גליון 2022 מתאריך 2 ביוני 1976

במיפלגח לקראת הבחירות לכנסת. בינתיים גם הופרו
כל ההבטחות שניתנו למזכ״ל זרמי, שנשאר מכהן
בתפקיד ריק מתוכן.

וסי ש רי ד
תתרה 3ח ל ־ א 3־ 3
תוגוקיף
ר כיוו כי ץ וקרב
עלה מיז ב11
הקורבן הראשון שד התערערות ממשרת
רבין יהיה יהושע רבינוביץ. יצחק רבץ
ייאלץ לפטר אותו עוד רסני סוף השנה.
למרות הניגודים הפנימיים בממשלה, נאלצת השלישיה
רבין־פרס־אלון להישאר יהד, כי כל זעזוע בה יפיל
את הממשלה, לרעת שלושתם. רבינוביץ הוא האיש
המרכזי היחידי בממשלה שניתן להקריבו על מיזבח
אי־שביעות־הרצון הציבורית.

קרוב לוודאי כי תחתיו יבוא יעקוב לווינסון,
שסירב לפני שנתיים לקבל עליו תפקיד זה.

פ רי ש ת מכ״ם ־
אפש רי ת
אף שמעטים מתייחסים ברצינות לאיומי
מפ״ם לפרוש מן המערך, הפך הדבר אפשרי.
שתי ההפגנות הגדולות האחרונות של מפ״ם, שאליהן
גוייסו רבבות, החזירו לראשי המיפלגה את התחושה
שיש לה כוח. אחד הלוחצים לפרישה הוא השר ויקטור
שם־טוב, שבתום כהונתו השנייה כשר־הבריאות אינו
יכול להמשיך בתפקידו אחרי הבחירות (על פי
החלטות־נוהל של מפ״ם) ,והוא שואף להיות תחת
זאת ראש המיפלגה.

גם במיפלגת־העבודה מקווים רבים לפירוק
המערך, מתוף הנחה שפל עוד קיים המערך,
אין סיכוי לדמוקרטיה פנימית במיפלגה,
מפני שכל ההח*,זות מתקבלות בקנוניות
כין מנהיגי שתי המיפלגות.

ו עי דתהמיפלגה -
ככל שמתקרב המועד שבו היו אמורות
להיערך הבחירות הפנימיות במיפלגת־העבודה,
לקראת הוועידה שהיתה צריכה
להתקיים בסוף השנה, כן גוברת במיפלגה
התחושה שהבחירות לא תתקיימנה.
נראה כי יצחק רבין וראשי־המיפלגה יעשו הכל כדי
למנוע בחירות, העלולות לגרום לשינוי־ערכים

אייבי מ ת כנ ן
שידו רי־* ט לווי1י ה
ספן־השלום אייכי נתן, שהחל השבוע
ב־ 40 ימי צום, אשר במהלכם
הוא עומד לנקוט שורה שד פעולות,
כולל טיסות פיתאומיות למדינות־ערב,
שוקל שוב הצעה שהוגשה לו עד־ידי
גורם ישראלי רציני, להפעיל שידורי•
טלוויזיה מיסחריים מעל סיפון ספינתו
,״שלום 1׳׳ .בשעתו נדחתה תוכנית
כזו, מחשש לתגובה שד ממשלת
ישראל.
עתה קיימים סימנים שהממשלה,
ואנשי שידורי-ישראד, לא רק שלא
יתנגדו לשידורי־טלוויזיה מיסחריים
מספינתו של אייכי, אלא אף יראו
אותם בחיוב, כאמצעי שיכשיר את ה
דרף לשידורים מיסחריים בטלוויזיה
הממלכתית.

ח״כ יוסי שריד, שעבר לפני שנתיים לקריית־שמונה
מתוך תיקווה לבסס לעצמו שם מעמד מיפלגתי איתן,
מתכונן להתחרות על תפקיד מזכיר המיפלגה
בתל־אביב.

שריד נכשל בנסיונו לקבל לידיו את הנהגת
המיפלגה בצפון, כיוון ששוכני-צפון ותיקים
ממנו חסמו כפניו את הדרך.

א רי ם: ח ד ־ א 3י 3

11111

ד ״ ר 11א

ל חו פשה
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל לקה כהתקף
של עייפות, וביקש לצאת לחופשה.
לפיכך לא יופיע המדור במשך
שבועות אחדים.

קו דמתלס דו ם
אריק שרון אינו רואה בדיעותיו היוניות־למחצה של
ייגאל ידץ, בנושא השטחים, שעוררו את זעם אנשי
הליכוד וארץ־ישראל השלמה, מיכשול לשיתוף־פעולה
עימו.

על נסיגה אפשרית מעמדותיו הקיצוניות
בעבר, כעניין ההתנחלות בגדה המערבית,
עשוייה להעיד התבטאות אחרונה שד אריק,
שבה אמד כי ״תד־אביב קודמת לקדום. אם
נשקפת סכנה לקיומה של תל־אביב ...הופך
מה שקורה בקדוס מישני בחשיבותו״.״

המשורר יבי וראש מועצת הכפר הערבי עראבה,
איש מיפלגת־העבודה, מחמוד נעאמנה.
תחילה נתנה העירייה את הסכמתה למסירת האולם
לקיום הכנס, אולם ברגע האחרון, אחרי שכבר פורסמו
מודעות, ביטלה את הסכמתה. ניסיון למנוע מהעירייה
את ביטול הכנס בדרך מישפטית נכשל, אחרי ששופט
חיפאי לא מצא לנכון להתערב בשיקולי העירייה.

מ כיני םמערכתנגד

אקר אסר ה על

ה ש 1פטתשל ״כושי״

סו־ ק ל ״ טהלתבועאת

ידידיו הישראליים של שמעון(״כושי״) רימון, שנידון
לשמונה שנות מאסר בגרמניה על חלקו ב״קשר
הישראלי״ בפרנקפורט מכינים מערכה ציבורית,
שמטרתה היא לשכנע את דעת־הקהל ואת שילטונות
המישפט בגרמניה כי היה עיוות־דין בחריצת דינו של
כושי, וכי נגרם לו עוול בצורה העלולה לסכן את חייו.

במרכז המערכה שעומדים ידידיו של כושי
לנהל, תעמוד סידרת טענות נגד השופטת
הגרמניה, שבפניה הועמד במישפט ואשד
חרצה את דינו, השופטת פורסטר. גילויים
אלה מבוססים על כתב-האשמה מפורט נגד
השופטת, שהשאיר אחריו שופט גרמני
שישב בדין במחיצתה והתאבד.
פירסומן של טענות אלה עלול להביך את מערכת־המישפט
הגרמנית. ידידיו של כושי מקווים כי
הפירסום ישמש כמכשיר־לחץ, על־מנת להקל את
תנאי־מאסרו הקשים של כושי, או להביא להחלטה
לגרשו לישראל.
תנאי־מעצרו של כושי, המוחזק בבידוד מפני שניסה
בעבר לברוח, נקבעים על־ידי השופטת, עד לאחר
סיום התהליכים בעירעור. רק אז יעבור לרשות
שירות בתי־הסוהר.

בניגוד לכושי, ששלח לשופטת מיכתבי־השמצה,
פנה אליה ישעייהו פיינזילבר
בכקשה מנומסת לשנות את תנאי־מאסרו,
אך גם הוא נתקל בסירוב, בשל נפיונותיד
בעבר לברוח.

ד ר יד ה
תחנות ״אל על״ בעולם הפכו תחנות-ביניים
חשובות בדרכם של יורדים מן הארץ.
יורדים כאלה, המתקשים למצוא עבודה ביגלל
האבטלה החמורה השוררת ברוב הארצות המפותחות,
מתקבלים בתקופה הראשונה כעובדי־ביטחון של
אל־על ברחבי העולם. הם מנצלים תקופה זו כדי
להסתדר, למצוא דיור ועבודה קבועה.

א ד מגו ר
הנהלת אגודת הקומפוזיטורים והמחברים קיבלה
החלטה, האוסרת למעשה על פרקליט האגודה, עורך־
הדין ויקטור חזן, לייצג את יורשיו של המשורר נתן
אלתרמן בתביעה שעמדו להגיש נגד הד״ר לסיפרות
ח אלמגור, על השימוש שעשה בשיר מגש הכסף
כדי לתקוף את משה דיין.

הנהלת אקו״ם החליטה כי פרקליט האגודה,
שהוא אחד המומחים בארץ לעניין זכויות־יוצרים,
אינו יכול להופיע נגד אחד מחברי
האגודה. כתוצאה מכך נראה שהבירור בין
יורשיו של אלתרמן לבין דן אלמגור לא
יובא כלל לפני בית-מישפט, וייערך בפני
אחד ממוסדות אקו״ם.

ר 3־ חו 3ל ל 3
עו 3אתהארץ
רב־חובל מיכה לב, שהתפרסם לפני חודשים אחדים
כאשר התגלה כי הוא בעל האונייה אולימפוס, שהיתה
צריכה להיות אוניית־המיבחן במעבר בתעלת־סואץ,
עזב את הארץ.
לב, שהיה עוזר למנהל אגף־הספנות־והנמלים במישרד־התחבורה,
ושהושעה מעבודתו בעיקבות הפרשה,
הכחיש אז מכל־וכל את עובדת בעלותו על האונייה
ועל אונייה יוונית נוספת. כיום הוא יושב ביוון, ומנהל
את עיסקי שתי האוניות הללו משם.

נגד לב נערכות עתה שתי חקירות
מקבילות: האחת של מישרד־התחבורה,
והשנייה של מס-ההכנסה.

בוטל מי ש פ טו ש ד
עוי ר־ ה דין מלמד

עי רי תחיכה מנ ע ה
קיו םכנסי הו די ־ ע ר בי
רב־שיח יהודי-ערבי, שעמד להתקיים כיום
השלישי בשבוע שעבר באולם בית-העם
בחיפה, בוטל ברגע האחרון, אחרי שעיריית
חיפה מנעה את השכרת האולם למארגני
הכנס.
בכנס עמדו להשתתף אישים כמו הפסל יצחק דנציגר,
המחזאי יהושע סובול, הפרופסור קלמן אלטמן,

היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון
ברק, עיכב את ההליכים בתביעת
המישטרה נגד עורך־הדץ אברהם מלמד.
פירוש הדבר• סגירת התיק.
מלמד, שהגן על כמה מנאשמי הפגנות יום־האדמה,
הותקף על־ידי שוטרים בחצר מישטרת כפר־סבא,
ואלה מיהרו להגיש נגדו מישפט על התפרעויות
ותקיפת שוטרים.
היועץ המישפטי הודיע למישטרה, כי אם יש ממש
בטענותיה, היא יכולה לפנות בתלונה ללישכת
עורכי־הדין, אולם אסר עליה ועל הפרקליטות להמשיך
במישפט נגד מלמד.

העולם הז ה 2022

אורד חידה

תונח

וחו!1
1976

ה עוו! ס

בחסות

החידה ש ל דגני ה א׳
.היא רגילה כבר שכל מי ששומע את
שמה יפצה מייד בשיר :״חידה את לי...״
אבל אורלי חידה בת ה* 19 וחצי, קיבוצ ניקית
מדגניה א /המסיימת עתה את שירותה
הצבאי כסמלת בחיל־האוויר, אינה
רואה את עצמה מיסתורית ואפופת־תעלד
מה. חייה ואישיותה הם כספר הפתוח.
את שם המישפחה חידה שאלה מאחיה,
הצייר הסוריאליסטי אהרון חידה, שאורלי
היא ממעריצותיו הגדולות. לקיבוץ שעל
שפת־הכינרת הגיעה אורלי בגיל צעיר
מאוד, והיא לא מצטערת על כך .״הקיבוץ
העמיד אותי על הרגליים. אם אני כיום
אישיות עצמאית ובשלה, זה רק בזכות
הקיבוץ.״ והיא לא היתר. מחליפה שום
חודיה אחרת בהודיה של קומזיץ על שפת־הכינרת,
כשטובלים את האבטיחים עמוק
במים, ואחר־בך מוציאים אותם קרים.
היא עברה את כל ענפי המשק, עבדה
בבננות, באבוקדו, במיטבח ובבתי־הילדים.
אבל מה שדבק בה זה דווקא הדראמה.
מסתבר שבתוכנית הלימודים בקיבוץ היה
גם שיעור לדראמה. אורלי נדבקה בחיידק
ומאז היא יודעת בדיוק מה ייעודה בחיים.
היא השתתפה בחוג האזורי לדראמה
בגליל, שנערך בצפת, ושיחקה שם את
יוליד. ברומיאו ויוליה .״זה היה מקסים,״
היא נזכרת. כשהתגייסה לצבא הלכה ל-
להקת־סדנאי-השיריון. אבל הלהקה התפרקה
ואורלי נשארה סתם חיילת. אלא שלא
להרבה זמן. היא מתה לעלות על הבמה.
ואם אפשר — במחזמר, כדי שתוכל לשחק,
לשיר ולרקוד, כמו שהיא אוהבת.
בינתיים היא רוקדת קצת ג׳ז אצל ג׳וקי
ארקין ומתכוננת להמשיך את לימודי ה-
מישחק שלה בביודהספר הדרמתי בבית־צבי
ברמת־גן. נכון שהיא תיאלץ להיפרד,
כתוצאה מכך מהקיבוץ בו גדלה, אבל מה
ניתן לעשות? זה העולם שלי, היא אומרת,
לשיר, לרקוד ולשחק. היא תשתדל

לא רק לגברים

סמלת חיל־האוויר אורלי חידה, המומדת חודשיים
לפני סיום שירותה הצבאי, כבר נזתכננת קאריירה
של שחקנית־זמרת־רקדנית. בינתיים היא מוכיחה שגולדסטאר אינו חשקה גברי בילבד.
לבקר בשבתות, כפי שהיא עושה עכשיו.
הנערה בעלת עיני הדבש, שלמרות
166 הס״מ שלד. שוקלת 47 קילוגרם בילבד,

יודעת שיש לה גם חולשות. אם לוחצים
עליה קצת, היא מוכנה להודות בחצי פה:
״אני נורא רו מנ טי ת...״

תנו לי גבר אמימי. אחד שיח־ע
מה טוב. שיודע גם להשיג
דברים טובים״ .פוס בירה
מעולה של גולדסטאר למשל.

אורלי א׳

היא אורלי חידה בת התשע־עשרה וחצי, ששנות
חייה היפות ביותר עברו עליה על שפת־הכי־נרת.
ספק אם חברותיה בקיבוץ יכירוה אחרי שאופרה בתכשירי
אאוטדור גירל, חברת מוצרי־היופי שנתנה את חסותה לתחרות.

אורלי ב׳

אורלי גופר בת ה־ ,17 שכבר בגיל
חמש־עשרה הלכה לקורס טיפוח־חן
אצל לאה פלטשר, מתעתדת לקאריירה של דוגמנית. בינתיים
היא מדגימה בגד־חוף שלם מתוצרת חברת גוטקס.

אורל גופר

המועמדות בתחרות מלכת המים משתמשות
במיגוון המוצרים הגדול של
״ א י לי ביה ״ :שמן שיזוף, דיאודוידיים,
כי וקרם שבון
רנט,
״עץ הזית בכל בית

זסס!6זג\ 0

העירונית

למרות היותה תושבת נווה־מגן, אחת
משכונות רמת־השתן, חשה אורלי
גופר את עצמה כעירונית לכל דבר. מוצרי־השימר של
חברת וולד. מוסיפים לשערה הגולש של אורלי ברק וחן.
לאורלי גופר אין אלילים. לא אלילי-
זמר ולא אלילי־קולנוע. אפילו המושג
אליל־הנוער לא ברור לה כל כך, למרות
שהיא משתייכת לשנתון, שעל פי כל כללי
הסוציולוגיה חייבים להיות לו אלילים,
באיזה תחום שהוא. אבל לא אצל אורלי
.״אצלי זה לא תופס,״ היא אומרת,
״טוב לי בינתיים איך שאבי.״
בת ,17 עם פנים וצורה כמו שלה,
עליזה ומחייכת במלוא גומות־החן שלה,
למה שלא יהיה לה טוב? אין לה דאגות.
אפילו לא אלה שיש בדרך כלל לבנות
השבע־עשרה. עם בית־הספר היא גמרה
בשלב זה. .נכוו שהיא לומדת גרפיקה,
אבל זה רק פעמיים־שלוש בשבוע. את
שאר הזמן היא מקדישה לבילויים ו״לקצת
עבודות־יד.״ ואין לה שום נקיפות־מצפון
על זה. להיפך .״אני אוהבת להיות חופ־שיה,
לבלות, ללכת לים, לעשות חיים.

להיות עם חופשי

הקיבוצניקית

מגיל צעיר מאוד גדלה אורלי חידה
בקיבוץ דגניה א /על שפת־הכינרת,
ועד היום היא חשה את עצמה בת־קיבוץ, למרות שבעקבות
השירות הצבאי התרופפו מעט הקשרים שלה עם המשק.

זה הזמן שלי. אם לא עכשיו, אז מתי י !״
אורלי בעלת העיניים החומות, תושבת
שכונת נווודמגן שליד הרצליה, יודעת
שהיא נועדה למה שמכונה ״עולם הזוהר״.
הוא קרץ לה כבר כשהיתה בת .15 היא
הלכה אז ללמוד דוגמנות אצל לאה פלט-
שר. אם היא לא הפכה בינתיים לדוגמנית,
זה רק מפני ש״לא היה לי מספיק ביטחון-
עצמי.״ אבל עכשיו יש לה כבר. עובדה,
היא משתתפת בתחרות.
חברת תמרוקים בחרה אותה לא מכבר
כ״נערת החודש״ שלה ובחודש יוני יופיעו
צילומיה בכל הפירסומות של אותה
חברה. אבל אם תשאלו את אורלי, מה
הכישורים האמיתיים שלה, היא תצביע
על ידיה, בעלות האצבעות הארוכות
והמטופחות.
יש לה כושר יצירתי בעבודת-כפיים. כך,

תלמידה בבית־ספר לגראפיקה, בעלת כישרונות לעבודת־יד. אורלי
נמצאת עכשיו בתקופת ההתחפפות שלה, כשהיא נהנית מהעדר

מה שנוגע לטיפוח העור — קרם
הלחות וקרם ההזנה של ״ א או ט ־
דור גירל ״ הם המוצרים. הם טובים
ועוזרים לך להיראות יפה, והכל
במחיר זול כל-כך. זה עטק משתלם !

למשל, היא עוסקת בעבודות אפליקציה,
שפירושם יצירת תמונות בעזרת חומרים
שונים. בעיקר היא מתמחית בהרכבת תמונות
וציורים עשויים מחתיכות עור. זה
התחיל אצלה כשאחותה הבכירה ביקשה
ממנה להכין ציורים ממין זה עבור בא-
זאר שנערך בבית־הספר. חתיכות עור לא
היתר, לה בעייה להשיג, שכן אחד מידידיה
הוא בעל ביודחרושת לנעליים. אז היא
מייצרת עתה ציורי-עור, בעיקר לחדר-
ילדים, במבי׳ם ועוד כל מיני דברים כאלה.
היא רוצה להיות דוגמנית־צילום, אבל
יודעת שקודם עליה לשרת את צד,״ל. אם
זה היה תלוי בה, היא היתד, רוצה להקדים
את השירות הצבאי, אבל רק בתנאי
שיתנו לה לעשות משהו מעניין, לא נהגת
ולא פקידה. ואם דוגמנות־ר,צילום היתה
נכללת בין המיקצועות הצבאיים, בטוח
ששני הצדדים לא היו מפסידים.

מיסגדת קבועה ועול לימודים. היא רוצה להיות דוגמנית צילום,
אך קודם עליה לשרת בצה״ל. במהלך כל מופעי ואירועי תחרות
מלכת־המיס ,76 ילוו את אורלי, כמו את שאר המועמדות
הסופיות בתחרות, מוצרי אוליביה של חברת עץ־הזית.

את אופנת ״ גוטקס ״ לבגדי-ים וחוף
אפשר לפגוש בכל החופים ברחבי
העולם .״גוטקס״ יצואן מיספר 1
בישראל. בגדי-הים של ״גוטקט״
מלווים השנה את מלכות המים.

מלכות המים יודעות כיצד לזכות
בשיער מטופח, את תמצאי את התשובה
במדריך לשימוש נכון בתכשירי
שיער של ״וו ל ה ״ .דירשי בפרפומריות
ובבתי־המרקחת.

פשהו חדש לאוה^נד להיות יחד.
:ה ולי״ בניחוח האהוב על שניכם.
זצה בסבון ״לה 1לי״ ־ תנו לגופכם
חדש .״לה ולי^ישמור על רעננות
ריח נעים ואחיד בכל שעות היום.

את הדיא׳

־״ -מבון וגם דיאודורנט
לאוהבים להיות יחד.

אריאלי

ה עו ל ם הז ה

?022

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה תל־אביב,
רחום גזרתן .3טלפון ><24338־ .03 תא־־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחום בן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

בל עיתונאי מרגיש הרגשה של סיפוק
כאשר בעיקבות גילוי שלו מתעוררים
גופים ציבוריים, או אנשים פרטיים,
לפעולה שבוודאי לא היתד. ננקטת
לולא גילוי הידיעה ופירסומה ברבים.
מיקרה כזה הוא עניין השוחד במרכז
מיפלגת העבודה, שאותו חשף העולם הזה
( )1987 בכתבה ״צ׳קים במיפלגה״ .באותה
כתבה הבאנו תצלומי צ׳קים, שאותם קיב-

מזכ״ל מיפלגת העבודה, מאיר זרמי, להגיש
תלונה נגד השניים לוועדת־הביקורת
של המיפלגה. גם ויסמונסקי ורבינסקי
דרשו מוועדת־הביקורת לחקור בפרשה,
כדי לזכות אותם.
ח״כ ארי אגקוריון, יושב־ראש ועדת-
הביקורת של מיפלגת־העבודה, מינה צוות
מייוחד שיחקור בפרשה ויוציא מסקנות.
בראש הצוות עמד עורד־הדין הירושלמי
משה ארגוב, וחבריו היו מינה בן־צבי,
יצחק צוקרמן וישראל שיו. .
בישיבה הראשונה של הצוות הודו השניים
בקבלת הכספים, אך טענו את
אותה הטענה בה השתמשו כאשר נשאלו
על-ידי העולם הזה :״היו אלה צ׳קים
שנועדו להחזיר הלוואה.״

בכר כישיבה הראשונה השתרבב
שם העולם הזה לתוך דיוני הצוות, בפי
שקרה אחר־כד עשרות פעמים. ארגוב
ערך שידוך מעניין, היסטורי כמעט, בין
הנהלת בית מיפלגת־העבודה והעולם הזה,
ויסמונסקי העונש —

לו שני מנהיגים צעירים של מיפלגת העבודה
מידי סוכו־ביטוח.
העולם הזה כתב אז כי השניים, יעקוב
(״יענקל׳ה״) ויסמונסקי ואפרים רבינסקי,
קיבלו סכומי כסף בני 1500ו־ 3000 לי-
רות מסוכן־הביטוח יהושע (״יוש״) גרנות,
כדי שיעזור להם לקבל את ביטוח
עובדי מרכז־המיפלגה.
איפשרנו לשניים אף להביא את גיר-
סתם שלהם, לעומת העדויות המרשיעות.
נפגשתי עם שניהם בבית־קפה, ואילו וים-
מונסקי אף טרח ובא לשוחח עם אורי
אבנרי. טענותיהם, באילו קיבלו את הכספים
כהחזר הלוואה שנתנו קודם־לכן
לגרנות, נראו בעינינו מפוקפקות. אך העולם
הזה אינו שם עצמו שופט, ומשום
כד הבאנו את גירסת השוחד לעומת
גירסתם המלאה של השניים.
הכתבה הסתיימה בקטע הבא :״עדיין
לא ברור כיצד תתפתח פרשת החשד בשוחד
בליבה של מיפלגת־העבודה. הצדדים
המעורבים בדבר מבטיחים המשכים
מרתקים. דבר אחד ברור לחלוטין: מנהיגי
ופעילי מיפלגת העבודה ימשיכו עוד
ימים רבים לעסוק בפרשת חשד השוחד
של עסקניה הבכירים.״
ואמנם, מייד אחרי פירסום הכתבה דאג
ה עו ל ם הזה 2022

אולם לא רק גירסת העולם הזה והנהלת
הבית עמדה במרכז דיוני צוות ועדת-
הביקורת של המיפלגה. הכותרת של ה דיון,
כפי שהופיעה בראש מימצאי הצוות,
אמרה :״מסקנות המוסד בעתירת ועד
הנהלת הבית וועד העובדים בעניין וים-
מונסקי ורבינסקי, בעיקבות פירסום העולם
הזה בדבר טובות-הנאה בעיסקת־ביטוח.״
נראה כי ועדת־הביקורת של המיפלגה
הצליחה להגן היטב על הפירסום ב־העולם
הזה. מסקנותיה היו מרשיעות ביותר,
והן קבעו :״בצער ובלב כבד החלטנו,
ברוב דיעות, לדחות את גירסת ההלוואה.
יעקוב ויסמונסקי קיבל 1500 לירות, ואפרים
רבינסקי קיבל 3000 לירות, והסכומים
הם דמי־עמלה ששולמו בקשר
להצעת הביטוח של יהושע גרנות.״
אולם למרות שהרשיעה את השניים,
לא הטילה עליהם ועדת־הביקורת עונש
כבד, ונימוקיה היו עימה :״אנחנו חצים
להאמין שהמעשים הם חורגים ויוצאי-
דופן בבית המיפלגה, ולכן לא צריך עונש
בשיטת ההחמרה למען יראו וישמעו.״
העונש: להחזיר לקופת ועד עובדי דד
מיפלגה את הסכומים שקיבלו מגדנות,
בתוספת 22 אחוזים ריבית. כן נפסלו
השניים מלכהן כחברי ועד עובדי־המיפ-
לגה למשך חמש שנים.

— לא היה
שידוך שבוודאי לא מצא חן בעיני מנהיגי
מיפלגה זו. אמר ארגוב :״כדי שהדיון
יתקיים, צריכה הנהלת הבית להופיע
כאן בתור ׳תובע, והיא צריכה להגן על
גירסת העולם הזה ולדאוג להבאת עדים.״

המישפט —

למעשה לא היה זה עונש כלל.
השניים החזירו בספים שלא הגיעו להם,
והפסילה מלכהן כחברי־ועד היתה מגוחכת
אפילו בעיניהם. עוד לפני פיצוץ
הפרשה שאפו ויסמונסקי ורבינסקי למיש־רות
הרבה יותר חשובות בעולם העסקנות
הפוליטי מאשר להיות חברי ועד,
והדרך להתקדמות לא נחסמה בפניהם.
ואמנם, רק בשבוע שעבר נבחר ויסמונסקי
כיושב־ראש המועצה המקומית גיבע׳וד
שמואל.
נראה כי מסקנות הוועדה לביקורת לא
מצאו חן גם בעיני מזכ״ל המיפלגה,
מאיר זרמי. הוא מיהר להגיש לח״כ ארי
אנקוריון עירעור על קולת־העונש. במיב-
תבו לאנקוריון טען זרמי :״מנקודת־ראות
ציבורית, מימצאים אלה נראים לי חמורים
עד כדי הטלת דופי וצל כבד על התנהגותם
של שני החברים הג״ל, ופוסלים אותם
מלהמשיך להיות ראויים להמשיך בעבודתם
במרכז מיפלגת־העבודה, משום ש תפקידם
נושא אופי של שליחות. אני
מבקש לערער על קולת העונש.״
כאשר נוכחו השניים כי זרמי מערער
על גזר־הדין, מיהרו לצאת לפעולה נגדית.
ויסמונסקי שבר את שירותיו של
עורך־הדין מרדכי שורר, ואילו רבינסקי
את עורך־הדין אהדת ברקאי. שניהם הגישו
עירעור משלהם על מסקנות צוות
ועדת־הביקורת.
ויסמזנסקי, שהוא איש חוג לשילוב
במיפלגת־העבודה, בחר דווקא בשורר,
הידוע כאיש רפ״י לשעבר וממתנגדי חוג
לשילוב, להגן עליו. שורר החליט לתקוף
את עצם חוקיותה של הוועדה, טען טענות
טכניות־מישפטיות, מבלי להיכנס לגופו
של עניין השוחד. י
טען שורר: היה פסול בעובדה שהיו
בוועדה רק ארבעה חברים, ולא חמישה,
כפי שמחייב התקנון. יושב־ראש הוועדה,
עורך־הדיו ארגוב, שימש גם בתובע וגם
כשופט בעניין השניים.
אולם שורר לא הסתפק בעירעור שהגיש
לוועדת־הביקורת, אלא הגיש בקשה נגד
זעדת־הביקור׳ת לבית־הדין העליון של מים-
לגת העבודה, ודרש לבטל את מסקנות
הוועדה כליל.
המישפטים, הן בדרג הגבוה יותר של
ועדת־הביקורת, הן בפני בית־הדין העליון
של מיפלגודד,עבודה, יימשכו בוודאי עוד
זמן רב, ונראה כי עדיין נכון סיומה של
הכתבה דאז :״מנהיגי ופעילי מיפלגת העבודה
ימשיכו עוד ימים ׳רבים לעסוק
בפרשת השוחד.״

רכינסקי

אם־ חורגת לייטרסדורף

לעיתים אץ תוצאות כתבה בהעולם
הזה מביאות למישפטים, אלא להיפך: לביטול
מישפטים: בשבוע שעבר פירסם
העולם הזה ( )2021 כתבה על השערורייה
מסביב לעיזבונו של הצייר המפורסם יוחנן
סימון( .״העיזבון של סימון״) בתו של
הצייר, ניצה קדמון, תבעה את אמה־החורגת,
מעצבת האופנה המפורסמת פיני
לייטרסדורף, בפני בית־המישפס-המחוזי,

כת קדמון
— לא יהיה
וטענה כי פיני מנשלת אותה מירושת
אביה.
נפגשתי ושוחחתי עם בל המעורבים
בפרשה. טענותיה של ניצה, כפי שהופיעו
בכתב־התביעח, הוסברו ונסתרו על־ידי
פיני עצמה. תוך כדי שיחות עם שני הצדדים,
קיבלתי את הרושם כי המחלוקת
בין השתיים יכולה להתיישב גם ללא
בית־מישפט. אולם תפקידי היה לדווח
על אירועים, ולא להיות שופט או מתווך
מבלי שנתבקשתי לבך.
עם הופעת העיתון, ביום הרביעי האח רון,
היתד, צריכה להתקיים הישיבה הראשונה
של בית־המישפט המחוזי בתל־אביב
בפרשה זו. עוד לפני פתיחת הדיונים נכנסו
שני הצדדים ללישכתו של השופט
יצחק שילה, וניצה ביקשה לבטל את
תביעתה נגד אמה החורגת.
באותו ערב שוחחו איתי שני הצדדים
ביוזמתם. בנה של פיני, האדריכל טומי
לייטרסדורף, טילפן כדי להודות לנו :
״בעיקבות הכתבה שלכם הבינה ניצה את
העוול שהיא עושה, גם לפיני וגם ל-
זיכרו של אביה המנוח, והחליטה לבטל
את התביעה ולחסוך שערוריות ציבד
דיות.״
במילים דומות פנה אלינו בעלה של
ניצה, רימון קדמון, וסיפר לנו על התו צאה
החיובית שאליה הובילה הכתבה.
נעים לדעת שדווקא כתבה בהעולם
הזה מביאה את הצדדים להשכין שלום,
ולסלוח זד, לזה.

מכתבים
להניש בצורה הנכונה
כקורא חדש, יחסית, של העולם
(שנתיים) ,חשתי עד כד. הזדהות עם
הכתבות של השבועון. אולם עתה
רוצה להביע את אכזבתי והזדעזעותי
כה הכתבה ״רצח בשגגה״ (העולם
הזה רוב הנני לנד
הזס

.) 2020

)1.11( 81101

מבחר שפתונים
בגוונים לכל גיל.

1־ז 0 1 1 1 0 1 0 0 1 • 0 1
• 011-1ז10100ג 01 מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בכ־ 0/0ס5
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

אני רואה בכתבה זו מק עצום למדינתי
ישראל. זוהי ניתבה המעמידה, בשל מיקרה
פרטי — אשר נכונות תיאורו מוטלת בספק
— את צה״ל המורכב מאיתנו, באור
של אספסוף־רוצחים.
צה״ל זה אנחנו! כל צעיר שסיים את
לימודיו והתגייס, הוא צה״ל. לא ייתכן
להפוך אותנו לרוצחים בשל מיקרים חריגים,
שקיימים בכל תחומי החיים ולא רק
בצד הביטחוני. ואם הופיעו בצד הביטחוני,
יפה להם השתיקה. אין צורך שאנו־עצמנו
נעזור לתעמולה העויינת מצד אויי-
בינו, על־ידי פירסום סנסציות מזיקות בגון
אלה.
אין בכוונתי לומר שיש לעבור לסדר-
היום, חלילה, במיקרים אלה. ההיפך הוא
הנכון. אך יש להגיש זאת בצורה הנכונה
מעל דפי עיתונות, ותהא זו העיתונות הקיצונית
ביותר, כל עוד ביטחון ישראל
הוא בראש דאגותיה.
דני פרידמן, קריית־חייס

דוקטור בתערוכה
אני קוראת את העזלס הזה בקביעות,
מאז היותי ״ סטודנטית. לפני בשבועיים
שמחתי למצוא בו ( )2020 כתבה יפה עלי

ממשלה או מוסד ממלכתי אחר להשיב
בנים לגבולם. רק אח יכול לדרוש מאח
— שוב הביתה ! חבר יכול לומר לחבר —
פה מקומך. ושכן־ידיד יכול לייעץ לשכן-
ידיד — נסה שוב. המחשבה שהמריץ כלשהו
מצד השילטונות יעודד חזרה המונית
של ישראלים, מקורה בטעות.
וכל זאת לא נעשה. ההתעניינות היא
הפוכה. רובם של האנשים חזרו ושאלו
ללא־סוף — איד אפשר להצליח להסתדר
בחוץ, ומה עלי ׳לעשות כדי וכר וכד.
בסופו של דבר, אותו חוזר אשר ציפה
למצוא שימחה אמיתית לשובו, וקיווה ל-
התאקלמות מהירה, מגלה כי הוא בתוך
קלחת שיל ניסיונות־עזיב׳ה, אווירה עכורה,
ומשתמע כי אין הצדקה לשיבתו. רבים
הסיכויים כי בסופו של דבר הוא ייפלט
שוב.
יריב עמית, תל-אביב

שהילדים יישבו כבית
כאשר החלטתי לעבור מעיתון (אחר)
לעיתון העולם הזה, עשיתי זאת כי הייתי
משוכנעת, לאחר עיון בכמה חוברות של
העיתון, שהוא יתן לי אינפורמציה לא-
מצונזרת על כל מיני דברים המתרחשים
בארץ. אבל כימעט שאין עיתון שאין בו
כתבה אשר מרגיזה אותי, בעיקר באשר
למה שקורה היום במיגזר הערבי. אינני
מבינה איך אפשר לכתוב פעם אחר פעם,
ולהצדיק את ההתפרעויות שם.
למשל, הכתבה על ׳הנערה לינה נאבולסי
שנהרגה (העולם הזה .)2020 הרי בל אם
נורמלית לא היתד. צריכה לתת לנערה

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים: הלטיס בגג״נז ט04-665505 ;03-255763 *7

״נווד תסרח האהבה
טם צוות כוכבים בינלאומי בספור אהבה השונה מכולם !

+ס1זאן המפשייר

(משפחת פאליסרז אנגליה

*רנו ורליי

(שיעור באהבה) צרפת

גינה לולובריג׳ידה
אטליה לדניאל דרייה

ד״ר רות לווינסון
מזכרת נעימה

0יא

צרפת

*704 ? 4
כשפורחת האהבה ,
העולם יפה יותר.
קולנוע

״ בן־י הו ד ה ״
תל־אביב

היחס לערכים
בעיית המיעוט הערבי בישראל מודגמת
באירוע הבא: בהפגנת סטודנטים ערביים
באוניברסיטה העיברית, התפתחו חילופי
מהלומות עם יהודים. המישטרה שנקראה
למקום לא נגעה ביהודים, אלא עצרה מייד
מיספר סטודנטים ערביים.
זהו מיקרה, אחד מני רבים, שבו זרועות
החוק והרשות השופטת, מגלים משוא-
פנים לאזרח הערבי, דבר העומד בסתירה
לעקרונות מגילת־העצמאות, ומחזק את
הרגשת־הקיפוח של המיעוט הערבי.
מוחמר אבד כבין, סטודנט, יפו

האם הם יימלטו?

הצגת בכורה ארצית
שבוע 2

שבעה כוכבים

ועל תערוכת־ד,ציורים שלי, בבית יד־לבנים
ברחובות.
תודה רבה על כתבה זו, שתהיה לי מזכרת
נעימה מאד מן התערוכה.
ד״ר רות דווינסץ, רחובות

ר !7ל מ בו ג רי ם

בזכותה של המיקריות, שבתי ארצה ל מחרת
היום שבו אמר ראש-ד,ממשלה על
הישראלי בזזו׳׳ל :״נפולת נמושות.״ חזרתי
לאחר יותר משנה בארצות־הברית, מתוך
כוונה למצוא פה שוב את מקומי, ולהיות
שוב ישראלי בישראל. הלנדהשיבה עצום,
והפער איננו ׳ניתן לאומדן. והכי עצוב —
הגעתי למסקנה כי העם היושב בציון איננו
מוכן לקלוט בחזרה אותם אשר שהו בחו״יל.
כוונתי היא: אין ביכולתם של שום

להסתובב ברחוב, כשהוא כל-כך סוער. או
הילד הקטן שנהרג מכדור של חייל צה״ל.
מה עושה ילד בגילו בהפגנות? ברור ש אלה
הראשונים שנפגעים, כי אלד, אינם
אירועים שמתאימים לגילם. אבל אתם תי־ארתם
את רצח הנערה כאילו החייל ארב
לד, כדי להרגה, וגירסה זו בשום אופן איבד,
יכולה להתקבל על דעתי.
מוטב לילדים שיישבו בבית בימים כאלה.
נדמה לי שהערבים משתמשים בהם
במייוחד, בתיקווה שבהם לא יפגעו. ואני
לא מקנאה בחיילינו, שמיידים בהם אבנים
וכל שאר הדברים. ומוטב גם לכתבים
ולצלמי־טלוויזיד, שיתרחקו משם ואז, כש ד,מפגינים
יראו שאין מי שיצלם אותם,
הם יירגעו בעצמם.
אני מתארת לי שתצנזרו גם מיכתב זה,
אבל מקווה שתדפיסו אותו, למרות שהוא
סותר את דיעותיהם. ואני בטוחה שרבים
בארץ חושבים כמוני.
רינה, באר־שבע
• מרבית ההפגנות של היישוב העברי
נגד השילטון הבריטי נעשו בידי צעירים,
ותמיד בלטו בהן נערים ונערות. הנערה
לינה נאבולסי נהרגה בלי כל ספק בקומה
ג׳ של חדר־מדרגות בידי חייל שרדף אחריה
מהרחוב.

ילמרו״גא החכמים
וכך דיווחה העיתונאית משידורי־ישראל,
שביקרה בקריית־הפלדד, בעכו ביום ה־
(המשך בעמוד )10
העו ל ם הז ה 2022

תוכנית 78
דיזנגוף סנטר
היום הזמן להשקיע בנכסים!
הצטרף לתוכנית ההשקעה
של דיזנגוף סנטר .
רכוש נכס מסחר* +הכנסה צמודה.
הבטח הכנסתך הצמודה

בערבות בנקאית.

שכר־דירה ב שי עור
מהשקעתך -צ מוד למדד.

דיזנגוף סנטר
ממוקם בלבותל-אביב,
במרכז העסקים והבידור של ישראל
דיזנגוף סנטר
כולל מאות בתי-מסחר,
עסקים וחנויות וביניהם הכל-בו
הגדול ביותר של ־המשביר לצרכן־
דיזנגוח סנטר
המרכז המסחרי המודרני ביותר בארץ,
ובו מערכות מיזוג־אויר משוכללות,
מעליות ודרגנועים
פרטים על התוכנית
במחלקת המכירות-טל 281145 .
דיזנגוף - 50ת־א

דיזננוף סנסו-פח״קס טו₪נתה
העו ל ם הז ה 2022

מכתבים
(המשך מעמוד )8
התרחשויות :״זעמם של פועלי־המישמרות,
העובדים בכיבשני־ההתכה, התפרץ לאחר
שקיבלו את משכורת החודש האחרון, בסד
1600 לירות.״
יואילו־נא חכמי הכלכלה ללמדנו, כיצד
ניתן לקיים מישפחה בסכום כזה.
יהודית סיידלר, חיפה

הפגייה אל יצירה ישגיח

הזמנה
״אמנות הישיבה׳ היא ללא כל ספק אמנות הראויה להיות מוצגת לראוה. בימים אלה ריכזנו את
מיטב הריהוט מתוצרתנו המשווק 1/״׳ החנויות המובחרות בכל רחבי הארץ ואנו מציגי אותו
לראוה באולם התצוגה החדש במפעלנו.

אני מעיד על עצמי, שאני שש לקרוא
כל דבר שיש בו קורטוב של קונטרובר־סליות.
זה מרענן, מפרה את המחשבה ומכנים
אותי לדו־שיח עם עצמי.
ואולם, אני מביע את ביקורתי החריפה
כנגד דן עומר ומדורו ״נמר של גייר,״
בשל רמתו הירודה, בורותו המופגנת כדגל,
שיטחיותו המדהימה, ומעל לכל — יהירותו
הבוטה והבלתי־מוצדקת לחלוטין.
הרי דוגמה אחת ויחידה מתוך רבות,
למען הקיצור: דן עומר טוען כי ״שוכני
המחנות שרו את שירו של ישו מתוך
חברית החדשה :״אלי אלי למה עזבתני...״
הנני מפנה את מר עומר הנכבד אל יצירה
סיפרותית ישגה, שזכתה בביקורות מאופקות
מצד המימסד הסיפרותי — הרי הוא
התנ״ך. בספר תהילים, פרק כ״ב, נאמר:
״אלי אלי למד. עזבתני, רחוק מישועתי
דברי שאגתי.״ ועם מר עומר הסליחה.
מריך ויינשטיין, ניר־צבי

דגליהם לרע ירוצו
איני יודע מדוע צריכים אשר ״זו הארץ״
להגן על יאסר עראפאת. כל אדם נאור,
ואין זה משנה מהן דיעותיו, חייב להודות
שאירגונו של עראפאת אינו אירגון־צדקה,
ומטרותיו הן אפלות למדי, אם לנקוט לשון
עדינה.
וכבר אמר שלמה מלכנו על כך :״כי
רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם,
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל-כנף,
והם עצמם יארבו יצפנו לנפשותם״ (משלי

בידי מצויים דוקומנטים רבים כתובים
על־ידי פלסטינים ועל פלסטינים, וקריאה
בהם עשוייד. להעיד על האיש ועל מגמותיו
של אירגונו. החסד היחידי המוענק לנו
הוא הסכמתו לכנות יהודים הנמצאים בפלסטין
מאז ראשית הכיבוש הציוני, בשם
״פלסטינים,״ כפי שהדבר מתבטא בסעיף
6באמנה הפלסטינית. אין צורך להיות
סוציאליסט או פשיסט, כדי לומר בוודאות
שעראפאת אינו צריך להיות מופת ודוגמה,
ואוי לעולם ובעיקר לפלסטינים התומכים

מובן שלדמותו של עראפאת, אין קשר
לעובדה שקיימת בעייה פלסטינית ובעיית
זהות פלסטינית, וזאת יש לפתור בהקדם,
נתן שלזינגר, תל-אביב

רהיטי פיקס,רחי היסוד ו(בנין מרכזים) תל אביב,טלפונים-833785 :ו82728
פתוח כל יום ביו ה שטות 9.00ו , 7.00-בי מי שישי בין ה שטות 7.00-13.00

ריהוט ס לוני ״ מזנוני ם סינו ת או כ ל ״ חדר׳ שינ ה״ חד ר׳ ילדים ונוער

ילכ״דידודפרסוסבע־נ*-

האוטובוסים המרווחים
והממוזגים של חנות
״ טיולי

הגליל ״

מ שו באילת שיתקיים
במלון

״ לרו ״

ב־ ,2.7.76 תגענה המעמדות בתחרות

מגיעים לכל חלקי הארץ.
במטוסי חבות ״אוקיע״ כלכן
נחרו המועמדות בתחרות
אמיתי
חופש
מלכת המי 1976
מתחיל
באילת
״ 1סיכת

להגיע משפיט מונו בבאו־שסו,
אשקרון, חינה וטבריה
נאוטונוסיס שר הנוח
״ טיול •

הגליל ״

י ם ־ סוף ״

*ורקיע

סחן? בתמיכה בישראל
כישראלי שחזר זה־עתה מארה״ב, התרשמתי
שאופן הטיפול בהפגנות הערבים,
הרס במחי-יד עבודת־נמלים הסברתית של
שנים.
והגרוע מכל: חוגים רחבים בקרב ד,אוכ-
לוסיה היהודית מסתייגים בגלוי ממדינת-
ישראל, ומודיעים שיפסיקו מתן כל תמיכה
כספית לה.
מגדילים לעשות צעירים יהודיים, היוצאים
חוצץ נגד עצם הרעיון הציוני, ושמים
ללעג את המושגים של ״זכות היסטורית״,
״שוויון זכויות״ ,וכדומה.
אין ספק, שהתרופפות התמיכה בישראל,
המלווה בשאלות נוקבות על מדיניות שאינן
זוכות בתשובה משכנעת, תשפיע במוקדם
או במאוחר על מעמדנו הפוליטי בזירה
הבינלאומית.
גד עמית, תל־אביב

בדיחה אחרונה
אני מודה, הופתעתי. הופתעתי שדווקא
הפרשן הצבאי, בנימין עמידרור, הקדיש
זמן ומחשבה כדי להגיב (״פורום״ ,העולם
הזה )2018 על רשימה מישנית, במדור שר
לי ומגמתי כמו ״זו הארץ,״ שאותה כתב
ב. מיכאל.
מה הצורך הזה להתקומם נגד תוכנן
של מילים שמצרפת אישיות צעירה ובעלת
ידיעות מוגבלות ז הופתעתי שמצאת לנכון
להתייחם ברצינות למדור, שאולי אפילו
״עבדנו הנאמן״ ב. מיכאל אינו מתייחם
אליו כך. ב .מיכאל כבר ביכה פעם את
מר־גורלו, על היותו ״ליצן חצר.״ ובאמת,
ה עו ל ח הזה? 7ח?

רש, או להפקיד ערבות עד שאחזיר אותם
למערכת.
צבי סכיין, צה״ל
• העולם הזה אינו מוכר תמונות ו/או
אינו מוסר נגטיבים, שהם מכשירי־עבודה
של המערכת. הקורא סביון מתבקש להסתפק
בתמונה נוספת של דליה הנערצת
עליו.

מי מתייחם ברצינות לליצון־חצר 1ובייחוד
לא לאותו סוג של ליצנים, שברור
כי אורך־חייחם דיבימתי מוגבל בתחומים,
סיגנון ורמה. סופם, שראשם מותז כבדיחת
אחרונה.
גדי גזית, רמת־ג!

דחופות הגוססת
לגבי שתי הכתבות על פייטון־פלייס-
רחובות, האחת על רב־פקד גרייבד (העולם
הזה ,)2018 מפקד מישטרת רחובות, והשנייה
לגבי הסמל אשר שרון (העולם הזה
,)2020 איש־מישטרה המשרת בתחנת רחובות,
ופרשיותיהם.
אינני חושבת שכתבות אלה מביאות קוראים
נוספים, ומעלות את ערך העיתון ורמתו.
נהפוך הוא, זוהי רכילות מלוכלכת,
הגורמת אך־ורק להרס מישפחותיהם של
הגוגעים־בדבר ויורדת לחייהן על-ידי חי-
טו״ט.
אינני חושבת ששוטרים הם האנשים
היחידים המנהלים פרשיות-אהבים מחוץ
לנישואין, אבל ״מעניין״ ביותר הוא לתפוס
שוטר בקלקלתו וללכלך בכך את ה-
מישטרה. אינני מבינה אף משום מה ה תדמית
הרעה שאתם מנסים להדביק למיש־טרה.
המישטרה מבצעת את תפקידה (לטוב
או לרע) ,וזו עבודה לא הכי סימפטית
ונעימה במיקרים רבים.
כתבות מסוג זה גורמות לנערות רבות,
המחפשות הרפתקות ופירסום, להיטפל לשוטרים,
ובכך להרוס מישפחות ולקלקל
את תדמית המישטרה על־ידי שערוריות.
אין צורך לעשות מנושאים אלה מטעמים,
ולהוריד את ערך המישטרה בגלל זה בעיר
זו, ולשימה ללעג ולקלס בעיני תושבי
העיר. זה אינו עוזר לשמירת החוק והסדר

המועצה 3גד הוועד

דליה לביא
מענק מייוחד למעריץ
בעיר, ובכך העיתון אינו משרת את הציבור.

א ,.רחובות

דליה בנגגויצ
כקורא נלהב של העיתון, וכמעריץ. של
דליה לביא, שמחתי לקרוא את הכתבה

עצור את
הפיחות־׳
הזוחל..

המעניינת שבה ריאיין אורי אבנרי את
דליה (העולם הזה .)2020 השאלות היו ענייניות
ותשובותיה מעניינות. מלבד זאת
הוקסמתי מן התמונות שצורפו לכתבה —
תמונות משגעות, שאני חייב אותן לעצמי
כמעריץ של דליה.
בקשתי היא לשלוח לי את הנגטיבים,
ואני מוכן לשלם תמורתם כל סכום שייד
לפני
כשבועיים פורסמה כתבה תחת
הכותרת ״תנו להם לדבר״ (העולם הזה
.)2020 כתבה זו רצופה אי־דיוקים וסילוסים
רבים.
מועצת־התלמידים־הארצית היא הגוף הנ
בחר היחידי המייצג את תלמידי בתי-
הספר העל-יסודיים בארץ. ועד התלמידים
הארצי, המוזכר בכתבה הנ״ל, מונה
על־פי מיטב ידיעתי כ־ 15 חברים בלבד,
בעוד שמועצת התלמידים הארצית מורכבת
מנציגי מרבית בתי־הספר התיכוניים בארץ.
אליהו קאופמן, העומד בראש הוועד,
התפטר לאחר שביצע מיספר עבירות פליליות
כהסגת־גבול, איומים אלימים על
עורך עיתון תלמידי חיפה אלי ולצקי,
ועוד. עשרות תלמידים ששמעו את עלילות
קאופמן, דרשו את התפטרותו. ואכן הוא
התפטר, שאילולא כן היה מודח על-ידי
מליאת המועצה.
צביקה גולדברג, שהיה סגנו של קאופמן
ויד־ימינו, יועד על-ידי קאופמן לרשת
את מקומו. אולם במהלך כנם המליאה.
שכונס לבחירת יושב־ראש חדש למועצה,
נתברר כי דרכו הציבורית של גולדברג
רצופה מחדלים והבטחות שלא קויימו (על
(המשך בעמוד )12

הרשם עוד היום לטיול
של ״קשת״ ,והבטח לך
את מחיר הטיול
לפי שער הדולר
של היום.
אנו נספוג
את הפרשי
הפיחות הזוחל# .

יאהנסיננוח שלן,שאלאוחו עלתכניות

העולם הזה 2022

חוד ש 11ב ד רו ם איל ת
שקט

שלחה

וכל השאר!
צלי אש בבריכה * ריקודי ם
ושחייה תחת ביפת ה שמיים
* ס ר טי ם ל אור הירח *
הופעות בידור * הרצאות
על ק רי א ה בכף היד * ביקור
בעולמו של רפי נלסון +
סר טי ם ו שיקופיות על ה חיי ם
התת מי מיי ם ב איל ת * דיס קו
ט ק * מרכז צלילה בינ ל
או מי * שחייה ו טני ס

מלון לרום אילת
בדבר הזמנות נא לפנות: בתל-אגיב — 229191
באילת 059-4111 או בכל משרדי סוכני הנסיעות

מכתבים
(המשך מעמוד )11
כך העידו חבריו ממועצת תלמידי ירוש לים)
,ולכן לא נתנו הבוחרים אמונם בו.
משראו הזוג קאופמן־גולדברג כי הם
נאלצים לעזוב את מישרותיהם הבכירות
במועצה, הקימו את ועד־התלמידים הארצי.
הוועד כבר הוכיח את אי״מהימנותו. הוא
הבטיח ובישר על אירגון הפגנה מול בניין
הכנשת ביום 6במאי (העולם הזה .)2018
ההפגנה לא קויימה, כצפוי מראש.
אין אמת בדברי אליהו קאופמן, כי מו-
עצת־התלמידים־הארצית נמצאת תחת מרותו
של מישרד־החינוד־והתרבות. פעמים
לא־מעטות התנגדו ראשי המועצה לתוכניות
המישרד, והביעו את דעתם בנדון. והראייה:
באחרונה יצאה המועצה בדברים
קשים נגד מדיניות המישרד בנושא בחי-
נות־הבגרות, ואף עיבדה תוכנית אלטרנטיבית
לבחינות־הבגרות,
לסיכום, אין ועד־התלמידים־הארצי מייצג
את תלמידי בתי-הספר העל-יסודיים
ומטרת העומדים בראשו היא פירשום אישי,
ועירעור מעמדה של מועצת־התלמי-
דים־הארצית.

ארז כי־עזר,

יושב־ראש מועצת־התלמידיס הארצית.
• הצד השני של המטבע — ראה מדור
במדינה.

שימוש דע בשם טוב
נדהמתי לקרוא בהעולס הזה מן השבוע
שעבר 2021 מיכתב־התקפה ארסי נגד
העיתון על־המישמר, החתום בשמי. מישהו
בחר להשתמש דווקא בשמי לתעלול של
עשיית־חשבונות.
כעיתונאי העובד בעל־המישמר, לא הייתי
מעלה על הדעת לבקר את מקום־עבד
דתי מעל דפי עיתון אחר.
יתר על כן, הניסיון לקשור את שמי
בהיעדר חופש־ביטוי בעל־המישמר הוא
שקוף, אבל עלי לאכזב את הכותב האלמוני:
אני נהנה מחופש־ביטוי מלא בעיתוני׳
הפתוח לדיעות ולהשקפות שונות.
מאמריו השבועיים של נתן ילין־מור —

04 טיוכיט
0מודרכים ל־

אירופה^ארצות הברית
ה מזר ח הר חו ק סביב העולם

דרום אמריקה ומקסיקו
טיולים מיוחדים לצעירים לאירוסה

אמנון קפריול,
תעלול עשיית־חשבונות
בעל־המישמר, המתפרסמים מזה כמה חודשים
— יוכיחו.
ד״ר אמנון קפדיוק, ירושלים
• מערכת העולם הזה מצטערת על
שנפלה קורבן להטעיית.

אחרי שנופץ המיתוס

חו ברת חינ םעםפר טי ם מל אי ם
בכל מע 1ר ד• הנ סי עו תבארץ

6י 1

5מעסז\/ק 0ק ₪

עתה, לאחר שנופץ המיתום, והעולם
יודע כבר את האמת — שהכושים השחורים
המיסכנים, כמו הערבים השחומים׳
אינם מאושרים תחת שילטונם של
הישראלים טובי-הלב — החלו כולם כאן,
בגולה, רוחשים רעיונות למכביר. אולי גם
יוכלו לשלוח אליכם את הכסף עבור ה־פיתרון
הסופי.
תוכלו להשתמש בכסף על־מנת לבנות
בו בניינים גדולים ובהם מיקלחות, ומובן
שאין צורך להסביר כיצד יש להשתמש
בהם. אם השימוש יהיה יעיל, והערבים
יאזלו לבסוף, אולי תוכל הגולה להפיץ
את השמועה בין המוסלמים השחורים (הקרובים
מאד לערבים) ,ולהודיעם בי מצפה
להם קבלת־פנים נלהבת בישראל. זה יעניק
לדור נוסף של ישראלים עניין לענות בו.
הוזו ל ח

הז ה ססר/ס

אולם. אחדים מאיתנו, בגולה, אסירי-
תודה על דבר אחד, והוא הרצון העז
שגילו הישראלים, מלכתחילה, להיות לא-
יהודים. בתהילה זה הטריד אחדים מאיתנו,
כשהיינו מבקרים בישראל ושומעים צברים
צעירים מתרברבים :״אנחנו ישראלים, לא
יהודים״ ,ו״שמו של אבי היה דויד פיג־קלשטיין,
יהודי, אבל שמי הוא דוב עבדת,
ישראלי.״
כן, אנו אסירי־תודה, מפני שכאשר ראינו
לא־יהודי חובט באברי־המין של ערבי
באלה, בשידור חי בצבע ברשת סי־בי־אס,
הוקל לנו מאד. חשנו כלפיו כמו כלפי
כל גאצי גזעני, וידענו כי הוא ישראלי,
לא יהודי. טוב לי כשאני עומד על קיברה
של אמי, ואומר :״אל תדאגי אמא, הם
אינם יהודים.״
באחד מספריו של אורי אבנרי, הוא
ציטט את האימרה הנודעת :״עת לכל,
וזמן לכליזזפץ, עת לכל דבר תחת השמש.״
היתד, עת לציונות. עתה הגיעה העת
להיות יהודי.
דויד טרוסקוף, קונטיקט, ארה״ב

הצלת חיי־אדס
תגובה לכתבת העולם הזה 2021 על
הנעשה בבית־החולים רמב״ם בחיפה :
בבית״החולים רנזב״ם עושה הצוות הרפואי
ימים כלילות להצלת חיי־אדם. כימ-
עט שלא ניתן להילחם בכוחה של המילה
הכתובה לעוות אמיתות, ולצייר בצבעים
שחורים את עבודת־הקודש שעושות האחיות
יונדיום ושעה-שעה.
אינני רואה טעם להיכנס לפירטי חכתי

דכורה גכני־אדעד
לא רואה טעם
בה, ולהכחישה שורה־שורה, אם־כי זה ניתן
להיעשות.
מישרד־הבריאות עומד מאחורי הצווח
הרפואי בבית־החולים ומב״ס, העושה עבודתו
בנאמנות ובמסירות.

דכורה גכני־אדעד,

דוברת מישרד־הבריאות, ירושלים
• חבל שהקוראת גנני אינה רואה
טעם להיכנס לפירטי הכתבה.

האפנינג תת־תרפותי

ביום השישי 23.4.76 התקיימה בכיכר
אתרים בתל־אביב, פעולה ראשונה —
מעין ״האפנינג״ — בחסות עיריית תל־אביב
(העולם הזה .)2017
השחקן הידוע יאיר (״קויה״) רובין נטל
את המיקרופון, ואילתר מיספר שירים
אשר כללו, בין השאר, פנינים כמו ״לזיין
את השבת״ ,״לנפס (מלשון חשיש, ,נפם׳
בלע״ז) את השבת״ ,וכר. הרמקולים בעלי־העוצמה
העבירו את בשורת־שבת זו של
עיריית תל-אביב לכל השכנים בסביבה, גם
אלה שאינם בטוחים כי זוהי תרבות.
אני מציע, איפוא, להעמיד את ״קויה״
כמועמד לפרס־ישראל עבור המישחק הטוב
ביותר, שהרי כל המרבה לעבור על
הטעם הטוב — הרי זה משובח.
לעצם העניין היה האפנינג זה מגוחך
ואווילי. לעיתים נדמה היה כי רא-ש־העיר
ומזכיר־לישכתו, שלבשו בגדים זחים לחלוטין,
היו מופע מושגי של אחד מ־פירחי־האמנים
ששרצו בסביבה.
סמי ברלין, תל־ אביב
ה מו ל ח חז ה 7022

״11 ממעה
אאלבס על
המלחמה
ב״תוש״ס?
מי שנלחם ביתושים, חייב
לקבל לידיו את האמצעי
הטוב ביותר :״זבנג״ של ״ שמן״.
היתרונות של ״זבנג ״ עושים אותו
לתכשיר הקוב ביותר
למלחמה ביתושים.
״זבנג״ מכיל 6( 0גרם ולא 6 ( 0
סמ״ח בפי שמכילים אחרים.
הוא עשוי חומר פעיל בעל
כושר מעולה להשמדת יתושים.
׳׳זבנג״ חסכוני בשימוש, מנוצל
ממש עד לטיפה האחרונה

ה״וצא״ס מן הבלל של1עו״ו 1ל.
כלל י דו ע הוא כי בכלכלל יש יוצאים מן
הכלל, ולכן מציגה חברת נשיונל 3מערכות
סטריאו יו צ או ת מן הכלל.
כל ל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו אינה
רק,נשמעת, היא גם נראית ולכן הושם הדגש
במערכות אלה ע ל עי צו ב מרשים היוצר גס
אוירה יוצאת מן הכלל.
כל אחת משלוש מערכות הסטריאו,
משלבת בתוכה את כל הפריטים המוסיקליים
האפשריים: רדיו, פטיפון ורשם קול קסטות.

המסקנה: לו היית רוכש כל א חד מהם
בנפרד היה מחירם יקר הרבה יותר.
התוצאה: חוויה שטרם התנסית בה.
ן ־ 50-2070 מרכז מוסיקלי רב־גוני לבית.
£ .מגבררב־עוצ מ ה (80ו\/ו 08 8ו. מכוון
8880ד 5ו׳\ו/8ו\/ו/8 8ו\/ו 4בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר. פטיפון משובח ב ע לדי ס קי ת
תקליטים גדולה ( 30ס״מ) .רשם קול קסטות
סטריאופוני מעולה ושני רמקולים גדולים(׳וי^/ץ .)2
מ 50 - 1070 מרכז מוסיקלי בי תי המעוצב
• £להפליא. מגבר רב־עוצמה ( .72^ ) 81^ 80צ לי ל
של 4ערוצי ם ב שיט ת ״מטדיקס״ .מכוון
1578880ו\ו/8ו\/ו^/5\41/8ו .4רשם קול סטריאופוני
משובח, פטיפון ושני רמקולים גדולים ( ץ 2

50-1020 0מרכז מוסיקלי מושלם לבית.
3מגבר(80ו/ז)8״\ .30 מכוון בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר 8880ד $ו/8!(/ולו/5 8ו\/ו4,
פטיפון משובח, רשם קול קסטות סטריאופוני
ושני רמקולים גדולים.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול ,18 תל־אביב.

1131101131

צעד קדימה אל ה מ חר 161^ 1

1131108131,113813508110 31x11601x1105 386 1x38(0181388165 011/13150511113 £1601810.
פרסוסקרמון׳

נ 14

העול ם הזה 2022

ול י !

..לשתוק הרבה. לדבר מעט. ולא לריגיד בלום

בית-ספו־ לגנרלים
מוקדש לאיגנאציו סילונה, תוך התנצלות

— ובכן, אדוני האלוף, נאתי להכניס אותך לרזי
הפוליטיקה המעשית, אחרי שהחלטת להתחיל בקאר-
יירה פוליטית. נתחיל כשעור ראשון. מהי מטרתן !
— אני רוצה להיות ראש־ממשלה.
— שגיאה ראשונה. אתה חש חובה מצפונית עמוקה
להיחלץ לעזרת המדינה בשעת־משבר קשה זו, אחרי
שעמדת שנים רבות מנגד• אתה בטוח שניסיונך הצבאי
מכשיר אותך במייוחד למלא תפקיד קשה זח. מדוע,
אדוני?
— אה, אה, ובכן ...מה התשובה ו
— מנהיגות, אדוני האלוף, מנהיגות. אתה חש שיש
במדינה משבר של מנהיגות. ליד הגה השילטון עומדים
חידלי־אישים, נמושות, שאינם יודעים להפיח בעם הזה
רוח של הקרבה. ואילו אתה, כמי שהנהיג את חיילי
ישראל אל ניצחונות מפוארים, יודע כי יש בכוחך
לספק את המנהיגות הדרושה ולקבל את ההחלטות
הגורליות.
— אתה חושב שמישהו יקנה את זה ו הרי גם יצחק
רבין וחיים בר־לב היו אלופים, ואין להם מנהיגות
בפרוטה שחוקה.
— הציבור כבר שכח שהם תיו אלופים. הם נשחקו
במישחק הפוליטי. אתה עוד לא נשחקת. לכן אתה יכול
ללכת על זה.
— אולי אתה יכול לנמק את זה בצורה ...אה...
קצת יותר אלגנטית !
— בוודאי. אתח מכבד ומוקיר את האלופים, העומדים
כעת בראש המדינה. אתה אומר עליחם כמה מילים
טובות. זה יעשה רושם טוב. כמובן, אל תגזים. אמור
זאת בקמצוץ של אירוניה. אתה מגן עליהם מפני שחם
חיו חבריך בצה״ל, אם־כי הם היו קצת מטומטמים גם
אז. אבל העיקר הוא, הם אינם אשמים. אשמה השיטה.
— השיטה ו איזו שיטה ן
— לא חשוב• כשאתה תדבר נגד ״השיטה״ ,אף
אחד לא ישאל אותך איזו שיטה .״השיטה״ היא
מילת־קסם. כל אחד יכול לדמיין לעצמו מה שהוא
רוצה. פלוני שונא את מס״חהכנסה, והוא יחשוב שאתה
נגד שיטת מס״חחכנסח. אלמוני שונא רעש באוטובוס,
והוא יחשוב שאתה מתנגד לשיטת הרעש באוטובוסים.
״השיטה״ כוללת את כל השמאות של כל אזרחי המדינה.
— ואם בכל־זאת מישהו ידרוש ממני לפרט את
השיטה שאני מתנגד לה 1
— אין בעיות. אתה מתנגד לשיטה הנוטלת מן
האזרח את חדוות״היצירה במדינה הזאת, חשיטה המ-
גמדת את האידיאלים הנשגבים, אשר למענם הקמנו
את המדינה.
— ואני לא אגיד שום דבר מוחשי ו
— מותר לן להגיד דבר אחד, בתנאי שזה יחיה
דבר לגמרי מופשט, שיהיה מובן רק לחצי־תריסר פרופסורים.
דעתם של אלה אינה חשובה ממילא. מי יקשיב
לפרופסור, כאשר מדבר אלוף !
— בסדר. על מה אתה ממליץ ו
— אתה יכול לבחור לך נושא אחד מן הרשימה
שהכנתי לן. למשל :״שינוי המיבנה המוניטארי״ .זה
טוב מאד, מפני שאף אחד לא יבין את זה, וכולם יחשבו
שאתה מומחה כלכלי, למרות שמעולם לא ידעת לחבר
ספרות עד מאה. או ״שינוי שיטת הבחירות״ .כל אחד
שונא את העסקנים, ונעים לחשוב שאפשר לשנות את
יה על-ידי החלפת טכניקה אחת של בחירות בטכניקה
אחרת. או ״הנהגת קריטריונים אובייקטיביים״ .זה
מצויין, כי אין לזה שום תוכן, כך שאף אחד לא יכול
להתנגד לזה.
— ומי יאמין לי שעל-ידי תרופת־פטאנט כזאת
ישתנה הכל 1
— האדם הקטן רוצה להאמין באיזשהו פיתרון
פשוט וקל לכל הצרות. הוא אינו מבין את הבעיות
המסובכות הקובעות את גורלו, והוא יצעק הידד לכל
מי שיסביר לו, בצורה משכנעת, שבעצם די בסיבוב אחד
של איזשהו גלגל נסתר, כדי שהכל ישתנה. חנה, לדוגמה :
יש בארץ מאות אלפי נהגים שאין להם מושג איך פועל
מנוע המכונית שלחם. אם בעל״המוסן יגיד להם :
״תראה, האינסטלציה של הקארבוראטור מפריעה לפעולת
חסופאפים,״ הם יגידו :״אה, זח בדיוק מה
שחשבתי וישלמו ברצון אלף לירות בעד תיקון שלא
היה ולא נברא.

— אילו טיפלנו כך בבעיות של צה״ל, היינו מפסידים
כל מילחמה.
— בוודאי. אבל אתה לא עוסק עכשיו בצבא, אלא
בפוליטיקה. קצין מיקצועי בצבא חייב להבין את הנתונים
של מיקצועו. פוליטיקאי חייב רק לעשות רושם
על הדיוטות המבינים עוד פחות ממנו.
— שמתי לב שאתה מרבה לדבר על ״שינוי״ .האם
זהו מה שהולך היום בשוק ן
— בדיוק. כל אדם במדינה רוצה בשינוי, בתנאי
ששום דבר לא ישתנה.
— אני לא מבין. הם רוצים בשינוי או לא רוצים
בשינוי ז
— נדמה להם שהם רוצים בשינוי, אבל כל שינוי
מפחיד אותם. לכן צריכים לדבר כל הזמן על שינוי, אבל
אסור בשום פנים להציע שינוי אמיתי כלשהו. הרעיון
של שינוי ממשי — פוליטי, חברתי, כלכלי — יכניס
אותם לפאניקה. תיזהר שלא להתפתות לעולם לעבור
מהכללות לפרטים.
— בסדר. אמור לי, אני שמאלי או ימני י

— חלילה לך להיות שמאלי. שמאלי זה קומוניס־יטיס,
ערבים, אנארכיסטים• השמאל רוצה לקחת את
מה שיש לך. ואפילו אם אין לאדם כלום, הוא פוחד
שיקחו ממנו את חלא-כלום. במדינה שלנו, שמאלי זה
מוקצה מחמת מיאוס.

— אם־כן, אני ימני !
— חלילה ! ימני זה לא מכובד. זה קנאי, קיצוני,
נצלני.

— אז כדאי להיות לא־כלום ז
— כן, אבל אסור להגיד את זה. תגיד שאתה איש
המרכז, שאתה אדם המייצג את הקונסנזוס הלאומי
הרחב.

— אבל אין אפשר להיות בעד שינוי ולהיות במרכז ז
האם אין זה דבר והיפוכו 1
— בוודאי, אבל הציבור אינו יודע זאת.

— בכל זאת — כל מי שדוגל במשהו, אינו. יכול
להיות במרכז. אם אני אגיד שאני איש המרכז, האם לא
יסיקו מזה שבעצם אני לא דוגל בשום דבר ו
— אנחנו לא עוסקים כאן בהיגיון, אלא בפוליטיקה.
כללי ההיגיון אינם חלים על הפוליטיקה. פח קובעת
הפסיכולוגיה. אדם נורמלי שונא אנשים יוצאי-דופן. הוא
גם חושש כל חייו שמא ייראה הוא עצמו כיוצא-דופן.
זה מתחיל עוד בילדות. ילד אינו רוצה לחיות ג׳ינג׳י,
או נמוך מדי, או גבוה מדי, או בעל מיבטא זר. הוא
רוצה לחיות בדיוק כמו כולם. זח נשאר לו כל החיים.
הוא רוצה להיות בעדר גדול, והוא ייתן את אמונו
במנהיג שהוא בדיוק באמצע. חוץ מזה יש בכך גם
ייתרון טאקטי עצום.
— אייה ז
— זכור את הסיפור על שלושת האנשים השוכבים
ביחד תחת שמיכה אחת, שאינה די רחבה כדי לכסות
את כולם. פעם מושך אותה הימני אליו, ופעם מושן
אותה השמאלי. היחידי שמכוסה כל העת הוא זה
ששוכב באמצע.

— מה זה שייך ז
— כדי להיות ראש-ממשלה, אתה זקוק לשותפים.
אם תהיה בדיוק באמצע, תוכל להקים קואליציה עם
מי שאתה רוצה, ועם מי שיזדמן לך. עם הימין, עם
השמאל, עם הדתיים, עם האנטי״דתיים, או עם כולם
ביחד.

— זאת אומרת, שבעצם אני לא יכול להגיד שום
דבר על שום עניין ז
— כל הכבוד, אתה לומד מהר מאד. העיקר הוא
לעשות רושם, לשתוק הרבה, לדבר מעט, ולא להגיד
כלום. כך יחשבו שאתה אדם חכם, הנוצר את מחשבותיו
בליבו, איש״ביצוע המרבה במעשים והממעט במילים.
החוכמה היא להגיד רק דברים שהם כלליים עד שהכל
יכולים להסכים להם, ושכל אדם יחשוב שאתה מסכים
לדעתו — אף שהדיעות של מעריצין סותרות אלה את
אלה. קח, למשל, בעייה כמו ההון השחור.
— אני נגד ו
— מובן שאתה נגד. אתה מגנה את מבריחי־המטבע,
התוקעים סכין בגב האומה הלוחמת.
— אם כן, אולי כדאי להגיש תוכנית לתפיסת המיליארדים
השחורים, המתגלגלים במשק, כפי שקראתי ז
— ריבונו של עולם, לא ! בעלי המיליארדים האלה
יהיו התומכים הכי חשובים שלך. אסור לן להפחיד
אותם. דבר על ״מס אמת״ ו״העמקת הגבייה״ ,וכיוצא-
באלה. אתה יכול להבטיח שכאשר אתה תגיע לראשות
הממשלה ותספק את המנהיגות הנכונה, כל אדם בישראל
ישלם מס-אמת ברצון ובחפץ־לב, מפני שהעול יתחלק
באופן צודק.
— איך ז
— אל תגיד איך. כל אחד יחשוב שאתה תדרוש
מהאחרים לשלם יותר.
— אם־כן, אני בעד שביתות, כשהפועלים דורשים
חלוקה צודקת של העול ז
— בהחלט לא. אתה נגד אנארכיה ומפירי-מישמעת
בשעה קשה זו, כשהאוייב זומם לכלותנו. אתה תובע מכל
אדם לעשות את המוטל עליו•
— אז אני נגד הפועלים י
— להיפך. אתה מעריך ומוקיר את המאמץ העצום
שמשקיעים הפועלים בבניין הארץ, ואתה יודע שכולם
פטריוטים נאמנים כמון, חוץ ממיעוט מבוטל וחריג
שיש לנהוג בו ביד קשה.
— אבל אני נגד הפקידים ז
— אתה נגד הביורוקרטיה, האוכלת כל חלקה טובה.
אבל אתה בהחלט בעד הפקידים. הם מטלאים את תפקידם
במסירות, ובילעדיהם לא ייכון שילטון תקין• אל
תשכח שאתה זקוק לקולותיהם של מאות אלפי הפקידים,
כשם שאתה זקוק לקולות הפועלים והמעבידים.
אתה תספק לכולם מנהיגות, במאבק נגד האוייב המאיים
על קיומנו.
— אה, אני נץ ז
— אתה לא נץ ולא יונה. אתה ריאליסט מפוכח
ופראגמאטי.
— מה זה פראגמאטי ז
— אל תשאל. אף אחד לא יודע. אבל זה דבר טוב.
— אז מה• אני מציע לגבי השטחים ז
— אתה בעד פשרה טריטוריאלית, תמורת שלום.
— גבולות ה־ 4ביוני ז
— לא, לא ! אתה בהחלט נגד גבולות ה״ 4ביוני,
אבל גם אינך דבק בקווים הנוכחיים• אתה גמיש. אתה
אומנם רוצה במכסימום של שטחים, אבל גם במינימום
של ערבים. אתה מיכן לדבר עם כל ערבי הרוצה בכנות
בשלום, אפילו עם הפלסטינים.
— פלסטינים ו זה טוב ז
— זה מתחיל להיות טוב. רביו היא נגד משא-ומתן
עם הפלסטינים. הוא מייושן. אתה איש חדש, בעל העזה.
אתה מוכן לדבר עם הפלסטינים, אפילו עם עראפאת.
— על מדינה פלסטינית ז
— השתגעת ן בהחלט לא ז חרוב במדינה עדיין
מתנגד לזה, ואתה לא תחיה בעד שום דבר שהרוב
מתנגד לו. יש כמה משוגעים הפועלים למען הרעיון הזה.
תן להם לעשות את העבודה השחורה. אתה יכול גם
להגיד כמה מילים כדורבנות על התבוסתנים רכי-חלבב.
כאשר הם יצליחו לשכנע את הציבור שזה נכון, קפוץ
על העגלה. החוכמה היא לקפוץ שניה אחת לפני האח רים,
כדי שתיראה נועז ומתקדם. זוהי כל התורה על
רגל אחת: תגיד לציבור בדיוק מה שהוא רוצה לשמוע
בכל רגע, אבל תיראה תמיד כאדם נמרץ ונועז, היודע
לקבל החלטות, והמוכן ללכת לפני המחנה•

מדוע ניר ש א״בי נתן ארבעה אורחים
ומה קילקל את שימחת הרבינים הצעירים
לאנשים הנכונים

§§ במצב מביך מצא את
עצמו השבוע איש קול־השלוס
אייבי נתן. אייבי, יליד ה־28
במאי, מאמין כי זהו המיספר שמביא
לו מזל, נוהג להתחיל כל
מיבצע שלו ב־ 28 בחודש כלשהו•
גם השנה ערך סעודה חגיגית
לידידיו בערב דד 28 בחודש,
דאג להזמין אליה בדיוק 28
איש, כדי שלא לקלקל את
מיספר־המזל. אולם עוד קודם
שהמוזמנים התיישבו לשולחן
לסעודה, שבסיומה עמד אייבי
להכריז על פתיחת שביתודהר־עב
החדשה שלו ל־ 40 יום, הס תבר
כי במקום נמצאים ארבעה
אורחים מיותרים. היו אלה האדריכל
אלדד שרון ורעייתו
אילנה, וצמד האדריכלים דב
ופרדריקח סגל, שנכנסו באקראי
למיסעדה שבה ערך איי-
בי את הסעודה האחרונה. למרות
שהארבעה הם ידידים ותיקים
שלו, סירב אייבי להתחיל
בארוחה עד שביקשו מהארבעה
באדיבות לא לקלקל את ה-
מיספר, ולחזור למקום רק ב תום
הארוחה.
8:ה#-נ בחודש הוא גם
יונדהולדתו של הפיזמונאי
דירי מנוסי שהשנה היו לו
כמה סיבות לחגוג תאריך זה.
הסביר דידי :״נולדתי ב־,28
אני בן ,48 המדינה היא בת ,28
ואני עושה שמיניות באוויר״.
! 8על מצבו של הזוג ה־הצעיר
יוכל ואילת רכין,
שנישא רק לפני שבוע, דיווחה
השבוע רעייתו של ראש־המנד
שלה, לאה רביו :״הם חזרו
שזופים מירח״הדבש באילת, והדבר
היחידי שקילקל להם את
השימחה היה הכתבה על החתונה
בה עולם הזה...״
81 בהטרדות חוזרות וני*-
נות מצד ה״כים שונים, המתעקשים
לראות את שמם מופיע
בעיתון, זוכה הכתב הפרלמנ טרי
של ידיעות אחרונות,
גירעון רייכר, אולם אחד
הח״כים, שגירעון מתעקש שלא
לגלות את שמו, עלה על בולם.

שר־הסעד זבולון

צביקה פיק

הצטלם בחנותו המפתיעה של מנחם
נגין, אחרי שמנהיג חמת נכח נ-
הופעת-הפופ הראשונה שלו בחיים. זה היה בהפגנת יום־ימשלים
של צעירי חרות, בה אירגן צביקח את קהל האלפים בשירח־בצינור.

ארד פוקס ורוכרט סט-
פנס, המציגה בארץ את אותלו,
הופתע לראות את גאולה
רכינוכיץ, רעיית שר־האוצר
יהושע רכינוכיץ, עומדת

השיפמנים

סגן ראש עירית תל־אניב דויד שיפמן
(ראשון משמאל) ידוע באחיו התאום של
חיים שיפמן, מי שהיה דובר ״אגד״ ,וביום מבחן כדובר ״סולל״בונה״.
אבל רק מעטים יודעים כי שני האחים חתאומים נשואים גם לשתי
אחיות תאומות. בל אחד מהם יכול לצאת בחברת אשתו של אחיו,

יצחק ובין

הוכיח השבוע לבל משמיציו כי הוא בעל
בושר החלטה ועומד בפני לחצים. אחרי
שהחליט לפני חודש להתנזר מעישון, הצליח רבין לעמוד בפני הפיתוי
לקחת סיגריה ביד, ולו רק לצורך צילום. היה זה צלם העיתונות

כרמל מזרחי

מיקבי ואעזון לן!גיון
נזכרזן יעקב

הוא הגיש לגידעון ראיון עם
עצמו ,״כדי לחסוך לך זמן.״
כשהגיע גירעון לסוף הראיון
הכתוב, שבו ריאיין הח״כ את
עצמו, לא ידע כיצד להגיב.
הופיעה שם השאלה :״האם
אינך סבור שעמדתו כלפי מדי-
נוודערב היא קיצונית?״ היח״ב,

השלמה,
המר, וקרא; ״לפחות תודה
שבשביל היהודים, מערב הארץ
הוא הים !״
׳ 8במהלך אותה ישיבה שי סע
המר את דבריו של שר*
השיכון כמה פעמים. באחת ה פעמים
קרא לעברו :״עופר!״
ומייד תיקן את עצמו :״סליחה׳
השר עופר.״ השיב שר-
השיכון :״כל זמן שאתה לא
קורא לי אדון עופר, זה בסדר.״
המר הביט בשר, והשיב :״אני
לא אגיד לד לעולם אדון, אני
סוציאליסט !״
כתום אותה ישיבה החליפו
ביניהם זבולון המר ושר-
הבריאות, ויקטור שם־טוב,
חיוכים מיסתוריים, שעוררו גל-
ניחושים ביו המשתתפים. רק
מאוחר יותר נתגלגל לידיה של
אחת המזכירות פתק, בכתב-
ידם של שני השרים, ובו היה
כתוב :״המר׳ אולי תגלה לי
לאן עוברים מתנחלי קדום?״
תשובתו של המר :״ויקטור,
העיקר הבריאות !״
8הקהל הרב שנכח באחת
מהצגות הלהקה האנגלית, בראשותם
של השחקנים אדו־

שניסח את השאלה, כתב לה
גם את התשובה :״איני חושב
שהשאלה רלוונטית לנושא !״
! 8בישיבה של ועדודר׳ש-
רים לענייני עבודה נתן שר-
השיכון, אברהם עופר, סקי רה
על ענייני מישרדו. בין השאר
סיפר היכן מצויים אזורי

בפואייה של הבימה ומוכרת
תוכניות. הכנסות ההצגה* ,הכרטיסים
בה נמכרו במחיר של
300 לירות לזוג, הוקדשו לבית-
החולים איכילוב, שגאולה היא
אחת המייסדות של חוג ידידותיו•
שר-האוצר עצמו לא נכח
בהצגה. לאחר שגמרה את החשבונות
בפואייה, חמקה לה
גאולה בחושו למקומה שביציע.
! 8אשתו של נשיא אוניברסיטת
תל־אביב, הפרופסור
חיים (״חבש״) כן־שחר,
אבי הרפורמה במיסים, החליטה
לחדול להילחם בשיערה הפרובלמטי.
יעל כן־שחר, ה-
גובדת כמנהלת מוסד לילדים

עוזי קרן שביקש מרבין לקחת סיגריה ביד, בדי לאפשר לו לנצח
בהתערבות. רבין דחה את חבקשח, אבל איש ״דבר״ ,דן פינס שניצב
בסמוך לו, סבר בי רבין רוצה לעשן, מיהר להציע לו אחת מהסיגריות
שלו. רביו דחה את הסיגריה בתוקף ופינס נאלץ לעשן לבדו.

המגורים הפופולריים בישראל,
ואמר :״מצד אחד קיים ויכוח
על גודלה של ארץ־ישראל זעל
ייהודה. אולם, לדאבוני, עבור
היהודים תושבי המדינה, צפון-
הארץ היא נתניה, דרום הארץ
ראשץ־לציון, ומיזרח הארץ סביון.״
התערב חסיד ארץ־ישראל

של אירגון אימהות עובדות
ביפו, וששערה גרם לח תמיד
בעיות, החליטה לאמץ לעצמה
תיספורת אפרו מתולתלת, המצעידה
אותה כשנים אחדות.
8:מרבית העיתונים היומיים
הזדרזו, משום-מה, לחתן את
מיכל, בתו של אלוף (־מיל).
ה עו ל ס הז ה 2022

עזר וייצמן עם דב (״דובי״)
יפה, בנו של הטייס אברהם
יפה. אולם מיכל נישאה לדובי
רק ימים אחדים אחרי שפורסמה
ההודעה בעיתונות. לכבוד
נישואיה תיקנה מיכל את אפה,
הפסיקה את לימודיה באוניברסיטת
תל-אביב ונרשמה ללימו דים
באוניברסיטת באר־שבע,
שם תתגורר עם בעלה.
ח״כ אליעזר רונן, הידוע
בחיבתו הרבה למין החלש,
פגש במיזנון הכנסת בדוברת
מי׳שרד־ד,בריאות דבורה גנני
ודרש ממנה, בנוכחות חברי־הכנסת,
ששהו אותה עת ב־מיזנון,
נשיקה. גנני התחמקה:
״אחר-כך, כשיכתבו עלינו ג־

המכונית לא היתד סוגד, בשומנים.
הוריה התנגדו למוענד
דותה, ובתחילה לא דיברו איתר
.,רק לאחר־מכן השלימו עם
העובדה, ואפילו אחרי שזכתה
לא היו מאושרים. מייד בתום
הטכס, כשכל הזוכות הלכו ל הרים
כוסית, פקדו עליה הוריה
:״את הולכת איתנו הביתה,
לישון !״ וכך אומנם היה.
י שבועיים קודם התחרות
הציעה לרינה מור ידידה
אסטרולוגית, לבחור במיספר
המזל שלה ,14 ,וניבאה לה כי
תזכה בתחרות
הדוגמנית
חלי גולדנ ברג
סיפרה, כי רצתה להש-

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל השבוע על כל התרחשות
אחרת בחייך. אם אתה חושב שהגיע הזמן להתייחס ברצינות רבה יותר
לעתידך, ולקשור את עצמך לחיי־משפחה, זה השבוע המתאים לעשות זאת.
אל תמתיני רגע נוסף, טוב ליבך עלול להיות לך לרועץ. לבשי בהיר.

בעייתך העיקרית השבוע, תהיה איך לשמור על שלוות נפשך, נוכח
התקריות הפוליטיות האחרונות. לא יהיה זה עבורו השבוע הטוב ביותר.
הרבה לכתוב ובמיוחד ענה על מכתבים. תוכנית אותה תינננת לבצע
מזמן — אין סיכוי שתתגשם. אך אל ייאוש, החיים עדיין לפניך.

(!*וסיס
21 ביזאי -
ג 2בינגי

אל תהססי להגיד בתוקף את מה שיט על ליבך לומר לו: בייחוד
אם הוא ממשיך כמינהגו הנלוז. אל תחיי כלבתא — אבל אל תחיי
גם קורבן־עולח לשיגעונותיו. עסק בלתי״רגיל מושך את תתעניינותך.
לשווא. זח לא בשבילך, ואם תגע בו — תיכווה. ביום ה׳ גם לא בדאי
לך לצאת או לקיים קשר טלפוני עם חו״ל. זהו יום להתבודדות.

מישהו שחשבת אותו כל השנים לידידו הטוב, יתגלה השבוע כאוייב
בנפש, המסוגל לכל על־מנת להשמיץ אותך בעיני הממונים על שניכם.
התאפקות מצידך תקדם את עניינך, לכן היזהר מכניעה לדחפים בלתי
מרוסנים. הרבו בנסיעות מחוץ לעיר בשבוע זה. שם יש לכם סיכוי טוב
לפגוש אדם שישפיע לטובה על המשך חייכם. לא כל הנוצץ זהב הוא.

סוו 11

< 2ביו! ני -

הזהר מאוד מלהיכנס להתחייבויות כספיות. אל תיכנס לעיסקות חדשות
בלי לבדוק אותן היטב. עם זאת, הזמו מתאים לעריכת תוכניות כספיות
לטווח ארוך. סמוך על עצתו ותבונתו של ידיד, בעיקר אם נולד במחצית
הראשונה של חודש מרם. אתה עשוי לשאוב סיפוק רב מאירוע חברתי.

סוף־סוף אתה רואה ברבה בעמלך. אתה עומד לקראת השנה החדשה,
אם תצליח לשמור על מצב־רוח מרומם, תיפתחנה בפניך כל חדלתות.
אם לא תעשה בעיות, גם תדע להסתגל לשורה שלמה של מצבים
חדשים, שאי־גמישותך מנעה ממך למצות קודם לבן. אל תהמר.

חווה אלנושט״ן

סיפרה בטכס ברית־המילה,
שנערך ביום השישי לבנה,
כיצד בחרה לרך הנולד את שמו. היא כבר בחרה שם של בת,
כי ״היינו משוכנעים שתיוולד לי בת נוספת.״ אלא האמרגנית שלה,
מרים עציוני, התנבאה שייוולד לה דווקא בן ויעצה לקרוא לו אורי,
מפני שהיא שרה כל״כך חרבה את שירה של המשוררת רחל ,״בן
לו היה לי, אורי אקרא לו.״ בתמונה: חווה עם בעלה בברית״המילה.

העולם הזה, אתה תבוא אלי
בטענות !״
! 8בשבוע שעבר החליף
קפד, אכסודוס את אריחי-ד,ריצפה
שלו. כאשר ראה זאת קברניט
אל־על, אורי יפה, הוא
החליט כי הסיבה לכך היא ש בעלי
הקפה הטמינו ניירות־ערך
צמודים תחת הריצפה, והצמודים
עלו עד-כדי-כך שהמרצפות
התפוצצו.
בשעת שידור תוכנית־הטלוויזיה
עלי כותרת, שבה
השתתפה, לפני שבועיים* ,שהתה
הדוגמנית קארין דונבקי
בתצוגת-אופנה במלון השרון
בהרצליה. אולם קארין העמידה
בפני המארגנים תנאי אחד:
היא דרשה להעמיד טלוויזיה
בחדר־ההלבשה שלה, והודיעה
שבזמן שידור הקטע שבו היא
משתתפת, לא תופיע על המסלול.
המארגנים נאלצו להסכים
לדרישותיה, והמכשיר הועמד
לרשותה. בעת השידוד הודיעה
מנחת התצוגה כי היא מבקשת,
בשם קארין דונסקי, את
סליחת הצופים, אך הדוגמנית,
הנחשבת כמיספר־אחת בישר אל,
מופיעה כעת בטלוויזיה ו לכן
תופסק הופעתה. הקהל, ש הורכב
רובו מתיירים, מחא
כפיים לדוגמנית, וכשנגמר הקטע
וקארין חזרה לדגמן, נתקבלה
בקריאות־הידד. אגב, בימים
אלה מצלמת הטלוויזיה
סרט באורך מלא על קארין
דונסקי.
8 :מלכת-היופי הטרייה
רינה מור, שזכתה במכונית,
סיפרה כי הדרך אל הזכייה ואל
העו ל ם הזה 2022

תתף בתחרות מלכת־היופי, כדי
לזכות במכונית. לדבריה היתד,
בטוחה כי תיבחר, מאחר שכל
המועמדות שראתה היו פחות
יפות ממנה. אך בירור קצר
הסביר לה, לדבריה ׳,שהיא יכולה
להיבחר דק ב״מלכת־החך,
מכיוון שהיא טיפוס העשוי להרשים
רק בריטים. למלכת-
החן לא הובטחה מכונית, וחלי
לא הגיישה את מועמדותה.
8בישיבה של סיעת הליכוד
בעיריית תל־אביב, התפרץ
האחראי על ענייני הפיקוח בעירייה,
אריה קרמר, האחראי
גם להריסת המיבגים
הבלתי־חוקיים, כלפי חברו ל סיעה
מילאר קליינר, וקרא
לעברו :״אתה תביא עלי את
הסוף שלי !״ כשנשאל למה הוא
מתכוון אמר :״מאז שקליינר
הודיע כי הוא מתנגד להריסה
בשכונת־התיקווה, מאיימים על
חיי וטוענים שאם קליינר מתנגד
להריסה, גם אני חייב
להתנגד לה.״
8אגב, הריסת המיבנים ה־בלתי־חוקיים
כימעט שהביאה
להרס יחסיו של קרמר עם השכנים
בביתו. מאז תחילת ההריסה,
מוצב דרך־קבע שוטר
בפתח־הבית שבו הוא מתגורר,
למגינת־ליבם של שאר הדיירים.

:גם אשתו של קרמר
טוענת, כי מאז תחילת ביצוע
ההריסות חייה אינם חיים עוד.
הטלפון בבית המשפחה אינו
הדל לצלצל, וטרדנים מאיימים
על חייה, על חיי בעלה ועל
ילדיה.

11111:1ו!
׳ 22גאוגוסט -
22ב׳!>£ג\( 1ב ר

לא. עדיין אל תצאי לחופשה. זה לא בשבילו, זה כרוך בסיבוכים ואולי
אף במחלות. אם יש לך בעיות כספיות, נסה לשבת עם נושיו, ולסדר כל
הניתן לסידור. אבל אל תסתבך בישיבות מסובכות ביום ד׳ הבא, המסוכן
מאוד מבחינה פינאנסית ואל תוותר על פסיק, בענייני יוקרה או סמכות.
אין זאת אומרת שתתיר רסן לעצמך ולמצב־החח שלך. נהג בתבונה.
לעקרב זה שבוע של שיחרור מלחצים מעיקים, בעיקר פיזיים. הלבטים
אס להיענות או לסרב ייפתרו אם תפגשי בן מזל אריה בסוף השבוע. אל
תסרבי. בן עקרב שזכה להצלחה בשבוע שעבר עלול למצוא עצמו מבודד.
גלי יותר עורמה בעסקים ותצליחי להתגבר על כמה מיכשוליס המטרידים
את מנוחתך. בת עקרב הרבי להמר השבוע. השמרי מאדם בחליפה בהירה.

[1שת
בנו במבר
0נ ברצמבר

ען ןוו

השבוע מסוכן מאוד לבנות״קשת: הן יכולות להסתבך בהרפתקאות
העלולות לגרום לסיבוכים אישיים ובריאותיים, זמן רב לאחר שתשבחנה
את התקרית עצמה. מוטב, איפוא, לא לחרבות בקשרים חברתיים
ולהגביל את המגע עם אנשים חדשים בייחוד בסוף השבוע.

הצטברות יתר של עצבים עלולה לגרום לך להתפרץ ולהזיק לעצמך.
גלולות ארגעה או מנוחה בבית־הבראה ישפיעו עליך לטובה. נטייתך
הטיבעית, להמר על דברים חסרי סיכויים של ממש, עלולה להפילו
השבוע בפח. פקחי עיניך והישמרי. מחלה קלה עלולה לפקוד את ביתך.
טפל בה לפני שתדביק בה את שאר בני ביתך. שמור על הבריאות.
21בדצמבר ״
ביניאד

בחירה בלתי מוצלחת — תיגמר ברע. היזהר ! היא רוצה ללכוד אותך,
לכן היא מתנהגת כך־כך יפה. אבל אין זה פרצופה האמיתי. זאת לא היא.
הפרצוץ האמיתי יתגלה לך בזמן הקרוב. לכן, עוד הפעם: היזהר ! אס
אתה צייר — החלף מהר את המיקצוע ! אחרת עוד תגווע ברעב. ברירה
אחרת — למד לצייר. לא עתה הזמן לדרוש העלאה בדרגה. היה סבלני.

יום השבת יביא לך את הכוח להגשים את תוכניתך הישנה ורבת
ההיקף. לעומת זאת, התעלם מן התככים הבזויים והקטנוניים של
במה מן הסובבים אותך: חם לא שוחרים את טובתך. אל תעשה
עסקים ביום א׳ ,בי ביום זה תיתקל בקשיי קומוניקציה.

מנתבים
הבהרות לעניין לימוד-הגחיגה

תל־ אביב: יורדי ה סי ר ה ( 3פינת היר קון )317
טל 456852 .

בעיות ולבטים
בודי חמץ

מיגוון מוצרי ״אוליביה״
של ״עץ הדיח״

חד״ר מרדכי זידמן

שמו שיזור, דיאודורנט, סבון וקרם ידיים —
ילוו את המועמדות בתחרות

חוצאת רשפים

״מלכת ה מי ם 1976״

מ א וו

עירית נצרת מזמינה
תושבים יהודים וערבים, מהעיר והכפר

למפגש אחווח •הודי־ערבי
בשבת ,12.676 ,בשעה 5אחה״צ
במרכז התרבותי עירוני בנצרת
בהשתתפות חברי־כנסת ואישי־ציבור

לסולידריות עם עיריית נצרת!
לשוויון זכויות מלא לאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל!
לידידות והבנה יהודית־ערבית!
ב/עיריית נצרת

ח׳ כ תונייק 1יאד
ראש עיריית נצרת

הקורא מיכה צי־און בתשובתו (העולם
הזה )2016 למאמרי (״בצבת לימוד הנהיגה״
,פורום, העולם הזה )2011 חידש ל־לפחות
דבר אחד. הוא מבקש, בסיום
מאמרו, כי המדינה תתייחס לרכב ללימוד־נהיגה
כאל רכב המשרת את הציבור, ותאפשר
לקבלו ללא מיסים .״אפשרות זו,״
הוא כותב ,״תקטין את ההוצאות הקיימות
בשעת קניית רכב חדש ותוריד, כתוצאה
מכך, את מחיר השיעורים.״
יופי, רק זה עוד חסר — שמורי-הנהיגח
יתוספו לאותם רבבות שחיים כבר על
חשבוני. על-פי בקשתו של מיכה צי־און,
הזנתי את המידגם שלי בכל אותם נתונים
מוגזמים שהביא במאמרו, ובכל זאת
התקבלו משכורת נקייה (נטו, כבקשתו)
גבוהה. מורד-,לנהיגה ממכרי אישר, כי
משכורתו אינה יורדת מ־ 4000 לירות נטו
בחודש ״בינוני,״ בהגדרתו.
חוץ מזה, אפילו התייקרו מכוניות ב־
30070,וחלפים ב־ ,5009),כדיברי מר צי-און,
הרי מחיר שעור-נהיגה התייקר ב־20070
בשלוש השנים האחרונות, וזה בהחלט מאזן
את ההתייקרויות ואינו מוריד ממשכורות
המורים (לא צריך לדעת כלכלה בשביל
להבין את זה) ,מודגם שמורה בעל אמביציה
מלמד 10 שעות ביום במקום שמונה,
ואז לא רק שמשכורתו לא נפגעה
בשלוש השנים האחרונות, אלא אף עלתה.
מר צי-און לא הבין את הרעיון המרכזי
במאמרי, הצעתי להביא לידי ביטול המו סד
הנקרא ״בית־ספר לנהיגה זאת
כמובן, בהדרגה. מוריס-לנהיגה יהיו מורים
בבתי-ספר תיכוניים, ובכך יחסכו לאזרח
הוצאות, שהן לדעתי מיותרות לחלוטין.
אין בידי, אומנם, נתונים סטאטיסטיים
לגבי גיל לומדי הנהיגה, אולם הצעתי היא
שכל בן 18 יהיה בעל רישיון־נהיגה ואז,
באופן טיבעי, גיל לומדי־הנהיגה בבתי-
הספר לנהיגה ואצל מורים פרטיים יעלה.
אולם לאחר־מכן יצטמצם המיספר משנה
לשנה.
מאיר דורוז, רחובות

כול?ודא כמידגר
תזכיר־המחאה של דויד אלעזר ז״ל, אינו
אלא כקול קורא במידבר במציאות שלנו.
דויד אלעזר, כפי הנראה, לא הבין את העקרונות
הסמויים המנחים כל ועדת-חקי-
רה, המורכבת מאנשים מכובדים השייכים
למימסד הרישמי, ושמטרתם לשרתו. לפי
״עקרונות״ — או חוקים — בלתי־כתובים
אלה, אם קיים צורך להאשים — לא תואשם
אישיות בכירה (-שהיא בבחינת פרה
קדושה שאסור, חלילה, לפגוע בה או לגרום
לה אי־נעימות) ,כאשר קיימת אפש רות
לתמרן כך שהאשמה תוטל על אישיות
פחות בכירה. כך היה במישפט טבח כפר־קאסם,
כאשר שדמי זוכה, ופקודיו נשלחו
למאסר.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, היה ברור
לכל שהיה מחדל חמור, כישלון מחפיר
ומזעזע שעלה בקורבנות רבים. ועדת־אגרנט
הבינה שאי־אפשר היה, בתנאים
כאלה, לבוא אל הציבור ולטעון ש״איש
לא היה אשם.״ ועדה זו הבינה שהציבור
הנזעם והכואב מצפה לפיצוי ולתגמול —
לפחות פסיכולוגית — וזה ניתן היה לעשות
על-ידי הצבעה על מישהו מסויים,
והוקעתו באופן חד־משמעי כאחראי ואשם
— אף אם על־ידי כך הושם דגל
האמת, הצדק וההגינות למירמס־רגליים !
ועדת־אגרנט, בהיותה נאמנה ל״עיקח־ו״
הנזכר־לעיל, נמנעה מלהטיל דופי באישיות
מרכזית, נכבדה ונערצת כמשה דיין.
ואילו הטלת האשמה על דרגים נמוכים
מן הרמטכ״ל היתה מתקבלת כחוכא־ואיט־לולא
והיתד, נדונה ללעג מצד. הציבור. לכן
נבחר דדו כקורבן התורני.
אילו היה משה דיין גבר, ישר, אמיץ
ובעל־&צפון — ולא אדם החרד בקטנוניות
ליוקרתו האישית ולקידום הקאריירה שלו
כי־אז היה קם מייד אחרי פירסום דו״חאגרנט, ומצהיר שלא דדו היה אחראי ל מחדל
— אלא הוא־עצמו.
כיום, אחרי שהפצעים של העבר ״שייכים
כבר לעבר,״ מעז דיין לטעון שהוא
כבר נתן, כביכול, את הדין בפני ועדת־אגרנט
— כאשר האמת היא, שוועדה זו
נשאה את פניו, וחיפתה עליו על־ידי
הקרבת שמו ויוקרתו של מישהו אחר
למענו !
שרום זמיר, אמירים
העולם הזה 2022

לירד.

הבוזת־העצמאות במיליון דולר
בעיתונים אחדים הנפוצים באמריקה,
מתפרסמת באחרונה מודעה המציעה למ־

ז[ [ 1ז 11111)111[ 0

113611111,

ת8316

8 1 1118101 *1 0 8 ,1מ 1£ 1ת 0

861,

! 8 }^ 14, 1948, 01 1116 ]?1*001801811011ג
01 1116 ׳81816 01 191*861.

3מ1108*10מ>ן$1,000,000. 0017 861*10118 8
00081)161*6)1.
!* .0 .8 . 26221, 1 *61 £717 .

הצעת־המכר
אין תגובה

שנת״ם
למכירה הפומבית
השבוע מלאו שנתיים לפעילות המכירה
הפומבית ביפו העתיקה. במשן הזמן
קמו מתחרים רבים ל״סותבי״ הישרא לית.
בעל העסק, דני רומן, מספר בי
עיקר הקניות הן של ציורים. המחיר
הגבוה ביותר שהושג במכירות הוא 60
אלף לירות, תמורת ציור של מאנה כץ.
נוסף לציורים קונים בעיקר חפצי־נוי,
ואם יש לחפץ קשר ליודאיקה, הרי זה
משובח. העסק גובה דמי-מבירה בשיעור
של * 15 מן המוכר, ו״* 10 מן הקונה.

כירה את ההקלטה המקורית של הב־רזת״העצמאות
של מדינת-ישראל, שהתקיימה
במוזיאון תל״אביב.
מדובר בשיבעה־שמונה אמהות־תקליט,
באירן ארבע דקות כל אחד, במהירות
של 78 ומשך־נגינה כולל של כחצי־שעה.
זוהי ההקלטה המקורית של הטכס שנערך
עם הקמת המדינה, ואשר עותקים
רבים ממנו נמכרים בחנויות תקליטים.
את התקליטים מציע למכירה רלף
הלינגר, בעל ״רדיו-דוקטור.״ הוא הקליט
בזמנו את הטכס, וכעת ברצונו למכור
את ההקלטות. המחיר שהוא מבקש:
מיליון דולר. עד בה לא היתה בל
היענות להצעתו.

העצמא>>כו והמס
120 אלף עצמאיים חייבים בניהול ספרים
החל מחודש אפריל השנה. לפי הערכת
יודעי״דבר, מקיימים את החוק בין
20ל 40-אלף בילבד 220 .אלף עצמאיים
אלה, הם שמינהל־הכנסות״המדינה יודע
על קיומם, ויבול לאתרם פיסית. נוסף
להם מצויים עוד ב־ 80 אלף עצמאיים
שאינם מופיעים בלל בברטסות מינהל-
הכנסות־המדינה, אולם ניתן לאתרם באמצעות
רישומים אחרים, כמו הביטוח
הלאומי או צה״ל.
על-מנת לעודד את העצמאיים לנהל
ספרים, הורה האוצר לקבל את הכרזותיהם
כטות-שהן, ללא בדיקה עד לשנת
הרפורמה. הוראה זו פירושה ויתור על
6מיליארד לירות מיסים, שהאוצר הע-

צ פו׳ / 1נחסור
בעץ

ידים

מיבסת עצי-הגלם לתעשיית הלבידים
הישראלית קוצצה במחצית, אחרי שחברת
הספקת העצים בגאבון עברה לניהול
מקומי. קודם־לכן נוהלה החברה על״ידי
צרפתים. השנה תקבל ישראל עד 70 אלף
טון, במקום חמיבסה הקבועה של 130
אלף.
בדי למנוע את שיתוק הענף, מנסים
עתה לייבא עצי-גלם מן הפיליפינים, ונחתמו
בבר הסכמים ראשונים בתחום זה.

אנספווס
או אימפורט?
חתאחדות־בעלי-מלאכה בתל-אביב הקימה,
לפני שנים, חברה בשם ״פאם-
אכספורט״ ,שנועדה לארגן את הייצוא
של חברי ההתאחדות מישראל. החברה
התקשרה עם כמה מקורבים לראשי ההתאחדות,
ונתנה להם אחוזים מההכנסות
שיהיו לחברה.
אולם, מאז החלה החברה פועלת, היא
הגיעה למחזור של במה מיליוני לירות
— הבל מייבוא ! החברה מייבאת חוט-
רי־גלם שונים עבור חברי ההתאחדות,
ושבחה בי הוקמה מלכתחילה בדי לעסוק
בייצוא. ביוון שהתאחדות-בעלי-מלאבה
היא גוף שנתמך על-ידי קופת המדינה,
הרי למעשה, כספי המדינה מסבסדים את
החברה שהוקמה לעסוק בייצוא ועוסקת
בייבוא.

ילדי ונדד שוברי הרפוומה
כאשר הגיש שר-האוצר, יהושע רבי״
נוביץ, לוועדת־הבספים של הכנסת הצעה
לפטור ממס־נסיעות ציוותי״אוויר היוצאים
לחו״ל שלא-בתפקיד, הגדיר ח״ב
יחזקאל פלומין את הצעתו בשערורייה.
בדיקה קצרת העלתה, בי ההצעה
אינה יוזמה של מינהל־הכנסות״חמדינה,
המתנגד לח חריפות.
שכן, אם תאשר ועדת־הבספים את
הצעתו של רבינוביץ, יצטרכו לתת פטור
כזה גם לשאר עובדי החברה, וגם לציוו-
תי־אוניות. ואם מגיע לצוות״אוויר פטור
ממס-נסיעות, על נסיעות שלא-בתפקיד,
יצטרכו לפטור גם את עובדי חברת-

החשמל מתשלום בול״ביטחון על צריכת
החשמל שלהם.
יוזמת שר־האוצר נובעת מהבטחה של
חברי-הכנסת של המפד״ל לטייסי ״אל־על״
,בעת פרשת ילדי יונדף. תפקיד פעיל
בשיחות עט הטייסים, ובשיכנועם לבל
יקחו את הילדים, מילא ח״ב יהודה
בן־מאיר מן חמפד״ל.
נראה בי בשיחות אלה תבעו הטייסים
חידוש הפטור שהיה לחם עד לפני הרפורמה,
ואשר פטרם ממס-נסיעות על
נסיעות לחו״ל שלא־בתפקיד. כעת הם
גובים את החוב.

אמקור־־ :המיסוי מפלה לטובה
ייבוא על ייצור מקומי
המיסוי הקיים על ייבוא וייצור מקומי
של מכונות״כביסה או טלוויזיות, מפלה
לטובה את היבואן. הנהלת ״אמקור״
הודיעה לשר-המיסחר והתעשה, בי אם
לא ישתנה המצב, לא יהיה מנוס מסגירת
מיפעליה — במו מיפעל ״רדמונד-אמקור״
בירושלים, המעסיק 100 עובדים בייצור
מנועיס-חשמליים למוצרי ״אמקור״.
יורם פוקס, המנהל את ״אמקור״
יחד עם אורי ברנשטיין, אמר כי
כיום, על ייבוא מנועיס״חשמליים יש
מבס של * 27 בילבד, בעוד שעל ייצור
מקומי, המכס על החלקים הוא *.37
ניתוח מרביבי מחירי מבונות-הבביסה
מגלה, בי על מבונת-כביסה בינונית ש-
מישקלה עד 20 קילוגרם, מוטל מבס של
* ,17 מס-קנייה של * 72.5ותמ״א של
*( .45 התמ״א מייצג את אחוז הרווח של
היבואן לדעת הממשלה, ועל הייבואן לשלם
מס בשיעור זהה לרווח שלו).
מחירה של מבונת״כביסה כזו בנמל אירופי
140 דולר, או 1075 לירות. הוצאות
ההובלה והביטוח הן *( 10 על הובלה
של מכונות מאיטליה יש הנחה של *,30
ומחיר ההובלה של מטר מעוקב הוא 21.6
דולר) .מחיר ההובלה הוא, אס-כן 107 ,
לירות. היטל הביטחון של * 15 נותן עוד
177 לירות. מכס בשיעור של * 17 נותן

221 לירות, וסן ההוצאות עד כה 1580
לירות. על בך יש מס-קנייה של *72.5
ותמ״א של 45 הנותנים ביחד 1661
לירות. עתה המחיר הוא 3241 לירות.
היבואן מוכר את המכונה לסוחר במחיר
של 4900 לירות, באשר הוא מרוויח
לפחות 1659 לירות. הסוחר מוסיף 600
לירות רווח, ומוכר את המכונה לצרכן
ב־ 5500 לירות לערך.
לעומת היבואן, המשלם מבס של 221
לירות, משלם היצרן המקומי 115 לירות,
היינו 106 לירות פחות. אולם במס-
הקנייה הוא דפוק. היבואן משלם מס-
קנייה של 1560 עד 1762 לירות לפי סוגי
המכונה, בעוד שהיצרן המקומי משלם
מס-קנייה של 1880 עד 1954 לירות. באן
מופלה היצרן לרעה, לעומת היבואן.
בתוצאה מכך מקטין ״אמקור״ את
שיעור הרווח שלו, בדי שיוכל לעמוד
בתחרות עם היבואן.
פוקס אומר, בי עדיין נמכרים מדי-
שנה 60 אלף מקררים, שמחם מוכרת
״אמקור״ 45 אלף. במקום השני עומדת
״תדיראן״ ,שתפסה את מקומם של
״פרידמן״ ו״קורעוז״ .בשנה שעברה היה
היבוא של מכונות-כביסה בשיעור של 12
מיליון דולר, ואילו מקררים יובאו ב״5
מיליון דולר.

י היה דובר ״אל־על״י

מתי דויד
אין מיסיס
רין בי יגבה כאשר יתקן את ההכרזות
שניתנו לפי סקר של האוצר, שנחשף על-
ידי חבר הוועד־הפועל של ההסתדרות

מתי דויד.

הפרשי המש שיפסיד האוצר בתוצאה
מוויתור זה הם 710 מיליון לירות בשנת
940 , 1971 מיליון לירות בשנת ,1972
1200 מיליון לירות בשנת 1500 , 1973
מיליון לירות בשנת 1974ו 1900-מיליון
לירות בשנת .1975
מתי דויד סבור, כי אחד האמצעים לעודד
תשלום־אמת הוא הענשה הולמת
של המתחמקים ממנו. לשם כך הציע
הקמת בתי-דין למיסים, שלא ירחמו על
עברייני-מס בבתי-המישפט הרגילים. באחרונה
דחה שר המישפטים את ההצעה,
והבטיח ייעול עבודת בתי-המישפט בתחום

מנב״ל ״אל-על״ ,מרדכי בן־ארי,
החליט למנות לחברה דובר חדש, שיתפוס
את מקום צוות־ההסברה הנוכחי.
הדובר הקודם, ארנילד שדמן, התפטר
מתפקידו לאחר שבן־ארי מינה את
מזכירת החברה, לובה וילק, כאחראית
לנושא הדוברות במקומו. וולק מינתה
במקום שדמן את אליעזר לזרסון,
ושברה את החברה של אשתו של אלקנה
גלי לעריכת הסברה בחו״ל. אלקנה גלי
הוא דובר התעשייה האווירית.
אביבה גלי מעסיקה מטעמה, בענייני
ההסברה של ״אל-על״ בחו״ל, את
דויד חליי, נציג ״טייס״ בישראל, ובן
נוצר פורום קבוע של הלוי, וולק ולזרסון,
האחראי להסברה של החברה.
מאז פרש שרמן, נחלה ״אל-על״ מפלות
רבות בתחום ההסברה, ובעיקר ב
מאבק
על טיסות־שכר ועל הקמת החברה

למיטענים של האלוף (מיל ).מוטי הוד.
על רקע זה, ובדי שיטפל במאזן הכושל
הבא של החברה, החזיר בן־ארי את
שרמן לענייני ההסברה, בקשר לחברה
החדשה של מוטי חוד, במסגרת תפקידיו
באגף המיסחרי של ירחמיאל שרם.
בנוסף, הוא מחפש עתה דובר חדש
לחברה. הוזכרו בבר כמה שמות, ביניהם
חגי אשד, דן פתיר ועוד עיתונאי בביר
מ״ידיעות אחרונות״.
הדובר הנוכחי, אליעזר לזרסון, יהיה
נציג החברה באוסטרליה. לזרסון לא
ידע להגיב על הידיעות בדבר מינוי הדובר
החדש ובדבר העברתו־שלו לתפקיד בסידני,
אולם אישר בי כיום פועל הצוות בהרכב
הכולל אותו, את דויד הלוי ואת
לובה וולק.

מ שבר חמור בעסדות־נגפד
ענף עבודות״העפר וההנדסה עובר משבר
חמור ביותר, ומרבית כליו מושבתים.
קבלני העבודות הגדולים מפטרים יותר
ממחצית עובדיהם, בגלל המחסור בעבו
דות.
בדי לעמוד בזמנים הקשים, מקימים
הקבלנים אירגון משלחם במיסגרת איר־גון״הקבלניס״וחנונים,
שיקיף את 300ה קבלנים
הפועלים בענף.

ארנולד שרמן
אין דובר

עסקני נד המיברגות מבצעים תוגיר המוני שר הוזגנבוח־יחידים
אל דלתו של ייגאל ידיו ־ ולכל אחד נדמה שהוא מייצג את דעותיו
ך• פצצה הפוליטית שהטיל, בשבוע
י 1שעבר, הפרופסור ייגאל ידין, היתה
מיקרה קלאסי של הצתה,־מאוחרת.
בעוד הרחוב כולו עוסק רק בנושא אהד
ויחידי — הכרזת ׳המועמדות של ידץ, שנערכה
בתוכנית מוקד בטלוויזיה ובשלל
מאמרים וראיונות בעיתונות שבאו אחר׳
כך — לא תפסו משך היומיים הראשונים,
ראשי המיפלגות הגדולות והעסקנים הפוליטיים,
את מלוא הסכנה המאיימת עליהם,
בדמותו של הפרופסור־לארכיאולוגיה ורד
רמטכ״ל־׳לשעבר.
העיתוי של הצהרת ידין, כשנה וחצי
לפני הבחירות, אשר תיערכנה בחודש
דצמבר 1977 הוא שגרם, כפי הנראה, ל־קפיאת־התדהמה
שלהם. אולם עיתוי זה
לא היה ברור גם לחסידיו של ידין.
בחיים הפוליטיים בארץ קיימות.דוגמות
אידספור של שחיקה עם הזמן 19 .חודשים
לפני הבחירות הם תקופה ארוכה, שבה
עלול ידין לאבד את הפופולאריות הרבה
שבה זכה בשבוע שעבר, ולרכוש אותה
חזרה לפחות תריסר פעמים, כאשר איש
אינו יכול להבטיח לו שדווקא ערב הבחירות,
בעת שחשיבות הפופולאריות מתבטאת
בקלפי, הוא יהיה דווקא בשיאו.
אין ספק כי ידין הוכיח, כבר בעיתוייה
של קפיצתו למים, כי הוא ״גור פוליטי.״
כל סדרן בכנסת, וכל עוזר פרלמנטרי של
סיעה קטנה, ודווקא אלה משופעות ביועצים
לרוב, היה מייעץ לו להמתין עם ההכרזה
עד חודשים אחדים לפני הבחירות.

לקריאה זו ויוותר על רשימה עצמאית.
מהלו כזה מצריד זמן רב, ואינו יכול
להתבצע חודשיים לפני הבחירות. לדעת
רבים, היה גם זה בין שיקוליו של ידין
להקדמת לידתו הפוליטית.
בעוד אזרחים למאותיהם טורחים לטלפן,
לכתוב ולהבריק לביתו של ידין ולהביע
את תמיכתם בו, החל מחברי מפא״י ״מן
השורה״ זה למעלה מ־ 40 שנה ועד לר-
וויזיוניסטים ותיקים, שרר במיפלגות הגדולות
אלם מוחלט משך יומיים. העסקנים
ניסו לשכנע את עצמם שידין יהיה, בסך-
הכל, קוריוז פוליטי, תוך כדי שהם מזכירים-את
ניסיונו של ״בן־גוריון הגדול,״ ב-
,1965 ניסיון שנכשל כאשר ר׳פ״י עם בן-
גוריון, דיין ופרס, שהיו אז בשיא־זוהרם,
זכתה רק ב־ 10 מנדטים בכנסת.
אולם מה שהבין האיש שברחוב, הבינו
הפוליטיקאים רק כעבור יומיים־שלושה.
ואז הם יצאו לגישושי־הסתערות נגד ידין,
ולהתגנבות־יחידים אל פיתחו.

על מגש
של בסף
שף השנתיים האחרונות היה ידין
נתון ללחצים של ידידים, ושל כאלה שאינם
ידידים, שקראו לו להתייצב מול העם.
הבולטים שבהם היו עמיתו לוועדת-אגרנט
רב־אלוף חיים לסקוב; איש ארץ־ישראל
השלמה וכיום מנהלו העיקש של לזינהל־נזקרקעי־ישואל
האלוף מאיר (״זרו״) זורע ;
יגאל הורוביץ מרפ״י שבליכוד, ומרדכי
בן־פורת מרפ״י שבעבודה, אשר קיוו להח זיר
את משה דיין דרך ידיו ! ומנכ״ל כור,
מאיר עמית, הסבור שמיפלגת העבודה אינה
מכירה דייה בכוחו למשוך בוחרים —
כל אלה באו ושלחו מישלחות לבית שבר
עוד
הרבה
ללמוד
ן• דין עצמו אינו סבור כך. מאז דחתה
אותו גולדה מאיר, אחרי מילחמת יום-
הכיפורים ולפני הבחירות האחרונות, עת

הציע עצמו כסגן־ראש-הממשלה האחראי
על נושאי-פנים, בערה בידין האש המוכרת׳
שבפניה עדיין לא הצליח איש
לעמוד, של הריצה אל השילטון. המחסום
והבלם, עד לפגי מיספר חודשים, היתד.
רעייתו המנוחה כרמלה, אשר אהבתו של
ידיו אליה עוררה אותו להאזין ולציית
לדיעותיה. כרמלה התנגדה בכל תוקף ל כניסתו
של ידין לחיים הפוליטיים, הן
משום שדאגה לדמותו כפי שתיוותר על
לוח ההיסטוריה ויראה פן המאבק הפוליטי
יכפיש את שמו, והן משום שידעה שעם-

ח ״כ נהון
מצטרף

קנות פוליטית, בכל דרג שהוא, תקטין
את מיספר השעות שאותן יצליחו השניים
לבלות יחד. עם פטירתה של כרמלה, הוסר
מחסום זה מעל הפרק.
ידין טוען, כי הפתיחה המוקדמת ב-
מישחק הפוליטי שלו, היתד, מכוונת. לדבריו,
אין לו מנגנון כמו למיפלגות הקיימות,
יש לו עוד הרבה ללמוד והוא צריך
לפרק־זמן ממושך על-מנת ללכד סביבו
מועמדים, פעילים, תומכים ובוחרים.
גירסה אחרת, הבאה דווקא מכיוון מים-
לגת־העבודה, טוענת כי ידין חישב ש

אחרריד
מציע עצמו

מהלכו יביא להחרפת הקרע בתוך מיפלגת־העבודה,
ולהדחתו המוקדמת יותר של יצחק
רביו. ידין טוען, ובמידה רבה של צדק,
כי המאבק לחיים־ולמוות ביו רבין לפרס
וניצחונו הסופי של פרס בו, לא יביא בהכרח
לבחירתו של פרס כיורשו של רבין.
אז תצטרך המיפלגה למצוא לה מועמד-
ביניים, כאשר שני השמות המוזכרים עתה
הם שר־המישפטים חיים צדוק והשר מבית
ברל אבא אבן. לדעת ידין, גדול אז הסיכוי
שמיפלגת־העבודה תקרא לו להתייצב
בראש רשימתה, ואין ספק שהוא ייענה

נשיא שביט
מצטרף

חוב רמב״ן בירושלים, כדי לשכנע את
ידין להציג תעודת־זהות פוליטית.
כאשר התגברו השמועות, כשלושה
שבועות לפני השידור בתוכנית מוקד,
כי אכן קיימת אפשרות שידין ״ירוץ,״ היה
הראשון שהזמין תור לפגישה אצלו, ח״כ
מרדכי בן־פורת. בן-פורת, אחרון המוהיקנים
של תומכיו העיוורים של דיין בכנסת,
אומנם נפגש עם ידין והבטיח לו את נאמנותו,
כשהוא מביא עימו כנדוניה את
חברי־הכנסת מטילדה גז, עמוס הדר, ודויד
קורן. מאז נבחר רבין כראש־ממשלה, מאיים
בן־פורת ב־ 16 מנדטים העומדים, לדעתו,
לרשותו, ובהם הוא כולל את שני
פלגי רפ״י לשעבר, ומיספר חברי־כנסת
ממפא״י לשעבר. חישוב זה הוא הציג לפני
ידין כאשר בא להשתדך אליו.
בן־פורת יצא מהשיחה עם ידין מאוכזב.
ידין התגלה בפניו כ״פשרן בענייני חוץ
ובטחון,״ ומה שהבהיל את בן־פורת יותר
מכל היה התחמקותו של ידין מכל הכרזה
של תמיכה במשה דיין, שאותה ניסה בן-
פורת לסחוט.
ואומנם, כאשר הודלף לעיתונות דבר
הפגישה בין השניים, מיהר בן־פורת להכחישה
והצהיר, לראשונה מזה חודשים ארוכים,
נאמנות למיפלגתדשלו, מיפילגת־הע-
בודה.
הסנונית הראשונה מהמחנה האחר, מהליכוד.
היתד. דווקא הח״כ האפור והבלתי-
מתבלט יצחק (״אפטר־שייב״) מודעי, איש
הרצליה־פיתוח וחברת־התמרוקים רבלון.
מודעי, חבר־כנסת מטעם הליברלים, רצה
להיות נושא-הדגל של ההתקרבות בין הליברלים
לידין. אולם כאשר נודע הדבר
למנהיג המיפלגה הליברלית, האופטיקאי
שימחה אהרליך, הוא רגז על מודעי ואילצו
להכחיש את דבר המגעים עם ידין.
עוד קודם שיבשה הדיו על הכחשתו של

ראש״עירייה הודק נזצטרף מודעי, מיהר אהרליך אל ידין• אהרליך׳
שועל פוליטי מנוסה, תפס מייד את הטון
של ידין, והציע לו על מגש של בסף את
המיפלגה הליברלית, על כל חברי־הכנסת
שלה.
לאהרליך נדמה היה כי ידץ יחטוף בשתי
ידיים את ההצעה לקבל 12 חברי־כנסת
״במכה אחת.״ ימן הפגישה הראשונה של
השניים, שנערכה לפני חודשים מיספר,
יכול היה אהרליו להבין, מפי ידין, כי זה
אכן יעוט על ההצעה. אולם במגעים שנערכו
ביניהם בשבוע שעבר, הבהיר ידין את
המוטו שקבע לעצמו, בכל הנוגע לצירוף
אישים למיפלגתו :״אני אקבל כל אחד
שיחתום על הרעיונות שלי. לא אקבל כל
גוף או מיפלגה במיקשה אחת.״
לאהרליך היתה בעייה נוספת. מנהיגה-
לשעבר — אם כי בעל ההשפעה העצומה
גם כיום של המיפלגה הליברלית — הד״ר
אלימלך רימלט, ערך מיספר שיחות אישיות
עם ידין ויצא מוקסם מן הארכיאו-
לוג־הרמטכ״ל. רימלט הודיע לאהרליך כי
הוא יתמוך בידין בריש־גלי, ואהרליך פחד
מסחף בתוך מיפלגתו-שלו מבלי שיהיה
לו שליטה על כך.
אך הלחצים שבהם נאלץ אהרליך לעמוד,
לאחר שהודלף על דבר מגעיו עם ידין,
מחוגי חרות, כאשר בגין בכבודדובעצמו

ח״כ יריב מצטרף שולח אל אהרליך שליחים המנפנפים לעוי * או לפחות צריך לדעת, כי במידה שיעזוב
מתו באצבע מאיימת, לעומת חוסר־הווד ׳ -או יסולק מהליכוד, אין לו כל סיכוי להיבחר
לכנסת הבאה, והוא ייעלם מעל
אות ביחסו של ידין אליו, גרמו לאהרליך
להנמיך את הטון, ולהימנע מלהזכיר את המפה הפוליטית.
כן יודע תמיר כי הישארותו בליכוד,
ידין בי!מים האחרונים כלל.
בעוד שכימעט כל מדינאי אחר היה ניצב אם תתאפשר, תהיה בקרן־זווית, כאשר ימבפני
סכנות של החלקה, משך תקופה כה שיך לספוג עלבונות וביזיונות, בעיקר מארוכה,
של למעלה משנה וחצי עד הב צד מיפלגת־האם שלו לשעבר, חרות. תמיר
היה הראשון שבירך על צעדו של ידין,
חירות — החלקה בהתבטאויות, מעידה
והמתין להזמנה, שהיה בטוח כי תגיע בבגילוי
פרשיות מעברו, היכשלות בהדל דואר
אכספרם. אולם ידין הוכיח כי הוא
פות של פגישות בלתי-פופולאריות או בשקול,
וכלל לא הגיב על רמזיו של תמיר.
מריבות פוליטיות או חברתיות שלא יתהבאה-בתוד
היתה מי שנחשבת בפוליקבלו
על דעת הציבור — הסכנה האמיתית
טיקה הישראלית כבלון הנפוח שהתפוצץ,
העומדת לפני ידין קרובה ביותר.
ח״פ שולמית (״שולה״) אלוני. אלוני ניהלה
הדגקפות עם ידין טיספר מגעים, והציעה לו את עצ מה
על ארבעת המנדטים שהיא מאמינה
שהם מונחים בכיסה. הסתייגותו המנומסת
גטולות -שיגייס
של ידין היתה מובנת על-ידי כל אדם אחר
ביריקה בפרצוף, אך אלוני ביכרה לראות
^ 0יצליח ידין לדעת את מי עליו זאת כגשם, ויצאה בבשורה לאומה, שממנה
לצרף לרשימתו, ומפני קירבתו של השתמעה תמיכה בידין והתמסרות פולימי
להתגונן, מובטחת לו כבר מחצית הטית
מוחלטת לרשימתו, שעדיין לא הוקהצלחה.
הגילוי הראשון של הזדהות עם
מה. אלוני יודעת 5 ,י בבחירות הבאות היא
ידין בא דווקא מצד מפסידים, או ״דפו תצליח להעביר רק מנדט אחד, וגם זאת
קים״ פוליטיים. הראשון שיצא בקריצה
בתנאי שבוחרים רבים, מבין אלה שבחרו
ובגירגורי־אהבים לעברו, מעל גלי-האתר,
בה בעבר, אינם קוראים עיתונים ולא עק בו
אחר כישלונותיה הרצופים. אם תופיע
היה מנהיגה של מה שנותר ממיפלגח ה-
רשימת ידין, ייעלם גם סיכוי זה.
מרכדהחופשי, שמואל תמיר. תמיר יודע,

דג אלוף (מיל ).לפקוג מצטרף הפרופסור אמנון רובינשטיין, ממנהיגי
תנועת שינוי, היה בטוח עד לפני חודשים
אחדים שהוא יזכה בהצלחה בבחירות,
וטען לפני מעריציו כי 10 מנדטים מונחים
ממש בכיסו. גם בגלל שחיקת התדמית של
שינוי, סכנה המאיימת גם על תנועתו של
ידין כאשר תקום, ובעיקר בגלל הקמת
רשימתו של ידין, האומרת את אותם הדברים
עצמם, פחתו סיכוייו של רובינשטיין
להכניס את עצמו לכנסת הבאה,
אפילו אם הוא יחיה מיספר 1ברשימת שינוי.
גם רובינשטיין שלח איתותים לעברו
של ידין, ונתקל בתשובה :״כל מי שמסכים
(המשך בעמוד )24

פרסום אבנ ת סטודיו רם

כוכב חד ש נולד!

מגיעה אחת
אתה דואה ושומע־בבתאחת
סודות טכנולוגיה חדישה
מתגלים בפניך מיד
עם הלחיצה הראשונה
כל המעגלים מורכבים
מטרנזיסטורים
2£0 10-5וווסז5ו5א 84ז ץ11נ=1ז
התמונה והצליל מופיעים
מיד עם הדלקת המקלט
5011x0 ,6 8£עז0וק ז4ז 4ז45 זו
ו-קתס מכווני נפרדים המעניקים
רגישות וחדות
בלעדיים לתמונה.
מעגל סופי מ שול ב
המעניק צליל £1-1ת
משובח.
המלה האחרונה בעיצוב
אירופאי המוסיף הידור
מיוחד לביתך.

ליופיטר שי לד ת
1700 צז 0x^515 שהיא
המילה המתוחכמת
האחרונה באלקטרוניקה.
x 1700ז כו ל ל ארבעה
מעגלים מ שולבי ם
הממלאים תפקידם ש ל
60 טרנזיסטורים -
יתרון טכני מובהק
המעניק ליופי טר אמינות
ותיפקוד מושלמים.
x 1700ז עומד במבחני
ציוד מקצועי
לטמפרטורה. לחות.
יוב ש וקור.
x 1700ז מושתת על
וא.5¥51£וטססו׳זואס.

הנזפיצי בישראל

עוו־נת פיינ ט ב בי פינה ברחבי המדינה

אולמי תצוגה מרכזיים: ת״א, אלנכי .66 חיפה, כיכר מאירוזרזף, ק .אליעזר
פלוניפילוט: ת ל ־ אכיכ: ביבי אברהם, סלון פילוט, ארלוזרוב .53הרצליה: פטרוכר וגכע, סלון פילוט, סוקולוב . 64ב וז ־ י פ :
שלון פילוט, דוב קונונוביץ, רה׳ רוטשילד .14רחובות: שלון פילוט, ניר אפרים, לוין אפיטטיין .27
רשימה חלקית של מפיצי פילוט ברחבי הארץ: תל־אכיב: הללה ורדי, בן־יהודד .100 ,רדיו קסטל, אלנבי ; 27 ציפרוט אברמנטו, אצ״ל ,44 שכונת
התקוה ; פיסצקי רפאל, ההגנה .71 סילון להיט, אבן גבירול ; 20 רדיו אלי, ההגנה ; 12 רוטנברג ראובן, לבובטין ; 1פאליק לופו, ארלינגר ; 2פייגו
בע״מ, מרכז מסחרי, רמת־אביב ; בסן שלמה, מרכז מסחרי, רמת החייל. רמת־גן: טכניקור, ארלוזורוב ; 10 יואל ישראל, הרואה ; 18 ריגר נחום,
קריניצי ;2פאר רבינוביץ, ביאליק ;35 שירי אהרון, ביאליק .63 הדר־יוסף: רפייקה אריה, מרכז מסחרי. גבעתיים: נתנאלי משה, כצנלסון ;12 שביט,
כצנלסון .145 פתח־תקוה: השרון, חובבי ציון ; 18 קדוש יוסף, חיים עוזר ; 1מנור אברהם, חיים עוזר ; 1ויסמן אריה, חובבי ציון ; 23 רדיו אלי,
ההגנה ; 12 לירון, ההגנה .17 כני־ברק: ויס טומי, עקיבא ; 33 פולק אליהו. עקיבא .158 פרדס כץ: שעשוע שלמה, ז׳בוטינסקי .114 חולון :
אמבי, סוקוילוב ; 42 סלון סבוי, סוקולוב .77 הוד השרון: חילו, דרך השרון .74 לוד: האור לוד, הרצל .44 תל־מונד: חקיה, מרכז מסחרי, יפו :
מ. פינדר, שדרות ירושלים ; 28א. לבל, שדרות ירושלים .29 הרצליה: פטרובר, פסג׳ אגד ; אלטון את סיני, סוקולוב .53 חדרה: הבט את פלוטניק
בע״מ, רוטשילד .38 נתניה: אושר חבה יוסף, שד׳ בנימין ; 13 פטמן יוסף, עמק חפר .4פיצ׳בסקי אברהם, שמואל הנציב ; 3דה הרטוק את
שטרן ״מקסים״ ,הרצל ; 43 בכר דוד, שד׳ בנימין .14 נהריה: אוניברסל, שד׳ געתון .4עפו העתיקה: קניני זהר. נצרת: דייב עמורי, רח׳ השוק.
טבריה: סיטון יעקב, כיכר העצמאות. בית־שאן: אובניש שלום, מרכז מסחרי. חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין, הנביאים ; 25 רדיו סימפוניה,
הרצל ; 85 ברנשטיין אלכסנדר, שפירא .13 קרית־מוצקין: שיווק הקריות, פלדמן, שד׳ השופטים .11 קרית־ים ב׳ :אחים נפטלברג, ירושלים .3
קריית־שמונה: קרייזלר משה, מרכז מסחרי. בת־ים: מושקוביץ, רוטשילד ; 27 סלון שקל, רוטשילד .32 ראשון־לציון: ברנפלד אמנון, רוטשילד .41
רמלה: יולזרי חיים, הרצל .73 אשקלון: כהנא שמואל, רחוב צה״ל .1באר־שכע: שבתי יוסף, העצמאות ; 27 פטמן חיים, טרומפלדור .57
דימונה: כליפה יוסף.

חסולגז הז ה 2022

במדינה הע זרז־ר־ם ועורבים
טרור נמל־תעופה

האם קשור ״הישראלי
המכוער״ בעינויים
באיראן וכרצה־עם
באתיופיה?

כצורה אפזרית ופאראדוכסלית הוכיחה הפצצה
כי קרייסקי צרר!

״האמריקאי המכוער״ היה גיבור סיפרו
של גראהאם גרין — איש־ביון אמריקאי
סימפאטי, בעל כוונות טובות, המתערב
בענייני ויאט־נאם וגורם למעשי־רצח.
השבוע התפרסמו בעיתוני העולם כמה
וכמה ידיעות, היוצרות בהדרגה דמות של
״הישראלי המכוער״ ,איש־ביון הצץ תמיד
במקומות שונים ומשונים, ותמיד בחברה
לא־טובה.
מומחים ישראליים. הידיעה הראשונה
הופיעה בדו״ח רב־יוקרה מטעם
האירגון הבינלאומי של המישפטנים.
ועדה מטעם גוף זה, שבה השתתפו 36

ברגע שהתפוצצה הפצצה בנמל־התעופה
בן־גוריון השתחררו כל ריגשי השינאה ש טופחו
בארץ נגד ברונו קרייסקי.
מסיגנון העיתונים אפשר היה לקבל את
הרושם, שקרייסקי עצמו שלח את הפצצה
ללוד. מבלי שהיו בידי המקטרגים נתונים
כלשהם, נקבע כעובדה, כי בהתפוצצות
אשמים סידורי־הביטחון הלקויים בנמל־התעופה
שווכאט שליד וינה. אנשי־הביט־חון
האוסטריים, כך נרמז, מתרשלים בבדיקות,
מפני שלא איכפת להם מה קורה
בישראל. ניתן להבין שהם אנטישמים.
בהשמצות אלה היתד. מהולה מידה רבה
של שימחה לאידו של קרייסקי עצמו. הנה,

פלסטינית, המתנגדת ליאסר עראפאת ולהנהגת
אש״ ף. ביודעו כי עראפאת מוכן
להקים מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
לצד ישראל, מנוי וגמור עם חבש לחבל
בכך בכל מחיר.
אחת הדרכים: למנוע את ההכרה הבינלאומית
הגוברת באש״ף ואת קשירת
היחסים בין עראפאת לבין הממשלות השואפות
לפיתרון של שלום. מבחינה זו,
יש לחזית־הסירוב הערבית ולימין היש ראלי
גישה משותפת.
המוקד: שוובאט. אנשיו של חבש
יודעים, כי ברונו קרייסקי מנמק את
החלטתו להקים מישרד של אש״ף בווינה
בנימוק מעשי. הקאנצלר מקווה כי ההסדר
בינו לבין אש״ף יבטיח את השקט בנמל־התעופה
שווכאט, שבו עוברים כל העולים
מברית־המועצות לישראל.
מכאן נובעת מסקנה פשוטה: מי שרוצה
לחבל בהתקרבות אוסטריה—אש״ף, שתעלה
את קרנו של עראפאת, צריך לפגוע
בנמל-התעופה שווכאט ובתחבורה שבינו
ובין ישראל. האקט הטרוריסטי האחרון
נועד בדיוק למטרד. זו.
כך, בצורה אכזרית ופאראדוכסלית כ אחת,
אישר המעשה את ההנחות הפוליטיות
של קרייסקי דווקא. אך הוא העמיד
במיבחן את כושרו של יאסר עראפאת
למנוע מעשי־טרור של חזית־הסירוב.

יחסי־חוץ
מש בר־ זוטא
האם תקף הרצו; את
הנציג האמריקאי —
או שהתחזקה?שתו ץ
כמו כלב חסר־סבלנות, המושך ברצועתו,
ביודעו שבעוד רגע ישוחרר ויוכל להש תולל,
כן ממתין העימות האמריקאי־ישראלי
לחורו. הכל יודעים כי עימות זה צפוי
בשנה הבאה, אחרי תום הבחירות בארצות־הברית.
בין וושינגטון וירושלים קיימת
הסכמה אילמת למנוע את התפרצותו ב* 6ד.
אולם מדי פעם הוא מתחיל לפרוץ, ומרוסן
אך בקושי.
כך קרה השבוע, כאשר נוצר לפתע
בין שתי המדינות במועצת־הביטחון משבר־זוטא,
שנקבר מייד במבול של הכחשות
בלתי־כנות.
״מיכשול לשלום״ .לפני חודשיים
הכריז ויליאם סקראנטון, יורשו של פאט

מומחים מי 30 ארצות, פירסמה דו״ח על
מצב זכויות־האדם באיראן. הדו״ח, שנכתב
בידי המישפטן האמריקאי המכובד ויליאם
באטלר, טוען כי באיראן מקיימת הבולשת,
הקרוייה ״סאוואק״ ,ממלכזדבתודממלכה,
בחסותו הישירה של השאח ריזה פאהלווי.
בממלכה זו כלואים רבבות אזרחים החשודים
בהתנגדות למישטר, ושולטת בה שיגרה
כללית של עינויים גופניים.
קובע הדו״ח: סאוואק אומנה והודרכה
על*ידי שירותי-הביטחון הישראליים ו־שירות־הביון
המרכזי של ארצוודהברית.
קצינים ישראליים. כימעט באותו יום
התפרסמה ידיעה אחרת, מן הקצה הדרומי
של המרחב.
ממשלת אתיופיה מתכוננת לפעולה
דראסטית נגד מילחמת־השיחרור האריתרי־אית.
אחרי שהצבא האתיופי הסדיר נכי
של לחלוטין בנסיונו לדכא את אירגוני-
הגרילה, הנתמכים על-ידי כל האוכלוסיה
האריתריאית ,,החליטה הממשלה הצבאית
באדיס-אבבה לגייס המוני איכרים אתיופיים
לפעולה צבאית. ברור כי איכרים־חמושים
אלה לא יוכלו להתמודד עם לוחמי-הגרילה
המתוחכמים. המסקנה: הם נועדו להפעלת-
טרור נגד אזרחים, והדבר עלול לגרום
לרצח-עם.
טוענות ידיעות עקשניות בחו״ל: למרות
שאתיופיה ניתקה את קשריה הרישמיים עם
ישראל, ממשיך הצבא האתיופי לקבל הדרכה
ממומחים ישראליים.
* בניגוד לדעה הנפוצה, אין זו אוכלוסיה
מוסלמית, הלוחמת באתיופיה הנוצרית
מטעמי דת. איוגוני־השיחרור האריתדי־אייס,
כמו האוכלוסיה האריתריאית עצמה,
מורכבים ממוסלמיס ומנוצריס, הרואים באתיופיה
מדינה זרה. אריתריאה סופחה
לאתיופיה באופן שרירותי, אחרי עשרות
שנות שילטון איטלקי בה.
העולם הז ה 2022

אמרו פקידים בירושלים, הוא רוצה להקים
מישרד של אש״ף בווינה, בשעה שאנשי
אש״ף מעבירים פצצות במטוסים אוסטריים.
קאריקאטורה של זאב בהארץ אף
הראתה את קרייסקי מתחבק עם יאסר
עראפאת, בשעה שזה מטיל פצצה.
היכול! מפוצץ. אולם המשמעות האמיתית
של מעשה-הטרור היתד. שונה
לגמרי.
פירטי המיבצע עדיין לוטים בערפל. אך
ברורים שני דברים: היה זה אקט מדיני
מובהק, והמבצעים הם אנשי החזית העממית
לשיחרור פלסטין של ג׳ורג׳ חבש.
אירגון זה שייך ל״חזית הסירוב״ ה
מויניהאך
באו״ם, כי ממשלת ארצות־הברית
סבורה שההתנחלות היהודית בשטחים
המוחזקים מהווה ״מיכשול לשלום״.
השבוע נזכר בכך הנציג הצרפתי במו-
עצת־הביטחון. הוא ביקש לסכם את הדיון
האחרון בבעיית השטחים המוחזקים בנוסח
(המשך בעמוד )25
* שהצליח השבוע לעשות שוב פירסומת
לעצמו, כאשר טען כי אפשר לקנות קולות
באו״ם בכסף. בשעתו טענו הערבים כי
הציונים נהגו כך וקנו קולות של מדינות
קטנות למען ההחלטה להקים את מדינת־ישראל.

זכות
הדיבור בסכנה כעד חוות הרעות אגו עדים לכך שהוגים מסויימים
כהכרה הישראלית מאבדים קור
רוחם וגולשים לחוסר סובלנות
לחופש הכיטוי ולאורח חיים
דמוקרטי.
החתומים פונים לשילטון ולצי־כור
המפוכח להדוף כל ניסיון
לכרות לדמוקרטיה את קכרה
בי בנפשנו הדבר.
רחל אבנרי
אורי אבנרי
יצחק אלוני
פרוס׳ קלמן אלטמן
גילח בלס
ד״ר שמעון בלס
אליעזר בנימצקי
שמעון בר
ו. מ .ברזילי
ארטור גולדרייך
פרופ׳ גדעון גילת
פרופ׳ אריח גלוברזון
חיים גילקשטיין
אביבח גר
פרופ׳ ולטר גראב
יאיר גרבוז
אסי דיין
נירה דניאל
פרופ׳ יצחק דנציגר
צבי דקל
יעל דרויאנוב
חנח חכחן
פרופ׳ מיכאל חרסגור
שלמח וישנסקי
יצחק חזקיח יבי פרידח ילין־מור
ד״ר בנימיו כחן
נאווח בורש
עזרא כפרי
יוסף כורמן (כרמו!)
רפי לביא
נחום לחמן
חנוך לוין
שולח לרנר
יוסף מונדי
משח מורביץ
פרופי דן מירון
אברחם מלמד
ד״ר יוסף סדן
יחושע סובול
פרי סייג
פרופ׳ ע. א .סימון
יחודה עמיחי
פנחס עשת
פרופ׳ שאול פוגל
פרופ׳ ל.נ. פוזנר
גרשון פלוטקין
אלי קינן
ד״ר אולגה קפליוק
יעקב רבר&י
יאיר רובין (קויח)
אשר שלומי
ד״ר טוביח שלונסקי
רות שלוס
אלי תבור

מכתבי ד.זדז>ות ותרומות לכיסוי ההוצאות
לשלות ליבי ת.ד ,4216 .ת״א.

1 1:4ו * 7 ¥1זזזז
(חמשו מעמוד )21
אתי יכול להצטרף באופן אישי. שינוי,
כתנועה, תישאר בחוץ.״
אל כל אלה הצטרף, בקול תרועה רמה,
אלוף־מישנה, מי שהיה מפקד הגדנ״ע ו־גיסה־יריבה
של שולמית אלוני, רם רון,
הממשיך להתעקש שהוא עומד בראש תנועה
פוליטית.
אך ידין יודע היטב כי איש מכל אלה —
אלוני, רובינשטיין, רם רון ותמיר, לא
יוסיפו לו יותר קולות מאשר יגרעו ממנו,
אם יופיע ברשימתו. הוא גם יודע כי הקולות
שהיו לעסקנים אלה בבחירות האחרונות,
מובטחים לו גם בילעדיהם כאיסטרטג
מובהק, הוא אינו דוחה אותם אלא מתחמק
מהם, ויערוך עמם, כפי הנראה, מיש-
חק־מחבואים מתיש אשר בסופו יימאס לעסקנים
אלה לרוץ אחריו, והם יבינו סוף-
סוף כי אין לו חפץ בהם. כמו כל כלה
שגורשה ערב החופה, גם אלה ייצאו נגד
ידיו, אך הוא מקווה כי ההתעוררות שלהם
תהיה מאוחרת ככל האפשר, והתקפותיהם
העתידות עליו תהיינה נטולות שיניים.
היחידי מראשי רסיסי המיפלגות, שעדיין
לא חיזר אחר ידין, היה מנהיג הליברלים
העצמאיים, משה קול. קול לא ניסה כלל
להידבר עם ידין, משום שהוא מודע לבוז
האישי העמוק שרוחש לו ידין. תחת
זאת חידש קול במפתיע את הצעתו לאלוני,
רובינשטיין ומואב, להקים חזית
ליבראלית רחבה — הצעה שמילבד מלל
אין בה ולא־כלום. קול יודע גם כי ידין
ינגוס במיפלגה הזאטוטה שלו נגיסה עבה,
העלולה ליטול משר־התיירות הדברן
כל משמעות וכוח פוליטי, אחרי הבחירות
הבאות.

מיכאל. אולם בעוד שזורע הצליח להסתבך
בשנתיים האחרונות בהצהרות פוליטיות
ובצעדים לא־נבונים, בתוקף תפקידו כמנהל
מינהל־מקרקעי־ישראל, יושב לו
בן־נון במישרדי החברה שהוא מנהל,
ואשר איש כימעט אינו יודע במה היא
עוסקת, הרחק מן הזרקורים המסוכנים.
בעייה אחרת לידין היא מנכ״ל כור,
מאיר עמית. עמית אף הוא היה מאותם
שלא חדלו ללחוץ על ידין להקים רשימה
ש״תציל את עם ישראל.״ .לאור ההתפתחויות
החדשות נעצר עמית, עשה ״חושבים״
והחליט שעתידו הפוליטי מובטח
הרבה יותר במיפלגת־העבודה, בעיקר כ־מישקל־נגד
לידין. היחיד מכל האישים שסבבו
את ידין בתקופה האחרונה, ואשר
כבר נסוג, הוא מאיר עמית.
לעומת כל אלה טומן ידין במיגבעתו כמה
ארנבות, אשר בוודאי יזעזעו את מיפלגת־העבודה.
רק בסוף השבוע שעבר ניעור
ראש־ד־,ממשלה לסכנת ידין, ועימו נדלקו
גם שרידי ותיקי הגוש, שומרי־הגחלת של
מפא״י. אל כל חברי־הכנסת של מיפלגת-
העבודה, ראשי העיריות, העסקנים הבכירים
והאישים המזוהים עם מיפלגה זו, נש לחו
שליחים כדי לממש את הדופק ולברר
:״מהי עמדתך לגבי ידיו?״
מכל עבר החלו בוקעות הצהרות־נאמ־

כי הוא לא יהיה מועמד לתפקיד ראש־עירייה
בבחירות הבאות. דרישתו של קולק
למנות שר לענייני ירושלים( ,תפקיד ה־מייועד,
מן הסתם לו עצמו) ,והיותו החלוץ
הראשון לתביעה להנהיג בחירות אישיות,
אחד מדגליו של ידין, מהווים תירוץ ציבורי
טוב ומתקבל להצטרפותו לרשימת ידין.

הבו ס תן
מול האכזבה
ן י דאה כי כוונתי של ידין היא לו
הרכיב גלריה של דמויות האהודות על
הציבור. הפתעה נוספת שלו תהיה ח״כ
יצחק נבון. לגבי נבון, רשימת ידין היא
מרפא פוליטי אידיאלי לכל התיסכולים
שלו. נבון, איש רפ״י לשעבר, אימץ לעצמו
מזמן דיעות יוניות ונחשב על-
ידי בן־פורת וחבריו כבוגד. הוא ניכווה כבר
פעמים אחדות על-ידי מיפלגת העבודה,
תוך שהוא מעורר גלי-אהדה כלפיו ברחוב.
מילחמתה האישית של גולדה מאיר נגדו,
כאשר התמודד על כהונת נשיא המדינה,
השאירה טעם רע בפי רבים, בעיקר אחרי
שמי שהביס את נבון, נשיא המדינה אפריים
קציר, התגלה כאכזבה מוחלטת. מאבקו
האחר, נגד המנגנון המפורסם של

אולם הדיעות היוניות־כביכול שהשמיע
ידין, יצרו לו בעייה גם במחנה הקטן שלו,
בעיית מאיר זורע. זורע, חסיד עיוור של
ארץ־ישראל השלמה, היה מוכן להשתכנע
גם בנושא זה, ולהחזיר שטחים תמורת
מקום ברשימתו של ידין. אך ידין החליט
שלא להסתכן, ושם את זורע על הקרח.
את מקומו של זורע, שבמשך חודשים ארוכים
היה מראשי המשפיעים על ידין לצאת
למרחב הפוליטי, יתפוס כפי הנראה אלוף
אחר. מי שהיה מפקד חיל־הים וכיום
מנהלה הכושל של מחברה לחקר ימים ואגמים,
יוחאי בן־נון.
בן־נון ממלא את כל הפונקציות החיוביות
שהבטיחה מועמדותו של זורע. הוא
אלוף מיל. כמו זורע, אך גם גיבור־ישראל.
הוא חבר־קיבוץ, קיבוצו של זורע, מעגן-

בניגוד לבן־דודו,
אהרון ידלין.
למרות שבהצהרותיו מהשבוע שעבר נתן
ידץ להבין כאילו הוא עדיין בוחן את השטח
לפני שהוא עובר את הגשר, הוא
כבר עסוק מעל לראשו בבעיות אירגון,
תעמולה וכספים. ביום שבו הופיע ידץ
בטלוויזיה הוא היה חולה בשפעת והגיע
לאולפן, בניגוד להוראות רופאיו, קודח
ב־ 39 מעלות חום. אולם ידין התאושש
מהר מאד ממחלתו, והחל מתארגן. שמות
וכתובות של מאות ואלפי האזרחים שהספיקו
לטלפן אליו, מאז היום השלישי בשבוע
שעבר, נרשמים ומועתקים לכרטסת.
כמה ידידים ירושלמיים עוזרים לו במלאכה
זו. ידין טרוד עתה בחיפושים אחר
יועץ לענייני־עיתונות, עוזר אישי ומזכירה.
הוא אירגן לו, החל בשבוע זה, מסע-
בחירות מוקדם, הנקרא אצלו ״מסע להכרת
השטח, כדי שאוכל להחליט מה גודל הגיבוי
הציבורי־ שלי,״ שיתחיל באשדוד ד
שיימשך שם שלושה ימים, ויעבור משם
מיספר עיירות־פיתוח.

15 מיליון —
15 מנ ד טי ם
ך ם מבחינת המשא הכספי, החשוב
יותר מכל במערכה פוליטית, מאורגן
ידין. הוא קיבל התחייבויות רציניות מגורמי
התעשיינים, הבנקאות ואף מגורמי-
חוץ, המבטיחים לו כבר, כסכום ראשוני,
15 מיליוני לירות.
בינתיים גובר מישחק־החישובים לגבי
סיכויי הצלחתו של ידין. מובן שכל החישובים
נערכים לפי המצב הפוליטי כיום,
והם עשויים להשתנות ככל שיתקרב מועד
הבחירות. הממעיטים, בעיקר מקרב חוגי
ראש הממשלה, טוענים כי ידין יזכה ב־8
מנדטים לכל היותר. ידץ עצמו, כאשר הוא
נאלץ, בראיונות העיתונאיים עימו, לנקוב
במיספר, מדבר על 15 מנדטים.

לשים
על הקר ח
ן * שף שנים א ח דו ת היה הדימוי ה-
* 1ציבורי של ידין זה של גץ יותר מאשר
יונה, והוא שוייך, ביגלל היעדר התבטאויותיו
הפוליטיות, למחנה חסידי ארץ־ישראל
השלמה. כאשר הציג, בשבוע שעבר, את המטושטשת הפוליטית תעודודהזהות שלו, שממנה ניתן היה בכל־זאת להבין
שידין מוכן להחזיר שטחים, ובעיקר
כאשר העז להעלות את שמו של יאסר
עראפאת כשותף אפשרי לדו־שיח, סגר
לעצמו ידין מיספר אופציות ימניות.
משך חודשים אחדים השתעשע הליכוד,
בעיקר ביוזמת הליברלים, באפשרות שידין
יצטרף למערך זה, ואף נקבע לו כבר
מקום: מיספר־שניים, מייד אחרי האנדרטה
הפוליטית מנחם בגין. עתה ברור כי
ידין סגר לו אפילו אופציה עתידה של קואליציה
עם הליכוד, כל עוד יעמוד בראש
חטיבה זו בגין. הנפגעת העיקרית היתד,
חטיבת לעם׳ רפ״י־לשעבר בליכוד, שידין
עשה לה עוול כפול: הוא גנב ממנה את
בן־גוריון, והציג עצמו בשידור במוקד
כיורש האמיתי של דרכו האמיתית של
בן־גוריון. את זאת לא יכלו אנשיהם של
יגאל הורביץ וזלמן שובל לסלוח לידין,
והראשונים שיצאו בהתקפה מוחצת עליו
היו דווקא הם.
מהלך זה שלו אף הוריד מעל סדר־היום
שתי דמויות פוליטיות, המקובלות בעיני הציבור
כמחפשות־מיסגרת ניצחיות, שרשימת
ידין יכולה היתר, להוות פיתרון לגביהן:
אריאל (״אריק״) שרון, מנזר וייצמן.
שרון, ששהה בחו״ל בשבוע שעבר, יתקוף
בוודאי אחרי השיחה שלו עם ידין את
רעיון הרשימה החדשה, ווייצמן כבר עשה
זאת.

שר-החינודוהתרבות

נות לרבין ולמיפלגת־העבודה, אולם אפילו
רבץ, נטול הרגישות הפוליטית, מבין
כי רבים ממצהירי-הנאמנות הללו מתדפקים
בשעת-לילה מאוחרת על דלתו של
ידיו•
סימן נוסף, פאתטי כימעט, לפאניקה
שאחזה בראש־ד,ממשלה, הוא היחלצותה של
רעייתו, לאה רבין, לעזרתו. לאה החלה
כבר להשמיץ את ידין, יש המייחסים לה
הפצת סיפור על רומן־סתרים, שמנהל
ידין עם גיטה שרובר, אלמנתו של הנדבן
מילם שרובר, שהיתר, עד לפני שנים אח דות
אחת מידידותיה הטובות ביותר, ואשר
הקשר בינה לבין ידין הוא ידידותי
בלבד.
אחד הקלפים החזקים שעומד ידין לשלוף
הוא ראש־אמ״דלשעבר ושר־ההסברה-
לשעבר, אהרון (״אהרל׳ה״) יריב, כיום
ח״כ מן השורה ואיש נהלל. יריב קנה את
עולמו בציבור הישראלי כאשר התפטר
מממשלת רבץ מבלי שנאלץ לעשות
זאת, כשמניעי התפטרותו היו בלתי-רגילים
בנוף הפוליטי הישראלי. הוא היה בין ה ראשונים
שהבינו כי ממשלת רבין אינה
מתפקדת כהלכה, ועלולה לגרום לאסון של
ממש. מלבד נעימותו, עממיותו, כנותו ויוש רו
המוכרים של יריב, מצאה חן בעיני
הציבור העובדה כי מאחרי התפטרותו
מהממשלה לא עמדו שיקולי קאריירה וחישובי
כדאיות.
אל יריב עומד להצטרף גם ראש־העיר
הפופולארי של ירושלים, טדי קולק. קולק,
שהצטרפותו לידץ תביא קולות רבים מירושלים
ומחוצה לה, הודיע כבר מזמן

פינחס ספיר המנוח, על תפקיד יושב־ראש
הכנסת, עורר חמת־זעם ציבורית ו־הפגנות־רחוב,
בעיקר אחרי שמונה לתפקיד
זה ישראל ישעיהו, המקובל בעיני
הציבור כבלתי־מתאים לתפקיד ייצוגי זה.
הצלחתו של המחזה בוסתן ספרדי, ש נכתב
על-ידי נבון, קירבה אותו לעם,
והופעותיו הציבוריות התרבותיות קירבו
אותו לאינטליגנציה. אין ספק כי נבון הוא
מושך־קולות מצויין, ואיתנה החלטתו ללכת
עם ידץ, למרות שרק לפני שבועיים, בשיחה
אישית עם ראש־הממשלה, הבטיח
רבץ לנבון, בפעם המי־יודע־כמה, תפקיד
של שר בכיר בממשלה הבאה.
דמות אחרת, שנבנתה על־ידי הטלווי זיה,
היא זו של ראש התאחדות־ד,תעשיי נים,
אברהם (״בומה״) שביט. שביט הצליח
לבנות לעצמו דימוי של גבר אמיץ,
בעיקר לאור העובדה שבמרבית הופעותיו
בטלוויזיה הוא מעומת עם המזכ״ל החיוור,
בעל ההופעה הירחמיאלית, של ההסתדרות,
ירוחם משל. צורת התבטאויותיו של
שביט, וקריאותיו החוזרות־ונישנות לעמידה
נוקשה מול העלאות־שכר ושביתות, הפכוהו
דמות פופולרית בחוגי הימין והמרכז.
אל אלה יצטרפו, כפי הנראה, אישים
כד״ר ישראל פלד, ראש־עיריית רמת־גן,
הליברל בעל הדעות היוניות שגם הוא
דמות מקובלת, ולא רק על תושבי עירו,
וראש־עיריית באר־שבע, אליהו (״טח״)
נאווי, המבטיח להביא עימו הרבה קולות
מקרב העדות הספרדיות. מועמד נוסף, שערך
כבר מגעים אינטנסיביים עם ידין,
הוא מנכ״ל קופת־חוליס אשר ידלין, אשר
הדימוי הציבורי שלו הוא של איש־מעשה

אולם לא רק מיספר המנדטים הצפויים
לידץ חשוב, אלא גם השאלה ממי הוא
יקח מנדטים אלה, ועם כמה ייוותרו ה-
מיפלגות האחרות. לפי המצב היום, הוא
עשוי לזכות בכל ארבעת המנדטים שהיו
מתחלקים אחרת בין שולמית אלוני, תנועת
שינוי ושמואל תמיר. בהערכה מינימלית הוא
יגזול שלושה עד ארבעה מנדטים מן המערך,
ולפחות שניים מהליכוד. מיפלגתו של
משה קול, הליברלים העצמאיים, תפסיד
לידין מן הסתם מחצית מארבעה מושביה
בכנסת. הערכה מוקדמת זו מצביעה על
כ־ 11 עד 12 מושבים בכנסת הבאה ל-
מיפלגה החדשה — בדומה ל־ 10 המנדטים
שבהם זכתה רפ״י של בן־גוריון ב־.1965
גם מבלי לקחת בחשבון את חברי־הכג-
סת מהמיפלגות האחרות שינטשו אותן,
ויצטרפו לידץ אחרי הבחירות, ייוותר
המערך עם 45 מנדטים לכל היותר, משום
שאין כימעט ספק כי המערך יפסיד עוד שני
מנדטים לרק״ח. מתוך הנחה שהליכוד
לא יעלה על ׳39 המנדטים שיש לו בכנסת
כיום, ייתכן מצב •שבו אף אחד משני הגושים
לא יוכל להקים ממשלה ללא ידין.
לרשות מיפלגת-העבודה לא יעמדו קולות
הדתיים, בגלל ההכרח להחליט על
גורל השטחים המוחזקים. היא תעמוד לפני
ברירה קשה. האפשרות הראשונה: ל הקים
קואליציה שתישען על קולות רק״ח,
צעד אשר מיפלגה זו — ותהא דבוקה ל־שילטון
ככל שתהיה — לא תוכל להרשות
לעצמה. האפשרות השנייה היא להקים ממשלת
ליכוד־לאומי, אפשרות שאינה נראית
לעץ, לאור בעיית השטחים שהממשלה תצטרך
להתייצב מולה. האפשרות השלישית
תהיה להיכנע לתכתיבו של ידץ, ולהקים
ממשלה שהוא יעמוד בראשה.
האפשרויות להקמת ממשלה שיעמדו בפני
הליכוד מצומצמות יותר אף מאלה של
המערך.
עד להופעתו של ידין על המפה הפוליטית
היו עסקני המערך יראים, ועסקני
הליכוד מלאי־תיקווה, שבבחירות הקרובות
יצליח הליכוד להגיע סוף־סוף לשילטון,
מפני ש״לציבור נמאסה ממשלת רבץ.״ הופעתו
של ידין מרחיקה במידת־מה את
חרב ״סיוט חרות״ מעל לראשי עסקני הע בודה,
אך מעוררת בעיית חדשה, חמורה
להם אולי אף יותר. הם עומדים להילחם
בכל הכלים המוכרים להם, ולהכות מעל
ומתחת לחגורה — כמו בימים הטובים.

במדינה
(המשך מעמוד )23
של סיכום, שיתקבל גם על דעת ארצות־הברית.
כדי למנוע את הצורך בהצבעה,
שרייתה מעמידה את ארצות־הברית במצב
קשה, הוחלט שהסיכום ייקרא על־ידי ה־יושב־הראש
התורני, שהוא הנציג הצרפתי,
ויתקבל אוטומטית, ללא התנגדות וללא
הצבעה.
כדי להקל על האמריקאים, כלל הצרפתי
בהצעת־הסיכום את המילים ״מיכשול לשלום״
,כלשון האמריקאים עצמם. הנציג
האמריקאי לא התנגד לסיכום הדיון בדרך
זו, אך הסתייג רשמית מן הנוסח, אך תוך
ציון כי ״עמדתנו כלפי ההתנחלויות הישראליות
בשטחים המוחזקים ידועה.״
סימן לבאות. כך היה העניין מסתיים,
לולא נשא גם חיים הרצוג את דברו ובמועצה,
מייד אחרי דברי הסיכום. הוא
הכריז כי ממשלת ישראל ״דוחה על הסף״
את הטענה כאילו מהווה ההתנחלות הישראלית
״מיכשול לשלום״.
כל הנוכחים הבינו את הדברים כהתקפה
על הנציג האמריקאי, שטבע את מטבע־הלשון
הזאת. למחרת היום פירסמו העיתונים
האמריקאיים החשובים כי פלץ משבר
בין שתי המדינות, וכי הרצוג תקף בגלוי
את המדינות האמריקאית.
זה היה יותר מדי. חיים הרצוג מיהר
להכחיש .״הוא לא התכוון לארצות־הברית,״
הודיע דובר ישראלי. ואילו זיליאם סקראג־טון
פירסם הודעה שטענה כי ״לא אני ולא
ממשלתי ראו בהערותיו של השגריר הר־צוג
התקפה על ארצות־הברית.״
כך נמנע המשבר פעם נוספת — אך היה
זה סימן לבאות, בשנה הבאה.

עיתונות
מ• מתת את מי
למי היה שייך ה?!ול
במלפון 7ליצחק רבץ
או לגדי יגיל?
הידיעה הילכה בין עיתונאי־הספורט מזר,
שבועות אחדים. מאחרי גבו של דויד
שווייצר, מאמן הניבחרת הלאומית בכדורגל,
גיחכו העיתונאים. אחרי שניבחרת הכדורגל
חזרה ממסע־הניצחונות שלה ב־דרום־קוריאה,
פירסמו רובם את הידיעה

זוה פויה המיועדת
לזריז .,נבו!,
ומהירי־החלטה
מחירי הרכב עולים בכל יום ולא תמיד לפי התכנית שלנו...
כיום ביכולתנו לצפות לזמן קצר את עליות המחירים העתידות,
למענך, משפחתך והעסק שלך, אנו מפרטים את השנויים הצפויים
במחירי המכוניות, לעתיד הקרוב.
מחיר ליום
30,5.76

דגם

פו לו 3ד ל תו ת
גו ל ף 3ד ל תו ת
גו ל ף 5דלתות
פאסאט 5ד ל תו ת
פאסאטס טיי שן
כפול ־ קבינה 2000ס מ ״ ק
מכוניתמש לו חסגורה 2000
טנ ד ר 2000ס מ ״ ק
מ ש לו ח ׳ 2,1 — 1,4 — 1/1טון
(ומסחרי )

סמ״ק
מעמם

75,100ל ״ י
79.995
84,315
96,425
98,605
83,390
75.995
71,300
102,365

מחיר צפוי לאחר
מס־ערך מוסף

מחיר לאחר
העלאת ביח״ר

77,335ל״י
82,365
86,805
98,855
101,190
85,640
78,000
75,330
105,080

82,000ל ״י
87.000
92.000
105.000
107.000
91.000
83.000
80.000
111,000

המלאי מצומצם
הזדרז ורכוש עוד היום אחת ממכוניות העידן החלש -
העטורות פרסים ושבחים -
ותחסוך אלפי לירות.

9 X 10X 917111*19
מכוניות העידן ה חד ש
המכוניות שיביאו ג או תך
א ד פורקסווגו

גרשון קופד, פרסום
מאמן שווייצי*
הרינונים חדלו

על שיחת־הטלפון שבה בירך, כביכול,
ראש-הממשלה יצחק רבץ את שווייצר על
ניצחונות הניבחרת. אבל את תוכן השיחה
הם קיבלו מפיו של שווייצר עצמו. כמעט
כולם היו משוכנעים כי שווייצר נפל
קורבן למתיחה. שכן, קשה היה להעלות
על הדעת שיצחק רבין, שאיננו נמנה עם
ידידיו האישיים של שווייצר, יטרח ויצלצל
לו בטלפיו אל ביתו, כדי לברכו באופן
אישי.
כאשר הפיץ מישהו את הידיעה כי
רבין כלל לא טילפן אל1שווייצר, וכי היה
זד, החקיין גדי יגיל שחיקה את קולו של
רבץ בטלפון, קיבלו כולם את הסיפור
כידיעה מוכחת. אבל כיוון שהם פירסמו
בשעתו ידיעה על קיום השיחה, לא היה
נאה עתה להפריכה.
״אני לא יכול להכחיש ידיעה שפירסמתי
(המשך בעמוד )28

גלריה חור אל
רחוב ז׳בוטינסקי 3ת״א (מול מלון ״הילטון״)

חברי ון מערכת והמינהלה
משתתפים באבלו של

מציגה:

.1ר 1119ן כספי

רשומים ורשמים מעבר למסר
של הבמאי

במות

שמואל בו נים
התערוכה תפתח ביום ראשון ,6.6.76 ותמשך עד 18.6.76
שעות הביקור: יוס־יום מ־ 11.00—13.00 ומ 18.00—21.00-
מוצ״ש .18.00—21.00

אביו
ה עוו!

רו ד

י* עם דודניתו, איה יורמן־וייסאדלר.
העולם הזח 2022

נעוד מישטות ישראל
החלה לחקור נע יס ס ׳
״ב וא ה גשר הקפוא
חושן ..הו 1ו ל 0הזה״
אח עיסקת ד>ננל שנח
חברו רינלוקט(משמאל)
ושוחס, והפילו ננח
אח אנשי קוסטה־ריקה תוך
חו 1את ממשלח ישראל
מאח

גאל לביב

^ חתיכה החטובה שירדה מן המטוס
י י בנמל-התעופה של סאן־חוזה, בירת
קוסטה־ריקה, עברה במהירות את הבדיקות
הביטחוניות בהציגה את דרכונה האמריקאי.
כאשר נשאלה, במכס, למטרת ביקורה,
השיבה כי באה להתחתן עם ארוסה. המוכס
העבירה במהירות, בהבינו ללב כלה הממהרת
אל בעלה המייועד. כשנכנסה למונית
הבלויה (כל המוניות בקוסטה־ריקה
הן מכוניות אמריקאיות ישנות) ,והאיצה
בנהג לחוש אל מלון שרתון שבלב העיר,
לא ידעה כי ביקורה יגרום לפיצוץ אדיר,
שרסיסיו מתעופפים עדיין באווירו הצלול
של האי הידוק, שבו יורד הגשם מדי־יום
בדיוק בשעה שתיים בצהריים.
כי כשם שמלון שרתון אינו שרתון כלל,

אלא מלון מדרגה חמישית הנושא את השם
״שרתוך לשווא, כן כך החתן לא היה חתן,
ולא איש־עסקים, אלא שוחט ישראלי מ-
בני-ברק בשם אלעזר קליינמן, נשוי ואו
לארבעה ילדים, שהחליט לעשות כסף בי
עיסקי־בשר.
השוחט, ששינה את שמו מאלעזר לי
לזרום, סיבך בעסקים את היהודי ברוך
שכטר, השוחט המקומי ומנכבדי העדה,
סיבך בפלילים את מי שהיה מנהל לישכת
השר חיים בר־לב ואחר־כך נציג מסחרי
של ישראל בארצות אלה, הלא הוא יעקב
שריד, וגרם להפסד של למעלה ממיליון
לירות בעיסקי־בשר כושלים המייועדים ל ישראל.
בימים
אלה החלה מישטרת ישראל חו
\/נו׳וו

31-10-74

קרת את עיסקי ייבוא הבשר לארץ, בעיקר
בגלל חשדות ביחס לשיחוד פקידים בכירים
במישרד־המיסחר-והתעשייה. חקירה זו
מתנהלת בעצלתיים, כיוון שבעיסקי ה בשר
גורפים הכל הון רב, ויש די כדי
לסתום כל פה. הפרשה המתוארת להלן,
שאירעה לפני כשנה, עדיין לא נודעה
לשום גורם מלבד אלה המעורבים בדבר.
אני עצמי גיליתי פרשה זו תוך כדי ביקורי
בקוסטה־ריקה, ותוך עריכת בדיקה לבקשת
שגרירת קוסטה־ריקה בישראל רוזמרי קמ-
פינסקי, שלא הבינה מדוע מסרבים כל
הקשורים בעיסקי הבשר בארצה למכור
בשר לישראל. הפרשה חושפת את המתרחש
בענף זה, ובעיקר את שיטות ההונאה
שבאמצעותן מרמים את ממשלת ישראל,

ה שוחט ה ח לי ט
ל ע סו ק בייבוא

א0ו[5600

8 0 0 8 8 3 4 0 0

ן חשבון בבנק תאמ י

על סך ש 5דולר של חברת מיטקס, בבנק אנגלו קוסטה־ריקה.

? ־ 16~ <3ר_61ז^3 61־5־184^ 71
0011

1 0 8 (1 :0

103

הצ׳ק הוא מחשבון שפתחה מיטקס בבנק אלגמיינה בנק נידרלנד
בפנאמה, ומיספרו .320767 מיספר החשבון של מיטקס בבנק
הפנאמי הוא .398837 החשבון נפתח ללא אישור האוצר הישראלי.

6 3 )1גן 1 3 £ח 8 1 1 1 3

3111 !> 0 x 1 :0

30116x0

x )!0 6 x 1 1 1 1 1 0 1 1 1 :0 3

.110

)1 6 1 1 0 x 0

08x110

1101: 0 x 1110x 1 0 3 )10
80 0 )10 11 0 0 ^ 01 קמ0 1 1 :3 011 !110 31:1 0 0 7 01 גר/ו 00x110 3 0 x 0 1,0 011

היעד: ישראל

קטע מן החוזה שערכה מיטקם
עם מיפעל בשר בקוסטה־ריקה,
ובו הבשר מייועד לארצות־הברית או לישראל. החוזה מחייב את

תוך השארת מרבית הרווחים בחוץ־לארץ.
השנה היא .1974 ממשלת ארצות־הברית
הטילה מיכסות על ייבוא בשר אליה,
דבר שפגע חמורות בארצות שקיומן היה
על ייצוא בשר לאמריקה. עיקר הפגיעה
היה באוסטרליה, אולם גם הרפובליקה של
קוסטה־ריקה נפגעה. מדינה זו, שמיספר
אוכלוסיה כשל מדינת ישראל, מגדלת מדי-
שנה 30 אלף טון בשר-בקר מאיכות מעולה,
שנמכר בעיקר בפלורידה ובדרום אר-
צות־הברית. המיכסות הכריחו את חקוסטה-
ריקאים לחפש להם שווקים אחרים. תוך
כדי חיפוש זה הגיעו גם לישראל. ככלות
הכל, קוסטה־ריקה מצביעה באו״ם תמיד
בעד ישראל, כמו אורוגוואי. ומדוע קונה
ישראל בשר מאורוגוואי, למרות איכותו
הגרועה, ולא תקנה מקוסטה־ריקה?

המוכרים להפריש קומיסיון קבוע למיטקס, לחשבון־בנק שפתחה
בשווייץ. הקומיסיון ישולם ׳גם עבור המשלוחים לאמריקה. הקו־מיסיון
הוא 2דולר לכל טון בשר שיישחט בקוסטה־ריקה.

לשר המיסחר־והתעשייה הופעל לחץ
2כבד של מישרד־החוץ, לקנות בשר מ-
קוסטה־ריקה. טענתו כי הקוסטה־ריקאים
מבקשים 1400 דולר לטון, בעוד שארגנטינה
מקבלת בקושי 1050 דולר לטון, נדחתה.
שהרי מהם כמה מאות אלפי דולר
מול קולות באו״ם? וכך החלו גורמים
ישראליים נוסעים לקוסטה־ריקה, להביא
משם בשר.
כדרך הטבע, הראשונים היו אלה שרצו
להיכנס לענף, שכן השועלים הוותיקים התייחסו
לקוסטה־ריקה בחשדנות. שכן, אם
יסירו האמריקאים את המיכסות, יהיה תמיד
כדאי להם למכור לאמריקה במקום ל ישראל.
מי שהשתוקק להיכנס לעיסקי ה בשר
בכל מאודו היה נחמיה קין, לשעבר
ראש־אגף אפסנאות בצה״ל. מייד אחרי
מילחמת יום־הכיפורים הפד קין נציג של
איל-עסקים מדרום־אפריקה, ששמו בני
ויינשטיין. קין ניצל את קשריו עם צה״ל,
הציע למכור לדרום־אפריקה עודפים שונים
חמורת ייבוא. העודפים היו של קופסות
שימורי־בשר, שהצטברו במחסני צה״ל אחרי
מילחמת יום־הכיפורים ולא נמצא להם
שימוש. כאשר עיסקה זו נכשלה, ניסה
לייבא בשר מקוסטה-ריקה, נפגש לשם כך
עם השגרירה בישראל.
אדם נוסף שהתעניין בייבוא בשר משם
היה נשיא־בית־הדין לעירעורים בצה״ל ל שעבר׳
שמואל גודר. הוא היה שותף שקט
במיפעל-השימורים איוואגו שראשייחתיבות
של שמו מעידים על בעליו: איסר ואגד,
וגודר. גם גודר הפעיל קשרים כמו קין,
הגיע אף הוא אל שר-הבריאות בממשלת
קוסטה־ריקה, שתבע שליש מדיווחי רד
עיסקה, אם זו תצא אל הפועל. ניסיונותיהם

הוכשלו על־ידי אנשי מישרד־המיסחר־והתעשייה,
שלא רצו לשלם את המחיר
הגבוה תמורת הבשר.
באותה עת שחט בברזיל בקר, עבור
קונים ישראליים, שוחט בשם אלעזר קליע-
מן. בכל פעם שהעביר קליינמן את סכין-
השחיטה על צווארי הפרות בברזיל, היה
מהרהר ברווחיהם של היבואנים. יום אחד
גמר אומר בליבו לחדול להיות שוחט,
ולהפוך יבואן בעצמו. אחרי הכל, זה שנים
רבות שהוא וכל בני־מישפחתו עוסקים בשחיטה,
בכל רחבי העולם. הוא רואה
כיצד האחרים מרמים את ממשלת ישראל,
ויכול לעשות זאת בדיוק כמוהם. קליינמן
התקשר עם יהודים מקומיים, המשמשים
כנציגי מיפעל מכתשים בברזיל, שיכנעם
להשתתף בייבוא בשר לישראל. יבואני
הכימיקלים הסכימו מייד, שכן שיעור הרווח
בעיסקי הבשר מן המפורסמות הוא.

בילוי בק אזיגו
ב מ קו ם בעבודה
ף* אותה תקופה ישב בסאן־פאולו יש-
^ ראלי בשם יעקוב שריד, לשעבר וילק.
שריד היה מנהל לישכתו של שר־המיסחר־והתעשייה,
ולאחר־מכן התמנה כנציג מיס-
חרי באמריקה המרכזית. מקום־מושבו ב־פנאמה.
אחר־כך התמנה על־ידי קונצרן

קוסטה־ריקה. ההוצאות תפחו, והמשקיעים
קיבלו מדי-פעם מברקי ״הצילו״ מקליינמן,
שנשאר תקוע בלי פרוטה, כל פעם במקום
אחר.
מעפיל-יהבשר המקומי דרש מיכתב-
אשראי כדי לשלוח את הבשר השחוט,
ומשזה בושש להגיע, קיבל צ׳קים בחתימת
קליינמן, של בנק בפנאמה. העיתונות של
קוסטה־ריקה מלאה מאמרים על הישראלים
הגואלים ממשבר הבשר, והכל ניראה צולח
ומבטיח.
אונייה ראשונה הועמסה במיטען־בשר
ונשלחה למיאמי, ועימר, קליינמן. שריד
נשאר בקוסטודריקה, ומשחלפו הימים ולא
הגיעה כל ידיעה, נסע למיאמי ושם גילה
כי כל עיסקת הבשר היא בלוף אחד גדול.
לקליינמן לא היה היתר־ייבוא, לא היתר-
כשרות ולא הסכם כלשהו עם יבואן מקומי.
שריד נאלץ להורות למכור את הבשר בכל
מחיר, לחזור לקוסטזדריקה ולשלוח את
הצוות שנשאר ללא מזון חזרה לישראל,
ללא שכר. הוא גם שילם את חשבונות
המלון של קליינמן, פיצה את הטוענות לנישואין
עימו, שלחן חזרה לארצותיהן
וחיסל את עיסקי נזיטקס. הפסדם של המשקיעים
שפותו על־ידי מיטקס, לדיברי שריד,
הוא למעלה מ־ססז אלף דולר. בעל ה־מיפעל
המקומי לעיבוד בשר, ששחט את
הבשר עבור קליינמן, מיכאל רודריגז, מעריך
את הפסדיו ברבע־מיליון דולר.

06111[100010

1£10£ ^ 0 5 :י ח 0£1

0116 65 01116*10
4 6 1X1617)65( 6 6 10 50016)10)1
66170101170)10 1</1££7£^, 5
ס x 1 } 0 0 0 6 1 0 1 0 0 6 5 105ץ £5)6 0 7 1 £ 1 0 £ 1 (0 65 6x066160, 1 ,0 (00010015 61 0 (0 0 6 0 10
.ץ 65)01(1601605 6 0 61 ?00)0 500101 05*11*0*65 105
ס £11 0 £ 1 0 0 0 £ 1 56111070 60 10 0111606 6 6 ?000106, £60)1131100 6 6 ?000016

במדינה חינוך
ה 1* 3ח
ר,ח; 2ש
התלמידים גסעו להפגין
:גד דיכוי חופש-הבימוי —
והמורים חיפשו את המסיתים
״אל תוציאו את הדמוקרטיה אל מחוץ
לכותלי בית־הספר.״ ״מנהלים, טעיתם :
1984 זה רק בעוד 8שנים !״ זעקו הכרזות
הגדולות והצבעוניות שהניפו מאתיים בני-
נוער, תיכוניסטים ותיכוניסטיות, מבתי-
ספר ברחבי הארץ, אשר התאספו בשבוע
שעבר מול מישכן הכנסת בירושלים, ל-
עצרת־מחאה שאירגן ועד־התלמידים האוטונומי
הארצי.
״באנו למחות נגד השעיית תלמידים
מבתי־ספר תיכוניים, בגלל השמעת דעות,״
הסביר צביקה גולדברג, מארגן־הפגנות מתחיל,
תלמיד הכיתה השביעית באקדמיה למוסיקה
בירושלים .״באנו לדרוש הענקת
זכויות ברורות לתלמידים בארץ. המצב
כיום הוא שסותמים לתלמידים את הפיות.
אין חופש־ביטוי בבתי־הספר. אין חופש-
מחאה. מחנכים מתייחסים אל התלמידים
כאל נתינים. קיימת צנזורה של הנהלות
בתי־הספר על מה שנכתב בעלוני בית-
הספר. אסור להביע דיעות הקרויות בפי
המורים, והמנהלים, דיעות שלא-מן־המניין׳.
מי שכן משמיע דיעות כאלה נחשב, תלמיד
שלא-מן־המניין,׳ ונזרק מבית־הספר.״
הרקע להפגנת התלמידים מול מישכן
הכנסת היה השעיית שלושה תלמידים מתיכון
עירוני בתל־אביב, בגלל מאמרים
שנכתבו בעלון בית־הספר (העולס הזה
2020ו־ )2021 ושלושה תלמידים אחרים,
שהושעו מבית־הספר התיכון בליך ברמת־גן
בגלל הוצאת עלון, שלא במיסגרת בית־הספר,
בשם מגע ודעת. עלון זה הוגדר
על-ידי המועצה הפדגוגית של בית-הספר
כ״חומר פורנוגרפי״ (העולם הזה .)2015
״המקרים בבליך ובעירונית ה/״ סיפר
אליהו קאופמן, תלמיד התיכון המקיף ברמלה
ומראשי המפגינים ,״הם רק המקרים
הקיצוניים ביותר. בבתי-הספר התיכוניים
מדכאים את התלמידים. כופים עלינו ריעות
מסויימות, ומחנכים אותנו במגמתיות.
חושבים להפוך אותנו ל,אזרחים מועילים.׳״
״חינוך שווה לתחת:״ להפגנה ול

משה נוביץ -ארנון כרמי ויואב
פלטניק, שד,ושעו מלימודיהם בגלל מגע
ודעת. סגן־המנהל, מנחם מגן, קרע את
הכרזות שניתלו מחוץ לשטח בית־הספר.
יום לפני ההפגנה הוא עבר בין הכיתות,
והזהיר את התלמידים לבל ישתתפו בה.
ביום ההפגנה הוא עמד ליד האוטובוסים
שהסיעו את המשתתפים לירושלים, ורשם
את שמות התלמידים שעלו לאוטובוס.
כשנשאל מדוע הוא עושה את זה, השיב :
,אני רוצה למצוא את המסית.״׳
תלמידים אחרים מבתי־ספר באיזור תל-
אביב• סיפרו, כי מורים קבעו מיבחני־פתע,
שלא תוכננו מראש, ליום שלמחרת השביתה
.״הם קיוו בכך, ובמידה מסויימת גם
הצליחו, לגרום שתלמידים שהתכוונו
לבוא להפגנה יישארו בבית סיפר
אחד התלמידים.
אבל בכל־זאת, בשעה חמש אחר־הצהר-
יים ביום השלישי שעבר, הגיעו אלה
שבאמת איכפת להם. הכרזות זעקו :״החינוך
בארץ שווה לתחת!״ ״אני חושב,
משמע, אני קיים!״ שוקי קרא קטע של
לני ברוס :״מהי פורנוגרפיה?״ ושאל
שאלה זו בקשר עם השעיית תלמידי בליך,
שכתבו חוברת ״פורנוגרפית״ כביכול. היה
גם מי מבין הדוברים, שצעק בקול רם אל
תוך רמקול-יד :״אנחנו כאן מן הימין
ועד לשמאל למען תלמידים נגד ציד-
מכשפות על הבעת־דיעות!״
״מילחמה כנגע האדישות״ .אחר-
כך קראו גם שיר של נתן אלתרמן, והתלמידה
אסתר מיצנמכר, מבית־הספר
תלמה ילין בתל-אביב צעקה, לקול מחי-
אות־הכפיים של חבריה :״אנחנו מזדהים
עם תלמידי הגדה במאבקם למען חופש !״
והיא לא התכוונה רק לחופש הגדול ה־ממשמש־ובא,
שבו מתכוונים ראשי ועד־התלמידים־הארצי
להקדיש הרבה עתר מזמנם
ל״מלחמה בנגע האדישות שמאיים
להרוס גם את תלמידי התיכון, שמשקיעים
את ראשיהם רק בלימודים.״
מובן שהיו שם כל מושעי עירונית ה׳
ובליך. עידו דאובר, המושעה מעירוני
ה׳ סיפר, כי מאבקם של המושעים, בעזרת
ועד-התלמידים-הארצי, כבר נושא פירות.
עידו, יחד עם חברו דני גבירץ, שהושעה
עימו בגלל מאמריהם בעלון בית-הספר,
הוזמנו לשיחה אצל היועץ־המישפטי של
מישרד-החינוך. גם ועדודהחעוך של הכנסת
ביקשה מהם להופיע לפניה, ולש טוח
את טענותיהם נגד בית־הספר ונגד

מערכת־החינוך בכלל.

חברה פנאמית

תעודת־מניה בחברת מיטקס, שנרשמה כחברה פנאטית.
נשיא החברה הוא יעקוב שריד, לשעבר ניספח־כלכלי
בארצות אמריקה המרכזית. סגן־הנשיא והגיזבר הוא אליעזר קליינמן, שוחט מבני־ברק.
החברה נרשמה בלי אישור האוצר של ישראל. גס קליינמן וגס שריד גרים בישראל.
כלל כנציג חברת־הייצוא שלה ישראקס,
שניסתה לייבא בשר לישראל. קליינמן
שיכנע גם את שריד בכדאיות העיסקה, ושריד
הכניס לעסק יהודי מקומי עשיר,
ששם מאה אלף דולר על השולחן ומינה
את שריד כנציגו.
אחרי שהיו לקלייגמן המשקיעים, היה
עליו להשיג את הבשר. הוא שמע מיבואני
הבשר, כי קוסטה־ריקה רוצה למכור בשר
לישראל, טס לשם ושכר סוויטה בשרתון
המקומי. הוא התקשר עם השוחט המקומי
ברוך שכטר, יהודי אמיד ביותר ומנכבדי
הקהילה, שעזר לו למצוא מיפעלי-בשר
שהסכימו לבצע עבורו שחיטה כשרה, כנדרש
בישראל.
עתה היו לקליינמן גם ראשי-הבקר, הדרושים,
ולא נותר לו אלא לארגן את
העסק. קליינמן ושריד רשמו בפאנמה חברה,
שבה שימש שריד נשיא וקליינמן
מנהל וגיזבר. החברה נקראה מיטקס. מי־טקס
פתחה חשבון בבנק שווייצי ובבנק ב-
פנאמה, החלה שולחת צ׳קים למיפעלי הבשר
בקוסטה־ריקה, כדי שיחלו בשחיטה
ובאריזה של הבשר. כיוון שהתעוררו
קשיים לגבי השגת רישיון־ייבוא של הבשר
לישראל, החליטו השותפים למכור בינתיים
את הבשר הכשר באמריקה.
קליינמן החל נוהג כגביר. הוא הביא
לעצמו מזכירה ממיאמי, לה סיפר כי הוא
רווק ורוצה לשאתה לאשה, ועוד מזכירה
מפנאמה שלה סיפר אותו סיפור עצמו. הוא
הירבה לבלות במועדוו־הלילה ובקאזינו המקומי,
בלט בהופעתו הדתית המזוקנת.
בעוד קליינמן מפסיד בקאזיני, אירגן
שריד צוות שוחטים בישראל ושלחו ל-

אך גם אם קליינמן ושריד לא ידעו
כיצד למכור בשר, הרי הם ידעו היטב
כיצד להבטיח את הרווחים לעצמם.

הכל היה
ג ל תי -חו קי
ף* הסכם שערכו עם רודריגז יש סעיף
^ ישראלי המבטיח להם עמלה קבועה על
מכירות הבשר לישראל, כחלק ממה שיקבל
רודריגז מממשלת ישראל עבור הבשר.
(ממשלת ישראל היא הקונה הבילעדית
של הבשר) .עמלה זו היא, כמובן, בלתי-
חוקית, אולם רבים נוהגים כך ומשאירים
לעצמם חלק מן הרווחים בצורה בלתי-
חוקית בחו״ל. העמלה הייתה צריכה להיות
מועברת לחברת מימקס, לחשבונה בבנק
שווייצי.
רישום מיטקס הוא, כמובן, בלתי־חוקי,
שכן לא קיבל את אישורו של המפקח על
מטבע־זר באוצר. כל עיסקי הבשר שניהלו
קליינמן ושריד — שניהם אזרחים ישראליים
היושבים דרך־קבע בחו״ל, הם שלתי-
חוקיים ונוהלו במטבע זר ללא אישור
חוקי. הפרשה הגיעה לידיעתי רק מפני שנכשלה,
וגרמה הפסדים כבדים בקוסטה-
ריקה. הדיה התפשטו ברחבי האי, וגרמו
לחוסר כל רצון למכור בשר לישראל, שנציגיה
התגלו כנוכלים. יעקוב שריד אישר
את כל העובדות, אך טען כי היה נציג
של בעלי־הון מברזיל. קליינמן סירב לדבר.
מי יודע כמה עיסקות כאלה קיימות עד
היום, ולא ייוודע עליהן לעולם כל עוד כל
השותפים שבעי־רצון.

א,ג: תי־ס

הפגנת התלמידים מול הכנסת
,לא יהיה שינוי מיידי״
?!צרת המחאה הגיעו תלמידים מתיכון־חדש;
שסיפרו כי למרות שבית־סיפרם נחשב
״ליברלי, יחסית לבתי־ספר תיכוניים אחרים
בתל-אביב,״ לא פעם מוזהר תלמיד
לבל ישמיע בפומבי דיעות ״אשר משום מה
נקבע שהן חריגות, ואינן מקובלות על
מנהלי מערכת החינוך.״
תלמידי בליך הגיעו להפגנה, לדיבריהם,
למרות קשיים רבים שהעמידו בפניהם
בבית־הספר. סיפר ישי! ,תלמיד בליך:
״יום לפני ההפגנה תלינו כרזות שקראו
לתלמידים להגיע להפגנה, לאות הזדהות

״אבל אנחנו לא מאמינים שזה יעזוו
לא יהיה שינוי דראסטי!ומיידי, אבל אול
העניינים יתחילו לזוז. ואם מעט עזר!
בכך, גם זו לטובה וזה שכרנו,״ הם אומרינ
בשולי כר-הדשא ניצבו כמה אנשי
מבוגרים, שלא נראו שייכים ביותר ל
הפגנה הצעירה הזו. היו אלה כמר. מורי
ירושלמיים, שבאו להביע בשקט, הרחק נ
המצלמות, את הזדהותם עם מאבק התל
מידים .״אני מקווה שמחר לא יזרו
אותנו מבית־הספר,״ אמר אחד חמורי
בחיוך אירוני.

במדינה

(המשך מעמוד )25
בהבלטה כה גדולה במדור הספורט של
עיתוני,״ אמר אחד מעורכי־הספורט.
בדרך זו הגיעה הידיעה גם אל עמודי
העולם הזה. סיפור המתיחה שנערכה,
כביכול, לדויד שווייצר, פורסם בגיליון
שעבר (העולם הזה .)2022 אלא שקורבן
המתיחה היה הפעם העולם הזה, ולא
שווייצר.
רק אחרי פירסום הסיפור על המתיחה,
החלו העיתונאים בודקים את אמיתות
הידיעה הראשונית, שהגיעה אליהם מפיו
של שווייצר. הסתבר ששווייצר אומנם
צדק. ראש־הממשלר, דיבר עימו׳אישית.
יועצו לענייני־עיתונות, דן פתיר, עמד
לידו בעת שהוא ניהל את השיחה עם
שווייצר, ואף לחש לו כמה מונחים מיק-
צועיים מתחום הכדורגל, היה עד לשיחה
שהתנהלה בין השניים.
גדי יגיל היה מופתע לא פחות, כאשר
שמע על המתיחה שמייחסים לו .״לא
התחזיתי אם פעם כראש־ד,ממשלה,״ אמר,
.,לא בשיחה עם שווייצר ולא בשיחה עם
מישהו אחר. ביכלל, אני לא יודע לחקות
את קולו של רבין. אני לא טוביה צפיר.״
הנחמה היחידה היתה, אולי, בעובדה
שהעולם הזה לא היה העיתון היחידי
שנפל קורבן למתיחה זו. על המישמר,
למשל, פירסם באותו שבוע עצמו, בכותרת
ראשית, כי המחבל שנהרג בנמל התעופה
בן־גוריון לא היה אלא קארלום האגדי.
שבוע קודם־לכן נפל מעריב קורבן ל מתיחה
אכזרית עוד יותר, שהודיעה על
מותה של נערה שהורדמה בעת טיפול־שיניים,
בעוד שהיא היתד, עדיין חיה
ונושמת.
שווייצר עצמו יכול היה למצוא נחמה
בכך שעתה חדלו הרינונים והשמועות מאחרי
גבו. הכל ידעו שיצחק רבין באמת
שוחח עימו בטלפון.
מיפלמוז פנחד״ם אדומים או ורודים>־
שלום כ הן מ איי ם
כנ ש ק על ר ק״ ח -
א ד אנ שיו מסר כי ס
ללכת א? מו ק ד

אירוויזיוו 76
דונה סמר

תקליטה הסקסי של
צפוף באוזן

39.90

39.90
39.90
39.90
כוורת הקרפנטרס
כל האלבומים הכפולים
של החיפושיות

64.90
הגיעו
— חוץ תקליטי
משלוחי ענה
לד זפליו * אלטון ג׳ון * ריק וויקמו
בנוסף מבחר משגע של תקליטי חוץ החל מ 29.90-ל״י.
לזוגות הנישאים - 7
השכרת מוסיקה לכד גיס

בתקליטי מנגר

* ייעוץ והשמעת תקליטים ללא הגבלה ¥ .משלוחים בגוביינא
לכל הארץ ¥ .השכרת מערכות לחתונות ומסיבות * .אירגון
תערוכות, השמעה ומכירת תקליטים בקיבוצים, מושבים ומוס דות
* .תלושי שי * .על כל קניה של 12 תקליטים 1 ,חינם.

ד חי

האלוףדוד 2

ד נו ת

נ 1ל 7 6 3 1 7 0 .
בבד

נוסדיק 14

נול2 2 1 9 8 6 .

אביב

המנהיג העליון של הפנתרים השחורים,
שלום כהן, נדהם. הוא היה באחד מביקוריו
התכופים בחו״ל, המעוררים את זעמם
וקינאתם של חבריו, כאשר קיבל את הידיעה
המחרידה: חבריו החליטו להשתתף
במיצעד האחד״במאי של רק״ח, תחת להקי־תתף
במיצעד המתחרה של מוקד (העולם
הזה .)2018
מדוע קיבלו עסקני הפנתרים, שנשארו
בארץ, את ההחלטה הזאת י סיפרו הם־
עצמם, לכל מי שרצה לשמוע :״אנשי מוקד
כולם אשכנזים. אם נלך איתם, יראו שיש
לנו בסך־הכל כמה עשרות חברים. אבל
לרק״ח יש מאות צועדים שחומים, ערביים
ובני עדות־המיזרח, כך שאיש לא יוכל
לדעת מיהו רק״חיסט ומיהו פנתר.״
אך מאחרי תעלול זה התחבאה כוונה
רצינית יותר: לפוצץ את תוכניותיו האישיות
של שלום כהן עצמו.
פנ ת רי םוח תו לי * בי ת. מאז ״צנח״
שלום כהן מלמעלה לתוך הנהגת התנועה
שלא היה לו כל חלק בהקמתה, הוא מעורר
מרירות לא־מעטד, בקרב חלק ממייסדיה.
אין הם סולחים לו שהוא בן־עשירים ו״
מיליונר בזכות עמצו. הס גם אינם סולחים
לו שלא גילה כל עניין במאבק הפנתרים,
כל עוד היה מסודר בצורה אחרת.
על רקע זה כבר היו בתנועה הקטנה כמה
וכמה פילוגים- ,שהיו מלווים בהשמצות
פרועות, במישפטים ובשמועות על הון־
עתק שנתרם כביכול לפנתרים בידי צפון־
אפריקאים בחו״ל, ושבו עושים שלום כהן
וקומץ נאמניו כאוות־נפשם. נפוצה גם השמועה
כי כהן הסכים להפסיק את ההפגנות
האלימות של הפנתרים, תמורת תקציב
מטעם מוסדות הפדרציה הספרדית בעולם.
״הוא הפך אותנו לחתולי־בית,״ הכריז אחד
מיריביו.
אולם כהן שלט בתנועה שילטון מוחלט,
ויכול היה להתעלם מן העקיצות. הדאיגו
אותו הרבה יותר הסיכויים הקלושים של
תנועתו לעבור את אחוז־החסימה גם בבחירות
הבאות, אחרי שדימוי הפנתרים
נ־שחק כליל. משום כך קסמה לו הצעה אח־רת.

פרובוקציה.
אחרי פירוק תנועת יעד,
נולד במיפלגת מוקד הרעיון למשוך אליה
את לובה אליאב, כדי לחדש את דימוייה.
אנשי מוקד, הדוגלים בציונות סוציאליסטית
והמבקשים לייצג את שיכבות־המצו־קה,
סובלים קשה מן העובדה שאין להם
שום אחיזה בקרב ״ארץ־ישראל השנייה״.
בשכונות־העוני, זוהי מיפלגה אשכנזית ככל
האחרות.
מכאן הרעיון לצרף את הפנתרים למערך
עם מוקד ואליאב. הדבר קסם לכהן, שקיווה
כי הדבר יבטיח לו את מקומו בכנסת הבאה•
אולם רבים ממייסדי הפנתרים רואים
במהלך כזה בגידה במטרות שלמענן
הוקמה התנועה, והם בטוחים שהיא תיהרס
במיקרה זה. הם החליטו, על כן, לטרפד את
המהלך.
הם החליטו לנצל את טיולו האחרון •של
כהן באמריקה, כדי להניח פצצה תחת סיכויי
המערך עם מוקד. לכן הלכו במיצעד
של רק״ח. היתד, זו פרובוקציה חמורה
כלפי מוקד, שרוב מנהיגיה הם אנשי מק״י־לשעבר,
שפרשו מהמיפלגה הקומוניסטית
המאוחדת.
ואכן — ראשי מוקד פירסמו מייד הודעה
מוחצת נגד הפנתרים. הם היפנו מיכתב
גלוי ל״חבר הפנתרים בשכונת המצוקה.״
הפנתרים ענו, באירוניה, במיכתב ל״חבר
מוקד בשכונת הרווחה.״
שמש עודה. כהן חזר ארצה בזעם ו־בחרי־אף.
מעשהו הראשון היה לכנס מסי-
בת־עיתונאים, שבה יצא בהתקפה קיצונית
על רק״ח. הוא איים בה שאנשיו יתקיפו
את אנשי רק״ח בנשק, אם אלה יעזו לבוא
אל שכונות־ד,מצוקה. בהודעה אלימה זו
ביקש לפייס את מוקד. .
אך דברים אלה לא מצאו חן בעיני האופוזיציה,
שבראשה עומד כוכבי שמש, ממייסדי
התנועה. היא תבעה לברר את העניין
במרכז הפנתרים, ומוסד זה התכנס
השבוע. נערך בו העימות המכריע בין
כהן ליריביו. הנושא: שיתוף עם מוקד —
כן או לא ו
התוצאה היתר, מפלה לכהן, וניצחון ל-

פנתר שמש
פצצת מתחת למו״נז
שמש. רוב גדול במרכז שלל מכל־וכל את
המשא־והמתן עם מוקד.
ייתכן שאין זו המילה האחרונה. אולם
תהיה התוצאה הסופית של המאבק הפנימי
כאשר תהיה: ברור לחלוטין שאוהדי הפנתרים
בשכונות לא יילכו לשום מערך
עם מיפלגה אשכנזית, שראשיה הם מאנשי
חברת הרווחה — אפילו יחליט על כך
קומץ. העסקנים המדבר בשם הפנתרים׳ .

פרשות
•ונדף ב׳
״אשתי חטפה את בגי
ונעלמה בגרמניה;״
טוען אדיעזר פרלמוטר,
ש 38ההש בו ע

לבית־המישפט העליון
״אנחנו נחזור בטיסה של לופטהאנזה
מספר 632 ממינכן. נגיע בחצות או קצת
יותר מאוחר.״ כך כתבה מברלין קארין
ה עו ל ם הז ה 2022

איד 1ה יכול היה לקרות?
פצצה שהתפוצצה בעי! השלישי
ן | בשבוע שעבר באולם־ד״נום? 5הבאים
של נמל־התעופה בן־גוריון, ו/ר<5ד. לא רק
את מיתקני האולם וזגוגיותי׳ו, בקוטלה את
קצינת־הביסחון מיקי בן־ישי ואת האיש
שנשא את הפצצה. היא ניפצה גם את
אחת האגדות הביטחוניות של ישראל,
כאילו ניתן להגן — ולו רק על מקום
מוגדר ותחום, מצומצם בגבולותיו כמו
נמל־התעופה בלוד — בצורה הרמטית שתמנע
כל חבלה.
מאז ערכו קוזו אוקאמוטו וחבריו -לפני
ארבע שני ,0את מרחץ־הדמים בנמל־התעו־פהה,
גוייסו טובי־המוחות העוסקים בלוחמה
בטירור, כדי להגן על המקום בטבעות־ביט-
חון חסרות־תקדים. כמעט כמו במחשב,
נחזו כל אפ*שרויות החדירה והברחת ה־מיטענים,
והוצבו נגדם אמצעי־מנע. מבחינת
כוח האדם והמשאבים הביטחוניים והכם־
פיים המושקעים בהגנה על נמל־התעופה
בן־גוריון, ספק אם יש עוד אתר אזרחי

ידי קצינת־הביטחון, לא חשף מחדל או
פירצה במערכת האבטחה הצפופה על לוד.
להיפך, פרשתו הוכיחה את יעילותה של
המערכת. אך יחד עם זאת העידה שיטת
הפעלתו על שיכלול ושיפור בטאקטיקת
החדירה, בצורה שלא נחזתה מראש.

כלונדי האלמוני, שזהותו המדוייקת
ן | טרם התגלתה, ושחסרונו במלאי האוכלוסין
של אחת ממדינות העולם טרם
אותר, יצא ללוד מווינה בדרכון מזוייף של
הולנדי צעיר בשם הוגו מולר. כיום אין
עוד ספק שבעל הדרכון שיתף פעולה בצורה
זו או אחרת עם מתכנני המיבצע. האיש,
שמאלני קיצוני בדיעותיו, מסר את
דרכונו למתכנני המיבצע, אולי מבלי ש ידע
במדוייק איזה שימויש נועד לו.
הבלונדי עם הנעל השחורה, שככל הנראה
בשלב זה, על־פי העובדות המצטברות
והולכות, הוא אזרח גרמני, שיתף גם
כן פעולה עם מתכנני המיבצע בצורה

הבלונד ע
הנעל השחורה בלוד

אחר ברחבי העולם, המוגן ביסודיות ובמקצועיות
כה גדולה.
מעבר לאמצעי־ההגנה בנמל עצמו, מקיפות
טבעות הביטחון שנועדו להגן עליו,
כמעט את העולם כולו. אמצעי אתראה ומודיעין
מיועדים לחשוף תוכניות לתקוף
או לחבל במקום, זמן קצר אחרי שהן
נהגות. אמצעי אבטחה מקדימים ננקטים
כמעט בכל נמלי־התעופה בעולם, שיש לחם
קשר ישיר או עקיף עם לוד.
אירגוני־הפידאיון הערביים לא השמיטו
את נמל־התעופה בלוד ממפת הפעילות ש להם.
גם בעת שבכל שאר חזיתות העימות
ביים לבין ישראל, בגבולות או בחו״ל,
חלה רגיעה, נותר הטבור, המקשר את
ישראל עם העולם החיצון, באופן מתמיד
על הכוונת. רק לפני שבועות מיספר נשפטו
ערבים, תושבי ג׳גין, שנתפסו אחרי שניסו
להחדיר חומרי־חבלה למטרות פיגוע לנמל־התעופה,
מתון* הארץ. הם נלכדו במקרה,
אחרי ששוטרת ח־שדה בהם, ערכה חיפוש
במכוניתם שנעצרה ליד המחסום בכניסה
לנמל.
פיגוע בלוד שקול, מבחינה תעמולתית
ומבחינת הנזק שהוא גורם לישראל, כנגד
כל תקיפת יעד אחר. משום כך רק טבעי
שככל שאמצעי ההגנה על הנמל נעשים
מתוחכמים ומסובכים יותר, כך ינסה הצד
שמנגד להפעיל מצדו אמצעים מתוחכמים
עוד יותר, כדי לעקוף את אמצעי
האבטחה, האתראה והגילוי.
הבלונדי עם הנעל השחורה* ,שהביא
את מיזוודות הנפץ ללוד והתפוצץ יחד עם
אחת מהן, בעת שנערכה בה ביקורת על

לא היה בה אפילו
פרט אחד שהעיד כי האיש ידע את המצפה
לו• יתר על כן: לא היה אפילו צל של
סימן בהתנהגותו של האיש, שהצביע כי
הוא חושש מהבדיקה הביטחונית בכליו,
לה המתין זמן כה ממרשך. להיפך, הוא
נראה סמוך ובוטח כי יעבור אותה ללא
כל חשד.
מבחינה אובייקטיבית לא היתר. כל סיבה
לחשוד בבלונדי שהגיע מאוסטריה בתוך
קבוצה •של כעשרה נוסעים במטוס נתיבי-
האוויר האוסטריים. התנהגותו לא היה דבר
שיעורר חשד. גם לא חפציו. אפילו לא
צורתו החיצונית.
אם בכל זאת נחשד האיש מיד ונעצר
כדי לערוך בו ובכליו בדיקה מדוקדקת,
היה זה רק בשל החוש הנעלם של קצין־
הביטחון, שללא כל הסבר הגיוני חשד באיש.
זהו הגורם האנושי הבלתי נחזה מ ראש׳
שאין לו כל תחליף טכני, המעלה
את מערכת הביטחון לרמה כה גבוהה.
אם בכל זאת הצליח הבלונדי לעקוף את
הבדיקה הביטחונית בימל־ד,תעופה של וינה
ולהחדיר את מיזוודות־הנפץ לאולם הנוסעים
הבאים בלוד, היה זה בשל שיכלול

פרלמוטר אל הורי בעלה אליעזר, המתגוררים
בקריית־ביאליק, ימים אחדים לפני
טיסתם המתוכננת לארץ.
בבית־המשפט העליון ביקש השבוע הבעל,
אליעזר פרלמוטר ( )37 עובד צי״ם
בחיפה, צו אשר יחייב את אשתו, קארין,
הנמצאת בברלין עם בנם המשותף אמיר
בן ד.־ ,7לבוא לארץ.
במקביל לכך, בבית־מישפט גרמני, השיגה
האם צו המכיר בילד כבאזרח גרמני,
וקובע כי הוא יישאר עם האם בגרמניה.
פרשת יונדף ז חדשה. על השתלשלות
העניינים, שהביאו את האב המיואש לבית-
המישפט העליון, סיפר פרקליטו, עורך־
הדץ אוריה באר: בקיץ 1974 יצאו בני-
הזוג פרלמוטר לטיול באירופה. בין השאר
ביקרו אצל הוריה של האשה, קארין,
יורדים המתגוררים בברלין. היחסים בין
בני־הזוג עד לטיול היו, גם כפי שמעידים
חבריהם וגם לדיברי הבעל אליעזר, תקינים
ונוחים. בזמן הביקור אצל הוריה של

קארין, ניסו ההורים הקשישים לשכנע את
בתם להישאר בגרמניה עם בעלה ועם בנם,
אמיר .״כאן יהיה לכם יותר נוח,״ היה
הנימוק שבפיהם.
מסיבות שונות סירב אליעזר להישאר
בגרמניה. קארין הסכימה איתו בהתחלה,
אבל במהלך הביקור חלתה אמה. זה,
כנראה, מה שהשפיע עליה להישאר אצל
הוריה.
ימים אחדים לפני שובם של קארין ואליעזר
פרלמוטר לארץ, החלו מתגלגלים
המאורעות בקצב מהיר. באחד הבקרים
נעלמה קארין, ויחד איתה לקחה את אמיר,
בנה. אליעזר, שהבין מה קורה, החל לנסות
לאתר את מקום־מחבואם של אשתו זבנו.
הורי האשד. לא עזרו לו בכך.
אליעזר הנדהם פנה למישטרת ברלין
אך, לדבריו, לא זכה ממנה בעזרה כלשהי.
הסיפור החל לובש צורה דומה יותר ויותר
לפרשת יונדף הידועה, שהסעירה את הארץ
אך לפני חודשים אחדים, טוען עורך-

מוגבלת, מבלי שידע במדוייק איזה תפקיד
נועד לו.
ברור לחלוטין שהוא לא ידע כי הוא
נועד להיות פצצה חיה, שתתפוצץ עם
מיטען חומר הנפץ שהיא נושאת בתוך
אולם הנוסעים בלוד. התנהגותו של הבלונדי
מעת שירד מהמטוס ועד •שהתפוצץ,
במשך זמן של כ־ 45 דקות,

העו ל ם הזה 2022

•שיטת החדירה, בצורה שטרם נעשה לה
שימוש קודם אי־פעם.

ל פי הנ תוני ם שנאספו עד כד,
> מצטיירת-התמונה הבאה.
הבלונדי לא היה תייר תמים שמיזוודותיו
הוחלפו מבלי שידע מה הוא נושא עמי.
הוא -שיתף פעולה עם מפעיליו הערבים,
•שבחרו בו בשל צורתו הארית הבולטת.
אלא שהוא לא ידע בדיוק מה התפקיד
המוטל עליו. הוא ידע שהוא נושא עמו
מטעני חבלה במיזוודותיו. היו אלה מיזוו־דות
פלסטיק יקרות, מתוצרת חברת סממו־נייח.

הבלונדי הוטל להעביר את המיזוודות
דרך הביקורת בווינה, להגיע עמן לישראל,
להשאירם במקום כל*שהו בתהומי נמל-
התעופה, ולהסתלק בטיסה לאיראן, אליה
רכש כרטיס עוד בווינה. ככל הנראה נאמר
לו •שהמיזוודות תתפוצצגה רק אחרי ש יעזוב
את גמל־ד,תעופה בלוד, אולי כתוצאה
מהפעלת שעון.
אחרי •שעבר את הבדיקה הביטחונית בווינה
— ומבחינה זו אין כל מקום להאשים
את האוסטרים על שלא גילו את הומר־הנפץ

היה האיש סמוך ובטוח שגם בבדיקה
חוזרת בלוד לא יתגלה בהן דבר.
השאלה המרכזית •שנשארה פתוחה היא
כיצד זה לא התפוצצו המיזוודות בעת ש נפתחו
לבדיקה בווינה, אך התפוצצו בלוד 1

הדין אוריה באר.
מייחמתכ תי ־ ה מי ״ טפט. האב התקשר
עם עורך־דין גרמני, והחליט לחזור
לארץ בתיקווד, שקארין, כאשר תיווכח
שהוא לא השתכנע להישאר בגרמניה
למרות בריחתה עם הבן, תבוא אחריו.
עד כאן חשב האב שמדובר ב״מישחקים,״
לדבריו.
אולם משחזר לארץ בטיסה המתוכננת,
נכונה לו הפתעה, שהבהירה לו כי ד,סיכ־סוך
עם אשתו חורג מגדר של מישחקים
בלבד. עורך־הדין הגרמני שלו דיווח לו,
כי קארין השיגה בבית־מישפט גרמני צו-
אפוטרופסות זמני על בנה .״היא טענה
בבית־המישפט הגרמני,״ סיפר האב ,״שאני
נמצא בגרמניה ומסרב לבוא לבירור התביעה.
אותה שעה נמצאתי בארץ.״
במקביל החלו בתי־המישפט בישראל ובגרמניה
להוציא צווים בקשר עם הפרשה
המוזרה. בית־מישפט בברלין האריך מדי-
פעם את תוקף האפוטרופסות של קארין

ההנחה כי מיזוודותיו של הבלונדי הוחלפו
בתוך נמל־ד,תעופה של וינה, אחרי שעבר
כבר את הביקורת, התבדתה. הפיתרון
היה פ*שוט יותר.
המיזוודות הפכו לפצצות־תופת רק אחרי
הביקורת בווינה. מנגנון ההפעלה של חומר
הנפץ הנסתר במיזוודות,
לא נדרך לפגי ובעת הביקורת שם.
אחרי שעבר את הבדיקה האוסטרית, כל מה
שהיה על הבלונדי לעשות הוא ללחוץ על
,שדרך את מנגנון מתג ההפעלה המיכאני •שלהן, והפך אותן ל־פצצות־תופת.
מרגע זה כל פתיחה של ה־מיזוודות
היתד, גורמת להתפוצצותן. זה
יכול היה לקרות במטוס -או בבדיקת המכס
בלוד, או סתם במקרה, כפי שאירע למיזוו־דה
השניה של הבלונדי, שהתפוצצה אחרי
מותו.
היה זה כאשר המיזוודד, החשודה ניגררה
מרחוק לביקורת. תוך כדי גרירה התרומם
המיכסה •שלה והיא התפוצצה מעצמה.
הבלונדי לא יכול היה לדעת כי המיזוו־דות
יתפוצצו ברגע שתיפתחנה. אילו ידע
זאת, הוא יכול היה להימנע מהטיסה ל ישראל,
אחרי שהמזוודות כבר הוטענו על
המטוס. הן היו מתפוצצות או במטוס או
במקרה של ניסיון לבדקן בלוד. מפעיליו
רימו אותו והפכו אותו לפצצה חיה מבלי
ידיעתו.
אפשרות מעין זו לא ייצפתה מראש. עתה
היא כלולה ברשימת האפשרויות •שצריך
וניתן להתגונן מפניהן. אלא שבינתיים
מתכוננות בוודאי אפשרויות נוספות, מתוחכמות
עוד יותר.
על בנה. לדיברי הפרקליט באר. קיבלה
קארין אזרחות גרמנית בזכות הוריה, ודאגה
להוציא אזרחות גרמנית גם לאמיר.
טיעוניה בבתי־המישפט שטיפלו בענייני
אפוטרופסותה, היו :״אמיר אחוז פחדים
בגלל המצב הקשה בארץ. הוא עצבני,
חסר־מנוחה ומבוהל.״ בבתי־המישפט הציגה
חוות־דע-ת של רופאים -פסיכולוגים ועובדים
סוציאליים שהעידו כי אכן מצבו
הנפשי של הילד בעת שהותו בישראל
היה רע. עורך־הדין באר טען בבית־המיש־סט
כי חוות־הדעת היו ״מסולפות ומגנד
תיות.״
אליעזר פרלמוטר פנה אל בית־הדין
הרבני בחיפה, והשיג שם צו לעשיית
שלום־בית, שהורה לאשה לחזור עם הילד
לארץ.
אך בתי־המישפט הגרמניים לא הכירו
בצו בית־הדין הרבני, והמשיכו להאריך
את תוקף האפוטרופסות של האם. כאשר
(המשך בעמוד )36

בעלי המא ה ו בערי הזי עה ז=3

תית החדשה של חצר רבץ, המקשטת את מרבית האירועים
החברתיים, הנערכים לאחרונה בקצב מסחרר. בתמונה מימין :
שר־החקלאות אהרון אוזן, בחברת מי שהיה יועץ־הסתריס של

רבץ, יעקב חלפון. במרכז: איש הכספים של חרות, יוסף קרמרמן,
עם איש בנק דיסקונט, דני רקנטי, ידידז של רבץ. משמאל: מנכ״ל
כור מאיר עמית, עם התעשיין אברהם שפירא, בעל מפעלי טקסטיל
קיסריה. האירוע, שבו ניפגשו כולם השבוע, שוב היה מסיבה —
הפעם לרגל הופעת ספר על שר־האוצר המנוח, פנחס ספיר.

פם טיבל רביו -
התגיגה השבועית
ל מי שחש את עצמו נעלב ומקופה
^ שלא זכה להיכלל ברשימת המיוחסים
של ישראל, שהוזמנו לחתונת בנו של
ראש־הממשלה, יכול היה לפצות את עצמו
השבוע. ההצגה השניה של פסטיבל רבין,
בו עומד ראש־הממשלה במרכז של אירוע
חברתי נוצץ, כשכל מי שחושב את עצמו
למשהו מנסה להתחכך בו, נערכה השבוע
בלא פחות פאר והדר.

לאה ובין בבורמה

העילה לכך היתד. מקרית. זה היה יכול
להיות כל דבר אחר. אבל בשבת האחרונה
כיבד ראש־הממשלה בנוכחותו ובנוכחות
רעייתו לאה, את המסיבה שנערכה על
מידשאות בית־סוקולוב בתל־אביב, לרגל
הופעת ספרו של העתונאי אריה אבנרי על
פנחס ספיר.
רבים בחוגי המשק והכלכלה הישראלית
עדיין זוכרים טובה לספיר. אבל ספק אם

כמו תמיד, מנצחת.רעיית ראש־הממשלה
לאה רבץ, על החגיגה׳
מהווה בה את הרוח החיה, כשיש בפיה תמיד מה לומר לכל אחד,

אפילו חלק זעיר מאלה החייבים את
מעמדם ואת עושרם למי שהיה במשך דור
שלם ״בעל־הבית״ של המדינה, היה מטריח
את עצמו למסיבת הופעת הספר, לולא
נוכחותו של ראש־הממשלה במקום. עובדה :
לטכס הזיכרון שנערך לספיר לא מכבר,
לא הופיע אפילו חלק זעיר מאותם אישי
חברה ומשק שבאו לחגיגת ׳הספר עם

רביו•

התייחדות עם ממלין

ספיר, ושהאירוע של הוצאתו־לאור שימש עילו)
כיבדו עשרות מראשי המימשל, המשק והחברה !
העיר אחד האורחים למראה מאות המכובדיס
מהווים את כל חמי ומה במימסד הישראלי הו
״ספק אם אפילו סולז׳ניצץ, שלא לדבר על ש״י ן
היה מסוגל לכנס חבורה כה מכובדה כסי שכינס
אבנרי.״
היו שם שרים וראשי־מדינה! פקידי אוצר ח
ההסתדרות* אילי התעשייה וההון, מי שהיו פעם
שחושבים להיות בעתיד. למעשה היתה זו:
צמרת השילטון של יצחק רבין. בכמה הב

בדרך כלל הטפת־מוסר או ציון־גנאי. כאן נראית לאה רבץ במסיבה השבועית
(מימין) :עם התעשיין ישראל פולק, בעל מפעלי פולגת( :במרכז) :עם
הפירסזמאי אליעזר דורבין, העומד להיות בעליו של עיתון יומי חדש ;

(משמאל) :עם מנכ״ל אל־ן
בכל מסיבותיהם זחגיגותיהו
העיקרי, לעזור לבעלה ל

אמו ואש־הממש׳לה והמשי ו בחגיגה

0 |^ 111 71ן 11 דור חדש של נשות־חברה הדורות־לבוש נכנס למחזור במסיבות
111י י 1 1י י 1 1המימסד. כאן, למשל, ניתן לראות כמה מהיפהפיות שקישטו את
המסיבה השבועית האחרונה בפסטיבל רבין( .מימין) :רונית סרנת( .משמאל) :דליה
פלורט״־ויינגרטן( .למטה) :רחל לוטן, ישראלית שחדרה לא מכבר משהות ממושכת
בארצות־הברית, והיא עתה בת לווייתו של ניסן פלג, שהוציא לאור את הספר על ספיר.
והכרעות הקובעות את גורלי המדינה. כל
אלה נסחפים בחגיגה האינסופית המעוררת
אסוציאציות מרות לימי פומפיאה האחרונים.
לשמע
הערתו של ראש־הממשלח כי ״לא
יצליחו לקלקל לי את מצב־הרוח,״ העיר
שר־חחוץ לשעבר, אבא אבן, שנכח כצופה
באותו אירוע: זה מזכיר לי את הבדיחה
על האיש הנופל ממגרד שחקים בניו־יורק.
בקומה ה־ 56 שואלים אותו איך הוא מרגיש,
והוא משיב :״בינתיים עוד הכל בסדר.״
ראש־הממשלה, יצחק רבץ, מעלעל בספר שנכתב
על־ידי העיתונאי אריח אבנרי על פינחס
ומסיבת־רבין השבועית. בשל נוכחותו של רביו,
האירוע .״זה החוב שרבין פורע לספיר,״ אמת•

נון,

שי ומי כל וייס

י< ולט לעיין שראש־הממשלה מתאמץ
4לרדת אל העם, להיות פופולארי, ליצור
לעצמו תדמית חביבה של מי שאינו
מנותק ואינו חי באולימפוס. אחרי שנשא
דברי ברכה רשמיים, בהם העלה על נם
את פנחס ספיר, האיש שבזכותו הפך ל־ראש־ממשלה,
יצא רבין לקרב פניכדאל-
פנים בלתי רשמי עם העיתונות.
הוא נתקל על הדשא בכתבו המדיני של
ידיעות אחרונות, שלמה נקדימון, ובכתבת
שידורי ישראל שרה פרנקל, יצא מיד
(המשך בעמוד )32

קטנים, היתר. זו אותה חבורה שחגגה עמו
את נשואי בנו, והרצה בעקבותיו של ראש־הממשלה
מחגיגה לחגיגה, מאירוע לאירוע,
מוחאת לו כף בנאומיו, מקישה עמו כוסיות
וויסקי הוללת עמו כריכים ודגים מלוחים.
אין פלא שלחבורה הזאת אין ביבלל זמן
לנהל את ענייני המדינה. היא עסוקה•
בחגיגות. בפסטיבל ארוך ומתמשך אחד
שבמרכזו עומד יצחק רבין, שקשה להבין

ל מרדכי בן־ארי, שהפך בן־לווייה קבוע לרביניס
! .בין שיחה לשיחה לא זנחה לאה את תפקידה
יקר את העיתונות ואת העיתונאים גס יחד.

על מה יש לו לשמוח ולחגוג כל כך.
את התשובה על שאלה זו נתן יצחק
רבין עצמו בחגיגת ספיר. היה זה כאשר
ניגש אליו עתונאי, ושאל אותו לשלומו.
במקום תשובה עניינית, השיב לו רבין:
״״אתם לא תצליחו לקלקל לי את מצב-
הרוה !״
אולי בתשובה קצרה זו מתמצת כל סוד
הפגנות הנוכחות העליזות של ראש־המנד
שלה בעת האחרונה. מול מבול ההתקפות
הניתך עליו מכל העברים, מבקש יצחק
רבץ להוכיח כי הוא נשאר איתן, שליו
ומחייך, וכי אין הוא מתרגש מגלי הביקורת
הקוצפים. הוא עושה זאת בריצת אמוק
מנאום לנאום, ממסיבה למסיבה, מאירוע
לאירוע, עד שלא נותר לו פנאי כדי למלא
את התפקיד היחיד עבורו נבחר: לשלוט.
אילו היה זה רק ראש־הממשלה המסתובב
בסחרחורת העליזה הזאת מסביב
עצמו, ניחא. אלא שבעקבותיו נע מחנה
עצום ורב: מחצית שרי הממשלה, מרבית
הפקידות הבכירה, כמעט כל צוות היועצים,
ראשי חברות וקונצרנים כלכליים,
כמעט כל מי שמופקד על קבלת החלטות

שומרי־הראש של
ראש־הממשלה הבטיחו
גם את ביטחון חגיגת הצמרת. כאן
הס נראים מאחורי אנט, אשתו היפהפיה
של איש־העסקים שבא מצרפת, סמי פלאטו.

חברים חדשים

ראש עירית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, מציג
בפני יצחק רביו את איש־העסקים סמי פלאטו, המבוקש
בצרפת. בשבוע שעבר הותקף רבין על שאירח בחתונת בנו את מוטי פרידמן,

כס ט׳ בל דבין
(המשך מעמוד )31
במיתקפה חזיתית על העיתונות.
״העיתונות הישראלית היא בלתי אחראית׳
כותבת לא פעם דברים בלתי מדו־ייקים
שאין להם שחר,״ טען רבין, ובפנותו
אל נקדימון אמר :״גם אתה נקדימון
פירסמת דבר שלא היה מדוייק.״
״זה עומד בסתירה לדברים שאמרת לי
בפגישה שהיתה לך איתי,״ הזכיר לו נקדי-
מון ,״אז דווקא שיבחת את מהימנות המידע
שלי ...חוץ מזה גם עליך טוענים שאתה לא
מוסר דיווחים כל כך מדוייקים לממשלה...״
רבין לא השיב אבל הוא ניסה להיזכר
מה הידיעה הבלתי מדוייקת שפירסם נקדי-
מון. הוא נזכר באיזו ידיעה שפורסמה על
ביקורו של האלוף (מיל ).ישראל טל באר-
צות־הברית, לצרכי רכש טנקים או משהו
כזה .״אתה לא תוכל להוכיח שאני פירסמתי
את זה,״ היתגרה נקדימון בראש־הממשלה,
״תצטרך להתנצל כמו שעשתה גולדה...״
כאן נחלצה לעזרתו של ראש־הממשלה
גם רעייתו, לאה רבין, שגם לה היו
טענות ודברי־ביקורת חריפים על העיתונות.
בסך הכל עשה דבין רושם של אדם
מלא טענות, המתוסכל על שאין מבינים
אותו כראוי, המתנצל ומנסה להסביר עד
כמה המדיניות שלו נבונה וצודקת.
כמו בחגיגות הקודמות במיסגרת הפסטיבל,
כך גם הפעם, הוא היה בין האחרונים
שעזבו את המסיבה, כמו חבל לו להיפרד
מהילולא החברתית המתרגשת סביבו.
הרבה זמן אחרי שמרבית האורחים כבר
פרשו לענייניהם, עדיין נותר ראש־הממשלה
על הדשא, בין אחרוני הקרואים, מחפש
מועמדים נוספים להחליף עמם חיוכים
ומילים.
ורק שר־הביטחון, שמעון פרם, שלא היה
שם, בלט בהעדרו.
״אם ספיר היה מציע אותו לראש-
הממשלה,״ הסביר איש יודע דבר -״אז
היה זה הוא שהיה בא לעשות חגיגה
לספר על פנחס ספיר. ורבין היה אז בולט
בהעדרו.״
אחר-כך מיהר ראש־הממשלה לביתו, כדי
לאגור כוח לקראת הסיבוב הבא של הפסטיבל.
זה נערך למחרת היום, בגינת

בקוב מישפחות אחדע שוה חללי מינכן!פרץ סיכסוו מר
ף* חמישה, בספטמבר צ 15>7נחרד
^ העולם. אחד־עשר ספורטאים, נציגי
ישראל לאולימפיאדה שהתקיימה במינכן
שבגרמניה, נרצחו בחדרי־מגוריהם שבכפר
האולימפי על-ידי פידאיון ערביים. בעיק-
בות זאת החליט הוועד האולימפי הבינלאומי
להפסיק את המישחקים כולם לעש־רים־וארבע
שעות, ולהמשיך לאחר מכן
בתחרויות.
כיום, ארבע שנים אחרי האסון, שוב
החליט הוועד האולימפי הבינלאומי כי
כי די היה באותן עשרים־וארבע שעות.
באולימפיאדה של ,1976 העומדת להתקיים
בעוד חודשים אחדים במונטריאול שבקנדה,
לא ייערך כל טכס רישמי לזכר החללים.
אולם בני־מישפחותיהם של אחד־עשר
חללי מינכן — יוסף ממנו, משה (״מוני״)
ויינברג, אנדריי שפיצר, מארק סלאבין,
עמיצור שפירא, קהת שור, דויד ברגר,
זאב פרידמן, יוסף גוטפרוינד, אליעזר חל-

ביום חמו

לקתה בהתמוטטות־עצבים. היא, שהקדישה
את חייה מאז מות בעלה לזיכרו, לא
יכלה לתפוס את היחס העויין של הציבור
הישראלי. במאתים־וחמישים אלף הלירות
שקיבלה, כמו כל האלמנות, כפיצוי מגרמניה,
הקימה אקדמיה על שם בעלה.
אנקי, נוצריה שהתגיירה, ילידת הולנד,
החליטה אחרי הרצח לגדל את ילדתה
היחידה בישראל, ולהקדיש כל רגע מחייה
כדי לדאוג לכך שלא ישכחו את בעלה.

ילנה רומנו מוכנה להישבע ב־
> 1זיכרו של בעלה המנוח, כי היא מש למת
את מחיר הנסיעה מכספה־שלה. בדירתה
הנאה שבתוכנית למ״ד, היא יושבת
בחברת שלוש בנותיה ליד קיר שעליו

אילנה רומנו, אלמנה ואס שלוש יתומות,
בעת הבאת הארונות לנמל־התעופה
לוד, נתמכת על־ידי אמה. אילנה, שהיתה אחרי לידה

פין ויעקב שפרינגר — חשבו אחרת. בישיבה
מייוחדת שכינסו לשם כך, החליטו
המישפחות השכולות כי עליהן להפגין
נוכחות במונטריאול, על־מנת להזכיר
לעולם כולו את מעשה־הרצח.

__ ה או מנ ם
״מסע-תעגוגות״ן

לאה רביף
יש לה יום־יוס חג
ביתו של אלוף (מיל ).עזר וייצמן, שהשיא
את בתו הרחק מעיני זרקורי הפירסום.
אבל רבין היה גם שם. היו שם גם כל אלה
שהשתתפו בחגיגה שלו, ובחגיגה של ספיר,
ושיהיו גם בכל החגיגות שתיערכנה השבוע׳
ובשבוע הבא ובשבועות שיבואו
אחר־כך. לא חשוב אם תהיה סיבה לחגוג
או לא. יצחק רביו לא יניח שיקלקלו לו
את מצב־הרוח. יש לו יום־יום חג.
* משמאל: פורה
ידיעות אחרונות.

מוזס, אשת טורך

ך* החלטה נפדה כימעט פה-אחד.
י • ואז הגיעה ארצה, ממקום־מושבה ש־במינכן,
הנרייטה מארקם, אמו של מאמו-
ההיאבקות מוני ויינברג, ושלחה מיכתב ל־שר-החינוך־והתרבות
אהרון ידלין, ובו
טענה כי האלמנות נוסעות ל״מסע־תענוגות
על חשבון המדינה״ למונטריאול, וכי במקום
מסע־תענוגות מוטב שנציגי ישראל באולימפיאדה
יענדו סרטים שחורים על זרועם,
וסרט שחור יעטר גם את דגל המדינה.
התגובות בציבור היו חריפות, ועלבונות
הוטחו כלפי האלמנות. מספרת מימי ויינ־ברג,
אלמנתו של מוני ואם בנו גור :״ביום
שבו פורסם מיכתבה של חמתי בעתונים,
ירדתי מהבית שבו אני מתגוררת, ואחת
השכנות קראה לעברי , :סחתין, את נוסעת
לעשות חיים על חשבוננו !״
אילנה רומנו, אלמנתו של המישקולאי
יוסף תמנו ואם בנותיו אושרת, רחל ושלומית,
טוענת כי לא יכלה אפילו לצאת
לרחוב בגלל דעת־הקהל העויינת :״אנשים
ממש עצרו אותי ברחוב, ושאלו אותי
איך אני לא מתביישת לנסוע על חשבון
המדינה בתקופה כל-כך קשה, למונטריאול.״
בני המישפחות השכולות נכנסו למתח
נפשי עצום. אנקי שפיצר, אלמנתו של
מאמן־הסייף אנדריי שפיצר, כימעט ש

נשכח
לעולם !״

אף אחד במונטריאול. אני, יחד עם הנציגים
האחרים, מתכוונים להשתתף באזכרה
שתערוך הקהילה היהודית, ולכנס מסיבת-
עיתונאים על־מנת להזכיר לעולם כולו את
היום השחור ההוא. העולם, ובכללו תושבי
מדינודישראל, שכחו את ה־ 11 בספטמבר
, 1972 אבל אני ושלוש בנותי לא
שכחנו, ולא נשכח לעולם! הילדות מאזי-
נות עד היום לקסטות ששלח לי אביהן
ממינכן, לפני שנרצח. בתי, שלומית, היתד,
רק בת חודשיים כשקרה האסון ואביה
אומר לי, באחת הקסטות, שהוא רוצה
להעניק לי מתנה, ולקחת אותי לאולימפיאדה
הבאה שתתקיים במונטריאול. הוא
לא ידע אז, שאת הקסטה הזאת אקבל בדואר,
כשהוא כבר לא יהיה בין החיים.
״אבל לא זו הסיבה שבגללה אני עומדת
על כך שניסע. הסיבה האחת והיחידה היא
שאני לא אתן לאף אחד בעולם לשכוח
שרצחו את בעלי, ואת עשרת חבריו. לאף

איבדה את הכרתה במהלך הטכס ונזקקה לעזרה רפואית. כיוס
היא משקמת את חייה, אך עומדת בתוקף על כך שזכר בעלה
לא יישכח. היא מעניקה ראיונות לכלי־התיקשורת הבינלאומיים.

האם על ישראל
להסתפק במונטריאול
בסוסים שהורים
לרגל ו1לספוונואים -
או לשלוח לשם
את נשותיהם של
חללי מיננו?
תלויות עשרות תעודות, בהן זכה בעלה,
שהיה מישקולאי מצטיין. במרכז הקיר
תמונת־ענק של המישלחת הישראלית לאולימפיאדת
מינכן, כשהיא צועדת בטכס
הפתיחה. והיא אומרת :״בעלי לא נהרג
בתאונת־דרכים, בעלי נרצח בתוככי הכפר
האולימפי, גופתו הוצאה מחדרו שבכפר!
אני רוצה שיכבדו את זיכרו. הוא נהרג
כנציג ישראל, ואני לא תופסת למה אנשים
לא מבינים שאסור לשכוח את האסון, ואסור
גם לתת לעולם לשכוח.
״אינני מתכוונת לכפות את נוכחותי על

אחד אין הזכות לשכוח או לסלוח. כי על
דבר כזה אין מחילה !״
מימי וייגברג, המתגוררת קומה אחת
מעל לאילנה עם בנה בן הארבע, גור, ושגם
בדירתה מוקדש קיר שלם לזיכרו של
בעלה, לא היתד, בטוחה בתחילה כי הנסיעה
היא הכרחית. לא משום שלדעתה אין
לכבד את זכר המתים. אך היא נפגעה מיח סו
של הוועד האולימפי, ואמרה :״אנחנו
לא יכולים לכפות את עצמנו על העולם.
מה יהיה בעוד ארבע שנים, במוסקבה?
מה יהיה בעוד שמונה שנים? הרי אפילו
אם הוועד האולימפי יכבד את זכר יקירינו,
יקומו נציגי העולם השלישי, הנציגים
הערביים ונציגי הגוש הקומוניסטי, יעזבו
את טכס הפתיחה ויבזו את כבוד החללים.״
אולם מייד אחר־כך שוכנעה, כי הנסיעה
היא הכרחית, ובחרה יחד עם שאר בני
המישפחות השכולות בנציגות, שלא כללה
אותה :״ממילא אין לי כסף לנסוע. הנסיעה
הזאת עולה הון־עתק, ואני לא יכולה
להרשות לעצמי להוציא סכום כל־כך נכבד.״
אולם נגד רעיון הנסיעה התייצבה אם
שכולה אחת: הנרייטה מארקם, אמו של
מוני וינברג, בעלה המנוח של מימי.

ה אל מנו ת לא
נישאו בשנית
ף* ייד אחרי שפירסמה הניירטה
•ז מארקס את מיכתבה, טילפנה אליה
אנקי שפיצר לביתה שבחיפה, ושאלה אותה
באיזו זכות היא קוראת לנסיעה ל מונטריאול
בשם ״מסע-תענוגות״ .השיב
לה בעלה של האם השכולה, בשמה :
״בשבילנו אתן אלמנות עליזות, ואנחנו

נשאם אחת מאשימה
מחזיקים אתכן על תקן של גרושות. אתן
צעירות, ויש לכן סיכוי להתחתן שוב. אבל
אנחנו שכלנו בן.״•
אילנה תמנו ׳,ששוחחה איתו (הוא סירב
להניח להניירטה מארקם לדבר) זכתה בקי תון
של צוננים :״אתם מעולם לא הזמנתם
אותנו, ולא התייעצתם איתנו. אתם מחלי טים
על הכל בלעדינו ואפילו להדליק לפידים
לזיכרו של מוני לא נתתם לאם.
תמיד נתנו את הכבוד הזה לאלמנות !״ אמר.
טוענת אילנה :״קשה לשמור איתם על
קשר, מפני שרוב ימות השנה הם שוהים
בביתם שבמינכן.״
לדיבריהן של מימי ואילנה, היחסים המעורערים
בין אלמנתו של ויינברג לבין
אמו, היא שגרמה לאם לשלוח את המיכתב
טעון חומתהנפץ.
מוני ויינברג גדל ללא אביו מאז היותו
בן תישעה חודשים. משך תקופה קצרה
גודל על-ידי אמו, וכאשר נישאה בשנית,
נמסר לידי סבתו, שגידלה אותו עד היותו
בן שמונהדעשרה.
לדבריה של מימי ויינברג, לא היה למוני
כל קשר עם אמו, שהתגוררה כל העת
בגרמניה. האם לא ידעה על נישואיו של
מוני למימי, ולא הכירה את כלתה אלא
בעת טכס ברית־המילה של נכדה, גור.
מייד אחרי האסון נפגשו שנית, אך בפעם
זו בנסיבות הרבה פחות נעימות. הנרייטה
מארקס היתד, היחידה מבין כל ההורים
השכולים שבאה אל האלמנה בתביעה לתת
לה, כפי שקבע החוק דאז, שישית מעזבון
המנוח (בינתיים שונה החוק, ולהורים שכולים
אין כל חלק בעיזבון) .מימי, שלבגד,
גור מלאו שבועיים ביום האסון, התגוררה
באותה עת בווילה שהעמיד מכון וינגייט
לרשותה ולרשות בעלה. העיזבון שהותיר
אחריו בעלה, כלל, לדבריה, טלוויזיה, שולחן,
כיסאות, ארון, מקרר מיושן, כיריים
של גז, מכונית שהיו עליה חובות, ושלושת
אלפים לירות בבנק שיועדו לקניית מכו-
נת־כביסה. היא סירבה להתחלק עם האם
השכולה בעיזבון, וזו תבעה אותה לדין,
כשבבית־המישפט היא דורשת כי מה ש מגיע
לה יילקח מן האלמנה וייתרם, בשמה,
למכון וינגייט.

ה ח מו ת ירדה
לחיי הכלה
ך ככף לא תמו הסיכסוכים. לדברי
מימי דרשה ממנה חמתה, שהגיעה מגרמניה,
שתתן לה את כל המדליות והתעודות
שבהן זכה בנה על הישגיו בספורט.
היא גם דרשה ממנה שתחזיר לה צמיד

רומנו וו־ינברג

אילנה ומימי, שהתיידדו מייד
לאחר האסון, עברו להתגורר
באותו בניין בתוכנית למ״ד. שתיהן פעילות בקרב בני־המישפחות

הכסף קיבלתי אני מממשלת גרמניה.
״בבית-ז־,קברות נכחו עשרות אנשים. איבדתי
את השליטה על עצמי, וסטרתי לו.
מייד אחר־כך לקחתי את הילד, נכנסתי לאוטו
ונסעתי. הוא הלך למישטרה, ותוך
חצי־שעה השיג אישור רפואי ששברתי לו
בוהן וצוואר. המישטרה באה ועצרה אותי.
העיתונאי משה לרר שיחרר אותי בערבות.
אבל גם כאן לא הסתיימו הצרות. הוא הגיש
נגדי תביעה. כל זה היה רק בדי להוציא
ממני את מאתיים־וחמישים אלף הלירות
שקיבלתי מגרמניה. הם החליטו לרדת ל חיי.
״כשפרצו
לדירתם בחיפה, הם הודיעו
למישטרה שהם חושדים בי. המישטרה
באה אלי הביתה, וערכה חיפוש ואפילו
לקחו ממני טביעת-אצבעות. אמו של מוני
גם הפיצה כאילו מוני התכוון להתגרש

השכולות של אסון מינכן. אילנה פעילה גס בקרב ועד נפגעי
פעולות האיבה, שהוא בן־חורג שאינו חוסה בצילו של שום מוסד
ממשלתי, מאחר שבין חבריו נמצאים גם אזרחים ערבים רביס.

קבע במינכן אך מחזיקה דירה ברחוב אר־לוזורוב
בחיפה, לא נמצאה בביתה על
מנת למסור את גירסתה. אחרי ששהתה
בארץ במשך חודשיים, עם בעלה, עזבה
אותה יום אחד לפני המיפגש שקבעה עם
כתבת העולם הזה.

על חשבון מי
__ גוסעים?

מנכ״ל ההתאחדות לספורט — אומרים, כי
נציגי המישפחות משלמים את הכרטיס ל מונטריאול
קכיסם.
העזרה היחידה הניתנת לנציגים, לדיברי
אישים אלה, היא בצד האירגוני. הכרטיסים
יירכשו, מכספם, על-ידי התאחדות
לספורט, הקהילה היהודית תארח אותם,
ומישרד־החוץ יעניק להם הגנה ביטחונית
וייעוץ במידת הצורך.

ד ד או כך, קיימות שתי דיעות :
האחת טוענת כי על המישפחות הש כולות
לנסוע ולהזכיר לעולם את אסון
מינכן. בדיעה זו מחזיקים בני המישפחות.
הדיעד, השנייה טוענת, כי הדבר רק י£ו־מם
נגד ישראל את המישלחות הספורטאיות
מכל העולם, שיראו בכד נסיון להש־

ננוד התחיס
שהעניקה לה כאשר נולד הנכד, ואת חלי־פודהצמר
שנתנה לנכדה במתנה.
מספרת מימי :״לאחד מטיכסי־האז־כרה
שהתקיימו בביודהקברות בפתח-
תיקווה, שם קבור בעלי, הגיעו גם אמו,
ובעלה, לודוויג. הוא ניגש אלי, ואמר לי :
,למה את לא אומרת לה שלום ז׳ לא עניתי,
ואז הוא צעק , :תגידי שלום לאמא של
מוני!׳ אמרתי, :אני לא רוצה להגיד
שלום.׳ ואז הוא פתח את פיו וצעק: זונה !
את רצחת לי את הבן ולקחת לי את הכסף ! את מוני לא היה בנו, והוא לא גידל אותו* .
* עד נה לא נישאה אף אחת מאלמנות
מינכן.

ממני מייד אחרי האולימפיאדה. בסך־הכל
היינו נשואים אחד־עשר חודש, ואני לא
זוכרת תקופה שבה הייתי מאושרת יותר
מאשר בתקופת נישואי.״
אילנה רומנו, שהכירה את מוני שנים
רבות, אמרה שמעולם לא ניראה כה מאושר,
כמו בתקופת נישואיו למימי .״לידתו
של גור רק הוסיפה לאושרו,״ אמרה.
מוסיפה מימי :״אם אמו היתד. באמת
רוצה לכבד את זיכרו, היא היתד, באה
לבקר את הזכר היחידי שנותר ממנו, את
בנו גור בן הארבע. אבל היא, שטוענת
שאיבדה בן יחיד, לא באה אפליו לראות
איך נראה נכדה היחידי.״
הנרייטה בארקס עצמה, המתגוררת דרך-

בית את החג הספורטאי. לפי גישה זו,
יש להסתפק בהפגנת־אבל שקטה — הצמדת
פס שחור לדגל המדינה במיצעד הפתיחה.
לגבי הטענה הרווחת בציבור, כאילו
נוסעים נציגי המישפחות על חשבון מש־לם־המיסים,
הרי האלמנות עצמן טוענות,
בעקשנות, כי הן משלמות את דמי הכרטיס
מכיסן (אילנה תמנו אומרת כי את הכסף
לנסיעה היא לוקחת מרווחיה מניירוודערך,
שקנתה מכספי הפיצויים שקיבלה מגרמניה).

נציגיהם של מוסדות ממשלתיים —
יריב אורן, מנכ״ל הרשות לספורט שליד
מישרד-החינוך-זהתרבות< יוסף עינבר, יו״ר
הוועד האולימפי הישראלי ושמואל ללקין,

היתום

גור ויינבוג בן הארבע, בנו
של משה (״מוני״) ויינברג,
היה בן שבועיים באשר אירע האסון.

ן* מל יופי פ. נהג בג׳יפ הצבאי ש־
^ הועמד לרשותו. בהגיעו לצומת קסטי־נה,
הוא לא נעצר ליד תמרור ״עצור״.
מעבר לצומת עטה עליו שוטרת צבאית.
ורשמה לו דו״ח. נוסף לדו״ח החרימה השוטרת
את הרכב הצבאי שבו נהג. יחידתו
של יוסי פ. קיבלה בחזרה את הרכב העצור,
כעבור שבועיים בילבד.
יוסי פ. נשפט אצל מפקדו הישיר, קצין
בדרגת סגן־אלוף. הוא נידון ל־ 21 ימי־מחבוש,
והופעלו כנגדו עוד שיבער. ימי
מחבוש על־תנאי, שהיו רשומים בגיליון־
ההתנהגות שלו.

אנוש״ של האסירים והסותרים בכלא ,6
בית־הכלא הצבאי שבו בילה את ימי־המחבוש
שנפסקו לו.

ה״גאמגיס״ עושים
בכלא כרצונם
ך* יפר יוסי :״מיד כשנכנסתי לכלא,
^ הטילו עלי לרוץ. חשבתי בליבי: עד
כאן הכל בסדר, זה בכל־זאת בית־הבראה.
בזמן שרצתי, שיחקו השוטרים הצבאיים
בקלפים, ושכחו ממני בכלל. אני משרת
אומנם ביחידה קרבית, אבל בתפקיד מיג־הלי,
מפני שיש לי בעיות עם הלב ואסור
לי לרוץ. כשראיתי שעוברות דקות ארוכות
והם עדיין לא מפסיקים את ריצתי ניגשתי.
בריצה, למקום שבו הם שיחקו, וביקשתי

בכלא הבנתי מהר מאד, שאם לא אעשן
דדשיש, אני אקבל עונש מאותם אסירים.
״כאשר פניתי לאחד הסוהרים, וביקשתי
להתלונן על שהכריחו אותי לעשן חשיש,
הוא היה הגון אלי ואמר לי , :אם אתה
עומד על זה, אני אעביר את התלונה שלך,
אבל בוא נשכח מזה. הם יידעו שהתלוננת
עליהם. ,ואז אני לא מקנא בחיים שלך.׳
מובן שביטלתי את התלונה.

מע שיס־מגזניס
ואף שבור

המט בי להתעוררל תי קון המצב
בבחי ־ הבלאהצבא יי םומס קנו ת
ועדהשל אב׳יא ח ש פו עובדות
עלהתעללותו הו מ ו ־ סבסואליות

תת־ אלוף ורדי עוזב יוסי פ. חשב, כי כעבור כשנתיים של
שירות בצבא ״מגיע״ גם לו להיות פעם בכלא.
יוסי, בן להורים שהם סוחרים־זעי־רים
בתל־אביב, בחור נמוך־קומה ורזה,
חובש־כיפה, זכר את האימרה המפורסמת
שטבע משה דיין כאשר בנו, אסי, נכנס
לכלא :״מי שלא ישב מימיו בכלא צבאי,
לא היה חייל אמיתי.״
אך כשיצא יוסי פ. מהכלא, הוא לא היה
עוד אותו יוסי שנכנס אליו. סיפרה אמו:
״חל אצלו שינוי שאני לא יודעת׳ להסביר
אוחו. הוא כל היום שקט, כימעט לא מדבר.
הוא גמר עם החברה שלו, ולא יוצא מהבית
בערבים. יש משהו מפחיד בעיניים שלו.
הן כבר לא מחייכות, לא עירניות כמו
שהיו קודם, אבל הן גם לא כועסות או
עצובות. לעיניים שלו אין הבעה בכלל,
וזה מפחיד. אני בטוחה שעשו לו שם משהו
בבית־הכלא, אבל אני לא יודעת מה. אני
בטוחה שהשינוי שחל בו הוא בגלל הכלא
הצבאי.״
יוסי אומנם לא גילה לאמו מה עשו
לו בכלא הצבאי, אולם משחלפו שבועיים
מן היום שבו השתחרר, הוא החליט
להפר את השתיקה שגזר על עצמו. במיכתב
ארוך לנציב־קבילות־החיילים, רב־אלוף
חיים לסקוב, שטח יוסי יריעה רחבה של
מעשי־התעללות, טרור ו״איבוד כל צלם

להפסיק לרוץ. רק אחד מהם הרים את
עיניו לעברי. זה היה אחד האסירים. הוא
קם ממקומו, נתן לי מכה נוראה בבטן
וציווה עלי, :תמשיך לרוץ, עד שהמפקד
או אני נגיד לך להפסיק!׳״
התוודעותו הראשונית של יוסי לכלא 6
היתה נעימה, לעומת חייו בכלא בהמשך
מאסרו. מספר יוסי :״התברר לי, שמי ש נכנס
לכלא צריך להוכיח מייד נאמנות,
אבל לא לשילטונות הכלא או לצה״ל, אלא
למאפיה של אסירים — כפי הנראה ותיקים
או כאלה היוצאים ונכנסים לכלא — השולטת
בו שילטון ללא־מיצרים. אותם
אסירים, הנקראים, נאמנים /עושים בכלא
ככל העולה על רוחם. לא רק האסירים

— מאת —
י 1סיינאי
האחרים פוחדים מהם, אלא גם הסוהרים ו־מפקדי־הכלא.
״לאסירים
אלה צריכים לתת כל מה שמצליחים
להכניס לתוך הכלא, או כל מה
שמקבלים בביקורים, מבלי שהסוהרים ירגישו. צריך לשרת אותם, לכבס להם את
המדים ואת הגרביים, לצחצח להם את הנעליים,
לסדר להם את המיטות ולנקות את
סביבות המגורים שלהם לקראת המיסד־רים.

ספקי־הסמים של הכלא. מי שלא
מע-שן חשיש בכלא, נחשב לא־יוצלח והיחס
אליו הוא בהתאם• אני מעולם לא נגעתי
קודם בחשיש. לא שלא היו לי הזדמנויות
לכך, אבל אני לא מוצא בזה עניין. אבל

תת־אלזף עינכר
מטאטא חדש

המטאטא החדש
הב טי חלטאטא
* וסי פ. הוא יק אחד ממאות החיילים
שכתבו אל נציב־קבילות־החיילים,
דב־אלוף חיים לסקוב, על הנעשה בבתי־הכלא
הצבאיים• גל־המיכתבים האדיר ששטף
את לישכת האובמודסמן של החיילים,
הביא להתעוררות במטכ״ל, שבעיקבו־תיה
הורה הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי
(״מוטה״) גור לראש אכ״א, לחקור בנושא.
המסקנות שהגישה אכ״א לרמטכ״ל, חרגו
הרבה מעבר למסקנות רגילות של
הצעות ל-שיפורים ולייעול. המסקנות קבעו,
כי בביודהסוהר הצבאיים, יש לבצע ניקוי-
ראש יסודי.
חיל המישטרה־הצבאית היה בן חורג ושקט
של צה״ל נדשך שנים רבות. לחייל
זה לא היו דרישות תקציביות מייוחדות,
הוא לא עורר בעיות, ונוח היה ל־שילטונות
הצבא שלא להתעניין יתר על המידה במת רחש

הנעשה בבתי־הסוהר הצבאיים שהם עתה
תחת פיקודו.
עד לפני חודשיים היה תת־אלוף זלמן
ורדי קצין מישטרה צבאית ראשי(קמצ״ר).
תת־אלוף ורדי בן ה־ ,52 כבד־גוף ומקריח
הנראה מבוגר בהרבה מגילה היה
קמצ״ר נוח לקציני,־ ,וכימעט שלא התערב
במעשיהם. כן ידע ורדי לדחות כל תלונה
על הנעשה בבתי־הכלא הצבאיים, ולסוכן־
על מפקדיהם של אותם בתי״כלא. ורדי,
יליד ליטא, אשר השכלתו תיכונית בלבד,
הצליח לטפס — החל משנת — 1950 בסולם
הפיקוד של המישטרה הצבאית, עד
ש־ 21 שנים אחרי שהצטרף לחייל זה, בשנת
,1971 מונה כקמצ״ר.
בחודש שעבר
.כדי להבריא
ועזב את צה״ל
את המישטרה הצבאית׳ צריך היה למצוא
לו מחליף שיהיה בעל שעור־קומה, ויסכים
לבצע את הניתוח המכאיב בחיל המישט־רה־הצבאית.

חיי

תת־אגו שייס
^ צה״ל קיימים שני בתי־כלא סרכי
* 1זיים לחיילים, ובית־כלא קטן לחיילות.
לכלא ,6בצומת הכביש הישן תל־אביב —
חיפה והדרך לעתלית, נשלחים חיילים ש נשפטו
על-ידי קציני־שיפוט, בדרך־כלל
לתקופות־מאסר קצרות. לכלא ,4הנמצא
בתוך הבסיס הצבאי הענקי צריפין, נשלחים
חיילים שנשפטו על־ידי בתי־דין צבאיים,

על בחי־־הכלא
הצבא ״ השתל טו
עבריינים מועדים,
המטילים טרורעל

.הבחירה נפלה
על תת־אלוף בנימין עינבר, מפקד ולוחם
שעד לחודש שעבר, עת נערכו חילופי-
הגברי בפיקוד המישטרה הצבאית, לא היתד.
לו כל נגיעה לחייל זה.
עינבר, צעיר מוורדי ב־שבע שנים,
פלמ״חניק לשעבר -שטיפס בדרגות הפיקוד
תוך כדי שירות ביחידות לוחמות ולימודים
צבאיים מגוונים. בעיקבות לחימתו
בפעולת נוקייב הוא קיבל צל״ש, ולאחרונה
זכה באות העוז.
בין פעילות מיבצעית לפיקוד על יחידות
בקו, הצליח עינבר אף ללמוד סוציולוגיה
באוניברסיטה, דבר אשר׳ לדעת הממונים
עליו, יסייע לו במילוי תפקידו כקמצ״ר.
אולם לדעת עינבר עצמו, עוזרת לו למלא
את תפקידו העובדה, ששני בניו משרתים
כחיילים בגומי .״הם עוזרים לי לשים את
האצבע על הדופק, בכל מה שנוגע לחיילים
בצבא,״ הוא מעיד על עצמו.
דובר צה״ל, תת־אלוף יואל בן־פורת,
אשר התבקש לאפשר לכתב העולם הזה
לבקר בבתי־סוהר צבאיים, כדי לבדוק את
תלונות החיילים במו־עיניו, נענה ב־שלילה.
כן סירב בן־פורת — איש־מודיעץ לשעבר
הרואה, כפי הנראה, את תפקידו כדובר־צה״ל
בטיוח האמת במקום במסירת חומר
לעיתונאים — לאפשר לתת־אלוף ורדי
להתגונן מפני ההאשמות החריפות, ולאפשר
לתת־אלוף עינבר להרחיב את תוכניותיו
ביחס להבראת המצב.
ואמנם, בידי עינבר מצויות עדויות
מזעזעות של חיילי סדיר ומילואים, על

האסירים והטוהר׳
בדרך־כלל לתקופות־מאסר ממושכות יותר.
כלא החיילות, כלא ,400 נמצא אף הוא
בצריפין, סמוך לכלא .4
מן האסירים נשללת דרגתם כל עת שהותם
בכלא וכל חייל, גם אם הוא טוראי,
הוא בחזקת מפקדם. סדר־היום •שלהם מורכב
מעבודה, חמישה מיסדרים ליום ושלוש
ארוחות, שהאחרונה בהן היא בשעה 4.00
אחר־הצהריים, כשל־ 10 דקות הארוחה
מתוספות חמש דקות לעישון סיגריה. המזון
דל, חד־גוני ומזוהם. ולאכילתו מוקצב
זמן מינימלי. מי שאינו מספיק לסיים את
האוכל בזמן, מפסיד את יתרת הארוחה.
מי שאינו מצליח לסיים את עישון הסיגריה
בחמש דקות, חייב להחזיר את הבדל
שלה.
בכלא כימעט שאסור ללכת. לכל מקום
רצים. מיסדרי־זהבוקר, ובעיקר מיסדר־המפקד
של היום השישי, חמורים ביותר. מי
שקו המיטה שלו חורג במילימטרים אחדים,
לפי הערכת עינו של המפקד, מקבל עונש.
העונשים קבועים: צינוק- ,שלילת ה שליש
על התנהגות טובה, או הוספת ימי־מעצר
אחרי מישפט אצל מפקד־הכלא.
בבתי-הכלא הצבאיים, שלא כבאזרחיים,
מורידים את השליש עבור ההתנהגות הטובה
מראש, כבר מהיום הראשון, ומוסיפים
אותו על כל עבירה שנעשית במשך ריצוי
העונש.

שוטרות צבאיות (כמיצעד העצמאות)
גיהינום לחיילים, בושה לחיילות

העבודה המוטלת על האסירים אף היא
חד־גונית. בדרך־כלל, העבודות הן מן
הסוג המכונה בצה״ל ״עבודות רס״ר״ .ניקוי
המחנה, צביעה, סידור השבילים, מירוק ה־מיטבח,
הרקת האשפה וניקוי המרחצאות.
הן בכלא 4והן בכלא ,6יש גם שיטחי־אדמה
ובהם ערוגות לגידולים שונים, שם
עובדים האסירים. מדי־פעם נשלחות קבוצות
של אסירים לעבודות־חוץ במחנות צבאיים
קרובים, ואפילו מרוחקים, או לעבו־דות־ביצורים.
העבודה
בכלא הצבאי היא חובה, אלא
אם כן יש לאסיר אישור רפואי שאינו יכול
לעבוד, או אם האסיר שייך למה שיוסי
פ. תיאר כ,מאפיה •של הכלא׳ .הוותיקים,
או העבריינים החוזרים שאינם עובדים,
עמלים קשה על התעללות באסירים, בעישון
סמים המסייעים להם להעביר את
הזמן׳ או במישחקי־קלפים על סכומים גבוהים.
מישחקים אלה אינם תמיד הגונים,
אפילו לפי מושגי הקלפנים. הקלפים מאפש רים
ל!,נאמנים׳ לצאת את הכלא עם סכומי־כסף
ניכרים, המספיקים להם לחיות חיים
טובים עד למאסר הבא.
״עבד״

לשלושה י מי ם
ף* כתי־ הכלא הצכאיים אין הפרדה
^ בין סוגים שונים של אסירים. ההפרדה
היחידה היא בין ה,נאמנים /חביביהם של
מפקד־הבלא ואלה שמטילים עליו מורא,
לבין האסירים האחרים — או בין הקצינים
השפוטים לבין החוגרים.
עבריין מועד, הבקיא בכל רזי העולם התחתון,
ואשר הסמים, מישכבי־הזכר, הגניבות
והאלימות הם לחם־חוקו, שהוכנס
לכלא בגלל עבירה באחד מתחומים אלה,
מרצה את עונשו באותו ביתן יחד עם נהג
שעבר עבירת־תנועה קלה יחסית.
העדויות על המתרחש, בעיקר בכלא ,6
הן מחרידות ומדהימות, אפילו את קציני־החייל
הוותיקים. עדותו של סמל־ראשון ב־חיל־האוויר,
שנ-שלח למיספר חודשי־מאסר
בכלא 4בעוון מעילה בקופת היחידה,
מאפיינת מיכתבי־תלונה רבים :״הסוהרים
נותנים לאסירים הנאמנים לנהל את הכלא,
כשהם ממעטים להתנגד. יש בית־דין
פנימי של אסירים שיש לו חוקים פרטיים
משלו, חוקים שלאדם מבחוץ ייראו
בוודאי לא־נורמאליים. אי־ציות לאסיר נאמן
גורר אחריו, להיות עבד ל־ 3ימים.׳
,להיות עבד׳ הוא מושג שהומצא בכלא .4
אסיר שהוטל עליו להיות עבד, חייב למלא
אחר כל הוראותיו של האסיר הנאמן
שמונה כמעביד שלו. בדרך־כלל חייבים

שוטר צבאי(כר,״מ )101
סמים וטירור
האסירים בין כך וכך שלא להמרות את פי
הנאמנים. אבל ה,להיות עבד׳ משמש כשעשוע
לכל האסירים.
מושג התלונה הוא טאבו מוחלט בבתי־הכלא
הצבאיים. האסירים החדשים, או אלה
החושבים עצמם בתחילה כאמיצים, אשר
אינם מוכנים לקבל את שילטודהטרור של
הוותיקים, מוזהרים על־ידי הסוהרים עצמם
שלא להגיש תלונות. המתעקשים מביניהם
זוכים במהלומות. היו כבר מיקרים רבים׳
בעיקר בכלא ,6שבהם נחתכו בסכין־גילוח
פניהם של אסירים שהעזו להתלונן. אולם
גם אם מגיעה התלונה אל שילטונות הכלא,
לא נעשה בה דבר. מפקדי־הכלא מעדיפים
לקבל את גירסת האסירים הנאמנים
ולפטור את המתלונן בלא־כלום.
לעומת המצב בבתי־הכלא הצבאיים לחיילים,
המצב בכלא ,400 של החיילות,
טוב בהרבה. העבודות המוטלות על החיילות
הן קלות. הן תופרות, או מסדרות את
תיקי כלי־התפירה המונפקים לחיילים. כלא
400 הוא קטן, ובדרך-כלל שוהות בו לא
יותר מ־ 30 חיילות בעת־ובעונה־אחת.
מפקדותיו ידועות כדמויות מחנכות׳ וכאשר
מתגלים בכלא ניצנים של השתלטות
אסירות־עברייניות־מובהקות על אסירות
אחרות, כפי שקורה הדבר בבתי־הכלא של
החיילים, הם מדוכאים מייד. העונש החמור
ביותר של אסירות כלא 400 הוא הבושה על
עצם הימצאן בכלא.
מיפקדת קצין־מישטרה־צבאית ראשי עומ דת
עתה לפני אירגון־מחדש של בתי־קציני-החינוך,
הכלא,
הרופאים
וקציני־בריאות־הנפש המשרתים
בכלא, נדרשים לדווח ישירות לקמצ׳׳ר על
כל חריגה בנוהל, או של התנהגות בלתי־אנושית
כלפי אסירים. נבדקת עתה גם האפשרות
להעביר לבתי־כלא אזרחיים את
העבריינים המועדים, המטילים טירור על
בתי-הכלא הצבאיים, ולשחררם מצה״ל לאחר
ריצוי תקופת מאסרם.
אין ספק שאם ייכשל עינבר בהפיכתם־
מחדש של הסטאלאגים של צה״ל לבתי-
כלא אנושיים, ימשיכו כלא 4וכלא 6

״!ידחם למען החוק, או רא למען ב חיו תו
של למט,״ טוען מ פ קו מישס ו ת תר־אביב
שגילה חונגית
. 1ז, ס חזזז ד ^וטוויתלמוו
אליס של
וגד ! נ ־ י ! נ שמנות העוני

במדינה
(המשך מעמוד )29
נוכח אליעזר כי בית־הדין הרגני אינו
יכול לעזור לו, פנה אל בית־המישפט-
המחוזי בחיפה, וביקש לצוות על הבאת
ילדו מגרמניה. בית־המישפט דחה את
בקשת האב .״אין סמכות לבית־המישפט
לצוות על הבאת הילד,״ היו נימוקי השופטים.
למי
יש סמכות ז ״במיקרים קיצוניים
כמו מיקרה זה, כשאשר. חוטפת את
בנה ובורחת איתו לחו״ל, יש לבית־מישפט
הנמצא במקוס-מושבו המקורי של הקטין,
הוא הילד אמיר, הסמכות לתת צו־מניעה
לבית־מישפט זר.״ אלה היו טענותיו של

ך! אחד מימי השבוע הועבר ללישכתו
^ של שאול רוזוליו, מפכ״ל המישטרה,
דו״ח שעצר את גשימתו. בלשי מחוז תל־אביב
דיווחו למטה־הארצי בירושלים כי
גילו, בשכונות־עוני שונות באיזור תל-
אביב, תוכנית סודית, ובה הכנות קדחתניות
למדד נגד השלטון. הבלשים טענו, כי ב־איזורי־יהמצוקד,
הפזורים ברחבי תל-אביב
התארגנה מחתרת, שמטרתה לפתוח בהתק פה
חזיתית נגד כוחות המישטרה, אם
תבוצע שוב הריסה בכוח, כמו בשבוע ש עבר
בשכונת הבולגרים (שכונת התיקווה).

מ אפיה
או לא ז

פרקליט פאר
סמכות בית־המישפט

ף• וזוליו זימן את עוזריו הקרובים ל!
לישכתו. רוח קרבות הרחוב שהתנהלו
בשכונת התיקווה עדיין עמדה באוויר. צמרת
המישטרה רתחה על כך שראש־עיריית
תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, גרר את׳
ניצב דויד עופר לידי עימות חם עם ההמון
הסוער, כאשר לדעת המישטרה היתד. ל-
צ׳יצ׳ מטרה פוליטית בלבד: לצבור כותרות
בעיתונים, ולהפוך את עצמו לגיבור־היום,
בנוסח :״שלמה להט לוחם בגנגסטרים של
תל־אביב.״

המישטרה כדרף לאתר־ההריסח פה תיקווה
שפיכות־דמים — לא בתל־אביב
״אין מאפיה בעיסקי הקרקעות בתל־אביב,״
טוען ניצב דויד עופר .״לא הררי
ולא בני־מישפחתו, שהתנגדו להריסה, הם
אנשי מאפיה. אני אשמור על קיום החוק,״
הטעים עופר ,״אבל אינני רוצה לשפוך את
דמם של יהודים.״
עופר דחה את הרעיון של הפעלת יד
חזקה נגד מפגינים בתל-אביב, על פי השיטות
שהופעלו נגד האזרחים הערבים
בגליל. ואכן, תודות לו עדיין לא נשפך דם
ברחובותיה, בהתנגשות המישטרה עם ה המון
.״לא שכם ולא רמאללה בתל־אביב,״
— קבע לעצמו עופר את הסיסמה, אך לא
ברור עד מתי יצליח להחזיק בה.
לקראת סיבוב נוסף

הקרפ ליד אתר־ההריסה
מרד השכונות — מתי יפרוץ?
״אלחם נגד האלימות ואשמור את החוק,
אך לא אבצע את המדיניות של צ׳ יצ/״
אמר עופר .״אני אבצע רק את המדיניות
של רוזוליו.״
צמרת המטה הארצי ושלושת מפקדי המחוזות
הביעו את דעתם, כי אסור ל־מישטרת
ישראל להסתבך במשימות מייות־רות
ללא תוצאות ממשיות, כפי שקרה הדבר
בשכונת התיקווה, ולא רצוי גם ל טרטר
את שוטרי מישמר־הגבול, שרק
החלו נרגעים ממה שעבר עליהם בשטחים
המוחזקים.
רוזוליו ואנשיו במטה-הארצי של ה־מישטרה,
מזהירים כי אנשי מישמר־הגבול
והמישטרה עלולים לגלות התנגדות, אם

יישלחו שוב ושוב לקרבות־רחוב נגד בני-
מישפחותיהם, אנשי שכונוודהעוני.
השוטרים, ומפקדיהם הבכירים, אינם
משוכנעים כלל שהם נלחמו במאפיה בשכונת
התיקווה, כאשר נשלחו במאותיהם
לבצע את צו־ההריסה שם. מדוע לא ביקש
ראש־העירייה, צ׳יצ ׳ ,שואלים קצינים בכירים
במטה־הארצי של המישטרח, צו־הריסה
מביודהמישפט נגד מפירי-החוק באתר
בניה גדול ליד התחנה המרכזית שבנו עש רות
מטרים ללא אישורי-בנייה ז מדוע
שתק צ׳יצ׳ אז 1מקימי האתר לא רק שלא
נענשו׳ אלא אף קיבלו מהממשלה פרם בגובה
מיליונים רבים, כדי להמשיך ב-
עיסקיהם.

קורכיו שי צ׳יצ׳ ממשיכים, מצידם,
לשבח את ראש־העירייה, הגבר האמיץ
שאינו נבהל מאיומים ונלחם עד הסוף.
טענה נוספת בפי קציני המישטרה נגד
צ׳יצ׳ :״מדוע נלחם שלמה להט באופן פאר־טיזאני,
ולא מסר עד כה לניצב עופר את
הרשימות המיסתוריות שלו, שבהן ניפנף
מעל מסך הטלוויזיה 1האם הוא מעלים מן
המישטרה מידע סודי על המאפיה שגילה
בתל-אביב?״
״לא!״ מבטיח אחד מעוזריו הקרובים,
שביקש להישאר בעילום־שם .״שלמה להט
מסר, בחודש אפריל, מיסמך על המתרחש
בשטח הקרקעות הקשורים בחברת חלמיש
לעורכודהדין חנה אוסטרובסקי־כהן, פרק-
ליטת מחוז תל-אביב. המיסמך לא נמסר ל ניצב
עופר מפני שהיה מיועד לפרקליטות,״
הוסיף האיש, וניסה לשכנע שאין בכך
הוכחה על הסיכסוך בין עופר לבין.צ׳יצ׳.
עד היום לא מצא ראש־העירייה, שלמה
להט . ,לנכון למסור את הרישימה שלו
על ה,מאפיה׳ לידי המישטרה. ניצב דויד
עופר הבטיח השבוע :״בעוד שלושה ימים
אבקש מלהט את המיסמך.״ וכך נראה באופק
סיבוב נוסף, בין המישטרה לבין
ראש־העיר.

עורך*הדין באר, בפנייתו לביתרהמישפט
העליון שיוציא צו להבאת הילד ואמו לארץ
.״מזה שנתיים מנסה אליעזר פרל-
מוטר להחזיר אליו את אשתו ואת בנו,
ללא הצלחה. הוא אינו יודע בכלל היכן
הם נמצאים,״ אמר.
בעוד שבועות אחדים ימסרו השופטים
את החלטתם בפרשה, שבמיסדרונות בית-
המישפט כבר מכנים אותה, ובצדק ,״פרשת
יונדף השנייה.״

מי שט רה
רצח ב־ 40 דיר1ת
שני קלפיה החזקים ש7
התביעה התמוטטו — והנאשם
ברצח חזר חופשי לביתו
המירדף החל בשעה שמונה בערב, באחד
מרחובותיה של חיפה. שני צעירים
פתחו בוויכוח סוער עם צעיר שלישי,
והלמו באגרופיהם בפניו. כדי להתחמק
ממהלומות נוספות עלה מיימון ׳לוי ()20
לכיוון מועדון הסנוקר טופז, שברחוב הנביאים,
אולם שני הצעירים שהיסוהו
עקבו אחריו, והשיגוהו בחצר האחורית
של המועדון. שם המשיכו בוויכוח ולאחר-
מכן פרצה. תיגדת-ידיים בין לוי לבין רודפיו.
הנתקף
ניסה להתגונן. כשראה לוי
את עצמו מותקף על-ידי שני הצעירים,
אשר היכוהו ובעטו בו ללא־רחם, שלף
מכיסו מוט-ברזל והניף אותו כדי להתגונן.
אז תפס אחד הצעירים בידו של לוי ה מחזיקה
במוט, ומנע ממנו להתגונן. התוקף
השני המשיך לבעוט בגופו וברגליו של
לוי, עד שזה נפל יחד עם אחד התוקפים
על קרקע החצר.
בעת הנפילה הצליח התוקף להוציא את
מוט-הברזל מידו של לוי והנחית בו מהלומות
אחדות על ראשו של הנתקף.
שני התוקפים השאירו את קורבנם, כש הוא
מחזסר-הכרה, בחצר מועדודהסנוקר.
הוא התבוסס בדמו. הם עזבו במהירות
את מקום הפשע, ונכנסו לקולנוע פאר

לראות סרט.
כאשר הובא מיימון לוי לבית-החולים
הכרמל בחיפה, נקבע שם מותו.
חוקרי־המישטרה עצרו אח כל האנשים
שנמצאו באותה שעה בתוך המועדון, והביאו
אותם לתחנה. שניים מחשודים אלה
נעצרו, והואשמו ברציחתו של מיימון לוי.
פרקליטות מחוז חיפה טענה. בכתב-
האישום שהוגש נגד אלברט דהאן ()21
העו ל ם הזה 2022

וחברו דויד מזו׳ בן־גילו, כי ׳שניהם יהרגו
את מיימון לוי בחצר מועדודהסנוקר באותו
לילה של ד.־ 8בינואר.
הפרט הטכגי הכריע. המניע לרצח,
הסבירה התביעה, באמצעות י. סונווי׳ סגן-
בכיר לפרקליט המחוז, היה ריב על חוב
של 40 לירות. חברתו של המנוח, ציונה
מלכה, ד,יתד, צריכה להחזיר לאלברט דהאן
סכום זה, מחיר נסיעה במונית, לאחר
שביקשה מאלברט שישלם עבורה לנהג-
המונית כדי שיסיעה לביתה. הנאשם מסר
לנהג את תעודודהזהות שלו, כערבות,
וסוכם שציונה תחזיר לו את החוב ותקבל
את התעודה בחזרה, אך היא לא שילמה,
ודהאן היה זקוק לתעודת־הזהות שלו, ל צורך
סידורים בבית־החולים, שבו היה עליו
לעבור ניתוח.
כך הגיעו שני הצעירים, דהאן וכהן, באותו
ערב של ינואר, לידי התיגרה עם
מיימון לוי, וגרמו למותו. אך בכתב־האי-
שום המתוקן, האשימה התביעה את שני
הצעירים בהריגתו של מיימון לוי במקום
רציחתו. אך גם לאחר התיקון היה גורלם
של שני הנאשמים הצעירים מסובך. הם
יכלו לצפות לעונש־מאסר ממושך.
אלברט דהאן מסר הודאה והורשע, ו-
בית־המישפט הטיל עליו שבע שנות מאסר
בפועל. חברו, דויד כהן, כפר באשמה.
לימד עליו סניגוריה עורך־הדין חיים קאזיס.
התביעה החזיקה, לפי טענותיה, בשני קל פים
חזקים במישפט, כדי להרשיע גם את
דויד כהן. אך בסוף חודש מאי איבדה
הפרקליטות את שני הקלפים גם־יחד, והנאשם
השני בהריגתו של לוי, חזר הביתה.
המפולת של הפרקליטות החלה כאשר
קם קצין־המישטרה, מפקח משה גולברט,
מן הצוות המייוחד שחקר את הרצח, ואמר
שכהן הודה במעשה באחד מימי חודש
ינואר. הקצין טען כי הצעיר הסכים להו-

נשעה שבניה
המח״נות הווקונו
על המסו,
ו הוו נר
בית במדינה, התבוננה דליה מזור
להלווו״ת בתה
בת השנה וחצי
** ודעת־־האבל שהופיעה בעיתו-
ני היום השישי האחרון היתד, מזעזעת
בפשטותה :״שלי שלנו איננה. דליה (מזור)
ואריה לוין.״
״זה לא יכול להיות!״ נפלטה הקריאה
כימעט מפי כיל מי שקרא את המודעה.
״הרי רק אתמול ראינו את דליה בטלווי־

יום ה1זמ*ו1וי
הווו ח 1ר

נאשם־משוחרר כהן
הודה או לא הודה?
דות, בתנאי שיעבירו אותו מן הכלא
בשפרעם לבית־המעצר ביגור. פרקליטו
של כהן, עורך־הדין קאזיס, קפץ על
הזדמנות־הפז שהעניק לו המפקח.
הנער היה עד־־^ויץ,, .היכן רשמת
את הודאתו של הנאשם?״ שאל קאזים.
ואז התברר כי החוקר לא רשם, כחוק, שום
!הודאה במחברת החקירות. הוא טען ששכח
אותה במגירה. היה עליו להיוועץ במפקדיו,
כדי לקבל אישור לעיסקה שעמד לעשות
עם דויד כהן.
בית־המישפט לא התרשם באורח חיובי
מהסברו של החוקר. הסניגור, מצידו, טען
שהנאשם מעולם לא מסר הודאה כזו, וכי
כסר באשמה כל העת.
יומיים אחרי תקרית זו הובא העד העיקרי,
נער בן 16 וחצי, אשר לפי טענת
הפרקליטות, ראה דרך חלון המועדון כיצד
השתתף דויד כהן בהריגתו של לוי. היה
זה הקלף האחרון של התביעה, אך גם הוא
התמוטט במהירות. הנער הפתיע את בית-
!המישפט בטענו שלא ראה דבר מתוך
המועדון .״קצין מיפלג-הנוער של המישט-
רה, שחקר אותו,״ טען העד הצעיד ,״שיחק
איתי שש־בש, ואמר לי ישאפ אמסור עדות
שראיתי דרך החלון איך נרצח מיימון לוי,
הוא יסגור את כל התיקים שקיימים נגדי.״
כך טירפד הנער את מאמציה של התביעה
לשלוח את דויד כהן לכלא. העד
הוכרז כעד-עויין, והנאשם זוכה. השבוע
הוא חזר הביתה.
ר־ ווררירד י־ד־דרד

זיה.״ ואומנם, בעת שניבטה דמותה של
דליה מזור, כשהיא מקריינת את התוכנית
הקצרה לקראת שידור *,ישבו דליה ואריה
בביתם כשהם המומים מהידיעה שקיבלו
שעות ספורות קודם־לכן — בתם שלי, בת
השנה וחמישה חודשים, נפטרה.
לפני כארבעה חודשים הובהלה שלי לוין
אל בית־החולים על שם חיים ש יבא בתל-
השומר, כשהיא חסרת־הכרה. אבחנת הרופאים
שבדקו אותה היתד, מהירה: שלי
לקתה בדלקת־ריאות חריפה, המסוכנת ביותר
בגיל הרך, והיתד, נטולת פושר־נשי-
מה עצמי.
הובהל אליה מכשיר־הנשמה. כעבור ימים
אחדים, כשמצבה החמיר עוד יותר, נקראו
הוריה אל הרופאים כדי לשמוע מפיהם
את הבשורה המרה :״רק נס יציל את בתכם.״
על הכרטיס הרפואי, שהיה תלוי על
מיטתה של שלי בבית־ד,חולים, נכתב בדיו
אדום :״נמסר להורים על מצבה.״

״יש סכנ ה
שנצטרך לק טו ע״
** יטך שבועות ארוכים שכבה שלי ב!!
מחלקת-ילדים א׳ כשמכשיר-ד,הנשמה
צמוד אליה ללא־הרף. היא החלה כבר מגלה
סימנים של היחלצות מסכנת־המוות שריחפה
עליה. אולם עוד קודם שהספיקו דליה ואריה
לשמוח על כך, ניחתה עליהם בשו-
רת־איוב חדשה. הם נקראו אל הרופאים,
ונאמר להם :״התגלה סיבוך, ,ויש סכנה
שנצטרך לקטוע את רגלה של הילדה
מתחת לברך.״
בעיקבות דלקת-הריאות והסיבוכים ב-
מחזור-הדם, נתהווה קריש־דם באחד מעורקי
רגלה של התינוקת. הבדיקות ש נערכו,
תוך המאבק להצלת חייה מסכנת
דלקת-הריאות, אילצו את הרופאים לשאוב
* התוכנית לקראת שידור אינה משודרת
בשידור חי, והיא מוקלטת יומיים
לפני שידורה.

דם מעורקי-הרגליים, דבר שסייע אף הוא
ליצירת קריש־הדם. ניתוח שנערך ברגל
לא עלה יפה, וכעבור ימים אחדים היא
נקטעה.
כאילו לא היה די בכך, התגלה סיבוך נוסף.
הסתבר כי היא לקתה במחלה נדירה,
אף זאת תוצאה של מצבה הכללי, בעיקבות
דלקת״ד,ריאות, מחלת הריילי־דיי. מחלד, זו
פוגעת במערכתיהעצבים האוטונומית, גורמת
לשיבושים בילחץ־הדם ובמערכת-הד,ז עה,
ומותירה אחריה סיבוכים חמורים בגיל
מבוגר יותר,
מותה של שלי, ביום החמישי האחרון,
היה המכה האחרונה בשרשרת של מהלומות
שפגעו בהורים הצעירים, שראו בחודשים
האחרונים, כיצד בתם התינוקת גוססת מול
עיניהם. דליה ואריה עמדו באומץ ובגבורה
בבשורות־איוב אלה, כשהם מכוונים את
הכוח שנותר בהם לתמיכה זה בזה.
יש להכיר את השניים, כדי להבין מניין
הם שואבים כוח נפשי נדיר זה.

אשה ישבה
על ספסל
ליה 25 כתו של מי שהיה מנהלו
1הראשון של קואופרטיב דן וכיום ממנהלי
התעשייה ההסתדרותית, אריה מזור,
פילסה לעצמה את הדרך אל הפירסום בכוחות
עצמה. מעולם לא היתד, טיפוס של
יפהפייה זוהרת, אך השיער הבלונדי הקצר
והמסוגנן, האף הסולד, העיניים הבהירות
והחיוך הכובש, הביאו לה את הערכת
הציבור כולו.
את הקאריירה שלד, החלה כקריינית ב־

גלי־צה״ל. כאשר חיפשה הטלוויזיה קריי-
ניות, ניסתה את מזלה ,״ללא תיקוות רבות,״
כפי שהעידה על עצמה. היא התחרתה
בשורה ארוכה של יפהפיות ונערות־זוהר,
והתקבלה.
מאז הפכה דליה האשד, המוכרת ביותר
בישראל. משך ערבים תמימים צופים בה
מאות-אלפי בני-אדם, ומקבלים אותך ל תוך
המישפחד, במשך שעות, ימים אחדים
בכל שבוע.
את אריה לוין 34 מהנדס־אלקטרוניקה
צעיר וכישרוני, הכירה במסיבה. כעבור
שבועיים הוא הציע לה: נישואין. המדינה
כולה ליוותה את דליה לחופה, למרות:
שמסיבת־ד,נישואין היתד, צנועה ומועטת־משתתפים.
לפני שנה וחצי נולדה שלי.
אושרם שיל השניים הרקיע שחקים. שלי
היתד, עבורם עולם ומלואו. הם עשו הכל
על־מנת ׳לפנקה ולבלות במחיצתה כיל רגע
פנוי, כשרק חובותיו של אריה בעבודה
ושל דליה בטלוויזיה מרחיקות אותם מעליה,
לתקופות קצרות, ולעולם לא ביחד.
מאז חלתה שלי יכלו באי מחלקת היל דים
בבית-החולי?{ בתל-יהשומר לצפות בתמונה
קבועה מדי יום ביומו, משך ארבעה
חודשים. על ספסל, ליד אחד החדרים, היתה
יושבת דליה שעות ארון ות משד כיל בוקר,
כשעיניה זולגות דמעות ופניה קפואים.
בשעות ד,צד,דיים היתד, דליה נכנסת, בפעם
האחרונה באותו יום, לתוך האולם
שבו שכבו תינוקות רבים, מתבוננת שעה
ארוכה בבתה ויוצאת מהבניין. היא היתה
נכנסת למכונית רנו ירוקה, ונוסעת לביתה.
כך, מדי יום ביומו, משך ארבעה חודשים
ארוכים.
ביום החמישי שעבר יצאה דליה משער
בית-ההולים בפעם האחרונה.

׳ ת 1שבי לונדון. פריז. שטוטגרט
ונירגירסי אוהבים אח המודולרים
בסלון שלהם. מעחה חובלו
גם אתם ליהנות מיתרונות
המודולרים בביתכם.

המודולרים מעניקים לסלון סגנון
חדש ומהודר בתרבות הדיור.
ללא תחרות באיכות ובמחיר.
ניתן לרוכ שםב שלבי םלחברם זה לזה
ולשנות את מיקומם מידי פע ם.

ל׳ יש רק כתובת אחת...
ירושלים: רח׳ סרש .7טל.226690.
רוו• שלומציון המלכה . 18 טל. 221949.
חלא בי ב: דרךפתח־ ת ק 1ה . 156ט ל.261339.
רח׳ הרצל ,32 טל.826171.
רחי בן־יהורה . 108 טל.ו . 232546.23801
חיפה -.ררך חטיבת ג 1ל!י .23 טל.532569.
רח׳ הרצל .67 טל.641028.
באר־ שבע: רח ה ר צל .58 טל.76023.
חדרה־רח׳ הרברטסמ 1א ל , 52ט ל. 22566.
ר סי סאבנת

סטו די ורם

ה עו ל ם הז ה 2022

7וומוג1
איגודים

נון הגוי מסד -

הרוס 1ג ד נגוד־טיזיזנייה
בהוליווד הוטחו בימים אלה האשמות
חמורות נגד הפלג האמריקני — הדומינאנטי
— של איגוד הסופרים והתסריטאים
הבינלאומי. התסריטאים האמריקנים הואש מו
בפוליטיזציות־יתר של האירגון הבינלאומי,
ובעיסוק בתחומים מדיניים ,׳שאינם
נאים לאיגוד על־פי חוקי האתיקה המקצועית.
והמאשים לא היר, אלא — אלכסיי
קאפלר, סגן־נשיא אגודת יצרני־הסרטים ב־ברית־המועצות.
דברי
ה״ביקורת״ הקשים הללו נאמרו
בגלל התעקשותם של האמריקאים, לקיים
בירושלים את המושב השלישי של הקונגרס
הבינלאומי של הסופרים והתסריטאים.
״לא ייתכן,״ הכריז הנציג הסובייטי ,״*שהקונגרס
יתקיים בטריטוריה כבושה וב־מדינה
הנמצאת במצב של מילחמה. שכן,
כיצד תוכלנה להשתתף בקונגרס אותן
מישלחות, שכניסתן לישראל אסורה י כיצד
תוכל המישלחת המצרית, החברה באירגון
הבינלאומי, לקבל אשרת־כניסה לירוש לים?״
תוך
שהוא מוחה נמרצות נגד ההחלטה
ה״פוליטית״ על קיום הקונגרס בירושלים
— האשים אלכסיי קאפלר גם את תא הכותבים
הבריטי ב״חתרנות פוליטית״ ,ש אינה
יאה לאירגון כה מכובד שהם שותפים
לו. מסתבר, שהבריטים דרשו באחת
מישיבות האיגוד להעלות לדיון את נושא
הפלישה הסובייטית לפראג, באביב .1968
הצעה זו התקבלה על־ידי הסובייטים בזעם
רב — והם עשו הכל כדי להכשילה.
״זוהי דוגמה מובהקת,״ אמר אלכסיי
קאפלר,״ לניסיונם של דמאגוגים בודדים
לכפות את רצונם על קבוצה גדולה של
אנשים החושבים ומתנהגים בהיגיון.״ בין
השאר, הביע את תיקוותו כי הקרע בין
הנציגים הסובייטים באירגון הסופרים ו־התסריטאים
לא יילך ויתרחב בגלל חתרנו*
תם הפוליטית של סופרי המערב,
תדריך חובה לדאות:
תל׳אביב: מלתעות, האיש שרצה
להיות מלך, שלושת ימי הקונדור, חליל־הקסם,
סיפורה של אדל.
חיפה: מלתעות, שלושת ימי הקונדור,
המיגדל הלוהט, האנגליה הרומאנטית.
ירושלים: בושם נשים, מלתעות, עשרת
הדיברות, הסנדק מס׳ .2

תל־אביב
ן* מלתעות (אלנבי, חן, ארצות־הברית)
סרט־מתח מרתק מאד, אודות שלושה
אנשים אמיצים היוצאים להילחם ב־מיפלצת־ים
אימתנית. הוליווד — במיטבה.

האיש שרצה לחיות מלף

(,מוגרבי, ארצות־הברית) הבמאי הוותיק
ג׳ון יוסטון משרטט בהומור, ובליגלוג
אירוני־פוליטי, את תאוות הבצע והתהילה
האוחזת בשני הרפתקנים בריטיים — על
רקע תקופה קולוניאליסטית מהפנטת, ש-
שירטט הסופר רודיאויד קיפלינג. הרפתק־נות־לשמה
עם מוסר־השכל — ועם מישחק
מלבב של מייקל קיין ושוו קונרי, בשניים
מתפקידיהם הטובים ביותר.
חיפה המיגדל הלוהט (עממי, ארצות הברית) *שיאה של פירוטכניקה קולנועית
— בסרט מהמם, האוחז בכתפיו של
הצופה ומטלטל אותו בחוזקה משך קרוב
לשלוש *שעות. מחזות מסמרי־שיער — עם
פול ניומן וסטיב מקווין בתפקידים הראשיים.

ירושלים

כושם נשים (ארנון, איטליה)
סרט מבדר וחכם שביים דינו ריזי — אודות
עיוור ופיסח, המתנקם בעולם בגלל מומו.
מטוריו גסמן מצויץ במסעו האופטימי לקראת
האהבה המנצחת. החלק הראשון —
פגז של צחוק ; השני — נוגע ללב.
עשרת הדיברות (ירושלים,
ארצות־הברית) הספקטאקל המפואר של
ססיל דה־מיל, אודות המיתוס *של יציאת־מצריים
— מעורר־הערצה גס היום, עש רים
שנה אחרי שנוצר.

ל אי פ ר טי
שובבה שבזאת (דקל, צרפת)
סירסו המבדר־מאד של ז׳אן־פול
ראפנו הוא יצירה של סמלים :
העלילה היא סמל, הדמויות הן סמליות, הסיטואציה, הרקע
חגיאוגראפי — הכל מסמל משהו מן המאוויים הכמוסים
בנפשו של כל בורגני הגון. כל אחד היה רוצה, כמו טרטין
(איב מונטאן) לעזוב את הכל — העושר, התהילה, האשה
היפה, העולם החומרי — ולברוח לאי־שם, לחיות כמו
רובינזון קרוזו על אי בורר. כל אחת היתח רוצה להימלט
טחיי־הנישואין המעיקים. מעול המישפחה — ולבלות בחיי״
הרפתקאות סוערים, הרחק ממוסכמות ומחובות חברתיים,
במו נלי (קאתרין דנב).
ולאן נמלטת נלי, היפהפייה התוססת, אם לא אל האי
הפרטי, הקסום, האבסוטי של מרטין, הזאב הבודד, השליו,
שעזב חבל מאחוריו ן ובגו״חערן האבוד, אי-שם ליד חופי
ונצואלה, פורחת לה אהבתם. בעת״ובעונה־אחת היא גם
מגשימה, בחן רב, את מאווייו הרומאנטיים של הצופה.
לא לאורך זמן — כי בעולם המודרני, המציאותי, אין
איים פרטיים ואין מיפלט מן ה״מימסד״ .אבל בל נקלקל
לצופים את ההנאה הציפויה מעלילת הקומדיה החביבה
הזו, שכולה סוחפת בקלילות ובאלגנטיות, משרה אווירה
נעימה ומצב־רוח טוב — גם כשהכל זה ״רק סינמה״ .וגם

קאתרין דנב נמלטת אל האי
בשהסמליס המונצחים על המסך אינם מצליחים לקרום עור
וגידים לדמויות של ממש, אלא נשארים קאריקאטורות
משעשעות, מלאות הומור ומאופיינות בפשטות קוסמת, ב-
גילומם של איב מונטאן וקאתרין דנב המצויינים כתמיד.

הטאנ גו
הפך ״סלואו״
טנגו של חצות (גורדון, איטליה)
עלילת הטרט האיטלקי הח דש
מתנהלת בשני צירי־עלילה
מקבילים, כשהאחד מתפתח בחווה, והשני — בעבר. במה
דברים אמורים י קלודיה קארדינאלח היא אשתו הבורגנית,
האינטליגנטית, הנפנעת והמתרפסת של המהנדס המצליח
ויטוריו גסמן. נישואיהם מתנהלים על מי־מנוחות, בשקט,
ללא כל לחט ותשוקה. יום אחד היא מוזמנת להשתתף
בחבר״מושבעים, שיקבע את גורלה של אשה פשוטה, בת
שכונות־חעוני, הנאשמת ברצח בעלה. וכאן מתגוללת הפרשה
השניה: מוניקה ויטי וג׳אנקארלו ג׳יאניני אהבו זה את זה
ער לשיגעון. אהבתם היתה סוערת, רצופה מריבות קולניות
ומהלומות עזות — אבל זו חיתה אחבה-שלמה, שהסתיימה
במריבת־מוות, שבה הלמה האשה האוהבת באת״חפירה
בראשו של בעלה. האם היה זה מעשה רצח ן במהלך
המישפס, המגולל את סיפורם של ויטי וג׳יאניני — עושה
לעצמה קלאוריה קארדינאלה את חשבון נישואיה־שלה עם
ויטוריו גסמן, ומגיעה למסקנה חבלתי־נמנעת, שנישואיהם
אינם שווים פרוטה. מח״גם שבעלת, בתקופה מסויימת, היה
מאהבה של אותה אשה פשוטה, הנאשמת עתה ברצח.
אין זו התפנית חמלודרמאתית היהירה המלווה את
טאנגו של חצות, שלעיתים קרובות הוא מאבד את קיצבו
והופך ״סלואו״ ממושך ואיטי. גם אם הסיפור מעניין —
הוא מוגש בפירוט עובדתי כה מייגע וחסר־חשיבות, בתי אטרליות
עזת״צבעים בוטה וגסה — עד שהצופה מאבד את
חוש״חפרופורציח, ותוהה לאיזה כיוון מובילים אותו.

ג׳אנקארלו ג׳יאניני ואהובה — הקבלת אהבה
אי־הבחירות חזה, תהליך ההארה המעורפל מאד, העובר
על קלאודיה קארדינאלח לקראת גילויה־העצמי ; היעדר-
איזון בין מצבם הטראגי של הגיבורות לבין סממני״הפארסה
המלווים את הסרט — מפילים את כל יוצריו בין הכיסאות.
גם העיצוב האמין של בל הדמויות, ובמייוחר של הגברים
בסרט — ויטוריו גסמן וג׳אנקארלו ג׳יאנמי — אובד אי״שם
בין בימת־חחסרטח לבין האקרן, בגלל הדיאלוג הסינתטי,
הקר וחמנכר של הסינכרוניזציה האנגלית האכזרית, הנוטלת
כל נשמה חיה מן הדיאלוג העסיסי של השחקנים, חבל.

על־ פני
הי שי מון
עוד תפרח חאהבה (בן־יהו-
דה, קו־פרודוקציה איטליה, ספרד,
צרפת) בבר זמן רב לא התרשמו
המסכים בריחה המר״מתוק של מלורראמה. אך
הצרה עם עלילת־נפל זו — שריחה מעורר בחילה. מעשה
בבחור צעיר ויפה־תואר האוהב את אמו ער שגעון ויעשה
הבל ברי לשמור על אהבתה — לעצמו בלבד: ישכיר עצמו
כג׳יגולו ; ימכור ציורים מזוייפים ן יבצע שוד תכשיטים ן
ימכור לזקן מיוחם את חסדי נערתו, ואפילו יתחתן עם
נערה מפגרת בשיכלה — אך עתירת-טיליונים — ובילבד
שיוכל לבלבל את אימו ולרכוש לה במתנה וילה מפוארת.
אך אוי״ואבוי־בשסוף־סוף ישיג את מטרתו יתגרר לו לצעיר
המאוכזב, שאמו מאוהבת בבחור אחר...
את כל חמירקחה חזו עירב ובישל רובדו באלאטה —
במאי טפררי שיצר פעם את לוס טאראנטוס — גלגול צועני
מעניין לעלילת רומיאו ויוליה. התבשיל הנוכחי של באלאטה
הוא בחזקת תפסת מרובה — לא תפסת: בן״עלילה שאינו
מתפתח ישירות אלא מתפצל, שלא לצורך, לזרועות ולסעיפי־מישנה,
המביכים את הצופה ומסיחים דעתו מן העיקר —
ולכן, גם מעייפים ומייגעים אותו. צוות השחקנים הביג-
אירופי מוכיח שוב, כי מה שטוב לשוק המשותף — אינו
בהכרח מועיל למוצרי הקולנועי. השחקנים יוצרים מירקחת

מוזן המפשייר ורנר ורליי — מירקדזוז
חטרת־אופי: סוזן חאמפשייר הבריטית, דניאל רארייה
הצרפתיה, ג׳ינה לולובריג׳ירה האיטלקית, קונצ׳טה ואלאסקו
הספרדיה ורגו וארלי השווייצי — הכל רתומים לעגלת
השיממון חסרת המיסגרת והמעוף.

עונה פיינרו מדווחת על נסם ינר הסרטים בקאן:

1טו ח 7אח
חסכים דיחים
אלן דלון כ״מר קליין״
זקני־ציון כל-יכוליס
^ 0לשפוט לפי מצב העניינים בפס*
טיבל קאן 76׳ ,הקולנוע הוא עסק
משגשג, שרווחיו גדלים והולכים משנה
לשנה, ועימם גם מיספר העוסקים בענף.
מעולם לא היה עוד דוחק כזה של
אנשים, הדוהרים כעכברים מטורפים מ מקום
אחד לשני, מאולם־הקרסה למסיבת-
עיתונאים, מפגישה אחת לפגישה שנייה,
מחתימת חוזח פה למכירת סרט שם.
לפני כל הקרנת סרט שנמסר עליו, מפה
לאוזן, כי יש בו משהו, נדחקים ההמונים
בלהט בוער, והבהלה מסביב לשילטון החושים
היפאני נמשכה באותה תנופה, גם
בהקרנה העשירית של הסרט.
במסיבות ובארוחות השונות, ממאור-

ציבורית שהוגשה באחד המלונות המפוארים
בעיר, שעה שממונים צבאו על ה-
מיזנון כדי להעמיס צלחותיהם באומצה,
נשמע דרך כל המהומה קול גדול׳ בהיר,
מצלצל ומהדהד, בעברית צחה :״אברהם,
תיקח עוד חתיכה !״
לבריאות.
הסטטיסטיקאים מעריכים שגידול ה־האוכלוסיה
הפסטיבלית השנה מגיע ל-
30 אחוז, ואפילו האולם החגיגי הענק,
המכונה ״הארמון הגדול״ ,נאלץ כבר מים־
פר פעמים להבהב באורותיו ולבשר, רבע
שעה לפגי תחילת ההקרנה: אין עוד
מקום.
אלא שבמקביל למיספד הצופים, גדל
גם מיספר הסרטים. אפילו המבקר המהימן
והמסור ביותר בעולם אינו יבול להשלות
את עצמו הפעם שהוא רואה את כל מה
שהוא חייב לראות, אפילו כשהוא רואה
מדי יום, כמוני, בין שישה לשיבעה סרטים.
ומה שהופד את הפסטיבל למתסכל עוד
יותר הוא הקושי בבחירת הסרטים. כי מה
שנראה, בתחזית, כפסטיבל המפוצץ והר

לוזי(מר קליין) ,שניסה כביכול לומר שאין
אפשרות לגוי לעמוד בצד, שעה שמשמידים
את היהודים. הגירסה הקולנועית של קו
הצל לפי ג׳וזף קונראד, שעשה הבמאי
אנדרי ואידה (גדול יוצרי הקולנוע הפולני
היום) מצטיין בחוסר דמיון ושיעמום בולט.
הניסויים הדיאלקטיים של דאן לוק
גודאר, המאכזבים את המשכילים והמעצבנים
את הקהל הרגיל( ,לו הוא בעצם
מייועד) .המיפלצת בת חמש וחצי השעות

שהוא היום. ושלישית, הצימאון לסרטים
בכמה משווקי העולם (חן משום שכל סרט
מוצג פחות זמן, ומשום כך צריו יותר
פרטים׳ והן משום שבתקופות משבר כלכלי
הצפיה בקולנוע תמיד בעליה) .קאן הפכה
היריד הקולנועי הגדול ביותר של השנה.
אשר לרמה היורדת של הסרטים, כאן
יש בוודאי מקום לניתוחים ארוכים ומסובכים.
ראשית, אותו צימאון למוצרים גורם
לעבודה חפוזה יותר. שנית, צמיחת כו5־

לני בייקד ושלי וינטרס :״התחנה הכאה גריגייץ׳ דילג׳ ״
תבלין חדש ליהודים
של ברנרדו ברטולצ׳י (מיפלצת ששמה
,)1900 המזכירה אופרה איטלקית עם נושא
סטאליניסטי.
בקיצור: כל התיקוות הגדולות התנפצו
בזו אחר זו, מול הגישה הבאנאלית של
היוצרים, עודף ביטחון עצמי וחוסר רצון
או עצלות לחפש עוד ועוד חידושים, בטלנות
בעבודת ומעל לכל, בילבול אידיאולוגי
שגרם לאנשים רבים לומר במקום מה שהם
חושבים, מה שנדמה להם שצריך לחשוב.

דומיניל, סאנדה בסירטו של כרנרדו כרטולוצ׳י :״1900״
נזיפלצת חדשה לסטאלין
גנות גאו (למי, בכלל, יש זמן ללכת
לכולן?) מתנפלים המוזמנים על המיזנון
כאילו היו בחתונה יהודית ברחוב המסגר,
דוחסים לתוך כרסם, הטפוחה ממילא,
כל הבא לייד, והעיניים עובדות כ-
ראדאר משוכלל, כדי לברר ששום מטעם
לא הוחמץ, ואף בקבוק אחד לא נוחר מלא
על השולחן.
הרעבים מכולם, כך נראה, הם הישראלים.
לאו דווקא העיתונאים, אלא שאר
האוכלוסיה, המגיעה לפסטיבל לצרכים ש אינם
ברורים די צרכם. אחד מהם, למשל,
הסביר בהרחבה לכל מי שרצה להאזין,
שכל חפצו בקאן הוא( :א) אוכל( :ב)
נשים( :ג) הקאזינו( :ד) הים: ו(ר— ).
במידה ואין באמת מה לעשות — סרטים.
טה שנוגע לסעיף הראשון, הוא ודאי
אינו היחידי הסבור גד. בארוחת-צהריים

יי 40

אדיר ביותר בשנים האחרונות, הפך שורה
של אכזבות בלתי-פוסקות, עם אורות מעטים
ומפוזרים ביותר: פסטיבל המאשר
את מה שאמר מנהלו, מורים בסי, לפני
הפתיחה :״הרמה הכללית של הסרטים
עלתה לאין ערוך, ומיספר היוצרים האמיתיים
בקולנוע ירדה לאין ערוך.״
כל מה שעלה על בדי הפסטיבל עד
יומיים לפני נעילתו מאשר חוות־דעת זו
במלואה. הצוואה המתוסכלת של ויסקונטי
(התמים) ; הפארסה-שלא-במתכוון על סיפור
מאירלינג* של מילקוש יאנקסו, גדול
במאי הונגריה (סרטו הגדוש ניאופים ועירום
נקרא חטאים פרטיים ומעלות ציבוריות)
.המשל הפוליטי המבולבל של ג׳חף
* התאבדותם של יורש״היכצר האוסטרי
ואהובתו.

הגמ אי ס:
משרתי הזוהר

*י ה כעצם גרם לכל זה ז מי אשם —
)4מצד אחד בדוחק, מצד שני בהידר־דרות?

שנוגע לסעיף הראשון, יש למומחים
כמה הסברים. ראשית, מזג־אוויר נאה בכד
ייוחד (למרות שרוח צוננת בערבים גרמה
כאן להצטננות כללית, והשיעולים בהקרנות
מזכירים את היכל התרבות בחורף) .שנית,
עצם העובדה שקאן היא המקום האחד והיחידי
היום בעולם, שבו ניתן לעשות
הערכה נכונה של מצב הקולנוע, ולמצוא
בו את כל המי־ומי בעולם הבד.
חיים אשל, הישראלי הנמנה חיום על
הנהלת חברת ברוט שהיא גם מפיקת סרטים,
סיכם את עסקותיו במיליוני דולרים,
ולמרות שצבע-פניו הלך והאפיר ככל ש חלפו
הימים, מחוסר שינה ודילוג מתמיד
ממקום למקום, הוא יודע היטב שיחזור
לכאן שוב, כל עוד ימשיך קאן לחיות מה

בים גדולים לדרגת מפיקים (משום שאיש
אינו מסוגל לשלם להם עוד את השכר
שהם דורשים) ,הפכה במאים, שעמדתם
אינה חזקה די הצורך, לשרתים של הזוהר,
כמו בימים הטובים של הוליווד.
בו בזמן מתקשים עדיין במאים אחרים
(כמו ברטולצ׳י, למשל ),שהפכו כוכבים
בפני עצמם, לתפוס את משמעות החירות
שבידיהם, וסוברים לעתים שחירות ואנדרלמוסיה
הם חיינו הך.
הנושאים המועלים ברוב הסרטים מוכרים
כבר משנים קודמות. הפוליטיקה מושלת
בכיפה, הנטייה שמאלה ברורה גם בהפקות
קפיטאליסטיות מובהקות, ומגיעה לידי
תעמולה מופגנת בכמה מן הסרטים. אף
על פי כן, צריך לציין לטובה לפחות סרט
אחד מן הסוג הזה, סרט בשם לה ססיליוז,
המספר על נסיון של אנארכיסטים איטלקיים
להקים ישוב שיוויוני אמיתי בבראזיל,
בסוף המאה שעבדה. הסרט מציג לא רק
את ה״בעד״ וה״נגד״ שיש ביוזמה מסוג
זה, אלא גם מצטט, בין היתר, את באקונין
(נביא האנארכיזם ויריבו הגדול של מאר-
כס) ,שטען כי הדרך הטובה ביותר לחסל
מהפיכה היא להפקידה בידי האינטלקטואלים.
וציטסה זו מוכחת הלכה למעשה
בתוך הסרט.
סרט פוליטי אחר, העשוי ביד אומן,
נשא את השם המאקאברי גוויות נפלאות.
הבמאי הוא פראנצ׳סקו (לאקי
לוצ׳אנו) רווי, הבונה מסביב לסידרת-
רציחות של שופטים, במדינה דמיונית,
משל על מצבה של הדמוקרטיה, עם כל
אחיזתיהעיניים והשחיתות שגה.

הסרט עשוי להרגיז את שני הכוחנות,
הימין והשמאל. ראשית, משום שרתי מראה
אותם משתפים פעולה, ביניהם, ומחלקים
לעצמם את העוגה הלאומית (וזה בהחלט
מזכיר׳ עניינים מסויימים בישראל) .שנית,
משום שכל הדוגלים במהפיכה כועסים על
המישפט המסיים, האומר ני ״האמת איננה
תמיד מהפכנית.״
וסרט פוליטי שלישי, שבעיני הוא הסרט
החשוב ביותר שהוצג בפסטיבל כולו,
סרט תעודי של מארסל (הצער וחזזוזלה)
אופולס, הנקרא זכר הצדק.
הסרט, הנמשך ארבע וחצי שעות. מחולק
לשניים. החלק הראשון מוקדש ל־מישפטי
נירנברג, החלק השני להשפעתם
על העולם. מסביב לכל מה שקרה בבית
המישפט בנירנברג, בשנת ,1946 יוצא
אופולס למחקר מרחיב ומעמיק ביותר על
משמעות הצדק, על האחריות הקולקטיבית
או האישית של האנשים, ועל הלקחים
שנלמדו, או לא נלמדו, ליתר דיוק, ממיש-
פטים אלה.
הוא מעמיד את טלפורד טיילור, התובע
האמריקאי דאז, מול דניאל אלסברג, המאשים
את אמריקה של היום. את אדגר פור,
התובע הצרפתי שהפך, בינתיים, נשיא
הסינט בצרפת, וחמודה שגרינג עורר בו
מידה מסויימת של הערצה, מול באטה
קלארספלד, המאשימה את מישטרי היום
בהשלמה עם חטאי האתמול. מי יתן ותיווצר
ההזדמנות לראות סרט זה גם בישראל,
מתוך תיקווה שהצופים יראו לא
רק מד, שמתרחש על המסך, אלא גם ישכילו
להסיק את המסקנות לגבי המתרחש עתה
סביבנו.

היהודי הו א
עלו ק ה
ן * רמו של אופולס מהווה למעשה
^ גשר לנושא נפוץ אחר בפסטיבל,
בעיית היהודים.
צר המלאכים של השווייצי דניאל שמיד,
לפי תסריט של הגרמני ורנר ריינר פאס-
בינדר, מציג את היהודי כנושא דגל הקפיטאליזם
העולמי, עלוקה המוצצת דם
גרמני מתוך נקמה על השואה.
מר קליין, שביים ג׳חף לוסי עבור אלן
דלון, מספר על אלזסי בשם קליין הנחשד
כיהודי, והמנסה לשווא להתנקות מן האשמה.
העובדה שמר קליין האלזסי קונה
בפרוטות רכוש של יהודים חסרי-ישע
הופכת אותו דמות שלילית, עיט הפושט
על גוויות. אולם מהתיכנון השטני של
היהודים, המחשידים אותו בפני הגסטאפו,

נודף מדי ריח של זקני ציון פל-יכולים.
ונסיונו של לוסי לחקות את היצ׳קוק מיו תר
לגמרי, כי לא נולד עוד מי שישיג
את השועל הזקן בתחבולותיו, וכל המתחרה
בו אינו יכול לא להפסיד.
הסרט היהודי היחידי שנעשה מתוך
אהבה ואהדה לנושא בא מארצות־הברית.
שמו התחנה הבאה, גרינויץ׳ וילג׳ .עשה
אותו פול (הארי וטונטו) מאזורסקי, כשהוא
מבסס את מרביתו על זיכרונות אישיים,
ונושאו — בחור יהודי העוזב את הבית,
בתחילת שנות ה־ ,50 עוזב את סינר אמו
היהודיה והולך לגור בקרב הבוהימה של
גרינויץ׳ וילג׳ ,בדרכו לקאריירה של
שחקן. יש בסרט הרבה הומור, הרבה אווירה,
והרבה חיוכים. גם אם כל מה שקשור
לצד היהודי בו מוכר וידוע מסרטים
קודמים, הרי נוכחותה של שלי וינטרס,
בתפקיד האם, נותנת לדייסה הישנה תבלין
חדש.
אם מדובר בקולנוע האמריקאי צריך
להזכיר את נהג מונית של מרטץ (אלים
לא גרה כאן יותר) סקורזסה, סרס שזכה
כבר להצלחה מיסחרית עצומה בארצות-
הברית, והביא תהילה רבה לשחקן רוברט
דה־נירו. הסרט הוא דוגמה קיצונית של
התיסכול, חוסר־ד,קומוניקציה והאלימות,
הטמונים בכל יושבי הכרך האמריקאי,
מגיע לשיאי פורענות סאדיסטיים, שהם
מצד אחד מוגזמים, ומצד שני מייותרים
בהחלט. בגללם ניתן אולי להתייחם לסרט
כאל תיאור מיקרה פאתולוגי, ובתור שכזה
בעל עניין מוגבל, ולא כסרט על המציאות
האמריקאית.
ואלימות. היא כמובן שוכנת במקום־
כבוד כימעט בכל סרט בפסטיבל, ללמד
שכאלה הם פני העולם, ואסור לשכוח
זאת. מקנדה ליפאן, ומיוגוסלביה לבראזיל,
נדמה כאילו האנשים הפכו אכזריים יותר,
או מרוסנים פחות, או שפשוט היו תמיד
כאלה, אבל המסך לא העז עד היום להראות
את פרצופם האמיתי. כריתת אברים מול
המצלמה, רצח אב ואם ומישכבים במיש-
פחה הם עניינים של שיגרה, ומבקר־קול-
נוע, המתייחם ברצינות למיקצועו, יהפוך
בסופו של דבר לקשוח ביותר.
לא כדאי להרבות עוד פרטים על הסרטים
הרבים שהוצגו כאן. למרביתם יש
עניין לבעלי־מקצוע בלבד, ורובם, השנה,
חזרו על מה שנאמר על־ידי יוצריהם
בשנים קודמות. אך למרות זאת, אי-אפשר
שלא להזכיר שני סרטים, שאולי לא יוסיפו
לתהילת יוצריהם, אבל הוכיחו שוב את
עליונותם הבולטת.
האחד, הנוארקיז ד׳או, סרט של אריק

אינגמר כרגמן עם ליב אולמן כחסרטת ,,פנים אד פנים
וידוי של תיסכולים
(אהבה אחו־הצהויים) רומר, לפי סיפור
של היינריך פון־קלייסט, הוא פנינה מחושבת
עד לפרטיה הקטנים ביותר. הוא
מהווה לא רק ביקורת חברתית מחוכמת
מאד על גרמניה של סוף המאה ה־18
(קלייסט מספר על מארקיזה, שניצלה בנס
מאונם חיילים רוסיים, בעזרתו האדיבה של
קצין, רק כדי שיסתבר לה לאחר־מכן שהיא
בהריון, מבלי לדעת ממי׳ איך ולמה) ,אלא
מחווה אינטלקטואלית לרוחו של קלייסט,
ומופת לקולנוע משובח. חבל רק שאיפוקו
המפורסם של רומר יוצר קרירות מחושבת
מדי בסרט, הפונה אל ההיגיון יותר מאשר
אל הרגש.
הסרט השני הוא פניס אל פנים של
אינגמר ברגמן, סרטו האישי ביותר עד
היום, וידוי קורע-לב על התיסכולים והמעצורים
הנפשיים שהם תולדה של חינוך
פרוטסטנטי מהוגן לפי כל הכללים, מאבק
מתמיד לשפיות בעולם שהוא כולו מטורף,
ועמידה בפני אימת המוות והזמן החולף,
הטמונה באדם מן הרגע שנולד.
כל אלה נושאים שהופיעו גם בסרטיו
הקודמים, אך מעולם לא בצורה בולטת
כל-כך, בהתגלמות המסחררת של ליב
אולמן, שדרכה מציג ברגמן את בעיותיו-
שלו. ואף אם בחלקים מן הסרט אין ה
במאי
השוודי הגדול מגיע לאותו עושר
דמיוני שהתברך בו קודם, הוא עדיין
משכמו ומעלה מעל התחרות.

מנ ח ם גולן
מב טי ח
ף* ינתיים, על חטיילת, העסקים
2נמשכים כרגיל. בבתי־הקפה מספידים
את רומן פולנסקי, על הכישלון החרוץ של
הדייר, הן כבמאי והן כשחקן. מנחם גולן
מבשר במודעות גדולות שאליזבת טיילור
תככב בסרטו הבא, השגריר. דושאן(סרט
מתוק) מאקאבייב מסביר שוב לידידיו מה
בדיוק קרה בינו לבין כוכבתו הקנדית
קארול לור (שטענה, כמה ימים לפני כן,
כי השתמשו בשמה לרעה כדי לפרסם את
הסרט) .במלון קארלטון שותים שמפניה
כמים, במסיבת־קוקטייל של ברוט, שבה
נדחקים הכוכבים זה אל זה, תחת ההבזקים
המאיימים של המצלמות. ומבקרים, שעיניהם
בוהות מרוב סרטים, חוקרים זה את
זה מה כדאי לראות ועל מה אפשר לוותר.
הכל מסכימים שזה יותר גרוע מתמיד,
והכל קובעים פגישות לשנה הבאה.

פירטו שד מיקוש יאנסקו :״חטאים פרטיים, מעלות ציבוריות״
חגיגה של ניאופים ועירום

#גד? /שדייזיד׳ 5

העולם כולו סכיזופרני. וכל החברה מטורפת
לאה פורח יקבעו מהי סיפרות

ה. ד .לאינג

החברה המטורפת

יגאל אלון

,סבבים׳ מאת: ר.ד. לאינג
הוצאת, כמתת 95 /עמודים

לפני בשלוש שנים ראה אור בעברית סיפרון צנום, שהוא ספק פואימה ספק מיצבור
סבוך של קשרים־אנושיים, המוצגים כשפה תחבירית אסוסיאטיבית, המעלה מתוך ניבכי
הסכיזופרניה תיאור אמת אנושית של מסע אל האימה, ותהליך ההשתחררות ממנה.
ר.ד. לאינג נחשב ביום כאחד האישים הבולטים ביותר בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה
מאז ימי זיגמונד פרויד, וכאביה של תודת האנטי־פסיכיאטריה. סיפרו סבכים לא זכה
בארץ בקבלת־הפנים אשר לה ראוייה תורה
חדשנית זו.
בסידרת ספרים שפירסם לאינג במהלך
אינני ואוי לנן ןשיש לי
20 השנים האחרונות, וביניהם הפוליטיקה
של הניסיון, האני החצוי, אני וזולתי,

שפיות, טירוף והמישפחה ועובדות החיים, לנן לנו
הוא סותר את כל הנחות־היסוד של ה/

פסיכולוגיה.
ביצירותיו מתמקד עיקר עי*

סוקו
של לאינג בסכיזופרניה, שלדבריו
נ ל סד, שיש לי גנו ב
גנבתי זאת
היתד, במשך עשרות בשנים אטומה למחקר
* ן ולהבנה. לאינג, שבמשך שנים חקר תת*

עולם זה בחוליו ובעצמו, הגיע לאבחנה
מפני ש
מסגי ש
שאנו עשויים להבין את הסכיזופרן רק
כאשר נחדל לראות בו חולה יוצא־דופן,
אינני ראוי לזה
ונראה בו ״יצור אנושי מעונה ונואש״,
שאת התנהגותו המוזרה עלינו לפרש לא
כ״סימני מחלה״ אלא כ״ביטוי של קיומו״.
הנן זת־היסוד של לאינג דנה בבני״אדם הנדחפים אל הסכיזופרניה, שעה שהם לכודים
בחברה ההורסת את חוש־הזהות שלהם, והמאלצת אותם, כפרטים, לבנות מערכת התגוננות
המכונה, האני המזוייף׳ ,שמטרתה להפריד בין ה,אני׳ לפעולותיו.
לדעת לאינג מתרושש במצב זה האני-הסגור, כאשר חייו הפנימיים של האדם הופכים
לריקניים ונחנקים, ובשעה שה,אני׳ חותר לפרוץ החוצה, הרי שנדמה לו כי בחוץ
אורבים לו אותם כוחות עוינים שדחפוהו להסתגרות, כד שאין לו לאן ללכת, והוא
משתגע. טענת־היסוד של לאינג, שחלקה מתבססת על פרשנות יצירות־סיפרות של
דוסטויבסקי, קאפקא, בקט, ז׳נה ואחרים טוענת כי עולמנו כולו סכיזופרני, וכל החברה
היא מטורפת. וההבדל היחיד בין החולים לביו השאר הוא בכך שהחולים מודעים לטירופם,
שעה שהשאר מרמים את עצמם באשלייה שהם שפויים.
הנחה זו הביאה את לאינג לדחות את שיטות־הריפוי המקובלות בפסיכיאטריה, ולכן
הוא ייסד את קינגסליי הול, אותו הוא מכנה כעיר־מיקלט. לדבריו, החברה אינה סובלת
את הטירוף וטירדותיו, מאחר והיא יראה אותו בעזרתם של הפסיכיאטרים, שהם נציגי
הטכניקה הרשמית של הפאנילה הכללית השלטת בעולמנו.
לפי תפיסתו של לאינג, הרי שהפחד, המשותף לכולם׳ הוא הפחד שאנחנו מפחדים
איש מפני רעהו, ולדבריו אלה הם ״פחדים מפני דלתות סגורות, חושך, חיות, בדידות,
ומעל לכל הפחד מפני הזולת. פחד זה הנו יסודי. זהו הפחד שאנו חשים כל אימת שאנו
מושיטים יד למישהו. הרי הפחד היסודי ביותר חוא הפחד מפני מצב־חולשה, להימצא
לפתע ללא הגנה, להיות נתון לחלוטין לרחמי הזולת.
בספר סבכים מעלה לאינג את תיאור ופירוט תהליך התפרקות־הפחדים של מצב
סכיזופרני, בצורה שירית, המתארת סיטואציות סכיזופרניות, שדרכן נעשה תהליך
הריפוי, או שיחזור אישיותו של החולה, כפי שהדבר מודגם בקטע הבא :

411 -1

אינני ראוי למה שיש לי
לבן בל מה שיש לי גנוב.
אם יש לי זאת,
ואינני ראוי לזה,
לבטח גנבתי זאת,
מפני שאינני ראוי לזאת.
איני ראוי לזאת
מפני שגנבתי זאת.
גנבתי זאת
לבן איני ראוי לזאת.
איני ראוי ליאת

מיהו מקסים גורקי הי שר אלי?

סמיח אל־קאסם

קשר של שתיקה

פקידי־הסיפרזת של

שי״ עגנו!

סמואר בחט

לבן לבטח גנבתי זאת.
או, זה ניתן לי כמעשה חסד מיוחד
על-ידי מישהו הראוי לזה
לבן מצפים ממני להיות אסיר־תודה על כל מה שיש לי
מפני שמה שיש לי
ניתן, לא נגנב.

לא ייפלא שהחברה הישראלית, שהיא שמרנית בביקורתה העצמית מחד׳ וביחסה
לנכאי־הרוח החיים בקירבה (שעה ששיטוודהריפוי כאן מפגרות לעומת החידושים
שנעשו בתחום הטיפול במחלות־רוח בעשור האחרון) ,התעלמה לחלוטין מסיפרו היחידישל לאינג שראה אור בעיברית.

השחיתות חוגגת

מי מריבה

המועצה לתרבות ולאמנות, בראשותה של הגב׳ לאה פורת, המממנת כתביעת מהודר
לאמנות, חצי־תריסר תיאטראות, מחזאי־חצר, הוצאה לאור -של סיפרי־מופת אשר המופת
שבהם מוטל בספק, ועוד כהנה וכהנה, פתחה ב״מיפעל לעידוד הספר העיברי.״
לדברי הגברת פורת, שכישוריה בניהול חיי התרבות בארץ טרם הובהרו לאיש
מאנשי התרבות, מטרת המיפעל החדש היא לעודד את תפוצת הספרים המקוריים, על-ידי
רכישה מרוכזת של סיפרי פרוזה ושירה. לדבריה, ייבחרו הספרים על־ידי ועדת־מומחים
מיוחדת, שמונתה מטעם מועצת הספר העברי והמועצה הציבורית לתרבות ולאמנות.
מסתבר שפקידי־תרבות יקבעו את הספרים המקוריים ״הראויים לרכישה״ ,לדברי
גב׳ פורת׳ דבר שאינו מוסיף תרבות ל׳מיפעל תרבותי׳ זה. מעניין אם פקידי־התרבות
הנ״ל ימליצו על סופרים ומשוררים צעירים, המורדים במוסכמות תרבותיות, כפי -שמרדו
בעשרות השנים האחרונות יוצרים כאורי צבי גרינברג, יונתן רטוש, פינחס שדה, עמוס
קינן ואחרים — או -שהם ימליצו על יצירותיהם של אפיגונים, העומדים לרשת את
מקומם של מגד, גורי, שמיר, ברטוב, ט .כרמי ודומיהם.
במילים אחרות: השחיתות התרבותית חוגגת.

הסופר ששווה מיליון

1191

סיפרו של יגאל אלץ בית־אבי, שראה לאחרונה אור בארצות־הברית, זכה בביקורת
נלהבת של המבקר מארק מירסקי, שכתב בין השאר ״על אף חינוכו האוכספורדי,
כותב יגאל אלון כמו מקסים גורקי והוא מוסיף שהספר ״מהווה תופעה סיפרותית
מרעננת כמו האביב המתוק במידבר, והוא כתוב בצורה כנה ולירית.״ בחוגים סיפרותיים
בירושלים רווחה השבוע הבדיחה• ,שכאשר יתורגם לאנגלית סיפרו -של יצחק רכין,
הנושא אותו השם (בית־אבי) ,ישווהו המבקר מירסקי לפיודור דוסטוייכפקי, או
לאגטץ צ׳כום, שחינוכו בגיבעת־הקאפיטול לא פגם בכישרונו. י• במאמר של
העיתונאי יוסי ביילין, שפורסם בדבר 25.5והדן באנסמבל הקאמרי, מצוטט מנהלו
הנוכחי של האנסמבל, האמרגן יעקטג אגמץ, המשבח את מנהלו האמנותי, המלחין
לוצ׳יאנו כריו, כ״סטראווינסקי של המאה ה־,20״ הגדרה מתמיהה במיקצת, מאחר
שסטראווינסקי עצמו הוא פסטראווינסקי של המאה זד • 20 משורר מפורסם, שליווה את
ש״י עגנץ בארצות־הברית אחרי זכייתו בפרס־נובל נזכר ה-שבוע, כיצד פסע יחד עם
עגנון בשדרה החמישית בניו־יורק, שעה שהסופר הקשיש מילמל לעצמו ללא-הרף את
המישפט ״זה יעלה להם מיליון לירות ...זה יעלה להם מיליון לירות כאשר שאל
המשורר לפשר המיליון, חייך עגנון לעברו, ואמר :״עכשיו הם יצטרכו להעניק לחיים
הזז שוב את פרס־ישראל, להוציא־לאור מחדש את כל כתביו, ולהציג את מחזהו בקץ
הימים״ .ואכן, תוך חמש שנים התגשמה כל נבואתו של עגנון, שהסתכמה בלא פחות
מן הסכום שנקב • 1בשוודיה רואה אור בימים אלה מהדורה שוודית נרחבת של שירי
יהודה עמיחי !• בלונדון נחוג יום־הולדתו ה־ 70 של המספר והמחזאי האירי וחתן
פרס־נובל, פמואל סקט (מחכיס לגורו) ,בצורה מקורית ביותר, כאשר באחת מהגלריות
מוצגת תערוכת רישומיו של הצייר הישראלי אכיגדוד א דיכא, המעטרים את יצירותיו
של בקט, המבכר רישומים אלה על אחרים !• בחיפה ראה אור ספר־שירים חדש של
המשורר הדרוזי, איש רק״ח סמיח אל־קאסם.

״ כ אן ש

כ אן

חו פ ש...

מו ת ר

ל כ תו ב

ספר

פו רנוג ר פי ולהע לי ב

לכרוע או לא לכרוע בו ח
• קלמן סגל נולד בגליציה ב־.1917
בשנים 1936/9ישב בכלא סובייטי. עם תום
מילחמת־העולם השנייה חזר לפולין, בה
פירסם למעלה מעשרים רומנים בפולנית,
ומיספר ספרי־שירה באידיש. הוא עלה
ארצה ב־ 1970 ופירסם את ספרו מות הארכיבר,
שהוא סאגה המתארת את הכחדת
יהדות פולין. סגל, המתגורר בירושלים והממשיך
לכתוב בפולנית, החל מתאר בסיפוריו
האחרונים את החברודהישראלית בתיאורים
ריאליסטיים יותר מאשר ילידי-
הארץ, תוך דילוג על הקשיים הלשוניים.
לדבריו הלשון משמשת את הסופר
כחומר, כשם שהאבן משמשת את הפסל.
ואין סיבה שלא אתמודד עם המציאות הישראלית
בלשוני...״
• גישה מציאותית זו בולטת בסיפרו
השני של סגל, שראה אור בעברית, בית
הקפה המכושף, הדן בכמה מסיפוריו ברותחין
את תהליך המעבר שלו מתרבות אחת
לאחרת, תוך תיאור השפלתו כסופר עולה
חדש, שנקלע לחברת אוכלי־אדם ספרותית,
המתוארת בעטו הצינית והמרירה, תוך
פירוט תלאות־הקליטה הפיקרסקיות שלו.
תיאוריו מהווים עדות צורבת לדלותה
וקטנוניותה התרבותית של הספרות העברית.
כושרו הספרותי המעולה מעמיד אותו
בשורה הראשונה של הספרות־הישראלית
כיום, וזאת מבלי שהוא זוכה למקום הראוי

• הקטעים הבאים לקוחים מתוך סיפורו
לכרוע או לא לכרוע ברך? שהתפרסם בספר
בית הקפה המכושף :
• סופר ידוע שפגשתיו בימים הראשונים
לבואי, הבטיחני בי חופש״ההבעה של
האמן כאן הוא מוחלט, ואין להשוותו
בלל אל התנאים העלובים, שבחם
חיים ונאנקים הסופרים שמאחורי מסך-
הברזל. שם חם מוגבלים באפשרויותיהם
ומצרים את בעדיהם.
״אתה בודק,״ אמרתי .״שם היה מבקר
אותי מדי בוקר שוטר, שהיה מתיישב
ליד שולחן־הבתיבת שלי ומביץ מעל כתפי
במה שאני בותב. ואם לא מבא דבר״מה
חן בעיניו, היה מיד מוחקו בעיפרון
אדום.״
״באן אין בנזורח,״ הבהיר לי חסרפר.
״באן מותר לן הבל. באן רשאי אתה להעליב
שר. באן מותר לך לבתוב רומאן
פורנוגראפי.״״
״איני יבול״.
״מה אינך יבול ז״
״איני יבול לבתוב רומאן פורנוגראפי,״
עניתי .״ולהעליב שר — הרי זה עניין
משתלם לעתים. אבל לעת-עתה איני יודע
עוד את מי מחם להעליב, ומאיזו סיבה.״
לבל הרוחות ! לא ידעתי שלחעליב שר
הוא עיקרו של החופש.
ובעצם, יקח אותו השד, את הספרות
בולה ! ואת הסופרים גם בן ! מאחזי־עיניים
הם, באיצטלה של בוהן גדול.

ס אחר היכרות ראשונית עם הארץ,
כאשר המספר ניצב מול הכותל-ד•,מערביי,
ואינו בוכה, מנשק או מתפלל לו, מבקרת
בדירתו בת־דודה, המרעיפה עליו עצות :
״באן לא תהיה עוד פריץ גדול כלבך.
שמעתי ששם היית יחסן גדול אצל
השודדים. אומרים שהיית שם סופר...
יחיה עליך ללמוד מקצוע,״ אמרת בת-
הדודה, מתוך השתתפות בצער.
״יש לי מקצוע,״ עניתי.
״אני יודעת. היית סופר. אבל כאן יש
לנו סופרים משלנו.״

• המספר פוגש בחבר מלפני שלושים
שנה בפולין, שעלה אז ארצה; החבר מנסה
ללגלג עליו:
״אל תשכח כי בעוד שאתה בנית עש

הבהרתי מה היתח כוונתי, וקמתי
מן הכיסא.

!• כעבור זמן עורך סופר אחד מסיגה
לכבוד המספר. את המסיבה פותח המארח,
ומשבח את כישרונו חסיפרותי של המספר :

קלמן סגל וסיפרו
״שיתוודה על בירכיו ויבקש מחילה...״
רים וחמש שנה את הסוציאליזם הפולני,
ייבשנו אנחנו באן את הביצות.״
״אתה שקרן 1״ אמרתי .״אני לא בניתי
את הסוציאליזם, ואתה לא ייבשת את
הביצות. אני בדיתי מלבי מעשיות ו ממאנים.
ואתה עשית עסקים לא־בשרים
עם האנגלים. והיום אתה מוכר עתיקות
מזוייפות, קרמיקה, עתיקת־יומין׳ המייו-
צרת על־ידי קדרים ערבים ביריחו או ב־בחברון.
מעולם לא ייבשת שום ביצות״.

• במהלך פגישותיו מגיע המספר״אל
פרופסור אחד, שהוא ״מרצה לסיפרות
וידיד לסופרים שעלו לישראל.״
״העיקר שאתה כבר כאן אמר בלבביות
.״אצלנו לא הולכים לאיבוד. אתה,
דומני, סופר.״
״דומני,״ עניתי בענווה.
״מה פירוש, דומני׳ 2או בן או לא.
כלום אינך בטוח 2״
״לא. אינני בטוח. זה אחד הדברים
שחסרתי תמיד.״
״אני מבין. לי נאמר שכתבת משחו.״
״נו, כן ...משתו באמת כתבתי, אבל...״
״טוב, אתה מחפש עבודה 2״

״אני יכול להציע לך עבודה בספרייה
האוניברסיטאית. האם זה מתאים לך 2״

״ואני אינני בטוח בל-בך בזה. אין זו
עבודה מחקרית. אינני יודע, אם ברור
לך טיב העבודה בספרייה.״
״אני יכול לתאר לעצמי, פחות או
יותר״.
״פחות או יותר, זה בך: מגיעים אלינו
הרבה ספרים מכל העולם בבל מיני שפות.
חבילות גדולות, ארגזים. את הארגזים
צריך לפתוח. להעביר את הספרים, להעלות,
להוריד. זו בעצם עבודה פיסית. אבל
תסתדר, עדיין אינך זקן בל־בך״.
״לא, עדיין אינני זקן בל-בך.״
״בן כמה אתה ״2
״ואתה, אדוני הפרופסור 2״
״אין זה שייך לעניין,״ אמר ופניו קדרו
פיתאום.

• המספר מחליט לפנות לאחת ההו־צאות-לאור
המכובדות שבארץ:
מצאתי בספר״חטלפונים את מיספרח
של הוצאת ספרים דגולה וצילצלתי. אמרתי
שאני סופר שעלה לא מזמן. ובידי
רומאן לא רע, ואני מחפש מוציא-לאור
ובו׳ .מעברו השני של הקו ענה לי קול

בי א טון

גזעליי*

>׳ אץי ^ ילייי י

אשה, שאין כמובן שום קושי להוציא ספר
טוב.
״הבא לנו את כתב־היד שלך, נראה
מה היקפו ונעשה חשבון.״
משהו פה היה חשוד בעיני.
״איזה חשבון 2״ שאלתי.
״אתה רוצח מן*הסתם לדעת במה
יעלה לך הספר 2״
״אינני מבין. מדוע זח צריך לעלות ליז״
״אנו מוציאים ספרים, אבל על המחברים
לכסות את ההוצאות״.
״אין ליי בסף״.
״אינני יכולה לעזור לך״.
״נו, תחיי בריאה ! ״
הנחתי את השפופרת: עוד בועת־סבון
התפוצצה.

ן • חבר ילדות של !המספר בא מהקיבוץ
ומובילו לעסקן ציבורי אחד, העורך נתבעת.
העורך
אמר שטוב עשיתי שעליתי לישראל.
על בל יהודי חובה לעלות לישראל,
ובפרט על סופר יהודי. הוא הוסיף
שטוב עשיתי שבאתי אליו, זו הכתובת
הנכונה לסופר. עלי לפרסם עכשיו הרבה,
שהקורא בארץ יכירני. ועלי עכשיו לכתוב
הרבה, שקולמוסי לא יחליד. הוא
נבון להדפיס משהו מיצירותי, אף שלצערו
לא יובל לשלם לי שכר-סופרים.
אבל בשביל סופר יש דבר-מה יקר משכר־סופרים:
כבוד.
נתתי לו להביו שאיני מבקש כבוד, אלא
מחפש פרנסה, חווה אומר, במיקרה דנן,
דווקא שבר־סופרים.
״לא,״ עניתי מבולבל כלשהו .״מימי
לא כתבתי לשם כסף בילבד. ותמיד כתבתי
בעד בסף. זו היתח עבודתי, פרנסתי,
כאילו חייתי מסתת אבנים או תופר מכנסיים.״
״סיפרות
וכסף הם שני דברים נפרדים,״
הורני .״הכסף משחית. מי שכותב למען
כסף — מוברח למכור את עצמו. משום
בך לא היתח בארץ, שבה חיית, סיפרות
חופשית טובה. שם מקבלים הסופרים
בסף וסטיפנדיות, וזה מחייב אותם למלא
אחר צו המישטר האדום. אצלנו אין
קונים אדם בכסף. הסופר הוא יוצר
חופשי, וקיים עיקרון ההתחרות החופשית.
מי שמסוגל — צף ועולה למעלה.
״נו, כן ״,גימגמתי ,״אבל לא כל אדם
יודע לשחות״.
״אינני יורד לסוף דעתך. מה רצונך לומר
בזה ״2

הוא דיבר על ספרים שכבר כתבתי,
ועל אלה שאכתוב בעתיד. לא הבנתי את
כל המילים, כי הייתי תפוס במחשבותי,
וחשתי כי נאה הוא מצידו — ומצד בל
האנשים שבאו — לדרוש בשלומו של
ידיד, לשתות עימו כוסית, ובהזדמנות
זו לגלגל בבמה עניינים מיקצועיים, המעניינים
את כולנו. ועוד חירהרתי שאני
אסיר-תודה לכל על ערב יפה זה, ואפילו
לקבסתן גומולקה, על ששיעמם אותי עד
בדי כך שהייתי נאלץ לעזוב את פולין.
כשסיים בעל״הבית, ביקשתי לומר מילים
אחדות, ואמרתי מישפטיס אחדים
— שלא היו יפים בפי שעלו במחשבותי ;
הטילה שבמחשבה תמיד יפה מזו הנאמרת.
אחר-בך נטל את רשות־הדיבור
אחד האורחים. לא הכרתיו אז, ואיני
מכירו עד היום. רק ידוע לי שהוא סופר.
״ידידים חשובים,״ פתח ,״אני מברך
בחום את עמיתנו החדש, שהואיל לבוא
ולהתיישב בארצנו. אבל לפני שאני מברך
אותו, אני פונה אליו בשם כולנו ותובע...״
כאן תפסיק הפסקה ריטורית, שתק
רגע, אבל הד קולו עדיין צילצל, כי היה
לו קול יפה, מתכתי. ומייד המשיך :
״אני תובע שיכרע ברך. אני תובע
שיכרע ברך מייד לפני כולנו יחד, ולפני
כל אחד מאיתנו לחוד, ומייד ! שיתוודה
על ברכיו ויבקש מחילה מכל אחד
מאיתנו ! אני רוצח לשמוע את וידויו, על
אשר חי בארץ שבה חי.״
ארבעים או שישים זוגות עיניים ננעצו
קודם בו, אחרי-בן בי, ושוב בו. היתה
דממה, דממה בה גדולה ששמעתי את
חולם הדם בעורקים. והלח המשיך :
״נאמר באן שהוא סופר. אולי. לא
קראתי את ספריו ולא אקרא אותם עד
שלא אראה אותו ואת חבריו, שבאו
מאותה ארץ, כורעים ברך. שיכרע ויאמר

יידיי •״
הוא סיים, ועכשיו התרכזו כל המבטים
בי. חיכיתי רגע בהנחה שמישהו יאמר
דבר״מח, אבל הבל שתקו. ואני מבין
שהם שתקו, כי ההצעה עשתה רושם עז
ומרתק, וחבל היה להפסיקה בראשיתה.
חיכו לי. היה מתח. ואני עדייו לא ערכתי
את מחשבותי: להקהות את שיניו או
לא 2לשבש את השימחה וההצגה 2
״גבירותי ורבותי הנכבדים,״ אמרתי,
״קבלת-הפנים שערכתם לי באן נוגעת
ללב ומאלפת. עכשיו אני יודע, עכשיו
אני מרגיש שאני בבית, בארצי, כי אילו
הייתי אורח סתם, לא היו אל־נכון מבקשים
ממני שאכרע ברך לפניכם. לכרוע
ברך כבר לא כרעתי מזמן, ארבעים שנה,
מן הסתם, חלפו מאז ברעתי ברך —
ואתם בוודאי תצחקו: אז כרעתי ברך
לפני גברת צעירה ונאה שאהבתי מאד,
ושאהבה אותי. מאז לא תבע ממני איש
שאפול על ברכי. והיום לא קל לי לעשות
זאת: הרימטיזם הארור ...אתם יודעים,
מן הסתם, מנסיונבם מה פירוש הדבר...
אני מבקש, לכן, שתשחררוני מזה. בפרט
שאתם אינטלקטואלים וסופרים. סופרים
הם בדרך־בלל נגד זה שאדם יכרע ברך
בפני אדם אחר. היה אומנם משורר אחד,
שאהב כי יכרעו בפניו, אבל הוא, בפי
שסבורים, חיה גראפומן, הוא היה קיסר
ושמו חיה נירון. ובמה שנוגע לאמירת
וידוי ובקשת מחילה: זה לעולם אינו
עשוי להזיק. אני מודה, שחטאתי חרבה
ועשיתי שגיאות רבות. מיחלו לי על
השגיאה הגרועה שעשיתי מימי: שאני
נמצא עכשיו ביניכם.״
הזזתי את הכיסא ויצאתי.

״ברגע שניתלה בן־יו סו, היה בווול׳ שעלי רמלא את מקומו
אל פי ם הרגי שו כמוני. הייתי בז לעצמי אילו נ הג תי אהות...
בשבוע שעבר הבעתי, במאמרי ״גנרל באוקר׳ /את הדיעה שחרבה שגיאות
של המימשל וכוחות״הביטחון בגדה ובגליל היו נמנעות, אילו חיו מנהיגי המדיגח
אי-פעם במחתרת אמיתית, והבינו את הכללים הפועלים בה והמשפיעים עליה.
רשמתי להלן כמה זיכרונות, דדי להדגים למה התכוונתי. אני עושה זאת
בהיסוס רב, כי חלקי במחתרת היה כימעט אפסי. הצטרפתי לאצ״ל לפני יום־
הולדתי ה־ ,15 ופרשתי, אחרי שני פילוגים מכאיבים, קודם שמלאו לי 8ג, כאשר
התקומם הגיוני יותר ויותר נגד התפיסות של חאירגון, בתחומים רבים. שלוש
שנים אלה, אף שהיו אחת החוויות העזות ביותר בחיי, היו עדיין רחוקות מן

המאבק המר, לחיים־ולמוות, שניהלו אצ״ל ולח״י שנים אחדות לאחר־מכן.
נדמה לי שעדותי יכולה בכל״זאת לתרום דבר, שאינו מופיע בסיפריחם של
המנהיגים והמפקדים שכתבו על מילחמת המחתרת: מה הרגיש צעיר פשוט
שהצטרף לאירגון, מה נעשה בליבו וסביבו. ייתכן שהדבר מאפשר הסקת מסקנות
מסויימות, שחן נכונות גם כיום — כאשר השילטון הוא בידינו, ובניו של עם אחר
הם המתקוממים נגד שילטון זח.

אור אבנר•

!׳נחחהחן החחווו־ת
ן* שכמי לא, מכבר בחדר של בית־מלון, אי־ישם באירופה, ושוחחתי עם פלסטיני
צעיר, הממלא תפקיד פוליטי חשוב. תמיד, בכל חמיפגשיס מסוג זח, שולטת הסקרנות
ההדדית. מה חושב הצד השני 1כיצד פועל מוחו 1מהם האירועים שעיצבו את חייו ן
איך קרה מה שקרה 1

״קראתי שהיית בנעוריך במחתרת האירגון,״ אמר כעל־שיחי .״איך
זה יכול להיות ז איך חגעת לזח?״
״זה היה טיבעי לגמרי,״ השבתי. וסיפרתי.

אדם מת
חיה שלמה צין־יוסך. הוא היה עולה חדש מפולין, בי׳ת״רי. בתמונות חבש
ע* כובע-מיצחייה.
הוא התגורר בראש־פינה, שם החזיקה בית״ר קומונה. היו לבית״ר כמה קומונות
כאלה בארץ, שנקראו ״פלוגות גיוס״ ותיו מעין תשובה לקיבוץ.
מעשהו של בך יוסף היה עלוב למדי. אחרי שהותקף אוטובוס יהודי באיזור צפת
(כמדומני) הוא ארב לאוטובוס ערבי, מלא נשים וילדים, וירה בו. הוא לא הצליח להרוג
איש, נעצר על־ידי הבריטים והועמד לדין.

כיום אין מעשהו של כן־יוסה נראה פמיבצע מפואר. אך בעינינו, אז,
היה זח שיא של גבורה ואומץ־לב.
מזה שנתיים סערו בארץ ״המאורעות״ — סידרת השביתות והפיגועים שהערבים
ראו בה את ״המדד״ הגדול שלהם. הם התחילו באחד הימים, כשהייתי בכיתה ד. אבי
בא לקחת אותי מבית־הספר, וכמוהו עשו הורים מודאגים רבים אחרים, מייד כשנתקבלה
הידיעה •שעשרות יהודים נהרגו ביפו בידי ההמון הזועם.
מאז היה נטוש ביישוב הוויכוח הגדול על ״ההבלגה״ .חיים וייצמן ודויד בן־יגוריון
אמדו שאסור להשיב בטרור על טרור, ויש להתאפק. בוודאי היו להם שיקולים פוליטיים
מתוחכמים, אבל הם לא עניינו אותנו. לנו, שהיינו אז בני 13 או ,14 נראה הכל פשוט
בתכלית: הם הורגים אותנו, ואנו צריכים להרוג אותם. יורים עלינו, עלינו לירות בהם.
מנהיגי היישוב אינם אלא חבורה של פחדנים, עבדים נרצעים של השילטון הבריטי.
קראנו על פעולוודהתגובה של יהודים אלמונים, וליבנו היה עם מבצעיהן. הם ניראו
לנו כגיבורים, המחרפים •את נפשם למען העם. קינאנו בהם, ורצינו להיות כמותם.

ואז, ביום בהיר אחד, קראתי כעיתון ששלמה בן-יוסך נידון למוות.

ברור לי, כיום, שהאנגלים לא יכלו לנהוג אחרת, אחרי שכבר הוציאו להורג כמה
וכמה מראשי המרד הערבי. בן־יוסף ירה בנשים ובילדים, ומבחינת החוק לא היה
הבדל בינו לבין ״אנשי הכנופיות״ הערביים.
אבל לא כך ראינו אנו את הדברים אז. עקבנו בנשימה עצורה אחר המאבק המישפטי,
שניהל פרקליט מזהיר מקנדה, פילים ג׳וזף, אחיו של דוב יוסף. הזעם עלה על גדות
ליבנו, כאשר נגזר דין־המוות. המאמץ להצלת חייו של בן־יוסף הטביע את חותמו על כל
חיינו. עד השניה האחרונה האמנו שהאנגלים לא יעזו להוציאו להורג.
ואז, ביום נורא אחד, ניתלה בן־יוסף — היהודי הראשון שהוצא להורג על־ידי
השילטון הבריטי. על קיר תאו כתב את המילים שכתב זאב ז׳בוטינסקי ״למות או לכבוש
את ההר,״ והוא שר את ההימנון ברגעיו האחרונים.
קראתי כל זאת בעלונים מחתרתיים. הדברים השתלבו בלבי עם כל שירי־הגבורה
ששרתי בחיי, עם כל סיפרי הגבורה ׳שקראתי וסירטי־הגבורד, שראיתי.

ברגע שניתלה בן־יוסף, היה ברור לי שעלי למלא את מקומו. אלפים
הרגישו כמוני. הייתי בז לעצמי אילו נשארתי עומד מן הצד. רציתי
לנקום באנגלים.
כאשד החליט השילטון להוציא להורג את בן־יוסף, פעל בוודאי על פי חישובים
פוליטיים הגיוניים. אבל הוא לא חשב עלי, ועל רבבות הצעירים העבריים בארץ. כאשד
התהדק החבל סביב צווארו של בן־יוסף, עלתה המחתרת על דרך־המלד. אלפים היו
מוכנים להצטרף אליה, ומאות אכן עשו זאת. התוצאות ניראו כעבור שנים.
• מסקנה: אין לוחם שהוא מסוכן יותר לשילטון זר, מאשר הלוחם המת. הוא
מצמיח הרבה־הרבה לוחמים חיים.

המסיתים
£א הסתרתי את זעמי והתרגשותי. ביטאתי אותם בכל שיחה עם חברים וידידים.
/התקרבתי אז ליום־הולדחי וד ,15 ועבדתי כפקיד אצל עורדדין.
פעם עמדנו, כמה פקידים צעירים: ,בבניין בית־המישפט המחוזי (ששכן אז ברחוב
יהודח הלוי 35 בתל־אביב) והתווכחנו בלהט על ההבלגה והתגובה. אחד הפקידים,
מבוגר ממני, העיף בי מביט מחר. כעבור כמה דקות משך אותי הצידה, יושאל אם אני
מוכן לשוחח עימו ברצינות. הסכמתי, בסקרנות גוברת. קבענו שעה ומקום למחרת היום,
ואני חזרתי לעבודתי. המיסדרון היה מלא שוטרים בריטיים, ועל הדוכן ישב שופט אנגלי.
איני זוכר מה היה שמו *של אותו צעיר, שגרם למיפנה כה מכריע בחיי. כאשר
נפגשנו, השביע אותי לסודיות מוחלטת. הוא גילה שהוא שייך למחתרת, ששמה ״האידגון
הצבאי הלאומי״ .השם הזה לא היה אז עדיין ידוע ברבים״ .הוא הציע לי להצטרף.
הוא לא העלים ממני דבר. הוא דיבר על הסכנות, על מה שיהיה צפוי לי אם אתפס,
על העינויים במרתפי הבולשת הבריטית, על המאסר. הדוגמה של בן־יוסף היתה יטריח
ומאיימת. לבי הלם בחוזקה. ביקשתי שהות של 24 שעות.

כמשך אותן 4צ שעות ריחפתי כעולמות אחרים. כל עולמי השתנה
כן־לידה. האםללכת אד האירגון, להיות אחד מקומץ הגיבורים העושים
את ההיסטוריה, להסתכן מדי יום, לאחוז כנשק ז האם אין זה חלום ז

בערב, אחרי הארוחח, ביקשתי את אבי לצאת עימי לרחוב. גרנו אז ברחוב דיזנגוף,
לא הרחק מרחוב גורדון. השבעתי גם אותו לסודיות וסיפרתי לו מה קרה. שאלתי בעצתו.
לא היה דבר בעולם שהיה רחוק מאבי יותר מאשר אליפות וטרור. בגרמניה חונד
על בירכי ההומאניזם, והוא היה אידיאליסט ואופטימי ללא־ תקנה. הוא השיב שאינו
יכול לייעץ לי, עלי לנהוג לפי הבנתי ורחשי־לבי.
עברו שנים רבות עד שהבינותי את כל החוכמה וההקרבה העצמית שהיו כלולות
בתשובה פשוטה זו. מאז. במשך כל שנות פעולתי באירגון, לא שאל אותי עליו, ולא
דיברתי עימו על נושא זה. עם הצטרפותי למחתרת, נותק במידה רבה הקשר שלי עם
הורי. עברתי לעולם אחר.
אילו קרא מושל־המחוז הבריטי ב־שעתו את התיאור הזה, היה בוודאי מאשים את
אבי בחוסר־אחריות מחריד, על שהפקיר את בנו בידי הטרוריסטים. את הצעיר שגייס
אותי, ואת חבריו, היה מגדיר בלי היסוס כ,מסיתים״.
• מסקנה ז כאשר מתחילה התעוררות לאומית אמיתית, כל אדם ברחוב הוא
״מסית״ .אבות מתונים ומודיאגיס לא ימנעו מבניהם להצטרף אל הלוחמים, ואף יתגאו
בסתר־ליבם במעשיהם. המושל הזר לעולם אינו מבין זאת, ועל כן אינו ׳מסוגל אלא
לשפוך עוד ועוד שמן על המדורה.

הכרוזים
£פניכן, כחודשים שביהם בשלה בליבי ההחלטה להצטרף ללוחמים, מבלי
/שהבחנתי בכך, עברו בידי הרבה פיסות־1ייד.
חיו אלה דפים ׳משוכפלים. הנייר יהיה פשוט, השיכפיול יהיה פרימיטיבי. הדפים לא
היו חתומים. עד היום אין לי מושג מי כתב אותם, מי הדפיס, מי הפיץ. אלי הם הגיעו
מידי ידידי־מישפחה, אדם מבוגר מן היישוב, רוויזיוניסט סאלוני. כשגמרתי לקרוא אותם,

שוטרים בויטייס ברחוב תדאביבי: להימנע מעימות

* בדרך־כלל קראו לאירגון בשם ״הגנה ב׳״ או ״ההגנה האזרחית״ או ״הימנית״ .רק
אחרי שהתפלג ב־ , 1936 בין ׳מחייבי ושוללי ההבלגה, השתרש השם ״האירגון הצבאי
הלאומי״ .מחייבי ההבלגה חזרו להגנה הכללית ,״השמאלית״ ,ונקראו בפינו ש״ד, ראשי־התיבות
של ״שמונה־עשר דעקעס״ .אני מניח שהמיספר התייחס למפקדים שחזרו להגנה.

הייתי תות! ׳אומס באיזו שהיא תיבת*זץ,אר דו ד כלל של בביות שמצאו חן בעיני,
או של מבוים,
הכרוזים האלה — הערות על המתרתש, ביקוות על מנהיגי היישוב, התקפה פמזצת
על השילטון הבריטי — מילאו תפקיד חשוב מאד בגיבוש החלטתי. הם הביאו מתגייסים
רבים לשורות אצ״ל, יצרו ם ביבו אווירה של אהדה בחוגים הרבה יותר רחבים.

בדבר אחד אני בטוח: ככל השנים שעברו מאז לא קראתי אי־פעם
חומר כלשהו כאותו צמא, כאותו יחס של ככור, כפי שקראתי את
הדפים ההם. תוף כמה חודשים — ואולי היו אלה רק שכועות — הם
נטעו כי, וכרכים אחרים, החלטה חשוכה מאד.
אני בטוח שאילו נפל לידי היום אחד הדפים האלה, הייתי תמה איד יכול להשפיע
עלי. בוודאי היו הדברים נראים לי עכשיו פשטניים, פרי מוח באנאלי. אין לי שמץ של
ספק שכד הם ניראו אז לשליטים הבריטיים, כאשר קראו את תרגומם בדיווחי הבולשת.
• מסקנה: בשלב נזה של התגמררות לאומית, יש כוח עצום גם למילה
הכתובה העשוטה ביותר. אין צורך בבתי־דפום, בעיתונים מתוחכמים. ושום שילטון
אינו מסוגל לשים קץ לתנועת הדפים המשוכפלים, החשובים והמסוכנים מכל נשק.
הדגל פני כמה ימים הגיא לי אחד מכתבי העיתון ״מזכרת״ מן המערכה בגדה —
) דגל פלסטיני פרימיטיבי, שנלקח מידי המפגינים כאחת הערים. מקל פשוט, פיסת
בד לבן, ועליה ׳מצוייר — בצד אחד בילבד — הדגל בארבעה צבעים.
מבלי־משים חזר זיכרוני אחורה, אל הימים ההם.
אחרי שהצטרפתי לאירגון, עברתי לגור עם אחי המנוח כבוד קטן, כשניים על
שלושה מסרים, מאחרי חנות ברחוב דיזנגוף, מול קפה כסית (שלא היה מפורסם אז).
אחי היה בית״רי. הוא היה מבוגר ממני בשלוש שנים, אבל הרגשתי את עצמי
עליון עליז, שהרי הייתי במחתרת. בלב אנשי אצ״ל בארץ היה אז בוז תהומי לבית״ר,
שפעלה במיסגרת חוקית, ושאנשיה לבשו מדים, חגורות־כתף, כובעי־מיצחייה. אנחנו,
שכבר עסקנו בנשק, חייכנו ברחמים למראה הגי׳ת״רים ש״׳שיחקו בחיילים״.

אגב, תחושה זו של עליונות שבל מחתרת מקנה רחכריה, היא אחד
הגורמים החשוכים כיותר לליכודה ולכוחה. אין דבר המרומם את לבו
של אדם יותר מאשר התחושה שהוא שייר לחכורה מוכחרת, לקבוצת
אנשים המחרפים את נפשם למען ׳הזולת.
לאחי היה רכוש גדול — דגל לאומי. איני יודע היכן סחב אותו. הוא תלד. אותו
מעל למיטתו, בין התמונות של יוסף טרומפלדור ושלמח בן־יוסף.
לי לא היה דגל, ולא כסף לקנותו. תחת זאת קניתי גיליונות של נייר מבריק, לבן
וכחול, והרכבתי מהם דגל. את המגן־דויד גזרתי מגיליון שלישי, בצבע זהב. את הדגל
המאולתר תליתי מעל !מיטתי.
נד ,׳כשהייתי חוזר לחדרון שלנו, אחרי אימון בנשק או זריקת כרוזים, היו מקדמים
את פני שני הדגלים, התמונות של הגיבורים, ואולי (אם זיכרוני אינו מטעני) גם
סיסמה אחת או שתיים. הטך שלנו דמה למועדון — סועדת שנועד לשנינו בלבד.

האם יש משהו המלהיב נער כן 15 יותר מאשר דגל? האם היה
דכר שלא הייתי מוכן לעשותו, למען הדגל?

הדגל שלי חיה עלוב מאד. אילו נפלתי באתת הפעולות בידי הבולשת ואנשיה היו
עורבים חיפוש בהדרת זה, בוודאי תיו צוחקים בבוז למראה הנייר המבריק המודבק. אבל
הדגל המאולתר הזה היה בוודאי מסוכן לשילסון יותר ׳מאשר האקדח, בעל הנוקר השבור,
ששימש לאימונים במחלקה שלי, ושהיה חבוי מתחת למיזדון מיטתי.
׳תמהני, כיום, מה הייתי עושה אז אילו הוציא השילטון חוק האוסר החזקת דגלים
לאומיים. הרי הדגל הרישמי היה הדגל הבריטי, וכל דגל אחר היה דגל של מרי.
חקיקה מסוג זה היתה איוולת, והבריטים היו הרבה יותר מדי ׳חכמים מכדי לחוקקו.
אילו חיה קיים אז חוק כזה, היינו מן הסתם מורידים את הדגלים מקירות החדרון
שלנו. חיינו מחביאים אותם מאחורי הארון. ושם היו מלהיבים אותנו עוד יותר. נדמה
לי שדגל אסור מסונן לשילטון אף מדגל מותר.
• מסקנה ז אין נשק נגד דגל.

ההפגנה
ך* ספר הלכן ׳פורסם ב* 19 במאי .1939 אני ׳זוכר את התאריך בדיוק גם כיום,
י י אחרי 37 שנים.

הסוף: מחצצר ברים׳ מצדיע להורדת הרגי במאי 48׳
לפתע החלה נהירה גדולה לכיכר, מאי־שם הופיעו דגלים, והתחלנו צועדים *גוש גדול

במעלה רחוב אלנבי, לעבר בית־הכגסת הגדול ופסי-ד,רכבה•

איד לתאר את הרגשת האושר, את חדוות הנוח !
כלב מולדתנו הככושה, פרקגו את עול השילטון הבריטי, את הפחד מפגי
.שוטריו וכלשיו:
היינו שיכורים. צעקנו עד כדי צרידות ,״בוז !״ ו״י חי 1״ היה זה אושר עילא
כאשר אחד מאיתנו, הצוציקים בני זד ,15 תפס שניר, של דומיה והצליח לצעוק בעצמו
סיסמה :״עלייה חופשית בוז לשילטון הבריטי מוות לבוגדים ! ״
ידענו ש׳אי־שם, בתוך הגוש, נמצא מפקד היודע.מה הוא עושה. לא ידענו מיהו.
לא הכרנו איש מילבד מפקדינו הישירים, מפקדי הנוגדות ׳ומפקד-חפלוגזו, שאותם
הערמנו כגיבורים ללא הת וללא דופי.
כמו בחלום עברו עלינו הרחובות המוכרים של היינו: גאולה, שינקין, גחלודבנימין,
בלפור, פזא״ה. משני הצדדים הסתכלו בנו עוברים־וש׳בים ודיירי הכתים. צעקנו:
״להצטרף 1להצטרף !״ אך רק מעטים עשו זאת. הבטנו בבוז עמוק באחרים — פחדנים
עלובים, בורגנים שמנים, יהודונים, בני־גטו. לא עלה כלל על דעתנו(כפי שעולה עתה
על דעתי) שאולי נראינו בעיניהם כחבורה של נערים פרועים המפירים את הוראות
המוסדות הלאומיים המוסמכים, אשר קבעו תהלוכה המונית שקטה ומסודרת למחרת היום.
הגענו לביודהכנסת הגדול. מישהו — איני יודע אם היה זר, איש־׳פחתרח, או עסקן
רוויזיוניסטי — עלה על המדרגות הרחבות, והחל נואם :״אם אשכחך ירושלים: ,תישכח
ימיני צעקנו בוז מחי במקומות הנכונים, הנואם ירד, הדגלים התחילו לזוז וכל

הגוש, שבוודאי מנה בבר כאלפיים איש׳ נע הזוב•

כפל חדרך לא נתקלנו אן? כשוטר או כחייל אחד. השילטון כאילו
נעלם מעל פני האדמה.

בסוף רחוב אלנבי נעצר הגוש האנושי. שם, מימין, בבית האחרון, שננו מישורי
מישרד רישום הקרקעות, ד,״טאבו״.
עמדנו, צעקנו, חייכנו. ואז נתגלה לעינינו מחזה מרחיב, שהקפיץ אותנו מרוב
התלהבות: על גג הבית הופיע צעיר, ובידו דגל לאומי.
הראשונים פרצו לתוך הבניין, הופיעו כעבור שניות בחלונות הקומה השנייה.
החלונות נופצו, שולחנות וכיסאות עפו החוצה. עריפת של ׳נייר — סיפרי־דואחוזה היקרים
— נערמו על הכביש. להבות פרצו מן החלונות למעלה, ונדלקו על הכביש למטה.
השתלט עלינו שיכרון של הרס.

פיתאום עבר בנו חשמל. שמענו קול של מכוניות מכיוון רחוב יפו—
תל־אכיב. חמישטרה הבריטית הגיעה.

המיצעד האחרון: החיילים הנויטייס האחרונים בחיפה

הספר הלבן הגביל את העלייה היהודית ואת רכישת הקרקעות. הוא ניראה לנו
כמעשה־בגידד, מחפיר ׳מאין כמוהו. השיקולים חברי׳טיים לא עניינו אותנו.
את הקריאה להפגנה קיבלתי, כמדומני, ב״יקשר״ .הקשר חיה פתק כתוב בידי מפקד-
המחלקה (או מפקד ח,,גונדה״ ,כפי שנקראה המחלקה אצלנו) ,בחור שעבד כגובה
באירגון מכבי־אש המתנדבים. המקשר היה מעביד את הפתק מאיש לאיש, על אופניו.
נקראנו בשעה־ביקר לכיכר מוגרבי. היה עלינו להמתין ברחובות ז׳סמוכים לאות:
תקיעה בחצוצרה.
הסתודדנו בקבוצות קטנות, והצצנו בסקרנות באנשים אחרים שחיו שם, הרבה
נערים ונערות, וגם במה מבוגרים. האם כל אלד. חם ׳חברינו באירגון?
מעולם לא הייתי בטוח אם אכן שמעתי את החצוצרה, או שזה היה רק נדמה לי.

המשך ׳מטושטש בזיכרוני. התחלנו לסגת. היו יריות. הכביש התרוקן במהירות.
ברחתי, יחד עם כמה. מחברי הקבוצה *שלי, לעבר בסי-הרכבת. הכרתי את העיר כאת
בף־ידי. ידעתי היכן ׳כפופים הברזלים במעקה שמשני עברי הפסים, במעלה רחוב מיקוודד
ישראל. האנגלים הסתערו לעברנו. חמקנו ונעלמנו.
חזרנו ׳במהירות הביתה, כדי להימנע ׳מלהיעצר .׳מכוניות אנגליות החלו משוטטות
בעיר, ואנחנו חמקנו ברחובות הצדדיים, בחצרות. ליבנו היה גדוש. הראינו להם!
שרפנו אותם! ירו עלינו! (האמת היא שירו ׳רק באוויר, אך בשער, בזאת כל ירייה
נשמעת כאילו יכוונה ׳אליך ).מעולם לא היתד• ,הפגנה׳ כזאת בארץ !
איש ׳לא נהרג ׳באותו ערב. האנגלים למודי־הניסיון נמנעו מכל עימות מייו׳תד,
והתערבו רק כשלא •היה מנוס. איליו נהרג אחד מביתנו, היד, האירג׳ון זוכה באהדה
אדירה. החלטתנו היתד ,׳מתחשלת פי־כמה, ואין ׳ספק כיי הא׳ירגון היד ,׳מתחזק מהר יותר.

למחרת היום דיווחו העיתונים בכריטניח כי כמה נערים התפרעו
בתל־אביכ. שר־המושכות יכול היה לדווח כפרלמנט שהאוכלוסיה הבוגרת
לא הצטרפה להפגנה, ואינה רוצח אלא בהחזרת החיים למסלולם
התקין, במהירות האפשרית. כוחות־הכיטחון שולטים במצב, ויושם קץ
להתפרעויות ביד קשה.

• מ פ קנ ה 1כל הפגנת היא !התפרענת: בעיני השילטון; והיא נעשית על־ידי
צעירים. האוכלוסיה הבוגרת אינה מצטרפת בשום מקו|ס להפגנות אלימות.
• מסקנה שנייה: רק שילטון טיפש תוקף הפגנות ללא־אבחנה, ורק שילטון
טיפש מאד הורג מפגינים.

במבט ראשון נראו לך השכנים ברירה החדשה
נחסרים ומנומסים. אבל לא עבר ומן רב ער שהתגלתה
האמת וקשה היה לך לאהוב את שכניך. הרעש הבלתי
נסבל, ההזנחה בחדר המדרגות -המאיסו עליך את
הח״סבמקום. בפעם הבאה,הבטחת לעצמך, תבדוק
היטב ׳מי יהיו שכניך לעתיר, ותחפש דירה במקום
שקט ותרבותי
כוו היא נאות ברכה, שכונת המגורים החדשה בח־א.
נוסף על שני מגיליהמגורים המאוכלסים בנאות ברכה,
נמצאים בשלבי בניה שני מגדלים נוספים. חלק מ64-
הדירות נקנו ככר עיי רופאים, עורכי-דין, מהנדסים,
קבלן, בעל-מפעל, סטודנטים ואנשי צבא.
שכונה חדשה בחליאביב

נאות ברכה היא שכונה חרשה בתליאביב ברחוב
עמק הברכה. שני מגדלי הדירות נבנים מעל קומה
מסחרית הכוללת חנויות, שופרסל וסניף בנק. בכל
מגדל יש 32 דירות ונותרו למכירה דירות בנות - 4י׳ ׳ 3
חדרים וכן דירות שיש בתוכן גישה לגג פרטי ותוספת
חדרו! על הגג. תוכלו לבקר ברירות בשבתות
בין 12-10 ובימות השבוע בשעות העבודה כבנין.
כך יהיה באפשרותכם להתרשם מן הדירות ׳במו
עיניכם ואף לקבל הסברים מאנשי המקצוע של חברת
הבניה במקום.
׳איכות ואיכות החיים

בכל יום בשעות הבוקר המוקדמות בורקים מהנדס
החברה וצווח מנהלי העבודה כל שלב בתהליך הבניה
בקפדנות רבה. הם ימשיכו בכך עד שיסתיים הפרט
ברכה נאות
תהנה לגור שם
נאות ברכה,רח׳ עסק הברכה , 23-25ת״א.
סיסודן של חברות בוצ׳קו ואורבו
שבנו בנינים ושכונות בתל-אביב!סביבתה

האחרון של חברה. וו רק
דוגמא אחת לתשומת הלב
ולהקפדה הרבה על איכות
הבניה בנאות ברכה. הדירות
מרווחות עם חריקה פלמית
נוחה ובנויות ממיטב
החומרים. בכל דירה
שירותים כפולים.
במרכז.שכוורל המגורים הוקצה שטח של כשלושה
דונמים ועליו יוקם. על •ידי עירית חליאביב, גן
שעשועים להנאת הדיירים וילדיהם.
מיקום אידיאל• ועיתוי טוב ל ר כי ש ת דירה

מיקומה של שכונת נאות ברכה ברחוב עמק הברכה
בתל-אביב אידיאלי למי שרוצה לגזר בעיר הגדולה
ולהנות מן היתרונות של מגורים בסביבה שקטה.
נם מחירי הדירות מפתיעים. אם תשווה אותם למחירי
דירות בתל-אביב ובסביבתה. עתה לפני עלית
המחירים הצפויה ולפני החלתו של מס ערך מוסף
שייקר אח הדירות במידה
ניכרת -זהו העחו׳ הטוב
ביותר עבורך לרכוש רירה
בנאות ברכה.

המשרד.דיזנגוף ,16ת״א
טל2 880 6 7 ; 280021 :
ק בלת קהל בשעות:
18.00-16.00;13.00-10.00
יום ג׳ ויום!׳;13.00-10.00

ברוך הבא
אני השכן הידידות שלך.

• וסיוסגו־סץ סיו^

העו ל ם הזה 2022

נתקוף אותו מהכיוון הנכון, וזאת שתימנה
לעולם לא תצטער.״
אולי אני טועה, אבל נדמה לי שהוא
רוצה לעשות את המיון הראשון ולבדוק
אם את באמת מתאימה לחבר הנפלא שלו.
אם זה רק טכסיס, אני מוכרחה להודות
שהוא אורגינאלי למדי.

אמן עם נפש של אמן
אהבה מפוצצת
מילים של בית-
אבל הוא יודע
המיכתב שלו לא
מה שהוא הצליח

אחד ׳ ששונא ״לכתוב
מירקחת״ הוא (,)1/22
שאם לא יעשה את זה
יזכה בתגובות. אז הנה
לרקוח לכן:
״סטודנט לכלכלה בן (22 אשר טרם
היתד, לו הזכות ליהנות מאהבה מפוצצת,
המשגעת בני-אדם. אומנם טעמתי טיפות
מכך, אבל המנות הקטנות מדי גרמו לי
לרצות במשהו שלא משיגים פעמים הרבה
בחיים. אני מורה שאני יצור רומנטי חסר-

לא וווווים

שאוהבים לבלות (גם כן כמוני).״ היא
שביעיסטית לא יפהפיה אבל חמודה, עם
אף סולד ועיניים שובביות. גובהה בשלב
זה 0 168״מ, אבל אל דאגה. היא עוד
צומחת. כן, שכחתי לספר, היא מתגוררת
בדרום הארץ.
היא היתד, מוכנה להתערב איתי שאכתיר
את מיכתבה בכותרת ״מגפת הגימנזיסטיות
נמשכת.״ את רואה שהפסדת, חביבתי?

מיון ראשוני
״הוא בחור יליד הארץ, משכיל ונבון, ב-

0 1 3 3 *7

נמאס לה ״מכל הפרצופים המזוייפים שמסביבי. הם ממש הורסים אותי. אני
לא יכולה להסתכל על עצמי מרוב גועל.״ ואם הייתם רואים את העין הדומעת
הגדולה שציירה ( )6/22 בשולי מיכתבה, הייתם גם אתם ממהרים לשלוף את
הממחטות.
אז הבעייה שלה היא כזאת :״כל העניין הזה של החיים וכל השאר נראה לי
כל״לד משונה. בכל פעם שאני מסתכלת יותר סביבי בא לי לבכות, בכי כזה בלי
מעצורים וחשבונות. אבל חצרה היא שגם לבכות לא נותנים.
״מייד מתאספת חבורה של מזוייפים השואלת בקול מתקתק , :מה העניינים ן׳
ואז אני צריכה להמציא איזו סיבה טיפשית שתספק אותם.
״בקיצור, הכל נמאס לי. מה שבא לי זה לאסוף את המטלטלים ולעבור דירה
אל הטבע (שוב מגיעים לזה להיות קרובה אל האדמה, להרגיש את ריחה,
להריח את הרוח, השמיים, העצים, הפרפרים והאבנים. והעיקר: לא לדבר, לראות,
לשמוע, להבין, אבל לא לקלקל את ההרמוניה בדברים טיפשיים.
״אני לא מתכוונת לספר על עצמי כמו באיזה רומן. את מי זה מעניין?
המעניין הוא מה אני חושבת, רוצה ומרגישה.
״טוב, אז תכלעס, מה אני רוצה?
״שותף לכל המחשבות, הרצונות וההרגשות. הוא צריך לחיות צעיר ביגלל סיבה
אחת: שהצעירים עדיין לא כל״כך מזוייפים ובלתי אמיתיים.
״ומי אני שיודעת כל־כך הרבה על המזוייפים וכל השאר. נערה בת ,17
שגובהה 175ס״מ, מתולתלת ושעדיין יש לה הכוח לאהוב הזק, עם כל הלב.״
היא ביקשה שלא אעשה ממיכתבה סלט צרפתי ברוטב שמעיניון וגם שלא
אצחק. איך אפשר לצחוק מזה. לבכות רוצים, לבכות. אבל לא נותנים!

מיכתב־פרס השבוע ובכל שבוע מזכה את שולחו בפרס — חבילת מוצרי יופי ואיפור
מתוצרת חברת הדם בשווי כולל של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.
תקנה, המת על טיולים לאורך השדרה
או חוף־הים שלוב זרוע עם נערה, כאשר
שאר העיר נמה את שנחה והחשק (או
שנוא הוא כתב, חושד, ואני רק לא
הבנתי את הכתב. ציפי ).אופף אותנו
מכל צד. אני מת לרקוד, אבל איתך בילבד,
כאשר המוסיקה מנגנת עבורנו ואין נפש
חיה בבית. יש בליבי מקום לאהבה זו
ללא הבדלי דת וגיל.״
מה שאני לא מבינה זה מדוע הוא לומד
כלכלה. איד זה הולד יחד עם רומנטיקה.
תסתכל על רבינוביץ. אתה מאמין שגם
הוא פעם העיד על עצמו ״יצור רומנטי
ללא תקנה״?

גימנזיסטית עליזה
״שמי שלומית ואני גימנזיסטית עליזה
(לא במובן ההוא כותבת לי ()2/22
ומיד היא מכניסה אותי בצרות. מה זה
המובן ההוא? אם אני לא יודעת את
התשובה זה רק מפני שהתרחקתי קצת
מהגימנסיה. אבל אני משוכנעת שאתם
יודעים את הכוונה.
היא ״מעוניינת להכיר חבר׳ד, כמוני.
מעוניינת בבחורים בגילים ,17—20 גבוהים
ונאים, גזעיים ובעלי אופי סוער (כמוני!)

סביבות גיל ד.־ ,35 גבוה, נאה, בנוי חיטב,
מצליח מאוד (וגם מוצלח מאוד לטעמי),
מבוסם ועוסק בתחום אקסקלוסיבי מאוד
בשטח המחשבים. יש לו כל מה שצייד —
פרט לדבר אחד: אשה מתאימה. ואל
תבינו מכך שהוא בודד ומיסכן, נהפוך
הוא. תמיד הוא מוקד נשים ונערות, אבל
תמיד דבקות בי נשים בשלבים שונים
של דיכאון ויאוש עצמי, והוא מעניק להן
את אשר לא השיגו מעולם. כעבור זמן,
כשגם טוב־ליבו מגיע אל סף הסבלנות,
הוא בקושי מצליח להיפטר מהן.״
( )3/22 מבקש ממני לסייע לו למצוא
עבור הדבר הנ״ל ״אחת כזאת טובה ומתאימה,
שניתן גם לדיינות ממנה וגם לטרוח
למענה, אחת תוססת ודינאמית, רחבת אופקים
וחוג ידידים מעניין, שתוציא אותו
קצת מהמעגל שלו.״
שלא תבינו לא נכון. החתן לא יודע
ביכלל מה מבשלים ׳לו )3/22( .הוא בסך
הכל חבר טוב שלו( ,״אני ידידו הטוב והאמיתי,
אולי היחידי ואין חשש ממני:
אני נשוי טוב, אב לשני ילדים נחמדים,״)
הפונה אלי בהסכמתו אך בהסתייגותו של
ההוא.
עכשיו, המיכחב שתכתובנה יגיע אל
החבר של ההוא מהמחשבים ו״אנו אכן

אני מלאה הפתעות היום. ואחרי כמה
מדורים שיגרתייים, זה בהחלט משובב־נפש.
קחו למשל את ( )4/22״צייר, רומנטיקן
ועדין־נפש,״ לפי הגדרתו ,״הבוח׳ל בחיי
שיגרה, בבחורות מטופשות ובנשים הרוצות
אותי למטרות־מין ו/או חתונה.״
אז מה הוא רוצה, אתן שואלות ז
הנה התשובה :״מה שאני רוצה בעצם,
זה, בבחורה עם גוף ונפש משגעים, בחורה
שאפשר לצייר אותה כמודל ולא להש תעמם
מחיטובי גופה. בחורה שיהיה לה
מה להגיד גם בהפסקות, שתהיה עצמאית
עם אישיות משלה ושלא תהסס לעשות
ולבצע מה שבאמת בא לה...״
הייתי רוצה לפגוש אותו אחרי שהיא
וזיתה מעיזה לזוז לו בזמן שהיא ניצבת
כמודל, מפני קו,״בא לה״ .אבל לא חשוב.
הוא מבטיח ש״לבחודה המתאימה מחכה
גבר חלומותיה: אמן עם נפש של אמן,
בן ,30 גבוה ונאה, שאינו חסר דבר גם
מבחינת החימר — והמבין יבין.״
אני — לא מבינה.

צעיר פיסי ונפשי
יש גם חיילים כאלה, כמו ( )5/22 שלא
פותחים את מיכתבם בנוסחא ״אני חייל
משועמם״ ,עד שנדמה לי שצ.ה.ל. הם
ראשי התיבות של צבא־המשועממים־ליש
ראל.
היתר. לו פתיחה נהדרת. אבל זה
רק ביני ובינו. מר שנשאר לכן זה החלק
הבא :
״אני נמצא בחלק האחרון של שירותי
הצבאי 21 ושואף להכיר, חמודונת׳
דרך מדורך. למה דווקא דרך מדורך ולא
דרך החיים? — לא יודע, פשוט בא לי —
וכשבא לי משהו אני משתדל להגשימו.
״תראי, אני ברוך השם צעיר פיסי ונפשי,
ובגיל זה לא.מתכננים דברים גדולים
(להבדיל מדברים יפים הספונטאניות
היא דרך חיים ואני אוהב אותה. מי שאני
שואף להכיר היא אחת כזו שהדאגות מה
תעשה בעוד שנה או בעוד שעה רחוקות
ממנה. אחת כזו, שביום גשם תהיה מסוגלת,
אם, יבוא-לה׳ ,לעמוד בחצר ולהתבונן
בטבע כאשר הגשם ניתך על ראשה
הזהוב, השחרחר או השני.
״נוסף לכך כדאי שראשה יפעיל את
גופה ולא גופה יסחוב את ראשה. אם
היא מחבבת את סיימון טמפלר, אז ש תעבור
למיכתב הבא. לא שאני נראה
גרוע. טיפוס שהיופי החיצוני תופס מימד
רציני אצלה, היא אחת מהשתיים: או
שהיא עדיין ילדה ואן־ אני לא גננת. או
שהיא חושבת להציג אותי בפני הוריה
וזה לא מה שאני מחפש בחיים.״
אם את גבוהה במיוחד, זה לא צריך
להדאיג אותך. הוא הבטיח לי ש״גובה
לא מהווה בעיה בשבילי.״

מיכתביס לפירסוס במדור זה יש לשלוח
לפי חכתובת: מיכתכים לציפי, ת.ד.
,136 תל־אביב. מיכתביס למכותבים במדור,
יש לשלוח במעטפה כפולה. על המעטפה
החיצונית יש לרשות את הכתובת
הנ״ל בילבד. על המעטפה הפנימית —
מבויילת בבול של 45 אגורות — יש
לרשום את מיספרו הסידורי של המכותב
בילבד.

פק״ד לנ הג
אז מה את עושה אס מישהו עוצר לך טרמפ ולפני שהוא ממשיך לנסוע, הוא מבקש
ממך, אחרי אלף התנצלויות, לחתום על הטופס הבא, בצירוף מיספר תעודת־חזהות
והכתובת?

אי שור :״לא נאנסתי״!
נוכח מקרי האונס, המופרכים אחר חקירות המ שטרה, על כל

נהג להחתים א ת הטרמפיסטיות ש הוא מסיע על טופס כלהלן :

מא שרת בזה כי מכונית מס׳.״

ללא כל פגיעה בגופי. כל מה שע שיתי עם הנהג היה מרצוני ה טו ב-
ו/או דרישתי התקיפה. כל תביעה מצדי בעתיד היא תוצר דמיוני
הפורה או פרי געגועים לזכרונותי הנעימים.
בכבוז רב
חתימת הטרמפיסטית

כן. גס זאת שיסה. לא שזה ישור לו בבית־המישפם, אם הוא דווקא יתעקש לעשות
את זה בכוח. זה מה שנקרא ״בלתי קביל״ .אבל יש נהגים שמאמינים שזה חוסך ז,מן.
פשוט אפשר ללמוד מייד מה הסיכויים לפלירט מעניין בדרך, ואס כדאי להשקיע
מאמצים ביכלל. עובדה, מי שמפיץ את הטופס הזה, מבוקש היום מאוד בין הנהגים.
אני, באופן אישי, לא הייתי לוקחת צ׳אנסיס. יותר מדי מישחקיס מהסוג הזה
נגמרו בזמן האחרון בבתי־המישפט, לפחות.

אך אחד לא מכיר א ת פניך כמוך
חוץ מאתנו־ 0 0 3 3

תכשירי יופי לזוכים במדור

מי אתה?
מי יתייחס אליר ברצינות
אם אתה נכנס לחנות ,
ומבקש סתם ״סרט צילום״?
הרי זה כאילו אמרת על עצמך ,
שלאחד כמוך אפשר לתת כל דבר.
אבל כשאתה נכנס ומבקש בפירוש
סרט 2
יודעים מייד שאתה אדם רציני.
שאיתר אין חכמות.
מ^0 ?^0010
ונותנים לך2

במדינה
עי תונו ת
תישסט מידחמות תנשי
האם אסור?עיתונאית
?כתוב ע? סרשה שהיא
בעצמה ביש?ה אותה?
השופט נחמני הזהיר השבוע את העיתונאית
שיישבר, על ספסל־הנאשמים, כי
אסור לה לתת פירסום להרפתקה שהובילה
אותה למרתף המעצרים של המישטרה.
העיתונאית, אלה ברקת, לא תגיש כנראה
עירעור על החלטה זו של שופט־השלום.
היא עצמה כבר אינה יודעת כיצד לשים
קץ לסיפור, שהחל לפני כחצי־שנה מול
בניין מיפלגת העבודה בתל־אביב.
שם ערכה התנועה הפמיניסטית הפגנה
נגד הורדת הצעת תוק־יסוד־זכויות־האשה
בכנסת• העיתונאית אלה ברקת, כעיתונאים
אחרים, באה אל מקום ההפגנה להשקיף,
ולהתרשם, ואולי גם לכתוב על כך. היא
לא ידעה שההפגנה היא בלתי־חוקית, וגם
לא ניחשה זאת, כיוון שסביב לנשים המפגינות
ניצבה *שרשרת שוטרים ששמרו״
עליהן.
וכד, בעוד אלה ברקת מפטפטת לה
לתומה עם מכרים אחדים מבניין מיפלגת
העבודה, התנפלו לפתע שוטרים ושזטרות
על המפגינות. אלות התעופפו באוויר, צעקות
וצריחות הרעישו את הסביבה, נשים

ריייודד?>דודי

נאשמת ברקת
״שהם יטרחו בשבילי!״

ליולדת

אנחנו אומרים גם מה

לא לקנות

ה שבוע ב הג רל ת
בדור ה 1ה ב
של מפעלה

אצלנו :
4זול יותר
4שרות טוב יותר
4יעוץ טוב יותר
מבחר ענק של בל חגחוץ
לתינוק, ממוצץ ועד מיטת

פרס ראשון עשוי
,להצטבר ל600.000 :

המלך ג׳ורג׳ ,45ת״א

ביום ח /אחרי מבט
. לחדשות 4בטלוויזיה§1 ,
תוצאות §1

ה הג רלה

צנחו, שילטי־הפגנה רוסקו, ובתוך כל המהומה
הזאת נקלע לפתע לידיה של העיתונאית
שלט שעליו המילים :״זו מרינה־נאורה?

הזדמנות כלתי חוזרת. שוטרת גרו-
לת־ממדים תפסה בידיה של אלה, והובילה
אותה היישר אל י הניידת. תוך דקות אחדות
התמלאה הניידת בחמש מפגינות של
התנועה הפמיניסטית, וכולן גם־יחד הובלו
מייד לבניין מי-שטרת מחוז תל־אביב, ברחוב
דיזנגוף.
:משך כשעה שלמה הוחזקו העצירות. ב־מיסדרון בנין המישטרה, כששוטרים ו־קציני־מישטרה
מסתובבים סביבן במבוכה,
מבלי לדעת מה לעשות בהן.
אלה ברקת החליטה שזוהי הזדמנות
בלתי־חוזרת להיכנס לבית־המעצר אבו־כביר,
ולנצל זאת לצורכי כתבה. בעבר
ביקרה כבר בבתי־סוהר, בתפקידים עיתונאיים,
אולם כתבה ממש ״מבפנים״ ,זה
עניין אחר! לכן, נאשר נקראה סוף־סוף
לחקירה, סירבה לנקוב בשמה. היא קיוותה
שסירוב זה יביא אותה לבית־המעצר. החוקרת
המישטרתית הזהירה אותה שאכן,
כך יהיה אם לא תזדהה. אך אלה בשלה.
היא שותקת. לבסוף, כשעייפה מבל העניין,
הפליטה את שמה מבית־הוריה: אלה
(המשך בעמוד )55
ה מו ל ח הז ה

..ד רו
ח סו

שדשהנו -

ידו הייתי צריכה לעבור את
הכל מהתחלה, אילו הייתי צריכה
להחליט כעת אם להשאיר את הילד או
להפיל, נדמה לי שהייתי בוחרת באפשרות
השנייה. לא בגלל שקשה לי, לא
בגלל שאינני מסתדרת מבחינה כלכלית,
לא בגלל שאיכפת לי מה אומרים השכנים
ומה מלהגת החברה — פשוט, בגלל שאני
אוהבת את הילד שלי!
״הילד שלי הוא כל עולמי. יש לו עיניים
תכולות ושיער שחור, הוא יפה, חכם
ועליז, הוא ילד קטן ומאושר. יש לו כל
מה שהוא רוצה: עשרות מישחקים, המון
בגדים, הרבה חברים ואינסוף אהבה. חסר
לו רק דבר אחד כדי להשלים את אושרו.
חסר לו אבא. ועל העובדה הזו, העובדה
שלילד הזה שאני כל־כך אוהבת אין אבא,
לא אוכל לסלוח לעצמי לעולם. ומשום כך
אני חוזרת ואומרת: אילו הצטרכתי להתחיל
את הכל מהתחלה והייתי עומדת היום,
כמו לפני שש שנים, על פדשודדרכים,
הייתי בוחרת בדרך השנייה.״

״הילד היה
חלקמה סיפו ר ״

** דכה * היא בחורה בת .27 יפה
1* 4ומטופחת, בעלת מיקצוע עצמאי,

אבא!״

ווכח שכבר מאוחר מדי לעשות לי הפלה.
היא הפעילה עלי לחצים איומים. ביקשה
שאמסור את הילד לאימוץ — היא,
יחד עם קרובי־מישפחה שהיו לי באר-
צות-הברית. אני חטפתי התמוטטות־עצ־בים,
אבל לא ויתרתי. כשהורי הבינו שאין
מה לעשות, הם עזבו אותי במנוחה.
וכשהתינוק נולד, שלחו לי כסף. רק כשהיה
בן שלוש, באתי איתו לארץ. פשוט,
בגלל שנשבר לי לבקש נדבות מהורי.
כל אותן שלוש שנים שהייתי בחוץ,
עשיתי את חשבון־הנפש שלי. באמריקה,
לאף אחד לא היה איכפת שיש לי ילד
מחוץ למיסגרת הנישואין. היו לי המון
חברות שהיו אמהות לא־נשואות, ובהן תמך
הביטוח הלאומי( .אני, בתוקף היותי אז רחית
ישראלית, לא קיבלתי כל מענק,
למרות שסיפרתי שאבי-התינוק, האמריקאי,
זנח אותי לאנחות ).מכל מקום, ידעתי
שישראל היא ארץ קטנה ופוריטנית, שכולם
מכירים בה את כולם, ושבטח חצי
מהמכרים של הורי יודעים שיש לי ילד
לא־חוקי.
שלוש שנים פחדתי ממה שיגידו, מאיך
שיסתכלו עלי ועל בני, ולא העזתי לבוא.
כשבאתי, נדהמתי! פשוט לא האמנתי!
יחסה של החברה אלי היה כל-כך חיובי.
איש לא נטר לי בגלל הילד, אף אחד לא

ווי]7חוח
מא נישואיו
המפרנסת את עצמה ואת בנד, בן השש
בכבוד. כשסיימה את שירותה הצבאי, נסעה
מלכה לארצוודהברית, לטיול בן שלושה
חודשים. אביה, שהוא מרצה באוניברסיטה,
ואמה רופאת־הילדים, מימנו את
נסיעתה, בתנאי שתשוב ארצה מייד עם
תחילת שנת הלימודים, בחוג לכלכלה
באוניברסיטת תל-אביב.
שלושת החודשים התמשכו לשלוש
שנים, שבמהלכן ילדה מלכה את בנה.
מייד כשהגיעה לניו־יורק נקלעה לחברתם
של ישראלים .־החברה לא מצאה חן בעיניה,
והיא חיפשה חברת אמריקאים. אחד
מידידיה הציע לה לנסוע לסן־פרנציסקו,
שם מסתובבים ילדי־הפרחים ושם, הבטיח
לה, תמצא את עצמה. באחד מרחובות
היט אשבורי פגשה מלכה את הגבר שעתיד
היה להיות אבי בנה.
היא בילתה איתו שלושה ימים רצופים, לקחה שבמהלכם עישנה מריחואנה,
אל־אס־די ושמעה קונצרטים של פופ.
כעבור שלושה ימים הסתלקה מאותה רירה
עלובה שבה בילתה עם האמריקאי, אשר
כל מה שידעה עליו היה כי שמו דייוויד.
חודש ימים לאחר־מכן, גילתה שהיא בהריון.
מספרת
מלכה :״בהתחלה חשבתי שחטפתי
הרעלת־סמים. לא העליתי בדעתי
שאני בהריון. נכון אומנם שלא השתמשתי
באמצעי־מניעה, אבל עשיתי כל מה
שאפשר כדי לא להיכנס להריון. אני לא
יודעת למה, אבל החלטתי להשאיר את
התינוק. אולי בגלל שפיתאום הייתי מורדת.
הילדה הטובה משכונת אחוזה בחיפה,
בוגרת בית־הספר הריאלי, חניכת
תנועת הצופים, הפכה פיתאום היפית עם
שיער פרוע, בגדים זרוקים, סמים וכל מה
שכרוך בזה. גם הילד היה, כנראה, חלק
מהסיפור.
דייוויד לא עניין אותי. הוא לא היה
שייך לתמונה, ואפילו לא חיפשתי אותו.
אחרי שהילד שלי נולד, ותקפו אותי ייסד
רי־מצפון נוראים, כבר לא הצלחתי למצוא
אותו. אבל בתקופת ההריון הוא פשוט לא
היה חשוב לי. רק כשהייתי בחודש השישי
כתבתי להורי שאני בהריון. אמא שלי
הגיעה מייד לסן־סרנציסקו, רק כדי להי
קרא
לי זונה בפני או מאחרי גבי, כמעט
מייד הסתדרתי בעבודה. את הילד סידרתי
במעון של ויצ״ו, ותוך חודש ימים
שכרתי לנו דירה של שני חדרים. גם
המישפחה שלי הסתגלה לעובדה, ונדמה לי
שהעובדה שלבני אין אב לא מפריעה
לאיש, אפילו לא לו-עצמו.
אני הבן־אדם היחיד שעובדה זו מפריעה
לו. כשאני רואה מישפחות נורמליות,
עם אבא ואמא, צובט לי בלב. ולא

משתייכת מלכה, מורכבת מנשים צעירות
שמצאו עצמן לפתע בהריון והחליטו, מתוך
סיבות אישיות, להמשיך את הריונן ולהפוך
אמהות לא־נשואות.
קבוצה שנייה מורכבת מנשים בסביבות
גיל הארבעים, שהבינו כי אם לא תלדנה
ילד, תאחרנה את הרכבת, והחליטו ללדת
למרות שאינן נשואות. עם קבוצה זו נמנית
גם דיילת אל־ על שקיימה יחסי־ידידות
ממושכים עם גבר נאה, גרוש ואב לבנים

מאת

עו רי ח •עו
מנחמת אותי העובדה שיש מישפחות של
הורים גרושים או שיש ילדים יתומים.
כשבני שאל אותי איפה אבא, אמרתי לו
שהוא באמריקה. כעת הוא מסתפק בעובדה
שלאבא קוראים דייוויד, ושהוא נמצא
כאמריקה. לא ברור לי איך אני אענה
על שאלותיו בעוד שנה או בעוד שנתיים.״

שם האב
נשמד בסוד
*ץ דכה היא רק אחת מתוך קבוצה
גדלה והולכת של נשים בישראל, ש החליטה
ללדת מחוץ למיסגרת־הנישואין,
והמתמודדת עם בעייה של להיות מיש־פחה
חד־הורית מבלי להיתלות במישרד-
הסעד ולהפוך מיטרד סוציאלי.
קבוצה זו של נשים מתקדמות, אינטליגנטיות
ומשכילות, מתחלקת למיספר
קבוצות־מישנח. קבוצה אחת, זו שאליה

בוגרים. הדיילת השתוקקה ללדת ילד,
ובחרה בידידה כאב לו, מתוך מחשבה
תחילה ובדיעה צלולה.
משך כל הריונה שמרה את זהותו של
האב בסוד, וגם לו־עצמו לא גילתה את
דבר הריונה. וכשהתקשר אליה על־מנת
לקבוע פגישה, הודיעה לו שהיא מנתקת
את היחסים איתו. כשנולדה בתה של הדיילת,
המשיכה זו לשמור בעקשנות א!ז
שמו של האב בסוד. רק לאחרונה החלה
מספרת מיהו אבי בתה, ואף טילפנה אליו
והודיעה לו. האיש התעלם מכך, ולא בא
לדאות את בתו.
משום־מה, חשוב כיום לדיילת שאנשים
רבים ככל האפשר יידעו מיהו אביה של
ילדתה, ולו רק מפני שאז ישאלו אותה
פחות שאלות. כדיילת, היא מבלה ימים
רבים בחודש בחו״ל. כדי להקל עליה את
הטיפול בבתה, שכרה מטפלת המתגוררת
בדירתה, והמטפלת בילדה שעה שהיא
נעדרת מהארץ.

התופעה הזו, של אמהות בלתי-נשואות,
נראית בעיני רבים — שאינם בנבכי דד
בעייה — כאופנה חולפת. ייתכן שאילמלא
עידן המתירנות, נשים רבות מתוך אותה
קבוצת אמהות המנהלות את חייהן באורח
עצמאי, לא היו מעזות להביא תינוק
לעולם דווקא באופן זה. אולם הפתיחות
שמגלה בשנים האחרונות החברה היש ראלית
המודרנית, לנושא המישפחות יד
חד־הוריות מקילה, ללא־ספק, על חייה של
האם הבלתי־נשואה. כמעט שאין קיימות
אמהות שאינן נשואות, בקטגוריה זו, המנסות
להסתיר את העובדה המישפחתית
הזו.
מובן שהן אינן ששות לספר על מצבן
המישפחתי לכל דיכפין, כשם שאלמנה
או גרושה ממוצעת אינה ממהרת לספר.
אך אם שואלים אותן, הן משיבות בגי-
לוי־לב, ומתוך כבוד עצמי וידיעה ברורה
של מה שהן עושות. ומובן שכאשר
מעמידה האשד, את מצבה המישפחתי באור
הנכון, מתייחסים אליה בהתאם. אם היא
אינה מתביישת במצבה, אינה מנסה להסתיר
אותו ומתייחסת אליו כאילו היה
נורמלי ורגיל, החברה מחזירה לה יחם
שווה, והיא זוכה בתגובה נורמלית, בריאה
ורגילה.

ראו בי
אשה א מי צה
ך• זו היא בלהה * ,אשה צעירה, בת
^ ,27 קיפוצניקית־לשעבר, המתגוררת
בחיפה. בלהה מסרבת לדבר על המניעים
שהביאו אותה ללדת את בנה, בן השנה
שס בדוי.

יאמ הו חללא ני שואין יי

סליחה על הבלגן...

לא השקעגו עשרות אלפי לירות
באולמות תצוגה מפוארים,
את 24 השעות העומדות
לרשותנו אנחנו משקיעים בייצור
ריהוט אשר עומד
בסטנדרטים גבוהים
של מיטב היצרנים
בח״ול

חלק מייצור זה המשווק בחנויות
המובחרות תוכלו להשיג
ישירות מפס הייצור
אצלנו במפעל במחירים ללא תקדים,

,כלנית״
כורסא נפלאה,
מעוצבת בידי
מומחים,

דגם גלית

בצבעים מרהיבים
ובדי ריפוד
מודפסים במיוחד למודיור בורסת.כלנית״
בירוק, אדום,
שחור, לבן זפוליסנדר היא חלק
ומערכת מודולרית
של כורסאות
ושניות ומודרניות
בעלות זויות
ישיבה מושלמות
לישיבה ארוכה
נוחה ונינוחה.
המערבת הנפלאה גמגמן צבעים לישיבח/שינה
גתגת למשפר
בלתי מוגבל
של אפשרויות
העמדה.
בריפוד קנווש,
קורדרוי וג׳ינש.
עם רגלי ניקל
מושתרות.

והמחיר :
מפתיע1

ודהסנדמר

תל אביב. רח׳ פינס , 44 טל 3 ( 03-51469 .רחובות
להשיג בחנויות הרהיטים

אחרי בית רומנו ימינה, אוטובוס

המובחרות.

בקיץ

יש ערבים, ובערב ׳פלש
מכניס אור לחדר

פלשים במבחר גדול.
מצלמות, מקרצות, משרטות
במבחר גדול.
מחשבי כיש החל
מ־ 290ל״י לכל
תפקיד.
פיתוח צבעוני על־ידי המעבדות
הגדולות בארץ !

צלומי זהוי — בן־רגע!

נ״ ! 1וונר 3ר
חידה,רחוב ה ח לו ק ז3

אנו שמחים להודיע :

טבעת של שתיקה
ספרו הרביעי של

ארנון

הדר

נמצא בבר בבל החנויות
סיפור אודות מקרה אמיתי משנת 1963 שצירו מתנהל סביב
שלושה מקרי רצח, ציד אדם והיסטריה המונית שהביאו את
הגיבור אל מוסד לחולי נפש. כל העלילה מתרחשת בעולם
הסיוטים של הגיבור, המוצא עצמו נרדף על לא עוול בכפו.
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו

,,טבעת של שתיקה״ מעוגן במציאות של . 1976

בהקדם .

מחלקת המ1ו״ם

198 עמודים • פכריפה קשה • הוצאת ״פלג״

(המשך מעמוד )49
וחצי כיום, אך היא מודד, כי ההריון ד,יד,
הדבר המתוכנן ביותר בחייה. אבי התינוק
ידע על ההריון, בדיוק כשם שהוא
יודע על לידתו. אך בלהה מעולם לא
הניחה לו להתערב בנושא, כאילו לא
היה שייך כלל לעניין, והיא מספרת :
״כשהייתי בחודש השישי, הודעתי להורי
שאני בהריון. לא ראיתי בעובדת היותי
בהריון שום דבר יוצא־דופן או מייד
חד, ואולי משום כך גם הורי לא ראו
את התופעה כחריגה. התגוררתי בדירה
שכורה, ושותפי־לדירח הביע את דעתו
שהעובדה שאני בהריון היא נחמדה, ותו-
לא. החברים שלי הגיבו בדרל-כלל באופן
חיובי, אבל אני חושבת שרובם הגיבו כך
בגלל העובדה שהדבר הפך אותם רחבי-
לב. בטיפת־חלב, ובשעת הלידה, התייח סו
אלי נורא נחמה ולא הערימו קשיים
בדרבי בגלל שאינני נשואה.
״הבעיות התחילו כשהילד נולד. צריך
היה לרשום אותו, צריך היה לעשות לו
ברית־מילה ולהגיד את שם אביו, דבר
שהתנגדתי לו. אך אבי פטר אותי מכל
הבעיות, בטפלו׳ בהן בעצמו. מישפחתי
רצתה שאחזור להתגורר בקיבוץ, כדי ש יהיה
לי יותר קל, אבל אני העדפתי להישאר
בעיר. בתחילה התגוררתי עם הילד
אצל אחי. כשהיה בן ארבעת חודשים,
שכרתי דירה והתחלתי לעבוד. מאוחר יותר
רשמתי אותו למעון של אירגון־אמהות־עובדות.
העובדה שאני אם לא־נשואה, לא
עזרה לי. נאלצתי לחכות בתור, זכשהשיבו
את פני ריקם הפעלתי פרוטקציה.
״אף אחד לא יצא מעורו כדי לעזור
למיקרה יוצא־דופן כמו שלי. גם בהנחה
לא זכיתי. שילמתי בהתאם למשכורת שלי.
האמת היא, שמעולם לא ביקשתי הנחה.
אך הם ידעו את מצבי המישפחתי, ולמ רות
זאת לא הציעו להקל עלי. במקום־
העבודה התפשטה השמועה, שאני בהריון,
במהירות, אך לתדהמתי היתד, התגובה,
בעיקר של חברותי-לעבודה, מהולה בהערצה.
כולן התייחסו אלי כמו אל אשה
אמיצה. אני לא חושבת שאני כזאת. עשי תי
מה שטוב לי. למרות זאת, אינני
ממליצה לאף אחת ללדת שלא במיסגרת
הנישואין. כי מה שטוב לי, אינו בהכרח
טוב לכל אחת. כשילדי יגדל, אספר לו
מי אביו, ואם הוא ירצה, יוכל ללכת אליו.
אני כימעט בטוחה שאוכל להתמודד עם
כל הבעיות שעוד ייווצרו בקשר לכך
שאנחנו מישפחה חד־הורית.״

* 4רבית הירדים של האמהות הבל-
1 *4תי-נשואות נמצאים במעונות־יום של
אירגון־אנוהות־טובדות, הנחשבים כמעונות
מצויינים. אלא שלמרבית הפלא, אין דד
אירגון מתחשב בעובדה שמישפחות חד־

״בני
יעשה את החשבון עם אביו כשהוא יגדל״
הוריות אלה מתפרנסות ממשכורת אחת
בלבד, וקובע את השכר על־פי משכורת
האם. מכיוון שמרביתה של קבוצה זו של
אמהות בלתי-נשואות מורכבת מבעלות
מיקצועות חופשיים, או אקדמיים, משכורותיהן
של האמהות גבוהות מן הממוצע. כך
נוצר מצב אבסורדי שבגן־ילדים אחד,
שבו לומד בנו של אדריכל ידוע ועשיר
מאד, משלם אביו עבור בנו סך של 270
לירות לחודש, מכיוון שאשתו משתכרת
1200 לירות בלבד — ואילו אם לא-נשר
אה, המשתכרת 3000 לירות לחודש, משלמת
עבור ילדה 540 לירות.
גם מם־ההכנסה אינו מקל במייוחד על
האמהות הלא־נשואות. אם לא־נשואה מש למת
מס־הכנסה כראש־מישפחה, מבלי ש יתחשבו
בעובדה שהיא מפרנס יחידי. כנ״ל
לגבי הביטוח־הלאומי, המשלם לאם עבור
כל ילה כמו לראש־מישפחה.
המוסד היחידי בארץ העוזר לאמהות לא-
נשואות שאינן רוצות להיעזר בלישכת-
הסעד, הוא השירות-למען־הילד שליד
מישרד־הסעד. בשירות זה יושבות עובדות
סוציאליות המטפלות באמהות לא-נשואות
ה עו ל ם הז ה?? 4ס?

ובילדיהן, וכן בזוגות המועמדים לאמץ
את סקרנותו של הילד לגבי זהות אביו.
ובילדים לאימוץ.
הבעיות מתחילות, בדרך־כלל, כשהילד
אילנה ברוכשטיין בת ה־ ,25 לבורנטית הולך לגן. הוא רואה אז אבות המביאים
במיקצועה, ילדה את בתה ליאת בבית־ את ילדיהם. הילדים מדברים על האב!
סיפורי־הילדים, בכולם
החולים ליולדות בנתניה. מייד לאחר ה שירי-ד,ילדים,
לידה היפנה אותה בית־החולים אל עובדת קיימת דמות האב. הילד הקטן בא הביסוציאלית
מטעם השירות־למעדהילד, מס תה, ושואל את אמו, איפה אבא שליד
פרת אילנה:
או, :למה אבא לא גר אי תנוד בדרך-
״בתחילה הסתייגתי מהעובדה שמטפלת כלל מסתפקת האם בתשובה, בלתי־מחיי־בי
עובדת סוציאלית. רק מאוחר יותר בת, כמו, :אבא שלך בחוץ־לארץ,׳ או:
הבנתי איזו שטיפת־מוח עשו לי כל ה ,כשתגדל, אבא שלך יבוא.׳
שנים׳ כאילו רק מיקרים סוציאליים מטולאחר־מכן
הופך הילד תובעני יותר,
פלים על־ידי עובדות כאלה. העובדת ש ודורש
במפגיע להפגיש אותו עם אביו.
טיפלה בי היתד, לי כמו אמא, מכיוון ש -מספרת ליאורה, אשה בת ,40 אם בלתי-
אמא שלי התעלמה ממני לחלוטין. בת נשואה לילד בן חמש :״הבעייה הגדולה
חילה שילם לי השירות סך של 400 לי -עם האבא התחילה כשהילד שלי הלך
לגן. בתחילה אמרתי לו את שם האב
ואת עיסוקו. אך הילד, שהוא חכם ואינטליגנטי,
לא הסתפק בכך. לא ידעתי מה
לעשות. אביו של בני הוא גבר נשוי היודע,
אומנם, על קיומו של בנו, אך מתעלם
ממנו לחלוטין.
״פניתי לייעוץ פסיכולוגי, אך הפסיכו-
לוגית שנתקלתי בה הבינה לנפש הילד
כמו שחמור מבין במרק־פירות. היא נתנה
לי כמה עצות־אחיתופל, שבאינסטינקט
ד,אמד,י שלי הבנתי שאני צריכה להתעלם
מהן. יום אחד בא אלי בני, כשהיה בן
שלוש, ואמר לי, :אני לא אוהב אבאים!
אני אוהב רק אמאים!׳ שאלתי אותו:
,למהז׳ והוא אמר, :לא צריך אבאים.
אמאים יכולות לעשות כל מה שאבאים
רות לחודש במשך חצי־שנה. אחר־כד׳ עושים.׳
כשהסתדרתי בעבודה, שילמו לי .200
״הייתי המומה מכדי לענות. הילד הקטן
כשעברתי לדירה משלי, סידרו לי את ה הזה פיתח לו, כבר בגיל שלוש, תיאוריה
ילד במעון והפסיקו לשלם לי בכלל. אך של הגנה. לא ידעתי את נפשי, והחלטתי
לעומת זאת, קיבלתי מענק חד־פעמי בסך שלמען בני אני מוכנה ללכת באש ובמים.
1500 לירות, לקניית אביזרים שהיו נחו באתי אל אביו, למישרד, וסיפרתי לו.
צים לי כדי להתחיל בחיים עצמאיים, הוא אמר לי שהוא לא יודע מה לעשות.
היום, שנתיים וחצי לאחר הולדת בתי, יש לו אשד. וילדים, והוא לא יכול להאני
עדיין בקשר עם השירות. כשאני זקו רוס את חיי מישפחתו.
קה לעזרה או לסעד נפשי, אני תמיד מטל במקום
להציע עזרה, הוא התחיל לצפנת
אליהם.״
עוק עלי שהייתי צריכה לחשוב על כל
השירות־למען־הילד בירושלים אירגן, הדברים האלה קודם. בקיצור, הבנתי שבזמנו,
קבוצת אמהות בלתי־גשואות ש אין לי עם מי לדבר. יכולתי לשקר
כללה סטודנטית, אקדמאית, פקידה, שו ולהמציא אב בלתי-קיים, אך במקום זה
טרת ומורה. הקבוצה היתד, מתכנסת פע החלטתי לגלות לבני מי אביו, שהוא יעשה
מיים בשבוע, דנה בבעיות שבהן נתקלות איתו את החשבון כשיגדל. בינתיים הוא
האמהות עם ילדיהן, שמעה הרצאות מ־ עדיין ילד, אבל הבעייה קיימת, וזוהי
חפאי־ילדים ומפסיכולוגים. לזמן הפגי בעייה רצינית.״
שות נשכרה על־ידי השירות בייבי־סיטר

מייוחדת, כדי להשגיח על הילדים. אף
ך קיימת, כמוכן, גם קבוצת האמהות
אחת מן האמהות לא החמיצה אפילו אחת
מן הפגישות.
1הלא־נשואות השומרות על קשר עם
אבי־הילד. האב מכיר בילדו, במיקרים
לעומת אותה קבוצת אמהות, שסברה כי
הדרך הנוחה להתגבר על בעיות היא להי מסויימים משלם דמי-מזונות, וכימעט תמיד
מבקר אצל הילד לפחות פעמיים בשבוע.
פגש ולדון בהן יחדיו, אילנה ברוכשטיין
עצמה מסתייגת מן התופעה של אירגון מספרת איילה, אם לא־נשואה לילד בן
האמהות הבלתי־נשואות שנוצר, כביכול שלוש :״אני ואבי הילד לא התחתנו,
בגלל שהיה ברור לנו מראש שזה לא
בירושלים. היא אומרת:
״המחשבה שאחיות־לצרה מתלכדות יחד, יילך. למרות הכל, בתקופת ההריון הוא
מחליאה אותי, כנ״ל לגבי אלמנות, גרו בא לבקר, וגם כשנולד הילד. הילד מכיר
אותו, ויודע שאבא לא גר איתגו, אך
שות, רווקות, או כל דבר אחרי.
״בזמנו הציעה לי העובדת הסוציאלית קשה לומר שמערכודהיחסים ביניהם נור לפנות
למישרד־ד,שיכון ולבקש שיקצה עבו מלית. הילד אומנם קורא לו אבא, אבל
רנו, האמהות הלא־נשואות, מיבנה מיין -כשאביו במילואים או בחו״ל, הוא לא
מתגעגע אליו.
חד בתנאי שכר־דירה נוחים. נחרדתי למח ״בתחילה
נהגתי למסור לו את הילד
שבה. אני לא רוצה שליאת תהיה ילדה
יוצאת־דופן, ושתגדל עם ילדים יוצאי -פעם בשבוע, והילד היה ישן אצלו כדי
דופן אחרים. להיפך, אני רוצה שהיא תש שאוכל לבלות. הילד לא ישן כל הלילה,
תלב בחברה הנורמלית, שתכיר כמה שיו וכמעט תמיד הלילה היה מסתיים כשהוא
תר ילדים שיש להם מישפחות המורכבות במיטתו בדירתי. עשינו כמה ניסיונות שלא
מאם ומאב.
״ברור לי כמעט לחלוטין שגם לה יהיה
אב באחד הימים. כשאתחתן, התנאי הראשון
שאעמיד בפני הבעל יהיה להיות
* אב לליאת. זד, חשוב לי בדיוק כמו שחשובה
לי העובדה שיהיה לי בעל. בינתיים,
עד שהכרתי את החבר שלי, מצאה לעצ מה
ליאת דמות גברית באבי.
״עם כל ההתנגדות של מישפחתי, שהיא
מישפחה פשוטה (אבי פקיד ממשלתי, ואמי
עקרת־בית) ,אחרי שהילדה נולדה והאחים
שלי התחילו לבקר אצלי, נשברה גם אמי.
בסתר־ליבה תמיד רצתה להיות לצידי, אך
היא פחדה מפני אבא שלי. כשלליאת
מלאה שנה, היא הביאה אותה הביתה,
ואבא שלי בכה כמו ילד. העיקרון שלו.
מאז, הוא: הילדה לא צריכה לסבול. ליאת הצליחו. בסוף שאלתי את הילד, למה
רואה בו אבא לכל דבר. היא ממש משו הוא לא אוהב לישון אצל אבא, והוא
אמר, :אני רוצה לגור איתך1׳ הבנתי
״ געת עליו, וקוראת לו אבא־סבא.״
שהוא פוחד שאני לא אחזור אליו ואלך

לי לעולמים. מאז הוא ישן רק במי-
ף• עיית הדמות הגברית בחיי ילדיהן טתו־שלו.״
^ של האמהות הבלתי־נשואות, כאובה
דומה כאילו הבעייה העיקרית של המאד.
בעוד לילדיהן של גרושות או אל אמהות הלא־נשואות, המשתייכות אל
מנות יש אב — אם פעם בשבוע, או קבוצה זו של נשים אינטליגנטיות ועצאם
בתוך האלבום המישפחתי, הרי ל מאיות, אינה בעייה חברתית. זו כימעט
אמהות הלא־נשואות, שאינן שומרות על
שאינה קיימת. רוב האמהות סיפרו, כי
קשר עם אבי ילדיהן, קשה מאד לספק
(המשך בעמוד )54

ר ק 24.00ל
• 11/1018£1 /7 2 6 1

קרם לחות
מעולה לכל גיל.

״הבעיות עם הילד מתחילות כשהוא גדל ושואל
שאלות״

״זו עבודה קשה
שלא כל אחת מסוגלת לעמוד בה״

1׳ו! 0ז *0100ו 0 1
011-1־ז 10100״ 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בב 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה

23 מפיצים: הלטיס בע״נז טל־ 04-665505:03-255763

חד שי \זדש\ וז ר שי חד שי \זדש! וזדש\
ד ־ ב -בו ־ כ ר ־ ע בו רי רזי !

ר ב -מכר ^ !וו ־יבד • !

יום א׳ השחור
רז־ אורב

ר בו ר ד או כ ד

ה א רי ס

מלחמת ה׳ מוסד׳ ב״ספטמבר הט חוד*
הפטיטה על בירות וחיסול ראטי
המחבלים* מעללי ליילה חאלד *
רזפ׳אנרז: בכריכהדןדירז -׳ ב ד׳ רו בנ ד דז דידזכ! 1ג רז, ט ל:ו82370
רז ב רז: בבכרכרזדןכ 1ר ז -׳ כירנב1ר* י ם רח קרל נטר,טל 293959 :
לה/׳ויג בכל חנויו ת ה ספ רי ם ! ה קיו ס קי ם בארץ

מלכה המים 1976
תטוס לאירופה וחזרה
חברת

חופשה שכולהחגיגה הכל ב מחיר אחד.
350ל״י ל־ 2ימים.
לעיניים. תאוה מזנונים
* אוכל
מפתה.אפריטיבים. ו.בינות ויין חופשי 796ל ״י ליומיים כולל טיסה.
קוקטילים,
957ל״ילשלשה ימים כולל טיסה.
בכל ארוחה.
לארבעה ימים כולל טיסה.
בידור וצחוק ״הצגות״ ז׳ תצוגות אופנה״
(המחירים בחצי פנסיון לאדם בחדר זוגי).
מוסיקה וריקודים במועדון.
ספורט והתעמלות. שייט מפרשיות.
סקי מים, דייג. צלילה.
הזמנת מקומות בכל מ שרדי ״ארקיע״
יאכטה מלכותית לשייט דייג וצלילה.
אצל סוכני הנסיעות וב״סלע האדום״ .אילת

רקע או ד

(בתוספת מחיר קטנה)

טל 059-3171 .

העולם הז ה 2022

במדינה
תל־אביב

(המשך מעמוד )48
גרינברג. כשנשאלה לכתובתה, מסרה את
הכתובת הנכונה. דווקא באותו רגע זיהה 1עץ ה ברזל
אותה אחד הקצינים.
יועץ־האמכות נטש את ססינוו
״אם את רוצה כל־כך להיכנס לבית״
סוהר ולכתוב מבפנים — אני אגיד לך
האלוף >מיר וממלא
מתי עושים ציד־זונות, ותיכנסי למעצר
פיו מים
בלי שום בעיות !״ אמר לה .״עכשיו מספיק,
בואי אקח אותך הביתה.״ אלה לא
משנראה היה שחיי האמנות בתל־אביב
הוחתמה על כל הודאה, והובלו. אחר
כבוד וברוב חיוכים לביתה, בניידת שב מתעוררים לתחייה, הושלכה לפתע הפצצה,
אשר רבים ידעו שהיא רק פצצת־זמן —
תוכה שני קצינינדמלווים.
התפטרותו ־1של אמנון ברזל, יועצו של ראש״ פיספסה העיתונאית
למה לא לוותר 7
העירייה לענייני-אמנות. בניגוד ליועצים
כתבה, ושכחה מהעניין. אך בתחילת חודש אחרים, שנטשו בעבר את ספינת האלוף
אפריל השנה הופתעה לקבל הזמנה לבית־ (מיל ).שלמה (״צ׳יצ׳״) להט ברעש גדול
המישפט, כאחת מתוך שש הנאשמות, ש־ של האשמות, ממלא אמנון ברזל את פיו
לדיברי כתב־התביעה המישטרתי ״שוחררו מים, ומתעקש להגן על דימויו של צ׳יצ׳
בערבות עצמית.״
המיועץ. הוא מכריז שימשיך ליעץ לו
התובעת המישטרתית, שושנה בורסמן, בהתנדבות, כל עוד יישב זה בקומה ד.־12
ניסתה להכליל במישפט גם את ברקת. אלא
המשקיפה על העיר, הדורשת •שיפוץ מיידי.
שהעיתונאית הכריזה כי היא כופרת באשמה
לאחר תקופת־הרצה בתפקידו החדש,
ורוצה לנצל את ההזדמנות כדי להצביע החליט צ׳יצ׳ להצמיח נוצות של תרבות,
על התנהגות תמוהה של מישטרת תל־אביב. ולהוכיח •שחיי האמנות בעיר קרובים ל־השופט
נחמני פנה לתובעת, ויעץ לה ליבו וזוכים, מצידו, בטיפול נימרץ. הוא
לבטל את כתב־התביעה. התובעת התעק ביקש גם להתגונן מפני התקפות על אינ שה,
ודרשה שלא להפריד את עניינה של טלקטואלים באמצעות שכפ״ץ של יועץ
ברקת מזה של שאר הנאשמות. השופט אמנותי, ולמטרה זו בחר במבקר־האמנות
אמר *שאין ברצונו לעכב עיתונאית שצרי אמנון ברזל, הידוע בתמיכתו הקיצונית
כה אולי פיתאום לנסוע לחו״ל — ובאמת,
באמנות מודרנית.
למה לא לוותר? התובעת טענה :״לא !
מועדון לנשי סביון. עם מינויו לנקיים
את המישפט יחד עם כל האחרות,
תפקיד מכובד זה פרש ברזל מעיתון הארץ,
כי איני רוצה להטריד פעמיים את העדים,
אשר שימש לו במה לדיעותיו בשנים האחהשוטרים
והשוטרות.״
רונות, כשהוא מפרסם כתב־הגנה חריף ואלה
ברקת, שייצגה את עצמה, סיפרה אמיץ על יצירתו של הפסל מנשה קדישמן,
שלפני שנה היתד, עדת־התביעה מטעם שהיתה צביעת אדמה בצבע צהוב בעמק־המישטרה,
כאשר עזרה למישטרה לעצור המצלבה בירושלים. הוא האשים את משרמאי
שניסה להכניס נשים להריון — מיד, היצירה בפאשיזם ובאלימות נגד חו־בניסיון
סחיטה. אז הטריחה את עצמה פש־הביטוי, והקפיץ אפילו את הליבראל
לעמוד יומיים על דוכן העדים .״אז עכשיו,״ הפרופסור אמנון רובינשטיין, שההגנה ה