גליון 2014 מתאריך 6 באפריל 1976

ח״יין נשמר כסוד, כדי למטע חקירה שד
שילטונות־חמכם הצרפתיים כפרשה,

להיות עורכו, החליטו לרכוש מכונת־דפוס רוטאציונית
ולהקים דפוס משלהם, אחרי שנכשלו כל המגעים
להדפיס את עיתונם בבתי־דפום השייכים לעיתונים
אחרים. המשא־והמתן להדפסת העיתון, היום הזה,
בדפוס מעריב, עלה על שירטון אחרי שפועלי הדפום
סירבו לעבוד מישמרות נוספות בהדפסת עיתונו של
דיין.
אנשי דיין טוענים, כי הנהלת מעריב הוליכה אותם
שולל במתכוון, כדי לחבל בהוצאת עיתונם על־ידי
משיכת המגעים עימם זמן ממושך. מכונת־ההדפסה
שאותה עומדים יוזמי העיתון לרכוש, שירתה בזמנו
את דבר.

שנשארה עניין פנימי של השגרירות. עתה בודקים גם
אם טל התקבל לעבודה לפי המלצת דודו, שר־השיבון
אברהם עופר.

יינגי קי ף
מר ס מ מש* ר
בהקמת רו ב ,
למרות הביקורת הפנימית שהוטחה נגדו לפני שבועות
מיספר, בעיקבות ידיעות על ניהול מגעים לבחירתו
כראש־ממשלה במקומו של יצחק רבין, ממשיך שר־הביטחון
שימעון פרס במגעים ובקשירת קשרים,
המייועדים להגביר את התמיכה במועמדותו לראשות־הממשלה.

פרס
מנהל מסע נמרץ של הופעות, בחוגים
סגורים ובחוגי־בית. כין השאר הוא מהדק
קשרים עם הפקידות הבכירה, ובייחוד זו
של האוצר ו״כנק ישראל״.

במקביל לפעילות זו של פרס הוחל בפעילות נוספת
מאחרי הקלעים של מיפלגת העמדה. יוזמי פעילות זו
טוענים, כי היריבות בין יצחק רביו לשימעון פרם
אינה ניתנת לתיקון, וכי היא מקור כל המחדלים
בממשלה ובמיפלגה.

קבוצת עסקנים מנסה לגבש תמיכה סביב
הצעה להצגת מועמדותו של שר־המישפטים,
חיים צדוק, לתפקיד ראש־הממשלה הבא,
בשלצידו יכהן שר־המיסחר־והתעשייה
חיים בר־לב, בשר־הכיטחון.

אוז״וו ש ל שר״השיכון
פוטר פ שירות־החוץ
עובד־החוץ המקומי של שגרירות ישראל
בפרים, שהועסק על־ידי השגרירות כרשם
הדואר הדיפלומטי ופוטר לאחרונה
מתפקידו, הוא שלמה (״שלומי״) טל, בן־
אחותו של שר־השיכון אברהם עופר.
טל היה בשעתו מנהל־תחזוקה של בנייני־דירות גדולים
שבנתה חברת ש יכוך עובדים, בעת שאברהם עופר היה
מנהלה. רוכשי הדירות בבניינים אלה הוכרחו לחתום,
לפני כניסתם לדירה, על חוזה התחייבות להעסקת
טל כקבלן־התחזוקה.
בינתיים ירד טל מהארץ, והתיישב בפרים. בצד
עבודתו בשגרירות, שהיתר, כרוכה גם בהעברת
דואר־דיפלומטי בין שגרירויות ישראל באירופה, עסק
במיסחר במוצרי־חשמל.

לאחרונה נתפס באשר ניסה להבריח
מכשירי־חשמל ללא מכס, כדואר הדיפלומטי.
כתוצאה מכך פוטר מעבודתו. היועץ־המישפטי של
משרד־החוץ בודק עתה, אם יש מקום להעמיד את
האיש לדין.

הגיליון הבא של
העו & ס ד 1ה
הופעת הגיליון הבא של ״העולם הזה״
תוקדם ביום אחד, לרגל חג הפסח. במקום
ביום רביעי, יופיע הגיליון הבא ביום שלישי,
י״ג בניסן .13.4.76 ,בתל־אביב ניתן יהיה
להשיג את הגיליון בבר ביום שני,12.4.76 ,
בשעות הערב.

בבר עתה כרור, בי כתוצאה מבר יידחה
מועד הופעתו של העיתון החדש לזמן
כלתי־ידוע.

מערכת אד חו טי ח
לכתב ..מעריב״

11091׳־הווונוררות
למען 11ב ר

עורכו החדש של הצהרון מעריב, שלום רוזנפלד,
שתחביבו הוא מכשירי־אלקטרוניקה מודרניים, צייד
את כתבי עיתונו במערכת תיקשורת אלחוטית
מודרנית יקרה ביותר. סכום של חצי מיליון ל״י
הושקע, כדי לצייד 15 מן הכתבים הנודדים של

נגיד בנק־ישואל, משה זנבר ודוברו, מיכאל בן־עמי,
עומדים מאחרי מסע־ההתעוררות הנערך עתה בכלי־התיקשורת,
כדי להשפיע על זנבר לחזור בו מהודעתו
שאין הוא מתכוון להגיש את מועמדותו לתקופת
כהונה נוספת כנגיד הבנק.

הפתק׳ שלס בי 1ר

זנכר סכר, כי כתוצאה מהודעתו יופעלו
עליו לחצים לחזור בו, ולהסכים להמשך
כהונה כתפקיד. באשר בוששו הלחצים
לבוא, נפתח מסע מאורגן ומתואם של
תומכי זנכר כקרב העיתונאים הכלכליים,
שנועד ליצור את הרושם כאילו פרישתו
תהווה אסון למשק הישראלי.

י חוללו סערה
אופה הפתקים של שר־האדצר
ויושב־ראש הנהלת הסוכנות לשעבר,
פנחס ספיר, שהתגלו אחרי מותו,
עלול לחולל סערה כמדינה ולהוציא
מקיברן פרשיות נעלמות הקשורות
באישים בכירים כמדינה.
מסתבר כי ספיר נהג לאסוך ולשמור
את פתקי היד הקטנים, ברובם דפים
התלושים מפנקס, באמצעותם ניהל
התכתבויות עם שר בממשלה ואישי
המדינה. הפתקים מצאו דרך לידי
העיתונאי אריה אכנרי, שהחל לכתוב
ספר אוטוביוגרפי על ספיר זמן קצר
לפני שנפטר. הספר, שייקרא כשם
״ספיר״ ,עומד לצאת לאור בימים
הקרובים וחלק ניכר מה״צעטאלאך״,
אותם פתקים מפורסמים של ספיר,
יראו בו אור לראשונה.

נטייתו של שר־האוצר יהושע רבינוביץ׳ ,לתמוך
בהמשך כהונתו של זנבר, עלולה להוות פגיעה נוספת
באמינות הממשלה. שכן בשעתו, אחרי פרשת בנק
ארץ־ישואל— בויטניה, הצהיר רבינוביץ׳ כי יתירו
לזנבר לסיים את תקופת כהונתו, אך לא יאפשרו לו
תקופת־כהונה נוספת.

ת חו סלהמחלקה
לעידוד ת״רו ת״פוי ם
שר־התיירות, משה קול, עומד לחסל את
המחלקה לעידוד תיירות־הפנים כמישרדו.
המחלקה, שבראשה עומד ראובן אלדר, אשר סימלה
היה כובע־הטמבל ועסקה בעידוד יציאתם של
הישראלים לנופש, באירגון מיפעלי־קמפינג ואירועי־תרבות
בערים השונות, תתחסל משום ריב שפרץ בין
קול לאלדר על רקע של קיצוץ בתקציבים.
בינתיים נמתחה ביקורת קטלנית גם על פעולותיה של
המחלקה לעידוד תיירות־חוץ. מחלקה זו מארגנת
מדי־שנה, בתקציבי־ענק, סיורי־חינם לסוכני־נסיעות
מכל רחבי העולם, כדי להמריצם לשלוח תיירים
לישראל.

מעריב במכשירי־אלחוט קטנים בעלי־עוצמה,
המסוגלים לשדר ממטולה עד ירושלים.

התפרקה לן בוצת
רפי לי בו ה

בדיקות שנערכו העלו, כי חלק ניכר ממקבלי
סיורי־החינס כישראל אינם סוכני־נסיעות
בלל, וכי הכספים המושקעים במיבצעים
אלה הם כבחינת ביזבוז מוחלט.

הקבוצה השמאלנית ״מאבק״ ,שמנהיגה
היה רמי ליבנה, בנו של ח״כ רק״ח אברהם
לכנבראון, התפרקה וחבריה פרשו למעשה
מפעילות פוליטית.

עוד סערה
אפו״ה ב. אגד,

ליבנה נידון לפני כארבע שנים לחמש שנות מאסר, על
מגע עם איש פת״ח, למרות שזוכה מאישום במסירת
מידע או קשירת קשר. קבוצת מאבק מנתה כחמישה־עשר
חברים, בעיקר בירושלים, ונמנתה עם תומכי
מיפלגה טרוצקיסטית צרפתית־בלגית.

סערה עומדת לפרוץ כימים הקרובים
כ״אגד״ ,לאחר שמנהל חכרת־העובדים,
אפריים ריינר, ונציג שד־התחכורה בהנהלת
״אגד״ ,רמון הראל, הבטיחו לראשי
האופוזיציה בהנהלת ״אגד״ שידאגו לסילוק
האיש החזק בקואופרטיב, המזביר לענייני־חוץ
יוסקה הררי.
התואנה שבה ישתמשו ריינר והראל לתביעתם היא
שהררי סידר לידידו, מי שהיה יושב־ראש מזכירות
אגד, ישראל גיל, עבודה רבת־היקף בה הוא מרוויח
למעלה ממיליון לירות בשנה.
גיל הקים, אחרי פרישתו מאגד, חברה לניקיון
ואחזקת־אוטובוסים, שלה חוזה שנתי עם הקואופרטיב.

עיחו1ו של ד״ן
׳ 0 *3ד בו ס
יוזמי העיתון היומי החדש שמשה דיין מייועד

ד א הועדו מחיר*
הסיגריו תבגרה

מכירת הסיגריות בירושלים המיזרחית, עבו,
נצרת וערי הגדה עלתה בימים האחרונים
בשיעור ניכר, בעיקבות העלאת מחירי
הסיגריות המיוצרות על־ידי קונצרן ״דוכק״.
בית־החרושת לסיגריות בבית־ג׳אלה, ליד בית־לחם,
לא העלה את מחיריו והסיגריות שלו, שהיו עד כה
יקרות מן הישראליות הפכו זולות יותר.
מחיר הסיגריות מסוג נאשיונל של בית־החרושת
בבית־ג׳אלה, הנחשבות כסיגריות־יוקרה, נשאר 3.30
לירות. לפני ההעלאה הן היו יקרות ב־ 20 אגורות
מסיגריות טייס של דובק, ואילו כיום הן זולות
מטייס נד 70 אגורות.

3רסוס דיר יעקבסון

את תופי האוזניים כדי להאמין שהדברים
אינם חיזיון־תעתועים.
את פסוקו טל יוס ליוותה המנגינה העליזה
של שושנת יעקב צהלה ושמחה.
ואם חשב מישהו לרגע שזאת טעות, ומישהו
הניח במיקרה סרט־הקלטח לא נכון
על פס השידור, הופיעו מיד האותיות
על המסך שהבהירו כי אין מדובר כלל
במישגה.
ביום בו נהרגו שישה אזרחים י־שראליים
במהומות, כשעשרות שוטרים וחיילים פצועים
עדיין גנחו מכאבים בבתי-החולים,
כשהמדינה כולה היתה עדיין בהלם, עשה
לו הממונה על פסוקו של יום חג־פורים
חדש.

״העולם חזה״ ,שמעון החדשות הישראלי. המערכת וחמינהלח: תל
אמם, רחוב גורדון ,3טלפון .03*243386 תא־דואר . 136 מען מכרקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחום כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ 5ס״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ט י
העורך הראשי: אורי אפנדי. המוציא לאור: העולם הזח כע״מ.

הוא הורה על קריאה חגיגית של מגילת־אסתר.
וכדי שחלילה לא תוחמץ הכוונה
שבבחירה מטורפת זו, נבחר לקריאה אותו
קטע מהמגילה המכיל את הפסוקים הבאים
:״ליהודים היתה אורה ושמחה וששון
ויקר. ובכל מדינה ומדינה, ובכל עיר ועיר
מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, שמחה
וששון ליהודים, משתה ויום־טוב. ורבים
4831 1976 5נ\>׳01845<1

: 3110111)1 )11זססת ^ {
!13)10111 66101
3261 סז• •116

1118 860011)1׳>> 11• €3113311311׳>]

0168׳> 613111׳}11311015
קשה לומר שהיתה הרגשה של
התרוממות־רוח, או תחושה של גאווה־לאומית
נעלה בלהיות־ישראלי בשבוע האחרון.
יחלוף
כנראה עוד הרבה זמן עד שבל
אחד מאיתנו, באופן אישי, יצליח לעכל
באיזו מידה שיבשו המאורעות שאירעו
השבוע בגליל את מערכת התייחסויותיו
והערכותיי. יעברו אולי שנים עד שה־טראומה
הזאת, שפגעה השבוע בנפש־האומה,
תיפרוץ החוצה מבעד למחסומי
ההדחקה הלאומית. צריך רק להאמין ול קוות
שהתפרצות מעין זו, לכשתבוא, תשטוף
באפיק חיובי.
בינתיים קיימת רק מועקה.
ואם מלווה את המועקה הזאת גם הרגשה
של קבס וגועל־נפש, הרי זה לא מהשתלשלות
המאורעות הטראגית שהביאה,
בפעם הראשונה מאז קום המדינה, ל עימות
בין שני העמים היושבים בתוך
מדינת־ישראל. היא נובעת מהיבטים ישו-
ליים, חסרי־משמעות לכאורה, שהתלוו
לטרגדיה שהתחוללה ביום השלישי בשבוע
שעבר.
אני מוצא לנכון להביא דברים אלה,
במדור זה, משום שהם מתייחסים לאותו
מדיום שגם אנחנו, חברי מערכת זו, מש-
תייכים אליו. כי אם היות ישראלי לא
היתד, תחושה מרוממת באותו יום שלישי,
הרי גם היות עתונאי־ישראלי לא היה כבוד
כל כך גדול.

מס 111 ! 13111׳>> 1(111 1001
ז!ו 80נ 1114 1זס• 1!00״ 1116 546011<1 8חו 8ת1א<׳>
ץ ז 0סו\ מ ח ) <451111441 135ק1ו51ז<14ג 14 לחג?
814 ? 001 85 141 >0145ז4ץ 0חנ 11ן נ 03!1ז) 10[ 8
*110׳( 114314ז 0 1ו01ו 1טוג1ח10 133. 30111114 411

י 84 סו 1114 11114*1 811101,חן •*01 38 50145.? 1811)45
10 5110 זססין גז 4ז, 3׳.ס 10111 חס 144<1זע0תונ3
0001)01138^ 3114311 0) )114 חב1ין ג 11ב> 11 ׳<7
0) 50145,חזטטסחום! י>זג 40055ת

(*(1׳* 8301) 055 סס!! ז>1 10 * 00 !>1ן ! 3 ) 1601ח ח!! ,
׳14׳11111

•״4111*1ז>1ו10

.1.1.01׳8סא3£00

{ ) 10161166ס 5 1) 1116)1111 ) 1311100׳ 5 <135נ 31ז צו 8

העמוד הראשון שד ח״טיימס״ הלונדוני 31.3.76 ,
כל יום פורים
,זגאסדוגאזמזזמ

16ז גו(11ז3 ^ 1:3166* 1 1 ^ 211
* ? 0 5ח 1£ * 0ו) 3511 1) 110165 311)1 16־ ¥01׳י 65א 101 1116 1111113116)1

•ליולוגמ<א*א־>גמ^•6,51115, *80י• 1

י גז

*6־01*61•€0)1)186181<1

01113011311 ׳1׳81<08

.4 ! €0381 6 41*31(8 010
1€0־181*301 811

!ס ) >0 1 0מ€ 0 3 )1 1
•110 € 0 3 )101׳€81 >01

הנה, למשל, הטלוויזיה הישר
אלית.
זו המוגדרת בפי כל כקן של
מסיתים -שמאלניים אנטי־לאומיים המחבלים
בעצם קיום המדינה ואשמים בכל תח לואיה.
באותה
טלוויזיה הרסנית יש נקודת־אור
אחת, המבליחה באפלה, שיש בה כדי לחזק
את יסודות האמונה ולהדוף את כל המקטרגים.
זהו הקטע היומי הקצר והתמים
לכאורה, הקרוי פסוקו של יום.
בהבזק קצר ומהיר, מצליח הממונה על
קטע זה, להביע את דעתו על אירועי היום
באמצעות פסוק או מיורש מההלכה או
המקורות• זכור כיצד בימי המשא־ומתן
על הסדר־ד,ביניים עם מצריים, השתמש
הממונה על פסוקו של יום בפסוקים
תנ״כיים כמכשיר־הסתה נגד ההסדר. חלף
זמן עד שהבחינו בכך וקראו אותו לסדר.
אולם מה שאירע ביום השלישי בשבוע
שעבר, נעלה מכל דימיון. בעת שבשורות*
האיוב מהגליל הגיעו בזו אחר זו> בעת
שנדרשה מידה מכסימלית של שליטה והתאפקות
כדי לא ללבות את היצרים עוד
יותר; בעת שחלק ניכר מאזרחי המדינה,
יהודים וערבים, המתינו למד,דורת־ד,חדשות
המסכמת של היום, נדי לשמוע פרטים
מלאים על מה שאירע, פרצה לפתע הטלוויזיה
בתרועת: ששון ושמחה.
צריך היה לשפשף את העיניים ולהרעיד

הכותרות הראשיות כ״הארולד טריביון״31.3.76 ,
מורא היהודים

13232
י פעם נוספת ע
.אלופתהעור ׳
— ן ^ ר נ צי ן ח עו צו ז ה ז ס ^ 1^ 1906

רוב שיחות חוסיין עם
פורר -על המצב בלבו

מעמי הארץ מתייהדים כי נפלפחד
היהודים עליהם.״

״קצר״ ,קולע ומבחיל.
קשה לדעת באיזה מוח מעוות עלה הרעיון
לציין את מאורעות־הדמים בגליל
בחינגא פורימית של התמוגגות פסיכו-
פאתית מיכולתם של יהודים להטיל אימה
ופחד על אחרים. מה שמחריד יותר הוא
שהדברים עברו ללא כל תגובה, באין
פוצה פה ומצפצף, כדבר טבעי ומובן
מאליו. שהרי אצלנו — כל יום פורים.

,אם כרנע זה קצר, נפשך בטלוויזיה,
ויכולת לעבור את הלילה בלי נדודי־שייה
בדי להמתין לדיווח עיתון־הבוקר, הרי
הבוקר לא היה טוב מהלילה שקדם לו.
שוב, צריך לסקור פעם נוספת את עמודו
הראשון של עתון־בוקר ישראלי, כמו
הארץ למשל, ולהתבונן טוב טוב בתאריך
כדי להאמין שמדובר בגיליון שהופיע
ב־ 31 במארס ולא בראשון לאפריל — חג
השוטים,
הדיווח — על מד, שהוגדר בפי מומחים
כאחד המאורעות המשמעותיים ביותר בחיי
המדינה מאז היווסדד — ,לא נעדר משם,
חלילה. הוא הופיע בין שאר הכותרות
הראשיות, על רוחב של טור אחד, מוצנע,
קורקטי (ראה גלופה בעמוד זה) בהתאם
לדרגת החשיבות שעורכי העתון ייחסו לו.
אין לי שום זכות לחלוק על שיקוליהם
המקצועיים של עורכי עמוד החדשות ב־הארץ•
אין לי גם כל רשות להתערב בשיקולים
אלה, כשם שלא הייתי רוצה
שעורכי הארץ או כל עתון אחר יתערבו
בשיקולי מערכת זו. זוהי בסך הכל תגובה
סובייקטיבית שלי כקורא עתון המקובל
עלי כשקול ומהוגן.

באותו יום עצמו הקדישו כמעט כל
עתוני העולם המערבי את כותרותיהם הראשיות
להתנגשויות־הדמים בגליל. בהת אם
לאופיים וסיגנוגם, הם הכתירו את
הידיעות על המהומות בנצרת וסביבתה
באותיות שמנות או צנועות יותר, במילים
חריפות או מאופקות יותר. אבל כמעט
כולם, מהמכובדים ועד לעתוני הסנסציה,
העניקו לדיווח מהגליל עדיפות כמעט על
פני כל מאורע אחר שהתרחש בעולם
באותו יום, או לפחות העמידוהו במקום
שני או שלישי בסולם העדיפויות.
יש להניח שחם עשו זאת משיקולים
עתונאיים אובייקטיביים. ברור לי שימצאו
בישראל נאלח שייחסו את תשומת־חלב
שהעניקו עתוני־העולם אותו יום לישראל
בנטיות האנטישמיות והפרו־פלסטיניות של
עורכיהם׳ או לפסוק המסביר הכל :״העולם
כולו נגדנו.״
אבל אם לצאת מתוך הנחה, שלפחות
כמה מהם הונחו על־ידי שיקולים עתונאיים
טהורים, קרוב לוודאי שהם החליטו על
כך משום שסברו שזהו נושא בעל מש-
מעות וחשיבות, שקוראיהם עשויים לגלות
בו עניין.
מאלף מאוד שמה שנראה חשוב עבור
עורכי הטייטס הלונדוני, או עורכי ה־הארולד
טריביון האמריקאי המופיע בפאריס׳
לא נראה בעל אותר, חשיבות
עתונאית בעיני עורכי עתון ישראלי.

פורר שוקל הטלת וטו אם ! ן־^יסזן ך
יאושר תקציב ביניים׳לישראל י *״יי

י 6וזרמים

רבץ יסקור היום בכנסת־ההתפרעויות
ביום האדמה .

כותרות העמוד הראשון כ״הארץ״31.3.76 ,
צהלה ושימחה

שתי דוגמאות אלה הן אולי חסרות־חשיבות
לכשעצמן.
הן רק סימפטומים לתופעה ההולכת ומתפשטת
במהירות בהוגים רחבים יותר
ולתחומים רבים יותר של׳ החיים במדינה.
הם חלק מהאווירה הכללית, בה נראית
החברה הישראלית כמטוס שנכנס לסיחרור.
אני רוצה לקוות שבמצב דברים זה
נשאר העולם הזה מכשיר המסוגל לתרום
מעט לראייה יותר מפוכחת ומאוזנת של
ההתרחשויות ושל הכיוון אליו הן מובילות.

העולם הזה 2014

׳ס!בון יוקץ־>תז

מסמוסכזט ׳ של יצהר

מם קוסמטי באריזה עול
׳שמונה מבוני-ממרק שימושי
14.0ל״י בלבד!

*רסיס אירחו! ביל לן

חברת׳ יצהר־ •צרה ע בו ר ר סבון ת מ רו קי ב טי ב בינלאומי ובמ חי רעמ מי.
מחק 1ם נ! טי סבון צ מיג ו מו צ ק. ש מנוני ומקציף, בעל ניחוח יציב
ו מג ע נעים, נשטףבקלות ומותיר הרגשת נקיון נפלאה.

ג בסבון קן־זקוסמטי תמצא תמונות טבעוניות של אמני
ע ספחי המאפשרים לך להשתתף ב״פסטיבל הסבונים־ ,של יצהר.

השתתף וזבה במבצע ״פסטיבל הסבונים״ של ״יצהר״
השתמש בסבונ׳ ׳־יצהר״ ה מ עו לי ם: קבז קוס מ טי. טנגו, אבוקדו,דו סבון, מ.מ זית,
דו סבון טבק וז כ ה -בנו סףלרחצה טו בהומ ענ ג ת -גבפר סי מלהיב•.
והנהדר-ז היצהר
העולם הזה 2014

מכתבים
את חשובה לנו
יותר מקנייתד.
תני לנו לפנק אותך
במרחק שני צעדים
מ־נוי |ן ו חו חו( פ סג׳ הוד);
מעבר לכביש, בחצר,
מחכיסלך
עם חיוך לבבי,
עם שטיח מקיר לקיר,
ספל קפה והרבה יופי.
שלך-
מיני אקסקלוסיב,
רנקיס ואביזרי עור
בסגנון איטלקי
פרוג ,5תל־אביב
טלפון 23 92 69 :

כדחור! מיזרח ממערב
קראנו בתימהון ובמורת־רוח ידיעה תחת
הכותרת ״משל לא רוצה לפנסיה״ (׳העולם
הזה ,)2010 ממנה משתמעת החשדה חמורה
על חברינו העיתונאים, כאילו ניתן
לרכוש אותם על־ידי טובת־הנאה — קרי
הענקת נסיעת חינם לחו״ל.
העובדות לאשורן הן, כי עם הקמת
תא של כתבי העבודה, בראשיית שנה זו,
נפגשו חברי הנהלת התא עם מזכיר ההסתדרות
מר ירוחם משל, לשיחה על
תוכניות פעולת התא. באותה שיחה הועלתה
גם הצעה לאפשר הזמנתם של כת־בי־עבודה,
ללמוד את בעיות העבודה
והאיגודים המקצועיים בארצות שונות באירופה.
דובר על האפשחית לממן סיור
כזה באמצעות קרנות של האיגודים ה־מיקצועיים
בגרמניה, המסייעות לחילופי־מישלחות
בין האיגודים המיקצועיים של
שתי המדינות, בתוספת כספי קרנות־ההש־תלמות
של העיתונאים הישראליים עצמם.
ברור שמכאן ועד השתתפות חברינו
״באירגון מסע של תומכים שיתבעו את
בחירתו מחדש של מר משל,״ הוא כרחוק
מיזרת ממערב.

הנהלת תא כתבי־ עבודה

באגודת העיתונאים, תל־אביב

חוק שיכון הזבה
לאחר סקירת המצב הקיים במדינה,
בעיקר לגבי אזרחיה הצעירים הנדרשים
למלא חובותיהם הקשים למדינה, הגעתי
למסקנה שהנושא החיוני והדחוף ביותר
לחקיקה במדינת ישראל, הוא חוק שיכון-
חובה.
כל חייל המסיים שירותיו בצה״ל, צריכה
המדינה לספק לו שיכון בהתאם למצבו
המישפחתי העדכני, ולשפת בהתאם לשי נוי
מצבו המישפחתי, על־פי סטנדרד שייקבע
בהתאם למצב במדינה בכל עת —
וישתנה בהתאם.
אולם לדרוש היום מהדור הצעיר שיגן
בדמו ובדעתו ובמיטב שנותיו על ריבואות
שיכוני ישראל — ללא הבטיח לו־עצמו
שיכון משלו לאחר סיום שירותו —
זה בלתי-אנושי, מכל בחינה שהיא. שיכון
זה צריך להיות זכותו של האזרח הצעיר,
בדומה לשיכון לעולים. אין זו טוב שאיזה
פקיד או איזה מישרד או איזו מיפלגה —
מיטיבים ועושים למישהו שרוצים ביקרו.
ומכאן — גם החקיקה והטיפול בנושא
זה. אם בחוקי הבריאות והחינוך והעזרה
הסוציאלית והסעד ושאר נושאים שיש להם
כתובת בממשל ובחוק, הרי בנושאי השיכון
לצעירים — הברדק הוא השולט. ואין
זה יכול להימשך כך יותר.
חוק שיכון־חובה הוא צו־השעה!
עמי ליבנה, עין־חרוד מאוחד

המשותן? והמבדיל
בקשר לפיחותים הזוחלים אשר ממטיר
עלינו שר־האוצר, מר רבינוביץ, נשאלת
השאלה: מה משותף בין חשפנית לבין
שר־האוצר 1
שניהם מורידים את המיכנסיים בפרהסיה.
ומה
ההבדל י
החשפנית מורידה לעצמה, ושר־האוצר
— לציבור הרחב.
ש. א ,.תל־אביב

קרונות־שינה — הביתה !
לאחד מילחמת ששת־הימים הוכנסו ל שימוש
בצה״ל קדונות־שעה מיוחדים למפקדים,
אשר נלקחו שלל מהצבא המצרי.
לדעתי, אין מקום לקרונות אלה בצבא בעל
מסורת של שויתיפות־גורל וקירבה בין כל
בעלי־הדרגות.
בשירותי האחרון במילואים, נדהמתי
לראות שלמפקד בדרגת מנן־אלוף היה
אף כעין משרת !אישי — חייל צעיר
שתפקידו היה לנקות את הקרון, להכין
מזון למפקד ולספק את רצונותיו האישיים.
השימוש בקרונות מהווה אף בזבוז
משווע מבחינת ניצול כלי-רכב, כוח־אדם
(נהג, ומשרת אישי) ,ודלק — וכל זאת,
בתקופה של משבר כלכלי חמור הפוקד
את המדינה.
במסגרת שיקום צה״ל, ריענון רוחו המיוחדת,
והמגמה למנוע ביזבוז מיותר, הנני
מציע לאסור את השימוש בקרונות־שינה.
מיכאל תימדד, תל־אביב

הערכה להנצחת ההנצחה
הריני מוצא חובה לעצמי להודות לעיתונאי
יוסי ינאי ולהעולם הזה, על

הכתבה המקיפה ״בזאר הזיכרונות״ (העולם
הזה ,)2009 אודות הבזאר שנערך בבית־החייל
בתל-אביב כמיפעל־הנצחה לחללי 1
קורם קציני־שיריון.
כידוע, טרחו שמונה־עשרה מישפחות
חללי קק״ש 71׳ כשנה שלמה, ב־עמל־כפיהן
ובעזרת מאות מתנדבים, למען

עמום דביר
עידוד לטווחים
שבוע המופעים והאירועים בבית־החייל.
הכתבה לא רק שיקפה מציאות מסויי-
מת, אלא אף המציאה — אולי שלא
במתכוון — עידוד לאלה שטרחו למען
המיפעל הזה.
זוהי גם דעתם של רבים אחרים.

ושוב, תודה !
עמום דביר, גיבעתיים

תוכניתו של רבץ
יש, אולי, אפשרות טובה למדינה להיחלץ
ממצבה העגום. והאיש שיוכל לעשות
זאת הוא דווקא יצחק רבץ, שהוא ראש־ממשלה
רע, אבל לא גרוע מקודמיו. על
רקע מצבה הרע של המדינה, בולטת ׳חולשת
המישיטר בכלל, וחולשתו של ימר רבץ
בפרט.
אם נצא מההנחה שמר רבין אינו מאמין
ברצינות בסיסמה המשונה האומרת: אי־הכרה
באש״ף בשום תנאי, ו״המדיניוית
הישראלית״ הנוכחית נובעת מנוחות שיל־ 1
טוינית ומפשרה בין המרכז לבין הימין הקיצוני,
כי־אז נמצא רבץ במצב מצויין. אין
לו ימה להפסיד ! וביזה כוחו, שאינו מודע לו
כרגע.
׳רא׳ש־הממשלה יכול להמשיך ו״למשוך״
כרגיל, ואז ימצא יעצמו — ללא-סיפק —
מסולק מהשילטון בבושת־פנים, כשדימויו
ינשל אדם חלש שאינו עומד בלחץ, יושאר
התארים המודבקים לו על-ידי יריביו.
מאידך יכול מר רבין, לפחות לנסות להזיז
דברים. עליו להציע תוכנית מהפכנית
מרחיקת־לכת, ישירות לעם. התוכנית, ש-
עיקריה הם: שלום תמורת ׳שטחים +הכ; -
רה בפלסטינים, ושינויים מר׳חיקי-לכת ב-
נושאי-יפנים. העם, המחכה בקוצר־רוח ל תזוזה
כלשהי, ייתכן שיתלהב ויידלק.
ואז, בסיוע דעת-הקהל, יעמיד מר ׳רבין
לכנסת את האפשריות לקבל את התוכנית
ואותו, או שיתפטר.
התפטרות בנסיבות כאלה תהיה מכובדת,
ותיזכר לטוב. אם ׳תתקבל תוכניתו
׳(סיכוי קלוש, אבל אפשרי) ,תהיה פתוחה
הדרך לשינוי ייסודי במצב, תוך ׳מאבקים
פנימיים קשים ביותר, כולל התנגשות
אלימה בין השמאל לימין.
בהתאם לתוכנית המוצעת בזה, התפט רותו
ישל רבין מהשילטון תביא בהכרח
למינוי ראש־ממשלה שלא יוכל לעשות
גדולות. ואז, כשהמצב ימשיך להידרדר,
בהכרח, ייתכן מאד שהעם יחזיר אותו ואת
תוכניתו לשילטון. וכך ייצא מחוזק מבחינת
מעמדו, לא ירק בציבור אלא גם במי׳פליגתו
ובממשלה, ויוכל לפעול ׳כרצונו.
אפשרות נוספת היא שיתיוכנית־רבץ לא
תיכשל, שכן סילוקו עלול להביא יאת הי־העולם
הזה 2014

מכתבים

אזהרה

מין לשילטון, וגורם ׳שירתיע את היונים
בעבודה־מפ״ם. אז תיתכן קואליציה של
כל היונים בכנסת בראשות רבץ. וכך אפשר
לעשות. חישובים ׳שונים ללא־סוף.
בכל אופן, כדאי לנסות, מר רביו. אין
לד מה להפסיד.
א.ב. הינום, תל־ אביב

הסבתא לא מוציא מהבוץ

לכל אלה העומדים לרכו ש מכ 31ת כביסה:

״כיצד צדים

בעתון ״הארץ״ מיו ם 19.2.76 בכתבה של לאה פורת
צרכן בור״ נאמר :״הצרכן הישראלי בור גמור בכל הנוגע לטיב המוצרים שהוא
קונה ועל כן הוא נתון להשפעת הסוחר אלא שהסוחר מעוניין למכור לאו דווקא
את המוצר הטוב, אלא את המוצר שהוא מרוויח עליו יותר וכל מה שהסוחר
צריך לעשות לשם כך הוא למכור ״לוקשים״ שהקונה בולע בתיאבון״ .ועצה
נוספת של לאה פורת :״אל תתפתו לחשוב שככל שהמחיר יותר גבוה, המכשיר
יותר טוב. כמה יבואנים למדו שהצרכן הישראלי מתרשם ממחירים גבוהים והם
מעלים את המחירים באופן מלאכותי״.

נהניתי מכל •מילד. שנכתבה במאמרו הקולע
של אלי תבור ״גולדה: מאיר רוכבת
שוב״ (העולם הזה ,)2010 וממאמרו המעויין
שיל אורי אבנרי ״המחדל הבא״
(העולם הזה .)2011 תגובתי הראשונה,
הספונטאנית, עם קריאת המאמרים, דייסה:
דבר כזה יכול להתרחש רק אצלנו! בכל
מקום אחד בעולם — לא. לא בהודו,
לא באוגנדה וגם לא בשום מדינה אחרת,
ותהיה המפגרת ביותר.
שום קריאת־ייאוש בנוסח ״אמאל׳ה!״
(כהגדרתו המדוייקת של תבור) ,לא תציל
את המדינה. רכיבתה־מחדש ישל סבתא
גולדה בהנהגת המדינה (וטעות תהיה לחשוב
כי היא חוזרת רק למיפלגה) תמוטט,
לדעתי, כליל את הספינה הרעועה ששמה
מדינת ישראל.
הפיתרון היחידי למצבה הנוכחי של המדינה
הוא חד, יחיד ׳ויחלק: יפחות אילתיויר,
פחות היסוסים ופחות מדיניות של ״טלאי
על-גבי טלאי״ .אלא: מדיניות ברורה וחד־משמעית
בשאלות המרכזיות שמדינת ישראל
מתחבטת בהן, ובעיקר בנושא חשלום
עם המרחב, היחסים עם ארצות־הברית
ובעיות־פנים.
יזו הדרך ! ׳שום סבתא זקנה, שהמיטה על
המדינה אסון זה לא מכבר, לא ׳תוציא
את המדינה מן הבוץ שהיא וחבריה היו
הגורמים לו!
ד. כן־חורין, ירושלים

על חודו של אחוז

!״ידיעות א ח רונו ת ״ מיו ם א׳ , 22.2.76 נקבע במחקר כלכלי עבור
ההסתדרות כי קיים פער תיווך ניכר במכונות כביסה וכי הרווח הגולמי של
סוחרים מסויימים הוא כ 1,800-ל״י למכונת כביסה. המחיר הסיטונאי של
המכונה המיובאת הוא כ־ 5,000ל״י והמחיר לצרכן 6,700 ומעלה.
לצערנו התפשטה תופעה זו בארץ. ישנם
סוחרים המנסים למכור מכונות כביסה זולות
במחיר מוגזם, כשלא טובת הלקוח נגד
עיניהם אלא השגת רווח מופרז. לצורך זה
הם מספרים סיפורים שאין להם שחר, הכל
במטרה להטות את הלקוח התמים ולשכנעו
לרכוש את המוצר שהם מעוניינים למכור.

לכן — אל תקנו מכונת כביסה לפני
שתראו את מבחר מוצרי קריסטל
המעולים אצל סוכנינו המורשים
ברחבי הארץ.

1 1 קריססד
שימו לב למחיר!

העולם כולו הופתע, וחזה בחיוך עצוב,
כאשר הראו לו הנאצים והסובייטים כי
99 אחוזים מן הבוחרים נתנו את קולותיהם
למועמדי המיפלגה.
אנחנו, בבחירות שייערכו בגדה המערבית,
נשפר את המצב באחוז אחד שלם.

קריסטל ליי די 5,250ל ׳

קריסטל לו ר ד 5,500ל י

בקנותכם מכונת כביסה קריסטל אצל סוכן
מורשה של קריסטל

־ -¥אנו מ ב טי חי ם
אנו מ ב טי חי ם
^ אנו מ ב טי חי ם

אנו מ ב טי חי ם
אנו מ ב טי חי ם

מכונת כביסה מעולה — עם קיבולת כביסה גדולה —
אך קומפקטית במידותיה החיצוניות.
מכונת כביסה שיש בה כל היתרונות והשכלולים.
מכונה מעולה מתוצרת צרפת, בעלת מוניטין רבים
באירופה וגם בישראל.
מכונת כביסה עם שרות מהימן ומסור לאורך זמן.

מכונת כביסה מעולה, במחיר סביר והוגן, ולא מנופח
באופן מלאכותי.
הגיע הזמן לשרת את הלקוחות בנאמנות וביושר ! הגיע הזמן לתת ללקוח תמורה
מלאה עבור כספו !
מוגש כשירות לציבור ע׳),י

יוסף שריק
בין 99ל־ססו

על-ידי גירוש המועמדים הערביים ללב נון,
הבטחנו ש־ססז אחוזים של הבוחרים
הערביים יבחרו בהם — ולא רק הבוחרים
הערביים.
יוסף שריק, תל-אביב

שחק וגאולת העולם
הקורא חיים שטנגר תוקף במיכתבו
(העולם הזה )2011 את הפרופסור הירושלמי
ישראל שחק׳ על שפירסם ספר בשפה
הצרפתית, הדן בגזענותה של מדינת
ישראל. זכותו.
אך על מה מבסס שטנגר את התקפתו
על שחקו על הספר שכתב שחק? לא!
הוא עושה לעצמו חיים קלים: הוא מודה
שלא קרא כילל את הספר, ורק הסתמך
על מובאות מתוכו, כפי שהתפרסמו בעיתון
ישראלי.
לא הייתי מציע לאף אדם המכבד את
עצמו, לבסס את השקפותיו על יומונים
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2014

מכונות כביסה, מקררים,
תנורי אפיה ובישול

בעיות ולבטים
בחיי חמין

שיי־ ל י יצור ותכשיטים 1 0״ מ
חלקים להרכבה עצמית, חרוזי עץ, תכשיטים
ומתנות מקוריות לפי מיטב האופנה.
המכירה בסיטונות וליחידים במפעלנו, רחוב יצחק־שדה 5
תל־אביב מול ביח ״מעריב״ ,בין ,8—16 טלפון .32663

מאת
חד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

טרמפ

לחייל

מכתבים

מכתבים
(המשך מעמוד )7
ישראליים. הם הוכיחו את עצמם כבלתי-
אמינים זבלתי־אחראיים, בנושאים הרבה
יותר חשובים מאשר דיעותיו של איזה
פרופסור, המצוי הרחק ממוקדי־ההכרעה
במדינה.
אפשר, כמובן, להתווכח עם שחק, כשם
שאפשר להתווכח עם רבין, עראפאת או
ברז׳נייב. אך לשם כד יש לקרוא מה
בדיוק הוא כתב. שהרי ״כל המביא דבר
בשם אומרו — מביא גאולי, לעולם...״
אפילו אם הדברים כתובים צרפתית.
חיים בן־מרדכי, תל־אביב

למי איכפת?
בנסיעותי ברחבי הארץ יוצא לי לדד
תקל בשלטים יוצאי־דופן רבים ושונים,
מצחיקים ועצובים. הרי אחד מהם.
תשובת הציבור על השלט המבקש ״לא

בבדים קרועים ושרט מנוקב
מעשי הישראלי היפה
לירות על כבל טלפון״ ,ברורה בהחלט:
כבלי־טלפון זרוקים סביב, והשלט עצמו
מנוקב בכדורים.
יופי, הישראלי היפה!
פטר פן, תל־אביב

הפורום המוביל לאן
לפני מיספר שבועות נתבשר העם בציון
על ״הפורום המוביל״ ,בהנהגתה של ה גברת
גולדה מאיר (הביסמארק הישראלי),

שהוחזרה אל מיפלגת־העבודה השסועה
והמתפוררת, להכניס בה סדר ולאחות
את קרעיה.
צפינו גם בצילום מעל דפי ידיעות
אחרונות על הפגישה הראשונה של רד
״פורום״ ,בו צעדה הגברת גולדה בראש
ואחריה השרים המאושרים — כולם מחייכים(
.על שום מה 1לדד פיתרונות).
והאירוניה היא, יש בהזכירנו כי ל אתר
שהודחו אנשי המחדל של יום־הכיפורים,
צצו בכל־זאת תנועות־שינוי שונות, שבראשן
התייצבו אישים בעלי יוזמה ותושיה
ומעוף, אולם משום־מה שבקו כולן חיים
עד מהרה.
כעת חזרו אלינו האנשים שבעטיים באה
לנו שואת יום־הכיפורים, ואין איש פוצה

*11* 1 1 1 1וו

ב ם׳ ] 0ג ש

ב ד הנ ס טו ר

ש לו

חוויה בלילה וגם ביו ם
דרגסטור שלום נוסח פריז
משלב את ההנאות שבקניה, אכילה ובידור בחברת
כל המי ומי, באווירה צעירה, עליזה ובלתי מחייבת.
בדרגסטור שלום תפריט עשיר ומגוון של מטעמים ומשקאות
בהנהלת אשף מעולה — ובמחירים׳ סבירים.
בדרגסטור שלום מספר רב של מוצרים חדשים:
קוסמטיקה, תכשיטים, אביזרי אופנה, בגדי ים וחוף, ספרי
כיס, מוצרי טבק ועוד — מפגש קניות מלא הפתעות כשמולו
נוף מרהיב של ים התכלת ,״המרינה״ וככר ״אתרים״.

פתוח לקהל החד מיום ד׳ 7.4משעה 10.00בבוקר
עד לאחר חצות
בבניו ה עגו לבבכר ״אתרים״ ,רח׳ הירקון. חניה ב שפו!

מאיטה פורמן, פתח־תיקווה

11111

לומציון
הוויכוח על התנועה והרעיון הציוני, שלוב זה גזה
(הרעיון בתנועה והתנועה ברעיון) ,למרות שרוב המתווכחים
בו, הנמנים עם החלק ה״מתקדם״ בתנועה
הציונית, היו רוצים להפריד את התנועה מהרעיון —
ואותו ממנה.
מאד לא נעים להיות קשור בתנועה הציונית. גם
אלה מבין הציונים שלא ביקרו במישרדי הפדראציות
הציוניות ברחבי העולם, או ב״בנין המוסדות״ בירושלים,
חשו כבר בעבר בצורך להתרחק מן המנגנון הציוני
על כל שלוחותיו. העיתונות מספרת לנו מפעם־לפעם
על הנעשה בתמנון הציוני, והריח הנודף מהמוסדות
האלה אינו נעים לחוטמם של הציונים האמיתיים.
היינו זקוקים לאירגון־השיחרור הפלסטיני כדי
שנתקרב לציונות בשנת .1975 עד להחלטת עצרת האומות
המאוחדות, שהכתירח את הציונות כ״גזענית,״
לא נזקקנו לתעודות הכשר או זיהוי כלשהן. עדיין
׳לא נפתרה השאלה ״מי הוא יהודי,״ וכבר כפו עלינו
הערבים את הדיון בשאלה ״מי הוא ציוני ז״
הצרה היא שעדיין אפשר להיות יהודי מבלי להתפלל
בבית״הכנסת או להיזקק לשירותי הרב או הרבנות
— אן אי־אפשר להיות ציוני מבלי לנסות ולהתערב
בנעשה בהסתדרות הציונית. כי עמדת אי־התערבות
או אי-מעורבות שכזו, מביאה את הציוני המוצהר להסכים
לכל מה שנעשה — או נאמר — בשמו, כי הרי
ציוני הוא, והתנועה הציונית מדברת ועושה בשמם
של הציונים כולם, בציון ובפזורה.
בתגובות, בעל״פה ובכתב, שנשמעו ונדפסו אחרי
החלטת העצרת (״אני ציוני״) דאגו המגיבים, המסתייגים
מעמדתה הרישמית וממעשיה של ההסתדרות
הציונית, לכלול בתגובתם את הפיסקה :״ישנם חלקים
מתקדמים בתנועה הציונית״ — ומכאן המסקנה, כי
אפשר להיות ציוני גם מבלי להזדהות ולהסכים למעשיה
ולדבריה של התנועה הציונית.
נכון, אבל לא בדיוק נמרץ.
אפשר להיות אזרח מדינת ישראל גם מבלי להסכים
למדיניות ומעשי הממשלה — אן אי״אפשר לא
להסכים ולהימנע מהצבעה, בעת״ובעונה־אחת. כלומר :
אפשר, אך עמדה שכזו אינה עומדת במבחן הביקורת
הדמוקראטית. אתה מתנגד למדיניות הממשלה 1עליך
לעשות, כל שביכולתן, כדי להעמיד התנגדות זו במיג״
חן. המיבחן המינימלי, שבהישג-ידו של כל אזרח, הוא
להצביע בבחירות הקרובות, או במישאל-עם, בעד הרשימה,
התנועה או המיפלגה שעמדותיהן המדיניות נראות
בעיניו כמתאימות ביותר לצורך השעה והזמן.
ציונים, אינם נוהגים כך. הציונים האמיתיים, שאינם
מסתפקים בציונות־של-מגבית, אלא מגשימים את הציונות
הלכה למעשה, יום יום, הניחו לציונים חריש־מיים
לעשות בציונות ככל העולה על רוחם. הציונים
האמיתיים לא עמדו על זכותם לקיים בחירות להסתדרות
הציונית, כפי שכל אירגון דמוקראטי, לאומי,
אזרחי, מקיים בפירקי״זמן סבירים וקבועים בחוקתו.
ההסתדרות והתנועה הציונית הפכו כנסייה. ראשי
ההסתדרות והתנועה הציונית נבחרים על־ידי ״מועצת
הבישופים,״ שבחרו בעצמם או במקורביהם בתוקף
בחירתם על־ידי מזכירות מיפלגתם, שברוב המקרים
נבחרה אף היא בידי עצמה.
הציונים, ברחבי העולם כולו, הפכו נתיניה של
כנסייה פיאודלית, הממנה ומדיחה את ראשיה כשרובם,
בדרן-כלל, מפסיק את ישיבתו במוסדות הציוניים
רק כשהוא נקרא לישיבה של מעלה. זצ״ל.

חסיכסוך במיזרח-התיכון מתנחל בשלושה מישורים,
שאינם תמיד מקבילים זה לזה: המישור היחודי-ערבי,
הישראלי-פלסטיני, חדמוקראטי-ציוני.
המישור האחרון הוא המסוכן ביותר: חלקים מסו־יימים
באש״ף — לפי שעה, הרוב — מעמיד את רעיון
״המדינה הדמוקראטית״ כנגד ״המדינה הציונית״.
רעיון המדינה הדמוקראטית קוסם, בהכרח, לכל
איש מתקדם ברחבי העולם. ההיגיון הבריא של כל
אדם משכיל, מורה לו לתמוך במדינה דמוקראטית
על-פני מדינה ״לא דמוקראטית״ .אם הציונות הריש-
מית מעדיפה את זכותם של היהודים על ארץ־ישראל
על-פני בני עם אחר, משמע שיש צורך להגביל את
מגמות ההתפשטות הציונית, ולהשוות את זכויות בני
כל העמים בחבל-ארץ זה של המיזרח-התיכון.
קשה להתמודד עם היגיון פשוט שכזה, כשטמולן
התנועה הציונית של דולצ׳ין־אלמוגי.
קל להפריך את חוסר-ההיגיון של הטיעון ״הדמוק-
ראטי״ ,כשלעזרתך מצע״שלום ציוני: מצע הקובע את
זיקתו של העם היהודי במדינת ישראל ליהודים בכל
העולם, במקביל לזיקתם של הערבים במדינת־ישראל
לערביים בכל העולם ; את זיקתו של האזרח הפלסטיני,
בשטחים הכבושים כיום ושל פלסטין בעתיד, אל אחיו
בני העם הערבי בכל העולם, לרבות מדינת ישראל.
קביעתה הבלתי־מעורערת של הזיקה הלאומית,
קובעת במפורש את החלוקה הצודקת של הזכויות
השוות והמקבילות לבני שני העמים: שתי מדינות
בארץ־ישראל ן זיקה הדדית בין אזרחי המדינות לבין
בני-עמם ברחבי העולם ן זיקה הדדית בין הערבים במדי
נת־ישראל
לפלסטינים בפלסטין לבין היהודים בפלסטין
(אם אנשי גוש-אמונים יבחרו להישאר בחתנחלויותיהם
בגולה) לבין היהודים במדינת־ישראל.
אין כל קושי לשכנע, את הטעונים שיכנוע, כי מוטב
להגשים את חלוקת הארץ לשתי מדינות: ישראל ופלסטין
(בתוקף החלטת האו״ם משנת ,1947 וגבולות מדיני,
ישראל משנת ,1967 לפני מילחמת ששת״הימים)
מאשר לערוך ניסויים ״דמוקראטיים״ נוסח אירלאנד,
לבנון או אנגולה. הכרת הציונים בזכויות הפלסטינים
לשאיפה לאומית משלהם ולהגשמתה — במקביל להגש-
מה הציונית — יחד עם ההדגשה של ההכרה בזיקה
ההדדית, צריכה להביא לפיתרון צודק ומתקבל על
הדעת לשני העמים ולמיזרח-התיכון כולו.
״לא־ציונים״ כחברי תנועת ״העולם חזה כוח חדש״
נתקלו בגעייה זו שנה תמימה לפני מילחמת ששת-
הימים, כשניסו חברים אחדים בתנועה (אלה מהווים
היום את חמישה פלגי מצפן) ,לכלול במצעה את רעיון
״המדינה הדמוקראטית.״
תנועה לא-ציונית (אך לא אנטי״ציונית) כתנועת
״העולם הזה — כוח חדש,״ אגרה כבר אז די היגיון-
פנימי כדי לדחות הצעה שכזו על הסף, לסלק מתוכה
את ״הדמוקראטים״ המזוייפים, ולאמץ במצעה (החלטות
הוועידה השלישית) את החכרה בהנחה כי התנועה
הציונית שירתה את העם היהודי, כתנועת-השיחרור
הלאומי שלו, עד להקמת מדינת ישראל, וכי עם הקמתה
של המדינה נותרו לתנועה זו התפקיד של הניסיון
לסייע בריכוז הטריטוריאלי (עלייה) של העם היהודי
במדינת ישראל ותו-לא.
הנחות אלה במצע של תנועה, שמצעה מושתת על
ההכרה בצורך להביא על סיפוקן את הזכויות הצודקות
שה בני שני העמים, היהודי והערבי, הן בבחינת
״ציונות מתקדמת,״ כציונותם של מרטין בובר, ממנס,
בנטוב, אחרון כהן, לובה אליאב, יעקב ריפתין, מאיר
פעיל ואורי אבנרי.

התנועות, הקבוצות והחוגים המדיניים בישראל,
המתנגדים למדיניות הממשלה וההסתדרות הציונית
ולהחלטות הקונגרס הציוני האחרון בדבר זכויות היסטוריות
על כל ארץ ישראל — טרחו להדגיש בתגובותיהם
להחלטות עצרת חאומות־המאוחדות, כי בתנועה הציונית
קיימים גם ״חלקים מתקדמים,״ וכי היא אינה
עשוייה מיקשה אחת. הפירוש, שחיה צריך להתקבל
אצל אלה המעיינים במיסמכים מדיניים: קיימת אופוזיציה
ציונית, כשם שקיימת אופוזיציה ישראלית למדיניות
הכיבוש וההתנחלות של הרוב בממשלת ישראל.
פירוש זה אינו עומד במיבחן היושר האינטלקטואלי
והאמת הפשוטה.
אין אופוזיציה מדינית בהסתדרות הציונית.
החלק ה״מתקדם״ ביותר בהסתדרות הציונית הוא
מפ״ם. המיפלגה הישראלית חמתגדרת בשם ״מיפלגת־הפועלים
המאוחדת,״ הקיבוץ־הארצי השוטר״הצעיר,
קבוצות קטנות ונעלמות של יהודים סוציאליסטים
שמאליים באירופה המערבית וארצות-הברית — אינה
מהווה כל אופוזיציה מדינית בתנועה הציונית או להנהגתה.
ההיפך
הוא הנכון: מפ״ם ושלוחותיה משתפות
פעולה עם ההנהלה הציונית, חברות בה, סומכות ידן
על כל החלטותיה ופעולותיה, נהנות כמובן מצלחת
המגביות והשנור, מגלות נאמנות לקו הציוני הרישמי,
כשם שהן עושות זאת בממשלת ישראל ובהסתדרות,
על־פי מסורת ה״סינתזה״ המזוייפת והמסורתית של
מפ״ם מאז שנות החמישים הראשונות, ובעיקר מאז
חמילחמה הבריטית״צרפתית״ישראלית נגד מצריים
(״מיבצע סיני״) בשנת .1956
מה עושה טפ״ם, שנציגה בהנהלה הציונית מח זיק
בתיק ״אירגון והסברה,״ האגף ה״מתקדם״ בהסתדרות
הציונית — זאת נשאיר להיסטוריונים ולחוקרים
הציוניים. אך עובדה היא שמפ״ם אינה באופוזיציה,
וכי מעשיה במיסגרת הקונסנזוס הציוני אינם שונים
מאלה של תנועת החירות או הציונים־חכלליים א׳ או ב׳.
אין אופוזיציה מדינית בהסתדרות הציונית, אך יש
להקימה.

תנועת ״שלומציון״ צריכה לקום ולהתארגן לקראת
הקונגרס הציוני הקרוב.
בתנועה זו צריכים להיות חברים ופעילים כל אלה
ממחנח־השלום הישראלי, שהמכנה המשותף שלחם
לשלום הוא ההכרה בזכות קיומה וריבונותה של מדינה
יהודית בארץ ישראל, בצד מדינה פלסטינית — כששתי
המדינות מחייבות ומבטיחות את זיקתן הלאומית של
בני שני העמים, לבני״עמם בכל שאר חלקי ומדינות
העולם כולו.
תנועת שלומציון צריכה לחיות קואליציה גדולה
של כל החוגים, הקבוצות, התנועות והאישים בישראל
ובחו״ל, שהם ציוניים במובן הכולל, הרעיוני והמעשי,
של הציונות: זיקת היהודים בכל העולם לבני-עמם

בישראל ובמדינות אחרות; השאיפה לריכוז טריטוריאלי
של בני העם היהודי במדינת-ישראל, מבלי שהגשמת
השאיפה הזו תבוא לכלל ביטוי בהתערבות מדינית של
יהודים שאינם אזרחי מדינת ישראל, בענייניה המדיניים-
החברתיים של מדינת-ישראל עצמה.
תנועת שלומציון תציב את האנטי-תיזה למדיניות
הנוכחית של ההסתדרות הציונית, שהיא למעשה האגף
הימני הפעיל של הקואליציה המערן־ל״ע-מפד״ל בכנסת
ישראל ובממשלה. תנועה ציונית שכזו תציב סכר לסחף
הלאומני-דתי, שהמימסד היהודי סוחף בזירמו את
התנועה הציונית כולה ואת העם היהודי בפזורותיו,
אל הזרם הימני הגואה של הממשלה הנכנעת לגוש-
אמונים ולתנועת ארץ־ישראל־השלמה. יש סימנים רבים
לכך שהרוב המכריע של הקהילות היהודיות בארצות-
המערב, אינו מסכים כלל ועיקר למדיניות האירגונים
היהודיים, שהנהגתם הלא-דמוקראטית דוגלת בה בתיאום
מוחלט ומלא עם הממשלה בישראל.
הסיבה העיקרית לכן שהרוב הדומם של העם
היהודי אינו מרים את קולו ואינו נוקט אמצעים אקטי ביים
לשינוי המצב — ואת תוצאותיו החיוביות של
האקטיביזם היהודי בארצות״חברית, למשל, ראינו
בעיצומה של המערכה נגד מילחמת וייט-נאם — היא
היעדר אופוזיציה ציונית־ישראלית לנעשה בתחום הרעיוני
והמדיני בהסתדרות הציונית, ובאירגונים היהודיים
הנלווים אליה.
אם יורם דגל המחאה, ההתנגדות והאופוזיציה
בישראל, מייד תקום ותפעל תנועה יהודית עולמית של
התנגדות ללאומנות היהודית־ציונית. תנועה כזו תקיף
את מיטב אנשי הרוח .,המדע, ההוראה, הסטודנטים

ואנשי המיקצועות החופשיים, המהססים עדיין מלצאת
בגלוי נגד הרוח הרעה שאחזה במחנה הציוני מאז
מילחמת ששת״הימים, וגם לפניה.
האתגר לאינטליגנציה היהודית בכל העולם יהיה
ברור: תנועת שלומציון תאפשר לחוגים יהודיים רחבים
להזדהות עם הרעיון חציוני, עם תוכניות-השלום של
מחנה־השלום בישראל, להשתתף בפעילות יהודית בינלאומית,
מבלי להשתייך ולהזדהות לרוב הלאומני,
המטיף ומבצע הלכה־למעשה כיבוש ונישול בשטחים
הכבושים של ארץ־ישראל.
אתגר כזה יהיה לא רק רעיוני, אלא גם אירגוני.
אותו רוב דומם ניצב עתה מנגד, וחוזה בכלימה רבה
בדרן הניהול וה״הנהגה״ הלא-דמוקראטיים, שהמימסד
היהודי והישראלי שולט באמצעותה באירגונים הציוניים
והיהודיים. הרמת דגל שלומציון בישראל, תאפשר לחוגים
יהודיים רחבים בפזורה להתארגן, להתמודד בבחירות
דמוקראטיות — שאותן יש לכפות על ההסתדרות
הציונית כבר לקראת הקונגרס הקרוב (ואם יש צורן
בכך) בעזרת בתי-המישפט — ולהשתתף בפעולתח הקונ־סרוקטיבית
של סיעת שלומיצון העולמית בכל העולם.
תנועת שלומציון צריכה לכלול במצעה את הפעולה
לדמוקראטיזציה של התנועה הציונית ומוסדותיה, בכל
הדרגים: את הצמדת החברות האישית לזכות-הבחירה ;
את איסור הפניית המשאבים הכלכליים וכספי המגביות
לקרנות פוליטיות או מיפלגתיות ; את הפיקוח הדמוק-
ראטי על פעולות התנועה הציונית ומוסדותיה ; את
התביעה להכרעה דמוקראטית בכל חלקי התנועה חציו ׳נית,
אירגוניה ומוסדותיה.
תנועת שלומציון צריכה להיות תנועה יהודית, ציונית,
דמוקראטית, ומצעה הרעיוני חציוני מדגיש את
זכות העם הערבי־הפלסטיני להגדרה״עצמית ולמימוש
זכות ההגדרה-העצמית שלו במיסגרת לאומית וריבונית
משלו, בצידה של מדינת״ישראל.
תנועת שלומציון תנהל דו״שיח ורב״שיח עם תנועות-
שיחדור לאומיות אחרות, ובראש כולן עם תנועת-חשיח-
רור הלאומית של העם הפלסטיני.
הרוצים בשלום מדינת-ישראל — יקימו את תנועת
שלומציון ללא-דיחוי.

אלכם מסים,

נ־ו־יורק

היו צ א וון הכללעולנעויונל.
כלל ידוע הוא כי בכל כלל יש יוצאים מן
הכלל, ולכן מציגה חברת נשיונל 3מערכות
סטריאו יוצאות מן הכלל.
כלל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו אינה
רק נשמעת, היא גם נראית ולכן הושם הדגש
במערכות אלה על עיצוב מרשים היוצר גם
אוירה יוצאת מן הכלל.
כל אחת משלוש מערכות הסטריאו,
משלבת בתוכה את כל הפריטים המוסיקליים
האפשריים: רדיו, פטיפון ורשם קול קסטות.

המסקנה: לו היית רוכש כל אחד מהם
בנפרד היה מחירם יקר הרבה יותר.
התוצאה: חוויה שטרם התנסית בה.
36-2070 -4מרכו מוסיקלי רב־גוני לבית.
4מגבר רב־עוצמה ( 0קו7וק 108 מכוון
בעל רגישות קליטה
£8£0ד5
גבוהה ביותר. פטיפון משובח בעל דיסקית
תקליטים גדולה ( 30ס״מ) .רשם קול קסטות
סטריאופוני מעולה ושני רמקולים גדולים(ץ .)2 4
מ 56-1070 מרכז מוסיקלי ביתי המעוצב
• £להפליא. מגבר רב־עוצמהן סיוו/ץ ןיו^לד. צליל
של 4ערוצים בשיטת ״מטריקס״ .מכוון
£3£0ד 5וע/£1ו/£1 5\/ו7ו .4רשם קול סטריאופוני

משובח, פטיפון ושני רמקולים גדולים

13 £160100.וו[5גו!\/131$

ס 56-1020 מרכז מוסיקלי מושלם לבית.
מכוון בעל רגישות קליטה
*3מגבר
גבוהה ביותר £5£0ד/5 1^15ו^ 4
פטיפון משובח, רשם קול קסטות סטריאופוני
ושני רמקולים גדולים.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול ,18 תל־אביב.

65 וח 3ח 6רו 3־זכ) 3ח !05 3חו0( 1601 וז0 3וחס 35ח 8נ ז 31,ח1\ 13110

פרסום קרמון׳

העולם הזה 2014

האם משלמי־המיסים הם כנופיה של גנבים?

טו(חס-אסת!
ן ךי רגע זה מתגלגלים בארץ מיליארדים
של לירות ״שחורות״ .ד.ם מתרבים
כפו שפנים — מדי־שנד .׳מצמיחים מיליארדים
אלה מיליארדים חדשים.
ליכאורה מסכימים כל הכלכלנים שזהו
סרטן, האוכל את גוף המדינה מבפנים.
המחמירים טוענים — כפו ברוך נאדל —
כי הכלכלה השחורה היא האוייבת העיקרית
של המדינה.
אך איש אינו עושה דבר כדי לחסלה.
או כדי למנוע לפחות את המשך צמיחתה.

היחס הישראלי כלפי הכלכלה
השחורה הוא כיחס האמריקאים
אל מזג־האוויר, על-פי אימרתו של
מארק טוויין :״הכל מתלוננים
עליו, אך איש אינו עושה דכר
לתיקונו :״

ף י שבועות האחרונים ניסיתי, ברוב
תמימותי, לחבר תוכנית־פעולה מע שית
לחיסול הכסף השחור.
התייעצתי עם מומתים, בדקתי הצעות,
אספתי חוות*דעת של כלכלנים. נדהמתי.

אנשי״הצמרת שייכים לעילית החדשה
של החכרה הישראלית, זו
שבמרכזה עומדת האצולה החדשה
של ההון השחור. הם שותפים לשאיפותיה,
ולמושגיה.
הפקיד הבכיר של היום הוא מנהל
המיפעל השחור סחר. הפרופסור עשוי
להיות בנו של מיליונר חשאי. הפוליטיקאי
הוא אורחו בנסיעותיו בחו״ל, וקיבל ממנו
״הלוואה״ לבניית הווילה שלו.

ף* ל זה ברוד למדי. התעלומה האמי-
• תית נמצאת במקום אחר.

היא נוגעת ליחסם של העובד השכיר
והעצמאי הקטן לעניין זה.
משכורתו של השכיר דומיה לאותן חבי-
לות־שי שהיינו שולחים איש לרעהו בילדותנו.
חתן יום־ההולדת היה מקבל חבילה

הוא רוצה לעלות על הבריקאדות?

לא. לגמרי לא.

סיפרתי על תוכניתי לחיסול הכלכלה
השחורה לידיד פוליטי, וביקשתי את עצתו
לגבי פירסומה .״יש לי עצה טובה בשבילך׳״
השיב .״עזוב את זה ! זאת התאבדות
פוליטית.״

אישיות ציבורית אחרת, שהצעתי
לה לשתה עימי פעולה כעניין
זה, נבהל :״השתגעת ) אל
תנע כזה: אפילו השכירים העשוקים
כיותר אינם רוצים לחסל את
הכלכלה השחורה ! ״

ך דקתי את העניין וגיליתי שבעלי•
שיחי צודקים בהחלט.

גם מי שמשלם מם־אמת עד ל
פרוטתו האחרונה, מתנגד לכך ש

אחד יכול לרמות קצת —
ולכן מגן כל אחד על אילי ההון
שחור, השודדים את המדינה.

׳אין זו דיעה מופרכת. ממציא חוק פאר־קינסון,
הפרופסור נורתקוט פארקינסון,
המציא חוק שני, האומר שההוצאות של
כל ממשלה גדלות אוטומטית עם ריבוי
הכנסותיה, וכי אין גבול לביזבויז הממשלתי,
כל עוד יש במה לממן אותו.
אין ספק שממשלת ישראל יכולה להוציא
בנקל עוד עשרה מיליארד לירות לשנה
על העסקת פונקציונרים מיפלגתיים וסיפוק
טובות־יהנאה לבעלי-השררח. גביית
מס־אמת אינה מובילה בהכרח להורדת
מס־העושק, המוטל על המוני־השבירים.
אם כן, לשם מה להתאמץ? למה לוותר
על הגניבות הקטנות?

הייתי מוכן לקבל את הג׳וב הזה.

^ הרי שהגעתי למסקנות אלה, גברה
\ £מבוכתי.
אינני כלכלן. אני רחוק מלהיות איש־מיקצוע
בשטח זה.

* הו היגיץ ציני, ויש בו פירצה מסו(
כנת. ההיגיון האמיתי הוא זה :
כאשר השילטוו מעוניין בטיפוח הכלכלה
השחורה, לא ייגבה מס־אמת, אלא
אחרי שהמוני משלמי־המיסים יתקוממו
נגד השילטון.

כל מה שידוע לי, ידוע כוודאי
כצורה הרכה יותר מקיפה וברורה
לראשי האוצר.
אם אני יכול לחבר תוכניית כזאת, תוך
כמה שבועות — אין ספק שכלכלני הממשלה
מחזיקים בתוכניות יעילות פי־מאה.

לא יהיה שוס שינוי, וכל הרפורי
מות תישארנה בגדר ״רפורמות״,
אלא אחרי ניצחון משלמי־המיפים
ההגונים במערכה של מרי אזרחי.

אם כן, מדוע אין הממשלה פועלת

הפוליטיקאים, הפרופסורים הפיקחים,
אילי המנגנונים המיפלג־תיים,
הפקידות הבכירה ושאר

זהו מילכוד מחוכם כיותר.

דן בן־אמוץ טען, באחד מספריו, ששיטה
זו היא מזימה אפלה של השיל׳טון, שהפך
את הציבור כולו לכנוסיית-יפושעים, אשר
חבריה קשורים זה בזה בברית-גנבים.

משלם־המס הנורמלי פשוט אינו
מאמין שהשילטון יוריד את המס
שלו, גם אם יזרמו לאוצר המיליארדים
של ההון השחור. ימצאו
שימוש גם לזה וגם לאלה.

קודם־כל: למנות קומיסאר עליון
לחיסול הכלכלה השחורה, לצייד
אותו בכל הסמכויות הדרושות,
לאפשר לו להקים צוות מייו־חד
ולהתקין את התקנות הדרושות.

הפוליטיקאים
השולטים במדינה ובאו־פוזיציה
קשורים בקשרים הדוקים עם אילי
ההון השחור. הכלכלה השחורה מממנת
אותם ואת מיפלגותיהם, משליכה להם
פירורים ומוכנה לספק להם ג׳ובים.
ההסתדרות, המייצגת כביכול את הש כירים,
היא עצמה איל-כלכלה כביר, בעלת
מיפעלים אדירים, והיא משולבת כל-כולה
במציאות הכלכלית הקיימת. נפי שהראתה
פרשת רכטר, קשורים מיפעלי ההסתדרות
במוקדי הכלכלה השחורה באלפי חוטים.

מאות־אלפי משלמי־מיסים, וביכללם הדפוקים
ביותר, מרמים איכשהו את מס־ההכנסה.
העובד השביר, המשלם הון־עתק
(,יחסית) למס, מקבל מדי-סעם עבודות
פרטיות סמויות. העצמאי הדפוק, הנאנק
תחת עול המס, לוקח מדי-פעם תשלום
בלי קבלה. פקיד־השיומה יודע זאת, וכאילו
קורץ בעינו. אך האיום בגילוי ההונאה
מרחף מעל לראש.
כאשר שומע משלם־המס הנורמלי שרוצים
לגבות מם־אמת, הוא נחרד. אין הוא
חושב על המיליארדים שייגבו מאילי
ההון השחור, ושתודות להם ניתן יהיה
להוריד את שיעורי־המס שלו באלפי לירות
לשנה. הוא חושב רק על 200 הלירות
שהוא־עצמו גנב מן המס בשנה האחרונה.

אין כל בעייה. אם רוצים לחסל את
הכלכלה השחורה, ניתן לעשות זאת. אפשר
לעצב שיטה של גביית־מס, שלא תאפשר
כימעט שום העלמה, ובוודאי לא
בסכומים גדולים. אפשר לאתר את הכסף
השחור, ולחשפו. אפשר להכריח את אילי
ההון השחור לחזור אל הכלכלה הלבנה.
לשם כך יש צורך בכמת מיבצעים מעשיים,
בצעדים כלכליים ומישפטיים מסויי-
מים, וכמה החלטות בדרגים העליונים.

תי׳תכן רק תשובה אחת: מפני
שאיש מהם אינו מעוניין בכך.

כארץ הזאת יכול כל אזרח לגנוב
ממם־ההכנסה — קצת.

*ץ יניקן יגיד כאן שתגובה זו של
הציבור נובעת מחוכמת־חיים עמוקה.

נדהמתי, מפני שהסתכר לי כי
זהו מיכצע קל.

כל הפוליטיקאים האלה, המדברים השכם
והערב על מצבה הנורא של המדינה-
במצור, והמופנים להדק את חגורתו של
הילד האחרון בשכונת-עוני — מדוע אינם
יוזמים מיבצע כזה?
כל הפרופסורים המלומדים, האצים־רצים
לעזרת הממשלה כדי לייעץ לה איך לנהל
את הכלכלה — מדוע אינם מייעצים לה
בעניין זה?

ן—י! ם־בה השנייה מעשיית ומתוחכמת
י 1יותר.

ענקית, מבטיחה ומושכת. הוא היה פותח
את העטיפה בידיים רועדות מרוב צפייה,
ומוצא בה חבילה שנייה, קטנה יותר,
ובתוכה חבילה קטנה עוז־ יותר. עטיפה
אחר עטיפה היתד, נושרת, ולבסוף היה
מתגלה שי פעוט וחסר-עדך.
השכיר מקבל משכורת ברוטו מרשימה.
אחרי נשירת מם־ההכנסה, הביטוח הלאומי
ושאר ניכויים, נשאר נטו כלשהו.

ההכנסה ״הפנוייה״ האמיתית
שלו, זו שבה הוא רוכש דברים
במחירם האמיתי, היא זעירה.
כאשר שכיר כזה שומע על אנשים
במדינה הצוברים מיליונים ואיגם משלמים
ימם כלל, על מנהלי עסקים המרוויחים
הכנסה אישית של מאות אלפים והמצהי-
ירים על משכורת של 2000ל״י לחודש,
על בעלי חנויות־געליים שיש להם הכנסה
נקייה של רבע מיליון לשנה, על רופאים
העושים חצי מיליון מתחת לשולחן, ובו׳
וכר וכר — איך הוא מגיב?
האם הוא ״רואה אדום״ ? האם עולה לו
הדם לראש? האם חמתו בוערה בו? האם

יתבעו מס-אמת מן המיליונרים.
זוהי תופעה פסיכולוגית מוזרה ביותר.
מיה מקורה?

נדמה לי שהגורם היסודי הוא
פסיכולוגי: יה תיקווה.
וגס י המייסכן הדפוק ביותר בשכונת-ה-
תיקווה מקווה, שיבוא יום וגם הוא יצטרף
אל חוגי הכלכלה השחורה.
זוהי המהדורה הישראלית של המיתום
האמריקאי אודות ״המיליונר שהתחיל את
דרכו כמוכר-עיתוניס.״ בל אביון בשכונת
הקטמונים, בל מיקרה־סעד בוואדי־סאליב,
יבול להגיע ביום מן הימים אל העושר
והאושר.
איך? אין איש בארץ המאמין שאפשר
להתעשר מעבודה הגונה. הדרך היחידה
לעושר היא לעשות עסקים מבלי לשלם
עליהם מם.

מי שבא לחסל את הכלכלה השחורה,
כאילו בא לחסום את הדרך
האחת הזאת. הוא רוצח את
התיקווח. הוא אוייב העם.

אם לא יהיה מרי בזה ,׳תתמוטט המדיגה
במוקדם או במאוחר. סרטן הכלכלה הש חורה,
יהרוס את כוח־ההתינגדות שלה
מבפנים. מדינה שהיא מיקרה־ם עד בינלאומי
אינה יטלה להיות עצמאית, ואינה
יכולה לקיים כוח־מגן סביר.

לכן, הריסת הכלכלה השחורה
היא חובה לאומית לא פחות מאשר
הוכה אזרחית. המאבק הוא
להגנת המדינה לא פחות מאשר
לתועלתו האישית של כל אחד.

* גד אמיתות פשוטות אלה מופעלת
מדי-יום מערכת כבירה של שטיפת־מוח.
חלק ניט• מכלי־התיקשורת במדינה
שייכים לכלכלה השחורה, ורבים מן העיתונאים
דומים לשאר האזרחים. גם הם
חולמים על קאריירה בכלכלה השחורה.
ולראייה: גורלו של דו״ח גאדל, וגורל
ההצעות של יצחק מן.

כמציאות זו, מי שמרים את נס
המילחמה נגד הכלכלה השחורה,
הוא טיפש.
חוששני שאני טיפש כזה. בי אני מתטון
לעשות זאת.

העורך והמייסד חראשון:
ד״ר מלכיאל ווארץ ו״ל
ממשיכי דרכו יגל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון

הנבוכה הערבית, אנגולה, נוו ד, מ שנו האנרגיה, נ ט לוו ה
וחוסו התגובה אחראים למאורעות ..יום האומה״ בשבוע שעבר
אין ספק כי המבוכה הכלל ערבית
כפי שהיא באה לידי ביטוי חריף בלבנון,
נפילת אנגולה בידי הרוסים
ללא התערבות המערב, הודעתו הפומבית
של הנשיא פורד בדבר סרובו
לאשר את מימון הביניים לישראל,

משבר האנרגיה המתמשך, פטלורה
(ראש ה־נ.ק.וו.ד. שהיה אחראי לכל
הפוגרומים ביהודי רוסיה) וחוסר התגובה
הממשלתית — הם הם הסיבות
העיקריות למאורעות השבוע שעבר
במיגזר הערבי ; כפי שגם מוכיח סקר

דעת קהל מהיר שערכנו.
בסקר נשאלו ש 12 יהודים בוגרים
ובשלים, שכולם קוראי עיתונים, מה
הם הסיבות למה שארע.
להלן התשובות באחוזים:
המבוכה הערבית — ס310/

פ ה כו ת בי ם בעיתונים ־

ברעות. נוגהם. אינקויזיציה. מצדה
אספסוף מוסת מול שוטרים זבים • שב אב פרוע מול צנחנים
רכים • ביצים קשות מול ביצים רבו ת • הערבים ממטירים
ברד אבנים • הערבים מפגיזים במטחי קרשים • הערבים
• השוטרים מתפתלים
יורים צרורות של עגבניות רקובות
מכאבים • החיילים נפצעים וזועקים • הערבים סתם מתים

אנגולה — 2496
פורד — /0,ס17
משבר האנרגיה — •130/0
פטלורה — 90/0
אין תגובה — 60/0
איפה שגינוי
נתנו להם לחם ושעשועים. נתנו
להם עבודה כשפע. לכנות את
בתינו, לשרת במסעדותינו, לייצר
כתעשיותינו ולהציץ ככנותינו.
אז איפה שגינו?
הכאנו לכפריהם את מיטב מפלגותינו.
מחרות ועד אגודת ישראל•
טיפחנו את חמולותיהם. מינינו
את נציגיהם בכנסת. הסברנו
להם מה טוב ומה רע.
אז איפה שגינו?
לימדנו אותם לגדל תותים בחממות.
היה להם סגן שר עד
שמת. נתנו להם את הפרם הגדול
בטוטו.
אז איפה שגינו?
פתחנו לפני משכיליהם את אוצרות
תרבותנו. את ביאליק, את
פרץ ו״על פרשת דרבים״ .כשסיימו
את אוניברסיטתינו סידרנו אותם
כמורים בבתי־ספר ופקידים בדואר.
הטלוויזיה כערבית מצביעה מדי
יום על הישגינו.
אז איפה שגינו?
פתחנו ליד כפריהם מרכזי קידמה
ופיתוח יהודיים. בנינו את
נצרת־עילית וכרמיאל על אדמותיהם
ומנענו את התיישבותם כמקום
לכל ייתפסו לקינאה ונירג־נות.
הפקעת אדמותיהם תיצור
להם מקומו תעבודה כשפע.
אז איפה שגינו?
נתנו להם אקלים ממוזג. גשמים
כעיתם. פרחים. ציפצוף ציפורים.
עשינו מהם בני אדם.
אז איפה שגינו?
אולי ככד שכיטלנו את המימשל
הצבאי? כבה זה ערכי — תן לו
אצבע יקה את בל היד. תלד איתו
בטובות — יירק לד בפרצוף.

— ממישנתו של מייסדו —
שמור גני מוסך אביך !

ד״ד זוארץ
(לבנו אסימון, לאחר מעבר הטסט)

דבר המערכת

הצעה מעניינת
הרעיון בדבר הוצאתה של רק״ח
מחוץ לחוק הוא רעיון מעניין
כשלעצמו, אלא שא י ן די בכך. משל
למי שיש לו ק״ןצרעות בגנו
ותחת שייפרע בצרעות הוא פוגע

לשעבר.

לאמור — לל ערבי, או המציג עצמו
ערבי, או נראה כערבי, או שייקבע
לצורך העניין כערבי, הריהו מח וץ
לח וק וצפוי למאסר.

ואשר לשאלה — כיוון שאינם ער בים
ולכלל יהודים לא הגיעו, מה
יה א מעמדם? הרי זו שאלה חשזב
ה וראוי לתת על״ה את ר. דעת

ובכך נוטלים אנו את עוקצה של
הבעיה ואיו עי,מנו מיעוטים, התמרדויות
וכר. ונפטר אנו מאותו ציבור
עוין של חצי מיליון(!) ערבים

נכונים לנו ימי מאבקים קשים ן עם
פרעה המתחרט, עם שונאים, ובייחוד
עם עצמנו. עגל הזהב!

בגן.

בנימין זאב הרצל

אחד בפה אחד בלב
כמו כל אלפי ב. ישראל ישכנו
אף אני ואשתי לחזות בארוביז ־
יון, לפי שגונב לאוזנינו שאף ישר אל
תהיה מיוצגת באותו אירוע.
ואכן, אחרי שמיעת י״חבוקי ־
סר וק י מכל מיני אומות משונות,
לא היה סיפק בליבי שעתידה ישר אל
ליטול את ה״ ג ר נד פר י ״
(פרי גדול מעין אפרסק הגדל באירופה)
.היה זה השיר היחידי שהבנתי
את מילותיו, המלודיה היתר.
קצובה והעלמות ר. שוקולד, ל.
מנטח וי. מסטיק-ארזי נעו כ חן רב.
ואז באו התוצאות וטפחו על
פני. ויותר מכל נקודותיה של הולנד.
הולנד, לכאורה אוהדת ישראל,
אלא מתי נבחן ידיד — כעת
צרה.

מה הרבותא להציל יהודים
מידי נאצים, להתנגד לחרם הערבי
ולהביע מדי יום כתוכים את
תמיכתם בישראל — ואכן איחזו
עינינו לאמורמ״טובי״ ידידינו
המה.
אולם בעת משבר, שעה שהיינו
זקוקים לנקודות כאוויר לנשי־

מה, באו שופטיה של הולנד ופסקו
2נקודות.
סהדי במרומים — לפורטוגל הא
דומה העניקו ,7לצרפת הבוגד
נית ,10 לאוסטריה — מכורתו
של א. היטלר ימ״ש — 6ולנו
— 2משל בחידונו של שמואל רוזן
אנו.
ושתי עצות לשלומי אמוני בידודינו

האחת — להתחרות אך ורק
בעניינים בם צלחה ידינו, דוגמת
אירוביזיון תג״ך לנוער יהודי, גרנד
פרי הציונות 76 וכר. וחזקה שיפול
הפרס לידינו כגרנד פ רי בשל.
והשניה — אווירת טוב הלב וה־סימפאטיה
שאפפתנו באירופה היתד.
בעוכרינו ויש לשוב לאלתר ל אסיה,
מקומנו הטבעי. כי בצל ה־שינאה,
העוינות, האפליה — פ ורחים
אנו. ויעידו אנשי הרגל שלנו
שהי כו באזיאתים שוק על ירך.
ובענין 10 הנקודות שזכינו מידה
של יוגוסלביה הקומוניסטית
— יש לחקור בענין שמא מ ז ימ ה
לפנינו

הקומדיה היא אומנם, כפי שאמרנו,
חיקוי נפשות פחותות מן הרגיל — אך
לא ביחס לכל דבר שהוא רע!

אריסטו

אלברט פרנקנשטיין

הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים
גם יחד!

דוד ה מלן
ההגנה היא ההתקפה הטובח ב־יותר

יוהן קרויף

התאבקות 1(1ני א ה
ההתפרעויות שהיו בשבוע שעבר אינן דבר הדש בארץ.
היו כבר התפרעויות מכל המינים ומכל הסוגים.
היו התפרעויות של פנתרים, בשיא פריחתם, עם בקבוקי מולוטוב.
ללא הרוגים.
היו התפרעויות של גוש אמונים, בעת ביקור קיסינג׳ר, עם חסימות
של כבישים ראשיים. ללא הרוגים.
היו התפרעויות בשכונת התקווה. ללא הרוגים.
היו התפרעויות של מתנחלי קדום ש״עשו צחוק מהצבא״ .ללא
הרוגים.
חיו התפרעויות בראש-העין עם אבנים על שוטרים, שריפת ניידות
ועצירת רכבת. ללא הרוגים.
היו בבר התפרעויות מכל המינים ומכל הסוגים.
אבל, איכשהו, בהתפרעויות של יהודים כוחות הבטחון מתאפקים
עד כדי כר שאוי אחד לא נהרג ואילו בהתפרעויות של ערבים מתאפקים
עד כדי כר שרק שישה נהרגים.
וצריר באמת התאפקות מופלאה בדי לחשוב שזה מקרי.

מלכים ממך ייצאו ואתה לא לא
מלך: הידד, הידד מקבת ובנקו !

וויליאם שייקספיר

ואלו מועמדי לעם ל כנ ס ת:

דוד המלך
אליעזר שוסטק
דוד בן־גוריון אריסטו בנימין זאב הרצל
זלמן שובל
יגאל הורוביץ

. 8אלברט איינשטיין
.9אחוד אולמרט
. 10 יוחן קרויף
.11-12 וויליאם שייקספיר
ומשה שמיר
.13 אברהם יופה

זו היא פניה אישית בציפיה לתשובה אישית

לאה רבץ הביכה את קיסיעיר:
..אני יודעת למה אתה משאיר את אשתך בבית ו !
רעיית ראש־הממשלה,
לאה הכין, סבורה !נבל הנראה,
כי העם בישראל אינו
מעריו בצורה ראוייה את המאמצים
שעשה עבורו בעלה,
יצחק רכיין, בעת סיורו האחרון
באגצות־הברית. כדי לתקן
את הרושם שהתקבל ב-

הממשלה כשחקן־טניס, דיווח
לאחרונה השבועון האמריקאי
פיפל (אנשים) .ליד תמונתו
של יצחק רבין בעת מישחק-
טניס, כתב העיתון :״,מאבדים
את הנשימה, אם אין זמן להתאמן
בטניס,׳ אומר רבין, מה
שמסביר, אולי, מדוע ריצתו

קורס־צניחה בישראל, אלא מכך
שהמיצנח שלו נפתח...״
! 8פליטת־פה פרוידיסטית
היתה לשר־המישטרה, שלמה
הילל, בעת שנפגש עם כתבי-
חוץ לדווח להם על ההתנגשויות
בין המישטרה למתפר-
עים ביום־האדמה בגליל. כאשר
דיווח על הנפגעים, אמר
השר באנגלית :״שישה אנשים
נרצחו הוא התכוון כמובן
לומר ״נהרגו״ ,אלא ששכח
לתקן את עצמו. איש גם לא
העמידו על טעותו. כתוצאה
מכך שודרו דבריו בנוסח זה
בכל תחנות־הרדיו בעולם, ש השמיעו
את דבריו.
81 בישיבת ועדת־השרים
לענייני־רווחה דיבר שר־הע-
בודה משה כרעם בנושא
פיצויי ההתייקרות, בהפנותו
את דבריו אל שר-האוצר יהו שוע
רכינוכיץ׳ .רבינוביץ׳,
כדרכו, היה רכון על השולחן
ועילעל בניירותיו. ברעם, שנפגע
מחוסר-ההתייחסות של
שר־האוצר, צעק לעברו :״רבי-
נוביץ׳ ,תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך!״ רבינוביץ׳ לא
התרגש. לאט-לאט הרים את
ראשו מהשולחן, חבש את
מישקפיו והסתכל על ברעם,
שרק כעבור כמה דקות של
תדהמה המשיך בדבריו.
לאנשים הנכונים 777 ברנדי
בינלאומי
כרמל מזרחי

תיקני ואעוו! לציון
הכוון יעקב

משה נרמז

חבר״חכנסת ושר״התחבורח לשעבר,
לא הפסיק את פעילותו הציבורית.
לאחרונה התמנה בחבר ועד־הנאמגים של תיאטרון בימות, ומאז
הוא מרבה להופיע באירועים הקשורים בתיאטרון. באחד האירועים
האלה התיישב ליד תמונתה הענקית של השחקנית המנוחה מרילין
מונרו, הביט בשחקניות שעל הבמה והפטיר :״פעם היו שחקניות.״

ארץ ביגלל דיווחי העתונאים,
ולשפר את דימויו של בעלה,
פתחה לאה במיבצע-הסברה.
היא מופיעה במקומות שונים
בארץ, ומרצה על הנושא
״תולדות מסעו של ראש־הטט־שלה
בארצות־הברית.״ באחת
ההרצאות, שנערכה באשדוד,
סיפרה לאה רבץ על נשף-
הכוכבים שנערך לכבוד ראש-
הממשלה בלום־אנג׳לם. היא
פגשה שם את שר־החוץ הנרי
קיסינג׳ד, שהופיע בגפו, ואמרה
לו :״איך זה שהשארת
את אשתך לבד בבית?״ תשובת
קיסינג׳ר, אליבא דלאה
רביו :״ננסי;חולה, ולכן באתי
לבדי.״ אבל לאה לא נפלה
במלכודת .״על תספר לי מעשיות,״
אמרה להנרי, לדבריה.
״אני יודעת שאתה מחבב כוב-
בות־קולנוע דיווחה לאה על
תגובת קיסיגג׳ר :״הוא הסמיק,
כמי שנתפס בקלקלתו.״
8במסיבה אחרת, סיפרה
לאה רבין, פג־שה בנשיא אר-
צות-הברית, נ׳דאלד פורד,
כשעיניו אדומות .״זה בא לך
ממאמץ־יתר,״ אמרה לו .״אני
מציעה לך ללכת לישון ולתפוס
שלווה.״ פורד הרגיע את
לאה המודאגת :״העיניים אינן
אדומות מעייפות. זה בא לי
מהכלור שבימי הבריכה הפרטית
שלי.״ כשסיימה לאה את
דזוויחה על תולדות מסע בעלה
בארצות־הברית, נאנחה :״אני
מקווה שהערב לא פיספסתי.״
! 11 על כישוריו של ראש־

מזכירה גילגול של טנק פטון
דרך מעבר הפיתלה.״
| 8בפגישה שהיתר, לשר-
החוץ לשעבר, אכא אכן, עם
קבוצת !נתבים צרפתיים בישראל,
גילה אבן את דעתו על
נשיא אוגנדה אידי אמין:
׳״הבעייה שלנו עם אידי אמין
אינה נובעת מזה שהוא עבר

! 8שר-הדתות יצחק רפ אל
תקף, באחת מישיבות הממשלה,
את שר־הביטחזן
שמעון סרס, וטען, כי זה
הצטלם ליד טיל לאנס לצורכי
פירסומת עצמית. פרם לא נש אר
•חייב, קרא לעבר שר-וד
דתות :״כשאתה הצטלמת בנמל
אשדוד כשספר-תורה בידך
ויהושע פרץ לצידך,
אני אמרתי לך משהו?״
81 יו״ר ועדת־הכספים של
הכנסת, ח״כ ישראד קדג-
מן, נוהג לפרסם מדי־פעם רעיונות
העולים בראשו בעת
ישיבות הכנסת. אימרותיו, ש לדעתו
הן רוויות חוכמת־חיים,
זכו כבר בתואר ״אימרות דד
יושב־ראש קרגמן.״ המיכתמים
האחרונים שפירסם קרגמן :״ל שקר
יש כנפיים עובד ותיק
— כיין עתיק,״ או ״כותרות
התיקשורת מעבירות את העס קנים
על דעתם.״
! 8ראש-עיריית ירושלים
טדי קולק, עשה הכנות נפשיות
ומעשיות כדי לארח את

עמיתו, ראש־עיריית ציריך,
ד״ר סטפן וידמר, שאמור
היה להגיע לבירה לרגל הפתיחה
החגיגית של גני ציריך
שלמרגלות חומת העיר העתיקה.
אולם ברגע האחרון התבטל
הביקור, ושערי הגנים
נפתחו בלא נוכחותו של האורח.
סיפר טדי קולק :״וידמר
נקרא לשירות־מילואים בן
שלושה שבועות, ולכן לא יכול
היה להגיע.״
81 מה קורה כששני אנשים
מאותה מישפחה עוסקים
בענייני ציבור ן זיווה (״צ׳י-
צ׳ילה״) להט, רעייתו של
ראש־עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט טוענת, שקורה
״פאנצ׳ר״ .זיווה, שהיא בין השאר
גם חברת הוועד-המנהל
של מוזיאון תל־אביב, קיבלה
הזמנה להצגת־בכורה חגיגית
של סרט שקיימה אגודת ידידות
בית־החולים תל־השומר.
כשסיפרה זאת לבעלה, אמר
לה, כי גם הוא מוזמן להצגת-
הבכורה. רק בערב ההצגה הסתבר
להם שאינם הולכים לאותו
סרט. צ׳יצ׳ ,הסתבר, הוזמן
להצגית-בכורה שקיימה קרן
נפגעי צה״ל. מישפחת להט,
שהתכוונה לבלות את הערב
בצוותא, נאלצה להתחלק .״הבנים
אבנר ודן העדיפו ללכת
עם אמם .״הם מעדיפים את
לייזר. מינלי על־פני פיי דאנא-
וויי,״ הסבירה זיהה להט.
! 8אגב, בימים אלה קיבלה
זיווה להט מיבתב־התפטרות
מבעלה. מסתבר, כי בעיקבות
ההתארגנות־מחדש של חבר-
הנאמנים של מוזיאון תל־אביב,
הוחלט לפטר את חברי הוועד-
המנהל של המוזיאון, בו חברה
כאמור גם זיווה. על מיכתב-
ההתפטרות שנשלח אליה היה
חתום בעלה, ראש־העיריה. מי
שנהנה באופן מיוחד מהמיכתב
היו בניהם של השניים, שהח ליטו
למסגר אותו ולתלותו ב־חדר־השינה
של הוריהם.
! 8מנהל־המכירות של חברת
התמרוקים הלנה רובינשטיין
בישראל, משה ברוך,
נקלע לתמרוקיה בעת שנכנסה
לשם לקוחה מאוכזבת, שהתלוננה
בפני המוכר, כי כתוצאה
משימוש בקרם־פנים של
החברה, החלו לצמוח לה שעריות
על לחייה .״אני אתבע
מכם פיצויים,״ איימה האשד,
בת ד,־ .50 ברוך הסיר את ימג־

הדוגמנית הישראלית העולה מאנגליה, זכתה בפירסום נרחב באיטליה, אחרי

י | שריבעון מעצבי־התיסרוקות האיטלקיים, אסטטיקה, בחר בתיטרוקתח כאחת
התיסרוקות המאפיינות את ישראל. כתבת הריבעון ביקרה בישראל, ערכה סיור במספרות״הארפנה.
היא בחרה בתיסרוקת שעוצבה על״ידי ליזה בביוף (בתמונה עם קיטי) ,פירסמה את צילומיה בכתבה.
העולם הזה 2014

בעתו, גילה את קרחתו ואמר
לאשה :״אני מוכן לשלם לך
מיליון לירות, בתנאי שתוכיחי
לי שהקרם הזה יצמיח שערה
אחת נוספת על ראשי.״ האשד,
נרגעה, וויתרה על תביעתה.
8לפני נסיעתן להולנד,
כדי לייצג את ישראל בתחרות
האירוויזיון, החליטו יר דנה
ארזי. דאה לופטין ורדתי
הול מו, חברות שלי-

;.גלריות בעין־כרם. כשעזבה
את ירושלים, בדרכה לתל-
אביב, הסתבר לה כי שכחה
את הרישום בחדרה שבמלון,
היא מיהרה להתקשר עם פרנק,
ביקשה ממנו שיגש לחדר שבו
התגוררה, יקח את הרישום ויעבירו
אל בנה, עודד. פרנק
מיהר למלא את מבוקשה, בירור
מהיר העלה, כי החדרנית,
שאיננה מבינה גדולה בציור,

לא, אץ מה לדבר: אין זו התקופה המתאימה ביותר להיכנס לסיכסוכים
או למריבות עם בן או בת הזוג שלך. הממה הגובר בבית הרה־אסון, ומוטב
לך, איסוא, להסתלק לכמה שעות בזמן שהסערה מאיימת. מלבד זאת,
אתה נוטה להיכנס לדיכאון תחת השפעתם של מיכשולים לא־צפויים.

לא בדיוק השבוע המתאים
לבילויים ! -אם את יכולה
אין שום רע בפרשה עליזה
מוטב שתדחי את ההחלטות

לקבלת החלטות. לעומת זאת — קדימה
למצוא שעשועים בלתי־מחייבים, אדרבא !
ומהנה. אך אם את חושבת עליו ברצינות,
— ואת המעשים — למועד מאוחר יותר.
ו 2באפ רי ל
20ב מ אי

סאומיס

מרקורי, כוכב המהירות, משפיע עליך בכיוון של מחשבה מחירה ועין
בוחנת לגבי כל פעילויותין. אבל יהיה עלין השבוע להקדיש מזמנן,
כדי לבחון דרכים להגברת יעילותן בשטחים מסויימים. קרוב לוודאי
שהדבר יהיה כרון בבדיקת חשבונות. האנשים שבסביבתן יחיו נוטים
השבוע לרגישות. אל תפגע בחם. בת תאומים — חמנעי מנסיעות.

התעסקות בצילום או בתמונות תגזול השבוע הרבה מזמנך. סיפורי
מיסתורין ומתח, שתקרא או תראה בקולנוע, ישפיעו בצורה מסויימת
על מצב רוחך. תגלה השבוע נטייה מוגברת לביקורת, אך השתדל שלא
לעבור את הגבול בהתרגזותך. תופעות של שיכחה עלולות להופיע אצל
בנות מזל סרטן. קשיים בעניינים של תיקשורת חברתית יופיעו השבוע.

11110
21 ביוני -
20 ביו לי

הספרים שאתה עומד לקנות יגבירו את פעילותך הרוחנית. תוכל להגדיל
את הנאתך האסתטית בכל התחומים. יצר ההתנצחות שלך יעודן השבוע
במידה רבה ותופתע מכך שאינך מהיר־חימה. זה הזמן המתאים ביותר
עבורך לצאת לטיולים או לנופש קצר, אפילו אם אינך זקוק להבראה.
1 1 1 •׳1 |1האמרגן לשעבר, שהוא אחיהן הבכור של כתבתי
* 1האמנות ריבקה רז ושחקנית־הקולנוע הצעירה

פנינה וילצ׳ר, חגג רק לפני שלושה חודשים את טכס הכנשת בנו
הרביעי בבריתו של אברהם אבינו. בשבוע שעבר הוא העמיד חופה
לבתו הבכירה עינת. עינת, שהיא תלמידת בית״הספר לאחיות,
נישאה לרופא. בתמונה: דני דגן (שני משמאל) עם בתו וחתנה.

אי״השקט והרגישות המייוחדת שלן לגבי נשים נובעים, השבוע, כתוצאה
מהקרנת הירח על מזל בתולה. תיווכח כי השבוע תוכל ליהנות
יותר בעזרת חושין: ביקור בתערוכה, האזנה למוסיקה טובה יופיעו
לפנין במימד חדש. בנות מול בתולה ימצאו עצמן רגישות לחיזורים.

,נו 11(11

22באוגוסט -
22בספטמבר

1נאזנ״ו[

23בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר

דיעות משונות ששמעת בזמן חאחרון, גרמו אצלך מחפכת ערכים, ורצון
להיות שונה, אכצנטרי, במרכז העניינים. אל תיתן לאותו אדם שסובב
את ראשך עד כה בדברי ההבלים שהוא נוהג לאשמיע לן, להמשיך
ולעשות זאת. כל מה שעליך לעשות הוא להיות ישר עם עצמך.

הוצאות כספיות בלתי־צפויות עומדות לגרום לו לעמוד בפני מצב מביך.
אל דאגה ; אומנם המצב קשה, אך אתה תיחלץ ממנו בכבוד. בעתיד
היותר רחוק צפוייה לך צעידה ניכרת קדימה במישור הכלכלי. יחד
עם ההתפתחות הזאת, תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור להצלחתך
בקרב בנות המין היפה. המיכתב שקיבלת, מפתה ומרגיז. עני לו בקרירות.

קשח

שר המיסחר־והתעשייה היה אורח ך||1

הכבוד בהצגת הבכורה של סרטו של

ן 1 . 1 11 1
השחקן זאב רווח (מימין) ״דק היום״ .זאביק ואשתו, שולה
(באמצע) ,אירחו את השר במסיבת קוקטייל. במסיבה הוגשו
לאורחים רק משקאות קלים. התאכב השר :״אמרו לי שאני מוזמן
להרים כוסית. לא העליתי בדעתי שזו תחיה כוסית של סודה.״

שיית שוקולד־מנטה־מסטיק, כי
מה שבטוח ביטוח, והלכו לסדר
לעצמן ביטוח־חיים באחת
החברות. אד החברה סירבה
לבטחן, בגלל נסיון־ההתאבדות
של ירדנה ארזי לפני מיספר
חודשים.
! בצרה גדולה מצא את
עצמו פרנק נורפמן, איש-
יחסי־הציבור הצעיר של מלון
הילטון הירושלמי. פרנק הוא
ידידו הקרוב של עודד נרא,
בנה של מאירה גרא, המנהלת
את המרכז הישראלי אמריקאי
לתרבות בניו־יורק. לאחרונה
הגיעה מאירה לישראל
עם מישלחת של הבונדס, ובין
השאר שהתה גם במלון הירושלמי.
במיסגרת סיוריה בגלריות
רכשה רישום יקר באחת
העולם הזה 2014

השליפה את הרישום היקר ל־פח־האשפה.
בעזרתה של מנהלת
משק־הבית נבר פרנק באשפה,
שם מצא את הרישום,
ששוויו כאלפיים לירות, כש הוא
מקומט, אולם עדיין שלם.
הוא מסר אותו למכבסת המלון,
שם גיהצוהו, והעבידו
מייד לידיו של עודד גרא המתגורר
בביתה של דודתו, הדוקטור
מתילדה קרים, הנשואה
לארתור קרים, נשיא
חברת־הסרטים ד,הוליוודית יו־נייטד
קרים. אגב, אין זו הצרה
היחידה שפקדה את מישפחת
גרא. לפני כמה חודשים נשרף
הבית שבו מתגורר עודד, השוכן
מול ביתו של נשיא המדינה
אפריים קציר במכון
וייצמן שברחובות, ורק
לאחרונה שופץ.

23 בנו במבר -
20בדצמבר

התחזקי, בת קשת — לפנין שבוע קשה במייוחד. אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה עלין להתגבר עליהם. מעט שכל״ישר, חרבה אומץ-
לב ועוז״רוח, יעזרו לדלג על פני המשוכות ויגרמו לן, בסופו של דבר
המון נחת-רוח על הישגין, שלא יהיו מבושלים כלל. אל תהא ותרן!

הבררנות תהיה התכונה הבולטת שלך השבוע. תהיה בררן גם בידידים
שתרצה להימנע מחברתם וגם בקשר לקניותיך. יכול להיות שאת תהיי
האחת שתצטרך לסייע למישהו בקבלת החלטות גורליות. בעבודתך את
עלולה למצוא את עצמך תחת שבט הביקורת. תהיה חייב לעמוד במיבחן
בו יהיה עליך להוכיח את עצמך. אם תזדקקי השבוע לפרוטקציה, אל
תהססי לפנות אל האיש המתאים — ועניינך יסודר על הצד הטוב ביותר.

נז1

ז 2בדצמבר ־
9ו בינו א ר

20 בי נו א ר ־־
$ובפב רו א ר

הפתעה נעימה צפויה לך בסוף השבוע. יום שלישי הוא היום המתאים
לבילויים. תוכניותיו יזכו בהגשמה מלאה, והרעיונות הטובים שהתלבטת
כיצד להגיע אליהם, יבואו אליך במפתיע. זאת תקופה טובה להימורים.
המזל עשוי להאיר לך פנים, אך אל תגזים בהשקעות. מתנה משמחת
שתקבל בתחילת השבוע תשפיע על עתידך. אל תשים עינך בכוס השבוע !

לקראת סוף השבוע יתחדדו יחסין עם בן־זוגן. תמצא את עצמן במצב
של מתח ובנטייה יוצאת-דופן לתוקפנות. היכרות בלתי-צפויה לא
תעסיק אותן זמן רב. היא תהיה קצרה, מסקרנת, טעונת-מתח, אן
חולפת. אל תצפה להכנסה מיידית מעבודה נוספת, אתה עלול להתאכזב
בתחום זה. הימנעו מפעילות גופנית מייותרת. אפילו בשעה שאתם
רוקדים נשקפת לכם סכנת פגיעה. כדאי, אם כן, להישאר יותר בבית.

ן ניס
$זבפב רו א ר ־
20במרס

מטמון גדול יותר
ממחין ל ך
בבנק הסער .

וון

*1811
811111111

111111

המטמח החדש של בוק הפועלימ,״מטמון ; 18.000 מזכה
אותך בהטבות דסת זמיזחדות:
* מענק מיידי של ־* 10 מסכום הפקדתך ועד ל 1,800-ל״י.
100 הצמדה שר הקרן והמענק.
* הקרן והמענק נושאים ריבית.
* בר רווחיך בתכנית זו פטורים ממס.
* אתה יכול לחסוך עד 18.000ל״י. גם בתשלומים חודשיים.
אל תוותר ער חלקך במטמון הגדול יותר. הצטרף לתכנית ״מטמון 18.000־
של בנק הפועלים.
פרטים גם בסניפי בנק אמריקאי ישראלי. בנק עין חי ובנק קונטיננטל

חטולם חזח 2014

ה או צר
! הי טל־ המלא׳

אין ביקוש לטלוויזיה ציבעונית
הביקוש לטלוויזיות ציבעוניות ירד כמעט
לאפס, בגלל מחירן הגבוה וההשקעה
הנוספת שיש להשקיע באנטנה מיוחדת
לקליטת שידורי־הצבע של ירדן — כך
מסר טוביה נדב, בעל ״סלון מרכזי״
בתל-אביב, שהוא רשת מכירות מוצרי-
החשמל הגדולה בישראל.
נדב אמר כי מחירה של טלוויזיה

טוביה נדב
בלי צבע

ציבעונית נע כיוס סביב 1$אלף לירות,
אולם יש להוסיף עוד 1500 לירות
לערך, להתקנת אנטנת מייוחדת לקליטת
שידורי־הצבע מירדן, אם המקלט
איננו נמצא בירושלים. בעלי מקלטים
ציבעוניים שלא התקינו אנטנת מייוחדת,
סובלים מהפרעות בכל שינוי במזג*
האוויר.
כן גילה נדב כי נמשך הביקוש למב-
שירי-חשמל, תודות למדיניות-הפיחותים
הממשלתית וחששם של הקונים ממס״
ערך־מוסף ומיסים אחרים, שייקרו את
המוצרים. כיום קונים בעיקר מוצרי־יסוד
כתנורי אפייה וגז, מכונות-כביסה,
מקררים וטלוויזיות. הרוב המכריע של
הקונים חם רוכשי דירות, הזקוקים לציוד
לדירה, וכימעט שאין רכישות של
בעלי ציוד המחליפים אותו בחדיש
יותר.
נדב התריע על אי-התערבות-חממשלה
בנעשה בתחום המכירות של מכשירי־חשמל.
הוא טוען כי דרושה חקיקה,
שלפיה יחוייב כל מוכר של מוצרי-
חשמל להפקיד ביטחונות להבטחת
כספי הלקוחות. חיו כמה מיקרים של
פשיטת-רגל של סלונים גדולים, והנפגעים
חיו הצרכנים הקטנים. כיום יכול
כל אחד לשכור חנות, להציג בה מל-
שירי־חשמל שהוא מקבל חינם מהיצרנים,
למכור לצרכנים תוך כמה ימים,
לגבות מיליוני לירות על חשבון המוצרים
ולהיעלם עם הכסף. כאשר יבואו
הקונים לבקש את כספם ימצאו כי ה חנות
היתה שכורה, המוצרים המוצגים
בה שייכים ליצרנים וחם איבדו את
כספם.

טלפונים

בר ש ת

יש ראלי,
בסינגפור

פ דו

ידע ישראלי במערכות-טלפונים מנוצל
עתה להקמת טיפעל ענק לייצור מערכות
טלפונים מתוחכמים בסינגפור. הידע
הוא של יצרן מערכות הטלפונים והאלקטרוניקה
״שחורי אלקטרוניקה״,
בעל מיפעל בישראל.
דויד שחורי התמחה ופיתח מער״
כות״טלפוניס בעלות זיכרון, וכן מערכות
ציוד-עזר לטלפונים. המיפעלים שמהם
רכש אביזרים למיפעלו, התעניינו
במוצרים שפיתח, ועתה מוקם בהשתתפותו
מיפעל בסינגפור, לייצור טלפון
עם מערכת זיכרון הפועל בעזרת לחצנים.
טלפון דומה נמכר בארצות-הברית במחיר
של 120 דולר לצרכן, ובארץ הוא
נמכר ב 3000-לירות לערך. שחורי מוכר
טלפון מקביל, בעל אותן תכונות, ב-
1800 לירות. הוא גם מנחל משא-ומתן
על הקמת מיפעל דומה באיראן, לייצור
הטלפונים שפיתח.

מאבק י ונשת
דפוס ״אזרעי־דן
שתי קבוצות מתחרות על רכישת דפוס
״אדרעי-דן״ בנצרת, שנכנס לקשיי-
נזילות: קבוצת ״שירותי הנדסה״ ,בעלת
הוצאת־חספרים ״כרטא״ ,מציעה עבור
הטיפעל 9מיליון לירות ; ״מיפעלי
נייר-חדרה״ מבקשים אף הם לרכוש
את הדפוס החדיש.
הדפוס הושתת על קבלת עבודות, שאותן
מבצע כיום ״המדפיס הממשלתי״
בירושלים, אולם המדפיס מנע את ה דבר,
ובעלי-הדפוס החליטו למכרו.

חבר-הכנסת ידידיה בארי (ליכוד)
פנה אל שר־האוצר בסידרת שאלות, ב-
עיקבות הכתבה ב״העולס הזה״ על מג־כ״ל
החברה לשיקום המלאכה, יהודה

פדן.

בארי שואל את שר־חאוצר אם נכון
כי פדן היה באותה עת גם בעל־מניות
ומנחל בחברה פרטית בשם ״צוהר״ ,הבונה
אף היא מיבני־מלאכה. הוא שואל אם
נכון שמינחל-מקרקעי-ישראל העמיד שטח
של 18 דונם לרשות התאחדות בעלי המלאכה,
ושזו מסרה אותו ל״צוהר״ .כן
שואל בארי אילו צעדים נוקט שר-האוצר
נגד מעשיו של פדן, וכן בעניין מסירת
הקרקע על־ידי מינחל-מקרקעי-ישראל.

גפן וספקטור חוזרים אנשי״חעסקים אילן גפן וזבולון
ספקטור, שיצאו עם מישפחותיחם
למסע ארוך בבראזיל, חוזרים ארצה
בשבועות הקרובים. בעיקבות נסיעתם
נפוצו שמועות, כאילו הנסיעה קשורה
בתביעות מס״הכנסה משני האנשים.
עורך־הדין שלהם, יהודה רסלר, הכחיש
מכל וכל את הדבר, וטען כי הושג
הסדר״תשלומים משביע-רצון עם מס־ההכנסה.
כפי
שנודע, תבע מס־חהכנסת משני
אנשי־העסקים למעלה מ״ 3מיליון לירות
עבור דיווחיהם בשנים הקודמות. ספק״
טור וגפן משקיעים בעיקר בעיסקי-דלא-
ניידי. במהלך ההתמקחות עם מס״
הכנסה הושג הסדר, וכבר שולמו 1.2
מיליון לירות על חשבון התביעות.

סוחרים גדולים גילו, כי כדאי כמה להם לשלם לאוצר היטל-מלאי גדול ככל
האפשר. פקידי-המכס, שערכו רישומי״
מלאי, הופתעו לגלות כמה סוחרים שביקשו
להגדיל ככל הניתן את הערכת
ההיטל שעליהם לשלם.
לא, סוחרים אלה אינם מתנדבים
לסייע לקופת האוצר. אלה הם אנשי-
שנונים, שהתייעצו עם רואי- עסקים חשבון, ואלה הסבירו להם מדוע כדאי
הדבר.
נניח שברשותך מלאי בשווי 500
לירות, ובעיקבות הפיחותים גדל ערכו
ל־ 1000 לירות. אם תשלם חיטל־מלאי
כדין, תשלם אותו לפי תנאי תשלום
היטל-המלאי, שהם בתשלומים וללא
ריבית והצמדה. כאשר תמכור את ה מוצר
עליו שילמת היטל-מלאי, ויהיו לך
גדולים יותר כתוצאהמגידול רווחים ערך המלאי, לא תצטרך לשלם מס־הכנסה
על ההפרש, כיוון שכבר שילמת
היטל״מלאי.
אולם אם לא שילמת חיטל-מלאי,
ורווחיך יגדלו כתוצאה מעליית הערך,
תצטרך לשלם מס-הכנסה, שהוא בת-
נאי-תשלום קשים מאד-לרוב במזומן,
והתשלומים צמודים ונושאים ריבית
גבוהה.
המסקנה: לסוחר המנהל ספרים,
כדאי לשלם חיטל־מלאי מירבי. הוא
מקטין בכך את תשלומי מס-ההכנסה
שלו, לטובתו.

השניוים ן ןזיוקו
לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיס טיקה,
עלו המחירים לצרכן מינואר
1974 ועד סוף דצמבר 1975ב״ 93 אחוזים.
תוספות״חיוקר ששולמו לגבי תקופה
זו מסתכמים ב״ 60 אחוזים. ביולי 1974
שולמה תוספת יוקר של 20.7אחוזים,
בפברואר 1975 שולמו 20 אחוזים במזומן
ועוד 10 אחוזים באיגרות-חוב,
וביולי 1975 שולמו כ־ 10 אחוזים בממוצע.
מכאן
שהפיגור בפיצוי השכירים על
התייקרויות השנתיים הללו הוא לפחות
33 אחוזים !
בימים אלה הודיעה ההסתדרות על
תשלום תוספת״יוקר של 10 אחוזים
בילבד, בגין התייקרויות העבר, כך
שגם אם מתחילת השנה ועד המועד
הבא של תשלום תוספת-חיוקר, בסוף
השנה, לא יהיו כל התייקרויות, כבר
קיים פיגור של 23 אחוזים על השנתיים
הקודמות.
כיוון שרק בימים אלה חלה התייקרות
כללית בשיעור של 5ברור
כי שיעור הפיגור של משכורות השכירים,
אחרי עליית המחירים מאז ינואר ,1974
מגיע ל.28*-

לאן ועל
חיים ב ר ־ ל ב>•
במדינת ישראל קיים חוק נגד מונופולים,
האוסר עליהם העלאות״מחירים
ורווחים לא״סבירים. בתל-אביב קיים
״קאונטרי-קלאב״ שהוא היחידי בעיר,
ולכן הוא מונופול. לאחרונה הוא העלה
את מחיריו ב 50-אחוזים לערך, גובה
עתה מכל משפחה 3100 לירות לשנה.
העלאת-מחירים זו לא רק שאינה
חוקית, בגלל היותו מונופול, אלא היא
גם נוגדת את חוק השמירה על רווחים
סבירים.
בדיקה של הנתונים מראה, כי ב״קאונ-
טרי־קלאב״ רשומות כיום למעלה מ-
8000 מישפחות, המשלמות מדי־שנה 18
מיליון לירות. ההוצאות המכסימליות
השוטפות הן 2.1מיליון לירות. ההשקעה
במקום הוחזרה מזמן. מכאן שבעלי״חמ-
קום גורפים טדי-שנה 16 מיליון לירות
רווח ברוטו. לא רע.
החישובים מראים, כי גם אם יורידו
את מחיריהם ב״ 50 אחוזים, ירוויחו 6
מיליון לירות לשנה. והיכן השר הממונה
על המונופולים והרווחים, חיים בר•

לבי

הו. דם
והמטבע הזו
כידוע, ניתן לנוסעים במטוסי ״אל-
על״ לשלם תמורת רכישות של בקבוק-
משקה וסיגריות במטוס, בלירות ישראליות
או במטבע זר. אין כל פיקוח
על כמות המוצרים שנמכרה בלירות
ישראליות. אין כל מניעה שהמוכר
יעביר לאוצר תמורת המכירות רק
לירות ישראליות לפי השער הרישמי,
ימכור את המטבע הזר שקיבל במחיר
השוק השחור, יעשה כ 20-אחוזים מן
הצד ובלי מס על סך־כל המכירות.
אותו דבר אמור גם לגבי תשלום מס-
הרציף, שהוא שיבעה דולר לנוסע היוצא
את הארץ. ניתן לשלמו בלירות
ישראליות. אם להניח כי מדי״שנה
יוצאים את לוד כמיליון אנשים הרי
מדובר במחזור של 7מיליון דולר לשנה,
היכולים להימכר בשוק השחור.
ההפרש חנקי, לטובת המוכר הלא־ישר,
הוא 1.4מיליון דולר לשנה. במכירות
של משקאות וסיגריות במטוסים, ה-
מיספרים גדולים, כמובן, הרבה יותר.

חשו נגדוסמן בפרעות

..בנק־ברטניח
כמה מעובדי ״בנק ארץ־ישראל-בריטניח״,
הנמצא בפירוק, טוענים כי קיים חשד
שיצחק גרוסימן, סגן המפקח״על-
הבנקים, ניצל את כספי הבנק שבפירוק
לעיסקי ניירות-ערך פרטיים שלו.
גרוסמן עצור עתה על״ידי המישטרח,
בחשד של ניצול תפקידו ב״בנק־ישראל״
לעשיית רווחים פרטיים ברכישות ומכירות
של ניירות־ערך. גרוסמן היה אחראי
מטעם ״בנק-ישראל״ על השקעת כספי
הבנק שבפירוק בניירות-ערך.

המפרק עובר
על החוק
לפי החוק חייב מפרק עסק, שמונה
על-ידי בית-המישפט, להגיש מדי שישה
חודשים דין״וחשבון כספי על מה שעשה
ועל מצב העסק שבפירוק (סעיף 115לפקודת
החברות, תקנות פירוק).
אך עברו כימעט שנתיים מאז מינה
בית־המישפט את יוסף מילוא כמפרק
של ״בנק ארץ״ישראל בריטניה״ ,ועד
כה לא הוגש לבית-המישפט כל דין־וחש-
בון. למרות הפרת״חוק ברורה זו, אין
השופט המחוזי, שלמה לובנברג, האחראי
על הפירוק, ממהר להעניש את המפרק,
ולדרוש ממנו כי יקיים את החוק.

שופט לובנברג
בלי פיקוח

וגם
בטוח

ד ה גו ת ני ס ר!
נגדנווציס 11 ,נ י , 0ו וה 1ו י 0ושאורועיונישיןשרף
3נ ו , 611111י ש

רן גבר

וו ת ביסהון

אבל מה וום

הוווו>וח,

נ תוו

דיו ח ה

הרכבת מנעול נוסף ועוד מנעול נוסף בעל ארבעה כיוונים אינו מרתיע את הפורצים( .הסטטיסטיקות
של המשטרה מראות על עליה במיספר הפריצות) .זהו סימן שעד היום איו פיתרוו לבעיות הגנת הדירה.
אל תאמר שאיו לד דבר בבית ואתה לא צריף הגנה. האם ראית את ״הפוגרום״ שמשאיר פורץ אחריו?
מי שראה, לא ישכח ובצדק! הוא לא ישן בשקט בלילות.

מהו בי ט חון מו שלם?

מר צבי רוכמן, מומחה עולמי לענייני בטחון, משיב :״בטחון מושלם ניתן להשיג
על־ידי משקוף, דלת, צירים, מנעול ומפתח וכל אלה מוסווים בצורה נאה״.

ה קד ם תרופ הלמכה

111111

חב׳ ״דל תו ת רום״ מציעה ל ך פתרון מושל דבעייה 11

§ 1 1 1

§ 1 1 1

רישרויה • המשקוף בביתך עשוי מעץ -חבל שתוציא את כספך על מנעולים נוספים ודלתות פלדה
* 1 1מיוחדות. בעזרת לום פשוט, או מכה חזקה בעזרת הכתף המשקוף בביתך נופל יחד עם
כל הדלת.

הדלת׳

הדלת הרגילה שבביתך חלולה, עשויה מדיקט פשוט. הנסיון הוכיח שאפילו מנעול בעל 4
לשונות סגירה אינו עוצר את הפורץ, אשר בעזרת כלי פריצה פשוטים מסוגל לפצח את הדלת
עצמה. כדי לענות על דרישות הבטחון, על הדלת להיות מורכבת משכבות של פלדה
(המורכב בשיטת הסנדוויץ׳) ,עמיד בפניפיצוח, אש וירי מנשק קל. המנעול חייב להיות
מותקן בתוך הדלת וליצור איתה מנגנון נעילה בחטיבה אחת.

הצירים • אזורי הצירים ופינות הדלת הן הנקודות הרגישות ביותר. מכיוון שחן חלשות ניתן להחדיר
* דרכם לום ולפרוץ את הדלת. הפתרון: בעזרת צירי מיסבים מיוחדים המחוברים לדלת
ולמזוזה ב 12-נקודות ובעזרת לשונות צירים הפועלים בשיטת סגר כספות.

1 1 1

המנעול• נעילת הדלת בעזרת מספר מנעולים תורמת רק לשיפור הרגשה, אולם אינה מהווה בטחון
ממשי. נהפוך הוא, מנעולים רבים בצידה של הדלת או מנעול במרכזה ולא במקומו הטבעי

מושך את תשומת לב הפורץ. מומלץ להתקין מנעול אשר יסגור את הדלת בו זמנית ב־7

11 £4
נקודות שונות על־ידי סיבוב מפתח אחד.

111111

המפתח • קורה לפעמים שאתה נשאר מחוץ לדירה ללא מפתח והדלת נינעלת מאחוריך. מה תעשה ן
* ברור ! תזמין מסגר והוא יפתח למענך אתהמנעול תוך מספר דקות וללא הפעלת כוח. אם
המסגר פותח את הדלת, גם הגנב יפתח את הדלת, גם לו יש מפתח גנבים.

לידיעתך ! גניבה על־ידי מפתח מותאם אינה מוכרת על-ידי חברת הביטוח כפריצה והיא לא
תפצה אותך עבור גניבות שנעשו בדרך זו. כל צורת נעילה אפילו זאת הסוגרת את הדלת
במספר מקומות, אולם נעשית על־ידי מפתח פשוט כמו בדוגמא, אינה מבטיחה אותך£4,? .

אל תבזבז כ ס פן!

בדלת שלנו תקבל מפתחות אשר לא ניתנים לשיכפול או העתקה בבל צורה שהיא

חזי ת חי צוני ת: הדלת חייב ת ל הי ר או ת כדלת רגילה
שלא תמשוך ת שומת־לב מיו חד ת.

״דל תו ת רום״ עונות על כ ל דרי שות הביטחון ו ה איכו ת
יפוח •דקורטיביות ומבחינה חיצונית דומות לדלתר גי ל ה

״דלתות רום״ — מפעלי ״דלתא״ ,איזור התעשיה, נתניה, טלסץ 22549־ — 053 בערב 30530 :־.053

מבינים דק נוס!

ערכים מכינים רק את שפת
/ /י י כוח ...אי־אפשר לדבר אליהם בהיגיון
או בשפת התבונה ...הם אספסוף ש לא
יהיה לעולם לעם ...כולם צבועים. הם
יחייכו לך בפנים ויתקעו לך סכין מאחרי
גבך ...עם של כפויי טובה. כל מה שתעשה
עבורם — הם יחזירו לך רעה תחת טובה
...רק כוח! רק כוח הם מבינים!״
הדברים אינם חדשים. הם ליוו את
מיפעל־התחייה הישראלי הלאומי בארץ
מתחילתו. אפשר היה לשמוע אותם מפי
אנשי השומר בתחילת המאה באותו נוסח
כמעט שהם מושמעים כיום בפי שוטרי
מישמר־הגבול.
במרוצת השנים הם טופחו למדרגה של
השקסת־עולם, הנתמכת על מה שהוצג
כתורות סוציולוגיות ואתניות. למעשה לא
היו דברים אלה אלא תוצאה של בערות,
טימטום ופחד מפני הבלתי־מוכר ובלתי*
ידוע. הם היו תגובה אינסטנקטיבית ותת־הכרתית
של מיעוט קטן שניסה להיאחז
בסביבה חדשה, זרה לרוחו ולתפיסת-עולמו
המיזרח־אירופאית. הוא לא ידע את שפתה.
הוא לא הכיר את מינהגיה. הוא לא היה
מודע למורשתה התרבותית. התוצאה הבלתי
נמנעת היתר. אז: הסתגרות והתגוננות
מפני מה שנראה אספסוף עויין ואימתני,
המעמיד בסכנה את עצם־הקיום.
האידיאולוגיה, שטופחה על ידי שורה של
מנהיגים ציוניים, ובראשם דויד בן־גוריון
וגולדה מאיר ושעליה גודלו דורות שלימים
בארץ הזו, גרסה שההידברות עם הסביבה
הערבית אפשרית דק בשפה אחת: שפת
הכוח.
בימי מאורעוודהדמים של •שנות העש רים
והשלושים ניתן היה למצוא לפחות
הסבר פסיכולוגי לגישה זו. שפת־הכוח היא
תגובת הפחד של החלש. הקיפוד חייב
לזקור את קוציו כשהוא חש את עצמו
בסכנה. הקרפדה מתנפחת כדי להגדיל את
מיסדי גופה. גבר ״יעשה שרירים״ כדי להוכיח
שלא כדאי להתעסק עמו. זוהי שפת
הכוח של הטבע.

אר ח בו ר

שוסוים מנורים מבגיג, מצות ב״יום האדווה״

׳ף* חמישים השנים האחרונות חלי
•י כמה תמורות רציניות בארץ הזאת.
המיעוט הפך לרוב. הרוב הפך למיעוט
אבל תפיסת־העולם לא השתנתה. שפת־הכוח,
כפי שהוכח בשבוע שעבר, נישארה
השפה הרשמית היחידה בה מדברים אל
ערביי ישראל.
כאשר מדינה ריבונית ובעלת־עוצמה
מדברת אל מיעוט לאומי שבתוכה בשפת־הכוח,
כפי שנעשה בשבוע עבר בגליל,
אין זו כבר הפגנת־שרירים. זהו גילוי
מובהק של חולשה. הוא מעיד שממשלת-
ישראל פוחדת מערביי ישראל. שהיא אינה
מתייחסת אליהם כאל אזרחים שווי־זכויות.
היא נוהגת כלפיהם בישיטות של דיכוי
וטירור כפי שנוהגים כלפי עם כבוש. בדיוק
כפי שנהגה לפני שבועות מיספר לדיכוי
הפגנות־המחאה בגדה-המערבית.
הסימפוזיונים, הנערכים עתה בפורומים
שוגים, כדי לברר מה גרם להתפרצות-הזעם
של ערביי־ישראל ב״יום האדמה״ ,הם יותר
ממגוחכים. התמיהות, המועלות על ידי
פובלציסטים נסערים מעל עמודי העיתונות,
בנוסח ״מה קרה להבנה היהודית־ערבית

את הסיבות אפשר למצוא במאות אלפי
הדונאמים המופקעים של ערביי ישראל
מאז הקמת המדינה, ב־ 18 שנות מימשל צבאי,
בטבח כפר-קאסם, בטיפוח שיכבה של
קוויזנלינגים ומלשינים, בלחצים על ערביי
ישראל כדי שילמדו את שירי ביאליק ב־בית־הספר,
יחגגו את יום־העצמאות של
המדינה היהודית ויצביעו בעד המפד״ל.
עצם העובדה שההפלייה והקיפוח מעוגנים
בחוקי-המדינה, כמו חוקי הביטוח־הלאומי
המקציבים לילדים ערבים סכומים
קטנים יותר מאשר לילדים יהודים, בתואנה
שהוריהם לא שירתו בצה״ל, אינה מצריכה
סיבות נוספות להתפרצות. התמיהה ההגיונית
היחידה היא, כיצד לא התרחש
קודם מה שאירע השבוע.

ששררה במדינה 28 שנה ד׳ הן נלעגות ב־איוולתן.
מעולם לא היתד, הבנה כזאת, אלא
בפיטפוטי היועצים ושאר הפומחיסיכביכול,
לענייני ערבים.
לא צריך להרחיק־לכת כדי לחפש סיבות
לריגשות הזעם, התיסכול והקיפוח, המקננים
בקרב ערביי ישראל. אפשר למצוא
אותן בתולדות המיעוט. הערבי במדינה.
28 שנים של נישול, שוד רכוש נטוש,
הפקעות, דיכוי־לאומי, פיגור חברתי וכלכלי

ועידוד המישטר הפיאודלי הן קרקע פר
דיה דיה להתקוממות. אין שום צורך בהסתה
לשם כך, לא ממוסקבה ולא מאש״ף.
מי שמנסה לחפש את הסיבות להתפרצויות
ולהתפרעו־יות שאירעו בכפרי הגליל
ב,׳יום האדמה״ במאורעות לבנון, בהתחזקות
מעמדו הבינלאומי של אש״ף, או ב הוראות
שהגיעו ממוסקבה, מחפש את הפרוטה
שאבדה לו מתחת לפנס, במקום בו
לא אבדה.

ך • ניסיון להציג את רק״ח כאחראית
י 1למאורעות־הדמים בגליל, אינו רציני
יותר מזה בו הוצגה הטלוויזיה הישראלית
כאחראית למהומות בגדו־,־המערבית.
בכך שדיכאה כל ניסיון להתארגנות לאומית
עצמאית מכובדת של ערביי ישראל,
במיסגרת פוליטית לגיטימית, דחפה ממש־לת־ישראל
במו ידיה את ערביי המדינה
לזרועות רק״ח, שנותרה האמצעי היחיד
לבטוי הזדהות עם הלאומנות הערבית. תוקפי
רק״ח מזכירים עתה את הנער שרצח
את הוריו ומתחנן בקול־בוכים שירחמו
עליו, מפני שהוא יתום. הקריאות שהושמעו
השבוע להוצאתה של רק״ח מחוץ למיסגרת
החוק, הן מטורפות לא פחות מאשר היריות
שירו בשבוע שעבר חיילי צה״ל ושוטרי
מישטרת־ישראל לעבר המתפרעים
ומשליכי האבנים בכפרי הגליל. צריך להיות
הרבה יותר מתמים כדי להאמין לגירסות
הרשמיות כאילו היריות, בהם נהרגו שישה
מפגינים, נורו לצורך הגנה־עצטית בילבד
וכי המישטרה ואנשי מישמר־הגבול הש תמשו
רק ב״כוח סביר״ כדי להשליט סדר.
חוק וסדר הם, כמובן, דברים חשובים.
ביהוד במדינה שאינה מרבה להקפיד עליהם
ומתייחסת בסלחנות נדיבה כלפי מפירי חוק
וסדר המתנגשים עם חיילי צה״ל. מסוגם
של אנשי גוש אמונים. אבל אנשי גוש
אמונים הם אידיאליסטיים, כידוע. ואילו
אנשי החזית, המתנגדים הערבים להפקעת
האדמות, הם בסך הכל אספסוף פרוע ו־מוסת.
איתם אפשר לדבר רק בשפת הכוח.
היום מאוחר מהי כדי להחזיר את הגלגל
אחרונית. אי אפשר לתקן במחי־יד מסכת
של טעויות ושגיאות גורליות שהפכו את
העימות היהודי-עדבי בתוך גבולות המדינה
למסוכן הרבה יותר מזה שמעבר
לגבול.
אבל ניתן לפחות לשמור על שפיות־הדעת
ולא להתיז בנזין אל תוך הלהבות.
מדיניות הפגנודהכוח כלפי עדביי ישר אל,
בה נקטה ממשלת־ישראל, השיגה
בדיוק תוצאות הסוכות מאלה שהתכוונה
להן. למרות מיצהלות אנשי ארץ-ישראל
השלימה, שהנה סוף סוף למדו ערביי ישראל
לקח ,״כי הם מבינים רק את שפת-
הכוח,״ טעתה הממשלה שוב.
היא העלתה בשבוע שעבר, באמצעות
כידונים וקליעים, את ערביי-ישראל כגורם
עצמאי בעל-מישקל על מפת ההתמודדות
הפוליטית במזרח־התיכון.

ה :| 1י ח תמונה המאפיינת את העימות שנוצר ב״יום
11111 1111 האדמה /בין מפגינים מתפרעים לבין אנשי
מישמר־הגבול. במעלה המדרגות של אחת מסימטאות נצרת,

מטילים צעירים משולהבים אבנים לעבר חיילי מישמר־הגבול
חבושי־חקסדות, שהטוראים בהם היו מצויירים באלות ומפקדיהם
בתת־מיקלעים. למרות ההתנגשויות, לא פרצו מהומות בעיר.

דין — בעוון התפרעות — עצורי הכפרים
דיר־חנא, עראבה וסכנין.
אחדים מן העצורים יואשמו בגניבת נשק
מחיילים, ובקשירת קשר לרצח. ואומנם,
ראש־הממשלה יצחק רבין אימץ לעצמו
אחת מעשרות הגירסות הסובבות סביב התפרעויות
אותו יום, ונתן את הכיוון להמשך
ההסברה הממשלתית בארץ, ובעיקר
ברחבי תבל, לגבי מחדליה של ממשלתו
במהלך אירועי אותו יום, שהסתיימו במותם
של שישה אזרחים.
לפי הגירסה, שהועלתה בישיבת־הממש־
׳לה האחרונה כגירסה ״המתוקנת והמעוד-
כנת ביותר,״ התקיפו ביום שקדם לשביתה,
ה־ 29 במארס ,״פורעים ערביים״ ליד
הכפר דיר-חנא משאית צבאית עמוסה חיילים,
שעברה בכביש במיקריה וללא כל
קשר לשביתה.
בשעה שבע בערב תקפו — לדיברי ה-
מיסמך שעלה על שולחן ראש־הממשלה —
עשרות פורעים ערביים את המשאית, פצ עו
כמה מחייליה ושדדו את נישקם של
החיילים. למרות שבמיסמך עצמו לא צויי-
נה כמות הנשק שנשדדה, ידעו מקורבי
רבין לספר, על-פה, כי נגנבו מרבית כלי-
הנשק של החיילים באותה משאית, רוב
החיילים שבה ברחו בהפקירם את נישקם,
ואילו מיקצתם, שנשארו במשאית, ירו באוויר.
ליריות החיילים נזעק למקום כוח
של מישמר־הגבול, שחילץ את החיילים
שנותרו בתוך המשאית ואף אסף את חבריהם
שנמלטו קודם־לכן.
הדיווח שהועבר למטדדהמישטרה במחוז
נצרת, וממנו למטה־הארצי בירושלים, והדיווח
שהועבר ללישכת שר־הביטחון ומשם
אל עוזרו של ראש-הממשלה תת־אלוף
אפריים (״פרוייקה״) פורן, הדליק אור
אדום אצל הגופים המיבצעיים שנערכו לקראת
השביתה, שמיתה אמורה להיערך רק
למחרת היום.
״לא שיערנו לעצמנו שהמצב יגיע לידי
שימוש באש מצידנו, או לידי התנפלויות
עצומות מצד הערבים,״ אמר בדיווח שמסר
לממשלה מפכ״ל־המישטרה, רב־ניצב שאול
רוזוליו. ואומנם לא המישטרה, אף לא
צה״ל צפו אפשרות כזו, ולא התכוננו לה
מהבחינה המיבצעית.
התקרית בדיר־חנא היתר. הראשו נה
בין תקריות־האש של אותן 24הרשעות.
כעבור ארבע שעות, ב־ 11 בלילה,
שוב שימשה משאית של צה״ל — שלדיב-
רי חוגים ביטחוניים שטיפלו בשביתה, עב־

האדמה

1ך 0 1חיילי מישמר־הגבוד דולקים אחר הצעירים שיידו בהם אבנים
11 11111141111י (בתמונה למעלה) ,אשר מצאו מיקלט על מירפסת ביתו של
ראש־עיריית נצרת, תופיק זיאד, כאשר אשתו, נעילה זיאד, מנסה לבלום את השוטרים.

ך* פצצה האמיתית של אירועי יום!
1האדמה, השביתה הגדולה של ערביי הגליל
בשבוע שעבר, תוטל כאשר יועמדו ל

1 1 1שעה שנעילה זיאד מסוככת בגופה על הדלת, כדי למנוע
׳ 1משוטרי מישמר־הגבול. להיכנס לביתה, מנתץ שוטר את חלון
הבית בכיסא. גס הזגוגיות שמעל הדלת נופצו, באבנים שהטילו החיילים אל הבית.

אשתו של דיאד

כסא

1ו!1| 1־ 111 <0>1ן|,ן

רה אף היא באופן תמים באותה שעה בכפר
הערבי עראבד — .עילה לתקרית חמורה
עוד יותר. לפי הדו״ח שהגיש ניצב שמעון

מסולקת בכוח מפתח דלת ביתה בכוח־הזרוע,
כשעציצי ביתה מנופצים והחיילים מתפרצים לתוך
הבית, כדי לעצור בו את מיידי האבנים נגדם. הם ניפצו גם את הרהיטים.

השבאב של 1צות מיידה אבלם(למעלה) וסונג מנוח(למטה)
אשד, מפקד המחוז הצפוני של המישטרה,
עברה משאית עמוסה חיילים בכפר ערא־בה,
והותקפה על־ידי המון סוער ב״יאבנים
גדולות״ ובחומרים דליקים. חיילי אותה
משאית לא הפקירו את ינשקם, השיבו אש,
שוב לפי ההגדרה הרישמית של ״יריות
באוויר.״ מן היריות נפצעו שלושה ערביים,
שאחד מהם מת לאחר־מכן, והיה
ההרוג הראשון של יום השביתה.

ה כו חו ת
ירו״באוויר
** וד לפני התקרית של עראבה הציע
ראש־הממשלה, יצחק רבץ, שקיבל דיווח
על התקרית בדיר־חנא מעוזרו הצבאי,
פורן, להטיל עוצר על דיר־חנא. שר-
המישטרה התנגד להטלת העוצר, וכמוהו
שר־הביטחון שימעון פרס
בין אדה שיעצו לרבץ שלא לעמוד על
הטלת העוצר, היה אף יועצו לענייני-ער-
בים, שמואל טולדאנו. טולדאנו, שישב כל
אותו לילה בלישכתו במישרד ראש־הממ-
שלה בירושלים, טען כי הטלת עוצר והכ נסת
צבא לתוך הכפרים תחמם את הא-

שלוף

קצין־מיש־טרה,

אקדח שלוף בידו, מסוכך על חייל שנפגע
בגופו מפגיעת אבן שהוטלה לעברו על־ידי
המפגינים בנצרת. התקרית ליד ביתו
של זיאד היתח החמורה ביותר בעיר.
וזירה, ותהווה גורם מסית.
נראה כי רבין נעתר לעצותיהם ולהג־ויועצו

עותיהם של השרים,
ענייני־ערבים. אולם אחרי שהגיע הדיווח
על התקרית של השעה 11 בלילה בעראבה,
וכאשר שעה לאחר־מכן נודע כי אחד
מתושבי הכפר נהרג, הורה רבין להתקשר
ישירות עם רפול, ולתת לו הוראה להטיל
עוצר בכל הכפרים בסביבה. רביו התכוון
(המשך בעמוד )28

וודוחו של שוטר
שהשתתף בריפוי ההתפר עו ת

״שיחק לי מזלי לרעה (ועל כך תעיד הנפיחות בטיצחי) ,ונמניתי עם כוחות
המישטרה שתיו אמורים להרגיע את חמחומות שפרצו בקרב ערביי חגליל, ביום
שבונח על״ידם ״יום־האדמח״.
״למיקרא הכתבות שנכתבו על־ידי העיתונאים שנכחו בשטח, לא נותר לי אלא
לפרוק את עול ההבלגה חמחוייבת עלי בהיותי שוטר ולהעמיד מיספר דברים
על דיוקם.
״אינני איש השמאל, אך ההיבטים של מחשבתי על שאירע בגליל ב־30
בטארט, לבטח ישפחוני לגוש השמאל, משום שגוש זח, אליבא דסברתי חינו,
למגינת-ליבי, גוש הראייה האובייקטיבית.
״ב״ 30 במארס בשעה ,00.30 נקראה מחלקתי לתידרוך, שחשינאח לערבים
אפפה אותו, ובו נשמעו התבטאויות שחייבו אלימות״לשמח נגד מפירי־שנתנו,
הערבים. כשהגענו לשטח, לא קידמונו אבנים, ועל־כן חדרו, כוחותינו׳ עם שיריו־ניות
לכפר (אסוציאציה של סיפורי חורי על המנדט הבריטי).
״אז הביעו אנשי הכפר את מורת־רוחם עקב עלבונם, ורגמו את הברזל
הרועש בחלוקי־נחל (שמאחד מחם צמחה נפיחות במיצחי).
״למראה מורת־רוחם המעשית של אנשי הכפר, החלו הקצינים מהכוח להשיב
מילחמה בתת״מקלעים שחיו ברשותם. שביעות-רצון אפפה קצינים אלה, כי הרי
לא בכל יום אפשר לחיות גיבורים על-נקלה. והגדילו לעשות כולם רס״ר וקצין
אפסנאות, שנתנו פורקן למאיסתם במנגנון חמישרדי, על־ידי יריות בתושבי־הכפר
המבוהלים (האחרון אף פגע בשניים. אחד מחם, מסתבר, מת עקב פגיעה זו).
״לאחר שתושבי״הכפר נסו על נפשם, נכנס הכוח לחלק מדירות הכפר, והחל
מכלה זעמו בכל חפצי-הבית( .לעיני נתגלח מראה שכזה, בו נותצו כלי־זכוכית,
הטלוויזיה, הפטיפון, תמונות ועוד) .מראה שכזה לא יכול שלא להזכירני את
שיריהם של ביאליק וטשרניחובסקי, על הפרעות שפרעו ביהודים בסוף המאה
הקודמת וראשית מאה זו.
״הדבר שחחרידני מכל הוא השינאח חעצומח, המעפעפת בקירבם של רוב
חברי השוטרים בנגד הערבים, שינאה שמצאה לה ב־ 30 במארס חשנה רק פורקן
זעיר.
״שומה עלינו להתנער משינאתנו את בני-ישמעאל, למען חצדק את זכותנו
הלגיטימית לשבת בארץ זו״.
(השוטר ביקש שלא להזדהות בשמו).

זעקת אימה

מפיה של אשה ערביה המוטלת על הארץ, והמחזיקה בידה
של זקנה נפחדת, מול מגינו של שוטר המסתער עליהן.
פצועי ההתנגשויות הערביים התלוננו על יחס משפיל של רופאים שטיפלו בהם.

הא ש

ננתח

אבר הגחלים עו״ן
לוחשות נסננין,
עואבה וויר־חגא
נגמ״שים נוספים עלו, בזה אחר זה,
בשביל המוליד אל הכפר, והסתערו בסיט־טאות
הצרות של עראבה. החיילים החלו
לרדוף אחרי כל מי שיצא לרחוב. כמה
צעירים וילדים חזרו בריצה מפרברי הכפר,

מאח

מרסל זו ה ר
בהשאירם מאחוריהם מחסומים של אבנים
וצמיגים בוערים. היריות ניחתו מכל העברים.
שלושה כדורים חדרו לביטנו של
איסמאיל נעאמנה, בן ה־ ,15 וכדור נוסף
פגע ברגלו. הילד צנח על הכביש. היום
הוא נלחם על חייו בבית־החולים.

הטלפון נ טר ק
__ בקל לו ת

.וי״ בסכנין

אחרי הסתערות כוחות הצבא והמיש־טרה
על הכפר דיר־חנא, אחד מארבעת
הכפרים שבגליל התחתון שבהם התרחשו התנגשויות אלימות ביום־
.האדמה, שורר שם עתה שקט. עדיין קשה לדעת אם זהו שקט
שלפני הסערה הבאה. הפעם למדה הממשלה לקח, והוציאה את

ף* נגמ״ש נעצר מול קיר גן־הילדים,
י י השוכן בבית חד-קומתי בנוי אבן יש נה׳
כימעט שחור ומוזנח כמו כל שאר בתי
הכפר הערבי עראבה. כעבור חצי דקה
הסתובב הנגמ״ש על מקומו בחריקת שר
היד

מרבה
המזל, לא נמצאו שם הילדים באותה
שעה.
הגגמ״ש הסתובב שוב, ומתוכו בקע
צרור-כדורים נוסף. הפעם היתד, המטרה
פנסי הבתים הסמוכים לגן־הילדים.

אבה .״זה היה בלילה שבין ה־ 29 וה־30
במארס. ביקשתי שיקשרו אותי עם הקצין
פרנקו, מפקד-המישטרה בעכו. רציתי לדבר
איתו, כדי להבטיח לו שאנו נשתלט
מייד על המצב ויהיה סדר בכפר, אבל על

שרות, וצרור ארוך נורה מתוכו לעבר
גך הילדים 17 .כדורים ריססו את הקיר,
וקרוב לחצי־תריסר חדרו לתוך הבית דרך
חלונות הברזל. היה זה גן־חובה לילדי
הכפר עראבה שגילם חמש-שש שנים. ל

סולימאן חוסיין שלאטה, פועל־בניין בן 21
תושב סכנין, טוען שכף־ידו הימנית שימשה
כמאפרה לשוטרים שעצרו אותו, וכיבו עליה סיגריות.

נוחות־הביטדוון שגרמו למוזזץ־הדטים. אך תושבים רבים ממשיכים
לשוטט ברחובותיה של דיר־חנא, ולנתח את המאורעות. מישלחות
של יהודים מהגליל ומתל־אביב מבקרות בכפר, ומביעות את
הזדהותו עם הנפגעים. בתמונה: תושבים ברחוב הראשי, מביעים
את תחושותיהם באמצעות ה״ווי״ המסורתי שמשמעותו ניצחון.

ך• חייר מוחמד יאסין לא היה מזל
• כזה. הוא נהרג באותו יום, ה־ 29במארס
השנה, בעראבה, כשהחיילים פלשו
לכפרו.
״טילפנתי למישטרת סכנין,״ סיפר הש בוע
מחמוד נעמנה, ראש המועצה בער־

הראש

אחמד חסן נעאמנה, בן ,62 תושב
עראבה, מספר שהחיילים פרצו לביתו
והיכו אותו קשה, עד שפתחו את ראשו בכמה מקומות.

אבר המין

רג׳א חטיב, מורה ומזכיר מוע־צת־פועלי
דיר־חנא. טוען שהשוטרים
התעללו בו ואיש ־ביטחון היכה אותו באבר המין.

הנגמ״שים של הצבא לסגת, ולהפסיק לירות
בכפריים הערבים. נפגשתי עם קצין
פרנקו ביום הקודם, כאשר שיחררתי ממעצר
את הסגן שלי, פאדל נעאמני, איש
רק״ח.
״הבטחנו לפרנקו שיחיה שקט בעראבה,
ולכן טילפנתי אליו בלילה של זד 29 בחודש׳
כשהצבא והמישטרה חדרו כבר קילומטר
לתוך הכפר. מבית־החולים מסרו
לי שיש לנו הרוג אחד ופצועים רבים.
ביקשתי לטלפן אל פרנקו ולומר לו שאנו
נחזיר מייד את הסדר לכפר, בתנאי שהצבא
ייצא. שלוש פעמים טילפנתי והצגתי

את עצמי אבל הם, בתחנת־המישטרה בסב-
נין, טרקו לי את הטלפון בקללות. הבנתי
שהמצב עלול להידרדר. נסעתי בעצמי ל-
סכנין, למישטרה, כדי לדבר משם עם
הקצין פרנקו, רציתי לדעת איד להתנהג.
היה שם קצין צבא בדרגת סגן־אלוף, והוא
אמר לי :״כל כלב שיעז להוציא את ראשו
בחוץ, בכפר, יקבל כדור בראש.״ אמרתי
שאני רוצה לדבר עם קצין־המישטרה פרג־קו,
והסברתי שאני ראש־המועצד, מערא־בה.
במישטרה כינו אותי ואת מלווי, כלבים.׳
העליבו אותנו, ואמרו לנו להסתלק.״
בשעה חמש וחצי בבוקר יצא ראש

ואש בשוקת

יריות על הפנס

מחמוד חאלד דרוויש, בן ,25 נגר מסכנין, טוען
שהשוטרים הלמו בראשו, והתעללו בו שעות רבות.
דרוויש טוען שהשוטרים תחבו את ראשו לתוך שוקת־הסוסיס בחצר תחנת־המישטרה,

גס הפנס הזה, שעל הבית מס ,76 .שליד גן־הילדיס
בעראבה, נפגע ביריות החיילים שנשלחו לשמור
על הסדר בכפר. היריות פגעו במקומות שונים בכפר, כהוכחה לכך שנורו ללא־אבחנה.

מת מפגיעת כדור בראשו.

מועצת עראבה לרחובות הכפר, ואז שמע
ברמקולים קולות בלתי־ברורים .״אלה היו
החיילים, שלקחו אותי איתם לסיבוב בכפר.
הם הודיעו על עוצר,״ סיפר השבוע .״נשים
וילדים יצאו יחד עם הגברים לרחובות,
מפני שלא הבינו מה קרה. מזה 28 שנים
לא היה עוצר בכפר, והאנשים לא ידעו
מה זה עוצר. אבל התגובה של הצבא
היתד, נוראה.״
לערבי הקשיש אחמד חסן נעאמנה בן
ה־ 62 תושב עראבה, תחבושת גדולה על
ראשו. הוא טוען ששהה בביתו ב־30
בחודש, כששלושה חיילים פרצו לחצר
הבית והתנפלו על אשתו. החיילים שבו
ויצאו לרחוב, ואחר־כך חזרו והיכו את
הזקן. הוא לא הבין שאסור לו ולבני-
מישפחתו לעמוד בחצר, בגלל העוצר. אחרי
שיעור-השיכנוע של החיילים, שתת
ראשו של הערבי הקשיש דם רב.
״אחרי הסיבוב הראשון, בליל ה־ 29במארס.
כוח־צבא שנכנס לכפר רצה לסגת.
החיילים לקחו איתם שלושה מילדי הכפר
כבני־ערובה, עד גבול עראבה. לאחר ש יצ־
(המשך בעמוד )34

מי הרג אותו? ,ג?
אבו־ריא, היה נשוי ואב לארבעה ילדים.

החד השליש

במרתפים ובחורבות נערכים לימודיהס גסל גני הדור
ערביי ישראל, בכפרי הגליל התחתון.
המורות נאלצות ללמד את הילדים ללא תנאים חכיחה שבתמונה צולמה בכפר עראסז.
איסמעיל שחאיד
בן ה־ ,15 ספג שלושה כדורים בבטנו.

צווו על גוהילזיס

מתוך הנגמ״ש נפתחה אש עזה על המיבנה
שבו שוכן גן־הילדים בעראבה 17. ,כדורים
פגעו בקיר ובחלון. שישה כדורים חדרו פנימה לתוך הבית, שהיה באותה ׳שעה ריק

במדינה הע דחם !שעשועים
פצילה ש? ספגת שואה
גרעינית, גיחמו
את עם ישראל
ניצחונות פכדורגל

מודרכים ל־אירופה
ארצות הברית
המזרח הרחוק סביב העולם

דרום אמריקה ומקסיקו
טיולים מיוחדים לצעירים לאירופה
חוברת חינם עם פרטים מלאים
בכל משרד הנסיעות בארץ

6ו 1

אירופה טו ר ש

05־/\ 7011 נו0קט£

ה 1*3 9 ! 6ת ר

מה שתקרא ב..חושות המ׳שטוה״ לא תקרא בעתו! אחו!

חי ר שו ת.

1הנ 1שנ 1ו ה 1

י ד־ ר מן

בארזן

ובעול

הישראלים באירופה מנסים לעשות בסף ו...רושם :

• י שראלים ב״סטא״ל״ בי 1לאו מי

כן פיצחה המשטרה את

• הק שר הגרח־נ בי שראל
שיחזירו של תיק הרעה מעורר שאלות :

• מי רצחאח אמנון חדדי
סיפור בלעדי ל,,חדשות המשטרה״ :

• ה שו טר תהתאהבהב..בדוקא״׳
• פ רי צתהכס פו תברטת־גן: האטעלתה
המש טר ה על ע ק בו ת הפור צי ם?
נ י אנשי זיבל • עלייתו ונפילתו שי חביב אבו ומיד

מדור נשק נרחב — וכל המדורים הקבועים

הפצה :׳/גד״׳ צ׳לנוב , 13 תל־אגיב

בשורות תאיוב רדפו אחת את רעותה.
בצפון חדרו יחידות־צבא סוריות, כנראה
בהסכמה אילמת של ארצות־הברית,
אל הלבנון. התחייבות ישראלית פומבית
לא להניח לסורים לשנות את הסטאטוס־קוו
הצבאי בלבנון ללא תגובה ישראלית,
איימה בהתלקחות בגבול הצפון.
הידיעות מארצות־הברית יצרו תמונה
של מפולת שלגים אדירה ביחסים בין
המימשל האמריקאי לממשלת־ישראל. סכנת
סגירת הברז האמריקאי כבר הולידה
גל של שמועות על היערכות חירום באוצר,
לקראת צעדים כלכליים חדשים, חס-
רי-תקדים בחומרתם.
פרסום בשבועון החדשות האמריקאי
טייס, חשף אפשרות מעודדת חלחלה:
כאילו עמדו גולדה מאיד ומשה דיין להפ עיל
נשק אטומי נגד מדינות-ערב במיל־תמת
יום־תכיפורים, ורק שינוי המצב בחזיתות
מנע אותם מכך.
חג־ה&סח המתקרב עתיד לעמוד בסימן
של גל לאומני קיצוני חסר-תקדים, כאשר
מסע פרובוקטיבי של גוש־&סוניס יצעד
בגדה המערבית באישור הממשלה.
אלא שכל זה היה חסר חשיבות השבוע.
ידיעות אלה נדחקו לקרן-זווית. המוראל
הלאומי, שאמור היה להיות בשפל המדרגה׳
טיפס לשיאים אותם לא ידעה ישראל
זה שנים. הסיבה: נבחרת ישראל
בכדורגל הצליחה לגבור על שתי יריבותיה
במשחקים הקדם־אולימפיים שנערכו
בבירת דרום־קוריאה. רכשה לעצמה, כמעט
בוודאות, את זכות ההשתתפות בטורניר
הכדורגל האולימפי, שייערך הקייץ
במונטריאול.
חזרה לאולימפיאדה. דווקא ניסח-
רת כדורגל נטולת כוכבים, שאיש לא ניבא
לה סיכויים זוהרים, הצליחה השבוע
להעלות את קרן ישראל, לפחות בזירת
הספורט. היא גברה על ניבחרת יפאן ב תוצאה
,0:3הביסה גם את ניבחרתה של
קוריאה הדרומית בביתה בתוצאה .1:3
שני מישחקי הגומלין שייערכו עוד החודש
בישראל לא יוכלו כנראה לשנות
את התמונה. ניבחרת הכדורגל הישראלית
תשחק שוב באולימפיאדה, כמו במכסיקו
ב*.1968
לא יהיר׳-בכך אומנם לשנות את מעמיה
הבינלאומי של ישראל, גם לא את
היקף הסיוע האמריקאי. אבל עצם ההשתתפות,
ומישחקי הניבחרת שיועברו בטלוויזיה,
מבטיחים קייץ מרתק ומברר
לחלק ניכר מעם ישראל.
לחם אולי לא יהיה בשפע, אבל שע שועים
לא יחסרו הקיי׳ן.
מיעוטים אחר הרוווש
פועלי־חמתכת חערפייס
אולצו לתרום יוסיעפודח
זוועד־דמען־החייל
הסערה תגדולד. בעיקבות יום-האדמה
שככה. החיים חזרו, לכאורה, למסלולם.
אך כאשר מדובר בשריפה, נותרו עוד ענני-
עשן שיש לטפל בהם ולפזרם.
במיפעל־ההלבשה אתא, בקריית־אתא ש-
במיפרץ־חיפה, נותרה עננת־עשן שכזו.
גם במיפעלים אחרים נותרו אודים לוהטים.
יום קודם לפרוץ השביתה, בשבוע שעבר׳
פורסמה בכותרות גדולות הידיעה,
כי פועלים ערביים שלא יופיעו לעבודה
ביום ה־ 31 במארס, יפוטרו ולא יזכו בהגנת
ההסתדרות. אך ביום השביתה גופו פורסמה
הודעה סותרת. נאמר בה, כי פועל
ערבי שלא יופיע לעבודה ביום השביתה,
לא יפוטר אלא אם כן יסית אחרים, ישתמש
באלימות ובכוח נגד פועלים, ויפריע את
מהלכה התקין של עבודת פועלים אחרים.
פעייה חיפאית. אברהם המאירי,
חבר מזכירות מועצת־הפועלים של
חיפה וממלא־מקום מזכיר־המועצה, אליעזר
מולק, מסביר את הסתירה בין שתי ההוד*
עית :״ההודעה הראשונה, שזכתה בהבלטה
העולס הזה 2014

באמצעי־התיקשורת, היתד. הודעה שפורס מו.
על־ידי אירגון עובדי־הבניין בהיפה.
״אירגון עובדי הבניין,״ מסביר המאירי,
״אינו יכול להחליט בעצמו מה תהיה המדיניות
הכללית לגבי עובדים ערביים שלא
הגיעו לעבודה ביום השביתה. הוא
יכול להוציא חוות־דעת, אבל לא יותר
מזה. ההחלטה הרישמיח של ההסתדרות
היתה, שנגן על כל פועל ערבי שיבוא ל הסתדרות.
ויתלונן שפוטר, ולא תהיינה
הוכחות כי השתמש באלימות נגד פועלים
אחרים והפריע לעבודה.״
ערכים הסיתו ערכים. האומדנים
הנוכחיים, לגבי שיעור היעדרותם־מעבודה
של ערביים במקומות עבודה במיגזר ה יהודי׳
מורים כי בבית־החרושת אתא לא
הופיעו לעבודה ב־ 200 פועלים ערביים,
מתור ד.־ 540 העובדים במיפעל בצורה
מאורגנת. בענף הבניין לא הופיעו לעבודה
כ־ 1000 פועלים, ובמיפעלי המתכת היתה
ההיעדרות בשיעור של כ 20
לגבי מיספר המפוטרים, קיימת בעייה.
המאירי מסביר, כי לא על כל פועל שמפו־טר
מדווחים להסתדרות. ההסתדרות מקב לת
דיווחים רק לגבי האנשים שהם חברים
בה. מנהל־עבודה בחיפה העיד, כי בשבוע
שעבר פיטר פועלים כמו בשבועות אחרים.
״יש בעיות עם הפועלים הערביים, אבל
אף פועל ערבי אחד לא פוטר בגלל שלא
הופיע לעבודה ביום השביתה,״ אמר.
אומר אברהם המאירי :״היתר. נסיגה
אצל ועד פועלי־הבניין, בקשר עם הודעתם
הראשונה על פיטורי כל עובד שלא יגיע
לעבודה. ההודעה שאנחנו פירסמנו, נבלעה
כבר ברעש המהומות.״
מתיחות ואין תגוכה. ענף־המתכת
חזר גם הוא למתכונת רגילה של עבודה,

עסקן־ פוערים המאירי
כפפות של משי
למחרת השביתה. נעשו ניסיונות לפטר
פועלים שנעדרו מעבודולם ביום־ד,שביתה,
אך ההסתדרות התערבה, ואחרי דיונים בין
ההסתדרות ובעלי־המיפעלים, בשיתוף נציגי
ועד־עובדי־המתכת — שבראשם עומד
ערבי מרוני, תואפיק שולי — הגיעו לידי
פשרה שהתקבלה על דעת כל הצדדים,
לפיה כל עובדי־המתכת שנעדרו מעבודתם
ביום השביתה, יתרמו יום־עבודה לוועד־למען־החייל.
״הבעייד,
העיקרית היא אתא,״ אומר
אברהם ד,מאירי .״באתא פוטרו תישעה
עובדים, בעוד שלמעשה נעדרו ביום השביתה
פועלים רבים, ב־ .200 הנהלת ה־מיפעל,
צמודה להחלטת ההסתדרות, פיטרה
רק תישעה פועלים ערביים שהגיעו
ביום־השביתה למיפעל, הסיתו פועלים אחרים
שעבדו, להפסיק את עבודתם, ואף
השתמשו באלימות כלפי כמה פועלות וניסו
למנוע מהן בכוח לעבוד. אותם פוע־ניסו
למנוע מהן בכוח לעבוד.״
המפוטרים, אנשי רק״ח, טענו כי פוטרו
בשל סיכסוכים שהיו להם בעבר עם הנהלת
המיפעל. הם שיכנעו את ד,מאירי כי יש
בסיס לטענותיהם והוא הקים ועדה שתבדוק
ותפסוק אם יש הצדקה לפיטוריהם.
תקדים חיוכי ושלילי. במיפעל-
ההלבשה לוהטות הרוחות. הפועלים היהודיים
זועמים וממורמרים, על שלא נהגו
בשובתים הערביים יד קשה .״נותנים עדיפות
לטיפול באלמנטים קיצוניים,״ אמר
פועל יהודי .״נוהגים בערבים בכפפות של
משי. האם גם כאשר מפוטר פועל יהודי,
מקימים ועדה ומפרסמים בעיתונים?״
העולם הזה 2014

בעמדתו זו זכה פורד באופן בלתי צפוי
בתמיכת חברי ועדת־הד,קצבות של בית-
הנבחרים האמריקאי, שבניגוד לחברי ה־סינאט,
שללו כל סיוע כספי לישדאל בת-
קופת־הביניים.
האזרה הישראלי הנדהם, שאיש לא טדח
להסביר לו מה בעצם מתרחש, ניצב כהלום
רעם: האם הופכת ארצות־הברית
לאוייבתה של ישראל ו האם עומד הנשיא ׳
פורד להפנות עורף לישראל ולהפקירה?
האם הגיע הקץ לירח-הדבש האמריקאי?
מובן שלכל ההנחות האלה לא היה כל
שחר. הרקע, למה שנראה כהתערערות-
היחסים, טמון במאבק־ר,בחירות המתנהל
עתה בארצות־הברית. בפעם הראשונה
מזה שנים רבות אין ישראל מהווה כמעט
גורם במערכתחד,בחידות שם. לג׳ראלד
פורד ברור מראש כי יהדות ארצות-
הברית תצביע נגדו, תהיה אשר תהיה
מדיניותו. משום כך הוא מרגיש את עצ מו
חופשי במדיניותו כלפי ישראל, וגם
בהתבטאויותיו.

נשיא פורד וראש־ ממשלה וכין
מה נאמר ומה לא נאמר?

ך * ק לפני חודשיים, בעת שראש-
הממשלה יצחק רבץ, הזד מביקורו
הממלכתי בארצות-יה,בריית, נדמה היה, כי
יחסי ממשלת־ישראל עם מימשלו של הנשיא
ג׳ראלד פורד עומדים בפני פריחה
מחודשת. לולא אותה פליטת־פה אומללה
של יצחק רבין בדבר רשימות־הרכש, עשוי
היה מסעו להיות מוצג כמסע־ג״צחץ, בו
השיגה ישראל את כל מה שתבעה מאר-
צוודהברית: תיאום עמדות פוליטי:
סיוע-כספי וסיוע-צבאי.
והנה, לא חלפו שבועות רבים, וכל
תדמית היחסים ר,אידיליים פקעה כמו בו-
עת־סבון. בזה אחר זה נקטה ממשלת
ארצות־זהברית בעמדות ובמהלכים, שלא
רק שנראו בלתי-צפויים ומפתיעים, אלא
שהצטיירו גם כמדיניות אנטי-ישראלית
קשוחה ההולכת ומחריפה יותר ויותר. מה
שהוצג. תחילה פסחף שולי וחסר משמעות,
הפך לפתע לשיטפון אדיר שנראה
כמאיים לגרוף את בת-הברית היחידה שעוד
נותרה לישראל בעולם, מלבד קום-
טה־ריקה.
תחילה הופתעו אזרחי ישראל לגלות
שארצות-הברית מתעתדת לתפוס את
מקומה של ברית־ד,מועצות כספקיודהנשק
מיספר אחד של מצריים. עיסקת ששת
מטוסי ההרקולס, לא נועדה אלא להיות
דאש־חץ שיבקיע את המחסום הפסיכולוגי
בפני עיסקוודנשק מקיפות יותר.
אחר כך בא נאומו של נציג ארצות-
הברית באו״ם, ויליאם סקרנטון, במועצת-
הביטחון, בו חזר על עמדות אמריקאיות
ידועות אך מוקפאות, ויד,יכה גם הוא בתדהמה
את כל המשקיפים הישראליים.
עוד בטרם הספיקו להתאושש מכד ומלכה
של ירדן, חוסיין, הגיע לארצות-
הברית. התבטאויות שונות, שנעשו תוך
כדי ביקורו, נתנו להבין כאילו הושגה
הסכמה חשאית בין ממשלות ארצות-
הברית וישראל בדבר ויתורים, בלתי ידועים
לציבור הישראלי, שמתכוונת ישראל
לוותר לחוסיין תמורת משא־ומתן על
הסכם עמו.
אולם ספינת היחסים שהתנדנדה בין
.משברי הגלים, עלתה על שירטון של
ממש בעניין חלקה של ישראל בסיוע
החוץ האמריקאי בתקציב-הביניים של אר־צות־הברית.
בשל
העתקת תחילת שנת-יהתקציב האמריקאית
לחודש אוקטובר מדי שנה,
נוצר פער של שלושה חודשים בין תקציבי
השנים 1976ו־ ,1977 אותו צריכה
ממשלת ארצות־הברית לכסות באמצעות
תקציב־ביניים חד־פעמי, המסתכם בכ־400
מיליארד דולאר. בתקציב זה הוקצבו כמיליארד
דולארים לסיוע־חיוץ. בהצבעת
התקציב הראשונית לא נכללה בה שום
הקצבה לישראל.
עוד לפני יציאתו של רביו לארצות־הברית
נעשתה הערכת-מצב לפיה עלולה
ישראל ליפול בין הכיסאות של שני ה־תקציבים,
דבר שיפגע בסיכום כולל של
שנתיים בהיקף הסיוע קויינתן לה. גובשה
מדיניות לפיד, תתבע ישראל סכוס של
כ 150-מיליון דולאר, כדי לכסות את הפעד

בסיוע האמריקאי בין שתי שנות התק ציב.

חזרתו של רבין לארץ נראה היה
כי משימה זו, שד,יתד, אחת המשימות
העיקריות של ביקורו, אכן הושגה, אם
לא למעלה מזה. שכן, הסתבר כי ידידי
ישראל בסינאט האמריקאי הגדילו את
חלקה של ישראל בהצעת תקציב־הביניים
עד לסכום של 550 מיליון דולאר, הרבה
מעבר למד, שקיוותה ישראל.
והנה התברר, כאילו באופן פתאומי, כי
מי שבנה את תקציבה של ישראל על
סמך ה תיקווה כי סכום זה יוזרם לקופתה,
בנד, מיגדלים פורחים באוויר.

ס תניר כי הנשיא פורד לא רק
1 1שאינו מתכוון להקציב לישראל כל
סכום בתקציב־הביניים, אלא שהוא היה
מוכן לצאת לעימות פומבי עם ישראל
ועם יהדות ארצות-הברית בנושא זה. הוא
כתב מיכתב פומבי לקונגרס בו הביע את
התנגדותו זו. יתרה מזו: הוא איים בגלוי
כי אם יאשר הקונגרס את ההקצבה
לישראל בנעוד לדעתו, הוא יטיל עליה
וטו, או יעכב את׳ביצועה.

לעומת זאת הוא מנהל עתה מאבק אכזרי,
לחיים או למוות פוליטי, עם יריבו
על מועמדות המיפלגה הרפובליקאית, רו-
נאלד ריגן. נושא ההתנגשות העיקרי ביניהם
הוא תקציב-ז•,מדינה בארצות-הברית.
ריגן מבסס את תעמולתו על תקיפת ה־ביזבוז
וחוסר־היעילות בממשלו של פורד.
הוא מבטיח שהיה יכול לקצץ 70 מיליארד
דולאר מהתקציב המוצע.
פורד חייב להוכיח כי גם בנושא זה
אינו נופל מריגאן וכי גם הוא מסוגל
לעשות קיצוצים מרחיקי-לכת בתקציב.
זו הסיבה לכד שהוא יצא בתקיפות כה
גדולה נגד כל ניסיון להגדיל את סיוע
החוץ בתקצימד,ביניים, שהיה מונע ממי לא
כל אפשרות לקצץ בתקציב. תדמיתו
של פורד בעיני הצימר האמריקאי, כמי
שמנהל מדיניות-קיצוצים וקימוצים, חשובה
לו עתה יומר מכל דבר אחר. על
מיזבחד, הוא מוכן להקריב בקלות את
תדמיתו כידיד ישראל — דבר שאינו מוסיף
לו, לדעתו, אפילו קול אחד בקלפי.
באורח טבעי ומובן זוכה פורד במדיניותו
זו בסיוע חברי בית־ד,נבחרים ובהתנגדות
חברי הסינאט, משתי המיפלגות
(תמשך בטמוד )28

של מרכז־התרבות האמריקאי בבניין שגרירות ארצות־הברית ברחוב הירקון בתל־אביב
הוסרו, ובמקומם נאטמו הקירות בלבנים. קצין־העיתונות של השגרירות, ג׳ון ו1ל, הסביר
כי הדבר נמשה מסיבות ביטחוניות. האס זוהי הכנה להסתערות־ודמפגיניס הצפויה?

וגימחיסטיות
יוצאות אד
וזנביש ־
רעבוות״ש״ננווע
ף* לח לי, אדוני 1איכפת לך אם ביום-
^ קיץ לוהט, כשאתה נחנק בין מושב
מכוניתך לבין ההגה, מזיע ומתנשם בכבדות,
תזנק אל מול פניך עלמת־חן נאווה
ותתיז עליך מי־בושם שלאחר־הגילוח?
ומייד לאחריה תזנק יפהפייה נוספת, ו תשאל
אותך, בחיוך מקסים, אם אתה מעוניין
להיות מנוי של חברת־גרירה. איכפת
לך? לא חשוב. אף אחד הרי לא שואל
אותך ממילא.
שתי עלמות־החן, שהחל מן החודש הבא
תצודנד, אותך בתחנות-הדלק ברחבי הארץ,
אומנו במייוחד לצורך המיבצע והן לא
תאפשרנה לך להתחמק. אתה יכול לסמוך
עליהן. ככל שתלכודנה ברשת נהגים־גברים
רבים יותר, כן תשתכדנה כסף רב יותר.
כי במצב הכלכלי, המדיני, החברתי וכד
הנוכחי, להרוויח כסף זו בעייה. ובייחוד
יודעות זאת מאות הסטודנטיות, הגימנזיס-
טיוח, הזבניות, הפקידות הקטנות והאחרות
,׳שנענו למודעה שפורסמה בעיתונים,
אשר הזמינה אותן להתייצב ביום מסויים
ובשעה מסויימת בשלושה בתי־מ׳לון מפוארים.
בשלוש הערים הגדולות, ולהציג את
מועמדותו לשמש כדיילות־יופי וסוכנות-
מכירות של החברה.
העיקר העוגה והקפה

יושבת מרגלית אסף בת השמונה עשרה, הרוצה
ר111׳11ו 1ו
להיות זמרת. בינתיים היא מסתפקת בעבודתה
1111 1 11111411 •4
כזבנית בחנות־רהיטים, ומקווה להכיר בעבודת השיכנוע בכבישים אנשים חדשים ולצאת
מן השיגרה של חדרי־השינה והמינובחים, אותם היא מוכרת לזוגות צעירים ומבוגרים.

ן* ן חגיעד, נפחדות ומבוהלות במיקצת.
י י לרבות מחן היתה זו הפעם הראשונה
שבה ביקרו באולם של מלון מפואר. רבות
המתינו בהתרגשות לקפה־ועוגה שהובטחו
מראש, חייכו במבוכה לעבד המלצרים,
ולא ידעו מתי להתחיל לשתות ולאכול.
הן באו לבדן, בקבוצות, בצמדים ובשל שות.
ורד
סוויסה בת השמונה־עשרה, בלוג-

_1 ,11 1-11/וו בו 1נ 1

השופע .,משכה תשומת־לב רבה בהופעתה הפרו
נהגים על הכביש, אלא שוורד השתכנעה דווקא
אתגר בשבילי לשכנע גברים. אני מעדיפה לש

1 \ 1 11 1111 סימה כהן בת השבע־עשרה, הלומדת בתיכון
• !יי ! י ברמת־גן. סימה עישנה בשרשרת, ולא החליטה
אס בדאי לה לעסוק בעבודות השכנוע לבסוף שוכנעה על• ידי
ידידותיה, כי אס העבודה לא תועיל, היא בטח גס לא תזיק,

רבקה אבולעפיה, סטודנטית העושה את התואר

השני בביולוגיה, הבינה למן ווחתחלח כי טעתה
1111111 1
בכתובת, וכי העבודה המוצעת אינה עבורה. היא חהליטח שווסקוס
חומה ילדות קטנות, ש סומרות למשות שסויות, עזבה בחימתיות.

דית גבוחת־קומה מיפו, משכה תשומת״לב מיידית
כבר ככניסה למלון. במכנסיים מקופלים מעל
למגפיים שחורים ובאפודה עשוייח פרווח סינתטית
לבנה, נכנסה ורד בעד הכניסה הראשית
של המלון, כשהיא מסובבת ראשים רבים מאחריה.
היא
התהלכה לח בנחת, כאילו מבטיהם החודרים
של הגברים ומבטי-חקינאח של הנע>ות 1
אינם נוגעים לח כלל. נכנסח אל האולם שבו ו
התקיימה הפגישה, והתיישבה בקצה השולחן1 .
ורד לא*כל-כך הבינה יה, בעצם, רוצים ממנה1 .
לא, היא לא רוצה להיות מוכרת של מוצרי -י

יש לה כבר שיטת-עבודה :״אני אורבת
לנהג בתחנת־הדלק,״ היא אומרת, ניגשת
אליו בהילוך מפתה, מתיזה לו מי־גילוח
ברוט ישר בפנים, וכשהוא כועס אני מח ייכת
אליו. כשאני מחייכת, הם ממש
נמסים. מייד אחר־כך אני עושה סימן,
ובת־זוגי מקדמת מאחורי, תוחבת מתחת
לחוטמו של הנהג המופתע
מינוי של חברת־הגרירה, ובקול מפתה
משכנעת אותו שהרבה יותר כדאי לחתום
על המינוי מאשר להיתקע בקסטל, למשל,״
היא מספרת בצניעות.
חווה צ׳סניק ואורנה רונדל הן בנות
־שמונה עשרה, ועומדות להתגייס לצה״ל,
אבל בינתיים הן מתבטלות. משום כך הח ליטו
להעביר את הזמן, עד לגיוס, בעבודה
מהנה ומעניינת, לדעתן. הן חושבות שהן
מתאימות, כי יש להן ניסיון בשיכנוע.
עובדה, הן הצליחו לשכנע את ההורים
שלהן שירשו להן להתגייס לצבא, והן
מתכוונות לשכנע את החברים הפרטיים
שלהן שחצי־שנד, בצבא זה מספיק בשביל
הניסיון והחווייה, ואחר־כד צריך להתחתן
מהר. כך עשו כל החברות שלהן, שכמעט
כולן נשואות וחלקן כבר׳ אמהות .״מה
אפשר לעשות, היום צריך לתפוס את הבחורים
כמה שיותר מהר, אחרת הם נגמרים,״
הן אומרות פה־אחד.
י-זמ

ביטחון־עצמי
מעודר-קיגאה

העיקו הקינה והעוגה

החליטו פה־אחד הגימנזיסטיות שרה
רוזנברג ראורנה קאלי בנות השבע־עשרה,
שהיתה זו להן הפעם הראשונה בה ביקרו במלון. השתיים לא השתכנעו מהתפקיד.

ף* ת לי ת אסף, אכזוטית יפהפייה
יו ובעלת ביטחון עצמי שופע, נכנסת
לפגישה כשהיא כבר בעיצומה. בנימוס
רב היא שואלת אם אפשר להיכנס.
אין צורך להעיף מבט נוסף. שני הנציגים
הגבריים של חברת מגור כמעט שצועקים
לעברה :״כן !״
מרגלית היא זמרת־חובבת, המופיעה לפעמים
בחלטורות. את מרבית זמנה היא
מבלה בחנות-לרהיטים, שם היא משכנעת
לקוחות כי מה שיותר יקר, יותר טוב
בשבילם. אלא שנמאס לה להסתובב בין
חדר־השינה למיטבח. היא רוצה לצאת
קצת החוצה, למרחב, לאוויר הצח. הרבה
יותר נעים יהיה, כד היא מאמינה, להסתובב
בין המכוניות בתחגות-הדלק.
כרכום כרמון ומרגלית זפלוטובסקי חן
בנות שש עשרה בסך-הכל, ותלמידות בית-

רד סוויסה בת השמונוו־עשרה מיפו העושה,
ות אכסטתיות. ורד, בעלת הביטחון־העצמי
קאטיבית. אין ספק שהיתה מצליחה לשכנע
י עבודת־השיכנוע לא עבורה נועדה .״זה לא
,ע נשיס, שימפחו את היופי שלהן,״ אמרה.

מלכת־הייויפי

של המיפגש היתה, ללא־ספק, כרכום כרמון (משמאל),
תלמידת אליאנס שבאה עם חברתה הטובה, מרגלית
זפלוטובסקי. השתיים, הבאות מבתים אמידים, החליטו לבוא למיפגש מתוך סקרנות,

!י, ולא של מנויי־גרירה. כל מה שהיא רוצו!
להיות יועצת־יופי. כי יופי זה התחום
!רטי שלה, וכולם אומרים לה שהיא טובה
ח. לא, היא חושבת שהעניין חזה לא בשבילה,
יא תנסה בחברה אחרת. מכל מקום, היד,
יוה לבוא מיפו, רק בגלל העוגה והקפה.
עדילי וייסגלס טוענת שהיא מומחית ידועה
נחום היופי. היא מתהלכת בין הבנות כבקיאה
זיקה, ומרגישה כמו בבית. העובדה שהיא
זרתת כחיילת בצה״ל, אינה מפריעה לה. לישה
ההמונית באה במדים, והיא מתכוונת
נוד אחרי-זמהריים, כשהיא חוזרת הביתה.
23 מהגימנסיה ,
גילה פישביין, בת השבע־עשרה, הלומדת
באורט-טכניקום. גילה וחברתה החליטו
לעבוד בתקופת החופש, לחסוך בסף לנסיעה
לחוץ־לארץ. הן התקבלו לעבודה.

הספר התיכון אליאנס. הן החליטו שהן
צריכות לעבוד בחופשות ובזמנן הפנוי,
כדי להרוויח כסף. כרכום היפהפייה בטוחה
שהיא תצליח לשכנע .״זאת לא תהיה בע־ייה
בשבילי,״ היא מודיעה בביטחון מעו־רר־קינאה.
ולא צריך להסתכל פעמיים.
כשרואים אותה, ברור מניין נובע הביטחון.
המשכנעות, שאמורות יהיו לשכנע נהגים
בדרכים, משתכנעות בעצמן במהירות,
מחצית השעה מספיקה להן כדי להבין
בדיוק מה רוצים מהן. נציגי החברה לוח צים.
חם רוצים תשובה על ׳ממקום, מייד.
אחת שהשתכנעה שאיננה מתאימה לשכ

היא ריבקה אבולעפיה, העושה עתה
את התואר השני שלה בביולוגיה .״אני לא
מבינה מה אני עושה כאן. התבלבלתי כנראה
לגמרי. יש פה המון ילדות שהולכות
לעשות המון שטויות. העניין הזה לא בש בילי׳״
היא אומרת, קמה ויוצאת בהפגנתיות
את האולם, שבו מתקיים המיפגש.
המשוכנעות משכנעות זו את זו, שלשכנע
זה בעצם לא־כל-כד נורא. ואם לסמוך
על מראיהן, אין ספק שתצילחנה לשכנע
גם את מנהגים על הכביש. העיקר שההורים
והחברים מסכימים, ושביטחון-עצמי
יש למכביר.

ןדס ביום האדמה
(המשך מעמוד )21
להטיל עוצר על שטח נרחב בהרבה מאשר
שלושת הנסרים הסמוכים זה לזה — סכנין,
עראבה ודיר־חנא —
עד השעה שמונה בבוקר שרר שקט.
בשמונה, בבוקר ה־ 30 במארס, התלקח בכפר
סכנין קרב של ממש. לדיברי הדו״ח,
שהוגש לרבץ על-ידי מפכ״ל-המישטרה׳.
שהגיע סמוך לאותה שעה מביתו שבירושלים
למטה המחוז בנצרת, הפרו תושבי
סכנין את העוצר, פרצו מבתיהם כאילו על פי
תיכנון מראש, ויצאו לרחובות כשהם
קוראים קריאות־גינאי לעבר עשרות החיי לים
ושוטרי מישמר־הגבול שנמצאו באותה
עת בכפר. היתד. זו הפרת-עוצר גלויה.
כוחוודד,ביטחון ירו באוויר, מבלי שהותקפו
כלל. מן היריות נפצעו עשרות, ושלושה
אזרחים נהרגו.
יועץ־ראש־הממשלה לענייני ערבים,
שמואל טולדאנו ביקש מראש־הממשלה
רשות לצאת לכפרים .״עומד להיות שם
קטל ממש,״ הוא אמר לרבין. רביו, שניראה
נדהם ממיספר ההרוגים, שהגיע באותה
שעה לארבעה, הורה לו להישאר בלישנתו.

האשה חסמה
בגופה
***ר־המישטדה שלמה הילל, שקיבל
11/דיווחים לביתו משך כל הלילה, והיה
כבד בשעת־בוקר מוקדמת בלישכתו, נבהל
אף הוא מן הדיווח על ארבעת ההרוגים.
מיברק בהול שיצא מאיתו למטזדהמחוז
בנצרת, הורה לכוחות המישטרה ומישמר-
הגבול :״לא לפתוח באש, אלא-אם-נן מותקפים
אנשי־המישטרה ונשקפת להם סכנת־חיים.״
וגם אז, אמרה ההוראה, יש לירות
באוויר בילבד.
למיברקו של השר ניתנו שתי תשובות :
האחת, מפי קצידמישטרה בניר ביותר, שישב
אותה עת בחדר-המילחמה שהוקם ב-
מטה-המחוז בנצרת :״האיש השתגע ! כאן
הורגים שוטרים, והוא עוד מעט יגיד לחלק
לערבים האלה סוכריות!״
התשובה השנייה, עניינית יותר, ניתנה
בשעה 10 בבוקר בכפר טירה שבמשולש.
למקום הגיע כוח מישטרתי גדול, שעליו
פקד קצין בדרגת רב-פקד שנסע במכונית
אסקורט. לצעירי הכפר נודע ני המישטרה
הוזמנה עיל-ידי ראש המועצה המקומית,
והם ראו בכך ״תקיעת סכין בגב המאבק
הצודק שלנו נגד הפקעת האדמות,״ כפי
שהגדיר זאת אחד מהם. הצעירים מיהרו
לעבר מישרדי-המועצה, ביקשו להיפגש
עם ראש־המועצה. כאשר נידחו על־ידו
בגסות כימעט, כילו את זעמם במכוניתו.
המישטרה נכנסה לפעולה. עיקר חדונם
של הצעירים הופנה לעבר מכוניתו של רב-
הפקד. הם הפכו אותה, בעוד בתוכה יושבים
שני שוטרים. השוטרים נמלטו מן
המכונית, ואז היא הוצתה. כוחות המישטרה
פתחו באש באוויר, ומאש זו נפצעו חמישה
ערביים ואחד נהרג. אחד מקציני ה-
מטה-הארצי התבדח אחר־כך :״השוטרים
שישבו בתוך האסקווט שמעו את ההוראה
שמותר לירות באוויר. הם ידעו שלירות
באוויר, פירושו לירות בגג של המכונית.
הפכו ׳להם את המכונית, ואז, כשהם ירו
לעבר הגג, הם פגעו באנשים.״
כפר טירה שקט. התקהלויות אחדות,
שהיו בערך באותה שעה בנצרת, נבלמו
ופוזרו בנוח רב. ההתקהלויות היו בעיקר
ליד מטה השביתה, בית הידידות, סמוך
לביתו של מנהיג השביתה ראש עיריית
נצרת, ח״כ תופיק זיאד. בני-מישפחתו של
זיאד — אשתו, אחיו והוריו הקשישים —
עמדו עם ילדיהם על מיר&סת הבית ועודדו
את המפגינים, שנמלטו מפני כוחות-
הביטחון ומצאו מיקלט בביתו של ראש-
העיר.
מפקד תחנת־המישטרה, שנמצא במקום,
ביקש להוציא את המתפרעים מן הבית, אך
אשתו של ראש־העיר הגנה על הדלת
בגופה .״כאן אין עוצר,״ אמרה נעילה זי-
אד ,״ואתם לא תיכנסו לבית !״
לחיילים ולשוטרים לא נותרה ברירה
אלא להיכנס לתוך הבית בכוח. במהלך
כניסתם נופצו כמה שמשות, עוקם מעקה-
המירפסת, ונותץ שולחן סלוני.
בשעה 2.15 התחדשה המהומה במקום
אחר, כפר־קנא שבמבואות נצרת.
צעירים אחדים חסמו את הכביש הראשי
המוביל לנצרת והחוצה את הכפר,
באבנים ובצמיגים שהובאו ממוסך בנצרת.
כוח מישטרתי שהוזעק למקום פתח ביריות
באוויר, מהן נהרג צעיר ערבי. באותו ערב
הודיע שר-המישטרה, שלמה הילל, בשידור
בתוכנית מבט בטלוויזיה, כי צעיר זה לא

נהרג מיריות השוטרים אלא כתוצאה מ-
סינסוך חמולות. הודעתו של שר־המישטרה
היתר, מוקדמת מדי. בבדיקה באליסטית
שנערכה אחר־כך, הוברר למעלה מכל ספק
כי הצעיר נהרג בכדור שנורה מנישקם
של השוטרים.
תקרית־האש האחרונה שהתחוללה באותו
יום אירעה שוב בטירה. בשעה ארבע
אחרי-הצהריים נערכה הפגנה במרכז הכפר.
כמה אבנים הוטלו לעבר השוטרים
ששהו במקום, וצמיגים הוצתו. השוטרים
נבהלו, שלחו שדר ובו קריאה-לעזרה ו־בקשת־חילוץ.
כוח של צה״ל, שהגיע למקום,
פתח ביריות באוויר, שהפעם לא
פגעו באיש, וחילץ את השוטרים.
משך ערב ויום השביתה אירעו למעלה
מ־ 100 תקריות, שבשש מתוכן פתחו כד
חות־הביטחון באש. החשש פן יפעילו
השובתים או המפגינים נשק חם לעבר השוטרים
ואנשי צה״׳ל, התגלה כבלתי־מוצ-
דק, ומשמש כיום כאמתלה להצדקת ד,פ־תיחה־באש
על-ידי כוחות-הביטחון.
בשלוש מבין התקריות לא ניסו המפגינים
כלל להגיע לידי מגע עם המישטרה
או עם הצבא, ולמרות זאת נפתחה עליהם
אש. בעראבה, שם נהרגו שלושה אזרחים
ערביים, ניתנה הוראת הפתיחה־באש רק
משום שהעוצר הופר ; בכפר־קנא, שם נהרג
צעיר, נפתחה אש מפני שתושבים הקימו
מחסום על הכביש הראשי, ואילו בהפגנה
האחרונה בטירה נפתחה אש, רק משום
שכמה שוטרים נקלעו לתוך הפגנה ולא
ידעו איך להיחלץ ממנה.
בשתי התקריות הראשונות — זו שב־דיר־חנא,
בה נשדד, לפי הטענה, נשק
של החיילים וזו שבעראבה, שם נהרג הקורבן
הראשון — אומנם הותקפו שתי
משאיות חיילים, אולם קשה להאמין שהכוונה
היתד, לפגוע בחיילים עצמם.
רק בהפגנה אחת, הראשונה, בטירה, יכלו
השוטרים שישבו בתוך האסקורט לחשוב
שאכן מתכוונים לפגוע בהם. אך קשה
שלא להיזכר בהפגנות שנערכו לפני כחודשיים
בראש-העין, שם הועלו באש
מיספר מכוניות־מישטרה, ביניהן גם מכונית
מסוג אסקורט. שם לא העלה איש
מן השוטרים בדעתו לפתוח באש לתוך
הרימון.

יבין היגיע
א ת היועץ
ך* התפתחויות הפנים־ממשלתיות
׳ 1 1שחלו בעיקבות המהומות, היו מאלפות
לא־פחות. שרי הביטחון זהמישטרה
מצאו עצמם ניצבים מול קואליציה משונה
— של ראש־הממשלה יחד עם נציגי
הליכוד. בפיהם של רבץ וחברי-הכנסת
ידידיה בארי ויוסף תמיר, היו טענות, מדוע
לא נהגו המישטרה וצה״ל יד קשה יותר
׳נגד המפגינים .״ריכזתם כוחות גדולים
בנצרת, ובגלל זה לא קרה שם כלום,״
טען רבין כנגד הילל .״אם הייתם עושים
אותו דבר בכפרים, לא היו מתרחשות
מהומות כלל.״
אותה טענה הועלתה בישיבת ועדת-
הפנים של הכנסת, שנערכה ביום השישי
האחרון, על-ידי שני חברי-הכנסת של הליכוד.
אולם אלה צירפו אליה טענה נוטפת
:״המודיעין המישטרתי הוכיח מחדל.
מדוע לא ידעה המישטרה עוד קודם־לכן
שעומדות להיות מהומות-דמים, ולא התארגנה
לקראתן?״
לרבץ היו טענות אף כלפי יועצו, שמואל
טולדאנו. לדבריו השפיע עליו טולדאנו
בתחילת הארועים לנקוט יד רכה, ויד
רכה זו היא שהביאה להתפתחויות כפי
שהיו. כאשר הגיעה, ביום השישי האחרון,
לידי ראש-ד,ממשלה ההצעה שאותה העלה
יומיים לאחר־מכן שר־התיירות משה קול,
בדבר הפקעת הסמכות לטיפול בערבים
מידי הוועדה הב״נמשרדית בראשותו של
טולדאנו, לא דחה אותה רבץ על הסף,
למרות שההצעה היוותה פגיעה גם בו, כממונה
על טולדאנו. טולדאנו נעלב, הודיע
לרבץ כי הוא מגיש את התפטרותו.
רבין מיהר לקרוא לטולדאנו ללישכתו,
הרגיעו, הבטיח להעניק לו את מלוא הגיבוי,
והשניים אף תיאמו ביניהם את השידור
של טולדאנו באותו ערב.
למרות שישיבת הממשלה שדנה ביום
הראשון האחרון בפרשת הפגנות היתר״
לפי הגדרת שרים אחדים ,״ישיבה דלוחה,״
נפלה בה החלטה חשובה אחת: להגביר
את מאמצי ההסברה בארץ זבחו״ל,
ולהיערך לקראת ה־ 1במאי, היום שבו —
לפי הערכת הממשלה — יתחולל המחזור
הבא של השביתות וההפגנות בגליל.
במדינה מישטרה
מ׳ שתקף הוא ש הו תקף
מייד אחרי שהותקף
הואשם עורד־הדין
בתקיפת השוטרים
״עכשיו נראה לך! נסדר אותך כפי שרצית
לסדר אותנו ! נאשים אותך בהסתה
למרד, בתקיפת שוטרים ובהפרעת הסדר !״
קצידהמישטרה גבה הקומה ורחב־הגוף,
שימעון חן נופף בידיו למול הגבר נמוך־
הקומה, המקריח והחובש מישקפיים עבים.
הפרשה כולה החלה ביום החמישי האח רון.
עורך־הדין אברהם מלמד, קומוניסט
ותיק וחבר רק״ח, התבקש על-ידי כמה
מישפחות של עצורי הפגנות ה־ 30 במארס,

פרקליט מלמד
מי היכה את מי?
מן הכפרים טירה וטייבה במשולש, לייצג
את בניהן בבית־המישפט.
הקצין קילל. מלמד הופיע לפני שופט־השלום
מנחם בוכוויץ, בכפר־סבא. כל באי
בית־המישפט, כולל השופט, הבחינו בסימני
החבורות על פניהם של החשודים בהתפרעויות.
השופט נעתר לבקשתו של מלמד, ל אפשר
שרופא יבדוק את העצורים, שטענו
כי הוכו בידי שוטרים לאחר מעצרם.
מלמד דאג לכך שרופא, העובד בבית-
החולים מאיר הסמוך, הד״ר חסן מתניה,
יגיע במהירות לתחנת־המישטרה, הנמצאת
במרחק מטרים ספורים מבית־המישפט.
סיפר מלמד, במיכתב ששלח לשרי ה־מישטרה
והמישפטים :״לפתע יצא מהכניסה,
כימעט בריצה, הקצין שמעון חן,
מלווה בקבוצת אנשים, חלקם במדי שוטרים
וחלקם בלבוש אזרחי. הוא ניגש אלי,
ובחמת־זעם תפס אותי בצווארי ובמיק־טורני
וצעק, :עורך־דץ מלוכלך! לא מספיק
לך רופא מטעם המישטרה, אתה רוצה
גם רופא פרטי? קומוניסט מלוכלך!
״תוך כדי צעקותיו׳ שהיכוני בתדהמה,
הוא דחף אותי, קרע את עניבתי השחורה.
אי שו םבת קי פ ה .״ברגע זה שמעתי
מאחרי גבי שמישהו אומר לו, :תקח אותו
בפנים, נראה לו מה זה.׳ ואז החלו השוטרים
שמאחורי לדחפגי באגרופים בגבי.
מישהו בעט ברגלי השמאלית, וכשהתכופפתי
מתוך כאב חשתי שמכים אותי
באגרופים בגבי. כל אותה עת מ*שך אותי
הקצין חן במיקטורני לתוך התחנה. התנגדתי•
פחדתי כי בכוונתם להכותנו בתוך התחנה•
אחד השוטרים התיז עלי פיתאום
גז מדמיע, ואז נגררתי לתחנה במכות.״
למחרת היום הוכיחה מישטרת כפר־סבא
את זריזותה. שוטר ביקר בביתו של מלמד,
והביא לו כתב״אישום למישפט שבו נאשם
הוא־עצמו, והוא הואשם בין השאר בתקיפת
שוטרים, בהבשלתם ובהפרעת הסדר הציבורי•
קציני מישטרת כפר־סבא אף דאגו
לבשר לעיתונאי האיזור על הסקום הגדול :
עורך־הדין שהשתולל והיכד, את השוטרים.
עדיין לא ידוע כיצד יפסוק השופט
בוכוויץ את דינו של מלמד. אולם מבט קל
במימדי גופו של עורך־הדין הוותיק לעומת
אלה של השוטרים החסונים, יכול להעלות
רק חיוך לגבי גירסת המי-שטרה, כאילו
מלמד הוא שחיכה את השוטרים.

חתול שחור *1
(המשך מעמוד )25
גם ״חד. שכן חברי בייודהנבחרים עומ דים
בקרוב לבחירה, וגם חם כפורה חיי בים
להוכיח יעילות וחיסכון. חברי הסי-
נאט, משוחררים לפי שעה מצורך זה.
כמה מהם יעשו כל׳ מ ה שביכולתם כדי
להכשיל את פורד ואת מימשלו.

ץ ץ צב עניינים מסוכר זה היה ברור
#ו כבר בעת ביקורו של רבץ בארה״ב.
בפגישותיו עם הנשיא פורד, העלה יצ חק
רבץ את עניין חלקה של ישראל
בתקציב סיוע־החוץ בתקופת-חביניים. נראה
שפורד לא רצה לסרב לרבין בפניו,
כדי לא לקלקל את ביקורו והוא הציע
לרבץ לנהל את המשא־ומתן בעניין זה
עם שר־החוץ, הנרי קיסינג׳ר.
היה זה קיסינג׳ר שנטל על עצמו להסביר
לרבץ, ברוח ידידותית, מדוע לא יוכל
המימשל ליזום הצעה להעניק לישראל
סיוע בתקופת־הביניים, דבר המנוגד למדיניות
הנשיא. הוא הציע שישראל תסתפק
בכך שחלקה בסיוע לשנת 1977 יועלה
מעט, כך שיכסה את מה ש״תפסיד״ ב-
תקופודהביניים. לחילופין הוא הציע שישראל
תגייס את ידידיה בקונגרס כדי
שאלה יזמו הצעה לסיוע ואז לא יתנגד
המימשל. פורד יוכל אז להופיע בפני
הבוחר כמי שנאנס על ידי הקונגרס.
ייתכן שמאחורי הצעה זו עמדה ההערכה
שבתקופת בחירות לא תוכל ישראל לגייס
תומכים בנושא כל כך בלתי פופולארי
בציבור האמריקאי, הרגיש לו עתה במיוחד•
להפתעת הכל, נמצאו אותם ״ידידים״
בסינאט, שהגישו אומנם את הצעת
הסיוע, והעמידו אותה על 550 מיליץ
דולאר.
הצעה בהיקף כזה ובתקיפות כפי שהוצגה׳
נראתה לפורד כהנחת מקל בגלגלי
עגלת־הבחירות שלו. אין פלא שהוא זעם
ויצא מגידרו עד בדי נקיטת עמדה שהתפרשה
כאנטי־ישראלית. למעשה, מה שאירע
הוא שהסיוע לישראל הפך לכדור
מישחק במערכת־הבחירות המוקדמות.
מסתבר כי לפני שתמך בסיוע, חשש
הסינאטור הדמוקרטי יוברט האמפרי מפני
מצב כזה. הוא ביקש הבטחה מקיסינג׳ר
שאם אומנם יעלה את הבקשה בסינאט,
לא ייתקל בהתנגדות הנשיא. שכן גם
האמפרי עדיין מקווה להיות מועמד במירוץ
הבחירות ואינו שש להתגלות כמפזר כספי
המדינה. בלחץ ישראל התקשר קיסינג׳ר
טלפונית עם האמפרי והבטיח לו חגיגית
כי אם יעלה את הצעת־הסיוע לישראל,
לא יתנגד לכך המימשל. כפי שהסתבר
אחר־כך, נתן קיסינג׳ר אישור זה ללא
ידיעת פורד.
התוצאה: בעצם הימים בהם הוא נאבק
על עתידו הפוליטי, נאלץ פורד להתמודד
בחזית שניה עם ידידי ישראל ויהדות
ארצות־הברית התוקפים אותו ללא הרף,
בהשראת ממשלת־ישראל. אין פלא שהוא
זועם על ממשלת־ישראל וכי חתול שחור
עבר בינו לבין יצחק רבץ. אם אומנם
ייזכה במערכת־הבחירות וייבחר שוב כנשיא׳
עלולה ישראל לשלם שנים רבות את
מחיר העימות עם פורד בימים אלה.

^ לא שפרשת הסיוע נוצלה לא רק
\ 4כדי לנגח את פורד. היא היוותה נשק
שהופנה גם כלפי יצחק רבץ.
כתבים ישראליים בוושינגטון החלו ל צייר
תמונה, מעוותת ומסולפת, כאילו כל
הוויכוח על 550 מיליון הדולאר, לא היה
מתחיל, אילו בעת ביקורו בארצות-הברית
היה יצחק רבץ מבהיר לפורד בתקיפות
כי ישראל אינה יכולה לוותר על סכום
זה וכי הוא חיוני לכלכלתה.
המגעים בין פורד לרבין הוצגו לאחרונה
כדו־שיח של חרשים־אילמים, בו לא הבין
איש את כוונת השני. רבץ הואשם גם כמי
שהפקיר אינטרסים חיוניים של ישראל וכמי
שאינו יודע לתבוע את מה שמגיע לה.
עוד יותר מזאת. אחד הכתבים הישראליים
האשים את רבץ בלא פחות ולא
יותר מאשר ״זיוף הפרוטוקולים״ על שיחותיו
של פורד. מאחר שאותם פרוטוקולים
הוצגו על ידי רבץ רק לשניים משרי*
הממשלה, שמעון פרם ויגאל אלון וקשה
להניח כי אלה, למרות יריבותם האישית
עם רביו, ימציאו עלילה חסרודשחר כזו,
כמעט ברור הוא שחוגי־מימשל אמריקאי
הם העומדים מאחורי מסע ההסתה נגד
ראש־הממשלה.
במבט לאחור נראה כי כל פרשת הסיוע
בתקופת־הביניים היתה מקח־טעות מצד
ישראל. את הכסף היא לא תקבל. ובינתיים
נוצר קרע עמוק ביחסים עם פורה
העולם הזה 2014

עולם לא זכה אריק שרון בכל כך
הרבה מחמאות ותישבחות, כפי ש חולקו
לו בשבועות האחרונים. אפילו בשיא
הצלחותיו הצבאיות או בפיסגת פעילותו
הפוליטית, לא התלהבו ממנו כה רבים כמו
בעת שפרש בסוף החודש שעבר מתפקידו
כיועצו־הכללי של ראש־הממשלה יצחק
רביו•
היו לכך סיבות טובות• האנפאן־טריבל
של הפוליטיקה הישראלית, האיש שכולם
חוששים מחיצי־לשונו, מדיעותיו הגלויות
ומהתפרצויותיו האימפולסיביות — נהג הפעם
בניגוד לכל התחזיות. הוא לא התפטר
מתפקידו בטריקודדלת רועמת, כפי שציפו.
הוא לא משך במפית השולחן אליו ישב
ולא ניפץ את כל מערכת כלי־השולחן.
הוא נהג באיפוק ובאורד־רוח בניגוד למיד
גו הסוער, סרב למסור הצהרות, שמר על
שתיקה וחזר לחוותו בצינעה ובקול דממה
דקה.
אין פלא שהרבה אנשים במדינה נשמו
לרווחה, גם במשרד ראש־הממשלה, אותו
עזב, וגם בקרב האופוזיציה הפוליטית במדינה,
שפחד נורא נפל עליה פן ירצה
אריק לחזור לפעילות בשורותיה. הם יצאו
מגידרם כדי להציף את אריק בציונים-
לשבח על התנהגותו ונימוסיו הטובים. אלא
שמהמאות אלה נראו כמו קוביית־סוכר
לסוס פרא שרוסן. אין ספק שרבים היו
מוכנים להכתיר מחר את אריק שרון ליקיר-
ירושלים, או אפילו כנשיא־המינה, בתנאי
שישב בשקט.
לכל אלה היתד. צפויה השבוע אכזבה.
הסתבר שהמחמאות שחילקו לו היו מוקדמות
מדי. השבוע, באמצעות הטלוויזיה,
פתח אלוף (מיל ).אריאל שרון בהסתערות
החדשה שלו. זו היתד, אומנם הסתערות
מילולית של פרש בודד אחד. אלא שאריק
שרון כבר הוכיח בעבר כי הסתערות
מעין זו עלולה להיות מסוכנת יותר מאשר
מיתקפה מרוכזת של מיפלגה שלימה. אלה
שלעגו לו ופיקפקו בסיכויי הצלחתו לפני
שלוש שנים, בעת שיצא במיבצע־יחיד
להקמת הליכוד, ספק אם יחזרו עתה שוב
על טעותם זו.
כמו כל חייל מקצועי, שסיגל לעצמו
את דפוסי־החשיבה הצבאית, נוהג גם אריק
שרון להציב לעצמו יעדים ברורים ולהג-
דירם, לפני שהוא מתחיל לתכנן את ה
תוכנית
לכיבושם.
אין ספק כמעט, שהמטרה העיקרית שהציב
אריק שרון לעצמו היא ניסיון לשנות
את המישטר והשילטון במדינה. יש לו
יעדים פוליטיים ברורים, שלא השתנו כמעט
מאז השתחרר משירות פעיל בצה״ל.
הוא ניסה להשיגם באמצעות הקמת הליכוד
והתאכזב. וכמו מפקד צבאי שנכשל
במיתקפה בכיוון אחד, הוא מחפש לעצמו
עתה דרכים אלטרנטיביות, כדי להשתלב
בדרג המבצע העליון וליטול חלק בהכרעות
על עיצוב פני המדינה וגורלה.
בתחום זה הגיע שרון ככל הנראה למסקנה,
כי בשיטת־הבחירות הקיימת ב-
מדינת־ישראל ובשיטת המינויים בה נקבעות
רשימות המועמדים של המיפלגות
השונות לכנסת, אין כל אפשרות לחולל
שינוי במציאות הפוליטית-חברתית־כלכלית
במדינה. הוא גיבש לעצמו דיעה שיש להיאבק
לשינוי שיטת־הבחירות ואולי אפילו
לשינוי שיטת־המימשל בישראל, בכיוון של
מישטר־נשיאותי, בדומה לזה המקובל ב־ארצות־הברית.

אשא רי ק הוא ריאליסט. ברור לו
\ ו 1כי זהו כמעט חזון לאחרית-הימים. הניסיון
הפוליטי הקצר שלו, כשניסה להשתלב
בפעילות מיפלגתית במיסגרת המיפל-
גה הליברלית והליכוד, הוכיח לו כי הליכוד
אינו שונה במהותו ממיפלגת העבודה וכי
מרכיביו מאובנים וקפואים בדיוק כמו אלה
שבשילטון. מצד שני, במסע ׳של גישושים
ומגעים שניהל בחודשים האחרונים לבירור
האפשרויות להקמת כוח פוליטי חדש שייצא
במאבק על השילטון — נראה שהוא
התייאש גם כן.
אריק מודע כיום לכך שהיעד הפוליטי
של לחץ להקדמת הבחירות, שינוי שיטת-
הבחירות וניסיון לבקש את אמונו של
הבוחר, הוא תהליך דמוקרטי ארוך וממושך,
שאי אפשר לחוללו בתקופה קצרה, כשם
שעשה בעת שפעל להקמת הליכוד.
מאחר ששרון אינו מסוג האנשים ההולכים
עם הראש אל הקיר והוא אינו תוקף
אם אינו מעריך שיש לו סיכויים כלשהם
להצלחה, נראה כי הוא בחר לוותר בשלב
זה, על היעדים הפוליטיים שלו. הוא מנסה
ליצור לעצמו תדמית של אישיות ״א-

פוליטית, שיש לה דיעות משלה, אולם
אינה כבולה לשום מיסגרת מיפלגתית
צרה. למעשה יופיע אריק בעתיד הקרוב
בזירה הפוליטית כפרש בלי סוס מיפלגתי,
כשעשרת חודשי שירותו במחיצת ראש-
הממשלה תרמו לא במעט ליצירת תדמית
מעין זו.
איש אחר במקום אריק אולי היה נואש
ופורש לעיסוקיו הפרטיים. אלא שאריק
לא קפא על שמריו. שבוע אחד בלבד
אחרי פרישתו מתפקיד היועץ פתח בהסתערות
על היעד השני שלו: צה״ל. הוא
החל השבוע במסע שנועד להזעיק את
העם והציבור, נוכח מה שנראה לו כסכנה
׳המאיימת על המדינה ושלידה מתגמדים
כל הענינים הפוליטיים והופכים לשוליים.
שרון התחיל השבוע לצלצל בפעמוני
האזעקה, אחרי שתיקה של קרוב לשנה.
הוא מאמין שהוא יודע ומכיר עתה את
מצב הענינים במדינה הרבה יותר מאשר
קודם. קודם ראה אותם בעיקר מחוץ למערכת,
עתה היתד, לו הזדמנות לראותם
מתוך המערכת. והם נראים לו משם חמורים
פי כמה.
לדעת שרון מאיימת על ישראל סכנה
של מילחמה קרובה. מול סכנה זו קיימת
בצמרת השילטון בישראל מערכת שאינה
מסוגלת לקבל החלטות, בעיקר בשל היריבויות
האישיות והפוליטיות בצוות המוביל.
במידה שמתקבלות החלטות הן מבוססות
על אותן יריבויות עצמן.
מבחינה זו רואה אריק שרון את יצחק
רבין אחראי למצב שנוצר לא פחות משמעון
פרס ויגאל אלון. בין שלושתם
מתנהל, מה שהוא מכנה ״מישחק ציני בגורל
האומה״ ,כשכל אחד מהם אינו שואף
להצלחה בתחומו אלא להוכיח שיש כישלונות
ואלה בתחום אחריותו של האחר.
במצב זה, סבור שרון, כשחרב הסכנה
מרחפת מעל ראשו, שקוע העם בישראל
בתרדמה ובמצב של אדישות וקהות-חושים
לסכנות, באותה מידה כמו ערב מילחמת
יום-הכיפורים. מאחר שהוא עצמו השתכנע
שאין בכוחו עתה לשנות במשהו את
המערך הפוליטי במדינה, הוא מנסה לפחות
להזהיר את הציבור מפני הצפוי ולנסות
לתרום את תרומתו בתחום היחידי שהוא
חש שהוא יכול לעשות משחו: בצד,״ל.
למרות כל התשובות השליליות שקיבל

אריק שוון מצלצל בפעמונים וגגסתער שוב

עד כה ולמרות שנוכח כי גם רבין אינו
מוכן לצאת במאבק כדי לשכנע את ה-
רמטכ״ל ושר-הביטחון להחזירו לשירות-
פעיל בצד,״ל — קבע אריק את יעדו
העיקרי ביצירת לחץ להחזרתו לצה״ל.
ניתן למה יכול בכל

הוא מאמין שהתחום היחידי בו
לשקם ולשפר במהירות כדי להתכונן
שמצפה למדינה, הוא בצד,״ל וכי הוא
לתרום לכך בתוך צה״ל, יותר מאשר
מקום אחר.
במיסגרות שונות הביע את דעתו כי
ניתן להעלות את רמת צד,״ל תוך מיספר
חודשים, להכניס רוח חדשה בכל המערכת
ולהכינה. להתמודדות שאפילו. הרמטכ״ל
כבר מודה כיום שהיא. צפויה ככל הנראה
בשנת .1977
ההתנגדות להחזרתו של אריק לצה״ל
עומדת בעינה. לא הרמטכ״ל ולא שר-ה-
ביטחון שינו את דעתם. רק בשבת האחו־ד
נר, התבטא הרטמכ״ל, במסיבה פרטית, החלטית
:״כל זמן שאני הרמטכ״ל אריק לא
יחזור לצבא.״ כאשר העירו לו שגם יצחק
רבין אמר שהוא תומך בהחזרת אריק לצבא,
העיר הרמטכ״ל באידיש ״אוט ער
גזוגט!״ (אז הוא אמר).
אבל אריק החליט לא לוותר ולהמשיך
במערכה על יעד זה .״את העניין של חזרה
לצד,״ל אני מוכרח למצות עד הסוף !״
אמר ,״אני חש שאני מוכרח לחיות שם!״
מעודד מתוצאות מישאלים וסקרים, המצביעים
על כך שרוב גדול של הציבור
תומך בהחזרתו לצד,״ל, יוצא אריק לגייס
את תמיכת הציבור להחזרתו לצבא. הוא
מתכוון להסתער על המערכת ועל העומדים
בראשה. לא רק על שר-הביטחון אלא
גם, ואולי בעיקר, על יצחק רבין, שהיה
סבור עד כה שהוא ייהנה מחסינות אצל
שרון.
אריק חוזר לזירה, לבד, כפרש בודד,
המחפש את הסום שיוכל לדהור עליו.

במדינה
׳עוראלים ברוו״ל
עין־חרו־ד בהר הקטס קי ד
שמזרתיחטכע הישראלית
ככיו״יורק תוסהת
3ע 7שמרים, ומסיחה סביגה
רוח לאומדה

חשבוו! משחקי ליגה א,
מינימום הפרס הדאשוו

מדי־יום־ביומו הוסיפה מדינת-ישראל
תחומים, אתרים ושמות חדשים למפת כי בושיה
בארצות־הברית .״הישראלי המם-
תדר באמריקה״ חודר לכל חלקה. טובה,
ושמו מפציץ את האמריקאים מעל כל עץ
רענן.

450.000י־

מינימום כלל הפרסים

על החידושים האחרונים בתחום
זה מדווח כתכ ״העולם הזה״ כ ארצות
הכרית:

900.000י

״כאן ישראל,״ מכריז חיים קינן בעיב־רית,
מדי־ערב, בשעה שמונה, מתוך אול-
פן־רדיו נידיורקי, כשהוא פותח את מה־דורת־החדשות
היומית בשפה העיברית,
המוגשת ברוטב סיסמוודפירסומת, שירים
עיבריים ופיטפוט בלתי-פוסק ,״בשיתוף-
פעולה עם רשות־השידור הישראלית.״
כלל לא ברור אם חברי-הכנסת וחברי
ועדת־הכספים יודעים, כי חלק מן התקציב
השוטף של הרשות בירושלים, מוקדש להעברת
חדשות וכתבות לתחנה מיסחרית
בניו־יורק, המשמשת מקור-השראה יומי
לעשרות אלפי היורדים מישראל, המקשי בים
להודעות כגון :״נפתח מוסך ישראלי
בנידיורק. מוסך אלון פתוח גם בשבתות.
חשוב לדעת שמוסד, אלון הוא בבעלות
ישראלית...״
בעל־הבית האמיתי של התוכנית, הנמשכת
בדרדכלל שעה שלמה, הוא ממשלת
ישראל. עובדה זו מתבררת מתשובותיהם
של המרואיינים הישראליים, כולם אנשי-
ממשלה או שליחי סוכנות ודת, לשאלות
המראיין. כך, למשל, יכול השגריר חיים
הרצוג להפסיק שאלה בעיצומה, כשהוא
מוחה בגסות :״לא מוצא חן בעיני
כיצד אתה מציג את השאלה הזו ולהשיב
ככל העולה על רוחו, כשבכל תחנה
•ניו-יורקית אחרת היו מעמידים את השגריר
החצוף על מקומו ללא־שהיות.
מדכדים עכרית. תחינת כאן ישראל
פועלת, במידה ובצורה שמנהלי התוכנית
היו צריכים להירשם כסוכנים ישראליים,
על-פי החוק לסוכנים זרים בארצות-הברית.
התחנה מפיחה רוח לאומנית בעשרות אלפי
היורדים, מסיתה נגד מדינות־ערב המקיימות
יחסים דיפלומטיים תקינים עם ממשלת
ארצות־הברית, מהללת את הכיבוש
הישראלי בשטחים, מכנה את הפלסטינים
רוצחי ילדים ואימהות, ועושה בל מה
שתחנה בשליטת התנועה-לארץ־ישראל-ה-
שלמה היתד׳ יכולה לעשות, אילו היתה לתנועה
זו תחנת-רדיו במקום כל שהוא
בעולם.
גם מודעוודהפירסומת ספוגות לאומנות
מודגשת :״בואו למיסעדה שלנו בברוקלין,
ותרגישו מייד כמו בבית. מייד תיווכחו
לדעת כי המקום נועד לנו או פירסומת
למחנדדנוער ״ציוני״ :״רישמו את ילדיכם
לעין־חרוד בהרי הקטסקיל. אווירתו הקיבוצית
המייוחדת של המחנה מבטיחה
בילוי מהנה לילדיכם. מדריכים מהתנועה
הקיבוצית מבטיחים פעילות יוצרת...״
שמורת־הטבע הישראלית הזו נמצאת ב־ניו-יורק,
לא בירושלים. על כך מעידה
גם ההודעה החוזרת בכל תוכנית :״כל
אחד צריך להגיש דו״ח למס־ההכנסה (האמריקאי,
כמובן) .לכן, בואו למישרד (שם
המישרד) בקווינם, שיכין עבורכם את ה-
דו״ח. ראשית, מדברים שם עיברית...״

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים
עשהלו מנ הג 11,-7״ ־
מלא טוטו ב כל ש בו 1

המועצה להסדר הר,׳מ וריס בספורט

ידיך מדברות בשמך. הו ״כרטיס 1
הביקור״ ש לו ידיך ראויות לנד:״
שלאחר עבודות־הבית תעניקי לה! טיפול
של רוד ופינוק. עתה את יכולה לעשות זאת עם, ענוגה-סיליקון, קרם־הידינז
החדיש של״שמן״,הנספג במהירות בעור,מג! עליו מפני יובש ובקיעים, מרחיק
ריחות בלתי-נעימים ומרעיף ניחוח. במעבדות חברת, שמך חשבו על ידיד־

חקרו וטרחו למענן:טפחי אותן עוד היום ב״ענוגה-סיליקון.
8 0 ^9 8 8 8
קרם הידים המעולה המצטרף למשפחת,ענוגה״ ? בת־המוניטין
.״ענוגה״ רגילה״ענוגה גליצרין•

״ענוגה׳קרס-לחות ועגוגה״חלב-פנים

קסם לידיך עם,ענוגה-ס>ליקון -הענוגה מכולן

סדר עם גו לדה
לא ירחק חיום, ומי שיבקש
לצאת לכלות כערכ-שכת,
כמופע״כידור, יצמיד 7טוס
7שם 3ך לגידיורק
מהו הקשר בין משה רבנו, דובי זלצר,
גולדה, עודד קוטלר, אפרת לביא, עמום
עוז, דן וולמן, יהורם גאון, להקת פוגי,
עליזה עזיקרי ופיני בן־ארי?
יש קשר. כל השמות הללו מייצגים את
מדינת ישראל, הלא היא מעצמת־הבידור
הבינלאומית :
משה רבד הוא סרט־עלילה, בנוסח
(המשך בעמוד )32
מוצר מצוין של ״שמן: כמובן
י0 (010 -

מנ סי־ הנ כ סי ם

שר מיפע ד
הטכסטיל
נ:11י דיינינה״

^ עוד שכועות אחדים יגישו עורכיהדין
הנריק מרגוליס וגרשון תמיר,
דין־וחשבון מקיף ראשון על מצב מיפעל
סיבי־דימונה, שנמסר להם על־ידי בית־המישפט
ככונסי־נכסים. כאשר מנסים עתה
כונסי־הנכסים למודי-הנסיון, שסיימז לא-
מכבר את כינוס ניכסי אוטוקרס וסומרפין,
לתהות מה יכתבו בדין־וחשבון שיגישו
לבית־המישפט, עולים מול עיניהם שני
מיספרים בילבד.
האחד, יותר מ־ססו מיליון לירות —
קרוב לוודאי 120 מיליון לירות — שאותם
חייב המיפעל בעיקר למדינת ישראל, ב אמצעות
הבנק־לפיתוח־התעשייה הממשלתי.
השני,
כ־ 20 מיליון לירות שאותם מקווים
המנסים לקבל ממכירת המיפעל, במיקרה
הטוב ביותר. ההפרש, כ־ 100 מיליון לירות,
יירשם כהפסד נקי של מדינת ישראל, או
של משלם־המיסים שלה.
סכום זה, של 100 מיליון לירות הפס׳

שרן*
האוצר

דים, אינו הולך ברגל. אומנם, אחרי
פרשת בנק ארץ־ישראל־בריטניה, בה גרם
נגיד בנק ישראל, משה זנבר, להשקעות
מייותרות של מדינת ישראל באמצעות
בנק ישראל, ביותר מ־ 300 מיליון לירות,
סכום של 100 מיליון נראה זעום. אולם
כאשר מקצצים את הגשת החלב בבתי־הספר,
וסוגרים כיתות מחוסר תקציב,
כאשר מעמידה המדינה פני חוסכת ו מצמצמת,
כדאי לשאול מי אשם בהפסד
של 100 מיליון לירות בסיבי דימונה.

שפע מג הלי ס
ומישרדים
ך* דאי לשאול, ולו רק בגלל כל מה
^ שניתן חיה לעשות בסכום זה למטרות
חיוביות יותר. כדאי לשאול, מפני שהתשובה
תעניין כל משלם־מיסים במדינה, וכל תו רם
למגבית. ככלות הכל, סכום זה מהווה
גם כיום כ־ 2.50/0מן התוספת למענק האמריקאי,
שישראל יוצאת למילחמודחור־מה
כדי לקבלו.
שאלת הנושא באחריות להפסדים חשובה,
בין השאר, מאחר שבחינה של מה

שקורה עתה במיפעל סיבי דימונה מורה,
כי במעט מאמץ ויכולת־ניהול, ניתן היה
למנוע את כל ההפסדים — או את רובם.
וגם הוכחות יש. כאשר מינה בית־המישפט
את כונסי־הנכסים לתפקידם, ב־
18 בנובמבר ,1975 הפסיד המיפעל בין
מיליון למיליון וחצי לירות לחודש, הפסד
תיפעולי, לפני תשלום ריבית וקרן על
חובותיו לבנק-לפיתוח־התעשייה, העולים
על 80 מיליון לירות. ביום מינוי הכינוס
היו למיפעל, נוסף על חובותיו לבנק
דפיתוח־התעשייה, עוד חובות של כ־20
מיליון לירות, לנושים שונים. במשך שלו שה
החודשים שבהם מנהלים כונסי־הנכסים
את המיפעל, הוא הגיע כימעט לאיזון תיפ־עולי.
כונסי־ד,נכסים
מצאו, כי קיבלו מערכת
ענקית בעלת שני מיפעלים: האחד בבאר־

המניות של חברתנו

פונים אל יינו

לאחר שבד קו, שקלו

והחל ׳ ס ו שהממשלה ״תכ נס־ ׳

לסיבידימונהל 50 על ידיוסשחמניות ״
מר מנורמוסיףכלדברי מר זנדבוגהרכישההיא ״ מציאה ״
מציע את המניותלמשקיעים אחרי• נרבמחירטוב

ולדבריו

הנו כבר

׳ותר

מר מנור מסכ םבהדגישוכי הממ שלה פונהאלינוכבעלתהמניות, והשאלה העומדת
עתה לדייןהיא האם אנומקבלים את ההוראהמבלילהפעילשיקול דעת משלנו ,
או שעלינולומרשאנוחייביםלבדוק את המפעלבדרךהנהוגהאצלנולפנישנגיי
לכלל החלמה־
? זהו עמוד מפרוטוקול החברה למימון

י תעשיות, שבו תיאר יושב־ראש החברה,

עמוס מנור, כיצד הסביר משה זנבר (זנדברג) ,מדוע כדאי לקנות

את המיפעל הכושל סיבי דימונה, ומאיים כי אם תסרב החברה
לקנותו, קיימים קונים אחרים, שיציעו מחיר גבוה יותר. הסברו
זה של זנבר לא השפיע על מנהלי החברה והס סירבו לקנות.
אשם בהפסד 100(10 חידיון
בשנות השישים עזב יצחק לבנטאר את
שותפיו. הוא ערך עימם הסכם־פרישה ב־שווייץ,
קיבל תמורת חלקו כ־ 700 אלף
דולר, אותם השקיע בהקמת מיפעל בשם
סריגי ססיל באשקלון, יחד עם משקיעים
מדרום־אפריקה. גם מיפעל זה קנה חומרי־גלם
מגלאנצשטוף. שנתיים לאחר פתיחתו
התגלעו סיכסוכים בין לבנטאר לשותפיו,

שמע את הצעתו של מר זנבר להשקיע 3
מיליוני לירות במניות סיבי דימונה, וכי
החברה להשקעות של הבנק לפיתוח התעשייה
תשקיע בו 3מיליון לירות נוספים
תמורת עוד רבע מן המניות.
המכתב קבע כי אין לדעת בוודאות אם
החברה הרוויחה, או הפסידה, בשנים האחרונות,
ולא ניתן גם לבדוק את אמינות

המיפעל מחסר־תיקווה, למיפעל בר־סיכוי. ובמהלכם הועלו טענות כאילו הוסכם לעתה,
משניתן לכונסים לנשום קצת שלם מחיר מופרז תמורת חומרי־הגלם, ואוויר
ולהתבונן במיפעל לטווח ארוך יו להתחלק בהפרש בחו״ל. טענות אלה הועלו
תר, הם יכולים גם לשאול את עצמם מדוע, גם בבית־המישפט. אגב, גם סריגי ססיל
בעצם, לא עשו לפניהם את הדברים האלה הסתבך, והועבר לכונס־נכסים.
קודם־לכן, ומי אשם שהם לא נעשו.
בעלי סיבי דימונה לא התרגשו מהפסדי
מ פי סממ שלתיים המיפעל, הגדילוהו ללא־הרף, כיוון שבישראל
מרוויחים מקניות ציוד זמהקמת
__ יקנו מפעל יותר מאשר מהפעלתו.
בשנת 1970 חשו גולדשטיין ווכסלר, כי
ך אשר הוקם מיפעל סיבי דימונה, לא יוכלו להמשיך להעמיד פנים בסיבי די•*
בשנות החמישים, על־ידי המשקיעים מונה עוד זמן רב, פנו לידידם פנחס ספיר
בבקשה שיעזור להם לצאת מן הבוץ. אומיעקב
וכסלר, אברהם גולדשטיין ויצחק
לבנטאר, היה זה מיפעל־חלוץ. המיפעל נם׳ מאזני המיפעל הראו על רווח סביר,
ועל סמך זה המשיכו לקבל מימון מן
חתם מייד, בראשיתו, הסכם עם חברת־ענק
הבנק־לפיתוח־התעשייה. אולם מאזנים איגרמנית
לסיבי דיאולן, בשם גלאנצשטוף.
בעולם קיימת תחרות בין יצרני הסיבים נם כסף, ובשנה זו חדלו כימעט לשלם
על שווקים, וכל חברה מעוניינת שיקומו לבנק־לפיתוח־התעשייה על חשבון החומכסימום
מיפעלים שיקנו מהם חומרי־גלם בות והריבית.
לייצור הסיב. התחרות העיקרית היא בין
פנחס ספיר לא היה, אותה שעה, בעמדה
הניילון לאקרילו, ובשנים האחרונות צמח קובעת. שר־האוצר היה זאב שרף. שר־גם
הדיאולן. החברה הגרמנית מכרה את המיסחר־וד,תעשייה היה יוסף ספיר ההציוד
לסיבי דימונה, וקיבלה זכות בילע -ליברלי. ספיר היפנה אותם לאיש־אמונו
דית למכירת חומרי־הגלם.
משה זנבר (זנדברג אז) ,שהיה אותה שעה
האם התשלום ששולם משך כל השנים האיש הקובע בבנק־דפיתוח־החעשייה וב״
לחברה הגרמנית, תמורת חומרי־הגלם, מישרד המיסחר-וד,תעשייה.
היה סביר, או שמא היה מופרז ומישהו
זנבר העלה רעיון פשוט: לסיבי
התחלק בהפרשים בחו״ל 7קשה להשיב דימונה דרוש כסף, והבעלים לא רוצים
על כד תשובה ברורה. אולם ניתן, אולי, להשקיע? צריך שהמדינה תעשה זאת.
ללמוד מפרשה אחרת.
ההצעה שגיבש זנבר היתד, פשוטה: הבעלים
הקיימים ימכרו את מחצית המניות
לשני גופים ממשלתיים, והתמורה תאפשר
למיפעל תוספת נשימה. למצוא את הגו פים
הממשלתיים הללו, חשב זנבר, זו בעיה
מישנית. גוף אחד מצוי תחת ידו, הלא
הוא החברה להשקעות של הבנק־לפיתוח־התעשייה.
גוף
נוסף 1הרי קיימת החברה למימון
תעשיות שהקים השר זאב -שרף, ומטרתה
לעזור למיפעלים כושלים. זנבר פנה ל חברה
למימון תעשיות, הורה לה לרכוש
־ 250/במיפעל הכושל, תמורת שלושה מיליון
לירות. מה שהוא לא הביא בחשבון
היה כי ראשי החברה למימון תעשיות
האמינו, שמונו לתפקידם לא כדי לקבל
הוראות מזנבר, אלא כדי להשקיע ב־מיפעלים
שיש סיכוי להצילם, ומכל מקום
לא לממנח לפני בדיקה.

הנתונים שסיפקה החברה, ולאשרם. על כל
פנים, קבע המנכ״ל פילרסדורף, עד לתא ריך
המיכתב היוונה החברה 6מיליון
לירות, שייתכן כי חלק ניכר מהם הם
הפסדים. מלאי החברה הוא 23 מיליון
לירות, כ*־ 270/מן הפידיון השנתי.
מלאי זד, כלל, ללא ספק, מלאי מת או
השווה פחות מכפי שהוא מוערך. החברה
פיגרה בהחזרת הלוואות ב־ 5מיליון לירות.
לא ניראה כי תחזיות הרווחים של החברה
תתממשנה. בעיות החברה חריפות ומורכבות
בהרבה מכפי שהן מוצגות על-ידה.
הזרמת 6מיליון לירות לחברה תהווה פעולת
כיבוי־אש בילבד, ולא תפתור את
בעיותיה היסודיות של החברה.
למרות המסקנות הללו המשיך זנבר להפעיל
לחץ, ובישיבות הנהלת החברה
למימון תעשיות, באוגוסט אותה שנה,
חזר והעלה פילרסדורף את תביעותיו של
זנבר להשקעה בחברה הכושלת. באחת הישיבות
אמר פילרסדורף במפורש, כי אינו
מאמין לתחזיות סיבי דימונה. יושב-ראש
מועצת־המנהלים, עמום מנור, מסר שמשה
זנבר אמר לו, כי המניות המוצעות הן בגדר
״מציאה״ ,והוא כבר מציע את המניות
למשקיעים אחרים, במחיר טוב יותר.
כאשר
הטילו כמה חברי-הנהלה ספק ב דברים
אלה, חזר מנור והודיע :״זנבר
הדגיש כי הוא משוכנע שימצא לקוח, ואף
מצפה לרווח״ — על המניות שייקנו
בסיבי דימונה.
למרות לחציו של זנבר, סירבה החברה
לקנות את המניות׳ והחברה להשקעות של
חבנק־לפיתוח־התעשייה, בה שלט זנבר,
רכשה את מחצית המניות לבדה. במה חודשים
לאחר-מכן רכשה החברה עוד מחצית
של המניות, תמורת 5מיליון לירות שניתנו
לגולדשטיין ולווכסלר, כך שיחרר
אותם זנבר מכל התחייבות למיפעל הכושל,
שכבר אז היה ברור כי יהווה הפסד עצום.
תחת שיחייב את הבעלים לשאת בהפסדים,
נתן להם זנבר במתנה כמה מיליוני לירות,
ומדינת ישראל קיבלה על עצמה את הבעלות
על המיפעל ועל החובות.
ההמשך היה ברור, וכפי שצפה אותו
אפרים פילרסדורף, שלא האמין לנתוני־המיפעל
שהוגשו על־ידי זנבר. הבנק־לפיתוח
התעשייה הפך הבעלים וזנבר,
יושב-הראש שלו, הפך מי שקובע כיצד
ינוהל המיפעל. ההפסדים גדלו מחודש
לחודש, הריבית גדלה ככדור־שלג, ובסופו
של דבר לא ניתן היה עוד למנוע את
הגשת המיפעל לבית־המישפט.
אילו האמינו, בשנת ,1970 לחברה למימון
תעשיות ולאפרים פילרסדורף, ולא
סמכו על משה זנבר, היתד, המדינה חוסכת
יותר מ־ 100 מיליון לירות הפסדים.

שבע, מיפעלו בעבר של המשקיע צ׳ורלי,
שציודו מיושן ואינו שווה מאומה והוא
מעסיק למעלה מ־ 500 פועלים בייצור
חוטי־בותנה וצמר אקרילי. הנכס העיקרי
של מיפעל זה, אם בכלל, הוא הקרקע שליד
העיר המתפתחת.
המיפעל השני נמצא בדימונה, מעסיק
אף הוא למעלה מ־ 500 פועלים, והוא מייצר
חוטי־כותנה מעורבים בדיאולן סינתטי.
בתל־אביב היו לחברה מישרדים מפוא רים
בני 40 חדרים, בהם הסתובבו עשרות
מנהלים ומזכירות שקיבלו משכורות שמי
זנבר הבנק הוסיף

נות, אחזקת־רכב ואש״ל בלתי־מוגבל.
כונסי־הנכסים נקטו מייד אמצעים להתאים
את מיספר העובדים לתפוקה. רא שית
פוטרו 25 מנהלים, מזכירות ועובדי
מנגנון במישרד בתל־אביב, ומיספר החדרים
הוקטן ל־ 10 בלבד. שנית, נסגרו מחל קות
לא-כדאיות, מיספר העובדים הוקטן
ב־ 300 לערך. התפוקה נשארה בעינה.
פעולות אלו, הפשוטות מבחינת החיסכון
וכדאיות התיפעול, הן לבדן הקטינו את
ההפסד התיפעולי לאפס כמעט, הפכו את

אילו רק
ה א מינו מנור הכונס לקח

ף* 29 כיודי 11(70 כתב המנהל הכללי
של החברה למימון תעשיות, אפרים
פילרסדורף, אל שר־המיסחר־והתעשייה
יוסף ספיר, מיכתב מפורט שבו סיפר כי

במדינה
(המשך מעמוד )30
סירטי ססיל דה־מיל המנוח, שצולם בישראל
ומוצג עתה, תחת מטר ביקורות מל־עיגות
וקטלניות, על מסכי בתי״הקולנוע
המפוארים ביותר בנידיורק ובלונדון.
דוכי זלצר כתב את המוסיקה ליצירה
הקולנועית הנלעגת הלזו.
״גו לדה ״ הוא מועדון־לילה ישראלי
בניו־יורק, שמודעותיו מזהירות את הקהל
הניריורקי, המורכב מישראלים כמובן :
״אינך יכול להרשות לעצמך שלא לבקר
אצלנו. ערוך את סדר־הפסח עם גולדה.״
עודד קוטלי הוא השחקן הראשי בסרט
מיכאל שלי, המוצג עתה ברחוב ה־ 73 בניו־יורק,
כשמבקרי־הקולנוע של העיר חלוקים
בדיעותיהם עליו — מקטילה מוחלטת
ועד לשבחים וביקורות־הלל.
יהורם גאון מזמר בקולג׳ של ברוק-
לין, תחת הכותרת ״האמן המפורסם ביותר
בישראל.״
להקת ״פוגי״ מופיעה בבית־הספר
התיכון בברוקלין וב...ישיבה של פלאטבוש,
גם היא בברוקלין.
עליזה עזיקרי מבדרת את אוכלי ה-
מיטבח הכשר, הזוללים ״גלאט כושר״ ו
מקשיבים
ל״ציפור־השיר מישראל.״
פיגי כן־ ארי מופיע במועדון קיסריה,
ברחוב ה־ ,86 במרחק כמה עשרות מטרים
משני בניינים רבי-קומות שבהם מתגוררות
מאות מישפחות של פקידים ושליחים ישראליים,
ולמענם הוקם בוודאי המועדון.
מיהו פיני בן־ארי? מי שואל ז! גם על
כך יש תשובה במודעה :״פיני בן־ארי —
התשובה הישראלית לתום ג׳ונס.״ בבקשה.
כל המודעות האלה פורסמו בגליון ערב-
שבת אחד של הניריורק פוסט, וכל זה
קרה בניו-יורק, עיר־ואם לישראל.

אוניברסיטת חיפה
ק מ פו ״ סלמ ען

ה ק 0 ! 291

ככחידות לאגודת־הסטודגטים
כאוגיכדסיטת חיכה מתמודדת
רשימה של יהודים וערכים
״כולם מדברים על שיתוף פעולה בין
יהודים וערביים, על בסיס של כבוד והכרה

ההווים המאושרים

רותי ואמיל גטלן, בעלי מיסעדת־היוקרה
התל־אביבית קסבה, מקבלים את פני 300
אורחיהם באולס הגדול של מלון הילטון בתלי אביב, לטכס ברית־המילה של בנם־בכורם.

פעילות קאמפוס רותי רווה וענת כרמי
לא לצורך בחירות בלבד׳
הדדיים, אבל למי יש כוח לזה 1הכל נשאר
בגדר דיבורים,״ טוענת מ תי רווה, סטודג־טית
חיננית בת ,24 נשואה וסעילה ב־קמפו״ס
— קבוצה למעורבות פוליטית
וחברתית, המתמודדת ברשימה של יהודים
וערבים בבחירות לאגודת הסטודנטים,
הנערכות בימים אלה באוניברסיטת חיפה.
הקלפיות כבר הוצבו בבניינים השונים
באוניברסיטה. אף שהסטודנטים הם בדרך־
כלל -גזע אדיש לעיסקי חברה ופוליטיקה,
נחשבת אוניברסיטת היפה כאיכפתית ב־ורבים־רבים
מיקירי היישוב ומבאי הקסבה.
חגיגת ברית־המילה, שהחלה לפיי־הצה*
ריים, נסתיימה רק לפנות־ערב. אשף־
המיטבח של המלון החליט להוכיח לבעל
המיסעדה- ,שגם לקונקורנציה יש מה לומר
בתחום החך, ואת פירות מאמציו כילו הקרואים
בהתלהבות ראויה־לשבח.
הפגנת הפזרנות והמותרות שערכו בני־הזוג
גטלן, העידה כאלף עדים כי כמאורע
הזה עדיין לא היה. לגביהם, סימנה החינגה
את סוף שבע השנים הרעות, אם לא הרזות.
והם מצאו לה גם כמה סיבות נוספות.
האחת, היא שימשה להם פיצוי על מסי־בת־החתונה
שלהם, שאותה לא ערכו מעולם
מפני שהחתונה עצמה נערכה יום לפני
ליל־הסדר, לפני שמונה שנים. שנייה :
היור-ש נקרא בישראל מיכאל־משה, על שם
אחיה היחידי של רותי, שנפל במילחמת
יום־הכיפורים.
ואמיל בן ה־ ,50 שעד לנישואיו עם רותי
היה פליי־בוי עליז, כבר מתכנן את מיספר
שניים. זה מצא חן בעיניו.
״אני כבר עובד על השני,״ הכריז אמיל
באוזני כל המעוניין, ועל טענתה של אשתו
היפה — הדומה דימיון מפתיע לשחקנית־הקולנוע
סופיה לודן — שעליה להיפטר
קודם מעשרים הקילוגרמים שנוספו לה בתקופת
ההריון, השיב :״את מוצאת חן
בעיני גם ככה, וחוץ מזה, בגילי צריך כבר
להזדרז.״
אבל למיספר שניים אולי הוא כבר לא
יצטרך לחגוג את הקיצוץ בפאר שכזה,
למרות שמיספר אחד, שהיה כוכב החגיגה
הגדולה, כלל לא השתתף בה. הוא היה

לקטנים מקצצים
ו הגדולי ם אוכלי ם עוגות
ף א ככל יום נולד תינוק שהוא גם
/בן־בכור, וגם בעליה הפוטנציאלי של
מיסעדה יקרה ומפורסמת כמו הקסבה התל-
אביבית.
וכשהוא נולד, אחרי -שמונה שנות־נישו־אין
ושמונה חודשי־הריון, ידעו הוריו ה־מתפוצצים־מאושר,
רותי ואמיל גטלן, ל העריך
את הזכות שנפלה בחלקם. הם
החליטו שיורש־העצר הטרי, שיצא לאוויר
העולם במישקל ארבעה קילוגרמים ובצרי-
חות בריאות, ראוי למסיבת ברית־מילה
כזו, שכל החתונות המפוארות ביותר שנערכו
אי-פעם יחווירו מבושה לעומתה.
אמיל, יבעל הקסבה, המשופע בידידים ובממון׳
הפשיל שרווליו וניגש למלאכה.
הוא שכר, לצורך טכס־החיתוך, את מועדון-
הלילה אוהדים במלון חילטון התל־אביבי,
הפקיד על מיבצע־ההאכלה את -השף של
המלון, והרכיב את רשימת־המוזמנים ה נבחרת.
ולמה דווקא בחילטון? ״כי זהו
טכס דתי, וצריך היה לערוך אותו במקום
כשר,״ הסביר אמיל, באדיקות ראוייה־לשבח.
וכך
הוזמנו למסיבת-הקוקטייל המפוארת
במאה ידידינדלקוחות מובחרים, שמתוכם
הופיעו שלוש־מאות. ביניהם בלטו שר־הביטחון־לשעבר
משה דיין, שהגיע בהברת
בתו יעל, והאלוף אברהם (״אברשה״)
טמיר- ,שהוא ידידו הטוב -של אמיל ומשום

כך נתכבד גם בסנדקות. אך לא נפקד גם
מקומם של קציגי־צה״ל בכירים אחרים

נסיו הקסבה

בעניין הקיצוצים — שהיו רחוקים מלאפיין
את מה שנערך לכבודו.

אמיל גטלן מחזיק בידיו את בנו הבכור, בטנם בוית־המילה
שלו שנערך במלון הילטון, בו השתתפה כל אצולת הנובו־ריש
הישראלית, ביניהם שר־הביטחון לשעבר, משה דיין. מחיר החינגה: כמה רבבות ל״י.

יותר. בין המוסדות להשכלה גבוהה בארץ,
קמפו״ס היא הרשימה האיכפתית ביותר
בה .״עובדה, כל הרשימות האחרות נלחמות
במשותף נגדנו,״ אומר בגאווה עלי
הנדאווי בן ה־ ,28 הלומד -מיזרחנות והוא
מראשי הרשימה.
הפעילים עומדים הכן על קו הזינוק.
נוסף לקמ-פו״ס מתמודדות בבחירות לא־גודת־הסטודנטים
עוד ארבע רשימות בעלות
גב מיפלגתי, ועוד רשימת־יחיד של
משוגע־לדבר, הסובב בימים האחרונים ברחבי
הקמפוס כשהוא עטוף בבגד־קרטון
ועליו תמצית מצע־הבחירות שלו.
הפנינג יוזודי־ערכי. מעש היא
רשימה של המערך; צוותא !היא רשימה
•של סטודנטים חברי־קיבוצים, התומכים
במפ״ם; סלע היא הרשימה השולטת כיום
באגודת-הסטודנטים, וחבריה הם תומכי
הליכוד ; איל היא רשימה של סטודנטים
שפרשו משלוש המיפל-גות במגמה להקים
גוף על־מיפלגתי, שיעסוק בבעיות סטו־דנטיאליות
והקשורות באוניברסיטה ביל־בד,
ורשימת־היחיד היא של אבנר מעיין
המזוקן, סטודנט לעבודה סוציאלית הקורא
לעצמו רשימת יח״ד, ואחרים קוראים לו
דון־קישוט.
המייחד את קמפו״ס משאר הרשימות
הוא, לדיברי ענת כרמי, ממועמדותיה:
״העובדה שאנו סטודנטים, המאורגנים
כבר זמן רב במיסגרת חברתית מסויימת.
שאר הרשימות הן התארגנויות לצורך
הבחירות בילבד.״
מוסיף מחול עסאם, סטודנט ערבי מזוקן
הלומד כלכלה, והאופטימי ביחס לתוצאות
הבחירות לגבי רשימתו, :״אנחנו הקבוצה
הראשונה בארץ שהצליחה להוכיח, כי ניתן
לקיים חיים חברתיים, עם מעורבות פוליטית,
של יהודים וערבים יחד.״ הסטודנטים
מן הרשימות האחרות יצרו חזית מלוכדת
נגד קמפו״ס, ואינם מסתירים את הסיבות
לכד.
״אנחנו חוששים שהמילחמות בינינו
יביאו לעליית כוחה של קנופו״ס,״ אזמר
אחד מפעילי מעש, אנשי ׳מעש, צוותא
וסלע טוענים, כי קמ&ו״ס היא למעשה
רשימה שמאחריה עומדים אנשי רק״ח
ומצפן, יחד עם סטודנטים ערביים .״למען
האמת איננו רוצים שיישבו יותר מדי
ערביים באגודה,״ הם אומרים.
סמוך עלינו. קמפו״ס היא הרשימה
היחידה שבה יהודים וערבים גם־יחד.
מיספרם שווה, והפרט הפיקנטי -הוא שברשימה
מופיעה גם סטודנטית ערבייה,
רנה בסמדרימנוק, הלומדת עבודה סוציאלית.
כמו
כל מוסד המכבד את עצמו ו5מו בכל
מיפלגה, חוששים גם באוניברסיטת חיפה
מתככים מאחרי הגב. נציגי הרשימות
מוכנים לספר, לכל המעוניין לשמוע, על
כוונותיהן הזדוניות של הרשימות היריבות
לזייף קולות. המועמדים ותומכיהם נערכים
למיתקפה על הסטודנטים האדישים.
״,הסטודנטים בארץ יכולים להוות גוף
גדול ומשפיע,״ טוענת רותי רווה ,״ובכנסת
אפשר ללמוד מאיתינו, אפילו ש אנחנו
צעירים, איך לחיות יחד כמו
חברים.״
יהיה דו־קיום? הבחירות באוניברסיטת
חיפה יימשכו יומיים. התוצאות
ייקבעו לאחר יומיים נוספים, ואז תתכנס
מועצת הסטודנטים, שהיא מעין הכנסת
של הקמפוס, תבחר בוועדה מצומצמת,
האגודה, שתהיה ממשלת הסטודנטים בשנה
הקרובה.
המרצים ואנשי הסגל האקדמי אינם
מסתירים את תמיכתם בקמפו״ס .״כל ה רשימות
אינן מסתירות את שייכותן הפו ליטית
למיפלנות שונות, שגם מממנות
את מערכת־הבחירות שלהן. קטפו״ס שוינה,
והיא נותנת דוגמה טובה לכל המדינה
הזאת,״ אמר -מרצה בחיפה.
עכשיו שואלים כולם :״יהיה דו-קיום,
או לא יהיה?״
העולם הזה 2014

צ ריו לנסוע וחוק
נ די למצוא שי ש
ך* ל מי ש הי ה אי־פעם באילת יודע,
^ שכדי לעשות שם מסיבה טובה, אין
צורך בשום סיבה מיוחדת. ובכן, מה ש־האילתים
עושים כל היום זה פשוט לשבור
את הראש, ולמצוא סיבה כלשהי לחגוג.
כי אחרי הכל, החיים קצרים והסינים קרו בים,
והעיקר שיהיה בינתיים שמח. ואם
בצפון מחפשים תמיד עילה טובה כדי לחגוג,
הרי באילת די שמישהו מחליף
שעון כדי לעשות לו מסיבת־זמן, או ש מישהו
נשאר תפרן והוא עושה את מסיבת־הלירה־האחרונה.
והם מחפשים סיבות ל מסיבות
עד־כדי־כך, שהם מוכנים אפילו
לריב זה עם זה, העיקר שתיערך מסיבת-
סולחה.
אבל מה שקרה בסוף־השבוע האחרוך,
שבר את כל הכללים. אשפי המסיבות והשמחות
הנודעים של העיר ישבו וחשבו
מה עושים, עד שנוכחו כי מזג־האוויר ד<-
בלתי־יציב גם הוא סיבה טובה למסיבה.
מה שמוכיח שבאילת הכל, אבל הכל, אפש רי.
ההפנינג
הגדול נפתח ביום השישי ב־צהריים,
בכפר של רפי נלסון, ונמשך שם
עד השעה שמונה בערב. משם עברו
החוגגים לביתו של סוכדהנסיעות אברהם
בורגה, ושם נקבע הרכב מצומצם להמשך
בצורת ארוחת־ערב חגיגית במיסעדת לה־קוקי.
אלא שאצל הדרומיים אין דבר
מצומצם. המילה הזו פשוט אינה קיימת
אצלם בלכסיקון.
וכך, מתוך עשרה המוזמנים המקוריים
הגיעו למקום לא פחות מ־ 30 איש, שהצליחו
— בכוחות משותפים — לרשום את המסיבה

ברית מילה

לשחקן הבריטי ג׳ורג׳ שליק, עורו הרב
רפי נלסון באמצעות שני סכינים גדולים.
ג׳ורג׳ שכב על השולחן, ורפי חתך, כשעוזדים לידו(משמאל)

ד״ר ליאון רז מהמכון לחקר־ימי, וסוכן־הביטוח המזמר דודו
הררי, שמיהר לשפוך יין על מקום הניתוח. מתבזננת בהם מהצד
מרים עופר, רעייתו של יולי. לאחר הטכס הגיש שליק הופעה חינם.

מפ׳נק מ #שנד!
ברסיסים על הריצפה. בעל־המיסעדה, רובר״
טו, חסיד ותיק של המינהג חיווני עתיק־היומין,
מיהר להוציא לזירה את כל הסרוויסים
שברשותו, כולל אלה שקיבל
לחתונה של עצמו, העיקר שיהיה לחבר׳ה
מה לשבור נגד עץ־הרע.
אולם מי שהופתע במייוחד משימחתם
הטיבעית הפורצת של האילתים, היה אורח־הכבוד
של החינגה, הבדרן־האורח הבריטי
ג׳ורג׳ שליק, המתמחה בדיבור מן הבטן
והוא בעל תובגיודטלוויזיה פופולארית בלונדון.
ג׳ורג׳ נהנה ממסיבת חיסול המיסע־דה,
עד־כדי־כך, שהרב־המתנדב רפי נלסון
החליט, שהגיע הזמן להכניסו תחת כנפי היהדות
ולערוך לו טכס ברית־מילה כדת־וכדין.
ומאחר שהיו לו כאבים קלים במקום
הניתוח, נתנו לו למצוץ קצת יין מהאצבע
ואפילו לימדו אותו לשיר, עם כולם, את
כל השירים הנוסטאלגיים היפים מימי התנועה.
בין
המנות׳ שהיו לעילא־ולעילא, ובין השירים
שכמותם כיין הטוב, אט־אט התחסלה
המיסעדה ונצרדו הגרונות. ובשעה ארבע
לפנות־בוקר נוכח רוברטו, בעל־המיסעדה
כי מה שנותר שלם היה רק בקבוקי־

אידהספנוח

המשקה. ובראותו כי רבה השימחה ועדיין
רב המרץ, החליט להוכיח לכל מה פירוש
הפיתגם ״הוויסקי נשפך כמים״ הלכה*
למעשה. הלך ושלף מן המחסן עשרה בקבוקי
ויסקי משובח, עלה על השולחן וערך
לכולם מיקלחת ויסקי לריענון.
אבל בסוף, כשכימעט תם המזון במיסע־

המינהג היווני העתיק, ומשליך על הריצפה
צלחת נגד עין־הרע לקול תשואות החוגגים.
הנ״ל בספר־הזהב של המסיבות האילת״
יות לדורות יבואו.
תנאי ראשון למסיבה טובה הוא, כידוע,
מזון משובח, וכזה היה שם בשפע. התנאי
השני הוא משקאות טובים ואז, בהתאם
.למסורת המיסעדה, מילאו קגקן־ענק ב־17
בקבוקי־יין, והקנקן עבר מפה לפה.
כטוב ליבם של המסובים במאכל ובמש קה,
החליט איל־הספנות החיפאי יולי עופר
להוסיף שימחה על ששון, ובישר לכולם
שהחליט לרכוש עבור בגו ואחיינו את
ספינת־המירוץ של הקבלן אריה דגן.
על סיבה רצינית שכזו באמת אי־אפשר
היה לעבור לסדר־היום. כשלב ראשון הציע
סוכן־הביטוח, דודו הררי* ,שהוא גם מפקד
המישמר״האזרחי כמקום, כי יש לנהוג בהתאם
למסורת היוונית העתיקה, ולשבור
צלחת נגד עין־הרע. הוא הביא איתו מהבית
כמה צלחות כדי לכבד את כולם במיצווה,
אלא שאיש לא הסכים לוותר על הטכס
היווני המהולל. וכך, עד־מהרה שינו
הצלחות כולן את מצבן המקורי, ורוכזו

הל מלון לרום, שהגיע למסיבה בחברת
ידידתו האמריקאית ג׳ולי. כשראה רודולפו
.שכל הצלחות במסעדה נשברו, הזמין את
הנוכחים העליזים לאדוחת־בוקר במלונו.

השקת לחיים

מייוחזת מבצעים הקבלן האילתי אריה דגן, עם בקבוק־יין
ענקי בידו, ואיל־הספנות יולי עופר, גם הוא עם
קנקן־ענק. בקבוק היין והקנקן עברו מפה לפה, והיו מקור־השתיה היחידי במסיבה.

דה ולא נ־שארו צלחות להגיש עליהן מה
שנשאר, ולא נותרו גרונות בריאים כדי
לשיר, החליטו הכל להתפזר, ולהמשיך
את ההילולה למחרת בצהדיים. באותו מקום
שבו החלה, הוא כפרו של נלסון.
ואם הם לא מצאו סיבה טובה להפסיק,
הרי הם בעניין המסיבה הגדולה ההיא עד
עצם היום הזה.

(חמשו מעמוד )23
או, שיחררו אותם,״ סיפר ראש־המועצה,
והוסיף :
״אנו רוצים להיות אזרחי מדינת ישראל,
חלק בלתי־נפרד ממנה, אבל איננו יכולים
להתקיים ללא אדמה משלנו. אנו רוצים
מהממשלה שתשלח הנה ועדת־חקירה. מי
שאחראי על הטבח, שייענש מי שנפגע —
שיקבל פיצויים מהממשלה. לא רק״ח עמדה
מאחרי המחסומים. זה חיה עניין של קיום.
אינצו יכולים לוותר על האדמות. זה מקור
הפרנסה והחיים שלנו.״
הכפר דיר־חנא נמצא במרחק קילומט רים
ספורים מעראבה. גם בכניסה לכפר
זה נראים עדיין סימיי המחסומים, ואפר
של צמיגים שנשרפו שם. מדוע התערבו
כוחות צה״ל זהמישטרה ללא צורך, והפכו
את יום־תאדמה מרחץ־דמים בגליל?

פר הצעיר, הלובש עדיין את החולצה
ספוגת־הדם ששתת מראשו ביום בו פרצו
אנשי הצבא והמישטרה כדי ״לעשות סדר״.
״בבוקר באו כמה נשים, וביקשו ממני
לעזור בפינוי הפצועים שנפגעו מכדורי
החיילים. אני עברתי קורם עזרה־ראשונה,
ולכן פנו אלי. יצאתי לרחוב, וראיתי מכונית
פרטית שבתוכה היו אנשים שזעקו
מכאבים. מאחרי המכונית היה מחסום של
אבנים. התחלתי לפנות את הדרך, כדי
שהמכונית תצא בחזרם. אז הגיעו החיילים,
והתחילו להרביץ. הם ירו בגלגלי

קרבי. תושבים רבים מביעים את התמרמרותם
על הסתערות החיילים והשוטרים.
״לא נוכל להתקיים בלי האדמות שלנו,״
הם אומרים .״זה מה שקושר אותנו למקומות
האלה, ולמדינה כולה. אם נוותר על
האדמה שלנו, שהיהודים מפקיעים, פירוש
הדבר שאנו מוותרים על עצם קיומנו פה !״
כך מתבטאים היום, שבוע ימים אחרי
מרחץ־הדמים בגליל התחתון, ערביים רבים
שאינם מבינים איזו תועלת תצמח למדינת
ישראל מכך שהאמת על המאורעות תישאר
נעלמת.
שקט שלאחרי ולפני

ללמד א ת
הערבים לקח
** רכיים דגים, משלושה הכפרים
עראבה, דיר־חנא וסכנין, טוענים כי
הממשלה החליטה להכות בהם כדי שישמשו
דוגמה לערביי ישראל כולה, על מה
שעלול לבוא עליהם אם יתנגדו להפקעת
האדמות. שאלות רבות מעלים תושבי הכפרים,
ואף לא שר אחד בממשלה ניסה
לענות עליהן .״מדוע לא ירו אנשי מישמר-
הגבול על יהושע פרץ ועל פועלי אשדוד,
כאשר הם סגרו את שערי הנמל? מדוע
ליהודים מותר לשבות ולערבים אסור?״
על כך השיב עבדול גזאווי בן ה־,25
פועל־בניין, יליד עראבה. הצעיר, גבה־קומה
ורזה, טוען כי מה שעשו החיילים
והשוטרים בכפרו, ובכפרים הסמוכים, נעשה
במטרה מפורשת לדכא אותם .״אנו
ערבים, לא יהודים, ובגלל זה מגיע לנו!״
גזאווי סיפר שנלקח על־ידי החיילים
לתחגת־חמישטרה בסכנין, מפני שעמד ליד
חלון ביתו בשעת העוצר. החיילים דרשו
ממנו להגיף את התריסים. הצעיר הסביר
שאין לו תריסים בבית. כשסירב למלא
אחר פקודות החיילים, נעצר מייד.
״בכניסה לתחנת־המישטרד״״ טוען גז-
אווי, אילצו אותי לעבור בין שתי שורות
של חיילים, שמונה בכל צד. כל אחד
הרביץ לי, עד שהגעתי לפתח התחנה. בתוך
הבניין היה שוטר אחד, שפתח לי את
הרגליים ובעט בי, באומרו, :זד, כדי שהדם
שלו לא ילכלך את הדם שלנו, אם
תתקרב לבחורה שלנו.״׳
שרי־הממשלה טענו שחיילי צה״ל והשוטרים
הסתערו על הכפרים הערביים
כדי להשליט בהם סדר. האם למה שעשו
כוחוודהביטחון בכפרים, ניחן לקרוא סדר?
דג׳א הטיב, בן ,26 הוא מורה במיקצועו
ומשמש מזכיר מועצת פועלי דיר־חנא. סי-

שבו נהרגו על־ידי כוהות־הביטחון שלושה
ערבים — שני גברים ובחורה אחת —
נשאלת השאלה כיצד עוברת הממשלה
בשתיקה על העינויים שביצעו חיילים
ואנשי־מישטרה במהלך מרחץ־הדמים בתושבי
המקום. מדוע עדיין לא נפתחה החקירה,
שתגלה את מוקדי השריפה בגליל?
מחמוד חאלד דרוויש, בן ,25 הוא נגר
מכפר סכנין. הוא ממשיך לשבת בביתו,
מוקף קרובי־מישפחה, וכל עיתונאי־חוץ
המבקר בסכנין מובא לשמוע את סיפורו.
זהו סיפור עצוב, מדאיג ומזעזע. גם
אם יהודים רבים יטענו שמחמוד דרוויש
הגזים ״כמו כל ערבי״ במה שקרה לו.

1ו ^ 1י | 1 ¥יו 1111ו [ 1 1לן חמד יוסף נעאמי, תושב הכפר עראבה, מצביע
• * 11 ! 11/1 11\ 11יייי לעבר האדמות שהופקעו לאחרונה על־ידי הממשלה,
לצורך פיתוח הגליל. הערבים טוענים כי בעצם, מטרת ההפקעה היתה ייהוד
הגליל. מישפחתו של חמד נעאמי איבדה, בהפקעה, את כל 18 הדונמים שמהם התפרנסה.
המכונית. לכן הייתי צריך להעביר את
הפצועים למכונית אחרת. כשגמרתי, תפס
אותי שוטר אחד ואמר לי , :אתה לא תחזור!׳
הסברתי שאני לא עשיתי שום דבר
רע, לא השתתפתי בהפגנה ולא הקמתי
מחסומים. השוטרים השיבו לי, :זה כבר
לא חשוב. אתה לא תחזור הביתה.׳
״ליד מכונית אחת, שעמדו להעלות אותי
עליה, עמד גבר לבוש אזרחית. הוא
התחיל להרביץ לי, ורצה לפגוע באבר-
המין שלי. גם. לו אמרתי שאני לא זרקתי
אבנים, ולא עשיתי דבר, חוץ מזה שהעברתי
את הפצועים למכונית. גם הוא השיב
לי , :זה לא חשוב !״׳
הלך־הרוחות בשלושת הכפרים עדיין

״במקום להיכנס ללבנון ולעשות סדר,
כפי שהיה צפוי, וכסי שאיימו ישראלים
רבים לעשות, פרצו החיילים לכפרים הער ביים
בגליל, וכבשו אותם. בדרך זו חשבו
שיירד המתח בצבא, והערבים הישראלים
ילמדו לקח ולא ירימו את ראשם.״
כפריים ערביים אחרים, צעירים ומבוגרים
כאחד, מזהירים :״הממשלה צריכה
לבטל כליל את התוכנית של הפקעת האדמות
מהערבים, אם היהודים רוצים באמת
שלא לקומם את התושבים הערביים. בלי
זה, לא יהיה שקט !״
אותם תושבים מטילים ספק בכוונתם
של היהודים לחיות בשלום עם אזרחיה
הערביים של מדינת ישראל. בכפר סכנין,

ן* כך סיפר הנגר מסכנין :״בשעה
1שמונה וחצי בבוקר, ביום השביחה,
נעצרתי על-ידי שמונה שוטרים שהתחילו
להרביץ לי. צעקתי, :זאת האדמה שלי!
למה אתם לוקחים לנו אותה? האם זאת
דמוקרטיה? איפה היא?׳״
דרוויש נפצע בכמה מקומות בראשו,
במהלך הטיפול המישטרתי בסכנין. בחצר
התחנה המשיכו השוטרים להכותו, עד שדם
רב החל יורד על חולצתו.
אז נלקח העצור אל שוקת הסוסים, וראשו
נתחב לתוך המים, עד שהחל מאבד
את הכרתו. היו מוציאים את ראשו, מניחים
לו לנשום כמה נשימות, ושוב דוחפים את
ראשו לתוך המים. השעשוע הזה לווה,
לטענותיו, בדברים :״נו, אתה רוצה עוד
אדמה? קח אדמה ! אתה רוצה דמוקרטיה?
זה בשביל מי שרוצה דמוקרטיה!״
מחמוד דרוויש ניצל רק אחרי שהופיע
במקום קצין־מישטרה וקבע שיש להפסיק
את המישחק בגלל הפצעים שנגרמו לו
בראשו. דרוויש הועבר לבית החולים
פוויה בטבריה, שם תפרו את פצעיו.
סיפור נוסף, חמור גם הוא, גולל סולי-
מאן חוסיו שלאעטה בן ה־ ,21 פועל-
בניין מסכנין. הוא הראה את כף־ידו הימ נית,
כשהיא חבושה, וטען שהשוטרים
השתמשו בה במקום מאפרה, בהיותו במעצר
.״הקצין אמר להם לא לעשות ליב-
לוך ולא לזרוק את הסיגריות על הריצפה.
הם תפסו את ידי, וכיבו את הסיגריות על
כף היד. הם קראו לי,מאפרה אמריקאית/״
טען סולימאן שלאעטה.
כל זה התרחש לפני כשבוע ימים בילבד.
אז היו כל הדרכים המובילות לכפרי הגליל
מוצפות כוחות צבא ומישטרה. כיום שורר
שם שקט. האש כבתה, אך הרמץ עדיין
רוחש. המתים נקברו, אך הפצועים עדיין
זועקים, ועשרות מערביי ישראל שוהים
עוד במעצר. השקט הזה מתוח, מלאכותי,
שקט שלאחרי סערה אך גם לפניה.

1 1 1 6 1 1

1) 1 1 1 6 5
מכנים אותר
מוו ת...

מכיצים: הלטיס ב1/־־נ7

קינגס מן

ת ״ צו תבעוירים ש ח שגוני ס ! שי ס •

במדינה חקירות חטתבה בארביו! העיחתים
הבדץ ש,הסריח
ח״כ אהוד אודמרט
ברעש כדו?
התרוקן בקו? דממה דקה

אן * אחד
לאמביד אתעור
הפגים שלד
כמור.
חוץ מאתנו.

רק לפני מיספר שבועות היד. ח״כ
לעם אהוד אולמרט גיבזד־היום. תמונותיו
פורסמו בכל העיתונים. הטלוויזיה שידרה
ראיונות עמו כמעט מדי יום. כתבות־ענק
פיארו את מיבצעיו הבלשיים והציבור היה
אחוז מתה: איזה גילוי סנסציוני יכין לו
הח״כ הנועז למחרת היום?
גולת הכותרת של פעילויותיו הבלשיות
של ח״כ־הסמבה היתד. חשיפת הפשע־המאורגן
בישראל. בראיון רדיו, שצוטט
למחרת בכל העיתונות הישראלית, גילה
אולמרט כי חקירותיו בעולם־התחתון ה ישראלי
העלו כי בתל־אביב פועלת רשת
של אנשי פשע־מאורגן המסתייעים בקצינים
בכירים בצה״ל. הוא סרב לנקוב בשמות
אנשי הרשת, אולם טען, כי מסר
למישטרה את שמותיהם של העומדים
בראש ההירארכייה.
בין אלה שהתעניינו בגילוייו של ד.ח״כ
האמיץ היה גם חבר-כנסת אחר. ח״כ
מוקד, מאיר פעיל, נדהם וודאי, כמו אזרחים
אחרים, למיקרא ומישמע גילוייו המזעזעים
של אולמרט.
מה שמאיר פעיל לא הבין הוא איד
זה, אחרי שח״כ אולמרט מסר ליריעת
המישטרה את כל המידע שבידיו על

׳וקסא

אנו יודעים מה זה לסבול מעור
שמן ובעייתי ויודעים
מז ^ 3 } 0 6 3ז.
איד נוצרים פגעי עור. אנו מבינים
ולטיפול שבועי מסכת הפנים
בנקבוביות מורחבות,
בנקודות שחורות, ובפצעונים.
13$10א?30 למשך סו עד 15 דקות.
בטיפול יומי של 5עד סו דקות
לכן, יצרנו במעבדות הדס את
יש לכם סיכויים מצויינים לעור
סדרת ;)6 5 ^ 60131 ויו<16ח 0א ו שתעזור
פנים חלק, בריא ורענו.
לכם לפתור את בעיות עור הפנים,
בהצלחה עם סדרת
התחילו הערב עם רחיצת
60!31ק 11) 6 5ז 16 זח 0א\ של .404$
הפנים בסבון ללא סבון,המיוחד
י)35״ו?30 המשיכו בבקר שוב
לקבלת ייעוץ והדרכה לטיפול
בניקוי ודיענוו ב־ו)35״י?30 ולהגנת
בעור הפגים ניתן לפנות:
העור במשך היום מרחו וח0 3חז1ו1ו .4סל 72 .ו , 5$ת.ד ,474$ .ת־א.
בכד* לקבל מראה נאה ומושלם
של העור, משחו בסיק איפור

לצעירים
שי שלחם בעיות עור פנים

באיר-ורשבסק•

ח״ב־כלש אולמרט

תעדיפון המנוי׳ של
החל מי1.3.76

לא דובים ולא מאפייה

העולם-ר.תחתון הישראלי, אין המישטדד.
נוקפת אצבע, אינה עורכת מעצרים המוניים
ואינה עושה כל פעולה לחיסול
הפשע־המאורגן.
מילחמה !לצד המאפיה. אל׳יס
(מיל ).מאיר פעיל, יכול היה ודאי לדאות
את עצמו כנפגע מגילוייו של אולמרט
שבין אנשי הפשע-המאורגו בישראל פוע לים
גם קציני-מילואים מיחידות מובחרות.
אין זה נעים לצאת למילחמה עם חשד
שהקצין המשרת לצידך אינו אלא אחד
הדונים של המאפיה הישראלית.
יפעיל פנה בשאילתות לשר־המישטרה.
הוא ביקש לדעת באיזו מידה אכן אומתה
על-ידי המישטרה האינפורמציה שנמסרה
לה ע״י ח״כ אולמרט. הוא ביקש לדעת
עוד אם ח״ב אולמרט אכן העביר לידיעת
המישטרה את שמו של האיש מיספר אחד
בפשע-המאורגן בישראל, כפי שטען, ואת
שמות המיספרים האחרים בהירארכייה.
השבוע מסר שר־המישטרה שלמה הילל
את תשובתו לשאילתות של פעיל, המתייחסות
לח״כ אולמרט. תשובותיו של שר-
המישטרד. לא השאירו כל מקום לספק:
כל המידע־כביכול שהיה לאולמרט לא
היה אלא בבחינת עורבא פרח.
דיוחח הילל :״בעקבות הפירסומים קויי-
מה שיחה בין מטה המישטרה לבין ח״כ
(המשך בעמוד )42
העולם הזה 2014

העולס
לשנה בלירות

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לבל ארצות אירופה ואיראן לקפריטיו לארה״ב ולקנדח
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד למבטיקו לדרומ-אפריקה, זמביה, רודזיח, ונצואלה
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו וימאן
לאוטטרליה וניו-זילנד
לפנמה

ל-,ן !/שנה

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

16 + 216
216־50 4
232 256

חוה

= 316
= 294
= 387
= 373
216 216 216 216

100 +

171 +
157 +
216 216 216 216
216

378 = 162 +
434 = 218 +
496 = 280 +
491 3= 275 +
454 3= 238

מחיר הוצאות
העיתון ׳משלוח

118 — 8 + 110
135 = 25 + 110 110 110 110 110

160 149 =:
=195 2
= 188

191 = 81 + 110
219 109 + 110
250 = 140 + 110
248 = 138 + 110
110־״229 85 119 4
315

בוא אל הבנק הבינלאומי הראשון
ותקבל

טלוויזיה
צל׳ ש
• למערכת-החדשות בראשותם של דן
שילון וחיים יכין, על הכיסוי המקיף ד
המאוזן של מאורעות יום ה־ 30 במארס,
הוא יוס־האדמה, השביתה הגדולה של
ערביי ישראל. נוסף לדיווחים צילומיים
טובים מהשטח, הביאו העורכים ראיון

^ 100

הטווה

צנזור השלפרס
על הטלוויזיה
שיחה קשה התקיימה בשבוע שעבר בין שר־הביטחון יטימעון פרס, לבין מנכ״ל
רשות־השידור יצחק ליכגי. פרס טען כי
שידורי-הטלוויזיה על המהומות בגדה ליבו
את היצרים, והגבירו את המהומות. ליבני
דחד. טענות אלה מכל־וכל, אך פרס דרש
שכל כתבה מהגדה תעבור ״צנזורה״ שלדובר־צה״ל או, בלשונו-שלו :״תעבור
דיברור.״
לכך לא הסכים ליבני, ואז הודיע לו
שר־הביטחון כי על ציוותי־הטלוויזיה תיאסר
הכניסה לגדה המערבית, ללא ליווי
של קצין מטעם דובר־צה״ל.מנכ״ל הרשות לא הסכים אף לתנאי זה,
והודיע לשר־הביטחון כי ציוותי־הטלוויזיה

בתכניות החסכון

ק צי

117121
עוז דירה

בכלל, אחד הכתבים שהתבלטו בעת האח רונה,
עמיקם אכן־ חן.
אבן־חן התפרסם בכיסוי שלו לפרשת
ילדי יונדף, וכן במיספר כתבות למבט
בנושאי בידור.
אחרי •שאבן־חן הבין כי אין אפ-שרויות
קידום פתוחות עבורו במערכת החדישות,
הוא העדיף להתפטר מרשות־השידור לחלוטין.

10000

הבנק
הבינלאומי הראשון

40 סניפים לשרותך ברחבי הארץ

חיים יבין
הכיסוי הקיף
מעניין בערב השביתה עם יועץ־ראש הממשלה
לענייני ערבים, שמואל טולי
דאנו וראיון מאלף במוצאי־השביתה,
עם שר־המישטרר, שלמה הילל.

צל״ג
רכו שה...

הפכה אותו לחברת מניוון.

ג׳ין בירקין

!• לעורך המדיני של הטלוויזיה אלי
אייל, על כתבת־התחקיר שלו על מישרד־החוץ(
.השבוע, יומן אירועים, יוס ו.)2.4 /
הכתבה איימה להוות מחקר יסודי על
מישרד־החוץ, אך תחת זאת הוקרנו קיטעי
צילומים מהעבר• ,שהיו מעניינים כשלעצמם
אך הופרעו על־ידי פרשנות מליצית ו־ראיונות
דלוחים עם שר-החוץ הנוכחי
ינאל אלון, ועם שני שרי־החוץ שקדמו
לו, גולדה מאיר ואכא אבן.

מאחרי המסך
•1 3סר טי

סטריק דיואר
לאן פייר אומו
לאן קלוד בריאלי
בכורה ארצית

כקולנוע ״מוגרבי״ ת״א
4.30 — 7.15 — 9.30

בערב -ש ב תו ת
החל מיום השישי, ה־ 9באפריל לא יוקרנו
סרטים בערבי־שבת בטלוויזיה. התאחדות
בעלי־בתי־הקולנוע הודיעה במיכתב למנכ״ל
רשות־השידור, יצחקל בני כי עד ל-שיבוי
מדיניות המיסים -של הממשלה לגבי בתי־הקולנוע,
הם לא יאשרו מבירת סרטים
לטלוויזיה.
צעד־הנגד של מנכ״ל הרשות, היה פנייה
אל הממונה על ההגבלים העסקיים במישרד
המיסחר־והתעשייה, עורך־הדין מרדכי
חורוכיץ, בעלה של הפיזמונאיודהמלחינה
נעמי שמר, בתלונה על בעלי בתי־הקול־נוע.

רשות־השידור אינה תולה תקוות
רבות בפעולתו של הורוביץ, והתארגנה
כבר לקראת הפסקת הסרטים. ב־ 9בחודש
יוחל בהקרנת הסידרה אדוארד השביעי,
למשך עשרים שבועות.

טסלדהפ סי קאתהב רז ג ז
שימעון טסלר, כתב מבט שערך ברוגז
ארוך עם דן שילון, מנהל מחלקת־החד־שות,
ולא עבד משך חודשים אחדים, הפסיק
את הברוגז וחזר לעבודה.
על־פי סיכום -שנערך בין שילון לטסלר,
יהיה טסלר מפיק מהדורת־החדשוח היומית
הקצרה, אחרי פסוקו של יוס, עד לחודש
אוגוסט, מועד שובו מגרמניה של דדן כן״
ישי, אשר לו הובטח תפקיד זה.

תן טרמפ לחייל

אבן־ חן עוזב
בעוד שמעון מסדר חוזר לעבודה, עזב
את מחלקת־החדשות ואת רשות־השידור

שימעון טסלר
הברוגז נגמר
ייכנסו לגדה המערבית בכל־זאת, גם ללא
אישור השר או דובר־צה״ל, ובאותם מיקרים
שבהם יסולקו, יצויין הדבר במהדורת־החדשות
-של אותו יום.

קרג מן ומיטל ה שלי מו
פרשת הריב בין הסמנכ״ל לשעבר של
רשות־השידור, אחרון מיטל, לבין יו״ר
ועדת-הכספים של הכנסת, ח׳^כ ישראל
קרגמן, הגיעה לסיומה.
מיטל, המ-שמש כיום כעוזרו של מנהל
חברת העובדים, אפרים ריינר, שלח ל״
קרגמן מיכתב חריף, בו התלונן על ביטויים
שהשמיע קרגמן נגד מיטל ב״שיבת ועדת*
הכספים, ובהם כינה את מיטל ״נוכל ורמאי.״
קרגמן
השיב לו במיכתב שבו הכחיש
דברים אלה, למרות שהדבר מופיע בפרוטו קול
הישיבה, ומיטל- ,שחשב להגיש תביעת־דיבה
נגד קרגמן, רואה בכך את הפרשה
כמחוסלת.

על הגל
ה מנ הלהחדש הגיע
בקול עגות חלושה נכנס השבוע לתפקידו,
באיחור של חצי־שנה, מנהל־הרדיו החדש
חגי פינפקר. פינסקר הבהיר מייד כי
הוא מתכוון לנהל את הרדיו בשקט, ללא
מהפכות־רבתי, ולהניח לדברים לזרום
מאליהם.
למרות -שרבים, ברדיו, מפקפקים אם במדיניות
זו של ״עשה מעט״ יזכה פינסקר
בהצלחה, מאחלים לו הכל הצלחה בתפקידו.
העולם
הזה 2014

^ ין טעם שאסע עם הקבוצה לנעמן, חבל לי על
הזמן,״ השיב דני ברכה, כדורסלנה הצעיר של
הפועל תל־אביב, כאשר ביקש ממנו מאמנו, חיים חזן,
להצטרף לקבוצה למישחק מול מכבי חיפה. דני ברכה סירב
לעלות למונית, שהסיעה את השחקנים לאולם בנעמן. רק
פיני חוזז, כדורסלנה הצעיר של הקבוצה, הופיע למועדון
במועד •שנקבע.
לא פחות מחמישה כדורסלנים לא הופיעו במועד שנקבע.
החמישה היו נחמיאם, מלמד, קרוייזמן, מגידו ודני
ברכה. רק אחרי שמנהל־הקבוצה ,״בלונדי״ הוכרמן׳ נסע
עם מונית השחקנים לביתו של דני ברכה, הצליח המנהל
להביא את ברכה למישחק בנעמן.

רד בקבוצת
הכדורסל שד
הפועל ח ל ־ אביב

חיים חזן, הוא תמיד אהב אמריקאים. ככה זה אצלו.״
״מה שעיצבן את הישראלים העונה,״ מספר ברכה ,״זה
שלפני כל מישחק היו האמריקאים מקבלים הוראות מחזן
בחדר־ההלבשה, ואילו השחקנים הי־שראליים היו מתאמנים
בקליעות. בזמן הטיים־אאוט, היה חזן מפנה את גבו ל ישראלים.
ואם דיבו־ באנגלית, לא טרח לתרגם את הוראותיו
לעברית עבור הישראלים, שלא שלטו מספיק בשפה
האנגלית.״
מורת־רוחם של הצעירים בקבוצה נובעת מן העובדה
שאל הפועל תל־אביב הגיעו כדורסלנים אמריקאיים —
סטיב וקסמן וברט ספייט — שהם מסוג ד׳ ו־ה׳ בקנה־מידה
אמריקני.
״חזן,״ אומרים שניים מן הצעירים ,״היה חייב לתת
לווקסמן ולספייט לשחק כל הזמן, כדי להוכיח לממונים
עליו שהוא בחר שגי אמריקאים מתאימים לקבוצה. אבל
התוצאות הוכיחו שהוא קנה שני חתולים בשק.״
ביום הרביעי בשבוע שעבר -שוחחו דני ברכה ופיני
חוזז עם אחד מחברי־ההנהלה של קבוצתם .״אתם לא
יודעים,״ אמר להם, ספק בצחוק ספק ברצינות ,״שחזו
הוא טיפוס נקמני. אני מציע לכם, שמהיום והלאה אל
תבואו למישחקים עם תילבושת־ספורט. בין־כה־וכה תמשיכו
לחמם את הספסל. אתם חייבים לזכור שהקבוצה כבר
הבטיחה לעצמה את השתתפותה בגביע קוראץ /ועכשיו
הוא לא צריך אתכם.״
לכדורסלנים הצעירים יש גם טענות מיקצועיות נגד
המאמן :״אנחנו לא מתרגלים באימונים שמירות למיניהן,״
אומר נחמיאס .״מאמן שלא נוסע להשתלמויות בארצות*
הברית, הוא לא מאמן.״ לגבי נו־שא הכושר הגופני בקבוצה,
מגלה כדורסלן צעיר אחר :״כשבארי לייבוביץ מחליט
•שיהיה אימון־כושר, אז אנחנו עושים אימון־כושר. כש־לבארי
לא מתחשק אימון־כושר, אנחנו לא עושים אימון-
כושר.״
באותו הקשר מוסיף דני ברכה :״בגמר הגביע, כשחזן
הכניס אותי לשחק ואמר לי לעשות משהו, בא לייבוביץ
ואמר לי לעשות משהו אחר. לייבוביץ הבין מהר שחזן
איננו טאקטיקן.״

י ח סי ם
לבביי ם

כרפה

חוזז

ן£י דשה כפני עצמה מהווה אהוד צין, מי שהיה
״ * עוזרו של חיים חזן עד אמצע עונת הכדורסל .״אהוד,״
מספר ברכה ,״היה תומך בנו. לא פעם שמענו שהוא לוחש
לחזן , :חיים, זה לא היום של ספייט ווקסמן, תן לצעירים
צ׳אנס׳ .אהוד צין היה לפחות נותן לגו כמה תרגילי־בדשר.
אחרי הדרבי הראשון, שבו הובסנו בהפרש של
43 נקודות, גרם חזן לסילוקו. בקבוצה כמו מכבי תל-
אביב יש עוזר-מאמן, אבל בהפועל תל־אביב החליטו,
כנראה, שלא צריך עוזר־מאמן.״
כאשר התבקש חיים הזן להשיב על בעיית הצעירים
באגודה, השיב :״על הצעירים אין לי על מה לדבר.״ אין
כל ספק שהשערורייה• ,שהתרחשה העונה בהפועל תל־אביב,
תביא לסיום הרומן בין חיים חזן לבין הקבוצה.

כחמיאס

בסוף מישחקד, של הפועל תל־אביב נגד מכבי חיפה,
ניצחה הפועל תל־אביב בקושי רב 92:91 ,לאחר הארכה.
משך כל מהלך המישחק ישב ברכה על ספסל־המחליפים.
מייד כתום המישחק התפרץ לעבר חזן, ובין השאר התמרמר
:״אתה מביא אותי עד נעמן בשביל שאשב על
הספסל !״
בתחילת השבוע אמר ברכה :״כבר שלוש שנים הוא
לא מדבר איתי בצורה נורמלית. רק בתחילת העונה הוא
הבטיח לי •שלא ארד מהמיגרש, ואשחק כל הזמן לצידו
של בארי לייבוביץ. במשך כל העונה באתי לאימונים.
אבל לאבישר ולספייט, שלא התמידו באימונים מכל מיני
סיבות, הוא נותן ל-שחק !״

שני סוגי
קבו עו ת

יימת הרגשה בהפועל תל-אביב,״ אומרים בזעם
כדורסלניה הצעירים של הקבוצה ,״שהמאמן, חיים

חזן, גרם להקמת כנופיית כדורסלנים אמריקאיים, כאשר
הוא עומד בראשה.״
השוני בין קבוצה הבנוייה על טהרת הכדורסלנים
הישראליים לקבוצה שבה משולבים שחקנים אמריקאיים,
בא לידי ביטוי בדרך־מיקרה, בהתבטאותו של שר החינוך,
אהרון ידלין, שכתוצאה ממנה נפגעו כדורסלגיה האמריק־אים־העולים
•של הפועל תל־אביב. אוהד כדורסל המבקש
למצוא סימוכין לשוני בין קבוצה ישראלית־טהורה לבין
קבוצה שחיזקה את עצמה בכדורסלגים־יהודיס-עולים מ־ארצות־הירית,
חייב לראות את הפועל תל־אביב כדוגמה
מובהקת להבדלים שבין שגי סוגי הקבוצות.
מה שאירע העונה, מאחרי הקלעים של קבוצת הפועל
תל־אביב בכדורסל, מסביר במידה ניכרת את כישלונותיה
הצורבים •של הקבוצה, המשוסעת בכוכבי־כוץ רסל נוצצים.
מאידך, חושף סיפורם של הכדורסלגים הצעירים בקבוצה
תככים ומריבות, המטילים צל על חיוניותם •של מרבית
הכדורסלנים האמריקאיים המופיעים בהסועל תל־אביב.
לא בכדי, כבר לאחר המחזור השני של תחילת העונה,
הכריזו שישה מכדורסלניה הצעירים — ברכה, נחמיאס,
חוזז, מלמד, קרוייזמן וסמי מגידו — מרד גלוי נגד המאמן
חיים חזן. שניים מהם — פינחס קרוייזמן וסמי מגידו —
פרשו זמן רב לפני תום העונה, שנסתיימה השבוע.
מן הראוי לציין, שבתוך שישה הכדורסלנים הצעירים,
יש לפחות שלושה בעלי פוטנציאל מצויין, אשר צמהו
מתוך חממת המועדון שסבל, בשנים האחרונות, מהיעדר
כדורסלנים צעירים מבטיחים.
פיני חוזז, חייל בן ,20 הוא אחד משלושת הצעירים
המבטיחים בקבוצה. חוזז מתנשא לגובה •של 1.97 מטר,
ונחשב כאחת התגליות הגדולות של הכדורסל הי-שראלי
בעת האחרונה. הענק השני מתוך השלישייה הוא שמואל
נחמיאס, המיתמר לגובה של שני מטרים. יחמיאס, בן ה־,21
נכלל בסגל ניבחרת ישראל בכדורסל.
הצעיר השלישי בחבורה הוא דני ברכה, שגובהו 1.84
מטר. לא מכבד נכלל דני בסגל המורחב של גיבחרת
ישראל בכדורסל. על מה שאירע העונה בהפועל תל־אביב,
אומר ברכה במרירות :״השיקולים המיקצועיים לא הינחו
את המאמן חיים חזן העונה.״

וקסמן

לייכוכיץ

כדורסלן צעיר אחר, שביקש להישאר בעילום־-שם,
הוסיף :״מאמן שמבלה את זמנו עם האמריקאים, לא
יכול להיות אובייקטיבי; מאמן שמשחק קלפים עם
האמריקאים •שלו, זה לא מאמן. אם חזן רוצה להיות חבר
•של האמריקאים לא בפרופורציות המקובלות, אין לו מד,
לחפש בהפועל תל־אביב.״

שני ח תו לי ם
בשק

ך ן יני הוזז, המהווה כישרון בקנה־מידה בינלאומי,
יי ולמען האמת זכה לשחק במעשה יותר מכל כדורסלן־
צעיר אחר בקבוצה, מודה :״עד כמה שאני מכיר את

ספייט

מוזר הדבר, שדווקא היחסים בין הכדורסלנים בהפועל
תל־אביב — אמריקאיים וישראליים — הם לבביים, ומהווים
ניגוד־מה לקבוצת מכבי תל־אביב, שכדורסלניה מתייחסים
כיום אל קבוצתם כאל מקום־עבודה גרידא, ללא כל קשר
חברתי. מעציב, שרק דמותו של המאמן העיבה על
האווירה החברית בקבוצה.
אך ככל שנשמעים הדברים מדאיגים, הרי כבר עתה
מסתמן לחץ של שישה הכדורסלגים הצעירים על סקציית־הכדורסל
של המועדון התל־אביבי, במטרה לזכות בשיחרור
לאחת הקבוצות.
״הפועל תל־אביב,״ סיכם שמואל נחמיאס ,״היא קבוצה
שבורה היום. יקח לה הרבה זמן עד שתתאושש מהנזק
שנגרם לה על־ידי חיים חזן״.

קולנוע שחקנים דאסט־ן הובמן וגדה או סקר
הימים חולפים, משמיצים ומשמיצים, ר
האוסקר בעינו מנצנץ ועומד. במקום על
ם וסים ועל כלבים, הימרה לאס־וגאס על
ג׳ק ניקולסון ואל פאצ׳ינו. מטחנות־הפיר־סוס
של הוליווד עוסקות בכך כבר מאז
החורף, מכינות רבבות תמונות, אלפי מאמרים,
ארוחות־ערב, זיווגים וכל מה שבכוחו
להכין את דעת־הקהל לקראת הערב המכריע.
ומשהגיע
הערב הגדול׳ שוב קמו הנבואות
וההשמצות והלעג, ואמרו שהאוסקר
הוא סתם פרס של רחמים ושל חשבונות,
של תגמולים רשל נקיפות־מצפון נוסה
הוליווד. אבל מ-שזכה ג׳ק ניקולסון, אחרי
שבשנה שעברה העדיפה הוליווד את ארם
קרני על פניו, נשמו כולם לרווחה.
סוף־סוף קיבל השחקן הקפריזי והבדלני
את ההערכה שלה הוא ראוי מאז עשה את
רסיסי חיים והמשיך לשמור על רמה. ה־ליגה־לשיחרור־האשה
היתד, מאדשרת נוכח
בחירתן של לואים פלצ׳ר בתפקיד הלא־מבריק
והאנטי־פרימאדוני של אחות־רחמ־ניד,
בקן הקוקיה, ושל לי גראנט שעברה
מכבר את גיל החתיכה המתפשטת, והופיעה
בסידרת־טלוויזיה נועזת שנושאה היה חייה
של גרושה•
אשר לג׳ק ברגם, כאן חגגה הנוסטאלגיה
את ניצחונה. לחזור לבד אחרי שלו שים
ושבע שנות פרישה מן המסך הקטן,
לזכות בפיסלון־צעצוע יקר זה בגיל שמונים,
זה גוגע־ללב, באמת. אשר לסרטים —
הוליווד שילמה את חובה גם לצ׳כי שהוכיח
שהוא אוהב את אמריקה יותר מפרים
(מילוש פורמן) ,וגם לסטנלי קובריק ה־

יעקב ~ ו/קוה ^ אילו
בנאי • עזיז י י דר

סוריאנו

עקב
בן־סירא

וגם אם יש מי שחושד בהתמרמרות אישית,
מכל מקום אין ספק שהאיש מסתמך
על עוברות הידועות ברבים .״פירושו של
האוסקר, לגבי האולפן שהפיק את הסרט
הזוכר( ,הסרט שבו מופיעים שחקנים שזוכים
בו) .הוא לפחות מיליון דולר, טבין־
ותקילין, הכנסות בקופה. לגבי העובדים באולפן,
פירוש הדבר תוספת הפקות, כלומר
יותר עבודה, ואולי אפילו העלאה במשכו רת.
מכאן בל מסעות־הפירסומת, שופרי
התעמולה, משיבת החוטים והפוליטיזציד,
ההופכים את צבירת הקולות וההצבעה
עניין מגוחך מעיקרו.״
האם פירוש הדבר שהוא־עצמו יסרב
לקבל את הפרם, אם יזכה בו ביום מן ה ימים?
״אי־אפשר לסרב. ראו מה קרה
לסקוט. הוא מיאן לקבל אותו, והם בכל
זאת העניקו לו את הפיסלון. כשהם רוצים
לתת לך אותו, אין לך ברירה. אל תבינו
אותי לא נכון, זה בהחלט כבוד. יחד עם
זאת, זה קצת כמו לישון עם יצאנית. בסוף
אתר, צריך לשלם• ככה זד, בעיר הזאת:
על כל דבר צריך לשלם.״
מכירים את ניכסץ. הופמן ידוע כמי
שאינו חושש לומר את אשר עם ליבו, ויש
כאלה הסבורים שר,אקדמיה החמיצה לו
פנים בעבר, משום שהעז לשאת בפומבי את
ביקורתו על המוסד המכובד שסירב, בשנת
,1968 לומר, תוך כדי טכס חלוקת הפרסים,
כמה דברים לזכרו של מרטין לותר קיגג.
באותה מידה של בהירות הוא מתבטא גם
ביחס לנושאים פוליטיים, מד, עוד שהוא
מופיע לאחרונה על בדי אמריקה בסרט
בעל נושא פוליטי מופגן, כל אנשי הנשיא,
לצידו של רוברט רדפורד. הופמן, המגלם
בסרט זד, את קארל ברנשטיין, אחר משני
העיתונאים של הוושינגטון־פוסט שחשפו
את שערוריית ווטרגייט, מזדהר, לחלוטין
עם תפקידו.

* אברהם רסאל קלצ׳קין • מור
גדעון זינגר

תסריט ובימוי: זאב חוח צלם:דודנורפינקל מוסקה: יאיר רוזנבלום עורך: אלן ׳עקובוביץ סעבדות: נרק׳ פטה המפויס

בכורה עולמית * בעת ובעונה אח ת
תל־אביב

״סינרמה״
נתניה

ירושלים

״מיטשל״
רמת־גן

״שרון״

״אורדע״

באר־שבע ׳

חולון

״אורן״
אשדוד

״אשדוד״

חיפה

״פאר״
פתח־תקוה

״שלום״
בת־ים

״המגדל״

״סביון״

הרצליה

רחובות

״דוד״

ה שבוע בהגרל ת
בדור הזהב
של מפעל הפ
פרס ראשון 500,000ל״>
פרס כדור הזהב

200,000ל ״י

פרס ראשון עשוי
להצסברל 700,000 :ל״י

,הערב בטלוויזיק
| 4תוצאות
^ההגרלה

דאסטין הופמן (ע,פ אשתו אן)
בלי משוא־פניס
חצוף, החי בלונדון ומדבר בשפר, קולנועית
נועזת כל־כך, ואיכשהו יצאה ידי
חובתה גם מ״מלתעות״ הקופה של מלתעות.
כסוף צריף לשדם .״האוסקרים?
אולי, כשהמציאו אותם לראשונה, היד, מי
שהתכוון להביע באמצעותם את הערכת
המיקצוע למצטיינים של השנה ...אבל
היום, יש להם רק משמעות אחת בלבד:
ממון.״ הדובר: דאסטין הופמן. הוא היד,
מועמד שלוש פעמים (הבוגר, קאובוי של
חצות, לני) ,אך עדיין לא זכה בו( .הוא
אחד הכוכבים המעטים בהוליווד המסוגלים
לשאת, בכוחות עצמם, סרט שלם (כאלה
יש בסך־הכל חמישה או שישה) ,ושלא
כמו לגבי רוב מתחריו, מסכימים הבל שהוא
גם שחקן כישרוני באופן יוצא־מן־
הכלל.
את הוות־דעתו על האוסקר, הישמיע זמן
קצר לפני חלוקתו.

״בקליפורניה, שם נולדתי, מכירים את
ניכסון מזמן. כל הקאריירה שלו היתד,
מבוססת על העמדת־פנים. הוא הכריז שיאחד
את העם, ומה שהצליח לעשות היה
לפורר אותו לחלוטין. הוא עודד האזנות־סתר
ויריות במפגינים, פריצות ומהומות,
שקרים וביזוי החוק. אבל המפחיד ביותר
בכל הקאריירד, שלו, היה העובדה שהעם
היד, מוכן לקבל אותו, גם אחרי ווטרגייט.
״בבחירות של 72׳ השערורייה היתד, כבר
ידועה, והוא בכל־זאת קיבל את הרוב הגדול
ביותר בהיסטוריה. מה שהפיל אותו,
זו קבוצה קטנה של אנשים עקשנים וקנאים
למטרתם, כמו העיתונאים ברנשטיין
ווודוארד, במו השופט ג׳ון סיריקה, ועוד
מעטים. רק כאשר הסתבר לאמצעי־התיקשו־רת
שאפשר לגרוף ממון מן הפרשה, קפצו
גם השאר על העגלה. אם תשאלו אותי,
לא ניכסון עצמו הוא מסוכן, אלא עצם
העולם הזה 2014

את מה שהוא מוכר לה.״
בימים אלה מסיים הופמן את הסרטת
איש הנזאראתון לצידו של לורגם אוליווייה,
בבימויו של ג׳ון שלזינג׳ר (עימו עבד ב־קאובוי
של חצות) .כשיסיים, הוא מתכנן
חופשה בפרים עם רעייתו הרקדנית ועם
שתי בנותיו. בעתיד הרחוק יותר, הוא
מתכונן לעבוד למען עצמו בלבד.
״כל העסקנות והעסקים הקשורים לאמנות
הם, בסופו של דבר, כאבן־ריחיים

תמנון 1שנוו

שלושת ימי הקונדור (פאר,
תל־אביב, ארצות־הברית) — ג׳ו
טרנר, שכיר בשלוחת מדעית
מישנית של חסי־איי־אי, הופך יום בחיר אחד טרף לרוצחים
שכירים, והוא מגלת, תוך כדי מנוסתו וחתקפח נגדית, את
אופיים האמיתי של מעסיקיו.
כזה הוא נושא סירטו החדש של סידני פולאק, אותו
אפשר לקבל בכמה מישורים נפרדים המדברים, כל אהד
מהם, בצורה בוטה על אורח־החיים האמריקאי וערכיו,
שהיוו מאז ומתמיד בסיס לסרטיו של פולאק.
ראשית, אפשר לראות בסרט התפכחות של האמריקאי
הממוצע, זה שעבד בשקידה אדישה עבור המימסד, העמיד
פני עצמאי ומתבדל, אבל רק כאשר המימסד פנה נגדו,
הבין לא רק את שחיתות המימסד, אלא גם את אשמתו״
שלו, על ששיתף עימו פעולה, זמן רב כל־כך. לדוגמה: פרשת
דניאל אלסברג וניירות הפנטאגון, שסוף הסרט רומז אליהם.
שנית, זהו ניסיון להתבונן בתמנון בעל אלף הזרועות
הקרוי סי״איי־אי, שעבר כבר מזמן את השלב של מדינה*
בתוך מדינה, והפן בעצמו למדינה גדולה שבה כל מיני
נסיכויות קטנות, המתנהגות כעולה על רוחן, והאינטרסים
האמיתיים של העם האמריקאי, הופכים משהו אבסטרקטי
ומטושטש ברקע. כפי שאומר מנהל השירות, כשהוא נזכר
בפעילותו במילחמת״העולם השנייה :״מה שחסר לי היום,
זו הבהירות של אותם הימים.״
שלישית, זהו סרט, כפי שמגדיר אותו כוכבו, רוברט
רדפורד, על הפאראנויה האמריקאית, אי״חאמון המוחלט
שבו מתייחס כל אדם לרעהו. תחושה זו, היא שמונעת
כל אפשרות של התקשרות בין טרנר לבין הנערה שהוא
חוטף ללילה אחד (פיי דאנאוויי) כדי להסתתר בביתה, והיא
המשאירה אותו בבדידותו.

רוברט רדפורד — האופי האמיתי של המוסד
רביעית, זהו סרט על לאומנות אמריקאית. טרנר, החושף
את האבסורד שבמוסד המעסיק אותו, וניצב בפני הזילזול
שיש בעיני מוסד זה לחיי״אדם, אינו מהרהר אף לרגע על
בריחה למקומות שלווים יותר, כפי שמציע לו הרוצח
(מאקס פון־סידוב) ,ההופך במהלך הסרט ממיפלצת —
לאדם הממלא תפקיד, והעדיף מכל הבחינות על מעסיקיו.
טרנר מתעקש להישאר באמריקה, ולהיאבק בתוכה :״אילו
נסעתי, הייתי מתגעגע יותר מדי.״
חמישית, זהו סרט־מתח עשוי היטב, עם הרבה פעילות,
מצולם באותה ציבעוניות מלוכלכת המשרה אווירה ריא ליסטית
על הכרך (הצלם: אוון רויזמן) משוחק היטב,
ומומלץ בהחלט.

ש>חרור
הא שה
תרזה־ אן סבוי כ״קיטי סלון״
10.000 אורחים 120 ,מיקרופונים
על צווארו של האמן,״ הוא אומר• ״לכן
כה רבים מאיתנו מקימים חברות משלהם.
אני הקמתי חברה בשם הפקות סוויטווד,
ובקרוב אביים ואסיק את הסרטים שלי ב־ .
עצמי, הרחק מכל אנשי־העסקים והמישפט־נים,
שאין להם מושג קלוש באמנות.״
סרטים היצאלות המרגלזת

הקוקטייל של אידיאולוגיה נאצית, יחסים
סאדו־מאזוכיסטים והרבה מין, היוד
יגלה כנוסחה מיסחרית מוצלחת למדי בקולנוע.
עסקו בזה הרבה אחרי מילחמת
העולם השניה. אולם הסרט שוער־הלילה
גילה, כי קם קהל־צופים חדש שניתן להסעיר
את הדם בעורקיו באמצעות קוקטייל

שוער־הלילה היה סרט אמנותי עם יומי
רות פילוסופיות. הצלחתו הולידה גל של
סרטים אחרים, פחות רציניים, המנסים
לרכב על אותו גל. במסווה של גינוי
הנאציזם והצגתו בכל ניוונו המוסרי נוצר
כמעט פולחן רומנטי ונוסטלגי של תקופת
הנאציזם.
אחת הדוגמאות המובהקות לכך הוא
הסרט האיטלקי סלון קיטי, של במאי־הקולנוע
האיטלקי טינטו בראם בן ה־.42
טינטו נשל רב־מכר של הסופר הגרמני
פיטר וורדן, שיצא לאור לפני כשש שנים,
באותו שם עצמו. הספר היה מבוסס על
עובדות היסטוריות. הוא סיפר את סיפורו
של בית־בושת מפואר שפעל בברלין בשנים
,1940—1942 בתקופת הזוהר של
ארמניה הנאצית_ .
׳׳*המיוחד שבבית־בושת זה לא היתד, רק
העובדה שהועסקו בו מיטב יפהפיות ברלין
ושאורחיו נמנו על העלית של החברה
׳הגרמנית. היה זה בית־בושת שנוסד, הופעל
ונוהל על ידי ה .5.0הגרמני. למעשת
הוא חיה מכשיר גידי שירות־הריגול של
העולם הזה 2014

יצאנית בע״מ (מוגרבי, תל־אביב,
צרפת) — שיחדור האשה
מכה, כנראה, גלים חזקים מאד,
אם תעשיית־הקולנוע מוכנה לעסוק בנושא זה פעמים רבות
כל־כך, ובצורות מגוונות כל״כך. כמו, למשל, בסרט זה,
שאולי אינו הטוב או המעמיק בנושא, אבל הוא בהחלט
משעשע, תוך כדי הארת היבט מסויים מאד של העניין :
יחסו של הגבר לאשה כאל קניין.
קתרין היא נערה בריטית צעירה, שבאה לפריס ללמוד
בישול ומגלה, תחת זאת, כי הרבה יותר קל ומשתלם לנצל
את הנתונים הגופניים, למטרות מכניסות יותר. היא בוחרת
לה פטרון לכל יום מימות השבוע, מקדישה לו את כל
מעייניה וחסדיה באותו יום, תמורת תשלום מתאים. זנות ז
מה פיתאום. ראשית, הבחורה נהגית מכל העסק, היא
מחבבת את כל לקוחותיה במידה שווה• פרט לכן, היא
מתייחסת לשלמונים כאל השקעה בחברה־בעירבון־מוגבל,
הנושאת את שמה. את כספי החברה היא משקיעה, בעזרת
אחד הלקוחות, שהוא סוחר בניירות־ערך, בבורסה.,ואת
הרווחים היא מחלקת בין בעלי״המניות (כלומר הלקוחות)
שווה־בשווה. והיחידי שאינו שבע רצון מכל העניין, הוא
דווקא הדון־ז׳ואן שביניהם, שהיה רוצה לקבל הכל בלי
תמורה, ועוד יותר מזה, באורח בילעדי.
כמובן שזוהי בסך־הכל קומדיה קטנה מאד, שבה אין
מקום לרגשות, והכל מתנהל כל־כך חלק, כאילו די לה

הט.ם( .להבדיל משירות־הריגול ד,צבאי של
הגנרל קנאריס) ,שהופעל בהשראתו של
היידריך, לפני שנסגר בפקודת היטלר.
נולון קיטי, שנקרא על שמה של ד,׳מאדם
המקומית קיטי שמידט (אינגריד טולין),
אירח את הקצונה הבכירה של הצבא
הגרמני, את הקורפוס הדיפלומטי בברלין
׳ואת אילי ההון, התעשייה והכלכלה של
גרמניה הנאצית. באמצעות מערכת של
120 מיקרופונים מוסתרים, שהקליטו כמעט
כל -שיחה שנערכה בין כותליו וסדיניו
של הסלון, ביקשו אנשי המודיעין של
ד.0,ים. לעמוד על נאמנותם המיפלגתית
של ראשי הצבא והמשק ולגלות ניסיונות
חתירה בעוד מועד.
לפי מייסמכים שהיתגלו בארכיון הס.ם.
הכילה רשימת המבקרים המכובדים בבית-
הבושת הברלינאי לא פחות מעשרת אלפים
שמות. בארכיון נמצאו גם קרוב ל־25
אלף הקלטות חשאיות שניהלו אורחי המיוסד
עם היצאניות היפהפיות שהועסקו בו.
קיטש מוחלט. את טינטו בראם האי
ג׳יין
בירקין — לקוח ללילה אחד
לבחורה לפשק את רגליה, ומייד תוכל גם היא לעבור לדירת-
פאר, עם מכונית צמודה ורווחים נאים בבורסה. אבל ג׳יין
בירקין, בתפקיד הראשי, כימעט שמצליחה לשכנע, כי
לפחות במיקרה שלה זה אפשרי, וכל אוסף הגברים המרקד
סביבה, מז׳אן־פייר אומון הוותיק ועד לפאטריק דאוואר
(הדון־ז׳ואן) ,נתפס למהתלה ללא ייסורי״מצפון. הבמאי
מישל בוארון עשה כבר דברים גרועים יותר.

טלקי לא עניינו כל כך העובדות ההיס-
׳טוריות. כאשר ניגש להפיק את הסרט
הוא טען שמה שמעניין אותו.״הם היחסים
הדו־ערכיים בין המשפילים למושפלים.״
במרכז עלילת הסרט, המתיימר להציג
את בל הדקאדנציה ששררה בברלין הנאצית
בתקופת המילחמה — שברלין של
טרום־המילחמה, כפי שהוצגה בסרט קאבא־רט,
נראית לעומתה כמוסד של צדקה —
עומדים היחסים בין אחת היצאניות במוסד,
מרגרט (תרזה אן סבוי) לבין קצין .0ס.
צעיר, וולנברג (הלימום ברגר) .וולנברג
הוא הממונה על ההאזנות במוסד והאמור
לייצג אב-יטיפוס של טכנוקראט צעיר
שבעיות מוסריות אינן מעסיקות אותו
והמאפיין את כל השיטה הנאצית.
אולם סירטו של בראם, שהוצג בשבוע
שעבר לראשונה, השיג מטרות הפוכות
מאלה שנועד להן. הוא מתעסק יותר בפעילות
המינית של בנות סלון קיטי מאשר
בפעילות הריגול שלהן, ובמקום להמאיס
על הצופה את האווירה ששררה במקום

הוא מרומם ומפאר את זוהר התקופה.
בניגוד לציפיות המוקדמות. ד,יתגלה הסרט
כקיטש מוחלט. אין זה פלא שגם
באיטליה וגם בגרמניה קיבלו אותו באיבה
גלויה וכניסיון לפאר את הנאציזם. האיטלקים
אסרו את הסרט להצגה. הגרמנים
קיצצו ממנו קטעים ניכרים לפני שהתירו
להציגו.
לצופה הישראלי, כמובן, לא תינתן כל
הזדמנות לשפוט בעצמו כיצד לסווג את
הסריט.

ת ד רי ך
כדאי ליאות:
ת ל׳ ־ א כי ג: שלושת ימי הקונדור,
סרט מתוק, עליסה בארץ־הפלאות.
יו־ושלי* :צמד בכותרות, אילוף הסוררת.
חיפה:
שלושת ימי הקונדור, אהבה ר
מילחמה.

פרס ישראל ל״מילון ה עו ל מי לעיברית מדוברת״

^ ״שואה 2

בתרגום צרפתי ^ סופרים ערביים מקופחי ע־׳י ראש־הממשלה ^ ׳
כיצד משווקת בת־שבע שריף תרבות לעיירות־הפיתוח? ^
למה מגיע אות־המילחמה לדן אלמגור אבל לא למשה דייו?

גו לדה ׳מאיר

דן א ל מגו ר

ס מ׳ ח ־ א ל ־ קאסם

צאן ברזל
מדי שנה בשנה, מוענק פרס־ראש־הממשלה־ליצידה לשישה סופרים עיבריים, על*
מנת לאפשר להם לכתוב משך שנה ללא טירדות פרנסה. השנה חרג ראשיהממשלה
ממינהגו, והוסיף פרם נוסף, לסופר לייב רוכמן, הכותב בשפת האידיש.
כל מי שתוהה ותמה, בימים האחרונים, על ריגשי־התיסכול של ערביי ישראל,
כפי שאלה באו לידי ביטוי ביום־האדמה, מן הראוי שישאל את עצמו: מדוע אין
ראש־הפמשלה, שהוא גם ראש־ממשלתם של ערביי־ישראל, מעניק לפחות שניים
מתוך שישה מענקי־היצירה לסופרים ערביים, כחלקם באוכלוסיית המדינה ו
מפליא עוד יותר, שסופרים־עיבריים אשר זכו ליהנות מחסדי פרם זה, והנוהגים
אחת לכמה שנים לצעוק ״איקרית ובירעם״ על־מנת להשקיט את מצפונם היוצר,
לא חשבו כלל על נושא זה.
סופרים ערביים, המתגוררים בישראל, הינם ישראליים לא פחות ממשה שמיר,
אהרון מגד, חיים גורי, עמוס עוז ואחרים שזכו בפרס זה. אותם סופרים ערביים
משלמים 350/0מהכנסתם למס־ההכנסה על כל שיר או סיפור שהם מפרסמים, כמו
כל משורר או סופר עיברי, והרי מתוך אותו מס מפריש משרד־ראש־הממשלה את
הפרסים שהוא מעניק.
אין זה פלא שהסיפר הערבי בישראל חש עצמו נבזז לא פחות מאלה שמפקיעים
מהם אדמות. לא פלא הוא שמשורר ישראלי״ערבי כישרוני כמו ראשיד חוסיין הפך
פרופסור בארצות־הברית, וניתן אפילו להבין את מחמוד דרוויש, שברח לקהיר.
נותרו עדיין סופרים, משוררים ומחזאים ערבים בישראל, סמיח־אל־קאסם, אנטון
שמאס ואחרים, שהם חלק מאתנו לטוב ולרע. ובעיקר, שבאיכותם הסיפרותית אין
הם נופלים מעדת הסופרים הישראליים משופעי־הפרסים, הזוכה בפירסי־ראש־הממשלה
ובפרסים ומענקים אחרים.
עלינו, כחברה, מוטל לקבוע את זכויותיהם, בזכות ולא בחסד, כך שמדי־שנה
יקבלו לפחות שני יוצרים ערביים, מתוך כלל השישה, את פרס־ראש־הממשלוד
ליצירה. ואם לא יוענק פרם זה לסופרים ערביים, חייבים אותם סופרים עיבריים
״יפי־נפש״ ,שהפרס יוענק להם, לסרב לקבלו. אם הם לא יעמדו בפיתוי הכספי,
יעטו בכך אות־קלון לסיפרות העיברית החדשה, שראשיתה, כזכור, כסיפרות של
נירדפים.

כל הזכויות שמורות
בכל סופר שזוכה בפרם־ראש־הממשלה־ליצירה, משקיעה המדינה סכום של 24.000
לירות, המתחלק במשכורות חודשיות לשנה. סכום זה מחייב את הזוכה שלא יעסוק
בעבודה כלשהי, משך שנת הזכייה, על־מנת שיתפנה ליצירה בילבד.
חלק ניכר מהסופרים שזכו עד כה בפרס זה, פירסם כבר יצירות שנכתבו במימון
כספי משלם־המיסים, באמצעות פרם זה (משה שמיר, עמום עוז ואחרים) .נשאלת
השאלה: אם תמלוגי שכר־הסופרים של הספרים הללו, אינם רכוש המדינה 1

מגש הצביעות 1976 ,

שטיפת מוח

לא משנה באיזו יחידה שימש דן אלמגור (שרתי לך ארצי) כקצין־תרבות
במילחמת יום־הכיפורים (ראה: בחטף) ,אבל קראתי בעיתונים שמשה דיין היה

משה דיין

עמוס ק*נן

שר־הביטחון בתקופה האמורה. לפני זמן קצר פורסם בעיתונות כי ״אות מילחמת
יום־הכיפורים הוענק על־ידי שר־הביטחון (שימעון פרם) למשה דיין, בביתו שבצהלה.״
ידיעה זו הכעיסה את רודף־הצדק המסתתר במעמקי נישמתו המשוררית של דן
אלמגור, עד כדי־כך שזה טרח לפרסם ביומון הארץ 26.3פאראפראזה לשיר של
נתן אלתרמן, בכותרת מגש־הכסף 1976 ,בגנות משה דיין.
כל מי שחושב כי המחדל בא באשמת אדם אחד־ויחידי, ליקק את שפתיו למיקרא
אותו שיר של דן אלמגור, והתעלם מכך שאלמגור אחראי למחדל לא פחות ממשה
דיין. הוא הרי ניצב בראשה של פירמידת מעצבי דעת־הקהל, ששפכה נרקוזה על
לב העם הזה דרך כל אמצעי־התיקשורת האפשריים. מזה שנים רבות עוסק דן אלמגור
בריפוד הגיונה של אומה שטופת דמע וקסם בנוסטאלגיה זולה ומתחכמת, אשר
העיקרית שבמטרותיה היא טישטוש ההווה בעזרת פיאור, רימום וזיוף העבר. אותו
אלמגור גם הפציץ את העם בעזרת להקות צבאיות, ולא־צבאיות, בפיזמוגים מתקתקים
ומיליטאריסטיים־למחצה, שפיארו את דמזתו בת־האלמוות של בשר־התותחים.
כאשר אותה אומה שטופת דמע וקסם סגדה למשה דיין, שנים כה רבות, מעולם
לא קראתי שיר של דן אלמגור שביקר את דיין, או את חוסר־האונים הפוליטי
שהוביל למחדל. אלמגור מעודו לא ניצב בשערים כנביא או מוכיח. לא שמעתי אותו
מגן על חנוך לווין של מלכת האמבטיה, כאשר זה ניסה להזהיר את העם מפני דיין.
צחוק הגורל הוא שנגד מחזהו של לווין יצאו מישפחות שכולות, שדן אלמגור
סוחר ביקיריהן נגד דיין בשירו מגש־הכסף.1976 ,
וראוי לצטט משורר, שייתכן כי אינו מגיע לקרסוליו של דן אלמגור — וכוונתי
לביאליק — בשירו וחיה כי תמצאו, שם הוא כותב :״ויתעב כאחד עוז נפש
הכלבים /עם צידקת לב שפן.״

פרס(ביטחון) ישראל
בימים אלה נתבשרנו, כי בין חתני פרס־ישדאל לשנה זו נמצא סגן־אלוף מני
מחיל־המודיעין, אשר הפרם יוענק לו עבור ליקוט וחיבור מילוני מונחים צבאיים
של ציבאות ערב.
עם כל הכבוד לכושרו הבלשני של סגן־אלוף מני, דומה שהענקת הפרם מקטינה
מערכם של כמה מזוכי פרס־ישראל בעבר. נראה שמעניקי הפרס חשבו את עצמם,
מן הסתם, כפקידי מישרד־הביטחון, ושהפרס שעל מדוכתו ישבו הוא סרס־ביטחון*
ישראל.
אם היה בכוונתם של מפריסי הפרם להעניק פרם על מילון שתרם תרומה
מהפכנית, הרי שראויים לפרס זה הגב׳ נתיבה בן־יהודה ודדבך אמוץ על ״המילון
העולמי לשפה העיברית המדוברת״ שלהם, שתרם לסו־כל התרבות בארץ הרבה יותר
מאשר מילוני מונחים צבאיים של ציבאות־ערב.

גולדה והמהות

בחטף

בארצוודהברית ראה־אור ספר חדש מאת פרופסור נועם חומסקי (שלום
במיזרח־התימן?) בכותרת השלכות לשוניות, ובו דן חומסקי ביחס שבין הבלשנות
לאינטליגנציה ההומאנית * בתוכנית־טלוויזיה שבה הומחש כיצד משווקת המשוררת

עליו /מפני הזרה. זו אני (קשת ס״ז
בגל שירה זה מצויות עוד משוררות
רבות שאינן מוכנות להרפות מאפולו,
והן מתמכרות לנשיות המסורתית, במו
ורדה גינוסר :״ופתע היינו אימהות /
קטנות־אמונה, קהל /נרעדות מול סרטים /
רוטטים שורטים בצלולויד ...אשה בבשר
אחותה אחזה / ,חיל־ורעדה, והרכנת /
הראש ברחם התרוקנה (קשת ס״ה אם
שירת חייבת להיות דגל העובר לפגי
המחנה, הרי המיסמוס השירי הזה עלול
להצעיד רגשות נשיים לעבר הרחוק. באותה
חוברת, קשת (ס״ה) ,מצוי שיר של
משוררת נוספת. עליזה שנהר, המגלה את
ד״ר פרויד וכותבת :״הוי, אוידיפום מלך /
גולה. דיגדוג נמלים /בעיניך. חידת
הספינכס /פתר-ת הוי, אוידיפוס מלך״.״
זה שלמטרות -חריזה הופך המלך אדיפוס
ל״הוי, אוידיפוס אינו תרופה מכובדת
לשירה העיברית.
גם אם זלדה כותבת, כדיברי המבקר,
כאמו של ביאליק, קשה לומר שכל המשוררות
הללו כותבות כמו היו בנותיו של
ביאליק.

א .״חרבה ילדות שמנות
משתוללות בתוך קצפת
מתוקה״

לפני כמד. שנים פירסם המשורר יהודה
עמיחי דומן־גרוטסקי בשם מי יתנני מלון.
באמצעות משוררת צעירה בשם זיווה,
חושף עמיחי בסיפרו את המנגנון המפעיל
גל בלתי־נדלה של משוררות, המכסות
חדשות־לבקרים את עמודי הסיפרות בעיתונות
ובכיתבי־העת הסיפרותיים. בסרקא זם
חסר-תקדים בסיפרות העיברית מלגלג
עמיחי על אותן עקרות־בית הממלאות
מחברות־שירה בשעות־הפנאי שלהן, ומתאמצות
להמחיש׳ לקזראיהן את התחושה
שהן מקריבות את גופן לאפולו, אל־השירה
היווני.
את הטכניקה של סיגנון זה מתאר יהודה
עמיחי בסיפרו :״זיווה רשמה את השיר
הקטן על האוטומאט בנסיעה, ובו מסופר
כי האוהבים הם זה לזה כאוטומאטים ציב־עוניים,
שופעי כל טוב, ועל האהובה
שאומרת: הטל בי את מטבעך ואשפיע
לך משיפעי הכמוס. אמרתי לה, בצאתנו
מן המלון, שבעוד שבוע נשלח מספר שי רים
לתל־אביב כדי שיספיק עורד־העיתון
להדפיסם כתגלית השנה, בגליון חג-הפסח.
החלטנו שלא תכתוב עליהם את שם־
המישפחה אלא רק זיווה.
״אדומה מלמטה /צהובה מעל / ,שמש
געגועים /מנסרת בדם עד אהבה / .כל
מה שנקרע /יוחלף בשלם / .אני שוב
ילדה קטנה /שמלבישים אותה /כדי
לצאת לגן.״ אמרתי לה ששיר זה, אשר
הביע את מה שעבד בינינו הבוקר, יהיה
סוד וחידה לאחרים...
״מייד נולד אצלנו הרעיון של כתיבת
מחזור־שירים קטן וחינני: שירי דוגמנית :
״יש לי נזלת /מה אתה נותן לי /לעמוד
כך /בקור /בתוך דיגלי /שימלתי...״
זיווה ציפצפה שיר שני בשם דוגמנית
באבל :״שימלתי מורדת /לחצי-התורן/ .
קולות של תופים עמומים /במיצעד-אבל,
כך הולם לבי ...מיני מדברת /בטלפון /
גופה מתנועע /ממש נשגלת בחוט /
השיחה מלמטה שיחה ישירה) /גופה
מרכזיה מזמזמת /עם הדבר. תקעים
עליזים /וריסים עצבניים ...זה הכל שלי/,
לזרים הכניסה אסורה! /שימלותי וידידי
/ליטופי חזיות ואיוושוש סודות /
תחתוני שלי, זה הכל שלי / .אני /הרבה
ילדות שמנות /משתוללות בתוך קצפת
מתוקה /ורודה בפינוק מיילל /ובגלישת
צחוק בגופים /רטובים...״
כמו ספרים מועטים אחרים, שנועדו
מטיבעם להשפיע ולא השפיעו, כן גם
סיפרו של יהודה עמיחי. הוא לא השפיעעל כל משוררות־הבוסר להבשיל קודם
ש-תפרסמנה את פרי-הילולן, וגם לא על
עורכי הדפים־הסיפרותיים, וכיתבי-העת,
הממשיכים לפרסמן עד עצם היום הזה.
וכדיברי יהודה עמיחי :״הרבה ילדות
שמנות משתוללות בתוך קצפת מתוקה״
-וחוטאות את שם השירה לשווא.

ב .״כך היתה כותבת אימו
של ביאליק״
בתהליכים סיפרותיים־תרבותיים יש לעיתים
מסממני הפוליטיקה החברתית. בשנים
,1955—65 התבססה בשירה העיב־רית
מגמה, שמייצג״ה היו נתן זך, יהודה
עמיחי, דויד אבידן, דליה רביקוביץ ועוד
משוררים שהתרכזו סביב כתב-העת
עכשיו. במקביל למגמה זו דעכה שירת
דור הפלמ״ח, מבלי שתותיר מאחריה אפי

.״מגביהות זרת־לב אל
אוזן״

לו רמץ של שירה. המגמתיות השירית
של משוררי עכשיו יצרה קרקע לצמיחתה
של שירה לא-ערכית, שירה נטולת־משם-
עות, אשר כל -שנדרש ממנה היה שתיעשה
מצירוף מילים בשפה העיברית.
כך דרך מאז מילחמת־ששת־הימים, כ־כוכב־שביט,
נרה של משוררת ירושלמית
ממאה־שערים בשם זלדה. שהתוותה קו
חדש לשירה נשית מתקתקה, שופעת סמלים
יהודיים חסרי־ערך. מעין תערובת של
תודעזדיהודית ותודעה-שירית בחרוזים
ובמישקלים. אחד המבקרים, שהתלהב משירתה
של זלדה, הזדרז וכתב בביקורתו
על אחד מספריה :״כך היתד. כותבת אימו
של ביאליק, אם היתד. כותבת שירה״ —
מישפט שאין בו ולא-כלום על שירתה
של זלדה, וגם לא על המבקר שכתב
אותו.
כך, באווירה של ריקנות־שירי-ת הפכה
זלדה מיתולוגיה חיה של עורכי כיתבי־עת
סיפרותיים ודפים סיפרותיים למיניהם.אחרי משוררות כרחל, אסתר ראב ולאה
גולדברג, החלו מתפרסמים בנוף הסיפרותי
שלנו שירים כמו :״אם נפשי על צידה
תשכב /עטופה בקוריה /מגורשת ממעשים
...קיומי הרועד הנידף ברוח /טעון.
קיומו העצום וההיולי /של אוקיאנוס
(סיחן קריאה 2״
בעוד שיריה של זלדה קריאים, למרות
היותם חסרי כל משמעות מעמיקה, הרי
שירת צאצאותיה המשוררות בלשון העיב־רית,
הגיעה לתהומות ח-סדי־תקדים. הבו לטת
שבהן היא משוררת בשם רבקה
מרים, שחוויותיה הנשיות־אלוהיות הן :
״יודו והשונמית שכבו בשניים /ואני
רציתי להיות בינותם /וידה השקופה
של השונמית עברה בבשרי ולא פרעה
בו /וביטנה הלבנה נגעה בידי (קשת
ס״ט ובשיר אחר :״בנעלו הקשה הוא
מגרד את שוקי /ושוקי מתכסות אדמה
יבשה / .רוצה אני לקנן בחזהו ...והחול
היה דק /והוא צעק /ושדיה ננעצו
לתוך המלחה (קשת ס״ה ולאחר חוויות
מרטיטות שכאלה, מגיעה רבקה מרים
לשיא הווייתה השירית :״ואז /התרתי

בו/־שכע שרי|ל תרבות לעיירות־פיתוח, אמר נער מאחת העיירות :״אתם מדברים
על השראה, הרצאות וקונצרטים — האם שאלתם מישהו בעיירות־הפיתוח אם יש
באפשרותו לרכוש כינור או פסנתר? אם תתנו כלים, אז תבוא ההשראה קן
הקוקיה (בדרך למוסד הסגור) ,סיפרו של קן קייזי שזכה בארבעה פרסי-אוסקר
בגירסתו הקולנועית, עומד לראות־אור בשבועות הקרובים בתרגום עיברי • בימים
אלה יצא־לאור בצרפת, בתרגום, הספר שואה 2של עמוס קינן, הספר תורגם בידי
כריסטיאן רושפור, שסיפרה מנוחת הלוחס תורגם בשעתו לעיברית. בניגוד למרבית
מתרגומי הסיפרות העיברית בשנים האחרונות, המסובסדים על-ידי גורמים ציבוריים,
הרי תרגום סיפרו של קינן, יצא־לאור על בסיס מיסחרי • אחרי שראש-הממשלה
יצחק רכין גילה את קירבתו למוזות, והשתתף במסיבה לרגל הופעת ספר מאת
עמוס אטינגר, הואילה ראש־הממשלה-לשעבר גולדה מאיר להמחיש את חזרתה
לחיים־הפוליטיים, ולכבד בנוכחותה מסיבת-קוקטייל סיפרותית בגלריה תוראל בתל-אביב.
זאת, לרגל צאתדלאור של ספר-השירים איש ציפה בפנים שאזלו, מאת איש גלייצה״ל

כפתורי שימלתי /וילדתי את בתי/ .
שמונה מתים זקופים בי האיצו דומם...אונם ניגר אל קרבי כשטף של חול...
אנוכי זעירה וכרסי רפוייה וגדולה /
מתגלגלת בדשא כמו הייתי תפוח (ידיעות־אחרונות

מסתבר שהמגמה -הסאטירית־צינית שאותה
תחם יהודה עמיחי לשיריה זו, מצאה
הד בליבה של משוררת צעירה אחרת,
גבריאלה אלישע, הכותבת :״קרבתי קצת
ולא יכולתי לקרב יותר /אף לא היתד.
בי יכולת /לפרק את הבית מעלי ...הייתי
כחיה כך ילדה חדשה בתוכי(קשת ס״ז
או :״-פניך חרושות זיפים ולבשתי זרועך /
עת לבשתי זרועות /והייתי רוצה להיות
כרוכה בזרועות /של אלוהים להיחבק
(סימן קריאה 2״ קשה להבין: מדוע
משוררות כאלה חפצות תמיד להיות ילדות
חדשות, ושד,אלוהים י-חבק אותן?
יש גם משוררות שרוצות להתלבש בקטיפה
אדומה ולראות נמרים על שמלותיהן,
כמו חדווה הרכבי :״עטפתי את
ראשי בבד־קטיפה אדום /מפני ששערי
בוער? /ציפור מנסה לעמוד על מקומי,
במקומי וראיתי -נמרים אשר קפאו /
על שימלותי (קשת ס״ז השירה המו־דרניתראמיתית
נמנעת זה עשרות בשנים
מדימויים כמו :״ציפור מנסה לעמוד על
מקומי״ וכד.
גל נוסף של משוררות מתמסר, בשירתו
לבעיותיהן הגופניות, והן עלולות
להביא את הקוראים למחשבה שהמאה-
העשרים עוד לא הגיעה, ושיחרור האשד.
עדיין לא החל. משוררת כמו טניד. הדר
מחברת שידים כמו :״לא לנצל את הזהב /
שבו, בוכה בי אשד / .עתיקה, כך גוף,
ומותניים ...אישה שבי, וכל-כך הרבה
חשיכה (קשת ס״ז ודומה שחשיכתה
הגופנית של הגב׳ טניה הדר אינה תורמת
משמעויות חדשות לשירה העיברית או
האוניברסלית. משוררת נוספת, מיכל סנונית,
סובלת כנראה מבעיית פיצול כלשהי,
והיא כותבת :״בנפול ערב על עפעפי /
רואה אני אותו הולך /על מים. כובעי
השחור /כחופת משי חלקה הסוככת

גל המשוררות והשירים, התוקף את
המוספים הסיפרותיים ואת כיתבי־העת
הממומנים, מייצג אווירה תרבותית של
טלאי־תרבותי על טלאי־תרבות, תוך נטייה
צינית של עורכים למלא את כלי-יהביטוי
שבעריכתם בסימני־דפוס רצופי ריקנות.במצבורי המלל־-הסיפרותי הזה קשה לבור
את המוץ מן התבן, והשירים הטובים הופכים
מוץ לפני־רזח.
יש בארץ משוררות שכותבות שירים
טובים מבלי להיעזר בחצאיתן. משוררות
שאינן נחפזות לפרסם שיר במוסף של
יום שישי. שיר כמו מה קורה של דליה
רביקוביץ אומד יותר מאלף שירים של
משוררות אחרות, מבלי שיעטוף את עצמו
בחינחונים והתחסדויות של אשד ראובן
מלכה /תפס רובה־סער / .מה קורה לנו? /
עם הגשם הראשון חילקו אותות־כבוד /
למתים שלא־ייאמנו / .עם הגשם הראשון
עלה עוד מארב /על מוקש תוצרת צ׳כיה/
ובסבך נחבאים חבלנים שאומנו /בצפון*
וייטנאם / .מה קורה לנו? /סיפורי־גבורה
שזכו בציונים /מנפצים את דמיוננו
/ .מה קורה? /אנשים שנפלו באביב
שעבר /נדמים כבני אלף שנים / .במידבר
על-יד רפיח /שם צמח תמר / .כמה
מוזר מתוך הספר־השלישי).
משוררת אחרת שאינה זקוקה לאביזרי־נשיותה
היא יונה וולד, הכותבת בשיר
לב אכזרי (מתוך סיפרה שני גנים) :
״לבבות קטנים אדומים /באים בסורים
מן השמש /נוחתים לב לב על אצבע
זרת /של אשד, מבוגרת דלודיום / .כאחת
מגביהות זרת-לב אל אוזן /ומצותתות
להמיה דקיקה צלולה / :אני לב הפינה.
בוחן לאור /קורן מחלומות עלומים דחוקים
/ ,נשים דליות־יום בגיל־ד,עמידה /
בשמלות־כותנה ועקבים משופשפים. באם
תזכורנה, ודימעותיהן /מילואים לחפץ/ ,
מבשלות ארוחה מז׳ורנאל לערב /קונות
כ-תונת־לילה חדשה, לאהבה /מושכות
זמן מבעלים סחופים...
מאחר ששנת האשד, הבינלאומית תמה.
הגיעה העת שהעורכיס הסיפר-ותיים ישקלו
שידה בהתאם לערכה הסגולי, ולא בהתאם למין. ואם אין שיר מקורי טוב שנכתב
בעיברית, ניתן גם לתרגם שיר מלועזית.
פירסום שיריהן של משוררות שאינן ״מגביהות
זרת-ל-ב אל אוזן״ תורם אך-ורק
לאטימות התרבותית.

דניאל כהן־שגיא. בין שאר אורחי־הכבוד במסיבת־הקוקטייל היו גם משה שמיר
ומרים כרנשטיץ־כהן. אגב, המהדורה הראשונה של ספר אחר של כהדשגיא
ב־ 11 בלילה אני כותב לך, שראה־אור בתרגום גרמני בגרמניה לפני זמן־מה, אזלה
מן השוק • כרוך חפץ, חלוץ המו״לים החדשניים בארץ בשנות ד50-,׳ ומעורכי
כתב-העת עכשיו, שהתמחה עד כה בהוצאה-לאור של סיפרי-שירה מאת משוררים
כיהודה עמיחי (עכשיו ובימים האחרים) ,דויד אבירן (סימס־בינייס) ואהרון
אפלפלד (עשן) ,הוציא-לאור בימים אלה ספר תפילות ותשבחות בכותרת אימרי חפץ.
הספר הוא אנתולוגיה של מידרשים וכיתבי-מיסטיקה, שפורסמו על-ידי בני-מישפחתו
של חפץ משך דורות רבים. בין הספרים הנכללים באנתולוגיה: מסע הר״ך פתחיה
לארצות רחוקות עד נהר הסמבטיון, ומעשה הנמלה המיוחס לשלמה המלך • בהוצאת
אחיאסף ראה־אור הספר מדיטאציה טרנסצנדנטאלית, שהינו הספר המוסמך ביותר שיצא
עד כה בעיברית בנושא זה !• דן אלמגור, שיצא בשיר נגד הענקת אות מילחמת
יום־הכיפורים למשה דיין, שירת באותה מילחמה, כקצין־התרבות במרחב-שלמה.

במדינה
(המשך מעמוד )35
אהוד אולמרט. הוא התבקש למסור הבה־רות
בקשר להצהרותיו ברדיו ובעיתונות.
לא היה בידי הח״כ הנכבד לססור למיש־טרה
שסו של אדם נוסף בנוסף למה
שהתפרסם באותה כתבה מסויימת שפורסמה
לפני ארבע שנים שנבדקה והופרכה
על־ידי היועץ־המישפטי.״
הילל נם לא הסתיר מאין, לדעת המיש־טרה,
ליקט ח״ב אולמרט את המידע ש מסר
לה :״הפירסומים לא היו אלא חזרה
מקוצרת על סידרת כתבות שפירסם רן
כיסלו בהארץ בשנת .1971״
אף אחד מהעיתונים שקשרו בתרים ל-
אולמרט הבלש, לא מצא לנכון לפרסם
את תשובתו של שר־המישטרה לשאילתות
של ח״כ מאיר פעיל בקשר לחקירותיו.

דרב־אדם
צר1ת אהד הלידה
המיליונר הצעיר הגיע
שוב דבית־המישפט
בג 77 בשים — הפעם
הפיאה אותו 7שם אשתו

דרשו א ת המדריך לשמוש נבון בתכשירי ״וולה״ ,בפרפומריות, בתי־מרקחת, חנויות כל־בו, שק״ם

אומרים גם ד מחת
אגחנוי ו ל

לא לקנות
4זול יותר
4שרות שוג יותר
+יעוץ שוב יותר
מבחר ענק של כל ומחוץ
לפינוק, מפוצץ ועד מיטת

המפלגה הקומוניסטית הישראלית — רק״ח
__ תל־אביב—יפו
בליל שכת 9.4.76 ,ב־ 8.30 כערב
באולמי התרבות, רה׳ תרצה ,17 יפו

אספה פומבית
תוקם ועדת חקירה
על מעשי השלטון נגד האוכלוסיה הערבית
עוזיבורשטיין — חבר הלשכה המדינית
ח/׳ כ תוסיק זיאד י— ראש עיריית נצרת

״ביבי״ ״ 8^0¥״
חפלך ג׳ורג׳ ,45ת׳׳א

תבוטל הפקעת הקרקעות !
ישוחררו העצורים !
יבוטלו פיטורי פועלים ערביים!

בעל חנות־הרהיטים המפוארת במילאנו,
חכך את ידיו בהנאה. לא בכל יום מזדמנת
לידו עיסקה כזו. זוג התיירים שנכנס אל
חנותו לא היה בררן במייוחד. אחרי שהתלהבו
ממערכת־ריהוט חדישה ויקרה, הם
קנו אותה בו במקום. המחיר: סכום השווה
ל־ 100 אלף לירות ישראליות .״אל תדאגו,״
אמר בעל-החנות לזוג הנאהבים הצעירים,
״תוך שבועיים יגיע המישלוח לתל-
אביב.״
מערכת־הרהיטים האיטלקית היקרה הי-
תה מתנת־פיוס שקנה איש־העסקים היש ראלי
הצעיר, אדי אקירוב לאשתו היפה
טובה. בתחילת השנה האזרחית הנוכחית,
אחרי שנבעו פרצות בחיי הנשואין שלהם,
יצאו השניים למסע קניות ובילויים באירופה,
במאמץ אחרון למנוע את הקרע
ביניהם. המסע הארוך לא הכביד במייוחד
על כיסו של אקירוב, שכן אקירוב, בעל
בית־מלאכה לקונפקציה, שתי חנויות ומח צית
חניון ברמת־גן, נמנה עם בעלי ההכנסות
הגבוהות בישראל. הכנסתו החודשית
המוצהרת מגיעה לכדי 50 אלף ל״י
לחודש.
אלא שכספו של אקירוב לא היה בו
כדי לקנות חיי נשואין מאושרים ושלווים.
מכות הדדיות. לפני כשלוש שנים
התגלגל אקירוב אל בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב. היה זה בעיקבות אחד הרומנים
שלו. אהובתו אז היתד. סגנית טל-
כת־יופי, חטובה וזוהרת, שנפשו של אקי־רוב
חשקה בה. בהתלהבותו הוא לא הקפיד
להתבונן בתעודת־הזהות שלה. כשהס תבר
שבקושי מלאו לה 16 שנים, כבר
היה מאוחר. אקירוב הועמד לדין על בעילת
קטינה. הוא זוכה אחרי שהתביעה לא
הצליחה להוכיח את סעיפי האישום נגדו.
חודשיים אחרי זיכויו נשא אקירוב אשה.
אלא שלא היתד. זו אותר. סגנית מלכת-
יופי. הפעם היתה נושא אהבתו צעירה
יפה, אך ללא תואר רישמי. לעומת זאת
היא היתד. בגיל המותר בנשואין. אדי
ורעייתו הטרייה טובה, חיו באושר ועושר.
לפני כ־ 16 חודש נולד להם בנם הבכור.
לידת בן בכור היא מאורע משמח
בכל מישפחה. אך לא כך היד. במישפחת
אקירוב.
״טובה התמוטטה אחרי הלידה,״ טען
אקירוב, כאשר הגיע השבוע בשנית אל
בית־המישפט .״היא לקתה במה שנקרא
,פסיכוזה שלאחר הלידה.׳ היא הפכה
נירגזת וגילתה רגשוודטינה כלפי התינוק.
מכל דבר סביר שעשה הפעוט היא התרגזת
והיתד. מכה אותו לעיתים קרובות
ללא כל סיבה. היא הזניחה את הילד ולא
האכילה אותו. הייתי נאלץ להציל אותו
מידיה.״
אדי אקירוב חטף את תינוקו, הסתירו
במקום בו לא היתד. האם מסוגלת למצ או.
טובה הגישה נגדו תביעה כדי שתינוקה
יוחזר לידיה. בית־המישפט נקרא
(המשך בעמוד <44
העולם תזה 2014

ב עי ק בו תהבלדה

לא לא כזב!
— ^ 1111111— 1וד|1ז ׳ ־

״ימה אגיד לך, ציפי? כבר התייאשתי
,ממדורך, עד שבא לי הרעיון לשלוח
ן לך מיכתב זה. וכשכבר העזתי לכתוב
אותו, אימי יודעת עכשיו באיזה סיגנון
לעשות זאת.
״אני לא אשה־נכה, וגם לא אחת שאינה
נמנית עם קוראי עיתון זה, ואפילו לא
אחת בזאת הממהרת להינשא או המוכנה
להכריז בפומבי ׳שאינה אוהבת תמרוקים.
אז ימה כבר אני יכולה לומר על עצמי?
אני סתם נערה בת 16 וחצי, המבקשת
להתכתב עם בחורים עד גיל 20 ושיהיו
נחמדים. אחרי שזה יתמלא, אני מקווה
שאוכל להגיד שלא איכזבת אותי.״
לא ! לא ! רק לא זה ! אל תתנו לו)1/14
לומר שאני מאכזבת.

לא רק ( )9/11 בעלת מיכתב־פרס במדורי (בלדה לאשת־נכה, העולם הזה )2011
הוצפה במבול של תגובות. גם אני. מסתבר שמיכתבה היה בו כדי לעורר חילוקי־דיעות
רציניים ביותר. חלק מהם התבטאו במיכתבים שקיבלתי. הנה, למשל, מיכתבה של
ע. ש .מהרצליה :
״בתור אשת נכה צה״ל. שנפצע גם הוא במילחמת יום־הכיפורים, הזדעזעתי ממיכ־תבה
של אשת־הנכה שפורסם במדורך. אני סבורה שפירסום מיכתב כזה בעיתון המופיע
במדינת־ישראל הוא מעשה אנטי־לאומי ואנטי־מוסרי. איני מדברת כבר על בעלה של
אותה אשה, שיגלה או לא יגלה באחד הימים כי אשתו מנהלת חיים כפולים, ובאיזה
מידה ישפיע הדבר עליו. הנקודה היא מה צריכים לחשוב כל אותם גברים ישראליים,
המשרתים בצה״ל בשירות סדיר או מילואים, לנוכח מיכתבה של אשת־הנכה?
״הרי כל אחד מהם הוא מועמד פוטנציאלי לפציעה ולנכות. האס נוסף לחשש
מפני איבוד כושרו הגופני הוא צריך להתחיל מעתה לחשוש גם לנאמנות אשתו במיקרה
שייפצע בעלה של אותה אשה הקריב למען המדינה את רגליו ואת מאור עיניו. הוא
עשה זאת גם למענה. מדוע לא יכולה היא להקריב למענו לפחות את מסירותה׳ ונאמנותה?״
ואילו ב.ש. מתל־אביב, כותבת:
״עם כל הרצון להבין לליבה של ( )9/11 ולנסות לתאר לעצמי כיצד הייתי אני נוהגת
במצבה, איני יכולה להסכים עם הצעד שנקטה. לדעתי, היא חייבת להכריע בין השתיים :
או לחיות לצד בעלת הנכה־העיוור, או להיפרד ממנו. ברור שאם תעזוב אותו, יפגע בו
הדבר מאד מבחינה נפשית, ואולי גם מבחינה בריאותית.־ אבל אני סבורה שפגיעה
זו תהיה קטנה בעוצמתה מהפגיעה שהוא עלול להיפגע כאשר יסתבר לו שהאשה
שהוא חי עימה, מחלקת את חייה עם גבר אחר.״
אני יודעת שאיי מסתכנת ואחר־כך לא אדע איך לצאת מזה, אבל מי שרוצה
להגיד עוד כמה מילים בנושא הזה, מוזמן לעשות זאת.

לא מזכיר לכם ניסיון למכור מכונית
יד־שלישית ! 1

אחת מפירחי־הקיר
מרגישים שהאביב כבר ממשמש ובא.
ואם אתם לא יודעים, אז אחד הסימנים
זה התעוררות בנות השש־עשרה, המרגישות
פתאום שהגיעו לפירקן. זאת הסיבה,
כנראה, שאני מוצפת מיכתבים של בנות
שש־יעשרה. ורק כדי שלא יהפכו את
המדור שלי למהדורה של אצבעוני, אני
מרסנת את עצמי שלא לפרסם את כולן.
אבל, לא יכולה להתאפק. את מיכתבה
של ( )5/14 אני לא יכולה לגנוז יותר.
״כן, אני עוד אחת מ,פירחי־הקיר /המבלות
את לילות־שבת בחדדיהן. אני בת
שש־עשדה ויודעת שי־ש בעיות הרבה יותר
׳נוראות בעולם, ובכל־זאת אני השה כי
איני יכולה יותר להמשיך ׳ולהרטיב את

כרי בעדבי־שבת, ולנסות לאטום את אוזני
מפני צלילי המסיבות החודרים לחדרי.
״מבחינה נפשית אני מבוגרת מהחבר׳ה
בני גילי, ואולי משום כך, אני כה בודדה.
איני רוצה, לרוץ׳ למעלה, אל בני העש־רים־יפלום.
אני רק תרה אחר אותו אדם
שבוודאי נמצא באיזהשהואמקיום, חיפאי,
שגילו נע בן ,17—19 שיידע־ינסה־יוכל
לשוחח, להקשיב, להבין, ואולי גם להראות
לי את הדברים היפים הנמצאים מחוץ
לקירות ביתי. איי יודעת שעודני צעירה,
אבל איני מסוגלת לשאת זאת יותר.״
עכשיו מישהו צריך רק לכתוב לזה מנגינה,
ותראו שזה יזכה במקום ראשון ב־מיצעד־יהפיזמונים.

מהעמק
בלי חרוזים

מיבתב בתמונות
מוכרחה לציין ש(14י )2/הוא אחד הדברים
האוריגיינאליים ביותר שהזדמנו לי
עד כה במדור הזה. הוא לא הירבה לכתוב
ולקשקש. במקום זה הוא שלח לי שלושה
תצלומים .1 :איך הוא ניראה .2 .איך
הוא רוצה ׳שאת תיראי .3 .איד, לדעתו,
אתם עשויים להיראות ביחד.
כל מד, שיד,צלחתי לדלות עליו ״ויתר הוא,
שהוא סטודנט לרוקחות ושהוא מנתניה.
כן, הוא גם ׳נגד התנועה הפמיניסטית
וכותב שירים. אז מה צריך יותר י

המודעה הקטנה
( )4/14 מבכר להופיע בצורת מודעה
קטנה בנוסח הבא, :״מיידי, להשכרה.
בחור מרוהט בהרבה קולנוע, טיולים ומוסיקה׳
שנולד לפני 26 שנים והצליח
להגיע ל־ 165ס״מ, מעוניין בבחורה בעלת
דיעוית חופשיות שאוהבת לחיות. תקופת-
השכירות: לא מוגבלת .׳תנאי־התשלום :
היא תוכל לקחת אותי לשבוע ,׳לניסיון
׳ולבדיקה. במידה שאמצא־חן בעיניה, היא
תצטרך גם לתת.״

...דשגיכם ביחד

תי כתבפרס

הוא ( )6/14 לא חזק במיוחד בכתיבה
.״ולכן לא אכתוב שיר, חרוז, או סיפור
ארוך. אני בן מושב בעמק־יזרעאל, חברותי
ונחמד. משרת בצה״ל ובחופשות
נמצא בדרך־כלל בבית.
״׳מעוניין בחברה קבועה, בת ,17—20
רצוי מאיזור העמק ושלא תהיה שמנה
או מכוערת!׳׳
יש לו דרישות מופרזות, לבחור. כן,
רק מטעמי־צניעוית הוא לא גילה שהוא
כבר קצין.

אומרים שהיא ״ממזרחה״
״אומרים שאני ממזרתה — ולא במובן ילדה בלתי-חוקית,״ מציגה את עצמת
( ,)3/14 ומוסיפה עוד כהנה וכהנה מחמאות מתוצרת״בית גיזעית, והדבר שאני
מרשה לעצמי להתגאות בו ביותר הוא שאני דוגרית ולפעמים איני מבירה גבולות...״
על־פי ההתחלה הזאת הייתי בטוחה, שהדבר הזה בבר מתנשא לשני מטר,
לאורך ולרוחב. אבל מסתבר, שאפילו היא מתאמצת ומתמתחת, היא מגיעה בקושי
ל־ 155ט״מ. ונוטף לזאת היא בת ,17״בקירוב,״ כפי שהיא מתעקשת לדייק .״עודי
תלמידה, מתולתלת, עיניים בהירות ויפות שקשה לי להגדירן בצבע מטויים, וגם
שמנמונת.״ היא סבורה שחשוב שיידעו גם את מוצאה :״תערובת של מצרים
ותורכיה.״
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם, מה טעם ראויה העלמה לזכות בפרס
השבוע 1או! זה מגיע לה רק בשביל הקטע הבא במיבתבה :״רצוני להתכתב עם
חיילצ׳יק גיזעי, שצבע״עורו שחום, שערו מתולתל וגילו נע בין ,20—22 אם יימצא כזה.״
תגידו מה שתגידו, בחורה שבימים אלה רוצה לאמץ לעצמה חייל, היא בהחלט
תופעה יוצאת־דופן, הראויה לכל העידוד.

מיכתב־פרם השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בשי: תמרוקים ומוצרי־יופי
מתוצרת חברת הדס, בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.

נערת האבל...

היא תל־אביבית, אבל לומדת בירושלים.
שמנמונת, אבל חמודה. בת ,22 אבל
157ס״מ גובה. מחפשת בחור, אבל למטרות.
רציניות. שיהיה בעל ׳חוש־הומור,
אבל !חכם. חתיך ויפה, אבל אינטליגנט.
הוא יכול ׳להיות גם מבוסס, אבל עם
מכונית. הוא צריך גם להיות טיוב, אבל
לעומת זאת יחשוב שהוא יהיה נחמד.
ורצוי, מאד־מאד, שהוא כפי ש( )7/14 אומדת
— ״יהיה על סוס לבן חיה, חד.),״
סוף ציטוט.
אחרי כל זה היא עוד מעזה לשאול
אותי :״תדאגי לי י !״ אני הושבת שמי
שצריכה לדאוג זו את.

מיכתבים למדור זה יש להפנות לכתובת:
מיכתבים לציפי, ת.ד 136 .תל־אביב. מיכ־תבים
למכותבים במדור זה יש לשלוח
במעטפה כפולה. על המעטפה החיצונית
יש לרשום את הכתובת הנ״ל ועל המעטפה
הפנימית -מבויילת של 45 אגורות
— יש לרשום את המייספר הסידורי של

תכ ע1ירי ופי ואיסור

לחכים במד1ר

במדינה

(המשך מעמוד )42
להחליט מי משני ההורים זכאי להחזיק
בילד.
״אחרי הלידה,״ טענה טובה ,״נהג בעלי
לחזור הביתה בשעות הלילה המאוחרות
כשהוא שהוי והיה מכה אותי לעיתים
קרובות.״
אדי הביא למישפט עדותו של פסיכיאטר.
אלא שהעדות לא סייעה בידו. קבע
השופט המחוזי מכם צ׳רנובילסקי :״למדתי

הבשמים שיש לן הזכות
לצפות להם

מבי ת דניין

ך י חודשים האחרונים ניסה עידי
ישראל בן ה־ 15 לאבד את עצמו
לדעת ,״שלוש פעמים רצופות. הוא היה
חותך את ורידיו, ודמו שתת זמן רב, עד
שגילו אותו באחת מפינות המוסד בו
שהה, גיבעת־הוד בהוד־השרון, השייך ל־עיריית
תל-אביב.
עידי הוא בן למישפחה הרוסה. אביו
אלכוהוליסט, ותנאי־החיים בבית־הוריו, בפרבר
דל בתל־אביב, לא היו מאפשרים
לו לעולם להתפתח באווירה נכונה ובריאה.
עובדת סוציאלית המליצה להעבירו
למוסד זה, המשמש מעון ״שיקומי לילדים
טעוני־טיפוח.
בין המידשאות הירוקות והעצים המצלים
קיווה עידי כי ימצא קן חם ואנשים טובים,
שיעניקו לו כיוון ודחיפה לדרך
שכמותה לא יכול למצוא בביתו.
תמר ג׳רבי משמשת כמדריכת חינוכית
במוסד גיבעת־הוד. מזה 23 שנים היא
עובדת במוסד, ואף מתגוררת בו. לאחר
שני ניסיונותיו הראשונים של עידי ישראל
לשים קץ -לחייו, פנתה תמר במיכתבים
אל כל המעורבים בניהול המוסד, ובו

אוי הודו להתאבד
כי אי ן 1 0:01111י ן
המדריכים והילדים,׳• נתב
חוטף אקירוב

הנער 1חתך את •וידיו

הבן הוחזר
שייתכן שיש קשיים מסויימים לאם בטיפול
הסדיר בילד. אבל לא שוכנעתי שיותר
טוב לילד להיות אצל אביו ולא אצל אמו.״
השופט ציווה על אקירוב להחזיר מייד
את תינוקו לאם, שתתגורר אצל הוריה.
כך נשאר אדי אקירוב ללא אשה וגם ללא
בן. אבל עם הרבה כסף.

יהדות
׳מכה להסברה הי שרא לי ת
ם רט-טלוויזיה אמריקאי
שצולם כרובע היהודי
בדמשק היבה את ההסברה
הישראלית שוק־על-ירן-

מסמקנמ ^

פרסום מלדק י\1/<.־ז*ם

לפני כשנה סערו הדוחות בקהילה היהודית
של ארצות־הברית. הסיבה: סרט תיעודי
על יהדות סוריה, שהוצג בתיוכנית-
הטלוויזיה הפופולרית 60 דקות, של דשת
הסי־בי-אס.
הושמעו אז טענות של סילוף, חוסר-
אמת, ורבו ההתנצחויות המילוליות בין
רא״שי האירגונים היהודיים ומנחלי-הטל-
וויזיה. כנראה, היה מי ששוכנע בדבר
כדאיותה של סקירה נוספת, מעמיקה יותר,
ונשלח שוב צוות לסוריה ,׳כשמטרתו ערי כת
סקירה על מצב היהודים שם.
תוצאות ביקורו של צוות־הטלוויזיה האמריקאי
המיוחד שנשלח לסוריה לביקור
חוזר, נייראו על המסך הקטן ברחבי אר-
צות־הברית לפני כשבועיים. הסרט החדש
שצולם בקרב יהודי דמשק, הוקרן בין
השעות 7.00־ 6.00 בערב, הנחשבות כזמן
של ציית־שיא בטלוויזיה.

על הסרט ועל לקחיו מספר קורא
ותיק של ״העולם חזה״ ,הסטודנט
יריב עמית, השוהה כארצות•
הברית לרגל לימודיו :

שערך יהיה חלק יותר ממה שחלק
יכול להיות חלק.
000/0ו של בטחון 000/>.ו של יופי.
100 0//0של הצלחה.רק במלונים של ב ני

נ שי ם־ פינ םחר 13 תיי* טלי 29 3 6 6 6
גברים ־ פינםקד 6תיי* טלי 2 9 3 4 0 3

וכך ניראו הדברים. הרובע היהודי בדמשק
מוזנח ברובו, אם־כי קיימת בו
זרימה ישל אנשים — ממנו ואליו —
במשך כל היום. אין המקום נקרא הגיטו
היהודי, אלא הרובע היהודי. ברובע יש
מוסדות המשרתים את האוכלוסייה, כמו
בכל מקום אחר (בית־ספר, בית־תפילה
וכר).
הצוות, שהחליט הפעם לחדור לעומק,
לא היסס לשאול ולראיין. בין המרואיינים
היו רופא יהודי מצליח, שציין, כי רבים
הבאים אליו דווקא משום שהוא יהודי
(יהודי — ערובה לאינטליגנציה) ,וכמו בן
עורך-דיו, יהודי זקן עשיר, סטודנטים.
כולם טענו כי חל שיפור עצום ברמת
(המשך בעמוד )46

העלתה טענות חריפות נגד מנהל המוסד,
אברהם שוורץ, ונגד כמה מדריכים צעירים

״עידי ישראל,״ כתבה האשה נעימת־הסבר
,״ניסה להתאבד בגלל לחצים כבדים
המופעלים עליו מצד המדריך שלו, אורן
בך א״שר.״ ועוד כתבה על התוהו־ובוהו
השורר במוסד :״ילדים משוטטים מחוץ
לכותלי המוסד, ברחובות המושבה הוד־השרון.
ילדים מתפלחים לבתי־קולגוע, ואף
שולחים ידם בגניבות קטנות במושבה.״
לעדותה :״באחרונה הפכו ביקורי המיש־טרה
במוסד חיזיון יום־יומי.״
״עידי קיבל מכות נמרצות מן המדריך
אורן בן־אשר. במדריכה ותיקה, לא זכורים
לי מיקרים דומים של מדריכים שהביאו
ילד למעשה־התאבדות. אבל למדריך
אורן בן־אשר ניתן גיבוי על-ידי המנהל,
אברהם ״שוורץ.״
מדריכים נוספים הצביעו על ילדים אח רים
שהוכו על־ידי המדריך אורן. החניך
דויד בית־לחם, הנראה מבוגר משש־עשרה
שנותיו, התלונן באוזני כתב העולם הזה
כי הוכה פעמים רבות על־ידי אורן, ואמר :
״הוא נהג גם למרוט את ״שערותי הארוכות.״
עוזי חמואוי ואבי סמדי, בני ה־חמש־עשרה,
העידו כי הוכו לא־פעם במקל
על־ידי מדריכם, אורן בן־אשר.
אומרת תמר ג׳רבי :״לא פעם אני עוברת
זעזועים וחוויות נפשיות קשות, כאשר
אני מתרוצצת, בגשם, בפרדסים וברחובות
המושבה, למצוא ילדים שברחו. האווירה
במוסד דומה יותר מדי לסיפרו ״של צ׳ארלס
דיקנס, אוליבר טוויסט.״

__ בזכות
ק ש רי ם אי שיי ם

^ פני חודשים אחדים, קודם להי-
• דרדרוה המצב עד כדי נסיוו־ההתאב*
דות ״של עידי, פנו מדריכים אחדים אל
מנהל אגף־החינוך בעיריית תל-אביב׳ ברוך
אביבי. אותם מדריכים — שאול מדר,
ציון שמע ושמעון רייך — אספו הוכחות
ומיסמכים, והעלו האשמות חריפות נגד
מנהל המוסד• הם האשימו את אברהם
שוורץ, בין השאר, בכך שהוא מקבל תש לומים
חודשיים עבור ילדים שאינם נמצ אים
עוד במוסד.
החניכה חיה שימעוני, למשל, עדיין
הופיעה בחודש אוקטובר 1975 ברשימת
ילדי המוסד, ועיריית תל־אביב שילמה
עבורה 1.050 לירות לחודש. אך חיה היא
כיום בת ,19 ועזבה את גיבעת־וזוד כבר

אוליבו־ טוויסט
בהוד-ח שוון
לפני למעלה מחמש שנים. החניך מאיר
שטיינר עזב את המוסד כבר לפני שש
שנים, וכיום הוא בן .21 אבל בעיריית תל-
אביב הוא עדיין רשום כחניך דפוסה והמנהל
מקבל תמורתו 1.050 לירות מדי
חודש.
בנוסף האשימו המדריכים ציון ושימעון,
את מנהל המוסד, בהעסקת עובדים נעדרי
הכשרה מתאימה לטיפול בילדים טעוני־טיפוח.
אחד המדריכים, קלימו ברבי, הוא
בעל השכלה עממית בלבד. באחרונה הואשם
בהקרנת סרטים פורנוגרפיים בחדרו
שבמוסד לעיני מדריכים ומדריכות. הכשרתה
של הפסיכולוגית של המוסד, בתיה
גוטליב, אף היא שנויה־במחלוקת .״היא
נתקבלה רק תודות לקשרים אישיים עם
המנהל,״ טען שמעון רייך.
״הכל התחיל מזה שאברהם שוורץ החתים
ילדים על טפסי קבלת דמי־כיס,״
סיפר שימעון הממושקף .״הטפסים היו

של המדריך ציון שמע אל מיהל אגף־
החינוך בעיריית תל־אביב ואל המפקחת
על מוסדות עיריית תל־אביב, עופרה אופיר,
פנה אליהם אברהם שוורץ, וטען כי
״ציון גורם להעברת אווירת המוסד, ול שיבוש
יחסי־העבודה התקינים.״ ציון -שמע,
העובד במוסד מזה שמונה שנים ומשמש
גם מזכיר ועד־העובדים של עובדי המוצר
דות־לילדים בעיריית תל־אביב, הואשם
על־ידי המנהל בהיותו ״חסר כישורים
למלא תפקיד של רכז חינוכי.״
את שאול מדר האשים המנהל שוורץ
בכך שאינו מתאים לתפקידו. מדר הואשם
באיומים על המנהל, והועבר מתפקידו. את
שימעון רייך האשים -שוורץ בהתנכלות
אישית כלפיו, לאחר שלא נענה לתביעותיו
המוגזמות.
מבקר־העירייה, שבדק את תלונותיהם
של שמעון וחבריו, הגיע למסקנה הבאה :
;,הביקורת קיבלה את ההסבר, כי הפעולות
שננקטו היו במגמה לקדם את תנאי החיים
של חניכי המוסד, ולהקנות לילדים מסו־יימים
אלה ערכים. התשלומים, פיצול החשבונות׳ותשלומי־השכר
לנגדים ולצבעים
כאילו הם מדריכים. חינוכיים, נוגדים את
ההוראות הקיימות ואת סידרי המינהל
התקין, אולם הדבר נעשה בידיעת הנהלת
האגף לחינוך בעירייה.״
עוד קבע הדו״ח כי ״המנהל אברהם
שוורץ מסור לעבודתו, ומצליח לבצע את

זה 1הילור עי די ישראל בו ה־ 15
(למעלה) ,תלמיד המוסד לילדים נ:ועוני־טינות
בהודהשדון, שניסה להתאבד
שלוש נעמי ס בחודשים 1וואחרוניס
המתנכל
החינוכי המדריך
אורן בך אשר. הילד
עידי, שניסה לשיס קץ לחייו, כתב אודותיו
בצוואתו :״הוא היכה את הילדים. אני מפחד
ממנו, כי הוא רוצה לחנך אותנו במכות.״
ריקים, והילדים קיבלו חצי־לירה לשבוע.
באחת הפעמים, כשמילאתי את הטפסים
ור-שמתי את הסכום שהילדים קיבלו, כלומר
חצי לירה, פגה אלי שוורץ וציווה שאכתוב
כאילו כל ילד קיבל שלוש וחצי לירות.
זה הסעיר והרגיז אותי מאד. הייתי בילדותי
חניך במוסד׳ ומתוך כך כאבתי
את כאבם של הילדים ואת סיבלם יותר
מכל מדריך אחר כאן, והייתי רגיש לכל
עוולה שנעשתה להם. המנהל, לאחר שהתלוננתי
בעיירה על המיקח! ,אמר לי:
.אני אדאג לכך שיעבירו אותך מכאן׳.״
הרכז החינוכי של המוסד, ציון שמע,
הסב את תשומת לב המנהל והגורמים
בעירייה לכך שנגרים וצבעים, העובדים
עבור המוסד, מקבלים ממנו משכורות
במדריכים חינוכיים. עובדה זו פורסמה
לראשונה על־ידי העולם הזה (.)1990
באותה קבוצה של מדריכים ששמה לה
למטרה את שיפור פני המוסד והדחת
המנהל, היה גם שאול מדר. מדר היה
אמרכל המוסד, לאחר שקודם־לכן שימשה
בתפקיד זה אשתו של המנהל, לורה

המנהל

אברהם שוורץ, מנהל
המוסד לילדים קשי־חי־נוך
גבעת־הוד, בהוד־השרון. בעבר נתגלו
במוסד אי־סדריס ומעשי־שחיתות, הקשורים
בניהולו הלקוי של המוסד לילדיס.
תפקידו החינוכי בהצלחה רבה.״ לעומת
זאת המליץ המבקר להעביר את ציון שמע
לתפקיד אחר ,״עקב הידרדרות ביחסיו עם
המנהל.״
מיכתבים שהורו להעביר את המדריכים
ציון שמע ושימעון רייך למוסדות אחרים,
נתקלו בסירובם המוחלט של הנוגעים-
בדבר, ובהם תומכים תמר ג׳רבי ומדריכים
נוספים. שמע טוען כי הוא עובד במוסד
מטעמים אידיאולוגיים. כך טוען גם ש ימ־עון
רייך•
מדוע יש להעביר מן המוסד מדריכים
מסורים, העובדים בו מסיבות שאינן כרוכות
ברווח 1
הסביר גורם בכיר בעירייה שביקש
להישאר בעילום־שם, משלא קיבל את
אישור הדובר לשוחח על הנושא :״אנחנו
רוצים לפעול רק למען הילדים. האווירה
במוסד איננה בריאה, כפי שהיא כיום.
שני מחנות של מדריכים מתנגחים זהבזה על גבם של 120 ילדים- ,שאיים
מאושרים במייוחד בלאו־הכי. הבעייה היא :
מי יילד? כשאחד הצדדים יפרוש, אין
ספק שהמוסד יתפקד היטב. כל המדריכים
טובים באותה מידה.
״הגענו למסקנה משלנו- ,שאיננה בהכרח
(המשך בעמוד )47

שוורץ, עד שמבקר־העירייה הורה למנהל
להחליפה. מדר גילה אף הוא אי־סדרים
בגיהול־החשבונות. הוא העלה את טענותיו
לפני גורמי העירייה המתאימים. אך לא
עברו ימים רבים, והוא נתבקש לעזוב
את המוסד. כיום הוא משמש מורה בבית־ספר
למלאכה בתל־אביב.
עוד טוענים המדריכים, המורדים במנהל,
כי הוא מסית את הילדים נגדם.
סיכם שימעון :״המנהל וחבר־עוזריו, ה־,
מקבלים משכורות־ענק מבלי שיעשו דבר
תמורתן, תוך רישום כוזב של שעות
נוספות, משבשים לחלוטין את מערכת
החינוך במוסד.״

עבודה מטע מי ם
אי די אולוגיי ם

ץ* ן העכר האחר ניצבים המנהל,
אברהם שוורץ, המדריך אורן בן־אשר
— שהרושם שנתקבל מן הביקור במוסד
הוא כי הוא •המנהל־בפועל, וצוות של
מדריכים ועובדים אחרים, כמו הטבחים
ועובדי־הניקיון.
אחרי שנשלח המיכתב החתום בשמו

ילדי המוסד

משוטטים חופשי ברחובות המושבה הוד־השרון, ואף שולחים
ידם במעשי־גניבה. המדריכה, תמר ברבי, סספרת
כי היא מתרוצצת ימים רבים בפרדסים וברחובות, לחפש אחר ילדים שנעלמו לימים שלמים.
ביקורי המישטרה במוסד הפכו חיזיון נפוץ, ואיש אינו מנסה לשים קץ למצב הנוכחי.

— 415

קונ דו ד הו א ש מו ה סו די ב ש רו תי
בשבע • ו ש תיי ם

השעותהב או ת

הבט חון

ו דז דיגו ל.

בלאחד מי די דיו •נסה

במדינה

לחס לו.

(המשך נזמעוד )44
זדרך חייהם, מאז עלות המישטר הנוכחי
ב&וריה. אין כל רדיפה אחריהם בגלל
דתם, והם רשאים לעסוק בכל אשר יחפצו.
אין גם הגבלה עליהם מבחינת תנועה
בעיר ובארץ. הם אוהבים את הארץ, ורק
אחוז זעום רוצה לעזוב.
הנשיא הזמין. הצוות ריאיין גם ידיו־די־סורי
שנמלט מסוריה והגיע לארצות־
רובדט רדפורד

צולמה חתונה יהודית, על הטכס הדתי,
בבית־הכנסת המקומי, כשקהל רב נוכח
במקום. אחר־כך, מן הרובע היהודי עברו
הצלמים אל לישכת הנשיא הסורי, חאפז
אל־אסאד.
הנשיא ציין מיספר עובדות. ראשית, כל
יהודי דשאי לעזוב את סוריה — בתנאי
שאין הוא עולה לארץ־ישדאל ויראה הוכחה
כי ארץ אחרת מוכנה לקבלו. כן אמר כי
יי דנהוואי

קליף דוברטם ון. מקם פון סידזב
בסרטו של סידני פ1ל7ן

3מי הקונדור

״ מססאסס 5 0 ? 18£ץ3 04״

בכורה ארצית בעת ובעונה אחת
תל־אביב

חיפה

״ פאר ״

״ רוו ״

בקרוב גם בירושלים ״רוך
סימטה כרובע היהודי כדמשק
אם כל־כך טוב —

והדן דוח המחירים המוסכם
ל־23.4.76 - 4.4.76
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן
רקות

עגבניות מעולות
מלפפונים ארוכים
גזר חצילים סלק
כרוב לגן
ברוב אדום
תפוא״ד בתפזורת
תפוא״ד באריזה של 2ק״ג
כצל יכש מסוג מעולה
כצל יבש ארוז בשקיות
חסה ערכית

בל״י הק״ג

2.50
3.55
1.60
2.45
1.00
0.90
1.20
2.30
2.60
1.80
2.10
עד 1.80

חתוכת בן הרב של הרובע היהודי
— אז למה —

3ר 1ת
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים יונתן גודל 5.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5 כגנות תפוזים אשכוליות לימונים

3.80
4.65
4.25
4.60
3.90
3.20
4.30
4.00
2.40
2.05
3.40

1 3 111ת
פטמים קפואים בשקיות שקופות
מיני תנו עוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.4ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל ל־ 1.6ק״ג העוף)

בסיף

נשיאת ספר־תורה ככית־הבנסת
— כל־כך רע?

15.90
13.40
12.20
11.00

הברית. הוא ביקש להישאר בשעת הראיון
בהשיבה, כדי שלא ייפגעו קרוביו הנמצאים
עדיין בסוריה. לפי דבריו, קיימות
רדיפה והגבלות אצל היהודים. חייהם
קשים, וחלות עליהם הגבלות־תגועה. הוא
ציין שרבים הם הרוצים לעזוב, אך אינם
יכולים.

הוא מזמין כל יהודי בעולם, הרוצה לבוא
ולבקר ברובע היהודי בדמשק — לעשות
כן, ולראות במז־עעיו את האמת על מצב
היהודים.
נראה, כי בשלב זה מוכה ההסברה היהו־דית־הישראלית
־שוק־על־ירד, בכל הנוגע
לנושא ׳ששמו יהדות סוריה.
העולם הזה 2014

אוליבר טוויסט

קוסקשת 2014

(המשך מעמוד )45

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

המסקנה הנכונה, שהמנהל אברהם שוורץ
מתפקד היטב והצליח בעבר בעבודתו, עד
שהילדים הוסתו נגדו ואז התחיל התוהו־ובוהו,
עד למיקרה־ההתאבדות. אי־לבך
הוחלט, ששימעון וציוו יילכו. עתה הם
מסרבים ללכת, וממשיכים להסית את ה ילדים,
כך שלא נותרה ברירה אלא להעמיד
אותם לדין מישמעתי.״
__ שיגאה ,

הפ קרו תוהסתה

ך שבוע הבא יתייצבו לפני ועדתמישמעת
של עיריית תל־אביב המדריכים
ציון שמע ושימעון רייך. תמר
ג׳רבי חוששת גם היא להסתבך בוועדות־מישמעת,
בגלל הטענות שהעלתה נגד
מנהלה. בידי ראשי האגף לחינוך מיכתב,
החתום על־ידי קבוצה של מדריכים ומורים
מגיבעת־הוד, ובו נאמר :״קבוצה קטנה
של מדריכים הורסת את המוסד. הם אינם
מצייתים לכללים המקובלים ומלבים שיגאה
והפקרות, כולל הסתה עדתית נגד המנהל
האשכנזי.״
ציון, שימעון ותמר טוענים שהמיכתב
הוחתם תוך איומים .״מצד אחד איימו על
העובדים הבלתי־קבועים, שיפוטרו אם לא

• חסידה שהציצה ונלכדה.
חיה טולדנו, רח׳ נהריים ,5
דרום צהלה, תל־אביב• ״ממעמקים קראתיך יה.״
מירי כירנבוים, רח׳ שנקר
,19 חולון
• תרנגולת שהתאבדה לאחר שנודע
לה מחירה בשוק.
ישראל לסינגר, רח׳ אילת ,19
רמת־יוסף, בת־ים
• אצבע־משולשת בריבוע.
חיים שטנכרג, ת.ד.
,11449 תל־אביב
• מחפשים כסף בקופת האוצר.
חני סלוצקי, רח׳ לילין
,4תל־אביב

שמעון רייך, מדריך־חינוכי

במוסד גיבעת־הוד, אומר :
י י יי* י |
״בילדותי הייתי חניך המוסד. עתה אני
כואב יותר מכל אחד אחר, את כאבם של
הילדים.״ המנהל נדר לסלקו מן המוסד.

יחתמו, ומצד שני הובטחו להם הטבות
שונות אם כן יחתמו. הרבה ברירה לא
היתד. להם,״ אומר שימעון, הטוען כי כל
ההאשמות נגדו הן שקר וכזב.
יומיים לפגי נסיון־ההתאבדות שלו, נלקח
עידי ישראל בנוכחות אביו, המדריך המלקה
אורן בן־אשר ומנהל המוסד, אל
המפקחת עופרה אופיר, ושם חתם וקרא
בעל־פה לתוך רשם־קול הודעה, שנכתבה
על־ידי בן־אשר, ואשר לפיה מסיתים שימ־עון
רייך ותמר ג׳רבי אותו ואת חבריו נגד
המנהל, ונגד המדריך.
מייד לאחר־מכן ניסה הילד לשים קץ
לחייו בשלישית. הוא כתב את ״מיכתב
אחרית ימי,״ בו סיפר בין השאר :״רציתי
לעזור לתמר ולשימעון, אותם אני אוהב
מאד. בעירייה ישבתי כמו פסל, ולא היתה
לי ברירה אלא להגיד עליהם רע, כי
אחרת אורן היה מרביץ לי. לבסוף הח לטתי
שאני מסיים את חיי• אני הולך
להתאבד, כי אין שולם בין המדריכים
והילדים, ואנו סובלים. אני מבקש מכם
לא לנסות להשפעי עלי. נמאס לי.״
לאחר שנמצא עידי ישראל, כשהוא
שותת־דם, הובל במהירות לבית־החולים
מאיר בכפר־סבא. לאחר טיפול נלקח ל־תחנת־המישטרה
המקומית ושם הוחתם על
הצהרה כי ורידיו נחתכו כתוצאה מתאונה.
כיום נמצא הנער במוסד אחר, בית־הילד
בתל־אביב.
הוא היה הקורבן הראשון במאבק בין
המדריכים לבין עצמם ולבין המנהל. האם
יהיו קורבנות נוספים?
העולם הזה 2014

מאוזן :
.1חזר ; .2פרוזדור ; .7מילת־בקשה :
.9תשעט על סוסה! .10 מרבית שיטיחו
של העולם ; .12 קריאת־התפעלות ; .13
נוזל החיים ; .15 גוף ; .16 בירה אירופית ;
. 17 אור מסונן .18 :בן־אדם ! .19 צאצאה ;
.21 נביאים כתובים (ר״ת)! .22 צעיר
בצאן .23 :קידומת הולנדית .25 :חלק
בראש .28 :מסולם הצלילים .29 :סמוך :
.31 רסיסי־לילה .32 :הבעה .34 :הוראה
,מפורשת .35 :עצם בפה .36 :פלג.39 .
׳שאינו עוד בחיים .41 :׳שימש במישרה;
.44 סוג .45 :מכלי־העבודה בשדה .47 :
רישעה .43 :מסולם הצלילים .49 :עיר
יהודית עתיקה במצרים .51 :דעיכה :
.53 נאור, משכיל .56 :נחשבת כאשד
היפה ביותר בעולם (ש״ס) .57 :הונה:
.60 רסך צעיר .61 :בית־עסק .63 :מן
השבטים .64 :זרד ! .65 גוף שלישי רבים :
.66 בתוכו .67 :קיקלופ .70 :תנועה בים ;
.72 אפרוח ; .75 קיים .76 :גשם קל :
.78 מחפש .79 :ריקבון .80 :נעלם:
.81 במקום ההוא .93 :קליפת ה־עינב
.85 :מידת שטח .86 :שר .87 :בוא
מלמעלה למטה ! .88 :מזמר .90 :פתי :
.91 זד .92 :קלסתר .95 :דגל .96 :מחלקי
היממה .97 :שמא.

מאונך :
.1מחילות־היבשה .3 :מעונות השנה :
.4זרבובית ; .5מסולם הצלילים .6 :פרח
המכונה ״שושנה״ .8 :מזור .11 :שטח
ישר .12 :מעמסה .14 :פרגוד .15 :גוש
קטן .20 :חי לילי .21 :מאור קטן .24 :
מילת־זירוז .26 :שן הפיל .27 :מנעול
פטנטי .28 :אדון .29 :רוח חמסין.30 :
מירקות הגינה .32 :כלי המשמש לבניין :
.33 סיכרות־הנחושת של ישראל .37 :כפר
צפונית לנתניה .38 :ביר־בטן .39 :קוסם :
.40 מרכיב בסולם הצלילים .42 :סופו
של שיר .43! :אל הטוב במסורת הפרסית :
.45 מחיר הכלה .46 :מישורת מוגבהת:
.48 עליך לדעת ! .50 :מילת־שלילה .51 :
פאלחה 52 יתיזו .54 :אריס .55 :משמש
להפחדת ציפורים בשדה; .58 מצבת־זיכ־רון
.59 :נציב מס־ההכנסה שהתפטר
(ש״מ); .62 רשות המים הממלכתית בישראל
; .64 צמד ; .68 הנהגה צבאית ;
.69 משקה משכר .70 :אחורי הגוף :
.71 בשבילי; .73 סיומת לרבות; .74
ציפור המצויה בארץ ; .76 סוד .77 :בירת
הנגב (ר״ת) .79 :שיפוע .80 :ם יו # 6
.82 פגם חמור; .84 גירעון .89 :נשמה;
.90 דקל .93 :ישן; .94 מחציתו של
מישחק־ילדים מקובל.

בסיטונות
• שמלות הריון
• מפנסי הריון
• טוניקות הריון
• חליפות הריון

כהן

מודד

תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות . )2—4
לד.זמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ת״א

417

| ] עידן עידו

| ( שד יאנוש

ארבע סיבות למסיבה
מהיום שהצייר־דייל עמי מור ואשתו
היפה פינצ׳י נכנסו לדירת־הגג המשגעת
שלהם שבתוכגית־למד, כל החברים שלהם
עובדים עליהם גודסטוס שיעשו מסיבה.
אחרי הכל. כבר שנים שעמי הולד רק
למסיבות של אחרים. ואילו מצד שגי, כל
מי שמכיר את הזוג זיסמן מור הנ״ל יודע,

תהיה להם סוף־סוף הזדמנות להוכיח לכולם
שהם יודעים להיות לא רק אורחים
יפים, אלא גם מארחים יפים.
וכך החליט הזוג היפה הזה, לאחר לח צים
חברתיים כבדים, לערוך מסיבה ש תהיה
הכי מסיבתית בערב יום־העצמאוח
הבא עלינו לטובה. חיפשו וחיפשו סיבר,

פינצ׳י מור
עילות טובות
שאצלם בבית כל יום מסיבה. מי שבא
בא, ומי שלא בא גם בא, כי מזמינים
אותו בטלפון שיבוא. אבל האמת היא,
שכבר חרבה־הרבה זמן שעמי ופינצ׳י
מחפשים סיבה טובה באמת למסיבה, שבה

הגונה עד שהשבוע הם מצאו לא פחות
מארבע סיבות כאלה, טובות עד־כדי־כך
•שכל אחת בפני עצמה יכולה היתד, להוות
עילה להילולה.
ואלה הן: פינצ׳י, בעלת אחד הגופים

ה ס קו פ הפרטי
של כ תב־ ה חד שו ת
האהבות בעיר הזאת מתלקחות במהירות,
ממש תענוג לעיניים שכך רואות. כי, כפי
שאתם יודעים בוודאי, אחד המחזות היפים
הוא זה של זוג מאוהב, כמו למשל איש־הטלוויזיה
עמיקם אכן־חן ובת־זוגו
שתחיה, חמדה אלעזר. כי מאז שהשניים האלה הכירו זד, את זה, הם נראים
צמודים כהוגן בכל !האירועים והמסיבות
שעמיקם מסקר בתוקף היותו כתב הטלוויזיה
בתל־אביב לענייני תרבות ואמנות.
כזכור, בתור אחד שכזה דאג עמיקם
לכסות תמיד בל מה ששווה כיסוי בעיר,
והיד, מגיע בכל פעם עם חתיכה אחרת,
ומוציא לכולם את העיניים. אבל חמדה
עשתה לזה סוף.
חמדה• ,שהיא בחורה בלי ציפורים בראש,
אמדה לעמיקם ישר שכל השטויות האלה
בכלל לא מעניינות אותה. בוהמה שמוהמה,
זה הכל בולשיט. היא אפילו לא התלהבה
מהמסיבה שערך בביתו לכבוד הזמרת
ז׳ולייט גרקו, בביקורה האחרון בארץ.
ואכן, אחרי מאמצים הצליחה לביית
את הפרפר שלה, שהחליט פשוט לקחת
את עצמו יותר ברצינות.
עמיקם עוזב את מחלקת־החדשות, והחליט
לעבור להפקות ולהתרכז במיצוי
כישוריו כאיש יחסי־ציבור. אחרי הכל,
הוא סיים את לימודי הקולנוע והטלוויזיה
שלו בלונדון, ואפילו עבד שם בתור במאי־סרטים,
כך שמה שמעניין אותו היום זה
רק הבימוי וצמודתו חמדה, שאף היא
בוגרת האוניברסיטה, אבל בתל״אביב, ב־

46 4

חוגים ללשון עיברית ולחינוך.
מכל מקום, ד*,שניים כנראה יתרכזו סופית
זה בזה, ולפי מה שנראה לעין זד,
כנראה יהיה הסוף.
לא רוצה עדיין להגיד התוגה׳ בגלל
עין הרע, אבל אם תיתקלו בהם אני בטוחה
שתסכימו איתי שהם עומדים לעשות את
הצעד הגורלי אל האושר.

חמדה ארעזר ועמיקם אכן־ חן
צעד גורלי

הכי יפים בתל־אביב, החלה בשעה טובה
לצפות לביקור*חסידד, נוסף, ואחרי דן
שלהם, בן השנה וחצי הם לא מחכים
לבן או לבת במייוחד, אלא יקדמו בברכה
כל מה שייוולד. על כל פגים, שם יוגי״
סכם הם כבר בחרו לו — טל.
הסיבה השנייה היא שחלפו־עברו שנתיים
ימים מאז נשא עמי את פיגצ׳י שלו,
בגן־ורדים נהדר בווילה של חברים שלהם
בסביון.
השלישית: תאמינו או לא, אבל מאחרי
הראש היפה של פינצ׳י מסתתר גם מוח
אקדמי. עובדה. בימים אלה ממש קיבלה
הגברת זיסמן־מור את התואר בי.איי,.
בלשון וסיפרות צרפתית.
הסיבה הרביעית: נו, מה יש לדבר,
יום־ד,עצמאות הוא עדיין סיבה מספקת
לחגוג, בכל שנה שהיא.
המסיבה תתקיים, אם ירצה השם —
ואין שום סיבה שהוא לא ירצה — על
הגג של פינצ׳י ועמי, שהוא אחד היפים
והמקוריים מסוגו בתל־אביב. הוא מעוצב
בצורת סיפון של אונייה, ויש עליו אפילו
גלגלי־הצלה, בשביל אלה שיתחשק להם
לקפוץ וברגע האחרון יתחרטו.
ומי -שחושק ברומנטיקה ימצא גם הוא
את מבוקשו על הגג הזה. שם, בינות
לצמחיה הטרופית, אפשר בהחלט לפתות
ולהתפתות ולהיפך. בקיצור, מרגישים שם
כמו על אונייה עם משתלה, כ-שעל כל
הטכס מנצח הקפטן מור בכבודדובעצמו.
אבל אם יש לכם תוכניות להפגיז נוכחות
בהמוניכם, מוטב שתשכחו מהן. הפעם
זוהי מסיבה סגורה, לחברים בלבד, ורק
מי שקיבל הזמנה אישית לוחצת יידע
שהוא מוזמן. כך שאין לכם מה להטריד
את עמי בתחנונים למיניהם.
אז כל מי שאיננו חבר קרוב של עמי
ופינצ׳י, שיחפש לו מסיבה אחרת. מילא,
העיקר -שייפגש רק בשמחות.

ודאי תסכימו אתי שכל תינוק חדש
שנולד במדינה הזאת, הוא סיבה מצוייגת
לשמוח, מה עוד שמדובר בילדים הנולדים
לאנשים שאני מחבבת כמו, למשל, ה־מועדונן
הפליי־בוי לשעבר יצחק יאנוש
הכרסתן והממושקף, שאשתו שושי הביאה
לעולם לא־מכבר, בן זכר במזל טוב.
ולא סתם בן זכר, אלא בכור.
ומתי הוא נולד? בדיוק שבוע אחרי
שיאנוש פתח את מועדון הפיאנוש־גאלרי
שלו, מול מלון דן בתל־אביב. אז מיותר
לספר לכם שהלכה -שם הילולה י כמו -שרק
שועל־הילולות ותיק כמו יאידש יודע ל־הולל.
קודם־כל,
את ברית־המילה הוא החליט
לערוך בגאלרי שלו כי לדעתו, בין כל
מוצגי־האמנות התלויים אצלו שם על הקירות׳
הבן שלו הוא ללא ספק היצירה
היפה ביותר שהוא מכיר.
ותאמינו לי שמאז שהילד נולד, יאנוש
כאילו נולד יחד איתו והפך אדם חדש
לחלוטין .״טוב, אחרי הכל, זו הפעם ה ראשונה
שאני מרגיש מה זה להיות אבא,״
מתנצל יאנוש.
אבל תראו מה זה בן־אדם משונה. למרות
שהוא מאושר עד הגג, הוא גילה
לי שלבן שלו יש כבר תסביך אדיפוס.
עובדה, כבר ביום הראשון הוא תפס את
העולל, על חם, מתעסק עם האמא שלו
במיטה. אבל הוא מוכן לסלוח לו, כי
אחרי הכל מה הוא מבין, בגיל חודש ימים ך

מהומה בכוורת

זה שבזמן האחרון הכוורת לא מזמזמת
לנו בראש, זה מפני שהיא הפכה למוצר
ייצוא. הבחורים העליזים והסימפאטיים,
של אחת הלהקות המקוריות ביותר שקמו
במדינה הזאת, נשלחו לארצות־הברית על
מנת לכבוש שם את שוק הזמר המקומי עם
סיפורי פוגי. באיזו מידה הם מצליחים
לעשות את זה אני לא יודעת, אבל מה
שכן, לפחות בתוך הלהקה עצמה שמח.
לפחות לאחד מחברי כוורת, גידי גוב,
אין כל סיבות לשיר בזמן האחרון, שכן הוא
מסתובב עם משהו כמו לסת שבורה או
סנטר פגוע, או אולי זה סתם זעזוע מוח.
בכל אופן הוא נלקח לבית־חולים ואושפז
שם לטיפול מהיר ודחוף, אחרי שמישהו
הכניס לו זאפטה הגונה לתוך הפרצוף.
טוב, דברים כאלה קורים לבנאדם פה
ושם, ובמייוחד אם הוא טיפוס ציני כמו
גידי גוב, שלא כל אחד מבין את חוש
ההומור המיוחד שלו.
אלא שהפעם, כך מסתבר, מי שהכניס
לגידי את הזאפטה היה דווקא אחד כזה
שצריך להבין את חוש ההומור שלו. זה
היה חברו ללהקה, אפריים שמיר.
אומנם גם לאפריים יש חוש הומור, שאינו
נופל מזה של גידי, אבל לא כאשר
הדברים נוגעים לכבודו הגברי.
לפי הידיעות, שזורמות בחשאי מניו־יורק,
עשה גידי מעשה שלא ייעשה, אפילו בצוות
של פוגי. הוא פגע באפריים בנוכחות
אשתו, אסתר שמיר.
לרוע המזל לא לקח שמיר בחשבון את
העובדה שגידי הוא צימוק צנום ואילו
הוא עצמו גבה קומה ומלא בריאות. כתוצאה
מכך נאלצו להבהיל את גידי במהירות
לבית־החולים.
אבל אתם תראו שלמרות זאת הם עוד
ישירו ביחד, וימשיכו להתבדח יחד על
חשבון אחרים. סוף־סוף לא מפרקים עניין
רציני כמו כוורת בגלל אגרוף בפרצוף.

נכון, אני יודעת שכל העיר מחכה
שיאנו־ש יעשה איזה חגיגה רצינית, אבל
יאנוש מסביר :״תראו, אם אני אעשה
מסיבה. אתם הרי יודעים מה יילד שם.
אפשר יהיה לעשות את זה מינימום ב־בלונזפילד.
מצד שני, כל חבר שמגיע אלי
למועדון שותה אצלי על חשבון הבית. ואם
זה ככה, אתם יכולים להיות בטוחים ש החגיגה
הזאת תימשך עד הבר־מיצווה של
הקטן.
ואשר לעתידו של הילד, ששמו יהיר,
בישראל, עידו, אומר יאנוש :״הבן־אדם
הזה מסודר יותר טוב ממני. י-ש לו כבר
רכוש יותר מאשר יש לי.״ וזה לא צחוק.
ולכל מי שיגיע למועדון של יאנוש,
הוא מבטיח הפתעות. אבל לא מסוג זו
שהתרחשה השבוע, כשטיפוס מגודל־שיער
אחד הגיע בלילה, עם עגיל באוזן וכשהוא
שתוי־למחצה. יאנוש ניגש אליו, בלי הרבה
חוכמות, ופשוט ביקש ממנו לצאת, יען
כי הוא לא מכניס למועדון שלו משוגעים
עם עגילים באוזן בפרינציפ.
עד שמישהו במיקרה זיהה את המשוגע
ככוגב־הקולנוע די ואן־קליף, העושה
עתה בארץ. לי סלח ליאנו־ש, האב הטרי,
וכפיצוי הוא ניגש לפסנתר וניגן עליו
עד שלוש בלילה, להנאת כל האורחים.
״אין ספק -שהתחיל אצלי בחיים עידן
עידו,״ אומר יאנוש. והלוואי שזה יעשה
לי רק דברים טובים.

שושי, עידו ויצחק יאנוש
נקודת־מיפנה

כולם הולכים לעשות זאת

אבל השאלה היא במה לבחור.
זאת אומרת, האם לצפות את
.קירות הבית לקראת הפסח
בטפטים מנייר או מפלסטיק,
מתוצרת חוץ או מתוצרת
הארץ. אם רצונך שציפוי
הקיר יחזיק מעמד עד לפסח
הבא ועוד לשנים ארוכות
אחרי־כן. אם רצונך שצבעיו
ישארו ססגוניים ויפים כמו
ביום שנקנה ־ קני את ציפוי
הקיר וינוקיר העשוי.¥.0 .ק.
טפט.¥.0 ,ק לעומת טפט מנייר
בניגוד לטפטים מנייר ־
וינוקיר אינו נקרע ואינו
מתבלה במהירות. הוא עשוי
שכבת פילם ויניל 0 .
על תשתית בד ולכן הוא חזק,
גמיש, אינו דוהה ועמיד
בשריפה וחיכוך.
מאחר והוא מתמתח אין הוא
נקרע גם אם יווצרו סדקים
בקירות. יותר מזה, מאחר
ווינוקיר מיוצר בארץ ע״י
העוגנפלסט בקיבוץ העוגן -
גם מחיר וינוקיר כמחיר
טפטים מנייר.
הכנסי לקטלוג שלנו
כדי לאפשר לך לתת לביתך
מראה חדש ומהודר לקראת
החג, הנך מוזמנת לבקר
באולם התצוגה של וינוקיר.

הדרך הטובה ביותר לבחור
טפט אינה מתוך גלילים או
מדוגמאות קטנות.
האפקט הסופי שהם יוצרים
נראה היטב רק כשהם
מודבקים על הקיר כפי שיהיו
בדירתך.
בואי לראות חלק ממגוון
הדוגמאות הענקי של וינוקיר
על קירות אולמי התצוגה
היכול לשמש לך כקטלוג.
מוצרי תכ ו:
תל־אביב ־ רח׳ הארבעה ,8
טל, 268251 .
ירושלים -
אזור התעשיה תלפיות,
טל 2 63211
חיפה ־ רח׳ הנמל ,40
טל 2 .־.660911
סמופלסט
רח׳ נורדאו 11
באר־שבע ־ רח׳ קק״ל ,39
טל 4 .־39123
וכן באולמי התצוגה של טפטים

ט.פ.ך. רח׳דיזנגוף ,290
תל־אביב, טל.446584 .

61ז0-63ץ0ז3
העולם הזה 2014

419

^ 9־ו 6כ) 13 ץ נ1

אורי אבנת/צילום גורברט

לגבר האמיתי
אחרי גילוח...
אחרי מקלחת
אחר• הכל!

משווק ע״י״לון״ .להשיג בפרפומריות המובחרות

העולם הזה

תעריף
לצילומים
10111 חינוך

קורה שגם אפנים רוצים לנוח. אחרי

הכל, גם הם בני־אדם, לא? אז כשיונתן
גפן והגי ליטאני ביקשו להינפש, הם
החליטו שאילת היא המקום האידיאלי
עבורם. רק מה, הם שכחו שבאילת אי־אפשר
היום להשיג אפילו סככה, קל-
וחומר חמישה חדרים להם וללהקתם,
פלוס בנות־זוגם.
לבסוף הם הגיעו לאחד המלונות בעיר
והתמקמו להם בשלווה על שפת הבריכה,
בעוד מנהל־המלון הצעיר והנמרץ עושה
מאמצים קדחתניים להביאם על סיפוקם.
אחרי מאמץ הוא הצליח לפנות חמישה
חדרים במלונו, וביקש באדיבות ממר גפן
הנופש, שירשה לצלם אותם במלונו.
ימה שהמנהל לא ידע, הוא שבקשות מסוג

חופ שי

יונתן גפן

חוש־הומור מיוחד
זה צריכות להגיע •אל הפיזמונאי-שחקן
בצורת מיכתב־למערכת, ורק כך זוכה
הבקשה בעיון. כי לגבי בקשות לצילומים
המגיעות באורח ספונטאני, יש לגפן תעריף
משלו.
לאחר התייעצות קלה עם הלהקה, השיב
יונתן למנהל המלון שהם מוכנים להצטלם,
אבל בתנאי אחד: שהוא י תן להם 50
אחוז הנחה באירוח.
לתגובה כזו לא ציפה המנהל, אחרי
המאמצים שהוא יעשה עבורם, ומחל על
הכבוד. לבסוף, גם הם הרגישו שהיו לא-
כל-כך בסדר. עובדה, הם אפילו ביקשו
מרפי נלסון שיעשה ביניהם סולחה.
לדבריהם, יונתן בסך-הפל התבדח, וה-

יש חברים, שהם חברים טובים עד־כדי־כד
שהכל קורה להם יחד. אפילו ילדים
נולדים להם יחד, כלומר, לכל אחד לחוד,
אבל כימעט באותו יום עצמו. כד קרה,
למשל! ,בשבוע שעבר לקבלן התל-אביבי
הצעיד יאיר קולטון ולאשתו נאורה,
שילדה לו בת־בכורה בשם דנה, כימעט
יחד עם שושי, אשתו של לאנוש, שיל דה
לבעלה את עידו שני הזוגות הם
ידידים טובים, כמובן.
בקיצור, מאז שהבת הזאת נולדה החליט
יאיר שהוא ׳מפסיק לעבוד. הוא פשוט לא
מסוגל להפעיל את המוח ׳מרוב שהוא
מבסוט עד הגג. הוא הצמיד לאשתו אחות
שמטפלת בה ובדנה שלהם 24 שעות בינד
מיה, והוא ׳מבלה ערב־ערב במועדון של
יאנוש, לבדו, ומזמין את כל החברים
הרבים שלו לדרינק על חשבונו. זאת,
לבד מקבלת־הפנים המפוארת שהוא מתכנן
לערוד עבורם השבוע.
כששואלים את יאיר, שהיה בזמנו אחד
הפליי־בויס הרציניים בעיר, אם רצה דווקא
בן, הוא משיב בלי היסום :״מה יזה כבר
משנה, לאדם בגילי?״ הבן־יאדם, שהוא
•בסך־הכל בן 35 אבל עבר כבר הרבה
בחיים• ,משוכנע לפחות בדבר אחד.
הבת שלו תקבל ואצלו חינוד: מתירני,
חופשי וליברלי .״בדיוק כמו שקיבלתי
אני,״ הוא מסביר. אלא שהחברים שלו
יודעים היטב שכשהבת הזאת רק תגדל,
האבא שלה יערוך מייד שינויים ׳במדיניותהחינוך
המוצהרת שליו! .נחיה ונראה.

מנהל פשוט לא הבין את חוש־ההומור
המיוחד שלו.
בסופו של דבר סלח להם האיש. כי לשם
מה לו עניינים עם אנשים בעלי חוש-
הומור מיוחד? אבל הוא עשה להם בכל-
זאת ג׳סטה בצורת 15 אחוז הסחה, רק
שלא ילבישו עליו איזה מיכתב־למערכת.

1¥ ¥011א 0
הייתי צריכה באמת את ג׳ינווהא ־
רולד, חברי להקת הפלטרס, כדי שיבואו
לכאן ׳ויודיעו לי, באופן סופי ומוחלט

שאנחנו, בנות ישראל הצנועות והחסודות,
הכי יפות בעולם, הכי נותנות בעולם ומתמסרות
הכי בקלות בעולם. כאילו לא

ג׳ינו, מאיר אלקיים, הרולד וידידות
מחמאות בשפע
0111111111 הפתעה בגמר
את הסיפור ישיש בידי על ראש המחלקה
הפופולרית בטלוויזיה מבט־ספורט, אלפס
גילעדי, אני שומרת בבטן כבר •הריבה
זמן. עד שהתפשרתי, השבוע, שסוף־סוף
התחוללה התפתחות שאפשר לדווח עליה
בשימחה.
אלכם, שהיה נשוי ל חוו ה ברקאי, אלמנתו
של מי שהיה מפקד הצוללת האבודה
דקר, התגרש !ממנה לפני שנה וחצי, אחרי
שלוש שנות נישואין שבמהלכן נולדה
בתם, בת השנתיים וחצי כיום, גליה.
אחרי הגירושין עבד אלכם לגור בירושלים,
ואילו יחווה נשארה בדירתה שב-
רמת־השרון. ונד הם הצליחו להחזיק מעמד,
יכל אחד בנפרד, כשהם מניסים להרגיז
זה את זה נון־סטום. הוא נחפז להופיע
בכל מיני מסיבות־רעים, לחזר אחר כל
החתיכות הירושלמיות השוות חיזור. חווה,
מצידה, אף היא לא טמנה ידה בצלחת,
והופיעה בכל מיני ׳מסיבות אחרות, כשהיא
•תלויה בכל פעם על זרועו של מחזר אחר.
יתירה מזאת, אפילו ניסו לשדך לה כמה
גברים רציניים ששמו עליה עין, אלא
שכנראה באיזשהו מקום, בלבב פנימה, היא
בכל־זאת נצרה את אהבתה לאלכס. הוא,
מצידו־שלו, השתדל לשמור על הכבוד-
העצמי המפורסם שלו ,׳והפגין לפני כולם
שזה בכלל לא ׳מזיז לו. אם־כי החברים
הקרובים־קדובים של הזוג סיפרו לי ללא-
הרף שהצלחיויתיה של גרושתו ממש מרתי-
חות אותו.
אז כמו גבר ספורטיבי הוא החליט, לפני
כמה חודשים, שחווה היא אחרי הכל שלו
לנצח, ובלי הרבח חשבונות לא התבייש,
והתניע מחדש את: כל הסיפור כולו. למזלו
לא נתקל בקשיים רבים, כי גם חווה גילתה
שבעצם היא עדיין שלו.
ובעיקבות כמה פגישות ויציאות ושיחות,
הם החליטו שאם ירצה השם הם יבואו
ישוב בברית הנישואין, מייד אחרי שאלכס
קחזיור מנסיעתו לאולימפיאדה במונטריאול.
ועד אז, אלכם כבר החל מחזיר את כל
החפצים שלו מירושלים לדירתה של חווה
ברמית-השרון.
מי שהכי מאושר מאיחוד-המישפחות

ידעתי את זה עוד זמן רב קודם.
מילא, תמיד נעים לקבל קומפלימנטים,
ומה עוד שהם מגיעים מפי שני חתיכים
משגעים וסכסיים, שהטריפו את חתיכות
תל־אביב ואת כל באי דיסקוטק הקקטוס,
שם נהגו לבלות ערב־ערב משך תקופת
שהותם בישראל.
בייחוד התחבבו השניים על בעלי-המו-
עדון זיזי ו מ אי ר, שדאגו לספק להם
חתיכות: חדשות לבקרים ולערבים. וכך
לא קרה אפילו פעם אחת שג׳יגו, או
הארולד, יפלו לילה יאחד לילה עם אותה
חתיכה. במקרה הטוב הם הסתפקו בחתיכה
אחת ללילה. במיקרה היותר טוב, בשתיים
אם לא יותר.
ואיזו תחרות עפה שם יבין החתיכות,
כדי לזכות ׳בחסדיהם של הפסבדו־כוכבים,
סגני היפלטרס המקוריים! בייחוד מצד
הדור אשר לא ידע את הלהקה המקורית,
ולא שמע אותה שרה את האונלי־יו המקורי.
הילדות פשוט נדחקו בתור. ושלא
תספדו לי •שזה בגלל שאין גברים בתל-
אביב. תאמינו לי, יש די והותר. אבל מה,
האמת ניתנת להיאמר: גברים ששרים
טסץ ץ 1ת 0באופן אישי כמעט שאין.
אז פלא שג׳ינו והארולד הפילו כל-כד
הרבה חללות בדרכם?
רק כדי לא לאכזב את אלו שלא הצליחו
להגיע אליהם. הם הבטיחו, באופו
חגיגי מעל בקבוק־שמפניה, כי למרות
שהאריכו את שהותם בישראל בגלל דד
יפות-יפות שלה, הם מתכוונים לחזור לכאן
שוב, בשנה הבאה עלינו לטובה, ולמלא
את שהחמיצו. שרק לא ימצאו להם במשך
השנה איזו מדיגה אחרת, שהחתיכות שלה
חתיכות יותר או.מתמסרות יותר. כי אז,
תאמינו לי, אנחנו נהיה בצרות.

הזה הוא בנה הגדול של חווה, גיא, בן
ה ,12-שהוא מעריץ שרוף של אלבס. כי
נוסף לכך שאלכס חוזר הביתה, הוא הבטיח

אלכס גילעדי
אהבה ניצזזית
לגיא מתנת בר־ימיצווה מוקדמת, בצורת
כרטיס־׳טיסה יחד איתו לאולימפיאדה.
ובבית המחודש, שימחה וששון.
איריס תפסה יורם )
מה אומר לכם, היא יפשוט חדלה כבר
להפתיע:אותי, הבחורה הזו איריס דווי״
דפקו! .כמה שהטעם שלה בבחורים לא-
מרתק.
עיקבי, זה ממש ׳תה.
בראשית היה זה איורי גלד מכופף-
המזלגות, חתיך מקסים, פופולרי ומפורסם.
אחר־כך היו כל מיני מפורסמים יותר או
יפחות, וביניהם ר ק דן בינלאומי נודע ש איריס
רמזה, בחצי־פה, כאילו היא •מנהלת
אי תו רומן סוער.
ובין הרקדן הבינלאומי לבין אחרים,
היה •איש-העסקים איציק לוי, אחיו של
) הזמר שוקי לוי מהצמד שוקי ואביבה,
השניים אפילו הצהירו, כי הם עומדים
להינשא, ולעזוב את הארץ.
איציק נשא את איריס על כפיים. הוא
היה יושב שעות ומתבונן איד החברה ד דן
כישרונית והיפהפייה שלו מציירת ליצנים
עצובים, ואחר־כך היה מספר לחברים ש!
חוויות כאלה במו שהוא עובר עם איריס,
הוא עוד לא עבר בחיים שלו.
מה יש לדבר, הבחורה פשוט סובבה
לו את השכל. וגם אחר־כך הוא המשיך
ולספר לכולם שהוא עדיין החבר הפרטי
שלה, וחילק את מיססר-הטלפון שלה לידידיו
שיתקשרו אליו לשם. אך כל מי
שטילפן לביתה של אירים שבתוכנית־למ״ד
,׳וביקש את איציק לוי, היה זוכה
בתשובה חד־משמעית :״איציק לוי? מי

והנה, בימים אלה ממש, אפשר לראות
את איריים דוודיסקו והיא יפה מתמיד, רזה
מתמיד ומאושרת מתמיד, בחברתו של.
מגיש תוכנית-ד,׳ספורט בטלוויזיה, ה ק ריין

יורם ארבל.

יורם ,׳מצירו, עזב למען איריס את
החברה היפאנית שלו, שעוררה את קיינ׳-
אתם של כל גברי תל־אביב בזכות יופייה
לעדינותה. ואחרי הכל, כמה כאלה אתם
מכירים שהיה להם רומן עם יפאנית ז
ובינתיים, מי שלא מאמין יכול להס תובב
ברחובה של עיר, ולראות את יורם
ואיריס חבוקים ומנושקים ומפגינים את
אהבתם החדשה בריש־גלי. שיהיה להם
במזל. העיקר, הבריאות!
!1״ז*יו י

י 1יי 1