמר שר־החינוד־וד,תרבות
בטכס הכתרתו של חתן־הגשש תשל״ו,

אלוף מגדיאל — יוסף מלפפון־ספאר,
בן שמונים וחצי.
החידון הארצי, שנערך ברוב־עם ב־בבנייני־האומה,
נשא אופי חגיגי. עש רים
הנבחנים, שהגיעו לשלב הגמר,
ישבו תחת תמונתו הגדולה של חוזה
הגשש, תיאודור פשאנל, ומעליהם נכתבה
באותיות־ענק הסיסמה :״אם
תרצו, המפתחות בפנים״ — כיאות
לעם שתרם לעולם את מערכזן־המער־כונים.
שר־החינוך
הודיע כי כבר הוחל ב הכנות
לקראת חידון־הגשש העולמי,
שייערך בחסות ״המכון לחקר הגשש
ועתיקותיו״ ביום העצמאות הכ״ח ל מדינה.
בחידון יתחרו אלופי־גשש מ־
127 מדינות, ביניהן מלאווי ואיי־פיג׳י.
חבר־השופטים יכלול מומחים לחלפון
ולקפיטריה, שיבואו במייוחד מהולנד,
וחוגים במישרד־ד,תיירות כבר הביעו
סיפוק מעריכת החידון, שכן, לדעתם,
יגדיל הדבר את תנועת הצליינות ל ישראל.

נפלה
11ט רוו ראשנו
|בצער רב אנו מודיעים על הסתלקותו ללא עת|
|של בעלי, אשתי, אבינו, דודנו, גיסנו, שגרירנו׳ן
בבת־עיננו, איש תם וישר

פטריק דני א ל מויני ה אן
הי׳יד
(הרצוג ייקום דמו)
מלכיאל, מתוקה-נופד, הילדים,
ההורים, הגיסים, השגרירים,
בבות־העיניים, אנשים תמים וישרים!

(המשך מעט׳ 2טור )1

נרגש :״האוכל להצדיק את ה אמון
הרב שנתנה בי ן הראוי
אני לכל אותם שנים שעשתה במחיצתי
ז היוכל נאום זה להיות
פיצוי מעט על כל אותם הכוחות
שהקדישה לקידומי.״ קריאות ה-
בינים של לנדאו מוציאות אותי
מכלי, אני תולה עיני בלאה והיא
מזעיפה פניה. לאה כועסת. מה
אעשה ז כיצד אוכל להישיר עיני
מולה אחר כל הגימגום הזה ז
אנא אפנה 1אני מתעשת וממשיך
ובליבי תפילה, יהי ההמשך פיצוי
מעט על כל הבזיונות שגרמתי לה.
לאה מרכינה ראשה ואני יודע,
קורבני נתרצה.
שלהי ינואר, ירושלים — לאה
נפגשת עם העתונאים ומוסרת
הצהרות בקשר למהירות נסיעתה,
הדו״חות שהיא מקבלת,
המקרים בהם התהפכה במכוניתה,
יחס שוטרי התנועה אליה
— ושאר נושאים העומדים ברומו
של עולם. איזו אשה! מה היא
מצאה בי בעצם !
פברואר, ארה״ב — בקשתי מלאה
שתפגיש אותי עם ז׳קלין
קנדי. לאה סרבה ובצדק ! אחרי
הכל יכול פרובינציאלי כמוני לא-
מר איזו שטות וכל ידידותה עם
ז׳קלין תהיה כלא הייתה. הצצתי

.2בפגישה
חשאית מדינות.

ראשי

בגניבה על שיחתן של השתים.
איזה נשים גדולות, אשרי שזכיתי
להיות במחיצתן.
כנ״ל — לאה נוזפת בעתונאים,
גוערת בפורד ומטיפה מוסר לסנ-
טורים. מחר היא עומדת להפגש
עם ראשי היהודים ועם ננסי קי-
סינג׳ר. שיחתה עם בטי פורד זכתה
להדים חיובים. מבחינתה בכל
אופן זה היה מסע מוצלח.

כשהיד. מרווח ישירות לראש־הממשלה גולדה מאיר,
תוך עקיפה והתעלמות משר־החוץ אבא אבן, קורה
גם עתה. השגריר בוושינגטון, שימחה דיניץ, מדווח
ישירות לרבין, ואלון זוכה במידע רק אם עולה הדבר
על דעתו של רבין.
אלון כבר התכוון לעורר את הבעייה, אולם העימות
בין רבץ ופרם גרם לו לדחות את העימות שלו,
למועד נוח יותר.

הידיעות על חמאמי -
בדוו1
רב! נזף
במזכיר! ה^בא׳
ההאשמה כאילו הפרופסור יוכל נאמן, מי
שהיה יועצו האסטרטגי של שר־הכיטהון
שימעון פרס, הוא האחראי לרשימות הרכש
״שלא הוסיפו ככור לישראל״ ,עליהן דיכר
״המקור הבכיר״ ,נפלטה מפיו של מזכירו
הצבאי של ראש־הממשלה, תת־אלוף אפרים
(״פרויקה״) פורן.
ככל הנראה נקט פרזיקה יממה עצמאית, במטרה לחלץ
את רבין מהסבך אליו נקלע בעיקבות פרשת
רשימות־הרכש, סיפר לכתב דבר בארצות־הברית,
נחום ברנע, על חלקו של נאמן בהכנת הרשימות,
וגרם רק להסתבכות נוספת. רבץ נזף בו על יממה
פרטית זו.

פרס ית סו לחד ש
את הוועדה הננדינית
פעולת־התגמול של שיממון פרס נגד יצחק
רכין תהיה, ככל הנראה, התביעה לכנס
מחדש את הוועדה המדינית של מיפלגת־העבודה,
כמועדים קבועים, לדיונים
ולהחלטות כנושאים מדיניים העומדים על
הפרק* .
רבין התנגד עד כה לכינוס הוועדה שבה חברים, בין
השאר, גם גולדה מאיר, משה דיין ואבא אבן, ושבה
לא מובטח לו רוב אוטומטי. תומכיו של פרם כבר
עורכים מסעי־שיכנוע, לתבוע את החייאתה של
הוועדה המדינית, שתשמש מעין מחסום לשילטון
הבילעדי של רבץ.

אלון זועם
על ניטרולו
שר־החוץ יגאל אלון מתכוון להפגין,
כהזדמנות הקרוכה כיותר, את מורת־רוחו
מניטרולו הגמור ככל הנוגע למגעים
המדיניים כין ישראל לארצות־־הכרית.
כמו בתקופת כהונתו של רבין כשגריר בוושינגטון,

אלמוגי מואיא כסך
וזיו״ר החדש של הנהלת הסוכנות
היהודית, ח ״כ יוסר אלמוגי, לא
הסכים לרשת שתי מכוניות ״וולוו״
חדשות שהועמדו לרשותו, ודרש
לקנות לו מכונית אמריקאית
משנת .1976 הסוכנות קנתה לפני
כחודש עכור אלמוגי מכונית
״ואליאנט״ גדולה, כסכום של 170
אלף לימת, אולם כעבור שבועיים
החזיר אותה אלמוגי, כטענה שאינה
די נוחה כשכילו. עתה מחפשים עכור
היו״ר מכונית חדשה אחרת,
וה״וואליאנט״ מושבתת בינתיים.
צעד נוס!? ,שעשה אלמוגי, עם כניסתו
לסוכנות, היה להורות לשפץ ולרהט
מחדש את שתי לישכותיו, זו
שבירושלים וזו שכתל־אביב.
ידידיו של אלמוגי נזכרו כי הוא נהג
כדיוק כאותו אופן, כקשר למכונית
חדשה ולשיפוץ ראוותני של לישכה,
כשנבחר כראש־עיריית חיפה.

בשיחות עם עיתונאים בריטיים הכחיש סעיד חמאמי,
נציג אש״ף בלונדון, מכל וכל את הידיעה שפורסמה
בשבועון היהודי ג׳ואיש כרוניקל, ושהועתקה גם
בישראל. לפי ידיעה זו כאילו חזר בו חמאמי מתוכנית־השלום
שלו, המבוססת על דו־קיום של מדינה
פלסטינית ומדינת ישראל. הדבר כאילו קרה בוועידה
של סטודנטים פלסטיניים בבריטניה, שבה נתקבלה
כביכול החלטה נגד דו־קיום עם ישראל, תוך גינוי
חמאמי.

חמאמי הודיע לידידיו הבריטיים: כל
הסיפור לא היה ולא נברא, והוא מצוץ מן
׳האצבע מתחילתו ועד סופו.

חבר!,אגד״
נוקטים בייהארץ יי
עורכו הראשי ובעליו של היומון ״הארץ״,
גרשום שוקן, נפגש עם חברי מזכירות ״אגד״
כמטרה לשכנעם למנוע הפעלת סנקציות,
שחכרי הקואופרטיב עומדים לנקוט את
עיתונו.
בעיקבות העמדה שנקט הארץ בסיכסוך התחבורה
הציבורית, שנראתה לרבים מחברי אגד כעויינת להם,

עיסוו! שד ד״ן -
עיחו 3 ~1וקר
שד ..מעריב״
״היום הזה״ ,העיתון היומי החדש, העומד
לצאת לאור בשעורכו המיועד הוא משה דיין,
עשוי להפוך עיתון־הבוקר של חצהרון
״מעריב״ .טשא-ומתן בדבר הדפסת העיתון
בד׳פוס ״מעריב״ עומד עתה לפני סיומו.
בשבוע שעבר נפגש משה דיין עס מישלחת
עורבי ״מעריב״ ,בראשות שלום רוזנפלד,
שבאה אליו למישרדו לצורך זח. דיין ביקש
לאפשר לו להדפיס את עיתונו בדפוס החדיש
והמשוכלל של ״מעריב״ ובתום שיחה ארובה,
שנמשכה אל תוך הערב, גובשו תנאי הסבם,
שלפיו יודפס עיתונו של דיין בדפוס ״מעריב״
תמורת סבום של 300 אלף ל״י לחודש.
אם אומנם ייחתם ההסכם, יהיה זה עבור
דיין ניצחון ממדרגה ראשונה. למרות
ש״מעריב״ לא יהיה שותף בעיתונו יזוהה
העיתון עם ״מעריב״ ,וקרוב לוודאי שבין
שני העיתונים יהיו גם קישרי מודעות,
דוגמת ״הלוח הכפול״ ,המשותף ל״ידיעות•
אחרונות״ ול״הארץ״ .אנשי דיין טוענים בי
הדפסת העיתון בדפוס ״מעריב״
מבטיחה * 50 מהצלחתו, שבן עד־מהרה
יתהדקו הקשרים, והעיתון יהפוך עיתון־בוקר
של ״מעריב״ ,כשהוא נהנה מהמוניטין שלו.
לעורכי ״מעריב״ יהיה קשה, במצב זה,
לתקוף את דיין, את דיעותיו או את
עיתונו, שבאופן תיאורטי — עצם קיומו
מתחרה בהם. נראה גם כי אריה דיסנצ׳יק,
מי שהיה בעבר עורכו של ״מעריב״ ,ושימש
כיועצו האישי של דיין בענייני עתיקות
וכספים, יהפוך עתה יועצו בענייני עיתונות.
ההסכם בין שגי הצדדים טרם נחתם, וצפויים
עוד מהלכים העלולים להכשיל את העיסקה.

ובמייוחד אחרי פירסום קאריקטורה של חצייר זאב,
ממנה נפגעו רבים מהנהגים, הועלתה דרישה שהנהלת
הקואופרטיב תבטל את המינוי על היומון עבור
החברים.
עד כה היו בקרב חברי אגד כשמונת אלפים מינויים
של הארץ, שדמי־המינוי המופחתים, בסך של 35ל״י
לחודש, היו מנוכים ממשכורתם החודשית. נציגי כמה

סניפים כבר תבעו לבטל את המינוי עבור חבריהם.
אם אומנם תתבצע הסנקציה שמתכוונים חבר אגד
לנקוט נגד העיתון, עלול הדבר לגרום להארץ הפסדים
בסך של כרבע מיליון ל״י לחודש.

מי ל חמ ה בסמי ־־
־ .אמריקאית
שליחים של המוסדות האמריקאיים,
הממונים על המילחמה כסמים, הדריכו את
מישטרת ישראל כפעולה נגד הסמים
כישראל.
זהו חלק ממערכת אמריקאית עולמית למניעת הברחות
של סמים, אשר חלק ניכר מהם מגיע בסופו של דבר
אל השוק האמריקאי__ .

גמזו סיים
את תפקידו
מנהל מוזיאון תל-אכיכ, ד״ר חיים גמזו,
קיכל השכוע מיכתכ מראש עיריית

תרגום עבר

בטלוויזיה הירדנית
כעוד מיספר שכועות תתחיל
הטלוויזיה הירדנית להקרין את
הסרטים הזרים שלה עם תרגום עיכרי.
התרגום יופיע כסידטי־המתה,
הסדרות והסרטים האחרים כרשתות
6ו־ ,3וכן כתוכניות ערכיות, אשר
הטלוויזיה הירדנית תחליט כי הן
כעלות עניין לקהל הצופים כישראל.
ההחלטה על כף נפלה כלד״
המפרסמים כטלוויזיה הירדנית.
הכרות־פירסום כינלאומיות רכות,
כ״כלאק אנד דקר״ ,המוכרות את
מוצריהן גם כירדן וגס כישראל,
הסכימו לפרסם משום ששוכנעו כי
גם צופים ישראליים רכים צופים
כטלוויזיח הירדנית. מפרסמים אלה
דרשו להגכיר את הצפייה הישראלית
כירח, על־ידי הוספת תרגום עכרי
כפרטים.
ורה ~> 811ו>וו 1111(1ו<[1^ 1ו 1ו ז ״ן
תל־אכיכ, שלמה להט, כו נמסר לו על
סיום תפקידו כמנהל המוזיאץ.
ד״ר גמזו אמור לסיים את תפקידו לקראת אמצע
השנה הנוכחית, וכמחליף לו מוצע מנהל אחד
המחיאונים הגדולים בארצות־הברית, בעל ניסיון
בניהול מוזיאונים לאומיים. המטרה היא לשנות את
מדיניות המוזיאון, לפתוח פתח להצגת אמנות מודרנית,
ולהצגת אמנים ישראלים במוזיאונים בץ־לאומיים.
הצעד מבטא את ראשית התערבותו המעשית של
צ׳יצ׳ בחיי האמנות בתל־אביב.

שיתוף קולנועי
וניבי ־ ישראל
למרות שצ׳כוסלוכקיה וישראל אינן מקיימות
כיניהן יחסים מדיניים או תרכותיים,
עשוייה השנה הכאה לעמוד כסימן של
שיתוה־פעולה צ׳כי־ישראלי כתחום תעשיית
הקולנוע.
לגמרי במיקרה, וללא כל קשר ביניהם, עומדים
שלושה מגדולי במאי הקולנוע הצ׳כיים, השוהים מחוץ
לגבולות ארצם, להיות קשורים או בסרטים ישראליים
או בסרטים שישראלים קשורים בהם.
קיים סיכוי סביר שהבמאי הצ׳כי פיטר יאסני, שרק
לאחרונה ביים בגרמניה סרט לפי הספר המוקיון של
היינריך בל, יביים עבור חברת סרטי נוח של מנחם
גולן את הסרט בולגרו, לפי תסריט של אלי תבור,
ובכיכובו של ראובן בר־יותם. באותו זמן מכין המפיק
הישראלי אלכם מסים להפקה את סרטו של הבמאי
הצ׳כי יאן קאדאר, לפי ספרו של יורם קניוק, אדס
בן־כלב. גדליה שיבא, מי שהיה מנהל להקת כרמון
ועזב אותה כשנשא לאשה את בתו של יו״ר מועצת־המנהלים
של חברת הסרטים האמריקאית אוניברסל,
יפיק את סרטו הבא של הבמאי הצ׳כי מילוש פורמן,
האשה מלאס־וגאם.
שלושת הבמאים הצ׳כים עזבו את ארצם אחרי הפלישה
הסובייטית בשנת .1968 יאסני שוהה בגרמניה, זאילו
פורמן וקאדאר חיים ועובדים בארצות־הברית.

1111(^ 0 01[30
01|30

למערכות סטראופוניות

ראש | 1לרדיו/ט״פקס טו ת

0ק 1ר א | ₪לר׳־ומקולים

1,וען ג־ו 1
בואו ל ר או ת דחוש מישנמע מו סי ק ה באת־מי ה ת צוגה של ס תי

תל -אביב: נזג די ש י 1ם. ר ח אמד-העם , 9ט י 431.ג 5

010סירק /ובאי טיראן

העולם הז ה 2006

מכתבים
איחולים לאורי אבגרי

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והטינהלה: תל
אביב, רחוב גורמן ,3מלשון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מברקי :
החוש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
_מודסם ״
כ״הדסום
עולמפרם״ .מור
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״ס. גלוסות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״ם .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

מי שנכח ביום החמישי לפני שבועיים
בנמל-התעופה בן־גוריון בלוד, יבול
היה לחשוב שהמישטרה הצליחה ללכוד
קבוצת פדאיון שעמדו לחזור על מעשיו
של קוזו אוקאמיוטו.
שלושה ג׳יפים וקומנדקארים של ה־מישטרה
ומישמר־הגבול התפרצו, תוך
כדי הפעלת הסירנה, לעבר קבוצה של
אנשים שעמדה ליד המסלול, הקיפו אותם
עם נשק שלוף, והחלו דוחפים אותם לעבר
בניין בית־הנתיבות.
אך לא היו אלה פדאיון. אלה היו עי
דאגנו
לך. העיקר שאתה בריא־ושלם עכשיו.
והתנהגות המישטרה בנדון — נו !
מאחר שכמובן הם הצאצאים הישירים (לא
היחידים) של חכמי־חלם, קשה להאשים או תם(
.לי, אישית, קשה לעמוד בפיתויים
הלשוניים במה שנוגע למוסד הזה).
מזעזע אותנו הרעיון שיש גב מאחרי
הניסיון לרצוח אותך, ומזעזע עוד יותר
שכימעט הצליחו.
אתה לא חושב שכדאי שיהיה לד אמצעי־הגנה
תמיד בטווח־יד? מה שבטוח בטוח,
עד כמד, שאפשר. לצערי, מחשבותי על מה
שקורה במדינה מאד נוגות.
ברבה ודויד לוי, סאן־פרנציסקו
• ברכה לוי היתה ידועה, לפני נישואיה,
כזמרת ברכה נאמן.
הרשה לי להביע ריגשי־הזדהות עמוקים
עם מאמרך ״הסמבה בכנסת״ (העולם הזה
.)2004 אגב, יום לפני הופעת העולם הזה
פירסמתי רשימה באותו נושא בדבר.

שלי בשקט ואל תפריע,״ ובפנותו הצידה,
ניסה לצלם בכל־זאת.
יבלון רדף אחריו, הפריע לו לצלם, וכש נוכח
שפן זריז ממנו, תקף אותו, דחף
והיכה ואף שבר את הטלסקופ היקר של
מצלמתו. זוהר, שניסה להרגיע את הפקד
המשתולל, זכה אף הוא במנה של
דחיפות גסות.
כדי שיוכלו לבצע את משימתם העיתונאית,
ניגש זוהר אל מכוניתו של מפקד
המחוז הדרומי של המישטרה׳ ניצב אריה
איבצן׳ אשר חנתה במרחק כ־ 20 מטרים
מהמקום. הוא פנה אל איבצן וביקש ממנו
שיתערב וירגיע את הפקד שאיבד את
עשתונותיה איבצן לא הגיב כלל.
לשיא ההיתממות הגיע !ניצב איבצן
כאשר הודיע אחר־כך, ברדיו, כי הוא מוכן
לקבל תלונות, אם ישנן כאלה, של צל־
חסמבה אני מאחל לד איחולי־החלמה. מאד
הצטערתי על המעשה שעוללו לד• אני
מקווה שהתגברת.
פרופסור שכח וייס, חיפה
נמאס לי המאבק על חיים תקינים בארץ,
ועזבתי. ואני שמח שיש עוד אגשים החוש פים
את כל השחיתות וד,גניבות, ואתה הראשון
בהם. בגלל זה רצו לקצר את חייך,
ולא הצליחו.
אני מאחל לך החלמה מהירה מאד. כקורא
השבועון זה עשרים שנה, עשר בארץ ועשר
בחוץ, תהיה חסר לנו.
עמום ברזילי, קנדה

מי מעשן בירושלים?

הפקד המשתולל
תונאים ושדרנים, שבא לנמל כדי לצלם
את ילדי יונדף, בעת הניסיון הראשון
להעלותם על מטוס לופטהנזה. העיתונאים
הצטיידו קודם־לכן באישורים מתאימים
ממישטרת נמל־התעופה, וגדולה היתה
תדהמתם כאשר גורשו מהמקום. אחד מהם,
פטר פן, צלם העולם הזה, הצליח להתחמק
מן המצוד המישטרתי, בעוד כתב־העיתון
מרסל זוהר מנהל ויכוח עם הממונה על
המצוד, פקד אפריים יבילון.
רק אחרי שהעיתונאים הקימו צעקות עד
לב השמיים, הגיעה ליבלון הוראה להסיר
את המצור, ולאפשר להם להגיע עד ל־קירבת
המטוס.
שם, ראה הפקד את פן, ליד המטוס.
הוא התייצב מולו ואמר לו :״אתה לא
תצלם כאן אף תמונה אחת!״ פן הסביר
לו בניחותא :״תן לי לעשות את העבודה

מים שהוכו על־ידי שוטרים. איבצן עצמו
ראה במו־עיניו כיצד משתולל הקצין שלו,
אך לא נקף אצבע להפסיק זאת.
באותו ערב שלח עורך־הדין אמנון זיכרוני
מיברק־מחאה למפכ״ל־המישטרה, רב*
!ניצב שאול רוזוליו. כעבור ימים אחדים
נשלח אל רוזוליו מיביתב, ובו פירוט התק רית,
ושלושה צילומים המעידים כאלף
עדים כי פקד אפריים יבלון ביזה את המדים
שהוא לובש.

״אל־על״ וחגפוטיזם
בעיתון הארץ מיום ,11.1.76 קראתי קטע
שהדהים אותי לגמרי, שאמר :״אל־על שכ רה
חברה לטיפוח תדמיתה בחו״ל — ברא שה
אשתו של אלקנה גלי, מנהל המחלקה
לקישרי־חוץ בתעשייה האווירית.״ מייד צצו
בליבי שאלות כגון: למה לא יצא מיכרז
לכך בין פירמות ליחסי־ציבור 1
או: למה החברה מקבלת תשלום על־כך
גבוה עבור שירותיה לפי ההסכם תשלם
אל־על לחברה 10,000ל״י לחודש, כולל כל
ההוצאות״ — שהוא סכום כפול מהמקובל
בשוק?
שאלד, נוספת: מה הם. נתוניה של הגברת
גלי, המכשירים אותה ל״פיתוח תדמית ו קידום
מכירות בחז״ל >.האם אין זה, בעצם,
נפוטיזם מדרגה ראשונה 1
ולבסוף, איד זה שחברה ששמה כלל
לא ידוע בקרב העוסקים ביחסי־ציבור —
תיקשורת מידע מיזרח־תיכונית בע״׳ם, כפי
שנכתב — זכתה בתפקיד זה — האם
חברה כזאת קיימת בכלל?
אודה לכם אם תבדקו את העניין.
נ. ל ,.גבעתיים

גולדה מאיר חוזרת

פרופסור וייס

קצין־מישטרה דוחף את פטר פן

רצוני להבהיר כי תפקידי הרישמי ובפועל
הוא ״מנהל חטיבת תעשיות קלות״,
שאין לה כל נגיעה או זיקה לנושא המזון.
חבל שכתבכם לא טרח לברר לפני פירסום
כתבה זו, עם מר אברהם בז־משה, שהוא
העומד בראש חטיבת־המזון והאחראי לנוש אים
אלה, את אמיתות הנתונים.
עודד ששון, מנהל חטיבת
תעשיות קלות, ירושלים
• בטעות פורסם שמו של הקורא ששון
במק 1ס שמו של אברהם בן־משה, האחראי
למחלקה האמורה, ועימו הסליחה.

קראתי בתדהמה במאמר ״חשיש בגימנסיה״
(העולם הזה ,)2003 כי בית־הספר
בויאר בירושלים הוא, כביכול, אחד משלושת
בתיה״ס המובילים בעישון חשיש.
בתור תלמידת השמינית בבויאר, ידוע
לי בפירוש כי (השנה, לפחות) אחוז
מעשני־החשיש בקרב תלמידי בית־סיפ־רי
הוא מן הנמוכים ביותר בירושלים,
בעוד שבבתי־ספר אחרים (שאת שמותיהם
לא ציינתם) עישון החשיש נפוץ ביותר.
אבקשכם לבדוק שנית את אמיתות ה־
״עובדות״ שפירסמתם.
דורית קאופמן, ירושלים
• לצערנו, טועה הקוראת קאופמן.
בית־הנדפר בויאר מתחרה בהצלחה בבתי-
הספר התיכוניים האחרים בירושלים שבהם
נפוץ עישון החשיש.

בן־משה במקום ששון
תחת הכותרת ״איד מוכרים את כיבשת־הרש״(העולם
הזה )2002 העמיד אותי כתבכם
בראש מחלקה המטפלת בייבוא כבשים
וכבד קפוא.

הגברת מאיר, ולו בגילה המופלג, אינה
מסוגלת לחיות ללא מסעות וזרקורי־פירסו־מת
למיניהם.
אחרי האסון של יום־הכיפורים צפינו בה
כאילו התגמדה דמותה מרוב צער על מסך
הטלוויזיה. אולם הזמן עושה את שלו, והיא
שוב החלה לחדור בדלת האחורית לחיי ה מדינה,
ולהשמיע את ה״לאווים״ הנזעמים 1
שלה ביחס לשלום במדינות שבהן היא
מבקרת.
דומני כי הציבור הישראלי חש יותר ויותר
במשיכת חוטיה בממשלת רביו, ותבל
— מאחר שבהופעותיה המחודשות היא פות חת
שוב פצעים אכזריים שעדיין לא הגלידו.
מאשה פורמן, פתח־תקווה

החלטה לא מוסרית
לפי מיטב ידיעתי והבנתי בנושא ילדי
יונדף (העולם הזה )2003 ,2004 בית־המיש-
פט העליון שגה מישגה פאטאלי וגרם
לשערורייה לאומית,
וגרר איתו למחדל
חמור זה גם את
מישטרת ישראל,
שהיא הרשות המבצעת.
מישטרת
ישראל
נקטה במשך שבועיים
את כל התחבולות
והאמצעים העומדים
לרשותה, לרבות
כוחות־מישט־דה
מתוגברים, ו־עומרד
בכל־זאת
לא עלה
בידה לבצע את הצו. זאת, למרות שבמיקרה
זה מישטרת ישראל לא היתה צריכה לבצע
את הצו, היות שההחלטה להטים את הילדים
לגרמניה בניגוד לרצונם היא לא
מוסרית, ובניגוד לכללי הצדק במדינה
דמוקרטית.
בית־המישפט העליון גירש מן המדינה
שני ילדים יהודיים, שביום מן הימים המדינה
וצה״ל יזדקקו לשירותם.
יצחק עומרד, תל־אביב

גזקים חמורים
בשבועון העולם הזה פורסמו דברים ש ייוחסו
למרשי בכתבות ״בתי מוות לזק נים״
( )1996ו״הזקנים נשרפו למוות״
(.)1997
הכתבות הנ״ל מייחסות למרשי הבעלים,
העובדים והמוסדות עדה, גיל בקריית־טבעון,
בית־חולים בלומנטל בחיפה, דברים
שאין להם כל אחיזה במציאות ואשר
(המשך בעמוד )10
ה עו ל ם הז ה 2006

ל ה עו -!1עבעצמך
נסה לראות את עצמך כה שקעה.
כץ, ה שקעה טובה.
ה שקעה שיש בציד ה יתרונות רבים. והח שוב
שבהם: ע תי דב טו ח. העתיד שלך.
ה שקעה כזאת מציעה ל ך ״גדיש״ ,קופח הגמל
של בנק הפועלים.
ב״גדיש׳ ערכך עולה משנה ל שנה: אתה צובר
רווחים גדולים, אתה מבוטח בבי טו ח חיים.
אתה רשאי לקבל הלוואות בתנאים נוחים, אתה
פטור ממס הכנסה ובד״כ גם ממס־עזבון ־ ואתה
מבטיח את עצמך ל א חר הפרי שה מהעבודה.
ב״גדיש׳ אתה משקיע כפי יכולתך, בפר קי זמן
הנוחים ל ך -ואתה מרויח מעצמך סכומים גדולים.
כ שתפרו ש.

בוא לסניף בנק־הפועלים או לסניפי בנק
אמריקאי-ישראלי,ושאל איך לה שקיע בעצמך.
כמה לה שקיע בעצ מך? זה כבר תלוי בך.
ב הכנ ס תך. בגילך וכמובן ־ בכמה אתה מעריך
את עצמך.

ע ! קוני תגמל

מהשקעתשלךבך

בולן ה פו ע לי ם
העולם הזה 2006

המהפכה ה^חגוה
בבנ 7ן הפועלים

תמרורים

״מלון לרום אילת,
1או ה ב

נחוג יום הולדתה ה־ 31 של דר
צ׳לנית ז׳אקלין דה־פחה, אשתו של
הפסנתרן הישראלי דניאל באדנכוים.
ז׳אקלין, שהחלה את הקאריירה המוסיקאי
לית שלה כילדת־פלא, נמנתה עם גדולי
מנגני הצ׳לו בעולם. לפני שלוש שנים
חלתה במחלה חשוכת מרפא: הסתיידות
כלי־הדם במוח, וכעת היא רתוקה לכיסא׳
גלגלים בביתה שבבריטניה. לפני שבועות
אחדים העניקה לה מלכת בריטניה את אות
אביר האימפריה הבריטית — כאות־הערכה

מנהליםרומן. כרים אוורט

וג׳ ק פורד. כרים, בת ה־ ,21 הנח־שבת
כאחת הטניסאיות המעולות בעולם,
היתד, מאורשת בעבר לאלוף־הט-נים ג׳ימי
קונורס. ג׳ק פורד, בן וד ,23 בנו של נשיא
ארצות־הברית, וכרים הכירו זה את זו
בטורניר־טניס שבו ניצחה כריס.

רכשנו מוניטין
ש *7פינוק
זוגות בירח דבש.

התגרשו. כוכבת הקולנוע והתיאטרון
הבריטית, גלנדה ג ׳ק פון מבעלה,
במאי התיאטרון, רוי הודג׳ם. התביעה
לגירושין הוגשה בגין קשריה האינטימיים
של השחקנית, שזכתה פעמיים בפרס האוסקר,
עם מהנדס־תאורה אנדי פיליפס.
הצטרפו לנאהבי המלון,
לירח דבש שלא
יישכח.

יעקב

מונה. כשגריר בשווייץ,
שימעוני, שכיהן עד עתה כסגן מנכ״ל
מישרד־החוץ. שימעוני הצטרף לשורות
מישרד־החוץ ב* ,1948 כמנהל מחלקת דר
מיזרח־התיכון. מאז כיהן כמנהל מחלקת
אסיה, היה יועץ בשגרירות ישראל בוו״
שיגטון וציר בבורמה, לאוס, ציילון זה־פיליפינים.
כיהן כשגריר בשוודיה, וכמנהל
מחלקת מיזרח־אירופה במישרד־החוץ.
ייסד וערך את המיזרח החדש, והוא
מחברם של הספרים הערבים של פלסטץ ה,
ארצות ערב ומילון המיזרח התיכון. נשוי,
ואב לשני בנים ובת.

מסעדה מפוארת.
צלי אע ,1מועדון לילה,
ת שחיה ענקית
עם בר צף,
מועדון בריאות,טניס.

נבחר. חבר-הכנסת משה כרמל,

כיושב־ראש ההנהלה הציבורית של תיאטרון
בימות, בעיקבות הפיכתו תיאטרון
ממלכתי־ציבורי. כרמל, ממנהיגי אחדות״

מארוחת
׳ 1ארוחת בק
להזמנת מקומות
נא להתקשר:
טל 1 .וו)059 ( 4
א) 03 ( 229191 1

מלון לרום אילת
חוף אלמוג/אילת

משה כרמל נבחר העבודה. היה שר־התחבורה ומכהן גם
כיושב־ראש מועצת־המנהלים של אל על.
כאסיר־מחתרת של ההגנה פירסם ספר של
רשימות מן הכלא בשם בין החומות, וכן
מערכות צפון על מערכותיו כמפקד חזית
הצפון במילחמת תש״ח.

נפטר. ד״ר יצחק־זלמן קויש,

מוותיקי הרופאים בתל־אביב. היה מנהל
בית־החולים הדסה בתל-אביב ומנהל בית-
החולים העירוני־ממשלתי איכילוב. עלה
ארצה בשנת 1939 כעולה בלתי־חוקי. מאניה
שבה הגיע נתפסה בידי הבריטים,
והוא הועבר למהנה־מעצר בצריפין. ממשלת
המנדאט לא אישרה את רישיונו לעסוק
ברפואה, והוא החל עובד במוסד-
לילדים של תל־ליטווינסקי, שם גם התגייס
לנוטרות. כעבור שנים אחדות התקבל לע בודה
כרופא במחלקה לרפואה ציבורית בעיריית
תל-אביב, ואחר־כך התמנה כמנהל
בית־החולים הדסה. כשנפתח בית־החולים
איכילוב, נתמנה כמנהלו.
נפטר. בגיל ,90 בנווה־אבות של
מלבן בפרדס־חנה, זונדל גרינשפן, שהתפרסם
כאביו של הרשל גרינשפן
האגדתי, אשר ירה והרג את הברון פון־
ראט, יועץ הצירות הגרמנית בפאריס,
בשנת .1938 התנקשות זו בפון־ראט, שלא
היה נאצי, שימשה לנאצים תירוץ להטלת
קנס בשיעור מיליארד מארק על יהודי
גרמניה, ולפוגרום המפורסם ״ליל־ד,בדולח״.

העול ם הז ה 2006

ו הנוי ד ה

סיפורי פלד
כדי לתת חומר למחשגה״ למי ש-
חישג כי מנהל המכס וחבלוף דויד פלד
טהור וזך, וכי המכס עוגד כיעילות ויושר,
הרי שגי סיפורים קטנים.
האחד יספר על יבואן מוכרי ״סוני״
לישראל, שטען שנים רבות כי הוא יבואן
בילעדי של חברת־הענק למוצרי-אלק-
טרוניקה. לפני שנתיים חתם הסכם עם
משרד־החינוך״והתרבות, על מכירת ל־מעלח
מ־ 100 מערכות וידיאו-טייפ לבתי-
ספר בעיירות-פיתוח, במחיר של 10,500
לירות היחידה.
אותה עת הוגיעה ומכרה לטלוויזיה
הלימודית חברה אחרת ,״אראן״ ,אותה
מערכת עצמה במחיר של 3000 לירות.
כאשר נודע הדבר לכמה מחברי ועדת-
המיכרזים של משרד־חחינון, דרשו בירור,
כיצד ייתכן ההפרש במחירים. הם גם
איימו על יבואן ״סוני״ כי לא יקנו
אצלו, אלא אצל ״אראן״.
היבואן השיב כי המתחרה מרמה בט־חירי״הקנייה
כדי לשלם מס נמוך, ותוך
יום פשטו חוקרי-המכס הזריזים על
חברת ״אראן״ .בדיקה מעמיקה העלתה,
כי ״אראן״ מייבאת בסדר גמור, וכי המחיר
שהיא משלמת, שהוא שליש(!)
ממחירי ״סוני״ ,הוא מחירם האמיתי
של המכשירים בחו״ל, וכי ״סוני״ מרמה
במחירים שהיא מגישה.

בדין־וחשבון של חוקרי״המכס, שבדקו
את הפרשה, נכתב הדבר במפורש והומלץ
לבדוק מה קורה ב״סוני״ .אין צורך לומר
שדבר לא נעשה.
בימים אלה נתגלה כי המכס חדל
לבדוק פרשה אחרת ב״סוני״ ,עת התברר
שקיים הפרש בן חמישה מיליוני לירות
במחסני ״סוני״ בין מה שקיים לבין מה
שהוצהר לצורכי היטל המלאי.
עד כאן אלקטרוניקה. הסיפור השני
נוגע לטכסטיל. לאחרונה פורסם פסק-
דין של השופט חמחוזי בתל־אביב שלמה
אשר 264/75 בעניין יצרנית החוטים
״ישראניל״ .והנה התיק מגלה כי בשנים
1967-1971 קיבלה חברה זו מן ה מכס
ומס״הקניה, תשלומים מופרזים ו־מוגדלים
בסן כ 2-מיליון לירות, וחמיש-
פט נסוב על דרישת המכס כיום להחזרת
הסכומים.
מי שסבור כי זחו מקרה חריג, יטרח
לעיין בדיו״וחשבון של מבקר-המדינה
לשנת ,1971 מעמוד ,382 בפרק על הקרן
למוצרי״צמר. הפרק מספר על כמה מיפ-
עלים מיוחסים, ביניהם ״גיבור״ ,שנהנו
— בניגוד לנוהל — מאשראי של מיליוני
לירות ללא ריבית לתקופה ממושכת.
פירושו של דבר מתנת-חינם של מאות
אלפי לירות לכל מי שקיבל אשראי כזה.
מי קיבל תמורה על כך במכס ז

העבודות בשטחים וויווחי הקבלנים
מי שחיפש קטע נוסף מסיפורי הגזל
של מדינת ישראל, הרי הוא לפניו. סוד
גלוי הוא כי מרבית עבודות״הביצורים של
הקבלנים הישראלים עבור צה״ל נעשות
באמצעות עובדים ערביים, תושבי השטחים
המוחזקים. למעשה, עובדים אלה
בונים עתה את ביצורי צה״ל ועוסקים
בכל העבודות הבטחוניות.
הם אינם חברי ההסתדרות, כמובן,

את הסכומים הבאים 10* :מיקדמות
למס-הכנסה, עד * 6לקרן ביטוח פועלי-
בניין 2* ,לביול חחוזים 1.5* ,מס״תקן
עבור מוסדות הטכניון, המשגיחים על
טיב חבנייח. סך־חכל ניכויים 16.5
מה קורה לניכויים לקרן הביטוח ל-
פועלי-הבניין, המנוכים משכר פועלים
יהודיים ז אם הפועל יודע את החוק, בסיום
עבודתו הוא הולך לקרן וגובה מ
מכונית
מיריחו עובדת במוצב צה״ל
כסף הולך לכסף
ואינם נהנים מהגנת האיגוד המיקצועי
של פועלי-הבניין. למרות זאת מנכה מיש-
רד־הביטחון מכל הקבלנים העובדים
עבורו עד * 6מהתשלומים, ומעביר
כספים אלה לקרן ביטוח פועלי-הבניין.
ליתר דיוק, כיום מנכה מישרד-הביט-
חון במקור מכל הקבלנים העובדים עבורו,

מנה את הכסף שנוכה ממנו. מה קורה
לכספים שנוכו עבור העובדים הערביים
בשטחים, ונרשמו כביכול על שמם !
או שאיש אינו דורש אותם והם מע*
שירים את קופת הקרן וחבריה היהודיים,
או שהקבלן גובה אותם לכיסו-שלו,
כרווח מן הצד.

הגדלת הון ב״אתא־

הגדלת חון־המניות של החברה.
מניות בסך 2.56 מיליון לירות הוקצו
לחברה לרישומים של ״בנק לאומי״983 .
אלף לירות לחברה ״ישראל א תא טרא-
סט״ של רוזנבוים, ועוד 22 אלף לירות
לציפורה מולר, ממישפחת מייסדי ח־המיפעל.

הודעה
לאקונית שנמסרה על-ידי בעלי-
חמניות של מיפעל ״אתא״ ,השייך לקבוצת
טיבור רווזנבוים, חושפת מיס-
תורין. מסתבר כי בימים אלה נעשתה

שכדהועב בתעשייה בישראל
הגורם העיקרי שהניע את רשת ״אקו״ ,ן מצבו של עובד״ייצור זה גרוע, כיוון
הגרמנית להעביר את מיפעלה מאיטליה
שעבודתו במישמרות ואין הוא יכול לעלישראל,
הוא השכר הנמוך בישראל לסוק
בעבודה צדדית ולהרוויח כסף נוסף.
עומת איטליה. מסתבר כי כוח האדם
באותו מיפעל — מנהלי״חחשבונות, הפהישראלי
זול ב״* 30 מאשר באיטליה,
קידים, וכל עובדי שעות־העבודה הרגילות,
בתעשייה. כך, למשל, שכר-היסוד באיעובדים
בעבודות נוספות המאפשרות להם
טליה גבוה מאשר בישראל ב־* ,15 ואילו
קיום.
ההוצאות הסוציאליות למיניהן — באי טליה
— חן * 67.5על שכר־היסוד, לעומת
* 45 בישראל.
עובדה זו, המסופרת על״ידי משקיעי-
חוץ מנוגדת לחלוטין לנאומי התעמולה
של אברהם (״בומה״) שביט, נשיא
התעשיינים ונציגים בניהול המשא־והמתן
על תוספות״שכר לעובדים.
נציגים אלה פוצצו עתה את המשא-
והמתן, בגלל התנגדותם לשכר-מינימום
של 1050 לירות לחודש — שכר הנמוך
בהרבה מן המינימום הדרוש לקיום, וא שר
מכניס את מקבליו לרשת נתמכי-
הסעד. פירסומי המוסד״לביטוח״לאומי
מגלים, כי יותר מרבע מן השכירים הם
נתמכי-סעד, ששכרם נמוך מן הדרוש לקיום
מינימלי.
קשיחותם של התעשיינים נובעת, בין
השאר, מכך שנציגיהם במשא״ומתן הם
בעלי מיפעל ״עסיס״ ,שיש לו יחס נוקשה
לבעיות-עבודח, או תעשייו״הטכסטיל דו ב
לאוטמן, שמיפעליו בעיירות־פיתוח.
תעשיין לבידים במרכז הארץ מודה
בגלוי כי עובדיו מקבלים שכר-רעב. עובד
ירוחם משד ובוטה שביט
במיפעלו, בעל ותק, יכול להגיע לשכר
יד רוחצת יד
כולל פרמיות של 70 לירות ליום, וגם אם
יעבוד מלוא ימי-העבודה בחודש, לא יחיו
לעובד-חייצור אין הדבר אפשרי. התלו
יותר מ־ 1800 לירות לחודש נטו. זהו
עשיין אומר בגלוי כי צפוי מרד פועלי-
השכר המכסימלי שעובד-ייצור, תיקוותה
ייצור שיזעזע את המדינה, כיוון שלא
ועתידה של המדינה, יכול לקבל. ברור
ניתן יהיה להמשיך כך זמן רב.
שלא ניתן להתקיים משכר כזה.

פאוונר ינהל
מינעדג וביים
אביחי פאוזנר, מנחל בכיר בחברת
״לון״ ,קיבל על עצמו את הקמת וניהול
מיפעל הגרביים הגדול בערד, המוקם
על־ידי חברת ״אקו״ הגרמנית .״אקו״
היא אחת מרישתות מכירת־הגרגיים הגדולות
בגרמניה, ויש לה מיפעל בן 800
עובדים באיטליה. בגלל המצב באיטליה
החליטה החברה להקים מיפעל אלטרנטיבי
בישראל (ראה ידיעה נפרדת על
שכר הרעב בישראל).
״אקו״ שייכת לישראלי-לשעבר אליהו
ארליכסטר. המיפעל בערד נמצא כבר
בשלבי־בנייה, וכבר הובאו ארצה 36 מכו׳
נות־סריגח מתוך ח 60-שהוזמנו. יושקעו
בהקמתו 10.5מיליון לירות, והוא יעסיק
60 עובדים. פאוזנר מקווה להתחיל בייצור
באמצע מאי.
מסתבר כי הצטרפות ישראל לשוק ה משותף
נותנת לתעשיית הטכסטיל בארץ
עדיפות על המיזרח״חרחוק. בגרביים,
למשל, משלמת ישראל בשוק מכס של
* ,1.8בעוד חמיזרח-הרחוק משלם *.17.8

הקרב ע ד
ההון החוזר
״בנק ישראל״ רוצה שהיצואנים יקבלו
חון חוזר לייצוא בדולרים ולא בלירות,
כדי למנוע מהם שימוש בלירות בישראל
שלא למטרות ייצוא. אין חולק על כך
שנעשה שימוש כזה. אולם היצואנים מעלים
נימוק מעניין וחדש.
כיוון שיש גבול לגובה התמריצים שיכולה
הממשלה לתת ליצואנים, בגלל הגבלות
חשוק המשותף ושילטונות ארצות•
חברית, יש להושיט ליצואנים עזרה בדרכים
אחרות. אחת הדרכים הללו היא
פטור ממס-חכנסח. מדוע לא תכיר הממשלה
כי השימוש על־ידי היצואנים בלירות
בישראל, נוסף לשימוש בחן לייצוא,
יחיה חוקי ומותר ויחווה חלק מן התמיכות
לייצוא 1
אחרי הכל, די קשה לייצא בישראל,
והסוכריה של השימוש בלירות מהווה
דחף רציני ליצואנים.

הורגים את הרפורמה
משל בדווי עתיק אומר, כי את הדברים
המסוכנים יש לחרוג בעודם קטנים.
זה מה שעושים עכשיו לרפורמה. כאשר
אושרה בכנסת נאמר, כזכור, כי תחיה
כללית, תחסל את כל העיוותים וההעדפות,
ועידן רבינוביץ יהיה עידן חשיוו-
יון לכל.
אולם, עתה כבר ברור כי מה שעושים
מחוקי הרפורמה זה גבייה מן השכירים,
והקטנת תשלומי מס״הכנסח בדרגות ח-
גבוחות. אולם בימים אלה, בשקט, תוקנו
חוקי הרפורמה. ברשומות פורסם זה־עתה
(מיספר )786 תיקון לחוקי מילווה־חיסכון-מעבידים
ומס״מעסיקים.
בעוד חוקי הרפורמה קובעים כי כל
תשלום לעובד הוא שכר החייב במס,
וברור כי על כל שכר יש לשלם גם מס־מעסיקים
ומילווה-חיסכון־מעבידים, קובע
התיקון שהוחל זה-עתח כי כל התשלומים
שניתנו לעובד לאחזקת־רכב ולכיסוי
שווי השימוש ברכב, לא יחוייבו במיסים
אלה. כנ״ל גם לגבי הוצאות אחזקת טלפון
בביתו של העובד. גם לגבי הסעות
לעבודה נראה כי תוכרנה כהוצאה, וכן
גם ארוחות במקום־העבודה.
החידוש העיקרי ברפורמה, חובת ניהול־פנקסים,
רחוק מביצוע. הקופות הרושמות
שהובאו ארצח על-ידי יבואנים תמי מים,
שחשבו כי הממשלה באמת תחייב
ניהול-חשבונות, מונחות במחסנים ואין
להן דורש. מס-הכנסה טרם הקים את
היחידות להעמקת הגבייה.
ואחרון אחרון: ועדת־חכספים של הכנסת
החליטה לבדוק מחדש את חחצ*
דקח להיטל המלאי בפיחות, לאחר שהוחלט
שלא לתבוע לדין למעלה מ1300-
יבואנים שרימו בהצהרות־מלאי בסכומים
של 800 מיליון לירות.
ביי-ביי, רפורמה. נפטרה בעודה תי נוקת.

..אלול״
ופוקה הי ר ש
חברת ״אלול״ לא היתח צד במישפט
שהתנחל בין פיקה הירש ל״אירומא-
ריטיים״ האמריקאית. בשבוע שעבר, בכתבה
על האחים מיל צ׳ן, נכתב בטעות
כי פוקה הירש הגיש תביעה נגד החברה
האמריקאית ונגד הסוכנות החדשה שלח
בישראל, חברת ״אלול״ ,אולם מתברר
כי התביעה לא הוגשה נגד ״אלול״.

מכתבים

מדינת ישראל
משרד החקלאות

להלן רוח המחירים המוסכם
ל־ 8.2.76־ 13.2.76
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

רקוח

לציבו הק״ג -2.05
1.60
3.05

עגבניות מעולות
גז ר חצילים כרוב לבן צנון תפוא״ד מהיבול החדש בתפזורת
תפוא״ד ארוזים חדשים
בצל יבש מעולה
בצל יבש ארוז בשקיות של 2ק״ג

1.30
2.60
2.90
3.15
3.40

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים עמק גודל 6
תפוחים עמק גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונח גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5 בננות תפוזים אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.95
5.00
4.00
2.15
1.90
3.10

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות הוזלה מיוחדת
ירכיים הודיות הוזלה מיוחדת

11.00
10.00
9.00
15.00
11.50
11.50

פירוח

1.00

עופות

דגים

בקלח צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרוס אחיד, עשוי מדגים שמשקלם
לא פחות מי 250 גרם שקית כחולה
כסיף

10.50
12.00
8.50

(המשך מעמוד )6
נכתבו מתוך מגמה זדונית להשמצה חסרת-
רסן והוצאת שם רע ותוך סילוף האמת.
מוסדות אלה מנוהלים ברמה טובה ביותר
כשמטפלים בחוסים עובדים מיקצועיים׳ לרבות
רופאים, אחיות, ריפוי־בעיסוק ועובדים
מיקצועיים אחרים במספר העולה על
התקן המקובל. חדרי החוסים גדולים ומסודרים,
ובחלקם עם שירותים צמודים לכל
חדר (בחדר צמוד יש שירותים לכל חדר)
התזונה טובה, קיימים אולמות ומקומות־שהייה
לחוסים, והפיקוח על המוסדות וההיתרים
כדין הינם מטעם מישרד־הברי־אות,
מישרד־הסעד וקופת־חוליס.
השירותים הניתנים לחוסים במוסדות
אלה הינם ברמה גבוהה.
כל הדברים שיוחסו למרשי בכתבות
הנ״ל אינם נכונים. הדברים •שיוחסו לעובדות
בית־גיל אין להם שחר, ומעולם לא
הוגשו נגדם כל תלונות בנדון למישטרה
(בידי אי־שור המישטרה) .זוהי השמצה־גרידא
כלפי עובדות מסורות. טענתכם, כביכול,
שרופאה שלחה תלונה למישרד־הברי־אות,
והתשובה שנתקבלה אין לה כל אחיזה
במציאות והרופאה אישרה בכתב שמעולם
לא התלוננה בפני מישרד הבריאות, וכי לא
היו דברים כג״ל.
טענתם כי הרופא, ד״ר שמילוביץ, העובד
אצל מרשי, איננו קיים כלל בעוד שהוא
חי וקיים והינו רופא ידוע ועובד אצל מרשי׳
יחד עם רופאים אחרים.
טענתם שאמו של אחד הבעלים( ,מר
דורון) איננה חוסה במוסד, אלא עובדת
בו. היא בת 82 שנה ואכן איננה עובדת במוסד,
אלא חוסה בו.
המוסדות עדה וגיל קיימים למעלה משבע
שניט, ומנוהלים על־ידי אנשים שעוסקים
בכך באמונה ובמירב תשומת־הלב לבעיות
רפואיות, אנושיות ולוגיסטיות. הן הצוות
והן התנאים טובים, ומאפשרים טיפול ב־חוסים
ודאגה לשלומם.
קיים רצון כן לשיפורים בין אנשי מרשי,
וכל ביקורת קונסטרוקטיבית מתקבלת ב־אהדה
ומוצאת את ביטוייה בשיפורים, אך
השמצה והוצאת שם רע ללא כל יסוד עובדתי׳
יש לדחות בשתי ידיים, ומייד !
פירסום כתבותכם על מרשי גרם למרשי
נזקים חמורים, ומי יודע כיצד ניתן לתקנם.
עו״ד מתתיהו קניאד, חיפה

רקע ההתנחלות שהיתל״ והתנחלויות צפויות
— זילזול מוחלט באפשרות שכוחות
השמאל בארץ מסוגלים להתלכד לכוח אל טרנטיבי
רציני לדתיים ולימין.
אך לאחר מחשבה שנייה, תוך הסתכלות
אובייקטיבית על הנושא — הגעתי למסקנה
דומה. אם עד כה׳ לאחר ניסיונות־התנחלות
רבים (כשהאחרון הצליח) ,לא נעשה שום
צעד רציני ובעל־משמעות לפעול באותה
דרך בלתי־חוקית — ולצאת לרחוב — מצד
השמאל, אין שום סיבר, שצעד כזה ייעשה
בעתיד, בנסיבות דומות.
אם לא נתעורר מתרדמתנו המתוקה, אנו
עוד עלולים להקיץ באיחור אל תוך תוהו־ובור,ו
כזה, שאולי יהיה כבר מאוחר ל תיקון.
יחזקאל
שוסטר, שער־הגולן

תגובות הכרי ,,אגד״
כל הכבוד, בשמי ובשם חברי אגד לעורך
אלי תבור, על אומץ־ליבו הציבורי שמצא
ביטוי הוגן בכתבתו ״תשוקה ושמה אוטובוס״
(העולם הזה )2004 שהתפרסמה
ערב סיום השביתה. כל הכבוד דווקא לעיתון
שלכם- ,שבדרך־כלל מחפש רק את השלילה
— ואילו הפעם מצא את החיוב אשר
בקיום שביתת אגד, וחשף את השלילה ש בהתנהגות
חברי־כנסת ושר־ד,תחבורה שהם־
הם שגרמו לשביתה, ואשר ניסו לחסל
חשבונות אישיים על גבו של הציבור הד
מטומטם, שלא הבין זאת.
חבל מאד שכל אמצעי־התיקשורת, ובמיו חד
העיתונות היומית, נסחפו בלהט השנאה
על גלי ההסתה, פירסמו כתבות עויינות ו
הימור
שהצליח
ביום החמישי לפני שבועיים,15.1.76 ,
ביקרתי בחיפה וקניתי עיתון־ערב. באותה
הזדמנות נתן לי המוכר גליון של בטאון
חיפה שחף, מתוך ערימה שהיתר, מונחת
לידו (עיתון זה מחולק חינם במרבית ה קיוסקים
בחיפה, לכל הקונה עיתון־ערב).
הופתעתי לקרוא בו ש,.אמש נבחר ירוחם
צייזל לראשות העירייה,״ משום שידעתי
שבאותו ערב אמורה להיערך בחירת ראש־העירייה
על־ידי מועצת־העירייה. עד שהגעתי
לתאריך ״הוצאת״ העיתון _ יום
שישי, ה־! 16.1.76
כלומר׳ העורר ערך הימור שמועצת־העירייה
אומנם תתכנס, ושהבחירה תעבור
בשלום, ופירסם זאת בעיתונו כעובדה עוד
לפני הבחירות עצמן.
אזרח, תל־אביב

הסמכה ממשית
כאזרח ישראל, המכיר את מצב העניינים
ומסיבה זו חייב להישאר עלום־שם, יכול
אני להגיד: הכתבה ״חסמבה בכנסת״
(הנדון, העולם הזה )2004 מהווה, לצערי
הרב, ניתוח ממשי הקולע למציאות העגומה.

יש חברי־ממשלה וחברי־כנסת הדוא גים
לא רק לכיסאותיהם ולמעמדם, אלא
גם למצבנו הפגימי־ביטחוני, צריכים הם
להתייחס למאמר זה בכובד־ראש.
אלמוני, ירושלים

הפרס והגכרת הזמה
מוזרה היתה החלטת הממונים הנכבדים
על חלוקת פרס ישראל, להעניק לגברת
גולדה מאיר את פרם ישראל, וזאת אחרי
מילחמת יום־הכיפורים !
ד״ר זאב שפירא, חיפה

להתעורר מהתרדמה המחוקה !
במיפגש עם צעירי מושב קשת ברמת-
הגולן התפלאתי, ברגע הראישון, לשמוע —
לאחר שהעליתי אפשרות של התנגשות
(אלימה אפילו) בין כוחות הימין לשמאל על

איש ־״אגד״ נמיר
דור שלישי בקואופרטיב
בלתי־מאוזנות, לא טרחו לקרוא את דו״ח
גולומב או לרדת לשורשי הבעיה, וניזונו
מהדלפות מכוונות של אותם גורמים, שרצו
שהציבור יחשוב שבשביתה אשם אך ורק
אגד.
רק לקראת סיום השביתה הבלתי־הכר״
חית, התעוררו פתאום כמה אגשים הגונים
ובישרו לציבור המוסת כי בעצם, החלטת
ועדת־ד,כספים היתד, פוליטית ולא כלכלית.
רבותי, אחת ולתמיד, שיידע הציבור:
חברי אגד משקיעים מכספם בשותפות קואופרטיבית,
המשמשת דוגמה לנציגי המדינות
המתפתחות בעולם, הבאים ללמוד כאן. הם
עובדים קשה כדי לקבל משכורת עלובה ב־מימדי
משכורות המשק הישראלי. הם אוכלים
כל יום לא שמנת־מתוקה, אלא לבו־חמוץ.
התנהגות חברי־הכנסת רק הוסיפה
להם — הפעם ללא תמורה — חתיכה מתוך
הגבינה המסריחה הפרלמנטרית שלהם!
יגאל נמיר (דור שלישי באגד) ,תל־אביב
אבקשכם לתת פירסום לדברים הבאים :
התרעומת — המוצדקת מאוד — המובעת
על־ידינו בימים אלה כלפי רוב העיתונים
במדינה, הינד, מסוג התגובות שאינן חדשות
עימנו — וכבר היו דברים מעולם.
אלא שהפעם, ובעיקבות מסע ההסתה וההשמצה
כלפינו בעיתונות, הנני סבור ש מחובתנו
להביע את תגובתנו המעשית כל פיה.
אשר לי׳ הריני מודיע כי פניתי אל
הנהלת האגודה בבקשה לבטל את המינוי
שלי על עיתון הארץ, והריני דורש־ מאת
ההנהלה לחתום אותי כמנוי על העולס הזה.
אני פונה אל כל חברי האגודה, המנויים
על עיתון הארץ, לעשות כמותי, וכן לדרוש
מאת ההנהלה לחתום בעבורם על העולם
הזה.
כמו־כן הנני פונה אל ההנהלה בבקשה
ה עו ל ם הז ה 2006

מכתבים
לצמצם עד למינימום את הפירסום, לכל
סוגיו, בעיתונים הארץ, ידיטות אחרונות
ומעריב.
אני סבור בהחלט שעמדתו האוביקטיבית,
השקולה והאמיצה של השבועון, מצדיקה ומחייבת
את מלוא התגובה החיובית והמעשית
מצידנו.
בשם אלפי חברי אגד, אשר לאורך כל
מילחמת־ההסתה הארסית מצד כלי־התיק־שורת
ומוסדות המדינה, חיפשו אחר גילוי
אחד של שפיות דעת, הגינות ואומץ לומר
קושט דיבר־אמת — יורשה לי להביע ל-
העולם הזה את מלוא ההערכה וההוקרה.
יצחק (״איזה״) גדרן, חולון
תודה לאלי תבור על כתבתו המצויינת
״תשוקה ושמה אוטובוס״•
כמקורב לנושא, אני יכול להעיד כי הכתבה
שיקפה באופן מדוייק את תמונת
המצב.
לעומת העיתונות הממוסדת, אשר ששה
להסית את מה שנקרא ״הציבור״ נגד הקואופרטיב
וחבריו, היווה מאמר זה קרן-
אור באפילת ״האורגיה העיתונאית״ רוויית־השיטנה.
נאמנים
לסיסמתכם ״ללא מורא — ללא
משוא־פנים״ הוכחתם שוב׳ כבפעמים קודמות•
את עובדת היותכם עיתונות שפויה.
מן הראוי היה להוקיע את הצביעות של
נושא דגל המאבק הציבורי נגד הממשלה,
בנושא אגד, ח״כ יהודה בן־מאיר מהמפד״ל.
צביעות היא לתת הכשר לחוק מימון ה־מיפלגות
על חשבון משלם־המיסים, ומצד
שני לא לממן תיפעול תחבורה ציבורית
מאותם כספים.
צביעות היא לזעוק באמצעי־התיקשורת
על השבתה בלתי־חוקית בתחבורה, ומצד
שני לצדד בלהט פאנאטי בהתנחלות בלתי-
חוקית בסבסטיה. וקיימות דוגמות נוספות.
יעקב שדי, רעננה
בעת הקשה -שהיתה לנו, חברי אגד, בשבוע
שעבר, נעים היה לקרוא בהעולם
הזה את כתבתו האוהדת של אלי תבור,
אשר הראה ידע גם בנושא עצמו, וגם במציאות
הפוליטית בישראל בפרט.
למותר לציין כי שבועונכם הוא היחידי
אשר לא ראה הכרח להיות אופנתי, ולא
יצא — כשאר העיתונים — למילחמת

ת?10

111611
: . 1975ט ס ! 19גסזממסע
. 301ס א £ £א א 111.10 סע

*י1*1קם ו?011י2• 01018 1

1101111

2*1• 4 4מ״• 14. *0 (10118 * 1י
•ס1ס*• 6 11>0.1-יי 1111X111) 01111 1. 01. *6
• א 61. 1 27ד

מכת בי ם
רקע ״דיעותיו הידועות של מר אבנרי, הדוגל
כזכור בהכרה ישראלית באש״ף ובהקמת
מדינה פלסטינית בגדה זבעזה.״

הגברת התודעה הציבורית

1 110 111981111 118 1011908111801

18111098008 0 818 909(081118 1
) 8101-8101 יוסוו 00 91091

18 )140801010 1
40 סס 31)1סץ>{00 <168 100)1018 40 1׳0־ £81, 1א 9 9 0081 8¥
1*1• <!0110116 1820411011110 168 ]>1113 00011113, 0 414 8421011861 1*0ט!) 11001100 סט 02ק *10601 !>10384 11161 (61141 4 761-**1
•00ק{>01900244 4 {>1113101128 26112136, 300 4101 06 811301)0 00
408.ט141ט!<08 4׳10ץ 4001

11111111111

0021 8- *0621
, 901. . 41

־ 2196 16 1000*601608 46
116ס 11ס 9״־010^ * 601601 4 0 :
<<8441-1>> 01 68) 24000 ) 002 60

ההתנקשות כעמוד הראשון כ״פרוגרה אז׳יפסיין״
לאור היום
ג׳יהאד באגד. בעיקבות זאת אגיש הצעה
למזכירות אגד להפסיק את החתימות על
עיתוני־הבוקר למיניהם, ולחתום על שבועון
העולם הזה.
בסניפי אגד הרצליה, יש להעולם הזה
סגריר ותיק בשם עמירם אדמסקי, אשרמזה שנים משמיע באוזנינו את תורתם של
אורי אבנרי והעולם הזה. היה כדאי להקשיב
לו ביתר רצינות.
ניצן איילון, הרצליה

ההתנקשות בעיתונות המצרית
קראתי בהעולם הזה כי עיתוני העולם
הערבי הביאו את הידיעה על ההתנקשות

בחייו -של אורי אבנרי בעמודים הראשונים,
אך לא האמנתי, עד שנפל לידי הגליון של
העיתון המצרי בשפה הצרפתית, ליפרוגרה
אדיפסיין המופיע בקאחיר, מ־ 19 בדצמבר.
איי שולח לכם את העיתון.
דן אביבי, פאריס
• תודה לקורא אביבי. הידיעה בעמוד
הראשון של פרוגרה אז׳יפסיין (״הקידמה
המצרית״) ,למחרת ההתנקשות, נושאת את
הכותרת ״אחד ממנהיגי האופוזיציה הישראלית
נדקר לאור היום בתל־אביב״ .בגוף
הידיעה נאמר כי אבנרי הוא אחד המנהיגים
הידועים ביותר של האופוזיציה בישראל,
וכי ישנה אפשרות שההתנקשות בוצעה על

אני מרשה לעצמי לפנות אליכם בעניין
שיחרורו של בני, רמי לבנה, המרצה עד
נש־מעצר. ייתכן שעקבתם אחרי מהלך
מישפטו של רמי, וכבר ידוע לכם כי לפני
זמן־מה החליטה ועדת־השיחרורים לשלול
ממנו שיחרור לאחר שריצה שני־שליש
מעונש של ארבע שנים מעצר בפועל. רמי
לבנה כלוא, אם כן, יותר משלוש שנים,
למרות שבית־המישפט העליון של מדינת
ישראל קבע שלא פגע ולא התכוון לפגוע
בביטחון מדינת ישראל.
אנו שוקלים הגשת פנייה לבית־המיש־פט
הגבוה לצדק, כדי לבטל ההחלטה השרירותית
של ועדת־השיחרורים. החלטה
זו התבססה כולה על דרישתם ועל עדותם
של אנשי שירות-הביטחון־הכללי, המבקשים
לנקום ברמי על האשמות שהעלה
נגדם ועל שלא נכנע ללחצים שהפעילו
נגדו.
המישפטנים שעימם התייעצנו מאוחדים
בדעתם, כי הסיכויים לזכות בפנייה לבג״ץ
תלויים לא־במעט בהגברת התודעה הציבורית
סביב הפרשה. לכן אני פונה בבק שה
לחתום ולהחתים על הדרישה לשיח־רורו
של רמי.
בידי מיספר עותקים מוגבל של כל
המיסמכים הנוגעים לפרשה. אני משוכנעת
כי כל המעיין בחומר זה, אף כי הוא מציג
את גירסת השילטונות, עשוי להשתכנע כי
נעשה עוול חמור לרמי ליבנה, עוול שהינו
פגיעה חמורה בדמוקרטיה.
חווה רבנכראץ, ירושלים

טעות 7עו 87 צודקת
המזעזעהוא, שתאורזהשלכרוניקה, ה ני צ בי ע ר
על עובדותיבשות, חדלכברל עו רראיש. יפיוזנפכ
למיניהם, אףהםאיגםחוזריםעלקלישאותיהב
ה כו ל לו ת ־ דבר* נינו מדהמתקיףו הג? > ת? ףכאחד

״מיכתב לחבר״ של ההסתדרות הרפואית
מרדבי עמית, קריית־שמונה

אם בין 10 הדגמים החדשים שד מסחריות ד1

דא תמצא את הדגם הדרוש דך י
אנו ניצור אחד במיוחד עבורך!
לא בעיית: אחד הדגמים חבסיסיים של מסחריות יד!
החדישות הוא קבינה +שילדה עליה תופל להרכיב
כל מה שתרצה, החל בארגז קרור וכלה במנוף גרירה או סל
מתרומם.
גם אם אין לך דרישות מיוחדות, עדיין יש לך מבחר גדול :
המסחריות שלנו (מנוע 2000 סמ״ק, קרור־מים)
באות ׳בשלושה דגמים בסיסיים: מסחרית סגורה, טנדר,
וקבינה +שילדה. לכל אחד מן הדגמים האלה יש שלושה
דגמי משנה (! 28/31/35׳״ )1המותאמים למשא במשקל שונה,
החל ב* 1,4טון ועד 2,1טון. לדגמים אלה הוסף את
המיקרובום־1׳ £שיש לו כסאות המתפרקים תוך דקות
אחדות וכך יכול לשמש להובלת נוסעים וגם למשאות.
מסחריות £ 7הן חסכוניות בתפעול (דלק 83 אוקטן)
ובהחזקד( .שרות אחת ל* 7,500ק״מ, טפול תקופתי אחת
ל־ 15,000ק״מ).

מסחרית ־1׳ £של פולקסווגן
תאפשר לדלהרויח יותר
כי תוציא עליה פחות.

העידןהחדש1.7:
גרשון קופד, סוסום
העול ם הזה 2006

..אד תל־ווה אות!,״
״אוי לא 1מר ואתה לא פסנתרן!״
ו 3ע ק

01 מבין כל אנשי ד,פ־מלייה
הגדולה שבאה לקבל
את פניו של דאש־הממשלה,
יצחק רבץ, בשובו ממסעו
בארצות־הברית, היה רק אחד
שלא הסתפק בלחיצת־יד עם
רבץ ובהחלפת דברי־ברכה
שיגרתיים. האיש נפל על צווארו
של ראש־הממשלה ונשק לו
כאילו היה אחיו שאותו לא

ר ח 3רו

שהוחלט בצה״ל, בעיקבות
מילחמת יום־הכיפורים, לגייס
את כל אותם שמסיבות שונות
קיבלו עד כה פטור מ־שירוודצבאי.
הדבר נעשה באמצעות
המחשב של מערכת-
הביטחון. תחילה הוזן המחשב
בנתונים של מירשם־התושבים
של כל הנמצאים בגיל השירות
הצבאי׳ ואחר־כך הוכנסו בו

^11 Iך 1יועצו של ראש״הממשלה לענייני״מודיעין, אלוף (מיל).
רהגעם (״גאנדי״) זאבי, העומד לפרוש מתפקידו בII

שבועות הקרובים, זכה במעט קורת״רוח באשר אומץ השבוע רישמית
על״ידי השבט הבדואי ערב אל־הייב, כאחד מבני השבט• הבדואים,
שבניהם שירתו כגששים תחת פיקודו של גאנדי בתקופת כהונתו
כאלוף פיקוד״המרכז, אף חנכו רחוב על שמו בכפר פרוש־רומנה
שליד נצרת, לאות״הוקרה על שבהשתדלותו נסלל כביש חדש לכפר.
לאנשים הנכונים

דליה לביא

חוגגת מסע״הצלחה בגרמניה. הטלוויזיה
מכינה עליה תוכנית של שעה וחצי, היא
מוציאה תקליט ומתכוננת לסיור־הופעות ברחבי גרמניה. בחאמבורג
ערך לה מלך־המיסעדות הישראלי בעיר מנפרד כץ (מימין, בתמונה)
נשף חגיגי, בנוכחות כ״ 150 מנכבדי העיר, שבו הצטלם ראש־העיר
כשהוא מנשק את ידה עטורת־הטבעות. מנפרד עצמו מעיד שבבל
פעם שהיא משמיעה את שירה על ירושלים, נרגשים הישראלים.

נתונים של צה״ל על אותם
שמילאו את חובתם הצבאית.
כך גילה המחשב מי לא שירת
בצד,״ל, והכין עבורו אוטומטית
הודעת-גיוס. בין אלה שקיבלו,
כתוצאה מכך׳ הודעות־גיוס היו
גם שר-הביטחון שימעון
פרס ועוזרו האישי חיים
ישראלי, שלמרות עברם הביטחוני
לא שירתו בצה״ל.
! 0בישיבת סיעת הליכוד
בכנסת, בדיון על סידרי־העבו־דד״
התפרץ ח״כ איתן ליפ ני
בקריאות־ביניים לדבריו
של ח״ב שימחה ארליך.
אחרי כמה התפרצויות לא יכול
עוד ארליך להתאפק, וקרא לעברו
:״אל תלווה אותי! אני
לא זמר, ואתה לא פסנתרן!״
! 0נראה כי יו״ר הנהלת
הסוכנות יוסף אלמוגי לא
סלח לגיזבר הסוכנות, אריה
דולצ׳ין, על שהתחרה בו על
תפקיד היו״ר. הבדיחה האחרונה
של אלמוגי על דולצ׳ין :

ראה ארבעים שנה. זה לא היה
שר וגם לא סגן־שד, וגם לא
פקיד במישרדו של רבץ. למרות
זאת ניצב בשורת מקבלי-
הפנים הרישמיים. לא היה זה
אלא הקבלן הבאר-שבעי יעקב
חלפץ, יועץ־הסתרים של
ראש־הממשלה.

כר מל
מזר חי

די קני ו א עוו ן לעיין
וזנ רון יעקב

! 0שר־המים חר־והתעשייה
חיים כר־לכ הוא, כידוע,
האיש המפקח על מחירי ר,מיצ־רכים
הנמכרים במדינה. למרות
זאת, יש לבר־לב עצמו רק מושג
קלוש על רמת־המחירים במדינה.
השבוע הגיע בר-לב לכפר
הבדואי פרוש־רומנה שליד
נצרת, כדי להשתתף בטכס
חיבור הכפר לרשת־החשמל
הארצית. בנו של השייך
המקומי הביע את שבי-
עות־רצונו לפני בר־ילב, ואמר
כי עתה יוכל סוף־סוף לקנות
מכשיר־טלוויזיה .״מניין תקח
כסף?״ התעניין בר־לב .״מה
הבעייה?״ אמר הצעיר ,״זה
רק חמשת אלפים לירות.״
״מה?״ נדהם שר־המיסחר-
והתעשייה ,״מכשיר־טלוויזיה
עולה כל־כך ביוקר?״
01 עובדי מישרד-הביטחון
מספרים בהנאה גדולה מעשה
שהיה לפני כמה חודשים, בעת

ולי עופר
יין איל־חספנות, ואשתו רינה, חגגו מלאות
23 שנים לנישואיהם בכפרו של רפי נלסון
באילת. לכבוד האירוע נערכה בכפר חתונה מאולתרת, כולל חופה
וקידושין. מייד לאחר״מכן יצאו כל הנוכחים בריקודים סביב
הכפר, כשמוביל בראש הרוקדים יולי, שנשא את רינה על כפתיו.

״מנחם בגין ודולצ׳ין מאמינים
באותה הסיסמה. אלא ש אצל
בגין זה, רק כך׳ ואצל
דולצ׳ין זה, רק קח.׳ ״
! 0מפקד חיל־התחזוקה של
פנחס
תת-אלוף
צה״ל,
(״פינייה״) להב, הוזמן למסור
עדות במישפט אזרחי שנערך
בביודהמישפט המחוזי בחיפה,
לפני השופט המחוזי ברוך
כספי. כשעלה על דוכן־העדים׳
כדי להעיד בשבועה, גילה
פינייה כי אין שם תנ״ך, והיפנה
את תשומת־ליבו של השופט
לכך .״שוב גנבו את
התנ״ך!״ זעק השופט ,״כל ה זמן
גונבים אותו!״ ״אדוני השופט,״
אמר לו להב ,״כאן
נשבעים לומר את האמת, אבל
לא לא־לגנוב.״ ההסבר לא הרגיע
את השופט הנסער .״אבל
למה גונבים תמיד דווקא את
התנ״ך, ואף פעם לא את הקוראן
או את הברית־החדשהז״
זעם .״כדאי להתבונן בכך מהזווית
החיובית,״ ניסה פינייה
להרגיע את השופט .״זה בכל
זאת מעודד שאנשים מעוניינים
לקרוא את התנ״ך יותר מאשר
את הברית־החדשה...״

׳ 0ח״כ שולמית אלוני
היתד, בין ראשי המגנים את
אגד בימי שביתת־התחבורה.
אבל אנשי אגד לא התרגשו
מכך. הם זכרו כי לח״כית מ־כפר־שמריהו
חשבון ארוך עם
הקואופרטיב. אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, כאשר מרבית
האוטובוסים של אגד שימשו
את צה״ל בקווי החזית׳ קיצץ
אגד את השירות בקווים לא-
חיוניים׳ וכמה מהם אף ביטל
לגמרי. אחד הקווים שבוטלו
זמנית, לשעת־חירום, היה הקו
מהרצליה לכפר־שמריהו. תוש בי
המקום, שלרובם־ככולם יש
רכב פרטי, לא נפגעו מכך. אבל
שולמית אלוני, שכיהנה כשרה,
לא השלימה עט זה. שנה אחרי
המילחמה תבעה לחדש את הקו,
שפעל פעמיים ביום, בבוקר
ובצהריים. למרות פנייתה, לא
חודש הקו במשך שגה נוספת.
אלוני, שכבר לא היתה שרה,
שוב הפעילה לחצים על אגד,
תבעה ממנו לחדש את שתי
הנסיעות בקו. באוקטובר 1975
נכגע אגד ללחצי הח״כית,
וחידש את הקו בין הרצליה
ה עו ל ם הז ה 2006

אנשים
לכפר שמריהו׳ אבל רק לחודש
ימים. כעבור חודש הודיע
אגד למישרד־התחבורה. וגם ל שולמית
אלוני, כי הקו של
שעה 12 וחצי בצהריים לכפר-
שמריהו הופסק׳ מחוסר נוסעים
.״מילבד העוזרת של הגברת
אלוני׳ אף אחד לא היה
נוסע באוטובוס הזה,״ טען אחד
הנהגים.
י 9איש אמ״ן לשעבר התבקש
להסביר את פרשת עזיבתו
את הארץ של זאכ גור־אריה,
מי שריגל במצריים עבור ישראל
תחת השם וולפגאנג
ליוץ ״בתור אחראי על לוץ,
איו אתה מסביר את עזיבתו
את הארץ?״ נשאל הקצין, והשיב
:״אולי הייתי אחראי על
לוץ, אבל אני לא אחראי על
הארץ !״
9האם יש אדמת־קודש
בדת היהודית? הרב שמואל
הכהן־אכידור טוען, שכל
האדמה בעולם קדושה באותה
מידה. ולראייה: בתלמוד נאמר
כי התנא רכי מאיר מ מכריה
שאל ״מאיזה עפר
לקחו (את העפר שממנו ברא
אלוהים את אדם)״ והשיב :
״מכל הארצות שבעולם.״ מש מע:
האדם הראשון נברא מעפר
שנלקח מכל הארצות, וכל
אדם נושא בקרבו את העפר
של כל הארצות. ממילא אין

עפרה של ארץ אחת קדוש מזה
של ארץ אחרת.
91 את הסכנות שהיו כרוכות
בניצחון צה״־ל במילחמת
ששת־הימים כבר חזה התנ״ך,
לדעת הכהן־אבידור. ולראייה:
כשאברהם חזר מהמילחמה, בה
נחל ניצחון גדול והגיע עד
מצפון לדמשק, אמר לו אלוהים
:״אל תירא אברהם, אנכי
מגן לך, שכרך הרבה מאד.״
שואל המידרש: מדוע צריך
אברהם לירוא, אחרי שכבר ניצח
במילחמה? קודם כל, שמא
הרגתי חפים־מפשע. אדם החוזר
מן המילחמה, צריך שמצפונו
יציק לו על האנשים
שהרג. שנית: המנצח צריך
שיחשוש שמא מחר יתווספו אל
אוייביו רבים אחרים. ניצחון
צבאי אינו מבטיח ניצחון סופי.
ושלישית: אם ניצח, משמע ש נחנכו
מזכויותיו. אמר לא אלוהים:
שכרך הרבה מאד. מש מע:
שאדם מפסיד במילחמה
מזכויותיו המוסריות. אלא שאלוהים
אמר שיש לאברהם כל
כד הרבה זכויות, שעוד נותרו
לו גם אחרי המילחמה. בקיצור:
המנצח צריך לחשוב על
האבידות של הצד השני! הניצחון
אינו מבטיח שלום׳ אלא
יכול להכניסו למילחמה יותר
חמורה 1ועליו לדעת שנתמעטו
זכויותיו׳ שאינו אדם כה
נקי כמו לפני המילחמה.
׳ 18 שלט מוזר, שהוצב על-

נשיא מבון וייצמן ואשתו החדשה, שרה, לשעבר רמון, בלטו בתערוכת־
3^ ״1 *71ל 11 *1111
ציורים באחת הגלריות בתל־אביב. אל השניים הצטרפו בתו של הפרופסור
1 1 /1 1

מיכאל סלע העובדת כעוזרת־בטאי, אירית ברזילי ובעלה השני, המחזאי המצטיין הילל מיטלפונקט.

ידי עיריית תל-אביב בשדירות
נורדאו, לא הפריע לאיש, עד
שנתקל בו כתב־החוץ טדי
לוויטח, ונדהם. השלט מייועד
לכוון את התנועה משדרות
נורדאו לנמל תל-אביב. המשונה
הוא שגם באנגלית נכ.1^

תב בו
כתב טדי לוויטה לראש־העיר
שלמה (״צ׳יצ להט :״אני
מציע שכבודו יעניק פרס
מייוחד לממציא התרגום האנגלי,
או יעבירו בדיקה פסיכיאטרית.
כיצד מסוגל תייר
או תושב־חוץ, שאינו שולט
בשפה העברית (אשר למענו
מייועד השלט באנגלית) להביו
מה פירוש המילה הלועזית

קיבל לוויטה
העיר הבטיח
האנגלית היכן

כעבור שבוע
תשובה. ראש-
לדווח לדוברי-
הנמל, בשפתם.

׳ 9העיתונאי אורי סלע
טוען, כי האוצר עומד להטיל
בקרוב שני מיסים חדשים: האחד
על כל הנשים במדינה,
שייקרא מס־מחזור, והשני על
הגברים, שייקרא מס־ערך־מו-

91 סלע טוען כי הוא מבין
מדוע ערך שר-הביטחון שי מ מון
פרם את מסע־הפירסום
לטילי הלאנס. אחרי שרביו
הסו ״מקוד בכיר״ ,ומשה
דיין עורדהעיתון, החליט
סרס להיות פרי־לאנס.
! 9בדמי־שתייה יוצאי־דו-
פן זכו כמה עובדים במלון
הילטון בירושלים. במלון התארח
המיליונר אמוחה גוטו,
יו״ר חבר־המנהלים של חברת
סוני היפאנית. הוא בא ארצה
יחד עם קבוצה הקוראת לעצמה
אמבסאדור קולג׳ .הקבוצה
בראשותו של מיליונר אחר
הרברט ארמפטרונ; האמריקאי,
באה לישראל במטוס
הבואינג הפרטי של גוטו,
שחילק לעובדי המלון, במקום
דמי־שתייה, רשמי-קול ומק-
לטי־טלוויזיה מיניאטוריים.
׳ 9צרות בצילומי המערבון
ניקמת־דם. השחקן תאמרי-

קאי נ׳והן מדלי הופל מעל
גב סוס, נפצע קשה, אושפז
בבית־ד,חולים וכימעט שנאלץ
להפסיק את השתתפותו בסרט.
אותו סוס דרך על רגלה של תמי מתכננודהתלבושות
מור, גרם לה נקע, והפיל מעל
גבו כמה וכמר, ניצבים.
! 9בישיבה האחרונה של
ועדת-הכספים הסתודד ח״כ
יוחנן כאדר בפינה עם אחד
המשתתפים, והפריע למהלכה
התקין של הישיבה. יו״ר הוועדה,
ח״כ ישראל קרגמן,
צעק לעברו :״באדר ׳תפסיק
להפריע !״ באדר הסובל מקשיי
שמיעד״ לא שמע את כל
המישפט, חשב שקרגמן קורא
לו לנאום, ניגש למקומו ופתח
בנאום על נושא ששעה קו-
דם־לכן כבר סיימה הוועדה
לדון בו. רק משפרצו הנוכ חים
בצחוק, הבין את טעותו.
9באותה ישיבה, שדנה
בהעלאת דמי אגרודהטל־ורזיה,
הופיעו כאורחים מני
כ״ל רשות־השידור, יצחק
ליכני וסגנו, משה עבאדי,
שהיתה זו הופעת־הבכורה שלו
לפני הוועדה מאז נכנם לתפקידו.
קרגמן, שהיה ידוע
כשונא מובהק של קודמו של
עבאדי, אהרן מיטל, בירד
את עבאדי :״טוב שבאת במ קום
הנוכל ההוא.״

יהודה

׳ 9ח״כ
מאיר (מפד״ל) נפגש עם שר־המישפטים
חיים צדוק ועם
שר־האוצר יהדשע רבינו־כיץ,
ואמר להם :״אני מופיע
בהרצאות לפני חיילי
צר,״ל, ולפני בני־נוער רבים,
וצריך להגן לפניהם על הממשלה.
איזה פרצוף יש לממשלה׳
אם אני הוא זה ש צריך
להגן עליה?״

91 עורך־הדין צכי לי־ד
ס קי הוא חובב־התערבויות
מושבע. לפי כשבוע שהה בחופשה
קצרה באילת. מזג-
האוויר היה סגרירי, והים היה
גבה־גלי. לידסקי רצה להתערב
עם מנכ״ל קצ״אאט ־
רחם (״צ׳יטה״) בוצר כי למרות
הקור העז ייכנס למים.
צ׳יטה סירב להתערב. למרות
זאת פשט לידסקי את בגדיו
וקפץ למים. כשראה צ׳יטה כי
לידסקי עמד בדבריו, פשט אף
הוא את בגדיו ונכנס למים.

מוילין מתוו?

לא ! זוהי, כמובן, פנינה גולן*
רוזנבלום, שהצטלמה כן כדי לבדוק
אם היא יכולה לשחק את תפקידה של מארילין במחזה ״אחרי הנפילה״
של ארתור מילר. ידיד לונדוני אמר לה שהיא באה בחשבון
לתפקיד זה. בינתיים הגיעה פנינה במפתיע ארצה, כדי לבקר את
אמה בפתח־תיקווה. הביקור התאפשר מפני שעליה לשהות מחוץ
לבריטניה בשעה שנדונה שם בקשתה לקבל היתר״עבודה, אחרי
שחתמה על חוזה עם חברת-תקליטים ידועה להנפקת תקליט שלה.
היא הוחתמה, אחרי מיבחן, בין השאר מפני שמיבטאה באנגלית
מצלצל כצרפתי. אבל הדבר המרגש ביותר את ענינה הוא שהשלימה
העולם הזה 2006

את כתיבת תסריטה הראשון, בעזרת הבמאי והתסריטן הבינלאומי
פראנק וורת, בעל פרסים רבים לסרטי״פירסומת וסרטים תיעודיים.
התסריט כבר מודפס כראוי, ומוצעים בו תפקידים לאלברט פיני,
ג׳יימס קאן וחיים טופול. למי שיחשוד כי שמה של פנינה מופיע על
התסריט רק לצורך הקישוט, נכונה אפתעה: היא באמת נתגלתה
כבעלת דימיון עשיר, הממציא עלילות לסרטים כימעט בסרט״נע.
אסור לגלות את תוכן התסריט, שסיפורו מתרחש בישראל, בבריטניה
ובאמריקה הדרומית, אך הוא מכיל, בין השאר, פרשה נועזת ביותר
של גילוי״העריות, כשאב ובתו מנהלים ביניהם רומן אינטימי מבלי
לדעת את קירבתם המישפחתית, המתבררת להם רק לאחר מכן.

9לידסקי, שסיפרו המועדון
האכסקלוסיבי עומד ל־צאת־לאור
בימים אלה, סיפר
באותו מעמד כי הוא מחפש
את גיבור ספרו, נוכל בינלאומי
בשם ד״ר סטיפן־לודוויג־קארל-
גוסטב צ׳ירימי-קובלסקי, כדי
להעניק לו ספר במתנה. כעבור
כמה ימי חיפושים נודע ללי-
דסקי כי הדוקטור צ׳ירימי
חבוש באחד מבתי־׳הכלא באי רופה,
באשמת תדמית בינלאומית
גדולה.

ט - 78 239 £מסך גזול ״.20

18714 £5־־ מסך ״.14
18 5423־־־ מסך ״.12
הפעלה אלקטרונית(ח .)5^ 50

—78 562 £8מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״וויטש״ ,כ״הקניה הטובה ביותר״.

בנשיונל אנו מציעים לך מבחר של 4
טלוויזיות בגדלים של ״ ,12״4ו1־״.20
כל מה שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גם בקטנה ואף יותר מכך.
הלא אלה הם מסוג הדברים, שאתה מצפה
לחם מנשיונל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
שמתאם עצמו אוטומטית כשאתה משנה
ערוצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
הן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר סביר) והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית(שקע המצית).
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך-זהו התכנון
של כל טלוויזיות נשיונל-התמונה ״מחוזקת״׳
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך כוונים מיותרים.

אם בחרת בטלוויזיה הקטנה שלנו, כדאי
שתדע-אינך לוקח אתך הביתה פחות
ידע, אלא רק פחות מסך.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.
1131101131 צעד קדימה אלהסחר

10.־13 £13011 וו 51 גו 65 01 1\/131$ודו3ה01 וו3זנ! 6־0.31x1760111x05 31 וח 850 וז 3ק31,ח\13!10ז

ה עו ל ס הז ה 2006

9 1 .*4 1 9 1׳י

פר שת יובל נאמן: איך יכול גאון לה שתטות

)1מש6וט0/ז011. $
ן • דוקטור סטריינג׳לאב היה מדען גאוני, שהשתגע
11 ועמד לחסל את האנושות במילחמת־העולם הסופית.
את דמותו גילם בסרט המפורסם הקומיקאי פיטר סלרס.
אבל הסרט לא היה קומי. הוא גרם לחלחלה.

כצורה זו או אחרת מופיעה דמותו שד
״המדען המטורף״ כיצירות רכות של ימינו.
זהו אחד המיתוסים המרכזיים של המאה ה־.20
במידה מסויימת, זהו היפוכו של המיתום של המדען
הגאוני. האדם הנורמלי חדל זה־מכבר להבין את מעשיו
ונוסחותיו של המדען. בסתר־ליבו הוא רואה בו מכשף,
אליל מודרני, מין קוסם המשמיד במכה אחת מחלה שעשתה
שמות במשך מאות שנים, והיוצר במעבדה פצצה
העלולה לשים קץ למין האנושי. אין גבול לכוחו להיטיב
ולהרע, לרפא ולהרוג, לבנות ולהרוס.
הנה אלברט איינשטיין, יהודי נחמד והומאני, פרופסור
מפוזר שתרם תרומה מכרעת לייצור הפצצה האטומית
שהשמידה את הירושימה. בשטח שלו היה גאון בעל
שיעור־קומה היסטורי. בשאר השטחים היה תינוק מגודל.
זוהי הסתירה שביחס המודרני אל המדען. מצד אחד,
האמונה המיסטית שהוא מסוגל לכל דבר, שאדם המגיע
לפסגות היידע האנושי צריך להבין את הכל, לדעת
את הכל, לפתור את כל הבעיות. מצד שני, הניסיון
המוכיח כי מדען יכול להיות גאון בשטח אחד, וכסיל
גמור בשטח אחר.

אם אומנם יש אנשים המטילים ספק כ-
גאוניותו של יוכל נאמן, כרור שיוכל נאמן עצמו
אינו נמנה עימם.

הדבר אינו מתבטא רק באורכו של המאמר — אורך
שיש בו כשלעצמו יומרה רבה. אפשר לדרוש גם מגאון
(ואולי דווקא מגאון) לנסח את דבריו בקיצור סביר.

אכל השום עוד יותר שפע התישכחות, שמחלק
הפרופסור לעצמו כיד נדיכה.
הוא מעניק לעצמו, בדיעבד, תואר של ״מעין סגן
לשר״ .״הוזמנתי כדי) לחזק את נוישוד (הביטחון)
באמצעות שילוב איש־ציבור בעל עמדה פוליטית מוצקה.״
על התפטרותו הוא מעיר, בצניעות ,״לא רבים האישים
בישראל המוכנים להסיק מסקנות במצבים מסויימיס
ולהתפטר זה נכון, אבל אפשר לנסח זאת בצורה קצת

^ ינטרמצו אישי :

אכל מאז אני מתייחם כספקנות מסויימת אד
הסיפורים החוזרים עד גאוניותו של יוכל נאמן.
נאמר לי שהוא כישרוני מאד, שהוא גאון כ־מיקצועו.
ייתכן שזה כך. אף החוויות האישיות
עזרו לי לזכור שאינו גאון ככל דכר.

והנה באו דבריו השבוע (אני מתייחס בעיקר למאמרו
המאראתוני בהארץ) והוכיחו זאת. זוהי תערובת מוזרה
של מומחיות בשטח אחד ובורות כימעט טוטאלית בשטח
אחר. ניתוח מבריק של מהלכי הממשלה מופיע לצידם
של מושכלים־ראשונים המתאימים למוכר־פלאפל בשוק
הכרמל.

תיאור ריאליסטי מפוכח של המצכ מכיא
דהצעות־פיתרון שהיו משמחות את ליכו שד
ד״ר סטריינגז לאכ המקורי.

ך * דכד הראשון המזדקר לעיני הקורא הוא הרצינות
י 1האיומה שבה מתייחס הפרופסור הטוב אל עצמו.

אודם מאמר־הענק (או הספר-זוטא) של נאמן
עוסק ככל השטחים האלה. הוא מדכר כאותו
כיטהון עצמי עילאי עד דכדים שכהם הוא
מומחה ועל דכרים שכחם אינו מכין דכר והצי-
דכד. צירוף זה יוצר תערוכת כימית מסוכנת
כיותר, הקוקטייל •טל ד״ר סטריינג׳לאכ.
ת כורותו של הפיסיקאי המעולה במדעי־המיזרח
אין צורך לחפש. היא מזדקרת מתוך המאמר על
כל צעד ושעל, בצורה המוכיחה כי הוא עצמו אינו מודע
לה לחלוטין.
כך הוא כותב סיני, שבו לא ישבו בעבר מצרים,
ואף לא השתייך למצריים לפני חוזה ורסאי...״

קשה להכין איד ארם כעל השכלה כללית
מינימלית, קד-וחומר פרופסור, מגדיר את הנוצרים
הדכנוניים כלא־ערכים: הם ערכים לכל
דכר, לא פחות מן הסורים והפלסטינים, והם
נכדדים מאחיהם המוסלמיים כדתם כידכד.

היה זה תרגיל מרתק של ד״ר סטריינג׳לאכ
ישראלי.

ראיתי בעיני כמאה בחורים נהרגים מפגזי התותחים
של קאוקג׳י, תוך כדי בריחה מבוהלת. לטרון אבדה.
(כעבור זמך מה נערך הקרב השני על לטרון, שנסתיים
בביזיון גדול עוד יותר, וכך נמחק מן הזיכרון הקרב
הראשון).
איני שומר, חלילה, טינה ליובל. איני יודע מי היה
אשם במפלה. לפני ואחרי כן עברנו מפלות חמורות
אחרות.

מדען, המאומן במחשבה אובייקטיבית, צריך להיות די
אובייקטיבי כלפי עצמו כדי להבין את מיגבלותיו ולהודות
בחוסר־מומחיותו בשטחים שאינו מצוי בהם.

לפני כן, מאז ימי הפרעונים, היה חצי־האי, כולו או
חלקו, שייך למצריים, מוחזק על־ידיה ומנוצל בידיה,
במשך רוב תקופות ההיסטוריה.
דוגמה אחרת במשך שנה אחת חוסלו שני עמים
קרובים, קיבוצים לא־ערבייס ...הכורדים ונוצרי הלבנון...״

השבוע הפציץ אותנו הפרופסור הגאון בראש־חץ־מת־פצל
של דיברי־חוכמה. הפיטריות התנשאו בדזמנית בכל
כלי־התיקשורת העיקריים. האבק הרדידאקטיבי של דבריו
כיסה את הארץ כולה.

הפולחן התמוטט כו-כיום. הקרם הראשון עד
לטרון נסתיים ככיזיון גמור.

אולם נאמן אף אינו מנסה להצכיע עד מיומנות
כדשהי המקנה דו מעמד שמעכר לדרגת
הדיוט כידיעת העולם הערכי, כהיסטוריה של
יהסי־ישראל־ערב, וכהיסטוריה מדינית כיכלל.

הגכול כין ארץ־ישראל ומצריים — קו רפיה־אילת
— נקכע רישמית כ־ 1כאוקטוכר ,1*106
עד־ידי כדיטניה (כשם מצריים) ותורכיה >כ־כעלת
ארץ־ישראל) .הוזה ודמאי נחתם כעכור
13 שנה, ב8-צ כיוני 19 ן י.1

חוששני שזוהי גם צרתו •טל הפרופסור יוכל
נאמן.

הכרתי את יובל נאמן לראשונה במאי .1948 במשך .
כמה ימים סרתי לפקודתו.
הפלוגה שבה שירתתי, פלוגת שועלי־שימשון (אז פלוגת
חי״ר רגילה בגדוד ,54 עלומת־שם) צורפה לגדוד 51
כדי לתגבר אותו בניסיון האחרון לפתוח את כביש ירושלים
לפני פלישת הצבאות הערביים.
התוודענו אל אנשי הגדוד. הם התייחסו בזילזול למג״ד
שלהם, אך הפליגו בשיבחו של הסמג״ד, אחד יובל נאמן.
נאמר לנו שזהו ילד-סלא ממש, עילוי, מוח מבריק, מא־תימטיקן
גאוני, קצין מזהיר.
ערב־קרב רוצה כל חייל לראות במפקדו גאון. הוא
זקוק לאמונה כי במיבחן הקרוב יהיה גורלו נתון בידי
קצין חכם, אחראי, אבהי. כאשר הפחד מכרסם בקרביים,
דרושה האמונה במפקד. במשך כמה ימים נאחזנו בפולחן
האיש יובל.
ראיתיו לראשונה בחשכת לילה בלטרון, לייד פנס,
כמה שעות לפני היפתח הקרב. המראה נחרת בזיכרוני,
כי היה בלתי־צפוי: בחור צעיר, ממושקף, שדמה לסטודנט
מתחיל.

סמכותי. הסידרה המרשימה של פרסיו המדעיים מעידה
עליו שהוא מומחה בפיסיקה תיאורטית.

ד״ר סטריינג׳לאב: בסרט ובישראל
פחות יומרנית. ואת התואר ״אישים״ כדאי לאדם לשמור
למיקרים שבהם הוא מדבר על ה זו ל ת.
על עבודתו שיגרת עבודה, אשר הגיעה באותם
ימים לרמה מצויינת בשני תפקידי גס יחד.״

סגן־יטר, עמדה מוצקה, אישים לא דכים,
רמה מצויינת — כד זה ״כדי להכהיר את המיומנות
שדי כנושא.״

(הנוצרים בלבנון הם ערבים אך לא מוסלמים, ואילו
הכורדים הם מוסלמים אך לא ערבים).
זוהי פשוט בורות. הדיבור על ״חיסול״ הוא קלות־דעת,
המעידה על הרמה הכללית של הרצינות שבה
מטפל הפרופסור בעניינים גורליים. בבואו לתת ביסוס
כלשהו לתיזות שלו.
בעיראק התמוטט המרד הכורדי (מרד צודק, לדעתי)
אחרי שהאיראנים, שהם דווקא מוסלמים, בגדו בכורדים
באופן ציני. המצב חזר לקדמותו: מדינה עיראקית, שבה
חייט הכורדים כמיעוט לאומי. במילחמה אירעו מעשים
חמורים, אך איש אינו טוען שהכורדים ״חוסלו״ .למרבה
השימחה, הם רחוקים מאד מחיסול, ואיו ספק שבבוא
העת יחזרו ויי אבקו למען אוטונומיה לאומית.
בלבנון סערה מיליחמת־אחים אכזרית, ביגלל תביעתם
של חוגים רבים — מוסלמים, דרוזים ולא מעט
צעירים נוצריים — לרפורמה בשילטון המושחת, שהיה
עד כה נתון בידי כת קטנה של בעלי־רכוש, לא כולם
נוצרים. במילחמה זו ביצעו שני הצדדים מעשי־זוועה —
ולפי עדויות נייטרליות ומצולמות, הצטיינו בכך יותר
מכולם הפאלאנגות הנוצריות. מכאן ועד ל״חיסול״ הנוצרים
רחוק המרחק, כמו זה שבין הפיסיקה התיאורטית
ובין מדעי־המיזרח.
אני בור בפיסיקה. לא היה עולה בדעתי להתווכח עם
יובל נאמן על נושא כלשהו בתחום הפיסיקה. מוזר איך
מעז הפרופסור הטוב להתווכח, באומץ־לב כה רב, על
ענייני המיזרח, עם אנשים שהקדישו עשרות שנים ללימודם.

חוששני
שהעזה זו מקורה כגורם שאין כמוהו
כמקור לאומץ־דכ: חוסר-ידע טוטאלי.

הרי שתיחמנו את תחומי המומחיות ואי־המומחיות
\ £של הפרופסור, הבה נתבונן במימצאיו.

ך* אמת המרה היא שבעת כהונתו הגיע מישרד־
* 1הביטחון לשפל־המדרגה. אי-היעילות, הביזבוז והשחיתות,
שעיתון זה עזר לחשפם, הדהימו את המדינה
כולה. מתוך ייאוש קרא שימעון פרס לאלוף ישראל טל,
כדי להכניס סדר בברדק. לדעת איש כמו אריק שרון,
שאינו פחות קיצוני מיובל נאמן, פעל מישרד־הביטחון
גם באותהת קו פ ה ללא השקפה ותיכנון, באנארכיה
מחשבתית ומעשית, בלי מדיניות ברורה, בלי תפיסה
איסטראטגית וטאקטית, וממילא גם בלי יכולת להצטייד
בצורה יעילה ותכליתית.

״רשימות־הנשק״ המפורסמות, שהוכנו כתקופת
יוכל נאמן, אינן אלא כיטוי להיעדר
משווע זה שד דוקטרינה כסיסית.
ואשר ל״מיומנות״ :לפי דבריו׳ עסק יובל נאמן ב־רשימות־נשק
מראשית ימי-המדינה, ובכל המילחמות שלאחר
מילחמת־העצמאות. כאשר מדבר המאמר על נושא
זה, יכולה לעמוד לו הטענה כי המומחיות מקנה לו מעמד

יייייי

הוא נותן תיאור מרתק של עסקות־הנשק
כין ישראל וארצות-הכרית. מאחר שזהו השטה
שהוא מצוי כו, אני מניח •טהתיאור הוא נכון
ומדוייק.
הוא פוקח־עיניים. נאמן משתדל להוכיח כי על כל
צעד ושעל השתדלו האמריקאים לרמות את ראשי ישראל.
מנהיגי המדינה נראים בעיניו כחבורת ילדים תמימים׳
אשר קיסינג׳ר המחוכם מתעלל בהם, מרמה אותם,
מסובב אותם בכחש. שר־החוץ האמריקאי הבטיח ולא
קיים, גזל בשקט כמה מיליארדים מישראל, לא סיפק את
הנשק הדרוש, סחט שוב ושוב ויתורים תמורת אותה
סחורה עצמה, וכן הלאה. ממשלת־ישראל רימתה את
הציבור ואת ועדת-החוץ־והביטחון של הכנסת, כדי לחפות
על כישלונותיה וריפיונה במשא־זהמתן.

זה מעניין, אף כעיקרו אין זה חדש.

המצב הכללי היה ידוע לכולנו, פחות או יותר, אף
שלא ידענו את כל הפרטים שיובל נאמן מפרסם אותם
(המשך בעמוד )16

מיי

וויו ון

(המשך מעמוד )15
עתה (בטענה ־נוהם פורסמו כבר קודם
לכן. איני בטוח בזה כל־כך).

* * כאן. מגיע נאמן לתיזות העיקריות
יין שלו:

• הסדר־הכיניים לא היה כלל
הסכס ישראלי־מצדי, אלא הסדר
משולש או כפול, מצרי־אמריקאי ו
ישראלי־אמריקאי. ישראל נתנה למצריים
(•מטחים) ,מצריים נתנה לאמריקה
(השפעה ונפט ערכי),
אמריקה נתנה לישראל (נשק).
זה נכון, אבל לא כל־־כך מקורי. אם
יטרח יובל נאמן לעלעל בגיליונות העולם
הזה, הוא ימצא שכך בדיוק תואר הסכם־
הביניים בשבועון זה בשעת חתימתו.

לדברי הפרופסור, זוהי המצאה של קי־סינג׳ר,
שבאה להבטיח שבמשך שנים רבות
יישארו הערבים תלויים בארצות־הברית,
ויספקו לה נפט. עבור הנפט תשלם אמריקה
מדי־שנה בוויתור ישראלי על שטח נוסף.
כך תחזור ישראל בסופו של דבר לקו
דד 4ביוני ,׳מבלי לזכות בשלום.
שוב — נכון, אך לא מקורי. את התיזה
הזאת בדיוק פיתח העולם הזה ()1933
לפני שנה וחצי, כשנה לפני הסכם־הביניים
עם מצריים, במאמר שהוקדש לאיש־ה־שנה
תשל״ד, הגרי קיטינג׳ר. נדמה לי שאז היה
זה תיאור מקורי.

• ישראל הפכה גרורה של
ארצות-הכרית.

מה טוב להינות מהטעם המרענן של ה

• המדיניות של צעד־אוזר־צעד
משרתת אינטרסים אמריקאיים, ולא
אינטרסים ייטראליים.

עם כל הכבוד, אין צורך להיות גאון
עולמי בפיסיקה תיאורטית כדי להגיע למסקנות
אלה. הן ברורות גם לפרשן כמוני,
שלא גמר בית־ספר יסודי.
על שלוש התיזות המעשיות האלה מוסיף
הפרופסור רביעית, בעלת אופי מיסטי:

• הערבים לא ישלימו לעולם
עם קיום ישראל. מטרת כל הערכים,
ככל התקופות, היתה, הווה
ותהיה השמדת ישראל.
ואין הפרופסור מרגיש, כנראה, שבכל
הוא הנחיל לעצמו מת בשח־מת האינטלקטואלי.

י מגחמ ה תיאורטית ומעשית כ-
אחת, קיימות רק שתי אפשרויות יש ראליות
ביחסי ישראל־אמריקה־ערבים.

האחת: להמשיך כמילחמה כערכים,
תוך הגכרת התלות הישראלית
כארצות־הכרית.
השנייה: להגיע לידי הסכם עם
הערכים, תוך יצירת מצם מדיני•
צכאי-כלכלי חדש, שיאפשר את
התרת התלות כארצות-הכרית.
פשוט אין אפשרות שלישית, לא
למעשה — ואף לא להלכה.

קופסא קשה. קינג־סייז, באורך 100מ״מ ובטעם מנ טול

* /רליק ־ ה

גודלו שר עמוד

ליולדת

אנחנו אומרים גם מה

ל ק נו ת

| וז עוו! ם

אצלנו :
4זול יותר
4שרות טוב יותר
4יעוץ טוב יותר

הוא 23ס״מ רוחב ו־33
ס״מ גובה. תמורת

מבחר ענק של כל הנחוץ
לתינוק, ממוצץ ועד מיטה

המלן ג׳ורג׳ ,45ת״א

2.400למ
כ׳רה

השכרה

*.א צ. ל ^ /רלילןת
נג ל

דיונגו ף 11תאטלם 2ם 2 4 9

הז הן

אתה יכול לפרסם בו
מודעה בשטח של 758ס״מ
מרובעים — מחיר זול יותר
מאשר בעיתוני הבוקר
והערב

מי שנלחם — זקוק לנשק, לכסף, לעזרה
מריבית, להרתעה גרעינית גלובלית. ככל
שתימשך המילחמה, כן תגבר הזדקקות זו.
את הסיוע הדרוש ניתן להשיב רק ממע- -
צמת־על, הדואגת קודם־כל לאינטרסים של
עצמה. ישראל תצטרך להתאים את עצמה
לאינטרסים אלה. ממילא אין ׳מנוס ממעמד
של גרורה, שמישקלה יירד בהתמדה.
הדרך היחידה לשים קץ לתהליך זה היא
ל-שנות את הכיוון.
מי שאינו רוצה שישראל תמשיך להיות
גרורה, חייב לדגול ביוזמה היסטורית להגיע
לידי שלום והשלמה הדדית עם העולם
הערבי. עליו להציע לעולם הערבי תוכנית
נועזת, שתכלול את כינונם של יחסים
חדשים בין העמים, החזרת השטחים הכבושים׳
כינון מדינה פלסטינית לצד ישראל
והסדר כולל שייצור מצב חדש במרחב.
מי שמאמין ישיש בכוחה של ישראל
להשיג שלום כזה, יכול לחלום על הפסקת
התלות בארצות־הברית.

מי שאינו מאמין בכך, חיים להשלים
עם מעמד של גרורה.

^ יך ; חלץ יובל נאמן מן הצבת ה-
אינטלקטואלית הזוי
פשוט. מאד: הוא ממציא אפשרות שלישית׳
כדרך קוסם השולף -שפן לבן מתוך
הצילינדר. לכבות לרגע את האורות, לעצור
את הנשימה, דממה מוחלטת, והנה —

יש: יש אלטרנטיבה: יש דרך
שלישית י
מה חיא?
קשה להאמין׳ אבל היא פשוטה לגמרי :
להחליף את יצחק רבין.
דררש מנהיג חדש, אמיץ, גא, זקוף.
אחד שיעז להגיד גם לאמריקאים וגם
לערבים :״לאו ד
ה עז ל ם הז ה 2006

מישהו כמו גולדה מאיר. ואולי, מי יודע,
כמו יובל נאמן עצמו.
מה יעשה אותו מנהיג נוקשה, שלא
ייכנע עוד לאמריקאים?

הוא יקים עיר יהודית חדשה כ־כשומרון.
שיהיה כדור לכולם שלעולם
לא נחזיר את הגדה.
ואם הממשלה האמריקאית תתנגד? זה
לא חשוב. יש בכיסה של ישראל 76 סנטורים.
אילו ידעה ממשלת ישראל לנצלם,
היתד, יכולה להכריע את הבית הלבן.
מול נאיביות קולוסאלית זו, נעצרת הנשימה
מעצמה. האומנם מייחס הפרופסור,
הרואה עצמי מומחה ליחסי ישראל-אמרי-
קה, ערך כלשהו לפיסת־נייר, שעליה חתמו
עשרות סנטורים בקלות־דעת עילאית, ביודעם
שאיש לא יתייחס אליה ברצינות?

שאר התרופות של הפרופסור
רציניות כאותה מידה עצמה. כי
סופו של דבר הפיתרון המ
ידו הוא להתכונן למילחמת־חור
עם העולם הערכי, כלי עזרה אמריקאית,
כלי תמיכה כלכלית ומדינית,
כלי אן! כעל־כרית (או כעל
חסות) אחד.

כאן נמצאת המטאמורפוזה בעיצומה.
נאמן הופך סטריינג׳לאב, המדען־הקנאי־המיסטיקן.

ב מ דינ ה
הטם
כ ל אנשי המלך *
כעזרת חמימשל חצכאי
הישראלי נעשה נסיון
מגוחך לשחד עם שלם
מכל הדמויות של המאה ה־ ,20 אין דמות
מאוסה יותר מזו של הקוויזלינג — האיש
המשרת את חשילטון הזר נגד השאיפות
הלאומיות של בני עמו שלו.
מכל הדמויות, זוהי גם חסרת־ד,תכלית
ביותר. בשום מקום לא הועיל הקוויזלינג
לבעליו, מעבר לחשבון קצר-טווח וקצר־רואי.
בסופו של דבר נעלם הקוויזלינג
יחד עם השילטון הזר. שליטים נבונים הסתדרו
דווקא עם לוחמי-ד!שיחדור, והגיעו
לידי שלום עימם.
האיש שנתן את שמו לכל הזן — הפא־שיסט
הנורווגי וידקון קוויזלינג — נעלם
יחד עם השילטון הגרמני. כל עוד היו ה
רכין
מסהכד כעצמו כטלוויזיה (מאחריו. :דיניץ ואדי מיזרחי)
נשק למען מדיניות —

ך • פרופסור מעניק לנו דוגמה מען
1שית, איך היה הוא מנהל את המשא-
והמתן עם המצרים.
דוגמה זו היא כל־כך גרוטסקית, עד
שכדאי להביאה, כגלעד לנאיביות לאומנית :
תמורת הנסיגה מן התעלה, היה נאמן
דורש: ביטול החרם הערבי וסגירת כל
מישרדיו, שיחדור ישראל מתשלום כלשהו
עבור מעבר אוניותיה בתעלה, פיצויים
עבור רכוש היהודים במצריים, העברת כל
האוכלוסיה המצרית מסיני למצריים, ערבות
מצרית למעבר חופשי בבאב־אל-
מאנדב, מכירת הנפט של אבו־רודיס
לישראל והעברתו אלינו בצינור, מכירת
מי־הנילום לישראל.

הדיספרופורציה כין אולטימטום
כזה וכין כוחה של ישראל לכפותו
— ועוד כלי עזרה אמריקאית ! —
היא כה עצומה, עד כי מתעוררים
כשלב זה ספקות חמורים לגכי
כושר־השיפוט של הפרופסור.
בימים הקולוניאליים הטובים יכלה בריטניה
הגדולה להגיש אולטימטום מעין זה
למצרים. נראה כי הפרופסור מאמין באמת־ובתמים
כי ישראל יכולה לקום בוקר אחד
ולהחליט שהיא מעצמה עולמית, ולהתנהג
כך. המוראל הציוני המחודש יבוא במקום
כסף, אומץ־הלב היהודי במקום נשק, וקוממיות
יהודית תשמש מיטריה מפני האיום
הגרעיני הסובייטי.

נראה כי הפיסיקאי אינו מאמין
כעוכדות פיסיות כמו יחסי-כוחות,
משאכים אנושיים וכלכליים, וכדומה.
מאחרי המסווה של הפיסיקאי
מתחכא המיסטיקן המטפיסי.
* כך מגיע יובל נאמן אל יעדו של
| המיסטיקן הדתי: האפוקליפסה.

אם לא יקכל העם את חזונו,
תכוא אחרית-הימים, ימי גוג-ומגוג.
״אני -מאמין באמונה שלמה הוא פותח.
פתיחה המתאימה להצהרה דתית, לא לחוות
דעה שקולה של מדען שפוי.
״אני מאמין באמונה שלמה כי אם תימסר
הגדה לידי צבא ערבי ותוכל לשמש
בסיס למיתקפה כוללת על ישראל, לא נובל
לעמוד בפני אותה מיתקפה, אלא אולי
תוך הקרבה של 50 עד 100 אלף הרוגים.
נוכל אולי לארגן סיום ברוח מצדה על
הר־הכרמל, אם נספיק.״
אין הפרופסור מתמודד עם האיסטרא־טגיה
הלאומית המוצעת על-ידי הדוגלים
ביתמת-שלום ישראלית כלפי הערבים בכלל,
והפלסטינים בפרט. בין אלה נמצאים
מומחים הבקיאים בענייני הסיכסוך הישר־אלי-ערבי
לאידשיעור יותר ממנו. אולם
ביומרה העיוורת של קנאי אמיתי, פוסל
נאמן את כל הצעותיהם בכמה מישפטים
דוגמטיים, מבלי לנתחן, וחוששני שגם
מבלי להבינן.
האמת היא שמי שמכריז מילחמה על
ארצות-הברית ועל העולם הערבי בעת־ובעונה-,אחת,
כפי שנובע מדיברי נאמן,
מוביל לסילחמה שבה ימותו יותר מ־ססן
אלף בני־אדם. ולא באחדית־הימים, אלא
בימינו שלנו. מצדה-על-הכרמל היא סיומה
ההגיוני של הדרך, שעליה מבקש נאמן
להעלות את המדינה.

הסיום הוא אפוקאריסטי — כמו
זה שעמד לנגד עיניו של ד״ר
סטריינג׳לאכ המקורי.
העולם הז ה 2006

רכין עם פורד
או מדיניות למען נשק?
גרמנים חזקים, לא היו זקוקים לו. כשפג
כוחם, לא יכול היה הקוויזלינג לעזור
להם.
יחד עם המושג הנורווגי ״קוויזלינג״
נולד המושג הצרפתי ״משתף־פעולה״ .הוא
בא להטביע אות־קין במיצחו של האיש
המשתף פעולה עם הכובש הזר.
כיום חיים הגרמנים בשלום ובברית הדוקה
עם הצרפתים ועם ד,נורווגים. כולם יחד
בזים לזיכרם של הקוויזלינגים ומשתפי־הפעולה.
הפה
הגדול. עתה נעשה בגדה המערבית
ניסיון להקים קוויזלינגים חדשים —
קוויזלינגים פלסטיניים של המלך חוסיין,
המשתף פעולה עם ישראל.
משה דיין, האיש בעל הסה הגדול ביותר
במדינה, אמר את הדברים בפירוש,
כדי לזכות בכותרת בעיתונות. השבוע הכריז
:״המלך חוסיין משתף־פעולה עם המדיניות
הישראלית.״ כך טבע סיסמה, שתעשה
לה במהרה כנפיים ברחבי העולם
הערבי.
המלך חוסיין ערך הצגה עלובה בעמאן —
הצגה המעידה על טיב מישטרו. הוא כינס
לישיבה אחת את הפרלמנט שפוזר מזמן.
בישיבה זו ״הוחלט״ לדחות שוב את הבחירות
בירדן, ולהמשיך בדיקטטורה הבל־תי־מוסרית
של המלך.
להצגה זו הוזמנו כמה נכבדים מן הגדה,
עסקנים־ממונים שהביאו על עצמם זה־מכבר
את בוז בני-עמם. עסקנים אלה הרימו
את ידיהם, כמיצוות המלך, וחזרו הביתה.
הם נתקבלו שם בברכה ובהתלהבות
על-ידי המימשל הצבאי הישראלי.
יחד עימם הגיע הכסף. נהרות של דינרים
זורמים שוב מעמאן אל הגדה, בניסיון לשחד
עם שלם באמצעות עסקניו.
אשלייה חדשה. הניסיון לשחד עם
כדי שישכח את מאווייו הלאומיים, ולהש ליט
עליו קוויזלינגים, שאבד עליהם הכלח,
גובל בגיחוך. אך מגוחך עוד יותר יחסם
של השילטונות הישראליים אל ההצגה הזאת.

כלי־התיקשורת הישראליים נרתמו
למאמץ אדיר להפיח חיים חדשים בשיל־טון
הירדני, להעלות על נס את הקוויזלינ-
גים, להוכיח באותות ובמופתים כי הפלסטינים
הבינו סוף־סוף שנצר השריף ממכה
הוא מנהיגם הלאומי האמיתי.
הם לא שיכנעו אף פלסטיני אחד. הם
לא שיכנעו גם את הקהילייה הבינלאומית,
שראתה יותר מדי קוויזלינגים כושלים בדורות
האחרונים. אבל הם שיכנעו לפחות
הלק מדעת-הקהל הישראלית, הזקוקה תמיד
לזדשלייה חדשה, כדי לברוח מן המציאות.
ייתכן שהם שיכנעו בראש־וראשונה את
ממשלת-ישראל עצמה.
מדיניות העצים והיעד
הקי5און יישאר עד
בנו כמשך — 1976
אלא אם בן
יפתחו חם ורים ם מידחמח
זוהי תופעה ישראלית: מרוב העצים
אין רואים את היער. ביגלל סערות קטנות
בכוס של מים דלוחים, אין רואים את ההכרעות
המדיניות הגורליות.
יצחק רבין חזר מארצוודהברית תוך ברקים
ורעמים של סערה מלאכותית, שנגרמה
על-ידי פליטודפה עגומה. מילחמת-
היהודים נפתחה מחדש. הרכילות הפוליטית,
ד,ממלאה בארץ את מקומה של הפרשנות
המדינית, חגגה את ניצחונה. תוך כדי
כך נשכח לגמרי לשם מה נסע האיש לאמריקה,
ומה עשה שם,
נשל ,,נשל ,,גשי!• תופעה ישראלית
שניה: הנשק עונה על הכל.
במידה שמישהו התעניין ביכלל במעשיו
של רבץ באמריקה, הוא התעניין בנשק.
כמה דרש? כמה השיג? מה נותנים האמריקאים?
ומה לא?

מבחינה זו לא השתנה דבר בישראל
ב־ 23 השנים האחרונות, מאז נכנם שימעון
פרס כמנכ״ל למישרד־הביטחון. הנשק אינו
נרכש כדי לשרת מדיניות, אלא המדיניות
מתנהלת כדי לרכוש נשק.
איש לא שאל: מה בא הנשק לשרת?
איך אפשר למנוע את המילחמה, המצריכה
נשק זה? איזו מדיניות יש לנהל, כדי
לצמצם את הצורך בנשק?
המילחמה הבאה נראתה כדבר נתון, שרק
עיתוייה עדיין שרוי בספק. יצחק רבץ נסע
לאמריקה כדי להביא משם את הנשק הדרוש
לה. זוהי אמת־המידה היחידה להערכת
הצלחתו או כישלונו
— יוק. אולם המטרה האמיתית
של יצחק רבץ בנסיעה זו לאמריקה היתד,
פוליטית: להקפיא את המהלכים המדיניים,
לפחות עד . 1977
נראה שבכך הוא הצליח במידה רבה.
שילטונו של הנשיא ג׳ראלד פורד חלש
עתה מכדי שיוכל לכפות את רצונו מחוץ
ומבית.
הממשלה האמריקאית הבינה מייד כי
הסיסמה האחרונה •סל ממשלת ישראל (״לכנס
את ועידת ז׳נבה״) היא ריקה מתוכן.
פורד ורבץ הסכימו שאין כל טעם בכך.
כל עוד אץ ישראל מוכנה להגיש תוכנית־שלום
סבירה, תוך ציון הגבולות הסופיים
הרצויים לה. מה גם שאץ סיכוי לכנס את
הוועידה בלי אש״ף.
אם לא ז׳נבה, מה כן? האלטרנטיבה
היחידה היא, כיום, הסדר חלקי או מלא
עם ירדן.
גורל מר ממוות. כדי להתחמק מן
הצורך לשאת־ולתת עם אש״ף, הכריז וחזר
יצחק רבץ שהגבול המיזרחי של ישראל
ייקבע תוך משא־ומתן עם ירדן בילבד.
ישראל גם תמכה בנסיונה של ירה להופיע
שוב כמנהיגת הפלסטינים בגדה המערבית
(ראה לעיל).
ברוח זו ניסה פורד ללחוץ על רבין.
הוא הזמין אותו לפגישה שלישית, בלתי־מתוכננת,
כדי להשיג מרבין דבר •שניתן
להציעו לירדן: נסיגה חלקית מן הירדן
במיסגרת הסדר־ביניים, או הצעד, רצינית
להחזרת הגדה כולה במיסגרת הסכם־שלום
סופי.
רבץ לא יכול היה אף לחלום על הצעה
כזאת. הדבר היה מביא עליו גורל מר
ממוות: פירוק ממשלתו ובחירות חדשות,
שבהן עלול להתערער שילטונו במדינה
ובמיפלגתו שלו.
התוצאה: אפם. נראה כי רבץ ופורד
הסכימו ביניהם על במה מהלכי־סרק, תחבולות
דיפלומטיות ריקות. שנועדו לעורר
רושם כאילו יש התקדמות מדינית, בעוד
הקיפאון נשאר על כנו.
הצד השלישי. רק דבר אחד לא נקבע
בוושינגטון, כי אינו תלוי בשני הצדדים:
השלמת הערבים עם המשך הקיפאון במשך
שנה שלמה נוספת.
החשבון שנעשה בלי הסורים והסובייטים
עלול להתגלות, במהלך השנה, כפיסת־נייר,
שתעלה באש של מילחמה חדשה שתהיה
במרחב.
יצחק רבין אינטליגנטי מדי מכדי שלא
יבין זאת. הוא קיבל על עצמו הימור
היסטורי: שהסורים והסובייטים לא יפתחו
במילחמה ב־76׳ .הימור דומה גרם לקודמיו
להגיע אל עברי־פי-פחת.

אהוד אולמרט השיג פירסומת רעשנית נמלו הבלשים ־ אבל חקירותיו

מנפח חבאזתים
— מרי: ככירים — נוטלים חלל, כמאכלו־הכוחות
הנטוש בתוככי העדדם־התחתון הישראלי.

ציניס בכירים של צה״ל נוטלים חלק במילחמת־הכנופיות
הנערכת עתה בעולם־החחתון הישראלי.
האשמה חמורה זו הושלכה לפני כשבועיים לזירת-
הטרף של דעת־הקהל הישראלית. רק עיתוי בלתי־מוצלס
מנע מהאריות שמירה להסתער בהיסטריה על הנתח הטרי
שהושלך לעברם. הם היו -עסוקים בפרשיות כמו שביתת
אגד או. הסתרת ילדי יונדף. בזמנים אחרים היתה האשמה
כזו יכולה להיות טרף נהדר, חינגה אמיתית לכל הצופים
בקולוסיאום הלאומי.
מי שהיה צריך להצטער במייוחד על החמצה מעין זו
היה צעיר הח״כים של הכנסת, ח״כ הליכוד אהוד אולמרט
( .)30 האיש שכבש לעצמו בסערה את תואר אלוף־ציידי-
הכותרות של הכנסת טרח לא־מעט כדי להכין את ההופעה
הזאת. כמו קוסם, השולף שפנים מתוך הכובע׳ שלף גם
אודי בזו־אחר־זו, בקצב מסחרר פרשיות פליליות למכביר.
פרוטקשן פה, אלימות שם, שחיתות בספורט, סחטנות וטרור
אישי.

ך* דברים •שודרו מעל גלי-האתר, וצוטטו בהרחבה,
1 1ובכותרות שמנות, גם בעיתונות היומית. והגה זה
פלא: צה״ל טרם הזדעק להגן על שמו ולהכחיש את

11 01*111ן| 1^ |1אהוד אולמרט (משמאל)
1י י * נ -יייי יחד עם עקיבא נוף ושמואל
תמיר, בתקופה שהשלושה, יחד עם אליעזר שוסטק, היוו

את מנהיגות המרכז־החופשי. אולמרט היה אז מזכיר
הסיעה ונושא־כליו של תמיר, עד שהפך אוייבו המושבע.
עתה מנסה אולמרט לקשור לראשו את כתרי תמיר.

אכל באותו יום שישי הוא התעלה אפילו
על עצמו.

הדברים, או לפתוח בחקירה יסודית שתטהר את שורות
הקצונה הבכירה מאלמנטים פליליים מסוכנים, שאהוד
אולמרט גילה שם.
נכון שבינתיים התערערה מעט אמינותו של מי שניסה
ליצור לעצמו דימוי של התובע־הכללי של המדינה. בית-
המישפט העליון הורה לשחרר בערבות את איש הפנתרים
השחורים לשעבר משכונת מוסרארה, ראובן אברג׳יל,
שנעצר על־ידי המישטרה בעיקבות החקירה הסנסציונית,
מלוות־הצלמים, שערך אהוד אולמרט בשכונה הירושלמית.
היה זה השופט־העליון חיים כהן שקבע, כי בידי
המישטרה אין אפילו הוכחות־לכאורה, שיהיה בהן כדי
להחשיד את אברג׳יל בעבירות של סחיטה או פרוטקשן
שביצע כביכול.

מאחר שהוא לא נקב בשמותיהם של קצינים אלה, ולא
נתן כל רמז המאפשר את זיהויים, הוא הטיל למעשה כתם
על כל הקצינים ה״לא־כל־כך זוטרים״ המשרתים בצה״ל׳
אם במילואים או בשירות־פעיל. כל קצין כזה הפך, אחרי
גילוייו המדהימים של אולמרט, חשוד בפוטנציה בהשתייכות
לעולם־התחתון ולפשע־המאורגן•

ח קי ר ה או
ציד־ מכ שפו ת?

אם היתה למישהו התרשמות אחרת מכד
הפרשה, אהוד אודמרט אינו אחראי לכד•

נכון גם ששר־המישטרה שלמה הילל, ישרק שלושה
שבועות קודם־לכן שיבח מעל במת־הכנסת את מיבצעי־הבילוש
הפרטיים של אולמרט, חזר־בו לפתע מהתלהבותו.
בנאום נוסף בכנסת תקף את אולמרט בביטויים חריפים.
למרות שלא נקב בשמות, היה ברור למי הוא מתכוון,
כאשר דיבר על אותם המגלים פשעים בגווילי עיתונים
ישנים, וברכילות של בית־קפה.
״בין השאר הוא התכוון ודאי גם אלי,״ מודה אולמרט.
״אבל הוא־עצמו צריך להסביר איך זה, שלושה שבועות
אחרי שהוא מביע הערכה לחקירה המרשימה שערכתי, הוא
אומר דברים כאלה. הוא צריך להסביר זאת, ולא אני.
אני לא עובד עם המישטרה. אני לא חייב לו כלום, והוא
לא חייב לי כלום,״

ושוכ, אולמרט אינו אחראי אם מישהו ריכל
התרשמות אחרת..

למרות כל זאת, ולמרות הפיחות המדאיג באמינותו
ובדימויו, אין להפחית מחומרתו ומעוצמתו של האישום
שהטיח אולמרט בקציני צה״ל.

אחת מהשתיים: או שהאיש הוא אחראי
ושקול, ויודע על מה הוא מדכר, ואז מחייכים
הדברים חקירה יסודית ואחראית: או שהוא
שרלטן, המפריח האשמות והחשדות לכל עכר,
והמנסה להיבנות על ציד־מכשפות ללא אבחנה.
אפילו תוף פגיעה בצה״ל — ואז חשוב להאיר
עוכדה זו לעיני הציבור.

שי ח ה עם
ק צין בכיר
^ יתכן שהמדינה היתה עוכרת לסדר־היום על
האשמותיו החמורות של אולמרט, ומגיחה לו לחפש
כותרות אחרות, לולא קם מישהו שהעניין בכל־זאת היה
איכפת לו.
קצין בכיר (מיל ).של צה״ל, שלא מזמן פשט את מדיו,
נעלב מההאשמה הכוללנית, שהטיח הבלש האמיץ אודי
בקציני צה״ל .״צה״ל התרגל אומנם לספוג כל מיני עלבונות׳״
אמר ,״אבל זה כבר באמת יותר מדי.״

הקצין כיקש להיפגש עם הח״ככדש, לקבל
ממנו מידע מדוייק בקשר להאשמותיו כדי
שיוכל, אולי, להזהיר את שידטונות צה״ל מפני
אנשי העולם־התחתון שבקרב הקצונה הבכירה.
הקצין הבכיר (מיל ).רצה לדעת אל מי בדיוק התכוון
אולמרט, כאשר הפחיד •את הציבור בכך ש״קציגים לא־כל־כך
זוטרים״ מנסים להשתלט על העולם־התחתון.
הפגישה נערכה במלון ירושלמי, בתנאים קונספירטיביים
כימעט, אחרי שאורגנה באמצעות מתווכים. כדי למנוע אי-
הבנות ביו הצדדים- ,שלא יתכחשו בעתיד לדברים שייאמרו
במהלך השיחה, הוסכם על הקלטתה במכשיר־הקלטה. ה ציטטות
המובאות להלן - ,נלקחו מתוך סרט־ההקלטה של
אותה שיחה.
תקצין :״יש דך נתונים ושמות של קציני צה״ל...״

אולמרט :״כן..,״
הקצין :״את זה צריך להראות דצוו״ד ...אנחנו חייבים
לדעת על־כך...״
אולמרט :״כן...״

רק בבוקר הוא בישר לאומה, מעל דפי אחד המוספים
של עיתון יומי :״מחר אפתח בחקירה־יסודית־חדשה על
מצוקת האישפוז.״ ובערב כבר הדהים את מאזיני הרדיו
בחקירה־יסודית־חדשה מתחום הפשע־המאורגן באיזור תל-
אביב.
היה זה בתוכניתו השבועית של גידעון לב-ארי, הטור
השבועי, בה רואיין אולמרט לרגל זכייתו במירוץ עם
המישטרה לגילוי פושעים חדשים .״דלף אלי שאתה חוקר
לאחרונה את עולם הפשע בתל-אביב,״ הפליט המראיין
כבדרך־אגב. ואודי לא הכחיש .״זה נכון,״ הוא אישר מייד,
״אני נמצא בדיוק בעיצומה של חקירה בתופעת הפשע־המאורגן
באזור תל־אביב...״
וכך, לגמרי במיקרה, ללא כל. הכנה מוקדמת, החל
מספר למאזיני תחנת־השידור הממלכתית על מימצאי חקירתו,
שגולת־הכותרת שלהם היתר. הגילוי המדהים :״קיימים
גורמים רציניים מאד, שמטרתם להגיע לעמדות־שליטה
בעולם התחתון. בין אנשי הקבוצה החדשה יש.כאלה שהם
בעלי עבר צבאי מכובד, חלקם השתייכו ליחידות מובחרות,
לרבות קצינים לא ה כי זוטרים ! ״

למי שיא כדודה חומרת ההאשמה: אהוד
אודמרט קבע כי קצינים לא־זוטרים שד צה״ל

האיש שנעצר כקול תרועה גדודה, למצהלות
בד אמצעי־התיקשורת, שוחרר בערבות, כקול
דממה דקה.
״כן,״ מסביר ח״כ אולמרט ,״אבל אני לא אחראי למה
שיש למישטרה, או שאין ברגע זה בידיה. לא אני קבעתי
את מי המישטרה תעצור. מלכתחילה התייחסו מרבית
העדויות בנושא הפרוטקשן לאחים האחרים של מישפחת
אברג׳יל. אני אף פעם לא אמרתי שראובן אברג׳יל אשם
באיזו אשמה ספציפית. אני רק סיפרתי על ההתרשמויות
שהיו לי מהאווירה של אימה ופחדים בשכונה.״

״ ק צין ז ״אולי יש בין האנשים שציינת גס אלופים או
קצינים שיש להם סמכויות פיקודיות, וזה עניין חמור

או דמרט :״כן...״
הקצין ז ״אם יש לן נתונים, אתה חייב למסור אותם
למישטרה או לציבור..,״
או למרט :״אתה רוצה שאני אפרסם שלא התכוונתי
ל שמו של הקצין) ן״
הקצין ז ״לא. אתה תגיד מי הם קציני צה״ל שה
ת כו ונת אליהם. מה אתה. מסתתר מאחרי הכללה?״
או למרט :״כל מי שמרגיש את עצמו נפגע, שיבוא
אלי!״

הקצין ז אני קצין־צה״ל במילואים, שרואה את עצמו

או למרט :״אז אני אומר לך, שזה לא אתה !״
הקציו ׳ ״אבל אתה לא אומר את זה לציבורי״
או למרט :״אני מוכן להודיע לציבור שבמידה שמי-
״הו חושב שזה (שמו של הקצין) ,אז אחרי ששוחחתי
עימו, אני מודיע...״
הקצין ואני אצא בהודעה, שכשדיברתי על רועה־הזונות שבשער יפו, לא התכוונתי לח״כ אהוד אולמרט.
התיקון לא צריך לה)יות בשיטת השלילה. זה ליכלזך יותר
גדול, אמה צריך להגיד מי כן, ומזה ישתמע מי לא. איך
אתה תגיב, אס אספר בפומבי שהאיש שהיכוז את אשתו
ברחוב זה לא אהוד אולמרנג אלא אחד שדומה לו ״7
אולנזרט ז ״מישטרת, ישראל ..,מישטרת־ישראל קיבלה
ממני פרטים, לרבות שמות של קצינים...״
במהלך כל אותה שיחה סירב אולמרט לגלות למי

רצונות הבדלות, סתירות, המצאות ושטויות

התכוון באותן האשמות שהשמיע ברקיו .״אני מסרתי ל־מישטרה
את כל המידע שהתבקשתי, או שחשבתי שעדי
למסור כאיש־ציבור,״ אמר ,״תשאלו את המישטרה מהי
האינפורמציה שמסרתי.״
שאלנו.

״להגדיר את מה שאהוד אודמרט מסר ל־מישטרה
כנושא הפשע המאורגן כמידע —
זה הרכה יותר ממוגזם,״ אמר מקור מוסמף
כמטה־הארצי של המישטרה .״כשום פנים ואופן
אי־אפשר לומר שהוא מסר לנו מידע רציני.
הוא מסר לנו שם אחד או שניים, וזה הכל.״

__ בזיון
בי ת־ ה מי שפט
ך £א רק צה״ל אינו עומד בדרכו של אהוד אולמרט
/אל הכותרות. גם מערכת־המישפט, על האתיקה המקובלת
בה, אינה מפריעה לו. וזאת למרות שהוא עצמו
מישפטן מתחיל.
רק לאחרונה נכנס אהוד אולמרט לעסק של שותפות עם
עורך־דין ירושלמי, כדי לשפר את מצבו הכלכלי. קשה
מאח

אלי חסר
להניח שפעילותו האינטנסיבית בעולנדהתחתון השכיחה
ממנו את הכלל המישפטי של הסוב־יודיצה, האומר שאין
להביע דיעה בפומבי על עניין התלוי ועומד בערכאה
מישפטית. ובכל זאת, הוא התעלם ממנו.
ביום שבו שודר הראיון הרדיופוני עם ח״כ אולמרט,
עדיין היה תלוי ועומד מישפטו של אחד, דמות בעלת׳
עבר־פלילי, שהואשם בנסיון לסחוט מקבלן תל־אביבי ידוע.
בעת שידור הראיון, עדיין הכחיש האיש בתוקף את
ההאשמות שייוחסו לו.
זה לא הפריע לאהוד אולמרט להסביר בשידור לאומה :
.,נסיון הסחיטה מהקבלן איננו בדיוק נסיון־סחיטה. מאחרי
זה עומדים גורמים רציניים מאד בעולם־התחתון.״ דברים
דומים אמר אולמרט שבוע קודם־לכן, בשידור־טלוויזיה.
במילים אחרות: כח״כ וכבולשת־של־איש-אחד, רואה
אולמרט את עצמו מוסמך לומר לעם ולשופט, בעניין התלוי
בבית־המישפט — זה אינו מה שאתם חושבים ומה שמספרים
לכם. זה אינו ענין של סחיטה. אני יודע יותר טוב.
האם לא חשב שיש בכך משום בזיון בית־המישפט י
״חס־וחלילה,״ מזדעק אהוד אולמרט ,״לא אמרתי

כדבר הזה על פפה רוקנשטיין. הציטוט בעיתון לא היה
מדוייק. איי מקפיד מאד כשמדובר על סוב־יודיצה. כש אמרתי
את הדברים ברדיו, הם היו מנוסחים באורח
מדוקדק. אני לא אחראי לשום דבר שנכתב בעיתונות,
כי לא אמדתי.דבר בנושא הזה לעיתונות. רק מה שאמרתי
ברדיו מחייב אותי.״

אולמרט סומך־ כנראה על זיכרונם הקצר של
המאזינים. אכל מה לעשות, והראיון עימו טרם
נמחק מסרט־ההקלטה. וכשמאזינים לו מתכרר
שהציטוט כעיתונות, שאולמרט — כמו תמיד
— אינו אחראי לו, היה דווקא מדוייק מאוד.
הנה מה שאמר ח״כ אולמרט בשידור :״למשל, אחד
המעשים שא4רעו לאחרונה, שהסעיר את הציבור, היה
מעשה סחיטה מקבלן ידוע בתל־אביב. זה לא היה בדיוק
מעשודסחיטה. מאחרי הניסיון הזה עומדים גנרמיס רציניים
מאד בעולם־התחתון הישראלי, וזו אחת הפעולות שלהם
להגימקלעמדות־שליטה.״
• אחרי שמאזינים לקביעה כזו, נשאלת רק השאלה: מה
כבר נותר לבית־המישפט לעשות, אחרי שהתובע־הכללי
של ל׳מדינה כבר חרץ את דינו של הנאשם י
ולא היתה זו הפעם היחידה באותו שידור שאולמרט
התנשא מעל לבית־המישפט. בקטע אחר של השידור המוקלט
הוא התייחס לפרשה של ״אדם שנשלח למאסר־עולם
על פרשה של סחטנות ורצח בעולם־התחתון.״
אהוד אולמרט לא ישב בהרכב השופטים, שדן בחומר-
הראיות נגד אותו אדם. אבל הוא הירשה לעצמו להכריז
בביטחל ברדיו כי ״בוודאות הוברר שהוא לא אחראי לו
(לך צ 1ז | ומישהו אחר אחראי לו. נדמה לי שאני יודע מי
האיש *ינחראי למעשה־הרצח הזה, והוא לא יושב בכלא.״

כדומר ז אין שום ערד דמה שפוסק או גוזר
כית־המישפט כישראל. ח״כ אולמרט יודע כ*
וודאות, וגדמה לו שהוא יודע.

;/אני ל א

^ אחראי*,״
ך * פיסקה הסנסציונית כיותר באותו שידור, שזכו
תה גם לכותרות בעיתונות, היתד, זו -שבה טען אולמרט
כי הוא יודע מיהו ״האיש מיספר־אחד בפשע המאורגן
בתל־אביב

הוא אינו מוכן, כמוכן, לגלות את שמו. זהו
סוד. הוא מוכן רק לומר מי זה לא.
וכאן מתרחש דבר מאלף מאד. בראיון הרדיופוני לחץ
המראיין,״ גידע וו לב־ארי, על אולמרט לגלות את שמות
האנשים השז/לטים על הפשע המאורגן בתל־אביב. אולמרט
הלקלק־הלשון, התחמק מלענות ישירות. אבל לבסוף, הוא
נכנע והיה מוכן לגלות :״אני מתכוון גס לשמות ידועים,
ואס #זתפתות ללחץ שלן, אז אני מוכן לומר שאני
מתכוון גם לעימות שעליהם נרמז במשך הרבה מאד שנים
שיש להם קשר לאותם דברים. אף־על־פי שהדברים הוכחשו,
א! :עומד על כך שהדברים שנרמזו לא היו החשדה
בעלמא:״
חד־וחלק !״מאחר שאולמרט ציין שהוא מתכוון למידע
שפורסם בשעתו בסידרת כתבות של רן כיסלו בהארץ,
יודעים הכל למי הכוונה.
אבל ב׳שיחה פרטית, שהוקלטה, מסתבר כי אולמרט
מתכוון בעצם לאנשים אחרים ביכלל. לגבי אדם שהוחשד
על־ידי רן כיסלו כמי שעומד בראש הפשע־המאורגן,
אומר אולמרט אני לא חושב שזה הוא. אני לא מכיר
אותו ולא נפגשתי,איתו ...לא צריו להתייחס למה שכותבים
בעיתון. אני לא אחראי למה שכותבים...״

כשהתכקש אודמרט לגשר על הסתירה, ולגלות
ככד־זאת מי, לדעתו, הוא האיש מיספר
אחד כפשע המאורגן כתד־אכיכ, הוא גילה
לפתע התאפקות הראוייה להערכה.
״אני לא מוכן לומר מעבר למה שאמרתי בראיון־
הרדיו,״ אמר .״ברגע זה אני לא בשל לספר יותר ממה
שאמרתי. יש לי שיקולים שונים. כל איש־ציבור רשאי
להתבטא או לא להתבטא. לא אמרתי שאני יודע מה האיש
מיספר 1בפשע המאורגן. אמרתי שנדמה לי, שאני משטר
שאני יודע.״
האזנה להקלטה של הראיון מגלה שאולמרט אמר בכל-
זאת דברים אחרים׳ .נוסח הדברים של אולמרט בהקלטה:
״אני חושב שאני יודע״• אני ונוטה להגיד שאני יודע...״

כלומר: לא ״נדמה לי, שאני משער אלא
״אני חושכ שאני יודע.״

האינקוויזיטוו הקטן 538
אולמרט מנסה ליצור לעצמו. אולם חקירותיו השיטתיות,
המיועדות ליצור כותרות, גדושות סתירות, הכללות ו־האשמות־שוא,ומפריעות
לעבודתה הסדירה של ־המישטרה.

אחרי זה לא נותר אלא ל-שאול את אולמרט מדוע לא
הכחיש את כותרות העיתונים, שבישרו על כך שהוא יודע
מי הוא השולט בפשע־המאורגן בתל־אביב .״אני מעודם
לא הכחשתי דברים, גס כשהם מסולפים,״ הוא אמר .״אני
לא אחראי למה שכותבים העיתונים. אני לא עורך ולא
משכתב ...כל מה שנאמר בעיתונים לא מעניין אותי !״
עובדה. היה׳ למשל, במאמר הלל ושבח שפירסם אודותיו
במוסף הארץ, פירט יאיר קוטלר את רשימת מיבצעי
החקירה והחשיפה של ר,ח״כ הנועז. בין השאר כתב
קוטלר אחר־כך באה חשיפתו הרועשת של אולמרט
על הרצאותיו־בשכר של ה׳מייועד לראשות־הממשלה, יצחק
רבץ, בארצות־הברית, בהיותו שגריר ישראל בוושינגטון.״
״איך הצלחת לחשוף פרשה מסעירה זו?״ נשאל אול־מרט.
״קראתי
עליה בהעולם הזה,״ השיב ,״אני מוכרח לציין
שהעולם הזה הייה הראשון שחשף את זה.״

גיבור נגד חלשים

פירסומת מבויימת. עד כה לא התבלט אולמרס במאבקים
ציבוריים נגד השילטון או בעלי־השררה. לעומת זאת מצא
כר־פעולה נרחב בפעילות נגד אנשים שאינם יכולים
להתגונן נגד האשמותיו, כשהוא מסתתר מאחרי חסינותו.
״אז מדוע במאמר של קוטלר מופיע שמך כמי שחשף
את הפרשה?״
״אני לא אחראי על מה שקוטלר כותב״ ,אמר אולמרט.

ר שו ת־ חו קרת —
ל כו תרת
^ פשר היה להמשיך ולהכיא ללא־סוף הוכחות
\ | לסתירות, לפירכות, להכללות, להמצאות ולגיבוב
השטויות, במבול הגילויים והחקירות שעליו נישא בחודשים
האחרונים אולמרט אל הכותרות הראשיות.

אכל די כדוגמות שהוכאו לעיל, כדי להכין
את העיקרון המנחה את פעילותו הפסכדר־כלשית
של אולמרט.

יש המנסים להסביר את אופייה של פעילות זו באישיו־
_תו השאפתנית ונטולת־ד,מעצורים.

אהרים תולים את קולר האשמה כעוכדה
שכמשך שנים ארוכות שימש כנושא־כליו של
אלוף־ציידי־הכותרות, שמואל תמיר.
אולמרט, גבה הקומה ( 1.84מ׳) ונעים־הסבר, בנו של
מי שכיהן במסך שש שנים ( )1955—61 כח״כ חרות,
שימש כמתמחה במשרד עורכי-הדין*של שמואל תמיר.
במשך שש שנים כיהן בתפקיד מזכיר סיעת המרכז החופשי
בכנסת, הפך צילו של תמיר, למד ממנו את כל הטריקים
והגימיקים של הפירסום־העצמי.
עכשיו משתולל שמואל תמיר מכעס למראה התלמיד
שעלה על רבו. אולמרט, שפרש יחד עם אליעזר שוסטק
מהמרכדהחופ-סי, שהקים את המרכדהעצמאי, ושלאחרונה
הצטרף לתנועה־לעם, לא רק העמיד בצל את תמיר
במיבצעי הפירסומת־העצמית שלו, אלא הוא זוקף עתה
לזכותו את כל הצלחותיו של תמיר בעבר בתחום זה.
(המשך בעמוד )26

..ראה ובין לא תנות ודא תשקוט
עו שיצחק יהיה מלו אנגליווו!״
אומרים עלי ה ידיז ויה ו! ד: 1׳ם
אחר־כו, בנימה של גאווד. ונחת :״פתרנו
זאת בצורה פשוטה. אלי מזרחי פנה ליעקב
חלפון. יעקב חלפון, ידידנו, פנה אלי. אני
פניתי לאשתו של עמום ערן. היא פנתה
לעמוס והעניין סודר צ׳יק צ׳אק. עמום
הסכים לוותר. אלי מזרחי קיבל את החדר
ומאז הוא יושב שם.״
ספק אם רבין עצמו ביכלל ידע על ריב
זה שהיה נטוש בין אנשי פמלייתו. כמו
תמיד היתר. זו לאה שדאגה להסדיר את.
העניינים המעשיים מאחורי־הקלעים, לא
להטריד אותו בשטויות. לא להתבלט.
להשאיר את יצחק מול הזרקורים. במשך
27 שנות נשואיהם היא היתד, רק העזר
כנגדו. האשה שבצל.
והנה, לפתע, בשבוע האחרון, הופנו הזרקורים
אליה. פתאום התחילו •לגלות שלאה
רביו אינה מנהלת רק את החיים
הפרטיים של בעלה, אלא גם ׳את החיים
הציבוריים שלו. העתונאים הישראליים, שהיו
צמודים לפמליית ראש־הממשלה במהלך
המסע הממלכתי בארצות-הברית, נדהמו
לגלות מה שהיה ידוע לרבים זה
מכבר: שלאה היא המושכת המרכזית

רבות היא ניהלה את העניינים של מיש־פחת
רבין. לאחרונה מתגלים יותר ויותר
סימנים שיש לה יומרוח ושאיפות לנהל
גם את המדינה, עם ולצד בעלה.

ה מי לחמה
? ^ 4ה ס תיי מ ה בגללה
** כשיו, כמבט לאחור, מתחילים
> להיזכר שהיא היתד, שם בעצם כל
הזמן.
היתד, זו היא שהודיעה לעולם כי מיל-
חמת ויאט־נאם הסתיימה בעצם, לא מעט
בזכותה. בינואר ,1973 ערך העתונאי ג׳וזף
אולסום מסיבת פרידה לרבין, לרגל סיימו
את תפקיד השגריר. גם קיסינג׳ר היה שם,
48 שעות לפני שעמד לחזור לפאריס, לשיחות
עם הצפון ויאט־נאמים על הפסקת־האש.
לאה, כך סיפרה, מצאה את עצמה
לפתע ביחידות עם קיסינג׳ר.
״בעוד שלושה שבועות אני עוזבת,״ היא
אמרה לו ,״אני מבקשת אותך מאוד שהסוף
הטוב של המילחמה יהיה לפני שאני

11111111ו ז 1דדי1
ך* משבר היה חמור וסודי ואיים
1 1לשתק את מישרד ראש־ד,ממשלה. .
מרדכי גזית, מנכ״לו היוצא של המיש־רד,
ארז סוף סוף את חפציו וניירותיו,
ודרך ז׳נבה יצא לתפקידו החדש כשגריר
בפאריס. רק אז ניצבה הבעיה בכל חומרתה:
מי יירש את חדרו של גזית?
אלי מזרחי, דאש־לישכתו רחב המימדים
של ראש־הממשלהיראה את עצמו כמועמד
הטבעי לירושה. הוא היה אחרון המוהיקא־נים
ששרדו מהגווארדיה שסבבה את גולדה
מאיר. הוא נותר הפקיד הבכיר האמיתי
היחידי בפמליה של ראש־הממשלה.
כל האחרים כבר היו יועצים.
היו לו סיבות טובות לתבוע את חדרו
של גזית לעצמו. החדר סמוך ללישכתו של

בעיתזזבית

ראשיו־,ממשלה. כיוון שמזרחי רואה את
עיקר תפקידו בשמירה על יצחק רבין 24
שעות ביממה, הוא רצה להיות מה שיותר
קרוב לבוס, כדי שיוכל לסוכך עליו.
הבעיה היתד, רק שגם עמוס עירן, ה־מנכ״ל
החדש, רצה את החדר. הוא הטיל
על כפות המאזניים את עובדת היותו חברו
הוותיק של רבץ, איש אמונו וסודו.
הכבוד להשתכן סמוך ללישכתו של רבץ
היה חשוב גם לו, כי גם לו היו תוכניות
איך לשמור על רבין ולסוכך עליו.
העימות היה בלתי נמנע. קשה לדעת
מה היה מתחולל במישרד ראש־ר,ממשלה
לולא נזעקה לזירה לאה רבץ, רעיית ראש־הממשלה,
שהפשילה את שרווליה ונחלצה
להציל את המדינה ממשבר. סיפרה לאה

קבלת־שבת במטוס המייוחד שהטיס את יצחק ולאה רבץ
מוושינגטון לניו־יורק, ושהועמד לרשותס על־ידי הנשיא
פורר. המפיות רקומות במיליס ״שבת שלום״ ,ועל השולחן מונחת חלת־שבת מכוסה.
לאה ממיינת דואר שהגיע עבור רבץ. משמאל: לאה רוקדת עס הנשיא פורר,

בחוטים מאחורי ראש־הממשלה.
היתד, זו הגדרה לא מדוייקת. לאה רבץ
אינה המושכת. היא הדוחפת. במשך שנים

עוזבת.״ ב־ 24 בינואר שב קיסינג׳ר לאר-
צות־הברית, למסיבתיהעתונאים בה הודיע
על השגת הסכם השלום. סיפרה אז לאה:

״מיד אחרי הפגישה עם העתונאים נפגשו
קיסינג׳ר ויצחק. וקיסינג׳ר אמר ללא ניד
עפעף :׳מה׳ זאת אומרת? הלא אשתך
לאה נתנה לי דדליין (שעת־אפם) .הייתי
מוכרח לגמור את העניין לפני שאתם עוזבים.
לא מיתה. לי ברירה׳.״
אפילו ריצ׳ארד ניכסץ, כשהיה נשיא,
הכיר בחשיבותה. כאשר השתלטו מחבלים
על שגרירות ארצות־הברית בחרטום, כינס
ניכסון מסיבת־עתונאים. אצל לאה
רבין שמור עד היום קטע עיתונות המדווח
על אותה מסיבה, בה אמר ניכסון:
״אמש אמרתי לגברת לאה רבין, רעייתו
של השגריר הישראלי, שאנחנו לא ניכנע
בעניין הזה.״
או היום בו עמדו להשביע את יצחק
רבין כראש־ממשלה בכנסת. לאה רבין
הזמינה את כל ידידיה הקרובים ליציע
הקהל-לחזות במאורע. לפני ההשבעה, הספיקה
עוד לגשת אל שולחנה של גולדה
מאיר במיזגון ולומר לה בנדיבות־לב מופגנת
:״את לא צריכה לפנות את הדירה
שלד מיד ...את יכולה להמשיך לגור שם
עוד חודש־חודשיים גולדה נעצה בה
את אחד ממבטי־הגננת המפורסמית שלה
ולא הוסיפה להחליף עמה מילה אותו יום.
ואיך אפשר לשכוח את הוועידה הבינ לאומית
של הנשים במכסיקו, לכבוד שנת-
האשה־הבינלאומית. המצרים שלחו לשם
בראש מישלחתם את ג׳יהן סאדאת, אשת
הנשיא. בתגמול שלחה ישראל את לאה
רביו•
ההצהרות שלה היכו גלים. כך, למשל,
טענה כי ״כאשר תהיה לנשים השפעה
יותר גדולה על ענייני העולם, תפסקנה
המילחמות.״ כאשר שאלו אותה איך היא
מסבירה שמילחמת יום־הכיפורים פרצה
דווקא כאשר בראש ממשלת־ישראל עמדה
אשה, מיהרה לאה להשיב :״לא היה בידיה
שילטון אבסולוטי. היה עליה להיוועץ
ב* 18 או 19 גברים, מאחר שאנו
אומה דמוקרטית.״
מבקר התיאטרון הישראלי מנדל קוחנס-
קי, הגיב על כך בסיגנון של ביקורת קומדיה
:״לאה רבין הצטרפה לפטפטני
הצמרת. מתקבל, לדבריה, כי אילו היה
על גולדה להיוועץ ב־ 19 נשים, לא היתה
המילחמה פורצת.״
כאשר קמה לנאום בוועידה, קמו יותר
ממאה נציגות מישלחות-ערב ועזבו את
האולם. לאה הביטה לעבר הספסלים הריקים
ואמרה למיקרופון בקול רועד :״אני
מקווה שהיציאה מהאולם הסתיימה.״

״ ע שי תי עיניי ם
לנציג ה לגגוגי ״
** הר־כך, כשחזרה מהוועידה ליש-
\ 8ראל, התעלתה לאה על עצמה. בראיון
לגלי צה׳׳ל אמרה :״ג׳יהן סאדאת היא

הדמות הנערצת

להופיע ולהצטלם בחברתה של דאקלין קנדי־אונאסיס, שלגביה
יש לה קיבעון מזה שנים, מאז הירבו לציין בפניה כי היא דומה
אשה נאה, אבל לא התרשמתי ממנה במיץ-
חד לכאן או לכאן.״ כעבור כמה ימים,
כאשר פירסמו בעתונים הישראליים דיווחים
על הצלחת הופעתה המרשימה של
ג׳יהן בוועידה, נתקפה לאה בזעם אמיתי :
״למה כותבים שנ׳יהן יפה? התרגלתי כבר
שלא מפרגנים לנו, אבל למה צריך לכתוב
כמה היא יפה וכמה היא חכמה? איש
לא יעלה בדעתו שעתון ערבי יכתוב דבר
כזה עלי ! את סאדאת הופכים אצלנו לשיא
החוכמה ואצל יצחק מחפשים את כל ה־מיגרעות.״
לאה
רבץ סיפרה לעיתונאיות עוד כמה
פרטים פיקאנטיים, שלא פורסמו על־ידן.
למשל :״מצבנו בוועידה היה בכי רע. ישבתי
ועשיתי עיניים לנציג הלבנוני — כמו
שאשה יודעת לעשות — וציפיתי לאיזה
שהוא רמז. שום דבר. דבר לא עזר.״
זכורה גם הופעתה המרשימה במאורע
התרבותי של הסרת הלוט מעל פסל קי-
סינג׳ר במוזיאון־השעווה. כאשר היו אנשים

לג׳קי דימיון מפליא. לאה השתדלה להגביר את הדימיון, תוך
חיקוי תיסרוקותיה ומישקפיה של ז׳אקי. בביקורה האחרון של לאה
בארצות־הברית הן ערכו סיור משותף במוזיאון בניו־יורק,
כשלאה מורחת להודיע מראש שיש לשים לב לדימיון שביניהן.

שתמהו אם זהו מסוג האירועים שאשת
ראש-הממשלה צריכה לכבדו בנוכחותה
הרשמית, הגיבה :״אני יודעת שמוזיאון
השעווה אינו מוזיאון רודן וגם לא י מציגים
שם פסלים של יעקב אפשטיין. אבל
לשיחזור היסטורי, אפילו אם הוא קיטש,
יש ערך ציבורי. כשמנסים לקבוע מה טעמי
האמנותי ורמתי התרבותית לפי בובות
השעווה בילבד, הרי זו קטנוניות. אני מבקרת
גם בקונצרטים של מוסיקה קאמרית,
בבאלט ובהצגות טובות. אבל שם לא
מצלמים.״
וכך היא הפכה -לנושא ביקורת במדורי
ביקורת התיאטרון. בפברואר ,1975 בעת
מסע הדילוגים של קיסינג׳ר, היא ערכה
סעודת־נשים לכבודה של ננסי, שלאחריה
אמרו בלעג שננסי בחרה בסיבוב הבא
להישאר במצריים. הדה בושם, שביקרה
את המאורע כפי שהוצג בטלוויזיה, כתבה
בהארץ :״היא לבשה חליפה בצבע שתאם
את מפיות השולחן ...נאומה של הגברת

ספורט מישפתתי

לאה ויצחק רבין בעת
מישחק־טניס משותף באילת,
שס בילו חופשה קצרה, זמן קצר לפני טיסתס לארצות־הברית.
לאה היא שחקנית: נלהבת, שגייסה גס את בעלה למישחק.

מיטויות וושינגטון -
שמע נאומו של בעלה, בעת טכס קבלת־הפנים שנערך לכבודם
על מידשאת הבית־הלבן, בגשם שוטף. לידה, בטי פורד.

רבין לא שימש הוכחה בדוקה לאווירה
ולרמה אינטלקטואלית.״
אבל היום, שנה אחת בילבד אחרי, היא
אינה מבלה כבר רק בעזרת־הנשים ובמופעים
ייצוגיים. היא נוטלת חלק פעיל באירועים
הפוליטיים והמדיניים. היא נותנת
עצות. גם לשרים. היא נוזפת באותם הראויים
לכך, לדעתה. אפילו ביצחק עצמו.
לעיתים היא אינה מהססת לגעור בו בנוכחות
אחרים.
יצחק מעז לנזוף בה רק לעיתים רחוקות
ואף פעם לא לעיני זרים, אלא בחדרי
חדרים. ואחר כך הוא יוצא ורומז כי נתן
לה לקח ויותר לא תחזור על מה שעשתה
בניגוד לרוחו.
היא קובעת מינויים. מי שלא ישא־חן מלפניה
אין לו זכות קיום במחיצתו של
רבץ, ויהיו כישוריו אשר יהיו. לעומת
זאת, אותם שהיא נוטה להם חסד, הופכים
קרובים למלכות.

להת רי ס
עד שיכ אב
ך אשר החליט רביו למנות את עמום
*/י עירן, מי שהיה יועצו־המדיני בשגרירות
בוושינגטון, כמנכ״ל משרד ראש-
הממשלה, רצה עירן מילבד תואר המג-
כ״ל גם תואר של יועץ־מדיני לראש־הממ־שלה.
הוא לא העז לבקש זאת מרבץ.
אבל אשתו, החביבה על לאה, גילתה לזו
את מישאלתו של בעלה. העניין נחתך בין
לאה ויצחק בבית, הרחק מעיני היועצים
והעוזרים. עמוס זכה גם בתואר של יועץ-
מדיני.
הקבלן הבאר־שבעי יעקב חלפון הפך
יועץ־הסתרים של רבץ ואיש סודו, לא
מעט בזכותה. הם הכירו באקראי במטה
הבחירות לעירית תל־אביב, לשם גויים גם
רבין כדי לסייע בבחירת רבינוביץ: יוסי
שריד, שעמד בראש המטה, היה מתעלל
בו, שולח אותו להרצאות בשכונות. חל-
פון, שהוזעק מבאר־שבע לטפל בשכונות,
הפך מלווהו של רבץ ושומר־ראשו. לאה
דיברה בשיבחו בפני יצחק.
ידידות מוזרה זו בין יצחק רבץ ויעקב
חלפון מוסברת בניתוקם של הרבינים מההמון
הסוער. באולימפוס של הפנטהאוז
בנוה־אביביס, קצת קשה להכיר את העם
שאותו מנהיגים. גם קודם לכן, כשיצחק
כיהן כרמטכ״ל והם התגוררו בצהלה, קשה
לומר שגרו בקרב העם. בתוקף הנסיבות
היו להם תמיד נהגים, עוזרים, שרתים.
תמיד שרתו אותם, והם הפכו מנותקים
מעט מהמציאות .״יצחק אף פעם לא קנה
אבטיח בדרך,״ אמרה עליו לאה ,״הוא
לא רשם צ׳ק כבר הרבה שנים.״
והנה מופיע איש מהעם המוכן להתמסר
(המשך בעמוד )24

1- 21

בית־החוושת ההוליבודי לאשליות סיפק לואש־הממשל

ובין חאן

מיצונד הניצחון

יצחק ובין צועד אל אולס־הנשפיס של מלון
בוורלי הילטון בלוס־אנג׳לס, בין שני טורי מלצריות
וגדוד של שומרי־ראש, לעבר נשפיית־הכוכביס הזוהרת ביותר שידעה הוליווד מזה שנים.
ביס אליה

הזמרת הכושית הנודעת דייאנה רוס, שהופעתה
עמדה במרכז התוכנית הבידורית של נשף המבשל
רבין, מושיטה את המיקרופון לעבר ראש־הממשלה, כדי שיצטרף!
זה מקום טוב יותר — אם תוכל. רבין התגבר על ביישנותו, השמיע

מדי ״ה ייצוג

של מזכירו הצבאי של רביו, תת־אלוף פורן, היוו את אחת
האטרקציות של הערב, כשהכל מתענייניס מאיזה סרט הוליוודי
נלקחו. פורן, ועימו אלי מזרחי ודן פתיר, מקבלים את פניו של השחקן ג׳יימס סטויאוט.

גוזזי ובן חוו

הכוכבת ההוליוודית גולדי הון
(למעלה) גילתה במסיבה שהיא יהודיה,
ובירכה ״שלום״ בעיברית .״צ׳רלטון הסטון ואשתו (למטה) הבטיחו
לבקר בקרוב בארץ .״כמו משה (תפקיד שגילם בסרט) ,לא זכיתי
לחצות את הירדן,״ אמר הסטון. לידו (מימין) העתונאי שמואל שגב.

מנסימיליאן

של, כוכב־הקולנוע הגרמני שהפן לאחרונה גם במאי,
מוצג בפני יצחק רבין. במרכז ניצבת רותי חפר, רעייתו
של המשורר חיים חפר, המכהן כנספח־חרבות בקונסוליה הישראלית בלוס־אנג׳לס.

הנוי ו׳ח1

בנשף ההצדעה ליע
תת־אלוף פורן (למ
בין שניהם נראה זן

את האשליה וגדורה ביומו, שישראל עדיין פוטלאוית
בביס צחוק בצו

רביך צוחק למישמע בדיחה של דני קיי, עימו התחבק בחיבה.
קיי הפגין בהזדמנות דו את בקיאותו בטיברית, פנה אל כל
ישראלי בו נתקל בנשף הכוכבים ואמר :״דבר אלי עיברית — אני לא מבין אנגלית.״

פסוק אחד והוכיח את חוסריהמוסיקליות שלו. אצל הנרי קיסינג׳ר (משמאל) היתה הצלחתה
של דייאנה גדולה יותר. הוא שר, משוחרר, במיבטאו הגרמני הכבד. ליד קיסינג׳ר. ,מתמוגגת
מצחוק, לאה רבין. ארוחת־הערב בה נטלו חלק 1200 אורחים .,הכניסה 300 אלף דולר
לאוניברסיטת תל־אביב, למרות שכל הכוכבים שנטלו בה חלק, היו בני הדור שחלף.

אילו היו בוכבי״הקולנוע קובעים את
גורל העולם ולא הפוליטיקאים ; אילו
היה מעמדה הבינלאומי של ישראל נקבע
בהוליווד, ולא בבניין האו״ם בניו״יורק —
אין ספק שישראל היתח אחת הפופולא ריות
והנערצות שבמדינות העולם בולו.

היהודים

שבין הכזכבים זכו
ביחס מייוחד, כמו
קירק דוגלאס(למעלה) בחברת שמחה דיניץ.

^ 1 3הנרי פונדה ורוברט רייאן (למעלה)
ייצגו את דור הכוכבים הקשישים

ל, ואילו רוג׳ר (המלאך) מור, הלוחץ את ידו של
,התענין לדעת מדוע לא בא משה דיין למסיבה.
י גיבתון, הקונסול הישראלי החדש בלום אנג׳לס.

1 1ן| *ן ו 1ל ! ה 1 31 111 1י דב גולדשטיין, כתב מעריב שמונה כביוגראף
הצמוד של ראש־הממשלה, מצמיד

נשיקה לרקתה של דיאנה דוס, שהופיעה במסיבה הפרטית בסוויטה של רבין בקומה ה־,17
כשהיא לבושה בשמלה חשופת־חזה. משמאל: סאמי. דייויס עם רות חפר.
את הצילומים מנשף הכוכבים בבוורלי הילטון, המופיעים בעמוד זה, צילס יעקב סער.

אזרחי ישראל.

צרפו את קודכס
לשיחרור של
העצירים המינהל־ים
מאז אפריל , 1974 עצורים במה עשרות אישים פלשתיגאים
מהגדה המערבית ומרצועת־עזה. הם עצורים על״פי צו
מינהלי (תקנות ההגנה לשעת חירום ,)1945 ,בחלקם עונו
במעצר, מבלי שהופנתה נגדם כל אשמה ומבלי שהובאו
למשפט. באחרונה שוחררו כמה מהם, אך רובם עדיין
עצורים.

״ אשמתם ״ של העצירי ם ה מינ ה ליי ם —
ה תנג דו ת ם לכיבו שוש אי פתםל שלום.
מעצר מינחלי הוא עיוות דין. מעצר מינהלי הוא הפרה
של זכויות האדם.

יו שם קץ ל עיוו ת!
י שוחררו ה עצי רי ם ה מי נ ה ליי ם !
הליגה לזכויות האדם והאזרח
ת ״ א — ת״ד 14192
* הרימו תרומה למימון פעולותינו.

למסירה

חתלתול סיאמי
בן שבעה שבועות,
תמורת 250ל״י.

נא לפנות למס׳ ,03-244553
פין השעות .15.00—16.00

(המשך מעמוד )21
להם. חלפון פשוט־׳ר,הליכות מייצג עבור
לאה את ״עמך״ .הוא העם בשבילה.
באמצעותו היא גם יודעת מה העם חושב.
ואז היא מספרת זאת ליצחק.
גם מינוי הביוגראף הצמוד לראש־הממ־שלה,
ובחירתו של המועמד לתפקיד זה,
הם במידה רבה פרי יוזמתה. לאה מחלקת
את העולם לשניים: אותם שהם בעד רבין
ואותם שהם נגדו. הביוגראף, שלא הכיר
אישית את נושא הביוגראפיה שלו עד
לתקופה מאוחרת בחייו של זה, קנה את
ליבה של לאה, כשכתב עליה באפריל 1973
את הסופרלאטיבים הבאים:
״צריכה אשה מנה גדושה של איזון עצמי
וכושר שיפוט ...צריכה אשה להרבה
תבונה, שלא יטשטשו לה התחומים בין
עיקר וטפל והאשה הזאת היא לאה.
כשהאיש הזה עוד כותב כמה מאמרים
על כושרו המנהיגות, הנדיר של יצחק,
ברור ללאה שהוא מוצא־חן בעיניה. ואז
לא קשה לה לשכנע את רבץ, שאדם הכותב
בצורה כה מקסימה ומרגשת, סוחטת
דמעות לפעמים, הוא האיש הראוי להנציח
את מיפעל חייו על הכתב. וכך זוכה
הביוגראף לפריבילגיה :.הוא אינו חייב
להגיע אל ראש־הממשלה דרך יועץ־העי-
תונות, דן פתיר. לעתונאי־חצר יש הזכות
לקשרים אישיים.
היד המקרבת היא גם היד המרחיקה.
ודאי שזו אינה הסיבה העיקרית, אבל אחת
הסיבות להסתלקותו הקרובה של דן פתיר
מתפקידו היא היחסים שנעכרו בין לאה
לבין אשתו, יעל.
פתיר האינטליגנטי ונעים־ההליכות, ניסה
להדריך לא רק את יצחק אלא גם את
לאה בהליכות של יחסי־ציבור ונימוסי-
אנוש. רביו ניסה לשמוע לו. לאה סרבה
לקבל כל עצה.
הצלחתה בנאומי המגביות, בחמש שנות
שהותה בארצות־הברית, שיכנעה אותה כי
בנושא הזה אין לה מה ללמוד עוד. פעם
גם הסבירה את העיקרון המנחה אותה בנאומי
ההתרמה :״הטכניקה היא להתרים
אותם עד שיכאב להם. ועוד לא כואב
להם. ספיר היה צועק עליהם, ואז הם
היו תורמים יותר.״
ניסו להסביר לה שכאשת ראש־הממשלה
אינה יכולה להפעיל טכניקה זו. אבל היא בשלה.
וכך יכלה להתבטא בפומבי בארוחה
שערכה לננסי קיסינג׳ר :״ננסי, אם
בעלד לא יציל אותנו, יתרחש אסון נורא.
אני לא יודעת מה יהיה!״
דן ניסה להלביש על לאה את אשתו,
יעל, אשד, עדינה, טאקטית וחביבה. גם
היא הרימה ידיים כעבור זמן קצר, אחרי
שלאה כינתה אותה פעם בפומבי ״מטומטמת.״

הגערה
בעל ת
ה עיניי ם ה סגו לו ת
יותר ויותר מסתבר שהרבה מהמהלכים
והצעדים שעושה יצחק רביו
בתחומים שונים, נעשים בעצתה של רעייתו׳
אם לא ביוזמתה הישירה. יותר ויותר
מופגן כלפי חוץ יחם התלות, שלו בה.
אם בביקור הקודם בבית־הלבן, בתקופת
כהונתו של ניכסון, היא רעדה מהתרגשות
מעצם הטכס, וצבטה את עצמה
כשעיניה זולגות דמעות כדי להיווכח שאין
זה חלום אלא התגשמות כל מאוויר. עד
אז — הרי בביקור הנוכחי שם התנהגה
כבר כבת־בית. ידידי המישפחה, שעקבו
אחרי התמורה המפתיעה שהתחוללה בה,
יכלו רק לציין שלאה אף פעם לא פסקה
מלהפתיע.
״השאפתנות שלה,״ אמר אחד מהם במידה
לא מבוטלת של הערצה ,״היא מיטען
רקטי שאינו מתכלה לעולם. תראו, היא
לא תנוח ולא תישקוט עד שיצחק יהיה
מלד אנגליה.״
שאפתנות זו היתד, התכונה הדומיננטית
באופיד, מאז ומתמיד.
לאד, שלוסברג נולדה בקניגסברג שבפרוסיה
(היום ברית־המועצות) לפני 48
שנים. בהיותה בת חמש עלתה מישפחתה
לארץ. אביה, חרשתן וקבלו אמיד, התיישב
בנתניה. מאוחר יותר עברה המישפחה ל־תל־אביב.
לאה
בת הטובים הלכה אז לפי צו האופנה
של הנוער הצברי. היא התחנכה בשד
מר־הצעיר, למדה בבית־הספר התיכון-
החדש בתל-אביב, בתקופה בה היה עדיין
מוסד מהפכני. היא הצטרפה לפלמ״ח והי-
תה סיירת בחוליית סיור של הפלמ״ח
שהוצבה בקיבוץ עידחרוד. דמותה התמירה
משכה תשומת־לב בהפגנות האחד-

במאי שנערכו בעיר.
את יצחק, המבוגר ממנה בשש שנים,
הכירה עוד בתקופת לימודיה בגימנסיה.
סיפור פגישתה עמו הוא אחד הסודות המעטים
שהיא שומרת.
באותה תקופה היתד, לאה אחת החתי כות
של תל-אביב הקטנה. בגימנסיה כינו
אוחד ,״לאה היפה״ והיא נודעה כ״נערה
בעלת העיניים הסגולות״ .הסמל המסחרי
שלה היו המכנסיים הקצרים ונעלי העבודה,
אותן לא חלצה מרגלגה. אחותה הבוגרת,
אביבה, נישאה לאב$הם יפה, כיום
אלוף (מיל ,).ח״כ ומנהל רשות שמורות-
הטבע. הדיעות שיש לאחיות האחת על
רעותה, אינן מלהיבות ביותר.
מתקופת הפלמ״ח מרבה לאה לספר במ-
ייוחד שני סיפורים. האחד הוא על נסיעותיו
הפראיות של יצחק על גבי אופנוע,
שגרמו לו יום אחד לתאונת־דרכים והיא
אפילו לא יכלה לבוא לבקרו בבית־ד,חולים׳
משום שלא ׳קיבלה חופשה מהכשרת
הפלמ״ח. ייתכן שבהשפעת סיפור זה הודתה
בראיון לעתון אמריקאי כי היא עצמה
אוהבת לנהוג במהירות מופרזת ואף מצאה
את עצמה יום אחד בתעלה.
הסיפור השני מתייחם לסיור שערכה עם
חוליית־סיור פלמ״חית בהרי הגלבוע, בת
אחת עם חמישה גברים. במהלך הסיור
המפרך נתפסה החוליה בידי כפריים ערבים
מ״כפר פורעים״ שמסרו אותם למיש־טרה
הבריטית בג׳נץ. שם זיהה אותה
החוקר כ״בתו של שלוסברג מנתניה,״ ושיחרר
בזכותה את כל החבורה.
כמו אחותה הבכירה, נועדה גם לאה
להיות מורה. היא למדה בסמינר בבית-
הכרם בירושלים ואחר־כך בסמינר הקיבוצים•
עם יצחק התחתנה בהפוגה השניה
של מילחמת העצמאות, כשהיד, כבר בדרגת
סגו־אלוף. למחרת החתונה הוא נסע
לחזית הדרום כדי לסייע ליגאל אלון בהקמת
פיקוד החזית. היא נשארה במטה
הפלמ״ח בתל־אביב, עזרה לנתן שחם ד
זרובבל גלעד להוציא את בטאון הפלמ״ח.
רק זמן קצר היא עסקה למעשה במיק-
צועה כמורה. למרות זאת נשאר התואר
הזה דבוק לדמותה. הוא הפך כבר חלק
מאופייה.
עד היום היא אוהבת ־לספר עד כמה
היתה בלתי עצמאית בתחילת דרכה. יום
אחד, כשנכנסו הרביגים לדירתם החדשה
בצהלה, היא הבחינה בעכבר בדירה. היא
מיהרה לצלצל ליצחק שיבוא להושיעה.
הוא עמד לצאת לסיור ביחידה צבאית.
והציע לה להסתדר בעצמה. ברוב יאושה
הזעיקה אח אביה, שהגיע לבית עם גרעיני
חיטה מורעלים והשמיד את העכבר.

הגדול
בג אוני ם
ך* יחסים כין יצחק ולאה היו מושי
י תתים תמיד על אהבה והערכה הדדית.
היא העריצה אותו מתחילת דרכם. לאה
רבץ מאמינה עד היום בכל ליבה ש בעלה
הוא הגאון הגדול ביותר, כמעט
בכל התחומים, הקיים עלי אדמות. הכרה
זו לא שמרה רק לעצמה. בכל הזדמנות
היא ניסתה להתחלק בה עם אחרים, ובמיוחד
עם יצחק .־
קשה לדעת מה היא בדיוק הטראומה
מאחרי הדחף העצום של לאה להגיע אל
התהילה. ייתכן ומה שגרם לכך הוא ניסיונו
של דיוד בן־גוריון לחסום את דרכו של
רבץ לצמרת צד,״ל, בשל האקט של הפרת
המישמעת שנקט בתחילת דרכו הצבאית.
הוא הפר פקודה והשתתף, בניגוד לאיסור
שהוטל על קציני צה״ל, במיצעד הפלמ״ח
ברחובות תל־אביב.
מאז, כאילו כדי להוכיח שרבץ מסוגל
להתקדם על אפם וחמתם של יריביו, לא
הפסיקה לאה לחתור לקידומו של בעלה.
היא ניסתה לבנות את אישיותו מחדש ול הרחיב
את אופקיו. בהשפעתה החל לשחק
טניס. יחד הלכו ללמוד צרפתית. הוא
הפסיק. היא המשיכה. היא הקפידה על
הדיאטה שלו, נאבקת כדי שיפסיק לעשן,
שישתה פחות אלכוהול.
אולם במיוחד דאגה לאה לפרסם את
יצחק, ככל שניתן. בתקופה בה בד, כיהן
כאלוף פיקוד־הצפון, למשל, היא מצאה
דרכים לעקוף את המיגבלות שהיו מוטלות
על פירסומת לקצינים. היא יזמה אירועים
ומיבצעים, חגיגות ומיפעלים שנתנו לרבץ
את האפשרות להתפרסם בעקיפין, תוך נוכחות
באירועים אלה.
מאז ומתמיד חששו ממנה קציני המטה
של רבץ. הם ידעו שהוא נתון להשפעתה
וחששו לעורר את זעמה. מצד שני, כשרצו
להעביר משהו אליו, עשו זאת דרכה.
ה עו ל ם הזה 2006

ההזדמנות הגדולה לפירסומת ללא הגבלה
ניתנה לאחר מילחמת ששת־הימים.
רביו היה גיבור הניצחון ולאה רבץ הפכה
לדוברת הניצחון. מאחר שרבץ המופנם לא
הירבה לספר ולהתראיין, עשתה זאת לאה
במקומו. סיפוריה על המקלט שמצאה בשוחה
בגינת ביתם, אותה חפרה בתם
דליה, שעה שפגזים התעופפו מעל מקלקיליה
לתל־אביב — עשו כותרות בכל
העולם.
בראיונות שהעניקה לעיתונות העולם,
סיפרה איך בעלה הרסטכ״ל צילצל אליה
והודיע לה על השמדת חיל־האוויר המצרי
כמה שעות לפני שנמסר הדבר לידיעת
העולם. קרוב לוודאי שלא הגזימה בכך.
עד היום מצלצל אליה ראש־הממשלה מספר
פעמים ביום, מדווח לה על המתרחש
ומתייעץ עמה בבעיות שונות.
הדוברות בשמו נמשכת עד היום. כך,
למשל, אחרי שמונה כראש־ממשלה, היתה
זו לאה שדיברה בשמו על חוויות המינוי :
״התחושות שלי הן בהחלט לא של צהלה,
מפני שאני חרשבת שיש עוד הרבה קשיים
בדרך. זה לא כמו תפקיד אחר, שבו אתה
אוסף את הידע שצברת, את היכולת, את

במשך שנים, בצה״ל ובשגרירות בוושינגטון,
סגן־אלוף רוחמה צפריר־חרמון. וזאת
אחרי שבשעתו הגדירה אותה כ״יפהפיה,
פיקחית וטאקטית מאוד.״
מידת החשדנות היא הקובעת גם את
יחסה של לאה רבין לעיתונות. היא, ובעקבותיה
גם יצחק רבץ, אינם מסוגלים
לקבל ביקורת עיתונאית כלשונה. הם מחפשים
מאחריה תמיד כוונות ניסתרות ושיג־אות
אישיות. היחס לעיתונות התפתח אצל
לאה רבץ למעין מאניה. לעיתים נדמה
שכל תמונת העולם שלה מורכבת מפירסומי
העתונים. בעיקר אודות בעלה.
מזה ישנים, מאז תחילת דרכו הציבורית
ישל יצחק רבץ, היא גוזרת ואוספת קטעי
עיתונות המתייחסים אליו. לא רק זה.
יש לה נטייה מובהקת לאספנות של מזכרות
אישיות, כמו כרטיסי־ביקור, או כרטיסי
הזמנה שקיבלה, אפילו מאנשים שאינה
מכירה. היא שומרת בקפדנות אוספים
אלה, וממלאת בהם תיקים גדושים.
היא אינה יכולה להישאר אדישה למקרא
דברים המתפרסמים בעיתונות, המקוממים
אותה.
פעם קראה בהארץ ביקורת של הדה

השבוע הזמן לתת דין
וחשבון טל מעשיך.
אם אתה איש עסקים
עליו לקבל החלטות
סופיות. אל תהסס ! קצת
יותר ביטחון יוסיף לכל
תחומי החיים שלך.
שחה עם הזרם. בת מזל
טלה, סימכי טל בני מזל
21במרס ־
20באפריל
תאומים, בתחום האהבה,
היא עוברת לידך,
אולם תחמיצי אותה. שבוע רומנטי.

סלה

עימות רוחנית תאפשר לך להתגנר על
כל מיני התנגדויות
צפויות ובלתי-צפויות.
רעיון מבריק, אם ינו־סט
על-ידי תיפנון ל-
לעומק, עשוי לעצב את
עמדתך הציבורית בצו רת
ובמידה בחן טרם
נתנסית. זהו שבוע טוב
לביקור אצל התופרת
21באפריל
20נרזאי
או בתצוגות״אופנה. אל
תסמוך על ידידים.
עשה את כל הדרוש בעצמך ובמו״ידיך.

זהו חודש מסובך ומוטב שתתחיל אותו
ברגל ימין. הצעת עבודה
חדשה מסתמנת
לקראת סוף השבוע. זה
לא יהיה נוח במיוחד;
אבל אם אתה רוצה,
אתה יכול להסתכן.
זיכרי שהאיש שפגשת
בדרכך אינו כפי שאת
רוצה אותו, אולם כדאי
י 2ב לו אי
20ביוני
שתפיקי ממנו את מלוא
התועלת. סוף השבוע
מבטיח לו אושר. המנעי מטיולים מרוחקים

עס נאנסי קיסינג׳ר
מורה ניצחית בחופשה
הכישורים, אפילו את אימון הציבור, והולך
קדימה לקראת מינוי של רמטכ״ל, או
שגריר.״
צריך היה לקרוא את הראיון פעמיים,
כדי להבין שהיה זה רבץ שמונה כראש־הממשלה,
ולא אשתו.

^ מ א גי ה של
עי תונו ת
ך• די שלא תתקבל תמונה מסולפת,
^ חובה לציין שלאה רבץ נחונה בתכונות
חיוביות לרוב. היא אשת מישפחה
מסורה. היא טבחית מעולה. פעם גילתה
כי היא הולכת כל לילה לישון עם ספרי־בישול,
מחפשת מירשמים ומכניסה גפרורים
בין הדפים כדי לציין מידשמים מעניינים.
היא חובבת צילום וטיולים, מארחת
למופת וידידה טובה לחוג קטן של חברים,
כמו המהנדס רפי בלומנפלד, אחותו נעמי
שמר (לא המשוררת) או אלוף (מיל ).יעקב
חפץ ורעייתו.
אולם שתי תכונות אחרות הן הבולטות
באישיותה. האחת היא חשדנות שאינה
יודעת גבול. לאה רבין הושדת בכל מי
שמתקרב אל יצחק, כי הוא אדיב בפוטנציה.
היא סבורה שמנסים להתנכל לו,
ששונאים אותו, שרוצים להכשילו. משום
כך היא רואה את תפקידה, כמו שאר המקורבים
לו — להגן עליו.
ביום בו נבחר על ידי מרכז מפלגת
העבודה לראש־ממשלה, נערכה מסיבה בדירתם
בנווז־אביבים. לאה רבץ מיינה
אישית מי זכאי ורשאי להשתתף במסיבה
ומי לא.
כתוצאה מחשדנותה המופלגת היא פוגעת
גם באנשים הנאמנים והמסורים ליצחק. באלה
היא חושדת שהם מנסים להיבנות על
חשבונו ומזור,רו, ודואגת להרחיק אותם
בעוד מועד. כך, למשל, היתה זד היא שהרחיקה
מעל בעלה את מזכירתו הנאמנה
העולם הזה 2006

בושם על הביוגראפיה שפירסמה אשת
הנשיא ג׳ונסון. הביקורת היתה קטלנית.
לאה רבץ כתבה מיכתב תגובה, טענה שלדעתה
גברת ג׳ונסון היא אישיות חזקה,
עצמאית ואמיצה. אין לה היופי והברק
של ז׳קלין קנדי, אבל יש בה רעננות.
כאשר הדברים נוגעים ליצחק או אליה
היא מגיבה כמעט ספונטאנית. היא אינה
מהססת להרים טלפונים לעיתונאים, לתקוף
אותם על דברים שכתבו, או לחלק להם
ציוני־שבח, כאילו הם שכירים של משרד
ראש־הממשלוז. דורון רוזנבלום כתב פעם
בהאוץ מאמר בזכותו של פרס, כמי שראוי
יותר מרבץ לתפקיד ראש־הממשלה.
״מי זה דורון רוזנבלום?״ שאלה מכר,
ובאותה נשימה המשיכה ,״לא חשוב,
בשבילי הוא מת.״
לא ייאמן כמעט איזו מידת חשיבות
מייחסים הרבינים למה שנכתב או לא נכתב
עליהם בעיתונות. לעיתים נדמה כי פעולותיהם
מונחות על ידי המחשבה איך
יופיעו הדברים בעיתון. וכיוון שלרוב אין
משאלותיהם בתחום זה מתגשמות, הם
מפתחים בקירבם איבה קיצונית למעצמה
השביעית. כשהתבטאה לאה רבץ במסע
האחרון כי ״שום דבר לא יעזור — העיתונות
תישאר האדיב הגדול שלנו,״ קשה
היה לשמוע בדבריה אלה נימת השלמה.
היה זה יותר מעין הסבר מדוע היא ויצחק
ימשיכו להילחם בעיתונות.
,״אולי במשך הזמן אתחסן,״ אמרה לאה
רבץ לא מכבר ,״אבל בינתיים אני לוקחת
ללב דברי ביקורת מרושעים.״
אבל העולם אינו מורכב רק מצדיקים
האוהבים את יצחק רבץ, או מרשעים השונאים
אותו. יש גם אנשים השופטים דברים
לגופם. ואם בפי אלה יש דברי ביקורת
על המעורבות הגוברת והולכת של
רעיית ראש־הממשלה בניהול ענייני המדינה
— ועל ההשפעה השלילית שיש
לה לא פעם על כושרו לתפקד כראוי —
אין זה רק משום שהם נוטרים לה או לבעלה
איבה אישית, ורוצים ברעתם.

י 4י ״

הזהר מאוד מלהיכנס להתחייבויות כספיות•
אל תיכנס לעיש-
קות חדשות בל* לבדוק
אותן היטב. עם זאת,
הזמן מתאים לעריכת
תוכניות כספיות לטווח
ארוך. סמוך על עצתו
ותבונתו של ידיד, בעיקר
אם נולד במחצית
הראשיגה של חודש
• 2בי וני -
20ביולי
מרס. אתה עשוי לש-
אוב סיפוק רב השבוע.

דאגה הולכת ודאגה באה, קחי את החיים
בקלות. את מזניחה את ודואגת לילדיך יתר על המידה.
בעלו עלול להיפגע ולחפש
תשומת־לב בשדות
זרים. הוא יתחיל
להיעדר מהבית לפני
שתיפקחנה עיניך. כוח
ההרגל פועל השבוע לרעתך.
מוטב היה לו
הקדשת פעס תשומת־
21ב יו ל י -
ו 2באוגוסט

לב לחידושים ולאפש־רויוח
בלתי מקובלות.
שימרי על דיאטה קפדנית. אל תזניחי
את מראיה שני את התזונה במיטבחך.

זוהי תקופה עליזה ומחנה.
דווקא משום-

כך אסור לך להפקיר
את האינטרסים שלך.
השבוע הכל ורוד. אם
אתה סבור שזה בניגוד
לאופייך, זכור שגם
אתה אינך אוהב בדי 22ב
אוגוסט -
דות. אל תזלזלי בסוב22ב
ספטמבר
בים אותך — חם חשובים
לך. עוד תזדקקי
להם. כישרונך חאמנותי עוד יתגלח ברבים.

]111111

אל תאמין להבטחות שניתנו לך במקום-
עבודתך, ותפסיק לחיות נאיבי. דאג שכל
זכויותיך תשמרנה, והבטח
אותן בחוזה. הקרירות
של בת זוגך
אליך תימשך עוד קצת,
אך אם תגלה הבנה ו לא
תלחץ, זח יעבור.
בת מאזניים: אירועים
חברתיים בחברתה
של אישיות מבריקה
( 2בספטמבר ־
22לאוקטובר
יגרמו לך הנאה והתרגשות.
השבוע גם תגיע
אליך תשובה למכתב ששלחת לחו״ל. אם
אתה בעל חוות חיצונית בחירה —
אל תהסס השבוע לחמר על האדום.

חאזנ״ס

איני מכיר הרבה שבועות טוביס יותר
למצוא מרגוע בטבע, באנשים
חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע
שצריך להיות מוקדש
חצי־חצי: לעבודה ו־לבלוי,
בייחוד להסתכלות,
ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה. אם תשקיע
? 7באוקטובר
את כל הזמן לאחד מ72
ביובוונר
שני התחומים — תינזק.
אם תמשיך לדאוג —
תגרום נזק רב לזקוקים לו ביותר.

אינך מקדיש מספיק תשומת־לב לילדיך
ומשפחתך. משחו אוכל אותך מבפנים
והופך אותך לאדם
חסר שבלטת. טיולים
באוויר הצח ומנוחה
יועילו לעסקיך יותר
מדאגה. בת קשת —
העצות אשר ידידתך
נתנה לך בעגייני לבוש
תן טובות ורעיונותיה
נכונים. שמעי בקולה
והפסיקי לחיות כל-כך
שמרנית. במישור חרו-
מנטי נכונה לך הפתעה נעימה ביותר.

עבודתך הנוכחית הינה קשה וחסרת תוצאות
כאחד. דבר זה מחייב
שינוי הגישה מחד, ויתר
רצינות מצידך לנושא
בכללו מאידך. גס
שינוי כללי של סידרי
חייך יביא לכו שמצבך
ישתפר. בשטח הרומנטי.
עוד לא היה שבוע
מוצלח יותר עבורך,
גדי. מעט יוזמה והכיבושים
יקנו לו שם
של זאב נוראי בת גדי, לבשי לבן.

גל חדש של הצלחות פינאנסיות כורך
עימו התמוטטות כו חותיך.
אל תהסס ליטול
חופשה קצרה,
לצאת לאתר נופש, להכיר
אנשים חדשים
— אבל מצד שני, אל
תיכנע לנטיותיך הטבעיות
לחסל את החוות
כדי להתמסר למחר
מעורפל. בת דלי: פגישה
מיקרית — אהבה
גדולה. השתדלי להכיר ידידים חדשים.

אל תסתבך בהוצאות כספיות שאין בהן
__ תועלת. החיסכון מתאים
לו יותר מפזרנות. היא
לא תאהב אותך יותר
אס תבזבז את כל מה
שיש לך על שטויות.
כדאי שתפסיק להסתובב
ותשב יותר בבית. בת
דגים: תפסיקי לקנא ולריב
איתו על כל
שטות. הוא עדיין אוהב
אותו, אך אם תמשיכי
לנדנד, יילו למישהי אחרת. היי נעימה ונשית,
ושמרי על יופייך. היזהר משחור.

מנ פחר.בא1גו( 1ים

(המשך מעמוד )19
כך, למשל, הוא תובע עתר. לעצמו את
כל הכתרים והאשראי של פרשת חקירת
אוטוקארם, שתמיר רכב עליה במשך זמן
ממושך( .אגב: בעל אוטוקארם זוכה בסופו
של דבר בבית־המישפט!).
אולם אולמרט האיש — שבאופן אישי
הוא הרבה יותר סימפאטי מתמיר, ביודעו
לרסן ולעדן את השחצנות והיוהרה הדוחפים
אותו — הוא חסר־חשיבות. חשובה
התופעה שהוא מייצג, לה שותפים גם
מיספר ח״כים מסיעות אחרות.
יש בה סכנה ממשית לחירותם הפיזית,
החברתית והכלכלית של האזרחים במדינה.
מפעילותו הפסבדדבלשית של ח״כ אולמרט
נודף ריח של ציד־מכשפות והעלתן על
המוקד הציבורי, ללא מישפט, אף לא
מישפט מהסוג שבו היתה האינקוויזיציה
בימי־הביניים מזכה את קרבנותיה.

..אידיה זרו העישחקים
ש 7ח״!״ או מיד נאו*
ליינו ! ץ -נוננ ־
תנחרסר שר 111130 ודא
שה ג יע לשיא כולחו

התופעה שנדייצג אהוד אולמרט
היא תופעה של רשוודחוקרת־לכותרת,
הבוחרת לעצמה את ה
קרכנות, שופטת אותם באמצעות
כותרות העיתונים, הרדיו והטלוויזיה,
ואחר־כן־ מניחה אותם לנפשם,
כדי לפתוח במירדף אחרי
הקורבן והכותרת הכאים.

מעתה-
פרס ראשון
מינימלי בלוסו
50.000 גל״י
ומצטבר עד
.000.000 ול״י.

דמי השתתפות לטבלת״ ו ל*י.
מינימום להשתתטת• 2טבלאות.

)3הסימון להצלחה שלך!

בוא אל הבנק הבינלאומי הראשון
ותקבל

הרשות־החוקרת־לכותרת נהנית מחסינות
בלתי־מוגבלת ויכולה, לפיכך, להשתולל
ככל העולה על דעתה. מכיוון שכל חקירה
כזו נכללת אוטומטית במיסגרת פעילותו
הפרלמנטרית של הח״ב, הוא אינו בר-
תביעה. אי־אפשר לאלץ אותו לוותר על
חסינותו כדי לעמוד לדין. גם אין הוא
יכול לוותר על החסינות, אם ירצה בכך.
על העיתונות, השופטת גם היא באמצ עות
הכותרות, מוטל מוראה של הרשות
השופטת, המהווה מחסום מפני פירסום
מסולף ומפליל. מיגבלה כזאת אינה מוטלת
על הח״כ. להיסך, כפי שנלמד במיקרלז
.אולמרט, הוא רואה את עצמו זכאי לזלזל
בפומבי אפילו ברשות השופטת.
מבחינה מעשית מפריעה החדירה
של חברי־כנסת לתחום הבילוש הפלילי
לעבודתה של המישטרה, יותר מאשר
היא מועילה. היא מהווה תחרות
בלתי־הוגנת למישטרה, ותהיה זו בלתי-
יעילה או בלתי־מוכשרת ככל שתהיה.

שכן, הפסכדו-כדשים של הכנסת
אינם כבולים לדיני הראיות.
מה שמשמש עבורם הוכחה, אינו
חייב להיות קביל בהוכחה בכית
המישפט. אין מוטלות עליהם כל
ההגבלות הפרוצדוראליות והחוקיות
הקיימות לנכי הבנת תיק לאישום
פלילי כמישטרה, או לנכי
הכנת כתבה, לפירסום כעיתון.
מכיוון שהציבור אינו בקיא בכך, הוא
רק יכול להריע לגבורתו של הח״כ־היודע-
הכל, מי הם הרוצחים ומי הם ראשי-
הפשע־המאורגן. רק טבעי הוא שהציבור
לעג למישטרה על ש הי א אינה יודעת
מה שיודע הח״ב׳ אחרי שתיית בום עראק
אחת עם מה שנדמה לו שזה עולם תחתון.

בתכניות החסכון
ק צי

וזגמוד
עוז דירה

חסכון
!0 0 0 0

ן|* הבנק הבינלאומי הראשון
40 סניפים לשרותן ברחבי הארץ

לפי בקשת הקהל תמשך תערוכת

מרתון עירום
עד 15.2.76

גלריה לאמנות חוראל
רה׳ ז׳בוטינסקי ,3ת׳׳א
שעות הביקור: יום־יו ם 17—20 , 11—13
שישי , 11—13 שבת 18—21 , 11—13

קיים לפרשה היבט נוסה, מסובן
לא פחות. עד פה כהר אולמרט
את קרכנותיו — שלרובם אין כל
אפשרות להתגונן נגד האשמותיו
והחשדותיו — מהתחום הפלילי.
רק פסע מפריד בין ציד־מכשפות
בתחום הפלילי לבין ציד דומה כתחום
הפוליטי. ג׳ו מק-קארתי המפורסם
השתמש כאותה שיטה
עצמה.
לא לחינם קיימת ברוב המדינות המתוקנות
הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת,
שהיא פוליטית, לבין מוסדות החקירה
והשיפוט, שהם א־פוליטיות מעיקרן.
חקירות מהסוג אותן מתיימר לבצע ח״ב
אולמרט חייבות להיות מבוצעות במדינה
מתוקנת על-ידי עובדי־ציבור, שהם חסרי-
פנייה פוליטית. ברגע שעסקן מיפלגתי
מדרגה ד׳ הופך לבלש ולתובע־כללי, הוא
זורע את זרע הבולשת הפוליטית והמיש-
טרה הפוליטית במדינה.
אפילו אם פעילות מעין זו הי תה מביאה
לתוצאות של ממש, היא פסולה מעיקרה.
מוטב שכמה פושעים ואנשי עולם־תחתזן
יסתובבו חופשיים, מאשר שיצוץ בכנסת
מין תובע־כללי מיפלגתי, המדמה לעצמו
שהוא האינקוויזיטור של המדינה.
אבל הפעילות הזאת נועדה מראש להיות
עקרה. אין היא אלא מירדף אחרי כותרות
תוך ניפוח באלונים, יצירת גלמים מפחידים
וציד-מכישפות.

באשר אמצעי-התיקשורת חולקים
לה שבחים ויוצאים מכליהם
כהתמוגגות למראיה — זהו סימפטום
נוסף לטירוף־המערכות, בו
לקתה המדינה.

ך* א היה צריף להיות חובב־כדורסל
/או אוהד של קבוצת הפועל תל־אביב,
כדי להתלהב בשבועות האחרונים מהופעו־תיה
של הקבוצה, במיסגרת מישחקי גביע
קוראץ׳ בכדורסל. היו אלה תצוגות־ספורט
מהמלהיבות ביותר שניראו אי־פעם בארץ,
בעיקר בזכותו של כדורסלן צנום ועניו,
שהגיע העונה לשיא היכולת שלי — בארי
לייבוביץ׳ .במישחק אחד הוא קלע בעצמו
48 נקודות, במישחק שני — .49 הוא קצר
שבחים מפי כל המומחים. הוא היה, למעשה-,הפועל
תל־אביב — איש אחד שהפך
קבוצה אפורה מכונה מעוררת־התפעלות.
״תנו לנו בארי לייבוביץ׳ כזה, ואנחנו
אלופי אירופה,״ נאנחו בקינאה אוהדי האלופה,
מכבי תל־אביב, שאינם רווים נחת
מהופעות קבוצתם במיסגרת מישחקי גביע
אירופה לאלופות.
לא היה ספק — בארי לייבוביך דוהר
לקראת התואר של ספורטאי השנה.
בקיץ 66׳ ,במהלך אליפות יבשת אמריקה
האמריקאיים ובארי לייבוביץ׳ ,בעת שהצטרפו לקבוצת
הפועל תל־אביב, לפני שמונה שנים. הס
נראים כאן בעת לימודי עיברית באולפן.

בכדורסל לקבוצות יהודיות, הופיע ג׳ו
לופצ׳ק, מומחה״הכדורסל מס׳ 1של הכדורסל
האמריקאי, כדי לחזות בקבוצת ה־כדורסלנים
היהודיים האמריקאית, שייצגה
את נבחרת הכדורסלגים היהודים של אר־צות־הברית.
באחד ממישחקיה של הנבחרת
היהודית הבחין ג׳ו לופצ׳ק בבחור דק־גיז־רה,
בעל פני ילד, השולט שליטה מגנטית
בכדור. היה זה בארי לייבוביץ /שאז מלאו
לו ׳ 20 שנים.
באותה תקופה, היה בארי לייבוביץ׳ סטודנט
לחינוך גופיי והיסטוריה באוניברסיטת
לונג־איילנד בגיו״יורק. עד אז, מעולם לא
פגש בג׳ו לופצ׳ק, אם־כי שמע עליו רבות,
באמצעות כלי־התיקשורת. לופצ׳ק• ,שבא
לחזות מקרוב בקבוצה היהודית האמריקאית,
נדהם נוכח מבצעיו של הסטודנט בן
ה־ .20 בתום אחד ממישחקיו של בארי,
קרא לו לופצ׳ק לשיחה אישית. בארי לייבו־ביץ׳
רטט מהתרגשות, כשלופצ׳ק הגדול
עמד לנגד עיניו :״שמע,״ אמר לו לופצ׳ק,
״לא ראיתי מעולם פליי־מייקר כמוך, בכל
ארצות־הברית. אפילו בוב קוזי האגדי היה
יכול ללמוד ממך.״
הפגישה עם ג׳ו לופצ׳ק הותירה מישקע
בבחור האמריקאי־יהודי, שהחל חושב ברצינות
על הכדורסל כמיקצוע לעתיד.
״המחמאות שנתן לי לופצ׳ק נתנו לי עידוד.
אלה היו המחמאות הגדולות ביותר שקיבלתי
בחיי,״ אומר היום בסיפוק בארי לייבוביץ׳
בן ה־ 30 המיתמר לגובה של 1.88מ׳.

אנטיב הוא ספג עבירה טכנית־מושמעתית,
והיה נדמה.שהוא עומד להסתער על.השופטים
.״כשאני מתעצבן על המיגרש,
זה לא רק בגלל השופטים והמישחק עצמו.
הכעס בא גם מדברים אחרים,״ הוא אומר.

:ש־מלידה
לכדור

ק פי צ ה גורלי ת
לי שראל
ך*! קיץ 67׳ סיים בארי לייבוביץ׳ את
^ לימודי התואר הראשון, ומייד לאחר־מכן
החל את דרכו ככדורסלן מיקצועני.
הוא היה אחד משגי הכדורסלגים־ר,יהודים־
המיקצועיים היחידים, ששיחקו באותה תקופה
באחת משתי הליגות המיקצועגיות ב־ארצוודהברית.
קבוצת פייפרס, מהליגה השנייה,
החתימה אותו על חוזה לשנה, בסך
15 אלף דולר. לייבוביץ׳ סיים את שנתו
הראשונה כמיקצועני בהצלחה גדולה: הוא
נכלל בקביעות בחמישייה הפותחת של
קבוצתו המיקצוענית, כאשר ממוצע קליעו־תיו
מגיע ל־ 20 נקודות בקירוב למישחק.
כעבור שנה אחת כמיקצוען, החליט בארי
לצאת לחופשה באיי רודוס. במהלך הטיול
הוא נזכר, לפתע, שיש לו חבר בישראל,
איוון לישגסקי, ש־שיחק באותה שגה ב־הפועל
תל־אביב. בארי החליט ל״קפוץ״
לישראל .״קפיצה״ זו, הביאה מיפגה מש מעותי
בחייו של הכדורסלן היהודי דימחוין.
היום, אחרי ישבע וחצי שנים, מנסה
לייבוביץ׳ להיזהר בביקורו הראשון בישראל
:״פגשתי את לישגסקי והוא אמר לי :
,תבוא להתאמן אתי.׳ אמרתי לו , :אני בחופש.
מספיק שיחקתי כל השנה.׳ לבסוף הוא
גרר אותי למיגרש בבית אושיסקין. באתי
לאימון, ולא היו לי נעליים. בהתחלה היה
נדמה לי ישהם לא־כל־כך מעוניינים לתת לי
נעליים. התחלתי לשחק, ואז-זה כבר היה
אחרת. בסוף האימון ראיתי -שהם מרוצים
ממני. באו אלי חברי ההנהלה, ואמרו לי
שאני חייב לשחק בהפועל תל־אביב. אמרתילהם שאגי מיקצוען וזה בלתי־אפשרי לפי
החוק. אבל הם לא ויתרו, ואמרו לי -שאין
כוח בעולם שימנע שאיי אהיה בהפועל
תל־אביב.

״למחרת,״ ממשיך בארי ,״הביאו לי טופס.
אמרו לי שאם אני רוצה לשחק בישראל,
אני חייב לחתום עליו. אמרו תחתום,
חתמתי. התברר- ,שהטופס הזה הוא טופס־
•שחקן. זה טופס כמו חתונה בלי גט. כשהתחלת׳
להבין מה קורה, ידעתי -שקברו
אותי בהפועל תל־אביב. קיבלתי כל חודש
600ל״י. זה לא היה הרבה, אבל הסתדרתי.״
בעוגת הכדורסל ,1968/69 החל בארי
לייבוביץ׳ מופיע על מיגרשי הכדורסל. הוא
פתח את הופעותיו בישראל בסערה, וקנה
את לב הצופים. חובבי הכדורסל, ולאו־דווקא
אוהדי הפועל תל־אביב, באו לראות
את הלהיט החדש של הכדורסל הישראלי,
תכונות •של להטוטן ; •שליטה מושלמת בכדור;
ראיית •שדה־המישחק בצורה בלתי-
רגילה, תוך חלוקת־כדורים מתוחבלת,
הדביקו ללייבוביץ׳ את הכינוי, הקוסם׳,
האשף הכל־יכול. תמיד אמרו ואומרים
עליו :״מקומו במכבי תל־אביב.״
או־אז בא הדרבי הגדול, שינערך באיצטד־יון
בלומפילד, לעיני רבבת צופים. הפועל
חל־אביב חיזקה את -שורותיה בחמישה
כדורסלנים אמריקאים, במטרה׳ לנפץ את
ההגמוניה המכבית. בארי לייבוביץ׳ היה
דרוך להצגת־הכדורסל באיצטדיון הפתוח.
הכל היה מוכן.
כשהגיעו הקבוצות לחדרי ההלבשה, הודיע
מנהל־ד,קבוצה דאז, עורך־הדין חיים
ליפקין• ,שבפיו הודעה חשובה :״בארי
לייבוביץ׳ לא יכול לשחק הערב. בצה־ריים,
הגיע מיכתב מפיב״א (ההתאחדות הבינלאומית
לכדורסל) ,האוסר לשתפו ב־מיסגרת
חובבנית, בגין עברו המיקצועני
בארצות־הברית.״ בארי לייבוביץ׳ היה
המום. הוא לא הסתיר את ריגשותיו ופרץ
בבכי.

דוג מ ה לכדו ר סלן
מו של ם

טורנשיין ולייבוביץ׳
\ 1 [1ך ך 111
כיום, בדירתם ה*
1-1 ^ 11י
משותפת. בזכותו של בארי, התעלה גם
מארק טורנשיין לרמת־מישחק גבוהה
והרבה לקלוע לסל, במישחקיו־ האחרונים.

*** נתיים וחצי ישג בארי לייבוביץ׳
על הספסל. בתוך תקופה זו, שהה ב־ארצות־הברית
משך שנה וחצי• ,שם עשה
את •שירותו הצבאי כמורה לחינוך גופני.
בהתקרב תום השנתיים וחצי להקפאתו,
הפעילו עסקני ספורט בישראל לחץ כביר
על מוסדות פיב״א, במטרה לקבל את ההיתר
המייוחל.
התברר שבארי לייבוביץ׳ קיבל את ההיתר,
בעיקבות חוק בלתי־כתוב •שלפיו

מיקצועני •שמשבית את פעילותו למשך
שלוש שנים, מקבל היתר אוטומטי .״כשהייתי
בארצות־הברית בתקופת השירות הצבאי,״
ידע בארי לספר ,״הציעו לי חוזה
מיקצועני של 30 אלף דולר(!) באחת
מקבוצות הליגה השניה.״ בארי סירב, הוא
ביכר לחזור לישראל.
בתום עונתו השנייה •של בארי לייבוביץ׳
בהפועל תל־אביב, נערכה אליפות אירופה
לכדורסל בברצלונה. הוא החל גורר את
נבחרת ישראל להישגים כבירים. מעצמות
כדורסל לא יכלו לעצור את בארי לייבו־ביץ׳
שתודות לו, תפסה הנבחרת הלאומית
הישראלית בכדורסל את המקום השמיני.
ז׳יאן אשכנזי :,אחד מפרשני־הספורט הבכירים
באירופה, אמר עליו :״כל בית־ספר
לכדורסל חייב להשתמש בלייבוביץ׳ כדוגמה
לכדורסלן מושלם.״
בתום אליפות אירופה בברצלונה, מייד
עם פרוץ מילחמת יום־הכיפורים, עזב ליי־בוביץ׳
את הפועל תל־אביב והצטרף לקבו צה
ההולנדית לייוויס. וכך הסביר את
עזיבתו :״אני מעוניין ללמוד פיזיותראפיה.״
לאמיתו של דבר, היתד, לעזיבתו את הארץ
סיבה נוספת: נשבר לו מהפועל תל־אביב.
בהולנד כינו אותו ״יוהן קרויף של הכדורסל.״
ואז עבר חתול שחור בינו לבין
מאמנו, וגרם לשובו ארצה. בחפזעל תל־אביב
הבטיחו לפתוח דף חדש. ואומנם, הקבוצה
הצליחה, אם־כי בקושי רב, לחזור
לזירה האירופית.
בקיץ האחרון הופיע לייבוביץ׳ בניבחרת
ישראל בכדורסל במיסגרת אליפות אירופה
•שנערכה בקארלובץ. מאמנים •שחזו בו,
הצביעו עליו כעל אחד הפליי־מייקרים הטובים
באירופה. הוא לא נכלל בנבחרת אירופה
בגלל סיבות פוליטיות. גם בעוגה זו,
במיסגרת גביע אירופה• ,שוב עולה לייבו־ביץ׳
לכותרות.
לא־מכבר הציג בארי. את ש 5י מישחקי־חייו,
בישראל. המישחק הראשון היה נגד
היריבה האיטלקית קינאמרטיני- ,שבו קלע
לייבוביץ׳ 48 נקודות, וכימעט הביא למחיקת
הפער בן 24 הנקודות מהמישחק הקודם.
השני היה מול הקבוצה הספרדית המהוללת
ברצלונה, שבו השיג בארי שיא קליעות
חדש במישחקי גביע אירופה — 49 נקודות.
״אני מרגיש •שהיום אני בכושר טוב. פעם
אחת, בארצות־הברית, קלעתי 60 נקודות,׳׳
הוא נזכר.
בהופעותיו התגלה בארי לייבוביץ׳ ככדורסלן
חם־מזג. מול הקבוצה הצרפתית

ך ץ המעריצים יש גם מעריצות,״
מודה בארי בביישנות .״מטלפנות
אלי בחורות, אני חושב •שאולי הן ילדות.
בדרך־כלל, כשבחורה מטלפנת אלי, היא
אומרת שהיא יפה, ומעוניינת לפגוש אותי
ברחוב מסויים, או במיסעדה, מה שמעניין
אותי זה $גיין הן מקבלות את מיספר־הטלפון
שלי, שלא כתוב בספר־הטלפונים.״
לייבוביץ׳ ,י •שהוא גרוש, מתגורר בדירה
אחת יחד עם חברו־לקבוצה, מרק טורו.״
שיין, מסרב בכל תוקף לספר על חייו האינטימיים
.״זה לא צריך לעניין אף אחד
עם מי אגי יוצא ומסתובב.״ אהבת־חייו
השנייה היא המוסיקה. דומה שהמיזגון בביתו
צר מלהכיל את ׳ערימות התקליטים.
בארי לייבוביץ׳ מגלה את סוד שליטתו
בכדור :״חוש לכדור, זה מלידה. איי לא
זוכר את עצמי בחיים ללא ׳כדור. אגי זוכר,
כשאמא שלי היתד- ,שולחת אותי למכולת,
הייתי הולך עם כדור.״ הוא פורש את
כפות־ידיו ואומר :״יש לי אצבעות ארוכות.
זה מאפשר לי לתפוס את הכדור בכל
מיני צורות. לשחקנים גבוהים ממני יש
אצבעות קצרווז משלי. הידיים -שלי ׳יותר
מדי •ארוכות י בהשוואה לגובה. שלי. יש לי־צרות
גם עם חולצות. כימעט כולן קצרות
עלי בשרוולים.״
על קבוצתו, הפועל תל־אביב, אין הוא
חוסך דיברי־ביקורת .״הפועל תל־אביב
צריכה להיות.קבוצה יותר מיקצועית. צריכים
להגדיר באגודה את-המטרה; אט רוצים
להצליח בגביע׳-אירופה, אז צריכים
להביא שחקנים פרסט־קלאס. בהפועל תל־אביב
מחליפים כל שניה את. האמריקאים.
השנה אני משחק עם ארבעה •שחקנים —
אבישר, בן־דויד, וקסמן וספייט הם
חדשים העוגה. מכבי תל־אבי? :היא קבוצה׳
יותר מיקצועית נעל תל־אב״ב צריכה, ללמוד
ממנה כמה דברים חשובים יי׳ י
בארי לייבוביץ׳ מבטיח לשחק כדורסל ב־מיסגרת
רישמית עד •שייגמר לו החשק׳״
לא מן הנמנע -שבגלל מיבנה גופו המייוחד,
שמקנה לו זריזות ומד,ירית עצומה, יופיע
בישראל. גם עוד שלוש־ ארבע שנים טובות.
בינתיים, מדי יום ראשון בערב, במישחקי
הליגה, מהתל בארי ליי-בוביץ׳ ביריביו, ו־מאידר
גורם נחת לאלפי הצופים שבאים
לראותו בפעולה.

:גרוש

ליימביץ /הגירוטז, מה־ווה
מסרה מתמדת ל־זורי
מעריצות נלהבות, המסתערות עליו
1ו על אליל־זמר .״מטלפנות אלי בחורות
וצות לפגוש אותי, בכל מקום שהוא.

ב מ דינ ה
מ •ש9ט
העדה הוא עיוור
המתלוגגת ההרה חזרה
גה מעדותה -והנאשם
זוכה וכיצד ממאסר במוח
בצהרי ה־ 16.8.73 התקבלה קריאה דחופה
לעזרה במישטרת צפת. כשהגיעו השוטרים
לביתה של עליזה יצחקי׳ סיפרה
להם האישה :״לפני כמה דקות נכנסה
לדירתי בחורה צעירה, כולה: אחוזת היסטריה,
ואמרה לי שהיא בורחת מאדם בשם
אקוקה ומבקשת שאסתיר אותה. היא סיפרה
לי שהוא העביד אותה בזנות בקיריית-
שמונה, והיא ברחה ממנו.״
מרוב פחד הסתתרה הצעירה, אילנה
חרוש * שהיתה אז בת 16 ועשרה חודשים,
מתחת למיטה בדירה שבה מצאה מיקלט
מפני סרסורה. בהגיעה לתחנת־המישטרה
גילתה לחוקרים כי עבדה כמלצרית במלון
רקפת בצפת, וכי ימים אחדים קודם־לכן
יצאה עם חברה, אברהם חדד, לדירה שבה
התגוררו שניהם בקיריית־שמונה.
עוד באותו ערב הגיע אל הדירה הנרי
אקוקה 32 יליד מרוקו שהיה מוכר כעבריין
מועד .״אני ישבתי על הריצפה,״
סיפרה אילנה .״כשאקוקה נכנס הוא נתן
לי כמה סטירות־לחי, לקח בקבוק־בירה
ריק, שבר אותו לשניים, איים עלי ואמר
לי שהוא יעביר עלי עוד היום תור של
18 מהחברים שלו שישכבו אתי. הוא
פנה אל אברהם חדד׳ החבר שלי, שהיה

ידי המועצה המקומית גיבעת־שמואל כרכז
קהילתי, וקיבל ממנה המלצות טובות
לבית־המישפט.
אילו היה בית־המישפט מוצא אותו אשם
בסעיסיו הרבים של כתב־האישום, היה
אקוקה הולך לכלא לשנים רבות. הנאשם
פנה אל עורך־הדין דרור מקרין בבקשה
שייצגו בבית־המישפט המחוזי בנצרת, ב־מישפט
שיתנהל לפני השופט תיאודור אור.
״אינני זוכרת״ .השבוע, שנתיים
וחצי אחרי תחילת הפרשה הופיעה אילנה
הרוש, העדה המרכזית של התביעה בפרשה,
כדי למסור את גירסתה לפני השופט.
על דוכדהעדים עלתה אשה בחודש התשיעי
להריונה. היא נישאה מאז, ועומדת
ללדת בימים הקרובים.
על שאלתו של נציג הפרקליטות ״האם
את מכירה את הנאשם הזה ז״ השיבה אילנה,
להפתעת הכל :״לא, אינני מכירה
אותו.״ ״נכון שהוא שידל אותך לזנוח?״
שאל התובע .״אינני זוכרת,״ השיבה. גם
על השאלה האם הביא לה גברים, השיבה
״אינני זוכרת.״
כאשר נשאלה על־ידי השופט כיצד זה
שכחה כל מה שקרה, למרות שמסרה
במישטרה תלונה מפורטת נגד הנרי אקו־קה,
אמרה :״עבר זמן רב מאז. התחתנתי,
ואני עומדת ללדת. אינני רוצה להיזכר
במה שקרה לי אז, ואיני רוצה שבעלי
יידע. לכן איני זוכרת דבר.״
העדים הנוספים במישפט, לקוחותיה-
לשעבר של המתלוננת, סיפרו ששילמו
לבחור אחד שהביא אותם אל בחורה,
וששכבו איתה, אך לא יכלו להצביע על
כך שאילנה היתד. אותה בחורה.
״בנסיבות אלה,״ כתב השופט בהכרעת
הדץ ,״אם־גם לא השתכנעתי שהראיות
כפי שבאו משקפות את האמת, ובוודאי
לא את כל האמת לגבי העובדות החשובות
לעניין — לא היה מקום שהנאשם ישיב
לאשמה.״ הוא החליט לזכות את הנרי
אקוקה מכל סעיפי כתב־האישום.

מענו!
הדוגמה האישית
של קצין־׳הביטחון

האיש הממוגה עז טוהר
פקידי המכס הוגה
כעצמו את חגהלת המכס

פרקליט מקרין
״אדבר -רק לפני שופט״
אתי בחדר, ושאל אותו אם הוא מסכים
שאני אעבוד בזנות. אברהם אמר שלא,
ואז אקוקה לקח שתי כוסות ושבר לו
על הפנים. אברהם נפצע, ואקוקה לקח
אותו למגן־דויד־אדום.״
לקוחות ערכיים. אילנה סיפרה לשוטרים
כי בתחנת מגן־דויד הצליח אקד
קה לגנוב מארון־התרופות, שעה שהחובש
טיפל באברהם הפצוע, מזרק ושתי אמפולות
וגם חפיסה של 12 כדורי פרודומול,
וכי מאוחר יותר הזריק לעצמו סם.
כן סיפרה שאקוקה איים עליה בסכין-
גילוח שאם לא תשכב איתו יחתוך אותה,
והיא נכנעה. מאוחר יותר הביא איתו גבר
ערבי, ופקד עליה לשכב איתו תמורת
150 לירות, אך הערבי שילם רק 60ל״י.
גם הלקוח השני היה ערבי, והוא שכב
איתה בתוך גן־ילדים. הוא שילם לה 50
ל״י. את הכסף לקח ממנה אקוקה. הוא
המשיך להביא אליה לקוחות, עד שהצליחה
לברוח מפניו לצפת.
בחקירתו במישטרה אמר אקוקה מיש-
פט אחד בילבד :״כל מה שיש לי להגיד,
אגיד רק בפני שופט.״ הוגש נגדו כתב-
אישום, ובו הואשם בשידול אשה שלמטה
מגיל 18 למעשי־זנות עם אחרים, בסרסרות
למעשי-זנות, בבעילת נערה שהיא
למטה מגיל 17׳ בתקיפה חבלנית ובאיומים.
אקוקה, נשוי ואב לילד, הועסק על*
השם בדוי, לשם הגנה על שס הקורבן
בנזיקרה מייוחד זה.

מעצרו של מנהל־המכס בחשד של שוחד
העלה שאלות רבות לגבי הנוהלים הקיימים
במנגנון זה.
דוגמה מעניינת לגבי טיב הנוהלים האלה
מספק דווקא האיש הממונה על טוהר־המי-
דות של עובדי המכס בצפון — שרגא כספי,
קצין־הביטחון של המכס בחיפה.
״מרכית שעות היום״ .בשנת 1972
ירש כספי מהוריו עסק מיסחרי משגשג —
מחסנים למכירת עצים, ברחוב קיבוץ-
גלויות ,4—6חיפה. אותה עת הוא שירת
כסרן בצבא־הקבע. ניהול העסק גזל חלק
ניכר מזמנו, והפריע לעבודתו בצבא.
כספי הגיש לצבא בקשת חופשה-ללא-
תשלום מ״סיבות מישפחתיות״ ,למשך שנה.
ב־ 1בפברואר 1973 אושרה בקשתו.
בו־ביום כבר נתקבל כספי לעבודה במכם,
כקצידביטחון ראשי בחיפה.
לממונים עליו דיווח על־פה על מחסן
העצים שברשותו, אך ציין כי העסק קטן,
לא־ריווחי, מנוהל מזה 20 שנה על-ידי אותו
מנהל־עבודה והוא, אישית, אינו נוכח
במקום.
ב־ 29 בדצמבר ,1973 שלושה חודשים לפני
תום מועד סיום שנת החופשה־ללא־תש-
לום מצה״ל, פנה כספי לצבא בבקשה להתרת
חוזהו. בבקשתו ציין :״הגעתי למסקנה
שאין לי כל אפשרות לנהל את עסקי
ללא פיקוח צמוד, אשר יגזול את מרבית
שעות היום, וצורת ניהול אחרת תגרום
לי להפסדים כספיים ניכרים.״
בבקשתו לא ציין כספי, כי מזה חודשים
רבים הוא משמש כקצין־מכס.
רווחים ניכרים. בקשתו אושרה. חוזהו
הותר, וכספי המשיך לעבוד כקצין-
הביטחון במכם, כאשר הממונים הארציים
עליו יושבים בתל־אביב ובירושלים, ואילו
בתחום שילטונו, בחיפה, לא היד. עליו כל
פיקוח. כך יכול לשלב יחדיו את עבודתו
במכס עם עבודתו הפרטית במחסני־העצים,
אשר, לפי עדות עצמו, גזלה את מרבית
שעות-היום.
תגובת דובר־המכס בנושא זה :״כספי

יים רוזן נדהם. הוא עמד ובידו כוס!
1וויסקי, בחגיגת בר־מיצווה של אחד
מבני ידידיו, שנערכה במלון בזל בתל־אביב.
לידו ניצבו עוד כמה מגדולי היהלומנים
בישראל, כמו יחזקאל גולדמן ואשתו
טוצי, וליאון קליינמן, ולא הרחק משם
עמד נשיא בורסת־היהלומים, משה שניצר.
אל רוזן ניגש לפתע היהלומן פריץ חוצ ׳-
נר, פניו סמוקים קימעה, ואחרי שהאזין
לוויכוח שהתנהל בחבורה של רוזן על מס-
ההכנסה של היהלומנים, הצביע ישר על
פניו של רוזן, ואמר :״שמעתי שאתה מעיד^
לפני הוועדה. דע לך שאם תעיד לפניהם,
אני ארצח אותך ! זו לא בדיחה ! לא כדאי

לך להעיד, כי ירצחו אותך!״
מייד משסיים את דבריו התרחק חוצ׳נר,
השאיר את רוזן הנדהם עם גולדמן, קליע־מן
וכתב העולם הזה, שהיה שם אותה שעה.
למרות שמרוב תדהמה שמט רוזן את
הסיגר הענקי הנצחי מפיו, לא איבד את
עשתונותיו. הוא מיהר אל עורך־הדיו שלו,
הכתיב לו פרוטוקול של השיחה, כולל
האיום ברצח, והורה לו למסרה למישטרה
במיקרה שינסו לבצע את האיום.
רוזן עצמו לא התלונן במישטרה, שכן
היה עליו לנסוע לחו״ל. מה גם שעד־כה
לא קיבל כלל הזמנה להופיע להעיד בוועדה.

היא אותה ועדה, המטילה את חי-
תיתה על היהלומנים בארץ, עד שיהלומן
ידוע ומכובד כפריץ חוצ׳נר טורח לאיים
ברצח של יהלומן אחר, אם יעיד לפניה?
אחרי הרפורמה הורה האוצר שגם היהלומנים
ינהלו ספרים, כמוטל על שאר
אנשי־העסקים. היהלומנים פתחו במרד,

דיווח על־פה לממונים עליו על מחסן-
עצים לא־פעיל, שהוא אישית לא מתעסק
עימו. מובן שאנו ערים לבעייה שעיסקי־יבוא
וסחר־עצים אינם מתיישבים עם עבודה
במכס׳ במיוחד כאשר מדובר בקצין-
ביטחון ראשי. אבל, כאמור, כספי לא מתעסק
עם המחסן באופן אישי.״
גם תגובתו של כספי היתה דומה. הוא
פשוט לא ידע כי בידי העולם הזה מיסמך

איימו בירידה כללית של יהלומנים מישראל
אם יחוייבו לנהל ספרים. בשיחה בין
נציב מם־ההכנסה החדש, יצחק מן, וראשי
היהלומנים, סיפרו לו אלה האחרונים
כיצד עזבו היהלומנים את הולנד, כאשר
הטילו עליהם שם חובת ניהול-ספרים.
מן השיב להם כי היהלומנים אולי עזבו את
הולנד, אך הולנד ממשיכה להתקיים. גם
עליו מוטלת קודם כל הדאגה לקיום ישראל,
ולא לקיום יהלומניה.

יוזן
כ סו ח ר ישר
*** ר־ האוצר הורה למנות ועדה ברא*
/שות אחד מבכירי עובדי מס-ההכנסה,
סלים מועלם, שתבדוק את המתרחש בענף־
היהלומים ותקבע הנחיות לגבי ניהול הספרים
על-ידי היהלומנים.
היהלומנים התארגנו מייד לקראת הוועדה,
קבעו מי יופיע בפניה, והורו לכל אחד
מה לומר בעדותו. כל זאת כדי שמסקנות
הוועדה יאפשרו ליהלומנים להמשיך בגד
עדן הנוכחי שלהם, כשיהלומן משלם מס־הכנסה
של כמה לירות בודדות על מכירת
יהלום במיליון לירות.
היהלומנים ידעו כי הצרות עלולות לבוא
משני יהלומנים. האחד, דוד ארנפלד, מגדולי
היהלומנים ובעל מיפעל קרן־אור, שיוש ת
היה מכתיב לו לומר את האמת לוועדה.
אולם ארנפלד נפטר ממחלה ממארת, והאיום
הוסר. היהלומן השני הוא חיים רוזן.
אולי היהלומן היחידי המנהל ספרים מזה

שבו מודה הוא עצמו כי הוא מקדיש זמן
רב לעבודתו במחסן. יתר על־כן, בניגוד
לטענות דובר המכס וכספי כי המחסן אינו
דיווחי, ומתנהל מכוח האינרציה, מסתבר כי
בדיווחים למס־הכנסד״ מופיע העסק כנושא
רווחים ניכרים.
האיש של פלד. בבניין־המכם בחיפה
נחשב כספי כגאון ביצירת קשרים עם האנשים
המתאימים. אחד האנשים שכספי הצ־ה
עו ל ם הז ה 2006

היהלומן 3ר ץ חוצינו
1מ, ן11 ,ם אשתו שולה)

א״ם דוצוח את היהלומן ח״ם וו1ן
(משמאל 011 ,אשתו שושנה)

אס יעיד אמת במס־הכנסה

שנים רבות. רוזן עשה מיליונים רבים בייבוא
ובייצוא יהלומים. הוא בעל בית־מיש־רדים
ענק מול בית מעריב, ברחוב לינקולן,
ונחשב שנים רבות כיריב להנהלת בורסת-
היהלומים וכלוחם למען ניהול ספרים על-
ידי כולם.
רוזן עצמו היה צריך להגיע לבית־המיש־פט
כאשר פקידי־השומה סירבו לקבל את
הספרים שניהל כאסמכתה, והעדיפו לקבוע
לו שומות לפי התחשיבים המסולפים הקובעים
לגבי שאר היהלומנים. פקידי-השומה
עשו זאת בלחץ ראשי היהלומנים, שפחדו
מתקדים של יהלומן המצליח למרות ניהול
ספרים. רוזן שילם 50 אלף לירות לעורך-
הדין מיכאל פירון, וזכה בתביעה שהגיש,
הכריח את פקידי־השומה לגבות ממנו מס
לפי הספרים שהוא מנהל.

הונ א ת
ה עי ך ־ ה מו ס ף

,ך* יהלומנים קונים יהלומי-גלם בחו״ל.
1 1מייבאים אותם ארצה. כאן עוברים הי:
.לומים עיבוד, מיוצאים לחו״ל במחיר הג־בוד,
מזה שבו ניקנו. ההפרש בין המחירים
נקרא ערך־מוסף, והוא הערך שנוסף ליהלומים
בישראל. כאשר יצואן של סחורה
אחרת כלשהי מייצא אותה, הוא מקבל את
ן התמורה בהעברה בנקאית, ולאוצר יש פי-

שקיבל, ולהעביר את ההפרש לחשבון ב־חו״ל.
היהלומנים
משלמים וקונים במזומן, ולפקידי
האוצר כמעט שאין אפשרות לדעת
אם הצהרתם נכונה. משום כך החליטו הפקידים
לקבוע להם ערך־מוסף שרירותי.
כאשר יהלומן קונה יהלומי־גלם ב־ 100 דולר,
ההנחה היא כי כשימכרם לאחר ליטוש,
יקבל את מחיר־הגלם בתוספת הערך־המו־סף
שנקבע, ואת הדולרים בשיעור הערך-
המוסף עליו להכניס לאוצר.
בדרך־כלל מקבל היהלומן תמורה השונה
מן הערך־המוסף השרירותי, וההפרשים
נשארים בכיסו. הדבר מביא לכך שיהלומ־נים
מעוניינים בערך־מוסף נמוך ככל האפשר,
כדי שיישארו אצלם יותר דולרים.
האוצר מתחכם, ונותן תמריצים לכל דולר
ערך־מוסף המוכנס לקופתו. הדבר מביא
לרצונם של היהלומנים להגדיל את שיעור
הערך־-המוסף, כדי שיוכלו להכניס את
הדולרים לקופת האוצר ולקבל את התמריץ.
כאשר
התמריץ יחד עם השער הרישמי
לדולר, גבוה ממחיר הדולר השחור, מעוג-
יינים היהלומנים להכניס את הדולרים
לאוצר כערך מוסף. כאשר שער הדולר
השחור גבוה מן התמורה החוקית, רוצים
היהלומנים בערך־מוסף נמוך ככל האפשר.
כיום, התמורה ממכירת דולרים גבוהה
יותר מן התמורה המתקבלת מהכנסת הדולרים
לאוצר, ואילו היו הנסיבות תקינות,

בגלל״ועדת־מוע^ם אין תזיהלומנים רוצים גם לעסקים אחרים׳,שאינם קשורים ביהלהקטין
את הערך המוסף. הם רוצים שה לומים.
וועדה תשתכנע בחיוניות הענף. אותו
נוסף לכל ההטבות הללו מקבלים
יהלומן לבדו מפסיד מדי־חודש 80 אלף היהלומנים הטבה נוספת, הנחשפת עתה
לירות מקניות דולרים בשוק השחור במחיר לראשונה. כאשר עברה בורסת היהלושל
כ* 9.80 לירות הדולר, והכנסתם לאוצר מים לרמת־גן, הסכים ראש העיר המנוח
כאילו קיבלם תמורת ייצואו. על כל דולר של רמת־גן, שלום קריניצי, לתת להם
כזה המוכנס לאוצר הוא מקבל כ־ 8.80 פטור של חמש שנים ממס־עסקים. ראש־לירות.
העירייה
שבא בעיקבותיו מגדיל, לעשות.
אותו יהלומן טוען כי לפחות מחצית כל בעל-עסקים בתל־אביב או רמת־גן׳מש העדד־המוסף
שיכניסו היהלומנים לאוצר לם מדי־שנה לעיריה ארנונה בשיעור של
השנה, היינו כ־ 60 מיליון דולר, ייקנו 1000 עד 10,000 לירות לחדר. כל בעל
בשוק השחור בגלל התמורה הנמוכה שהם חדר עלוב ברמת־גן משלם לשנה בארנונה
מקבלים בחו״ל, והערך-המוסף הפיקטיבי כמה מאות לירות.
הגבוה המוטל עליהם.
בורסת היהלומים ברמת־גן משלמת ארהיהלומנים
חוששים גם, כי הוועדה תוכל נונה לחדר, לשנה 150 ,לירות בלבד ! כלולגלות
שכל מס־ההכנסה ששילמוי היהלו מר, גדולי העשירים• במדינה משלמים
מנים בשנת 1974 היה .24 מיליון-לירות פחות מבעל־צריפון עלוב ! ועיריית רמת־בלבדו
רק התמריצים שקיבלו מן האוצר גן עוד מבקשת מן האוצר עזרה כספית, כי
באותה שנה עלו פי-כמה על המס ששילמו, אין לר, כסף !

לוחם על 1פעו1
מס זה ממש מגוחך, והוא אפשרי רק מפני
שהיהלומנים לא מנהלים ספרים ומשלמים
לפין תחשיב. התחשיב יוצר מצב שבו יהלומן
המייצא ב־ 50 מיליון דולר משלם רק
כמה אלפי לירות מס.
קיימים יהלומנים רבים שיש להם הסדרים
עוד מתקופת היות מיכאל צור מנכ״ל
מישרד־המיסחר-והתעשייה, והם משלמים
רק חלק ממה שקובע התחשיב, היינו קרוב
לאפס.

כך נראה טופס הארנונה הדו־חודשי הנשלח לאחד
היהלומנים הגדולים בבית בורסת היהלומים ברנות־גן.
׳ליהלומן 9חדרי משרד, והוא משלם את הסכום הנדרש ממנו לחודשיים 233.33 ,לירות.

ף ך, ל מ של, ב* 1975 נתן בנק ישראל
ליהלומנים, למימון הייצוא שלהם 250 ,
מיליון דולר. היהלומנים שילמו לבנקים
תמורת כסף זה ריבית של ,670 אולם הבנ קים
שילמו לבנק ישראל רק 2אחוזים
ריבית. כיוון שהריבית הממוצעת בעולם
היתר 10 .אחוזים, הרי בנק ישראל הפסיד
על מימון זה 8אחוזים לפחות, שהם 20
מיליון דולר!
היהלומנים עצמם משתמשים בדולרים
שהם מקבלים לא רק למימון הייצוא, אלא

בבורסת היהלומים יש ׳ 400 חדרים. אם
כל חדר היה משלם 5000 לירות לשנה במקום
,150 היה זה נותן הכנסה נוספת של
19.4מיליון לירות. זהו הסכום שמרוויחים
גדולים העשירים במדינה על חשבון עיריית
רמת־גן.
היהלומנים ממלאים כל אירוע נוצץ,
במדינה. הם ראשונים במועדוני־הלילה. הם
ממלאים את המיסעדות. אבל כאשר צריך
לתרום למילווה־המילחמה, הם מוכנים לתת
כסף רק תמורת פטור מהצהרות-הון לחמש
שגייס.
כך היה אחרי מילחמת יום־הכיפורים. עתה
הם חוששים מחובת מילוי הצהרות־הון וניהול
ספרים. כפי שאמר אחד מהם, מן
הגדולים, המוכר עתה את מרבית עסקיו,
לכתב העולם הזה :״איני יודע כיצד אס ביר
את מלאי הפתיחה שלי. איד אתרץ
מניין יש לי. כל-כך הרבה כסף ומלאי של
סחורות? אולי, אם יכירו לי בהון הקייס
בלי שאלות, אסכים לנהל ספרים.״
זוהי דרישתו של הענף הריווחי ביותר
במדינה, המשלם את המיסים המגוחכים
ביותר: הלבנת־הון כללית, הכרה בגניבות
העבר כרכוש חוקי — תמורת התחייבות
להיות ילדים טובים בעתיד.

פיקוחו וניהולן בהיותו בשירות-המילואים.
בינואר 1974 נחלץ פלד לעזרת חביבו.
הוא שיגר לצבא בקשה לשחרר את כספי
משירות־מילואים. היה זה מיכתנדשקר מראשיתו
ועד לסופו, שנועד להטעות את
צה׳׳ל, לגרום לשיחרורו של כספי בנימוקי־כזב.
כתב
פלד :״בתקופה זו הטלנו עליו ביצוע
פרוייקט בנושא בטחון טוהר־מידות.

בעיצומה של עבודה זו נלקח לשירות-
מילואים, וכד נשארנו עם מצב שהנושא
חייב להיות גמור למועד מסויים ואי־עמי-
דה בתאריך זה יגרום לנו נזק כפול, הן
מהעובדה שרק העובד עצמו יכול׳לסיימה,
הן שעבודת־מחקר זו תרד לטימיון.״
פרוייקט טוהר-המידות לא היה קיים באותה
תקופה, אלא בדימיונו המעוות של
מנהל־המכס־והבלו.

כיום, אחרי מעצרו של פלד כחשוד בעבירות
שוחד, ניתן להבין את מלוא הצי-
נמת שבהמצאת פיברוק זה -על טוהר־מי--
דות.
צה״ל התייחס למיכתבו של פלד ברצינות,
שיחרר את כספי משירות־מילואים.
כספי עצמו :״מה זה קשור אלי? זו
בעייה של פלד! הוא חתם על המיכתב!״

קוח מלא על תשלומיו ותקבוליו. לפחות
לכאורה יש פיקוח, שכן תמיד יכול היצו־
•1אן להצהיר על תמורה קטנה יותר מזו

היו היהלומנים לוחצים להקטנת הערך-
המוסף הנוכחי, שהוא ^ .240 אולם, כפי
שהתלונן מרה אחד היהלומנים הגדולים,

>5יי׳

טופס הארנונה

ליה להתיידד עימם, תוך זמן קצר, היה
דויד פלד, מנהל־המכס־והבלו בכבודו ובעצמו.
זמן קצר אחרי מילחמת יום־הכיפו־רים,
עזרה לו עובדה זו עד מאד.
עם פרוץ המילחמה גויים כספי לצבא.
בחודש ינואר טרם שוחרר. עובדה זו הח לה
מציקה לו. הוא לא דאג לעבודתו במכס,
שם עבד כשכיר. הציקו לו בעיות עסקיו
הפרטיים במחסני־העצים, שהתנהלו ללא
העולם הזה 2006

א רנונ ה
לע שירים

האםגבתהעירייתרמת ־ ו.ןשוחדעבורשירותשהיא
היו 1החייבתלתת ־ אן שבעל תח נת־ והדלקשילםמראש
עבור 1העלמת ־ עיןשל 1העירייהמבנייהבלתי ־ חוקית
ף* ינואר 1971 קיווד, שלום סביר,
1יי נכה צה״ל, כי הגיע אל המנוחה ואל
הנחלה. אחר שצעד במשך חודשים ארוכים
בנתיב־בלהות של רשויות שונות,
לצורך קבלת רישיונות ואישורי־בנייה
להקמת תחנת־דלק, ידע כי בסופו של דבר
נחתמו כל האישורים המתאימים.
אז הוזמן אל ראש עיריית רמת־גן ד״ר
ישראל פלד• מייד עם היכנסו הודיע לו
ראש־העיר שהוועדות השונות אישרו את
בקשתו, וכי מונח על שולחנו אישור־בנייה
סופי, חתום ומאושר.
סביר צהל משימחה .״לא האמנתי שאגיע׳
ליום הזה,״ אמר לראש העיר ,״אחרי
שבקשת• התגלגלה בידי גופים כר, רבים,
זמן כה ממושך !״
סביר הושיט ידו כדי לקבל את הרשיון
המייוחל. אלא שכאן ציפתה לו הפתעת־חייו.
״תקבל
את הרשיון רק אם תתרום,
מרוצנך 50,000 ,לירות לעירייה,״ הודיעו
ראש־העיר.
סביר נותר המום. הוא גיסה לשכנע את
ראש־העיר כי אין לו כסף, כי לצורך
בניית התחנה כבר גייס הלוואות מכל
מקור אפשרי, כולל מקרובי־המישפחה ו־מחברת־הדלק
סונול, שהסכימה להעמיד
לרשותו הלוואת־מימון בסך 300,000 לירות,
תמורת התחייבות שירכוש את ה־דלק־למכירה
רק אצלה.
פלד לא התרגש .״בלי תרומה אין רשיון,״
פסק.

א ח רי ה ״ ת רו מ ה ״
__ הפרת חו ק

ך* אש־העיר הסביר לאזרח עירו כי!
צד עליו להעביר את התרומה לקופת
העירייה — כסף מזומן לא יתקבל, משום
החשש שיימצאו משטינים, שירכלו שראש
העיר קיבל סכום כפול ושילשל לכיסו
מחצית הסכום. גם צ׳ק אישי לא יתקבל,
משום שאם הצ׳ק יחזור ללא כיסוי, לא
ירצה ראש־העיר להסתבך עם בעל הצ׳ק
בתביעה מישפטית, בה יועלו הסיבות האמיתיות
למתן התרומה.
משום כך יעץ ראש־העיר לשלום סביר
לבקש מחברת סונול לשגר לעירייה תרד
מיה בסך 50,000 לירות, ולהורות לסונול
להפחית סכום זה מההלוואה שהחברה הסכימה
להעמיד לרשותו.
בלית ברירה, נהג סביר לפי עצת
ראש־העיר. חברת סונול רשמה צ׳ק על-
סך 50,000 לירות לפקודת עיריית רמת-
גן (מיספר הקבלה )267 וחייבה את חש בונו
של סביר בסכום זה.
בספרי העירייה מופיע שם ד,תורמה כ חברת
סמול, חברה מכובדת וידועה. תרומה
מחברה זו לא עוררה בלב מבקר המדינה
כל חשד באשר לסיבות נתינתה.
בפועל, לא החברה תרמה מכספה, אלא
רק שימשה שלט חיצוני, שמאחריו נסחטה
תרומה מנכה צה״ל, בעבור שירות ש הגיע
לו לפי החוק.
באקשיש געידייה

עד עצם היום הזה לא התלונן שלום
סביר בפני הרשויות המוסכמות על התרומה
שנכפתה עליו בניגוד לרצונו. הוא הסתפק
בכך שסיפר לידידיו על הפרשה.
היו כמר, סיבות לכך. סביר חשש פן
העירייה תתנכל לו. כהרבה אזרחים אחרים
במדינה, גם סביר מצא עצמד>-מן
לא רב לאחר הפעלת התחנה, כמי שפועל
שלא־כחוק. הוא בנה בשטח תחנת הדלק
בית־קפה, בלא רישיון, וביצע מיספר
חריגות בנייה. היה בעבירות אלה כדי
למנוע מסביר כל רצון להיכנס לעימות
עם ראשיה,עיר.
יתכן, כמובן, שסביר בנה בשטח התחנה
ללא רישיון משום שחשב שלאחר
שתרם סכום־כסף נכבד העירייה, לא ירצה
ראש־העיר להתעסק איתו.
בחודשים האחרונים בנה סביר מיתקן
לרחיצת מכוניות, ללא רישיון. לפני שבועיים
פנה לראש־העיר בבקשה לשינוי
יעוד מיתקן הרחיצה, והפיכתו למקום תיקון
תקרים למכוניות.
לא ייפלא, איפוא, שסביר סירב לשתף
פעולה עם העולם הזה, משום שחשש
כי אם העניין יתפוצץ, תסרב העיריה להיענות
לבקשתו. לכן העדיף לשתוק. בשיחה
עם העולם הזה אמר :״עכשיו לא הזמן
המתאים לדבר.״
היו אלה חבריו, שראו במיקרה פגם
ציבורי, ושדיווחו להעולם הזה על המע ׳*$

כתב
העולם הזה עיין בהעתק הקבלה
שניתנה לחברת סונול, ובה מאושר כי
סכום של 50,000 לירות ניתן כתרומה
לעירייה. בירור במרכז סונול בחיפה
העלה כי אכן נשלח לעירייה צ׳ק בסכום
זה, לפי הוראת סביר. הסכום נזקף לחובתו
של סביר, הופחת מהיקף ההלוואה שהועמדה
לרשותו.
תוך כדי כך הסתבר כי לפני־כן, בשנת
,1969 כבר העבירה חברת סונול — גם
אז לפי הוראת סביר — סכום של 30
אלף לירות לעיריית רמת־גן.

תחנת־הדלל, שד סביר
תרומה בלתי־סבירה

בסיפרי החברה לא נרשם אם הסכום
שולם כתרומה, או עבור מיסים לעירייה.

מ ב חינ החוקית :
שו חד
ף* שיחה עם פקידים בכירים של
11 חברת סונול נסתבר, כי ההברה
מכירה היטב את פרשת התשלומים השונים
לעיריות — ולא לעיריית רמת־גן
בילבד.
ראשיה אינם נכנסים לפרטים, ואינם
בודקים מת־ מבקש בעל־תחנה מימון מהחברה,
כדי לשלם מיסים חוקיים לעירייה
זו או אחרת ומתי הם חושדים. או אף
נאמר להם מפורשות על־ידי בעל־תחנה
זה או אחר, כי עליו לשלם ״תרומה״ לעירייה
כדי לקבל את רישיונו.
גלעזר רון. אחד ממנהלי החברה, הדגיש
כי סונול אינה צד בכל העניייין.
״בהתאם לסעיף 8להסכם שנערך בין החברה
לבין סביר, התחייבנו לשלם כל
סכום שהוא, במיסגרת ההלוואה, לפי הוראותיו
של סביר. אנו לא מוסמכים לבדוק
מה היו שיקוליו של סביר בשעה שנתן
לנו הוראת תשלום זו או אחרת.״
בשנים האחרונות הפכה תופעת סחיטת
תרומות על־ידי עיריות שונות, עבור ביצוע
פעולות שהן חייבות לעשות לפי
החוק, נגע כללי. קשה להוכיח מיקרים
אלה, משום שהן קבלני־בניין והן בעלי־עסקים,
התורמים לעירייה בניגוד לרצונם,
ממשיכים לקיים קישרי־וזלות עם העירייה,
ולכן אינם ממהרים להתלונן. .
כדי לברר את הצד החוקי, פנה העולם
הזה לפרקליטת מחוז תל־אביב, עורכת־הדין
ויקטוריה אוסטרובסקי. בשיחה עימד,
לא הוזכרה העיריה שבה מדובר, אלא
היתד, התייחסות כללית לנושא.
הגיבה פרקליטת המחוז :״איני יודעת
באיזה ראש עיר מדובר ולא בדקתי את
העניין. אבל אם פרטי המעשה הם כפי
שאתם מוסרים, הרי יש כאן דוגמה קלאסית
למיקרה של שחיתות ועבירה על החוק.
אסור לראש־עיר לדרוש תרומה עבור
מעשה שחובה עליו לעשותו מכוח החוק.
את המיקרה הקונקרטי יש להעביר
לידיעתו של מנכ״ל מישרד־הפנים, חיים
קוברסקי. אני יודעת שהוא מנסה להילחם,
בכל האמצעים העומדים לרשותו, בתופעת
שחיתות זו.״
יותר קיצוני היה עורך־הדין יהודה
רסלר, שהתמחה בניהול מישפטים בעלי
עניין ציבורי. לדעתו יש כאן מיקרה ברור
של מתן שוחד, לפי החוק לתיקון דיני
עונשין, עבירות שוחד ,1952 ,המדבר
על עובד־ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה
הקשורה בתפקידו, ואין זה משנה אם
השוחד ניתן לידי הלוקח או לידי אדם
אחר, ואם הנהנה מהשוחד הוא הלוקח
או אדם אחר.
פקודת הפרשנות קובעת כי במונח
״אדם,״ הכוונה גם לתאגיד, ואילו פקודת
העיריות קובעת כי העירייה היא תאגיד.
מכאן, למרות שלא קיבל ראש־העיר את
הכסף לעצמו (ועל כך אין מחלוקת) אלא

מגקר־העיריה רוזנטל
ביקורת מוזרה
העירייה היא שנהנית מכך, מבחינה חוקית
נעשה כאן מעשה •של שוחד.

ל כי ס העיר —
זהב סדר
^ איטר פנ ה העולם הזה לראש^
העירייה, כדי לקבל את תגובתו, הוא
העביר את השאלות לד״ר גד רוזנטל,
מבקר עיריית רמת־גן.
מבקר־ד,עירייה אישר כי בשנים 1969
ו־ 1971 תרמה חברת סונול עשרות אלפי
לירות לעירייה, כעזרה בבניית המוזיאון
העירוני, ולפי רישום בספרי העירייה הוצאו
הכספים למטרה זו.
הערנו את תשומת־לבו של המבקר כי
למרות שבספרי העירייה נרשם שחברת
סונול היא התורמת, התורם בפועל הוא
שלום סביר, בעל תחנת־הדלק. הוראות־תשלום
בחתימתו מצויים בחברת סונול,
ועל־סמך הוראות אלה. העבירה סונול את
הכספים לעירייה.
לכל אורך מהלך החקירה של מבקרי,עירייה,
במשך שבוע ימים, הוא לא טרח
להתקשר, אפילו פעם אחת, עם חברת
סונול בחיפה. כדי לברר אם אכן, בפועל,
לא החברה אלא אדם פרטי הוא התורם.
המבקר חזר והדגיש כי אין מצידו כל
מניעה לקבלת תרומות מחברות ומפרטים
לעירייה, כל עוד סכומי התרומות נרשמים
כחוק בספרי העירייה ואינם מועברים
לכיסיהם הפרטיים של עובדי־העירייה. הוא
התעלם מהעובדה שהתרומה נסחטה מאזרח,
בניגוד לרצונו.
לגבי התרומה בת 30,000 לירות, אישר
המבקר כי הסכום נתרם על-ידי סונול
תמורת ויתור על שטח שבשליטת העי-
רייה, למען הקמת תחנת־הדלק של סביר.
המבקר.לא ניאות להסביר כיצד מתיישבת
עיסקת ויתור על קרקע עם תרומה־בכוח.
לגבי 50,000 הלירות קבע המבקר כי
לגביו קיים רק קריטוריון אחד: אם הת־רומה
הועברה לעירייה ולא לכיס פרטי
של מישהו בעירייה, הרי מבחינתו המעשה
כשר. אין זה מעניינו מדוע נתרם סכום
גדול זה, מי האדם האמיתי ששילם את
הסכום, ומה הדרכים שבהן נסחטה התרומה.
שאלה אחת נותרה פתוחה: האם מבקר
העירייה אינו מכיר את החוק, האם הוא
אדם תמים, או שמא הוא מנסה לחפות
על ראשי־העיריות י

ב מ דינ ה
דרכי אדם

ה רו פאה מוזר מר 11ףאל מוג

קשקשת 2006

19 שבץ

העובם הוה

| 2006

החולים געזרים כידי
היהודי המוזר החי לכדו
כמידכר, אך מיכהד־מקרקעי־ישראל
מציק לו

קשיש בן 86 המתגורר באוהל בודד,
מאיים להפוך מוקד עליידדלרגל לכל מיני
חולים ונזקקים שהתייאשו מטיפול רפואי
קונבנציונלי׳ זאת לאחר שנתגלו בו׳ לדעת
רבים, כוחות־ריפוי׳ ׳מוזרים.
״אני לא רוצה שיעלו אלי לרגל אלפי
אנשים. באים אלי הרבה אנשים גם ככה.
תודה לאל שיש לי אפשרות לעזור למי
שאני יכול, רק תנו לי לגמור את החיים
שלי בשקט.״ כך מבקש סאלים פאנן הזקן,
שהקים לו אוהל גדול וצריף קטן על
השביל בואכה כפר־הנופש של רפי נלסון
ליד אילת.
מזה חודשים אחדים שואלים עצמם
ישראלים רבים ותושבי אילת, מיהו אותו
אדם בודד ומוזר, המסתובב כל היום במעין
גלימה לבנה מזוהמת, וברגליים יח פות.
שערו הלבן והמדולל פרוע, פניו
אינן מגולחות, וחברתו היחידה הם שלושה
כלבים, ארבע תרנגולות וחמור, המשמש
אותו להובלת עגלה ובה מים
ומזון, לצרכיו המעטים.
אלא ששיירות־הגמלים המזרימות בדואים
אל הזקן הבודד, הפיצו בעיר עד־

הפעל את דימיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת,ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 2004

* דג מנקודת־ראותו של אופטומטריסט.
חווה
גדול, קיבוץ נעו
#״מאז שבלעתי את יונה הנביא,
אין לי יותר הפתעות בחיים.״
דדי תבלין, דח׳ גזר ,6תל־אביב
• דגיגודמתחילה עושה בדיקות-
צפרדע.
אילה פנשושה, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד.נ. עמק האלה
• הדג מסריח מהראש.
שרה שטרן, קפה ״תמר״,
רח׳ שינקין ,57 תל־אביב
בנה

#הסרדין של נעמי שמר
לו בית.
יהודה בריל, רח׳ אלנבי ,83 חיפה

מרפא פאנן
למות בשקט בסיני
מהרה את השמועה שהוא רופא־אליל יהודי,
שהברואים דואגים לכל מחסורו .״הזקן
הזה ניחן בסגולות רפואיות גדולות,
יש לו חשמל בידיים,״ סיפר אחד מרוכבי
הגמלים. אלא שהישראלים המשיכו להת ייחס
אליו בחשדנות׳ וראו בו משוגע.
לכד כמידחמה .״עליתי ארצה מעיראק
בשנת ,1951״ מספר סאלים פאנן,
״והתגוררתי בעפולה, שם עסקתי בעבו־דות־שמירה
בפרדסים. אבל היו לי הרבה
צרות מאשתי, וקיבלתי התקפת־לב, עד שהחלטתי
שאני לא יכול יותר לנשום אוויר
צח בבית, שאני צריך חופש מהצרה הזאת.״
פאנן החליט לסיים את חייו ב סיני,
על שפת ים־סון ,1נטל את חסכונותיו
והקים לו צריף בוודאי תאבא, דרומית
לאילת.
זה היה לפני מילחמת יום־הכיפורים,
ושכפרצה המילחמה היה הוא היחידי שלא
עזב את ביתו, למרות אנשי הקומנדו שהסתובבו
באיזור והסכנה שבהישארות בשטח.
הבדואים, לעומת זאת, הסתלקו. הוא המשיך
להתגורר בוואדי עד לפני חצי־שנה, כש הצריף
שלו עלה בלהבות מסיבה שאיננה
ברורה. אז נאלץ סאלים לאסוף מה שהציל
מהשריפה, ובעזרת קרובי־מישפחתו
הקים צריף חדש בחוף אלמוג, אך הבדואים,
שחזרו לאיזור עם חלוף הסכנה׳
חיפשו ומצאו את הזקן היהודי מהוואדי,
והם שהחלו מפיצים את שימעו ברבים.
על שיטת הריפוי המיוחדת שלו מספר
(המשך בעמוד )32
העולם הזה 2006

השגוע בדרייב־אין
בשעה 5.15

מאוזן :
. 1צאצאית! .2היות יחידי! .7עכוז!

.9ברור, מוחלט! .10 בלבד! .12 מפליג!
.13 מילת־חיוב! .15 מיסכן; •16 פלג!
.17 רזרבואר ; .18 גיבעה קטנה ! .19 שביב
.21 אפס כוחו ; .22 טוב בלי התחלה ! .23
נשפריץ ! .25 מן הרמטכ״ליט של צה״ל ;
.28 נעמד על רגליו ; .29 חוכמה ! .31
משורר ; .32 מתכופף מעל ; .34 ממשש
.35 אריג מיקראי מובחר! .36 סוכך קטן!
.39 נועם, רוך; .41 טרוריסט .44 :צדע;
.45 כלי־קיבול גדול לנוזלים ; •47 בעל־חיים;
.48 בתוכם; .49 מגיד; .51 אגם ב־שווייץ
; .53 מין אריג משובח, המשמש
לכלי־לבן ; .56 בדוק את הפרטים 57
מותר לו ; .60 משקה מעורר .61 :קת ;
.63 ממציא הטלפון >ש״מ 64 סחבו בכוח ;
.65 מבלה את הלילה; .66 יד או רגל ;
.67 הנה, לכאן ; .70 פתי ; .72 בילעדית ל־בעלי־הכנף;
.75 קרם; .76 מלבוש־בית:
.78 בהשאלה: מרכז ; .79 כלי־קיבול ! .80
כינוי ; .81 חומת־מים ; .83 הווייה ; .85
מיקצועו של הנביא עמוס .86 :מדינה באפריקה;
.87 ראש, בערבית .88 :בטמפרטורה
נמוכה ; .90 ההיפך מ* 88 מאוזן ;
.91 נמל־תעופה (ר״ת 92 אתר ! .95 רוצה
לומר (ר״ת 96 אי־תלות ; .97 ידית.

מאונך :
.1סבון ; .3משמש לתפירה ; .4מצבת־זיכרון
.5 :זה. בארמית ; .6הדולורוזה היא
כזו ; •8נסיוב ; .11 צעקני ; .12 גשם קפוא
.14 בהרת־קיץ; .15 משהו; .20 ארמדה
.21 חי לילי ! .24 מפרנס ! .26 אם הפנייה
.27 מטבע יפאני; .28 מושג בגיאומטריה
.29 כבר לא קטין ; .30 מצוררי ישראל ;
.32 מטר .33 :כיבשה הרה ; .37 הוא סטיב
מק־גארט ; .38 קריאת־תימהון ! .39 חייב
כסף; .40 נרו יאיר (ר״ת 42 נזם באף
השור ; .43 מוסד לימודי ; .45 מבהמות
הבית; .46 הוא אליהו הנביא! .48 מבין;
.50 שן הפיל .51 :מאכל מיוחד לחנוכה :
.52 הצנזור הראשי בישראל (ש״ם); .54
אהוב וחשוב ; .55 תמה וברה .58 :חזר :
.59 מילת־יחס נפוצה ; .62 מענית ; .64
יחידה בכרם ; .68 מין דג בשרני ; .69 קרם :
.70 כמו 18 מאוזן ; .71 קול הבקר ; .73 נהר
באפריקה ; .74 אופי, מהות ; .76 אבי הבעל
או האשד .77 ; ,בית הציפור ; .79 רסיס ;
.80 עץ־פרי ירוק־עד ממישפחת הוורדניים ;
•82 מודל ; .84 זיזים או חריצים קטנים !
.89 גחלים לוחשות; .90 אבי בעלה או
אשתו; .93 אדיב .94 :מילת־ברירד( ,הפוך).

״החתול במגפיים
אדומות״

בשעה 7.15

״המקצץ״
בשעה 9.30.

״העוקץ״

0 0 00 00000(0 00000

בסיטונות
1ש מלו ת הריון
! מ כנ סי הריון
! טוני קו ת הריון
! ח לי פו ת הריון

כ ר. ן

מודד

תל־אב-ב. רח׳ נחלת: נ־צץ ,4
קירה בי דרי החצר
פתוח עי 7בערב
,סגור בשעות 2—4
להזמנות ע״י סובן: טל ,30344 .ת׳ א

ק מדבביתך
בהחבתסח

פלדל
ול,דם --

1וי יצ. ,מ__ד8

-שיפור הסגנון

חננה
לטנ נייו
ו אנגלי ת
לאוניברסיטה

. 1קורסי

סיווג מקצועי } •71

נהגה״ח

. 2מנה׳יח מדופלמים ז
וראית חשבון
( .קורסים שונים
בהנה־־ח וחשבונאות

. 1הבנה
לנחינות בגרות
. 2הבנה לבחינות.
מוקדמות

ט כנ או ת
. 1שרטוט ט כני-
בני! ומכונות
.2טכנאות מכונות
נ. טכנאות בניו
.4טכנאות חשמל
. 5חשמלאי מוסמך

. 1גרפיקה
שימושית
.ציור

. 1אלקטרוניקה
, 1הכנה לטכניון
ורדיו מעשי
במתמטיקה
(כולל מעבדה ללימוד
ג.הכנה לטכניון
בניית מכשיר אזעקה בפיזיקה ומכשיר רדיו)
נ. הכנה
. 2קורס יסודי
לאוניברסיטה!
באלקטרוניקה ורדיו
באנגלית
3 4אלקטרוניקה תקשורת סוג 1
•4קורס יסודי בטלויזיה

^125.000

115

׳יד׳ &י ך

בוגרים נ ,2120 קורסים

ו ל סונ ל ב
המחר לייעוץ מקצועי
שדי רוטשילד נ9
טל 624132 .
באד שנ ע
ב ״ ס תי מן מקיף א׳
השלום 15
טל 77293 .

חינ ה
גורראו 0נ
טל 637040 .
רחובו ת
בייס תימן דתי
וייצגו! 50
טל 951085 .

חולון
בי׳ס שפרינצק
קדושי קהיר 14
טל 842893 .

(המשך מעמוד )31
פאנן :״יש בכף־היד בלוטה׳ בין ד,אצבע
לאגודל, שכשהאדם סובל מכאבים, הבלוטה
הזאת משנה את מקומה. על-ידי זה שאני
עושה מסד ביד, אני מרגיש את הבלוטה
ואת מקומה, ואז, אם אני מבחין ׳שהבלוטה
ירדה או זזה הצידה, אני פשוט מחזיר
אותה למקום — ואחרי זה הכאבים
עוברים.״ ־
תורה מדור־לדור. מתברר שתורת
הבלוטה עוברת במישפחת פאנן מדור
לדור, כשכל אב מוריש אותה לבניו, ועוד
בעיראק נודעה המישפחה בכוחות־הריפוי
המיוחדים שלה. ממשיך סאלים :״בשבת
היו אצלי רופאים מבית־החולים של אילת,
לבדוק איך אני מרפא. לאחד מהם היו
כאבים חזקים בגב. ביקשתי ממנו שיתן
לי את היד, ותכף הרגשתי שהבלוטה שלו
זזה. עשיתי לו מסז׳ כמה דקות, הצלחתי
להחזיר לו את הבלוטה למקום, והוא אמר
שהכאב עבר לו.
״אני יכול לרפא כאבים בכל הגוף,
אבל לא אצל כל אחד זד, מצליח. אני
צריך לתפוס את העצב ולהרגיש את ה־בלוטה
ואז, כשאני מחזיר אותה למקום,
החולה סובל כאבים חזקים. לא כל חולה
יכול לסבול כאבים אלה.״
האנשים הזוכים ממנו לתרופה מודים לו
סרטים הגיבור בעלהארשת
העייפה
גל הנוסטאלגיה השוטף מזה זמן־מה
את אמריקה כולה, ובעיקר את תעשיית הקולנוע
שלה, ראוי שייחקר פעם מחקר
סוציולוגי מעמיק. נדמה כאילו כל תקופה
— מן הרחוקות ביותר ועד לימים שאך
בקושי חלפו — לובשת זה עטרת של זוהר
ויופי נעלמים, בנוסח ״כמה טוב היה לנו
פעם וכמה רע לנו עכשיו.״
אחת הסיבות לגל זה, ואולי החשובה ביותר,
היא העובדה שבן שנות ה־70׳
מתקשה להתגבר על הלם־העתיד, ומתגעגע
נואשות למערכת של ערכים אנושיים מסודרים
וברורים, וליחסים שלא יאלצוהו
לחוש תיסכול, שמא יצטרך להעריץ מחר
את הנבל של היום.
חזית קשוחה ולב רגיש. כאן נכנס
לתמונה מי שמותר לכנותו הגיבור האמריקאי
האחרון, האביר בחליפה המקומטת ו־הארשת
העייפה. פניו מכוסים זיפי־זקן, וגופו
— חבורות כחולות. הוא מהלו בודד
בתוך הכרך, מסרב להשתלב או להיכנע ל־מימסד
כלשהו, מנהל ויכוח אינסופי עם
מצפונו, ויכוח שבו יד המצפון תמיד על

! .עיתונאות
וזחסי ציבור
. 2פסיכולוגיה
} .מורים
מוסמכים

ירושלים ההסתדרות 22
.טל 224739 .

הממנים הבריטיים -המוסד
הותיק והמנוסה בארץ להק־־

ניית ה שכלה בכתב מצינג לך
ללמוד בביתך את המקצר
ננ 1ת הבאים בשיטות נגונ 1סו
אנגלי ת ו שפו תאח רו ת
בהצלחה בארץ ובחדל.
!.אנגלית בכל הרמות
הלימודים הם תחת פיקוח . 2צרפתית
!בהדרכת צוות מזרים ומפקג.ערבית
חים
שהם מטובי ב 1ח 1ת ההר .4גרמנית
. 5עברי ת
^ראה בארץ.
.6עברית־ שיפור הלשון

ב ג רו ת ו נוו ק ד לוו ח

ב מ דינ ה

?!ולנוע

שעות ההרשמה :

. .20.00^ 8.00
מ א הפסקה. י

שעות ההרשמה•.

1)5.00־ .20.60

הקומדיה של 975ד -כותרת ראשית
הקומדיה של - 1976
כיקתתו של פאנן ליד אילת
הבדואים ברחו — היהודי נשאר

ת 6חד

בעין יפה׳ בכסף או מזון או במתנות
אחרות .״אני לא מבקש שום תמורה בשביל
מה שאני עושר״״ אומר הזקן .״מי
שנותן — נותן. אני מבסוט מזה שאני
יכול לעזור להם׳ רק שיתנו לי לחיות
בשקט בלי בילבולי־מזח.״
אך שטרדותיו העיקריות באות לו לא
מהחולים הרבים׳ אלא ממינהל־מקרקעי-
ישראל. הוא מספר :״המישפחה שלי הקימו
לי פחון קטן על שפת הים, כדי שאני
אוכל לישון בלי לסבול מהגשמים ומהרו-
חות. אבל תיכף קיבלתי-צו־הריסה. אני
מוכרח להרוס את הצריף ולחיות באוהל.
חמש פעמים שלחו לי צו-הריסה. בסוף
לא היתד, לי ברירה, הרסתי את הצריף,
והקרובים שלי בנו לי את האוהל הזה
מברזנט.״
סרדינים ואורז. האוהל שמתגורר בו
פאנן גדול מן הצריף שעמד לרשותו
קודם־לבן, ונוסף לאוהל בנו עבורו קרוביו
עוד צריף־עץ קטן, שם מחזיק הקשיש
הבודד את מיטבחו הצנוע .״אני חי פה
מסרדינים, מאורז ומקפה. אני מגדל כמה
תרנגולות לשחיטה, ומדי כמה ימים אני
דג דגים בים ומטגן אותם. ככר, אני חי
ומאושר מהחיים שלי, בלי דאגות ובלי
האשה.
״רק דאגה אחת יש לי, שאני ישן
בלילה ולפעמים, כשיורד גשם, אני נרטב
ונכנסת לי רוח. אני אדם בודד וחולה.
אני לא מבקש סעד מאף אחד, וגם לא
תמיכה כספית, אני רק רוצה למות פה
בשקט. למה לא נותנים למישפחה שלי
להקים לי את הצריף, שהוא יותר קטן
מהאוהל הזה שיש לי ז האם חסרה קרקע
בסיני ז״

העליונה. הוא מבין היטב את מהות העולם
הקפיטאליסטי שבו הוא חי, ועם זאת נמנע
מלהפוך את הכסף מטרה בפני עצמה. מאחרי
חזית קשוחה של מי שהתנסה כבר
בכל ודבר לא יפתיע אותו עוד, מסתתר
לב רגיש מאד, המסבך אותו תמיד במיב־הנים
חדשים.
הבלש הפרטי. אותה דמות אגדית שפרחה
בסיפרות האמריקאית בשנות השלושים
והארבעים, הנצר האחרון לרוח החלוצית
של ימים עברו, והתיקווה האחרונה
של האידיאל האמריקאי הטהור ההולך ונמוג
בתוך עולם ציני ורודף־בצע.
עד כדי כאם. בלש פרטי זה, שימש
לכמה מן הסופרים האמריקאים הכישרוניים
ביותר כלי שדרכו השקיפו על. החברה
האמריקאית הסובבת אותם. בל חקירה
היוותה טיול נוסף על-פני הביבר האנושי
של הכרך הגדול, ואם הבלש עצמו היה
לא־פעם אידיאל נשגב במיקצת, הרי כל
מי שנקלע בדרכו היה אמיתי ומשכנע עד־כדי־כאב.
כי מסקנתם של כל הסופרים
הללו, מדאשיאל האמט ועד רום מאקדו־נאלד,
היא אחת: בני-האדם חיים בעולם
של תיסכולים, עולם של אנשים אומללים
וחסרי-ישע, קורבנות לחולשותיהם הרבות,
וכל מה שניתן עוד לעשות, הוא להתבונן
בהם בהבנה, להשתדל להזיק פחות ככל
האפשר.
כזה הוא גם פילים מארלו, גיבורו הקבוע
של ריימונד צ׳אנדלר, אחד הסופרים הבול טים
ביותר בסיפרות הבלשית האמריקאית.
ספריו, מאז החל מפרסם אותם בצורת רו מנים
בסוף שנות ה־ ׳ 30 ועד למותו, בסוף
שנות ד / 50-,הפכו קלאסיקה בלשית. זאת,
למרות שהחל לכתוב רק בגיל ,45 אחרי
שעבד כמורה, עיתונאי, מחפש־נפט ובעוד
העול ם הז ה 2006

כמה מיקצועות שבהם לא שבע נחת. הוא
בילה שנים ארוכות כתסריטאי בהוליווד,
ולמד לשנוא את עולם־הבד בכל מאודו, בעיקר
משום שראה את ספריו מעוותים לפני
המצלמה בזה אחר זה, מתוך שיקולים משיקולים
שונים — החל מבעיות־תקציב
של המפיק, דרך בעיות צנזורה וכלה ב-
ניסוים סיגנוניים של האחראים לעיבודים.

סחיטה, סמים וצילומי־עירום. עי-

בודים לא חסרו. השינה הארוכה הציע את
פיליפ מארלו המפורסם ביותר עד ימים
אלה, האמפרי בוגארט. אלא שהספר, שדיבר
על סחיטה׳ סמים וצילומי־עירום,
שונה בהתאם לתקנוני הצנזורה דאז (כמו
הצנזורה הישראלית, גם האמריקאית האמיני׳
באותם ימים שאם אין מזכירים
בעייה, אות היא שאינה קיימת) .והסרט,
על האווירה הדחוסה, המישחק המרתק ו־הסיגנון
הקולנועי המלוטש שלו(הבמאי היה
הווארד הוקם) ,הצליחו אך בקושי להסתיר
היעדר מניע ברור לעלילת-המתח.
הא_שה באגם שימשה לבמאי אחר, רוברט
מונטגומרי׳ ,מכשיר לערוך בו ניסוי: במקום
פיליפ מארלו הופיעה המצלמה. כלומר,
המצלמה שימשה לצופה במקום עיניו של
מארלו המוביל את החקירה. זה היה מעניין
כניסיון, אבל לא ככלי־ביטוי מתאים לתוכן
של צ׳אנדלר. ואשר לזהו רצח, חביבתי
(שהוצג גם בטלוויזיה הישראלית) ,הסרט
שהוכיח לעולם כי דיק פאואל הוא לא רק
בדרן־מזמר אלא גם שחקו דרמאתי, הרי
סרט זה שידך יחדיו שני ספרים של
צ׳אנדלר, ושוב נתבקשו האווירה והטיפו-
סים להסתיר את הבילבול שבעלילה.
האקדמה הארוכה הזו נועדה להסביר את
עצם קיומו של סרט כמו שלום לך, יקירתי.
מצד אחד, זהו מחווה נוסטאלגי של במאי
צעיר, דיק ריצ׳ארדם, לקולנוע שהיה מקובל
לפני 30 שנה ויותר. מצד שני, זהו
ניסיון להחזיר לצ׳אגדלר אותם ערכים
עקרוניים שנגזלו ממנו בזמנו. והתוצאה
מצדיקה את המאמץ.
דרף עלובי החיים. הסרט מבוסס
על ספר באותו שם, שהיה בעצם הבסיס
גם לסירטו של דיק פאואל. מעשה בשתי
חקירות מקבילות של מארלו, האחת ל מציאת
ידידתו של ענק אדיר, שבילה שבע
שנים בכלא; השנייה, ליווי הומו מזדקן
לפגישה שבה ימיר 15 אלף דולר בענק
שנגנב. שתי החקירות מסתברות, בסופו
של דבר, כקשורות יחדיו, ותוך כדי מהל כו
עובר מארלו על. פני השכבות החברתיות
של לום־אנג׳לם (העיר שבה פעל
תמיד) ,החל ממאורות עלובות ומטונפות
בהן מסתתרים עלובי־חיים שהחברה הקיאה,
ועד למישכנות השאננים של מיליונרים
המסתירים בתוך הפארקים המוריקים
טרגדיות שהן לעיתים עצובות לא פחות.
המישטרה שהיא כלי פוליטי, והטפילים
החברתיים למיניהם שגם הם, בסופו של
דבר, כלי פוליטי, מהווים חלק בלתי־נפרד
מן העולם הזה.

הבעייה הראשונה הניצבת, כמובן, לפני
סרט כזה, היא התקופה. הספר נכתב ב־
1940׳ לוס־אנג׳לם דאז נעלמה מאז כמעט
כליל, על הנוף האנושי שבה. עידכון הסיפור
עשוי לטמון בחובו סכנות גדולות
(כפי שהוכיח שלום לידיד, סרט שאפילו
הבמאי שלו, רוברט אלטמן, לא שבע ממנו
נחת); שיחזור באולפן עשוי להיראות
קצת יותר מדי׳מבהיק ומצוחצח (צ׳יינסאון).
דיק ריצ׳ארדם, במאי צעיר שהצטיין
ביצירת אחד המערבונים הריאליסטיים המעטים,
החליט ליטול עליו סיכון כפול.
ראשית, היא השאיר את העלילה בתקופתה
המקורית, ואם לא די בכך, התעקש לצלם
אותה ברחובות של ממש, במקום באולפן.
כחזרה לקווין־מארי. כל זה דרש,
כמובן, עבודה רבה מאד. ראשית, במציאת
אתרים שלא שינו ביותר את אופיים במשך
השנים, ואחר כך, בהסרת סימני־ההיכר של
התקופה שחלפה מאז. תמרורים סולקו.
שלטים הוחזרו לקדמותם, צילומי-לילה
הסתירו, בשעת הצורך דברים שלא ניתן
להחליפם, והתוצאה — אמינה יותר מבכל
סרט אחר שהוצג בתקופה האחרונה.
במקום ספינת־ההימורים שבספר (אחת
כזו פעלה פעם מחוץ למימי לוס־אנג׳לם),

רוכרט מיצ׳ס כפילים מארלו
קמטים עמוקים

מאורות לוס־אנג׳לס כ״שלזם לך, יקירתי״
גן־החיות האנושי של הכרך
הביאו לריצ׳ארדם את הקווי! מארי הישנה
והטובה, שיצאה מכלל שימוש לפני שנים.
ועל־מנת שהאווירה לא תיפגם, השתמש
הבמאי באותן תנועות־מצלמה, אותן עדשות,
אותן זוויות־צילום ואפילו אותם גור

ני־צבע שהיו מקובלים לפני 30 שנה.
אשר לרוברט מיצ׳ם, בתפקיד הראשי,
מאז־ומתמיד נאמר עליו שהוא נולד לשחק
את פיליפ מארלו. השנים שחלפו, איפרו
את פניו בקמטים עמוקים (הוא היום בן

היה ה>ו א>־
פעם בדרנ>ם
צמד בכו תרו ת (אלנבי, תל-

אביב, ארצות־הברית) — השילוב
בין ניל סיימוה המחזאי המצליח
ביותר בתולדות ברודוויי, לביו הרברט רוס, הבמאי המשרת
נאמנה כוכבי״עלית (כמו ברברה סטרייסנד במצחיקונת),
לביו אישיותו הכל-יכולה של ואלתר מתאו, בעיבוד אחד
המחזות המוצלחים ביותר של סיימון לקולנוע — נושא
בחובו מראש את כל סממני־החצלחה•
מעשה בשני קומיקאים ישישים, שהופיעו בצוותא במשך
43 שנים, יצאו לגימלאות וחוזרים, אחרי הפסקה של 11
שנים, אל אורות הזרקורים כדי להציג שוב מערכון שהציגו
כבר 11 אלף פעם, במיסגרת של תוכנית״נוסטאלגיה טלוויזיונית.
המחזה (וכמוהו גם הסרט) בנוי כולו על שתי
הדמויות הראשיות — קומיאקאים, שלדיבריהם אינם יודעים
עוד היכן מסתיים התפקיד והיכן מתחילים החיים.
זהו צמד הקשור בעבותות של חיבה ושינאה גם יחד. סיימון
היטיב לקלוט ולהבליט את עולמם המייוחד של הבדרנים
הקשישים, על הקאפריזות הילדותיות שבו, ההתרפקות על
עבר מתערפל, ועל המהלכים המוזרים של מחשבה שעברה
לחילון נמוך. הדמות השלישית, זו המקשרת בין השתיים,
אמרגן שהוא גם אחיינו של אחד משני הבדרנים, שייכת
כל-כולה לקטלוג הנברוזות העירוניות שמפתח סיימו! מאז
יחפים בפארק ועד לשבוי בשדירה השנייה.
התסריט מצליח, אומנם, במידה מסויימת, לפתוח את
אופקיו הבימתיים הצרים של המחזה, אולם חרברט רוס,
המתייחס בכבוד רב לטכסט, נישאר צמוד לעלילה, כשהיא
מתמקמת במקום אחד.

מתאו וברום: ברווז במיבטא אידישאי
למזלו, השניים אכן ראויים להערצה: ואלתר מתאו
משכנע בכל אחד מפירטי הדמות המבוגרת ממנו ב־20
שנה, החל מהליכתו הברווזית וכלה במיבטאו האידישאי
(ברור שבדרנים הם בהכרח יהודים) .ואילו ג׳ורג׳ ברנס,
בדרן מזהיר באמת של הרדיו, ואחר״כך של תחילת ה טלוויזיה,
הוא בן־זוג אידיאלי למהתלה זו. סרט לא רציני,
לא גאוני, וחיו כבר סרטים מבריקים יותר, אבל מה
לעשות: הוא משעשע. והמלצה טובה מזו קשה למצוא היום.

שארלזט ראמפלינג
איפור נכון

,)59 והכבידו עוד יותר על עפעפיו הכבדים
ממילא. וכשהוא מהלך בחליפה שכאילו
ישן בה שבועות, חולצות שצווארוניהן
מתקפלים ופנים מגולחות בקושי, נדמה ש הוא
אב־הטיפום אשר לפיו יצר צ׳אנדלר
את מארלו.
הצמדתה של שארלוט ראמפליגג, שחקנית
שבעזרת איפור נכון יכולה להשתלב
בכל תקופה אפשרית ובכל תפקיד העולה
על הדעת, היא רק תוספת לתפריט ש־מנתו
העיקרית, ללא־ספק, מיצ׳ם עצמו.
בסך־הכל, זו אולי הפעם הראשונה ש ניתן
לדבר על עיבוד נאמן של צ׳אנדלר
(למרות שלפחות שתי דמויות נעלמו מן
הסיפור המקורי) ,גם ברוח וגם בצורת ההצגה
של הסיפור. מבלי לסטות אף לרגע
מן העלילה רבת־הפעלים (צ׳אנדלר סיפק
תמיד פעילות רבה בסיפוריו) ,קוטל רי-
צ׳ארדם את המישטרה והפוליטיקאים, ומשחזר
היטב את האווירה האמריקאית דאז
(כאשר מיבצעי הבייסבול של ג׳ו די-
מאג׳יו היו חשובים יותר מפלישת היטלר
לרוסיה).
ובדרך אגב הוא יוצר לא רק מחווה
לצ׳אנדלר, אלא לסוג מסויים של קולנוע,
זה שהיה שילוב של בידור והבעה אישית,
זה שידע לספר סיפורים בתמציתיות ואיפוק
שהפכו נדירים מאד.
תדריך חובה לראות:
תל־אכיב: סרט מתוק, אהבה ו־מילחמה,
וולרבול, אחר־הצהריים של פורענות.
ירושלים:
אחר־צהריס של פורענות,
זהות גנובה, אהבה ומילחמה.
חיפח: האנגליה הרומנטית, הכפיר והרוח.

ססס ח? €

,.בוקר טוב, מהפכה דן עומר

ספרו של דן עומר ,״בוקר טוג, מהפכה״ כגר הופיע לפני כמה חודשים. אולם
המדורים הספרותיים התייחסו אליו כאילו לא היה ולא נברא. הספר נפל קורבן
לקשר מוזר של שתיקה.
אולם ספר זה הוא, בלי״ספק, אחת היצירות היותר״מקוריות שהופיעו לאחרונה
בארץ. הוא פותח במילים :״אחד״אחד חזרנו מהמילחמה. היו כמה שלא. הקפה
היה גרוע כפי שהיה ערב הקרבות, בעל־בית־חקפה ביקש שנשלם את חובותיהם
של הנעדרים
מי שמכיר את ההווי הירושלמי, יזהה בלי קושי את קפה ״טעמון״ — הקפה
שבו מתרכזים בל חוגי ״השמאל החדש״ ובעלי הריעות החריגות, שבו נולדה קבוצת
״מצפן״ ושבו התפלגה לרסיסי״רסיסים, שבו טופחה תנועת ״הפנתרים השחורים״
בתקופה התמימה שלה, שבו אורגנו הפגנות ומחאות ללא״ספור.
ספרו של עומר כולל שתי נובלות .״בוקר טוב, מהפכה״ הוא סאטירה צורבת
על החווי של השמאל החדש האופנתי, הכתובה בנוסטלגיה, תוך שימוש ברקע
הרוחני האותנטי שלו. הנובלה השנייה ,״קשיים ביצירת גיבורים לאומיים״ היא
יצירה אנטי־טילחמתית חריפה.
עומר, בן ,35 יליד רמת״גן, חי מגיל שישה חודשים בירושלים. בוגר 12 שנות
לימוד. שירת בצבא ב״גולני״ כחייל פשוט.
נשוי בפעם השנייה, לשני. אשתו מסיימת את התואר השני בקומוניקציה
באוניברסיטה העברית. מטפל ״במישרה מלאה״ בילדתם בת 18 החודש, עתליה,

והיתר, פעם ארץ־ישראל קטנה ונקייה. בתים לבנים,
גגות אדומים ובני-אדם מזוגגים. ים כחול ועמוק תינה
אהבים עם חולותיה הצהובים והשטוחים. חלוצים עמדו
בשורות בלתי־ישרות, ובנו פה נמל, פה נמל. ואחרי שסיימו
לבנות פה נמל הלבישו את הארץ בשימלת בטון
ומלט. על הפועלים שמרו שוטרים בריטיים שלבשו קם־
קטים שחורים, וכל ישראל היו חברים זה לזה.
״עכשיו הם קבורים במילחמה.״
״במותם ציוו את המהפכה.״
השתיקה היתד, שבורה. כולם דיברו ללא־הרף. אחד
אמר מה שלימדו אותו בבית, אחר מה שלימדו אותו
בתנועה, והשלישי מה שלימדו אותו ברחוב. והרביעי,
שלא למד — שתק. בפינה ישבו כמה שלמדו לקח, ושתקו
גם הם.
לבסוף היתד, הצבעה דמוקרטית. עכור, האנרכיסט
שהיו לו עיניים יוקדות שיצאו מתוך זקן כהה וסבוך,
ספר את הקולות. היתר, החלטה על מהפכה אמיתית, כזאת
המוציאה את ההמונים לרחובות. כובשים בה את תחנת־השידור
ובניין הטלוויזיה. באריקאדות ורימוני־גאז, והצבא
מצטרף למורדים. כך מפיל העם בכוחות משותפים
את המישטר, עד שזה נופל ונשבר לרסיסים.
בינות לנוכחים שררה תחושה עמוקה של רגע היסטורי.
הבל הגידם יצא החוצה ושרוולו התנופף ברוח.
כעבור כמד, דקות שב, ובידו הנותרת דגל אדום. בעל
בית־הקפה הוציא מבין ארגזי קוקה־קולה ריקים דגל
כחול־לבן שנותר מיותם מחגיגות יום־העצמאות, וכמה
פטישי-פלסטיק, וחילקם לנוכחים, למהפכה היו עכשיו
דגל ונשק. התרגשנו עד דמעות. עמדנו דום.

כאשר התיישבנו יצאו מנגד נערה ונער, ואט־אט צעדו
מולנו. הם לבשו חול וחגור וכיבדי־נעליים, עייפים עד-
בלי־קץ, נזירים ממרגוע, ונוטפים טללי נעורים עבריים.
דום השניים ניגשו, ועמדו לבלי־נוע. היינו נבוכים במיק-
צת, ואז שאלנו שטופי דמע־קסם :״מי אתם?״ והשניים
שוקטים, ענו :״אנחנו מגש-הכסף שעליו תינתן לכם
המהפכה!״ אמרו, ונפלו לרגלינו עוטפי־צל.
יונתן המשורר הזיל דימעה רטובה, נטל את דיגילי
הלאום והמעמד, וכיסה בהם את השניים, כדי שד,זבובים
לא יאכלו אותם. המלצרית בכתה במיטבה. מגוג התיישב
בהפגנתיות, עכור עמד בהפגנתיות, ובידיו דגל שחור של
אנרכיסטים מורד לחצי־התורן. בעל ביודהקפה צפר צפי-
רת-זכרון במכונת־ד,אספרסו. היינו עצובים כמו נר־זיכרון
לנצח. הלהבה בקירבנו דעכה באיטיות. מסביב היתד, דממה
עמוקה. נשמע משק כנפי־זבובים. הנערה והנער שכבו
דוממים.
היתד, לנו תחושה כי אנו אבו החומה. השפתיים היו
יבשות ומבוקעות כנחל אכזב. החום המשיך לעלות מעלה
בגלים כבדים. המחנק הזה.
נוסטאלגיה נכנסה לבית-הקפה, ניצבה ליד הדלפק
והזמינה ספל-אספרסו. לגמה מהספל במיצמוץ־שפתיים.
המשכנו לנזול ולהזיע, והיא התמוגגה מרוב נחת, ושלחה
לעברנו גלים של אהבה וערגה. הגרון היה ניחר. העיניים
עצומות, והפה פעור.

מכיוון שלדבריו — אשתו עסוקה יותר ממנו. קם עם הילדה בצהריים, מטפל בה
עד 11.00 בלילה, ואז כותב עד שעות־הבוקר המוקדמות.
מתפרנס מתוכניות״רדיו. עורך תוכנית סיפרותית בגלי־צה״ל ,״מסיבה סיפ־רותית״
.עורך־תוכניתי של תוכנית הטלוויזיה ״עלם ועל־מה״ .כותב תסריטים דוקומנטריים
לחברות־הפקה פרטיות. עורן, משכתב ומגיה ספרים.
ב־ 1965 כתב את סיפרו הראשון ,״בדרך״ ,הספר נאסר להפצה על־ידי מישרד
החינוך והתרבות, בטענה כי הוא מכיל דיברי־תועבה ומשחית את הנוער. ערן
שביתת־רעב ליד מישרד ראש־הממשלה. נשפט על חפצת דבר־תועבה. חמישפט נמשך
חמש שנים, שבהמשכו התרחשה מילחמת ששת־הימים. הוא זכה בחנינה אוטו-
מטית, סירב לקבל חנינה. נשפט לחצי״שנה מאסר על״תנאי.
עומר כתב את ״בוקר טוב, מהפכה״ לפני מילחמת יום־הכיפורים. העובדה
שהסיפור מסתיים במילחמה היא, לדעתו, נבואית• את ״קשיים ביצירת גיבורים
לאומיים״ כתב באיסמעיליה, בתקופת המילחמה, לפי עצת עמוס קינן, שאמר לו
לכתוב יומן.
מיקרה שאירע לו בעת שהותו בחווה־הסינית הוא שדירבן אותו לכתוב את
הסיפור. הוא מגדיר את המיקרה כ״הדבר הנורא ביותר שאירע לו בחיי״ .חייל
מצרי שרוף היה זרוק באיזור״החצר, כשאבר״המין שלו זקוף בגודל לא-נורמלי.
״מישפחות של פצועים והרוגים ישראליים, שהגיעו לחווה־הסינית,״ מספר דן ,״עמדו
בתור כדי להסתכל, וזה הרג אותי לגמרי.״

המשכנו לטייל לארצות רחוקות ומהפכניות בעיקבוו,
מילים ולחנים. נוסטאלגיה פעמה מרוב התרגשות עד שלא
יכלה להתאפק עוד, והחלה מתקרבת קלות לעברנו. היא
עברה משולחן לשולחן, מלטפת את בלורית הנער. היא
דמתה לחנה האוהבת ומברכת את בניה, לשרה המשלחת
את אברהם ויצחק להר־המוריה. כאשר קרבה נוסטאלגיה
אל עכור, הוא חרץ לעברה לשון אדומה וחוצפנית. היא
נעלמה ונמוגה.
יונתן המשורר קילל את עכור, על שהוא מקלקל לנו
תמיד את הדברים היפים והנשגבים של חיינו :״בהתחלה
קילקלת לנו את הפטריוטיזם. אחר־כך את רוח־הקרב,

הנערה והנער הלבושים חול חגור וכו׳ התיישבו בשולחן
ליד הכניסה, וניראו מרוצים מעצמם. בוזי המגמגם
ניסה לגמגם שורה כלשהי.
הנביא הסביר כי מות צעירים משול לכוח של שלהבת
הנחנקת במים רבים, ואילו מות הזקנים משול למדורה
הנאכלת ואוכלת מאליה. משום כך חייבת לפרוץ מהפכה.
היה עלינו לבחור במנהיג. מהפכה איננה יכולה לפרוץ
בלא מנהיג, בלא דובר כאריזמטי שישלהב את ההמונים;
דמות שתהפנט את העם בשידורי רדיו וטלוויזיה ! אב־קדוש.
שיגן על הגבולות; אם קדושה שתדכא את האויב
מבפנים; עין שתהא בעלת דיוקן שבנקל יזכרו אותו;
נפץ בעל צדודית מגנטית שתביא השראה לאמנים; חזות
שילדים יציירו אותה בשיעורי־מחנך. שתהיה לו לפחות
רטייה שחורה על העין, שיהיה נכה־מילחמה. גיבור.
אליאל אמר כי יש באפשרותו של גוג כרות־האוזן
לשמש סימן־היכר ומנהיג למהפכה. מגוג שאל :״מניין
לנו שאינו כרות־שיפכה מהמילחמה ואינו רשאי לבוא
בקד,לנו?״ גוג הראה שיש ביכולתו •לבוא בקהלנו.
מגוג המשיך וטען :״חוץ מזה, באוזן אחת ייקשר, עליו
להאזין למלמולים קונטר־מהפכניים.״
כך נפלה מועמדותו של גוג כרות־האוזן למנהיגות.
היתה מהומה של מילים. כמה מהנוכחים הזכירו את תובל-
קין, מנהיגנו ומפקדינו בקרב־על-עמורה, וכיצד הלכנו
אחריו באש־ובמים. עכור הזכיר כי תובל־קין עדיין מתעכב
בתחנה הפינלנדית, ויגיע אלינו ברגע הקריטי.

כעל בית־הקפה הציע לבחור כהנהגה קולקטיבית
:״אחרי ההנהגה תבוא המהפכה,
ואחריה מנהיג יחיד, ולכסוף יבוא גם הפחד.
וכאשר יש פחד, גדלים דימוי המנהיג והמהפכה.״

הצענו
לחם להיות מהפכנים מן השורה
--והם סירבו.הצענו להם להיות קומיסארים של המהפכה
--והם סירבו.הצענו להם לחיות הדושים־מעונים --
--והם סירבו.

הצענו להם ללכת לסיביר --
--והם הסכימו.

התכוננו האחד בחברו, וחיפשנו מנהיג.
אלוהי המהפכה, הב לנו מנהיג !

ועכשיו את הנוסטאלגיה.״ עכור החזיר לנו מבט מלא-
בוז, ואמר :״אם היינו יכולים להטות את נוסטאלגיה
בלשון עתיד, הייתי יורד על ארבע ומלקק את כפות-
רגליה.״
עין־לציון מיצמצה. יונתן שאל בדבר הסיכויים.
הנערה והנער קמו ממקומותיהם, ניערו את האבק,
הזבובים פרחו מעליהם והתפזרו בחלל בית־הקפה. הם
בישרו כי נמאס להם לשחק בתפקיד סטאטיסטים בהצגה
הגדולה של המהפכה. הנער אמר, כי אינו מוכן לראות
את השחיתות רוקדת ומשגשגת מעל קיברו :״בכוונתנו
לקבל תפקידים מרכזיים במהפכה.״
הנערה אמרה על הלבבות שידעו לחדול בכבוד.

הנביא מילמל :״שונה בהרבה סרחון גורי־כלבים מזה
של חזירים, ושונה עוד יותר סירחון פיגרי המהפכה.״
נכשלנו במאמצים לבחור הנהגה קולקטיבית. לעומת
זאת הצלחנו לבחור, ללא כל התנגדות,׳ בגוג כרות־יהאוזן
שיכהן אחרי המהפכה כקונטר־מהפכן. היה ברור כי הוא
קוסמופוליט! ובוגד מלידה במעמד־העובדים. קל יהיה
לשנוא אותו. אין קל מאשר לשנוא בוגדים. כאשר נתרגל
לשנוא אותו, יהיה קל לבתר בגרזן את מוחו, שעה שישב
בגלות ויתכנן את המהפכה העולמית. בבוא הרגע המתאים
נשתדל לצלוב אותו על הצלב המתאים, כך שרעיונותיו
לא יהוו סכנה כלשהי עבורנו.

עכשיו היה ברור לנו כי קצר הזמן והמלאכה מרובה.
לא היה לנו אפילו הימנון למהפכה. עישנו סיגריות ז׳יטאן
בשרשרת, והיא לא נותקה. לגמנו עראק. את בית־הקפה
עטפה עננת־עשן כחולד,־לבנה. המשכנו להרהר בהימנון.
כל אחד הורד,ר בהימנון הפרטי שלו. בתוך כל מהפכן
מאיתנו היה מהפכן קטן שהתריע, כי טרם הגיעה העת
לשילטון־יחיד ולד,שמעת ההימנון הפרטי. היה ברור, כי

ההימנון־הלאומי לא יצלח כהימנון למהפכה. תפקיד המי
הפכה להביא להמונים צלילים חדשים, ולא קולות חלודים
מהעבר הרחוק.
ארץ חמדת התעטשה. כובע־גרב, שהיה הקשיש בינינו
ופניו סמוקים משתייה, שאל אם יש לו זכות־דיבור.
בזכות זכויותיו ההיסטוריות ניתנה לו גם זכות־הצעקה.
הוא עלה על השולחן, חכך בקולו, ניצב דום והחל לשיר :
מי יצילנו מרעב? מי יאכילנו לחם רב? ונוי ישקנו
כוס חלב? למי תודה, למי ברכה? — לעבודה ולמלאכה !
מחאנו כפיים מרוב התרגשות. הוחלט פה־אחד לאמץ
את השיר כהימנון למהפכה. החלטת־מישנה היתד. לכנות,
מרגע זה, את כובע־גרב בשם נפתלי הרץ. הוא נטל על
עצמו את הכינוי בענווה, כפי שנטל בעבר את משימות
הדור.

עמדנו דום ושרנו את ההימנון.

גוג אמר :״אחרי המהפכה נייסד חברה צודקת שבה
ישתו ההמונים חלב, והמהפכנים ילגמו בירה.״ התעלמנו
מדבריו. הוא הזיל דימעה אדומה של צער ויגון. המהפכה
היתד. יקרה לו. ישבנו מכונסים איש בתוך עצמו. המלצרית
ניקתה מהכיור את החלב שהמהפכה הקיאה לתוכו.
מגוג הצהיר בדבר הצורך לייסד צבא מהפכני. נשמע
רחש של הסכמה, ואחריו תמימות־דעים. היה ברור לכולם,
כי מהלך זה עשוי לחרוץ את גורל המהפכה.
יונתן המשורר נשא ראשו מעל למחברת־שיריו, והציע :
״לבחור את הנער לבוש חול חגור וכר כקומיסאר הצבא.״
הנער צעק כי עז חפצו להיות מרותק לסיביר. אליאל
הוסיף כי נסיונו הקרבי של הנער מוצה עד תום, ולכן
יהיה עליו להמתין בסיביר עד שיישלח עמו. כמו בסובייט
מהפכני ומסודר החליפו הנוכחים פתקים, ולבסוף הוחלט
לבחור במגוג כקומיסאר הצבא המהפכני. מגוג היה גברתן
של ממש, שערו בלונדי, עיניו כתכלת השמיים. כישוריו
התאימו, והוא ידע בעל-פה את כיתבי־הגרילה של צ׳ה
גווארה ומאדצה־טונג.
מחאנו כפיים.

עכשיו היו לנו קונטר-מהפבן לשנוא, הינד
נון וקומיסאר מהפכני שיביא נצחונות מפוארים.
עמדנו
דום ושרנו את ההימנון. מגוג הצדיע,

אחר נשא דברים על כוונתו :״לחום על הנכנעים ולהדביר
את הגאים, על שאנחנו נושאים מורשת מהפכנית
של אפר וצל. ובבוא יום נקם ושילם, יקריבו אנשים
את חייהם למען עולם־המחר.״ הוא הוסיף כי אין המתים
חשים באיזמל. מגוג המשיך לדבר על רוח־קרב, רוח־היחידה,
והודיע כי יהיה זקוק לפוליטרוק.
״פוליטרוק?״
יונתן המשורר אמר כי הפוליטרוק יאמר למשוררים
אילו שירי־נצחון ומהפכה עליהם לחבר. נפתלי הרץ אמר
כי גם בפלמ״ח היו פוליטרוקים שהסבירו, כיצד צובעים
בקו ירוק את המידבריות המקיפים אותנו.
״היכן הם היום?״
״הולכים בשדות ירוקים, בידיהם מקל-רועים והם רודפים
אחר כיבשת־הרש ואחיהם ישמעאל כמו היו מלכי
בשר־ודם, הולכים והולכים כיל הימים, ומקווים שיגיעו
מחר לדפיו של הספר-המשוגע.״
המשכנו לדסקס את עניין הפוליטרוק. לבית־הקפד,
נכנם אבישוע פינקלשטיין. זה האיש. שיבה כיסתה את
ראשו. בניגוד לנו, שישבנו בהפוגות שבין המילחמות
בבתי־הקפה, השתכרנו וליהגנו להג־שיכורים על מהפכה,
הספיק אבישוע ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה. אליאל
סיפר לו על המהפכה העתידה לפרוץ. אבישוע ביקש
להצטרף. כעבור זמן קצר הוא נבחר לשמש פוליטרוק.
שלף מכיסו מסרק פלסטיק שחור, ומשך את שערו הכסוף
מעל מיצחו הרחב.

עכשיו, היו לנו קונטר-מהפפן לשנוא, הינד
נון. קומיסאר מהפכני שיביא נצחונות מפו*
אריט, ופוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
עמדנו
דום ושרנו את ההימנון. הוי תמימות
קדושה.
להבה פנימית קרנה בעד עיניו של אליאל. היה ברור
לכולנו בי הגה דרכנו הפוליטית והמסד האידיאולוגי שלנו
מסורים בידיו האמונות של אבישוע פינקלשטיין. היינו
זקוקים רק לאיזה דדאנוב שיכוון את אבישוע. ניצבנו
מלאי־התרגשות, וכימעט שרנו שוב את ההימנון.
הנביא מילמל :״מי שלא ימות במילחמה, ימות במהפכה,
ומי שיינצל מהמהפכה ימות במילחמה. אברהם אבינו
היה מוכן להקריב את יצחק בנו מתוך אהבת האלוהים,
ואלוהים הקריב את ישו מתוך אהבת האנושות, והשיל-
טון יקריב אותנו מתוך אהבת־עצמו. גם המהפכה לעולם
אינה שבעה, ושיניה טוחנות ללא־הרף. הגיעה העת להוריד
את המשיח מהשמיים.״
מכיוון התחנה הפינלנדית נשמעו צפירות־קטר. שיק-
שוק הרכבת קרב ובא. בעד דלת בית־הקפה נכנס סרן
תובל־קין לבוש מדי־זית ירוקים, ודרגות-שדה לכתפיו.
יחד איתו באו בועז ויכין.
הם התיישבו ליד תובל-קין, הסירו את כומתות-הצג-
חנים שלהם. הוא המשיך לשוחח על תחושת־היגון העמוק
שבה נפלנו. ארץ אוכלת יושביה, נוגסת חושביה, ארץ
נתנה יבולה.
בועז דיבר על המהפכה המתדפקת על השערים, על

חיילים השבים ממורמרים משדות־קרב, על פוליטיקאים
קשישים הנוגסים מעץ־התהילה של המילחמה. כמה אפשר
עוד להבליג. מהמיטבח עלה ריח של תבשיל בשר. עכור
שאל את המלצרית מה היא מבשלת.
״בשר־תותחים !״
יצאנו תמימים למילחמות שלהם, והזקן טרם צימח על
לחיינו, וראינו את חברינו שרועים בשורה ארוכה על
צלע ההר, מתים ועיניהם פעורות. ידינו עדיין חמות מכל
הגוויות שנתקררו בהן.
״אז היתה לנו אחוות־לוחמים.״
״והיא נשחקה.״
לבית־הקפה נכנסו שגי מסוממים, גיחכו זה אל זה
וקרצו, התיישבו בפינה. עכור אמר :״לא יכולנו לצפות
לטוב מזה. עכשיו יאמרו על המהפכנים, שהם קומוניס טים
וחשישניקים.״
ציפורים ריחפו ברוח המיזרחית שבאה מהמידבר ועטפה
בצמר־גפן את הלילה הזה. בתי־דירות מסביב היו
עמומים לקולות שלנו, בני־אדם הניחו בחדרים אקוסטיים
תקליטים של פעלולי־מילחמה, וסיפרו לנשותיהם
ולילדיהם את עלילות־הגבורה שלהם, והתקליטים הביאו
שוב ושוב את המילחמה.
בעל בית־הקפה בישר שיש מנהיג למהפכה, והורה
באצבעו על תובל־קין. בועז ויכין עמדו דום. חשנו כמו
בהיוולד אומה. סמוקינגים כהים עטפו את הנשמות. שני
המסוממים השתתקו גם הם.

עכשיו, היו לנו קונטר־מהפכן לשנוא. הינד
נון. קומיסר מהפבני שיביא נצחונות מפוארים.
פוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי,
ומנהיג נערץ שישלהב את ההמונים הממורמרים.
עמדנו
דום ושרנו את ההימנון.
כולם עקבו מהופנטים אחר תנועות ידיו של תובל׳
קין, אחר הדרת־המלכות שבה חיטט בתרמילו, עד שלבסוף
שלף מתוכו פטיש־עץ גדול. דפק שלוש פעמים על שול־חן־הפורמייקה.
מסביב נפלה דממה, והוא שאל :״ומה
נעשה במישטר הישן כאשר נפיל אותו?״
״נעביר אותו בכיסא-גלגלים לפנתיאון.״
״יתפורר בדרך.״
״נחזיקו במאסר-בית בהשגחת רופא ואחות־רחמניה.״
״אבל המישטר מעודו לא ריחם עלינו.״
״עלינו להיות מהפכה הומנית.״ _
החלטנו להיות רחימאים־בני-רחימאים, ולרחם על ה־מישטר.

עכשיו
היו לנו קונטר-מהפכן לשנוא. הימי
נון. קומיסאר מהפכני שיביא ניצחונות מפוארים.
פוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את ההמונים הממורמרים,
וידענו מה לעשות כמישטר הישן.
עמדנו דום ושרנו את ההימנון.
היינו סקרניים ומלאי־חששות לעתיד ולבאות. שלחנו
מבט אובד וחסר־ישע לעבר הפוליטרוק פינקלשטיין. הנביא
אמר לעצמו איכה ישבה בדד העיר. אבישוע הציע
לשיר. אז שרנו על וניה שיצא להגן על מולדת ואת
אמו השאיר בוכיה מתמוגגת, ועוד ועוד שירי-מולדת.
הסמקנו מרוב בושה. עין־לציון מיצמצה, נפלה ילריצ־פה
ונשברה.
בועז ויכין טיאטאו את השברים. אבישוע פינקלשטיין
קם ממקומו ועיניו הכהות רושפות, ואמר :״התיקווה
היא שריד בורגני, ועלינו למחוק אותה מהכרתנו.״ אז
מחקנו את התיקווה מתוך הכרתנו. היו כמה שמחקוה
בקושי רב.
שאלנו את תובל-קין בדבר תיקוותיו כמנהיג המהפכה.
״להיות שמש העמים.״
״מד. עוד?״
״מאור לאנושות.״
״מה עוד?״
״אבי העמים, נפש המהפכה והתגשמות החזון.״
י שוב מחאנו כפיים. תובל-קין הניף ידיו בהדרת־כבוד.
והודה לנו בענווה מרובה. עכור לא מחא כפיים. הנערה
והנער לבושי חול חגור וכר הלשינו על גוג כרות־האוזן,
שתבע מהם להתנגד לפולחך האישיות.
הנביא פלט :״לא לעולם חוסן, כולכם תמותו בקרב
האחרון.״ תובל־קין שאל לדעתנו על פולחן־האישיות.
שרנו שיר־הלל לשמש־העמים, מאור־האנושות, אבי-
העמים, נפש־המהפכה והתגשמות החזון.

עכשיו, היו לנו קונטר־מהפכן דשנוא. הינד
נון קומיסאר מהפכני שיביא ניצחונות מפוארים.
פוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את ההמונים הממורמרים.
ידענו מה לעשות כמישטר הישן,
והיה לנו פולחן־אישיות שנגע מתוך נפש•
האומה.
עמדנו דום ושרנו את ההימנון. ליד מנורות-
הרחוב עברו ביעף עטלפים שחורים. איתנו עמדה האומה,
קרועת-לב אך נושמת, לקבל את הנס האחד אין שני.
הנערה והנער לבושי חול חגור וכר התבוננו בהכנות
לטכס, והנערה לחשה לנער כי המראה הזה מוכר לה.
הנביא בישר כי אין כלב אוכל בשר־כלבים ואדם
טורף בשר בני-אדם. ברקע שרו רמקולים רבי־עוצמה
את שירת־הנצחון בקרב־על־עמורה.

אתה פותח עכשיו את ארון־הבגדים, מלטף ביד־רכה
את המדים המגוהצים עם עמילן בצווארון.
״אז לאן תוביל המהפכה שלנו?״
״דרך הוולגה והדון עד לסיביר, דרך פיתולי הירדן
עד לכיכר ים־המלח.״
מי יודע, אולי נייסד את הסיביר שלנו בכיכר ים־
המלח. נקים שם מחנות עם גדרות ומיגדלי-שמירה, ולידם
מיפעלי־תעשייה אדירים, שיבשרו קבל עם ועולם כי
אוצרות האדמה של כיכר ים־המלח זועקים שיגאלו אותם.

עכיטיו, היו לנו קונטר-מהפכן לשנוא. הינד
נון. קומיסאר מהפכני שיביא ניצחונות מפוארים.
פוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את התמונים הממורמרים.
ידענו מה לעשות למישטר־הישן.
היה לנו פולחן־אישיות שנבע מתוך נפש האומה,
והיתה לנו סיביר כים־המלח.
עמדנו דום ושרנו את ההימנון.
תובל-קין הרגיע את ההמולה :״בקרוב נצא לרחובות,
וההמונים יפסעו בעיקבותינו. ההיסטוריה הטילה על שיב־מנו
את המשימה למחוק את השחיתות עד־מוות, אם היא
לא תמחוק אותנו. בעיקבותינו יבואו עשרים אלף איש,
אולי גם שלושים אלף, יפלסו דרכם, ישאו ציונה נס
ודגל עד מחנדדיהודה, יטפסו זה על זה. צלולים בדעתם
והכרתם, מחושבים, לעיתים ספונטניים. הם יהוו את ה־אוונגארד
המהפכני.״
ואז יפרח סביבם גן פרוע של חופש ועוצמה. יניפו
דגלים שחורים ואדומים. יתלו תמונות של אבות-המהפכה
על חזיתות בנייני-ציבור, ואת תמונתו של תובל־קין. הם
ירעימו את שמו ברחובות, והשם יפורר בהדיו את פיסגות
השילטון המאובנות. זה יום נכספנו לו, עוד יעל ויבוא,
ומיצעדנו עוד ירעים אנחנו פה.
דממנו. היו בינינו בודדים שראו את הדם שיישפך
במהפכה. היו כמה שלא ראו. הם הסבירו את העייט חדואה
על שדותינו, ובבשרנו ציפורניו, קומו־קומו בחורינו, קומו
צאו לשדה-הקרב.
״עוד ניקומה שיבעתיים כי קדוש הוא הנקם.״

עכשיו, היו דנו קונטר^מהפכן לשנוא. הינד
נון. קומיסאר מהפכני שיביא ניצחונות מפוארים.
פוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את ההמונים הממורמרים.
ידענו מה לעשות דמישטר-הישן.
היה לנו פודחן־אישיות שנבע מתוך נפש האומה.
היתח לנו סיביר בים־המדח, ונקמה קדושה.
עמדנו דום ושרנו ברטט שד קדושה את
החימנון.
הנביא התכרבל במעילו. יונתן המשורר קרא שיר
מהפכני פרי-עטו, על תרנגול גאה הניצב מעל לערימת
גוויות רוטטות של הריאקציה והבורגנות. דימעה זלגה
מעיניו של תובל-קין, והוא נשא דברים על המשורר
כמהנדס נפש־האדם, על המהפכה שהגיעה שעתה ליצור
כנסיות חדשות למידהאנושי, ולתושבי־המחר שייווצרו
בצלם המהפכה :״עלינו למצוא תחליפים למיקדשים שבהם
באה לידי פורקן המרירות שנצטברה בלבבות בני-
האדם. אנחנו נייסד מוסדות משוכללים שבהם תשופץ
תחושת האנשים.״

עכשיו, היו דנו קונטר־מהפכן לשנוא. הינד
נץ. קומיסאר מהפכני שיביא ניצחונות מפוארים.
פוליטרוק שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את ההמונים ה ממורמרים.
ידענו מה לעשות למישטר-הישן.
היה דנו פולחן־־אישיות שנבע מתוך נפש האומה.
חיתה לנו סיביר כים-המדח. נקמה קדושה
ומוסדות שבהם תשופץ תחושת האנשים.
אחרי שעמדנו ושרנו את ההימנון, דיבר יכין על הש פלתו
של המידהאנושי. בועז הוסיף על דם שפוך כמים
ועלבונות אדם ועם. יכין תבע לנקום שיבעתיים, כי קדוש
הוא הנקם. קדוש קדוש קדוש.
מנהיגים ניצבים בשורה ארוכה, ליד גזע-עץ.כרות,
מדברים על האדמה, ואינם יודעים כי האדמה היא מיקדש
מגוחך. הם נושאים ידיהם ומרימים קולם שעה שמדברים
על פטריוטיזם, וחושבים כי פטריוט שאיבד את מולדתו
(המשך בעמוד )36

מעד

דיי

03-11
סו ס שי ס _* 011

(המשך מעמוד )35
חייב למות, ואינם יודעים שיש ביכולתו
לחיות בלעדיהם.
איבדנו את מיץ החיים, רצחנו את הרעיונות
הנועזים והמלהיבים, נטשנו את
דרכי חכמודהחיים, את !}קוסמופוליטיות
היפה של היהודים, את ידיעת, המוסיקה,
את ארון־הספרים והלמדנות״ .ונכנסנו לדיכאון
במדים של אנשי-צבא ומילחמה.
הגניוס שלנו שהתבטא בעבר בפרסי,-נובל,
מתגבש עתה בלבוש של גנרלים נמוכי-
קומה ושחצניים, המלבים את להבות אש
המגיפה.
״עלינו להתמודד במגיפה.״
״אנחנו נתמודד במגיפה!״

עכשיו, היו לנו קונטר־מהפבן
לשנוא. הימנון. קומיסאר מהפכני
שיביא ניצחונות מפוארים. פודי־טרוק
שיתן לנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את
ההמונים הממורמרים. ידענו מה
לעשות למישטר־הישן. היה לנו
פולחן־אישיות שנבע מתוך נפש־האומה.
היתה לנו סיכיר בים־
המלח. נקמה קדושה. מוסדות ש
כהם תשופץ תחושת האנשים ועלינו
להתמודד כמגיפה.
עמדנו דום ושרנו את ההימנון.

119111111
וי ! 7טן
שנ ב ש

א 1נ
1ו1נול0 .

הרגה לזכויות האום והאזרח :

׳ונסקו הפקעות הקרקעות
בגריל, במשולש ובנגב!
בשבועות האחרונים, קיבלו התוכניות להפקעת אדמות בגליל, בנגב
ובמשולש, תנופה חזקה.

קיי מתס כנ ה מיי די ת ל הפ קעת אלפי דונ א מי ם
בעמק בי ת-נ טופ ה (״אזור 9״ שנסגר בצו ה שלטונות)
אשר תפגע בכפרים עראבה, דיר־חנא וסכנין ותגרום
לנישולם של 3000 תושבי ערב־אל-סוואעד. קיי מ ת
ס כנ ה מיי די ת ל הפ קעת 2500 דונ א מי ם מכפר*
קאסם ול הפ קעתאד מו ת מ הכפרי ם ת מר ה וכבול.
הפקעות אלו הפוגעות בתושבים ערביים, אזרתי ישראל, הן פגיעה
בזכות האדם האלמנטרית לחיות על אדמתו, לעבדה וליהנות מפי־רותיה;
הפקעות אלו הן פגיעה בזכויות האזרחיות של תושבים
ערבים, אזרחי ישראל, לחיות בשוויון ובלי סכנה של נישול.

יתבעו אזרחי ישראל מהממשלה לבטל את
התוכניות להפקעת קרקעות!

הרימו תרומה למימון פעולות הליגה לזכויות האדם והאזרח.

ת״א — ת״ד . 14192

עקבנו בעיניים אחר המגיפה האוכלת בנפש
היחיד ונוגסת בבשר ההמונים. מכר סמת
כתולעת מזיקה את לבב גיזעי-העצים
של התרבות. ייתכן שאין מרפא למגיפה
המאיימת על עצם קיומנו, מאיימת להלביש
עלינו כותנות־פסים, או ברדסי־קלג-
סים. המגיפה הזאת משמשת אגם־ניקוז
קיבוצי למורסד, ענקית ומוסרית.
האם תקדים המהפכה את המילחמה?
האם תכרות המהפכה את נגע המגיפה ן
הנביא דיבר על נהר סמבטיון והאדומים
שמעברו השני. גוג הוסיף כי המהפכה
מתנהגת כמו כישלונה מובטח. פעמוני
העיר־העתיקה השמיעו צילצולים בתדירויות
שונות. כמו אוטופיה.
׳ מי לא זוכר את אוטופיה? היא היתד,
בלונדית ותמירה. פניה סימטריים, נקודת-
חן בלחיה השמאלית, חיוכה אופטימי ואפה
בעננים. מי לא חיזר אחריה לפני
המילחמות? היא היתד, מגיעה בצהריים
לביודהקפה עם פוינטר שהיה קשור לידה
הימנית. בלילות נהגנו לשיר סרנדות תחת
חלונה.
״עכשיו היא זקנה ואף אחד אינו מחזר
אחריה.״
מתוך הלילה נכנם לבית־הקפד, יאיר הלאומני.
הוא התבונן לעברנו במבט דהוי,
שילם עבור בקבוק עראק, וחילק לנו מה משקה
:״אני מחפש אתכם מאז תם הקרב
על עמודה, לאן נעלמתם? כיצד חגגתם
את החגיגות הפציפיסטיות הצימחוניות
שלכם?״
״הבט, יאיר, אינך מתאים לחגיגות
שלנו.״
״אבל אנחנו חברים־ילנשק.״
״היינו. עכשיו אנחנו שופכים לעג כמים
על כל הדברים הקדושים לך, מתיזים מי
רגליים לעבר המתים שלך, והמתים בעתיד.״

נורא, בבוקר תהיו שוב פטריוטים.״
״על מה אתה מדבר?״
״מידבא מאיימת על בטחוננו, ועל עצם
קיומנו.״
״שוב מילחמת־חורמה.״
״רציתם להפוך מהפכה והנה הגעתי אני,
יאיר הלאומני, הריאקציונר, להשבית את
שימחתכם. מה הייתם עושים אם לא היד,
לכם חבר־לנשק ריאקציונר?״
״היינו הורגים אותך, וקוברים עמוק
באדמה.״
״טוב שאני משתייך לריאקציה השחורה.״

עכשיו, היו דנו קונטר־מהפכן
לשנוא. הימנון. קומיסאר מהפכני
שיביא ניצחונות מפוארים *.פולי
טרוק שיתן דנו את הרקע האידיאולוגי.
מנהיג נערץ שישלהב את

ההמונים הממורמרים. ידענו מה
לעשות למישטר-הישן. היה לנו
פולחן־אישיות שנכע מתוף נפש־האומה.
היתה לנו סיכיר כים-
המלח. נקמה קדושה. מוסדות ש־כהם
תשופץ תחושת האנשים.
עלינו להתמודד כמגיפה, ומולנו ניצבת
הריאקציה השחורה.
עמדנו דום ושרנו את ההימנון.
יאיר הלאומני התיישב וצחק עלינו.
ישבנו מופנמים בעצמנו כמו בבית־קברות
צבאי. בין קולות הלילה הזה לא
נשמעו הדי ורעמי המהפכה. בכלובי־שיכו*
נים המתינו ההמונים במערומיהם לצוו־מילחמתי
חדש. כרסים שעירות נשפכות
ללא תארי־כבוד, ללא סימני־היכר מעמדיים.
שלא תהיינה לכם אשליות. בבוקר
תהיו חיילים בצבא הגדול הזה. אפסנאים
יחלקו לכם נעליים ממוסמרות, חגורים,
תמ״קים, ויעמידו אתכם בשורות ארוכות
על צלע ההר. המהפכה שסיפרנו עליה
נדחקת לשולי הדרך שבה פוסעים ליגיו־נות
ההיסטוריה. המילחמה חזקה מהמהפכה,
כפי שתלושי־המשכורת חזקים מהמהפכה.
אבישוע
פינקלשטיין הפוליטרוק ניסה

סופר עומר
יש הימנון, יש סיביר
להרים לנו את המוראל. הוא סיפר כי
בשעה אפס־שבע-אפס-אפם תהא תחנת־השידור
בידינו. תובל-קין יישב ליד המיקרופונים
ויישא את דברו לאומד, קרועת־הלב
אך נושמת לקבל את הנס האחד אין
שני, ואז ייצאו ההמונים לרחובות.
״הקריאות שלנו יפלו על אוזניים אטומות.
מדוע ייצאו אנשים לרחובות, אם
יש באפשרותם לעקוב אחר המהפכה מעל
מסכי הטלוויזיה?״
שחר התחיל מפציע בכביש מול בית־הקפה.
חשנו כמו ביקיצת נרדמים. יאיר
הלאומני עזב אותנו בצעדי-אווז נוקשים,
ויצא לעבר האוגדות שחיממו את מנועיהן
למילחמה, הותיר אותנו להשתמט. ממעמקים
קרא אותו האלוהים. מרחוק נשמעו
סירנות של מילחמה. בשמיים עברו מט־סים
כבדים של חיל־ד,אוויר. כולם שימנו
והכינו את המכונה הגדולה שמטרתה להוציא
לאויב את הפרשדונה. רציתי לרוץ
אחרי יאיר הלאומני, לומר לו, כי כל-כך
מתוק ומכובד למות למען המולדת, זה
כמו ללקק סוכריד, על מקל. רציתי להזהירו
כי אלת־הגורל מפחדת מפני האמי צים
וגואלת את הפחדנים. באין תהילה
חדשה נולדת, גם הישנה דועכת.
היינו מחוסלים, למרות שהיה לנו הכל•
כדי להתחיל במהפכה:

קונטר-מהפכן לשנוא. הימגון.
קומיסאר מהפכני שיכיא ניצחונות
מפוארים. פודיטרוק שיתן לנו את
הרקע האידיאולוגי. מנהיג נערץ
שישלהב את ההמונים הממורמרים.
ידענו מה נעשה דמישטר־הישן.
היה לנו פולחן־אישיות ש-
נכע מתוף נפש האומה. היתה לנו
פיכיר כיס־המדח. נקמה קדושה.
מוסדות שבהם תשופץ תחושת האנשים.
עדינו להתמודד כמגיפה.
מולנו ניצבת הריאקציה השחורה,
ואנו חסרים את ההמונים שלהם
נזקקת המהפכה.
אלא שהסתבר לנו כי האדם טרם ירד
מהעצים והוא עדיין שייף לקופים.

בוקר טוב מהפכה, המילחמה גג
כה לו את ההמונים.
העו ל ם הז ה 2006

תהיה מוכנה לצאת עמי למסעות־ציור.
_ אני בן ,22 גובהי 163ס״מ והמישקל המכסימאלי
שאליו הגעתי הוא 61ק״ג.״ אז
כמו שאת רואה, טולוז לוטרק הוא כבר לא
יהיה.
״אבל סך־הכל אני אדם צעיר עם ראש
פתוח, שהדבר היחידי המעניין אותו זה
ציור. מן הסתם מרבית החיים עדיין לפני,
ואיו לי כל כוונה ללכת ללמוד או לעבוד

אשה לכל עת
שלא יגידו שהנוער השתלט על המדור
שלי. משהו בשביל השנתונים הבוגרים
יותר היא 1/6״גרושה, בת ,36 צברית,
גבוהה ונאה מאוד. את אופיי הנני מנתחת
בצורה זאת: לפעמים חמימה, בעלת אופי
שקט, נשית וכנה: עיתים עליזה ועיתים
נוגה. מודעת לחולשותי, ולמרות זאת מוכנה
להיפתח. עיתים קשה לי מאד, למרות
שאני עצמאית. אבל ממשיכה.
״מוכנה להכיר ידיד טוב בסביבות ה־שלושים־פלוס.
הופעה גברית נאה הכרחית,
ושיהיה מעל מטר־ושמונים. המצב הכלכלי
לא חשוב. מה שהכרחי: חו־ש־הו-
מור, חביבות, התחשבות והידע להתפשר,
לפעמים.״

שידור על־פי השכל
יכול להיות שהד״ר קרוי לא היה מרחיק
לנדוד עד אוסטרליה, אילו ידע איזה דור
של תלמידים קם לו כאן. קחו למשל את
( ,)2/6בן ה* ,24 שהכין שיעורי־בית כמו
שצריך. הוא מודיע לי שעל בת־זוגו המיועדת
״למלא את הדרישות המוצבות לי
על־ידי קיומי כאדם מהמציאות האובייק טיבית.״
אני
כבר שומעת אתכן צועקות :״תרגום
! תרגום !״ אבל אם אתן באמת מעוג־יינות,
תבקשו אותו ממנו.
יש לו עוד מלוא החוסן מהסוג הזה.
כמו, למשל :״כבוד־עצמי, אומץ, יצרנות,
אחדות ואי־תלות, אלה הם סך־הכל המר־
^ כיבים של תכונה בסיסית וחשובה מאוד
באופיו של אדם — הראציונאליות. מכיוון
שרק בחורה שהבינה את הגדרת מהותו
של האדם, כפי שהד״ר משה קרוי מציג
אותה בסיפרו חיים על־פי השכל, יכולה
להבין את המושג ראציונאליות, הרי ממילא
רק אחת כזאת תוכל לענות למיכתבי זה.״
הייתי חושדת שזה דן בן־אמוץ שכתב
את המיכתב, כדי להמריץ את תפוצת סיפרו
של קרוי, שיצא־לאור בהוצאתו, אבל
ההמשך הפיג חשדי :״עליה להיות כיש־

רונית במוסיקה או באמנות, או בשניהם
יחד• ולהיות יפה. ברור שאדם המציג תנאים
אלה לזולתו חייב לענות עליהם בעצמו.
אי־לכך, מייותר להציג את עצמי.״
ודן לא היה מוותר על ההזדמנות.
אה, כן. הוא רוצה גם שתהיי מאיזור
חיפה. ועכשיו אני מבולבלת לגמרי: איך
אפשר לדרוש מבחורה שתהיה גם מאיזור
חיפה וגם ראציונאלית י !

דוקטורים לפולניות!
למזל צמדים שייך גם מיכתבם של (,)3/6
שהגיע אלי מפירנצה הרחוקה .״מבט בגיליון
העולם הזה שהגיע אלינו,״ הם כותבים,
״עורר בנו מחדש את המחשבות על הנשים
שנשארו בתל־אביב, מחשבות שאבדו מזמן
בין ערימוודהספרים הנערמות סביבנו פה
באיטליה.״
ולא תאמינו מה שחסר להם שם. קחו
נשימה עמוקה והאזינו לזעקה הבוקעת
מהגולה הדווייה :״אנחנו רוצים להתחתן !
פשוט להתחתן!
״למה י ועם מי?
״אז ככה: את התשובה לשאלה הראשונה
עוד לא מצאנו, למרות שאנחנו שוברים
את הראש כבר שעתיים. לגבי השאלה
השניה התשובה פשוטה: רק פולניות
כאלה ממישפחות שהאמא השביעה אותן
שמה שלא יהיה הן תתחתנה רק עם דוקט
ורים. אז מה חשוב איך אנחנו!נראיט.
בין כה וכה עד שנגמור ללמוד נשתנה עוד
הרבה.
״למה אנחנו מצפים? וואללה, לתשובות
מכאלה שמצדיקות את התיקוות שהאמא
תלתה בהן.״
לא מבינה רק למה הם צריכים להתחתן,
אם יש להם זה את זר

מסעות של צבעים
מי שחלמה פעם להיות מודליסטית של
צייר, זה השאנס שלה )4/6( .הציע לה הצעה
שאי־אפשר לסרב לה.
״אני מחפש אישה או נערה, טריפית׳ ש
מיכתב
פרס
גשר של אהבה
יש עוד באלה במו 6/6ותאמינו לי שהמיספור הזה מגיע לה. חיא נראית לי
בדיוק בזאת: שש״שש.
״עכשיו שקיעה של שמש אדומה לים נהריה, וצוק ראש־הניקרה מתערטל בעננים
שחורים במו מאיים על הים והחוף שלידו. מין שלווה פסטוראלית, ורק המדים ה־הירוקים
והאוהלים הירוקים מזכירים לי שאני בצבא ולא בטיול ארוך להרי הגליל,
שיסתיים עוד ימים ספורים. עם הרגשת היופי — תחושה של מרחק אינסופי מהעולם,
מאנשים בלי מדים, מרחובות סואנים, מכוניות צופרות וחלונות״ראווה גדושים.
״אני? אוהבת גם את היופי הפראי של ההרים החשופים, גם את המולת
העיר והמוסיקה הרעשנית המזכירה לי אותה. נח״לאית בלי עבר של תנועת״נוער,
אבל עם בל הרעיונות של חיים־בצוותא ושיתוף. רוצה לשתף אחד כבל האהבות
שלי, ויש רבות ; להשתתף באהבותיו שלו, ושנוכל לבנות יחד את אהבתנו המשותפת
המיוחדת לנו.
״רוצה שניצור גשר של אהבה על־פני המרחקים שבוודאי יפרידו בינינו, להתגעגע
געגועי־אמת ולדעת שהפגישות, אחרי בל הציפיות, לא תהיינה אכזבות חוזרות
ונישנות.״
לא מבינה איך אפשר לאכזב דבר יפה כזה.

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי: חבילת תכשירי־יופי
מתוצרת חברת הדם בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.

עש* לנו י לד
ציפי יקירתי,
כן, זאת אני 10/2שביקשה נ1ת־נדב
זמני שייצור יחד עימוו ילד. וזאת
לא היתה מתיחה. הופתעתי מכמות התגובות
שקיבלתי ועוד יותר נדהמתי
מתוכנן. אם עד עכשיו היתה לי דיעה
שלילית על הגבר הישראלי, עכשיו יש
לי גם קבלות בכתב.
אילו הייתי מתיישבת להשיב לכל
אחד מאלה שטרחו והציעו את עצמם
להפרותני, ספק אם היה נשאר סיפק
בידי, בגילגולי הנוכחי, להביא ולדות
לעולם. משום כך אני נאלצת לבקש
שוב את חסדך, כדי שתעמידי לרשותי
פינה במדורו, להשיב באמצעותה לכל
אלה שכתבו לי.
קודם כל תודה לכולכם. על הנכונות
לעזור. זו היתה יכולה להיות תופעה
מעודדת, לולא התלוותה אליה גס ההרגשה
שמה שמעניין רבים מכם —
זה יותר הביצוע מאשר התוצאות. אף
אחד, ואני חוזרת ואומרת, אף אחד
מכל אלה שכתבו לי, ושחלקם אף ניר״
או לי מתאימים למשימה שהועדתי
להם, לא התלבט בבעיות מוסריות
ומצפוניות בכל מה שנוגע למה שיתרחש
אחרי שזרעו יפרה את ביציתי.
וזה היה די עצוב לגלות זאת, גם
אצל אלה שעשו עלי רושם שהם כנים
בגישתם.
אל אלה שסברו כי אני מחפשת רק
פר־הרבעה, וכל עניין הילד אינו אלא
אמתלה לבדיקת מועמד מתאים לשי־גול,
איני רוצה להתייחס בכלל. לא,
מיכתבי בשום פנים ואופן לא היה
המצאה מקורית להיכרות, והתכוונתי
לכל מילה שכתבתי בו.
איני יכולה לפנות לכל אלה שאני
רוצה להודות להם במייוחד, בשמם
האישי, ולו רק כדי לא לגרום מבוכה
להם או לנשותיהם. נשים רבות היו
מופתעות לגלות את מידת הנכונות של
בעליהן להרביע מחוץ למוסד־הנישואין,
וזאת בילבד סיבה טובה בשבילי להמשיך
לכפור בצורך קיומו. אבל לא
ניסיתי לערוך סקר סטאטיסטי. בסך־
הכל חבל שלא קיבלתי בדרך זו את
מה שביקשתי. משהו אישי אני מוכרחה
להוסיף בכל זאת, לאבי מאילת :
חבל על הדמעות. האמן לי שאין צורך
לבכות ביגללי אם כבר, בכה למען
אלו הכבולות בכבלי הנישואין. ושוב,
תודה לכולם, ובראש־וראשונה לך, אלה ציפי•
ולהתחיל להבור את עצמי כבר מההתחלה.
והנה ימים באים, והאביב מגיע, וכבר עכשיו
אני מרגיש צורך לצאת להרים ולעמקים
עם צבעים ומיכחולים• כמובן רצוי
שהעלמה שתצטרף אלי תצייר גם היא,
אבל בעיקר חשוב שהיא תהיה נערה ש באמת
אוהבת לצאת מהעיר אל הכפר אם
לא למעלה מזה.״
את לא צריכה לחשוש. הוא הרי כבר
אמר שהדבר היחידי שמעניין אותו זה
ציור.

במזל בתולה
היא נולדה במזל בתולה, ומציינת שיש
לה כל התכונות השליליות והחיוביות ש
בהן
ניחנו בני מזל זה. ומי שלא יודע,
שיפנה לאיצטגנין. ביכלל אין לה, ל(,)5/6
דיעה כל־כך טובה על עצמה. היא יודעת,
למשל, שהיא, נחמדה׳ אבל ״במובן הגרוע
של המילה.״ ואם תגלו מה זה, תודיעו לי.
אבל דבר אחד טוב יש לה בכל־זאת.
היא בת .17 וחוץ מזה, היא מחפשת מישהו
שיהיה משוגע לקולנוע. לא, חלילה, כדי
ללכת יחד לסרטים, אלא ״שיהיה על
מה להתכתב.״ אין לה שום דרישות מיוחדות
נוספות׳ ,מילבד זה שאלה שפונים
אליה יצטיידו במיטענים של הבנה וסבל נות.
ותאמינו לה, היא בטח יודעת למה
היא דורשת דווקא זאת.

הפור על כל הראש
יש לי באמתחת לפחות אוגדה של חיי לים,
הממתינים לתור מיכתביהם שיתפרסמו.
ולמרות שהודעתי כבר שאני עושה
עימם חסד־של-אמת בכך שאיני מפרסמת
את מיכתביהם ומונעת מהם את מפודהנפש
הכרוך באי קבלת תשובות, דווקא האתגר
הזה הגביר את זרם הפניות מצה״ל. ממש
שיטפון. אז אם הם מוכנים ליטול סיכון,
מי אני הקטנה שאעמוד בדרכם?1
( )7/6הוא חייל בן 20״שנראה לממוסדים
ולבורגנים משוגע והפוך על כל הראש,
אבל זה פשוט לא ככה. אני מאוד עיקבי
וישר בדיעותי הנוכחיות, שאולי הן קצת
מוזרות (שימי־לב לביטוי ״בורגנים׳ שיצא
כבר מהלכסיקון. ציפי ).מה שאני מחפש
זה בחורה מגיל 17 עד 35 הגרה לבד, ומוכנה
להתחלק איתי בחדר מחדרי דירתה
ופשוט לא משנה לי באיזה מקום בארץ
היא גרה.
״הדברים המועטים שאני מבקש זה ש היא
תבין אותי. ויש המון מה להבין.״ אז
שלא תביני אותו לא נכון. הוא לא מחפש
קורת־גג. הוא מוכן להקדיש את כל מש כורתו
הצבאית, מישהו בסביבות 200ל״י,
כדי לממן את חלקו בדירה. הוא פשוט
נפש ״אמנותית ובוהמית״ שרוצה ״לצייר
המון, לכתוב המון ולעסוק המון בעוד
המון תחומים יפים שאיני יכול לעסוק בהם
בבית־הורי. זו שתסכים לקבל אותי, תצטרך
לסבול אותי רק שבוע בחודש, בימי
חופשתי הצבאית. ואם זה מעניין מישהי,
אני עוסק המון במדיטציה ובאמנות ואני
גם צימחוני, גבוה, ו,מלך היופי׳ מבחינה
פנימית. אולי גם מבחוץ.״
אבל על זה כבר תחליטי את. לי זה
מצלצל כמו הרפתקה חד־פעמית שאסור
להחמיץ.

הצעה לא מוסרית
הוא יודע שהצעתו היא לא־מוסרית,
ובכל־זאת הוא מנסה לפתות אותי לפרסם
אותה בנימוק :״לך אולי זה לא נראה,
אבל תראי שיהיו כאלה שייענו.״ אז רק
בשביל ההתערבות זה כדאי.
אילולא הייתי צריכה למספרו במיספר
( ,)8/6הייתי מדביקה לו את הכינוי ״הנדיב
הידוע.״ משום שהנדיבות היא החולשה
שלו. תגידו בעצמכן :״אני בחור נשוי
החי באושר עם משפחתי, אך מוכן לתרום
ממירצי הרב גם למען מישהי נוספת ש תרצה
שאהיה לה מישענת בעת־צרה. היא
צריכה להיות חביבה ובעלת דיעות מתקדמות׳
שתסכים לידידות עם כל המשתמע
מכך. מובן שעדיפה אחת עם רכב אשר
מוכנה לחלק את זמנה הפנוי עימי• אבל
מובן גם שלא אקדיש לה את כל זמני,
כי בכל־זאת יש לי התחייבויות מוסריות
כלפי מישפחתי״.
הוא גר באיזור עמק-יזרעאל, והיה מעדיף
שזאת שהוא יקסום לה תהיה מהסביבה׳
ומבוגרת מגיל .20 מוסרי או לא מוסרי,
עם קטינות הוא לא מוכן להסתכן.

| הדיצלחות של בן היו׳ ר

בבקשה מכם, אל תראו את יו״ר הרי סת
ישראל ישעיהו שהוא כה קטדקוסז׳

ולפעמים גם מחקים אותו בצורה משעשעת
בניקוי־ראש. תדעו לכם שיש לו בן שהוא
רווק מצליח, בן ,28 המתנשא לגובה של
1.80מ׳ .טוב, אין מה להתפלא שלמה
אבא נמוך יצא בן כזה גבוה. כי מן המפורסמות
הוא שמר ישעיהו הוא היחידי
מבני מישפחתו שאינו מיתמר לגבהים.
אותו בן שאני מספרת לכם אודותיו
גילעד שמו, והוא בנו האהוב והמסור
של היו״ר. כראייה הוא אפילו מתגורר
יחד עם הוריו, בדירתם הצנועה שבחולון.
חוץ מזה שהוא עורך־דין בעמידו, זוכה
גילעד בהצלחה לא־מבוטלת משל עצמו,
עם בנות המין השני. אחרי שסיים את
הרומן הממושך שניהל עם מירי כן*
ארי, הנראית איתו בתמונה, הוא מנהל
מזה שנתיים ימים רומן סוער לא פחות,
עם דיילת אל־על אתי גטגיו שגם היא,
כקודמתה, יפת־תואר ובעלת־גוף.
אלא שלפני זמן קצר, כשאתי שהתה
בטיסה, הכיר גילעד במסיבה אצל ידידים
חתיכה גרמניה בשם מלי, והלשונות
הזריזות ידעו מייד לספר לי שגילעד מסתדר
יפה עם לוודהטיסות של אתי, והחל
רוקד בהצלחה על כמה חתונות.
בשלב זה די הופתעתי, מפני שכולם
כבר מדברים על חתונה בין אתי וגילעד,
ושהיא אדטו־טו מצפה להפוך הגברת
ישעיהו הצעירה.
אלא שגילעד עצמו די שליו, וכשדיברתי
איתו השבוע אמר לי :״תראי, יש לי
הרבה ידידות, אבל שום דבר לא רציני.
אני לא מתחתן, ולא נפרדתי מאתי. אני,
אחרי הכל, רווק, ואוהב לבלות כמו כל
רווק אחר. אני עדיין יוצא עם אתי ואוהב
אותה, ובגלל ידידות סתם אני לא אגמור
איתה.״
— ״כשהיא בטיסות, אז לפעמים אני
הולך לקולנוע עם איזה ידידה. מה יש,
אסור ז״
נו באמת, מי אני שאטיף לו על הנאמנות
וכר?

אני אומרת לכם, ממש תענוג לראות
את החתיכות החדשות שזורמות״בזמן האחרון
לתל-אביב, מכל מיני ערים ויישובים
אחרים בארץ. בכל מקום שהולכים
היום אפשר לפגוש פנים חדשות שהן, על־פי־רוב,
גם יפות, והאמינו לי שזה מרענן.
אחרי הכל, כבר די נמאס לפגוש בכל
מקום אותם פרצופים ואותן חתיכות התלויות
בכל פעם על זרוע אחרת, ואותן
הזרועות כשהן נושאות בכל פעם חתיכה
אחרת.
ובכן, בזמן האחרון אפשר קצת לגוון,
בעזרת חתיכות־חוץ — חוץ־לעיר, כלומר,
שהחליטו שגם תל־אביב היא מקום שאפשר
לחיות בו.
חוץ מהחתיכות הבאר־שבעיות שעולות
אלינו מהדרום, מגיעות גם חתיכות צפו ניות,
והבולטת ביניהן, שהתגלגלה לאחרונה
מחיפה, היא בלונדית בת 20 וחצי
ששמה ׳ענת לייט.
תראו מה זה התאקלמות מהירה. הקטנה
נמצאת בתל-אביב בקושי חודש, וכבר
דורשת שיתייחסו אליה כאל תל־אביבית
לכל דבר .״היה לי מספיק 20 שנה בחי-
סהל״ היא מסבירה, ומוסיפה :״חיפה פשוט
קטנה עלי.״
ולא חשוב שענת עצמה, מתנשאת לגובה
1.64מ׳ ושוקלת 49 קילו זעומים, ונר אית
דקה ושברירית. מה שחשוב זה ש חיפה
לוחצת לה.
בתל־אביב, לעומת זה, יהיה לה כבר
די שטח-מיחייה ורוחב מרחבי, שיספק את
דרישותיה ויתאים לשאיפותיה להגיע
רחוק. ותראו לאן היא הגיעה.
קודם כל, ענת החליטה שאם היא כבר
בתל־אביב, אז היא צריכה לעשות כל יום

שישי בצהריים את סיבוב פינתי־אכסודוס,
ומה שיותר ערבים בשבוע להתלבש
פריקי ולבוא לפיאנו, לשבת שם ליד הפסנתר
ולפזם עם הזמר דני גן־ ישראל
את כל השירים שהוא טוחן מדי־ערב באותו
סדר, העיקר להגיד ״הלו״ ו״היי״ לכל
היפים שראתה פעם באיזשהי מסיבה.
אבל היות שהיא גם רוצה קצת זוהר
בחייה האפורים, החליטה לעבור קורס
דוגמנות, כי מאז שהיא זוכרת את עצמה
אמרו לה כולם שיש לה נתונים של יופי
שיספיקו אפילו לכמה דוגמניות ביחד. אז
זה פשוט ביזבוז לא לנצל אותם, נכון?
טוב, קודם היא הרי היתד. בצבא ולא
יכלה, אבל כעת, אחרי שמצאה לה עבו דה
מסודרת וקבועה במועצת הפרחים והפקעות,
יש לה הרבה זמן פנוי לתבל את
יומה בזוהר תל-אביבי, דוגמני, אופנתי
וכל מה שתרצו.
אבל את חיפה לא עוזבים סתם כך.
ראשית היא סיימה את הרומן שלה עם
נער־השעשועים י המקומי שיגגעון גור מן
הידוע בכינויו שפן, וכמו שנחתה
בעיר הגדולה, מצאה לה ניחומים בזרועותיו
של קולט-החתיכות המפורסם, עורך־
הדין מאיר זיו.
זיו, שעבר לפני זמן קצר להתגוררבדירה מפוארת בשיכון בבלי, היה זקוק
ליד נשית שתשים עין על דירתו הגדולה
בעת היעדרו, תנקה קצת אבק, תחזיר
כל חפץ למקומו ומדי־פעם אפילו תכין
קפה לחברים.
לכן, אין פלא שענת קפצה על המציאה,
צררה את כל אשר לה ועברה להתגורר
בבית הפרקליט, והשניים החלו נראים
ביחד בכל המסיבות.

גילעד ישעיהו ומירי בן־ ארי
כבר לא

מהעניין, כך גם דורית — אחרי תקופת־הרצה
קצרה — ראתה שהשד אינו נורא
כל־כך, ושבעצם זה די נחמד כל הבילויים
האלה. אך מה שלא מצא חן בעי ניה,
זה שמייק שלה הוא אומנם די מבו־יית
כלומר כשהם בבית ביחד, אבל כש הם
בחברה, הוא שב לסורו מימים־ימימה,
אומר שלום לכל מיני ידידות ותיקות, חיבוקים
פה, נישוקים שם, מה שנקרא
״סטייל סטולובצקי״.
וכמה זמן, אתם חושבים, יכולה לסבול
בת־קיבוץ כשרה את ההתייחסויות הללו
לחתיכות, כפי שמפגין איש יחסי־הציבור
שלה? מאידך גיסא, מייק, שהוא אדם חופשי
מטיבעו, לא אוהב להרגיש כבול, אפילו
אם הוא מאוהב כמו שלא היה מאוהב

אחד מסיפורי־האהבה הלוהטים ביותר
בתל־אביב, הגיע בשבוע שעבר בהצלחה
לקדהגמר. ואני מתכוונת לסיום הסיבוב
הראשון באהבתם הסוערת והמסעירה של
איש יחסי-הציבור טייר, סטולובצקי וחברתו
היפהפייה דורית בהן.
מאז החל הרומן הזה, לפני שנה וחצי,
ועד שהוא הסתיים לפני שבוע, היו הכל
משוכנעים שהפעם זה יסתיים ברבנות.

זטס £אוז
אחרי הכל, זוהי הפעם הראשונה במרוצת
הקאריירה המפוארת של מייק שאותה
חתיכה עצמה מחזיקה אצלו מעמד 18 ירחים
שלמים. זהו, לכל הדיעות, שיא שראוי
להירשם בספר השיאים. לכן היה ברור
לכל, שהירח ה־ 19 בסיפור הזה יהיה ירח־דבש.
אלא
שלא הכל הלך לפי התוכנית. בהתחלה
היה הכל טוב ויפה. דורית, שהיא
בת קיבוץ עין־החורש. ניסתה לביית את
מייק, שהיה אז פרפר חופשי ומאושר,
ועברה לגור בדירת־השעשועים של מייק.
הוא לקח אותה להכיר את כל החברים
המפורסמים שלו, והחדיר אותה לחוגים

מימיו. הוא פשוט לא יכול לשאת את כל
סצינות־הקינאה שדורית עשתה לו, הרגיש
לחוץ ובלתי־משוחרר. מה רוצים ממנו,
באמת? לא די שהוא יוצא באופן רישמי
עם אותה בחורה לבדה כבר שנה וחצי
רצוף, אז אסור כבר לתת פזדושם דרי-
שודשלום לידידה ותיקה, רק כדי לשמור
על קשרים?
בקיצור, השניים החליטו שהסיבוב הראשון
ביניהם ניגמר, וכדי שכל החתיכים
שחיכו שדורית היפה תתפנה לא
ימהרו לרחם עליה, הודיע לי מייק שזה
בסך־הכל טיים־אאוט. אז נא לא למהר.
עכשיו הוא נמצא בתקופת מנוחה, שבה

דורית בהן ומייר, פטולובצקי
עוד לא
שכל קיבוצניקית ממוצעת חולמת להגיע
אליהם.
אלא שדורית היא בחורה שחיי זוהר
בכלל לא בראש שלה. מה שהיה הכי
חשוב לה זה מייק עצמו, שאותו אהבה
והעריצה. זה שיש לו גם חברים פופול ריים,
לא היה הדבר שבכוחו לחבל באהבתם
הפורחת. דורית הבינה שבתור איש
יחסי-הציבור של קופל־תווס, חייב החבר
שלה להיפגש עם כל המי־ומי ולהיראות
בכל המסיבות ובמקומות הנכונים.
וכמו כל אחת שבהתחלה לא מתלהבת

מה שענת לא ידעה, כלומר מה שכל
חתיכה תל-אביבית מתחילה כבר יודעת,
זה שזיו מחליף חתיכות כמו גרביים. וכך,
כחלוף כמה ימי אידיליה, הביא זיו לדירה
את ידידתו החדשה גאלינה, עולה חדשה
מרוסיה וגם די יפה, שהיא טכנאית־רנטגן
במיקצועה ודוגמנית חובבת לעת מצוא.
אלא שמאותו רגע שנכנסה זו לדירה, יצא
המרצע מן חשק.

הוא גם פנוי להכיר ידידות חדשות שיהיו
מוכנות להוציא אותו מהמשבר.
על כל פנים, עונת־הרגיעה שלו לא
מפריעה לו לחגוג ביום השישי הקרוב את
יום־הולדתו ה־ ,35 ולהודיע לכולם שהוא
עדיין בגיל־העמידה. וכדי לחגוג שנת-
עמידה חדשה, הוא הבטיח לי שהוא עושה
חינגה כזאת שכל העיר לא תפסיק לדבר
עליה עד שתגיע לגיל־הישיבה.
כעת מחכים כולם לראות, אם גם דורית
תבוא למסיבה, ואם השניים יחליטו
להתחיל סיבוב שני.

גאלינה גילתה, לתדהמתה, שהדירה כבר
תפוסה על-ידי חתיכה אחרת שהיא לא
ידעה על קיומה, ואילו ענת היתד. בטוחה
שהיא הדיירת היחידה. זיו, שרצה להרגיע
את הרוחות, לא היסס הרבה, ד,יקצה
לכל אחת מהן חדר והלך לישון לבד
בסלון, תוך שהוא נשבע שלהבא הוא
יארח בדירתו חתיכות רק לארוחודהבוקר,
מה שנקרא 1631£{381נ.8611 30 1 1

צעיר,
זוג
אם אתם

על מנת לעזור בפת חן בעיית הדיור שלכם, הכין משרד ה שימן שיטת סי 1ע
•לזוגות צעירים על מחן הלוואות לזכאים בסכומים ניכרים לקניית דירה.
במסגרת השיטה יוכל כל זוג צעיר שאין לו דירה לרכוש דירה המתאימה
לצרכיו ויכולתו. להלן יוסבר לכם כיצר אנו, אנשי חברת ״שיכון ופיתוח
לישראל בע״ם״ .נעזור לכם במימוש זכותכם להינות מתכנית סיוע זו.

ל מ עוניני ם לרכוש די רו ת בי שו בי ם:
אשק לון, בי ת־ ש אן, ט ב רי ה, כ ר מי א ל, מגדל*
העמק, נצרת עילי ת, ע פול ה, או ר־ ע קי ב א,
מ ע לו ת, עכו, נ ה רי ה, ק רי ת־ג ת, ק רי ת־ מלא כי,
אי ל ת, או פ קי ם, די מונ ה, נ תי בו ת, ערד
וי רו ח ם.
בהמשךלפר סו מי ם קו ד מי ם מו די עהחברת
שיכון ו פי תו ח לי שר אל בע׳׳ם כי ב־15.2.76

.חצים ,
לקבל סידע
מהעליכם
י יי לעשות?

יועלו מחירי הדירות גם בישובים
אלה בשיעור של

לגשת ללשכת הרשמה לסיוע לזוגות צעירים במקום
מגוריכם כדי לממש את זכאותכם להכלל במסגרת
הסיוע, בלשכת ההרשמה גם יוסבר לכם מהו גובה
ההלוואה שתוכלו לקבל וכמה יהיה עליכם לשלם
כל חורש כהחזר.
׳לאחר שתקבלו את הודעת הזכאות מטעם
משרד השיכון מוזמנים אתם אל אחד מסניפי
״שיכון ופיתוח״ כדי שנוכל לעזור לכם
להגשים את מטרתכם -דירה משלכם.

לי די עתכם!

כיצד תעזור לכם
חברת״שיכון ופיתוח לישראל״?
לשיכון ופיתוח מאגר דירות גדול בכל רחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון.
•ועד אילת בדרום, אנו׳נעזור לכם לבחור מתוך מאגר זה דירה המתאימה
לכם. לאחר מכן נקשר אתכם עם אחד הבנקים אשר באמצעותו תקבלו
את הסיוע לו אתם זכאים.

ירו שלים
עכו עכו עכו עתלית
ע ודיי ת עתלית פרדס חנה
פרדס חנה
צור שלום

היכן נמצאות הדירות אותו אנו
מציעים לכם?

פרטים מלאים

צדר שלום
צור שלנם
קרית אתא
קרית ים
נשר.
גבעת עמו 69
נשר.
גבעת עמוס

111.400
128 500
153.300
123.200
121 000

97.900
133.900
101,800
134 900
126.400
110.700
139.300
00נ 110.

תל־ אביב והמר כז

123.600
108 200
אשדוד אשדוד
יפו ב׳
נתניה.
ק. נודדאו

99.600
133.906
158 600

אשקלון •
אשקלון•
אשקלון • ירושלים נוח יעקב
קרית גת
קרית מלאכי

135.200
124.800
130.000

11-2.900
93,600
117 500
124.000

באר־שבע ו הדרו ם
אילת אילת אופקים אופקים
ב״ש. מצדה
ב״ש מצדה
58 37נ/נ1

>4.300־)! 173700 117.000
130.000
99,700
73.100

דיסינה

125.000

דימינה

130 000

נהריד.
141.000 69 140.100 נמריה 130.000
143.200 71 נהריה
131 800 ערד
103.000 55 115400
קר*ת גיורא

!הרשמה במשרדי החברה:
רחובות 73 142.100
נצרה: רה־ כרמל .9/4כרמיאל: בנין המועצה* המקומית חרר /288ב׳ .הי פ ה: רה׳ הרצל .4ת ל ־ אביב: רה׳ הארבעה /18א. י רו ש לי ם: רח׳ מרדכי בן הלל .15
א ש לולו! ג רה׳ שפירא פינת רה׳ עגנון. קו י!הנהג רה׳ הגפן .116אשרור ! רת׳ אילת .4כאר ״ ש כ >־ג בנין מרכז הנגב •.אילה ! רזד. ששת הימים. פינת
לוסאנג׳לם.
נתיבית

117-400

ירוחם

113.000

* רשימה ח כוללת את יתרת הדיח ת המוצעות לחגות צעירים והיא משתנה בהתאם לביקנש.

דירות שיכון ופיתוח-דירות איכות ורווחה
• 63511לשכתהפרסוםה רו ס׳ א ל תי (/

העול 8הזה 2006

הדים להצלחתנו

תנורי שביק, זכו השנה ב שלו שה מ קו מו תרא שוני ם
במשאלי דעת הקהל; ״המוצר הנ בחר - 76 תנור אפיה
וכיריים גז .״המוצר הנב חר - 76 תנור לבישול ולאפיה בח שמל.
״הקניה ה טוב ה ביותר״ -תנורי בישול ואפיה.
במשך שנים רצופות, אנו זוכים ב מקו מו ת הרא שונים
במ שאלי דעת הקהל השונים.
בעצם, להיות רא שונים אצלנו זו כבר מסורת.
ראשונים ייצרנו תנורי גז! ראשונים ייצרנו
תנורי גז +חשמל! רא שונים היינו ב שיטת
ה 0 -א 1א 01£ז( 5£1התנור ה מתנק ה בעצמו).
49 שנות נסיון וחידו שים בלתי פוסקי ם,
הביאו את תנורי שבי ט אל המקו ם הראשון בישראל
בייצור ובמכירות של תנורי בישול ואפיה.
בהקפדה על עיצוב איכות ושירות,
תרמנו להעדפת תוצרת הארע.
עמדנו ב תחרו תעם יבוא מבחוע ויכולנו לו.
150,000 תנורים (יותר מכל תנור אחר • 1...
ושלושה דורות של עקרות בית מרוצות
הם ההוכחה הטובה ביותר,
לאיכותם ולאמינותם של
תנורי שביט.
להיות ראשונים,
אצלנו זה כבר מ סו ר ת...
אך, תמיד נ ח מד ונעים,
לקבל אישור

החברה הגדולה והותיקה בארץ לייצור תנורים.
סלון תצוגה ומכירות: רח׳ אלנבי ,39 תל־אביב,טל 50677 .
וסוכנים מורשים ברחבי הארץ

דגמי

1976
החדשים כבר
בחנויות

סרסום מלניק
נד אלנוליח

בחזרה למסלול 11
האשה הזאת הצליחה לשבור אצלי את
כל המוסכמות, ואני מתכוונת לדוגמנית־הצמרת
קארין דונסקי. זה שאף אחד
לא הרגיש עליה שהיא בהריון, למרות
שהיא נשאה בבטנה תינוק ששקל למעלה
משלושה קילו, זה מילא. זה שהיא בכלל
שכחה שהיא צריכה ללדת, והרופא שלה
טילפן והזכיר לה את זה, כבר משונה. זה
שלפני שהיא נכנסה לבית־החולים היא
ניגשה לעשות תסרוקת, כדי שתיראה יפה
בזמן הלידה, מתאים לה. אבל שאחרי שבועיים
בלבד תחזור ישר לעבודה — זה כבר
יותר מדי.
אני הרי יודעת מה זה לידה, למרות
שלא עברתי את השלב הזה, ואולי גם לא
אעבור. אבל בכל זאת, עד שאשה מתאוששת
לוקח לה כמה שבועות טובים לא?
מה עוד שהלידה, כמו זו של קארין, היתה
בניתוח קיסרי. אבל אצל האשה הזאת הכל
כבר יכול לקרות, ואני כבר מתחילה להאמין
שהיא מסוגלת לכל.
כי שבועיים בילבד אחרי שהיא הביאה
לעולם את בנה הבכור, נו אל, כבר ה ד
פיעה בתצוגה הגדולה שאירגנה חברת

אהובתו בנתה לו בית
מכירים את השיר של צמד העופרים, אהובי יבנה לי בית?
יש שם כזאת שורה שאומרת :״והנה כשתם הבית, נעלם לו
אהובי /הוא, פשוט, הפך להיות — בעלייתה,
בערך, גם מה שהולד להתרחש במציאות. הזמרת המפורסמת
אסתר עופרים עומדת לאבד את אחד האהובים הכי
אהובים שהיו לה, את האכס־סטודנט הצעיר רוני גרגר, והיא
פשוט מתכוונת להפוך אותו לבעלה.
רוני היה מאז־ומתמיד בחור עם אמביציות, השואף להגיע
רחוק. אז לפני שהוא ביכלל הכיר את אסתר, הוא שם עין על
אחת הבחורות שהיתה בין מלוותיה, אלא שבאמצעותה הוא
הגיע לפרימה־דונה בכבודה ובעצמה. כשאסתר ראתה את הגבר
הצעיר שם עיניים על אחת מנערות־המקהלה שלה, היא תיכף
שמה עין עליו, וזה לא היה לה קשה במייוחד, כי גם הוא בעצם
שם עין עליה כל אותו הזמן.
כמובן שבלי לחשוב הרבה הוא עבר לגור אצלה במלון. יחד
איתה הוא נסע לגרמניה, יחד איתה חי תקופה של חצי־שנה
בדירתה היפה במינכן, וחזר לארץ כי הוא נורא רצה ללמוד
ואילו שם הוא רק התבטל כל היום וכל הלילה. הוא נרשם
ללימודים בפאקולטה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת ירושלים,
וחרש את כבישי הבירה בג׳ים הפתוח שלו.
אחת לכמה חודשים היתה אסתר מגיעה לבקר את אהובה.
אלא שהפרידות הממושכות והאהבה הלוהטת לא נתנו לרוני
מנוח, עד שהוא נאלץ לנטוש את לימודיו, והחל עובד באיזה
מלון ירושלמי בכל מיני תפקידים.
רק שלא תחשבו על רוני, שמאז שהוא מנהל רומן עם אחת
הנשים המפורסמות והנערצות הוא השתנה — כי הוא לא השתנה
ביכלל. הוא נשאר אותו בחור חברותי וסימפאטי שהכרנו
לפני־כן. הוא אפילו לא הולד ומשוויץ ברבים שהוא אהובה של
אסתר. רק כשמזכירים אותה, בהזדמנויות שונות, הוא מעלה
על פניו סומק קל שמצליח לחדור בעד זקנו ומסגיר את ריגשותיו.
כך נמשך לו הסיפור הזה כבר שנתיים ימים, עד שלפני זמן
קצר חל השינוי המפתיע, ולדברי יודעי־דבר, גם הצפוי. אסתר
שכרה עבורם דירה בשכונת עין־כרם בירושלים, כדי שרוני לא
יסתובב בלי איזה בסיס־אם הראוי למעמדו כאהובה הבילעדי,
ולדיברי מקור בכיר, כפי שנהוג היום לומר, מבשר שוני זה את
רצונה של אסתר להפוך את הגבר, הצעיר ממנה בלמעלה מעשר
שנים, בעלה השני.
אלה מפרשים את נסיעתה הנוכחית לגרמניה כנסיעה למטרת
חיסול עסקים, ומספרים לי שהיא מתכוונת לחסל את הפעילות
שלה שם, ולהעביר את מרכז־הכובד של הקאריירה שלה לישראל.

קארץ דונסקי בתצוגה השבוע
בדיוק כמו קודם
כיתן, כאילו שום דבר לא יצא את ביטנה.
נכון שכל אשה אחרת לוקחת לדי אחרי
הלידה שלושה חודשי־חופשה, אבל לא
אשה דינאמית כמו קארין. למרות שהפרנסה
לא חסרה לה, היא חזרה למסלול,
ואם זה לא נקרא דוגמנית־בדם, מה כן?

ו שבו בני ם
לג בו ל ם
הסיפור הבא שיש לי לספר לכם היום,
מרגש אפילו יותר מסיפורם של ילדי יוני
דף, אם זה בכלל אפשרי. הוא מספר על
אדם שכולכם בוודאי מכירים ואני, באופן
אישי, אפילו אוהבת. אלא שהסיפור
הזה היה ידוע עד היום לחוג אנשים מצומצם
מאד בלבד. לא שזה היה עניין סודי
או משהו כזה, פשוט לא דיברו על כך,
מתוך הסכם בלתי־כתוב.
ובכן, הסיפור מספר על איש אילת ד פי
כדסדך, ועל תקרית שקרתה לו עם בנו,
אשר אהב ולא ידע.
ובכן, בשבוע שעבר, ישב לו רפי לבוש
בתילבושתו הלאומית, בכפר־הנופש שלו,
סביבו חברים רבים, והמערכת הסטריאו־פונית
משמיעה מוסיקת־רקע בכיף. עובדי
המקום הבדואים הגישו מזון לנופשים,
ורפי הסתובב ביניהם עם בקבוק־הבירה
הניצחי שלו שלעולם אינו מתרוקן.
והנה לפתע, כשהשמש עמדה כבר בחצי
השמיים, התקרב לכפר אופנוע דוהר, שעל
מושבו נער כבן 17 ומאחוריו נערה חיננית.

רפי
הצמיד לעינו הבוחנת את מישקפת־הים
הארוכה שלו, ובחן את הבאים. ופתאום
נפל דבר. במקום להחנות את האופנוע
במיגרש־החנייה של הכפר, כמקובל,
עשה הנער מעשה שלא-ייעשה, בניגוד
לכל השלטים ולהוראות הצ׳יף. הנער ו׳חברתו
נכנסו על האופנוע הרועם שלהם,
היישר לתוך הסאלון המפורסם שבכפר.
חוצפה כזאת כבר שנים לא נראתה ולא
נשמעה במקום. רפי המזועזע לא חשב
פעמיים, מיהר לגרש את רוכבי־האופנוע
מכפרו בבושת־פנים. איך זה צעיר כזה
מגודל שיער, חצוף, חודר לכפר שלו עם
האופנוע, ועוד אחד כזה שאיש לא מכיר?!
הנער חייך, לא הזדהה, סובב את אופנועו
ואת חברתו והסתלק מהמקום.
רק אז נודעה לרפי הטעות הפאטאלית
שלו. הוא נדהם כפי שקורה לו רק פעם
בחיים. הנער רוכב־האופנוע, שאותו סילק
במדפיו, לא היה אלא בנדבכורז,
עצמו־ובשרו. אשר בא לבקר אצל אביו
בפעם הראשונה בחייו.
רפי היה נשוי שלוש פעמים. לפני 17
שנה, הביא לעולם בן זכר, באילת, נפרד
מאשתו, היא עלתה לחיפה ורפי נשאר
באילת. מאז, כימעט שלא היה לו קשר
עם אותה אשה ועם אותו ילד, פרט לאינ פורמציה
על הבן שהוא קיבל מידידים.
מייד משנודע לו הדבר, עזב רפי הכל,
בשבת האחרונה, ונסע לחיפה לבקר את
הבן ואת אמו, כדי להיות נוכח ביום ההולדת
ה־ 17 של הבן. רפי בחן את הבן. הבן
בחן את האבא המפורסם ונוצר קשר אמיץ.
אחרי הכל, אחרי 17 שנים הגיע הזמן
לאיחוד מישפחות, בייחוד אחרי שרפי
עצמו אימץ בימי־חייו כל־כך הרבה נערים
ונערות. וכשראה איך גדל בנו והפך
לגבר, רפי כאילו נולד מחדש. וכל מיש־פחת
ידידי נלסון, מצטרפת לברכות.

אסתר עופרים ורוני ברגר
בדיוק כמו שצריך
כאן תעשה הסבה מחיי־זוהר לחיי-אהבה. אלא שלי, באופן
אישי, קצת קשה להאמין שהיא תעשה צעד כזה דראסטי, כשההצלחה
מאירה לה פנים. אבל במחשבה שנייה, כבר היו דברים
מעולם, ואני הרי אוהבת אהבות יפות. אז אם באמת ייצא מזה
משהו כמו חתונה, שיהיה להם לבריאות, ושיהיה לנו האפי־אנד
שמח.

מחליפים לתפקידים מיוחדים
אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל התיאטרון
העברי הופך נועז ומתירני, רח־מנא-ליצלן.
לא שהולכים להעלות אצלנו
את הו כלכותא ! לשימחתה של הקואלי-

אביבה גר כ״מושר יריחו״
בדיוק כמו

ציה שממילא תלוייה על בלימה. אבל התיאטרון
המיסחרי, המתקרא הקאמרי, מציג
שתי הצגות הכוללות סצינות־עירום.
אל תרוצו לראות מופע סטריפטיז, כי
יש שם בסך־הכל רק איזה חשיפונת קטנה,
אבל כמו שאני מכירה את הקהל היש ראלי,
יש עדיין רבים שזה עוד בכל זאת
עושה להם משהו.
בינינו, כמה שחקניות מוכנות היום
להתפשט על הבמה, ואפילו אם ההצגה
דורשת את זה, ולא רק הבמאי? השאלה
היא: כמה מהן שוות שיראו להן?
אחת כזאת, שמוכנה ושעשתה את זה
למען האמנות ולמען הקהל מכל הסוגים,
היא השחקנית מיכל כת־אדם. אחרי
שהיו לה כבר סציגות־מיטה בכמה סרטים
שנעשו בארץ, היא הוסיפה לרשימה הנכבדה
סצינה נוספת בהצגה חיי חזיר. אלא
שהקהל הסקרני לא יוכל יותר להנות מ מראה
משובב־נפש זה, שכן מיכל עזבה
השבוע את ההצגה ונסעה לצרפת.
רק שלא תחשבו שהיה קל למצוא לה
מחליפה. אבל למה לחפש רחוק אם אפשר
לנהוג על פי הכלל הישן שאומר, כשאתה
אצלך ;5
מחפש משהו, אז קודם כל חפש ** 7ו
ורק אחר־כך במקומות אחרים? חיפשו,
פשו# ,
חיפשו, ומצאדמצאו ממש מתחת
לאף ,,את ן

השחקנית הצעירה והעולה אביבה גר/ .
אחרי הכל, אביבה כבר מנוסה
בתפקידים \

מייוחדים. היא מגלמת בהצגה מושל יריחו
את החיילת הנאהבת, ומפגינה על הבמה
את מלוא חיטובי גופה, כך שלא היו לה
הרבה בעיות להיכנס לנעליים של מיכל.
אם בהצגה האחרת שלה היא מתפשטת
לגמרי, מה זאת כבר חליצת־שד קטנה
בעוד הצגונת אחת?

אחרי

לפני

אילנה פרידלנדר טוענת, שתור חודשי* שמנה ב־15
קילוגרם כתוצאה מנטילת גלולות למניעת־ הריון
^ ני ממש מתביישת ללכת ב-
רחוב. כל מי שהכיר אותי קודם-
לכן, ופוגש אותי עכשיו, לא מאמין למר-
אה־עיניו. כל החיים שלי שקלתי 47 -קילו,
וכעת אני שוקלת ! 65 בהתחשב בזה שהגובה
שלי הוא 1.55 מטר, אני ממש שמנה.
אני לא יודעת מה לעשות, כל דיאטה שבעולם
לא מועילה לי, אני פשוט נפוחה.
הבגדים שלי לא עולים עלי ואני לובשת
שמלות רחבות. כל אחד שואל אותי אם
אני בהריון.״
אילגה פרידלנדר, צעירה בת 24 בעלת

פנים יפות, שיער בלונדי ומבט צוחק,
התעוררה יום אחד וגילתה, לתדהמתה, כי
גופה הצנום והגמיש הפך שמן ומסורבל.
לא, היא לא שמנה כתוצאה מזלילת־יתר.
אילנה שמנה באופן דרסטי כתוצאה מנטילת
גלולות למניעת הריון מסוג מדמון אם.
מספרת אילנה :״הרופאה שלי המליצה
על הכדורים האלה. תוך חודש ימים
העליתי חמישה קילו. רצתי לרופאה
והראיתי לה את עצמי. היא אמרה לי
להמשיך לקחת אותן גלולות עוד חודש,
כי בסופו של דבר זה יהיה בסדר. אבל

החודש הזה עלה לי בשלושה־עשר קילו
נוספים !״

ב עיי ת ה מי שקל
__ העודף
ך) גבי בחורה שבל חייה עסקה ב/ספורט
והיתה צנומה, גמישה ונשיית,
הפך אצל אילנה עניין המישקל בעייה
רצינית. כבר מגיל שמונה עסקה הצעירה
דרך־קבע בהתעמלות. כשסיימה את בית-

הספר התיכון למדה שלוש שנים חינוך
גופני בווינגייט, וכשהתגייסה לצבא צור*
פה מייד לנבחרת המתעמלים של צה״ל.
שם היתר, בחורה יחידה בין הגברים. לאט־לאט
החלה מתפרסמת כנערת־גומי. היא
היתד, מסוגלת להגיע למצב שבו קיפלה
את כל איבריה, תחבה ראשה בין רגליה,
ביצעה תרגילי־גמישות מרהיבי-עין, התכופפה
לאחור, פישקה רגליה בקלות רבה.
כיום זקוקה אילנה לחימום בן חצי שעה,
קודם שהיא מבצעת אף את הקל שבתרגילים.
בצבא
שירתה אילנה חמישה חודשים
בלבד. שלושה חודשים לפני ששוחררה
הכירה בחור ומיהרה להינשא לו. הוריה
ערכו לה חתונה מפוארת באחד האול־מות,
וקנו לזוג הצעיר דירה- .אלא שני־שואיה
עם הגבר, שלדבריה ״לא עושה
שום דבר,״ החזיקו מעמד חצי־שנה בלבד
והוא, לטענתה ,״בכלל לא מעגיין ואין לי
מד, להגיד עליו.״
אולם לעומת איש זה, שלו היתד, נשואה
כחוק, יש לאילנה פרידלנדר דברים
רבים לומר על חמישיכדושמונה גברים
שעימם ניהלה, לדבריה, יחסים קרובים
במשך ארבע שנים. את הרשימה חיברה
בעזרת אחד הגברים הנוכחיים בחייה. זהו
גבר נשוי שהיה מעורב בפרשת־רצח סנסציונית,
בה מילא את אחד התפקידים
הראשיים. את הגבר הכירה באוניברסיטת
תל־אביב, שם היא לומדת לשון עברית.
מספרת אילנה :״אמרתי לו שיש לו
עיניים מדליקות, אז הוא הביט בי וענה:
,את מדליקה אותן.׳ אז אמרתי לו בלי
בעיות , :אני רוצה לשכב אתך,׳ והוא אמר
,בסדר,׳ וכבר באותו יום בילינו יחד.

ר שי מ ה של
מאה בי ם

עמלים של צה״ל, זכתה אילנה להערצה מצד הגברים. היא נהגה

בעיקר כדורסלנים, נחשבה גם הקמע של קבוצת כדורסל מפורסמת.

תהקשרעם אותו גבר נשוי יצרה
אילנה בקלות רבה, בדיוק כפי שהיא
יוצרת קשרים עם כל גבר אחר. אלא שבמקרה
הזה גילתה כי גם לה וגם לו תכו נה
אחת משותפת: שניהם אוהבים להתנסות
בהרפתקות מיניות מכל הסוגים ובכל
התנאים, ולשניהם לא איכפת כלל אם
בן־הזוג מקיים יחסים אינטימיים עם אנשים
אחרים, בו־בזמן שהוא חי יפה עם
בן־זוגו הרישמי.
משום כך, בלילה אחד של וידויים, הר־

כיבו השניים את רשימת 58 הגברים הדו־מיננטיים
בחייה של אילנה פרידלנדר. ליד
כל שם רשמו את מצבו המישפהתי של
האיש, ואילנה חילקה לכל גבר ציון על-
פי ביצועיו המיניים.
במקום הראשון זכה הגבר שהרכיב איתר.
את הרשימה. מקום שני ברשימה תו־פם
קצין בכיר (מיל ).בצה״ל, שאיתו ניהלה
אילנה פרשת־יחסים ארוכה לפני מיל-
חמת יום־הכיפורים, כשנשא באחת המש רות
הבכירות ביותר בצבא. לצד שמו
מופיע הציון ,9וכתוב כי הוא נשוי.
מספרת אילנה :״הכרתי אותו, עשיתי
לו עיניים, הוא מצא חן בעיני כגבר בכלל,
לא בגלל הדרגות שעל כתפיו. אחר־כך
נתקעתי עם האוטו שלי. הוא עבר לידי
ונעצר, וכשגמר לתקן לי את הגלגל, לחש
לי שהוא רוצה להיפגש איתי. תיכף־ומייד
קבענו פגישה בפינת ארלוזורוב דרו״
חיפה, לאותו אחר־צהריים.
״כשנפגשנו נסעתי אחריו, והגענו לדירה
ששייכת לחבר שלו, כפי שהוא סיפר
לי. כך הייתי נפגשת איתו תקופה ארוכה,
עד למילחמה. אחרי המילחמה הוא
היה עסוק מאוד, ובכלל לא יצא לנו להתראות
והרומן גווע מאליו. הוא היה נהדר
במיטה, ובכלל איש נורא נחמד. דיברנו
המון על ספורט, והוא היה שומר־מישקל
היסטרי. פעם העלה במישקל שני קילו,
וצילצל אלי דחוף לבקש שאגיד לי איך
להוריד אותם.״

ציוני ם

ל כי שו רי -האהבה
ף* אותה רשימת־מאהבים תופסים
^ מקום של כבוד איש־טלוויזיה (ציון:

חתולה על עץ

)8וכתב־ספורט (גם הוא בציון .)8 :חלק
נכבד ברשימה תופסים שחקני־הכדורסל
של ישראל. ארבעה מהמפורסמים שבהם
קיבלו ציונים שבין 6.5ל־ .7שחקן־כדד
רגל ידוע, אלילם של מאות ואלפים, קיבל
.6שחקן־כדורסל מפורסם קיבל גם הוא
את הציון .6לעומת זאת, זמר ידוע מאוד,
הידוע בכיבושיו הנשיים, לא קיבל ציון
בכלל, מכיוון שלדבריה של אילנה, לא
קיים ציון כל־כך נמוך כמו זה המגיע לו.
אילנה מתייחסת אל הגברים כאל הגדולה
שבהנאות החיים׳ מאז גילתה אותם
בגיל ,18 גיל מאוחר יחסית. היא מעמידה
אותם במקום הראשון בין עיסוקיה.
מספרת אילנה :״מאז שגיליתי אותם,
אני לא מפסיקה לגלות. תמיד יש דברים
חדשים. אני לא מאלה שאומרות, לא׳
בערב הראשון, הכן׳ בערב השני. אין לי
בעיות! בא לי, אני עושה את זה, לא
בא •לי, אני אומרת, לא תודה.׳ אני מתחילה
עם גברים בעצמי, אין אצלי בעיות.
בשביל מה לעשות הצגות? אם גם אני
וגם הוא רוצים אותו דבר בדיוק, אז
בשביל מה כל התוספות? ממילא אין די
זמן בחיים, וצריך להספיק כל־כך הרבה,
אז למה להתעכב על שטויות?
״על כדורסלנים אני מטורפת. אני חושבת
שהם עם נורא נחמד. היתד. תקופה
שקראו לי, הקמע׳ של קבוצה מפורסמת,
ועוד כל מיני כינויים שנאמרו מאחרי גבי.
״בכלל, אני טיפוס שמדברים עליו, גם
אם אני לא עושה כלום. לכן אני אומרת
שאם כבר מדברים, אז למה לא לעשות?
לא איכפת לי לעשות כל מיני דברים ש מפתיעים
אנשים אחרים. אני חיה רק בשביל
עצמי, והאנשים יכולים לקפוץ לי.
אני חופשיה, אני מדברת כמו שאני רוצה
ומתי שאני רוצה. אני יודעת שאני מביכה

אילנה פרידלנדר, כשהיתה עדיין רזה, נהגה לצאת אל
חיק הטבע בחברת ידיד חובב צילום, היא היתה
מתפשטת עירומה כביום היוולדה, מטפסת על עצים ומתמזגת היטב עם הטבע.

אנשים בפתיחות שלו ובחופשיות שלי,
אבל זו כבר הבעייה שלהם.
״חלק מהחברים שלי מתייחסים אלי באהבה׳
חלק מהחברים מקבלים את זה
נורא לא נכון, אבל אלה מפסיקים להיות
חברים שלי כעבור תקופה קצרה. חברים
אמיתיים שלי עושים בשבילי הכל, אבל
הם גם מקבלים. הכל. היחסים שלי מבוססים
על תן־וקח. כשאני גומרת עם מישהו
אז חבל לי, כי בדרך־כלל אני לא נכנסת
למיטה עם מי שאין לי רגש אליו. אבל
כמובן יש לי גם סתם רומנים, בלי רגשות,
ואז אני אומרת לעצמי, :מילא, עוד אחד
ברש־מה׳.
״אני בחורה טובה, אוהבת לארח, אוהבת
חברה. רק ביום שישי היו אצלי ארבעים
איש. אני נותנת מעצמי הכל, ועד
הסוף. אני יודעת שהטובים נדפקים! אבל
אני כזאת, ואני לא יכולה לשנות את
האופי שלי. אני עד־כדי־כך טובה, שאחד
העקרונות שלי הוא שלמרות שאני יוצאת

עם גברים נשואים, ברגע שאני מרגישה
שהם נקשרים אלי יותר מדי אני מנתקת
את הקשרים. אני לא רוצה להרוס חיי־מישפחה.״
אילנה
לא רק אינה רוצה להרום חיי־מישפחה,
היא רוצה גם ליצור אותם. למרות
הרפתקותיה הרבות, למרות תאוות-
החיים העצומה המפעמת בה, ואולי ביג־ללה,
מה שהיא רוצה בעצם זה להתחתן
וללדת ילדים, הרבה ילדים, ובעיקר בנים.
בינתיים היא ממשיכה לאהוב הרבה גברים
בבת־אחת, משלימה את לימודיה לתואר
הראשון בלשון עברית, מלמדת התעמלות
בשני בתי־ספר ובבית הלוחם, שם
היא מעמלת נכי־צה״ל, ועסוקה בחיפוש
אחר שיטות־הרזייה חדשות.
אולם למרות 15 הקילוגרמים המיותרים,
המכבידים עליה את החיים, היא ממשיכה
לנהל חיים סוערים ומלאי-עניין. כי 15
קילוגרמים זה לא מה שישבור בחורה כמו
אילנה פרידלנדר.

אשה על שטיח

כיוס כשהיא שוקלת למטלה מ־ 65 קילוגרם מתקשה
אילנה לבצע את מעלליה. היא זקוקה לחצי שעה
של חימום על מנת לבצע את הקל שבתרגילים, שפעם ביצעה ללא כל קושי.

_ 413