גליון 2010 מתאריך 10 במרץ 1976

כבר עתה מנסה משל לארגן מסע של תומכים
שיתבעו את בחירתו מחדש, למרות שיהא עליו
לפרוש לגימלאות.

על רקע זה רואים יריביו של משל בחומרהרבה הענקת נסיעות־חינם לארבעה
עיתונאים שיסעו לגרמניה כאורחי
האיגודים־המיקצועיים שם.

האם הדי ח
הח״בלפשע?
קוב ד ה״ מרוויל

חקירת המישטרה הצבאית בפרשת גניבת 15 הרובים
ממחסן־חירום של צה״ל בירושלים, העלתה מימצאים
שונים לחלוטין מאלה שפורסמו על־ידי אמצעי־התיקשורת
בישראל, באמצעות ח״ב אהוד אולמרט,
ומי שהציג את עצמו כאיש הפנתרים השחורים,
דני סבח.

שר־החוץ הצרפתי לשעבר, קוב דה־מרוויל
הביע לאחרונה, בשיחה פרטית, נבונות
לתווך בסיפסוך הישראלי־ערכי, אם יתבקש
לכך על־ידי אחד הצדדים.

הסתבר כי החייל שגנב את הרובים, קוקו
לוי, לא יזם את הגניבה ולא הציע למכור
נשק לסבה. היה זה סכה שהדיח את קוקו
לגנוב נשק, אחרי שזה גילה לו בי הוא גונב
גרביים בדי לקנות סיגריות. סבה גם ערך
סיור עם לוי כמחנה, והראה לו כיצד לגנוב
ממחסן־הנשק. מסתבר כי אולמרט נפל
כפה כפעם נוספת, כאשר כמקום למנוע
הסתבכות של חייל חף־מפשע, נתן יד
להדחת חייל לפשע.

תבעו התפטרות

בינתיים הסתבר כי דני סבח, שאמור היה לשמש
עד־תביעה מרכזי נגד קוקו לוי, הוטס לפרים, לא
ידוע על חשבון מי. מישרד־החוץ סידר לו עבודה
שם, ומישרד־האוצר פטר אותו ממנדנסיעות — דבר
נדיר ביותר גם לגבי חולים אנושים. סבח עצמו
מעולם לא חיה מראשי הפנתרים, כפי שהציג את עצמו.

טובן ל חוור

דה־מרוויל, שרכש לעצמו תהילה כמדינאי קר־רוח
ובלתי־רגשני בתקופת הדגול, תיווך לאחרונה גם
בסיכסוך הלבנוני.

ד ביוו בי ץ ומ של
ועדי־עובדים במוסדות ציבוריים ומיפעלים באיזור
תל־אביב עומדים להקים ועדי־פעולד, שיארגנו
פעולות־מחאה מקיפות ביותר נגד המדיניות הכלכלית
של הממשלה. בין השאר מתכננים הפגנות מול הכנסת,
שביתות־שבת במישרדי־ממשלה ובבית הוועד־הפועל
של ההסתדרות, תוך תביעה להתפטרותם של שר־האוצר
יהושע רבינוביץ ומזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל.

נראה בי שעת השי״ן לתחילת פעולות־המחאה,
העלולות להתפתח לכדי הפגנות
אלימות, מתוכננת לתחילת חודש אפריל,
כעת שהממשלה תבטל את הסובסידיות על
מיצרכי־היסוד, וכעת שיתברר לעובדים בי
הממשלה עשתה יד אחת עם ההסתדרות
כדי לגזול מהם שוב את תוספת־היוקר.

צו חרו ת
ל שלי חו תבבר אוי ל
שתי צנחניות כשירות־חובה כצה׳׳ל
עומדות להישלח כשליחות לכראזיד, על־פי
הזמנת הקהילה היהודית שם.
על הצנחניות יוטל להופיע בפני יהדות בראזיל
ולספר על הארץ. הדרישה למישלוח הצנחניות נדחתה
בתחילה על־ידי המטודהכללי של צה״ל, אולם
לחצה של יהדות בראזיל הביא לידי שינוי ההחלטה.
הצנחניות תצאנה בעוד מיספר חודשים, ותשהינה
בבראזיל למעלה מחודש.

מ שד לא רוצה
דפו סי ה

שוד הבסבות

הבחירות לוועידת־ההסתדרות, שכה ייבחר
המזכ״ל החדש ייערכו, במתוכנן, בעוד
למעלה משנה, כחודש לפני שימלאו לירוחם
משד 65 שנים. על־פי חוקת ההסתדרות
הוא לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו כיגלל
גילו, אלא־אם־כן יקבל אישור מייוחד לכך.

לחוקרי־המישטרה התגלה, כי אחת הכספות
היתה שייכת לעבריין ידוע. דווקא בספת
זו היתה כין הבודדות שלא נפרצה,
והמישטרה חוקרת עכשיו אם קיים קשר
כין כעד־הכספת לבין מבצעי השוד הגדול.

מחפשים מלון

המישטרה שילמה
מחיר ההפלה

ציוותי האויר של ״אל־על״ יצטרכו לעכור
לכית־מדון אחר כפרים.

מישטרת מרחב ירושלים נאלצה
לשדם מחיר הפלה לפרוצה מקומית,
כדי להשתיקה. הפרוצה גילתה
שסמל־מישטרה קיים איתה יחסים
מיניים והכניסה להריון.
אחרי שהסמל סירב לשלם לפרוצה
את מהיר ההפלה, איימה היצאנית
להביא את דבר הריונה לידיעת
הרכים. ראשי המישטדה החליטו
שעדיהם למנוע שהשערורייה
תתפוצץ, ושלחו את הכסף לפרוצה
באמצעות שדיה. לא ברור כאיזה
סעיף של התקציב נרשמה ההוצאה.
דוכר־המישטרה טוען: לא היו דברים
מעולם.

<.יופ שחור,,
סמקוס חגיגות אירח
פועלי מיפעל־הנחושת בתימנע תבעו מראש־עיריית
אילת גדי כץ, להפוך את חגיגות־אילת, שהיו אמורות
להתקיים ביום א׳ הבא, ליום־אבל על סגירת המיפעל.

התוכנית היא לערוך באילת הפגנות־אכל,
ולקיים עצרת־המונים נגד החלטת הממשלה.

עיתון בפורטוגל!!
יופיע בי שראל
אל שלל העיתונים וכיתכי־העת המופיע
כישראל עומד להצטרף כזמן הקרוב דד
שבועון חדשות כשפה הפורטוגלית.
העיתון, שייקרא סמנה, מייועד בעיקר ליהודי
בראזיל, שכעשרים אלף מהם כבר נרשמו כמנוייו.

אב סל שפרינגו־דו
ק טור ב בו ד
האוניברסיטה העברית עומדת
והעניק תואר דוקטור־ככוד לאיל־העיתונות
הגרמני אכסל שפרינגר.
הדבר יקים נגד ישראל את כל חוגי
השמאל• ,האגודות המקצועיות
והאינטליגנציה כגרמניה, הדואים
בשפרינגר הימני־קיצוני את המשך
העבר הגרמני הלאומני, והתובעים
מזה שנים להפקיע את ממלכת־העיתונות
שדו.

כיוון חדש בחקירת פריצת הכספות הגדולה בבנק
ברקלים־דיסקונט ברמת־גן, מעסיק את המישטרה.

בפאריס

לפרוצה

ארבעה הסרטים המסתערים על השוק האמריקאי הם
לופו בניו־יורק בבימויו של בועז דוידזון, קוני־למל
בבימויו של יואל זילברג, ניצי השמיים בבימויו של
שמואל אימברמן, ולבד ביחד, בבימויו של אילן אלדד.

חפוית בחקיר ת

מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, החל בפעולה מאחרי־הקלעים,
כדי לנסות להכשיר את הקרקע לקראת
הצגת מועמדותו לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות
בקדנציה נוספת.

האמריקאי. ההנחה היא שסרטים ישראליים,
שחלק מעלילתם מצולם כארצות־הכרית,
כהשתתפות שחקנים אמריקאיים ועל רקע
נופים אמריקאיים, עשויים למשוך יותר
את קהל־הצופים היהודי כארצות־הברית.

סיכסוך בין הנהלת אל־על לבין הנהלת מלון
מרידיאן, שבו התאכסנו ציוותי אל־על בשנים
האחרונות, הביא לכך שהחוזה בין הצדדים יותר,
ועתה מחפשת אל־על מלון אחר עבור הצוותים שלה.
השמועות באל־על אמרו כי המלון ניקנה על־ידי
ערבים, ומשום כך הותר החוזה. אולם הנהלת אל־מל
טוענת כי הסיכסוך היה על רקע כספי, בעיקבות
דרישתו של המלון להעלות את המחירים בשיעור ניכר.

הקולנוע הי שר אלי
מסתער על אמריקה
לפחות ארבעה סרטים ישראליים, הנמצאים בשלבי
הפקה שונים, יצולמו — בחלקם — בארצות־הברית.

הדבר נעשה מתוך כוונה ברורה לנסות
לפלס דרך לסרטים ישראליים כשוק

עורכו של הדו־שבועון יהיה אליעזר שטראוך, איש
ידיעות אחרונות, שכיהן בשעתו כעורך חדשות־חוץ
בעיתון הבראזילי הנפוץ איגלובו.

יריד ענק בי רו ש לי ם
כחול־המועד סוכות ייערך, לראשונה
כירושלים, יריד ענק כדוגמת יריד־המזרח
כתל־אכיב.
את היריד מארגנת חברה חדשה לתערוכות, ירידים
וכינוסים בראשותו של רס״ן(מיל ).הירושלמי משה
פסו. החברה, ירידי האומה, תפתח את היריד הראשון
בבנייני האומה, והיא זכתה בבירכתו של מנכ״ל
עיריית ירושלים, רוני פיינשטיין, אשר הבטיח את
עזרת העירייה באירגון היריד.

מסע מסירות
ל..כ 3יר״
התעשייה האווירית פתחה במסע־מכירות נרחב ונמרץ
במטרה למכור את מטוס הקרב הישראלי כפיר, לכמה
מדינות. אנשי־המכירות של התעשייה
האווירית כבר הצליחו ליצור מגעים ולעניין
קונים פוטנציאליים בהזמנות, בהיקף ניכר למדי.
לצורך זה אף הוכן סרט־תעמולה על ביצועי הכפיר.

לא מן הנמנע כי לפחות שתי מדינות
תהיינה ארצות־החוץ הראשונות שתזמנה
סדרות שלמות, בכמויות גדולות, מן
המטוס.

רדיו/טייפ קסט1ת־זש

<*4 8 0

? -210ס

)=-410ס

420־ *)

בואו ל ר או ת, ל חו ש ול שמוע מו סי ק ה באולמי ה ת צוג ה של סוני. ת ״ א. מג דלש לו ם, אחד -העם 70,9־52431 .
פרסום מלויק/רפאל טיראן

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביכ, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
עצמם על פירסום הכתבה.

הוויכוח השני

נגע לשער הקידמי

שיקול ממצה מאד( .רק דרך אגב, באופן כימעט שיגרתי, נעיר כאן כי רק עיתון
אחד בארץ, הארץ, מצא לנכון לציין כי
העולם הזה הוא שגילה את העניין).
בגיליון האחרון ניתחנו את הנימוקים
בעד ונגד ההשערה כי ״אודי״ של ההקלטות
הוא אכן אודי מנהלל. תוך כדי ניתוח
הדברים, התעוררו ויכוחים לא־מעטים במערכת,
כשחברי־מערכת שונים התייחסו
לחומר־הראיות בצורה מחמירה או מקילה.
אדם אחד במערכת נמצא במצב מייוחד
מאד בוויכוחים אלה. הוא סירב להשתתף
בהם. היה זה יוסי ינאי.
היתד, לכך סיבה אישית פשוטה: ינאי
הוא מזה שנים רבות ידיד קרוב של אודי,
עוד מהימים שגדלו יחד, בשני בתים שכ נים,
בצהלה. זוהי ידידות של הדור השני,
כי גם ההורים מייודדים.
ינאי סירב להאמין לאפשרות ש״אודי
הישראלי״ הוא אודי דיין. הוא הסתמך על
היכרותו האישית את אופיו של הצעיר זעל
הערכת אישיותו.
ינאי לא שיכגע את חבריו, אבל הוטל
עליו לכתוב דיוקן של אודי דיין, כפי שהוא
הכיר אותו — דיוקן של צבר, מתוך זווית-
ראייה אישית, ובלי קשר לפרישה עצמה.
כאשר הופיע הגיליון, תמהו רבים ל״כוו־נה״
המתחבאת מאחרי כתבה זו. חיפשו בה
תחבולה, חשבון, כמיהה ל״איזון״ מלאכותי.
לא היתד, בה כל כוונה כזאת. היתד,
זו פשוט עיתונאות טובה — השאיפה להאיר

לפרסם או ל א לפרסם ץ — זוהי ה־שאלה
הגיצחית, המרחפת בחדריה של
מערכת־עיתון. מצד אחד קיים הדחף העיתונאי,
האומר שצריכים לפרסם את הכל,
בכל עת, מפני שזוהי חובתו העליונה של
עיתון חופשי במישטר הדמוקרטי. מאידך
קיימת לעיתים קרובות — ולמעשה, תמיד
— סיבה כלשהי האומרת שאין לפרסם.
הוויכוחים על נושא זה הם תכופים בכל
עיתון, גם במערכת העולם הזה. במיקרים
רבים מאד מתעוררים חילוקי־דיעות בקרב
המערכת עצמה, נשמעים נימוקים בעד ונגד,
עד שמתקבלת החלטה.
בשבוע שעבר היו אצלנו שני ויכוחים
נוקבים כאלה — והם נגעו לשני השערים
של הגיליון.
הוויכוח הראשון היה קשה במייוחד,
כי במרכזו עמדה פרשה טראגית: מאבקה
ישל דליה מזור על חיי בתד, היחידה.
זוהי פרשה אישית, מישפחתית• האם
היינו צריכים לפרסם אותה?
הנימוק בעד היה פשוט• העולם הזה
(ושאר העיתונים) ליוו את דליה מזור אל
החופה, וגם השתתפו בשימחתה עם לידת
בתה.
דליה היא בת־בית בכל מישפחה בישראל.
קיים יחס כימעט אינטימי בין קריינית־טלוויזיה,
המופיעה בחדרו של הצופה, לבין
הצופה עצמו. זהו יחס שונה מזה הקיים,
למשל, ביו קורא לעיתונאי, או בין מבקר־תיאטרון
לשחקן־במה.
בעיתונות העולם החופשי, אין כל ספק
כי הידיעה על הטרגדיה במישפהת לוין—
מזור היתד, מתפרסמת. בארצות־הברית, בבריטניה,
בגרמניה ובצרפת, למשל, היו
גם העיתונים המכובדים ביותר מקדישים
לה ידיעה.
בארץ יש רגישויות אחרות. ואכן, היו
נימוקים טובים שלא לפרסם. אולי זה יכול
להכאיב — ולמה להוסיף על סיבלה של
מי-שפחה? האם אין זו חדירה לצינעת־הפרט,
גם כשמדובר בדמות ציבורית כה
מוכרת?
הוויכוח נמשך, והפירסום נידחה מפעם
לפעם. לבסוף הכריע גורם חיצוני. במערכת
נתקבלו ידיעות על חרושת־שמועות .,שהפיצה
בחונים רחבים — ודווקא בחוגים
שבהם מצוייד, דליה מזור — כי הבת שלה
נפטרה. חקירה שלנו העלתה שההיפך הוא
הנכון. סיכויי הבת להחלים הולכים ומשתפרים.
החלטנו
לפרסם, כדי להעמיד את הדב רים
על דיוקם. נדמה לי שזוהי הוכהה
נוספת לכלל, שנתקלנו בו פעמים רבות :
כי הפירסום עדיף תמיד על ההשתקה, כי
ההשתקה יוצרת חרושת שמועות בלתי-
נסבלת ואווירה ציבורית בלי־בריאה.
בדקנו את המצב היטב, נועדנו במיטב
הרופאים המומחים למחלה הנדונה, ופיר־סמנו
בסופו של דבר כתבה שלא פגמה —
כך אנו מאמינים — בטעם הטוב.
בכל מד,לך הדיונים לא התקשרנו עם
דליה מזור ומישפחתיה. סברנו כי במיקרה
זה, אין להעמידם בפני הצורך להחליט ב מכתבים התמדה
— לא מטמורפוזה
נראה שאורי אבנרי עבר מטמורפוזה,
מכנעני לציוני, בחותמו׳על המינשר של
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-
פלסטיני.
בפיסקה מס׳ 10 של המעשר כתוב:
״מדינת ישראל תשמור על זיקתה הבלתי-
ניתנת לעירעור לציונות ולעם היהודי
ברחבי העולם.״
בסיפדו מילחמוז היוס השביעי, מציג
אורי אבנרי תפיסה כנענית לא־ציונית,
כלומר שלילת הקשר ׳מהרציפות ההיסטורית
עם יהדות הגולה, ושאיפה להשתלבות
במרחב השמי.
אולם בעיקרו של דבר, אם נעזוב את
הדיקדוקים הסמנטיים, תבורך חתימתו
ופעילותו במשך כל השנים למען שלום
ישראל־פלסטין. אין ספק שבנושא הזה
מגיעה לו זכות ראשונים.
שמעון אירוס, תל-אביב
• הקורא אירוס ייטיב לעשות, אם
יקרא שנית את מילחמת היום השביעי,
בו טוען אבנרי שהציונות היתה תנועה
מהפכנית ׳מפוארת, וכי האומה העיברית
החדשה היא חלק מן העם היהודי.

קראתי את הכתבה על דליה מזור הלוחמת
על חיי בתה (העולם הזה ,)2009 ואני
מוכרחה לומר לכם שהזדעזעתי. ולא־כל1 -
כך מן הטרגדיה, שכן כמעט איש סאיתנו
אינו יוצא נקי בתחום הזה, כמו מן העובדה
שמצאתם לנכון בכלל לכתוב על כך.
אני מתארת לעצמי שלהצדקתכם, במיק-
רה הזה לפחות, תאמרו — כמו במיקרים
קודמים בעבר — שהאנשים שבהם מדובר
הם בעלי עניין ציבורי. נכון, אבל יש
גבול. לדעתי, הטרגדיה והכאב כאן הם
אישיים לגמרי, וצריך היה לכבד את
גבורתם של בני־הזוג הצעירים, ולא לעשות
ממנה מטעמים לרחמיו של הלב
היהודי המפורסם.
מה־גם שאיש אינו יכול לעזור להם אלא
הם לבדם, ואולי גם הרופאים והמזל.
גורית רזין, תל-אביב
• תגובת המערכת — ראה איגרת לקורא.

במאמר
״החוג הנוצץ לוחם על נפשו״
(העולם הזה )2006 היתד. פיסקה כלהלן:
״בבורסת היהלומים יש 400 חדרים. אם כל
דייר היה משלם — 5,000.ל״י לשנה במקום
— 150ל״י, היה זה נותן הכנסה נוספת של
19.4מיליון לירות.״
חשבון אריתמטי פשוט מראה כי:
—,5,000,-- 150 4,850.
ו X —4,850 400 1,940.000.
ולא 19.4מיליון. אם לא היתר. כאן טעות־דפוס,
הרי שאינפורמיה כזאת היא מוטעית
ומטעה.
אינני מתייחסת לתוכן המאמר. הייתי
רק רוצה להאמין, בתור קוראת העיתון,
כי טעויות כאלה אינן נעשות במתכוון
מתוך גישה מסויימת לנושא, ומתוך רצון
לסבר את עיני הבריות. בוודאי אין אנשים
רבים הטורחים לחשב סכומים במיקרים
כאלה, ונכון כי 19 מיליון מרשימים יותר
מ* 1.9מיליון.
חנה כהנא, רמת־גן
• מה לעשות, וזו בכל־זאת היתה
טעות־דפום.

שיתפטרו ככבוד

הבעד הכריע
של העיתון: פרשת אודי דיין.
לפרשה זו הוקדשו שתי כתבות מיליון.
לגבי הכתבה הראשונה, לא היה צורך בוויכוח.
היא היתד, המשך ישיר לסיקופ הבינלאומי
שהשיג זאת יפת, כאשר וידא בגרמניה
כי לדיברי התביעה הגרמנית ״אודי
הישראלי״ הוא אודי דיין. העולם הזה
( )2008 פירסם את הסקופ לראשונה, אחרי

פרשה מכל צדדיה, ולספק את מירב המידע
האפשרי.

מינה על מיושר הרחמים

טעות כ־ 19 מיליון

דליה מזור

האם הציבור הישראלי הוא כה נאיבי,
להאמין למר רבינוביץ שאכן קיים צורך
דחוף להודיע, מדי כמה חודשים, על שואה
כלכלית המאיימת על המדינה, ועל־ידי כך
להוריד את רמת־החיים בצורה דראסטית 1
הרי ידוע לאנשי האוצר במי הם פוגעים
בראשיובראשונה. לא במעלימי-ימס, ולא
באלה שעשו הון־תועפות במדינה אלא
כעמלים ובשכונות-העוני. בוודאי ראה השד
בטלוויזיה את האם הנאלצת להקביל את
פגי שלושה־עשר ילדיה עם מקרר ריק
ושומם, בבית הדומה למלונת־יכלב.
האם המיליארדים הרבים שנתבזבזו על
דירות ריקות, היאחזויות שודייבים יהיו
להוריד, על תיעול בגוש דן, על התחנה
המרכזית בתל-אביב ועל גנבים מבחירי
העם, לא היו מספיקים לערוך סדר במדינה,
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2010

בלכתך לקנות מקרר השנה על צרכיך. חפש את המקרר המתאים
לך ביותר -מקרר תדיראן. חפש אותו בבתי המסחר המובחרים.
המורשים מטעם תדיראן. בעד כספך אחה מקבל את האיכות.
האחריות והשרות של תדיראן. אל תקנה מקרר לפני שראית
ובדקת את מקררי תדיראן. ברי סמכא קובעים שמקררי תדיראן
עולים באסינותם ובאיכותם על מקררים דומים מיבוא או מיצור
מקומי.
להלן רשימה חלקית של בתי המסחר המורשים של מקררי תדיראן.
ת ל ״ אביב סלון אלנבי , 113 אלנבי .113 סלון מרכזי (בית אל־על) ,בן־יהודה .32
סלון להיט, אבן־גבירול .20 קו אור, אלנבי .109 מחסן מכירות ארצי, בן־יהודה .77
פילפסון, ברזילי . 2סלון טוקיו, אלנבי .53 סלון גורן, אלנבי .111 קרור טרף, דיזנגוף .84
אליעזר אלקטרוניקה, ברודצקי ,43 רמת־אביב. ירושלים אלקטרו, בית יפו .72
הניג, לורנץ .10חיפה 1סלון 27 פיינגולד, הנביאים .27יפו • מ. פינדר, שד׳
ירושלים .28 ברנדר שרה, רזיאל ( 28 ככר השעון) .לוי רחמים, בית אשל .3חולון :
אמדו נע״מ, סוקולוב .65 ערוסי, שנקר .44ב ת ״ י ם • כל־בו ליפשיץ, בלפור .33
אלקטרו ליין, עוזיאל .28נתניה סלון קסם, הרצל .30רמלה אסתר אוניגרסל,
ביאליק .2פתח ״ תקוה 1רדיו חנון, מוהליבר .4רמת ־ ג ן: גלח־ ,120 ביאליק . 58
סלון אביב, ז׳בוטינסקי .71 ראשון־לציון: קשת יוסף, רוטשילד .1ראשון לעילה,
הרצל .75 במפלד אמנון, רוטשילד .39רחובות טיקטין, הרצל .125 אלון הנדסה
אלקטרונית, רמב״ם .100אשדוד יעקובסון יעקב, רמב״ם .88קרית ־ ג ת: טולי,
מרכז מסחרי .42קרית ״ אתא זיני רטר, זבולון .7עפו רייטן יהושע, בן־עמי .27
נצרת? שוקחה קמל, כביש ראשי נצרת. טבריה • שרות קירור סימון, הגליל.
צפת • אחים בוכניק, ירושלים .75

11 !7 71 תד!*!
מקררתדיראן - 400המקררבעל המ ב נה
המונוליטי שתוכנ ן ב מי וח דלצרכיהמשפחה
הישראלית. זהו המקרררב ־ המכרשתכולתו
מ ירב ית. מיוצר מחומריםבלחי מח לי די ם .
ו מר כבהגלגליםקבועבגופו. להשי ! ב 5
צ בע י ם אופנתיים .

מקררתדידאן - 285 הוא הדגםהחדש .
איד יאלי לדירות קטנות ומתאיםבמיוחד
לזוגות צ עי רי םולמשפחות קטנות. במבנהו
וביתרונותיו הוא זהה לדגםרב ־ המכר
״תדיראן 400־ אלא שמידותיו החיצוניות קטנות
יותר שעהשתכולתוג דו להל מד י .

מקפיאתדיראן - 140 הוא התוספת
הא יד יאלית לכרמקרר. חוסךה וצא ות וזמן
ע ל ידי הקפאת המזון לתקופהשלח וד שים
רבי ם מוצרי המזון נ שמ רי ם טריים תודות
להקפאההעמוקהשלמקפיא תדיראן . 140

י תל־אביב: רח קרליבך 27 טל 285151 .ירנשלים: דחי שמאי 9טל 231315 .234867 .

1 7 1 7 1ב ארי שבע: רח הדסה 22 טל 39526..חיפה: דחי בכר מאירהוף 5קרית אליעזר טל 539292
שיוו ק ו כו רו ח

מקררים. מוגנים. טלוידות. מער כו ת סם ריאו 19 ניות. רדיו למכתיזת. סן ללות. פנסים. מוצר, תאורה

מכתבים
(המשך מעמוד )4
ולחסל את הלק הארי של מעברות־העוני,
״שהן ׳גם מישכנות־הפשע?
על ממשלת רבין כולה להתפטר בכבוד,
ולפנות דרך לצעירי הדור, ואז יישמר
זיכרונה לטובה בהיסטוריה הישראלית.
׳מ״פ ,.פתח־תיקווה

הכוכבת ורואה־הכוכבים
מזה זמן רב לא קראתי כתבה כה
מרתקת וכה ציורית כמו הכתבה הגדולה
על ״מנהלת המדינה״ (העולם הזה .)2006
דכוש ונבשיו

כפי ״שהצעתי עוד לפני שהלכו לבצע את
התוכנית של השיטה, שהיא אחרי אמור-
טיזציה ׳מוסרית.
גם את נד־פעלי ים־המלח צריך לשנות:
את המלחים להפיק בשיטת הקפאה, ואת
הבריכות והמלח שמצטבר בהן לנצל לקבלת
אנרגיה סולארית.
אחרי שהיגשתי למנהל מיפעלי יס־הסלח
סכימה ותחשיבים הנדסיים ותרמודינמיים,
שעבדתי עליהם חודשיים, קיבלתי את
תשובתו :
.״אקטואלי ׳ביותר כיום הוא, כידוע, נדשא
האנרגיה, ופיתרונו חייב להקדים את כל
האחרים. למרות המבוכה אשר כנראה
שוררת עדיין !,חלונות הגבוהים׳ שלנו,
יש כנראה תזוזה מסויימת בלחץ הצרכים.
ברצינות רבה מהרגיל מדברים כיום על
מינהרה להובלת מי הים־ה תיכון לים־המלח,
כהצעתך משנת . 1946 וככל שלומדים את
הנושא, מתברר, בי התועלת הנסתרת מפרוייקט
זה רבה אף על הגלוי לעין.
״גם ניצול האבן הביטומינית נבדק כעת
על״ידי אנשי־מעשה (למשל, על־ידי שילוב
הייצור של צמנט פורטלנד ואנרגיה) ,וחברת
מיפעלי יס־המלח תורמת כמיטב יכולתה
הדלה. עליך לזכור, כי כאשד חולקה
,העוגה הלאומית׳ על־ידי מי שחילק, הועיד
לחברתנו פרוסה אחת בילבד, אולי גדולה
מהפרוסות האחרות — אך מוגבלת ומוג־

לפני מ ערך מוסף!
לאה רבץ

דירות רווחה:

כל תמונה בול

• תל־אביב רח׳ ששת־ הי מי ם ך רנדתלן ד 3ח ד רי ם
• רמת־גן* מו ל קו לנו עקסם לשעבר 3ו־ 4ח ד רי ם
3ו־ 31/2חדרי
ק רי ת ־ בי א לי ס טו ק
• י הוד
4ח ד רי ם
• חולון * גבעת־ הפר חי ם
3ו־ 4ח ד רי ם
• ב ת־יםרמת־ הנ שי א
3ח ד רי ם
ר ח׳ לוי א שכו ל
• רעננה

באתרים המסומנים בכוכב אפשרית משכנתא של עד
60,000. -ל״י.

וילות וקוטג״:
• נ תני החבצלתה שרון
• רמת־ה שרון נו הרס קו

וי פו ת דו ־ מפל סיו ת
וי לו ת יו קרה בו ד דו ת

דירות לזכאי משרד השיכון
(כולד זוגות צעירים):
3ח ד רי ם —־ 149,400 .ל״י
$פתח־ ת קו ה
3חדרי —־ 147,400.ל׳׳י
#פתח־ ת קו ה
#ק רי ת בי א לי ס טו ק 3ח ד רי ם —־ 148,900 .ל״י
** באתרים המסומנים בשני כוכבים אפשרית משכנתא
נוספת של עד — 10,000.ל״י.

תכו הנובל!.׳ ש לו־
] ל ב !* 1המחירים סבירים
ת נ אי התשלום גמישים
!* בי טו ח כספי הרוכשים
*שינויים אפשריים בעת הבויה.
1ך דסקו !— 1״רסקו״— תל־אביב,
18955101 רח׳ הר-סיני ,1טל׳ 62222

על 1! 1 0 1אפשר לסמור!

הכתבה הצטיינה בחדירה לעומק גיבכי
הווייתה, חייה, דרכיה ושאיפותיה של
אשת ראש־הממשלה, ועל כך כה לחי
למערכת העולם הזה.
סיפור חייה הפוליטיים של הגברת הראשונה
של המדינה, לימד אותי עד לאן
הידרדרה מנהיגות המדינה כאשר אשת
ראש־הממשלה, היא ולא אחר(ת) שולטת
במדינה, ועל פיה יישק דבר ובעלה.
גם התמונות שהתלוו לכתבה היו מרתקות
וניכר היה שבחרתם את התצלומים
מתוך מיבחר ענק של תמונות שבמערכת.
כל תמונה היתד! בול !
ועוד אגב, בכתבה נוספת באותו גיליון
התפרסמה כתבה מצולמת ענקית על ליל
הכוכבים שנערך לכבוד יצחק רבין. הכותרת
המוצלחת אמרה :״רבץ רואה כוכבים״
.לדעתי, רבץ רואה כוכבים גם בארץ.
ש. בר־חיים, ירושלים

טוב להיות קרוב לצלחת
כבר הרבה זמן ידוע, שהרדיו מרבה
להשמיע פיזמונים של אנשים שקרובים
לצלחת, בעיקר עובדי־רדיו. אבל הפעם
הם התעלו על עצמם, בבחירת שיר לתח רות
האירוויזיון.
בארבע השנים האחרונות זו לא הפעם
הראשונה, ונדמה לי שגם לא השנייה,
שנבחר שירו של מנור. השיר נבחר
לתחרות על־ידי ועדה המורכבת מאנשי-
רדיו, חבריו של אהוד מנור בעבודה, וכן
צדוק צרפתי, שאייתו עבד מנור על כמה
תוכניות פרטיות.
אני חושב שאין צורך לספר מה פירוש
שיר לאיווויזיח מבחינת פירסום וכסף.
לכל ועדת־מיכרזים יש תקנים כלשהם,
אבל ברדיו לא קיימים החוקים המינימליים
של פיקוח.
בבריטניה, למשל, לפני כמה שנים, ערכה
המישטדה הבריטית חקירה קלה בבי־בי־סי
בשאלת העדפתם של פיזמונים מסויימים,
וכמה שדרנים־עברו בשידור ישיר לבית-
הכלא. כאן זה לא יקרה, כי לא קיימים
חוקים כדי לפעול. וכך, במשך שנים,
נענש הציבור בשמיעת שיריהם של עובדי-
רדיו וחברים של הצלחת, ואין מה לעשות.
!מתי נ רינ כו ם, תל-אביב

לנצל — לא לסגור !
ברצוני להתייחס לידיעה ״מפלים את
תימנע אתה והלידה״ ,העולם הזה ,)2008
שבה נאמר, כי גם מיפעלי ים־המלזז מפסידים,
אבל אותם אין איש מציע לסגור.
סגירת ׳תימנע היא חבלה ! אבל מוכרחים
לשנות את התהליך ולעבוד בלי מיכרות,

אלכסנדר זרחץ
מחדלי המוסדות
דרת היטב: ייצור אשלג והחומרים הקרובים
לו בילבד!״
מיכתב זה מעיד על מחדלי או הבלי
המוסדות שלנו. על זה אמר הנביא :״־שריך
סוחרים וחברי גנבים,״ כי השיטות שהצעתי
יספקו תוצרת שתהיה זולה פי 2־ 3לכל
הפחות.
אלכסנדר זרחץ, תל-אביב

פרוטקציה לימץ הקיצוני
כבר תקופה מסויימת שאני כותב אל
העיתון ידיעות אחרונות, ואינני מוצא את
מיכתבי בין המפורסמים ה״מאושרים״ .ברצוני
להבהיר ׳שאת המיכתבים שלחתי —
ואוסיף לשלוח — לא עקב רדיפת פירסום
(רחמנא־ליצלן) — אלא שהכתיבה עצמה
היא מעין קתארזים. שכן, לא עובר יום
מבלי ״שאחד, או יותר, מהמאמרים המתפרסמים
בעיתון זה יצליח להוציאני משל וותי.
והכתיבה, ההכנסה למעטפה והדבקת
הבול, מצליחים יפה להפחית את הלחץ
הפנימי.
מתוך מעקב אחר מיכתבי קוראים •שכן
פורסמו, הצלחתי לתפוס את העיקרון המנחה.
אילו הייתי כותב בנוסח, :״ברכות
לגוש-אמונים, על החלטתם האמיצה להקים
מאה(!) התנחלויות חדשות, חיזקו ואימצו
ויהי השם עימכם!״ או :״,הבת לכם ה-
•שמאלנים התבזסתנים! והבוז לך השר
הנקרא בישראל יגאל, על בחירתם בעוכד-
ישראל אבינדי (ימ״ש) לתפקיד כה רם
במישרדך.״
או, למשל :״תורד התוכנית ׳ניקוי־ראש,
וייסגר לאלתר ״שבועון־הזימה העולם הזה!״
ולחילופן :״אבוי לכלי־התיקשורת, שמראים
לנו כל מיני דעות חולות, הומוסכסו-
העו ל ם הז ה 2010

מכתבים
שלא

אלים ושאר מרעיז־בישין. מדוע
ידווחו על הדברים הטובים ו״
אילו כתבתי אליהם בסיגנון זה, אולי
היה לי סיכוי, אילו הייתי ממתין לתורי
אחרי אליקים העצני, או ד״ר ישראל צבי
כנר ושאר הקוראים הוותיקים, השולחים
מלוא החופן מיכתבים בנוסח הנ״ל, המתפרסמים
מייד.
לדעתי, לא זו הדרך! אל מול עולם
עויין ואינטרסנטי, ואל !מול אוייב שהשיג־אה
מושרשת בו כבר למעלה ממאה שנה,
אין לנו סיכוי אלא בשידור־ימעדכות, בהתעלות
על-פני שיקולים צרי-אופק וקיצ״
די־ראות, ולו נם במחיר הפגיעה במיעוט
הקיצוני הבלתי-מתסשר — מימין ומשמאל.
ייוסף כהן, ירושלים

איג?ו מוותרים ;
בעיקבות ידיעה שפורסמה בעיתון אל״
אנבא. בתאריך ,25/1/76 על כוונת הממי
ישלה להפקיע אדמות בשטח קרוב ל־2069
דונם מאדמות כפר אל־מכר שעל יד עכו,
זימנה המועצה המקומית בכפר ביום רביעי
,4/2/76 ,ישיבה שלא־מן־המניין בהש תתפות
חברי־המועצה ובעלי־הקרקעות סבני
הכפר הנוגעים בכך.
באותה ישיבה סיפרו אחדים מבעלי־הקרקעות,
כי לאחרונה היה נסיוך פיוס
בינם לבין מינהל־מקרקעי־ישראל בקשר
להחלפת קרקעותיהם שהממשלה עומדת
להפקיע, בקרקע שנמצאת בבעלות המיג־הל,
ובאותו זמן בתחום השיפוט של המועצה
המקומית כפר אל־מכר. אך המינהל
דחה הצעה זו, בטענה כי אין הוא עושה
עיסקות־חליפין.
כנס המשתתפים הסתיים בגינוי צעד
הממשלה, והחליטו להביא את צדקת ענייננו
לידיעת הציבור הרחב באמצעות הצינורות
המקובלים, ולמוסדות הממשלה.
בהודעה נאמר כי: כל המתכנסים ב־מישרד
המועצה המקומית כפר אל-מכד,
חברי המועצה ובעלי־הקרקעות שנוגע
בהם עניין ההפקעה כפי שפורסם בעיתון
אל־אנבא בתאריך ,25/1/76 ולפי הזמנת
המועצה המקומית ולאחר קריאת המודעה,
שבה נאמר כי מינהל־מקרקעי־ישראל פיר־סם
בעיתונות מודעה שתוכנה הפקעת כמה
אלפי דונמים בגליל, ומתוכם שטח של
2069 דונם מאדמות כפר אל־מכר.
כולנו מגנים את החלטת הממשלה ומתנגדים
להפקעת קרקעות כפרייו שאינם
מספיקים לפרנסת פלאחיהן, בני כפר אל-
מכר, ולכן אנו מבקשים את התערבותכם,
על-מנת לעמוד לצידנו נגד הפקעת אדמותינו
-שהן סמל לקיומנו. ואנו, בני כפר
אל־מכר, אין אנו מוותרים עליהן.

חצי מיליון לירות,
חד. עוד לא הכל

חמישה כדורי מזל יתגלגלו ביום חמישי בתוך מכונת ההגרלות המיוחדת של
מפעל הפיס. אחד מהם יהיה כדור הזהב. ע״י לחיצה יקפוץ החוצה אחד מהכדורים.
אם יהיה זה כדור הזהב, יתווסף סכום של מאה אלף ליי לפרס הראשון בן חצי מיליון
ל י. אם יהיה זה כדור אחר, יעבור הסכום לשבוע השני ויצסבר לתוספת של
מאתיים אלף ליי (בסה־־כ 700,000.-ל״י|.
כד עשוי הפרס הראשון להצסבר עד סכום כולל של מיליון ל״י!
אם במשך חמש הגרלות רצופות לא יעלה בגורל כדור הזהב, תחל הצטברות גם
בפרס השני, והוא עשוי להגיע עד 600,000 -ל״י! כן נוספו בהגרלת הפיס עשרות אלפי
זכיות מיידיות בזוטא.
קנה עוד היום כרטיס פיס ותשתתף בהגרלת הזוטא המיידית ובהגדלת
כדור הזהב החדשה.

המועצה המקומית אל־ מכר

לאינטלקטואלים של השמאל
יש לי הדגשה נוראית, שכל מיני נביאי-
הזעם של השמאל והימין, או שהם אימפוטנטים
או שהם מטורפי־מין. לא אלה, ולא

ליולדת

אנחנו אומרים גם מה
תצוגת אברהם קופל
אל בתי־ווחרושת
אלה, ירדו לתוך בית־יציקה ;מלוכלך ומסוכן,
או לבית־חרושת רועש ומשגע.
מי ביקש מהם לשאת את הדגל בשמנו י
אנו לא מעונייניס לתת את גבנו לסולם
שעליו הם מטפסים אל השילטון. אך אם
הם כל־כך מאוהבים במעמד־העמלים, שהנחו
את בתי־הקפה שלהם וייחדו אלינו,
לבתי־החרושת.
ולא לשם הסתה או חלוקת עלונים, אלא
לקדיעת־תחת של שנים. אזי נאמין להם !
אברהם קופל, אנטוורפן
העולם הזה 2010

כיורים, אסלות,
אמבטיות, חרסינות,
קרמיקה ואביזרים•
פאר תוצרת איטליה.

מוז מני ם ל חזו ת

לבונטין , 1
תל־אביב.

גן 11/ד בז״י

111ד

11 ימן

המטבח, השרותים
וחדר האמבטיה יראו
כמו בדירות הפאר
שבאירופה.
הדימיון והחלומות
יהפכו למציאות נעימה,
לאחר שתבקר אצל

טל 623978 .

היבואן משה ק טן
בע״מ״

,16י?

לקנות לא אצכנו :

4זול יותר
+שרות טוב יותר
+יעוץ טוב יותר

מבחר ענק של כל חנחוץ
לתינוק, ממוצץ ועד מיטת

״ביבי״

המלך ג׳ורג׳ ,45ת״א

סוף טוב־הכל טוב
משהו טוב
משהו שאוהבים

הקידוח הנוושל

מעדן בלעדי נוסף עול מחלבות ״טנא נגה
מו ס שו קו ל ד ״ טנא׳ -מוס שו קולד אמיתי
ט עי םכל -כן ו ע דין ...ממשת ענוג.
מ 1ס. זר. מום
(לא גלידה •לא ק י )0־
אול ם,׳ שלאכ סנו בקירור.
א ן זכרי:
כדי ליהנות
מטע מו הע שיר ו הנ פל א־יש
להגישו ל א -ק סו א,
כ שהוא רף
משהו טו ב, מ ש הו מצוין.
1מו ס שוקולד של טנ א

פרזזום אדמון בע־מ

הפרי המר של הח״כים
״דינמיים, צנועים, מראים דוגמה אישית, עושים את
העבודה השחורה במקום אחרים.״ שבחים אלה, ואח רים,
מרעיפים לאחרונה פלי־התיקשורת על ראשיהם של
שני חברי-הכנסת הצעירים, יוסף שריד (חמערן) ואהוד
אולמרט (הליכוד) ,בין השאר מייחסים להם את ביעור
השחיתות בכדורגל הישראלי, וחשיפת נגע האלימות
ותופעת ה״פרוטקשן״.
עם כל הכבוד לח״כים הנכבדים, האומנם כן הם
פני הדברים במציאות ז !
יוסף שריד היה במשך שנים רבות נושא־הכלים של
פינחס ספיר ז״ל, והשאילתה שהגיש לשר־חביטחון הקודם,
משה דיין, בנוגע לסילוק קצין מכנס שבו מתח ביקורת
על משה דיין, היתה בבחינת הקש ששבר את גב
הגמל, ולמחרת הגשתה תתפטר שר-הביטחון. עד היום
סבורים רבים שפינחס ספיר הוא שעמד מאחרי שאילתה

כשהתכנס מרכז מיפלגת־העבודה לדיון בבחירת
ראש-הממשלה החדש, לאחר התפטרות גולדה מאיר,
התגייס יוסף שריד יחד עם פינחס ספיר ויוסף קלד־רון,
כדי להבטיח את בחירתו של יצחק רבין. יוסף
שריד, שציפה לגמול כלשהו מצידו של יצחק רביו, נתקל
ביחס קריר מצידו של האחרון, שבאחת ההזדמנויות אף
אמר, בשיחה שבה הוזכר שמו של שריד :״תעזוב אותי
מיוסי שריד.״
במיפלגת-העבודה רווחת סברה ששריד המאוכזב חותר
להפלתו של רביו, ובסערה האחרונה שהתחוללה סביב
פרשת סבסטיה היה שריד בין התוקפים החריפים ביותר
של ראש״הממשלה.
לפני כשנתיים עבר ח״כ יוסף שריד לגור בקריית-
שמונה. חיו שטענו שזהו סתם תכסיס־פירסומת. אולם
לאחר ששריד נשאר במקום ולא עזב, הסכימו גם הספקנים
ביותר שזהו צעד של דוגמה אישית. מעניין שאיש
לא חשב על ההנחה שיוסף שריד, כאדם המרחיק ראות
מבחינה מיפלגתית, ייתכן שרוצה לבנות לעצמי מאחז
פוליטי שם, בעיקבות הצעת״ההחלטה שעברה כבר את
הקריאה הטרומית בכנסת, בדבר שינוי חוק הבחירות
מיחסיות לאיזוריות.
אהוד אולמרט, בדומה ליוסף שריד חיה אף הוא,
תקופת-זמן ארוכה, בבחינת נושא״כלים לראש המרבו-
החופשי, שמואל תמיר. לאחר הרכבת רשימת־המועמדים
של חמרכז״החופשי לכנסת התישעית, עבר ביניהם חתול
שחור, לאחר שאולמרט דורג במקום שנחשב לא-ריאלי
כמיספר 36 בליכוד, ו־ 4ברשימת המרכז-החופשי (אחרי
תמיר, שוסטק ונוף) ,בעוד היה בטוח שידורג לפני
עקיבא נוף.
רק בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים והאכזבה מ
המערך,
שבגללם חלה עלייה גדולה במצביעי הליכוד,
נכנס אהוד אולמרט לכנסת.
אולם הוא ״לא שכח״ לתמיר, ובמילחמה הפנימית
שאותה ניהל תמיר נגד חברו שוסטק, ניצב אולמרט
לצידו של שוסטק. בסופה של מילחמה זו התפלג
חמרכז״החופשי, כששמואל תמיר ועקיבא נוף נשארים
כמרכז״החופשי, בעוד אליעזר שוסטק ואהוד אולמרט
מקימים את המרכז״חעצמאי.
ח״ב שריד ואולמרט קיבלו את עיקר פירסומם לאחר
״מילחמתם״ להבראת הכדורגל הישראלי.
סיומה של עונת 1974-75 בליגה הלאומית לכדורגל
היה סוער. תופעות האלימות במיגרשים הפכו מחזה
רגיל, ושמועות על הטיות מישחקים הילכו תדיר בין
חובבי הספורט.
בסיומה של העונה נקבע, כי הקבוצות בית״ר
ירושלים ומכבי פ״ת יירדו לליגה א׳.
ועדת-חספורט של הכנסת, שבה חברים שריד ואול-
מרט, התכנסה לדיון במצבו של הכדורגל הישראלי,
וכאן התחיל מחול־השדים המפורסם של קיץ 75׳.
אוהדי בית״ר ירושלים, שטענו שקבוצתם ירדה
שלא־בצדק וכי חיו הטיות־מישחקים (הכוונה בעיקר
למישחק״המחזור האחרון, שבו הביסה בני־יהודה את
בית״ר ת״א בתוצאה ,)5:1התכנסו להפגנה מול בניין
הכנסת. כשהסתיימה ישיבת ועדת־חספורט, יצאו ח״כ
שריד ואולמרט אל המפגינים וקראו :״אל תדאגו, בית״ר
ירושלים לא תרד.״
למרות שהדיון על הטיות־מישחקים הוא באחריותה
הבלעדית של ההתאחדות לכדורגל, ועוד לפני שהוברר
אם אומנם היו הטיות״מישחקים, כבר חרצו שני הח״כים
הנכבדים את דינה של הליגה הלאומית.
עברו שבועות מיספר של דיונים בהתאחדות לכדורגל,
ובסיומם הוברר כי אין כל הוכחות ממשיות
להטיית המישחק בין בני־יהודה לבית״ר ת״א. התיק
נסגר, ובעיקבות סגירתו נקבע בי דירוג הליגה יישאר
כפי שהיה, כלומר, בית״ר ירושלים ומכבי פ״ת יורדות
מהליגה.
מי שחשב שהחלטה זו השפיעה במשהו על שני
חברי-הכנסת, טעה טעות מרה. מאחר שבני־יהודה
זוכתה ולא תרד, ומאחר שבית״ר ירושלים חייבת להישאר
בליגה, אליבא דח״כ אולמרט, הרי הפיתרון
היחידי הוא הקפאת הירידות והקמת ליגה בת 18 קבוצות.
יחד עם החלטה זו החליטה ועדת־הספורט ש־״/ס50
מחברי הנהלת ההתאחדות לכדורגל ימונו על־ידי גוף
ממלכתי, קרי ועדת-החינוך ושר־החינוך. .
שתי החלטות אלה הדהימו את הרחוב הספורטיבי,
כיוון שמשמעותן המעשית היא הפקעת זכות־ההחלטה

מידי ההתאחדות־לבדורגל .״זהו הרס הכדורגל הישראלי,״
התבטא בחריפות היו״ר־לשעבר של ההתאחדות
לכדורגל, מנחם הלר .״כופים עלינו מישטר טוטליטרי
בכדורגל,״ זעם עזריקם מילצ׳ן, ממלא-מקום היו״ר.
ההתאחדות-לכדורגל החליטה להילחם בכל האמצעים
שברשותה נגד ההחלטות השרירותיות.
אולם כאן החל תהליך מוזר. שריד ואולמרט היו
הפעילים העיקריים בוועדת־הספורט, כך שברור שמסקנותיהם
התקבלו על-ידי שאר חברי הוועדה. לוועדת-
החינוך, אליה הועברו המסקנות, היו הסתייגויות, אולם
מאחר שפסילת המסקנות כמוה כהבעת אי״אמון בווע-
דת״הבת שלה, היא קיבלה את המסקנות והעבירה
אותן לשר״החינוך, אהרון ידלין. שר-חחינוך בדק את
הנושא, ועמד על המשמעויות החמורות של מסקנות
הוועדה, וגם פירסם את הסתייגויותיו ברבים. אולם
גם הוא לא רצת להחזיר את המסקנות לוועדה ולהביע
בכך אי־אמון בה, לכן קיבלן והעבירן להתאחדות-
לכדורגל.
בקרב חברי הנהלת ההתאחדות היתה אחידות־דעים
מוחלטת נגד המסקנות. אולם מכיוון שחבריה ידעו שאי-
קבלת ההחלטות כמוה כהכרזת־מילחמה על שר-חחי-
נוך, לא נותרה להם ברירה, וככפואי־שד הצביעו בעד
המסקנות שהם עצמם חיו מודעים לסכנה שבהן.
שום אישיות ממלכתית לא פצתה פיה נובח תעלוליהם
של שריד ואולמרט. איש לא זעק נגד ההתערבות
השרירותית בענייני ההתאחדות״לבדורגל, שהיא גוף
ולונטרי. איש לא התייחס לעובדה שהיתה ידועה לכל
חובב-בדורגל בישראל, שאהוד אולמרט הוא אוהד
״שרוף״ (בדבריו) של קבוצת בית״ר ירושלים, ושיוסף
שריד הוא תושב קריית־שמונה, ובעצם הקפאת הירידות
הציל את קבוצת הפועל קריית־שמונה מירידה לליגה ב׳.
שריד ואולמרט לא מצאו שום סתירה בעובדה שהם-
עצמם החליטו על גורל ״קבוצותיהם״ .שני חברי״הכנסת
לא ניסו בלל להסביר את אהדתם לקבוצותיהם, והם
באו על גמולם לפני בחודש. בטרם החל המשחק בית״ר
ירושלים — מכבי נתניה בימק״א נקראו שני חברי-
הכנסת אל המיגרש, ולחצו ידיים לקול תרועות הצופים,
עם הנהלת בית״ר ירושלים ושחקניה (אגב, ח״כ
אולמרט הוא אורח״כבוד בבל מישחקי בית״ר ירושלים).
ימים יגידו אם יצליח הכדורגל הישראלי להתאושש
מהמכה שהנחיתו עליו שריד ואולמרט.
אינני בא לטעון שכל מה שעשו ח״כים אלה היה
שלילי, היו להם בהחלט גם פעולות חיוביות, אבל
היה רצוי שבלי-התיקשורת ימתנו קצת את השבחים
המורעפים על ראשיהם. ואשר לכל אלה שהחליטו
ששריד ואולמרט מאפילים על אורי אבנרי ושמואל
תמיר, כדאי שיזכרו שאלה האחרונים היו חוקרים כל
עניין על־בוריו, לפני שהחליטו לעלות על בריקאדות.

דלל, פתח־ת־קוזה

שו ש ״ח ש 03 חזת
מה מסעיר את השומר־־הצעיו־יבריח
השומר־הצעיר את הנהגתו ומיפלגתו, מפ״ם,
לחזור למעורבות !
מכורה /בעורקי זורם דמך /בעיני דימעותייך/ .
מה כבדות הן / .קצתי בבל תהילות הגבורה /מכורה,
ממוקשת פצועה ואבלה / .אלך בתוך משאת־נפשך/ ,
בלב אוהב גם אם יתומה שעתי /ויומי פני סגריר/ ,
ובדידות מזהירה חובקה זוהר לילי /אכרות ברית־שלום
על דלתות נופך.
אוהבך רבה ברגשות אוהבים /כשירי אימהות לבנים
בפיתחי החיים /אטפס על גג רוממות רוחך /יחף
משאגות-ניצחון וחרב-מילחמה /ואת כל עוצמת חיי
הגועשת /אהפוך לעשת הריעות /ואלחץ את כפות
ידידי בני־ערב.
נפשי השתוייה אחווה /תילחם באלה השותים
משקה שיטנה /עד ילהט שחר האביב מכורה /אזי
בל תמציתך אמצה עד תום /מהותך תהיה לי זקופה
מחום אנושי /ואקרא לעמי בקולי הלוהט. אותו אשר
אוהב /בימי שימחתו כבימי מכאובו /היצמד לשלום.
כל פתי יאמר לך שמצבנו הוא בלתי־נסבל, והמאורעות
האחרונים החגים מעל לראשינו והאוכלים בעמנו
הרצון להאמין באותם ערבים נאורים, שהיו בשעתו מזון
לאמונה, דומה שהתנפצו והושלכו לעבר כל פסימיסט
שציפה להם.
האמת הלוחמת, שאינה נכנעת לפשרות, ניצבת בשער
ודורשת מבניה שלא לאכזבה. ברגעים שבהם ההתייחדות
עוטפת אותך, אה מרשה לעצמך לחיות חצוף ולפרוץ
בחמת-זעם את חומות השקרים המוסכמים, ולהעמיד
לדין מוסרי ופוליטי אנשים מסויימים שבגין שותפותם
העיוורת עם מדיניות האיוולת ממשיכים לשטות ולחתל
בחברה הישראלית.
יי מיפלגח המשלמת את מס-השתיקה ועוברת לסדר-
היום, לא ראוי לה שתישא את בתר היושר. הייתי רוצה
לראות את התנועה הקיבוצית מחדשת את נעוריה ומתייצבת
בשורה הקידמית של המעורבות בחיי עמה• לא
ייתכן שמיסגרת זו לא תדע לנקוט עמדות סוציאליות
ופוליטיות בשעה שהארץ כורעת מצער. הנוער הקיבוצי
חונך על בירכי מורשת אבותיו, שידעו בחייהם זעם סוער

וסוחף, אחריות אנושית בלפי האדם, ודבקות עיקבות
בערבי תנועת-העבודה.
אינני חושב שנכון הוא שאזרח במדינת״ישראל צריך
להחריש. מתפקידו לפקוח עיניו ומדי־פעם לתת לעצמו
דין־וחשבון. בל שבן, לאור המציאות הטראגית הפוקדת
אותנו עתה.
בארץ יש רתיעה מן התגובה המחאתית, ולכן יש
סיבות. חמימסד הישראלי, הן התרבותי והן הפוליטי,
מגסה לנטרל בל פרוטסט, שהוא במהותו אנאליטי, כלפי
המישטר והמימשל. דוגמות של ביקורתיות ישנן לרוב
בעולם הרחב. לא אחת אתה קורא על כך שסטודנטים
וצעירים במישטרים ריאקציוניים ניצבים עם סיפרי-לי-
מוד מול קני־הרובים של המישטרה, וזועקים :״חרות״
ו״שלום״ .והמוטיב הזה בלהטו של הדור הצעיר אינו
מפתיע. הוא בהחלט לגיטימי, משום שהוא ממשיך את
מסורת קודמיו.
מכאן נובעת המסקנה העצובה, המלמדת אותך
להבין שהציבור הישראלי מפגר בבל הקשור ללב לוחם
במציאות מתה מערבים אנושיים. כי גם הדור שחי
במדינת־ישראל בשנים מסויימות היה ראש-חץ שנשא על
כתפיו את השליחות, שלרוב היו לה פנים חיוביות. במה
הדברים אמורים ז
מעורבות פוליטית עם שאלות נוקבות ואחריות סוציאלית
לגורל מראהו של העם•
אני חושב שהתשובה היחידה ועצם הביטוי למצי-
אותנו העקובה״מדם, חייבים לבוא מתוך הבית. כל זמן
שהצעירים בישראל יבינו שהם האוואנגארד (חיל-הח-
לוץ) ליצירת דפוסי״חיים אחרים, שיהיו משוחררים
מלאומנות, משילהוב יצרי-מילחמה, ויובילו את עצמם
לקראת המסקנה שהם חיים במיזרח-התיבון, במחיצת
העם הפלסטיני.
כל עוד לא ייווצר הדיאלוג, על בסיס של דו-קיום
צודק, ואם לרעיון זה לא יירתם הקול הרועם של בני
הארץ הזאת, נגזר עלינו לחיות בצל האימה _ לעך !
אלה, שטיפחו את תודעת הסופרמניות לאחר מיל-
חמת 67׳ ,הם גם הובילו אותנו במישרין לקראת דחיקת
הערכים האנושיים לשולי המחשבה. חם הלעיטו אותנו
בשובע של סיפוק-עצמי, טיפחו פסיכוזה של עושר, הת
עלמו
מכל רצון למצות את המכסימום האפשרי במישור
המדיני, על-מנת להגיע לשלום עם שבנינו.
לדידי, אמנות המחאה אינה זרה לי. בחורי הקיבוץ
חונכו על בירכי שירתם של ברטולט ברכט, אלכסנדר פן
ועל ״הנפש הקסומה״ ,״ז׳אן בריסטוף״ ,״טיל אולנ-
שפיגל״ ו״אנשי פנפילוב״ .כשאתה חרד לגורל קיומך,
הנשק המסובן ביותר הינו זה הנושא את תווית הפאסיביות.
השינוי חייב לנשום מכל חלקה בארץ הזאת.
לדעתי, הוא יושב רק בתנאי אחד: שבל בעלי
הרצון הטוב במדינת-ישראל יתלכדו לקראת המשימות
שהן הנאצלות באופיין, בגון צדק חברתי ושלום צודק.
המילחמות לוקחות, לדאבון־הלב, מן התנועה הקיבוצית
את פאר הבנים, אך לא פורמות את המשך האמונה
בארץ הזאת. הקיבוץ חייב להחזיר לעצמו את
הפונקציה הראשונית שמילא בשעתו באופן אקטיבי,
בכל הקשור לגורלו ולגורל החברה בישראל.
ברגע שיאבד את המצפן לקיומו, אזי בל מיפעלו,
לדעתי, לשווא.

בי, תל־־אביב

61111
61׳96כ 191 ץ כ1

לגבר האמיתי

אחרי גיל1ח
אחרי מקלחת.
אחרי הכל!

משווק ע״י ״לון״ .להשיג בפרפומריות המובחרות

ה עו ל ם הז ה 2010

וו בגת 8וונ

משל

זרמי

והו הטווס
המוניו החדש
שיחליט ער
גודל המדינה

אל ח בו ר

״אמא׳לה צועקים פעוטות כאשר חוטמם זג או חיתו״
ליחם רטובים וחם מרגישים אי״נוחיות.
״אמא׳לה בוכים ילדים כאשר חם נתקפים גסיוטי־לילח
חמעוררים בחם חרדח. .
״אמא׳לח״ ,זועקים גם מבוגרים, במצבים של כאביס-חזקים-
מנשוא או אימת״מוות.
זוחי תופעח בסיסית ידועח מתחום חפקיכולוגיה של ח•
אישיות. דמות־חאם קשורה בתת״חחכרח של כל אנוש בתדמית
המושיע״הפלאי. בהיותה מקור־חאספקח הראשוני של מזון,
חום, אהבה וביטחון, מגלם עצם תוארה בלבד את הצרכים
הפיזיים והנפשיים היסודיים ביותר.
משום כך אין הזעקה ״אמא׳לה״ מבטאת דווקא קריאה
לאם ספציפית. זוהי זעקה בלתי ראציונאלית, המושמעת גם
מפי קשישים שאיבדו את אימהותיהם בילדות, או מפי אנשים
שלא הכירו את אימם מעולם. היא מבטאת יותר מכל מצב
של לחץ, מצוקה וחרדה, וקריאה נואשת לעזרה כדי להיחלץ
ממנו.
זה היה בדיוק המצב אליו נקלעה בשבוע שעבר הנהגת המדינה.
בהעדר כל פיתרון ראציונאלי באופק, אף לא לאחת

מבעיותיה המעיקות של המדינה, נקטה הצמרת הפוליטית המנהיגה
את המדינה בפיתרון הפרימיטיבי הבדוק ביותר. היא
צעקה :״אמא׳לה ! ״
היתח זו קריאה לעזרה לדמות-אם קולקטיבית. אלא
שהקריאה לא תיתה מופנית לדמות אם מופשטת. היא נזעקה
לעברה של דמות״אס מסויימת ומוגדרת מאוד: סבתא ישישה
וחולנית, שבעוד חודשיים, אם ירצח השם, תחוג את יום הולדתה
ח — 7$-ראש-הממשלח המודחת של ישראל, גולדה מאיר.
הדבר מצלצל כמו בדיחה מאקברית• בדור בו נעלמים
אחרוני הדינוזאורים של הפוליטיקה הבינלאומית לא רק
מהזירה הפוליטית אלא מעולם החיים, נקראת בת-דורם של
הקיסר חיילה סילאסח או הגנרליסימו פרנקו, להושיע את
ישראל באחד ממשבריה הקשים ביותר. מוצג כמעט-מוזיאוני
נקרא מחדש לחרוץ גורלות של מיליוני אנשים חיים.
גולדה מאיר נקראה לחזור וליטול חלק בפורום הבכיר של
מיפלגת העבודה. פורום זה אמור להיות מעתה הצוות המוביל
הארצי החדש של המדינה, במקומו של הטריאומוויראט רביו״

(המשך בעמוד )30

דבר המערכת

הכל שלילה?
נזדמן לי השבוע לעיין בכמה
מ״עתונינו״ ונדהמתי .
שכן בכל עמוד ועמוד מדפיסים
״עתוניגו״ אך ורק את את השלי לה

״ שלילה ;לדורס ילד ובורח״,
״ שלילה לנהג משאית קטלני״,
משתולל״,
לאופנוען
״שלילה
שלילה, שלילה ורק שלילה .
ומעיון קל ב״עתונינו״ נדמה לד ש אומנם
רכל בארץ שלילה .
והחיוב היכן?
כלום לא יכולים ״עיתונינו״ לכתוב,
ולו כזית, על קבלת רשיון־הנהיגה
ולא על שלילתו?
והתשובה, לצערנו, שלילית .

העורן והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

ב ח סו המשוטט מ 3 0ד אס האמות על ח״ היורדי ם

היורדיםםלחייעצמם
יוסף ט( .לא נגיד שמות) הוא אדריכל
מצליח בעיירה ליאז׳ שבבלגיה.
למישפחתו וילה דו־קומתית בת 420
מ״ר 6 ,מכוניות פרטיות, יאכטה, טבח
סיני, משרתת כושית, עוזרת מרוק אית
— לכאורה מכל טוב.
אך אויה — כל בני המישפחה (יו סף,
אשתו רינה, בניהם גיל ודניאל)
— כולם קטומי אצבעות.
מסתבר שהמתח התחרותי של ההצ לחה
והרדיפה המתמדת אחרי הכסף
הביאו את משפחת ט. אל עצבנות לא־

תתואר•

״בתחילה כססנו צפורניים,״ מספר
דניאל בן ה־ ,12״אבל אחר־כך המתח
גאה ולא יכולנו יותר.״ התחלנו ללעוס
את האצבעות מרוב עצבים, ועכשיו
גשארנו עם 2—3פרקי־אצבעות בכל
יד, ואם לא נחזור לארץ, גם זה ייעלם
תוך שנה !״
אז אני שואל אתכם — זה כדאי?
למישפחת ז.ע( .לא נגיד שמות),
החיה בעיירה קופנהגן שבדנמרק, שר־שרת־חנויות
משגשגת.
לכאורה לא חסר למישפחה דבר —

גילוי דלעת
האטת -טול עיוותי ״כלכוטקיי

כסף, מעמד, מכוניות, מטוסים, חופ שות
אין־ספור — הכל.
אך האומנם?
כשבאתי לראיין אותם, מצאתי את
המישפחה ״המאושרת״ יושבת בסלון
המרווח, וכולם מאוננים בקצב רצחני,
וכך זה נכדשך לכל אורך הראיון שנמ שך
כשלוש שעות.
מספרת האישה, כרמלה :״בהתחלה
שבאנו לכאן היה נהדר. ממש
נדהמנו מהשפע ומהחיים הקלים. אלא
שאחרי כמה שנים החלה המתירנות
הנוראה כאן לתת את אותותיה, ומאז
אנחנו לא עושים כלום — רק מאונ נים.
קמים בבוקר ועד שהולכים לי שון
לא מפסיקים לאונן. הבית מלא
זרע, ואין מי שינקה. זה ממש נורא !״
אז אני שואל אתכם שום — זה
כדאי?
בעיירה סאן־פראנציסקו שבמערב
ארצות־הברית התמקמה מישפחתו של
פרופסור דני (לא נגיד שמות) .הבית

בתוכנית ״כלבוטק״ ששודרה בטלוויזיה הוצגו עובדות מקוטעות שהשמיצו
שלא בצדק את חברת א. ר .ה. ב.
חברת א. ר .ה. ב .רואה במישדר זה שערורייה ציבורית, המחייבת
חקירה יסודית.
כיוון שהנהלת הטלוויזיה סירבה לאפשר לנו להופיע בתוכנית, אנו
נאלצים להביא עובדות אלה בפני הציבור בדרר זו.
( )1מאז מאי 1948 הפעילה חברת א.ר.ה.ב. שתי רכבות־אוויר הפועלות 24
שעות ביממה (כולל שבתות וחגים).
( )2ריכבו של מר עם ישראל, אשר תלונתו שודרה ב״כלבוטק״ ,נתקע ביום
8באוקטובר 1973 בשעות הלילה, כאשר מרבית שירותי־הגרירה סגורים.
( )3מאחר שלא עלה בידו להתגבר על התקלה בכוחות־עצמו, פנה עם ישראל
למוקד א.ר.ה.ב. וקיבל מייד שירות לגרירת עמו מצומת המיתלה לפאיד.

זאת ועוד,
(א) מר עם ישראל הוא מטריד ותיק, הפונה למוקד א.ר.ה.ב. בשעות הלילה
המאוחרות בקריאות היסטריות, כאשר המדובר הוא בתקלות בפפם בלבד.
(ב) מר עם ישראל מפגר בתשלומיו.
(ג) מר עם ישראל נוהג להתפרץ מדי־פעם למישרדנו ולאיים על העובדים.
(ד) בנצלו את העובדה שאחיו עובד בחברתנו, מנסה מר עם ישראל להתערב
בבחירות להנהלה. עם זאת, ולמרות כל האמור לעיל׳ זכה מר עם ישראל
לשירות אדיב, לגרירות ולשטיח־גומי חינם•
(ה) הגורר קיסינג׳ר שקיבל את הקריאה הטלפונית הראשונה, ביקש מעם
ישראל להתקשר לתורן הגרירה מר שלזינגר, והוסיף: אם האחרון לא יוכל
בשום־אופן לצאת לגרירה ״אשמח אני לתת את השירות״.

קטע זה מדב ריו לא שוד ר משום־מה...

חברת א. ר .ה. ב .מבצעת מאות גרירות בשנה, לשביעות־רצונם של
עשרות עמים. נמשיר במאמצינו ובהשקעותינו לשיפור השירות וייעולו,
לשביעות־רצונו של ציבור האומות.
הנהלת א.ר.ה.ב.
שירות גרירת ע

הזוהר מזויף — השעמום נוראי

נאה, הכלים נאים, ואף האישה נאה.
אך האם רחבה דעתו של דני?
״בתחילה הכל היה טוב ויפה זה
היה ממש נפלא לעומת התנאים שהיו
לנו בארץ. תוך שנה היה לנו כל מה
שאפילו לא חלמנו עליו בארץ. ואז
זה התחיל — הסמים. השיטה היא פה
לתת לך את הכל, ואז אתה משתעמם,
שום דבר לא מעניין אותך יותר ...ואז
באים הסמים. הדבר היחידי שמעניין
אותך זה לבלוע, לעשן ולהזריק סמים
— מכל המינים, הצבעים ומצבי־הצבי־רה.
זה השיטה שלהם — להעניק לך
את כל השפע, להביא עליך את השי־עמום
ואז — למכור אותך כפרי בשל
לאלוהי הסמים. וכך היום אנחנו —
אני, אשתי והילדים — מכורים ל־17
סוגים שונים של סמים קשים, וגם זה
ביום טוב.״
אז אני שואל אתכם פעם אחרונה
— זה כדאי?
לא, רכותי, זה לא כדאי. הרכה יו תר
טוכ לגור כאוהל דל כמולדת נ אשר
כארמון־פאר כנכר, ושלוש ה-
מישפחות הללו מוכיחות זאת יותר
מכל.

ממי שנתו של מיי ס דו —
חבל אחין !
.8אדם אביך 1
מי אתה ן

ד״ר זוארץ

(במידתו ״מי האיש 7״)

ב מי סגר ה המאמצים לר־ענון ה מ פלג ה:

גולדה חוורה לפעילות ב ..עבודה ־
צפויה ו.ם תשובה חיובית של ברר כצנלסון • ייתכן כי ארונו
ישתתף כבר בישיבה הקרובה • שוקלים פנייה ו.ם להרצפלד
פה שבין שלהי אוקטובר 1973 לרא שית
76׳ וכן שוקלים את מינויו מחדש
של ידלין למזב״ל העבודה.
הגב׳ מאיר חזרה והדגישה את תמיכתה
האיתנה במיסמך גלילי ובביצור
קו בר־לב והוסיפה כי לדעתה אין
פלסטינים, ומי שמעוניין לדבר איתנו
יכול לטלפן, אנחנו ממתינים. כמו כן
בכתה.

מאת ד״ר מ• זוארץ ז״ל
שובה של הגב׳ גולדה מאיר ל
״פורום המוביל״ של מיפלגת•
העבודה, מהווה, לדעת פרשנים,
אור ירוק לחידוש פני התנועה,
ולשילובם של רכים וטובים שפרשו
זה־־מכבר מפעילות פוליטית כמיס־גרת
המיפלגה. מוזכרים שמותיהם
של החברים הרצפלד, בן־צבי, גורמן,
כיילינסון ואחרים, שגזרו על
עצמם שתיקה.
בישיבה הקרובה שתתכנס בבית־הקברות
בכינרת לדיון במצב הכלכלי
צופים קוורום מלא של ותיקי התנועה
ומייסדיה.
פרשננו מוסיף: שובה של הגב׳
מאיר מעיד על כי צפויה לנו הנהגה
חדשה ודינאמית, וכי הטריומוויראט
גולדה־גלילי־פרס עומד לחדש את ימי
הזוהר של 73־ 1969 תקופת העוצמה
של מדינת־ישראל ומיפלגת העבודה.
נדונה גם האפשרות לביטול התקו

קרא
בעם : 3

השלישית הפורצת נזאירסון—כצנלסזן—
בילינסון שבה לזירה המדינית. בתמונה:
בדל כצנלסון שיוביל בחוד, כשמאירסון
וביילינסון מרכזים__ .

לדיין תודה
לדיין ברכה

א. לפני שלוש שנים

אל תתנו למצריים נשק סובייטי

המצרים מקבלים נשק מרו סיה
בלי הגבלה. כל יום מגיעות
למצריים רכבות אוויר וים, וכולן
טעונות נשק קומוניסטי ה-
מייועד להשמידנו. טנקים ומטוסים
וטילים ומערכות מתוחכמות.
צריך לזעוק ! צריך למחות !
צריך להסביר.
אין למי להסביר. אף אחד לא
מקשיב. הרוסים ניתקו את היח סים
איתנו, והם יעשו הכל כדי
לחסל אותנו. הם יזרימו הנח
כמויות אדירות של נשק, כדי לס דר
את האמריקאים. מה איכפת
להם אם נושמד! הושיעו! הצי לו!
אילו
היו המצרים מקבלים
נשק אמריקאי, היה המצג שונה.
האמריקאים היו יכולים לפקח
על זרימת הנשק למצריים,
והיו מחזיקים את סאדאת קצר.
רוצים את האמריקאים! האמ ריקאים
יעשו כאן סדר ! תנו את
האמריקאים ־־ סלקו את הרו סים.
בחייכם !

״אם שמי היה גולדשטיין
אף אחד לא היה
מתייחס לטלפונים שלי״
(ראיון עם אודי דיין)

ב. א ח רי שלוש שנים

קרא בעם : 4

אל. תתנו למצריים נשק אמ ריקאי

העליונות הטכנולוגית שלנו
תיעלם. מה יהיה ז כל יום יגיעו
למצריים מישלוחי נשק אמריק אי.
טנקים, מטוסים, טילים.
נשק אמריקאי נגד ידידי אמרי קה.
נשק אמריקאי נגד נשק אמ ריקאי.
נשק אמריקאי להשמד-
תנו. צריך לזעוק! צריך למחו ת!
צריך להסביר.
אין למי להסביר. אף אחד לא
מקשיב. אמריקה מנצלת את ה מצב
באיזור לאינטרסים שלה.
אמריקה מנסה לדחוק מכאן את
הרוסים ומשתמשת בנשק כאמ-
צעי-לחץ. לחץ גם נגדנו. הושיעו !
הצילו !
אילו היו הרוסים באיזור, היה
המצב שונה. היינו יודעים שאמ ריקה
לצידנו, והיינו מחזיקים
את סאדאת קצר. רוצים אתה רוסים
— סלקו את האמריק אים.
בחייכם !

״אם שמי היה גולדשטיין
אף אחד לא היה
מתייחס לסרטים שלי״
(ראיון עם אסי דיין)

האלטרנטיבה ־ דיין 1

עוז לדיין בטרם פורענות
אלה חלק מן הכותרות למאמרי־המערכת
שהוצעו לנו עד כה.

הא יש לך הצעה טובה ותרד
כת ו ב ^ לינו !

עיתון יומי. העורך: נתתפלא!) ם. ד ״ן

לכל המעונייו

אספו־מצוות מרחובות מובן להח לי ף
מיצוות מ שול שות
מ או סטר לי ה
ב מי צוו ת
שבין־אדם־לחברו
עם שובל.
לפנות בהקדם.

שולמית אלוני הוצעה כשרת־המישטרה.
יורבין הניב בכתב במילה אחת ושני סימני קריאה :״לאו!

דול״ט גוקו יד.

השנסון הצרפתי, עמדה במרכזה
של מסיבת־קוקטייל שאירגן למענה
האמרגן מיקי פלד. אורחים במסיבה היו הרמטכ״ל, רב״אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור, שבא בלבוש אזרחי (למעלה) והשחקנית
גילה אלמגור, שהצטלמה עם ז׳ולייט ועם מנצחה, ז׳ראר ז׳ואנסט,
שהעיר את תשומת־ליבן של השתיים לדימיון המפתיע ביניהן.

הגסין־ ברנארד, בעלה של
המלכה ההולנדית, שוחד מחברה
אמריקאית, נשמו מנהל
כור באירופה כני גאלן, ואשתו,
רחל, לרווחה .״סו^-
סוף נמצא פסול גם בגויים,
וישראל ירדה מעט מעל מפת
הביזיונות,״ אמר בני המת גורר,
בתוקף תפקידו, עם אש תו
וארבעת ילדיו באמסטר־דאם.
01ח״כ
יוסי שריד הפד
לאחרונה אלילן של נשות
אירגע אמהות עובדות. הן
מזמינות אותו להרצות לפני הן
בחוגי־בית, ולספר להן על
חייו בקריית־שמונה. לאחרונה
התקיים חוג־בית של נשות
ד,אירגע בביתם של שריד,חוץ
יגאל אלון ואשתו, רות,
בירושלים.
בעיר העתיקה
שריד אמור היה להופיע לפני
הנשים האורחות, אך טילפן
והודיע כי בכנסת מתקיימת
ישיבה תשובה, והוא אינו יכול
להתפנות. האמהות העובדות
לא ויתרו. הן הזמינו מוניות,
לא ברור על חשבון מי, נסעו
למישכן־הכנסת ושם, באחד
החדרים, ד,ירצה יוסי שריד
בפניהן. בין השאר סיפר כי
בנו הבכור הוא תלמיד מצ טיין,
ורמתו גבוהה בהרבה מזו
של בני-כיתתו בקריית־שמונה,
שמרביתם בני עדות-המיזרח.
! 0צרות לרקדן הבלט
לאנשים הנכונים

777
בהנדי בינלאומי
01 עמום חוויות משיחת־המילואים
האחרון שלו, חזר
עוזרו של שר־המישטרה, סגן
(מיל ).ברון• לשם. בין השאר
טען כיי, לדעתו, מנהלים
את בסיסי צה״ל בסיני הבדואים.
ולראייה: בוקר אחד
ניעור לקול תרועודחצוצרה,
וכשהציץ החוצה ראה קבוצת
בדואים עומדת במיסדר ומניפה
את דגל-הלאום על ראש-
התורן. אף חייל ישראלי אחד
לא ניראה באותה שעה בשטח.
0ברוך לשם סיפר גם
כי בשעתו, כשח״ב שולמית
אלוני היתד, עדיין שרה בממשלה,
עמד שר־המישטרה,
שלמה הילל, לנסוע לחו״ל
במיסגדח סיור רישמי. הוא
כתב מיכתב לראש־הממשלה
יצחל, דבי] והציע כי בהיעדרו
תמלא שולמית אלוני
את מקומו כשרת־המישטרה.
תשובתו של רבין הגיעה מייד,
והיתד, חד־משמעית. על־גבי
נייר-המיכתבים הרישמי של
מישרד ראש־הממשלה הודפסה
מילה אחת :״לא עם
ישני סימני-קריאה.
׳ 0שר־המישטרה שלמה
הילל סיפר השבוע, כי הסיבה
ליחסו המייוחד כלפי העיתונאית
מידה אברך היא ש

הוא
היה מדריך שלה בתנועה.
חניך נוסף של הילל היה
מיכאל צור, המרצה עתה
עונש-מאסר בכלא רמלה.
! 0ממה נהנה באופן מייוחד
יצחק רבין, בעת מישחק הכדורגל
בין ניבחרות ישראל
וצפון־אירלנד? מגדי יגיל
ובנו רן, שישבו סמוך לו,
והצחיקו אותו ללא הרף ב־אימרות-הכנף
ובבדיחות של הם.

ואלרי
פאנוכ. הוא מתח
שריד בעת הופעה בם ן-פרנ-

סיסקו, וייאלץ להפסיק לרקוד
למשך מיספר חודשים.
! 0ערב מרתק ומשעשע
בילה קהל של סטודנטים עם
עורך־הדין צכי שווארץ,
אביהם של רות דיין וראו־מה
וייצמן, שלפני חודשיים
מלאו לו שמונים שנה. שווארץ
סירב לדבר אל המיקרופון ולהתראיין
בישיבה, אלא קם
על רגליו, התייצב לפני הקהל
וסיפר לו זוטות מחייו. בין
השאר סיפר כיצד הגיע בגיל
15 לבדו ליפו, כדי ללמוד
בגימנסיה הרצליה, ופגש שם
את אשתו־לעתיד, התלמידה
רחל קלימסר בת דד ,12 כשהיא
לובשת שרוולי־בד שחורים
כדי לשמור על שרוולי שימל-
תה. כעבור זמן החליטו צבי
ורחל לקחת כל אחד חדר בדירה
של שני חדרים עם
מיטבח. הדבר עורר שעו-
רייה, וצבי שווארץ נקרא אל
מנהל־הגימנסיה, שתבע ממנו
לשים קץ להפקרות בלתי־מוס־רית
זו. צבי הצליח לשכנע את
המנהל שהוא גר עם התלמידה
בצורה הגונה בהחלט, לצורכי
נוחיות הדדית בילבד.
01 בדרך ליפו, לפני 65
שנים, הפליג צבי שווארץ באונייה
שהיתר מלאה צליינים
נוצריים מרוסיה. האונייה נעצרה
ליד אי תורכי, בהסגר של
שבועיים, מחשש שיש בה חולירע.
כשגילו הרוסים את הנער
היהודי בקירבם, שאלוהו
בזעם :״מדוע נוסע ז׳יד כמוך
לטמא את הארץ הקדושה
שלנו?״
! 0איש־העסקים היהודי-
גרמני, ג׳ו דומכרגר מראשי
החברח לישראל, נשבע השבוע
כי לא יסע יותר בחברת אל־על.
דומבדגר אמור היה לטוס
מתל־אביב למינכן, שם הוא
מתגורר. חברת אל־על ביטלה
את הטיסה, והעבירה את הנוסעים
לחברת סווים־אייר. הנוסעים
אמורים היו לרדת בציריך׳
ומשם לטוס למינכן. אולם
בציריך היה ערפל, והמטוס
לא יכול היה לנחות. הוא חג
באוויר במשך כמה שעות, ול בסוף
נחת. בנמל־התעופה בציריך
הסתבר כי טיסות למינכן
יהיו רק למחרת. דומברגר העסוק
החליט לנסוע ברכבת ל באזל,
ומשם להמשיך ברכבת

01ח״כ מרדכי כן־פורת

אירגן פגישה של אוהדי רפ״י,
בביתה של רחל ינאית כן־
צכי בירושלים. באותה פגישה
סיפר כי מדי שבוע הוא
נפגש עם ח״כ אליעזר רונן,
איש־מפ״ם, והם מוסרים דץ-
וחשבון אחד לשני :״רונן מדווח
מד, הוא עושה כדי להוציא
את מפ״ם מהמערך, ואילו
אני מדווח מד אני עושה כדי
להוציא את רפ״י ממיפלגוד
העבודה.״
׳ 0לכמה מן הישראלים, הנושאים
במישרות בכירות ב־חו״ל,
קשה בימים אלו במייו־חד.
הם נאלצים להפוך דיפלומטים,
לנסות להחליק את
הפשלות הישראליות המתחוללות
במדינה ומחוצה-,ילה. לכן,
כשהועלה החשד כאילו קיבל

ש״קה ירקוני

שהתעייף, כפל חנראה, מפרשת
הדחפורים שגה הוא מעורב, ו*
שבגללה נעצר, החליט לרדת לאילת לתפוס שלווה, ותפס מקום
חמישי בפסטיבל השח״מת הארצי, שהתקיים במלון ״ביקעת
הירח״ ,ושמשך אליו עשרות חובבי המישחק מכל חלקי הארץ.
העולם הזה 7010

למינכן. סך־הכל ארכה נסיעתו
מתל־אביב למינכן 15 שערת.
; 9ראש עיריית בת־ים,
יצחי, ויקר, התלונן כי
עירו קיבלה שטח של 7000 דונם
בילבד, בניגוד לערים אחרות
בסביבה, שקיבלו שטח
גדול יותר. אמר ולקר :״כשיש
לי פגישה בשמונה בערב,
אני יוצא בשמונה ועשרה ומגיע
בשמונה פחות עשרה.
בבת־ים אי-אפשר לאחר.״
! השחקן יליד-מרוקו זאג
ן שבוע טוב להתחיל בעיסוקים חדשים, ביחוד במישור הכלכלי. אבל אם
יש לך חשק לעשות דברים חשובים ביום ה׳ — מוטב שתמתין לשבת.
אדאז יתכן שיבואו האפשרויות הגדולות ביותר. יום א׳ יביא לך הזמנה,
או הצעה מפתה. אל תקח אותה, למען הגורל ! היא טומנת סכנות לעתידך.

שבועיים. לאור מצב היחסים
הרעוע בין הבמאי לשחקנים,
וחוסר האירגון על בימת ההסרטה,
קשה להאמין כי כוכבי-
הסרט, ריטה טאשינגהאם,

ליאונרד וייטינג ומיקי
רוני יבואו להצגת־הבכורה.

לא נותר אלא להתנחם בכוכבת
הישראלית של הסרט, השחקנית
מיכל כתי־אדם,
ידידת הבמאי.
9לאחרונה מבליט ספר-
הצמרת הבינלאומי, וידאל

לא זה לא מה שחשבת. ובכל זאת — יום ה׳ הוא יוס שיפתח בפניך לא
רק חודש גדוש חידושים, אלא אולי אף שנה שלמה של התרחשויות
מסעירות, במישור הרומאנטי ובתחום היצירה. אם אתה אומן או בעל־מלאכה
— נצל את סוף השבוע לפעילות מוגברת ולעשיית דברים חדשים.
10בפב רו א ר ־
20במרס

!110
21במרס -
20באפ רי ל

עקרונית, אתה עשוי להתברך השבוע בהזדמנות בה רצית מזמן. אגל
אל תחשוב שאם יש לך אפשרות לשנות — אתה חייב לשנות בבל מחיר.
היה מאופק, צונן ומחושב. חימים ד׳ ו״ח׳ פותחים את השערים
לקביעת״דרך סופית, לגבי בעייה בה התלבטת. מוטב, עם זאת, שתיזהר
עד סוף החודש, לפחות. פגישה עם דמות בלתי־מוברת תשנה את חייך.

אם לא תחליט בעניין החוזה או המיסמך שמחכה על שולחנך מזה כמה
ימים, אתה עשוי להסתבך בבעיות חמורות. נערה בלתי-ידועה תגלה לך
את אהבתה או את משיכתה הגופנית. אם היא בת סרטן או עקרב —
נסה לראות אותה לעיתים קרובות יותר. צבע חום יתאים למצב-רוחך
ולמזלו, השבוע, בת־שוורים. היזהרי ממאכלים מיזרחיים מתובלים מדי.

היריבה שלך באמת שמה לו רגל, השבוע. אל תתחמקי מן הפגישה איתה.
נסי להתמודד איתה בכל התחומים, ולהוכיח לה שאת לא פחות בעלת־דמיון
ממנה, כשאת נלחמת על משהו חשוב. אס אתה אדם הזקוק
לפירסומת — יום ה׳ הוא נקודת המיפנה, ובו אתה חייב לפעול במרץ.

את שוב מסבנת את הכל, על־ידי נטייתך לראות את הצד האפל
וחמייאש של המטבע. נסי להיזכר בימים הרבים חטובים שעברו עליך.
נסי גם להתייחס לעבודתך בקורטוב של הומור. לא מתים מזה, לא
כשעושים את העבודה ולא כשאין מסוגלים לעשותה. לנשי סגול ואפור.

11110
21 ביוני -
20 ביו לי

1 0ל 1 * 11111 ילד״הפלא של הקולנוע הישראלי, אמור היה
1י 1 1למלא את אחד התפקידים הראשיים בסרט
״לופו בניו־יורק״ .אולם שהוצע לו שכרו, עיקם את פרצופו ואמר :
״בשביל סכום בזה אני לא עיבד לסרט נבחר ילד זול יותר,
אך זה חלה. ילד נוסף חטף פחד מהמצלמות, ומפיק־הסרט,
מנחם גולן, נאלץ להסכים בסופו של דבר לתנאיו של חן, בנה
של מיצי, אשת השחקן דידי לוקוב, השומרת עליו בעת הצילומים.

רווח אינו שוכח את מורשת
אבותיו. הוא החליט לתרום את
הצגת־הבכורה של סירטו רק
היום, לטובת קרן יהדות צפון־
אפריקה.
91 השופטת המחוזית חנ ה
אבנור היא אשה ליברלית.
בזאת נוכח הקהל, שנכח באולם
בית-המישפט, בו התנהלה
תביעה מטעם עורכת-הדין
ריקי שפייזר, תובעת בפרקליטות
מחוז תל-אביב, שביקשה
להרשיע גבר בהפצת
חומר־תועבה. הסתבר כי הו״
מר־התועבד, הוא תמונוודעי-
רום של פילגשו של הנאשם
אותן צילם, ברשותה של הפילגש,
בעת שבילו יחדיו. כשנפסק
הקשר האינטימי בין השניים,
למורת־רוחה של הפילגש,
היא הטרידה אותו
ללא־הרף, עד שבחר בדרך
מקורית כדי להיפטר מהטרדו־תיה,
שילשל את תמונות־העי־רום
לתוך תיבת־הדואר של הגברת,
שהיא נשואה. קבעה השופטת
אבנור :״אפילו שהתמונות
אינן מוצאות חן בעיני,
הרי אין כל ראייה לכך שהן
חומר־תועבה, אלא סתם תמונות
של אשה עירומה, הנראית
שמחה ועליזה במערומיה. תצלום
של אשה עירומה אינו,
בהכרח, חומר־תועבה.״
! 9מי שסתם את הגולל על
סירטו של הבמאי משה
מיזרחי, איש רחל, יתפלא
לדעת כי כעבור שנתיים של
בעיות אידסוף עם שחקנים,
במאי, צוות, עריכה, והפקה,
יוצא הסרט סוף־סוף אל ה מסכים,
ויוקרן לקהל בעוד כ-
העולם הז ה 2010

׳טשון, את מוצאו היהודי ואת
עברו הישראלי. ששון, שנולד
בשכונת-עוני יהודית בלונדון,
ושגדל בבית־יתומים מפני שאביו
נטש את אמו בעודו תינוק,
החל עובד כשוליית־ספר
בגיל ,14 דוכא ובוזה בשל
מוצאו היהודי וחיתודדיבורו
הוולגארי. בגיל 20 בא לארץ,
התגייס לצה״ל ושירת בנגב.
״העבודה הגופנית חיסנה את
גופי,״ הוא מתפאר ,״התחלתי
להיות גא. חדלתי להיות נושא
לבוז ושינאה.״ שלושת ילדיו
של ששון נקראו קאטיה,
אילן ועדן. אשתו, כוורלי,
רוגזת בעיקר על השמועות כאילו
בעלה הומוסכסואל, מייחסת
אותן לדיעה הקדומה האמריקאית
הטוענת שכל ספ-
רי-הנשים חייבים להיות כאלה.
91 התנועה למען שיחרור
האשה היתד, לבטח מעניקה
את תואר ״גבר השנה״ לשף
גיורא ברנהרדט, אילו ידעה
על קיומו. גיורא, שהיה
השף של מלון פאל בתל-אביב,
הוא בעלה של הציירת מרים
כרגהרדט. בתחילה היה גיורא
עובד ומפרנס בכבוד רב
את אשתו ושלושת ילדיו. האשד,
היתד, עקרת-בית, המציירת
להנאתה בזמנה החופשי.
מאוחר יותר הסתבר לבני הזוג
כי כדאי יותר שגיורא יהיה
עקרת־בית, ינקה, יבשל, ויטפל
בילדים, ושמרים תצייר.
וכך אומנם מתנהלים חיי מיש-
פחת ברנהרדט. הבעל התפטר
מעבודתו, האשד, מציירת, ובשבוע
הבא היא עומדת לפתוח
יתערוכת ציורים שלה.

הלביאות, במיוחד, תזכנה השבוע לעידוד ולכוח מחודש. חלום מעיק
יסור מעליכם, בני-אריה. ויאפשר לכם להוכיח את מלוא פעולתכם וכוח-
ההכרעה שבכם. אומנם לא כל אחד מכם הוא נאפוליון, אבל השבוע יוכל
כל אחד מבני מזל אריה לעשות את המאכסימום בשטח האישי. אלה
העומדים להתארס ולהינשא — התמזלו במזל רב בשבוע זה.

אין כל טעם להטיל בספק את המשך דרכך הנוכחית. התחלת בזה? תמשיך.
אתה חייב לקבל על עצמך מיסגרת קבועה, ולו זמנית שתוכל להגשים
את כל תוכניותיו. אל תיכנס להוצאות מיותרות, כי בימים הקרובים
עשוי להשתנות מצבך בצורה דראסטית. בדוק אם הביטוח קיים.

נ11]10
: 1 22אנגזסט -
1 22בספטמבר

מאזנ״ס

( 2בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר

צרות קטנות ולא־חשובות, בימי ד׳ וה׳ .מצד שני — הישגים בתחום
הכלכלי, ואפשרות לפתח את עסקיך, או לקבל על עצמך עבודות
נוספות. אם פגשת נערה, בימים האחרונים של השבוע שעבר, מוטב
שתטפח את הקשר הזח. באמצעותה תביר את זו שאליה התגעגעת
זמן בה רב. היזהר מריב עם חבריך־לעבודה. חיה מתון ומחושב.

באמת ! דווקא בשיא של תקופת ההצלחות שלך, להיות כל־כך עצובה ז1
את כמובן אשד, הנתונה לעליות ומורדות ריגשיים חזקים, אבל הפעם
זה מיותר. קחי עצמך לידיים. בני-עקרב: אתם צריכים להיזהר מהפסקת
פעולות שבהן התחלתם באחרונה. קיימת סכנה לאובדן חפצים יקרים
או לנזק ברכוש. השבוע יש להקדיש למנוחה את מירב זמנך הפנוי.

(11|11

אתה אוכל יותר מדי, והשבוע זה יתנקם גס בחיי החברה שלך וגס
בבריאותך. אם יש לך עסקים, גמור אותם לפני יום ה .,אחרת תהיה
נתון לרצונו של הצד שכנגד. אל תבקש טובות מחברים — וסוד פחות
מחברות — בסוף השבוע. בת־קשת: נסי לצאת עם ידידים ותיקים.

ג 2בנו במבר -
20בדצמבר

אחרי יום ג׳ את יכולה לשוב ולכתוב לו. הוא מחכה לזה, ואת תצאי
נשכרת. אבל מבחינות אחרות — היזהרי מקשרים איתו• זה עשוי לשנות
את מצבך לרעה. בן־גדי: עליך לנקוט בצעדים חשובים הנוגעים
לעתיך הכלכלי המיידי. יום א׳ הקרוב טוב באופן מיוחד לקניות.
21בדצמבר
10בימאי

סיוצא״ס סן שכלל של וש*ו 1ל.
כלל ידוע הוא כי בכל כלל יש יוצאים מן
הכלל, ולכן מציגה חברת ושיונל 3מערכות
סטריאו יוצאות מן הכלל.
כלל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו אינה
רק נשמעת, היא גם נראית ולכן הושס הדגש
במערכות אלה על עיצוב מרשים היוצר גם
אוירה יוצאת מן הכלל.
כל אחת משלוש מערכות הסטריאו,
משלבת בתוכה את כל הפריטים המוסיקליים
האפשריים: רדיו, פטיפון ורשם קול קסטות.

המסקנה: לו היית רוכש כל אחד מהם
בנפרד היה מחירם יקר הרבה יותר.
התוצאה: חוויה שטרם התנסית בה.
36 - 2070 •4חרכו מוסיקלי רב־גוני לבית.
.1 .מגבר רב־עוצמה ( .10877)817180 מכוון
£8£0ד 7071/577/8171/8171 5בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר. פטיפון משובח בעל דיסקית
תקליטים גדולה ( 30ס״מ) .רשם קול קסטות
סטריאופוני מעולה ושני רמקולים גדולים (.)2 7747
מ 070ו 36 -מרכו מוסיקלי ביתי המעוצב
> £להפליא. מגבר רב־עוצמה(80ו .7277)8!7צליל
של 4ערוצים בשיטת ״מטריקנד. מכוון
£81£0ד .4171/577/8171/81715 רשם קול סטריאופוני
משובח, פטיפון ושני רמקולים גדולים (.)2 7747

ס 56 - 1020 מרכז מוסיקלי מושלם לבית.
* 3מגבר( .3077)817180 מכוון בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר 4171/577/ 8171/8171 81£8£0
פטיפון משובח, רשם קול קסטות סטריאופוני
ושני רמקולים גדולים.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול ,18 תל־אביב.
1131101131 צעד קדימה אל המחר

x381018138063 01 1713850518113 0608810:.חו 601ו11(3810031,^30350010 3 8 1 0 1 3 8 8 1 105
פרסום קרמון

ח עו ל ם הז ח 2010

נוי שמחפש מציאות. כדי לחסוך בכסף. ישלם בסופו
של דבר את המחיר המלא מבלי לקבל את התמורה

ע 1נואנ 1ע ס

ך* ל אשה ׳יודעת את התורה הזאת.
^ היא חלק מנסיון־החיים שלה.

של קצת-נסיגה וקצת־פלסטינים
אפשר לקבל את השמאטע הזה.

השמאטעס הם המוצר היקר ביותר בשוק.
מחירם, אומנם, זול. אבל איכותם זולה עוד
יותר.
מי שזקוק לזוג־נעליים, אל יחפש את
הזוג שמחירו הנמוך ביותר. נעליים אלה
יתפרקו במהרה. כדאי לקנות זוג יקר יותר,
שיחזיק מעמד.
רק אגשים עשירים יכולים להרשות לעצ מם
לקנות שמאטעס. אבל דווקא אלה אינם
עושים זאת.
אנשים המרוויחים את לחמם בזיעת־אפס,
מוטב שיקגו דברים בעלי־איכות. כספם לא
יספיק להם כדי לקנות זוג־נעליים חדש
מדי כמה שבועות.

^ ונתן רטוש קבע פעם את הכלל
המדעי שההיפך של חמור אינו סוס.
אלא חמור הפוך.

לא כדאי לקנות שמאטעס.

רק שוטה קונה שמאטעס. ורק
שוטה כן־שוטים יהפוך את קניית•
השמאטעם אידיאולוגיה.

התרגיל הממשלתי החדש אינו
ההיפך מתרגיל הליכוד. זהו תרגיל
הליכוד כמהופר•

התרגיל של הליכוד אומר:
אסור להחזיר אף שעל אחד של אדמת
המולדת.
• צריכים לספח את כל השטחים הכבושים
למדינת־ישראל.
• שום ערבי לא יסכים לכך לעולם.
6לכן לא יהיה שלום לעולם.

• הערכים אינם מסכימים לשלום.
זוהי
נוסחה הגיונית. מי שמקבל את

מעוף של דמיון ומשוללי תנופה של יצירה,
שאינם יכולים להעלות על דעתם מציאות
אחרת מזו הקיימת עתה. זהו הפרגפא-
טיזם של פוליטיקאים, הלובשים את מדי-
האסירים האפורים של כלא הבינוניות ה מוחלטת.
ידידים
טובים יעצו לי, השבוע, שלא
לומר בפה מלא את אשר אני מתכונן לומר
עכשיו.
הם אמרו לי :״העם היושב בציון הוא
שטוף־מוח. מזיו! שנים אומרים לו יום־יום
ושעה־שעה, בכל כלי־התיקשורת, בכתב
ובעל-פה, שהשלום אינו אפשרי, שהערבים
אינם רוצים בשלום, שהערבים לא ישלימו
לעולם עם קיומה של מדינת־ישראל במרחב

״מטעמים תכסיסיים,״ הם אמרו לי,
״כדאי לך להעמיד פנים שגם אתה מאמין
במציאות זו. מי שמדבר עכשיו על שלום,
מכתים את עצמו בעיני הבריות כאוטופיסט

היא נטשה את יעד השלום. ואימצה
לעצמה את יעד ביטול
מצכ־המילחמה.

לכאורה, זוהי תפנית לעבר המתינות.
הערבים אומרים שאינם רוצים בשלום.
הם אומרים שהם מוכנים, לכל היותר, לביטול
מצב המילחמה.
בסדר. אז אנחנו נציע להם את המחיר שאנחנו
מוכנים לשלם עבור יעד זה.

לכאורה זה סכיר. זה ריאליסטי.
זה — הכה נשתמש כמחמאה הגדולה
כיותר שכה אפשר להחמיא
לפוליטיקאי קטן — זה פראגמא־

ךאמת היא הפוכה בדיוק.

1ן אין זו תפנית לעבר המתינות,
אלא לעכר הקשיחות.

רביו ובגין: או תו הדבר, רק ל היפך
הנחת־היסוד, חייב לקבל את המסקנות.
עתה באה ממשלת רבין, והופכת את הנוסחה
על פיה.
התרגיל של הממשלה אומר :

• הערכים אינם מסכימים דשדום.

• ממילא אין צורך להחזיר להם את
כל השטחים הכבושים.
אפשר להחזיר להם קצת.
• תמורת הקצת הזה אפשר לדרוש רק
את ביטול-המילחמה.
זוהי תחבולה מעניינת בלוגיקה. המסקנה
של התרגיל האחד הפכה ההנחה של התרגיל
השני.

ממשלת ישראל אינה מוכנה
שלם את המחיר הזה. אין הי
מוכנה אפילו לחתום על שטר
מחיר זה, עם תאריד-פרעון במו
שבו תסופק במלואה הסחוו
ששמה שלום.

מידות־המפתח כשניהם הן :״הערבים
אינם מסכימים לשלום.״

לכן היא החילה מחפשת בשוק־המציאות
משהו שיעלה פחות. פחות נסיגה. פחות
פלסטינים. פחות צרות עם גוש־אמונים.
פחות שערוריות של הליכוד.

* 4עכר לכל טאקטיקה הולפת, זוהי ה־משמעת
ההיסטורית של התפנ״ת . :

היא פנתה לעבר המדה שעליו
מונחים השמאטעס. שם, כקופסה
מהודרת, מצאה את הסחורה המפוקפקת,
ששמה כיטול-מצב-
המידחמה.

לא המחיר הותאם לסחורה המצוייה, כפי
שטוען יצחק רבין. אלא הסחורה הותאמה
למחיר שמוכנים לשלם,

נדמה לממשלה שתמורת מחיר

לשם כך דרוש יעד לאומי ברור. לשם
כך דרוש — הבה נשתמש במילה המפחידה
— חזון.
החזון הוא השלום. מציאות הדשה, שבה
תצטרף ישראל הריבונית למישפחת־העמים
של המרחב. מישפחה זו תכלול את העם
הפלסטיני, שיבוא אל מנוחתו ואל נחלתו
במדינה לאומית ריבונית משלו. ישראל
תהיה חברה בלעה מרחבית, שתבוא במקום
הליגה הערבית, ובשוק מרחבי משותף. המשאבים,
האוצרות, הטכנולוגיה, היידע,
הכוח המדיני של כל מדינות המרחב, ובכללן
ישראל ופלסטין, ירוכזו במאגר משותף.
שילוב היהדות העולמית והעולם הערבי
יביא לא רק להתפייסות היסטורית,
אלא יהווה גם מעצמה עולמית חדשה ש תזכיר
את ימי־קדם.

אוטופיה? במוכן. אכל אוטופיה
כזאת, כאשר תוצג לעיני בל
במדיניות הרשמית של ממשלת
ישראל, תיצור כוחות פוליטיים
משני עכרי החזית.

*?: 4שלת רג ץ-פרם—אלון (ואולי
1*1גביו לומר עתה: ממשלת רביו—גולדה—גלילי)
החליטה לשנות את יעד מדינ יותה.

דרך־המחשבה, שהולידה יצור־נפל זה,
שונה לחלוטין מדרך־הנמקתה.
מחיר השלום יקר. זהו גם מחיר קבוע.
ואי־אפשר לשלם אותו בצ׳ק ללא-כיסוי.
החברה הבינלאומית כבר קבעה מחיר זה.
קיימת לגביו הסכמה מפליאה במיזרח ובמערב׳
״בעולם החופשי״ וב״מחנה הסוציא ליסטי״.
מחיר
זה הוא חזרה לגבולות המדי
מלפני מילחמת ששת־הימים, והקמת מדי
פלסטינית בגדה וברצועה.

שלה ישראלית אחרת. ואם זו
תנהל מדיניות שונה, היא תכיא לעליית
ממשלות אחרות גם כ עולם
כערכי.

ממשלת ישראל נטשה רישמית
את היעד של השלום.
במסווה של ״ריאליזם״ ,של ״פיגמאטי־זם״
,בוצע שינוי־יעד בעל משמעות רעיונית,
רוחנית, מדינית וחברתית שאין למעלה
ממנה.

אני כופר בריאליזם זה וכפרג•
מטיזם זה.
זהו ריאליזם של אנשים קטנים, נטולי

נאיבי, כאדם לא-רציני.

״עליך להיראות ריאליסט ופרג
מאטי כמוהם,״ יעצו לי .״רק בד
יהיה לדבריך מישקל בעיניהם.״
עם כל הכבוד להם ולעצתם, שהיא בוודאי
נבונה, אני עומד להפר אותה.
אני מוכן להיות זנב קטן־קטן של אריות
״אוטופיסטיים״ כמו מ־שה רבנו ותיאודור
הרצל, שלא השלימו עם המציאות, מחת
שאהיה ראש לשועלים ריאליסטיים וסרג־מאטיים,
שאינם מסוגלים אלא לחבל בכרמים.

ההרצלים
היו תמיד הריאליסטים
האמיתיים. הם שינו את המציאות
ויצרו מציאות חדשה.

מת ויציב: לא ייתכן שלום בין ה־ממשלה
הישראלית הזאת לבין הממשלות
הערביות האלה.
בין ממשלות אלה ייתכנו רק הפוגות,
שביתות־נשק, ואולי — חלום כל החלומות !
— הפסקת מצב־המילחמה. הפסקה שלא
תסתור ׳שיום בעיית, שתסלק את הסימפטומים
אך לא תרפא את המחלה, שאחריה
יבוא בהכרח הפיצוץ הגדול. שהרי פצצת־הזמן
תוסיף לתקתק מתחת לרגלינו.

אכל אנחנו יכולים להקים ממ

הממשלה שתציג חזון כזה תצהיר בפה-
מלא שהיא מוכנה לשלם את מלוא המחיר :
החזרת השטחים הכבושים, שיתוף־פעולה
עם העם הפלסטיני להקמת מדינתו, חיסול
הטרגדיה של הפליטים, יחם חדש למיעוט
הפלסטיני בישראל, שידוד־מערכות בזירה
הבינלאומית.
כל זה לא יקום בן־לילה, במעשה דרמא-
תי אחד. יהיו דרושים מעשים דרמאתיים,
כשם שיהיו דרושים הרבה אלפי צעדים
אפורים. כדי לבצע את המשימה, יש צורך
לא רק ביעד ברור, אלא גם בגוף מיקצועי
לניהול מדיניות ערבית, מטכ״ל־של־שלום
יבעל כושר ותיחכום, שאין לו זכר במנגנון
המנופח והמגוון של ממשלת־ישראל כיום,
המתעלמת מתפקיד זה כליל, מכיוון ש-
״ממילא לא ייתכן שלום.״
לישראל יש השפעה עצומה על המתרחש
בעולם הערבי. בידיה כמה מפתחות לפתיחת
השערים לשלום — ואין יעיל יותר מן
המפתח הפלסטיני. במעשיה ובדבריה יכולה
ישראל לשחרר כוחות דינאמיים אדירי-
עוצמה בארצות שונות.

כל זה דא יקום ודא יהיה, באשר
נזרק יעד-השדום לתוך הים העכור
של הריאליזם הכוזב, כמו מיטען
מייותר המפריע לקכרניטים הפרגמטיים
שעד גשר־הפיקוד. כל זה לא
יקום ולא יהיה, אם לא תהיה למדינה
הנהגה בעלת חזון, מעוך
ובושר־כיצוע.

* 4ה יקום ומה יהיה, אם ינצח הריא-
4ז ליזם הכוזב של הסועמטיסטים הקט נים?
אפשר
להינבא בביטחון עצוב:

הממשלות הערכיות לא תסכמנה
להפסקת־המילחמה, אלא במחיר
החזרת כד השטחים הכבושים.

אם ממשלת־ישראל לא תסכים לכך, תהיה
מילחמה, ואחרי המילה מה ייכפה הסדר בזה
מטעם המעצמות. לעומת זאת, אם תסכים
ממשלת ישראל להחזיר את השטחים, היא
תשלם את מחיר השלום — בלי השלום.

מי שהולך לקנות שמאטעס, יגלה
בסופו של דבר שהם עולים לא
פחות מאשר סחורה טוכה.
ואולי יותר.

א 1 1י133111 * 1

החודש לרשותך מערכת תכשירי הסיפול המדעית
להיכרות...
לחסכון...
הכירי את מערכת תכשירי

לניקוי * לייצוב * להזנה * להרוויה

היובש, הוא האוייב הגדול של היופייהנשיי,
הלחות — המרכיב החיוני לשמירת נעורי־העור.
עור־הפנים זקוק למנת־לחות לפי מירח.
״רבלוך מציעה ארבעה מירשמי־לחות: לעור
רגיל, לעור שמן, לעור יבש, ולעור יבש מאוד. לכל
סוג־עור סידרה בת חמישה תכשירי־טיפול :
לניקוי, לייצוב, להרווייה, להזנה ולעיצוב.

חסני ־ 257 ויותר במערכת

״ עגד -כי ס ־
לעור רגיל* לעור

שמן

ולהשלמת המערכת, לרשותך תכשירים מיוחדים
לעיניים, לשפתיים ולידיים :

קרם־הזנח ליילי לאיזור העיניים, היפואלרגי.
׳ £00 £3¥£א 10ז <)<1£ 3י111 זש1-זא^׳

מקלון־משיחה רווי־לחות לטיפול סביב העיניים.
י0 ^£0וזו 0ו^ 0 0קט׳

־־ 2 5ל

בקנותך תכשירי ״רבלוך גסך של ־ 250ל״י —
תוכלי לקבל את מערכת הטיפול המושלמת של
״עור־לח״ כמחיר מיוחד של — 25,ל״י (כמקום
— 100.ל״י) .לבחירתך — מערכת לעור רגיל,
ומערכת לעור יבש,

שפתורלחות להגנה על השפתיים מפני יוגש.
ס או 1(0ז ^ ו 8£ -י

חחליב־ידיים עשיר בלחות ובשומנים עדינים,.

רבלון

״ הענ קי ם ״
בקנותך את ״הענקים״ של ״עור־לח״ תוכלי
לחסוך למעלה מ*! 250/0
לבחירתך תכשירים באריזות־ענק חסכוניות —
לניקוי, לייצוב, להרווייה ולהזנה — לעור רגיל,
לעור יבש ולעור־ שמן.

צוות ״ובלון״ ישמח לארח אותך בפגישות הדרכה אשר בהן תוכלי ללמוד -ללא תשלום -כיצד לטפל בעורך ולטפח את יופייך בביתך. הפגישות תתקיימנה
ב ״ גיתרבלון ״ רחוב חובבי־ציון , 65 תל־אביב, ותימשכנה 3שעות כל אחת: בימי ראשון׳,שלישי וחמישי משעה 3.00 עד 6.00 אחר־הצהרים.

בוקר למישרד־הביטחון. זמן קצר אחר־כך,
בפברואר ,1955 תקפה יחידת־צנחנים ישראלית
מחנות־פליטים ומיתקני־צבא מצריים
בעזה, הרגה שם עשרות חיילים מצריים.
כעבור כחצי שנה חתם נאצר את עיסקת־הנשק
המפורסמת הצ׳כית־מצרית, שנועדה
לשקם את צבאו, דבר ששיכנע את ממ-
שלת־ישראל כי עליה לצאת למילחמת־מנע
נגד הצבא המצרי, בטרם יתעצם, אפילו
אם מדובר בהצטרפות להרפתקה האזארדית
לצד בריטניה וצרפת, כפי שאירע במיבצע
קדש .1956
כל אותה הידרדרות־שלא-ניתך לעצרה,
שהתגלגלה בעקביות של טרגדיה יוונית,
נעוצה באותו עסק־ביש במצריים. ועסק־

: 1954 נשק אמריקאי לנאצר?
ך* סיבוב הכא של המילחמה בין ישר!
1אל ומצריים, הצטייר השבוע בעיני
אזרחי ישראל כחיזיון יאנקי טהור.
על פי הדיווחים המבהילים, שזרמו זה
בעקבות זה מוושינגטון ומירושלים, ניתן
היה לראות את פני המילחמה הבאה, כ התמודדות
בין מטוסי פ־ 15 אמריקאיים למטוסי
3־ ,16 אמריקאיים גם הם. בזירה
היבשתית יירו טילי טאו אנטי־טנקים אמריקאיים
מצד אחד ואילו מהעבר השני
־יתעופפו טילי לאו אנטי־טנקים, גם הם
מתוצרת ארצות-הברית. הרובים יהיו

אמריקאיים. הקליעים והפגזים מאותה
תוצרת. רק ההרוגים יחיו
ישראלים וערבים.
וכאשר תאזל התחמושת האמריקאית
במחסני שני הצדדים, וטג
קים אמריקאיים ״מ־1>0״ יבערו משני
עברי החזית, תפעיל ארצות־הברית
ברוב נדיבותה לא רכבת
אווירית אחת, כמו במילחמת יום-
הכיפורים, אלא שתיים. האחת בציר
אמריקה — ישראל. השניה
כקו אמריקה -מצריים. מכל ה
בחינות
לא יהיה זה חיזיון מלבב.
הזעקה שקמה, בישראל ובקרב יהודי
ארצות־הברית, נוכח התבהרות הכוונות האמריקאיות
לספק כעתיד הקרוב נשק אמריקאי
לצבאו של אנוואר סאדאת, נראתה
לא רק מוצדקת. באוזני רבים היא ר!צ-
טלצלה כקול ענות חלושה, במקום בו צריך
להשמיע זעקה קורעת-שמיים נוכח סכנת
שואה צבאית חדשה המאיימת על ישראל.
אלא שהזמירות בנושא זה לא היו חדשות.
הפרטיטורה הזאת נשמעה מוכרת מ איזה
מקום. אלה שלא סבלו מזיכרון סלקטיבי
או קצר במיוחד׳ יכלו להיזכר כי
הצלילים והמילים שבקעו השבוע מפי
דוברי ממשלת־ישראל בירושלים ובוושינגטון,
היו חזרה כמעט מדוייקת על טונים
ודברים שהושמעו באותם מקומות לפני
22 שנה. הבעיות היו כמעט אותן הבעיות.

הסכנות שנחזו היו מאיימות לא פחות.
האימה לא היתה קטנה מזו המתעוררת
כיום.
רק היקף הבעיה היה מצומצם יותר והנפשות
הפועלות בדרמה היו אחרות.
שודש ההידרדרות

הכיש כטצריים תוכנן ובוצע טל
ידי אנשים שהאמינו אותם ימים
כי אין משימה נטלה וחשוכה יותר
כפני מדינת־ישראל מאשר למנוע
את מה שעמד אז על הפרק: סיועי
צכאי אמריקאי למצריים. האיום נר

לחלק מהצמרת הביטחונית של ישראל
כה חמור, עד שכל האמצעים נראו כשרים
בעיניהם כדי למנעו על הסף.
רק מעטים זוכרים היום את הרקע שהביא
לאותו מיבצע אומלל, שגרם לישראל
בכייה לדורות.

החל מתחילת שנת 1953 ניהלו הבריטים,
שעדיין החזיקו בבסיסיהם הצבאיים בסואץ,
והאמריקאים מגעים רצופים אם המישטר
החדש במצריים, שנועדו לגבש הסכם חדש.
הסכם זה אמור היה להסדיר את בעיית
פינויים של הבריטים ממצריים ואת הנוכחות
הצבאית המערבית שתבוא במקומה.
האמריקאיים, ובראשם שר־החוץ דאז ג׳ון
פוסטר דאלס, כבר ראו בעיני רוחם את
מצריים כאחת מאבני־הפינה בברית־הגנה
מיזרח-תיכונית שתיכננו דוגמת ברית־ההגנה
הצפון אטלנטית — נאט״ו.
אלא שג׳מאל עבד אל נאצר לא היד.
מעוניין בברית־הגנה איזורית. לא היה איכפת
לו אם לבריטים או לאמריקאים יהיו
או לא יהיו בסיסים במזרח־התיכון. מה
שהוא רצה זה שהבסיסים לא יהיו במצריים.
מיילס קופלאנד, אחד מראשי סוכנות
הביון האמריקאית שפעל אותה תקופה
במצריים והתיידד אישית עם נאצר, מנתח
את המצב בספרו, משחק האומות :״מאי

גיסא היה נאצר מעוניין כסיוע
צכאי — מארצות-הכרית. הוא היה
מעוניין כזה לצורך הכיטחון הפנימי
על מנת להפוך את, צבאו העלוב׳
(כשם שאמר אחר-כך לשר•
החוץ דאלם) ל,צבא גאה׳ ,שיוכל

נת 1954 תיזכר בתולדות-ישראל
כשנת העסק-הביש.
בחודש יולי אותה שנה פקדה שורת
התפוצצויות מוזרות את קהיר ואלכסנדריה.
פצצות התפוצצו בבתי־קולנוע ובמשרדי-
דואר מצריים. אהד-כף בקעו הפי
צוצים
ממשרדי שגרירות ארצות
הברית ומבנייני שירותי-ההסברה
•טלה במצריים.

כסי שהסתבר אחר־כך, היו אלה מעשי
ידיה של חוליית חבלה ומודיעין ישראלית,
שהופעלה על פי צו שהגיע מישראל.
היו אלה מעשי פרובוקציה מכוונים, שנועדו
להעכיר את היחסים בין המישטר החדש
שקם שנתיים קודם לכן במצריים לבין
ארצות־הברית.
לדעת רבים היתה פעולה זו תחילתה של
ההידרדרות הגדולה ביחסים בין ישראל
ומצריים. בה היו נעוצים שרשי שלוש
המילחמות שהתחוללו מאז. כי מיבצע ה-
עסק-הביש נעשה בעיצומן של ניסיונות
תיווך רציניים, בין מישטרו החדש של
ג׳מאל עבד אל נאצר, לבין ממשלת־ישראל
בראשותו של משה שרת.
מרגע שנחשפה הרשת ואנשיה נעצרו,
כבר לא היתה לאיש שליטה על המאורעות.
המצרים השתכנעו כי ישראל מנסה
לחתור תחת יחסיה הבינלאומיים של מצריים.
נאצר לא יכול היה לחון את אותם
נאשמים מאנשי רשת החבלה שנידונו ל מוות.
מול מה שנראה בהתקשחות העמדה
המצרית, הוחזר דויד בן־גוריון משדה־

: 1976 נשק אמריקאי רסאדאת?

דעוע, אוץ 1־ י ^ ,איסמןנר ־ י ־ ם י
(המשך מעמוד )19

להיות עמוד-תווך אמין כמערכת
הביטחון הפנימי במצריים.״

גשק ל״קי שוט
הצבא׳,
ך * מנעים כין ממשלת ארצות־הברית
1 1לבין נאצר׳ בקשר לאבטחת סיוע צבאי
אמריקאי לצבאו, התארכו והתמשכו כמעט
על פני שנתיים. האמריקאים תבעו תחילה
הסכם צבאי כולל בין שתי המדינות, שיעניק
לנשיא אייזנהאואר את הבסיס לאספקת
הנשק למצריים. הם סברו כי הסכם
כזה יקדם את סיכויי הבריטים להגיע להסכם
עם המצרים בשאלת הבסיסים ב־סואץ.
אולם גם כאשר נחתם ה
הסכם
המצרי־כריטי, באוקטובר
,11*54 עדיין לא סיפקו האמריקאים
אפילו פריט צבאי אחד לצבאו של
נאצר.

במשך חודשים ארוכים נערכו דיונים
מייגעים בדבר צורת היחסים שיירקמו
בין מצריים וארצוודהברית, שיאפשרו הבטחת
סיוע־צבאי. כוונת ממשלת ארצות-
הברית לספק נשק למצריים לא נשארה
בגדר סוד. בעיני ממשלת־ישראל, שיחסיה
עם ארצות־הברית באותה תקופה היו רחוקים
להיות מכפי שהם כיום, נראתה עצם
הכוונה כאיום שטני על ביטחונה של
ישראל. צריך לזכור שבאותה תקופה יש ראל
עצמה כימעט ולא נהנתה מכל סיוע-
צבאי אמריקאי. היו אלה השנים בהן הית־גבשה
האוריינטציה הצרפתית במערכת-
הביטחון. הימצאותו של נ^זק אמריקאי, ש
צעדים
ממשיים להפחתת המתיחות
כין הערכים לבין ישראל.״ ההדרישה הצטמצמה
לבסוף,
מצרית
לנשק אמריקאי ל״פריטי־מיצעד״,
כפי שרשימת־הרכש כונתה בפי השגריר
המצרי בוושינגטון: קסדות נוצצות, אקדחים
בנרתיקי-עור מצודדי־עין ועוד אביזרים
צבאיים שיהיה בהם כדי ״לקשט את
הצבא.״
העיסקה לא התממשה מעולם. כאשר
בעיצומו של המשא־ומתן עם האמריקאים
ערך צה״ל את הפשיטה על עזה, השתכנע
נאצר כי יוכל לקבל נשק לשיקום צבאו
רק מהדוסים. העיסקה הוסוותה כעיסקה
צ׳כית־מצרית.
בסופו של חשבון הסתבר כי כל המאמצים
שעשתה ישראל למנוע אספקת נשק אמריקאי
למצריים, היו מיותרים, כמוהם כמו
עסק-הביש. ארצות־הכהית סירבה

להעניק סיוע־צכאי למצריים לא
מתוך דאגה לביטחונה של ישראל
או רצון לשמור על מאזן הכוחות
כאיזור. נאצר פשוט סרב לתת
לאמריקאים את התמורה שדרשו.

הרוסים באותה תקופה היו מוכנים להעניק
לו נשק ללא כל תמורה מדינית, מתוך
תיכנון ארוך־טווח וכדי לקבל דריסת־רגל
ראשונית באזור. י

סיכון ישראלי
מחו שב
ך ן היה זו ספקולציה לנסות לשער
4 1כיום, במבט לאחור, מה היה מתחולל
במרוצת 22 השנים במרחב, לו הסכימה

מה, אם כי סיבון לטווח ארוך.
במהלך מסעי־ד,דילוגים של הנרי קיסינ־ג׳ר
בישראל נרמז הנושא לא פעם. אולם
שני הצדדים העדיפו להתעלם ממנו, בבחינת
״דיה לצרה בשעתה.״ לפני כשנה,
כאשר תביעותיו של אנוואר סאדאת ל״
סיוע־צבאי אמריקאי לשיקום צבאו נעשו
פומביות ולא ניתן היה עוד להתעלם מהן,
ניסה קיסינג׳ר לישכנע את מנהיגי ישראל
כי סיוע־צבאי אמריקאי למצריים אינו רק
אינטרס לאומי אמריקאי חיוני. הוא ניסה
להוכיח שזהו גם אינטרס ישראלי.
נימוקיו של קיסינגיר היו פשוטים. הגברת
השפעתה של ארצות־הברית במצריים
היא לטובתה של ישראל. משום כך, חייבת
ישראל לתמוך בכל מעשר, המחזק את
אחיזתה של ארצות־הברית במצריים, אפילו
אם למראית־עין הוא נוגד את האינטרסים
של ישראל.

גם אם השתכנע יצחק רכין מ נימוקיו
של קיסינג׳ר, הוא לא
יכול היה להרשות לעצמו להודות
בכך. הוא הבהיר לקיסינג׳ר חד־משמעית,

כי ברגע בו יהיה הסיוע הצבאי האמריקאי
למצריים אקטואלי, תעשה ישראל את כל
מה שביכולתה ותגייס את כל כוחה, כדי
להכשילו.

ברירה בין
דבר לחולירע

* * בחינה אובייקטיבית קיימים
הרבה היבטים על פיהם צריכה ישר אל
לחייב, הן מבחינה מדינית והן מבחינה
צבאית, אספקת־נשק אמריקאי למצריים.
עד כמה שהדבר נראה אבסורדי במבט
ראשון, דווקא צעד כזה עשוי להיות טוב
ליהודים.
כמובן שהמצב האידיאלי עבור ישראל
הוא זה מ לא תהייד, מצריים מסוגלת
לקבל נשק מאף מקור שהוא. אולם בתנאים
הנוכחיים ברור כי הברירה היא
בין סיוע־צבאי־אמריקאי לבין סיוע־צבאי־סובייטי,
למרות שהברירה היא בדומה
לזו שבין דבר לחולירע, עדיף מכל הבחינות
לישראל שהאמריקאים יהיו אלה
שיזיינו את המצרים.
• האספקה תהיה מבוקרת. בעוד
שהרוסים יכלו להזרים למצריים כמויות
אדירות של נשק מכל הסוגים, בלי חשבון
וללא מיגבלה, יוכלו האמריקאים לטפטף
סיוע צבאי רק תחת ביקורת קפדנית. כל
סיוע צבאי יהיה חייב לקבל את אישור
הקונגרס. הכל ייעשה בידיעתה מראש
של ישראל. המצרים יהיו חייבים לשלם
עבור הנשק שהם מקבלים, אפילו אם
יזכו בתנאי־אשראי נוחים.
• האספקה תהיה מוגבלת. לא
ייתכן מצב בו תספק ארצות־הברית ל מצריים
נשק שיהיה בו כדי להכריע את
ישראל. יתרה מזו: כפי שהוכח לגבי
ישראל עצמה, אפילו אם ירצו ה
אמריקאים
לספק למצרים את כל
מבוקשם כתחום הצבאי, אין הם
מסוגלים לעשות זאת. אילו היה

הנשק יחיה אמריקאי הרוגים ישראלים !מצרים
אינו נמצא בידי ישראל, בידי הצבא הצרי,
נראתה אז במידה רבה של צדק דבר
חמור ביותר.

בבר כחודש ספטמבר ,15*53 מחא
שגריר ישראל בוושינגטון, אבא
אכן, באוזני שר־החוץ דאלס, על
כוונת ארצות־הכרית לספק נשק
למצריים. ישראל גייסה גם אז את
כל האירגונים היהודיים וניסתה
להפעיל את הלובי בקונגרס, כדי
למנוע סבנה כזאת. כתוצאה מלחץ
זה נרתע ממשלו של הנשיא אייזד
האואר מאספקת נשק למצריים.
התשובה האמריקאית למצריים לא היתה
אומנם שלילית. אבל הדיונים התמשכו עד
בלי סוף.
מכוונתה המקורית, להושיט למצריים
סיוע צבאי בסך של מאה מיליון דולר,
צומצם לבסוף היקף הסיוע המתוכנן ל סכום
של 20 מיליון דולר. אחת הסיבות
לאישור הסכם זה על-ידי המימשל האמריקאי
היתה התיאוריה כי ״מצריים חזקה
ועצמאית תוכל להתייצב בראש המאמץ
להפחתת המתיחות בין הערבים לבין ה מערב
— מתיחות שנולדה עם הקמתה של
מדינת־ישראל.״
מיילס קופלאנד מצטט בספרו את נאצר,
באותו הקשר :״רק כאשר עמדתך חזקה
יכול אתה להרשות לעצמך להחליט החלטות
בלתי פופולאריות.״ טען קופלאנד :

״נאצר רמז ברורות שאם יהיה חזק
די הצורר, עשוי הוא לנקוט אף

ארצות־הברית לחמש את הצבא המצרי
בנשק אמריקאי ב־ .1954 ייתכן והאמריקאים
היו מבססים בכך את מעמדם במצריים,
מצליחים לשכנע את נאצר להפיג את המתיחות
עם ישראל. ייתכן כי דווקא ב־של
הסיוע האמריקאי למצריים, היתד, חלה
התקרבות בין ישראל לגוש הקומוניסטי.
אבל אלה הם תיאוריות שלאחר מעשה.
מה שברור הוא שהשתלשלות המאורעות
לא היתד, זהה לזו שהתחוללה במציאות.
את לקח השנים ההן היתד, ממשלת־ישראל
צריכה ללמוד לנוכח האפשרות שנעשתה
סבירה יותר ויותר במהלך השנה
האחרונה, כי ארצות־ד-ברית תצטרך להחליף,
במוקדם או במאוחר, את מקומה
של ברית־המועצות כספקית־הנשק של
מצריים.

כיום כד נאלצה ישראל להסכים
לתיווכה של ארצות־הכרית להש גת
הפכס-כיניים בין ישראל ו מצריים,
היה ברור, בי ארצות-
הכרית מחוייכת להפוך לספקית
הנשק למצריים. אי אפשר היה להעלות
כלל על הדעת שארצות־הברית תדחוק
את רגליה. של ברית־ה,מועצות במצריים
ותתפוס שם אח מקומה ואת השפעתה, מבלי
שתמלא את החלל שנוצר גם בתחום
הסיוע־הצבאי.
תהיה זו התעלמות מהאמת לומר כי
מנהיגי ישראל לא נטלו אפשרות כזאת
בחשבון. היה זה אחד הסיכונים ה־

מהושכים שישראל נטלה על עצ
סאדאת
רוצה להחליף את כל הטנקים הסובייטים
שברשות חיל־השיריון המצרי
בטנקים אמריקאיים, והדבר היה מקבל את
אישורם של האמריקאים והישראלים גם
יחד, לא היה ניתן לבצע עיסקה כזאת
לפחות בטווח של חמש שנים. האמריקאים
פשוט אינם מייצרים טנקים בכמויות כאלה.

• תובטח שליטה אמריקאית
עד כושר הלחימה המצרי. אפילו
מצבורי הנשק והתחמושת האדירים, ש הכינו
הסובייטים במצריים וסוריה ערב
מילחמת יום־הכיפורים, לא הספיקו אלא
לימי־לחימה ספורים. תוך כדי המילחמה
נאלצו הרוסים להחיש רכבות־אוויר למצריים
וסוריה, כדי למלא את המחסנים
שהתרוקנו במהירות. בתנאי השחיקה הנוראים
של מילחמה מודרנית, יהיה הצבא
המצרי, כמו צד,״ל, תלוי בחידוש חימושו
המהיר בידי הספקים. אם ספקי שני ה צדדים
יהיו האמריקאים, יהיה בידם להכתיב
את משך הלחימה, אפילו אם תתלקח
בניגוד לדעתם ורצונם.

• תהליך הקליטה יהיה ממושך.

הסבת צבא שלם ממערכת־נשק אחת, ה מבוססת
על טכנולוגיה מזרחית, למערכת־נשק
אחרת, המושתתת על טכנולוגיה מערבית,
היא תהליך ארוך ומסובך, הנמשך
שנים ארוכות. אין דרך יעילה יותר לספק
את רצוגה של ישראל ״להרוויח זמן״,
מאשר לסייע בהסבה שכזאת.
אלה הם רק חלק מהטיעונים שיש בהם
כדי לשכנע מדוע צריכה ישראל למעשה
להיות מעוניינת בסיוע צבאי אמריקאי
למצרים. קיימים עוד טיעונים רבים נוספים,
בחלקם מדיניים, ובחלקם פסיכולוגיים.
קיימים גם טיעונים כמוסים.

אכל בל הטיעונים הללו תקפים
רר אם יוצאים מתוך הנחה שאר*
צות־ הכרית הינה ותהיה ידידתה
וכעלת־ בריתה של י ^אלי^יחווכר
האינטרס האמריקאי הוא להתיר
להראת שלום כמזרח־התיכון. מי

שסבור כי ארצות־הברית היא אוייבתה
של ישראל וכי עלולים להיווצר תנאים
בהם תיתן יד להשמדת ישראל, אינו יכול
לקבל אף אחד מהנימוקים שאוזכרו לעיל.

דגלן עשה

הצג ת־סק אנדל

יימות, כמוכן, גם סיבות טובות
?\ לשכנע באמצעותן כי סיוע־צבאי אמריקאי
למצריים ריוא יע ליד:ו1י.ם ״ £ו? 1

בל, בל דבר שבאמצעותו אפשר
להרוג יהודים, אינו טוב להם.

ישנו גם הנימוק החזק כי בתנאים ה
חדשים ההולכים ונוצרים במרחב, ובמאזני
הכוחות החדשים הנרקמים בי׳ י א בי י ״ !
אמריקאים את השליטה על המצרים ועל
הנשק שיספקו להם. ברגע מסויים, יש
אומרים, יוכלו המצרים להינתק מתלותם
כאמריקאים, ולקבל את כל הדרוש להם
מארסנל הנשק האמריקאי בסעודיה, למשל.
הם מסוגלים גם לרכוש נשק בלתי מוגבל
ממקורות אחרים במערב, בנוסף על מה
שיסופק להם על-ידי ארצות־הברית.
יש עוד נימוקים רבים וטובים, שאינם
נופלים מאלה המחייבים את הסיוע האמ־ריקאי.
אבל מול כל אלה מתייצבת השאלה :
אז מה האלטרנטיבה?
רק לפני חודשים מיספר עמדה ישראל
במצב מביך למדי. היה זה כאשר התבררו
מימדי הסיוע שתובעת ירח מארצות־דד
ברית לחיזוק הגנתה האנטי-אווירית. אפילו
בישראל נדהמו מהיקפו ומהאיום שהוא
עלול להוות על ביטחונה. בשלב ראשון,
בלחץ ישראלי, אומנם סרב הקונגרס לאשר
תוכנית סיוע זו לירדן. אלא שאז איים
חוסייוימלך ירדן כי אם לא יקבל סיוע
זה מארצות־הברית הוא יפנה לבקשו מהדוסים.
סימנים
ברורים העידו שהרוסים דווקא
להוטים לתפוס את מקום האמריקאים ב
ירח.
כרגע מסויים היו מנהיגי
ישראל צריכים להחליט מה עדיף
להם: סיוע מאסיכי מב! \ מצד
ארצות־הכרית לירדן, או חדירה
סובייטית כלתי מבוקרת גם לגבול

איש לא גילה מה היתה המסקנה. אבל
קולות המחאה גוועו בשקט. בסופו של
דבר קיבל חוסיין את כל מה שדרש. זה
אולי לא סימפאטי ולא נעים, אבל תמיד
צריו לחשוב ״מה היה קורה במקום? !״
משום כך, כאשר נסערו השבוע הרוחות,
סביב הידיעות על כוונת ארצות־הברית
לספק נשק וציוד צבאי למצריים, היתה זו
רוב מהומה על לא מאומה. מובן שישראל
לא יכלה להעניק בפומבי את בירכתה
למדיניות אמריקאית זו. כפי שאמר הנרי
קיסינג׳ר :״אי אפשר לצפות שיצחק רביו
ישיג את תמיכת הבוחרים בישראל על
יסוד תמיכה במכירת נשק אמריקאי ל מצריים.״
היה זה מחובתה של ישראל
להרים קול זעקה ומחאה — כפי שאומנם
עישו נציגיה — אבל לקוות שאיש לא
יתרשם מכך במייוחד.
כך עשה יצחק רבין בביקורו האחרון
בארצוח־הברית, כאשר בישר לו קיסינג׳ר
על הכוונה למכור שישה מטוסי־תובלה
מדגם הרקולס לצבא המצרי. הוא עשה
מה שנקרא ״הצגת סקאנדל״ ,אבל ידע
שאין בכוחו למנוע זאת. מבחינתה של
ישראל עדיף שמצרים תקבל שישה הרקר
לסים מאשר 24 מטוסי טופולב. וכך עשה
גם השגריר דיניץ, לנוכח הידיעות על
הכוונה לספק עוד ציוד צבאי אמריקאי
למצריים.

כראייה מפוכחת שד המציאות
כדור שישראל אינה יבולה וגם
אינה צריכה למנוע סיוע צבאי
אמריקאי למצריים. הביקורות שמתחו

השבוע גורמים שונים על מחדליה־כביכול
של ממשלת רביו בתחום זה, לא היו אלא
דברי דמאגוגיה היסטריים חסרי בסיס.

היעדים שעד ישראל להשיג כנושא
זה, ושהיא מסוגלת להשיגם, הם
דחיית האספקה הצבאית האמרי קאית
והגבלתה ככד האפשר. זאת
הסיבה ישכל מיתרי הזעקה בארץ ובארצות־הברית
מגוייסים עתה למחות ולהתריע
נגד מה שאי אפשר למונעו.
ואפשר אולי לעשות עוד דבר אחד:
להתפלל ,׳שלעולם לא יגיע היום בו יצטרכו
ישראל ומצריים להפעיל זו נגד זו את
הנשק האמריקאי -שברשותן.

במדינה
העם
מ־נ־־ה׳סטריד.

?א קיסיגג׳ר ניצח
את רבין,
א?א?היפר

גם השבוע לא היו צרכני-ההיסטריה
הישראליים צריכים להמתין לשווא לז״
ריקת־ההתרגשות השבועית.
היא סופקה להם במסע־התעוררות מפוברק,
סביב הכוונה האמריקאית לספק
נשק נשק למצריים (ראה ״נשק אמריקאי
למצריים״ ,עמוד ,19ו״שווזפים מחרים
במיטה אחת״ ,עמוד .)23
שוב עמדה המדינה ליהרס, ושוב זעקו
נביאי־החורבן־השלישי אל לב השמיים,
אלא שהעניין עצמו רחוק מאד מלהיות
פשוט וחד־משמעי.
מעין מיני בתוך ההיסטריה הגדולה
התחבאה היסטריה קטנה, מעין מיני־היס־טריה.
היא נגעה למאמר־ענק שכתב אדו־ארד
שיהאן, כתב אמריקאי, שנלווה למסעות
הנרי הראשון.
הארץ הזדעקה. העיתונים געשו. שלושה
שרים מכובדים הגישו שאילתות בישיבות
הממשלה. ראש־הממשלד. הטיל על
השגריר בוושינגטון להשיג הבהרות.
כעילה לכל ההתרגשות שימשה טענתו
של שיהאן, כי הנשיא ריצ׳ארד ניכסון,
ואחריו הנשיא ג׳ראלד פורד, הבטיחו
לאנוואר אל־סאדאת להחזיר את ישראל
לעבר גבול זד 4ביוני .1967
אילו עצרו השרים בעדם לרגע-קט כדי
לחשוב (עם כל הקושי שבדבר) ,היה מסתבר
להם כי אין בכך כל חדש. מאז
נתן ניכסון את הגושפנקה שלו לתוכניתו
של שר-החוץ ויליאם רוג׳רם, לפני שבע
שנים, היתה המדיניות האמריקאית לגבי
הגבול הישראלי קבועה ומגובשת :״קו
ה־ 4ביוני ,1967 עם שינויים בלתי-מהד
תיים״ .סביר היה להניח בי בשיחותיהם
האישיות עם סאדאת, חזרו על כך ניכסון
ופורד כאחד.
רכין הניגוד. גם שאר גילוייו של
שיהאן אינם מחדשים דבר, זולת פירורים
פיקנטיים.
מבחינה זו מצטרף שיהאן לשורה ארוכה
של ״כתבים מדיניים״ אמריקאיים וישראליים,
המפרסמים מאמרים וספרים המתיימרים
להיות פרשנות מדינית, ואינם
אלא רכילות פוליטית — מה אמר קי-
סינג׳ר על זולתו, ומה אמרו על קיסינ־ג
׳ר. הדברים הם משעשעים, אך איש מן
הכתבים אינו טורח להיכנס לעובי־הקורה
של הסיכסוך ההיסטורי, לנתח את גורמיו
ולבקר את מהלכי הצדדים.
אם יש חידוש כלשהו בדיברי שיהאן
לגבי האזרח הישראלי, הרי היא בהערכת
אישיותו של יצחק רבין. בניגוד לדיעה
המקובלת עתה בחוגים רחבים בארץ נראה
רבין בתיאורו של שיהאן כמי שמשך
את קיסינג׳ר באף, סיכל את מהלכיו, חיבל
במאמציו והוריד אותו ביגון שאולה. כל
זה, כדי להגשים את המדיניות האמיתית
של ישראל שהיא להרוויח זמן, לדחות
את הכל, למנוע כל התקדמות העלולה
להביא להחזרת שטחים, ולהבטיח את המשך
הסטאטום־קוו.
לגבי מי שמנתח נכונה את מעשי הממשלה,
אין כל חדש גם בכך.
כלכלה המהפכה ההפוכה

פרופסור אחד רקח;
הפרופסור חשגי?וקח
עוד יותר
פעם חלם קארל מארכם על מהפכה גדולה׳
שבה יסתערו הפועלים על ההון הגדול
ויפקיעו אותו.
עתה מתחוללת בישראל מהפכה הפוכה :
ההון השחור מסתער על שכר-העבודה,
ומפקיע אוחו.
זוהי מהפכה שאין דומה לה בעולם
כולו.
הכוח השחור. כאשר הגישה ועדת-
הפרופסורים של חיים בדשחר את הרפורמה
המפורסמת שלה, היא דיברה על
שתי מגמות מקבילות: חיסול ה״עיוו-
תים״ של שכר־העבודה, והטלת מס־אמת
על בעלי-ההון.
העו ל ם הזה 2010

קיסינג׳ר ורביו
מי דפק את מי?
הוועדה דיברה בפה מלא ובקול גדול
על החלק הראשון, ובקול רפה ומגמגם
על החלק השני.
מאז התקדמו הדברים. כל ניסיון לשים
יד ממלכתית על ההון השחור נבלם בעודו
באיבו. כאשר עשה יצחק מן, נציב-
המס המתפוטר, מאמצים רפים בכיוון זה,
נבעט החוצה. קבוצות־לחץ פוליטיות כבירות,
החל בליכוד וכלה במערך ובכוח
המקובץ של העיתונות היומית, דאגו
להבטיח את ההון השחור מפני כל פגיעה.
אולם בינתיים הלך והתרחב במהירות
החור בכיס הממלכתי. תקציב־ענק רדף
תקציב-ענק, והיה צורך בכסף. כשאין
לוקחים אותו מן ההון השחור, אין מנוס
אלא לקחתו מן השכירים.
שכר עוכרי ישראל. וכך, לראשונה
בהיסטוריה של ישראל, נעשה עתה ניסיון
גלוי לא רק להקפיא את שכר־העוב-
דים, אלא להורידו ממש. ולא רק למעשה,
כמו עד כה, אלא גם להלכה.
חוד-המחץ הראשון הופנה, ולא במיק־רה,
נגד הטייסים. עתירי־שכר אלה מעוררים
קינאה כללית, גם בקרב שכירים
אחרים, וקל לגייס תמיכה ציבורית לדרישה
להפקיע חלק גדול משכרם. אחרי שהוסכם
כי הטייסים הם עוכרי-ישראל ומח־ריבי־הרסורמה,
נקבע תקדים לאומי חשוב:
מותר להוריד שכר קיים.
השבוע נעשה ניסיון שני, חמור בהרבה
בהיקפו. שוב צץ פרופסור כדי לתת
גושפנקה להפקעת־שכר. ועדה בראשות
הפרופסור חיים ברקאי קבעה, כי יש להוריד
משכרם של רבבות עובדי־ממשלה
את ״התוספת הייחודית,״ שהיא חלק משכרם.
להוריד
ראש ושכר. כדי להמתיק
את הגלולה, ולטשטש אתת העובדה שזוהי
הורדת-שכר פשוטה, המציאה הוועדה
תחבולה: ההורדה ״תקוזז״ על-ידי תוספת-
היוקר. מאחר שתוספודהיוקר אינה אלא
החזרת חלק מן השכר הריאלי, שאבד
ביגלל ההתייקרות שכבר היתה, אין התכסיס
משנה את העובדה שזוהי הורדת-
שכר פשוטה.
השבוע אישרה הממשלה את ההמלצות.
היא סמכה על הנהגת ההסתדרות, ש תמלא
את תפקידה היעוד: להוריד את
ראש העובדים, לשבור את התנגדותם בדברי
נועם ואיומים, ולהכשיר את הורדת־השכר.
אולם
בבניין הוועד־הפועל שררה
דאגה גדולה. אחרי שהסתערו עליו
עובדי מיפעל-תימנע המרוגזים, שאלו את
עצמם עסקני המימסד ההסתדרותי אם
אומנם יוכלו לעמוד בפני ההסתערות ד,צ־פוייה,
שתהיה גדולה הרבה יותר, כאשר
רבבות עובדים יתנגדו להורדת שכרם
בידי ממשלה הממשיכה להעשיר מדי״חודש
את אילי ההון השחור.
השטחים הלנה היפה בירושלים

תחת תצלומה של שופטת־השלום הירושלמית,
שהתירה את תפילתם של יהודים
באיזור המיסגדים בירושלים, אפשר היה
לרשום :״האם אלה הפנים, ששלחו אלף
מפגינים?״
השבוע הפגינו כולם: יהודים וערבים,
בית״רים וקומוניסטים, תלמידי-תיכון יהודיים
בירושלים ותלמידי־תיכון ערביים בשכם.
הכל בגלל אותו פסק־דין.
שמן על המדורה. עומד מן הצד מוכרח
היה לקבל את הרושם כי מדינת־י-שראל
נאחזה בדיבוק של הרס־עצמי, וכי לא
תמצא מנוח עד -שתקומם נגדה את העולם
כולו.
פסק־הדין של השופטת הירושלמית הסעיר
את המוסלמים, זכה בהד עצום בכלי-
התיקשורת הערביים. הערבים קיוו להשתמש
בו כדי להצית אש בכל העולם המוסלמי
ולגייס את מדינות-האיסלאס לצד מדי-
נות-ערב.
אולם מאמציהם לא הצליחו. המוסלמים
לא רצו להיגרר לעניין, שלא ניראה לחם
רציגי. הניסיון להעלות את העניין במד
עצת־הביטחון, נכשל.
ובדיוק אז, כשנראה היה שהעניין נרגע,
באו כמה עסקנים צמאי־פירסומת של הליכוד
בירושלים, ושפכו שמן על המדורה
הדועכת.
מ הו מ ה בישכם. הקריאה לתפילה המונית
של צעירי הליכוד, על הר־הבית,
לא חיכתה גלים. הופיעו רק כחמישים צעירים,
נבלמו על־ידי המישטרה. זו התעלמה
מפסק־הדין של השופטת, שעליו הוגש
עירעור, ומנעה את התפילודההפגנה באמתלה
של מניעת ״הפרת הסדר.״
אולם בינתיים הספיקה הקריאה־לתפילה
להתסיס אה התלמידים בשטחים המוחזקים.
בשכם התכנסו תלמידי־תיכון בחצר
בית־סיפרם, להפגנה נגד התפילה הירושלמית
ונגד אנשי גוש־אמונים השוכנים
במחנה-קדום הסמוך. כוחות צה״ל פרצו
לבית־הספר, היכו ופצעו את התלמידים —
והדליקו אש חדשה.
בשכם פרצה שביתה כללית ספונטאנית.
החנויות נסגרו, מועצת־העיר התפטרה.
כסילים חרוצים. מושל שכם השתדל
לכבות את הלהבות, בעזרת העסקנים המקומיים,
רובם אנשי־מיסחר הרוצים להתעשר
ב-שקט, ושאין להם חשק להיגרר
לתוך מערבולת לאומית.
אולם המאורעות הוכיחו כי חומר־הנפץ
מצטבר גם בשטחים המוחזקים. די בכמה
גיצים, כדי להביא להתלקחות גדולה. בעוד
שחבורה אחת של כסילים מנסה להפוך
את ערביי ישראל לפצצת־זמן (ראה להלן),
עוסקת חבורה אחת במלאכה דומה בשטחים
המוחזקים.
הגליל פצצה בכל שדה

כדיבור! ש? הרס עצמי,
גורמת המדינה
?מיזחמת־דת

ביו 6000 ??:רוגמים
הופכת הממשלה את
הצי מי?יון ערביי ישרא?
פצצת־זמן כבירה

.״האם אלה הפנים, שהשיקו אלף ספינות?״
שאל המשורר, בהתכוונו להלנה
היפה, שביגללה פרצה מילחמת טרוייה ב־ימי-קדם.

״האם
הם לא ילמדו לעולם?״ נאנח
פקיד ממשלתי, העוסק בענייני ערבים.
״תחילה מסרו את ׳נצרת על מגש של
כסף לרק״ח, ועכשיו הם הולכים למסור

לרק״ח את כל ערביי ישראל!״
נראה כי ממשלת ישראל לא למדה. בשנה
שעברה, דווקא עם התחלת מסע־הבחירות
על השילטון בנצרת, התפרסמה
תוכניתה להפקיע אדמות נרחבות בנצרת
ובסביבה, במיסגרת ״ייהוד הגליל״ ,ש שינה
את שמו ונקרא עתה ״איכלוס הג־ליל״
.התוצאה: הזדעזעות הציבור הערבי,
התלכדותו סביב רק״ח, שהפכה זה־מכבר
המיפלגה הלאומית של הערבים
בישראל.
עתה נמצאת הממשלה על דרך-המלד
לדחיפת כל ערביי ישראל לידי רק״ח.
פקידיה עוסקים ללא־לאות בהכנת הפצצה
הפנימית הגדולה ביותר שידעה המדינה
מעודה.
חזרה לכפר־הטבח. כדי ״לאכלס״
את הגליל, מתכוונת הממשלה להפקיע,
לדבריה, כ־ 6000 דונם של אדמה ערבית,
2000 דונם של אדמה יהודית, נוסף על 12
אלף דונם של אדמה השייכת לממשלה
ממילא, לדעתה, אך שהיתה למעשה אד־

מת־ציבור ערבית.
הפעיל המרכזי בפרשה הוא האלוף
(מיל ).מאיר (״זאת״) זורע, אחד האישים
הלאומניים ביותר במדינה, שאינו רחוק
מגוש־אמונים. כמנהל מינהל־מקרקעי־יש־ראל,
ממלא זורע תפקיד־מפתח בפרשה
כולה.
גם שאר הפקידים והפוליטיקאים, המעורבים
בפרשה, גילו חוסר־רגישות מחריד.
כי אין דבר קדוש יותר לערביי
ישראל מאשר האדמה. הפקעת רבבות
דונם של אדמותיהם בראשית ימי המדינה,
נוסף על הפקעת שטחים עצומים
של אדמת ״נפקדים״ ,השאירה טראומה
שלא נמחתה. כאשר ניסו להקים תנועה
ערבית לאומית, קראו לה ״אל־ארד״ —
האדמה.
עתה מתנגשת הממשלה באופן חזיתי
על טראומה זו. כדי להוסיף טיפשות על
טימטום, לא הסתפקה הממשלה בהפק-
עות בגליל, אלא נגעה בטראומה החזקה
ביותר הקיימת בציבור הערבי בישראל:
פרשת כפר־קאסם.
במיסגרת של מה שקרוי ״הסדר קרקעות״
ביקשה הממשלה להפקיע שטחים
נרחבים בכפר שבו ׳נערך הטבח המחריד
לפני 20 שנה. התעמולה הערבית שוקדת
לאחרונה להנחיל לעולם כולו את השם
המחריד הזה, באמצעות סרט־תעמולה
מצליח.
כוח חדש. השבוע ראו המפקיעים
שכר לעמלם: זו הפעם הראשונה מאז

פרופסור בררן אי
מי יקזז ממי?
קום המדינה עלה הרעיון של הכרזת
שביתה כללית של כל ערביי ישראל.
השביתה הכללית האחרונה הוכרזה ב־
,1936 והיא היתה אות־ההתחלה של המרד
הערבי הגדול, שנקרא ביישוב העברי
״המאורעות״ .היה זה מכשיר יעיל ביותר
לליכוד השורות ולהקמת חזית לאומנית
מאוחדת.
עצם העובדה שרעיון זה עלה עתה
שוב מוכיח כי חלה תמורה יסודית בתודעת
הערבים בישראל. אין זה עוד הצי בור
המפורר, שבראשו עומדים עסקנים
(המשך בעמוד )25

בו ק ר טוב!
״ ה סנ ה ״ משלמת היוםלמ בו ט חי ה למעלה
מ־ 410.000 צי. היום ובכל יום, במשך
365י מי ם בשנה, משלמת חברת ״ ה סנ ה ״
לעשרות אל פי מ בו ט חי ה ס כו םדומה, לכסוי
נזקיהם. סה״כ כמאה ו ח מי שי ם מ לי וולירות
( 150.000.000ל ב שנ ה.
מכאך אתה למד שלוש עובדות :
אחת: ל ״ ה סנ ה ״ מ או תאל פי מ בו ט חי ם בכל
ס ו גי ה בי טו ח;
״ ה סנ ה ״ חברה מבוסס ת מאד -

ש תיי ם:

אם הי איכולהלע מו דבת שלומים כאלה.
שלוש: הביטוחים שלך ב טו חי םיותר

כי בכל ה שני ם ״ ה סנ ה״ הי א המוצר הנבחר
והקניה הטובה ביותרב ענ ףהביטוח .

ה ק ני ה /
\ ה טו ב ה 2
5ביותרי!
1 9 7 6 .1
711972197 741975197
גלריה לאמנות תוראל
רח׳ ז׳בוטינסקי ,3תל־אביב, מול ״מלון הילטוך מציגה אסוציאציות ארוטיות ב״מנץ רהשתקחד

תערופת ציור

הציירת

מ ר ים ברנדהרט

הפתיחה :
כשבת 13.3.76 כין השעות .18.00—21.00 ,11.00—13.00

שעות הביקור :
יום־יום — ,18.00—21.00 ,11.00—13.00
שישי — ,11.00—13.00
שגת — .18.00—21.00 ,11.00—13.00

העו ל ם הז ה 2010

תרומה נכבדה במילהמה אפשרית, וגם
באיום במילחמה. יש לה השפעה על סעודיה
ונסיכויות־הנפט. היא יכולה לעזור בבידוד
מצריים.
,בשביל המלך חויסיץ, הייתה זו הזדמנות-
פז לצאת מן. הבידוד. מצריים לא נתנה
לו דבר. ארצות־הברית פינקה אותו במילים,
אך לא החזירה לו אפילו מילימטר
מרובע אחד מן הגדה המערבית. הוא אמר
לעצמו: מדוע עלי לדבוק באמריקה 1מדוע
לא אעשה מחווה כלפי סוריה, ובאמצעותה
כלפי ברית־המועצות, כדי להוכיח שאני

הנה כי בן, קיימת כרית אנטי
פלסטינית משולשת: המדד חוסיין
חיסל את אש״ה כעכר־הירדן, ישראל
וירדן מנסים לחסל אותו בגדה
וברצועה, ואילו סוריה מנסה לנטרל
אותו כלבנון.

דמשק־טודנום
הנהגתו •טל חאפז אל-אסד, וב־
* 1עזרתו של יצחק רבץ, הולכת ׳וקמה

ציר דמשק־ ע מ אן־ישראל
א ל־ א סד
ך• פיונגם האנגלי אופי . :האהנח
1 1והפוליטיקה מזמנים למיטה אחת שותפים
מוזרים מאד.״
המצב שנוצר בשבועות האחרונים במרחב
מוכיח זאת בעליל.

מי היה מאמין כי חאפז אל־אסד
ויצחק רבין ישתפו פעולה ביניהם זו
מי היה מאמין כי אש ״ה ימצא
אל תפעל להגברת ההשפעה הסובייטית
בעולם הערבי ץ
מי היה מאמין בי אש״ה תימצא
כמחנה אחד עם האמריקאים ז
גורם
עצמאי, ואיני מונח בכיסם של
האמריקאים? מדוע שלא אתחבר עם סוריה׳
ואגבש לעצמי מחדש דימוי של מנהיג
ערבי לאומני ן

עמאו־יוושוים
^ אותה שעה עצמה התהדקו היח־סים
בין ירושלים ועמאן. איחדה את
שתי הבירות ההתנגדות המשותפת לאש״ף.
המלך חוסיין ויתר על הגדה המערבית
באופן רישמי, אך לא היה לו כל חשק

לתחייה תוכנית נושנה: סוריה רבתי.

מבחינת האידיאולוגיה הלאומית,
לא ויתרו הסורים מעולם על
חזון זה. עד פיו, מהווים לבנון,
פלסטין ועכר־הירדן חלקים מן המולדת
הסורית הגדולה.
בשעתו, בשילהי מילחמת־העולם הראשונה,
ניסה המלך פייסל, אחי־סבו של
המלך חוסיין, להגשים חלום זה. הוא נכשל
מול מזי׳מות הצרפתים והבריטים. אולם
החלום לא ימת.
כיום אין דמשק מנסה לספח את השטחים
האלה ממש. אך היא הפכה, במיבצע

קיצונית. אולם ההיגיון הפוליטי משבש תבניות
פשטניות כאלה.
מצריים עומדת לקבל כמוייות־ענק של
נשק אמריקאי. נגד אפשרות, זז מגוייסת
עתה מלוא עוצמתה של ישראל(דאה עמוד

כפעולה זו, משרתת ממשלת
ישראל לא רק את עצמה (לפי התפיסה
•טלה) ,אלא גס את האינטרס
הסובייטי.
הסובייטים רוצים למנוע בכל מחיר את
הצטרפות מצריים לגוש האמריקאי. ל-שם
כך, עליהם להפיל את המישטר של אנוואר
אל־סאדאת. הנשק העיקרי שבידיהם: הנשק.
הסובייטים
הטילו אמבארגו של נשק על
מצריים. הם סומכים על ישראל שתמנע
אספקת נשק אמריקאי למצריים. הם מקווים
שאם אמבארגו כפול זה יימשך די
ומן, יתמרד הצבא המצרי המ׳ורעב־לנשק
נגד סאדאת, יפיל אותו ויקים דיקטטורה
של קצינים פרו־סובייטיים.

בל זה, והרבה יותר. מתגשם כעת במרחב.
בתהליד
של חודשים מעטים קמו במרחב
שני צירים עיקריים :

• ציר דמשק־עמאן־ירושלים.
• ציר וושינגטון־יקאהיר־אש״ף.

מובן שאין אלה צירים רישמיים. אין
הידברות גלוייה בין שני הקצוות שבכל
ציר. אולם אינטרסים משותפים, קבועים
או זמניים, יצרו את ההרכבים המחרים,
הפועלים עתה בשטח.

כרית-המועצות היא בעלת•
החסות של סוריה. הציר דמשק•
עמאן־ירושליס משרת גם את האינטרסים
שלה. כצורה מוזרה, אד
מעשית מאד, קיים, איפוא, בעת
מעין ציר ירושליס-עמאן־דמשק־מוסקבה,
נגד כעלת-הכרית העיקרית
של ישראל: אמריקה.

ו8שק־עמאן
^ ציר דמשק־עמאן־ירושלים מורי
1כב, למעשה, משני צירים: דמשק-
עמאן ועמאן־ירושלים.
סוריה התקרבה לירדן כאשר נוכחו שתי
המדינות לדעת כי מצריים נטשה אותן,
וכרתה הסכם נפרד עם ישראל. ככל ש חולף
הזמן מסתבר כי דמשק צדקה בטענה
כי הנשיא אנוואר אל־סאדאת אכן
נטש, לפי •שעה, את חזית-המאבק הערבית,
כדי לספק אינטרסים מצריים מובהקים.

וושינגסון־קיאהיו

סוריה וירדן נותרו ללא בל סיפוק
לתכיעותיהן, וללא נסיגה ישראלית
כחזיתותיהן. תיקוותן היחידה
לחזור למישחק היתה לעשות
צרות, להתסיס את המצב ולהבריח
את ארצות-הכרית ו/או
מצריים לפעול למען תזוזה ישראלית
במיזרח ובצפון.

לצורך זה, העדיף אל-אסד את ירדן על
אש״ף. בטווח הקצר, יכולה ירדן להציע יותר.
יש לה חזית ישראל, וצבא סדיר בעל-
כושר. בניגוד לאש״ף, היא יכולה לתרום

ר ב ״ן

להגשים ויתור זה. כדי לשמור על נוכחות
בגדה, הוא זקוק לעזרה ישראלית.

במילחמה נגד אש ״ה, קיימת
ביום ברית מדינית וכלכלית בין
ממשלות ירדן וישראל.

בצורה מוזרה למדי, מהווה סוריה את
הצלע השלישית בברית זו. בניגוד לאגדה,
כאילו סוריה היא הפטרון של אש״ף, קיימים
בין סוריה ואש״ף מאז ומעולם יחסים
של חשדנות הדדית עמוקה. סוריה
יודעת שאש״ף רוצה להיות גורם עצמאי,

מדיני גאוני ׳של כמה ;חודשים, את ירדן
ולבנון מדינות־חסות סוריות, והיא משתדלת
להגשים את אותה המטרה לגבי אש״ף.
לגבי ישראל יש לכך כמה השלכות,
העשויות להיראות כימעט אבסורדיות. אם
אכן ייאלץ יצחק רבץ, או יורשו׳ להחזיר
את הגדה המערבית לירדן, הוא עלול למצוא
את הצבא הסורי חונה בטול־כרם.

בדי למנוע את הקמתה של מדינה
פלסטינית עצמאית, שתהיה
לאומית ואנטי-סורית, נותן רכין

ציר וושינגטון־קאהיר־אש״ף

ושאינו מקבל את מרותה. א־ש״ף, מצידו,
יודע כי סוריה תבגוד בו בכל עת שהדבר
יתאים לה. יתר על כן, סוריה רוצה לנצל
את אש״ף כמכשיר למען האינטרסים שלה,
ועל כן היא רוצה לחסל את עצמאות אש״ף.
כל זה בא לידי גילוי במשבר לבנון. ב־עיקבותיו
הפנה סוריה פטרונית של לבנון,
על שתי עדותיה. צבא-השיחרור-הפלס-
סיני, הכפוף לסוריה, גירש את אש״ף יו־אירגוני
הפידאיון ממחנות־הפליטים. שליחי
דמשק מנסים להשתלט על אש״ף,
להדיח את ראשיו ולהמליך במקומם סוכנים
סוריים, כמו זוהיר מוחסיין, מפקד
אירגון אל-צעיקה הפרו־סורי.

יד להתפתחות העלולה להביא להפיכת
הגדה המערבית (וירדן כולה)
איזור־חסות סורי.

מוסקבה-יוושלים
^ ולס הציר דמשק-עמאן־ירושלים אי־נו
מנוון רק נגד תחייתה של מדינה
פלסטינית עצמאית. באותה מידה עצמה
הוא מנוון גם נגד מצריים.
למראית-עין, ישראל היא דווקא בת־ברית
-של מצריים המתונה, נגד סוריה ה־

ך• ציר הנגדי אינו פחות מוזר, וגם
1 1הוא בנוי על שותפות־אינטרסים מסובכת
במיקצת.
יש היגיון רב בציר וושינגטודקאהיר.
מעבר מצריים מן המחנה הסובייטי אל
המחנה האמריקאי היה ההישג העיקרי ב־קאריירד,
של הנרי קיסינג׳ר. הוא מבטיח
לאמריקה את הנפט המיזרח־התיכיוני, וחיסל
את ההגמוניה הסובייטית במרחב. תמורת
זאת מוכן קיסינג׳ר לספק למצריים כסף,
נשק ולחץ על ישראל לנסיגה נוספת בסיני.

רקע זה התלקח המאכק ה־
(המשך בעמוד )25

היי ערו סז

כל יום ד׳ בשבוע
הקניות הן שעשוע

60 דוכני ת צוג הומ כי ר ה * מ חי רי פ ר סו מ ת *
היפר סל — לרא שונ ה בי ש ר אל מו צרי מזון ב א ריזו ת ענק ח ס כוניו ת
ב שי טהאמ רי ק אי ת *
ת כניו ת בדור לי ל די ם — חינ ם * מסעדהעמ מי ת *
ה כני ס ה לכל מתק ני הי רי ד — לל אתש לו ם
ב פ תי ח ה תכני ת בידור מיו חדת לילדי ם
ה כני ס ה עם ה מכוני ת דרן שער ה מנ הלה

מציאות, קניו ת, בידור ו חוויו ת בל יום רביעי
ביריד ה קניו ת
(שעות הפתיחה 4 :אחה״צ עד 11 בלילה).

ה עו ל ם הז ה 2010

במדינה
(המשד מעמוד )21
וראשי־חמולות קנויים, ושצעיריו מוצאים
סיפוק בדיבורים במועדוני רק״ח.
בשנים האחרונות צמח דור צעיר חדש,
רובו בעל השכלה. הצלחת אש״ף בזירה
המדינית נטעה בו גאווה לאומית חדשה.
חדירת הערבים לענפי הבנייה והתעשייה
נתנה לו תחושה של כוח.
מכאן ועד לרעיון של שביתה כללית,
כדי לסכל תוכניות של הפקעה, היה המרתק
קצר מאד. ממשלת־ישראל עצמה
מספקת עתה את הדחיפה המכרעת לכך.
אם תצליח, יהפכו חצי מיליון ערביי
ישראל כוח פוליטי חדש.

פרשות
קו בר־ ל ב עול אודי דיין

״מילחמת החורמה״
הוכרזה בקוד רס
ונסתיימה בקו? דממה דקה
אודי דיין נשבע לצאת ל״מילחמת־חורמה״
כדי להוכיח את חפותו. השבוע
הסתפק בהתחפרות בקדבר־לב משלו.
פרקליטו, רם כספי, יצא תחילה בהכרזות
רמות, הסביר כיצד יסתער על
משמיצי מרשו. תוכניתו: לקחת את סר־טי־ההקלטה
של המישטרה הגרמנית, להוכיח
במעבדת־קול כי קולו של ״אודי
הישראלי״ אינו זהה לקולו של אודי דיין.
הבדיקה שלא היתה. השבוע הסתפקו
אודי ופרקליטו בפחות.
הפרקליט הממולח קיבל בפראנקפורט
אישור לכך שאין התביעה הגרמנית מוכנה
למסור לזרים את סרט־ההקלטה. בכך
נפטר כספי מן הצורך בחקירה מעבדתית.

אודי דיין
ללא תשובה
הוא לא הסתפק בכך. הוא השיג מן
השופטת הגרמניה, קריסטל פרוסטר, אישור
בכתב כי בשום מקום בתיק־המישפט
הגרמני לא הוזכר שמו של אודי דיין.
היתד, זו מחווה ריקה. כפי שנאמר מל כתחילה,
לא שורבב שמו של אודי דיין
במישפט. התביעה הגרמנית עצמה שמרה
על כך מכל מישמר. היא גם לא היתד,
זקוקה לכך, מאחר שהשיחה הובאה ל-
מישפט לא כראייה נגד ״אודי הישראלי״,
אלא כראייה נגד בן־שיחו, שימעון (״כושי״)
רימון, הנאשם במישפט.
אולם השיחה נמצאת בתיק המישפט,
ובתיקי המישטרה רשום שהיא נתקיימה
עם מיספר־טלפון נהללי. המיספר שייך
לשכנו של אודי דיין, והוא נהג להשתמש
במכשיר זה לשיחותיו.
הפנייה לא היתה. לדיברי אודי
דיין עצמו, הפרשה נגמרה בשבילו. האישור
הגרמני הספיק לו, להוכחת חפותו.
אולם אודי לא השיב אף על אחת
השאלות המטרידות, שנבעו מן הפרשה
לגביו. הוא לא ניסה לספק הסבר לקטעי
השיחה, שהצביעו בבירור לעברו (העולם
הזה .)2009 והוא לא עשה את הדבר
הטבעי ביותר: לפנות אל מישטרת יש ראל
ולבקש ממנה לפתוח בחקירה, כדי
לברר מיהו ״אודי הישראלי״ ,ואם אודי
זה הסתבך בפלילים על-פי החוק הישראלי,
למשל בעוון של קשירת־קשר לביצוע
עבירה.

שו תפים גלוזרים י
(המשך מעמוד )23

הב ל טוס האמיתיים של בק-ום

סמוי כץ ממשלת-ישראל, כעזרת
היהדות האמריקאית, נגד הנרי
קיסינג׳ר והנשיא ג׳ראלד פורד. אם
לא תוכל ארצות־הכרית לספק נשק
למצריים, כיגלל התנגדות היהודים
וכעלי-כריתם כקונגרס, עלולה המדיניות
האמריקאית כמרחכ ל•
התמוטט/

קאהיו־אש״ר
ך* צלע השלישית של ברית זו מוז
1זדה עוד יותר.
אחדי הסדר־הביניים הישראלי-מצרי, הכריז
אש״ף מילחמת־תעמולה על !מצריים,
וגינה את בגידתו של סאדאת בעניין הערבי
ביכלל, והפלסטיני בפרט. היתד, זו
התקפה מוצדקת, מאחר שסאדאת הפקיר
את העניין הפלסטיני למעשה, תוך שהוסיף
לשלם לו מנדשפתיים להלכה.
אולם. מאז אירעו המאורעות בלבנון.
אש״ף לוחם על חייו נגד סוריה, המסכנת
את הבסיס האחרון לעצמאות פלסטינית:
בסיסי הפידאיון בלבנון.

על רקע זה הולכת ומתגכשת
כרית מצרית־אש״פית, שהודה
מופנה נגד סוריה, וממילא גם נגד
ירדן וישראל.
לסאדאת דצוייה ברית זו מאד, מכיוון
שהיא מאפשרת לו לצאת מן הבידוד. גושפנקה
אש״פית תאפשר לו לסכל את הניסיון
הסורי להציגו כמי שבגד בעניין הערבי.
יתר על כן, סאדאת כבר עבר להתקפה
נגדית. תועמלניו הכריזו השבוע
שסוריה זוממת להדיח את יאסר עראפאת,
ולהמליך במקומו את סוכנה, זוהיר מוחסין.
כך מוצגת סוריה כבוגדת בעם הפלסטיני.
לאש״ף דרושה הברית כדי להחזיק מעמד
מול הלחץ הסורי הגובר, המאיים לבטל
את עצמאותה של ״המדינה־בדרך׳ הפלסטינית.

רקע זה צמח כדור־ניסיון מעניין ביותר,
שהפריח יאסר עראפאת עצמו בשיחה
עם הסנאטור האמריקאי החשוב
עדלי סטיבנסון. מנהיג אש״ף הציע להעביר
את השטחים המוחזקים לידי ה-
או״ם, ואת איזורי־הספר לידי פיקוח משותף
ישראל־או״ם, וזאת תמורת נכונות של
אש״ף להכיר בישראל.
כרגיל הוכחשה ההצעה למחרת היום
על-ידי אבו־איאד, המוגדר כ״סגנו של
עראפאת״ (אם כי דרגתו המעשית באש״ף
נמוכה הרבה יותר) .אולם מישרד־החוץ
האמריקאי מתייחם להצעה במלוא הרצינות׳
,כאיתות מחודש מצד אש״ף על
נכונותו להשתלב בתהליכים הדיפלומטיים
האמריקאיים־מצריים.
כשם שאין הידברות ישירה בין ירושלים
ודכדשק, והתיאום געשה באמצעות
עמאן — כך אין הידברות גלוייה בין
אדצות-הברית ואש״ף, אלא דרך קאהיר.
אולם אם יתגבש האינטרס המשותף עוד
יותר, יפתח הדבר פתח גם להידברות
גלוייה ישירה בין ממשלת ארצות־הברית
ואש״ף, מן הסתם אחרי הבחירות לנשיאות
האמריקאית.

כשיתוף עם ״להיטוך

תל־אביב

״היכל התרכות״ ,ערב פורים, יום ב׳ 15.3

כשעות 11.45 — 8.45 :

לרגל הדרישה הגדולה לכרטיסים
2הופעות נוספות בתל־אביב

״אלהמכרה״ יפו, מוצ״ש 27.3בשעות 9.45 — 7.30:

חיפה — ״ארמוך
לרגל הדרישה הגדולה הופעה נוספת לפורים
מחר, יום ה׳ 11.3 ,בשעה 9.00

יום ו׳ ,19.3כשעה 9.00

ירושלים — ״בנייני. האומה״
פורים, יום ג׳ 16.3 ,בשעה 9.00

תערב 10.3ב־9.15
כאר־שכע ,״קרן״
12.3ב־10.00 — 8.00
נהריה ,״הוד״
13.3ב־9.00
עין־ גב
24.3ב־ 25.3 ;9.00ב־9.00
יגו ל
26.3ב־9.30
חולון ,״רינה״
כרטיסים: הפצה ראשית ״הדרן״ ,תל־אביב, אבן־גבירול 248787 ,90־03
וביתר המשרדים בארץ.
בחסות ח.י. גולדה — שטיחים וטפטים בלעדיים

אנו פונים לממשלת ישראל,
להימנע מלהפקיע קרקעות
האוכלוסיה הערבית ב־מדינת־ישראל.

אין
טווח א חו
^ ל הכריתות האלה הן, כמובן, בנות^
חלוף — היערכויות זמנות המבוססות
על מצבים חולפים. גם אם לא תפרוץ מיל-
חמה במהלך ,1976 והקיפאון יישאר על כנו
עד לכניסת נשיא אמריקאי חדש לתפקידו—
יכולים עוד כמה וכמה דברים להשתנות.

אולם תופעה אחת היא, בנראה,
קבועה: ישראל פועלת ללא מדיניות
לטווח-ארוד היא נגררת אנה•
ואנה, על־פי שיקולים טאקטיים
קיצרי-טווח, והיא מוצאת את עצמה
מדי-פעם כמיטה עם השותפים
המוזרים כיותר.
* הצעה זו דומה לזו שהציע טראפאת
לפרופסור נורטון מזווינסקי, ושעליה דיווח
העולם הזה ( )2003 לראשונה, בליוויית מפה
שצויירה מליידי עראפאת בידו,

״סידאסיד*

ארט ק ארוז
שחקן השגר, הטוב: ביזתר

אלן בורסטין
( אליםלא גרר, באון יותר)

בכורה ארצית
שבוע • 2״דקל״ ת״א

זהו מעשה של אי-צדק משווע.
מלכד זאת, אם חפצים אנו
כראש-גשר להידכרות והכנה
עם שכנינו, עלינו לשמור על יח סים
אנושיים כין שני העמים
החיים תחת ביפת שמיים אחת.
אורי אבנרי
נתן ילין מור
פרופ׳ דן מירון
ח״כ מאיר פעיל
פרופ׳ ולטר גראב
עמוס קינן
פרופ׳ יצחק דנציגר
ח״כ אברהם לבנבראון
סילבי קשת
יהושע סובול
פרופ׳ שאול פוגל
יעקב רברבי
פרופ׳ ל.נ. פוזנר
גרשון פלוטקין
פרופ׳ אריה ז קס
דן קדר
פנחס עשת
ד״ר יהודה נאמן(ג׳אד)
פרופ׳ קלמן אלטמן
ארטור גולדרייך
ד״ר טוביה שלונסקי
עודד קוטלר
יאיר גרבוז
אליקים ירון
דוד מוכתר (סמוראי)
שמואל שלום
יבי
1 העו ל ם הז ה 2010

המישטוה מאשימה את אחד מבכירי קציניו! ב
בלשית שעסקה בפעילות חשאית ובלקיחת הסואן

חישב השבתותו
כשהוא חיוור כסיד, היחידי בבגדים
אזרחיים, ישב סגלוביץ על ספסל־הנאשמים,
מול סוללה כבדה של קצינים בכירים מאד.
עיניו של סגלוביץ, מי שהיה עד סוף
חודש דצמבר 1975 האדיב מיספר אחד של
הפידאיון, וראש הלישכה לתפקידים מייד
חדים של מישטרת מרחב ירושלים, חלפו
מפעם לפעם, במבט מר, על שתי נשים
שישבו באולם שבמרתף המישטרה.
היו אלה שתי הנשים שתפסו מקום חשוב
ביותר בחייו של קצין־המישטרה שהושלך
לכלבים והושעה מעבודתו גם בגלל אשה
שלישית, שלא נכחה -באולם, אך שמה
הוזכר כפרוצה שעימר. קיים יחסים מבלי
לשלם לה עבור שירותיה.

אך, אף שתורג׳מן — כיום ראש ענף-התנועד*
במטה-הארצי, גילה התלהבות רבה ורצון כן
להילחם עד הסוף, ובכל מחיר, לטיהורו של
סגלוביץ, היו יודעי־דבר שטענו, כי בעצם, נלחם
הסניגור־המתנדב למען עצמו, ולמען יוקרתדשלו
כמפקד-המרחב לשעבר. יש במישטרה הסבורים
הנשים למען הגבר

אשת אי

שולה סגלוביץ, רעייתו של רב־פקד יהודה סגלוביץ, מורה ואם
לשני ילדים, שאחד מהם משרת כיוס בצה״ל. יהודה ושולה
מתגוררים עד היום בדירה צנועה בת שני חדרים, השייכת למישטרה, ברחוב אנטיגונוס.

״א״ מרסל 1והר
ףיאחרהסרת סי ס סל בניין מסה המי
חח הדרומי של המישטרה, בדרך יריחו
בירושלים, נלחם השבוע על כבודו,
המיקצועי והאישי, על עולמו ועל עתידו,
קצידהמישטרה יהודה סגלוביץ.

\ 1ךךוין כך איים סגן־מנהל
1 1 -1 1 1סניף בנק דיסקונט
בחולון, אברהם אגמי, כאשר נלחץ על־ידי
שאלותיו של הסניגור, אברהם תורג׳מן.

בית המישפט

ף* ראשונה, והמכוגרת מבין השלוש,
1 1שולה, אשתו הנאמנה, אם שני יל דיו,
באה לעודדו בקרב המישפטי העלול
לשים קץ לקאריירה המישטרתית המפוארת
של הקצין הוותיק.
האשד השנייה, הצעירה, ציונה זקן, בלשית
של המחלקה הסודית מיספר חמש
של מישטרת ירושלים, הוזכרה בכתב-
האישום. ציונה, דקת־גיזרה וזוהרת, בעלת
עיניים גדולו ולוהטות, קרבה פעמים אחדות
אל ספסלו של יהודה סגלוביץ, לחצה
את ידו וחימ:ה_ אליו במבט^ מעודד.
בכל פעם חזרה ציונה*׳״,הבלשית, אל
הספסל שעליו ישבה שולה, אשתו של סג־לוביץ.
שתי הנשים ניראו כשתי חברות
טובות המוכנות להקריב את עצמן כדי
להצילו, והפגינו בפני השופטים ועמיתיו
עד כמה הן מבינות זו את זו.
לימין הנאשם עמד אחד הקצינים המצ ליחים
והמפורסמים ביותר של מישטרת
ישראל, שירד הפעם מן האולימפוס של
המטה הארצי, כדי למנוע את הלינץ׳ שהכינה
לסגלוביץ קבוצה יריבה בצמרת.
כך הופיע ניצב־מישנה אברהם תורג׳מן
כמסנגר על פקודדלשעבר, סגלוביץ. תור-
ג׳מן, לשעבר מפקד מרחב ירושלים של
המישטרה, ביקש ללמד סניגוריה על רב־פקד
סגלוביץ, כמקובל שקצין בכיר יסייע
לאיש־מישטרה העומד לדין מישמעתי.

חלק מהסוללה הכבדה של קציני־מישטרה בכירים
מאד,־ אשר קיבלו על עצמם לשפוט את מעשיו של
רב־פקד יהודה סגלוביץ במישפט שהפך מיבחן למישטרה כולה. משמאל: אב־בית־הדין,
תת־ניצב זאב מרגלית, ושני ניצבי־מישנה, אלכסנדר טריפין וששון נוריאל.

לן \ ד ך יהודה סגלוביץ כפי שהוא נראה
מייוחדות, באולם־הדיונים שבמרתך
1 -1 1 1 1 1
באחת ההפסקות בדיונים. בתמונה משמאל, ציונה מ
ציונה הממלאה תפקיד מרכזי בחייו ובמישפטו

ן יום יחסים עם ׳ברוצה, בחשיבת זיזתו
1אסורות משוטרים -ואילו הוא טוען שזהו

כעולם הטויון
,בי אם היום עושים לינץ׳ לסגלוביץ, הרי מחר
יטפלו אותם אינקוויזיטורים במי שהיה מפקדו
!בתקופה שבה קרו הדברים שעליהם הוא עומד
לדין.
תומכיו של סגלוביץ מבקשים להדגיש, כי מה
שמותר לקצינים בכירים במטה־הארצי, אסור

לגבי מי שהיה ראש הלישכה-לתסקידים-
מייוחדים בירושלים.
הכוונה ברורה. ההתייחסות היא אל תת-
ניצב אחר העומד מאחורי הלינץ׳ והמאשים
את סגלוביץ, באמצעות כתב־האישום,
כי קשר קשרים עם הבלשית הצעירה והמושכת
ציונה, הסיעה איתו במכוניתו ובכך
כאילו ״שרף״ את זהותה כבלשית.
אותו תת-ניצב מבקש אולי, לשכוח ולהש כיח
שהוא-עצמו מקיים קשרים אינטימיים
עם קצינת־מישטרה.

ליגץ׳ מיקצועי
__ מכוון
^ הרי שהודיעה המישטרה כי רב-
\ 1פקד סגלוביץ הושעה מעבודתו, הופצו
בכלי-התיקשורת שמועות עקשניות ומנופחות
ללא כל יחם לגבי העבירות החמורות
שביצע. השבוע, עם תחילת הדיון בבית-
הדין השופט את סגלוביץ על עבירות־המישמעת,
הסתבר שבתוך שמונה הסעיפים
שבכתב־האישום, יש רק במה נקודות ש אינן
נעימות ביותר לגבי קצין־מישטרה.
הוא־עצמו לא כפר בשלושה הסעיפים
הראשונים, והרצופים, שהאשימו אותו בקבלת
הלוואות כספיות מפקודיו. לסגלוביץ
היו כמה משיכות-יתר מחשבון־הבנק שלו.
הוא גם נאשם בכך שניסה להכשיל את
חוקרי־המישטרה׳ ,על-ידי כך שהפעיל לחצים
על סגן־מנהל סניף הבנק שבו החזיק
את החשבון, כדי ליצור את הרושם שהיה
לו אישור בכתב להגיע לידי משיכת-יתר.
חוקריו במישטרה, ועדי-התביעה, טענו
כי רב־פקד סגלוביץ קיים יחסים עם פרוצה
ולא שילם לה וכנראה, לפי מיטב שיפוטם,
ניצל את מעמדו ותפקידו למען
סיפוקו האישי. התביעה האשימה אותו כי
קיים יחסים מיניים עם הגברת תיקווה לוי,
שניהלה יחד עם בעלה מיסעדה ללא-
רישיון. סגלוביץ טען, לעומת זאת, כי לא
היו דברים מעולם.
בדיון המישמעתי נזכר כי לסגלוביץ
היו קשרים עם טיפוסים מן העולם התחתון,
כנראה במקום שיהיו לו קשרים —
דבר זה לא נאמר בבתב־האישום — עם
פרופסורים ונשות ויצ׳׳ו. שהרי עם מי
נפגש שומר־החוק, אם לא עם פרוצות ועבריינים
ז מה ההיתממות הפיתאומית הזו
בצמרת המישטרה 1קצינים ממישטרת תל-
אביב נהגו, כידוע, לשתות כוסיות רבות
בבארים. במקומות שונים בארץ, על חשבון
הבית. זוך איש מקצינים אלה לא הועמד

הבלשית ציונה זקן בת ה־ ,25 שוטרת ביחידה סמוייה של הנזישטח

]1111
בירושלים, שהתפרסמה השבוע בשנית כאשר הוזכר שמה בכתב

האישום שהוגש נגד סגלוביץ. נאמר שבין השנים ,1975—1972 בתאריכים בלתי־ידועים
הסיע הנאשם במכונית פורד־אסקורט, שעמדה לרשותו במישטרה, את ציונה, שהשתייכו
ליחידה מיספר חמישה. בכך חשף סגלוביץ את הבלשית הקשורה בפעילות בלשית
לדין בגלל קשריו הידידותיים עם העבריינים
הפליליים, שאחדים מהם מנהלים בארים
כאלה.
אין להגן על סגלוביץ אם פגע באינטרס
הציבורי, או במוסר המישטרתי. אין הוא
גיבור־במדים, שמותר לו מה שאסור לאזרח
הפשוט. אם טעה, או עבר על החוק,
(המשך בעמוד )28

יום, ללא תפקידים מייוחדים, רק עם צרות
:ניין המחוז הדרומי של המישטרה בירושלים,
ודת את הבוס שלה, היושב על ספסל־הנאשמיס.
סל יהודה, משכת אליה תשומת־לב כללית.

1 . 27

ווש 1-1ו וו ו -1ע ו עו 1ו.עע י ו 1

ואת מי הוא הרגיז עד־כדי־כו שהוכרז
עליו דין שפירושו חיסול מיקצועי?
לפני כשנה התחלף מפקד המחוז הדרומי
של המישטרה, ניצב חיים תבד
רי, ומונה כראש אגף־המיבצעים של המטה
הארצי (אג״ם) .במקומו מוינה כמפקד המחוז
הדרומי קצין שאפתן, ניצב אריה
איבצן.
כאשר החלו מופצות ה-שמועות במטה׳
המישטרה, על פרישתו הקרובה של דד
מפכ״ל רב־ניצב שאול רוזוליו, היה אחד
השמות שהועלו כמועמד לרשת אותו, ראש
אג״ם, תבורי. את זאת לא היה איבצן מסוגל
לסבול. איבצן, אשר עוד לפני שנים רבות
אמר :״אני אהיה מפכ״ל המישיטרה,״ וזאת
כשהיה עוד בדרגה נמוכה יחסית, ראה
בהתפטרותו הקרובה של רוזוליו את הז־דמנות־הפז
של חייו.
איבצן גם ידוע במטה הארצי כאחד ממקורבי
רוזוליו, והוא מן הקצינים הבודדים
שגם מדברים עם המפכ״ל, לבד מקבלת
פקודות ממנו ומסירת דיווחים לו
איבצן החל טווה סביב תבויי רשת, במטרה
להוציאו מן התחרות.

1111111111 יהודה סגלוביץ התאו־
1\ 1 1 1ע 1נ 1שש במהלך הדיון ה־מישמעתי,
אחרי שסניגורו הוכיח כי עדי־התביעה
שהופיעו, שיקרו באופן שיטתי.
(המשך מעמוד )26
יש לחקור אותו בזהירות ולא לחפש כיצד
להפלילו. אך כיצד נחקר רב־פקד סגלוביץ
על־ידי המישטרה ו
על שאלה זו משיב מי שמכיר את המיש-
טרה כפי שאיש מלבדו אינו מכיר אותה.
״הוא נחקר לפי שיטות פסולות. בעדויות לא
נרשמו השאלות שהופנו אליו. כך אסור
לחקור במישטרד״״ אמר השבוע ניצב-
מישנה אברהם תורג׳מן, חוקר בכיר ומוסמך
של המישטרה, כאשר חקר חקירה נגדית
את אחד מעדי־התביעה, רב־פקד אלכסנדר
איש־שלום.
הסניגור, אברהם תורג׳מן, התעניין בזהותה
של האישיות הבכירה שהטילה על
רב־פקד איש־שלום לחקור את סגלוביץ.
העד גילח, לא בהתלהבות יתירה, אחרי
שתורג׳מן לחץ עליו בתוקף, כי תת־ניצב
יחזקאל קרתי, ראש ענף־החקירות במטה־הארצי,
הוא שביקש לחקור את מעשיו של
סגלוביץ. מה גרם להחלטה זו? שאל הסניגור.

סגלוביץ
ואשר לטש עין למישרת הבוס
שלו׳ .
כל תבונתו של סגלוביץ, נסיונו הע־שיד
וחושיו הבלשיים הדרוכים לא עמדו לו כדי
להבין את כוונותיו האמיתיות של סגנו,
צור. הוא נתן בו אמון מלא, קירב אותו
אליו ואף היה מזמין אותו תכופות לביתו.
לידידים אמר סגלוביץ אחר־כך :״אדם לא
יכול לעבוד במסגרת של חשדות כל הזמן.
אני האמנתי בפקודים שלי, ואפילו בצור
כפי שהייתי רוצה שהם יאמינו בי.״
צור נקרא אל תת-ניצב יחזקאל קרתי,
ראש אגף־ד,חקירות במטה הארצי, מנאמניו
של איבצן ואחד מיריביו של תבורי. לקרתי
יש ׳חשבון ישן עם תבורי. בעת שקדתי הואשם
על-ידי קצינים בכירים אחרים בהתנהגות
שאינה הולמת קצין־מישטדה
בכיר, היה תבורי בין חברי הספ״כ (סגל־הפיקוד־הבכיר
של המישטרה, כמו המטכ״ל
בצה״ל) ,שדרשו לנקוט אמצעים נגד קרתי.
דרישתו של תבורי אומנם נדחתה, אך
קידומו של קרתי במישטרה נבלם, מאותו
רגע ואילך. קרתי החל מחפש הזדמנות

הא שמות טפלו ת
ו מגו חכו ת
* 4צוייד כחומר שסיפק לו צור, ד,ז-
*4עיק קרתי את רב־פקד אלכסנדר איש־שלום,
והטיל עליו לחקור בפרשת סגלו־ביץ.
אחרי חקירה מאומצת הצליחו איש־שלום
ושותפיו להעלות נגד סגלוביץ שמונה
האשמות כבדות.
שלושה סעיפי-אשמה טוענים כנגד סג-
לוביץ על שהעז לקחת הלוואות — והחזיר
אותן — מאנשים שעבדו איתו, בניגוד
לתקנון־ד,עבודה המקובל. המדובר בהלוואות
בנות 500 ,300ז־ 1200 לירות(!) את
ההלוואה הגדולה מבין השלוש קיבל סג-
לוביץ — והחזיר אותה — ממשה צור,
אחד ׳מאלה האחראים ביותר להסתבכותו
הנוכחית.

האמצעים
של איבצן
^ וא חחל מפיץ סיפורים על מישפחתו
י י של תבורי ועל מישהו ממישפחתו
שהיה מעורב במעשים פליליים. אולם
נוסף לרכילות האישית דאג איבצן לספר
למפכ״ל, ולהפיץ במטה הארצי, סיפורי-
מעשיות, על אי־הסדר, חוסר־הכישרון וה־שחיתויות
שאותם הותיר לו תבורי מאחוריו ,׳בירושה במחוז הדרומי.
כאשר עלה חבר־הכנסת אחוז בולמוס
הפירסומת־העצמית, אהוד אולמרט, על דוכן
הכנסת וסיפר — כדרכו בקודש, מבלי
לציין שמות — כי קיים במישטרה קצין
הלוקח שוחד, היתה זו הזדמנות בלתי־חוזרת
לגבי איבצן, לפגין את כוחו במחוז
הדרומי ,׳ולהיפטר מאנשים שהיו ידועים
כנאמניו של תבורי. אחד מאנשים אליה היה
רב-פקד יהודה סגלוביץ, אחד הקצינים ה־כישרוניים
במישטרה, עליו המליץ תבורי
לקידום משך חודשים רבים.
לעזרתו של איבצן, אשר היה מוכן לחסל
במחי-יד את הקאדיירה המזהירה של סג־לוביץ,
כדי להפיק מכך תועלת אישית ב״
מילחמת־הגנרלים שלו במטה הארצי, נחלץ
גם פקד משה צור, מי שהיה סגנו של

התייעצות עם הסניגוו

ניצב־מישנה אברהם תורג׳מן, סי
שהיה מפקדו של סגלוביץ במרחב
ירושלים, לא שכח את חברו־לעבודה ברגעים הקשים. תורג׳מן נטל על עצמו להגן על
הקצין שהושעה, ורבים ראו בכך הוכחה שמאחורי תורג׳מן עומדים קצינים בכירים.
טיפול בכפפות־משי
ל תגלו צ׳קים של שלושה סמלים
/ /מיחידתו של סגלוביץ, בקופה אצל
חלפן במיזרח־ירושלים,״ השיב איש־שלום.
״הם טענו שם שגם קצינים לקחו כספים.״
״האם הוזכר במיקרה הזה שמו של סג־לוביץ?״
שאל תורג׳מן את העד.
״לא,״ השיב אישישלום. ואחרי רגע הוסיף
:״אינני זוכר. יכול להיות שכן.״
היו אלו תשובות מעורפלות ביותר, ש עו
ררו את זעמו של קצין־המישטרה הבכיר,
תורג׳מן.
מיהו זה שהתעניין כל-כך במעשיו של
רב־פקד יהודה סגלוביץ, עד כדי כך ש הביאו
אל ספסל־הנאשמים? אומנם, לא
בבית־המישפט האזרחי, מקום שאליו היה
מגיע אזרח קטן רגיל, העובר על החוק,
אלא לבית־הדין המישמעתי, אך עצם עובדה
זו, שהוא לא הובא לשיפוט לפני שופט
אזרחי, גורמת שהמדינה לא תוכל לשפוט
אותו שנית על אותן עבירות, אם אכן הוא
אשם.
המישטרה הביאה את חומר-הראיות ל־יועץ־המישפטי-לממשלה,
בעניין סגלוביץ,
וזה קבע: דין מישמעתי של המישטרה ולא
בית־מישפט. היועץ־המישפטי קבע מה ש קבע,
לפי החומר שהגישה לו המישטרה.
אם היו מגישים לו חומר אחר והמלצה
אחרת, ייתכן שסגלוביץ היה מגיע לפני
שופט בבית־מישפט אזרחי, החמור יותר.
השמועות אומרות כי הוחלט לחסל את
סגלוביץ, אך נקבע שיש לעשות את הדבר
בכפפות־משי, כדי שלא לדחוף אותו
למעשה־תגמול מסוכן. זאת, אחרי שסגל!״
ביץ איים כי יגלה בפומבי עובדות לא
נעימות ביותר לגבי התנהגותו של מפקד
בכיר מאד במישטרה.
משום כך הוחלט להסתפק בחיסולו באמצעות
דין־מישמעתי בבית, במישטרה.
מה, בעצם, עמד סגלוביץ לגלות ברבים,

להיפרע מתבורי, וקפץ על פרשת סגלוביץ
כמוצא שלל רב.

׳״1 1 1 11 ׳1111 1 1 1 1 1יי 1שולה סגלוביץ גילתה אהדה חמה כלפי
ידידתו של הקצין, שהושעה מעבודתו ב־יי

1 1* 1111 11-1111י 1י1
עיקבות ההאשמות שהועלו נגדו. גם ציונה, הבלשית הצעירה עמדה בהצלחה במיבחן
הקשה, ועזרה לאשת הקצין ברגעים הקשים. בתמונה: שתי הידידות, אחרי הדיונים.

האשמה רביעית טוענת כי סגלוביץ לקח
הלוואה מן האזרח יעקב הולצברג. אלא־אם־כן
יטענו מאשימיו של סגלוביץ, ש־הולצברג
הוא עבריין — דבר שאין להם
כל הוכחות לגביו — הרי לסגלוביץ, כמו
לכל אזרח אחר. מותר לקחת הלוואות פרטיות.
האשמה
נוספת היא על שהסיע את השוטרת
ציונה זקן במכונית המישטרתית שלו.
בתחילה חשבו מאשימיו של סגלוביץ לטעון
כי ציונה היתר, הפילגש שלו, וכי יש
בכך טעם־לפגם. אולם במהרה נזכרו, לפחות
אחדים מהם, כי האשמות לגבי פילגש
יכולות להוות בומרנג •שייזרק כלפי עצמם,
ולכן נזהרו מאד.
סגלוביץ הואשם באשמה המגוחכת שהסיע
את הבלשית זקן במכונית־המישטרה
שלו, ועל־ידי כך חשף את זהותה לידיעת
העולם־התחתון, כעובדת מישטרה.
אולם ההאשמה החמורה ביותר שהועלתה
נגד סגלוביץ היתד, שהוא, במיסגדת
תפקידו כקצין־מישטרה, קיים יחסי־מין עם
תיקווה לוי, יצאנית ידועה בירושלים, ולא
שילם לה תמורתם. סגלוביץ מכחיש מכל-
וכל שקיים יחסים עם תיקווה לוי, צעירה
נאה, גבוהת־קומה בעלת שיער צבוע בלונד.
אשר מיקצועה ו־ 34 שנות חייה אינם ניכרים
בה כלל.
התביעה שמרה עליה כעל פצצת־הפתעה.
והביאה אותה במפתיע לתת עדות.
לוי טענה בבית־הדין המישמעתי, כ•
סגלוביץ אומנם ביקר אצלה כשלוש פעמים
ואף שכב איתה, אבל :״הוא לא בא אלי
כקליינט אלא היה ידיד שלי. לא היו לי
אחרים כמוהו. הייתי מטלפנת לו ביוזמתי,
והוא היה בא אלי מהמישרד בשעות ה־הצהריים.״
ייתכן
שסגלוביץ אכן נכנע ליצריו, כפי
•שטוענת התביעה, אולם שתי עובדות נחרצות
מערערות טענות אלה. האחת היא
דמותן של רעייתו שולה, וידידתו הקרובה
ציונה, שתיהן נראות מושכות הרבה יותר
מן היצאנית הפשוטה־למראה.

ס פו ר ט כדורגל מונולוג של שופט

הידידה

תיקווה לוי, יצאנית־הירושלמית, הצמרת טענה
השבוע שקיימה יחסים עס סגלוביץ,
אך לא ביקשה ממנו כל תמורה על כך.
אולם בדבריו של ניצב־מישנה תורג׳מן
היו פרטים מדוייקים הרבה יותר לגבי מניעיה
של לוי להעיד כנגד סגלוביץ.
בהאשימו את המישטרה, טען תורג׳מן כי
רב־פקד צור שלח •שלושה שוטרים שלו,
שבאו אל תיקווה לוי, דרשו ממנה להעיד
עדות־שקר נגד סגלוביץ ואיימו עליה כי
ירדפו אותה, כפי שרק המישטרה יודעת
לרדוף, אם היא לא תעשה כן.

כ שה מי ש טיה
מ ח לי ט ה להתלב ש

ד כמהלך־ המישפט יתגלה פרט
נוסף, לגבי המלכודות שטמנו לסגלו-
״ביץ; .המזי אל־קורד, חלפן־כספים ירושלמי
שנעצר על־ידי המישטרה, ושלושה חלפנים
אחרים, יודעים לספר כי אחד מעדי-
התביעה, סגן־ניצב יצחק רוזן, הבטיח להם
לשחרר אותם ממעצר ולהעלים עין מן
העבירות שעשו, אם יספקו לו חומר נגד
רב־פקד יהודה סגלוביץ.
כאשר המישטרה מחליטה להתלבש על
אחד מקציניה, היא מסוגלת להעליל עליו
עלילות שכבר בשלב מוקדם ביותר של
הפרשה מתגלות כעלילות-שווא ולכל היותר
כעבירות טכניות, שכמותן ביצעו ומבצעים
רבים וטובים במישטרה ללא־הרף. היא
מדליפה לעיתונים סיפורים מסמרי-שיער
על קבלת שוחד בסכומי־עתק, ש־שה לגלות
לציבור כולו ולמישפחתו של השעיר־לעז-
אזל הפרטי שלה על ידידותיו ופילגשיו,
ואפילו ׳מאיימת על יצאנית כדי שתעיד
עדות־שקר במטרה להכפיש את שמו.
יהודה סגלוביץ יצא נקי מהפרשה כולה.
ייתכן שבית־הדין ימצא אותו אשם בעבירות
טכניות מסויימות, חסרות ערך ממשי,
אך אין ספק כי מהבחינה הציבורית, המוסרית
והמיקצועית ייצא סגלוביץ זכאי.
ההפסד הגדול ביותר יהיה של המישטרה
עצמה. היא איבדה, בגלל מילחמת־הכנו־פיות
הפנימית המכוערת שלה, אחד מטובי
אנשיה.
אולם מה שהתגלה במישפט זה, מאחרי
הסיפורים והעובדות, מסמר־שיער ממש.
הסתבר, למי שלא ידע זאת, כי שיטות-
החקירה, ההדחה לעתיות־שקר, האיומים
והזיופים הם תופעות טיבעיות במי־שטרת
ישראל. ואם שיטות אלה היו טובות נגד
אחד ממפקדיה־שלה, אין ספק שהן טובות
גם נגד האזרח הפשוט, שאינו יכול להתגונן
מול המכונה המשומנת היטב של המישטרה.
מה שהתגלה עד עתה במישפטה של
המישטרה נגד סגלוביץ הוא רק קצהו של
הקרחון.

בשבת האחרונה, במהלך המישחק המלהיב
שבו גברה מכבי תל-אביב על
מכבי נתניה בתוצאה ,2:5עמד השופט
הבינלאומי, משה אשכנזי, במרכזן של
מיספר תקריות שהעיבו על המישחק.
במהלך המישחק ולאחריו׳ האשימו
כדורגלני מכבי נתניה את השופט משד,
אשכנזי, כאילו נטה חסד לשחקני מכבי
תל-אביב. במונולוג נרגש סיפר השופט,
בתחילת השבוע, על אופי עבודתו כשופט.
״זה שאמרו לי בשבת האחרונה, :שופט׳
אתה בן־זונד״ ,זה פיתגם ישן בכדורגל
שלבו. אבל יש דברים יותר חמורים.
כי כבר עכשיו מתגלעות תקריות-זוטא,
אבל המישטרה מצליחה להשתלט על העסק.
איך שלא יהיה, לשופטים יהיו חיים
קשים. אני צופה מהומות בסוף העונה.״
תשובה כאותה מטבע. משה אשכנזי
בן ה־ ,35 אחיו של שופט־הכדורגל
הבינלאומי מנחם אשכנזי, הוא אחד השופטים
הבולטים ביותר בכדורגל הישראלי.
שליטתו התקיפה ברסן המישחק, משליטה
מורא על הישחקנים המשחקים לידו.
״חושבים שאני עצבני יתר על המידה.
זה בכלל לא נכון. כשבא אלי קפטן קבוצה
ושואל אותי שאלה בצורה ג׳נטלמנית,
אני עונה לו באותה מטבע. הנה, למשל,
כשבא אלי מוטל׳ה שפיגלר בשבת, ושאל
אותי, :משה, אתה בטוח שזה לא אופסייד?׳
עניתי לו, :אני לוקח את זה על
אחריותי.׳ אני חייב לציין שמוטל׳ה הת נהג
בשבת כספורטאי לדוגמה.
״באים אלי בטענות, ואומרים שאינני
משתף די את קווני בהחלטותי. אם הקוון
מרים דגל וקורא לי, אני רץ אליו ושואל
מה יש לו לומר. אבל מה שקרה בשבת
האחרונה היה משהו אחר בכלל. נכון
שהקוון שלי הרים דגל, אבל הוא הודה
שלא ראה שחקן נוסף בתוך השער ה-
נתנייתי. את הקוונים אני מכיר זה שנים,
כך ששיתוף־הפעולה בינינו הוא רב.״
צריך להיות גבר. מתברר, מתוך
דבריו של משה אשכנזי, כי לשפוט —
אפילו בליגה הבכירה — הוא עניין קשה
ומסוכן .״אני שופט כבר כ־ 15 שנה בליגה
הלאומית. אני מחפש אתגרים. השנה,
לא קיבלתי שום צ׳אנס לשפוט בחו״ל.
אני מקבל כ 135-לירות למישחק.״ משה
אשכנזי, שהוא בעל חנות לצורכי־ספורט,
מוסיף באותו הקשר :״אני לא שופט עבור
ה* 135 לירות. אני פשוט אוהב את זה.
״לצערי,״ הוא ממשיך ,״לשפוט בישראל
זה קצת יוצא־דופן. יש כאלה ש מאיימים
עליך לפני המישחק. מד,־עוד,
שהשחקנים אינם די מבוגרים כדי להפסיד
בכבוד. בהחלטות שלי אני צריך להיות
החלטי. אסור לי לאפשר לשחקנים
להפוך את החלטותי נושא לוויכוחים.
״בישראל לא למדו, שמד, שהשופט אומר

שופט אשכנזי
קצת עצבים, קצת איומים

זה סופי, שאין מתווכחים על החלטותיו.
עם ליגה כמו שלנו, כשכל קבוצה היא
על סף ירידה, כל מישחק הוא קרב. קבוצות
שאינן נמצאות בתחתית, מסרבות׳
לרדת מהמיגרש כשהן מנוצחות. אסור
לשופטים לתת שיעלו עליהם.
״שופט כדורגל בישראל צריך להיות
גבר.״

הרמת־מישקלות
התיל,ווה למונטריאול
״אני לא אומר שלאכול כל יום ביצים
באולפן זה לא טוב,״ ניסה להסביר אד-
וארד וייץ, המישקולן העולה מברית-
המועצות, מייד עם עלותו ארצה, והמשיך:
״אבל בשביל מישקולן זה לא בריא. אני
צריך לאכול הרבה בשר, כדי להיכנס
לכושר־הרמה.״
משנענתה ההתאחדות־לספורט בחיוב
לבקשתו של המישקולן, החל זה מוכיח
את כוח-שריריו, תוך שהוא מזעזע ומרסק
את טבלת שיאי ישראל בהנפת־מישקולות.
שיאו האחרון של וייץ במישקל חצי-
קל (למישקולנים שמישקלם עד 60 קילוגרמים)
,עומד על 260 קילוגרמים. וייץ
שיפר ב־ 17 וחצי קילוגרמים את השיא

שחקנית בוכשטטר
שטנת, דבש וסטייקיס
״אדוארד מתכונן לעשות דייאטה, לש קול
כ־ 56 קילוגרמים ולתחר באולימפיאדה
במישקל נוצה, שהוא מישקלם של מיש-
קולנים, שאינו עולה על 56 קילוגרמים.״
השיא העולמי במישקל-נוצה שווה ל-
261.5קילוגרמים.
בימים אלה, שוהה המישקולן במכון
וינגייט, במיסגרת הכנותיו לקראת אלי פות
יבשת אסיה, שם יפגוש בטובי המיש-
קולנים שיבואו מאיראן ומיפאן.
״התנאים כאן, בווינגייט, טובים מאד.
אני מתאמן שבע שעות, והעיקר,״ הוא
מצטחק ואומר :״כאן אני אוכל יותר מ חצי
קילו בשר ביום.״
שחייה ילדה שוברת שיא׳ם

מישקולן וייץ
הרבה בשר, מעט ביצים
הישראלי הקודם, שהיה שייך לשיאן-
לשעבר אלכס מנדל. כמו־כן עבר וייץ
את המינימום האולימפי, שעמד על 250
קילוגרמים. השיא העולמי במישקל חצי-
קל עומד על 270 קילוגרמים.
אדוארד וייץ, שהגיע לישראל בגפו, לפני
כארבעה חודשים, והשוקל 59ק״ג
בלבד, הפך במהירות המישקולן הטוב ביותר
בישראל, והתיקווד, הגברית מיספר
אחת של המדינה למישחקים האולימפיים
במונטריאול, העתידים להיפתח ב־ 17ביולי,
בקיץ הקרוב. שיאו של וייץ — 260
קילוגרמים — המכונה ״קרב שניים,״
הוא למעשה חיבור של שני סיגנונות :
דחיקה והנפה. בסיגנון ההנפה, שהוא הקשה
מבין השניים, מניף וייץ 110 קילוגרמים.
ואילו בסיגנון הדחיקה (הרמת ה־מישקולות
בשני שלבים) הוא מרים כ־
160 קילוגרמים.
ענף לא־מפותח. כבר עתה, אחרי
שהות קצרה בלבד בישראל, נתקל המיש־קולן
המחונן בקשיים .״בחודש הבא,״
הוא אומר ,״המישקולן אלכם מנדל ואני
נצא להשתתף באליפות אסיה, שתתקיים
במנילה בירת הפיליפינים. כמו שנהוג
פה, בישראל, הרי המאמן שלי, יהודה
גרונצקי, צריך ללוות אותי לתחרויות.
פיתאום אמרו לי, שמישהו אחר ילווה
אותי לאליפות אסיה. מה־גם שאני בכלל
לא מכיר אותו.
״אני צריך את המאמן שלי, מפני שאני
צריך שמישהו יכין אותי, לפני שאני עולה
לזירה.״
מכל מקום — לאחרונה דנה ההתאחדות
לספורט בבקשתו של וייץ ולא מן הנמנע
יהיה, שהיא עשויה לענות בחיוב לבקשתו.
חצי קילו כשר כיום .״אדוארד
וייץ מתכונן להפתיע באולימפיאדת מונטריאול,״
אומר מאמצו וקרוב־מישפחתו,
חיים רוזנברג, שהביא לגילויו בישראל.

כשמלאו לליז בוכשטטר ארבע שנים,
גררו אותה הוריה בכוח אל המים :״אמא,״
אמרה ליז ,״אני מפחדת מהמים.״ גם כש־סירבה
ליז להיכנס למי־הבריכה, לא היר-
פתה ממנה האם.
מסע־השיכנוע הנמרץ של האם נשא
פרי. היא לא פיללה, גם בחלומותיה הוורודים
ביותר, שכעבור תשע שנים, תהפוך
בתה אלופת ישראל בשחייה לנשים. ליז,
בת ה־ ,13 עשתה זאת לפני כעשרה ימים,
עת קבעה תוצאה מדהימה ושיא ישראלי
חדש ב־ 200 מטר גב — 2:40.3דקות. היא
שיפרה את שיאה של איבונד, טובים ,׳ש נקבע
ב־ 2:41.1 - 1969 דקות. השיא העולמי
ב־ 200 מטר גב הוא 2:20.5דקות.
ליז בוכשטטר, הלומדת בכיתה ח׳ ב-
בבית־הספר היסודי-חביב בראשודלציון,
נכללת מזה שנה וחצי בנבחרת המחוננים
בענף השחייה, הנמצאת תחת פיקוחו של
המאמן הלאומי לשעבר יוסף טלקי, ועוזרו
גבריאל. השניים אינם חוסכים בדיב-
רי-שבח על השחיינית המחוננת :״לליז
יש כל הנתונים להפוך לשחיינית בקנה-
מידה בינלאומי.״
סטייקים וגלידות. את החינוך הספורטיבי
קיבלה ליז ממישפחתה, שעל תה
ארצה לפני חמש שנים מארגנטינה.
בגיל תשע נכנסה הילדה לאגודת הפועל
בת־ים, ומאז היא שוברת שיאים בזה אחר
זה. מן הראוי לציין, שבשנה וחצי האחרונות
הורידה יותר מ־ 20 שניות מן התוצאה
התחרותית הראשונה, שקבעת ב-
מיסגרת סגל המחוננים.
ככל ילדה׳ כן גם ליז, אוהבת את ה-
חבר׳ה שלה, בני־גילה .״עם החבר׳ה שלי
בכיתה אני מבלה בשעות הפנאי. אני
אוהבת לרקוד ג׳ז ומסיבות סאלוניות.״
אחותה סילביה מעידה כי ליז שובבה.
״כשהמאמן, טלקי,״ היא מספרת ,״אומר
לאחותי לאכול הרבה שמנת ודבש, היא
אוכלת ממתקים, סטייקים והרבה גלידות.״
והחבר יידע לשחות. ליז נושאת
את עיניה לתחרויות הבינלאומיות שהיא
עתידה להשתתף בהן. על האולימפיאדה
הקרובה במונטריאול אין היא מדברת, אך
לטווח הרחוק היא אומרת בתיקווה :״החלום
שלי זה להשתתף באולימפיאדה ובתחתיות
בינלאומיות.״
התכונות הילדותיות משורטטות בבהירות
באופייה של הילדה בת ה־ •13 במייו-
חד כששואלים אותה אם יש לה חבר. אז
היא משיבה, כאילו בהתנצלות :״בחיי
שאין לי חבר. אני יוצאת עם כל ה-
חבר׳ה.״ דבר אחד מבטיחה הילדה החיננית
ודקת-הגיזרה :״החבר שלי יידע
לשחות על מאה אחוז.״

(המשך מעמוד )11
פרס־אלון, ששבק חיים בשל החתירה ההדדית
זה תחת סמכותו של זה.
אין מדובר באן רק בהחזרתה לפעילות
פוליטית שולית, או לשיתופה בהתיעצויות
מיפלגתיות של עסקנים בדרג ב׳ .פירושו
המעשי של האקט של צירוף גולדה מאיר
לפורום המיועד להנהיג מעתה את המדינה,
הוא העברת הסמכות ההנהגתית מיצחק
רבין לידיה של גולדה מאיר. מעתה, כמו
בימים הטובים שהובילו אל מילחמת יום־
הכיפורים, תהיה גולדה מאיר הסמכות העליונה
במדינה. מעתה יפלו ההחלטות
ויוכרעו ההכרעות הגורליות על סמך ״מחשבתה
הצלולה והבהירה״ ו״מנהיגותה הסמכותית.״
דמות
מאובנת ומוגבלת, המסמלת את
קיפאון המחשבה המדינית בישראל, את
העיוורון-הסוציאלי ואת קהות חושי-החיים,
הפכה את הסיסמה הצינית ״ממחדל למחדל
— כוחנו יגדל״ ,למציאות של בשר ודם
במדינה.
כיצד יכול היה מחזה ביעותים ותעתועים
פוליטי זה להתחולל בישראל של
שנת? 1976

ב מי ה ה
ל;,איש חז ק ״
ף* אש־הממשלה, יצחק רבץ, היה
במצוקה.
שורה של החלטות מוטעות במישורים

אישית מושכת המונים, לא היה הדבר
משנה את מצבה של המדינה והממשלה
כהוא זה.
אבל כיוון שכך הוצגה הבעייה, היה
צורך למצוא לה פיתרון מאותו סוג ובאותה
רמה. כל מה שחסר, כביכול לרבץ,
מצוי בדמותה של גולדה מאיר, לפחות
בעיני עסקני מיפלגת העבודה. אז מה
פשוט יותר מאשר לגייס את האשה הישישה,
להציבה מאחורי גבו של רבץ כדי
שתאציל עליו מסמכותה ואישיותה האוטו-
ריטטית?
נראה כי יצחק רבין עצמו התפתה ל רעיון
שגיוסה של גולדה מאיר, כמנהיגת
הפורום המוביל של מיפלגת העבודה,
עשוי להיראות כאקט של גיבוי מצידה,
שרק יחזק את מעמדו וסמכותו.
התייצבותה מאחוריו, כך האמינו תומכיו
של רבץ, עשויה לשמש מחסום הן מסגי
התביעה הגוברת והולכת מצד החוגים הלאומניים
להקמת ממשלת ליכוד לאומי או
״ממשלת 62״ ,והן מפני חתירה פנים־
מיפלגתית, מכל הכיוונים.
אין להעלות על הדעת כי שמעון פרם
יעז לחתור נגד החלטות והכרעות שיתקבלו
באישורה של גולדה. גם איומי
הפרישה של מפ״ם מהמערך, הבאים מהאגף
השני, יושתקו כאשר המנהיגה הפוליטית
של המערך תהיה גולדה ולא רבץ.
כך קרה שגם היונים במיפלגת העבודה
וגם הניצים שבה, חייבו את החזרתה של
גולדה לבמה הפוליטית, כשכל צד מקווה
שהיא תהווה מחסום בפני המחנה השני.

שילטון ללא מיצרים. איש במוסד הזה
לא יעז להמרות את פיה או להכעיסה.
וכך, בצורה פאראדוכסאלית, המעשה שנועד
לחזק את סמכותו של רבץ, עירער
אותה לגמרי. אך לא רק את שלו. כי החזרתה
של גולדה כמנהיגה הדומינאנטית
של מיפלגת העבודה, מחסלת למעשה גם
את מעמדו של שר־האוצר יהושע רבינו־ביץ
כאיש החזק של מיפלגת העבודה.
כל מה שנושק עד כה על פיו, יושק
מעתה על פי גולדה.
יצחק רבץ הוא האיש שלמעשה לא יכול
היה להשלים עם כך שחלפה תקופת שיל-
טונה של גולדה מאיר. במשך שתי שנות
כהונתו כראש־ממשלה, לא רק שהוא לא
ניתק את הקשרים עימה, אלא הקפיד שלא
לעשות צעד שיהיה למורת רוחה או בניגוד
לדעתה. במשך כל תקופה זו, דאג
רבין לעדכן את גולדה בקביעות בכל הקשור
למגעים המדיניים שניהל כראש-
ממשלה. חוא הידבר. להתייעץ עימה. לפחות
אחת לשבוע הוא היה פוקד את ביתה,
שבשכנות למקום מגוריו, בשכונת רמת־אביב
בתל־אביב, ולפחות מעמיד־פנים שהוא
מנסה לקבל את בירכתה לכל הכרעה
חשובה שהוא עומד לקבל.
במצב זה, בו הוא מתייעץ ממילא עם
גולדה, לא ראה לרבץ כל פסול בכך
שהתייעצויות אלה יקבלו גושפנקא רשמית,
על־ידי הקמת הפורום־המוביל. אם היה בהקמת
הפורום הזה כדי לשכנע את מאיר
זרמי לחזור בו מהתפטרותו, הוא יכול
היה רק לברך על כך.
מבחינתו של יצחק רבץ היה זה מילכוד
מושלם, שאין לו עוד מנוס ממנו. אבל
הוא אינו יכול להאשים בכך איש. הוא
עצמו הניח את המלכודת לרגליו.

ל ת קן א ת
הביוגרפיה

גורדה והבין בכנסת
״ממחדל למחדל — כוחנו יגדל״
שונים, התבטאויות בלתי-מוצלחות, התלבטויות
פומביות בנושאים שחייבו הכרעה
והתקפלות מהחלטות שכבר התקבלו, כיר־סמו
בסמכותו.
הדיבורים על הרצון למצוא לו תחליף
חרגו מגדר לחישות-של-מאחורי-הגב. הידיעות
והשמועות על החתירה נגדו, אפילו
מצד שרים בכירים בממשלתו, רדפו זו את
זו בקצב מסחרר. אפילו חברי מיפלגתו
שלו החלו להרים ראש, לגלות סימני
מרדנות, להשמיע דברי כפירה במנהיגותו.
כאשר לכל אלה נוספה גם התפטרותו
של מאיר זרמי, מתפקיד מזכ״ל מיפלגת
העבודה, היה ברור כנראה גם לרבץ עצמו,
שמעמדו התערער בצורה המאיימת להשמיט
את הקרקע מתחת לכסאו כראש־ממשלה.
בצורה
אבסורדית הוצגה בעייתו של
רבין כראש־ממשלה, הן על ידי אמצעי-
ל׳תיקשורת והן על ידי עסקני מיפלגתו,
בצורה מסולפת ומעוותת. הביקורת לא
הופנתה אל דיעותיו, אל מדיניותו בבעיות
חוץ פנים וכלכלה, אלא כלפי אישיותו.
באיטיות אך בהתמדה התגבשה בציבור
תדמית של יצחק רבין כראש־ממשלה גרוע
לא בשל היעדר מדיניות אלא בשל היעדר
סמכות. הוא הוצג כאיש חלש, שאינו
מסוגל לקבל החלטות אמיצות, שאינו יכול
לכפות את דעתו על שרי ממשלתו, שאינו
יכול למנוע חתירה נגדו ושאינו מייצג
בממשלה שום גוף פוליטי או מיפלגתי,
מילבד את עצמו.
היתד. זו אשליה אופטית. שכן, גם אם
היה יצחק רבץ ״איש חזק״ ונמרץ, הכופה
את דעתו על שרי ממשלתו, המקבל הח לטות
ואינו חוזר מהן, ובעל כאריזטה

תהיה זאת טעות להעריך כי גולדה
נכפתה על יצחק רבין. הוא לא נאלץ
להסכים לקבלה כמנהיגת הפורום־המוביל,
בעל כורחו. ההיפך הוא הנכון. באחד מ־מיקחי־הטעות
האופיינים לו, התפתה יצחק
רבץ להאמין כי החזרתה של גולדה אומנם
תחזק את מעמדו ואת שילטונו.

ס טיר ת־ל חי משפילה 64א הי ה שום דימיון בין הכוונה ה/מקורית
שהסתתרה מאחרי מינויה של
גולדה לבין התוצאה, כפי שהתקבלה בעיני
הציבור.
חזרתה של גולדה לא התפרשה כהת-
יצבותה מאחורי רבץ, אלא כהצבתה מעליו.
האקט שנועד להעלות את יוקרתו
של רבץ היווה למעשה לגביו סטירת־לחי
מצלצלת ומשפילה. היתד. זו הודאה פומבית
מצידו בכישלונו, באי-יכולתו להשתלט על
חבריו למיפלגה או על שרי ממשלתו.
יתרה מזאת: החזרתה של גולדה, סמל
ממשלת־המחדל, שדחקה את המדינה לאחד
המצבים הנואשים בתולדותיה, היא יריקה
בפרצופה של כל ממשלת-ישראל. מבחינה
מעשית פירוש מינוי הפורונדהמוביל בהנהגתה
של גולדה הוא זה: מהיום חדלה
ממשלת-ישראל להיות הדרג המדיני העליון
בו מתקבלות ההחלטות ונופלות ההכרעות.
מעתה הועברה סמבות זאת למוסד
מיפלגתי מצומצם, המורכב על טהרת מיפ־לגת
העבודה, בו יש רוב מוחלט לאנשי
מפא״י לשעבר. זהו מוסד שמבחינת הרכבו
האישי, תוכל גולדה מאיר לשלוט 3ו

** ה ההשלכות והמשמעויות שעשו־יות,
או עלולות, להיות להחזרתה של
גולדה להנהגה הרשמית?
גולדה עצמה די נהנית מהסמכות שהוחזרה
לה בפומבי. עד היום היא אינה
יכולה לסלוח לעצמה את העובדה שההיסטוריה
תשפוט אותה כמי שהובילה את
ישראל לאחד האסונות הגדולים בתולדותיו.
היא מאמינה ככל הנראה שיש בידה
עוד מספיק זמן כדי לתקן את הביוגרפיה
שלה ואת תדמיתה ההיסטורית. העובדה
שהיא נותנת את ידה להעלאת מחזמר ש-
ישא את שמה ויספר על נעוריה יכולה
רק להעיד עד כמה חשובה לה תדמיתה.
במצב זה טמונה סכנה גדולה. שכן אשה
במצבה ובגילה, המונעת עתה בעיקר על-
ידי דחף עמוק לתקן את תדמיתה ההיסטורית,
עלולה לגרור את ההנהגה ובעקבותיה
את המדינה כולה, למצבים בלתי
ראציונאליים והרי־אסון יותר מאשר בעבר.
קיימת סכנה גם בעצם המשמעות שיש
לאקט של החזרתה. זוהי הודאה פומבית
שליצחק רבץ אין מספיק סמכות הנהגתית
והוא זקוק לסיוע בתחום זה מאחרים. מה
יקרה אם כן, כאשר גולדה מאיר תסתלק
באחד הימים, סופית, מעל הבמה הפוליטית?
אז יהיה צורך למנות לה ממלא־מקום.
זה לא יוכל להיות יצחק רבץ,
כיוון שהוא כבר הודה בחולשתו. יהיה
זה רק טבעי אז לחפש ״איש חזק״ אחר
במקומה.
מבחינה מעשית יומיומית, עלולה החז רתה
של גולדה מאיר לכס המנהיגות,
להחזיר את הגלגל אחורנית בשורה שלימה
של תחומים שדווקא בהם חלו שיפורים
ותמורות מאז סולקה מתפקידה. סביר
להניח שמערכת השנאות והאיבות הפרטיות
שלה, תשפיע שוב על מעמדם של
אישים שונים. היא זאת שעלולה לקבוע
את מי יש לקרב ואת מי יש להרחיק.
האבק ינוער מעל גלריה של דמויות
ארכאיות שנעלמו מהזירה הציבורית, כמו
שר־החקלאות לשעבר חיים גבתי, או שר־המיסחר
לשעבר זאב שרף. בזכות ידידותם
האישית עם גולדה גם בימים בהם נראה
כי הועם זוהרה, הם עשויים עתה לתפוס
מחדש מעמד של מקורבים ובעלי־השפעה,
שבאמצעותם ניתן להביא דברים לידיעתה
ולטיפולד. של הזקנה בצמרת.
החמור אולי מכל היא התחושה שמילחמת
יום־הכיפורים לא לימדה שום דבר ולא
שינתה דבר. ממשלת־המחדל חוזרת להנהיג
את העם. ישראל גלילי וגולדה מאיר
כבר רוכבים שוב. צריו רק להחזיר עוד
את משה דיין ואז אפשר יהיר. להתכונן
ליום־כיפורים חדש.

עשרות ישרא לי
סוחרי בהרו אין
בכל רחב
אירופה -עכשי1
החלו ל ש לו ח
אח המווח גס
לי שראל
*ן* מואד( 0ם י) תראגן היא ־ואלי
9 /המרבה להסתובב, בשנים האחרונות,
באירופה.
בהיפתח מי־שפט אנשי ״הקשר הישראלי״
בפראנקפורט, גרמניה׳ שבו נאשמים אנשי
הקבוצה בסחר אדיר־מימדים בהרואין נכח
תראגן, במשך שבועיים ימים, בין קהל
הצופים באולם.
בחוגי העולם־התחתון בארץ, מוכר תרא־ א
גן כאחד משני חבריו הקרובים ביותר של
ישעיהו (״הג׳ינג׳י״) פיינזילבר, סגנו של
יוסף עמיאל, הבום של אנשי ״הקשר הישראלי״
בפראנקפורט.
חברו דרשני של פיינזילבר הוא דניאל
גרסטל• ,שלהוריו עסק לבניית מיתקני קירור
תעשייתי, ברחוב שיינקין בתל־אביב.
בניגוד לתראגן, אץ גרסטל יכול לצאת
את הארץ, משום שבקרוב יפתח מישפטו,
שבו הוא מואשם בשוד מזויין בכרם-
התימנים.
את עובדת נוכחותו הקבועה של תראגן,
כצופה, בבית־המישפט, מסבירים חבריו
ברצונו לחלץ את ידידו פיינזילבר מבית-
הכלא׳ אחרי שראש־הכנופיה, יוסף עמיאל ו
עצמו, נמלט מן הכלא, נעלם והפקיר את [
חבריו האחרים ללא עזרה.
כעבור שבועיים !נעלם תראגן מגרמניה.
ידידיו בארץ, העומדים עימו בקשרים,
טוענים כי תראגן נוכח לדעת שלא יעלה
בידו לעזור לפיינזילבר להימלט מהכלא,
ומשום כך פנה לעזרת כנופייה מיקצוענית
שבסיסה בלונדון, ואשר אנשיה מתמחים
בחילוץ אנשים מבתי־כלא באירופה, תמורת
תשלום מתאים.
לפני כעשרה ימים הבחינו מיספר ישרא לים
בסמי תראגן בלונדון. בשיחה עם אחד
מהם סיפר סמי כי הוא הישראלי היחידי
העומד בקשר הדוק עם ״יהודה״ ,אותו אלמוני
ששימעון (״כושי״) רימון נהג לטלפן 1
אליו ללונדון, וניסה להקים יחד עימו רישת
עצמאית להפצת סמים.
כושי, בשאר חברי הרשת׳ לא ידע כי
במשך חודשיים לפני מעצרו הקליטה ה־מישטרה
הגרמנית את כל •שיחותיו, ביניהן
אותן שיחות ללונדון.

רימון על
ניידת
ף* שגת 1971 הועמדו לדין סמי תראגן
* וישעיהו פיינזילבר, לפגי בית־המיש־פט־המחוזי
בתל־אביב, באשמת זריקת רימוז
על ניידת־מי-שטרה שפיטרלה בכרם־
התימנים בחל־אביב.
התביעה טענה כי השניים השליכו את
הרימון על הניידת כדי להרתיע את אנשי

מאת

ז אב יפח
מחלק־הסמים מעריכת פשיטות-פתע ב־כרם־התימנים,
לגילוי סוחרי־סמים.
עובדה זו מוכיחה כי השניים היו מעורבים
בעיסקי סמים, בכרם־התימנים, עוד
בשנת .1971
תראגן ופיינזילבר נידונו לחמש שנות
מאסר. בתום שלוש וחצי שנים, לאחר
שהופחת שליש מתקופת מאסרם, שוחררו
השניים מכלא רמלה.
שנתיים קודם־לכן חילץ את תראגן עורך־
הדיו אליהו קידר, שהגן על השניים גם

בפרשת הטלת הרימון, מעונש כבד. היה זה
כאשר תראגן הואשם בשוד אלים בתחנת־דלק.
תודות לתזכיר אוהד של קצין־מיבחן,
קיבל הנאשם שנת־מאסר אחת בלבד.
אחרי השיחרור מכלא רמלה המריא
תראגן לגרמניה, ואילו חברו סיינזילבר
נשא כעבור ארבעה חודשים לאשה את
נאווה־עננה, בתו של דמות תל־אביבית ידועה.
מייד אחר״כך המריא פיינזילבר, בלוויית
אשתו׳ לגרמניה.

שעה קלה לפני שהמישטרה פשטה על כל
אנשיו של יוסף עמיאל,״ אמר לי לפני
שבועיים וולפגאנג היינריך, התובע במיש״
פט אנשי ״הקשר הי״שראלי״ בפראגקפורט.
״מתוך שמיעת הקלטות השיחות שנערכו
בינו לבין יוסף עמיאל, במר לנו שהוא
היה סוחר בהרואין בקנדרמידה גדול, ושימש
כאחד הספקים של עמיאל. ברור לי
•שאותו אדם הוא מסוכן. בכל מקום שבו
יימצא, הוא יביא בעיקבותיו את הסחר ב הרואין.״
קצין־המישטרה
קירשנר, קומיסאר פלילי
לענייני־סמים של מישטרת העיר וירצברג,
מי שהיה אחד מקציני־המישטרה הממונים
על המעקב אחר אנשי ״הקשר הישראלי״,
סיפר לי, שעה קלה לאחר •שסיים את
השמעת עדותו בבית־המישפט, כי ידוע
לו, מדיווחי עמיתיו ההולנדיים, ששלום
סחה ניראה באמסטרדם, וכי קרוב לוודאי
שהוא עוסק שם בסחר־סמים. אם־כי הוא
אינו יודע עם איזה ספקים באילו ארצות
קשור סחה.

אור א דו ס
בכרם
^ תחילת החודש תפסו אנשי מחלק ^
• הסמים ביחידה המרכזית במישטרה
הרואין בשווי של 900 אלף לירות. ההרואין
נתפס בחיפוש שנעשה בדירתו של חיים
חבורה, ברחוב קהילת עדן 5בכרם־התימ־נים
בתל־אביב.
גילוי ההרואין, במישקל נטו של 152
גרם, היכה בתדהמה קציני־מי־שטרה בכי נים.
מעולם לא נתגלתה בישראל כמות
כד, גדולה של סם מסוכן זה, הנודע בכינויו
״המוות הלבן״ ,והנחשב כמסוכן והקשה
מבין כל הסמים הקשים.
גילוי הסם הדליק אור אדום אצל הלוחמים
בסמים במישטרת ישראל. קצין־הסמים
הארצי במישטרה אומר, כי כמות ההרואין
שנתפסה היא רק חלק מכמות גדולה יותר,
שכבר חולקה למפיצי־מישנה.
קצין־הסמים מעריך, כי הסם הגיע לארץ
4באמצעות ישראלים הנמצאים באירופה והעוסקים
בהברחת הרואין מהולנד לגרמניה,
ובמיוחד לפראנקפורט.
האיש נקכד חי
ל שראלי מסוכן אחר, נרקומן העוסק
בסחר־סמים, הוא צ׳ארלי אלקלעי.
צ׳ארלי היה חבר בכגופייתו של יוסף
עמיאל. בתוקף תפקידו היה אחראי על
הברחת הרואין מפראנקפורט למפיצי־מישיה
בלונדון (העולם הזה .)2004 אחרי שהסתכ־סך
עם הבום עמיאל, סולק מהכנופייה.
צ׳ארלי התנקם בעמיאל ובאנשיו, והתקשר
עם המישטרה הגרמנית. על סמך מידע
מדוייק שקיבלה המישטרה הגרמגית מ־צ׳ארלי,
הוטל על אנשי הרשת מעקב סמוי,
וכל שיחותיהם הטלפוניות הוקלטו.
ב־ 18 במארס 1975 פשטה המישטרה הגרמנית
על דירות חברי הרשת, ועצרה את
כל אנשי הכנופייה. צ׳ארלי קיבל הודעה
מוקדמת מהמישטרה, וב־ 17 במארס, יום
לפני הפשיטה, נעלם מגרמניה.
אדווין איתן, כתב ידיעות אחרונות, קבר
את צ׳ארלי אלקלעי בעודו בחיים. הוא
דיווח כי צ׳ארלי נימלט לאנגליה, ושם
נרצח בידי סוחרי־סמים מקומיים, אחרי
שהללו גילו כי הוא הסגיר את ספקי־הסם,
עמיאל ואנשיו, למישטרה הגרמנית.
ואולם, לפני שלושה שבועות בלבד ניראה
צ׳ארלי בישראל, ואף שוחח עם אנשים ש־

י שראלים
נשפטו בשפע
** ישפט אנשי ״הקשר הישראלי״ ב־
*) פראנקפורט זכה בכיסוי עיתונאי אדיר
בכלי־התיקשורת בגרמניה, משום שכנופיי־תו
של עמיאל עסקה בסחר בהרואין בקנה־מידה
גדול.
לא רבים בארץ יודעים כי 40 אזרחים
ישראליים נוספים נשפטו בשנים האחרונות
; בגרמניה, ונידונו לתקופות־מאסר ארוכות
באשמת סחר בסמים, כולל סחר בהרואין.
רק בחודשים האחרונים נידון בגרמניה

שם־טוב קטובי, ששוחרר משירות בצה״ל
! בשל סעיף של ליקוי נפשי, לשבע שנות
מאסר באשמת סחר בהרואין ; ישראל קרי־גל,
צנחן בשירות סדיר לשעבר, נידון בשל
אותה אשמה לשש שנות מאסר.
90 ישראליים נוספים עצורים בבתי כלא
גרמניים, וממתינים למישפטם באשמה דומה.
עשרות
רבות של ישראלים נוספים עוסקים
בסחר־סמים באמסטרדם, פרים ולונדון.
עד לתקופה האחרונה נמנעו אותם סוחרי־הרואין,
הנחשבים כמסוכנים והנתעבים
ביותר בין אנשי העולם־התחתון, למשלוח
את ״סחורתם״ לישראל.
תפיסת הכמות הגדולה של ההרואץ ב־כרם־התימנים
מעידה, שלפחות אחדים מבין
סוחרי ״המוות הלבן״ הישראלים, המתגור רים
בחו״ל, שוב אינם נרתעים לספק את
סחורתם לארץ.

הכירוהו מפגישות משותפות עימו באמסטרדם
ובגרמניה.
צ׳ארלי טוען, בתוקף, כי חדל לעסוק
בסחר־סמים, וכי הגיע לישראל משום שזה
המקום הבטוח ביותר בעולם עבורו.
קשה להאמין לגירסה זו של צ׳ארלי,
שהוא עצמו נרקומן הזקוק לסכומי כסף
גדולים מדי חודש כדי לספק את צרכיו
בסמים, ואשר עסק שנים אחדות בסחר בהרואין.
מישטרת
ישראל אינה יודעת כלל כי
צ׳ארלי חזר לארץ, וממילא גם לא זימנה
אותו לחקירה.

ה ח ביל ה
של הסמל
האיש געלס בזמן

^ ני מאד מצטער שישראלי בשם
> //שלום סחה הצליח להיעלם מדירתו

קהילת עדן ,5נום התימנים: חנית נו נמצא האוצר

ך ן פיסת הכמות הגדולה של ההרואין
4 1בארץ, נוסף לעובדה שעשרות ישראלים
המקיימים קשרים עם ישראל עוסקים
בסחר הרואין בחו״ל, חייבים להעמיד את
אנשי המישטרה בכוננות עליונה.
ברגע שסחר ההרואין יחדור לארץ ו״
(המשך בעמוד 2ג)

0התזות ה ד 3ן1
(המשך מעמוד )31
יתבסס בה, לא ניתן יהיה עוד לעוקרו
משורש. סוחרי ״המוות הלבן״ מרוויחים
הון־תועפות. אלה הם טיפוסים קשוחים,
שאינם מהססים לרגע לחסל יריבים במאבק
על הרחבת שטת־המיחייה של כנופיותיהם.
המכורים־להרואין׳ שממנו כימעט שלא ניתן
להיגמל, חייבים להוציא בין 15 אלף לירות
ל־ 20 אלף לירות לחודש, על קניית הסם.
זהו סכום שניתן להשיגו רק בדרך של
שוד, פריצה וגניבה.
בראש מחלק־הסמים בתל־אביב עומד
איש־מיקצוע מעולה, פקד איזידור סלוק.
לאחרונה צורפו אליו אנשים רציניים מהמדור
המרכזי, כמו אלי דדון, רס״ר דני
פסח וזכריה התימני, שהוא אימת סוחרי-
הסמים בכרם.
אנשי מחלק־הסמים מהווים יחידה מיש־טרתי
ניבחרת, והם מבצעים את עבודת״
השדה, הכוללת עיקוב, תצפיות וקשירת
קשרים עם מודיעים• אך גם יחידה זו, כמו
מרבית היחידות המישטרתיות האחרות,
סובלת באופן חמור ממחסור בכות־אדם,
באמצעי־עיקוב מתוחכמים ובכלי־רכב.
לפחות פעולה אחת של אנשי המחלק,
בזמן האחרון, לא עלתה יפה משום שאנשיה
חסרו מגבירי־אור־כוכבים, שהיו מאפשרים
להם לערוך תצפיות־לילה בתנאי־ראות
של אור־יום.
באמצע חודש ינואר שנה זו, עצרו אנשי

השבוע

מינימום הבוס הראשון

750.000י־

מינימום בדל הפרסים

1.700.000ל י

יום ח׳ — המועד חאחיוו
למסירת הטפסים
טע 1הלר מנ ר.ג , 7בו ט-
מ*7אט 1טו בכ 7ש בו ט!

המועצה ליהסז־ך הר,ימו ד ם בספורט

הא תביא פרשת
פ רכ ה הו ב ר
לההת פוצ צות
חד שה שדמשבר
״מיהו יהודי י״
65 מלכה הוכר נדמה שהיא יושבת ו/מחכה
לבנה, לכלתה ולשלושת נכדיה
הבריאים, כולם לא-יהודים, שנותרו ברומניה
והחפצים לעלות לי-שראל.
אולם למעשה יושבת מלכה הובר על
חבית של אבק־שריפה. אם היא תתפוצץ,
היא עלולה לרסק את ממשלת ישראל,
ולהטיל את המדינה למשבר גדול מחודש
סביב השאלה הניצחית :״מיהו יהודי ״1
הממשלה עדיין אינה יודעת על כך.
שורשיו של המשבר הצפוי נעוצים
במשבר הקודם, כאשר נעשתה קנוניה ל שינוי
חוק־השבות.
תחת לחץ הדתיים נתקבל אז התיקון,
האומר כי יהודי, לפי החוק, הוא ״מי שנולד
לאם יהודיה או נתגייר, והוא אינו בן
דת אחרת.״ הגדרה דתית זו היתד, עלולה
לסגור את שערי הארץ לפני כל זוג!מעורב.
כדי להעבירה, היו הדתיים צריכים לתת
פיצוי כלשהו לפיוס מצפונם של שותפיהם
החילוניים בקואליציה. הפיצוי נמצא בתיקון
שני, שהיה צמוד לראשון :״הזכויות

מדינת ישראל
משרד החקלאות

דהרו דוח המחירים המוסכם
ל־ 13.3.76 - 7 .3 .7 6
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
ירק 1ח

עגבניות מעולות גזר חצילים
כרוב לכן צנון תפוא״ד מהיבול החדש בתפזורת
תפוא״ד מהיבול החדש באריזה של 2ק״ג
כצל יבש מסוג מעולה
כצל יבש ארוז בשקיות

בל״י הק״ג
4.05
1.80
4.05
1.10
1.30
2.60
3.00
3.05
3.25

פ • ר 1ח

תפוחים נדנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונח גודל 5.5 בננות תפוזים אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.60
4.70
4.00
2.40
2.05
3.40

עופות

פטמים קפואים בשקיות שקופות
גודל ( 1עד 1.4ק״ג חעו!ז)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג חעוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העון ן)
תחתון חודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות וירכיים

11.00
10.00
9.00
15.00
11.50

דגים

פסי(*

8.50

פרקליט קדר
מגביר־אור־הכוכבים לא פעל
מחלק־הסמים את סמל־המישטרה חליל
שרון, אחרי שעקבו אחריו במשך מיספר
שבועות וגילו כי בימי השישי, בתום עבודתו, נהג הסמל להוציא מתא־הברזל
הפרטי שלו חבילה, שעימה היה נוסע ל רחוב
יפת ביפו ומפקידה שם.
הסמל חליל שרון נעצר כחשוד בכך ששימש
בלדר־אופיום של דויד פרי, שנעצר
אף הוא כחשוד בהברחת כמות גדולה של
אופיום מפרס ארצה.

ב טל ה בגלל
מכוניו ת
ף אולם, מעולם לא נתפרסם בציבור
| כי המעקב אחר סמל־המישטרה כימעט
שעלה לא פעם על -שירטון, מחמת העובדה
המדהימה -שלא תמיד נמצא כלי־רכב מת־ י
אים עבור החוליה שביצעה את המעקבים.
עובדה נוספת, חמורה לא פחות, היא
כי לא־פעם נמנע מחוליות מיפלג־הסמים
לצאת לשטח, רק משום שאין לרשותן
כלי״רכב בכמות מספיקה, ואנשי החוליות
מבזבזים זמנם בבטלה־מאונס במטה־המחלק.
בעייה דומה, של מחסור חריף בכוח־אדם,
קיימת אצל רב־פקד יעקב יפה, ראש מדור־חקירות-
,שאליו מועברים החשודים לאחר
ביצוע המעצרים בידי אנ-שיו של סלוק.
גם יפה נחשב כאיש־מיקצוע מעולה בתחומו׳
אך חקירות רמת אינן נערכות
בצודה שיפה היה שואף שתתבצענה, בגלל
העובדה הפשוטה שאין לו די כוח־אדם.
בימים אלה, כאשר המישטרה עומדת בפני
אפשרות מסוכנת של החדרת כמויות
גדולות של הרואין לישראל, עלול מחדל
זה של מחסור בכוח־אדם ובאמצעים ללחימה
נמרצת בסוחרי.״המוות הלבן״ ,להיות
בעל השלכות גורליות לגבי העתיד החברתי
בישראל.

של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה
לפי חוק האזרחות ת-ש״ב— ,1952 וכן הזכויות
של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות
גם לילד זלנכד של יהודי, לבן־זוג של
יהודי ולבן־זוג של ילד ושל נכד של
יהודי, להוציא אחד שהיה יהודי והמיר
דתו מרצון.״ כלומר: כל הקרובים הלא״
יהודיים של יהודי נהנים מזכויותיו.
כך אומר החוק. אבל למן הרגע שבו
נתקבל התיקון, פועל מישרד־הפנים הדתי
כדי להפר אותו, ולמנוע בואם של ״גויים״
לארץ־הקודש.
בפרשת הובר הגיעה פעולה זו לשיאה.
סיפורה •של מישפחת הובר מעלה את
החשש, שמא אין סישרדים ממשלתיים מק פידים
תמיד על קיום חוקים שחוקקה
הכנסת. פרשת הובר החלה בעיירה רומנית
קטנה, באיספירה, עם תום מילחמת־חעולם
השנייה. מלכה יוחס, נוצריה א-שר מוראות
המילחמד, עברו גם על בני־מישפחתה, הכירה
את דויד הובר, יהודי שחזר שבור ורצוץ
מסחנות־ד,השמדה הנאציים.
באותה תקופה היתד, מלכה אלמנה צעירה,
בעלה נפטר בגיל צעיר, מדלקת־ריאות,
אחרי •שנולד בנם, אלכסנדר יוחס. בשנת
1946 נישאו מלכה ודויד הובר בנישואין
אזרחיים, ומאז הם חיים יחד. דויד הובר
הבין שרק בישראל יוכלו לבנות לעצמם
חיים שלמים, בלא חשש או מורא כלשהם.
״!מלכה,״ הוא אומר ,״התעניינה כל הזמן
בדבר האפשרות להתגייר, אבל ברומניה זה
היה קצת קשה. לפיכך החלטנו לדחות זאת
עד שנעלה לארץ.״
מלכה מספרת כי הכירה את בעלה עוד
קודם המילחמה, בתקופת ני*שואיה הראשונים
.״היינו שכנים וחברים טובים. בזמן
המילחמה עזרנו, בני־מישפחתי ואני, ליהודים
ככל שיכולנו.״ מאז נישואיהם של
מלכד, יוחס ודויד הובר, חי איתם בנה של
מלכה מנישואיה הראשונים, אלכסנדר .״אני
אוהב אותו,״ אומר דויד ,״כאילו חיה בני.
בעצם, הוא בני.״
בשנת 195,1עלו מלכה ודויד הובר ארצה.
הם השתקעו בבית קטן בבית־שמש,
ודויד החל עובד כטרקטוריסט. בנם, אלכסנדר׳
נשאר ברומניה כדי לד-,שלים את
לימודיו. כבר בחודשים הראשונים לשהותה
של מלכה בארץ, היא פנתה אל הרשויות

אלכסנדר יוחס ובני־מישפתתו הם רומנים נוצרים -
* אמם המגו״ות ממתינה להם בארץ -הם ונאים רעיות
לפי תוק־ה שבות, אר מי שרד־הפנים מחבר בחוק

לו כי אומנם התשובה שלילית׳ אד היות
שהועלתה טענה מישפטית עקרונית, המבליטה
את הצד החילוני של הוק־השבות
והגדרת ״מיהו יהודי?״ מול הצד ההילנתי,
הוא יציע למישדד־הפנים להעביר את הטיפול
במיקרה ליועץ־המישפטי-לממשלה.
תמוהה העובדה שבעניין יוה׳ של חוק-
השבות, צריכה היתד, מלכה לפנות למישרד-
החוץ, בעוד החוק קובע מפורשות ששר-
הפנים הוא הממונה על ביצוע החוק.
יהודית הייבנר, סמנכ״ל מישרד־הפנים
השיבה למלכה׳ ולעורך־הדין שלה :״אין
צל של ספק שפירושך לתיקון חוק־השבות
נוגד אפילו את הגישה הליברלית ביותר
שהיתר, בעת הדיונים בכנסת.״ לגבי מעורבותו
של מישרד־החוץ בעניין היתרי־כניסה
כתבה יהודית הייבנר בתשובה, שהש-
תהתה חצי-שנה ובאה לאחר שתי תיזכו־רות,
כי מעורבותו של מישרד־החוץ מעוגנת
בחוק, הקובע כי תפקידי שד־הפנים
בחו״ל מסורים בידי שר־החוץ ומישרדו.
אחרי שכל הפניות הרישמיות, ד
הלא־רישמיות, למישרדי הפנים והחוץ
לא נשאו פרי, למרות שכאיש מישרד־הפנים
לשעבר יש לסג״ל מהלכים אצל
צמרת מישרד־הפנים, נותרה רק אפשרות
אחת: פנייה לבית־המישפט־הגבוה־לצדק.
מלכה הובר, כהגדרת חוק־השבות, היא
יהודיה, ועל־פי החוק זכאים בנה, אשתו
וילדיו לעלות לארץ.
הפרקליט ,־שהיה בעבר עסקן פעיל ב-
מפד״ל, אומר כי לקראת הגשת הבג״ץ
הופעלו עליו לחצים מצד גורמים שונים
בצמרת מישרד־הדתות ובתנועת המפד״ל,
לבל יגיש את העתירה. בשיחה אישית עם
ד״ר יוסף בורג הגיעו השר והפרקליט ל מסקנה
משותפת :״או שהחוק לא בסדר,
ואז יש להוסיף עליז הגבלה נוספת שלפיה

יציב! את וזארץ
המתאימות בבקשה שיגיירוה כהלכה. .״תמיד
היינו יהודים טובים. הדלקנו נדות, לא נסענו
בשבת, לא עי־שנו בשבת, דויד הולך
לבית־כנסת,״ אומרת מלכה, אישה חביבה
כבת ,55 הלבושה בהידור מאופק ,״ובכל
זאת לקח הרבה שנים עד שגיירו אותי.״
רק בסוף 1974 הכיר בה בית־הדין הרבני
כיהודיה לכל דבר. משך 23 שנים, מאז
עלתה לארץ יחד עם בעלה, לא הכירו בה
המוסדות הדתיים כנשואה לדויד הובר.
בינתיים נולד לבן־הזוג בן, מפגר כשיכלו,
ובני-הזוג סובלים סבל רב, למרות
שכל השנים הללו הם מטפלים בו במסירות
בביתם. מייד אחרי הגיור נישאו בני-הזוג
הובר בשנית, בנישואין דתיים־יד,ודיים.
כל אותן שנים עבד אלכסנדר יוחס ככימאי
בחברה רומנית גדולה, פניקס. הוא
נשוי לנוצריה, ולהם שני בנים ובת,

אלכסנדר ביקר כמה פעמים בארץ אצל
אמו ואביו החורג, ובביקוריו האחרונים
הביע את רצונו לאחד את המישפחה, לעלות
לארץ ולהתגייר כהלכה. גם אישתו
ובני־מישמחתו הביעו רצונם לחיות בארץ
כיהודים.
האם פנתה בתחינה אל ד״ר יוסף בורג,
שד־הפגים, במיכתב אישי שופע צער ו כאב
הוא (הבן) קיבל כבר את כל האי שורים
הדרושים מהשילטונות הרומניים,
ורק השגרירות הישראלית מסרבת לתת לו
אשרה.״
דויד הובר, האב החורג, איש נעים־סבר
ומשופם, המדבר עיברית במיבטא רומני
בולט, מוסיף :״ 25 שנים אנחנו חיים בישראל,
ומעולם לא ביקשנו עזרה כלשהי
מן השילטונות, אנחנו אנשים פשוטים, ש עובדים
ומתפרנסים בכבוד. כל מה שאנחנו

הנוקר׳ ט וחשו

הפרקליט זלמן סג״ל בחברת שר־הפנים ד״ר יוסף
בורג, בעת ששימש כעוזרו האישי. עתה, באמצעות
עתירתה של מלכה, הוא יוצה למילחמה בו, מילחמה עקרונית של אדם דתי מול מימסד.

הגיוות

מלכה הובר ובעלה דויד, בטכס־ נישואיהם הדתי 23 .שנים חיכו
בני־הזוג, אחרי שנישאו בטכס אזרחי, אולם רק ב־ 1973 יכלו להינשא
בטכס דתי, אחרי גיורה. כל אותן שנים קיימו בני־הזוג את מיצוות הדת היהודית כלשונן.

רוצים זה לראות את אלכסנדר עם ילדיו
הבריאים יחד איתנו, באדץ־ישדאל.״ בינתיים,
בגלל פניותיו החוזרות־ונישנות של
אלכסנדר בבקשה לעזוב את רומניה, סבל
במקום־עבזדתו ואף הורד בדרגה.
כאן נכנם לתמונה עורך־הדין זלמן
סג״ל (״סימנו גזע לוויים״) .סג״ל, חד
בש־הכיפה, היה בזמנו עוזרו האישי של
שר-הפנים, יוסף בורג. משום כך הוא בקיא
בנושא. סג״ל, משופם, חייכני, חבוש כובע-
קסקט ומהיר-שיחה, מספר,את תלאות התיק:
״הפנייה הראשונה היתד, לפני כשנתיים.
מלכה פנתה ללישכת־עלייה-ומירשם בביתי
שמש. משם הופנתה למחלקה לקישרי-חוץ
במישרד-החוץ. החשובה שקיבלנו בעל-
פה היתד, שלילית.״
הפרקליט דן בעניין עם מר שלמה לייבו-
ביץ מן המחלקה לקישרי-חוץ, וזה אמר

לא יוכל בן ליהודיה לעלות לארץ בתוקף
חוק־השבות, או שיתווסף לחוק סעיף המאפשר
איחוד משפחות, כמו במיקרה זה.״
ביום השישי האחרון הוגשה העתירה
לפני השופט אלפרד ויתקין. היתד, בה
פנייה אל שר-הפנים, שיבוא וינמק מדוע
לא יעניק עשרת־עולה לאלכסנדר יוחס,
לאשתו ולילדיו, ומדוע לא יורה ׳שרד,חוץ
לנציגו ברומניה להעניק להם היתד-
כניסה לישראל.
השאלה העקרונית היא: האם רשאי בנה
הנוצרי של יהודיה לעלות לארץ? השופט
ויתקון הורה לשני השרים לנמק, תוך 60
יום, מדוע לא יתנו אשרוודעולה לבן,
לאשתו ולילדיו היושבים ברומניה.
׳בביתם הצנוע והמסודר בבית-שמש, מחכים
מלכה ודויד הובר באורד־רוח מפליא
זה 24 שנים. עד מתי?

תמרורים
לסטודיו ב תד אבע

הועלה. לדרגת סגו-ניצב, שימעון
סביר, קצין־מישטרה ותיק. נולד במרוקו

גרפיקאי/ח

ב־ ,1930 עלה ארצה ב־ .1948 מייד אחרי
מילחמת יום־הכיפורים הקים את היחידה
לתפקידים מיוחדים באיזור ירושלים ונפת

בוגר בי״ם ״בצלאל״
או בי״ס מקביל בחו״ל

לפנות אל מר שוורץ,
טל 269507 .־03
שואפים להתקדם?
למדו במהירות ובהצלחה
קצרווח עברית ו/או אנגלית

באולפן גרג (בר־קמא).
ההצלחה מובטחת! הירשמו מייד:
ת״א: גורמן ,3טל.224532 .
חיפה ן בי״ם ״במעלה״,
קורם חדש ב*18.3.76

באוירת בידור ושעשועים!
הצטרף אל
האנשים היפים
בכפר הנופש הצרפתי באשקלון.

סגן־ ניצב סביר הועלה יהודה. ממלא כיום תפקיד קצין החקירות
והתפקידים המיוחדים של מישטרת מרחב
המרכז, שבמיסגרתו פיקד על מיבצע הטסת
ילדי יונדף לגרמניה, ואף ליווה אותם ב־טיסתם.

וענקו • תארי דוקטור־כבוד של
מכון וייצמן למדע לשרת־הבריאות של
צרפת, סימון דייל, ולחתן פרס נובל, הפרופסור
הקנדי, נרהרט הרצברג.

בלה חופ שה מיוחדת במינה במחיר מיוחד:

חולקו * בלוס־אנג׳לס פרסי גראמי,
למצטיינים הבולטים שבין יוצרי המוסיקה
בארצות־הברית. בין הזוכים: הזמר והמלחין
פול סיימון, שזכה בפרס על אל־בומו
האחרון ובפרס נוסף על היותו זמר-
הפופ הטוב ביותר בין הגברים ; נאטאלי
קול, בתו של הזמר הכושי המנוח נאט
קינג קול, זכתה בפרס על היותה הזמרת
הסולנית הטובה ביותר, וכתגלית החדשה
המוצלחת ביותר של השנה.

נפטרה. סימה ארדוזורוב (,)75

לבודד בחדר בפול

כולל:
פנסיון מלא — ארוחות ויין בלי הגבלה,
שחיה, רכיבה על סוסים במחיר מינימלי,
טניס, כל פעילויות הספורט למיניהן
ובידור משגע! (כולל מיסים ושירותים).
להזמנת מקומות: טל6 .־24195־051
3 6.7 6

או משרדי הסתור או סופן הנסיעות שלך

דאג להזמין כבר עתה מקומות
לתקופת הפסח!
3תבניות נופש מיוחדות
— נד 4עד 8לילות,
העולות החל מ ־ 660.ל״י
לבודד בחדר כפול
, 3מיום ראשון 18 באפריל
.2מיום רביעי ה־ 14 באפריל
.1מיום רביעי 14 באפריל
בצהריים עד יום חמישי
בצהריים עד יום ראשון־ .18.
כולל צהריים, עד יום חמישי
ה־ 22 באפריל (עם ארוחת
באפריל( .עם ארוחת בוקר).
רל 22 באפריל כולל ארוחת
בוקר) .מחיר לבודד 660 :ל״י
בוקר. מחיר לבודד 1,100 :ל״י. מחיר לבודד 770 :ל״י.

הרשמת חברים מיוחדת לשנת 1976 נפתחה זה עתה! פרטים במועדון

רעייתו של חיים ארלוזורוב, שנרצח לפני
קרוב ל־ 44 שנה. נולדה באסטוניה למיש־פחה
ציונית. את חיים ארלוזורוב פגשה
כשבא להרצות בקרב החוגים הציוניים שבהם
היתה פעילה. אחרי שסיימה את לימודי
הכימיה באוניברסיטה, הם נישאו ועלו
ארצה ב .1924-בארץ החלה עובדת
לצידו של הד״ר (לכימיה) חיים וייצמן.
מילאה תפקיד־מפתח ב״פרשת ארלוזורוב״.
אחדי שבעלה נרצח לידה, כאשר שניהם
טיילו בחושך על־שפת הים, במקום שבו
נמצא כיום מלון דן. הנאשמים הרביזיד
ניסטיים, שזוכו בסוף, טענו שהיא התאימה
את עדותה לצורכי התביעה, ושהיא ידעה
שד,מתנקשים היו שני צעירים ערביים מיק-
ריים, שניסו להיטפל עליה, ושעשו את
״התנועה המיזרחית״ המפורסמת שמילאה
תפקיד חשוב במישפט. מאז קום המדינה
עבדה בתפקיד מינהלי בקול ישראל. היתד,
פעילה בגופים ציבוריים שונים, ובשנים
האחרונות התרכזה בטיפול בעולים מברית־המועצות.

ר * בעל התואר יקיר ירושלים,
מיילס שרובד 79 איש־עסקים ונדבן.
נולד ברוסיה, אולם עוד בילדותו עברה
מישפחתו לאמריקה הדרומית, שם ביסס
אח עסקיו בתחומי התעשייה והנפט. בביקורו
הראשון בישראל, לפני 20 שנה,
החליט להשתקע כאן. ביתו, בעל הצורה
המייוחדת־במינה, ניבנה בשכונת טלביה,
ומהווה עד היום אתר עליה-לרגל. עוד
בעת ביקורו הראשון בארץ החליט לתרום
למען הקמת תיאטרון עירוני בבירה. על־פי
בקשתו נקרא התיאטרון תיאטרון ירושלים,
ולא על שמו.
העול ם הזה 2010

הצלב המדומה

אסון נורא נמנע ברגע האחרון כאשר הבחינו
אברכי ויז׳ניץ, כי.חנוכיית הלפידים שעמדו להציב
מול בית הרב, בליל חתונת בנו, דמויית־צלב. למסה משמאל: החסידים צופים בסעודה.
ף* מג ט ראשון אפשר היד. לחשוב
4שמי שמתחתן זה לפחות בנו של זד
רמטכ״ל. חגיגת החתונה התנהלה כמר
מיבצע צבאי, מתוכנן וערוך בקפדנות.
מטה מיבצעי מיוחד פקד על המיבצע, שלח
הוראות לפלוגות הסדרנים והמלצרים. קשי
רים עם מכשירי־קשר ניידים, העבירו פקד
רות ודיווחים ללא הרף. וכאשר נדחסו
אלפי הקרואים לאולם ביודהכנסת, כדי לצפות
בסעודת החתונה של המכובדים, הם
ניצבו שם איש איש במקום שנקבע לו
מראש, במיבניט ששום מיסדר צבאי לא
היה מתבייש בו.
אבל המדים לא השאירו כל מקום לטעות
קפטני־המשי השחורים, השטרימלים עבי־הפרווה,
הגרביים הצחורים והפיאות המס•
תלסלות הבהירו כי המדובר בחתונה חסידית
אמיתית, הלקוחה מעולם שכאילו אבד
וחלף, אך למעשה הוא מעוגן עדיין עמוק
במציאות הישראלית.
יותר משתי רבבות קרואים נטלו חלק
בשמחה שנערכה בקריית ויז׳ניץ בבני־ברק.
לא היו אלה רק בני המקום. מכל
קצות העולם נקבצו ובאו חסידי ויז׳ניץ,
על נשיהם וטפם כדי ליטול חלק במאורע.
סוף סוף לא בכל יום, מחתן האדמו״ר של
ויז׳ניץ אחד מצאצאיו, אם כי גם לא
לעיתים נדירות כל כך.
חצר חסידי ויז׳ניץ, זאת יש לדעת, היא
אחת מחצרות האדמו״רים המבוססות והגדולות
ביותר. משפחותיה הצליחו להציל
את עצמן בעוד מועד ורובן לא נפגעו בשואה.
וכך יכלו להעתיק לישראל, כמעט

1 ״ 1 71 *1 ^ 11 מויז׳ניץ, משה יהושע
האגר, אבי הו
! \1 111 11
חתן, מובל מטכס החתונה לקבלת הפנים.

הכלה החסודה, מרים לבית הורוביץ, בתו של רב הקהילה
החרדית בשטראסבורג שבצרפת, יושבת על כס־הכלה
מוקפת פרגוד פרחים, כשכל בנות וידניץ מקיפות אותה

ונועצות בה מבטי־קינאה. הכלה משטראסבורג, שלבשה מיקטורן־
פרווה לבן וחבשה כתר לראשה, היתה מותרת בראייה לנשים
בילבד, בשלב זה, והנשים אכן באו לראות אותה מקרוב.

שידוך עולמי ממש: פרים הורוביץ, בתו
של רב הקהילה החרדית בשטרסבורג שבצרפת,
יפהפיה חסודה, שלא מזמן סיימה
את שנתה ד,־.16
וכיוון שסוכמו התנאים בין ההורים,
הוחלט להעמיד סוף סוף חופה ולהפגיש
מתחתיה לראשונה את שני בני הזוג, שרק
שמעו האחד את שמעו של השני. וזאת

ללא שימי, את אחת מחצרות החסידים המפוארות
של אירופה המזרחית.
מייסד שושלת ויז׳ניץ ייסד את הקהילה
על שטח קרקע גדול שרכש בבוקובינה,
כיום ברומניה. האדמו״ר חיים מאיר האגר
מויז׳ניץ. עוד הספיק לעלות עם חסידיו
לארץ לפני שפרצה מילחמת העולם־השניה,
הוא התיישב בתל-אביב והקים את הבסיס
הארץ־ישראלי של הקהילה. בתחילת שנות
החמישים רכש שטח אדמה בבני־ירק,
שם הוקמה קריית ויז׳ניץ שהיא אימפריה
זוטא בפני עצמה.
לחסידי ויז׳ניץ יש לא רק ישיבות ובתי-
כנסת משלהם. הם מבוססים היטב גם מהבחינה
הכלכלית. יש להס מפעלי־תעשיה,
מאפיה, מלטשת־יהלומים, מלון ויז׳ניץ ו-
מעון־הורים ויז׳ניץ. יש אפילו חברת ויד־ניץ
בע״מ, עם מנהל, מזכיר ואיש יחסי-
ציבור.

בירה
ו תפו חי־ אד מ ה

| החתן, מנחם מנדל האגר,
ייייי שטרם מלאו לו ,18 נישא
אחרי הח^ה על כיתפי חבריו בחוצות.

ף* מרכז היטכונה, בווילה דו־קומתית,
*י מתגורר האדמו״ר הנוכחי לשולשת ויד־ניץ,
משה יהושע האגד בן ה .52-זכה האד־מז״ר
והעמיד צאצאים נאים: ארבע בנות
ושני בנים. וכיוון שאדמו״ר אינו משיא את
בניו לכל אחד, הרי בשעה שהגיעו אלה ל־פירקם,
יצאו רצים דחופים לכל קהילות
העולם, לבקש להם חתנים וכלות בעלי

לקראת הוצאתה של הכלה מבית־המלון של וידניץ בבני־ברק, כדי להובילה
בתהלוכה אל החופה שהועמדה תחת כיפת השמיים, כיסה החתן את פניה בצעיף,
לבל ישזפוה עיני אלפי האברכים שניצבו לאורך המסלול כדי לחזות בחופה.
ייחום. וכך, כמו מריה תרזה האוסטרית
בשעתה, שחיתנה את צאצאיה עם בתי-
המלוכה של מדינות אירופה, הצליח ה־אדמו״ר
מויז׳ניץ להתחתן כמעט עם כל
חצרות האדמו״רים החסידיים האחרים.
הבת הבכורה נישאה לבנו של הרבי
מסקווירה, שירש את כיסא אביו ומכהן
כראש חצר סקווירה בסקוייר. טאון שליד
ניו־יורק. את הבת השניה נשא לאשה הינוקא,
הלוא הוא עתה האדמו״ר מבעלז.
בת שלישית נשואה ליורש העצר של חצר
סאטמר בניו־יורק, הרב אהרון טייטלבאום.
ואילו הבת הרביעית, נישאה בשידוך מיוחס
לבן־דוד השייך לחצר וידניץ עצמה.
בנו הגדול של האדמו״ר, ישראל, נשא
לאשר. את בתו של הרבי מצ׳רנובל. וכאשר
הגיע לפרקו בן הזקונים, מנחם מנדל,
המתקרב במהירות לגיל ,18 יצאו לחפש
גם עבורו שידוך מתאים. ומה שמצאו היה

היתה הסיבה להילולא הגדולה שאחזה
בראש חודש אדר בכל קריית וידניץ.
עם רדת החשיכה נאספו ובאו כל חסידי
ויז׳ניץ אל בית האדמו״ר, כדי לחזות בחתן
לפני צאתו אל החופה. לא כולם הצליחו
להידחק כדי להעיף בו עין. אלה
שהצליחו ראו את מנחם מנדל עצבני ומתוח
במיקצת, כשהוא כוסם בציפורניו
ללא הרף. אותה שעה ישבה הכלה רגועה
ומחייכת כמו בובה בחלון־ראווה, בפתח
מלון ויז׳ניץ, שם עברו על פניה כל נשית
וידניץ, כדי לראות מקרוב בידי מ־ הן
מפקידות את בן האדמו״ר.
בעוד הכלה מקבלת את אורחותיה, יצא
החתן מוקף בעדת רעיו, כשעשרות סדרנים
מפלסים להם דרך, אל מסיבת הפרידה
מעולם הילדות שערכו לכבודו באחד האולמות.
ישם הצטרף אליו גם אביו ה-

עזות הגשים

שורות ארוכות ארוכות של
צעירות חרדיות, צופות במתח
בטכס־הקידושין של בן האדמו״ר מויז׳ניץ. האברכים נדחפו קדימה

אל החופה, והריבות נשארו מאחור. כאשר תם טכס־הקידושין,
ולאחר ששבר החתן את הכוס, בקעו הנגינה והשירה לשמים,
ושעות ארוכות עוד המשיכו האברכים לחולל ולשיר.
שותפת הראשונה. הרבנית הצעירה לבית
ויו׳ניץ, היתגלתה כבעלת תיאבון בריא.
היא אכלה בשלווה את רבע העוף שהוגש
לה. מנחם מנדל האגר, החתן, המשיך משום
מה להיות עצבני. הוא כמעט ולא נגע
במנות שהונחו לפניו.
״זה לא פלא,״ אמרו חסידי ויז׳ניץ ש השמועה
גונבה לאוזניהם ,״כלה יפה כזאת.
האוכל יכול להיתקע בגרון.״״

׳ 1 -1 11111111

111111

111-1111

).1 11111

111111111

111ש 11א 1 /

111.1111

111-111

)11׳ 11

אוננת החסידות

בנות ויז׳ניץ שהגיעו לחתונה מחו״ל, מוכיחות
כי ניתן להיות גם חרדיות וגם
להתלבש לפי צו־האופנה, בפרוות ומגפים.

11) 1. 1

ההמון, לעבר חופתה. סדרנים מייוחדיס ניסו לפנות את המסלול, אולם המון
*י החסידים שהשתוקק לצפות בטכס מקרוב, מנע את הגישה החופשית. משמאל:
זלמן וייס, מראשי יחידת־הקשר שניהל את מיבצע החתונה באמצעים אלקטרונים מודרניים.
אדמו״ר. אז שטפה והציפה את הקרייה
כולה מוסיקת כלי־זמרים שבקעה מתוך רמקולים
גדולים אשר הוצבו בכל פינה. אלפי
החסידים פרצו מימרה אדירה כשפלוגית
של עניים מלוות אותם ברישרוש קופסאית
הפח שלהם.
אלא שזאת היתר. רק ההתחלה, לחימום.
רק לקראת השעה אחת־עשרה בלילה,
החלו ההכנות לחופה עצמה.
״־הלו בום, כאן דוס, איך אני נשמע?
עבור!״ קרא הקשר זלמן וייס במכשיר
הקשר. באשר דווח לו על פי כל כללי
ההתקשרות כי הוא נשמע היטב, דיווח שוב
במכשיר :״מוישה, החתן עומד לצאת...
עבור!״ ״רות, מוישה, אנחנו כבר מפנים
את הנשים מהכלה,״ היתד. התשובה. הסדרנים
החלו לפלס דרך בקהל החוגגים כדי
לאפשר לחתן להגיע אל כלתו, לכסות את
פניה ולהובילה אל מתחת לחופה, שהועמדה
על גבי מיפלס קרקע מיוחד, שהוכשר
יום קודם לכן בעזרת דחפורים.
כאשר הצליח החתן לשבור את הכוס,
בקעו הנגינה והשירה החסידית למרומים.
שעות ארוכות עוד המשיכו מעגלי הרוקדים
לחולל ולשיר ,׳לשתות בירה שחורה
מבקבוקים ולזלול תפוחי-אדמה וטחינה.
אז הובלו החתן והכלה לארוחתם הם-

אחרי החופה. הכלה סועדת את ליבה בארוחה מיוחדת
שנערכה לכבודה אחרי הקידושין בבית האדמו״ר, כשהחתן
יושב לידה ואינו טועם דבר. הארוחה הוכנה במייוחד עבור

השניים, אבל החתן. שראה את פני כלתו לראשונה רק באותו 1
יוס, עודנו המום מיופייה. גזת לא פלא,״ אמרו החסידים שהשמועה :1
הגיעה לאזניהם ,״כלה יפה כזאת, האוכל יכול להתקע בגרון.״ 1

קולנוע שחקנים המאדזגה שבאה
מן השט״טל
המבקרים מ־שווים אותה היום למאדונה
מציורי הרנסנס. מבטה תקוע אי־שם במרומים,
כאילו אינה מעזה להתבונן במציאות
הסובבת אותה. שערה עוטר, כאילו,
הילת־זוהר מעל ראשה, עורה הצח והלבן
מדבר על תום ובתוליות שאין כדוגמתם.
לפני שנה, כשדיברו עליה, היה עדיין צורד
להסביר בפרוטרוט מה עשתה באותם סרטים
שבהם השתתפה• השנה היא כבר
מועמדת לפרס האוסקר, עבור מישחקח
בסרט שהוא לא פחות מחר ויוצא־דופן
ממנה עצמה.
שמה, לפחות בכל שנוגע לצופי־הקולנוע
בישראל, אינו אומר עדיין דבר. קוראים לה
קארול קיין, ולמי שמוכן להתאמץ, אפשר
להזכיר שהיתר, היצאנית שמתבקשת להרחיב
את אופקיו של עבריין אשר נידון
לשמונה שנות מאסר עוד לפני שטעם
משהו מן החיים בהפרט האחרון, ובהזדמנות
אחרת, היתד, ידידתו של ארט גארפונקל
בידע הבשרים.

לאחרונה אפשר לראותה בתפקיד זעיר
נוסף על בדי הארץ, כפקידה הנפחדת הממהרת
הביתה באחר־צהרים של פורענות,
הסרט בו כיכב ידידה (וכיום בעלה) אל
פאצ׳ינו.
השוני שבין התפקידים הללו, כולם תפקידים
קטנים ביותר, מצביע אולי על המבוכה
הנוצרת באנשים המשתמשים בה בסרטים.
מצד אחד הם מדברים מייד על
בוטיצ׳לי ורפאל, למראה פניה, ומצד שני —
עצם העובדה שהיא נראית להם כיצור
מעולם אחר, מדרבן אותם להעניק לה
תפקידים אכזוטיים שונים.
יצאנית כעדת פני מדונה. במאי
קנדי בשם רוברט פורסט ראה בדמותה
התלושה מן המציאות של קארול, את הביטוי
המתאים ביותר לטראגדיה של נערה
בת ,16 החיה בימי מילחמת־העולם
השנייה, ומושאת בכוח על־ידי הוריה לגבר
מבוגר, אחרי שהרתה מבלי־דעת
כמעט, לידיד של אחיה, שבא משדה־הקרב
לבקר את המשפחה.
הסרט נקרא נישואין בלבן, והוא נימנה
עם הצלחות־היוקרה של הקולנוע הקנדי,
אם בי לא זכה מעולם לתפוצה נרחבת.
באותם. ומים, טוענת קארול.,״השתמשתי.
עדיין בדימוי הבתולי שלי, כבסמל מיסחרי.

ארט גארפונקל וקארול קיץ כ״ידע הכשרים״
עור צח ולבן —
משהו שמאחריו יכולתי להסתיר את ה־
,אני׳ האמיתי שלי.״ משום כך התקשתה
כל־כך לעכל את הרעיון׳של גילום יצאנית,

בהתגב ש אומת לארץ החדשה (תכלת, תל-
אביב, שוודיה) — זהו הפרק השני
באפוס רחב־המימדיס של יאן
טרל, המוקדש להגירת שוודים, באמצע המאה שעברה,
לארצות-הברית. הפרק הראשון, המהגרים, הוא סיפור
של תלאות, תחילה בשוודיה פיאודלית, אכולת בצורת ועוני,
ואחר-כך בנתיב חיסורים, ובעיקר במסע מעבר לאוקיינוס
האטלנטי: על המחלות, המגיפות, הספיקות, והחיכוכים
הפנימיים שהתלוו למסע זח.
לעומת הפרק הראשון, שהתנהל כולו בתנועה, הפרק
השני, הוא סיפור של אנשים המתעקשים להיאחז בקרקע
למרות איתני־הטבע, למרות עויינות האדם, למרות כל
המרורים והצער המתלווים להקמת בית בארץ זרה, שבה
אין איש מדבר את שפתן, כאשר אין פרוטה בכיס.
יאן טרל, האיש שכתב את התסריט (לפי רומן שוודי
מפורסם) ,צילם את הסרט ואף ביים אותו, מגלה כאן אותן
גישה אישית, רגישות רבה והתמצאות בתוך הפרטים הקטנים
שמהם מורכבת התמונה הכוללת של החיים בכלל. עד
שהוא חופן שוב, כבסרט הראשון, את המעשייה בעלת
המימדים העצומים (היא מתפשטת על פני כמה עשרות
שנים) ,סיפור אישי שבו אינו מזניח אף אחת מדמויותיו
הראשיות, אלא מעניק להן רוחב, עומק ותכלית.
השימוש הנבון בשפה, כאמצעי-עזר להדגמת הפיכתם של
מהגרים זרים, תושבים מלאים באומה החדשה (בתחילת

פון־סידוב ואולמן: היופי והמרורים
הסרט דוברים הכל שוודית, ובסופו נשמעת רק האנגלית)
ושני שחקנים ראשיים נדירים באיכותם, ליב אולמן ומאקס
פון־סידוב, מגבירים את רושמו העז של הסרט. ולבסוף,
כדי להשלים את התמונה, לחסידי האסתטיקה, חובה
לציין את איכותם הנדירה של הצילומים בסרט, את עוצמתם
הפיוטית, שאינה נובעת לעולם מהתייפייפות או משימוש
במסננות לזיוף המציאות, אלא יודעת להתבונן במציאות
זו כך שהיא תקבל מימד פיוטי. ובזכות תכונה זו אפשר
לסלוח לחורים בתסריט, או ליקויים בהמשכיות.

הסל ך ל>ו
יוצא לטייל
הארי וטונטו (דקל, תל־אביב,
ארצות־הברית) — קשה שלא להתפעל
מן המיקצועיות המופלאה
שבה נתפר להיט זה. מרכיביו חסרי מקוריות בצורה משוועת,
החל מנושא המזכיר במקצת את המלך ליר, אב זקן
שאיש מצאצאיו אינו יכול לספק פיתרון לתוחלתו בערוב-
ימיו, ודרך האודיסיאה לרוחב היבשת האמריקאית, שבה
צצים כל הטיפוסים הצפויים והמוכרים מאפופיאות אחרות
— צעירים חסרי-שורשים המחפשים אידיאלים, נשים שלא
באו על סיפוקן, רמאים קטנים ורמאים גדולים. בקצרה,
חתך שיטחי וציבעוני של כור־חהיתוך האדיר המתקרא
ארצות־הברית של אמריקה.
לזכותו של פול (בוב, קארול, טד ואליס) מאזורסקי,
שרקח את כל המירקחת, יש לומר שהתייחס אל הכל
בקלילות, בהומור, ומעולם לא ברצינות רבה מדי. גיבורו
הוא איש שבגיל ,11 כאשר הבניין שבו התגורר כל ימי
חייו נהרס, יוצא לקראת חיים חדשים ואופקים שלא ידע
כלל עד אז, ברעננות ובלא דעות-קדומות, שהיו מכבדים
אנשים שלא הגיעו אפילו למחצית גילו. אפילו החתול
המתלווה אליו במסעותיו אלה, אינו נמנה עם היצורים
החמודים והמתרפקים של הוליווד המתקתקה, אלא מצטיין
בעצמאיות וחוצפה, כיאה לאדוניו.

ארט קארני: שחקו זוכה ב״אוסקר״

אם להוסיף לכך את מישחקו של ארט קארני כשזכה
בפרס האוסקר) ,ואת דמויות״המישנה שמציירים אנשים
כישרוניים כמו אלן (אליס לא גרח כאן יותר) בורסטין,
מתקבלת בסך־חכל חווייה נעימה הרומזת אולי, במקום
כלשהו, על מיכלול תסכולים של האוכלוסיה האמריקאית
מבחינה רעיונית, חברתית וכלכלית, אבל מעדיפה תמיד את
הבדיחה המשעשעת ואת החוכמה הריגעית על התבוננות
מעמיקה ורצינית.

בהפרט האחרון, ועוד כיצאנית המשתמשת
בכל המילים שאינן מופיעות במילונים
מכובדים. זה עמד בניגוד יגמור לרושם
הפגיע והתמים שהיא השתדלה לעורר סביבה
.״אבל אז הבנתי, שבעצם כל אותם
הדברים החריפים שבוקעים מפיה של היצאנית
הקטנה, אינם אלא אמצעי להגנה
בפני העולם הסובב אותה.״

ומאחר שזה היה טכסים מוכר לה, החליטה
שהדמות בכל־זאת הולמת אותה. התוצאה
היתד, ראויה בהחלט לתשומת־לב :
יצאנית המוכנה לכל תעלולי־המישחק הנדרשים
במיקצועה׳ ועם זאת משרה סביבה
אווירת עדנה, רוך ורגישות שרק בעזרתם
מצליח הגיבור הבתול להיפטר מבתוליו.
אבל ההצלחה הגדולה והמהדהדת, זו
שהוציאה את קארול קיין סופית מאלמוניו־תה,
היא סרט בשם הסטר סטויט, הפקה
פרטית קטנה המשחזרת את הרחוב היהודי
בניו־יורק מתחילת המאה, ועוקבת באהבה,
הבנה וברגישות בלתי־רגילים אחר שלבי
האמריקניזציה של המהגרים מה״שטעטל״6 .
את הסרט ביימה אשד, בת ,30ג׳ון מיקלץ
סילבר, לפי סיפור הדומה מאד לסיפור
של סבתה. ולתפקיד הראשי היא הזמינה
את קארול, שסבתא שלה באה אף היא מן
השטעטל, ונלחמה משך שנים להיפטר מן
המישקעים הפסיכולוגיים שעמדו בפני
הפיכתה אמריקאית לכל־דבר.
רעל לקופה .״דיברתי ארוכות עם סבתי,
שאלתי שייסל והתעטפתי בו יומם ולילה,
קראתי כל מה שנפל לידי על העיירה
היהודית,״ מספרת קארול. כל זאת, משום
שהוטל עליה בסרט זה לגלם את גיטל, אשה
צעירה הבאה עם בגד, לאמריקה, שלוש
שנים אחרי בעלה, והמסרבת בעקשנות לוותר
על המסורת ועל המינהגים של העיירה
שממנה יצאה• במהלך הסרט מתגלה, בתוככי
האשד, הנכנעת, השברירית, האבודה
בתוך עולם זר ומוזר, אישיות חזקה ועיקשת,
היודעת מה היא רוצה ואינה נרתעת
עד -שהיא משיגה זאת.
איש, למעשה, לא רצה לטפל בהפצת הסרט,
כשנסתיימה עשייתו, ואפילו זרי-
הדפנה שנקשרו לו בפסטיבל קאן (ואחר־כך
גם בפסטיבלים אחרים) לא שיכנעו את
החברות האמריקאיות הגדולות, המאמינות
שסרטים אתניים הם רעל לקופה.
בסופו של דבר החליט הזוג סילבר להפיץ
את הסרט בכוחות־עצמו (הבעל הוא בן ל־מישפחת
אבא״הילל סילבר) ,וראה זה פלא.
לא זו בלבד שהכספים זורמים, אלא ש־האקדמיה
ד,הוליוודית, הידועה כשובינים־
טית מושבעת ושונאת־זרים, הודתה בערכו,
והעמידה את קארול קיין ברשימת חמש
השחקניות שמתוכן תיבחר כלת האוסקר.
וזהו כבוד שאין גדול ממנו בעיר־הסרטים.
שברירית וחזקה. בינתיים מפתחת
קארול,קאריירה תיאטרונית מקבילה. היא
הופיעה בניו־יזרק כמירנדה, בתו של פרוס־פרו,
בסערה של שקספיר, ובימים אלה
סיימה צילומי סרט חדש בשם הארי ו־וולטר
באים לניו־יורק — הפעם, ככוכבת
בזכויות מלאות, לצד אליוט גולה ג׳יימס
קאאן ודיאנה קיטון.
בסך הכל, פעלתנות כיימעט־ימסוכנת ל־מאדונה
מן הרנסנס .״אין צורך לדאוג,״
היא אומרת ,״אני אולי נראית שברירית,
אבל אני חזקה מאד.״ וזה, כנראה, גם סוד
הצלחת דמויותיה על המסך.
ה עו ל ס הזה 2010

תדריך

טלוויזיה

חו גהלד או ת:
תל־אביב: סרט מתוק, שלום לך
יקירתי, אהבה ומילחמה, צמד בכותרות,
ירושלים 5אוזר־צהריים של פורענות,
רצח באוריינט־אכספרס.
חיפה: אידי אמין דאדה, אהבה ומילח־מה.

אביב

סרט מתוק (פריס, צרפת־קנדה)
— ביטוי לאכזבתו של הבמאי דוז׳אן
(מיסתרי האורגניזם) מאקאבייב מן המיזרח
והמערב גם־יחד, בסרט פוליטי מדהים חזותית,
אבל דורש מן הצופה שיסענח, בלי-

ן הרף, מה שהוא רואה על המסך. אינו מתאים
לעצלנים.
שלום לד יקירתי (אופיר,
ארצות־הברית) — רוברט מיצ׳ם בשיחזור

מעולה של סיפור בלשי נוסח שנות ה־,40
לפי רומן של ריימונד צ׳אנדלר. בימוי מלוטש׳
עיצוב ראוי־לשבח והשלכות חברתיות
ופוליטיות הנוגעות גם לתקופתנו.
כושם ניטים (מוגרבי, איטליה)
— מסע של סרן עיוור מטורינו לנאפולי,

ווו 9עו-ו! עם ווו ב־

צלי־ע!
התוספות הייחודיות
פול הסקי
• לכתב הכלכלי החדש של הטלוויזיה
אבי אנג׳לי אל מול שפע המלל ברדיו
ואלפי המילים הכתובות בעיתונים על מסקנות
ועדת ברקאי הצליח אנג׳ל, בכתבה
קצרה על התוספת הייחודית, להסביר לצופים
את משמעות מסקנות הוועדה וההשלכות
שלהן לגבי כל אזרח ואזרח.
• גם לצלם הטלוויזיה, איש קיבוץ
אפיקים משה אלפרט, על הצילומים
הנפלאים מהסקי בחרמון, אותם צילם ב
כתב
אנג׳ל
הסבר ממצה
כתבתו של יורם המיזרחי על הגולשים
הישראליים. אלפרט, היודע פרק בהילכות
גלישה, הוכיח כי הוא יודע גם פרק ב-
הילכות צילום והשילוב בין השניים הביא
את אחת הכתבות המצולמות הטובות ש נראו
בטלוויזיה הישראלית.

מאחרי המסך

העול בוא אל הבנק הבינלאומי הראשון
ותקבל

מירתמוחיו הפרטיות
של שמעון טסלר

קיץ כ״הסטר סטריט״
חום ובתוליות
הופר קומדיה שחורה מזהירה, במחציתה
הראשונה, בזכות הבמאי דינו ריזי, ונוכחותו
הקולנועית הבלתי־רגילה של ויסוריו
גאסמן. החצי השני חלש יותר.
* * הטל פון הוו רו ד (צפון, צרפת) -
תעשיין מן הפרובינציה מתאהב בנערת־טלפון,
בקומדיה רומנטית המנסה להתייחס
לנושאים אקטואליים רבים, אבל עיקרה
בידור מהודר ומסוגנן• עם מיריי דארק.

1ירו שלים
רצח כאוריינט־אכספרס
(ירושלים, אנגליה) — סרט עמוס כוכבים
לעייפה, מחווה לסירטי התעלומה והמיס־תורין
של שנות השלושים. מבוסס על אחד
מספריה הטובים ביותר של אגאתה כריס־טי.
במאי: סידני לומט.

אחר־צחריים שד פורענות

(אורנע, ארצות־הברית) — שוב סידני לו״
ימט, הפעם בנושא הקרוב לליבו: טירוף
חיי הכרך המודרני, כפי שהוא בא לידי
ביטוי בשיחזור מעשה־שוד יוצא־דופן משנת
. 1972 אל פאצ׳ינו מועמד לאוסקר על
1התפקיד הראשי.

חיפה
אי די אמין ראיה (אורלי,
צרפת) — סרט תיעודי על המנהיג האפריקני,
המשאיר בידי הצופים את הזכות להחליט
אם מדובר בקוף שירד מן העצים, או
בכאריזמה החדשה של העולם השלישי.
ה עו ל ם הז ה 2010

אל עשרות עובדי רשות־השידור המקבלים
משכורת מבלי להצדיק אותה, מצטרף
בימים אלה גם מי שהיה הכתב המדיני
של מחלקת־החדשות שמעון טסלר.
לפני מספר חודשים הסתכסך טסלר עם
חיים יבין כשמנהל המחלקה דן שילון
תומך ביבין. טסלר יצא לחופשה בת ארבעה
חודשים, אשר במהלכה הצטרפו לדסק
הפוליטי של מחלקת־החדשות אלי אייל
ויעקב אחי־מאיר. כשהיה צריך טסלר
לחזור לעבודה. התברר לו לפתע כי מה
שמייעד לו שילון הוא תפקיד של כתב מן
שורה להשב1ע יומן אירועים. טסלר אמנם
ערך כתבה אחת אולם טען כי הוא מבקש
תפקיד של ממש, בתוספת תואר הולם. בין
יתר הדרישות שלו היה לקבל את ראשות
דסק הפנים במקומו של יבין.
כשנתקל בסירוב הכריז טסלר על שביתה
איטלקית, והוא כמעט ואינו עובד. בפרשה
התערב מנהל הטלוויזיה, ארנץ צוקרמן,
אשר החליט לחסל את פרשת טסלר, אם
על-ידי העזבתו של טסלר מהטלוויזיה או
על-ידי אילוצו לעבוד ככתב מן השורה.

בתכניות החסכון

ערבי ראיוווח
ע חומנרח פופ
ירון לונדון החליט בכל זאת להוריד
את טנדו ולהפיק תוכנית אחרת, שעדיין
לא נקבע לה שם. המדובר הוא בתוכנית־אולפן
בה יראיין לונדון מיגוון של אנשים
ושתכלול גם הופעות אומנים ״וגימיקים
שונים וחדשים שהטלוויזיה בארץ עדיין לא
מכירה.״
למרות שזה נשמע די דומה לטנדו, מב-
(המשך בעמוד .)42

*!* הבנק הבינלאומי הראשון
40 סניפים לשרותך ברחבי הארץ

חן טר מפ לחייל

מדוע הסגיר סולדניצין את שמ 1של היינדיך בל
הביקורת הבריטית את דייר מיכאל בר־זוהר
למידד

שיף

הילדות

א. נבו א ה
אלכסנדר סולז׳ניצין (יום אחד בחיי איוון דניסוביץ׳ ,במדור הראשון ואגף הסרטן)
הוא סופר מהמעולים בעולם. כמו־כן משמש סולז׳ניצין נביא חרון, זעם וחורבן למערב
ולמיזרח. מחד הוא מזהיר משקיעתה של הדמוקרטיודהמערבית, ומאידך מלא כמיהה
לפאן־סלאביזם ולהכתרת צאר חדש ברוסיה. השבוע השמיע סולז׳ניצץ, בראיון שנערך
באולפני הבי־בי־סי בלונדון, את דעתו בנושא נסיגודהמערב, וציין בדבריו מלאי
הסארקזם כי קץ הדטאנט יהיה בהגיע הטאנקים הסובייטיים לעיבוריה של לונדון,
היות שאת המערב ניתן לכבוש בידיים ריקות, ללא צורך במילחמה גרעינית. עד כאן
נבואותיו של הסופר הרוסי הגולה במערב.

ב. בגידה
משך שנים רבות, סבל הסופר הגרמני היינריך בל (פרס־נובל) השמצות איו־ספור
על ביקוריו הרבים בברית־המועצות, על כמויות־העתק של ספריו המופצות ברחבי
רפובליקת־העמלים הרוסית, ועל קשריו ההדוקים עם צמרת הקרמלץ. איש מהמשמיצים
לא שיער שביקוריו של היינריך בל בברית־המועצות משמשים מסווה להברחת סיפרי־מחתרת
(סמידג׳ט) וכיתבי־יד של סופרים סובייטיים אסורים, באמתחתו, למערב.
את העובדה הזאת סיפר אלכסנדר סולז׳ניצין באחד מראיונות־הטלוויזיה שהעניק.
וכתוצאה מכך חדל היינריך בל לבקר בברית־המועצות, ומן הסתם סתם בכך עורק־בלדרות
של סיפרות סובייטית למערב.

.2פיכחווג ילדים נפלאה
מנחם בן (לפנים בראון) כונה לפני כעשר שנים, על־ידי מבקר־הסיפרות גבריאל
מוקד, כ״ילד־פלא של השירה והביקורת העברית.״ אלא שמאז, בדומה לילדי־פלא
אחרים של השירה והביקורת, לא פסחו השנים על מנחם בן, והוא הפך פחות מוצלח
מילדי־הפלא שקדמו לו או באו אחריו בסיפרות העברית.
במהלך עשור־שגים זה זכה מנחם בן לשאת אשה, ולשחות כדג בביצותיה • של
השירה המקומית. הכל התנהל כשורה, עד שיום אחד בא יגאל ארנס, סטודנט למתימטיקה.
חבר ״מצפן״ ובנו של ח״כ מהליכוד, וחטף את אשתו של מנחם בן. משוררים טובים
ממנו נטשו או איבדו אשד, אחת או יותר, והסתפקו לרוב בחיבור שיר או שניים
בנושא זה.
אך לא מנחם בן. בראיון סנסציוני — שהרטיט, מן הסתם, את אלפי חובבות־השירה
של אחד מעיתוני־הנשים — שאותו העניק משורר זה, הוא נימק את כל שמעיק עליו.
בין שאר דבריו בישר לקהל הובבות־השירה, כי זכה עד כה להשלים 400 עמודים
מתוך רומן בן 600 עמודים, המכונה בשם פלונטר, ואשר בו ידווח לחובבות־השירה על
כל שעבר עליו בזמנים נוראים אלה.
מי שחסר את המידע הבסיסי אודות המשורר מנחם בן, יגלה את הכל בפיסקה
השנייה מתוך הרומן שהוא כותב :״אחת המוסכמות השיקריות ביני ובין יעל, ובינינו
ובין העולם, היתד, שהכרנו לראשונה בקפה ביתן בתל־אביב. אבל למעשה הכרנו
לראשונה כשנה לפני־כן, בביתה של אילנה אייפרמן.
״אילו גבולות סימן השקר הזד? ,אילו מטרות נפשיות שירת?
״ב־ 1964 זה היה, באחרי־צהריים רגזני אחד, אצל אילנה. לראשונה שם ראיתיה.
באותה שנה 64 הייתי משועבד, תפוס, גע במעגל ההקרנה של יורם בורונובסקי
(שלימים הפך עורך מדור־הסיפרות בעיתון הארץ) ,נער בן כיתתי, עילוי, יהודי פולני.
היה לו חולי־לב וציפורניים רודות, והוא ידע קילומטרים של שירה בעל־פזז, כביטויו
של אדמונד וילסון על מירסקי. כתבתי שירים בסימון שלו, דיברתי כמוהו, מכרתי
הברקות שלו לאחרים. אפילו קינאתי במום־הלב שלו. כנראה הבנתי, בפיכחות־ילדים
נפלאה ולא מנוסחת, שזהו מקור כוחו. מה שחשוב הוא, שהדימוי העצמי שלי באותה

שנה היה כשל לא־אני. ניהלתי משק נפשי מסובך, קטן וחשוך למדי.״
כמה חבל שילד־הפלא מנחם בן איבד את פיכחות הילדים הנפלאה והלא־מנוסחת
שלו, ובאותה הזדמנות שמט את הפלא־הסיפרותי והשאיר את הילד.

10 -1

^ כיצד קטלה

^ מי סתם את הפה

המוזרה

מנחם

שמעון צהמרא מאת מירד שיף
הוצאת נ. טברסקי 1951
334 עמודים
מי שחושב לתומו כי תולדות ארץ־ישראל האמיתית בשנות השלושים והארבעים
באו לידי תיאורן הסיפרותי המלא בהספר־המשוגע של חיים גורי, טועה טעות מרה.
הספר־המשוגע הינו ייפוי התולדות, במסווה כפול של נוסטאלגיה ופיקרסקד,־מדומה,
אשר עוסקות באורח חד־צדדי בעולם החזויות של פלג אחד בילבד בישוב דאז.
מידד שיף, בסיפרו שמעון צהמרא, שפורסם בסוף ,1951 הצליח להגיע לתיאור
האמת הארצישראלית ביתר רחבות ואמינות משאר בני־דורו. אך בשל השתייכותו
לאגף הלא־נכון של הישוב, דומה שסיפרו זה נשכח, ונשמט מעינם המכוונת של
המבקרים. בדומה לספרים וסופרים אחרים, שלא פסעו בדרך־המלך של ישראל העובדת.
מיהו שמעת צהמרא?
הוא נולד בדמשק לאביו היהודי, רושדי צהמרא הזקן, שנשא כאשד, שנייה נוצריה־לבנונית
כבת עשרים. על־פי ההלכה היהודית, שמעון צהמרא הוא גוי. בנוסף, מתה
עליו אמו בלידתו, ואביו מת בינקותו. לכן גודל אצל אחותו היהודיה, מנישואיו
הראשונים של אביו, שהתגוררה ביפו.
ילדותו של שמעון עברה עליו בהזיות. הוא ראה את אלוהים בורא את העולם
בעזרת פועלי־דחק. בבית־הספר ליגלג שמעון על חד־המימדיות של החינוך העיברי.
במאורעות 1936 הוא נשלח לפאריס, בגלל היותו יהודי־ערבי או ערבי־יהודי. בעיר־האורות
איבד שמעון את בתוליו, בעזרת אהובה בריטית בוגרת ממנו. הוא גם למד
אמנות. ב־ 1937 שב לביקור בתל־אביב, וחש עצמו מנוכר מהחברה החלוצית.
ביקורתו אחר המתרחש ביישוב מביאה את שמעון לחטט אחר מקורותיו. הוא
נוסע לירושלים, לבקר אצל דודו ג׳ורג׳(אחי אמו) ,ערבי־נוצרי המכהן כפקיד בממשלת־המנדט.
בירושלים הוא פוגש בצעירה שעלתה מגרמניה, ומגיע למסקנה שהשלום יושכן
בעולם רק אם ייאסרו נישואים בין בני עם אחד. מירושלים ממשיך שמעון לדמשק,
לעלות לקבר אמו, ואחר לבקר את סבו וסבתו הנוצריים שבביירות.
מביירות שב שמעון צהמרא לפאריס, והופך בן־לוויה לציירת המצריד, ורדה
כנדרג׳י, הכובשת את טרקליני המטרופולין. שמעון, ורדה ואיש־עסקים אמריקאי
פותחים בחרושת ציורים ועושים הון. לבסוף מגיע שמעון לתחושות־בוז לערכי
הציוויליזציה המערבית, פורש מעיסוקו ומעתיק את מקומו ללונדון. שם הוא עובר
חודיה מוזרה עם נערה אנטישמית, וחוזר לתל־אביב ערב מילחמת־העולם־השניה.
תל־אביב של ראשית שנות הארבעים משתקפת בעיני שמעון כעיר של צוברי
רווחי־מילחמה, מחסור בגברים ונשים מתוסכלות. ציבור המייצג את ראשית ניוונה
של החברה היהודית בארץ־ישראל.
עוד בילדותו קשר שמעון יחסים עם יעקב, אנרכיסט יהודי־רוסי, שהתעשר
מעבודת־נגרות ובחל בכל כספו ופרש למושבה. באחד מימי העוצר, שהטילו הבריטים
על היהודים, נקלע שמעון לביתו של יעקב. שם הוא פוגש בבתו, פרפר, ומתאהב בה.
בשובם לתל־אביב מתפתחת ביניהם עלילת־אהבים, ובמהלכה מכירה פרפר לשמעון
את אהובה הקודם, ג׳מג׳ום, המייייצג את האב־טיפוס הכנעני( .השקפת־העולם הכנענית
רווחה אותה עת בארץ־ישראל ).פרפר עוברת להתגורר בדירתו של שמעון, אלא
שמפאת היותו חצי נוצרי־ערבי ויהודי למחצה, הם אינם נישאים.
בהתקרב מילחמת־השיחרור נחצה שמעון בין שני המחנות. יחד עם פרפר הוא
ניגש לג׳מג׳ום, בתיקווה שזה ישחררו מהמילכוד שלו. אלא שג׳מג׳ום משמיע דיעות
שונות מאלה שרווחו בארץ.
בליל החלטת האומות־המאוחדות יושבים שלושתם בביודקפה. ג׳מג׳ום משמיע נגינה
שונה מההמוגים הרוקדים ברחובות. כמו מנבא את הטרגדיה, הרודפת אותנו עד הלום.
ערב מילחמת 48׳ נוסע שמעון לירושלים, לבקר את בני מישפחתו הערביים, ומגלה
התעוררות לאומית דומה. כשהוא חוזר לשפלה, הוא מגלה בין מגיניה את פרפר.
פרפר לוחמת. שמעון מתגייס גם הוא לצבא, אלא שאינו משתתף במילחמה באורח
פעיל. בתום המילחמה מגיע רגע האמת של דור־הלוחמים, ששב משדות־הקרב. בפרקים
אלה מושמעות דיעות שהן בבחינת נבואה. שמעון שב לעיסוקו בציור. בתוכו הוא
חש את זרות החברה, ולבסוף גונב את הגבול לאחת מארצות־ערב.
לסיום שואל מחבר הספר :״אותו קיבוץ אנשים שאין בו מקום לשמעונים —
פה תקוותו?•״

בני 11 ודחדהמינוח הם ..אבר מדולדל־־:1 ,עלי ..מנטליות־ קרובה לערבים דלי
מעשיה־ /״חדליי גדול ה״ ,והם ..מטילים אימן־ 1בנבואות רוטי מט 11״ 11ו1להם...

\זענ!ת ספרו תי ת
א. מעגננים ו מ בו רל אי ם
יהודה בורלא ( )1886—1969 היה מחשובי היוצרים
בסיפרות העברית החדשה. בכל ארץ אירופית זוכה סופר
בשיעור־קומתו של בורלא לרחובות ולכיכרות לזכרו. בישראל,
שבה מעדיפים לקרוא כיכרות לזכר עסקנים,
ורחובות צדדיים על שם סופרים, זכה יהודה בורלא לסיס־טאות.
בכתיבתו
לא התאמץ בורלא ליצור אפוסים לאומיים,
אלא הקים בקלות גלרייה ססגונית של דמויות שורשיות
עסיסיות ואנושיות, כך שעד היום הוא מוצג בשולי התחדשותה
של הסיפרות העברית.
בימי־זיכרון ליהודה בורלא, אין איש קם לתבוע את
עלבונו מן המבקרים־הסיפרותיים, כפי שעשה לאחרונה
ם. יזהר באזכרה שנערכה לש״י עגנון. גם־אם היה יזהר
משתתף באזכרה לבורלא, לא היה נושא מילים רמות על
״מעגננים״ או ״מברלאים״ ,מאחר שהביקורת נהגה משוא-
פנים ביצירתו של יהודה בורלא.
עתה ראתה־אור חוברת צנומה (בהוצאת עם־עובד
והקרן תל־אביב לסיפרות ואמנות) בכותרת :״יהודה בור-
לא — מיבחר מאמרים על יצירתו״ .המאמרים שבחוברת —
מילבד אחדים — דנים ומתפלמסים בעיקר על מוצאו
העדתי וריקעו החברתי של יהודה בורלא, ובנעלם התרבותי
שממנו הגיח לסיפרות העברית, תוך התעלמות שרירותית
ממשב־הרוח הרענן שהביאו ספריו.

.1״ ת רד מ ה כבדה, מ טו מטמת,
ללא חזון וללא ח לו ם ״
כותב המבקר ד.א. פרידמן ( )1889—1957 על סיפורי
יהודה בורלא הנעימות הליריות שד בורלא

מקורן כרכות המיזרחית, האופיינית לגיזעו,
למרות קליפות־החיים הקשות המכסות אותו
מבחוץ, ולמרות הזוויתיות שבכמה ממעללי גיבוריו
...רק יהודי בן המיזרח, הסובל בה מן
המחלות והתאונות המעוורות את העיניים, שהתעלה
בהסתכלותו לידי גובה אנושי עולמי,
יבול היה לתאר לפנינו בבישרון בזה את הטרגדיה
של ליקוי-מאורות אצל האדם...
היצרים והמיניות, הנפוצים בספריו של בורלא, מביאים

את מ. רובינזון ( )1877—1953 לטעון באירופה היו
רואים דון־ז׳ואניות נפרצה ונלהבת בזו בפיזור*
דרכים מתועב, בארוטומניה: אך במיזרח, היודע
לתבל את מאווייו בחן הזייה ולעטר אינסטינקטים
בקדושה, אין פריצותו המינית של
רחמו (מגיבוריו של בורלא) יוצאת מגדר פיסיולוגיה
בריאה ודמית, ולא עוד אלא שהיא
גובלת גם בשאר-רוח, בעושר, רגש ובהתלות
נדיבה ..פילוסופיה פסיבית, עם גון בודהיסטי,
הזרה לאיש המערב: אך אטפה (גומה שבגבי־נה
— בארמית) סופית לאיש המיזרח, המחפש
את דרכו והוא נטול-יבולת לחשד לעצמו גורל
פוזיטיבי...
על כישרונותיו של בורלא טוען חתן פרס־ביאליק לשנה

זאת, ישורון קשת ( )1893 במאמרו לפיכך אירע
לבורלא ־בסיפוריו הראשונים מה שאירע לבמה
סופרים עבריים אחרים, בעלי כישרון רפרו•
דוקטיבי (מעתיק) ,אך חסרי כוח-יוצר המחדש
יש מאין: הבישרון(ה הפרודוקטיבי) הזה נאחז
במה שיש לפניו, בסביבת מוצאו דדת־המעשה
וחדלת־הגדולה, המובדלת כאבר מדולדל, מגוף
האנושות הגדוד ...האמת היא שחיוניות בזאת
על תפיסה דתית לא תיתכן אצל יהודי חרד
(טיפוסי לגיזעו במידה שהשייך של בורלא טיפוסי
דגיזעו הוא יש באן תיקון גדול לטוב
,־כלתי-נפגם הגנוז עדיין בנפש יהודי־המיזרח,
שהאצילות עם הבערות דרות בה במזיגה מופלאה.
ובשם שאנו מקווים עוד לאיזה הישג
מוחלט מיהודי־המיזרח, כך אנו מקווים להישג
מוחלט (שבהתגבשות המבליטה את העיקר)
מיהודה בורלא...
הגדיל לכתוב ש. ארנסט, במאמר המצוטט בחלקו בספר
מתוך חוברת העולם משנת ,1927 בו נכתב, בין השאר:

...החיים ה״ספרדיים־מיזרחיים״ נראים אומנם
יותר בריאים, יותר פשוטים ותמימים. אולם
אין בפשטותם ובתמימותם מן השורשיות, היונקת
לשדה בשפע, והפורה ופורחת כשפע.
זוהי פשטות שכעניות החיים, ביבושת השורשים,
היונקים מקרקע מידברית, פשטות שבחיים
צומקים, חרדיים בעין הצבר. הרבה מתרדמת
המיזרח מורגשת בחיים אדה, תרדמה
בבדה, מטומטמת, ללא חזון וללא הדום. ובורלא
הרי בעיקר בזה רכש לו מקום חשוב בסיפורת
העברית, שגילה את המסך מעל פני החיים הישראליים
ה״חדשים״ האלה, הראה לנו את
ה״מיזרח״ העברי, המושך את הלב בזרותו, בפיקנטיות!
/ומטיל קצת אימה בנבואת־הטימ
טום שבו...
פרום׳ שמעון חלקיו (חתן פרס־ישראל ,)1975 שחלק
ממאמר שלו מצוטט בחוברת־מאמרים זו, מציין :״.והרי

!,לונה /עם כל הריחות החלושים שד ה,מיזרח/
העודים אי־פה אי־שם מדפי הסיפור, יצירה
בהה, חסרת־דם ומעוטת צבע פרוס׳ אחר ברוד
קורצוויל, המצוטט בקטע ממאמרו ״כיסופים״ (הארץ
)5.9.1943 עוסק בהשגותיהם, הפילוסופיות׳ של גיבורי
בורלא, המגלות, לטענתו, את חולשתו האינטלקטואלית
של הסופר בהבלטה רבה, ולפיכך בבנאדיות אינטלק
טואלית
אי־אפשר להגיע לרמה הרוחנית שד
הרומן האירופאי.

מבקר המרבה לחטט במנטליות של עדת מוצאו של
יהודה בורלא הוא שלום קרמר, הטוען בין השאר:

...סיפרותנו העברית בירכה, ועודנה מברכת,
על הצטרפותם של בל שבט ועדה מבני עמנו,
גם בקוראים הווים ופוטנציאליים, וגם כמפ
רישים יוצרים אבטוכטוניים משלהם ...בורלא
הוא מצד אחד בן לעדה מסויימת, המצוייה
בשלב תרבותי ומנטלי מסויים, ומצד שני הוא

שמעון צרימרא משוחרר מהזרם הסוריאליסטי, שהזין עד חנק את סיפרות שנות
החמישים. סיגנונו של מידד שיף־מלא דימויים לשוניים, שמן הראוי לכל סופר חי
בישראל להתקנא בו. הקריאה בשמעון צהמרא מעלה שוב את המחשבה שהסיפרות
האמיתית של דור לוחמי תש״ח אינה זו שנכתבה על-ידי מיקצועני תש״ח, אלא זו של
סופרים בפינחס שדה׳ ה בן־אמוץ, יהודה עמיחי ועמום קינן, שידעו למצוא את
השמש ולהבשיל בה את יצירותיהם. מצער מאד לא למצוא ב* 1976 את מידד שיף
בנוף הסיפרותי בארץ. נוכחותו היתד. מעלה את מיפלס הרדידות של הסיפרות העברית.

מהו קשתו״ם?

בחטף

שמועה עקשנית, המהלכת בהיכלות השירה העברית, טוענת שהמשורר גתן זך (כל
החלב והדבש) עומד לשוב ולהשתקע בארץ, לאחר כשבע שנות גלות־מרצון בלונדון. זך,
שביקר בארץ בקיץ האחרון, הקפיץ ועלב את עדת מבקרי־השירה האופנתיים, והדביק
להם את הכינוי מישטרת תנועה סי&רותית. שיבתו של נתן זך תעלה סומק־בושה
רב בלחיי חקאי שירתו, שנתרבו עד למאד בשנים האחרונות • המשורר דויד אבירן
(משהו בשביל מישהו) החל מלמד באוניברסיטת תל-אביב, בחוג לתורת הסיפרות הכללית.
שם הוא מעביר קורם ב״תירגול דגמים״ — שהינו סדנה ביצועית של טכסטים, להבדיל
מן המיבנה המוקנה בדרך־כלל באוניברסיטות. תלמידי אבידן כותבים מחדש את שיריהם
^ 11 זך ר
גי א גווז

בורלא 1924
הסתה על־חשגע משלם־המיסיס

שליחה של אותה עדה, וגם זה מגביל וקובע
את תפקידו ...בורלא, עם שהוא כותב בסופר
מערבי, עדיין המיזרח נובע מתוכו ומכתיבתו.
מיזרחיות זו מבצבצת מבין השורות גם בתפי
סת־החיים וגם בתפיסת האמנות, גם במנטליות
וגם בהגדה הסיפורית ...כל מיני קשרים
נתקשרו בין יהודי המיזרח ובין בני ערב, קשרי
בלבלה, חכרה ותרבות, וגם נגיעה קלה בי
תפיסת־החיים והתקרבות־פורתא במנטליות.
יו״ר אגודת־הסופרים, ישראל כהן, אינו חוסך את דעתו
על תכונותיו -של יהודה בורלא, והוא כותב * :בורלא

הוא סופר סוער ואיננו אדיש למתואר. יתכן
שאה זוהי תכונה מיזרחית, אולם אצל בורלא
היא רוסנה על־ידי השפעת הסיפרות האירופית...

מ ח דל סיפ רו תי?
אין טעם לפענח את משמעות זרות הממרח העברי,
או להריח ריחות מיזרח חלושים מהשלב המנטלי בו
מצוייר. עדה מסויימת, כדיברי שלום קרמר. קשה גם
לדמיין כיצד יכולה המיזרחיות לבצבץ מבין שורות, או
להבין את ההבדל שבין נבואת־הטימטום המיזרתי לרכות
המיזרחית האופיינית לגיזעו, כטענת ד.א. פרידמן, מעניין
לדעת אם איש־המיזרח, הנטול יכולת לחשל לעצמו גורל
פוזיטיבי (חיובי) ,הופך כתוצאה מזה דל-מעשה וחדל־גדולה,
המובדל כאבר מדולדל מגוף האנושות הגדול. אז,
ביגלל היותו אבר מדולדל, נופלת עליו תרדמת־מיזרח
כבדה, מטומטמת ללא חזון וללא חלום?
אלה הן שאלות חסרות־משמעות. העיקר נעוץ בשאלה
מדוע טורחים לקבץ דברים שכאלה על חשבון משלם־
המילים, ולפרסמם במסווה מדעי־כביכול.

של נתן אלתרמן ואברהם שרונסקי, ולדיברי אבידן :״אין כל קושי להגיע בד,ווה
לרמה הנדרשת, כדי לייצא בהצלחה אל העבר״ • 1מהדורה,־חדשה ומעודכנת של
קטלוג סיפרי ישראל ראתה־אור. זו הפעם השנייה שקטלוג זה נעשה בעזרתו של
מחשב אלקטרוני • שהייתו של המשורר אבות ישורון (השבר הסווי־אפריקני) על
שולחן הניתוחים לא חלפה מבלי שהמשורר יתרגם חווייה שכזאת לסידרת־שירים, שפורסמה
באחד המוספים הסיפרזתיים תיאטרון־ר,שקיעה,״ ,אותה נבואת־אימים קודרת
שעמוס קינן תיארה בסיפרו שואה צ, מתגשמת בימים אלה. המדובר בחזיון אור־קולי
שנעשה בהפקת מרכז־ההסברד. בכותרת, אל מול מצדה, כאשר את התמליל חיבר
דן אלמגור (בעזרת יוספוס פלאוויום) ואת המוסיקה המלחין נועם שריף • הביקורת
הבריטית לא האירה פנים לסופר־ד,ריגול הישראלי ר״ר מיבאל בר״זוהר (בן־גוריון :
ביוגראפיה) .בביקורת שנכתבה על סיפרו המרגל שמת פעמיים בטייטס ליטארארי
ספלמנט צויין, בין השאר בספר מצויים הדים בולטים שנלקחו מתוך סירטי־ריגול
בריטיים שנעשו לאחרונה. וגם הם אינם גואלים את הספר משיעמום והתרברבות.״
• שעה שאוניברסיטה תל־אביב מעניקה תארי דוקטור־כבוד לאישים, כלואים
אצ׳וריה (נשיא מכסיקו) ולשר-האוצר האמריקאי ויליאם סיימון, החליט
סנאט אוניברסיטת־ירושלים להעניק תואר דוקטור־כבוד להוגה-הדיעות והסופר הצרפתי,
ז׳אן פול סארטר, שאיבד בשנה האחרונה את מאור־עיניו !• שולמית הר־אבן,
אשר פרק מתוך סיפרה עיר ימים רבים פורסם בנוסח אנגלי בכתב־העת הייצוגי של
מישרד־החוץ (נמר של נייר, העולם הדה ,)2009 ביקשה להוסיף שבעלה, אלוף הר-אבן,
אינו משמש זה 18 חודשים כאחראי להסברה במישרד־החוץ. כמו־כן מציינת הגב׳ הר־אבן
שאין כתב־העת אריאל (בעריכת הגברת יעל לוטן) מצוי בפיקוח מחלקת־ההסברה
של מישרד־החוץ, אלא באפוטרופסות של קש תו״ פ (קישרי תרבות ומדע).

1ירוי

טלוויזיה
(המשך מעמוד )39
טיח לונדון שהתוכנית תחיה שונו! לגמרי,
ובין השאר תופיע בה, באופן קבוע, להקת
פוס.
לונדון עסוק עתה בחיפושים אחרי בחורה
שתגיש את התוכנית יחד עמו׳ אבל
חיפושים אלה עדיין לא הביאו לו את
השותפה המקווה.
את התוכנית יפיק בפועל יוסי משולם,
כאשר המפיק הוא לונדון עצמו, ויביים
אותה יוסי צמח.

מה באמת
אופים בירדן יסקר
שנערך על-ידי המחלקה הממשלתית
לסטטיסטיקה מצביע על אחוז הצופים בטלוויזיה
הירדנית.
השאלה שהוצגה למידגם מייצג בכל
רחבי הארץ הייתה :״האם התבוננת ביום
אתמול, בתוכנית כלשהי של תחנת טלוויזיה
זרה?״
התשובות שהגיעו מאלפות. לפי ממצאי
הסקר התבוננו בערב שלפני המישאל 11.6
אחוזים, מכלל אלה שצפו בטלוויזיה, בטלוויזיה
הירדנית 11.6 .אחוזים פרושם כרבע
מיליון צופים, מספר הצריך לשמח את לב
מנהלי הטלוויזיה הירדנית.
למנהלי הטלוויזיה הישראלית ברור כי
בעוד שבועות מספר, עם הכנסת התרגום
בעברית לסרטים המשודרים בטלוויזיה הירדנית,
יעלה אחוז הצופים בתחנה שמעבר
לגבול עוד יותר, על חשבון הצפיה ב טלוויזיה
הישראלית.

מיבנה נוסף
למערכת תל־אביב

לאחר שחנכו בטכס׳מרשים, לפני חודשים
מספר, את הבניין החדש של מערכת
תל-אביב של הטלוויזיה, ברחוב ח׳
בקיריה בתל-אביב, עומדים עתה להקים
במקום מיבנה נוסף.
בימים אלה מתחילה העבודה על הקמת
מישרדי מחלקת ההפקה שבתל-אביב,
מישרדים שעד עתה היד ממוקמים בבניין
ישן ומט לנפול, אף הוא בקיריה.
במערכת תל־אביב מקודם כי הבניין,
אשר ניבנה בחצר הרחבה של מערכת
תל־אביב בקיריה, יושלם סופית תוך מספר
חודשים.

מאחרי הגל
להאזין כן -
להתעמל לא
על פי סקר שנערך על-ידי רשות-
השידור התברר כי אחת התוכניות הפופו-

חברים פרטיים
בטל1וי1יה וברדיו

שמפו רויאל

צהוב-עם תוספת הלימון הנפלאה

ונץ ו

המחלה של שיתוף חברים וידידים אי שיים
בתוכניות טלוויזיה ורדיו, אפילו על
חשבון האיכות או הנושא, מתחילה לקבל
ממדים מדאיגים ברשות־השידור.
מפיקת תוכניות־הבידור המצולמות בצוותא,
אחרונה דיין, גייסה לתוכנית

מראיץ לונדון

פופ עם כל דבר
לאריות ביותר היא התעמלות הבוקר, ה משודרת
בשעה 6.00 מדי בוקר, ברשת ב-
של שידור״ישראל.
לפי הסקר 37 ,אחוזים מכלל מאזיני הרדיו
מאזינים מדי פעם בפעם לתוכנית
זו ד 11 אחוזים מאזינים לה מדי בוקר בבוקרו
11 .האחוזים המאזינים לתוכנית
באופן קבוע הם למעלה מ-ססס 200,מאזינים.
אולם
בשאלה נוספת באותו סקר התברר
כי רק 17 אחוזים מאלה שמאזינים
לתוכנית אמנם מנצלים אותה לשם התעמלות
של ממש 15,000 .איש משנסים את
מתניהם ועורכים תרגילי־בוקר לקולו של

מיכאל כן־חנן.

לעוגות את הקוד
או למצוא ע1תקגי

מפיקה דיין
ידידים ושידורים
האחרונה שלה שניים מידידיה וידידי בעלה,
אסי דיין, למרות שאין אמנים אלה
פופולאריים היום. הראשון הוא נפתלי
אלתר, שותפו של אסי -והשני הוא
אויציל! לוי, אשר ירד כבר מזמן מגדו לתו,
אך ממשיך לכהן כידיד טוב של
אחרונה.
נם ברדיו אפשר למצוא תופעה זו. עיינה
אי ל ץ מצליחה להכניס למרבית השידורים
אותם היא מגישה או עורכת את להקת
כוורת. אין ספק שלהקת מורת מפורסמת
מאוד בימים אלה, אבל ללא כל פרופורציה
להופעתה בתוכניתיה של אילון, שהיא
ידידה טובה של יצחק (״צ׳רצ׳יל״) קל״
פטר, שהוא אחד מחברי הלהקה, הנמ צאת
כעת בסיבוב הופעות בארצות״הברית.

כשהביאה עדנה פאר, אחת מעורכות
תוכניות הרדיו הטובות ביותר, את התוכנית
שלה מיקו והחברה, על הבעיות של
נוער השוליים, התברר כי החוק אוסר
על שידור קולות צעירים בנושאים רגישים
כאלה, קולות אשר לדעת היועץ-
המישפטי של רשות־השידוד יכולים היו
לזהות את הצעירים בקרב מישפחותיהם
וחבריהם.
בפני פאר הוצבו שתי ברירות: לשנות
במעבדה־הקולית את הקולות, כדי שהם
לא ינתנו לזיהוי או להמחיז את התוכנית
שהיתה כבר מוכנה, עם שחקנים־ילדים ה חברים
בחוג דרמאטי.
לאחר׳ בדיקות בחרה פאר בדרך ה שניה
והצליחה להביא תוכנית מרתקת,
אשר רק בסופה היא גילתה למאזינים
כי היא היתה תוכנית מומחזת ולא מקורית.
העו
ל ם הזה 2010

•במדינה
ת״רזת
מ בוה אח ישראל>־

קשקשת 2010

שבע האולס ומה

2010

במודעות־חכירסומת לתיירות
בישראל; המתפרסמות בארה״ב
מוצגת המדינה כארץ־שפע
בשירי החלוצים הראשונים. נקבעה כבר
ההלכה *שאלוהים בנה את הגליל (״אל
יבנה הגלילה״) ואילו החלוצים עצמם בנו
בית בתל־אביב (״מי יבנה, יבנה בית
בתל־אביב ...אנחנו החלוצים
משך דורות אחדים חונכו בני־ישראל
על ברכי האמונה הזו, עד שבאה וחברת
היסתור, הברד,־לתיירות של ההסתדרות,
בטענה ניצחת אנחנו עזרנו לבנות את
ישראל מראשיתה,״ טוענת החברה במודעות
שהיא מפרסמת בעיתוני ארצזת־הברית.
מישרד־התיירות, שבראשו עומד השר־יונה
משה קול, עוסק לעומת חברת־התיי־רות
ההסתדרותית בבניית ארץ־ישראל השלמה:
המישרד ׳מפרסם בעיתונות הבינ לאומית
מודעות יקרות, שבהן סולק הגבול
בין ישראל לגדה המערבית, וכתובת ענקית
״ישראל״ משתרעת על־פני המפה שבמודעה,
מדרום רצועת עזה ועד לקדהגבול
של אחרי מילחסת ששת־הימים על נהר
הירדן.
מה כל־ כך טוב? מסע התעמולה לתיירות
בישראל מציף עתה את ערי אר־צות־הברית
ומושבותיה. בלוס־אנג׳לס, שם
היה הקונסול הכללי החדש בדרגה אישית
של שגריר, מנכ״ל מישרד־התיירות המנוח
חנוך גיבתון, שכרה הלישכה המקומית
גמלים, כדי לפרסם את ארץ־ישראל השלמה.

הגמלים הובילו דיילים לבושי כובע-
טמבל ברחובות הסואנים של העיר־התח־תית,
ושיכנו אותם בלובי של מלון הייאט
בעיר. במודעות עצמן מפרסמים מישרדי־התיירות
הממשלתיים ושל ההסתדרות, לאו־דווקא
גמלים :״הסתכל במפה,״ מייעצות
המודעות ,״יש לנו טניס, גולף, סוסים
וצלילה מתיחת למים, רכבות־כבלים, בתי-
קפה לצידי המדרכות, שני מועדוני הים
התיכון ועיר־סאפארי, וכל זה בשעה שישראל
היא עדיין הארץ הקדושה: מצדה,
הים האדום, יריחו וירושלים הניצחית.״
התיירים האמריקאיים עדיין לא החליטו
אם להשתתף בכן־לא חרם על מכסיקו,
או לבוא לישראל. אך מראות הגמלים, הטניס
והגולף בוודאי מעוררים אצלם את
השאלה :״אם כל-נך טוב בישראל, מדוע
הם צריכים שלושה ביליון דולר מדי-
שנה ז״

הפעל את דיסיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 2 0 0 8

• לחופש נולד — מבט מבפנים.

אריק זילכרורט,

רח׳ מנדלשטם ,25 תל־אביב
• פופאי מחזיק את רגלי נערתו
אוליב.
אילה שווילי, קיבוץ
נתיב־הל״ה, ד.נ. האלה
• אסיר־עולם מנסה לפתוח ״שלב״
חדש בחייו.
אכיהם טל, עין־כרמל
• ״תן לאצבעות ללכת במקומך,״
אמר רבינוביץ לברונו.
מרדכי דן, רח׳ המלך
ג׳ורג׳ ,76 תל־אביב
0על שלושה פישעי ״כושי״ ועל
ארבעה לא או שיבנו...
מירון גל, קיבוץ החותרים,
ד.נ. חוף הכרמל
יורדים תסריט של בישלון

אגשי קולגוע וטלוויזיה
רוסייס העולים לישראל
בורחים לארצות־חכרית
״נכשל״ הוא הציון היחיד שבו יזכה
מישרד-הקליטה הישראלי בנושא קליטתם
של בעלי־מיקצוע בתחום הקולנוע •והטלוויזיה,
שעלו לישראל מברית־המועצות.
שבועון עולם־השעשועים האמריקאי ור־איימי
מדווח על יותר סמאה־וחמישים יהודים
•רוסיים, שהגיעו לניו־יורק בשנת 1975
מישראל, אחרי שעלו אליה מברית־המוע־צות,
בה עסקו במיקצועות צילום, בימוי,
כתיבת תסריטים, מישחק, הפקה, איפור,
בניין־תיפאורות.
איש כיסעט, מכל העולים בעלי־המיק-
צוע בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, לא
נקלט בישראל — למרות שמישרד־הקליטה
והסוכנות היהודית שפכו עשרות מיליד
נים רבות של לירות על ״קליטתם״ ,בשעה
שבעלי־ימיקצוע ילידי ישראל אינם מקבלים
אפילו פרוטה אחת של תמיכה ממשלתית
או לאומית, אלא־אם־כן מדובר בתמיכות
המקובלות הישירות לסרט כלשהו.
לא תהיה עבודה. הממשלה אף הקיסר״
יחד עם תעשיין פרטי בשם שנקר,
חברה להפקת סרטים בשם סיוטי לטרון
בע״מ. פקידי סישרד־הקליטה •ומישרד־המיסחר-והתעשייה
הקפידו לבל ישותף אפילו
בעל-מיקצוע ישראלי אחד בהקמת החברה,
שמנהליה הם יצרני־מתכת ובעלי
אינטרסים שונים בענפי כלכלה שאין להם
(המשך בעמוד )46
העולם הזה 2010

״״״השכוע

מאוזן :
.1רומס .2 :הוא העכשוב .7 :אחוריים ;
.8משדרני־הטלוויזיה הפופולריים (ש״מ) :
.10 ענן .12 :מצב במיישחק השחמט :
׳ .13 מחוספס .15 :מילת־ברירה .16 :עיר־מרפא
בצרפת .17 :יחזיר .18 :נתיז:
.19 רחמנא-ליצלן (ר״ת) .21 :חייב כסף:
.22 מתווי־הנגינה .23 :נהר באפריקה :
.25 כמות של כסף .28 :גוף .29 :עב קטן:
.31 כן, בספרדית .32 :בלי, אין ; .34 כובע
הבית .35 :יחבר־ממשלה .36 :חבל בארץ :
.39 צורה של סלע .41 :מהלומות .44 :
מן האמהות .45 :נוהג .47 :נידוי.48 :
מסייר .49 :הודיה .51 :מין ספינת־מיטען:
.53 תרגיל צבאי .56 :מגן על העין:
.57 דאש־ממשלה במיזרח־התיכון (ש״מ):
.60 אנחנו .61 :שכונת-הגנרלים ליד, תל־אביב•
.63 :מכשיר־עינויים .64 :לא־בכיר:
.65 אביון .66 :בגלל ש־ .67 :מינהרה
צרה בחר .70 :גם תרופה .72 :מחלת־הביצות
.75 :קידומת הולנדית .76 :הרינג:
.78 הביא בבריתו של אברהם .79 :תבואה:
.80 עש .81 :רסיסי־שחר .83 :פרוסה:
.85 תאנה מיובשת .86 :ארוכה .87 :יון
בלי ראש .88 :נישא .90 :כלי־קיבול
קטן לנוזלים .91 :מילת־זירוז .92 :מכלי־הקודש
.95 :מאותיות הא״ב העיברי:
.96 חביבים, יקירים .97 :מפי תחי הגוף.

מאונך :
.1משיבטי ישראל .3 :נופש .4 :
מספיק 5 :מילת־תחינה .6 :בוסתנו
(הפוך) .8: :מענה .11 :הגדול במפריסי-
הפרסה באמריקה .12 :חפירה .14 :נימה ;
.15 קיבוץ בערבה .20 :סוג אדמה בנגב :
.21 אבי הבעל או האשד .24 : .מבלה את
הלילה .26 :כיסא-כבוד .27 :קריאת־צער
.28 :תנועת מים בים .29 :צמח
ממישפחת המורכבים .30 :הושט ! .32 :
אולם .33 :ימן •המשלים המפורסמים ב-
תנ״ך< .37 שם •כורכים את הספרים :
.38 מכינויי האלוהות .39 :־שייך ל־:
.40 נדו יאיר (ר״ת) .42 :מטהר את
גרונו .43 :עיר גדולה בארצות־הבדית :
.45 שקע במחשבות .46 :ממיפעלי־ההל־בשה
הגדולים בארץ .48 :גיבעד, קטנה:
.50 כינוי .51 :נעשה רציני .52 :ארים :
.54 הביטו! .55 :נורת־חשמל קטנה.58 :
מקולות המקהלה .59 :מצבת־זיכרון .62 :
אל ההר י .64 גץ .68 :עולה .69 :בר־בטן:
.70 כלי־קיבול .71 :מתווי־היגינה .73 :
נוזל חיוני .74 :פרוטאין .76 :מושת על
כל אזרח .77 :שן הפיל .79 :מופרשת:
.80 ירח .82 :בהשאלה: עלוב ומיסכן :
.84 מדינה בלתי-עצמאית .89 :מיפקדה :
.90 שוטה .93 :מילת־תיאי .94 :עיר
עתיקה במצרים.

כדרייב־אין י•

בשעה 5.45
השמן והרזה

בשעות 7.15—9.30
סרט המתח

״לוחמי השוורים״
״שוד ההליקופטרים
הגדול״

בסיטונות

• שמלות הריון
• מפנסי הריון
• טוניקות הריון
• חליפות הריון

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימץ ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
לדיזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

הפלדה
הקצינים שתה ער התינוקות בבית,

עד מה הוא חושב?

עוזר קצין השלישות של העוצבה, אשר
היה מהגברים הבודדים שהורשו לבוא
למלוא פאל ולחזות בתצוגה, שולח מבט בעיניים עצומות־למחצה לעברה של
חנה אורזץ, שיראת נשות הלוחמים נפלה עליה והיא לא חייכה משך כל הערב.
מד השוטרים הצבאיים שניצבו ב־פתח
מועדון־הלילה הדתי עציון, מיע־דונו
של מלון פאל (שרתון לשעבר) בתל־אביב,
עסקו בהצדעה אל כל מי שנכנס בפתח
המועדון.
אולם הפעם, אולי לראשונה בחייהם, לא
הצדיעו השוטרים הצבאיים לקצינים עטורי־דרגות.
הם הצדיעו לנשים, שהיו לבושות
לפי מיטב האופנה. היו אלה נשות קציני

עוצבת־הפלדה, אחת מעוצבות השיריון של
צה״ל, אשר התכנסו בשבוע שעבר לחגוג
בינן לבין עצמן.
שתיים הן שהיו הרוח החיה במיפגש
הפלדה הנשית. האחת, רעייתו של תת־האלוף
מפקד העוצבה, יהודית, והשנייה
סרן סולי אורמן, קצינת הח״ן ותנאי־השי־רות
של העוצבה, ובנוסף גם אשתו של סרן
יוסי, ראש לישכת המפקד.

לבושן, כאשר תרדנה

44 -1

שיח לו

שתיים מנשות הקצינים מרכלות ביניהן על שאר הנשים,
או שמא הן משוחחות על השמלות המוצגות ביניהן?
תצוגת־האופנה לנשות הקציניס היא רק הראשונה במידרת התוכניות של המארגנות.

שתי הדוגמניות מדגימות לפני הנשים
ברדסים, אשר ללא ספק יתאיימו ל־לבקר
את בעליהן חשוהיס בסיני.

נות־לילה, בייבי־דול׳ס, מעילים ושיכמיות,
מרתקים את עיני אלה שבעליהן לובשים
מדים.
כל אותה עת היו חיילי-השירותים, נהגים,
פקידים וסתם חיילים שהיו אמורים לעזור,
מכונסים באולם אחר של המלון, שם הוקרן
עבורם סרט .״הם ביקשו סרט, במקום
לראות כל הזמן בגדים ובגדים,״ הסבירה
סולי ,״אז סידרנו להם סרט מיקצועי.״
תוכניותיהן של יהודית וסולי מרקיעות
שחקים. תצוגת־האופגה היתה רק הראשונה
בסידרה• ״אנחנו נפגיש את נשות הקצינים
עוד פעמים רבות. להרצאה בנושאי
גידול ילדים, להרצאות על קוסמטיקה, לפגישה
עם פסיכולוג או לסתם ארוחות־ערב
משותפות.
״כאשר אשתו של המפקד איתנו, הוא
לא יכול לסרב לרעיונות המשוגעים שלנו.״
נאומה של סולי, בת ה־ ,23 המשרתת בסיני
באותו בסיס עם בעלה, בחדר היחידי שבו,
לפי החוק הצבאי, רשאים להתגורר יחד
גברים ונשים.
״אם מפקד העוצבה מטפל בבעלים
שלנו כמו שאשתו מטפלת בנו,״ אמרה בסיומו
של אותו ערב רעייתו של סרן צעיר,
״אני מבינה למה הקצינים חותמים קבע.״

ונשותיהם יצאו רשות בתצוגת־אופנה פרטית לכבודן הפוליטרוקית ״

קצינת־ח״ן בת ה־ ,23 מתארגנות הערב1 .

הרעיון עלה כאשר אירגן מלון פאל, לפני
כשבועיים, תצוגת־אופנה של דוגמניות
מיקצועיות שירדו לסיני. אל בין 400 חיילות
העוצבה -שבאו לחזות בדגמי־האופנה
החדישים ביותר שהוצגו בין חולות סיני,
התפלחו עשרות קצינים, ששטפו את עיניהם
בדוגמניות.
סולי חשבה שלא צודק, שדווקא הגברים
יראו את החתיכות ואת הבגדים, והנשים
שלהם יישבו בבית. היא הציעה לבעלי
מלון׳ פאל לארגן תצוגה חוזרת, הפעם במועדון
בתל־אביב, כשהאורחות תהיינה
נשות הקצינים.
״הגיבורים האמיתיים הם לא הקצינים, שנמצאים
כל הזמן בסיני, עובדים שעות על
גבי שעות, חיים בתנאים־לא־תנאים ונלחמים
בחול ובקור העז,״ אמר בפתיחת הערב
בעלה של יהודית, מפקד האוגדה ,״הגיבורים
האמיתיים הם דווקא הנשים, היושבות
בבית, בלי הבעלים שלהן, וצריכות לשאת
בנטל כל החובות הקטנות והמרגיזות וגידול
הילדים לבד, ללא הבעל.״
בכך מסכימים יהודית ובעלה ולכן נרת מה
יהודית, יחד עם סולי, לארגן שורה
של אירועים עבור נשות הלוחמים, כדי
לקרב אותן זו לזו וכדי לקרב את כולן
יחד לבעליהן. ואומנם, באותו ערב שבו
בילו הנשים במלון המהודר, כשמלצרים
זריזים משרתים אותן והתיזמורת מנעימה
את הערב, היו מרבית קציני העוצבה בחופשה.
הם ישבו בבית ותיפקדו כבייבי־סיטרים,
עד שהנשים חזרו הביתה, הרבה־הרבה
אחרי חצות.
מסמר הערב היו ארבעת הדוגמניות:
חנה אורדן, סגנית מלכת־יופי שנבח־ 1ח,
כנראה, מנשות הלוחמים ולא חיירד אף
פעם אחת! שלומית אמיר, שהופיע;; הפעם
רק בלבוש מלא דוגמנית מתחילה בשם
דנה שהתחנחנה לעבר הנשים כאילו לא
היו הן אלא בעליהן, והדוגמנית הוותיקה
מירי אורפז.
משך כשעתיים הן ערכו סקירה אופנתית
מלאה, כשמאות דגמי־לבוש, נעליים, כות־

אשת ה 1נ קו

דנה, שעשתה עיניים לנשות
המפקדים, מדגימה להן כתונת־לילה
שכימעט עוררה שריקות־התפעלות ״כמו מהגברים.״ בתמונה

למטה משמאל: יהודית, אשת המפקד (עם מישקפיים מימין) טועמת
מאכל בין הופעת דוגמנית אחת למישניה. לידה: זמירה, אשתו
של סגן־המפקד ולידן (בלונדית) דליה, אשתו של קצין האג״ם.

1.45

במדינה

(המשך מנועה־ )43
כל קשר עם תעשיית דוסרטים. סירטי
לטרון, שהובטחו לה הטבות מפליגות והוענק
לה מימון ממשלתי, לא הפיקה אפילו
סרט אחד בשנתיים הראשונות להקמתה.
מישטרה הדרו הפרוע

שוטר אידתי מציק זשכניו
לבגיין זה. שנתיים, וחבריו•
לתחכח נותנים 7ו כיבוי

,חסק

00 קז**״$

ניידת־המישטרה נעצרה בחריקת־בלמים
ליד תחנת מישטרת אילת. הסמל אליהו בן־
דהאן זינק אל הגבר והאשה ש-שוחחו באותה
עת על המידרכז? עם הקצין לוי׳ סגן־
מפקד התחנה. הסמל קרע את חולצתה של
האשה, דנים זרדון, והיכה אותה. כן תקף
הסמל את רולנד זרדון הנכה, בעלה, שעמד
לידה, והפיל אותו ארצה.
שיבנוע לבטל. רולנד זרדון הגיש
מייד תלונה למישטרה על תקיפתו של ה

אתה גבר
המקפיד על הופעתו ובריאות שיער רא- ₪
אתה חייב להשתמש בסדרת

ע\/1£1ז 1=00

פרקליט בן־מנחס
תלונה ליועץ־המישפטי

. 1ו1לה־רזד שחפ( 1לחפיפה 1נגד קשקשים)
. 2וולה־חד ח׳ שיער (לטיפוח השיער)
1 . 3ולה קרויטר בלזם (לטיפוח השיער ועור הראש)

תעדיפון המ] 1״ם של הווול 0גוה

לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העיתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

16 + 216
216ו 50

232
= 256

ל !/2-שנה
מחיר הוצאות
העיתון משלוח

8 + 110
25 + 110

= 118
= 135

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארה׳׳ב ולקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד למכסיקו לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיה, ונצואלה
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד
לפנמה

216ו 316 = 100
294 = 78 + 216
387 = 171 + 216
373 — 157 + 216
216ו 162
216ו 218
216ו 280
216ו 275
238 + 216

378 434 496 491
454

+ 110
+ 110
+ 110
110ו110 110 110 110 110

160

149 39 195 = 85
188

191 = 81
219 — 109 250 140 248 138
229 = 119

סמל אליהו בן־דאהן. סניגורו של זרדון
פנה ליועץ־המישפטי של מישרד־המישפ־טים,
וגילה שהמישטרה עשתה נסיויות
להשפיע על קורבן התקיפה לבטל את
תלונתו נגד הסמל בן־דאהן. שנה לא״
חר־מכן, ב־ ,17.7.75 משד,קורבן התעקש
וסירב להיכנע, הגישה המישטרה את כתב-
האישום לבית־המיישפט, כאשר הנאשמים
הם סמל־המישטרה אליהו בן־דאהן וקורבנו.
משך כל אותה תקופה המשיך הסמל
לעבוד בתחנת־המישטרה כאילו לא אירע
דבר.
למרות שמאז תקף הסמל בן־דאהן את
בני־הזוג זרדון ליד תחית־המישטרה באילת
חלפה יותר משנה עד להגשת כתב־האישום,
הוא המשיך — כפי שטען סניגורם של
דנים ורולנד זרדון, להטרידם ללא־הרף.
העמיתים יעצו. פרקליטם של בני-
הזוג זרדון, עורך־הדין התל־אביבי יצחק
בן־מנחם, פנה אל היועץ־המישפטי־לממש-
לה, בתחילת חודש פברואר השנה, וגילה
כי התובע־המישטרתי במישפט נגד הסמל׳
בן־דאהן ושכנו, זרדון ,״דאג״ לסלק את
האזרח היחידי שהעיד. התובע ביקש מבית-
המישפט להכריז על עד זה כעד עויין.
ליועץ־המישפטי־לממשלה נמסר על־ידי
הפרקליט כי כאשר התנהל המישפט באילת,
ישבו עמיתיו •של הסמל דאהן באולם ויעצו
לו מה להשיב, ואילו התובע היה בעצמו
קצין־מישטרה השייך לאותה יחידה מיישטר־תית,
שאליה משתייר גם הנאשם בן־דאהן.
דיירי הבית מס׳ 280 באילת חתמו על
עצומה, שבד, ביקשו מכל הנוגעים בדבר
לפעול למען הרחקתו של הסמל בן־דאהן
מהבניין, בשל היותו מקור למריבות אלימות
ולאי״שקט במקום.
חבריו של הסמל, במישטרת אילת, ממשיכים
לתת לו גיבוי מלא. הדיירים, לעומת
זאת, נשבעו להילחם עד הסוף.
העולם הז ה 2010

והדי!־ה
מיסחרי הלוואות מזכיר
עיריית בת־־ים
גיזבר עירייה בת־ים הוא איש רב״פעלים. בהפקידו יש לו השפעה רבה על
העירייה, והוא הקובע ממי הקבל העירייה אשראי, ועם מי העשה עסקים. מדרך־
הטבע הוא שכל בנק ירצה להיוה ביחטים טובים עם גיזבר העירייה, ו״יחשים
טובים״ הוא מושג רחב מאד.
בינואר השנה רעשה המדינה, עה פירסמה המישטרה ברבים, כי גילהה שגובר
העירייה, ירמיהו י ס קו לקה, קיבל מ״בנק המיזרחי״ הלוואה בריביה של 90/0
לשנה, וכי נראה כי הריביה הנמוכה נועדה לעודד אה הגיזבר לעבוד עם הבנק האמור.
משום־מה לא הודיעה המישטרה כי בידיה חומר נוסף, על הלוואה אחרה, שקיבל

בג״ ץ בעניין

יצחק טאוב

עוערי הליר ה

עורו ויבשו לכלכלה

בג״ץ מעניין הוגש בימים אלה על״ידי
ייבואן־נירוסטה, שסחורתו טבעה ואבדה
באונייה ״סילברסטאון״ ליד חופי אפריקה.
הייבואן
פוצה במלוא ערך הסחורה,
4000 דולר. אולם הוא קיבל את התמורה
לפי שער הלירה ביום האובדן. הוא מבקש
לקבל את התמורה לפי שער הלירה כיום,
או, לחילופין, את הכסף במטבע זר• לטע-
נתו, קנה סחורה אחרת תחת זו שאבדה,
והוא זכאי לקבל מן הממשלה את הסכום
שיכסה לו את אובדן הסחורה.
תקדים לכך יוכל לשמש פסק-דין של
בית-המישפט העליון, שקבע כי משקיע
זר, או מלווה זר למיפעל שפשט רגל,
יקבל חזרה את השקעתו באותו ערך שבו
השקיעה, מבלי התחשב בפיחותים שהתרחשו
מאז.

יצחק טאוב, מנהל ״רשות ניירות
הערך״ באוצר, התמנה עורך ״הריבעון
לכלכלה״ ,שהוא הביטאון רב״היוקרה בישראל
בתחומי הכלכלה. הריבעון נערך
שנים רבות על־ידי הרשל פרומקין ה מנוח.

זהירות

קופות רושמות
לא כל הקופות הרושמות הנמכרות
בישראל, במטרה לנהל ספרים לפי דרישת
מס־ההכנסה, מתאימות לתקן שהוצא.
כמה פניות לאנשי־המכס, בדבר מכירה
של קופות שלא לפי התקן, לא נענו כלל.
כך, למשל, דורש התקן שהוצא כי
הקופה הרושמת תכלול מונה מיספר שידורי
שוטף, שלא ניתן לאיפוס. הסיבה :
במונה הניתן לאיפוס, ניתן לשנות את
הנתונים שבו בצורה פיקטיבית.
אחת הקופות, תוצרת שוודיה, ניתנת
לאיפוס, ולכן אינה מתאימה לתקן שהוצא•
כמה ייבואנים מתחרים פנו לאחראי
במכס בעניין זה, והוא אישר כי
הדבר ידוע לו וכי הייבואן הבטיח לתקן
את העניין.

טופס העברת ההלוואה לירמיהו יסקולקה
מה סיפרה המישטרה —
ב ח -י ס 9 ,נינדזור 976ו
לכבוד בנק לאופי לישראל בעיים
ס ני ףבח -י ם

בהם־ו להלואה • קבל חי פכם ביום 23ביוני 1974 ססר 2 5 , 0 0 0 . -י < ,
הריניל הו די עכ םכי פאתר וכםי שהודעתי לכם ל* עבלוום פ ק דו ןנגדי על העירית ,
אניננותן לכם הור או ת בלתי חוזרותלתייב את חשבון ההלואת_בד בית דביסורית
לשנה וי תר ת החוב הפסתכפת להיום ססך 16 , 5 0 0 . -לי>׳על הרבית אסלק של לכם עד 30ב אפרי ל , 1976 זאת בנכוי תשלומים חו ד שיים בסר 1 ,0 0 0 . -לי כל-א תד

עד התאריך ה נ ״ ל .

ב כבו דרב,

יצחק טאוב
יוקרה

בימים אלה מפרסם הייבואן מודעות
שבהן הוא רומז כי אין זה חשוב אם
הקופה מתאימה לתקן. הכוונה היא
שבעיקבות הדחת יצחק מן לא יקפידו
שילטונות מס-ההכנסה על מילוי התקן,
ויאפשרו הכרה ברישומי הקופה, גם אם
אינה מתאימה לתקן שהוצא.

מדוע יקרות תחנות הייבוא?
טבלה שהוכנה על־ידי מישרד הבריאות מגלה מדוע עולות לצרכן תרופות הייבוא
פי שלושה ויותר ממחיריהן בחו״ל לייבואן.
תרופה, שמחירה בחו״ל לייבוא! לירה אחת, ההוצאות על הובלה וביטוח בחו״ל
הן עוד עשר אגורות. המיסים והמכסים למיניהם, בשערי הנמל, הם 57.75 אגורות.
כך שמחירה בשער הנמל הוא כבר 167.75 אגורות. הוצאות שיחדור בנקאיות, בגובה
6נותנות עוד 10.07 אגורות. הוצאות רישום ובדיקה עוד 3או 5.03 אגורות.
מחיר הקרן של התרופה הוא 182.85 אגורות.
הרווח של הייבואן הוא ס/ס 30 או 54.86 אגורות, ומחיר התרופה לרוקח הוא
237.71 אגורות. הרוקח מוסיף רווח של , 33.30/0שהם 79.24 אגורות — ומחיר התרופה
לצרכן הוא 316.95 אגורות.

המיבתב שבו הסכים ירמיהו יסקולקה לריבית של 20$
— ומה לא !

הגיזבר, כימעט ללא ריביה. ב־ 23 ביוני 1974 קיבל יסקולקה מ״בנק לאומי״ ,סניף
בת״ים, הלוואה של 25 אלף לירות, באמצעות ״קרן עובדי עירייה בת־ים״ .הלוואה
האמורה היא לחמש שנים, לא־צמודה, עם ריבית של שניים־שלושה אחוזים לשנה.
כאשר פירסמה המישטרה את עניין ההלוואה מ״בנק המיזרחי״ ,מיהר ״בנק
לאומי״ והסדיר עם יסקולקה כי ישלם על ההלוואה ריבית של 20.5לשנה,
רטרואקטיבית. יסקולקה נאלץ לחתום על מיכתב המאשר הסדר זה.
הלוואה זו ידועה למישטרה. לא דיווחו עליה לציבור, ואין עושים ממנה רעש.
מדוע !
דובר ״בנק לאומי״ ,שנתבקש להגיב על עניין ההלוואה ליסקולקה, אמר כי ידוע
לו שהריבית היא ס/ס 20 לשנה, וכי ההלוואה כולה תיפרע עד סוף אפריל השנה.

הת״קרות בלבידים
בריחה מפורמ״קה
קבלנים ישראליים, שחזרו עתה מ־תערוכות״בנייה
באירופה, המבשרות את
המגמות בשנים הקרובות, מוסרים כי
תמה תקופת הפורמייקה, שהציפה את
מיטבחי העולם בשנים האחרונות. התערוכות
האחרונות הראו כי הבנייה עוברת
מפורמייקה לעץ טיבעי או לפורניר, הנראה
כעץ טיבעי.
למגמה זו, אם תתאמת, חשיבות רבה
לגבי עתיד מיפעל״הפורמייקה החדש של
אליהו ס ח רוג בעפולה, שנפתח זה-
עתה בהשקעה של למעלה מ־ 40 מיליון
לירות. המיפעל מבוסס על ייצוא לאירופה,
אולם המגמות החדשות עלולות לערער

את תחזיות המיפעל ואת עתידו.
לעומת זאת מוסרים העיתונים הכלכליים,
כי בארצות־הברית חלה עלייה
מסחררת במחירי הלבידים. מחיר 1000
רגל מרובע ירד מ־ 170 דולר בסוף 1972
ל־ 115 דולר בסוף •197$המחירים עלו
קצת במהלך שנת 1975 והתייצבו סביב
135 דולר. עתה הם שוב בעלייה, ובינואר
הגיעו ליותר מ״ 160 דולר, כאשר המעשייה
צופה מחיר של 180 דולר בקיץ הקרוב.
הסיבות לעלייה הן אזילת המלאי אצל
הסוחרים, התייקרות החומרים התחלי-
פיים וההתאוששות בבנייה.

מי מחפה על
יצחק טוביהו?
ככל שעובר זמן, מאז התפרסם כי גיזבר
״מועצת החלב״ ,יצחק ט ובי ה י, זייף
צ׳ק, רבה התמיהה מדוע אין המישטרה
חוקרת את הפרשה כפי שצריך לחקור,
ומסתפקת בהעמדתו של טוביהו לדין,
בלי למצוא מי היו שותפיו לשימוש בכספי
המועצה לטובתו האישית.
העובדות. המובאות להלן מתפרסמות
לראשונה, והבאתו, כפי שהן, חושפת
תמונה עגומה ביותר של דרך ניהול ענייני
המועצה.
מסתבר כי גיזבר המועצה ייבא עבור
עצמו אבקת״חלב, יחד עם עיסוקו — כ-
גיזבר המועצה — בייבוא אבקת״חלב
עבור המועצה. האבקה אוחסנה במחסני
המועצה, ללא תשלום. מדובר בעשרות
טונות של אבקת־חלב.
אבקה זו הוא העביר ל״מחלבות שטר-
אוס״ ,שנכנסו עימו בשותפות לעיסקת-
ייצוא של גבינות לאיראן. שותף נוסף
שלו, לייצוא הגבינות, היתה ו1ברה בשם
״הרצל חכמוב בע״מ״.
כדי להיות ייצואו, ולקבל אשראים ממשלתיים
ותמריצים ומימון לייצוא, יש
צורך באישור ממשלתי. ראשית כל, מת
ברר
כי מנכ״ל המועצה דאז, שלמה גל,
כתב מיכתב רישמי ל״בנק הבינלאומי הראשון״
,בו הוא מאשר כי ידועה לו
עיסקת הייצוא של טוביהו, ואין למועצה
התנגדות לעיסקה זו .״הבנק הבינלאומי״
פתח לטוביה? כרטיס־אשראי כייצואן, והדבר
אושר על-ידי הפקיד הממונה ב-
מישרד־המיסחר־והתעשייה, קליינפלד.
״מחלבות שטראוס״ העבירו ל״בנק הבינלאומי״
,על חשבון מימון הייצוא של
הגבינות, צ׳ק על סך 600 אלף לירות.
אותן מחלבות עצמן קיבלו מ״מועצת-
החלב״ ,על-ידי טוביהו, מיקדמות על
חשבון סובסידיות המגיעות בעתיד. ה־מיקדמות
היו בסך 1.7מיליון לירות.
ביטוחי המועצה נעשו על־ידי חברת-
הביטוח ״אליהו״ .יום אחד הגיעה למועצה
תביעת־תשלום של ״אליהו״ על
עיסקי אבקת־חלב וגבינות. רק ערנותו של
עובד-המועצה, אדם בשם ז׳ק שמבי,
העלתה כי מדובר בביטוח עסקיו הפרטיים
של טוביהו, שנעשו גם הם על־ידי חברת
״אליהו״ .החשבון הוחזר.
עד כאן העובדות. האם הן נחקרות !
כלל לא.

10 01010101נ0111111 1
אהבת חתרבותניק והדיילת
איך נפלו גיבורים. כמו שאתם רואים
את כל הגברים מאלה, הפלייבויס מגדולים
כולם — אבל כולם בלי יוצא מן מכלל
(סליחה, עם יוצאים מן הכלל) מתמוססים
למראה חתיכה טובה, ומתאהבים עד מעל
לאוזניהם כשנופלת לידם בחורה לעניין.
האחרון שזה קרה לו הוא הסטודנט־

דורון נחמיאס ובטי גודר
סוף טוב
במאי דורון נחמיאם, מי שמכהן בתפקיד
יר׳ד ועדת־התרבות של הקמפוס רד
תל־אביבי. כי מי שמכיר את דורון, עוד
מהזמנים שהיה בלהקת גייסות־השריון ושיח?
את תפקידי הבחורים החמימים והד

יורמים, יודע שבחיים הוא בדיוק הטיפוס
ההפוך מאשר על הבמה. כי דורון היה
אחד הפרפרים הגדולים שידעו גייסות־השריון
מימיהם, וכשפשט את מדיו והחל
חובש את ספסלי האוניברסיטה, על אחת
כמה וכמה.
אבל כמו שסיפרתי לכם בהתחלה, גם
לדורון זה קרה, ומזה חודש ימים חל
בבחור שינוי מהותי, לא להאמין ממש.
ומי שהצליחה לביית אותו היא נערת-
חמד שהיתהיעד היום רחוקה מהזרקורים,
צעירה יפה ומקסימה בשם בטי גודר,
הלא היא בתו של תת־האלוף (מיל ,).מאז
ערכו הכרה בין דורון ובטי- ,נראים השניים
צמודים ומאוהבים וכל מה שאתם
רוצים.
בטי החלה לפני זמן קצר לעבוד כדיילת
באל־ טל, ודורון גם הוא עסוק עד מעל
לראש באירגון כל מיני מופעים באוניברסיטה
שלו, השוחרת למעט תרבות, ותנר
מכו עליו שהוא מפגיז את הסטודנטים
ברעיונות משוגעים שרק הראש ישלו מסוגל
להמציא. ומי שמשמשת עזד־כנגדו היא
בטי, שמתה על בלוז ועל מוסיקה בכלל,
וגם רוקדת יוצא-מהכלל, והיא-היא המוזה
למוחו היוצר של נחמיאס הנ׳׳ל.
השניים מסתגרים בווילה השכורה של
דורון באפקה, עם עצמם ועם החברים שבאים
לשם ערב־ערב, וחוגגים עד לשעות
הקטנות של הלילה בארוחות־דגים וביין.
דורון, אשר הצטרף לאחרונה לסניף הישראלי
של מישפחת מנסץ לאחר ש הוכיח
את עצמו בכמה מיבצעים מפוארים,
וגם הוא בתקופה של השקעות ופיתוח
ובכלל לא טיפוס בנאלי כמו תולעי-
הספרים המגרות בסיפרייה המרכזית,
מחלק את זמנו בין עבודתדלעתיד בטל וויזיה׳
לבין אהבתו בהווה ובעתיד, בטי.
עכשיו מצפים חבריו למישפחת מנסון,
הצלם ושני העיתונאים הבכירים, לראות
אם גם הפעם יסתיים הרומן הזה, כמו כל
הרומנים הקודמים בגלל הקריירה של דודיו
— או בניצחונה של בטי. אני מהמרת
על בטי.

אבל החיים של היום לא מפריעים לו
להקליט להיט כמו עוד יהיה שהוא סופר-
ציוני וסופר בעניינים שקורים עכשיו, אז
שנת שבתון
יש לי הכבוד והעונג להוסיף עוד שם
מפורסם אחד לרשימת הפורשים מהופעות
וחלטורות למיניהן בארצנו הקטנטונת
והמחזלטרת, שאיננה משופעת, לצערנו,
בביצועיסטים מעולים רבים מהקאלי־בר
של אריק איינשטיין.
ובכן אריק, שכבר שנים מחזיק בתואר
של אחד הגדולים בתחום הפיזמונאות המקומית,
בעל כישרון, יכולת וקהל־מערי-
צים ענק, קם בוקר בהיר אחד בחורף
הגשום שנפל עלינו, והחליט שהוא מפסיק
לחלטר, מפני שהעסק הזה נעשה קטן
עליו.
אריק התרכז לאחרונה בפיתוודעצמי.
כמו, למשל, לימוד גיטארה באופן עצמאי
לגמרי בבית. הוא קיבל על עצמו
תוכנית חדשה בגלי־צה״ל, שאותה הוא
מגיש גם כן באופן עצמאי לגמרי, ומק ליט
לבד, גם זה בצורה עצמאית לגמרי.
כי מה שבראש של אריק היום זה הקל טות,
תקליטים וכיוצא באלה, כלומר עוד
תקליטים.
וכשאריק עושה תפנית, אז זה ב־180
מעלות. ואתם יכולים להאמין לי. כי אריק
חי באידיליה מוחלטת, ממש כבימים עברו,
בביתו יחד עם אשתו היפה וחמצלמת
אלונה ועם שתי בנותיהם המתוקות,
שירי ויפמין. המישפחה חזרה לשותפות
סוריה, ואולי זאת גם הסיבה שאריק
החליט להפסיק להסתובב עם ההופעות
ערב-ערב במקום אחר, ולהיות יותר בבית.
ובגלל שאני, באופן אישי, מחבבת את
הבחור, אני מבקשת שיפסיקו לחנטרש
עליו שהוא לא רציני ושנגמר לו הסוס.
כי ההיפך הגמור הוא הנכון. אבל היות
שאני לא אוכלת כל לוקש, אני פשוט לא
מאמינה שהבן־אדם הזה יסתדר בלי המעריצים
ובלי הבמה, שבשבילו היא בית
שני אם לא ראשון.

בי טו לברגע האחרון
כלל-הברזל המוכר לכל אמן מתחיל, הוא שההצגה חייבת
להימשך. הכלל הזה היה ידוע גם לבדרן צחי גוי, שהוא אולי
כבר לא אמן־מתחיל, אבל את ההצגה הזאת היה מוכרח לבטל
למרות שכבר נקבע תאריך, הוזמן אולם וגם נשלחו הזמנות. אבל
הפעם לא דובר בהצגה׳ או בחלטורה, כי-אם בפרמיירה של חייו.
צחי אמור היה להינשא השבוע לבחירודלבבו. והנה, לפני
ימים אחדים נאלץ לשבת ליד מכשיר־הטלפון שעות ארוכות, ול-
הודיע לכל מכריו שחתונתו בטלה, ושהם יכולים לשמור את
המתנות שקנו עד להודעה הבאה. המיקרה שעליו אני מספרת לכם
היום הוא הרבה יותר עצוב ומרגש, למרות שהחתן ידוע כבדרן
וכמצחיקן כישרוני מאד.
נכון שצחי הוא לא מלך היופי, וגם לא גבוה במייוחד, אבל
לעומת זה הוא שמנמן עם המון סימפטיה, וגם די הולד לו עם
בנות המין היפה. ככה הלך לו 23 שנים, עד שהוא החליט שהוא
כבר בשל לנישואין, רוצה אשה אוהבת שתעניק לו חום ותשומת־לב,
ותטפל בו ובילדים שהוא משתוקק להביא לעולם. צחי גילה
לחבריו הקרובים שהוא מחפש בחורה רצינית לאותו עניין, ומ-
פה לשם גם מצאו לו סוף -סוף אחת כלבבו.
בבית ידידים בחיפה הכירו לו גרושה נאה בשם נאווה בן־
זאב, שהיא אומנם מבוגרת ממנו בשנה, אבל זה לא הפריע.
החשוב היה שהיא נחמדה ומוצאת חן בעיניו. צחי, שהוא בחור
ספונטאני מאד, יצא איתר! שבוע וחצי, והשניים הגיעו למסקנה
החפוזה שהם רוצים להתחתן זה עם זו. סטייל אהבה.
״הבחורה הזאת דרשה ממני דבר שלא יכולתי לתת לה,״
הוא אומר .״היא רצתה שאגי אעזוב את המקצוע ואפסיק להופיע׳
וזה כבר היה יותר מדי. אני יודע שבכל ההופעות שלי
היא עמדה בצד והתעצמה שהיא לא במרכז העניינים, ושהיא
נדחקת לצל, אבל מה ׳יכולתי לעשזית? היא היתר. צריכה להש לים
עם זה, כי את המיקצוע שלי אני לא מוכן לעזוב לעולם.״
מי שתדמה לביטול הנישואין האלה יותר מכל, לדבריו של
צחי, היתד, המייועדת להיות חותנתו .״היא מילאה לבת שלה
את הראש, שלא תתחתן אתי כי בדרן זה לא מיקצוע. ולדעתה
אין לי עתיד,״ הוסיף .״אני בטוח שהאמא הזאת, וגם נאווה, יום

אריק, שנראה לאחרונה רזה מתמיד,
נכח ביום השישי האחרון, במסיבת יום־
ההולדת של הקולנוען רפי אדר, בעלה
של השחקנית יהודית פולה, ישב עצוב
ושקט ואמר :״אח, איך היו חיים פעם...״

אריק איינשטיין
התחלה טובה

אתם רוצים להגיד לי שהאריה הזה יעשה
הסבה לשכלול ן
לא מאמינה. אז נא לא להיכנס לפאניקה,
עוד לא אבדה תיקוותנו ביחס לאריק.
אחרי הכל, גם שבלולים מוציאים את הראש
החוצה כשיורד גשם.

ס־־כובב א
והשחקנית
זה ששוררת היום אינפלציה בשוק החתנים,
ובחורה שאו־טדטו נכנסת לשנים
הבשלות שלה יכולה לשכוח מאידיליה
מישפחתית, זה לא סיפור חדש. מה אומר
ומה אגיד, העניין הזה מזכיר. לי את השוק
השחור והבורסה. חתיכות צריכות
להיות צמודות למדד עם נטייה אופציונ לית
למטבע זר, או צמודות לאיזה חתיך
קבוע שצמוד לכל הדברים דלעיל.
ומה דעתכם על זה שאחת שלא רק
שפוסעת לה בביטחון בעשור השני של
השנים הבשלות, אלא גם מצויידת בהיס טוריה
של נישואין פלוס ילדה פלוס שנות
זוהר, תופסת לה חתיך מבוקש, ועוד אחד
כזה שהוא פירסומאי מצליח שהולך לעבוד
בעיתון של משה דיין, אחד כזה
שרמאנטי כמו חגי בד־כוכבא?

כן, כן, אני בעניין של השחקנית דליה
פרידלגד, מי שרייתה משד שנים אשתו
של השחקן מישח אשרוב והיא גם אם
בתו הקטנה והחמודה. היא כנראה עושה
את זה שוב, והמועד המשוער הוא הקיץ
הבא עלינו לטובה. וכל זה יסגור רומן
ממושך של כשנתיים, שהיה כל הזמן נוסח
טוטו־נישואין.
כששאלתי את דליה בעדינות על העניין,
עם גבור הרינונים והשמועות, השיבה לי
בהססנות אופיינית, בעזרת כמה מישפטי-
מפתח כמו :״לא שמעתי על זה. מדברים
על נישואין בין כך ובין כך. אני לא רוצה
להתחייב בהצהרות. אין לי תגובה.״

צחי נוי
מן הסוף להתחלה
אחד עוד יאכלו לעצמן את הלב כשייווכחו לדעת שאני מצליח,
וגם חי באושר עם בחורה אחרת.״ והפעם אני משוכנעת שייקח
לו יותר משבוע וחצי להציע נישואין, אפילו אם היא תסכים
כבר ביום הראשון.

אז אולי היא לא רוצה להתחייב, אבל
בינינו מי מדבר היום על התחייבויות,
כשאנו חיים בעידן הפרוטקשן ו מדובר פה
בסך-הכל בנישואין״ כדת־וכדין, שזה השוס
הכי חזק שהולד היום בשוק, ובסך־הכל
חלומן הגדול של דבות־רבות אחרות.

אוטובוס ושטו הססד.

אריאל

או מרים שאגד הינו מונופול.
רוב ה או טו בו סי ם של אגד
זה נכוו אבל רלן בנ סי עו ת הלא ריווחיות,
מ פ סי די ם כסף ברוב הקווים מפני
ו ־ 7 0 1מנ סי עו ת אגד הו כאלה. בקווים
שמחיר הכר סי ס שהמדינה כבי
לרמת מג שימים, לשניר או לאופירה
מסבסדת בלאו הכי, בכל זאת אינו
מכסה את מחירה הריאלי של הנ סי ע ה! למשל, איו לאגד מ ת חרי ם.
אבל בנ סי עו ת הכ ד איו ת במרכז האר?
ההוצאו ת הריאליות של אגד -
מחירי ה או טו בו סי ם והחלפים, הוצאות חייב אגד לעמוד בתח רו ת פרועה
עם מ שאיות, מוניו ת וטיוליות.
התיפעול השוטף עלו ב שנ תיי ם
ה או טו בו סי ם של אגד לא רק נו ס עי ם
ה א חרונו ת בצורה קיצונית, ן א>לו
לכל פינה ני דחת בארץ,
מחירי הכר טי סי ם כולל סו ב סי די ה
הםגם נו ש אי םהפס די ם.
אינם מ ד בי קי ם עליה גדולה זו.

מ קי ם

ימח׳ויי

זו השנה החמישית ברציפות גובר טבק אוריגינל על יריביו וזוכה באליפות
״המוצר הנבחר״ בין מוצרי הטיפוח לגבר.
כי טבק אוריגינל מיוצר עבור גברים ע״י גברים.
טבק אוריגינל: אפטר שייב, קצף גילוח, משחת גילוח, דיאודורנטים, מי שיער, סבון יוקרה ועוד.

** 1י׳ לגברים המצליחים
0*10 1 * 1 ^1

המושבה

77(07/7

הישראלית

המסיבה נגמרע רע רע רע...

ממש מתחילים כבר להרגיש שחצי מעולם
הבידור המצומצם שלנו נמצא כרגע
בחו״ל. אבי טולדגו כובש את מיאמי,
יהורם גאון וחברתו פנינה וידצ׳ר
בניו־יורק, להקת כוורת, בלי החברות, גם
כן שם.
עדנה לב היפה, למשל, נשואה לבעלה
המיסעדן החתיך ז׳אק דה־לה־פונטיין
ונורא מאושרת איתו במיסעדה ההונ גרית
שלהם, שהיא אינטימית כזאת עם באר
ופסנתרן והופעות אבל לא של עדנה. כי
הדה־לה־פונטיין הפרטי שלה לא מרשה
לה בשום פנים ואופן להופיע שם. יו סי,
זה פשוט לא סטייל שהאשה של בעל-
המועדון תשיר במועדון של בעלה.
לא, תודה לאל, הם עוד לא רעבים
ללחם, כי כשעדנה רוצה לשיר, אז ז׳אק
שלה דווקא מרשה לה להופיע, אבל רק
במועדונים של אחרים. כי עדנה, כיום,
נמצאת במצב כלכלי כלל לא דע, המרשה
לה לא להופיע בכלל אם מתחשק לה.
אבל אתם הרי יודעים שאצל עדנה
השירה היא בדם, ולכן אין סיכויים שהיא
תפסיק לשיר. אגב, בקשר לשמועות ש הופצו
אצלנו ושהכניסו את עדנה להריון
בעל־כורחה- ,צר לי להודיעכם חגיגית שהשמועה
איננה נכונה, והיא לא. הלאה.
רותי נכון גם היא מאושרת (אם כי
עדיין לא נשואה בשנית) בחברתו של

המסיבה שנערכה בירושלים ביום השישי האחרון, היתד, אפופה
מיסתורין עוד זמן רב קודם־לכן. זו היתד, המסיבה המדוברת
ביותר למרות שהפעם, באופן חסר־תקדים, לא ידע איש היכן
היא תיערך עד אשר מצא את עצמו בעיצומה.
ננקטו אמצעי־בטיחות חמורים ביותר על־מנת למנוע הדלפות,
ולהבטיח שלמקום יגיעו המוזמנים הנבחרים בלבד. אבל אם למרות
כל ההכנות והסודיות המוחלטת קרה מה שקרה, סימן שמה
שקרה חייב היה לקרות בדיוק באותו יום, ושיד־הנפץ הנוקמת
משיגה את מטרתה בכל מקום. פאקט.
כל ירושלמי הגון ביטל את כל תוכניותיו הקודמות, כדי לשריין
את ליל־השבת האחרון, ובלבד שלא יפספס את המסיבה. כל מי
ששהה במיקרד, בשפלה טרח להגיע ירושליימה בזמן, כדי להיות
במסיבה, שהיתה אמורה להיות המוצלחת ביותר שנערכה בעיר
מזה שנים, ושנועדה להוכיח לעליזים התל־אביבים היבשים
שעדיין לא פסה רוח התענוגות מעיר קודשנו.
רק כדי שתקבלו מושג איזה הכנות הלכו שם, הרי לכם:
דודו, המכונה ״ראש־העיר״ ,כינס קונסיליום מיוחד בן שלושה
חברים בכירים, ששמם נשמר בסוד על־מנת למנוע הפעלת לחצים
עליהם, ואלה טרחו וערכו רשימת מוזמנים מובחרת, שכללה
את כל המי־שהוא־מה־ושום־דבר בבוהמה הירושלמית.
במשך שבוע ימים עברו חברי ד,קונסיליום, באופן אישי,
ממוזמן למוזמן, וגבו ממנו סך של 25 לירות טבין־ותקילין לכיסוי
הוצאות המסיבה. איש עדיין לא ידע עבור מה הוא משלם ומי
מארגן, אבל איש גם לא חקר. כולם הסתפקו בזה שהם נמצאים
ברשימת יקירי ירושלים ושהוזמנז למסיבת השנה.
אבל ככל שהתקרב המועד, כן גברו המתח והשמועות.
למפקפקים ולסקרנים נאמר שהסודיות נועדה למנוע הופעתם
של קרואים־לא־קרואים. מקום־המיפגש נקבע בקפה טעמון, וה־יציאה־לדרך
חולקה לשתי נאגלות.
ליתר ביטחון הוחלט שגם מקום־המיפגש יישמר בסוד. ואז,
בשעה היעודה, החלו מגיעים המוזמנים. למרות הקור הירושלמי
הצורב חיכו כולם בחוץ משך שעה ארוכה עד שיבואו לאסוף
אותם אל ההילולה, רק שחלילה לא יחמיצו את המאורע ההיסטורי.
הנאגלה הראשונה, של חבר׳ה שאין להם טלוויזיה בבית, יצאה
בעשר וחצי. הנאגלה השנייה יצאה באחת־עשרה וחצי, לנוחיותם
של אלה שרצו לראות את ברגמן עד הסוף.
עולה חדש מתל־אביב, צעיר בשם קובי, ניאות לנדב את
דירתו למסיבה. הדירה, בת ארבעה חדרים שוכנת ליד מלון
אמריקן־קולוני בעיר המיזרחית, וכל מי שנכנס לא הורשה עוד
לצאת החוצה ולהדליף היכן הוא נמצא.
וכך, בשעה טובה ומוצלחת בערך בסביבות חצות הלילה,
החלה המסיבה, בהרכב פותח של כוכבי־טלוויזיה, עיתונאים,
נערות־זוהר, רופאים, מרצים, ראשי הפנתרים־ד,שחורים, אנשי־רוח
ועוד כהנה וכהנה.
היין נשפך כמים, האקסטרא־פיין כסודה, אוכל היה בטונות,
לזוז אי-אפשר היה בגלל הדוחק, אבל המצב־רוח זרם בקילואים.

דודו ראש־ העיר וידידה
חשבונות מסוכנים
דודו ראש־העיר הסתובב גאה ומאושר, ואמר לכולם :״אמרתי
לכם שזו תהיה המסיבה בעיר. אמרתי לכם שאנחנו יכולים לשים
בכים הקטן את כל המסיבות של כל המייק סטולובצקים למיניהם.״
ואז, כטוב ליבם ביין, את אשר לא יגורו בא להם. הקרואים,
שהכירו זה את זה לאחר שסוננו בקפידה עילאית, הבחינו לפתע
במיספר לא־מבוטל של אורחים לא־כל-כך מוכרים, שבעצם לא
היו מעוניינים בכלל להכיר.
ועוד לפני שמישהו הספיק לערוך ביניהם הכרה רישמית,
החלו מתעופפים שם בקבוקים. רק אחרי שבעל־הבית נחתך בפניו
ובידיו, הם נוכחו שהפעם זה לא צחוק, ותוך שניות ספורות
התרוקנו ארבעת חדרי המסיבה, שהיו דחוסים עד אפם מקום,
ובדירה נשארו רק אותם חבר׳זדטראסק שבאו, חתכו וגמרו את
העסק במכות ובבקבוקים.
איש לא ידע מי היו אלה שחיפשו כל הזמן מישהו כדי להכניס
לו קליע ומישהו כדי לחתוך לו את הפנים. בהתחלה עוד היו כולם
משוכנעים שזה תעלול אלים נוסף של הפנתרים, אך לאחר בירור
קצר הסתבר שהם נשלחו כדי לחסל חשבונות.
אחד האנשים הידועים בירושלים חזר לפני זמן קצר מחדל,
וגילה שאדם מסויים מאד ניצל את היעדרו והצמיח לו קרניים
בגובה מטר. וכך הבינו הכל, סוף־סוף, מדוע החליט אותו אדם
מבוקש גם לשמור את מקום־המסיבד, בסוד.

מיצעד החתיכות
כ רבה, המנהל את מועדון־הלילה הפופולרי
כל־כך בקרב היורדים, סברה איסט.
המועדון מלא מפד,־לפה, כלומר כשהוא
מלא, דרותי הפסיקה להופיע, שם ובכלל.
היא הכינה לאחרונה מופע־יחיד קטן, שאותו
היא מתכוונת להעלות במועדון ב־ווילג
,,ובינתיים טוב לה ככה עם קריבו.
ולא תאמינו, אבל לא מדברים שם על י חתונה.
מי שעוד עושה שם חיל, הלא הוא
מיודענו טריפונאס, המנסה להסתופף
בצילו של ׳אריס־פאן הגדול. טריפונאם
השאיר את אשתו האוהבת בישראל, וזוכה
להצלחה יפה בגולה.
אבל מי שעזב שם הכל וחזר השבוע
ארצה הוא הזמר יגאל כשן, שהביא
.ביחד איתו את אשתו מיקה ואת בנו
בן השנתיים־וחצי, אורי. יגאל, ששהה׳/
חמישה שבועות באוסטרליה, סיים שם
את סיבוב־ההופעות שלו, ואחרי קפיצה
קצרצרה לארץ הוא טס היישר לארה״ב
לחודשיים של הופעות והקלטות.
רק שלא תחשבו שהבן שלו הטריד אותו
והפריע לו לצאת ולהופיע. כי יגאל ומיקה
התאכסנו אצל ההורים של מיקה, סבא

א־פרופו ירושלים, זד, מזכיר לי את
אחד התל־אביבים היותר תל־אביביים שהכרתי,
שעלה לירושלים והתאקלם שם
בכלל לא רע. בשביל תל־אביבי, אני מתכוונת.
אבל בינינו, זה לא־כל-כך חוכמה,
עם ג׳וב כמו שלו. כי הבן־אדם, ששמו
מתגלגל מעל גלי־האתר כל אימת שמשודרת
תוכניתו הפופולרית, רדירטק, ובכלל
בכל תוכנית־פיזמונים המכבדת את עצמה,
הפך אחד הטיפוסים המבוקשים ביותר
במסיבות הירושלמיות הלוהטות. כדאי רק
יעקוב מרידוד ואשתו, כך שבעיות של
בייבי״סיטר לא היו להם.
כמו שסיפר לי יגאל השבוע :״אומנם
היה לי קצת קשה לטלטל את אורי, אבל
כשהוא יהיה גדול, לפחות יוכל לספר שהוא
היה עם אבא שלו באמריקה. בכלל, הילד
הזה כישרון לא־רגיל. הוא מנגן, מצייר,
אבל אני פוחד לדבר עליו. טפו, טפו, טפו.״
לוח־הזמנים של יגאל בארץ צפוף מאד.
הוא משלים אריך־נגן הדש, מתכונן להופעות
עם תיזמורת חיל־האויר, ואחרי
שיסיים את שיתת־ד,מילואים שלו הוא
מתכוון להתעופף שוב חדלה, כמו שהוא
הסביר בעצמו :״למה לי להצטער בעוד
חמש שנים על זה שלא נסעתי היום?״
אני מתפלאת שעוד נשאר פה מישהו.

שתדעו, שלהיות היום עורך מיצעד־ד,פזמונים
של הגל־הקל (קל־קל) זאת בהחלט
פונקציה -שראוי להתכבד בה, והאמינו לי
שכני דו ד ק די ץ מתכבד בה ועוד איך.
אבל כדאי לדעת עוד פרט קטנטן אחד,

בגי דודקכיץ
להיטים לוהטים

והוא שלהיות היום עורך או קריין ברדיו
זה לא מד, שהיה פעם, מבחינת מעריצות
ומיכתבים וכל מה שהחבר׳ה האלה נורא
אוהבים. כי חוץ מדן כנר ורם תדמור
אין היום אף כוכב בולט אחד בשטח.
מזלו של בני הוא שהשטח שלו הוא
המוסיקה הקלה, ושהוא הוא בעצם האיש,
שקבע מה יהיה להיט בארץ ומה לא,
עד שספינת־השלום נכנסה לתמונה, עובדה
שתרמה לאפיליות שלו אצל כל החתיכות
שנצמדו אליו.
יתרון נוסף שעמד לרשותו הוא, שהוא
גם נראה טוב ומגודל שיער כמו שצריך
להיראות פופיסט במדינה כמו ישראל, אבל
מה שהכי חשוב הוא שדודקביץ הנ״ל הינו
גרוש עליז, והשבוע חגג מלאות שנה
לגירושיו מאשתו הבלונדית רוחל׳ה, שממנה
נפרד כבר לפני כשנתיים.
לרגל המאורע החגיגי הבטיח בני לכל
ידידיו לערוך מסיבת־גירושין ענקית במקום
זו שהיה צריך לערוך בזמנו, ושם
— אני מבטיחה לכם — הוא יראה לכולם
את מצעד החתיכות שלו, ויוכיח לכל מי
שהטיל ספק עד היום, כולל הבוסית ישלו
דרורה בך־אכי, שבמיצעד הזה הלהיטים
הרבה יותר לוהטים מאשר הפיזמונים
שברקע.
כי במיצעד הזה הוא פשוט לא תלוי
בגלויות המאזינים.