גליון 2009 מתאריך 3 במרץ 1976

יי ^י מיייי *

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

חרבון: מינית• את יצחק אתו׳ שהבנתי
נ׳ דק זקוק לאיש שיעמזד נגד אנוור

יי א מן!

ח קי ר ה

מיוחדת !

ס ק 1פ ! 1

יסופר ! !

לידי מערבת ״׳ 200 הארץ״
הגיע עותק בלעדי של סליל-
ההקלטה, הנמצא בידי בית-
המישפט השווייצי, שגו משוחח
כושי מסויים עם אדם מכובד
בשם יגאל בקיבוץ בצפון הארץ.
״ 2 0 0הארץ״ מפרסם כאן,
לראשונה בארץ ובכלל, את תו-
כן השיחה :

בראיון מיוחד ליומן השבוע
הסביר השבוע איש המיפלגה יעקב
חלפון מכאר-שבע, כי תמך במועמדותו
של רכין לראשות ה ממשלה
ובי יתנגד לכל שינויים
באיוש התפקיד.
סיפר מר חלפון :״הבינותי כי פנחס
(ספיר ז״ל, שר האוצר לשעבר) מחפש
יורש לגולדה (מאיר, ראש הטנזשלה לש
עבר)
.לכן צלצלתי לאיש סודו יוסי
(שריד, ד1״כ) וביקשתי ממנו שיפעיל השפעתו
על שוניה (רבינוביץ /שר האוצר;
ועל חיים, ועל מאיר ועל יצחק (שרי
מפא׳׳י ומזכ״ל המיפלגה) כדי שיתבעו מ פיני
(ספיר הנ״ל) לאשר את המינוי.״
״הסיבות לכך, לדברי חלפון, נעוצות ב מצב
המדיני העולמי :״ידעתי כי דיק
(ר. ניקסון, נשיא ארה״ב לשעבר) מסובך

זוהי השיחה
המוקלט ת
בין ,,כושי ,׳ ויגאל*

בושי: הלו, יגאלו
יגאל: הלו, מי ז ה!
כושי: זה אני.
יגאל: או.קיי.
יגאל: או.קיי.
(כאן באות כמה שניות של דומיה)
יגאל: זה בסדר. אפשר לדבר
חופשי.
כושי: מה נשמע אצלכם!
יגאל: בסדר. ואצלכם ז
בושי: כרגיל. אותו דבר.
יגאל: אני מבין.
כושי: כן. מה בקשר למישלוחז
יגאל: הכל מסודר.
כושי: מה יש לך ו
יגאל: אני יושב על שני טון.
כושי: והאפרוחים!
יגאל: זה לא יילך. נצטרך להעביר
את העניין הזה דרך
אמריקה.
כושי: איך !
יגאל: זה יילד על מין התנדבות.
תדבר איתם. אני
מפה לא יכול.
כושי: מה עם השני טון ו
יגאל: איך אתה רוצה לקבל
או ת ם, ב מ טו סו
כושי: לא. לא. זה מסוכן. אסור
שיידעו שיש לי קשר אתך.
יגאל: אז ״אני שולח באוניה.
כושי: בסדר. אבל שלא יידעו
שזה זה.
יגאל: סמוך עלי. תקבל עג־בניות
״מאנימייקר אכס־פורט
ספיישל.״
כושי: הבנתי. מ תיז
יגאל: תוך שבועיים.
כושי: כל הכבוד לך. באמת, כל
הכבוד.
יגאל: ומתי תחדשו את היחסים

בווטרגייט, וכי האיש החזק יהיה ג׳רי

(ג׳ראלד פורר, קתגרסמן לשעבר) אבל
ג׳רי הוא קצת נבוך ועלול להקשות על
ניהול המו״ט עם אנוואר (סאדאת, נשיא
מצריים) באמצעותו של קורט (וולדהיים).
״אני מסתמך בדברי,״ הוסיף חלפון ,״על
תקדימים היסטוריים. אנו צריכים ראש
ממשלה חזק! כששלחתי את נוויל (צ׳ס־ברליין,
ראש־ממשלת אנגליה) למינכן
קיוותי כי ייסדר את אדולף וכניטו אבל
כשראיתי שהוא לא רציני, החלטתי למנות
במקומו של זינסטון (צ׳רצ׳יל) .והוא באמת
הוכיח את עצמו!״
על השאלה אם הוא נושא בתפקיד רש מי
כלשהו, ענה חלפון בתגז ״השתגעתם,
מה אני ...גרגורי? (ראספוטין, כומר
רוסי).״

דבר המערכת

להתח שב

לאורי פרץ רגיש מדי -אגל עובדי הנמל הודיעו שסשפר־הגבוי פ ת״ ח•

אליהם כאל תושבי עזה*

חלפון;באמצע) וידידים
מימין לשמאל: מיכלאנג׳לו, גלילאו, ליאונרדו, כריסטופר, אלברט ולב

* תירגם מלועזיות: ד״ר מל־ ;;

1כיאל זוארץ ז״ל.

״ 2 0 0הארץ״ רואה חובה צי בורית
לשאול את השאלות ה באות:

הוא הכו שי!
ה או מנ ם כינוי בלבד!
שאלות ותמיזזות נוספות בעט׳ ,3טור 4

סיבה לפחד
לא נעים לכתוב על תכניות הדת המוצגות בטלוויזיה כמסגרת
האיזון בין השמאל ההרסני לימין הקונסטרוקטיבי. בדרך־בלל נוטה
כותב שורות אלה לראות בתבניות הדת מעין שמורות־טכע שיש
לצפות בהן בפי שהן — מבלי להיכנס לדיונים על איכותן או לוויכוחים
על הנאמר כהן.
הפעם, למרות זאת, תוזכר התכנית ״אושפיזאי״ ,ששודרה בשבת
,28.2וגם התייחסות זו היא אישית ולא באה כדי לעורר ויכוח. אין
על מה להתווכח.
המנחה האורח, מחנן -ומנהל מדרשיה משגשגת, זימן אורחים
שונים לאולפן וביניהם טייס-קרב כחיל־האוויר, דתי, ובנראה בוגר
אותה מדרשיה. השאלה שהציג המחנך לתלמידו חייתה מנוסחת
־עיר כד:
״האם יש לד, באדם דתי, יתרונות כלשהם בשעת הלחימה, כיחס
לאדם שאינו דתי?״
על כך השיב הטייס כחיוב והסביר ואף פירט מהם היתרונות
העומדים לצידו של טייס-הקרב הדתי לעומת עמיתו החילוני. ההסבר
עסק כשלוות-נפש, בחוסר-פחד, במוטיבציה חזקה יותר, כבטחון,
בחוסר-בדידות ופו, ופו.,
השאלה והתשובה גרמו לכותב שורות אלה לחוש עצמו כרע.
משום שהכותב מפחד (כן, כן, מפחד!) מאנשים שמנהלים את מלחמותיהם
מכוח אמונתם הדתית. פחדו מתכסס על תולדות המלחמות,
הפרעות והטבחים שנעשו ע״י אנשים אדוקים למופת, בני דתות
שונות. ופחדו אינו פוחת כשהמדובר בטייס יהודי ירא-שמיים ושומר
מצוות אשר יפוצץ לרסיפים כופרים, גויים ועכו״ם תוך תחושת
שלמות-נפשית וכטחץ בכורא-עולם העומד בוודאי לצידו בסכסוך
המזרח-תיכוני.
ומכיוון שכותב שורות אלה חושב שאפשר להגיע להסדר בין
מדינות, אך חושש שלא יתבן להגיע לפשרה בין דתות (ר׳ הר־הבית)
— רואה הכותב כתכנית אושפיזאי ששודרה כשבת שעברה — סיבה
לפחד. זה הכל.

ה״טיעון״ שהעלה עורך־הדין של
י. פרץ כאילו התייחס משמר גבולנו
אל עובדי נמל אשדוד כאל ערבים
מסריחים מעזה אין לו על מ ה שיס מוך. שהרי אלד
— ידוע לכל זאטוט ופעוט
בארצנו ובעולם כולו שדין אחד
ויחס אחד אצלנו לערביינו וליהודינו
ולפיכף מה לך כי תלין ״התייחסו אלי
כאל ערבי״ ,שהרי ערבי כיהודי כ ו ־ 1
ל ם אצלנו אותודבר .
ובית — צא ובדוק מי הם אצלנו
פועלי הנמלים בכלל, ובאשדוד
בפרט, אם לא אוסף של ערבים ש ב
ערבים שנשתרבבו איכשהו, ב השראה
סובייטית, אל דתנו ול־אומיותנו,
ואכן התייחסנו עליהם
יפה כאילו היו יהודים, עד ש הוברר
לנו לכולנו, כי אכן ערכים
בני ערכים המה בנפשם ובמנט
ליותם ואף מחבלים במשקנו כ ערבים
לכל דבר, ולפיכך מה לך כי
תזעק ״התייחסו אלי כאל ערבי״ ש הרי
ערבי אתה — מערב באת ואל
ערב תשוב.
והשלישית — טוב עשה מישמר
גבולנו שהתייחס כ ך אליהם שהנה
השיב הסדר ע ל קנו וחסל אי־סדר.
ולפיכך נאמר לכבוד שופט פרץ —
אל תתחשב, ולו כזית, בטענה
מרושעת זאת, שכל כוונתה להשחי־רנו
עוד יותר בעיני הגויים .
כי מי שרוצה שיתייחסו אליו כאל
רומאי — שייסע לרומא .

— ממישנתו של מייסדו —
מעמקים קראתיך בלופ״בלופ

ד״ר זוארץ
(אחרי טביעת הטיטאניק)

200 הארץ ומראיין את:

השיחה המסתורית

חבר־הכנסת אבא־אבן

2 0 0הארץ: מר אבן, מצבנו ה־כלכלי
חמור, מצבנו המדיני קשה מאד
— נוצר הרושם שהמדינה מתפוררת.
מר! צריך לעשות ז

אבן: לא. ולכן אני חותר להיות
אבן: אך לצערי הן לא נתקבלו.
חבר בה.
2 0 0הארץ: וכחבר בממשלה ה-
2 0 0הארץ: תודה, מר אבן, תפס־נוכחית
— אתה חושב שהיא תאמץ
נו את הפרינציפ.
את הצעותיו ו

אבן: סבורני שהדבר הטוב ביותר
לעשותו כיום הוא לצרפני לממשלה.

-המשך

או שמא כושי עד־באמת!
ה או מנ ם נשיא מדינה
א פ רי ק אי ת!
או שמא סוכן
הסי־ איי־ איי י
מי הםהאפ רו חי ם!
מה ה ם שני ה טון!
מה פירוש ,,אקספרס
ספיי של״י

ד״ר זוארץ ז״ל שוב
מציע ממשלה חזקה

2 0 0הארץ: באיזה תפקיד?
אבן: בכל תפקיד ההולם את כישורי
המופלאים. לא איכפת לי.

2 0 0הארץ: ומה, אתה חושב, ב יכולתך
לתרום לממשלה?
אבן: קודם כל, כאמור, את כישורי
י המופלאים ואין זה דבר של מה־בכך.
ושנית גיבוש דרך מדינית־חברתית
נועזת שתענה על צרכי השעה הקשה
הזאת.
2 0 0הארץ: כלומר?
אבן: גיבושה של דרך לשלום, תוך
יוזמה ישראלית לעומק באופציות פתר5
חות לרוחב וחתירה אליהם ללא ליאות
למניעת הסחף המדעי.
2 0 0הארץ: מר אבן, דומנו בי
הצעות אלו העלית גם כשהיית חבר
.בממשלה הקודמת?
אכן: אף אני דומני כך.
2 0 0הארץ: נו?

במסיבת־ העיתונאים השבועית
שלד חזר הדוקטור זוארץ ז״ל ו קרא
להקים ממשלה חזקה לאלתר.
הפעם לא הסתפק מר זוארץ בעצם
הקריאה, אלא אף הציע אישים שונים
לאיוש התפקידים בממשלה המוצעת.
לדעתו צריך לעמוד בראש הממשלה
הרמטכ״ל לשעבר, גיבור נצחון מיל־חמת
ששת־הימים מר יצחק רבין. לתפקיד
שר־הביטחון הציע הדוקטור
את מר שמעון פרס, שהוכיח את כוחו
ברכש ביטחוני ובחוסן נפשי. את מר
יגאל אלון, שהיה מפקד הפלמ״ח וגיבור
מלחמת השיחרור, מייעד ד״ר זו״
ארץ לתפקיד שר־החוץ, ואילו את תפ
קיד
שר־האוצר יש, לדעתו, למסור
לידיו של האיש החזק במשק — מר
יהושע רביגוביץ.
כמו־כן הוסיף הדוקטור זוארץ כי
יש לתת מקום בממשלה, אם כשרים
ואם כיועצים, לאלופים־לשעבר שרון
ובר־לב, ואת תפקיד שר־החקלאות
למסור לידו של עזר וייצמן.
בתגובה לשאלת עיתונאי שאמר ש ההרכב
הממשלה המוצעת דומה בכל
להרכב הממשלה הקיימת, לבד מהח־לפתו
של אהרון אוזן בעזר וייצמן,
ענה הדוקטור זוארץ :״נו, תחליפו את
אוזן בווייצמן ותראו שהכל יהיה ב סדר

שמי רובינשטיין
שמי רובינשטיין. שמי רובינשטיין. שמי רובינשטיין.
אמנון. יונתן. יורם•
המחייג האם טילפן א?

ה או מנ םסמים !
או שמא חומר-נפ ץ!
מי טו מן חו מ ר נפץ
מתחתל כי ס או של מי!
מי הו א יגאל !
ה או מנ ם בנו של
פייקובי ץ!
או שמא שר בי שראל!

נולדתי בתל־אביב. בחיפה. בנהריה.
הורי עלו ארצה בשנות השלושים והם עדיין זוכרים את השנה וחצי הקשות שעברו עליהם
עד שנהיו קבלנים מבוססים.
אני גר בבית צנוע בצפון תל־אביב. באפקה. בסביון. בצהלה.
אני פרופסור• אני עיתונאי. אני מנחה בטלוויזיה. אני מישפטן. אני הוגזדדעות. אני מנ היג.
אני אחד שאיכפת לו.

אם גם לד איכפת
ושמך בוזגלו. או חדד.

סוויסה.

גבאי. או ביטון.

ואתה רוצה השפעה בדרך דמוקרטית ולא בדרך של מפתח עדתי וכיבודים,

שנה שמך לרובינשטיין,
כי רק בדרך זו ניצור ישראל אחת.
המחוייגים האם קיבלו 1 ¥־ 2את השיחה 7

:ע //די

מוגש כשירות לציבור במסגרת פעולת הסברה ישראל אחת — ישראל * י * ״
רובינשטיין ע״י סניף צפון תל־אביב. אפקה. סביון. צהלה. של תנועת

$א3ר!/0יע הסי ה י?ה

ה או מנ םסתם חבר*
קיבו ץ!
או שותף ס מוי ב הכרעות
מ דיניו ת!
כל אלו ועוד — שאלות
טובו ת.

מדינות. יתכרר לפורד ללא צד של ספק
פי הוא עשוי לגבור עד רונאלד רינן
והיריבים האחרים כמירוץ למועמדות, אין
ספק שהוא יערוף את המסע המתוכנן
עוד הקייץ.

חכר מערכת ..העוד הזוז״
משתתפים כאבלה שד

המסע ישולב אז במיסגרת מילחמת הבחירות שלו,
ובישראל חוששים כי פורד עשוי אז ללחוץ על
ישראל לוויתורים מיידיים, כדי לסייע לו להיבחר
כנשיא.

ע דנ ה

עורכת מדור הקולנוע
במות עדיה

אביה יי

הביוגראף של רביו
מיגינן ״ ך
העימות הערב -־
חסוואה למידחמה?
אנשי־כיטחון מסויימים, העוקבים אחר
הנעשה כעולם הערכי, הכיעו לאחרונה
את החשש כי הסיכפוף המצרי־סורי אינו
אלא הסוואה להכנות דמידחמה חדשה.
בהזכירם את תימרוני־ההסוואה המסועפים והמוצלחים
של המצרים והסורים לפני מילחמת יום־הכיפורים,
טוענים אנשים אלה שיש דימיון רב בינם לבין
הגילויים האחרונים בעולם הערבי, כגץ הכרזת
אנוואר אל־סאדאת שלא יחוש לעזרת סוריה אם זו
תפתח במילחמה, התלונות המצריות הקולניות על
סירוב הסובייטים לספק מנועים למטוסי מיג המצריים,
וגילויים רבים אחרים המעוררים את הרושם
שמצריים לא תילחם ואינה מסוגלת ללחום.

רביו פפרק את
ל ת אוו תחב בי ריי
הודעתו של ראש־הממשלה, יצחק רבין, בישיבת
הממשלה השבוע, בדבר פירוק ״צוות השרים
הבכיר״ ,שלטענתו הוקם רק כדי לייצג את ישראל
במו״מ על הסכם־הביניים בסיני, משמעותית הרבה
יותר מכפי שהתייחסו אליה תחילה.

מסתבר כי זהו צעד ראשון מצד רכין
להרחיק את פרס ממעמדו בשר־ככיר,
כתגובה על ניסיונות־החתירה שד פרס נגדו.

רבץ מתכוון להרחיב את מעגל השרים הבכירים,
כך שפרם ואלון לא יראו את עצמם מועדפים
על האחרים.

כצעד שני יפעל רכין ליישום המלצת
ועדת־אגרנט בדבר מינוי ועדת־שרים
לענייני־כיטחון. ועדה זו תופעל, כנראה,
כצורה שתפקיע את השליטה הכילעדית
על מערכת הכיטחון מידי פרם.
גם במישור המיפלגתי עומד רבין להרחיב את
השפעת חברי מפא״י. העובדה שבמגעים עם המזכיר
המתפטר, מאיר זרמי, שותפו אישים כמו רבינוביץ,
חיים צדוק, יוסף אלמוגי ואהרון ידלין, בצד ישראל
גלילי ושימעון פרם, מצביעה על הכוונה להפגין את
שליטת הרוב המפא״יי במיפלגה.

ובכל 1אח -פורד
עשו לבקר פארץ
הודעת ממשלת ארצות־הברית, בדבר ביטול מסעו
המתוכנן של הנשיא ג׳ראלד סורד במיזרח־התיכץ,
כולל בישראל, אינה סופית. מסעו של הנשיא
האמריקאי קשור בתוצאות הבחירות המוקדמות
במיפלגה הרפובליקאית, למינוי מועמד המיפלגה
לנשיאות.

אם בבחירות המוקדמות, שייערכו כמיספר
ל קו ר א

ד עו & ס

הוד
ו העלייה
המסחררת של הוצאות
הייצור של השכועון מחייכות את
המינהלה להעלות את מחיר הגיליון
ב־ .20$

״העולם הזה״ מקווה שהקוראים
יקבלו את הגזירה בהבנה.

פ ״נ רו

סייס תפקידו?
פרשת הביוגראח המייוחד שמונה לראש•
הממשלה יצחק רבץ תמות בפד הנראה
מיתת־נשיקה, מכלי שיפורסם על כף
כרכים, בשם שעצם המינוי נודע רק
כאקראי.
נראה שרבין קיבל את דעת אותם מיועציו שניסו
לשכנעו כי מינויו של כתב מעריב, דוב גולדשטיין,
כביוגראף, הוא טעות טאקטית ביחסי־ציבור וכי
הנזק שיביא מינוי זה יהיה גדול יותר מהתועלת
שעשוייה להביא הביוגרפיה שיכתוב. היועצים
הסתמכו על פרשת צירופו של הביוגרף למסע
ראש־הממשלה בארצות־הברית, שהיה, לדעתם, אחד
הגורמים שקוממו נגד רבץ את העיתונאים

יעקובי עצמו מבקר בגלוי את המדיניות הכלכלית
של רבינוביץ. בהופיעו במועדון העיתונות בתל־אביב
בשבוע האחרון, ביקשו עוזריו של יעקובי לשאול
אותו שאלות בקשר למדיניות הכלכלית, אבל אף אחד
מהעיתונאים במקום לא עשה זאת. אגב, רוב
הנוכחים במסיבה גוייסו ברגע האחרון בבהילות,
אחרי שהתברר שרק עיתונאים מעטים נרשמו מראש
לסעודה בחברת יעקובי.

חקירת נגד השתקנית
סימה אליהו

עיתונו של דיין -
עיתון־ערב?
כניגוד לתוכנית המקורית של יוזמי
הוצאתו־לאור של ״היום הזה׳׳,
העיתון היומי בעריכתו המייועדת
של משה דיין, קיימת אפשרות שלא
יהיה זה עיתון־כוקר אלא עיתץ־ערכ,
שיתחרה בשני עיתוני־הערב
הקיימים.
אפשרות זאת הועלתה לנוכח
הקשיים שנתגלו כין מקימי העיתון
החדש וכין מנהלי ״מעריב״ ,כדכר
הדפסתו שד העיתון, כעיתץ־בוקר,
כדפוס ״מעריב״ .לאנשי ״מעריב׳׳
הסתבר כי במה מהאישים
והמשקיעים הזרים, שעליהם סופר כי
הם עומדים לממן את העיתץ, אינם
יודעים על כף כלל. אם יתפוצץ
המו״מ עם ״מעריכ״ ,דבר שהוא
סביר כשעה זו, עשוי העיתון להופיע

בעיתון־ערב.
הישראליים, אשר סיקרו את המסע.

נראה שרבץ וגולדשטיין הגיעו למסקנה
כי כשלב זה מוטכ להקפיא את רעיון
הביוגראפיה, שמלכתחילה נועדה לצאת
לאור לקראת הבחירות הכאות בישראל.

מ 1דס־פרא 0 1

חומר החקירה, שניהלה המישטרה לגבי
החשד שהשחקנית סימה אליהו החזיקה
בדירתה סמים, יועבר לפרקליטות.
מדור התביעות של המישטרה ממליץ להגיש את כתב־האישום
נגד סימה, מאחר שבחדרה נמצאו פירורי־חשיש.
השחקנית הובאה לחקירה במישטרה, אחרי
שבלשי מיפלג־הסמים גילו, לפני 3חודשים, על גג
הבית בו היא מתגוררת, מיזוודת סמים, והשכן שלה
לדירה הצליח להימלט מהשוטרים בקפיצה מהחלון.
סימה שוחררה אחרי חקירה במישטרה, בעזרת
אורי זוהר ואסי דיין.

זנ בו־ רו א ה
להישאר נגיד
נגיד כנק ישראל, משה זנבר, פועל
לאחרונה מאחורי־הקלעים כמטרה לגייס
תומכים להמשף כהונתו כנגיד כנק־ישראל,
גם אחרי שתקופת כהונתו בתפקיד תגיע
לסיומה כעוד חודשיים.
פעילות זו היא בניגוד להודעותיו הקודמות של
זנבר, כאילו אין בכוונתו כלל להציג את מועמדותו
לתפקיד הנגיד מחדש.

התפטרותו של יועץ שר־־האוצר, הפרופסור ״
מיכאל כרונו, עלולה להכשיל את
מועמדותו של ברונו לתפקיד הנגיד, אותו
הועידו לו אחרי זנכר.
משום כד סבור זנבר כי סיכוייו לקבל את התפקיד
שנית עלו, והוא עשוי אף להימנע מביקורת על י
הממשלה, כדי להגדיל את סיכוייו.

בקר בישראל, אבל
פייר מנדם־פראנס, מי שהיה ראש ממשלת
צרפת, עומד לכוא לכיקור בישראל אחרי
שסירב לעשות זאת מאז מילחמת ששת
הימים.
מנדס־פראנס היהודי, איש המרכז, שכונן בימי־כהונתו
את השלום •בווייאט־נאם ובתוניסיה, יסרב
גם הפעם לבקר בשטחים המוחזקים. לעומת זאת הוא
מוכן לבקר בירושלים המיזרחית.

קרע ב־ן רפינוביץ
לגד עקוב
היחסים בין שר־האוצר, יהושע רבינוביץ, לבין
שר־התחבורה, גד יעקובי, הגיעו לאחרונה עד
למשבר, כשכל אחד מהשניים מותח ביקורת חריפה,
כולל ביקורת אישית, על חברו.

יעקוכי, שנמנע כממשלה כהצבעה על
אישור התקציב, עורר עליו את זעמו של
רבינוביץ, המאשים אותו במחדלים חמורים
כתחום התחבורה, ובייחוד כפרשות ״אגד״
ו״אל־על״.

על־־ד 1111־ 1־ 1*1
עורך־דין פתח־תיקוואי חשוד עדיידי
המישטרה כאילו שלח שני צעירים
לדירת אשה נשואה, וכתוצאה מכף
יש לו אחריות שילוחית לאונס
על־ פי עצת פרקליטו של הכעל.
עורך־־הדין מייצג את כעלה של
חאשה, שכיקש הוכחות לכך שאשתו
כוגדת כו, כדי שיוכל לגרשה ללא
תשלום דמי־־מזונות. שני אחים נשלחו
לדירת האשה, שעכרה להתגורר
כעיר אחרת. אחד מחם אנס אותה,
כעוד השני מצלם את האונס, באילו
היה זה מישגל כהסכמה.
המישטרה עצרה את האנם ואת
הצלם, וגם את כעלה של הנאנסת.
שני האחים טענו להגנתם כי פעלו
שהתרחש כאותה דירה.

״י גי ס ^

לנבור

• 1׳שפארחברהאלקטרוניתלמסחלבע־מ
•ן ת.ד29130.ת״א
* 1הנני מבקש פרטים נוספים
על ננטרבת סטריאו

כתובת:

/שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה: תר״
גורדון 3טלפון 43386צ־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״ם .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מי

יש אנשים שהמושג ״הגינות״ זר לרוחם.
אחד
מאלה הוא כנראה ח״כ (לעם) אחוד
(״אודי״) אולמרט•
לפני שלושה שבועות שירסם העולם
הזה ( )2006 רשימה ביקורתית על תאוות-
הפירסומת משולחת־הרסן של הח״כ הצעיר•
,שגרמה לו להטיח האשמות בלתי״
בדוקות ובלתי־מבוססות לעברים שונים.
דומני שנהגנו באותה רשימה בהגינות העיתונאית
המירבית.
בעיקרה היתח הכתבה ניתוח של האש מותיו
של ח״כ אולמרט, בניסיון להמחיש
עד כמה האשמותיו אלה הן כוללניות, רצופות
סתירות ודברים שאין להם שחר.
לפני פירסום הרשימה נפגשנו עם ח״כ
אולמרט, וביקשנו ממנו להשיב על חלק
מהטענות שהועלו נגדו. במיסגרת הכתבה
עצמה הובאו חלק מהסבריו ודבריו של
אולמרט.
לא עסקנו באותה כתבה לא בעברו ולא
באישיותו של ח״כ אולמרט. קטע אחד ביל״
בד בה הביא בקיצור נמרץ את הביוגראפיה
של הח״כ, שאינו יורד מהכותרות.
ביוגראפיה זו היתד. מבוססת על פרטים
ועובדות שהוא עצמו מסר בשעתו לכתב
הארץ, יאיר קוטלר.
רק טיבעי היה שח״כ אולמרט, במידה
שירצה להגיב על אותה כתבה, יגיב על
ההא־שמות ודיברי־הביקורת שהועלו בה
כלפיו. הוא לא עשה זאת. הוא מצא שיטה
מקורית להתגוננות.
בראיון שהואיל להעניק ליומון בשפה
האנגלית, ג׳רוזלם פוסט, הגיב אחוד אול״
מרט על הכתבה ״בלוף ושמו אולמרט״ ב־העולם
הזה .״הכתבה לא דיכאה אותי•
באופן מיוחד,״ אמר .״אני יודע שהעולם
הזה ואורי אבנרי מקנאים בנו (הכוונה
לאהוד אולמרט ולידידו ח״כ יוסי
שריד) .קשה להם לקבל את העובדה ש־חברי־כנסת
אחרים מילבד אבנרי (שהוא
ח״כ לשעבר) עשו משהו...
״כאשר אשתי קראה את הכתבה,״ הוסיף
אולמרט וסיפר באותו ראיון ,״היא הודי עה
לי לפתע שהיא היתה אז בטוחה שאין
לי פילגש. היא נימקה זאת בכך שאם השבועון
חיטט כל־כך בעברי, ולא יכול היה
ל־שלוף משם פילגש, אז לבטח אין לי אחת
כזו.״
כשקראתי את דבריו אלה של
הח״כ־הבלש, לא יכולתי שלא להיזכר בבדיחה
על אותו משוגע ששוחרר מבית־החולים
לחולי־רוח וטען כי הוא היחידי
הנורמלי. עובדה: הוא היחידי שברשותו
תעודה רפואית שהוא בריא בנפשו. לאח רים
אין תעודה כזאת׳ משום שלא היו ב־בית־משוגעים•
אבל
לא הייתי מציע לרעייתו של ח״כ
אולמרט, עליזה, להסתמך על הכתבד, ב־העולם
הזה כהוכחה לחפותו של בעלה
בענייני־נשים. יהיה זה מוגזם מצידה לנפנף
באותה כתבה כהוכחה שלבעלה אין
פילגש.
העולם הזה לא חקר את חיי־האהבה

של ח״כ אולמרט, אם יש כאלה, מהסיבה
הפשוטה •שלא היה לו כל עניין בכך. הדבר
היחידי בח״ב אולמרט שאפשר היה למצוא
בו עניין, לדעתנו, היה התופעה הפסולה
שהוא מייצג כח״כ־בלש, המדמה עצמו ל*
אינקוויזטור.
לא בדקנו אם יש לח״כ אולמרט פילגשים
או אין לו, משום שזח לא מעניין
איש. אני מקווה שח״כ אולמרט לא יכעס
על שאנו מערערים את ביטחונה הנשי של
רעייתו. סוף־סוף, הוא האיש שהזמין את

הזה מידע שאמר פי בידי התביעה הגרמנית
מצויה בפישפט זה פצצה, העלולה
להסעיר את המדינה. נרמז כי המדובר ב אישיות
ישראלית ידועה, שלפי אחת העדויות
קשורה עם אחד הנאשמים המרכזיים
במישפט פרנקפורט.
השמועות טענו כבר אז כי המדובר באודי
דיין, אולם לא היתד. כל הוכחה
או ביסוס עובדתי לכך. באחת הכתבות
על המישפט שהופיעו בהעולם הזה, נרמז
בפירוש כי צפויים גילויים במישפט פרנק פורט
העלולים לזעזע את המדינה. לא
נקבנו אז בשם, אפילו לא ברמז.
בין העולם הזה לאודי דיין, כמו לבני
מישפחה אחרים של משה דיין, נרקמו יחסים
מיוחדים שלא הושפעו כימעט מהביקורת
הפוליטית והאישית שהיתר. לעיתון
זה כלפי האב.
גם בשיא ההתקפות של העולם הזה על
משה דיין, שיתף אודי פעולה עם העולם
הזה בהבנת כתבה על נישואיו החדשים.
היה זה מובן מאליו שאין מערבבים את
האבא בענייני הבנים.
היכרנו את אודי דיין כחקלאי צנוע ונחבא
אל הכלים. קשה היה להעלות על
הדעת משהו אבסורדי יותר, מאשר שיר־בוב
שמו במישפט הסמים.
אולם הידיעות שהגיעו מגרמניה טענו
כי שמו של אודי דיין יועלה במישפט
הסמים בפרנקפורט• כתב העולם הזה, זאב
יפת, יצא לבדוק מה מסתתר מאחורי שמועות
מוזרות, אך עקשניות, אלה.
1 כאשר חזר יפת לארץ כשבידו עמיות
והקלטות שיחות־הטלפון בין שמעון (״כושי״)
רימון לבין ״אודי״ מנהלל, שחמיש־טרה
הגרמנית טענה שהוא אודי דיין,
עשינו בירור נוסף כדי לברר את העובדות.

אודי כץ אשתו מליח ונעמי אדווה
איזו שיחה?
זה. מוטב שימצא הוכחות יותר משכנעות
בעניין הזה, מאשר אי־פירסום עניין הפילגש
בהעולס הזה.

אפרופו, סידגשים.

בשבוע שעבר ניצבנו בפני דילמה לא
קלה, נאשר היה עלינו להחליט באיזה
נושא יעסוק השער-האחורי של העיתון.
תחילה תוכנן כי השער־האחורי יטפל בחזרתה
לבמה־הציבורית •של אלישבע צ׳יזם.
הידיעה על מעצרה של התופרת הקטנה
מרחוב דיזנגוף, יחד עם אמה, כחשודות
בהוצאת־כספים במירמה מאשה זקנה, פורסמה
אומנם בהבלטה בכל העיתונים בארץ.
אך שום עיתון לא גילה אף ברמז מדוע
ראוייה ידיעה זו להבלטה. העיתונים הניחו
שהכל זוכרים את גילויי העולם הזה
מאז.
בפירסום בדרך זו יש מידה רבה של
צביעות והתחסדות. לא הלכנו בדרך זו.
קראנו לילד בשמו.
אלא שבשעה שעורך השערים של המערכת
כבר עסק בהכנת השער על פרשת
אלישבע החדשה׳ הסתבר כי פרשה אחרת
הקשורה במישפחת דיין עומדת להאפיל
עליה. כתב העולם הזה חזר מביקור בזק
בגרמניה כשבידו חומר סנסציוני, הקשור
לבנו הבכור של משה דיין — אודי דיין.
בשעתו, בעת שהחל מישפט ״הקשר הישראלי״
בפרנקפורט — בו עומדים לדין
שורה של ישראלים החשודים בניהול רשת
להפצת סמים מסוכנים — הסתנן אל העולם

רק אז׳ כאשר היד, ברור מעל לכל
ספק כי שמו של אודי דיין אמנם יועלה
והידיעה על כך תתפרסם בכל רחבי תבל,
השתכנענו כי חובתנו העיתונאית היא
לפרסם את המידע הידוע לנו.
גם אז לא עשינו זאת לפני שהתקשרנו
עם אודי דיין בנהלל. הוא הודה, בשיחות
שניהלו עמו אנשי המערכת, כי שוחח
טלפונית מיספר פעמים עם כושי, שהוא
ידידו מנוער. אולם הוא הכחיש בתוקף
כל שיחה שממנה השתמע כאילו ידע על
עסקיו של כושי בפרנקפורט, או באילו
ניסה כושי לשתפו בעסקים כלשהם. כש קראנו
בפניו את נוסח אחת השיחות
שהוקלטו, טען כי מעולם לא ניהל שיחה
מעין זו עם כושי.
על גישתו הראשונית חזר אודי גם אחרי
•מהקלטות שיחותיו עם כושי הושמעו ב־בית־המישפט
בפרנקפורט ופורסמו על-ידי
כל כלי־התיקשורת במדינה .״אילו היה שמי
יוסי כהן או גולדשטיין ולא דיין — לא
היתד. קמה כל המהומה,״ טען.
ד,היפו הוא הנכון, במקרה זה. דווקא
משום שהיה מדובר הפעם בבז מישפחת
דיין — גם אם בפחות מפורסם שבהם
— נקט העולם הזח, כמו העיתונים האח-,
רים שהופיעו עם הסיפור לאחר מכן, ג ד
הירות מירבית. טיפלנו בפרשה בכפ&ות
של משי׳ תוך בדיקה חוזרת ונשנית של
העובדות, כדי למנוע היווצרות כל חשד
או רושם שנטפלים אל אודי ב*לל אביו.
כך היה העולם הזה בשבו?נ שעבר ה
עיתון
הישראלי הראשון שגילה כי שמו של
אודי דיין שורבב לפרשת מישסט פרנקפורט.
השער האחורי הוקדש לפרשת אודי
דיין. לעג הגורל הוא שהשער של אודי
דיין מנע פירסום שער הקשור למשה דיין.
אומנם ברגע מסויים היה מי שהציע
לפרסם את שני השערים, אבל הצעתו
נדחתה על הסף. עם כל הכבוד שאנחנו
רוחשים למישפחת דיין, קצת מוגזם להקדיש
לעלילותיה שני שערים בשבוע אחד.
שכזו שד העולם הזר, קשור בפרשת
אודי דיין לא רק כמפרסם אלא גם כמי ש התפרסם
עמה.
באחת ההקלטות של שיחה טלפונית ש התנהלה
בין ״כושי״ לבין אותו ״אודי״,
אוזכר שם העולם הזה מיספר פעמים. היה
זה כאשר ביקש כושי מאודי להפיץ בארץ
ידיעות שיחפו על עובדת שהותו בגרמניה.
הקטע הבא, העוסק בעניין זה, הוא פיע-
נוח הקלטת השיחה הטלפונית בין השניים,
שהתנהלה בין פרנקפורט לנהלל :
כושי: עכשיו תשמע. תפיץ ידיעה,
בחייך אודי, אתה יכול להפיץ ידיעה?
אודי. ידיעה בישראל שאני מסתובב, אתה
מבין? שנסעתי לנפאל וששמה נשך אותי
נחש. תספר את זה ותפיץ את הידיעה ברונן
אתה שומע?
אודי: נו?
כושי: שנסעתי לנפאל?
אודי: אס זה יהיה כתוב בהעולם הזה,
זה סוב?
כושי: כן. אתה יודע למה 7יש שמועה
שאני, שראו אותי בגרמניה עם האנשים
האלה, אתה יודע, זה לא טוב.
אודי: רגע, בהעולם חזה זה טוב? כל
העולם־התחתון יקרא את זה שמה.
כושי: שהייתי בבית־ספר לנחשי קוברה
וששמה נשך אותי נחש ושהיה לי רע
מאוד.
אודי: בנפאל?
כושי: בנפאל ועוד איזה מקום.
אודי: טוב, אז אתה תראה, אני אכניס
את זה להעולם הזה.
כושי: כן, בסדר.
אודי: זה יסתובב בכל הארץ...
כושי: אז שמע רגע, זה צריך להגיע
גם לרם־און (המושב בו התגורר כושי).
אודי: זה יגיע גס לשמה, בטוח. ישמעו
רק על כושי. כל הארץ תדבר על זה.
כושי: יופי.
אודי: שמנב תשלח לרס־און גלויות עם
נחשים.
כושי: בסדר, מאה אחוז.
אודי ג אבל חכה אתה כבר תהיה
כתוב בהעולם הזה. זה מספיק. תראה את
המאמר.
המחמאות שמחלק אודי דיין באותה שיחה
להעולם הזה הן מחניפות מאוד. חוא
בטוח (בדיוק כמו אביו בשעתו, בשיחה
טלפונית שהוקלטה בינו לבין אלישבע)
שמה שמתפרסם בהעולם הזה נודע למחרת
לכל הארץ. למישמע אותה שיחה עלול
אפילו להיווצר הרושם המוטעה שאודי
דיין הוא כתב העולם הזה בנהלל, וכותב
עבורנו מאמרים וידיעות.
כמי שהיה מעורב בעניין בנקודה זו
מצידה השני, אני מוצא לנכון להבהיר
אותה. העולם הזה אומנם פירסם בשעתו
ידיעה על כך שכושי שוהה בנפאל, וכי
הוכש שם על ידי נחש וארשפז בבית־חולים.
לא היה זה מאמר׳ אלא סיפור
זוטא במדור אנשים (העולם הזה .)1961
סיפר לי על כך אחד מידידיו של כושי•,
שביקש ממני להכניס את הידיעה לעיתון.
מכיוון שהיכרתי את כושי אישית במשך
שנים רבות, לא ניראה לי הסיפור בלתי
מתקבל על הדעת. שום דבר שיסופר על
כושי אינו יכול להפתיע. לא עלה גם בדע־תי
מדוע יבדה מישהי מליבו סיפור דמיוני
כזה. הבאתי אותו לפירסום.
השבוע ביקשתי מהאיש שסיפר לי במעוזי
על פרשת כושי והנחש בנפאל,
לגלות לי ממי שמע את הסיפור. הוא אמר
לי את שם האיש :
אודי דיין.

העול ם הז ה 2009

81ט ל ״ י ;

בלכתך לקנות מקרר העתה על צר כי ך. חפש את ה מקרר המתאים
לך ביותר ־ מ קר ר תדיראן. חפש אותו בבתי המסחר המובחרים.
ה מור שי ם מטעם תדיר אן. בעד כ ס פך אתה מקבל את האיכות.
האחריות והש רו תשל תדיראן. אל תקנה מ קרר לפני ש ר אי ת
ובדקת את מ קררי חדיראן. ברי סמכא קובעים שמקר רי תדיראן
עולים באמינותם ובאיכותם על מ קררי ם דומים מיבוא או מיצור
3קו ם י.
־להלן ר שי מ ה חלקי תשל בתי המסחר ה מו ר שי םשלמ קררי תדיראן.

תל־אביב: פייגו, מרכז מסחרי רמת״אביב. ירושלים 1בית האור, עזה •14 טווינה,
יפו .56 מאור, דורות ראשונים .3חיפה: ברמר, החלוץ .13 סלון סמי, הרצל .57
אטקס יעקב, שיבת ציון .1באר״שבע: סברה, פסג׳ אוניקו. מטבחי דנאר, החלוץ
.128 ביתישמש 1שטינברג, מרכז מסחרי. קרית״מוצקין פלדמן זאב, שד׳ השופטים
.11 עלו: זיני בלום, בן־עמי .30 עפולה: ברס, הנשיא .7נהריה ,׳1׳.\ 7. :רון,
בכר העיריה. רעננה: סלון אפי, אחוזה .109 פתח־תקוה: גל ה־ ,120 ההגנה .16
כל״אלקטריק, ההגנה .12 כפריסובא 1אלקטרואור, רו ט שי ל ד . 49 חולון 1מילר,
חנקין .96 סלון סבוי ,77 סוקולוב .77 רמו־נ־גן: כל-אלקטריק, ביאליק .76 סלון
נתן, הרצל •66 רשת חנויות השק״ם.

מקרר ת ד״ו אן
סקרר תדיראן 400־ המקרר בעלר.ם ב 1ה
המונוליט׳ שתוכנן במיוחד לצרכי המשפחה
הי שראלית. זהו המקרר רב־המכר ש ת כו ל תו
מירבית. מיוצר מחומרים בלתי מחלידים.
ומרכב הגלגלים קבועבגופו. להשיג ב־צ
צבעים אופנתיים.

״ נחילס 1י 1ח ״0

מקרר תדיראן 285־ הוא הדגם החדש,
אידיאלי לדירו ת קטנות ומתאיםבמיוחד
לזוגות צעירים ולמ שפחות קטנות. במבנהו
וביתרזנותיו הוא זהה לדג םרב ־ המכר
־חדיראן 400־ אלא שמידותיו החיצוניות קטנות
יותר שעה שתכולתו גדולה למדי.

מקפיא תדיראן 140־ הוא ה תו ספת
האידיאלית לכל מקרר. חוסך הוצאות וזמן
על ידי הקפאת המזון ל ת קו פ ה של חודשים
רבים מוצרי המזון נשמרים טריים תודות
להקפאה העמוקה של מקפיא תדיראן . 140

^ 3־ ת ל־ א בי ב: רחקר לי ב ך 27ט ל 285151 .ירושלים: ר ח׳ ש ט אי 9ט ל231315 . 234867 .
^ ״ 1באר־ שבע: ר ח־ הדסה 22ט ל 39526. .חי פ ה: רחככרס אי ר הו ף 5ק רי ת א לי עז רטל 539292

מגזררים. מזגנים. סלדזינת. מערכות סמריאופוגיות רדי! למבודות. סוללות. פנס מוצר תאורה __

מכתבים

מנתבים

ברוכת נמשכת. אילו היכרנוהו אישית,
טורחים חיינו אפילו לשלוח גלויית־ברכה
עם ברכת הגומל. אולם מה להדפסת
המלל -הרב שהופנה אליו אישית, ולשמעון
הדן בענייני הציבור והמדינה,
שהגיעו לשיאו בהדפסת ״שרית ויכולת!״
כפי שכתב אחד הקוראים ז ממתי בחר
אלוהים בהעולס הזה להיות שותפו־להרפתקות

אמינות. אמינות. זו המילה שכדאי ל הוסיף
מעל לאריה השואג, במקביל ל-
״ללא משוא-פנים״.
וגם אחרי כל זה, העולם הזה עדיין שווה
1.75 דולר כל שבוע.
אהרן ברלינגר, ניו־יורק

אשתו, אבל איזו?
הכתבה על אודי דיין ו״כושי״ רימון
(העולם הזה ,)2007 היתד. מרתקת ממש,
ואין ספק שגם הפעם הקדמתם את כל
העיתונים האחרים.
מה יש לדבר — בכל הנוגע למישפחת
דיין, העולם הזה הוא הטוב ביותר.
אבל חוץ מדבר אחד. נדהמתי לגלות בין
התמונות אחת, שבה מצולם אודי דיין עם
אשתו — אבל הראשונה, אביגייל, לא
טליה.
מפליא שדווקא אתם תטעו בצורה כל-כך
חמורה, עם הדוקטורט הדייני שלכם. אם
לא די בהשלכותיה של הכתבה, הרי הוספתם
צער על עוגמת־נפש שלא־לצורך.
נחמן גבריאדי, חיפה
• קורה. הקורא גבריאלי צודק. אודי
ואשתו הראשונה אביגייל — ראה גלופה.

היכן ההיגיון חמגחה?

אבנרי? האם הידיעה נכונה, הרי הדבר
מהווה הישג ממדרגה ראשונה לשני הצדדים
(נדמה לי שמאז היכון מערכת
העולם הזה, עוד לא נערכה בין ראש־ממשלה
כלשהו לבין אבנרי פגישה כזו).
ד. כר־חורין, ירושלים

קראתי בשימחד( .העולם הזה )2006 כי
הטלוויזיה הירדנית עומדת בקרוב להוסיף
תרגום עיברי לתוכניותיה הערביות וזד
לועזיות. זה יאפשר לנו לצפות בהנאה,
מדי-ערב, בתוכניות מעניינות ומבררות.
עם זאת, מפליאה אותי העובדה שהטלוויזיה
הישראלית מפגרת בהרבד. אחרי
הירדנית (שגילה כגיל הטלוויזיה שלנו),
הן בטיב התוכניות והן במיספר הערוצים,
הן בצבע, ועתה אף בתרגומים.
לפי מיטב זיכרוני לא תירגמה הטלוויזיה
שלנו, מאז הוקמה לפני שמונה שנים,
אף תוכנית עיברית אחת לערבית, ואף
הפחיתה לאחרונה את מיספר התוכניות
הזרות המתורגמות לשתי שפות. זאת,
שעה שהטלוויזיה הישראלית נקלטת בקלות
לא רק על-ידי שני מיליון ערבים החיים
בישראל ובשטחים, כי-אם גם על-ידי
חמישה מיליון תושבים נוספים, בלבנון ובירה.
מעניין
לדעת, מהו ההיגיון המנחה את
רשווז־השידור שלנו.
אברהם צדיק, ירושלים

על האיחולים

שוביניסטית כשית

צר להיווכח כיצד שובר העולם הזה את
אחד מעקרונות הברזל שלהם הוא מטיף
לא פעם: קרי, פולחדהאישיות.
מאז פציעתו, תוך נסיון ההתנקשות בחייו,
מוקדשים טורי השבועון, ולפחות
דף שלם בהזדמנות אחת, לריענון זיכרוננו
שאורי אבנרי עדיין חי, כאילו הנדון אינו
ממלא פעולה זו.
מובן שאנו שמחים שניצל ופעילותו ה־

ברצוני להתייחם למיכתבה של הגברת
אביבה שפירא (״חזיר גברי״ ,העולם הזה
,)2007 שטענה כי את הכתבה על לאה
רבץ (העולם הזה )2006 כתב ״חזיר שוביניסטי
גברי״ וש״כל מילה ביה נוטפת
שינאה למין ה נ שי
כמעט כל קורא היה יכול להבין מתגובתה
של הגברת שפירא, שהיא אכולת
שינאה למין הגברי. פסיכולוג היה מגדיר
התנצלות מצאתי בכתבה ״התכשיט והתכשיטים״
על פרשת אלישבע (העולם הזה )2008 את
הקטע הבא:
״אכן, הנכס־הלאומי של ישראל, שר־הבי־טחון
משה דיין, היה בידיים טובות מאד:
הגיס־לעתיד נאשם בזיוף צ׳קים, אמה של.
המאהבת היתר, פרוצה־לשעבר, ואילו התכשיט
עצמו, הצעירה אשר לה הבטיח
להיות לגברת דיין לאחר גירושיו, היתר,
בתו של ערבי ועבריינית פלילית.״
נדהמתי לראות מילים גזעניות כאלה
בהעולס הזה.
ק. יורם, תל־אביב
<• העולם חזה מתנצל על הכללת המלים
״בתו של ערבי״ בהקשר זה. בכתבה
המקורית על פרשת אלישבע צויינה זהותו
הלאומית של אביה בהקשר סביר: העובדה
ששר־הביסחון דאז ניהל את ענייני
הביטחון של המדינה בנוכחות בחורה שלא
ידע אף את מוצאה הלאומי.

להחליט מי זח רבין
אני קורא מדי שבוע בשבוע את העולם
הזה, וכימעט מדי שבוע אתם מתייחסים
לראש־הסמשלה — אך מעולם עוד לא
נתתם תשובה ברורה וחד-משמעית: מיהו
יצחק רבץ? האם האיש הזה ראש־ממשלה
טוב או רע י האם האיש מנווט היטב את
ספינת המדינה, או להיפך י והאם עומד

אודי דיין ואביגייל
האשה הראשונה
יצחק רבץ בפני מצבי-לחץ קשים המתרחשים
במיסגרת מילוי התפקיד של ראש-
ממשלה במדינה, בשעת מצור ביטחוני,
כלכלי וחברתי גכדיחד.
הבנתי אתכם בתחילת דרכו של רבין
כראש־ממשלה, כשלא נקטתם עמדה חיובית
או שלילית — חד־משמעית — לגביו.
רציתם בוודאי לראות איך יתפתחו העניינים,
והענקתם לו שאנס. ברם, מלאו כבר
שנתיים, כמעט, לכהונתו כראש־ממשלה,
כלומר מחצית הקדנציה, והגיע הזמן לומר
את האמת, לטוב או לרע, כדרכו של העולם
הזה בכל השאלות והעניינים העומדים
ברומו של עולם או, יותר נכון, ברומה
של מדינת ישראל.
אגב, האם נכונה הידיעה שפורסמה באחד
העיתונים, על פגישה שהתקיימה באחרונה
בין ראש־הממשלה לעורך העולם הזה אורי

הרבה צימרים באבן אחת...

*111

111111111

חסוך

צא לנופש באילת ע ם ארקיע
ותזכה ב פנ ק ס הנ חו ת בשרותי
תיירות אירוח וקניו ת באילת.

הפנקס יחולק לכל רוכשי טיולי ״יעלת

-שרותי

תיירות לאילת( .מוגבל לחודשים פברואר -מרץ 176

פרטים על תוכניות נופש וירח דבש במחירים
מיוחדים במשרדי ארקיע ואצל סוכני הנסיעות.
ה עו ל ס

הז ה 2009

מכתבים
אותה כאשת מלאת תסביכים נפשיים.
וכיום, לאחר מחקרים רבים, ולאחר מיש-
אלי דעת־קהל בין הנשים בעולם הנאור,

לאה רבץ וג׳קי אונאסיס
מי חזיר גברי?
נדחקו נשים מסוגה של גברת שפירא אל
השוליים.
אך אסור לנו להפקיר נשים מסוג זה.
עלינו להפנות אותן לטיפול המתאים.
מאיר לב־ רן, קריית־אתא

מיכתכ-תשובח לישראלי ,,יפה״
ברצוני להגיב על מיכתבו של הקורא
יוסף כהן, שכתב על ״הישראלי היפה מכוער
מאוד״ (העולם הזה .)2007
סמ״ר (מיל ).יוסף כהן יקירי. רק שבועיים
ימים עברו מאז שיחרורנו מצה״ל,
וכבר עלה בידך לפגוש את ״הישראלי
היפה״ .ומיהו אותו אדם שפגשת, והגעת
למסקנה שהוא־הוא, בעצם, המייצג את
האזרח הישראלי ז
הוא בעל מכונית יפה, שכנראה חשת
שלא־בנוח לנסוע בה (כמובן, אם לאביך
היתד מכונית כזו, נראה לי שהרגשתך
היתד. משתנה עורך־דין, בעל־מישפחה
שבגילו עדיין משרת ביחידה קרבית. אותו
אדם הפך במיכתבך לדמות שטנית, שהעלתה
״הערות קיצוניות״ שלא העזת להעלותן
על הנייר.
לדוגמה, לא היה איכפת לו שחייל ג׳וב־ניק
ישן תחת כיפת השמיים. יוסי, אנו
ששירתנו יחד באותו בסים, הרי מגיל
— 18 עת התגייסנו — לא בא אל אוזנינו
רעש יריות, ריח אבק־שריפה לא
חשנו, ובוודאי לא ראינו פצועים והרוגים.
אנו שירתנו (כמו רבים אחרים)
בצורה סטרילית, שמונה שעות־עבודה.
לפעמים מעט יותר, נכון, אך בשאר הזמן
— מי בבתי־הקולנוע בתל-אביב, או בלימודים
שאינם קשורים בצבא. כל זאת,
כמובן, ללא לחצים, אימונים, פשיטות,
הסתערויות וכד.
ואילו אנשי־מילואים רבים בצה״ל, בגילים
,30—40 בעלי־מישפחות, אולצו לעשות
זאת, להילחם, להיפצע, ליהרג (אתה
זוכר, קראנו בעיתון שיש מילחמה
להשאיר יתומים, אלמנות, עסקים ועוד
אלפי דברים קטנים שאגו, כרווקים בני
,18 כלל לא עלה על דעתנו שהם קיימים.
אני לא הייתי כועס על ישראלי זה.
בעיני, הוא הישראלי היפה באמת! זה
שביום־פקודה עוזב את ביתו וחש לשדה־הקרב
שלגבינו, חיילי־השירותים, הוא מושג
ערטילאי. כשהיה אומר לי שהוא מוכן
שאשן תחת כיפת השמיים, הייתי מסכים
איתו.
יוסי יקירי, אנו בני 21 בלבד, אך הרגילו
אותנו לטוב. הרגילו אותנו שבגיל
צעיר, בלי לתת דבר למדינה, וכמעט בלי
לחיות, אנו כבר רשאים לקחת אגרוף
מלא דומן ולדחוף אותו בפרצופה של אותה
מדינה.
איך צעיר בן ,21 שחי עד היום בחממה
(המשך בעמוד )16
העולם הזה 2009

אם את

• את מקבלת
• את מקבלת
• את מקבלת
• את מקבלת

מחפשת מכונת כביסה שהיא גדולה באמת, יש לך שתי אפשרויות:
״קריסטל גרנד ליידי״ או ״קריסטל סופרלורד״.
בקנותך את אחת הגדולות של ״קריסטל״,
מכונת כביסה שהיא גדולה במיוחד מבפנים ־ עם קיבולת כביסה עד $ק״ג
אך קומפקטית במידותיה החיצוניות.מכונת כביסה שיש בה כל היתרונות והשכלולים.
מכונה מעולה מתוצרת צרפת, בעלת מוניטין רבים באירופה וגם בישראל.
מכונת כביסה שמובטח לה שרות מהימן ומסור לאורך זמן.

את מקבלת מכונת כביסה גדולה ומעולה, במחיר סביר והוגן,
ולא מנופח באופו מלאכותי

אומרים גם ד מהת
לאנחנוי ו ל
אצלנו: קנו ת
לא ל

4זול יותר
4שרות טוב יותר
4יעוץ טוב יותר

מבחר ענק של כל הנחוץ
לתינוק, ממוצץ ועד מיטה

״ביבי״ 3 ו82״
המלך ג׳ורג׳ ,45ת״א

האם ועברו צילומיו של צחק רב־ן
בעת ובעונה אחתד״ניקוי־ראש׳ ?

יהושע נוץ לאנשים הנכונים

777
בהנדי בינלאומי

כר מל
מזר חי
היקגי ואעוון לציו!
וזנוזן יעקב

הדהים את הצופים, שבאו לשמיעת
עירעורו בבית־חמישפט המחוזי בבאר־שגע,
כאשר יצא את המכונית כשהוא נושא כסא־גלגלים. לרגע נדמה
היה שייכנס לבית״המישפט כשהוא ישוב בכסא. אולם
מייד נתברר כי הכסא לא נועד לעצמו אלא לחברו, שנילווה אליו.

הגברת הראשונה של
המדינה, לאה רבץ, נוהגת
בתקופה האחרונה לרדת אל
העם. מאז חזרה מסיורה ב־ארצוודהברית
היא מרכיבה
מדי־פעם מישקפי־שמש גדולים,
נכנסת לבדה למכונית ה־פיאט־ספורט
שלה, נוסעת ל״
מיסעדת דראגסטור בתל־אביב.
נפגשת שם עם ידידותיה וידידיה
לשיחות־חולין. בפגישות
אלד היא זונחת את הדיאטה,
מזמינה בשר־עגל עם ירקות
מבושלים, בוואריה ועוגת-שד
קולד חמה בתוספת גלידה, מחסלת
את המנות עד הפירור
האחרון.
זלילה גדולה הכין גם
בעל המיסעדה הסינית מנדי׳ס,
רפי שאולי, לכבודו של כוכב
הסרט הזלילה הגדולה, הצרפתי
מישל פיר,ולי, שהיה
אמור להגיע השבוע לארץ יחד
עם רעייתו, הזמרת ג׳ולייט
גרקו. רפי נתן הוראות מפורטות
לטבחים במיסעדה, ש עמלו
על המעדנים במשך יומיים
רצופים. אך הזמרת
הגיעה לארץ לבדה, בגלל תפקיד
שקיבל בעלה בסרט חדש.
ביום שיועד לארוחה, נאלץ
שאולי לחלק לאורחיו ממת
כפולות, כדי• להיפטר משפע
האוכל שהכין.
8חברי-הכנסת יהודדז
בן־ מאיר מהמסד״ל ואלי־עז
ר רונן ממפ״ם הופיעו השבוע
לפני מישלחת הקונגרס
היהודי האמריקאי. רונן הדרום-
אמריקאי חשש מבן־מאיר, ש־שפת־אימו
אנגלית, ולכן הצהיר
בפתה הדברים :״הסידור ביני
לבין בן־מאיר הוא זה: הוא
ידבר את האנגלית הנכונה,
ואני אומר את הדברים הנכונים.״
8בדיון
שהתקיים בהנהלת
הקואליציה על האונס,

החל ח״כ ניסים אליעד
(ל״ע) מתאר בפירטי-פרטים
שלבים של אונם של בחורה.

אמר אליעד :״מורידים לה
את השימלה, אחר־כך קורעים
מעליה את התחתונים והחזייה...״
הח״כ המשיך בתיאורו
העסיסי כמה דקות, עד ש-
ח״כ אליעזר רונן הצליח
בקושי להפסיקו באומרו :
״בסדר, בסדר, לא צריך לדייק
כל־כו בפרטים.״
8כתב ידיעות אחרונות
ישעיהו (״שייקר,״) כ?־ פו־ר
ת הוא העיתונאי הישראלי
הראשון שזכה בכבוד לראיין
אישית את השאה של איראן,
מלד-המלכים, מוחמר ריזה
פאחלוואי. אומנם, השאה
קיבל את שייקח בלישכתו כ כתב
תחנת־השידור הצרפתית
אירופה מס׳ ,1אבל הוא ידע
כי העיתונאי, שעימו הוא משוחח,
הוא ישראלי. השניים אף
דנו ביחסי איראן־ישראל. לפני
הראיון דאג שייקר להזמין
את הצלם המלכותי, כדי שיג־ציח
את פגישתו עם השאה.
״פחדתי, שאחרת לא יאמינו לי
כי באמת ראיינתי את השאה,״
סיפר. אולם מרוב התרגשותו
סיים את הראיון ועזב את ליש-
כת־השאה, מבלי להצטלם. רק
בחוץ נזכר לפתע מה החמיץ.
״האם אני יכול לחזור ולהצטלם
עם השאה?״ שאל את אנשי-
החצר. אלה סירבו להשיב .״רק
השאה בעצמו יכול להחליט על
כך !״ אמרו. שייקר החליט
להמר. הוא נכנס שוב לחדרו
של השאה .״אדוני,״ הוא אמר
לו ,״שכחנו להצטלם.״ השאה
חייך, חיבק את כתפו של
שייקה ושאל אותו :״איך אתה
רוצה להצטלם, כשאתה מראיין
אותי או בתמונה מישפחתית
על המירפסתז״ אחרי שצלם-
החצר סיים את הצילומים, אמר
השאה :״הוא צלם גרוע, אבל
אותי הוא מצלם יוצא-מן-
הכלל.״

0הדוגמנית האצילה, ששמח האמיתי הוא
יי י ורה גוטליב אנא, הרוזנת לבית לנדורף,
בת ה־ ,36 רצתה להוכיח שאין צורך בלבוש, כשיש גוף יפה.
אפשר לצייר את הבגדים על הגוף עצמו. בסידרת־תצלומים שהופיעה
בשבועון הגרמני ״שטרן״ ,הדגימה את עצמה, בעירום מלא,
כשהיא ״לבושה״ בחליפות גבריות ונשיות, בגדים תחתוניים ועוד.

8הצעת-ייעול העלה ח״כ
הליכוד יורם ארידור, ב ישיבת
סיעתו עם הנהלת רשות
השידור :״כשמצלמים את
יצחק רכין במליאת הכנסת
למבט לחדשות, אפשר באותה
הזדמנות להעביר את הצילומים
לניקוי ראש.״
8לאווירה מוכרת הגיע
יועץ ראש עיריית תל־אביב,
נתן כרון, שהיה אורח
עיריית אמסטרדם. בהגיעו לבניין
העירייה, סיפר לו ראש־העירייה
כי האווירה במקום
מתוחה, בגלל משבר קואליציוני.
הגיב ברון :״עכשיו אני
מרגיש כמו בבית.״
! 8האמרגן יעקוב אגמון,
לעומת זאת, המציא הגדרה
חדשה למדינה :״ארץ זוועת
חלב ודבש.״
8כמחנך דגול, תבע השר-החינוך־והתרבות שבוע אהרון
ידלין לקיים יחסי-
אנוש נאותים במדינה. בישיבת
המועצה לארץ־ישראל יפר פירש
ידלין את הגדרתו ״אנוש״,
כשהוא משתעשע באותיות המרכיבות
את המילה: אדיבות,
נימוסים ושקט.
8יגאל הורוביץ, יו״ר
הוועדה הכלכלית של הכנסת,
גילה השבוע שבכל פעם שהוא
רואה את הספסל הריק של הממשלה
בכנסת, הוא בזכר ש פעם,
בקדנציה הקודמת, החליט
להיות שר בממשלה, יחד
עם מי שהיה ח״כ של מק״י,
שמואל מיקוניס. שני ה-
ח״כים הגיעו לאולם־המלאה
יחד, נעצרו לפני הספסל הריק
של הממשלה .״נא לבחור, איזה
כיסא אתה רוצה?״ אמר הורוביץ
למיקונים. הח״ב של מק״י
בחר להיות שר־המישטרה. יגאל
הורוביץ העדיף להיות שר־האו־צר.
עד עתה לא התגשם ה חלום.
8אחד
העיתונאים חיפש
החודש את מנכ״ל חברת כלל,
אהרן דוברת. המזכירה אמ רה
לו שדוברת שוהה בחו״ל.
כאשר ביקש העיתונאי לדעת
היכן, כדי לטלפן אליו, השיבה
המזכירה שהוא נמצא בוואדוץ,
היא בירת ליכטנשטיין ובירת
הכסף השחור. העיתונאי, ש סבור
היה בתחילה כי העלה
בחכתו סיפור גדול, התאכזב
כאשר תיקנה המזכירה את עצ מה
מייד, אמרה שהבוס שלה
נמצא בעיר דאווס שבשווייץ,
שם התקיים סמינר בינלאומי
למנהלי־חברות.
8מעטים ידעו כי הידיעה
שפירסם העיתונאי יוסי ג ר
בעמוד הראשון של עיתונו
ידיעות אחרונות, שסיפרה על
נער בן 16 אשר איים על מנהל
בנק הפועלים ברעננה, נגעה לו
באופן אישי. אשתו של יוסי,
ורדה, היא בתו של מנהל
הבנק, מיטה מגדלוכיץ. האיום
הטלפוני היה על חייה
ועל חיי בתה הקטנה, ליאת.
יוסי, ששהה בשידוודמילואים,
הוזעק על-ידי אשתו, שהריחה
סקופ, קיבל חופשה מייוחדת
וכתב את הכתבה.
8הפתעה נעימה נכונה
בשבוע שעבר למפיקת־הטל-
וויזיה שרה גגור, שהשתתפה
במכירה הפומבית הטלפונית
החיה שעורכים זאב עגר, ואלי
ישראלי, במיסגרת
תוכנית הרדיו השוק המשותף.
שרה הציעה למכירה
פיאה נוכרית. עוד באותו לילה
צילצל הטלפון בביתה, ועל
הקו היד. בעלה השוהה בחו״ל.
הבעל, שקלט במיקרה את הה
עו ל ם הז ה 2009

71717117־£711

א 1 1 *1111
שידור׳ אמר :״שמעתי שאת
מוכרת את הפיאה. מה, המצב
בארץ כל-כך חמור שאת מוכרחה
למכור אותה י״
01 מכירה פומבית אהדת
נערכה השבוע, לראשונה בתולדות
העיר הדרומית, גם במלון
ביקעת הירח באילת. ה מנחה
מני פאר ירד לשם עם
הופעתו התל-אביבית הקבועה,
כשבמכונית מייוחדת מגיעים
אחריו 220 פריטים, שכללו בין
השאר ציורים מקוריים, שטיחים,
תכשיטים, רהיטים ושעונים
עתיקים, טבעות יקרות ו-
שמונצעס רבים אחרים. האולם
שבו נערכה המכירה היה מלא
מפה־לפה, כשכל הנוכחים נד-

כיועץ לאשת ראש־העירייה ש התלבטה
מה לקנות. לבסוף היא
החליטה להתמודד על מחרוזת
עתיקה. אך כשמחיר המחרוזת
הגיע לאלף לירות, פרשה מן
המירוץ. בסוף הערב גילה לה
מני פאר שבתל־אביב יש להם
למכירה מחרוזת זהה, והזמין
אותה לבוא להתמודד עליה.
! הצייר עודד שמיר,
שפתח תערוכת ציור ופיסול
בתל-אביב, הופתע לפגוש בפתיחה
ידידים רבים, שזכרו
אותו למרות שבחמש השנים
האחרונות הוא שהה בפריס.
אחד המבקרים, יצחק ג׳יב-
לי, מלוחמי היחידה ,101 שגם
הוא, כמו הצייר, ממוצא תי-

ההתרגשות שממלאה אותך מגיעה לשיא באמצע השבוע — וביום
השבת. כיוון שכך, נסי לשכנע אותו לא להיות כל־כך רע אליך,
ולהתחשב גם בדרישותיך. מסע אל מקום מרוחק מסתמן באופק. השותף
שלך יעשה לך טובה. קח ברצינות את דבריו זה ישתלם לך.

כוח־החיים שלך גובר, בימים אלה. אתה מסוגל לנצל אותו למעשים
טובים, ליצירה, או להיטיב בעזרתו לזולת. אתה גס יכול לאכול את
עצמך. הבחירה נמצאת אך ורק בידך. חולמניותך הטבעית גוברת,
ככל שאתה מרגיש יותר אפשרויות. אל תצא מהבית ביום רביעי.

ן ני0
9ו בפברואר -
20 במר ס

אתה נוטה לראות רק את הצדדים השליליים של עבודתך, אבל דע
שהעניינים מתפתחים כהלכה, ואתה אמור להגיע ביום שבת, לשיא
של הישגים. אל תענה למכתבים אלא לאחר שיקול רב: אחרת
היא תכעס, השותף יתייאש והזרים פשוט לא יבינו את דבריך. אל
תתייאשי, פגישה בנסיבות אינטימיות תגרום לו למבוכה ותעודד אותך.
אתה סבור שבעזרת מאמצים חד־פעמיים אתה מסוגל להשתחרר מן
המועקה. זוהי טעות: הדיכאון ותחושת־החיים הטראגית הם חלק
מהותי ממסלול־השוורים. על כן, מוטב שתלמד לחיות עם זה, ותקבל
את עצמך בקורטוב של הומור. עיסקה מעניינת מסתמנת אך באופק.
בת־זוגך תעזור לך להחליט על הצד הטוב ביותר, אם לא תיזהר.

101ו
ו 2באפריל -
20 במאי

מאומיס

או גם הנאה
מרובה, השבוע. פגישה בנסיבות רומאנטיות מסתיימת בצורה בלתי־צפוייה:
אולי במסע למקום מרוחק באמת. אל תאחרי, השבוע, בת־תאומים:
נערה עומדת בדרכך ואם לא תיזהרי, תפסידי אותו.

זהו שבוע בו עשויים להתעורר בליבך פיקפוקים מחודשים על דרכך
הנוכחית. אל תתחשבי בהם• מסלולך, בן״סרטן, הוא מן הגורליים
והקבועים שבמזלות. בכוחך רק לנצל אותו לטובה, בעזרת החוש
העסקי והאינטואיציה. אל תשקע במרה־שחורה, וצפה למסע־הניצחון.

1!110

.21 ביוני -
כ 21 ביולי

מנשה קדישמן

זנח למיספר ימים את עבודות
חפיסול שלו כדי להשתתף בתפ־קיד״אורח
בשרט ״רק היום״ לפי תסריטו, בימויו ופיכובו של זאב
רווח. בסצינת שצולמה בשוק מחנה״יחודה בירושלים היה על
קדישמן להתכופף כדי להעמיס ארגזים על מכונית. אך פרסו,
שהפכה אצלו סמל־מיסחרי, לא איפשרה לו להתכופף,
וזאב רווח נאלץ היה להחליפו בתפקיד מעמיס־חארגזים.

חקים ומנסים לרכוש מציאות,
כרגיל, בלט במקום רפי נל־פון,
שבא לבוש בתילבושת־ערב
חגיגית, מורכבת ממגפיים
שחורים, מיכנסי שלושת־רבעי
לבנים, גופיה אדומה, מחרוזת
משיגי-כריש, שיכמיה שחורה,
כובע-בוקרים ותרמיל־צד צבאי.
רפי התקדם במתינות
לעבר במודהמכירה. כשנשאל
מדוע אינו נדחק לרכוש משהו,
השיב רפי, שהוא עיוור בעין
אחת :״אין לי מה למהר. את
מה שאני רוצה, אף אחד לא
יקנה. יש להם למכירה מיש-
קפת־ימאים לעין אחת.״ הוא
קנה את המישקפת ב־ 700ל״י.
אורח בולט אחר במכירה
היה כוסי סחה, ש קנה
טבעת־יהלום, אגרטל מבדולח
ושעון־קיר עתיק בכמה
אלפי לירות טובות. בוסי הגיע
למקום עם פמלייד, שלמה, גבר
על כל מתחריו בפריטים שבהם
חשק. בסוף הערב, בהגיע
תור התשלום, הציע נוסי ל-
מארגני-המכירה להטיל מטבע :
״אם ייצא עץ, אני משלם
כפול. אם ייצא פלי, אני לא
משלם כלום.״ המארגנים הס כימו,
הטילו מטבע ובוסי הפסיד.
1אורחת
חשובה אחרת
במכירה הפומבית היתה ורדה
כין /אשתו של ראש עיריית
אילת גדי כץ ורדה התייש בה
ליד סוחר־האמנות ז ׳ אן
תירוש, שבא לאילת אחרי
שלא היה בעיר, מזה 20 שנה.
תירוש קנה מיספר ציורים יק-
רי־ערד, ובין השאר שימש
העו ל ם הזה 2009

מני, התפעל מחלקי־גוף נשיים
עירומים, המופיעים הרבה בציוריו
של שמיר :״נראה ש הכמות
הזאת של ישבנים באה
לד מאכילת סחוג.״ הוסיף
ג׳יבלי :״תמשיך ככה, ותגיע
עוד יותר רחוק מהסבא שלך,
שהיה העגלון של בנימין

עייפות נעימה, לאחר מאמציך הגופניים מן השבוע שעבר, גורמים לך
לעצלות. אל תשכב על זרי־הדפנה שלך: נסה לבנות משהו עם יום
ד /ה׳ או ו׳ — כי הם ימים מתאימים לכיבושים חדשים. בת־לביאה:
אל תתני לו להרפות מן המאמץ המשותף שלכם. קני עדי או
טבעת. השקיעי מחשבה יוצרת ומועילה בשבת — ובהצלחה.
אתה משלה עצמך שאתה אדם קר־מחשבות, אבל השבוע עשויים להכעיס
אותך הנסיבות עד־כדי׳ קבלת אותן ההחלטות הנימהרות והאינטואיטיביות
שאתה כל־כך שונא אצל עצמך. מסע קצר יבהיר את מחשבותיו על
נושא חשוב שהיה בלתי־ברור וטעון הכרעה. בת־בתולה: פגישה לא־נעימה
מסתיימת בחברות חדשה. פיצוי כספי יגיע אליך במפתיע.

1תומו

זאב הרצל.״

המלחין יוסי מר־

חיים; שהחל מרצד. באקדמיה
למוסיקה באוניברסיטת תל׳
אביב, מגיע למקום באוטובוס.
כשנשאל השבוע על־ידי ידידה,
שפגשה אותו באוטובוס, מדוע
אינו רוכש לו מכונית, השיב:
״בשביל מה אני צריך מכונית,
בשביל לטפל בה כל
הזמן? כל יום שישי אני מס תכל
ברחמנות על השכנים
שלי, הממרקים ומבריקים כמו
משוגעים את המכונית שלהם.
אני אקנה מכונית רק אם היא
תבוא אלי כל יום שישי, ותנקה
לי את הדירה!״

׳ 1מנתל-ההפקה אלי קו רן
מסתובב בימים אלה ו
מחפש
גברים מטיפוס נורדי.
הוא מנהל הפקת סרט-פירסומת
גרמני, שיציג את מוצרי-
האופנה הגרמניים לקייץ .1976
הסרט יצולם בישראל, ולשם-
כד חיפש אלי ומצא גם אתרי-
צילום המזכירים את נופי גרמניה
וגם דוגמניות הנראות
כגרמניות מבטדומלידה, וביניהן
!מירי אורן וקארין
דונסקי. הבעיה היחידה שלו
היא למצוא טיפוסים גרמניים
גבריים.

המשבר האישי שלך שוב לא ישפיע עליך, אלא בדמיונך הפורה. נסי
לנצל את הכאב כדי לעשות משחו יוצר. זהו שבוע של כתיבת מיכתבים,
מחשבות איטיות ושקולות, וקשר זהיר מן הרגיל עם בני״האדם.
בת־מאזניים: פנקי את עצמך. שבת מתאימה לפגוש ידידים טובים,
או לשבת בבית ולרכל. יום ד׳ וח׳ יעמידו אותך בבעיות פיננסיות.
חוששני שבני-עקרב, ובייחוד בנות־עקרב, יזדקקו לכל כוח-הרצון והעמידה
שלהם, השבוע, מבחינה ריגשית. ניתוק כימעט־מוחלט עם אשה שחמדת
יגרום לך הרבה יסורי־נפש. תתנחם בשינוי ניכר לטובה במעמדך
בעבודה או בקשריך העיסקיים, שיחול דווקא בנסיבות חברתיות, מסביב
ליום שבת. את לא מזדקנת, רק נעשית חכמה יותר. שאלי בעצתה
של ידידה אמיתית, שהיא קרובה אליך במיוחד, בת מזל־סרטן.

עקת

השבוע אתה יורה חץ באוויר העולם — והוא פוגע בעמך. אתה סבור
שכיבושיך תלויים רק בך — ומוצא עצמך נכבש. את משליכה חכה
— ומרגישה חולמנית כבת־מזל־דגיס. אגב: בני־דגים יסייעו לך, השבוע.
אס אתה רוצה באמת בעניין ההוא, נסה לעשות משהו למענו, בשבת.
אל תחתום על התחייבויות ואל תקבע שבוע מראש שום פגישה: כי
הפעם יתעוררו כל־מיני דברים חדשים, שיהיו חשובים יותר מאשר בעבר.

לא, זו לא טראגדיה. זוהי רק מריבת־זוג רגילה נוספת. אבל תדירות
המרינות הללו עשוייה לעורר אצלך פיקפוקים והירהורי־חטא. אם
תיכנעי לחם — נסי לא לעשות דברים בפרהסיה: בעלך, אם הוא
נן־מזל״שור או מאזניים, מקנא מאוד — ובצדק. ויש רכלנים.
הימים ה׳ ,ו׳ ,שבת יתאימו לפגישות חברתיות בהן תחתוך עניינים
פינאנסיים. אתה מסוגל לנצח בכל מו״מ כזה — בתנאי שלא תלחץ
יותר מדי, ובתנאי שתסמוך לפעמים גם על הזולת ותתחשב בו.

*£0ב<0חן

—10 562 £5מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״וויטש״ ,כ״הקניח הטובה ביותר׳.

בנשיונל אנו מציעים לך מבחר של 4
טלוויזיות בגדלים של ״ .12״4ו,ו־״.20
כל מה שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גם בקטנה ואף יותר מכך.
הלא אלה הם מסוגיהדבויס/שאתה מצפה
להם מנשיונל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
והמתאם עצמו אוטומטית כשאתה משנה
ערוצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
הן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר סביר) והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית(שקע המצית).
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך-ז הו התכנון
של כל טלוויזיות נ שיונל-התמונה ״מחוזקת׳׳׳
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך כוונים מיותרים.

אם בחרת בטלוויזיה הקטנה שלנו, כדאי
שתדע -אינך לוקח אתך הביתה פחות
?דע, אלא רק פחות מסך.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.

העול ם הז ה 2009

ו הני ד ח

עו פו ת לו ה טי ם
סוחרי־הבשר ומקורביהם אצים־רצים עתה לקנות כל קילו עוף שביכולתם להשיג,
לאחסנו במחסני״קירור. הסיבה: מי שקונה החודש עופות, ירוויח עליהם תוך חודש
למעלה מ־* .50 בערבות ממשלתית. יותר מכפי שניתן להרוויח בצמודים בשנה תמימה,
ירוויח מי שיקנה עופות בתוך חודש ימים.
הכיצד ז ב 1-באפריל, עם הפעלת התקציב החדש, תקצץ הממשלה את התמיכות
במכירי העופות. ראשי־האוצר החכמים כבר הודיעו, כי כתוצאה מכן יעלו מחירי
העופות ב״ ,520/0בתחילת אפריל.
מדוע נחפזו להודיע זא ת! אולי מאותה סיבה שבגללה שכחו לכלול בתקציב
את מיליארד הלירות שנמצאו במיקרה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה

לפני שלושה חודשים נסתבר, שבעלי־עסקים
עושים קנונייה עם מישרד-התיק-
שורת, המתקין במקום־העסק שלהם טלפון
ציבורי, ובך חם חוסכים את מחיר
התקנת הטלפון הפרטי. הטלפון הציבורי,

שמיספרו .59500 הטלפון נמצא עמוק
בתוך המישרד, מאחרי שולחן־הכתיבה
של בעל חמקום, כך שפרט לבעל-חמקום
עצמו אין איש יכול להשתמש בו.
יותר מכך: לטלפון הציבורי חיברו טלפיו
רגיל, שניצב על שולחן־הבתיבה, כך
שניתן לחייג ולקבל שיחות מן השלוחה
הפרטית, ולא מן הטלפון הציבורי.
דובר מישרד-התיקשורת, זפריח מי־זרוצקי
/שנתבקש להסביר זאת, העביר

מדמתיפזראב!

מו ־ ק ט

משרד המסחר והוועעויה
*ישיב* י 1םזון -י רו ש לי
״ ״ 1יי 5מ, בשבת מ ל ׳ ו
9בד א עגר 1975
נזיז פר;

הטלפץ ב״סקוטש־מרקט

בלתי־ציבורי
מייניל חו די קכםכי חמל * ת א ריו , 1 5 .1 .1 9 7 6ימייסיקרי
ת מ יי ל על י בו אכבדק פו א כסר ( 3סלס ) לי לכלק״נ נ ס קו
2 .3 3לי חקיי • כיום .
מסיניי בא בעקבי ם י רי דתכסמייי הבגד גקםוא 1• 5 3 -0
ל לי ברה בחדש או ק 9ונרועי 23 -2 3נ • בים מאח רוני .

כידוע, מותקן לנוחיות הציבור ללא תמורה,
שבן הוא מותקן בחוץ, במקום שכל
אחד יובל לטלפן ממנו.
בדיקה קצרת הוכיחה כי במקום הקרוי
״סקוטש-מרקט״ ,ברחוב אלנבי 9
בתל-אביב, התקין הדואר טלפון ציבורי

נכבנר רב

׳ נן-סס ת

עוד חריג
מן הרפורמה

סנ מ ל ממיב חחסיון

החוזר הממשלתי
מודיעה הממשלה מראש על ההתייקרויות הצפויות ועל הפיחותים הבאים, דואגת בכך
להעשיר כל משקיע. מובן שלא צריך להאמין לממשלה, אבל בענייני ספסרות היא
לא איכזבח עד״כה.
ובבן, כיום קונים עופות קפואים במחירים של שמונה, תשע ועשר לירות הקילו,
מאחסנים אותם במחסני־קירור — והרי ההשקעה מוכנה, להפשרת רווחים באפריל.
על־מנת להבטיח את העלאת מחירי העופות, צריכה הממשלה לדאוג לכך שגם
שאר סוגי הבשר יתייקרו. לשם כך היא מעלה, בניגוד לחוק, את מחירי הבשר הקפוא
והכבד הקפוא. בניגוד לחוק — כיוון שאסור לממשלה להרוויח על ייבוא מיצרבי־חמזון,
ובאשר היא גובה תמורתם מחיר הגבוה מהוצאותיה האמיתיות, היא עוברת בכך
על החוק.
כך, למשל, בתחילת דצמבר האחרון, חלה ירידה גדולה במחירי הכבד הקפוא
בעולם. הממשלה היתח צריבה להתיר לייבואני הכבד הקפוא להוזיל את מחירו
לצרכן בישראל, בלירה לערך. תחת זאת ייקרה את מחירו על־ידי היטל בלתי״חוקי,
שלא אושר בכנסת או אפילו על־ידי צו של שר.

אי ך

ועדת״תכספים של הכנסת אישרה בימים
אלה תיקון לחוק-הרפורמה, התיקון
פוטר רווחים מעיסקות בנת״ד מכל
מס. עיסקות נת״ד (נייר״תמורת־דולר)
הן עסקות במטבע זר במניות הרשומות
בחו״ל. הפטור״ממס, הניתן לעסקות אלו,
הוא חריג ברור מן הרפורמה, ומהווה
אפלייח בולטת של בעלי״ההון לעומת
השכירים.
השכירים מקבלים רק * 70 מתוספת-
היוקר, בעוד בעלי-חתון יקבלו מעתה *90
מהפרשי-החצמדה על איגרות״חוב חדשות,
ומלוא ההצמדה על הישנות. לא
ישלמו שום טס העוסקים בהשקעות ב-
נת״ד, בעוד השכירים משלמים מס על
בל תמורה לשעת״עבודה.

הבנקים

אותך

הננו מוסרים לנ ס בזה את השיחים הנ״ל• שתמורתם תואילו להעביר לזנות חשבוננו אצלכם. רשמנו לפנינו נ• א ם לא תונלו לחייב את
חשבון המושך בשיקים מ שונים עלינם. אי אם •וחזרו לנ ם שיקים מ שונים על בנקים אחרים תחזירו לנו שיקים נאלה ותח״בו את חשבוננו
חזרה. נו אינ נ ם אחראים בעד ש יקים שיאבדו׳ נמ שלוח שיונל להעשות בנל דרך שתמצאו לננוו השיק׳ם ״זקפו לזנות החשבון באופו ארעי
ואיו אנו רשאים למשיד את תמורתם יפני גבייתם במקרה של אבדו״שיק יבוטל הזינו׳ עבורו. י

ח תי מ ת הל קו ח

נוסח הפעי!? שבו מסיר הבנק את האחריות
בלתי־סביר
יש בישראל מפקח-על-הבנקים, ויש אי-
גוד־הבנקים, ויש מישרד-האוצר — ולמרות
בולם, או אולי בידיעת בולם — הבנקים
חולבים את המפקיד בהם.
דוגמה: אתה מפקיד בבנק, בחשבון
שלך, צ׳ק לפרעון באותו יום. הבנק לעולם
לא יזבח חשבונך ביום־ההפקדה, שהוא
יום פרעון הצ׳ק. בדרך־כלל יזכו אותך
כעבור שלושה ימים, ובמיקרים יוצאים-

מרימה* הוצרה הארץ ווו1׳ן

סבירה בר סמי
גידה הנצרה מנץ
מדנה מכירה ;
ארוג׳ י נדא 5 ?5 6$
*?*0י 0נמפינגיסז

חיפה ; ם. אקדם! גמ-סי

מנמר 49 מר 04 * 4* 35 21 .
״וסער הפרחים העיר הטוו־קה

בלתי־חוקי

חולבים

סנייח כר מני£1 009:

מן־הבלל בעבור יומיים. התוצאה: אתה
מפסיד שלושה ימי ריבית על הכסף.
הבנק עצמו מקבל את הכסף עוד באותו
יום אם ההפקדה היא בבוקר, או לבל
המאוחר למחרתו. הוא עובד עם הכסף
שלך יום־יומיים, מבלי לשלם לך ריבית.
כספים אלה, אינם נרשמים ברשימות
הנזילות של הבנקים. הפאטנט הזה מאפשר
לבנקים, למעשה, לעבוד עם בל הצ׳-

קים המופקדים אצלם משך יומיים בחינם.
אבל
אם אתה צריך לשלם צ׳ק, המועבר
לחשבונך לפרעון, מחייבים אותך
בבר ביום הפקדת הצ׳ק לפרעון, ולא בעבור
שלושה ימים.
אגב, מדוע אתה מפקיד צ׳ק בבנק לשם
גבייה ז כדי שתהיה יותר בטוח ! האם
טרחת לקרוא את האותיות הקטנות ה

02 *2 0 7 3 79 .
מה* ומגא ! אחים מירקיט

דוד 15 פר 24 42 .״ 037
את העניין לטיפול קציו״הביטחון של
המישרד• אחרי חודשיים של הטרדות נתקבלה
מן הדובר תשובה בי נמצא שבטעות
הותקן הטלפון הציבורי בתוך בית-
העסק, במקום בחוץ, ובקרוב הוא יוסר.
עד רגע זה לא הוסר הטלפון. לא נתקבלה
תשובה לעניין חיבור השלוחה הפרטית
אל הטלפון הציבורי, וכן בדבר מי שהחליט
להתקין את הטלפון הציבורי בעסק
הפרטי.

מודפסות של בל טופס הפקדת צ׳קים
לגבייה ן כדאי שתקרא אותן• כתוב שם
במפורש :״כן איננו אחראים בעד צ׳קים
שיאבדו במישלוח, שיוכל להיעשות בבל
דרך ״.היינו, הבנק רשאי לאבד את ה-
צ׳ק שלך, ואינו אחראי לדבר !
האם קיבל סעיף מגביל זח את אישור
המועצה להגבלים עיסקיים או לחוזים
אחידים ז נדמה שלא. אם כן, אינו חוקי.
זאת ועוד: נניח שלקחת הלוואה בבנק,
ואתה צריך להחזירה ב־ 20 תשלומים
חודשיים. האם אתה יודע כי שנה בנקאית
שונה מכל שנה רגילה ז אצל הבנקים,
כשיש צורך לחייב אותך בריבית,
בל החודשים חם בני 31 ימים, בעוד שבשנה
יש 4חודשים בני 30 יום, וחודש
אחד בן 28 או 29 ימים. בך מוסיף הבנק,
לצורך חישובי הריבית שלך, עוד 7ימים
לשנה, שהם תוספת של חצי אחוז על
365 ימים.
רק לאחרונה, בגלל פריצת הכספות
ב״בנק ברקליס״ ברמת-גן, התברר כי אין
הבנק אחראי גם לשמירת הכספות. בקצרה:
רצוי שגורם בלתי-תלוי יבדוק את
טיב השירותים שנותנים הבנקים לציבור.

תמרורים
מנהליםרומן • ׳שחקן הטלוויזיה
והקולנוע טלי סבאלאס והשחקנית העו־לה,
מוד אדאמם. הרומן, שהחל לפני
מצלמות־הקולנוע, נמשך גם לאחד שהסרט
שבו כיכבו כבר הוקרן לפני הקהל הרחב.
מוד אדאמס התפרסמה לאחרונה, כאשר
כיכבה לצידו של ג׳ימם קאא] בסרט ה עתידני,
רולר־בול.
נולדה. בת בכורה, קרן, במשקל

עמום ארבל
נולדה
פג, לכתב הטלוויזיה עמום ארבל (,)31
ולאשתו רחל (.)24

כל הקונה 10 סכינים כפולים מקבל חינם

יכהן. כיועץ כללי ליושב־ראש הנהלת
הסוכנות, גדליה דורון 47 שלצורך זה
מתפטר מתפקידו כמנכ״ל מיפעלי־ד,טכסטיל
של הקונצרן כלל. מרון, שהוא מוסמך ל־מינהל־עסקים
באוניברסיטת הדווארד,
ארצוודהברית, היה בין מקימי המחלקה
לייעול הבנייה במכון לפיריון־העבודה, ו־לאהר־מכן
גם עמד בראשה. היה בשליחויות
שונות מטעם האו״ם באפריקה. בשנת
1975 היה חתן הפרס לתעשייה על הבראת
המיפעלים של כלל, אחרי שנות הפסדים.
נגנב מתוך אחוזת־הקבר, שבה
הוטמן בניטו מוסוליגי, כד, המכיל חלק
ממוחו של השליט האיטלקי, ושתי קסדות.
הכד ושתי הקסדות הוחזרו כעבור יום,
בשעות הבוקר המוקדמות, לכומר מכנסיית
סנטו־דומינקו בבולוניה.

1מכשיר גילוח
( )2מתלה למכ שיר הגילוח
וחוסך ׳ותר מ־ 8 -ל״י בקניה

לתש (,בבתי מרקחת. פרפום רי1ת. סופר-מרקסיס 1וזנו*1ת ממלת.
הפצה• :דיפלומט• בשם. רחוב בוי אפרים .225 תליאביב. טלפון 103(485598

ן בכורה ארצית ן
2הצגות 7.15—9.30 :

בנוסורת ״שוד הרכנת הגדור ו׳שוד הטלשיונים הגדול׳ לוינזד חדש לנזילה *שוד גדול״ והפסם בהליקוסטרים
ו עווו 1 1

עוו 11 1 1

ענו 1ן / 1 1 .41

ועוון

1וסו 11-ו

יי י 1 1 1 -

111

וגוי

שוו

ניםפה. בתאונת־דרכים בקפריסין,
פתחיה זליבנסקי 52 בדרכו לנמל-
התעופה לחזור לישראל. היה מהנערצים
והגורעים שבמפקדי לח״י, מפקד החטיבה
הלוחמת בירושלים, ובין השאר פקד על
פעולת דיר־יאסין ופיצוץ בית־טאלוס, מושב
המיפקדה של הלגיון הערבי בירושלים. בפעולה
זו גם נפצע. עם קום המדינה נתמנה
כמפקד הפלוגד,־המסייע ת בגדוד 89 של
משה דיין. לאחרויה הקים את יחידת־הצלפים
של המישמר האזרחי בנתניה, מקום-
מגוריי, ואף פקד עליה. לפי בקשת הרב
הראשי של תל־אביב, הרב ידידיה פרנ קל
ואישי לח״י, נטמן בחלקת לוחמי לח״י
בבית־ד,עלמין בחולון, ולא בבית־ר,קברות
של נתניה.

עוד ההריזן ופטדם הגדור

£ ¥1מ > ז ז 5 0סמו 6

מתח עוצר נשירזה ברזירדף אווירי כפי שטרם נראה על 1

נפטר. לאחר מחלה, דוקטור יהודה
אבן־שמואד (קופמן 89 נולד ברוסיה.
בארצות־הברית, שאליה עבר בצעירותו,
רכש לעצמו שם כהוגה־דיעות במדעי־היהדות,
וגם פעל בתנועת ארץ־ישראל
העובדת. על־פי בקשתו האישית של ה משורר
חיים גחמן כיאליק עלה ארצה,
בשנת .1926 בארץ ערך את המילון העיברי־אנגלי
בהוצאת דביר. עד שנת 1947 ניהל
את מחלקת־התרבות של הוועד הלאומי.
הוציא לאור את מורה־נבוכים לרמב״ם, במהדורה
מנוקדת ובפירושים מקוריים. לאחרונה
הוציא תרגום חדש של ספר הכוזרי,
•מעליו זכה בפרס ישראל, בפרס לייב יפה
ובפרס הרב קוק של עיריית תל-אביב.
נפטר. שמואל בן• חורין (,)80

דיוי ד
ואזיו

שהיה מוותיקי חיפה. נולד בפולין, שם
היה מפעילי הציונות ולימד עברית. בשנת
1935 עלה ארצה והשתקע עם מישפחתו
בחיפה. עשה רבות לפיתוחה והיה מפעילי
קק״ל בעיר. שני בניו מכהנים במישרות
ציבוריות: אדישים כן־ הוריו בתפקיד
שגריר ישראל בבלגיה, וראובן כן
חורין כשופט בית־מישסט-השלום בחיפה.

יאנסן
מיקד

ססססססס

ססס

העולם הזה 2009

1המועצה הי שר אלי ת למען שלום י שראלי -פלס! 1

א1ו קובע:

כי הארץ הזאת היא מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם
הערבי הפלסטיני.

כי לב הסיבסוך בין היהודים והערבים הוא העימות ההיסטורי
בין שני העמים בארץ הזאת, היקרה לשניהם.

ס כי הדרך היחידה לשלום היא דו־קיום של שתי מדינות די •
׳ ,בוניות, שלכל אחת מהן זהות לאומית מוגדרת: מדינת ישראל
לעם היהודי ומדינה לעם הערבי הפלסטיני כביטוי לזכותו
להגדרה עצמית, במסגרת המדינית שתיראה לו.
4כי כינון המדינה הערבית הפלסטינית לצד מדינת ישראל
י ״ יהיה פרי משא־ומתן בין ממשלת ישראל ובין נציגות מוכרת
ומוסמכת של העם הערבי הפלסטיני, מבלי לסרב למשא-ומתן
עם אש״ף, על בסיס של הכרה הדדית.
ש כי הגבול שבין מדינת ישראל והמדינה הערבית הפלסטינית
׳ י י יתבסס על קווי שביתת-הנשק, כפי שהיו לפני מלחמת יוני
, 1967 בשינויים שיוסכם עליהם בין הצדדים ולאחר הסדר
בעיית ירושלים.

כי הגבול בין ישראל והמדינה הערבית הפלסטינית, יהיה
פתוח לתנועה חופשית של אזרחים וסחורות ברחבי הארץ
בולה. לא יתיישבו ערבים פלסטינים בישראל ולא ישראלים
במדינה הערבית הפלסטינית, אלא בהסכמת שתי הממשלות.

כי ירושלים היא בירת־הנצח של ישראל. בהיותה מקודשת
לשלוש דתות ומאוכלסת בבני שני העמים, היא ראוייה למעמד
ייחודי. היא תישאר שלמה כיחידת-גג עירונית משותפת, ופתו חה
לבני כל העמים והדתות. ירושלים תוסיף להיות בירתה
של מדינת ישראל, וחלקה הערבי יובל להיות, לאחר בינון
השלום, בירת המדינה הערבית הפלסטינית. המקומות הקדו שים
של בל אחת משלוש הדתות ינוהלו באורח אוטונומי על-
ידי מוסדותיה.

אורי אכנרי, תל־אביב.
יעקב אגמון, תלי־אביב.

פרופ׳ חנן אופנהיימר, רחובות.
ד״ד יהודה אופנהיימר, רחובות.
ח״ב אריה אליאב, תל־אביב.
אליהו אלישר, ירושלים.
גילה אלמגור, תל־אביב.
יוסי אמיתי, קיבוץ גבולות.
ד״ר יעקב ארנץ, ירושלים.
ד״ר שימחה בהירי, תל־אביב.
בנימין בית־הלחמי, חיפה.
דן ביתן, ירושלים.
אהרון כבר, תל-אביב•
פרופ׳ שארל בלוף, תל־אביב.
ד״ר גילה בלס, תל־אביב.
ד״ר שימעון בלס, תל־אביב.
ד״ר אלי בן־גל, תל־אביב.
ד״ד ארתור ברגמן, תל־אביב.
אילן ברוש, קיבוץ דביר.
אריק כרונשטיין, קיבוץ מגן.
חיים כרעם, ירושלים.
אדתור גולדרייד, תל־אביב.
פרופ׳ גדעון גילת, חיפה.
פרופ׳ אריה גלוכרזון, רמת־גן.
פרופ׳ ולמר גראב, תל־אביב.

נורית גרץ, תל־אביב.
אלישע גת, תל־אביב.
צבי תיטש, ירושלים.
אסי דיין, רמת־אילן.
יצחק חס, תל־אביב.
גידעון וייגרט, ירושלים.
עו״ד אמנון זכרוני, תל־אביב.
ד׳׳ר רונלד חישין, ירושלים.
ברוך חפץ, ירושלים.
ראול טייטלכאום, ירושלים.
כני טמקין, ירושלים.
א.ב. יהושע, חיפה.
צפירה יונתן, קיבוץ שריד.
זיוה יריב, יפו.
ישעיהו יריב, תל־אביב.
אהרון בחן, קיבוץ שער־העמקים.
רן בהן, קיבוץ גן־שמואל.
אריק לביא, תל־אביב.
אדר׳ יהודה לביא, רמת־חן.
יוסף לוי, ירושלים.
טרסקה לוין, הרצליה.
דן ליאון, ירושלים.
רות ליס, חיפה.
פרופ׳ צבי לס, ירושלים.
ניכה לניר, רמת־גן.

כי הקמת המדינה הערבית הפלסטינית תתרום באופן מכריע

0י לפיתרון הבעיה הלאומית והאנושית של הפליטים. ישראל
תסייע לפיתרון זה.
כי השלבים הראשונים של הדו-קיום הישראלי-פלסטיני יחייבו
סידורי בטחון שיוסכמו הדדית. יובטח בי כוחות צבאיים
זרים לא יכנסו לתחומי אף אחת משתי המדינות.

כי שתי המדינות תהיינה ריבוניות בבל התחומים, לרבות
י תחומי העליה והשבות. מדינת ישראל תשמור על זיקתה הבלתי
ניתנת לעירעור לציונות ולעם היהודי ברחבי העולם, והמדינה
הערבית הפלסטינית על זיקתה לעולם הערבי.
כי שתי המדינות תשאפנה לקיים דו-שיח רצוף להעמקת
״ היחסים ביניהן כדי לפתור בעיות משותפות ברוח של שיתוף
פעולה ולטובת שני העמים. שתי המדינות תימנענה מכל
פעולה לשינוי המתכונת של הדו-קיום ביניהן, אלא מתוך
הסכמה הדדית.

כי טובת בל עמי האיזור מחייבת מערבת של שיתוף פעולה
איזורי, שבו תיטולנה חלק גם מדינת ישראל וגם המדינה
הערבית הפלסטינית.

ד״ר ישראל לף, ירושלים.
לוי מורוכיץ, קיבוץ נרם־שלום.
פרופ׳ מריץ מושקט, תל־אביב.
ב. מיכאל (מיכאל בריזץ) ,ירושלים.
יצחק מיצנמבר, קיבוץ כרם־שלום.
פרופ׳ דן מירון, כפר־שמריהו.
ד״ר יהודה מלצר, ירושלים.
דידי מנוסי. תל־אביב.
אלכם מסים, תל־אביב.
ד״ר אבישי מרגלית, ירושלים.
ד״ר אלקנה מרגלית, תל־אביב.
ד״ר אלבס מרזל, ירושלים.
ד״ר יהודה (ג׳אד) נאמן, תל־אביב.
עלי נפתלי, רמת־גן.
תיאה נתן, ירושלים.
עו״ד שמואל סגל, רמת־גן.
ד״ר יוסף פדן, ירושלים.
אפריים סידון, ירושלים.
ד״ר אריה סימון, כפר־הנוער בן־שמן
בועז עכרון, רמת־גן.
עמוס עוז, קבוצת חולדה.
ד״ר נחמן ל. פוזנר, רחובות.
ג׳ו פוקס, תל־אביב.
איתמר פיטווסקי, ירושלים.
ד״ר מתתיהו פלד, מוצא־עילית.

גרשון פלוטקין, י תל־אביב.
אברהם פסקא, תל־אביב.
ח״ב מאיר פעיל, תל־אביב.
פרופ׳ כיל פרידמן, חיפה.
ה״ב מרשה פרידמן, חיפה.
יאיר צ * .תל־אביב.
ויקטור ציגלמן, חולס.
ד״ר עדי צמח, ירושלים.
פרץ קדרון, ירושלים.
דן קידר, תל־אביב.
ד׳׳ר צ׳ארלס קימן, חיפה.
עמוס קינן, תל-אביב.
ד״ר נעמי קים, ירושלים.
יורם קכידק, רמת־השרון.
דני קרוץ, תל־אביב.
ד״ר ראובן קריץ, קריית־מוצקין.
יעקוב רכרכי. תל-אביב.
רפאל רוזנצומג, הוד־השרון.
חנה רוט, תל־אביב.
מיכה רחמן, קיבוץ כרם־שלום.
מיכה שגריר, ירושלים.
דוד שחם, תל־אביב.
רות שלוס, נפר־שמריהו.
ד״ד דן שנית, ירושלים.
אלי תבור, תל־אביב.

מסכימים ל עקרונו ת אל ה ותומכים ב פ עולו ת המועצה:
נפתלי בן־־משה, תל־אביב.
לטיף דורי, רמת־גן.

ד״ד חיים דרין־דרכקין, תל־אביב.

שרגא וייסקופף, קיבוץ עין־דור.
אריה יערי, קיבוץ עין־דור.
עודד ליפשיץ, קיבוץ ניר עוז.

יהושע סוכול, חיפה.
,נחום סולן, ירושלים.
שמחה פלפן, תל־אביב.

אברהם קובל נוב, ירושלים.
ח״ב אליעזר רונן, ירושלים.

חתימה

מכתבים
(המשך מעמוד )9
רגועה, לוקח אותו מיקרד, שנתקל בו,
מדביק לו את הכינוי ״שוביניסט״ ,שואל
כמה שוביניסטים כאלה נמצאים בתוכנו,
ומגיע למסקנה: מה יש לנו בכלל לחפש
כאן? עד להיכן הגיעה השינאה־ד,עצמית?
האם באמת אנו כה שונאים את עצמנו?
כי הרי אותו ישראלי הוא אביך, אחי,
אתה, אני. אולי נוריד מעל עינינו אותם
מישקפיים כהים שהקדמנו מעט לחשוב,
ונעשה לנו את חשבון־הנפש, מה
אנו תרמנו לכל זאת ומה נוכל לשפר,
ובמקום לירוק לבאר ששתינו ממנה עד
היום, ננסה להחליף ולשנות, ולא לרוץ
אחוזי-אמוק לרעות בשדות זרים.
שלמה יוף, חיפה

אשכר.איין ראגד
אהיה אסיר־תודה לדן עומר (עורך
המדור החדש ״נמר של נייר״) ,אם יואיל
להביא מעל דפי העולם הזה את תמצית
דבריה של איין ראנד לקוראיה, בירחונה

איין ראנד
דו״ח למאמינים
האחרון אשגר איין ראנד. עומר הזכיר
את הדברים במדורו האחרון (העולם הזה
,)2007 אך לא פירט.
בטוחני כי קוראים רבים ימצאו בכך
עניין.
יחזקאל שוסטר, שער־הגולן

5ויה של צרות
יופי של צרות, סירטם החדש של הבמאי
אסי דיין ונפתלי אלתר, נעשה מתוך כוונה
לכסות הפסדים מסרט קודם שהיה אמנותי-
אישי (חגיגה לעיניים).
יופי של צרות תפור לפי צרכיו של
״קהל ילידים״ שאינו קיים מחוץ לתודעתם
של יוצריו. הוא גרוע מסרטים מיסחריים
אחרים בכך שהוא עשוי בחוסר־כנות, ובמידה
רמה של רשלנות וזילזול בצופה.
הסרט מהווה פגיעה חמורה בעתיד הקולנוע
האמנותי בישראל, הוא מזיק ל דימוי
המונח ״סרט ישראלי״ ,ומרחיק קהל
פוטנציאלי מסרטים בעלי אופי אחר.
הסרט מרגיל את בעלי בתי־הקולנזע
(ואולי גם את יוצריו) לרווחים קלים, ומגביר
את התנגדותם להתעסק עם סוג
סרטים אחר.
מעבר היוצרים מיצירת סרטים אמנו-
תיים ליצירת סרט מן הסוג הנוכחי, מהווה
,הרמת ידיים״ של אמן, מפחית מערכם
של סירטיהם הקודמים ומעיב על ניסיונותיהם
בעתיד.
העלמת שמות היוצרים ממודעות-הפיר-
סומת, והדחקתם לסוף הסרט(?) עת כבר
נסגר המסד׳ מעידה יותר מכל על אופיו של
הסרט, שיוצריו התביישו לחתום עליו את
שמם בהבלטה, אך אינם נמנעים מלגרוף
את רווחיו.
כל אדם החרד לעתיד הקולנוע האמנותי
בארץ צריו לקחת דברים אלה לתשומת-
ליבו.
שאול דישי, תל־אביב

גם הם אוהבים

1>1£י ן
סיגריות ״טי•״ נ מכרו ת יותר
מכל •תר הסיגריות ג •חד
ויש סיבה טובה לכן-
סיגרית ״ט••״ באמת טובה

טעות לעולס צודקת

דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 4 0שנה 4ז 01013ד־ר עקבסון

א בינ ע ם סיייצקי גזום וכריתת עצים
טל• *ו 0ג 2
רח׳ הנוטע 7 נתניה פיתקית עצמית
ריקי כר, נתניה

ה עו ל ם הז ה 2009

עלה. קאובוי! הו.ב הלאומי שלנו פנוי להובלה
אות הפכה בדיחה. מבין 12 המועמדים
האפשריים למינוי הדמוקרטי, הוא עומד
במקום וד.12

גוי גדיל

ך* עם יתד! זו בדיחה אנטי־שמית,
—1שרווחה באירופה :
יהודי אחד גויים לחיל־הפרשים. הוא לא
ידע לרכב. בשעת האימונים קיפץ הסום, ועם
כל קפיצה זז היהודי קצת קדימה. לבסוף,
כשכבר ישב על ראשו של הסוס הדוהר,
הוא צעק :״סרו ! תביא לי מהר סוס חדש !
הסום הזה נגמר!״

בימינו, אפשר להפוך את הבדיחה
הזאת על הראש. אנחנו, היהודים,
מהווים את הסוס.
אנחנו זקוקים לכך שאיזשהו גוי ירכב
עלינו. אלא שהגוי אינו יודע לרכב, והוא
זז כל הזמו קדימה.

כשאנחנו מרגישים בי הגוי עומד
ליפול, אנחנו זועקים :״מהר :
הכו לנו גוי חדש שירכב עלינו!״
השבוע יכולנו לנשום לרווחה. אמנם, גוי
אחד נפל. שמו היה פאט מויניהאן. אבל הנה
כבר קופץ גוי חדש על גבינו, והוא מוכן
לרכב עלינו במלוא המרץ.

שמו רונאלד ריגן.

מונחת על הכפתור האדום המסוגל להרוג
60 מיליון איש תוך 20 הדקות הראשונות
של מילחמת־העולם הסופית. העולם התרבותי
גם סולד מן המחשבה שאדם בזה,
בעל מגמות כאלה, יהיה מנהיג האומה
העומדת בראש הקואליציה הגמלה של
מדינות־המערב.
אבל לא אנחנו. אנחנו זקוקים בדיוק
לגוי כזה, קשוח, אלים, קיצוני.

הגב שלנו פנוי להובלה. שיעלה.
אולי יצליח יותר משני קודמיו
האחרונים.
ך ין עם ישב שם הנרי ג׳קסון. איזה
^ גבר ! איזה גוי ! קוזאק אמיתי !
איך התמוגגו כתבי הטלוויזיה הישראלית
כאשר הוא הופיע בעדשת מצלמתם!
ג׳קסון הגיבור, הנואם, הלוחם, אביר ללא
חת וללא דופי!
חסיד־אומוודהעולם, האיש המסתער בחרב
שלופה על הענק הרוסי הרשע,

הגב שלנו נשאר ריק.

הכל נסיון ציני של עסקן שאפתני
אך חסר־כישדץ לאמץ לעצמו עניין
צודק — חופש־העלייה מכרית־המועצות
— בדי לרכב עליו אל
הכית הלבן, כעזרת הכסח והקולות
וכלי-התקשורת של היהודים.
די היה שאיש כזה יגיד כמה מילים
טובות על המדינה ועל היהודים, כדי שנציע
לו בשימחה את גבנו הלאומי.

** ישחו שילם ביוקר עבור התרגיל
)4הזה. לא. אנחנו, אלא יהודי ברית-
המועצות.
לפני שהופיע הנרי ג׳קסון על הבמה,
זרמה העלייה מברית־המועצות. לא בשטף
כביר, אך בזרם סביר, שניתן היה
לחרחיבו בהתמדה.
אז בא ״תיקון ג׳קסוך. הדיפלומטים ה־מיקצועיים
— בוושינגטון ובירושלים —
ידעו שזהו חומר־נפץ, העלול לפוצץ את
הבניין העדין כולו. אבל מי העז להתנגד

זרחי ישראל יכלו לראות השבוע
\ | את הגיבור החדש, כחלק מעונג־שבת.
הטלוויזיה הכניסה אותו בליל־שבת לתוך כל
דירה בישראל.

רונאלד ריגן. גוי גדול. איזה גבר!

שליח הטלוויזיה הישראלית ממש התמד
גג למראהו. שום בת טיפש־עשרה לא יכלה
לתאר את בחיר־ליבה, אליל־הפום, בתש פוכת
מילולית רגשנית יותר. עורך יומן
השבוע הצטרף אף הוא להתמוגגות.

ך* יגן זה של הטלוויזיה הישראלית אינו
1דומה לריגן של הטלוויזיה האמריקאית,
הבריטית, הצרפתית או הדנית.
שם מופיע ריגן אחר לגמרי. רק הפרצוף
דומה, וגם השערות השחורות (אך
הבלתי-צבועות, בבקשה!) המרוחות בשמן.
ריגן ההוא אינו אלא ריאקציונר שחור
משחור. לא סתם איש-ימין, אלא איש הימין
הקיצוני. אחד שאינו מאמין בקופות-
חולים, ובתשלומי־סעד, ובהטלת מס-אמת
על אילי-הון.

זהו ריגן המתנגד להפשרה הבינלאומית,
שנועדה למנוע שואה
גרעינית. ריגן המתנגד לשיחרוד
הכושים והנשים. ריגן שהיה —
כארץ אחרת ובתקופה אחרת —
מרים את ידו וצועק ״מוות ליהודים

העולם מתחלחל מן המחשבה שאיש כזה
יישב בבית-הלבן, ושהאצבע שלו תהיה

אח, זה היה איש! אירי אמי
תי; גוי שידע ליהנות מן החיים,
מן האוכל, מן השתייה, ול עיקר מן
הדיבור !

הוא דיבר הרבה, ויפה, ונהנה מכל
מילה שהוא אמר. אך ככל שהוא נהנה מעצמו
— אנחנו נהנינו, התמוגגנו ממנו יותר !
הוא אמר להם בדיוק מה שאנחנו רצינו
לומר להם. שהאו״ם הוא שמו״ם. ש הערבים,
והרוסים, והקומוניסטים, והכושים,
והאסיאתים, והעולם השלישי, והאירופים,
וביכלל כולנדכולס מילבד האמריקנים
והיהודים — הם צבועים, וגועליים,
ומחורבגים. שיידעו להם, המנוולים!

באו ״ם אין צדק. שולטת בו קבו-
צת־לחץ, שיש לה רוב אוטומטי!
אז צריכים לדפוק על השולחן
ולהגיד לכולם את האמת בפנים!
אנשים רציניים ידעו, כמובן, שזוהי
שטות. תמיד שלט באדם רוב אוטומטי.
בשנים הראשונות היה זה רוב אוטומטי
של האמריקאים, שעשו באדם כבתוך
שלהם, ואף השיגו את הגושפנקה הרש מית
של האדם לצבא האמריקאי במיל-
חמת־קוריאה. בינתיים הגיעו מדינות חדשות
רבות אל ביתן־הזכוכית. יחסי-הכד
חות השתנו, ועכשיו יש רוב אוטומטי אחר.
זוהי המציאות, ויש להסתדר עימה. נציג
אמריקאי נבון ינמיך את קולו, ירכוש
לבבות בדרכי-נועם, ישתדל להרחיק את
העולם השלישי מן הסובייטים, ולקרבו
אל האמריקאים.

ך• ודם בל, מפני שהוא כל־כך נהגה
| /מעצמו.
שנית, מפני שכל מילה שאמר שודרה
בטלוויזיה וברדיו, והלהיבה את היהודים
הטובים. הוא התכונן להיעזר בקולותיהם
ובכספיהם, כדי להגיע אל הסינאט של
ארצות־אברית, כנציג מדינת נידיורק.
וגם מדינת־ישראל כל־כך נהנתה מן האיש
הזה, עד שהיא העמידה לרשותו את
גבה. היא סילקה את הנציג שלה עצמה
מדיוני מועצת־הביטחון, כדי שפאט מוי־ניהאן
יוכל לייצג שם לבדו את מדינת־ישראל.

הנה
מה שאמר, מעל המסך הישראלי:
דרושה מנהיגות ! אי-אפשר להמשיך ככה !
הכל צריך להשתנות ! דרוש גבר שייקח את
העניינים בידיים!
אלה מילים! הלוואי והיה לגו מין גבר
כזה בארץ! שישים קץ לאנארכיה! שיטאטא
מן הבית הלבן(סליחה, ממישרד ראש־הממ-
שלה) את כל העסקנצ׳יקים העלובים האלה,
ויכניס סדר לברדק!
וחוץ מזה הוא גם אוהב יהודים. מה זה
אוהב? משתגע אחריהם ! הוא פונה לציבור
היהודי, ומבטיח להם שהוא יהיה טוב ליהודים,
וטוב לישראל, ויסלק סוף־סוף את
הנרי קיסינג׳ר.

סיבס הכתב הישראלי, בנימה
של הערצה כלתי מוסווית: יש
אומרים שהוא מצליח לרכוש את
לב היהודים.

כל לא לזמן רב. גב טוב כזה מוצא
\ 4לו תמיד את רוכבו. במקום ״סקופ״
ג׳קסון בא ״פאט״ מויניהאן.

אכל לא איש כמו פאט טוניהאן
יוותר על נאום חוצכ-לחבות!

חנה הוא נראה, הגבר היפה,
אליל-הכד בדימוס, הקאובוי הפוליטי.
איזו הופעה ! והדברים שהוא
אמר. בל מילה זהב!

הידיד הנאמן של העם היהודי, המנהיג
המכריע את ברז׳נייב, המכתיב את רצונו
לניכסון החלקלק ולקיסינג׳ר הבוגדני, שיוציא
את המיליונים העשוקים מן הגיהינום
הסובייטי, כמו שמשה רבנו הוציא
את בני-ישראל ממצריים.

ג׳קסון אמר מילה — ורטט של
חדווה אחז כמדינת־ישראל. ג׳ק
פון נאם — כותרת ראשית בבל
העיתונים. ג׳קסון בא לארץ —
המצלמות רעדו כידי הצלמים.

לג׳קסון ישראלי זה לא היה כל דמיון
לג׳קסון, שהופיע בכלי-התקשורת האמריקאיים.
ג׳קסון
ההוא היה פוליטיקאי דרגה ג׳,
משעמם עד מוות, עסקן ציני והפכסך, ליברל
כשזה באופנה, מצחצח־חרבות כשזה
מושך יותר. גרוע יותר: נציג של תע-
שיית-הנשק הכבירה, הלוחם נגד הדטאנט
כדי להזרים מאוודמיליארדים נוספות לקד
פותיהם של שולחיו, סוחרי-הנשק.
שום אמריקאי רציני לא התייחס אף
לרגע אחד ברצינות לתרגיל היהודי של
״סקוס״ ג׳קסון, האיש שנאמר עליו שאם
הוא יצעק ״אש ילכו הלהבות לישון.

לגבי האמריקאים, היה זה בסך

לגוי גדול כזה, שהיהודים מתמוגגים למראהו

תחילה זה הצליח. האיום בתיקון השיג
את שלו. הסובייטים רצו בכסף אמריקאי,
והם היו מוכנים להתפשר בעניין ההגירה.
בחדרי־חדרים, בעבודה סבלנית, התגבש
הסדר סביר.

אבל ג׳קסון ישב על הסוס היהודי,
ולא היה לו כל חשק לעצור
לפתע, כשהוא נמצא באמצע הדהירה
אל הכית הלבן. מה פתאום ז
הוא התנגד לפשרה, חיבל בהסדר, דרש
עוד ועוד — פתיחת כל השערים, ביטול כל
ההגבלות. כלומר: שינוי מהפכני במישטר
הסובייטי עצמו. הוא איים על הסובייטים,
ירק בפרצופם, בעט בישגנם. עד שזה נמאס
להם.

נדדו לכתי-כלא ולמחנות-ריכוז.
זה היה מצער מאוד. אבל היו אנשים
בארץ שהצטערו עוד יותר על נפילתו של
הנרי ג׳קסון. המועמדות שלו לכס הנשי

ההנאה היתה שלמה, אכל היא
עלתה ביוקר.
בכמה פליטות־פה מלאוודבוז הצליח
האירי המשגע לקומם נגדו את כל הנציגים
האפריקאיים, וביניהם ידידי-אמריקה
מסורתיים, וגם ידידי-ישראל סמויים. הוא
ליכד אותם במחנה אנטי־ציוני, אנטי-יש-
ראלי ואנטי־אמריקאי.
לממשלה האמריקאית זה נמאס. אין לה
צורך בטריפ רגשני, מן הסוג הדרוש
לישראל. כאשר הגדיש מויניהאן את ה־סיאה
וקילקל את יחסיה של ארצות־הברית
עם ידידותיה הקרובות ביותר, הוא סולק.

איש לא הצטער על בך, מילכד
יצחק רבץ שהצטלם כחברתו ערב
סילוקו, וחיים הרצוג, כנו של מי
שחיה הרב הראשי באירלנד, שערך
לו חגיגה מצולמת.
^ אירי נפל מן הגב שלנו. ,ובדיוק
י 1ברגע הזה הופיע רונאלד ריגן, הפרש
גבר-החלומות ההוליוודי, מקאליפורניה חסיד־אומות-העולם, שימלא את המקום
הפנוי בליבגו ועל גבנו.

במדינה העם עליהום,
והפעם: ה ט״סים
כלי ההיסטריה רכשו
שוב, והמדינה כולה
עסקה במהומה•??•
לאי־מאומה
גלי־ההיסטריה הקודמים שככו. ך.יד, צורך
למצוא במהרה אובייקט חדש להסתערות׳
בנוסח ״עליהום !״
כלי־התיקשורת ושאר צרכני-ההיסטדיה
לא היו צריכים להמתין זמן רב. האובייקט
נמצא בדבמקום: טייסי אל־על,
ההלוס האבוד. קשה לתאר אובייקט
מתאים לשינאה המונית יותר מאשר הטיי־סים.
בהשוואה עליהם, נהגי אגד הם חביבי׳
הקהל.
כי הטייסים מעוררים קינאה כללית. המשכורת
שלהם עצומה, במושגים של עובדים
רגילים. התעסוקה שלהם מביאה להם
הגשמה יומיומית של חלומו הנשגב ביותר
של הישראלי המצוי: נסיעה לחו״ל. בשעה
שהממשלה העלתה עוד יותר את מיסי־הנסיעה,
והרחיקה את הטיול לחו״ל עוד
יותר מהישג־ידו של השכיר ההגון, נראה
חלום זה קוסם שבעתיים.
יתר על כן, בעידן של פיחות זוחל,
מקבלים אנשי־האוויר את המיצרך היקר
ביותר במדינה — מטבע זר. אצל כל שאר
העובדים, אוכל הפיחות את המשכורת.
התשלום במטבע זר חוסך לטייסים את
הזחילה הזאת לגבי חלק ניכר משכרם.
לכן, כאשר נתברר השבוע כי הבעייה
הסבוכה של שכר-הטייסים יוצרת ״בעייה
׳עקרונית,״ גברו במהרה גלי ההיסטריה
הציבורית המפוברקת, הטונים עלו שוב
לאוקטאבות הגבוהות ביותר. ההצגה הרגילה
נפתחה מחדש: ח״כים הסתערו בשצף־
קצף, מריאייני הטלוויזיה התמלאו זעם
מוסרי, הפרשנים מלאו הימה ׳קדושה, השרים
החליטו ונסוגו, העיתונים תבעו ״עמידה
על עקרונות,״ והעם בציון זעם ורתח.
שכר, האימה. למעשה היתד, הבעייה
פשוטה בתכלית, ולא היה כל צורך בכל
המהומה.
הטייסים מקבלים שכר גבוה, במושגים
ישראליים. אפשר להתווכח על הצדקתו
של שכר זה, אך זוהי בעייה בינלאומית.
בכל העולם מקבלים הטייסים שכר מופלג,
שריד מתקופה -שבה היה זה מיקצוע אפוף־
הילה, מסוכן והרפתקני. היה זה שכר-
האימה.
אולם כיום קיים שכר זה. עוד לא קרה
בישראל ׳•שהורידו לקבוצת־עובדים את השכר
באופן שרירותי. הטייסים צדקו בהחלט
כאשר סירבו לשמש חריג בילעדי.
אמר מנהיג הטייסים, הקברניט גדעון(״גידי״)
ארבל :״אם יורידו לכולם, אפשר להד

קברניט ארגל
ההיסטריה גועשת

מנכ״ל כן־ארי
הסובסידיה נשרפה
ריד גם לנו. אם לא, לא יורידו גם לנו!״
הפיכת שכר-הנסז, כפי שהוא קבוע
בחוזה, לשכר־ברוטו, היא הורדת שכר
חמורה. זהו קיצוץ המוריד את הסייסים
מצמרת הציבור השכיר אל דרגה נמוכה
בהרבה.
ברור שהדבר לא יעבור בשקט, ויגרום
מהומה חסרת־תקדים, העלולה לנתק את
המדינה מן העולם למשך תקופת ארוכה,
ולהרוס ללא־תקנה את התעופה הישראלית
יכולה.
אין להאשים בכך את הטייסים, כי כל
ציבור-עובדים יאחר בארץ היה מגיב באותה
צורה בדיוק, אילו הורד שכרו לפתע באופן
דראסטי.
מכיס !אל כיס. נותרו שתי אפשרויות
אחרות: לחוקק חוק מיוחד עבור הסייסים,
או לגלם את השכר.
החקיקה המיוחדת, שתשחרר חלק משכר־הטייסים
ממס־אמת, מושכת מאוד את לב
הנהלת אד־ על, כי היא הייתה פותרת את
בעייתה. שר־ד,תחבורה חלש־האופי היה
מוכן לשתף פעולה בכך, אך הוא בדה
מייד מן המערכה כאשר נופח שהדבר יעורר
את זעם הציבור, ייתקל בהתנגדות
הפרופסורים ויספק הזדמנות־פז לח״כים
מובטלים לצוד כותרות בהתקפות־זעם
מאולתרות.
נותר פיתרון פשוט• ,שכל שאר המעבידים
במדינה נאלצו ללכת בו, בעיקבות
הרפורמה של חיים בן־שחר: לגלם אח
השכר. כלומר: להגדיל את שכר־הברוטו,
כך שד,נטו יישאר כפי שהיה לפני הרפורמה.

שאר המעבידים נאלצו לעשות זאת
תוך סיכון עצמי, על־ידי הגדלת מחיר
תוצרתם או ׳ספיגת ההפסד. ומבחינה זיו
גמצאת אל־ על במצב מאושר הרבה יותר.
מכיוון •שהיא, למעשה, חברה ממלכתית,
יכלה לעשות זאת על־חשבון המדינה.
בסד־הכל היה צורך להעביר כסף־נייד
מכים אחד של המדינה לכיס שני.
התהליך הוא פשוט בתכלית, ומצטמצם
בפעולה חשבונית פיקטיבית גרידא: החברה
תגלם את •שכר עובדיה. הדבר יכריח
אותה להוציא כ־ 50 מיליון לירות יותר
נדשנה — •שלא ישולמו לטייסים, אלא
לקופת מס־ההכנסה. .המדינה תיקח את
הכסף ממס-ההכנסה ותחזיר אותו לאל־על
בצורת ׳סובסידיה.
טירוף המערכות. אולם במדינת יש ראל,
שבה שורר מצב של טירוף־המערכות,
גורמת פעולה פשוטה כזאת תיסבוכת־ נוראה,
הכרוכה בהיסטריה המונית.
אל־על לא רצתה שייוודע ברבים שהיא
מקבלת סובסידיה. המצב המסובך מלו
נוצר מלכתחילה כדי לרמות את הציבור.
שכר־הנטו שולם, כדי לחסוך לחברה את
תשלום המם, כך יכלה להעמיד פנים כאילו
אל־ על היא חברה יעילה וריווחית, בעוד
שלמעשה היא צוברת הפסדים גדולים.
מתן הדשות ל-שלם שכר־נטו, במקום שכר־ברוטו,
לא היה לטובת הטייסים, אלא
לטובת החברה. היתד, זאת סובסידיה מוס ווית.
עתה
אין המנכ״ל, מרדכי בן-ארי, מעוניין
כי הסובסידיה המוסווית תהפוך סובסידיה
גלוייה, מנקרת־עיניים. גד יעקובי
נותן לו ניבוי. השאלה היא כל-כולה
עניין של יוקרה, הריק מתוכן מעשי.
למען יוקרה עקרה זו של הנהלה כושלת,
וביגלל חולשת־האופי של שרי הממשלה —

עלולה מדינית־ישראל להיכנס למשבר ממאיר
ויקר — שבמהלכו אפשר יהיה לערוך
אורגיה של התנפלות על הטייסים, לסיפוק
תאוותם של כל שוחרי־ד,היסטריה.

דיעות

עמוס קינן) משמש הנוסח הסופי ביטוי
למיגוון רחב יותר. היה מנוי וגמור עם
המנסחים לאפשר את הצטרפותם של יכל
האישים המסכימים לעקרונות־היסוד.
כך אומר הנוסח הסופי כי על ממשלת-
ישראל לנהל משא־ומתן עם ״׳נציגות מוכרת
ומוסמכת של העם הערבי הפלסטיני,
מבלי לסרב למשא-ומתן עם אש״ף, על
בסיס הכרה הדדית.״ נוסח זה נמנע מלק בוע
במפורש אם אש״ף הוא הנציג ה ב
ילעדי של העם הפלסטיני, או לאו.
הנוסח גם אינו קובע מסמרות לגבי
השאלה אם המדינה הפלסטינית תקום
משני עברי הירדן, או בגדה המערבית
וברצועת־עזה בילבד. הוא משאיר זאת
להחלטת הפלסטינים עצמם, ומסתפק בציון
הגבול בינה ובין מדינת־ישראל. גבול
זה ״יתבסס על קווי שביתודהנשק, כפי
שהיו לפני מילחמת יוני ,1967 בשינויים
שיוסכם עליהם בין הצדדים, ולאחר הסדר
בעיית ירושלים.״
על ירדשלים נאמר שהיא .״בירת־הנצח
של ישראל,״ שתישאר מאוחדת ״כיחידת־גג
עירונית מ־שותפת,״ ושד,חלק הערבי
שלה יוכל לשמש בירת המדינה הפלסטינית.
שינוי
אחר לגבי הטיוטה המקורית :
נאמר שמדינת ישראל תשמור על זיקתה
לא רק לעם היהודי, אלא גם לצומות,
בעוד המדינה הפלסטינית תשמור על זיקתה
לעולם הערבי*.
עצומת יריב. במשך החודשיים שבהם
נוסחה הגירסה הסופית של המינשר והורכבה
רשימת מאה החותמים, לא פעלה

מיו שר המאה
? 8פירשום מיכשר
המועצה למען שלום
ישראלי־פלסטיכי, נפתח דף
חדש בתולדות מחנה־חשמס
היה זה המיפגן המרשים ביותר של
כוחות־השלום הישראליים מזה שנים רבות.
מאה החותמים על הנוסח הסופי של
מינשר המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני היוו מיטגן מרשים מבחינת
ההשקפות, המוצא המיפלגתי והמיק־צועות.

כללו שלושה חברי-כנסת (לובה אלי אב,
מאיר פעיל ומרשה פרידמן) ,אלוף מיל.
(מתתיהו פלד) ושורה מפוארת של פרופסורים
מכל האוניברסיטות (חתן פ ומישראל
לחקלאות, הפרום׳ חנן אופנהיימר
מרחובות ! הפרופסורים מדיון מושקאט, דן
רברבי, ולסר גראב, דן מירון, שארל
בלוד, אלקנא מרגלית, ג׳י פוקס, אריה גלו-
ברזון ואחרים מתל־אביב! עדי צמח, צבי
לם, דן שנית, יוסי סח׳ אבישי מרגלית,
יהודה מלצר, נעמי קיס ואחרים מירושלים!
ביל פרידמן, צ׳ארלס קימן, גידעון גילת,
בנימין בית־הלחמי ואחרים מחיפה).
לצד דמויות בולטות מעולם האמנות
(גילה אלמגור, אריק לביא, חנה רוט, גרשון
פלוטקין, אסי דיין, דן קדר, דני קרוון,
יעקוב אגמון, רות שלום ואחרים) הופיעו
סופרים ידועים (יבב. יהושע, עמוס עוז,
עמום קינן, ראובן קריץ, יורם קנייוק, טרס־קה
לווין, שהיא סופרת בזכות עצמה ואשתו
של הסופר היהודי־אמריקאי מאיר לווין),
עיתונאים (בועז עברון, זיווה יריב, ויקשור
ציגלמן, אלי תבור, אהרון בכר ואחדים).
מחנך דגול כמו ד״ר אריה סימון (מנהל
סוסד־הנוער בדישמן) לצד איש־טלוויזיה
כמו מיכה שגריר, חצי צוות ניקוי ראש
(ב. מיכאל ואפריים סידון) והרופא-קולנוען
יהודה (״ג׳אד״) נאמן.
בנקאים וכלכלנים (ד״ר ארתור ברגמן,
ד״ר יעקוב ארנון, עלי נפתלי) הופיעו
לצד קיבוצניקים (יוסי אמיתי מגבולות,
אילן ברוש מדביר, אריק ברונשטיין ממגן,
צפירה יונתן משריה אחרון כהן משער-
העמקים, רן כהן מגן־שמואל, מיכה רחמן
ושניים אחרים ׳מכרם־שלום).
אנשים שמוצאם ממפא״י (דרד שחם
ולרבה אליאב) הופיע לצד אנשים שמוצאם
ממק״י(יאיר צבו, ראול טייטלבאום) ,שי״ח
(ניבה לניר) ל״ע (ארתור ברגמן, נחמן
פוזנד) ,תנועת העולם הזה (אמנון זיכרוני,
אלכם מסים) ,וחבר הוועדה המדינית של
מפ״ם (אלי ברגל).
לא הופיעו ברשימה: אנשי רק״ח, שלא
הוזמנו בשלב זה.
אש״ף וציונות. המינשר, שעליו חתמו
המאה, עבר עריכה ממושכת ומדוקדקת.
לעומת הניסוחים הבלתי־מיתפשרים של הטיוטה
הראשונה, שפורסמה לפני שמונה
חודשים (הטולס הזה )1971 בחתימת שלושה.
יוזמים (אורי אבנרי, יוסי אמיתי,

יו״ר מתי פלד
100 חתמו
המועצה — אך היא עמדה במרכז סערות
בלתי-פוסקות.
היא שימשה עילה לפירוק מיפלגת־יעד,
שורבבה למאבקים הפנימיים של העדה
הספרדית, כאישר יריביו של אליהו אלישי
ביקשו לנגח אותו על בחירתו כנשיא-
כבוד של המועצה. זדשבוע התפתחה סעדה
חדשה במפ״ם ביגלל תמיכת חבריה במועצה
(ראה להלן).
עתה תצא המועצה לפעולה לאומית ובינ לאומית.
בין תוכניותיה, שהושמעו השבוע
במיסיבת-עיתונאים רבת-משתתפים :
!• אירגון חבר־פעילים של המועצה
בכל מקומות־היישוב בארץ.
י• פתיחת מיבצע לחתימה המונית על
עצומה, שתבטא את הקונסנזוס של מחנה
רחב ביותר, על סמך נוסחת אהרון יריב
(״׳משא-ומתן עם יכל גורם פלסטיני המכיר
במדינית-ישראל, והחותר לשלום עימד,״).
בנוסחה מעין יזו תמכו לאחרונה הפרופסיר
שלמה אבינרי, הפרופסור יהושפט (״פטי״)
הרכבי והשר ויקטור שם־טוב.
>• חתירה לדו־שיח גלוי עם גורמים
פלסטינים בעולם.
כאשר נשאל מתי פלד, יו״ר ועד־הפעי־לה
הזמני, מדוע לא קמה עדיין מועצה
מקבילה בקרב הפלסטינים, הודיע חד-מש-
מעית :״אם תעניק ממשלת-ישראל חופש־ביטוי
וחופש פעולה פוליטי לתושבי
השטחים המוחזקים, תקום המועצה הפלסטינית
למען שלוס פלסטיני־ישראלי למחרת
היום.״
* הנוסח המלא של המינשר — ראה
מודעה בעמוד .15
ה עו ל ם הז ה 2009

מיפלגות
שמש העסיס״ זו רחת שוב
במפ״ם נערכה הצגה
שחיתח סארודיה ע?
תקופת סטאלין
״שמש העמים״ ,יוסיף ויסאריונוביץ׳ דדו־גאשווילי,
הממנה סטאלין, הלך מזמן לעולמו.
בין המבכים אותו, ביום מותו, היתד.
גם מפ״ם.
השבוע נסתבר כי ימי סטאלין במפ״ם
לא חלפו. במיפלגה נערכה הצגה סטאליי
נית קטנה, שנראתה כפארודיה על ימים
קודרים יותר.
תומכים, לא חברים. כמה מראשי
האגף המפ״מי, המתנגד להמשך השותפות
במערך, קראו את מינשר המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני (ראה
לעיל) ונוכחו פי הוא זהה, כולו או בעיקרו,
עם השקפותיהם. הם ביקשו להצטרף למועצה.
כאשר
נודע הדבר לצמרת מפ״ם, היא
הזדעזעה. אחרי כמד, ישיבות סוערות, הוחלט
לאסור על חברי מפ״ם להצטרף.
מהחלטה זו נדף ריח סטאליני ברור, אך
הוא היה עדיין דק.
מול פני ההחלטה, נאלצו תומכי-המועצה
מקרב מפ״ם להחליט: להפר אותה או לאנוס
את מצפונם. אחדים מהם נטו לקו
האחד, ואחדים לקו השני. לבן נמצא פי-
תרון של פשרה: אנשי מפ״ם הוסיפו את
חתימותיהם למינשר, אך לא כחברים, אלא
כתומכים. מתחת למאה החתימות של חב״
רי־המועצה נאמר :״(אנחנו) מסכימים לעקרונות
אלה, ותומכים בפעולות המועצה״
.תחת נותרת זו באו 11 חתימות:
ביניהן ח״כ מפ״ם אליעזר רונן, איש
הסיעה בהסתדרות נפתלי בן־משה, איש
קיבוץ עידדור שרגא וייסקופף, עסקן הדור
הצעיר לטיף דורי, המיזרחן שימחה פלאפן,
הסופר יהושע סומל, ואחרים (ראה עמוד

עסקן נוסף, ד״ר אלי בן־גל, שהיה שליח
מפ״ם בפריס ונודע בשעתו בשל היחסים
שקשר עם השגרירות הסינית שם, הצטרף

ח״כ רונן
11 תמכו
למאה החותמים, ואף נימק זאת במסיבת-
עיתונאים פומבית.
״ביקורת עצמית״ .ברגע שהתפרסם
המעשר, נפתח מחול־השדים.
המכבש המיפלגתי הופעל כמו בימים הטובים,
וחיש־מהרה נתפרסמו ההודעות הראשונות
של ביקורודעצמית והתנצלות, ב-
סיגנון הסטאלעי המפורסם. אברהם קוב־לבוב,
איש הסניף הירושלמי של מפ״ם,
הודיע כי מעולם לא הסכים לפירסום שמו.
האמת: הוא הסכים על-פה, אך לא טרחי
לאשר זאת בכתב. עתה ניצל מחדל זה כדי
להתחמק מן העניין.
נפתלי בן־משה הודיע כי אכן הביע הסכמה
לעקרונות, אך פירסום עובדה זו היא
״מעשה בלתי-ציבורי״ .האמת: בדמשה
ידע כי שמו יפורסם, והסכים לכך במהלך
התייעצויות ממושבות.
ח״כ רונן, לעומת זאת, אמר כי הודיע על
העולם הזה 2009

חברת. קו?ניגוד <ץ לע ז^\ ק לון.נ ע״ 0

רח־ ס י ^ יגך

.סז_ו ס 4£ 0זו_£1קוק ^ -1)<£1_0ו3מ זי_7ו

ת אסיג 32י ־ 7׳ 6

976י•252
- 30א - 2 1ו ם ׳

לכגיד
ו ־ק ד

ערכדי

מחלקיו

* ש קלון

• נתקיסה

הוסצאות

זסני ת
סדב קשה

ועקב

וסנקש מכם

י וו ו

הגדלת

עקב

האתרוגות של

פונה

אליכם

לעשות

תוך

פיגי פו ם

אני

פ סוכנ ע

מעונינים שהחברה

גדו ל

באש קלון.

י ו1ר

ן זסערוח

אגי

אניו ת,

הקרו ב ה

י ם * א סססר

סיכ ליו ח

חברי

מאמץ,

הנקי•
ח דש

ב אי רו פ ה,

פברו אר.

הו ע ד,

ככדי

לדלק

כחוצאה

סחרף

ודרככם

שנוכל

ל עי בדי

לק שור,

הסתלקה

להט עין

הי פי ת

ולשחרר

מכסימו ם

ז פן.
פעבר

תעמיד

ל ב עיו ת

רי שו ספות

כהת תינויו חי ה

יחסי וגס

הפסחריות

ענו ד ה,
תגלית

לרכוס
אהס קוני ם

ח ד שי ם. ידוע תקוה

שאכן

עוחקי : 6

פ חו ך

תעשי

זאת.

כן־־דרור

אלדן

ניסיוני. עפכב שאתם

פ סיגלי ס

לכזוע

זאח

ו אני

פלא

מיבתכו של בוצר
המורד הוזמן חזרה
הסכמתו לנשיא המועצה, וכי פירסום תמיכתו
״אינו בלתי-הוגך.
גם שאר החותמים לא חזרו בהם, ועמדו
בלחץ.
הבדלים במיקרוסקופ. עסקני מפ״ם
לא הסתפקו בכך. הם פירסמו הודעה ארוכה
של מזכ״ל המיפלגה, ח״ב מאיר תלמי,
שבו עבר על המעשר במיקרוסקופ כדי
לגלות בז סתירות לעמדות מפ״ם — ׳תרגיל
שהזכיר אף הוא את ימי סטאלין, כאשר
סטייה בקוצו של יו״ד היתר, מספיקה כדי
לשלוח את ראשי־המיפלגה למרתפי־ההו־צארדלהורג.

הם ההבדלים התהומיים, שביגללם
מהווה חתימה על המעשר בגידה בעקרונות
מפ״ם ז
מפרט תלמי, ברצינות איומה :
י• במיגשר כתוב :״ארץ־ישראל היא
מולדת לשני עמיה — עם ישראל והעם
הערבי הפלסטיני.״ בהחלטות מפ״ם, לעומת
זאת, כתוב., :ארץ־ישראל משני עברי הירדן
היא המולדת המשותפת של העם היהודי,
החוזר לארצו, ושל העם הערבי,
היושב בה.״
אחת מן השתיים: או שהחלטת מפ״ם
פירושה שאין לערבים חלק בארץ־ישראל
המערבית — ואז אין הבדל בינה ובין
חרות, או שיש לערבים חלק גם בגדה
המערבית — ואז אין הבדל בינה ובין
המועצה. המינשר לא קבע את גבולות ״הארץ
הזאת״ ,והם יכולים לכלול את עבר־הירדן.
הדבר תלוי, כמובן, בפלסטינים
עצמם.
<• בעוד שהמעשר מסכים למדינה פלסטינית
עצמאית, בין ירדן וישראל, אם
הפלסטינים עצמם רוצים בכך, קובעת החלטת
מפ״ם כי ״פיתרון מדיני יושתת על
קיום שתי מדינות.״ אולם מפ״ם פתחה
דלת אחורית, בסיגנון מפ״מי אופייני,
בעזרת המילים ״עם זאת״ .נאמר :״עם
זאת תכבד ישראל את הכרעותיהם של הפלסטינים
והירדנים בכל הנוגע להגדרה
עצמית, לריבונות ועצמאות של אלד. ואלה.״
הפירוש: מותר לפלסטינים להקים מדינה
ריבונית משלהם, אם יכריעו כך. בין שתי
הנוסחות אין כל הבדל מעשי, מילבד זה
הטמון בחוסר אומץ־הלב של מפ״ם המונע
ממנה לחלוק בפה מלא על עמדת ראש-
הממשלה.
<• לגבי הגבול, אומר המעשר כי הוא
יתבסס על הקו שלפני מילחמת ששת־הימים.
החלטת מפ״ם :״מדינת ישראל פניה לא
לסיפוחים כי אם לתיקוני-גבולות המתחייבים
מצורכי ביטחונה. לפיכך לא תהיה
עוד שיבה אל הגבולות מלפני ד 5-,ביוני
.1967״
גם כאן ההבדל הוא רק למראית-לעין,
ונועד לרמות את הבריות. אם מפ״ם שו
אפת
לסיפוחים נרחבים, באמתלה ביטחונית
— אין הבדל בינה ובין חרות. לעומת
זאת, אם פניה לתיקוני־גבול מצומצמים,
שעליהם יוסכם במשא-ומתן לשלום — אין
הבדל בינה ובין המועצה.
• לגבי המשא־ומתן, קובע המינשר כי
על ישראל לנהל אותו עם ״נציגות פלסטינית
מוכרת ומוסכמת, על בסיס הכרה
הדדית,״ ומוסיף כי הדבר חל גם על אש״ף.
החלטת מפ״ם אומרת ״ישראל תנהל משא-
ומתן עם כל גורם פלסטיני, אשר יכיר בריבונותה
של מדעודישראל, ואשר יימנע
מלהפעיל טרור נגדה.״ מאחר שהפסקת
פעולותיו־,אלימות הוא תנאי מובן־מאליו
לכל משא־ומתן, אין כל הבדל — מילבד
באומץ־הלב לאמר דבר מפורש.
י• גם לגבי בעיית־ירושלים אין הבדל
מע-שי. שני המיסמכים דוגלים באחדות
ירושלים כעיר. ההבדל היחידי הוא בכך
שהמינשר מאפשר למדינה הפלסטינית לקבוע
את בירתה בחלק הערבי של העיר.
המר כן, פלד לא. ריקדוקי-עניות
אלה הם מגוחכים, כאשר עוסקת בזה מים-
לגה היושבת בקואליציה עם זבולון המר,
יצחק רפאל ושימעון פרס.
אבל גם סטאלין היה מוכן תמיד להתפשר
עם הימין בחוץ, בשעה שהוציא־להורג
את עמיתיו מבית.

יחסי ע בו ד ה
וגייטה חוזר ב ת שו ב ה
חמורדים פוטרו ברעש
גדול — ומוזמגימ עבשיו
לחזור בקול דממה דקה
המיכתב היה תלוי על לוח-המודעות. קוראיו
כימעט לא האמינו למראה־עיניהם.
כי היה זד, מיכתב של תחנונים והתרפסות
של מנכ״ל קצא״א, אברהם (״צ׳יטה״) בוצר,
אל עובדי מחלקת־הים שלו.
לפני חודשים ספורים בילבד הכריז צ׳י־טה
מילחמת־חורמה על עובדים אלה, תקף
אותם כחבלנים וכסחטנים, הפעיל נגדם
את המישטרה, וביקש לפטרם בסיטונות. העובדים
היו משוכנעים כי צ׳יטה זומם לפטר
את כולם, כדי להחליפם בעובדים חדשים,
בלתי-מאומנים אך צייתניים, או
להביא במקומם קבלנים פרטיים.
מאז לא השתנה הרבה 18 .עובדים פוטרו.
נגד 48 הנותרים ניהל צ׳יטה מילחמת־התשה.
בין השאר הוא מבקש להחליף את
שיטת־המישמרות בנמל-הנפט. במקום השיטה
הנוכחית ( 24 שעות רצופות בתפקיד.
48 במנוחה) הוא רוצה להנהיג מישמרת
רגילה של שמונה שעות. מכיוון שרבים

מן העובדים חיים בתל־אביב ובצפון, תביא
שיטה זו להתפטרות רבים מהם.
,,אתם מסוגלים״ .קוראי רימיכתב התקשו
להאמין כי ״א. בוצר״ ,החתום עליו,
הוא אותו אלוף (מיל ).צ׳יטה, המוכר להם
היטב.
״בתקופה הקרובה ייווצר מצב שבו יימצא
מיספר גדול של מיכליות, הנמצאות בוזמנית
באשקלון,״ כתב צ׳יטה לוועד עובדי
מחלקת־הים ,״מצב זה ייווצר עקב הגדלת
הביקוש לדלק באירופה, כתוצאה מ־חורף
קשה, ועקב הסערות האחרונות של
חודש פברואר.
״אני פונה אליכם, חברי הוועד, ודרככם
לעובדי המחלקה הימית, ומבקש מכם לעשות
כל מאמץ, בכדי שנוכל לקשור, להטעין
ולשחרר מכסימום אוניות, תוך מינימום
זמן.״
הוסיף צ׳יטה, בנימה של חנופה :״אני
משוכנע כי מעבר לבעיות השוטפות של
יחסי־עבודה, גם אתם מעוניינים שהחברה
תעמוד בהתחייבויותיה המיסחריות, וגם תצליח
לרכוש קונים חדשים. ידוע לי מתוך
נסיוני עימכם שאתם מסוגלים לבצע זאת.
ואני מלא תיקווה שאכן תעשו זאת.״
1פורק 1 ,מקולקל. מה גרם לשינוי
הטון אצל המנכ״ל התוקפני?
משך כל הזמן פעל צ׳יטה מתוך הנחה
שהביקוש באשקלון יירד. על כך בנה את
מדיניותו ביחסי-העבודה. אך לפתע קרה
ההיפך — הביקוש עלה באורח, מפתיע.
מול צי־האוניות שהחל פוקד את אשקלון,
נשארה קצא״א חסרת־אונים. מבין ארבעה
המעגנים (מיתקני־הטענה בים) פורק אחד,
ואילו שני מקולקל לגמרי. נותרו רק שני
מעגנים איטיים, הכשרים לעבודה. הסיבה :
כתוצאה מן הפיטורים, לא היו די עובדים
כדי לתחזק את המעגנים כראוי באופן שוטף.
עכשיו
אוכל צ׳יטה את ריך ייסה שבישל.
באחד מימי השבוע המתינו כמה אוניות
בלב ים, שעה ששתיים הוטענו באיטיות.
כאשר גברה הסערה, היה צורך לנתק גם
את שתי אלה. הדבר נעשה במהירות הדרושה
תודות לנוכחותם של שלושה מעובדי
מחלקת־הים על כל אונייה. תוכניתו של
בוצר: להשאיר רק עובד אחד בכוננות
על כל אונייה.
בינתיים אין בוצר יכול לשחרר אנשים
לחופשה המגיעה להם, והוא מכריח את
העובדים לעבוד שעות נוספות, תמורת
שכר גבוה.
חביבו של בוצר, הקבלן הפרטי יונה לרר,
עמד גם הוא חסר־אונים מול הדרישות.
כאשר גברו הגילים, סירב לשלוח את סירותיו
אל האוניות. במיקרה אחד, כאשר
היה צורך להוריד פצוע מאונייה, סירב לרר
לשלוח סירה — ועובדי מחלקת־הים נאלצו
לעשות זאת בעצמם.
הזמנה למורד. מילבד המיכתב שניתלה
על הקיר, עשהצ׳יטה מעשה שמוראי
חרה לו עוד יותר: הוא החל מזמין ׳חזרה
לעבודה את עובדי-הים, שפיטר באישורו
של מזכיר ההסתדרות ירוחם משל.
ביגלל פיטוריהם אלה פרץ בשעתו ה-
סיכסוך הגדול, שהסעיר את הארץ וגרם
להפעלת המישטרה ובתי־המישפט. השבוע
הוחזרו שניים מהם לעבודה ״זמנית״ .מיב־רק
בחול יצא אל מנהיג המרד, גיורא
צוקרמן.
גם הוא הוזמן לחזור לעבודה.

דרכי אדם
אחר הנ פי ל ה
המדיגח שיזמה פיצויים
לשודד שנפצע בשעת
מעשה ולא זבח
במיפול רפואי גאות
הכנופייה פרצה לבית שבקצה הכפר
דיר־אל גיטון, ליד חול־כרם, ועמדה להתחיל
לגנוב, כאשר לפתע ׳נשמעה זעקת־אשה.
ארבעת
אנשי הנגופייה עזבו את המקום
בריצה מבוהלת. כל אחד מהם ניסה להציל
את עצמו, בחסות החשיבה שעדיין לא
התפזרה. היה זה בשעת לפנות־בוקר של
ה־ 17 באוקטובר .1969
ראש הכנופייר״ ׳מוחמר מחמוד מוסא
נאנס, ערבי־ישראלי מהכפר איבתאן, ש-
תיננן את הפריצה והשוד לבית, לא המתין
לחבריו. הוא זינק אל המירפסת, עשה
כמה צעדים ואז ,׳מבלי לחוש ימה קורה
לו, נפל לחצר הבית מגובה של כארבעה
(המשך בעמוד )23

1הו שם הסוט שד אחיו, אסו. השבוע התקיים הונו בח״דשרו

1 1 1 1

1י 1 1 1

0סירטו האחרון של אסי דיין הוא יופי של
* 7צרות. אסי לא יכול היה לדעת בי מטבע־לשון חדשה
זו תתאים להפליא למצב שבו יימצא, תוך ימים מעטים,
אחיו הבכור, אודי.
השבוע חיה אודי דיין נתון בצרה גדולה. בבית־המיש־פט
הגרמני בפראנקפורט נשמעה הקלטת שיחה אשר, לדיברי
התביעה הגרמנית ניהל הוא עם ידידו, שימעון(״כושי״)
רימון. ההקלטה הכילה קטעים שהטילו עליו צל כבד.
אחרי הסקופ שפורסם בגיליון האחרון של העולם הזה
( ,)2008 בעיקבות חקירתו של זאב יפת בגרמניה, ציפתה
המדינה כולה לפירסום ההקלטות המלאות. כאשר הופיעה
השיחה הראשונה בהרחבה בשידורי ישראל ובעי תונות
היומית, הפך אודי דיין מרכז של מישחק־טוטו
ארצי: כן הוא? לא הוא?

רשת-חברחה בינלאומית. השיחות עם ״אודי הישראלי״
הושמעו כדי לחזק את הטיעון הזה, ומעשיו של אודי
עצמו, בישראל, לא עניינו את הגרמנים.
יתר על כן: גרמניה היא אחת המדינות היחידות
בעולם שבחן אין רישום של נכנסים ויוצאים, ואין מח תימים
את דרכוניהם של הבאים לנמלי הים והאוויר שלה.
אף שאודי ביקר בגרמניה בראשית פברואר השנה, לא
היתד, המישטרה הגרמנית חייבת לדעת זאת בעוד־מועד.
• טענה גז: המישטרה הגרמנית (או העולם הזה)
רצו לדפוק אותו ביגלל אביו. אילו היה לו שם אחר,
לא היה איש עוסק בו.
גם לכך אין בל ממש. להיפך, התביעה הגרמנית הקפידה
שלא להעלות את שמו במהלך המישפט, הסתפקה
בשם ״אודי״ .כל פעולותיה היו מודרכות על-ידי הרצון
למנוע את שירבוב דשם דיין במישפט. לא היו הדלפות
לעיתונות הגרמנית, וזו לא פירסמה את העניין.
יתר על כן: התביעה הגרמנית לא היפלתה במאומה
בין ״אודי הישראלי״ ,״אודי האמריקאי״ ו״וודי״ הבריטי,
שעם כולם שוחח כושי באותה תקופה על עסקיו.
העולם הזה, מצידו, טיפל בעניין במישנח-זהירות, שמא
יעלה על הדעת כי נטפלים לאודי דיין כדי לפגוע באביו.
ברור, כמובן, שהתעניינות הציבור באדם במעמדו של
אודי דיין גדולה מזו שהיתה מתעוררת אילו שוחח כושי
עם סתם אדם בלתי־ידוע, שאינו נמנה עם עילית המדי נה.
ושאין לו אב כה מפורסם. אולם זה נכון לגבי כל
חייו של אודי דיין — לטובתו ולרעתו כאחת.
גם אודי לא יכול היה להביא אפילו נימוק אחד מדוע
תהיה המישטרה מעוניינת לעשות מעשה כד, חריג, כגון
זיוף מיספר־טלפון של שיחה, או פיברוק הקלטה של
שיחה שלא היתה ולא נבראה.
במדינה מסודרת כמו גרמניה, שבה נוהלי״מישטרה
נוקשים, הדבר אינו אפשרי כלל.

3ניזקים שוותמוסטו
^ דדי דיין עמד מול ההסתערות כגבר, בהתאם
\ 1לאופיו (ראה עמודים .)24—25 הוא השתדל להשיב
מילחמה־שערה, איים במישפטי־דיבה, הסתער על חוקריו
באימרות צבריות עוקצניות. הוא גם השתדל למצוא
נימוקים הגיוניים לכך שהשיחה הגורלית לא יכלה
היתד, להתנהל עימו.
היתד, לו שהות להכין את הנימוקים האלה.

היתה לו שהות להכין את הנימוקים חאלה.
כי הגילויים לא כאו לו כהפתעה.

כפי שגילה העולם הזה, וכפי שהודה אודי עצמו
השבוע, הוא ביקר בראשית חודש פברואר בפראנקפורט.
עורך-הדין וילהלם סטילר, המגן על כושי, כבר הודה כי
נשכר על־ידי אודי דיין. אין ספק כי סטילר גילה לאודי
שהמישטרה הגרמנית הקליטה את שיחות כושי, ושהיא
סבורה כי כמה מן השיחות היו עם אודי דיין. סטילר
כבר ידע באותו מועד כי התביעה מתכוונת להשמיע
לפחות חלק מן השיחות האלה באולם בית־המישפט.
באותו מועד עוד יכול היה אודי להשלות את עצמו
כי הדבר לא יעורר הד, וכי לא ייוודע בי המישטרד,
הגרמנית מייחסת שיחות אלה לו. באותו זמן כבר נרדמה
ההתעניינות של העיתונות הגרמנית במישפט הממד
שך, והוא לא זכה עוד בכיסוי רציני. גם הכתבים היש ראליים
בגרמניה לא טרחו עוד לבקר במישפט, סיקרו
אותו מרחוק, באמצעות הטלפון בילבד.

בית מתוובן וחובות
ך• סופו של דבר, העדות העיקרית — לכאן או
לכאן — טמונה בהקלטה עצמה.

היא עצמה צריכה להשיב על השארה :
האם סביר להניח כי ״אודי״ .בעל-השיחה, הוא
אודי דיין זו האם סרטי השיחה מחזקים הנחה

יום• 1111צדות
זוז האם יש בשיחה פרטים המפריכים אפשרות
זו מראש זו

אולם כאשר הופיע כתב העולם הזה בפראנקפורט, היה
ברור לאודי כי חלק זה של המישפט לא יישמר עוד
בסוד. זאב יפת דיבר עם סטילר ועם שאר הדמויות
המרכזיות במישסט, והוא התעניין בגלוי במעורבותו
האפשרית של אודי דיין בפרשה. כאשר חזר יפת ארצה,
הוא טילפן מייד לאודי, העמידו על חומרת הדברים
וביקש את תגובתו. כך עשה גם עורך העולם הזה,
בשתי שיחות.

גם לולא התנהלה השיחה עם מיספר נד,ללי, השייך
לשכנו־ידידו של אודי, ושבו היד, אודי נוהג לקבל שיחות,
יש בשיחות פרטים מאלפים רבים המצביעים עליו.
בין השאר:

• ״אודי״ הוא כעד משק.
המשק חוזר בשיחה בכמה וכמה קטעים. למשל:
בושי: זח לא זח. לא. תשמע, תראה, תגיד
במח אתח צריך בחודש בדי שתחיח מבסוט ז בדי שתעזוב
את המשק ותבוא חנה י במח אתח צריך בחודש?
וכעבור כמד, דקות :
בושי: אי אם יחיה משחו אודיע לך. טוב, מח
נשמע במשק שלך?
ולאחר־מכן :
בושי: יופי, תגיד, מה עם המשק שלך1
ושוב הלאה:
אודי: יש לי עוד יום אחד, ואז אני יוצא לחופש,
וזחו זח. ואז אני סוגר את חמשק.
בושי: אח.
אודי: לא יחיו לי מטילות באן, שיחיה לי חודש
הפסקה.

על כן היו לאודי כשבועיים להכין את טיעוניו.
הוא השמיע אותם השבוע — אך הס
התקפלו, כרובם, במיכחן הראשון.
;• טענה א׳ :השיחה שהושמעה בבית־המישפט,

ושהיתד, מיום 9במארס -1975 כך אמר, לא יכלה כלל
להיות עימו — מכיוון שבאותו מועד לא היה לו טלפון.
הטלפון שלו היה מנותק.
טענה זו התמוטטה חיש־מהרה. המישטרה הגרמנית
ציינה כי שיחה זו לא היתד, עם מיספרו של אודי דיין
(מם׳ 66266־ ,065 הרשום עדיין על שם אשתו הראשונה,
אביגייל דיין) אלא עם מיספר 66047־ ,065 הרשום על שם
שכנו, זאב גולדמן. גולדמן הודה השבוע כי קרא פעמים
רבות לאודי דיין לטלפון זה, כשנתקבלו עבורו שיחות.
הוא לא רצה — או לא יכול — לזהות את המטלפנים
שביקשו את אודי.
מאחר שאודי דיין מעולם לא הכחיש כי אומנם שוחח
עם כושי כמד, פעמים. ,הרי העובדות תואמות זו את זו.
היה מותר למישטרה הגרמנית להניח כי ״אודי״ המדבר
ממיספר זה הוא אודי דיין.
דווקא טענה זו של דיין חיזקה, איפוא, את הסבירות
כי הוא היה המדבר.
!• טענה כז 1אילו היה למישטרה הגרמנית חשד
נגדו, היתד, בוודאי אוסרת אותו.
גם לטענה זו אין רגליים. כי גם לפי ההקלטות שבידי
המישטרד, הגרמנית, לא ביצע אודי דיין שום עבירה
על אדמה גרמנית. מי שביצע את העבירות בגרמניה
(לפי סברת המישטרה הגרמנית) היה כושי, והתביעה
לא היתד, מעוניינת אלא להוכיח כי כושי שקל הקמת

• ״אודי״ כונה בית הדש•

הכלבים של אודי: האם החנה?

הצרות שיש ל״אודי״ ,ביגלל הבית החדש והיקר, תופ סות
מקום נרחב במהלך השיחה. בדיוק באותה תקופה
עסק אודי דייו בבניית בית מפואר במייוחד שעלה, לפי
ההערכה, למעלה ממיליון לירות, ושגרם לרינונים רבים
בנהלל — מושב שהיה פעם מפורסם בשל 75 בתיו הלבנים
הצנועים, שהיו שווים לחלוטין בצורתם, ושהיו מסודרים

בעיגול מדוייק.
ביגלל בניית ב?ת. זה היה הטלפון של אודי:דיין מנו תק,
והוא נאלץ לדבר -מבית שכנו.
בשיחה חוזרים הבית ובעיות־הכסף פעמים אחדות:
אודי: אין כסף, אין בלום. השוק ריק.
לאחר־מכן :

וירה בנהלל: האם זהו ה״בית המחורבן״ שהכניס את ״אודי־ לצרות?
אודי: אגל תעשה משחו. אני, יש לי פה געיות
עם חנית חמחורגן.
לאחר־מכן :
בושי: עזוב את חעניינים שם ותנוא חנח, גחייך.
אודי: לא, נחייך, זח חורג אותי. אני קוים צרין
לגמור פח עם חבית. אין לי כסף.
בושי: כמח אתה חייב ז תגיד !
אודי: אני חייב נערך 150 אלף.
בושי שלושח חודשים 0ה ותנא מן החונות
שלך !
השבוע אמר אודי שלא היו לו בעיות כספיות, וני
הכסף בא מאשתו, שהיתר. נשואה בנישואין קודמים למיליונר
אוסטרי. ברור כי ההכנסות מן המשק אינן יכולות
לכסות, לפי דיווחי מם־ההכנסה, סכומי־עתק כאלה.

הוודו ד^חגז

כשיחה מופיעה נהלל במה פעמים.

לצעירים רבים בחונ-מכריו של נושי יש משקים במושבים.
ייתכן שכמה מהם בנו וילות מפוארות. אבל בשיחה
זו מצביע הכל דווקא על מושב אחד: נהלל.
בושי רציתי לדבר עם מוקי ולהגיד לנורית
שאם מוקי ייסע מנחלל, שחיא תחתון את חוט״הטלפון.

• חלק מהשיחה מוקדש לקרוב״מישפחה
של אודי דיין.

נוסח הדברים מעורר את הרושם שאין המדובר כאן
בשם רגיל, ובאבא רגיל, שכל אדם מבקש לשמור עליהם,
אלא במישהו המעורר יראת־כבוד.
בקטע הראשון, מספר נושי כי בבר דיבר על אודי
עם ראש־הכנופייה (יוסף עמיאל):
בושי: סיפרתי לו עלין. הוא עוד זולר אותך.
האלו ! ישננו יחד, נבון ז
אודי: כן, נבון. ישננו אצלו( .עמיאל היה בעל
מיסעדח בתל״אביב).
אודי: אבל חוא לא השתמש נשם, נבון ! נשום
אופן !
בושי: הוא ! לא, בעניין זה הוא מאד חבם, מאד
חבם. בן, לא שום דבר. חס וחלילח ! חס וחלילה !
ובקטע אחר, אחרי שכושי מבטיח לאודי עיסוק שיכניס
לו 150 אלף לירות תוך שלושה חודשים:
אודי: טוב, תסדר לי משהו. אבל חשם שלא
ייכנס לליבלון, עם אבא. זח חבל.
בושי: נסדר, חס וחלילח !

שמעון (״כושי״) רי
0ל״אודי״
הישראלי יש אבא שצריכים
להגן עליו.
פעמיים בשיחה עולה בבירור כי ״אודי״ הוא בעל
שם מייוחד, שיש להגן עליו בבל מחיר, ושעצם הרעיון
של פגיעה בו מחריד את שני בעלי-השיחה. השם הזה
קשור באביו של אודי, שיש לשמור עליו מכל מישמר.

הקטע המושיע ב ..וא 11ד 0הזה

ל״אודי״ יש כלבים.

באחד הקטעים מוזכרים, דרך אגב, הכלבים של געל-
השיחה, כדבר אופייני.
בושי: בסדר, יש לן שמח בלביט ז
הכלבים של אודי דיין הם מפורסמים. בשעתו העלה
אותם על נם גם באוזני העולם הזה 1676 סיפר שהוא
מוכר את חגורים ביוקר.

אבא? ו 01 וחדדה!

• סיגנון־הדיבור שד ״אודי״.
סיגנון־הדיבור של ״אודי הישראלי״ הזכיר לרבים
ממכריו את אודי דיין. מובן שאין הוא היחיד המשתמש
בסלאנג זה, המאפיין את החוג כולו, אך הוא מחזק את
הגורמים המצביעים לעברו. בראש וראשונה: השימוש
המופרז במילה ״חרא״.
אודי: תשמע, פה חבל חרא !
כושי: חרא ז
אודי: אין כסף, אין בלום.
ובמקום אחר, כאשר מדבר ״אודי הישראלי״ על עבודותיו
המיסתוריות, המכניסות לו הון ״במכה אחת״:
אודי: וו עבודה, אתה יודע, זח סיבון ד גדול.
זה חרא.

נחשים ב״העולס חוח׳

מון, מי שהיד. קשור בפרשת
הגרעינים הגנובים, דויד .׳מעורב
בשהותו האחרונה בנפאל ב־תאונת־עבודה.
כושי, הידוע כ*
הרפתקן שדוף, הצטרף לבית־ספר
לאילוף נחשי קוברה, הת רשל,
כנראה, בהכנת שיעורי־הבית
ובתמורה הכיש אותו
אחד הנחשים. הוא הובהל ל־ביודהחולים
המקומי, שם שהה
משך תקופה ארוכה. לידידיו
הרבים, שבאו לבקרו, וששאלו
אותו אם יחזור ללימודי־האי-
לוף, השיב :״ועוד איך, יש לי
חשבון לגמור עם הקוברה ש פגעה
בתדמיתי!״
01 בתחרות בין בנק לאומי

אותו ״מוקי״ הוא בעלה של דודניתו של אודי דיין,
אחותו של יונתן גפן, בת אחותו של משה דיין.
השיחה הנדונה התנהלה כמה ימים אחרי ליל־סבוי,
ואודי מספר בי מוקי עצבני מפני שלא השתתף בפעולה,
בניגוד לעוזי יאירי שנהרג בה.
אודי: צילצלו מהיחידה וחוא לא שמע נרור,
ובכח חוא נחיה עצבני והוא ניתק את חקשר. צילצלו
לו במה פעמים, ובבח חוא תחמיץ את חפעולח. ואז
הוא חיח שבוע שלם עצבני. נכלל ׳אי־אפשר חיח
לדבר איתו.
כושי: יופי, טוב, טוב מאד. טוב מאד שלא
חיח שם.
אודי: חוא מתרגז, וואללה כמח שחוא מתרגז!

אודי: חוץ מזה, לא איכפת לי לשבת בעצמי.
רק אנא — שהוא לא ייכנס לזח !
כושי: חס וחלילה ! חס וחלילה ! חס וחלילה !
שלוש פעמים חם-וחלילד — ,זה מעיד שגם כושי
יודע להעריך את הייחוד שבשמו ובאביו של ״אודי
הישראלי״.

הקטע כ״העולם הזח״.

זהו אולי הפרט הפיקנטי ביותר בשיחה בולח. האי-
רוניה של הגורל היא שאודי דיין, שהתמרמר השבוע על
העולם הזה וייחם לו כוונה לדפוק אותו ביגלל אביו —
זיהה את. עצמו בשיחה זיהוי מוחלט דווקא על־ידי איד
כור העולם הזה בשיחה.
הקטע מתייחם לבקשתו של כושי, להפיץ בארץ כי
נסע לנפאל וכי נוכש שם על-ידי נחש. כדי להטעות
אנשים שראוהו בחברת דמויות מן העולם התחתון היש ראלי
בגרמניה .״אודי הישראלי״ מציע להכניס את הידיעה
הכוזבת הזאת להעולס הזה, על־ידי שימוש באנשים
היושבים במיסעדת אלי רונן בתל-אביב. רונן מקובל
מאד בחוגי צנחנים ואנשי־ביטחון ביכלל.
עולה מתוך השיחה כי אודי היה בטוח שיוכל למצוא,
בסביבתו של רונן, מישהו המקובל כמקור מהימן
בעיני העולם הזה, כך שידיעה אשר תבוא ממנו לא
תעורר חשד ותיחשב כנכונה. מכיוון שמדובר בפריט אישי
פיקנטי, ללא חשיבות ציבורית, שאינו יכול לפגוע באיש,
יכול היה אודי לקוות שלא יעלה על דעת המערכת לוודא
את הידיעה בדרך נוספת.
הצרה — מבחינת ״אודי הישראלי״ — היא שדווקא
בדרך זו יכול העולם ׳הזה לוודא בעת בקלות מי הוא.
כי הידיעה אכן פורסמה בגיליון העולם הזה ()1961
הנזשא את התאריך 24 — 2.4.75 יום אחרי תאריך אותה
שיחה טלפונית המוקלטת. היא הופיעה ב־ד 1שורות במדור
״אנשים״ ,בעמוד 17 של הגיליון (ראה גלופה).
חקירה שנערכה השבוע במערכת העלתה בי הידיעה
לא הגיעה למערכת מפי מקור אחד בילבד — אלא מפי
שני מקורות שונים.

המקור האחד מסר את הידיעה ראלי תבור,
והודה השבוע בי קיבל אותה מפי אודי דיין

(ראה איגרת לקורא, עמוד .)6
המקור השני הוא בחורה, הידועה כידידתו של אודי.

(המשך מעמוד )21
כשנשאלה השבוע מניין קיבלה את הידיעה, נטש אותה
כושר־הזיכרון שלה במפתיע.
מכל שמונה הפרטים, המצביעים לעבר אודי דיין,
זהו הפרט החד־משמעי ביותר, ולמעשה די בו לבדו.
אולם כל שמונה הפריטים גם־יחד יוצרים תמונה שלמה.

מי יכול היה — בגרמניה לפברק שיחה
כזאת, התואמת מתחילתה עד סופח את
הנסיבות המייוחדות שכהן חי אודי דיין?

כנגד כל אלה יכול היה אודי דיין, באמצעות פרקליטו
הממולח רם כספי, לומר רק דבר אחד: אם יקבל את
ההקלטה, הוא ימסור אותה למעבדה קולית, כדי להוכיח
כי קולו של ״אודי הישראלי״ אינו הקול של אודי דיין.

אם אכן תימסר ההקלטה האותנטית על

כושי: לא ...אה, כן.
אודי: היא רמזה כל מיני רמזים. אני כבר הבנתי
מה שאתה עושה.
כושי זה משהו אלגנטי, אתה מבין ז
אודי: יופי.
לאחר־מכן :
אודי: שמע — מירי, אני לא מבסוט טמנה.
כושי: מי 1מירי ן כו, אהה. עזוב, לא כל-כך
נורא, היא היתה פה, אתה יודע.
אודי: כן, היא לא עריכה לדעת יותר מדי,
אתה יודע!
כושי: לא, לא, לא, היא רק ראתה, לגמרי במיק־רה.
היא היתה בחדר כאשר שקלנו.

מכל הקטעים, זהו החמור ביותר. ומכל
המילים, אין חמורה יותר מן המילה ״שקלנו״.
אין הרבה עסקים, המכניסים הון־עתק, שבהם יש תהליך
של שקילה. שוקלים זהב, שוקלים יהלומים, ושוקלים
הרואין.
המישטרה הגרמנית מאשימה את כושי בכך שהיה חבר
בחבורה של מבריחי-הרואין, בעלת היקף בינלאומי. אחרי
ש״מירי״ — ידידה של כושי — ראתה ש״שוקלים״ ,היא
״רמזה משהו״ לאודי הישראלי. מה? ומה היה טיב העסקים
שעשו כושי ואודי בארץ ביחד, שהוזכרו בהקשר
דומה?
אודי עצמו חשש כי עסקיו של כושי, שבהם הוא
מוזמן להשתתף, חם מסוכנים.
אודי: יש איזה סיכון ! סיכון רציני ן
כושי: לא, לא, לא.
אודי: שום סיכון ז
כושי: לא
נראה כי באותה שעה עסק אודי, הלחוץ מבחינה
כספית ביגלל ״הבית המחורבן״ ,בעסקים מסוכנים אך
מכניסים.
אודי: עשיתי פה עשיריה.
כושי: נו?
אודי: מה ז
כושי: בחודש אחד ז
אודי: על מכה אחת, אתה יודע !
כושי: כן•
אודי: עשיתי את זה כבר שלוש פעמים, בלי
בעיות !
כושי: כן, אני מבין. תשמע, בסדר.
אודי: זו עבודה, אתה יודע, זח סיכון די גדול.
זה חרא.
לאחר מכן בא הקטע האומר כי כושי כבר דיבר על
״אודי״ עם ״הבוס״ שלו.,וסביר להניח כי המדובר ביוסף
עמיאל. כושי מסביר כי הוא שואף לפתוח עסק עצמאי
משלו, אך קודם כל הוא רוצה להכניס את ״אודי״ לעסק
הקיים.
אחרי שכושי מבטיח לו 50 אלף לירות לחודש, בא
הפסוק :
אודי: טוב, תסדר לי משהו, אבל השם שלא
ייכנס לליכלוך, עם אבא. זה הכל.
כושי: בסדר, חס וחלילה.
אודי: חוץ מזה לא איכפת לי לשבת בעצמי.
רק אבא, שהוא לא ייכנס לזה.

מסתבר שד״אודי הישראלי״ — יהיה אשר
יהיה — לא חיו אשליות. הוא ידע כי כושי
עוסק בדברים שיש בהם ״ליכלוף״ ,ושכיגללם
עלולים ״לשכת״.

הייפלא שאודי דיין מוכן לצאת ל״מילחמת־וזורמה״,
כדבריו, כדי להוכיח שלא הוא הנהו ״אודי הישראלי״?

המישסוה צוינה לחשו כושי הכל למען החבר׳ה

ידי רשות אובייקטיבית לידי מעכדה כלתי
תלוייה — יהיה מעניין להיווכח מה תהיינה
התוצאות. אף כהיעדר שלושה תנאים אלה,
אין ערף רב לבדיקה.

חיא ואתה .. 111x3ש>ן ינד
^ ין פלא שאודי דיין לוחם בחירוף־נפש כדי להם־
ריך את הסברה שהוא־הוא ״אודי הישראלי״ .כי די
בהקלטה אחת זו בילבד כדי להטיל צל כבד מאד.
טבעי שהתביעה הגרמנית בחרה דווקא בה להש מעה
ראשונה. כי היא חמורה לאין־שיעור אף מן השיחה
מה־ 17 במארס ( 1975 שבועיים מאוחר יותר) ,שהובאה
על-ידי זאב יפת מגרמניה, ושפורסמה בגיליון האחרון של
העולם הזה (.)2008
השיחה כולה סובבת סביב הצעתו של כושי לאודי
לבוא לגרמניה ׳ולהשתתף בעסקיו, המכניסים הון — וגילוי
נכונותו של אודי להיענות להצעה.

מהו טיב העסקים האלה? האם יכול היה
אודי לדעת מה טיבם?

על כף מלמד, למשל, הקטע הבא :
כושי: זה לא משחו גזה שעשינו יחד בישראל,
אתה מנין!
אודי: אני מבין. מירי פגר רמזה משתו, אתה
מבין1

£$סישסרוז חגדסנית >י 1ענת בזהותו של *.יד״
הישראלי״ .אך האם יבולה המישטרה הישראלית להימנע
מלהיכנס לעובי הקורה?
המידע המצוי בידי המישטרה הגרמנית הועבר כבר
מזמן לידי המישטרה הישראלית. הודעת דובר המיש-
טרה, השבוע, כאילו לא הועברה אליה, דרך אינטרפול,
בקשה לפתוח בחקירה, אינה מדוייקת.
התובע הגרמני הסביר את התחליך לזאב יפת, באומרו
כי בגרמניה יושב נציג המחלקה האמריקאית למילחמה
בסמים — מנגנון בעל אמצעים עצומים, שרישתו פרושה
על-פני העולם כולו.

אפשר לסמוף על המחלקה האמריקאית
הזאת, שעם קבלת המידע על האפשרות שתקום
רשת נוספת להברחה בינלאומית, הקשורה
כישראל עצמה — היא פנתה גם למיש•
טרת ישראל. ידוע כי כתחום זח קיים מגע
הדוק כין המחלקה האמריקאית ומישטרת
ישראל, וכי נציגים אמריקאיים אה הדריכו את
שוטרי ישראל כמיקצוע ספציפי זה.
ברור כי האמריקאים הודיעו למישטרת ישראל —
באמצעות אינטרפול ו/או במישרין — כי המישטרה הגר מנית
הקליטה שיחות של איש ״הקשר חישראלי״ בפראנק־פורט
עם איש ישראלי, שגילה נכונות להיכנס עימו
לעסקים.
האם קיבלה המישטרה הודעה כזאת? מה עשתה בעניין
זה? האם ידעה על החשד כי ״אודי הישראלי״ הוא
אודי דיין?

דבר אחד ברור: אם אכן רוצח אודי דיין
להוכיח כי לא הוא ״אודי הישראלי״ ,אין דרו
טובה יותר מאשר הפעלת מישטרת ישראל,
שתפתח כחקירה ממצה של העניין.

בניגוד למימצאים של מעבדה פרטית, שאין להם
ערך בנסיבות אלה, יכולה המחלקה לזיהוי סלילי של
המישטרה לבדוק את השיחות המוקלטות בצורה מהימנה.

מוזר שלא עלה על דעתו של אודי דיין
ללכת כדרף זו, תחת לשלוח את פרקליטו לגר*
מניה ולהפיץ ידיעות על בדיקות מעבדתיות
פרטיות.

אשר למישטרה, הרי השיחה המוקלטת עם ״אודי
הישראלי״ ,,שכבר הושמעה בבית-המישפט הגרמני, ושמאח״
ריה מתייצבת מישטרת גרמניה במלוא אמינותה וכושרה
הטכני, יש די ראיות — לכאורה המצביעות על ד,אפ-
שרות שבוצעו עבירות בישראל. אין ספק, הדבר מצי
דיק פתיחה מיידית בחקירה נמרצת — הן כדי לאתר
את האשמים, אם יש כאלה — הן כדי לסחר את שמותיהם
של חפים־מפשע.
דבר אחד, שיש בו כדי להטיל אור על מעורבותו
או אי־מעורבותו של אודי דיין בפרשה, ניתן לבדיקה
בקלות. השיחה האחרונה בין כושי ל״אודי הישראלי״
התנהלה ב־ 17 במארס .1975 בשיחה זו הביע ״אודי״
נכונות לבוא לגרמניה תוך זמז קצי•

מתי נסע אודי דיין לאירופה אחרי שיחה זו?

נקודה שנייה, הניתנת לבירור בנקל, אם אודי דיין
עצמו יסכים לכך: מצב חשבונותיו במושב נהלל ובמקומות
אחרים. אם לא היו לו חובות, כפי שהוא טוען, הרי החשד

נגדו אם,שלעומת״ זאת, יתברר שחיו לו חובות
בסביבות 150 אלף לירות, החשד יתחזק.

הגבול הדק
* היה ״אודי הישראלי״ אשר יחיה — ברור שהוא
י בן־טובים, בן מישפחה ידועה, בן משק. מיה יכול להביא
צעיר כזה להסתבכות בפרשה שכזו 1
לגבי כושי, ניתן ההסבר על-ידי הפסיכולוג דויד רודי,
שדבריו צוטטו השבוע על־ידי אשתו־לשעבר של כושי,
בעדות פאתטית. התיאור חופף בדיוק את התיאור שניתן
בשעתו, בכמה מאמרים, בהעולס הזה.
כושי נקלט בחברה של בני־טובים מעילית היישוב,
אנשי יחידות צבאיות נבחרות ובני מושבים, שכולם היו
אשכנזים. כיתום וכבן עדות־המיזרח, שאומץ על-ידי מיש׳
פחה גרמנית בתל-עדשיס, סבל מתסביך־נהיתות, ומצורף
חולני להיות מקובל ואהוב. לשם כך היה מוכן לחפר חוק,
לגנוב, לצאת להרפתקות מסוכנות ביותר — ולו רק כד׳
להוכיח את עצמו, ולעשות ״טובות לחברים״.
לדיברי דודי, נוצלה תכונה זו ללא בושה ובצורה
מחפירה על־ידי ״חבריו״ ,שהשתמשו בו לצרכיהם, של חוהו
לגנוב עבורם.
השבוע הציע הסניגור הגרמני להשתדל להוכיח בבית-
המישפט שכושי אינו אחראי למעשיו, וכי אינו שפוי.
חבריו הזדעזעו. הם ידעו כי כושי לא ישלים עם קו כזה,
ועלול להתנקם בבוא העת בכל מי שנתן את ידו לכך.
הם שלחו את פרקליטו הישראלי של כושי, עורך־הדין
יצחק סגל, לגרמניה, כדי למנוע נקיטת קו קיצוני כזה.
אולם מה היו מניעיו של ״אודי הישראלי״ עצמו, כשנענה
לכאורה לפיתוייו של כושי?

חתשוכה לכף טמונה בעודם המושגים של
קבוצה שלמה של בני־טובים, שאצלם ניטשטש
במשף הזמן הגבול בץ חרפתקח וחפרת־חוק,
חברמניות לשמה וחברמניות שלא־דשמה.
יתכן שזה התחיל עוד בימי הפלמ״ח, כאשר חיה מותר
״לסחוב״ למען קומזיץ. בצה״ל היה נהוג תמיד, ודווקא
ביחידות המפוארות ביותר, שמותר לסחוב ציוד מיחידה
אחרת, לטובת היחידה המובחרת.
בתקופת כהונתו של משה דיין, תחילה כרמטכ״ל ולאחר
מכן כשר־הביטחון, התרופפו המושגים עוד יותר,
כאשר דיין סחב, לעיני־כל, עתיקות מכל הבא ליד, בעזרת
אנשים וציוד של צה״ל, ונתן בכך הכשר לתחושה כי
העילית הביטחונית עומדת מעל לכל חוק.
בחוגי בני־הטובים נפוצו זה־סכבר שמועות על מעשים
חברמניים, שעברו מזמן את הגבול הפלילי הדק. סופר
על וילות מפוארות שניבנו בזיל-הזול, מאחר שחומרי-
בניין יקרים ״נסחבו״ בסיטונות על-ידי קבוצות של חברים.
שמועות אלה נתאשרו השבוע בעדות גרושתו של
כושי. סופר על אנשים שהיו ידועים בגיבורים לאומיים,
אשר נעצרו ליד הגבול, בחשד של הברחות.
סופר גם על מיבצעים נועזים — ופליליים — יותר,
שגם הם בוצעו ברוח החבריא, במיבצעים הרפתקניים,
מבלי שהמשתתפים נתנו לעצמם דידוחשבון על מהות
מעשיהם. בעיניהם, היו אלה פשוט ״עזרה לחבר״ שהיה
זקוק לכסף, פיתרון של בעייה כלכלית מטרידה, וכר.
יתר על כן, הפיתויים של כושי נגעו להברחת־סמים
באירופה. אפילו אם הבין ״אודי הישראלי״ כי הוא מוזמן
להשתתף בהברחת־הרואין בינלאומית, ייתכן מאד שלא
ראה בכך כל פשע, מכיוון שהצרכנים המייועדים היו גרמניים,
ולא נגרם כל עוול לישראלים.

הדבר היה עלול להצטייר בעיניו כהרפתקה
מוצלחת של ״נקמה כגויים״ .חגורם המוסרי
כלל לא נלקח כחשבון — מאחר שלגבי רבים
מכני־הארץ קיים גורם כזה רק כיחסים שכין
ישראלים לבין עצמם, ולא ביחסים שבינם לבין
גויים.
כך או אחרת — אין ספק כי פרשת ״הקשר הישראלי״
והסתעפותן הישראלית פותחות אשנב לעולם של מושגים
ומעשים, הטעון בדיקה יסודית.

במדינה

לתלמידותי הדוגמניות
רחל יסטרוב
תמי בן־עמי
מזי בן־עמי
חוה לוי
שרי חן
שרה גור
חנה אורז־ן
גילי זכות
רעיה זיטקין

ליאורה לפידות
רות שובל
מאירה עצמון
שולמית אלחנני
מלי דונס
עדית וולף
צויה גליצקי
ניקי קליין
אופירה וישלב

(המשך מעמוד )19
מטרים. כך הסתיים, לגביו, נסיון הפריצה.
לסירפסת לא היה מעקה.
החובש עיסה. שוטר ממישטרת תול-
כרם אסף את מוחמר גאנס ממקום־ר,נפילה,
והביאו לחקירה. שופט בית־המישסט הצבאי
בתול־כרם האריך למחרת היום את מעצרו,
והוא נחקר במשך שבוע ימים והשתתף
בשיחזור הפריצה. אז החל מתלונן על מיחושים
שוגים, כתוצאה מגירויים ומתח
בשורשי העצבים.
רופא בית־הסוהר, שבדק את מוחמר
גאנס, לא גילה כל מימצא מיוחד הדורש
אישסוז.
*שבוע אחרי שנעצר, התלונן מחמוד
לפני הקצין התורן •של בית־המעצר על
כאבים ומיחושים בעורפו. מאחר •שלא
היד, רופא במקום, הורה הקצין לחובש
לטפל בעצור.
החובש החל מבצע את פקודת הקצין
ועשה למוחמד עיסוי בצווארו. באותו רגע
הופיע אצל העצור *שיתוק פיתאומי ומוחלט.
הוא לא היה מסוגל לנוע, ותש כאבים

השבוע

מינימום תנוס הראשון

800.000י

ברכה על הצלחתכן
ב,,שבוע האופנה״
מברכת מורתכן

לאה

מינימום כלל חפוסים

2, 000.000י

פלטשר

הרשמה חדשה החלה

יום ח׳ — ושוער האחרון
למסירת הטפסים
למכירה
בצפון תד־ אביב
דירה לא סטנדרטית
+ 3פ.א.׳ קומה ד׳

(רוסין)

(בלי מעלית) מראה לים

— 235,000ל״י
לטלפן בערב 221008

עשהלך מנ הג ק בו ע־מל
א טוטו בכל שבוע!
המועצה להסדר הר,ימו ח ס בספורט

הודעה חשובה מהגיס
כדי להסיר כל ספקו ת ולמנוע אי־הבנות מובא בזה לידיעת הנהגים:
.1חברת ״מגור״ לא היתח הנו שא לכתבות ותלונות שהופנו
ובעתונות כלפי חברת גרירה.
.2אין כל דמיון ואין כל קשר בין ה ס קי רו תוהפר סו מי ם בכלי התק שורת, לבין
״מגור״ ,כי ב״מגור״ ה שי ט ה שונה ו הי א היוצרת חברה אחרת.
.3מנוי ״מגוי״ אינו תלוי בחסדיו של גורר כדי לקבל שרות. ה הו ר או ת לאנשי
השרות ניתנות מ מו ק די הפעלה ארציים, א לי הםמתמק דו ת כל ה ק רי או ת
לשרות, וזכות ק די מ ה מו חלטתל מנויי ם.
.4ל״מגור״ ,שני מוקדי תפעול ה פ תו חי ם יו ם ולילה. פקידי מבצעים מקצועיי ם
מקבלי םאתהק רי או ת ה טלפוניו ת ( 11 קוים) ומפעילי ם ב אל חו ט ״צבא״
של מכונאי ם, חשמלאי־רכב וגוררים.
.5מנוי ״מגור״ אינו צריך לצלצל לעשרות גוררים כדי למצוא אחד שיסכים
לשרת או תו. די בצלצול טלפוני לאחדמ מו ק די ״מגור״ כדי לקבל שרות
בכל מ קו ם בארץ. רשת א ל חו ט ארצית מק שרת אתה מו ק ד עם אנשי השרות.
.6כדי לעזור לנהגים להבדיל בין חברת גרירה לחברת שרותי דרך, כדאי לנהגים
לדעת שהגרירה הי א רק אחדמהש רו תי ם הני תני ם ע״י מגור שהם: תקוני־דרך,
התנעות, הובלה על נגרר בגרירות ארוכות, גרירה לאחר ת אונ ה או
גניבה, שרות ״אל ד אגה״ ,ה חל פ ת גלגל לנהגת, אספקת דלק למקרה הצורך
ועוד שרותים עליהם מתפרס מו ת הודעו ת מדי פעם.
.7בזכות הה שתדלו ת הכנה, ל ת קן לי קויי םולה תיי חסבא הד ה לפניות מנויים,
בזכות ה אדיבו תוה הגינו ת הציבורית, זכ ת ה ״מגור״ ב א מון ל קו חו תי ה
ובתואר המוצר הנבחר. מנויי ״מגור״ שה תנסו יודעים זאת, שאל ל חוו ת
דעתם.
בטלביזיה

ל מד מנסיונם ש ל אתרים -היה מנוי במטר
הנהלת ״מגור״

העו ל ם הזה 2009

פרקליט ברקאי
העונש בא מאלוהים
עזים בבל חלקי גופו. הוא הועבר לבית־החולים
הילל־יפה בחדרה, למחלקה האור־טופדית,
כשהוא כבול באזיקים ומלווה
בשוטרים חמושים ברובים.
מוהמד נפגע בשיתוק בארבע הגפיים,
בשרירי־הבטן, שרירי־הנשימה, בחזה, וב־שיתוק
של רוב •שרירי הגפיים העליונות.
צילומי-הרנטגן •של הצוואר הראו פריקה
*שלימה של החוליות החמישית והשישית,.
הוא לא היה מסוגל להטיל •שתן, בוצעו
בו ניתוחים כדי להחזירו למצבו האנטומי
תקודם.
עונש מידי־־שמיים. מחמוד •שכב
בבית־חחולים למעלה משנת, ואז הופיעו
אצלו פיצעי־לחץ רחבים ועמוקים מאד,
כתוצאה מהם בוצעו בגופו ניתוחים פלסטיים
חוזרים. שלושד, חודשים אחרי שיח־רורו
מבית החולים, ישוב הובא לאישפח
בגלל פיצעי-לחץ נירחבים. הוא עבר שורד,
ארובה של ניתוחים, ושוחרר רק אחרי
שיבעה חודשים נוספים.
כאשר •שוחרר מבית־החולים, בחודש ספטמבר
,1972 קרוב לשנתיים אחרי העיסוי
שניתן לו מידי החובש המישטרתי, עדיין
לא חל ׳שום ׳שינוי ממשי בכוח השרירים
של הגפיים התחתונות אשר נשארו משותקות
לחלוטין. מחמוד, שהוא נשוי, אב
לשישה ילדים והכנסתו כחקלאי, לפני
ד,מיקרה, הגיעה לסך •של 2500ל״י לחודש,
פגה לעורד־הדין אהרון ברקאי, וביקש
להגיש תביעת־נזיקין נגד המדינה.
בתביעה, שהוגשה בחודש אפריל 1973
לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, נטען
שמחמוד נפגע קשה בגלל ד*שלנותם של
•שילטונות הכלא, שטיפלו בו בעצמם במקום
להעבירו לידי רופא מוסמך.
הבריו-למופייה של מחמוד נתפסו והועמדו
לדין, אך הוא-עצמו לא הורשע וכתב-
האישום נגדו נמחק, אחרי שסניגורו טען
כי אין להענישו שנית, אחרי שכבר קיבל
את עונשו מידי־שמיים.
המדינה הסכימה לפצות את מחמוד עבור
הסבל שנגרם לו, בסכום של 360 אלף ל״י.

אודי

דיוקנו שד צבר
ך• ס״ר־המישמעת של פדחי-הטייס,
1בבית־הספר לטיסה של חיל־האוויר,
נדהם .״מי אמר את זה ד׳ הוא רעם בקולו.
פרח־סייס תמיר, בעל שער חום־בהיר,
יצא מהשורה.
״אני אמרתי את זה, המפקד !״ השיב לו
בקול שליו.
״מה זה העניין שלך?״ נשברה נוקשותו
של הרס״ר, לשנייה אחת בלבד .״זה לא

צודק. העונש שנתת לו לא היה צודק,״
השיב החייל.
הרס״ר חזר לעצמו .״נכון. הוא לא היה
צריך לקבל את העונש, אבל אתה תקבל
אותו. אתה יכול להתחיל לרוץ.״
אודי דיין החל רץ לפני המחלקה כולה,
כשהוא עושה סביב מיגרש־המיסדרים של
הבסיס סיבובים שניראו לו באותו זמן
אינסופיים. אולם קודם שהחל בריצתו,

הוא קרץ לעבד פרח-טייס אחר, שעמד
לא הדחק ממנו, בשורת המיסדר.
כמה דקות קודם־לנן מצא הרס״ר בדל*
סיגריה על מיגרש־המיסדרים. הוא הציב
את המחלקה כולה למיסדר, ודרש ממי
שזרק את בדל הסיגריה להודות באשמתו,
תוך שהוא ״מבטיח״ לו עונש. כאשר איש
מפירחי־הטייס לא הודה, הצביע הרס״ר
על הצעיר הראשון *שקלטה עינו, והורה

טליה היפה

אודי הרומנטיקן,
של טליה הייטנר נמחע
שד מישפחת עובדי אדמה לבין העולם הזוהר שא
נישואיה למיליונר אוסטרי — שילוב של סתיו
לו לצאת. מן השורה. באומרו :״או שתגיד
לי מי זרק את הסיגריה, או שתקבל את
העונש במקומו.״ עוד לפני שהספיק פרח-
הטייס להשיב, בקעה קריאתו של אודי
דיין, אשר הוציאה את הרס״ר משלוותו.
אודי החל לרוץ. הוא רץ ורץ, עד שלפתע
הפסיק .״היה לי עוד כוח לרוץ,״ סיפר
מאוחר יותר ,״אבל פיתאום הבנתי שגם
העונש שאני קיבלתי לא היה צודק. אני
אף פעם לא עישנתי סיגריות. אז הפסקתי
לרוץ.״ הרס״ר, שראה בכך הפרת־פקודתו,
ציווה על שני שוטרים גדודיים ללוות
את אודי לחדר־המעצר.
בדרך לחדר־המעצר הצליח אודי להתחמק
מהם, ברח מהבסים והגיע לבית
מוריו בצהלה. הוא לא סיפר לאיש על

נעו ומישפחתו

אודי, בהיותו ילד, יחד עם אביו משח ואמו רות
(עם הגב למצלמה) ,ואחותו יעל (מומתרת על־ידי
רות) ,בעת מכירה פומבית שנערכה בפסד דיזנגוף לפני למעלה מ־ 15 שנים.

הבת

אביגייל, אשתו הראשונה של אודי, מחתלת את חבת
1ן}1י״! 1י | 1ד 1ן
הבכורה, כאשר הדודה יעל, אחותו של אודי, מת*
11 יי #יי ייי
בוננת בהם. למטה: אודי עלסוסתו האדומה סטלח, דקה לפני שהסוסה השליכה אותו
מעליה בעת מירוץ־סוסיס שנערך בנהלל, ואשר בו עמד אודי לזכות במקום הראשון.

!יופי, הוקסם מיופיה
ב אצלח, בין חינוך
התרגלה בעיקבות
המצוי גס באודי

עצמו. טליה התגרשה למען אודי מבעלה, זנחה את חיי הזוהר והפאר,
ועברה להתגורר עימו בנהלל כשהיא מבלה לידו בבוץ, בין הפרות
והתרנגולות. בתמונה מינו יין: סבא משה ושלושת הנכדים, בניו של
אודי, יחד עם אודי דיי! י בתמונה מישפחתית בבית אשר בנהלל.

ן אותו יום, והוריו היו בעוחים כי קיבל יום*
.1אולם במהרה הגיעה השמועה לאוזניו של
מי שהיה אז אחד ממפקדיו הבכירים של חיל •
,עזר וייצמן. עזר מיהר לצהלה.

וסי ינאי
רי ששמע עזר את סיפורו של אודי, אמר לו:
נחזור לבסיס. אתה תקבל את מה שמגיע לך
יצפה והפרת־פקודה, אבל גם הרס״ר יקבל את
אודי סירב .״תן לי מה שמגיע לי, אבל תעזוב
רס״ר,״ אמר .״אני לקורס* טייס לא חוזר.״

הצהרה זו, מסיו של אודי, היכתח את
עזר בתדהמה. משך שנים רבות, בעיקר
בגלל השפעתו של עזר, חלם אודי להיות
טייס. הוא לא רק הלם. כבר מגיל צעיר
הצליח לשכנע הבר־טייס, מבוגר ממנו,
שילמד אותו לטוס על פייפר. את רוב זמנו
היה מבלה בבניית טיסנים ודגמים של
מטוסים, שאותם הכיר מתוך סיפרות עשירה
בנושאי אווירייה, אותה אסף.
הוא מעולם לא ביקש שיקנו לו דגמים
מוכנים להרכבה, או טיסנים בנויים. מהתיבות
עץ־בלזה׳ שקנה בנה את טיסניו במו-
ידיו, הרכיב להם מנוע קטן, קשר את
החוטים ויצא איתם אל השדה שמאחרי
ביתו, כשהוא מטיס אותם שעות ארוכות.
(חנזשך בעמוד )*2

8 . 15

01283354 להנציח
18 מישפחות :
את זנו קיויהן, מבר לבקש את
עזות המוסוות -ועונו במקום 1ה שוק
לא רק אנדרטה יפה שיבואו אליה אחת
לשנה. לא רק לטפח את קריית־שאול.
אנחנו רוצים הנצחה כמו שהבנים היו
רוצים, אנחנו רוצים שהבנים ימשיכו לש רת,
שישרתו גם אחרי מותם.״
דבר עמוס דביר, מנהל בית־ספר בגיב־עתיים.
שיער כסוף, אביו של סרן נועם
דביר ז״ל, מפקד טנק הקצינים ואביו של
סגן עירא דביר, נכה צה״ל.
נועם דביר היה אחד מ־ .18 אביו, עמוס,
גם הוא אחד מ־ .18 נועם היה אחד
מ־ 18 מדריכים וחניכי קורס־קציני־שיריון

(קק״ש) ,1971 שנפלו במילחמת יוט-הכי-
סורים .1973 עמוס הוא אבי אחת מ18-
המישפחות השכולות שהחליטו לנסות ללכת
בדרכי הבנים שנפלו — לעשות הכל לבד,
ללא עזרה, ולעשות טוב.
הרעיון נרקם לפני כשנה 18 .המישפחות,
אשר רובן הכירו אלו את אלו עוד כשהבנים
היי בחיים, נפגשו והחליטו לחפש
דרך להנציח את שם הבנים .״הבעייה לא
היתה רק הבנים שלנו. רצינו לתת רמז,
לתת רעיון למישפחות השכולות בכל הארץ,
להתאמץ לחפש דרך כיצד להנציח

אני קודם!

המתנדבת היפה שמכרה בדוכן עבודות־היד, נאלצה — בין
הצגת עבודות היד לבין קבלת הכסף — לעמוד בלחץ הקהל הרב
שהצטופף סביב דוכנה, כשהנשים הקונות קוראות :״אני קודם !״ ונלחמות על כל פריט.

11*11־

1111111111
ל ש הורים שכולים שרצים ל־מישרד־הביטחון
כדי לבקש שיג־

ציחו את בניהם. יש שכותבים ומוציאים־
לאור ספרים. יש כאלה שעורכים הפגנות,

ואחרים שעושים תוכניות־טלוויזיה או פותבים
שירים.
״גם אנחנו רוצים להנציח. לא רק את
הבנים, אלא גם את הריעות שהיתה ביניהם.

תחמון המתנפל

אלפי קונים מציפים מדי־יום את הבזאר בבית־

החייל, כאשר הכל קונים מכל הבא ליד. תוך ימים
ספורים נרכשו מוצגים שנאספו לבזאר משו שנה תמימה, לשימחת מארגני הבזאר.

את זכר יקיריהן בצורה שתמשיך לשרת,
ולענות על הצרכים — לא שלנו, של
המדינה.״
משך שנה תמימה עסקו בני המישפחות
ועשרות רבות של ידידים, ובראשם בטי׳
דובינר. ,מלאת המרץ וסוניה פרם, אשתו
של שר־הביטחיון, בהכנת הבזאר הגדול.
שלושה מיישובי חבל לכיש התנדבו
להכין עבודות־יד. מיפעלים, חנויות ובתי-
מיסחר תרמו ממוצדיהם. הרמטכ״ל מוטה
גור שלח ספרים פדי-עטו ובחתימתו, וכן
עשה עזר וייצמן. בני קיבוץ איילון נרתמו
להכנת מיוצרים למכירה .׳תלמידי בית־

אחת היפות במתנדבות מצ11*1
*71 0 9111
ליחח לחטוף שנייר! של מנוחה

בעת שהקונות הרבות ובוחנות ״מה כדאי לקחת.״

1 26 - 1ן !1

כלת השגויו
(משמאל).

בתמונה

מימין :

בין המתנדבות גס כלתו של מי שהיה
שגריר ישראל בצרפת, ארתור בן־נתן
עירא דביר וחברתו, אולי עמיאל.

אלמנות ושנויות

מישפחוח 18 הוופלים היו פעילות גם באיסוף
המוצגים וגם במכירתם. יעל, אחותו של סרן
פאול כהן זיל מאילת (בתמונה הימנית) היתה אחראית על רולטת־המזלות, אשר הכניסה

כסף רב למיפעל ההנצחה. באמצע, ויווי, אלמנתו של רב־סרן גדעון ויילר. עופרה בלט
(מן ן1מאל) ,אלמנתו של סרן דודו בלט ז״ל, היתה בין המפקחות על ההפעלה של הבזאר,
והתרוצצה מחדר לחדר, כשעל זרועותיה בתה דודי, ליד עופחז, עמוס דביר.

סל קניות

אחת הקונות רוכשת
סל, באחד מדוכניס
בבזאר, לשים בו את קניותיו! מרבות.

אשת חשו

סוניה פרס (משמאל, עם שלט, מתנדב׳
על חולצתה) כבשה במירצה הרב
ובנעימותה את עשרות העוסקים במלאכה, שהכירו אותה לרא
הספר
של עמום דביר הכינו לו הפתעה,
וללא ידיעתו עמלו ויצרו סלים דקורטיביים
— כל אלה למטרה אחת — לבזאר.
כעבור שנה של עבודת־נמלים אפשר
היד, לפתוח בשבוע שעבר, בשלושה אולמות
גדולים בבית־החייל בתל-אביב, את
הבזאר הגדול. תוך יומיים הפך הבזאר
מקזם־המיפגש האופנתי של תל־אביב.
נשות־חברה, חיילות, בנוודמושב, נשות
קצינים בכירים ואפילו גברים ששמעו על
הבזאר הגדול — אלפי בני-אדם נדחקים
ונדחסים מדי יום ביומו בבית־החייל.
משכונת־ד,גנרלים צהלה יוצאות יום־יום
שיירות של נשים ושכנותיהן. שד־הביטחון,
שמעון פרס, שסייר בערב הראשון נפגע
אף הוא בקדחת. הוא גילה את אשתו
סוגיה ליד הדוכן למכירת תכשיטים:
״תקנה לי את העדי הזה,״ דרשה סוגיה

שונה. סונית היתה אחראית על אירגון עשרות המתנדבות ולאחר
שסיימה מלאכה זו, התנדבת למכור בבזאר, והכריחה את בעלה
לרכוש עדי. בתמונה משמאל: מיקי אמדורסקי, שבאה לתרום.

במפגיע. פרס פישפש בכיסו והעלה חרס.
״אין לי עלי כסף,״ הוא השיב לה. סוניה
מיהרה אל תיקה, הילוותה לבעלה 100
לירות. הוא הגיש לה אותן הזרה, והמאה־לירות
נכנסו לקופת הבזאר.
עירא, בנו של עמום דביר, גייס את
חברתו׳ אולי, בתו הג׳ינג׳ית של יועץ שר-
הביטחון, הפרופסור סעדיה עמיאל, ושניהם
מכרו כרים וכסתות. עפרה בלט, אלמנתו
של סרן דודו בלט ז״ל, מה־ ,18 מסתובבת
במיסדרונות בשבתה דודי, אשר
נולדה אחרי נפילת דודו, בזרועותיה, ומחלקת
הוראות נמרצות. יעל, אחותו של
סרן פאול כהן ז״ל מאילת, ממונה על
מישחקי-הרולטה. היא מוכרת כרסיסים
תמורת 10 ,5או 20 לירות. את הכרטיסים
מניח הקונה על אחת 12-8צלחות שעליהן
מצויירים המזלות. אם גלגל-ד,רולטה נעצר

במזל שלך — הזכייה היא דובון או
תקליט. ויווי ויילר, אלמנתו היפהפייה
של דב-סרן גדעון ויילר, שנישאה בינתיים
בשנית, באה עם בעלה וסוכרת ביגדי־תינוקות,
להנציח את זיכרו של גדעון.
תיקוות המארגנים היתר׳ למכור בבזאר־הזיכרונות
מוצגים בשווי של דבע-מיל״ון
לירות. אך כל כלכלן מתחיל יכול היה
לקבוע, לפי מכירות הימים הראשונים, כי
הסכום יחיה לפחות כפול.
״יהיה לנו סכום־כסף שבעזרתו נוכל
להשתלב באחד ממיפעלי החינוך של צה״ל
או של הוועד-לנזען החייל, ולהנציח את
דד,18״ אופר עמוס דביר .״אנחנו עדיין
לא יודעים בדיוק לאן יילד הכסף, על כך
יחליט צה״ל לסי הצרכים שלו, אבל זה
יהיה כפי הנראה הקמת מרכז חינוכי תרבותי
גדול באחד. מבסיסי צה״ל״.
1 . 2 7

גידו דעת
האמת גול סילוני ״נלבוטק״
בתוכנית ״כל בו טק״ ששודרה בטלוויזיה ביום ,19.2.76 הוצגו עובדות מקוטעות ומבויימות בעריכה מגמתית שהשמיצה שלא
בצדק את חברת ש.מ.ג.ר.
האחראים על המשדר העלימו עובדות שהיו בידיהם בעת שידור התוכנית והפרו את הבטחתם המפורשת לאפשר תגובת
ש.מ.ג.ר. בתוכנית זו.
חברת ש.מ.ג.ר. רואה במשדר זה של ״כל בו טק״ ,שערוריה ציבורית המחייבת חקירה יסודית.
למרות כל מאמצינו, מרבה הנהלת הטלוויזיה לאפשר לנו להופיע השבוע בתוכנית ״כל בו טק״ ולהביא לידיעת הציבור את
תגובתנו ללא עריכה וצנזורה מוקדמת.
אנו נאלצים להביא עובדות אלה לידיעת הציבור בדרך זו.

מאז ינואר 1975 הפעילה חכרת ש.מ.ג.ד 2 .מוקדים ארציים הפועלים
24 שעות ביממה (כולל שכתות וחגים) למתן שרומי עזרה
וגרירת רבב לעשרות אלפי מנוייה. עובדה זו הובאה לידיעת הציכור
בהרחבה ככלי התקשורת ובהודעות אישיות למנוייה.

שרות זה הוא בנוסף לאפשרות הניתנת לכל מנוי לפנות לבל
גורר בהתאם לבחירתו ונוחיותו מתוך רשימת 84 משרדי גרירה
הפועלים כשרות ש.מ.ג.ר. בכל רחבי הארץ והמפעילים 280 כלי
רכב לחילוץ וגרירה.

רכבו של מר פיין, אשר תלונתו שודרה בתוכנית ״כל בו טק״
״נתקעה״ כיום 12.8.75 בשעות הלילה, כאשר מרבית משרדי
הגרירה סגורים.
לאחר שלא עלה כידו להשיג גרת בפנייה ישירה לגורר — פנה
מר פיין למוקד ש.מ.ג.ר. וקיבל מיד שרות לגרירת מכוניתו מצומת
מסמיח לבני־כרק.
עובדה זו הביא מר פיין לידיעת עורבי ״כל בו טק״ אשר מצאו
לנכון להעלימה מידיעת הציבור.
כעקבות ״תלונה״ זאת ערכו אנשי ״כל בו טק״ ניסוי לגבי שרותי
ש.מ.ג.ר. ולהלן האמת על תוצאות ניסוי זה :

בו טק״

א. בשיחה הטלפונית הראשונה של איש צוות ״כל
לגורר שער הגיא — אמר לו הגורר, כי רכבו יוצא לגרירה
לנצרת והפנה אותו למוקד ש.מ.ג.ר.

לו כך היה נוהג המנוי, ופונה למוקד, אין ספק כי היה
מקבל את השרות מיד.
ב_ בשיחה הטלפונית השניה פנה איש צוות ״כל בו טק״
לגורר לצ׳י פרנק בירושלים אשר נענה מיד לקריאה והגיע
למקום בו היה תקוע הרכב כעבור 25 דקות.
איש הצוות מר יצחק זליגפלד, מרח׳ טשרניחובסקי 48
בירושלים, בעל מכונית ה״סאאב״ הודיע לגורר כי התגבר
על התקלה בכוחות עצמו, חתם על דו״ח הגרירה כמקובל
ושיחרר את הגורר•
עובדה זו של קבלת שרות מיידי כאשר המנוי פועל על פי
ההנחיות לא שודרה כלל בתכנית ולא הובאה

לידיעת הציבור.

למרות שאנשי ״כל בו טק״ נוכחו לדעת כי קיבלו שרות
מיידי המשיכו אנשי הצוות להתקשר לגוררים נוספים.
הגורר חסון שקיבל את הקריאה הטלפונית השלישית ביקש
אף הוא מהמנוי להתקשר לתורן והוסיף ואמר כי אם הגורר
התורן לא יוכל משום מה לצאת לגרירה ״אשמח אני לתת
את השרות״.

קטע זה מדבריו רא ש1דו גשום וגה...
עובדות אלה היו ידועות לעורכי התכנית, אשר מצאו לנכון
להעלימן מידיעת הציבור וע״י כר יצרו תמונה מקוטעת
של העובדות, אשר ייצרה רושם מסולף.

כ־ 10 ימים לפני השדור הבטיחו ה״ה חנינה אמוץ ומתי
רבן לאפשר לנו תגובה על ״ממצאי״ ״כל בו טק״ בעת
השדור.

הבטתה ! 1הופרה, והתעיה שודרה בעריבה מקוטעת וסלקטיבית
אנו חוזרים ודורשים עימות מילולי ישיר עם עורכי
התכנית, ללא צנזורה מוקדמת של דברינו. אם רשות
השדור לא תרים את הכפפה, נשקול הגשת תביעה משפטית
על הוצאת דיבה לפיצוי נזיקין.
חברת ש.מ.ג.ר• מבצעת כ־( 18.000 שמונה עשר אלף)

גרירות בשנה לשביעות רצונם המלאה של עשרות אלפי
מנוייה.
חברת ש.מ.ג.ר. המאגדת את מרבית גוררי הרכב המורשים
כחוק במדינה תמשיך במאמציה ובהשקעותיה לשיפור
השרות וייעולו לצבור בעלי הרכב במדינה.

הנהלתש.מ.ג.ד.
שרות וו 31ו1יות גרר

נון יין
ח עו ל ם חז ה *200

את אריה ,׳מהנדס־אלקטרוניקה צעיר
ובי׳שרוני, הכירה דליה במסיבה .״זו לא
היתד, אהבה ממבט ראשון, אבל לקח
זמן קצר עד שגילינו שזה בכל זאת זה.
אחרי שלושה שבועות ידעתי שזה הגבר
שאיתו הייתי רוצה לעבור את החיים,
ושבועיים אחרי זה הוא הציע לי נישואין,״
סיפרה דליה כאשר היתד, בשיא אושרה,
שבועות ספורים אחרי נישואיה.
הארץ כולה ליוותה את דליה לחופה.
אמנם, היו רבים שנעלבו כאשר הדיירת
שלהם, מהמקלט הקטן, נישאת, בלעדיהם,
אך גם רבים מידידי הזוג לא הוזמנו.
היתד, זו חתונה צנועה, שאליה באו רק
קרובי־מישפחד, וידידים ותיקים. מאוחר
יותר נערכה מסיבה, במידה רבה למורת־רוחו
של הזוג הצעיר, במלון פאן אנזריקן
בבת־ים. אך המסיבה היתד, כורח המצי אות׳
בגלל ידידיהם הרבים של הוריה של
דליה. בני־הזוג ניצלו את ההזדמנות והזמינו
למלון את ידידיהם שלהם, חבריו של
אריה, ועמיתיה־לעבודה של דליה.
עד שפגשה באריה, ומאז הפכה למפור־סמת,
היו לדליה בעיות רבות עם המין
האחר. סיפרה אז דליה :״הגברים הפכו אז
לבעייה, יש גברים שאוהבים לצאת עם
בחורה מפורסמת, רק כדי שיוכלו להגיד
אחר כך, יצאתי עם זאת וזאת.׳ היתד, לי
תקופה שחשבתי שאני צריכה להיזהר, וזה
הפך לתסביך.
״אבל מהר מאוד למדתי להבחין בי ניהם.
לפעמים היו גם חברים שאמת לי :
,היזהרי מזה וזה, הוא אוהב לצאת עם
בחורות רק בשביל הראווה.׳ אבל בדרך
כלל אני שומרת על חוג־הידידים שלי עוד
מהתקופה שלפני הטלוויזיה.״
״כשהכרתי את אריה, הצלחתי להבחין
מהר מאד שהוא מתעניין בי ולא בשמי
המפורסם.״ ואמנם, אריה לא הבטיח לדליה
הרים וגבעות, לא ביקש ממנה את
הזוהר, אשר אפשר היה לחשוב כי היא
חייה בתוכו. כל מה שאריה ודליה רצו
באותה עת היה בית חם משלהם, וילדים.
מייד לאחר החתונה הם עברו להתגורר
בדירת־ד,רווקים של אריה, כשהם
מתכננים בקפידה את תיכנון הבית שקנו
ברמת־השרון, אשר עדיין לא היה מוכן.
אולם בעוד שלדירה הם היו מוכרחים
להמתין, את חלומם השני הם לא הסכימו
לדחות. דליה נכנסה להריון, וילדה
את בתם, שלי.
אולם בחיי־הזוג היו גם רגעים בלתי-
נעימים, שאמנם לא העיבו אל אושרם,
אך הטרידו אותם .״כשהייתי הולכת עם
אריה ברחוב, היו נזרקות לעברי הערות
שלא תמיד היו נעימות מסוג של, :מה,
זה הכל?׳ או, איך עשו אותה כל-כך יפה
בטלוויזיה?׳ אני כבר התרגלתי לזה, אבל
את אריה זה היה מרגיז. הוא רצה לצאת
איתי בילבד, ולא עם הקהל. אבל עם הזמן
הוא התרגל.״
כל האי־נעימויות האלה, הדברים שהרגיזו
את דליה ואריה, בעיקר בגלל העוב-
דה שדליה היתד, כוכבת טלוויזיה מפור סמת,
נשכחו ברגע שנולדה שלי.
בשנתיים האחרונות היתה דליה נוסעת
מתליאביב, עיר־מגוריה, לירושלים, פע מיים
עד שלוש בשבוע, ושבה עוד באותו
ערב לתל־אביב, דרך אנטנות הטלוויזיה
של הצופים. הם נודעו כזוג מאושר, יוש-
בי־בית׳ שהבילוי החביב עליהם הוא האזנה
למוסיקה בצוותא.
כאשר נולדה שלי, הרקיע אושרם של
השניים שחקים. הבת היתד, עבורם עולם
ומלואו. הם עשו הכל על־מנת לפנקה,

די כזקר ככור! רו נשנית אותה
*) תמונה במחלקת־ילדים א׳ שבבית־החולים
על־שם שיבא בתל־השומר. על
ספסל, ליד פתח אחד החדרים, יושבת
אשר, צעירה, לבושה בקפידה אלגנטית,
זקופת־גו ושותקת. רק כשמתקרבים אליה
אפשר להבחין ני מעיניה זולגות דמעות,
שפתיה קפוצות בדי להחניק את הבכי.
בשעות הצהריים משתנית התמונה. שוב
אין האשד, הצעירה זקופה. קומתה שחוחה
כלשהו. הבגדים של הבוקר אותם בגדים,
או ישוב אינם נראים בה -מגוהצים. הפנים
לאים ומכורבמים. השפתיים רפות, באילו
נכנעו. רק העיניים, אותן העיניים: זולגות
דמעות.
בשעות הצהריים קמה דליה מזור מעל
הספסל שבפתח החדר, נכנסת — בפעם
האחרונה באותו יום — לאולם ישבו שוכבים
תינוקות רבים, מתבוננת שעה ארובה
בבתה, נפרדת מהרופאים ויוצאת מהבניין.
היא נכנסת למכונית רגו ירוקה קטנה
החונה ליד הכניסה, תוסעת לביתה.
עוד יום אחד במיל חמתה הנואשת של
דליה מזור, על חייה של בתה, שלי, חלף.
עוד יום של סבל שבו התיקווה והייאוש
מתחלפים ללא־הרף. עוד יום — עד לבוקר
המחרת.

ך £פכי מי ספרש כו עו ת הובהלה שלי
/לוין, בת השנה וחודשיים, בתם של
מהנדס האלקטרוניקה אריה לוין ורעייתו,
קרייגית״הטלוויזיה דליה מזור, אל בית״
החולים.
אבחנת הרופאים, שבדקו את התינוקת
חסרת־ההכרה, היתד, מהירה: היא סובלת
מדלקת־ריאות חריפה, ונטולת כו ש ר ־נ שי ־
מה עצמי.
אל שלי הובהל מכשיר־הנשמה. כעבור
ימים אחדים, כאשר מצבה החמיר עוד
יותר, נקראו הוריה של שלי אל הרופאים
ושמעו את הבשורה המרה :״רק נם יציל
את בתכם.״
דליה שמרה על קור־רוח, והתנהגה בגבורה
רבה. בעלה, אריה, החזיק מעמד אף
הוא. רק אמה של דליה ואביה, אריה
מזור, התמוטטו.
משך שבועות ארוכים שכבה שלי כש־סכשיר-ההנשמה
צמוד אליה. נדמה היה
כי הנס אומנם מתרחש, מול עיניהם של
אריה ודליה. שלי החלה מראה סימנים
שהיא נחלצת מסכנת־המוות שריחפה עליה
בגלל דלקת הריאות, מחלה המסוכנת יותר
כבל שהלוקח בה צעיר יותר.
אולם, עוד קודם שהירשו לעצמם בני־הזוג
לשמוח על שחיי בתם עתידים להינצל,
ניחתה עליהם בשורת־איוב חדשה.
קשה לתפוס כיצד עמדו דליה בת ה־25
ואריה בן ד ,34-,כאשר נקראו שוב אל
הרופאים. .״התגלה סיבוך, ויש סכנה שנצטרך
לקטוע את רגלה של שלי מתחת
לבדך,״ הודיעו להם.
בעיקבות דלקת־הריאות והסיבוכים במח-
זור־הדם, נתהווה קריש־דם באחד מעורקי
רגלה של שלי. הבדיקות, שגעשו תוך
המאבק להצלת חייה מסבנת דלקת־הריאות,
אילצו את הרופאים לשאוב דם מעורקי
הרגליים, דבר שעזר אף הוא ליצירת
קריש-הדם. ניתוח שנערך ברגל, לא עלה
יפה.
עתה שוב ממתינים הרופאים, יחד עם
דליה ואריה, לנס נוסף — הנם שימנע
את הצורך לקטוע חלק מרגל התינוקת.
ואם לא היה די בכך, התגלה אצל שלי

היא חייבה ה שבוע ב בי תו של בלא 1ר ח בי שראל -
ואיש ל א ידע ש לי ב ה וקר עבמאבק נואש על ח״ בתה
סיבוך נוסף. נסתבר בי היא לוקה במחלה
נדירה, שאף היא תוצאה של מצבה הכללי
בעיקסות דלקת־הריאות, מחלת ד,דיילי־דיי

הריילי־דיי היא מחלה אשר התגלתה
עד היום רק אצל יהודים, וביניהם רק אצל
בני עדות אשכנז, ממיזרודאירופה. המחלה
פוגעת במערכת-ד,עצבים האוטונומית, גורמת
שיבושים בלחץ-הדם ובמערכת-ההזעה
וקשיים בבליעה. אם אין מצליחים לרפאה,
קיימת סכנה לסיבוכים בגיל מבוגר
יותר.
המהלומות שניחתו על דליה ואריה בזו
* מחלת ריילי-דיי קרוייה על־שם שני
רופאים, דיילי ודיי, שאיבחנו את המחלה
לראשונה.

אחר זו היו נוראות. הם עמדו בהן באומץ,
כשהם מכוונים את מותר הכוח שנותר
בהם לתפילה ולתמיכה זה בזה.
צריך להכיר את השניים, כדי להבין
מניין שאבו עוצמה זו.
ך* ליה, כתו של מי שהיה מנהלו
1הראשון של קואופראטיב דן וכיום
ממנהלי התעשייה ההסתדרותית, אריה
מזור, פילסה לעצמה את הדרך לתהילה
בכוחות עצמה. מעולם לא היתר, טיפוס
של יפהפייה זוהרת. היא היתד, תמיד
הדמות של ״כך היתד, רוצה הנערה המצד
ייה להיראות״ :שיער בלונדי קצר, מסופר
בסיגנון מודרני נצים, אף סולד, עיניים
תכולות, ומעל לכל חיוך קורן וכובש.

את הקאריירה הרדיופונית שלה החלה
בגלי צה״ל, אך קודם לכך עברה טירונות
וקורס מם־כ״פיות. היא נענתה למודעה
שפורסמה בעיתונים, אשר ביקשה קריינים
,״סתם בכה, כדי לנסות,״ והופתעה
כשנתקבלה.
כאשר חיפשה הטלוויזיה קרייניות ניסתה
את מזלה שוב, גם הפעם ללא תיקוות
רביות .״ידעתי שהמצלמה לא אוהבת אותי,
אבל רק אחר-כך נודע לי שמצלמת-
הטלוויזיה היא לא כמו מצלמה רגילה.״
היא ניסתה, התחרתה בשורה ארוכה של
יפהפיות ונערות-זוהר, והתקבלה.
מאז הפכה דליה האשד, המוכרח ביותר
בישראל. ערבים שלמים צופים בה מאות
אלפי בני־אדם ומקבלים אותה לתוך המיש־פחה
למשך שעות, ימים אחדים בשבוע.

לבלות במחיצתה כל רגע פנוי, כשרק
חובותיהם של אריה בעבודתו ושל דליה
בטלוויזיה מרחיקות אותם מעליה, לתקופות
קצרות, ולעולם לא ביחד.
ך י< יום החמישי שעכר הופיעה דליה
* על־פני המסך הקטן, לראשונה מאז
חלתה שלי .״היא רצתה לחזור אל עצמה,
אפילו לעשר דקות, לנסות לצאת מהמעגל
הנורא שבו היא -יחיה בשבועות האחרונים,״
הסבירו בבניין הטלוויזיה.
היה זה בתוכנית הקצרה לקראת שידור,
המודיעה על שידורי השבוע הקרוב. דליה
חששה מפני הופעה חייה, הקליטה את
התוכנית מראש. איש מן הצופים לא חש
מה מתרחש בליבה.

״נפגשתי לשיחה עם היועץ־המישפטי
במישטרה, ולדבריו הופעל עליו לחץ מגמד,
להפסיק את קיום המופע. אמרתי
לו שיש לי אישור ממישרד־החינוך ואני
מונן ללכת למישפט, ,אבל הוא אמר לי:
,אם אתה לא תוריד את המופע, אתה
יודע שאנחנו מסוגלים לפעול.׳
״בסופו של דבר נוכחתי לדעת שלא
כדאי לי להיכנס לעימות עם המישטרה,
והחלטנו להוציא את הקטע של חמישגל.״
מייד עם פירסום השינויים בתוכנית,
ירדה תפוסת המועדון למתכונתה הרגילה.
לבד מבעלי־המועדון קובלים על כך גם
כוכבי המופע, לוק ופטרישיה, שאמרו:
״אנחנו לא מבינים מה קורה פה. ישראל
זו מדינה חופשית או לא? באנו הנה
לעשות אהבה ממש, לא סתם להתחבק
ולהתנשק. בהתחלה היינו ממש עושים
אהבה באופן מלא, וזה נמשך בערד רבע
שעה. היום אנחנו צריכים למשוך את
הזמן אם כל מיני מיזמוזים טיפשיים. הו־

1ה קרה במ ועד ו ן־ל ילה ביפו ־ ועל בית המ ישפט יהיה
עתה להחליט אם מישגל פומבי נוגד את החוק הישראלי
י• כירותי ורכותי, אתם עומדים לח־
//י ״זות עכשיו באקט מיני מלא בסגנון ה־לייף־שו.
כל מי שמרגיש שהוא לא מסוגל,
מבחינה פיסית, לראות את המופע, מתבקש
לצאת לבאר.״ בך הודיע מדי-ערב
המנחה במועדודהלילה היפואי קרוואן,
לפני הופעתם של זוג הכוכבים מפרים,
לוק ופטרישיה.
ואז, כאשר כבו האורות, עלתה לבמה
פטרישיה, יפהפייה צרפתית בלונדית, לבושה
עור נמר, ואחריה לוק, גבר צנום
ומשופם לבוש כצייד וחמוש ברובה, שניסה
לצוד את הנמרה. לאחר מיספר נסיונות-
התחמקות סכסיים נפלה הנמרה לידיו כפרי
בשל וראה זה פלא, במקום שיירה בה,
הוא הפשיט מעליה את עור הנמר, וגילה
תחתיו יפהפייה עירומה כביום־היוולדה.
מובן שהצייד הנועז לא נשאר אדיש
לאוצר, ובעזרתה האדיבה של בודהיער

השיל מעליו את מדי־הציידים, ולתדהמת
הקהל הישראלי שישב במועדון, ביצע
עימד, אקט ׳מיני מושלם על כל פרטיו.
השמועה על המופע הנועז, שכמותו
עדיין לא ניראה במועדוני-הלילה בארץ,
עברה במהירות מפה־לאוזן, ומועדון קרוואן
התמלא עד אפס מקום ערב־ערב.
אלא שכעבור שבועיים הגיע למועדון
צו מישטרתי, שאסר עליו את המשך קיום

ליפול גם הפתעות, בעלי המועדון דאגו
מראש להצטייד במיכתב רישמי מהמחלקה
לאמנות במישרד-החינוך-והתרבות, מתאריך
,4.11.75 החתום על-ידי יהודית
עינבר, עוזרת למנהל-המחלקה. במיכתב
זה נאמר כי ״אם בעלי המועדון מביאים
אמנים שונים להופעה בתחומי המועדון
בלבד, ולא באולמות ציבוריים, אין הם
זקוקים לאישור הצנזורה.״

פענו כבר בכמה ארצות, ובשום מקום לא
נתקלנו בתגובה פרימיטיבית כמו אצלכם.״
פטרישיה בת ה־ 22 ולוק בן ח־ 24 נשואים
מזה חמש שנים, והם הורים לילד בן
שלוש, כריסטיאן, שנשאר אצל הוריהם.
״בשבילנו קיום המופע הוא עבודה, אנח נו
לא נהנים מזה,״ מספר לוק .״אשתי
החלד, לעבוד לבד כחשפנית, וכשהשתח ררתי
משירותי הצבאי החלטתי להצטרף
אליה ולקיים מופע של מישגל, כולל כל
מד, שכרוך בכך. אבל כשאנחנו גומרים
את ההופעה, מסתיים הסיפור. כשאנחנו
מגיעים הביתה, אנחנו מקיימים יחסים
להנאתנו.״
סיכם את הפרשה בעל־ד,מועדון, אורי
שאולי :״אנחנו צריכים לדעת באיזה מדינה
אנחנו חיים. או שזו ארץ דמוקרטית
מתקדמת, או שזו מדינה מפגרת שחייה
עם חוקי הצנזורה מלפני שלושים שנה.״

כעלי־מועדון אהרון ואורי שאולי
״נילחם עד הסוף !״

לוק ופטרישיח כחיים -
״אנחנו אוהביס זה את זה —

המופע: נפתח תיק פלילי נגד מי־הזוג
הצרפתיים, על קיום מעשה מגונה בפומבי,
ונגד בעלי-ד,מועדון, האחים אורי ואהרון
שאולי, על סיוע בקיים מעשה מגונה
בפומבי.
סיפר אורי שאולי, מבעלי המועדון:
״אני נוהג להחליף מופע מדי-חודש, ומק בל
את האמנים מאמרגן צרפתי, שדואג
לשלב בתוכנית כל פעם מופע אירוטי
אחר: סטריפטיז, זוג לסביות, גבר ואשד,
וכדומה. הפעם נפל עלינו, מבלי שביקשנו,
אלא ביוזמתו של אותו אמרגן,
מופע של לייף־שו.
אלא שאותו אמרגן ממולח לא לקח בחשבון,
שבמדינה כמו ישראל עלולות

שליו ובטוח בעצמו ניגש בעל־המועדון
למישטרד, והודיע שם חד־משמעית כי
בידיו אישור המאפשר לו לקיים במועדונו
כל מופע שירצה, וכי אין בדעתו להפסיק
את הלייף־שו.
״אם מציגים בארץ סרטים כמו הטנגו
האחרון, או עמנואל, או שוער הלילה,
אז למה שאני אוריד את המופע שלי, שהוא
פחות נועז מהסרטים האלה?״ שאל אהרון
שאולי, והמשיך לתאר את השתלשלות
הטיפול המישטרתי :״מהמטה הארצי התגלגל
התיק למישטרח מרחב יפו, ושם
יעץ לנו סגן מפקד המרחב להוריד את
המופע, כי אחרת יוגש נגדנו מישפט,
על־סמך תלונתו של אזרח בשם יוסי בן-

ועל הכמה כפעולה— וגם את העבודה״

ספורט
כ דו רג ל
מקום בצמרת

״רק פייט, חבר׳ה ! רק מילחמה על כל
כדור וכדור!״ כך נשבעו שחקני הפועל
באר־שבע, תוך שהם מניחים יד־על־יד,
#ניות ספורות קודם עלותם לקרב העונה
נגד בית״ר ירושלים, שנערך בשבת האחרונה
במיגרש ימק״א בירושלים, והסתיים
בניצחונם של הבאר־שבעים — .2:0
אפילו לכסיקון הביטויים הבומבסטיים
של הכדורגל הישראלי, התקשה להגדיר
את מישחק־השנה בין הפועל באר־שבע
לבין הדולקת אחריה׳ קבוצת בית״ר ירושלים,
שהפכה העונה הלהיט החדש של
הכדורגל הישראלי .״קרב איתנים״ ,״ועידת
פיסגה״ ,״הקרב הגורלי״ — זה היה
רק חלק מהביטויים הציוריים שניסו לתאר
ולהגביר את המתח, שהחל כבר שבוע ימים
לפני הקרב.
אדריכל הניצחון. המאושר מכל תשעת
אלפי הצופים שנדחסו אל בין גדרות
המיגרש צר־המידות, היה אדריכל הניצחון,
מאמנם של הבאר־שבעים, אמציה לבקד
ביץ. בתחילת השבוע, סיפר לבקוביץ את
סוד ניצחון קבוצתו על הירושלמים בשיעור
: 2:0״ידענו שהמיגרש בוצי. לכן
הוריתי לשחקני לשחק במהלכים ארוכים.
מישחק של פסים קצרים לא היה יכול
להתבצע, מפני מישטח־הבוץ שכיסה את
כל המיגרש. שמתי את הדגש על מישחק

חומר אנושי. כשדהרה הפועל באר־שבע
אשתקד לכתר האליפות, היו אוהדי
הכדורגל במדינה בטוחים שלקבוצה לא
יהיו הנשימה הארוכה והניסיון, כדי לזכות
בתואר הנכסף. אך לא כך היו פני הדברים,
והקבוצה זכתה בתואר אליפות המדינה
בכדורגל. היום. לאחר המחזור ה*,21
צברה הקבוצה 29 נקודות, כאשר למאזנה
של הדולקת אחריה — בית״ר ירושלים —
שלוש נקודות פחות. פער שלוש הנקודות
הוא יתרון משמעותי, מאחר שהליגה נמצאת
כבר בחלקה השני.
עיקביות הצלחתה של הקבוצה מעלה
את השאלה, מהו סוד הצלחתה. על כך
השיב המאמן :״שגי הגורמים הראשיים
להצלחת הקבוצה הם המיגרש הביתי, והחומר
האנושי המאייש את הקבוצה. השחקנים
משחקים עם כל הלב, משחקים למען
הקהל, שילוב של ותיקים וצעירים. אני
יכול לומר בפה מלא שכל השחקנים, אפילו
הכוכבים שביניהם, הם בעלי מישמעת
טאקטית. ואחרון־אחרון חביב הוא הקהל.
בכל מישחק־חוץ מלווים את הקבוצה שלו־שת־אלפים
צופים.״
אחד-עשר הפייטרים הבאר־שבעיים, סתמו
בשבת האחרונה את פיותיהם של יותר
מששת אלפים הבית״רים היהירים שהניפו
כרזות, אשר באחת מהן נכתב באותיות
קידוש־לבנה :״ירושלים של גשמים, מלווה
בשערים, לרשת הבאר־שבעיים״ .כרזה זו
קופלה, מייד עם כיבוש השער הבית״רי
בדקה ה ,25-על-ידי מאיר ברד הבאר-
שבעי.
אוהדי באר״שבע מדברים היום בטבעיות

אליו, אף אינם מכחישים, שבימים אלה
מתחולל קשר נגד המאמן דויד שווייצר.
מי שרוצה בהבהרות לגבי רקע הסיכסוך
בין המאמן הלאומי ליריביו, חייב לחטט
בסודותיו האפלים של הכדורגל הישראלי,
שנים אחדות לאחור. הסיכסוך שבו
מדובר קשור קשר הדוק בתחרות על מיש רת
האימון של הניבחרת שנערכה בתחילת
שנות ח־סד בין דויד שווייצר ל-
אדמונד שמילוביץ /ונסתיימה בניצחונו
של הראשון.
ס תי מתפה. התחרות בין שני המאמנים
הבכירים — שווייצר ושמילוביץ —
חושפת קנוניות והסכמים חשאיים בכדורגל
הישראלי, שהתרחשו לפני ועדת
עציוני ולאחריה.
באוגוסט ,1971 שנה לאחר הצלחתה של
ניבחרת ישראל במישחקי הגביע העולמי
במכסיקו ,1970 קיבל אדמונד שמילוביץ
את מישרת האימון הבכירה של הכדורגל
הישראלי, שחיתה לפני-כן בידי המאמן
עמנואל שפר.
עיתונאי הספורט המהווים קבוצת־לחץ
חזקה מאד בכדורגל הישראלי, התקוממו
נגד החלטת מרכז הפועל — למנות את
שמילוביץ כמאמן לאומי. אחד העיתונאים
טילפן לצבי ברים המנוח ,״מר כדורגל
ישראל״ ,מי שהיה אז סגן יושב־ראש
הנהלת ההתאחדות לכדורגל והאיש החזק
בה. העיתונאי העלה לפני צבי ברים אח
האפשרות למנות את דויד שווייצר כמאמן
ניבחרת הנוער והאפרוחים.
צבי ברים קפץ על המציאה, מפני שב
מאמן
נכחדת שוויצר
הטורניר האחרון
כושלות של הניבחרת הבוגרת, נערכה
אליפות אסיה לניבחרות־נוער. דויד שתיי צר
הוליך את חניכיו להישג נדיר בכדורגל
האסיאני: הוא נטל את הבכורה בטורניר
שהתקיים בבאנגקוק, כאשר יחס־השערים
של הניבחרת הורה על 21 שערי-
זכות• .
מדליית־ כסף. אפוף תהילה חזר
שתייצר לישראל, ואילו עמיתו חזר מובס
ומיואש. לכל היה ברור בהחלט ששמילו־ביץ
יסולק. אבל ״סיעת חברינו״ בהתאחדות
לכדורגל חשבה אחרת. היא החליטה
להטיל על שמילוביץ את המשימה
להכין את הניבחרת לטורניר הקדם־עול-
מי, שנערך בסיאול. הוא נכשל. במישחק-
הגמר בסיאול הפסיקה הנבחרת הישראלית
לנבחרת דרום־קוריאה .0:1
אז קיבל דויד שתייצר את מישרת
אימון הניבחרת הלאומית, כשהמשימה הקרובה
שלך היא מישחקי עמי אסיה, שנערכו
בספטמבר 1974 בטהראן.
הניבחרת פתחה את מישחקיה יפה, אך
דווקא במישחק־הגמר אחז בה פיק־בר־כיים.
לעיני 120 אלף איראנים, שהיו המארחים,
נוצחה הניבחרת בתוצאה .0:1
היא חזרה ארצה שבאמתחתה מדליית-
הכסף. מדלייה זו, לא סיפקה את מתנגדי
שתייצר, שכבר העלו בחדרי חדרים מועמד
אחר, שירש את מקומו של שתייצר.
אבל הוא הצליח לגבור על כולם, נשאר
עד היום מאמן הניבחרת.
ביקורת חריפה מוטחת שוב, בימים
אלה, במאמן דויד שתייצר. מאשימים אותו
בריבוי השחקנים שהוא מזמין ומנפה
מהנבחרת. מילבד טענות מיקצועיות —
והן רבות — המושמעות נגד שתייצר,
נשמעות טענות על הפרות־מישמעת בנבחרת
— ללא תגובה.

מאמן הפועל גאר־שכע לכקוכיץ

ההל אוהדי כית״ר ירושלים
הירושלמים צעקו וצרחו — הבאר־שבעיס הבקיעו

יעיל, היינו התבססות על שליחת כדורים
ארוכי־טווח. לא הכנתי מערך קבוע לשחקנים.
״הקבוצה
שיחקה במערך גמיש, בהתאם
לתנאים שנוצרו במהלך המישחק. הקבוצה
שמה לה למטרה לשלוח את חוד הקבוצה
— ממה, ברד ואביטן — לפריצות בעיקר
מהאגפים, שהביכו את הגנת בית״ ר, שלא
היתד, ביום מזהיר.״
ואומנם -חניכיו של אמציה לבקוביץ בן
ה־ ,38 שחקן־לשעבר של ניבחדת ישראל והפועל
תל־אביב, פעלו ללא דופי ומילאו
בקפדנות אחר ההוראות הטאקטיות שנתן
להם .״כשמצליחים״ ,אומר המאמר ,״אומרים
שהכל היה כשורה וכולם ביצעו את
ההוראות כהלכה. למען האמת, הפעם היו
השחקנים באמת בכושר טוב, וביצעו בשלמות
את הוראותי לפני המישחק.״
הקהל הבית״רי, ששלט ללא עוררין בעידוד
הקולני ביציעים, הפתיע את אמציה
לבקוביץ .״כשם שביוז״ר השתנתה,״ הודה
המאמן בסיפוק ,״כך גם השתנו אוהדיה.״
העו ל ם הזה 2009

על זכייה בכתר אליפות המדינה במהדורה
שנייה. לא כך מדבר אמציה לבקוביץ :
״על מה הם בכלל מדברים ן אני חושב רק
על המישחק שלנו בבאר־שבע מול מכבי
רמת־עמידר, האחרונה בטבלה.״

נדנדה
״מה רוצים מ׳דוויד׳?״ שאל בתמיהה
בשבוע שעבר אחד משחקני ניבחרת יש ראל
בכדורגל .״אתה לא יודע?״ השיב
לו כדורגלן ותיק בניבחרת ,״העיתונאים
רוצים לשבור אותו, חודש ימים לפני
המשימה הקדם־אולימפית שלנו.״
צמרת הכדורגל הישראלי סערה לאחרונה,
לאחר -שהוטחה ביקורת קשה, במתכות,
במאמן הלאומי דויד (״דוויד״)
שתייצר, שאף הודה בפני מקורביו כי
שני עיתונאים ועוד מיספר אינטרסנטים :
״יורדים לחיי בלי כל סיבה.״ עסקנים
בכירים בכדורגל הישראלי, המקורבים

אותם ימים היה דויד שתייצר האליל-
התורן של הכדורגל הישראלי. באותה עת
הוליך אחריו את מכבי נתניה לזכייה בכתר
האליפות, ביתרון של שבע נקודות! ברים
ידע, כי אם ימנו את שתייצר כמאמן הנוער
הלאומי, יסתמו בכך אחת פיות מתנגדי
שמילוביץ.
דרישת חוזה. אדמונד שמילוביץ
הוחתם לשנה. לאחר שנודע לו שעמיתו,
שתייצר, הוחתם לשנתיים, רצה אף הוא
בחוזה לשנתיים. נראה ששמילוביץ ראה
את שתייצר כמחליפו הטיבעי לאחר שנה,
ולכן דרש בכל תוקף חוזה למשך שנתיים.
משימתו
של שמילוביץ היתר, הטורניר
הקדם־אולימפי, שנערך בחודש אפריל
1972 בראנגון. ניבחרת ישראל נושלה
מהמישחקים בשלב חצי-הגמר מול בורמה,
כשנכשלה בבעיטות אחד־עשר מטרים.
בהפרש
של שבועיים, להופעותיה ה
אין
ניכחרת־נוער. עד היום לא
גיבש לעצמו שתייצר צוות שחקנים קבוע.
אבל להגנתו ייאמר — וזאת אין איש
מכחיש — שהכדורגל הישראלי סובל
היום מהעדר כוכבי-על כמו שפיגלר, שפי-
גל, פרימו, רוזנטל וליאון, שאין ביכולתם
להופיע בניבחרת בגין עברם המיקצועני
בחו״ל. מד-,גם שהניבחרת סובלת היום
מהיעדר מוטיבציה לשרת בה. כשזימן
שתייצר את המגן מיקו בלו לנבחרת, השיב
לו השחקן :״עזוב אותי. יש לי חנות,
והשותף שלי חולה. אין לי ראש בשביל
הניבחרת.״
מתברר שאין לישראל כלל ניבחרת־נוער.
עימנואל שפר, המופקד על אימוני
הנוער, נכשל בטורניר האחרון שנערך
בישראל, כשחניכיו דורגו במקום השלישי.
שפר, שהוא יבואן מצליח של מוצרי-
ספורט, נסע לפתע לגרמניה, בעצם אותם
ימים שבהם היה מופקד על ניבחרת־הנוער.
שתייצר
נפגע לאחרונה מה״קשר״ נגדו,
עוד קודם שהחלה הניבחרת לחרוק.
מקורביו ואנשי־סודו ידעו לספר, שאם
לא תזכה הניבחרת במקום הראשון בטורניר
הקדם־אולימפי הקרוב, שייפתח בסוף
חודש זה, יגיש את התפטרותו המיידית
ויעבור לאמן את מכבי נתניה, שאיתה
עשה חיל. המועמד לרשת אותו: אדמונד
שמילוביץ, המאמן היום את מכבי נתניה.

(המשך מעמוד )25
הדוד עזר (בעלה של ראומה, אחותה
של מ ת דיין) ,שאודי היה החביב עליו
מכל בני דיין, ידע את אהבתו של אודי
לטייס, וניסה לשכנעו לחיזור־בו מהחלטתו.
אולם אודי בשלו :״העסק שם לא צודק,
אני לא רוצה להיות איתם!״ השיב לדוד
בפסקנות.
מחיל־ד,אוויר עבר אודי ישר לקיצוניות
ההפוכה, לחיל־הים —
הפלגה סביב העולם
64 מרות שבילדותו חלם על טייס,
/לא היה הים זר לאודי. בהיותו בן
13 קיבל מתנה מאימו, מת, מנוע לסירת־מנוע,
בן חמישה וחצי נוחות סוס. הוא
הצליח לשכנע מציל בחוף תל־ברוך שיתן
לו במתנה חסקה מתפוררת, שכבר לא היתה
בשימוש, ומשך חודשים שלמים עסק בשי*
פוצח בבינת הבית בצהלה. כשהיתה הח־יסקר,
מובנה, גרר אותה לים, הרכיב עליה
את המנוע ויצא לים הפתוח.
ידיד שהיה איתו, מי שהיום משמש
כמפקד המישמר האזרחי בצהלה, משה
}״מושקה״) שיגער, ניסה לשכנע את אודי
שלא ירחיק להפליג .״אל תדאג,״ השיב
לו אודי ,״החסקה הזאת תגיע רחוק. היא
לא תאכזב.״ ואומנם, החסקה לא איכזבה.
אך גל אדיר שטף אותו ואת מושקה
מעל לחסקה, שהמשיכה בדרכה ללב־ים,
בעוד שני הצעירים נאלצים לשחות דרכם
חזרה, מרחק של קילומטרים אחדים.
כשסיים את לימודי התיכון שלו ב*
הדסים, וערב התגייסותו לצבא, ביקש
אודי, כמו שמיניסטים רבים אחרים, לערוך
טיול לחו״ל קודם הגיוס. לאודי היה ברור

אולי בגלל נטיותיהם של אחיו לכיוון
הרוח, העסיק עצמו אודי יותר בעבודות-
כפיים. הציורים והעיטורים שלו, עבודות־היד
שעליהן עמל בשקדנות רבה — המזכירה
את זו של משה דיין, כאשר הוא
יושב ומדביק חרם זעיר אחד למישנהו —
הוציאו לו שם של בחור בעל ידי־הזהב.
אהבה נוספת של אודי, המעידה על
אופיו ׳שופע־הסתירות, היא בעלי־החיים.
אודי היה אוסף חיות פצועות, מביא אותן
הביתה, מטפל בהן עד שהחלימו ומשחררן
לחופשי. כלבים עזובים הריחו אותו מרחוק.
הוא היה מומחה בתיקון שברים בכנפי
ציפורים, ואוסף יוני־הדואר שלו היה מן
הגדולים בארץ. אולם לא רק בחיות תמימות
עסק. הוא גידל גם נחשים ארסיים
ועקרבים, לא פחד לאחוז בהם בידיים
חשופות כשהוא אומר :״שום חיה אינה
פוגעת לרעה במי שלא מנסה להרע לה.״
לעומת זאת היה חובב קליעה וצייד.
בגיל צעיר קיבל במתנה רובה טוטו, התאמן
בו ימים ארוכים והפך קלע־מומחה. אחד
הרגעים המאושרים שלו היה כאשר הביס,
בתחרות־קליעה, את אביו, שגם הוא היה
באותה תקופח צייד נלהב וקלע מעולה.

״ קו ר אי ס לי
ברקוביץ״
ך• אחת הפעמים יצא אודי עם אביו סמור הגיעו
1לציד־יונים. הם
לבסיס צבאי, בלארק של האב־הרמטכ״ל,
והחלו צדים. אודי כיוון אל יונה שנחה
על חוט חשמל, פגע בה אך גם בחוט,
שניתק .״צריך לגשת למפקד ולהודיע
לו שפגענו בחוט,״ אמר לאביו. דיין ניסה
למתוח את בנו, ואמר לו :״זה בסיס צבאי,
המפקד יכניס את שנינו למעצר.״ ״הוא
לא יצליח,״ השיב לו אודי .״אנחנו נבוא,

פחתו, לא יצא נגדם והקפיד לשמור על
כבוד המישפחה, אולם הוא השתדל תמיד
להצניע את העובדה שהוא בנו של דיין.
כאשר היו שואלים אותו לשם־מישפחתו,
היה משיב :״ברקוביץ׳.״ ואם מישהו שהכיר
אותו מקודם התעקש שהוא בנו של
דיין היה מגלה לו בסוד :״כבר אמרו לי
הרבה פעמים שאני דומה לבן של דיין,
אבל זה לא אני.״
באחד מימי־העצמאות, כאשר דיין שימש
ברמטכ״ל, ערך צה״ל שלושה מיפגנים,
יום אחר יום, באיצטדיון רמת גן. את
המיפגן הראשון קיבל דיין, יואילו את
שני המיפגנים האחרים קיבל מי שהיה
אז אלוף פיקוד המרכז צבי(״צ׳ריה״) ציור.
אודי סירב ללכת עם אביו למיפגן הראשון,
משום שלא רצה לשבת על בימת הכבוד.
הוא הלך ל׳מיפגן השני ובסיומו נתן לו
צ׳רה, שאף הוא גר בצהלה, טרמס חזרה
הביתה. כיוון שציירה היה האישיות המרכזית
באותו אירוע, נסעו לפני מכוניתו,
בדרך חזרה, שני אופנועים של מישטרה־צבאית
בצופרים, כדי לפנות את הדרך.
״בשביל מה צריך את האופנועים?״
שאל אודי את צ׳רה .״הבן של הרמטכ״ל
נמצא במכונית,״ השיב לו צ׳רה בצחוק,
״וצריך לפנות לו את הדרך.״ אודי ביקש
מהנהג לעצור, ירד מהמכונית וחיפש לו
טרמס אחר לצהלה, ללא אופנועים וצופרים.

חוש-צדק
מפו ת ח

ך • ימו רכים מגני צהלה בני ה־14
וה־ ,15 דבק גם באודי שיגעון המכוניות.
הוא היה מבין ראשוני גונבי תמכו־ניות
בצהלה, אך היו ליו עקרונות משלו
בעניין זה. הוא הצליח להכין לעצמו מפתח
מיוחד, שאותו פצר וישייף, ואשר יהיה
פותח ומתניע כמעט כל מכונית. הוא קרא
לו בשם ״:זמבולייקה״ .את המכוניות שהיה
סוחב היה מחזיר בדיוק למקום שממנו
לקח אותן, למרות שהסתכן שהמישטרה
תמתין לו במקום. הוא החזיר את המכונית
תמיד כשמיכל־הדלק שלה מלא, אפילו אם
הוא לא יהיה מלא כשיצא לנסיעה.
באחת הפעמים התחככה מכונית שסחב
בגדר. הוא החזיר את המכונית למקומה
וה־שאיר לבעל-המכונית פתק לא־חתום,
שבו הבטיח לו לפצותו על הנזק בעתיד
הקרוב ביותר. בחופשת הפסח שלאחר־מכן
נסע אודי לנהלל, עבד שם במשק של סבו,
שמואל דיין, הרוויח סכום־כסף ניכר.
לילה אחד מצא בעל המכונית מעטפה
ובה כסף, על מושב מכוניתו. בעל המכונית
ניחש כי מי שסחב את מכוניתו היה
אודי דיין, ולמחרת בא לבית דיין והביא
עימיו את העודף. הסכום שהשאיר לו אודי
יהיה גדול בהרבה מסכום הנזק.
כשלמד בבית־הספר העממי גשלח פעם
אודי בחופש הגדול לקייטנה במוסד־הנוער
הדסים. הוא התאהב במקום, ובעיקר במג־הלי־המוסד
הקשישים, ירמיהו ורחל שפירא,
וכאשר היה צריך ללכת לתיכון, ביקש
להדסים.
שם הוא פגש באביגייל. אביגייל, המבוגרת
ממנו בישנה, היתה החתיכה •של
הדסים. הנערה בעלת השיער הג׳ינג׳י הלואודי
וטליה בחצר מישקם (אש)151
הט היתד, המלכה של הכיתה שלה, כיתה
הדוד היה אבא
אחת מעל זו של אודי.
אביגייל, כנשים רבות אחרות אחריה,
כיצד עורכים טיול בזה. הוא לא׳ ביקש
נגיד לו שקרענו את החוט, ונסתלק לפני הבחינה מייד בתכונותיו המיוחדות של
כרטיס מההורים, ואפילו לא דמי-כיס. הוא
שהוא יבין מה בדיוק קורה.״
אודי. גם אחרי שהתגרשו, סיפרה אביגייל :
פנה לחברת צי״ם, והציע את מועמדותו
באותה שנה הוא נסע עם הוריו ועם
״הוא היה יפה עד לשיגעון. הוא הייה מין
כשוליית־מלחים. על אוניית־משא של אסי לטיול באיטליה. ברומא הלכו שני
תערובת של פול ניוימן וג׳יימם דין, שהיו
צי״ס עיד טיול בן מיספר חודשים סביב הנערים עם אמם ללונה־פארק גדול, שבו אז סוכבי־הקולנוע הכי מפורסמים. היה
העולם. כשחזר, היה עמוס מתנות לכל בבי היו דוכני-ירי ובהם פרסים יקרי־ערך. לו חוש־הומור וחיוך פשוט כזה, שכבש
הבית. כשאסי, אחיו הצעיר ממנו בשלוש מובן שהרובים לא היו מאופסים, אולם • כל אחד מהרגע הראשון. רק אחרי חודשים
•שנים, הבחין כי אודי לא קנה לעצמו לאחר כמה יריות־נישוש מצא אודי את אחדים נודע לנו בכלל שהוא הבן של משיה
ממשכורתו מצי״ם מאומה, השיב לו אודי: האיפוס הנכון, והחל זוכה בפרסים בזה דיין. אודי השביע את ירמיהו ורחל שלא
״אבל רכשתי לי ידידים בכל נמל בעולם.״ אחר זה, כאשר האיטלקי אדיר־המימדים יספרו שהוא הבן של דיין, והם הצליחו
נראה היה, כי השידוך שלו עם חיל -רואה כיצד רכושו נעלם והולך.
לשמור את הסיוד שלו. עד שפעם תפסנו
הים הצליח. אודי טיפס בסולנדהדרגות.
האיטלקי הגיח מעברו השני של הדוכן,
אותו עם אבא שלו, שבא לבקר אותו.
כשהציעו לו ללכת לקורס־יקצינים, סירב. וגירש את אודי. כעבור דקות ספורות, גם אז הוא הכחיש, וטען שמשה דיין
״קצינה אחת וגנרל אחד, זה מספיק בש למרות
שלא ידע אף מילה איטלקית, הוא רק דוד רחוק ישלו.״
ביל כל מישפחיד״״ השיב בחוש־ההומור חזר אודי עם שני קאראביניירי איטלקיים
הרומן בין אביגייל ואודי התחזק. אבי המיוחד
שלו, בהתייחסו לאביו ולאחותו לבושי מדים הדודים, והשלושה ניראו
גייל. שהיא היום מורה, וכבר אז היתה
יעל, שהיתה סגן בצה״ל ,״אם כולם יהיו
כידידים מזח שנים רבות. השוטרים אילצו
תלמידה מצטיינת הגאה על ציוניה, החלימפקדים,
איפה ימצאו חיילים י״
את האיטלקי להניח לאודי להמשיך לק טה להקריב מה שהיד, יקד לה מכל: את
אך חיל-הים עשה את אודי בבל -לוע׳ להמשיך ולזכות. האיטלקי החל מתשמה
כתלמידה הטובה ביותר בהדסיס.
זאת מפקד, ואת השירות הצבאי שלו, ייפח מרוב צער.
היא החלה יורדת בלימודים, עד שלא
פלוס שנתיים שידות-קבע, הוא סיים בדראודי
ריחם עליו והסכים, לאחד משא־נותרה
ברירה בידי מוריה, והם השאירו
גת רס״ר.
ומתן שנערך בבליל משוגה של עיברית
אותה כיתה. כך היא הגיעה לכיתתו של
בעוד יעל, המבוגרת מאודי, התפרסמה
ואיטלקית, לחדול מלירות תמורת דוגמה
אודי, ובילתה איתו גם את -שעות הליבכל
העולם כמחוננת בכישדון סיפרותי. ,אחת מכל פרם. לארץ הוא חזר עם מיזוודה מודים.
ובעוד האח אסי התפרסם אף הוא בתחומי מלאה דובוני־מישחק, רובי־-שעשועים, חולאביגייל
משכה את אודי ראשית לכל
הסיפרות והקולנוע, ידעו רק בני-המיש• צות וכובעים של דוכן־הירי האיטלקי.
ביופיה הרב. הוא העריץ יופי בנשים, בנופחה,
וידידים קרובים ביותר, כי הכיש-
אחת הבעיות הגדולות של אודי היתד,
פים, בבניינים, ואפילו בסוסים. שנינותה,
רוני ביותר מבין שלושת האחים הוא העובדה שהוא בנו של דיין. שלא כאסי להיטותה להרפתקות וטיולים אף הם עודדו
דווקא אודי.
ויעל, אודי מעולם לא בעט באביו ובמיש -אותו להתקרב אליה. אודי היה חסיד

של טיולים בדגל, בטרמפים או על, אופניים.
בהיותו בן 14 יצא לטיול בטרמפים לחיפה,
בזיכרון־יעקב הוא נתקע משך שעה
ארוכה. איבר מקומי שעבר במקום עם
עגלה וסוס, הסכים לקחת אותו כיבדת־דרך.
השיחה שנקשרה ביו הילד לבין
האיכר כה ריתקה את האיכר, עד שהשניים
מצאו עצמם אחרי כימה שעות נסיעה
בעגלה בחיפה, מחוז־חפצו של אודי.

__ החבר
גשאר ב חיי ם
כיגייל היתה ימן הבנות שהיו מ ד
\ 1כנות בכל עת לטייל ולהשתתף בהר־פתקות.
הוא אף הוקסם מבית הוריה
הצנוע, המט־ליפול, ברחוב צפת בתל-אביב,
ומן הפשיטות שבאורח־החיים במישפחתיה.
כשחזר, בפעם הרא-שונד״ מביקור בבית
אימה של אביגייל, אמר מהורהר לחבר
שלו, :״יש אנשים שחיים ימשך חודש
ישלם, על ימה שההורים שלנו מוציאים
ביום אחד.״
בהדסיס אף עבר אודי את ד,חודיה
המילתימתית הראשונה -שלו. הוא יצא
לטייל, כדרכו, בחולות שבין הדסים לאבן-
יהודה, יחד עם מי שהתפרסם שינים רבות
מאוחר יותר כזמר מצליח, אריאל זילבר,
בנה של הזמרת ברכה צפירה. ד-,שניים
מצאו בחולות קופסודסח, שאותה זיהה
אודי מייד במוקש. כמו בסירטי-המיליחמה
שאהב לראות, ניסח אודי לפרק את המרעום
מן המוקש. המוקש התפוצץ. כף־ידו
של, אודי רוסקה, ושופצה אחר־כך בניתו חים
רבים ; רגלו של אריאל נפגעה, ואחר*
כך הוכרחו הרופאים לקטעה.
למרות ששניהם היו פצועים יקשה, חבש
אודי את רגלו של אריאל, שהתפתל
•מכאבים, בחולצה ׳שהסיר מעליו, ונשא
אותו על גבו מרחק של כחמישה קילומט רים,
עד להדסים. הרופאים שטיפלו בארי אל
סיפרו אחר-כך, כי אילו איחר אריאל
להגיע לבית־ד,חולים, היה מת מאובדן

אחרי שהשתחרר מצבא־הקבע, כעבור
שנתיים, נישאו אודי ואביגייל בטכס צנוע,
בגינת בית הדיינים בצהלה, ועברו למשק
בנהלל. הייה זה מקומו הטיבעי של אודי.
עבודת־הכפיים, המגע המתמיד עם בעלי-
חיים, המרחבים העצומים שבחם אפשר
לערוך טיולים, החיים בלב-ליבו של הטבע,
כבשו אותו למן הרגע הראשון.
בתחילה הוא היה מגיע לצהלה במעט
מדי-שבוע, כדי לבקר אצל ההורים, אולם
במשך הזמן התמעטו ביקוריו, ומשה
ורות היו אלה שהגבירו את תדירות בי קוריהם
בנהלל.
אולם אביגייל לא הסכינה לחיי-הכפר
הקשים. היא התגעגעה להוראה, שבה ראתה
ייעוד, ורצתה גם להמשיך בלימודים.
היתד, זו אביגייל אשר ביקשה להתגרש.
הם נפרדו, אודי נשאר בנהלל, ואביגייל
עברה לחיפה עם שני ילדיהם, שנולדו
להם משך שש שנות הנישואין.
גם אז, אחרי הגירושין, שמר אודי על
יחסים טובים עם אביגייל. הוא היה בא
לבקר אותה ואת ילדיו, לעולם לא בידיים
ריקות, כשבכל פעם הוא מביא לילדים
מתנות שמצא, או שבנה למענם במד
ידיו. גם את אביגייל לא הזניח. בכל פעם
שהיה צורך לבניות או לתקן משהו בדירתה
הצנועה, היה עושה זאת מבלי שהתבקש
כלל.
כשפגש את טליה, הוקסם אודי שוב.
בטליה היה אותו שילוב אשר נימצא גם
באודי. היא היתה בת למישפחת עובדי־אדמה
מרמת־השרון, מישפחת קירשנר,
אשר למרות התעשרותם של בני המישפחה
נשארו, בנפשם, ובחינוך שהעניקו לטליה
ולאחותה מיכל, כפריים ואנשי-אדמה. טליה
נישאה לראשונה ליהודי-אוסטרי עשיר
בשם הייטנד ׳וגילתה את העולם הגדול,
על כל פארו דזוהרו, אותו עולם שממנו
טעם גם אודי, כבנם של רות ומשה דיין.
השניים נפגשו והתאהבו. טליה התגרשה
מבעלה המיליונר, נישאה לאודי ועברה
להתגורר עימו בנהלל. טליה עמדה באומץ
במעבד החד ממלונוודהפאר ישל וינה,
ז׳נבה ולונדון אל הביוץ והפרות של נהלל,
ואודי ידע להעריך את קורבן אהבתה.
אחד הוויתורים שעשה למענה היה
בנייתו של בית מפואר, אשר ניבנה על-ידי
האדריכל אלדד שרון, אם כי את מרבית
עבודות הפנים והריהוט -שבו ביצע אודי
במו-ידיו. אודי ידע פי הבית הוא נטע
זר בתוך בתי נהלל, ובמעמקי־ליבו ביכר
את ביתו הישן על פני זד, החדש, אולם
מעולם לא הראה זאת לטליה.

במדינה מישפט הפרקליט עמד בפרץ

״האם יישלח מגהיג פועלים
בישראל למאסר על־פי
חוק שחושווה לחוק הנאצי?״

״יהדשע פרץ אינו עבריין. יהושע פרץ
לא עבר שום עבירה פלילית. הוא וחבריו
בוועד־התיפעול הכריזו שביתה בנמל. אין
להטיל עונש־מאסר על שובת בישראל.
האם יישלח מנהיג־פועלים לכלא בישראל,
בשנת ,1976 לפי סעיף 105 בחוק, המושווה
לחוק הנאצי משנת? 1935״
כך טען, במשך כארבע שעות רצופות,
בבית־המישפט־המחוזי בבאר־שבע, עורך-
הדין ישראל גיל, כאשר הגיש את עירעורו

המישפטי של מועצת־פועלי־חיפה, בבקשה
שיגיש את עירעורו לבית־המישפט בבאר־שבזו.
הצעד
הגורלי. היה זה צעד נכון, ואולי
גורלי, בחייו של יהושע פרץ. ישראל
גיל לקח על עצמו להגיש את הערער ללא
תמורה כספית, ולהציל בכך את הקאריירה
הפוליטית של מנהיג־הפועלים מאשדוד.
הופעתו של הפרקליט החיפאי בפני נשיא
ביודהמישפט־המחוזי בבאר־שבע, השופט
שלמה אלקיים, והשופטים אפרים לרון ד
גילעד גילעדי, הפכה פסטיבל מישפטי חסר־תקדים.
הוא הצליח להרשים את כולם.
גיל, גבה־קומה, ג׳ינג׳י במיקצת, בעל
קסם אישי בולט, כבש את ליבות השופטים
במהירות. במשך שעות טען באלגנטיות,
אך גם בחריפות מעולה, ובנה את קדההגנה
שלו, שבעצם היה קו־התקפה מובהק נגד
אלה המנסים להפחיד מזכירי ועדי־עובדים

להלן לוח המחירים המוסב

ל־ 5.2.76 - 29.2.76

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

עגבניות מעולות
גז ר חצילים ברוב לבן צנון תפוא״ד מהיבול החדש בתפזורת
תפוא״ד מהיבול החדש באריזה של 2ק״ג
בצל יבש מסוג מעולה
כצל יבש ארוז בשקיות
פלפל קליפורני

3.50
2.55
3.60
1.10

1.40
2.60
3.00
3.15
3.35
2.75

פ ר 1ת
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5 בננות תפוזים
לימונים

השופטים הקפואים —

לצרכן
בל״י הק״ג

• רקות

מערער פרץ ליד שולחן פרקליטו כבית־המישפט (בהפסקה)*

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.60
4.70
4.00
2.30
3.40

עופות

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף*)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון הודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות וירכיים

11.00

10.00

9.00
15.00
11.50

ד גי

8.50

ה 1ביע

מדיטציה טרנסצנדנטלית
— הופנטו
של יהושע פרץ על עונש־המאסר של
חודשיים שהטיל עליו שופט־דדשלום באש דוד,
אברהם ששון. בהמלצת פרקליטו הקודם
הודה פרץ באשמה שייוחסה לו בכתב־האישום,
בבית־מישפט־השלום, והורשע אז
לפי סעיף 105 של החוק הפלילי בכך •שגרם
נזק לציבור ולמדינה בעיקבות סגירת שערי
הנמל ב כנה •שעברה•
הניצוץ שהצית את כעסם של פרץ וחבריו
בנמל היה אז תקרית עם אנשי
מישמר־הגבול בשערי הגמל. יהושע פרץ
טען ששוטרי מישמר־הגבול נוהגים בפועלים
בנמל כפי שהיו נוהגים בתושבים הערביים
ברצועת עזה.
במישפט נאמר לפרץ כי אם יודה באש מה,
לא יוטל עליו עונש־מאסר.
אחרי המישפט פיטר פרץ את פרקליטו,
ופנה אל עורך־הדין ישראל גיל, יועצה
העולם הזה 2009

ולהשתיקם, באמצעות עונש־המאסר בפועל
שהוטל על יהושע פרץ.
אם בהתחלת הישיבה היו שלושת השופטים
המחוזיים קפואים ולא גילו כל אהדה
לנושא העירעור, הרי אחרי מחצית השעה
הראשונה התחולל נס. דומה היה שגיל
היפנט את כולם. השופטים נשאו את
ראשיהם, וביקשו ממנו הבהרות לגבי סעיפים
שונים בחוק והסברים מישפטיים. גיל
פלט תשובות במהירות הבזק ובדייקנות
של מחשב.
הפרעה מאורגגת. מה, בעצם, גילה
ישראל גיל לשופטים בבאר־שבע י פרץ לא
(המשך בעמוד )34
* לידו: חברי ועד עובדי התיפעול.
** מימין בתו עינת, תלמידת תיכון.
משמאל בתו מירב, סטודנטית למישפסיס.

הדרך לגילוי המרץ החבוי בך והתגברות על מתח
מאת:

ד״ר הרולד בלומפילד
מיי קל פטר קיין
דניס ט. ג׳ופה
רוברט קורי
ה ספר שהוא רב-מכר ב ארה״ב מז ה 6חוד שים

המחיר — 42.ל״י
להשיג בכל חנויות הספרים, ב״שדרות הספר״ אלנגי 116
ת״א ובהוצאה.

הוצאת ספרים אחיאסף בעיונו
רה׳ יוסף נשיא 13 תל-אסיב, טל 283339 .

במדינה

לידידתנו

עדנה פיינרו
השתתפותנו הכנה באבלך על מות

אביך יי
פירסום רץ

דנםעל גג־.

מו ש ב פינתי 1555 לי״
מו ש ב בודד 1185ל״י
850ל״י
פוף

גם בסהס שנם
רמת גן: דרך זיבוטינסקי ,104 ירושלים: רח׳ הסורג, מול בנק ישראל
חיפה: רח־ חורב ,53 אחוזה, באר שבע: פסג׳ אוניקו

(המשך מעמוד )33
עבר עבירה פלילית כלשהי כאשר הוא וחבריו
סגרו, אשתקד, את שערי נמל
אשדוד. בנמל היה סיכסוך־עבודה, שררו
יחסים מתוחים בין הפועלים לבין •שוטרי
מישמר־הגבול. ואז פרצה השביתה, בבוקר
שבו ניסגרו השערים•
״השביתה גרמה נזק?״ שאל הסניגור,
״אך זוהי מטרתן של שביתות. שביתה היא
הפרעה מאורגנת! פרץ גרם להפרעה בנמל?
נכון, היה דבר כזה, אך זו היתה
שביתה! שביתה היא דרך חוקית במדינת
ישראל. אין חוק האוסר שביתות, והמטיל
עונש־מאסר על שובתים. אין החוק אומר
מה מותר ומה אסור לעשות בשביתות.
״אפילו אם שביתה בבית־חולים תגרום
(חס־וחלילה) לפטירתם של כמה מאושפזים,
לא תוכל המדינה לבקש להטיל על
השובתים עונש־מאסר, מפני שהם פועלים
שובתים.״
ישראל גיל השתמש בשמותיהם של שני
אנשים בעלי־מוניטין במדינה כדי להוכיח
את אמיתות דבריו. לגבי משמעות
הסעיף 105 בחוק הפלילי, ציטט את השופט
שמעון אגרנט׳ נשיא בית־המישפט־העליון,
אשר הישווה אותו, בהרצאה לפני
סטודנטים, להוראות החוק הנאצי מ״.1935
בסיום דבריו ביקש הסניגור להגיש ל־בית־המישפט
״עדותו של עד־אופי.״ הוא
ציטט את דבריו של הפרופסור בנימין אק צין,
איש הימין הקיצוני, שפורסמו בחו דש
ינואר השנה בעיתונות. בדבריו שיבח
אקצין את פרץ, כמנהיג של פועלי
נמל אשדוד, הלוחם למען חבריו.
הגעת חרטה. יש להניח שבית־המיש־פט־המחוזי
בבאר״שבע, כפי שרמז ה-שופט
שלמה אלקיים בדבריו, אינו משוכנע כי
יש להטיל על יהושע פרץ עונש־מאסר
ממשי. כך התברר משאלתו הרלוונטית של
נשיא-בית־המישפט, שביקש לשאול את
פרקליט המחוז, עורך־הדין יעקב קרוסהר,
כיצד יקבל האזרח את העובדה ששובתי
קצא״א לא נשלחו לכלא, למרות ששם אירעו
התנגשויות אלימות עם דרשוטרים, ואילו את
פרץ מכניסים לבית הסוהר.
פרקליט המחוז הדרומי, בדיברי התביעה׳
לא הצטיין ביותר, כאשר יצא להגנת
שובתי קצא״א. הוא טען שהם היו גיבורים
שנלחמו למען מטה־לחמם, שעה שיהושע
פרץ הוא עבריין שנהג באלימות ויש לשלוח
אותו לכלא.
עורך־הדין גיל סיכם את דבריו בהבעת
חרטה על התפרצותו של פרץ, בשמו, אך
גילה שלא היה מייעץ למערער להודות באשמה
בשלביו הראישונים של המישפט, כפי
שנהג פרץ.
״הייתי מייעץ לו,״ הוסיף הסניגור,
״לעשות מה שעושים מנהיגי־הפועלים ב־ארצות־הברית,
כאשר הם רוצים להבטיח
את עצמם למיקרה שירצו להכריז שביתה.
הם שולחים מראש טופס הודעה על 0יכ-
סוך־עבודה, כדרוש בחוק, ומחדשים את
ההודעה כל הזמן, כך שיהיה להם כיסוי
אם יחליטו פיתאום על הפסקת העבודה.
״אני מבטיח, בשמו של פרץ, שהוא לא
יחזור אף פעם על מה שעשה,״ אמר ישראל
גיל .״אני אייעץ לו איך לנהוג כדי שלא
להגיע הנה יותר.״

הסבר ה
״פרמה טמיז מכשיר חדש מארה״ב המרחיק
לצמיתות שיער בלתי רצוי בפרטיות ולאינטימיות של דירתן
לאחרונה מיובא מארה״ב ומשווק בארץ
(בעיקר באמצעות הדואר) מכשיר אלקטרוליטי
לשימוש עצמי, המאפשר לכל
אשח להרחיק לצמיתות שיער בלתי״רצוי
מחלקי הפנים, הסנטר, חשפה העליונה,
הגבות וכן משאר חלקי הגוף.
מכשיר יה נקרא ״פרמה טוויי״ והוא
מיועד לשימוש עצמי, חלק מיוחד המסופק
עם המכשיר, מאפשר לאשה אחת
לטפל באשה אחרת.
״פרטה טוויז״ פועל באופן אלקטרוליטי
ומשמיד את שורשי השיער, בכן נמנעת
צמיחת שיער מחודשת.
יעילותו ובטיחותו של מכשיר זה נבדקו
מבחינה רפואית ע״י רופא מומחה, פרו*
סור לדרמטולוגיה מאוניברסיטת קלי*
פורניה, אשר מצא לאחר ניסויים כי
המכשיר יעיל, קל להפעלה עצמית ובטוח
בשימוש.
לאחר הטיפול חיו האיורים המטופלים

נקיים משיער, לאחר תקופת ימן נוספת
הוברר מעל לכל ספק שרוב השיער
הורחק לצמיתות ולא היתה צמיחה מחודשת.
מכשיר
״פרמה טוויז״ פופולרי ונפוץ מאד
בארה״ב והוא נמכר שם במאות אלפי
יחידות; בנוסף על י ד הוא נמצא בשימוש
באלפי קליניקות רפואיות ובמכונים
להרחקת שיער .״פרמה טוויז״ מאפשר
לכל אשה לטפל בעצמה באופן דיסקרטי
ובאינטימיות של דירתה וכמובן חוסן
כסף רב על טיפול במכונים להרחקת
שיער.
המכשיר פועל על סוללה מסוג מרקורי
אשר אורך חייה הוא כשנתיים ומעלה
(וזאת בלי קשר לזמן ניצולה של הסוללה
ויהא זה אפילו שמונה שעות ביום).
מחיר המכשיר כולל המתאם, כולל אריזה
ומשלוח הוא 390.50ל״י. המכשיר
משווק בישראל ע״י ד.ד. שיווק, ת.ד.
10223 תל־אגיב.

מ־דחמווו סי־ בי־ א ס

רבץ הצהיר ; ״אגחגו גמישים,״
אף בתבותרהטדוויזיה מן
המזה״ת המשודרות באמריקה
מוכיחות את חחיפך
״אנחנו גמישים,״ אמר ראש־הממשלה
יצחק רבין בראיון מצולם בטלוויזיה הציבורית,
שער. אחת לפני שמטוסו המריא
חזרה לישראל .״אינני מכיר מדינה אחת
שנתנה בארות־נפט ללא תמורה מדינית...״
בעיני הציבור האמריקאי, מחוף לחוף,
מצטיירת ממשלת ישראל כהיפך הגמור
מה״גמישות״ נוסח רביו, ובשבועות האח רונים
יכלו המסבירים הישראליים לרשום
לעצמם כישלון חרוץ נוסף בסידרה ה״פלס-
טינית״ של רשת סי־בי־א׳ס.
סי־בי־אס היא רשת-חדשות החשובה ו־הרצינית
ביותר בטלוויזיה האמריקאית. הרוב
המכריע של תהנות-הטלוויזיה בערים
הקטנות ובכל מדינות ארצות־הברית רוכש
את כתבות הטלוויזיה של רשת זו. בשנים-
עשר החודשים האחרונים, מצא עצמו ה
מימסד
היהודי והישראלי בארצות־הברית
במילחמה גלויה עם רשת זו.
יהודים אנוסים. הקרב הראשון, ש הסתיים
בכשלון הישראלים, התחולל סביב
מגאזין־החדשות רב היוקרה 60 דקזת, ש אחד
מעורכיו, מייק וולאס, ביקר. בסוריה
והביא איתו משם כתבה מצולמת ומוקלטת
על מצבם של יהודי מדינה זו.
הלובי הישראלי הקים קול זעקה מרה:
״אלה הם יהודים אנוסים,״ טענו המסבירים,
שהגיבו על דיבריהם של היהודים
הסורים כאילו הם נהנים לאחרונה מזכויות
רבות יותר מאשר קודם מילחמת יום
הכיפורים. מייק וולאס, עיתונאי חשוב, ש־

11ז ו 1ז 1 :1 1 * 1 | 0 1 1
מזסז*

€131ז<י! 5ו> 1ד

מ!ו* 2* 6
־.־£381X0111

0518ו( ו0 *!5011מ 1י

ז 8מםמ 6

?1* * 1* 11111)50 וז 40מ0 1411 <(8 *9<;11׳8 8 ) 011 ! 1ג •י ^.5י*ן

5180! 315)! 091
§ !01 ? 1 0 .זז 511ז 0״
0413ק* 81ס 5ז0ין 031ז),ק 5ז :
•) 0•11( 1010*910 1810ס ! 91ה 55ממי 01* 0ז ״ זמז
;1{>05 91׳.י[.י*\* 1*1* 1* 1111 * 191 01:01( 31511 ;>0

0 12.1150ג! 5.? 0ז

קטע ממודעות סי־־בי־אס
חזית שנייה
נפגע מאד מהביקורת וההשמצות שהוטחו
נגדו, חזר ושידר את בתבת־המריבה ׳ואף
הגדיל לעשות: הוא נסע שוב לסוריה
והזר עם כתבה נוספת, שתשודר בחודש
הבא והמוביחה, לדבריו, כי מצבם של היהודים
שם הוטב עוד יותר.
הקונגרס היהודי האמריקאי, שהתמנה בשם
הארגונים היהודיים והשגרירות הישראלית
להיות ה״תובע״ בפני וועדת-אתיקה ציבו־רית
אמריקאית, ביטל את תביעתו ותלונתו,
אחרי שנודע לו תוכנה של הכתבה.
אדעזר וקריפזרניה. הקרב האחר חת-
חולל ב״חזית שנייד.״ שפתח הסי־בי־אס
אשר שלח את אחד מעורכי־החדשות שלד
דויד מאראש, למיזרח־התיכון, ושידר ב־משך
שמעיים רצופים את ׳״יומן המיזרח-
התיכון״ בהגשתו.
מאראש, יהודי בעצמו, ריאיין בניו־יורק
את ראשיד חוסיין, משורר ערבי-ישראלי
בן הכפר מוסמום בוואדי־ערה, שירד ל-
ארצות־הברית, אחרי שתירגם לערבית את
כל שיריו של חיים נחמן ביאליק. ב״יומן
המיזרח-התיכוך התפרסמו כתבות מצול מות
על מועדון פלסטיני בנידג׳רזי, בו
ראו צופי-הטלוויזיה סיסמת-קיר ״לשנה
הבאה בירושלים״ בערבית, בצידן של כתבות
אחרות מקריית-ארבע ויישובים יהודיים
בשטחים המוחזקים, כשיהודים שעלו
לישראל ׳מארצות־הברית, חובשי־כיפות ׳כולם׳
מסבירים :״באנו לכאן כדי לקבל את
האדמה שציווה האלוהים לאברהם אבינו...״
בנגד דאשיד חוסיין, שקרא למיקרופון
שיר שבו נאמר, בין השאר, כי בעת שכזו
״הופכים השירים רובים,״ התייצב שר-
הביטחון שימעון פרם. הוא צולם על-ידי
צוות סי.בי.אס. במושב אלעזר, בשטח מוח זק
בסביבות ירושלים, כשהוא משיב באנגלית
לשאלות של התושבים היהודיים.
על שאלתו של דויד מאראש, כיצד הוא
:מתאר לעצמו אפשרות של שלום, כשאד-
מות ערביות הופכות יהודיות בעזרת צה״ל,
ענה פרס :״זהו מצב מקביל למה שהיה
בקליפורניה, לפני 200 שנים, כשבאו אליה
המתיישנים האמריקאיים הראשונים.״ .
קעו ל ם

הז ה 2009

טלוויזיה
צלי ש

ניט אל על, גדעון(״גידי״) א רכל, והצליח
לערפל את הבעייה ללא תקנה, כש הוא
חוזר על מליצות זולות ברמה של
מאמרים ראשיים בעיתוני־ערב.

ס פו ר ט והגינות
0לכתבתו המעולה של כתב־הספורט
רפי נינת (מבט־ספווט מוצאי־שבת )21.2
על הכדורגלן הערבי מקבוצת הפועל תל־אביב
ריפעת טורק.
בכתבה קצרה וממצה הצליח גינת ל העמיד
מול כאבו הכן של טורק את ציבור
צופי המשחקים ושחקני הכדורגל על ספסל
הנאשמים ולחשוף את הפרצוף השולט ביציעים
ובמיגרשי הכדורגל, יותר מאשר
עשר ועדות חקירה ממלכתיות ועשרה חברי־כנסת
חסמבאים,

צ ל״ו.
העורך רקד פלמגקוו
• למנהל הטלוויזיה, ארנון צוקר־מן,
שבין יתר תפקידיו הוא משמש כעורך
ראשי וצריך היה להכיר את לוח השידורים,
כדי שלא יוצפו הצופים בנושא אחד שלוש
פעמים באותו שבוע.
בשבוע אחד זכו הצופים לשלוש תוכניות
על ריקוד הפלמנקו. טנדו של ירון לונדון
אירח את רקדנית הפלמנקו דליה לאו,
שאף הדגימה את אמנותה (יום א׳ .)22.2
שלושה ימים אחר־כך (יום ד׳ )25.2זכו
הצופים לצפות בתוכנית הרקדנית במיסג־רת
כל ההתחלות בה רקדה פלמנקו פיל*
כיה דואן. יומיים אחר כך (יום ו׳ )27.2
הוקדשה תוכנית שלמה לסיגנונות השונים
של הפלמנקו עם להקתו של אנטוניו.
הדרישה לגיוון בלוח המישדרים של ה
מאחרי
המסך
ת ק צי ב ר שו ת ומורדיר -
רבע מי לי ארד
לאחר מאבקים נואשים בוועדת הכספים
של הכנסת הצליחה רשות־השידור להשיג
את אישור הוועדה לתקציב של 250 מיליון
לירות לשנה הבאה.
היד, זה ללא ספק ניצחון אישי של מנכ״ל
הרשות יצחק ליבני, אשר בחודשים האחרונים
עסק הרבה בשיכנוע חברי הוועדה
וראשה ח״כ ישראל קיגמן, לאשר את
התקציב אותו דרשה הרשות.
בעוד שהרשות דרשה 256 מיליוני לירות
הסכימה בתחילה הוועדה רק ל־ 210 מיל יון
וחבריה גמרו בהזדמנות של אישור
התקציב את חשבונותיהם עם התוכניות השונות
של הטלוויזיה שלא מצאו חן בעיניהם
(ניקוי ראש וכדומה).
יושב־ראש הוועדה, קרגמן, אף הגדיל
לעשות והבטיח בתחילת הדיונים כי לא
יאשר למעלה נד 210 מיליון, אולם בסופו
של דבר אישרה הוועדה כמעט את מלוא
הסכום שדרשה רשות־השידור.

מי לחמ תו עול א ל1ני
המאבק סביב בחירת דובר רשות־השידור
במקומו של ארי אבנר הפך מאבק איתנים,
ככל שהתקרב מועד הבחירה בתחילת
השבוע.

בעתיד, בה ימנע פירסום מוקדם של המועמדים,
כדי שאי־אפשר יהיה להפעיל
לחצים על חברי ועדת־המיכרזים.

מנקים א ת רא שו ש ל צחי
הטוטו על יורשו של יצחק (״צחי״)
שימעוני, כמנהל התוכניות העבריות ב טלוויזיה,
נמצא עתה במלוא עוזו במיזנון
בניין הטלוויזיה. שימעוני עומד לעזוב את
תפקידו בעוד מיספר שבועות, אחרי שהסתיימו
שלוש כהונות שלו בתפקיד זה.
עדיין לא ברור אם אמנם תתקבל בקשתו
של שימעוני להקים מחלקה חדשה, כדי
שהוא יעמוד בראשה, אשר תעסוק ב-
תיכנון רחוק־טווח של שידורי הטלוויזיה,
או ששימעוני יאלץ להסתפק בהגשת מחפשים
את המטמון.
השם המוזכר ביותר כיורשו של שימעוני
הוא מפיק ניקוי ראש, מרד גי (״מוטי״)
קירשנכאום, קירשנבאום כבר הודיע כי
הוא יוריד את התוכנית ניקוי ראש ,״בגלל
עייפות וזה שאין לנו כבר מה לומר,״ ו יהיה
פנוי לתפקיד המנהל. אולם לאחרונה
צץ שם חדש: מנהל תיאטרון ירושלים
ומי שהיה בזמנו מפיק תוכניות בטלוויזיה,
אכיטד מוסינזון, הידוע כחביבו וידידו
האישי של המנכ״ל יצחק דיכני.

מתחו אלימות גוספים
סידרות חדשות צפויות בקרוב בטלוויזיה•
האחת היא יורשתה של מישפחת
פאליסר, העומדת לרדת בעוד 9שבועות.
המדובר הוא בסידרה מישפחת וולטון, עליה
אין עדיין פרטים בטלוויזיה הישראלית.
סידרה אחרת, מסוג הסידרות ההיסטוריות
היא אדוארד השביעי.
בשנת הכספים הבאה, המתחילה באפריל,
יחלו בהקרנת סידרות חדשות לגמרי•
סידרה שזכתה להצלחה גדולה באר-
צותיהברית, מקני, עם טוני קדטים,
תתחרה בסידרה אחרת: אלרי קורן. סרטים
מסידרת ברונק, עם השחקן גזק פא־לאנס,
נרכשו כבר על־ידי מחלקת הסרטים
הקנויים, וכן סידרה מישטרתית בשם
ניידת מיספר אחד, עם השחקן ג׳קי קו**
גאן. עדיין שוקלים אם לרכוש את הסיד-

מנכ״ל ליכני
ניצחון כספי
האשמות חריפות כנגד עורכי כליבו־טק,
במודעות ענק בכל העיתונים.
ברשוודהשידור מסרבים להתייחס להאשמות
שמגר, אולם טוענים כי אם
תוגש תביעת דיבה כנגד מפיקי התוכנית
והנהלת הרשות, יש בידי אמוץ ו צ תי
רכן, עורד הכתבה על שמגר, חומר רב
המוכיח ״אמת דיברנו.״ ספק אם מותר
לעורכי התוכנית לשתוק נוכח הטענות
החמורות מאוד שהושמעו נגדם.

טנדו ל א יורדת
תוכנית אשר חשבו להורידה לחופשה
ממושכת היא תוכניתו של ירון לונדון
טנדו. אולם בסופו של דבר הוחלט שלא
להוריד את טנדו מהמסך אלא להקרין,
בעת שלונדון יהיה בחופשה, תוכניות בחן
יובאו קטעים ניבחרים מתוכניות קודמות
של טנדו.

הו מו ס ב סו א ל׳ ביו האב
בלישכת דובר הרשות עשו סקר פנימי
קטן והתברר כי התוכנית שזכתה עד
היום לתגובות הרבות ביותר היתה התוכנית
על ההומוסכסואלים, במיסגרת השעה
השלישית.
לרשות הגיעו מאות מיכתבים, ובעיתונות
פורסמו עשרות רבות של מיכתבי
קוראים על התוכנית. רובם חייבו אותר.
וציינו אותה לשבח. התגובה המעניינת
ביותר היתד. של אשה מחיפה אשר טענה:
״מדוע היה צריך להקרין את התוכנית על
ההומוסכסואלים דווקא ביום האם?״

על הגל
הגלהקל היה כבד

שדרן פאר
מילחמת הגרירה
טלוויזיה פשטה כבר מזמן את הרגל. אך
תופעה כמו שארעה בשבוע שעבר, היא
נדירה אפילו בטלוויזיה הישראלית.
• למנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה,
אלכם נילעדי. בחודשים האחרונים
הצליח גילעדי לדחות תוכניות
וסרטים ולהכניס במקומם שידורים ישירים
של מישחקי כדורסל שונים, פעמים רבות
למורת רוחם של הצופים. אולם דווקא אחד
המישחקים החשובים והמענינים ביותר,
מישחקה של מכבי תל־אביב נגד פורסט
קאנטו, לא הועבר על־ידי הטלוויזיה, בגלל
מדיניות החסכון של גילעדי, הצובר עתה
כסף כדי לממן את מלוא מאוויו לשידורים
מאולימפיאדת מונטריאול.
9למפיק וקריין השבוע יומן אוומיס,
רם ע פ רון. עברון שהוא מומחה לענייני
תרבות ואמנות אך רחוק מעניינים פוליטיים
וציבוריים מתעקש להסתבך מדי
פעם בטיפול בעניינים לא לו.
השבוע קיבל על עצמו לראיין את קברהעולס
הזה 2009

המאבק כולו התנהל סביב מועמדותו של
יאיר אלוני, כתב וקריין הטלוויזיה הנמצא
עתה בחופשה־ללא־תשלום בוושינגטון,
כשליח עליה של הסוכנות היהודית.
טיבעי היה שהרשות תרצה באלוני, מ שום
שהיה היחידי מכל המועמדים שבא
מ״הבית״ ,אולם חלק מחברי ועדת־המיכר־זים
התנגד למועמדותו של אלוני. אלה
טענו כי כאשר הוא יבחר, תסבול הרשות
מדובר שאינו נמצא, משום שעל אלוני
יהיה לבלות עוד מיספר חודשים בוושינגטון,
עד שיתאפשר לו להתפנות לתפקיד

חסרת נוסף
מועמד היחידי
המיכרזים. כל

שמואל שי,

של אלוני היה שהוא השלא
הופיע בפני ועדת־יתר
המועמדים, ביניהם
הופיעו בפני הוועדה ויכלו

להציג עצמם.
עם סיומו של המיכרז חושבים עתה בהנהלת
הרשית על דרך אחרת למיכרזים

שליח אלוני
מילחמה ממרחקים
רה הרפואית מנתה המוח עם השחקן הידוע
מבאנאצ׳ק, ג׳ורג׳ סאשארד.

גרר לכל ־ מ ־ ט ק
תוכנית כל־בו־טק, של המפיק חנינא
אמוץ והמגיש דניאל (״דני״) פאר,
עומדת לצאת בחודש הבא לחופשה בת
חודשיים. בינתיים סוערת רשוודהשידור
בגלל פרשת שמגר וכל־בו־טק. חברת
שמגר, אשר בכל־בו־טק מלפני שבועיים
נטענו נגדה טענות חמורות, פירסמה

בעיקבות אישור השידורים המלאים
ברשת ה׳ והפיכת רשת זו לרשת פופ,
שתתחרה עם תחנתו של איייכי נתך,
עומדים לחול, בחודש מאי הקרוב, שי*
נויים מהותיים באופיין של שתי הרשתות
הקיימות, רשת א׳ והגל חקל.
הגל הקל יפסיק להיות כל־כך קל. המו־סיקה
שתישמע בו תהיה בעיקרה קלאסית
קלה ושירים עבריים. הפופ כולו יועבר
לרשת ה׳ .תוכניות-אומר רבות שחיו עד
כה בר&ת א׳ יועברו לגל הקל וכל יומני
החדשות יועברו גם הם לרשת זו, כש המגמה
של מנכ״ל הרשות, יצחק ליגני,
השוקד בימים אלה על האירגון מחדש של
תוכניות הרדיו, היא להרחיב את יומן
הבוקר, הבוקר הזח, לשעה תמימה (בין
שבע לשמונה בבוקר).
אחרי שגלי צח״ל החלו לשדר אחת ל*
שבוע הנחיות לנהגים בעזרת מסוק, מבטיח
ליבני כי מסוק ישרת את נהגי ישראל מדי
בוקר, במיסגרת הבוקר הזח. במו כן ישודרו
ביומן זח ביקורות טיפרות ותיאטרון.
רשת א׳ תהיה הרבה יותר כבדה
והמוסיקה היחידה שתושמע בה תחיה מוסיקה
קלאסית. תוכניות האומר הכבדות ימצאו
את מקומן ברשת זו וכן יועבדו אליה
כל התוכניות לעולים, אשר עד כה שודרו
ברשתות האחרות.

|י..כשה אמוו ד׳ שגרשון פצוע, הייתי מאושרת. שמחתי שהוא חי!
ן, ו היתה זוועח־אלוהים! לעולם לא
/ /י אשכח את היום שבו באו שני דד
חיילים אל בית הורי. מייד כשראיתי אותם,
הבנתי שמשהו נורא קרה. כשהם
אמרו לי שגרשון פצוע, הייתי מאושרת.
קודנדכל שמחתי שהוא חי, שלשירלי, הילדה
שלי, יהיה אבא. שום אבא בעולם
לא יכול להיות כמו גרשון. אחר־כך נכנסתי
לחדר שלו בבית־חולים הדסה בירושלים.
״כימעט
שאיבדתי את ההכרה. מייד ראיתי
שהסדין נגמר באיזור החלציים.
״הוא היה כולו מכוסה בתחבושות. בקו שי
ראו את עיניו, שהיו עצומות. על חזהו
ועל גבו היו תחבושות־ענק. כף־יד אחת
היתד. חבושה לחלוטין. התחבושות היו
ספוגות דם.
״לא האמנתי למה שרואות עיני.
״לפני שבועיים שלחתי גבר למילחמה,
חתיך עולמי, חסון, בריא, חזק ! ומה הח זירו
לי אחרי שבועיים? שבר־כלי!
״אבל לא התעלפתי ולא צעקתי. רק בחוץ
צרחתי כמו מטורפת. החרדתי את כל
בית־החולים בצרחות שלי. אבל לא היה
איכפת לי. רציתי שיידעו שכואב לי ! ש כואב
לי שגרשון שלי הפך שבר־כלי ! ־
״אחר כך, כשהרופא אמר לי שלא ברור
אם גרשון יחיה או ימות, החלטתי שאני
לא אתן לו למות. מה שלא יהיה, ובאיזה
מצב שאני אקבל אותו, אני אעזור לו
להתגבר, אני אחזיר אותו לחיים, אני אש־קם
אותו !״
כך מתארת בת־שבע פכט, יפהפיה בלונדית
בעלת גוף משגע, את החווייה הקשה
שעברה. עליה שבועיים אחרי פרוץ מיל-
חמת יום־הכיפורים. היא באה אז לבקר
אצל מיטת בעלה בן ד.־ ,28 גרשון, שנפגע
קשה ליד מוצב לקקן כאשר יצא, ב*
מיסגרת תפקידו, לחלץ טנק — ונפגע ב עצמו
מרסיסי־פגז, בכל חלקי גופו.
גרשון איבד במילחמה את שתי רגליו.
רגל אחת נקטעה מתחת לבדך, והשנייה
נקטעה באיזור המיפשעה.

;,לא התאהב תי >
ברגליים שלך!״
ך* ת־שבע, שנישאה לו בגיל ,18
ושילדה את שירלי, בתם הראשונה,
בדיוק ביום שבו חגגו שנה לנישואיהם,
נכנסה לדיכאון. היא לא אכלה, לא שוחחה
עם אנשים, וישבה ליד מיטתו של
בעלה יומם ולילה.
הבעל לא חדל לשאול את אמו מה תגיד
בת־שבע. האם עדיין תרצה אותו? האם
תסכים להמשיך להיות אשתו?
אותה לא העז לשאול השאלה שעינתה
אותו. היא היתד. באה אליו, והוא היה
מתעלם מעצם נוכחותה, מסתתר מתחת
לסדין ובוכה כמו ילד.
חודשיים תמימים ישבה בת־שבע פכט
לייד בעלה וסעדה אותו. יום־יום היתד.
נוסעת מדירתם שבתל־אביב לבית־החולים
הדסה בירושלים• היא לא החסירה אפילו
יום אחד.
מספרת בת־שבע:
״הייתי יושבת לידו, מאכילה אותו, עוזרת
לו לעשות את צרכיו. כל הזמן דיברתי
אליו, והוא לא ענה לי בכלל. בסך־הכל
הייתי בחורה בת .21 כולם חשבו שאני
ילדה. אבא שלי ממש לא האמין איך
פיתאום התבגרתי, ביום אחד. ואני באמת
התבגרתי בעשר שנים.
״הייתי אומרת לו: גרשון, אני אוהבת
אותך, העיקר שאתה חי ! לא משנה שאין
לך רגליים, הפרצוף שלך נשאר כמו ש היה.
לא אהבתי את הרגליים שלך, אהבתי
אותך.
״אמרתי לו: נחליף בית, יהיה לנו אוטו,
מישרד-הביטחון ידאג לנו, יהיה לנו טוב,
הכל יהיה כמו שהיה. הבטחתי לו שכשיבוא
הביתה מבית־החולים, אכנס להריון ואלד
לו עוד ילד. הבטחתי לו, ונשבעתי לו ולעצמי
לקיים את ההבטחה הזאת. זד. היה
הדבר הכי חשוב לי בעולם, שגרשון יידע
שאנחנו יכולים לחיות כמו בעבר, אפילו
כשאין לו רגליים.״
ובת־שבע קיימה את הבטחתה. שנה
לאחר פציעתו נולדה לגרשון פכט בתו
השנייה, תינוקת יפהפיה ותכולת-עיניים
בשם בוני. גרשון היה מאושר .״במשך כל
ההריון של בת־שבע התפללתי לבת. אם
היה נולד לנו בן, לא הייתי יכול לעמוד
בזה. לא רציתי בן, שילך למילחמה, וש־

ג36 -

גרשון ובת־שבע בחתונתם ונשטדהים לטי המלחמה, ובנית אחר קטיעת וגרו

תחבושות, וצעקה :״גרשון, יש לך אצבעות!
יש לד אצבעות!״ ואכן, משהוסרו
התחבושות הסתבר כי אצבעותיו של גרשון
לא נקטעו, ופרט לאצבע אחת שאינה
מתפקדת כראוי, כל האצבעות האחרות
בריאות ושלמות. לשימחתם של השניים
לא היה גבול, והם כיבדו בשמפניה את
כל החולים, הרופאים והאחיות שבמחלקה.
כשיצא מבית־החולים! ,נשלח גרשון לשיקום
בן חודש ימים בתל־השומר. רופאיו
דרשו ממנו לישון במקום, אך הוא היה
מסתלק יוכדיום הביתה .״הרופא אמר לי :
אתה לא פצוע בשבילי, אינך ממלא הוראות,
אינך עוזר לגו לרפא אותך! אבל
אני רציתי להיות עם שירלי ועם בת-שבע.
לא היה איכפת לי מה אומר הרופא. אני
ידעתי: זה שאני הולך אל האשת והילדה
שלי, זה הריפוי הכי טוב בשבילי.״
גרשון הפך פלא רפואי בביתן־השיקום,
כאשר כבר למחרת היום שבו הורכבו לו
הפרוטזות היה מסוגל להלך לבד, בעזרת
קביים. גרשון :״בדרך־כלל לוקח שבוע
להתרגל לפרוטזות. אדם עומד בין שני
מקבילים, ולומד ללכת. ביום ששמו לי
את הפרוטזות, באתי הביתה עם קביים.
אמרתי לרופא שאני אתאמן בבית. היו שם
נכים שרעדו מפחד. לי היה כוח־רצון
אדיר.״
בת־שבע :״כשהוא הגיע הביתה. עם
הקביים, השכנים קראו לי. הוא עלה במדרגות
לבד. אף אחד לא עזר לו. אני
וכל השכבים שבבית עמדנו בחדר־המדר־גות,
ובכינו.״

אולי קיימים סיכויים, אפילו קלושים, שהוא
יעבור מה שעבר עלי,״ הוא אומד.

״גרשון; יש
לך אצבעות !״

ך * רצץה חז ק של בת־שבע, והאהבה
1 1העצומה שהרעיפה עליו במשך כל
תקופת שהותו בביודהחולים, עשו את
שלהם• אט־אט החל גרשון מתאושש מן
המשבר, מה גם שהסתבר לו כי לא איבד
את כל כף־ידו השמאלית. יום אחד גילתה
בת־שבע ציפורניים מבצבצות מבין ה

סה צ ח ״ל מסוגו של גרשון זכאי
^ לווילה ולמכונית אמריקאית• בת־שבע
וגרשון קיבלו וילה שכורה ברמת־אפעל.
בינתיים נולדה בוני, ובת־שבע היתד, מטו פלת
בשתי תעוקות ובבעלה. היא תימת
נר, היטב והצליחה, מייד לאחר הלידה,
לחזור למידות־הגוף המושלמות שלה. שכונת
רמת־אפעל לא מצאה חן בעיני בניד,זוג
פכט. הסביבה היתד, מבוגרת וסנו־בית
מדי לטעמם. אך ברמת־אפעל נפל
ן ין

דבר.
אחת השכנות, פעילה באירגון־נשים,
אירגנה תצוגת־אופנה בחצר ביתה. מש
הבחינה
בגיזרתה המושלמת של בת־שבע
הציעה לד, להשתתף בתצוגה כדוגמנית.
בת־שבע התרגשה והיססה. לפני שנים,
כשהיתה בת ,16 עברה קורם לדוגמניות
ואף השתתפה בתצוגות אחדות. לבסוף,
בעידודו הפעיל של הבעל, נאותה. להפתעתה
זכתה בהצלחה, עד־כדי־כו שנתבקשה
על־ידי אותו אירגון להשתתף בתצוגה
ניידת שהוא אירגן ברחבי הארץ.
החמה והאמא נרתמו לפעולה. הן, בעז רתו
של גרשון, המבצע בבית כימעט הכל
בעזרת כיסא-הגלגלים שלו, שמת על הילדות.
*״״בינתיים
עבר הזוג להתגורר בשכונת־נאות־אפקה,
בדירה יפה בת ארבעה וחצי
חדרים. בת־שבע ריהטה את הדירה בסיג-

נון הקיטש החביב עליה, שירלי נשלחה
לגן־ד,ילדים הסמוך, גרשון קיבל מכונית
מדגם דודג׳ קורונט והחל נוסע לסידוריו
האישיים.
קודם פציעתו היה מחלק תוצרת חלב
של תנובה. כל יום קם בשעה ארבע לס־נות־בוקר
לעבודה. מאז הפציעה קם בשעות
הבוקר המאוחרות. הדבר נמאס
עליו, למרות שאת זמנו לא ביזבז לריק.
מדי־בוקר הוא• הולך לבית הלוחם הסמוך,
שם הוא משתתף בשיעורי שחייה ובחוגים.
את אחר־הצהריים הוא מבלה בהצגה יומית,
ואילו שעות־הערב והלילה מוקדשות
למישפחה. בדרך־כלל מבלה מישפחת
פכט מול מסך הטלוויזיה. לעיתים הם
(המשך בעמוד )38

0האהבה
(המשד מעמוד )31
מזמינים חברים׳ לפעמים יוצאים לבלות
במיסעדה, או במועדון־לילה.
אך במהרה נמאס אורח־החיים הבטלני
על הצעיר הפעלתן ,״שנהג לשחק כדורגל
ולנסוע לטיולים ארוכים. הוא החליט לחזור
לעבודתו בתנובה׳ רכש מכונית־הובלה,
ובימים הקרובים הוא עומד לחזור אל
מאחרי ההגה כמחלק גבינות.

איר לשמור
על התקציב

צומת־ האופנה מצאו חן בעיני

וגס על היופי

4 1בת־ישבע, והיא החליטה שאם כולם
אומרים לה שדוגמנות מתאימה לה כמו
כפפה ליד, הם כפי הנראה צודקים, וחוץ

מוצרי היא בל׳יי

סוג ה מו צר

מו צ רי ם א חרי םבל־י

מי קולון 30 גר׳

שי ר ה

2 0 .1 0

24.80

84.50

די אודורנ ט ספריי 140 גר

לי ל ה

2 0 .9 0

29.45

2 1 .7 0

55.90

41.85

1 5 .5 0

27.40

89,40

קצף גילוח 140 גר׳

מ סי 1

1 5 .9 0

22.85

29.50

קצף אמבטיה 200 גר־

ב ת ־ או רן

7 .9 0

29.80

41.20

משחת שיניים 110 גר׳

-תי א -ענק

4 .7 0

4.90

8.90

מי־פ ה 70 גר־

תי א דנ ט

5 .8 0

28.80

38.25

ש מ פו 500 גר־

בי צ א פון ( חסכוס

1 4 .9 0

21.00

31.40

ש מ פו 200 גר,

1 4 .5 0

28.45 >.

34.85

שפ תון

דו ר ה־ג לו ס

9 .9 0

20.40

24.55

לב ה לצ פרניים

דו ר רי ־נ לו ס

8 .5 0

15.35

17.40

קר ם ידיים

מי קסה

9 .9 0

12.90

11.75

ש מ פו 130 גר׳

ב לז ס

5 .5 0

7.40

9.00

דיאודורנט ס פריי 125 גר׳

באק

2 9 .9 0

39.95

45.00

9 .5 0

37.90

14.40

9 .8 0

17.90

49.80

מי קולון 50 גר־

ד לי ל ה

1 6 .5 0

22.50

55.90

קצף אמבט 115 גר׳

בל, ס,

8 .9 0

40.85

41.30

מי אחר גילוח 120 גר׳

קר ם לחות 50 גר־

מי־פנים 115 גר׳

זמלפפ תי םקמ פו רו

חלב פנים 115 גר

ר מ פון

אין דומה לו ־ לא ניתן ל ה שוו א ה -יחיד במינו.

ברשיון משרד הבריאות
סזור-ורשבסקי

כולם מדברים על הידוק החגורה.
אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים

מהדק אותה. הוא לוקח רק
תמורת שטח פירטים בגודל עמוד.

דוגמנית פכט
״אהיה נאמנה לו כל החיים!׳-
מזה, היא אומרת :״נמאס לי לשבת בבית.
נמאס לי לראות טלוויזיה ולהיות בין ארבע
קירות. התחלתי להיות עצבנית.
״אני צעירה, בימעט בת ,24 וזה לא
עניין לגמור כך את החיים. ילדתי את בוני,
שיקמתי את גרשון, רציתי לשקם גם את
עצמי. היה לי אתגר, והגשמתי אותו.
תודה לאל שגרשון בסדר, יש לו מצבתה,
הוא הולך לקולנוע, הוא חוזר לעבודה.
הבנתי שהגיע הזמן שגם אני אתחיל
לעבוד.
״לפני •שבוע־האופנה התקשרתי עם מכון
הייצוא. הם נתנו לי טלפונים של חברות.
התקשרתי, וחברה אחת קיבלה אותי. נהניתי
נורא, סילסלתי את השיער, הסתובבתי
בשורטס, הכרתי בחורות מעניינות, היה
נהדר.
״גרשון בא לבקר אותי, ושטף את העיניים
עם כל החתיכות שהיו שם. הוא נהדר•
כל־כך בסדר איתי.

הראשונה והגדודה
מוגש עיי׳
בחברות הקוסמטיקה בארץ

2.400 לי״׳

״ הי ה לי אתגר;
והג שמתי י״

אמדת צער בעלי חיים

רחוב סלפה ,30 יפו[
0ל887031 .

;,גרשון
גאה ביי ,׳

*9ש כאלה שלא רוצים שהאשה
שלהם תהיה חתיכה. גרשון בל־נד

גאה בי, כשהוא הולך איתי לבית־הלנחס
הוא רוצה שאלבש את הביקיני הכי מינימלי
-שיש לי. הוא ואני משדרים על אותו
גל. הוא אוהב -שאני מתלבשת יפה, שאני
מאופרת ומטופחת. הוא גאה כשאומרים לו
שאני חתיכה.
״הוא והילדות, זה בשבילי כל החיים.
שום דבר לא השתנה מאז הפציעה. אותה
אהבה נשארה בינינו. יש לנו עוד תינוקת.
אנחנו מקיימים יחסי־מין בדיוק כמו מקודם.
אנחנו רק יודעים להעריך יותר האחד
את השני, ואת מה שיש לנו ביחד.
״בשבוע־האופנה התחילו איתי, אבל אני
לא אהרוס בשביל חמש דקות של תענוג
את כל החיים -שלי. סיפרתי לבל מי שחיזר
אחרי והזמין אותי, שיש לי שתי בנות.
סיפרתי בגאווה על בעלי, השווצתי שהוא
נכה־צה״ל. אני לא מתביישת בזה. להיפך,
אני גאה! הוא נתן למדינה הרבה יותר
ממה שהיא יכולה להחזיר לו.
,׳אני שומרת על המישפחה שלי, אני
הקמתי אותה, והיא חשובה לי. אני אהיה
נאמנה לבעלי כל הודיים.
״אני בטוחה שכמו שהצלחתי לשקם אותו,
כמו שהצלחתי ללדת עוד ילדה, אני אצליח
להיות דוגמנית גם בלי כל הפויילע־-שטיק
שמסביב.״
העול ם הז ה 2009

קולנומ
סרטים
הג שרודקר ביו ת ר
ההפקה היקרה גיותר שמכינים היום
בעולם הסרטים, הוא הסרט גשר רחוק
מדי, המבוסם על ספר באותו שם מאת
קורנליוס רייאן, ההפקה שתעלה, לפי המשוער
היום, כ־ 25 מיליון דולה היא מיב-
צעו הבילעדי של מי שהיה פעם ״הילד
הנורא״ של הקולנוע, המפיק-מפיץ היהודי
ג׳ו לווין.
לווין, בנו של חייט יהודי מבוסטון,
שרכש לעצמו בתחילת שנות החמישים
רשת בתי-קולנוע בעיר־מולדתו, הפך מאוחר
יותר את האורסוסים, המצ׳יסטות והד
הרקולסים מתוצרת איטליה, מיכרות זהב
טהור, ותודות להם היה לאיש החזק ביו תר
בקולנוע האמריקאי, מחוץ למימסד
של האולפנים הגדולים.
למרות שהתחיל בהפצת סרטים אית־ ׳
פיים מן הסוג הפחות־משובח ידע לווין,
תוך שילוב מחוכם מאד של מיסחריות
וחוש טבעי, להשקיע גם בלהיטים וגם
בהצלחות־יוקרה. מצד אחד גייס כסף
לשמונת וחצי ולגירושין נוסח איטליה,
מימן את ידע הבשרים, חייל בכחול ול אחרונה
שוער הלילה (שעליו עדיין מתווכחים
אם הוא זבל מיסחרי או אמנות,
שרק במקרה הרוויחה כסף)! ומצד שני,
הוא היה האיש שמאחרי השאפתנים וה-
ביוגראפיה של ג׳ין הארלו. הוא הקים חברת
סרטים גדולה למדי, אבקדאמבסי, ש ממנה
נפרד לפני שנה, כדי שיוכל לעשות
כל העולה על רוחו ללא עצות של מו־עצת־מנהלים.
ומה שעלה על רוחו׳ לאח רונה,
הרי זה גשר רחוק מדי.
סטייה מהמוסכמות. לווין, הטוען
שהפיק עד היום 493 סרטים, סטה לקראת
הפקה זו מכל הנוהגים המקובלים. הוא לא
פנה למשקיעים פרטיים, לא נעזר ב-
גורמי־חוץ, אלא נטל על עצמו את כל
מלאכת המימון, בעזרת בנקים כמובן(״אולם
לבנקים צריך לספק ערבויות מתאימות,״
מדגיש לווין).
את הסרט יביים ריצ׳ארד אטנבורו,
שחקן־לשעבר שהפך במאי (עשה, למשל,
את הו, איזו מילחמה נחמדה) ,ובין השחקנים
שאישרו כבר הופעתם בסרט:
דירק בוגארד, ג׳יימס קאאן, מייקל קיין,
שון קונרי, אליוט גולד, ג׳ין הקמן, אג-
תוני הופקינס, הארדי קרוגר, לורנם או-
ליביה, רייאן או׳ניל, רוברט רדפזרד ומכ־סימילאן

בימים אלה מנהלים מסע ומתן עם אודרי
הפבורן ורוברט די־ניירו (הסנדק חלק ב׳).
ואשר לסטיב מקווין, הוא לא נכלל ברשימה,
משום שדרש מלבד מיליון דולר
לשבוע, גם אחוזים מן הרווחים, דבר
שאינו עולה כלל על דעתו של לווין. רק
הוא, התסריטאי ויליאם (אריה בחורף)
גולדמן, הבמאי ואלמנת הסופר רייאן,
יקבלו אחוזים מן ההפקה.
איש מיקצוע. לווין, הרואה עצמו כגדול
המפיקים העצמאיים בעולם, מצדיק
בגיל ,70 אותו תואר של ״ילד נורא״
שרכש לעצמו לפני שנים רבות כל-כך.
הוא השקיע 15 חודשים בהכנת הסרט,
שצילומיו יחלו כנראה בסוף אפריל, ולמרות
שמדובר בהימור הגדול ביותר שנטל
על עצמו אי־פעם, הוא שליו לחלוטין.
״אינני מודאג. אני אינני פירסומאי ואיני
סרסור-סרטים, אני מפיק, ונוח לי מאד
במצב זה,״ הוא אומר.
וכדי להודיע לעולם כולו כמה נוח
לו, הוציא לאחרונה קרוב לחצי-מיליון
ל״י על מודעות, בהן בישר לעולם מי־ומי
בסירטו החדש. אולי לא פירסומאי, אבל
בהחלט מכיר את המיקצוע.
תדריך חובה לי או ת:
תל־אכיג: סרט מתוק, שלום לך יקירתי,
מילחמה ואהבה, צמד בכותרות.
ירושלים: זהות גנובה, אחר־צהריים
של פורענות.
חיפה: האנגליה הרומנטית, חופי הכרך,
אמריקאי בפריס, מילחמה ואהבה.

תל־אניב
שלום לד, יקירתי (אופיר,
ארצות־הברית) — שתי חקירות נפחדות
של בלש פרטי, משולבות יחד לעלילה אחת
ומבויימות להפליא על-ידי דיק ריצ׳ארדם
לפי ספר של פילים מארלו.
ה עו ל ם הז ה 2009

התעלומה
לא נפתרה
מישפחת מכסיו (לימור, תל-
אביב, ארצות־הברית) — צ׳רלס
מנסון, הגבר נמוך־הקומה בעל
המבט הקנאי שהיה מנהיג הקומונה הידועה״לשימצה בקליפורניה
הוא, ללא־ספק, נושא ראוי לסרט תיעודי. מעשי
הרצח של ה״מישפחה״ הזאת, שהגיעו לשיאם בטבח השח קנית
שרון טייט וידידיה, הפכו אותם סנסציה כלל״עו־למית,
והיו שראו במישפטם את מישפט־המאה (זה היה
לפני מישפטח של פטרישה הרסט).
מאחרי חזית מהפכנית, כביכול, הוביל מנסון את גרו־ריו
דרן סידרה של פולחנים שהיו תערובת של מין, אלימות
ומשיחיות מעורפלת, כאשר האקלים החברתי באמריקה
של ימי מילחמת ויאט״נאם מהווה קרקע פוריה לכל
רעיון מטורף ולכל יוזמה יוצאת-דופן, ומי יודע אם החברה
אינה אחראית למעשיו לא־פחות ממנו עצמו.
כאמור, זהו נושא שראוי להתכבד בו. אלא שלורנס
מריק, החתום על הסרט, התעניין כנראה יותר בניצול
הכותרות והאקוטאליה שבו. עוד קודם שהתגלו מעשי
הרצח, ערן מריק מיספר ראיונות עם בני ה״מישפחה״,
ובהם הרחיבו את הדיבור על ה,,אידיאולוגיה״ שלחם.
ואחרי התפוצצות הפרשה, הוא מיהר להוסיף כמיטב יכולתו
חומר״גלם מן המצוי, כדי להשלים את מה שהיה כבר
בידו לכדי סרט באורך מלא.
עוילטון האבר
החשש (סינמה ,2תל״אביב,
איטליה) — לאנדו בוזאנקה אינו
נמנה עם הכוכבים המתוחכמים
ביותר של הקולנוע, ולכן קצת מוזר לראותו בעיבוד זה של
אחד הספרים הנמכרים והמצליחים ביותר של הסופר האיטלקי
אלברטו מוראביה. הספר, הנקרא במקור אני והוא
(כך נקרא גם הסרט, באיטלקית, אבל ברור שבארץ צריך
היה לתת לו שם מחשש יותר) ,הוא דיאלוג בלתי-פוסק
בין תסריטאי המנסה לכתוב את יצירת״המופת של חייו,
ואולי אפילו לביים אותה, לבין אבר־המין שלו, המזדקף
בדמוקרטיה מופלאה למראה כל חצאית שחולפת לפניו,
ולא חשוב מה נתון בתוכה.
מאחרי הדיאלוג חזה הרחיב מוראביה את הדיבור על
תעשיית״חסרטים האיטלקית, המוכרת לו היטב, על המאבק
בין מצפון קאתולי ליצרים פרימיטיביים, ועל קידמה אט־נותית
השואפת לאבסורד.
מובן שדברים מסוג זה הם קצת יותר מדי מורכבים,
אם לא בשביל הבמאי לוצ׳יאנו סאלצ׳ה, שדווקא הצליח
בעבר בכמה קומדיות שנונות מאוד ורגישות מאוד, כמו
התשוקה המטורפת, אזי בשביל בוזאנקה עצמו, הוא, עם
כל המאמצים והרצון חטוב, מתקשה להיראות משכיל, מק ריח
ועגלגל, שאיש לא היה חושד בו ממבט ראשון, כי
הוא עבד לכלי שבמיכנסיו. בוזאנקה, כידוע, הוא יצור
המתפקד רק לפי הוראות כלי זה, ולכן מאבד הסרט הרבה
מן הפלפל שיכול היה להיות לו. הרמזים חפסוודו״אירו״

צ׳ארלס מנסון ב מצי אות ובסרט
התוצאה עושה רושם חפוז מאוד, כאשר מריק מציג
בסך־הכל אותם רעיונות שנטחנו כבר בהרחבה בעיתונות
בכל העולם, בעת חמישפט, תוך חזרה פעם ופעמיים על
קטעים מסויימים, פשוט כדי להשלים מה שיכול חיה
לחיות, במקור, כתבת״טלוויזיה לא רעה, לסרט מלא.

ייי יו

בוזאנקה וג׳ורג׳לי בפארודיה מינית
טיים שופעים בכל צעד ושעל, והבדיחות שמתחת־לחגוו׳ה
חן חובה מקודשת. אחת לדקה, לפחות.
למרות זאת, אולי משום המקור של מוראביה ומשום
שסאלצ׳ח הוא בכל־זאת במאי ותיק ומנוסח, אפשר למצוא
בסרט את המבט המשועשע-סרקאסטי-ביקורתי על המשכילים
האיטלקיים המזכיר, לפחות ברגעיו המוצלחים ביותר,
מעין גירסה עממית מאוד של שמונה וחצי.

הלקח אינן
מ שתלם
ג׳וקר (סינרמה, תל־אביב, ישראל)
— כואב הלב לראות סרט
שהיו לו כוונות טובות כל־כך,
ואשר מתוך כל מיני מניעים, שיקצר המקום מלפרטם,
לא הצליח להגשים אף אחת מהן.
הוא אמור היה להיות סיפורו של דפוק, סיפור הממוקם
בתוך העולם התחתון הישראלי, המדבר בשפתו,
ומתייחס גלויות לתופעות הפרוטקשן, הסמים, האלימות
המישטרתית ומעשי-השחיתות הכלכליים. אולם כל המרכיבים
הללו אינם מצטרפים אף פעם אחת לתמונה כוללת.
סיפור״חאחבה שצריך לקשור אותם יחדיו מעורפל
לחלוטין, ונדמה כאילו הבמאי יצחק (״צפל״) ישורון מתבונן
בסייפורו מקרוב כל״כך, עד שאינו מסוגל להמחיש את
מהותו לצופה, אלא רק להעביר אליו סצינות מנותקות.
מה שמתקבל, בסופו של דבר, הוא סידרה של מעמדים
שהקשר ביניהם מרומז בלבד (וגם זה, במיקרה הטוב ביותר)
,ואשר ההיגיון שמאחריהם נסתר מן העין. לפרקים
נדמה שסצינה מסויימת אחת, או עימות בין שתי דמויות,
חם בעלי הצליל האמיתי והכן של חווייה אמינה. חצרה
היא שכל מה שקודם או בא אחרי רגע זה, הוא לרוב
שרירותי ומנותק, ופוגם באותה אמינות.

גאון, נוגה ואסטרוק ב ס צנ ת אלימות
במדינה אחרת אפשר היה, אולי, לדבר על סממנים
של כישרון שיש לפתח, אולם בתעשיית־הסרטיס הישראלית,
שבח נאלץ ישורון להמתין שנים רבות מאז סירטו
הראשון ועד היום, מי יודע מתי תינתן לו שוב ההזדמנות
ללמוד מן הלקחים של ג׳וקר.

יפהפיות לאירופה

נעים לדעת שיש כאלה שמתייחסים אלי
גם כאל יצור חי ולא רק כאל מכונת מיון
למיכתבים. יש אפילו כאלה שטורחים לכתוב
לי תודה אחרי שמיכתבם מתפרסם במדור.
הנה למשל.10/1 ,
,ציפי, בראש וראשונה אני רוצה באמת
להודות לך על טירחתך. סה״כ, פרט
למשכורת (שאיני יודעת אם היא משמעותית
או לא מגיע לך הרבה יותר. לגבי
את בגדר אלמונית, לא פחות מאשר אני
לך — ואין שום סיבה שתעשי הרבה למנע
אנשים שאינו מכירה — ,כל הכבוד !׳
״למעשה רציתי כבר ׳מזמן לכתוב אלייך
אבל לא יצא. לימודים, עיסוקים ובכלל...
עצלות משוועת. קיבלתי הרבה כאלה מעטפות
לבנות של כל מיני טיפוסים מרחבי
הארץ — חלקם היו חמודים וחלקם ממש
איומים. אבל למעשה, אם נכריז על רגע
של וידוי — כל הכתיבה אלייך היתה בגדר
הרפתקה וניסיון לספק את יצר הסקרנות
— ולא מתוך צורך בהיכרות מיידית. בכל
אופן — בחיי שהיה מעניין, ודווקא נשארתי
בקשר עם אחד.״
טוב שאתם לא רואים אותי מוחה דמעו.
מעיני. סוף־סוף, מישהו נותן לי את ההרגשה
שיש שכר לעמלי.
או כך, היא שואלת מה עם הפרס שהובטח
לה ככותבת מכתב־פרם. ובכן, לכותבי
מכתבי־פרס בעבר ובעתיד: כמובטח
— הפרסים נשלחים לזוכים בדואר. אבל
לא מדי שבוע. פעם בחודש. קצת סבלנות
ותראו שזה מגיע בסוף.

קלאסית אמיתית
אם אתם רוצים להרגיז על באמת את
( )1/9מד. שאתם צריכים לעשות זד. להשמיע
באוזניה את המישפט :״כשאוזני קולטות
מוסיקה קלאסית — אני בורח מהמקום.״
מובטח לכם שאחרי זה לא תשמיעו
בנוכחותה עוד מישפטים. כי היא, כשהיא
שומעת מוסיקה קלאסית לא רק שאינה
בורחת, אלא היא נשארת מרותקת ונהנית.
מה שכן, יש לה מין הרגשה שהיא תוכל
למצות יותר את ההנאה שבהאזנה למוסיקה
קלאסית אם תעשה את זה עם אחד
שאוהב מוסיקה וגם ספרים, ומוזיאונים.
•כן וגם ריקודים, חוויות ואנשים. ושתהיה
לו המון סקרנות בחיים. וזד. עוד לא הכל.
הוא צריך להיות ב־שנתונים ,25—33 ומינימום
178ם״מ ואחד בזה שאינו קשור
בשום חוזה-נשואין, אזרחי או דתי.
מה יש לדברז! קלאסית אמיתית.

אדם רגיל
אחד עם בעיה הוא 2/9ואם יש לך
סבלנות להקשיב לבעייה שלו, אז ככה :
הוא סטודנט להנדסה. וזה טוב. אבל ב־באר־שבע,
וזד. כנראה לא כל כך טוב.
שכן הוא מתאונן ״בבאר־שבע עדיין לא
הצלחתי למצוא בחורה שתעניין אותי. וזה
הסר לי.״
הוא מגדיר את עצמו כבחור רגיל. כל
כך רגיל עד שהוא מתאים להגדרה של
אפרים קישון :״זה באמת בלתי־רגיל שאדם
יהיה כל כך רגיל.״ הוא בן ,25 כרגיל,
ובגובה ,178 כרגיל. ומרוב לימודים אין לו
זמן לחפש אחרי מישהי מתאימה. הוא
רוצה אחת שתהיה גם בחורה וגם בן-
אדם. גם מבחוץ וגם מבפנובו. שתהיה

כזאת מטורפת ושפדה. בדי שיתאימו. כי
גם הוא כזה.

הבנה, לא מילים גדולות
עברית קשה שפה, וגם מתבלבלת, ביחוד
בשביל 3/9בכל זאת יש בו איזה קסם
אישי, ולא רק בגלל המנגינה המתנגנת
בין המילים. עצובה כזאת. הוא לא ציין
זאת, אבל נדמה לי שאני שומעת את ה־מיבטא
הרוסי בין השורות.
הסיפור שלו עצוב. הוא עולה חדש,
שנתיים וחצי בארץ. שנה וחצי בצבא. עכשיו
הוא כבד משוחרר. והוא רוצה להמשיך
ולהשתחרר, מעוד דברים שמעיקים
עליו. הוא בן .29 גמר לימודים אקדמאים
בהיסטוריה ותולדות־האסנות. והוא אוהב
מוסיקה, טיולים וללמוד דברים חדשים.
״אין לי עבודה אקדמאית — וללמוד עוד
משהו באוניברסיטה אין באפשרותי. מכיוון
שעולה חדש עם תואר מ.א. אין לו
אפשרות לעבוד, לא יכול ללמוד חינם.
אבל אני מלא תיקווה שאוכל למצוא מישהי,
עם מי אני אוכל לנסוע, ללמוד, לעשות
חיים משותפים, מבוססים על הבנה ובלי
מילים גדולות.״
הוא ניסה לפרסם מודעות במדורי השידוכים
בעתונות היומית. סירבו לפרסם
אותן. למהז מפני שהוא ביקש לציין ש הוא
מחפש אזרחית זרה, כדי שתוכל לעזור
לנסוע ללמוד במדינה זרה .״בארץ חופש
העיתונות גדול,״ הוא •כותב בציניות ,״אבל
מודעה כזאת סירבו לפרסם אפילו כשמשלמים.״

יש לך פספורט זד, זה מספיק .״אם
יש כסף זה לא מזיק אבל לא זה העיקר.
•מקצוע זה שרשרת זהב — אומר ביטוי
אחד — ועם זה יש לך, זה מספיק להתחלה.
חוש מציאות גם כן דרוש, מניות שאני
קצת חולמני״.
ולמרות שזה לא שייך, אני מוכרחה לצטט
גם את הסיומת :״אם את לא מפרסמת
מודעה שלי, אני לא כועס. אכזבה נוספת
לא מוליד לי עוגמת־נפש. נשאר לי השמיים
הכחולות.״
ותגידו בעצמכם אם לא עצוב שדבר
כזה רוצה לרדת! 1

דיסקוסים בשניים
מזמן כבר לא היו לנו כאן גימנזיסטיות,
למדות שהסחורה הזאת הולכת בשוק יוצא
מהכלל. כנראה שסוף השליש מתקרב, והבחינות
לוחצות. אבל ל )4/9(-״מתחשק
קצת להתפרפר.״
היא כתבה אלי בחשש מה .״חברות הזהירו
אותי ממה שמצפה לי. בטח אני אקבל מיכ־תבים
מכל מיני •חרמנים שתושבים שתפסו
איזו פראיירית או לוליטה להתעסק איתה.
שישכחו ממני. מה שאני מחפשת זה להתכתב
עם אחד, שהוא מכסימום בשביעית.
רצוי קיבוצניק או מושבניק. ואם
הוא אחד כזה שקורא קבוע את העולם
הזה, זה מספיק לי. יהיו לנו כבר נושאים
משותפים.״
את עצמה היא מגדירה כ״בת 16 פלוס,
לא שאפה אבל, בחורה לעניין׳ שההובי
שלד, הוא דיסקוסים־בשניים.״
ולמבוגרים יותר, שבטח ינסו לפתות
אותה — דיסקוסים זה לא בגב. זה מהמילה
דיסקאשן.

יש לי מישהו בשביל ( )5/9( .)4/9עושה
רושם שהוא משהו -שהיא מחפשת. אז תחליטו
ביניכם: או שהיא תכתוב לך, או
שאתת לה.
״הנני תלמיד־תיכון המסיים י״ב ומעוניין
להתכתב עם יפהפיות בגילים ,15—18למטרות
טיולים משותפים בארץ וכמו כן
לטיול לאירופה בקיץ. על הכותבות להיות
בגובה שבין 160—170ס״מ, מאזור המרכז.״
מה שהורג אותי, זה מדוע לטיול באי רופה
לא טובה אחת שהיא 175ס״מ או
156ס״מ י מה יש, אלה כבר לא נכנסות
לך במיזוודהז!

הבחור האידיאלי
האם ידעת שהיה זה רבי יהודה הלוי
שגילה כי האדם אינו רק בשר אלא גם
רוח? אם לא ידעת )6/9( ,מתנדב לספר לך
זאת.
הוא מבקש ממני :״אל תקטלי אותי במילות
הקישור שלך. הן מסוגלות להיות
חריפות מאוד. למעשה את היא הקובעת
אם המכתב ישא פרי או יהווה ביזבוז של
זמן ותיקווה.״ ובכך, הוא פוטר את עצמו
מאחריות. אם לא תכתבי לו, מי אם לא
אני אהיה אשמה.
טוב, אז לפי בקשה מיוחדת, מה שיש
לי בשבילכן זה בחור אידיאלי :״בן ,20
אוהב ספורט (לא בטלוויזיה) וחייל במקצועו.
מה שאני מחפש הוא עלמה נחמדה,
עם הרבה אהבה בלב. אהבה הנמצאת
מעבר למילים ואינה •תלויה במיגבלות המ קום.
התכונה הבאה שצריכה להיות לה
היא הרפתקנות מתובלת בנטיה לטבע.״
זה לא נשמע לכן כמתקון לעוגת-קרם ! 1

הזמנה להכרה
שמתם־לב, בוודאי, שהיחס בין הזכרים
לנקבות הכותבים למדוד זר״ הוא בדרך
כלל שניים לאחת. כלומר, על כל מיכתב
נשי יש שנים גבריים. וזה קצת מלהיפך
ממה שקורה, כפי שמספרים לי, ברחוב. אז
או שהסטאטיסטיקה מזייפת, או שהנערות
אצלנו עדיין מחונכות על כך שהגבר תמיד
צריך להיות היוזם, אפילו בהתכתבות.
זה לא מה ש־( )7/9חושבת .״תחילה
סברתי -שיש משום השפלה בעצם הבקשה

המתפרסמת מעל מדורך, לאשה. הרי זה
יכול להתקבל כהזמנה...״
כן, יקירתי, הזמנה. אז מה כל כך נורא
במילה הזאת? !
״אבל במחשבה שניה, נראה לי כעדיף
להציג את עצמי, כמו -שאני באמת, דבר
שאיני יכולה לעשות בפגישה עם גבר
במסיבה, או מישהו שמוצא־חן בעיני סתם
באוטובוס, ויש משיכה רק במבטים.״
אז הנה היא, על באמת, בגודל טבעי,
במופע החשפנות הנועז שלה :״אף אחד
מאלה שמכירים אותי אינו מנחש שאני כבר
בת 29 ועוד כמה חודשים. זה מפני שאף
פעם איני מגלה את גילי. אבל בפנייך,
אין לי מה להסתיר. מי שירצה לכתוב
אלי — יכתוב, גם עם הגיל הזה״.
היה לה עוד הרבה מה להגיד בנושא
הגיל, שמטריד אותה כנראה, משום -שלהגיע
לשלושים ולהישאיר רווקה זה לא כל כך
מקובל בחברה הישראלית. אבל אני •מש אירה
לה לספר את זה לך. מה שחשוב
לך עוד לדעת עליה, לדעתי, הוא: גרה
בקרית-אונו, עובדת בספרית, אוהבת קולנוע,
מיסעדות ואת הגשש החיוור.
מאחלת לכם שתסתדרו.

דייג הנימפות
אם את מתכננת •משהו לקייץ )8/9( ,הוא
הדבר בשבילך. נשמע כמו מודעת־פירסו-
מת, ואני דק מקווה שלא יעלו עלי ב־כלבוטק-
,שגם אני מרמה. כי מה שנכון,
נכון. אני לא אחראית על מה שנמצא
בשק. אני •מקבלת אותם ושולחת אותם
אליכם סגורים.
הוא בחוד 21 שכל מה שהוא אוהב
בחיים זה ים. הים זה בשבילו הכל .״לפי
דעתי,״ הוא מגלה לי ,״הים זה •הדבר הכי
נפלא שיש לנו בארץ. ובים כל כך גדול
כמו שיש לנו בארצנו הקטנה אפשר לעשות
הרבה דברים: להתרחץ, לשחות, להשתזף,
ולקיים יחסי־דממה בינו ובינה. כמו כן
אפשר להתפרנס ממנו.״
יכולתי להוסיף לו עוד במה דברים לרשימה
של מה •שאפשר לע-שות בים. אבל
אני משוכנעת שאת תעשי זאת במקומי.
בקיצור, הוא מקווה שעוד נשארו בארץ
בנות שהים אומר להם משהו, חוץ מהזדמנות
להציג את הביקיני החדש שלהן.
לנימפות האלה •ממתין אחד בגובה -של
185ס״מ, בעל מעטה שחרחר ומישקל בינוני.
אם הייתי יודעת לשחות, הייתי הולכת
אליו בעצמי.

מיכתב פרס
כד ההתחלות
הסימון הוא האדם, אומר הפיתגם. לכן אני אוהבת כל כך לקרוא מיכתבים.
אפשר לפגוש בהם אנשים. כמו 9/9לא צריך להוסיף מילה על מה שכתבה בעצמת.
זה מדבר בעד עצמו. ועוד איך.
״אני לפעמים נורא לבד (כמו היום) ואני כואבת בדידות זו. אבל איני חושבת
שבדידותי נובעת ממחסור בבחורים בארץ — או בגלל הקשיים שלי בהתחלות.
(בעיות בילדות — איפה הפסיכולוג! מכירים את הבדיחה, :תתלבשי יפה ותלכי
לפסיכולוג1
״מה אבקש !
״לנסות ולהתכתב עם בחור טוב המעוניין ליצור קשר — כדי לעבור את משבר
ההתחלות הקשות בהתכתבות טובה וכנה. בחלוף המשבר הזה, אני חושבת שאני
מסוגלת להציע קשר בוגר בין שני אנשים המעוניינים להיות יחד( .היו לי דברים מעולם
— אולם אני רוצה — לעולם).
״ומה זה בחור טוב, הא !
״קשה באמת לתת תוארים• אגיד רק שהוא צריך להיות
בגילים שבין .25—30 סובלני, חברמן, שאפשר לשוחח איתו ארוכות ושאוהב קולנוע.
״ומי אני בדיוק, אה !
״נשאיר זאת למען המילה :

מיכתב־פרס השבוע, ובכל שבוע, מזכה את שולחו בשי — מתנת חברת התמרוקים
הדם — חבילת מוצרי איפור ויופי מתוצרת הדס, בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים
לזוכים בדואר.

תכענירי

ואיסור

7־ז 1כים ב מדנר

במדינה
פ שעים
אונס דגוום 8גיד1ם
רצורד הוכחות שאשתו
בוגדת בו, שזח חכעל
שני אחים לאנוס אותה
לפני חודשים אחדים, אחרי שנישואיה
עלו על שירטון, והיא עזבה את חדירה שבד,
התגוררה עם בעלה עזרא חדד, הכירה
ניקול חדד, צעירה בלונדית נאה, את הגבר
הבא בחייה. היה זה אלברט אלופר.
משום כך לא התפלאה כלל באשר ציל־צל
אלופר בפעמון דלת דירתה לפגי שבועות
אחדים, בערב ה־ 2בפברואר. היא
פתחה לפניו את הדלת והכניסה אותו, כ־מינהגה
מזה זמן רב. תוך דקות כבר היה
הגבר מוכן להיכנס למיטה, אך ניקול התעכבה
שעה קלה בחדר־האמבטיה, והוא
המתין לה בחדר־משינה, בתחתוניו לגופו.
כאשר חזרה לחדר חשה ניקול ברוח-
פרצים, והבינה שדלת־הכניסה של הדירה
פתוחה. היא ניגשה וסגרה אותה, אך
הציקה לה תחושה משונה שמישהו נמצא
בחדר הסמוך. היא העלתה את האור בחדר,
ואז גילתה אורח בלתי־קרוא. היה זה צ׳אר־לי
אלופר, אחיו של אלברט, אבל היא
עדיין לא ידעה זאת.
ל״י תמורת סרט. צ׳ארלי
החזיק מצלמה בידו, והחל מצלם במהירות
את האשד, הצעירה, שפלג־גופה העליון
היה מגולה. אך אלברט אלופו־ לא ויתר.
הוא משך את הצעירה אל המיטה והצמיד
עצמו אליה בכוח.
הבזקי הפלאש של המצלמה באו בזה־אחר־זה,
ללא־הרף. כאשר סיים את מלאכת
הצילום החל צ׳ארלי אלופר, ביריון גדול־מימדים
ומפחיד־למראה, להתפשט. הוא
איים על ניקול שלא תעז לצעוק, גירש את
אלברט לחדר השני, ואנס אותה.
כאשר, במהלך האונס, נכנס אלברס אלו״
פר לחדר והחל מצלם את האנס ואת
חברתו־שלו בשעת־מעשה, תפסה ניקול כי
בין שני הגברים קיים קשר, וכי העניין
כולו תוכנן מראש. הכל הובהר לה כאשר,
משסיימו את ביצוע מזימתם, אמר לה
צ׳ארלי כי הוא חבר במאפיה, בכנופיה
הפועלת בכל הארץ. השניים איימו עליה,
כפי שסיפרה לאחר־מכן במישטרה, שאם
תגלה למישהו את זהותם, יהרגו אותה.
ניקול המבוהלת ביקשה שימסרו לידיה
את הסיט שצילמו, אך האנס דרש תמורתו
3000 לירית במזומנים, ועוד 200 לירות
עבור מונית כדי לנסוע משם. לבסוף אמר
שימסור לה את הסרט אם תביא לו את
3000 הלירות כעבור יומיים, לפגישה ליד
קולנוע מוגרבי בתל־אביב.
הקרב על הרכוש. למחרת היום הלכה
ניקול לבית־חולים, סיפרה שם לרופא מה
אירע, וזה העביר את העניין לידי המישט־רה.
עוד באותו יום הכינה המישטרה מל כודת
עבור אלברט אלופר. ניקול הגיעה
לפגישה המתוכננת, ומסרה לידו מעטפה
שבתוכה 3000 לירות. כך הוא נעצר. אחיו,
צ׳ארלי, נעצר מאוחר יותר. אז הסתבר
לחוקרים כי שני האחים אלופר פעלו בשליחותו
של עזרא חדד, בעלה שלי ניקול.
האשה הצעירה, ילידת תוניס, עלתה
לארץ מצרפת בשנת ,1971 ללא מישפחתה.
כעבור זמן־מה נישאה לעזרא חדד (,)35
פועל באחד מבתי־המלאכה של מישרד*
הביטחון. שנה אחרי הנישואין נולד לבני־הזוג
בן. הבעל, לטענתה של ניקול, החל
מכה אותה באכזריות, והיה מטיח את ראשה
בקיר עד שברחה מן חבית.
היא הצליחה להעביר חלק מרכושה לדירה
ששכרה בנתניה, אך מכונית הוולוו
(שאותה קנתה מכוח זכויותיה כעולה חדשה)
וחפצים נוספים נשארו ברשות הבעל.
לאהר־מכן החל הקרב על הילד. בתחילה
חטף אותו הבעל ונעלם. אחרי שמצאה אותו
המישטרה, הוציא בית־המישפט-המחוזי ב־תל־אביב
צו שהורה למסור את הבן לרשות
האב, בשל מחלתה של האשה.
פחד מנקמה. כך נפתח פרק נוסף ב־מילחמה
על הילד ועל רכושם המשותף של
בני־הזוג, כשאת ניקול מייצג עורך־הדין
דרור מקרין, ואת בעלה עורך־הדין ישראל
בן־ציון. במהלך מאבק זה גם שלח הבעל
את שני האחים אלופר לצלם את ניקול
כשהיא מקיימת יחסים עם גברים זרים,
זאת כהוכחה עבור בית־הדין הרבני. ב־עיקבות
גילוי זה עצרו חוקרי־המישטרה
גם את הבעל, וביקשוהו למסור הסברים.
עתה חוששת ניקול מכך שבעלה, ששוחרר
ממעצרו, עלול לפגוע ולהתנקם בה.
העולס הזה 2009

קשקשת 2009

1£111 בץ

הוווו! 0הזה

1 2009

הפעל את דיסיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר נזח אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת ׳,ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 2007

מייץ גל, קיבוץ החותריס,
ד.נ. חוף הכרמל
• השבלולה לשבלול :״לא הלי לה,
שוקי, כואב לי הראש!״
מרדכי יצחק, רח׳ רב אשי ,9
נווה־אביבים, תל־אביב
• ״אני יודע שאתה רק חילזון,
אבל בכל־זאת, תיזהר ברוורם !״
ט לי כקד, רח׳ השופטים ,61
קריית־מוצקין
ו• קדההגנד, החדש של צה״ל סביב
רמת־גן ובני-ברק.
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
>• נחש שלא יודע מה לעשות עם
עצמו.
• מישקפיים של פסיכופט.
שירי כן־עמי, רח׳ יהודה
הנשיא ,36 נווה־אביבים, תל־אביב

השבוע בדרייב־אין
בשעה 5.45

מצעד הסרט המצוייר
מאוזן :
)1בגד־שרד! )2יתוש מחולל הקדחת!
)7שנשמה באפו! )9עצמותו של דבר!
)10 מלך־המלכים באיראן ! )12 אפם כוחו !
)13 יחידת התפר! )15 נהר באיטליה!
)16 יתן פרי ! )17 נכסים ! )18 עיר שכבש
יהושע! )19 עיבד את הבצק! )21 עולז!
)22 מתווי־הנגינה ! )23 גיבעה קטנה ! )25
יפעה ! )28 בגלל ש )29 ! -חושש, מהסם !
)31 יתיז! )32 משמש לתלמידים להחזקת
עפרונותיהם! )34 שמא! )35 משאבת
הגוף! )36 עיר חדשה בדרום! )39
תיכלה ! )41 נסיוב ! )44 התייפחות ! )45
״פירה״ ,בדרך־כלל של תפוחי-אדמה ! )47
תקל ופרסיך ! )48 מאותיות הא״ב
העיברי ! )49 מושת על כל אזרח במדינה !
)51 פנייה, בקשה! )53 נהר בארץ! )56
סופר אמריקאי (ש״מ 67 עדי לצוואר !
)60 קילוסין! )61״דזבץ אבא ...זוזי״!
)63 שייך ל )64 !-מין עור רך מעובד!
)65 מתווי־הנגינה ! )66 נוזל חיוני לאדם !
)67 יישות ! )70 התיקווה הטובה היא כזו !
)72 ראש העץ! )75 קיים! )76 מעונם!
)78 הרבץ! )79 כן, באנגלית! )80 עצם
בפה! )81 נועם! )83 סופו של יום!
)85 עיר בהודו ! )86 משורר צרפתי נודע
(ש״מ 87 מכינויי האלוהות! )88 חי

בשעות 7.15—9.30
מתח עוצר נשימה

לילי ! )90 יבשה מוקפת מים ! )91 מילת-
קריאה! )92 עטוף! )95 בת־קול! )96
מיפתן! )97 קידומת צרפתית.

מאונך :

)1מציל! )3בהרת-קיץ! )4קריאת-
יגון! )5כמו 15 מאוזן! )6שעורים שהושרו
במים! )8עיזבון! )11 קיבוץ
בצפון! )12 יקום! )14 תולעת טפילה
בגוף האדם ! )15 קיטניות ! )20 מתנה !
)21 מספיק ! )24 מילת־תנאי ! )26 קריאת-
צער! )27 זהב! )28 מילת־יחם נפוצה!
)29 גשם קל> )30 מבני נוח ! )32 בחילה !
)33 עליה נאמר שלא נבנתה ביום אחד!
)37 שיברי-חרם! )38 מכינויי האלוהות!
)39 טול! )40 ארמדה! )42 נישא! )43
עיר גדולה בקנדה! )45 תשלום עבור
אשה ! )46 תדיר ! )48 מסייר ! )50 זועף !
)51 פאקט ! )52 בהשאלה: חביב ואהוב !
)54 האזנה! )55 סלע-המחלוקת בתימנע!
)58 בירת הנגב (ר״ת) )59 .מנעול פטנטי !
)62 ים קטן ! )64 קורט ! )68 נהר בפולין !
)69 יידשרף (ר״ת)! )70 מפני ש־! )71
פרוסה! )73 מילודשאלה! )74 סחורה!
)76 צאצא ! )77 לשד־העצמות ! )79 רעה !
)80 מין קוץ! )82 יופי! )84 בריחה!
)89 פריט רכוש! )90 כפה! )93 בלבד!
)94 האות השישית.

,,שיד חחליקופטריס
הגדול״
0 (0 0 0 0 0 0סססססססס

בסיטונות
• שמלות הריון
• מכנסי הריון
• טוניקות הריון
• חליפות הריון
כהן

מודל

תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

(1 1 1 1 1

אהבת מזכירתהשלו
כדאי רק שתדעו שאם ספך השלום, איי כי נ תן, החליט
שהוא יכול לנסוע לגואטמלה בשקט, זה רק מפני שהוא נוכח
שיוכל לסמור בעיניים עצומות על מזכירתו הנאמנה, נוגה רוט,
שמטפלת לו בכל ענייניו 24 שעות ביממה.
נוגה היפה, דיילת אל־על לשעבר, חזרה לפגי זמן קצר מטיול
ברחבי ארצות־הברית, ובשובה ארצה מצאה את מישרתה באל־על
תפוסה. פשוט, החוזה העונתי שהיה לה הסתיים, והיא נותרה
מחוסרת־עבודה. וכמו תמיד במצבים כאלה, חוזרת נוגה אל
אהבתה הישנה׳ ,צלם־העיתונות יצחק ישמח, בבקשה שימצא
פיתרון לשפע הזמן הפנוי שלה, שמתבזבז סתם כך.
אז ישמח, שהוא חבר במישפחת מנפץ המלוכדת והמפוארת
(הסניף הישראלי) ,המונה עוד שני עיתונאים בכירים, כינס
מייד את מטה המישפחה, להחליט מה ייעשה בנוגה היפה
והמשועממת.
מן הון להון נפגש ישמח עוד באותו יום עם ידידו אייבי נתן,
ששאל אותו, אם הוא מכיר בחורה כישרונית שתנהל לו את
המישרד שלו שבתל־אביב. ומה יכול להיות יותר טוב מטיימינג
שכזה? כמובן שמבלי לחשוב הרבה הציע לו הצלם מייד את
ידידתו משכבר הימים, נוגה, כמתאימה לתפקיד כמו כפפה ליד.
אייבי קפץ על ההצעה, יען כי יופייה של נוגה הסיח את דעתו.
אלא שנוגה הוכיחה עד־מהרה שהיא לא רק בחורה יפת־תואר,
אלא גם בעלת מוח בקודקוד. היא סודרה בעבודה והיתד.
מאושרת, אך לא לאורך ימים. כי כל המכיר את נוגה יודע,
שמה שחסר לה עכשיו זו אהבה חדשה, שתמלא את יומה
מהשעה ארבע אחרי הצהריים ואילך.
והנה, גם בנקודה זו נחלצו בני מישפחת מנסון לעזרתה. היות
שהם עסוקים בתקופה של השקעות ופיתוח ואין להם זמן לרומנים
רומנטים, אלא לקוויקים בלבד, מצאו גם לזה פיתרון.
הם הכירו לה את ארז ורדינץ־־קדר, סוחר-מכוניות צעיר
ודינמי שיש לו שפע של זמן וכסף, העונים כראוי על צרכיה
של מזכירת השלום. השניים נראים מאז מבלים יחד נודסטום.
נוגה עברה להתגורר בדירתו היפה של ארז שבאפקח, שם חם
עורכים מדי-ערב הילולות ומסיבות.

נוגה רוט
מזכירה מהשמיים
נוגה הודיעה לכולם שהיא נכנסה למישטר של דיאטה חריפה,
כדי לחזור לגופה היפה, ועכשיו כולם מחכים לראות אם גם
ארז יוכיח לה את אהבתו וירכוש לה מכונית חדשה.

הקלףשלג׳ וקר
הזמר-שחקן הכי עסוק בארץ היום הוא,
ללא-ספק, יהורם גאון, שאני לא מסוגלת
להבין איך הוא עומד בקצב־העבודה הסילוני
שלו. הוא גומר סיבוב הופעות
בארצות־הברית, בא לסיבוב קונצרטים בישראל,
במקביל הוא מסיים צילומי סרט
שבו הוא מככב בתפקיד הראשי, גומר את
הסרט ונוסע לדרום־אפריקה, חוזר משם

היפה והכישרונית פנינה וילצ׳ר, שאותה
הוא הכיר על בימת־הצילומים של ג׳וקר.
נכון שפנינה עברה לגור בדירתו החמימה
של גאון ברמת־גן, אבל אני לא מבינה
מדוע כולם לוחצים עליהם להתחתן. כל
בן־אדם שני שפוגש את יהורם או את
פנינה, זורק אליהם חיוך רב־משמעי ושואל
:״אז מתחתנים, מה?״ שני אנשים

פנינה וילצ׳ר ויהורם גאון
פוקר מהשרוול
לבכורת סירטו החדש ג׳וקר ומופיע בסיבוב
חדש, גומר את ההופעות, ובשבוע
הבא הוא כבר יוצא שוב לסיבוב קונצרטים
חדש, בארצוודהברית ובקנדה.
וכימעט ששכחתי את הדבר הכי חשוב
שהוא מספיק לעשות בין כל העיסוקים
האלה, וזה לאהוב את חברתו, השחקנית

מבוגרים כמו החמודים האלה חיים יחד,
כמו כל זוג נורמלי אחר, אז זה כבר
אומר שהם מתחתנים?
אז בבקשה, נא לא לקבוע להם תאריכים,
ולא לנהל להם את החיים. אתם
יכולים להיות בטוחים שכשהם יחליטו
סופית, לא אני אהיה זו שתסתיר מכם.
מועוון לגברים בלבד
אני יודעת שכאשר קראתם את הכותרת,
מייד העליתם בדימיונכם הפרוע כל מיני
אסוציאציות. אז אני יכולה להרגיע
אתכם ולספר שהמועדון הזה, שבו נטפל
הפעם, מייועד לגברים ללא שום חריגות,
ויש לי הרגשה שהדבר הזה עוד יהפוך
אצלנו אופנה חדשה של מועדוני מינים.
ובכן, בשבוע שעבר קיבלתי מין הזמנה
מוזרה, לבוא לארוחת־הצהריים במועדון
ה־ ,11 בחצר של כני אמז־ורסקי. מובן
שברוב סקרנותי נסעתי למקום, ועד-מהרה
התברר לי שנקלעתי למסיבת-סעודת חודשית
של 11 גברים, הנימנים עם העילית
של החברה האילתית. כולם ׳תושבי אילת
ותיקים שהחליטו, שפעם בחודש הם רוצים
להיפגש בלי הנשים.
כמו שסיפר לי מייק פילר, מנהל
תחנת אגד אילת :״לפני שמונה שנים
החלטנו שאנחנו מקימים מועדון אכסקלו-
סיבי של חברים, המייועד לגברים נשואים
השותפים לאותה צרה• אז כדי לנוח קצת
מהנשים, אנחנו נפגשים פעם בחודש, בכל
פעם במיסעדה אחרת, ומבלים בצוותא במשך
כמה שעות.״
העניין הוא שלמועדון ה־ 11 יצא שם
של מועדון סגור ומיסתורי. אז כדי שתדעו
מה בערך נעשה שם, אני יכולה לספר
לכם שהם פותחים בשירה־בציבור לחימום-
הקנה. אחר-כך בני אמדורסקי מגיש את
המזון ומנצח על שירת מעד פיסגת הר־הצופים.
ובין שיר לשיר הם מתירים קצת
את הרסן, ומתפרקים מהעבודה השיגרתית
שמחייבת אותם להיות יותר מאופקים
ורציניים.
במיפגשים כאלה הם מרשים לעצמם
לנבל קצת את חפה׳ ולעסוק בבעיות העומדות
ברומו של עולם, כמו למשל הצעתו
של הקבלן האילתי הידוע דקס, בעלה
של הציירת אביבח דקל, שהעלה לסדר-
אורגיות לפורים
משנכנס אדר מרבים בשמחה, ותדעו
לכם שאץ השימחה השתא, כשימחה דאש־תקד.
כי אחרי הכל, הזמן עושה את שלו,
והעניינים משתכללים ברוח התקופה. אם
עד היום היו בפורים מסיבות עליזות
של תחפושות, עם הקרנה של כמה סרטים
כחולים בבחינת אטרקציה בזעיר-אנפין,
הרי היום הסרטים הכחולים הם כבר?טס
לגמרי, אצל כל החברה שהם מ.1
ואם, בתוכם פנימה, איזה סרט שעשר
טוב עדיין מצליח להזיז להם׳ אז לפחות
כלפי חוץ הם מכריזים שנמאס להם כבר
להתגרות מסרטים כאלה וחת מזה, זה
מגעיל ואיכם ,״אנחנו לא מבינים איך
בכלל יכולנו פעם לראות סרטים כאלה.״
רק שלא תחשבו, חלילה, שאנשי הצמרת
שלנו החליטו להסתפק במוסיקה לריקודים
ובחילופי-זוגות. המוח היהודי חושב, רבו-
תי, נא לא לזלזל. כמו בכל ארץ לבנטינית
נאורה, גם אלינו כבר הגיע החידוש האחרון.
כי הצעקה האחרונה היום, במסיבות
הסגורות של ההיי-סוסייטי, זח מה שנק רא
בסגנון חופשי: לייף־שו.
יעני מזמינים בחורה צעירה, שהיא
ברוב המיקרים גם יפה ומושכת, ומן העבר
השני גבר צעיר ונמרץ, והשניים מבצעים
במרכז הסלון אקט מיני מלא, להנאת הנוכחים
שצופים בהם עם דרינק ביד, נותנים
צביטה קלה למיידעלע הפרטית שלהם
ואומרים לה :״נו, בובי, למה שסתם
נעמוד ככה מהצד?״ וכמו שאתם מבינים,
אז בהשראת אותו זוג הופכת המסיבה
בהדרגה מהירה אורגיה עליזה.
זהו, בערך, התסריט שאפשר לפגוש היום
במסיבות הסגורות של החברה הגבוהה,
ואני לא צריכה לספר לכם שהסגוביזם
החדש מתבטא היום בהשגת זוגות יותר
יפים, ויותר מגרים, להופעח במסיבה.
אבל המסיבה חכי גדולה מתוכננת, לפורים
הבא עלינו לטובה, בביתו של
איש־ עסקים ידוע. ומסתבתר שאותו
איש־עסקים, שהוא גבר נשוי, מכיר את
הכלל הישן שמה שטוב בשבילו, טוב ל כולם.
וכך,
במיסגרת חיפושיו אחר זוג חדש
למסיבה, לי, לפחות, ידוע על מיקרה
אחד שבו נתקל המחפש העליז בחתיכה
תל-אביבית מפורסמת מאד שנקלעה ל מיטתו.
טוב, מכאלה דברים היא כבר מזמן
הפסיקה להתרגש, כי אחרי הפל היא ידועה
בתור אחת שעושה רק מה שבא לה, ובצורה
חופשית לגמרי.
אלא שאחרי המישגל זרק לה מיודענו
הצעה שלדעתו לא יכלה לסרב לה. הוא
פשוט שאל אותה אם יש לה מישהו שנראה
טוב שזקוק לכסף, כדי שיופיע יחד איתה
באקט מיני במסיבה תמורת אלף לירות.
מובן שהיא נפגעה נורא, ורצה מייד
׳להתלונן אצלי :״מה הוא חושב לעצמו?
איך הוא בכלל מציע לי כאלה הצעות?
ממש נעלבתי! אם אני אעשה את זה,
אז זה יהיה רק בגלל שבא לי, ולא בשביל
הכסף.״
מי שבצרות מכל הענין הזה, הוא הגבר
האמביציוני, שהיה בטוח שהכסף
יענח על הכל, ואילו כעת הוא נאלץ לחפש
לו זוג חדש. אחרי הכל, פורים כבר בפתח
והוא לא יכול לאכזב את כל החברים
המפורסמים שלו, להם הוא הבטיח שאצלו
תהיה מסיבה שכל הסרטים המצויירים
שהם ראו עד היום יהיו קומיקס לעומתה.
היום הצעה לעריכת מסיבת־פורים למועדון
ה־ ,11 ונקטע באמצע דבריו על-ידי סוכן-
הביטוח הדתי דודו חררי, שהצהיר:
״אם מדברים פה על שיגולים, אז אני לא
אוכל גבינה,״ ואחר־כך פצח בשירת איפה
הן הבחורות ההן.
בקיצור, אלה חבר׳ה שיודעים לעשות
שמח.
אבל כמה זמן, אתם חושבים, יכולות
הנשים הנאמנות של אותם בעלים לשבת
בבית בחיבוק־ידיים, ולראות איך מדי סוף-
חודש נעלמים להן הבעלים לכמה שעות
ומשוחחים על השד-יודע-מה? וכך, באחת
הפגישות האחרונות שלהם, הודלף מקום
הפגישה לנשים, וכשהגיעו כל חברי מועדון
ה־ 11 והתיישבו לעסוק בשלהם, נכנסו
לפתע 11 הנשים, בלי מועדץ וכלום, ערכו
להן שולחן גדול לידם, והתעלמו מן הבעלים
לחלוטין. שיתפוצצו.

חצי מיליח לירות,
חה עוד לא הכל!
ח מי שה כדורי מזל יתגלגלו ביום ח מי שי בתוך מ כונ ת ההגרלות ה מיו חדת של
מפעל הפיס. אחדמהם יהיה כדור הזהב. ע״י לחי צה יקפוץ ה חו צהאחד מהכדורים.
א ם יהיה זה כדור הזהב, יתווסף ס כו ם של מאה אלף ל י לפרס הראשון בן חצי מיליון
ל־־י. א ם יהיה זה כדור אחר, יעבור ה ס כו ם ל שבוע ה שני ויצטבר ל תו ספת של
מ א תיי ם אלף ל״י (בסה׳־כ 700,000.-ל״י).
כך ע שוי הפרס הרא שון להצסבר עד ס כו ם כולל של מיליון ל״י!
א ם במשך, חמש הגרלות רצופות לא יעלה בגורל כדור הזהב, ת חל ה צ סב רו ת גם
בפרס השני, והו א ע שוי להגיע עד 600,000.-ל׳ י י כן נו ספו בהגרלת ה פיס ע שרות אלפי
זכיות מיידיו ת בזוס א.
קנה עוד היו ם כר טיס פי ס ות שתתף בהגרלת הזו טאה מיידי ת ובהגדלת
כדור הזהב החד שה.

עזיו ז4

העולם הז ה 2009

אוטובוס ושטו הססז.
או מרים שאגד היגו מונופול.
רוב ה או טו בו סי ם של אגד
זה נכון אבל רק בנ סי עו ת הלא ריווחיות,
מפ סידי ם כסף ברוב הקווים מפני
ו־ ״ 70 7מנ סי עו ת אגד הו כאלה. בקווים
שמחיר הכ ר סי ס שהמדינה כבר
לרמת מג שימים, לשניר או לאופירה
מסבסדת בלאו הכי, בכל זאת אינו
מכסהאת מחירה הריאלי של הנ סי ע ה! למשל, איו לאגד מ ת חרי ם.
אבל בנ סי עו ת הכ ד איו ת במרכז הארע
ההוצאות הריאליות של אגד ־
מחירי ה או סו בו סי ם והחלפים, הוצאות חייב אגד לעמוד בתח רו ת פרועה
עם מ שאיות, מוניו ת וטיוליות.
התיפעול השוטף,עלו ב שנ תיי ם
ה או טו בו סי ם של אגד לא רק נו ס עי ם
ה א חרונו ת בצורה קיצונית, ואילו
לכל פינה ני דחת בארץ,
מחירי הכר טי סי ם כולל סו ב סי די ה
הם גם נו ש אי םהפס די ם.
אינם מד בי קי ם עליה גדולה זו.

414

העו ל ם הז ה 2009

גו ד ם

111111010101מ 0111111
ההפתעה גורם האפתעה היה פאז־ומתמיד יתרון
חשוב, ומי יודע להשתמש בו יותר טוב
מקציך צנחנים ראשי, תא״ל דן שומרון?
מה עוד שהוא מתכוון להפתיע פה לא רק
יפהפיה מאד מסויימת, אלא גם את כולנו?
קודם כל, כדאי שתדעו שדן בן ר,י37
הוא, ללא־ספק, אחד הרווקים המבוקשים
ביותר היום בצד,״ל אם לא במדינה בולה.
מאז התגרש מאשתו, מי רי, הוא מחוזר
על כל צעד ושעל.
ביניגו, אין פלא. אחרי הכל, הוא באמת
גבר לעניין, חבר קיבוץ אשדות־יעקב לשעבר,
ובכלל התיר משגע.
אבל אין נביא בעירו. מתברר, סוף־
סוף ,׳שהאהבה האמיתית של חייו חיכתה
לדן דווקא מעבר לים. לפני כשלושה שבועות
הוא חזר ארצה, וזרק לחבריו את
הפצצה שאיש לא ציפה לה. היתד, זו
פצצה מתוצרת חוץ.
כשביקר דן שומרון בחוץ־לארץ, הוא
נכנם למיסעדה והתיישב לאכול. אחרי
הכל הוא לא מכיר שם איש, אז מה יש
לו כבר לעשות? ואז, כמו שכתוב באגדות,
מתיישבת מולו יפהפיה.
דן, הוא אמנם מפקד בכיר 8צה״ל,
איל בענייגי נשים הוא נשאר אותו קיבוצ ניק
ביישן מאשדות־יעקב. הדבר היחיד
שהוא יכול לעשות לה בדבמקום, היה
עיניים.
הוא זרק לה עין ולהפתעתו היא זרקה

יורם ואורלימתגרש *
יורם ביכונסקי, מי שהיה חשוד
ברצח החיילת רחל הלר וטוהר מכל חשד,
ואשתו הצעירה אורלי יהל, הגיעו לסוף
הדרך. השבוע נערך ביניהם הסכם־הגידו־שין,
לאחר עשרה חודשי נישואין קצרים.
סי שניבא -שהנישואין האלה לא יחזיקו
מעמד תקופה ארוכה, אכן צדק.
״זה היה ניסיון מעניין,״ סיכם באוזני
השבוע יורם, ומיהר להוסיף :״וטוב שזה
היה.״ ואומנם, השלב הזה היה די צפוי.
״אין לי ספק שהשנה שחייתי עם אורלי,
הייתה שנד, מעניינת מכל הבחינות, כי
אורלי היא טיפוס מעניין. אבל אני לא
רוצה להרהיב את הדיבור בק־שר אליה.״
אמד לי ביכונסקי .״המזל הוא שאין לנו
בעיות של רכוש משותף, כך שהפרקליט
שלי הכין עבורנו הסכם־גירושין, וכרגע
אני פשוט מחכה שאורלי תבוא לחתום.״
אורלי נפרדה מביכונסקי כבר לפני חודשיים.
היא עזבה את דירתם השכורה
שברטת־גן, וירדה לעבוד במלון הסלע
האדום שבאילת. למרות שהשניים נוכחו
כבד בתחילת דרכם שנישואיהם עולים על
׳שירטון, הם החליטו שלא להישבר, ולנסות
להמשיך לחיות זה עם זה.

היום, כנראה, מרגיש יורם שהוא שוקם,
ואורלי חשה ששוב אין צורך בה. הכושית
עשתה את שלה, הכושית יכולה ללכת.
״אני לא מצטער שנפרדנו,״ אמר לי בי-
כונסקי ,״אני גד היום עם עצמי, עושה
דין־׳וחשבון נפשי ומתכנן לי את העתיד.

3ימים ואשה
לו מייד שתיים, יאעני היא היתד. באותו
ראש. אבל שומרון לא אזר אומץ לגשת אל
שולחנה ולסגור עניין.
מי שכן לקחה את היוזמה ה״תה דווקא
אותה פצצית, שראתה שהם כבר כמעט
גומרים לאכול והבחור, שהוא כנראה
תייר, מתבייש לגשת אליה. בלי בושות
היא ניגשה אליו, ושאלה אם אפשר להצ טרף
אליו.
נו, טוב, אם היא כבר התקיפה חזיתית,
אי-אפשר לצפות מתת־אלוף בצה״ל, שייסוג.

שקרה הלאה אתם בוודאי לא מתקשים
לנחש. היא הציעה לו, ברוב אדיבותה,
לארחו ולסייר איתו בכל המקומות
׳שכדאי לראות, העיקר שיחזור לישראל
מרוצה. הם נשארו צמודים שלושה ימים
תמימים, כשהיא לא מפסיקה להסביר לו

יורם ביבונסקי
ציון 10 במיטה

״עם יורם לא קל לחיות,״ סיפרה אורלי
בשעתו בהעולס הזה ,״יש לו גם המחלה
שיל הטיהור־העצימי שלו. הוא טיפוס עם
המון מצבי־רוח, וכשחשבתי לא פעם לצאת
ממנו, החלטתי שאני צריכה להתמודד עם
דברים כאלה ולא לברוח מהם.״ חרף התנגדותם
של הוריה לנישואין עם יורם,
אמרה אורלי :״אני אשתדל לפצות אותו
על התקופה הנוראה שעבר, ולתת לו בית
טוב וחפים כסו שהוא זקוק ואוהב.״
ויורם גם ידע להעריך מה שאורלי הייתה
עבורו .״היא באה אלי בדיוק ברגע שהייתי
זקוק לאדם. הייתי צריך להתקרב למישהו.
אורלי היא צעירה שיודעת ומוכנה להקשיב.
אין לי ספק שבפרשת השיקום שלי,
מהטראומה הנוראה של החקירה והמעצר,
יש לאורלי חלק חשוב.״ כך אסר אז.

תת־אלו!* דן שומרון

את מרבית זמני אני מקדיש היום ללימודי
היסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב,
ומשתדל להשלים עם העובדה שאני נמצא
במוקד התעניינות הציבור.״
מי שנראה מרוצה ביותר מסיום הפרשה
הזאת הוא אביה של אורלי, עורך־הדין
אברהם יהל. היום הוא מכחיש כל מה
שייחסו לו בעבד :״אני מעולם לא החרס-
יתי את נישואיהם,״ סיפר לי .״במיקרד,
הייתי צריך להיות בהו״ל בזמן שהם
נישאו, אבל לא יותר מזה. אני גם לא
אמרתי שאני שמח, שכבר לא יאמרו עלי
-שאני החתן של ביכוניסקי. אני חושב שזה

והוא לא חדל להתפעל. כך זה נמשך,
עד שהגיע רגע הפרידה.
היא ליוותה אותו למטוס, הם נפרדו
בדמעות והוא הספיק עוד לזרוק לד, את
השאלה הגורלית, אם היא מוכנה לבוא
לחיות בישראל. מובן שהיא הסכימה. אבל
עד שהיא תגיע הוא חזר לבד, ובין השניים
החלו שיחות טלפון בין־יבשתיות פעמיים
בשבוע. עד שבאחת השיחות הלו הוא התגבר
על מבוכתו, ושאל אותה אם תהיה
סוכנה להינשא לו.
נו, גם לזה היא הסכימה, והם אפילו
קבעו שבעוד זמן קצר היא מגיעה ארצה
לחיות כאן. אלא שאת גורם האפתעה
משאיר דן לסוף. מפני שאותה בחורה
יפהפיה יודעת על דן הכל, חוץ מהעובדה
שהוא קצין בכיר בצה״ל בשירות־פעיל.
אבל מה שהכי מעניין בכל הסיפור
הזה, הוא תגובתו של שומרון עצמו. כש־טילפנ׳תי
אליו. למרות שהוא נשמע מופתע
מאוד מכך -שאני יודעת את הסיפור, ניסה
לשימור על קור־רוח ואמר לי :״הסיפור
יפה. מאוד, אבל הוא לא נכון,״ והוסיף
בחיוך. :״את יכולה לכתוב את זה, אבל
אני מכחיש.״ אז כתבתי. נראה עד מתי
יוכל להכחיש.

הרכילות שהגיעה לאוזני על פרשת
גירושיהם של בני-הזוג היתד, שונה לגמרי,
וגם היא על רקע מעניין. אורלי, שהיא
בחורה בעלת ניסיון עשיר עם גברים, כפי
שהעידה על עצמה, וחשדה ביורם שהוא
בוגד בה, וגילתה שהוא שיקר לה.
״יורם לא מסוגל לשכב עם אשה שהוא
לא אוהב. הוא קנאי נורא, וגם לא-ליברלי,
כשמדובר בענייני נשים,״ בך נהגה לומר.

אורלי ביכדנסקי
חודש 10 בנשואי!
זוג צעיר, שצריכים לתת להם לחיות את
החיים שלהם, בלי סנסציות ובלי כותרות.
״אין לי שום דבר אישי נגד מר ביכונ־סקי.
אני חושב שהוא אדם נחמד. וזה לא
נכון שאפילו לא באתי לבקר אצלם. העובדות
היו אחדות. אני לא מעורב בפרידה
שלהם, ולא הבעתי כל דיעה לכאן או
לכאן. מה דעתי על הגירושין? אין תגובה.״

אילנה
פרידלנדר היא שגרמה, כנראה,
לקרע הסופי. כשאילנה פירסמה שצעיר
שהתפרסם בפרשה ידועה קיבל אצלה
ציון 10 במיטה, הבינה אורלי שהכוונה
לבעלה. היא ארזה את חפציה וירדה לאילת.
יורם אינו מתכוון לחזור על נסיון־
הנישואין שנית, לפחות לא בקרוב .״אני
בסך־הכל בן ,23 ושום דבר לא בוער לי,
חס־וחלילה, להתחתן. חוץ מזה, שאין לי
שום אובייקט לחתונה או לחברות בזמן
הקרוב. העיקר שנפרדתי מאורלי בידידות.
אבל אולי אני עוד אכתוב פעם ס&ר על
השנה הזאת.״

כל הדרכים מובילות לצרפת
תראו מה זה צחוק הגורל, ומה שהוא עולל לאחד מבכירי פעילי הליכוד בצפון

הארץ! כמו שעלול להתרחש בכל מישפחה מכובדת, כך גם קרה לאותו ליכודניק.
אשתו פירקה את ליכוד המישפחה, נסעה לצרפת ועזבה אותו לאנחות ועם כן צעיר.

מובן, שככל איש־ליכוד המכבד את עצמו, הוא לא הסכים לפירוק המישפחה המלוכדת,
עזב הכל ונסע בעיקבות האשד, הנוטשת לצרפת, להשיב אותה לחיק הליכוד. הוא
יצא, ומישאלה אחת בפיו: שלא לחזור לישראל בידיים ריקות. חיפש, חיפש, עבר
מעיר לעיר, ממכר למכר. אבל הרי צרפת זה לא ישראל, ופרים היא לא תל־אביב,
אז לך חפש מחט בערימת שחת ! ותחת שיחזור ארצה כלעומת שבא, הוא החליט שאם
הצרפתים גזלו ממנו את אשתו האהובה, הוא יגזול מהם אשד, אחרת תחתיה.
מכאן לשם הוא הכיר צרפתיד! יפה וצעירה, הציע לה לבוא לחיות איתו
בישראל. היא הסכימה, והשניים חזרו למולדת, מאושרים ואוהבים. את אשתו הוא לא
מצא, אבל המציאה החדשה הצליחה להשכיח ממנו את הכאב. הוא הכנים אותה
לביתו, וחי איתה בלי יכולת להינשא, כל עוד לא התגרש מאשתו הראשונה.
אלא שאושרו לא האריך ימים. כעבור זמן קצר התאהבה האשה, שהובאה מצרפת,
בבנו הנאד, של הגבר האומלל. וניראה שוב שלאהבה — חוקים משלה.
הבן, אשר כעס על שאביו הביא הביתה אשד. אחרת תחת אמו החוקית, הצליח
להוציאה מרשות אביו, וניהל איתה ת מן לוהט ממש מתחת לאפו, וללא ידיעתו.
ואילו כאשר נודע לו הדבר, היה כבר מאוחר, מפני שהבן והצרפתיה החליטו לנהוג
בדרכה של האשד, הקודמת, עזבו את הבית וברחו לצרפת.
ואם אתם חושבים שהאבא האומלל התייאש מבני־מישפחתו, טעות בידכם. כי הוא
החליט שהפעם תהיה לנסיעתו מטרה כפולה ומשולשת: למצוא את אשתו, את הבן
ואת המאהבת.
אלא שבחוגי הליכוד מתלוצצים ושואלים, אם אותו עסקן בכיר לא יחזור ארצה
עם אישה שלישית. הרי סוף־סוף יש לו בית ריק, וגם בליכוד יש כפה וכמה חטיבות.

יזהר הינו דמגוג -אומר פרופסור שקד
שבר־ סופרים
סרטי

ס. זהר־

^ בל מושמצי סטויי 1בק1

* האיש שר א ה 45 אלף

השתתף בטוטו הגדול ש ל חלוקת נ וענקים לסופרי

ב רי ס טו ב ר אי׳שרווד־

זיוה יריב

מי מריבה
הכאריזמה של יזהר

* גראפומן — )1״משוגע לכתיבה״ ; מרבה בכתיבה ספרותית, אף אס הוא
משולל כל הכשרה לכך )2 .מגבב דברים בלי תוכן ממשי — מילון עיברי-לועזי.

קאבארט ספרותי

ז־ליאם פו לקנר

קוגו־ד לורנץ

על העוקם

צפוי היה שמיתקפתו הכאריזמטית של ם. יזהר על ״המעגננים״ (נמר של נייר,
העולם הזה )2008 לא תעבור בשתיקה. ואכן, כעבור ימים ספורים, נורתה הירייה הראשונה
לעבר ס. יזהר. היה זה פרופסור גרשון שקד (אוניברסיטת ירושלים) שהגיב
במוסף לסיפרות בשידורי־ישראל. בין שאר הדברים, אמר הפרופסור שקד_:
״...יזהר, בכל החזיונות הללו, גתפס והולד לדמגוגיה ...והייתי רוצה״להפריד בין
טיעון ענייני לבין טיעון דמגוגי. הוא יוצא.מתוך נקודת־ראות מכלילה כדי לכסות
על האמת. הוא רץ אחר זנבה של כל הברקה, כדי לכבוש את לב הקהל על חשבון
האמת ...העובדה שאתה חוזר על דבר עשרים פעם אינה עושה את הדבר עצמו נכון
יותר, אמיתי יותר והוגן יותר. ואני מצטער שזו דרך הטיעון שמר סמילנסקי העלה
בפנינו...
״באותה מידה ניתן לומר שכל הסיפרות העברית היא אוסף של גראפומנים,״ משום
שיש הרבה מאוד גראפומנים בסיפורת העברית. באותה מידה אפשר לומר שכל העיתונאים
שקרנים, מאחר שיש עיתונאים שמשקרים. צר לי לומר: זאת איננה שיטה, איננה
גישה, ואני מצפה לפחות לבהירות של מחשבה ולא לדמגוגיה ממוללת...
״יותר מזה, אני גם הייתי מוותר על הבוז ונימת האירוניה, כימעט הסלידה, של
האדון הסופר. שעד כמה שידוע לי: כמורה לסיפרות הוא משמש גם כמבקר, משום
שמי שקורא ספרות יודע שאלף דרשות של יופי על כל תג בסיפור של עגנון, הוא
בבחינת מבקר, שלא העלה את דבריו על הכתב ...הנימה הזאת (של יזהר) איננה
נראית לי, ובעיקר שהיא אינה קוראת לאנשים בשמם, ובייחוד שהיא מוציאה דברים
מהקשרם, ובייחוד שאיננה עומדת על הישגים חשובים שיש לאנשים מסויימים לפי
כוחם. אלא שהוא רק משמיצה לגופו של דבר. ואם בא יזהר להצביע על הדיגראדציה
הגרוטסקית הזאת שהיא מצוייה סביבנו, טוב עשה. ואם לצורך זה הוא הכליל והשמיץ
ואמר דברים שאינם לגופו של עניין, מוטב היה שהדברים לא היו נאמרים, משנאמרו...״

ספרים

כריסטופר אישרווד, דאנדי־יפה־נפש, נולד באנגליה, התגורר בגרמניה בשנות
עליית היטלר לשלטון, היגר ערב המילחמה־העולמית לארצוודהברית, ושימש בה שנים
רבות כפרופסור.
אישרווד נתפרסם לראשונה בעולנדהסיפרות בידידו האינטמי של המשורר החשוב
וו. ה .אודן. את חוויות ברלין שלו קיבץ אישרווד בכמה ספרים, כשהבולט ביניהם
פרידה מברלין (עם עובד, סיפריה לעס, בתרגום אמציה פורת 192 ,עמודים) .ספר זה
נתגלה לעולם הרחב רק כשלושים שנה לאחר פירסומו הראשון 1939 וזאת בשל מכת
הנוסטלגיה שנפלה על תרבות המערב. החיפוש אחר גושאים מלאי־נוסטלגיה הביא את
פרידה מברלין לגירסה מוסיקאלית מפוארת, בשם קאבארט.
פרידה מברלין כתוב בגוף־ראשון, ומעלה את בעיותיו וחוויותיו של אישרווד יוצא־הדופן
בברלין, בצורה ארכנית ומשעממת לקורא בן־זמננו. מצויים בספר כמה מומנטים
מעניינים, על תהליך התבהמות החברה הגרמנית בראשית שנות־השלושים. אלא שתיאורים
מוצלחים מאלה זכו להתפרסם לאחרונה בעברית (תוף הפח של גינטר גראס,
ותמונה קבוצתית עם גברת להיינריך בל).
עטיפת־הספר, מעשה ידי לינדה זנדהאוז, משכנעת יותר מתוכנו.

״סימן־קריאה״ מלץ

מי צריך הסברה מוסי קלי ת!

נדיר למצוא ברדידות המפוספטת של מישדרי־הרדיו, החל ב״אהוד מנור מגיש...״
וכלה במילים שמנסות לגעת, מישדר־לתרופה שראוי להאזין לו. כזה היה המישדר מי
צריך הסברה מוסיקלית? שנערך כוויכוח, בלוויית הדגמות, בין מנהלת מדור־המוסיקה
ברדיו, מיכל זמורה, לבין דן בן־אמוץ ובהשתתפות קהל.
מיכל זמורה נימקה בשיכנוע רב את הצורך בהסברה מוסיקלית. דן בן־אמוץ ניסה,
בטיעוניו, ליישם את שיטותיו הפילוסופיות של ד״ר משה קרוי על שטח הבנת המוסיקה
ללא תיווך. בן־אמוץ הוסיף שהסרט אלווירה מאדיגן הנציח את מוצארט יותר מכל
מסביר או פרשן־מוסיקה, ולודוויג ואן מהחפוז המיכני פופולארי יותר מבטהובן. מיכל
זמורה הצליחה להתמודד עם שנינותו של דן בן־אמוץ, במישדר שהטיעונים השונים
נשלפו בו בקצב מהיר.

שיחה תת־תיקנית

אחת לחודש, בליל־השבת נצמדים תושבי ישראל למסך הקטן, בתיקווה שזה יגאל
אותם ממצוקותיהם התרבותיות. פעם מביאים את עמוס עוז, שיבצע פנטומימה מילולית
על מצבו של הסופר, כאילוסטרציה למיכאל שלו. פעם אחרת מציגים שיח־משוררי־בוסר
שזכו ליטול תשעה קבין של חוכמה. ובאחד מלילות־שבת אלה לא נפקד מקומה
של מיפלצת אמנותית הקוייה מולטימדיה.
התוכנית האחרונה עסקה בתסריט ובדיאלוג שבסרט הישראלי. הנוכחים באולפן —
עדנה שביט, דן בן־אמוץ, יהודה (ג׳אד״) נאמן, יהושע סובול ושמעון זנדבנק — צפו
בכמה קיטעי־סרטים שהותאמו לצורכי ויכוח זה. אם מפיק־התוכנית, אילוץ גויטיין, היה
מביא לצוות־מתדיינים זה את סירטו של אסי דיין חגיגה לעיניים, שם התסריט הוא
תסריט והדיאלוג סביר על האוזן, הרי המשתתפים היו -נאלצים לומר את כל שיש להם
לומר על האידיאולוגיה שבסרט הישראלי.

המיפעל. לסיבסוד ספרי־מופת

לפני כמה שנים, הקימה המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות מיפעל לתרגום
סיפרי־מופת. מטרת המיפעל היתד, להביא לקורא הישראלי את גיכסי הספרות־העולמית,
שטרם תורגמו לשפת־הנביאים.
לאחרונה מתנהל בעיתונות ויכוח בין יורם ברהנובסקי (עורך מדור-הסיפרות ב־הארץ)
לבין בועז עברון (מהמיפעל לתרגום סיפרי־מופת) ,בנושא מדיניות מיון סיפרי-
המופת הראויים לתרגום. מבלי להיכנס לעומקו של ויכוח זה, ראוי לציין, כי בין חמשת
סיפרי־המופת שהוצגו בשנה האחרונה, שני ספרים ראדאור בעברית כבר קודם לכן:
אי־הפנגוויניס לאנאטול פראנס, בהוצאת הקיבוץ־המאוחד (שזכה גם למהדורת־כיס
בהוצאת מעריב); הספר השני — הנפילה, גלות ומלכות של אלבר קאמי בהוצאת
ספרית־פועלים. על־ידי מימון חלק מן ההוצאות הכרוכות בשתי מהדורות־שניות אלה,
עלול להיווצר רושם שהמיפעל לתרגום סיפרי־מופת מסבסד מו״לים בצורה סמוייה.
אם מדובר במיפעל לתרגום סיפרי־מופת, מן הראוי לציין שקיים בישראל עוד
מיפעל לתרגום סיפרי־מופת על חשבון כספי הציבור: מוסד ביאליק, הנמצא בבעלות
הסוכנות־היהודית. וכבר אמר קוהלת :״עשות ספרים הרבה אין קץ.״

בכתב־העת ״ם ימן־דן ריאה״ (חוברת ,2מאי )1973 פורסמה סאטירה מאת זיוה
יריב בשם ״הפינחם פתוח והיד רשומת״ (מיכתבי פינחסון בונאפרטה לרקפת)

מה ר מד ת ער י. ר .סרץ חיום, דד נחמד שד

פרץ המ1וייף
א. י.ל. פרץ בסימון מישרד־החינוך

בתוכנית לימודי הסיפרות העברית של מישרד־החינוך־
והתרבות, משמש י.ל. פרץ אחד המכשירים להחדרת
התודעה־היהודית ללב הנוער. לתלמידים, המתכוננים ל־בחינות־הבגרות
בסיפרות, מוצג י,ל. פרץ כאבי הנובלה
העברית החדשה, וכמספר עממי של אגדות־עם.
בקיצור תולדות הסיפרות־העברית החדשה של פרופסור
י. קלויזנר, כתוב על יצירת י.ל. פרץ :״אוצרות של אגדות
מעולפות קיסמי הדימיון העברי העממי, שעדיין לא יבש
,ליחד הלאומי המקורי ...ובהשתדלותו להראות את המאור
שבחסידות העמיד פרץ בסיפרות העברית דור של סופרים,
שתיארו את החסידות בצבעים בהירים ורכים ועוררו
געגועים על תנועה דתית זו, שהמשכילים חשבו אותה
למקור של בערות והזייה״.״
לכן, במיסגרת עינויי בחינות־הבגרות, נאלצים התלמידים
לטחון ולשנן סיפורים של י.ל. פרץ כשלוש מתנות ;
סדר של כלבים ושלוש חופות, חזור ושנן, כדי להשיב על
שאלות מסורתיות הדנות באופיים הפרלקלוריסטי קזל
גיבורי פרץ. בתום בחינות־הבגרות הופך פרץ שם של
עוד רחוב.
י.ל. פרץ של תוסנית־הליפודים אינו קיים. ומפליא
לראות את גנני מישרד־החינוך גוזמים ענף בודד מעצו
רב־התיפרחת של פרץ, ומשתילים אותו בינות לשיחי
התודעה־היהודית. י.ל. פרץ היה ממתנגדיו הגדולים של
המיפעל־הציוני. סאטיריקן ומבקר, שתולדות חייו סותרים
לחלוטין את האופן שבו הוא מוצג בחברה הישראלית.

העם הפשוט והתמים, אלה שהמעמדות הגבוהים־יותר
קוראים להם בזילזרל, המון־העם׳ ,מוכרח לכתוב ז׳ארגון.״)
באותה תקופה החל י.ל. פרץ משתתף באסיפות פוע־לים־יהודיים.
הנעימה הסאטירית בכתיבתו גברה והלכה.
הוא התחיל להוציא־לאור קונטרסים שהיוו את מזונם
הרוחני של חוגי הפועלים היהודים הסוציאליסטיים בפולין
וברוסיה. ב־ 1894 פירסם פרץ קונטרס־עיברי בשם החץ,
ובו מאמרי־ביקורת חריפים נגד פולחן־הלאומיות. שם הוא
כתב בין השאר: ארץ־ישראל* הלא היא גם ערש

מולדת הכנענים, הפלישתים והשומרונים.״ ד
בראיון שנערך עימו ב־ ,1907 אמר פרץ על הציונות: ז ה

רעיון שאינו ניתן להגשמה, מפאת השקפותיו

מדות והעמים השליטים נאלצו להשוות
וליישר בה הכול: צבא אחד, לשון אחת, בית
ספר אחד, מישגורה אחת ומישטר מישטרתי
אחד. מדינה כזאת מאבדת את זו הרה...
בראיון אחר, ב־ ,1911 הצהיר י.ל. פרץ: הציונות,
המכירה בלאומיות ורואה את הצלתה של האומה
היהודית בתקומת, המולדת׳ ,זהו עניין נושן
מדי בשבילי. הבריחה מן המערכה לשם
הצלת הפיזיונומיה הלאומית במקום מייוחד,
נעלה מהכניעה ומסירת הדגל, אולם האידיאל
שלי הוא: מילחמה וניצחון. הגלות היא שדה*
המערכה, לכן לא אוכל להתכחש לה ...ובהזדמנות
,נוספת המשיל פרץ את הציונות: אין אדם מבוגר
שב אל העריסה, ומה גם, עם גדול ומפוכח...
בהרצאה שהוא נשא ב־ ,1914 טען: האידיאל שלנו
הוא על־לאומי — באים להם הלאומיים היהודים
וכולאים אותו בטריטוריה אחת ובלשון
מסויימת. כובלים בשרשראות את ההשקפה
היהודית העולמית. האידיאל שלנו איננו הצטמקות
בתבניות מסויימות, כי אם להשתפך
על פני כל העולם.״ כשנה בטרם מותו, ב־ ,1914 כתב
פרץ תשובה לשאלה בדבר דעתו על הציונות כתנועה
לתחיית העם היהודי: אם תחיית העם היהודי נק
ראת
אצלך ״ציונות״ — מה טוב! הריני שיוך
לכאן. יש לי חלק בזה. בציונות המדינית אין לי
שום אמץ. לגלות אינני מתכחש. זהו שדה
המערכה שאנחנו חייבים לנצח בו. עם כל הגעגועים
לארץ־ישראל, לא ל״מולדת״ במובן הגויי,
הריני מאמין בכל עוז ב״עם־עולם״ היהודי,
כפי שחזה אותו הנביא. מיעוט מיספרי בכל
מקום, אך רוב במובן תרבות המוסר. אחרי
הניצחון תיבנה ציון הנבואית, לא המדינית...

ב,; .המדינה — היא הפושע
הגדול ביותר!״
פרץ נולד במאי 1852 בעיירה זמושץ׳(לא הרחק מהבית
שם נולדה, כמה שנים מאוחר יותר, מנהיגת המהפכה
הגרמנית: רוזה לוכסמבורג) .את מרבית חייו בילה
פרץ בווארשה. פירסומו הראשון היה שיר עיברי בשם:
״חיי משורר עיברי״ ( מי יקרא שיריו, היש בשיר תועלת? /
תועלת? כן, המשורר קרא /שם דימעת חמלה לעיני
וצרה /שם שבט־מוסר לאנשי חונף ורשע
עד לשנות התישעים למאה שעברה, ניסה י.ל. פרץ כוחו
בפרהליטות ובניסויים סיפרותיים. בראשית 1891 החל עובד
בוועד הקהילה היהודית בווארשה, במחלקת בית־הקברות
(עבודה שפירנסה אותו עד לימיו האחרונים) .באותה
תקופה פירסם פרץ סידרת פיליטוינים פובליציסטיים בהצפי־רה,
תחת הכותרת :״אל הצועקין ואין נענין״.
בראשית שנות התישעים היפנה פרץ את עיקר יצירתו
מן השפה העברית לאידיש, כשהוא מפרסם מאמרים
רבים בקובצי הליטעראטור און לייבן (״סיפרות וחיים״),
ושם גם הביע את דעתו על תפקידה של שפת האידיש
במהפכה־היהודית( .״מי שרוצה להגיע אל ליבו ומוחו של

ב־ 1915 מת יצחק לייבוש פרץ. בין המספידים לו היה
גם ביאליק, שהגדירו: המורד הגדול בספרותנו,

פרץ

י ד לין

שנוטות לשיווי זכויותיהם של כל העמים, ללא

שאיפות מייוחדות.״
כך הפך י.ל. פרץ ראשה־מנהיגה של התנועה האידי־שיסטית.
בוועידת טשרנוביץ ( )1908 הוכרז על מעמד לשון
האידיש בחיי העם היהודי. בנאום־הפתיחה שלו נחלץ פרץ
להגנת שתי שכבות רמוסות בעם היהודי: ההמון והאשה,
ששפת האידיש היתה לשונם.
בנאום אחר שנשא באותה ועידה, הכריז י.ל. פרץ•

המדינה — היא הפושע הגדול כיותר: העם,
לא המדינה — זאת המילה החדשה ; האומה —
לא המולדת ...תרכות מייוחדת, לא גבולות
ושומרי־גכולות, תהיה השמירה על חיי העמים.
קטנים וחד
המדינה,
עמים קט
לה עטים
מקריבים 7ח
שהיו ט קוי םים חיו הקדמונים ילדיב

שים, כשם שהקריבו בימים הקדמוני_
למולך, המדינה שבגלל האינטרסים של המע

הסאטירה עוסקת במערכת־היחסים התמוהה שבין הסופר פינחס שדה לבין נערה
בשם חבצלת, שפירסמה באותה עת ספר־זיכרונות מחוויותיה עם פינחס שדה. סאטירה
עוקצנית זאת עומדת להביא את זיוה יריב לתביעה מישפטית נגד מנחם פרי, עורך
מימן־קריאה. העילה: אי־תשלום שכר־סופרים .״להתחרות בהמינגוויי (הזקן והים,
למי צילצדו הפעמונים, וזרח השמש) אינו האידיאל העיסקי שלי,״ כתב ג׳והן סטיינ״
בק באחד ממיכתביו, שקובצו וראו אור לאחרונה. ממיכתביו מסתבר, כי מחבר עינבי־זעם
לא התרשם מסופרים אחרים. על ד. ה .׳לורנס הוא כתב :״מחשבה כלשהי
אודותיו מהפכת את מעי.״ ב־ 1956 כתב סייטנבק על ויליאם פוקנר (הקול והזעם) :
״בטח •שהוא סופר טוב, אלא שהוא החל להזדייף. איני יודע אם זה בא לו כתוצאה
מפרס־נובל או לא. ואם כן, השבח לאל שאני לא זכיתי בפרס!״ שש שנים מאוחר
יותר זכה סטיינבק בפרס־נובל, ואז כתב לנסיכה גדיים (קלי) ממונקו :״אולי הפרס
לא הגיע לי, אבל אני שמח שזכיתי בו בחוגי הסטודנטים לפילוסופיה באוניברסיטת
תל־אביב רווחת הבדיחה שלאחר הזמנת אברהם (״בומה״) שביט (גשיא
התאחדות התעשיינים) דכנס הישראלי השני לפילוסופיה, יוזמן מן הסתם הפרופ׳
כתן רוטנשטרייך לוועידה הבאה של התאחדות־התעשיינים • הסופר הסובייטי
ומתנגד המישטר אנדריי אמלדיק (האס תתקיים בריה׳״נז עד )1984 נעצר בלב רחוב
מרכזי במוסקבה, והוסע לעיר וולסינו ( 140 קילומטר דרומית למוסקבה) .אמלריק מוגבל,
בביקוריו למוסקבה, לשהייה בת 72 שעות ביילבד • כוכבה לוי (גיבורת ליל מבוי)
פירסמה ספר־שירים בשם: סתיו לאוסנת, שכמה משיריו עוסקים בליל־האימה •
במאי-הקולנוע פטר כוגדאנוביץ׳ (הצגת־הקולנוע האחרונה, ירח של נייר) ,ששימש
שנים. רבות כמבקר-קולנוע בכתב־העת האמריקאי אסקווייר, פירסם ספר ביקורות-
קולנוע בכותרת סירטי״בידור, שהוא אנתולוגיה ממאמריו על כמה מתוך )1( 45,000
סרטים הוליוודיים שבהם צפה. בוגדאנוביץ׳ טוען, בהקדמה לסיפרו, כי הפך מבקר־
• בהוצאת שוקן ראה־אור תרגום סיפרו החדש
קולנוע כדי לראות סרטים חינם
של קונראד לורנץ (על התוקפנות) .ספר זה של לורנץ על שמונה פשעי האנו שות
המתורכתת דן בשלילת הפרטיות וייחוד האדם על־ידי מתן צורה אחידה לכל,
ועוד • בארץ מוקרן בימים אלה הסרט שלום לך, יקירתי בכיכובם של רוברט
מיצ׳ם ושארלוט ראמפלינג. גירסה קולנועית זו מבוססת על ספר מאת ריימונד
צ׳אנדלר. בעיני אוהבי־סיפרות נחשבים סיפרי־המתח של צ׳אנדלר קלאסיקה אמריקאית
מודרנית, שגיבוריה חיים חיים אכזיסטנציאליים, כל אחד בגיהנומו הפרטי. גישה
חדשנית בביקורת הסיפרות האמריקאית מבכרת את סיפוריו של צ׳אנדלר על אלה של
סקוט פיצג׳ראלד (גטסבי הגדול, הטייקון האחרון) ואחרים, ששאבו את מיסגרד
תיהם מהסיפרות האירופאית • לאוהבי סיפרוודמתח: בימים אלה עומד לראות־אור

ג. פרחים נובלים בחשיפה
ירדה עלינו חשיבה. כבו כל המאורות הגדולים. מישרד־החינוך
מדליק נרות קטנים.
אי־אפשר לגדל פרחים לאור הנר. תרבות של עם אינה
מיקשה אחת, אלא סך־כל הניגודים. ניגודים מביאים לניצוצות׳
וניצוצעות למאורות.
תוכניות־הלימודים מעוקרות. הפצת נאום ראש־הממשלה
לפני בתי־הקונגרס בוושינגטון לתלמידי בתי־הספר, לא
תביא ניגודים שיעלו ניצוצות. לימוד מחלוקות מן העבר,
כמו זו שבין י.ל. פרץ לציונות, בכוחן להשיב את החיות
שאבדה.

סיפרו של אריק אמכלר, ד׳־ר פרינו, בתרגום לעיברית • ההסבר היחידי לעיכוב
ההקרנה בארץ של הסרט הגרמני הככוד האכוד של קתרינה כלום נעוץ, מן
הסתם, בחוק ישן, המונע הקרנה פומבית של סרטים שהופקו בגרמניה.

המועצה להסדר ההימורים
,,סיפרוטוטו״ קרן תל־אביב לסיפרות ולאמנות
הימורי מענקים לסופרים לשנת , 1976 בתחום הסיפרות היפה
סו פ ר 1

סו פ ר 2

אבות ישורון — אמיר גלגוע

. 2י אהוד בן־עזר — יהושע קנז
. 3עמליה כהנא־ברמון — ע. טור״מלכא

ס. יזהר _ עמוש עוז

.5נתן שחם — דויד שחר
.6זלדה — חבצלת
.7אביגדור קהלני — משה שמיר
.8משה דור — משה בן־שאול
.9שולמית הר״אבן — נעמי פרנקל
.10 יעקוב שבתאי — אהרון שבתאי

לקבלת הניחוש הנכון ותוצאות הניחושים — טלפן ל־.03 - 22 82 40

שמאס בדרכים הכבושות שהיו לפניו, וסלל לו
מסילות חדשות. ולא דרך אחת היתה לו, כי
אם דרכים ושבילים עקלקלים היה מבקש כל
ימיו. הוא היה יסוד־האש בספרותנו --
לא תמיד היו הניצוצות מחממים, אבל תמיד
היו מדליקים אש בלב א ח רי ם...