גליון 2011 מתאריך 17 במרץ 1976

למעשה, בגל הקודם של ההתייקרויות, אלא שהיה
צורך לעכבה משום שלא הוכנו בעוד־מועד תוויות־הסכם
שעליהן מצויין המחיר. כדי למנוע אגירת
סיגריות, יא נמסר מראש על ההתייקרות הצפוייה.

חו 1א 0י 3ןדאלחץ
ל שיחו־ור 3א בו צ ״

חיים גורי ־
נשיא ה מ דינ ה?
שמועות עקשניות, המתהלכות בחוגים
מסויימים בירושלים, מדברות ער האפשרות
שהמשורר חיים גורי יהיה הנשיא הבא של
ישראל, אחרי סיום כהונתו של אפריים
קציר.
לדעת תומכי רעיון זה, יביא עימו משורר־הפלמ״ח כמה
תכונות רצויות לתפקיד, ובץ השאר גילו ושורשיו
הישראליים, שיעניקו לכהונה הייצוגית מימד חדש.

נוי דרפרמטעה
אתה צי בו ר
הכרזתו של הממונה על הכנסות המדינה,
משה נוידרפר, כאילו אימצה הממשלה
את כל המלצות ועדת בן־שחר כקשר
להצמדת כל תחשיבי־המם לאינדכס,
ולפיכך יועלו גם מדרגות המס השולי
בהתאם לעליית האינדכם, היתה ניסיון
להטעות את הציבור• כי בדומה לתוספת•
היוקר עיקרה הממשלה, באישור ועדת־הכספים
של הכנסת 30* ,מהעלייה
במדרגות המס השולי.
אם לפי תקנות הרפורמה היד. צריך לשלם מס בשיעור
של 250/0עד להכנסה של 2500 בחודש, למשל, הרי
בהצמדה לאינדכס, שעלה ב־ 150/0תוך שישה
חודשים, היה צריך להחיל בחודש אפריל הקרוב את
המס בשיעור של ס 250/בילבד על הכנסה של 2875
לחודש, כפי שקבעה ועדת בן־שחר.
אולם האוצר נגס נתח נוסף מהרפורמה, וקבע
כי ההצמדה של מדרגות המם השולי תהיה בשיעור
של ס/ס 70 בילבד. כלומר, מם שולי בשיעור של 250/0
יוטל על הכנסה של 2750 הלירות הראשונות ולא
על 2875ל׳׳י.

תכסיס זה של האוצר, שיכניס לקופת
האוצר מיליוני לירות נוספות לשנה, מסלף
באופן גם את רעיון ההצמדה, שהיה מונח
ביסודה של הרפורמה.

עוד 3ה תיי ק רויו ת
צפויו ת ה שי ה
העלאת המחירים הבאה, המובטחת לקראת תשלום
תוספת־יוקר בחודש יולי השנה, לא תהיה האחרונה
בשנת־התקציב הבאה. עד חודש אפריל 1977 צפויות
שלוש התייקרויות נוספות.

בהתייעצויות פנימיות המתקיימות בקרב
חברי ועדת־ההכרעה של המערך, מתגבשת
הדיעה כי מוטב להעמיס בשנה הקרובה
התייקרויות, אפילו יותר מהנדרש בתקציב
המדינה, ולו רק כדי שאפשר יהיה להוריד
מחירים לקראת מערכתייהבחירות של סוה
שנת .1977

מ חיר ה סיג ריו ת
ועלה בקרוב
מחיר חפיסת־־סיגריות יועלה כימים
הקרובים בשיעור של כ־ 40 אגורות לחפיפה,
למרות הבטחת הממשלה שלא לייקר
מוצרי־יסוד נוספים אחרי גל־ההתייקרויות
האחרון.
לציבור יוסבר, כי התייקרות הסיגריות נכללת,

בניגוד לידיעות שפורסמו, לא לחץ הוואתיקן עד
כה על שילטונות ישראל לשחרר את הארכיבישוף
הילאריון קאפוצ׳י ממאסרו. פקידים בכירים בממשלת
ישראל טענו, כי אילו היתד, מתקבלת מצד הוואתיקן
פנייה, שהיתה מתפרשת כלחץ, ייתכן שהיה צורך
לשקול מחדש את האפשרות להשתחרר מקאפוצ׳י,
ולו רק כדי שלא להגיע לעימות עם הוואתיקן.

ההערכה היא, כי אנשי הוואתיקן חוששים
שאחרי שיחרורו עלול קאפוצ׳י לרכוש
תהילה ופירסומת כגיבור קאתולי, שנלחם
נגד היהודים. הם מעדיפים לראותו כקדוש
בכלא, מאשר כגיבור חופשי.

דוברה מי שטרה
יפרו שמתפ קי דו
הדובר החדש של מישטרת־ישראל, סגן־ניצב
שמואל צחי, עומד לפרוש מתפקידו בתום שלושה
חודשים בילבד לשירותו בתפקיד זה. צחי, שהגיע
לתפקיד דובר־המישטרה מיחידת דובר־צה׳׳ל,
התקבל מראש לשלושה חודשי־ניסיון.

נראה כי קציני־המישטרה, שלא ראו כעין
יפה מלכתחילה מינוי דובר שלא צמח
מתוך המישטרה אלא הוצנח אליה מצה״ל,
לא שיתפו עימו פעולה באורח שהיה
עשוי לסייע לו בתפקידו.
כמה משיטות יחסי־הציבור של צחי, שנועדו לקרב
עיתונאים לעבודת המישטרה, ניראו בעיני השוטרים
מהפכניות מדי.

ד פו ק־ה
ת חנ ההמרכ זי ת
ותבע -םלשלםמס
עשרות כעלי־העסקים שהשקיעו לפני
שבע, שש וחמש שנים את כספם כרכישת
חנויות ושטחים מיסחריים בבניין התחנה
המרכזית החדשה כתל־אביב נתבעים
עתה, לראשונה, לשלם מם־שבח־מקרקעין
ומס־־רכוש על השטחים שרכשו, למרות
שטרם ידוע מתי יסתיים בניין התחנה.
ועד־הפעולה של רוכשי העסקים בתחום התחנה
המרכזית החדשה, עומד לאיים במרי של תשלום
מיסים על רכוש שטרם נרשם על שמם, וגם לא ידוע
מתי יוכלו לקבלו לידיהם.

שומטים בין
ליקותותיה שלי
י צ אני תי־ ה צ מר ת
שופטים, פקידי־־ממשלח בכירים
מאד, מנס״לים וקציני־־מישטרה חיו
כץ לקוחותיה של יצאנית-הצמרת
הירושלמית תיקווה (פורטל) לוי —
על כך דיווח ניצב־מישנה אברהם
תורג׳מן בבית־הדין המישמעתי
שמינתה המישטרה לדיץ כפרשת
הקצין יהודה סגלוכיץ׳.
קצץ־המישטרה סגלוביץ נאשם בכך
שקיים יחסים עם היצאנית, שחיתה
מודיעה מישטרתית. ניצב־־מישנה
תורג׳מן, המגן על סגלוביץ׳ ,טען כי
היצאנית גילתה לו פרטים על רשימת
הלקוחות המפורסמים שלה.

צפוי גי דו ל ב תיי רו ת
ליים־״המלח
אחרי שבתי־המלון באחור ים־המלח הוכרזו
כמקומות־מרסא סוכרים על־ידי מיסטר קופות־חולים
ממלכתיות ואחרות באירופה, נוצר ביקוש גדול
למקומות בבתי־מלון אלה. התיירים המגיעים
לים־המלח מאוסטריה, גרמניה ומדינות סקנדינביה,
מגיעים לשם למעשה על חשבת ביטוח־ד,בריאות
שלהם. אחרי שהמחזורים הראשונים של המתרפאים
חזרו למדינותיהם, גדל הביקוש לים־המלח
בצורה חסרת־תקדים.

קופות־־החולים באוסטריה ובגרמניה, הגדילו
את שיעור האישורים לריפוי בים־חמלח
בשיעור של *•300

ה מי שטרהמחפשת
148גרם הרואין
המישטרה ממשיכה במירדך אחר אחד
מסוחרי־הסמים הידועים בתל־אביב,
שנעלם מתחת לחוטמה עם שלל יקר
של הרואין.
לפי הערכת בלשי המישטרה, מדובר בכמות של
148 גרם של הרואין, כמחצית המישלוח בסך של
כ־ 300 גרם שהגיע לארץ מהולנד.
לפני מיספר שבועות הצליחו אנשי מחלק־הסמים

דיין ירצהבשכר
ב או סטר לי ה
חבר־הכנסת משה דיין עומד לצאת
למסע הופעות באוסטרליה. אמרגן
מקומי, שהציעו כמרצה, בתשלום
מלא, לחוגים ולמוסדות בערי
אוסטרליה, כבר הצליח למכור את
דיין לכל ימי שהותו ביבשת
החמישית.
הופעותיו של דיין באוסטרליה,
המתוכננות לחודשים מאי־יוני,
נערכות במסורת סיבוב־ההופעות
שלו בארצות־הברית, כשהתשלום
הממוצע שהוא מקבל עבור הרצאה
הוא בסך של כ־ 2500 דולר.
של מישטרת מחוז תל־אביב לתפוס בכרם־התימנים
בעיר 152 גרם בשווי של 900,000ל״י מאותו
מישלוח. זהותו של סוחר־הסמים המחזיק בחלקו
השני של מישלוח ההרואין, ששוויו כ־ 800 אלף ל״י,
ידועה למישטרה, אך היא עדיין לא הצליחה עדיין
לגלות היכן הוא מסתתר עם הסחורה.

חוקרי המישטרה מניחים, שהמישלוח
הכולל של 300 גרם הרואין, שהגיע לארץ
דרך הולנד, היה עיסקה של אנשי ״הקשר•
הישראלי,׳׳ שאנשיו יושבים כעת על ספסל•
הנאשמים בפראנקפורט.

ה טי שטרהחצטרד
ל ח קו ר קשר ה ס טי ם
פ ר אנ ק פו ר ט־ישראל
נראה כי לא יהיה מנוס למישטרת־ישראל
מלחקור את ההסתעפויות הישראליות
של ״הקשר הישראלי״ בפראנקפורט
לישראל. זה נובע מהודעה כחצי פה של
דוברי־המישטרה.
תחילה, כשנודע על ההקלטות הקושרות ישראלים
הנמצאים בארץ, עם רשת הסמים בפראנקפורט,
ניסתה המישטרה להתחמק מפעולה, בין השאר
בגלל הסתבכות פוליטית אפשרית. אז גם הכחישה
כאילו קיבלה חומר כלשהו בנידת•
בעיקבות גילויי הטולם הזה, נאלצה עתה המישטרה
להודות כי קיבלה מזמן את ההקלטות המחשידות
תושבי ישראל, הן מידי המישטרה הגרמנית והן
ממוסדות המישטרה הבינלאומיים.

פו קו ס 0מיזן }9 .א> קיר אן

העולם הזה 2011

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון #טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן
אביגדור. הפצה :״גד״ כט״ם. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העורר הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

זוברים את ההלצה

על היהודי שהת
קבל
לעבודה בקירקס?
השתמשנו בה לא פעם כדימוי למצבים
פוליטיים שהתהוו במדינה. בפעם האחרונה
היא הופיעה בהנדון שכתב אורי אבנרי
לפני כשלושה חודשים (העולם הזה )1996
שנשא את הכותרת לרדת! לרדת! שם
התפרסמה הבדיחה בנוסח הבא :
יהודי מייואש, הסובל מחרפת־רעב, מסכים
לקבל עבודה בקירקס. תפקידו הוא
לקפוץ ממרומי מיגדל גבוה לתוך גיגית־מים
קטנטנה.
ההופעה מתחילה. חשיבה בקירקס. המתופפים
מכים בתופים שעה שהיהודי
עולה, לאט־לאט אל ראש המיגדל, כשאלו־מות
הזרקורים מלוות אותו. הוא ניצב על

במקום בלתי צפוי. היא נעשתה פופולארית
דווקא במצריים. לא יהיה זה פלא אם תוך
זמן קצר היא תהפוך לחלק מן הפולקלור
המצרי, ובמקום •היהודי המתלבט בראש
המיגדל בקירקם, יספרו שם על הפלח ה מצרי
העושה הזאת.

הערבי הגדול והנפוץ ביותר. הוא נוסד
בשנת 1944 על־ידי האחים מוצטפא ועלי
אמין. כיום עומדים בראש השבועון עלי
אמין (שלפי כל הסימנים עומד לעוף
בקרוב מתפקידו בפקודת הנשיא סאדאת)
ואניס מנצור — עתונאי וסופר ידוע מאוד
במצריים. אגב, גם אמין וגם מנצור ידועים
כאנשי־העט הפעילים ביותר לקידום זכויות
האשד, הערביה.
בדרך כלל אין אחר סאעה נוהג לצטט
מאמרים המתפרסמים בעתונים עבריים בישראל,
אלא רק מתייחם בדברי פרשנות
לנאמר במאמרים אלה. הפעם חרג השבו עון
ממנהגו, פירסם את מאמרו של אבנרי
כמעט במלואו.
אני יודע שיימצאו רבים אשר יראו
בכך טעם לפגם .״הנה אתם מספקים חומר
תעמולה לאוייב,״ מתריסים בפנינו בכל
פעם שעתון או תחנת־רדיו ערבית נוה גים
לצטט את המתפרסם בהעולם הזה או
להתייחס לדיעותיו. זוהי, כמובן, גישה
פשטנית ומוטעית.
שבועון מסוג אחר סאטה מגיע למיליוני
קוראים במרחב. הוא אינו צריך להיעזר
בהעולם הזה כדי לשכנע את קוראיו לנקוט
עמדה מסויימת ביחס לבעייה הפלסטינית.
אבל כאשר הוא מצטט בהרחבה מאמר כמו
זה של אבנרי, יש בכך כדי לשכנע את
קוראי העתון בשינוי יחסם למדינת־ישר-

מאמר מסוג זה, המתפרסם בעתון ערבי
נפוץ, מציג את ישראל כמדינה שאינה

מי שאחראי להפצת הבדיחה ה יהודית
במצריים הוא השבועון המצרי הנפוץ
והפופולרי אחר סאעה (״השעה ה אחרונה״)
.לפני שבועות מיספר, בכתבה
שפירסם העתונאי המצרי ג׳לאל אלסמחאווי
בשבועון זה, הוא גיסה לספר לקוראיו
על הלך הרוחות בציבור הישראלי בהקשר
לבעייה הפלסטינית. במאמרו הוא התייחס
בהרחבה לשני מאמרים שהתפרסמו בנושא
זה בישראל. האחד הוא מאמר שהופיע
בג׳רחלם פוסט, שאלסמחאווי לא מציין
את שם מחברו.

איו יוצרים דימוי -
עשויה מיקשה אחת, שכל תושביה שוללים
את ההכרה בישות הפלסטינית. הוא מבהיר
שקיימים בישראל גם הבדלי גישה ודיעות,
ושקיים סיכוי להידברות ולהבנה הדדית.

״איו יורדים מכאן?״
ראש־המיגדל וקרביו מתהפכים בו מרוב
פחד.
עוברת דקה ועוד דקה.
״נו, קפוץ כבר!״ צועק מנהל הקירקס.
״על קפיצה אין מה לדבר !״ מיבב היהודי
בקול חנוק .״השאלה היא איו אני יורד
מכאן ׳ 7
במאמרו חמשיל אבנרי את חמיגדל שב־בדיחה
לבעייה הפלסטינית ואת היהוז־י ל־ראש־הממשלה
יצחק רבץ. התחייבויותיו
הרשמיות של יצחק רבץ בנושא הפלסטיני
הביאו אותו לעמדה בה עליו לקפוץ את
קפיצת־המוות. מאחר שברור שקפיצה כזו
אינה באה בחשבון, הציע אבנרי לממשלת-
ישראל ,״אנא, התחילי לרדת במדרגות
המיגדל. לאט־לאט, בשקט. אולי עוד נותר
הזמן הדרוש כדי לעשות זאת בכבוד.״
מסתבר כי ההלצה היהודית העממית הנושנה
הזאת עשתה לה לאחרונה כנפיים

המאמר השני הוא מאמרו של אבנרי
לרדת! לרדת! ,אותו מצטט העתונאי המצרי
בהרחבה. צילום שער העולם הזה,
בו התפרסם אותו מאמר, הנושא את תמונתו
של יאסר עראפת, משמש כאיור ל כתבה
המקיפה, המשתרעת על פני שני
עמודים באחר סאעה.
מסתבר כי ההלצה על היהודי בקירקם
נשאה־חן בעיניו של הכתב המצרי. הוא
מספר אותה במלואה, בהנאה גלויה, למרות
שצורת הסיפור מזכירה במיקצת את שיעורו
המאלף של דן בן־אמוץ ,״איך לספר
בדיחה ז״
אולם לא זו הנקודה החשובה. עצם הדיווח
הנרחב בעתון מצרי חשוב על דיעות
פוליטיות הרווחות בישראל הוא המעניין.
אחר סאעה הוא גדול השבועונים המצ רים.
קרוב לוודאי שהוא גם השבועץ

בין גזענות לפשיזם
קראתי בעניין רב את פיכתבם של אנשי
הליגה לזכויות האדם והאזרח (מדור
״פיבתבים״ ,העולם הזה ,)2008 שבו מודי עים
הם על ההרכב הפרסונלי של אנשי
הליגה. במיוחד משך את תשומת־ליבי
שמו של פרופסור ישראל שחק, שכפי
האמור במיכתב נתמנה לתפקיד יו״ד הליגה
לזכויות האדם והאזרח.
!במקביל למיכתב זה מונחת לנכד עיני
כתבתו של העיתונאי ישעיהו בן־פורת מ תאריך
14.11.75 בידיעות אחרונות, ובה
מציין הוא כי פרופסור שחק הוציא לאור
בפריס ספר בשם הגזענות של מדינת
ישראל, ובו כותב הוא בין השאר בעם,
: 20״באבדזנימה, בסיני, קיים מחנה־ריכיז
למישפחות (ערביות) שלמות, כולל ילדים
ותינוקות. שילטוניות ישראל הודו בקיום
המחנה ...אני מכיר את המחנות שלשם
שולחים תינוקות ...מחנה אבו־זנימה נמצא
בלב סיני...״
בעט׳ 202 בסיפרו של שחק מתואר
העם הישראלי בצורה זו :״חמץ פנאטי
וצמא־דם ...המון שוחר-דם.״
לא נזדמן לידי במישרין סיפרו של
פרופסור שחק, מאחר שאין הוא מצוי
למכירה בחנויות־הספרים ׳(ואולי מוטב כך),
וכל הציטוטים מובאים ממאמרו של ישעיהו
בן־פורת, שטרח לקרוא את המיבאות
שלעיל (ואכן, יש בכך טירחה לא־מעטה).
אסיים בציטוט נוסף המופיע על הכריכה
האחורית של הספר האמור, וכה נאמד שם1 :
״מוות מאיים על מחברו של יספר זה מידי
פשיסטים ישראליים.״ הופתעתי למדי לק רוא
שתחזיתו הפסימית של מחבר דברים
אלה לא התגשמה, ו״במדיניתם של הפשיס טים
הישראליים״ נבחר מחברו של ספר
בשם הגזענות של מדינת־ישראל כיו״ר
הליגה לזכויות האדם והאזרח. אכן, לזו
תיקרא דמוקרטיה.
אגב, אולי מוכן פרופסור שחק להסביר,
על־פי איזה סעיף מסעיפי פקודת החוק
הפלילי מועמד אדם •לדין ונידון למיתה
על פירסום מידע?
חיים שטנגר, תל-אביב

ביזבוז של סאטירה

שער ״אחר סאעה״

.הכתבה על ״העולם הזה״

מכתבים

״העולם הזה״ אינו, כמובן, העתון
היחיד המצוטט באמצעי־התיקשורת הער בים•
העיתונות הערבית במדינות ערב מר בדי
להתייחס אל המתפרסם בעיתונות ה ישראלית.
אץ כל פרופורציה בין מידת ה־התיחסות
הערבית לעיתונות הישראלית,
לזו של העיתונות הישראלית לגבי המת פרסם
בעיתונות הערבית.
העיתונות הישראלית נוהגת לצטט ב צורר׳
מגמתית מתוך העיתונות הערבית. כל
דבר שיש בו כדי לסייע לטענה כי ״כל
הערבים רוצים בהשמדת ישראל״ מתפרסם
בהבלטה. מאמרים אחרים, הקוראים למתי נות
ולניסיונות של הידברות, זוכים ל התעלמות
או, במקרה הטוב, לציטוט משד
בש ותלוש מהקשרו.
כתוצאה מכך נוצר כיום מצב׳מוזר ו בלתי
בריא. קורא העתון במדינה ערבית
יכול לצייר כיום לעצמו תדמית של מדי-
נת־ישראל קרובה יותר לאמת, מזו של
מדינות־ערב, כפי שהיא מצטיירת בעיני
קורא העיתונות הישראלית.

אזרחי ישראל עדיין אינם יודעים להתעלות
לרמה אירופאית בכל הקשור לקידמה,
אינטליגנציה וחוש־ביקורת. אנו עדים היום
לגל של תגובות בקשר לתופניית ניקוי־ראש,
שרוב הציבור הממוצע דורש להו רידה
מעל המסך בגלל היותה אספקלריה-
להמונים, ובגלל שכואב לראות כמה אנחנו
מכוערים.
כך, למשל, לא הבין הציבור את הקטע
בתוכנית זו שבו תלשו וקרעו את ראש-
הממשלה יצחק רבין, בעוד הכוונה היתה
שיריביו הם־הם שעושים זאת והם שמכנים
אותו ״מכוער״ ,וכו׳ .אבל ביקורת סאטי רית
דרושה בכל מדינה דמוקרטית, וכך
גם ׳במדינת ישראל.
כך נחרד הציבור ה״נאור״ ב-שראל
לראות גם את התוכנית בנושא ההומו סכסואליות,
ותיאר אותה כתועבה וכחינוך
קלוקל לילדי ישראל הרכים.
לדעתי, בצד תוכניות מעין אלו יש
להוסיף הסברה מתאימה, כך שהציבור
הממוצע יבין בדיוק את המטרה. חבל שכל
המאמץ המוקדש לתוכניות אלו יורד לטיט-
יון בגלל חו׳סר-הבנה. הציבור חייב להתעורר
עוד יותר מתרדמת־האשליות שלו.
ואם מילחמת יום־הכיפורים טילטלה אותו
רק טלטלה רכה, הרי עתה מוטל התפקיד
על כלי-התיקשורת, וככל שיהיו אמינים
יותר, הרי זה משובח.
דני אנקורי, כפר-סבא

האם הח״ב מאשר?
בקוראי את הסנסציה אודות השר
הדתי שחילל שבת (דף ״תשקיף״ ,העולם
הזה ,)2008 נזכרתי כי קראתי בשבועץ
חותם (המסונף לעל־המישמר) לפני כשבועיים,
כי ח״ב צעיר דתי טילפן לאשת
קברניט מטוס אל־על ביום השבת, וביקשה
שתשכנע את בעלה שלא יטיס את ילדי
יונדף.
כדאי לדעת האם ח״כ בן-מאיר (היחידי
שבא בחשבון זה) מאשר זאת.
י. פאר, תל־ אביב

חשהצגות בעיגה עומדת
בידיעות אחרונות מה־ 23 בפברואר נכ-
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2011

91בצעפוסטרים ״ 3 1 3׳ עדית ״
מתנה טעימה לילדי -קישוט נאה ל חד ר
קנו לילדים ״פופי״ שוקולד חלב
עלית ( 100 גרם) .הם יהנו
מה שוקולד. יצבעו להנאתם את
הציורים בתוך העטיפות. יגזרו
ויאספו 12 תלושים (אחד מכל
עטיפה) .ישלימו בכל תלו ש את
הסיסמא וישלחו אותם

ממולאים לת. ד 3468 .תל־אביב.
והפרס :

פוסטר צבעוני בגודל 35x50ס״ם
של אחת מ ארבע התמונות לפי
בחירת הילד. יישלח בדו אר אל
ביתכם.
הביאו לילדים הפתעה מתוקה.

סידרה של מה של פופי שוקולד
חל ב עלית. ארב ע טבלאות
שוקולד בעטיפות נהדרות
ממוספרות מ־ 1עד .4
בתיאבון ובהצלחה!
איך אזמר פופי?

טוב ל׳ ע שוקולד /גליך./
פ ר סו ם ד־ר י עיזנסון

מכתבים
(המשך מעמוד )4
תב :״הפינוי בסיני — מיבצע לוגיסטי
חסר-תקדים.״ אבל השחצנות לא נסוגה.
שלום קדוש, קריית-אתא

מופת בראש האומה
לא אחת, שעה שמוקרנים לפנינו על-גבי
המסך הקטן קטעים מישיבות הכנסת, נזע מים
רבים מאיתנו למראה המושבים הרי קים
מאדם.
החשבתם פעם עד־כמה משמשים נכבדי
האומה דוגמה וסופת לצימצום וקיצוץ
הוצאות 1
תארו לעצמכם מה היה קורה אילו כל
120 חבדי־הכנסת היו !מופיעים לישיבות.
כמה דלק היה מבוזבז כדי לשמוע שטויות
ונאומים חסרי־תוכן. כמה דפי־נייר, מקוש קשים
בעיגולים ומשולשים, היו מתגלגלים
על הריצפה. הרי צריכים היו להכפיל את
מיספר עובדי־ד,ניקיון !
שלא לדבר על החלפת ריפוד המושבים
לפני כל פיחות. ועוד דוגמה למופת בפיה־רון
הבעייה האקולוגית: הרעש. תארו
לעצמכם 120 חברי-כנסת נוחרים!
משה אדטשטיין, נתניה

להיות ילדים טובים
בתגובה למינשר (העולם הזה ,)2009 איני
יכולה להשתחרר מן ר,רושם של ה״מינשר״
במדור זו הארץ ,״שמי רובינשטיין״ .קיי מת
הקבלה ביניהם, ואל שניהם אין להתייחם
ברצינות•
התפיסה שלכם היא הגלותית ביותר. גם
היהודים בזמנו ישל היטלר חישבו, שאם הם
יהיו בסדר ולא יעשו בעיות, תפסח עליהם
השואה.
שטיפת־המוח הקבועה, השזורה לאורך
המאמרים והכתבות בהעולם הזה, הגורסת
שאם נהיה ילדים טובים, ונחזיר את ה שטחים
די.שדודים״ הכל יבוא על מקומו
בשלום, היא המסוכנת ביותר.
ואצטט מסיפרו של יהושפט הרכבי :״כל
עוד יתנוסס דגל ישראל על בית אחד
בתל־אביב, לא ישלימו עם כך הערבים.״
פרחיה מיזרחי, תל־אביב

שמפו רויאל
כחול ־ לשיער שמנוני ורגיל

ו נ ¥ינ 1יו * @

מ ורה דרך !
ברצונך לעבוד עם רכב אשכול בתל־אביב?
אפשרות לשותפות. פנה אלינו.

טיול הגלילתל ־ אביב
רח׳ הירקון 142 תל־אפיט, טל 230651 .

ספר הברית החדשה
בשבות שו 1ו ת
להשכלהבל לי ח
ולהכרתהד תו ת ב עו ל
יישלח לכל הדורש
ת.ד ,7089 .ירושלים

כגדי הרוזנת החדשים

אנו עדים למה שאני מכנה ״השתוללות
של עיתונים״ ,אך עיתון כמו העולם הזה
צריך להיות זהיר כפליים.
והנה, מתעוררת השאלה: בעיקבות כת בתו
של אלי תבור על נסיעתו של שמעון
(״כושי״) רימון לנפאל ותגובתכם עליה
(העולם הזה )2009 ומקור הידיעה, הרי
ברור־מאליו שהעולם הזה יונק ידיעות,
ואולי גם חומר לכתבות, ממקורות כמו
סטייקיית רונן. ואם כך הדבר, אולי הרבה
מהדברים שהתפרסמו בעיתון אינם נכונים
והיטעו את הקוראים.
ואם אודי דיין השתמש בשיטה הזאת,
מי יודע כמה אנשים עשו זאת בעבר, וב־עיקבות
ה״ידיעות״ שהפיצו זכינו לכתבות
״מפוצצות״ בעיתון.
יודע אני כי רוב הכתבות על שחיתו־יות
ודומיהן נכונות, כי בסד־הכל איננו
עיוורים, ואנו יודעים מה קורה במדינה.
אני, אישית, נהנה מהרבה מדורים ודיוו חים
בעיתון, ולפעמים — כמו כל אחד —
לא מסכים לנאמר.
ברם, המיקרה הנ״ל נותן נשק מצויץ
בידי מתנגדי העולם הזה, וכתבתו שיל אלי
תבור לא הוכיחה את ההיפר.
יוכל שינחו, קריית־שפרינצק
• כפי שהסביר אלי תבור, ידיעת־כזב
כזאת יכולה להסתנן להעולם הזה רק כאשר
זהו סיפור תמים — לכאורה — שאינו
פוגע באיש, וכאשר לא נראה לעין מניע
שיחשיד את מוסר־הידיעה בשקר. ידיעה
זו באה משני מקורות שונים, ורק עתה
מתברר שהיה להם, לשניהם, מניע נסתר.

על געדים ואנשיס
אינני מסוגל להתאפק, ואני מפנה את
תשומת לבכם למודעה מצחיקה של המר כז
החופשי.
קודם כל, בראש המודעה מתנוססת תמו־
1ה של מר שמואל תמיר, כנראה מתקו פת
היותו נער. אולי יפרסם העולם הזה
תצלום זה בצד תצלום של מר תמיר כעת,
כשהוא בן 52 פלוס — ולוא רק כדי לשים
קץ למינהג המגוחך, שלא רק מר תמיר
נזקק לו, לפרסם תמונוית־נעורים של פו ליטיקאים
קשישים, במקום תמונות מעוד כנות.
אבל
מצחיק עוד יותר שבמודעה מלו־

אני בולי מלא התלהבות
מהתמונות של
הרוזנת וורושקה, בבג דים
המצויירים (העולם
הזה .)2009
נדמה לי שכך נמצא
הפיתרון ללבוש ישר אלי
מקורי, המתאים
לאקלים הארץ בקייץ.
מכיוון שאי-אפשר בכ לל
להבחין שהגברת
עירומה ושהבגדים מצו יירים
— הרי זה מתאים
בהחלט בתור לבוש
רישמי.
זה גם מתאים כבי טוי
סימבולי למציאות
הישראלית הכללית, ב נוסח
״ביגדי־המלך ה חדשים״.

דויד
גרמן,

דמת־גן
• עוד בגדים חדשים
של הרוזנת, ס־סידרת
תצלומיה בש בועון
שטרן — ראה
גלופה.

השקר -
גשק בידי
המתנגדים
לא אפתח במישפט
הרגיל ״כקורא ותיק
של ברם אוכל להג דיר
עצמי כעיקבי מאד
בקריאת העולם הזה,
ומשתדל שלא להחמיץ
כתבה מעניינת.
אולם בעיקבות פר שת
אודי דיין, נת עוררו
אצלי כמה ספי קות
בקשר למהימנות
ידיעותיהם של כתבי
העיתון. ברור שכל
עיתון יכול לטעות, ו־

וורושקה העירומה
בגדים לאקלים חם
העולם הזה 2011

מכתבים
מדת זו, רבת היומרה ההיסטורית והפו ליטית,
מופיע מושג מישפטי אלמנטרי
אחד ארבע פעמים, באנגלית לוואנטיגית
(ץ10ז 8111]):1-3במקום ץ6110־,)1$61118€1
ואין מנוס מן המסקנה שהמנהיג הדגול

תמיר -במודעה ובחיים
לוואנטיניזציה —
החלטה שנשלתה למזכיר המדינה הוסבר כי
לבדוק מהו: י\ 0א^ 1] £8 .פ פ 01׳ 8פא;*
נח ״סיום מצב המלחמה״ .אני שואל את
בוד, אבל בכל החומרה: קודם אתם נותנים
ארצות־הברית לערוד בירורים עם גורמי צד
המלחמה והתנאים שלהם לכך, ואתם עושים
•עים מה זה ׳\ 0א\1:.\0 01׳ 811.1] £1</
ת דעת של משפטנים שיאמרו לכם מה זה ז
בענינים פרטיים שלכם י
:אז אתם ממשלה, הצוות הזה, לא היה לכם
ז ס 0א £ובימים של
ן יבלתם חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה
חדש אתם בודקים זאת ז מה אתם מאחזים
׳ 81X1 •01] £ 8 03ם א £כאש• ר

ה .-יצחק רביו על במת הכנסת ואמר שללא

האנגלית של תמיר

— של המיקצוע
של המרכז-החופשי אינו יודע אנגלית,
אפילו כשזה, נוגע למונחים מיקצועיים,
במיקצוע שלדעצמו.
חיים תדמור, תל־אביב
• תמונת ח״כ שמואל תמיר במודעה
ובמציאות, וכן הקטע עם השגיאה במודעה
— ראה גלופות.

שטיפת״מוח באגרופים

אני מתאר לעצמי שאתם חושבים שכל
העם הזה מטומטם. נכון ! אתם לא יחידים.
גם אני לפעמים תוהה נדהם מול הצפר דעים
שהעם הזד. מסוגל לבלוע, בלי לה גיב
בצורה חריפה. אולם אתם, בהעולם
הזה, מוסיפים על זה משהו נוסף, והוא
הנושא של ־שטיפת-המוח. אתם טוענים
ששוטפים את מוחנו, ומונים ברשימה את
כל אמצעי-התיקשורת הממלכתיים והפר טיים,
ורק אתם הטלית הזכה שאין בה
מום.
אבל אמצעי־התיקשורת האחרים מתוח כמים
מעט, הם לא מזלזלים בגילוי בבי-
נתנו אלא מחליקים את שטיפת-המוח ועד
שים זאת בעדינות, שלא נרגיש. אתם לא !
אתם הולמים בנו באמצעים גסים, באגרופים
ובאלות. ואת זה, בינתנו המטושטשת
לא סובלת כל־כך.
לטעון שאסור לקרוא לאש״ף רוצחים,
זה כבר לא טימטום, אלא עלבון הדורש
תגובה. ובכן, אם תרצו או לא, אש״ף הוא
אירגון של רוצחים פאנאטיים המקבל הש ראה,
כסף, מימון, עזרה וסיוע מממשלות
המעניקות ציוני־גבורה וסירסום לרוצחים,
•שהתפארו בכריתת ראשי חיילים ואזרחים
בגרזינים. יופי!
אני חוזה עולם ״מקסים,״ שבו כל אדם
שירצה להוכיח את זהותו יהיה רוצח. זה
יותר קל ומעורר מאשר להיות אישיות
יוצרת חיובית. לצערי, עולמנו מתקרב
לקראת תחזית קודרת זו, ועיתונים ואמ-
צעי־תיקשורת בעלי דיעות כשלכם מזר זים
תהליך זה. ראו מה קרה בבריטניה,
שבה סירבו ראשי הבי־בי-סי לקרוא לאיר-
גון־הטרור האירי בשמו. ראו מה קרה
(חמשו בעמוד )10
העולם הזה 2011

אזהרה

לכל אלה העומדים לרכוש מכונת כביסה:
בעתון ״הארץ״ מיו ם 19.2.76 בכתבה של לאה פורת ״כיצד צדים
צרכן בור״ נאמר :״הצרכן הישראלי בור גמור בכל הנוגע לטיב המוצרים שהוא
קונה ועל כן הוא נתון להשפעת הסוחר אלא שהסוחר מעוניין למכור לאו דווקא
את המוצר הטוב, אלא את המוצר שהוא מרוויח עליו יותר וכל מה שהסוחר
ציין לעשות לשם כך הוא למכור ״לוקשים״ שהקונה בולע בתיאבון״ .ועצה
נוספת של לאה פורת :״אל תתפתו לחשוב שככל שהמחיר יותר גבוה, המכשיר
יותר טוב. כמה יבואנים למדו שהצרכן הישראלי מתרשם ממחירים גבוהים והם
מעלים את המחירים באופן מלאכותי״.
ב״ידיעות א ח רונו ת ״ מיו ם א׳ , 22.2.76 נקבע במחקר כלכלי עבור
ההסתדרות, כי קיים פער תיווך ניכר במכונות כביסה וכי הרווח הגולמי של
סוחרים מסויימים הוא כ־ 1,800ל״י למכונת כביסה. המחיר הסיטונאי של
המכונה המיובאת הוא כ־ 5,000ל״י והמחיר לצרכן 6,700 ומעלה.
לצערנו התפשטה תופעה זו בארץ. ישנם
סוחרים המנסים למכור מכונות כביסה זולות
במחיר ׳מוגזם, כשלא טובת הלקוח נגד
עיניהם אלא השגת רווח מופרז. לצורך זה
הם מספרים סיפורים שאין להם שחר, הכל
במטרה להטות את הלקוח התמים ולשכנעו
לרכוש את המוצר שהם מעוניינים למכור.
לכן — אל תקנו מכונת כביסה לפני
שתראו את מבחר מוצרי קריסטל
המעולים אצל סוכנינו המורשים
ברחבי הארץ.

שימו לב למחיר !

קריסטלליידי 5 ,2 5 0

קריסטללורד 5 ,5 0 0ל־י
בקנותכם מכונת כביסה קריסטל אצל סוכן
מורשה של קריסטל
אנו מ ב טי חי ם מכונת כביסה מעולה — עם קיבולת כביסה גדולה —
אך קומפקטית במידותיה החיצוניות.
* אנו מ ב טי חי ם מכונת כביסה שיש בה כל היתרונות והשכלולים.
* אנו מ ב טי חי ם מכונה מעולה מתוצרת צרפת, בעלת מוניטין רבים
באירופה וגם בישראל.
¥אנו מ ב טי חי ם מכונת כביסה עם שרות מהימן ומסור לאורך זמן.
* אנו מ ב טי חי ם מכונת כביסה מעולה, במחיר סביר והוגן, ולא מנופח
באופן מלאכותי.
הגיע הזמן לשרת את הלקוחות בנאמנות וביושר! הגיע הזמן לתת ללקוח תמורה
מלאה עבור כספו !
מוגש כשירות לציבור ע״י

1ן רי 110ל

מכונות כביסה, מקררים,
תנורי אפיה ובישול

״גימסק׳ -פי תו ח ר פו אי ש ל
מחשב הו עדהל או רגיהא טו מי ת ב או ק רי ד ג׳ -
לביח ־ חולים ״אסף־־הרופא״
מחשב אנליטי מאבחן, אחד מהמערכות האלקטרוניות
המתוחכמות מסוגו בעולם, יהיה נושא ההגרלה השנתית של
חוג ידידי בית־החולים ״אסף־הרופא״ .ה״ג׳מסק״ מהווה פיתוח
רפואי של ״אנלייזר מהיר״ — מכשיר חדיש הנמצא בשימוש
הוועדה לאנרגיה אטומית באוקרידג׳ — ארה״ב.
מחירו של מחשב זה המיוצר בארח״ב הוא מעל ל־60
אלף דולר. ד״ר יעקב זיידמן, מנהל המעבדות בביה״ח ״אסף־
הרופא״ מסר כי המחשב מסוגל לבצע מעל 20 בדיקות
מעבדתיות מדוייקות לאבחנה נכונה של המחלה ולספק תוצ
אותיהן
תוך שתיים עד שלוש דקות, לעומת שעה ויותר —
משך הבדיקות בשיטה הרגילה.
למחשב זיכרון המופעל בלחיצת כפתור ומכשיר טלפרינטר
הכותב 30 אותיות בשניה.
מר יוליאן מלצר, יו״ר חוג ידידי ביה״ח אומר כי תקופת
רכישת המחשב תארך מספר שנים, אולם נחושה ההחלטה
לסיימה בהצלחה.
ההגרלה מנוהלת ע״י ועדה שבראשה עומדים מר שמואל
גוטפרב מרטת״גן, והגברת יודסין מתל־אביב.

שא אותו בכיסך או בארנקו
והוא ישמש לך דרכון כספי.
אשר יפתח בפניך עולם
של נוחות יומיומית.
כרטיס דיסקונט מפתת) הוא
כרטיס יוקרה ואמון המאפשר לך
לרכוש באמצעותו מבחר מגוון
של מוצרים ושרותים. באשראי.
במאות בתי עסק ברחבי הארץ.
בין עסקים אלו תמצא:
חנויות כל־בו. בתי מלון. מסעדות.
חנויות מובחרות בבל ענפי
ההלבשה וההנעלה. מועדוני לילה,
בוטיקים. גלריות. חנויות ספורט
ועוד.
הצטרף גם אתה אל חוג מחזיקי
כרטיס דיסקונט,
וזכה באשראי,

אמון ויוקרה.

נתויזף סד סוף

12345־ 4203

50105-123456
נדזת• ניחן לדיטנרהיראר סטנו לנרט־ס

ש דו ת נו סףשל

־ חשבםד״זק

^^יי׳ייימימייייייייי

ה1ידו 1ל מ ערך
אמצעי־התיקשורת, העוקבים אחר הדיונים הנערפים
במוסדת מפ׳׳ם בהכנת לקראת ועידת״המיפלגה, האמורה
להתכנס בקייץ הקרוב, מדווחים כי ״גברו הקולות
הקוראים לפרישת מפ״ם מן המערך עם מיפלגת העבו-
דה ״.כמה עיתונים אף מרחיקים לכת וגורסים, בהסתמכם
על דיברי נואמים בישיבתה המראתונית של
הוועדה המדינית של המיפלגה, כי קיים בה עתה רוב
ברור למען ״חידוש הופעתה העצמאית של מפ״ם,״ קרי :
פרישתה מן המערך.
מרשימה במייוחד היא העובדה, כי מיספר חברים במוסדות מפ״ם, שבעבר צידדו בקיומו של המערך, התאכזבו
ממנו כיום, וסבורים כי אין להמשיך בו. לעומתם,
קטן ביותר הוא מיספרם של אלה שנעו משלילת המערך
בעבר לחיובו כיום.
על־אף כל האמור לעיל, אני סבור כי רצוי שמשקיפים
מן הצד לא ייתפסו לברקים ולרעמים, אלא
ילמדו עובדות״יסוד עקשניות יותר במזג־האוויר. אם
חושי הפוליטיים טרם בגדו בי, ואם אני עדיין מיטיב
להכיר את הציבור חמפ״מי ואת הנהגתו, אני מעז להתנבא
כי הוועידה הקרובה של מפ״ם לא תהיה ״ועידת
חידוש עצמאותה״ וכי גם לאחריה, כמו לפניה, תמשיך
מפ״ם לשאת בעולה של ה״שותפות תוך מאבק.״

על הצטרפות מפ״ט למערך עם מיפלגת־חעבודה
הוחלט בוועידה השישית של המיפלגה, בדצמבר .1968
בסוף ינואר 1969 נחתמה אמנת־המערך, והוא הפך
עובדה קיימת. פרט למיספר קטן מאד של חברים,
שפרשו ממפ״ם לאחר הכרעה זאת, והלכו ביודעין לשולי
הזירה הפוליטית בישראל, המשיכו שוללי המערך בקרב
מוסדות מפ״ם (ששיעור כוחם היה קרוב ל״ ,)35$לנהל
קרבות-הטרדה רטרואקטיביים, תוך שהם משתתפים בפעולה
השוטפת של מפ״ם ה״מערכית״ ,ונוטלים חלק
לא רק במוסדותיה של מפ״ם גופא, אלא אף במוסדות
המשותפים של המערך (במידה שאלה פעלו) ,ובסיעות
המערך בכנסת, בהסתדרות וברשויות המקומיות.
מדי-פעם תבעו חברים אלה לקיים דיון בשאלת
קיומו של המערך, ומבוקשם אכן ניתן להם, והם נוכחו
שוב־ושוב לדעת, כי ההצטרפות למערך בשעתו לא היתה
בגדר ״תאונת-דרכים״ או ״אפיזודה״ ,אלא עובדה בלתי-
מיקרית לחלוטין, פרי הבשלתם של תהליכים פוליטיים,
סוציולוגיים ומישקיים בחברה הישראלית, ובמפ״ם כחלק
אינטגראלי ממנה. משום־מח, ובצורה מרשימה
ופאתטית, מסרבים ״שוללי-המערך״ ללמוד את הלקחים
המתבקשים ממצב זה, ולהיישיר מבט בפני המציאות.
מדוע הצטרפה מפ״ם למערך ! משום מה היא עדיין
ממשיכה בחברותה בו !
לשונות רעות לוחשות, כי פעל כאן בעיקר המניע
של טובות״הנאה והכיבודים המימסדיים המזומנים ל-

מפ״ם הקשורה במערך (ואכן, היה פיתוי רב בעובדה
שאישי אחדות-העבודה זכו בעמדות בכירות במימסד
עם הצטרפותם למערך, ובעיקר לאחר כינון מיפלגת-
העבודה) .המאבק על משאבי-הכוח הינו חלק בלתי־נפרד
של החווייח הפוליטית בכל חברה, ותהיה זו תמימות
להניח כי דווקא מפ״ם תתנזר מהווייה בסיסית זו. אולם
האמת ניתנה להיאמר, כי חלקו של מניע זח בכלל
מערכת־המוטיבציות של מפ״ם היה, ועודנו, קטן יחסית.
מאידך, אין להתרשם יתר״על״המידה מנוסחות כמו
״הבטחת ההגמוניה הפועלית״ וכיוצא-באלה. סבורני כי
גם אחרון״האנכרוניסטים במפ״ם דהיום, אינו משלה עוד
את עצמו כי הצמרת השילטונית במדינה <^כן מייצגת
את תנועת-הפועלים, ומכל שכן — את ציבור־הפועלים.
מכל מקום, ניתן היה לסייע לשמירה על ה״הגמוניה
הפועלית״ (תהיה אשר תהיה משמעותו של צירוף-
מילים נחמד זה) גם כשותפה בממשלת״קואליציה, ולאו׳
דווקא כאחת מחטיבות המערך•
וכך, אחרי שממיינים את הנימוקים השונים שניתנו,
מלכתחילה ובדיעבד, להצטרפות למערך, ועומדים על
אי״תקפותם, לא נותר אלא להגיע למסקנה, כי מפ״ם
הצטרפה למערך לאחר שמיצתה את קיומה העצמאי,
ולא נותרו לה עוד נימוקים לצידוקו. לשון אחר: לא
נותר לה עוד ייחוד פוליטי משמעותי, שבגינו היה כדאי
לה להמשיך ולשאת את נזר־הקוצים של עצמאותה
האירגונית.
אחרי מילחמת ששת״חימים הביטה מפ״ם באומץ
בראי, ונוכחה לדעת כי ״הממוצע המפ״מי,״ במוסדות
המיפלגה כמו גם בקרב החברים מן השורה, אימץ לעצמו
את קויהמחשבה הפוליטי של ח״קונסנזוס הלאומי,״
שבסיסו הוא מיפלגת״העבודה, בסוגיות הלאומיות ה עיקריות.
על-אף
הבדלי-ניואנסים, שיש בהם תשלום מס-
שפתיים לעברה של המיפלגה, אין למצוא ולו גם סוגייה
מהותית אחת שלגביה נקטה מפ״ם עמדה פוליטית
(להבדיל מניסוחים אידיאולוגיים) השונה שוני משמעותי
מן הקו המרכזי של מיפלגת-העבודה.
ההצטרפות למערך, והדבקות בו עד עצם היום הזה,
אינם אלא פועל־יוצא מחשבון־נפש זה. לדעתי, ראוייה
הנהגת מפ״ם להערכה על אומץ־הלב ועל המסקניות
שגילתה. היה זה, ללא־ספק, גילוי בלתי־שכיח של
יושר אינטלקטואלי. אלה החולקים על כך נאחזים
בעקשנות בקרנות״המיזבח של מצבים ושל עמדות
מפ״מיות שחלפו ללא״שוב.

המערך איננו, מעצם הגדרתו, אלא תצורת-מעבר.
ניתן היה לצפות כי הנכנס לפרוזדור זה יתקדם במרו-
צת־הזמן להתמזגות מלאה בתוך הסופרמרקט של מיפ-
לגת־העבודה, או ייצא ממנו לעצמאות מחודשת אם

שחס£חשלם ומ?״
יבצבת רשיון־הנהיגה
פולחן ישראלי. שעור־נהיגה הנמשך 40 דקות
עלה לפני שלוש שנים 20ל״י, לפני שנתיים 30ל״י,
והחל מימינו אלה 60 ,ל״י. כלומר, עלייה של 100
אחוזים(!) בתקופה של שנתיים. אף־לא מוצר אחד
״הצליח״ להעלות את מחירו פי-שניים תוך שנתיים.
לימוד-הנהיגה בארץ הפך, עקב מחירו הגבוה בשנים
האחרונות, תענוג יקר ביותר ומעין ״פולחן ישראלי״,
שבין תופעותיו בתי־ספר״לנהיגה רביס״מספור, המעסיקים
מאות מורי-גהיגח ומאות עובדים מינהליים. תפקידם
הרישמי של אלה להביא את התלמיד ל״טסט״ —
טיבחן הנעשה על-ידי בוחני מישרד-הרישוי, שהם המחליטים
אם התלמיד יקבל רשיון-נהיגח, אם לאו.
הוצאות והכנסות. תלמיד ״טוב״ ,הלוקח 25
שעורים בטרם ייגש לטסט הראשון, ימצא עצמו בעל
נסיון-נהיגה כולל בן 16 שעות ו־ 40 דקות, ובגירעון כספי
של כ־ 1800ל״י. אם ייכשל בטסט הראשון, ייקח עוד
10 שעורים וייגש לטסט שני, תהיה הוצאתו הכוללת
על התענוג כ־ 2500ל״י. מאידך, מורה-נהיגה המלמד
שמונה שעורים ביום רגיל, ושלושה שעורים בימי השישי,
הכנסתו החודשית היא כ־ 8500ל״י ברוטו.
מצד שלישי, התלמידים — בעיקר עקב ההוצאה
הגדולה והרצון לצבור יותר שעות-ניסיון לפני הטסט —
לוקחים ״שעורים בהסתר.״ כלומר, הם מתאמנים בין
השעורים על מכוניתם או על מכוניתו של חבר, במגמה
שהתקדמותם בלימודי־הנהיגה תהיה מהירה ככל האפשר
ותחסוך להם מכסימום הוצאות. אין צורך להדגיש
את הסכנה הכרוכה בכך.
תופעת־לוואי נוספת ליוקר לימוד הנהיגה היא ח-
״משיכה.״ עקב הירידה במיספר התלמידים הכולל, משתדלים
מורים רבים להאריך ככל האפשר את משך לימוד
הנהיגה, ו״למשוך״ שעורים. נפוץ המינהג לקחת שעור
אחד ואפילו שניים רצופים לפני הטסט, דבר שלא תמיד
הוא הכרחי.

אחרי עמידה מוצלחת במיבחן״הנהיגה (הנערך במכוניתו
של המורה) ,ניגש הנבחן למכוניות־שלו ומגלה,
להפתעתו הגדולה, כי מכוניות לעיתים שונות זו מזו.
את השאר הוא לומד בעצמו, תוך כדי נסיעה.
ענף לימוד״הנהיגה, בסדר-הגודל שלו כיום, מייותר
לחלוטין. אולם, נוכח העובדה שלימוד־נהיגח בשנות
השיבעים הוא דבר כמעט-הכרחי, כדאי לעיין בתוכנית
שלהלן, שהשראתה ממרבית מדינות״המערב.
לימוד עצמי. על-פי התוכנית הזו, כל אדם בכל
רשיון־נהיגה מסוג ב׳ או ג׳ יורשה לשמש כמורה״נהיגה
ללא״שכר, בתנאי שהוא מחזיק באותו רישיון מזה ארבע
שנים רצופות, ולא עבר אף לא עבירת-תנועח אחת. כל
מכונית בעלת רישיון־רכב מטעם רשות-הרישוי, בעלת
אישור לכשירות־תנועה ובעלת תעודת ביטוח-רכב (כולל
סיכוני צד־שלישי) ,תוכל לשמש כמכונית לצורכי לימוד-
נהיגה, בתנאי שנוסעים בה רק הלומד ובעל-הרכב, כשהם
חגורים חגורות-בטיחות גם בשטח בין-עירוני ובעל-הרכב
עומד בתנאים שהוזכרו לעיל, והוא בעל תעודה מתאימה
ממישרד-התחבורה• וכן, בתנאי שהלומד עבר קודם-
לכן מיבחן תיאורטי במתכונת הנוכחית, ושעל המכונית
שלט המבהיר שהיא משמשת עתה לצורכי לימוד״נחיגח
(האות ל׳).
ה״טסט״ עצמו ייערך במכונת הנוכחית, על-ידי בוחני
מישרד״הרישוי, לאחר מינימום של 40 שעות״נהיגח
של הלומד (פי־שניים מהמצב כיום) .מורה־הנהיגה יהיה
רשאי לקבל מן התלמיד רק את הוצאות־חדלק• הטסט
ייערך במכוניתו של המורה, או במכונית אחרת שימציא
התלמיד לרשות בוחני מישרד-הרישוי.
נהיגה בבית״ספר. ניתן להרחיב את התוכנית
בהתאם לרעיון שהועלה באחרונה במישרד-הרישוי וב-
מישרד״החינוך, ואשר לפיו ילמדו תלמידי בתי״הספר
התיכוניים, בין השאר, גם נהיגה. מישרד־חחינוך המליץ

תקופת-הרצה קצרה לא תניב את התוצאות המקוות.
יתר״על״כן: לאורך״זמן, המערך הינו האופציה הגרועה
ביותר מבין השלוש האפשריות (עצמאות, מערך, איחוד),
שהרי מי שמצוי במערך איננו נהנה מחופש-הפעולה של
מי שמצוי מחוצה לו, ואף לא ממידת ההשפעה של
מי שמצוי ממש בתוך ״מוקדי-ההכרעת.״
אולם דומה כי, לגבי מפ״ם, שתי האופציות הטובות
יותר אינן רלוואנטיות: מערך־הכוחות הפנימי
בתוכה וההתרוצצות במיפלגת״העבודה מאפשרים לח
להתקדם לקראת איחוד, ואילו יציאה מן המערך לקיום
עצמאי איננה אפשרית, כיוון שאותה הסתגלות של
הרוב המפ״מי לתפיסת״העולם הפוליטית של השותף
הבכיר במערך עומדת בעינה.
אילו נפלה הכרעה ברוב-קולות במוסדות מפ״ם למען
פירוק המערך, ספק אם היה לכך כיסוי בקרב חברי־תמיפלגה
והציבור האלקטוראלי שלח.
וכך נידונה מפ״ם להישאר במערך, על״אף הצפרדעים
שהיא נאלצת לבלוע מפעם־לפעם. יש לכך משמעות טרא גית
לגבי הסיכוי לכונן בארץ מחנה ״יוני״ ושמאלי
בעל-משמעות. אולם אין להיחפז להניף אצבע מאשימה
לכיוון חרוב המפ״מי, המכריע שוב״ושוב לטובת המשך
קיומו של המערך.
רוב זה פשוט מצלם את מצבו העובדתי של מחנה,
שזכויות עברו החלוצי והלוחם שמורות לו בכל מחקר
היסטורי, אך הוא כבר מיצה את עצמו, ואין לו כל
סיבה שבעולם לחדש את עלומיו שחלפו ללא״שוב.

יוסי אמיתי,

גבולות

שהתלמידים ילמדו רק למיבחנים תיאורטיים, אולם
ניתן להרחיב את התוכנית, ובמיספר שעות חודשיות
קטן ביותר (שעה בשבוע, לכל היותר) לאפשר לתלמיד
לנהוג.
בתי-ספר לנהיגה יקשרו קשרים קבועים עם בתי-
ספר תיכוניים, וכל תלמיד הכיתה השמינית יוכל לקבל,
במחיר נמוך מ״ 60ל״י מיספר שעות לימוד-נחיגה מעשי
ושעות״תיאוריה. וכעבור מיספר חודשים, קודם ההכנות
לבחינות-הבגרות, יוכל לגשת במיסגרת בית״ספרו למיבחן
תיאורטי ומעשי שיקנה לו רישיון-נהיגה.
תוכנית זו אמורה לגבי כל בתי-חספר העל־יסודיים,
וטוב יעשה מישרד-החינוך אם יממש את הרעיון שהועלה
על-ידי עצמו.
צינן בנהיגה. התוכנית, שעיקריה, הובאו לעיל,
נהוגה מזה שנים רבות בארצות-הברית ובקנדה, וכן
במיספר ארצות אירופאיות ודרום־אמריקאיות. נפוץ בארצות
הללו הנוהג, שלפיו האב מלמד את בניו לנהוג
במו-ידיו, ומושג של בתי־ספר לנהיגה כמעט שאינו קיים
שם, להוציא בתי-ספר הקשורים עם מורי-נהיגה המלמדים
שעורים תיאורטיים במיקצועם, והם ככל המורים
האחרים באותו בית־ספר.
בארצות הללו, כל בן 17 כבר מצוייר ברשיון־נהיגה,
וקיימים בתי-ספר שבגיליון־ציוניהם של מסיימיהם מופיע
ציון גם בצד המיקצוע ״נהיגה.״ ולא רק זאת, אלא
שבמיסגרת שעורי-הרשות מופיעים מיקצועות כגון נהיגה,
נהיגה־מונעת ונהיגה על כלים כבדים (סוג ג׳).
אם תוגשם תוכנית במתכונת כזו, יצטמצם מיספר
בתי-הספר-לנהיגח ומיספר מורי-הנהיגה, יצטמצם מיספר
הלומדים נהיגה, יירד מחיר שעורי־הנהיגה, והנהיגה
תהפוך נחלת הכלל (בעייה חדשה לשר יעקובי).
מורי-הנהיגה אולי לא יהיו אז בסטאטוס חברתי
גבוה, אולם סוף־סוף ניפטר מעוד פרח-קדושה שאסור
לומר לה: הגזמת !

מאיר דורון. דחובוח

מכתבים
(המשך מעמוד )7
בלבנון. כל אותם רוצחים, רוממות-אל בגרונם
וחרנדפיפיות בידיהם. אינני מאמין
שנוכל אי־פעם לעקור סרטן נורא זד, מעולמנו,
פשוט מפני שאין בכוחה של ד,חב רה
המודרנית החלשה לעשות זאת.
מי כ אל או;ל , 0 ,חולון

מנטאליות וכל
אני מבין שאישיותו הריגשית של דן
עומר מתקשה להסתדר עם כל מיני מיגב־ילות,
חובות וכר, אבל דחילק — לצטט
שתי מילים שלי מתוך הרומן ולהכניס גם
בהן ארבע שגיאות — הרי זה קצת יותר
מדי (נמר של נייר, העולם הזה .)1010
(א) אני כתבתי ״היה לו חולי־לב וציפור ניים
ורודות״ ,ולא ״ציפורניים רודות״ .אינני
יודע אילו ציפורניים ננעצו בנפשו ה רכה
של דן עומר ועשו בה מה שעשו —
מכל מקום אני כתבתי על גון ציפורניו
של ברונובסקי, ולא על שום דבר אחר.
(ב) ההערה הממוסגרת, שהכניס דן עומר
׳לתוך המובאה שלי (״׳לימים נעשה העורך

מנחס כן
פיקחות של פיכחות
הסיפרותי של הארץ) איננה שלי. היא
מייצגת את המנטאליות הניסוחית של דן
עומר.
(ג) אני כתבתי :״פיקחות ילדים נפלאה
ולא־מנוסחת״ ,ולא ״פיכחות ילדים נפלאה
ולא מנוסחת״ .ההיפר מ״פיכחות״ הוא
״שיכרון״ ,ואף זה שייך בעיקר לעולם
מושגיו של דן.
(ד) ברונובסקי, ולא בורונובסקי.
מנחם בן, תל־אביב
9המגיה מתנצל על השיבושים של

תיקון גמרי

גם הם אוהבים

£מ11

בתגובה לאי-אילו רמזים במדור ״גמר של
נייר״ (העולם הזה ,)2009 ברצוני לציין את
העובדות הבאות :
הריבעון אריאל ,׳שאתם מתארים אותו כ־
״הוברת־ד,יוקרה הייצוגית שד תרבות ישר אל
בחו״ל׳ כפוף מאז ומעילם למחלקת־קישרי־תרבות־ומדע
(קשתו״ם) במישרד־החוץ,
ולא למחלקת־הסברה, כפי שנאמר ב עיתון•
מנהל מחלקת קשתו״ם מזה כמה
שנים הוא מר אבא גפן.
בחירת החומר עבור החוברת נעשית
אך־ורק על־ידי העורך הראשי, כלומר אני
החתומח־מטה, לפי •שיקולים סיפרותיים ו־אמנותיים
בלבד.
יעל לוטן, ירושלים
9העולם הזה ציין את הפרטים האלה
ביוזמתו, במדור ״נמר של נייר״ (העולם
הזה .)2010

סיגריות״ט״״ נ מכרות יותר
מכל יתר הסיגריות גם יחד
ויש סיבה טובה לכן-
סיגרית ״ט״ם״ באמת טובה
דו ב ק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ 4 0 -שנה
4ז פרסום ד־ר ׳מקנסון

טעות לעולם טייכת
(ע) .משפטו המשמעותי של קצין
המשטרה, רב־פקד יהודה סגלוביץ,
ג פתח אתמול במטה המחח הדרומי
בירושלים. הוא הושעה לפני כחוד-
אי*יל, סגל, חולון
״האיץ״8.8/76 .

העולם הזה 2011

אותה הגברת בשינוי הכוורת

המחדל הבא

ץ והי ניקמתו של המחדל.
1לא המחדל של גולדה מאיר ואנשי־החצר שלה, ש הביאו
על עם־ישראל את הגדול באמונותיו בדור זה.

אלא המחדד שד עם ישראל עצמו.

ככה גדולה עברה על הארץ בשבוע האחרון, כאשר
חזרה גולדה מאיר אל ראשות השילטון.
אוי ואבוי! אללי! שערורייה!

אולם החנינה שניתנה לגולדה מאיר היתה
טיכעית ומכירה, מפני שמעולם לא הורשעה
כמאה־ואחד מחדליה הזועקים לשמיים. היא
כלל לא הואשמה כהם.
במישפט טם־ישראל נגד גולדה מאיר ואחרים, נהגה
הקטיגוריה כמו תובע מישטרתי אדיש, המציע לשודד־בנק
להודות בסעיף־אישום קטן אחד — חנייה במקום
אסור בחזית הבנק — כדי לסיים את המישפט צ׳יק־צ׳ק
ולהספיק להגיע לתחרות כדורגל.
לנאשמת מאיר הוצע להודות בסעיף אחד של מחדל :
אי־גיום המילואים בעוד־מועד, ערב יום־הכיפורים. גולדה
מאיר עטה על ההצעה הנדיבה. היא היכתזז על חטא,
בפומבי ובהנאודעצמית בולטת, כמי שאומרת :״ראו כמה
אני נהדרת, כמה אני ישרה וכנה, שאני מודה!״ היא
הזילה קיתונות של דמעות על המחדלון הזה, דמעות של
רחמים־על-עצמה :״כמה אני מיסכנה, שביגללי נהרגו
בחורים כה רבים ! איך אישן בלילות? אבוי לי, סבתא
יהודיה אומללה שכמוני!״

המחדל של כריחה מן המחדל — המחדל של
אי־התמודדות עם המחדל.

עט-ישראל ברח מן ההתמודדות הזאת. הוא לא רצה
לדעת. הוא לא רצה לחשוב. הוא לא רצה להסתכל בראי.
במבט לאחור, ברור עתה כי תנועות־המחאה הגדולות
היו תנועות־סרק, תנועות של השתמטות והתחמקות, תנועות
של אליביזם לאומי פחדני.
תנועות-המחאה תבעו ממשה דיין ומגולדה מאיר ש יקבלו
על עצמם ״אחריות מיניסטריאלית״ לאי־גיום ה מילואים.
הן הצליחו להדיח את השניים, אחרי שתיים־
שלוש הפגנות. אולם דווקא צורה זו של הדחה הבטיחה
את שובם של גולדה ודיין. אם כל ההרשעה היא על
מישגה של שיקול־דעת בעניין טכני כמו גיוס-מילואים,
כי־אז אין מניעה לחנינה פוליטית ואישית כשוך ההת רגשות
הראשונה.

תנועות-המחאה ברחו מן העימות עם המחדלים
האמיתיים.
י הן לא אמרו מילה על ההשקפה המדינית הבסיסית,
שהצמיחה את המחדלון. על הבעיות החברתיות הבסיסיות

אולם כל המחדלים הצבאיים האלה לא היו
אלא ביטויים חיצוניים למחדלים עמוקים הרכה
יותר, שהגיעו לשיאם כתקופת מלכותה של
גולדה ה־.1
היתה זו תקופה של ״טירוף מערכות״ והתרופפות כללית
של הברגים ! של התמוטטות חברתית והתרחבות התהום
בין עם ״שחור״ ועם ״לבן״ ! של עלייתו של מעמד חדש,
רקוב ומושחת מיסודו, והיווצרות של כלכלה שחורה כ־בירה
בחסות השילטון ! של חידלון רוחני וגסיסה תרבו תית!
של אובדן אהדת העולם ובידוד מדיני גובר.

כל^זח מתגלם

עתה כחמש האותיות

אכן, אם אפשר לחבר עליה מחזמר בברודוויי, אפשר
גם להקדיש אופרטה עליזה לשואה.

ולס כל מחדלי גולדה ומשרתי-החצר שלה לפני
יום־הכיפורים, הם כאין־ואפס לעומת המחדל של עם-
ישראל למחרתו .

עכשיו חוזרת השעירה מן הישימון, עליזה
ומלאת-חיים.

ן• ם זהו דק דימוי, שמקורו בדימיון. אין לו אחיזה
^במציאות של השנתיים האחרונות.

האמת היא, כמוכן, שגולדה לא הלכה כלל
למידכר. היא נחה ככיתה, ורוחה נשארה כ
שילטון.

ייתכן שיש לכרך על כך שסוף־סון ז התבהרה
התמונה: ,שהמציאות נראית עתה לעין
כמות-שהיא.

המציאות היא שגולדה מאיר עומדת בראש השילטון
בישראל, כשם שליאוניד ברז׳נייב עומד בראש השילטון
בברית־המועצות. בצדק הישווה עמום קינן, השבוע, את
יצחק רבין לאלכסיי קוסיגין, בתמונה שפירסם במדורו.
ראש־הממשלה הפורמלי, העומד בראש מכונת־הממשלה
(אם אפשר לקרוא כך לשבר־כלי מתפרק זה) ,מבצע את
הוראותיה של גולדה ופועל על־פי הדוקטרינה שלה.
עד כה היה זה מרצון. עכשיו זה גם מאונם.

מדוע לא גוייסו המילואים ך

דוקטרינה כללית זו של שחצנות לאומנית עיוורת
הצמיחה מאות מחדלים בתחום הצבאי — החל באיוולת
הנוראה של ״קו בר״לב,״ וכלה בהפצצת מצריים לעומק,
שהביאה לארצות־ערב את הריכוז הגדול ביותר של טילי
נ״מ בעולם.

מישהו זה אינו אלא הוא-עצמו.
גולדה מאיר לא נשלחה אל המידבר ביגלל עוונותיה
הרבים, אלא ביגלל עוונות הציבור הישראלי כולו. היא
שימשה, במובן האמיתי של המובן, שעירה״לעזאזל.

בשבוע •שעבר לא קרה דבר, רק האשלייה מתה.
האשלייה שראש־הממשלה הוא גם ראש־השילטון. האשלייה
שגולדה מאיר הודחה אי־פעם ברצינות. האשלייה שעם
ישראל רצה באמת בממשלה שתחולל שינוי כלשהו ב מערכות
המדינה.

ך* מחדל של אי־גיוס המילואים היה רק קצה־קצהו
י י של קרחון אדיר, שעימו התנגשה ספינת־המדינה ביום-
הכיפורים, כמו אוניית־הפאר סיטאניק.
מחדלון זה כשלעצמו לא שינה בהרבה את תמונת
הקרב. אנשי־צבא רציניים רבים מסכימים בסתר־ליבם עם
בנימין עמידרור, הטוען שאילו הגיעו כל המילואים אל
איזור־הקרב בזמן, היה האסון של יום־הכיפורים גדל עוד
יותר, וגם כוחות אלה היו מתנפצים.

תודעה זו היתה נחוצה, כדי להצדיק את
המסקנה שאין שום צורף להחזיר את השטחים
חככושים, או להציע פיתרון לכעיית העם
הפלסטיני, ש״אינו קיים״.

הציבור הישראלי לא רצה לשאול ולא רצה לחקור,
כי הוא יודע בסתר־ליבו את התשובה:

כשנתיים האחרונות כיהנה ממשלת־המשד,
ממשלה שהמשיכה כדרכה של גולדה מאיר
מכל הכחינות, בהתאם לנסיכות הזמן.

ועדת־אגרנט הטילה את מלוא האשמה על שניינדשלושה
קצינים, שטעו בהערכת ההכנות של האוייב, ביגלל ה-
״קונספציה״ של אמ״ן.
קונספציה זו נבעה מן הדיעה הכללית ששררה בצמרת
הצבאית והמדינית, וגרסה שהערבים אינם מסוגלים ל התקיף.
שורשיה
של דיעה זו היו נעוצים בבוז הכללי לעמי-
ערב, שהצטיירו בתודעה המדינית השלטת כאספסוף תת־אנושי
נבער ועלוב, שאין צורך להתחשב בו.

מי הוא מישהו זה ז

מכיוון שלא נערך עימות־של־אמת עם המחדל, גם לא
יכלה לקום ממשלת־שינוי. גם לא ממשלת המשך־ושינוי.

כדיר זו נמחקה כל רשימת המחדלים הנוראים
/שזרעו את זרע הפורענות של יום
הכיפורים.

לפיסגת הפופולריות. מישהו מחא כפיים בהיסטריה
למישמע אימרות־השפר הדביליות שנטפו מפיה. מישהו
לקח לא־יוצלח בעל רטייה שחורה, והפך אותו אליל
תורני. מישהו רצה להאמין שהערבים הם אבק-אדם,
ושהפלסטינים ייעלמו אם לא נסתכל בהם. מישהו קרץ
בעינו למראה הגניבות של שר־הביטחון החבר׳מני, והתלהב
מן התחבולות של אילי ההון השחור, מתוך תיקווה להצטרף
אי־פעם לשורותיהם. מישהו צחק ושר ״העולם כולו
נגדנו, אבל לנו לא איכפת.״ מישהו היה בטוח כי
ישראל היא מעצמה עולמית, שאמריקה היא מושבה שלנו,
ושברית-המועצות תתקפל אם אך נבעט בעיטה הגונה
בישבנה.

הרעיון של ממשלת-ליכוד-לאומי ירד מעל
הפרק, כי ממשלה כזאת ככר פועלת למעשה.
מה ההבדל כין ממשלת גולדה—בגין, שקמה
כ־ ,1*(₪לבין ממשלת גולדה—רבין—המר, הקיימת
עתה ד
נאמרו כמה פראזות •נבובות, ווע-לא. לאחר־מכן, כאשר
נעשה ניסיון קלוש ללכד את תנועות־המחאה למיפלגה
פוליטית, ונתעורר הצורך בגיבוש מצע כלשהו, הן התפרקו
כמו טאנקים מקארטון.
כך קרה גם לכל התנועות הפוליטיות שקמו אחרי יום-
הכיפורים. כולן דיברו על שינוי ותמורה, איכפתיות ודם
חדש — וכולן כאחת עסקו, ועדיין עוסקות, בתופעות־שו־ליים
טריוויאליות. הן מסתערות על טחנות־רוח חלו־דות,
ובורחות מן הענקים האמיתיים המסתובבים ב שטח,
ושלא מתו ביום־הכיפורים. מיפלגת־יעד, היחידה
שנולדה מאז המילחמה ושהיתד. בה הבטחה כלשהי, התפר קה
בו-ברגע שניסתה להתמודד עם הבעייה הראשונה —
הבעייה הפלסטינית.

עריקה כללית זו מן הקרב האמיתי לשינוי
פגי המדינה — היא התופעה העיקרית של
השנתיים האחרונות, הסופר-מחדל של התקופה.

*ץ׳ ה מקורה של עריקה זו ן מדוע משוכנעים כל
(*) העסקנים, הוותיקים והחדשים, שאסור בשום פנים
להגיע להתמודדות עם הבעיות האמיתיות? מדוע לא
הוליד ההר של יום־הכיפורים אלא את עכבר־הנייר של
דו״ח אגרנט?
נדמה שיש לכך סיבה פשוטה למדי.

המחדלים הגדולים של תקופת גולדה מאיר
אינם מחדלים פרטיים שלח כילכד, אם*כי אישיותה
התאימה להם להפליא.
מישהו בחר בגולדה מאיר. מישהו העלה אותה

לפני יום־הכיפורים חיבר המערך את מודעות־הבחירות
המפורסמות, שהכילו את כוורת המנהיגים. כמה מן הפנים,
שהיו אז בכוורת, השתנו. דיין ואבן נותרו, משום־מה,
בחוץ. יגאל אלון הוא חצי בפנים, חצי בחוץ. אך לגופו
של דבר לא השתנה דבר.

אותה הגברת כשינוי הכוורת.

*ץ ריך להיות ברור לכל בר־דעת, ויש לומר זאת
• • עכשיו בפה־מלא:

ממשלה זו אינה מסוגלת לעשות שום דבר,
מילכד אחד: מילחמה.

עצם מהותה, הרכבה ומיסגרתה הפוליטית חוסמים
לפניה כל דרך אחרת. היא לא תוכל לזוז אף במילימטר
אחד בכל דרך שהיא לפתרון בעיות פנים וחוץ. היא
תקועה במקום, בעמדת־המתנה. והיא יכולה רק להמתין
למילחמה.

ואין ספק שגולדה מאיר, שאיבדה את עולמה
כמילחמה אחת, מצפה — ביודעין או כלא•
יודעין — שהמילחמה הבאה תתקן את המעוות.
אילו הייתי יהודי דתי, הייתי חוזר ואומר: יום־
הכיפורים היה אזהרה של אלוהים לעמו, לתקן את מחדליו
בטרם פורענות. לא שעינו לאזהרה.
האסון של יום-הכיפורים היה קטן, יחסית, בהשוואה
לאסונות העלולים להתרחש עלינו בעתיד. יכולנו לתקן את
דרכינו, לנקות את ביתנו, להתמודד עם בעיותינו. סירבנו
׳לעשות זאת, ברחנו מן המשימה. ערקנו מן החובה. שיבתה
׳הולוייה של גולדה מאיר מסמלת את השלמת התהליך הזה.

וכשם שהענן מכיא עימו את הגשם, כך
גולדה מאיר מביאה עימה את המחדל הכא.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו׳יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

קורא

דייר 1וארץ דיל:

יקר מאד

״גולדה -המוצא לקפאוך

בוודאי שמת ליבן לכוגבת-חטער של עי תוננו
מן השבוע שעבר, שבה גילינו לך
לראשונה אודות הטחורים של ריבקית
וצח, נערת״חזוהר שטיפחנו והעלינו מאשפתות
במו-מדורינו. לבטח שאלת את עצמך,
קורא יקר, מניין השגנו את ניירות-
הטואלט המוכתמים אשר העידו ממקור
ראשון על סקופ חשוב זה. גם תמהת, מן
הסתם, מניין הגיעה לידינו האינפורמציה
המלאה על מיספר הנרות (אלקוס אנאל)
שריבקית דוחפת לטוסיק של עצמת טדי
בוקר וערב, כדי להיפטר מן הטחורים
הסנסציוניים.
ובכן, קורא יקר, הרשה נא לנו לגלות
לך מעט מן המתרחש מאחרי־הקלעים,
ולספר לך אודות המחלוקת החריפה
שפילגה את חברי״חמערכת לשתי קבו-
צות, בעלות שתי דיעות כה קיצוניות וכה
שונות זו מזו: הקבוצה האחת של חברי
המערכת טענה בתוקף כי עניין הטחורים
של ריבקית הוא חלק מ״זכות המידע״
של הציבור — ועל-כן, חובה קדושה מן-
טלת על המערכת לפרסם את הסיפור
במלואו — ואילו שאר חברי המערכת

במסיבת עיתונאים הצביע אמש ד״ר
זוארץ על גולדה מאיר כמוצא יחידי
לקיפאון. בין עיקרי דבריו אמר מר
זוארץ :״תהיה מילחמהז צריך ללכד
את העמד מי היחיד המסוגל ללב־דנו,
לאחדנו, ליצבנו לקראת מיל-
חמה — גולדה! אחרי המילחמה
תבוא הפרדת כוחות. מי היחיד המסוגל
להובילנו להפרדה?

קהל: גולדה.
זוארץ: חארי ההפרדה נחזיר קצת
שטחים, ניסוג, יהיו הסכמי ביניים?
קהל: גולדה.
זוארץ: אחרי ההפרדה נחזיר קצת
נחליף ממשלה, יווצר קיפאון. המוצא
לקיפאון?
קהל: גולדה.
זוארץ: גולדה, תהיה מילחמה? צריך

הודעה לאומה
אני מודה — טעיתי.
משך שנים הסברתי לכולם שהם מבינים רק כוח.
אמרתי שרק בשיטת ״זבנג וגרמנו״ נוכל להביא אותם לשלום.
על־פי עקרונות אלו פעלתי ועל־פיהן פעלה המדינה.
אלא שכאמור — טעיתי.
הכוח שהיה בידנו לא היה כוח מספיק.
ה״זבגג״ שיכולנו להכניס להם לא היה מספיק ל״וגמרגו״.
אבל אני, לא כמו אחרים, הפקתי לקחים —
עכשיו אני מסביר לכולם שהם מבינים רק כוח אטומי.
אני אומר שרק בשיטת ״זבנג וגמרנו״ אמיתית — שיטת הזבנג האטומי —
נוכל להביא אותם לשלום.
סיסמתנו מהיום: הדרך לשלום — בכוח האטום !
ובאתי על החתום
אמין /אסד /דיין /סאדאת /קאדאפי *

דיכקית צח

התשובה הנכונה — דיין.

התנועה לשינוי ל איכפ ת ולרעננות ציבורית
קוראת לחבריה, לאוהדיה ולכל אזרחי ישראל —
לנוכח המצב העגום, חולשת הממשלה
והמוראל הירוד
בחג הפורים חזה

ליווינו בימי שימחה — נלווה בימי צער
התנגדו לכך בחריפות, וטענו בעקשנות
כי מאחר שליווינו את ריבקית בשימחו-
תיה (כשחטפה סופסוף את הווסת המיוחלת
אחרי שכבר כמעט התייאשה —
גל׳ )1845 שומה עלינו ללוות את ריבקית
גם בעצבונה, בעניין הטחורים, ואל לנו
לבגוד בייעודנו זה, ללא מורא וללא משוא.
וכך, קורא יקר, למרות התלבטויותינו
הפנימיות, ובזכות חריצותנו העיתונאית
ודבקותנו במשימה, חשפנו לראשונה את
קשר השתיקה שרבץ על טחוריה של ריב-
קית. ויעיד על כך מיברק-ברכה צנוע שהתקבל
במערכת, אומנם באיחור, ובו נאמר:
״כה לחי ! המשיכו לחטט במורסות העם
וסליחה על האיחור( .חתום) י. וייסקופף,
סנטייאגו.״

לא להתחפש׳ לליצנים
אל נא נוסיף עצים למדורה •—
אל נצטרף גם אנו למקהלת המלעיגים
מרדכי — כן, קאובוי — בסדר, כיפה אדומה ־־
מאח אחוז, מישחת־שיכיים — יופי.

אך לא מו קיוני ם!
נשאיר זאת לשונאינו.

ללכד...
קהל: גולדה.״
על פי תוכניתו תוזעק גולדה מדי
3שנים ותודח בתום שנה לפריצת ה קיפאון.
מר זוארץ מציע את השנים
( 1983 ,1980 , 1976 מעוברת) כשנות
מוצא לקיפאון ואת השנים ,1982 , 1979
1985 כשנות כניסה.
גולדה.

״וזח סעוור
וכנסת

הקמנו מיפלגה חדשה, מיפלגת
״רוח סערה״ ויש לנו חוץ משם גם
סמל(ר׳ להלן) וגם מצע.
הנח המצע שלנו :
(א) מיפלגוג ״רוח סערה״ היא
מיפלגת הצעירים. היא קוראת
לחיסול שילטון המבוגרים, הרודים
כצעירים מזה שנים רכות.
(ב) מיפלגת ״רוח סערה״ היא
מיפלגתם של צעירים כעלי יוזמה,
מרץ ודינאמיות +רישיון־נהיגה
ב׳ וידיעת שפות — אין צורך כריעה
פוליטית או בהשקפת״עולם.
(ג) מיפלגת ״רוח מהירה״ שואפת
לתקן את כל הטעץ תיקון
ולשנות את כל הטעון שינוי. אין
ככוונת המיפלגה לדבר על תיקונים
ושינויים — אלא לעשות:
לתקן ולשנות1
(ד) מיפלגת ״רוח חדשה״
תהיה מעל למחלוקות הקטנוניות
כנושאי חכרה, חוץ וביטחון. היא
תשים לה שלושה יעדים עיקריים :
מילחמה כשחיתות, כפקידות ובזקנים.

מיפלגת ״רוח חזקה״ תשים
לה למטרה את אחדות וליכוד פני
העם והאומה אל מול הסכנות האורכות
מכל צד. רק בגיבוש העם
בפני אתגרי העתיד תוכל מיפלגת
״רוח מזרחית״ לראות את יעדה
המרכזי.
(ו) מיפלגת ״רוח שטות״ תכער
את בל הקוצים ותחסל את כל הדרדרים
האשמים בהידרדרות וכהת־רופפות
רוח העם והאומה.
להתראות ככנסת.

!— ממישנתו ש* מייטדו -

ו1יור

אהינו הנהג
אחינו הנהג
סע להאג
נז.ז. בספרו ״לאן*

מכתב
אל ציבור עובדי המדינה

קטן

אין לנו ברירה
ככבוד הורי התלמיד
יצחק רבין

רצינו ללכת נגד הטייסים, רצינו להתחיל איתם — שישלמו הם את
המיסים מן המשכורת שלהם

אבד ה חיקי
לכן אנו פונים אליכם:
נאמץ את מסקנות ועדת־ברקאי, נילחם נגד תוספות־ייחודיות, ניתבע
כי הנטו שלכם לא יכלול תוספות. שהמיסים ישולמו
על כל המשכורת שלכם

אבלא תע שו ב עיו ת, תתעק שו, תשב תו
נפנה אל פועלי־הניקיון

ולה 1כ1יס!
משרד האוצר.
דב ר המערכת
הודעה בתבוסה
לימדנו אותכם לעשות צלי עגל מגזר,
ולתפור מעיל מעור הקודקד המתקלף.
הדרכנו כיצד לגדל פטריות בין האצ בעות
ואיד להוסיף קשקשים נושרים
למרק. הפאנו מתכונים למקלות כביסה
מלוחים, קרייקרם מדיקט ולשון צלויה
מנעלי זמש. הורינו כיצד לנצל בן
משפחה מתפתם לחימום — ותלוי
למטוטלת. אספנו עמכם צהוב מן
האוזן כחרדל וזיעה מאויידת כמלח.
ניצלנו יחדיו שאריות חלבון מגרביים
ישנות לקציצות וחלודה לקינמון.
גמענו מרק קל מנוצות, קישמנו הבית
בציפורניים צבועות. עשינו הכל כדי
לשמור על רמת החיים, כדי לגמור
את החודש.

ומרדכי ל א יכרע
ולא ישתחווה
מפקדת קצין
מקר״ר 699

דד סס ור

הנדון

עור

א ג דו ר ן- ,

שלום רב.
כזכור לכם נתקבל התלמיד יצחק לבית
ספרנו, על אף שאיננו מקבלים בדרן כלל
ילדים מן החוץ. מה עוד שיצחק נכנס
על חשבונם של תלמידים אחרים שנרשמו
הרבה לפניו.
זאת ועוד, על מנת להקל על יצחק
את שלבי קליטתו, החלטנו, לפנים משורת
הדין, למנותו לראש ועד הכיתה וכאחראי
על ועדות הבריאות, קרן קיימת,
ספורט, קישוט וגינה.
לצערנו הרב לא מילא יצחק את ח-
תיקוות שתלינו בו ואפרט :
א. יצחק מרבה להסתכסך עם שגי
חבריו לוועד, מעליב אותם בפומבי. לאח רונה
כינה את התלמיד שמעון בשם הגנאי
״רשלן מלשן״ ,בהאשימו את שמעון
כי חיבורו ״חלום שחלמתי״ ,שהוגש
לתחרות החיבורים השנתית, היה רצוף
שגיאות כתיב וסגנון וכי ״לא העלה את
כבודנו בעיני המורה לחיבור.״
למותר לציין את עוגמת הנפש שנגרמה
לשמעון.
ב. בנצלו את פינת הקרן הקיימת, הכריז
יצחק, כי הוא עומד להקים ועד
לענייני רווחה שעניינו עזרה בשיעורים
לתלמידים חולים, וחלוקת כדורי סל בהפסקות,
פונקציות שמולאו עד כח על-
ידי ועדות בריאות וספורט. נתעוררה
מהומה בעקבותיה נסוג יצחק. ואילו
בית ספרנו איבד את ״דגל הבריאות״
לבית ספר שכן.
ג. המצב החברתי בכיתתנו הולך ומחמיר.
העתקות, גניבות מתיקי אוכל, מלשינות
ואכילת גירים. ירדו התרומות
לקופת הקק״ל, נטילת הידיים בארוחת
עשר כמעט ואיגה קיימת והתורנים חסרי
אונים. ומנגד התחזקות כיתות ז־2
וז״ ,3איום ממשי על אליפות המחניים
וקיומה של קבוצה פורשת שיש לה
מערה וסיסמא משלה — ושהוועד חסר
אונים מולה.
ד. ואחרון אחרון, מחנך-תכיתה מר
זרמי. איש חינוך ותיק ומסור, ברח
שלוש פעמים מן הכיתה ובפעם האחרו נה
הסתגר בחדר השמש וסירב לשוב
וללמד.
אי לנד ובהתאם להמלצת הוועדה הפדגוגית,
ועל מנת למנוע את סילוקו
של יצחק מבית ספתו, החלטנו להצמיד
לילד חונכת שתקל עליו את תפקידיו
ותסייע בידו להתלבש ולהתנהג, כולל
הכנת שיעורים וניהול ישיבות הוועד.
לשמחתו הסכימה המורה הוותיקה
גולדה מ. לקחת את יצחק לידה ולהנ־חותו
בדרך הישר. גולדה תפקח על ועד
הכיתה וועדי המשנה, תשתתף בקבוצת
המחניים, חמור ארוך, ותבדוק את מחברותיו
של יצחק. נוסף לכך היא תלון
בחדרו ותקלחהו, כולל ציפורניים.
אני תקווה כי צעד זה ישקם את
בנכס.
בברכה

אבל הפעם אנו נכנעים.
אנחנו מרימים ידיים.
רבינוביץ ניצח.

ח תי מתה רו פ א
מי א

הנידון: חונכות

ס ^יי

קלדרון, המנהל
אמא ואבא.
גולדה ביקשה ממני לכתוב
לכם ואני כותב. היא אומרת שאני
מרגיש טוב והכל בסדר, אז
אני מרגיש שוב והכל בסדר.
יצחק.

תרח הזק! גיר ש זב1ב*ם במקום למות.
חזאתון של א שת לוט התאהבה בחמור ברגע הלא־נכ 1ן
בפגישה שהתקיימה בין
שר-המישטרה שלמה הילל
לביו סטודנטים באוניברסיטה
העיברית בירושלים, נשאל השר
מדוע אינו חבר בפורום
המוביל של מיפלגת העבודה.
השיב השר :״אני כן חבר,
אבל בפורום המובל.״
מנהל־המכירות של מלון
הילטון הירושלמי, יעקוב
אבנרי, מצא עצמו לאחרונה
במצב מביך ביותר. במיסגרת
מסע־מכירות נסע ללונדון, ישם
נפגש עם סוכני־נסיעות. שות פו
לפגישות היה חסן בר־המכירות מנהל דאווי,

מלון הילטון הקאהי־רי,
שעל גדת הנילוס. בעוד
בארדאווי התחנן לפני סוכני־הנסיעות
׳שיוציאו את קאהיר
ממסלול הטיולים שלהם, מכיוון
שמלונו תפוס עד סוף
,1978 התחנן לפניהם אבנרי
שיכללו את ירושלים במסלו לם,
מכיוון שהילטון הירושלמי
אינו מלא בתפוסתו אפילו עד
סוף שנה זו.
במלון שבו התאכסן

שמואל הכהן־אבידו ו

רבן של כפר־שמריהו ושל הטלוויזיה, פגש בדן בן־אמוץ
והתלונן לפניו כי מאז החל מופיע בטלוויזיה, מזהים
אותו ברחוב ומצלמים אותו לעיתונים .״אני מכיר הרבה מאד אנשים שהיו שמחים להתחלף אי תך,״
השיב בן־אמוץ ,״למרות שבינינו לבין עצמנו, כמו שהטלוויזיה נראית כיום, זח לא כבוד גדול להופיע בה.״
שאמור היה לשחק את תרח.
כל שהוטל עליו לעשות היה
לשכב על פרוות־הכבשים ולא
להוציא הגה, כשמסביבו מקו ננים
עליו השחקנים טופול,

דינה דורון, נחום שליט
ורחל רביד. ברגע שבו נתן

הבמאי את האות ,־ החלו ה ארבעה
ליילל. התימני הזקן
הרים את ראשו ואמר :״מה
זה פה, למה צועקים?״ הבמאי
הסביר לו, באמצעות מתורגמן,
כי כל שעליו לעשות הוא לי שון
שינה עמוקה. התימני הניע
בראשו, אך בדיוק ברגע שבו
החלו המצלמות לזמזם, החליט
לגרש זבוב מעל אפו. וכך
נאלצו השחקנים והבמאי לצ לם
את הסצינה 15 פעמים,
עד שהתימני הזקן נרדם, ורק
אז צולמה סצינת־המוות של
תרח.
לאנשים הנכונים

פראנק ציוץ

יו״ר ועדת חסינאט האמריקאי, י החוקרת את פעולות סוכנות־הביון,
הוא אחד הרצים למועמדות לנשיאות מטעם המיפלגה
הדמוקרטית. צ׳רץ׳ פתח את מערכת־הבחירות שלו בוושינגטון
בארוחת״ערב שנערכה בביתו של הצייר הישראלי יענקל׳ה גינצבורג,
היושב בוושינגטון, שם נאספו 28 אלף דולר למגבית הבחירות של
צ׳רץ׳ .יענקל׳ה, שבבחירות הקודמות לנשיאות בארצות־הברית היה
בצוות של הסינאטור ג׳ורג׳ מק״גאוורן, עומד עתה להתמנות כאחד
מעוזריו של צ׳רץ׳ במסע״הבחירות שלו. בתמונה נראה צ׳רץ׳ בין
יענקל׳ה ואשתו פנינה, המשמשת כמנהלת עסקי יענקל׳ה בארה״ב.
כרמל מזר חי

חיקני ואעזון לציון
וזנרזן יעקב

8בפעם אחרת הופרע
מהלך ההסרטה בעת סצינה
שבה נראתה רחל רביד, המ גלמת
את דמותה של אשת לוט,
כשהיא מושכת אתון בחבל.
לפתע התקרב אל האתון חמור
שהיה בסביבה, והחל מזדווג
איתה. האתון התמסרה לחמור,
ורחל הנדהמת, שלא הבינה את
פשר הדחיפות מאחור, ברחה
בבהלה. אנשי הצוות נאלצו

שר-האוצר האמריקאי, ויל
יאם סיימון, בעת ביקורו ב ישראל,
עדיין לא נפתרה ה תעלומה:
מה הכילה הכספת
הענקית, שהועלתה בחשאי ל קומה
התשע־עשרה על־ידי אנ שי
חיל־הנחיתה האמריקאי, ש שמרו
עליה עשרים־וארבע
שעות ביממה ולא הניחו לאיש
להתקרב אל החדר ישבו אוח סנה.
8בעת
הארוחה החגיגית
שערך שר-האוצר יהושע
רבינוביץ לכבוד סיימון,
הוגשה לו מנת־הבשר. הוא
הביט במלצר ואמר :״אני
צריך לשלם יותר מיסיס עבור
הבשר?״ המלצר לא הבין את
הבדיחה, וסיפר אותה לממונה
עליו, שאמר לו :״מה אפשר
לעשות? זהו ההומור של שר-
האוצר שלך.״
8שמח בצילומי הסרט
הת״נכי אברהם, בהפקתו וב השתתפותו
של חיים טופול.
לצורך צילום הסצינה שבה
נפטר תרח הזקן, הובא אל
בימודהצילומים תימני בן ,95

בועז דוידסוו

נמאי״חקולנוע, פגש במסיבת את המפיק
מנחם גולן (משמאל) ורעייתו
רחל, המשמשת כמאפרת־טרטים לצידו. השניים שוחחו על עטקים.
לפתע הביט מנחם בכובע, במעיל ובאוברול־הג׳ינט שלובש הבמאי,
ואמר לו :״אתה יכול להרשות לעצמך להתלבש ככה. אתה מפורסם!״

לד,פסיק את ד,צילומים עד ש האתון
באה על סיפוקה.
8בכפר ערבי בסביבת
שכם היו הפרעות מסוג שונה
לגמרי. יהשאבאב, ששמעו על
צילומי הסרט, הגיעו למקום
והחלו מפריעים למהלך ההס רטה,
ואף יידו אבנים בשח קנים
ובאנשי־הצוות. המישט־רה,
שהיתה חסרת־אונים, לא
יכלה לעזור, והמפיק בפועל,
מתי רז, החליט להפסיק את
הצילומים. אחד מאנשי־הצוות
האנגליים אמר בזעם :״כש-
מצלמים בקיבוץ ישראלי, מבק שים
רשות. אבל כשמצלמים
בכפר ערבי, לא שואלים אפילו
כפרי אחד אם מותר לצלם
בשדותיו. אז למה, שהערבים
לא יתרגזו?״
8שר-הדתות, יצחק
רפאל, היה אורחה של העיר
תל־אביב. בתום הביקור
ערך לכבודו ראש־העירייה
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט ארוחת
צהריים בגן־אורניס. צ־יצ׳
הרים כוסית לחיי רפאל, אך
לא שתה אותה, והחליפה ב-
מיץ־אשכוליות• הוא סיפר כי
בעת שירותו הצבאי נשבע כי
לא ישתה ולא יעשן, ואין הוא
עומד להפר את הנדר. אמר לו
דובר-העירייה, עמיקם שפירא
.״אתה לא שותה ולא
מעשן, אני מקווה שלפחות
אינך מתנזר מנשים!״
! 8פאזוליני קם לתחייה,
והוא חי ומתהלך חופשי ב-
תל-אביב. כזו היתה הבדיחה,
שהילכה בשבוע שעבר בחוגי
הבוהימה ועולם־הקולנוע ה־תל־אביביים.
הסתבר כי אכן
במאי איטלקי בשם אלכרטו
פאזולוני הגיע לארץ, כדי
לחתום חוזה לביום מערבון עם
המפיק הישראלי מנחם גולן.
פאזולוני, המתאכסן במלון
סמואל בתל-אביב, סיפר כי
הוא קרוב־מישפחה רחוק של המהולל האיטלקי הבמאי פייר־פאולו פאזולוני, ש נרצח
לא־מכבר, כאשר ניסה,
לבצע מעשה־סדום בגופו של
נער איטלקי.
8אגב, בעת שירותו כ מפקד
גייסות־השיריון בתקופת
מילחמודההתשה, היה צ׳יצ׳ או רה
המטכ״ל הארגנטיני. באחת
הפעמים נערכה לכבודו מסי-
בת־קוקטייל. צ׳יצ׳ ,כדרכו, לא
נגע באלכוהול. הביט בו ה-
רמטכ״ל הארגנטיני בתדהמה,
ואמר :״אני לא מבין איך
העולם הזה 2011

1111

למנכ״ל

חברת

טבק

אוריגינל, דויד נוסכאום,

! 8דרך מקורית לנקום
בבעל־הבית של המכון לפיתוח

תונאים להודיע על התפטרותו,ן
ולא התפטר, הפך חבר מועצת?
עיריית תל־אביב ונציג ה שכד§
נות דוד טסה בלתי־פופולרי.י
ביותר. כאשר הוחזרו שטחים
מסיני לידי האו״ם, כתב סגן
ראש־עיריית תל-אביב דויד
לראש- מיכתב שיפמן,
העירייה ובו הציע :״אולי נש לח
את טסה לטסה, ובכך נג מור
איתו את העניינים פעם
אחת ולתמיד?״
81 אחת ממסיבות־הפורים
המוצלחות ביותר נערכה הש בוע
בביתו של ניספח־העיתו־

שחזר מסיור מחו״ל, יש בעייה.
החברה שלו קיבלה את ה זיכיון
להכין סרט־פירסומת מ אליפות
העולם בפולו (הוקי
על סוסים) ,שנערכה באנגליה.
אך מפיקי הסרט אולצו
להפקיד לפני ההסרטה מיליון
דולר, בערבות שלא יקרינו
על המסך את אחד משחקני
האליפות. הכוונה לנסיך
צ׳ארלס, שהשתתף במישח־קים.
ביודהמלוכה הבריטי התנגד
להופעתו של הנסיך ככו כב
סירטי-פירסומת.

11 ווו!

אתה נוטה מדי לדמיין דברים שאין להם שום אחיזה במציאות. נטייתך
לראות בכל דבר הרפתקה עלולה לסבך אותך, לכן מוטב שלא תתערב
בעניינים שאינם נוגעים לך. אהבתך נראית לך אמיתית, וכנראה שהיא
כזאת, אבל היא עניין חולף. שבוע זה אינו מתאים להתקשרויות של קבע.

במרס -
באפ רי ל

העייפות שאתה חש בה אינה נובעת מסיבות פיזיולוגיות. צפוי לך שבוע
בו תהיה ער יותר בשעות הלילה מאשר בשעות היום. כדאי לך להרבות
בשיחות עם ידידים ומכרים, אבל הישמר מלשעמס אותם. באופק נשקפת
לך נסיעה לחו״ל, אבל אל תרבה בתיכנון פרטיה. הישמר מהתרגשויות.

11111
ו 2באפ רי ל -
20ב מ אי

הואומי!
ו 2ב מ אי ־
20 ביו ני

כדאי לך לשלם את חובותיך. נטייתך להתחמק מתשלום עלולה לעלות
לך ביוקר. מוטב שתקדיש יותר תשומת־לב לניהול ענייניך הכספיים.
החלק השני של השנה לא יהיה מוצלח כל-כך בתחום זה כמו חלקה
הראשון. אל תזניח את בריאותך — פנה לרופא, למרות שאינך חסיד
של תרופות. צאי השבוע לקניות, עם חברה טובה, לבשי צבע אפור.

יש לך דעות מוגדרות בקשר לכל נושא, אבל ד,שבוע כדאי לך לקבל
גם את דעתם של אחרים. בת מזל סרטן — אינך גראית טיבעית, לכן
גם אינך משכנעת, תצטרכי להתגבר על פגם זה אם ברצונך לזכות ביחס.
האהבה הישנה שלכם נראית לכם מעייפת, אך אין הזמן מתאים לרומן חדש.

11110
ו 2ביוני
20 בי ה!יי
השתדל שותפך הישמר הפיתוי

להקדיש יותר תשומת־לב לעסקיך. זה דרוש להם. אל תתווכח עם
או ידידך. אתה עשוי לזכות בוויכוח, אך יהיו לך צרות מאשתו.
מלהבטיח הבטחות שאינך בטוח שתוכל לעמוד בהם. עמוד בפני
לערוך קניות מוגברות לקראת האביב, זה רק ביזבוז כסף.

אינך מעריך כראוי את יכולתך וכשרונותיו, לכן אתה נוטה להחמיץ
הזדמנויות שלא ישובו עוד. תצטרך השבוע להתגבר על היסוסים ומעצורים
כדי לזכות בדבר שזמן רב אתה חפץ בו. לאתלטים בני מזל
בתולה זהו שבוע של הישגים. את צפוייה לקבל השבוע המון מחמאות.

:1תונוו!
22באוגוסט -
22בספטמבר

11א1נ״11
( 2בספטמבר -
;12ב או ק טו ב ר

אתגר רציני יעמוד מולך השבוע, אבל אתה עצמך מחווה אתגר לאחרים.
תצטרך להכיר בכך: אתה אדם שקשה לחיות עימו. חסוך את הביקורת
מאלה האהובים עליך. מצפות לך נסיעות השבוע, בעיקר כאלה הקשורות
בעסקים. בת מאזניים — אינך צריכה לחשוש מהדחפים המופיעים לך לפתע.

את עשוייה להסתייע השבוע בבן מזל תאונויס. נהגי עיננו ברוח טובה
ואל תתעקשי על דברים חסרי־ערך. תיווכח כי אתה עשוי ליהנות השבוע
מארוחות טובות. עבורן כדאי לך לשכוח לזמן קצר את הדיאטה המטרידה
אותך. היזהרו ביחסיכם עם אחרים: הערה או מעשה חסר־טאקט
עלולים לשבש את יחסיכס עם אנשים האמורים להביא לכם תועלת רבה.

שושנה גוטסדינו וקרני פאר
נשותיהן של הזמר ישראל והמנחה מני, הן ידידות טובות וותיקות.
השתיים תיכננו ביחד את הריונן הראשון, ונכנסו להריון בפעם
השנייה במיקרה באותה תקופה. חן מרבות לבלות יחד ומקיימות
ביניהן תחרות מי תלד ראשונה, כשקרני מקווה שהפעם תקדים.

נות הגרמני, הלמוט יובום,
בכפר־שמריהו. כל האורחים
נדרשו להתלבש בסיגנון אלף
לילה ולילה. דוגמה נאה נתן
השגריר הגרמני, פר פישר,
שגם הדביק לעצמו שפם שחור,
והצטיין האדריכל הירושלמי
אורי פונגר, בלבוש ערבי,
עם אף של גולדה ושלט ״אנח נו
כולנו פלסטינים״ .רוב ה נשים
התחפשו, כמובן, לשח־רזאדה.
הפרו את כללי התח פושת
ראש־העירייה, צ׳יצ/
שבא עם אשתו בלבוש רגיל,
וגם הפעם לא נגע באלכוהול,
ומנכ״ל רשות-השידור, יצחק
ל כני, שהסתפק בכובע טי-
רולי.
81 אחד מיושבי־דיזנגוף
הקבועים, עמום קינן, שמע
פרט פיקאנטי מחייו של האיש
שהרחוב נקרא על שמו. מס תבר
כי מאיר דיזנגוף סי פר
פעם איך הגיע לייסוד ה עיר
:״בנעורי החלטתי להיות
לראש־העיר. אחר־כך נסתבר לי
שלא אוכל להגיע לזה, אלא־אם־כן
אקים בעצמי עיר חד שה!״
העולם
חזה 2011

הקול והקונסרבטוריון שבחג־חלתו,
מצא המוסיקאי צגי
כספי :״בעל־הבית שלי, ש הוא
עורך־דין ידוע, התרגז
שקראתי את המקום בשם
סטודיו, ולא מכון, כשם שקבע
החוזה בינינו. מה עשיתי?
הלכתי ופירסמתי מודעה בעיתון
בשם אותו אדם, וזה
לשון המודעה, :יוצא לחו״ל,
דרוש אדם לשמירת קוף ה־שימפנזה
שלי (מבויית למח צה)
1600 לירות לחודש.׳ מיש-
רדו של עורך־הדין הוצף באו תו
יום בקריאות טלפוניות,
וכך השגתי את ניקמתי הק טנה
והמתוקה.״ אגב, לצבי
כספי, המכנה עצמו הרשלי מ־אסטרופולי,
ושאף פתח לאח רונה
סדנת־ציירים בשם זה,
דיעות ברורות על אמצעי-התוד
בורה של כמה אישי-ציבור:
״הם אינם צריכים לנסוע במכוניות
מפוארות. לראש־הממ־שלה
יצחק רבין,מספיק ג׳יפ.
יושב־ראש הכנסת ישראל
ישעיהו יכול לנסוע על או פניים.
ובכלל, למה הוא דופק
כל היום?״

קשת
( 2בנו במבר -
20בדצמבר

משהו שיתחולל בשבוע זח עשוי לקדם את הקריירה שלך. הקרובים
אליך אינם מקבלים בעין יפה את הצלחתך ועלולים להכשיל אותך.
כדאי לך לא להפריז בעישון — הכוכבים מרמזים על פגיעה במערכת
כלי״הנשימה שלך. ידיעה שתקרא בעיתון תיראה לך כנוגעת בך באופן
אישי. תיווכח כי באחד מימי השבוע צפוייה לך התפרצות של התלהבות.
אל תאבד את החושים. דאג לכוון אותם לאפיק הנכון והרצוי.

תרגיש ברגשות תיסכול נוכח אי־הצלחתך להוציא אל הפועל רעיון
המכרסם בך זמן רב. בפרשה הדורשת החלטה מהירה, סמור על עצמך
בלבד. אל תסתבך ברגשות. מצפה לך פעילות גופנית באוויר החופשי.
התנגשות מיקרית עם החוק תציק לך במשך זמן רב, למרות שאין כרוכות
בה סכנות ממשיות. תוכל להרשות לעצמך בקרוב תענוגות יקרים.
21בדצמבר ־
19 בינו א ר

20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר

אתה נוטה השבוע למצבי־רוח מלנכולייס. סכום כסף המגיע לך מתעכב
בדרך. השגיאות שתעשה השבוע ישמשו לך לקח לגבי העתיד. היסוסיך
בנוגע להתערבות בעניינים של אחרים מוצדקים — אתה משחק באש
ועלול לשלם את המחיר. את מודאגת מדברים העומדים להתרחש בחודש
אפריל — אבל אס תדעי להישמר, הכל יעבור בשלום. שבוע מצויין
לכתיבת מכתבים. הקפידי על לבוש חם והישמרי מהצטננות.

* ! 1י 18י 9י |8

אתה נוטה לעסוק בדברים בלתי מועילים, באמצעי של בריחה. מישהו
ינסה השבוע לעשות עליך רושם, אבל מוטב שתבדוק בציציותיו — ׳
תוכנו אינו כברו. הפיתגם אומר :״אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש
בו.״ תזדקק השבוע לעזרתם של קרובי-מישפחה. עננה קלה עלולה לח לוף
בחיים הרומנטיים שלכם. בקשה ישנה, ששכחתם ממנה,
אותך.
עשוייה להתגשם במפתיע. נושאים מדיניים יעסיקו

9ובפב רו א ר
20 נטרלו

באוירת בידור ושעשועים!
הצטרף אל
האנשים היפים
בכפר הנופש הצרפתי באשקלון.
בלה חופשה מיוחדת במינה במחיר מיוחד:

שרים

מונתה. כחברת במליאת מועצת
רשות־ח־שידור, העיתונאית בלהאל מוג,
חברת מערכת ידיעות אחרונות מזד 15 .
שנים. היא התקבלה למליאה כנציגת האי גוד
הארצי של העיתונאים, במקומו של
אלי אייל, העובד במיסגרת הרשות ומשום
כך אינו יכול להיות חבר במליאה.

עד 3.6.76

פנסיון מלא — ארוחות ויין בלי הגבלה,
שחיה, רכיבה על סוסים במחיר מינימלי,
טניס, כל פעילויות הספורט למיניהן
ובידור משגע! (כולל מיסים ושירותים).
להזמנת מקומות: סל6 .־24195־051
או משרדי ה ס תו ר או סוכן הנפיעות שלד

דאג להזמין כבר עתה מקומות
לתקופת הפסח!

.3מיום ראשון 18 באפריל
.2מיום רביעי ה־ 14 באפריל
.1מיום רביעי 14 באפריל
בצהריים עד יום חמישי
בצהריים עד •יום ראשון .18.
כולל צהריים, עד יום חמישי
ה־ 22 באפריל (עם ארוחת
באפריל( .עם ארוחת בוקר).
ה־ 22 באפריל כולל ארוחת
בוקר) .מחיר לבודד 660 :ל״י
בוקר. מחיר לבודד 1,100 :ל״י. מחיר לבודד 770 :ל״י.

הרשמת חברים מיוחדת לשנת 1976 נפתחה זה עתה! פרטים במועדון

גלריה לאמנות חוראל
לסטודיו בתראב״ב
ג רי עי ק א ״ /דו

רה׳ ז׳בוטינסקי ,3תל־אביב, מול ״מלון הילטוך
מציגה

בוגר בי״ס ״בצלאל״
או בי״ם מקביל בחו״ל

אסוציאציות ארוטיות ב״מ1ן רוושתקונים י׳
תערוכת ציור של הציירת

מרי ברנדהרט
הפתיחה :
כשפת 13.3.76 כין השעות .18.00—21.00 ,11.00—13.00

ה מ 11י
בהקדם .

מחלקת המ1ו״

התארסו • מלך שוודיה, ק רל
גדסטב 29ו סיל בי ה זו מרלאט (,)32
בתו של איש עסקים מערב־גרמני. הם
נפגשו לראשונה ב־ ,1972 כאשר עבדה כ דיילת
במישחקים האולימפיים במינכן. מאז
ביקרה בחשאי, פעמים רבות, בארמונו
ובמעון הקייץ שלו. היא בוגרת בתי־ספר
אכסכלוסיביים ודוברת 4שפות. הנשואים
מתוכננים לחודש יוני הקרוב.
נידון • בלונדון, ל 18-חודשי מאסר
על-תנאי, דויוד גו ר 22 על חטיפת
תוכי ודרישת כופר מבעליו. מיקרה ה חטיפה
נמסר למישטרה שעצרה את החד
טף בשעה שבא לאסוף את דמי-הכופר,
150 לירות שטרלינג. בפסק־דינו קבע בית־המישפט,
כי החוטף התנהג באכזריות,
כאשר איים למלוק את ראשו של התוכי.
התפטר • מתפקידו ביועץ ראש־עיריית
תל־אביב, נתן ברון, שמינויו
עודר בזמנו התנגדות בקרב חברי הנהלת־העירייה.
עם התפטרותו, מתבטל גם ה רעיון
להקים צוות־יועצים לראש־העירייה.

3תכניות נופש מיוחדות
— מ־ 4עד 8לילות,
העולות החל מ ־ 660.ל״י
לבודד כחדר כפול

קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו

קפלן

לן) ,ולבעלה, המלחין אלדד שרים, בן,
יוכל.

לפנות אל מר שוורץ,
טל 269507 .־03

נולד. לשחקנית־זמרת עדי(קם־

נולד להם

לבודד בחדר בפול

תמרורים

שעות הביקור :
יום־יום — ,18.00—21.00 ,11.00—13.00
שישי — ,11.00—13.00
שכת — .18.00—21.00 ,11.00—13.00

נפטר. איתמרפ רנ ס (,)63
שעמד בראש בית־מיסהר הספרים הוותיק
לנדסברגר, שהפך בהנהלתו מרכז יחידי־במינו
של תרבות אירופית גבוהה בתל־אביב.
בהיותו ספוג תרבות מרכז אירופית,
זמורזדדרך נאמן בעולם הספרים, הצליח
ללקט •סביבו לקוחות רבים, שעימם •נימנו
חברי הסגל האקדמאי של האוניברסיטה,
חובבי •אמנות וחובבי סיפרזות יפח.
נפטר. בארצות-הברית, בגיל ,71
מ ק סי רוזנ ב לו ם, מי שהיד. אלוף־העולם
היהודי באיגרוף בשנים 1935־.1930

נפטר • הסופר אברהם קרים
( ,)76 לאחר מחלה קשה. נולד בסלובדקה
שבליטא. היה חניכו של ביאליק בבית־מידרש
למורים באודסה. לאחר־מכן למד
בפקולטה למתמטיקה ולפיסיקה באוניבר סיטת
•מוסקבה. ב־ 1934 עלה ארצה, החל
עוסק בהוראה ובעריכה בהוצאות־ספרים
שונות. את עבודתו הסיפדותית החל עוד
באודסה, בעידודו של ביאליק. בארץ כתב
מסות שונות, כשהוא מבקר קשות את
גדולי הסיפרות העברית על עיוותיהם
בתארם •את חיי עם־ישראל. אל אסופת
מטותיו מצטרפות יצירות סיפדותיות ש אותן
תירגם מרוסית, מאידיש ומגרמנית.
בין •הפרסים חרבים, שבהם זבח על יצי רותיו,
נימנים פרס מילוא, פרס קאסל
במכסיקו והפרס הממשלתי ליצירה.
נפטר • לאחר מחלה קשה, נוח
שוהם (רטגובסקי) ,)77( ,שהיה ממארגני
דפוס דבר ומנהלו הראשון. נולד באוק ראינה
ולמד את מיקצוע־הדפוס באודסה.
•בשנית 1921 עלה לארץ, עבד בבן־שמן
ובחדרה. שנתיים לאחר־מכן הצטרף ל דפוס
•הקואופרטיבי הפועל הצעיר. עם
הופעת העיתון דבר ב־ ,1925 עימד בראש
צוות־העובדים והיה בין מייסדי הדפום
של העיתון. היה בין מארגני פועלי הדפום
לאגודה, ואף שימש כיושב־הראש הראשון
שלה.
העולם הזה 2011

ר 3־ ה חו 3ל אדן גר ץ,
אחתהד מויו תהס סגוניו ת
3יו חרסחולדותהמ דינ ה,
חזרהשסע שו 3לחד שו ת
ך* חונדת ׳הקטנה בעלת האופי די
1מדעי, הגיעה לפני כשנה לכתובותיהם
של כמה עשרות אנשים כישראל. היו אלה
רופאים, מדענים ועתונאים. רק כודדים
מהם היו מסוגלים להבין את משמעותה
המדעית. שבן המחקר הרפואי שבחוברת
עסק בנושא מסובך ומורכב מאוד, היה
גדוש במונחים מיקצועיים׳,־ רפואיים וכי-
מיים, שרק אנשי־מיקצוע יכולים להתמצא

בשפה פופולרית ניתן לומר כי המחקר
עסק בשיטת טיפול מהפכנית חדשה
בנשים שנפגעו בסרטן־השד. שיטת טיפול
זו מושתתת על ההנחה כי מי השפיר
שבשליית כל עובר אנושי ׳מכילים חומר
אימונולגי (חיסוני) המונעים מנעו להידבק
במחלת סרטן כה נפגעה אמו.
אולם יותר מאשר נושא המחקר היה
עניין בשמו של האיש שהיה חתום עליו
כמחברו. היה זה הד״ראה גרץ, חוקר
רפואי בבית־החולים קארג׳י בפירנצה
שבאיטליה.
השבוע, כאשר התפרסמו בעיתונות ידיעות
לפיהן כבר נתנה שיטת הטיפול ה חדשה,
המבוססת על מחקרו של גרץ,
תוצאות מרשימות בחולות סרטך השד ב גרמניה,
וכאשר מומחי־סרטן ישראליים
פסלו את הנחותיו של גרץ כמשוללות
בסיס, אי אפשר היה שלא לחזור עשרים
וארבע שנים אחורנית, לשנת .1952
אז היה אדן גרץ אחת הדמויות ה-

מפורסמות ביותר בישראל. שמו התנוסס
בכותרות, שימש נושא לוויכוחים ומח לוקות.
במשך מיספר ימים, בסוף ,1952

הגיע שמו גם לנותרות העיתונות הבינ לאומית
אחרי שחולל סנסציה עולמית.
אלא שאז לא עסק אדן גרץ במחקרים

רפואיים. סיפורו חיה אחד הסיפורים ה מופלאים
והמוזרים ביותר שנרשמו ב׳
תולדות הימאות העברית דווקא.

מי שפחת אונידין
הי שראלית
** רכית צופי. הטלוויזיה הישרא-
)1לית, העוקבים מדי שבוע אחרי
סידרת הסרטים הבריטית קו אונידין, המספרת
את תולדותיה של מישפחת יורדי-
ים בליברפול בתקופה הוויקטוריאנית,
אינם מודעים לעובדה שסיפור דומה הת חולל
אך לפני חצי יובל שנים בישראל.
זהו סיפור מרתק, שיבול היה לספק
אולי חומר לסידרה טלוויזיונית לא פחות
מלהיבה מזו של אונידין: סיפורו של
קו גרץ.
ראשיתו של הסיפור בעיר הגרמנית
ליבק, על חוף הים הבלטי שהווי החיים
בה מוכר לקוראי סיפרו המפורסם של
תומאס מאן, בית בודנברוק. היה זה הווי
של אצולה גרמנית בעלת אוניות, ש-
אבותיה יצרו לפני דורות את העוצמה
הימית הגרמנית, טיפחו את המסורת ה ימית
של צפון אירופה נולה. חלום חייהם
של בני־אצולה אלה היה להוריש את
אוניותיהם מדור לדור, מאב לבן.
מעיר זו עלה לארץ־ישראל היינץ
רודולף גרץ, שהיד, עשיר מופלג בליבק
אך איבד שם את כל הונו. מישפה ת גרץ
ניהלה בליבק עסק של סוכני־אוניות. ו-
היינץ רודלף גרץ, שעשה שוב ח ל
מבחינה כלכלית בארץ, המשיך במסורת
זו בארץ. כשותפו הצעיר של מאיר דיזנ-
גוף הוא ייסד את סוכנות האוניות מאיר
דיזנגוף. אולם חלומו הגדול היה לרכוש
אוניות, שיישאו את שם מישפה ת גרץ
ושבני גרץ ישיטו אותן בימים.
הדבר לא היה פשוט. מניחי היסוד של
הספנות במדינת־ישראל דאו בה מלכת חילה
עניין לאומי או הסתדרותי, הצרו
את צעדיהם של יזמים פרטיים שניסו
1ג ׳1ירד ־| 1ן 11י| ל ״ 1אדן גרץ במדי־הקפטן, על גשר הפיקוד של
א/ק אברהם גרץ, אוניית אביו, לפני 23 שנה,
# ^ 11111 1 1

להקים חברות ספנות מיסחריות פרטיות.
בעת שהיה בן .24 הוא עמד אז במרכזה של דראמה שהסעירה את העולם, כאשר הוציא את היינץ גרץ רצה רק הבטחה שאונייותיו
אונייתו מנמל ניו־יורק בניגוד לחוק, גרם למירדף של מישמר־החופים ומטוסי הצי אחריו.
תיזכנה באותן זכויות מהן נהנות אוניות

חברת הספנות הלאומית. כשנענה ב׳
סירוב פנה לחברת איטטמיאן, חברתי
בת של אחת הקונצרנים הגדולים בעולם
לתעשייה.
בשיתוף עימד, הקים את חברת הספנות
הפרטית שבבעלותה היו שלוש או ניות
משא: א/ק מאיר דיזנגוף, א/ק
הנרייטה סולד, וא/ק אברהס גרץ,
שנקראה על שם אביו.
בנו של היינץ גרץ, אדן גרץ, הכשיר
את עצמו לתפקיד יורש־העצר
של ממלכת הספנות שהתכוון אביו
להקים והחל להפליג בימים.
אדן גרץ, שנולד בחיפה ב־ , 1929 לא
היה הטיפוס האופייני של יורד־ים יש ראלי,
הוא גדל וחי בתנאים שהיו כיכד
עט חלום לבל צעיר ישראלי. אמו הי תד,
בעלת בית־חרושת חיפאי לקרמי-

קה. היא היתד, אשד, חזקת אופי לא פחות
מאביו. המישפחה התגוררה בווילת־חלומות
על הכרמל, שהיתר, מרוהטת כבית מיליונר
אירופאי, גדושה שטיחים יקרים, כלי
נגינה, יצירות אומנות וציורים של בני־המישפחה.

צעיר ישראלי מפורסם אחר גדל,
אולי, בתנאים דומים. היה זה עזר וייצמן,
בן גילו של אדן גרץ וחיפאי כמוהו. אולם
הוא נמשך לטייס.

רב-חובל
פ אנ א מי
* * ןהמירפסת של בית הוריו,
* ) היה אדן משקיף על מיפרץ חיפה
כנסיך על ממלכת אביו. הוא צייר, ניגן,
כתב שירה, אך נפשו משכה אותו אל
הים. אלא שלאדן לא היתד. הסבלנות
לעבור את המסלול האיטי והמפרך המוביל
אל השיא ״של הקאריירד, הימית:
דרגת רב־החובל.
מסלול זה מחייב שנתיים של הפלגות
בים כדי לקבל תואר מלח־כישיר, בחינת
סמיכות, שנתיים נוספות בים כדי לעבור
בחינה של חובל -שני, ודרך ארוכה נוספת
כדי להגיע לדרגות של חובל ראשון ורב־חובל.
לאדן
היה ברוד כי אם יצליח להשיג
את תעודת רב־החובל, תעזור לו סוכנות
האוניות של אביו לקבל אוניה לפיקוד.
באחת ההפלגות הוא ירד בנמל פורטוגלי,
רכש תעודת רב-יחובל של ממשלת־פאנמה.
אנשי-הים בזים לתעודה מעיו זו ביודעם
שניתן להשיג אותה תמורת תשלום לא
מופרז בדולרים, ממש בשם שבל אוניה
בעלת שליחות מפוקפקת יכלה בשעתו
להשיג תעודת־רישום ודגל פאנאמיים.
אבל תעודה זו היתה מספיקה כדי להע-
ניק לאדן גרץ, בשבועות שקדמו להקמת
המדינה, את הפיקוד על אוניית המע פילים
שאו־ישוב, שהוא הובילה לארץ
כשהוא בן 20 בילבד. היה נדמה לו שחלומו
עתיד להתגשם וכי במדינה שתקום לא
יעמדו על הצדדים הפורמאליים של תעו־
(המשך בעמוד )22

- 1023950 מסך גחל ״.20

714 £5ח ז -מסך ״.14

—105425 מסך ״.12
הפעלה אלקטרונית( 0ס5ו^.)5£

—1056258 מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״וניטש״״ כ״הקניה הטובה ביותר•

בנשיונל אם מציעים לך מבחר של 4
טלווידות בגדלים של ״ ,12״,14ד*.20
כל מה שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גם בקטנה ואף יותר מכך.
הלא אלה הם מסוגיהדבוים, שאתה מצפה
להם מנשיונל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
והמתאם עצמו אוטומטית כשאתה משנה
עחצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
הן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר סביר) והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית(שקע המצית).
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך-זהו התכנון
של כל טלוויזיות נשיונל-התמונה ״מחוזקת״׳
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך כוונים מיותרים.

אם בחרת בטלוויזיה הקטנה שלנו, כדאי
ש תדע -אינך לוקח אתך הביתה פחות
נדע, אלא רק פחות מסך.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.

צעד קדימה אלהמחר

!13 0601110.ו51ג65 0! 1\/131$1ווז3וו1זוז3זנ6 1־01760110105 31 וז^ 310031,030330010.3
פרסום קרמון.
העודס הזה 2011

יצחק רכין היתה זה־מכבר הערכה קבועה: ג׳ראלד
* פורד יהיה הנשיא הבא של ארצות־הברית.
עד לאחרונה נראתה זאת הערכה מופרכת, או מישאלת־לב.
מצבו של פורד היה בכי־רע. הוא שימש נושא לאלפי
בדיחות (פורד לרבץ :״מכיוון שאני לא יכול ללכת וללעוס
מסטיק בעת ובעונה אחת, אז אני אלד, ואתה תלעס!״)
רבים סברו כי רונלד רגן, הימני־קיצוני, יגבר עליו.
אחרים האמינו כי פורד ורגן יתישו זה את זה, ולבסוף
ייבחר מועמד שלישי: סגן־הנשיא נלסון רוקפלר, או שר־המיסחר
אליוט ריצ׳רדסון.

כוייו של ג׳קסון נראים קלושים למדי, אם לא יזכה בני צחון
מרשים במדינת ניו־יורק.
הסיכוי הסביר ביותר הוא שינצח האיש שאינו
רץ כלל, והמחכה כי התפוח ייפול לחיקו בכוחות
עצמו. זהו יוברט האמפריי, המועמד הניצחי, הדברן המוב הק,
סגן־הנשיא לשעבר, שנוצח בשעתו על-ידי ריצ׳ארד
ניכסון.

אם איש מן המועמדים הדמוקרטיים, מימין
ומשמאל, לא ישיג הישג מרשים, לא יהיה
מנוס מהצעת המועמדות להאמפרי, כאיש-כי-
גייס מוסכם.

אודם, התהליך הפוליטי מצדיק עתה את
ההן ןרכה הרכינית. נראה כי השגריר־לשעבר
היטיב להכין את המתרחש.

במיקרה זה תהיה התחרות על מקום המועמד לתפקיד
סגן־הנשיא, וזה יימסר למועמד שהצליח ביותר בבחי רות
המוקדמות — כנראה יודול או קארטר.

3וו־ד, ד א? אדילא?

ך* כחירות המוקדמות בניו־האמפשר גבר פורד על
* רגן. זה לא היה הישג מרשים או מכריע. לא כן ההי שג
שנחל פורד בשבוע שעבר בפלורידה. זוהי מדינה
דרומית, בעלת אופי ימני. במדינה כזאת היה רגן צריך
לנחול ניצחון גדול, כדי להוכיח שביכולתו להשיג רוב
ארצי. אולם הוא נכשל. פורד גבר עליו.

ככד לא נגמר המירוץ כין השניים ריש .
מית. עוד יהיו מיכחנים. אולם למעשה התקפל
כניין־הקלפים של רונלד רגן בפלורידה. במחנה
הרפובליקאי, נשאר עתה פורר ללא יריב מסוכן.
מניין היתרון הזה של פורד, שהפתיע רבים כל־כך?
נראה כי כוחו של פורד הוא דווקא באותן תכונות

פורר (עם לאה רבץ)
חגיגה אמיתית

ח שו ב מ׳

ך* בעייה היסודית של המיפלגה הדמוקרטית, שזוהי
י י קואליציה גדולה של כוחות — פועלים וחקלאים, מיעוטים
אתניים ומנגנונים עירוניים. המועמד הטוב למיפלגה
הוא האיש המסוגל לאחד את כל הכוחות האלה — אגו דות
מיקצועיות ואירגוני-איכרים, יהודים וכושים, לי ברלים
ושמרנים, נוער ונשים, אצילים מן הדרום ואינטליגנטים
מן המיזרח.
כזה היה פראנקלין רוזוולט, מייסד הקואליציה החדשה.
כזה לא היה ג׳ורג׳ מק־גאוורן, ואין בין הרצים
הנוכחיים מישהו המסוגל לכך. נראה, על־כן, כי הפרס
יעבור למי שנחשב כאיש־מיקצוע בשטח זה — האמפרי.

בשנתון 76׳ ,אך מתחיל להסתמן מיהם המובילים בכל
אחד מן המחנות.
בצד הליברלי התמעטו המועמדים במהירות מבהילה.
מחצי־תריסר המתחילים, שרדו פחות מחצי.
הקטל בדרכים היה עצום, בעיקר ביגלל חוסר כסף
והיעדר תהודה מלהיבה.
נעלמו מילטון שאס היהודי, בירץ׳ ביי הצעיר, סר־ג׳נט
שרייבר, ממחותני מישפחת קנדי. איש מבטיח מאוק-
לאהומה, פרד האריס, שניבאו לו גדולות ונצורות ושהל-
היב את הנוער הליברלי, יצא כימעט מן המירוץ.
כמועמד הבכיר בצד זה נותר עתה ״מו״ יודול, איש
איכות־הסביבה. הוא נמצא בראש, אך עדיין רחוק מאד
מן המטרה.

מרתק יותר המירוץ כצד השמרני. בי כין
אנשי הימין, יש כמה מועמדים מעניינים.
הקיצוני ביותר הוא ג׳ורג׳ וואלס, ד,גזען התוקפני, לוחם
המילחמה־הקרה, שניסה לא־פעם להקים מיפלגה שלי שית,
אך השייך עדיין רישמית למיפלגה הדמוקרטית.
המושל־לשעבר מן הדרום נורה בהתנקשות לפני ארבע
שנים, ונע מאז על כיסא־גלגלים.
האמריקאים אינם עם של רחמנים. תחת שירחמו על
הקורבן, שכימעט נרצח במאבקו, הם משליכים אותו עתה
לכלבים. כי האמריקאים מחשיבים מאד נשיא צעיר ובריא.
האחריות העצומה, המוטלת על הנשיא, מחייבת זאת.

גולדה מאיר לא היתה יבולה להיבחר באר
צות׳־הכרית.
קארטר מחצית המאראתון
הגורמות לריבוי הבדיחות עליו. מחוץ לניו־יורק המתוח כמת,
חי עם אמריקאי החושד באנשים מבריקים, המעדיף
איש ממוצע, ישר, לא־חכם ,״אחד משלנו״ .פורד, האמ ריקאי
הממוצע־ממוצע, שאינו חכם ואינו טיפש, לא ימני
ולא שמאלי, לא מצחצח־חרבות ולא רודף־שלום, נושא חן
בעיני ציבור כביר זה ,״אמריקה התיכונה״.

היא מעדיפה פורד ישן עד קאדילק חדש.

יתר על כן, גם המצב הכללי — ובעיקר הכלכלי —
עוזר לפורד. המשבר הגדול מתחיל להסתיים. המצב בשוק
משתפר והולד באיטיות, אם כי לא בדרמאתיות. בסך-
הכל נראה, כי העניינים מתנהלים איכשהו בסדר.

חלף עס ה רו ח
^ מחנה הדמוקרטי

המפולג, זהמפוצל, המצב מסו

בך הרבה יותר.
אחרי כמה בחירות מוקדמות נראה אוסף המועמדים
כמו חבורה של כלבים, הרודפים אחרי טרף, בלי סדר
כלשהו, כשפעם בולט זה ופעם בולט׳אחר.

אפשר גם להשוות את המירוץ למאדאתון,
אחרי 5צ הקילומטרים הראשונים: החדשים
כבר עומדים לפרוש, החזקים רצים בראש, אף
עדיין לא ברור בלל ובדל מיהו החזק ביותר.
בדרך־כלל מחלקים את הלהקה לשני חלקים: הלי ברלים
והשמרנים. לא ברור מי משני המחנות יגבר

המיבחן המכריע לוולאס היד. בשבוע שעבר בפלו רידה.
הוא היה מוכרח לנצח שם, על ״מיגרש הבית״
שלו. אולם הוא נוצח על־ידי מתחרהו העיקרי, כוכב חדש
בשם ג׳ימי קארטר, מי שהיה מושל המדינה הדרומית
ג׳ורג׳יה. נראה, כי עם ניצחונו של איש־אטלנטה, חלף
ג׳ורג׳ וולאס עם הרוח.

איש עם ש*נ**ם
^ ארטר הוא ימני, אך לא ימני מדי. שמרן, אך
\ /לא שמרני קיצוני. יש לו ייתרון עצום: שיניים
מחייכות מאוזן עד אוזן. באמריקה, יש לטיב השיניים
חשיבות מיסתורית במערכת־בחירות.
קארטר עומד עתה בראש המחנה הדמוקרטי השמ רני,
וייתכן שהוא עומד בראש כל המועמדים הדמוק רטיים.
מכיוון שהרכב הבוחרים שונה בכל מדינה שבה
נערכו עד כה בחירות מוקדמות, קשה מאד להינבא על כך.

הקורבן העיקרי של קארטר, מילבד וולאס,
הוא הנרי ג׳קסון, האיש שהקדיש ארבע שנים
של חנופה ליהודים והטפה נגד הרוסים בדי
להגיע למועמדות.
״סקופ״ ג׳קסון, המועמד של ההון הגדול ותעשיית
הנשק, עולה על כל יריביו בכמות הכסף שביכולתו לז רוק
לתוך הזירה.
אומנם, במדינת מאסאצ׳וסטם הפתיע ג׳קסון את הספקנים,
שראו בו את הבדיחה של השנה. במדינה זו הוא
הצליח. אך מייד לאחר־מכן, בפלורידה, הוא הפסיד ונאלץ
להסתפק במקום השלישי, אחרי קארטר ואחרי וולאס.
בשביל שמרן בארץ השמרנים, זוהי מפלה מכאיבה.
ג׳קסון עדיין קיים במירוץ. הוא זכה בתמיכת עסקן אחר
שהתמחה בחנופה ליהודים — פאט מויניהאן. אולם סי רגו סוף
הדרך 7
מבחינה ישראלית, אין טעם לייחס חשיבות רבה
מדי לכל המירוץ. הוא מעניין כקירקס פוליטי, ויש
לו חשיבות כגורם המסייע לממשלת רבץ לשמור על קי פאון
מוחלט במהלך .1976 אך לא יותר מזה.

לגבי העתיד, כימעט שלא חשוב מי יהיה
הנשיא הבא, וגם לא מי יהיה שר־החוץ הבא.
כי כשנתיים האחרונות התייצבה המדיניות
האמריקאית כמרחב, על־פי אינטרסים אמריקאיים
מובהקים שאינם כני־חלוף.

כל נשיא יצטרך להמשיך במדיניות שתבטיח את
הברית בין ארצות־הברית לבין מצריים, סעודיה ונסיכו יות
המיפרץ, כדי להבטיח לארצו את הנפט החיוני.
כל נשיא יצטרך לנהל מדיניות שתמנע מילח§ת־עולם,
ושלא תביא את אמריקה לעברי-פי-פחת של ״עי מות
גרעיני.
כלנשיא יצטרך לשמור, איכשהו, על קיומה של
מדינת־ישראל.
פירוש הדבר: ניסיון נמרץ ב־ 1977 לכפות הסדר על
המרחב, בצורה זו או אחרת, כשההסדר צריך להתקבל
על דעת המדינות הערביות הקשורות עם ארצות־הברית.

על-פי אישיות הנשיא ושר־החוץ, יבולים
להשתנות הסיגנון והקצב — אך הדברים יתגלגלו
ככיוון זה בהנהגת הנשיא פורד, הנשיא
האמפריי ואפילו הנשיא קארטר, יודול או

ג׳קסון•

במדינה העם ביצוץ בוושינגטון
הדיווח עד הגשר! חגרעיני -
פעולת־תנמו? שר רץ סיננ׳י
הדברים נאמרו אומנם בסוד כמוס, אבל
הסוד היה עד־כדי־כך כמום, שהיה מובטח
מראש כי יתפרסם כבר למחרת בכותרת
ראשית בעיתונים האמריקאיים החשובים.
היו אלה חברי המכון האמריקאי לאירוג־אוטיקה
ואססרונאוטיקה, שבפניהם בחרו
ראשי סוכנות־הביון המרכזית של ארצות״
הברית לגלות, מה שאמור היה להיות
סוד שמור ביותר: מיספר הפצצות הגרעיניות
הנמצאות, מוכנות לשימוש, בידי
ישראל. כדי למנוע ספיקות ביחס לחשיבותו
של המידע שנמסר להם, הודגש באוזני
המאזינים כי אסור להם לערוך רשימות,
ואל להם לספר לאיש מה ששמעו.
כך הובטח שהם יבינו איזה סקופ סופר
באוזניהם, וירוצו לדווח עליו.
ואומנם, ביום הראשון השבוע הופיע
הוושיעטון פוסט עם הידיעה המרעישה:
בידי ישראל נמצאות כיום 20 פצצות גר עיניות,
לעומת 10 שהיו בידיה לפני שנה.
מכח מתחת לחגורה. רק תמימים
יכלו להניח שהדלפה מכוונת זו היתד,
מיקרית. העיתוי ואופן ההדלפה הסגירו
מייד מה שהסתתר מאחריה.
אין זה סוד כי כיום משמשת סוכנות-
הביון האמריקאית אחד המכשירים היעילים
ביותר בידיו של הנרי קיסינג׳ר, שר־החוץ
האמריקאי, המשתמש בה הן למטרות מדי-
ניות־החוץ והן למטרות מדיניות־הפנים.
ליודעי־דבר לא היה ספק: קיסינג׳ר
נקט פעולת־תגמול נגד ממשלת-ישראל.
בשבועיים האחרונים החלה ישראל להר עיש
עולמות בקשר לכוונת ממשלת ארצות-
הברית לספק נשק אמריקאי למצריים. ב השראת
ממשלת־ישראל גוייסה יהדות אר־צות־הברית,
כדי להפעיל לחצים על ה ממשלה
לחזור בה מכוונתה זו. מסע־הבחי-
רות המוקדם של פורד נפגע לא־במעט.
קיסינג׳ר גוייס לעזרה. הוא שלף מתוך
הכובע את המידע על כוחה הגרעיני של
ישראל, היכר, באמצעותו את ממשלת-
ישראל מתחת לחגורה. שכן, עתה, כאשר
יש אישור רישמי של סוכנות־הביון ה אמריקאית
שבידי ישראל אכן נמצאות 20

• 1יי
18*/ 1

שר־החוץ קיסינג׳ר (בקאריקטורה שד מודדין)־
ניצחון ״היהודון׳ על חביבי היהודים
מדי. ה״דטאנט״ נהרס. ג׳ראלד פורד עומד
להפסיד בבחירות ביגללו. משום כך ייאלץ
פורד להשליך את הפרופסור אל מצולות
הים, כמיטען המפריע לספיגתו.
השבוע הדהים קיסינג׳ר את כולם. הוא
רכב שוב על הגל.
לא היה כדאי. נגד קיסינג׳ר נערכו
שלושה מן המועמדים החשובים לנשיאות :
רונלד רגן הרפובליקאי, ג׳ורג׳ וואלס וחנרי
ג׳קסון הדמוקרטיים (ראה עמוד .)19 תחת
לחץ הסתערותם המרוכזת, ניראה כאילו
קיסינג׳ר עומד להתמוטט.
אולם קרה ההיפך. בבחירות המוקדמות
במדינת פלורידה נכשלו כל שלושתם.
סיקרי דעת־הקהל הוכיחו כי שלושתם היו
דיעות הקרב סביב
המיתרזן הפלסטיג

החזיתות מתבהרות;
רעבן וייץ בעד, גיורג, חבש 3נד,
עכדאדדח הורגי כעד
היתה זו ידיעה מהממת לגבי רבים.
במרכזה עמד ד״ר רענן זית, ראש
המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהו־

מסיבת־העיתונאים באתונה: ילין־מור (מימין) והורני (משמאל)
וטו ישראלי על ״חלוט עראפאת״
פצצות גרעיניות, איזה טעם יש עוד בכל
המהומה סביב אספקת שישה מטוסי-תובלה
אמריקאיים למצריים ו

מדיניות
ד״ר הנר• רוכב שוב

מי שמחכה לנפילתו הקרומה
של ״כעל הגוייה״,
עשוי להתאכזב
שונאיו הרבים של הנרי קיסינג׳ר ביש ראל
חיכו בשבועות האחרונים, כששעון-
העצר נכון בידם. הם ידעו כי ״היהודון״
צריך ליפול בעוד חודש, בעוד שבוע.
קיסינג׳ר, הם ניבאו, הפך בלתי־פופולארי

במצב חזק יותר לפגי שתקפו את קיסינג׳ר.
ונסתבר שההתקפה הזיקה להם.
הנרי הגדול לא התמהמה. הוא עבר מייד
למיתקפת־נגד. השבוע נשא נאום רב־רושם,
שבו דיבר על יריביו בבוז גלוי,
הזמין אותם לפרט באוזני העם האמריקאי
את האלטרנטיבה המוצעת על־ידם.
שלושתם הגיבו בזעם, אך לא נענו ל הזמנה.
כמו אנשי הליכוד בישראל, הם
נאלמו ברגע שנדרשו לפרט את המדיניות
האלטרנטיבית שבאמתחתם.
פורה שמצבו השתפר, מבין עתה כי
הפרופסור המבריק הוא נכס׳ ולא מיטען
מייותר. התוצאה: אם אומנם ייבחר פורד
מחדש, ייתכן מאד כי קיסינג׳ר יישאר
במישרד־החוץ במשך ארבע שנים נוספות.
על כל פנים: כימעט בטוח שהוא יישאר
בתפקיד במהלך כל שנת . 1976

דית. קשה לתאר אדם ציוני יותר, מימסדי
יותר ודבק יותר בדוקטרינה השילטונית
ישל מיפלגת־העבודה.
אולם השבוע זרק וייץ, בן שושלת של
מארגני־התנחלות, פצצה. במיסמו שהגיש
ללישכת מיפלגודהעבודה, הציע לה לפעול
להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
ליתר ביטחון, איזכר וייץ נם שתי אפשרויות
אחרות: החזרת השטחים לירדן
ופדרציה בין מימשל־עצמי־פלסטיני ויש ראל•
אך לא היה ספק מהי הצעתו.
הצהיר וייץ, באוזני מעריב :״הסטטוס
קוו יביא להידרדרות חמורה, משום שיש
צורך במתן ביטוי מדיני עצמאי לתושבים
הערביים בשטחים המוחזקים. בלעדי זה,
לא ייכון שלום בינינו ובינם.״
בשבוע ישבו סערו ההפגנות בכל ערי
הגדה המערבית, הוטל עוצר במקומות

שוגים והתפרסמו בעולם כולו תצלומים
של נוער פלסטיני ׳מתמרד, היתד, לדברים
תהודה סייוחדת.
הצעתו של וייץ תואמת את מינשר
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי—
פלסטיני. הוא הוסיף הצעה שעמדה גם
לנגד עיניהם של מנסחי המינשר, אך לא
נכללה בו בפירוש: לסלול כביש אכס-
טריטוריאלי, שיחבר את עזה עם הגדה.
כצעד ראשון, הציע וייץ להכריז על
השטחים המוחזקים כעל חבלים עצמאיים.
הכרה כאוייכי גם מעבר לגבול
גרמה פעולת המועצה הישראלית לוויכוח,
שפרץ כימעט בגלוי בין האירגונים ה פלסטיניים
בביירות לבין עצמם.
עוד קודם שהמאורעות האחרונים בלבנון
הסיחו שם את הדעת מן הבעייה הפלס טינית
(ראה לעיל) ,הגיב אחד הביטאונים
העיקריים של ״חזית־הסירוב״ על פעולת
המועצה. נדאל אל־שעב (״מאבק העם״)
הוא כלי־ביטוי של האופוזיציה הקיצונית
באש״ף. כתב. העיתון:
״למדות שממשלת ישראל ממשיכה לסרב
בעקשנות לכך שתקום מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת־עזה, החלו יש ראלים
רבים לקבל, באחרונה, את רעיון
המדינה הפלסטינית כפיתריון לבעייה ה פלסטינית.״

אנשי חזית־הסירוב, המתנגדים לשלום,
אינם שמחים על כך .״אולם עלינו לראות
כיווני־מחשבה ׳אלה ׳באור הנכון. המכנה
המשותף לכל אותן דיעות (בישראל) הוא
שאש״ף צריך להכיר ביישות הציונית,
ולהודות בחוקיות גזילת האדמה הפלס טינית
על-ידי הציונות, וכמו-כן שהמדינה
(הפלסטינית) שתקום יתקיים קשרים טיב-
עיים עם האוייב הישראלי, החל בהכרה
מדינית וכלה בשיתוף־פעולה כלכלי. לכן,
כל הניסיונות הנעשים על-יסוד שינוי שחל,
כביכול, בעמדת סקטור לא־מבוטל של
ישראלים לגבי זכויות הפלסטינים, הם
חסרי-בסיס.״
הביטאון מציע להמשיך במאבק המזויין,
עד שילמדו הישראלים שעליהם לוותר על
״היישות הציונית״ .אולם נוסח המאמר
מעיד כי הוא נועד להתווכח עם החוגים
השליטים באש״ף, ובעיקר בתנועת פתח,
המוכנים להסכים להסדר פלסטיני—ישראלי
על בסים של דדקיום בין שתי מדינות.
יליד מפ-מיה. סימן אחר לכך בא
השבוע מבירת יוון.
באתונה נתקיים, במשך יומיים, כינוס-
זוטא של גוף המתקרא הוועד הפועל של
ועדת־הפעולה הבינלאומית למען שלום
צודק במיזרח התיכון, המסונף לגופים
פרו־קומוניסטיים. לכינוס באו נציגים של
חוגים ערביים פרדסובייטיים, וביניהם
נעים אל-אשהב, מראשי הקומוניסטים ה ירדניים,
היושב עתה בפראג, יליד חברץ
שישב בזה אחר זה בכלא הירדני וה ישראלי!
ד״ר ריפעת סעיד, מאנשי ה שמאל
המצרי! נציג הבעת הסורי ו נציג
האופוזיציה השמאלית המארוקאית.
מישראל נסעו לכנס נתן ילין־מור ועוזי
בורשטיין, דובר רק״ח, ואילו מאש״ף באו
עבדאללה הורני, מנציגי אש״ף באירופה,
וראש מועצת כפר־חלחול שגורש, ד״ר
מוסטפה מלחים.
האפתעה של הכנס באה בסופו, בשעת
מסיבודעיתונאיס משותפת של משתתפיו.
שלא לפי התוכנית, קם הורני 39 יליד
כפר מסמיה שליד גדרה, ומסר הודעה
מוכנה־מראש.
הכריז הורני, באוזני העיתונאים ה יווניים

״אנו, הפלסטינים איננו נלחמים נגד
היהודים, אלא נגד הציונות ונגד גירוש
הערבים הפלסטיניים מאדמותיהם.
״אנו נלחמים למען הקמת מדינה לאו מית
משלנו, בשטחים הכבושים מאז .1967
״יחד עם זה, כפי שאמר יו״ר אש״ף,
יאסר עראפאת, אנו חולמים על יום ש תקום
בארץ כולה מדיניה דמוקרטית אחת.
הגשמת החלום הזה תהיה תוצאה של מאבק
משותף של יהודים וערבים פלסטיניים. אנו
יודעים שמבלי שהיהודים יסכימו לרעיון
הזה — לא תקום מדינה דמוקרטית אחידה.
היא תקום דק יעל בסיס רצונם החופשי
של שני העמים.״הדברים לא היו חדשים, והם נאמרו
בעבר על-ידי סעיד חמאמי, נציג אש״ף
בלונדון, ואחרים. אך הפעם היה הנוסח
חד־משמעי יותר, גם מבחינת הגדרת
מיקומה של המדינה הלאומית הפלסטינית
בגדה וברצועה, וגם מבחינת הגדרת רעיון
״המדינה הדמוקרטית״ כחלום ריחוק —
שעליו קיים וטו ישראלי.

מור

עלי

הכותרת המקורית :
על המהלכים שלי
יושבים מימין:
ג׳אוואהרי מסוריה,

״אני מעדיף לש בסוד!״
נעים
אל־אשהב,
עוזי בורשטיין.
העולם הזה 2011

ה ת ערבו ת צבאית י שראלית במשבר הדסוו
עלולה לגרו ם לאסון בעל 0-1x71 היסטוריים
^ לד ק טן ומפוחד, הנתקל בהפרעה
בלתי־צפוייה, מגיב בצורר. אינסטינקטיבית:
רוא מרביץ. ישראלים רבים מגי בים
באותה צורה, בהיתקלם בבעייה מסובכת.
היטיב
להפגין תכונה זו השבוע יוסי
שריד, זקן חברי-הכנסת הצעירים. שריד,
הרגיל להגדיר את עצמו כיונה קיצונית,
הציע לפלוש ללבנון ולכבוש את דרומה,
כדי לקדם את פני המאורעות שם.
שריד אינו ידוע כמי שמצטיין ביציבות
פוליטית מופלגת. אבל גם לגביו היתד.
הצעה זו יוצאת־דופן. היא הוכיחה עד כמה

רי התנגד, והחבילה התפרקה עוד קודם
שהתלכדה.
כתוצאה מכך נאבקו במשך השבוע בלבנון
פלגים רבים, בעירבובייה שנראתה
מטורפת :
• יחידות של צבא לבנון, שקיבלו את
מרותו של תת־אלוף אל־אחדב, וביכללן
נוצרים ומוסלמים.
• כוחות שנותרו נאמנים לנשיא סו-
ליימאן פראנג׳ייה. פראנג׳ייה הוא, במידה
רבה, האשם העיקרי בטרגדיה הלבנונית,
מפני שנבחר על אפם ועל חמתם של ה מוסלמים.
עד כה היה מקובל כי נשיא
לבנון הוא אומנם נוצרי־מארוני, אך זוכה
מראש בהסכמת המוסלמים. בהיותו מנהיג
מקומי פרימיטיבי, ושנוא על המוסלמים,
דומה פראנג׳ייה לאטד שבמשל התנ״כי,
המבעיר את הארזים ואת כל עצי השדה *.
• צבא העריקים, המכנה עצמו ״הצבא
הלבנוני הערבי״ .הוא קיבל על עצמו את
מרות אל־אחדב, אך לא התפרק.
• הצבא הפרטי של מיפלגת־הפלאנגות
הנוצרית־ימנית. תחילה קיבלה זו את מרות
אל־אחדב, אך לאחר־מכן חזרה ותמכה בנשיא.

אירגוני הפידאיון הפלסטיניים, ש המתינו
בזהירות ובדאגה להתפתחות המ אורעות.
מטרתם היחידה היתד. להבטיח
את עצמאותם וחופש־פעולתם בלבנון.

ביותר ,״ארזי הלבנון״ ,התומך דווקא ב הפיכה
הצבאית, נגד הנשיא הנוצרי.

מה חשוב באמת
י• 9מומהים התקשו במהלך השבוע
לדעת איך ייפול דבר, ומי עומד היכן.
רוב הגורמים — הסורים, אש״ף, ממש-
לוודערב השונות והשרותים החשאיים של
המעצמות — התנהגו בזהיתודיתר, וחי כו
להבהרת המצב.
ורק כמה עסקנים מקומיים בצפון יש ראל,
ובראשם יוסי שריד ידעו את הכל,
הבינו את הכל, והיו מוכנים ומזומנים ל הציע
את הפיתרון הגואל: פלישה ישראלית.
פלישה
כזו היתה, קרוב לוודאי, משיגה
את היפך הגמור: מאחדת את העם הלבנוני
תחת הנהגה סורית או פרו־סורית.
אך מה כל זה לעומת כותרת שמנה בעיתון,
ושלושים שניות במהדורת־החדשות
של הטלוויזיה?

כי בו ש תזמורת צה״ל
^ ילו היו הדברים מוגבלים לכמה
רודפי־פירסומת, לא היה בכך אסון.
אולם במשך השבוע אחז הבולמוס בכלי-

תת־אדוף אל־אחדב

ח״ב שריד

לטובת ההסדר

למען הכותרת

חשים הישראלים את עצמם חסרי-אונים
מול התפתחויות בלתי־צפויות.

שלהבת ב אר!׳
ף* לבנון התמוטט השבוע, והפעם
— אולי סופית, הסדר הישן.
סדר זה נשא בחובו את זרע-הפורענות
של עצמו. בכזננו מישטר דו-עדתי, הוא
שם את הדגש על העדה ועל הדת, לרעת
הלאומיות הכללית. משום-כד לא קם לאום
לבנוני מאוחד, רב־עדתי, המסוגל להתפתח
ולהתאים את עצמו לרוחות המשתנות
של הזמנים. הארזים העדתיים נשארו חשופים
לכל שלהבת.
סוריה, הסמוכה, המפוצלת לא־פחות בין
דתות, עדות, איזורים גיאוגרפיים וערים,
מצאה, אחרי לבטים רבים, תשובה: דיק טטורה
של מיפלגה אחת, לאומנית, כל-
ערבית וחילונית — מיפלגת אל-בעת (״ה תקומה״)
.הסורים לא הציעו פיתרון כזה
ללבנון. נסיונם להשליט שם מישטר של
פשרה, בחסות סורית, התמוטט.

אטד ועצים אחרי
ן* רם להתמוטטות סגן צעיר, אחמד
אל־חאטיב, שליכד את העריקים המוסלמיים
מן הצבא הלבנוני, שנשלט עד
כה בידי קצינים נוצריים־ימניים. המונים
נהרו אל דיגלו, והוא תפס איזורים נרח בים
בדרום ובצפון.
מייד לאחר-מכן תפס תת־אלוף מוסלמי,
אינטלקטואל, קצידהמטה עזיז אל-אחדב,
את השילטון בהפיכה שקטה. נראה כי כיס-
עט כל הפלגים נאנחו בהקלה, והיו מוכנים
לסור למרותה של דיקטטורה צבאית מסו דרת,
מתונה ופשרנית. אולם הנשיא הנוצ

אין כל ביטחון לכך שההתערבות
תישאר בגדר פעולה מצומצמת. עברו ה ימים
שבהם נאמר כי ״את לבנון תכבוש
תזמורת צה״ל.״ הפעולה עלולה להביא ל־מילחמה
כללית בצפון ובמיזרח, כאשר
סוריה תשתמש בהזדמנות כדי להנהיג
את העולם הערבי מול ״האוייב הציוני״.
• מצריים לא תוכל לעמוד מנגד במצב
כזה. אמנם הבטיחה שלא תתערב במילחמה
שתפרוץ באשמת סוריה, אך במיקרד. של
פלישה ישראלית תאלץ מצריים לעזור ל-
מותקף, או לאבד סוסית את מעמדה ב עולם
הערבי.

סגן אל־חטיב
נגד הנשיא
• צבא-השיחרור-ד׳,פלסטיניי, הכפוף ל הלכה
לאש״ף, אך למעשה משמש כלי בידי
ממשלת סוריה.
• אירגונים פרטיים מזויינים שונים
ומשונים, ביניהם הגוף הנוצרי הקיצוני
* שופטים ט׳ :״ויאמר האטד אל העצים:
אס באמת אתם מושחים אותי למלך
עליכם, בואו חסו בצילי. ואס אין, תצא אש
מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון.״

התקשורת, שפתחו בשידורי־פאניקה. ראשי-
מועצות תבעו ״פעולה״ .שר-הביטחון לא
יכול היה לעמוד מנגד, כשזרקורי־הפירסומת
הופנו לפינה זו, והופיע גם הוא כמצ ביא
הסוקר את גייסותיו. בעולם נפוצו שמו עות
על הכנות רציניות של צה״ל להתערבות
צבאית בלבנון.
פעולה בזאת עלולה להיות הרת־אסון
מכל הבחינות.
הנימוקים נגדה הם מכריעים:

• הדבר יתן הזדמנות-פז לברית-המו-
עצות להתערב שוב בענייני המרחב, באופן
מדיני או צבאי, ולקבל עליה את החסות
על לבנון.
• אפשרות זו תגרור גם את ארצות־הברית
לזירה. הקיפאון, שהובטח לרבץ
למשך שנת ,1976 ייעלם. מול סכנת העי מות
עם בריודהמועצות, תיתכן פעולה
אמריקאית־סובייטית מחודשת לכפיית הסדר
מדיני.
• האו״ם יגוייס, כמובן, במלוא תנופתו
נגד ישראל.
• ובעיקר: התקפה כזאת תלכד את
הלבנון נגד ישראל. זהו אולי פיתרון טוב
ללבנון, שתתגבש במתכונת לאומית ואנ־טי-ישדאלית
מאוחדת. אך מבחינה יש ראלית,
יהפוך הגבול הצפוני סופית גבול-
עימות, כשגם הנוצרים הימניים ייסחפו
בזרם המילחמתי הערבי.
כיבושי ישראל משגת 1967 הוכיחו שקל
יחסית לכבוש שטחים, אך קשה מאד להי פטר
מהם — מסיבות פנימיות וחיצוניות
כאחת. כיבוש דרום־לבנון והקמת ״מימשל
צבאי צור״ יפתחו תיבת-פנדורה של צרות
חדשות, כשמאות אלפי ערבים נוספים,
רבים מהם מוסלמים דווקא, יגדילו את
האוכלוסייה הערבית תחת שילטון ישראל.
״אולי יתגשם בצורה זו החזון של יאסר
עראסאת,״ התלוצץ השבוע פרופסור ירו שלמי
,״ובהדרגה תקום בארץ מדינה מאו חדת,
בעלת רוב ערבי.״
מזה עשרות בשנים מאמינים הערבים
כי ״ישראלית הציונית ההתפשטותית״ זו ממת
לכבוש את דרום־לבנון, כחלק מן
המזימה ההיסטורית להקים את מלכות יש ראל
״מן הנילוס עד הפרת״ .פלישה ללבנון
תאשר, בדיעבד, כי החשש הזה היה נכון.
1. 2 1

(המשך מעמוד 7ו)
דזת הימאים בסו במדינות בעלות מסורת
ימית עתיקה.
הוא טעה. דור של רב־חובלים מיקצו־עיים
קשישים תפס את עמדות המפתח בצי
הישראלי. אחד מהם, רב־החובל הוותיק
זאב־הים, שהתמנה כראש לישכת־רישום־
הימאים, סרב להכיר בתעודת רב־החובל
של אדן גרץ .״לא נובל להרשות לצעיר,
אפילו צעיר מוכשר ביותר, שיהיה רב־חובל
באוניה ישראלית, מבלי שיעבור
את הדרך האמבה אשר חוק המדינה
קובע אותה אמר.
בראשית 1952 קיבל אח גרץ בנמל
בולטימור בארצות־הברית אוז הפיקוד על
מאניה שנקראה על שם סבו, א/ק אברהם
גרץ. היתה ידו אוניית־משא בת 5686 טון.
אבל עבור אדן גרץ היא היתר. הנפלאה
שבאוניות.
בתקופת מרד־הימאים הגדול של שנת
,1952 התייצב רב־החובל גרץ בגלוי לצידם
של הימאים השובתים. אלא שכבר אז הוא
עורר תמיהה בהתנהגותו. הוא איים להפיל
את עצמו מגג בית־ההסתדרות בחיפה
כמחאה על בגידתה של ההסתדרות בימאים
השובתים. איום זה לא היקנה לו
פופולאריות בחוגי החובלים הוותיקים.
כאשר הגישה חברת דיזנגוף את רשימת
צוות האוניה להפלגה חזרה מחיפה לאמ ריקה,
נכלל בה שמו של אח גרץ כרב-
חובל האוניה. זאב־הים סרב לאשר את
ההפלגה. רק אחרי מיספר ימי עיכוב
נמצאה הפשרה. הותר לאוניה להפליג
בתנאי שלצידו של רב־החובל גרץ יכהן
כחובל ראשון קצין איטלקי שהוא בעל
תעודת רב־חובל. למעשה היתד. זו פגיעה
גלויה באח גרץ וסוף הקאריירה שלו
כרב־חובל. גרץ ניחם אז את ידידיו :
״אני לא רוצה ביכלל להמשיך להפליג.
אני ארד לחוץ באמריקה ואלמד שם מיש-
פט בינלאומי.״ ואומנם, בתום ההפלגה ל־ארצות־הברית,
ירד אדן גרץ לחוף וישב
בניו־יורק. אלא שבינתיים השתנו דברים
בארץ.
תישדורות לבן-גוריון
ף} לומד שד היינץ רודולף גרץ למסור
1 1את הפיקוד על אוניותיו לבנו, הת נפץ.
אין ספק שהדבר גרם לו אכזבה
נפשית עמוקה. בשעתו הכריז :״אני
רוצה ליצור מסורת שתעבור יחד עם

לימאים, סרבה לאשר את אח ברב־חובל.
אז עשה אדן גרץ את המעשה שהפך
אותו סנסציה עולמית. הוא עלה על ה אמיד.
אברהם גרץ בנמל ניו־יורק, פקד
על הצוות להרים עוגן ולצאת מהנמל
בלא אישור שילטוגות הנמל ובניגוד ל חוק.
כאשר
נודע הדבר לקונסוליה הישראלית
היא הזעיקה מיד את מישמר־החופים ה אמריקאי.
ספינות מזויינות ומטוסים של
צי ארצות־הברית דלקו אחרי האוניה. אלא
שהם לא הספיקו לעשות דבר. כי בינתיים
הספיקה אברהם גרץ, על 39 אנשי הצוות
שלה וזוג נוסעים פרטיים, לצאת מהמים
הטריטוריאליים של ארצוודהברית.
החל מרגע זה החלה הפרשה להפוך
לפארסה. רב־החובל, שנשאר נורמאלי
בעת שנתן פקודות לאנשי צוות האמיד,.
החל שולח באמצעות משדר האמיד, חיש-
דורות מוזרות. אחת מהן היתד, מיועדת
לדויד בן־גוריון, דאש־ד,ממשלה ושר־הביטחון.
גרץ איים להטביע את אונייתו
בלב־ים או להפכה לאלטלנה שנייה, אם
בן־גוריון לא ימנה מיד את אביו כשר-
התחבורה בממשלת־ישראל.
לפי ידיעה אחרת הגיע לארץ גם מיברק
שבו דרש אדן גרץ למנותו כמפקד חיל־הים
הישראלי. מאוחר יותר הכחיש גרץ כי
שלח מיברקים בנוסח זה. אלא שכאשר
הגיעו תישדורותיו של גרץ לארץ, לא היה
לאיש ספק כי הוא איבד את שיווי־מישקלו
הנפשי.
כאשר נשאל אלחוטאי ד,אוניה במיברק
חוזר מדוע הוא מעביר תי*שדורות מעין
אלה, הוא השיב תשובה טלגרפית משכנעת:
הקפטן עומד לצידו כשאקדח בידו.
השאלה שנשאלה לאחר מכן היתה:
מדוע לא אזרו הקצינים הזרים שבאוניד,
או המלחים הישראלים שלה עוז כדי להת גבר
על רב־החובל שיצא מדעתו, לכלוא
אותו ולהשתלט על האמיר? .
התשובה היתד, פשוטה: מעשה זה
עלול היה להתפרש כמרד בלב ים, שהוא
פשע בינלאומי מהחמורים ביותר. הקצינים
והמלחים חששו כי אם יאסרו את רב ד,חובל
ואחר-כך יסתבר כי לדעת רופא
מוסמך הוא היה שפוי בדעתו, יביא הדבר
קץ על הקאריירה הימית שלהם ואולי
אף יישלחו לכלא בעוון מרד על הים.
מאידך היד, ברור כי אסון מחריד נשקף
לאוניה שריב־חובל שאיבד את עשתונותיו
מפקד עליה. היינץ גרץ ואישתו עלו על
מטוס, טסו לארצות־הברית. משם התקשר
האב במכשיר האלחוט עם בנו, החל
להשמיע באוזניו דברי ארגעה.
האב גבר על הבן. הוא הצליח לשכנע את
אדן גרץ כי יקרב אל החוף וירד מן האוניה.

תלמיד
של פרום

אדן גרץ ואביו (51ע)1
החלום התנפץ
אוניותי מאב לבן ומבן לנכד. הים הוא
חופשי ואופקיו רחבים...״
עתה הוגבלו י אופקיו של גרץ האב.
מסיבה זו ומשיקולים כלכליים החליט
למכור את אוניותיו לחברת הספנות ה לאומית
שוהם.
כאשר הגיעה הידיעה על כך לאדן בניו-
יורק. היא פגעה בו כרעם. הוא הבין
כנראה שאין לו כל סיכוי לשוב ולהיות
יום אחד דבוחובל לבשיחדל להיות בנו
של בעל הברת ספנות. הוא החליט לבצע
מעשה סימלי: לפקד על האוניה שנשאה
את שם סבו בהפלגתה האחרונה בבעלות
אביו לפני שתועבר לרשות שוהם. אולם
הקונסוליה הישראלית בניו־יורק, הממלאת
בארצות־חוץ את תפקיד לישכת־הרישום־

דן גר ץ נעל ם מהנוף הישראלי.
\ £מדי פעם הגיעו לארץ שמועות על
מעשיו בפינות נידחות של העולם. הוא
הירבה להסתובב במדינות דרום־אמריקה.
תחילה למד רפואה במכסיקו. אחר־כך יצק
במשך שנים מים על ידיו ישל הפילוסוף
והפסיכולוג הנודע אריך פרום, הפך ל תלמידו
ומפיץ תורתו ברחבי העולם.
לפני מיספר שנים נשא אדן גרץ אשד,
איטלקית, התיישב בפירנצה, שם הוא
עוסק במחקר רפואי. תגליתו בדבר ה תכונות
המחסנות מפני סרטן שיש, כביכול,
במי השפיר שבשלייה, היתד. מבוססת על
התופעה •שעוברים אינם נפגעים ממחלת
הסרטן של אימותיהם. זוהי תופעה שלא
נמצא לה עד כה הסבר.
גרץ בחן תקופה ממושכת את התכו נות
האימונולגיות של החומרים שבמי ה שפיר,
פיתח תיאוריה שיש בהם חומרים
המחסנים את העובר מהתפשטות סרטן
האם אליו. אם כך, המשיכה התיאוריה שלו
לטעון, ניתן להשתמש בחומרים אלה גם
לחיסון אנשים מבוגרים וגם לטיפול ב חולים
שנפגעו.
המיגרעת בתיאוריה של גרץ נעוצה
בכך שניתן לטפל בכל חולד, רק באמצעות
החומר המחסן שנלקח משלייתו שלו.
כלומר: יהיה צורך לשמר את השלייה
של כל עובר בבנקים מיוחדים, דוגמת
בנק-הדם, יחד עם הנוזל המחסן שבה.
במקרה י שבבגרותו ייחלה בסרטן, ניתן
לטפל בו בחומר השמור על שמו.
ירחון מדעי גרמני לחקר הסרטן הביע
לאחרונה הערכה לניסיונות טיפול ש נעשו
על סמך גישתו של אדן גרץ. אולם
מומחים בארץ הסתייגו ממנה בגלוי.
כמו ׳בנעוריו על הים, כך גם בתחום
המדעי, המשיך אדן גרץ להיות אישיות
מעוררת מחלוקות.
במדינה אוניברסיטות
המכונית של ד.רקט1ר

מכונית־השרד שד
הפרופסור אינה
עולה מיליונים - -אד
היא הפבה סמל
המכונית המפורסמת ביותר בקאמפוס
התל-אביבי היא מכונית פאסאט שקנתה
האוניברסיטה עבור הפרופסור (להיסטוריה
יהודית) שלמה סימונסון, הרקטור.
מדוע זקוק הרקטור למכונית חדשה, דוו קא
כשר,אוניברסיטה מתכוננת לפטר עש רות
מרצים, מחוסר-תקציב?
לא רק הפרופסורים לכלכלה מבינים כי
מכונית הרקטור אינה משנה את מצבו
הכספי של המוסד. אבל הכל רואים בה
סמל. מדוע זקוק הרקטור למכונית חדשה,
גם אם היא צורכת דלק פחות מן המכונית
הקודמת? מדוע צריכה האוניברסיטה בב״
לל להעמיד מכונית לרשות הרקטור? במה
קשור תפקיד הרקטור בנסיעות, מילבד הנסיעות
מביתו שבהרצליה אל הקמפוס?
מדוע לא ייסע במוניות ז
טוענים.הפרופסורים: אין דוגמה בעולם
למכונית שרד של רקטור. באירופה אין
הרקטור מקבל אפילו תוספת למשכורתו
עבור תפקיד זה, ומשכורתו היא משכורת
רגילה של פרופסור במעמדו. המוסד האירופי
משלם לרקטור את הוצאותיו, על-פי
קבלות. ובמקומות רבים רוכב הרקטור על
אופניים.
חיסול חשבונות. המצב הכספי של
אוניברסיטת תל-אביב הוא עתה נושא״שי־חה
בילעדי־כימעט בין אנשי הסגל האקדמי
בקמפוס — אף שהכל נזהרים שלא
למתוח ביקורת בגלוי ובפה מלא — שמא
יבולע להם.
תחילה הודיעה האוניברסיטה שהיא מפטרת
130 מרצים, שאין להם קביעות. כש־נתגלה
כי פיטורים כאלה הם בלתי־חוקיים,
מכיוון שעל פיטוריו של כל מרצה יכולה
להחליט רק ועדה אקדמאית, על-פי הנסי בות
של כל מיקרה ומיקרה, הוחזרו 90
לעבודה. לגבי 40 הנותרים ייפתחו הליכי
פיטורין בוועדות אקדמאיות.
מכיוון שכל הוועדות האלה פועלות בחשאי,
מאחרי דלתיים סגורות, חוששים באוניברסיטה
שיהיה זה ״ליל הסכינים הארוכות״
,הזדמנות לחיסול חשבונות ולביצוע
נקמות.
כמד, מאנשי הסגל מתנגדים עקרונית
לחשאיות של דיונים על פיטורים ועל העל-
אות־בדרגה .״מדוע לא יידעו המועמדים
מה נאמר עליהם בחוות־דעת מיקצועיות?״
שאל פרופסור .״ובכל מיקרה, מדוע לא
יידע מועמד מדוע הוחלט להעלותו או שלא
להעלותו בדרגה, ומה היו השיקולים והי־הנמקות
להחלטה?״
״זה שיגעון!״ הביקורת העיקרית של
הפרופסורים התל־אביביים על האוניברסי־טה
שלהם מתאימה למוסדות רבים ביש ראל:
ניפוח אדיר של הפקידות על חשבון
התפקיד.
הוא מתבטא במיספר פשוט: באוניבר סיטה
יש 1600 מרצים ו־ 1400 פקידים —
כימעט פקיד אחד על כל מרצה.
המוסד משופע בפקידים ובפקידות. לגבי
רבים מהם, קיים סימן־שאלה עקרוני. מדוע
זקוק ראש־חוג, למשל, לפקידה שתכתוב
את מיכתביו? מדוע לא יכתוב את מיכתביו
המעטים בעצמו, כפי שרגיל לעשות עמיתו
באירופה? התשובה: כמו מכוגית־השרד
והנסיעות לחו״ל, הפקידה הפכה בארץ סמל
של מעמד.
״האוניברסיטה היא מוסד לחוקרים׳ ל מורים
ולסטודנטים!״ אמר השבוע מדען
בכיר באוניברסיטה .״זה לא מוסד למנהלים
ולפקידים !״
אין אוניברסיטה באירופה איו בארצות־הברית.
שקיים בה יחס כזה בין אקדמאים
ופקידים .״זה שיגעון!״ חיווה את דעתו
המיקצועית כלכלן בכיר.
תוספות דפרופסוריס. לגבי חסכו נות
אפשריים, הושמעו בשיחות הפרופסו רים
הצעות רבות — ורובן מהוות ביקורת
של נוחלים קיימים.
כך, למשל, אימצה האוניברסיטה מחל קות
של בתי־חולים, במיסגרת הפאקולטה
לרפואה. מאות רופאים במחלקות האלה
מלמדים ומדריכים באוניברסיטה. הם עו
שים
זאת בבתי־החולים, במיסגרת עבודתם
הרגילה שם, ואינם מקדישים לכך זמן
נוסף. אולם הם מקבלים על־כך תשלום מן
האוניברסיטה. הסכום לאיש אינו רב —
כמה מאות לירות בחודש — אך הוא מצטבר
לסכום גדול בתקציב האוניברסיטה.
דוגמה אחרת: חוקרים רבים מקבלים מע-
נק-מחקר ממוסדות אמריקאיים. באמריקה
עצמה גובה האוניברסיטה, שבה עובד החוקר,
חלק ניכר מן המענק עבור הוצאו-
תיזדשלה. אוניברסיטת הרווארד גובה כ
רקטור
סימונסון
ליל הסכינים הארוכות
5870 מן המענק, אם־איי־טי .6270 בתל־אביב
גובה האוניברסיטה רק > ,257 ופחות.
לעומת זאת מותר לחוקר עצמו לקחת עבור
המחקר תוספת של שליש למשכורתו.
אין לכך הצדקה, כי המשכורת האו ניברסיטאית
כבר כוללת ממילא תשלום
עבור מחקרים. פרופסור מלמד רק שמונה
שעות בשבוע, מתוך הנחה שהוא מקדיש
את רוב זמנו למחקר.
הקורבנות: עולים. מצב דומה קיים
לגבי עבודה כפולה.
מי שמקבל משכורת מלאה באוניברסיטה
אחת, אך עובד גם באוניברסיטה שנייה,
מקבל בחו״ל במוסד השני רק תשלום קטן
עבור שעוודעבודה. בארץ מקבל איש כזה
משכורת בשני המוסדות — והתיקון היחי די
הוא שמשכורת זו מחושבת במיקרה
זה עבור שמונה חודשים בילבד. אך כל
זה מצטבר לסכומים גדולים.
התוצאה של המצב: הפרופסורים, הנהנים
מקביעות, ימשיכו ליהנות ברמת־אביב
מכל הפריבילגיות, למרות המשבר הכספי.
יסבלו האסיסטנטים (שהם סטודנטים, העובדים
באוניברסיטה) ,המדריכים (דוקטו רנטים
וסטודנטים מתקדמים אחרים) וה מרצים
שלא קיבלו עדיין קביעות.
הקורבנות העיקריים יהיו, כמובן, העולים
החדשים.

תל־אביב
מתח גבוה

מחשבה עקומה יוצרת
בביש עקום
מאות האלפים אשר ינהרו מתל-אביב ו אליה,
בכביש המודרני שיוביל מן הקרייה
לכיוון דרך־השלום, יצטרכו להסיט את
ההגה ולעשות עיקולים. כי הכביש החדיש
ביותר במדינת ישראל, שבו מושקעים
מיליונים, לא יהיה ישר.
את העיקול הזה יוצרים בימים אלה —
בכוונה תחילה. הסיבה: סיכסוך של פקי דים.
מצד אחד מתייצבים אנשי מישרד־התחבורה,
ומולם אנשי חברת החשמל.
גשר חדש. חברת נתיבי איילון, הפו עלת
בעניין זה מטעם מישרד-התחבורה,
החלה בביצוע פרוייקט־ענק, שבמיסגרתו
תיסלל מערכת־כבישים חדשה, שנועדה ל אפשר
בעתיד תנועה חופשית אל העיר
וממנה. השלב הראשון: סלילת דרך חדשה
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2011

חופשה
שכורה חגיגה
הכל במחיר אחד.
* אוכל מפתה. מזנונים תאור.
לעיניים.חופשי 796ל
קוקטילים. אפריטיבים. גבינות ויין
9 5 7ל״י
בכל ארוחה.
בידור וצחוק ״הצגות׳ ז׳ תצוגות אופנה״ 1118ל״י
(המחירים בחצי פנסיון לאדם בחדר זוגי).
מוסיקה וריקודים במועדון.
* ספורט והתעמלות. שייט מפרשיות.
סקי מים. דייג. צלילה.
הזמנת מקומות בכל משרדי ״ארקיע״
וצלילה. דייג לשייט
* יאכטה מלכותית
אצל סוכני הנסיעות וב־ סלע האדום״ .אילת
קטנה<
(בתוספת מחיר
טל 3171 .־059

רקע ־ או ר

350

ל-גינזים.
ליומיים כולל טיסה.
לשלשה ימים כולל טיסה.
לארבעה ימים כולל טיסה.

העולם ווזה 2011

במדינה

הנו סני ת ש מו צי א
איינ ך

מ ה טו ן .״

(המשך מעמוד )22
מעל נחל איילץ, הוא ואדי מוסרארה. בהמשך
התוכנית, יוקם גשר שני, נוסף על
הגשר הנבנה עכשיו, ושיבוא במקום הגשר
הישן של דרך־השלום. על כל אחד משני
הגשרים יהיו חמישה מסלולים. ארבעה
לתנועה שוטפת, ואחד לשם יביאה אל ה כביש
שייסלל בתוך הוואדי עצמו.
לפני המתכננים עמד מיכשול בדמות
מחסן גדול וישן מימי המנדט, הניצב ב מרכז
שטח השייך לממשלת ישראל ונמצא
בשימוש מחלקת־האחסנה של חברת־החש־מל.
כדי שהעבודה לא תעוכב, נעשתה
עיסקת־חליפין: חברת־החשמל ויתרה על
שטח בגודל של חצי־דונם, וקיבלה תמורתו
שטח אחר גדול יותר, מעבר לכביש.
כעת מונחים משני עברי הגשר הישן,
על מישטחי־אספלט, עמודי־חשמל, כבלים,
ארגזים, גנרטורים וציוד־חשמל אחר. משא יות
ומזלגנים חוצים החל משעות־הבוקר
המוקדמות את הדרך, העמוסה תנועה ב*
לאודהכי, וגורמים פקקי־תנועה וזעם.
מיותרים או נחוצים? ״המחסנים
האלה אינם מיותרים. נמצא בהם ציוד
חשוב, ולמעשה כל ציוד האפסנאות של
חברודהחשמל באיזור דן מאוחסן במחסנים
אלה, ובשטח הגדול סביבם,״ אומר אחד
מעובדי מחלקת־האחסנה.
״בשלב זה של ביצוע הפרוייקט, שטח
חברת־החשמל אינו מפריע לעבודות. ב המשך,
אין ספק שהם יפריעו ויצטרכו

לבטח עשית חשבון כמה עולה לד אחזקת המכונית,
ההוצאות הגבוהות של דלק, ביטוח, רישוי ותיקונים מכניסות אותך לבוץ...

רנו מציעה לך את המכונית עותוציא אותד מהבוץ -רגו .4
דנו 4היא המכונית החסכונית והיעילה ביותר שאפשר למצוא:
צריכת הדלק שלה מינימלית, הוצאות ביטוח ורישוי, לון הנמוכות ביותר,
ואשר לביקורים במוסך, כשתהיה בעל רנו 4תשאל: מה זה מיליד?
גם מחיר הקניה של רני 4אינו מכניס אותך לבוץ ואתה מקבל מכונית מדווחת
בעלת חמש דלתות ונפח פנימי שלא תמצא דומה לו במכוניות אחרות מסוגה.
מתלה נפרד לכל גלגל מבטיח נסיעה חלקה ונעימה בכל דרך,
והעיקר: ההנע הקדמי מעניק לך נהיגה בטוחה ועבירות מקסימלית
-כ די עותוכל לצאת כוו הבוץ...

/\0 1 ש4ז
ונו בחסכון
ראשון!

7ן ל !;|0
11117] *131

תל־אביב. טל * 33241 .ירושלים. טל * 226491 .הסוכנים המורשים: חיפה.
טל * 510296 ,קרית שמינה. טל 4071 2 .־נ -טבריה. טל 21036 .־נ -נצרת. טל 56861 .א -חררה. טל * 22668 .נחלה.
רמת־נן. טל 798474 ,א -ח־א-ררום, טל * 821473 .ראשון לציון,
טל 23852 .א -כפר סבא. טל* 231 24 .
סל 941008 .א -אשקלון טל 2743 ,א• אילח. רא 1כ ן אח יונה

הגשר והבניין (מסומן כחץ)
מה עקום כאן?
להתפנות למקום אחר,״ אומר מנכ״ל נתיבי
איילון, ישראל גרנית.
מדוע, בכל־זאת, ניבנה הגשר בעיקולים
תוך עקיפת המחסנים? על־כך משיב ה־מנכ״ל
:״כזה היה התיכנון. במיקרה זה,
כולם פועלים במשותף לביצוע הפרוייקט,
והפעם דווקא אין לנו בעיות עם שטחים.״
בחברודהחשמל אומרים, כי המחסנים
יפונו ״תוך שנה־שנתיים,״ והשטח יימסר
בשלמותו לנתיבי איילון. בינתיים ממשי כים
לעבוד בהם כבעבר, ולרכז בשטח
כלים רבים. הפרוייקט עצמו עלול להיות
מוכשל בגלל ויכוחים מאחרי־הקלעים, בין
אנשי נתיבי איילון, מישרז״התחבורה ו עיריית
תל־אביב, המעוניינים בשטח, העו מד
כעצם בגרון, בהקדם האפשרי, לבין
אנשי חברת החשמל שאינם ששים לוותר
על השטח היקר בכניסה לתל־אביב.
האחרונים הצליחו, בינתיים, למשוך שטח
נוסף לבעלותם, תמורת ויתור על שטח
קטן בהרבה. השטח כולו ממשלתי, ובכל-
זאת נרתעים, בחלונות הגבוהים, מפני
עימות ישיר עם חברת־החשמל.

דרכי אדם
חטיפה 3ובהרי־׳ו ם

כאשר חטפה האם את
פגה מירי אביו, החדה
מתגדגדת פרשה
המסתבכת מדי״יום
ביום החמישי, לפני כשבועיים, ירד אה־
(המשך בעמוד )28

העולם הזה 2011

ין 6א המיליארדים הלבנים המעטים שד
תוספות־השבר לשכירים הם שיהרסו
את משק־המדינה. את זאת יעשו המיליארדים
השחורים הרכים של אונאות־המס,״
זו היתה מסקנתו שד תזכיר סודי, שנשא את
השם, תזכיר על מם־ההכנסה כישראל /שהופץ
כחשאי בחוגי הכלכלה והמשק כשלהי שנת
.1974 כתכ אותו העיתונאי־החוקר כרוך נאדל.
הוא הצליח לחולל באמצעותו מהפכה ככל מערכת
המושגים הכלכלית כמדינה.
הדו״ח של נאדל בה להתריע על עיוותים נוראים
בגביית מס־ההכנסה בישראל, על אפליות גלויות והפרות
חוק לטובת החזקים. אולם בעיקרו הוא נועד להוכיח כי
מערכת גביית המיסים בישראל מפלה לרעה את השכי רים
ומסייעת בעקיפין להעלמת מס מצד השכירים וליצירת
כלכלה שחורה בהיקף של מיליארד ל״י מדי שנה. הרפור מה
במיסוי, עליה הוכרז בעקבות מסקנות ועדת בן־שחר,
נועדה בין השאר לחסל תופעה זו של כלכלה שחורה
ושל העלמת־מם בהיקף של מיליארדים.
השבוע, בעקבות הצעדים הכלכליים החדשים של הממ שלה,
כחצי שנה אחרי שנכנסה הרפורמה במיסוי לתוק פה,
אפשר היה לפגוש את ברוך נאדל זועם עוד יותר
מאשר לפני החלת הרפורמה.
״מדברים וכותבים אצלנו הרבה על כירסום הרפור מה,״
אמר נאדל ,״אבל כל מי שמדבר על כך הוא משהו
בין טיפש מוחלט לשקרן מוחלט. אי אפשר לדבר על
כירסום הרפורמה מהסיבה הפשוטה שהיא לא החלה מעו לם
לפעול, אלא כלפי אותו חלק מהשכירים ששילמו מם
אמת גם לפני כן. בכל שאר השטחים לא היתה כל רפור מה.
להיפך. היקף העלמות המס הלך וגדל והכלכלה
השחורה התרחבה והתחזקה עד שכיום יש לה השפעה
גם על השילטון הפוליטי במדינה.
״מייד אחרי מסקנות ועדת בן־שחר התראתי שהן אינן
אלא המאניפסט של הכלכלה השחורה בישראל. וזה ד,יתאמת
בדייקנות. מאז יישום המלצות הוועדה הידרדרה
הכלכלה הישראלית עוד יותר לעבר התהום.
״צריך לזכור שדו״ח בן־שחר היה מכוון בפירוש
להטיל את כובד נטל המם על ציבור השכירים ולהקל
עוד יותר על ציבור העצמאיים. כי בדו״ח בן־שחר מתוארים
כמעט כל העצמאיים כמקרי־סעד קיצוניים.
״היום כבר ברור לכל, מה שהיה צפוי מראש: שכל
מה שנוגע ליישום הרפורמה לגבי השכירים, יושם במלואו.
השנה יגבו מציבור השכירים במדינה יותר מכפליים לי רות
במס־הכנסה מאשר גבו מהם לפני החלת הרפורמה.
ואילו מציבור העצמאיים יגבו השנה בערך
אותו סכום בלירות שגבו מהם לפני
שנה. פירוש הדבר הוא ירידה ריאלית
גדולה מאוד בשיעור חלקם של העצמאיים
בתשלומי המיסים.

רזזזעלז

דור ההמשך
לכלכלה השחורה
פשר להביא דוגמה מציאו״
א תית לכך,״ אומר נאדל .״מיספרם
של המפרנסים בישראל שאין להם כלל
תיקים במישרדי מם־ההכנם ה, גדל בשנה
האחרונה בהיקף ניכר. אם ב־ 1974 הו כחתי
שכ־ 200 אלף מפרנסים אינם ידועים
כלל לשילטונות מס־ההכנסה, הרי
היום אני יכול להוכיח שקרוב ל־ 300 אלף
מפרנסים אינם מדווחים למם־ההכנסה אפילו
לא על אגורה שחוקה אחת שהם
מרוויחים.
״הגידול נגרם כתוצאה מכך, שרוב המפר נסים
החדשים שהצטרפו אל המשק, נכ נסו
ישר למעגל הכלכלה־השחורה. אלה
הם אנשי דור־ההמשך של אנשי הכלכלה
השחורה הוותיקים. אבל מצד שני הצ טרפו
אליהם גם צעירים משכונות-עוני,
שלמדו מהר מאוד שבעבודה יצרנית ביש ראל
אי־אפשר להגיע לשום דבר. כך קרה
שכיום הכלכלדדהשחורה בישראל היא אחד
האמצעים החשובים ביותר למיזוג־עדות.
בני עדות־המיזרח מצליחים לטפס בסולם
החברתי והכלכלי בישראל, רק באמצעות
הכלכלה־השחורה. בדיוק כשם שהאיטל קים
שהגיעו לארצות-הברית בתחילת המאה,
הצליחו להתקדם במעמדם רק בעזרת המאפייה.
״אחוז כוודהעבודה האזרחי מסך כל המבוגרים ביש ראל,
קפץ השנה עוד קפיצה למטה. יותר ויותר מפר נסים
יוצאים ממיסגרת הכלכלה הרישמית. אפילו בדיקה
שיטחית יכולה להוכיח, שמרבית הדירות הנמכרות כיום
בסכומים שבין חצי מיליון ל״י למיליון ל״י, נמכרות
לאנשים שאין להם כלל תיקים במישרדי מם־ההכנסה.
זוהי תופעה ידועה לשילטונות־המם והם אינם עושים
דבר נגדה.
״אני יכול לתת עוד דוגמאות. .למשל: בעל חנות־נע-
ליים ממוצע ברחוב נווה־שאנן בתל-אביב, הרוויח בשנת
המם הקודמת כ־ 40 אלף ל״י לחודש ומזה שילם מדי
חודש בין אלף לאלף חמש־מאות ל״י מם. כיום מרוויח
אותו בעל חנות, נד 80 אלף ל״י לחודש נטו. אבל הוא
עדיין ממשיך לשלם למס־ההכנסה את אותם אלף הלי רות
לחודש. כתוצאה מכך גדלה כמות הכסף־השחור
שבידו. הוא הדין ביהלומנים, בסוחרים בתחומים אחרים,
ובכל אלה המקיימים את הכלכלזדהשחורה במדינה.
״מבין 60 אלף העצמאיים שהיו חייבים להתחיל השנה
בניחול-ספרים, רק ,־0/ס! אומנם מנהלים ספרים. בראשון

״מן זרק כמד, מילים חריפות, בתיקווה שיסייעו למינויו
כמבקר-המדינה. כלפי חוץ אפילו הצדיק את מה
שטענתי אני לפני שנה. אבל כאשר אמר שהוא מעריך
שבמדינה מסתובבות 15 מיליארד לירות שחורות, כבר
גדל היקף הכלכלה השחורה המגיע כיום, לדעתי לכ־50
מיליארד ל״י. התפטרותו של מן, שהגדיל את היקף
ההון-השחור בעצם ההכרה בהצהרות הכזב ״המתוקנות״
של העצמאיים והחברות, מוכיחה שההון השחור אינו
מוכן להרשות אפילו מחוות סימליות נגדו.
״על רקע מציאות זו יש להסביר את צעדיה הכל כליים
האחרונים של הממשלה. ההתייקרות האחרונה
של מיצרכי־היסוד, בוצעה תוך קנוניה שקופה בין הממשלה
וההסתדרות. חלקה של ההסתדרות בהצגה המבישה
הזו היה להעמיד פנים כאילו היא מסרבת להעלאת מחי רים
בשיעור של ,״ 507 ומסכימה להעלאה של ,2570 כפי
שהממשלה למעשה תיכננה מלכתחילה.
העלאת מחירי מצרכי-היסוד בצורה קיצונית, נעשתה
תוך תביעתה של הממשלה להורדת שכרם של שכירים
שונים, מטייסי אל־ על ועד עובדי שירות־ד,מדינה. ברור
ששתי עובדות אלה קשורות זו בזו. אבל הטענה כאילו
צעדים אלה נעשים כדי לחסוך מתקציב־המדינה ולאפשר
לה לעמוד מול האתגרים הכלכליים, אינה אלא הונאה
פשוטה.
״כל העלאת-ד,מחירים וביטול הסובסידיות לא יחסכו
לממשלה אלא כ־ 1.5מיליארד ל״י בשנה. מצד שני,
הפסדיה של הממשלה מעליית המדד שתחייב תוספת-
יוקר, העלאת שיעור תמיבות־הסעד וגידול בהוצאותיה
המשקיות של המדינה, יגיעו כמעט למיליארד ל״י בשנה.
צריך לזכור שבמדינה בד, התקציב הממלכתי שווה כימעט
לסך כל הד,כנסה־ד,לאומית, הרי כל פעולה המייקרת מחירי
מוצרים ושירותים עולה לממשלה כימעט אותו סכום
שהיא חוסכת לה.
״אלא שכפעולת לוואי לעליית האיגדכס הצפוייה
מההתייקרויות האחרונות, יגדלו חובותיה צמודי־המדד
של הממשלה. עלייה בשיעור של ,570 כמצופה, תגדיל
את חובות הממשלה בסכום של 5מיליארד ל״י לשנה,
כיוון שהיקף ההתחייבויות צמודות־המדד שלה מתקרב
כבר ל־ 100 מיליארד ל״י.
״כלומר, הממשלה תפסיד כ־ 4.5מיליארד ל״י בשנה
מהצעד האחרון שעשתה. השאלה היא כמובן, אם כך,
מדוע נקטה הממשלה בצעדים אלה? התשובה: זה צעד
נוח לכלכלה השחורה. כאשר עולה האינדכס, עולה הביקוש
לאיגרות צמודות האינדכס. זה יזרים לטווח קצר קצת
כסף לאוצר. מה שקורה הוא שממשלת-יש-
ראל ממשכנת במודע את עתיד המדינה כדי
לעסוק בגילגול-שטרות לאומי לטווח קצר.
מי שנהנה מזה בינתיים היא רק הכלכלה-
השחורה. כל בעלי הכסף ובעלי איגרות-
החוב הצמודות נהנים.״
נוצר מצב אבסורדי: הממשלה לוקחת
מציבור השכירים וממשכנת את תקציביו־,
העתידים כדי להעשיר עוד יותר את אבי רי
הכלכלה־ד,שחורה.

סלילת דרו
לפאשיזם

הו צעד נוסף בתהליך בו ממשיכים
לרמות את ציבור השכירים במדינה.
רפורמת בן־שחר ניתנה לשכירים כפיצוי על
תוספת־היוקר שהיתר, צריכה להינתן להם
בראשון ליולי , 1975 ושהיתה צריכה להגיע
לשיעור קרוב ל 507 נוסף לכך פקעו
באותה תקופה מרבית הסכמי העבודה ב משק
והיה צורך לחדשם. במקום זה קיב לו
השכירים את הרפורמה עם תוספת־יו־קר
קטנה ומחוייבת במם. גם תוספת זו נג זלה
מהם כאשר נקבע כי הם יהנו רק מ-
:־ 707 מעליית האינדכם.
״לאחרונה ביצעה ועדודהכספים של הכנסת
נגיסה נוספת ברפורמה. היא הח ליטה
לשנות את ההחלטה כי מדרגות המס
השולי יהיו צמודים לאינדכם, הצמידה
גם אותן לאינדכם רק בשיעור של ,״.707
מעשה שוד זה עבר ללא כל תגובה מצד
חברי ועדת בן־שחר. הפרופסורים המתקדמים,
עיתונאי-החצר, ושאר אנשי-הרוח, ש הקימו
קול זעקה נגד ציוותי האודר של אל־על, שתקו
הפעם. וזאת בשעה שברור כי מה שטייסי אל־על תבעו לא
היתד, פגיעה ברפורמה, אלא תביעה לשכר-מלא שישולם
להם בהתאם לרפורמה.
״מאחר שאין בישראל מי שיתנגד באורח רציני למה
שמתרחש בתחום המיסוי, המחירים והשכר, ברור שאנו
צועדים עכשיו לקראת שואה כלכלית וחברתית. הכלכלה
השחורה תיבלע את הכל. האינפלציה תיגדל. היבוא לא
יקטן והיצוא לא יגדל. הפועלים יעבדו פחות וייצרו
פחות ובוקר אחד לא תהיה הממשלה מסוגלת עוד לפ רוע
את חובותיה ותכריז בהכרח על שמיטת חובות.
״במצב זה תקומם הממשלה נגדה לא רק את אבירי
הכלכלה השחורה, אלא גם חלק ניכר משיכבות־הביניים.
וזהו בדיוק המצב המזמין פאשיזם.
״כך נגיע למצב שבשיטות דמוקרטיות לא ניתן יהיה
עוד לפתור את בעיותיה הכלכליות של המדינה, ואילו
שימוש בשיטות דיקטטוריות, יהרסו אותה. רק הכרזת
מילחמת־חורמה לאומית בכלכלה,־ד•,שחורה, לצד העלאה
ניכרת של שכר העובדים והקפאת מחירים כללית, היא
העשוייה בשלב זה להציל עוד את ישראל משואה.״

בווו נאדל מגיב עד הצעדים הבמלייס
לאפריל הקרוב היתד, הנהלת־הספרים צריכה להקיף 150
אלף מפרנסים עצמאיים, מבין 250 אלף העצמאיים הרשו מים
ומבין 400 אלף הקיימים למעשה. אבל הרוב המכ ריע
של אותם 150 אלף לא ינהל ספרים.
״בענפים מסויימים ידוע לי כי בעלי־עסקים מפעילים
איומים ואלימות נגד מי שמנהל ספרים או נגד מי שמתכנן
לרכוש קופות־רושמות כפי שמחייב החוק. כל אותם
,פרופסורים מתקדמים׳ המדברים על, כירסום הרפורמה׳
אינם מתכוונים לפועלי-היהלומים, המרוויחים 1500ל״י
לחודש ברוטו ד 4000ל״י לחודש נטו. ובוודאי שלא
ליהלומנים עצמם המשלמים עדיין מם בשיעור של ;״17
מהכנסתם במקום ס/ס.60
״כירסום הרפורמה הפכה היום מילת־פולחן בעבודת
האלילים החדשה שהתפשטה בישראל, שהאליל שלה הוא
הרפורמה.
״יצחק מן, נציב מם־ההכנסה שהתפטר, סייע להג דיל
את הכלכלה השחורה,״ סבור ברוך נאדל .״נכון
שבמיסגרת חתירתו לקראת המישרה של מבקר־המדינה,
הוא ניסה להרוג כמה יתושים. אבל תוך כדי כך סייע
בהגדלת הביצה.

בריא מתמיד

יוסי בנאי שהחליט מהתקף־לב. משמאל :
הזמרת נירה רבינוביץ׳ ודודו אלהר
כשלושים הצגות, אירועים, פסטיבלים, תערוכות׳
ירידי־ספרים ותקליטים. הוא אירגן
תחרויות כגון תחרות הפסנתרים הבינלאו מית
על שם ארתור רובינשטיין, אירגן את
חגיגות יובל 25 השנים למדינה והפיק את
הסרט מצור. בתקופת השיא של התיאטרון

כמו בכנס־מחזור, התכנסו כל בוגרי ח

לעירית, אשתו של הזמר אושיק לוי, שהפתיעה כרגיל
בהופעתה המקורית. משמאל: חתן־השימחה, המפיק
יעקב (״יענקל׳ה״) אגמון, בין השחקנית גליה ישי (שמאל) לבין תרצה, אשת דני גרנות.
^ פני עשר שנים הקים מי שהיה
/מנהלו של התיאטרון הקאמרי, יעקב
(״יענקל׳ר אגמון את תיאטרון בימות.
לפני כשבוע חגג יענקל׳ד, יחד עם מאות
השחקנים, הכותבים, הבמאים והמוסיקאים
שעבדו בתיאטרון במשך עשר שנותיו, את
יום־הולדתו של התיאטרון, שהפך לאחרונה
נאמנות־תיאטרון ציבורית, בהנהלה ציבו רית
שבראשה עומד שר־התחבורה לשעבר,
משה כרמל — שהיה אחד מאורחי־הכבוד
במסיבה — עם חברים נוספים כמו הרב
שמואל־הכהן אבידור וח״כ אלימלך רימלט
ועוד.
משך עשר שנותיו הפיק תיאטרון בימות

( 1171114
מאושרים

הבמאית עדנה שביט
ואבי־בנה, השחקן
רפי תבור. בתמונה משמאל: דני ליטני.

1 6 - 1ו 1

הועלו במיסגרתו בעת־ובעונה־אחת שש ה צגות,
ושולמו כמאתיים משכורות. בתקופת
השפל שוחקה הצגה אחת, ובה חמישה
שחקנים.
תיאטרון בימות מעולם לא החזיק צוות-
שחקנים קבוע. הצוותים התחלפו, וכמעט
תמיד צמח מתוך הצגה זו או אחרת כישרון
צעיר ומבטיח. כזה היה הזמר דני ליטאני,
שהשתתף בשלאגר של בימות, איש חסיד
היה, שרץ 700 הצגות. כזה היה מיקי ור-
שביאק, שהשתתף ב,פלוס׳ של בימות,
כוח הכוח, שרץ בקושי 30 הצגות.
תיאטרון בימות טוען גם לזכות גילויים
של שלושת הסאטיריקנים ב. מיכאל, קובי
ניב ואפרים סידון, שכתבו חומר עבור
הקבארט הסאטירי שהופק לפני מילחמת
יום־הכיפורים. מאוחר יותר הפכו השלושה,
יחד עם חנוך מרמרי, צוות הכותבים של

המדור הסאטירי זו הארץ, ואחר־כך היו לצוות כות
בי תוכנית־הטלוויזיה ניקוי ראש.
גם שניים משחקני ניקוי־ראש עברו דרך תיאטרו
בימות: טוביה צפיר, שהשתתף בקאברט הסאטירי
ואהרון אלמוג, המשתתף בילדי קנדי. לעומת שלושו
הכותבים, שהשתתפו במסיבה, נעדרו טוביה ואלמוג
שהקליטו באותו יום קטעים עבור התוכנית הטל
וויזיונית.

__ נחח
ל ח סי ד ול מפיק
^ לה שהצליחו להגיע למסיבה, באו על שכרם,
על הבמה ישב ההגמון אגמון, והזמין אותם
אחד אחד להופיע בפני חבריהם, ובאוזני מאזיני־הרד-
יו שלמענם הוקלטה התוכנית. בין מופע למופע, בין

מנץ׳ וגבינה ״״35

יעקב (״יענקל׳ה״) בן־סירא, איש רביעיית
מועדון התיאטרון, שהשתתף עם חבריו.

בחולצה שחורה שקופה. והופיעו גם יוסי
בנאי, בשירים מתוך תוכניתו ערב שירי
דורו׳ ברסאנס.
והזמרת חווה אלברשטיין, בהריון מתקדם.
תיאטרון בימות הוא שהפיק את ערב־היחיד
שלה ששינה את דימוייה וגילה את

אטוון ״בימות ־ לחוג את יום הולדתו

(1יגנעת וג״01
מרבה מיקי להיראות

במוקדי

והרבה חיוכים הפגינה מיקי אמדורסקי, בוטי־קאית
ואשתו־בנפרד של בני. מאז נפרדה מבעלה
החברה ובמסיבות בחברת הרקדן חיליק דויד.

הייתה, ללא ספק, הופעתם המצחיקה
עד־דמעות של חברי רביעיית מועדון התיאטרון:
שמעון בר, גדעון זינגר, יענקל׳ה
בן־סירא וראובן שפר הצחיקו את הקהל,
והוציאוהו מכליו עם רפרטואר חדש וגם
ישן. הארבעה הוכיחו כי יין ישן משתפר
עם הזמן. למרות מצעד הצעירים, שהופיעו
לפניהם, כוחם עדיין במותניהם וכימעט
שאין להם מתחרים בשיטחם. באולם התגלגלו
מצחוק הבמאית עדנה שביט, שבאה
בחברה ידידה ואבי־בנה, השחקן רפי תבור;

הסופר דן בן־אמוץ, שבא עם צעיריה
שנראתה צעירה ממנו בכמחצית גילו! הבמאי
שמואל בונים שבא עם אשתו והירבה
להתנשק עם השחקניות שאותן ביים בעבר
ואותן הוא מקווה לביים גם בעתיד.
היו שם גם המחזאי ניסים אלוני, שביים
במיסגרת בימות את הכלה וצייד־הפרפרים
ואת נפוליאון חי או מת, ועוד רבים רבים
אחרים, שתיאטרון בימות העניק להם את
האפשרות הראשונה לפרוש כנפיים ולמ צוא
את דרכם בשדה־הבידור.
11711717 שיר לשיר סקר יענקל׳ה את תולדות התיאטרון,
כשהוא מתבל את הסיקורת בהומור
ואומר :״מה אנחנו לא עשינו במשך עשר
שנים! רק מטומטמים עושים את מה ש אנחנו
עשינו.״
על הימה הופיעו, בזה אחר זה, מש תתפי
ההצגה איש חסיד היה, שהביאה
נחת לא רק לחסיד כי-אם גם למפיק, כפי
שהעיד שלמה ניצן, יוזם ההצגה ואחד
משחקניה. אחריהם עלתה הזמרת מירי
אלוני, שהשתתפה בערב שירי נעמי שמר,
ושרה בכישרון דרמאתי את שיר האנשים
היפים, כשהיא מפלרטטת עם אגמון הנבוך
שקרא לעבר אשתו, השחקנית גילה אלט-
גור :״זה בסדר, גילה !״
אחר־כך עלו שחקני גיבעת ספון ריבר,
כשבולטת ביניהם השחקנית גבי אלדור,

הבמאי צדוק צרפתי, שהפך משחקן מחוסר-
עבודה, העובד כבארמן במזעדון-לילה, ל במאי
מבוקש.
והופיעו אתי גרוטם עם אברהם מור ודו דו
אלהרר, בקטעים מתוך רתזנסדו ספרדי.
גרוטס היתר. אמורה לשיר את השיר
טיטינה מתוך תל־אביב הקטנה, עם הזמר
אושיק לוי, אך ברגע האחרון בוטלה התוכ נית,
משום־מה.
והופיעו גם אנשי הדור החדש, כמו אלי
מנטבר, רותי בדאברהם וגליה ישי, ששרה
עם הזמר ארוך־הרגליים אלי גורנשטיין.
ושרו שם זמר ותיק כמו דני גרנות, את
מר נרקיס של נעמי שמר, וזמר חדש, יח סית,
בשם עוזי מאירי, שסיפר כי עליו
למהר לחזור אל הפרות והתרנגולות שב-
מישקו.
אך גולת-חכותרת של הערב כולו

מלכת הסדקאס

של תיאטרון החמינאדוס, אתי גרוטס, אחת האור
חות במסיבת יום־ההולדת. הופיעה בקטע מתוך
רומגסרו ספרדי, וכשלא היתה על הבימה, שהתה במזנון, טרפה פיתות עס חומוס וסלטים.

במדינה
(המשך מעמוד )24
רון גינסבורג ( )36 מביתו עם בנו, יובל,
בן השנתיים, בדרכו לקופת־חולים. אך
יצא את הבית למיגרש־החנייה ד׳סמוך, הת נפלו
עליו האחים יעקוב ורוני סיגמן, ש המתינו
לו שם יחד עם אשתדבנפרד, אווה,
חטפו את הפעוט מידיו, והסתלקו איתו מן
המקום. מאותו רגע ואילך אין איש, כולל
המישטרה, יודע היכן נמצאים האם ובנה.
שפע של גירסות. לאחים סיגמן גיר-
סד! שונה במיקצת לגבי פרשת הח טיפה.
הם טוענים שהגיעו למקום אחרי
אווה, לדיבריהם :״כדי לשמש עדים ל-
מיקרה שבעלה יכה אותה, כמו בפעמים
קודמות. עשינו זאת בתור ידידים שלה,
על-פי בקשתו של עורך־הדין שלה, משה
גוטסמן.
״מצאנו אותה ואת אהרון בעיצומו של
ויכוח סוער, וראינו אותה סוטרת לבעלה.
אהרון הבחין בנו, וצעק, :אני קורא ל-
מישטרה! כל השוטרים יגיעו הנה, ואתם
תשבו בגללי!׳ הוא מיהר לחזור לדירתו,
השאיר את הילד במכונית הוולוו שלו.
אווה רצה אל הילד, לקחה אותו והספיקה
לעלות לאוטובוס לפני שהוא חזר.״
אומר אהרון גינסבורג :״אחרי שהם הי־כו
אותי התעלפתי, ואז רצה המטפלת של
הילד לדירה והזעיקה את המישטרה ורופא.״
גם לגבי עניין המטפלת חלוקות הדי-

ולא ראינו שום דרך ׳להמשיך בחיים משו תפים.״
סיפרו
שכניו־לבית של אהרון גינסבורג:
״הוא היה מכה את אשתו אווה לעיתים
קרובות. הוא נהג לבעוט בביטנה, ועשה כן
גם בתקופת הריונה. הוא היה מכה אותה
באגרופיו, ופעמים רבות ניגר דם מפניה.

אכ גינסכורג וכנו יוכל
— עם הבן המשותף

מדמת ישראל
משרד החקלאות

והדן דוח המחירים המוסכם
ל־ <4.3.76־ 19.3.76
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

רק וח

לצרכן
בל״י הק״ג

עגבניות מעולות
גזר חצילים כרוב לכן צנון תסוא״ד מהיבול החדש בתפזורת
תפוא״ד מהיבול החדש באריזה של 2ק״ג
כצל יבש מסוג מעולה
בצל יבש ארוז בשקיות

4.35
1.80
3.80
1.10
1.30
2.60
3.00
3.05
3.25

תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונח גודל 5.5
מנו ת תפוזים אשכוליות
לימונים

3.80
4.65
4.45
4.80
3.90
3.60
4.70
4.00
2.40
2.05
3.40

פטמים קפואים בשקיות שקופות
מיני תנו־עוף כמשקל עד 1.1ק״ג העוף
גודל ( 1עד 1.4ק״ג חעוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)
תחתון חודו כמגשים
שוקיים הודיות בשקיות וירכיים

13.00
11.00
10.00
9.00
15.00
11.50

3ר 1ח

ע ופ ות
דגים כסיף

8.50

חוטפת גינסבורג
היא נעלמה —
עות. על־פי הגירסד. הרישמית שפורסמה,
הציצה הבחורה מבעד לחלון הדירה, ומשי
הבחינה במתרחש מיהרה להזעיק את ה-
מישטרה. אולם, התבוננות שיטחית במקום
החטיפה גילתה מייד, כי שום חלון של
הדירה אינו פונה אל הנקודה שבה התרחשה
התקרית.
משהוצגה לפניו עובדה פשוטה זו, מיהר
גינסבורג לשנות את גירסתו המקורית,
וטען כי המטפלת ירדה יחד איתו ועם הילד,
והיתה עדת־ראייה למיקרה.
גם לגבי תפקידה של המטפלת בסיפור,
קיימות טענות שונות. שכניו של אהרון
גינסבורג יודעים לספר כי הבחורה, צעי רה
בעלת שיער ערמוני גולש, מתגוררת
עימו בדירתו מזה חודשים אחדים. אהרון,
טוען כי היא רק המטפלת של הילד.
הנווד משמש גב. מייד אחרי תקרית
החטיפה נעצרו האחים סיגמן והוחזקו ב-
מישטרה 48 שעות עד לשיחרורם, כאשר
אמר השופט :״לא היתד, כל הצדקה להח זיקם
במעצר שתי יממות.״
מייד אחרי מעצרם של יעקוב ורוני סיג־מן
החלה המישטרה מחפשת אחר דמות
נוספת הממלאת תפקיד חשוב בסיפור. זהו
בועז רבין 24 מורה לחינוד־גופני ומציל,
המצהיר על עצמו :״אני נווד.״ הוא נמצא,
ונעצר.
את בועז רבין הכירה אווה גינסבורג
באמצעות אחותה -מרים, תושבת אחד מיישובי
רמת־הגולן, לפני כשנתיים, עוד
כשחיה יחד עם בעלה. השניים התיידדו,
ובועז שימש לאווה גם תומך בסיכסוכיד,
עם בעלה. במהלך אותה תקופה נעצר פעם
על־ידי המישטרה ל 48-שעות, לאחר ש אהרון
גינסבורג הגיש נגדו תלונה כאילו
איים עליו. בועז מבלה חלק גדול מזמנו
בסיורים בעולם, ורק בחודש ינואר חזר
משהות ממושכת בארצות־הברית.
אהרון ואווה נפרדו לפני כשנה. לטענתה
של אווה, כפי שהובאה בבקשה לגט שהגי שה
לבית־הדין הרבני, התעלל בה בעלה
באכזריות. לעומתה טוען אחרון :״אווה
אינה בריאה, לא בגופה ולא בנפשה. היא
היתד, נפגשת עם צעירים ונפלה ברישתם.

״אווה נאלצה לברוח מן הדירה מיספר
פעמים, מסני מכותיו. במיקרה אחד ברחה
אווה מן הדירה בצעקות, כי בעלה אהרון
ניסה להכניסה לאמבט של מים רותחים.״
מי מתעניין בבועז. בבית-הדין ה רבני
טען פרקליטה של אווה, עורך־הדין
גוטסמן, כי ביום שקדם לדיון המישפטי [
הראשון בעניין בקשת־הגט שלה, אילץ אותה
בעלה — על־ידי מהלומות ואיומים —
לחתום על הצהרה שבה ויתרה על כל
חלק ברכושם המשותף, על המכונית שרכש
בזכויות־העולה שלה ועל החזקה על הילד 11 .
אהרון גינסבורג, מצידו, הביא לבית-הדין
— לתמיכת טיעוניו — מיסמכים שהעידו,
כביכול, כי אשתו סובלת מהפרעות נפשיות.
הוא הצליח אף להביא לידי כך ש־תאושפז
למשך עשרה ימים בבית־חולים
לחולי־נפש, לצורכי הסתכלות, אך כתום
תקופת־אישפוז זו שוחררה, והרופאים קבעו
:״אין כל מקום לאשפזה נגד רצונה.״
בתלונות שהגישה אווה נגד בעלה, במיש־טרה,
על התעללות ואיומים, לא טיפל איש| .
אחרי שנפרדה מבעלה עברה אווה להתגורר
ברמת־חן, בדירה השייכת לה, שם
היא גרה יחד עם נורית, חברתו של ידידה
בועז רביו. במהלך התקופה שבה שהה בועז
בארה״ב, פקדו את דירת השתיים, פעמים
אחדות, אנשים שהציגו עצמם בבלשים
בבגדים אזרחיים, וטענו כי קיבלו תלונה
שבאותה דירה קיים בית־בושת ונמצאים
סמים. בבירור טלפוני שערכו השתיים עם
המישטרה, הסתבר להן שהתלונות שהגיעו [
היו עלומות־שם.
אחרי שחזר בועז מחו״ל, הגיע באחד
הלילות לבית הוריו שביד־אליהו שוטר, ש־הציג
עצמו כרב־סמל רחמים ממישטרת
חולון, וביקש לברר אם בועז מתגורר ב דירה
אחת עם אווה ונורית. בועז, ששהה
בבית הוריו, התעורר משנתו ושאל את
השוטר :״מי שלח אותך?״ זה השיב לו :
״אני סתם מתעניין.״
הכיוץ — חו״ל. בעיקבות תקרית
החטיפה נעצר בועז על־ידי המישטרה,
ואנשיה טענו בבית־המישפט, בהגישם בק שה
להארכת מעצרו, כי הוא, האחים יעקוב
ורוני סיגמן ובחור נוסף בשם משה, קשרו
יחדיו קשר להסתיר את אווה ואת בנה,
יובל, ולהכריחם לחו״ל.
בהניחה זאת מסתמכת המישטרה על
העובדה שיעקוב סיגמן מתגורר דרך־קבע
בארצות־הברית, והגיע לישראל לחופשה
רק לפני שלושה שבועות, על כך שגם
האח רוני מתכונן לנסוע, ושבועז אף הוא
חזר ארצה רק לאחרונה ומרבה לבלות את
זמנו מחוץ לישראל.
׳אולם׳ לפי שעה אין איש יודע היכן
נמצאים גיבוריה האמיתיים של הפרשה,
המסתבכת והולכת מיום ליום, ועד שיימצ או,
עתידים עוד שמות רבים להיקשר בה.

ב שמע הבא ״עור נאוץ מיווץ מסוג
חדש: מיווץ אופנועים מקצועני, מחרר
פיר״ וויי (״מסלול מהיר״) .זהו שמו
^ של מירוץ־אופנועים מסורף, העשוי
לגרור אחריו אלפי חובבי־ספורט בישראל,
המצפים מזה שנים לחידוש מעין זה.
הקהל הישראלי, שאינו מתברך במירוצי
מכוניות ואופנועים יחזה, לראשונה ב ישראל,
במירוץ המהיר ביותר בעולם על
שני גלגלים, שייערך ב־ 22 בחודש זה ב-
איצטדיון העירוני בבאר־שבע. כן תיע רכנה
תחרויות בפתח־תיקווה וברמת-גן.
התחרויות בישראל תתנהלנה במיסגרת
אליפות העולם, בין אלופי אירופה לאלופי

> ארצות־הברית, במיסגרת הטורניר העו למי
המתקיים מזה שנים בחסות פ־אי־ס,
שהיא ההתאחדות הבינלאומית לאופנועים.
לישראל יגיעו ארבעה־עשר מבחירי האופנוענים
בעולם: שיבער, מאירופה, ו־שיבער,
מארצות־הברית. כל תחרות תכלול
18 1מירוצים. כל מירוץ הוא בן ארבעה
סיבובים, כשהמתחדים על המסלול —
ן ארבעה רוכבים, שניים מכל קבוצה —

מתחרים יזה מול זה. המנציח ייקבע על־פי
הניקוד הבא: שלוש נקודות למקום ה ראשון,
ישתי נקודות למקום השני ונקודה
אחת לשלישי.
למנצחים יוענקו נקודות במירוץ הקבוצתי.
כמו־כן יוענקו נקודות בדירוג האישי,
והללו ״חישבו במיסגרת הניקוד העולמי
של הרוכבים. הפרס השנתי לאופנוען המנצח
בסך־כל התחרויות במשך השנה,
עומד על סכום של 100 אלף דולר.
מתקיים על מסלול-עפר
המירוץ

פחמי סביב מיגרש־הכדורגל (במס־לולי-הריצה)
.הרוכבים מקיפים את המיג-
דש ארבע פעמים בכל מירוץ, היינו: הם
•גומאים 1600 מטרים ( 1מייל) .הזמן •שבו
עדשים הרוכבים את ארבע ההקפות נע,
בדרך־כלל, בין 55ל* 120 שניות. יום-
תחרות אורך כשעתיים.

__ אירוע
לכל המי שפחה
ך * או פנו ע המייוחד שיעמוד לרשות ה •
י רוכבים יהווה את הגורם המרתק במי-
רוצים. זהו אופנוע בעל נפח־מנוע של 500
סמ״ק מדגם ג׳אווה, מתוצרת צ׳כיה. הצמיג
האחורי •הוא בקוטר 19 אינץ /הצמיג
מחוספס, בצורת שיניים, מאפשר לרוכב
לבצע ״השכבות״ בשעת הסיבובים החדים.
שילדת האופנוע עדינה מאד, ומישקלה
כ־ 80 קילוגרמים, כולל המנוע. האופנוע
מסוגל לפתח מהירות של 216 קמ״-ש.
מיבנהו המכני המייוחד אינו מאפשר הת קנה
של מערכת־בלמים בו. האופנוע מסוגל
לפתח מהירות של 80 קמ״ש תוך ־שלרש
שניות (בהילוך ראשון) .במקום דלק רגיל
משתמשים בתערובת של ניטרו־מטאן ו אלכוהול,
ייתרון המעניק לאופנוע תאוצה
מדהי׳מה.
רוכב־יד,אופנוע חייב להיות אקרובט בעל
כוח־ידיים אדיר. הוא כימעט שאינו יושב
על האופנוע. בסיבובים הוא שרוי במצב
כימעס מאוזן הקרקע, כשרגלו נתמכת
במסלול. לפי כללי המישחק, רשאי רוכב
לדחוף בכתפיו את מתחרהו. דחיסות-
הכתף החוקיות !מוסיפות נופך אלים ל־מירוץ
תסר-הפשרות.
ציוד-הבטיחות •של כל רוכב כולל
חליפת-עור מלאה להגנה מפני התהפכויות
או התנגשויות, המהוות חלק בלתי-נפרד
מאופי המירוץ. כן מצוייד הרוכב בקסדה,
ששווייה בישראל מגיע ל 1500-לירות. ל מגף
השמאלי צמודה נעל עשוייה פלדה,
כעין דורבן, המסייעת לו בתמיכה במסלול
הסיבובים החדים המסתיימים, לעיתים
קרובות, בהתהפבויות ובהתנגשויות. אמצ-
עי־בטיחות נוסף יהוו 200 ערימות-החציר
שיכסו את עמודי־הגדר בסיבובים.
מקורו של מירוץ־ד,אופנועים באוסטר ליה,
ושם הוא מכונה ״מסלול קצר״ }שם
נרדף ל״מסלול מהיר״) משם הגיע ענף-
ספורט זה לאנגליה, ובשנות ה־ 30 עבר
ללוס-אנג׳לם. מדי־שנה נערכו אליפויות,
שמשכו אליהן קהל רב. אחרי מילחימת־
•העולם השנייה התפשטו המירוצים במייוחד
ברחבי ארצוודהברית וביבשת החמישית.
ב־ 1973 חזו כ 134-אלף צופים במירוץ-
אופנועים שנערך בעיר הפולנית קטוביץ.
בקליפורניה, למשל, משתדלים לה-

המטורף

בארי בריגס בן ה־ 42 ממוצא ניו־זילנדי, נחשב כאחד האופנוענים
התוקפניים ביותר בעולס. בעבר הושעה בריגס עלזידי ההתאחדות
הבינלאומית לאופנועים, בגין התנהגותו על מסלולי־המירוצים. בריגס הוכתר ארבע
פעמים כאלוף־עולס, וזכה בעיטור ״חבר האימפריה״ שניתן לו על־ידי המלכה אליזבת.

פוך את התחרויות האלה לאירוע חגיגי
לכל חמישפחה, על-ידי מכירת כרטיסי-
כניסה זולים בחשוואד, למופעי־ספורט אח רים.
לא מכבר, כשנערכו ביוסטון, בירת
טכסס, תחרויות בין אלופי אירופה לאלופי
ארצוודהברית, חוטם צוות־טלוויזיד, מייוחד
מאנגליה, כדי לסקר את המירוצים.

סיגגוך רכיב ה
תו קפני
ח דו ת מהדמויות המפורסמות ביותר ב א
! עולם האופנועים יופיעו במסלולי הארץ,
כמו, למשל, בארי בריגם בן ח ,42-יליד
ניו־זילנד, המכונה ״השגריר״ .ואומנם,
בשנת ,1973 כאשר זכה בריגס בפעם הרביעית
בתואר אלוף־העולם, נקראו הוא
ובני־מישפחתו אל ארמון המלכה אליזבת,
שהעניקה לו את עיטור ״חבר האימפריה״
על הישגיו ותרומתו לעולם הספורט.
״בריגו,״ ככינויו בפי •מעריציו, יוביל את
הניבחרת האירופית מול זו של האמריקאים.
במירוצו
הראשון בקאריירה שלו, התנגש
״בריגו״ .הוא פצע את בירכו, ובילה
יומיים בבית־ד,חולים. כעבור תקופה מסויי־מת
עזב את ניו־זילנד, ב* ,1952 בדרכו
לבריטניה הגדולה, כששמו הולך לפניו
כרוכב העשוי ללא־חת. סיגנון-הרכיפה ה תוקפני
שלו הפריע לרוכבים בתחרויות
שנערכו בבריטניה. הוא סולק על-ידי מאר גני
המירוצים, שטענו :״הוא מסוכן מדי.״
שאיפתו של הרוכב הוותיק עתה היא,
לזכות בכתר העולמי בפעם החמישית.
איות מייג׳ור, אף •הוא ניו-זילנדי, זכה
ארבע פעמים באליפות העולם. הוא שימש,
עד לפני זמן לא רב, כקפטן הניבחרת
•הבריטית באליפויות־העולם שנערכו ב גרמניה
ופולין. איוון מייג׳ור אינו מאמין
במזל, אלא רק בכוחו-שלו.

אלוף עולס
בגיל 21

נערהפלזה

ההרכב המכני הנוייוחד של אופנוע התחרויות ג׳אווה, אינו
מאפשר הרכבת מערכת־בלמיס בו. למגף השמאלי של
הרוכב צמודה נעל־פלדה המסייעת לו בעצירת האופנוע ובתמיכה במסלול בעת הסיבובים
החדיס. האופנוע מסוגל לפתח מהירות של 80 קמ״ש תוך שלוש שניות.

ן 1יי מישלחת האמריקאית צד מייד
1י את העין צעיר המשתתפים, ברום
פנהול בן ה־ . 18 מאחרי רעמת־השיער ה־

בלונדית של העלם החייכן, חבויה טרא-
•גדיה משפחתית .׳בינואר 1975 ניספו חוריו,
בהתרסק מטוסם הפרטי. הצעיר, הנראה
כפליי־בויי, לא •הניח לאסון להכריעו, ד
בעומדו על פרשת-דרכים בחייו אמר :
״אמשיך ברכיבה על אופנוע, ובגיל 21
אהפוך אלוף־עולם !״ רוכב־אופנוע אמרי קאי
אחר הוא סוני נוטר, הרוכב הפופו לארי
ביותר בארצות־הבדית תודות לפניו
המקסימים.
המירוץ הקרוב יעלה אסוציאציות בקרב
המבוגרים מבין קהל הצופים אשר יזכרו
בוודאי את מירוץ־האופנועים הראשון בישראל,
שהתקיים בשנת 1950 בגבעתיים
בחסות העולם הזה. בין אלה שנטלו חלק
באירגון המירוץ היו חיילי •פלוגת החי״ר
המפורסמת שועלי־שימשון. המירוץ של אז
היה מידוץ-שדה, ונערך לעיני 5000 צו פים.
פרט פיקנטי נוסף: המירוץ ההוא
נרשם בסיפרי־החשבונות של העיתון כ-
הוצאה־ללא-׳רווח, מאחר שהכניסה לשדה־המירוץ
היתה חופשית.
הזוכה המאושר ב־ ,1950 זכה בגביע
מטעם העולם הזה, ובנשיקה מצלצלת מפי
מלכת-היופי של אותה שנה. הרוכב מיספר
אחד של אותה תקופח היה יהודה ענן,
שזכה שלוש פעמים במקום ראשון במי-
רוצי-האוסנועים, ונטל לידיו את הגביע
לצמיתות. האופנועים הבולטים של אותה
תקופה היו ב־ס־ה, מצ׳לס, טריומף וב־מ־וו,
שעד היום חורשים את הארץ לאורכה
ולרוחבה.

__ מוגברת
נו כ חו ת מי שטרח
ך* מר עתה נתקלת חברת המשקיעים
״יי ישראל סברס — שהביאה לישראל גם
את הליגה חמיקצוענית בכדורסל ואת
להקת בוזיליוז קרנבל — •בקשיים. מנכ״ל
החברה בישראל, מנו מילוא, ידע לספר
שהמישטרה דורשת נוכחות של )!(300
שוטרים באיצטדיון הלאומי ברמרדגן, בעוד
שבאיצטדיונים העירוניים בבאד-שבע וב-
פתח-תיקווה, דורשת המישטדה נוכחות
של כ־ 35 שוטרים.
משמע, מצפים שמתח המידוץ והקטעים
עוצרי־הנשימה שיבוצעו במהלכו, יחדירו
לישראל ספורט חדש, שימשוך אליו בנקל
#שוגעים־לדבר. וכאלה, כידוע, לא ׳חסרים.

*וה כל כך הרבה אנשים
בוחרים אמקור שנה אחר שנה?
חעל 0000נ
800000 משפחות עד היום!
(מעל

כי רק לאמקור יש 28 שנות נסיון...טיב מעולה...שרותיאמפא וגם

מבחר המקררים הגדול ביותר בארץ
אמקור 1800־

400 ליטר 0ו 7,6לי
לגו אמקור 800ו 4 0 0 -ליטר
דמוי עץ וזית

7.826

אמקור 310 000 ליטר $, 2 2 $ל לבו אמקור?00ו 310 ליטר 2 2 $ל־דמוי

ליטר

6,440

אמקור 1200

3 ? 0ל׳״ר? , 962ל

ליטר

6,659

אמקורון 170

> 2 ,1 8ל

אמקור? 8 5 - 1500 ליטר לבו אמקור 1500 ליטר
חום, זית, אדום, צהוב

5.946

6,166

415 415

אמקור - 1600 לבו אמקור 1600־
חום, זית, אדום, צהוב

מקפיאים:
מקפיא 70ג
מקפיא 170
מקפיא 90

1 7 0

170ל־״י? , 479ל

המפיצי0

וסורויס מוושיס

לנו חו ת תו שבי צפון תל־אביב והאזור, סני ףאמפא צפון, רח׳ פנ ק ס ,48 תל־אביב

9רסום א. מל.

שוב מקום ראשון
במו בבל שנ ה־
? מ? המוצר הנבחר 76׳

אם־הניח נתוודה,
והמדינה מרה רסוה
ס1ינ נושה נווא־ת
שוא היווה ודא נבואה

אם־הבית והעציר

שרה, אם־הבית במעונות
הסטודנטים בקמפוס
החיפאי, שמילאה תפקיד מרכזי בבישול הפרשה שהסעירה את
סבוכות בחשבון דיפרנציאלי, גם לא על
גישות פילוסופיות שונות ולא על אמנות
מודרנית. הוויכוחים הקולניים הבוקעים
ממעונות הסטודנטים, מחדרי ההרצאות ומן
המידשאות הירוקות המשקיפות על מיפרץ־
חיפה, נסבים על ישני נושאים עיקריים :
השמירה, והאיום בתקיפת אחמר קהלי.
אמצעי־התיקשורת, מתוך אי־ידיעה או מתוך
קבלת דיברי צד אחד בילבד, גטו לערב
את שני הנושאים. הם הביאו את דיברי
הסטודנטים היהודיים בלבד.
״המצב במעונות כיום,״ כך מציג אותו

האוניברסיטה, משוחחת עם סטודנט יהודי ועס עזאם פואר (באמצע)
סטודנט ערבי ששעות אחדות קודם־לכן שוחרר ממעצר־המישטרה,.
בתמונה מימיך: מרוואן דוארי, מראשי הסטודנטים הערביים.

מעונות. בתוקף תפקידו זה פירסם וערך
את רשימות־השמירה.
״ההתנגשויות בין ארל׳ה וואלד היו
ביגלל קשר שנקשר בין ארליה ואם־
הבית, לגרום לסילוקו של ואלד מן המעונות
ומן האוניברסיטה• וזאת, מפני שוואלד החל
מתעלם מאנרהבית, אחרי •שביקשה ממנו
לדווח על הקורה בחדריהם של הערביים,״
טוען עסאם מחול ,23 ,הלומד סיפרות
כללית וסוציולוגיה והמתגורר במעונות.
אהרון שוורץ כינה את עבודותיו של
ואלד ״עבודות־ערביות״ בזמן אחד התרי

פ רו בו ק צי ה
יף אוניברסיטת־ חיפה גועשות־רוע־
* שות הרוחות. הוויכוחים בחדרים וב מסדרונות
אינם על בעיות מתימטיות

רה,״ שהעניקה למטודנטיט את הזכות לשלם
תשלום במקום לשמור.
במקביל לכך התרודשה הפרשה השנייה,
זו של אחמד קהלי. במקביל, אולם לא
באותו הקשר.

חיכוכי ם במש־אי
ם פולי טיי ם
^ חמד הוא סטודנט לעבודה סוציא־לית,
בן ,22 במאי הלומד על־חשבון
צה״ל, אחרי ששירת שנתיים כגשש ביחידת־הבדואים.
אחמד התגורר תחילה בדירה
אחת עם מיספר סטודנטים ערביים, והחיכוכים
היחידים ביניהם, כדברי עלי
הנדאווי, היו בנושאים פוליטיים.
באחד הוויכוחים הללו• ,שנושאם היה
השמירה, טען אחמד כי הוא מתכוון לשמור.
הוא נכנס לוויכוח עם כמה סטודנטים
ערביים בנושא זה. לדיברי הסטודנטים
היהודיים, איימו הערבים על אחמד בשלב
מסויים של הוויכוח, שאם ישמור על המעו נות,
יהיה סופו רע־ומר. הסטודנטים העד ביים
טוענים, לעומת זאת, כי הם לא איימו

עלי הנדאווי ,28 ,סודנט שנה שנייה
למיזרחנות ומראשי הסטודנטים הערביים
באוניברסיטת־חיפה ,״הוא שיש קבוצה
גמלה של סטודנטים ערביים, אשר אגודת
הסטודנטים, וגורמים נוספים במעונות וב אוניברסיטה,
מתנכלים לה.״

מרבית הערכיים
ה סכי מו לשמור

0 * 1׳?* ואימה, מנסים גורמים שו״
נים באוניברסיטת חיפה

להפיל עלינו,״ אומר עלי הנדאווי סטודנט
ערבי למיזרחנות, המשמש דובר
הסטודנטים הערביים הממורמרים בקמפוס.

ת הגורמים להידרדרות היחסים
בין הסטודנטים היהודיים והערביים,
מנקודת־מבטם -של הסטודנטים הערביים,
מביא מרוואן דוארי ,23 ,מ״א בפסיכולוגיה :
״היו ויכוחים על שמירה. מיספר מועט
של סטודנטים ערביים הביע את סירובו
לשמור, מטעמי״מצפון. רוב הסטודנטים
הערביים הסכימו לשמור על המעונות. עד
כאן עניין השמירה, שבשלב של הוויכוחים
הועבר לאוניברסיטה, לצורך החלטה •שלה.
זו נתקבלה על-ידינו.
״במקביל, התחילו להתנכל אלינו כל מיני
גורמים. אם־הבית, שרה, פנתה לוואלד
סלמה, וביקשה ממנו שידווח לה על ויכוחים
פוליטיים בין הסטודנטים הערביים׳
כדי לדעת מיהם הקיצוניים. ואלד התרגז,
מכיוון •שיחסיו עם אם־הבית היו טובים,
והנה לפתע היא מבקשת ממנו להיות
מודיע. מובן שהוא סיפר את זה לכל
הסטודנטים הערביים, ואז החלו היחסים
בינו לבין אם־הבית להידרדר.״
בשלב זה נכנס לתמונה אהרון(״ארל׳ה״)
שוורץ ,26 ,סטודנט •שנה רא־שוגה לכלכלה
וראיית־חשבון. אהרון שימש זמן־מה, ב תחילת
שגת־הלימודים, כרכדהביטחון ב־

סלע־המחלוקת

כל השמירה היא שני שולחנות הניצבים בפתח
המעונות. תדירות השמירה במעונות היא אחת
בשנה. שני סטודנטים יהודים, שני דרוזים ו־ 8ו ערביים נרשמו לתשלום כופר השמירה.

גילים בכלכלה. שמו •של ואלד נמחק
מרשימת־השמירה, שאותה ערך אהרון,.
לטענת ואלד, הוא לא •שהה כלל באותו יום
במעונות. עסאם :״אהרון הטריד את ואלד
בחדרו. היו ביניהם ויכוחים, ובעיקבותיהם
פגה אהרון שוורץ, שהיה מייודד מאוד עם
אם־הבית, אל שרה, והאשים את ואלד
במחיקת שמו מרשימת־השמירה. יחד עם
הוות־דעת של אם־הבי-ת הוגשה תלונה
לוועדת־המשמעת של האוניברסיטה נגד
ואלד, מבלי שניתן לו להתגונן או להגיב.
הוא סולק מהמעונות.״
ואלד סולק מן המעונות קודם שנתקבלה
החלטת האוניברסיטה בדבר ״כופר־שמי-

על אחמד מעולם.
״בוויכוח,״ לדברי מרוואן דוארי ,״הש תתפו
גם סטודנטים ערביים, אשר הביעו
הסכמה לשמור ושמרו עם סטודנטים יהודיים.
לכן נראית הטענה כאילו איימו על
אחמד, תימהוגית ובלתי־מבוססת. מדוע רק
עליו, ולא על הערבים האחרים ששמרו 1״
אחמד קוזלי עצמו לא התלונן על האיומים
עליו, במשך כחודש אחרי התקרית• לדיברי
הסטודנטים הערביים, נעשתה סולחה בינם
לבין אחמד, והוא עבר לגור בדירה אחת
עם סטודנטים יהודיים.
״אז,״ אמר מרוואן ,״החלו הסטודנטים
(המשך בעמוד )32

״ ודמהלשאו ׳
חלוס ־ ב יעוחים
שייעל
,י בו ש׳ היה

שרו ״ הבטי1

לא־מציאוח

כאשר אוי

ונש 9ה.

לקראתו. הוא היה
1טימ 1טליסט

אקיץ!
הו א

רומנטיקן

חסר־חקנה...״

!דססוס 1ול
משותפים מהצנחנים, ומאנשי הקומנדו הימי.
״כבר בתזיחה הראשונה סיפר לי כושי
כי לפני חודש וחצי התגרש מאשתו, וכי
היא נסעה עם שני ילדיהם לאנגליה. באותו
ערב ראשון שבו פגשתי בו, הוא היה
עצוב. אמר שחזר מהצגה ראשונה בקולנוע,
מסרט מדכא.״
בתום השיחה, שנתנדשכה אל תוך השעות
הקטנות של הלילה, קבעו השניים לשוב
ולהיפג-ש באותו מקום, כעבור יומיים.
תוך זמן קצר התהדקה ידידותם, עד
שהפכה סיפור־אהבה חם. כושי היה קופץ
לבקר את מירי באמצע השבוע, ואילו היא
נהגה לבקרו במושב רם־און. ליד נהלל.
בסופי־השבוע.
מירי :״כושי היה קם עם עלות השחר,
כדי להשקות את הד-שא שלפני הבית.
היה לו מטע עצי־פרי, שהוא היה מטפל בו
בכל ליבו. הבית שלו בכפר היה חלומי.
אהבתי את שדירת עצי־הזית, שהתנשאה
לאורך הבית.״

מירי בכיכר של מילאנו, דצמבר 1974
מ* סעון(״נושי״) ריסיו, אחד מאב־
* /שי ״הקשר הישראלי״ העומדים למיש־פט
בגרמניה, שמר על קור־רוחו. הפעם
היחידה שבה התפרץ בזעם, ולאחר־מכן
ניסה לשלוח יד בנפשו, היתד, כאשר
הושמעה בבית־המישפט הקלטת שיחתו
הטלפונית האינטימית עם חברתו שבישראל,
מירי.
שנה לפני־כן, ב־ 18 במארס ,1975 בשעה
אחת בצד,דיים, באמצע שיחתו של כושי
עם מירי בישראל, התפרצו שוטרים לדירתו
בפראנקפורט, ואסרוהו.

שיחה על
קו פסה אדו מ ה
ך* ושי התכונן בעניין רב בקופסת ו
• הגפרורים, שהיתר, מוטלת על השולחן
הסמוך.

י32 -

היתה זו קופסה מאורכת, אדומה, מעוצבת
להפליא, תוצרת *שוודיה.
״מה כל־כך מסקרן אותך בקופסה הזו?״
שאלה אותו הבחורה השחרחורת, שישבה
בסמוך, רשהציתה לעצמה מדי־פעם סיגריה
בגפרורי אותה קופסה.
בשאלה תמימה זו, שנשאלה באחד מבתי־התה
הקטנים בצפון תל״אביב, ביום שלישי
באמצע חודש ספטמבר ,1974 החל סיפור
אהבתם של כושי רימון ומירי.
כרשי הצטרף לשולחנה של מירי, ילידת-
הארץ, יפת־תואר, בת ,24 סטודנטית שנה
שנייה לתולדות א״י, ובמשך השעתיים
הבאות ניהלו השניים •שיחה ארוכה.
נזכרת מירי :״כושי היה בחור חביב,
פתוח. שאלתי אותו מי הוא -מה קורה
איתו. הוא סיפר לי על המושב שבו הוא
מתגורר, אמר שהוא קשור למושב, ושלעולם
לא יהיה מסוגל לחיות בעיר.
״עד־מהרה גילינו ידידים משותפים. כושי
היה צנחן, ואילו אני שירתתי בצבא
בהנדסה ימית, כרב״טית. היו לנו מכרים

בי קו רי ס אצל
אודי בנהלל
^ שבתות הירבו השניים לטייל ב*
עמק, וקפצו לא־פעם לבקר חברים
שהתגוררו בסביבה. כך אף הגיעו, פעמיים,
לביתו הנד,ללי של אודי דיין, שהיה חברו
הטוב של כושי.
שלושת חודשי היכרותם היו מעין חגיגה
אחת גדולה .״יום אחד טיילנו בעמק,״
אומרת מירי ,״ונקלענו לגן־ירק ענק, שצמחו
בו גם חמניות. פיתאום חשקה נפשי ב־המניה.
את גן־הירק עיבד חקלאי ערבי.
כושי ניגש אליו ודיבר איתו בערבית.
הוא הציג אות כבתו של אישיות חשובה
מחו״ל, שלא ראתה מעולם חמניות, ושאל
את החקלאי אם אפשר לקבל חמניה אחת.
מובן שקיבלתי חמניה במתנה, ואף הוזמנו
לארוחה אצל אותו חקלאי.״
כושי היה נפש יפה. הוא בא לקראתך,
הבין אותך, היה מסוגל להקשיב לאחרים,

ולא רק לדבר על עצמו כל הזמן.
חבריו חשבוהו לגבר קשוח, וכושי
ד,ירבה לטפח תדמית זו, אבל זו לא היתד,
דמותו האמיתית. כושי היה רומנטיקן,
סנטימנטליסט חסר־תקנה.
תקופת הבילוי עם כושי היתה כה יפה
עד כי מירי, שהתכוונה להתארח בחופשת־הלימודים
אצל קרדבי־מישפחתה באיטליה,
דחתה $ת נסיעתה, ובידבד שתוכל להימצא
בחברתו של כושי.

״מירי, אגי
מתגעגע \״
ף*דצמכר 1974 חל שינוי במצב. כושי
^ נאלץ לטוס ללונדון. הוא הסביר למירי
כי עליו לחתום ערבות על דירתה החדשה
של גרושתו, אם שגי ילדיו. כו־שי הבטיח
לה שיחזור ארצה תוך שבועיים־שלושה.
לדבריה, החליטה מירי לנצל את שהותו
של כושי בחו״ל כדי לממש את תוכניתה
לבקר אצל קרובי־מישפחתה ברומא, ונדשם
הגיעה לפירנצה, כדי להתאכסן אצל קרובי״
מישפחה אחרים שם.
מקץ חודש ימים, בתחילת ינואר , 1975
חזרה ארצה.
מירי הופתעה, לדבריה, לגלות כי כושי
טרם •שב ארצה. הוא התקשר אליה מפראנק־פורט,
גרמניה. כששאלה מתי יחזור,
השיב :״אל תלחצי עלי, אולי כבר תוך
שבוע !״
בשבועיים הבאים ניהלו השניים מיספר
שיחות־טלפון, כאשר מדי פעם מבטיח לה
כושי כי בקרוב יחזור. אותה ־שעה כבר
החלה המישטרה הגרמנית, כתוצאה מד,ל שנה
של אחד מחברי ר־שת ״הקשר היש ראלי״
,להקליט את כל שיחות־הטלפון של
החשודים. כך גם הוקלטו שיחותיו של
כושי עם מירי בישראל.
בניגוד לכל השיחות הטלפוניות האחרות
של כושי, בהן הוא הפליל את עצמו, היו
שיחותיו עם מירי אינטימיות לחלוטין• הוא
נזהר שלא לשרבב, בכל מהלך השיחות

ן פרוסקציה
עותיה של מירי — תנועות שעליהן לא
שוחחה השבוע עם כתב העולם הזה.

היא הי ת ה
פששקלגו!״
ך״ חומר החשוב ביותר נגד כושי טמון
י 1בהקלטת שיחתו עם ״אודי הנהללי״ ,ש הוא,
בלי ספק, אודי דיין. בשיחה זו, שבמה לכה
ניסה כושי לשכנע את אודי להצטרף
אליו ואל עסקיו בפראנקפורט מופיעים שגי
קטעים חשובים:
אודי: יופי. יש משהו מתאים בשבילי?
כושי: כן, יש משהו, אבל תשמע רגע.
אודי: בלי בעיות 7
בושי: זה לא משהו כזה שעשינו יחד
בישראל. אתה מבין?
אודי: אני מבין. מירי כבר רמזה משהו,
אתה מבין?
כושי: לא, אה, כן.
אודי: היא רמזה כל מיני רמזים. אני
כבר הבנתי מה שאתה עושה.
כעבור כמה דקות מופיעה מירי בשיחה
שוב :
אודי: שמע, מירי אני לא מבסוט ממנה.
כושי: מי? מירי? כן, אהה. עזוב, לא
כל־כך נורא. היא היתה פה, אתה יודע?
אודי: כן. היא לא צריכה לדעת יותר
מדי, אתה יודע?
כושי: לא, לא, לא, היא רק ראתה,
לגמרי במיקרה. היא היתה בחדר כששקלנו.
המילה ״שקלנו״ אופיינית למיסחר בהי״
מאין. משני קטעים אלה ביקשה התביעה
הגרמנית ללמוד שמירי מסרה לאודי על
פעולותיו של כושי, הנראות חשודות ביותר
בקטע זה, ושאודי שמע ממירי כי כושי
וחבריו בפראנקפורט עוסקים במיסחר בהרואין.
׳משום
כך היה חשוב לתביעה הגרמנית
לסגור את המעגל, על־ידי השמעת הקלטה
המוכיחה כי אכן קיימת מירי, שהיא חברה
קרובה של כושי.
מירי עצמה יוצאת נקייה בהקלטות אלה.
אין בהן כל סימן לכך שהיא עצמה הש תתפה
בפעולה בלתי־חוקית כלשהי. להיפך,
כאשר הציע לה כושי לשלוח לה מארקים
כדי שתבוא אליו לגרמניה, והוסיף שהיא
יכולה להחליפם בשוק השחור, סירבה מירי
— בשיחה המוקלטת — בכל תוקף להזדקק
לשוק השחור.
אולם ההקלטות מטילות ספק בטענתה
של מירי כאילו לא ביקרה אצל כושי
בגרמניה, שעה ששהתה באיטליה. לפי
ההקלטות, מתקבל הרושם שבדרך עברה
אצל כושי, וכי שם ראתה את הדברים
שעליהם סיפרה לאודי הנהללי, שהתלונן
על כך באוזני כושי.
אולם מירי מסרבת עתה לומר אף מילה
העלולה להפליל בצורה כלשהי את כושי
— כשם שכושי עשה הכל, באולם בית־המישפט,
כדי להגן עליה ועל אודי.

״בעמי; כושי
ט הור ויפה ! ״
^ שי ח ה הטלפונית האחרונה בין

נושי רימון בארץ, לפני !סיעתו הגורלית לגרמניה
המוקלטות, אפילו רמז על עיסוקו
בגרמניה. או להציע לה, כשם
לידידה אחרת, ירושלמית בשם
שתוכל להרוויח כסף אם תבריח
מהארץ לגרמניה.
האמיתי שהציע
עופרה,
״חומר״

״מירי לא
שייכת!״
£4כן, כאשר החל ביודהמישפט להש־
/מיע, בין עשרות ההקלטות, גם שיחה
אחת משיחות כושי—מירי, קם כושי מכיסאו
וזעק :״אני מתנגד שתשמיעו את השיחה
הזו ! זו שיחה פרטית ! אין לה שום קשר
למישפט !״
שוטרים גרמניים זינקו לעברו, והחזירוהו
למקומו בכוח. כושי החוויר כסיד כאשר
נשמע קולו מעל סלילי־ההקלטה, באומרו :

״מירי, אני מתגעגע אלייך, אני נשבע לך.
אני לא יודע מה קרה לי!״ ולאחר־מכן
נשמע שיח אינטימי ממושך.
ואכן, כיוון ־שהשופטת נוכחה לדעת
שהשיחה באמת אינטימית, קטעה אותה
קודם שהגיעה לקיצה׳ ואילו כושי, ממקום
מושבו, מילמל :״אני גמור, אני לא רוצה
שיפגעו בידידים ־שלי. מירי לא שייכת
לעניין !״
השמעת סליל הקלטה זה נראתה לכושי
כמכה מתחת־לחגורה. עד אז, בכל משך
מהלך המי־שפט, גם כשהושמעו הקלטות
קשות שהביכו את סניגורו, ביודעו עד
כמה אותן הקלטות חמורות לגבי מרשו,
ישב כושי על ספסל הנא־שמים בלא־נוע.
אף שריר אחד בפניו לא זע. אך כאשר
הושמע סליל־ד,הקלטה של השיחה עם
מירי, כשל כושי והתמוטט. עוד באותו
לילד, ניסה להתאבד.
אולם פעולת התביעה הגרמנית הי־תה
הגיונית בהחלט. היה בה היגיון
מישפטי מובהק — והיגיון זה נוגע לתנו

1מירי לבין כושי התקיימה ב־ 18 במארס
, 1975 בשעה . 13.00 באמצע השיחה שמעה
מירי את כו־שי אומר :״רק רגע, מי אתם?
מה אתם רוצים?״ היא שמעה רעשים כאילו
מישהו מתפרץ לדירה. עד־מהרה נותקה
השיחה•
כעבור ימים אחדים נודע לה כי כושי
נאסר, כחשוד בהשתייכות לחבורת ישראלים
שבראשה עמד יוסף עמיאל, ושעסקה בסחר״
ענק בהרואין בפראנקפורט.
אומרת מירי :״אני מאמינה בכושי. בעיני
הוא נשאר כל הזמן טהור ויפה. לכן,
כואב לי לדבר בנושא זה.
״כל העניין הזה הוא סיוט אחד גדול.
אני עומדת עם כושי בקישרי־מיכתבים.
מובן שהמיכתבים עוברים, קודם הישלחם,
את ביקורת בית־הכלא שבו נמצא כושי.
״בתחילה היה מצב*רוחו איתן. הוא גם
התחיל לצייר בבית־הכלא. הוא שלח לי
את ציור דיוקני, שצייר מהזיכרון. לאח רונה,
המצב נעשה יותר קשה. אני מקווה
שהוא יחזיק מעמד. איש מבין חבריו בארץ
לא שכח אותו.
״לפעמים אני פשוט לא מאמינה, שכל
זה אירע באמת במציאות. נדמה לי שאני
שרוייה במין חלום־ביעותים לא־מציאות־,
שייעלם כאשר אני אקיץ!״

(המשך מעמוד )31
היהודיים ללחוץ עליו להגיש תלונה נגד
לאווין באסם, שהיה אחד הסטודנטים שהש תתפו
בוויכוח, באשמת איומים וסחיטה.״
הסטודנטים היהודיים, לעומת זאת, טוע נים
שלא היתד, פנייה כזו אל אחמד כלל.
אחמד עצמו מהסם לתת תשובה לכאן
ולכאן. מה שקרה הוא שהוגשה תלונה נגד
לאווין על־ידי אם־הבית, בשמו •של אחמד.
התלונה הובאה לפני ועדת־המשמעת של
האוניברסיטה, וכאשר הוזמן אחמד להעיד
על המיקרה, אמד :״זה לא חמור כל־כך,
כפי שהציגו זאת.״ התלונה בוטלה.
בשלב זה הוגשה עצומה להנהלת האוניברסיטה
על־ידי ועד הסטודנטים הערביים
נגד ־שרה, אם־הבית. את שרה עצמה אי־אפשר
היה לדובב בקשר עם הפרשה.
היא אמרה רק :״יש לי מספיק בעיות כאן.
יש לי שני ילדים קטנים ובעל פצוע. עיזבו
אותי מהערבים!״ גם את ־שם־מישפחתה
סירבה ־שרה לומר, ומאחר *שכל הסטודנטים
מכנים אותה ״אם־הבית״ ,או בשמה הפרטי,
נותרה שרה בלבד.
אחרי שבוטלה התלונה נגד לאורן באסם,
הוזמנה המישטרה למעונות. אחמד קוזלי
עצמו לא הגי־ש תלונה מעולם.

מ ה בין קוזלי
ל ש מיר ה!
ך* מישטרה החלה בחקירתה יום אחרי
י 1שנתקבלה הודעה בביתו של סופר
מעריב בחיפה, ראובן בן־צבי, בדבר הטמנת
פצצה במעונות־הסטודנטים בקמפוס החיפאי.
ההודעה שנמסרה היתד, עלומת־שם.
המישטרה הגיעה במהירות, והחלה סורקת
את חדרי הסטודנטים. סטודנטים ערביים
אחדים סירבו לאפשר למישטרה להיכנס
לחדריהם. למחרת המיקרה החלד, המישטרה
חוקרת בעניין אחמד קוזלי•
במהלך החקירה נעצרו סטודנטים אחדים
לצורך חקירה .־
עתה החליטה הנהלת־האוניברסיטה על
״כופר השמירה״.
״אנחנו מקבלים את כופר־ד,שמירה. זד,
הוגן וזה צודק לגבי אלה שאינם רוצים
לשמור מטעמים מצפוניים,״ אומר עלי
הנדאווי ,״אולם מה לזה ולפרשת קוזלי
והאיומים עליו?״ גירסתם של הסטודנטים
היהודים היא :״להד״ם.״
״לסטודנטים הערביים נדמה שרוצים ל סדר
אותם,״ אומרת בת-שבע, סטודנטית
להיסטוריה כללית, המקורבת אל האנשים
המעורבים בפרשה .״לארל׳ה לא היו מעולם
עניינים עם הסטודנט שסולק מן המעונות
בקשר עם פרשת אחמד. איימו עליו. ואני
לא יודעת מי קרא למישטרה.״
אחד הסטודנטים שנלקח לחקירה היה
עזאם פואד. הוא מספר :״נחקרתי על
ויכוחים פוליטיים בין הסטודנטים הערביים
והיהודים, ועל כל מיני נושאים אחרים.
לא הזכירו לי כימעט את עניין קוזלי,
למרות שנעצרתי בגלל א־שמת איומים
עליו.״
סטודנ במעונות
מתגוררים 200
טים יהודיים ד 100 ערביים, ותדי־רות־השמירה
היא אחת לשנה. זו גם הסיבה,
לדיברי פרום׳ גבריאל ורבורג, רקטור
האוניברסיטה, שהאוניברסיטה מצידה, נעג־תה
להצעה לפטור משמירה תמורת תשלום.
״יש מצב מייוחד בכל הקשור בערביי־ישראל,
ואם רוצים אנו לחיות וללמוד ב צוותא׳
יש לחפש ויתורים הדדיים,״ אמר.
גורמים אחרים, כמו ועדת־החינוך של
הכנסת וראש־עיריית חיפה, ירוחם צייזל,
תמכו בסטודנטים היהודיים, שהתנגדו ל הסדר
כופר־השמירה.
ועד הסטודנטים הערבים פירסם ללא־הרף
הודעות ־שמטרתן להסביר את פרשת־השמירה.
לדבריו, כל מה שקרה בעניין
המעצרים לא אירע אלא על רקע של ויכוח
פוליטי חריף׳ ולא בענייו שמירה, ובוודאי
שלא כאיומי־רצת. אולם הכל היו מבול בלים׳
והיו בטוחים כי עניין המעצרים
קשור בענייו השמירה.
״השילטונות,״ אומד עסאם מחול ,״מנצ לים
פרובוקציה זו כדי להכות את תנועת
הסטודנטים הערביים והפעילים בה• על-ידי
כך רוצים להשליט אווירה של פחד,
ולהעסיק את הסטודנטים הערביים בבעיות
מייישנות. אבל הם לא יצליחו לחבל ביחסים
הטובים בין הסטודנטים היהודים והערבים.״
בינתיים, מבין 200 סטודנטים יהודיים,
נרשמו לתשלום ״כופר־שמירה״ רק שניים.
גם מבין כ* 20 סטודנטים דרוזיים במעונות,
נרשמו רק שניים, ומבין כ־ 80 סטודנטים
ערביים נרשמו רק . 18 המישטרה ממשיכה
לחקור ביחס לאיומים על הסטודנט הבדואי,
מבלי שאיש יידע מי ביקש אותה לכך.

ספורט
עונה, לפחות, יישאר אירגון־המאמנים
חסר־שיניים .״בשנה הבאה,״ הוא מבטיח,
״לא נאפשר הפקרות בשטח זה. וזאת אם
נקבל, כמובן, את גיבוייה המלא של ההתאחדות.״

לפי־שעה, כאשר התחתית בוערת,
מאמני־כדורגל מסויימים חשוסים-לטרף של
קבוצות־לחץ, בתוככי הקבוצות.
כזה היה גורלו של מאמן מכבי נתניה,
אדמונד שמילוביץ, בתחילת שבוע זה.
שחייה במה אבות למחומים

מאמן שפיגר
איוגון בלי שיניים
כדורגל מאמנים ח, 3110ם דטרף
תופעה חסרת־תקדיס מתחוללת לאחרונה
בכדורגל הישראלי. הכוונה לאיומי־הפיטורין
הסיטוניים, המופנים כלפי מאמני־כדורגל
שקבוצותיהם מזדנבות בתחתית הטבלה,
ומגלות סימני־דאגה.
בשבת האחרונה קיבלה התופעה מישנה*
תוקף, כא־שר על המאמנים — יצחק שניאור
מהפועל חדרה ואריה רדלר מהפועל פתח*
תקווה — הופעלו לחצים שכוונו להשיג
את התסטרותם המיידית מאימון קבוצות *,
הם. בהפועל פתח־תקווה היו הלוחצים
חברי־הנהלה, ואילו בהפועל חדרה, היו אלה
בעיקר אוהדים, שאף ניסו לפגוע במאמן
גופנית.
שטר־ ערבות בסך .2000 בכדורגל
הישראלי קיים מזה 16 שנים אירגון מאמ נים,
שיושב־הראש שלו כעת הוא מאמן
בית״ר תל־אביב, אליעזר שפיגל. מסתבר
שאירגון המאמנים הוא למעשה גוף וולונ טארי,
ומעין בן־חורג בהתאחדות־לכדורגל.
״אנחנו,״ אומר אליעזר שסיגל ,״נלחמים
כבר 15 שנים עם ההתאחדות־לכדורגל,
שתהפוך אותנו לגוף בלתי־נפרד ממוסדו תיה.
כאשר גהפוך חלק מההתאחדות־לכדור־גל,
נהפוך גוף עם שיניים. נוכל להשתמש
בסנקציות של ההתאחדות־לכדורגל, כדי ש תמנע
הפקרות בנושא פיטורי המאמנים.״
בישראל יש כ־ 350 מאמני כדורגל, ו־200
מהם רשומים באירגון־המאמנים. הקריטריון
הקובע לגבי חבר באירגון הוא עמידה
בקורס־מאמנים במכון־דנגייט. כל חבר ב־אירגון
חייב להפקיד, מייד עם התקבלו
אליו, שטר־ערבות בסך 2000 לירות, ל־מיקרה
שיפר את הוראות האירגון.
לפי דיברי היו״ר, מתוך 150 המאמנים
הבלתי־רשומים, יש מאמנים מורשים שמסי בות
מובנות אינם מעוניינים להיות חברים
באירגון.
שתי מטרות עיקריות שמו לעצמם, אלה
שהגו ויזמו את רעיון הקמת אירגון־חמאמ־נים.
האחת: חילופי מידע מיקצועי, המת בטאים
בעריכת מחנות-אימונים הנערכים
אחרי תום עונת הכדורגל.
המטרה השנייה היא לישמור על האינ טרסים
של המאמנים. דהיינו, עמידה עיקשת
נגד סילוק מאמן באמצע העונה קודם שפג
תוקף החוזה שלו, כשהצעד מנוגד לרצונו
של המאמן. במציאות העגומה של הכדורגל
הישראלי הפרובוקטיבי שבו, אחרי כל
הפסד תולים את האשמה במאמן, גורמת לו
מטרתו השנייה של האירגון כאבי־ראש
רציניים.
התחתית בוערת .״יש תוהו־ובוהו,״
מודה אליעזר שפיגל, שאינו מנסה להעלים
את המציאות, ומוסיף :״כבר בתחילת העונה
אילצו את קונפורטי מהפועל רמודגו להת פטר.
אם קונפורטי, לכדשל, היה מתנגד,
היינו נלחמים עד הסוף• אבל מה שקרה
היה שקונפורטי לא התנגד, מה גם שקיבל
פיצוי כספי.״ אבל מתברר, שעוד קודם
שקונפורטי הביע את רצונו להתפטר, איימה
עליו קבוצודלחץ בהפועל רמת־גן.
המאמן שפיגל מ-שלים עם העובדה שה

כשמלאו
לשגב מנדלסון שמונה שנים,
היו רזי דדשחייה כבר נהירים לו. את אימוניו
ערך במועדון הפועל בבת־ים, עיר־מגוריו.
כעבור שנה, כשמלאו לשגב תשע שנים,
החליטו הוריו להעתיק את מגוריהם לכפר-
סבא•
״מה יקרה כעת עם השחייה של בני?״
שאלה האם את המורה־להתעמלות• ,שלימד
בבית־הספר היסודי בו שימשה כמורה ושם
גם התחנך בנה הקטן .״בבית־ברל,״ השיב
לה המורה ,״יש מועדון־שחייה.״ ״השאלה
היא, האם יקבל שיחדור מהפועל בתרים,״
אמרה האם. המורה־להתעמלות, המקורב
לענף־השחייה בישראל, הביא את האם
במבוכה :״את תצטרכי להכניס את בנך
לתקופת הסגר בת שנה,״ אמר לה. האם
נדהמה. בנה הקטן, שגב, כלל לא הבין
את המושג, הסגר׳.
חסל על הכישרון. לשגב מנדלסון,
האיר המזל פנים. כעבור שנה, בהיותו בן
עשר, הוכיח את כישרונו המופלג בשחייה.
יוסף טלקי, מאמן נבחרת המחוננים בשחייה,
הזמינו לסגל המחוננים. משום־כך לא
נכנם שגב כלל לתקופת־ההסגר שנפסקה
לו, והוא שוחה היום במיסגרת ניבחרת
המחוננים.
גם בעיות תחבורה אין לו היום, חיות
שכלי־רכב מייוחד עומד לרשות הניבחרת.
הוריו של שגב נשמו לרווחה. אך מאידך,
אגודת הפועל בת-ים לא ראתה זאת בעין
יפה. חבל היה לה לוותר על כישרון כזה.
אולם, קשה לתאר את הנזק שהיה נגרם
ל־שגב, אילו נאלץ להיכנס לתקוסת־ההסגר,
בייחוד לאור העובדה שהמדובר בילד בן
עשר, הנמצא בעיצומה של התפתחותו
הגופנית.
מסתבר שכל נושא ניבחרת המחוננים
בשחייה מעורר מורת־רוח בקרב אגודות-
השחייה. יחס האגודות לנושא זה מעלה
מחשבות נוגות אצל האנשים המופקדים
על הניבחרת. במה דברים אמורים?
בספטמבר 1974 הוקמו שלושה סגלים
של מחוננים, בשלושה ענפי ספורט: אתלטיקה
20 ,ילדים> התעמלות 40 ,ילדים
ושחייה, כ* 20 ילדים. השחיינים המחוננים
— שקובצו מקבוצות עירוניות — נמצאים
תחת פיקוחו של יוסף טלקי, חבר קיבוץ
כפר־המכבי, שהוא המומחה מיספר אחד
בשחייה הישראלית. עוזרו הוא גבריאל
גלזנר. מי שהיה בעבר אחד השחיינים
הבולטים של ישראל בסיגנון החזה. גילי
הילדים המחוננים נעים בין 9ל־ 14 שנים.
תופעת ניבחרות המחוננים שכיחה במיזרח־גרמניה
ובמערבה.
ועד־ ההורים ננשד. אגודות-השחייה
אינן רואות בעין יפה את הצטרפותם של
ילדים לניבחרת המחוננים. אך טיבעי הוא,
שכאשר יש לאגודה ילד־כוכב בשחייה, הוא
גורר אחריו ילדים אחרים, מבית־סיפרו,
למשל. דוגמה ניצחת להנחה זו ניתן למצוא
במיקרהו של בועז שעשוע בן ה־ ,13 מאגודת
הפועל בת־ים.
בועז מהווה אחת התגליות הנדירות של
השחייה הישראלית בשנים האחרונות. הוא
גומא 100 מטר התירה בזמן יוצא־דופן
(לגבי בנייגילו) של 61 שניות, בעוד השיא
הישראלי, של ח ברנד בן ה־ ,22 עומד על
54.9שניות.
אגודת הפועל בת־ים המהווה, מבחינה
אירגונית, תעודת־כבוד לספורט הישראלי
בכלל ולשתייה בפרט, נלחמה על הישארותו
•של בועז שעשוע בהפועל בת-ים. ועד־ההורים,
המנהל את האגודה, טען :״אם
בועז לא שוחה באגודה, פחות ילדים נמ שכים
להפועל בודים.״
לבסוף ביכר בועז להצטרף לסגל המחו ננים׳
וכל מאמצי ועד־ההורים להשאירו
באגודה הבת־ימית׳ עלו בתוהו.
ביזבוז נישרונות. בפי יוסף טלקי
טענות כבדות נגד אגודות־השחייה. טלקי

טוען שהן הורסות את השחיינים הצעירים,
מריצות אותם למרחקים ארוכים, במקום
ללמדם את היסודות. האגודות, מדגיש
המאמן, רואות בשבירת השיאים בגיל רך,
מטרה עיקרית.
מה שקורה באמת הוא, שילדים לא־מעסים
מפסיקים לשחות, מפני שהאימונים
המפרכים מתישים אותם. כמו, למשל, הילד
עופר פרידמן ממעיין־צבי, שנחשב בעבר
כאחד העילויים של השחייה, אך לפתע
חדל לשחות, בעודו בן 14 שנים בלבד.
באותו הקשר, של ביזבוז כשרונות באגו־דות״השחייה,
פנה באמצע השבוע •שעבר
מנהל רשות הספורט, יריב אורן׳ אל יוסף
טלקי, ואמר לו בין השאר :״כל המאמנים
הם הרי חברים שלך.״ טלקי מיהר להשיב
בכעס :״אם אחה קורא להם מאמנים, אז
אל תקרא לי מאמן. תקרא לי מה שאתה
רוצה.״
ספק אם הילדים המחוננים, שוברי-
השיאים במים, יודעים את המתרחש מעל
לפני המים• אך ההורים, לפחות, יודעים
את הנעשה שם .״גבי,״ שאלה בשבוע שעבר
אחת האמהות את עוזרו •של טלקי ,״איזה
מין ריב חסר־טעם זה ז חבל על הילדים.״
אופניים אחווה על גלגלים
בבוקר חמים לפני חודשים אחדים קמו
•שלושה אנשים׳ שטרם הכירו זה את זה,
במקומות שונים בעולם, ופיתאום הרגישו
שצץ רעיון בראשם, מין ג׳וק קטן שאינו
מרפה.
בכפר־סבא שבישראל קם בני קריאל,
יו״ר ועדת־האופניים בהתאחדות־לספורט ו מנהל
המועדון־ישראלי לרכיבה על אופניים׳
התיישב על אופניו ורכב לתל־אביב,
אל חברת־הנסיעות דפנה טורם. בפיו היה
רעיון־טיולים לתיירים, ברכיבה על אופניים,
וגם סיסמה היתה לו :״הכר את טבע
הארץ, נופה ועמה, ברכיבה על אופניים.״

״התנ״ך והברית־החדשה הם ראי גם של
תקופתנו. הם אינם מתארים רק את שהיה,
אלא רומזים גם על העתיד ומתארים את
ההווה.״ על הפילוסופיה של דיק, שנפרשה
על רגל־אחת, הוסיפה פוקייה בת ה*,31
הבלונדית הנאה :״כולנו נתפסנו לרעיון
•של טיול דתי, כי כולנו מאמינים, וזה
ניראה אכזוטי ומיוחד לטייל על אופניים
עם כיתבי־קודש בילקוט־הצד.״
כך התאספו ובאו אנרייטה בת ה־,22
ארט בן ה* ,18 מריאנה בת ה־ ,18 האן בן
זד ,21 יאניקט בת ה־ ,23 יאס בן דד ,33 בוב
בן ה־ 26 וג׳ינג׳י גם, ונחתו יום אחד בארץ-
הקודש.
כאן פגשו בבני קריאל, שמייד הצמיד
לכל אחד מחברי הקבוצה ההולנדית שם
עיברי. ברוב־קולות הוחלט שפוקייה תהיה
בארץ פרחיה, דיק יהיה דויד, בוב יהיה
ברוך, אנרייטה תיקרא יעל, יאן יהיה חנן
ויאניקט, הצמודה אליו כל העת תיקרא
יוחנגה.

בארץ הצטרפה אל החבורה גם לים,
המכונה עליזה, שהיא אחות מירושלים ש באה
מהולנד, ונמצאת בארץ כבר שנתיים,

מאז מילחמת יום־הכיפורים• ״באתי לעזור
ליהודים,״ אומרת עליזה בחיוך ,״ואפילו
שאני נוצריה אני רוצה להמשיך לגור ו* 1

לחיות בירושלים.״
דבר שני ומיידי שלו דאג בני היה הצ מדת
כל אחד מחברי הקבוצה לזוג־אופניים,

עם הדגל הישראלי המתנופץ מאחור ו־שלושה
מהלכים .״האופניים האלה,״ אומר !
בני ,״יכולים לטוס 50 קמ״ש ואפילו יותר1 ,
אם לא מפחדים.״
שלל בגדים. אריה דרייטמן 17 ורפי 1
הסמן ( )16 אינם מפחדים. הם המלווים ה־ י
ישראליים של הקבוצה ההולנדית, מעין
חוליה־טכנית. רפי ואריה אחראים על תקי נות
האופניים על תיקון התקלות המתרח שות
בדרך ותחזוקה שוטפת שלהם .״אבל
את הטיול אנחנו משלמים מכספגו,״ הם
מוסיפים ומסבירים :״עכשיו אנחנו בקורס
מדריכי־אופניים, וזה כאילו הסטאד שלנו.״

בוב־ברוך ומתילדה כשיעור־תנ״ף על שפת הכינרת
פסוקי־קודש
כמעט בו־בזמן, באמסטרדם שבהולנד,
הגתה פוקייה, עורכת בטלוויזיה ההולנדית,
תוכנית דומה. היא פירסמה מודעה קטנה
בעיתון הולנדי, שבה הוזמנו הולנדים -
פרוטסטנטים־מאמינים — לטיול על־גבי
אופניים בארץ־הקודש.
פוקייה, שהיא משוגעת לאופניים, רכבה
על כל אלה שנענו למודעתה, הסבירה,
שיכנעה וליקטה חבורה עליזה של עשר
נשים וחמישה גברים, שהסכימו לצאת
להרפתקה. גם לפוקייה היתה סיסמה :
״אופניים לבריאות, לחיסכון ולאיכות־חיים
טובה יותר.״
שמות עיכריים. אחד מחברי אותה
קבוצה היה דיק, מנהל סופר־מארקט בהאג.
דיק הוא פרוטסטנטי־מאמין אדוק, שחלם
תמיד לערוך טיול בארץ־ישראל בעיקבות
התנ״ך והברית־החדשה .״נולדתי עם ה־תנ״ך
ביד,״ מצהיר דיק בן ה־ ,38 מזוקן
וחביב .״אני מאמין שהעם היהודי הוא עם-
האלוהים.

בשורה ארוכה הסתדרו הבל מאחורי בני
קריאל בן ה־ ,40 שזוף ובעל מיבנה־גוף
אתלטי. במאסף — אריה ורפי. שריקה
ארוכה במשרוקית הצמודה דרך־קבע ל שרשרת
התלוייה על צוארו של בגי, ויוצאים
לדרך. בני, אריה ורפי לבושים
ביגדי־ספורט׳ אולם שאר הרוכבים מתהדרים
בשלל מלבושים וחלקי־לבוש בכל ציב־עי־הקשת.
דויד
לבוש מיכנסי־זלמן קצרים וחולצה
פירחונית. עליזה רוכבת בשימלת־מכסי
מקופלת עד לברכיה, ופרחיה בג׳ינס ארו כים
וחולצה בעלת מחשוף נועז. המסע ה רכוב
יצא מתל־אביב.
אירדפין בחוף אכזיב. בזיכרון-
יעקב, שם חנו באחד הלילות, הופגשו עם
קבוצה דרוזית .״היה מאד שמח,״ כדיברי
בוב. הם רכבו לנהרייה ולאכזיב, ושם
הוכרז על אירוסין: פרחיה ודויד, שהת אהבו
ממבט ראשון. הם נפגשו יומיים לפגי
היציאה לישראל — והיומיים הרא־שונים
בארץ־הקודש, בתוספת הגונה של אוויר
העולם הזה 2011

חצי מיליון לירות,
וזה עוד לא הכל•

חמישה כדורי מזל יתגלגלו ביום חמישי בתוך מכונת ההגרלות המיוחדת של

מפעל הפיס. אחד מהם יהיה כדור הזהב. ע״י לחיצה יקפוע החוצה אחד מהכדורים.
אס יהיה זה כדור הזהב, יתווסף סכום של מאה אלף ליי לפרס הראשון בן חצי מיליון
ל י. אם יהיה זה כדור אחר, יעבור הסכום לשבוע השני ויצסבר לתוספת של
מאתיים אלף ל י (בסה־־כ 700,000.-ל״י).
כך עשוי הפרס הראשון להצסבר עד סכום כולל של מיליון לי!
אם במשך חמש הגרלות רצופות לא יעלה בגורל כדור הזהב. תחל הצטברות גם
בפרס השני, והוא עשוי להגיע עד ־ 600,000.ל־־י! כן נוספו בהגרלת הפיס עשרות אלפי
זכיות מיידיות בזוטא.
קנה עוד היום כרטיס פיס ותשתתף בהגרלת הזוטא המיידית ובהגדלת 1 כדור הזהב החדשה.

השיירה כדיר לכינרת
שיגעון לדבר אחד

צח ואווירת שפת־הים המשכרת של אכזיב,
הספיקו להם כדי להכריז קבל עם וראש־עיריית
גהריה, על אירוסיהם, בצירוף הב -,טחה
להינשא מייד כשיחזרו להולנד.
אחת למיספר קילומטרים נעצרת החבורה,
ומקבלת הסבר מן המדריכה רייר. חוקם,
יהודיה ילידת הולנד הנעה כל העת בטנדר
מאחרי הקבוצה. לאחר־מכן שולף דיק
מתרמילו ספרים עבי־כרם וקורא באוזני
כולם פסוקים מן התנ״ן־ ומן הברית-
החדשה, המדברים על אותו מקום• בני־החבורה
דנים במשמעות ר,פסוקים, וממשי־כים
בדרכם.
מנהריד, המשיכו מיזרחה, לנצרת (״איזה
עליות,״ גונחת אדריאנה) ,ומשם לטבריה.
כן יבקרו בירושלים, במצדה ומערד ירכבו
לתל־אביב. סך־הכל 600 :קילומטרים ב־14
ימים.
הנה מה טוב ומה נעים. ברוך, שהוא

נכה וכבר ביקר בארץ באוטובום־תיירים
״כמו כולם,״ אומר, מרוצה :״הוכחתי ל עצמי
שאני יכול לעשות טיול כזה למרות
נכותי.״ ג׳ינג׳י ומאריאנה יהיו כנראה הזוג
המאורס השני שייצא מן הטיול הזה, ואולי
גם יאן (חנן) ויאייקט (יוחגנה).
בשירת ״הבאנו שלום עליכם״ ושירי־דת
בהולנדית הם רוכבים בשבילי וכבישי ארץ-
הקודש. הנה מה טוב ומה נעים רכיבת
אחים על אופניים.

כדור הז הב
שלמפעל הפיס
כול להיו ת שלך!
תעדיפו! המון״ של העולס גוה
החל 0־1.3.76
לשנה בלירות

מחיר תוצאות
חעיתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

בוכ־כרוך־ מתקן אופניו
למרות הנכות
העולם הזח 2011

לבל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארה״ב ולקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד למכסיקו לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיה, ונצואלה
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד
לפנמה

ל !/2-,שנה

מחיר תוצאות
העיתון משלוח

232 = 16 + 216
256 = 50 + 216

118 = 8 + 110
135 = 25 + 110

316 = 100 + 216
294 = 78 + 216
387 = 171 + 216
373 = 157 + 216
378 = 162 + 216
434 = 218 + 216
496 = 280 + 216
491 = 275 + 216
454 = 238 + 216

= 50 + 110ב 160
149 = 39 + 110
195 = 85 + 110
188 — 78 + 110
191 == 81 + 110
219 = 109 + 110
250 = 140 + 110
248 = 138 + 110
229 = 119 + 110

במדינה
אנו עוברים
דירות שיכון ופיתוח שלב א־ בקרית נורדאו נתניה
נמכרו, לבן אנו מעבירים את הדירה לדוגמא לבתי
ה״כוכב׳י שבמקום.
לרגל ההעברה תהייה ה׳דירה לדוגמא׳ סגורה למבקרים
במשך ימים מספר ואתכם הסליחה.
הודעה על פתיחת הדירה במשכנה החדש תפורסם
בעתונוח.
בברכה

שיכון ופיתוח ל>שראל בע״מ
נ. ב :.פרקים על דירות שיכון ופיתוח המוצעות למכירה
בקרית גורדאו נתניה ניתן לקבל בקניף החברה
ברח׳ הארבעה 18א־ תל־אביב
בימים א -ה בשעות .00ג0 8 .0 0 - 1
ובימים א, ג ,ה
בשעות .00

חברח ״שיפון ופיתוחי, החלה
באכלוס שפי חדשה בחיפה
חברת ״שיכון ופיתוח״ החלת באיכלוס שכונת שער העלית,
בחיפה. זוהי השכונה הראשונה בחיפה המתוכננת תוך יישום
עקרונות התכנון המודרני בבניה ובתכנון הסביבתי. השכונה
תוכננה ע״י צוות מיוחד שהוקם במשרד־השיכון לשם כך. תכנון
השכונה מבוסס על הפרדה בין תנועה מוטורית (בכביש טבעת
המקיף את השכונה עם חדירות הגייה למבני המגורים והציבור)
לבין תנועת הולכי רגל (בשדרה מרכזית הקושרת את
אזורי המגורים עם המרכזים המסחריים ובניני הציבור).
סל קווי המים, החשמל, הטלפון, הביוב והגז — תת קרקעיים,
ולכל מבנה מגורים אנטנת טלוויזיה מרכזית. השכונה
משתרעת על שטח כולל של כ־ 400 דונם, וכוללת 1780 דירות
בגדלים של בין 2ל 4-חדרים. הדירות מיועדות למכירה חופשית,
לזוגות צעירים, לעולים חדשים.
מבני המגורים מהווים רק * 19 משטחה הכולל של השכונה
והם משתרעים על 73 דונם בלבד, כולל חצרות הבתים. שטח
השכונה ברובו יועד לצרכי ציבור והוא מתחלק באופן הבא :
93 דונם ירוק פתוח 144 .דונם כבישים וחנויות ציבוריות 29 .
?ונם לבניני ציבור ושירותים קהילתיים 37 .דונם דרכים להול-
כי רגל, שירותים ציבוריים ושירותים מסחריים.
הודות למיקומה של השכונה אין עשן המפעלים מגיע אליה

ולתושבים מובטח אוויר נקי יותר. את השכונה והים ( 250 מי)
יקשרו 2מעברים תת־קרקעיים להולכי רגל ברוחב 4מי. את
המרכז המסחרי ותחנת האוטובוס יחבר גשר עילי שיעבור
מעל כביש השירות. מערכת תחבורתית קושרת את השכונה עם
מרכז הכרמל ( 6דקות נסיעה) עם מרכז קרית אליעזר ועם
התחנה המרכזית של ״אגד״ ושל הרכבת בחיפה ( 5דקות
נסיעה).
בשכונה יהיו כל השירותים והמוסדות הקהילתיים: אזור
מסחרי, מרכזי קנייה, שירותי בנק ודואר, שירותי בריאות וחינוך
ובתי־כנסת 2 .גני־ילדים כפולים, בנייתם כבר הושלמה.
ליד השכונה יוקם, כנראה, מרכז ספורט ונופש שיכלול
בריכות שחיה ומגרשי משחקים ומתוכננת הקמת ״מלון שטיח״
בן 2קומות שיכיל 80 חדרים וישתרע על שטח של כ 12-דונם.
הפרוייקט כולו יעלה כ־ 200 מיליון ל״י. עד עתה הושקעו
בהקמת השכונה כ־ 162.5מיליון ל״י בבנית 114 אלף מ״ר.
27 מיליון ל״י הושקעו בהכשרת שטחים ציבוריים, חניון תת-
קרקעי, כבישים, רשת ניקוז, תיאורת חוץ ועבודות תשתית
ופיתוח.
כיום גרות במקום כ״ 300 משפחות, ועד סוף שנת 1976
מקווה חברת ״שיכון ופיתוח״ לאכלס עוד כ־ 500 משפחות.

דרכי ח״ם
ארבע ושים
וירושה אחת

אזמגתו של סגך חאזוף,
הידועהייבציבור שדו, בתו
ואמו גרחמות ע? עיזבונו
אחד המיסמכים האחרונים שעליהם חתם
בשנה שעברה האלוף שמואל גונן, שופך
אור נוסף על קרב נמרץ שמנהלות ארבע
נשים. אך שדר,־הקרב הפעם אינו נמצא
בחזית הדרומית, שעליה היה גונן ממונה
במילחמת יום־ד,כיפורים. קרב־הנשים הזד.
מתרחש בתל־אביב, והאלוף גונן חתם על
התצהיר אצל אחד מעורבי־הדין, המעורבים
בהליכים המישפטיים הקשורים בעיזבונו
של סגן־אלוף אברהם זהבי ז״ל.
אך הצהרתו של גונן כי הוא הכיר את
המנוח כחבר וידיד קרוב, במיסגרת פעי לותם
בצד,׳׳ל, והבהרותיו לגבי ארבע ה נשים,
שתפסו מקום נכבד בחייו של בעל״
העיזבון, לא שמו קץ למילחמת יורשותיו
של סגן־אלוף זהבי.
גונן הצהיר בשבועה, לפני עורך-הדין
דויד שור :״אלה הם יורשיו של המנוח:
עדי זהבי, בת המנוח! נאווה זהבי, בת
המנוח! גב׳ רוחלה בוכסנבאום, אם המנוח!
שימחה זהבי, אלמנת המנוח וניר
זהבי, בנו.״
אשה נוספת כפרשה. שמה של
אשה נוספת בפרשה, שעליה הטיל סא׳׳ל
זהבי ז״ל תפקיד ראשי, לא הוזכר על-ידי
גונן. עליה כתב זהבי בעצמו, בצוואה
שהכין, לבקשתו, עורו־הדין ישראל גפני,
אך לא הספיק לחתום עליה עד ד,־,28.8.75
כאשר נפטר באורח פיתאומי.
וכך נאמר בצוואה :״לפני כשמונה שנים
בניתי את חיי מחדש עם אשד, אחרת, והיא
צילה זהבי סירני־גיל. היות ששימחה
זהבי, שאותה נשאתי לראשונה לאשה,
סירבה לתת לי גט, נאלצתי לקיים חיי-
מישפחה עם צילה זהבי, שהינה כיום ה ידועה,־בציבור
בתור אשתי, והיא גם שינתה
שם־מישפחתה לזהבי.״
צילה זהבי, האשד, מיספר שניים בחייו
של המנוח, סיפרה בתצהירה לבית־המישפט:
״מאז שנת 1969 ועד לפטירתו של המנוח,
הייתי עימו ונחלנו משק־בית משותף. מ חיינו
המשותפים נולדה לי בת מהמנוח,
ב-שם עדי.״
פרט מעניין בפרשת הירושה ציינה צילה
זהבי, שהצהירה כי היא גרה יחד אתו ועם
בתם עדי, ועם נאוה 21 בתו של המנוח
מנישואיו הראשונים.
בקרב על עזבונו של סגן־אלוף זהבי,
המתנהל בבית־המישפט־המחוזי בתל־אביב,
ניצבות זו מול זו שתי חזיתות, שהרכבן
מוזר בתכלית. מצד אחד ניצבת שימחה
זהבי, אשתו החוקית של בעל־ד,עיזבון, ו מולה
ונגדה בתה, נאווה, שכרתה ברית
עם הידועו־,־בציבורי, צילה זהבי ועם אחותה
החורגת בת השלוש, עדי.
לחזית זו, נגד אלמנתו •של המנוח, הצ טרפה
אשד, שלישית, רוחלה בוכסנבאום,
אמו של סגן־אלוף זהבי, המתגוררת בצרפת.
האם, הבת עדי והבת נאווה, ביקשו מ בית
ר,מישפט צו לקיום צוואתו של המנוח,
באמצעות עורך־הדין דויד שור. האלמנה,
שימחה זהבי, הגישה לבית המישפט כתב-
התנגדות, באמצעות מישרד עורכי־הדין
דינאי.
האלמנה טענה שיש לקבוע לה כמחצית
הירושה, והוסיפה כי קיים חשש שהאישה
שחיה עם המנוח, תשתלט על רכוש העי זבון׳
תעלים רכוש, ותבריחו מיורשי המנוח
החוקיים.
הנכס היקר שעליו מתנהלת מילחמת ה נשים
הוא השקעה שנעשתה על־ידי סא״ל
אברהם זהבי בקיץ ,1975 עם שיחרורו
מצה״ל.
הזכויות ן$ד הנבס. בחודש יוני שנה
שעברה רכש המנוח, במשותף עם אביו
החורג מנדל בוכסנבאום, את המיסעדה
קיטון, שברחוב דיזנגוף בתל־אביב. המחיר
הנקוב בחוזה הרכישה היה 450,000ל״י.
(המשך בעמוד )45
העולם הזה 2011

יש גם?!צינים בודדים

חם, רו, שקט וקיבוצניק
מי -שאוהבת דברים ׳חמים, רכים ושק-
מים, תוכל אולי למצוא אותם אצל ()1/11
שהוא קיבוצניק בן 23 שנים ו־0 175״מ,
ושכותב מיכתבים על ניירות קסנים־קט־נים,
כמו ׳פתקים לתייזכורת. הייתי אומרת
שהוא מושפע קצת משירת דויד אבירן,
ותיכף תבינו למה.
.״בניגוד לכל אותן דרישות, מגוחכות
בנסיבות מסויימות ומרגיזות בנסיבות אח רות,
יובל אותם סיוגים, והגבלות של גובה,
מישקל וכיוצא־באלה נתונים שבדרך-
כלל אין לו לבן־אדם יכולת ו/או כישרון
לשלוט עליהם לא, זאת לא שירה, זאת
פשוט הדרך שלו להסביר לו שמה שהוא
מחפש, זו בעצם ״אחת רגישה ומרגישה,
היודעת ומכירה על בשר־נפשה מהי ביי שנות
והיחבאות אל הבלים. ולמען הנוחות
וההיחשסות מוסר כאן, ברשות הרבים
והרבות, אחיזות אוטוביוגראפיות בלתי-
נמנעות בי. בתלונה אפשר לבוא רק יאל
התורשה, הגנים וד,כרומוזומים המופרעים
שדאגו לעצב אותי.
״מישקל — משתנה, בסביבות ה־ 70ק״ג.
״רווחים — בין השיניים ובין המלים.
״עונה אהובה: כמו כולם(ן) — סתיו,
בלי יותר: מדי שלכת.
״שיגעון תורן: כתיבת דברים בחרוזים,
״שיגעון קבוע: מילים יפות ושירים נוגים
ונוגעים.״

הברדקיסט

כשאומרים לך ״חייל״ ,מה האסוציאציה
הראשונה שעולה במוחו ו מוכנה להתערב
שהכל, חוץ מחייל בדמותו של 2/11הגאה
מאד שהוא ״שלומפר, ברדקיסט ל אורו
כל הקו, מההופעה החיצונית ועד
להריגת הזמן. אחד כזה שהכומתה שלו אף
פעם לא במקום, עם מדים מאובקים, ובלי
גומיות, והרבה תלתלים. בקיצור, אחד
שלא אוהב סדר ומשתדל לעשות באלאגאן.״
לדברים האלה יש כמובן סיבה טובה:
״ייאוש מהצבא, ניסיון למצוא עניין בחיים
האזרחיים.״
אז אם את דואה בעיני רוחך חייל ג׳ינג׳י,
עם ׳נעליים מאובקות ונשק התלוי ברישול
על הכתף, שבעיניו הירוקות־חומות יוקדת
תיקווה למצוא מישהי עם מצב־רוח טוב
המפזרת צחוקים בלי חשבון — הוא האיש.
כדי שיצעד בדיד אלייך, עלייד להיות
נאה, נחמדה, אוהבת צורות מגוונות של
בילויים ובעלת שיער חלק וארוך.

לחץ חברתי מאוס
לא יודעת איך לאכול את 3/11 שנראה
לי כי עשתה במיכתבה כל: מאמץ אפשרי
כדי לא לזכות באף תשובה. שיפטו ב עצמכם

.״אני רווקה, בת ,32 הגרה בתל-אביב,
שוקלת 59ק״ג המתחלקים על 164ס״מ
( 360 גרם על בל סנטימטר) .למה רווקה 7
כי עדיין לא פגשתי את זה שאגיד לו כן
לפני הנישואין, והוא ימשיך להגיד לי
כן גם אחדי הנישואין.
י״יבסד־הכל אני סבורה שאני בעמדת-
כוח, או אפילו חיה במיסגר׳ת מותרות —
שאיני נשואה. כך את יכולה להתעסק
עם מי שאת רוצה ואיפה שאת רוצה. וה עיקר:
כמה שאת רוצה.
:״הנישואין הם בסך הכל לחץ חיברתי

מאוס (כך טוענות הרווקות) .ומכיוון ש אני
בעלת חוש הומור, מאוסה אהיה בעיני
אם לא אמצא חתן.
״חתנים־שלי־בעתיד, אל תשימו לב שאין
קו מחשבה אחיד בדברי. כך אני בנוייה.
וכך גם תשפטו אותי.״

תני לו את ידר

אני רגילה כבר לקבל כל מיני מינים של
מיפתבים. קשה להפתיע אותי. אבל מוכ

)5/11 הוא קצין צה״ל. עוד לא מלאו
ליו 21 והוא כבר קצין. אז אני מתארת
לעצמי, מה הוא יהיה בגיל ,23 למשל.
הוא ביקש ממני במפורש שלא לציין את
עובדת השתייכותו לסגל הפיקודי של
צה״ל( .״אני לא מעוניין שמישהי תכתוב
אלי ביגלל זה.״) אבל מכיוון שאני משוב-
״ע שאף אחת מקוראות המדור הזה לא
תכתוב אל מישהו רק מפני שיש לו פחיות
על הכתף, אינני נענית לבקשתו. אם הוא
מצא לנכון לציין את דרגתו במיבתבו
אלי, סימן שזה בכל זאת חשוב לו.
לא הייתי מייחסת חשיבות מיוחדת ל דרגה,
לולא מיכתבו הנוגע-ללב. הוא מוכיח
שקצינים בצה״ל יכולים להיות בודדים
לא פחות מטוראים פשוטים.
׳״משרת באחד האי-שמים, ממושקף ובודד.
אמת לי פעם שאני בודד בייגלל שאני
מסוגר. אולי זו הסיבה. ואולי משום שאני
ביישן. בינתיים אני נאבק בבדידות בעזרת

מי כתבפרס
בדדה דא שח וכה

״אני מקווה שלא תזקפי זאת לחובתי אם
אציין שאינני נמנית עם קוראי העולם
הזה. להיפך, מאז־ומתמיד הייתי בין המבק רים
החריפים ביותר של העיתון שבז
מתפרסם מדורך. אבל כשסיפרו לי על
המדור, התחלתי להציץ בו ואני מוכרחה
לומר שאני מתפלאת: ימה יאת עושה בעיתון
במו העולם הזה?״
משום מה נדמה לה, אולי, שאני מתאימה
יותר לדבר הפועלת. אבל חכו, זה
עוד לא נגמר.
״מזבן שלא הייתי מעלה בדעתי לפנות
אלייך כדי שתשמשי לי סרסורה. לא חס רים
לי מחזרים. למען האמת, אינני יודעת
אפילו איך להסתדר עם הזמן העומד לרשותי.
אני סטודנטית באוניברסיטה (פא-
קולטה לסיפרות אנגלית) ופעילה מאד בחוגים
שונים. סתם ׳מתוך סקרנות החלטתי
לפנות אלייך, ולו רק כדי לדעת איזה סוג
אנשים עשויים לענות למיכחבים המתפרס מים
במדורך.״
אז אני מקווה שימצאו כאלה שיספקו
את הסקרנות שלה. ותכתבו לה את בל
האמת. אסור לאכזב אותה. היא מוכרחה
להוכיח לעצמה שרק טיפוסים אפלים, מופרעים,
בעלי כוונות זדוניות ויצרים מתועבים,
הם הנעזרים בי.
מרוב סקרנות, היא אפילו עשוייה להציע
לכם פגישה באיזו סימטה חשוכה.

( )9/11 לא שלחת לי מיכתב. זחו נתח-חיים.
״התחתנתי עם בחיר״ליבי אחרי אחכה יפה ועדינה כחודש לפני מילחמת יום־
הכיפורים,״ חיא כותבת לי .״יצרנו יחד קן מישפחתי נעים מאד. אני עבדתי. גם בעלי,
שהוא בעל מיקצוע אקדמי, עבד במיקצועו, חיינו היו חיים מאושרים.
״במילחמה נפצע בעלי. היה צורך לקטוע לו את שתי רגליו. נוסף לכך הוא נפגע
גם בעיניו וחתעוור. ניסינו לטפל בו כדי להצילו מעיוורון מוחלט. הוא נשלח אפילו
לחו״ל, למומחים, אבל דבר לא עיר. חפרוטזות שהתקינו לו אינן מתפקדות בסדר
תמיד. משום כך הוא נאלץ לפעמים לנוע בעזרת כיסא״גלגלים.
״מצבנו החומרי טוב למדי. קיבלנו דירה ותמיכח כספית. אבל יחד עם עיוורונו
של בעלי, חשכו גם חיי. למעשה אין לנו שום חיים. לא בילויים משותפים, לא
טיולים. מובן שאיני מעלה בדעתי לעזוב אותו. אני משמשת לו כחברה טובה. הוא
למד לקרוא מעט בכתב-ברייל ולפעמים גם אני קוראת לו מענייני־דיומא.
״אבל אני סובלת כאשה. הוא אינו רואה אותי. הוא אינו יודע אין אני לבושה.
ובכלל, כאשה צעירח, חסר לי מבט חם ומלטף. כל מה שהוא יכול לומר לי לפעמים
הוא , :יש לן קול נפלא. נעים לשמוע אותך. מה הייתי עושה בלעדייך 1׳ אלא שזה
לא מספק אותי.
״מעת לעת עליו לשחות תקופה מסויימת בבית״חולים. ואז, כשאני נותרת לבדי,
אני יכולה רק לשאול , :מדוע הגורל חזה פקד אותי 1׳ ״
עם חרבה חששות בליבה, היא מנסה להיות גלוייה אחרי כל ההקדמה הארוכה
הזאת .״אני מעוניינת להכיר גבר,״ היא כותבת .״גבר מעניין, סולידי, משכיל, להיכרות
בלתי מחייבת. שאוכל לצאת עימו לפעמים לתיאטרון, או למועדון. אחד שייתן
לי תשומת״לב כגבר המסוגל להעריך יופי ואצילות. אולי עצם נוכחותו יחזיר לי את
הרצון להתקשט, להתלבש ולהיראות.
״חברות וידידות לא חסרות לי, אבל אני חשה צורן נפשי עמוק למצוא ידיד״
גבר. חוא לא ייאלץ לרחם עלי. אני, ברון־השם, עובדת, נוהגת, מנחלת בית, אוהבת
דברים יפים ונחנית מאמנות. אלא שבעלי לא רואה אותי, וגם לא דבר מהנעשח סביבו.
״האם יימצא הגבר שיהיה מוכן להקדיש קצת זמן כדי לשהות בחברתי ולהתבונן
בעיני הכחולות והנוגות ״1
אני מתארת לעצמי שהמיכתב חזה עלול לקומם כמה נפשות טובות. השאלה
היא רק, מה חן היו עושות במקומה 1
לדעתי, היא ראויה בהחלט לפרס, לפחות על כנותח.

מיכתב פרס השבוע, ובכל שבוע, מזכה את שולחו בשי — חבילת מוצרי־יופי מתוצרת
חברת ד,דם בשווי של 200ל״י. הפרסים יישלחו לזוכים בדואר.
רחה להודות שמיכתבו של 4/11 במעט
היכר׳ אותי בהלם. הוא לא מחפש מישהי
לצרכי התכתבות או היכרות. בלי שום
מעצורים, הוא ייפה את כוחי לבקש את
ידך — עבורו. לא פחות ולא יותר.
אין לו דרישות מיוחדות לגבי גודל היד
או המראה החיצוני של זו הנצמדת אליה.
גם לא מעניין אותו במיוחד כמה שנים היד
הזאת מסתובבת בשטח. ימה שאיכפת לו זה
שהיא תהיה שייכת ל״אשה״ בת 17 או
בת ,29 שתהיה אינטליגנטית במידה סבירה
ותושבת ירושלים.
לידיעתך: זה שמעוניין כל-כך בידך
הוא בן .22
לא אתפלא אם יסתבר לבסוף שהוא יצרן-
כפפות.

ספרים ומוסיקה, כשבצד אהבה לשמוע את
בוג דילן, הפינק־יפלויד ועוד, לא מתבייש
לסמפט קצת מוסיקה קלאסית לפעמים. יש
לי גם אהבות נוספות כמו קולנוע וטיולים.
שלא־כל־כך מתיישמות ביגלל שירותי הצבאי.
אני מחפש פירצה יותר רצינית ל בדידות,
בדמות נערה שההתכתבות עימד,
תהווה דק את המפתח ליצירת היכרות
מעמיקה יותר.״
עיבדי לנוח.

סדרנות חולנית
הרבה זמן אני מחכה כבר למיכתב כמו
זה של 6/11 הסוג שלה הולך ונעשה
יותר ויותר ׳נדיר בארץ.

28901

נשוי, אבל נחמד
אם לא היו לך בזמן האחרון הזדמנויות
להרוס חיי־נישואין, הנה הצעה שאסור לך
להחמיצה.
( )7/11 הוא גבר בן 178 ,25ס׳מ, לא
שמן ולא רזה, אבל נשוי .״:נשוי אבל
נחמד,״ הוא מוסיף. וכאילו הוא רואה את
הבעת־התמיהה המתפשטת על פני, הוא
ממהר להסביר לי :״לפעמים, גם לנשואים
משעמם.״
הוא היה רוצה .״להתכתב ולהכיר אשה
נחמדה מעל לגיל ,25״ למה שהוא מגדיר
כ״מטרת ידידות בנה וחמה.״ טוב לדעת
שעכשיו קוראים לזה כך. הוא מצפה שזו
שתיענה לו תהיה אחת בעלת ריעות ׳חופשיות
עם נתונים זהים לשלו. ואם אני יו רדת
לסוף דעתו, הוא לא היה מתנגד ל מישהי
שהיא נשואה ונחמדה כמוהו, וש גם
לה משעמם בחיי-הנישואין שלה. הוא
דק היה מבקש שהיא תהיה מתל־אביב. כי
הוא מירושלים.
ועכשיו אני רואה כבר את כל הנשים
הירושלמיות, הנשואות לגברים בני 25בגובה
של 178ס״מ, מתיישבות וכותבות
אלי בדי לגלות יאם זה לא במיקרה הבעל
הנחמד והמשועמם שלהן.

?!פריזית ל!7פריזי
מיברק בהול של 8/11״קשה לי להג דיר
בדיוק את מי אני מעוניין שתשיב
לפנייתי, בשל היותי קפריזי מדי. ואולי
זאת שאני רוצה צריכה להיות, בחורה
קפריזית /אין זה משנה מה יהא גילה או
מה צורתה החיצונית, אך אי־שם בתוך
ניבבי אישיותה, צריכה להיות בה נטייה
חזקה להעדפת חיי-קיבוץ על העיר.״
הוא אגב, עירוני ולא קיבוצניק. ואני
סבורה שהדבר הכי מתאים בשבילו תהיה
איזו קצרנית, בשביל המיברקים.

מיכתביס למדור זה יש להפנות לכתובת:
מיכתבים לציפי, תיבת־דואר , 136 תל־אביב.
מיכתבים למכותבים במדור זה, יש לשלוח
במעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית לר שום
את הבתובת הנ״ל. על ויומעטפה הפנימית,
מבויילת בבול של 35 אגורות,
יש לציין את מיספרו הסידורי של המכותב
בילבד.

מה התרח ש בין מתי מגד למוחם פרי בקמפוס החיפאי
גנטיקה יבולה להיות גזענית
ומבקדי״תיאטרון

כי צד

ו ;תבת שות מילולית בין מחזאים

..עבשיד הולם שוב ב״סופרי דור הפלנו־ח־

מת מגד

ברוך גימלים

עמום קילק

פרופסור פוליסרוק
פרופסור מתי מגד אינו ״פרופסור גמור״׳ בפי שכינה ש״י עגנון במד. פרופסורים.
מגה שנמנה עם, דור סופרי־הפלמ״ח׳ ,לא זכה בתהילה הסיפרותית שבה זכו חבריו־לנשק
בשדה־היצירה. במשך שנים הורה סיפרות בסמינר אורנים, ואחר־כך החליט לעבור
הסבה מיקצועית לחיים האקדמאיים. בדי־עמל הוא השלים עבודת־דוקטורט בסיפרות
על סמואל בקט (מחכים לגורו) ,שנתקבלה אצל פרום׳ שימעץ זנדבנק, מעשה שגרם
ממנו להרמת גבות רבות.
יגאל אלון, בכהנו כשר־החינוו׳ האיץ את פיתוחה של אוניברסיטת־חיפה, בד
שדוקטור מגד מצא בה בר נרחב לכישרונותיו האקדמאיים. במהלך שנת־לימודים אחת
( )1973 הוא חלף בדילוגי־קרב מדרגת מרצה למרצה־בכיר, ממרצה־בכיר לדרגת פרופסור־חבר,
ונבחר כדיקן הפקולטה למדעי־הרוח. קאריירה חסרת־תקדים בנוף לימודי הסיסמה
בארץ.
מילבד כהונת הדיקן, משמש מגד כראש־החוג לסיפרות־כללית, כשהוא נעזר
בטוביה ריבנר, גם הוא משורר מדור־הפלמ״ח. במקביל למינויו של מתי מגד נתמנה
אדם נטול תואר־דוקטור כראש־החוג לסיפרות־עברית באוניברסיטת חיפה. יעקב בהט
(בכשטיץ) ,שנתפרסם כמחבר ספרי־לימוד־גמרא לבתי־ספר תיכוניים (אלו מציאות,
השואל את חפרה, ועוד) .מתי מגד, ריבנר ובהט ניהלו בקמפוס החיפאי חיים, אקדמאיים׳
כראות־עיניהם.
אלא שגורמים מוסמכים הפעילו לחצים על סנאט האוניברסיטה. בשל רמתם הנמוכה
של החוגים ללימוד־הסיפרות. לבעלי־החזקה לא נותרה ברירה, אלא לפתוח את שערי
חיפה לפני כוחות־הוראה בתורת־הסיפרות, בעלי מוניטין מאוניברסיטאות אחרות. בין
המוזמנים היו מנחם פרי (עורך כתב־העת סימן־קריאה) ,יעל שוורץ, יעל רנן וגידעון
טורי (מאוניברסיטת תל־אביב) וד״ר גבריאל מוקד (אוניבר&יטות ירושלים ובאר־שבע,
ועורך כתב־העת עכשיו) ואחדים.
במהלך הלימודים התברר לדיקן מגד, ולראש־החוג בהט, שהסטודנטים לסיפרות
עברית וכללית מגלים התעניינות מסוכנת בהרצאותיהם ובהשקפותיו•,ם של המרצים־
האורחים, אשר גישתם מתירנית וביקורתית יותר. לכן החלו להצר את צעדי המרצים*
האורחים. שלב ראשון היה סירובם להעניק קביעות למנחם פרי, בטענה האופנתית של מח סור
בתקציב (כידוע, משלימה אוניברסיטת חיפה מגרד־שחקים בן למעלה מ־ 30 קומות,
אשר יעלה למשלם־המיסים כ־ 100 מיליון לירות) .השלב הבא היה התכתשות־בפרהסיה
בין מתי מגד, טוביה ריבנר ומנחם פרי, שבעיקבותיה נאסר על זה האחרון לדרוך בקמפוס
החיפאי. וכאשר ניסה פרי להיכנס פעם, הזמינה הנהלת החוג מישטרה לתוך הקמפוס.
מנחם פרי המשיך לקבל את משכורתו מהאוניברסיטה, אך נאלץ להיפגש עם תלמידיו
בבית־הקפה כרמל בחיפה. כעבור זמן פוטרה יעל שוורץ, המקורבת למנחם פרי ולכתב־העת
סימן־קריאה. לאחר־מכן התפוטרו החוקרים יעל רנן וגירעון טורי, אנשי מדע־הסיפרות,
שמטעמים שונים לא נקלטו בחוגים־לסיפרות של חיפה. כן נוטרל הד״ר
גבריאל מוקד, שהעדיף להתמסר למישרתו באוניברסיטת הנגב.
אלא שתלמידי החוגים־לסיפרות בחיפה חשים היטב בצליעתה של מירכבת־ההוראה.
בימים אלה חתמו כבר למעלה מ־ 200 סטודנטים על עצומה, הקוראת לבדיקה מעמיקה
של הנעשה בחוגים־לסיפרות בחיפה, ודומה שהמתרחש שם עומד להתפתח לשערורייה
מדעית שלא היתד. דומה לה בתולדות החיים האקדמאיים בישראל.

שטיפת מוח
״זירמת מילים נבובות״ כתב ביאליק בשירו ״ראיתיכם שוב בקוצר ידיכם״ ,וזו
התחושה העולה מדי־פעם, כאשר התעמולה הישראלית מוכה שוב שוק־על־ירך. אלא
שתמיד מגיח גאון־תורן זה או אחר בטענה שיש בכוחו לגאול ממחדלי־התעמולה.
השבוע בישר במאי־סרטים אחד — ברוך גיטלים — בראיון בידיעות אחרונות,
בכותרת, מי מפחד מסרט־תעמולה?׳ את האני־מאמין שלו-לרגל הפקת סרט־התעמולה
יהודי־ערב :״אנו זקוקים לאגרוף קולנועי, שימחץ את הדימוי השלילי והמנאץ שהדביקו
לנו יוצרי הסרטים־הפלסטיגיים.״
מסתבר שגיטלים ״מבקש להפריח את שקרי הפלסטינים בתמונה ובצליל ובאמצעים

״אלברט״ מנדרד

עמוס 11111

פשוטים, בהירים ובוטים ודוגמה לסרט־פלסטיני שהוא מתכוון להתמודד בו, הוא
הסרט כפר קאסס, לדיברי גיטליס (ששירת בצבא כמושל־צבאי ושפירסם ספר על חוויותיו
בנושא זה) .יוצר הסרט ״רושם, כי מה שאירע בכפר־קאסם — היה אחד ממסעי־הטבח
האכזריים ביותר שערכנו בתושבים הערבים בישראל...״
במהלך אותו ראיון מיתמם גיטלים ומדגיש, כי בכוונתו לצאת בעזרת אמצעים
קולנועיים ״להילחם בתעמולת השקרים האם הוא חושב שהעולם מטומטם ז שאנחנו
מטומטמים ז שאנחנו סובלים ממחלת־השיכחה ז שנשכחו השורות של נתן אלתרמן על
בפר־קאסם? שנשכח פסק־הדין העקרוני של בנימין הלוי? אם זיכרונו של גיטליס
קצר, הרי רק לאחרונה, כאשר החלו הפלסטינים להפיץ את סירטם כפר־קאסס, הציעה
שולמית אלוני להפיק סרט־תעמולד, שיציג כיצד שפטה הדמוקרטיה הישראלית את
עורכי־הטבח.
גיטלים טוען, כי בכוונת פירטו לתעמלן בקמפוסים אוניברסיטאיים באירופה וב־ארצות־הברית,
כדי ללכוד את לב השמאל־החדש. אלא שהוא מתעלם מכך שלא הקולנוע
הפלסטיני מקומם את הקמפוסים, אלא העניין הפלסטיני.
מעניין אם גיטלים, המציג עצמו כ״מומחה לנושאי פרופגנדה בקולנוע התיעודי
והעלילתי״ מאמין, שניתן לכסות בעזרת סירטי־תעמולה על ערווה של חוסר מדיניות
ומטרות לאומיות ברורות. או שמא ניתן גם לעשות סרט־תעמולה בזכות קין, שרצח את
הבל — ויש בכוחו של סרט כזד, לשכנע 1
מסתבר שבאמתחתו של התועמלן־במאי גיטליס מצוי ״אגרוף־קולנועי״ נוסף, בצורת
סרט־עלילה באורך־מלא. לטענתו :״סרט אחד יכול לדבר אל הקהל — יותר מהרבה
נואמים, ועידות, חוברות ועצומות. די אם נעריך את התרומה שהביא הסרט אכסודוס
לעם ישראל ולציונות״.
בינתיים יוקרן הסרט יהודי־ערב באסיפות של המגבית־המאוחדת. הנוכחים יבכו
ויתרמו, כפי שהם נוהגים בכל, סירטי הסוכנות׳ .הם היו תורמים גם אם היו מקרינים
בפניהם בפעם המי־יודע־כמה את אכסודוס, שהביא לנו תרומות כה רבות. ושום במאי
קולנוע — אפילו במאית־תועמלנית כלני רייפנשטאל — לא ישכיל לתעמלן חוסר מטרה
ברורה. שינוי בתעמולה הישראלית, יבוא רק אחרי שינוי במדיניות.

סוד החיים

ספרים

החיים — ניסוי שלא נשלס, מאת: סלוודור לוריא
ספרית אופקים — עם עובד 171 ,ממורים
מי שהתעייף מקריאת סיפרוודמקורית תשושה וסיפורת המתורגמת בתשישות. ימצא
את סיפרו של פרופסור סלוודור לוריא (פרס־נובל בפיסיולוגיה )1969 ,כהרפתקה אנושית
מלהיבה. הספר מוליך את הקורא, שאינו נזקק לידיעה־מדעית, כמו בתוכה של יצירה־מוסיקלית
המפענחת את עצמה. אלא שהמסלול הוא של תולדות המדע ומרכיבי האדם •
גנים, כרומוזומים, תאים, אנרגיה והומאניזם־גנטי.
אלה שדעתם השלילית על התאוריות הגנטיות־מודרניות נגזרו מתוך עולם חדש
ונועז של אלדוס האכסלי — ימצאו בספר זה את כל היפה, המסקרן והחיובי שבמערכת
גוף־האדם, תוך המחשות יומיומיות ושילוב פרקי היסטוריה של האנושות עם הגות
מחבר־הספר.
סלוודור לוריא, שהנו מחשובי חוקרי־הסרטן בעולם, אינו חושש לקרוא תגר על
יכולת העולם לפרנס בעתיד את כל בני־התמותה. אלא שהוא מזהיר מפני התורות
המפלרטטות עם רעיון הגבלת־הילודה והשבחת המין־האנושי שלא־בדרך־הטבע, ומוסיף
שמצב זה ״יביא הזדמנויות, לא סיבות, לצורות־רדיפה חדשות של אנשים, שעורם
שחור או אדום או לבן. של יהודים או ערבים או נוצרים, של צ׳כים או אינדיאנים,
אמריקאים או של ויאט־נאמים. מאחר שלהשמדת־עמים כבר נימצא צידוק ברצון האלוהים,
או בחוקי הג׳ונגל או בצרכי הפנטגון, ייתכן שיימצא לה גם צידוק בתביעותיה של
האוגניקה
לוריא מוסיף ומעלה את הטענה, שנדידות־עמים ועירבוב־גזעים מעלים את הערך
הגנטי של האנושות, יותר מאשר מבחנות של מעבדה.
(*) אוגניקה — שיכלול המיכלול הגנטי של אורגניזמים. מונח המשמש בעיקר
בהקשר למין האנושי.

שיר וקונטר־שיר

התבוסנות היתד, פעם אות־קין בתרבות־העברית. הסיפרות — בני גוד
לסיפרויות אחרות — רעמה בסינכרוניזציה עם התותחים. המוזה
העברית הוכיחה בהתמדה עיוורון לשעות־כושר נגד־מילחמתיות.
מאז מילחמת יום־הכיפורים, דומה שה״ תבוסנות״ החלד, נוגסת

בחשובי המספרים והמשוררים, מבלי שאלה יידעו ליטול קורה מבין
עיניהם. בימים אלה, כאשר נעשה ניסית על הידברות ישראל־פלסטין,
יצא המשורר חיים גורי בשיר־תוכחה תבוסני, שפורם בדבר בשם־העט
שלו: ח־גי.

חיים ג1ר•
אילו...

ה שעה
האם קרבים אנו אל השעה השתיס״עשוה ז
שאלתי, לא מכבר, במה מחברי.
אולי עומדים אנו בבר אחריה,
אמר אחד,
אולי עברה ולא ידענו שעברה
אין לנו סימנים מייוחדים ומשונים.
לא ניוצתות בה אבוקות, לא רועמים בה הפעמונים.
אולי חלפה לה בין החדשות
ובין העיתונים,
במו משל,
שאין רואים אותו פנים.
נחרדתי מאד.
איך ייתבן שהשעה הזאת עברה, בך, על פנינו
ולא ידענו זאת 1
השיב לי חברי ובת״שחוקו מהורהרת :
בבה זה. זה קורה לעמים אשר אינם חשים בה
בשעה הזאת בשהיא עוברת
ואחר־בך נודע להם שהיא עברה, עברה,
והם קורעים את ביגדיחם וחם תולשים את שערם
ומבים על חטא, ללא מחילה ובפרח
וממנים ועדות חקירה על חקירה
מי אחראי למחדלים אשר גרמו לבן
שהשעה הזאת, ה־ ,12 עברה ז !

נחרדתי מאד.
שיחיה לכם תכישרון שלא לדעת
כאשר שעת־הכושר תחלוף לח•

והשעה השתים־עשרה שותקת, לבדה.
היא רק שעה, היא אפשרות והיא חידה.
ואחר־כן היא נרשמת בדיברי־הימים,
בין הקיטרוג לבין החרטה.
בן, ביום מן הימים יכתוב ההיסטוריון בספריו העבים
מה קרה באדר ב׳ תשל״ו בירושלים ובחיפה ובתל״אביב
ובשאר ערים ועיירות בישראל, מוכרות ונידחות,
בחתפרסם צעקת ברונו ודו״ח ברקאי ושאר הדו״חות.
מה עשה העם שאטם את אזניו
מה עשה העם שעצם א ת עיניו.
העם. בן, העם שידע וראה
למרות, ש״הוא טוב ורק המנהיגות רעה.״
ואותו היסטוריון יכתוב (יש לשער) בספריו,
שניתנה לישראלים הזדמנות, כי ניתנה להם מעין ארבה,
בין קרב לקרב,
אן הם לא הבינו במה מדובר באוזניהם
ובן עברה השעה חשתיס״עשרת (וחם לא ידעו זאת)
לעיניהם.
ובולם חיו חכמים ונבונים וכולם ידעו את התורה
אך השעה ההיא עברה, אך השעה ההיא עברה...

ח־גי

וסובבים בשוק המקוננים וחסופדים
והעיתונות מפרסמת ״גילויים מייוחדים״
על סרן אחד או על בלבלן אחד אשר חזו את הבאות
ולא שמעו לחם, בי לא ראו את השעון.
בל זה ישן מאד, ידוע עד־בלי־די
אז באח ״שעתם הנאה״ של מישפטי״התנאי :
אילו ידענו, לעזאזל, אילו ידענו...
אילו התכוננו אחרת, אילו חבנו...
אילו חזינו את הבאות
אשר הראונו...
אזי לא פקדונו כל הרעות
אשר באונו...

שעת כו ש ר
האם קרבים אנו לשעת״בושר ז
שאלתי לא מכבר, במה מחברי.
אולי לא נרגיש בה
אמר ציניקן אחד,
אולי תעבור ולא נדע שעברה...
אין בידינו סימנים דתיים או לאומיים
לשעת־כושר,
ההמונים אינם נלהבים לה
והמשוררים אינם מטיפים בעדה.
היא תיפול בין כותרות העיתונים
כמו חזון שצרבתם בחומצה את פניו.

ברזים ערופי־מוח

בחטף

בהוצאת זמורה ניתן סודן עומד לראות־אור סיפרו של ריצ׳ארד אדמם, גיבעת
ווטרשיפ. אדמס, שהיד, קודם לפירסום ספרו פקיד אלמוני במישרד-לאיכות-הסביבד,
באנגליה, זכה תוך שבועות ספורים להגיע לראש רשימת רבי־המכר באנגליה ובארצות־הברית.
גיבעת ווטרשיפ עניינו מסעם גדוש ההרפתקאות עוצרות־הנשימה של
• קוראי משא, מוסף־הסיפרות
חבורת־ארנבים לייסוד חברה צודקת יותר
של דבר, מצאו, בגיליון האחרון של העיתון, סיפור של סופר כימעט־אלמוני בשם
דויד מלץ. מלץ, שסיפרו מעגלות עורר בשנות ה־ 40 את השערורייה הסיפרותית
בה״א־הידיעה של המדינה־שבדרך, מיעט לפרסם בשנים האחרונות. מעגלות עסק
בשחיתות־מידות מוסרית בתנועה הקיבוצית, בימי־השיא שלה • עמום קולל! (אל
תשאלי אס אני אוהב, הנערה שהביאה את המילחמה) פירסם בימים אלה ספר שלישי,
הנה אחרי שתלו אותי • בהוצאת עס־עובד ראה־אור קובץ סיפורים חדש מאת
עמוס עוז (מיכאל שלי, עד מוות) בכותרת הר העצה הרעה, ובו •שלושה סיפורים.
ספרים נוספים, העתידים לראות־אור בסידרה, יהיו מאת דליה רבי
קופיץ׳ (אהבת תפוח־הזהב, חורף קשה) ,ויצחק גן נר (האיש משם) • בסיפרי

חשיב לי חברי חציניקן בלשין־חרוצה :
שזה קורה לעמים שמאמינים בנצח.
ושוכחים לענוד שעונים לרוח״הזמן.
ואז הם פשוט מחמיצים את ההיסטוריה
ומכים על חטא שלא ענדו שעונים
ממנים ועדות־חקירה של מחוגים
ושואלים מי אחראי למחדלים.
ואז חוזרת ושבה שעתם־היפה
של משוררים יפי־נפש :

אז מה קרה באדר ב׳ תשל״ו בירושלים ובחיפד, ובתל־אביב,
והוא חשוב וגורלי יותר מ״צעקת ברונו ודו״ח ברקאי
ושאר הדו״חות״ :

״ונקבץ אספסוף הפלך
וקולר־האשמה עימו
לתלותו בשרים ומלך
ולפרקו מצווארי עצמו.״

אילו ידענו שתשעה היא עשר...
אילו האמנו בשעה האחת״עשרה...
אילו המחוג חיה מצפצף בשעה ח״...12
אילו אבינו בעל־חחזון היה מוריש לנו
שעון שהיה מודיע כל רבע שעה את
מה שיקרה ברבע־השעח הקרובה...
ואילו לסבתא היו גלגלים...
ושעת״הבושר שותקת, לבדה.
היא שעת־כושר ללא חטוטרת של היסטוריה
והיא תירשם בספרים
רק אחרי שיחמיצו אותה.
ביום מן הימים יכתוב חחיסטוריון
על קבוצת אנשים בירושלים חיפה ותל״אביב
שחיברו בתשל״ו, מינשר למען
שלום ישראלי״פלסטיני,
ויידעו שזאת שעת״הכושר האחרונה
למרות שהמשורים צעקו כנביאים־בשער :
קדום, קדום, קדום, רק לא עוד אלטלנה.
מה עשה העם שאטם את אוזניו
מה עשה העם שעצם את עיניו.
המשוררים חלמו בשעת״כושר על השעה ח12-
ואותו היסטוריון יכתוב
שלישראלים ניתנה שעת״בושר בין קרב לקרב
והעם והמשוררים לא הבינו במה מדובר
וכך עברה שעת־כושר ובאה הרעה
והעם והמשוררים המשיכו לכתוב שירים
על מס״הכנסה ומס״כושר, וכמינהגם
רגמו אבנים באלה שניבאו את שעת־כושר•

קדר דווו מ ר

שין־שין־שין (שוקן) ראה-אור רב־המכר של פרדריק פורסיית (תיק אודסה,
נשיא אל הכוונת) כלכי־המילחמה, העוסק בעלילות שכירי־חרב באפריקה • בשלב
אחרון של הכנה נמצאים שני סיפרי-זיכרון לאלופי-השיריון אכרהם (״אלברט״)
מנדל ר וקלמן מגן • עומדת להופיע חוברת חורף/אביב של כתב-העת הסיפרותי
עכשיו, בעריכת פרופ״וץ מירון (ארבע פנים בסיפרות העברית בת־ימינו) וגבריאל
מוקד. כמינהגו של כתב-עת זה באחרונה, גם בחוברת זו מופיעה התקפה־רבתי על
סופרי דור הפלמ״ח, אהרון מגד (העטלף) חנוך כרטוד (של מי אתה ילד?).
הדיעות שהובעו בחוברת עכשיו הקודמת גרמו לשערורייה הסיפרותית הגדולה של
שנת . 1975 הוצאת מסדה אימצה את עכשיו, מאחד שאחד ממנהליה, יואב כרש,
נכדו של הסופר אשר כרש, החליט לפעול לקידום פירסומים סיפרותיים לא-ריווחיים
בהוצאתו • בסיפריית אופקים דאה־אור ספרו של כנימין שכדרן: נפש המזרח•
התיכון — כרכה ואיום. בספר, תיאור התפתחותה של תעשיית־הנפט באיזור •
מהדורה ראשונה של לכסיקון לכיטחץ ישראל אזלה, ומהדורה שנייה
נמצאת ובהכנה • בהוצאת י׳׳ל מגנם ראה־אור כעיות הזמן כסי •
השירה העיברית הצעירה שימשה
פורת, מאת פרוס׳ א. מנדילוב
השראה לעיתונאי אליהו עמיקם בבחירת הכותרת למאמרו השבועי. הכותרת כרזים
ערופי־מוח נלקחה מכותרת ספר שיריו הראשון של דויד אכידן: ברזים ערופי
שפתיים, שראה־אור לפגי כ־ 11 שנים •

קומוגנ ישראל
השבוע הומו 11״ן ביותו־

אלופיאיח - ₪אלופיאש ״ ב׳
אלופי עול ם במסגרת הטו 11י 1העולס

מישהו החליט, שם למעלד״ לפנק את
אוהבי הסרטים בארץ. אהדת קשה להס ביר
מה קרה לפתע השבה, פשמיבצעים
המוקדשים לקולנוע הלאומי של פינלנד,
.מכסיקו ובלגיה, או לסירטי הפורום הצעיר
בברלין באים, בזה אחר זה, להראות
לישראלים מעט מן הסרטים •שהמצה ה־מיסחרית
הרגילה פוסחת עליהם.
אולם, עם כל הכבוד למיבצעים הקודמים,
שאותנו בעזרת המכון הישראלי לקולנוע,
והתנהלו בשלושת הסינמטקים של
הערים הגדולות, גדמה שהמיבצע המעניין
ביותר, אשר יחל ב־ 22 בחודש מארם,
יתנהל דווקא מחת לכותלי הסינמטק.
הכוונה היא לשבוע סירטי־האיכות הצרפתיים
שמארגן מרכז־התרבות הצרפתי, ואשר
יתנהל כולו באולם ההקרנות שבמרכז
תרבות צרפת (הירקון ,)111 כשמיקצת
הסרטים יוצגו גם במרכז הירושלמי.
סירטי־איכות חדשים. אולי זה מ שום
שצרפת היא הארץ בעלת המסורת

ז׳אן מורו ב״זיכרונות מצרפת״
כובסת כי תמלוך

האגודה לתרבות הדיור
..מיבצע שיפוץ 1000 בתים״

לאור הזדקנות המבנים בארץ וחוסר טיפול בהם, יזמה
האגודה לתרבות הדיור בשיתוף קרן השיפוצים של משרד״
השיכון וחברת ״טטבור״ ״מיבצע שיפוץ 1,000 בתים״ ,כדי
להבטיח שמירת הרכוש המשותף בבתים משותפים ולשפר את
איכות החיים בבית, ואיכות הסביבה בכלל.
במיבצע יושקעו כ״ 700,000ל״י, שיחולקו כמענקים לוועדי־בתים
בשיעור של * 20 מהוצאות השיפוץ, לפי תחשיב משרד־השיכון.
המטרה
היא לעודד ועדי בתים לשפץ את בתיהם גם בכוחות
עצמם׳ או על־ידי בעלי מקצוע, ולשם כן יקבלו יעוץ
והדרכה בלשכות ועדי בתים של האגודה לתרבות הדיור
והרשויות המקומיות, ע״י חומר הדרכה בכתב ויעוץ מקצועי
של אנשי חברת ״טמבור״.
האגודה פועלת ב 54-ישובים, ומאורגנים בה 27,000 ועדי
בתים. לעזרת ועדי הבתים, יצאה חוברת חדשה ״הדרכה

לוועדי־בתים — עשה במו ידיך״ .החלק הראשון של החוברת
עוסק בהדרכת הוועד בניהול הבית בצורה תקינה ומסודרת
והחלק השני עוסק בעצות לביצוע עבודות ותיקונים בבית, כפי
ששם החוברת מעיד על כן.
נוסף לכן, הוצאה חוברת ״דברי הסבר לחוק בתים משותפים״
ע״י האגודה ומשרד המשפטים, אשר משמשת אותם
דיירים שבתיהם רשומים בספרי המקרקעין.
האגודה מפעילה 5עורכי דין ליעוץ משפטי לוועדי בתים
בארבעה מחוזות (מחוז ירושלים, מחוז המרכז, מחוז הנגב, ומחוז
חיפה) ,במטרה להקל אל ניהול הרכוש המשותף בבתים הלא
רשומים בטאבו.
האגודה מקיימת קשר עם משרד המשפטים ומעודדת תיקון
החוק הקיים והתאמתו גם לבתים הלא רשומים עדיין בטאבו
ואשר יבטיח חוקיות לכל ועדי הבתים במדינה.

תן טרמפ לחייל

הקולנועית הארוכה ביותר (שהרי המצאת
האחים לומייר ראתה אור בפרים) ,ואולי
משום שצרפת מקדישה תשומת-לב רבה־יותר
ממרבית הארצות בעולם, לתרומה
התרבותית של הקולנוע (השגרירות הצרפתית
היא היחידה בארץ המחזיקה בטינפד
טק עשיר ומגוון של סרטים עלילתיים) .או לם
עובדה שהיא שפרים היוותה מאז־ומת־מיד
מר ם קולנועי ראשון במעלה, מקום
שבו גרקחו אסכולות והוטלו אלילים משומשים,
מקום שבו הקולנוע מוכר כאמצעי-
ביטוי חשוב, אולי אפילו החשוב ביותר
של התקופה.
הסרטים שיוצגו במיסגרת שבוע סיר־טי־האיכות
מצטיינים, ראשית, בכך שלא
הוצגו מעולם באת (תכונה שהיא, בעצם,
לא נדירה ביותר, מאחר שסירטי-איכות
אינם מיצרך מבוקש ביותר על-ידי מפי צי
הקולנוע) .שנית, כולם סרטים שנע שו
בשנתיים האחרונות, ויש אף כאלה
שרק עתה יצאו לאור אפילו בצרפת.
שלישית, הם מייצגים כמה זרמים בקול נוע
הצרפתי, החל בסוריאליזם וכלה ברי-
אליזם הפוליטי.
תיאור רגיש ואוהב. שלושה מתוך
הבמאים הם מבקרי-קולגוע לשעבר, אנשים
אשר נטלו חלק פעיל — ולעיתים
קולני מאד — בשינוי פני הקולנוע הצרפתי
בעשרים השנים האחרונות, למרות
•שלא פעם השתייכו למחנות יריבים. אנד רה
טשינה, שסירטו זכרונות מצרפת יפתח
את השמע, הוא אחד הקטלנים הש־נוגים־לשעבר
ממחברות הקולנוע, בן 33
בסך־הכל. זהו סירטו השני, דוגמה מאל פת
לשילוב הנטייה הפוליטית, הבולטת
העולם הזה 2011

ילד יהודי כ״שקית של נ׳ולים״
ברית־המילה המושלמת

בירקין, לדוק, ומאנסר כ״רציני פמו התענוג״

המשולש המושלם

כ תונ ת
א>ג\ל 7ך ת
שערורייה בצמרת (סינמה ,2
תל־אביב, איטליה) — השערורייה
שבה מדובר׳ הרעידה את אמות״
הסיפים של איטליה בתחילת המאה. טוליו מורי, נער־שע־שועים
חסר־דאגח ובעל שאיפות פוליטיות, בנו של רופא
מהולל ומנהיג רוחני של הסוציאליסטים, רוצח את גיסו,
אציל גס־רוח וממורמר, שירד לחיי רעייתו והתעלל בה.
מאורו (אנטוניו היפה) בולוניני מנסה, בסירטו, לשחזר
את הפרשה ולהאירה באור מודרני, תוך הדגשת המומנטים
של העימות הפוליטי והרקע הפסיכולוגי, שהתלוו למישפט
המפורסם שבו ניצבו על ספסל״הנאשמים לא רק טוליו
מורי, אחותו ומקורביהם, אלא רעיון הסוציאליזם בכללותו.
אלא שהסרט סובל לפחות משתי בעיות קשות. האחת
טבועה באופיו של בולוניני, רומנטיקן המתרפק על התקופה,
ומקפיד על כל קמט בווילון, מלמלה שבכתונת־הלילה
ובכל שאר פרטי השיחזור, עד־כדי״כך שהתיפאורה הופכת
חשובה יותר מן המתרחש בתוכה. הבעיית השנייה, גם היא
תוצאה של אותה התרפקות, קשורה בסימון הצילום. זה
נעשה כולו מבעד למסננות־אור, תוך מישחקים רבים עם
העדשות והתאורה, כך שהתוצאה מתקבלת כטובלת באיר־יקרות
של עבר מופלא, כאשר הילות של זוהר אופפות
אנשים וחפצים ללא כל צורך. במייוחד מיותר הדבר לאור
העובדה שלא הנוסטאלגיה היא המניע העיקרי בסרט׳ אלא
העימות הנפשי והפוליטי, שצריך להיות אקטואלי גם היום.
הדימיון בין הצילום בסרט זה למסע של דה סיקה (שניהם
צולמו על״ידי אניו גיוארניארי) אינו יכול להיחשב כמחמאה.

ח אי טו ר ה
של קוג א ק
בעבור חופן יהלומים (אסתר,
תל-אביב, אנגליה) — תיכנון וביצוע
של שוד יהלומים גולמיים
ממיכרה דרומ-אפריקאי, יכול היה להיות סרט״טלוויזיה פושר
למדי. בקולנוע, גדלים חטאיו ביחס של המסך הגדול
למסך הקטן: קשה מאד להאמין למראה־העיניים׳ בעיקר
משום שתיכנון השוד פושר, ביצועו מסורבל ואלים, וסיומו
כל״כך מלאכותי.
העניין היחידי שאפשר בכל־זאת למצוא בסרט, הוא
בעיקוב אחר תיכנון החאלטורח. כי זוהי המילה המתאימה
ביותר, מבחינה הפקתית׳ לסרט זה. קודם כל, איסוף
השמות להסרטה. טלי סאבאלאס, שמאז קוג׳אק מהווה
הימור טוב, מופיע בראש רשימת הכוכבים. אלא שהתבו-
ננות-מקרוב מצביעה על כך שלא עבד בסרט חזה יותר
משבוע. הסצינות שלו בודדות, מנותקות ברוב המקרים מן
ההתרחשות המרכזית. הוא לובש כל הזמן אותה חליפה
ואותה הבעה. יו או׳בריין, אקדוחן מפורסם לשעבר בטלוויזיה
האמריקאית, נשלף לצורך הסרט מן הנפטלין. פריס־טופר
לי הניח לשעה קלח לערפדים ולשאר המיפלצות
שהוא מגלם בדרך״כלל. או.ג׳יי. סימפסון, כוכב-הרוגבי האמריקאי
הכושי, עובר שלב נוסף בהרצה (אחרי המיגדל
הלוהט) לקראת הליכה בעיקבות ג׳ים בראון. מוד אדאמס,
הדוגמנית מהאיש בעל אקדח״הזהב מוליכה בניחותה את
גיזרתה התמירה בכמה סצינות. ואת העבודה השחורה
עושה פיטר פונדה, שבאמת מתרוצץ ומזיע בשמש האפריקאית
הלוהטת.

קאתרין דנב: היפה מתייפייפת
צרה שלישית, הקשורה בשיטות־ההפקה הבינלאומיות,
היתה שסרט זח, שחלק משחקניו צרפתיים וחלקם איטלקיים׳
יגיע לישראל בגירסה צרפתית. ואם הדבר נוח לקאת-
רין דנב ולמישל בוזופי (המעצב להפליא דמות של אינק וויזיטור
מודרני) ,הוא הורס לחלוטין את אמינותו של
ג׳יאן־קארלו ג׳יאניני, במייוחד במונולוג סופי, כאשר קשה
למצוא קשר כלשהו בין המילים הנשמעות באוזן, לבין
ההבעה הנראית לעין.

הנרי פונדה — קפיצה חן הנפטלין
הרושם שמתקבל בעיני הצופה, שלא הוזהר כראוי,
הוא שלפניו סרט עמוס שמות שאת חלקם הוא מכיר וחלקם
הוא שמע פעם, כך נדמה לו לפחות, ולכן זח לא יכול
להיות רע. לזכות המפיקים והבמאי ואל גסט, יש לומר
שהם אומנם הצליחו לגייס את כל האנשים הללו, ולשלב
אותם כך שלא יעלו ביוקר מדי מצד אחד, ולא יעבדו
קשה מדי מצד שני. ויחד עם זאת יש לסרט התחלה, אמצע
וסוף, אבל לא יותר מזה.

במרבית בוגרי נוחברות הקולנוע} ,האהבה
העצומה לשפת הקולנוע •עצמו.
סירסו, המתאר גילגוליה של מישעווה
בורגנית בעיר־שדה צרפתית משנות השלושים
ועד היום, כשבמרכז הסיפור ניצבת
כובסת (ז׳אן מורו) שנישאת לאחד הבנים,
ועוברת בהדרגה מהמעמד המנוצל למעמד
המנצל — הוא, בעת־ובעונה־אחת תיאור
רגיש ואוהב של אנשים ותקופה שחלפה
(וזה כולל את כל דיגעי המשבר שידעה
צרפת בתקופה זו, כמו מילזזמת־העזלם,
ההשתלטות הכלכלית האמריקאית ומילהמת
אלג׳יר) ,עם ביקורת חברתית נוקבת.
ז׳אדשארל טאקלה, לעומתו, הוא מבקר
השייך לדור קודם, ממייסדי גל-הביקורת
החדש יחד עם אנדרה באזן, תסריטאי של
סרטים כמו הגיבורים עייפים והפשע אינו
משתלם, שהחל לביים בעצמו רק לפני שש

שנים.
דודן, רודנית הוא סירטו השני בסך־הכל.
זהו סיפור־אהבה טהור עד־כדי זרות, ש תוך
כדי השתלשלותו חולף טאקלה על-
פני הלכי־הרוח זהטיפוסים ׳האופייניים ל-
מעמד־הבינוני הצרפתי. השחקנית הראשית
בסרט, מדי־הלן בארו, היא אחייניתו
של דאן־לואי המפורסם.
טיפוסים יוצאי־דופן. רובד בנאיון
גם הוא מבקר, הפעיל עד עצם היוט הזה.
שלא כשני קודמיו, הביקורת היא עדיין
עיסוקו העיקרי, והוא היה שייך מלכת חילה,
לזרם הפוך למחברות הקולנוע. בתחילת
שנות החמישים התקיף את הניאו-
ריאליזם ובסוף החמישים ניהל מילחמת-
הורמה נגד גודאר, כאשר הוא מצדד ב-
סיגנון סימלי-חלומי, דוגל בסוריאליזם,
ותומך ביוצרים שמשום־מה לא השתייכו
מעולם לזרם מוגדר בקולנוע הצרפתי
(כמו לואי מאל).
סירטו רציני כמו התענוג הוא דוגמה
׳טובה לעקרונות שבהם הוא מאמין. זהו
סיפור סוריאליסטי על משולש מושלם,
שני גברים ואשד( ,ג׳יין בירקין) היוצאים
למסע דימיוני על-פני צרפת ופוגשים ב אוסף
של טיפוסים יוצאי־דופן, המגולמים
על־ידי כמה שחקנים ידועי־שם כמו מישל
לונסדאל, סרז׳ גיינסבור ואנדריאה פראול
(מן הזלילה הגדולה).
מטרת הסרט היא, להציג את השפעות־הגומלין
שבין שלישייה כזאת לבין העו לם
והסביבה, והסיגנון הזכיר לרבים את
רוח החופש של בוניואל (התסריט נכתב
בשיתוף־פעולה עם תסריטאי רוח החופש,
דאדקלוד קריאר) ,עד שבנאיון מצא לנ כון
לציין כי הסרט נכתב, ארבע שנים
לפני שיצא אל הבד 1975 כך שלא מדובר
כאן בפלאגיאט.
סיפור מוזר לואי מאל, שהוזכר כבר,
מוצג גם הוא במיסגרת השבוע. אומנם
מאל, במאי הנאהבים, מעלית לגרדום, וי־ווה
מאריה, הלחישה שבלב זלאקו׳מ׳ב לו־מיין,
מפורסם הרבה יותר מכל שאר היוצ רים
הכלולים באותה מיסגרת ,׳אולם סירטו
החדש, ירח שחור — סיפור מוזר על נערה
הנמלטת מעולם בו נטושה מלחמה
בין גברים לנשים ומוצאת מיפלט בבית
מבודד, שבו שוכנים זקנה שאינה יורדת
ממיטתה, את ואחות, חמישה־עשר ילדים
וכל מיני חיות מוזרות — הוא מעין משל
(המשך בעמוד 2ו)

411

קולנוע

קשקשת 2011
הפעל את דיסיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
,קשקשת ׳,ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

תשבץ הו1וו! 0הי ה

(המשך מעמוד )41
משונה כל-כך, עד שמבקרים וצופים בכל
העולם עדיין מתווכחים על פירושו מבלי
שמאל עצמו יוכל לספק להם תשובה מש*
ביעת-רצון.

סיפורו של פול ,׳סרט שנעשה על־ידי
במאי תיאטרון בשם רנה סרה, הוא אולי
הסרט המשכנע והמרשים ביותר שנעשה
אי־פעם על מוסדות לטיפול בחולי-רוח.
הסרט, המצולם בשחור־לבן, ללא שום
פשרות או ויתורים מסחריים, עוקב אחר
השלבים שאותם עובר פול, חולה חדש
במוסד כזה, עד שהוא הופך חלק מן הנוף
בו. הסרט זכה לפרס דאן ויגו, הפרס
היוקרתי לבמאים צעירים בצרפת.
הקרנה פרטית הוא אחד מאותם סרטים
המדברים על החפיפה שבין הקולנוע ל מציאות.
הבמאי, פרנסואה לאטרייה, מי
ששיחק בזמנו את הנידון־לחוות ברח, מגיש
סיפור על — במאי שעושה סרט, שבו
הוא משחזר פרשת אהבה ישנה שלו, ש הסתיימה
במוות. היחסים הנרקמים בין ה צוות
המצלם, מזכירים להפליא את היחסים
המקוריים בין הבמאי לאהובתו דאז, וה־

• המטה של משה מעמיד את הפיר.
מידות
ב״לימיו־שור״.
עופר׳ה מנשה, רח׳ מאפו ,11
רחובות
• אליה וקוץ בה.
• תוספת ייחודית לרופאי־השיניים.
ישראל לסינגר, רח׳ אילת ,19
רמת־יוסף, בת־ים
• חמור מיוחם שוכב על הגב.
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
• אחד שמציץ, ואחד שהציץ ונפגע.

שירי כן־עמי,

רח׳ יהודה הנשיא ,36 נווה־אביבים,
תל־אביב
• שתי חתולות מרכלות.
יהודית כן־יוד, רח׳ מיכה ח,
תל־אביב

— 421

כירקין פ״הקרנה פרטית״
האהבה נסתיימה במוות

מאוזן :

מאונך :

. 1אחורי הגוף! .2הושבח על־ידי רקב
אורגני! .7בשר עשוי־למחצה; .9מלא-
וגדוש! . 10 מטבע יפאני; .12 כינוי לאי שור
צבאי ליציאה לחופשה! . 13 בת-קול!
. 15 מלכסיקון הבקר! . 16 מרקחת! .17
משמשת לבניין! . 18 יחידה ברכס! . 19 חי
ימי! .21 מילת-תחנונים! .22 מתווי־הנגי-
נה! .23 הווייה! .25 הגיוני, מתקבל על
הדעת! .28 חס־וחלילה (ר״ת)! .29 תשוקה!
•31 שירות־הידיעות של ה״הגנה״ (ר״ת)!
.32 קיבוץ בצפון! .34 מצבת־זיכרון! .35
נזכר־לעיל (ר״ת)! .36 משורר צרפתי מגדולי
האסכולה הסימבוליסטית! .39 אדם
שבא לגור בארץ נוכריה! .41 מוציא-
להורג רישמי! .44 התנפח! .45 דבש נוזל
המוצא מחלוודהדבש! .47 מסננת! .48
ארג! .49 אפם כוחו! .51 מכתש! .53 מחול;
.56 אבן־מחצב קשה! .57 יורד לשורש
העניין! .60 הטילו מצור! .61 שידה לבג דים
.63 .סמל! .64 הפצר! .65 תשלום-
חובה! .66 עכוז! .67 מפורר לפתיתים!
.70 נהר באיטליה; .72 אינסטיטוט! .75
מילת־חיוב! .76 קערית קטנה לשמן! .78
מנעול פטנטי! .79 ממציא־הטלפון (ש״מ)!
.80 בן־צאן! •81 דגל! .83 בהמה טיבטית!
.85 אשרה! .86 בטן הזוחלים; .87 לא
קשה; .88 בית־הציפור! .90 שמא! .91 נד.
תווי-הנגינה; .92 מחיות־זזבית! •95 פתי!
.96 מחכמי התלמוד! .97 עצם בפה.

.1משיכה! .3בחילה! .4מילת־שלילה!
.5קרם! .6מישורית מוגבהת! .8המיוחד
לאלוהים; . 11 קיבוץ בנגב! . 12 פיקוד-
הדרכה (ר״ת 14 כלי המשמש להחזקת
מים! .15״מישפחה״ מפורסמת כיום ב-
ארה״ב! .20 מחוספס! .21 פרי־בטן; .24
בלוטת־ההנקה! .25 בירת הנגב (ר״ת)!
.27 מכינויי האלוהות! .28 שן המפתח!
.29 מראה, צורה! .30 מידת-לחץ קדומה!
.32 סוגרת על הפתח! .33 עץ חום־שחור
עבה יוכבד! .37 אתר חשוב בסיני! .38
רטוב במיקצת! .39 גוף; .40 חיוני ב־קפיצה-לגובה!
.42 בילה את הלילה! .43
מיפעל גדול לייצור מיצים; •45 משתומם!
.46 חסר חוש־ריח! .48 בתוכך! .50 דורון!
.51 קורת החלון או הדלת! .52 מקביל
לקנה! .54 קורה כשהנתיד ניתך! .55
מעיל צבאי חם מאד! .58 צאצאה; .59
שלושה-עשר! .62 מן המהירים בסוסי פרם
העתיקה! .64 ללא כוונה מיוחדת; .68
פרוצס! .69 קידומת הולנדית! .70 זהב־פרוויים;
.71 קריאת-צער! .73 מפני ש!-
.74 תרופת-ארגעה פופולרית! .76 בתוכה;
.77 בסים! •79 סבון! .80 גהק! .82 דרגה
בצה״ל! .84 ערוץ צר ועמוק! .89 תנחו מים!
.90 נס! .93 מאותיות הא״ב העיברי;
.94 סופו של אור.

סצינה המסבירה את המוות, ולא נכתבה
כלל בתסריט המקורי ,׳מאחר שהבמאי לא
ידע מה קרה, הולכת ונוצרת מתוך המציאות
החדשה.
לשריין מקומות. הרברבנים (במקור
נקרא הסרט לה זוזו) הוא ביטוי לרוח־הנעורים
המנשבת בקולנוע הצרפתי. זהו
סרט ראשון של במאי בשם פסקאל תומא,
קומדיה על ישני גימנזיסטים המתכננים
נסיעה לשוודיה ״כדי ללמוד אנגלית,״ כך
הם אומרים, אם־כי למעשה הם רוצים
לטעום מן השוודיות האגדיות. החוצפה
והעליצות שבסרט, החל מן התיכנון של
המסע, בפנימייה שבצרפת, וכלה במסע
עצמו.
ולבסוף, הסרט שזכה בפירסום הרב ביו תר
בצרפת, משום שהוא !מבוסם על רב-
מכר. שמו שקית של ג׳ולים, והוא סיפורם
האמיתי של שני ילדים יהודיים הנמלטים
מפריס הכבושה בתקופת המילחמה, ויוצאים
לחפש את שאר מישפחתם בריוויירה,
במסע עמוס חוויות, הרפתקות ומעללים.
מחבר הספר הוא ז׳וזף ז׳ופו, ואת הסרט
ביים ז׳אק דואיון, מי שנחשב כאחד הבמאים
המבטיחים ביותר של הדיור הצעיר
בצרפת, ומכונה לעיתים ״מילוש פורמן
הצרפתי״.
מי שאוהב קולנוע באמת, ודאי לא יח מיץ
שבוע זה. ומאחר שמיספר המקומות
המוצעים לקהל הרחב מוגבל ביותר ,׳מוטב
להתייצב כבר במוצאי־השבת הקרובה ול נסות
לשריין מקומות לסרטים המעניינים.
העולם הזה 2011

הילד האנאלי לי (משמאל) עורר את
רחמי 1זציבור1כשנידחה עדיד1אמ 1־
ועתה מקדישור! לו צעירה את ח ״ה
הדיילת והידד
ף* אמצע חודש דצמבר של השנה
^ שעברה פורסמה בעיתוני האת ידיעה
מרעישה: ילד.אנגלי בן שתים־עשרה
בשם לי בארט, בא לבקר את אמו׳ אני
ג׳לה בארס, הנשואה לימאי ישראלי מ מוצא
פרסי ומתגוררת בחיפה. אך, דיא,
תחת שתקבל את פניו בשימחה ובאהבה,
שילחה אותו מעל פניה, ואמרה שאינה
רוצה בו איתה בישראל. הילד האומלל
.נותר לבדו בשדה-התעופה בן-גוריון.
מחברת אל־מל התקשרו אל דיילת ה קרקע
בתיה אייכנבאום, שלקחה את ה ילד
וטיפלה בו משך יממה שלמה בביתה,
עם בעלה וארבעת ילדיה.
הילד לא רצה לחזור לאנגליה. הוא
התחנן להישאר עם בתיה ועם מישפחתה.
אך החוק יבש, כידוע, והילד נשלח בחזרה
לאנגליה במטוס אל־על.
אותה טיסה בחזרה ללונדון שינתה
את מחלו חייהם של שני אנשים :
של מילד לי בארט, ושל דיילת אל־על
היפהפייה ספירית דבני.

מאז אותה טיסה, שהתקיימה לפני למע לה
משלושה חודשים, הפכה ספירית —
״ספי,״ בפי ידידיה — אפוטרופוסיתו זד
בלתי-רישמית של לי. היא נפגשת איתו
בתדירות מדי הגיעה ללונדון, והוא כותב
לד. מיכתבים. היא תומכת בו מבחינה כספית,
ומעל לכל היא מנסה, בכל כוחה.
להביא את הילד הבלתי-רצוי בחזרה ל ישראל.
מספרת
ספירית :״לי ישב במחלקה הראשונה,
והיה כל־כד עצוב וחסר־אונים.
ניגשתי אליו, והתחלתי לדובב אותו. הוא
שאל אותי איפה אני גרה בלונדון, ואם
יוכל לבוא לבקר אצלי. ביקש ממני שאח זיר
אותו לישראל. הוא ממש התייפח,
״נתתי לו את הכתובת שלי בלונדון
ובארץ. האמת היא שלא חשבתי שאי׳
פעם בחיים שלי אראה אותו שוב. אמרו
לי שדודו יבוא לקחת אותו משדה־התעד
פה, וכד היה. מצד שני, הרגשתי שמשהו
קורה לי. נורא רציתי לעזור לו, בכל
כוחי, והחלטתי שאם תהיה לי אפשרות.
אעשה הכל כדי להביא אותו לארץ.
״יום אחד חזרתי מטיסה לניו-יורק,
וראיתי מיכתב-אכססרס בתיבה. זה היה
מיכתב מלי, והוא כתב לי, :אני מאד
אומלל! אנא, אנא! אני רוצה לפגוש
אותך באחד בינואר בלונדון, כדי שתעז רי
לי להגיע לישראל.׳
״נכנסתי להיסטוריה. ביקשתי שיתנו לי
את הטיסה הזאת, הפכתי עולמות כדי
למצוא את כתובתו של לי. עשיתי שמיניות
באוויר, והגעתי ללונדון. במלון
חיכה לי לי, עם הסבתא שלו ומיזוודה
ביד, הסבתא, שהיא אם־אמו וד,אפוטרופסית
הרישמית •ישלו, חיה מקיצבת־סעד
שהיא מקבלת עבור עצמה, עבור לי, ו עבור
אחיו בן החמש־עשרה, שהוא בנה
של אמו מנישואיה הראשונים ושגם אותו
מגדלת הסבתא.
״היא הביטה בי, ואמרה לי , :קחי אותו
לארץ, אם את רוצה. יהוא רוצה לנסוע
לישראל, אז קחי אותו ,.פתאום התנפל
עלי לי בנשיקות ובחיבוקים, וממש התחנן
לפני שאקח אותו אתי. אמרתי לסב

שאם היא רוצה שאקח אותו לישראל,
היא צריכה להתקשר לאמא שלו. היא
התקשרה, ואמו אמרה שהיא בשום פנים
ואופן לא מוכנה לקבל אותו.
״ניגשתי לטלפון, ודיברתי עם האם בעצמי.
היא אמרה לי, :אני לא מרגישה
טוב, תעזבי אותי עכשיו עם לי, אני לא
רוצה שהוא יבוא לארץ.׳ כשאמרתי לה
שהילד נמצא ממש על סף התמוטטות־עצבים
ואינו מוצא את מקומו, היא אמרה
לי: מי הוא בכלל שיחליט איפה הוא
רוצה לגור?׳
״הילד נכנם להיסטריה, הסבתא נכנסה
להיסטריה, כולם נכנסו להיסטריה, ואני
ניסיתי להרגיע אותם והבטחתי שאעשה
הכל כדי שלי יבוא לישראל..
^ _ ביתחם

יאהבה
ך * ו א סי ר ג לעזוב את החדר, והת־
§ן ייפח שהוא רוצה לבוא אתי. הסבתא,
בלי שום בעיות, אמרה לו , :אם אתה לא
בא -אני מתקשרת לעזרה סוציאלית ש יבואו
לקחת אותך.׳ היא אשר׳ זקנה מאד,
ואין לה כל שליטה עליו. הוא ילד עם
פוטנציאל מבוזבז, ממש ילד-רחוב מוזנח.
לסבתא אין כוח וגם לא סבלנות לטפל

״כשהיה בביתה של הדיילת בתיה אייכנ־באום
הרגיש, כד סיפר לי, בפעם הרא שונה
בחייו חמימות אמיתית. הוא מת לח זור
אל בית מישפחת אייכנבאום, ואחרי
שדיברתי עם המישפחה הסתבר לי שהם
מוכנים לקבל אותו.״
כשהיה ברור לספי מעבר לכל ספק כי
הדבר הטוב ביותר עבור הילד יהיה לח יות
בישראל, וכשנוכחה סופית כי הסבתא,
שהיא האופטרופוסית החוקית והאם,
שהיא האפוטרופוסית הטיבעית, אינן רו צות
בו, החלה לוקחת את העניינים לידיים
ברצינות. ראשית צילצלה שוב אל אג־ג׳לה
בארט, אמו של לי, אך זו אמרה שוב
שבפירוש אינה מוכנה לטפל בו. שנית,

וידאה כי מישפחת הדיילת בתיה אייכג-
באום מוכנה לקבל אותו והחלה בהליכים
חוקיים. היא נפגשה עם עורך־הדין נחמיה
אור, שנתן לה כתובת של פרקליט לונדוני.
בעזרת
הפרקליט הוכן מיסמך, שבו נאמר
כי לי ייסע לישראל עם ספי ויתגורר
בבית מישפחת אייכנבאום, ובמידה שלא
יתאקלם, הסבתא תקבל אותו בחזרה תחת
אפוטרושסותה. הסבתא חתמה על המיסמך,
ולספי לא נותר אלא לעבור יחד עם לי
מיספר הליכים ביורוקראטיים, המכבידים
על הבאתו של הילד ארצה.
אומרת ספי :״הייתי מוכנה לקחת אותו
אלי, לתת לו בית חם ואהבה, אבל אני
לא יכולה לאמץ אותו. הלואי שהייתי יכו־לה.
הוא ילד מקסים. אני מתגוררת בדירה
שכורה עם עוד בחור ובחורה, ומרבית
הזמן נמצאת בטיסות. לי זקוק למשפחה
אומנת, לבית חם, לאהבה, לכל מה שלא
היה לו אפילו יום אחד בימי חייו.
״הוא נורא אוהב אותי. הוא מחזיק
תמונה שלי במחזיק-המפתחות שלו במקום,
שקודם היתר׳ התמונה של אמו. כשאני
בלונדון אנחנו יוצאים לאכול, מחליקים
על הקרח, הולכים להצגות. אני קונה
לו מדי-פעם בגדים, נותנת לו כסף. רק
(המשך בעמוד )44

אוהבה האנשים

כך מגדירים ידידיה של ספירית דבני את הדיילת
התמירה והיפהפייה בת העשריס־ושלוש, העוסקת
בזמנה החופשי בדוגמנות (מימין) ,והמקדישה את שאר זמנה לבילויים בחברת ידידיה
הרבים (למעלה)( .משמאל) :ספירית בביתה, תחת כרזה המעידה מל אהבתה לילדים.

הדיילת והידד
(המשך מעמוד )43
לאחרונה נתתי לו עשר לירות שטרלינג
כדי שיחדש את הדרכון שלו, על־מנת
שאם באמת ייסע לארץ׳ לא יתעוררו
בעיות של הרגע האחרון.
״ממש כואב לי הלב כמה שהילד המק סים
הזה מוזנח. אין לו אפילו די בגדים
חמים לחורף. הוא ילד מאוד אינטליגנטי,
יודע המון על הכל, שואל שאלות ודורש
תשובות. הוא קשור אלי בצורה בלתי־רגילה.
לא אני ולא חברי־לטיסה, לעולם
לא נשכח איך לילה אחד עמדתי על בך
שהוא ייסע הביתה מוקדם, כדי שלא
יסתובב ברחובות. אמרתי לו שאני עייפה.
ושאני צריבה להיות בשש בבוקר בנמל-
התעופה.
״בחמש וחצי לפנות־בוקר נשמעה דפי קה
של דלתי, וזה היה לי. הוא קם
בשעה חמש בבוקר, כדי שיספיק לראות
אותי שתי דקות. הייתי כל־כך נרגשת,
שלא ידעתי מה לומר. אחר־כד הוא עמד
ליד האוטובוס שהסיע אותי ואת אנשי־הצוות
לנמל־התעופה, ואמר שלום והתחיל
לבכות. כשהאוטו נסע, הוא רץ אחריו,
זה היה מזעזע, הקפטיין אמר לי, :קחי
אותו לישראל, מה איכפת לד ז קחי אותו׳.
זה קרע לכולם את הלב.״

בוגד תיבון

החלה ההרשמה
לבתי המדרש

למורי מלאכה

לאומנויות כלליית 1טבני 1ת
ל שנ ת הלימודים תשל ״ז
(*) יש פנימיה

ירושלים

טלפון

המכללה לחינון על שם דוד ילין, בית הגרם
סמינר בית יעקב למו״ג, רחוב במדייס (*)

02-523151
534302־02

תל־אביב והמרכז

ביחמ״ד הממלכתי למורים ולמלאכה,
03-255308
גבעתיים, פטאי 14
״תלפיות״ ,בימ״ד מ״ד מאוחד,
281461־03
ת״א, מלצ׳ט 29
ביחמ״ד המ״ד למו״ג ״בית רבקה״,
03-944257
כפר חב״ד (*)
ביהמ״ד למורות מקצועיות( ,מלאכה, תזונה,
אופנה) ,בני-ברק (כנ״ל 03-767113

כול ם
מ שתפים פעולה

^ כריה של ספי באל־על מודעים ליה •
1סים המייוחדיט-במינם שנקשרו בין
הדיילת התמירה, העוסקת גם בדוגמנות,
לביו הילד האנגלי. בולם שותפים ליח סים
אלה. סדרו־העבודה באל־על מאפשר
לספי לטום ללונדון מיספר פעמים בחודש.
ידידות־דיילות מתקשרות עם לי בהיעדרה
של ספי, מוסרות לו מתנות ממנה, מעבי רות
לה מיבתבים ממנו.

חיפה והצפון
ביה״ס לחינוך של התנועה הקיבוצית
אוג׳ חיפה ,״אורנים״
״אורנים״ ,דואר קרית־טבעון 04-932143ו
ביה״ס לחינוך והכשרת מורים, ויצ״ו,
04-81479
חיפה, רח׳ חנה סנש 12
בדרום ביהמ״ד המט׳ למו״ג באר־שבע, וינגייט (*)
ביהמ״ד המ״ד ע״י בית צעירות מזרחי
באר־שבע, דרך המשחררים (*)

מ שרד

77573־057
057-78171

החינוךוהתרבות /המחלקהלהכשרתעובדיהוראה .׳ רושדים. קיוהיסוד 15

י -הו פ 7עי! 77
גי ליון חו ד ש מרס ש ל

דיילת דגני והילד לי
/׳לא איכפת כמה זה יעלה״

רדתן 11111־- .1

ד11.ו!וו 1ר ה
י ר חון הנו שטרהבא רון ! ס גו ל ס

מי בחרבחבות ענק עלהפשעבארץוב עו ל ם
־ ¥הרצח השישי ב שרון: ה רו צחמסתובב חופ שי
* במסתריה מכון ה פ תו לוג *
* כתבת ענק: שוד עלהבוקר
הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב ,13 תל־אכיב

בשבוע שעבר היתד, ספי אמורה להיפגש
עם הפרקליט הלונדוני, אך לפתע
קיבלה טלפון מהחברה, והודיעו לה כי
במקום ללונדון היא טסה לניו־יורק. ספי
פרצה בבכי, ואמדה :״אץ אני יבולה לאכ זב
את לי 1איך אני יכולה לא לבוא כש הוא
מחכה לי י ובכלל, אני חייבת להי פגש
עם עורך־הדין כדי לגמור פעם אחת
ולתמיד עם הבעיות.״ סררדהעבודה תימ-
רן בין כל הדיילים והדיילות, ואחרי מאמץ
רב הצליח להסדיר את טיסתה של ספי
בלונדון.
ספי משוכנעת שמאמציה יישאו פרי.
היא מוכנה להשקיע את כל כוחה, מירצה,
זמנה ובספה כדי להביא את הילד ארצה.
מאז פגשה בלי הפכו כל שהיותיה בלונדון
קודש לילד. היא חדלה להסתובב
בקינג׳ס דוד ובקנסינגטון־מרקט, חדלה
לאכול במיסעדות יקרות או לצאת לבלות
עם הברים. בלונדון, ספי כולה של לי.
ואילו בישראל יש לספי חבר, שעליו אין
היא מרחיבה את הדיבור. היא רק מספרת
שגם הוריה וגם החבר ישלה משתפים פעו לה
בעניינו של לי, ומקווים ני היא תצליח
׳להביאו לבסוף.
אומרת ספי :״אני נורא אוהבת את לי.
לא איכפת לי כמה כסף יעלה לי העניין.
אם לא יהיה מי שיתן לא את הברטים,
אני אקנה את הכרטיס מכספי, ואני אשלם
את שכר עורכי-הדין. כל העניין נורא־נורא
נוגע לי, ואני בטוחה שבסוף אביא
אותו ארצה, והכל יסתדר.״
העולם הזה 2011

במדינה
(המשך מעמוד )36
חודשיים אחרי חתימת עיסקה זו נפטר
סגן־אלוף זהבי, מבלי שיחתום על הצוואה
שלו.
המיסמך הזה, שלא נחתם גילה את כוו נותיו
שי! המנוח לגבי עזבונו. בצוואה,
שאותה הגיש עורך־הדין י־שדאל גפני
לבית־המישפט, כתוב שאברהם זהבי ביקש
לרשום במיסמך כי הוא מצווה 42.5אחוזים
משווייה של מיסעדת קיטון, וגם כל סכום
אשר יגיע לזכותו מצה״ל ומכל מקור אחר,
לצילה זהבי.
42.5אחוזים רשם בצוואה, שלא חתם
עליה, לזכותה של בתו עדי, ו־),י< 15 מהנכס
,ציווה להעביר לבתו. נאווה• לבנו, ניר,
ציווה להעניק את זכויותיו על מחצית ה דירה
בחולון, שבה מתגוררת אשתו, שימחה
זהבי.
אלמנתו של סגן־אלוף זהבי מבקשת מ־בית־המישפט
שלא לקיים את צדהירושה,
ולהעביר לה מחצית הזכויות על העזבון.

ד״ש מן ה!ב^עווך

״הבישוף ש? איין יית״
חי בקגדה אף
נכסף אד ״ישראל שרגו״
׳ פרשת בירעם—איקרית עלתה שוב לחדשות.
ראיש־הממ׳*,לה הבטיח לדון בה
מחדש. כאשר ייפתח הדיון, תרחף באולם
דמותו של האיש, שעשה יותר מכל אדם
אחר לעורר את המצפון הישראלי לבעייה
זו: הארכי־בישוף יוסף דיא.
אם הבישוף לא נשכח בארץ, הרי הארץ

הארכיבישוף ריא
לחם וצחוק בריא

לא גשכחה גם ממנו. לפני כמה שבועות
שלח לו אלכם מסים, מפיק־הסרטים ה ישראלי
השוהה בנידיורק, חוברת של רב־שיח
ישראלי על הבעייה הפלסטינית *.ריא
מיהר להשיב על כך למסים במיכתב בו
כתב־יד, ממקום־מושבו בקנדה.
כתב הבישוף המזוקן למסים הרב־שיח
ששלחת לי, על ישראל והבעייה ה פלסטינית,
עורר בי נוסטאלגיה עזה מדי...
אהבתי נשארה עימכם ועם ארצנו היפה,
ישראל. זה־עתה כתבתי מאמר על, מיהו
יהודי ז׳ רציתי שיהיה זה שיר־תהילה לעם
זה, שאותו אהבתי כל כך דרכך ודרך ידי דים
אחרים, ובמייוחד דרך מחשבותי והגיגי
שלי, המתפרסמים עתה בכתב־עת נוצרי.
״אנא, מסור את אהבתי ונאמנותי לכל
ידידינו הטובים, ובייחוד לאורי אבנרי,
שעימו התחלקתי בלחם ובצחוק בריא.״
* הרב־שיח המיברי, שבו השתתפו אורי
אבנרי, מתתיהו פלד, שימחה פלפן, עמוס
קינן ודויד שחם, פורסם בינתיים באנגלית
בארצות־הברית ובערבית בארץ, והופץ ברבבות
עותקים. את העותק האנגלי ניתן
להשיג בארצות־הברית לפי הכתובת :
1^6־$1<16 01־61׳\0., 299 8.1ת1
ץ11 011־-¥01ז5י6ן>
העולם הזה 2011

למסים עצמו, שהיה מראשי הפעילים ל מען
עקורי איקרית ובירעם, הוסיף ריא:
״תמיד הענקת לי עידוד ורוח טובה. לעולם
לא אוכל לשלם לך כגמול כנותך ונאמנותה
תודה לך עבוד העבר ! חודה לך עבור ה הווה!
איחוליך לשנה החדשה חיממו את
ליבי!״

חופשיה עס או —
מישטרה התזנק מהיחידה המרכזית׳

הבזש ניזה שימח
בדוקה למציאת
אוכיוס — חגיקח
עד לאיבוד־ההכדה
שתי מכוניות נעצרו בחשיכה ליד הבית
שברחוב שלמה המלך מיספר 35 בתל־אביב.
ממכונית הפיאט, שמיספרה 551־ ,261י תגבר
צעיר. נהגה של מכונית זו לא הספיק
להמשיך בנסיעתו, כשמכונית פורד־קורטי־נה
חסמה לפתע את דרכו בחריקה צורמת.
אחד מנוסעי הקורטינה זינק, משך את
נהג הפיאט ממקומו החוצה, בעט בו והשכיבו
באמצע הכביש. הגברתן מהקור־טינה
טיפס על קורבנו והחל חונק אותו.
הוא לחץ על גרגרתו של הנתקף עד ש הצעיר,
ששכב על הכביש, איבד את הכר תו.
החונק פתח בכוח את פיו של קורבנו,
תחב את ידו למעמקי גרונו ושלף מכם
פיסת נייר־כסף. בעזרת חבריו העביר את
הצעיד חסר־ההכרד. לתוך הקורטינה, והס תלק
מהמקום במהירות.
האם היה זה חיסול־חשבונות בין שתי
כנופיות של העולם־התחתון?
חנק כתפקיד״ על שאלה זו השיב ה חונק
עצמו, כאשר נתבקש לדווח על מעשיו
באותו לילה של ד,־ ,11.9.1972 בחקירתו ב מטה
מישטרת מחוז תל־אביב. וכך אמר :
״בהיותי יחד עם הסמ״-שים יורם אביבי
ומישל רוקח, ועם השוטר והבה והבה ברח׳
שלמה המלך ,35 הבחנתי במכונית מסוג
פיאט ,124 שנעצרה באמצע הכביש ומתוכה
ירד הבחור, המוכר לי בשם ראובן מזרחי.
תיכף ירדתי מהמכונית, ובדקנו את החשו דים.
״ליד
ההגה ישב בחור, המוכר לי מעבוד תי
במישטרה בשם יעקב וולפסון, ומכונה
,טופל׳ה׳ .כשניסיתי להגיע אליו, הבחנתי
בו כשהוא מכניס בידו דבר־מה לתוך פיו.
ברגע שניסיתי להוציא מפיו את החפץ,
שהיה עטוף בנייר כסף, התחיל הנ״ל להש תולל.
״ניסיתי
לחנוק אותו, על־מנת להוציא
את החפץ מפיו, אבל הוא התחיל להעיף
אגרופים לכל עבר, עם בעיטות. הוא נשך
אותי בידי הימנית. הרמתי אותו וזוך כדי
חניקה, והפשלתיו על הכביש, ובעזרת
חניקה בגרגרתו הצלחתי להוציא מפיו
נייד־כסף, שהוברר כי זה חומר החשוד
באופיום. אני נחבלתי, וגם הוא נפצע מהכביש
ומדופן־המכוגית בעת השתוללותו.
אני, ביחד עם יעקב וולפסון, נסענו משם
לקבל טיפול רפואי.״
השורות הללו מצוטטות מתוך הדו״ח
שהגיש החונק לראש המחלק שלו, והן
חתומות על־ידי סמל מישנה אלי דדון, בלש
במחלק־הרכוש של היחידה המרכזית.
.נזיפה או צל ״ש 1בשבוע שעבר קרא
פרקליטו של הנאשם, יעקב וולפסון, עורך־
הדין דרור מקרין, את דבריו של הבלש
החונק בפני שופט־השלום אריה אבן־ארי.
הפרקליט ביקש לציין שהמישטרר, העזה
להגיש לבית־המישפט את הדו״ח על מע שיו
הפסולים של הבלש, במקום לנזוף בו.
מקרין הדגיש כי בבתי־המישפט בארה״ב
קרו מיקרים רבים שכיתבי־אישום נמחקו
כליל. אחרי שהתברר שאנשי־החוק פעלו
באלימות נגד הנאשמים, על־מנת להשיג
הוכחות נגדם. רק עמדה דומה של בית־המישפט,
אמר, עשוייה להרתיע את אנשי-
המישטרה משימוש באלימות לצורך השגת
הוכחות מישפטיות.
השופט אבן־ארי שמע את עורך־הדין, ולמרות
שישב לפניו 1אשם שהורשע כבר
בעבר על החזקת סמים, החליט שלא להטיל
עונש־מאסר בפועל על יעקב וולפסון. לחוב תו
של ״טופל׳ה״ ,נרשמה רק שנת־מאסר
אחת, על־תנאי.
עדיין לא ברור כיצד יגיב ניצב־מישנה
ארמנד לוי, מפקד היחידה המרכזית ב־מישטרת
תל־אביב, על שיטות־הפעולה של
הבלש החונק אלי דדון. האם יעניק לו נזיפה,
או שמא ציון־לשבחז

)19111111
י -י 1י| 1

שכב ש

ה עול

למכירה

אנחנו אומרים גם מח

קונ טסה 1965 , 900
א חרי אוברול כללי

לקנות לא אצלנו :

טסט לשנה
טל 411996 :.
243386

תן טרמפ
לחייל

ליולדת

4זול יותר
4שרות שוב יותר
יעוץ שוב יותר

מבחר ענק של בל חנחוץ
לתינוק, מסוצץ ועד מיטח

״ביבי״

וזמלך ג׳ורג׳ ,45ת׳׳א

415

מיש נחת פיק

צביקה ומידית, מאושרים מתמיד, בלטו בחתונתם
של נילי מור ויהודה ברקן. מידית, שלא כמינהגה,
שמה עינה בכוס והיתה במצב־רוח מרומם, הירבתה לצחוק ולהתחבק עם בעלה.
^ הודה כרקן, שחקדהקולנוע הפו פולרי,
ירד ארבע קומות בבית־מגד
דיו, לפני כשלושה שבועות, כדי לשתות
קפה בחברתה של שכנתו נילי מור, פקידה
בעיריית רמת־גן, אותה זכר עוד מתקופת
הלהקה הצבאית. והוא ירד ארבע קומות
גם ביום השלישי האחרון, כדי לשאת את
נילי לאשר. כדת־וכדין.

חווה נוקו!!ר
חוו התאספו
זוגות־ץ וגוח אנשי
הבידור והקולנוע

מיושפחת רווח 1מי 1מייד,

1י 46

מפני

שלא

היתה

לשעה שבע בערב הוזמנו קרובי־מיש־פחה
קרובים מאד ומיספר-ידידים מצומצם,
כמו קרני פאר, אשתו של המנחה
מני ויגאל שילון, אחיו של איש־הטלוויזיה
דן שילון, אל דירתה השכורה של נילי
שברחוב בר־אלי בתוכנית למ״ד. בכניסה
לבית ניתלה שלט שהכריז :״זהירות ! הח תונה
בקומה הרביעית
הרב ישראל לאו, כוכב-הטלוויזיה ה תורן,
ערך את טכס-הנישואין. יהודה לבש
חליפה עשויה קטיפה ירוקה וניראה זקן
פי-שניים מגילו, בגלל האיפור הכבד וה זקן
לצורך צילומי הסרט לופו בניו־יורק.
נילי היתד, מקסימה בשימלה לבנה סרוגה
ובהינומה ספרדית, .השניים ניצבו נרגשים
מתחת לחופה כשהוריהם, משני צידיהם,
מוחים את הדמעות שזלגו מעיניהם ב
השחקן
זאב (״זאביק״),
ואשתו שולה הלכו
להס בייבי־סיטר בבית.

אוסטרליה, ומתכננים נסיעה נוספת בקרוב, לארצות־הברית. השניים סיפרו כי הם
לוקחים את בנס בן השנתייס־וחצי, אורי, לכל מקום בעולם שאליו הס נוסעים.
חופשיות.
הטכס, בניגוד למקובל, ארד חמש־עשרה
דקות קצרות בלבד, ואז הוזמנו ה-

מישפחת ליטאי

הבמאי דני ואשתו
מלי נישאו רק לפני
חודשים מועטים. הם לא עזבו זה את זה אפילו לרגע.

נוכחים להתכבד. אלא שהשימחה
ספונטאנית, והקרואים יצאו במחולות.
מאוחר יותר, לשעה עשר, הזמינו יהודה 1

מישפחת פון

היתד,

אורי וענת, שותפיו ש
יהודה בשלושת הבוטי
קים שלו בלונדון מיניסטור לא חדלו להקניט את החתן

^ ״113ל 1 1הפירסומאי ארנון הדר,
\ 1 11״ שבא לחתונה בגפו והיה
עסוק מרבית הזמן בזלילת כריכיס.

אוכלת גם אורחת בלתי־מזוהה
זו, הנראית נהנית
בעליל מהסשולענט שהכינה אמה של הכלה.

החתן והנדה

שחקן־הקולנוע מיספר אחד של יש ראל,
יהודה ברקן ונילי מור, ש אותה
הכיר שתים־עשרה שנים קודם־לכן, בשהיו בלהקה הצבאית,

ואשר עימה נפגש לפני כשלושה שבועות בבית־מגוריו. השניים
ניראו מאושרים, לא חדלו להתנשק ולהתחבק. נילי, עובדוז
כפקידה במחלקה המישפטית של עיריית רמת־גן והיא אס לבת.

והזמרת שולה חן עם בעלה, אבי קורן.
נילי סיפרה לכולם, עדיין בהתרגשות,
איך היא צילצלה אליו ואיך הוא נדהם,
ואיך היא אמרה לו לרדת ארבע קומות
ואיך הוא הציע לה נישואין אחרי שבוע.
את בתה בת השלוש, פולט, שלחה נילי
אל חברים :״הקטנה קצת נרגשת ומקנאה
ביהודה, והיא עדיין לא יודעת איך לאכול
את זה,״ סיפרה נילי ,״אז לא רציתי שתעבור
עליה התרגשות נוספת.
״אני יודעת בדיוק איך להתנהג איתו.
גם אני הייתי פעם שחקנית, ואני יודעת
שכששחקן חוזר הביתה, מאוחר בלילה׳
אם הוא חוזר בכלל, הוא צריך אשה טובה
ואוהבת, הוא צריך ארוחה חמה, ומישהו
שאפשר לדבר איתו. אני מקווה שאוכל
להיות לו אשד, טובה, כמו שמגיע לו ב אמת,״
אמרה לכל הידידים שבאו לברכה.
לעלות 4קו מו ת

/1 71יעך)| ך ק

אמו של יהודה ברקן מוחה דימעה. היא ראתה כבר
^׳ 1 1 ^ 1נשים רבות בחייו של בנה, אך זו לה ה^עס השנייה שהיא
רואה אותו מוביל כלה לחופה. נילי הכלה, לעומתה, מחייכת באושר, כשבידה הכתובה.

ונילי כמד, ידידים קרובים במייוחד, כדי
שיחוגו עימם את המאורע המשמח. בני גוד
למצופה, לא הציפו המונים את הדי רה,
המסודרת בטוב־טעס. היו שם יגאל
ומיקה בשן, מגי וקרני פאר, ישראל ושוש נה
גוטסדינר, דני ונחמה גולן, צביקה ו מידית
פיק, אריה מוסקונה, האורח מאמ ריקה
מוטי גילעדי בחליפה ובפפיון, יגאל
וזהבה שילון ועוד ועוד. החבורה הזו, ה כוללת
בתוכה שורה נכבדה של שמות מ-
עולם־הבידור הישראלי, מהווה, קליקה,

אחת מתוך מיספר לא-מבוטל של קליקות
המרכיב עולם זה. זוהי הקליקה שאליה
משתייך יהודה ברקן, ואשר מעתה ואילך
תשתייך אליה גם נילי.
מאוחר יותר הגיעו המפיק־במאי מנחם
גולן בחברת אשתו רחל והבמאי בועז
דווידסון, המביים את יהודה בלופו. בועז
לא התחשב ביום הגדול, והזכיר ליהודה
שלא יפריז בשתייה, מאחר שעליו להיות
למחרת בשעה שבע על בימת־הצילומים.
באו גם השחקן זאב רווח עם אשתו שולה,

,ף׳ ינתיים מתכוונת משפחת ברקן ה •
צעירה להתגורר בדירתה של נילי,
עד אשר יצליחו להעביר אותה לידיו של
מישהו אחר. ואז מתכוונים השניים, יחד
עם פולט הקטנה, לעלות בצוותא ארבע
קומות, ולהתגורר בדירתו השכורה של
יהודה, שהיא בת ארבעה חדרים.
יהודה ונילי לא חגגו את ירח-הדבש.
למחרת החתונה קם יהודה בשעה חמש ב בוקר,
כדי להיות על בימת-הצילומים בשעה
שבע בדיוק .״אין דבר, אנחנו כבר
נבלה בנידיורק, לשם אני נוסע עם צילומי
הסרט,״ הבטיח יהודה לאשתו הטרייה.
״איזה נבלה?! אתה תהיה הרוס מהצילו מים!״
החזירה לו בחיוך מקסים.
כך או כך, בשביל ההתחלה הבטיחו השניים,
הדדית, כי עוד באותו ערב, דבר
ראשון, הם עושים ילד.

]שבוה
ויהודהברקן צעק :״איזה
שוס!״ (הצלחה, בלשונם של השחקנים).

תפסיד סטן בסרט
זוכרים את הדיילת אתי פייברגר, ש עליה
סיפרתי לכם לפני מיספר שבועות?
אתי׳ שהיתר. דיילת לענייני־כנסים, עושה
היום הסבה לדיילות באל־על, אבל את
ההסבה האמיתית שלה היא עשתה כבר

לפני חודשים ארוכים. כי אחרי שהיא סיימה
את כל הרומנים עם הגורילות הביטחוניים
למיניהם, היא מנהלת מזה זמן רב חמן
לוהט עם הקולנוען־מיסעדן אדי קורן.
טוב, זה שאלי בחור עליז וחתיך והולד

אתי פייכרגר ואלי קורן
שיטות הגבר
נפילת הדון־ז׳ואן
נראה שאין מה לעשות נגד המוסד הזה,
ובמוקדם או במאוחר הולכים כולם בדרך
כל האחרים ומגיעים אל החופה. את הזוג
הבא שזה קרה לו אני אומנם לא מכירה
אישית, אבל סיפרו לי שהם ידועים מאד
בחיפה, ושאני לא אקפח את החיפאים. אז
בבקשה.
ובכן, החתן הוא הארכיטקט החתיך מיכה
זילברמן בן ה־ ,38 שהיה דון־ז׳ואן לא־נורמלי,
ככד, ביקשו ממיני לכתוב. אבל מאז
הכירו לו את אירית רזי היפה בת ר,־,24
הוא הפך נורא רציני. גם את זה ביקשו ש אכתוב,
ומי אני שלא אגרום לזוג צעיר
אושר ביום־כלולותיו?
הבעייה עם מיכה היתד, שהוא הספיק
כבר להיות נשוי פעם, אלא שאשתו עזבה
אותו אחרי שהכירה אחד מטייסי אל־ על,
ועברה לגור איתו.
אבל מיכה לא ישב בחיבוק־ידיים, כי
אחרי שהכירו לו את אירית, הוא ממש עזב
את כולם וחי איתה שבתיים ימים, עד שהם
הגיעו למסקנה שלהתחתן זה העניין בשבי לם,
והם יעשו את זה ב־ 6באפריל. רק שלא
תחשבו שהם מתכוננים לצאת לבלות ירח־דבש
באילת, כמו כל זוג מתחיל. ואפילו
לא אצל רודולפו כהן, כמו כל זוג ש מכבד
את עצמו.
להם יש, פשוט, תוכניות אחרות. קודם
כל, מיכה צריך לגמור לבנות עבור אירית
ועבוד עצמו את הווילה המשגעת עם ברי-
כת־השחיה בדניה שעל הכרמל, ודק אחרי
זה יהיה להם ראש לירח־דבש באירופה.
ותודו שהיום, עם כיל המיסים החדשים,
לנסוע לאירופה זה בכל זאת משהו. אבל
כשמדובר בכזאת אהבה יפה, לעזאזל החיים
העיקר הבריאות. לא? אז בהצלחה.

לו כהוגן, זה ידוע. וזה שאתי היא נפש
רומנטית, גשמה טהורה, גם זה ידוע. אבל
זה שהם יוצאים כבר שנה תמימה וחושבים
ברצינות על חתונה, תסכימו איתי שלא
ידעתם.
הסיפור ביניהם התחיל כמו מרבית סי״
פורי־האהבה של אנשי־הקולנוע בארץ. אלי,
שהיה מבהל־הפקה בצילומי הסרט החיסול
בירושלים, נכנם ערב אחד לגלריה הקטנה
וראה דבר שמצא חן בעיניו המנוסות. אתי
כמובן. למזלו, הוא ישב באותו ערב בחב רת
בחור שהכיר את אחותה.
ההוא ערך ביניהם היכרות, ואלי זרק
לה מיד את ההצעה המפתה, משהו בנוסח
ואיני מחפש עכשיו מישהי לסרט, שצריכה
להיראות בדיוק כמוך. אתי לא כל־כך התלהבה
מהעניין, אבל מצד שני לא היה
בדיוק איכפת לה לתת לאלי את מיספר־הטלפון
שלה.
כי בינינו, הוא די מצא חן בעיניה, ו העניין
הזה עם התפקיד יכול להיות תירוץ
מצויין להיכרות משני הצדדים. תהרגו או תי,
בינינו, אם אני מבינה למה אי אפשר
לגשת ישר לעניין ולהגיד תשמעי־את־מוצאת־חן־בעיני־אז-מה־בנוגע.
בקיצור,
כמו שאתם מתארים לעצמכם.
תפקיד בסרט לא יצא מזה, אבל יציאות
משותפות כן יצאו. אתי נמצאת בירושלים,
ואלי עובד במיסעדה שלו בתל־אביב ומארח
את כל הכוכבים שמגיעים ארצה ל עשות
סרטים. אבל אתם יכולים להיות בטו חים
בדבר אחד לפחות. בינתיים הוא לא
מציע לאף אחת תפקיד בסרט. התפקיד הזה
פשוט תפוס.
סנדחיץ למי

פגשתי כבר הרבה מאד ישראלים, שלא
תאמינו אבל הם היו באמריקה וחזרו, ו עברו
על זה לסדר־היום. טוב, אבל הם לא
היו במקומות שהיה בהם ד פי ני צ חון,
ולא עברו על בשרם את החוויות שהוא
עבר.
ודעו לכם שרפי הוא לא ילד שמתחיל
רק לפתוח את העיניים. רפי זה רפי׳ם, זה
פירמה. זה אדם שעבר הרבה בחיים, ויודע
מה שהוא אומר. ותשמעו איך הוא אומר את
זה לחתיכה חדשה שנכנסת אליו למועדון :
״אני מגיע ללוס־אנג׳לם, ושמה יש חתיכות
שזה קלאם, ירמה מאד גבוהה. כי אתם
יודעים, לוס־אנג׳לס, הוליווד — במאים ושחקנים•
אז הן מחפשות. בקיצור, איך ש אני
נכנם שם לאחד המועדונים הכי מפוא רים,
מסתבר שכבר אמרו להם שמגיע רפי
ניצחון, שהוא במאי־קולנוע חשוב מישר אל.
״אני
לא מספיק לעמוד כמה דקות לבד,
ניגשת אלי חתיכה, אבל פצצה בינלאומית,
ושואלת אם אני מעוניין לשתות איתר,
דרינק. כמובן שהסכמתי, אלא מה? הזמנתי
אותה לריקוד עדין, ושמה אפילו שייק
רוקדים כמו סלואו.
״רקדנו כמה ריקודים, ופיתאום היא שוא לת
אותי אם אני רוצה לבוא לבית שלה.
כמובן שהסכמתי, אלא מה? יצאנו מהמוע דון,
ופתאום התקרבה אלינו מכונית קוד
טיננטל משגעת. זאת היתה המכונית שלה,
שהביאו לה מהחנייה. נכנסנו למכונית ו־נסענו,
עד שהגענו אליה הביתה בבוורלי־הילס.
שמה זה המקום איפה שגרים כל
הכוכבים.
״מה זה בית? ארמון. ואיך שאנחנו נכנסים,
ניגשה אלינו משרתת מכסיקנית ולוק חת
את המעילים. האמריקאית שלי לחצה
על כפתור, כל האורות נהיו חשוכים וכל

הבית התמלא מוסיקה. פנטסטי ! יצאנו לגן,
ופיתאום אני רואה שם בריכת־שחייה משג עת.
שמה, בכל בית יש בריכת־שחייה.
,,בקיצור, פיתאום היא מורידה את הבג דים
אבל הכל בחופשיות ובטיבעיות, וקום־

רפי ניצחץ
נאום הגבר
צת למים. ואז נזכרתי שאני ישראלי, ואמרתי
לעצמי, :רפי אם אתה מתנהג כמו
ישראלי, אתה גמור. הייתי עם חליפה לבנה.
הורדתי בשקט את הדאקט, הוצאתי לי ב ניחותא
סיגר גדול מהכיס והתחלתי לעשן.

ל א הותיי אש
ובפינת הסיפור האנונימי שלנו היום,
אנו מארחים הפעם מישפחה חיפאית פופו לרית
מאד מאד.
היא מארגנת ידועה של אירועים, ולה
חכרה טובה־טובה שבאה מאירופה, שם
יש לבעלה מועדוני-לילה. החברה נמצאת
בארץ עם הילדים, וכל הזמן צמודה ל חברתה
המארגנת. היא היתד, כל-כך צמודה
אליה, שכולם קראו להן תאומות־סיאם.
וכמו שקורה עם כל החברות הצמודות
האלה, התחשק לפתע לאירופית להיצמד
גם לכעל של חברתה.
הבעל שכר לו דירה על הכרמל, והוא
והתאומה הסיאמית של אשתו בילו שם
שעות ארוכות בנעימים. וכמו כל מה ש קורה
בחיפה, גם כאן, כל העיר יודעת
על זה חוץ מהאשה החוקית. עד שיום אחד
זה הגיע גם אליה.
היא ניגשה לכתובת שמסרו לה, ותפסה
שם את הבעל החוקי עם החברה הצמודה
ברגע של הצמדה. השניים נורא הצטערו
על המעשה המביש, אבל מאז הם שוב
אוהבים ומאושרים, אחרי שהיא גילתה
נכונות לסלוח לו על הכל.
אבל בעוד היא מבלה היום בסיור בחו״ל,
בילה לו הבעל וויק־אנד משגע באילת עם
חתיכה חדשה. לה, לפחות, לא יהיו
ייסורי־מצפון.

מנחם מתנחם
וצומ ונשמ
בדבר
הרומן

יש גם אהבות יפות, שמתפתחות
חות מבלי שכל העיר תרכל עליהן,
רות יממש בסוד, כך שרק הנוגעים
ממש יודעים עליהן. כמו, למשל,
היפה שמתנהל היום בין השחקן מנחם
זילברמן לבין העיתונאית רימה סופר.
ריטה, שהיא כתבת לענייני בידור באחד
השבועונים, הכירה את מנחם במיסגרת
עבודתה, אלא שזו לא היתד, אהבה ממבט
ראשון. רק אחרי היכרות ממושכת בין ה שניים
הם נוכחו פיתאום שבמיקרה שניהם
פנויים מאהבות, אז למה שלא יאהבו קצת
האחד את השנייה? אחרי הכל, חיבה ו־סימפטיה
היו ביניהם עוד מקודם.
לאחרונה הם נראים יותר ויותר יחד, ודומה
שהחליטו להפסיק להסתיר את ה עניין.
אז היות ששניהם באמת נחמדים,
מגיע להם מזל טוב. שהרי כבר מזמן לא
היה לאיש מהם רומן שראוי להתכבד בו.

״אני אומר לך, איך שהן יודעות לעשות
סכם! תשמעי, אבל אני לא מתפלא: ש הישראליות
כל־כך מאופקות. בישראל כולם
פטפטנים גדולים. את יודעת למה אומרים
שהישראלי גומר מהר? כדי לרוץ לספר
לחבר׳ה שלו. אחרי הכל, סכם זה דבר אינ טימי,
יפה, זה שלי, לא צריכים לדעת מזה.
זו, לדעתי, הסיבה שהישראליות יותר
שמרניות. אבל כשיש היום אמצעי מניעה?
באמת.
״מה אני עושה בבוקר? אבי בבתי-
מישפט. אוהב לראות מישפטים. דרך אגב,
בשבוע שעבר הייתי במישפט־אונס, והשו פט
לא התבייש לשאול אותה באיזה יד
הנזרשם נגע לה ואיזה רגל היא הזיזה.
בחיי, כל המדינה ליצנים. הממשלה הזאת
עושה מאיתנז קירקס מדראנו.
״את רוצה לבוא איתי? מיה הטלפון שלך?
נו, דברי.
אהלן, שיפר, מי זאת? איזה בובה, בחיי
שאני מתגרש מאשתי. אבל באמת, מי בא
עם סנדוויץ, למיסעדה? אבי כועס עליך.
כרמלה, תעשי פה סיבוב און־דה־האוז. מה,
מוותרים? טוב, שיפר יודע שאני בחובות.
״אני כועס עליך. חברים איכזבו אותי
תמיד, אבל בתולות לא. הא, הא. תשתי
משהו, מיידעלע? אח, איזה חיים יפים.״
נאום הגבר. אבל אל תדאגו. האמת היא
שיפה, אשתו של רפי, מחזיקה אותו קצר
והוא דווקא אוהב את זה. ואותה. כך ש-
מדיבורים למעשה המרחק בכל־זאת גדול.

10 טי סו ת 1ו\יו ח בי אד קי עי
ל־ 10 חו פ שו ת ח\י\ הבמ דון יהסרעה אדו ם
רוצה להפתיע את הגבר שלך? תני לו גולדסטאר -
הבירה שהוא אוהב. וטוסי איתו בארקיע לחופשת חגיגה
באילת, במלון ־־הסלע האדום ׳1
כל שעלייך לעשות הוא לקנות 3בקבוקי בירה
גולדסטאר. להסיר מהם את התויות(טבלי את הבקבוקים
במים למ שך דקות אחדות והתוית תרד בקלותו
צרפי אל התויות פתק עם שמך וכתובתי7 1
וה שלימי את הסיסמא :״תני לג ב ר ״ •י
ושלח׳ אל ת־ ד• 33150ת״א
עבור מבצע ־־חופשת גולדסטאר:

בכל שבוע תערך הגרלה ויפורסמו שמות
של שני זוגות זוכים. בסך הכל יוגרלו 10 טיסות זוגיות
ב״ארקיע׳ 10-1חופשות חגיגה זוגיות במלון
״הסלע האדום־ באילת.
צוות שופטים מטעם מפעלי הבירה יבקר אצל הזוכים
שיעלו בגורל, ומי שבביתו יימצא בקבוק בירהגזלדסטאר,

יזכה נוסף לטיסה ולחופשה באילת ו.ם בפרס נוסף
״מינוי שנתי״ על בירה גולדסטאר ־
< 3בקבוקים)
אספקת בירה לשנה שלמה( 1תכולת 55
בל המרבה לשלוח תויות
מרבה את סיכויו לזכות.

העוחתפווז אלזוד. פל פונו• כביר ו 3ד 10ס אריאל.

ההגרלה הבאה ב־23.3.76

כל אלה יוצרים עובי כוסויים, הגורם
כאשר חצל את תמונותיך הצבעוניות
לפיזור האור (במעברו מציפוי לציפוי)
הראשונות בסרטי הצילום החרשים של
וממילא לחוסר-חרות.
אגפא-גברט, ממשפחת
מה עשו מדעני אגפא-גברט?
5 2וא 0ת _0ו /\0 0ת /\0נתכיר אותה על פי
הם הצליחו לפתח תחליבים
הפסים הצבעוניים האלכסוניים
5 2א0
חדשים ומעולים. המאפשרים
בפינת האריזה) -תרגיש מייד
לצמצם את העובי הכולל של
בשיפור עצום: ו השכבות ב 25-אחוזים, אף
הצבעים יותר טבעיים,
2על פי שהוסיפו שיכבה
יותר רעננים, יותר חיים.
3מיותרת בצבע אדום, שכל
החדות ממש מושלמת: אין
3תפקידה למנוע את פיזור
״פיזורי״ צבעים וטישטושים. 5 הגוונים הירוקים. שיכבה• זו
אולי מעניין א^־זך לרעת
1--־6 1-- -1-- :11-1משמשת במסנן ובשעת
איך הושגה שלמות זאת. 6 הפיתוח -היא ועלמת.
בשנים האחרונות השקיעו מפעלי
כמו כן, שיפרו מאד את
אגפא-גברט מיליוני דולארים
השיכבה הצהובה שבה תיכננו
במחקר ופיתוח, שה ^5 2 -ז 0
והט 19,9מי ק רון
גרעיניות מיוחדת שתימנע
הוא פריים. 1 צהובה שכבה היצטברות האור. כך נוספה
מהי הבעייה בסרטי-צילום
שכב ת סינון לצהוב 2 -
חדות גם לשיכבת המאגנטה
צבעוניים?
שכב ת סגול 3 -
שכ ב ת סינון לאדום 5 -
שתחתיה. כל זה אולי משין
בסרטים כאלה, יש צורך
שכבה לי רו ק -כ חול 6 -
אותך -ואולי לא כל כך.
במספר רב של שכבות, שכל
מה שמעניין אותך באמת -זו התוצאה
אחת מהן קולטת חלק מן הגוונים וביתר
הם יוצרים את התמונה השלמה.
הסופית: התמונות הצבעוניות המעולות
שתקבל מהיום כאשר תצלם בסרטי
בין הציפויים השונים דרושות עוד
שכבות-הפרדה ושכבות סינון.
החדישים.
5.2ואכ<
נסה אותם להנאתך.
אריזות הסרטים החדש-ים מסומנות כולן בפסים צבעוניים בשוליים
ובכתובת 2־$א 0או ע\ע 5?£0א ס (לסרטים 10

חגיגה סטייל הוואי
אם כבר מדברים על מסיבות, אז כדאי
לדעת שהיום לעשות סתם מסיבה, זר. כבר
לא פונקציה. כי החבר׳ד. כבר מכירים
הכל. אז לבוא עוד פעם בשביל להתנועע
לצלילי מערכת סטריאופונית ולפגוש בדיוק
אותם הפרצופים ז זה לא שווה אפילו את
הדלק שעולה להגיע. מה שקובע היום
הוא הגימיק, המשהו המייוחד שיהיה שם.
ולכן גם שואלים קודם־כל מה יהיה שם
ולא מי, כי את המי כולם יודעים מראש.
ומשום כך, המסיבות שמצליחות תמיד
למשוך את כל היפים והיפות, הן אלו
שעורכים הדיילים והדיילות. כמו, למשל,
המסיבה המייוחדת באמת שערכו כלכל
אל-על זאכיק לנצ׳נר ורעייתו החתיכה
בוני, שהיא מזכירה בחברת טי־וו־איי.
הסיבה למסיבה של זאביק ובוני היתד,
העובדה ששנת נישואיהם השלישית באה
בשעה טובה אל קיצה המוצלח, ושנת
עבודתו השביעית של זאביק באל־על. אז
לכבוד שני דברים חשובים שכאלה מוכרח
להיערך סטוץ רציני, וזה גם מה שהיה.
חתן־השימחה, העובד על קו טראנס-
אטלנטי, חשב והשב מה לעשות, עד שצצה
במוחו ובב־העולם מסיבה בסיגנון הוואי.
כל מי שהגיע, ונכנס לקוטג׳ שלהם שברמת״
השרון, קיבל ללבוש חולצודמשי פרחונית
נוסח הוואי. ועל החולצה החדשה, להשלמת
המראה הפיקני, הולבש עליו זר־פרחים
צייבעוני ענק. ואם זה עוד לא הכניס
לאווירה פורימית, עזרו לכך המשקאות
תוצרת־חוץ שזרמו כמים, והחתיכות והחתיכים
שייצגו בכבוד את חברות־ד,תעופה
שלהם, מחנה אל־על מהצד של החתן,
ומחנה טי־וו־איי מהצד של הכלה.
אבל מי שגנבו שם את ההצגה היו
דווקא נציגים מחברת־תעופה שונה לגמרי.
חמש דיילות יפהפיות של חברת־תעופה
פנימית בארה״ב, שמכירות את זאביק מטי-
סותיו באמריקה, בילו בשבוע שעבר חופשה
ביוון והחליטו לקפוץ לישראל, כדי שלא
להחמיץ את המסיבה של הלגצ׳נרים.
אחת הדיילות האמריקאיות האלה, שרץ
קרנקנסטץ, שיגעה שם את כולם עם
זר־הפרחים שענדה לצווארה, ושכיסה כל
מה שהיא לא לבשה מתחתיו.
ובכן, שרון עליזה זו צדה את עיניו
הבוחנות של יואל ישראלי, עורך העיתון
חדשות המישמרה, שהיד, גם הוא שם, ועד־מהרד,
התברר לו שאביה של שרון משמש
1בתפקיד סגן מפקד מישטרת לוס־אנג׳לס.
כלומר, היו לשניים המון נושאי־שיחה
משותפים, על מישטרה וכר. בקיצור, יש ראלי
התאהב בקטנה עד־כדי־כך שכשהיא
נפרדה ממנו השבוע, הוא נזקק לאישפוז
בבית־חולים. הבחורה הזאת שיגעה אותו
כמו שלא עשתה לו את זה אף אחת מאז
נפרד מד,דוגמנית הבלונדית אירים כן.
וא־פרופו זאביק ובוני, המתנה היפה
ביותר שהם קיבלו היתה גלויה מג׳ק
,לורד, הוא סטיב מק־גארט מהוואי חמש־אפס,
ובה כתב להם ״אלוהה,״ שפירושו
שלום, וחתם: סטיב• גלויה נוספת קיבלו
מהסגן שלו, בסידרה, דאנו, שחתם: זולו.
כי אם כבר מסיבה בסיגנון הוואי, אז
עד הסוף. שיתפוצצו כולם.

גיווש׳ הצלם
מי היה מאמין שדבר כזה יקרה לאחד
ממוסד ורציני כמו צלם־העיתונות שעיה
סגל 1שעיר״ שחי בעבר באושר עם
אישתו תחייה ובנו הקטן, נאלץ לעזוב
את דירתו ולעבור לתל-אביב לצרכי ע מדתו
כצלם אחד הצהרונים. תחייה היתד,
מוכנה לסבול את ההיעדרויות התכופות
שלו, אבל גם לסבל יש גבול. שעיה העדיף
את העבודה על חיי־המישפחה, ובשבוע
שעבר נחתם הקץ לנישואיהם.
תחייה חזרה להוריה שבירושלים, ושעיה
המאמין שכר לו דירת־רווקים בתל-אביב.
אבל, כמו שכולנו יודעים, קצת קשה
להתאקלם בעיר הגדולה, למרות שהיא
באמת די גדולה, ומאז שהוא התגרש מבקש
שעיר, מכל החברים שלו שיכירו לו חתיכות,
אם אפשר.
וכמו שאני רואה את מצב העניינים,
אם תרשו לי, אז שעיה יתייאש די מהר
מהחתיכות התל־אביביות כי, בינינו, החברים
שלו מכירים רק נערות־זוהר, ואלה
לא בדיוק הטיפוסיות שלו. ואז, רומזים
לי, יתחיל שעיה להתגעגע הביתה, ואולי
אפילו ייצא מזה משהו, ואז גם הוא יגיע
למסקנה, שהעמדה זה לא הכל בחיים,
צריכים גם לחיות.

דוגמנית ע ראש בענני
־תראי, דוגמנית זה נורא שיטחי. אנו
רוצה להיות שחקנית. כי אם אני אהיה
שחקנית, אז גם לך יהיה הרבה יותר מה
לכתוב עלי, וזד, בטח יהיה מעניין, כי
אני בחורה נורא לא־שיגרתית.״ כך גילתה
לי השבוע, כימעט בסוד, הדוגמנית הבלונדית
שולי הנני, על המיפנה החדש
שעומד להתחולל בחייה מלאי־ההפתעות.
כי שולי עומדת להפוך שחקנית־קולנוע.
אחרי שהיא הספיקה לעשות כבר כימעט
הכל בחיים.
היא היתה מועמדת למלכת־המים, נבחרה
כמלכת־היופי של תל־אביב, דיגמנה בכל
מיני מופעים ועבור חברות, והצטלמה
לסירטוני־פירסומת ומודעות. אבל התפקיד
הגדול ביותר של חייה בא לה רק השבוע,
אחרי שבים של צעידה במסלול. מה שמוכיח
לכל הדוגמניות המתחילות, שאין להן מה
למהר. גם יומן יגיע.
ומספרת שולי :״הופעתי בתור סטטיסטית
בסרט לופו, והבמאי בועז דוידסין הכיר
לי את מנחם גולן, שאמר לי בפירוש
שהוא מכניס אותי לתפקיד. כישרון־מישחק
הרי יש לי. תראי, לא צריך ללמוד את
זה, זה בא טיבעי. אני רואה מה ששחקנים
מפורסמים עושים, ואני מרגישה שאני
יכולה לשחק בדיוק כמוהם.
״אחרי הכל, שיחקתי כבר בבית־הספר
העממי בכל מיני תפקידים, ותמיד חלמתי
להיות כוכבת, אבל לא היו לי קשרים.
עכשיו מנחם ממש גילה אותי, ואני בטוחה
שהוא יעזור לי להגיע להוליווד. אני נם
מדברת אנגלית, עוד יותר טוב מעיברית.״

שולי חנני
קאריירה במקום אהבה
שולי רוצה להתפרסם, אבל איננה מוכנה
לעשות תמורת זה הכל. יש גבול .״אני

תסכימו איתי שכבר זמן רב לא שמעתם משהו חדש על
השחקנית־זמרת מיכל נוי. מאז כיכבה במחזמר שיער, והחליפה
את רותי נבון בהצגה אל תקרא די שחור, לא ראינו אותה ולא
שמענו ממנה. עד שהשבוע, נודע לי מדוע מיכל מסתגרת בביתה
וכמעט שאינה מראה את פניה לאיש, חוץ מבעלה והחברים
הקרובים שלה
מיכל החתיכה בת ה־ ,26 מתמסרת כיום לדבר אחד בלבד.
בשעות־הפנאי, שיש לה בשפע, היא עוסקת באריגת שטיחים.
אני מתארת לעצמי שאתם שואלים את עצמכם מה לאחת
כמו מיכל, שכל החיים שלה עסקה בשדביזנם, ולאריגת שטי חים
ז או. אז קודם כל כדאי שתדעו, שמיכל למדה אמנות
בלונדון ועבדה באמריקה בתור גרפיקאית. שם למדה גם את
רזי האריגה, אלא שלא היה לה די זמן להתעסק עם זה.
מיכל היתד. נשואה לפני שמונה שנים לבחור בשם יוסי ונסעה
איתו לאמריקה, שם הם הופיעו עם עוד בחור אחד, בתור שלי שייה.
לפני שלוש שנים התגרשו השניים, והיא באה לארץ להש תתף
באל תקרא לי שחור. נכון שקאריירד. גדולה לא יצאה לה
מהתפקיד הזה, אבל מה שדווקא כן יצא לה, היה
שהיא התאהבה עד מעל לאוזניה בשחקן הצעיר דודו זר,
בנו של איש־העסקים מרדכי זר, מי שכיהן בזמנו כסגן יר׳ר
הכנסת, פרש מתפקידו והתעשר מעסקים באיראן.
דודו גם הוא התאהב במיכל, והשניים עברו לגור יחד,
למרות שבעלה של מיכל שהד. כל אותה עת בנידיורק. משראתה
מיכל כי אהבתה לדודו בוערת, נסעה ארה״בה, קיבלה גט
מבעלה, חזרה ארצה ונסעה שוב עם דודו ללוס־אנג׳לס, שם
הם התחתנו כדת וכדין.
בניגוד לשמועות שהילכו בינתיים בארץ, ופיקפקו בכשרות
נישואיהם, סיפרה לי מיכל :״התחתנו לפי דת משד. וישראל,
והרבנות בארץ כבר הכירה בנישואין האלה. לכל המעוניין,
יש דוקומנטים.״
ומאז חזרו, נשואים ומאושרים, החל דודו עובד כמדריך

לא רוצה להופיע בעירום. מכסימום. ביקיני.
עירום מעורטל אני כן מופנה, אבל
עירום מלא, זה לא. גם סצינות־מיטה אני
לא אוהבת, כי זה לא טיבעי. זה הכל
מישחק. אני אוהבת סצינוית־מיטה רק כשזה
אמיתי ועם כל הלב. ברגע שאראה שלא
הולך לי בלי זה, אוותר ואפרוש. אבל
אני מקווה שלא יצטרכו אותי רק לעירום.״
על חייה הפרטיים, אין שולי מוכנה
לדבר. כן, כן, היא מכירה הרבה שחקנים
מפורסמים שהחיים שלהם מיסתוריים. אבל
כשלוחצים עליה, היא מוכנה לגלות שהיא
לא יוצאת עם מישהו מסויים באופן קבוע,
כי היא נורא בררגית .״עוד לא נולד הבחור
שימצא חן בעיני,״ היא מספרת• ״טוב,
חוץ מ מייק ב ר אנ ט, כמובן, אבל הוא
כבר מת, אז למה להזכיר אותו?״
״אני יודעת שההופעה שלי יוצרת רושם
שקל להכניס אותי למיטה, אבל זה רושם
מוטעה,״ היא מתוודה .״כי ברגע שמגלים
אותי רואים מייד שאני אשה של איש
אחד.״ הבחור ששולי מחפשת, חייב להיות
בעל המון שכל אבל לא חשוב אם יהיה
יפה. כי, לדעתה, בחור יפה זה גם בשביל
השכנה, ואילו היא רוצה שהבחור שלה
יהיה רק שלה.
לכן גם לא חשוב לה אם הוא יהיה
אפילו מכוער, העיקר שיהיה לה על מה
לדבר איתו. אה. כן, מותר לו להיות גם
עשיר, אבל זה לא תנאי הכרחי, כי שולי
מאמעה שכסף הם יכולו לעשות ביחד.
״אבל אני רק בת ,21 ואני לא ממהרת
להתחתן,״ מסבירה שולי .״בינתיים, מה
שחשוב לי זה הקאריירה.״ וזד. כבר יש לה.

דרמאתי בכפר־הירוק, ומיכל עובדת על השטיחים שלה בדירתם
שברמת־גן .״יש לי בזה הרבה יותר סיפוק מכל החאלטורות
שאני עושה,״ היא טוענת.
ואם אתם זוכרים את הכלל הישן והטוב. הרי מה שחשוב
בחיים הוא הסיפוק, ורק אחריו כל הדברים האחרים.
הנה, עוד אחת שהגשימה אותו.

מיכל (נוי) ודודו זר
סיפוק במקום חאלטורה

0 1 1 1 8 0 .

א1 ! 1

1ו £ ,1ץ

שס״ !,ש 1ו^£,א_ו110.111 !^)0

ווויי!

1111