גליון 2007 מתאריך 18 בפברואר 1976

ז מ מיי ר? 5.00ל׳׳ י

מסמי ׳2001

שלה 40

>ז 3ר !

״ י ״ סאו

׳ ״ זאדיא, משל ״ ו 18.2.76 ,

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
זכרונות בית

היו היא ב הי שג דר!

מערכת סכו״ם נפלאה
יתדף פגשתי את האחים יונדף במישרדס,
מישרד מרווח בפאתי פרנקפורט. על הדלת
שלט בגרמנית ״מגדף את יונדף״.
מזכירה חיננית הגישה לנו קפה וכיבוד

האחים יונדף. חייכניים כתמיד. דומה
שנשאר טבוע בפניהם איזה חן צברי,
מיזכרת משלוש שנות נעוריהם בישראל.

להסיעה בלב האומה

״חלפו שלושים שנה מאז הוטסתם לגרמניה,״
פניתי אל האחים ,״והארץ
עדיין סוערת מן הפרשה. האם הפסקתם
להיאבק על שובכם 1״
״שובנו לאן ז״ שואלים דובי ומנחם.
״לישראל״.

המערכת כוללת:
.1מכין קפיצית — אפשר גם לתקוע בגב •
.2מזלג, כף וכפות — ללעיסת האומה הגוססת
פנה עוד היום למר לנדאו ובקש לנסיון ללא התחייבות מוקדמת.
כל הרוכש במערכת תוך 10 ימים יקבל שי פצירה לסידור ציפורני האומה.

כמו בגרמניה.

במשאל ־ סי מטה מיו חד לזו ארץ:

רוב הציבור בעד רמטכ״ל צעיר,
תימני, משורות צה״ל ושרון
דוכי ומנחם
אחרי שלושים שנה

״נשמח לבוא לביקור,״ הם עונים.
״ואתם נשארים כאן ז לא מתגעגעים
לחברים ! לבית־תספר ג לשכונה ! ״
״איזו שכונה ״1שואלים השניים בנימוס
מהול בתמיהה.
״והפצע בנפשכם ן הפצע הטראגי הנובע
מקריעתכם האכזרית מתוך סביבתכם
הטבעית, מן המולדת שאליה אתם
שייכים 1״
״אין פצע,״ אמרו השניים ביובש צונן.
״אתם בטוחים ן גם לא טראומה ז או
משבר זהות לפחות ! ״

״ואבא אמא — מה שלומם.״
״קצת רבים — קצת נרתפשרים.״
״אז מה יש לכם להגיד, לסיכום לכל
האנשים שנאבקו את מאבקכם ימים
ולילות ז״
״שיהיו בריאים, העיקר שהם נהנו מן
העסק ״.
״תודה לכם״.
״תודה גם לך.״

עם פתיחת המירוץ לרמטכלות, ני צבים
ארבע מועמדים על קו הזינוק.
מה סיכוייהם?
הצורך בנסיון קרבי ובעבר מפואר
מעלה כמובן את סיכוייהם של האלופים
י. טל וא. שרון שנסיונם במובן
מסמים הוא גם חסרונם מבחינת קלי טת
רעיונות חדשים והתגברות על
דפוסי מחשבה מסורתיים, כך ששפיר
ואדם הבלתי מנוסים באים בחשבון
לתפקיד, מה עוד שהכוונה למנות
קצינים בולטים וצעירים ששפיר ואדם
אינם נמנים עליהם, שכן אינם מן הצעירים
והבולטים בשורות אלופינו,
בעוד שי. טל וא. שרון הם מן הבול טים,
אך לא מן הצעירים וחסרונם
שהם אנשי מילואים, בעוד הראשונים
בשירות פעיל, דבר העלול להיראות
כ״הצנחה״ מגבוה, בעוד מינוי איש
צבא פעיל עלול לגרום לתככים וקינ אה
בין חבריו הפעילים. מה עוד ש־שפיר
ויקותיאל תיפקדו היטב במיל־חמות
יום הכיפורים וששת הימים, כשם

רוב הציבור בשעת תפילה
לרמטכ-ל עס חזה שמיר

שא. שרון וטל זכו להצלחות במיל־חמות
אלת מכאן שעלינו לבחור ב־רמטכ״ל
שיהיה צעיר תימני כמר טל
למשל או שפיר. אבל העיקר, שיהיה
אריק שרון!

דברד״מערכד*
הונעה מעניינת
מעניינת ומובדל היא הצעתו של
השר מר זבולון המר (שהמר עליו
גורלו לנוכח שעתריית מנכ״ל מיש״
רד חוצנו העתיד לבוא לרעה —
שהמפריד בין ש. א בינרי הפרופסור
לא. אבנרי העורך הזד, הוא כקוצו של
יוד) .ועמד אותו המר והמיר קיצבת
הסעד בסד הקצב לאמור, מעתה
ואילך תהיד. ועדת הכנסת אמונה על
מינוייהם של מנהלי המיניסטריונים,
וברטרואקטיביות דווקא!
וכך אף ב״סים״ הפולני וב״דומד.״
הרוסית וב״קאטג׳י״ האלבני שהפיקוח
על כל איש ואישה במישרות הציבוריות
שריר וקיים על פי הרשות המחוקקת.
ואם
יתמהה הקורא ויזעק, כלום
תאלץ הוועדה לדון במינויים כמו של
אותו שרוך יתברך תאמן־יתהלל ודד
מיהם? אחת תשובתנו, לאו ! הלרוסיה
היינו? הללאטבייה דמינו? שיפשפשו
בעברו של אדם?
מכאן שיש לפקח, אך יש לדעת
על מי. כמאמר הפתגם ״קודם שאתה
פולה כינים פלה פולים״ ,ולא פיל־פולים
המה.

ממי שנ תו ש* מיי ס דו —
ה׳ רועי לא אחסר
בנאות דשא ירביצני
על מי־מנוחות יכניס לי זאפשח
(בכנס מזוכיסטים)

האתגר החדוצ ש ד שוו ת ה־ :8 0

100 נקודות בשומרון!
מטה גוש־אמונים הודיע השבוע על תוכניתו להקמת מאדז נקודות
יהודיות (נקודותי־חן) כהמשך למיבצע ייהוד השומרון.
דוברי הגוש הביעו את תקוותם בי הנקודות הללו תהיינה כרבות
הימים לחצ׳קונים של ממש על מפת השומרון.

להקים כשישים וזזמישה פסיקים ב־יהודה,
אולם לכך אין עדייו אישור
רשמי, ומצפים למסיבת עיתונאים
נוספת.

תוכנית יישוב השומרון בעשור
הבא כוללת הקמת 100 נקודות ע״י
80 מתנחלים, כאשר כל מתנחל עומד
בזהירות על קצות אצבעותיו, לבל
יחרוג מתחום נקודתו. חלק מן המתנחלים
יאיישו בו בזמן שתי נקודות
כאשר הם נעים בדילוגים מנקודה ל נקודה.
חוגים
בחזית העממית קיבלו בברכה
את תוכנית הגוש להעביר ל שומרון
את 80 המתנחלים, והציעו
לתת ביטוי לזכויות הלגיטימיות של
העם היהודי ביהודה ושומרון וברצועת
עזה .״בשאר חלקי הארץ יוכלו אז
להקים מדינה פלשתינאית כאוות נפשם׳״׳
אמרו החוגים.
נודע כי בכוונת גוש־אמונים גם
שיפכי ממון
הרעיון בכללותו היה מצויין, כלומר,
ריכזו את כל הביוב של גוש דן בחולות
ראשון־לציון ונשאר רק לטהר את החרא
ואז להחדיר לקרקע. השלב הראשון
באמת עבר בלי בעיות. השיגו שלושה
מיליארד, הביאו את החרא, ואז נותרו
רק הטיהור וההחדרה.
בהתחלה הלכו בטובות וחשפו את החרא
לאוויר ולרוח מתוך תקווה שתו•
תש• אחרי זח הביאו מערבלים עצומים
וסובבו את העיסה כנגד סיבוב השעון
עד שתקיא, בהסתמך על הנסיון העצום
שהצטבר והמוכיח כי כל צואה מסובבת
סופה להישבר ולהזדכך. כיוון שהביוב
לא נשבר אלא הפך לטש, הפסיקו בטובות
והזרימו כמה מיליונים קוב מים
טהורים כדי להגיע לאיכות העיסה הקודמת•
וניסו עם קוסם מדרוס״אפריקח
שקילל את החרא באבי אביו וגייס רוחות
מתים נגדו. וכאן כולם ראו באמת

הו, הימים הטובים...
יוסק ה: אח, איזה ימים נפלאים היו א ז
שולקה: איזו תקופה איזו עוצמה
לאזרחים לנדאו, בגין, שרון,
שמר, פורת, ולעוד כמה אזרחים
— יש עם. עם שאת רצונותיו הם
מייצגים, לדבריו הם משמשים
שופר, למענו הם נושאים בנ טל־שליחותם
ובשמו הם נשבעים.
בקיצור: העם — זה הם.
אבל העם שלהם כנראה כפוי
טובה. למרות רצונם הטוב של
האזרחים הנ״ל לא ראינו עד היום
שהעם גמל להם טובה תחת
טובה.
למען הדיוק, בחר בהם רק
שליש מן העם, כ מו ת הקטנה במידה
מסויימ ת משני השלישים
שלא בחרו בהם — למרות המצב
ובגלל המצב.
כך שמבחינה ל שונית צריך
אותו מנהיג פוליטי המייצג שליש
זה לנסח א ת דבריו כמשהו הנשמע
בערך כ ך :״בשמי ובשם
שליש העם אלא אם כן מתכוון
הנואם לדורות הקודמים שהלכו
לעולמם, מבלי שיהיה הסיפק בידם
להטיל פתק גח״ל לקלפי במטרה
לשמוע א ת לנדאו מדבר בשמם.

רוחקה: א תם זוכרים שהיו אומרים ״הערבים זה הנשק הסודי
של מדינת ישראל.״
קוסם בפעולה
שמולקה: ועל הפלשתינאים אף־אחד לא שמע ...מכסימום
תפסו איזה פתח שגנב עיזה ושפטו אותו על המקום. מי עשה
מזה עניין ז
מנחמקח: והיתה אז איזו הרגשה טובה בלב. איזה ביטחון.
ישנת בלילה בשקט. ידעת שיש מי שמנהל את העניינים.
עמיחייקח: והצבא היה צבא. היה נכנס אלוף למסעדה — כולם
היו ק מי ם! היום אתה מכיר איזה אלוף!
ציפקה: והעיקר — היתה הנהגה. היתה ראש ממשלה שידעה
לעשות. מילה שלה — היתה מילה.
רינקה: ושר הביטחון — איזה גבר. היה עושה צחוק מכולם.
כשהיה נותן ראיון ראית מה זה מדינת ישראל.
ראובנקה: ועכשיו כולם סמרטוטים, חלשלשים, הססנים, פח דנים

ריבקהקה: אח ...שיחזירו לנו את גולדה ודיין — איזה ימים
נפלאים ראינו איתם...

חרא, היסהר !

את הסוף, שהרי מה שנותר היה רק לטהר
ולהחדיר.
מובן שכל הפרובניצאלים מראשון והסביבה
צרחו על סירחון וצחנה. ואז ניסו
לפזר פפריקה מן האוויר כמו שכתוב
באינציקלופדיח ״מדע״ וגייסו מגיד עתידות
בדואי. יחד איתו הגיעו כמה ביר־יונים
עם נבוטים שהרביצו לחרא בראש
וכולם חיו בטוחים שמח שנותר עכשיו
זח רק לטהר ולהחדיר. העסק עם חנבו-
טים לא כל כך הלך ואז הביאו מיקווח
טהרה אמיתית והעבירו דרכה את כל
העיסה ולא עזר. בשלב זה הגיעו המומחים
לכותל ושמו פתק, ושברו בלוק קרח,
והפריחו יונים ונדרו נדרים ונתנו נדבות,
אבל לך תשכנע חרא שיטהר.
לכן החמירו והטביעו בביצה בקבוק
עם מגילת קלף ושמו בה 2000 צפרדעים
כמנין קהילות ישראל ושפכו מיץ אשכוליות
וסוכרזית וכלום לא עזר.
כך הפכו שלושה מיליארד לירות לחרא,
אבל לפחות לא איבדו את ערכם
— כי הרי ״חרא נשאר חרא״.

תנ גז קלף
רביו סי ר ב
יח א ת
ראש־־הממשלה יצחק רפין סירב להצעות
של מקורביו להדיח את שימעון פרם
מתיק־הביטחון. ההצעה באה בעיקכות
הקנוניה של פרס להדחת רבץ, והקמת
ממשלה אלטרנטיבית כתמיבת צ 6חברי־כנסת.
סירובו של רבץ גרס לריב קשה
כינו לבץ ידידו האישי, יעקב חדפון.
בדיקת הפוטש שנכשל העלתה, כי פרם עצמו קיבל
מישלחת של חברי־כנסת, שהציעה לו לעמוד בראש
ממשלת־ .62 פרס לא סירב, אולם אמר, כי רצונו
לראות קודם את שמות ד,־ 62 חברי־הכנסת.
פרס גם נפגש בעצמו עם מזכיר אחדות־העבודה,
אברהם גיבלבר, כדי לשכנעו לתמוך ברעיון. גיבלבר
השיב כי ״למכור את פרס לאחדות־העבודה זה כמו
למכור את יגאל אלון לרפ״י.״
תובעי,הדחת פרס טענו כי מילבד פרם ובן־פורת
לא ינטוש אף ח״כ אחר של רפ״י את התמיכה
בממשלה, וכי משה דייו וגד יעקובי ישמחו להפלת
פרם, כל אחד ביגלל נימוקים משלו.

אלון ערךמצ 1ד
עלתפ רו פ סו ר׳
הפרופסור שלמה אבינרי לא היה הפרופסור הראשון
שיגאל אלון ביקש לגייסו לתפקיד בכיר במישרד־החוץ.

מזה
קרוב דשנה ביקש שר־החוץ
פרופסורים למישרדו, לרענן את מתבונתו.
כין השאר פנה לפרופסורים שימעץ שמיר,
זוסמן ובדונו, והציע להם תפקידים כבירים.
הם סירבו מסיכות שונות.

א שייף חו ששמ פני
השתל טו ת סו רי ת
כניגוד לדיעה השוררת בצמרת הישראלית,
כאילו השתלטו ״המחבלים״ על לבנץ,
שוררת עתה אווירה של חירום בצמרת
אש״ף בביירות.

אמצעי מניעה
ל חיי לו ת צה׳יל
מיפקדת קצינת ח ״ן ראשית הכינה
מיבצע הסברתי בקרב חיילות, על
שימוש נבון כאמצעי־מניעה.
הקצינה, דליה רז, הגיעה למסקנה
בי חיילות רכות אינן יודעות
להשתמש נבונה באמצעי־מניעה, דבר
הגורם להן נזקים גופניים ונפשיים.

האור האדום נדלק כאשר תקפה יחידה של אירגון־
הפידאיון אל־צמאיקוז, הכפוף לסוריה, את מערכת
ביטאון אש״ף, אל־מוחרר, ושרפה אותה. הרקע של
התקפה זו לוטה ערפל, אבל מנהיגי אש׳׳ף סבורים
כי הסורים ציוו להרוס את העיתון משום שפירסם,
בין השאר, מאמרים של פלסטינים קיצוניים. הכוונה
היתד. לתת אזהרה ברורה לכל הגורמים הפלסטיניים,
ובעיקר לאותם הקשורים בלוב ובעיראק, שעליהם
לחדול מתעמולה קיצונית.
למעשה הפכו הסורים אפוטרופסים של המישטר
הלבנוני, אחרי שזה קיבל את הצעת־הפשרה המתונה
שהוצעה על־ידי סוריה. הסורים אינם מעוניינים
בסיפוח לבנון או בסידורה, אלא להיפך, בהשארת
לבנון כמדינה עצמאית, המשולבת בחזית הסורים
נגד מצריים.
לשם כך השתמשו הסורים ביחידות צבא־ד,שיחדור־הפלסטיני,
הכפוף להלכה לפקודת אש״ף, אך שהינו
למעשה חלק מן הצבא הסורי. כן משתמשים הסורים
באירגון אל־צעאיקה, השייך גם הוא להלכה לאש״ף,
אך המקבל את הוראותיו מדמשק. גופים אלה
השתלטו על מחנות־הפליטים, שהיו מעוזי אש״ף.

המצב החדש גרם לבהלה בצמרת אש״ף,
היודעת מניסיונה בי לא תיתכן פעולה
פלסטינית עצמאית תחת שילטון סורי.
יאסר עראפאת חושש כי אש״מ עלול
ליהפד, מאונם, לגרורה סורית, כפי שהיה
לפני תריסר שנים. מנוי־וגמור עימו למנוע
מצב זה, ולשמור על עצמאות התנועה
הפלסטינית.
משקיפים זרים, העוקבים אחרי המאורעות,
סבורים בי מצב זה מעניק לישראל הזדמנות

החפטר 1ת

בגלל איומי רצח?-
בצמרת שילטונות המס השתרר פחד
כעיקבות ידיעות מודיעיניות, כאילו
נמצאת כארץ הכורת רוצחים
מיקצועיים סחו״ל, שנשכרו באמצעות
העולם התחתון המקומי על־ידי אילי
ההון השחור בדי להטיל את מוראם
על הגורמים העשויים לפגוע
בענייניהם.
יש הסבורים בי גם התפטרותו של
נציב מס־ההבנסה, יצחק מן, הושפעה ,
על־ידי ידיעות אלה.
ככמה מיגזרים כלכליים נפוצו
שמועות שמי שישתה פעולה עם
שילטונות־המס, למשל, על־ידי ניהול
געשי־אלימות.
ספרים, צפוי לפן
של זהב לבוא כדברים עם אש ״ף, הזקוק
עתה לניצחון פוליטי יותר מאשר אי־פעם,
והמובן לשלם עבורו מחיר יקר.
לעומת זאת, אם לא תנוצל
ההיפך: מול האיום הסורי
עם האירגונים הקיצוניים
ואחרים, כדי להציב חזית

הזדמנות זו, עשוי לקרות
עלול עראפאת להתפייס
של ג׳ורג׳ חבש, ג׳בריל
מאוחדת.

במיקרה זה, עלולה עמדת אש״ף להתקשח,
מתונה,
עמדה
ח ^*ר^ו^רו•1
לקראתת ן^ 6ו
וההתקדמותת 7קר מ
ררו וו תקר עו
שהיתה בשנתיים האחרונות, עלולה
להיעצר,

ה91י שט ד ה 1ה פו ש ע ים
מאיימים עלן ״ סברג
קצין־מישטרח יצא לדרום־אפריקה כניסיץ
--לישראל--
להחזיר--
־ההזי
וייסברג,
את עמירם
קבלן ציוד־העפר שכרה לחו׳׳ל כגלל
נושיו. המישטרה ניהלה משא־ומתן עם
וייסכרג, באמצעות קרוכי־מישפחתו, כדי
שייהפוך עד-מדינה וימסור עדויות על שיחוד
אנשי מישרד־הכיטחץ.
בינתיים נמסר כי כעיקכות וייסברג יצאו גם
נציגי הפשע המאורגן, וביניהם קצין־צנחנים
לשעבר שהיה מעורב בחטיפת המיליונר
בצלאל מזרחי, כדי לנסות לגבות ממנו
בסף ולהבטיח את שתיקתו.

!יאגד״ בי ק ש

ל ש כנ עאת ״הארץ
עורך הארץ, גרשום שוקן, מכחיש בתוקף את הידיעה

כאילו יזם הוא שיחת־התפייסוח עם הנהלת אגד,
אחרי שחברי אגד איימו לבטל את חתימתם על הארץ
בשל עמדתו בימי שביתת התחבורה.

ראשי הקואופרטיב הם שיזמו את הפגישה
עם שוקן, אחרי השביתה, כדי לשכנע אותו
--כצידקת עמדתם. עניין המינויים הוזכר
הוכיח
זו 1וווי
כשיחה וו
באקראי. ושירוה
רק גהקרהי
כשיחה ר ק
ו שי רו ה
שוקן לאנשי ״אגד״ בי העיתונות לא נקטה
עמדה עויינת כלפיהם, מילכד קאריקטורה
של זאב, שהרגיזה את חברי הקואופרטיב
כמייוחד.

ועדת ־ ה צנזו ר ה
קנ סהאת ״הארץ׳,
ועדת־הצנזורה קנסה את העיתון ״הארץ״
על שפירסם את מאמרו של יוכל נאמן
מכלי להגישו תחילה לצנזורה.
העיתון טען כי הניח שמי שעמד בראש מישרד־הביטחון
יודע מה מותר לפרסם בעיתונות, ומה לא.

פרשתההתאב דו ת
ת טו שטש
חקירת מיקרה התאבדותו של חייל חיל
התותחנים צבי כן־ישי גילתה עובדות
וראיות רבות, אשר לא יתפרסמו, משום
שצה״ד אינו מעוניין בהשחרת פני חיילים
מתים.
אולם הפרקליטות הצבאית הראשית שוקלת עתה
פנייה ליועץ המישפטי לממשלה, כדי שיורה
להעמיד לדין את בני מישפחתו של בן־ישי, אשר
היכו אנשי־צבא בעת ההלווייה ואיימו על מפקדיו
של בן־ישי כי ירצחו אותם.

צ ה״ ל מ תרי ס
אתרפאלהדפ רין
רפאל הלפרין, המופיע בהתנדבות לפני חיילי צה״ל
בהופעות קאראטה ותצוגות־שרירים, מוחרם על־ידי
שילטונות הצבא.
התוכנית סימני דרך של הטלוויזיה ביקשה לצלם
את הלפרין בהופעה לפני חיילים, אך הבקשה נדחתה,
משום שצה״ל אינו מעוניין בקשירת שמו של
הלפרין עם הצבא.

ל א *פורסמו
ש מו ת פ לי טי ס
עד־פי הוראות שר־הכיטחון שימעץ סרס
לא יפורסמו כעתיד שמותיהם ותמונותיהם
של פליטים אשר יגיעו — אם יגיעו —
מלכנץ לישראל.
אחרי פרשת הפליטה שהגיעה לישראל לפני כשלושה
שבועות וצולמה בניגוד לרצונה בבית־החולים בצפת,
הגיעו פניות זועמות רבות של אזרחים למישרד־הביטחון
ולצה״ל, בהן נטען כי נעשה עוול לפליטה ולבני
מישפחתה, וכי חייהם הועמדו בסכנה בעיקבות
הפירסום. בעיקבות אלה החליט שימעון פרם שלא
להתיר צילומים דפירסום שמות של פליטים המגיעים
לארץ, אם־כי אפשר יהיה לפרסם את עצם העובדה
שמגיעים פליטים, ואת מיספרם.

המז כי רהצבא׳
לא ננזף
בגיליון האחרון הוכשל העולם הזה בפירסום מידע
מוטעה. הידיעה שפורסמה במדור זה, כאילו נזף
ראש־הממשלה במזכידו הצבאי, תת־אלוף אפריים
פורן, אחרי שזה ייחם, כביכול, לפרופסור יובל נאמן
את האחריות לרשימות־הרכש, לא היתד. נכונה.

מסתבר בי פורן לא דיבר כלל עם סופר
״דבר״ כארצות־הברית, נחום ברנע, בנושא
זה; הוא לא הזכיר כפני איש כי קיים
נאמן;
יוכל ג מ אן ;
לבין יו 73
רשימות־הרכש 3 7ין
בין ר שי גוו תחרב׳ 6
קשר אין
ק׳ 14ר
ממילא לא ננזף בנושא זה, או בכד נושא
אחד, על־ידי ראש־הממשלה.

פ ר סו ם ד־ריעסב סוו

״העולם הזח״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל*--

מברקי *:
. 136 מען
.03 תא־דואר
רחו 3גו ר דון $טלפון 243386־
מודם ם כ״הדפוס החדש״ בע״ם, תל־אכיב, רחוב כן־
״עולמפרם״ .מודפס

אביגדור. הפצה :״גד״ בע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ם .
העורך הראשי: אורי אמרי. המוציא לאור: העולם הזה פע״מי

לפני שבועיים, במאמר ״חסמבה ב־כנסת,״
(העולנז הזה ,)2005ד״זכרתי דרד־אגב
נאום שנשאתי בכנסת בדצמבר 1971׳
בדיון על תופעות האלימות והפשיעה. ב־נאום
זה הגשתי רשימה של פושעים, ה ד
הרתי מפני השתלטות כנופיות־הפשע על
הארץ, וקראתי להחלפת צמרת מישרד*
המישטרה והמישטרה עצמה.
חוששני שכמה קוראים התייחסו אל די׳
איזכור הזה כאל התפארות־שווא לאחר׳
מעשה, מהדגם שהעיתונות לא דיווחה
באותם הימים על הנאום הזה כלל, אלא
בנוסח ״כן דיבר ח״ב אורי אבנרי...״
כמו הרבה יוזמות פרלמנטריות שלנו,
נתקלה גם זו בחומה של אדישות. כתוצאה
מכך חלפו חמש שנים נוספות לפני שהציבור
עמד על חומרת ההתפתחות בעולם
הפשע — ובינתיים החמיר המצב פי כמדי
וכפה•
היום אפשר כבר לגלות, ני עיקר המידע
שמסרתי באותו נאום (והרשימות המפור טות
יותר, שהגשתי לאחר־מכן מחוץ לאולם
המליאה) בא מפי קציני־מישטרה מתוסכ לים,
הם ידעו אז(כשם שהם יודעים כיום)
את זהות הכנופיות הפועלות בשטח, אך
אינם מסוגלים לחסלן ביגלל הליקויים ב פעולת
המישטרה, חוסר המנהיגות בה,
היעדר האמצעים הדרושים לעבודה מיש־טרתית
מודרנית, ועוד. חלק אחר של המידע
בא מידי הכתבים לעניינים פליליים של
העולם הזה, העוסקים בבעייה זו באופן
מיקצועי ושוטף.
ייי
אולי בדאי להביא כאן כמה קטעים
מן הנאום שנשאתי ב־ 28 בדצמבר , 1971
והמופיע בדברי הכנסת בעמודים 801
והלאה.
אורי אכנרי (העולם הזה — כוח
חדש) :
אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה. אגי
מוכרח לבטא רגש של אכזבה על הדרל
שמתנהל בה הוויכוח הזה.
הוליד אותו רגש של הזדעקות נוכח
הבריונות המשתוללת ברחובותינו, כאשר
נערים ונערות טוענים שחם חוששים ללכת
ברחובות בצפון תל־אביב, כאשר גל
הפשיעה עולה וגואה, ופה אנחנו באים
ועוסקים בפילוסופיה, סוציולוגיה, פסי כולוגיה
והרבה דברים טובים, כאילו ה מדובר
בבעייה מופשטת, בעוד אגו מחפ שים
תרופה לעניין שהגיע למימדים של
חירום.
כבוד היושב-ראש. לפגי חודש נשרפה
מערכת עיתוני. איש עדיין לא נעצר בגלל
ביצוע הפשע הזה, אף שחוקרי המישטרה
סבורים שהם יודעים מי ביצע ומי הדריך
את המעשה. הדבר מצטרף לשורה ארוכה
של מעשי רצח, שוד, הצתה ואלימות ש בוצעו
ברחבי הארץ בחודשים האחרונים,
ואיש לא הורשע בעוונם, ולדעתי יודעת
המישטרה על כל אחד מהם מי עשה אותו.
בגלל המעשה הזה ביצענו, חברי ואני,
חקירה משלנו, מקבילה לחקירת המישטרה.
ערכנו מעין סקר מקיף של הפשיעה ה פלילית
והפוליטית ברגע זה, ואני מוכרח
לומר שהתמונה שנתגלתה מחרידה ועולה
בהרבה על חששותינו הכבדים ביותר,
ואנחנו בכל זאת עיתונאים העוסקים בשטח

זה מדי שבוע בשבוע.
המסקנה שבאנו אליה, ואני חושב שגם
המישטרה שותפה לה, היא שבגוש־דן
בלבד פועלים כרגע שמונה כנופיות של
פשיעה, והן: כנופיית בת־ים, הכרם, שבזי,
התיקווה, רמת־ישראל, נווד,־שאנן, יפו,
פרדס־כץ. החלוקה היא׳ במידה, מסויי־מת,
גיאוגרפית.
בניירות שלפני כמה עשרות שמות של
ראשי הכנופיות האלה וחבריהן. הם ידועים
היטב. חלק מן הכנופיות האלה אינו בוחל
ברצח. מוכנים בכל עת לבצע רצח בדם
קר, לשם ביצוע פשע, כדי לחסל מודיעים,
וגם מתוך חשבונות הדדיים. נוסף על ה כנופיות
האלה נמצאת בשלב של היווצרות
שורה של כנופיות חדשות, ביניהן כנופיה
בירושלים שעוד אעמוד עליה•
יחד עם זאת מתרחבת תופעות האלימות
והבריונות ההמונית בשטחים רבים ב ארץ
— ברחוב, באולם־הקולנוע ובכל
מקום ששם מתאספים אנשים במספרים
גדולים, בעיקר במועדוני־הלילה. המישט־רה
יודעת כל זאת, והיא חסרת־אונים
לבלימת התופעה.
אספר לכנסת כמה עובדות מעולם ה פשיעה,
כדי לצייר תמונה ברורה על מה
שמתרחש ברגע זה לנגד עינינו. ראשית,
פרשה הידועה בחוגי המישטרה ובחוגי
העולם התחתון כרצח קפליצקי. זהו רצח
שבוצע על רקע מילחמה בין שתי קבוצות
של גנגסטרים — בין החבורה המסוכנת
ביותר בארץ ברגע זה, חבורת רוצחים

המישטרד, יודעת על כל האנשים ה מעורבים
בפרשה הזאת, יודעת מי היה
בחדר.
אדוני היושב־ראש, הייתי יכול לספר
סיפורים כאלה לרוב. הארץ מלאה בהם.
סיפרתי אותם כדי לתת תמונה של פשיעה
חדשה בארץ. כמה אנשים פה, ובראשם
שר־המישטרה, הפליגו בסטטיסטיקות, אולם
אין הסטטיסטיקה מראה את המצב הזה.
מפני שלא העלייה בכמות הפשיעה היא
הדבר המהותי שקרה פה. מה שקרה הוא
שינוי במהות הפשיעה.
הפשיעה בארץ היתד, בעיקרה פשיעה
בלתי־אלימה. בכלל, אומרים על היהודים
שהם עם בלתי־אלים, ובעולם כולו, במידה
שיהודים פשעו, היתד, זו פשיעה בלתי-
אלימה. לארץ חדרה לאחרונה הפשיעה ה אלימה•
כנופיות אלימות, מזמינות היטב,
יוצאות לבצע את פישעיהן, ביודען מראש
שהן עלולות להיות במצב שכדאי יהיה
להן לרצוח.
> 1 פרט פיל,אנטי: כבר באותו נאום
גיליתי את הכנופייה בשכונת מוסרארה,
שבעזרתה השיג עתה ח״כ אהוד אולמרט,
באיחור של חמש שנים, פירסומת כה מר עישה.
הנה הפרוטוקול:
אורי אגנרי: אוסיף משפט אחד בק שר
עם תופעה מדאיגה שאנחנו עדים לה
בירושלים.
נוצרת והולכת כנופיה חדשה של פשע,
מורכבת משרידים שהיו קשורים ל״פנת־רים
השחורים״.
יש תופעה שאני רוצה להזהיר מפניה
מעל הדוכן הזה: היום לוקחים דגלים פולי טיים
משומשים, על־מנת להצדיק דברים
שאיו להם שום קשר לא עם פוליטיקה ולא
עם איזו שהיא מילחמה צודקת, סוציא לית
או אחרת׳ אלא זוהי ביריונות־לשמה.
אני רוצה להזהיר — ואני סבור שזה
מוכרח להיאמר — מפני המגמה, שמתוך
זיקה למתחים סוציאליים ולבעיות של המדינה
והחברה באים להצדיק דבר שהוא
פשע פשוטו־כמשמעו — ושום אידיאולוגיה
אזר• אבנר•(העולם הזה -כוח חד ש) :
אין לי שום ט ענ ה ליו שב-רא ש. אני מ סיי ם. ה צ עו ת
ספווטות״אביא כא שד נגיע ל סיכו ם הוויכוח. אול ם אולי
אוסיף משפט א חד בק שר ע ם תופעה מד איג ה ש אנ חנו
עדים לה בירושלים, באשר נוצר ת והולכת כנופיה הד ש ה
של פשע, מורכבת מ שרידי ם ש היו קשורים ל״כנ ת רי ם
השוזורים״ .יש תופעה שאני מצה להזהיר מפני המעל
הדוכן הזה: היום לוק חי ם דגלים פוליטיים מ שו מ שי ם
עלימנוז להצדיק דברים ש אין להם שום ק שר לאעם
פוליטיקה ולא עם איזו ש הי אמלחמה צוד ק ת, סו צי א־לית
או אחרת, אל א זוהי בריונות ל שמה. אגי דוצ ה

גילוי כנופיית מוס רדה
שוסטק היה נגד

כגלל המעשה הזר; ביאיניו, חברי ואני, חקירה מעז־לגי,
מ איי ל ה לחקירו: ר;ו;״1־ 1רה. ערכוו מעין סקר מקיף
של הפשיעה הפלילית והכוליטית ברמי זה ואני מוכרח
לומר שהתמונה שנהול ת ה היא, לצערנו, מחר ידה ועולה
גהרבה על חשש־תינו הכינד־ם כיותר, הרכה על מה
שידענו, ואיחנו בכל זאת עתונאים העוסקים נשטח זה
מדי שבוע בשבוע.
המ סקנה שבאנו אליה. ואוי חושב שגס המ שטרה
שותפה לה, היא־ שכגוש דן כלבך פועלים כריע שמונה
כנופיות של פשיעה, ו הן: כנופיית בת־ים, הכרם, ישבזי,
התקווה, ומת־י שראל. ניוה־שאגן, יפו. פרדס־כץ. הח לוקה
היא, במידה מסויימת, גיאוגרפית.
בניירות שלפני כמה עשרות שמות של ראשי הכנו פיות
ה אל ה וחבדיהן. ה ם ידועים היטב. חלק נין הרנוסייות
האלה אינו בוחל ברצח. מוכנים בכל עת לבצע וצח

פוליטית, לא קומוניסטית ולא דתית, לא
אנטי־קומוניסטית ולא אנטי־דתית, אינה
יכולה ואינה צריכה לשמש אליבי כלשהו
לפשיעה כזאת.
כבוד היושב־ראש, המצב לדעתי חמור
ביותר. אני חושב שהוא הגיע למימדים של
מצב־חירום. עלינו על הדרך שתוכל להו ביל
תוך זמן קצר למדי למציאות האמרי קאית,
שד,יא מחרידה. שם פוחדים אנשים
לצאת לרחוב. פוחדים להיות בבית בלי
שיתקינו בדלת מנעולים מיוחדים שזכו
באישור המישטרה.
אין צורך באמצעים שיגרתיים, ובוודאי
לא בוויכוחים שיגרתיים יש צורך באמצ עים
מייוחדים לשעת־חירום, ואני אציע
כמד, הצעות ברוח זו בסיכום לוויכוח הזה.

הידועה בשם ״כנופיית בת־ים,״ ;שבראשה
אבי פז ושורה של פושעים אחרים, ידועים
היטב — לבין כנופיה שנייה, המורכבת
מכמה דמויות ידועות, בגון עודד קם־
ליצקי שנרצה.
זה התחיל בכך שבין חברי שתי הקבו צות
פרץ ריב במועדון־לילה ביפו, ב־אריאנה,
על רקע זה שמישהו לא שילם
את החשבונות. הם יצאו החוצה ופתחו ב אלימות.
אחד רץ למכוניתו כדי לקחת
אקדח ולירות בשני. האחרים ברחו ונפתחה
מילחמה בין שתי קבוצות של פושעים,
מילחמה המזכירה במידה רבה את הימים
האלימים של שיקאגו בשנות ה־.30
כעבור כמה ימים נתקלו חברי הכנופיה
האחת בחברי הכנופיה השנייה. הם עקבו
אחריהם, מצאו אותם במקום מסויים בכרם־
התימנים, וקבוצה אחת, שחבריה ידועים,
פתחה באש לתוך חדר במקום הזה והרגה
את קפליצקי. האשה שנכחה במקום, קרו־בת־משפחה
של דמות ידועה אחרת מן ה עולם
התחתון, ירתה בנראה בחזרה. שני
אנשים מאלה שהיו בחדר ברחו מהחדר,
הביאו נשק חם וכאשר חזרו כבר היה
קפליצקי פצוע ובדרך לבית־ד,חולים נפטר.

! 1 פרט פיקאנטי שני: הח״ב היחידי
שקם נגדי באותו ויכוח היה דווקא חברו
ומנהיגו של אהוד אולמרט — ח״כ אליעזר
שוסטק.
היה אינטרמצו מגוחך בוויכוח, כאשר
שוסטק קם לנאום מייד אחרי, ואמר, לפי
הפרוטוקול :
אליעזר שוסטק: אני חושב שקיימת
קנוניה פשוטה של גורמים נכבדים בסי עת
מיפלגת העבודה, לתת ח מורי, לחבר-
הכנסת אבנרי--
אורי אכנרי: ד,אם גולדה מאיר שות פה
לקנוניה הזאת ז
אליעזר שופטי בעדיפות
של הופעותיו, וזאת בגלל התקפותיו והש־מצותיו
על דיין.
אורי אכנרי: כמה זה מגוחך׳ חבר-
הכנסת שוסטק !
אליעזר שוסטק: רוחב־הלב של סי עת
מיפלגת־העבודה כלפי חבר־חכנסת אבניי
במתן עדיפות להופעותיו, אין להס בירה
אלא על־ידי קנוניה ומתן תמורה
על זה שהוא מאשים מדי־פעם את השר
משה דיין ומחבל במעמדו, בגלל החפירות

פירוט כנופיות גוש דן
הכנסת דחתה פה־אחד

הארכיאולוגיות של השר.

כסיכום הוויכוח הצעתי את הצעת־ההחלטה
הבאה :
אורי אכנרי: סיעתי מציעה את ה סיכום
דלהלן:
( ) 1הכנסת קובעת שהתפשטות תופ עות
הבריונות והפשיעה האלימה הגיעה
למימדים של מצב־חירום, המחייב היערכות
חדשה של הגופים האחראים לשמירה על
שלום הציבור, בלי להפר את עקרונות
מדינודהחוק והמישטר הדמוקרטי.
( )2הכנסת קובעת שבמיסגרת היערכות
חדשה זו דרושים שינויים מרחיקי־לכת
במיבנה ובתיפקוד המישטרה, וכין השאר:
א. הגברה ניכרת של המשאבים הכס פיים
והאנושיים המוקדשים למילחמה ג־ביריונות
על כל גילוייה ובפשיעה הפלילית
והפוליטית.
ב. שיחדור המישטרה מתפקידים בלתי־חיוניים,
שאינם קשורים במישרין בהגנה
על שלום הציבור.
ג. העלאת משכורת הקצינים והשוט רים,
לשם משיכת כוחות בעלי כושר אישי
ומיקצועי מעולה לשירות המישטרה.
ד. ריענון מתכונת הצמרת המישטרתית
הבכירה.
ח. חידוש ציוד המישטרד, לשם חיזוק
מערכת המיכשור החדיש למילחמה בפשע.
ו. גיוס בוחות-עזר ציבוריים לתיגבור
המישטרה בנקודות־תורפח.
ז. קידום מהיר של כוחות מצטיינים
בשורות המישטרה.
( )3הכנסת קוראת לנקיטת צעדים נמ רצים
במיסגרת החוק, לגילויים והעמדתם-
לדין של אירגוני־פשיעד, פוליטיים כביכול,
העוסקים באלימות ובאיומים באלימות.
( )4הכנסת קוראת לאנשי־ציבור לבל
יתרועעו עם דמויות ידועות מן העולם
התחתון, ולבל יפריעו לפעולות המישטרה
נגד הפשיעה והאלימות.
( )5הכנסת קוראת לציבור לשתף פעו לה
עם המישטרה, ולמסור עדות למישט־רה.
על מיקרי פשיעה וביריזנות המתרח שים
בנוכחותם.
( )6הכנסת קוראת להקמת צוות תיב־נון,
בהשתתפות מומחים למיקצועות ה שונים.
להתוויית תוכנית פעולה ארובת־טווח
לעקירת השורשים החברתיים, הפסי כולוגיים,
הכלכליים והסיבתיים של תופ עות
הפשיעה והביריונות.
עד כאן נוסח הצעת־הסיכום. נדמה לי
שכל אחד מסעיפיה נכון כיום במו אז,
ואולי עוד יותר.
אולם הצעת־החלטה זו ״לא נתקבלה״ —
בפי שמצויין בדברי הכנסת (עמוד .)955
האמת היא שאגי הייתי היחידי שהצביע
בעדה. תחת זאת קיבלה הכנסת החלטה
נבובה, מלאת מליצות, וריקה מכל תוכן

י 1 1
אפשר כאן לשאול: מה ההבדל בין
פעולתנו אז, לבין הפעילות הנוכחית בכנ סת,
שאותה השוויתי לעלילות חסנזבה?
ההבדל הוא בכמה מישורים.
ראשית, לא העמדנו פני בלשים, המתח רים
עם המישטרה• לא ערכנו סביב עניין
זד, פסטיבל של פירסומת־עצמית. אפילו
בדיווח השבועי שלי בהעולס הזה (,)1792
הזכרתי את הנאום הזה רק בקצרה.
הדבר ניראה לנו רציני מדי, מכדי לנצ לו
לשם תעלולי־פירסומת.
שנית, לא הצענו שהכנסת תהפוך עצמה
למישטרה שנייה. אמרנו מה שאמרנו אך־
ורק כדי להצביע על חומרת הבעייה,
והצענו לכנסת להסיק מכך את המסקנה
הפרלמנטרית הנכונה, זו שהגדרנו בהצעת־ד,החלטה
שלנו, בשפה פרלמנטרית עדינה.
כל חברי־הכנסת הבינו מה פירושה של
הצעה זו: להחליף את שר־המישטרה ודד
מפכ״ל, ולמסור את המישטרד, בידי אנ שים
בעלי כדשר־מנהיגות וכוח־הכרעה, ש יפתחו
דף חדש.
אנשי תסמכו! בכנסת הנוכחית אינם ע ר
שים כך. הם נזהרו מאד מלהתקיף את
המפכ״ל והשר, ופעלו בשיתוף־פעולה עימם
בדי לזכות בעזרתם בשבחים ובפירסומת.
אחרי שחלפה ההיסטריה הראשונה, נש אר
הכל על כנו, הכנופיות חוזרות לפעו לתן
השיגרתית, חברי־הכנסת ירדו מן ה סוס,
ושום שינוי במערכת המופקדת על
המילחמה בפשיעה לא הושג.

מכתבים
הזכות לבקר את דיץ
בכתבתו של אורי אבנרי ״האדם הזד.״
(הנדון, העולם הזה ,)2003 הוא מבקר את
שלושת המנהיגים נותני־הטון החשובים
שלפני מילחמת יום־הכיפורים ! גולדה,
גלילי ודיין.
אשר לביקורת נגד גולדה וגלילי, אני
מסכים לחלקה. טענה קשה לי לסיגנון,
ובייחוד שהוא אדם המציג עצמו כאינט לקטואל
חופשי בדיעותיו, איש השכל*
הישר וההיגיון הבריא, שראייתו את ה מציאות
מפוכחת. אלה אלה הם תארים
שמר אבנרי מרבה לייחס לעצמו ולשמא-
לנים שונים.
אורי אבנרי מעריך ומכנה את דיין ב תואר
נכבד של ״הלא-יוצלח המונומנטא לי
ביותר״ ,או ״מדינאי עתיר-ביזיונות,
והוגה־דיעות שכל מילה שיצאה מפיו הופ רכה
על-ידי המציאות״ .כן הוא מאשים
את זזברי-הכנסת, את הטלוויזיה ואת מר בית
עם ישראל, בסגידה לאליל שדמותו
ורעיונותיו נופצו במילחמת יום־הכיפורים.
זאת, מחד.
מאידך, כתבי וצלמי העולם הזה צרו על
משה דיין על כל צעד ושעל, וכל מילה
שנשמעה מפיו הפכה כותרת מצולמת ורע-
שנית. זאת ועוד. מר אפנדי בחר בדיין,
בשנת , 1968 כאיש־השנה, והעלה על נס
את דמותו כאיש חזון ומעשה.
לפיכך, כלל לא ברור בשם איזה היגיון
הסיק אבנרי את המסקנות שהעלה בכת בתו.
לכל אדם במדינה, זולת אבנרי, יש

הזכות למתוח ביקורת על משה דיין, מע שיו
ורעיונותיו. או שלכל הדיעות, מן ה ראוי
היה שיודה אבנרי כי טעה בהערכת
האיש, ולא יעמיד פנים כאילו ההאשמות
שבהן הוא מאשים אחרים הוא, אישית,
לא לקה בהם.
המסקנה המתבקשת היא :״חכמים, הי זהרו
בדיבריכם !״
אני עצמי קורא ותיק מאד של השבו עון׳
ומסכים ומחייב הרבה מהמתפרסם בו.
אולם במה שקשור לאופן שבו אתם מת ייחסים
לדיין, איני חושב שהוא נבון ו אובייקטיבי.
מנשה
שאגי, אור-יהודה
• אם הקורא שאבי הוא ותיק, הרי
זכרונו בגד בו. העולם הזה מתח ביקורת
חריפה, גוברת והולכת, על משה דיין מאז
מילחמת ששת־הימים והלאה, שהגיעה לשיאה
בשנים שלפני מילחמת יום־הכיפו־רים
.״איש השנה״ של העולם הזה אינו
עיטור ואינו תואר־כבוד, אלא בא לציין
את האיש שהשפיע ביותר על מאורעות
השנה ,״לטוב או לרע״.

האשה האידיאלית
אם התכוון העולם הזה ( )2006 במאמרו
על לאה רבץ להשמיצה, הרי הוא משול
לבילעם.
המאמר שיכגע אותי שלאה רבין היא
אשד. מסורה לבעלה, משתתפת בבעיותיו,
משתדלת להקל עליו את תפקידו האחראי,
ובכלל ממלאה על הצד היותר טוב את ה
תפקיד
הקשה של אשת ראש-הממשלה.
תיארתם אשה כימעט אידיאלית.
יחיאל דמון, ירושלים

לאח וז׳אקי
אני מעריצה את אומץ־ליבה של לאה
רבין, שהיא מעמידה את עצמה ליד דאק-
לין קנדי. אפשר לקרוא לזה גם במילה
אחרת...
חיים כר־און, תל־אביב
האירוניה הדקה שבה הכתרתם את תמו נתה
של לאה רבין ליד ג׳אקלין קנדי-
אונאסיס, אינה במקומה. על כל פנים, היא
מעידה על לוח-ערכים משובש.
הגב׳ קנדי לא עזרה לבעלה מעולם,
חוץ מאשר בקישוט הבית הלבן. אחרי ש נרצח,
ביישה את זיכרו כשהתחתנה בשביל
כסף (אומנם הרבה כסף) ,ועכשיו היא בסך-
הכל מין נערת־שעשועים בינלאומית ו־נערת־שער
לעיתוני-קיטש של נשים.
אולי לאה שלנו לא תנצח את ז׳אקלין
בתחרות-יופי, אבל היא בוודאי ממלאה
תפקיד הרבה יותר חיובי.
שלמה כהנא, ירושלים

חזיר גברי
אילו הייתי אמריקאית, הייתי אומרת
שאת המאמר הזה כתב ״חזיר שוביניסטי
גברי״ .מכל מילה בו נוטפת שינאה למין
הנשי, זילזול ובוז.
(המשך בעמוד )8

לה ולי-הסבון לאוהבים להיות יחד.
ב 3-צבעים ובניחוח מיוחד

חדש מעץ הזית @

לאה רבץ וז׳אקלץ קנדי
מי יותר חיובית?

מדינת ישראל

משרד החקל או ת

להלן רוח המחירים המוסכם

(המשך מעמוד )7
מדוע אתם סבורים שלאד, רביו׳ ,אחרי
חמש שנים של ניסיון כאשת־שגריר פעי לה,
אינה יכולה למלא תפקיד של יועצת
לראש־הממשלה כמו, למשל, אותו יעקב
חלפון מבאר־שבע או דן פתיר ואפילו —
תסלחו לי את הפגיעה בהוד רוממותו
הגברית — אריק שרץ ז

ארצות־הברית, וקראתי על ההתנקשות ב חייך.
הזדעזעתי מאד, אבל גם שמחתי
לקרוא בגיליונות שלאחר־מכן שד,בראת, ו יצאת
מכלל סכנה.
האתיקה המיקצועית שלי כפרופסור ל פסיכולוגיה,
אוסרת עלי לעשות דיאגנוזות
ממרחקים. אומר לך רק זאת: ההיסטוריה
של המתנקש, פגישותיו אתך בעבר, יחס

ל ־ 15.2.7 6־ 20.2.76
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
רקוח עגבניות מעולות גזר חצילים
קישואים ירוקים
ברוב לכן צנון תפוא״ד מהיבול החדש כתיפזורת
תפוא״ד מהיבול החדש באריזה של 2ק״ג
כצל יבש מסוג מעולה
בצל יבש ארוז בשקיות

לק״ג

2.05
1.70
3.65
1.90
1.00

1.40
2.60
3.00
3.05
3.25

פירו ת
3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.95
5.00
4.00
2.15
1.90
3.10

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגפים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5 בננות תפוזים אשכוליות לימונים

לאה הכין בין קיסינג׳ר וכעלה
עצות נבונות
אפילו מהמאמר שלכם נובע שהעצות של
לאה רבץ היו בדרך-כלל טובות ונבונות.
ואשר לייצוג, היא לא ביישה את הפירמה
גם כשישבה ליד פורד וקיסינג׳ר.

אביבה שפירא,

עופו ת
פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות הוזלה מיוחדת
ירכיים הודיות הוזלה מיוחדת

11.00
10.00

9.00
15.00
11.50
11.50

דגי

בקלה צעיר ארוז בשקיות
בקלה פרום אחיד, עשוי מדגים שמשקלם
לא פחות מ־ 250 גרם שקית בחולה

10.50
12.00
אופנרב בדיות:

ליולדת
לאל קנו ת
אנ חנו או מרי ם גם מ ה

אצלנו :

+זול יותר
+שרות טוג יותר
+יעוץ טוב יותר
מבחר ענק של כל הנחוץ
לתינוק, ממוצץ ועד מיטה
עומלות:

עגכ7ד*ווב

ב סיגנון

מ תו ארו ת
ו אדיגנ טיו ת
השכרה

בתרי

ס כ, ר ה

*אצ;ר */גדייק־וז
נדו־־וד

רמת־גן

איחולים לאורי אכנרי
זה־עתה חזרתי ממסע־הרצאות ברחבי

השילטונות ובעיקר יחם המישטרה — כל
זה היה מספיק כדי להפוך אותי לפארא-
נואיד. פשוט יותר מדי חשדות!
בהצלחה במאבקיך הפוליטיים.

שלמה הררי,

סן־דיאגו, ארצות־הברית

• הקורא הררי היה בעבר קצץ בנזיש־טרת
ישראל, והינו עתה פרופסור ידוע
לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן־דיאגו, אר־צות־הברית.

שרא לי הי פ ה מכווור מאד
8.50

׳ ׳ זיז׳ ו ן

דיזנגוף 11 תאטלם 2ם 2 4 9

מכ ת בי ם

״ביבי״

המלך ג׳ורג׳ ,45ת״א

פגשתי היום את ״הישראלי היפה״.
נדברתי עם ידיד שיבוא לאספני בדרכי
חזרה לבסיס, לאחר חופשה קצרה. אולי
מפאת הקור העז ששרר באותו בוקר, לא
עלה בידו להתניע את מכוניתו. אני, ב בגדים
אזרחיים, נאלצתי להשתמש ב״שי-
מ תיו הטובים״ של בעל מכונית מפוארת,
שניאות לקחתני (בתשלום, כמובן) — שכן
היה זה יומה הראשון של שביתת אנד
המפורסמת.
כעבור זמן־מה התברר שמיטיבי הוא
עורך*דין במיקצועו (מצליח, כנראה, אם
לשפוט לפי המכונית שבד, נהג) ,ותוך כדי
שיחה עם טרמפיסט־חייל שאסף, הפטיר
שהצבא היה מסוגל למלא בהצלחה את
תפקידה של החברה השובתת.
בנקודה זו התערבתי, והערתי שהצבא
אינו מסוגל להסיע אפילו את חייליו, והללו
נותרים מופקרים לחסדי בעלי הרכב הפרטי
— תופעה, שלפי מיטב ידיעתי אינה אופ יינית
לשום צבא מודרני אחר.
מארחי האדיב קבע בפסקנות שחיילים
היוצאים לביתם יום־יום — אל להם ל התלונן,
ולא זו בלבד, אלא שהוא־עצמו
לא יציע ל״ג׳ובניק״ מקום במכוניתו ! הוא
גם לא הבין מדוע בכלל יש כל־כך הרבה
חיילי-שירותים, בעוד שאנשים מבוגרים
כמוהו עדיין משרתים ביחידות קרביות.
מובן שנפגעתי קשות, שכן מזה שלוש
שנים אני משרת ביחידה עורפית, אולם
עבודתי ועבודת חברי קשה ומפרכת, ואי ננו
יוצאים הביתה מדי-יום ! ובכלל, מדוע
להעניש חייל-שירותים (״לא־מחונך׳ ו״לא-

ציוני״ ,אליבא דאותו עורך-דין) ,על־ידי
כך שגם הבסיס לא מציע לו מקום־לינה,
וגם אזרחים כמו אותו עורך־דין מכובד
לא מואילים בטובים לאוספו במכוניתם 1
בתגובה השמיע הלה כמה דיעות כה
קיצוניות, שאיני מעז אפילו להעלותן על
הכתב. די אם אזכיר הערה שנחרטה ב זיכרוני
:״לא איכפת לי שחייל כזה
(גץ בניק) ייקח שתי שמיכות ויישן תחת
כיפת השמיים.״
המעציב מכל הוא, שאינני יודע כמה
שוביניסטים כאלה נמצאים בתוכנו, ואולי
הם בכלל הרוב 7ואז, מה נותר לנו לחפש
בארץ־ישראל 7זהו ציבור שהסכים ועודד
התעשרות קלה של קבלנים שעבדו ״עבור
ילדינו בת׳לה״ ,אשר נרצחו אחר־כך בגלל
צרות־המוחין שלהם־עצמם. זהו ציבור ש מנע
או נמנע מלבקר את מישרד־הביטחץ
בכלל וצה״ל בפרט — ובכך פתח פירצה
להסתאבות והתנוונות המערכת הביטחונית
כולה.
זהו ציבור הרודף בחמת־זעם כל החולק
על דרכם, ומכנהו ״תבוסתן״ ,״עוכר-
ישראל״ או סתם ״פלשתיוך (חידוש לשוני
מעניין של העיתונאי אורי פורת).
לבסוף רק אציין, שאותו ״ציוני״ ,״חייל
קרבי״ ו״פטריוט״ — גבה ממני עבור
נסיעה של 50ק״מ מחיר, שהיה גבוה
בחמש(!) לירות מן התעריף שנקבע על-
ידי מישרז״התחבורה לתקופת השביתה של
אגד.
וכבר נאמר :״מהרסייך ומחריבייך ממך
ייצאו.״
סמ״ר(מיל ).יוסף בהן, ירושלים

העולם הזה 2007

מכתבים
הדרכה ישראלית כאגנולה
קראתי את הידיעה אשר פורסמה בעניין
עזרה של ישראל לתנועת פנל״א באנגולה
}העולם הזה .)2003
ב־ 29 בנובמבר, זמן־מה לפני שפורסם
על פגישת שר־החוץ יגאל אלון עם שר
מזאיר, סיפר לי כתב דני אשר שב מ־אנגולה
וזאיר, כי בקינשאסא מדריכים 15
יועצים צבאיים ישראליים את כוחות-
הגרילה פנל״א. הכתב שוחח עם איש
ממקורביו של הנשיא מובוטו.
קו ר א, קופנהגן

מיכרה־יהלומים
אני עובד בתעשייה האווירית. כפי ש ידוע,
ופורסם כבר בעיתונים, עובדים כיום
בתעשייה האווירית כ־ 500 עובדים זרים
מאנגליה. פורסם שפועל אנגלי העובד כ־15
שעות ביום ומשתכר 4000ל״י בשבוע,
מדובר עליו כאילו מצא מיכרה־זהב.
ובכן, האנגלים העובדים אצלנו מרוויחים
אותו סכום בשמונה שעות־עבודה. שכרם
הוא שמונה דולר לשעה. האם אין זה
מיכרה־יהלומים 1אגב, עובד ישראלי עו שה
עבודה עצמה ב־ 2200ל״י לחודש.
ח תל־אביב

גילוי דעת בפרשת יוגדן ל

מועצת אגודת הסטודנטים למישפטים של
האוניברסיטה העברית בירושלים החליטה
בישיבתה מה־ ,4.2.76 לגנות נמרצות את
נסיונות הפגיעה בעקרון סופיות פסיקת
בית־המישפט העליון במדינת ישראל, כפי
שהדבר בא לידי ביטוי בפרשת ילדי יונדף.
האגודה קובעת שיש לעשות כל שניתן
לאכיפת פיסקי־הדין של בית־המישפט ה עליון,
ומגנה כל פעולה שנועדה לפגוע
בסמכותה השיפוטית, ובעקרון אכיפת פיס־קי־הדין
של ערכאת השיפוט העליונה ב

• את מקבלת
• את מקבלת
• את מקבלת
• את מקבלת
ילדי יונדף
אכיפת החוק

מדינת ישראל, על־ידי הפעלת לחץ ו איומים
על השופטים, המישטרה וההוצאה-
לפועל, ועל־ידי הצעות לחקיקה רטרואק טיבית
על-ידי הכנסת.
באותה מידה שבית־המישפט הופך ענ יינים
פוליטיים הבאים לפניו לאי־שפיטים,
כך גם על הכנסת לשמור על עקרון הפרדת
הרשויות, ואל לה להתערב בהחלטותיו ו־בפסיקתו
של בית־המישפט.
דויד סנ דו ב ס לן י, אגודת הסטודנטים
למישפטים, האוניברסיטה העברית
בירושלים, הר־הצופיס
תמה הפרשה הטראגית־קומית של מיש־פחת
יונדף.
נדמה לי שהרבה אנשים בארץ, שקפצו
מרוב פטריוטיות על העגלה הזאת, נשארו
במצב של אותו יהודי שנעמד להשתין מ אחרי
עגלה — ובינתיים העגלה זזה ונסעה

גור מדריד, טפולה־עילית

אומח ככרת — כשיגוי כותרת
קודם מילחמת ששת־הימים שלטה ההר גשה,
לפחות אצל האיש הפשוט מן הרחוב,
שהמדינה עומדת על סף השמדה. ששת
ימי־הגיצחון הפריכו הרגשה זו והסתבר
(המשך בעמוד ) 16
העולם הזה 2007

מחפשת מכונת כביסה שהיא גדולה באמת, יש לך שתי אפשרויות:
־־קריסטל גרנד ליידי־ או -קריסטל סופר־לורד־־.
בקנותך את אחת הגדולות של ־קריסטל־,
מכונת כביסה שהיא גדולה במיוחד מבפנים ־ עם קיבולת כביסה עד 6ק־ג
אך קומפקטית במידותיה החיצוניות.מכונת כביסה שיש בה כל היתרונות והשכלולים.
מכונה מעולה מתוצרת צרפת, בעלת מוניטיו רבים באירופה וגם בישראל.
מכונת כביסה שמובטח לה שרות מהימן ומסור לאורך זמן.

את מקבלת מכונת כביסה גדולה ומעולה, במחיר סביר והוגן,
ולא מנופח באופו מלאכותי

ממשלת ישראל
המשרד לקליטת העליה
משרד העבודה
ההסתדרות הציונית
העולמית

א ד הי שראלי
השוה׳ בחו״ל

הסוכנות היהודית לא״י
מחלקת העליה והקליטה

ממשלת ישראל והסוכנות היהודית החליטו לאחרונה על מתן הקלות
לקליטת תושבים חוזרים.
על הענקת התנאים יוחלט באורח אינדיווידואלי בהתאם למצב
ולצרכים של כל פונה.
ישראלים תושבי חוץ לארץ, המבקשים לשוב לישראל, יפנו אל משרד
מחלקת העליה והקליטה של הסוכנות היהודית /ההסתדרות הציונית
העולמית הקרוב למקום מגוריהם, ויקבלו מידע על סיוע אפשרי.
הכ תוב ת בארץ: ועדה לתושכים חוזרים
ת.ד7348 .
ירושלים

ב רי ח ת ״כוש״י היתה ההי שג הבי]לאומי
היחידי של י שר אל -וגם היא ל א היחה
באמת שותף גרוע מאוד,״ אמר
בר־לב.

0 :בישיבת הנהלת סיעת
המערך בעניין המקור הבכיר
פתח את הישיבה ראש־המפד
שלה, יצחק רכ!ץ, במילים ה באות
:״חזרתי מארצות־הברית
לאחר שקיימתי שם יחסים.״
חברת־הכנסת אסתר הרדיץ
לא יכלה קף בליג, פרצה בציוד
קוקים רמים שגררו אחריהם
ציחקוקים נוספים. רבין שעה
את הנוסח, ואמר :״לא, לא,
היו לי שם רק מגעים.״
לאנשים הנכונים 777 בהנדי
בינלאומי

יצחק רבין החליט

לצפות השבוע בתוכניודהטל-
וויזיה נל־בו־טק, עליה שמע
מחבריו. הוא ערך את סדר-יומו
כך שיראה את התוכנית, ש היתר,
צריכה להיות משודרת
מייד אחרי מהדורת־החדישות.
אולם הטלוויזיה שינתה ברגע
האחרון את תוכנית־השידורים
והעבירה בשידור ישיר את
מהלך מישחק-הכדורסל בין
מכבי תל־אביב לקבוצת לוגאנר
השווייצית. ראש־הממשלה, ש נאלץ
לחזות במישחק, היה ל בטח
מתעודד אילו ראה מה
שהטלוויזיה לא שידרה, על פי
הוראה מגבוה, שהגיעה לפני
׳שידור המישהק. כשהגיע משה
דיין לאיצטדיון יד-אליהו, שם
התקיים המישחק, התקבל על־ידי
הקהל בקריאות־בוז נלה בות.
למרות שהשידור היה
ישיר, לא הועבר קטע זה.
0בפגישה שנערכה לפני
שבועיים בין חברי החוג ל שילוב
במיפלגת־העבודה לבין
שר-הביטחון שימ?ן ון פרס,
בביתו של כתב ׳טייס בישראל,
דודו הדוי, ביקשו הנוכחים,
כמובן, לעסוק גם בפרשת ״המ קור
הבכיר.״ פרס סירב בתוקף
להתייחס לנושא, אולם בעקיפין
לא יכול היה להימנע מלהתייחס
אליו. היה זה אחרי ש־מארחיו
ביקשו למזוג לו כוס
שלישית של משקה חריף. פרס
דחה את ההצעה, בתוספת רמז
דק :״אני לא רוצה להפוך
מקור בכיר.״
01 בבוקר שקדם לראיון-
הטלוויזיה בתוכנית מוקד, עם
ח״כ מנחם בגין, ערכו שני
מראייניו, אלימלך רם ודן
דגים, מעין מישחק־מילחמה,
שנועד להכינם לקראת הראיון.
הם שאלו איש את רעהו את ה שאלות
שהכינו עבור בגין, כשכל
אחד מהם מנסה לענות
לחברו כיצד ישיב עליהן מנהיג
חרות. כאשד נערך הראיון, הם
נדהמו. נ־״/״ס? מהתשובות היו
בדיוק אותן שצפו מראש, חלקן
אפילו בניסוח דומה. כך, למשל,
הצליחו לקלוע מראש ולנחש
איזו תשובה יפתח בגין ב מילה

0כשנכנס לחדר אחר,
דיגמנה לפניו הדוגמנית היפה פייה
דגה כ״ץ. בר-לב נעץ
בדוגמנית מבט רב־משסעות ו אמר
לגדעון מאיר, מנהל
מכון הייצוא- ,שהתלווה אליו:
״תראה מה זה יופי!״ השיב
לו מאיר :״,מה אתה מסתכל
בדוגמנית? תסתכל על העיצוב
של הבגד!״ בר־לב ביטל את
דבריו של מאיר בתנועת־זילזול
ואמר :״עיצוב שמיצוב, בלי
זה אין עיצוב.״
0כשנכנסה פמלייתו של
שר־המיסחר־והתעשייה למע לית,
נתקעה זו במקומה למשך
כמה רגעים, בגלל העומס הרב.
איש־הביסחון שנילווה אל בר־לב
לא התאפק, ואמר לבסוף
בקול מפוייש :״מישהו פה
מיותר !״ הנוכחים, באו במבוכה
אך לא הגיבו, ואיש לא יצא
את המעלית. לבסוף נאלץ השר
בעצמו לפנות את המעלית, לע לות
במעלית אחרת, בחברה
מצומצמת יותר.
0בעת ההצבעה על חוק-
ההפלות הפתיע יו״ר ועדת־הכספים,
ח״כ ישראד קרגמן,
רבים, כשהצביע בעד החוק. כ שנשאל
ידידו, ח״כ צבי גר שוני,
איך קרה הדבר, השיב :
״ח״ב אורה נמיר הצליחה
להשכיב אותו.״

וחל דיין

ביקרה בשבוע־האופנה בתל־אביב. כשנכנסה
לאחד החדרים, משך את תשומת״ליבה כלב
מיניאטורי מסוג צ׳יוואווה השייך לאחת הדוגמניות, ושהסתונב
במקום. תחת שתסתכל בבגדים או בדוגמנית, התעסקה רחל דיין
עם הכלב, ולא עזרו כל מאמצי מלוויה להסב את תשומת״ליבה
לפרוות שהוצגו בפניה. פרוותו של הכלב מצאה חן בעיניה יותר.

המיסחר-והתע-שייה חיים בר־לב
גם בחדרם של האופגאים

מושחתת לפני שהגיעה ל-
שילטון, לאיזו שחיתות תגיע
אם תגיע אי־פעם לשילטון?״

סימי אלבז ודובר לדרמן,

׳ 0את תכסיסי יצחק רבץ
הגדיר רובינשטיין כ״מאקיאוו־ליזם
-של אמבות.״
0במיסגרת סיורו בשבוע-
האופנה, שהתקיים במלון היל־טון
בתל־אביב, התעכב שר-

זוג־עולים מצרפת. לשאלתו •של
בר־לב אם הם מרוצים בישראל,
ה-שיב רובד :״הכל בסדר, חוץ
מהשותף -שלנו, שעושה כל ה זמן
בעיות.״ שותפכם? ביק-ש
בר-לב לדעת ,״הממשלה,״
השיב רובר .״אם כך, יש לך

בלתי-נעימה
תקרית 0 אירעה בין מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל לבין שר־התחבו־רה
גד יעקוכי בעת הדיון ה כלכלי,
במיסגרת הבמה הרעיו נית
של מיפלגת־העבודה ,ש התקיים
בשבת בבית־ברל. בעת
נאומו של משל הניד יעקובי
את ראשו בתנועת־ביטול חד־משמעית,
והעיר הערות מעלי בות.
משל, שהבליג בתחילה,
לא התאפק וקרא לבסוף ב כעס
:״כל מה שאני אומר
לא מוצא חן בעיניך, כל ציטטה
נראית בעיניך מוגזמת יע־קובי
החליף צבעים, לא ענה.
— מ8יי

0באותו מעמד אמר משל:
״אנחנו עם -של מציצים. כל
אחד מציץ לחשבון של השני.״

׳ 0לפני שהתבדתה, גרמה
הידיעה הרדיופונית מגרמניה,
כי העציר הישראלי שמעון
(״כושי״) רימון הצליח לברוח
מתא־מעצרו, גל של התרגשות.
אנשים הגיבו למישמע הידיעה
בהתפעלות, ואפילו בשמץ של
הערצה. תת-אלוף פינחס
(״פיינייה״) לחם, מפקד חיל-
התחזוקה -של צה״ל, הסביר את
התופעה ברוח־הלצון האופיינית
לו :״מה לעשות? זהו אחד
ההישגים היחידים -של ישראל
בזירה הבינלאומית. אין לנו
הרבה הי*שגים אחרים...״
כרמל מזרחי

חיקני ואעוון לעיין
יזכרו! יעקב

! 0את דעתו על תנועת-
החרות סיכם הפרופסור אמנון
דוכינשטיין, בצטטו את דב ריו
של הוגה-הדיעות הבריטי,
הלורד אקטון, שאמר :״השיל-
טון משחית, והשילם ון המוחלט
משחית באופן מוחלט.״ טען רו בינשטיין
:״אם חרות כבר

רפי שאולי

פתח לאחרונה מיסעדה סינית באילת. מאז הוא מבלח את כל זמנו הפנוי
נעיר הדרומית. בשנת האחרונה אימן רפי קומזיץ סיני המוני על החוף. את
תשומת־ליבו משכו שתי בחורות יפהפיות, שהשתזפו ננגדי״ים מינימליים. הסתבר כי השתיים, ליסי
מנילף (מימין) ואניטה קרלהף (שמאל) הן דוגמניות מדנמרק, הנמצאות בארץ לצורך סידרת תצלומים
עבור העיתון הדני הפופולרי ״פמילר ז׳ורנאל״ .רפי מיהר להזמין את השתיים להצטרף אל הקומזיץ.
השתיים, שהיו אמורות לטוס למחרת בבוקר לקופנהגן, הסכימו לדחות את נסיעתן בכמה ימים.
העולם הזה?007

א1111
9גם נגיד בנק ישראל
לשעבר, דויד (״דוליק״) הו רו
בי ץ, השתתף בדיון. הוא
האריך בדבריו, ומזכיר מיס־לגת־העבודה
במחוז תל־אביב,
דכ כן־מאיר, שניהל את ה דיון,
נאלץ להעיר לו מיספר
פעמים כי זמנו תם. לבסוף לא

9 1 /7 0 /7 /1 7

9הזמרת מיכל טל ר,ופי
תה. היא הוזמנה לתערוכת-
הציורים של הצייר יעקב
(״יענקלה״) פיאלקוכ שנער כה
בביתה של אשת־החברה
טוכה ישעיה. כשנכנסה ל דירה,
השתרר לפתע שקט, וכל
הנוכחים התרכזו סביב אחת

11 וון ן

הפסק לגשש באפילה ולפחד לשאול את האנשים הקרובים אליך שאלות.
שום דבר לא ייפתר אם לא תיקה את היוזמה לידיים. אף אחד לא יעשה
זאת בשבילך. נסה לגלות הבנה לבעיותיה של בת־זוגך ותיווכח שהכל
יסתדר על הצד הטוב ביותר. בת טלה: אל תהיי נאיבית ואל תאמיני לכל.

ו 2במרס -
20 באפריל

ועכשיו — השבוע הגורלי. עו כה התכוונת להכין את הקרקע. השבוע
תצטרכי להלום כל עוד הברזל הוא חם. מגע חברתי הולם את תוכ־ניותייך,
בייחוד ביום ה /סוף השבוע, שהוא גם הירח החדש. אבל טוב
תעשי אם לא תסמכי יתר־על־המידה על אחרים ובייחוד לא על חברותייך.

1ווווחי0

יום א׳ פותח פרק חדש במאבקך המיקצועי או האישי. אם תדע להסתכל
מסביב לפני שתקפוץ, לשקול את כל האפשרויות ולא להיכנס
להתנגשויות עקרות — יש לך סיכויים מצויינים להרחיק לכת. פגישה
עם נערה בהירת־שיער תוביל אותך לבחירה מביכה. תצטרך להחליט
ומהר; אחרת תפסיד הזדמנות רומנטית גדולה מאוד. עליך לשים את
הדגש על פעילות דווקא מחוץ למקום מגוריך, ולהסתכן מעט מאד בכך.

הישמר מאכילה מופרזת, ואל תזלזל בחוקי הבטיחות בדרכים. סיכסוך־
שכנים עלול לגרום לך אי־נעימות, אס תתפתה להיות מעורב בו יתר
על המידה. אל תסמוך על בעלי־המלאכה המטפלים בחפציך, ובדוק היטב
את עבודתם. בת־סרטן: חידלי להיות ביישנות, ואל תשאלי הרבה שאלות.

סוו 11

;21 ביוני -
כ< 2ביולי

דיעות משונות ששמעת בזמן האחרון, גרמו אצלך מהפכת־ערכים, ורצון
להיות שונה, אקסצנטרי, במרכז העניינים. אל תתן לאותו אדם שסובב
את ראשך עד כה בדיברי־ההבלים שהוא נוהג להשמיע לך, להמשיך
ולעשות זאת. כל מה שעליך לעשות הוא להיות ישר עם עצמך,

הוצאות כספיות בלתי־צ׳פויות עומדות לגרום לך לעמוד בפני מצב מביד•
אל דאגה: אומנם המצב קשה, אך אתה תיחלץ ממנו בכבוד. בעתיד
היותר רחוק צפוייה לך צעידה ניכרת קדימה במישור הכלכלי. יחד עם
ההתפתחות הזאת, תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור להצלחתך בקרב
בנות המין היפה• המיכתב שקיבלת — מפתה ומרגיז. עני לו בקרירות.

חווה לו

מלבת־יופי לשעבר ודוגמנית־צמרת, חזרה
לאחרונה ארצה מאירופה. מרומא הביאה
איתח כלב מגזע קוקר־ספאנייל, הקרוי צ׳יצ׳ו. אלא שצ׳יצ׳ו זה
גרם לחווה אי־נעימות כבר בשבוע הראשון לשהייתו בישראל.
הוא התעקש לעשות את צרכיו דווקא במרכזו של הלובי המהודר
של מלון ״הילטין״ התל״אביבי. חווה הנבוכה נזפה בצ׳יצ׳יו, התנצלה׳
והבטיחה שאם צ׳יצ׳יו לא ילמד להתנהג, לא תיקח אותו.

11 ואזנייס

( 2בס פ ס מבר ־
22ב אוק סוב ר

]01111

בסך הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו שקדמו לה. אם את רווקה —
אין הרבה סיכויים שתישארי בודדה, השבוע, או שתהיי רווקה, בעוד
חודשים מועטים. בן מאזניים: הישמר מהוצאות ניכרות העלולות
להיגרם על-ידי צעד פזיז או על־ידי ליאות־ממחשבה. מצד
שני, מעולם לא היית כל־כך אקטיבי. ליבשי בגדים חמים.

אתה נמצא שוב בנקודה שאתה שונא — אבל לה אתה זקוק כדי לפעול
כמו בן־אדס: בקו־הגנה. תוקפים אותך חזק, וחזקה שתדע כיצד לפעול
כדי להשיב מילחמה־שערה, או למנוע את פני הרעה. בת עקרב: חברה
קנאית עלולה לקחת אותו ממך. אך אס הוא חשוב לו באמת — או אם
חשוב לך ׳לסדר אותה — תזכי לברנש מתוק .׳ליבשי סגול או חום.

קשת
> 2בנובמבר -
20 בדצמבר

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם לא יעזרו להפגת המתח, אלא
רק יגרמו לך לדפרסיה. במייוחד הימנע מאי־נעימויות עד יום ראשון.
אז תתחיל להרגיש בהפגת המתח. התאזר בהרבה סבלנות. לך לראות
סרט טוב, רציני, לבד, או עם חברה, ותיווכח שצפוייה לד הנאה.

השבוע מסוכן מאד לבנות מזל־גדי: הן עלולות להסתבך בהרפתקאות
העלולות לגרום לסיבוכים אישיים ובריאותיים -זמן רב לאחר שתשכחנה
את התקרית עצמה. מוטב, איפוא, לא להרבות בקשרים חברתיים ולהגביל
את המגע עם אנשים חדשים. בימים רביעי וחמישי ליבשי אדום.

0 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1נסעה בשבוע שעבר לכבוש את אמרי־
#י י 1 | #יייי קח, עם תוכניתה האנגלית. לפני
המטיבה אירגנו חברי הלהקה מסיבת־פרידה לחברותיהן, שהפכה
למסיבת״אבל, כשהחברות ביכו את הפרידה במקהלה. היחידי
שניראה אופטימי חיה גידי גוב (מימין) ,שנפרד מחברתו ענת מיבר
(לידו) ,כמה חודשים קודם־לכן. מאיר פנינגשטיין (למטה, ימין)
חיה מדוכדך כל הערב, אך השתדל לעודד את רוחה של ידידתו
דבורי ריס (שנייה משמאל) ששוחחה עם דני סנדרסון (משמאל).
התאפק ד׳ורוביץ וקרא לעבר
בן־מאיר :״תשמע, תפסיק ל העיד
לי שזמני תם. אני יודע.
תשאל את הקהל אם הוא רוצה
שאמשיך, או שאפסיק!״ הקהל
פרץ פמחיאות־כפיים סוערות
והורוביץ, שבאותו יום מלאו לו
77 שנים, המשיך בדבריו.
העולם הזה 2007

התמונות שעל הקיר. מיכל
נדחקה ביניהם, והופתעה לר אות
שם את ציור דמותה. פיאל־קוב
ניגש אליה והסביר :״הפנים
שלך מצאו חן בעיני.
השגתי באחד העיתונים צילום
שלך, ולפיו ציירתי אותך!״
הוא זכה לנשיקה בדבמקום.

זני

הקצב המהיר של עסקיו יתגבר, ותיאלץ לעמוד בלחץ, שמור על כוחותיך
ואל תגזים, פן תישבר. אל תהסס לדחות עיסקות, אפילו אם הן
טובות ועשה קודם כל את הדברים אליהם התחייבת. בני־מישפחתך יעמדו
לצידך ויבינו את המצב. בת־דלי: עזבי אותו, הוא לא בשבילך.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצמך. נצל את השלווה היחסית
שממנה אתה נהנה כדי לקדם את מעמדך בעבודה, לשפר את היחסים
במישפחה. פקח עין על שותפיך ועל הכפופים לך, ואל תתרשם מדברי
חנופה. בת דגים: אם תניחי לו בתנאי שתחיי צודקת, הוא לא יזדרז
לברוח. השבוע יצוצו בפנייך במה אתגרים חשובים. הימנעי מנסיעות.
$ו בפברואר
20ב מר ס

א החלטת לקנות מכונית.
ההשקעה הטובה כיותר
היא כאריה של פי\ ו.
האריה של פיגיו חסכוג-י באחזקה
בקנותך אריה של פילו אתה משקיע
ברכב אמין, בטוח בעל מבנה מכני איתן
הבנוי לשמוש ממושך שהוצאות
אחזקתו נמוכות, זהו רכב שיימצא
מינימום זמן במוסך ומקסימום זמן
על הכביש.
בקיצור־ הארי שבחחבורה.
הוא ישרת אותך באמונה שנים ארוכות
ללא תקלה מיוחדת.

האדיר. של פיג׳ו חכה לשרות
מלבים
לא חשוב לאן אתה נוסע ברחבי
הארץ תמצא אחד מ 42-מוסכי פילו.
תמצא בהם צווחות טכנאים מנוסים
מצויירים בכלים ספציפיים משוכללים,
המקבלים הדרכה טכנית שוטפת
להבטחת שרות מעולה ברמה מקצועית
גבוהה לפי דרישות מפעלי פילו בצרפת.
לרשותך מלאי עצום של חלפים מקוריים
במחירים סבירים, כל אלה מעניקים לך
נסיעה בטוחה וחיים ארוכים לאריה שלך.

האריה של פיג׳ו מפואר בצורתו -
מרשים בנוחותו

האדיר. של פיג־ו שומר תמיד
על ערכו

מתכנני הרכב הטובים באירופה
תרמו מנסיונם לעיצוב אריות פיג׳ו.
זו הסיבה שכל דגמי פילו מעוצבים
בצורה פונקציונלית ואסתטית כאחד
תוך שימת דגש על נוחות מירבית
לנהג ולנוסעים. ההידור הפנימי, הגימור
המושלם ושפע האביזרים הקטנים
שהינם חלק בלתי נפרר מהמכונית ־
עושים את הנסיעה בפילו לחוויה
מהנה ומרגיעה.

ערוך השוואה של מחירי הרכב
מידשניה. נכון. קשה למצוא מכונית
פילו משומשת הן נמכרות כהרף־עין
ובמחירים גבוהים. תמיד יהיה מי שירצה
לרכוש לעצמו את האריה הפופולרי
ביותר בשוק ותמיד יציעו מחיר גבוה
כדי לקנות אותו ממך.

האריה של פיג׳ו מגיע תמיד ראשון
אריות פילו זוכים במקום הראשון
בתחרויות ״ראלי״ בינלאומיות.
במבחני דרך מפרכים ובתנאי אקלים
קשים מתגלה האמינות המרשימה
והשלימות ההנדסית של אריות פילו.
השנה הם זכו במקום ראשון ב־ 3מרוצים
אפריקניים גדולים. ובישראל -
מדי שנה מכתיר הציבור את אריות פיג־ו
בתואר ־הקניה הטובה ביותר״
במשאל דעת הקהל.

המפיץ הבלעדי: דוד לזבינסק׳ בעיים. תל אביב רח׳ שונצינו , 16ט ל ,33214-6 .סוכנויות:
ירושלים מוסך גסנר, איזור התעשיה טל .523221-2 .חיפה אוריאל כהן, רח• אלוני ,51 טל,523363 .
,536822 רכב הצפון בע״מ, שדרות הכרמל ,8טל .538228 .נצרת מישל וזוהיר סרוגי, מרכז התעשיה
ו?חדש, טל .56860-54053 .חדרה קל־נע שיווק רכב בע״מ. הרנר טס מו אל ,25 טל 26689 .שבם עומר

האריות של פיג׳ו ב מבחר דגמים
לבחירתך -
- 104הקצרה עם 4ד ל תו ת
04ג ־ הקומפקטית השקטה
- 304 האלגנטית המרווחת
- 404 הטנדר שעמד בכל המבחנים.
- 1.-504 מכונית היוקרה הפחות יקרה
-01.-504 מכונית היוקרה המפוארת
- 7ג -המסחריתהרב־שמושית

ה אי רי וטבתבווה

כליפא, רח׳ פייסל, טל :1894 .רמאללה מכון ׳׳אל-מצרי״ אל ייר ה,איזור התעשיה, טל. 3657 .
באר שבע מוסך אכספרס, איזור התעשיה, טל .78292 .ראשון לציון מוסך ׳ישרתו!״ רח׳ הרצל , 41
טל 949481 .אשקלון אלבי ושות ׳סוכנות לרכב פינו רח צה״ל , 16 טל .5305 .כפר סבא מוסך
פוספלד טל 20161 .

העולם הזה :2007

לאהכד שווי לפני ה חוק
חוק יסוד: נשיא המדינה קובע את תפקידיו וסמ-
כויותיו של נשיא מדינת־ישראל. אלה, על־פי רוב,
ייצוגיים ומותירים בידי הנשיא כימעט רק את ״הזכות״
לחתום על חוקים או אמנות שכבר נתקבלו בידי הפורום
הנבחר (קרי: הכנסת)׳ לקבל מן הממשלה דינים־
וחשבונות על ישיבותיה או ״לקבל״ את התפטרות
הממשלה.
בעצם, רק סמכות אחת של ממש יוחדה לנשיאנו
ואף זו, כפי שיובהר להלן, מוגבלת ומבוקרת בידי
הרשות המבצעת: הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים
על־ידי הפחתתם או המרתם.
אבל, כאמור, אין זו סמכות שהנשיא רשאי ויכול
להפעילה כראות-עיניו ולפי אמות־המידה שיושרו ושיכלו
מכתיבים לו, שכן חתימה של הנשיא על מיסמך
רישמי — וכתב-חנינה נכלל, כנראה, בקטיגוריה זו —
טעונה חתימת קיום של ראש״הממשלה או של שר
אחר שהחליטה עליו הממשלה. לפי הנוהג הקיים,
הוטלה על שר-המישפטים משימה זו של ״פיקוח״
על נשיא המדינה, בעת שהוא מפעיל את סמכותו
לחון עבריינים ולהקל בעונשם.
ועד כמה שידוע, עוד לא אירע שהנשיא יתעקש
על הפעלת סמכותו זו במיקרה שעליו לא בא קודם־
לכן אישורו של מדור החנינות במישרד־המישפטים, הוא
המדור ה״מסנן״ עבור נשיא המדינה את בקשות״החני-
נה, ומרוקן בעצם מתוכנו את מוסד החנינה בישראל.
שכן, במדינת ישראל, במשך 28 שנות קיומה, פשוט
עוד לא אירע שלנשיא תהיה דיעה שונה מזו שיש לרשות
המבצעת (קרי: למדור החנינות שבשליטת שר-
חמישפטים) .וזה אפילו לא מפתיע: שהרי זו השיטה
שבה נוהג השילטון בישראל מזה עשרות שנים.
וזו גם הסיבה, בעצם, שמעולם עוד לא נקלע שר
בישראל לקונפליקט רציני עם ועדה מוועדות הכנסת —
מה שאירע, למשל, לשר החוץ של ארה״ב בוועדות
הקונגרס והסינאט. שם, פשוט, שומרים לעצמם הנבחרים
את הזכות לדעת ולהבין בטרם יניפו את אצבעם
באולם המליאה. אבל בישראל, שבח חברי-הכנסת וה שרים
מתמנים בידי ועדת-המינויים מטעם מרכז״המיפ־

לגה ואינם עוברים תהליך של ברירת המוץ מהתבן,
בבחירות חופשיות וישירות בידי האזרחים, ואילו הנשיא
״נבחר״ בידי ״הנבחרים״ — אי-אפשר אחרת
מכפי שהכל נוהגים.
אבל המוני בית ישראל, ובכללם הגב׳ מ. ד ,.אם
ל־ 11 ילדים שנידונה ל־ 30 ימי מאסר וציפתה לשווא
לרחמיו של נשיאה, אין יודעים כיצד פועל בישראל
ה״מיכניזם״ של מוסד החנינה, ורביס״רבים מהם מתדפקים
מדי שנה על דלתות לישכת נשיא״המדינה, עם
שמץ של תיקווה בלב. מייחלים מדי יום ביומו לתשובת
הנשיא לבקשת החנינה, שהגישו בשם יקירם הנתון
במאסר.
אך תשובה זו, יש שהיא מבוששת לבוא משך חוד שים
ארוכים, עד ששוב אין בה עוד כל צורך, ויש שהיא
מותירה — וזאת ברוב־רובם של המיקרים — את המבק שים
המומים וכואבים למיקרא השורה הלאקונית :
״לצערו, לא ראה נשיא המדינה, וגו׳״.
ולך ספר לאותם תשושי ציפייה לחסדיו של מוסד זה
ששמו חנינה־מטעם־נשיא-המדינה, שבעצם נפלו קורבן
לא לקשיחות-ליבו של הנשיא, אלא להחלטה שרירותית
של מנגנון אדמיניסטרטיבי היושב ב״מדור״החנינות״ של
מישרד״הטישפטים ומחליט לפי אמות-מידה שרירותיות
שמעולם, אגב, לא ניתן להן פירסום.
גם לא לרשימת האנשים שזכו בעבר למתת־החסד
של מנגנון זה בדרך של המלצה בפני הנשיא, להבדיל
מאלה שלא זכו בה. סתם כדי שהציבור יידע שבפירוש
לא הכל שווים בעיני החוק.
ואף שבמדינה דמוקרטית חייבים הדברים להיעשות
בגלוי ובפומבי לעין־כל, שכן זהו העיקרון.הטמון ביסוד
הוראת החוק המחייבת את פומביות הדיון — חלק
חשוב מאד של ההליכים הלאחר-מישפטיים נעשה במיס־תרים,
ללא קביעת קריטריונים פומביים. בקיצור, ללא
סדר. ואם כך — למה לצפות מהאדם הפשוט במדינה
שיכבד את הסדר שהשילטון מנסה לכפות עליו ז
ולידיעת המעוניינים: דברים דומים מתרחשים גם
במישרדם של מפקדי-חמחוזות במישטרת ישראל שביכולתם,
כידוע, לאשר עבודות־חוץ לאסירים שדינם נחרץ

לתקופת מאסר שאינה עולה על שלושה חודשים. ואינני
מוכן להניח אף לרגע כי מפקד מחוז תל-אביב, למשל,
העושה שימוש אדמיניסטרטיבי בסמכויותיו אלה, מבלי
שטרח אי-פעם לפרסם ברבים מהן אמות״המידה שעל־פיהן
הוא נוהג — לא נכשל בעבר באפליית אזרחים
הפונים אליו, מטעמים שלציבור הרחב אין אפילו יכולת
לעמוד עליהם.
וכאשר הוא ״נכשל״ כך, כבמיקרה של גב׳ מ. ד .הנ״ל
(שפנתה גם אליו במצוקתה) ,אף בית־הדין הגבוה לצדק
אינו יכול להושיע. גם כאשר מפנים את תשומת־ליבו
לכך שבמיקרה אחר, חמור פי־כמה, כמיקרהו של בדרן
ידוע; נעתר מפקד המחוז לפנייה דומה.
הוא אשר נאמר: במדינה שבה ה״סדר״ נקבע ללא
סדר, אלא לפי אמות־מידה של ״נבחרים״ ,שאינם נבחרים
— לא בהכרח הכל שווים לפני החוק.

עו״דחיימשגב, תל־אב־ב

חשנס חזח
ברונו ־ ה אד הנכון במקו הנכון
כוונתי להגיב על הכתבה ״רבינוביץ או גלבריית״,
(״העולם הזה״ .)1998
מבלי שהספקתי לעבור ביסודיות על ההצעות הכלכליות,
כפי שפורסמו בעיתונים, אני מתימר לקבוע
שהמאמר הוא גיבוב של חוסר-הבנה לאיך טיעונים
כלכליים בנויים בכלל — והתקפה אישית, עלובה מאד,
על רבינוביץ ובדונו. אני חושש שהיריעה קצרה מלדון
בבעיותיה הכלכליות של המדינה — ונא לא לקנא
בברונו, הסבך הוא באמת עצום, אך מיספר הערות.
נא להבחין בין הנחות של תוכנית כלכלית לבין
תוצאות שלה, ובין מטרות של תוכנית לבין הוצאות־לוואי
(או מחיר, אם תרצו) .הדבר הקרוב ביותר לטיעון
כלכלי במאמר שלכם היה הטענה שאבטלה אינה עיק-
בית עם המטרות של עצמאות כלכלית (דרך) והגדלת
הייצוא. אז הבעייה קצת אחרת — לדעת רבים וטובים,
מפני שבניית המשק הישראלי מעוותת בצורה די יסודית.
אולי לכם ניראה הכל פשוט, ופשוט לוקחים אנשים
מפה־לשם, ומעבירים מיספר בעלי מועדוני-לילה וסוחרי־מכוניות
לעבוד כפועלי־ייצוא, והעסק גמור. אך הדברים
נראים לרוב קצת אחרת. במהלך ההתאמה של המשק
למיבנה החדש, כרוך לרוב שלב־מעבר קצת מכאיב,
שמלווה לרוב באבטלה (הקרוייה לעיתים אבטלה חי-
כוכית, כיוון שהיא תוצאה של מעבר גורמי־ייצור מסק-
טור לסקטור) .נכון שבטווח הקצר קצת לא ברור, למי
שאין לו מושג קלוש בכלכלה, מדוע על המשק לסבול
אבטלה — בזמן שאותם מובטלים יכלו לעבוד לייצוא
וכל הסיפורים הטובים.
אבל כיוון שהכלכלה בישראל אינה מתוכננת לח לוטין
כמו בארצות הקומוניסטיות, צריכים השפעה (בין
השאר) של מנגנוני השוק להעביר עובדים מסקטור
לסקטור, וכפי שטענתי, זה לוקח זמן. צורה אחרת
להעמיד את הדברים — עושים את החשבון בין הטווח
״,החותם הוא כלכלן ישראלי, שביקש לשמור על
עילום שמו.

הקצר והארוך, וכיוון שתפקידו של מתכנן מחייב אותו
להסתכל על הטווח הארוך — נראה שהם הולכים,
לעזאזל, לעשות מה שהם צריכים לעשות — להקריב
בזמן הקצר (וגם במונחים כלכליים) — כדי לנסות
לבנות את המשק בצורה יותר בריאה.
ההקבלה בין הפיתרונות שמציע גלבריית המכובד
לכלכלה האמריקאית לבין הפיתרונות הרצויים לבעיות
הישראליות, איננה במקומה, ומשאירה טעם רע של
פרובינציאליות. מאד מאד קשה לראות את ההקבלה
בין המשק האמריקאי לישראלי — סדר־הגדל שונה
לגמרי, בעיית האבטלה חריפה שם הרבה יותר מביש-
ראל, האינפלציה קטנה יחסית לישראל, כל מיבנה
סחר-החוץ שונה לגמרי, כשבחודשים האחרונים הם
שוברים שיאים של עודף במאזן המיסחרי.
ומה שבאמת חשוב, ככה במבט מלמעלה, המיבנה
של המשק האמריקאי שונה מאד מהמשק הישראלי,
ואינני חושב שלגלבריית טענות על המיבנה הבסיסי של
המשק האמריקאי — הצעותיו מתכוונות לטפל במשבר,
שלדעת רבים הוא טכני ולא נובע מסיבות ״ריאליות״,
אלא מפיגורים בתהליכי ההתאמה של השוק, או חוסר
יעילות יחסית של כלכלת שווקים במהירות תגובה, אם
תרצו.
כאמור, הבעיות של המשק הישראלי הן בעיות של
״ממש״ — מיבנה לא־נכון, פער מפחיד במאזן״התשלו־מים,
וזאת — מבלי להתייחס לשעור האינפלציה ולנטל
הביטחון.
אינני יודע מניין נבע הרעיון המבריק של גיוס
גלבריית לפתור את בעיות המשק הישראלי, אבל אולי
רצוי קודם כל לשאול אותו אם הוא בכלל מתעניין,
ובמיקרה שכן, אז אולי לדאוג להעביר אליו את ההצעות
הכלכליות של רבינוביץ־ברונו, ולשאול אותו מה
דעתו. ואולי כדאי להניח שהוא אדם נבון דיו להבין
שפיתרונותיו לבעיות האמריקאיות אינם ישימים לבעיותיה
של ארץ מיזרח-תיכונית קטנה ומתפתחת ז
מהמאמר נשתמעה גם איזו נימה של התקפה אישית

לא מנומסת במיוחד על ״גאון האוצר״ ,פרופסור מיכאל
ברונו. .ובכן, קודם כל, אחת ההחלטות הנבונות ביותר
שמר רבינוביץ יכול היה להחליט, היתה למנות את
מיכאל ברונו כיועצו הראשי לענייני מדיניות כלכלית.
אתם זורקים שם מפורסם כמו גלבריית (אולי כדי לדגדג
את הנטייה של רביו לחקות את קנדי המנוח, כפי
הנחתכם אז אולי יעניין אתכם לדעת שברונו הוא
בעל שם עולמי בתחום התיכנון הכלכלי, והוא בפירוש
נחשב אחד הטובים בעולם בתחום זח.
אני חושב שפל מי שעיניו בראשו היה צריך לשמוח
שאדם כמוהו, שיודע מה הוא עושה, מתחיל לקחת
העניינים לידיים. מובן שהוא עושה ויעשה שגיאות,
אולי כמו כל אחד אחר (בעצם כנראה חרבה פחות) ,אך
לגבי זמן מינויו האפשרות היא שמשהו מתחיל לזוז,
ובכיוון הנכון.
טענתם גם על כך שהתקציב החדש יעודד את
ספסרי־ההון וכל ה״אלמנטים הלא-יצרניים״ .לצערי אינני
יכול להגיב לעניין לטענה דמגוגית זו, כיוון שכאמור
הנתונים לא בידי. אך אולי אישיותו של ברונו עשויה
להווה ערובה שהוא יעשה כמיטב יכולתו כדי שהספ-
סרים ובעלי ההון השחור (ואולי יש לנו הגדרות אחרות
של ספסרים, אך בפעם אחרת) לא יהיו אלה שבמייוחד
יהנו בהתקציב.
בכנס היסוד של שינוי, שברונו הוזמן אליו כאורח
(וכמדומני מעולם לא הצטרף לתנועה) ,בנאום קצר
ומבריק, היה ברונו היחידי שהעמיד את שינוי על העובדה
שהעמידו את זכויות הרכוש לפני הזכויות האנושיות,
בסעיפי הצהרת המצע והתוכניות שלהם. אולי רצוי
שתבדקו אצל העיתונאי שווייצר מ״הארץ״ ,שלטעמו
ברונו שמאלני מדי, ותמצאו שברונו אינו דווקא מחסידי
ספסרי הכלכלה השחורה.
לסיכום — זהו איש שכוונותיו רבות (לפחות לטעמכם)
,וכישוריו מעולים. אולי אף הוא שגה במשהו
בהכנת התקציב החדש, ואולי יש דברים שיכולים להי עשות
טוב יותר, אך אינני מאמין שיש בארץ הרבה
מועמדים טובים מברונו לתכנן את המדיניות הכלכלית
של ישראל.

כלקלן * ,אוניב. הרווארד. ארה״ב

זרצוכאוחן

- 10239 £0מסך גדול ״.20

70 714 £5־־ מסך ״.14
—7 0 5 4 2 5מסך ״.12
הפעלה אלקטרונית 5 ^ 500

—70 562£3מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״ורטש״ ,כ״הקניה הטובח ביותר״.

בנשיונל אנו מציעים לך מבחר של 4
טלוויזיות בגדלים של ״ ,12״4ו,ו־״.20
כל מה שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גס בקטנה ואף יותר מכך.
הלא אלה הם מסוג הדברים, שאתה מצפה
להם מנשיונל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
והמתאס עצמו אוטומטית כשאתה משנה
ערוצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
הן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר סביר) והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית(שקע המצית).
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך־-זהו התכנון
של כל טלוויזיות נשיונל-התמונה ״מחוזקת״
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך כוונים מיותרים.

אס בחרת בטלוויזיה הקטנה שלנו, כדאי
ש תדע -אינך לוקח אתך הביתה פחות
ידע, אלא רק פחות מסך.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.

צעד קדימה אל המחר

10.־113£1600ו$1ו65 0117131$1ווז3וז 01ח3ז610ז0$ 3וחו 31,0311350010.30017601ח0ו\131ן
פרסום קדמון

העולם הזה 2007

עשה כסך בכמה ימים

אם יש ברצונך לעשות כסף קל בכמה
ימים, הכן מזומנים לסוף חודש מארס.
אז, לקראת המאזן של סוף חודש זה,
מוכרים משקיעים רבים את איגרות״החוב
הצמודות שלחם, ושערי הצמודים יורדים
בכמה נקודות טובות. כעבור ימים אחדים,
בשנת-הכספים החדשה, מתחיל ה ביקוש
לצמודים, ושעריהם עולים שוב
בכמה נקודות. זהו תהליך קבוע, החוזר
מדי-שנה. אולם השנה הוא יחיה חריף
יותר, שכן בסוף מארס יהיה הפידיון של
איגרות־החוב הצמודות מסידרה ״ק״,
ויש להניח כי לפחות מחצית מסכום ה-
פידיון תושקע שוב באיגרות־חוב, כעבור
ימים ספורים מאז הפידיון, דבר שיגרום
לביקוש גדול מן הרגיל.
מה שעליך לעשות, אם כן, הוא לתת
לסוכן שלך הוראה לקנות צמודים. את
ההוראה תתן ב״ 31 במארס, אולם היא
תבוצע בפועל רק ב 1-באפריל, כך שאינך
צריך לדווח עליה בשנת המאזן המס-

! 11 אוו ריווח
לחודש לגל ,
חברת ״אל-על״ תשלם 11 אלף לירות
לחודש לחברת יחסי־הציבור של א ואלה
גלי, אשתו של אלקנה גלי, האחראי
לפירסומים ויחסי־הציבור של התעשייה

אלקנה גלי
תשלום לאשה

האווירית. גלי נימנה עם ראשי רפ״י בעבר,
ומקורב ביותר לשר-התחבורה גד
יעקובי. יעקובי החל מטפח את גלי,
בעיקר אחרי שיחסי גלי עם שימעון פרס
הצטננו.
בחברת ״אל-על״ מותחים על חוזה
מוזר זה ביקורת מרח. לחברה מחלקת
גדולה לדוברות ויחסי-ציבור, העולה
כסף רב. לאחרונה אף עבר הדובר של
״אל-על,״ ארנילל שרניו, לתפקיד אחר
בחברה.

ספרר׳
ל ח מי ־ 11 וז ר
קבוצה ספרדית נכנסה כשותפת למלון
״חמי-זוהר״ של איתן אגני המלון
יחיה בן שלושה כוכבים ו״ 150 חדרים. לפני
כשנה וחצי הוקצתה קרקע לאבני, אולם
טרם נעשה הרבה. לאחרונה הודיע אבני
על כניסת השותפים הספרדיים, שביקשו
גם להקים פונדק ביס-המלח.
לקבוצה זרח אחרת, בראשות ד״ר
אקסן, הוקפאה התוכנית להקמת בית
מרגוע בן 150 חדרים במקום, לאחר ש-

תיימת בסוף מארס. המתן עד ה 5-באפריל,
ותן פקודת־מכירה. ההפרש שתעשה
יהיה בן כמה״וכמה אחוזים, ואתה
עושה זאת בכמה ימים•
כדאי להשקיע שוב בצמודים, כהשקעה
הטובה ביותר הקיימת כיום. תוכל
להניח בביטחון כי בשנת 1976 יעלה
המדד ב״* 35 לפחות. כדאי לקנות בעיקר
את הסדרות הנפדות בעוד שנה וחצי,
מטיפוס ״ר״ ו״ש״ ,וגם את החדשות
ביותר, מטיפוס ״3000״ .אל תיבהל מכך
שהחדשות צמודות רק ב* .90 אי־חהצמדה
של * 10 נותן בעשר שנים אי־הצמדה
של * 100 בהפרש, ואם אתה מהוון את
זה כיום, הרי זח הפרש של * 30 בילבד.
כך שאתה קונה כאילי הצמדה מלאה
לתשע שנים, והצמדה של * 70 לשנה אחת.
כיוון שסביר להניח שבעתיד ירעו את
תנאי האיגרות, הרי איגרות חדשות אלה,
ששעריהן כיום נמוכים ביותר, מהוות
השקעה מושכת.

הייוננ א
החלטת ההסתדרות להפוך את יחידת
המחשב של קרן ״מיבטהים״ ליחידה המרכזית
של קרנות־הגמל, חשובה מבחינת
השתתת ניהול הקרנות על סדרים יעילים
ומודרניים. ההחלטה, שטרם פורסמה,
נתקבלה בוועדה מייוחדת, בראשות חבר
הוועדה המרכזת קוג ה וילן, שהמליצה
כי ״מיבטחים״ תרכוש מחשב שיחיה המחשב
של כל קרנות הגמל.
אולם להחלטה זו יש השלכה אישית.
לפני כמה שנים היה מזכיר ההסתדרות
ירוחם משל, יושב״ראש מועצת המנהלים
של ״מיבטחים״ .בנו, מאיר,
ניהל למעשה את יחידת־המיכון של
״מיבטחים.״ אותה עת התקשרה יחידת-
המיכון של ״מיבטחים״ עם חברה למיכון
ועיבוד נתונים בשם ״יענא,״ מסרה לה
עבודות בסדר גודל של מאות אלפי לירות
לשנה. לפני שלוש שנים עזב מאיר משל
את ״מיבטחים,״ הצטרף ל״יענא״ כבעל-
מניות וכמנהל, ו״יענא״ ממשיכה לעבוד
בצורה פעילה עבור ״מיבטחים.״ עתה,
כשקונה ״מיבטחים״ מחשב משלה, התעוררה
השאלה מי ייתן את השירות
ליחידת־מחשב זו .״יענא״ רוצח לקבל
נתח מעבודות אלה, בעוד אנשי ״מיב־טחים״
סבורים כי הם עצמם יכולים
לעשות את העבודה, ואין צורך בבנות
״יענא״ למיניהן.
קובה וילן עצמו אמר כי אינו רוצה
להיכנס לנושא של ״יענא״ ו״מיבטחים״,
וכי הוועדה שבראשותו בדקה רק את
שאלת הפיכת ״מיבטחים״ ליחידת-מחשב
מרכזית לכל הקרנות. דובר ההסתדרות,
שנשאל לגבי הנושא, השיב כי ירוחם
משל לא התערב מעולם בענייני עבודות
בנו או ״יענא״ ,והפנה את השואלים
ל״מיבטחים״ .מקור בכיר ב״מיבטחים״
השיב כי עיקר עבודות־השירות של ״מיב־טחים״
נעשות על-ידי לישכת־השירות של
״אי-בי-אם״ ,ו״יענא״ עושה כיום עבודות
ב־ 400 אלף לירות לשנה לערך, וכי הם
מבצעים עבודות דומות גם עבור קרן-
הפנסיה ״נתיב״ של עובדי ״סולל-מונה״.
הוא אמר כי כאשר יקנו את המחשב
החדש, יחליטו מי יתן את עבודות השירות
למיניהן.
לא נעשה דבר למימוש התוכנית המאושרת.
קבוצה
שלישית, חרוצה להרחיב מלון
בשפך-זוחר, בראשות צבי כהן, מבקשת
להוסיף עוד 138 חדרים בדרגה ב׳ .לאחרונה
החליטה הקבוצה לקדם את התוכנית,
וביקשה ממישרד־התיירות לאשר את
ההרחבה מחדש. הבקשה אושרה.

התפטרות!
של הנציב
הודעת התפטרותו של נציב מס-
ההכנסה יצחק מן, מסמלת יותר מכל
את חוסר הרצון והיכולת של שר-האוצר
יהושע רבינוביץ להילחם בהון השחור.
מן, רואה-חשבון מצליח קודם לתפקידו
הנוכחי, יודע היטב כיצד ניתן לחסל את
ההון השחור וכמה הוא מסוכן. הוא
הציע לאוצר תוכנית כוללת, שעיקריה
היו :
ס הכבדת המיסוי על מיפעלים מאושרים
ושינוי החוק לעידוד השקעות הון ;
• הטלת מס על הנת״ד ;
• ביטול איגרות-החוב למוכ״ז וחובת
רישום כל איגרת״חוב ;
• חובת דיווח מלאה בחצהרות״הון
וניהול ספרים על־ידי יהלומנים ;
• חובת דיווח מלאה על עסקות במזומנים.
נוסף
על כך תבע מן תוספת של 150
עובדים למס־החכנסח, העובד כיום במחסור
של * 25 בכוח־האדם. מן מצא
כי הגורם העיקרי לפיגורים בגביות מעצמאיים
וחברות נובע ממחסור בכוח־אדם
במס־ההכנסה.
הוא תבע גם הכפלת מיספר עובדי
מחלקת-החקירות של מס־ההכנסה.
כל דרישותיו נידחו או הושהו. כיוון
שמן מאמין כי ההון השחור כמוהו
כסרטן בגוף המשק, הסיק את המסקנות,
הצהיר כי לא ימשיך בתפקידי אם לא
יקבל את כל דרישותיו (ראה הנדון).

מחזור1..ק בישראל זמעלה מ־ 3מיליון

מנהל ״לופטהנזרר פורש
מנהל סניף ״לופטהנזה״ בישראל,
פאול פישר, עובר לנהל את סניף החברה
בהאנובר. במקומו יבוא מנהל סניף
החברה באוסטרליה.
חברת־הבת של ״לופטהנזה,״ ״קונדור,״
קיבלה מממשלת ישראל היתר חד־פעמי
להביא ללוד טיסת־שכר ב 28-בחודש זה.
החברה רואה בכך אות לשינוי מדיניות
טיסות־השכר.

..סוני׳ מערער
על היטדהפיחות
סוכני ״טוני״ בישראל מערערים על
היטלי-הפיחות שהוטלו עליהם. במסיבת-
עיתונאים של חוקר המכס שהושעה,
מיכאל אופק, נמסר ופורסם בכל ה עיתונים
כי ״סוני״ חייב היטלי פיחות
על מלאי בשיעור של 5מיליון לירות.
חוגי הענף מוסרים כי מדובר בציוד שהובא
עבור צה״ל, בשווי מיליון וחצי
לירות.
הציוד נרשם בעיקבות הפיחות של
נובמבר 1974 על-ידי המכס, ו״סוני״
עירער על ההיטל בנימוק כי מדובר בציוד
של צה״ל. צה״ל שילם תמורת הציוד,
אולם לא הוציאו ממחסני ״סוני״ כאשר
הגיע פיחות נוסף, ושוב נרשם אותו ציוד
עצמו וחוייב שנית בהיטל פיחות.
לגבי שאר המלאי טוען ״סוני״ כי זהו
ציוד שאינו ניתן למכירה, בהיותו ישן
ומורכב מפריטים שעבר זמנם.

חד שות רעות
לאספני מדליות

מחזור חברת מכונות־התפירה האוטומטיות
״נקי״ בישראל בשנת 1975 היה
למעלה מ־ 3מיליון לירות. החברה מייו-
צגת בישראל באמצעות חברת ״סנברנד
ישראל,״ השייכת לאנשי־העסקים הצעירים
יצחק אילן וניסים אלקלעי.
להיט סובייטי

מנהל אלקלעי
דגם חדש

החברה מכרה בעבר בישראל בעיקר
מכונות״תפירה אוטומטיות לתעשיית הטכסטיל,
ולאחרונה נכנסה למכירות
מכונות-תפירה ביתיות. בתחום זה פועלות
כמה חברות גדולות, כמו ״זינגר״
האמריקאית .״נקי״ מכניסה עתה לשוק
דגם חדש, מיטלטל, שמישקלו פחות מעשרה
קילוגרמים, ומחירו לצרכן יהיה
3,990ל״י כולל המזוודה.

ממשלת מערב-גרמניר, קבעה השבוע,
כי מדליות ומטבעות־זהב כפופות למס-
הערך־המוסף, ככל סחורה אחרת. המס
יחול לא רק על מדליות־זיכרון למיניהן,
אלא גם על מטבעות-זהב, כמו 50 פזו
מכסיקאי, ראנד דרום־אפריקאי הנושא
דמות קרוגר, סוברן בריטי, וכן על הלהיט
האחרון בעולם — שרבונאט, שהוא
מטבע-זהב סובייטי של 10 רובל.
החלטת שר״האוצר הפדרלי הגרמני,
האנס אפל, קבעה כי מטבעות־זהב הן
בגדר סחורה, כמו חלב וביצים. המס
יהיה בשיעור של * 5.5לאספנים, ובשיעור
של * 11 למשקיעים. החלטה זו מהווה
מהלומה נוספת לבעלי הזהובים, אחרי
שפתיחת המיסחר החוקי לזהב באמריקה
הכזיבה. מאז נפתח המיסחר, בדצמבר האחרון,
ירד ייבוא הזהב לאמריקה בשליש,
וייצוא מטבעות הזהב ירד במחצית.
בחודשיים הקרובים תמכור קרן־
המטבע הבינלאומית, במכירות פומביות,
25 מיליון אונקיות של זהב, שחן כ60*-
מן התפוקה העולמית השנתית. מצפים
כי מכירות אלו יורידו את מחיר הזהב
בעולם ממחירו הנוכחי של 130 דולר
האונקיה, ל 106.22-דולר.
ירידת מחירי הזהב גוררת גם את
ירידת מחירי מטבעות־הזהב, כך שגם
בישראל צפוייה ירידה דומה. הטלת ה מס
בגרמניה תחסל את גרמניה כשוק
למטבעות, והשאלה היא אם יתפתחו
שווקים תחליפיים בשווייץ או בלוכסנד
בורג.

(המשך מעמוד )9
שבעצם, מבחינה צבאית טהורה לא ד,יה
מקום לדאגה שכזו. חלפו שש ורבע שנים.
וגלגל ההיסטוריה כאילו התהפך.
קודם מילחמת יום־הביפורים שלטה ה הרגשה,
שהיתר, נחלת חלקו הארי של
העם, שאנו אחת המעצמות החזקות ביותר
בעולם, ושנכונו לנו שנים רבות של ״שקט
ושלווה״ — כפי שהיטיב לבטא השיר כי
מדרום תיפתח הטובה.
אז ירדד, עלינו מיתקפת יום־הכיפורים,
ובתור,ו־ובוהו של היומיים הראשונים הצ טיירה
תמונת־מצב קשה מאד: טנקים סו ריים
הגיעו על סף העמק, והמצרים צלחו
בהמוניהם לתוך סיני.
מתוך הערכה רבה ליכולת החשיבה וה כתיבה
של העורך של העולם הזה, אורי
אבנרי, ומתוך התבססות על הכתבה ״ה השמדה
שלא היתד,״ (העולם הזה )1815
הזכורה לטוב, הייתי מעוניין לראותכם
מתמודדים תחת כותרת דומה, שונה או
שווה לנ״ל — בהתייחס למילחמת יום־
הכיפורים.
בהזדמנות זו הרשוני להתעניין בגורלו
של הפרשן הצבאי בנימין עמידרור, שלפתע
״נעלם מן השטח״ .משוכנע אני שאינני
בן־יחיד המחזיק בדיעה שעמידרור עשה
עבודה מצויינת בסידרת כתבותיו המאל פות.
וגם על מלאכתו ״הבלתי־גמורה״ מגי עים
לו הכבוד והתודה.
קורא ותיק, קריית־בן אליק
• בנימין עמידרור חי ובועט, וממשיך
לכתוב את כתבותיו — ראה עם׳ .36—37

למה הטביעו או ת ה?
ברצוני להודות על הכתבה ״ספינת-
האהבה טבעה״ (העולם הזה ,2004 על ה ספינה
של שני הזוגות ההולנדיים, שנט רפה
במיפרץ־אילת) ולבשר שאחרי שאחו תי
ילדה בן, ששמו יוסטוס, ילדה גם

גם הם אוהבים

1£י111

1!11£ז

התינוק יוסטוס
ילד־ ים

סיגריות ״ טיי ם״ נ מכרו ת• 1ת ר

חברתי, כריסטין, בת יפהפייה ב־ 23 בינואר.
קראנו לה נאג׳אדה, על שם אלת־הים.

מכל יתר הסיגריות גם יחד
ויע 1סיבה טוברי לכן־

אולם, רק הערה אחת, בכתבה נאמר
שהחלטתי לשוט לאורך החוף, מפני שלא
היתד, בידי מפת מיפרץ־סואץ. אבל אני לא
אמרתי דבר כזה ולעולם לא הייתי אומר,
מפני שדווקא החוף הוא האיזור המסוכן
ביותר, שכל השוניות מפוזרות לאורכו.

סיגרית ״ ט ״ ם ״ באמת טובה
דובק מיי צרת סיגריות איכות איכות למעלה מ־ 4 0שנה

פרסום ד־ר ׳(!קבסון

חוץ מזה אני מסכים לכל מה שנכתב.
טוב היד, אילו ניתן היה לברר מדוע, בעצם,
הטביע חיל־הים הישראלי את הספינה
שלנו, אבל אני מניח שהם לא יגלו את
הסיבה האמיתית לכך.
היוסטוס שלבו יכלה להוות ציון־דרך
מצויץ לניווט, לאחר שנתקעה על ד,שירטון
בראם־מילן. היא היתד, יכולה להישאר
שם גם עוד 50 שנה.
לוסט פק, ירושלים

העולם הזה 2007

ריזיזחיחיויו׳

אל תחסום את ה ש 1ר /של ההון ה שחור

הצדיק התמים

^ פרשה ששמה עלייתו ושקיעתו של יצחק מן היא
1 1יצירה ישראלית אמיתית.
מבחינה סיפרותית, מתאימה לה הצורה של הסיפור־הקצר־הקצר.
איש תמים ומלא־תיקוות מקבל לידיו תפ קיד
חשוב. הוא מבקש להציל את המדינה. ברגע המכריע
הוא נוכח כי תמימותו נוצלה בידי שילטון ציני ומוש חת.
הוא שולף את אקדחו ומתאבד.
אפשר לכתוב זאת גם בצורה של אגדה לנוער. יצחק
הקדוש עולה על סוסו כדי להציל את בתולת ישראל
מידי הדרקון השחור הנוראי, יורק־האש, המתעלל בה.
שם הדרקון הוא שחיתות, והוא מתגורר במאורה ששמה
מס־הכנסה. יצחק הקדוש שולף את חרבו ומסתער על
הדרקון, אף זה פוער את פיו ובולע אותו על סוסו
וחרבו, ולא נודע כי באו אל קירבו. הבתולה מוחאת
כפיים לדרקון.
התנ״ך היה מקדיש לפרשה שני פסוקים :״ויעש את
הרע בעיני אדוניו: וייאסף אל קודמיו.״
האמריקאים היו הופכים את הפרשה למחזמר. צעיר
תמים בא מעיירה קטנה אל העיר הגדולה( .״אומץ בלב /
כיפה על הראש /את קן הנוכלים /יצאתי לכבוש !״)
הוא מתאהב בבתו של שר־האוצר, ומקבל עליו את המשי מה
לשים קץ לברדק( .״הקשיבו בני־מעל / ,שימעו בני־בליעל
/ :בני שוחד וחטא /ישלמו מס־אמת אבל
כשהוא מתחיל לבצע את זממו, עוצר השר בעדו( .״אל
תחסום את השור /של ההון השחור לבסוף חוזר
הצעיר אל עיירתו, מדוכדך ומייואש( .״הוי! רע לי, רע
לי, רע לי! /היכן הצדק הסוציאלי?״).
מקהלת אילי ההון השחור חוגגת את ניצחונה( .״נעלה
פי־שתיים /את מס השפתיים״).
אנחנו נסתפק כאן בהספד קצר:

את הנציגים המוסמכים של העם הפלסטיני, ועושים שלום
עימם.

מערכת-המיסוי מעוותת ץ זה, הבי פשוט.
מטילים מס עד הנת^ד ועל עיסקי הכורסה,
מבקשים מכמה יהודים להסביר איד כנו וילות
מפוארות אחרי שהכריזו עד הפסדים, והופ —
יש מס־אמת.
כל עוד יושבים מתקני־עולם טובים אלה בצד, ומס תפקים
בפירסום קומוגיקאט אחד ביומיים, הם יכולים
לחיות בשלום. אבל כאשר הם מתנדבים לבצע את
רעיונותיהם, הם נכנסים לצרות.

וזה מה שקרה גם לאיש הצדיק והתמים
יצחק מן.

** עדכת״מיסים היא מכשיר פוליטי. בכל התקופות
)4ובכל הארצות. מכל המכשירים הפוליטיים, זהו אולי
החזק ביותר.
המהפכה הצרפתית פרצה ביגלל מס על המלח. מילחמת־

ואז נוכח לפתע לדעת שזה לא כל־יכד
פשוט. הוא שלח את ידו אל המכונה המקולקלת
כדי לתקנה, אך המכונה המקולקלת גד-
עה את ידיו ביעילות מפתיעה.

מימותו של יצחק מן אינה תופעה אישית. זוהי
4 1מחלה נפוצה למדי, והייתי קורא לה ״מחלת הפרו פסורים״
,משום שאקדמאים רבים (אם כי לא כולם,
כמובן) לוקים בה.

הסימפטום העיקרי של מחלה זו הוא אמונה
תמימה, שאפשר לתקן פגמי-יסוד חברתיים
ופוליטיים באמצעות תיקון טכני.

למשל: המיפלגות בארץ מושחתות ודודניות? אפשר
לתקן זאת בפשטות. יש לחוקק חוק לדמוקרטיזציה של
המיפלגות, והכל יבוא על מקומו בשלום.
הכנסת מורכבת מעסקנים עלובים, חסרי־כישרון ונטו־לי־עצמאות?
פשוט מאד: הבה נשנה את שיטודהבחי-
רות, והכנסת הבאה תהיה מלאת אישים דגולים, מברי קים
ועצמאיים.
יחסי-העבודה בארץ מעורערים? זה, בוודאי פשוט.
נחוקק חוק. לכינון בוררוודחובה, ולמחרת היום יהיו כל
העובדים ממושמעים, יבואו לעבודה בזמן ויעבדו במלוא
המרץ תמורת השכר שפסק להם הבורר.
אי-אפשר לעשות שלום בלי הפלסטינים? לא נורא.
הפיתרון מתבקש ממש מאליו: לוקחים חצי־תריסר ראשי־ערים
בגדה המערבית וברצועת־עזה, קובעים שהם מהווים

* * אז קום המדינה, ובמייוחד מאז מילחמת ששת־
) 4הימים, השתלט בארץ מעמד הדש.
״צמרת״ זו מורכבת בעיקרה מפונקציונרים מיפלג־תיים,
מפקידים בכירים, מספסרים ומאילי הכלכלה הפר טית
והציבורית.
הקשר בין צמרת זו לבין מערכת־המיסים הוא הדוק
והדדי.
מצד אחד: כימעט כל חברי הצמרת עלו ממעמקי־האם־
סיות תודות למערכודהמיסים. הם עסקו בעיסוקים
ונקטו שיטות ששיחררו אותם מתשלום מס־אמת, ושאיפ־שרו
להם לצבור הון.
רמת־המיחייה שלהם הרקיעה שחקים מחוץ למע-
רכת־המיסים, מפני שחיו על חשבון הציבור, או מפגי
שהכנסותיהם באו להם בדרכים המשוחררות ממס הוגן,
או מפני שפעלו במיסגרת הכלכלה השחורה המשוחררת
ביכלל ממס.

מצד שני: הם משתמשים בשילטונם כדי
למנוע בל רפורמה אמיתית כמס לרעתם, וכדי
לבצע אנטי־רפורמה לטובתם.

בדרך זו שוחררו ממיסוי ספסרי הבורסה, היהלומנים,
קבלני־העפר של קו בר־לב, בעלי מלאי בשעת פיחות,
ומאות קבוצות אחרות השייכות לצמרת.

בצורה זו או אחרת שייכים לצמרת כל מיפלגות
המימסד וכלי־התיקשורת. כדאי לראות מה מתרחש כאשר
מנסה מישהו להטיל מס על נכסי־צאן־זהב של הצמרת.
לא רק ראשי הליכוד הימני ול״ע צועקים אז חמס, כאילו
נעץ האוייב הזר את סכינו בגב האומה. גם המחנה הדתי
ומיפלגת־העבודה מזדעקים לחנוק את המזימה בעודה
באיבה.

שימחה ארליך ושמואל תמיר מרעישים אז
שמיים וארץ, ואילו עסקני המערך עושים את
המלאכה בשקט, וביעילות רבה.

ך • איש הצדיק והתמים התמחה בענייני מיסים.
? 1הוא הגיע לידי המסקנה שמשהו אינו בסדר.
לא הכל נושאים בעול-המיסים במידה שווה. השכירים
משלמים הרבה. העשירים משלמים מעט. חלק מן העצ מאיים
משלמים עד מעל לראש, וחלק אינם משלמים
כלל. מי שעוסק בעבודה הגונה — נדפק. מי שעוסק
בכלכלה השחורה — מקבל פרם.

עד כאן יצחק התמים. מכאן ואילך יצחק הצדיק.
מאחר שראה את השגיאות, התנדב לתקנן. הוא נטש
את עסקיו הפרטיים, שהיו מן הסתם מכניסים מאד, והת נדב
לשירות המדינה.

זוהי פרשת יצחק מן על רגל אחת.

כפיקחות רכה מניח המימסד הזה לבל אדם
כישראל לרמות קצת-קצת את מס-ההכנסה. בד
קורה שגם משלמי־המס הדפוקים ביותר במדינה
מאמינים שהם שותפים לדופקים, ומוכנים
להגן כלב ובנפש על המישטר הדופק אותם.

איש צדיק תמים היה בדורותיו. היה —
ואיננו עוד.
מן פא והלך. הכלכלה השחורה נשארה.

ליצחק מן היה כדור שיש כאן טעות. האנשים
בשילטון פשוט אינם מכינים. שר־האוצר
חסר־־ישע. הממונה על הכנסות המדינה אינו
רואה את המצב לאשורו. דרוש מישהו, המבין
את העניין, שיתקן את המעוות.

בדיד ההפוכה: לשנות את מערכת-המיסים
בהתאם למליצות. השילטון. הוא ייווכח חיש
מהר כי מאחרי המליצות היפות מסתתר אג־רו!?-ברזל,
ושהאגרוח הזה ישבור. לו את העצמות.

יצחק
מן: כפליים מס־שפתיים
השיחרור האמריקאית פרצה ביגלל מס על התה.

בשעתו קבע קארל מארכס כי שולט כחברה
מי שחודש עד אמצעי-הייצור. כיום ניתן
לומר כי שולט כהכרה מי שחולש על מערבת־המיסוי.
המדינה
המודרנית בולעת חלק גדל והולד מפרי עמלו
של האזרח. כשהיא מכבידה את עול מיסיה על חלק אחד
של האוכלוסיה, ומשחררת ממנו חלק אחר, היא יוצרת
מישטר חברתי מסויים. כשמתחלפים היוצרות ועול־המי-
סים עובר מן החלק האחד אל שיכמו׳׳של החלק השני,
פירוש הדבר מהפכה חברתית.
לפני דור בוצעה בבריטניה מהפכה קטנה כזאת. בעז רת
מכבש־המיסים חוסל כוחה של האצולה. מס־העיזבון
רושש את הבתים הגדולים של אנגליה. הכוח החברתי
עבר לידיים אחרות.
אם רוצים לדעת מי שולט בחברה מסויימת, די להת בונן
במיבנה מערכת־המיסים שלה. מכיוון שכל שיכבה
שלטת משחררת קודם־כל את עצמה ואת תומכיה מעול
המיסים, טמונה המציאות החברתית האמיתית בסעיפים
היבשים של חוקי-המס. לעיתים קרובות אין כל קשר
בין מציאות זו לבין התמונה היפה המשתקפת מבעד לחו־קת־המדינה.

דבר
אחד בטוח בהחלט: בשום מקום
כעולם אין מערכת-המיסים קיימת ״כמיקרה״.
בשום מקום בעולם לא נוצרה בתוצאה מ״טעו
יות״ .כבל חברה תואמת מערכת־המיסים
כדיוק נמרץ את המציאות הפוליטית הקיימת.
כאשר קיים פער בין מערכת־׳המיסים לבין המליצות
של השילטון, ניתן לשנות זאת רק על-ידי שינוי המצי אות
הפוליטית. כלומר: על-ידי: גיבוש כוחות פוליטיים
חדשים, שיביאו לשינוי מאזן־הכוחות במדינה. .זוהי הדרך
המעשית.

ואילו אדם שהוא צדיק-תמים ינסה ללכת

ך * רישת יצחק מן מובנת היטב — ואכן, מובנת ^
מאליה — על רקע מציאות זו.
כמה פרופסורים טובים ישבו והמציאו רפורמה במי-
סים. היא היתד. מורכבת משני חלקים: חיסול ה׳,עיוותים״
שעזרו לשכירים ולעצמאיים העובדים, וחיסול העיוות
הגדול של הכלכלה השחורה.

התוצאה :״העיוותים״ הקטנים חוסלו,
העיוות הגדול נשאר. רמת-המיחייה של האנשים
העובדים, כימעט מכל הסוגים, הוקפאה
או ירדה. מיסעדות־הפאר והמטוסים מלאים
יותר מכפי שהיו אי־פעם.
יצחק מן הציע תיקון קטנטן — להטיל מס על דיווחי-
ההצמדה של הנת״ד, כשם שמוטל מס על ריווחי־ההצ־מדה
של שכר־העבודה (תוספת יוקר) .קמה צעקה נוראה,
הימין התקומם והשמאל חיסל את המזימה.
כשלא הצליח מן להטיל מם על הכנסותיהם של אילי-
ההון השחור, ביקש לשים יד על הוצאותיהם, בעזרת
טפסי־בדיקה שנועדו לחלק קטן מהם. מייד קמה זעקה
גדולה עוד יותר, והשילטון התנצל על חוצפת נציב־המס.

לפני יצחק מן עמדה הברירה: להשלים עם
המצב ולהעניק את הגושפנקה שלו למימסד
מושחת וצבוע, או לטרוק את הדלת ולהסתלק.
כנאה לאיש צדיק ותמים, התפטר.

מסקנה: אין תיקון ״טכני״ למערכודהמיסים
ו 1המעוותת. המערכת מבטאת את המימסד.

אין זה מימסד שיש בו עיוותים — אלא
מימסד שכל־כולו עיוות.

מבחינה ״טכנית״ ,אין קל יותר מאשר להמציא רפורמה
שתחסל את הכלכלה השחורה תוך שנה אחת, ושתכד
ריח כל אדם במדינה לשלם מס־אמת. אני, שאיני מומ חה,
מוכן לפרט רפורמה כזאת על גבי הנייר תוך
רבע שעה.

אך מי שרוצה לחסל את הטישטר שהפך
את מדינת ישראל גן־עדן של ספסרים, ולכונן
במדינה מישטר שבו יהיה בדאי לעבוד ולייצר
— חייב לדעת שאין לבך אלא דדך אחת בלבד :
הדרך הפוליטית.

י י 1יילי ^ יבנן ־ י

^! ^וXו^*.1ווווווו.ו

פרעו ת שייקדז ירקוני
רחסור הוהג
הכרזת־מילחמד, מעין זו יש לה משמעות
מיוחדת במיקרה זה. כי שימעון פרס הוא
ידיד מישפחת ירקוני. יפה ירקוני היתד,
,זמרת הקבועה בחגיגות־הגינד, של מיש-־ד־הביטחון, כאשר פרס היה מנכ״ל ה־מישרד
ובן־גוריון היה השר. רק לפני כמה
שבועות פירסם פרס מכתב־ברכה, ששלח
ליפה ליום־הולדתה.
שייקח עצמו הוא חבר־ורע לכל ראשי
מישרד־ד,ביטחון, עוד מימי עמדו בראש
״הפלוגה המיוחדת״ (פי-אם) של ההגנה,
•אחר־כך בעשותו כספים רבים בעיסקי
כש ומיסחר עם מישרדו של פרס וידידותו
עם מפקד מישטרת מחוז תלאביב, עמוס
בן־גוריון, שהשתרבבה בכמה תיקים וב־
:וישפטו המפורסם של עמוס בך גוריון נגד
שורת המתנדבים, שבעיקבותיו סולק ה־מפכ״ל
יחזקאל סהר.
אולם לא רק קישרי העבר מכבידים על
ירקוני להילחם במישרד-ד,ביטחון. הוא עו בד
בהיקף כספי של עשרות מיליוני לירות
עם מישרד-הביטחון, באמצעות חברת ה ציוד
הכבד שלו רגבים, שבה הוא שותף
עם משד, קדר. בשנתיים האחרונות החל
מישרד־הביטחון בודק כל חשבון ומקצץ
בסכומים. כך, למשל, תובע ירקוני כיום
42 מיליון לירות תמורת סלילת כביש
לראס־ג׳ונדי. מישרד־הביטחון מוכן לשלם
רק 27.5מיליון לירות. היתרה, כ־ 15 מיליון
לירות, עלולה להיות הפסד של ירקוני.
הוא תבע את הקמתה של ועדת־בדיקה
מיוחדת מטעם מישרד־ד,ביטחון, וזו תח ליט
כמד, יקבל ירקוני.

שייקה ירקוני עם שוטרת בבית־המישפט
צוחק מי שצוחק אחרון
ך • אווירה כמיסדרונות בית ה ו
1מישפט דמתה לקירקס. העיתונאים
הצטופפו מסביב לשוטרים ולאזרחים, וב עיקר
סביב אזרח משופם, בעל פנים מוכ רות•
המצלמות הבזיקו. סקרנים התאספו
משאר אולמות היכל המישפט,
מפהילאוזן פשטה השמועה במהירות ה בזק,
שטפה את בית-המישפט, עברה משם
אל רחבי תל־אביב, הופיעה בכותרות־ענק
בעיתונות: שייקה ירקוני נעצר. יחד עמו
נעצר שותפו, משה קדר, ופרקליטו פרץ
אמיר.
היה ברור לכל כי הנה זכתה המדינה
בשערוריית-ענק חדשה. ואומנם, אחרי פר שת
דויד פלד, מנהל המכס, היה נדמה
שרק מעצרו של שר עוד יכול לגרום להת רגשות
במדינה, אך פרשת שייקה ירקוני
הבטיחה להיות עסיסית לא פחות. כי שמו
של שייקה ירקוני שזור בתולדותיה של
מדינת-ישראל, שלא לדבר על היות אשתו,
יפה ירקוני ,״זמרת חמש המילחמות״ ,שג רירת
הזמר הישראלי מזה שנים רבות.
באולם בית-המישפט פירטו נציגי המכס
והמישטרה את החשדות נגד ירקוני ו חבריו

• הם חשודים בכך שהשתמטו מ תשלום
מיסיס על ייבוא דחפורים, בשיעור
של 5.1מיליון לירות!
• הם חשודים בכך שהם הבעלים ה נסתרים
של חברה, הרשומה בפאנמה.
השופט אהרון כהן ניסה תחילה לפסול
את עצמו, ביגלל ידידותו האישית עם אחד
העצורים, עורו״הדין פרץ אמיר. לאחר-
מכן קיבל החלטה שדקרה את הדקירה
הראשונה בסנסציה הגדולה: ירקוני וחב ריו
שוחררו בערבות העצמית המגוחכת של

18 - 1

3000ל״י, והשופט לא ציווה אף להחרים
את דרכוניהם.
נציג-המכס לא התנגד להחלטה, באומרו
שהמכס כבר שם את ידו על הדחפורים,
נשואי-התביעה ,׳שערכם לפחות 10 מיליון
לירות.

בבד-זאת חיוותה חחרטת השופט
את סימן־השאלה הראשון.
חיה ברור כי יש משהו סתוט כפרשת
ירקוני — משחו הנוגע ל-
מישרד-הכיטחון.

הנוזת!(ירחמה עו נו ס
ה\ ומנס, הרושם הראשון היה ש•
זוהי פרשה פשוטה לכאורה. שייקה
ירקוני הונה את המכס בייבוא 19 הדחפורים
מדגם די־ ,9שאותם הביא כדי לבצע עבו-
דות־עפר עבור מישרד-ד,ביטחון.
אולם כבר למחרת פירסום הידיעות על
המעצר עבר שייקה ירקוני להתקפהינג-
דית חסרודתקדים. הוא פירסם מודעות
בכל העיתונים והיפנה שאלות לשר־הביט־חון
שמעון פרס. זה התבקש להשיב לציבור
ולומר את האמת על העיסקה האמורה:
• מי היה צריך לשלם את המיסים
— ירקוני או מישרד-הביטחון עצמו ן
• מי יזם את העיסקה ואת תנאיה —
ירקוני או מישרד־ד,ביטחון?

אם חיכה מישהו לתשוכת השר.
הרי התאכזב. שר-הכיטחון התעטף
בשתיקה עמוקה וחשודה.
אולם שייקה ירקוני לא הירפה. כעבור
כמה ימים פירסם בעיתונים מודעות על
עמודים שלמים, שהיוו למעשה הכרזת-
מילחמה על שר-הביטחון.

קעה לרכישת הדחפורים, דמי־חתו־בלה,
ההוצאות והמיסים חלו כולס
על מישרד־הכיטחון — ואילו הרווחים
הצפויים היו לרוסמאן.
שמע עיסקה זו נפוץ בחוגי הענף, והיו
כמה חברות שרצו גם הן לעשות עיסקה
דומה, אולם הן לא נענו.
כאן נכנס לתמונה בעל ציוד כבד בשם
יונתן לנדסמן, שהיד, שנים רבות שותף

ברור בי יציאתו עתה למילחמה
בפרס יבולה לעלות לשייקה ירקוני
במיליוני לירות. שייקה :״שמי
חשוב לי יותר מכסף:״

,.נדר •חז לבית־הסזהו !
ך* חולתה של הפרשה במחצית שנת
, 1974 4 1כאשד החל צה״ל חושש שמא
תפרוץ מילחמה עם סוריה באוקטובר של
אותה שנה. כדי להיות מוכנים למילחמה,
היד, צורך במיספר ׳ניכר של דחפורים,
שלדעת מישרד־הביטחון לא היו מצויים
בארץ( .ראשי איגוד בעלי הציוד הכבד
טוענים, לעומת זאת, כי היה, ויש גם כעת,
די ציוד כבד בארץ, ולא היה צריך לייבא
כל דחפורים).
ביוני 1974 נחתם חוזה מוזר ביותר בין
אמיליו רוסמאן מארגנטינה, השותף עם
הקבלן הירושלמי יוסף פפרמן, לבין אגף-
בינוי-ונכסים במישרד-הביטחון, שבראשו
עומד נפתלי גוראל (גורביץ).
לפי החוזה השכיר רוסמאן למישרד־הביטחון
10 דחפורים, מהם ששה לשנתיים
וארבעה לשנה, תמורת 76.8אלף דולר
לדחפור לשנה. המחיר הכולל היה 1,228,800
מיליון דולר, ששולמו בתשלומים תלת־חודשיים.
כן הוסכם כי מישרד־הביטחון
ישלם גם דמי-שכירות מלאים עבור זמן-
ההובלה ארצה וחזרה, עד 30 יום! ישלם
במלואן את דמי-ההובלה והביטוח, וכן
יחולו עליו הוצאות המכס וכל המסים
וההוצאות הקשורים בהפעלת הציוד בארץ.
בהתאם לחוזה יפעיל את הציוד בנו של
אמיליו, ארתורו, שמישרדו נמצא ברחוב
בארי , 15 תל-אביב. בתום תקופת השכירות
יוציא רוסמאן את הציוד חזרה לחו״ל.
הציוד ניקנה, והובא ארצה מאיטליה.

היתה זו עיסקה פנטסטית — בי
היא הבטיחה לרוסמאן רווחים גדולים,
ללא שום סיכון, שום השקעה
ושום אפשרות להפסיד כה. ההש
משח
קדר
אין עשן בלי אש
בחברה בשם לנבר, יחד עם האחים ברזאני
מירושלים הידועים בקשריהם הטובים עם
ראשי צה״ל. אחד מן האחים נמצא עתה
בקנדה, ומקים שם עסק בציוד עפר.
יונתן לנדסמן ניסת למצוא ציוד עבור
מישרד־הביטחון, והציע לקדר דרקוני
להיכנס עימו בשותפות.
הניסיונות לשכור ציוד בחו״ל נכשלו,
וירקוני הציע לגוראל לקנות את הדחפורים,
במקום לשכרם.
שייקר, לא רצה לעשות את העיסקה עם
לנדסמן שהיה מעורב בניסיון שיחוד
של איש מישרד-הביטחון בסכום של 3000
לירות, במיסעדה טריאנה בתל-אביב.
לכן הציע שייקה לגוראל כי נציגו,
עורך-הדין פרץ אמיר, יסע לאמריקה ויקנה
את הדחפורים, ואחר כך ישכירם למישרד-
הביטחון. אבל כדי שאמיר יקבל את ה ציוד׳
יהיה עליו לשלם מקדמות. ירקוני
ביקש מגוראל כי יורה למישלחת־ד,קניות
של מישרד־הביטחון בנידיורק לתת לאמיר
כסף למקדמות, וגוראל השיב כי עד ש יקבלו
את האישור מן האוצר יעבור זמן
יקר.

גוראד הציע לירקוני דגיים כי

נתיים את הכסף (כמטבע ז ר!)
כאופן פרטי. כאשר הזכיר ירקוני
שזה כניגוד לחוק, השיב גוראל כ־זילזול
:״זה עלי ועל ראשי. אם
יהיה צורך, נלך לכית-הסוהר
בי ח ד :״

מעל ומחתה ושולחן
ך • שלגזה פנה ירקוני לידיד מצרפת,
מורים כהן, שהעביר לו, באמצעות
חברה פיננסית משווייץ 300 ,אלף דולר.
אמיר וקדר נסעו לאמריקה ורכשו את ה כלים
הדרושים, כשהם משלמים מיפרעות.
כאשר היו בידם הכלים, חזרו ארצה
והודיעו לאגף־בינוי־ונכסים כי התקשרו עם
שתי חברות בחו״ל ושכרו מהם את הדח פורים.

1באוגוסט 1974 ביקש האגף מן ה מפקח
על המטבע הזר באוצר לאשר הקצ בת
מטבע לרגביס, בסף 2מיליון דולר,
לשכירת הציוד. המפקח הודיע כי ההקצבה
תהיה ממקורות מישרד-הביטחון, וכי יש
צורך לקבל רשיון־ייבוא מטעם מישרד־העבודה.
המפקח גם הודיע כי תשלום
דמי־השכירות צריך להתבצע אחרי המצאת
אישור מטעם פקיד־השומה על ניכויי־מס
במקור.
מישרד־הביטחון פנה למישרד־העבודה
וביקש רשיון לייבא את הציוד. הבקשה
נדחתה. מישרד־הביטחון גם לא המציא
אישור של פקיד־השומה, אלא הורה בפש טות
למישלחת שלו בניו־יורק למסור ל־עורך־הדין
פרץ אמיר שני מיליון דולר,
באמצעות בנק דיסקונט בנידיורק, לתש לומים
תמורת שכירת הדחפורים, מעל 200
אלף דולר שולמו במישרין לפרץ אמיר,
להחזרת הסכום שלווה ממורים כהן. יתרת
הסכום שולמה לבעלי־הדחפורים. עבור
סכום של 100 אלף דולר, שניתן לאמיר,
לא הומצאו קבלות, ואמיר הסביר כי מדו בר
בתשלומים מסויימים מתחת לשולחן,
שניתן לדבר עליהם בעל־פה בלבד.

העיסקה כדלה היתה כלתי־רגי•
לה: מישרד־הכיטחון שילם מראש

איש די שרד־הכי טחץ גוראל

ירקוני כעת שיחרורו כ ערכו ת
עת גם הוכנו טיוטות-חוזה עם רגבים,
דוגמת החוזה שנעשה עם רוסמאן.
למעשה לא הוכן כלל חוזה חדש. פקידי
מישרד־הביטחון פשוט לקחו את העתק
החוזה הקודם עם רוסמאן ׳,והכניסו בו
תיקונים בכתב־ידם, בהתאם למה שהוס כם
עם שייקח.

אולם עד היום הזה לא חתם
מישרד־הכיטחון על החוזה הזה —
שהוא הכסיס הכילעדי לעיסקה
כולה.
עובדה זו עשוייה עתה לצוף בהתדיי נות
המישפטית, אם ינסה מישרד־הביט-
חון להתחמק מאחריותו לעיסקה.
בינתיים הודיעה רגבים כי החברה ש קנתה
את הציוד היא חברה הרשומה
בפאנמה, בשם טכניק אנד אינרוסטרי, פרץ
אמיר המציא מיכתב של אחד בשם ג׳קסון,
המתגורר בשווייץ, שהוא נציג החברה
הפאנמית בשווייץ, והממנה את פרץ אמיר
לנציגו בישראל.
לשם מה נכנסה לעסק חברה מיסתורית זוז לדברי ירקוני: בין המפרעות ששילם
מישרד-הביטחון על־חשבון השכירות, ובין
הסכומים ששולמו עבור רכישת הדחפורים,
נוצר פער של כ־ 350 אלף דולר.
את הכסף הזה המציאה החברה הפאנמית,
ועל כן היא בעלת הציוד.
החברה הפאנמית היא ״אנונימית״ —

העו&ס ו3וה

הפנאמית — קנו דחפורים במחיר של
2.35 מיליון דולר 2 .מיליון דולר שילם
מישרד־הביטחון, תמורת שכירת הכלים
לשנה וחצי. ההשקעה של הקונים היא
350 אלף דולר.

כעכור שנה וחצי, אם יחזיר
להם מישרד־הכיטחון א ת הכדים,
ימכרו אותם כעולם, וההפרש שכין
350 אלף הדולר וכין המחיר שיושג
יהיה רווח נקי. סכיר היה
להניה שהדרישה לדחפורים תימשך
ושיוכלו לעשות לפחות מיל יון
דולר נקי, כולו כחוץ ופטור
מכל מס.
היה רק עוקץ אחד בחשבון זה. לפי
החוזה שלא-נחתם, ניתנה למישרד־הביט־חון
אופציה לקנות את הכלים בתום תקו פת
השכירות. במיקרה זח היו שייקר,
וחבריו מרוויחים את דמי-השימוש החודשיים,
בין תקופת הקנייה לבין תאריך
הרכישה על-ידי מישרד־הביטחון — וזה
היה הופך רווח נקי.

אודם כד עוד היה מחיר הדח פורים
כחו״ד גכוה מן המחיר שד
האופציה הזאת, היה כדאי יותר
לשייקה שמישרד־הכיטחון לא ישתמש
כאופציה.
על רקע זה מובן מיסמך, שרק מעטים
יודעים על קיומו. זהו כתב־בוררות בין
רגבים ליונתן לנדסמן, האיש שהביא את

חושף

עניין האופציה מקדים את המאוחר
למוקדם. בינתיים אך הגיעו הדחפו רים
לנמלי ישראל והיה צורך להו ציאם.
הם הגיעו על שמו של פרץ אמיר,
שנרשם כבעליהם. המישלוח כלל גם חלקי-
חילוף בכמה עשרות אלפי דולרים, וכן
כמה עשרות ארגזים במישקל של כ־140
טון.

אוגו־ם מיסתוו״ס
ף* די שאזרח רגיל יוכל להוציא מיטען
מנמל, עליו לשלם מכס ומיסים, ולהצ טייד
ברישיון־ייבוא. תעריף המכס קובע
במפורש כי ״ציוד-לחימה״ פטור ממיסוי,
על יפי אישור מנהל מישרד־הביטחון ומנהל
המכס. אולם הדחפורים לא היו ציוד
לחימה, אלא ציוד רגיל, שהובא ארצה
בשכירות לשנה וחצי. תעריף המכס קובע
כי על ציוד מושכר ישולם מיסוי בשיעור
של ס/ס 20 מהמס הכולל, לכל שנה שהם
שוהים בארץ.
במיקרה של ירקוני היו שטר־המיטען
ותעודת״המישלוח רשומים על שמו של
פרץ אמיר, תשלומי ההובלה והביטוח
שולמו על־ידי מישרד־הביטחון עבור פרץ
אמיר. על־מנת להוציא את הציוד מן ה נמל,
היה על אמיר להמציא את האי שורים
הדרושים ולשלם מיסיס כחוק.

למרות זאת הוצאו הכלים מן

כ ל פרט

שבה ותן מישרד ־ הביט חון גו ש פנ ק ה

הברשה

להפרת ־ חו ה,

הפר חו ח ־ מטבע, התחמ קו תטפסו צי פ צו ךעלפל נו ה ל

פרץ אדיר (מאחוריו: ירקוני)
התפרצות לדלת פתוחה

כארצות־הכרית, כ מ טבע זר, לשיי
קח ולשותפיו, עבור שכירת ציוד
לשנה וחצי. שייקח השתמש ככסף
זח כדי לרכוש א ת הציוד כאד־צותייהכרית.
דמי־שכידות כיסו,
למעשה, א ת מחיר הקנייה — אך
הדחפורים לא הפכו רפוש מיש־רד-הכיטחון,
ולא נקנו כשמו.
מספטמבר ועד נובמבר 1974 הובאו אר צה
הדחפורים וחלקי־חילוף עבורם. אותה

כלומר, שמות בעלי־המניות שלה אינם
לפירסום. גם שייקה עצמו אינו מוכן
לגלותם, ברמזו שבעליה השתמשו בהון
שהוא שחור בארצות־מולדתם, ועל כן
יסתבכו שם בצרות אם ייוודעו שמותיהם.
נודע רק כי אחותו של משה קדר היא
אחת מבעלות-המניות.
לגבי עצם הופעתה של חברה כזאת
אומר ירקוני :״מה יש ז זה דבר מקובל
מאד. פועלות בארץ מאות חברות פנאמיות
כאלה, והן שותפות בכל מיני חברות
ובכל מיני עסקים, מן המכובדים ביותר.
גם חברה זו אינה חדשה. היא קיימת מאז
1965 או . 1966 אם הממשלה מתנגדת
לחברות כאלה, אז שתוציא חוק שייאסור
את פעולתן בארץ!״
לגבי המכס והמישטרה, קיימת אפשרות
אחרת. הם חושדים כי החברה אינה אלא
כיסוי לשייקה ולחבריו, שהשתמשו בה כדי
להסוות את העובדה שהם עצמם בעלי
הציוד שהובא ארצה, ושהשתמשו לשם
כך באופן בלתי-חוקי במטבע זר.

״זה יא מריח סוב״
** ב חינ ת ם של ירקוני וקדר היתה
!4העיסקה פשוטה. הם — או החברה

העיסקה לירקוני ושתבע קומיסיון עבור
הרעיון והקשרים. הבורר הוא איש־הביטוח
יורם לייבוביץ, בעלה של ריבקה מיכאלי.
הוא קבע כי רגבים תשלם ללנדסמן 70
אלף לירות — אם יגרום לכך שמישרד־הביטחון
יחתום על העיסקה עם רגבים.
סכום נוסף של 50 אלף לירות יקבל לנדס-
מן אם מישרד־הביטחון ל א ירכוש את
הדחפורים בתום השכירות.

ממבתכ-הכוררות עולות פטה
שאלות. המרכזית היא כיצד
״גרם״ לנדסמן לכך שמישרד־הכי־טחון
יחתום על העיסקה עם ״רג־כים״
.השנייה היא, כיצד ״גרם״
לכך שהמישרד לא יקנה א ת הדחפורים.
בפועל,
לא מימש מישרד־הביטחון את
האופציה. על כך החליט, בסופו של דבר,
האיש החדש שקיבל לידיו את הנהלת
מישרד-הביטחון, האלוף ישראל (״טליק״)
טל. כשהגיעו הדברים לידי טליק הוא
החליט שהעניין כולו ״אינו מריח טוב״,
ועל כן החליט לשים קץ לכל הפרשה
ולבטל את האופציה. העיסקד, נעשתה לפני
כניסת טליק לתפקידו, ועל כן לא ידע
את הרקע שלה. הוא לא יכול היה לדעת
כי שייקה עצמו הייה מעוניין בביטול ה אופציה,
לא פחות ממנו.

הנמל עד־ידי עמיל־המכס שד מיש•
רד-הכיטחון, ללא כל אישור כ
כתכ. הם הועברו ישר למחסני־ערוכה,
ומשם למחסני ״רגכים״.
יחד עם הדחפורים שנשכרו
עכור מישרד־הכיטחון הוצאו מן הנמל
טרקטור נוסף, שנועד כמפורש
ל״רגכים״ ,ולא עכור מישרד־הכי
טחון, כל חלקי-החילוף, ארגזים
במישקל 140 טון, שעד היום אין
המכס יודע מה היה כהם. פרץ
אמיר אמר כחקירה, כי אף הוא
אינו יודע מה היה בהם.
הכלים החלו בעבודה, אולם תוך זמן
קצר החלה רגבים לוחצת לקיצור השכי רות
לשנה. ייתכן כי הסיבה היתד נעוצה
בתחזית שלה, שמחירי-הציוד בעולם ייר-
דו, כשייפלט ציוד רב עם סיום הנחת קטע
צינור־הנפט באלסקה. יתר-על-כן עבודות
מישרד־הביטחון נסתיימו, והדחפורים עמדו
מושבתים בראשון־לציון.

הרחמו שנעלם
ך* אן החלה חקירת מחלקת־החקירות
^ של המכס ומישטרת־ישראל.
(המשך בעמוד )22

ת מ רו רי ם
נהרגה. ראש החוג ללימודי האשה
באוניברסיטת בן־גוריון, ד״ר דורית
אייזנשפזרק־פדן, בתאונת-דרכים ב-
סביבת גוש עציון. ילידת וינה, עלתה
ארצה בגיל צעיר. עד לשנה האקדמאית
האחרונה שימשה כראש החוג למדעי ה התנהגות
באוניברסיטת בן־גוריון בבאר-
שבע. החל בשנת הלימודים הנוכחית עמדה
בראש מכון חדש, ויחידי מסוגו בארץ,
ללימודי האשה. תחומי מומחיותה האקדמית
היו חקר תפקידה ומעמדה של האישה,
סוציולוגיה של המישפחה ותפקידי המינים.
פירסמה פירסומים רבים בקבצים סוציו לוגיים
ובחוברות מדעיות, בנושאי מעמד
האשה.
התאבד. דוקטור רנה כרוך,
( ,)42 מדען שעל אף גילו הצעיר־יחסית
תסס מקום מייוחד במערך המדעי והטכנו לוגי
של ישראל. נולד בבזל, שווייץ, ל-
מישפחה מבוססת ובעלת־אמצעים. בלימו דיו
האוניברסיטאיים התמחה בכימיה פי סיקלית,
היה תלמידו של המדען קול. מש קיבל
את התואר דוקטור־למדעים, החליט
לעלות ארצה. פנה למכון וייצמן וביקש
להתקבל למחלקה לפולימרים. בקשתו הוש בה
ריקם, אולם בהתערבותו של ראש
המחלקה, פרופסור אהרון קציר המנוח,
התקבל למעבדה לפלסטיקה. אחרי כמה
שנים של עבודה במכון יצא לשנת הש תלמות
בארצות־הברית. בחוזרו השתתף
בייסוד תעשיה חדשה, מוצרי מחקר רחובות
בע״מ, שהוקמה בקרייה לתעשיות
עתירות־מדע ברחובות. נחשב כאחד ה־מומחים
המובהקים בתחומי הממברנות
(קרומים) ורבים מרעיונותיו יישם לקידום
הטכנולוגיות האקולוגיות וכן נטל חלק ב פרוייקטים
של המתקת־מים. לאחרונה החל
מיפעלו מפתח ציוד רפואי לאיבחון הריון,
ביוץ ברחם והפרעות גינקולוגיות.

בעל רכב, אינן צריף לשלם יותר לחברות
המספרות לך ״ספורי סבתא״ !
ב-ש.מ.ג.ד. תקבל מגוון שרותים מעולים,
הטבות והנחות

ע שה חשבון בעצמך! ותשלם פחות.
חברה אחרת ש.מ.ג.ר. החסכון בל״>
\ רכב פרטי \ /רכב פרטי )
/כולל דמי הרשמה^ /כולל דמי הרשמה\
מנוי לשנה לרכב
משנת ייצור 62-63

לא מבטחת

125ל״י

.מנוי לשנה לרכב
משנת ייצור 64-69

210 לי י

125ל־׳י

85ל י

מגוי לשנה לרכב
משנת ייצור 70-73

190ל״י

25ו ל״י

65ל״י

מנוי לשנה לרכב
משנת ייצור 74-75

170ל״ י

125 ליי

45ל־־י

מנוי לשנה לרכב
משנת ייצור 76

170ל״ י

125ל״י
לעונה וחצי

7וול״י

נפטר. בלוס-אנג׳לס, מהתקף־לב,
חנוך ניבתון ,)59( ,מי שהחל אך
לפני חודשים ספורים בתפקידו כקונסול
ישראל במקום, שבועיים בילבד אחרי ש ניצח
על פסטיבל־הכוכבים ההוליוודי ש נערך
לכבוד ראש־הממשלה יצחק רבין.

צו השעה־ חסכון!
הצטרף

חברת הגרירה הגדולה בישראל, וחסוך כסף רב.
חנוך גיכתון
התקף־לב

פרטים והרשמה: ש.מ.ג.ר. שירותי מכוניות גררבע״מ
רח׳ יצחק שדה 36ת־־א, טל , 30440 38936 .ובכל
תחנות ההרשמה ברחבי הארץ.
0רם ום 0ב.ם.

רב־שיח יהודי־ערבי בנושא:
הפקעת קרקעות ש ל האוכלוסייה
הערבית כמדינת י שר אל

בהשתתפות:
ח ״כ מאיר פעיל
ראש מועצת כפר־יקאסם
זקי ג׳כריל
פרוס׳ יצחק דנציגר
נכבד העדה הדרוזית
יהושע סוכול
שיד פרהוד פרהוד
עו׳׳ד חנה נקארה
ד״ר יוסף! סדן
ראש מועצת עראפה
דן קדר
מחמוד נעמנה לבנכראון אכרהם

סליכה כמיס יכי סכרי כורי
ייערך במוצאי־שבת ,21.2.76 ,בשעה ,8.45
בבית סוקולוב, רח׳ קפלן ,4תל־אביב.

הציבור מוזמן

טי סו ק להסרת כתמי ניקוטין
ואבן שן

0 131£יד
להשיג בכל בתי המרקחת ד־ם ק•

נט־־דז

גיבתון, יליד פולין, היה עורך תחנת־השידור
המחתרתית של ההגנה קול המגן
העברי, עבר לעבוד בשירות־ד,שידור אחרי
הקמת המדינה, ובמשך שבע שנים אף
כיהן כמנכ״יל רשות־השידור, לפני שמונה
כמנכ״ל מישרד־התיירות.

נרצה. שחקן־חקולנוע סאל מיני־או
37 שהצטיין בסרטים רבים, בין ה שאר
כאשר הופיע לצידו של ג׳יימס דין
בסרט מרד הנעורים, ולצידו של לי ג׳יי
קוב (שמת 24 שעות לפניו) בסרט אכסודוס,
בתפקיד של איש אצ״ל. בשל שני תפקי דים
אלה הוצע לפרס האוסקר. מיניאו
נדקר למוות ליד דלת ביתו בהוליווד,
גידי גבר בלונדי, בנסיבות שעדיין לא
הובהרו.
נפטר שחקן־האופי האמריקאי, לי
ג׳יי קוב 64 יליד שכונת־עוני יהודית
מידיורק( ,ששמו האמיתי היה ליאון
גדליה יעקוב) מהתקף־לב. קוב, מבחירי
שחקניה של ארצות־הברית, רכש תחילת-
עולם לפני 27 שנה בהופיעו בתפקיד מות
הסוכן, עזב את התיאטרון.למען הקולנוע.
סירטו הראשון היה בשנת 1937 מצפון לריו
גואנדה. בין יתר סרטיו נער הזהב-,אנה
ומלך סיאס ואכסודוס, שחלקו צולם ב ישראל,
ושבו גילם את תפקיד מפקד אצ״ל.
בתוכנית־הטלוויזיה המוקרנת בישראל,
איש וירגייניה, הוא מגלם את דמות
השופט.
העולם הזה 2007

מנהל החבות הממשלתית לשיקום המלאכה(משמאל)
שותףבחבוהפוט ית מתחרה בה

ה מנ הל שיסם
111x 11

ך שקברתי א ת האחריות

החברה לשיקום המלאכה, הודעתי
למנהלה, יהודה פדן, כי עליו להתפטר
מתפקידו או למכור את מניותיו בהברה
הפרטית שלו,״ הצהיר לפני משה מן,
מנכ״ל בנק טפחות, שהוא יושב־ראש מ ר
עצת־המנהלים של החברה לשיקום המלאכה.
אך למרות הוראה זו של מן, ממשיך פדן
לעסוק במרץ רב בענייני החברה הפרטית

מאת

צות להתאחדות בעלי המלאכה 18 ,דונם
באיזור היקר מפז של חולון־אזור, נחה
לפניו בקשת ההתאחדות כי הקרקע תימסר
לחברה־בת שלה בשם שיפוד, שתבנה עליו
מרכז לעיבוד שבבי עבור מאות החברים.
כיום נמצא המרכז בין גבעות כורכר, מכיל
עשרות אל*ד מטרים בנויים שחלקם נמכר

ם ס 8רזזפגיות שלקה כ ל *

פו תחסגוייסכ תובו חי ה ם ותאורה

500טניוו, רני
10טניותהנר ; ה

• 1הברת סשסחת * ייה

. 2טסה ססולר

גאל ל בי ת

500פניותרגילות
פניות הנהלת

500טגיותרגילות
10פניותהנהלה

. 3פונ די ל־

הצוהר לעושר

חתימות בעלי־המניות והמנהלים של חברת צהר, הבונה
מיבני־מלאכה על שטח שנתן מינהל־מקרקעי־ישראל
להתאחדות בעלי־המלאכה. חתומים אריה אגושביץ, משה סטולר ויהודה פונדילר־פדן.

שלו, הבונה מיבני־מלאכה ב־ 50 מיליון
לירות באיזור התעשייה של חולון־אזור,
ומתחרה בחברה לשיקום המלאכה הממ שלתית
שאותה מנהל אותו פדן עצמו.
פרשה מדהימה זו של כפילות, שבה
עוסק מנהל חברה ממשלתית בעסקים פר טיים
באותו תחום, נחשפת עתה לראשונה.
במרכז הפרשה: דמותו של יהודה פדן,
המנהל, שהתקשר עם שני קבלנים פרטיים,
אריה אגושביץ ומשה סטולר, ויחד איתם
הקים חברה פרטית בשם צהר. חברה זו
קיבלה לידיה מהתאחדות בעלי המלאכה 18
דונם קרקע שמינהל־מקרקעי־ישראל נתן
להתאחדות בעלי המלאכה, כדי שתבנה
עליהם מרכז לעיבוד שבבי עבור חבריה.
שלישיית פדן, בקנוניה עם ראשי ההת אחדות,
הפכה את הפרוייקט עסק פרטי
נושא ריווחי־עתק, תוך הונאת מאות בעלי-
המלאכה שהאמינו כי מדובר בעסק של
ההתאחדות, והשקיעו ברכישת מיבנים.
כאשר הורה מינהל־מקרקעי־ישראל להק־

לחברי ההתאחדות, אולם חלקים נכבדים
מהם נמכרו והוחכרו לאחרים, כמו למיש־רד־הביטחון,
למשל.
כאשר קיבלו בעלי־המלאכה, בשנת , 1972
מיכתבים מיהושע כץ מהנהלת ההתאחדות,
בהם נתבקשו לשלם מראש תמורת קבלת
שטחים, לא שמו לב כי את חוזי־המכר
עשו לא עם חברת שיפוד של ההתאחדות,
אלא עם חברה אחרת בשם צהר, שראשיה
היו הקבלנים סטולר ואגושביץ. גם התער בותו
של יהודה פדן בנושא לא הפליאה
אותם. ככלות הכל, הוא מנהל את החברה
הממשלתית לשיקום המלאכה, המממנת
ובונה עשרות־אלפי מטרים של אולמות
בשדרות הר־ציון בתל־אביב, וקונה מיג-
רשים במקומות אחרים להקמת אולמות
נוספים. אולם כאשר החלו הצרות פוקדות
את הקונים, החלו שמים ליבם גם לקטנות.
הצרות החלו בעניין הטלפון. בעל־מלא־כה
בלי טלפון חשוב כמת. כאשר שילמו
תמורת השטחים, שילמו גם נוסף ל־700
לירות למטר בנוי, סך של 1000 לירות
תמורת התקנת טלפון. כאשר הושלמו ה-
מיבנים וטרם הותקנו בהם טלפונים, שילמו
עוד רבבות לירות כדי להתקין צנרת מר כזית.
גם אז לא הונחו קווים, והדואר
טוען היום כי הקבלנים שכהו להכניס
צ־נורות מסתעפים לבניינים, ולכן לא ניתן
להניח קווי-טלפון.
המיבנים שהוקמו כבר, גדולים ביותר.
מדובר בשני מיבנים בני 17 אלף מטר
בנוי -ועוד מיבנה חד קומתי בן 6000 מטר.
מיבנים אלה הוקמו על 14 דונם, ועתה

האובייקט 50 :מילין!
הכניס לירות
עד כה האובייקט
שיזמו פדן, סטולר ואגושביץ. את הכספים שילמו מאות בעלי־

פדן יהרדה -מ נהל כללי, כוללריבית ( סכום ההלואה
הגדולביותר במש,
אחרים

47, 975

16,202
64^282

המנהל מלווה לעצמו;י״

לשיקום המלאכה שאותה מנהל פדן. פדן חילווח לעצמו מכספי

מה געשה
בקרקע ו
** לי־ מג ת לראות את הדברים בעצמי,
י ע טילפנתי למישרדי החברה לשיקום
המלאכה בתל-אביב, השוכנים בקומה ה רביעית
בבית בנק־ טפחות ברחוב החשמו נאים
. 123 דיברתי עם מזכירתו של המנהל
פדן, ואמרתי כי אני מתעניין ברכישת
אולם במרכז לעיבוד-שבבי. היא אמרה כי
פדן מטפל בכך, וקבעה לי פגישה עימו.
באתי לפגישה, והצגתי עצמי כבעל־מלא־כה
המבקש להרחיב את עיסקו. פדן שלף
ממגירת שולחן־העבודה שלו תיקים ובהם
מפות ותצלומים של האולמות הפנויים, ב מרכז
לעיבוד־שבבי, הציע לי כמה הצעות.
שאלתי אותו אם לא עדיף לרכוש שטח
בשדירות הר־ציון. הוא חייך בביטול, ו השיב
כי במרכז לעיבוד־שבבי הגישה ל מקום
קלה הרבה יותר, וגם האולמות יותר
טובים. שאלתיו מיהו היוזם והאחראי למר כז,
והוא היפנה אותי ליהושע כץ, ראש
ענף המתכת של ההתאחדות.

מלאכה, שקיוו לקבל מקום נאות לעבודתם וזכו לצרות צרורות,
מאחר שהבונים לא עמדו בהתחייבויותיהם. למרות ששילמו מראש
תמורת התקנת טלפונים, לא נעשה הדבר עד עצם היום חזה.

ו. שונים
השנה 197,975 ליי)

בונים על ארבעה הדונמים הנותרים. עם
גבור התלונות על טיב הבנייה, החלו בעלי-
המלאכה שואלים מה בדיוק עושה יהודה
סדן בחברת צהר. השאלה היתה במקומה,
כיוון שהחברה הממשלתית שהוא מנהל
לא הצליחה למכור את המיבנים שלה,
בידה מלאי מוכן של 5000 מטרים בנויים
והיא נכנסה כבר להתחייבויות של 19
מיליון על חשבון מיבנים שתקים בקרוב.

החברה כ־ 200 אלף לירות, למרות שהחברה כושלת וצוברת
הפסדים ולווה כספים נ די להחזיק מעמד. פדן גס וסט לחדל
יחד עם חבר מועצת־חמנהליס, עוזי ורדי־זר. על חשבון חזזברה.

אל כץ פניתי כעיתונאי. שאלתיו לגבי
המרכז לעיבוד־שבבי. כץ סיפר כי התאחדות
בעלי־המלאכה חכרה שטח של 18 דונם
ממינהל־מקרקעי־ישראל עבור חברד׳־בת
שלה בשם שיפוד, שכל מניותיה בידי
התאחדות בעלי־המלאכה. ההתאחדות הפי צה
חוזרים בין חבריה, והציעה להם לרכוש
שטחים במרכז לעיבוד־שבבי שהוא מיפעל
של ההתאחדות. כך גם הוצג הדבר ל־מינהל־מקרקעי־ישראל,
שנתן את הקרקע
לחברה של ההתאחדות עבור חברי ההת אחדות.
והנה, כץ אישר כי חברת שיפוד
חתמה חוזה, שלפיו מסרה את הקרקע ואת
הפרוייקט כולו לחברה בשם צהר. בעליה
של צהר, טוען כץ, הם משה סטולר ואריה
(המשך בעמוד )50

במדינה

,1974ב שליטתו של שמעון פרס,
המשיך להתנהג במו בימי משה
דיין, כאילו חוקי מדינת־ישראל
אינם חלים עליו.
המישרד הורה לירקוני לקבל ולשלם
מטבע זר באופן בלתי־חוקי. המישרד
העביר שני מיליון דולר, בניגוד להוראות
האוצר• זזמישרד הבריח דחפורים ארצה,
ואיפשר הברחה של ציוד נוסף, שאיש
אינו יודע מהו. המישרד חתם עם רוסמאן
ועם חברת רגבים חוזה חלמאי, שלפיו
משקיע המישרד את כל הכסף ונוטל את
כל הסיכון על עצמו, כאשר רוסמאן דר קוני
רק מרוויחים מן העיסקות.
פרשת ירקוני חשפה, לפתע, פרשה
צדדית לכאורה, המראה כיצד מבזבזת
מישלחת־הקניות כספים יקרים בצורה המעוררת
חשד כי יש כאן שחיתות ברורה :
כאשר סבב עורד־הדין פרץ אמיר ב אמריקה,
וחתם על חוזים לקניית דחפורים
במחיר של 157.5אלף דולר האחד, שמע
לפתע כי אחד הדחפורים, שאותו כבר
הספיק לקנות ולשלם עבורו דמי־קדימה,
נמכר על-ידי בעליו לאחרים. הבעלים הח זירו
את דמי־הקדימה.
כעבור כמה חודשים גילה מבקר־המדינה,
באמצעות מיספרי הדחפורים, כי דחפור
זה ניקנה ישירות על־ידי מישלחת מישרד
הביטחון בניו־יורק, והובא ארצה!
העם הזמנה דמילחמדו קזד־עו

בית־מישפט נמוך
הדליק להבה, היכולה
להפוך תבערה עולמית
״רק זח עוד היד חסר לנו !״ נאנח קצין-
מישטרה בכיר.
״זה״ היה פסק־דין של בית־מישפט
שלום, הערכאה הנמוכה ביותר במדינה.

גם במערת המכפלה, שם ביקשו קנאי
גוש־אמונים לגרום לתבערה דתית, נמנע
עד כה עימות חמור.
החודש החליט בית־המישפט כי מותר
ליהודים להתפלל בחראם אל־שריף —
האיזור המקודש של כיפת־הסלע ואל-
אקצה. עד היום הזה נאסר הדבר על־ידי
השילטונות הישראליים, בעזרת הרבנים
שקבעו כי ממילא אסור ליהודים להתפלל
שם, ביגלל איסורים הילכתיים הקשורים
באי־הוודאות לגבי מקומו המדוייק של
בית־המיקדש.
ה תנגדו ת חריפה. פ׳סק־הדין החדש
הפך את הקערה על פיה. במשך ימים

אולם המישדחת שילמה עבורו
מחיר של 214 אלף דולר — ב־57
אלף דולר מעל למחיר שיטילס עבורו
א מיר:
(המשך מעמוד ) 19
עמדת המכס פשוטה ופורמלית: הייבואן
הרשום הוא פרץ אמיר, ועליו היה לשלם
את המכסים והמיסים. טענתו וטענת יר קוני
כי מישרד־הביטחון התחייב לפניהם
שהוא ישלם, אינה מעניינת את המכס.
ראשית, אין על כך חוזה חתום. שנית, לא
מישרד־הביטחון הוא הבעל והייבואן החד
קי. מבחינת המכס, ירקוני יכול לדרוש
ממישרד־הביטחון להחזיר לו את תש לומי
המכס והמיסים — אבל עליו לשלם
אותם קודם־כל כחוק.
המישטדה מגלה עניין בחברה הפנאמית,
בחשדה כי היא הומצאה במיוחד על־ידי
בעלי רגבים לצורך העיסקה, כדי לאפשר
להם שלא להופיע כבעלי הציוד המושכר
לישראל, ולעסוק במטבע זר.

נגדם טוען ירקוני, כי מישרה־הביטחון
הוא שלחץ עליו להשיג
דחפורים ככל דרף שהיא, הוא שהמציא
את השיטה שכה בוצעה

לד״־ דע

שגעשה גי ד ם

מבקר המדינה גילה, כי במחירים גבו הים
כאלה קנה מישרד־הביטחון 20 דח פורים,
באותה עת שבה קנה קדר את
הדחפורים במחיר הנמוך בשליש.

המבקר ביקש ככר כמה פעמים
ממישרד-הכיטחון א ת מיסמכי ה קנייה
וכל הח שבונות של קניות
הדחפורים האלה, אולם מישרד־הביטחון
מסרב להמציאם, ומסרב
אף לתת הסכר להפרש כמהירים.
כל העיסקות התמוהות האלה מעלות חש דות
כבדים ביותר לגבי שחיתות בצמרת
מישרד-הביטחון. יש בהן היבטים שכימעט
אי־אפשר להסבירם אלא בכך שמישהו או
מישהם במישרד־הביטחון קיבלו שוחד.
קשה לדעת מד גרוע יותר — שחשדות
אלה יתאמתו, או שיתברר כי במישרד
שלטו בכיפה הטימטום וחוסר־היעילות.

השתיקה המוזרה של מישרד*
הביטחון מול גילויים אלה, ומול
טענותיו הפומביות של שייקה ירקוני,
מגבירה את החשד שיש ל

נער ונערה ערביים על הארץ כ הפגנ ת ירושלים
דת במקום פוליטיקה
אבל גם בית־מישפט נמוך יכול לגרום
לצרה גבוהה.
איסורים הילכתייס. אם יש דבר
אחד שכל אויבי ישראל מייחלים לו, הרי
זה נושא שיאפשר להם להפוך את הבעייה
הפוליטית של הכיבוש הישראלי בעייה
דתית של מילחמת־קודש.
בכל שנות הכיבוש, שבהן נעשו שגי אות
רבות, נמנעה השגיאה האחת הזאת.

׳.974

הממ שלה

בכיו בגב האומות

ההיסטריה היתה מגוחכת,
הבעייה היא עצובה

!0ישלו. ישראל בשפ בדיגם ל (ל;.ל ממשל בבד א.תד

א סי ליו דוששך־ סרזורב

ואיל

־־.כדה ..ש־״׳יידש..—,דבגמיש ל ״ לן משביר״) *ונזר שגי

והממשלה פ עוגיכ ה לש ב*,קש מ ל,77.

ומ״ממימ במפודב• בהשבה #ה למלן

ו הו אי ל

ו״מ שביר טו ב; ל״עבי.״

א• לכך הוסכם בין הצדדים כדלק ; *

החוזה שלא נחתם

זוהי טיוטת החוזה
בין מישרד הביטחון
וחברת רגבים, שיעמוד במרכז הפרשה. החוזה אינו אלא

העיסקה, והוא שהבטיח כיסוי מלא
לדרך שכה הושגו — ועתה הוא
מתכחש לדבריו מתוך פחדנות,
ומשליך אותו לכלבים.
תהיה האמת אשר תהיה, דבר אחד נחשף
כאן בבירור:

מישרד־חכיטחון

בסון!

שנת

ארוכים סער הנוער הערבי, אחוז ההת להבות
הדתית, ברחובות ירושלים, שכם,
רמאללה וערים אחרות, הפגין, התנגש
עם המישטרה ועם הצבא. העולם הערבי,
העסוק בעניינים אחרים, החל מתפנה גם
הוא לעניין זה.
תמונות ההפגנות נפוצו בעולם, הוכיחו
מחדש כי קיימת התנגדות חריפה לכיבוש
הישראלי, וכי המרי הפלסטיני חי וקיים.
הפרקליטות מיהרה להגיש עירעור, הממשלה
הודיעה שלא תרשה תפילות יהו דיות
במקום הקדוש למוסלמים. אך בסוף
השבוע עדיין לא היה ברור אם ניתן לצמ צם
את הנזק, ולמנוע את התפשטות ה להבה.

העתק
החוזה שנחתם עם חברת אמיליו רוממאן, כשפקידי מישרד־הביטחון
תיקנו בכתב־ידם את השמות ופרטים אחרים, מימין,
חתימתו בראשי־תיבות של ירקוני. מישרד־הביטחון לא חתם.

מישרד־הביטחון מה להסתיר לגבי
התקופה שכה בוצעה העיסקה.
חקירה מהירה ופומכית, והוראה
תקיפה של המנהלים החדשים של
מישרד־הכיטחץ שבל פירטי הפרשה
הזאת יפורסמו כרבים, היא
חובה ציבורית ממדרגה ראשונה.

השילטונות הישראליים היו מודעים היטב
לעניין. לא ניתנה כל אמתלה לטענה כי
ישראל פוגעת במקומות הקדושים. כאשר
גרם מעשה של חולודרוח זר לשריפה
במיפגד אל״אקצה, השלישי בחשיבותו ל דת
האיסלאם, מיהרה הממשלה להחניק
את האש בעודה באיבה — תרתי משמע.

״רמתי, ההיסטריה חוזרת שרו אנ שי
ניקוי ראש השבוע, כאשר טיפלו ב פרשת
האחים יונדף.
אולם בשעה שהצלילים בקעו ממקלטי-
הטלוויזיה, כבר היתד המדינה אחוזה בפר שה
היסטרית חדשה. אחרי ההיסטריה של
פרשת יונדף באה ההיסטריה של פרשת
פליטת־הפה של ״הפקיד הבכיר״ ואחריה
ההיסטריה הגדולה של פרשת שלמה אבי-
נרי.
פארודיה עצמית. תוכנית ניקוי ראש
לא הספיקה לטפל בעניין אבינרי — אך
גם לא היה צורך בכך. כי הפרשה עצמה
היתה פארודיה חריפה על המציאות הישראלית
יותר מאשר כל סאטירה הי תולית.
גיבור
הפארוד״ה היה, כרגיל, הדמות
הקומית העומדת בראש הליכוד, בהי עדרו
של מנחם בגין, המתרוצץ בעולם
כדי להשיג כסף למיפלגתו אכולת־השחי-
תות והמתמוטטת.
חיים לנדוי התעלה על הפארודיה של
עצמו, הכריז כי מינוי הפרופסור לתפ קיד
המינהלי הוא ״סכין בגב האומה!״
חבריו בליכוד ובמפד״ל פתחו ביללה
דומה, כאילו ממשמש ובא חורבן הבית
השלישי.
אולם הפארודיה הגלוייה הסתירה בעייה
עמוקה הרבה יותר, שהתעוררה מחדש עם
מינוי זה.
מימין ומשמאל התפתח ויכוח לוהט על
עניין אישי טהור: האם צריך הלה שר־העולם
הזה 2007

הפרופסור מישרדוו כוונה ה את
יצחק
זה מגלה

החוץ יגאל אלון למנות את
אכינרי לתפקיד המנב״ל של
את מי רצה להרגיז? נגד מי
פרובוקציה? האם זה בא לדפוק
רביו, או את שימעון פרם? מה
לגבי כוונותיו של אלון עצמו?
שאלות תפלות וחסרות־חשיבות אלה
ניסרו בחלל הארץ, שיגעו את המדינה
במשך שבוע ימים. לעומת זאת, ל א
נשאלו השאלות האמיתיות, שבהן תלוי
גורל המדינה.
אץ חשיבות רבה לשאלה אם דוגל שלמה
אבינרי במדינה פלסטינית או לא, אם הוא
רוצה לנטוש את הקו הפרו־ירדני של
ממשלת־ישראל, או אם הוא מוכן להכיר
בנסיבות כלשהן באש״ף.
השאלות האמיתיות הן: האם צריכה
מדינת־ישראל להסכים להקמת מדינה פלס טינית?
האם היא צריכה לנטוש את הקו
ההאשמי? האם היא צריכה להידבר עם
אש״ף, ובאילו תנאים?
איש לא העלה השבוע שאלות אלה.
הרכילות האישית, המופיעה בישראל ב תחפושת
של פרשנות מדינית מכובדת,
אכלה כל חלקה טובה במיפלגות, בכנסת
ובכלי־התיקשורת.
כי בישראל של , 1976 אבד הכושר לברר
באופן רציונאלי שאלות חשובות, להתווכח
עליהן בהיגיון ולמצוא להן תשובות
סבירות.
איש המימסד. גם מינוי אבינרי לא
ישנה מצב זה.
הפרופסור הצעיר לא היה מעולם או-

איך לשמור
על התקציב
וג ע ד היו פי

מוצרי הי אבל ״ י

סו גהמוצר
מיקולון 30ג ר ׳
די או דו רנט

ספריי 140

אחרגילוח 120

שי ר ה

2 0 .1 0

26.80

86.50

ד לי ל ה

2 0 .2 0

29.45

מס 1

2 1 .7 0

55.90

41.65

1 5 .5 0

27.40

69.40

1 5 .9 0

22.85

29.50

29.80

41.20
8.90
קרם קצף

גילוח 160ג ר־

מ סיי

קצף

אמבטיה 200גרי

בתאו רן

7 .9 0

־תיא־ ענ ק

4 .7 0

6.90

ס י ־ פ ה 70גרי

תיאדנט

4 .8 0

28.80

38.25

שמפו 500ג רי

בי צ אפון וחסכוני) 1 4 .9 0

21.00

31.40

200ג רי

פייר ליי די

1 4 .5 0

20.65

36.85

ש פ תון

דו רה־גלו ס

9 .9 0

20.40

24.55

לכהלצפר גיי ם

דו ר ה־ג לו ס

8 .5 0

15.35

17.40

קרםי דיי ם

מי קסה

9 .9 0

12.90

11.75

שמפו 130ג רי

בסם

5 .5 0

7.40

9.00

דיאודורנטספריי 125ג ר׳

באק

2 9 .9 0

39.95

45.00

מ י ־ פנים 115ג ר ־

ו מל פ פוני םקס פו רו 9 .5 0

37.90

14.40

9 .8 0

17.90

49.80

מיקולון 50ג ר ׳

ד לי ל ה

1 4 .5 0

22.50

55.90

קצףאמבט 115ג ר־

בל.,ס ,

8 .9 0

40.85

61.30

ש מ פו

שי ניי ם

110ג ר ־

חלבפ גי ם 115ג ר ׳

דרמ פון

מנב״ר אכינרי
פוזיציונר. עוד לפני עשרים שנה, כשהיה
עסקן בציבור הסטודנטים, נהנה מתמיכה
מאסיביח של המימסד, שראה בו מסביר
מוכשר -של עמדותיו. מאז פעל פעמים
רבות בשליחות מישרד־החוץ, ומוסדות
אחרים, כשהוא מנהל תעמולה עבור עמדות
ממשלת־ישראל, בנימה יונית מתונה.
גם עתה מייצג אבינרי את הקונסנזוס
של החלק היוני של המימסד, שהוא
עדיין רחוק מקבלת הצורר להידבר עם
אש״ף על הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה, אך המוכן עתה לקבל את נוס חות
אהרון יריב ויהושפט הרכבי. גישה
זו אומרת שאסור להכריז ״לעולם לא״,
אלא יש לגלות נכונות להידבר עם גוש
פלסטיני המכיר בישראל. אבינרי מוכן
בהחלט להגיע להסכם עם המלך חוסיין,
ומציע לתת למלך תמריץ לכך על־ידי
נכונות ישראלית לוויתורים.
כמנכ״ל מישרד־החוץ ישתתף אבינרי
באותן ישיבוודהממשלה שבהן יידונו ענ ייני
מישרדו. אולם ספק רב הוא אם יוכל
להשפיע על הממשלה הכוללת את זבולון
המר, ושבראשה עומד יצחק רבץ, המתנגד
לכל גישה חדשה לעניין הפלסטיני
וגם למשא־ומתן מוקדם עם ירדן — שיביא
בהכרח לנפילת ממשלתו.
מינויו של איש כמו שלמה אבינרי הוא
צעד קטן קדימה, אך לא יותר מזה.
העולם הזה 2007

לחות 50ג ר־

משחת

רכילות במקום ויכוח

מוצרי ם אחרים בלי•

אין דומהלו ־ ל א ני תן להשוואה ־ יחידבמינו .

הרא שונה ו הג דול ה
מוגש שיי
בחב רו ת ה קו ס מ טי קהבארץ
ברשיון משרד הבריאות
באור-ורשבסקי

בולם מדברים על הידוק החגורה.
אגו מחפשים בתים חסים
עבור חתלתולמו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב סלטה ,50 יפו|
• ל887021 .

05111:1הוד
מהדק אותה. הוא לוקח רק

2.400

לי׳׳י
תמורת ששח פירשום בגודל עמוד.

למבלי־המסיבות היה קשה להחליט
** זה זמן רג שקועה העיר תל־אביב
ו /בתרדמה עמוקה. אין יוצא ובעיקר
אין בא, אין מסיבות ואין חגיגות. וכך,
כאשר הודיע איש יחסי־הציבור והחברה
מייק סטולובצקי כי הוא עומד לערוך
מסיבה כדת־וכדין, לכבוד יום־הולדתו ה־שלושים־וחמישה,
לא חדלה העיר להשיח
במאורע. וכשהודיעו אסי ואחרונה דיין
כי באותו יום ובאותה שעה עצמה עומדים
גם הם לערוך מסיבה בדירת־הגג שלהם,
לכבוד התחלת הקרנת סירטם של אסי
דיין וידידו־שותפו נפתלי אלתר, יופי של
צרות, היתה השימחה כפולה ומכופלת.
החלוקה לא היוותה בעייה. היה ברור
שאנשי הבוהימה היפה יבלו את יום השישי
בדירת־הגג של הדיינים, שברמת־אילן.
ואילו אנשי־החברה הנוצצים, והפחות־נוצצים
— דוגמניות, נערים ונערות־זוהר,
יהלומנים ועשירים אחרים, יבלו אצל מייק
במועדון .77
וכך, בשעה היעודה, נדחסו שני המקומות
בהמוני חוגגים. אצל אסי ואהרונה אפשר
היה לפגוש בשחקני הסרט יופי של צרות,
בהם ריבקה מיכאלי, עליזה רוזן, משה
איש־כסית, טוביה צפיר, גבי עמרני, טליה
שפירא שבאה בחברת הבעל שלה יורם
בן־טובים, ,ויונה אליאן שבאה מאוחד, עם
בעלה ששי קשת. וכן את המפיקים יורם
גלובוס, ויצחק שני, את הזמר ארטיק לוי
בחברת אשתו עירית. את אורי זוהר ואשתו
אליה, דורי בן־זאב וצבי שיסל שהצחיקו
עד דמעות, ג׳וזי כץ במיבנסי ג׳ינס וחולצה
לבנה ובהריון מתקדם, בחברת בעלה שמו־ליק
קראים. ועוד ׳רבים רבים אחרים.
כולם אכלו אוכל סיני, וחזו בסרט שהוקרן
על מסך. מי שנהנתה מאד מהסרט היתד,
ללא־ספק נורית גפן, שלא חדלה לצחוק

מסיבה אי

של מייק סטולוביצקי התקיימה במועדון 77 גררה אליה את
כל היפים והפסבדו יפים של העיר. האורחת שגנבה ללא ספק
את ההצגה היתה פנינה גולן שבאה בשמלת מחשוף, והקפידה לדבר רק באנגלית.

הצייר והמפיקים
מטריטון.

למטה

כוכבת יופי של

אורי ליפשיץ שחילק הומנות לתערוכתו, בחברת
המפיק צבי שיסל ובעל אולפן ההקלטה טומי
צרות יונה אליאן עם בעלה הזמר ששי קשת.

הפסלת אילנה גור חגגה במסיבה של מייק
7 1 0ל * 0 *1 1 1
סטולוביצקי גם את סיום שהייתה בת שלושת

השבועות בישראל, למחרת טסה לביתה אשר בלונסי־אנג׳דס.

נ* 24

הנוע

העיניים לעזוב את חו

אל הדיינים (למטה) או אל מייק?

אשת המשורר
במקום את רבקה מיכאל

והדביקה בצחוקה את כל הנאספים. מי
שעוד נהנתה היתד. עמליה, בתם בת השלוש
וחצי של אסי ואחרונה, שסירבה ללכת
לישון ורק אחרי שסבתא רות דיין נטלה
את העניינים לידיים, הסכימה שהסבתא
תשכיב אותה במיטה.

נורית גפן, אשתו של יונתן, באה בגפה למסיבה שהתקיימה
בביתם של אסי ואהרונה דיין. היא פגשה
שבאה גם היא בגפה, בעלה יורם נשאר לשמור עד הילדים.

וובשיינא־וו
מיכה שרפשטיין, משמאל: משה איש־כסית.

אשת הבמאי

אשתו של במאי־הסרטים בועז דווידסון.

צר מייל, סטולוכצקי היה שמח
לא פחות. המוני האורחים זללו פיצות,
בשר, גולש ואורז, שתו ויסקי ויין כמים,

צייר אורי ליפשיץ, בילתה את מרבית הזמן
עם בתה עמילה, השתדלה להרדים אותה.

עמרני, אחד ממשתתפי יופי של צרות בא למסי־
:חברת אשתו, מייד לאחר הקרנת הסרט מיהרו
בה, חורו לתינוקת שלחנז בת שלושת החודשים.

נהנו מחמוקי גופה של הדוגמנית פנינה
רוזנבלום־גולן, שחשפה טפחיים והסתירה
טפח. הפסלת אילנה גור נפרדה מידידיה,
ולמחרת נסעה חזרה הביתה, לארצות־הברית.
האדריכלית מלי לנגוצקי, הגיעה
למסיבה באופן מיוחד מירושליים, וכמה
נערות־זוהר שהוזמנו נמייוחד לאירוע
חגיגי זה הרהיבו את עיניהם של האורחים.

ניקוי־ראש

עליזה רוזן ורבקה מיכאלי, שתייס ממשתתפות התוכנית
הטלוויזיונית, משתתפות גם בסירטו של אסי דיין יופי של
צרות׳ שלכבוד הקרנתו התקיימה המסיבה ביום השישי. חשתיים התחבקו בשימחח רבת

רחל, את מה שאירע. רחל מיהרה אל המו רד.
להתעמלות של בית־הספר, אשר שהה
עם הגדנ״עיות במחנד-,האימונים של ה־גדנ״ע
נורית, שבתאי סופשווילי, וסיפרה לו.
מאותו רגע החל מתגלגל כדור־שלג, ה מאיים
עתה על המשך פעילותו התקינה של
הגדנ״ע.
רק אחרי התלבטויות רבות החליטו מפקד־המקום
לדווח על התקרית למיפקדת פיקוד
הגדנ״ע. זו, מצידה, הקימה ועדת־חקירה
שבה השתתפו שני קצינים בדרגת רנדסוץ :
יושבת־ראש הוועדה, רב־סרן חנה גישס,
וקצין־החינוך של הגדנ״ע רב־סח פינחס
מור.
הוועדה הגיישה את מסקנותיה למפקד

ההליכים: מישפחתה של שושנה, סרן*גאל
ושילטונות מישרד־החינוך.
ייתכן -שהקשיים בדרך לגילוי האמת נעו צים
באופיין של שתי הדמויות שבמרכז
הפרשה: סרן יגאל, והגדנ״עית שושנה.
יגאל ידוע כקצין מצטיין, שטיפס במהי רות
בסולם־הדרגות ורכש לו בגיל 25 מע מד
של קצין בעל עתיד בגדנ״ע. גם שושנה
מוכרת לסביבתה כבעלת אופי חזק.
סיפרה עליה רחל ציילר, יועצת חינוכית
ששושנה היתד. בפיקוחה :״שושנה מקוב לת
מהבחינה החברתית. היא ילדה מטופ חת׳
דואגת להופעתה החיצונית וחברה ב־להקת־ריקודים
שבטירת־הכרמל יש לה
חישיבות חברתית מרובה. מבחינת לימודים

הנערה: י — —

המפזר דקה אותי למיופאה הרימה, הוריו
ל׳ את הבגדים והתחיל למזמז אותי!
פיקוד־הגדנ״ע, אלוף־מישיה ישעיהו(״שיי*
קה״) תדמור. מסקנותיה היו ברורות :״אין
באפשרותנו להסיק מסקנות.״
מאותו רגע ירד מסך־שתיקה כבד וחמור
על הפרשה כולה. הטוענת לפגיעה, שושנה,
הוריה, מוריה וחברותיה מטירת הכרמל
הסתפקו, כפי הנראה, בעובדה שהם נחקרו
על־ידי הוועדה. רשויות הגדנ״ע החליטו
להשתיק את הפרשה בכל מחיר, כדי לא
לגרום להורים שיתנגדו לשלוח את בנו תיהם
לפעילות בגדנ״ע, במידה שמפקד ה בסיס
אומנם ביצע את הדברים שבהם
מאשימה אותו שושנה.
אולם פיקוד הגדנ״ע נאלץ שלא להסתפק
במסקנות־לא־מסקנות אלה. סרן יגאל פרב־נר
עצמו דרש כי מישטרה־צבאית־חוקרת
(מצ״ח) תיכנס לתמונה. גם מישרד־ווחינוך,
שאליו הגיע דיווח מבית־הספר, דרש מסק נות
של ממש. תדמור הסכים שמצ״ח תחקור
בפרשה, אולם מסקנות מצ״ח היו דומות ל אלה
של הוועדה שהקים הגדנ״ע.

היא לא גילתה יחס רציני במיוחד, הכינה
שעורים רק כדי לצאת ידי חובה.״
לפני שלוש שנים בעט בשושנה סוס, והיא
נפגעה בגופה ובנפשה. כאשר יצאה, ב־28
בדצמבר . 1975 לפני כחודש וחצי, לאימוני
הגדנ״ע בבסיס נורית, מיהרה מייד למירפ־את
הבסיס, סיפרה שם לרופא על בעיותיה
וביקשה אישור להשתחרר מריצות וקפי צות.
הרופא נתן את האישור.

ההבדליס ^

ז ל בין הגירסות
ף• אותו ערב יצא מחזור של הגדנ״עים
4שהגיע באותו יום לבסיס, תלמידי
בית־הספר שיפמן בטירת־הכרמל ואורט
חיפה, למסע להכרת החגור• שושנה לא
יצאה איתם, בזכות האישור הרפואי שניתן
לה. היא מונתה כשומרת על החדר שבו
התגוררה.

פחדת* לסרב
ן* לפתי איתו בפחד, כי פחדתי
/ /י 1לסרב למפקד־הבסים. הוא אמר לי
ללכת מהר, וטען שיש רק 20 דקות לבדי קה.
הגענו למירפאה. הוא אמר לי להוריד
את הנעליים. הרגשתי בפחד, ואחר־כך הוא
אמר לי להישאר עם לבנים. תחילה לא
רציתי להוריד את החלק העליון, כי טענתי
שהנשימה בסדר. הוא אמר לי לא לפחד,
שזה בסדר, מאחר שהוא המפקד כאן.
הסכמתי לדבריו, מרוב פחד לא ידעתי
מה שאני עושה. הוא החל לבדוק לי את
הרגל ואחר־כך הוא ישב על המיטה ב רגליים
פשוקות וסחב אותי אליו. הוא
קידם אותי אליו וניסה לקפל את הרגליים.
הרגשתי כאבים ואמרתי לו, די, זה כואב׳.
״לפתע ראיתי שהוא ניסה להוריד לי את
החזייה. רציתי לצעוק, אך המילים לא
יצאו לי מהפה. ראיתי שהוא כבר מתחיל
למזמז לי את החזה ורעדתי בכל גופי.
הוא שאל אותי אם תענוג לי. הנדתי ב ראשי
ובכיתי, כי לא יכולתי לדבר. שאל תי
אותו , :מה יש לי?׳ כי ראיתי שהוא
מתחיל להגיע רחוק. הוא שאל , :את רוצה
שיהיה לד משהו ו׳ אמרתי, ל א /ובכיתי.
ניסיתי לצעוק, אבל לא יכולתי. קיבלתי
ממש, שוק׳.
״הוא ראה שכולי רועדת, ורצה להרגי עני.
הוא צחק ואמר , :את יודעת מי אני י
אני המפקד יגאל.׳ אמרתי לו , :אני מפח דת
ואני רוצה ללכת.׳ הוא אמר לי , :לא.
עוד קצת.׳ באותו רגע הבנתי לאן זווא
חותר. הוא אמר , :חכי רגע׳ ויצא החוצה.
מהר התלבשתי. בגדי היו הפוכים מרוב
פחד, רציתי ירק ללכת. הוא חזר ואמר לי
לנעול את נעלי. הוא רחץ את ידיו. כש הוא
הפשיט אותי הייתי בהלם, ואני לא־כל־כך
זוכרת מה הוא עשה לי.
״בתחילה לא סיפרתי בבית שום דבר.
רציתי לעשות בדיקה. סיפרתי לאימי ש סיפרה
לאבי, ואבי אמר שהוא ידאג לכל.
ניגשתי לרופאת־נשים, והיא אמרה שחצי
מהבתולים נקרעו לי וייתכן שהוא הכניס
לי אצבע. אמרה שאני אבוא אליה אחרי

המחזור, כי יכול להיות שאני נכנסתי ל הריון.
אך בזה היא לא־כל־כד בטוחה.״
שושנה * ,גדנ״עית צעירה בת , 16 תלמי דת
הכיתה י״א בבית־וזספר שיפנזן ב־טירת־הכרמל,
פרצה בבכי מיספר פעמים
כאשר סיפרה את סיפורה. כל שומעיו
נידהמו. היא האשימה מפקד בכיר בגדנ״ע,
סרן יגאל פרכנר, מפקד בסיס גדנ״ע נורית,
כי השתמש בסמכותו, בתפקידו כמפקד
בסיס הגדנ״ע שבו שהתה עם כיתתה, ו עשה
בה מעשה מגונה בכוח, תוך שהיא
שרויה בפחד.
סרן יגאל פרכנר, מפקד צעיר, נשוי ואב
לילדה בת שלוש מכחיש מכל־וכל את
ההאשמות החמורות שהטילה בו הצעירה.

על מצ״ח היקשתה העובדה שיגאל סירב
להיבדק במכונת־האמת• מסביר חותנו של
יגאל, אביה של אשתו סנדרה, יוסף זוסמן,
מוותיקי חדרה :״יגאל מוכן להיבדק במכו־נת־אמת.
עורכי־הדין שלו הציעו לו ל הציב
תנאי, שגם המתלוננת תיבדק במכו־נת־אמת.
מצ״ח לא הסכים לתנאי זה, לכן
יגאל סירב ללכת למכונת־אמת.״
למרות שמסקנות מצ״ח לא היו חד־משמעיות,
הוחלט להעמיד את סרן יגאל
פרכנר לדין. הוא הואשם בעבירה פחותת־ערך,
כדי שאחרי המישפט לא תפרוץ
שערורייה. האשימו אותו בכך שלקח את
הגדנ״עית שושנה למירפאה, מבלי שליווה
אותם אדם נוסף, וזאת בניגוד לתקנות.

ינא ומרסל זו ה ר

הוא יודע את משמעותן של האשמות אלה
לגבי הקאריירה הצבאית שלו, ואף יודע
את משמעות רימיקרה לגבי הגדנ״ע כולו.
קשה להאמין שאמהות תסכמנה לשלוח את
בנותיהן לאימוני ולבסיסי הגדנ״ע, כאשר
הן חוששות כי מפקדים מבצעים שם מע שים
מגונים בנערון ז.

למרות שיגאל הכחיש את העניין מכל־וכל.
הוא הורשע על־ידי שופטו, סגן־מפקד
פיקוד הגדנ״ע, בעבירה טכנית פעוטה זו,
ונידון ל־ 35 ימי מאסר על־תנאי. בד־בבד
הועבר יגאל מתפקידו כמפקד מחנה נורית,
ועתה הוא -שרוי בתקופת המתנה — לתפקיד
חדש שיטיל עליו מינהל־הסגל של צה״ל.

__מ סקנות־לא־מסקגות
חקירה כדי
לטשטש

} יתכן שהפרשה בולה לא היתה
נודעת, לולא חברתה של שושנה, רחל
אייזנקוט. למחרת היום שבו, לפי טענת
שושנה, עשה בה הסרן מעשה מגונה, סיפ רה תוך כדי בכי לחברתה הטובה ביותר,

ך* שה להכין כיצד לא הצליחו שתי
1/ועדות־חקירה, של הגדנ״ע ושל מצ״ח,
להגיע אל האמת, אלא אם כן עשו שני
גופים אלה לעצמם מלאכה קלה. אחת ה אפשרויות
היא שגם מצ״ח וגם ועדודהגדנ״ע
נטלו חלק במגמה הכללית להשתקת הפר שה,
וקיימו את חקירותיהם רק כדי לצאת
ידי חובה כלפי כל מי שדרש למצות את

* שם בדוי משוס שהגדנ״עית עדיין קמי

בשעה מסויימת הצטרפה אל שתי
גדנ״עיות אחרות אורלי מורנו ואורנה
אליאס, שאף הן לא יצאו למסע, משום
שלדבריה :״פחדתי להישאר לבד.״ סרן
יגאל. מפקד הבסיס- ,שלא יצא למסע, שמע
קולות מהחדר שבו שהו הבנות ופגה לשם,
כדי לבדוק מדוע לא יצאו. הוא נזף משוש־נר.
על שהזניחה את שמירת החדר שלה,
שלח אותה חזרה לחדרה. עד כאן זהות
גירסותיהם של השניים.
לפי גירסתה של שושנה׳ ״שלוש דקות
אחרי שחזרה לחדרה הופיע שם יגאל, שאל
אותה ״מה קרה לך ך״ אמר לה :״אני כמו
רופא,״ והצליח לגרור אותה בעורמה, תוד
כדי ניצול סמכותו, למירפאה, שם עשה
בה מעשה מגונה.
״המפקד יגאל מיהר. כי בשעה תשע וחצי
בערב הוא היה צריך להרצות לפני החני כים
שחזרו סמוך לשעה זו ממסע הכרת
החגור שלהם.״
ואילו יגאל טוען :״להד״ם.״ סיפר יגאל:
״המסע היה אמור להיגמר בשעה תשע ב ערב,
ואחריו שיחת פתיחה עד השעה עשר
בלילה. עד תשע הייתי במישרדים ובמוע דון,
שם ראיתי טלוויזיה. בשעה תשע ירדתי
למטה, ואז הסתבר לי שהחניכים עדיין
לא חזרו מהמסע. עמדתי ליד חדר־האוכל
כרבע־שעה, והמתנתי. שמעתי מכיוון מגורי
הגדנ״עים צחוק וצעקות. הבנתי שיש
גדנ״עים שלא יצאו למסע. החלטתי לעלות
ולברר.
״זמר לי שחלק ממגורי הבנות היה
נטוש, ללא שמירה, וכאשר הגעתי לאחד ה־מיבנים
ראיתי ר־כוז של כמה בנות שישבו
שם. שאלתי כל אחת מהן מדוע לא יצאה
למסע. הסתבר שאחת הבנות היתר. אמורה
לשמור על הביתן שאותו מצאתי לפני־כן
נטוש, ולכן הוריתי לה לחזור מייד לביתן
שלה ולשמור. ירדתי לחדד־דיאוכל• השעה
היתד, בערך תשע וחצי בערב, והחניכים
הגיעו. העברתי שיחת־פתיחה ואחר״כך
ישבתי עם עוד חיילים במיטבח עד השעה
שתיים אחר חצות. אכלנו ושתינו, ולאחר־

מכן הלכתי משם לישון. עם רס״ל גדעון
יוסיפון.״
מיספר פרטים מעידים לרעת גירסתו של
יגאל, ומעוררים חשד מסויים: העובדה ש הרצאת
הפתיחה ישלו החלה מאוחר. והחני כים
נאלצו להמתין לו כ־ 20 דקות, עד
שהגיע לאולם־ההרצאה. העובדה שלמחרת
היום זיהתה אותו שושנה, ללא־כל־ספק,
פעמים אחדות, כמי שעשה בה את המעשה
המגונה, מסירה מעל הפרק אפשרות שחייל
אחר מהבסים התחזה כמפקד, ביצע בה את
המעשה כשהוא מטיל את האחריות לכך על
המפקד האמיתי.
אולם עדותם של שני חובשי הבסיס, זהבה
מועלם ואברהם שמואל, אשר העידו כי

ישיש לגו שתי אפשרויות: או שנפנה ל־מצ״ח,
או שנשחרר אותה הביתה באחריות
המורה ושהנושא ייסגר. המורה המליץ ש היא
תישאר, מאחר *שפחד מתגובת המישפ־הה.
על־פי ההתרשמות ניראה לנו •שהיא לא
תנסה להפיץ זאת ועדיף •שלא תסבול מזה,
ונקוה שבזה זה יישאר. המפקד העדיף
שמצי׳ה יתערב מיידית. אך לטובת ה־גדנ״עית
הסכים שלא לערב את מצ״ח.״
יגאל עצמו אינו מוכן להגיב׳על הפר שה.
הדבר היחיד שהיה מוכן לומר לכתב
העולם הזה :״כל מי שמכיר או ראה את
•שושנה, יודע שאיי לא עשיתי לה כלום.״
הוא פנה אל מפקד פיקוד הגדנ״ע, ודרש
לערער על פסק־הדין של סגן מפקד־הפיקוד

המפקד:

לא היו ובריס מעולם! לא נגעתי בה!
בסו־הכר הלכתי לראות טלוויזיה במועדון!
רק בידיהם היה מפתח למירפאה, וכי בידיו
של יגאל לא היה מפתח, מעוררת סימני־שאלה
לגבי אמיתות סיפורה של •שושנה.

מישפט על
עניין פעוט
ךםה תנ הגו תו של יגאל, כאשר הת־פוצצה
הפרשה למחרת היום, יש לה
פנים לכאן ולכאן. מספר המורה שבתאי:
״בשער 12.15 .למחרת בצהריים, חברה של
•שושנה קוראת לי ואומרת, :מורה, קרה דבר
רציני לשושנה ,.שושנה עמדה בצד ובכתה.
קראתי לשושנה ולחברה שלה, והיא סיפרה
לי את כל הסיפור. אז בלי לחשוב הלכתי
לחדר של המפקד. קודם חשבתי ־שהיא
טועה• .שאלתי . :הוא זה שיורד במדרגות ד
ענתה שושנה, :כן, זה הוא.׳
״הלכתי למישרד, סגרתי את הדלת ואמר תי
לו, :לא נעים לי, אך זו חובתי ואני

שמצא, אותו אשם, אך נענה על־ידי אלוף״
מי־שנה תדמור :״אני לא מוכן להתעסק
אתך עד •שתסכים להיבדק במכונת־אמת.״
אולם חותנו •של יגאל, יוסף זוסמן, אשר
אינו אסור בראיון עיתונאי מאחר שאינו
איש־צבא, זועם על צה״ל• אומר זוסמן,
כשהוא מציג את עמדתו של יגאל :״אני
אב שכול. איבדתי את בני במילחמת־ההתשה.
כואב לי שצה״ל מתנהג כמו •שהוא
מתנהג, אל קצין אחר שלו.״
זוסמן טוען כי החקירות שעשה צה״ל
היו •שיטחיות ונועדו להשתיק את העניין.
״יגאל הוא שעיר־לעזאזל. הצבא היה צריך
לתת תשובות למישרד-החיגוך, ולכן העמי דו
את יגאל למישפט על דבר פעוט־ערך.
מה שכואב לי זה •שהצבא לא נותן גיבוי
לקצינים שלו ושמפקד רגדנ״ע, כדי להציל
את עורו, מוכן לזרוק קצין לכלבים.
״אני לא יודע מדוע הבחורה העלילה על
יגאל את כל העניין הזה. יכול להיות שהיא
קיימה יחסים עם מישהו אחר מתוך הסכמה

ג דנ ״עירו

מנפקד ה־.בסיס!
ופחדה שזה יתגלה, ולכן המציאה כאילו
מישהו עשה לה את זה בכוח. והמי־שהו
הזה צריך להיות מפקד־הבסיס, איתו היא
נפגשה באותו ערב, כשהוא שלח אותה
לשמור בחדרה.

צריך לברר את העניין. מה קרה עם שוש נה
ואתך?׳ אז הוא אמר , :איזה שוישנה ז־איי
בכלל לא מכיר אותה , .אז הסברתי
לו מה ששושנה סיפרה לי, והוא שאל או תי,
:האם אתה מאמין לכל מה שסיפרה
לך? ,אמרתי, :כן, ולכן אני אצלך , .הוא
שלח אותי לברר את העניין עוד פעם.
״הלכתי וישבתי עם שושנה, והיא סיפרה
לי את כל העניין מההתחלה. אז לקחתי את
שושנה לחדר המפקד, נכנסתי בפנים והיא
עמדה ליד הדלת למטה, ורציתי לשמוע איך
היא מספרת לו מול הפנים. הוא לא הסכים
ששושנה תיכנס בפנים בלי ההורים, מנהל
בית־הספר ומפקחים •של הצבא. הסכמתי,
ואמרתי לה שאני מזמין את כל האנשים.
אז היא אמרה :׳אם תעשה את זה, אני
מתאבדת , .אז כבר היו לי שתי מחשבות,
אם הילדה אומרת שהיא לא רוצה הורים
והמפקד לא רוצה לבד.
״המפקד הודה שהוא בדק רק את ה ברך
שלה, בחדרה. הוא אמר לי בבירור
שהוא בדק את הרגל. את זה הוא אמר
בסוף. כשהבאתי את הילדה לחדר, אחרי
שהוא אמר, לא מכיר אותה ,,הוא אמר
שהוא בדק לה את הברך.״
עימות נוסף נערך בין שושנה ליגאל,
על־ידי ועדת החקירה של הגדנ״ע. הפגי שה
ביניהם נערכה בנוכחות הוריה של
•שושנה ואנשי צבא.
יגאל אמר בפגישה :״אני בכלל לא מכיר
אותך, מה את רוצה ממני.״ ואילו שושנה
התפרצה בבכי וצעקה :״איך אתה ל*
מתבייש עכשיו להכחיש את הכל.״
כאשר התבקשה שושנה באותה פגישה,
לחזור על הגירסה שלה לפרשה היא טע נה
:״אני לא יכולה לדבר בנוכחותו, הוא
מפחיד אותי.״
״יש עוד דבר. אפילו אם יגאל היה
יגאל הזעיק מייד את קצינת החן, סגן־
מישנה חנה (״חני״) •שריר. סיפרה חני על
רוצה לעשות את זה לבחורה הצעירה,
הפרשה :״דיברתי עם יגאל, והוא סיפר ל־ הוא לא היה עדשה את זה בלחץ של זמן,
שהגדנ״עית מתלוננת -שלילה קודם היא
כשהוא ידע שהוא צריך לתת הרצאה אחרי
שמרה ומפקד־הבסיס ניסה להפשיט אותה 10 ,דקות. מה אנשים חושבים, שהוא הגיע
ועכשיו היא רוצה לעזוב את הבסיס. ידענו עם החנות של המיכנסייס שלו פתוחה ל
הרצאה
בפני הגדנ״עים 1חוץ מזה, כולם
יודעים שלא היה לו מפתח למירפאה.
״אבל הטענות של המישפחה •שלנו הן לא
אל הבחורה, אלא לשילטונות הגדנ״ע. קשה
לי להאמין שצה״ל מתייחס ככה אל קצין

שלו. אין עדים לכל העניין, ויש מילה
•של בחורה צעירה מול מילה •של קצין ב־צה״ל.״
מבלי
לקבוע מי צודק בפרשה זו, האם
* בבסיס אחר.

סרן יגאל פרכנר עשה בשושנה מעשה
מגונה או שהיא העלילה על הקצין הצעיר,
אין ספק כי צה״ל הסתבך •שוב במערכה
של טישטוש ונסיון להסיח את דעתו •של
ציבור הורים גדול של גדנ״עיות, כשהוא
מסכן בכך את •שמם הטוב •של הגדנ״ע ושל
מיפעל גדודי־הנוער. אם אכן ניצל מפקד
בסים הגדנ״עיות את דרגותיו וסמכותו כדי
לעשות מעשה מגונה בתלמידה, היה הדבר
הייב להדליק אור אדום אצל שילטונות
הצבא, כדי למנוע הישנות מקרים כאלה
ולהזהיר מפקדים אחרים בגדנ״ע. עובדה
היא •שתקופה ארוכה אחרי שהפרשה הת פוצצה,
עדיין המשיך יגאל לשרת כמפקד
אותו בסיס, והשתקת הפרשה עלולה היתה
להביא לכך •שמפקדים אחרים יסיקו כי
על מעשים כאלה אין נענשים בצה״ל.
עם העלילה הגדנ״עית על סרן יגאל פרב־נר,
עשו •שילטונות הצבא עוול משווע ל קצין
הצעיר. השמועות, הליח־שושים והסי פורים
סביב הפרשה עברו מזמן את גבול
הכיתה •של שושנה, ואפילו יצאו את גדרות
מחנה נורית. הם פשטו בחייל כולו, הגיעו
לאוזניהם של קצינים, חיילים ומפקדים ב צבא,
לידיעתם של מורים, מחנכים ותלמי דים
רבים, ולעיר־מגוריו •של יגאל׳ חדרה —י
מבלי •שניתן לו להתגונן.
אין ספק •שצה״ל צריך לחקור את הפרשה
מחדש, ביסודיות רבה, כדי להחליט אם יש
מקום להעמיד את סרן יגאל פרכנר לדין
על מעשה מגונה בגדנ״עית קטינה. אם
יוחלט להעמיד את יגאל לדין והוא ייצא
חייב, חייב מיקרה זה לשמש אות אזהרה
לכל מפקד בצה״ל •שינסה לנצל את סמכותו
כדי לעשות מעשים מסוג זה. פירסום רחב
ככל האפשר ירתיע קצינים שאינם מסוג לים
לכבוש את יצרם, וירגיע אימהות
רבות.
אם יימצא יגאל זכאי, חייב פירסום רב
•שיינתן למישפטו לשמש לו תעודת־זיכוי
מוחלטת, כדי שיוכלו הוא, אשתו ובתו ה קטנה
לשאת שוב את ראשם מול מבטי ידי דיהם
ושכניהם.

שבוע־האופנה גילה לא רק את הדגמים
הדוגמניות החדשות
ן חנה אורון ג ,

ירדנה
גורביץ׳
הביאה איתה
לשבוע־האופנה ספרים ואת כלבה פוצ׳י.

טה משיכמה ומעלה ביופייה הטבעי. חנה,
שילדה לפני שנה וחצי חזרה לפעילות.

ממת־היופי

של שבוע־האופנה היתה, ללא־ספק, ירדנה גורביץ /שאיננה
דוגמנית מיקצועית, והלומדת היסטוריה של המיזרח־התיכון
באוניברסיטת תל־אביב. ירדנה, שלא ניחנה במידות־גוף מושלמות, ניחנה לעומת
זאת בפנים מעניינים וכאישיות מקסימה, זכתה במחמאות רבות מצד קניינים ודוגמניות.

חני אטקה

ילידת פינלנד,
נחשבת כבר
בתחילת דרכה כדוגמנית מצטיינת, מתנהגת
בהתאם, מסרבת לדבר עס העיתונאים.

ף* אות אלי המון בחורות, כמעט
כל בחורה שנייד, שנראית פחות
או יותר טוב, רוצה היום להיות דוגמנית.
אני מקבלת את החומר היותר טוב. קודם-
כל, אני דורשת השכלה תיכונית מינימום.
שגית, אני רוצה לדעת למה הו רוצות
להיות דוגמניות. בחורה שאומרת לי שהיא
רוצה לעשות כסף, לא מתקבלת. במיקצוע
הזה לא עושים כסף אלא מוציאים כסף,
לפחות בהתחלה.
.״בחורה שאומרת לי שהיא רוצה בדוג מנות
כבעבודה נוספת, לא מתקבלת. זה
פשוט לא ייתכן. המיקצוע דורש התמסרות
טוטאלית. אם בחורה אומדת לי שהיא
רוצה לעסוק בדוגמנות כבמיקצוע, ושהיא
מוכנה להתחיל בשלב הכי נמוך כמו דוג־מנות־בית,
שבהחלט אינו זוהר, ואפילו
לענות על הטלפון בעונות המתות, אז
בחורה כזו אני מקבלת.״ נאום המלכה
קארין דונסקי.
הדוגמנית קארין דונסקי היא, ללא־ספק,
מלכת הדוגמניות של ישראל, אלילתה של
כל דוגמנית מתחילה, ומטרה לקינאתה של
כל דוגמנית מבוקשת, פחות או יותר.
בשבוע-האופנה הישראלי עובדת קארין
כדוגמנית יחידה אצל אופנאי־הצמרת גד עון
אוברזון, האומר במפורש שהיא, לדעתו,
הדוגמנית היחידה בארץ. קארין טוענת

שהוא מגזים, ומונה חמש דוגמניות מתוך
מאתיים ידועות- ,שעליהן היא מוכנה לומר
בפה מלא כי הן דוגמניות. בין שאר עי סוקיה
היא גם מנהלת בית־ספר לדוגמנות.
שמונה מתלמידותיה משתתפות בשבוע
האופנה,
לא כל מי שיש לה מידוודגוף מושלמות
יכולה להיות דוגמנית. צריך להיוולד עם
זה, צריך שיהיה בדוגמנית אותו ״משהו״
המעלה מעל לממוצע, משהו ההופך סתם
אשד — ,אשד, זוהרת.
כל אותן צעירות אלמוניות־עדיין, שהחלו
את הקריירה ׳שלהן בשבוע-האופנה, מודעות
לעובדה שעולם הדוגמנות הוא עולם אכזר
ושמוכרחים להיאבק על המקום בתוכו.
אחת הדוגמניות החדשות הבולטות ביותר
השנה היא איילת היימן, סטודנטית לרוק-
חות באוניברסיטה העיברית בירושליים.
לאיילת מידות־גוף מושלמות. למזלה הב חינו
בכך היצרנים המקומיים מייד בהת חלה,
ועל גופה נתפרו כל ביגדי־הים
שייוצרו השנה בארץ. לדבריה, השתלם
לה להפסיד שבוע לימודים .״בשבוע־האופנה
את מכירה יצרנים, הם מכירים
אותך, והשכר גבוה מהרגיל,״ היא אומרת.
יש לה מכונית, והיא חוזרת מדי-ערב
הביתה לירושלים, אל הנעל.
ירדנה גורביץ, לעומתה, לא ניחנה במי־

בת־שבע פנט

עם מדנה ברדי האמריקאית גמשך שבוע־האופנה,
והשתיים נראו יחד ב כי מ?וי.

של הבגדים, אלא גם של הדוגמניות
דות של דוגמנית אידיאלית. הצעירה היפה
בת העשרים, הלומדת היסטוריה של המיז*
רח־התיכון באוניברסיטת תל־אביב, אינה
יודעת עדייו אם רצונה להיות דוגמנית
מיקצועית. בינתיים קיבלה הצעה להשתתף
בשבוע־האופנה, והיא נבוכה ומתרגשת.
עדנה ברדי היא דוגמנית אמריקאית
גבוהת־קומה ויפהפייה, שאינה מובנה
לגלות את גילה. זהו ביקורה השביעי
בישראל, והפעם הראשונה שבה היא
מדגמנת אופנה ישראלית. עדנה החליטה
כי שבוע־האופנה מהווה עבורה הזדמנות
לא־נורמלית לחדור לשוק הישראלי, ואם
יילך לה היא תחלק את זמנה בין ניו־יורק
ותל־אביב. בינתיים התערתה עדנה בחברה
התל־אביבית, התיידדה עם כמה נערי־זוהר
ידועים ועם דוגמניות מפורסמות, ונראה
שהיא מרגישה בישראל כמו בבית.

מתרגשות מאד מהעובדה שדווקא הן
נבחרו לדגמן בשבוע״האופנה. השתיים
מעוררות תשומת לב מרובה בזכות הבגדים
שתיכננה סימי אלבז, ושאותם הן מדגמנות.
הבגדים, שזכו בכינוי, אופנה ישראלית
אמיתית /תפורים מבד כפיות ערבי, והפכו
פופלריים בקרב צלמי הטלוויזיה, ובמייוחד
העיתונות הזרה.
גם ליאורה סחה, מי שהיתר. אשתו של
הזמר בועז שרעבי, משתתפת הפעם לראשונה
בשבוע־האופנה. ליאורה, שלא עברה
מימיה קורים דוגמנות, אינה לוקחת את
העניין ברצינות. היא מתעניינת יותר בצי־לומי-פירסומת,
שבהם היא מצליחה יפה.
לאחרונה השתתפה במיספר סידטי-פירסו-
מת, ולדעתה — דוגמנות של אופנה ומסלול
זה שיעמום אחד גדול. מדוע, בכל-זאת,
היא משתתפת בשבוע-האופנה י ״בשביל

מימי סתרטדב ^133

איילת ה״מן
סטודנטית לרוקחות
בירושלים, ניחנה במידותלגוף מושלמות.

הפכה דוגמנית אחרי שבעל בית־החרושת 3
שאת מ 1צריו הציגה, הזמינה דדגנזן.

תחר אשתו־לשעבר של בועז שרעבי, היא
ל׳ ^11113
1מבוקשת וזו לה הפעם הראשונה שהיא
\ 11י 11

אופנה. ליאורה אינה מתלהבת, טוענת כי היא מעדיפה להצטלם ולעשות
למרות זאת הופנו לצעירה היפה הצעות־עבודה רבות, מצד יצרנים שפגשה

לאכלכו חד
ף 1־ 1
עחח
שה אומנם, אך

*118/1
משתתפת לראשונה בשבוע־האופנה. גם
אמתי זכתה בהצלחה גדולה אצל היצרנים,

אחת הדוגמניות החדשות המעניינות
ביותר בשבוע האופנה היא בת־שבע פכט.
צעירה בעלת גוף הטוב ושיער בלונדי,
הנראית כמו היפית יותר מאשר כדוגמנית.
בת־ישבע, שהיא אם לשתי בנות, החלה
את הקריירה שלה בגיל , 16 מעט מאוחר
יותר נישאה, ומאז היא מקדישה את עצמה
לטיפוח מישפחתה. במילחמת יום־הכיפורים,
כשהחליטה לחזור אל מסלול הדוגמנות,
נפצע גרשון בעלה ואיבד את שתי רגליו.
רק עכשיו, אחרי שהבעל השתקם, הח ליטה
לחזור לעבודה, והיא עושה זאת
במישנה־מרץ. היא משתכרת בשבוע-
האופנה שלוש מאות לידות ליום, וזהו
פהות או יותר השכר המשולם למרבית
הדוגמניות החדשות. על -שתי הבנות שומ רים
הבעל והחמות בבית, והיא מאושרת,
כאילו מידש חייה החלו מחדש.
דוד דיי היא אחותו של צלם־האופנה
סמי בן־גד, וגם היא מחדשת עתה את
ימיה כקדם. לפני כעשר שנים היתר,
דוגמנית מבוקשת ולאחר-כך נישאה, ילדה
שתי בנות ונטשה את המיקצוע. .כיום,משגדלו הילדות, חזרה לעבודה, ואת
הופעת־הבכורה המחודשת שלה היא מבצעת
במיסגרת שבוע־האופנה.
יפעת נצר׳בת ה־ 18 ונעמי צבי בת ה־17
וחצי, בוגרות הקורם של קארין דונסקי,

דוגמנית־צילוס
עובדת בדיגמון
סירטי־פירסומת.
בשבוע־האופנה.

הכסף,״ היא משיבה חד־משמעית.
אחת הדוגמניות החדשות, שרבים טו ענים
כי היא מתנהגת כאילו היתד,
אחותה התאומה של קארין דונסקי, היא
הני אטקה בת ה־ , 19 שנולדה בפינלנד
וגדלה בישראל. הני מסרבת לענות לשא לות
העיתונאים, מתנהגת כפרימאדונה
ומזכירה ג׳וש־קרח נורדי קפוא.
לעומתה, מימי שם־טוב בת ה־ ,21 צנועה
וביישנית. היא החלה את דרכה בעולם-
הדוגמנות כסוכנת של בית־ההרושת שאת
דגמיו היא מציגה, תקופה מסויימת שהתה
בגרמניה, וכעת היא מתכוונת לעסוק בארץ
בדוגמנות. בינתיים נענתה לבקשתם של
בעלי בית־החדושת, הפכה דוגמנית־הבית
של המקום. יש לה זמן ורצון ללמוד
מההתחלה, ושאיפה להגיע רחוק.
לצד הדוגמניות החדשות מככבות הוותי קות,
במו חניתה צנטנר, קארין דמסקי,
אניטה לווין, ליאורה לפידות וזיווה שומרת.
בין הוותיקות לחדשות נמצא דור־הביניים,
המכיל יפהפיות כמו אסתי זבקו, דינה
ברכה, חווה לוי, חנה אורדן, אסתי פרי,
מירי אורן ואחרות.
כך או כך, לגבי הוותיקות עוד מעט
ייגמר הסוס ; דור־הביניים חולם כבר על
הצמרת, ואילו לגבי החדשות — המירוץ
הגדול אך זה החל.

נעמי צבי

סיימה את הקורס
של קארי! דונסקי,
ומייד הושלכה לתוך ה ע מד ה בשבוע האופ
נה. נעמי מתעניינת גס בתיכנון ועיצוב.

11- 1

והמנהל שיק את עצמוו

״טבק אוריגינל״ לתורכיה שוק חדש וגדול המקיף• למעלה מ־40
מיליון תושבים, נפתח בפני החברה
הישראלית ״לילית״ — המחזיקה בזיכיון
מחו״ל לסידרת מוצרי הטיפוח לגבר
״טבק אוריגינל״.
המדובר בזכויות השיווק לתורכיה,
שקיבלה ״לילית״ לאחרונה מהחברה
הבינלאומית ״טבק אוריגינל״ — שמרכזה
בשוייצריה.

עד עתה היתה תורכיה מייבאת את
מוצרי ״טבק אוריגינל״ מאירופה. מאחר
והחברה־האם בשוויצריה נוכחה שרמת
הייצור במפעלי ״לילית״ אינה נופלת
במאומה מזה שבמפעליה באירופה,
ובהעריכה את ההצלחה שמוצרי ״טבק
אוריגינל״ קצרו בשוק הישראלי, החליטה
החברה להעביר את הטיפול בשוק
התורכי לחברה הישראלית.
הייצוא מישראל יקיף מיגוון רחב של
מוצרים מסידרת ״טבק אוריגינל״ ,כגון :
אפטר שייב, קצף לגילוח, משחת גילוח,
מי קולון, מי שיער, דיאודומטים, ועוד
מוצרים חדשניים ו״נועיים״ ,כגון ספריי
לשמירת התסרוקת הגברית, בודי לושן
וקצף למקלחת — מוצרים חדשים שעד
כה לא יוצרו עבור גברים דווקא.
מר דוד נוסבאום, מנכ״ל ״לילית״,
מסר כי לאחרונה הוכפל שטחו של המפעל
בתל־אביב והוכנסו מכונות וציוד חדש
לקווי הייצור, כדי לספק את הדרישה
הגוברת בארץ וכן לענות על הדרישה
משווקי חוץ שאליהם כבר מייצאת ״לילית״
(כגון מיספר מדינות ביבשת אפריקה).

1זדו 7״!1--
גיליון חודש פברזאר של

ודבשות.
הנ1עונ1רה ירר 1ו! המשטרהבא דון ו ב עו ל

עמי של כ ת בו ת ענק
בן־ גילתה המישטוה את הכספת
כך נלכדה כנופיית סוחרי הנשק מומת־אביב
ישראל על מפת הפשע הבינלאומי
פירשם בכורה: משטרות ערב
הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב ,13ת״א

(המשך מעמוד )21
אגושביץ, שהיה נגר וחבר בהתאחדות.
כן אומר כץ כי ההתאחדות תקבל חלק
מרווחיה של צהר תמורת מסירת החוזה
לידיה.
בדיקה בתיקי רשם־החברות העלתה, כי
חברת צהר נרשמה והתארגנה בסוף שנת
1971 ותחילת שנת . 1972 מניותיה מוחזקות
בחלקים שווים בידי אגושביץ, סטולר ו יהודה
פדן, כשלכל אחד מהם 500 מניות
רגילות ד 10 מניות הנהלה. שלושתם גם
מנהלים של החברה.
זה שהאדונים אגושביץ וסטולר עשו
עיסקה עם התאחדות בעלי־המלאכה, ש קיבלה
קרקע השווה מיליונים ממינהל־מקרקעי-ישראל
על שמה ומסרה אותו ל אחרים,
זה עניין אחד. אולם מה למנהל
החברה הממשלתית לשיקום המלאכה ב חברה
פרטית, המתחרה בעסקיה ובאינטר סים
שלה בחברה הממשלתית?
עם שאלה זו פניתי אל האיש הקובע
בחברה, משה מן, מנכ״ל בנק־טפחות, ה אחראי
מטעם הממשלה לחברה לשיקום
המלאכה. כאשר סיפרתי לו את הפרשה
השיב, כי כשנודע לו לפני כמה חודשים
שפדן הוא בעל־מניות בצהר, דרש ממנו
למכור את מניותיו או להתפטר מתפקידו.
פדן הבטיח לו להפסיק כל קשר עם צהר.
משה מן אישר גם, כי פדן קיבל לפחות
פעם אחת סכום של 10 אלפים לירות דמי״
ייעוץ מבעלי־המלאכה. מן הודיע בצורה
חד־משמעית, כי אם נכון שפדן ממשיך
לעסוק בעיסקי צהר, הוא יפטרנו מייד.
אחת הסיבות ׳לכך שפדן עושה כרצונו,
היא שמשה מן עוסק בענייני טפחות, ואין
לו פנאי להשגיח על טוהר־המידות של פדן.
חבר אחר של מועצת המנהלים של החברה
לשיקום המלאכה הוא זאב וינר, ד,מנ־הל־הכללי
של מרכז מישמן, המייצג במו״
עצת־המנהלים את עיריית תל-אביב. נראה
שגם וינר עסוק, ואין לו זמן עבור החברה.
לעומת זאת נראה כי חבר אחר של מוע-
צת־המנהלים, עוזי ורדי-זר, מצא לו זמן,
והוא נסע לחו״ל על חשבון החברה•
עובדה היא שפדן מצא לנכון לקבל את
אישורו של משה מן לנסיעה שלו לחו״ל,
שעלתה 18 אלף לירות, כאשר מן אישר
לו רק 14 אלף לירות. כן ביקש פדן ממן
לאשר לוורדי־זר השתתפות בנסיעה לחו״ל,
בסך 4,653 לירות.

מי חייב
לבדוק מה

ך* שאלה היא, מדוע צריכה מדינת ן
1ישראל לשלם את הנסיעות הללו?
האם נסעו השניים ללמוד בחו״ל מכירת
אולמות־מלאכה? ואם כן, מדוע לא תשתתף
חברת צהר, שבה שותף פדן, בהוצאות-
הנסיעה? אחרי הכל, בעבודתו עוסק פדן
גם במכירות של צהר.
אילו לפחות היתה החברה הממשלתית
במצב משגשג ודיווחי, היה ניתן איכשהו
להבין כי המנהל עוסק בעסקים פרטיים
הנוגדים את טובת החברה. אבל מאזנה
של החברה לסוף מארס 1975 מראה על
הפסד נקי של כ־ 300 אלף לירות. כלומר.
אילו דאג פדן קצת יותר להקטנת מלאי
המיבנים של החברה הממשלתית, על-ידי
מכירתם, היה מקטין את ההפסד. אבל
כשהוא דואג למכירות המיבנים של החב רה
הפרטית שלו, ברור שמצב החברה ה ממשלתית
שבהנהלתו אינו מעניין אותו
ביותר.
פדן עצמו נהנה למדי מן החברה ה ממשלתית.
הוצאות ההנהלה שלה בשנת
המאזן הגיעו לרבע־מיליון לירות ! הוא לא
היסס אף לקחת לעצמו, כהלוואה מכספי
החברה המפסידה, סך של כ־ 200 אלף ל״י !
עד כאן סיפור העובדות. עתה חייבת
להתערב בעניין שורה ארוכה של גורמים :
ס מינהל־מקרקטי־ישואל, החייב לב דוק
כיצד העבירו קרקע שהוצא ממנו ל צורכי
ההתאחדות בלבד. בדיקות בשטח
הבנייה ועאות, כי רק חלק מן המיבנים
הגמורים מ ; כ ר לחברי ההתאחדות. כך,
למשל, כמה אלפי מטרים הושכרו למשרד
הביטחון, ועוד כמה אלפי מטרים ללקוחות
שונים שאינם חברי ההתאחדות.
• רשות החברות הממשלתית ועיריית
תל־אביב, האחראיות על החברה לשיקום
המלאכה, חייבות לבדוק את סידרי הניהול

• היועץ־המישפטי־לממשלה חייב לב דוק
אם עיסקו הכפול של פדן עומד בתנאי
טוהר־המידות.
• משה מן מטפחות צריך לנקוט צע דים,
אם אכן רומה.
העולם הזה 2007

היי

ס פו ר ט
כדורגל ביחי׳ו־ ח־ועוד־ם -
עינ״ם לכחד
הקריאות ״יש אליפות! יש אליפות!״,
שבקעו אחרי נצחונה של בית״ר ירושלים
על מכבי תל־אביב 2:0בשבת האחרונה,
סימלו יותר מכל את אווירת השיכרון
שאחזה באוהדי בית״ר ירושלים, הנושאים
עיניהם לכתר אליפות המדינה בכדורגל.
משהו מוזר ובלתי־צפוי אירע העונה
בשורות הקבוצה הבית״רית. אשתקד סיי מה
במקום הלפני־אחרון, ועמדה לרדת
לליגה א׳ .היום, אחרי המחזור ה־ 19 בליגה,
מדורגת הקבוצה בראש הטבלה, כשלמאזנה
25 נקודות ויחם־שערים נדיר של שלושה־עשר
שערי זכות.
סוד ההצלחה -הצעירים. בשבת
הלפני אחרונה, כשהביסה בית״ר ירושלים
את הפועל חדרה ,2:4ניתן האות להסתע רותה
של הקבוצה הבית״רית על פיסגת
הליגה הלאומית. בשבת האחרונה הוסיפה
הקבוצה למאזנה ניצחון נאה — 2:0על
מכבי תל־אביב בירושלים, כשאת השערים

היום כמחונן מבין הכדורגלנים הצעירים
בישראל. הוא ניחן בבעיטה חזקה לשער,
שולט היטב בכדור, ומנווט בהצלחה את
התקפת הקבוצה. חוליית־הקישור, הכוללת
את ויקטור לוי, דני נוימן ואורי מלמיליאן,
מהווה את החלק החזק ביותר של הקבוצה.
הקהל הבית״רי של הקבוצה תורם לה
רבות. כל אוהד-כדורגל בישראל כבר שמע
באוזניו את העידוד הקולני שמעניק הקהל
הבית״רי לאליליו .״כבר היום,״ מודה ה מאמן
,״שוררת בירושלים אווירה של טי רוף.
מה שמעניין הוא שגם אישים בכירים
מפורסמים באים לחזות במישחקי הקבוצה.
בין האוהדים השרופים אפשר למצוא את
פרופסור ויינברג מבית־חולים הדסה, ו פרופסור
נוימן, אביו של השחקן דני נוימן.
״אף פעם בקריירה שלי לא ראיתי קהל
כזה. קהל שבא מכל קצות הארץ. לפני
כשבועיים, למשל, הגיעו לחדרה 2500 או הדים
בית״רים מתוך 5000 הצופים שחזו
במישחק. הגיעה אפילו משאית אוהדים
מחצור הגלילית.״
ויקטור לוי בן ה־ ,27 שהוא הכוח המניע
של הקבוצה, מספר על הקהל ומוסיף :
״במישחקי־חוץ אנחנו לא מרגישים ש אנחנו
משחקים מחוץ לתחומי ירושלים.
האוהדים שלנו משתלטים על העידוד ב

פ שי ה ונ ס או -ב ה

הנו מ בון
ה קנון
שבב ש

אות
ה עו ל ה

שחקני כית״ר ירושלים צוהלים כתום המישחק •

ג ל רי הלא מנו ת חו ראל
מתכבדת להזמינכם לתערוכת

שיכרון בירושלים
כובשים, בלי סנטימנטים, שני כדורגלניה־בעבר
של מכבי תל־אביב, שלמה ג׳רבי
ודויד קרקו. הראשון הורחק בשבת האח רונה
מהמיגרש, יחד עם בלם מכבי תל־אביב
צבי רוזן, שניהל איתו קרב מהלומות.
על אימון הקבוצה מנצח המאמן ניסים
בכר .״אנשים לא התרגלו לראות את
בית״ר ירושלים כגורם רציני בצמרת,״
הוא אומר .״אבל מניצחון לניצחון יתחילו
אוהדי הכדורגל בישראל לראות את בית״ר
ירושלים כקבוצת-צמרת לכל דבר. לא נכון
לומר שהרמה של הכדורגל הישראלי ירדה,

ומשום כך בית״ר עלתה. פשוט, אנחנו

הרבה יותר טובים ותכליתיים בהשוואה ל עונה
שעברה, שבה הזדנבנו בתחתית.״
התאוששותה המופלאה של קבוצת בית״ר
ירושלים, באה בעיקר תודות למאמנה
ניסים בכר בן ה־ ,32 מי שהיה שחקן
של מכבי תל־אביב ונבחרת ישראל. עם
קבלת מישרת המאמן לידיו, החליט לבצע
עירוי־דם, שנתבקש מכורח המציאות של
העונה אשתקד.
״כשבאתי לבית״ר החלטתי שיש לבנות
שלד של קבוצה צעירה. כך שתחילה שיח־ררנו
את השחקנים הוותיקים. קיבלנו שלו שה
כדורגלנים: החלוץ שלמה ג׳רבי, מ הכוח
רמת־גן; חיים רוזנבלום ודויד קרקו
ממכבי תל־אביב, שהם שחקני־הגנה. סוד
ההצלחה שלנו,״ מטעים המאמן ,״מתבטא
בצעירים שלנו.
״אנחנו הקבוצה הצעירה ביותר בליגה,
והגיל הממוצע של חברי הקבוצה נע בין
21ל־ 22 שנים. למען האמת, גם בעונה
שעברה היו לנו אותם צעירים. התברר
שהניסיון היה חסר להם, ובגלל גורם מכ ריע
זה הידרדרה הקבוצה לתחתית.״
אלפי אוהדים שרופים. בשורות ה צעירים
בולט אורי מלמיליאן בן־ה־ , 18ה משרת
עתה בצד,״ל. אורי מלמיליאן נחשב
העולם הזה 2007

מיגרש במהירות, ומתחילים לשיר. ברחו בות
ירושלים,״ מוסיף הקשר, המועסק כ פקיד
בעיריית ירושלים ,״רואים אותי ו מזמינים
אותי לסעודת מלכים. לפעמים לא
נעים לסרב, עלולים לחשוב שאני סנוב.״
משימה אפשרית בהחלט. מלד־השערים
של הקבוצה, שקיבל בשבת ה אחרונה
נגיחה בפניו מצבי רוזן, בלם
מכבי תל־אביב, ונלקח בשל כך לטיפול
רפואי בבית החולים שערי־צדק, מודה
שהקהל מעניק לו חמימות. וזאת, אולי,
מפני שבקבוצתו לשעבר, הכוח רמת־גן,
כלל לא הרגיש מהו קהל אדוק ושרוף.
כדבריו :״אני הולד לקנות בשוק מחנה־יהודה
פיסטוק חלבי ושקדים לשבת, עושים
לי חבילה של שקדים ואגוזים. המוכרים,
שהם שרופים על הקבוצה, לא רוצים לקבל
ממני כסף. אני הולד בירושלים לקנות
חולצה, ואני יוצא מהחנות עם ז׳קט וזוג
מכנסיים.״
בקבוצת בית״ר ירושלים אין מדברים
על אליפות .״אם נעבור את מחסום ה־33
נקודות, שהוא מעין חוף־מיבטחים של
ההישארות בליגה, נמשיך לשחק, פתוח/
ואף ננסה להיכנס לתמונת האליפות,״ אומר
מאמן הקבוצה בראייה שקולה .״להגיד את
האמת,״ מוסיף ויקטור לוי ,״לשחקנים אין
די ניסיון כדי לרוץ לאליפות.״
אוהדי בית״ר ירושלים, לעומת אליליהם,
רואים בזכייה באליפות המדינה בכדורגל,
משימה אפשרית בהחלט. קשה להעלות על
הדעת מה יתחולל, אם אכן בית״ר ירושלים
תזכה באליפות המייוחלת .״האוהדים שלנו
יעשו כזה קרנבל,״ אומר ויקטור לוי, ב חיוך
,״שאחיהם בישראל עוד ילמדו איך
חוגגים את יום העצמאות.״
* מימין: קרקו (מס׳ ,)6ויקטור לוי
( ,)10 אורי מלמיליאן, אברהמי.

ציוו, נ יס ור וקולנוע
שדהא מן

עודד

שמיר

התערוכה תינעל ב*27.2.76
•טעות הכיקור יום־יום 17.00—20.00 ,11.00—13.00
שישי ,11.00—13.00 שכת 18.00—21.00 ,11.00—13.00
רה׳ ז׳כוטינסקי ,3ת״א, מול מלון ,,הילטון״

ק טו ^,

תצוגת

המטנח, חשרותים
וחדר האמבטיה יראו
כמו בדירות הפאר
שבאירופה.
הדימיון והחלומות
יהפכו למציאות נעימה,
לאחר שתבקר אצל

כיורים, אסלות,
אמבטיות, חרסינות,
קרמיקה ואביזרים•
פאר תוצרת איטליה.

מוזמנים לחזות

לבונטין ,1
תל־אביב.

ענק

היבואן משה קטן
בע״מ.
623978

גלוי דעת

באמת

עיסקת 19 הדחפורים בוצעה כפי שבוצעה

פני

הדברים:

ביוזמת משרד הבטחון.

תנאי חוזה העיסקה, לכל פרטיו, לא הוצעו על ידינו, אלא הועתקו מא׳ ועד ת׳ מחוזה זהה שנעשה עם
חברה אחרת לפנינו לפי אותה מתכונת.
בחוזה מצויץ במפורש

שכל המסים יחולו על משרד הבטחוו:

י י כןיחולו על הסשרד (קרי־ן סשרד הבסחרן )
ת ש לו סי סכם, היסליםוארנוגה, וכלההוצאות
הקשורות בהפעלת הגיו־ ד בארץ י י
(דו״ח מפקד המדינה האחרון, עמוד )767

רעיון ההתקשרות עם חברת חוץ (במקרה זה החברה הפנאמית) אינו שלנו. אנו הצענו למשרד הבטחון שתי
הצעות אחרות :
א) לקנות בעצמו את הציוד הנ״ל, להעמידו לרשות כל הקבלנים בארץ לרכישה או להשכרה, מבלי
ש״רגבים״ תהיה בכלל צד בעיסקה. אופציה זו עמדה למימוש עד קיץ . 1975
ב) לאפשר לנו לקנות את הציוד בכסף ישראלי, ללא ערוב החברה הפנאמית, ואז, כמובן, כל המיסים
והמכס היו חלים עלינו.

החברה הפנאמית, מראש הוצגה למשרד האוצר, הבטחון ושאר הגורמים המעורבים, כחברה אנונימית
ולכן אנו רואים עצמנו חייבים לא לגלות את שמות בעלי המניות אשר מסיבות השמורות עימם,
מעדיפים להישאר בעילוברשם.
באם עסקות עם חברות אנונימיות הן מחוץ לחוק, שמשרד האוצר יודיע על כד, ושיחוקק חוק מתאים.
מאות עיסקות בארץ נעשות בדרך זו ביזמת משרדי הממשלה, כדי להקל על משקיעי חוץ. לנר; בכל

האם כד מתנהלים הדברים במדינת חוק?
— האם יש צדק בכותרות עיתונים המפלילות מראש, שהאזרח עומד מולן חסר־אונים וחסר אמצעים
להכחישן?
— האם ידענו, טרם המעצר, כי אנו נתבעים לשלם את המכס? האם פנו אלינו שלטונות המכס בענין
זה ולו גם פעם אחת?
— האם הציבור מודע לעובדה שטרם נמצא בסיס לתבוע אותנו על עבירה כלשהי? האם נתנו אנשים
דעתם לעובדה שהמכס בעצמו, שהוא התובע הפוטנציאלי, דרש שחרורנו בערבות סמלית ומינימלית
של 3,000ל״י?
— האם שאל מישהו את עצמו כיצד יכול אדם (או חברה) להבריח 19 דחפורים כאילו היו שעוני־יד 2
— מי עומד, מאחורי כל הענין? מי הבמאי ומהם האינטרסים שלו?
— האם גם כשירד הנושא מסדר היום והכל יתברר כעורבא־פרח נקבל כותרות בעתונים?
איננו מוכנים להיות שעירים לעזאזל במלחמת יוקרה ביו רשויות ומשרדים, אשר מגמגמים ואינם
י מדברים גלויות וברורות.

ולכל חברות עבודות העפר הגדולות האחרות (ציבוריות ופרטיות) :
ידוע וברור לנו כי אתם דאגתם לאיסוף אינטנסיבי ונמרץ מאד של מידע נגדנו משום שהצלחתה המסחרית
של חברת ״רגבים״ ,לאורך כל הדרו, באה לה.למרות ובגלל שמעולם לא הסכימה להשתתף

ארפה לחברת ״רגבים״ (שייקח ירקוני) אין מנירת בחברה זר.

בקנוניות שלכם להעלאת מחירים.

זכרו: זריקת בוץ אינה אקט חד־צדדי.
נעשה כל שבידינו לטיהור שמנו.

שייקח י ר קוני
חברת ״ר גב ים ״

במדינה
תר־אביב
נוסטלגיה בגרוש

קשקשת 2007
031111 1 1 5 1 X 1הו ה

| 2007

רוצח מרק? רוצה
תקליט? בוגרי ״אליאנס״
מספקים את
הכל כרחוב ירמיהו
כשמחירי התקליטים מרקיעים שחקים,
ואינם שווים עוד לכל נפש, נוצר חידוש
ברחוב ירמיהו בתל־אביב: סיפריית־החלפה
של תקליטים, ששמה נוסטאלגיה. לא ברור
אם הנוסטאלגיה היא על שום אותם ימים
שבהם מחיר התקליט היה סביר, או על
שום אותם ימים שבהם, תחת להחליף
תקליטים היו עדייו מחליפים ספרים.
יוני מגנט בן ה־ ,25 הוגה רעיון הסים־
רייה ובעליה, טוען כי מיפעלו החדש זו כה
בהצלחה מרובה, וכי ברשימת החברים
שלו תופסים חלק נכבד תלמידי־גימנסיה
שאין בכוחם לממן קניית תקליטים מדמי-
הכיס שלהם.
מודעות ללא תשלום. הסיפרייה
שוכנת בתוך חנות מיניאטורית בת שתי
קומות. בקומה הראשונה ארבע מערכות

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת ד
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

ק שק ש ת 2005

• רואה־שחורות מיקצועי.
פלד אל־חלד, ח ד הר־דפנה .,20
סביון
• שני הלוחות לפני הברית.
״ פדיכקד, רח׳ השופטים ,61
קריית־מוצקין
• זוז, חמור, ותן לצלם את הנוף!
ענת סודאי, רח־ אליהו מפיררה,
שיכון דן, תל־אביב
• זהירות, פקיד מס־הכנסה מרחרח
אחריך!
אלי מיזרחי, רוד שרשרת ,23
אפקה, תל־אביב
• שתי נזירות מרכלות על העולם
הבא.

שירי כן־עטי,
רח׳ יהודה־ הנשיא ,36
נווה־אביבים, חל־אביב

השכוע בדרייכ־אין

ספרו־ תקליטים מגנט

בשיטה 5.30

צדקה ומשקה יצילו ממוות
סטריאופוניות ומערכת טיים־קסטות. אל פיים
תקליטים מכל הסוגים, תוצרת חוץ
ותוצרת הארץ, מאכלסים את המדפים. ב חדרון
קטן, סיפרי־כיס לעשרות. על הקיר למכירה לוח־מודעות ועליו מוצעים
כלי־נגינה, ומערכת סטריאופונית פלוס
רדיו במחיר 600 לירות.
סטודנטים מציעים עצמם כחשמלאים,
נגרים וכר, סטודנטיות מציעות עצמן כ־בייבי־סיטר
ועוזרות־בית. כל אחד יכול
לתלות מודעה ללא תשלום. בקומה ה שנייה
׳כריות על הריצפה, ואוזניות. על
שולחן נמוך, עשרות שבועוני-פופ מרחבי
העולם. אפשר לבוא לכאן להאזין למוסי קה
ולהחליט באיזה תקליט לבחור, וגם
להתכבד במשקה.
על לוח־המודעות תלויה מודעה המגלה
כי דמי־החבר במועדון, לשנה אחת, הם
בסך 25 לירות בילבד. מחיר־החלפה חד־פעמי
של תקליטים ״עייפים״ 2לירות,
תוצרת־הארץ חמש לירות, ותוצרת־חוץ
שבע לירות.
מודעה נוספת מזהירה :״ניסיון זמני: ה תשלום
עבור משקאות נתון לשיקול דעת כם,
אך זיכרו: צדקה תציל ממוות!״
המקום פתוח רק מהשעה חמש אחרי-
(המשך בעמוד )34
העולם הזה 2007

מאוזן :

מאונך :

.)1כיסא כבוד ; )2מחלקי היממה ; )7
נוסף, עוד; )9סגן; ) 10 שאין נשמה ב אפו
; )12 אומלל 13 בתוכך 15 מופע,
באנגלית; ) 16 עובד־אדמה ; )17.בניינים;
) 18 יחידה ברכס! ) 19 סחוב!; )21 בו או;
)22 מיספד (יחזקאל ד, י״א); )23 חבר־ממשלה
; )25 סיעה בכנסת ; )28 מתווי־הנגינה;
)29 נקי וצח; )31 בת־קול! )32
מקהלה ישראלית ; )34 אותו אכלו בני-
ישראל במידבר ; )3 5אריג מיקראי מובחר :
.36 אבן יקרה; )39 מילת־זירוז! )41 מין
מישחק בכדור וסוסים )44 :חיוני להכנת
הבגד ; )45 קיבוץ בנגב ; )47 דרך, באיטל קית
! )48 קול הפרה ; )49 גבבה ; )51 בירת
וויילס; )53 דריסה; )56 סופו של אויב!
)57 האטמוספירה מלאה בו; )60 מילת-
קריאה! )61 הגיעה לידי פיתרון; )63
מבלה את הלילה ; )64 מיגדל־תחמיץ ;
)65 בוסתן ; )66 יום־טוב ; )67 דמות ; )70
נרו יאיר (ר״ת 72 אחת המחתרות :
)75 מספיק 76 רך ונוח ; )78 מרנן !
)79 ענף רך; )80 אדון; )81 בילבד; )83
אחד השוואים; )85 אשרה; )86 אמר לא־אמת
; )87 נישא ! )88 בוא מלמעלה ל מטה
90 תבואה ; )91 תן 92 קיבוץ
גדול בארץ ; )95 פתי ; )96 ספיד ; )97 חי
לילי.

) 1קיבוץ בדרום; )3דג נהרות; )4נע
ממקומו ; )5קידומת הולנדית ; )6דיברי-
התרברבות )8 :משהו; ) 11 גנטיקה; ) 12
תוצרת הדבורים 14 גרם־מעלות לאונייה
או למטוס 15 לימוד )20 :מן ההורים :
)21 מזל; )24 רוח ללא קץ; )26 קריאת־יגון
; )27 משתחווה ; )28 מספיק 29
מביגדי־הקודש ; )30 מישור גבוה ; )32 גץ ;
)33 תשוקה גדולה; )37 חרק יפהפה)38 :
זכר בבקר; )39 זז; )40 קריאת־צער;
)42 קרס ; )43 עיר בקפריסין )45 :שמתפ קידו
להעלות ארוכה )46 :מכשיר ביתי
חיוני ; )4 8מילת־שאלה לזיהוי )50 :כינוי ;
)51 סכין־קצבים; )52 מעיתוני־הבוקר ב ארץ;
)54 יהיה; )55 ראשוני; )58 נהר
באפריקה ; )59 מטבע יפאני )62 :אביזר
חיוני במכונית ; )64 מדרגות־הקצונה )68 :
קרויים בטעות שושנים ; )69 כמוף גדולה ;
)70 כמו 39 מאונך! )71 מכינויי האלוהות;
)73 קיים; )74 עיר בקפריסין )76 :מאור
קטן ; )77 לא־טעים ; )79 סבון ; )80 בקצב
מואץ ; )82 יחס־גומלין ; )84 עיר ברוסיה ;
)89 עוף־טרף )90 :חיצוניותו )93 :שמו
הפרטי של דה־מופאסאן; )94 סופו של
אור.

״לקראת הסכנה״
בשעות 7.15—9.30
בכורה ארצית

״תעלומת
עדשות המגע״

00090000 0(000000

בסיטונות
• שמלות הריון
• מ כנ סי הריון
• טוני קו ת הריון
• ח לי פו ת הריון

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימץ ,4
קופה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

— 1313י

כדור ה1הב עול מפעל הפי
כול להיות
שלך!

במדינה
(המשך מעמוד )33
הצהריים ואילך שכן בעליו, בוגד שני
טרימסטרים בחוג לפילוסופיה של אוניבר סיטת
תל-אביב, אוהב מאך את שעות הבו קר
ומשום כך הוא מנצל אותן לשינה.
החל מהשעה חמש הומה המקום מפה-
לפה. חברי המועדון אינם רואים בו סים-
רייה בלבד, אלא גם מקום־מיפגש חברתי.
בעיקר באים לכאן בוגרי ותלמידי בית-
הספר התיכון אליאנס, שכן יוני מגנט
הוא אליאנסי לשעבר, וכל ילד בתל־אביב
מכיר את ברית־הסתרים הכרותה בין בוג רי
בית-הספר הזה.
הרגשה מתוקה. בוגרי אליאנס הת לבשו
בכלל על רחוב ירמיהו. מול נוסטאל גיה
פתחו בוגרי אליאנס בית־תה שאותו

דבס לחפש שם את אשתו, לפי העדות
שנמסרה בבית־המישפט מפי אהרונוב, ה נאשם,
בעצמו.
השכנים סירגו להתער .5אהרונוב
נכנם לחצר ביתו של קציו״המישטרה דבם,
ברחוב השדירה 7א׳ בשכונת מטלון ב־פתח־תיקווה,
והתקרב לחלון הדירה, שב־קומת־הקרקע
.״שמעתי את קול אישתי
ואת קולו של דבם,״ סיפר ,״שניהם היו
עסוקים במישחק־אהבה. אישתי אמרה :
,משה, תגמור כבר, הרגת אותי.׳״
הבעל הפך מטורף ברגע ששמע את
קול אשתו, וזינק מייד לדירתו של שכן
באותו בית. אהרונוב דרש מהשכן שייכנס
יחד עם שכן נוסף, לדירתו של הקצין דבס,
כדי לתפוס את אשתו בשעת־מעשה. ה־

מרקן רייכנברג
שיהיה מתוק

למדבבית!
הממנים הבריטיים ־ המ 01ד
הותיק והמנוסה בארץ להק־
1יית השכלה בכתב מציע לר
ללמוד בביתך את המקצועות
הבאים בשיטות שנוסו
בהצלחה באריז זבחו-ל.
הלימודים הם תחת פיקוח
ובהדרכת צוות מזרים ומפקחים
שהם מטובי כוחות ההו־נראה
בארץ.

נג רו ת ולווקדנ;ווז

.קורסי
סיווג מקצועי }71-
נהנה׳וז
.2מנה׳דו מדופלמים י
וראית חשבו!
ג. קורסים שונים
נהנה־ח וחשבונאות
. 1שרטוט ט כני ־
בנק ומכונות
. 2טכנאות מכונות
}.טכנאות בניו
4טכנאות חשמל
. 5חשמלאי מוסמך

. 1גרפיקה
שימושית
. 2.ציור

תל־אביב

ה מדור ל״עוין מקצוע׳
1שוי רו ט שי ל דנ ע
טל 424162 .

באר־שבע

ני -ס תיכון מ קין א׳
השלום 15

.1הכגה

הם עומדים להפעיל בקרוב, והם מבטיחים
בי במקום יוקרנו סרטים, תיערכנה הופ עות
אמנותיות. ,וניתן יהיה לשמוע מוסי קה
טובה במייוחד.
במרחק הגויות אחדות מם יפריית-ד,תקלי טים
פתח אליאנסי נוסף, חנוך רייכנברג
בן ד,־ ,26 את פונדק המרק. בחנות קטנטו נת
דו־מיפלסית, דחם חנוך מיספר שולח נות,
בנה באר, ומאחרי הבאר הציב כי ריים
של גז ועליהם סירים ענקיים, בחם
מתבשלים מדי־יום למעלה מעשרה סוגי
מרק שהוא מבשל בעצמו, כשעזר־כנגדו
משמשת החברה הפרטית שלו, פסיכולוגית
במיקצועה, שהתפנתה מעבודתה במרכז
הקהילתי ביפו ובאה לבנות את העסק יחד
איתו.
למרקיו של תנוך, שהוא סטודנט ל-
מינהל-עטקים, שמות מלהיבים. מרק טוב
במייוחד נקרא ״צרפתי שרמנטי״! מרק
שמוצאו כנראה מאפריקה נקרא ״שגעון
הג׳ונגל״ ,ויש גם ״נזיד מלהיב״ ו״אינדונזי
מטריף״ ,ועוד כהנה וכהנה. המקום פתוח
ערב־ערב למן השעה שבע ,׳ואת שעת-
הנעילה קובע אחרון הסועדים. ויש גם
מנות אחרונות ,״שייצאו בהרגשה מתו-

\ 1זמ,?,י^>יטיסם ,0דסק
1״ י הסי׳י י״׳ויץ מי׳.ז ט״יי9
> ״״ויו כקיר״

אנגלי ת ו שפו תאח רו ת
. 1אנגלית בכל הרמות
. 2צרפתית
. 3ערבית
. 4גרמנית
. 5ע ב רי ת
. 6עברית •־שיפור הלשון
שיפור הסגנון ה כנ ה
לטכנ יון
ואנג לי ת
ל אוני ב ר סי ט ה
ל ר שו ת
ה לו מ די ם
ב קו ר ס
• ע ס דו יו ע צי ם
ל עז ר ה אי שי ת
ב ס ני פ י
הוינו ני םהב רי סיי ם

לבחינות בגרות
; 1אלקטרוניקה
. 2חננה לבחינות . 1 .הכנה לטכניון
ורדיו מע שי
במתמטיקה
(כולל מעבדה ללימוד
מוקדמות . 2הכנ ה לטכניון
נ נ ״ ת מכשיר אזעקה
בס׳ויקה
ומכשיר דדיו)
} .הכנה
. 2קורס יסודי
לאוניברסיטה,
באלקטרוניקה ורדיו
באנגלית
^ 3אלקטרוניקהתק שזרתסוג 1
4קורס יסודי נטלויזיה

בוגרים ג
38 שנות1

;נז־ז קורסים
ולבחירתו

חיפ ה
נורדאו 30
טל 637040 .
ירושלים ההסתדרות 22
.טל 224749 .

ני־ס תיכון דתי
ויצנון 50

חולון
בי״ס שפרינצק
קדושי קהיר 14
טל 84289)$ .

רחובות

. 1עיתונאות
וקזסי ציבור
. 2פסיכולוגיה
. 3מו ח ם
מוסמכים

ש עו תההרשמה:

לל א. הפסקה .

שעהז רי ר׳ושס .
•1.0 16 0 0י׳.

דרכי חיים
מ׳ שחק־ מ ץ־ ב מי שטרח
הוא טען שמ5ס את אשתו
עם קצין־מישטרח — והמיששרה
השתדלה לטשטש ודהעריס
השעה היתד, ארבע אחרי־הצהריים, כאשר
התעורר אהרון אהרונוב משנתו וגילה ש אשתו,
יפה, עדיין לא חזרה הביתה. היה
זה בשבת, ה־ ,10.1.76 ואת התאריך הזה
לא ישכח אהרונוב לעולם.
מיד קפץ ממיטתו ויצא לחפש את אישתו
הצעירה. בליבו של אהרונוב ניקר חשד
נורא. הוא מיהר היישר אל ביתו של
משה דבס, קצין־מישטרה בדרגת מפקח
המתגורר בסביבה .״הייתי בטוח,״ גילה
אהרונוב השבוע בבית־מישפט־השלום ב רמלה
,״שלדבס יש קשרים עם אשתי״.
לא קשה לשחזר את צעדיו הבאים של
אהרונוב, באותה שבת אחר־הצהריים, כ שיצא
מבוהל לביתו של קצין־המישטרה

שכנים סירבו להסתבך בפרשה עם קצץ־
מישטרה, ויהיו הנסיבות אשר יהיו.
אהרונוב לא איבד את עשתונותיו. הוא
ידע שבמיקרה שאדם נמצא במצב־חירום,
והוא זקוק לעזרה מיידית, עליו לחייג , 100
ושומר-החוק ימהרו לבוא לעזרתו. הוא
ביקש רשות לטלפן.
אהרונוב חייג 100׳ בקו ישיר למוקד ה־מישטרה,
ומייד ענה לו היומנאי התורן.
הוא ביקש שישלחו מייד שני שוטרים ל ביתו
של הקצין דבם, כדי לתפוס אותו
ואת אשתו של אהרונוב, שנמצאה איתו
בפנים. היומנאי ביקש ממנו שימתין רגע
על הקו, ואחרי ש״ד,תייעץ עם מי שהתייעץ
במוקד, השיב, :בשביל דבר כזד, אבו לא
נבוא.׳
״חזרתי חזרה ליד התריס, והתאספו
בינתיים קרוב ל־ 40 עד 60 על-יד הכניסה
של מר דבס. כשהגעתי לשם עברה כבר
רבע-שעח לפחות. שמעתי אותם מדברים
על כל מיני דברים. מר דבם אמר לה:
,חכי, תני לו להיבנס למשבר. הוא יחיה
יותר שבור.׳ והיא ענתה, :משה, אני
חושבת שעכשיו הוא שבור. אם נציע לו
קצת כסף, הוא יסכים לחתום.״ מן הדב רים
הבין אהרונוב שקצין־המישטרה ואש-
תו־שלו מתכננים דרכים לשבור אותו ו לאלצו
לוותר על הרכוש.
אהרונוב חזר אל מחוץ לדירתו של קצץ־
המישטרה דבם, והמשיך להאזין לקולות
מעבר לחלון. חמישטרה לא הגיעה. לפתע,
בסביבות השעה חמש לפנות־ערב, הת כוננה
יפה לצאת את דירתו של הקצין־
המישטרה. אהרונוב זינק קדימה, תפם ל בנה
בחצר, וחיכה. כשיצאה, הוא רץ
לעברה, בעט בפניה, ויפה נפלה במקום
כשדם זורם ממיצחה.
הקצין הזמין מישטרח. מי שהזמין
את הניידת הפעם היד, הקצין, משה דבס.
בהתחלה, אחרי שיפה נפלה ארצה היא
היה המום, קפא במקומו ולא אמר מילה.
הוא לא ניסה אפילו לעצור את המתנפל,
אהרונוב, בעלה החוקי של האשה, שהת נהג
כמטורף.
קצידהמישטרה, הבין כנראה, שהסתבך,
בשל עצם העובדה שהפר-שה התפוצצה ב דירתו•
הוא נותר קפוא עד ששמע את
קולה של יפה וגם אז, לא העז לעזור לה.
הוא לא הושיט לד, יד, לא ניסה לסייע לר,
לקום מקרקע החצר, השאיר אותה שוכבת
בשלולית־דם.
הטולס הזח 2007

יפה ביקשה מן הקצין שיתקשר בטלפון
ויזמין עזרה־ראשונה, אך הוא לא הצליח
להשיג אמבולנס. אז התקשר לתחנת־המיש־טרה
בפתודתיקווה, והורה לשלוח אליו
אמבולנס וניידת.
באותה עת היה גם אהדונוב בחצר ביתו
של דבם. הוא לא זז משם, ולא גילה הת נגדות
למעצרו על־ידי השוטרים שהגיעו
בניידת. אהרונוב נסע עם אשתו לבית״
החולים ביילינסון, ואחר־כך ירד בתחנת־המישטרה
בפתח־תיקווה. בחקירתו הרא שונה
סירב לומר דבר. באומרו שמה שיש
לו לספר, יגלה רק במישפט.
חקירה ע ד ־ ידי חכר. את החקירה
ניהל הסמל ציון כהן ממישטרת פתח־תיקווה׳
ידיד ותיק של הקצין משה דבס,
שבדרך־כלל עוסק בחקירות של פשעים
חמורים. הוא דאג לכך ששמו של הקצין
דבם לא יעורב כלל בפרשה. בבקשה לה ארכת
מעצרו של אהרונוב, שהוגשה למ חרת
היום לבית־מישפט־השלום בפתח־תיקווה,
נאמר שיפה אהרונוב נפגעה בביתו
של קצין מישטרה, אך לא הוזכר שמו
המפורש. יתירה מזו, בכתב־האישום שהו גש
נגד אהרון אהרונוב נאמר רק, שהמת לוננת
נפגעה כאשר עמדה לצאת מביתה
של שכנה. לא יותר מכך.
היה פגם חמור בחקירת המישטרה, בכך
שהקצין המעורב בפרישה, שבביתו התרחש
המאורע, היה אחד מקציני היחידה שאליה
השתייך הסמל ציון כהן מי ;שניהל את
החקירה.
במישטרה התלוננה יפה שבעלה אהרון
אנס אותה, ורצה לשדל אותה לעסוק בזנות
למענו. היא טענה שהוא אמר לה לצאת
לעבוד בכביש, ולקחת -שלט לצורך זה.
כן טענה שבעלה איים עליה שיהרוג
אותה.
טענות אלו לא זכו באמון רב, ואהרון לא
הואשם כלל בעבירות מסוג זה. אנשי־המישטרה
ידעו שבין בני־הזוג התרחשו
מריבות רבות וחמורות.
בין השאר הוסיף אהרונוב :״אני מת מצא
במחלקות המישטרה כי ישבתי שנ תיים
בכלא, בגלל תלונותיה. שנתיים סבל תי
בגלל התלונות האלה. הכל בגלל האדי-
בה בין מר דבס ואשתי.׳׳
יפה התלוננה פעם נגד בעלה על כך
שגנב מעיל ונעליים, ממעבידו, ובמישפטשהתנהל נגדו הוא יצא זכאי רק בגלל חוסר
הוכחות נגדו. אך יומיים לפני שתקף את
יפה בדירתו של הקצין דבס, הורשע אה־רונוב
בבית־המישפט בפתח־תיקווד, על
שהיכה את אשתו, והוטל עליו עונש מאסר
בפועל של שישה שבועות. השופט דחה
את ביצוע העונש, לבקשתו של הנאשם,
לצורך סידורים מישפחתיים. ב־ 8בינואר,
הסתיים המישפט הקודם, וב* 10 בינואר.
יומיים לאחר־מכן, כבר תפס אהרונוב את
אשתו בדירתו של קצין־המישטרה משה
דבס.
כניגוד להוראות־׳החוק. חוקרי--
המישטרה סירבו לשחרר את אהרון אהרו-
נוב מן המעצר, ביקשו מבית־המישפט לה אריך
את מעצרו עד תום ההליכים המיש־פסים
נגדו. כך ישב אהרונוב מאחרי ה סורגים
במישטרה למעלה מחודש -ימים,
עד לסיום מישפטו. ולא זו בילבד, אלא
שחוקרי־המישטרוז מנעו מסניגורו של ה
מתלוננת
יפה אהרונוכ לפני ואחרי תקיפת כעלה
טס לבנה בפרצוף
נאשם כל אפשרות להיפגש איתו בימים
הראשונים שלאחר המיקרה, וזאת בניגוד
מוחלט להוראות החוק, וללא הסבר מת קבל
על הדעת.
כאשר נודע לשופטת המחוזית הדסה בן־
עיתו, על נסיונות המישטרה למנוע מן
הפרקליט, יוסף חבה, להיפגש עם אהרונוב
ולשוחח איתו בהיותו במעצר, נזפה ב״
מישטרה והורתה להעביר אל מפקד ה מחוז
הדרומי של המישטרה, ניצב אריה
איבצן, העתק מהחלטתה בנדון.
בבית־המישפט בפתח־תיקווה ביקש סני גורו
הנוכחי של אהרונוב, עורך־הדין
שימחה איתן, משופט־השלוס שיפסול עצמו
מדיון בפרשה, מפני שבעבר דן בתיקים
קודמים של אהרונוב, וגם חתם על הארכת
מעצרו. לצורך זה ביקש הפרקליט לה עביר
את התיק לדיון בבית־מישפס אחר.
שופט־השלום, דויד קרניאלי, פסל את
עצמו, והתיק הועבר לבית־מישפט השלום
ברמלה.
בבית מישפט זה טען בשבוע שעבר, קצין
המישטרה משה דבם, גרוש 52 שיפה
אהרונוב ( )30 באה אליו לדירתו באותה
•שבת גורלית, כדי להתייעץ איתו בעניין
מישפטי.
בבית־המישפט אמר עורך־הדין איתן:
״הכל חיה תרגיל מישפטי. הם ידעו ש עומד
נגדו מאסר שנה וחצי על־תנאי,
וביקשו לגרום לנאשם להגיב באלימות,
כדי שהמאסר על־תנאי (שאותו קיבל רק
יומיים קודם־לכן) יופעל נגדו.״

יפה עצמה, מצידה, סיפרה אף היא ש הלכה
לדירתו של קצין־המישטרה רק כדי
לשוחח איתו על מישפטו של בעלה שהס תיים
לפני יומיים. אלא שפרקליטו של
הבעל, עורך־הדין איתן. לא השתכנע מ טענה
זו, ושאל את הקצין אם קיים יחסים
מיניים עם אשתו של הנאשם, אהרון אה־רונוב•
דבס
השיב שלא קיים עמה יחסי־מין.
ואז, כאשר נודע לדבם שבאולם בית־המישפט
נוכחים עיתונאים (כתב וצלם של
הטודס הזה) ,קם על רגליו וביקש מהשופט
שהדיונים במישפט זה יתקיימו בדלתיים
סגורות, כן ביקש להוציא צו האוסר פיר־סום
הדברים שנאמרו במישפט.
השופט חייך ודחה. לא נותר לשופט

בעדותה גילתה יפה אהרונוב •שנישואיה
עם אהרון הם נישואין שניים, מזה
קרוב ל־ 11־שנה. לפני־כן היתה נשואה ב פעם
הראשונה, במשך שגה וחצי, והת גרשה
מפני שבעלה היה עקר.
יפה טענה שמעולם לא נפגשה עם ה קצין
דבס, חוץ מאשר באותה שבת אחר־הצהריים,
אך הוא עצמו הודה שביקר
בביתה. הבעל, מצית, טען שראה את
אשתו עוד לפני כשנה במכוניתו של ה קצין
דבס, כשנסעה איתו.
בכתב־התביעה דרשה התובעת, עורכת*
הדין מרים חרמון, להטיל על הנאשם עו נש
מכסימלי לפי החוק. היא מנתה את
הרשעותיו הקודמות, והכריזה שהנאשם
מסוכן, ובמייוחד למישפחתו. כן ביקשה
להפעיל נגדו מאסר־בפועל, ואת המאסר
על־תנאי שהוטל עליו בבית־המישפט ב־פתח־תיקווה
יומיים לפני שאירע המיקרה.
השופט הזכיר, בגזר־הדין, כי ייתכן
שיש ממש בחשד שהנאשם מטיל באשתו
ובקצין דבם, והחשד הזה הוא שגרם למה
שקרה. אך אין אדם יכול לעשות דין
לעצמו, פסק. משום כך הטיל השופט מאסר
בפועל של חמישה חודשים על אהרון
אהרונוב.
בתקופה זו תוכל יפה לבקר בביתו של
הקצין דבס ללא כל חשש שמישהו יפצח
את פניה בעזרת לבנה. כעת היא מכינה
תביעה אזרחית, שאותה תגיש נגד בעלה
באמצעות עורך־הדין אברהם אורן.

קצץ־מישטרח דגם
— ולא אחרונה

נאשם אהרונוב סובא לביח׳־המישפט
לא פטם ראשונה —
הטולנז הזה 2007

אורי שטרוזמן אלא לחייך ולדחות את הב קשה.
בקשות מסוג זה מגישים בדרך־נלל
לבית־המישפט כאשר מדובר בעגיינים סו דיים
הקשורים בבטחון המדינה, או כש רוצים
להגן על קורבנות מעשי־אונס חמו רים
או במיקרים המפורטים בחוק, שזה
לא היה אחד מהם. נראה שהקצין דבם
חשב, שכאיש־מישטרה יש לו פריוולגיות
בבית־המישפט.

פרקליט איתן
לא נתנו להיפגש

ביום ה־ 8באוקטובר הבקיעה קבוצתנו שער עצמי. בשעהש הידיב
התחמם עדיין במח צי ת ה מיג ר ש שלו ולא עבר את קו־ האמצע

ך* מערבה שהתחוללה בחזית הדרום
1 1ב־ 8באוקטובר 1973 היתד, אחת מאו תן
התנגשויות נדירות, שבהן ניתן לאתר
בבירור את נקודת־ההכרעה וגם להגדירה
— במונחים מדוייקים של כוחות, מהלכים,
זמן ומקום.

תוצאתה נחרצה כשעה ,10.30
עת הגיעה אל אוגדת שרון פקודת
האלוף גונן, מפקד פיקוד־הד־רום,
שאותה אוגדה תצא מייד
מגיזרתה — היא ״הגיזרה המרכזית״
של החזית — ותמהר לנוע
אד הגיזרה הדרומית.
החלטה זו ניתנה בגמרה ובעיתוי הגרו עים
ביותר לנו. במקום שקודם היה המצב
הטאקטי בגמרה זו לטובתנו והבטיח הצל חה
— מוגבלת, במיקרה הגרוע; ניצחת,
במיקרה היותר טוב — נשקפה עתה סכנה
מוחשית להתמוטטות מקומית, אשר בעיק־בות
ניצולה המושכל על־ידי המצרים היתה
עלולה להוליד קריסת החזית כולה ונסיגת-
בהלה עמוקה.

הסבנה לא התממשה, רק מפני

אוגדת שוון חוצה את
גוול ה־ 8באוקטובו
בכו שלא נטוה
כל חלק בלחימה
איתנותם העיקשת וכושר-דחימתם
של ציוותי ויחידות־הטנקים באוגדת
כרן, בסיוע הגורם־המושיע
הקבוע — נחיתותם המסורתית
של המצביאות ופושר-הביצוע ה•
מיצריים. וההחלטות מערכת השיקולים

של פיקוד הדרום, ב־ 8בחודש, ניתן
לתאר כמעין מישחק עצמי, שהתנהל ב־

חללו התלוש והמרוחק של בונקר הפי קוד.
המציאות שנצטיירה והשפיעה שם
לא היתד, זו ששררה באמת בשדות־הקרב,
אלא בבואתה המעוותת והחסרה — כפי
שעיצבוה בדמיונם שוכני־הבונקר, על־פי
דיווחי הקשר, המפות ותצלומי־ד,אוויר. חל״

בחודש, שנעשה בליל ,7—8הופיעו שגי״
אות חמורות ביותר (ראה סקירתנו ״מהלך
אלעזר״ .העולם הזה .)1980 גם ברי כי
במהלך ניהול הלחימה שגו ברן, ומפקדים
כפופים באוגדתו, שגיאות קשות (על חלקו
עמדנו בניתוח התקפות ברן בפירדאן -ב־

בנימיו ע מי ד רו ר
קם של המצרים במישחק היה חיצוני ו־פאסיבי
באופיו. הם הועילו בעיקר כזרז
ומאיץ לאירועים, וכן תרמו להמחשת מש מעות
ההחלטות שנפלו בפיקוד, ותוצאו תיהן.

מונ ה ב בו נקר
^ כל לצורכי קבלת ההחלטה הקובעת
לי* על-ידי אלוף־הפיקוד, כאילו לא היו
המצרים קיימים כלל: מעשיהם או מחד ליהם,
כפי שאירעו בשטח, לא העלו ולא
הורידו לעניין זה.
יום זה נסתיים ככישלון חרוץ לנו, רק
בגלל סיבות פנימיות — ובעיקר משום
הפער שבין הציפיות המוקדמות לבין
התוצאות הסופיות. אבל עד שלא קמה
אצלנו הסערה, לא חלמו כלל המצרים
שביום זה התחולל המיפנה לרעתנו.

דומני בי עד עצם היום הזה אין
המיצרים מכינים כדיוק על מה הרעש.
מכהינתם ודאי שאין להם
דבר להתפאר בו כ־ 8באוקטובר,
ומאזנם המיכצעי האובייקטיבי בו
מורה על כישלון, לא על הצלחה.
במונחי הכדורגל ניתן לומר, שבמעט
הפסדנו ב״מישחק״ זה, ביגלל
שער עצמי שהבקיעה קבוצתנו,
שעה שהיריב התחמם עדיין במה
צית־המיגרש שלו, ואפילו לא הספיק
לעבור את קו-האמצע.
אומנם, כבר בתיכנון של מיתקפת ה־8

סקירות קודמות) .אך בידי מיפקדת־הפיקוד
נמצאה האפשרות המעשית לנטרל את
השפעתן השלילית של שגיאות אלו, ועוד
לנהל את המערכה כך, שלמרות עשייתן
תושג הצלחה, או לפחות שתסתיים לחימת
היום באי־כישלון.
מיפקדת הפיקוד לא ביטלה מה שקילקלו
אלעזר וברן, אלא עוד הוסיפה טעויות —
גדולות וחמורות יותר — משלה. בגללן
ובעיקבותיהן הפכו כישלונות ברן, אשר
כשלעצמם היו מקומיים ומוגבלים, לכימ״
עט־קטסטרופות. והשלכותיהם איימו לחרוג
הרבה מגבולות המקום והזמן של התרחשו תם.

אפילו להרחיק לבת עוד יותר
ולומר בי, כחשבון סופי, מאזנה
של אוגדת ברן, ב 8-באוקטובר,
חיובי יותר משלילי, משום שהיא
אשר הצילה את חזית הדרום משג־גות
מיפקדתה.
אך כמו בצליחה לאפריקה כן ב־ 8באוק טובר,
לא אוגדת ברן, אלא אוגדת שרון,
היא העוצבה שמילאה את התפקיד המרכזי
בחזית הדרום. ההבדל הוא, שבקרב הצלי חה
הכריעה האוגדה על-ידי מעשיה, והיא
שביצעה את רוב הלחימה בפועל• ואילו
את גורל ה־ 8בחודש חרצה בכך, שלא
נטלה כל חלק בלחימה הקובעת, אלא
ביזבזה את כל זמנה (עד לפנות־ערב)
בתנועה עקרה לאחור, דרומה ושוב צפונה,
כשהיא שוחקת את הטנקים שלה׳ ו 6ותמת
את הצירים, הסתומים בלאו-הכי.
בשחר ה 8-באוקטובר היו כוחות

פיקוד־הדרום ערוכים, כזכור, כך: ה שליטה
המעשית על הקטע שבין קנטרה
והים נמסרה לתא״ל (אחר־כך אלוף) קלמן
מגן ז״ל. ברן היה עדיין ממונה על מגן,
אך אוגדתו עצמה היתד, ערוכה רובד, על
כביש הרוחב, מול קנטרה ומטה, ערוכה
לתקוף. מהברגה דרומה עד כישוף, נער כה
אוגדת שרון, כאשר חטיבת חיים נמצ את
באיזור הברגה וזנג בי ל; חטיבת אמנון
פרושה ליד צידני, נוזל וחמוטל ; וחטיבת
טוביה, עם יחידת הסיור האוגדתית, בפיקוד
בנצי כרמלי ז״ל, תופסת את המדיה ו כישוף.
הגיזרד, הדרומית של החזית נמצאה
באחריותו של אלברט מנדלר ז״ל, מפקדה
של ״אוגדת סיני״ המקורית. כוח־צנחנים
סדיר, בפיקוד אל״מ עוזי יאירי ז״ל, הת חפר
בראס־סודאר.

מי צרי םבמ צו ר
*ץ ובנית המיתקפה קבעה, כידוע,
1 1כי ראשונה תתקוף אוגדת ברן את
ארמית ,2תוך שתעבור לרוחב חזית אוג־

נשהאוגדות השחוקות
של נון ואלבום
ניהלו קרבות קויט״ם,
טיילה אוגות שוון בקורו
דת שרון ולפני תותחיה — אבל שרון
לא ייטול חלק מתוכנן בהתקפה, וישמש
רק עתודה. אחרי הצלחת ברן, ייצא שרון
דרומה ויתקוף את ארמיה ,3כאשר ברן
נשאר בצפון ואלברט מתבטל בתפקיד עתו דה.
בצד
המצרי ודאי ניראה יום ד 8-,ב חודש
— השלישי למילחמה והשני ב שבוע
— כיום רווי בעיות; עקב קשיים

שוגים — בעיקר בפריצת הסוללות —
פיגרה ד,צטברות־תכוחות של ארמיה ,3
לעומת התיכנון. מצבה של ארמיה 2היה
גם הוא הרה־סינונים. שיטתי ביצות אשר
ממיזרח ל״אי״ התעלה (אל־בלח) הכתיבו
פיצול מתוכנן של הכוח. מול קנטרה צל חה.
דיוויזיית חי״ר . 18 שתי דיוויזיות ז ד
חי״ר האחרות של הארמיה צלחו בין ״האי״
לאגם המר. שם נועד לקום ראש־הגשר
הארמיוני העיקרי, שאליו ינועו אחר־כך
גם דיוויזיות השיריון (טנקים וממוכנת)
של הארמיה.
דיוויזיית חי״ר , 16 עם אלמנטי
הטנקים המסופחים, כבר הקימה ראש־

צוות ההגנה היחידה
עם טאנקים שהניח
מפקדי 1וס־הכיטרים
היתה ההגנה הסטאטית

לזנק מ״קו הגבעות״ ,אל יעדם הצבאי־אסטרטגי
״הסופי״ במילחמה — קו מיתלה־רפידים־בארדאוויל
— כאשר הדיוויזיות ה משוריינות
הן המובילות).
אבל עתה כבר נפוגה השפעת ההפתעה.
מילואי־צה״ל הגיעו לחזית ותפסוה בכוח
רב, כשהם ניצבים בעמדות נוחות להגנה,
לאורך כל ״קו הגבעות״ .ההתקפות המצר יות
הונחתו — .בהכרח — חזיתית ומן ה כיוונים
הצפויים, כאשר התוקפים נעים מן
השטח הנמוך הנשלט, אל התוואים הגבו הים
השולטים. יתר־על־כן, לפחות בגיזרת
דיוויזיה 2לא איפשר צימצום שיטחם של
ראשי־הגשר, אפילו טכנית, ביצוע כל
תימרון טאקטי. לכן -לא נותר להם אלא
לדחוף קדימה מאסות חי״ר וטנקים, בחיפוי
מאסות של ארטלריה — ולקוות לטוב. כל
השתהות בפריצה מיזרחה היתד, עלולה
להפוך את ראשי־הגשר השטוחים והצפו פים
של דיוויזיה 2מלכודות־מוות, שאליהן
ייקלעו — בניחותה, ומטווח רחוק — מטו סים,
ארטילריה וטנקים ישראליים, כאשר
כל פגז מוצא לו מטרה.

שליגח שרון

גשר רחב בין האגם־המר לאגם־תימסח,
והתפשטה כ־ 6קילומטר כדזרחה. היא הש תלטה
על איזורי אמיר (״החווה הסינית״)
ומיסורי, וגם עד ״קו הגבעות״ וכביש
החת״מ (חזיזית — פוטון) כנראה כבר הגי עה
(באיזור מכשיר).
דיוויזיית חי״ר 2פיגרה אחר שכנ תה.
עד בוקר ה־ 8בחודש לא עלה ב ידה
להקים בסיני אלא שלושה ראשי־גשר
חטיבתיים, כימעט נפרדים: האחד בין

ך* אום־ כתף, בששת־הימים, תקף
*6שרון ומחץ את דיוויזיה חי״ר 2של
הצבא המצרי. עתה שוב ניצב שרון מול
דיוויזיה ,2ושוב נשקף סיכוי, שיוכל לסגור
את היד של אוגדתו על צוואר יריב תה
המצרית. בדי שיום ד,־ 8באוקטובר יס תיים
בכישלון מצרי — אשר, גם אם לא
יהפוך מפלה מוחלטת, ודאי יכשיר את ה קרקע
להנחתת ״מכודהחסד״ של פיקוד-
הדרום, בעיקבותיו — נדרש ממיפקדת

דרום ד,״אי״ לחזיון ; השני, עד מצת ; ה שלישי,
משם עד למרכז אגם־תימסח.
ראשי־גשר אלה של דיוויזיה 2היו עדיין
רדודים ביותר. עומקם המירבי (מערב-
מחרה) לא עלה על 1000 מטרים, ונראה
כי נשענו על הסוללה הרדודה של הרכבת,
הנמתחת במקביל לכביש התעלה (לכסיקון)
וכמה מאות מטרים ממערב לו. כוחות
וציוד נדחסו ללא הרף לשטחים מוגבלים
אלה. שדימו להתפקע.

חזית־חדרום לא יותר מאשר המעט־מזעיר :
שלא תעשה דבר, ורק תימנע מייזום שגי אות
חמורות מדי ומביצוען.

הדרום, נתבקש אישורו — ותוך שתי רקות
גם ניתן, מפני שאי-אפשר היה אחרת.
בכל >הנ!יג 8לנעשה בחזית־הדרום גופא,
חי המטכ״ל געיקר מן הנתונים וההערכות
שהזרים לו הפיקוד. כיוון שלא ראה ל־החליזף
את מפקד ד,הזית יגס לא ירד לסיני,
לנהל את הלחימה שם באופן אישי׳ לא
היתד, לאלעזר בל ברירה, אלא ללכת ג־עיק־בות
הפיקוד. הסייג של אישורו המוקדם.,
.אשר הציב להזזת שדון, היה תמוה מלכתחילה,
.ובבר עם נתינתי צריך היה ש יבינו
כל הנוגעים, כי ההכרעה הקובעת־למעשה
תהא זו של *פקד ;הפיקוד, ו־זתרמטכ״ל
ישמש חותמת־גומי1 .לא היתר,
(העילה הסבירה היחידה לתנאי של אלצזר
התבטאה כאפשרית שאולי יחליט, מסיבות
איסטרטגיות, להימנע מהשקעת אוגדת
שרון בלחימה בדרום. כדי שיוכל להניעה
לחזית אחרת — כסייג שהוטל על עתו-
דות־הדרוס בששת הימים. לא מצאתי כל
רמז לשיקול בזה, אשר השפיע על קביעת
אלעזר).

כדי להבטיח עומק ויכולת־עמי־ידה
סבירים לראשי-הגשר, היו ה
מיצרים מוכרחים להתקדם מיזר-
הה, לפחות עד ״קו הגבעות״(שלאורכו
עובר בביש החת״ם) ,המרוחק
צ 8—1קילומטרים מן התעלה
וגם שולט על המישור, המשתרע
כינה לבינו ובו נמצאו ראשי-
הגשר. התקדמות זו תוכננה מראש,
כחלקו השלישי והאחרון של
השלב האופרטיבי הראשון.
(השלב האופרטיבי השני היה ״שלב
העצירה״ וגיבוש הכוח ; והשלישי — שלב
המיתקפה אל לב סיני, שבו נועדו המצרים

אכן, כאיטד העשייה היא מעל
ליכולתו האמיתית של אדם ומעבר
לכישוריו, עשוי המחדל לשמש הטובה
שברעות -ואילו המעש
יוליד אסון.
אמת זו נעלמה, כנראה, מידיעת האנשים
הקובעים במיפקדת החזית — או נשגבה
מבינתם. כך החליט גונן לשלוף את שרון
לאחור ודרומה. בעשותו כן, הגשים במו-
ידיו וביצע את המהלך היחידי האפשרי,
שיכול היה להפוך בבת־אחת, בנסיבות ההן,
יתרון ברור לנו, למצב של נחיתות כימעט־מכרעת
; ולפתוח במו־ידיו, בעבור המצרים
— באורח שלא יכלו לחלום עליו וגם לא
לתכננו — את הפתח היחידי לאי־כישלון,
אשר בפועל כמעט הפך להם הצלחה־רבתי.
ליכאורה ניתן לראות גם את הרמטכ״ל.
דויד אלעזר, אשם גם הוא בתזוזת שרון.
בערב הקודם הורה אלעזר כי מהלך זה
ייעשה רק לאחר קבלת אישורו. ואומנם,
אחרי שנפלה ההחלטה במיפקדת חזית

רד נושא הרמטכ״ל רק כאח־ריז־ת
הכללית והאמצעית לשמשת
שדון, כמו לכל שאר המהלכים וד
אופרטיביים הראשיים כמילחמה,
אכל האחריות והאשמה הישירות,
המעשיות והקובעות רובצות על
מפקד־הפיקוד לבדו.

נ סיג ת ה״ביזיון׳
קורת הנסיגה מן הגיזרה והירידה
דרומה הגיעו לאוגדת שרון ב־. 10:30
הביצוע החל ב־ . 10:45 במקום חטיבת חיים
נכנסה מול הברגה חטיבת גבי. עיקר כו חה
היה גדוד־ד,מילואים הטרי של חיים
עדיני, שנוסף על הגדוד המקורי בפיקוד
עמיר, אשר שב וניבנה בלילה לאחר ש נשחק
כימעט כליל ביום הקודם.
עדיני נע על כביש החת״מבעורפו
של שרון, ומשום כד לא בא בכל מגע עם ה מצרים.
בהגיעו להבולגה ד,סיבו גבי, לפקו דת
ברן, ורק אז התקדם לכיוון התעלה.
ב־ 11:00 לערך פתח עדיני, לפקודה, ב-
הסתערות־הסולו הראשונה לכיוון הפירדאן

על ציר חביבה. כעבור מחצית השעה כבר
נסוג, באבידות כבדות. עוד קודם־לכן החל
ברן מקדם מן הצפון את חטיבת נתקה, עם
שניים מנדודיה (השלישי נשאר מול פית־חודקנטרה
המסוכנת) .ב־ 12:00 לערך עזב
אמנון, של שרון, את גיזרתו — כפי ה נראה,
בלא שדאג מישהו לתיאום מוקדם
ולביצוע החלפה,־בקו מסודרת, עם חטיבת
אריה של ברן, אשר נעה לגיזרה זו (עם
£יני גדודים ; השלישי תיגבר את גבי).
אויי הסיבה היתד״ שמשימתו של אריה לא־היתד,
החזקה הקו, אלא הנחתת התקפה ל כיוון
פורקן׳ .מסתבך כי אריה הגיע עד
נחל וחמוטל.
ב־ 14.00 לערך נסוגה חטיבת טוג-יך, של
•*חון מגיזרתה, בלא שתוחלף על־ידי כוח
יי יייי * ^

באוחז1ם מכריע
הוריד כיקזז״הדחם
ממצבת! מפעילה
ונע מעוצמתו הנורית
כלשהו. במקומה נותר במקום רק גדודו
הבודד של כרמלי.

כאותה שעה 14:00 ציווה
הפיקוד לפתע את שרון, שיעצור
מייד את מרוצתו דרומה, ישוב ער
עיקכותיו לגיזרתו המקורית, ית־קוף
את החווה־הסינית ,״מיסורי״
ו״מצמד״ -רק פדי שלאחר־מכן
יחזור וישים פניו דרומה, אל אר־מיה

אותה עת עדיין היה ברן במצב התקפה :
הסתערות־הסולו השנייה, של גדוד יגורי
מחטיבת נתקה, החלה, על ציר ערוב, מול
זרקור, רק ב־ . 14:30 אריה היה אז עדיין
״לוחץ״ (אחד הביטויים הריקים־מתוכן, ש התאזרחו
בצד,״ל ביום־הכיפורים. משמעותו
הרגילה :״עומד במקומי ושומר מגע״)
(המשך בעמוד )40

קולנוע
שחקנים
ג׳יין בירק•! -
הכל בגלל אצבע
יתה אליאן

דווו

גבי עמרויי
ונינ בי
עליזו טוביוז #דבקה
צפיד * מיכאל׳ * רוזן

בכורה עולמית 7-1 4ערים בעת ובעונה אחת

תל־אביב

ירו שלים
//רינה ״

נ תני ה

גבעתיים

;אסתר״

״הדר״

לב 1בי מבונית מ רונן -ל רוז •לד בן חמש
בפגי ש תם הרא שונה הפכו לנאהבים ונרדפים

חזסיהה כונוסטית אהגה וחנזויוח חווץ

בסרט חדש בשם יצאנית בע״ט, שיוצג
בקרוב בתל-אביב, נוסעת הכוכבת הראשית,
ג׳ייז בירקין, יחד עם אחד מלקוחותיה,
ברכבת-התחתית. הרכבת דחוסה-
לעייפה, הדוחק גדול, כאשר הלקוח מפשיל
את שימלתה של ג׳יין מאחור, ובקצב
נענועי הרכבת הדוהרת מתחסד; לתחנה,
הוא מרגיע את תשוקתו הלוהטת.
מו״ל ממולח, המבחין בנעשה למרות
הצפיפות בקרון, אינו מאחר להגיב. הוא
עוקב אחר ג׳יין, יוצר עיסה קשר ומציע
לה בו־במקום ...לכתוב את זיכרונותיה.
אין לדעת אם זו הדרך שבה התגלתה
ג׳יין גם על-ידי המו״ל שלה בחיים, אולם
עובדה היא, שהיא מתכוננת בקרוב לפרסם
את זיכרונותיה המלאים עליהם היא או מרת,
מבלי להיכנס לפרטים :״אני חושבת
שיהיו משעשעים מאד.״
ג׳יין היא, כמובן, אותה נערה שהתפרסמה
בכל רחבי העולם, כאשר התעלסה
עם דוויייד המינגס (ועם נערה נוספת),
במערומיה, בסצינה ציבעונית ומפורסמת
מאד, בסרט יצרים.
הכוכבת והמלחין. לצרפת היא
הובאה כעוד מידגם אחד של הנערה הבריטית
המשוחררת, מעין נציגה של עידן
החיפושיות, אחת שאינה חוששת להסיר
את בגדיה בשעת־הצורך, ויש בה אפילו
משהו זר ומשום כך מגרה. אולם את דרכה
אל התהילה עשתה אך־ורק אחרי שפגשה
גיינסבורג, הזמר־מלחידשחקן־
בסרז׳
סופר־מחזאי צרפתי — דמות מוזרה,
מקורית ומפחידה במיקצת, שיצאה היישר
מתוך המחתרת התרבותית הצרפתית.
השניים נפגשו כאשר ג׳יין באה להשתתף
במיבחני־בד לסרט סלוגאן, שבו נועד ה תפקיד
הראשי לגיינסבורג. ג׳יין הגיעה
לשם עם רשימת הישגים לא-רעה עבור
שחקנית צעירה. מאחריה היו הופעה ב תיאטרון
עם ראלף ריצ׳רדסון (אומנם
בתפקיד־מישנה) ,תפקיד־מישנה קולנועי
בסרט-יוקרה נוסף ליצרים (הכוונה ל־הפטנט
של ריצ׳רד לסטר) ,ותפקיד כימעט־ראשי
בהבריכה לצד דלון, דומי שגיידר
ומורים רונה.
למרות זאת הטילה עליה נוכחותו של
גיינסבורג אימה, מזדעוד, שהאיש לא
עשר, כל מאמץ להתחבב עליה. רק לקראת
סוף המיבחן, כשחתכה אצבעה בחתיכת-
פח, התרכך ליבו של הגבר. הוא חבש
את האצבע, הזמין אותה לארוחה, ומאז
הם יחד.
המישגד המוקלט. תחילה, הפך אותה
סרז׳ כוכבת־זימרה. הצרפתים, האוהבים
מבטא אנגלי בשירים שלהם (לראייה, הצ לחתה
של פטיולה קלארק בצרפת) ממש
יצאו מדעתם לשמע המישגל שהקליטו
השניים, בשם אני אוהב אותך אני נבר לא,
שהיה לאחד הלהיטים הגדולים ביותר ב תולדות
התקליט הצרפתי. שירים נוספים
בנוסח זה הוסיפו והעלו את מיניותה
המופגנת והמשוחררת של ג׳יין על נם.
הופעותיה הצמודות לסרז׳ בכל הזדמנות
חברתית בלבוש שקוף, קצר ומפולפל מאד,
הפכו אותה אורחת־כבוד בבל טורי-
הרכילות ובכל עיתוני־החדשות.
ולבסוף, סידרה של תפקידים קולנועיים
סייעה לעצב סופית את דימוייה הציבורי:
ג׳יין בירקין, כידוע עתה לכולם, היא הנע רה
המודרנית באמת, זו שהמין חשוב לה
ביותר אבל היא אינה רואה בו עניין
אכסקלוסיבי לגבר״אחד, או סיבה להינזר
מכל פעילות מרתקת נוספת בחיים. ו כאשר
אומרים מין — אין לעניין הגבלות.
הכל הולך, ובדרך-כלל זה אפילו הולך
בחיוך גדול ורחב על־פני כל הנוגעים-
בדבר.
חכרה לי צ אנו ת. יצאנית בע״ם יכול,
מבחינה זו, להוות תמצית תורת בירקין.
היא מגלמת בסרט נערה בריטית שבאה
לפרים ללמוד בישול. עד-מהרה היא מגלה
שכישרונותיה אינם קשורים לסיר-הבשר
דווקא, ותוך זמן קצר היא מקימה סביבה
אגודה, שבה חברים נוסף ללקוח התאוותן
מן הרכבת התחתית ולמו״ל הזריז, גם
אשף־בורסה, נער יורש-מיליונים, ואציל
בעל דם כחול וגינונים מושלמים.׳
כל אחד מהם זוכה ביום אחד מן השבוע
העמום של הגיבורה, וכל אחד תורם למען

יום זה סכום נאה. אולם אין היא יצאנית
הפושטת מלקוחותיה את העור, אלא אשת־עסקים
מפוכחת הנוטלת את התרומות, מש קיעה
אותן בניירות־ערך ואחר־כך מחלקת
רווחים, כבכל חברה עיסקית מהוגנת.
מצב זה מוצא חן בעיניה מאד, בעיקר
משום שהיא מחבבת את כל אחד מבעלי־המניות
שלה, אינה מעוניינת כלל וכלל
להתמסר רק לאחד ולהזניח את האחרים.
היא הרי אשה חופשית, ומותר לה לנהוג
כרצונה.
זברונות שכדרך. מאחר שאצל ג׳יין
בירקין נוהגים לעשות השלכות מיידיות
בין החיים והקולנוע, יש מן הסתם סקרנים
רבים המצפים בכליון־עיניים לפירסום
יומניה, אשר אולי יהוו פירקי־מתח מרת-

ג׳יץ כירקין
התיסווקת היא פיאה

קים עוד יותר מן הסרט .״אני רושמת
אותם מאז למדתי בפנימיה בריטית מהו גנת,״
מספרת ג׳יין ,״שבה השתעממתי עד
מוות.״
בינתיים הספיקה ג׳יין לסיים סרט נוסף,
ששמו כשם הלהיט הגדול שלה: אני
אוהב אותך אני כבר לא. הבמאי הוא
סרז׳ גיינסבורג, המופיע גם באחד משלושת
התפקידים הראשיים בסרט. התפקיד
השני הוא כמובן זה של ג׳יין, ואילו את
המשולש משליש ג׳ו ד׳אלסנדרו, כוכב
סרט־המחתרת של אנדי וארהול, אשר ה טופוגרפיה
הפיסית שלו מוכרת לקהל ה רחב
על כל פרטיה, לא פחות מזו של
ג׳יין.
גיינסבורג וד׳אלסנדרו שותפים במשאית
שאותה הם נוהגים על כבישי צרפת, ובנוסף
קשורים ביניהם ביחסים הומוסכסד
אליים הדוקים. יום אחד, הם פוגשים ב פונדק
בצד־הדרך את ג׳יין, המחפשת
טרמפ, ומן הפגישה יוצא רומן לוהט עם
ד׳אלסנדרו המסתיים, בסופו של דבר, ב-
לא־כלום.
האהבה הגברית בכל זאת חזקה יותר,
וג׳יין נותרת לצד הכביש, מקללת א)/
השניים.
ישכן גדול וחזה שטוח. ג׳יין,
נערת־הטבע, מסירה כמובן לעיתים קרו בות
את בגדיה בסרט, להנאתם הגדולה
של גברים ולמבטן הביקורתי של הנשים.
״אני יודעת שיש לי ישבן גדול וחזה
שטוח,״ אמרה פעם, ללא כל רגש־תיסכול.
העולם הזה 2007

ג׳ייין כירקין שוככת עם ג׳ו ד׳אלסנדרו ב״יצאנית כע״ט״ ועם ז׳אן־־קלוד כריארי כ״אני אוהב אותר
אני יודעת שיש לי ישבן גדול —
אבל נראה שאיכות האביזרים וכשרון ה שימוש
בהם, משכנעים את הגברים הרבה
האבסולוטיים.
יותר מגודלם וצורתם
למעשה, נראה שכל פרט בדמותה חשוב
למעריצים. כך, למשל, כשראו אותה ב־סירסה
החדש בתיסרוקת קצרה, קמה מייד
זעקה גדולה ,:היכן הרעמה המפורסמת
והסכסית שלה*? כדי להרגיע את המעו־ניינים,
מיהרה ג׳יין להודיע שהתיסרוקת
הקצרה אינה אלא פיאה, שמתחתיה נותרה
הרעמה כשהיתה מאז־ומתמיד.

בושם

חמה, אחר־צהריים של פורענות,
נשים, צמד בכותרות.
ירושלים: זהות גנובה, אחר־צהריים
של פורענות, אהבה ומילחמה,
חיפה: האנגלית הרומנטית, המפיקים,
תמונות מוזיי־נישואין.

תל׳ א בי ב

שחקנית גדולה? לאדדווקא. אבל יכול
מאד להיות שבין המוני השחקניות הדו חקות
זו את רגלי זו על בד הקולנוע,
רשאית ג׳יין לראות עצמה כנציגה ה הולמת
ביותר של בוגרי מהפיכת המין,
אלה שהמיטה עבורם אינה מקום אפל
לחוויות אסורות, ולא במה להפגנת-מחאה
כלשהי, אלא חלק בלתי־נפרד מן החיים.
טבעי, פשוט, חיוני, ונעים. ואלה בדיוק
התחושות שהיא מצליחה להמחיש על הבד.
תדריך חוב הלר או ת:
תד־אכים:

כירקין ב״יצאנית״
— וחזה שטוח

סרט מתוק, אהבה ומיל־

מה למדת
בגן היום?
הכל. גמעו התואר

ירו שלים
ו זהות גנובה (אור־גיל, איטליה)
— כתב־טלוויזיה קץ במיקצועו ו שואל
זהות של סוחר־נשק בסרט מרשים
ומעמיק של מיכלאנג׳לו אנטוניוני, על
משכיל המחפש — לשווא זהות ראוייה־לשמה
בעולם המודרני. עם ג׳ק ניקולסון
ומריה שניידר.

( סינ מ ח , 1

תל-אביב, ארצות־הברית) — סרט
זת יכול לשמש מדד מעניין לשינוי
הקיצוני שחל בחלך-חרוחוח בקאמפוס חאוניברסי-
טאי האמריקאי, מאז שנות השישים. בח־בשעה שכל סרט
שהתנחל בין כותלי אוניברסיטאות עד לפני חמש־שש שנים,
היה בהכרח ביטוי למחאה חברתית, למרד במימסד
ולשלילת כל הערכים המקודשים של הדור הקודם, חוזר
הבמאי ג׳יימס בריג׳ס אל מערכת־הערכים הישנה המקובלת•
גיבורו, סטודנט מן הפרובינציה שבא ללמוד מיש־פטיט
בהארווארד, הוא מאמין אדוק בציונים ובחשיבותם,
כמוהו ככל חבריו לספסל הלימודים. והסרט כולו, למרות
סיוט מפוקפק במקצת, האמור להטיל ספק בערכו האבסולוטי
של התואר האקדמי כמטרה בחיים, מצביע בבי רור
על כן שמיצעדי־המחאה שייכים כבר לעבר.
לעומת זאת מנסה בריג׳ס להתמודד עם בעזות אח רות.
הארווארד מוצגת כמטחנה משוכללת ויוקרתית הנוטלת
צעירים תוססים ועצמאיים, והופכת אותם מוצרי
צריכה המונית, הדומים זה לזה כשתי טיפות-מים, מדקלמים
אותם מישפטים, נוקטים אותן עמדות ומשתדלים
להפוך העתקים חיוורים של מחנכיהם.
פרופסור קינספילד, המייצג בסרט את מחנכי דור
המישפטנים החדש — שחצן, תוקפני ומזלזל — יורד לחיי
תלמידיו, ומעורר את הערצתם ושינאתם גם יחד בידע
העצום שהוא מפגין, בנימה הלגלגנית שבה הוא פונה אליהם.
ועצם העובדה שהפרופסור מרצח על ״חוזים״ ,מאפשרת
ליצור הקבלה מעניינת בין סיפרי החוקים והתק-
דימים של הסטודנט בכיתה, לגין יחסיו עם בתו של
הפרופסור, המתקשה לקבל את כניעתו מול שיטת״לי-
מודים הרומסת לחלוטין את אישיות הלומד.
אבל בסופו של דבר, בריג׳ס אינו מעיז ללכת עד הסוף.

סרט מתור! >פריס, צרפת —
קנדה) — פירטו הפרוע והמרשים של דוז׳אן
(מיסתרי האורגניזם) מאקאבייב, המבטא
בצורה חזותית מדהימה את אכזבתו של
הבמאי מן הקומוניזם והקאפיטליזם גם
יחד• רק לצופים המוכנים לחשוב בשעת
הצפייה.
צמד ככותרות (אלנבי, אר
צות־הברית) שני בדרנים בדימוס שבים
להופעת־אורח בטלוויזיה, בקומדיה שנונה
ומבריקה של ניל סיימון, הנהנית מהופעה
מזהירה של שני שחקנים בתפקידים הרא שיים:
ואלתר מתאו וג׳ורג׳ ברנם.
י כושם נשים (מוגרבי, איטליה)
— סרן עיוור ושרתו הצעיר יוצאים למסע
מטורינו לנאפולי. קומדיה שחורה מבריקה
של דינו ריזי, לפחות במחצית הראשונה
של הסרט, עם הופעה קולנועית נדירה של
ויטוריו גאסמן בתפקיד הראשי.
אהבה ומילחמה (גת, אר•
צות־הברית) — וודי אלן משתולל ברוסיה
של המאה שעברה, כישהוא יוצר סלט
משעשע ומטורף מטולסטוי, דוסטוייבסקי,
צ׳כוב, אייזנשטיין, אינגמר ברגמן ועוד.
הומור למשכילים.

אחר־־צחדיים של פורענות
(אורנע, ארצות־הברית) — שיחזור כיש־רוני
של מעשו,־שוד שלומיאלי ומוזר, ש קרה
באמת בניו־יורק לפני ארבע שנים,
מאפשר לבמאי סידני לומט להפגין את
תיסכולי הכרך הגדול, כשהוא נעזר באל
פאצ׳ינו, כשודד ההומוסכסואלי ההופך כו תרת
ראשית במשך שעה קלה

טימותי בוטומם: במטחנה האקדמית
הוא אינו יכול להעלות על הדעת כל שיטת-חינוך עדיפח
על הקיימת, והתואר הוא עדיין האמצעי היחידי לקידום,
גם אם הוא מושלך למים בסצינה האחרונה (תמיד אפשר
לקבל העתק).
לכן, הסרט אינו הרבה יותר ממלודרמה, אומנם משוחקת
היטב (חמפיק״לשעבר ג׳ון תאוזמן קיבל אוסקר על
גילום הפרופסור הקשוח) ,טימותי בוטומס נראה כן
וטיבעי בתפקיד הראשי, והצלם גורדון (הסנדק) ויליס משיג
אפקטים מרשימים בעזרת כיתמי-צבע חריפים על רקע
אפרורי, ומצטיין במייוחד בסצינת הפריצה לתוך סיפריית
חארווארד, העושה רושם חזותי חזק. לכן, גם אס מערכת
החינוך לא תצא נשכרת במייוחד מסרט זה, לקהל זה
לא יפריע.

חיפ ה
האנגליה הרומנטית (או רה,
אנגליה) — המשולש הנצחי — בעל
אשה ומאהב — מאפשר לבמאי ג׳וזף לוזי
להעלות סידרה של בעיות חברתיות המ עסיקות
אותו: מקומה של הא-שה בחברה,
יחסים בין המימסד לאלה הטוענים הם
מחוץ לו, ואפילו יחסים בין החיים ליצירה
האמנזתית. עם מייקל קיין, גלנדה ג׳קסון
והלמוט ברגר.

ן תמונות

מחיי־נישואין

(עממי, שוודיה) — אינגמר ברגמן חודר
לתוך מוסד־הנישואין המודרני ומאיר כל
פינה אפלה בו — בסרט שידבר לא רק
אל חסידי הבמאי השוודי, אלא אל לב כל
מי שמוסד הנישואין מוכר לו.

שער עצמי
(המשך מעמוד )37
מכיוון נוזל אל פורקן. סמוך לתחילת התק פת
יגורי החל אריה מדווח על לחצים חז קים
כלפי שני החוואים שבהם החזיק —
נוזל וחמוטל.
ברן, שעדיין לא ראה כל סיבה לדאגה
בגיזרת הבדגה־זרקזו, החיש אליו את גדוד
עמיר, מחטיבת גבי. אבל עד שהגיע גדוד
זה, נשטפה חמוטל (בשעה ,)15:30 ואבדה׳
אחרי שהמג״ד דן ספיר נהרג. מנוזל נסוג
אריה מייד לאחר־מכן. הדיעות חלוקות אם
אומנם לא יכול היה אריה להחזיק מעמד.
העיתונאי אורי דן מכנה את נסיגתו ״ביז יון״
,ודומה שלא רק את דעתו הפרטית
הוא מביע בכך.
בסביבות 16.00 כבר נוכח ברן כי יגורי
נשחק ואבד כימעט לגמרי, ורק 4טנקים
מבין 22 נחלצו.
כעבור זמן קצר — פחות ממחצית ה שעה,
כנראה — החלו התקפות מאסיביות
של שיריון (חי״ר על־גבי נגמ״שים וטנ קים)
,בסיוע ארטילרי כבד, הולמות חזי תית,
בגמרת חטיבות גבי ונתקה. כוחן
המשולב של שתי עוצבות אלו לא עלה׳
למעשה, על זה של חטיבה אחת — מדולד לת,
למרות משברים מקומיים, החזיקו שתי
יחידות אלה מעמד בקו זוקור־הבוגה, כש הן
נלחמות בעור־שיניהן, על סף־השבירה
ממש. זמן־מה קודם החשיכה ביצע עמיר,
שירד לתגבר את אריה, התקפה גדודית —
שוב ״סולד כמסתבר — על חנזוטל, מצד
צפון. התקפתו נהדפה באבידות כבדות —
תותחו של המג״ד עצמו נקצ׳ז

אותו זמן, וכלא כל תיאום או
קשר עם התקפת עמיר, ערבה
חטיכת חיים של שרון, אשר שכה
כמרוצה מן הדרום, התקפה חפו־זה־מדי
משלה על ״חמוטל״ ,ממיז־רה.
למרות ששטפה חלק מן ה יעד,
לא יכלה להחזיק יכו ונסוגה.

סקירה כללית זו של אירועים, זמנים,
כוחות ומקומות, די בה להבנת עיקרי
שגיאותיו של פיקוד הדרום — ולד,כחשת
כל הניסיונות שנעשו להטיל את האשמה
על אחרים, ובעיקר על בה•

חור כחויס
ך* תוצאה המיידית והראשונה של
1 1שליפת שרון התבטאה באובדן שט חים
חישובים ובהשפעתה על יחסי־הכוחות.
אוגדת שרון היתה אז — וגם נשארה, עד
סוף המילחמה — האוגדה הגמלה ורבת-
העוצמה ביותר בחזית הדרום (ושבעצם, ב־צה״ל
כולו).
הסד״ב ״הרישמי״ של ברן היה כזה של
שרון, אבל בדיקת תיאורי הקרבות, כפי
שפורסמו, תראה כי למעשה הגיע ברן
להתקפה אוגדה מקוצצת: רק חטיבת אריה
היתד, שלמה, ואילו חטיבות גבי ונתקה
יצאו, כל אחת, עם שגי גמדים בילבד.
אחרי שחיקת גדוד עדיני ואובדגו של
גדוד יגורי, נותר בידי ברן כוח פעיל,
שהיה בקושי שווה־ערך לשתי חטיבות.
בצאתנו מן ההנחה היותר־גרועה• ,שבכל
מיקרה היה פיקוד־הדרום דבק ב״ תוכנית
אלעזר,״ על כל מהלכיה התמוהים וסייגיה
הבלתי־מציאותיים הרי בכל זאת, אילו נש אר
שרון במקומו ישעה שארמיה 2הנחיתה
את התקפותיה, לא היו התקפות אלה מער ערות
את אחיזתנו בכל הגיזרה המרכזית.

כהיתקדן לא רק ככרן המקוצץ
והחכוט, אלא גם כאוגדת שרון,
הגדולה והרעננה יותר, היו התקפות
אלו נהדפות כנקל, כאכידות
ככרות כיותר לאוייכ וכלא שיעלה
כידו להרחיכ הרכה — אם ככלל
— את ראש־הגשר, כעיקר את
אלה של דיוויזיה .2

הישארות שרון בגיזרה היתה מבטיחה,
למיזער, את המשך אחיזתנו בנוזל וחנזוטל.
בכך, היו תוואים שולטים אלה גישללים
מארמיה ,2התחברות טובה של ראשי־הגשר
הדיוויזיוניים לראש־גשר ארמיוגי
אחד היתד. נמנעת, ושניהם היו נותרים
חסרי עומק מספיק ונשלטים על־ידי כוחו תינו.
נחיתותם
הטופוגרפית של המצרים, במצב
זה, בתוספת הישארות כוחותינו על צידני
ונוזל, הסמוכים מאד לתעלה, היו יוצרים
לנו אופציות נוחות להתקפות יזומות על
ארמיה — 2כלליות, מקומיות, רק ממיז-
רח התעלה או לחצייתה, כרצוננו. נוח יות
זו היתה מבוססת, בין השאר, על
כך שבהיותנו בקו שבו החזיק שרון ב־בבוקר
ה־ 8באוקטובר• ,שללנו מן המצרים
את השימוש היעיל והמלא בכביש התעלה,
אשר שימש ציר־הרוחב היחידי והחיוני
שלהם ממיזדח לתעלה.

בחלקה הדרומי של הגיזרה המרכזית —
בין חמוטל לכישוף — ,פערה שליפת שרון
פער מסוכן ביותר, בכך •שחשפה אותה
כימעט כליל מכוחות. כאמור השאיר שם
שרון רק את יחידת הסיור שלו. טוביה, ש יצא,
לא תוחלף. למירב המזל, הופנה מאמץ
ההתפשטות של דיוויזיה 16 ממיסורי ל־צפון־מיזרח
(בכיוון חנזוטל) שם נמצא
אייה, עם שלושה גדודים (אחרי שתוגבר
על־ידי גדוד עמיר).

אילו תקפו לאחר עזיכת טוכיה,
כעוצמה רכה וכגיזרה רחכה, כין
״מכשיר״ ל״כישור״ ,ודאי שלא
היה כרמלי ז״ל יבול לבולמם עם
גדודו הכודד — וממנו ועד טאסה,
מרבז-החיות הגיזרתי, היה המרחב
ריק מכוחות.

טיול ב עו ר ר
ך £מרות שהמצ-ים לא הבחינו —
/ובוודאי לא ניצלו — את חשיפת אגפו
הדרומי של ברן, ואת הפירצה שהבקיע
פיקוד־הדרום בחזיתו-שלו, עדיין היתה ה־גיזרה
שנותרה לברן, הבוגה־נחל־חמוטל,
רחבה מדי עבורו. זאת, לא־כל־כך מפני
אורכה — כקשת של 25ק״מ לערך —
כמו מפגי דלילות כוחותיו בה לעומת ה כוחות
שמולו. שתי דיוויזיות החי״ר של
ארמיה 2הכילו יחד שש חטיבות חי״ר,
רגיל וממוכן (על נגמ״שים) וכן כוחות
טנקים, שסך־כולם הצטרף לכדי שווה־ערך
לאוגדת־טנקים שלמה. בנוסף תוגברו
העוצבות הצולחות בקומנדו ובכמות גדולה
של יחידות נ״ט, וגם׳ נהנו מעדיפות מכר עת
— בשיעור שלא נפל מ־ , 1:30 בארטי לריה.

מכחינה
כוללת, ודאי שגם עם
אוגדת שרון עדיין היו כוחותינו
נחותים כמותית כגיזרה. אכל אז
היתה נשמרת בידם עדיפות משמעותית
כגורם־עוצמה מרכזי —
בטנקים. היה כאפשרותם לרכז,
במהירות וכקלות יחסית, עוצמות
גדולות, ואף עדיפות, בכל נקודה
נכחדת, תור הסחתן המהירה ממקום
למקום. ההטייה הדראסטית
של יחסי־הכוחות לרעתנו הפכה
קריטית, משום שכמו מפקדי צה״ל
האחרים, שהיו ופעלו כמילחמה,
לא היו כרן ומפקדי חטיבותיו
מאומנים בראוי כטאקטיקות, ובעיקר
כאלו הכרוכות כהגנה באמצעות
מכות-נגד-משוריינות.
(בכך הצטיינו מאד הגרמנים. באמצעות
צורת־הגנה זו החזיקו גיזרות־חזית רח בות
יותר, ביחסי־כוחות גרועים בהרבה
ולא מול הצבא המצרי — אלא מול הרו סים,
האמריקאים והבריטים, בשיא גאות
כוחם).
צורת־ההגגה היחידה עם טנקים שהכירי
מפקדי־יום־הכיפורים הצטמצמה, כמסתבר,
להגנה סטאטית, תוך שהטנקים מופעלים ב עיקר
כמעין־בוגקרים. זהו ההסבר היחידי
שניתן למצוא לתופעה, שבכל לחימת אוג דת
ברן באותו יום — לפחות כתיאוריה
בכל הפירסומים — לא מצאנו אפילו ניס יון
אחד, שביקש לנצל את המרחב ואת
עדיפותנו בניידות ובלוחמת־התגועה, כדי
להתחמק מהתנגשות חזיתית בהתקפות
המצריות, תוך תימרון הכוחות אל הרוו חים
שביניהן, לשם הנחתת מכות־נגד מרו כזות
ומפתיעות מן האגף.

אכל ליקוי זה הינו ״מבת מד נה״
כצה״ל — גם את הלחימה
כצפון איפיין — ורק חריגים כורדים
ומעטים מדי נמצאו לו ככל
מהדד המילחמה: ובעצם, ככל
מידחמות צה״ד כולן.
אין הדברים אמורים לתירוץ אי־מספי־קותו
של ברן גם בקרב־ההגנה שניהל.
למרות שכך לומד וגם לימד הרי, לפחות
לצרכי הפקת הלקחים, יש לומר בפירוש
כי שגה, ולרישום לחובתו שלא השכיל
לעשות את ״המעשה הנכון״ .אבל עובדה
היא, שיחידותיו׳ נקלעו לקרב קשה ביחסי-
כוחות נחותים ביותר, וכי במהרה היו
מרותקים במלואם, כל כוח לגיזרתו.

האשם לעצם היווצרות המצב
המסובן הזה איננו מוטל על כרן,
אלא רק עד פיקוד־הדרום.
כך השפיעה שליפת שרון על הגנת ה־גיזרה,
בעת שתקפו המצרים. אך יש לה ניח,
בוודאות סבירה׳ •שאילו נשאר שרון
במקומו, אולי לא היו המצרים זוכים כלל
להגיע להתקפה והיה גם נמנע לפחות ה ביזיון
של התקפת ברן השנייה, אם לא
אף •של זו הרא-שונה.

השפעת עצם הימצאותן •של שלוש חטי־בות־טנקים
שלמות, העומדות באותה גיזרה
בטלות ללא מעש, היתד, גורמת לשיתופן
בהתקפות — אם לא לכפיית גוון (בכוה
לחץ של •שרון, אולי בתוספת סיוע •של
ברן) שאוגדת שרון כולה, או רובה, תוטל
גם היא להתקפה, לצד ברן או עימו. אומנם
ייתכן כי אפילו במצב זה לא היה מפקד
החזית מבחין שאין לנהל מיבצעים טאק טיים
מתוך ״מרתף פחמים״ בעורף, וכי
מן ההכרח •שיעצב את •שתי האוגדות ל גוף
דו־אוגדתי ולו גם מאולתר. אך, בהיות
מצב ראשי־הגשר של דיוויזיה 2כפי ש היה
עד צהרי ה־ 8בחודש, אין־ספק ש התקפה
אוגדתית — ואולי אפילו חטיב תית,
אם שלמה ומרוכזת — יכולה היתה
שם לכתוש כל כוח מצרי שעליו היתד,
ניחתת — ואחר להמשיך ולמעוך, בזה״
אחר־זה, כוחות נוספים שלידו.
שרון נשלף מן הגיזרה המרכזית עוד
קודם שביצע ברן את הסתערותו הראשונה
— ושב אליה אחרי •שכבר עלה בידי ברן
להדוף, ללא סיוע, את ההתקפות המצ ריות
שניחתו עליו, ולייצב את חזיתו במ חיר
אובדגי-שטח מוגבלים. אבל אם מן
המרכז יצא שרון, הרי לגיזרה הדרומית
מעולם לא הגיע•

כד, כאותו יום מכריע, הוריד
פיקוד הדרום ממצכתו הפעילה,
את עוצכתו הגדולה והרעננה כיותר,
שהיוותה אז לפחות דכע מעוצמתו
הכוללת. שעה שאוגדותי
הם של ברן ושל אלכרט — אשר
היו קטנות יותר כעוצמתן המעשית
וגם שחוקות לא-מעט — ניהלו
כגיזרותיהן קרבות קשים, או
קריטיים ,״טיילה״ אוגדת שרון כ־עורפן
ודא נטלה כל חדק שהוא
כלחימה. דבל צורך מעשי שהוא,
כאילו עדיין שהה שרון, כאותו יום,
ליד כאר-שכע.

ה שגי א ה העוו״ה
** צידת •טרון בתנועתו דרומה והשב ^
/תו לאחור היתה שגיאתו הקרדינלית
השנייה של פיקוד־הדרום באותו יום.
כיוון שכבר נעשתה השגיאה הראשית
והראשונית ושרון נשלף מן המרכז, יכול
היה הפיקוד לרפא איכשהו את הנזק ולבצע
את משימתו כרוחה — אם לא גם כל שונה
— בכך •שילווה את העתקת הכוח
דרומה, במאמץ להזיז שמה גם את נקודת־הכובד
המיבצעית של המערכה.

לשם כך נדרש שיחיש את ריכוז
שרון כדרום, ויחד עם בל כוח
נוסף שיינתן להקצותו למטרה זו
ינחיתו, כהתקפה מרוכזת (כליל
,8—9או כבוקר המחרת) ,על גיז
רה נבחרת בחזית ארמיה .3
אמת, החלטה כזו דרשה תבונה מיבצעית
ועצבים חזקים — שגי דברים שפיקוד־הדרום
לא היה משופע בהם במילחמה ה אחרונה.
אבל הדבר ניתן היה בהחלט
להיעשות. מובן שהסיכונים בגיזרתו ה מרוקנת
של ברן היו גשארים אז בעינם.
אך אילו צפה אותם הפיקוד מראש, כ אפשרות,
לא היתד, השפעתם כה חמודה,
משום שניתן היה להרשות לברן מראש
ויתור כלשהו, מתוכנן מראש, על •שטח,
כדי להרוויח זמן ולשמור על הכוחות, עד
שתוכה ארמיה 3והכוחות שמולה יתפנו
לעלות ולטפל, במלוא עוצמתם, בארמיה .2
יתר על כן, במשך ה־ 8בחודש הצטברו
והלכי בהתמדה תיגבורות נוספות אל חזית
הדרום. חלקן הופנה לגיזרה הדרומית ול־גיזרת
קלמן מגן וחלקן הושאר מאחור,
כעתודה להגנת העומק האופרטיבי. הימנ עות
פיקוד־הדרום מן השגיאה הקלאסית
בניהול העתודות, שהיא ״שמירתן״ מאחור
עד שתתמוטט החזית (ואז יהיו הן מעטות
וחלשו מדי לעצור ההבקעה) ,במקום לה טילן
לעיבוי המערך הקדמי כעיתוי -שיכול
לקבוע, או למכוודנגד מכריעות בחזית
אשר יגרמו את הצלחת המיגגגה — יכולה
היתה להבטיח, כי ברן יקבל תיגבור מש מעותי
בזמן הנכון ויהיה בכוחו׳ אם לא
לתקוף לבדו בהצלחה את ארמיה -2הרי
לפחות להתגונן מפניה היטב.

ההחלטה דכדום את תנועת
שרון דרומה ולהחזירו צפונה השלימה
כך את מעגל הכשל •טיצרה
ההחלטה לשלפו מגיזרתו המקורית.
כאופן זה חרצה מיפקדת־הפיקוד
וקבעה סופית, שה־ 8כ
אוקטובר יהפוך מיום של הצלחה
ליבאורה־מוכטחת, יום של כישלון
ודאי.

הרופא ד״ר פרידרין קנכט 11111111 מחבק את בנו הנפחד,
נאשר באו הפקידים והשוטרים לקחת אותו.
יננו מסוגלים להוציא לפועל
/ /י את החלטת בית־המישפט ולהעביר
את הילד!״ הודיעו הפקידים האחראיים
לבית־המישפט הגרמני .״מטעמי מצפון,
אנו נאלצים לסרב לבצע את הצו.״
מצלצל כמו אחד הקטעים של פרשת
ילדי יונדף, שנסתיימה לא־מכבר. אבל זה
היה קטע מפרשה אחרת.
גם הפעם עמד במרכז הפרשה צו של
בית־מישפט גרמני. אלא שהמוסד שסירב
למלא את הצו היה גם הוא גרמני —
לישכת־הנוער בעיר הגרמנית פולדה.
גם במרכזה של פרשה זו עמד סיכסוך
בין הורים, שרבו על פרי נישואיהם שהת פרקו.
אלא שהפעם. היה מדובר רק בילד
אחד. ובניגוד לפרשת.יועדף, החליט בית-
המישפט להעבירו דווקא מן האב אל האם.
דעת־הקהל הגרמנית, שהתעלמה כימעט
כליל מפרשת ילדי יונדף, נסערה סביב
פרשת הילד תומאס קנכט, בן ד,־ .9השבו עון
שטרן הקדיש לה כמה עמודים, ומשני
עברי המיתרס רגשו הרוחות.

אמא
ס ח טני ת
י -קורא הישראלי יש בפרשה זו עניין
/מייוחד, דווקא בשל הדימיון הרב שלה
לפרשת יונדף. כיצד מתנהגים הגרמנים

נגרר. הילד מבית אביו אל
ד 1ד 11 0
המכונית, כאשר מימין ה *1

עובדת הסוציאלית, ומאחוריו פקין־ביצוע.

פושת *7711
בשעה

שפר ש ת

יונדף

הסעירה

וא ת

ישראל

בגליל העברת

ה ילד• ם

לגרמניה

נסערה

גרמניה

עצמה

בגל ל

פרשה

אחרת
777777117 ריו ושכניו על הצהרות, שאישרו כי
הילד מרגיש בטוב בבית אביו, דכק בו
ואוהב אותו. גם הכומר של המישפחה
אישר זאת. הילד עצמו הכריז שהוא רו צה
להישאר אצל האב ואינו מסכים לחזור
אל אמו.
עד כאן יכלו הדברים לקרות גם ב ישראל.
סיכסוך כזה עלול לקרות בכל

מובן שהאב פנה מייד לפסיכולוגים אח רים,
ואלה המליצו להשאיר את הילד ב ידי
אביו. אולם השופט קיבל את חוות-
הדעת האוניברסיטאית, ציווה להעביר את
הילד ״תוך שימוש בכוח, בשעת הצורך.״
הוא החליט להעביר את הילד לידי האם.
החלטה זו אושרה גם בערכאה גבוהה יותר.
הילד תומאס השתכן בינתיים בבית

ך ל! | 1בית אביו פורץ הנער
1 11 #ומאם בבכי היסטרי, כש הוא
נגרר על־ידי פקיד ופקידה למכונית.
אביו הרופא, כאילו לא יצא ממנו
לעולם. בחדרו נערמו הצעצועים, המורה
שלו היה מרוצה, הידידים התדפקו בכל
שעות היום על דלת ביתו. בטרקלין היה
תלוי ציור שהילד צייר בעצמו: הילד
תומאם מחזיק בידי אביו ואמו החורגת,
באידיליה מישפחתית.
מצוקה מצפונית

..אבא, תציל אותיר

פקיד לישכת־הנוער מכניס אותו בכוח למכונית, בעזרת העובדת

בפרשה כזו, כשהיא נוגעת כולה להם־
עצמם?
באחד הימים יצא הילד תומאס מבית-
הספר, כדי לחזור אל בית אמו, שנישאה
בינתיים שנית. אולם לפני שער בית־הספר
המתינה לו מכונית האב, הרופא פרידריד
קנכט. האב לקח את הילד לביתו.
קדמו לבך שנתיים של. מריבות, שהע סיקו
שופטים, עורכי־דין, קציני-מיבחן ו עובדים
סוציאליים.
הכל החל דווקא בצורה שקטה. ההורים
התגרשו בשלום. תוך הסכם ביניהם נמ סר
הבן לאביו, ואילו האחות הקטנה נמ סרה
לאמה. הוסכם גם שבימי החופשות
יגורו שני הילדים ביחד, פעם בבית האם,
פעם בבית האב, שגם הוא נשא בינתיים
אשד. חדשה,
אולם ההסכם לא החזיק מעמד. אחרי
אחת החופשות חזר הילד אל אביו רק
לכמה שעות. האם ביקרה אצל האב, וב תוצאה
מהשיחה הועבר הילד לטיפול האם.
מדוע? על כך נחלקות עתה הדיעות.
לדברי האב: האם הפעילה עליו סחיטה,
איימה למסור לשילטונות פרטים על ה פראקטיקה
הרפואית שלו, שיכלו להרוס
אותו. על כן נאלץ למסור לה את הילד.
לדיברי האם: לאב ביכלל לא היה איכפת,
והוא מסר את הבן מרצון.
אולם כאשר ביקשה האם מבית־ה&ישפט
להעביר לה את הילד רישמית, הגיש נגדה
האב קובלנה פלילית על סחיטה וכפייה.
וביולי של השנה האחרונה פעל האב,
הביא את הילד שוב אליו.
נעבור כמה ימים החתים האב את מב־

הסוציאלית. מסביב ניצבים שוטרים במדים ובתילבושת אזרחית.
הפקידים באו מעיר אחרת, אחרי שפקידי לישכת־הנוער המקומית
סירבו לבצע את צו בית־המישפט להעברת הילד, מטעמי מצפון.

אשר נמסר צו ההוצאה־לפועל ל-
ע לישכת־הנוער המקומית, הודיעה שהיא
נתונה ב״מצוקה מצפונית״ ,ואינה יכולה
לבצעו. השופט לא היסס, העביר בו במקום
את צו ההוצאה־לפועל ללישכת־הנוער ב עיר
אחרת.
הביצוע זכה בכיסוי נרחב בעיתונות ה גרמנית.
התיאורים והתמונות שברו לב בות:
פקיד ההוצאה-לפועל ועובדת סוציא לית
הגיעו בליוויית שוטרים. הילד נאחז
ברהיטים ונלקח בכוח, כשהוא מתגונן ו צועק
:״אבא, תציל אותי!״ האב התנפל
על השוטרים וניסה לקרוע מידיהם את
הילד. עוברים־ושבים פרצו בבכי.
פיכם בית־המישפט הגרמני :״מעתה על
שני ההורים לחשוב על טובת הילד, ול עזור
לו לקיים יחסים טובים עם שניהם.״

מישפחה — כפי שקרה במישפחת יונדף.
אלא שההמשך הוא גרמני מובהק.
לגמול מאהבה
ך* שופט לענייני־ נוער החליט להע י
) ביר את הילד למירפאה הפסיכיאטרית
לנוער של האוניברסיטה הסמוכה. הוא בי קש
חוות־דעת מדעית על השאלה: אצל מי
משני הוריו ייטב לנער? חוות־הדעת הקי פה,
כיאה לגרמנים 65 ,עמודים, ועלתה
כ־ 20 אלף לירות.
את חוות־הדעת הזאת, שעליה חתמו ה פרופסור
הרמן סטוטה ועוזריו, מגדיר ה שבועון
הגרמני, בלשון עדינה, כ״תמוהה״.
אין ספק שהנער אוהב את אביו, קבעו
המומחים. אולם אהבה זו אינה אלא תלות
טוטאלית. על האב, שכלל לא נקרא למיד־פאה
ולא נבדק, אומרים המומחים שיש לו
״תפיסות פאראנואידיות, הזרות למציאות.״
על האם אמרו שהיא ״אשה חמת־לב ובע־לת־מעוף.״
מסקנת המדענים: להעביר את
הילד מידי האב לידי האם.
איך לעשות זאת, נגד רצון הילד? גם
לכך היה למדענים הגרמנים פיתרון: לפני
שיימסר לאם, יש להעניק לילד טיפול פסי-
כדתראפויטי במוסד, כדי להחיות את אה בתו
לאם.
טען פרקליט האב: חוות־הדעת מציעה
לגמול את הילד מאהבתו לאביו, ולחנכו
לאהוב את אמו.

האב מתנגד

לאחר־מכן

רדף

האב

שני שוטרים במדים מחזיקים ׳באב, הרופא פרידריך קננט,
כשהוא מנסה לפרנץ לעבר בנו ולחלצו מידי הפקידים.
אחר המכונית שהובילה את בנו, וניסה שנית לשחררו.

האתג רי ם
לאלה מכם שלא הכירו את השחקנית ד,יפד, אתי אולמן,
ולאלה מכם שנעים להם להיזכר בה, יש בפי היום בשורה נעי מה:
אתי כנראה תשוב בקרוב אל הבמה העברית, הענייה כל־כך
בשחקניות חתיכות. אלא שהיא מאוד מתלבטת. ומדוע ן פשוט
מאוד. לדעתה, התיאטרון מנוהל היום בשיטה של יד־דומצת־יד,
ובקליקות מאורגנות. בכל הצגה ובכל סרט חדש רואים אותם
הפרצופים .״וחוץ מזה,״ היא אומרת לי בביטחון גמור ,״גם
התיאטרון וגם הקולנוע בארץ לא מספיק טובים בשבילי,
ושום שחקנית לא מהווה עבורי אתגר לתחרות.״
אתי, שהופיעה בזמנו בסרט המטרה טי ר אן, בהצגות שונות
בקאמרי, אצל גיורא גודיין ואצל מנחם גולן, פרשה מהתי אטרון
אחרי שנישאה לרב־סרן מחיל־הים. כעבור תקופת ני שואין
שנמשכה שנתיים התגרשו השניים, ואתי נשארה עם בת
חמודה שהיא היום בת ארבע. היא הספיקה לנסוע לארצות־הברית,
לחזור, לעבור קורס ליועצות־יופי, והיום היא עובדת
כיועצת־יופי באחת מחברות־התמרוקים הגדולות.
׳ ״אני חושבת שלהיות יועצת יופי, זה דבר שקשור נורא
לאמנות,״ היא אומרת ,״וחוץ מזה זה לא כל-כך רחוק מתיאט רון.״
אתי יודעת שהיא יכולה לחזור היום לבמה בלי כל בעיות,
והיא אפילו זכתה במיספר הצעות שלדעתי שחקניות רבות היו
משתוקקות לקבל, אלא שהיא לא מצאה בהן אתגר שבכוחו לעניין
שחקנית בעלת נתונים כמו שלה.
״פניתי בזמנו למוטי קירשנבאום מניקוי ראש, והצעתי את
עצמי לתוכנית, כי אחרי הכל, לדעתי אני די מתאימה. אני
גם שחקנית, גם רוקדת, וגם בעלת הופעה חיצונית טובה, אלא
שכנראה אין להם מקום בתוכנית לשחקניות יפות,״ היא מו-
סיפח בחיוך.
אתי בת ה־ 29 נראית היום יפה מתמיד, בתיסרוקת קצרה,
ועם אותו גוף משגע שכולם זוכרים. לקהל הרחב הזדמן לראות
אותה לאחרונה בתוכנית־השידוכים בטלוויזיה חפש אותי.
אתי, שהיתר. הדיילת של התוכנית בשתי התוכניות האח רונות,
היתד. למעשה היחידה שקיבלה הצעות רציניות מהבחו רים
שהשתתפו, למרות שלא נמנתה עם שלוש המועמדות
שהשתתפו בתחרות על ליבו של הגבר.
העניין הוא שתודה-לאל, היא לא זקוקה לתוכניות-טלוויזיה
כדי למצוא לה חברים. יש לה די חברים גם ככה, וטוב לה
כמו שהיא. כי האהבה האמיתית שלה, לכל המעוניינים, נמצאת
עדיין בחו״ל, אם לסמוך על דבריה.

ה אפי
אגד

ש ל אח
החתי דעו לכם שהיהלומים האמיתיים של
המדינה נאספו בשבוע שעבר לא בבורסה
שברמת-גן, אלא דווקא בבורסת־החתיכות
של שבוע־האופנה.
וכמו בכל מקום שיש בו מיצבור של
אנשי-מיקצוע, ואני מתכוונת לדוגמניות,
כך גם הפעם התפתחו יחסי-ידידות מצד
אחד, ויחסי־קינאה מצד שני, כמו למשל
המיקרה הבא.
אחת הדוגמניות הבולטות בשבוע האופ נה,
היתד, הדוגמנית הכושית לואיס, שדיג-
מנה ביגדי-ים עבור אחת החברות. אלא
שדוגמנית־הבית הוותיקה של אותה חברה
עצמה, תמי הבלונדית, התערבה בכל
פעם שגילה מישהו עניין רב מדי בלואים,
ודאגה לכך שהתעניינותו תצטמצם בביגדי-
הים בלבד.
דוגמנית אחרת, שבלטה במייוחד ב־תצוגת־האוסנה
החגיגית שנעלה את ה אירועים,
היתה הדוגמנית החתיכה אשתי
זפקו למרות שלאחרונה היא נעלמה מ הנוף,
חזרה אתי והוכיחה שדוגמנית יפה
תמיד מוצאת לה את דרכה בחזרה לצמרת. ץ

אחי אולמן
בחזרה לזרקורים
עד אז, תסמכו עליה שהיא לא משתעממת. במידה שהיא
תקבל הצעה אתגרית ומעניינת להופיע באיזה סרט או הצגה,
בתפקיד שבו תוכל להוכיח סוף־סוף שחוץ מיופי יש לה גם
כישדון, היא הבטיחה לי חגיגית שעוד תשמעו ממנה.

הכל תלוי בטיב העיסוי
בחיי, לא מבינה למה אנשים פה בארץ
קבעו דיעה שלילית על המוסד הזה שנקרא
מכון־עים וי. כי אם תקראו את הסיפור
הבא, תבינו שזו רק שאלה של איך עושים
את זה ועם מי, ואז — הרושם המתקבל
יכול להיות דווקא חיובי מאד. כלומר.
אם שומעים שגבר הלך לקבל עיסוי,
מייד רואים אותו בבית־בושת על כל
המשתמע מכך. אבל מה בדבר נשים ש־זקוקות
למסרים, וגם מקפלות אותם 7
ובכן, השבוע הגעתי למסקנה סופית
שהאופנה הזועקת האחרונה לשעות הבוקר
אצל נשות החברה הגבוהה, היא המסדים
הפרטיים.
עד היום, כל אשת־חברה המכבדת את
עצמה היתד. מזמינה אליה הביתה מסז׳יסט
פרטי, כדי שימתח לה איזה שריר ויחלץ
איזו עצם. מובן שהדבר היה נעשה אחרי
שהבעל יצא לעבודה והילדים לבית־הספר.
מן הון להון, היתה אחת מספרת לשנייה
על המעסה הפרטי שלה, עד שכולן גם-
יחד החליטו שכדאי לצאת מהשיגרה גם
בנושא בריאותי שכזה. ואם הן כל־כך נה נות מהעניין, למה שלא יעשו את זה
בצוותא? אז אפשר גם _ לספר זו לזו
חוויות טריות, וחוץ מזה עושים את זה
עם אותו בחור ממש, כך שאפשר גם
להתייחס לאותו אובייקט, וכולן תדענה
בדיוק למה כל אחת מתכוונת באומרה.
מובן שהיה זה רעיון בריא יפה ונחמד,
אלא שמה שהתרחש שם בדירה, לפי ה שמועות
המהלכות היום בעיר, יכול היה
לספק חומר לחמש כתבות־שער, לפחות.

תראו מה שהגירושין עושים לבן־אדם.
למה שאנשים יחיו ביחד, אם זה עושה
להם בעיות 7ראו, למשל, את הדוגמנית
איה יורמן. במשך תקופה ארוכה היא
היתד. מדופרסת בגלל הצרות שהיו לה
מנישואיה למפיק סולו יורמן. לא שסולו
עשה לה צרות, הם פשוט לא יכלו לחיות
בדואט.
הבת היפהפייה שלהם, שלא־מכבר מלאו
לה ארבע שנים, הצליחה עוד איד־שהוא
למנוע פירוד ביניהם, אבל לבסוף הם
הגיעו למסקנה שהפיתרון היחיד עבורם
הוא הגירושין. וזאת עשו.
עד־מהרד, מצא לו סולו אהבה חדשה,
בדמותה של צעירה רמת-גנית יפה בשם
ויוי ליטבאק. השניים נישאו לפני
זמן קצר וחיים כיום באושר בדירתם שב־גיבעתיים.
אלא שאיה נשארה בודדה. למ רות
מאמציהם של החברים הטובים שלח
למצוא לה גבר כלבבה, לא התנערה מ־עצבונה.
וכשעצובים, אז כידוע גם מזני חים
את היופי, כי פשוט אין בשביל מי
להתאמץ וכר.
עד שבשבוע שעבר פגשתי את איה ב־שבוע־האופנה,
בעת שדיגמנה עבור אחת
החברות, והנה היא יפה ופורחת כמימים-
ימימה. היא רזתה, גופה התחטב כבעבר
והיא פשוט חזרה להיות חתיכה מצליחה
כפי שהכרנו אותה בשנותיה היפות.
ואם אתה חושבים שהיא פרחה רק תודות
לשבוע־האופנה מכיוון שהיתה חייבת ל הקפיד
על הופעה, אז אתם טועים. כי
פריחה כזאת באה רק בעיקבותיה של
אהבה חדשה.
איד. התאוששה מהמשבר שפקד אותה עופר שלי וכך הגיע עוד סיפור־אהבה
בעיקבות הגירושין, והיא מנהלת כיום רומן בעיר האהבות והחטאים שלנו להאפי־אנד
יפה עם קצין חתיך מחיל־הים, בשם שלו.

כי מדובר בחמש נשים לבעלים מאד
ידועים, שהן גם מפורסמות בפני עצמן:
אשת עורד־דין ידוע, אדריכלית
צמרת, אשת יחסי־ציבור ידועה, ס ד־כנת־ביטוח
מצליחה ודיילת בכירה.
ובכן, הפעם נפגשה החמישייה העליזה
אצל אחת מהן, בווילה ברמת־חן. הן הגיעו
למקום בשעה עשר בבוקר, אחרי שמסרו
הוראות אחרונות לעוזרת, החנו את ה מכוניות
המפוארות שלהן לפני הבית, ו נכנסו
פנימה. שם כבר המתין להן ה־מסז׳יסט
הפופולרי, ובקבוק־השמן בידו,
וכדי שלא יתעוררו בכם אסוציאציות מגו נות
סתם, אז השומן משמש לצרכי העיסוי
בלבד!
ואחרי לגימת־קפד. חפוזה החלה ההצגה
הגדולה. ארבע חיכו בסלון, ואילו אחת
התפשטה עירומה כביום־היוולדה ונכנסה
לחדר-העבודה של המעסה, סגרה מאחוריה
את הדלת, נשכבה על שולחן־העיסויים
ועברה הרפיית־בוקר משחררת.
אחרי למעלה משעה הסתיים הטיפול
בכל חלקי הגוף והיא נכנסה למיקלחת,
ומיספר שתיים כבר חיכתה עירומה לתפוס
את מקומה.
אחרי שכולן סיימו את הטיפול החלצני
הגישה המארחת ארוחת־צהריים דשנה, כ שהיא
מגישה מנה כפולה לגבר היחידי
שבחבורה. כל אחת מהן שילשלה לכיסו
סך 50 לירות עבור טיפול של שעה, ש נמשך
קצת למעלה מזה. הפגישה הבאה
נקבעה כבר אצל חברה אחרת, וכמו ש סיפרה
לי אחת מהן :״אנחנו נפגשים
בכל פעם בדירה אחרת,״
נו בטח. תארו לכם שהחברות שלהן
שומעות על זה ורוצות להצטרף. בתוך
חודש יצטרכו לשכור אולם, לפחות, וזה
כבר לא יהיה זה.

אפתי זכקו
בחזרה למסלול
אלא שההפתעה האמיתית היתד. שאסתי
חזרזז לא רק אל המסלול- ,אלא גם אל
אהבתה הישנה, אכי צ׳רופה, בעל חברה
להפקת סירטי־פרסומת ובנו של קבלן.
אסתי ואבי סיימו את הרומן ביניהם כבר
מזמן, לפני נסיעתה של אסתי לאמריקה.
אלא שכאשר היא חזרה לארץ, לפני זמן
קצר, הופתעו הכל לראות בצמוד אליה —
כן, את החבר הישן, צ׳רופה. והפעם, כך
מלחשים לי, הם כל-כך כל-כך מאושרים,
שהרומן הזד. לא יסתיים להם בקלות.
היא הרגישה בחו״ל געגועים אל אבי,
הוא הרגיש כאן שהוא לא יכול בלעדיה,
ואחרי השמירה האישית שהוא שם עליה
בשבוע האופנה, תהיו בטוחים שהתצוגה
הבאה שלד. תהיה בשימלת־כלולות, ולא
לבד.

בהישג£ידך^ /
היא £
היום צ

לפילוט־אינדסיט תכניות מתוחכמות חריש1ת:
בנוסף ל:

יהז.
* ביטול סחיטה ־ גם לבדי כותנהואל־גהץ).
* תכנית למניעת ״הלם־סיבים
והתכווצות הבר בכותנה.

80£$>1ו

מ פי צי בי שראל

׳׳־יר־ת פילוג בכל

פי נה ברחבי המדיגה

אול מי תצוגה מ ר כזיי ם: תל־אביב, רחוב אלנכי , 66 חי פ ה: ככר מ איר הו ף, ק רי ת אליעזר.
סלוני פילוט: תל-אביב: ארלוזורוב .53 רמת־גן: ז׳בושינסקי ( 133 מול משטרת ר״ג) .הרצליה: סוקולוב .64
בת״ים: רוטשילד .14 רחובות: לוין אפשטיין 25 מול פכר העירית).
ובחנויות הבאות: נצרת עלית: יבלונקה יואל, חרמון .1טבריה: סיטוו יעקב, רח׳ העצמאות. כית״שאן: אובניש שלום, מרכז מסחרי.
צפת: ברם פליקס, ירושלים .70 קרית״שמונה: משיח בנימין, תל־חי .14 חולון: עובד אליהו, סוקולוב .26 תל״אביב: פליק לופו, ארלינגר ;2
גרינולד צבי, הרצל .68 רוטנברג ראובן, לבונטין .1תל״מונד: חקיה אהרון, מרכז מסחרי. בית־דגן: אברהם יוסף ,״אלקטרו־רדיו״ ,קק״ל .2
יפו: גלי־קור, דוניצה יוסף, שדרות ירושלים .78 רחובות: גרינס עזריאל, הרצל ; 171 קרומהולץ מאיר, הרצל ; 155 שחר קלמן, אחד העם .15
רמלה: שינוס ישראל, הרצל .104 בת־ים: גרון ישראל, רח׳ אנילביץ ; 1אלקטרו־ליין, עוזיאל ; 28 סלון הוד, בלפור ; 48 סלון שקל,
רוטשילד ; 40 גלובוס, שד׳ העצמאות ; 62 סלון דב, רוטשילד .14 באר״שבע: איתני נפתלי, הרצל 96־ ;98 פטמן חיים, טרומפלדור ;57 שבתאי
יוסף, העצמאות ; 27 סלון צמרת, החלוץ ; 114 סיטבון, הפלמ״ח .2אופקים: ברדה ראובן, הפלמ״ח .1דימונה: כליפה יוסף, הדקל .24
אשקלון: כהנא שמואל, רח׳ צח״ל. קרית־גת: אלקטרו אלבז, מרכז מסחרי .48 אשדוד: יעקובסון, רמב״ם .88 חדרה: הכט את פלוטניק
בע״מ, רוטשילד .38 נתניה: חבה יוסף ,״האושר״ ,בנימין .13 פתח־תקוח: מנור אברהם, חיים עוזר .1רמת״גן: פאר רבינוביץ, ביאליק .39
לכוחות הבטחון בחנויות שקם בכל הארץ.

תמיד יש חדש בדיסקונט
אן־ רעול

שו כ ח

א ת הי שן והטוב

דיסקעסומם 24

אל־תור

ק 1פה א1ט1ם טית למשיכת עד 300ל״׳ במזומן
ביום ־ 24 ששת ביממה. מכשירי
ריסקונטומט מותקנים היום ב ־ 9מסניפי בוק
דיסקונט ברחבי הארץ ובמשך שנח 1975
הורחב הרשת. ריסקונטומט 24־ עוד חירוש
לשיפור ה שח ת לציבור.

בשרות ־אל־תור־ תוכל להפקיד שיקים.
לשלם חשבונות ולחת הוראות שונות בכתב
מבלי שתאלץ לעמוד בתור. לשם כך
הותקנו ברבים מסניפי הבנק תיבות
־אל־תור־ ,בהן תוכל לשים. בתוך מעטפות
־אל־תור־ ,את השיקים, החשבונות או טפסי
ההוראות השונות שברצונך כי תבוצענה.
אנו נטפל מ ביום בכל הוראותיך.
שרות ־אל תור־ -בנק בשרות עצמי.
לחסכון בזמן זבטירחה.

שיקים אישיים ושיקים עם תצלום
אם יש לך חשבון ש־ש בבנק דיסקונם -
תוכל להזמין שיקים רגילים. שיקים אישיים
נעם שמך וכתובתך) או שיקים עם תצלום -
עליהם תתנוסס תמונתך. תמונת בית העסק
שלך. הסמל המסחרי. המוצר שאתה מייצר
זכר .,כל השיקים ממוגנטים ־ ליעילות
הטיפול בהם ומיונם.

דיווח לפי דרישה
תוכל לקבל מהמחשב של בנק דינוקונט
תמונה של מצב חשבונך -בחדירות הנוחה
לך: יומית. שבועית. דרשבועית. חודשית
או תלת־חורשית. זאת נוסף לדיווח האוטומטי
לאחר כל 17 פעולות .־דיווח לפי דרישה־ -
עוד שרות הניתן חינם ללקוחות בנק
דיסקונט. כן תוכל לבקש בסניפך לקבל
חינם ־בול ׳ומי־בו יפורטו כל הפשלות
שנעשו בחשבונך ביממה האחרונה והיתרה
החדשה.

המחאות שי

לרשותך מיגוון עטיפוח־ש׳ מפוארות
להמחאות־המתנה האישיות שלך. תוכל
לקבלן חינם בבל סניפי בנק דיסקונט ־
לפי טעמך. כך תעניק גוון אישי והידור
להמחאח־הש׳

כספות לילה
אם אתה בעל ביודעסק ־ תוכל להפקיד את
פדיונך. בשעות בהן הבנק סגור. בכספות
הלילה שהותקנו בחלק מסניפי הבנק.
שרות כספות לילה -עור שרות שנוער
לחסוך ממך דאגה.

הוראות קבע
חשבונות הטלפון. המים. החשמל, המיסים
העירוניים והממשלת״ם, רמי מנוי. שכר־לימור
ועוד תשלומים תקופתיים קבועי -
ישולמו על ידינו אוטומטית -עבורך.
תן לנו הוראת־קבע לתשלום חשבונותיך
השוני -אנו נדאג לשלמם בזמן
מבלי שתאלץ לכתת את רגליך ולדאוג.
כספרים בכל סניפי בנק דיסקונט תוכל להנוח
משרות אישי בשיטת הכ ספי - )161160
הדיסקונטא׳ שלך בסניף שלך. שיטפל בכל
פעולותיך הבנקאיות במרום. שיטת הכספר
חוסכת ממך מירחה ובזבוז זמן.

דחף • נ. שניא * איתמר

תלושי־שי וחלושי־דלק
אם אתה בעל מפעל א 1בית־עסק -נדפיס
עבורך תלושייש׳ נאים. אותם חובל לחלק
לעובדיך, לשם רכישת מוצרי שונים,
בהנחות ניכרות. ברשתות המכירה
הנחלות במדינה. אל תתלבט בבחירת
השי לחג לעובדיך. חן להם תלושיש׳ של
בנק דיסקונט. לבחירת התשורה לטעמם.
כן תוכל להזמין אצלנו תלושי־רלק.
שיתקבלו בכל תחנות הדלק בארץ.

ב תנו פ ה יו צר ת

נ מציון
תצא איויס
ודבריה מתדאביב
לפני זמן־מה הגיע ארצה צוות של
הטלוויזיה האוסטרית, להכין כאן סרט
באורך מלא במיסגרת תוכניתם הפופולא רית
— היא מופיעה — בבקשה. בתוכנית
זו מארחת הטלוויזיה האוסטרית דמויות
מעניינות ממקומות שונים בעולם, ובמים־
גרתה הגיעו אנשיה הפעם לישראל, כשהם
מחפשים להם בחורה ישראלית צעירה ו יפה,
שתדבר קצת על ציונות וכל מיני
דברים שמתעוררים היום שוב לתחייה.
אז אם אתם חושבים שהיה להם קל
למצוא אובייקט כזה, שייצג את הציונות
המתחדשת בציון, אינכם אלא טועים. כי
הם חיפשו במשך עשרה ימים רצופים
בחורה שתענה להם על כל הדרישות, לא
מצאו, וכמעט התייאשו. אז כמו שהם
מתכוננים כבר לעזוב את הארץ בחוסר־כל,
מציע להם מישהו את איריס דודי
דפקו היפה, ומה אתם חושבים ו היא
היתה בדיוק הטיפוס.
מובן שכשהם פנו אל איריס, מה ששמעו
ממנה לא היה בדיוק תשובה שלילית. כי
בחורה ציונית כמו אירים, ודאי שלא
תניח להם לצאת מהארץ מאוכזבים, על שלא
הצליחו למצוא בישראל בחורה אחת ל
אירים
דוידסקו
יום אחד
רפואה שתתאים לתוכניתם המפורסמת.
מה עוד שאירים מעולם לא סירבה לראיון
עיתונאי, קל־וחומר לתוכנית־טלוויזיה כה
חשובה.
בקיצור, עשו על הבחורה הזאת סרט,
שיראה לאוסטרים בערך משהו כזה: אירים
קמה בשעה תשע בבוקר, פותחת את ה חלון,
נושמת מלוא ריאותיה העדינות אתיר
ישראלי מצת רווי קודש ואקולוגיה, עוברת
על הדואר היומי, ניגשת לסטודיו שבדי-
רתה ושוקעת בציור חדש של אורי גלד
או משהו חללי אחר, עושה הפסקה קלה,
כותבת איזה שיר או שניים לעיצוב ה אישיות
ויוצאת לרחוב.
שם היא עושה קצת קניות של כל מיני
דליקטסים מטוב הארץ וייבואה, יושבת
קצת בבית־קפה אופנתי לשיחת רכילות
מרעננת עם כמה ידידים, יוצאת לטייל על
שפת ימה של תל-אביב, ובין צילום ל צילום
שזורים אימרות ומיכתמים מפיה
של איריס ובקולה האישי, כפי שנאמרו
למראיין.
ואיך מרגישה אירים אחרי הכבוד שנפל
בחלקה ז בבקשה :״הם עבדו כל-כך מהר,
שלא היה לי אפילו זמן לעכל כמה זה
גדול,״ היא מספרת בהתרגשות .״כל מה
שעשיתי עד היום, והגיל הצעיר שלי, זה
נתן להם המון חומר לתוכנית. עכשת אני
רק מקתה שההקרנה, באוסטריה, תביא

איך ופדו גיבורי (בפח)
תאמינו לי, על־יד סיפור־האהבה שיש לי
לספר לכם, סיפור אהבה של אריך סגל
הוא אגדת־ילדים. כי זהו סיפור מהסוג
שאני, באופן אישי, מאד מתרגשת כש מספרים
לי אותם, מפני שהם מוכיחים
לכל מי שרק מוכן להאמין בגורל עיוור
ובמזלות, עד כמה העולם קטן. ואני לא
אתפלא אם יום אחד עוד יעשו מהסיפור
הזה סרט, כפי שסיפר לי בהתרגשות כוכבו
הראשי, השחקן יהודה כרקן :״זהו
התסריט הכי מרגש שעברתי בחיי!״
אבל מי שהצליחה הפעם לגנוב מברקן
את ההצגה, היא המייועדת להיות אשתו
(השנייה במיספר) ,גרושה יפה בת 30
בשם נילי מור• ההיכרות בין השניים
התרחשה לפני 12 שנה, כששניהם שירתו
יחד בלהקת פיקוד הצפון בתוכניתה כל
הכבוד .״יהודה טוען שכבר אז הוא חיזר
אחרי, אבל אני לא כל כך שמתי לב לזה,״
נזכרת היום נילי ,״ואולי, אם הייתי נענית
אז לחיזוריו, כל הסיפור היה משתנה.״
וזה הולך ככה. הזמר דני נו לן, שהיה
בזמנו החבר של נילי, החליט יום אחד
להכיר לה חבר שלו שילמד אותה לפרוט
על גיטרה, צעיר בשם א לי תדמור. מן
הון להון, נילי ואלי התאהבו בין פריטה
לפריטה, ניהלו ביניהם רומן לוהט שנמשך
כמעט לכל אורך השירות הצבאי של נילי,
עד שעם שיחן־ורה הם החליטו להינשא
ולצאת לחו״ל, במטרה להופיע כצמד.
הם קראו לעצמם בשם המיסחרי בני
אנד ליזה, והופיעו בעיקר בשירים ישר אליים.
רק מה, אחרי שנה של הופעות
משותפות, הם נוכחו לדעת שעל הבמה
הם אולי מסתדרים טוב, אבל בחיי־הנישו־אין
שלהם בטח שלא. וככה זד. נמשך עד
שבאחת ההופעות במכסיקו הם החליטו
שהם נפרדים. אלי פנה לדרכו, ונילי החלה
מופיעה בכוחות־עצמה כשהיא מסיירת בכל
ארצות אמריקה הדרומית.
בין ההופעות היא היתה עדיין נפגשת
עם אלי, ומאחת הפגישות האלה נולדה
להם בתם פו ל ט. אלא שלמרות לידת הבת,
לא התאחה הקרע. נילי החליטה שהיא כבר
עברה די וראתה מספיק עולם, ושהגיע
הזמן להפסיק עם ההופעות. היא חזרה
ארצה עם בתה בת השנה וחצי, שכרה לה
דירה בגבעתיים והחלה לעבוד במישרד־פירסום.
משם עברה לעבוד במחלקה דד
מישפטית של עיריית רמת־גן, אחר־כך
עבדה קצת במיכון מישרדי, והספיקה אפילו
לנהל שני רומנים די ממושכים, האחד עם
מהנדס והשני עם אדריכל. מובן, כל אותה
תקופה מר ברקן בכלל לא היה בראש
שלה.
״את יהודה מאד חיבבתי,״ היא מספרת.
״עוד בתקופת הלהקה היה בינינו קשר
ידידותי יותר חזק מאשר עם שאר חברי

נילי מור
12 שנים
הלהקה, אבל האמת היא שמאז כמעט לא
ראיתי אותו. היינו נפגשים לעיתים די
רחוקות, אבל אלה היו תמיד פגישות
מיקריות, לא יזומות. מובן שזה היה נורא
לבבי, עם חיבוקים ונשיקות, אבל עדיין
בתקן של ידידות עמוקה ותו־לא. יהודה
אפילו הציע לי פעם להשתתף יחד איתו
בהצגה נשבר לי, אלא שלא מצאתי בזה
עניין.
״הקאריירה המיקצועית שלי אף פעם לא
עמדה אצלי בראש סולם העדיפויות. אני
לא אמביציונית בתחום הבידור, זה היד.
אצלי בסך הכל הובי שעסקתי בו תקופה
מסויימת עד שהחלטתי להפסיק.
״מצד שני, לא בער לי להתחתן. מובן
שלא היה לי שום דבר עקרוני נגד זה,
אבל אחרי הכל כבר הייתי נשואה, ויש
לי בת. אז חשבתי שאם אני מתחתנת
פעם שנייה, אני רוצה שזה יהיה משהו
יפה ומכל הלב, שלא ידרוש ממני פש רות.״
לפני
חודש וחצי עברה נילי להתגורר
בשיכון ל׳ ,בדירה מרווחת עם הסקה
מרכזית, וכמו כל מי שעובר לדירה חדשה,
התישבה ליד הטלפון וצילצלה לכל החב רים
להודיע את המיספר החדש. בשיחה

שלו שהב דיר האחת
שוו בנפשכם מה עלול להתרגש על
מישפחה אחת, כשהבעל מחליט להכניס
לדירה את המזכירה הפרטית שלו. בכל
מישפחה נורמלית, אני מניחה, צעד כזה
היד. גורר בעיקבותיו מריבות ואפילו גירו שין.
אלא שהפעם מדובר בעיתונאי ידוע
מאד ובאשתו האינטלקטואלית, שלא רא תה
בכך דבר העלול לפגום בחיי־המישפחה
שלה. מה עוד שבעלה כבר בשנות זד 60

בעיקבותיד. כמה הצעות־עבודה.״
בינתיים נפרדה אירים מהחבר הקודם
שלה א יציק לוי, והיא שוב פתוחה ל הצעות.
ואם תגיע אליה איזו הצעה רומנ טית
בעיקבות התוכנית, אז כל העסק היה
כדאי, אפילו אם עבודה לא תצא מזה.

שלו. אז אם יותר נוח לו לבצע את
העבודה מהבית, למה שהיא תתנגד ז
אז כדי להקל עליו את החיים, הוא
הפך חלק מהדירה מישרד, ולקח אליו
לעבודה מזכירה צעירה בת 20 פלוס.
מובן שהסידור החדש היה מאד לרוחו.
אחרי הכל, צריכים קצת לגוון את החיים,
לפחות בפנים חדשות, אם לא למעלה מזה.
כך גם קיבלו את הדבר חבריו הרבים.
אלה היו בטוחים שאדם בגילו יכול כבר
להרשות לעצמו הנאות, אם־גם ויזואליות
בלבד. וכנראה שכך גם חשבה, לתומה,
אשתו הנאמנה.
עד שלפני זמן קצר נפלה ההפתעה. והיא
היתה, בעצם, יכולה להיות טיבעית בהח לט,
אילו גיבורי הפרשה היו אחרים. אלא
שהוא עשה דבר שלא־ייאמן.
ביום בהיר אחד, לפני זמן קצר, הודיע

שקיימה עם קרני, אשתו של הבדרן מני
פאר, התברר לד. שידידה־מנוער, יהודה
ברקן, גר גם הוא בסביבה. נילי קיבלה
את הטלפון שלו, מיהרה לבשר לו שהם
בעצם שכנים.
ותראו מה זה דיאלוג :״איפה אתה
גרז״ שאלה אותו מייד.
יהודה, שהופתע משיחת־הטלפון הבלתי-
צפוייה ועוד יותר מן השאלה, השיב:
״למה את שואלת, את רוצה להזמין אותי
לחתונה ז אני גר ברחוב בר־אלי , 12ב קומה
השמינית.״ כך התברר לנילי שהם
בעצם גרים באותו בניין עצמו, וכמו ב סרטים
היא אמרה לו בשלוות־נפש :״אז
אולי תרד ארבע קומות לשתות אצלי
קפה ז״
ועוד קודם שהספיקה למלא מים בקומ קום
יהודה כבר היה למטה, ואם אתם
חושבים שאחרי צירוף־מיקרים כזה לא
תתלקח מחדש האהבה הישנה, איגכם אלא
נאיבים.
״היו לנו ימים כאלה שהיה לנו כל־כך
נפלא ביחד, שפשוט נדמה היה לי שכל זה
לא ריאלי ואני עומדת בכל רגע להתעורר
מהחלום הכי משגע שהיה לי בחיים,״ סיפ רה
לי נילי .״שנינו היינו מודעים לכך
שההכרות הישנה בינינו גלשה לפתע ל מישור
רומנטי, כך שזה היה ממש מרגש.״
אחרי שבוע ימים בלבד הציע לה יהודה
נישואין .״אני חושבת שהוא בעזים קצת
פחד מנישואין, בגלל שהוא כבר נכשל
פעם אחת וייתכן גם שהיה לו נוח מאד
בתור רווק,״ היא אומרת .״אבל מצד
שני, אני משוכנעת שבתוך־תוכו הוא בכל
זאת רצה למצוא מישהי שיאהב ויוכל
לסמוך עליה, מישהי שתגלם את כל הדב רים
שתמיד חיפש.
״אבל למרות שידעתי את זה, הופתעתי
מאד מהצעת־הנישואין. אמרתי לו שבאופן
עקרוני אני מוכנה, אבל זה נורא מפחיד
אותי, כי הכל נעשה במהירות כזו. היות
שאני אשה מאד שקולה והגיונית, ביקשתי
לחשוב על זה.
״יהודה הבין אותי, ואמר לי, :עקרונית
הצעתי לך, ועקרונית את מסכימה, אז
ברגע שתחליטי שזה בסדר, תני לי ת שד
בה.׳ חשבתי בהתחלה לנסות את העניין
הזה שלושה חודשים, אבל אחרי שבוע
התברר לי שאני לא מחזיקה מעמד, ו הודעתי
לו שאני מוכנה.״
אף שיהודה החל השבוע בצילומי סירטו
החדש, הם קבעו את מועד חתונתם לעיצד
מם של הצילומים, בעוד שלושה שבועות,
ב־ 9במארס. החופה תיערך בחוג המיש־פחה,
והמסיבה הגדולה לחברים הרבים
תיתגג בחודש אפריל, כשיהודה יחזור נד
ניו־יורק עם תום הצילומים.
אז קדימה, מייד לבדוק מי גר ארבע
קומות למעלה!
לאשתו ההמומה שהוא החליט להתגרש
ממנה, ולבצע מיספר שינויים בבית. הוא
העביר את הרעייה לגור בחדר ששימש
קודם כמישרד, ואילו את המזכירה העביר
לדירתו הפרטית, על מנת שתשמש אותו
שם כאשתו הנוספת.
חבריו הרבים לא הספיקו להתאושש
מהשינויים הבלתי־צפויים, וכבר נפלה עלי הם
ההפתעה השנייה. השבוע ילדה ה מד
כירה־לשעבר והרעייה־של־היום, במזל טוב,
בת. וכפי שיכולתי להתרשם מהמישפחה
העליזה הזאת, היחסים בין שתי הנשים
שבו כבר לתיקנם.
שתי הנשים יוצאות ביחד לקניות, יוצ אות
לטייל עם הילדים, עושות ביחד את
העבודה בבית. בקיצור, אידיליה במלוא
מובן המילה, לפחות למראית-עין.
הבעיה היחידה של אותו עיתונאי היא
שהוא שוב נשאר בלי מזכירה. ואם אתם
חושבים ששתי הנשים יניחו לו להכניס
לביתן מזכירה חדשה, אינכם אלא טועים.
רק זה חסר להן. הוא הרי מסוגל עוד
להפתיע.

רמח־׳ל מתנחל בסבסטיה

מילחמת המ שוררים בץ תל־אביב

וירושלים ^ מה ע שו הערבים לא. ד .גודדון
בארץ־י שראל

^ ההיפים הרא שונים

^ נ טמו של מ שה שמיר היה מ שה שמרק׳ ס

ד־־ר קרוי הו פ ך יתו ם אי די או לו גי א ח רי שאיין] דאנדהפ סי ק ה

משה שמיר

א.ב. יהושע

אריה זקס

מי מפחד מא.ב, יהושע
. 1מבוא
א.ב. יהושע ד.וא סופר עיברי. יש לו דיעות על מזג־אוויר, קופת־חולים, אגד.
הרבנות הראשית ועוד. נוסף לכך מאמין א.ב. יהושע בדימוקרטיה הישראלית. משום
כך הוא לא ייסד בריודביריונים פרטית, שבעזרתה יוכל לכפות על הרוב את דיעזתיו
בנושאי מזג־האוויר, קופוז־חולים, אגד וכד. א.ב. יהושע רגיש לנסיונות־כפייה של מיעוט
על רוב. משום כך שלח מיכתב למדור המכתבים בהארץ. בזו הלשין:

. 2א. ב .יהושע
באמת, קשה להבין את ההיסטריה וההתרגשות של חוגי היונים בישראל, לנוכח
מיבצעי־ההתנחלות האחרונים של גוש־אמונים. דומני שלהיפך, יש לעודד אותם להתנחל
עוד ועוד, מעבר לקו הירוק, כך שבביא השלום המיוחל וכאשר נשתחרר מהשטחים,
נוכל גם להשתחרר מהם.
זה בהחלט ייטיב לנו גם בתחומים אחרים של חיינו(כפייה דתית וכר) .שמונים אחוז
מהעם היהודי יושבים בגולה, ואין זה נורא אם עוד אלפית הפרומיל תלך לגולה קרובה•
דתיים שכמותם תמיד הרגישו את עצמם מצויין בגולה (הרבי מלובאביץ׳ ,למשל).
הם בכלל המציאו אותה.
שיישבו להם בסבסטיה, במעלה־האדומים, בחורון תחתון ועליון, ואם אפשר —
יילכו גם לבשן ולגילעד. אני בטוח שאפילו הפלסטינים ייהנו בסופו של דבר מאלמנט
אידיאליסטי תוסס זה. לפחות דבר אחד ימצאו עימם במשותף — הקושי לחיות תחת
שלטץ ישראל.
![23.1.76

.3השרשורים
במילת אבן־שושן לעיברית, מוגדר השרשור כתולעת שטוחה טפילה, החיה במעיים
של בעלי־החוליות, ומציאותה גורמת בחילה, הקאה, סחרחורת ומיחושים אחרים.
ואכן, השרשורים מיהרו להגיב על דבריו של א.ב. יהושע, ולהגן על תולעת יעקוב.

.4יוסף שריג
(קטע ממיכתב בהארץ)
דיעותיו הפוליטיות, אהבותיו ושינאותיו של הסופר א(.ברהם) ב(.ולי) יהושע אינן
מעלות ואינן מורידות, ואף אינן ראויות לתגובה. מצער אומנם לראות פשטנות
המחשבה וזולות הניסוח של הסופר בישראל, אך בסופו של דבר לא מפיו חי עם
ישראל, וזכותו של א.ב. יהושע, כשל כל אזרח בישראל, לאמץ לעצמו דיעות כאוות־נפשו.
המצער
הוא כי בעל דיעות אלה נושא בתפקיד חשוב ומשפיע במוסד להשכלה
גבוהה בישראל, ולא קשה לנחש את מידת אהבת ארץ־ישראל ועם ישראל אשר איש
זה מקרין על ציבור הסטודנטים. אומנם, לדרגת הפרופסור הירושלמי לתורת הכימיה
טרם הגיע א.ב. יהושע, אולם יש לקוות כי אף הוא ״יתקדם ויתפתח״ ,ותודות
ל״תרומתו״ תוכל האוניברסיטה בחיפה להתחרות בהצלחה באוניברסיטה העיברית
בירושלים.

. 5א. ב רון
(קטעים ממאמר בידיעות אחרונות)
אפשר לפרק את המישפט של א.ב. יהושע, סופר ישראלי, למרכיביו :״דתיים
שכמותם תמיד גולה ה,גולה׳ מוחזרת לשימוש. א.ב. יהושע, סופר ישראלי,
מכנים את ה,גולה׳ למעגל הדימאגוגי הישראלי. הסופר בשירות התעמולה! הסופר
בשירות הפוליטיקה! הסופר עוזב את מיגדל־ה שן ...חללית דימאגוגית מאיימת מרחפת
מעל לראש הישראלי הנבוך, שלכבודו ולכבוד גורלו יוצא הסופר הישראלי ומביע
דעתו בענייני השעה
״דתיים שכמותם״ — כלומר, יש גם דתיים אחרים. נראה, שלמר יהושע דתיים
משלו (״כמה מידידי הטובים ביותר הם ודתיים אלה הם בסדר גמור ! בגולה

ווו!.

סילכיה סלאת

היינייד כל

לא היו מרגישים מצויין. הדתיים שהם בסדר גמור הם אומנם דתיים, אבל בסדר
גמור ,״משלנו״ (״בינינו לבין עצמנו גם הם לא מי יודע מה, אבל בה שוואה
דתיים. אתם יודעים, אבל בכל זאת, לא פאנאטיים, יודעים שיש עולם, שלערבים יש
זכויות, לא מ תנ ח לי ם...
גוש־אמונים מקשה על זיהוי, הדתיים האחרים /פעם, בשכבר הימים, היו הם אלה
שהתגייסו לצה״ל, השאר היו ״הדתיים״ ,אלה שאינם בסדר, ובוודאי שאינם בסדר
גמור. השירות בצה״ל היה המודד, .הדתיים׳ שלא שירתו חיו בחלק החשוך של ישראל
שטופת־האור. אפשר היה לתת בהם סימנים. גוום אינו כפוף למכים! גוום — כיוון
שהם משרתים בצה״ל, למוד מסע־אלונקות מידברי כגת של א.ב. יהושע. חוטמם
כחוטמו! חיתוך דיבורם כדיבורו! עוז־רוחם כשלו! גיבוריהם, בחלקם, הם, הגיבורים
הישראליים המוסריים החדשים׳ ,כ גי בו ריו...
א.ב. יהושע, סע לחוץ־לארץ. קח חופשה. החלף אוויר. הסיסמאות הפאשיסטיות
האלה נגד גוש־אמונים לא יקדמו את ה עניין...

.6הליגה ל הגנ תהספ רו ת העברית
מאחר שהסיסמות ה״פאשיסטיות״ של הסופר העיברי א.ב. יהושע נגד גוש־אמונים
מפחידות את א. ברוך. ויוסף שריג חושש שא.ב. יהושע יתעלה לדרגת
הפרופסור הירושלמי לתורת הכימיה. דאגתם הכנה של השניים לטוהר־הנשק של
הסיפרות העברית מרגשת. היות ששניהם מעודם לא נחרדו מסיפרי א.ב. יהושע,
יש להניח שמיכתבו הצנוע למערכת הפחידם. אולי מוטב שיתלכדו וייסדו את הליגה
להגנת הסיפרות העיברית.

כיצד גרייס רמח״ל לגרש־אמרנים
ב־ 1937 ציווה יוסף סטאלין על הבימאי סרגיי אייזנשטיין ליצור סרט היסטורי,
בעל שליחות לאומית, שידון בסכנה המאיימת על ברית־המועצות מצד גרמניה
הנאצית. אייזנשטיין בחר בסיפור רוסי מן המאה ה־ , 13 שעסק בנסיך אלכסנדר נייבסקי,
אשר ליכד את ההמונים הרוסיים לנצחון על השבטים הטווטוניים (גרמניים) שצרו
עליהם.
אין לדעת מה התרחש בראשו של יגאל לוסין, הממונה על תיק סירטי התודעה
היהודית בטלוויזיה, שעה שהחליט על הסרטת סמדיוקרה בסכום קרוב לחצי־מיליון
ל״י אודות הבחור מפאדובה (כינוי זה טבע חיים נחמן ביאליק לר׳ משה חיים לוצאטו).
דמותו של לוצאטו ( 47־ ,)1707 עילוי תימהוני, משורר, מחזאי וגם מיסטיקן נמסרה
לידיהם של סופר בינוני (משה שמיר) ובמאי־טלוויזיה כישדוני (מיכאל לב־טוב),
שהביאו לצופי־הטלוויזיה יצור־כילאיים שהזכיר מרכבה רתומה לסוסים המושכים
לשני כיוונים שונים.
הבמאי מיכאל לב־טוב עשה בסרט את כל הפעלולים שביכולתו על־מנת להציג
בצורה עניינית ודוקומנטרית את דמותו של לוצאטו על המסך הקטן. אלא שמגמתו
הברורה של מחבר סיפור הסרט, משה שמיר, הכריעה את הסרט.
סיפורו של משה שמיר הוא אליגורי לתקופתנו, וגם אם מתעלמים מקיטעי־קריינות
בסיגנון ״הליכוד הלאומי הועמד בסכנה,״ הרי רמח״ל של משה שמיר הינו דמות
ייצגנית למרידה לאומית בסיגנון גוש־אמונים, וכל הכרוך בזה.
זהו סיפורו של אדם צעיר (רמח״ל) ,המחפש את הגאולה כמה עשרות שנים אחר
הרצל (בסרט — שבתאי־צבי) ואחרי השואה (בסרט — פרעות ת״ח־ת״ט ובוגדן
חמלניצקי) ,והממשלה הזקנה והמכוערת מחרימה אותו (מועצת־חרבנים) ולצעיר יש
עדת מאמינים נלהבת (חסידי רמח״ל).
בתמונת־הסיום של הסרט, כאשר קומביינים קוצרים בשדות, כמעט שחפצתי לראות
את הבחור מפדובה מלמד שיעור בתורת הניסתר בישיבת אלון־מורה בקדום לילדי
מישפחת יונדף.
לוצאטו, שהיה משורר מעולה, מחזאי בינוני ומיסטיקן חלוש, לא אמר דבר

שפריץ /מחזה כלאת בגדכפת בכלם
הנפשות :
פיכסת׳לח — האב.
נרפצי — חאם.
שפיכיניו — וזבן.
ש פי פיניו 5אמא, אני רוצה שתמותי.
גרפצי: אבל למה, שפיכיניו. למה שאמא גרפצי
תמות ז
שפיכיניו: בגלל שאמא גרפצי קאקא.
גרפצי: לא יפה להגיד על אמא קאקא. אל תשכח

שאתה יצאת מהקאקא הזה.
שפיכיניו: איך אפשר לשכוח. הלוואי שלא הייתי
יוצא משם. הלוואי שהייתי נשאר שם.
גרפציל לא היית נשאר שם. הייתי מפליצה אותך.
ואם לא הייתי מפליצה אותך, אז אבא היה מוציא אותך
משם בכוח.
שפיכינ יו ג כן, רק לדברים כאלה יש לאבא כח,
להוציא לך מהתחת כל מיני דברים שנתקעו שם.
גרפצי: אהה, עכשיו אתה מתחיל להשמיץ גם את
אבא ז וזה כשהוא איננו ז חכה חכה שהוא יבוא! תראה
מה הוא יעשה ילך! הוא יחחוך לך את הביצים!
שפיכינ יו: תגידי, אמא, למה אדיפוס הרג את האבא
שלוו
גרפצי: תיכף יבוא אבא ותוכל לשאול אותו. או,
הנה הוא בא ! טוב שבאת, פיכסה׳לה ! אתה שומע,
פיכסה׳להד שפיכיניו רוצה לדעת למה אדיפוס הרג את
האבא שלו!
פיכסה ׳ להל תסלח לי שסיכיניו, אתה לא על הגל
הנכון. לפני שהוא הרג את אבא שלו, אז קודם הוא
שכב עם אמא שלו. תסתכל בבקשה על הגרפצי הזאת:

היית מוכן לשכב איתר. ז אפילו בשביל התענוג להרוג
אותי ז
שפיכיניול אתה צודק, אבא, אני נכנע.
פיכסה׳להל את רואה, גרפציז ככה צריך לחנך
את הנוער! פשוט להגיד להם את האמת בפנים, לא
להתבייש !
גרפצי ל אני גם כן אמרתי לו את האמת. אמרתי לו
שאם אני קאקא אז הוא יצא מהקאקא.

הנוף לוץ

עמום קינן

פיכסה׳לה ל אבל זאת אמת שלילית. באמת שלילית
לא תחנכי את שפיכיניו. אבל כשמראים לו את הברירה
האכזרית הזאת, לשכב עם גרפצי, אז הוא מתחיל לראות
את האור!

לישראלי שצפה בסרט ששם את הדגש על המיסטיקן שבו. לא נותר אלא לסיים
במילים, שבהן סיים ביאליק את רשימתו על הבחור נזפאדובה :״אות הוא כי אכן
דלונו, דלונו עד מאד.״

מי מריבה
סיבוב ראשון: תל־ אביב נגד ירו שלים
בחוברת סימן קריאה העומדת להתפרסם בימים אלה, מצוי מאמר בעל אופי
משמיץ ביותר מאת סגן־עורך כתב־עת זה, ניסים קלדרון. ההשמצה יוצאת בחריפות
נגד קבוצת המשוררים הירושלמית. מאמרו של קלדרון ח בעיקר במרכיבים משותפים,
ונטולי־ערך לדעתו, בשירתם של יהודה עמיחי, אריה זקס, הרולד שימל ואחרים.
וזאת, תוך ניסיון נואש להציג את יצירתם העכשווית כנטולת ערך ממשי.
כאשר נשאל מקור יודע־דבר במיסתרי ביצת הסיפרות העיברית, למסתתר מאחרי
השמצה זו, הוא נימק את המיתקפה התל־אביבית בכך שמטרתה להאדיר ולרומם את
משוררי תל־אביב: ישראל פנקס, אורי ברנשטיין, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ ואחרים,
כמוקדי השירה העברית בת־ימינו.

סיבוב שני: ירו שלים נגד תל־ אביב
יהודה עמיחי מעודו לא נהג להתיז מים בביצת־השירה המקומית, הוא הגביל
את ייעודו לכתיבת שירים. כמו־כן מבלה יהודה עמיחי את זמנו בעולם הרחב, שם
נוטה לו הביקורת חסד רב יותר מן הביקורת התל־אביבית, כך שאין סיכוי שהוא
ייחלץ להגנתה של קבוצת המשוררים הירושלמית — שאינה בנמצא.
אלא שלא אלמנה ירושלים. באותו מאמר בכתב־העת סימן קריאה מושמץ
הפרופסור־משורר אריה זקם. החץ הראשון מירושלים לתל־אביב נשלח במאמר שאותו
פירסם זקס, אודות־ פולחן סילביה פלאת במוסף לסיפרות של ידיעות אחרונות.
בץ השאר כותב אריה זקס :״אצלנו משתרבב איפוא למישחק־ההזדהות־עם־סילביה־סלאת
איזה אי־ביטחון פרובינציאלי נוגע־ללב. מי הם גיבורי התרבות הראויים להכתרה ז
מי יערוב לנו שאנו מעריצים את המשוררים הנכונים? העובדה שלסילביה פלאת
ניתן כבר אישור העולם הגדול, הלא־טועה, מסבירה את התפוצה הצפוייה לפעמון
הזכוכית בתרגומו העברי הכושל. היא מסבירה את המאמרים המלומדים שנתפרסמו
כבר, ואת תצלומה של סילביה פלאת, הניבט אלינו מן העמוד הראשון של כתב־עת
סיפרותי חדשני, כשבבואת המתרגמת הישראלית של יוליסס. אף היא צעירה ונאה,
מלווה אותה בעמוד השני.״

סי בו בביניים: אופ ציו ת פ תו חו ת
העורך הראשי של סימן קריאה, המבקר מנחם פרי, המודע לאיזון העדין של
כתב־העת שאותו הוא עורך, וגם לכמות המשוררים הדלילה בארץ. מציין במפורש,
כי בחוברת הבאה של סימן קריאה יתפרסם מאמר־סניגוריה על קבוצת המשוררים
הירושלמית שאינה קיימת, מאת המשורר החצי תל־אביבי חצי ירושלמי מנחם בן.

אהרון דויד במיצעד־הפיזמונים
אחרי שאליעזר בן־יהודה, תיאודור הרצל, חיים וייצמן ויצחק שדה ניצבו כבר
בפיסגת מיצעדי־הפיזמונים. הגיע תורו של אהרון דויד גורדץ להעפיל לפיסגה.
הבלדה של אהרון דויד המושרת בפי הזמר חנן יובל, רדודה ככל הבלדות־מטעם
על מנהיגי היישוב, שהגיעו לפיסגת מיצעדי־הפיזמונים. הבלדה משמיטה פרק

שפיכיניי ל אבא, יש לי רעיון. פה דעתך שאדיפום
שוכב קודם עם אביו ואחר־כך הורג את אמו ז
פיכם ה׳לח ל תראו מה גידלתי בבית ! סוטה ! סוטה*
מין! עוד מעט תתחיל גם לגדל לי שיער ארוך! צא
מהבית הזה, חתיכת הומו!
מסד

דעת המבקרים
מבקר א ל הפעם הזאת

עלה המחבר על עצמו. אני

מרגיש שגם אני קאקא.
מבקר ב ל הוא הראה לנו טי אנחנו באמת. נכון
שזה מכאיב. אבל האמת מטהרת ויוצרת קטארזים.
מבקר א ל לי היה קטארזיס אמיתי בהצגה. הלכתי
הביתה ואוננתי כמו שלא אוננתי שנים.
מבקרת ל אני בכל־זאת חושבת שהוא הגזים, ושלא
הכל כל־כך שחור.
מבקר כ ל אבל הרי המחבר בעצמו הראה לנו קרן־
אור! עובדה שהמישפחה מתאוששת ומגרשת את החרא
הזה !
מבקר א ל אני חושב שהעובדה שהבן מתגלה כהומו,
בסך־הכל מוכיחה שלא זה הדרך, והמחבר מצביע בפירוש
על הסכנה שבאובדן ערכים. מי שרוצה לשכב עם אביו,
סופו שיוקא החוצה מהמישפחה. אני סבור שמבחינה זו
תרם המחזה תרומה חיובית לחיינו.
מבקרת ל בכל־זאת הייתי מעדיפה שיהיה נורמלי
וישכב עם אמו. אבל במחשבה שנייה, אני מעדיפה אותו
לא־נורמלי, אחרת המחזה היה נורא משעמם ולא היה
בו חידוש. עכשיו, תודה לאל, גם אני מרגישה כמו קאקא.
מבקר א ל צר לי, זמננו תם. מהאולפן רומזים לנו
שעוד כמה שניות הולכים להוריד עלינו את המים.

ה בי אלב־וז־ ה ד פז: ערגו ק*1ן

ביוגראפי חשוב מתולדותיו של אהרון דויד גורמן, פרק המצוי בביוגראפיה שחיברה
פרופסור אלי שביד על א.ד. גור מן:
״בתו של א.ד. גזרדון. יעל, הגיעה אליו בחודש אלול תרס״ח. היא גרה עיסו
ברחובות והוא ניפנה לטפל בהבאת אשתו. בצאתו יום אחד ברגל ליפו, כדי לסדר
את המיסמכים הדרושים, התנפלו עליו שודדים ערביים, דקרוהו וירו בו ופצעוהו פצעים
אנושים. הזעזוע המוסרי*) שעבר עליו עקב המאורע הזה היה חמור לא פחות מן
הפגיעה הגופנית, ונראה שהוא השפיע לא־מעט על השקפותיו בשאלה הערבית.״
(•) בזיכרונות בעל־פה של בני אותה תקופה, מזכירים שבאותה תקרית הופשט
א.ד. גורמן, ונעשה בו מעשזדסדום.
בחטף לקוראי ממר־הסיפרות של ידיעות אחרונות נתגלתה הפתעה לא־נעימה במאמר
מאת יהודית אוריין בן־ הרצי, אשר ח בשמותיהם של סופרים. ההפתעה היתד׳
בכי שרק לפני חודשים ספורים פורסם באותו מקום מאמר דומה להפליא בנושאו.
רוחו וכותרתו, מאת עמום קינן. לעורך־המדור פיתרונים • .אגב, במאמר זה מ: לה
המחברת שמות טרום־משועברים של סופרים ישראליים. למשל: האחים מתי ואהרע

גרינברג -מתי ואהרון מגד; הנוך הלפגוד -חנוך ברטוב; משה
שמרקיס , -משה שמיר ; בנימין קמרשטיין -בנימץ תמוז • הסופרת
האמריקאית איין ראנד (מרד הנפילים, כמעיין המתגבר) החליטה לחדול מפירסום
ירחונה הימני אשגר איין ראנד, שנשא משך שנים רבות את דגל הפילוסופיה
האובייקטיביסטית שלה. הגברת ראנד החליטה לשוב לכתיבת ספרים. בפנייתה האחרונה
אל 15,000 קוראיה, כתבה איין ראנד על מצבו הנחות של העולם — בשורה שהוציאה׳
מן הסתם, את הרוח ממיפרשיו של תלמידה ונושא־דיגלה הישראלי־האוסטרלי ד ר
• המשורר הירושלמי חיים גורי הצטרף לוועד ציבורי להגנת
משה קרוי
כדורגלן הפועל ירושליים מבני־המיעוטים עלי עותמאן #בראשית חודש מארם
עומד לראות אור בגרמניה כתב־עת חדש שיקרא 76״ ,1בעריכת היינריך בל
(המוקיון, תמונה קבוצתית וקתרינה בלוס) וגינטר גראם (תוף הפח) ,ובו ישתתפו
סופרים ממיזרח וממערב למסך־הברזל, הרואים עצמם בסוציאליסטיס. לאחרונה ראה
אור בגרמניה ספר חדש מאת היינריך כל, ושמו דו״ח על השיכנועיס המדיניים
של האומה, בו דן בל בביקורתיות רבה בגרמניה החדשה, שאינה לרוחו, ובעיקר
• בחוג לסיפרות עיברית באוניברסיטה העברית
במישפט קבוצת באדר־מיינהוף
בירושלים הועלה פרופסור גרשון שקד, מחשובי חוקרי הסיפרות העיברית, לדרגת
פרופסור מן־המניין • נעמי שמר נתקנאה, מן־הסתם, כמשוררת דליה רביקוכיץ,
שפירסמה בזמנו ספר־שירים בשם הספר השלישי. משום כך פירסמה מחברת הכריש
• אלה המתלבטים בבעיות נישואים שלא־ופגשתי
באיש מוזר את הספר השני
ברבנות, יכולים להיעזר בסיפרו של אליקים אלינסץ, שראה אור בהוצאת דביר :
נישואים שלא כדת משה וישראל. הספר מהווה מחקר מקיף על עמדת ההלכה כלפי

נישואים חריגים, כגון: קשרים חופשיים, טיכסי דת זרה, ונישואין אזרחיים
עמנואל פרוון פירסם קובץ בשם ערב וישראל 6ובו מיבחר מאמרים מתורגמים
מערבית על בעיות חברה ותרבות בעולם הערבי • הסופר־מהפכן הצרפתי רז ׳ים
דברה, ידידו של צ׳,ה גווארה, פירסם בפאריז את סיפרו המנודה, שבו ה1א מביע
את אכזבתו ממהפכני העדלם־המערבי. דברה מגדיר את אחת הדמויות בסיפרו כ״אדם
הנוהג כאילו התחתן עם ההיסטוריה״ .אחד המבקרים כתב על דברה שהוא נאמן
לאבותיו הסיפרותיים, אנדרה מאילרו וארנסט האמיגגווי, ששניהם לא הפרידו
בין כתיבה לחשיבה פוליטית.

פיל.

• דו ם חיי *

מכוער 2007