גליון 2026 מתאריך 30 ביוני 1976

מספר 2026

בנימין סלד

מועמדותו לתפקיד מזכיר מחוז תל־אכיב
של מיפלגת העבודה.
אחרי ניצחונו המוחץ של דב בן־מאיר בבחירות
שהתקיימו לתפקיד מזכיר מועצת פועלי תל־אביב—יפו,
לעומת מועמדו של אורי אלפרט, אין ספק שאלפרט
לא יעז להציג את מועמדותו לתפקיד מזכיר־המחוז.

אם יריב לא ייענה ללחצים, יעמיד לבחירה
את עצמו, כפי הנראה, אליהו שפייזר, ראש
האופוזיציה בעיריית תד־אכיב.

ה ה תיי ק רו תהע שי ר ה

טקיף

רו תפלרלא בוא
ניסיונותיו שד יושב-ראש הכנסת, ישראל
ישעיהו, להביא לארץ את סגן נשיא ארצות־הכרית
נלסון רוקפלר, כדי להיות אורחה
של הכנסת כיום־העצמאות ה־סטצ של
ארצות־הכרית, עלו כתוהו.
ישעיהו מנסה עתה ללחוץ על הקונגרס האמריקאי
שישלח לארץ לפחות את יושב־ראש הקונגרס, קארל
אלברט. אם ייעתר אלברט להזמנה, תדחה הכנסת
את מסיבותיה לכבוד האירוע לשבוע שאחרי ה־ 4ביולי,
משום שאלברט עומד להשתתף בקבלת־פנים לכבוד
ארצות־הברית מטעם מלכת בריטניה בלונדון, ב־5
ביולי.

יגאלרצה.

אתהקצ בי
העלאת מחירי־־הבשר הקפוא כ־ה 3.לירות
לקילו היתה ידועה מזה חודשים לקצבים
ולסיטונאי־הכשר, שצברו מלאי גדול לקראת
ההתייקרות הצפוייה. המלאי שנצבר הוא
כ־ 4000 טון, ועליו הרוויחו 14 מיליון לירות.
המחסור בבשר קפוא, כתוצאה מהפסקת שיווקו על־ידי
הממשלה, גורם להאמרת מחיריו ולהגדלת נוספת של
המלאי הנצבר.

אייבי ט ת בנן טלוויוי ה
אייכי נתן מתכנן להקים כספינת-השדום
שלו גם תחנת־־טדוויזיה לשידורי־צכע.
לדבריו יבקרו השבוע על סיפון האונייה מהנדסים
מחברת אר־סי־איי, שיבדקו את האפשרויות להקמת

ין אסר

ערב צאתו לגרמניה, בשבוע שעבר, ניסה שר־החוץ
יגאל אלון למשש את הדופק אם תיתכן פגישה בינו
לבין הגרי קיסינג׳ר, שאף הוא ביקר באותה עת
בגרמניה.

כשנודע הדכר לראש-הממשלה, הוא אסר על
אלון להיפגש עם קיסינג׳ר, כטענו ש״בעת
אין דנו מה להגיד לקיסינג׳ר.״

מדוע נכנ ע ו 3ון י
אישים שונים מרפ״י וממפא״י־לשעבר הפעילו לחצים
כבדים על יושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון של
הכנסת, יצחק נבון, להסתייג ממיסמך אבן, שנוסח,
בין השאר, גם על דעת נבון.

נכון נכנע לדהצים, למרות שבל הדיונים
כעניין המיסמך י נעשו כלישבתו בכנסת,
והוא היה כעת הניסוחים הסופיים היונה
הקיצונית כיותר.

ז הי רו ת:
בי רו ת מרוסס!
מכה שד הרעדות־קיכה ושילשולים
עלולה לפרוץ כימים הקרובים, כעיקר
כגני־הילדים ובכתי־הספר.
הצרה תהיה תוצאה ישירה של
חומר־ריסום חדש וחריף, שבו השתמשו
לראשונה מגדלי-הפירות, עד*פי
תידרוכם שד מומחי מישרד־החקלאות.
עיקר הסכנה טמון כאכילת אפרסקים
ומישמיש, שקליפתם העבה סופגת
יותר מחומר-הריסוס מן הפירות האחרים.
מישרד־הכריאות
עומד להוציא הנחיות
לגבי רחיצתם ושטיפתם שד
פירות אלה, כשהדגש יהא על כך
שלא די לשוטפם במים רתוחים, אלא
לשפשף את קליפת הפרי במים וסבון.

ד חו פ שי ת דצ״צי
המאבק סביב נציגי המיפלגה הליברלית בבחירות
הקרובות לעיריית תל־אביב, כבר החל.

ראש העירייה, שלמה >״צ׳יצ להט,
הכטוח כנצחון רשימתו, דורש שתינתן לו
יד חופשית ככחירת מועמדי מיפלגתו
למועצת־העירייה.

אולם האיש החזק בליברלים, עורך־הדין יצחק ברמן,
הודיע בי הוא יעמוד על בחירות אישיות חשאיות
במחוז תל־אביב של המיפלגה. אל ברמן הצטרפו אף
צעירי דור־ההמשך של המיפלגה. צ׳יצ׳ איים שאם לא
תינתן לו יד חופשית בבחירת חבריו בעירייה, הוא
לא ירוץ בבחירות הקרובות במיסגרת הליכוד, אלא
בראש רשימה אישית.

ה.גיי ס החטישי״ מאיים
אם לא יתנצל עורך ״ידיעות אחרונות״,
הד״ר הרצל רוזנבלום, בעיתונו לפני עוכדי
מחלקת ״כחצי היום״ של הרדיו, עד שבינה
אותם כשם ״גייס חמישי״ ,הם יגישו
תביעת־דיכה נגדו.
עובד המחלקה, עודד ספיר, נפגש בשבוע שעבר עם
היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון ברק, כדי
לקבל ממנו ייעוץ אם אכן יש מקום להגשת תביעה
נגד רוזנבלום. בינתיים יזם רוזנבלום פגישת־סולחה
בין עובדי־הרדיו הממורמרים לבינו. כתב ידיעות
אחרונות בירושלים, גידעון כייכר, נתבקש על־ידו
לארגן את הפגישה, שתיערך עוד השבוע.

דרו ש: מז כי ר סיי ר
על מי שהיה שר־ההסכרה, ח״כ אהרץ יריב,
סוסעלים עתה לחצים שיסכים להציג את

משדר־טלוויזיה לשידורי־צבע, וכן הקמת אולפן קטן,
כל זאת בהשקעה של חצי־מיליון דולר. התחנה
צריבה להתחיל בשידורים החל בחודש אוקטובר
הקרוב, ומרבית שידוריה יהיו סרטים וסדרות
פופולריים, מלווים בתשדירי־פירסומת.
במקביל מכניס אייבי לאונייה משדר־רדיו חדש,
שיאפשר קליטה בשיטת אף־אס, ובשידור סטריאופוני.
שידורים אלה אמורים להתחיל כבר בחודש אוגוסט
הקרוב.
אייבי מבקש שלא לאבד מהפופולריות של תחנת*
השידור שלו, בעיקבות הפצלת רשת ג׳ של רשות־השידור
ומשום כך, לדבריו, מחיר חפירסום בקוד
השלום יהיה זול ממחיר הפירסום ברשת החדשה. כן
יעניק למפרסמים אשראי של 90 יום לתשלום, לעומת
60 הימים הנהוגים ברשות־השידור.

אין בי קו ש
למנהל ח ש בונו ת
למרות הפעלתו הקרובה של מס-ערך-ם וסף,
נמשכת הירידה בביקוש למנהלי-חשכונות.
לעומת ביקוש ל־ 833 מנהלי־חשבונות בספטמבר ,1975
הביקוש באפריל השנה היה רק .479 זאת מגלה
סקר של חברת נזנפאואר בישראל. ירידה חריפה
(ס/״ )60 חלה גם בביקוש לעובדי־בניין, וירידה קטנה
יותר בביקוש לעובדי־מתכת ובענפי־ייצור אחרים.

ורד מ א רג! ציונות
מי שהיה שנים רבות נציג מישרד-התיירות
כדום־אנג׳לס, יצחק סוכר, שעם סיום עבודתו

לפני חצי שנה הודיע על אי-שוכו ארצה,
מארגן עתה כלוס-אנג׳לס תערוכה של
חפירות הכותל של פרופסור בנימין מזר.
סובר התמנה כמנהל אמבסדור־קולג׳ בלום־אנג׳לס,
ותפקידו הראשון הוא להביא את מימצאי חפירות מזר
לתערוכה באמריקה.

לפס טי ב ל
צפו כי שלון
לפסטיבל היהודי לקולנוע ולטלוויזיה,
העומד להתקיים כירושלים כחודש
אוקטובר, צפוי כישלון חי ח•
הפסטיבל, המאורגן על־ידי מלווין מרק, מפיק הסרט
הכושל על חייו של דויד בן־גוריון, ייערך ללא
אישור ועדת הפסטיבלים הבינלאומית של איגוד*
המפיקים העולמי, ויושקעו בו מאות אלפי דולרים
שגוייסו על־ידי מרק כתרומות מיהודים קנדיים.

פ רי שו ת
ב עי תונו ת
מזכיר מערכת הארץ, עמי דוראון, התפטר מעבודתו
בעיתון והודיע כי יעבור לנהל חווה לגידול בקר של
עורך־הדין יעקוב סלומון.
כוכב־הספורט של מעריב, משה לרר, הגיש אף הוא
התפטרות מתפקידו, בגלל חילוקי־דיעות לגבי דרך
סיקור האולימפיאדה.

!,טער* ביי פוצץ
השבתת העיתונים
השבתת העיתונים שעליה הכריז ועד עובדי*
הדפוס כגלל סירוב איגוד המו״לים לתביעות
השכר, נמנעה כגלל כניעת ״מעריב״.
בעיקכות ״מעריב״ הודיע גם ״ידיעות
אחרונות״ הה עה דומה.
במשא־ומתן עם עובדי־הדפוס דרשו אלה תוספת של
,260/0בעוד שהמו״לים מוכנים לתת רק /0ס ,14 כולל
תוספת־דרגה. אולם מכיוון שחלק מן המו״לים היה
מוכן לשלם יותר, ומעריב הודיע כי הוא כבר משלם
לעובדיו את מרבית הדרישות, הודיע יושב־ראש איגוד
המו״לים, שבתאי הימלפרב, בי אין האיגוד משמש
עוד צד במשא־ומחן, ביגלל אי־הסכמה בין חבריו.
העובדים הכריזו על שביתה כללית של כל העתונים1 , ז ומעריב מיהר להודיע כי הוא מוכן לשלם, ולכן
הופסקה אצלו ההשבתה. כאשר הצטרפו אליו גם
ידיעות אחרונות ודבר, שהודיע כי ייכנס למשא־ומתן
ישיר, חודשו המגעים בץ המו״לים לעובדים.

ה צ עו ת יעקוב ד א
תו עדיג הבכנסת
שר-התחכורה, גד יעקוכי, ניסה השבוע
ליזום ככנסת הצעות דחופות
לסדר-היום כעניין מטוס ״איר-פראנס״
החטוף. יעקוכי ידע, כי אם אומנם
תעלינה הצעות דחופות כנושא זה,
ייקרא הוא להשיב עליהן, ויזכה כ-
פירסום רב.
שישה חכרי־״כנסת נעתרו לבקשת
השר להגיש הצעות, אולם
הממשלה לא המליצה
הכנסת להכיר
לא תועלינה ה׳י

במבט ראשזן נראו לך השמים בדירה החדשה
נחמדים ומנומסים. אבל לא עבר זמן רב נגר שהתגלתה
האמת וקשה היה לך לאהוב את שכניך. הרעש הבלתי
נסבל, ההזנחה בחדר המדרגות ־ המאיסו עליך את
החיים במקום. בפעם הבאה,הבטחת לעצמך, תבדוק
היטב מ׳ יהיו שכניך לעתיד, ותחפש דירה במקום
שקט וחרבות׳
בזו היא נאות ברכה, שכונת המגורים החדשה בתיא
נוסף עלשני מגדליהמגורים המאוכלסים בנאות ברבה.
נמצאים בשלבי בניה שני מגדלים נוספים, חלק מ־64
הדירות נקנו כבר עיי רופאים, עורבי-דין,מהנדסים ,
קבלן, בעל-מפעל, סטודנטים ואנשי צבא.

נאות ברכה
תתנה לגור שם

נאותברכה, רח׳ גגרזק הברכה , 2 3 -2 5ת״א.
מיסודן של חברות בוצ׳קו ואורבר
שבנו בנינים ושכונות בתל-אביב וסביבתה

האחרון של הבניה. ז 1רק
דוגמא אחת לתשומת הלב
ולהקפדה הרבה על איכות
הבניה בנאות ברכה. הדירות
מרווחות עם חלוקה פנימית
נוחה ובנויות ממיטב
החומרים. בכל רירה
שירותים כפולים.
במרכז,שמותי המגורים הוקצה שטח
דונמים ועליו יוקם, על •ידי עירית תדאביב, גן
שעשועים להנאת הד״רזם וילדיהם.

מיקום אידיאלי זעיתזי טזב לרכישת דירה

שבונה חדשה בתל-אביב

מיקומה של שכונת נאות ברכה ברחוב עמק הברכה
בתל-אביב אידיאלי למי שרוצה לגור בעיר הגדולה
ולהנות מן היתרונות של מנורים בסביבה שקטה.
גם מחירי הדירות מפתיעים, אם תשווה אותם למחירי
דירות בתל־אביב ובסביבתה. עתה לפני עלית
המחירים הצפויה ולפני החלתו של מס ערך מוסף
שייקר את הדירות במידה
ניכרת ־ זהו העחוי הטוב
ביותר עבורך לרכוש דירה
בנאות ברכה.

נאות ברכה היא שכונה חרשה בתל־אביב ברחוב
עמק הברכה. שני מגדלי הדירות נבנים מעל קומה
מסחרית הכוללת חנויות, שופרסל וסניף בנק. בכל
מגדל יש 32 דירות ונותרו למכירה דירות בנוח 4־2׳״3
חדרים וכן דירות שיש בתוכן גישה לגג פרטי ותוספת
חדרון על הגג. חובלו לבקר ברירות בשבתות
בין 12-10 ובימות השבוע בשעות העבודה כבנין.
בך ,,יהיה באפשרותכם להתרשם מן הדירות׳במו
עיניכם ואף לקבל הסברים מאנשי המקצוע של חברת
הבניה במקום.

המשרדודיזנגוף ,16ת״א
טל2 8 8 0 6 7 ; 280021 :

קבלת קהל כשגגות:
18.00-16.00 ,•13.00-10.00
יום ג׳ויום!׳13.00-10.00 :

!איכוח ואיכות החיים
בכל יום בשעות הבוקר המוקדמות בודקים מהנדס
החברה וצווח מנהלי העבודה כל שלב בתהליך הבניה
בקפדגות רבה. הם ימשיכו בכך ער שיסתיים הפרט

עם כמה דציבלים מתקיפים אותך
שכניך בכל יום?

ומנת

ס־הווה ב רו מוםדד

ע ! החתיכה שד ההסתדרות

1רו 7טז|
1976

03x11:1מ ה
בחסות

חווגשית

כפקידה במחלקת האדמינסטרציה של
ההסתדרות, קוראת סימונה בלומנפלד
בת ה־ ,17 כל ספר שיוצא בסידרת הרומן הרומנטי. סימונה, כמו

תנו לי גבר אמיתי. אחד שיודע
מה טוב. שיודע גם להשיג
דברים טובים ...כוס בירה
מעולה של גולדסטאר למשל.

שאר המועמדות בתחרות מלכת המים, משתמשת במוצרי אוליביה
של עץ הזית, מרבה לבלות בדיסקוטקים של צפון תל־אביב, יחד
עם החבר הדוגמן שלה, כשהם מופיעים בבגדים תואמים.

אילו כל הפקידות של הוועד הפועל
של ההסתדרות חיו נראות כמו סימונה
בלומנפלד בת ה־ , 17 היו לבטח
נמנעות שביתות רבות.
כי חיוכה של סימונה התמירה מסוגל
לרכך אפילו את מיזגו הסוער של
יהושע פרץ.
בוועד הפועל מכירים אותה כהחתיכה
של הקרמלין מרחוב ארלוזורוב. היא
עובדת במישרדו של גדעון שגיא,
האחראי על האדמיניסטרציה, ורובו
של היום שקוע ראשה היפה בתוך
ערימות הניירת.

הפקה ג יצחק גיזרי.
מיבצע: מירי זכרוני, רפי זכרוני.
עיצוב המופעים: דני ליטאי.

מארגני ה־

הדרכת הבנות בהליכה וביטחון
במה: לאח פלטשר. המועמדות
תנעלנה סנדלים תוצרת בית״חחרושת
המועמדות :
צילום
אל-גה.

יהושע צפריר.

לטקס בחירת נסיכת ים־סוף באילת
תגענה המועמדות במטוסי ארקיע.
כי חופש אמיתי באילת מתחיל

בארקיע.

לנשפים שיערכו בבאר־שבע, אשקלון,
חי 8ח וטבריה תגענח המשתתפות
באוטובוסים הממוזגים של חברת

טיולי הגליל.

מלכת המים 1976 תטוס לאירופה
וחורה במטוסי חברת אולימפיק.

לא כן בערב. אי, כשהכוכבים
זורחים, מתחילה סימונה לחיות.
ביחד עם החבר הדוגמן שלה, בנצי,
היא חורשת את הדיסקוטקים של
צפון תל״אביב, כשהיא והוא מקפידים
להופיע בבגדים תואמים.
חלומה הגדול של סימונה הוא להיות
דוגמנית צילום. לשם כך היא מטפחת
את עצמה, ואפילו הצטלמה כבר
בפירסומת לג׳ינסים.
היא משוגעת על הסופר הארולד
רובינס, קראה את כל ספריו בלי יוצא
מן הכלל. הדמות הנערצת עליה היא
זו של סטיב גאוונט, גיבור הספר
היורשים.
סימונה היא חסידה נלהבת של סידרת
הרומן הרומנטי, גמרה לקרוא
את כולה.
כשיש לה זמן פנוי, היא אוהבת
לשחות, ללכת לקולנוע ולהעריץ את
פול ניומן וג׳ין בירקין.
יש לה חוש־הומור משגע, היא אוהבת
לעשות פרצופים ולהשמיע קולות
משונים. בגלל אופייה הפתוח וחיוכה
הנלהב, היא ממהרת להתיידד ומהווה
מרכז בכל חברה בה היא נמצאת.

החלום הגדול

של סימונה בלונזנפלד, המטפלת בשערותיה בתכשירי
חברת וולה, הוא להיות דוגמנית־צילום. את טבילת
האש היא כבר עברה בסידרת צילומי פירסומת לג׳ינסים ומקווה להיכנס חזק לענף.

טו ב ה קי מל מן

החתיכה של הטייסת
אוהבים להתחתן.״ לדבריה היא אינה
מכירה טייס שעבר את גיל ה״23
ונותר רווק. פרט לטייס הפרטי שלה,
איתו יצאה שנה וחצי וכשהציע לה
נישואין סירבה לו, מכיוון שהיא
עדיין צעירה.
טובה מתגוררת עם אביה, יבואן
הטקסטיל, אמה עקרת־הבית ואחיה
הבוגר, בבית נאה ברמת־חן. בבתו של
אביה היא עומדת ללכת בדרכיו :
ללמוד כלכלה ומינהל עסקים
באוניברסיטת תל״אביב ולהיכנס
לעיסקי ייבוא וייצוא.

המועמדות בתחרות מלכת המים משתמשות
במימון המוצרים הגדול של
״אוליגיה״ :שמן שיזוף, דיאודוידיים,
כי וקרם סבון
רנט,
״בכל בית — ״עץ הזית ! ״

אביה׳ המעריך את כשרונותיה, נתן לה
במתנה קורס נהיגה והבטיח לה
שעם קבלת הרשיון תקבל מכונית
מדגם מיני-מינור.
טובח אוהבת לקרוא. עכשיו היא קוראת
את הספר לחיות, המספר על ניצולי
מטוס שהתרסק בהרי האנדים, שנאלצו
לאכול זה את זה בדי להישאר בחיים.
חוץ מזה היא אוהבת ללכת לים
כשהיא לבושת בביקיני מינימלי,
תוצרת בית־החרושת ״מטקס״.

מנוחת הלוחמת

כפקידה של טייסת בחיל־האוויר, מתכוננת טובה
קנוילמן בת ה־ ,19 המאופרת בתכשיר אאוטדור

בזמנה החופשי היא פורטת על פסנתר,
מטפחת את שיערה והולכת לקולנוע.

של גימנסיה ״בליך״ גרמת־גן ופקידה
בטייסת של חיל״האוויר.
טובה מעריצה את הטייסים שלח,
ויש לה דיעה ברורה עליהם :״הם

היא רואה את תחרות מלכת המים
בחוויית ולוקחת את בל העניין
כספורט. אם לא תזכה, טוב, אם תזכה,
אז טוב מאוד.
בטייסת מחזיקים לה אצבעות ואפילו
הסכימו להסדיר לה מיספר ימי
חופשה, בתנאי שתחזור עם אחד
התארים במובן.

גירל, ללמוד אחרי סיום השירות הצבאי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב.
אחרי הלימודים ברצונה ללכת בדרכו של אביה היבואן ולהיכנס לעיסקי ייבוא וייצוא.
את החופשות מהצבא היא מנצלת לשהייה ארוכה ביס ולביקורים בקולנוע.
אם יש בחורה שהסיסמא ״הטובים
לטייס, הטובות לטייסים״ הולמת
אותה להפליא, הרי זו טובה קימלמן
בת ה־ ,19 בוגרת המגמה הסוציולוגית

011101001
11 למרומים באהבה צ ;

ווורח

לזיתלחו

הוויי חי ח

ווול

חי ל־ ה אווי ר

אחד 1

חבר שלה. עד שהוא התחיל לדבר על נשואין. אז אמרה לו
טובה :״סטופ, אני צעירה מדי בשביל זה,״ והס נשארו ידידים.
בטייסת מחזיקים לה אצבעות כדי שתחזור מההתחרות עם תואר.
מלכות בשיער שובח שיער

המים יודעות כיצד לזכות
מטופח, את תמצאי את חת־במדריך
לשימוש נכון בתכשירי
של ״וילה״ .דירשי בפרפומריות
ונבתי״חמרקחת.

— ייי

לה ולי-שמן שיזוף
לאוהבים להיותיחד
הקיץ יוצא אתכם
״לה ולי״ אל החוף
עסשמן־שיזוף חדש
לאוהבים להיות יחד.
הקיץ־-את תמשחי את
גופו והוא ימשח את
כתפייך בשמן מיוחד
וריחני,לשיזוף מתון
ולעור השחום.
לשמן־השיזוף ״לה ו לי׳
ניחוח נעים ועדין כשל
סבון ״לה ולי״
ודיאודורנט ״לה ולי״.
קחו אותו אתכם הקייץ
אל החוף -ותאהבו
להיות יחד. גם בשמש.

אז *רי

העולם הזה 2026

וצויין בה הסכום המדוייק של 82 מיליון
לירות חובות.
אישור לחילוקי־הדיעות על גובה הסכום
בין העיתונים האחרים לבין העולם הזה
בא רק בשבוע שעבר, כאשר קבע מבקר־ההסתדרות
את סכום ההסתבכות של
מפ״ח 82 :מיליוני לירות.

פ לי

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע׳׳מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורך הראשי: אורי אבגרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
רבות נוספות של בנייה בלתי־חוקית של
״אנשי שלומנו״ בתחום שטח שיפוטה של
עיריית תל־אביב.
לכל עיתון מהעיתונים המופיעים בארץ
יש הערכה שוגה לגבי אורד זכרונו
של ציבור קוראיו. עורך אחד סבור ש׳
זכרון הציבור מגיע עד לכדי ימים ספורים,
אחר חושב שהקורא ישלו זוכר חודשים
אחדים.
לנו, בהעולם הזה, יש קנה־מידה פשוט
ביותר לקבוע מה חושב עורך כל עיתון.
אנו משווים בין התאריך שבו הופיעה
ידיעה או סיפור בהעולס הזה, לבין התאריך
שבו מופיע אותו סיפור כסקופ
בילעדי בעיתון אחר, מבלי שהכותב יטרח
לציין שהסיפור הופיע שבועות או חודשים
קודם־לכן בהעולם הזה. לכך יש דוגמות
רבות.
י 1 1

כתחילת השבוע שעבר הופיע בידיעות
אחרונות סקופ של אחת הבולטות
מבין עיתונאיות צהרון זה, בינה ברזל,
שסיפר בכותרת מאירת־עיניים כי צו־ההריסה
על דירת־הגג של איזי רוזוב,
מבעלי גיבור, לא בוצע. כל מה שנהרס

דוגמה אחרת:
כאשר האשים העולם הזה את שר־הביטחון
שימעון פרם ואת שר־התחבורה
גד יעקובי בקבלת מתנות מאגד, תמונות
יקרות־ערך של נפתלי בזם ודאו דויד
(העולם הזה 1965ו־ ,)1966 התייחסו לכך
אמצעי־התיקשורת• על־פי יוזמת חוגים ה מקורבים
לשני האישים, התפרסמו בשידורי
י-שראל, במעריב ובהארץ הכחשות
על שנאמר בהעולם הזה.
אולם היו מי -שהתייחסו לכתבות אלה
במלוא הרצינות. שניים מהם, תת־אלוף
(מיל ).חיים ירון ועורך־הדין שלו אריה מ־רינסקי,
דרשו בשבוע שעבר מבית*המיש־פט־המחוזי
בתל־אביב להזמין את שני
השרים, ופקידים אחרים, לעדות במיישפט־השוחד
של ירדן. הם מבקשים להוכיח ש המתנות,
שאותן קיבל ירון, אם אומנם
קיבל, היו חסרות־משמעות ופעוטות־ערך,
על־פי הסטנדרט של מתנות לאישי״ציבור
שנקבע על־ידי -שני השרים.
העיתונים- ,שעטו על הסקופ שסיפק להם

מחלקת ציוד של חיל. האוויר. י
השופטת החליטה כי תכריע: בעניין
לאחר שהסניגור יגיעז בקשה
יותר מפורטת וינמק אח הסיבות
להבאת בל אחד מן העדים.
התובע, סגן בכיר לפרקליט המ חוז
אהרן שיר, לא נקט עמדה, אך
ביקש מן השופטת לבדוק היטב אם
אין בבקשה משום הטרדת אישים
וחשובים ללא סיבת
בקשת העדים של עו״די מרינסקי
כוללת את שד הביטחון ורעייתו,
את שר התחבורה ורעייתו, את ח״כ
בשד. כרמל, ח״כ עדי אמוראי ו־מנב״ל
אל על .,מר מרדכי בן ארי,
שלגביו צויין בבקשה כי ״יביא את
כל המסמכיב הקשורים למתן הנחות
או פטור מתשלום לגבי טיסות של
חברי כנסתיושרי ממשלה״.
| עד נוסף הוא יעקב קדמי. ראש
]אגף חקירות של המזשטרה, כדי שן
יביא את כל המסמכים הקשורים לחקירות
המשטרה עליהם נמסר ב־

״העולם הזה״ 7.5.75

״הארץ״ 21.6.76

ה״סקופ״ פורסם כבר לפני שנה
שם היה קיר אחד, ולא המיבנה כולו.
דירת־הגג של רוזוב הפכה סמל במילחמתו
של ראש עיריית תל־אביב שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט בעברייני־הבנייה הבלתי־חוקית ב־שכונת־התיקווה.
בכל פעם שהיו מאשימים
את צ׳יצ׳ בכך שהוא מתנכל דווקא
לבני הפרברים, הוא שלף מאמתחתו את
דוגמת רוזוב, ובישר לכולם כי גם אצל
התעשיין העשיר מרמת־אביב בוצעה הריסה.
במדור
אתה והלירה, שפורסם לפני כ חודש
(העולם הזה )2020 סופר על התכסיס
של צ׳יצ׳ בעניין זה, תחת הכותרת
״צ׳יצ׳ והריסת הבתים.״ הובאו דוגמות

מרינסקי, שכחו לציין כי זהו סקופ ישן
מאד, שפורסם בהרחבה בהעולם הזה כבר
לפגי יותר משנה.

בחודשים האחרונים מתפרסמות
ידיעות בכל העיתונים על הסתבכותה הכספית
של מועצת פועלי חיפה ושל מזכירה,
אליעזר מולק.
כל עיתון מחליט, כימעט ב-שרירות לב
על הסכום שבו הסתבכה מפ״ח, ומביא
פרשנויות משלו על סיבות ההסתבכות.
אף עיתון אחד לא ציין כי הידיעה הופיעה
לראשונה בהעולם הזה, לפני כחצי שנה,

בי מעט ־ העתקה אחרת מהעולם הזה
קשורה שוב במדור אתה והלירה. במדור
זה הופיעה ב־ 16 בחודש, ידיעה מפורטת,
תחת הכותרת חוקרים חשד נגד מנב״ל
״הבנק למלאכה.״ שישה ימים אחר־כך
הופיעה בהא רץ ידיעה, חתומה על־ידי
סופר הארץ לענייני כלכלה, תחת הכותרת:
נציגי בעלי המלאכה ב״בנק למלאכה״
מעלים טענות נגד אברהם פיין, המנכ״ל
הפורש. החומר בגוף שתי הידיעות היה
כימעט זהה.

אךה דוג מ ה הטובה ביותר היא דו״ח

אלינו. חלק אחר של הכתבות נוצר כאשר
העיתונאי או הצלם נופלים במיקרה על
התרחשויות.
הכתבה יריקת פרידה לתייר (העולם
הזה ,)2025 שהופיעה בשבוע שעבר, היתד,
שילוב של שני מצבים אלה. צלם־המערכת
שלמה סתר ליווה ידידה ישראלית שלולנמל־התעופה בן־גוריון בלוד.
היתה זו פגישת־בכורה של סתר עם
ג׳ונגל־הסבלים בלוד. והוא יצא ממנה
מזועזע. כשאזרח כועס הוא מתמרמר,
מתלונן לפני ידידיו או לכל היותר שולח
מיכתב למערכת אחד העיתונים. כשצלם־
עיתונות כועס, הוא מפעיל את מצלמתו.
סתר חזר למערכת, כשבאמתחתו סידרה
נפלאה של צילומים שהראו, יותר ממאות
מילים, את השערורייה ש-שמה סבלי־נמל־התעופה־הביגלאומי־של־ישראל.
בשבחנו
את הצילומים במערכת, היה
ברור לנו שיש כאן סיפור טוב, למרות
שהנושא הועלה כבר פעמים רבות בעיתונים•
על הכתב מאיר דורון הוטל להת־

חוקר>ם ח שד נגד
מנ כ יל ״ הבנ ק־ל מל אבה״
מנכ״ל ״הבנק למלאכה״ ,יורם גלאיו, חוקר עתה אס קודמו בתפקיד,
אברהם פיין, ניצל לרעה את סמכותו וחשתמט בכספי הבנק לטובתו האיטית,
החקירה באה ביגלל שאילתה בישיבת מועצת״המנהליס של הבנק, שהוגשה על־ידי
חבר־הכנסת יעקוב פרנק, שהוא חבר מועצת־המנהלים. פרנק שאלי אס נכון
שכספי הבנק הושקעו על״ידי פיין בתוכייות-חיסכון פרטיות שלו.

״העולם הזה״ 16.6.76
כעבור שבוע —

נציגי בעלי המלאכה בבנק
למלאכה מעלים טענות נגד
א. פיין, המנכ״ל הפורש
הבמים הסכומים שהועברו עד כ
מאת סופר ״הארץ״
ב־ 170 אלף ל״י, שווי נומינאלי.
לענייני כרכרה
ח״כ פרנק הוסיף כי אי־אפשו[
נציגי התאחדות בעלי המלא -לדעת מספרי הבנק מניין באו כסח
כה במועצת המנה ל, ם של הבנק ן פים אלה .״הספרים אינם משקפיב
למלאכה סועניס

הטיל על

נגיא• פייה !

״הארץ״ 22.6.76
— סיפור כימעט זהה
מבקר־המדיגה על התעשייה האווירית, שפורסם
בסוף השבוע שעבר.
הדו״ח, שצוטט בהרחבה בכל העיתונים׳
ושזכה בתגובות ובתגובות־גגד, קבע
מפורשות כי ההשקעות במטוסי ווסטווינד
ובערבה היו ביזבוז כספי הציבור. הדו״ח
קבע גם כי מנכ״ל התעשייה האווירית, אל
שווימר, ועוזרו אשר בן־יוסף, העסיקו עובדים
מהתעשייה האווירית והשתמשו בחומרים
של התעשייה האווירית לצרכיהם
הפרטיים. עובדות אלה הן רק חלק מ-שלל
פרטים על ליקויים ואי־שמירה על טוהר־המידות
במיפעל־הענק.
אך לקוראי העולם הזה לא היווה הדו״ח
הסגסציוגי של מבקר-המדיגה כל חידוש.
סידרת כתבות של יגאל לביב בהעולם
הזה לפני שמונה חודשים, ח-שפה את כל
מעללי מנהלי התעשייה האווירית. תחת
הכותרת המעשייה האווירית (העולם הזה
1993 ,1992 , 1991ו־ ,)1998 פורסם כל מה
שנכתב השבוע על-ידי מבקר המדינה.
במו תמיד, נזכרו העיתונים לפרסם את
החומר הבדוק והמוכח רק אחרי שהיה
להם הכיסוי ממבקר־ד,מדינר •,הם פחח
לעסוק בו אחרי שהעולם הזה פירסם אותו.
העובדה שהחומר נתגלה לקוראיהם שמונח
חודשים מאוחר יותר, לא הטרידה אותם.

ולעניין אחר.
חלק מהכתבות המופיעות בהעולס הזה
הן כתבות היזומות על־ידי המערכת, בין
אם זה רעיון שהועלה על־ידי אחד מחברי
המערכת, או אם תוצאה של מידע המגיע

לוות אל סתר למסע נוסף לנמל-התעופה.
סתר ה-שלים שם את סידרת־הצילומים שלו,
דורון התרשם, ריאייו תיירים׳ סבלים ואג־שי־מינהלה,
ויחדיו הם יצרו את הכתבה,
שהדברים שסופרו בה הרגיזו בוודאי גם
אותך.
מי שצפה בשבוע שעבר בתוכנית עלי
כותרת בטלוויזיה, הבחין בוודאי כי העולם
הזה עמד במרכז התוכנית. אינני מתכוון
לביקורת־העיתונות של יצחק רועה, בד,
הוזכר העולם הזה מיספר רב של פעמים,
לעניין ושלא־לעניין. במיסגרת של ביקורת
שיטחית למדי (בכל ישיבת־מערכת של
העולם הזה מוטחת ביקורת חריפה ומעמיקה
יותר) .אני מתכוון לראיון של ירון לונדון
עם מזכיר מועצת פועלי חיפה, אליעזר
מולק, שבו לא הוזכר העולם הזה בשמו
ולו פעם אחת.
לונדון תקף את מולק בשאלות מביכות,
אשר העידו עליו כי הכין היטב את שעורי־הבית
שלו. כל החומר שבו השתמש ירון
לונדון בשאלותיו נלקח מכתבות העולם הזה
על השערורייה במועצת פועלי חיפה, ומידיעות
שהופיעו במשך החודשים האחרונים
במדור תשקיף.

לחיות בסביבה נקיה ובריאה יותר...
לראשונה בארץ אנו מציעים
תכנית הדברה כוללת למזיקים בגינה
תכשירי ״אקו״ פותחו במעבדות
המשוכללות של מכתשים באר־שבע,
יצרן חומרי ההדברה הגדול בארץ,
נוסו ואומצו ע״י אגרונומים ותברואנים
חכו לאישור משרד הבריאות והאגף
להגנת הצומח במשרד החקלאות.
שיטת ״אקח מומלצת כשילוב יעיל,
חסכוני ובטוח להדברת מזיקים בגינה
ובסביבת הבית.
לראשונה,מוצעים תכשירי הדברה
לגינה ולסביבת הבית גם לצרכן שאיננו
תברואן או חקלאי מקצועי. התכשירים
מותאמים לצרכיו של חובב הטבע
והנוי, המטפח גינה קטנה ועציצים. הם
מדבירים ומונעים התרבות מזיקים
בחצר ובחדרי אשפה ומעל לכל מונעים
את חדירתם לתוך הבית.
משך הפעולה של תכשירי ״אקו״ הוא
ממושך והם משמשים מטרית הגנה
לבית ולסביבתו.
אריזות ״אקו״ הנוחות והמשוכללות
כוללות: אירוסולים, מאבקים, תרכיזים,
נוזלים, מגורענים ופתיונות. לכל אריזה
מצורף עלון הדרכה.
תכשירי ״אקו״ יתרמו ליצירת סביבה
נקיה -סביבה נקיה היא סביבה בריאה
יותר, יפה יותר ונעימה יותר.

- 101$ל ס בי ב ה
בכדי למנוע חדירת המזיקים לתוך
הבית יש להדבירם במקום בו הם חיים
ומתרבים(חצרות, חדרי ופחי־אשפה,
מערכות ביוב וכר).
(ארוסול לריסוס) נגד זבובים
וחרקים מעופפים מחוץ לבית. משך
הפעולה הוא כארבעה ימים אחרי
הריסוס.
אחמול לריסום) נגד מקקים,
נמלים וזוחלים בבית ומחוץ לבית.
נגד מקקים ונמלים בבית.
(תכשיר מגורען) נגד מקקים,
נמלים ומזיקי קרקע.
שלושת תכשירים אלה מהווים מערכת
הדברה יעילה נגד מקקים ונמלים, בה
משלים תכשיר אחד את השני וזו
השיטה המומלצת לשמירה על סביבה
נקיה ממזיקים. משך פעולתם הוא
כחודשיים לאחר הטיפול.
פרומר(פתיתורס-פתיונות מוכנים
נגד חולדות ועכברים.
עלוו הסברה

כללי ישלח לכל
ורדימדצמחי־נוי
^י קו־ דגינ ה
^ ספרול(תכשיר נוזלי) נגד מחלות דורש. דשא לפנות :״אקו״
נ*נן! (תכשיר מגורען)-נגד מקקים, צמחים כגון: קמחון,חלדון.
מלתיון(תכשיר נוזלי) נגד מזיקים ת.ד,33443 .
נמלים, מזיקי קרקע וכנימות עשב רודוס
תל־אביב.
כגון: כנימות עלה,תריפסים.
בדשא(הגורמות לקרחות בדשא).
טל)03(255317 :
דיויפאן(תכשיר נוזלי) נגד
אקריות ומכרסמי עלים

למכת שי ם
פי ס

מפעל 1כיח״ם בעיים

מזבטל׳ נוו ניסזיה

_העונם חזה

האגח שד :1 9 4 8
גג אש בנוועוח?
דו״קרב מרתק התנהל בשבועות האחרונים במדור
זה • בין שני מתווכחים מחוננים — ב. מיכאל מחד
ובנימין עמידרור מאידך.
ב. מיכאל מוכר לקוראי שבועון זה כאחד מארבעת
המייסדים של המדור ״ 200 הארץ״ ,שחולל מהפכה
בסאטירה העיברית. בנימין עמידרור מוכר כפרשן
הצבאי של ״העולם הזה״ ,ובחוגי המיקצוע הוא ידוע
כפרשן הצבאי מס׳ 1במדינה( .סייג זאת, באוזני, אחד
האלופים :״זה לא אומר הרבה, מפני שאין אחרים.״)
איני מתיימר להיות שופט בדו״קרב זה. שופט צריך
לחיות אובייקטיבי — ואני בוודאי איני אובייקטיבי
לגבי הנושא ששימש סלע־מחלוקת במאבק מילולי זה.
מה שקרה במילחמת״חעצמאות הוא חלק מחיי —
ואיך יכול אדם להיות אובייקטיבי לגבי דבר שהוא
חלק מחייו, מעולמו הרוחני, מאוצר חוויותיו וזיכרו־נותיו,
אהבותיו ושינאותיו, רגעי השיא והשפל של קיומו?
איני שופט ואיני בורר. אבל אני רוצה לתרום
כמה דברים לוויכוח זה, כמי שהיה עד־ראייה לכל האירועים
שעליהם נטוש הוויכוח, והיה מעורב (כחייל
פשוט) באחדים מחם.
קודם כל, הערה פילוסופית״היסטורית, או היסטו־ריוסופית.
גטה
אמר, ב״פאוסט״ ,על ההיסטוריה, שהיא ספר
החתום בשבע חותמות. מה שנראה לנו כהיסטוריה
אינו אלא ראי, שבו משתקפת הבבואה שלנו־עצמנו.
בצורה זו או אחרת, אמרו זאת חוגי־דיעות רבים.
כל היסטוריון אמיתי, שאינו כסיל גמור (ואני מכיר
כמה ״היסטוריונים״ שהם כסילים גמורים) מודה בעובדה
זו. האיש המסתכל בעבר חי בהווה. הוא דן
את העבר על פי מושגיו שלו, במיסגרת העולם הרוחני
שלו עצמו — עולם שהוא זר לתקופה שבה התרחשו
הדברים. זח נכון לגבי מאורעות שאירעו לפני אלפיים
שנה, וזה נכון גם לגבי מה שהתרחש אך אתמול, לפני
28 שנים.
היסטוריון רציני מנסח להתגבר על מחסום זה. היסטוריון
גדול מצליח לפעמים. היסטוריון מחונן מצליח
לעיתים קרובות. אך אף היסטוריון אחד, ויהיה גאון
בו־גאון, אינו מצליח בכך תמיד.
דומני שב. מיכאל ובנימין עמידרור לוקים שניתם
במחלה זו. הם לא התגברו על המחסום. שניחם צעירים
מדי מכדי להיות שותפים לעולם של •1948 הם
חיים בהווה — וחם כופים, איש־איש על״פי תפיסתו
שלו, את מושגיהם על המאורעות של אז.
שני התיאורים שלהם דומים לתצלומים מטושטשים.
העצמים העיקריים נראים בתצלומים — הם לא
בממדיהם הנכונים, בלא הקצוות החדים, בלא תחושת
הפרספקטיבה הנכונה.

ההיסטוריה של ב. מיכאל מראה שהעם הפלסטיני
היה אובייקט חסר״רצון למאורעות של אז. מנהיגים שלא

* העולם הזה .2023 ,2020 ,2018 ,2016

ייצגו איש, מושחתים או מנוולים או מטופשים, הח ליטו
במקומו כפי שהחליטו — להתנגד לחלוקת-
הארץ. לאחר מכן נפלו הפלסטינים קורבן לשורה של
מעשי־זוועה יהודיים, בעיקר של אצ״ל ולח״י, שהגיעו
לשיאם בדיר״יאסין. כתוצאה מכך ברחו או הוברחו,
כשהם אחוזי-אימה.
בקיצור: הפלסטינים הם הקורבן הקלאסי. עשינו
להם אי-צדק נורא. ,ושומה עלינו לתקנו.
ההיסטוריה של בנימין עמידרור היא בדיוק הפוכה.
אנחנו רצינו בשלום. הסכמנו לחלוקת הארץ. הערבים
התנגדו, מפני שהם פראים צמאי״דם. הם ערכו בנו
שחיטות, הרגו את נשותינו וילדינו. אמנם, פה ושם
עשינו גם אנחנו מעשים לא-יפים, אך זה לא השפיע
על המצב. הערבים היו שוחטים בנו במילא, מפני שהם
אוהבים לשחוט. אצלם זהו הספורט הלאומי.
בקיצור: אנחנו היינו הקורבנות, אך התגברנו. אם
הפלסטינים נדפקו, הרי זה הגיע להם. אין מה לרחם
עליהם, בוודאי אסור לעזור להם, וצריכים להתכונן
למילחמה הבאה.
קרוב לוודאי ששני ידידי — מיכאל ועמידרור
כאחד — ימחו בזעם נגד תיאור מקוצר זה של די-
עותיחם. הם לא אמרו את הדברים כך. אני מגזים.
אך נדמה לי שכך הצטיירו הדברים אצל קוראיהם —
ואני אחד מהם.
עם כל הידידות לשניהם, נדמה לי שתיאוריהם לוקים
בחד״צדדיות. ולמאורעות 1948 חיו שני צדדים.

נקח, תחילה, את השאלה ההיסטורית: האם פתחו
הערבים הפלסטיניים במילחמת תש״ח — זו שאפשר
לקרוא לה ״מילחמת העצמאות״( ,כי במהלכה הוכרזה
עצמאות ישראל) ,או ״מילחמת השיחרור״ (שם כוזב,
כי הערבים לא שלטו בארץ קודם לכן, ולא היה צורך
להשתחרר מהם ; מילחמת־השיחרור היתה נגד הבריטים)
/או ״מילחמת החלוקה״ (כי זאת היתה הסיבה
והתוצאה העיקרית שלה) או, סתם ,״הסיבוב הראשון״
או ״המילחמה חיהודית״הערבית הראשונה״.
ב. מיכאל טוען שהעם הערבי חסר מנהיגות ייצוגית
נבחרת, ועל כן אין מעשי המנהיגים הפלסטיניים
דאז מחייבים אותו, בעת מעשה או למפרע.
אני מציע לו להרהר שנית בקביעה זו. לדעתי, לא
זה בילבד שאינה נכונה, אלא אין היא משרתת את
העם הפלסטיני.
כל מי שחי אז, ושהיה לו מגע כלשהו עם בני
העם הפלסטיני, יודע כי הוא התנגד אז, ברובו המכריע,
בכל שדרותיו, לחלוקת הארץ. הוא האמין שהארץ
כולה היא שלו, שהיהודים הם פולשים זרים אשר נשתלו
כאן על-ידי מעצמות זרות ועוינות, שלבריטים לא
היתח הזכות להבטיח ליהודים ארץ שלא היתה שייכת
לבריטים, ושגם לאו״ם לא היתה כל זכות כזאת.
אני מעז לטעון כי מנקודת -ראותערבית
היו אלה טענות סבירות למדי.

או רי אבנ רי 1948
הערבים הגיבו אז כמו שחיה מגיב כל עם אחר
במקומו. הוא דחה את התוכנית ואחז בנשק כדי לסב־לה.
זאב ז׳בוטינסקי, אליל הימין הישראלי, חזה זאת
מראש בבירור. ההתנגדות הפלסטינית נראתה לו כתופעה
טבעית, ומובנת מאליה( .ראה מאמרו ״קיר הברזל״,
משנת .)1934
הצדק הפלסטיני עמד אז מול הצדק היהודי, והיה
זה אך טבעי שכל צד ראה רק את הצדק של עצמו,
ולא את הצדק של הזולת.
אשמתם של המנהיגים הפלסטיניים דאז אינה במישור
המוסרי, אלא דווקא במישור המעשי. אילו חיו
חכמים, והיו מסוגלים לחשב את יחסי-הכוחות ולהעריך
בדיעה צלולה את המציאות כמות שהיא — בוודאי
היו מקבלים את תוכנית החלוקה, אם כי בזעם ובחרי־קת־שיניים.
ליהודים
היו מנהיגים כאלה. הם דחו את העצות
של אבירי ארץ־ישראל השלמה, שלא היו אז שפויים
יותר מכפי שהם היום. הם קראו את מפת״הכוחות והיו
מוכנים להסתפק בפשרה המוצעת. זה לא הוכיח עליונות
מוסרית כלשהי, אלא ראייה מפוכחת.
למען הצדק, יש להעיר כאן הערה. כאשר פלוני
תובע עוגה המצוייה בידי אלמוני, קל לו יותר מאשר
לאלמוני להסתפק במחצית העוגה. כיום, כאשר המצב
הוא הפוך, אנו לומדים חוכמה זו. ב״ 1948 לא שעינו
למטורפים שלנו, שדחו כל פשרה. אך כיום, כאשר כל
הארץ נמצאת בשליטתנו, הפכו מטורפים אלה גיבורים
לאומיים, והעם נוהר אחריהם — בדיוק כפי שנהרו
הפלסטינים אחרי מנהיגיהם ב.1948-
האם המנהיגים ההם ייצגו או לא ייצגו את העם
הפלסטיני בכללותו?
הם לא נבחרו בבחירות כלליות וחופשיות. זה נכון.
אבל האם דרושות בחירות כאלה, כדי להכיר בלגיטימיות
של הנהגה לאומית של עם שאין לו מדינה
עצמאית משלו?

המנהיג היהודי: דויד בן־יגוריץ

המנהיג הפלסטיני: האג׳ אמין אר־חוסייני

כאשר העוגה היא בידי השני —

— קל יותר לוותר על החצי

(המשך מעמוד )9

אם כן, הרי אין גם לגיטימיות להנהגת אש״ף —
בפי שטוענת ביום התעמולה הישראלית הרשמית.
אולם בחירות בלליות אינן הקריטריון היחידי ללגיטימיות
של הנהגה — אם בי כולנו מסבימים, בוודאי,
שזהו הקריטריון חטוב ביותר. באשר עם מדוכא אינו
יכול לקיים בחירות, יש גם קריטריונים אחרים. אפשר
לבדוק מהו הקונסנסוש הלאומי, ובאיזו מידה הוא
מייוצג על-ידי ההנהגה. האם הכוחות הלאומיים המאורגנים,
כפי שהם, מכירים בהנהגה זו ושרים למרותה ן
האם הציבור, הנוער, נשמעים להוראותיה 1האם קיימת
אופוזיציה פנימית חזקה, הכופרת בהנהגה ז
לפי כל הקריטריונים האלה, המנהיגות הפלסטי-
נית של 1947 אכן היתה לגיטימית, אף בי נקטה קו
הרה-אשון לעמה. ולפי אותם הקריטריונים, אש״ף הוא
כיום ההנהגה הלגטימית של העם הפלשטיני כולו —
אם נרצה בבן, אם לא. ניתן רק לקוות שיאשר עראפאת
יתגלה בבוא העת במנהיג חכם ואחראי יותר מאשר
ג׳מאל אל״חושייני (ובן״דודו, אמין, שהיה המנהיג האמיתי)
.כל השימנים מעידים שהמנהיגות הפלשטינית אכן
למדה לקח מן העבר, ונעה בזהירות לקראת יישום
הלקח הזה.
על כל פנים, אין זה מושיף כבוד לעם הפלשטיני,
אם נתאר אותו בציבור חשר-ישע, שהלן שולל אחרי
בנופיה של הרפתקנים, שלא ייצגו איש. העם הפלשטיני
פעל ב״ ,1947 ובמחצית הראשונה של ,1948 כגוף לאומי
מלוכד, בעל אידיאל לאומי ברור. זה הכתיב לו
את דחיית תובנית-החלוקה. הוא פעל על פי הכרתו
באומץ־לב, נלחם ונבשל.
בכן לא איבד את זכותו לזהות לאומית, לעצמאות
לאומית ולבית לאומי ריבוני. עם המפשיד במילחמה,
אינו מאבד את קיומו. אחדים מאיתנו הבינו זאת בבר
ב־ .1949 הרוב הגדול בישראל שבר בי העם הפלשטיני
נעלם מן הטפה לנצח. הרוב טעה. ביום, באיחור של
28 שנים, מצטרפים יותר ויותר אנשים נבונים לדעתנו.

עד מאי 1948 היו כל הכוחות הערביים בלתי-שדי-
רים. יחידות-השדח היו מורכבות ממתנדבים, שחלקם
באו מעבר לגבול, וכל מישגרת צבאית שדירה היתה
זרה להם. אן עיקר הכוח, בפעולות החשובות, חיה
פרי ה״חזעה״ ,ההזדעקות המשורתית של כל הגברים
המבוגרים בשביבה, אשר אחזו בנשק, השתתפו בפעולה
קצרה וחזרו הביתה.
״מזדעקים״ אלה היו, ברובם המכריע, פלחים פרימיטיביים
ביותר, עניים מרודים, והם ביצעו בקלות מעשי-
זוועה מן השוג האופייני לשכבות נחשלות. הזדעזעתי,
כמו כל צעיר ביישוב דאז, כאשר שמעתי שהראשים

נושא שני, ששימש שלע״מחלוקת לדו״הקרב המר
בין מ• מיכאל ועמידרור, הוא הנושא הכאוב של מע-
שי-הזוועה.
מי ביצע אותם ן
האם נכון שהערבים שחטו את הרופאים והאחיות
בשיירה המפורשמת להר״הצופים ביגלל הטבח המחריד
בדיר-יאשין, שקדם לה בבמה ימים ! האם נבון שהרצח
ההמוני של פועלי בתי״הזיקוק היהודיים, בידי
עמיתיהם הערביים, בא כנקמה על מעשה־רצח חסר-
אחריות של אצ״ל באותו מקום ז
ואולי קרה ההיפך — דיר״יאשין לא היתה אלא
טעות מצערת, מעשי אצ״ל ולח״י היו אך חריגים, ואילו
הערבים ביצעו מעשי־זוועה שיטתיים מתוך תאווה מיפ-
לצתית של עם שוחר-רצח וצמא-דם?
שתי התפישות כוזבות. יותר מזה: הן מעידות על
תלישות מן הרקע האמיתי — שלא לדבר על הזילזול־באמת
המציינת את התועמלנים הישראליים והערביים
באחד.
שני הצדדים ביצעו במילחמת תש״ח מעשי-זוועה.
שני הצדדים רצחו שבויים, הרגו אזרחים, התנכלו לנשים
ולילדים, בזזו והרשו.
באשר יש שרשרת בלתי-פושקת של מעשי-זוועה,
אבשורד הוא לקחת מעשה משויים אחד ולומר: זהו
מעשה״נקם על מעשה שקדם לו. כל צד טוען זאת
תמיד. אין שפק שכל מעשה משוג זה הרתיח את הצד
השני וגרם לו לבצע מעשה דומה, ואף גרוע יותר. אך
יש לראות את התמונה בכללותה.
מילחמה ״מתורבתת״ ,שבה נשמר ההבדל בין לוחמים
ובלתי-לוחמים, הוענק יחש הוגן לשבויים ולא
נשלחה יד בביזה — מילחמה בזאת היתה אפשרית
רק — אם ביבלל — באשר צבאות שדירים מיקצו־עיים,
ממושמעים מאד, לחמו איש ברעהו, למען מלכים
נאורים, על מטרות רחוקות. כבל שהצבא מיקצועי
פחות, ועממי יותר, בן הוא פחות-מרושן• האכזריות
של כוחות בלתי־שדירים עולה תמיד על זו של חיילי״
קבע מיקצועיים, שחונכו לכבד את ״חוקי המילחמה״.
יתר על כן, כאשר עמים לוחמים על עצם קיומם,
כאשר הם מאמינים שתבושה במילחמה פירושה השמדה
פישית — נעלמים המעצורים. כאשר כל אשה
ובל ילד רואים את עצמם כלוחמים, נעלם ״מושר
חמילחמה״.

כשפרצה מילחמת״חעצמאות, בדצמבר ,1947 לא היו
לשני הצדדים אלא כוחות בלתי־שדירים.
גדודי ההגנה היו, יחשית ,״שדירים״ יותר. הפלמ״ח
חיה כימעט צבא מיקצועי שדיר. שאר הגדודים נכנשו
במחרח למתכונת צבאית אמיתית. אפשר היה לצפות
מהם לרמה גבוהה יותר של שמירה על ״טוהר הנשק״ —
שישמח שטופחה על־ידי אנשים כמו יצחק שדה, אם בי
לא תמיד ייושמה במציאות.
יחידות אצ״ל ולח״י, שלא היו מאומנים למילחמת־שדה,
אלא תיו עדיין בבחינת לוחמי־מחתרת שחונכו
לפעולות פגע-וברח, חיו רחוקים עוד יותר ממתכונת
צבאית אמיתית, ולכן התמוטטו בשעת-מיבחן, נאחזו
הישטריה ואיבדו את המעצורים. עובדה זו, יותר מאידיאולוגיה
לאומנית קיצונית, גרמה (כן נדמה לי) לטבח
דיר-יאשין. היה זה מעשה אופייני של כוח שהתמוטט
ואיבד את עשתונותיו__ .

יצחק שדה
זה גס זה —

הצבאות הערביים היו שדירים. הירדנים והמצרים
חונכו באשבולה בריטית חמורה. הם לקחו שבויים
ונהגו בהם יפה, בדרן בלל. נשות גוש עציון לא נאנשו,
ותנאי השבי היו שבירים.
לעומת זאת, היתה הידרדרות משויימת בצד שלנו.
פלחים ערביים מעבר לחזית, שחזרו אל שדותיהם שנשארו
מאחרי הקווים שלנו, נהרגו בשיטתיות. אנשי-
מודיעין, שביקשו מידע על תנועות האוייב, לא התנזרו
משיטות אכזריות, אן יעילות.
חוששני שתיאור זה לא ימצא חן — לא בעיני ב.
מיכאל ולא בעיני בנימין עמידרור, ולא כל שבן בעיני
התועמלנים המיקצועיים של ישראל וארצות״ערב. אבל
זוהי האמת, כפי שראיתי אותה. נישיתי לתאר אותה,
מייד אחרי המילחמה, בשיפרי ״הצד השני של המטבע״,
ועל כן הוטל עלי בחוגים רבים חרם של נידוי הנמשך
עד עצם היום הזה.
מה המשקנה 1
שהערבים הם פראים תת-אנושיים ז שאנחנו היינו
מדכאים חשרי־מצפון!
המשקנה האמיתית היא שהמילחמה היא גיהינום.
היא משחררת את היצרים השפלים ביותר של
החייה האנושית, שהטבע לא העניק לה מעצורים פנימיים
כמו לשאר חיות־הטרף. המילחמה היא ממלכת
האכזריות, והיא קוראת דרור לטיפושים השליליים
ביותר של החברה האנושית. כל חייל קרבי, בכל מיל-
חמה, יודע זאת.
מילחמת 1948 היתה מילחמה אכזרית במייוחד.
האבידות משני הצדדים היו איומות. אילו איבדה
המדינה ביום את אותו שיעור הקורבנות שאיבד היישוב
אז, היינו מגיעים ל־ 40 אלף הרוגים. בצד הערבי היו
האבידות גדולות עוד יותר.
במשן עשרה חודשים של לחימה רצופה, לא שמעתי
ב־ 1948 אף הרצאה אחת על מושר־המילחמה, על
חוקי־המילחמה, על היחש הנאות לשבויים, על הריגת
אזרחים. פעם אחת חילקו לנו ״דף קרבי״ ,שגינה מע-
שי״ביזה — אן האיש שכתב דף זה, אבא קובנר, גם
כתב לנו, על חיילי הצבא המצרי השדיר :״כלבי דם
דינם מוות ! ״
אפשר לצמצם את אכזריות המילחמה על״ידי הטפה
שיטתית למושר״המילחמה, והענשה חמורה של המפרים
אותו. נדמה שלא נעשה בימעט דבר בכיוון זה גם
כיום — לא בצד הערבי, וגם לא בצד שלנו.
אן מי שרוצה לשים קץ לאכזריות, חייב לשים קץ
למילחמה עצמה.
וכאן אני מגיע לנקודה שנראית לי עיקר הדברים.

1 י שלום אמיתי הוא שלום בין עמים, בין בני-אדם.
הוא מצרין קודם בל, יחש נפשי משויים. הוא
מחייב מידה של כבוד הדדי, מידה של הבנה למניעיו
ולרגשותיו של הצד השני.
הוא מחייב, על כן, גם גישה מאוזנת יותר למאורעות
העבר.
מי שמאמין בי תמיד צדקנו, והצד השני תמיד התנכל
לצדק — אינו משוגל לעשות שלום. מי שמאמין בי
הצד השני צדק תמיד, ואילו אנחנו לא צדקנו מעולם
— גם הוא אינו מועמד אידיאלי לעשיית־שלום.
מי שזוכר היטב את בל מעשי-הזוועה שביצע הצד
השני, אן שוכח את הפשעים של הצד שלנו, בוודאי
אינו משוגל לעשות שלום. הוא משוגל רק לטפח שינאה
עזה עוד יותר, שתוביל למילחמה אכזרית עוד יותר.
אן מי שזוכר רק את הפשעים שלנו, ושוכח או
מצדיק את זוועות הצד השני — למי הוא מועיל?ז
האם הוא יכשיר את הלבבות, שלנו ושלחם, לשלום ז

עכד־אד־קאדר (באמצעי)
— שיינים להיסטוריה של הארץ
הכרותים של חברינו, שנפלו או נשבו בקרב, נישאו
בראש תהלוכות-ניצחון של האטפטוף.
סיפורים כאלה בוודאי תרמו להגברת האכזריות של
המילחמה בצד שלנו, וסיפורים אחרים השפיעו באותו
ביוון על הצד השני. חשוב להבין בי כולנו — לוחמי
שני הצדדים — היינו משוכנעים שנפילה בשבי פירושה
עינויים ורצח, שהצד השני יאנוס את הנשים וירצח
את האזרחים אם יכבוש יישוב שלנו.
מי ביצע יותר מעשי-אכזריות בשלב הראשון של
המילחמה ן יתכן מאד שהצד הערבי. מי הרג יותר
בלתי״לוחמים, מבחינה כמותית ! איני בטוח מה התשובה,
ואיני מאמין שיש לכן תשובה מוסמכת.

עם פלישת הצבאות הערביים, באמצע מאי ,1948
השתנה המצב מכמה בחינות.

הבה ננסה לראות את המילחמה ההיא כמו שחיתה
באמת: התנגשות גדולה בין שני עמים ושתי תנועות
לאומיות גדולות. כל צד חשב שהוא כולו צודק, ולבל
צד היו לכן סיבות סבירות.
בלהט הקרב ביצעו שני הצדדים מעשים, שהם
מנסים עתה להעלימם מתון בושה. מי יניח מעשי״
זוועה על בפות״המאזניים, וישקול אותם, זה כנגד זה,
בדיוק של צורף-זהב.
הבה נלמד לכבד את עצמנו, וגם את הצד השני.
הבה נשתדל, עם כל הקושי הברון בבן, לראות את
התמונה השלמה, וניווכח כי השחור והלבן והאפור
לא התחלק על פי החלוקה הלאומית. בשני הצדדים
היו נבלים, ובשניהם היו הרבה-הרבה אנשים הגונים
ואידיאליסטים.
הבה נחדל מלדבר על ״כנופיות״ ו״פורעים״ ו״מסי-
תים״ ,באשר אנחנו מדברים על הלוחמים הערביים,
שחירפו את נפשם, כמונו, למען הצדק הלאומי שלהם —
ונתבע מן הצד השני לכבד אותנו, את לוחמינו, ואת
האידיאלים שלמענם לחמנו.
השלום יבוא כאשר יכבדו היהודים את זיכרו של
עבד-אל-קאדר אל־חוסייני, המפקד הערבי האגדתי שנפל
בקרב הקאסטל, שהיה לפי בל התיאורים אישיות
מקסימה — ובאשר יכבדו הערבים את זיברו של יצחק
שדה, אחד האנשים הנהדרים שהיתה לי הזכות להכירם.
זה גם זה שייכים להיסטוריה של הארץ הזאת,
היקרה לשני העמים.

אורי

אבנרי, חל־ אג־ ב

טוב ״גדול״ אחד בבית
מ4״קטנים״בוזוץ.

בעצם, שוופס עושה טוב על הנשמה בכל מקום. אבל,
כשמדובר בחסכון, כדאי לזכור כי כל שוופס גדול מכיל
4שוופסים קטנים ומחירו 2.75ל״י בלבד. לכן, כדאי לך
להחזיק תמיד בבית מלאי של שוופסים גדולים ותוססים.
כך תהני את, הגבר שלך, משפחתך ואורחיד ממשקה גדול
במחיר לא גדול. כמו שנאמר: הגדולים של שוופ ס -שג עון.
גולדן אורנג/ביטר לימון, קולה.לימון ליים,שכולית,מי סודה.

68ק ק8011\^ 6
הגדולים של שוופס.
ועיגיבעסו 1אדלרן בן־

מכתבים
התאריכים מזימים את ההנחה
מבלי לבקש צל״ש על כך, הנני שמח
שלידיעת הציבור חגיעד. פרשת חהעברד.
של כספים מקופת מישרד־הפנים לעיריות,
בתנאי שימומנו מוסדות־דת אשר גורמים
במישרד־הפנים רוצים ביקרם.
ואכן העולם הזה מוא מעיתון ד׳ראשון
שפירסם על כך ידיעת (העולם הזה ,)2017
הרבה לפני כל שאר העיתונים. הכתבה
היתד. מבוססת על פקסימיל של פרוטוקול
ועדת־הכספים.
עם כל הערכתי לזריזותו העיתונאית של
העולם הזה, אינני יכול לאשר שחיכיתי
לגילויו של העיתון כדי לפעול.
כאמור, הידיעה התפרסמה ביום ,28.4.76
ואילו אני הפניתי כבר ב־ ,5.4.76 דהיינו
שלושה שבועות לפני־כן — תזכיר פנימי
לראש־העירייה, שבו העליתי את הנושא
וביקשתי פעולה מתאימה. לאחר פירסום
הנושא בהעולם הזה העליתי אותו ביום
2.5.76ג ם בישיבת הנהלת העירייה, ואף
נימקתי את דברי בכך שפירסום הידיעה
בעיתון הניע אותי להוציא את הנושא
מגדר התדיינות ביני לבין ראש־העירייה,

יצחלן ארצי
״לא חיכיתי״
ולהביאו לפני פורום רחב שבו לוקחים
חלק כ־ 20 נבחרים ועובדים בכירים.
עמדתי הגיעה לעיתונות היומית רק אחרי
פנייתי ליו״ר ועדת־הפנים, ח״כ יורם ארי-
דור, בראשית יוני.
לא יהיה זה, איפוא, מדוייק לטעון שגיליתי
את הנושא רק לאחר עיון ב״סקופ״
של העולם הזה. ציון תאריכי הפעולה מזים
הנחה זו, שעליה אתם מבססים את ה תגובה
שלכם.
יצחק ארצי, מ״ם ראש־העירייה,
תל־אביב

רק״ה והמועצה למען השלום

קרמיקהשחרסינות^אמבטיות
אס^ ,ת^ וברזי ם
כינרים

מענה ! 7נ !1

י ב 1א ן

ביתן

ו מ עונו

0 3 623978

נ ש מח לראותכם בין אורחינו

בידיד אדם ומעונו
ביתו ו?
בואו נא לבקר...

במאמר ״מינשר המאה״ ,מדור דיעות
(העולם הזה )2009 נוספה השורה ״לא הופיעו
אנשי רק״ח שלא הוזמנו בשלב זה.״
כדאי לתת את הדעת על משמעותה של
הזמנתם האפשרית! רק״ח אינה מיפלגה
שעניינה שיפור המדינה הקיימת, ואין בר צונה
לפתור הסיכסוך בינינו לפלסטינים
בדרך שבה יכובדו זכויות שני הצדדים —
כי רק״ח מכירה ב־ ומצהירה על — זכויות
הצד השני בלבד !
רק״ח הינד, מיפלגה המנצלת את זכויות
חופש הדיבור והמעש במדינה זו, על־מנת
להוסיף וליתן כלים בידי אויבינו ולמען
העמק הטריז התקוע בפני המשך קיומנו
כמדינה לאומית ייחודית עצמאית. אומרים
— יש להם השקפה משלהם! אומרים —
זו דעתם, לגיטימית כדיעה וזכאית בביטוי.
ברם, הן על כך כותב גם סארטר
באשר לאנטישמים :״בזכות חופש־ד,דיבור
הם מפיצים תעמולה שטנית שמטרתה —
הכחדת היהדות.״
ישראל הינד, המדינה היחידה בעולם —
המתירה פעולה של תנועה שמטרתה המוצ הרת
בפי מנהיגיה — עמידה על זכויות
עם השואף להשמיד את מדינתנו, ומצהירה
אף על זכותו זו, כעיקר עליון במצעה.
תיטיבו עשות, על כן, אם תבהירו לעצמכם
עמדה זו ולא תשאפו לאפשר הצטרפותם
של אישי רק״ח כ״אישים המסכימים
לעובדות היסוד,״ גם בשלב הבא.
צ.א ,.תל־אביב
העולם הזה 2026

מכתבים
היהודי שהלחין סרטים
רשימתו של הכתב מר דן סייגיו על
הסרט נהג מונית (העולם הזה )2023 ראויה
לציון ולשבח על היבטיה והתייחסותה לרוח
תקופתנו. יש להניח שעוד ידובר
בסרט זה בעתיד.
אולי ראוי היה שיושם דגש גם על
המוסיקה המלווה את הסרט, שהולחנה על־ידי
ברנרד הרמן, שהוא כמעט אחדוץ המלחינים
הקלאסיים לסרטים בדורנו מחוץ
למיקלוש רוז׳ה.
היה זה הסרט האחרון שברנרד הרמן
הלחין, ולמרות שהיה כבר חולה אנושות
עמד על כך שכל מירקם ההלחנה, התיזמור
והניצוח ייערך על-ידו בילעדית. בתום
הנצחת המוסיקה על הבד חזר למלונו, ו־ומסר
את נישמתו לבורא במיתת־נשיקה
קלסית.
ברגרד חרמן היה יהודי שהשתייך ל קבוצה
לא-קטנה של מלחיני־בד (אף הם,
רובם ככולם, יהודים) שהשאירו את רישומם
על עולם המוסיקה והקולנוע כאחד,
הן בצורה גאונית והן בצורה מלודית, עד
שלא קם להם מתחרה. בגלל אופיו המיוחד
הקשה, הקפדני עד גבול הרודנות, האופייני
לאומנים הנשרפים בלהט יצירתם השואפת
לפיתרונות מקוריים, נודע ברנרד
חרמן כיוצא־דופן. מאידך, רוב יציתתיו
לסרטים הן יצירות־מופת בעולם הקולנוע.
לעיתונכם יש מקום בהעלאת זיכרו ותרומותיו
במדיום זה.
במידה שמעוניינים מציבור מקוראים ירצו
להביע את תנחומיהם למישפחת המל חין,
יואילו נא לפנות לת.ד — 57 .נס-
ציונה, על מנת להעביר את רחשי־ליבם
ותגובותיהם.
שמואל שטינברג, נס־ציונה

לקנות מכונת כביסה ולא ליפול בפח...
מבוכה רבה שוררת כיום בשוק
מכונות הכביסה. צרכן הנכנס לחנות
למוצרי חשמל ומתעניין במכונת כביסה
מוצף מייד בשפע הצעות בשמות שונים
ובמחירים משונים
במקרים רבים מנסה הסוחר לשכנע
את הצרכן לקנות מכונת כביסה מסו-
יימת. הסוחר מהלל את מכונת הכביסה
הזו, מסביר את שכלוליה וטוען תמיד
ש״זו מכונת הכביסה הטובה ביותר בשוק״
.אם גם זה אינו עוזר, הסוחר מציע
כל מיני פיתויים כגון הנחות, מתנות
וכו׳ .בסופו של דבר ״נכנע״ הצרכן וקונה
את מכונת הכביסה ש״הומלצה בחום״.
מאוחר יותר הוא מגלה שקנה מכונת
כביסה בינונית או גרועה במחיר מוגזם.
מה הסיבה לתופעה עגומה זו ז
הסיבה היא שהצרכן בור בכל הנוגע
למכונות כביסה ולמחיריהן, והסוחר
מנצל בורות זו ומוכר לאותו צרכן לא
את מכונת הכביסה הטובה ביותר, אלא
את זו שעליה הוא מרוויח יותר...
ישנם עקרונות פשוטים מאוד בקניית
מוצרי חשמל בכלל ומכונות כביסה
בפרט :

א. מכונת כביסה צריכה ״.לכבס. לכבס
טוב ולאורך ימים. היא צריכה
להיות חזקה, אמינה, משוכללת ומבית
טוב. חשוב לבדוק האם יש לה שמת
תיקונים יעיל ומהימן.
ב. בכל הנוגע למחיר העקרון הוא
פשוט וכללי: הצרכן צריך לקבל תמורה
מלאה עבור כספו, כלומר: להשתדל
ולשלם מה שפחות עבור כמה שיותר.
מוזר שצרכנים רבים עדיין אינם מכירים
עקרון פשוט זה ומשלמים מחירים מופרזים,
וזאת מתון חוסר ידיעה. מחיר
גבוה אינו מעיד בהכרח על טיב המכונה.
לעתים הוא מעיד על מתח רווחים
מוגזם ולעתים הוא מחפה על מכונת
כביסה גרועה. לרוב, מחיר גבוה מלווה
במתן ״הנחות גדולות״ וזה הסימן הבדוק
ביותר לכך שיש יחס מוגזם בין מחיר
המכונה לערכה הממשי.
מאחר שמכונת כביסה היא השקעה
רצינית, אין לצרכן ברירה בשוק פרוע
שכזה אלא לבדוק היטב ובשבע עיניים
לפני הקניה, איזו מן מכונה הוא קונה
והאם המחיר אינו מוגזם 1

בסרטו

דו ב ר

(״ה מ שחק

המכור ״ ״12

יקטרין

ו־ 1ב

פילגשו של קצין הבולשת־סקסית
מתמיד

קצין הבולשת ־ גברי יותר מתמיד
אלד די ץ

אין סיבה להתבייש ולברר נקודות
אלו במועד. הטוב ביותר הוא לשאול
שכנים ומכרים אודות מכונת הכביסה
שרכשו. האם הם מרוצים ז האם הם
נהנים ז האם יש שרות טוב ואמין
למכונת הכביסה! אם בין המכרים נמצא
מומחה (ולא ״מומחה״ במרכאות) רצוי
לשאול אותו.
כמו כן רצוי לעבור בכמה חנויות ולערוך
השוואת מחירים וסקר שווקים.
מי שיבדוק מחירים ויערוך סקר שווקים
ייווכח שבמכונות כביסה ״קריסטל״
אין הפתעות. חב׳ ״קריסטל״ קבעה מחיר
אחיד, הוגן וסביר למוצריה. המחיר
מתפרסם במודעות בעתונות וע״ג המכונות,
אינו מחיר מנופח או מוגזם (לדוגמא:
מכונת הכביסה הידועה ״קריסטל
ליידי״ מחירה כיום 5,350ל״י).
לא פלא שמכונות ״קריסטל״ הן
המבוקשות וחנמכרות ביותר בארץ.
צרכן שעיניו בראשו ושיערוך את הבדיקות
שהומלצו לעיל יגיע למסקנה
הנבונה שמכונת ״קריסטל״ היא הקניה
הכדאית ביותר.

״ 1£ז 5ט *׳י

הנו עז

רק לא לפגוע בסיביל

קראתי את הכתבה ״שחקנית על חבל
הקליטה״ (העולם הזה ,)2024 ונדהמתי
לקרוא את הדברים שיוחסו לי בקשר
לשחקנית סיביל דאנינג. דברים אלה לא
אמרתי מעולם, וגם לא שמעתי ממנה.
צר לי מאד שהוא פורסם. הדבר הזה
עלול לפגוע בסיביל, אני מבקשת להבהיר

בגי ש ה
ע ס הגו ר ל
*אד* אלנר ט*ארנסט בורעיין
*בן ג׳ונסון
!״•קר .,ללו

שיפרין

בכורה ארצית
בעת ובעונה אחת
030 בזנ ב עי ם יי, י־״ב״רם

תל־אביב

פרנסים

רמת״גן

״אואזיס״

הוצ אתמסדה בע״מ
ז׳בוטינסקי , 21 רמת־גן

* עובדה זו. כשם שאינני שואפת לקאריירה
בכל מחיר, בוודאי שאינני מוכנה לסכן
למען הקאריירה שלי את שמה הטוב של
סיביל, שעימה עבדתי בסרט משותף, אקדח
האלוהים, שצולם לאחרונה בארץ.
ציפורה >פרנם יס) כרייר, תל־ אביב

״להחריב״ שני שרים
לפיזמון הערבי המוכר היטב, הנשמע
פעמים אין־ספור בקולי-קולות, ומכריז כי
״מדינות־ערב מוכנות להקריב עשרה חיילים
ערבים תמורת חייל ישראלי אחד,״
יהיה בקרוב מתחרה רציני ביותר.
אם תוגשם הלכדדלמעשה תוכניתו של
ח״כ יוסף שריד, להוסיף עוד שמונה שרים
לממשלה, תוכל ישראל להכריז, בפעם
הראשונה בהיסטוריה, כי ״ממשלת ישראל
תהיה מוכנה, להקריב׳ שני שרים תמורת
שר ערבי אחד.״
ש מו א ל איילי] ,תל־אביב
העולם הזה 2026

האם קראת כבר את
הברירה
ה מ פנ הבמ דיניו תאר צו ת־ ה ב רי ת
ו ע תי ד ה של ישר אל
חופש אמיתי

בא י לת
מתחיל

מאתד״ר ה. ד .מ איר

ז הו ספר חו ב ה לח רד לגורל י שראל

ב ״ אוקיע ״

אריאלי

חסוך מעצמך טרדות.

צר ף את בנק הפועל״
דועד הבי ת שדך.
חשבון. ועד הבית של בנק הפועלים מונע את
הטרדה שבגביית כספים מהדיירים. התשלומים
לועד הבית מתקבלים ישירות על ידי הבנק
באמצעות פנקס תשלומים עם תלושים
מוכנים מראש לכל דייר.
הדייר משלם את מיסי הבית בבנק בזמן המתאים
לו והפנקס מהווה תזכורת טובה והוכחה מדויקת
למצב חשבונו כלפי ועד הבית.

ניתן גם לחסוך זמן ע״י מתן הוראת קבע יי לתשלום.
הועד מקבל דו״ח יומי ודו״ח חדשי מסכם על
תנועת הכספים בחשבון בצרוף פנקס לניהול
רישום הוצאות והכנסות.
מנהל הסניף הקרוב של בנק הפועלים ישמח לתת
לך פרטים נוספים על שירות זה.

ה בו ע לי ם
המהב צבה ה ^ חנוה
בבנחה פו ע לי ם

העולם הזה 2026

ו ה לי ד ה
מימצא החקיוה ב״ננק רמראנה־הועברו
ליועץ־המישפטי־לממשלה

חשה שטסל
אחראי 7
כל המימצאים של החקירה חמייוחדת,
שעין מנכ״לו החדש של ״הבנק למלא־
למה מתנגד דין
רס־וע־הבינ״ם?
דיווחי העתונים מוושינגטון מסרו, כי
המתנגד החריף כיותר לטיוע־הכיניים
לישראל היה ראש אגף התקוגיבים האמריקאי
(׳יי מ ס לי( ,שערך לא־מכבר
סיור-התרשמות בארץ. לין טען לפני ה נשיא
ג׳לאלל פורל, כי ישראל אינה
זקוקה כלל לסיוע הנוסף.
איך הגיע לין למסקנה מפליגה זו ן
שר-האוצר הישראלי טיפל בו בצורת
שלומיאלית. במקום לשכנעו כי ישראל
זקוקה לכסף, אירח אותו בכל הפאר
וחבזבזנות שהביורוקראטים הישראלים
רגילים להם בינם לבין עצמם. השיא היה
כשלקחו אותו לסעודת־פרידה ב״מישב-
נות שאננים״ (״העולם הזה״ ,)2025
שעלתה 275 לירות לאיש, בהשתתפות
כל ראשי האוצר. שם, על ויסקי וסיגא־רים,
סיפרו לו עד-כמה ישראל ענייה...

כה״ ,יורם גלאון נגד קודמו, אברהם
פיין, הועברו לשר־האוצר, הממונה על
הבנק. הלה העבירם להחלטת היועץ-
המישפטי-לממשלה, אהרון ברק.
המימצאים מחזקים את חשדותיו של
חבר טועצת״המנהלים של הבנק, ח״כ
יעקוב פרנק, כי פיין, ועוד כמה בכירים,
העבירו לחשבונות-חיסכון פרטיים
שלהם בקופת ״יתר״ מאות-אלפי לירות
מכספי הבנק, ללא אישור. מדובר לא רק
על פיין אלא גם על מנהל-חחשבונות,
קרמר, מזכיר הבנק, לביא, ויושג-
ראש ועד״העובדים, בן־יוסף.
המעשים נעשו בשעה שיושב־ראש הדירקטוריון
חיה חיים שסטר, החשב-
הכללי באוצר כיום. הכספים, שהועברו
ללא אישור ל״יתר״ נרשמו, כפי הנראה,
לחובת קרנות-הגמל של הבנק, ובעלי״
המלאכה. חלק מבעלי״המלאכה סבור כי
מעשים אלה של פיין היו ידועים ל-
מזכיר-הכללי של בעלי המלאכה, פינחס
שוורץ, שהוא גם חבר הנהלת הבנק.
אולם נראה כי שוורץ העדיף לשתוק,
שכן פיין סיבסד בכספי הבנק עסקים
כושלים של התאחדות-בעלי-המלאכה.
שוורץ היה גם האחראי לעיסקת־חלם
של התאחדות בעלי־המלאכה, שנתנה ל-
מנכ״ל החברה לשיקום המלאכה, יהודה
פדן ולשותפיו, ריווחי מיליונים,
על הקמת מרכז לעיבוד שבבי, ללא כל
השקעה, תוך שימוש בשם ההתאחדות
ושם החברה הציבורית-ממשלתית לשיקום
המלאכה (״העולם הזה״ .)2007
חבר״הכנסת פרנק אמר, בתשובה לשאלה,
כי עתה ימתין להחלטת היועץ-
המישפטי-לממשלה. אשר לכספים שנלקחו,
הוא סבור כי לוקחיהם יחזירום
מרצונם, ואם לאו — הבנק עדיין מחזיק
בכספי הפיצויים המגיעים להם.

דובק׳ ת>>צר
טבק סינ ת טי
קונצרן ״דובק״ מתכונן לייצר ולשווק
בשנה הבאה סיגריות המכילות טבק
סינתטי — זאת מסר מנכ״ל החברה,
זורח גהל. הטבק הסינתטי נמצא בפיתוח
במעבדות החברות הגדולות מזה
שש שנים. בספטמבר הקרוב תפרסם ועדה
מלכותית בריטית (ועדת האנטר) ,דין-
וחשבון לגבי הטבק הסינתטי ואז, לפי
המלצות הוועדה, ייגשו החברות בעולם
לעירבוב טבק סינתטי בטבק טיבעי. מר
גחל אמר, כי נראה שרבע מכמות הטבק
בכל סיגריה יהיה סינתטי.
אשר לטבק מעלי-חסה, נמצא כי האיכות
אינה עונה על דרישות הצרכנים,
והנושא אינו רציני.
גחל העיר, כי ההלוואות שניתנו למנהלים
בחברה, ואשר דווח עליהן במאזן,
ניתנו במיסגרת כלל הלוואות החברה
לעובדיה, וגם המנהלים חם עובדים הזכאים
להלוואה. הסעיף הנקוב — שכר
מחברות־בת למנהלים שלא־בשכר — מת כוון
לתשלומים על השתתפות במועצות
המנהלים של חברות-בת של קונצרן
״דובק״.

במה
להש קי ע?
בעיקבות המלצתנו לצאת מן הצמודים
לקארת חודש אוקטובר, בגלל החילופים
הצפויים בראשי ״בנק ישראל״ והאוצר,
וכתוצאה מכך במדיניות ההצמדה, הגיעו
פניות רבות השואלות במה להשקיע את
הכסף שיתקבל ממכירת הצמודים.
למי שמחזיק עתה מזומנים, אני ממליץ
על שני סוגי השקעות. האחת, לטווח
הארוך, בתוכניות ח״י 18,000 למיניהן,
המבטיחות הצמדה מלאה וריבית
נאה לטווח של במה שנים. מי שחושב
על השקעה לכמה חודשים, יפנה אל

ה בו רסה
שוק המניות. מניות חברת ״פריון״,
מעלה-מעלה.
למשל, שעריה העפילו
מניה זו כדאי מאוד לקנות בשער של
עד 230 נקודות, שכן היא תחלק דיבי-
דנדה העולה על *.20
מניות מושבות אחרות הן האופציות
שמציעים עתה הבנקים לקוני האמיס-
יות החדשות שלחן. מדובר בהנפקות של
״בנק-חפועלים״ ו״בנק לאומי לישראל״.
הנה, למשל, ההנפקה החדשה של
״בנק הפועלים״ .התנאים למניות הרגילות,
הנמכרות ב 2.35-בלבד, וכל חמש
רגילות נותנות אופציה במחיר לירה אחת
לקנייה — תוך חמש שנים — של מניה
רגילה נוספת. האיש הנבון יקנה מניות
רבות ככל היותר, ימכרו מייד לאחר
ההנפקה וישמור את האופציות. כך יצטרך
לממן רכישת מניות רגילות ליום
אחד בלבד, כאשר ימכור את המניות
שהזמין בשער מובטח שכן שערי מניות
״בנק הפועלים״ לא ירדו בשנים האחרונות.

האופציות כדאי להחזיק לכמה

להבקיע את התחנה המונזית
קרוב ל 300-מיליון לירות הושקעו עד
בה בהקמת התחנה המרכזית החדשה של
תל־אביב. להשלמתה דרושים עוד 120
מיליון לירות נטו, ושנה וחצי עבודה.
חילוקי-דיעות בין ראשי השותף העיקרי
לתחנה ,״אגד״ ,בגלל חילופי-חשילטון
בו ומאבק הסיעות, מונעים הסבם בין
״אגד״ לשאר השותפים, להשלמת ה תחנה.
התייקרויות
הדלק הופכות את התחבורה
הציבורית נושא ראשוני״במעלה. אין
ספק, בי הסדרת תחבורה ציבורית יעילה
בגוש דן תקטין את כמות הנוסעים
ברכב פרטי, ואת הוצאותיהם כתוצאה
מכך. גם סידרי התנועה בתל-אביב יוקלו
כאשר תיפתח התחנה החדשה.
אם אין השותפים מסוגלים להגיע להסדר,
חייבות הממשלה או עיריית תל-
אביב להתערב להשלמת התחנה. נציג
היוזמה הפרטית בעירייה קרא להפקעת
התחנה מבעליה. על שר־האוצר לאמץ
את הקריאה, ולהפקיע את התחנה למען
תושבי העיר. חובת הממשלה היא לדאוג
לטובת הציבור, ולהתערב באשר היזמים
הפרטיים אינם מצליחים להשלים מיפעל.
חודשים, שכן נסיון העבר הוכיח, ששעריהן
עולים בקרוב ל״ 80 אחוזים תוך
חודשים אחדים.
כך, בהשקעה של לירח לאופציה ומימ-
מון רכישת המניות הרגילות ליום אחד,
ניתן לעשות כסף רב.
אם לא תספיקו לעשות זאת עם מניות
״בנק הפועלים״ ,המתינו עוד כחודש להצעה
דומה של ״בנק לאומי״ ,ועשו אותו
דבר עצמו.

האוצר פותח מיכתבים מחו״ל
זוהי דוגמת טופס שמכניסים אנשי האוצר למיכתבים שהם פותחים, כאשר מתגלים
בהם בספים זרים. הטופס המצולם באן מחייב את מקבל-חמיכתב להפקיד את
הכסף בבנק, ולהמציא לאוצר אישור על בך.
צנזורה זו מופעלת על פי תקנות-ההגנה של ימי המנדט הבריטי.
נוטרד האוצר
אגף מל!ב?וחוץ
״אייי־סספר:

רחוב
קפלן , 1 .הקריח
ח. ד , 1175 .ט ל 6 3 111 .
.ירושלים

לכבוד

בסבחב שנשלח אליך 0־

בסנה

1נמצא מטבע ח וץ בסך של

ס ס׳ 1^ 19/11־) 5^ 11 ינ 0

כחדש

כל הפניות לאיש החזק של הסוכנות,
יוסף אלמוגי, כי יפסיק את הקצבות
הסוכנות לתנועת החרות בגלל המגביות
הפרטיות של מנחם בגין בחו״ל, נענו
בשלילה. אלמוגי השיב, כי לא הוכח לו
שבגין אוסף כספים. כיוון שבגין עצמו
אישר זאת בפירסומים רבים, הרי דיברי
אלמוגי מזלזלים באינטליגנצית שואליו.

בס-דדס ן /בהםחאה

לפקודתי

הננילהזכירךגי עט ״ יהוראותתקנה 6להקנותההגנה
( כספים 1941הנךחייבלהציעלסגירה את הנו טבע חוץ ,
ש נת ק בל על ירך, לשר האוצראו. לכל אד םשנתמנה על ירו ,
אלא אם כןפטור אתה סהוראותתקנהזוג

בתוקףסמכותילפיתקנה 11לתקנותההגנה ( .כספים 1941
הנך נדרש להמציאליתוך 14יוםמתאריך מה תבזה, אשור
של בנקסוחרמוסחךברבר המרת הסכוםהנ ״ לאוזקיפתו
לזבוחחשבוןפז ״ ק על שרך .

אם הנךפטורמהוראותהתקנההאסורה ,
על ב ך .

נא להמציאלי

למה אלמוגי אינו (1בסיק ההקצבות לחוות ז
הסיבה לאי״התערבותו של אלמוגי
היא שונה. הוא ממתין לוועידת הסוכנות
היהודית בעוד בחודש, שבח ייבחר
יושנ״ראש הנהלת הסוכנות, ואינו רוצה
להקים לו אוייב גלוי לפני הוועידה• כך
משלים אלמוגי עם הפרת-החוק של הסוכנות
ועם פגיעה בתרומות שלה, לשם
הבטחת בחירתו האישית.

1קו\י

טופס הצנזורה של האוצר
לפי תקנות החירום

הוכחה

מה חיפש הסייד מתחת למיטתם
של סו1י ואבא א בן ז
! סודות מתחת למיטת
חדר־חשינה של ח״כ אכא
אכן ורעייתו סוזי גילח כשבוע
שעבר סייד, שהוזמן
לסייד את ביתם של האבנים
בהרצליה־פיתוח. הדבר הראשון
שהוטל על הסייד היה
לחלץ את עט־הגובע היקר של
אבן, שנפל מתחת למיטה של
הזוג. הסייד חשב בי זו תהיה
עבודה קלה, אולם כשבא להזיז
את המיטה הוא הבחין כי
היא מחוברת לקיר בעשרות
ברגים, והיה צריך לעמול משך
חצי-יום כדי לפרק אותה ולחלץ
את עט־הנובע.

רן ואגיד את זה עוד פעם ד׳
1יום קודם־לכן סייר
רבין בעיירה הצפונית בית־שאן
בלוויית ראש המועצה המקומית
יצחק קינן• בין המקומות
שבהם ביקר היה בית-
ספר־ערב, שבאחת מכיתותיו
התקיים שיעור באזרחות. רבץ
שאל את התלמידים :״אולי

עיתונים שהכל התפרסם בצורה
הפוכה.״
! 0שינויים נערכו לאחרונה
בלישכת שר-העבודה משח
כרעם. על־פי המלצת בנו,
מזכיר המחוז של מיפלגת־העבודה
בירושלים עוזי כר עם,
פיטר ברעם את עוזרו
האישי צבי (״טצ׳ו״) הילמן,

פיטר אותה ברעם, אולם יש
הסבורים כי היה זה בגלל
הערה של שר-המיסחר־והתע-
שייה, חיים בר־לב, שנאמרה
בוועדת השרים לערי-
פיתוח. ברעם, שהופיע בוועדה
בלוויית ריבי, סיפר על מיש-
לחת עובדים שביקרה אצלו,
אשר חוצפתם ״העתיקה לי את

0רק השבוע גילה ראש-
הממשלה יצחק רבין איך
באמת הפסיק לעשן. הוא ניסה
להפסיק כבר לפחות חמש פעמים
מאז שנבחר כראש־הממ־שלה,
אולם הדבר לא עלה בידו,
והוא תמיד חזר אל הסיגריות,
אחרי יומיים־שלושה
של עינויים. רק לפני כחודש,
אחרי שלקה בהצטננות והיה
נאלץ להפסיק לעשן לכמה
ימים, הפכה הפסקה זו סופית
— בינתיים. סיפר רבין, הש בוע
:״לא התכוונתי להפסיק
לעשן, אבל כתב ידיעות אחרונות,
גידעץ רייכר, פיר-
סם בעמוד הראשון של העיתון
שלו שהפסקתי, אז לא היו לי
פנים לחזור ולעשן.״
לאנשים הנכונים

777
בהנדי בינלאומי
כרמל מזרחי

תיקני ו א עוזן לזגיון
נזכרו! יעקב

1רבין, אשר הטיל על
מנהל מרכז ההסברה במישרדו,
יהודה אילן, לערוך לו סיור
שבועי בעיירת־פיתוח, ביקר
בשבוע שעבר בקריית־מלא-
כי. לאחר שסייר במיפעלי
פקר פלדה, התכנסו הפועלים
לפגישה עם ראש־הממשלה.
רבין פנה ואמר לאחד הפועלים
:״מה אתה עושה כאן?
קודם ראיתי אותך עובד על
מנוף !״ השיב לו הפועל :״אני
לא עובד על מנוף. זה היה רק
בשביל להצטלם.״
! 0באותו סיור ניפגש רבין
עם נכבדי קריית־מלאכי באד
לם־החתונות של העיירה, אולם
ארמון. רק אחרי שכבר ישב
על הבמה, נודע לו כי בגלל
הפגישה איתו נדחתה חתונתם
של זוג חרשים־אילמים, תושבי
העיירה. רבין קם ממקומו
והודה לזוג הצעיר, שהסכים
לדחות בשעה את חתונתו
בגללו. הקהל התלהב מעממיד
תו של רבין והריע לו במחי-
אות־כפיים קצובות. רבין הנבוך
שאל את אחד ממלוויו:
״מה הם רוצים, שאני אתן הד
חבורה
קטנה של חגרות־לדיעה, כדי למחות נגד עמדת רופאי-הנשים המתנגדים להתרת ההפלות
המלאכותיות. כדי לצנן את התלהבותה של הח״כית, שפך עליה רופא״הנשים הנודע פרופסור רנצו
טואף את המים מתון הקערה שעמדה לפניו על שולחו־הנשיאות, אולם הקערה נשמטה מידיו ונפלה
על רגלו של הפרופסור דויד סר, גם הוא גינקולוג נודע, גרמה לו לכתם כחול שנשאר כמה ימים. בניידת
הרימו המפגינות את אגרופיחן, כפי שנוהגות לעשות חברותיהן, מנהיגות התנועה הפמיניסטית בארח״ב.

מישהו מכם מוכן
מה עושה אצלנו
כאשר התכוון אחד
לענות לו ברצינות,
ואמר :״לא צריך,
התחכמתי !״

לסביר לי
הכנסת?״ התלמידים נבהל רבין
אני סתם

01 בוועדת השרים לענייני
רווחה, שנערכה בשבוע שעבר,
התלונן שר־החיגוך־והתר-
בות אהרון ייל? על מכת
ההדלפות, ואגב כך הודה שגם
הוא בין המדליפים. טען
ידלין, בכעס רב :״אפילו אי־אפשר
כבר להדליף כראוי.
אני הדלפתי את תקציב מיש-
רדי, ולמחרת בבוקר ראיתי ב
שמוליק
וג ׳11־ קואוס

ערכי ברית־מילה לבנם
השני, שלו העניקו
את השם ״שם״ ,אחרי שנתנו לבן הראשון את השם ״בן״ .כמה

אך לא לפני שנתן להילמן
מתנת־פרידה: נסיעה לחו״ל.
את מקומו של הילמן כעוזרו
של ברעם תפס רב־סרו (מיל).
משה פרקש, שקיבל מתנה
מייוחדת לרגל המינוי כעוזר-
השר: אביו רכש לו כיסא-
מנהלים, בשווי של 1700 לירות,
שאותו הביא פרקש ל-
מישרדו החדש.
01 אחרי הילמן בא תורה
של עוזרת אחרת של השר
לעוף: רכקה (״ריבי״) תכו״
רי, רעייתו של כתב שידורי
ישראל בכנסת אכנר תבו״
רי. איש אינו יודע מדוע

הנשימה.״ בר־לב העיר לו על-
כך בהצביעו על ריבי :״עם
עוזרת כל-כך יפה אפשר להנשים
אותך מפה־אל-פה.״
! 0בר־לב עצמו נראה בשבוע
שעבר כשהוא יוצא ממעלית
המלון בו הוא מתגורר
בירושלים, מלון מוריה, כשהוא
מתגלגל מצחוק. מסתבר
כי תייר, שעלה עם השר במעלית,
פנה אליו ואמר לו:
״אדוני, אתה לא יודע כמה
אתה דומה לגנראל בר־לב.״
בר־לב השיב לו מייד :״כן,
הרבה אנשים כבר אמרו לי
את זה.״

ימים לפני ברית״חמילה השתתפו השניים בחתונה ליד בריכה של
מלון. בן קראוס הצעיר התעקש להתפשט באמצע החתונה ולשכשך
במי הבריכה, ולשימחת כל הנוכחים אף עשה את צרכיו בתוך המים.

אנשים
! 0בוועדת־הכספים של הכנסת,
שדנה נמם־ערך־מוסף,
גלש הוויכוח לבעיית ההון השחור,
המאיים על כלכלת המדינה.
שר־האוצר י הו ש ע
רבינוביץ, שהותקף על מדיניותו,
המאפשרת להון השחור
לשגשג, טען :״מה אתם
רוצים? גם בארצות־הברית יש
הון שחור!״ השיב לו ח״כ
מהליכוד שימחה ארליך:
״רק כשההון הלבן בישראל
יהיה בגודל ההון השחור ב־ארצות־הברית,
נוכל להרשות
לעצמנו הון שחור.״
! 0יריב כן־אליעזר,
נכדו של ראש־הממשלה הראשון
דויד ק־׳גורמן, בנה
של בתו של ״הזקן״ גאולה,
הגיע לארץ מארצות־הברית,
שם הוא עושה את עבודת הדוקטורט
שלו. הדבר הראשון
שעשה יריב היה לחפש את
אלוף >מיל ).עזר וייצמן
ולהתנצל בפניו. אחרי שיריב
קרא בזמנו את גילוייו של
וייצמן על כושרו של יצחק
רבץ לעמוד במצבי-לחץ, הוא
ישלח לו מיכתב חריף שבו טען
נגדו :״איד יכולת לפרסם
דבר־שקר כזה על מי שהיה
רמטכ״ל של צה״ל 1״ עתה החליט
יריב כי וייצמן צדק, ומשום
כך התנצל.
בלתי-נעימה
! 0הפתעה
היתה לאגודת שוחרי הטכניון,
שקיימה כנם לכבוד תורמי הטכניון
מחו״ל על מידשאות
כפר הוזכביה ברמת־גן. אורח-
הכבוד של המיפגש היה צריך

רות. היה זה אחרי שהעביר
דולצ׳ין החלטה בוועדת־הכס־פים
של הסוכנות, הדורשת מ*
אלמוגי לפטר את כל העוזרים
שאותם הביא מבחוץ, ולקחת
לו עוזרים מקרב עובדי הסוכנות
הוותיקים. כשנודע הדבר
לאלמוגי, הוא השתולל מכעס
והצליח להסדיר כי השלושה
יקבלו מיפרעות על חשבון
משכורתם, עד שיוכרע גורלם
סופית.
! 0לישיבת הנהלת המים־
לגה הליברלית הופיע, באחת
מהופעותיו הנדירות בפורום
זה, ראש עיריית תל-אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט. מנהיג
הליברלים ח״כ שימחה
ארליך הזמין את להט לבוא
ולשבת ליד שולחן הנשיאות,
באומרו לו :״אתה בכל־זאת
ראש־העיר !״ השיב צ׳יצ׳ :
״אני ראש־עיר בכל מקום שאני
יושב,״ ונשאר יושב במקומו.
אחרי כמה דקות, כאילו
מבלי שאיש יבחין בזאת, עבר
צ׳יצ׳ לשבת ליד שולחן הנשיאות,
דווקא בסמוך לאחד
מיריביו התקיפים ביותר, יו*
שב־ראש מזכירות המיפלגה
עורו-הדין יצחק ברמן. כשהוגש
לברמן ספל-קפה חם,
הוא שפך אותו בשגגה על
מיכנסיו של צ׳יצ׳ לקול צחוקם
של הנאספים. צ׳יצ /שלא יכול
היה להמשיך לשבת במכנסיים
רטובים, עזב את הישיבה.
! 0באותה ישיבה, שדנה
בטלוויזיה וברדיו, ביקש את
רשות־הדיבור יושב־ראש ועדת

להיות הרמטכ״ל, רב־אלוף
מרדכי >״מוטה״) גור, אך
ברגע האחרון הודיע הרמטכ״ד
על ביטול השתתפותו, מבלי
להסביר זאת, למרות שבראש
הטכניון עומד מפקדו לשעבר
של מוטה, אלון* (מיל ).עמום
חורב. לאנשי לישכתו הסביר
מוטה את ביטול השתתפותו:
״בטח יהיו שם הרבה צלמים,
ויגידו שאני עוד פעם משתתף
בפסטיבלים.״
בלתי-נעימה
! 0הפתעה
היתה בשבוע שעבר לשלושת
היועצים החדשים של יושב־ראש
הנהלת הסוכנות היהודית,
ח״ נ יוסף אלמוגי.
שלושת היועצים, אלוף (מיל).
אהרון (״אמוץ״) דורון, הפרופסור
שכח וייס ועיתונאי
דבר-לשעבר חגי אשד, אשר
מונה לאחרונה כדוברו של
אלמוגי, קיבלו הודעה מהגיד
ברות כי על־פי הוראת גיזבר
הסוכנות אריה לייב דול־צ׳ין
לא ישולמו להם משכר

השירותים של הכנסת ח״כ
יוסף תמיר. הוא סיפר לנאספים
כי באותו בוקר היה
הוא אורח עיריית תל־אביב,
וסייר יחד עם חבר הנהלת־

העירייה יצחק
כספי במיפעלי השופכין של
תל-אביב. ח״כ ארליך שאל
את תמיר :״הכיוב של תל-
אביב זה כל מה שיש לך
להגיד לטובת רשות השידור 1״
תמיר הפסיק את סיפורו על
הביוב ופתה במיתקפה עזה
על הטלוויזיה, שלדעתו אינה
מצלמת אותו די הצורך.
! 0מנהיג הליכוד ח״כ
מנחם בגין יצא עשיר בחוויות
ממישחק הכדורגל על
גביע המדינה בין ביודר ירושלים
למכבי תל־אביב, שבו
הוא נכח .״היה לי קל מאד
במישחק הזד״״ סיפר בגין,
״רציתי אומנם שבית״ר תנצח,
אב> גם אילו ניצח סכבי זה
לא היה אסון. אחרי הכל, גם
הם בליכוד.״

יצחק ואתי דנני

נישאו רשמית וערכו קבלת־פנים על דשא ביתה היפה של מישפחת
פויירשטיץ, הורי הכלה, מוותיקי פתח־תיקווה. קישטו את מסיבתו
של מנכ״ל רשות־חשידור חמישה שרים — שימעון סרס (למעלה, עם החתן והכלה לחוד) ; יהושע
רבינוביץ, שיעקב אגמון הגדירו כ״סמל המדינה״ והתעקש להצטלם בחברתו, כאשר השר מפליג
בשבח קיסמי אשתו של אגמון, גילת אלמגור (למטה מימין) אחרון ידלין, אברהם עופר וגד יעקובי.
במקום נערכה גם פגישה של עורכי־עיתונים, כאשר נוח מוזס מ״ידיעות אחרונות״ מנשק את עורכת
״דבר״ חנה זמר, לשימחתו של משה ז׳ק, מעורכי ״מעריב״ (תמונה משמאל. מאחור: השר חיים צדוק).

! 0מאמרו של עוזר שר־המיסחר
והתעשייה בועז
(״מזי״) אפלכאום במעריב
נגד ראשי המישמרת הצעירה
של מיפלגת העבודה גרם לתסיסה
רבה בקרב החברים הצעירים
של מיפלגה זו. מזכיר
המישמרת הצעירה נתן רענן
הזמין מייד אצל כתב דבר
יוסי ביילין מאי״זר נגדי
עבור שבועון המישטון ת רמזור,
אולם דווקא ו תי ק /מיפל־גת
העבודה בירכו את אשלב־אום.
הראשון שניגש ללחוץ
את ידו היה ראש־הממשלה, ואחריו
בירכוהו שר-הביטחון
פרס, שר-החוץ שמעון יגאל אלץ, שר־המישפטים
חיים צדוק, שר־השיכון
אברהם עופר ומזכיר מי-9
לגת העבודה מאיר זרמי.
! 0המילחמה בין מנהלי
שני מלונות־היוקרה הירושלמיים,
אילן פינק מנהל המלך
דויד ויעקב אבנרי,
מנהל־המכירות של הילטון,

הסתיימה השבוע בניצחון היל־טון.
בעוד שאבנרי ניסה פעמים
רבות להשפיע על השגרירות
האמריקאית להעביר
את שר־החוץ האמריקאי הנרי
קיסינג׳ר מהמלך דויד למלונו,
ולא הצליח, הבטיח
זכיגנייב כז׳ז׳ינסקי, מי
שנחשב כיורשו של קיסינג׳ר
אם ייבחר ג׳ימי קארטר
כנשיא ארצות־הברית, להתגורר
בהילטון בלילה שבו ישהה
בירושלים בעת ביקורו הקצר
בישראל השמע.
! 0תקלה לא־געימת אירעה
לאחת החתיכות הירושלמיות
הידועות, דבורה מלווה,
ספרנית המכון לקומוניקציה באוניברסיטה
העברית בירושלים.
מלווה שכרה לפני שבוע,
בכסף רב, את חוות־הסוסים
ליד עטרות בדרך לרמאללה,
כדי לערוך בה מסיבת יום-
הולדת, שאליה הוזמנו כל ה־מי-ומי
בירושלים. ואומנם,
כבר בשעה מוקדמת הגיעו

מרבית האורחים והסתערו על
האוכל הרב שמלווה הכינה.
אולם בשעה 10 בערב, כשרק
החלה האווירה להתחמם, הס תלקו
מרביתם. רק מאוחר יותר
התברר למלווה כי באותה
שעה נערכה בביתו של עוזר
שר-החוץ, חיים בדאון,
מסיבה לכבוד אנשי מחלקת
החדשות של הטלוויזיה, וכל
האורחים שלה מיהרו לשם.
עם מלווה הנדהמת נשארו רק
שניים: ד״ר עקיבא כחן
וד״ר נעם למלשטרייך,
שניהם חבריה־לעמדה.
01 במסיבת־החתונה של
יצחק ליגני היה אחד הכוכבים
השר חיים צדוק. אחד
הנוכחים קינטר את יחושע
רכינוכיץ בכך ששמו אינו
מופיע במקורות, כמו שמו של
צדוק, ולראייה :״צדוק צדוק
תרדוף,״ ״אל תתיירא מן ה-
צדוק ולא מן הפרוש.״ רבינו־ביץ
הוסיף פסוק משלו :״גרד
גרת דרבי צדוק.״

מה היה השר אומר אידו עינו אותו?

ו * ר 11י1

ץ• ה* עתה קראתי את אחד המיסמכים
ן המזעזעים ביותר שעברו תחת ידי.
הוא נושא את הסמל הרישמי של מדינת*
ישראל, ואת הכותרת המרהיבה ״שר ה״
מישטרה״.
השר שלמה הילל עוגה למיכתבד, של
חברת־בנסת, ששאלה אותו לגבי שני
מיקרים שבהם התעורר חשד של שימוש
בעינויים לצורכי חקירה מישטרתית.
אחרי שפסל את המיקרה הראשון, מאשר
השר את המיקרה השני. הוא נגע לנער
בן ,17 שנעצר במישטרת־נתניה ונחקר על־ידי
ארבעה שוטרים. הוא התלונן על
״הלקאות בצינורות־גומי על אבר־המין ועל
כפות־הרגליים, אגרופים בבטן ובראש,
מכות בגב, יריות־אקדח מעל הראש.״

השר הילל מאשר כי ״בבירור
שנערך נמצא כי, לכאורה, נעשה
אומנם שימוש-בבוח שלא כדין.״

בהיעדר פעולה זו היה השר האחראי
מפטר, בעבור 24 שעות,
את המפקח־הבללי.
אם לא עשה כך, היה ראש־הממ-
שלה פונה פומבית אל שר־המיש־טרה,
כעבור 24 שעות נוספות, ותובע
ממנו להגיש לו מיכתב־הת־פטרות.

גם זה לא נעשה, היתה ה כנסת
מתכנסת עוד באותו שבוע
ומביעה אי-אימון בממשלה.
ואם גם זה לא קורה, היתה העיתונות
החופשית כאותה ארץ
מייסרת את הניוון וההסתאבות של
הפרלמנט בשפה שהיתה מביאה
להדחת מרבית חבריו בבחירות הבאות.
זהו
הסדר הדמוקרטי. אין לו זכר בישראל.

איך
זה גמצאו ״מסקנת המישטרה התבססה
על מימצא אחד, והוא תוצאות בדיקת
הפוליגראף שנערכה לו, אשר אישרה
כי הוא דובר אמת לגבי הטענה כי הוכה.
לא נמצאה כל ראייה אחרת. משום כך נק בע
כי הדיון המישמעתי יתקיים בפני דן
יחיד.״
אילו הוכחות אחרות קיווה השר למצוא?
האם ציפה שארבעת מומחי־העינויים ישאירו
סימנים על גוף קורבנם? או שיערכו את
ההצגה לפני קהל מובחר של עדי־ראייה
כשרים?
המישטרה סומכת, בדרך־כלל, בצורה
כימעט־עיוורת על מימצאי הפוליגראף
(מכונת־אמת) .גם מדיברי השר עצמו עולה
שהוא מאמין לטענות הצעיר על העינויים.

פרופורציות שבהן מתפרסמים הדברים,״
מתלונן השר בזעם מצד אחד מצויים
(חוקרי המישטרה) תחת תביעה מתמדת
מצד הפיקוד שלהם, ומצד החברה, להפעיל
מלוא כישוריהם וזמנם כדי להושיב
מאחרי סורג ובריח עבריינים קשוחים ומתוחכמים,
שאינם בוחלים בכל אמצעי
כדי לבצע את זממם בחברה. יש משום
חוסר־פרופורציה לדבר מעל בימות ציבוריות
על מידת הקפדנות או על מידת התובענות
בעת־ובעונה־אחת.״
כדאי לקרוא מילים אלה פעם נוספת.
ל-שם מה מספר השר בהקשר זה על
״עבריינים קשוחים ומתוחכמים״ אשר ״אינם
בוחלים בכל אמצעי״ ו

האם אין כאן רמז של צידוק
לחוקרי־המישטרה שגם הם ״אינם
בוחלים בבל אמצעי״ — מה גם

כפי שקובע השר עצמו, בשביעות־רצון
בולטת :״המישטרה ...מיצתה כל דרך
חוקית אפשרית כדי להביא את האשמים,
אם יימצאו, לדין.״

בלומר: שופט בכיר ומנוסה האמין
כי הנאשם אכן נחקר בשיטות
עינויים מתוחכמות, והביע את
אמונתו זו באמצעות החלטה מיש•
פטית דראסטית.
ה קורה במדינת־ישראל בשנת 1976
כאשר מתגלה — בוודאות רבה — כי
במקום מסויים משתמשת המישטרה בשי טות
של עינויים הלקוחות מהעדויות על
פעולות הגסטאפו, מהדו״חות על הבולשת
של צ׳ילה או מסיפרי סולדניצין?
במדינה דמוקדאטית, שבה שולטות אמות־המידה
המוחלטות של ההגינות האנושית,
היו קורים הדברים הבאים :

המפקח־הכללי של המישטרה
היה היה משעה בו במקום, בצורה
פומבית, את מפקד-המישטרה באותו
מקום.

ואולי היו הפרופורציות של השר
שלמה הילל משתנות באופן קיצוני,
אילו היה מישהו מלקה את
אבריו בצינורות-גומי, כמשך שעה
שעתיים של עבודה-נוססתז

אולי היה כושר־האבחנה שלו משתנה ל גמרי
אחרי עשרים־שלושים מכות־חשמל,
בחלקים המתאימים של גופו?

אולי היתה משתנה אז גם ״אני־נות־הטעם״
שלוז׳

6נגד עיני שלי עומדות ״פרופורצ־
/יחד׳ אחרות, מסולפות וכוזבות.

לפי פרופורציה זו, מישטרה הסובלת
אפילו מיקרה אחד של
עינויים, מבלי להזדעזע למן ה־מפכ״ל
עד לאחרון השוטרים, היא
חרפה לעצמה ולמדינה.

לפי פרופורציה זו, מישטרה שאינה
מסוגלת לבצע את תפקידה באמצעות המוח,
המיכשור המודרני והשיטות המתוחכמות,
ותחת כל אלה היא נזקקת לשיטות־האינקוויזיציה
של ימי־הביניים, מוטב להחליף
לאלתר את כל הצמרת שלה, ואת
השר האחראי עליה.
לפי פרופורציה זו, כל שוטר החשוד
בהפעלת עינויים, מקומו בבית־מישפט פלי לי
רגיל, כמו כל פושע אחר, ולא בבית״
דין ״מישמעתי״ של אנשי־מישטרה, ישבו
שוררות ה״פרופורציות״ של השר הילל.
ואחרי שנמצא אשם, מקומו בבית־סוהר
רגיל, לתקופה של חמש עד עשר שנים,
בין שאר הפושעים הפליליים — ובייחוד
בין אותם שהוא טיפל בהם בעבר.

וזהו, כאמור, עניין שר פרופורציה.

המסקנה
ז קצין־מישטרה כלשהו,
שיישב כדן־יחיד, ידון את
ארבעת השוטרים. ייתכן שיטיל
עליהם קנס של 100ל״י, וייתכן שי
יוריד אותם בדרגה אחת. יש סדר
במישטרח.

* 6פני שבועיים פירסם העולם הזה
/את החלטתו של השופט המחוזי דויד
וולד בתיק של הנאשם ישראל כהן, שטען
כי עונה במישיטרת־נתניה באמצעות מכות
חשמל וגאזים.
השופט קבע כי ״בית-מישפט זה לא יתן
ידו לשיטות״חקירה אלה, ועל־כן הנני
מצווה על שיחדור מיידי.״

״פרופורציות״ .אני ממש אוהב אותה.
אני בטוח שבגרמניה הנאצית ראו את
הכל בפרופורציות הנכונות. וגם במחנות
גולאג.

״ אתה מודה שהשר הילל צודק שיש חוסר-פרופור צי ה
בפיר טו מי ם על עינויים ב מי שטרה! ״
מישרים הועמדו — או לא הועמדו —
לדין ״מישמעתי״ — כלומר תהליך פנימי,
שבו מפקד־מישטרה משתדל לטשטש ולהצ ניע
עד כמה שאפשר את העניין, כדי -שלא
תהיה סערה ציבורית וכדי שהחקירות
תוכלנה להימשך.
המפכ״ל אינו מעוניין, ואינו משמיע הגה.
לראש־הממשלה כל זה אינו נוגע. מה פית״
אום? הכנסת מסתפקת במיכתב אחד של
חברת־כנסת אחת, וממשיכה לשתות תה־עם־לימון
במיזנון, בעשן של רכילות
מיפלגתית. והעיתונות קוברת את העניין
בידיעה קטנה, מתחת לנאומו האחרון של
שר־הסעד על עתיד העולם החופשי.

ך* ק שר־המישטרה אינו מסתפק
1בכך. לא, יש לו מה לומר. הוא יודע
מי אשם, והוא מכריז על כך בפה מלא :

העיתונות.

רק שורות אחדות במיכתבו של השר ל״
חברת־הכנסת מוקדשות לאימות פושות-
העינויים. ארבעים השורות הבאות מוקדשות
להתנפלות פרועה על כלי־התיקשורת,
המזכירים מדי פעם פרשות של עינויים.
״יש לי טענות קשות לגבי היעדר ה־

באשר ״מלוא כישוריהם״ בולל את
הכישור להצליך כצינורות־גומי על
אכרי־המין של חשודז־ך
מילת־ המפתח היא ״פרופור-
ציה״.
״...כאשר לעיתים רחוקות (החוקר) נכשל
משום שסבר כי עליו לעשות מאמץ נוסף,
על־ידי שיחה נוספת, חקירה נוספת, ניסיון
לשכנע או המשכה של החקירה עוד שעה
או שעתיים, כדי שלא לשלוח חופשי
עבדיין־מועד, אשר אין לו ספק כי ביצע
פשע, אנו מפשפשים ללא־רחם במעשיו ומעמידים
אותו לעיתים לדין, במידה שחרג
מסמכויותיו.
״אנו נוהגים בך בצדק, וכך אנו חייבים
לעשות. אם האם תהיה זו משום הפרזה
לדרוש מעצמנו, כאנשי־ציבור, ומן ה־תיקשורת
המנסה לבטא את דעת־הקהל בחברה,
לפחות אותה מידת אנינות־טעם
וכושר־אבחנה, שאנו דורשים מן החוקר ה־מישטרתי,
כדי להבחין בין עיקר וטפל
ולראות את התמונה הכוללת בפרופורציות
הנכונות 1״
הנד, שוב ,״פרופורציות״ .מילה נהדרת,

יך השתנו בשנים האחרונות ה־פרופורציות
של מישטרת־ישראל?
אין צורך להאמין לכל סיפור על עינויים.
יש בהחלט לקחת בחשבון שנאשמים רבים
ממציאים סיפורי־בדים על עינויים, כדי
לפסול הודאות שמסרו אחרי מעצרם, מתוך
פחד או בהלה.
אולם אין עוד שמץ של ספק כי בכמה
מקומות חדרה שיטה של עינויים למישטרה.
בראש הטבלה עומדת, כמראה, מישטרת
נתניה, שיצא ליה שם של מיני־גסטאפו.
מניין זה בא ו

אני מאמץ שהסרטן הזה — כמו
במה סרטנים אחרים — הגיע אל
תחומי המדינה מן השטחים המוחזקים.

רבים,
שנפשם סולדת מעינויים בבית,
היו מוכנים לעצום עין ולאטום לב נוכח
הרינונים אודות הפעלת שיטות של עינויים
נגד חשודים ביטחוניים באיזורי־הכיבוש.
היה קל לעצום עין. גם שם, הרבה־הרבה
מן הסיפורים הם מפוברקים, ומתבדים במהלך
של חקירה אובייקטיבית. אך כימעט
לעולם אי־אפשר להוכיח עינויים, כשהם
מבוצעים בידי אנשי־מיקצוע. לאחרונה היו
גם בשטחים המוחזקים מיקרים, שבהם קבע
בית־המישפט הצבאי כי הנאשמים עונו.

הכיבוש יוצר ריקבון מוסרי. הריקבון
מתפשט. טעות היא לחשוב
שאפשר לעצרו על הקו הירוק.

השודדים, המנצלים את כלכלת השטחים
המוחזקים, חוזרים לישראל, וממשיכים בשיטותיהם
אצלנו. החוקרים, המפעילים את
״מלוא כישוריהם״ נגד חשודי־ביטחון ערביים
בתול־כרם, מגיעים לנתניה, ומפעילים
אותם כישורים מבחילים עצמם נגד חשודים
פליליים יהודיים.
בבוא היום׳ נחזיר את השטחים המוחזקים
לבעליהם, מרצון או מאונס. אולם הריקבון
ימשיך אז לכרסם בגופני הלאומי
— אם לא נבצע עכשיו, מייד, ניתוח
דראסטי כדי לקטוע את האברים הנגועים.

זוהי הפרופורציה הנכונה.

—10562£3מסך ״ .12 נבחר ע״י הירחון
הבריטי לצרכנות ״וניטש״ ,כ״הקניה הטובח ביותר״.

בנשיונל אנו מציעים לך מבחר של 4
טלוויזיות בגדלים של ״ ,12״4ו,ו־״.20
כל מה שאנו משקיעים בטלוויזיה הגדולה,
אנו משקיעים גם בקטנה ואף יותר מכך.
הלא אלה הם מסוגיהדברים, שאתה מצפת
להם מנשיונל ומובטח לך שלא תתאכזב.
בכל הטלוויזיות תמצא את אותו צליל
בהיר וצלול המופיע עם לחיצת הכפתור
והמתאם עצמו אוטומטית כשאתה משנת
ערוצים או מעביר את המכשיר ממקום

למקום. כל הטלוויזיות ניידות ומופעלות
הן ע״י סוללות נטענות(בתוספת מתקן
מיוחד במחיר סביר) והן ע״י זרם החשמל,
או בחיבור למכונית(שקע המציתץ.
אמנם המכשירים ניידים, אך לא כן
התמונה המופיעה על המסך-זהו התכנון
של כל טלוויזיות נשיונל-התמונה ״מחוזקת״׳
למסך כבחוטי פלדה. בכל הטלוויזיות,
תמצא בקרה אוטומטית המכוונת את הגלים
למישור הנכון ומונעת ממך כוונים מיותרים.

אס בחרת בטלוויזיה הקטנה שלנו, כדאי
שתדע-אינך לוקח אתך הביתה פחות
ידע, אלא רק פחות מסך.
להשיג בכל חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה, אבן גבירול ,18 תל־אביב.

13)1003

צעד קדימה אלהמחר

3 £160010.זו 65 0[ 1^131511$!1וח3ח]0וז3־ונ6 1ז10.31x17601111103 3ח350 וו 3ק31,ח0ן 31א
פרסום קרמון.
הסולם הזה 2026

שימחה ויני ץהח עווו נאמצע הדירה. היה רו ו עיון ג אוני. הוא
ננעק אל הנר׳ קיסינגיר -ונו השתנתה בדלילה ההיסטוריה של המרחב...

דיניץ יזם הרעיון לקירוב דמשק לקהיר !
׳מאת מתי נדלן

שיפדו המדיני של״יזא יז״

פעל בניגוד למדיניות הממשלה

שגריר ישראל בוואשינגשון שמ י
חד, דיניץ הוא שהעלה את הרעיון ל- -הרעיון ־.ועלה על־ידי השגריר יי־ סינג׳ד ׳,שנערבה ארבעת ימים לאחר ׳
.יוזמה שתביא את קרובה של סוריה ניץ לראשוגה בפגישתו־ עם שר־ מכן, העלה השגריר הישראלי שוב-י
למצרים בדגוד למד־ניות הממשלה החוץ האמריקאי הגרי קיסינג׳ריב־ את הרעיון. הפעם השיב קיסינג׳ר כי
לקיים. פירוד. בין מצריס־־ומלריה 24 - .ביוני. דיניץ שאל מה דעתו של הרעיון נראה לו, והוא אף שוחח
כפי שנמסר אתמול ב״הארץ״ ,הח־ קיסיגג׳ר. על בך. שההתפתחויות ב־ עליו עם אישיות בכירה שגם לה נר״׳.
ליסה ארה״ב לפעול לגיבושו של -לבנון יצרו אפשרות של צירוף סו־ אה הדבר. קיסינג׳ר הוסיף כי הוא1
גוש כזה שיכלול גם אח סעודיה ו־ ריר. לגוש מדינות מתונות עם סעודיה יבדוק את אפשרות מ־מושו של ה־ ן
.כוויית כאשי המלך חאלד מהווה את ומצרים״.קיסינג׳ר השיב כי הרעיון רעיון.
חוגים בכירים בירושלים אמדו)
הכוח האנסי־סיב־יט־ הע־קיי בגוש ראוי לתשומת־לב.
י 1בפג־שה נוספת בין דיגיץ יקי׳ אתמול בתשובה לשאלת. סופר ״הא־ י
כזה.
רץ״ כ• יוזמתו העצמאית של השג־ריר
דיניץ עומדת בניגוד מפורש
ומוחלט למדיניותה של הממשלה. הם
!הוסיפו כ־ דיניץ לא קיבל כל הסמדיעה
זו אינה לקוחה מעיתון היתולי. היא פורסמה,
כה או הרשאה להעלית ־עיון כלה
בבל הרצינות, בעמוד הראשון של עיתון רציני —
בפני שד־החוץ האמריקאי א־ גורם
— הארץ — ביום ד,־ 24 ביוני.

כלשהו.
למיקרא הדברים, עולה התמונה הבאה :
סופי ״הארץ״ מע־ר יכי מאז הזז׳ |
לישכת שר־החוץ האמריקאי. חודש יוני (מיספר היום
תימה על הסכם הביניים?•ין,ראש !
המופיע בידיעה הוא טעות־דפוס).
הממשלה יצחק ירבץ פעד־פ׳ובדתי.
כי הישגו הגדול ביותר של הסכם
דיניץ: שמע, הגרי, יש לי רעיון גאוני! זה בא
זד. היה בפירוד שיצר בין סוריה י
לי בלילה. התעוררתי מהשינה, ופיתאום זה היה לי!
ומצרים.
כימעט טילפנתי לו בו־במקום!
החוגים בירושלים ציינו עוד כי •
קיסינג׳ר: נו, נשמע.
דיניץ נ למה לא נקרב את דמשק לקאהיר ונקים
גוש מצרי־סורי־סעודי ן
הגזר. כמקל־חוכלים, היא איימה על הערכים
קיסינג׳ר (תופס בראשו בהתרגשות, צועק) :איזה המסרבים לאמריקה. בגזר, היא סיפקה את הרעיון
פנטסטי! למד. לא השבתי על זד. בעצמי? שמע, פרס לערכים הנענים לאמריקה.
זה גדול!
תחילה הופעלה השיטה כלפי מצריים. נאמר לה
דיניץ (בצניעות) :אין דבר, קח אותו. אתה לא
בפשטות: ברית־המועצות אינה יכולה להחזיר לכם
שטחים ולספק לכם כסף. ארצות־הברית יכולה. עיברו
צריך להגיד שזה בא ממני. אולי תוכל להשתמש בו.
למחנה האמריקאי, ותקבלו החזר־שטחים בסיני, יחד עם
קיסינג׳ר (בהתפעלות גוברת) :מד. זאת אומרת?
פתיחת תעלת־סואץ ותמיכה כלכלית נרחבת ממדינות־אני
עושה את זח מייד! אני רץ מכאן ישר לג׳רי, כדי
הנפט הערביות, השייכות לגוש הפרו־אמריקאי.
לספר לו. אני לא יכול לחכות דגע. צ׳או ! (רץ החוצה).
המצרים נענו. הם ניתקו את היחסים עם ברית־דיניץ
(רוקד על השסיח) :חכו עד שרבץ ישמע
המועצות, עברו למחנה האמריקאי. ישראל החמד, על
על זח!
הסכם־הביניים. הכסף החל זורם למצריים, יחד עם ההבטחות
הראשונות של נשק אמריקאי.
רבים ציפו שמייד לאחר־מכן יבוא הסכם־ביניים עם
סוריה, שיכלול החזר חלקי של רמת־הגולן.
>> פשר להתייחס אל הקטע הזד. בכמה צורות.
י * אפשר להתפעל מן האידיוטיזם הטהור של האיש
בשגרירות שלנו, ששלח את הידיעה למישרד־החוץ,
ושל הביורוקרטים בירושלים שהדליפו אותה.
אפשר להתחלחל מול המחשבה שראשי המדיניות
הישראלית מאמינים באמת־ובתמים שישראל היא מרכז
העולם, והיא המפעילה את מעצמות־הענק ואת מדינות־ערב,
כשם שבעל תיאטרון־בובות מושך בחוטי בובותיו.

אך יותר מכל צריך להיכחד מן המחשבה,
שמנהיגי ישראל משתתפים כמישחק הרח־גורל,
העשוי לקבוע את גורד המדינה, מכלי שהם
מכינים כלל מה מתרחש סכיכם.
שהרי כל מי שיש לו הבנה מינימלית במה שמתרחש
בימים אלה סביב ישראל, בביירות, בדמשק, בקאהיר
ובריאה אינו יכול אף להעלות על דעתו קאריקטורד,
נוראה כמו זו המתוארת בידיעה בנ״ל.

גם מקל וגם גור
זח שנתיים וחצי פועלת המדיניות האמריקאית,
* 1בהנהגת הנרי קיסינג׳ר, לשם מטרה מרכזית אחת
במרחב: להוציא את מצריים וסוריה מידי הסובייטים,
ולהקים גוש ערבי פרו־אמריקאי, המבוסס על המשולש
׳ריאד־קאהיר־דמשק.

כמישחק זה מילאה ישראל תפקיד של
מכשיר דו־תפליתי. היא היתה גם המקל וגם

לאפתעתם, זה לא קרה. ישראל לא הסכימה,
ודא היה שום לחץ אמריקאי רציני עד
ישראל בדי שתסכים.
מה קרר.ז
פשוט מאד: הסורים סירבו להעניק את התמורה. הם
לא הסכימו לפרוש מן המחנה הסובייטי ולעבור למחנה
האמריקאי. הם היו מוכנים לשחק מישחקים, לתמרן,
אך לא לשלם את התמורה שנדרשה.

כך מתה המדיניות של שלכ-אחר-שלכ. יצחק
הכין הודיע כשימחה שהצליח להפריד כין
מצריים וסוריה, ולפלג את העולם הערבי. שום
לחץ לא הופעל עוד על ישראל. ומי שלא ראה
את הנולד, יכול היה לשקוע כחלומות מתוקים
של רגיעה.

הקו האדום ד ל
ולם כינתייס התרחשו הדברים מאחרי הקל־
\ £עים. רק כמה סימנים נתגלו. הם לא הובנו בירושלים.
המלך
חוסיין קיבל על עצמו את החסות הסורית,
ותיווך בינה ובין ארצות־הברית.
סוריה הכינה התערבות מאסיבית בלבנון, שתכליתה
היתה כפולה:

• להפוך את לבנון מדינת-חסות סורית,
• להרוס את אש״ף כגורם מדיני עצמאי.

להשליט בו סוכנים סוריים, ולהבטיח כדרך זו
שהמדינה הפלסטינית העתידה-לקום תהיה
אף היא מדינת־חסות סורית.
התערבות סורית זו נהנתה, למן הרגע הראשון,
מתמיכת מדינזת־הנסט הערביות, ובראשן סעודיה. יותר
מזה: ברור כי המיבצע כולו בוצע על־ידי הסורים, בין
השאר, כדי למצוא חן בעיני מדינות־הנפט, החוששות
מן היסודות הרדיקאליים הבלתי־מבוקרים בקרב אש״ף
והשמאל הלבנוני, שעלולים היו להפוד גורם מהפכני
בכל המרחב הערבי.

אך תפקיד-המסתח כמהלך זה היה שד
ארצות-הכרית. מלוא אחר שלה כנו,״

וושינגטון לא הסתירה מעולם שהיא נתנה את
בירכתה לפלישה הסורית. כוחותיה הצבאיים עקבו
המיבצע בניטראליות אוהדת, שופרות-התעמולה
שיבחו אותו כמאמץ יפר,־נפש ״להחזרת השלום על
ומכשיריה הפוליטיים עשו הכל כדי להקל עליו.
בין השאר: האמריקאים הודיעו לסורים שהם יכולים
להעביר את גייסותיהם מרמת־הגולן ללבנון ולגבול
עיראק, מכלי להסתכן בתעלולים ישראליים. הם גם הודיעו
שעל אף דיבורי-הסרק על ״קו אדום״ דמיוני, לא תתערב
ישראל בכל צורה שהיא בלבנון נגד הפלישה הסורית.

לולא הבטחה זו, לא יפדה הפלישה להתבצע,
כי דמשק לא יפלה להסתכן באישום שהיא
סיפקה לישראל את התירוץ לכיכוש דרום־
לכנון.
בהצהרותיו השונות הציג יצחק רבץ את הסכמתו
לפלישה הסורית במעשה שנועד לעודד את הסורים
להרוג את ״המחבלים״ .בתמונה זו הופיעו הסורים,
במפתיע, כמי שממלאים שליחות פרדישראלית•

וניסקה אמויקאית־סווית
עטים שאלו את עצמם את השאלה הפשוטה,
*ו שנתבקשה מאליה:
מה היה הבסיס האמיתי להסכם הסודי האמריקאי־שורי?

מובן
מאליו שאמריקה לא היתה תומכת כהשתלטות
סורית עד לבנון ועד אש״ף, אידו
היה לה חשש כלשהו שסוריה שייפת עדיין
לגוש הסובייטי.
להיפך: עצם ההסכמה האמריקאית התבססד״ בהכרח,
על ההנחה שסוריה כבר נטשה את המחנה הסובייטי,
ונמצאת על דרד־המלד אל המחנה האמריקאי.

זהו, כלי כל ספק, רקע העיסקה: סוריה
עוכרת למחנה האמריקאי, ארצות-הברית תומכת
כהשתלטות סורית על לבנון, ירדן והגדה
המערבית, כצורה שתהווה מהדורה מודרנית
מתוחבמת־יותר שד סוריה-רכתי.
ברגע האחרון החישה מוסקבה אח אלכסיי קוסיגין
לדמשק, במאמץ נואש למנוע את העיסקה. קוסיגין
נכשל, וכימעט נזרק החוצה בכלימה. כדי להדגיש את
העלבון, הודיע הנשיא חאפז אל־אסד על כוונתו לבקר
ביוגוסלביה וברומניה — שתי המדינות הקומוניסטיות
שאינן סרות למרות מוסקבה.

אולם הפעולה הסורית נכשלה כשטח. חד
סר־הפישרון הלוגיסטי של הצבא הסורי מצד
אחד, וההתנגדות הנמרצת שד כוחות אש״ף
וכעלי-כריתם מצד שני, עצרו את המיבצע עוד

קודם שהגיע לביירות.
בקרב הכוחות הפלסטיניים שהופעלו על־ידי סוריה
נגד אש״ף היתד, עריקה המונית אל האחים הנצורים,
וייתכן מאד שגם החיילים הסוריים לא יכלו לפעול
ביעילות נגד ״אדיב״ שהיה אך אתמול בעל־ברית נערץ,
חיל־החלוץ של האומה הערבית הלוחמת.
עצירת המיבצע הסורי בשטח סיפקה שהות לפעולת
יריבותיה. עיראק ריכזה כוחות ליד הגבול הסורי, ואיימה
בפלישה לסוריה עצמה, אם זו לא תחדל מהתק־פותיה
על כוחות אש״ף. מצריים לא התאפקה ונקמה
בסורים, מעל גלי־האתר, על מילחמת־ד,השמצות שניהלה
דמשק נגד קאהיר אחרי הסכם־ד,ביניים. לוב העשירה
וד,פעלתנית התערבה אף היא לטובת אש״ף.

בשטח נוצר מעין תיקו.
הסורים הבטיחו לנטוש את לבנון לטובת פוח ביני
ערבי, אך לא חלמו לקיים את ההבטחה. הכוחות הביני
ערביים באו במיספר זעום. כוחות אש״ף והשמאל הלבנוני
החזיקו בעמדותיהם.

מיפגש בויאד
(} 4ל ר קע זח התחיל
שהתמקד בריאד.

השלב

האמריקאי

הבא,

סעודיה היא מוקד ההשפעה האמריקאית
כמרחב. היא גם מוקד הריאקציה הפיאודלית
הערכית. עליה הוטלה המשימה לחסל את הניגודים
המפרידים כין המדינות הערכיות הפרו
אמריקאיות, ולהקים גוש ערכי פרדאמריקאי
מוצק.
לסעודיה יש הכוח לבצע זאת. עד 1973 היתד מדינה
ערבית ממדרגה שנייה, מבחינת יכולתה להשפיע על
המאורעות במרחב. מאז הקפיצה האדירה של מחירי־הנפט,
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, הפכה סעודיה
מעצמה חשובה במישור הערבי ובמישור העולמי כאחד.
שום מדינה ערבית, ממצריים מיזרחה, אינה יכולה עוד
להתעלם מתכתיב סעודי.
ליתר ביטחון צירפו האמריקאים ליוזמה מדינת־ממון
ערבית שנייה: כוויית.
ראשי סעודיה וכוויית יצאו במרץ למלאכה. עוד זמן
רב לפני ששימחה דיניץ זכה במיטתו, בלילה, בהברקה
הגאונית שלו, פעלו כל הכוחות בוושינגטון, בכוויית
ובריאד להקמת גוש סעודיימצרי־סורי, שיסלק את
ברית־המועצות מן המרחב, שיחסום את הרדיקאליזם הערבי
השמאלי, ושיביא לפיתרון כפוי על ישראל.
המיפשולים בדרך להגשמת תוכנית זו אינם מבוטלים.
ההתחרות בין מצריים וסוריה היא עתיקה ועמוקה.
לא קל להתגבר עליה, ולא קל להפקיר את הפלסטינים
ובגלוי.
עדיין לא ברור אם ועידת־ריאד הצליחה, השבוע,
להקים את הגוש, או להניח לו לפחות יסוד איתן שיחזיק
מעמד לאורו זמן.

אד כדור שזוה תוכנית ארובת-טווח, ושכוחות
אדירים ימשיכו לסעוד כדי להגשימה.

!(יבוק לאש׳ ף
** הי משמעות ההתפתחות הזאת לגבי התנועה
הלאומית הפלסטינית?

שלום א מ רי ק אי במרחב
השאלות הן: האם מסוגלת סוריה להגשים חלום זה
למעשה, אחרי הכישלון הצבאי הראשון שלה מול
אש״ף? האם מוכנה מצריים להסכים לכך? האם היחסים
הפניס-ערביים מאפשרים זאת?

יש, כמוכן, אפשרות שנייה: שהאמריקאים
יציעו דיאסר עראפאת עיסקה, שתמריץ אותו
ללכת כעיקבות סאדאת ואסר, ולעבור מן המחנה
הסובייטי למחנה האמריקאי.
עיסקה כזאת אפשרית בהחלט, אם יבטיחו האמריקאים
לעראפאת מדינה פלסטינית בהנהגת אש״ף, ואם
עראפאת יבטיח שמדינה זו תהיה פרו-אמריקאית ובלתי-
רדיקאלית.
במיקרה כזה ייתכן כי האמריקאים (בעזרת הסעודים
וסאדאת) יתווכו בין אש״ף וסוריה, יביאו להסדר
ביניהם, שיסדיר את הקשרים בין המדינה הפלסטינית
ובין סוריה וירדן.

הפלי שה

(קאויקטורה של מולדין)

כרור שמכחינת הסורים והאמריקאים, הפי
תרון הרצוי הוא השמדת אש״ף.
קיום גוף פלסטיני עצמאי, המורד באפוטרופסות של
כל מדינות־ערב בכלל, ושל סוריה בפרט, היא להם
לרועץ. מטרתם היא לחסל את האירגון הפלסטיני המרכזי,
פתח, הדוגל בעצמאות, ולחסל את האירגונים הקשורים
במדינות ערביות אחרות. במיקרה זה יישאר אש״ף
כשלט, שמאחריו תפעל קבוצה של סוכנים סוריים, מפקדי
אל־צאעיקה הפרו־סורית וגדודי צבא־השיחרור המסופחים
לצבא הסורי.

כאשר תקום אז מדינה פלסטינית, זו תהיה
הנהגתה, והמדינה כולה לא תהיה אלא מעין
מחוז אוטונומי סורי.

איש ריאליסטי במו עראפאת כוודאי לא יתנגד
לכך. המיכרק ששדה קיסינג׳ר השכוע ל־אש״ח,
כביבול בדי להודות לו עד שיתוף
הפעולה בפינוי אזרחים אמריקאיים מלבנון,
היה לפחות צעד סימלי — קטן אך משמעותי
מאד — ככיוון זה.
גם הסובייטים מריחים את הסכנה. לפתע, באופן בהול,
אחרי השהייה של שנים רבות, הוענק לפתע מעמד דיפלומטי
למישרד של אש״ף במוסקבה, בטכס מרשים.
היתה זו לא רק סטירת־לחי לסוריה, אלא גם ניסיון
נואש להדק את היחסים בין מוסקבה ואש״ף, ולמנוע
עיסקה אמריקאית־אש״פית.

המשמעות לגני ישראל
ם אכן תתגשם כל התוכנית הזאת, תשתלט ארצות-
׳ * הברית על המרחב הערבי, ויושלם תהליד מדיני
היסטורי לדחיקת רגלי ברית־המועצות מן המרחב, שאליו
חדרו בשנת 1955 ביגלל טימטמו של שר־ההוץ האמריקאי

(קאריקטורה של ביל מולדין)

דאז ג׳ון פוסטר דאלס ופעולות-ד,תגמול הישראליות.
לא יכול להיות שמץ של ספק, כי במיקרה זה ירצו
האמריקאים לחסל את גורמי אי־היציבות, שימשיכו לסכן
את הסטאטוס־קוו. כלומר: את הסיכסוך הישראלי־ערבי
ביכלל, ואת הבעייה הפלסטינית בפרט.

כמיקרה זה יכפו האמריקאים על ישראל
הסדר-שלום, שיחזיר את ישראל לגבולותיה הקודמים
(״עם שינויים בלתי־מהותיים״ ,לפי
נוסח תוכנית־רוג׳רם, שנשארה כסיס המדיניות
האמריקאית) .הגולן יחזור לסוריה, סיני למצריים•
הגדה המערבית ורצועת־עזה יהפכו מדינה
פלסטינית, אשר בה תשלוט ממשלה פרו•
אמריקאית — כהנהגת ממשלה פררסורית.
באופן מעשי, תהיה ישראל מוקפת על-ידי שתי
מדינות ערביות, שתפעלנה בברית־הדוקה: סוריה־רבתי
מראש־הניקרה עד אילת, ומצריים מאילת עד רפיח.
במיגזר המיזרחי יוכלו הכוחות הערביים להתרכז במהירות׳
בהנהגת דמשק, כל אימת שזו תרצד. בכך.
אם פיתרון כזה יהיה כפוי על הפלסטינים, באמצעות
סוכנים סוריים, לא תבוא השאיפה הפלסטינית לעצמאות
על סיפוקה. המאבק הפלסטיני נגד קיום ישראל עלול
להימשך, באמצעים אחרים, ואולי יותר מסוכנים.

כמילים אחרות: ישראל תשלם את מלוא
המחיר הדרוש להשגת השלום — אודם לא
יהיה זה שלום בין ישראל והערבים, אלא שלום
בין ארצות-הכרית והערכים, שבו לא תהיה
השדמה ערבית אמיתית עם מדינת-ישראל.
מה דעתה של ירושלים על כל אלה? אם לדון עלפי
הידיעה שפורסמה בהארץ, חיה ירושלים בגן־עדן של
שוטים. ואינה מבינה כלל את חוקי המישחק.

אך ייתכן בי במה אישים בירושלים מבינים
את ההתפתחות, ומקדמם אותה בברכה. אחרי
שנואשו מיכולתה של ישראל לנקוט מדיניות
שלום עצמאית, על־פי צרכיה ויוזמותיה — יבול
להיות שפיתרון אמריקאי כפוי בזה, שבו תשלם
ישראל את המכסימום עבור המינימום, נראה
להם כפיתרון הסביר היחידי הבא כחשבון.

כוכב חדש נולד!

בנגיעה *וחת
אתה דואה ושומע-בבת *וחת!
סודות טכנולוגיה חדישה
מתגלים בפניך מיד
עם הלחיצה הראשונה
כל המעגלים מורכבים
מטרנזיסטורים
:0 10-5ו2ו8סז$ו$א* 8ז ץ11נ 1ז

ליופיטר שילד ת
1700 צז 5ו£5א 0שהיא
המילה המתוחכמת
האחרונה באלקטרוניקה.
1700 אז כולל ארבעה
מעגלים מ שולבים
הממלאים תפקידם ש ל
60 טרנזיסטורים -
יתרון טכני מובהק
המעניק ליופיטר אמינות
ותיפקוד מושלמים.

התמונה והצליל מופיעים
מיד עם הדלקת המקלט
0אטס£ 6. 5וונ 1ז 0וק זא 4ז5או
מכווני זא/ץ ו־קחס
נפרדים המעניקים
רגישות וחדות
בלעדיים לתמונה.

1700 צז עו מ ד במבחני
ציוד מקצועי
לטמפרטורה. לחות.
יוב ש וקור.

מעגל סופי מ שולב
המעניק צליל וז-וא
משובח.
המלה האחרונה בעיצוב
אירופאי המוסיף הידור
מיוחד לביתך.

1700 צז מושתת על
1א$1£ץ1 $סס 10 אוא.11

ה מ פי צי ם בי עור אל:

עורו ת פי לנ טבכל פינ הברח בי ה מ דינ ה

אולמי תצוגה מרכזיים: ת״א, אלנבי .66 חיפה, כיכר מאירהוף, ק .אליעזר
סלוניפילוט: ת ל ־ אכיב: ביני אברהם, סלון פילוט, ארלוזרוב ,5.3הרצליה: פטרוכר וגבע, סלון פילוט, סול,ולוג .64ב ת ־ י פ :
סלון פילוט, דוב קונונוכיץ, רה׳ רוטשילד .14רחוםות: סלון פילוט, ניר אפרים, לוין אפיטטייו .27
רשימה חלקית של מפיצי פילוט ברחבי הארץ: תל־אכיב: הללה ורדי, בן־יהודה .100 רדיו קסטל, אלנבי ; 27 ציפרוט אברמנטו, אצ״ל ,44 שכונת
התקוה ; פיסצקי רפאל, ההגנה .71 סלון להיט, אבן גבירול ; 20 רוטנברג ראובן, לבונטין ; 1פאליק לופו, ארלינגר ; 2פייגו בע׳׳ט, מרכז מסחרי,
רמת־אביב ; בסן שלמה, מרכז מסחרי, רמת החייל. רמת־נן: בכר אשר, הרא״ה ;24 טכגיקור, ארלוזורוב ; 10 יואל ישראל, הרא״ה ; 18 ריגר נחום,
קריניצי ;2פאר רבינוביץ, ביאליק ;35 שירי אהרון, ביאליק .63 הדר־יוסף: רפייקה אריה, מרכז מסחרי. גבעתיים: נתנאלי משה, כצנלסון ;12 שביט,
כצנלסון .145 פתה־תקוה: השרון, חובבי ציון ; 18 קדוש יוסף, חיים עוזר ; 1מנור אברהם, חיים עוזר ; 1ויסמן אריה, חובבי ציון ; 23 רדיו אלי,
ההגנה ; 12 לירון, ההגנה .17 כגי־כרק: ויס טומי, עקיבא ; 33 פולק אליהו, עקיבא .158 פרדס כץ: שעשוע שלמה, ז׳בוטינסקי .114 חולון :
אמבי, סוקולוב ; 42 סלון סבוי, סוקולוב .77 הוד השרון: חילו, דרך השרון .74 לוד: האור לוד, הרצל .44 תל־מונד: חקיה, מרכז מסחרי, יפו :
מ. פינדר, שדרות ירושלים ; 28א. לבל, שדרות ירושלים .29 הרצליה: פטרובר, פסג׳ אגד ; אלטון את סיני, סוקולוב .53 חדרה: הכט את פלוטניק
בע״מ, רוטשילד .38 נתניה: אושר חבה יוסף, שד׳ בנימין ; 13 פטמן יוסף, עמק חפר .4פיצ׳בסקי אברהם, שמואל הנציב ; 3דה הרטוק את
שטרן ״מקסים״ ,הרצל ; 43 בכר דוד, שד׳ בנימין .14 נחריה: אוניברסל, שד׳ געתון .4עכו העתיקה: קניני זהר. נצרת: דייב עמורי, רח׳ השוק.
טבריה: סיטון יעקב, כיכר העצמאות. כית־שאן: אובניש שלום, מרכז מסחרי. חיפה: טרקלין חשמל זילברשטיין, הנביאים ; 25 רדיו סימפוניה,
הרצל ; 85 ברנשטיין אלכסנדר, שפירא .13 קרית־מוצקין: שיווק הקריות, פלדמן, שד׳ השופטים .11 קרית־ים כ׳ :אחים נפטלברג, ירושלים .3
קריית־שמונה: קרייזלר משה, מרכז מסחרי. בת״ים: מושקוביץ, רוטשילד ; 27 סלון שקל, רוטשילד .32 ראשון־לציון: ברנפלד אמנון, רוטשילד .41
רמלה: יולזרי חיים, הרצל .73 אשקלון: כהנא שמואל, רחוב צה״ל .1כאר־שכע: שבתי יוסף, העצמאות ; 27 פטמן חיים, טרומפלדור .57
דימונה: כליפה יוסף. צפת: ברם פליקס, רח׳ ירושלים. קרית טבעון: איפיריון טבעון מרכז מסחרי. טבריה: קובי יוסף, רחוב הלגיל. מגדל
העמק: בן חיים, מרכז מסחרי. קרית אתא: סלון אורלי, רח׳ זבולון .4חיפה: אטקס יעקב, שיבת ציון .1

העולם הזה 2026

^ הנסבים חמיו עדים רסנו ומאי בית׳ו משמשים לתשלום חונות שר חוות ;
#המזכ ר מנסיו עשרות מיריונים נדיבית נמוכה בבנק שהוא נחס!
* כ־ס׳ל 4 0מכלל המחזור של ענפי הספורט הם נ סני ם שחווים!

השחיתות ב ס טו ט
להסדר ההימורים, שהיא גוף ממשלתי,
שמחצית ממנהליו הם נציגי הממשלה?
במייוחד צריך להשיב על כך הפקיד הבכיר
באוצר והאיש החזק במועצה, בן־
עמי צוקרמן, היודע מהי משמעות הזרמת
כספים שלא למטרות להם נועדו. שכן
החוק להסדר ההימורים, שחוקק בכנסת,
קובע במפורש כי כספי ההימורים ישמשו
את צורכי הספורט של מוסדות הספורט —
ולא את המיפלגות. תשלום זה הוא גם
עבירה על החוק למימון המיפלגות, וספק
אם מדווח עליו למבקר־המדינה, כנדרש.

העס קי ם ה מוזרי ם
של גלובינ סקי

חיים גלובינסקי
סובסידיה לבנק פרטי

מאח

חת לחודש בא שליח של מרכז
הספורט של תנועת בית״ר, אל מיש*
רדי המועצה להסדר הימורים בספורט,
ברהוב הארבעה בתל־אביב. הוא ניגש אל
מזכיר־הכבוד של המועצה, חיים גלובינסקי,
מבקש את ההמחאה החודשית, המוקצבת
למימון פעולות־הספורט של בית״ר• מדי־חודש
מקבלת בית״ר כ* 80 אלף לירות
מכספי מועצת־ההימורים, חלקה מתוך כלל
ההקצבות לתנועות הספורט ומוסדותיו השוגים.
כאשר
בא השליח אל גלובינסקי, הוא
מביא עימו פתק, שבו כתוב לאיזה חשבון
יש להכניס את הכסף: אם לחשבון ה רגיל
והאמיתי של תנועת בית״ר, המשמש

גחינה טכנית: תנועת־החירות
׳*! הורתה לאחד ממוסדותיה, חוות־הנוער
על שם יוהנה ז׳בוטינסקי, לקחת הלוואה
בבנק לייצוא. לבנק נמסרה התחייבות של
מרכז־הספורט של בית״ר, כי ההלוואה
תיפרע מכספי הקצבות המועצה להסדר
הימורים המגיעים לבית״ר. וכך גם קורה.
אריה קרמר, שנשאל על פעולות אלה, טען
כי תנועת־החרות מחזירה לבית״ר את

הכספים הללו לאחר זמן.
מימון החובות של תנועת־החרות אינו
הפעולה היחידה של גלובינסקי, המעוררת
שאלות.
המועצה להסדר הימורים מקבלת מדי
שבוע מיליוני לירות, הכנסה מכספי המהמרים
בטוטו. היא מפקידה אותם במוסדות
בנקאיים עד לשימוש בהם. לפי
החוק׳ 420/0מכספי ההימורים משולמים
כפרסים.
המדובר בסכום של 40 מיליון לירות
בשנה החולפת, מכלל הכנסות ההימורים
שהיו 95 מיליון לירות.
סכום־עתק זה מפקיד גלובינסקי בבנק
אוצר־לחייל, שאינו מן הגדולים. הבנק
משלם על הפקדה זו ריבית מגוחכת של
/0ס 6לשנה.
לשם השוואה: בנקים אחרים מוכנים
להציע מייד 20 לשנה, תמורת ההפקדה.
ההפרש הוא בסך מיליוני לירות.
מדוע עושה זאת גלובינסקי? הוא טוען
כי הבנק הוא של חיילים, ואינו מרוויח,
ולכן צריך לעזור לו•
אבל גלובינסקי הוא גם איש הנהלת
בנק אוצר־לחייל ובעל־מניות בו. בעלי
הבנק כבר מזמן אינם חיילים. הם היו

חיילים במילחמת־העולם השנייה. היום הם
אנישי־עסקים ידועים ומבוססים.
מדוע מעניקה המועצה להסדר הימורים
מתנת־חינם זו לבנק אוצר־לחייל?
לראשי המועצה פיתרונים. חיים גלוביג־סקי
הוא פנסיונר של סולל־בונה. עתה הוא
משמש מזכיר־כבוד ללא־שכר של המועצה
להסדר הימורים ושל הוועד האולימפי הישראלי.
הוועד הוא גוף ציבורי, השייך
לכל מוסדות הספורט, ויש לו תפקיד אחד
בילבד: להכשיר ולאמן את נבחרות ישראל
לאולימפיאדה דלמישחקי אסיה.
גלובינסקי עושה בוועד זה כבתוך שלו.
כך, למשל, אינו מקבל שכר, אבל מאזן
הוועד האולימפי מגלה, כי משך הוצאות
יותר מ־ 24 אלף לירות לשנה. תחת שיעסוק
באימון ניבחרות, מוציא הוועד האולימפי
חוברות־תעמולה נגד האנטישמיות, ועוסק
בפעילויות מוזרות נוספות.
הוועד מקבל מדי שנה 2.4מיליון לירות
מכספי הציבור למימון פעולותיו. נראה
כי ההקצבות גדולות מדי, ואין כל ביקורת
על מה שעושה גלוביגסקי בכספי הוועד.
לפני עשר שנים רכש הוועד, משום מה,
קומת־מישרדים ברחוב החשמונאים, והשכיר
אותה לגורמים שונים. אחד השוב־

גאל לביב
את פעולית־הספורט של התנועה, או ל חשבון
המיוחד, שנפתח בבנק הבינלאומי
הראשון (לשעבר בנק לייצוא) .אשר ממנו
עוברים הכספים לתשלום חובותיה של תנועת
החרות.
נראה כי עבירה על חוקי המדינה אינה
מרתיעה אור ראשי תנועת־החרות ואת
מוסדות־הספורט שלה, גם לא את מזכיר-
הכביד של המועצה להסדר ההימורים, חיים
גלובינסקי. שכן, הוא יודע היטב כי הכספים
הולכים לתשלום חובות של תנועת-
החרות ומצדיק זאת, באומרו כי הוא מקבל
הוראה־בכתב מאריה קרמר, השולט ב־בית״ר,
והוא עושה מה שקרמר אומר.
גלובינסקי אולי ממלא כל תכתיב של
קרמר, גם אם הוא נוגד את החוק. אולם
מדוע שותקים נציגי הממשלה במועצה

מאות אדנים סונים כרטיסים ־ ואינם יוד עים לאן הודו הכסף

ה ש חי תו תכס פו רטנמשכת!
• הסתדרות הספורט הפועל מקציבה
(המשך מעמוד )23
8מיליון לירות מכספי הוועד הפועל של ונשאר הסתבך
במיקצועו,
רים, מהנדס
ההסתדרות׳ ועוד 14 מיליון הקצבות נפרחייב
לירות.לוועד
האולימפי עד היום 50 אלף דות של 75 הסניפים השונים של הפועל.
9מועצות־הפועלים השונות מקציבות
לאחר־מכן מכר גלובינסקי את המיש* אף הן סכומים שונים המסתכמים, ב־1.65
רדים ברחוב החשמונאים, וקנה קומה בת מיליון לירות.
100 מטר ברחוב הארבעה הסמוך. הוועד
• יתר אגודות הספורט מקציבות מילהאולימפי
עצמו שוכן בחדר קטן בתוך יון לירות, וסכום כזה נותנות הרשויות
הקומה, וכל־כולה מושכרת. מושכרת — המקומיות השונות.
אבל בתמורה שאינה הולמת כל־כך דמי־
• כ־ 18.5מיליון לירות היו ההכנסות
שכירות. הוועד מקבל, לשנה, תמורת
השכרת הקומה׳ 70 אלף לירות, כאשר ממשחקי הכדורגל, שבהן רכשו 1.2מיליון
המחיר הנכון הוא חצי־מיליון לירות לפ כרטיסים.
חות.
• ההכנסות מפרסום היו 3מיליון
לירות, מזה התשלום של גולדסטאר למכבי
כל ה מוד חי ם תל־אביב בסך 150 אלף לירות.
ההכנסות מכדורסל היו 3.5מיליון
חזרו ( 300 אלף כרטיסים).
סך כל ההכנסות השונות של ענף ה*4דוע
יכול חיים גלובינסקי לעשות ספורט הן 110.75 מיליון לירות, מזה רק
1כרצונו בכספי הציבור? מדוע אין 25 מיליון ממקורות עצמיים, והיתר מ,
ראשי
ההתאחדות לכדורגל, למשל, מתער־ הקצבות שונות.
אולם להכנסות רישמיות אלה יש להוסיף
לפחות עוד כמה עשרות אחוזים הכנסות
שחורות, בעיקר סביב הכדורגל. לדוגמה:
הפועל באר־שבע הגיש מאזן מבוקר
לשנת ,1975 והצהיר על הכנסות והוצאות
של מיליון לירות. ההכנסות באו מ־
16 משחקי־בית, שהכניסו 70 אלף לירות
כל מישחק, היינו מכירה של כ־5000
כרטיסים ופחות בממוצע.
במיגרש הפועל באר־שבע 10 אלפים
מקומות. לקבוצה קהל אוהד ביותר. בעיר

מ״מ עזריקם מידצץ

יו״ר מיכה אלמוג

...שר־החינוך נתן

שר־החינוך לקח...
:ים וקוראים אותו לסדר? הסיבה היא
זפיתגס הידוע, שמי שמחפש את הצדק —
דיו צריכות להיות נקיות.
בשנת 1972 פירסמה ועדת־החקירה הממלכתית,
הידועה בשם ועדת־עציוני את
:סקנותיה על השחיתות בכדורגל הישר־
!לי• בעיקבות מימצאיה קרא אליו שר־
;חינוך־והתרבות דאז, יגאל אלון, את חברי
נהלת ההתאחדות דאז, ותבע מהם להת־טר
ולא להגיש את מועמדותם מחדש.
ושב־ראש ההתאחדות אז היה יצחק זאבי,
עם חברי ההנהלה נימנו מיכה אלמוג,
:זריקם מילצץ, אריה קרמר, יהודה ליליאן
עוד.
רק שלוש שנים עברו מאז הוכרחו להת־וסר.
כיום, יושב־ראש ההתאחדות לכדורגל
וא מיכה אלמוג. ממלא־מקומו הוא עזרים
מילצ׳ן, וסגנו הוא אריח קרמר. יהודה
יליאן אף הוא חזר להנהלה, והוא ראש
מישלחת לאולימפיאדת מונטריאול. יצחק
אבי מונה על־ידי שר־החינוך־הגוכחי, אה־ון
ידלין, כחבר המועצה הציבורית המם־
חת על ענפי הספורט.
כל מודחי ועדת עציוני חזרו לשלוט
התאחדות, וברור כי אינם רוצים — ואינם
:ולים — לומר דבר לגלובינסקי, הזוכר
זם את חסד עברם, שבגללו התפטרו.
אחרי הכל, מי זוכר שכאשר ניסה מבקר־
:ודינה לבדוק את סיפרי ההתאחדות ל־
־ורגל, אחרי דו״ח עציוני, מסרו לו כי
ל הספרים נשרפו שלא־בכוונה?

פסף שחור
על המיגרש
ץ ורות־:יהוד כאלה קיימות בענף
* הספורט, שהמחזור הכולל שבו עבר
סגה החולפת סכום של 110 מיליון לירות.
זר מ־ 100 מיליון הלירות הוזרמו לספורט
המקורות הבאים:
• רישות הספורט הממשלתית נותנת
מיליון.
• מועצת ההימורים הממשלתית 33.1 :
ליון•

לקבוצה זו (שעל מיגרשה משחקת גם
שימשון תל־אביב) 34 מי־שחקי־בית. במיג־רש
9000 מקומות, וממוצע המכירה הוא
5000 כרטיסים, הנותנים קופה של 100
אלף לירות למישחק. או קופה שנתית של
3.4מיליון לירות. מזה, חלקה של שימשון
הוא 300 אלף לירות. למכבי נתניה נש ארים
כ־ 3מיליון לירות בקופה.
ההכנסות השחורות נעשות בכמה דרכים.
אחת: הדפסת כרטיסים לבד, ולא באמצעות
ההתאחדות לכדורגל, כך שלא צריך
לדווח עליהם. שנייה: מכירת כרטיסים
במחיר הגבוה מן המחיר הרישמי, ואת
ההפרש מכניסים לקופה השחורה. שלישית:
חוגי אוהדים, התורמים כספים ללא
רישום. רביעית: מכירה של כרטיסים לפני
המישחק, במחיר גבוה, למי שאינו רוצה
לעמוד בתור ליד הקופות. חמישית: מכירת
מישחקים לקבוצות הזקוקות לנקודות כדי
להישאר בליגה.
כל הדרכים הללו יוצרות הכנסות שחורות׳
המשמשות לת־שלומים שחורים. כינר
עט שאין קבוצה המקיימת את תקנון ההוד

סגן אריה קרמו*
מימון לא־חוקי —

יו״ר לשעכר יצחק זאבי
— בפיקוח המודחים
יש 10 מיגרשי כדורגל של הפועל, ובכל
מישחק המיגרש מלא עד אפם מקום. לא
ברור מדוע מצהירים על מכירת מחצית
המקומות בילבד.
כדי שיהיה מושג על גובה ההכנסות
האמיתיות של קבוצה, אפשר לבחון את
קבוצת מכבי נתניה. לפי מידע מהימן, יש

אחדות לכדורגל, המגדיר כמה מותר לשלם
לשחקנים. בדרך־כלל התשלום הוא נטו,
כאשר עם מס־הכנסה מסתדרים אחר־כך.
משלמים לעיתים בצורות שונות. קבוצה
אחת קנתה לשחקן־צמרת וילה, תמורת
התחייבותו לשחק שלוש שנים לפחות.
קבוצה אחרת מספקת לו מוצרים שונים.
בקצרה: ענף הכדורגל, על 500 קבוצותיו,
ניזון וחי מתשלומים ומהכנסות
שחורים, כאשר אנשי מס־ההכנסה מעלימים
עין מן המתרחש בספורט זה.

ע ס קגי ס
למען נסי עו ת
** צב זה נוח גם לעסקני ההתאחדות,
שכל עניינם בנסיעות לחדל במקום
בשקידה על צורכי הספורט.
למשל: באיצטדיון המרכזי של ישראל,
בלומפילד, אין חדרי-שרותים במיגרש, וכל
הנזקק להם צריך לצאת מן השערים החוצה.
איצדיון זה לא תוכנן כך שיוכל
לשמש גם ספורטאי אתלטיקה, וכל־כולו
משמש רק כדורגל, ומבוזבז מבחינת ה שימוש

סביב עשרים השחקנים בכל קבוצה יש
מיספר גדול של עסקנים ופעילים, המת ערבים
בכל דבר, אבל בורחים ומשאירים
את הגרעוגות כאשר הקבוצה אינה מצ ליחה.

מתפתחת בכדורגל הישראלי תופעה
משונה. בעוד ה־שחקגים הופכים מיקצוענים,
נשאר הניהול חובבני. המנהלים הם חוב בים
לא רק מבחינת הניהול העיסקי —
דבר חשוב, שכן מחזורה של קבוצה בליגה
הלאומית הוא מיליון לירות לפחות לישנה.
הם חובבים גם מבחינת הספורט עצמו,
וכל עניינם רק בקידום עצמם ותפארתם
כעסקנים, ולא בפיתוח הקבוצה לטווח
ארוך.
הזעזוע של ועדת־עציוני גרם להפסקת
התופעה של קניית מישחקים לצורכי הימו רים.
כיום פשוט לא כדאי, מבחינה כספיח,
לעשות זאת. כל שאר תופעות ודשחיתות,
שמעט מהן תוארו כאן, ממשיכות לשלוט
בספורט ביד רמה.
במדינה העם להאמין באידי אמץ
חיי הישראלים היו
תלויים ביציבותו הנפשית
ש 7אד 8שהפך
סמ 7אי־היציכות
אידי אמין דאדא, הרודן השחור של
אוגנדה, הפך זה־מכבר סמל לאי-יציבות
ולאי־שפיות. הקצין הענק, שהשתלט על
ארצו בעזרת סוכנים ישראליים ושהתפרסם
לאחר-מכן בקיצוניות אנטישמית, נראה
לרבים כדמות מצחיקה, לאחרים כדמות
מפחידה.
השבוע היו חייהם של עשרות ישראלים
— גברים, נשים וילדים — תלויים בשיקול•
דעתו של איש זה.
בליבם כידסמו, בלי-ספק, במשך שעות
ארוכות של ציפיה מורטת־עצבים, שאלות
כמו: האם ינסה הנשיא הגברתן להתנפל
על החטופים, תוך סיכון חייהם של בני״
הערובה, כפי שעשה משה דיין במטוס
סבנה בלוד ובביודהספר של מעלות? האם
ימכור את הישראלים לפלסטינים? האם
יעשה מעשה שכלל לא יעלה על דעתו
של אדם שפוי?
כלימה פוליטית. מיליוני הישראלים
עקבו בנשימה עצורה אחר המטוס החטוף,
בדאגה גוברת לגורל אחיהם.
מזה זמן רב לא עמד מטוס חטוף במרכז
החיים הישראליים, כפי שעמד השבוע.
היתד, לכך סיבה פשוטה: הטרור הבינלאומי
של האירגונים הפלסטיניים הצטמצם
בזמן האחרון.
לכך היתד, סיבה פוליטית, לא צבאית.
המימסד של אש״ף, שבמרכזו עומדת הצמ רת
של אירגון פת״ח, זכה בהכרה בינלאומית
גוברת. אחרי שאש״ף חגג ניצחונו.,
פוליטיים גדולים בוועידת־הפיסגה בראבאט
ובאו״ם, הכירו בו יותר ממאה מדינות —
שכולן לחצו עליו לחדול מן הטרור ברחבי
העולם (להבדיל מלחימה-זעירה בשטחים
הכבושים ובישראל עצמה, הנראית בעולם
כתנועת־התנגדות לגיטימית).
בד-בבד עם ההכרה הבינלאומית, גברה
גם הסמכות של הנהגת אש״ף על הדס״סים
השונים -של תנועת־הפידאיון. ליאסר ערא־פית
היה חשוב להוכיח לבעלי־בדיתו בעולם
שהוא מסוגל לבלום מעשי־טרור נגדם.
אנשי חזית־הסירוב אומנם לא הכירו ב סמכותו,
אך גם היססו להתגרות בו יותר
מדי.
מירשם לאי־שקט. כל זה השתנה
עם ההתקפה המוחצת של הצבא הסורי
על אש״ף בלבנון (ראה עמודים .)20—21
עראפאת ואנשיו נאלצו להילחם על חיי
תנועתם העצמאית. הם היו זקוקים לעזרת
האירגונים של חזית־הסירוב, ובראשם איר-
גונו של הרופא הנוצרי ד״ר ג׳ודג׳ חבש.
״החזית העממי. ל-שיחרור פלסטין״ .ממילא
לא יכלו עוד להפעיל על חבש וחבריו לחץ
לחדול מפעלה עצמאית בעולם.
מעשדדהחטיפה של השבוע עלול להיות
אות לבאות * אם תתמוטט הסמכות המרכזית
של אש״ף, עלול המחנה הפלסטיני
הלוחם להתפצל לקבוצות רבות, ש תתחרינה
זו בזו בקיצוניות מעשיהן, תוך התחברות
עם קבוצות-טרור עולמיות. בעיית הטרור
האנטי-ישראלי ברחבי העולם, שנראתה
כנחלת העבר, עלולה לקום לתחייה בממדים
שלא היו כדוגמתם.
* לפני שלושה שבועות הזהיר אווי
אבנרי במאמרו ״מחר יזיל דימעה״
(העולם הזה :) 2023״אס יצליח המיבצע:
הסורי, בתמיכת ישראל, עלולות התוצאות
להיות החזרת התנועה הפלסטינית
לעמדות הקיצוניות ביותר של חזית־־
הסירוב ...אס תחוסל עתה עצמאות אש״ף...:
תחזור התנועה כולה לימי־ראשיתה. היא;
תהיה תנועה נך דפת, מרת־נפש, שתעסוק
בטרור ...אין זה מירשם לשקט, אלא לאי-
שקט רצוף.״

היתד. מיקרית, מחוסר ברירה, וכך נכנס
אידי למישחק.
לכרוע כיד. נראה כי אידי שמח מאד
על ההזדמנות לעמוד במוקד תשומת-הלב
העולמית, ולשחק מישחק של מצביא. מה
גם שהיתר. לו הזדמנות להידמות לאיש ש הוא
שנא והעריץ אותו חליפות, משה
דיין.
דווקא תשוקה זו יכלה להסיח אוחו לדרך
מסוכנת.
האפשרויות לפניו:
• לנקוט בקו הדייני הקלאסי, להתיש
את החוטפים במשא־ומתן מייגע, ולהסתער
עליהם בשעת־כושר. מאחר שחיילי אוגנדה
אינם יחידה מייוחדת, המאומנת למיקרה
כזה, עלולה הסתערות כזאת להסתיים באסון
גדול אף מזה שאירע במעלות. אך
יתכן שאידי אמין עצמו מקווה להשיג
ניצחון מסוג זה שהושג בפרשת מטוס
סבנה בלוד, שנכבש במחיר של אבידות
מעטות.
• לשכנע את החוטפים לקחת את
מטוסם ובני-ערובתם לארץ ערבית, מתוך
תיקווה ששם יהיה קל יותר לשכנעם
להסתפק בכופר־כסף. כך עשה ברונו קריי-
סקי אחרי ההתקפה על מישרדי אופק בווינה.

לשכנע את החוטפים לוותר ביכלל.
• להסכים לשיחרור הנוסעים הלא-
ישראליים, ולאפשר לחוטפים להמשיך ולהחזיק
בישראלים עד אשר יסופקו דרישותיהם,
הבלתי-ידועות עדיין — אם ביכלל
תהיינה דרישות מישראל, ולא מצרפת
בילבד.
אך כאשר הגיבור הוא איש כמו אידי
אמין, אין כימעט אפשרות להעלות על
הדעת כל רעיון שיצוץ בליבו. בשעתו תבע
אמין כי גנרל בריטי יבוא אליו ויכרע
לפניו ברך — כתנאי לשיחרור אזרח בריטי
חף־מפשע, שאותו איים להוציא להורג
כמרגל. הגנרל קרא וכרע.
לישראלים באנטבה, כמו לאחיהם בישראל,
היתד. רק אפשרות אחת: להמתין.

אריה ראט אינו הישראלי הרישמי׳היחידי
המצהיר הצהרות נוגדות לעמדותיו
הישראליות בישראל, כשהוא מבקר באר־צות־הברית.
גם תחנת*הרדיו הישראלית,
כאן ישראל, הממומנת בקרנות סודיות מירושלים.
דוגלת בהחזקת השטחים, אך
מפרסמת בתשלום מודעות־תעמולה להתנחלות
מסוג שונה לגמרי :״בואו למושבת-
הבונגרלו הישראלית בהרי קאטסקיל, במדינת
ניו־יורק.״ מודעה אחרת מזמינה ישראלים,
החיים כבר בארצות־הברית, לסור
לחברודנסיעות ה״מסדרת ויזות־כניסה ל״
ארצות־חברית לקרוביכם בארץ.״
אלה הן שני צידיה של אותה מטבע.
נראה כי המסיתים למילחמות, לכיבוש ול־התנחלות
הם גם המועמדים הראשונים
לירידה מישראל והתנחלות במדינת גיד
יורק. אלפי הישראליים שניצבו על מדרכות
השדירה החמישית בניו־יורק, בעת
ההצדעה לישראל, והריעו בהתלהבות לאנשי
גוש־אמונים והליגה-להגנה־יהודית, הם

הסברה
נ *3אי־השלום מיתשלים
בישראל הס דוכליס בהחזקת
השמחים, אך באמריקה
הם מטיפים?החזרתם

הנשיא אידי אמץ דאדא
להסתער 7למכור 7להתפשר 7
טרור דראמה באנטבה

לפ;י אידי אמין
עמדה הברירה בין
ארבע אפשרויות —
וכולן ;רועות
גם אילו היד. אידי אמין טאקטיקו שקול
ומיקצועי, היה מצבו קשה ביותר. ביום השלישי
לפנות ערב• עמדה בפניו ברירה
בין שורה של אפשרויות, שכל אחת מהן
היתד. גרועה מקודמתה.
לפני הכל, היה עליו לגלות עם מי,
בעצם, יש לו עסק. מעולם לא היה מעשה־טרור
כל־כך מעורפל כמו חטיפת מטוס
אייר־פראנס בדרכו מתל־אביב, דרך אתונה,
לפאריס.
שום אירגון מוכר של פידאיון לא קיבל
על עצמו את האחריות למעשה. נדמה,
לפי הסיגנון, שהפעם לא היתד. זאת התחמקות
גרידא, אלא תוצאה של בילבול
אמיתי. נראה כי הפעולה בוצעה על-ידי
רסיס זעיר כלשהו, או על-ידי סניף של
גוף יותר גדול, שפעל בלי הוראות מלמעלה
בין אם אכן עמדה בראשה אשה
צעירה, כפי שנימסר ובין אם לא.
הדבר בא לידי ביטוי בכמה סממנים
בלתי-רגילים :
• המועד הסופי שבו נסגר גליון זה של
העולם הזה.

• לחוטפים לא היתד. מטרה ברורה
מראש.
בניגוד למיקרים קודמים, כאשר החוטפים
הצטיידו מראש בנוסחים של תביעות
והצהרות פוליטיות, לא היה בידי החוטפים
הפעם מיסמך כלשהו, מילבד אחד:
מאמר אנטי־צרפתי מבולבל, כתוב בערבית,
שבו מוגדרת צרפת כאוייבת־בנפש
של האומה הערבית, מאז ימי קארל הגדול
לפני אלף שנה( .קארל הגדול, קיסר הפראנקים,
היה השליט המערבי הראשון
שפתח במגעים דיפלומטיים עם המוסלמים
במרחב).
קו זה מנוגד לחלוטין לאינטרסים של
הנהגת אש״ף המקיימת יחסים מצויינים
עם צרפת.
• ביומיים הראשונים לא היתד. בידי
החוטפים רשימה של עצורים בישראל,
שהם מעוניינים בהחלפתם תמורת בני-
הערובה, או שורה של דרישות כספיות
מישראל ו/או מצרפת. רק ביום שלישי
בצהריים העבירו החוטפים דרישה, לשחרור
50 עצירים בטחוניים הכלואים בישראל,
ביניהם גם הארכיבישוף הילאריון קא-
פוצ׳י. כן דרשו החוטפים שיחרור אסירים
ממדינות אחרות.
כמעט ברור שדרישות אלה עלו על
דעתם רק בשלב מאוחר של החטיפה
ולא היו מתוכננות מראש.
ס שום דבר לא הוכן, כנראה, מראש.
הלובים סירבו לארח את החוטפים, דבר
שהוא כשלעצמו מיקרה נדיר( .כרגע משתפים
הלובים פעולה עם אש״ף, נגד הסורים).
חרטום סירבה לקבלם. הנחיתה באוגנדה

אריה ראט, עורך ג־רוסלס פוסט, ישב
מול שלושה עיתונאים כושים, עורכיהם
וכתביהם של עיתוני המיעוט הכושי באר-
צות־הברית, כשהוא מציג עצמו כנציג
מחנה־השלום מירושלים. על שאלת אחד
המראיינים, בשידור־טלוויזיה מחוף־אל־חוף
ברשת אי־בי־סי, ענה :״אין לנו צורך
בשום שטח, מעבר לגבולות .1967 אגו
מחזיקים בשטחים אלה רק כדי להחליפם

המראיינים לא התרשמו. ד.ם-עצמם, יחד
עם אלפים של יהודים ולא-יהודים, קוראים
את העיתון הירושלמי, שהוא האמצעי
היחידי לאמריקאים, שאינם קוראים
עברית, לנסות לדעת מקרוב מד, מתרחש
במדינת־ישראל.

במחקר שפורסם בירחון ניו אאוטלוק,
גילה סגו־העורו, דויד מנדל, כי כשליש
המניות של ג׳רוסלם פוסט מוחזק בידי
ההסתדרות, באמצעות בנק הפועלים והסוכנות
היהודית, בעוד שכמחצית המניות
הן בידי חברת משקיעי ישראל ששגריר
ישראל באו״ם, חיים הרצוג, הוא נציגה
במועצודהמנהלים של העיתון, גם בעת
כהונתו הרישמית.
ג׳רוסלס פוסט ידוע כאוהד נלהב של
משה דיין וגולדה מאיר בעבר, תומך
בקו הניצי ביותר של מיפלגת־העבודה.
הצד השני. שאלת השטחים הכבושים
התעוררה בראיון, כשאריה ראט הציג
את עלייתם של יהודי ברית-המועצות כאחת
המטרות החשובות ביותר של מדינת
ישראל והעם היהודי. העיתונאים הכושיים
רצו לדעת, אם ישראל לא תשתמש בע-
ליית־היהודים כעילה לכיבוש שטחים נוספים.
הם ראו, יחד עם מיליונים אחרים
של אמריקאים שצפו בטלוויזיה, שהעבירה
קטעים ממיצעד ההצדעה לישראל בראשית
חודש יוני, את אנשי גוש־אמונים והליגה
להגנה יהודית צועדים במיצעד הרישמי
אל מול בימת המנהיגים, כשרוב הצופים ב־מיצעד
מעל הבמה מוחאים כף בהתלהבות
לסיסמות ״אף לא שעל אחד״ ,ולמפות
ארץ־ישראל השלמה.

עיי ד ראנז

אחת בישראל ואחת בחו״ל
עדות נאמנה לכך שתומכי ארץ־ישראל
השלמה מתרכזים יותר בניו־יורק מאשר
בירושלים, חיפה ותל-אביב.

דרכי חיים
הפסטיבל שד •גאל
הפסטיבל השבועי ש?
צמרת המדינה נעדן״ הפעם
ברמודכן — ?ר;? תערוכה
ש? אחד מבכי העיר
בצהרי יום השישי האחרון צילצל הטלפון
במוזיאון העירוני ברמת־גן. על הקו היה
אחד מעוזריו של שר־התחבורה, גד יעקובי.
הוא ביקש לדעת כיצד מגיעים למוזיאון.
מנהל המוזיאון חשב שזו בדיחה, אך התברר
לו כי שר־התחבורה, על כל יועציו
ומומחיו, אינו מכיר את הדרך בין ביתו
שברמת־השרון לרמת״גן.
במוצאי השבת האחרונה הגיע יעקובי
למוזיאון העירוני של רמת״גן, יחד עם
מאות אורחים נוספים. הקדים אותו אורח-
הכבוד של האירוע׳ שר־הביטחון שימעון
פרס. שכניו של מוזיאון רמת־גן לא ראו
מימיהם קהל כה נוצץ וחגיגי. הם יצאו
למירפסות, וצפו בהצגת האישים ונשות
החברה, שהגיעו הפעם אל הפרובינציה.
;ולדה לא יכלה לבוא. הפסטיבל
השבועי נדד השבוע לרמת־גן, בגלל אירוע
יוצא־דופן בעולם האמנות דווקא. תערוכת־יחיד
בת 100 רישומים, הגדולה ביותר שהוצגה
אי־פעם בארץ, של הצייר הצעיר
( )25 יגאל נמיר, חבר אגד ודור שלישי
ברמת־גן.
גם גולדה מאיר היתד. אמורה לבוא ל־
(המשך בעמוד )32

רו האסשר
לקנות היו ם ״
ב ס חו ת (ו לי ר ה?
שלושה מסמרים 90 -אגורות

משלוח מכתב בארץ 45 -אגורות

שיחת בסלפה ציבורי ־ 50 אגורות

״ ״ א ג 1״ בע״ט נדפי ס נחג
>6ם ור לנפורת עד גסי הנסי?ה
8ג קוי

מו ר שי

נלנ1

נ?י זנוח {ודווי

גורות *
נסיעה עירונית באגד 90 -אגורות

׳קופסת גפרורים מתאימה לתקן ישראלי ־ 17 אגורות

הנסיעה בקווים העירוניים של״אגד
עולה כיום 90 אג׳ בלבד.
סכום שאפשר לקנות בו לא יותר
מאשר שלושה מסמרים, או כוס סודה,
או שתי ביצים.
נשמע מוזר?

ס סו דג סי ם ונכים מקבלים הנ חה של
־/״סו, וק שי שים בני 60 ומעלה נהנים
מהנחה של 5ממחיר הברסיס.
בסופו של חשבון, רבבות אנ שים
הנוסעים יום יום בקוי ״אגד׳ מ שלמים
רק 90 אג׳ ופחות, בעד כרסי ס הנ סי ע ה
באוטובוס.

המציאות מוזרה עוד יותר.
ילדים עד גיל - 5אינם מ שלמים
אף אגורה אחת בעד הנסיע ה ב״אגד׳׳.
גילאי 5־ 0ו נהנים מ הנ ח ה של 20
ממחיר הכרסיס, ותלמידים בעלי
תעודות תלמיד בגיל 5־$ו נהנים
מהנחה של 53.5
החיילים בשירות סדיר ובצבא הקבע
נוסעי ם ב״אגד״ -חינם.

נכון, יש סובסידיות. אולם גם כאשר
מביאים אותן בחשבון, עדייו נמוך מ אד
מחיר הכר סיס מהמחיר הריאלי,
המת חייב מההוצאו ת הדרו שות
להפעלת שרות או טובו ס תקין.
ח שוב לנו שתזכור כל זאת.
במיוחד כאשר מ א שי מים אותנו
בצבירת הפסדי ם.

את המועמדות בתחרות

המועמדות בתחרות

מלכת המי 1976

מלכת המי 1976

צילם צלם האופנה

תגענה לנשפים
באוטובוסים המרווחים של חברת

יהושע צפריר

טיולי הגליל

טל 03 - 2 8 5 9 6 1 .

טל 03-220819 - 03-223172 .

חוקרי ה מי שטרה

הו א עונה
ב מי שטרהבגדל

שעינו או חו

פשעשלא בי צ ע

הוע מדו ל מי שפט.
הור שעו ונ שפ טו

ו אחרי ש שו ח ר רנ ת פ סו והור שעו

לקנסק טן

המבצ עי ם

ו מפקד ם אף

ה א מי תיי ם

הו עלהבדרגה

אמר הקצין (הדבר רשום בפרוטוקול הישיבה
של בית־המישפט) ,כי לגבי החשוד
אין כל זיהוי. המתלונן שנשדד בגדה
המערבית, ואשר התבקש על-ידי המיש-
טרח לזהות את נאדף פואז כאחד משלושת
הפושעים, שהיו לבושים במדי צה״ל
בעת שביצעו את השוד, לא הצביע על
העצור פואז כלל. מכאן שקצין־המישט־רה
מליחי שיקר בבית־המישפט בהיותו
תחת שבועה.
״ראיתי את המכות שקיבל החשוד,״ סיפר
הקצין מליחי לשופט סגלסון .״דיווחו
לי טלפונית הביתה, שהוזמן אליו רופא.״
בשלב זה קם נאדף, הרים את חולצתו,
והשופט רשם בפרוטוקול :״הוא הרים את
חולצתו והראה לי על גופו, מצד שמאל,
פסים אדומים המתחילים מהגב ונמשכים
עד החזה, וטענתו היא שאלה הם סימנים
של מכות שהוכה על-ידי השוטרים במיש־טרת
טול כרם, בצינור״ברזל. נוסף לכך
אומר החשוד, שקשרו את אשכיו ואת רגליו
לחבל כדי למשוך. הוא הצטווה לעמוד
עם ידיים מורמות במשך שעות. לי אין

,ף* חצות הלילה ;כנסו לתא-המעצר
שני אנשי־מישטרה .״נאדף סואז,
קום! לוקחים אותך!״ פקדו. עיניו של
הצעיר בן ה־ ,18 נאדף פואז, תושב הכפר
בקעה־אל-גרבייה במשולש, כוסו בפיסת
בד שחורה, וידיו נכבלו באזיקים.
״אנחנו זורקים אותך לים!״ הודיעו לו
השוטרים .״נמאס לנו ממך. לא רצית לדבר
— נזרוק אותך לים !״
הסמל טאפש, ורב־שוטר סיאגה, דחפו
את העצור לתוך ניידת המישטרה. המכונית
עזבה את תחנת־המישטרה בפרדס־חנה,
ונעלמה באפילה. נאדף לא נזרק
לים, כפי שהובטח לו על-ידי שומרי החוק,
אלא רק הוכה באגרופים בתוך הניידת,
עד הגיעה לנצרת. הקצין, בדרגת
מפקח־מישטרה, מליחי, נמוך־קומה, רזה
ושחרחר, אמר לנאדף :״תגיד שהשתתפת
בשוד ונתנהג אתך יפה.״ ״אני לא הייתי
בשום שוד! לא הייתי אף פעם במקום
הזה !״ השיב העצור, כשעיניו עדיין מכוסות
בבד השחור וידיו באזיקים.
״תעלו אותו למעלה,״ פקד הקצין על

אמו חסופס
רגה. שלושת אנשי־המישטרה אספו את
העצור מעל המדרגות, והכניסו אותו שוב
לניידת־המישטרה. השעה היתד, כבר קרוב
לשלוש לפנות־בוקר. העצור הועבר למיש־טרת
פרדס־חנה. בחצות־הלילה שוב הועלה
לניידת, ונשלח לטול־כרם.
״תוריד את המיכנסיים!״ ציווה עליו
הקצין. נאדף התפשט, ונשאר עומד בחדר
החקירות. שני החוקרים, הסמל ורב־השו־טר,
הורו לו להרים את הידיים ולא לזוז.
הם קשרו את אשכיו של הצעיר בחבל
ארוך, והורו לו :״תודה שאתה עשית את
השוד, אחרת אנחנו מתחילים!״ הוא הוסיף
להכחיש בתוקף.
השוטרים משכו בחבל. נאדף זעק מכאב
והוריד את ידיו כדי לתפוס בחבל. אחד
החוקרים, שהחזיק בידו צינור־ברזל הלם
בעצור .״תרים את הידיים !״ צעק החוקר,

״במשך שעות ביקשתי שיתנו לי קצת
מים. ביקשתי שיתנו לי להשתין. הם צחקו
ולא נתנו לי,״ סיפר נאדף.

מפ ק ח -ה מי שטרה
__ שיקר
ך* ך התעללו חוקרי מישטרת ישראל
ע י בנאדף פואז בן ה־ 18 במשך עשרה
ימי מעצרו, עד שהביאוהו שוב לבית־מישפט־השלום
בנתניה, להארכת המעצר.
נאדף פואז איננו איש העולם התחתון.
אין לו הרשעות קודמות. מעולם לא נחקר
ולא נחשד בפשעים פליליים. אביו, רא-
שיד פואז, הוא בעל עיטורים ביטחוניים
׳שהוענקו לו על־ידי מדינת ישראל
על שירותיו. בירדן הוא נידון למוות.

מרסל זו ה ר

..אמרו לי להריס ו״ס...״
אנשיו. שני החוקרים, הסמל ורב־השוטר,
החלו שוב מפעילים אגרופיהם ואת רגליהם,
ובעטו בנאדף שעלה על המדרגות
בתחנת־המישטרה, כשהם רודפים אחריו.
כשהגיעו לקצה המדרגות, תפסו השוטרים
את העצור והשליכו אותו למטה, על
המדרגות, כשהוא מתגלגל ממדרגה למד

״ותגיד
שאתה עשית את זה!״ ״אני לא
עשיתי ניסה נאדף לטעון.
החוקר משך שוב בחבל, והעציר חש
כאב נורא באשכיו. הוא התעלף .״תגיד
שכן! תגיד שכן!״ המשיך החוקר לצעוק.
נאדף
פואז שכב על הריצפח, ללא
הכרה. החוקרים שפכו עליו מים. כשהתעורר,
צעקו עליו :״תקום! ידיים למע-
לה! תגיד שאתה עשית! יש לנו ראיות
שאתה עשית את השוד!״
נאדף ביקש קצת מים.
״אין מים !״ התעללו בו החוקרים .״תגיד
שאתה עשית!״
משך שעות נמשך המישחק. העצור עמד
עירום, בידיים מורמות, כשהחבל קשור
לאשכיו. החוקרים היו מושכים בחבל, נא־דף
היה נופל על הבירכיים ומוריד את
ידיו, ואז היו השוטרים מכים אוחו בצי-
נוריהנרזל עד שהתעלף.

נאדף נעצר בביתו, בכפר בקעה־אל־גר־בייה,
על-ידי מפקח־המישטרה מליחי מ-
לישכת התפקידים המיוחדים של מישטרת
מרחב השרון.
בפני בית־מישפט-השלום בנתניה נשבע
קצין־המישטרה מליחי, וטען כי הוא מבקש
לעצור את נאדף פואז ל־ 10 ימים
נוספים בחשד שביצע, יחד עם עוד שני
אנשים, שוד מזויין בגדה המערבית. אמר
מליחי לשופט אריה סגלסון:
״יש בידי חומר מודיעיני, אשר אוכל
להציגו רק בפני כבוד השופט, המחשיד
את החשוד פואז ושותפיו. שיחרורו של
החשוד עלול לשבש את החקירה. לפי מיטב
ידיעותי, אין לפואז הרשעות קודמות.
אני היום איש לישכת התפקידים
המיוחדים. היום יש בידינו רק המידע
החסוי, ומלבד זה יש לנו הזיהוי הספונטאני.״
דקה אחת בילנד אחרי שאמר זאת,

כיסו עיני בבד שחוו״.
סמכות לאשר ביקור רופא פרטי של מיש-
פחת העצור, בכדי לבדוק אותו.״
בשלב זה קם קציך המישטרה, ושוב
לחץ על בית־המישפט לעצור את נאדף
פואז ל־ 10 ימים נוספים, בטענה שאם
ישוחרר, הוא עלול לחבל בחקירה.
(המנסר בעמוד )28

יהזדעזעת,
(המשך מעמוד )27
השיב השופט, כפי שנרשם בפרוטוקול
:״שמעתי היום מפיו של המפקח מליח,
שאחד העצורים, אף הוא חשוד כשותף
למעשה-השוד, שוחרר כבר בערבות והוא
חופשי לחלוטין. לא אוכל, על כן, להבין
מדוע אותו אדם לא יחבל בחקירה, ואילו
החשוד, אם יהיה חופשי — כן יחבל.״
הקצירהמעגה קיבל פרס
^ הוסף השופט * ״אם חשש המיש־
1טרה הוא שיימסר לשני האנשים הנוספים
כי אכן מבוקשים הם. הרי יכול היה
לעשות זאת אותו חשוד שכבר שוחרר,
ועל כן לא נותר עוד לחשוד לחבל בחקירה,
ובמייוחד נגד השניים. שהרי נגד
עצמו איו יותר מה לחקור. מצווה אני
לשחרר אותו בערבות.״
סיים השופט :״וגם זאת אומר: הזדעזעתי
לראות את סימני המכות על גופו
של החשוד אשר, לדבריו, נגרמו לו על-
ידי שוטרים במישטרת טול כרם. אני
מוצא לנכון להביא העניין לחקירת מיש-
טרת ישראל.״
הדבר קרה בחודש אוקטובר בשנה
שעברה. עורך־הדין משה אלוני, פרקליטו
של פואז, לא הסתפק בהמלצתו של השופט
סגלסון. ב־ 26 באוקטובר ,1975 שלח
אלוני מיכתב רשום לשר־המישטרה ול־מפכ״ל,
שאול רוזוליו, ובו תיאר את העינויים
שעבר נאדף פואז. כחודשיים אחרי
המיקרה, הודיע המטה הארצי של
המישטרה לפרקליט אלוני, בין השאר:
״פקד מליחי (בינתיים הועלה הקצין מדרגת
מפקח לדרגת פקד. לא רק שהוא,
ראש צוות החקירה, לא הועמד אפילו
לדין מישמעתי, אלא אף קיבל פרס) .ראש
צוות החקירה הוסיף, כי נתן הוראה מפורשת
לאנשי הצוות, והזהירם לבל ישתמשו
בכוח במהלך חקירת הקובל. האם
זה לא קירקס?
״לדאבוננו, תוצאות הבדיקה (במכונת-
האמת) מחשידות את סמל שני טאפש ואת
רב־שוטר סיאגה בהכאת הקובל. המטה
הארצי של המישטרה מודה שנאדף סואז
הוכה, בעת שחקרוהו בתחנת־המישטרה
בטול כרם. לא כן בעניין קשירת חבל
סביב אשכיו.״ עד כאן המיכתב של המטה
הארצי של המישטרה.
המישטרה ניסתה להגן על עצמה, ומשכה
את הפרשה שמונה חודשים. רק בשבוע
שעבר הסתיים הדיון המישמעתי-
הפנימי של המישטרה בפרשת עינוייו של
פואז על־ידי חוקרי הצוות של הקצין
מליחי. הקצין עצמו קיבל פרס על החקירה
שניהל בפרשת פואז. הוא הועלה
בדרגה, בזכות יעילות שיטוודהחקירה
שלו. נגד פואז לא הוגש כלל כתב־אישום,
מאחר שהוא חף מפשע. המיש-
טרה עצרה בינתיים שלושה אנשים אחרים,
שהואשמו בביצוע המזויין בגדה
המערבית.

שני החוקרים הזוטרים, שהיכו גם הם
את פואז, בקנסו ב־ 200 לירות וב־300
לירות. הם ימשיכו לשרת במישטרת יש ראל,
כאילו לא קרה דבר.
וכך נשארת פתוחה שאלה אחת לפחות:
מדוע לא הובאו אנשי־המישטרה
שעינו את נאדף פואז, לדין פלילי, כמו
כל אזרח המבצע פשע? האם העינויים
היו בגדר עבירה משמעתית בלבד. האם
שני אנשי-המישטרה הנ״ל לא חבשו את
כובעיהם שלהם לפי התקן? או אולי לא
הצדיעו למפקדיהם, ומשום כך הובאו
לדין מישמעתי?

מ > כי

^ אחראי?
גבי כל אזרח פשוט, הנחשד שביצע
/עבירות מסוג זה שביצעו חוקרי יה-
מישטרה בטול כרם, היתה המישטרה מבקשת
בוודאי מביודהמישפט לעצור אותו
עד תום ההליכים המישפטיים נגדו.
שר־המישטרה שלמה הילל אינו רואה
עצמו, כנראה, אחראי למה שקורה היום
במישטרת ישראל. הוא יכול לטעון של-
מישטרה יש מפכ״ל בשמו, שאול רוזוליו.
אך המפכ״ל כבר לא מגלה סימני דאגה.
הוא עסוק כעת בהכנת מיזוודותיו לקראת
קבלת הג׳וב החדש שלו, אחרי שיעזוב
את המישטרה.

מפקד חיל־האוח
11 תן דוג מ ה של
ביזיונות בכבישים
מאח וס י י 1א י
כשבוע שעבר תקף ״העולם הזה״
את מפקד חיל־האוויר, האלוף בנימין
פלד, על שאישר חשבונות
מסיבה של אחד מקציניו הבכירים,
שהניעו לסכום הפנטאסטי שד 430
אלף לירות — סכום שהוצא מ
תקציב־הכיטחון.
כעיני המערכת היתה הפרשה
בה המורה, עד שהחלטנו לחזור
אדיה גם כגיליון זה (ראה מיס•
גרת) ,כתוספת פרטים חדשים.
ללא כל קשר לסיפור המסיבות
של הקצין הכביר, שאותן אישר
מפקד חיד־האוויר, הגיע למערכת
סיפור על התנהגותו של האלוף

תנ להם!
מנ תו
ל הובי״!
פלד ככביש. המערכת מצטערת על
כך שיטתי פרשות שונות לגמרי
באו לפניה בסמיכות כה רכה, עד
כי עלול להיווצר הרושם המוטעה
שד מסע מאורגן נגד האיש — אך
העניין חמור מכדי לדחות את פיר
סומו.
ל תופעות הביריונות בכבישים,
ז ע חמרתיחות את דמם של הנחגים ללא-
הרף, נכתב כבר רבות בעיתונים.
העובדה שמפקדי צד,״ל חייבים לשמש
כדמויות מחנכות, לא רק לחייליהם אלא
לציבור כולו — הפכה כבר מזמן אחד
מניכסי-צאן־ברזל של החברה הישראלית.
אולם נראה כי מפקד חיל־האוויר, האלוף
בנימין (״בני״) פלד, אינו יודע אף
אחד מכללים אלה. אחרת, קשה להבין
את התנהגותו בכבישים בעת שהוא לובש
מדים, ויושב בתוך מכונית־השרד שעליה
נס מפקד חיל-האוויר.
לפני כארבעה חודשים, ב־ 12 בפברואר
השנה, בסביבות השעה 8.15 בבוקר, נסע
האלוף פלד עם נהגו האישי מתל־אביב
לכיוון חיפה. בהיותו נאמן לסיסמה ״רק
להם מותר לטוס״ ,סיסמה שאומצה בנאמנות
על-ידי נהגי ומפקדי חיל־האוויר,
נסע נהגו על הכביש בפראות רבה מבלי
שהאלוף יעיר לו על כך.
ברמזורים הראשונים של הרצליה, הרמזורים
שבהם הפנייה שמאלה היא למלון
אכדיה ומימיו קיים מעלה לכפר-שמריהו

ולהרצליה העיר, חתך נהגו מכונית אזרחית
שבה ישב באותה עת הסטודנט החיפאי
אלכסנדר ספקטור.
אך נהגו המשתולל של האלוף נאלץ היה
להיעצר, אחרי שיירה שעמדה לפני רמזור
אדום. ספקטור, שהוא עולה חדש
מאורוגוואי, נבהל מהצורה שבה חתכה
אותו מכונית האלוף. הוא נעצר במסלול
מקביל למכונית הצבאית, ואמר לנהג:
״כרגע סגרת לי את הדרך. ציפצפתי, ולא
שמת לב.״
״אמרתי זאת מתוך כוונה שהוא ישים
לב לנהיגה שלו,״ סיפר אחר־כך ספקטור.
״לא היתר. שום חוצפה בדברים שלי. ידעתי
שאם הדבר היה קורה במהירות יותר
גדולה, היתד. נגרמת תאונה, וזאת רציתי
למנוע.״
אולם כוונתו הטובה של ספקטור לא
עשתה רושם על האלוף פלד. סיפר ספק-
טור :״הקצין ענה לי בגסות, :טוב, תמשיך
לנסוע׳.״
ספקטור המשיך בנסיעה כ־ 10 מטרים,
עד שהגיע למשאית שחנתה ראשונה ברמזור,
בנתיב האמצעי של הכביש המהיר.
בינו לבין המשאית המתינו באותה עת,
להתחלפות האור האדום ברמזור, כארבע
מכוניות. כשהתחלף הרמזור לירוק, נתקעה
אחת המכוניות בין המשאית לבין זו של
ספקטור. ספקטור סטה למסלול השמאלי,
עקף את המכונית התקועה, עקף את המשאית
שכבר החלה לנסוע, וחזר למסלול
האמצעי.

מבלי שספקטור יבחין בכך כלל, זזוא
גרם למכוניתו של פלד ־לבלום בסטותו
בין חמסלולים. פלד ונחנו חשבו, כפי חנו•־
אה, שהנהג האזרחי ״נוקם״ בחם על שחס מו
את דרכו קודם־לכן ומכוניתו של ה אלוף
החלה דולקת בעקבות ספקטור.
ברמזור השני של הרצליה, הרמזור שבו
הפנייה שמאלה היא להרצליה־פיתוח וימי נה
לכפר־שמריהו, שוב התעכב ספקטור
בגלל האור האדום. מכוניתו של פלד נעצ רה
אחריו, מפקד חיל-האוויר ירד ממנה
וניגש אל ספקטור .״הוא פתח את הדלת
הימנית, ואמר לי, :אחרי הרמזור תע צור,
ותראה מה יהיה לך.׳ הוא סגר את
הדלת במכה כזאת שב המכונית רעדה.

האלוף הכניס מ כו ת

>|חרי זה פחדתי,״ ממשיך ספק-
נטור בסיפורו ,״ובמקום ׳להמשיך

ישר, כאשר האור ברמזור התחלף, פניתי
ימינה ,־לתוך כפר־שמריהו, בתיקווה למ צוא
שם מכונית־מישטרה.״
כמו תמיד, כאשר אזרח מחפש מישטרה,
הוא אינו מוצא אותה. ספקטור התבונן
במראה, ראה כי מכוניתו של האלוף
אינה עוקבת אחריו עוד, והחליט להסתובב
ולחזור לכביש הראשי, כדי להמשיך בנסיעתו
לחיפה.
״כשהתקרבתי לאותם רמזורים, ראיתי
שהקצין והנהג שלו ממתינים לי. כשהם
ראו אותי הם התקרבו אלי, ואז עצרתי.
שניהם ירדו מהמכונית. הנהג נעמד מול
הפנסים שלי כדי שלא אוכל לנסוע, והקצין
ניגש לדלת שלי ואמר לי , :רד מייד
מהמכונית!׳״ ספקטור המבוהל השיב ל־פלד
:״רק המישטרה יכולה לבקש את
זה ממני. אם אתה רוצה, ניגש ביחד
למישטרה.״
ממשיך ספקטור לתאר את ההתרחשויות :
״הוא הכנים את היד שלו למעיל, במקום
שבו נמצא הלב, וחזר על המילים, רד
מהמכונית!׳ פחדתי שיש לו אקדח ביד,
אס״כי אני מוכרח להודות שכל הזמן לא
ראיתי בכלל אקדח אצלו. ירדתי מהמכונית.
הוא דחף אותי לקיר והכניס בי
מכות. תוך כדי כך הוא לקח את הפרטים
שלי והנהג שלו, שעמד על ידנו כל
הזמן, רשם אותם בפנקס שלו.״
חוש-הצדק של הסטודנט העולה־החדש
התעורר אז. הוא דרש ממפקד חיל-האוויר
לגשת איתו לתחנת־מישטרה, כדי שיוכל
להגיש נגדו תלונה על תקיפה. תשובתו
של פלד היתד, על-פי הנוסח הצברי המוכר
של מפקד חיל-האוויר :״אני אקח אותך
לאן שאני רוצה.״
רק אחרי שספקטור עמד על דעתו בתוקף,
הסכים לבסוף פלד לנסוע עימו לתה־נת־מישטרה,
ואמר לו :״בסדר, סע לפני.״
ליד המחלף החדש של נתניה-דרום
אותת ספקטור לפלד כי הוא עומד לפנות
שמאלה, כדי להיכנס לנתניה. פלד אישר
לו בתנועת ״כן״ ,כי קיבל את האיתות,
אך נהגו המשיך לנסוע לכיוון חיפה.
ספקטור הסתובב, והמשיך לנסוע אחרי
מכוניתו של האלוף. במחלף הבא, בכניסה
הראשית לנתניה, הוא אותת שוב
לאלוף לפנות לנתניה. ואומנם, שתי המכוניות
נכנסו למחלף אולם פלד התחרט,
כפי הנראה, ופנה שוב לכיוון כביש חיפה.
ספקטור נעצר ליד מכוניתו של האלוף,
ואז החליט כנראה פלד לסיים את המיש-
חק, ולנסוע בכל-זאת לתחנת־המישטרד.
בנתניה.
כאשר הגיעו שתי המכוניות, על-פי בקשתו
של ספקטור, למישטרת נתניה, מיהר
פלד להיכנס לתוך תחנת־המישטרה. ליומ נאי,
שנדהם מביקורו הבלתי־צסוי של מפקד
חיל־ד,אוויר בתחנת־המישטרד, שלו,
אמר האלוף :״עצרתי את הבחור הזה,״
והצביע על ספקטור.
ספקטור מסר עדות, שנרשמה על־ידי
שוטרת אשר, כפי שהמישטרה נוהגת בד-
רך־כלל, ערכה בה שיכתוב פרטי משלה.
כאשר עמד ספקטור על דרישתו לרשום
את כל פירטי המיקרה לאמיתם, ביקשה
השוטרת מכל הנאספים לעזוב את החדר
ולהשאירה ביחידות איתו. ואז צעקה עליו :
״אל תעלה על העצבים שלי, ותחתום!״
ספקטור המבוהל חתם.

מתל מי ד־ מו פ ת—-
לתל מיד נחשל

ן* דידיד של אדכסגדר ספקטור בבניין
13 של מעונות מסטודנטים בקריית־הטנד
נידן בחיפמ, יודעים לספר עד־מד, משפיע
עליו ממקרמ .״מוא עולמ חדש מאורוגוואי,
ושם אין כל־כך דמוקרטיה. מוא
פחד, ובמשך לילות רבים לא ישן. אם

1..זיעור !מד חשף את השעווו״ות של 1נסיבה אח 11־
יפרו 1הכחי ש את השע רוו׳ יה שד מסיבה א חו ת

מסע ההטע״ה
הכתבה שהופיעה ב״העולם הזה״ בשבוע
שעבר ,״וויסקי על כנפי צניחה״
(״העולם הזה״ ,)2026 עוררה סערה בקרב
קצונת צה״ל. טלפונים רבים, ביניהם של
מפקדים בכירים בחיל״האוויר, הגיעו למערכת,
חלקם של קצינים שהשתתפו במסיבה
אך למרות זאת בחלו בה —
אחרים של קצינים מחיל־האוויר, ששמע
המסיבה הגיע גם לאוזניהם.
איש מן המטלפנים לא פיקפק בגובה
הסכום הפנטאסטי שצויין בכתבה —
430,000 אלף לירות — כסכום שהוצא
עביר המסיבה. אחד המפקדים הבכירים
של החיל אף ביקש למסור בירכת יישר-
כוח ל״העולם הזה״ על פירסום העובדות :
״עתה ייקל עלינו להפסיק את מסיבות
השחיתות האלה, שהורסות כל חלקה
טובה,״ אמר.
גם הרמטכ״ל, רב-אלוף מרדכי (״מוטח״)
גור, התייחס לפתע למסיבה. הוא
ביקש למנות ועדת-חקירה או קציו״חוקר,
ותוך 24 שעות היו המסקנות מונחות
לפניו.
לפתע התעורר גם שר״הביטחון, שמעון
פרס, להגיב על שערוריית המסיבה. אך
הוא עשה זאת בדרך חמייוחדת לו, אשר
הזכירה את הימים הטובים של ״יונייטד
פרס״ .לכתב הצבאי של ״הארץ״ ,זאב
שיף, נרמז כי ח״כ בועז מואב שלח מיכתב
לשר־הביטחון, ובו ביקש את פירוט
ההוצאות של המסיבה שערך הקצין ה בכיר
של חיל־חאוויר באילת. לשיף נמסר,
כי אצל מואב נמצאת התשובה למיכתב,
ולפיח עלתה המסיבה רק 24,105 לירות
— כ 6-אחוזים בלבד מן הסכום שנקב
״העולם הזה״ בכתבתו.
ואומנם, ב״הארץ״ הופיעה, ביום השישי,
ח־ 25 בחודש, שלושה ימים אחרי
הופעת ״העולם הזח״ ,ידיעה ובה פירוט
תוצאות המסיבה•

ה מ סי בההאחת —
והמ סי ב ה השנייה

^ (לם — מדליפיו של שר-הביטחון
שכחו להדגיש את הבדלי התאריכים
בין מסיבה א׳ למסיבה ב׳ .מסיבת הקצין
הבכיר שעליה נכתב ב״העולם הזה״ ,נערכה
לפני קצת יותר מחודש, בשבת, ה־15
במאי, ואילו המסיבה שאליה התייחס
מפקד חיל־האוויר, בנימין פלד, במידע
שהעביר לשר־הביטחון, נערכה כבר לפני
יותר משלושה חודשים. מיכתבו של ח״כ

זד, מיד, קורח באורוגוואי, מיו מייד עוצ רים
אותו ומכים אותו. למרות שמוא מיד,
כבר כמה שנים בארץ, עדיין לא הצליח
למשתחרר מכל מיני פחדים שהותירה בו
מולדתו,״ סיפר אחד ממם משבוע.
אין ספק כי משתוללות של אלוף בצמ״ל
על הכבישים, והתנהגותו של נושא מדים
ודרגות כמו פירחחירחוב, מהווה נזק לכל
מי שראה את האלוף המשתולל. אולם
במיקרהו של פלד היה בכך משום נזק
כפול. לשם כך יש לדעת את סיפורו של
ספקטור.
אחרי שנענה להפצרותיהם של שליחי־עלייה
באמריקה הדרומית, החליט אלכסנדר
ספקטור לעזוב את מישפחתו האמידה
באירוגוואי ואת לימודיו בטכניקום
שם, ולעלות לישראל. תוך תקופה קצרה
הפך אחד התלמידים המזהירים ביותר
בפקולטה להנדסת-חשמל בטכניון, ושיל-
טונות הטכניון מודים כי הוא היה אחד
מתלמידי־המופת שלמדו אי-פעם במוסד

אלכסנדר ספקטור אף התערה היטב בחיי
הארץ. הכסף ששלחו לו הוריו איפשר
לו לרכוש מכונית, והוא התגורר במעונות

מואב לפרס יצא כבר בערב חג הפסח,
ה״ 15 באפריל, חודש ימים לפני שנערכה
המסיבה שעליה כתב ״העולם הזה״.
אולם עצם הפירסום שניזם על״ידי שר-
הביטחון, ואשר נועד להטעות, גילח כי
אותו קצין בכיר ערך לא רק מסיבה
אחת על חשבון הציבור, לכבוד האירוע אלא המסעיר
לפחות שתיים. בעיקבות הפירסום ב־
״העולם הזה״ וב״הארץ״ ,הגיעו למערכת
ידיעות על לפחות שליש מסיבות נוספות
שנערכו, בחלקן על חשבון הציבור, כדי
לציין את עלייתו בתפקיד, אם־כי לא

וכדאי היה שצה״ל ישתמש בשירותיהם
לכל אחת מפעולות הבינוי והאירגון שלו.
זה ישתלם לו.
• קשה למצוא מישהו שיוכל לארגן
סעודת-ערב חגיגית — והמשתתפים במסיבה
זו טוענים כי אכן היתה חגיגית
ביותר — שתעלה רק 70 אגורות לאדם !
אין ספק כי שר״הביטחון הוטעה בנקודה

• תעריפי ״הגשש החיוור״ להופעות
רגילות ולהופעות בצה״ל, ידועים לעוסקים
בדבר, ומגיעים לסכום בן 10 אלפים
לירות. למסיבה זו נקראה הלהקה למילואים
והופעתה לא עלתה פרוטה. הסכום
בן 2761 הלירות, שבו נקב שר־הביטחון,
מעיד על חוסר״הרצינות של תשובתו כולה.

י פי ס לח״כ מואב :

הרצאות,המסיבה
בח״א — 24 אלף ל״י
:לאת סיפר ״דאדץ״
זזהוצאית. לעריכת רס־כת פריד־שד,יתד,
בארד מבסיס־ יזיד האודר

הידיעה ב״הארץ״ ()25.6.76
סכום מגוחך
בדרגה, של אותו קצין הולל של חיל-
האוויר.
אולם גם התשובה שנתן מפקד חיל-
האוויר לשר״הביטחון, ואשר נמסרה ל-
ח״כ מואב, אינה יכולה אלא לעורר
גיחוך. לפי הפירוט המופיע במיסמך של
שר־הביטחון, שהוא שונה מזה שהופיע
ב״הארץ״ — אם כי סך״חכל הוא שווה —
התחלק הסכום בן 24 אלף הלירות כך :
• ארוחה, נוסף למזון הצבאי הרגיל,
ל־ 2000 אורחים — 1500 לירות.
• תשלום ל״גשש החיוור״ תמורת הופעתם
— 2761 לירות.
• הפרש המחירים בין טיסת מטוס
״דקוטה״ העושה טיסת-שירות רגילה לאילת,
לבין טיסת מטוס ״סי 130״ שהמריא
לכבוד אורחי המסיבה — 18,344
לירות.
• עבודות בינוי במוסך־המטוסים ה גדול
שבו נערכה המסיבה, הוצאות הכנה
למסיבה ומערכת רמקולים וחשמל —
1500 לירות.
חישוב זה מעלה, אוטומטית, את
מארגני המסיבה לדרגת אשפים כלכליים,

הסטודנטים רק משום שביקש קירבת אנשים
רבים, כדי להפוך ישראלי לכל דבר.
הוא פגש בחיילת צעירה, אשר התחכמות
הגורל גרמה שהיא שירתה דווקא
במיפקדת חיל־ד׳,אוויר־ ,במישרד סמוך לזה
של האלוף פלד. השניים עמדו להינשא.
בתחילת השנה חל משבר במישפחתו של
אלכסנדר באורוגוואי, והדיו הגיעו אליו
לארץ. מצנדרוחו החל יורד פלאים, והוא
אף_החל, מתרשל בלימודיו
*״התקרית ״עם״*מפקד חיל־ד,אוויר * הי-
תה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל.
משך שבועות אחדים הסתובב ספקטור
כשהוא מבוהל, וכל ייעוץ שהעניקו לו
שילטונות הטכניון, לא עזר להרגיעו. הוא
פנה לאישי־ציבור, עלה לכנסת, והתחנן
לעזרתם של חברי־כנסת. אחד מאלה, שסיפורו
של ספקטור נגע ללבו, שלח ל־מישטרת־נתניה
מיכתב ובו ביקש הסברים
על התקרית, אולם משך ארבעה חודשים
לא נענה.
״הצבא והמישטרה חזקים אפילו יותר
מהכנסת,״ טען ספקטור לפני ידידיו. כל
אותה עת ירד בלימודיו ללא-הרף, והפך

האם, ומי,
יועמד לדין!

** בלי להתייחס כלל לגיחוך
^• 1שבסכום שהוצא, על״פי תשובח
שר-הביטחון, על בינוי בתוך המוסך והכנתו
למסיבה ל־ 2000 איש, הרי תעריפי
השכר למסיבות, אחרי ההנחות הניתנות
לצה״ל, ידועים וקבועים. אירגון מערכת
רמקולים וחשמל למסיבה בסדר-גודל זה,
בנקודה מרוחקת כמו אילת, עולה —
על־פי הערכה זהירה — כ־ 10 אלפים
לירות, אחרי ההנחה לצה״ל. אין ספק
כי גם בנקודה זו הוטעה שר״חביטחון.
אולם בינתיים נתגלו עוד מסיבות,
בשרשרת המסיבות לכבוד הקצין הבכיר
שעבר לתפקיד אחר. במועד סמוך למסיבה
שבה מוכן צה״ל להודות, נערכה עוד
מסיבה אחת, פנימית יותר, שבה השתתפו
פקודיו של אותו קצין, ואשר הסכום
שהוצא עליה נשמר בסוד כמוס.
מלבד המסיבה שאליה הוזמנו כל אותם
שלא הוזמנו למסיבות הקודמות, שנערכה
במוצאי השבת האחרונה, ועליה בישי
״העולם הזח״ בשבוע שעבר, נערכה,
לפני שבועות אחדים, מסיבה נוספת
לקצין הבכיר, הפעם בבירה, כדי שגם
חבריו הירושלמיים של הקצין הבכיר
יוכלו לחגוג.
מכל התגובות, התמיהות והחכחשות
שהגיעו למערכת בשבוע החולף, מאז
פורסמה הכתבה על מסיבת 430,000הלירות,
ומכל הסכומים המצוצים מן האצבע
שהודלפו על מסיבותיו של הקצין
הבכיר, רק דבר אחד עדיין לא נאמר :
האם, ומי, יועמד לדין עבור הוצאות
שערורייתיות אלה של כספי־ביטחון.

תלמיד נחשל .״ממש בן־אדם אחר ״,כפי
שסיפר השבוע אחד מבכירי המרצים שלו.
כשעזבה אותו חברתו, החיילת, שאותה
עמד לשאת לאשר״ היה ספקטור בטוח
כי זוהי תוצאה ישירה של פגישתו האומללה
שלו עם מפקד חיל־האוויר, מפקדה
של החיילת. הוא פנה להנהלת הטכניון,
ובפיו בקשה יוצאת־דופן: לקבל, באמצע
שנת־הלימודים, חופשה בת שנה, ולצאת
לאורוגוואי. לאור ציוניו המעולים לפני
המשבר שלו, החליטה הנהלת המוסד לאפשר
לו זאת. אולם חבריו משוכנעים
שהוא לא יחזור עוד לארץ.
מלבד הביריוגות־לשמה של מפקד חיל-
האוויר על הכביש, גרמה התנהגותו המבישה
גם לירידתו של הצעיר המצטיין.
כשהוא נאמן להרגלו לחבל ככל האפשר
בדימוי הציבורי של צד,״ל ושל מפקדיו
הבכירים, לא הגיב דובר צד,״ל, תת-
אלוף יואל בן־פורת, על הפרשה. גם בקשת
העולם הזה לקבל את תגובתו של
האלוף בנימין פלד, אשר היתד, אולי שופכת
אור נוסף על הפרשה ומסבירה, ולו
במעט, את פשר התנהגותו, לא נענתה
על־ידי דובר צה״ל.

בכל לי ד ה
ח חר על
עצמו מ ח 1ה
החרפהבר חו ב
הירקון: אז ר חי ם
רו ב צי םכפ לי טי ם
ל פני ה שג רי רו ת

הן| ¥י ך בתוך ביקתה קטנה, ליד פתח בניין השגרירות האמריקאית,
1111 #11ש 1 11 ישן יהודי קשיש, הממתין לאור ראשון בתיקווה להיות בין
המאושרים שיתקבלו בבוקר בשגרירות. הביקתה משמשת בדרך־נלל את השוטרים.
ך• שעה: ארבע לפנות״בוקר. על הו
1מידרנה שממול לבניין השגרירות האמריקאית,
ברחוב הירקון בתל-אביב, חבורת
גברים ונשים מקובצת ומכורבלת בתוך
שקי־שינה ושמיכות. ממכונית לאיסוף-
אשפה, העוברת ברחוב, צועקים שני פועלים
:״טפו עליהם! נמושות! זונות!״
ויורקים על קבוצת הישנים. תוך דקות
אחדות מתעוררים כולם .״איזה לילה מחורבן״
אומרת, מתוך פיהוק, ורד, בת ה־,20
הישנה זה ״רק״ הלילה הראשון מול
השגרירות האמריקאית .״נשבר לי הגב,
הייתי מוותר כבר על הוויזה הארורה,״

לדגל

צעיר על הונדה ממתין
חוא לקבלת הוויזה. ליו
ולהזדהות הויף הדגל האמריקו

לילה לפני השגרירות: צעירה מכורבלת

ממידוכה למיזוגה?,״י
שמור השגרירות (מימין) .אך גס משם תם מטולל

אומר לעצמו, מתוך שק־השינה, אליהו
עמרם בן ,29ש״נמאס לי מן המדינה הזו,
ובגלל זה אני ישן כאן על המידרכה כבר
לילה שלישי. היום אכנס לשגרירות ויהי*

אל חבורת המתעוררים מצטרפים נוספים.
כולם מכרים ותיקים, ונפגשו כבר אתמול
או שילשום על המידרכה הזאת. הם בני-
המזל, שאירגנו לעצמם סידורי־לינה בתל-
אביב כדי שלא ייאלצו לבלות את לילותיהם
על המידרכה .״כשבאתי לכאן, לפני ימים
אחדים, קיבלתי שוק,״ סיפרה ניצה, אקדמאית
שביקשה לערוך טיול בארצות-
הברית .״קודם לכן, פניתי באמצעות
מישרז״נסיעות לשגרירות האמריקאית, במטרה
להשיג אשרה שתאפשר לי לערוך
טיול במשך ארבעה חודשים ברחבי ארצות-
הברית, טיול שעליו חלמתי תמיד. מישרד־הנסיעות
סירב לטפל בהשגת הוויזה שלי,
בטענה שהאמריקאים קיבלו הוראות שלא
לתת ויזות לתקופה ארוכה כזו.״

__ הרצל
מסדר רשימה
** ספרת ניצה :
* 1פניתי לבד לשגרירות. נאמר לי שיש
אפשרות שאשאיר את כל המיסמכים, ו*

מיטה מאולתרת

אירגן לעצמו צעיר בעל־תושייה. למראשותיו
הניח שמיכה שדאג להביא מביתו, ונשכב על אחת
המכוניות, שנשארה חונה ליד השגרירות האמריקאית כל הלילה .״דווקא ישנתי טוב,״
אמר כשהתעורר .״בכלל לא הרגשתי שאני ישן באלכסון, ועוד על מכונית אמריקאית.״

שני לילות

מבלות ליד בניין השגרירות האמריקאית שתי הצעירות החינניות,
שסירבו להזדהות בשמן ,״בגלל שאנחנו לא רוצות
בעיות עם השגרירות אחר־כך.״ את הלילות, לדיברהן, בילו בטיולים בדיזנגוף. את
שעות היום הארוכות העבירו על המעקה ליד בניין השגרירות בשיחות־רכיל, בקריאה.

אולם התשובה שקיבלתי היתד, שוב הזמנה
לראיון. ההזמנה הזו לא הזיזה, כנראה,
לשומר השגרירות, .תחכי כמו כולם,׳ אמר
לי, ,היום לא יקבלו אותך.׳ על המידרכה
שמול השגרירות עמדה קבוצה של אנשים,
שאירגנו את רשימת האנשים שיתקבלו
בשגרירות למחרת היום.
התברר שהשגרירות אינה מקבלת יותר

מ* 20 אנשים ביום אחד והם עובדים משמונה
בבוקר עד ארבע אחרי־הצהריים.
,הרשימה למחר מלאה, את יכולה להרשם
למיספר ,68׳ אמר לי אחד ממארגני הרשימה.
ביררתי בין האנשים, וכשהסתבר
לי שביום אחד לא נכנסים לשגרירות,
לצורך קבלת ויזות, יותר מ־ 30 אנשים
(המשך בעמוד )34

:שק שיש ממתינה ויומה השריש, בתוו

מידרנה שליד בניין השגרירות האמריקאית
ה) ,מגורשים הממתינים לוויזות אל המידרכה
־ס, על־ידי פקידי חברת־התעופה אייר פראנס.

אקבל את הוויזה כעבור ימים אחדים
הביתה. עברו שבועיים, ולא קיבלתי את
הוויזה. בינתיים נאלצתי להחליף את כר־טיס־הטיסה
שהיה ברשותי למועד אחר.
אחרי שלושה שבועות קיבלתי תשובה מהשגרירות,
שעלי להופיע באופן אישי ל ראיון.
כשהגעתי לכאן, לפני שבועיים,
היתד, בידי ההזמנה מהשגרירות, ודיברתי
עם אחד הפקידים הישראליים, שעובדים
במחלקה המאשרת ויזות. הוא התנהג אלי
כאילו הייתי אפס, וחקר אותי על מטרות
ביקורי בארצות־הברית. הוא שאל אותי
על מסלולי הטיולים שאני מתכננת, ועוד
שאלות מרגיזות אחרות, שנתנו לי להבין
כי הוא חושב שאני משקרת ומתכוונת
לרדת מן הארץ, ולנסות להסתדר בעזרת
חברים ישראליים להשאר שם. לבסוף
שלח אותי החוצה, ואחרי חצי־שעה הודיע
לי שאוכל לקבל ויזה רק לשבועיים, מכיוון
שאין לי מכרים או אנשים אחרים, שיכולים
לתמוך בי בארצות־הברית. הסברתי לו שאבי
מקבל קיצבה חודשית מארצות־הברית,
מכיוון שנפצע בתאונת־דרכים שם, ואין לי
בעיית עם מטבע זר. הוא עמד בסירובו,
והלכתי. ביררתי במישרד־נסיעות, ואמרו
לי שאם אשיג אישור מתאים על הקיצבד,
של אבי, אוכל לנסות לבקש את הוויזה
פעם נוספת. פניתי שנית בדרך המקובלת,

צבי ואיתן, הממתינים זה הלילה השני לתורם להיכנס לשגרירות,
שרועים על המידרכה וחוטפים תנומת קלה וטרופה .״כל הלילח
לא יכולנו להירדם,״ סיפרו .״לקראת הבוקר התמוטטנו.״ למחרת זכו לקבל את הוויזות

תושבי
אילת,
שימו לב !

במדינה
(המשך מעמוד )25
פתיחת התערוכה של יגאל, שאותו היא
זוכרת כצלם השובב, שליווה אותה ב*
מילהמת־ההתשה. אך בגלל מחלתה של
בתה, שרה, נעדרה. תחת זאת שיגרה
גולדה ליגאל מיברק חם, ובו איחלה לו
הצלחה. ח״כ משה דיין אינו שוחר־אמנות
אך רעייתו, רחל, לא ויתרה, ובאה למחרת
בבוקר עם נכדתה.
יגאל גמיר, המשופם ומקורזל־השיער,
מצייר מגיל .14 הוא בוגר בית־ספר תיכון
לאמנות של ויצ״ו במגמת ציור, גראפיקה
ופיסול. מזה עשר שנים הוא מחפש
את דרכו האמנותית. הוא רשם כבר בפחם
וטוש, ציין בשמן ובציבעי־מים, גילף חיות
ונשים בעץ, פיסל בגבס ועיצב תכשיטי־כסף.
בהיותו חייל בשירות סדיר שירת
כצלם צבאי -תחילה בצנחנים ולאחר־מכן
בדובר־צה״ל. כל אותה תקופה עשר. רישומים
וסקיצות של הווי צבאי.
כאשר החליט יגאל, לפני כשנה, לערוך

אירועי מלכת
ה מי ם 1974
ביו ם שבת; ה־, 3.7.76
משעה 11.00 בבוקר; ייערך
בחוף הצפוני אירוע המוני
לקהל הר חב

>פהפ>ות

תזמורת

בירה במחיר
קרנבל מיום ו׳
עד מוצ׳יש

מלבת המי 1976
תטוס לאירופה וחזרה במטוסי הברת

א מני ם
ספינ ת ה טיול ה מ פו ארת
;;דולפין״ תארחאת
ה מו ע מדו תוהא מני ם בשייט
לאורך חוף אי ל ת.

צייר נמיר ומעריצה*

האירוע ה ה מוני י ס תיי ם
בשעה טוב ה בכפר
של רפי נל סון.

הוא היה המוס

היא

נולדה בגיל 24

יפהפיה

ה מ דנ ד־דו
קהד סון

דוד סקזוול
ברברה מדדה

בכורה ארצית
בקולנע

..תדאביב״
ת ל־ אני ב
2הצגות ערג :

חכמה ומושכת וכול נטרפו אחריה

תערוכה, מצא כי ציורי חיילים פצועים
ושיתתי־דם, קברים של חיילים אלמוניים,
גוויות מרוטשות וטנקים שרופים אינם
בדיוק מה •שהישראלי המצוי רוכש
היום כדי לתלות בסלון שלו. הוא גנז את
כל ציורי־השמן הצבאיים שלו, וחזר לאהבתו
הישבה: רישומי נ־שים בעירום פי־גוראטיבי
עדין.
רוצים לשכוח את המחדד .״אף
אחד לא רוצה לזכור את הלם יום־הכיפו־רים
או להכניסו הביתה מחדש,״ אומר
יגאל .״כולם רוצים לשכוח את המחדל.
אבל ידעתי שכולם אוהבים נשים יפות.
שנה תמימה ציירתי את היופי הנשיי בעירום׳
והתברר שצדקתי בשיקולי.״ בתערוכה
כלל רק כעשרים דמויות של
גברים, כולם עלובי־חיים כפי שניראו לו בתחנה
המרכזית בתל־אביב והמבטאים, ל דעתו,
את סמל הישראלי ה״דפוק״.
האטרקציה היתה סידרת הרישומים של
נשים בהריון. מאלה התלהבו גינקולוגים
וחברי־כנסת כאחד, קנו את כולם. אבל
את העיסקה הטובה ביותר עשו המיליונר
סמי (שמואל) פלאטו־שרון ואשתו אנט.
פלאטו ראה את הרישומים של דויד בן־
גוריון וגולדה מאיר, שהוצב על כן־כבוד
ולא היו למכירה, והחליט •שהם יהיו שלו.
נמיר סירב למכרם, אבל פלאטו לא ויתר.
רק אחרי שהבטיח לצייר כי יתרום יצירות
אלה למוזיאונים, נעתר נמיר למכרם לו.
התערוכה במוזיאון רמת־גן הוציאה את
יגאל נמיר מאלמוניותו. תוך שלושה מים
קיבל הצעות אחדות להציג מיצירותיו בגלריות
בתל־אביב.

9.30 — 7.15
׳*יס׳ וורידרוקם

נזנחים

דקלבזב 11ד £7

• אנט שרון, אשתו של סמי (״פלאטו״)
שרון, גיבור י הפרשה הכלכלית בצרפת.

כשבוע שעבר עפרו חברי ועדת הפכים וה־שי-רותים
הציבוריים שד הכנסת חווייה מזעזעת.
לפניהם הופיע סגן־ניצב (מקביל לסגן־
אלוף) יעקוב נחמיאש, מהמטה הארצי של מיש
טרת ישראל, מבקר צוות־מודיעין מייוחד שהוקם
במישטרה למילחמה כתופעות הפרוטקשן
או, כלשון המישטרה: סחיטת דמי-הסות.
היתה זו ההודאה הפומבית הראשונה של
המישטרה בקיומה של תופעת הפרוטקשן בישראל,
והיא לוותה במילים י קשות ובגילויים
מרעישים, כדבריו של סגן־ניצב נחמיאס.

יעקוב נחמיאס, מי שהיה סגן־אלוה כ־צה״ל,
כן למישפחה ותיקה מראשון־לציון,
הכריז מידחמה על כרישי העודפ-התחתון בארץ,
קרא תגר על המישטרה עצמה, על שאינה
מתייחסת ברצינות מספקת לתופעה אותה
הגדיר כ״סרטן ממאיר,״ ואן? איים כרמז
על אישי מדינה כבירים הנותנים חסות לידידיהם
המאפיונרים של העולם התחתון.
״העולם הזה״ מביא את דבריו של נחמיאס
מתוך הפרוטוקול החסוי שד ישיבת הוועדה.

*ודוחו הסודית של קצין־מישטרה
בכיר בוועדה שד הססת מאשרת:
אישי־מדינה מחפים על הפרוטקשן

המפב״ל שאול רוזוליו
4שוטרים נגד סרטן ממאיר

ני מופקד מטעם המטה הארצי על
על נושא הפרוטקשן, ועומד בראש
צמ״ם — צוות מטה מיוחד״ לנושא זה.
בכל אחד מן המרחבים החשובים נקבע
אדם מייוחד שתפקידו לעסוק בנושא
סחיטת דמי חסות (סד״ח) .נוסף לאותו
אדם קיים, כאמור, הצוות המרכזי במטה-
הארצי, הפועל ליד קצין־המודיעין הארצי.
כל מרחב מופקד על הגיזרה ישלו, ופועל
בהתאם לסדר־עדיפויות שלו, על אחריותו.
מטבע הדברים, שהאדם המופקד במרחב
על עניין הסד״ח איננו פנוי לנושא זה
בילבד, אלא הוא עסוק גם בעניינים אחרים,
הפגנות וכדומה, ואילו הצמ״ם עוסק
בענייני סד״ח בילבד. מכאן שהתוצאות
של הצמ״ם הן טובות.
התמונה המצטיירת בעיני אנשי רד
צמ״ם, חמורה הרבה יותר מכפי שנראה
מן הדו״חות היבשים. אנחנו נפגשים עם
אנשים ושומעים אותם. לא תמיד גובים
עדויות, ולא תמיד מקבלים תלונות. מטבע
הדברים קיים מחסום של אימה — אנשים
פוחדים לדבר ולהסתבך.
לא כל מיקרה־סחיטה מובא לידיעת
המישטרה. רוב הנסחטים, בתנאים הקיימים,
מעדיפים להיסחט ולשלם, מחוסר-
ברירה. הסחטנים נהנים מ,מוניטין טוב,׳

תיים עבודה דומה בשוק־הכרמל. יעדים
נוספים של סד״ח הם בארים, דיסקוטקים,
מועדונים, מיסעדות, חנויות ומיפעלי־תעשייה
שונים.
יש בידי פירוט מיספרי של אירועי
סד״ח לחודשים ינואר־מאי , 1976 כפי
שנתקבל מהמרחבים. בדרך־כלל, מספר
הידיעות רב ממיספר החקירות, משום שקשה
לטפל בכל ידיעה. במחוז הצפוני
היו לנו 40 ידיעות — חקירות — .20
במחוז הדרומי — 58 ידיעות 53 ,חקירות.
הסך־הכל הארצי — 178 ידיעות לעומת
81 חקירות.
לגבי שריפות נראה לי שבמידה מסויי-
מת יש במיקרי השריפות משום אינדיקטור
למצב 80 .שריפות נימנו בחודשים
ינואר-מאי ,1976 בחלקן הצתות על רקע
סד״ח. קיימת ריכוזיות מסויימת במקומות
של השריפות. יש לכך מיספר הסברים.
ראשית — מטבע הדברים, מרכזי-תעשייה
כנגריות, ממוקמים כולם באיזור מסויים,
והם פגיעים יותר. יחד עם זה, אני מוצא
שהמיקום של חלק מההצתות מקביל לזה
שאנחנו רגילים לו בנושא הסד״ח.
קשה לדעת כמה מבין 80 השריפות
מסווגות כהצתות. יש הצתה של מכונית,
ויש הצתה של מיפעל. יש הצתות שסיבתן

אחת המסקנות שלנו היא שהייתה כאן
כוונה לפתור בעיות־סעד, אבל נוצרה
תופעה של דחיקת בעלי־דוכנים אותנטיים
מן השוק ותפיסת דוכניהם על־ידי ביר־יונים,
שבשבילם הדוכן איננו מקור ה פרנסה.
דמי־שכירות
לדוכן הם היום לא פחות
מ־ 35 אלף לירות לשנה מראש. יש עבריינים
שיש להם גם בית־קפה, ויש להם
ארבעה דוכנים בשוק-הכרמל, והם עצמם
כמובן אינם עובדים בדוכן.
לפחות אחד מהם מוגדר כמיליונר
ממש. ושוב, אינני מתכוון לאותם מיסב־נים
שבאמת עובדים ליד הדוכן.
לעניין זה של הסד״ח יש השפעה בחוגים
שונים, גם מחוץ לעולם הסד״ח
עצמו. דוגמה: אותו נער בן ,16 שלאור
מה שקרא בעתונים ניסה אף הוא את
ידו בסחיטה, אם כי ברור שכאן אין מיק רה
של פרוטקשן ממש, אלא של ניסיון
לסחיטה לפי הדוגמה שקרא עליה.
כל מפקד־מרחב מופקד על המרחב
שלו, ולא יסבול ״התערבות זרה״ של
המטה. אנחנו מגדירים את עצמנו כצוות
שבא לסייע למרחב. רוב הפעילות שלנו
מתרכזת כיום בתל-אביב, ששם רוב מיק רי
הסד״ח. אנחנו עובדים בקשר הדוק

מוסכמים. איש איננו חורג מתחומו. אחת
הקבוצות השכילה לתת מסך של חוקיות
מסויימת לפעילותה, וזהו הקטע של רחוב
הכרמל עצמו. הם פתחו מישרד־שמירה,
הוציאו רישיונות, מילאו טפסים, והחתימו
בעלי־דוכנים שמבקשים מהם לשמור עליהם
— ליכאורה, הכל מתנהל חוקית. דמי־הגבייה
הם בין 5ל 20-לירות לשבוע.
הם חתמו על טפסים, ויש להם קבליות
— הכל ברשותי. אינני יכול לומר אם
זוהי חברה רשומה כחוק. ממבט ראשון
היא נראית חוקית, אבל אני צריך עוד
לבדוק. מבחינתם, הכל מכוסה בניירת.
דאיתי את האנשים שגובים את הכספים
בשוק, ורושמים מי שילם ומי לא שילם.
לגבי המפקח שגובה כספים — ידוע לי
על פקח אחד שהוא גם בעל דוכן בשוק.
אין לי הוכחות לגבי מועדוני־לילה. כל
מה שנדמה לי שאני יודע, וכל מה שכולנו
יודעים — הוא בעל-ערך. אבל ללא ראיות,
זוהי הוצאת־דיבה, ואיננו יכולים
להסתכן. הדברים אינם פשוטים. לא די
שאני יודע — החוק כובל אותי.
מה שנוגע לשוקים והקשר עם הרשות
המקומית: נעניתי וזכיתי בשיתוף־פעולה
הדוק ביותר עם ראש עיריית תל-אביב,
׳שסיפק לי את כל החומר שביקשתי, את

כאנשים המסוגלים לכל. למרבה הצער,
יש גם סחטנים הטוענים למוניטין של
קשרים טובים עם חלונות גבוהים. מכאן
שאם נסחט מסויים כבר מעלה על דעתו
אפשרות של הגשת תלונה, החשש שגם
ב״חלונות גבוהים״ מסויימים יהיו נגדו,
מרתיעו מכל מחשבה על הגשת תלונה.
לגבי ממדי הסד״ח והיקפו: ראשית,
ניסיון להפחית מחומרת המצב, על סמך
העובדה שאין תלונות מנסחטים, יש בו
רק כדי להוליד שולל ולהטעות. ראש
הצמ״ם מקבל על עצמו את האחריות לקביעת
העובדה שממדי הסד״ח והקיפו הם
מעל לידוע ולנראה על-פני השטח.
במרחבים העיקריים נקבעו אנשים לטי פול
בנושא הסד״ח — אדם לכל מרחב.
עומס עבודה, משימות שוטפות ותכופות,
מונעים אובייקטיבית את האפשרות לטיפול
בסד״ח בילבד. ליד קצין־מודיעין
ראשי במטה הארצי הוקם צוות-מודיעין-
מייוחד, המורכב מארבעה אנשים, לטיפול
בנושא הסד״ח. בממדיה ובתהליך גידולה
והתפשטותה, תופעה זו היא ״נגע סרטני,״
והיא מעל ומעבר ליכולתו האובייטיבית
של צוות המורכב מארבעה אנשים.

ך ץ ופעת סד״ח קיימת ברוב הו
4שוקים. הצוות סיים עבודת־איסוף
בשוק הסיטונאי. לקראת סוף החודש תס־

אינה ברורה. אינני רוצה להטעות. אין
לנו ידיעות מדוייקות.
הצתת מכונית והצתת מיפעל, שניהם
חמורים כשהם נעשים על רקע של פרוטקשן.
ההבדל הוא שהמכונית חונה ליד
ביתו של אדם, ואילו המיפעלים שהוצתו
בדרך־כלל הם קרובים לריכוזיות. יש
הבדל מבחינת המיקום, לא מבחינת החומרה.

שנוגע לסד״ח בשוקים: בשוק הסיטונאי
לא מצאנו תופעה של סד״ח.
מצאנו תופעות אחרות, שבחלקן הן בחזקת
טעם־ילפגם או עבירות. פרוטקשן
ממש בשוק הסיטונאי אין, להוציא תקופת
האבטיחים, שנמכרים לא בשוק עצמו
אלא בחניון האבטיחים, וכאן הסיפור שונה.
אינני כולל בתופעת הסד״ח גם את
המיקרה של שני הבריונים שהשתלטו על
כל נושא ההובלה בשוק, אבל אינם מאפיינים
את נושא הפרוטקשן ממש. אדם זר
לא ייכנס לשוק, אבל אין כאן עניין של
סחיטת־דמי-חסות ממש.
לא מעט תורמת לתופעה של פרוטקשן
בשוקים הרמה של חלק מפקחי-העירייה,
שיש ביניהם כאלה שעברם פלילי, ואסור
שיעבדו בסוג זה של עבודה. אינני מדבר
על עברם הרחוק, זכותו של אדם להש תקם
ולחזור לחברה. לא־פעם ראינו, ש עבריינים
מסויימים הם גם בעלי-דוכנים
בשוק הכרמל, והם נהנים מחסות מסויי־מת
של חלק מן הפקחים, אם־כי כמובן
לא כולם. יש בין הפקחים אנשים טובים
ונאמנים, שלא אחת מסכנים את עצמם.

עם היחידה המרכזית, שהעמידה לרשותנו
מיספר מקורות טובים מתוך השוק.
בהיעדר יכולת להעמיד אדם מייוחד
במרחב לנושא זה בילבד, אנחנו עושים
עבור היחידה המרכזית את העבודה בשטח.
נראה לי שהיום אנחנו הגורם היחידי
העוסק בעניין זה בשוק הכרמל.
אנחנו, כלומר ארבעת האנשים. כרגע
אנחנו עסוקים גם במיקרה של סחיטה
באחת העיירות* וגם התפזרות זו של
כוחותינו מאיטה קצת את עבודתנו.
לשאלת ההתערבות שלנו במחוזות, ולטענת
כאילו נעשה איתנו חסד — צריך
להבין את המחוזות. לא ייתכן שגורם כלשהו
יבוא מבחוץ, ויתחיל להתערב שם
ללא תיאום. לא מדובר כאן בחסד. תוך
כדי הלהיטות שלנו, אנחנו יכולים לעתים
לגרום למחוז נזקים, משום שלמחוז יש
סדר־עבודה משלו.

ך* ייב להיות תיאום. אינני יכול
1 1׳ לפעול באורח עצמאי, ללא ידיעתם
והסכמתם. אחרת, נראה לי שהייתי בלתי-
נסבל שם.
בשוק-הכרמל יש מישפחה בשם נג׳אר,
אבל היא איננה יחידה. השוק מחולק
לקטעים ולגזרות. בכל חלק פועלת קבוצה
אחרת, וכל קבוצה עובדת בתוך גבולות

רשימות הפקחים ובעלי-הדוכנים. בשלב
מסויים, המישטרה גם תעביר לו את
מימצאיה־שלה. הדברים עדיין בטיפול.
נכון שיש פקחים שמשתפים פעולה באורח
ברור וגלוי עם אותם ביריונים סחטנים
בשוק. יש לנו שמות, ונעביר אותם
למי שצריך.
מה שנוגע להעלמוודמס בשוק הסיטונאי
— זה קיים, ועוד איך. לא אלאה
אתכם בכל הפרטים. השוק הזה הוקם
בשנות החמישים, לאוכלוסיה קטנה בהרבה
מזו של היום, לשיטחי-חקלאות
קטנים יותר. בינתיים גדלה האוכלוסיה,
וגדלו שיטחי-החקלאות, והשוק נשאר בממדיו
הקודמים. הדבר תרם לא במעט
לתופעות השליליות. איננו חייבים לחיות
עם זה, אבל מדובר באנשים שתפסו שם
חזקה, ואין לאן להתרחב. אינני בא להציע
שיעשו שם מה שעשו בפאריס או בלונדון,
שהוציאו הכל מחוץ לעיר ובנו הכל מחדש.
אבל זה מה שתרם לבעייה.
השתרשה שיטה ישל מעין ״שמור לי
ואשמור לך״ בין חלק מבין אנשי המוע-
צה־לייצור-ולשיווק של ירקות לבין עצ מם,
בין חלק מאנשי המועצה לייצור ושיווק
ובין חקלאים־מגדלים, סיטונאים־משוד
קים מורשים, ומיפעלים שונים, ובין סיטו-
נאינדמשווקים לבין עצמם ובינם לבין
ראמפיסטים, סבלים, מובילים, צרכנים
שונים, פקחי־עירייה, ואישים שונים בעלי
השפעה ועמדת כוח.
לשאלה הקונקרטית של ההובלה פשוק
(המשך בעמוד )36

* במשטרה נוהגים לכנות את הצוות :
צוות־מודיעין־מייוחד.

* כוונתו היתה לפרשת יהודה יפת בדימונה,
אשר התפוצצה ימים אחדים לאחר
מסירת עדותו לפני הוועדה.

אמריקה, אמריקה !
(המשך מעמוד )31
מכסימום, החלטתי שאם כבר מאורגנת
רשימה ואני מיספר ,68 אלך הביתה ואבוא
כעבור יומיים.
כשהגעתי כעבור יומיים, בשעה שבע
בבוקר, היתר, מהומה שלמה. תורים ארוכים
של אנשים ניצבו צמודים לקיר השגרירות,
בתור ארוך. שומר ישראלי,
העובד בשגרירות, סידר את האנשים ועבר
ביניהם כמו שוטר־צבאי במיסדר בבסיס־טירונים.
פרצופים אחדים ניראו לי מוכרים
משילשום. פניתי אליהם, ושאלתי מה קורה.
הם ענו לי , :לכי לרשימה.׳ אז גם התברר
לי שיש אחראי מקומי חדש על רשימת
האנשים בתור להיכנס לשגרירות. שמו היה
הרצל, והרשימה שבידו היתד, חדשה. היו
בה 217 מיספרים, ואני לא הייתי מיספר
.68 לא הופעתי בה בכלל.
,איפה הרשימה הקודמת?׳ שאלתי אנשים
שהכרתי משילשום. הם הסבירו לי
שאתמול הוחלט לארגן את הרשימה מחדש.
בשעה עשר בלילה, כך אמרו לי, החליטו
שמי שנמצא בשטח, בלומר מול בניין
השגרירות, שמו יישאר ברשימה, ומי שלא
נמצא שם, שמו יימחק, .כך נמחק השם
שלך,׳ הסבירו לי. אחרי שעה, שנכנסתי
כבר כולי לעניינים, הבנתי שאם אני רוצה
להיכנס לשגרירות בימים הקרובים, אצטרך
להישאר כאן.

תאשה(מ׳1דן< דרסה
את המאהבת (שמאז)
של הבעל(למטה) -
והיא נאשמת נלהיגה
בלולות ואש

אל, מול ובתוך השגרירות האמריקאית.
התחלתי לשמוע מה מדברים כולם. אחת
המזכירות בשגרירות, ידידה ישנה שלי,
סיפרה שמסתובבות שמועות שמישרד־החוץ
לחץ על השגרירות האמריקאית, באמצעות
מישרד־חחוץ האמריקאי, שתגביל את מספר
הוויזות לישראלים המבקשים אשרות-
כניסה לארצות־הברית לפרק־זמן ממושך.
הידיעה הזו עוררה התמרמרות. בא לכאן
גם איש הפנתרים השחורים, אבל גירשו
אותו מהר. חשבו שיוכלו להעלות אותנו
על הגל שלהם. אנחנו בסך־הכל רוצים ויזה.
באותו יום התקדמתי, והייתי כבר מיספר
.5אנשים קינאו בי נורא, כי השאלה
הפופולרית היתה, :איזה מיספר יש לך?׳
כמו בקופת־חולים. הלילה עבר כמו ביום
הקודם. בחצות שוב שינו את הרשימה.
כנראה תמיד יש מישהו שמעז להציע
הצעות שכולם חושבים עליהן ולא אומרים,
מפחד. לי לא איכפת היה, כי נמצאתי
במקום ואף אחד לא היה מעז למחוק את
שמי. מישהו, שהכרתי אתמול, קפץ לדיזנ-
גוף והפסיד את תורו. כשהגיע, בערך באחת
אחר-חצות, כימעט שהרג את מארגן הרשימה
החדשה. בסוף הוכנס שמו, ומיספרי
חזר להיות ,5כמו קודם. באותו יום היתד,
גם ההתנגשות המפורסמת עם השוטרים.
זה היה במיסגרת ריב־המידרכות. החלטנו
להישאר על המידרכה, בצד האמריקאי׳,
כי הרי אנחנו לקוחות השגרירות. הזמינו
מישטרה, והם זרקו אותנו למידרכה השנייה.
השוטרים הלכו, ואיש ממישרד אייר
פראנס גירש אותנו כמו קודם. היום בבוקר
אני מקווה להתקבל.

לחץ
חד-פעמי

מדופשת־ויזה ניצה
״נזרקנו כמו כלבים״
אז התחילו 48 השעות הנוראות בחיי.
בסוף היום, לקראת תחילת הערב, ישבתי
רצוצה על קצה המידרכה, מול בניין השגרירות.
ממידרכת השגרירות זרקו אותנו
למידרכה ממול, יצא אחד המנהלים של
מישרד אייר־פואנס, וצעק עלינו, :נפולת
נמושות ! אל תעמדו מול המישרדים שלי !׳
בהתחלה לא שמנו לב לדבריו. אחר־כך
הוא יצא שוב, עם עוד פקידים, והם זרקו
אותנו שוב למידרכת השגרירות. ככה היה
שעות אחדות. נמאס לי, והתיישבתי על
קצה המידרכה. אנשים חשבו שאני זונה,
ופנו אלי לא פעם. אבל זה היה יותר טוב
מאשר להיזרק כמו כלבים ממידרכה אחת
לשנייה. זו היתד, מחאה פרטית שלי.

מידרבו!
מול מידרכת
ך* ערף כחצות, היינו במקום 40
1חבר׳ה, ומישהו הציע שנפתח רשימה
חדשה. ברשימה הזו הייתי כבר מיספר
.25 שמחתי מאד, כי לפעמים, כשעובדי
השגרירות גומרים את 20 האנשים היומיים
שלהם, הם מזמינים פנימה עוד
חמישה מבקשי ויזות. ישבנו במיסדרון
הצר שבין שני מישרדי-ד,נסיעות, מול בניין
השגרירות, שרנו שירי ארץ־ישראל וחשבנו
לאן הגענו. בחורה אחת השאילה
לי שמיכה צבאית (היא היתד, חיילת מ־הקרייה)
.התכרבלתי על המידרכה, ונרדמתי.
ביום המחרת לא התקבלתי בשגרירות.
היום השלישי על המידרכות היה כבר
יותר יום מחאה. רציתי, על־ידי נוכחותי,
להביע מחאה על מה שקורה במדינת ישר31

ד כאן סיפורה של ניצה. שעות
! 2אחדות לאחר־מכן קיבלה את הוויזה,
שעל השגתה עמלה חודשיים וחצי. היא
עזבה את בניין השגרירות האמריקאית
מאושרת ומחייכת, וסימנה את ה,וי׳ המפורסם
לקהל מאות האנשים, שהביטו בד, ב־קינאה
בולטת .״זה אומנם לא לארבעה
חודשים כמו שביקשתי, אבל גם חודשיים
יספיקו,״ אמרה.
ניצה מיהרה לביתה ,״להתרחץ ולישון,״
כך היא מסכמת את שני הלילות הארוכים
מול בניין השגרירות האמריקאית.
אחרים עוזבים את בניין השגרירות
ממורמרים ונרגזים מקודם .״איזה מין
יחם?״ שאל, ונשאר ללא־מענה, יוסף
כורש 32״הפקידים הישראליים, שעובדים
במחלקת־הוויזות, מתנהגים אלינו יותר
גרוע מהשומרים. כאילו אנחנו כלבים ממש.
פניתי, מייד אחרי קבלת הוויזה, אל פקיד
אמריקאי שהיה במקום, והתלוננתי בפניו
על היחס של הפקידים הישראליים. הוא
צחק לי בפנים.
״לא רק שהפקידים הישראליים מתיחסים
בברוטאליות אל מבקשי הוויזות. לא מספיקות
השאלות המרגיזות, כאילו כל אחד
רוצה להגר ולגור באמריקה, שלהם׳ .מה
שהכי מרגיז זד, שהם עובדים לאט, בכוונה.
זוהי ממש השפלת האדם.״
בשנה שעברה, אומרים בשגרירות, עבדו
במחלקודהוויזות 17 פקידים. השנה עובדים
במחלקה רק שבעה פקידים. בעת ביקורו
של כתב העולם הזה בשגרירות, בשבוע
שעבר, עבדו במקום, בקבלת קהל, רק
שלושה פקידים .״השנה עובדים במחלקת-
הוויזות שישה עובדים ישראליים מסגל
השגרירות,״ אמר ניספח־העיתונות של השגרירות
האמריקאית, ג׳ו ווגל .״המיספר
17 איננו מדוייק. במחלקת־הוויזות עבדו,
ועובדים גם השנה, שישה עובדים. ב־מחלקת־ההגירה
עובדים השנה חמישה אנשים,
במקום שישה בשנה שעברה. פרט
לכך מקבלות מחלקות הוויזה וההגירה
עזרה ממחלקות אחרות בשגרירות, בזמני
עומס כמו עכשיו. בשנה שעברה היתד,
עזרה כזו, וגם השנה קיימת אותה עזרה.״
התאחדות סוכני הנסיעות והתיירות, שעסקיה
ניזוקים כתוצאה מד,סחבת להשגת
ויזה לארצות־הברית, החליטה לפנות אל
השגרירות האמריקאית ולהציע עזרה.
״הצענו לשגרירות שאנחנו נעזור להט להתגבר
על העומס, ללא תשלום מצד השגרירות.
למעשה, סוכני־הנסיעות מסדרים
את הדרכונים, ובכלל זה את השגת האשרה
עבור לקוחותיהם. השנה יש לחץ גדול
של מבקשי-אשרות, והשגרירות אינה יכולה
להתמודד עם הלחץ הזה. הצענו שלושה
אנשים שיעזרו לטפל בקהל. השגרירות
האמריקאית סירבה לקבל את ההצעה,״
(המשך בעמוד )36

רחל גרדה
** כונית ה״ממי־מיינור״ הקשנה
׳ !4הגיעה לצומת הרחובות סירקין ו־כצנלסון
בגיבעתיים, ונעצרה לברר אם
הדרך פנויה. אך האמבולנס שנסע אחריה
לא נעצר. הוא עקף את המיני בסיבוב חד
מצד שמאל, שבר ימינה, נכנס בכנף ה מכונית
הפרטית הקטנה וסגר אותה. בכך
הגיע המירדף הקצר והדרמאתי לקיצו.
מן האמבולנס ירדה הנהגת, רחל גרדה,
אשה מלאת־גוף לבושה במדי מגן־דויד־אדום.
היא ניגשה אל המכונית הפרטית
וניסתה לפתוח בכוח את דלתה הימנית.
אך נהגת המיני־מיינור, רחל נוגה, הבטיחה
עצמה ונעלה את דלת המכונית מבפנים.
באותו
רגע נעצרה מאחרי האמבולנס
המכונית השלישית שהשתתפה במירדף,
ובתוכה הצלע השלישית במשולש הסוער,
שלום גרדה, בעלה של נהגת־ר,אמבולנס.
גרדה, גבר שחרחר ונאה, הנראה כבן 30־

שדו גרדה

ושחו תשוחח
פלוס, צעיר מגילו האמיתי, יצא במהירות
ממכוניתו, לפת את אשתו הזועמת וגרר
אותה חזרה לאמבולנס שלה. הוא העלה
אותה על הרכב, ואז יצאה נהגת המיני־מיינה־
,רחל נוגה, לבדוק את הנזק שנגרם
למכוניתה.
ברגע שהגיעה נהגת המכונית הפרטית
לחזית האמבולנס, זינק זה ממקומו ופגע
בה. האשד, הבלונדית חטפה את המכה ב־ביטנה
וצנחה על הכביש. היא התעלפה
במקום, ובעודה חסרת־הכרה הכניס אותה

שלום גרדה לתוך מכוניתה, והעבירה, ל־בית־ההולים
על־שם שיבא בתל־השומר.
המירדף הרומנטי התרחש בצהרי ד,־12
ביוני השנה ובשבוע שעבר, בדיון שהתנהל
בבית־המישפט לתעבורה בתל-אביב,
הובהרו פרטיו. רק בנם לא הסתיים ה־מירדף
במוות. השאלה הטיבעית שהועלתה
לאחר בירור הרקע לתקרית, היתר :,האם
ניסתה רחל גרדה, האשד, החוקית, לדרוס
את המאהבת של בעלה שלום, רחל נוגה,
או שהיתה זו תאונה בלבד?

נאשמת, בין השאר, בכך שפגעה ברחל
נוגה וגרמה חבלות בגופה. בעצם, אין היא
מואשמת אלא בנהיגת רכב בקלות־ראש.
רחל נוגה 36 ספרית במיקצועה ש אינה
עובדת כיום, היא אשה דקת־גיזרה,
בעלת שיער בלונדי צבוע ואותות
הזמן על פניה. היא נולדה ברוסיה, עלתה
ארצה, נישאה, ובעלה הראשון נפטר ב־ארצות־הברית.
אחרי מותו חזרה לישראל.
על נישואיה לבעלה השני מספרת רחל :
״אני נשואה לבעלי, נתן נוגה, קרוב
ל 11-שנים. הוא עבר פעם בתימנע, באילת.
לפני כחמש שנים החלו יחסי עם בעלי
להתערער, ואנחנו נמצאים בהליכי־גירו־שין.
את שלום גרדה אני מכירה כבר
כשבע־עשרה שנים. בתחילה היו שתי ה־מישפחות
שלנו ידידות, אבל זה נגמר
כשהתחילו יחסי איתו, לפני כשלוש שנים.
״בעלי־ יודע על יחסי עם שלום גרדה,
וגם אשתו של שלום יודעת. היו לנו, לה
ולי, כמה פגישות באקראי, ובפגישות אלה
היא קיללה וגידפה אותי, ובמיקרים אחדים
גם איימה עלי שתפגע בי. היתד, תקופה
שהיא הטרידה את בעלי בעבודה ואותי
בבית. לפני כשנתיים שלחה אלי אלמוני
שאיים עלי. בבוקר אותו יום שהאיש בא
אלי, ראיתי את רחל גרדה כשהיא נוסעת
במכונית פרטית. ישב איתה גבר, וראיתי
שהיא הצביעה לעברי. אותו גבר, הוא שאיים
עלי שיפגע בי.
״יחסי עם שלום היו רציניים, יתיכננו
עתיד משותף. אינני רוצה דבר מרחל
גרדה, אלא שתניח לי לנפשי. אין לי כל

16 •1

האמבודנס הדורס

1בצהרי היום רדף אמבולנס מגן־דויד אדום
ברמת־גן, ברחובותיה של גיבעתייס, אחרי
מכונית פרטית מסוג מיני־מיינור. ליד הגה האמבולנס ישבה רחל גרדה בת ה־ ,40 אם
לארבע בנות בעלת ותק של 13 שנה בנהיגה. במכונית הפרטית הנרדפת נהגה אותה
שעה רחל נוגה בת ה־ ,36 המאהבת של שלום גרדה, בעלה של נהגת האמבולנס.
תביעות נגדה, פרט לנזק שנגרם
ניתי.״
אך בשבוע שעבר סיפרה רחל

למכו־נוגה

בבית־המישפט
לתעבורה :״האמבולנס נכנס
בי בכנף השמאלית מתוך כוונה לפגוע
בי. אלה היו האיומים שלה גם לפני-כן.
קיבלתי מהאמבולנס מכה בבטן, והתעלפתי.
הנאשמת ראתה אותי, כך אני מתארת
לעצמי, כשעמדתי לפני האמבולנס. במיש״
טרה אמרתי ששמעתי התנעת מנוע ומייד
אחר־כך חבטה. לא הרגשתי שהאמבולנס
נעצר. אני רק מתארת לי שהוא נעצר.
אחרת לא הייתי כאן היום.״

״עוד לא החלט תי
__ עס מי״

רחל נוג ה
על התקרית שקדמה לתאונה, סיפרה
רחל גרדה במישטרה :״נסעתי
בגיבעתיים, ברחוב סירקין, ונעצרתי כי
ראיתי את בעלי שלום. הבחנתי במכונית
המיני־מיינור של רחל נוגה, שהיא המאהבת
של בעלי. ירדתי מהאמבולנס וניגשתי
אליה, והתנהל בינינו ויכוח.

״ האמ בו לנ ס
זינק ק די מ ה ״

ף*עלי הכניס אותי לאמבולנס, ואז
1/ /״היא ברחה עם המכונית מהמקום. אני
נסעתי עם האמבולנס אחריה. עקפתי אותה
עם האמבולנס מצידה השמאלי, וסגרתי אותה.
ירדתי מהאמבולנס, ושוב התחיל הוויכוח
בינינו. בעלי הגיע, והפריד בינינו.
הוא לקח אותי לאמבולנס, והעלה אותי
עליו.
״באותו זמן, המנוע של האמבולנס פעל.
ברגע ששילבתי להילוך, רגלי החליקה
מדוושת־המצמד ואז האמבולנס זינק מעט
קדימה. תיכף עצרתי אותו. רחל, שעמדה
מחוץ למכוניתה, לפני חזית האמבולנס,
קיבלה מכה בגופה.״
גירסתה של רחל השנייה, המאהבת, לגבי
התקרית, אינה שונה בהרבה מזו של ׳נהגת-
האמבולנס. סיפרה רחל נוגה :״עמדתי
עם שלום (גרדה) ודיברנו, ואז הופיעה
רחל (אשתו) כשהיא נוהגת באמבולנס.
היא עצרה, יצאה מהאמבולנס והתחילה
להקים צעקות ולכנות אותי, זונה׳ .שלום
ניסה להכניס אותה לאמבולנס ולהרגיעה,
שלא תצעק באמצע הרחוב. אני נסעתי,
וראיתי שהאמבולנס נוסע אחרי. כשרחל
ירדה מהאמבולנס היא קיללה אותי, צעקה
וגרמה להתקהלות.״

״היא איי מ ה
שתפגע בי״
ך י תאונה וההתנגשות בין הנשים
1 1נחקרו על-ידי מישטרת מרחב ה, וגד
ענף־התנועה של מחוז חל-אביב. עקב
המימצאים, התעורר חשש שהיה מדובר
בניסיון־לרצח. נגד רחל גרדה הוגש לבית־המישפט
לתעבורה כתב״אישום, שבו היא

כו 1ה קרה

״אני נסעתי וראיתי שהאמבולנס נוסע אחרי. עמדתי לפנוו
שמאלה לרחוב כצנלסון, ואז הופיעה רחל עס האמבולנס
ועקפה אותי מצד שמאל ונכנסה בי בכנף השמאלית הקידמית. רחל ירדה מהאמבולנו
וניסתה לפתוח בכוח את הדלת של המכונית שלי. אז הופיע שלום, בעלה, ולקח אותו
לאמבולנס. אני יצאתי מהמכונית שלי לראות מה הנזק שנגרס לי, וברגע שהייתי מו?
חזית האמבולנס, הרגשתי פיתאום דחיפה בחלק התחתון של גופי. לא נראה לי שרח?
רצתה לדרום אותי בכוונה.״ כך סיפרה רחל נוגה בעדותה שהוגשה לבית־המישפט
למעלה( :ו) המיני־מיינור 2האמבולנס הדורס 3מכוניתו של שלום גרדה (4
רחל נוגה שיצאה ממכוניתה והלכה לבדוק את כנף מכוניתה, נדרסה. למטה
הצטלבות הרחובות סירקין־כצנדסון בגבעתיים, המקום שבו אירעה התקרית

ך• אשר נתבקשה רחל גרדה לספר
^ מה עבר עליה בשלוש השנים האחרו נות,
מאז החל בעלה שלום ביחסיו עם
המאהבת שלו, פרצה בבכי מר. רחל, נהגת
האמבולנס של מגן־דויד־אדום ברמת־גן,
היא ילידת חיפה, ולפני 21 שנים נישאה
לשלום גרדה. נולדו להם ארבע בנות,
שהקטנה בהן היא בת שמונה כיום. אחת
הבנות משרתת בצה״ל.
רחל מתגוררת עם בנותיה ברחוב אמנון־
ותמר ברמת־גן, לבדה, אחרי שבעלה עזב
את הבית לפני שמונה חודשים, ומתגורר
עם רחל האחרת ברחוב רש״י ברמת־גן.
לשלום גרדה, שרברב מצליח, יש עסק
משגשג לאחזקת מכשירי־חימום ברחוב
שינקין בגיבעתיים.
״אינני מבינה מה קרה לשלום,״ אמרה
רחל גרדה .״אני הייתי נאמנה לו במשך
למעלה מעשרים שנות נישואין. והוא עזב
אותי, ואת הילדות, כאילו שאנחנו זרים
לו. לא מעניין אותו אפילו ההורים שלו.
אני לא מתכוונת להשמיץ אותו, אבל זה
נורא כואב לי.
״התחלתי לעבוד כנהגת-אמבולנס לפני
כשלוש שנים. לפני־כן נכנסתי למגן־דויד־אדום
לחפש לי תעסוקה, בהתנדבות. אני
אוהבת את המתח הזה. יש נשים שמת־פרקות
מהמתח במיטה, אבל אני נאלצתי
להסתפק בהתפרקות זו כנהגת־אמבולנס.
אני נאלצת לפעמים לנסוע מהר, כדי להציל
חייו של חולה או פצוע, אבל אני נהנית
מהמתח הזה.
״לא רציתי לדרום את המאהבת של
בעלי. פשוט, הרגל התחלקה לי מהקלאץ/
ולכן פגעתי בה. יש לי הרבה סבלנות,
למרות מה שעשה לי שלום. ולא רק זה.
יום אחד הוא אמר לי שיביא את הפילגש
שלו לנהל את המישדד ברחוב שינקין.
איזו חוצפה מצידה ! לא די שהיא נכנסה
למיטה של בעלי, היא עוד רוצה להיכנס
למקור־הפרנסה של הילדים שלי? אמרתי
לשלום, שאם היא תער להיכנס למישרד
שלו, אז אני אטפל בה. הוא לא הביא
אותה למישרד. במקומה יושבת שם הבת
שלי.
״אני רוצה ששלום יחזור הביתה. אני
משוכנעת שהוא יחזור. אני אוהבת אותו,
ואחכה לו עד שייפקחו עיניו והוא יגלה
שהוא לא הגבר היחידי אצל המאהבת
שלו.״
ושלום גרדה אומר :״אני עוד צריך
להחליט עם איזו אשד, אשאר.״

י הנגרוטקשן חי וקיים! י

(המשך מעמוד )34
סיפר יוסף וייס, יושב־ראש התאחדות סוכני
הנסיעות והתיירות בארץ.
״ההצעה היא יפה, ואנו מעריכים את
התאחדות סוכני הנסיעות בישראל, אולם
סירבנו לקבל אותה בגלל סידורי־ביטחון
מייוחדים, הנהוגים לגבי עובדי־ד,שגרירות,
ובגלל ההכשרה המיוחדת שעוברים פקידי
מחלקת־הוויזות,״ הסביר ניספח־העיתונות
של השגרירות האמריקאית .״הלחץ הזה
הוא חד־פעמי, בגלל חגיגות המאתיים שנה
בארצות־הברית, ובגלל האולימפיאדה במונטריאול
בקנדה, המתרחשת הקיץ.
״כל מי שנוסע לאולימפיאדה במונטריאול,
רוצה לבקר גם בארצות־הברית. לכן
קיים הלחץ. בקשר עם הסיפורים על אנשים
שישנים על המידרכות, ועל יחסם של
השומרים והפקידים, אני מצטער ומתנצל
בפני כל מי שנפגע. אבל צריך גם להבין
אותנו. סך־הכל איננו עצלנים. ב־ 40 אלף
ויזות ואישורי-הגירה טיפל צוות די מצומצם
של עובדי מחלקות הוויזות וההגירה
בשנה האחרונה. בחודש האחרון בלבד,
הוצאנו 12 אלף אישורי-כניסה לארצות-
הברית.״

(המשך מעמוד )33
— אין ספק שהדבר גובל בטרור. לא
פעם קורה שלסיטונאי כלשהו חסרה מעט
סחורה, והוא רוצה להביא לחנותו מחנות
קרובה. הוא חייב להיעזר ב״שירות ההובלה״
של שני האחים הביריונים, גם
כשמדובר בהובלה של 20 מטרים.
יש שני אחים, חיים ויוסף נפתלי, ש כל
הובלה שלהם עולה 100 עד 250 לירות,
דבר זה מייקר, לצרכן, כל קילוגרם
סחורה ב־ 10 עד 20 אגורות. אבל מיקרים
אלה אינם נכללים במיסגרת ד,פרוטקשן.
אותם סבלים שבשעתו הכרנו אותם כסבלים
של השוק הסיטונאי — היום, אינם
עוד הסבלים בפועל, אלא הם אנשים
שמגיעים עם תיקים, כשאת עבודת־הסב־לות
עושים אחרים.

^ אמריקה, אמריקה

קנוני ה של
מישרד־החוץ?
ך* תורים התארכו, הרשימות רבו,
•ע י והשגרירות עצמה האטה את קצב
עבודתה. מדי-בוקר (להוציא ימי שבת וראשון)
יוצא, בשעה שש וחצי בבוקר,
אחד הפקידים התורניים בשגרירות ותולה
על הקיר החיצוני של השגרירות האמריקאית
דף־נייר ריק, שעליו יכולים רק
20 מאושרים לרשום את שמותיהם.
״למעשה,״ הסביר ניספודהעיתונות,
״מטפלים במחלקת־הוויזות בהרבה יותר
בקשות. אלה הן בקשות של אנשים, באמצעות
סוכני־הנסיעות שלהם, לקבל אשרות-
כניסה לפרק״זמן קצר.״ ניספח־העיתונות
הכחיש מכל־וכל כי מישרד־החוץ, הישר אלי
והאמריקאי, הגיעו לידי הסכם משותף
שלפיו יוגבל מיספר מקבלי־הוויזות. על
טענות בדבר סיבוכים ביורוקרטיים, שלא
היו קיימים עד לפני חודשים אחדים, השיב
ווגל :״זו בעיית כוח־אדם רגילה וחולפת.
״לא קיבלנו שום הוראות להגביל את
מיספר הוויזות לארצות־הברית. לא מ-
מישרד־החוץ האמריקאי, ולא ממישרד־החוץ
הישראלי. בקשר עם בקשות־הגירה,
הטיפול גם כן רגיל.״
גם דובר מישרד־החוץ, בנימין אבילאה,
טען כי לא היו כל מגעים בין השגרירות
ומישרד־החוץ בעניין בקשת אשרות־כניסה
לארצות־הברית .״אלה אינטרסים אמריקאיים.
אנחנו לא מתערבים,״ אמר הדובר.

י צי ר ביז ל
ועצבי־פלדה
ך*ינתיים ממשיכים החיים מול ה*
שגרירות האמריקאית בתל־אביב לזרום
כרגיל. מדי־יום יש התקהלויות של
מאות אנשים, המבקשים להיכנס לשגרירות
לצורך השגת אשרה. השומרים הישראליים
של השגרירות ממשיכים בהתנהגותם הברוטאלית
בלפי הממתינים המתרבים. ה רשימות
הפנימיות, שאותן מנסים לארגן
הממתינים העצבניים והממורמרים, מגבירות
את המהומה. צעקות, חילופי־מהלומות,
קללות ואי-הסדר הם המחזה הרגיל בימים
האחרונים על המידרכות מול בניין השגרירות.
החייל האמריקאי במדים הכחולים
של חיל-הנחיתה, הניצב ליד דלפק-הקבלה
בכניסה לשגרירות, מגחך לעצמו.
״למי שיש שכל,״ אמר אריה רוזנצוייג,
סטודנט־שוטר השומר מחוץ לשגרירות,
״שיבטל את הטיול שלו לארצות־הברית.
כך הוא ירוויח כסף, ותימנע ממנו בל ה השפלה
הכרוכה בקבלת הוויזה הנכספת.״
רבים מסכימים איתו, ובאמת מבטלים את
טיוליהם, או לפחות מוותרים על ארצות־הברית.
האמריקאים אינם מצטערים על
כך יותר מדי. בסך־הכל, אין להם בעייה
של מיעוט תיירים. להם יש עודף באזרחים
ישראליים, שבאים לטייל ונשארים שם.
והם עושים, כנראה, הכל, שלפחות הכניסה
ל״ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות״ תהיה
מלווה בייסורים .״צריך רצודברזל ועצבי-
פלדה כדי להגיע לאמריקה הקורצת,״ ספק
התלוצץ ספק אמר ברצינות דובי כהן
( ,)26 שהכין את עצמו לקראת ליל־השינה
השלישי על המידרכה.

ך* יי מו תהערמת ־ הכג סו ת והת־
1/חמקות ממס. זה חל לא רק על הסיטונאים
אלא גם על המגדלים. זה מוד
חיל בכך שלא כל הסחורה שנשקלת
מקבלת את התמורה לפי ק״ג. חלק ניתן
במזומן, וחלק בצ׳ק. לא מצהירים על כל
הכמות. שני הצדדים גם-יחד מציגים מצב
של מחזור כספי קטן יותר, אבל שוב,
כל הדברים הללו אינם שייכים ישירות
לסד״ח. אני אינני עוסק בהם.
קורה בהחלט שחשבונות־מכירה ממול־אים
לעתים לא על שם החקלאי-המגדל,
אלא על שם אחר. הוא הדין לגבי הצ׳קים.
קיים רישום כוזב של כמויות ואיכויות,
דבר שמסייע להתחמקות מתשלום מס.
הסבלים שעובדים באמת בסבלות מקב׳
לים 10 אגורות לארגז, ואילו יתרת הסכום
מתחלקת בין ה״בוסים״ .קבלני-הסבלות
אינם משלמים מיסים לעירייה, ולא מסד,כנסה.
יש בידי פרטים בדבר המחירים.
לגבי פרוטקשן ושיטות־ארגון: כבר
הזכרתי שקיימת חלוקה בשוק, ויש שם
סדר. כמה אנשים עוסקים בסד״ח — אינני
יכול לומר. אני מכיר קבוצה של כ־20
איש המוכרים למישטרה, שהטיפול בהם
החל עוד לפני שבאתי אני לתפקיד. מאז
הגענו — הקלנו במיקצת על העבודה•
אי-אפשר לדעת פרטים מלאים על האנשים
שמשלמים. אנחנו הולכים אל האנשים
ומעודדים אותם לדבר. אנחנו באים
בלי מדים, מבטיחים להם ביטחון. אבל
הם מפחדים. מנסים לשכנע אותם לספר
את סיפורם, ואנחנו משתדלים להגיע ל עבריינים
— בעיקבות הסיפור שהצלחנו
להשיג ממישהו — בדרך אחרת. יש למשל
מיקרה של שני אחים גברתנים, שנסחטים
על־ידי אדם מסויים בעיירה מסויימת.
עד אתמול היה שיתוף־פעולה מלא איתם.
אתמול הם באו ואמרו, :אולי כדאי ש תעצרו
את האיש לא בעזרתנו?׳ כי הם
מפחדים מנקמה מאחיו של אותו סחטן.
ומי מאיתנו יכול לתת להם ביטחון מלא ז
קשה לאמוד את המיספר. במרחבים
עושים עבודה טובה. בנתניה עוברות חול יות
של שלושה אנשים מטעם המישטרה
בכל בתי-המלון, ושואלות מי הם העובדים
והאם הם נדרשים לשלם, ומחתימים
את הבעלים. יש התעוררות, ויש מודעות.
אבל האנשים מפחדים לדבר. אין שום
רתיעה בעולם־התחתון מאז הקמת היחידה
שלנו. בשלב זה אנחנו עוסקים בעיקר
באיסוף מידע, בכוונה להשתמש בו. בחלקו
הוא על סף האפשרות להשתמש בחומר
ולהתחיל בפעולות בשטח.
עד היום אין עוד אף מעצר אהד שאפשר
לזקוף לזכות המדור שלנו. עד
עכשיו אספנו ידיעות ופתרנו מיספר בעיות,
אבל טרם הכנסנו אף עבריין לכלא.
המרחבים עצמם הכניסו לכלא לאחרונה
את שלמד, סעדיה משוק הכרמל, ונמצא
כעת בכלא אדם נוסף שגם הוא קשור
בפרוטקשן — ישראל דנוך. אלה הם שני
עבריינים גדולים היושבים עכשיו בכלא.
מה שנוגע לתפיסת מקרקעין: אני רואה
זאת בהחלט כחלק מעבודתי. דיווחתי על
איזור סלמה שבו תפסו קרקעות, משלמים
לאנשים כדי שייצאו — והם חוזרים ותופסים
קרקעות אחרות בשטח. בנייה
בלתי-חוקית איננה בתחום עבודתנו.
מה שנוגע ל״חלונות גבוהים״ — בפירוש
אינני מתכוון למישטרה, אלא לגורמים
אזרחיים. עבריינים טוענים: יש לי
זה־וזה, וראו מה קרה לאחד. יש התער בויות
מטעם אישים במדינה. הם נהנים
ממוניטין טוב. למשל: שלושה אנשים
נעצרו בלילה מסרים. הם שוחררו כהרף־
•עין. כשאני מדבר עם עבריין פשוט, הוא
אומר לי לפעמים , :אל תתחיל אתי-׳
והוא מצביע בכיוון מסרים( .ואינני מדבר
על איום, אלא על קשרים ).על־כל-פנים,
יש כמה דברים שטעונים בדיקה.

למלט מפיהם את הפרטים — כשחלק ניכר
מן המאורעות מודחק ומטושטש בזיכרונם,
ורק קטעים אחדים — הפחות־טראגיים —
זכורים היטב ובבירור.
גם חבריהם לא ערכו להם קבלת־פגים
נלהבת, כאשר חזרו הביתה, כמה שבועות
אחרי המעשה, בעיקבות חטיפת מטוס גרמני.
להיפך: הם נודו כפחדנים, מפני
שנכנעו, ולא התאבדו בחבריהם. רק ה שלישי
בחבורה — עדנאן גאשי — נתקבל
בכבוד. הוא נפצע קשה בעת מעשה, ולא
היה מסוגל, מבחינה גופיית, להפעיל את
הקאלאשניקוב נגד עצמו.

שני האחרים נכלאו בכלא צבאי
של פתח, שוחררו רק לאחרונה,
כדי להשתתף כחיילי פתח במיל-
המת־האזרחים הלבנונית.

בראיון מיוחד ב ביירו ת טוענים
שני משח תני הנעולה במינכן:
״הגרמנים הוגו את הישראלים!״
ומגלים לראשונה נו טי ם סודיים
^ ני הצעירים עמדו מאחרי מיתרס
1147 בביירות. הם שייכים לכוחות פתח,
והם לחמו באחיהם הפלסטיניים, אנשי אל־צעאיקה
הפרו־סורית.
הם לא היו שונים משאר הלוחמים —
צעירים שחרחרים, אחד מהם משופם, השני
מגודל־שיער. אך עברם הבדיל אותם מכל
חבריהם: הם היו שניים משלושת הפידאיון
שהשתתפו בהתקפה על ספורטאי ישראל
במינכן, ושנותרו בחיים.
בשעה שספורטאי העולם מתכוננים
לאולימפיאדה במונטריאול, גברה
מחדש ההתעניינות במאורעות מינכן. חברה
אמריקאית הכינה למועד זה סרט מרתק
בשם 21 השעות של מינכן. כדי לזכות
בתמיכת השילטונות הגרמניים, נאלצו האמריקאים
לשנות את התסריט ארבע פעמים.
הגרמנים תבעו לשנות עובדות וקיטעי
דו־שיח כדי לייפות את חלקם במאורעות.
אולם כתב השבועון הגרמני שטרן לא
הסתפק בכך. הוא נסע לביירות, חיפש
בסבלנות את המשתתפים שישרדו בחיים.
הוא מצא אותם, אחרי מאמצים רבים,
ריאיין אותם במשך שלושה ימים רצופים.
תוך כדי כך גילה את שמותיהם האמיתיים :
מוחמד ספדי וג׳מאל גאשי. השלישי, עדנאן
גאשי, בן־דודו -של ג׳מאל, לא הופיע לראיון.

מסקנת
הראיון: גירסת השיל
טונות הגרמניים, שנתקכלה כמידה
רכה גם כישראל, אינה נבונה
כנקודות מכריעות. היא פוכרקה
כדי להגן על שמם הטוכ של ח־שילטונות
הגרמניים עצמם, שגילו
כמהלך המאורעות חוסר־אחריות
וחוסר־בישרון מדהימים.
המסקנות העיקריות׳ הנובעות מן הסיפור
של הצעירים הפלסטיניים :

• הספורטאים הישראליים נהרגו
— כרוכם — על*ידי השוטרים
הגרמניים, כחילופי-האש הפרועים
כשדה־התעופה הצכאי הגרמני.
• רום הפלסטינים שהשתתפו
כהתקפה התאכדו, על-פי פקודה
שקיכלו מראש.

אם ציפה הכתב הגרמני למצוא לפניו
צעירים ערביים יהירים, שופעי פאתום,
המתפארים במעשם ההיסטורי — הרי טעה.
הופעת השניים היתד, שונה לחלוטין. הם
היו מדוכאים, עצבניים, מבולבלים. לא זו
בילבד •שלא התפארו בפרשת מינכן, אלא
אף דיברו עליה בנימה של התנצלות ובושה.
היה צורך בשלושה ימים ־של שאלות כדי

אחד מהם עבר עבירות חוזרות־ונישנות
נגד המישמעת הצבאית של האידגון. אמר
מפקדם :״מאז חזרו מבית־הסוהר הגרמני,
הם לא התאקלמו כאן שוב.״ הכתב הגרמני
מציין כי ידיהם רועדות, מבטם תקוע
בתיקרה, ופניהם נפולות כפני חולים.
התיאור מאשר כי כל משתתפי ההתקפה
היו אנשי אירגון פתח. אירגון בשם ״ספטמבר
השחור״ לא היה ולא נברא, אלא
היה רק שם־צופן לפעולות מסויימות של
פתח בחוץ־לארץ.

״כולכם
כבר מ תי ם! ״
ך /מאל גאשי היה בן שישה חודשים,
כאשר ברחה מישפחתו מן הכפר שלה
בארץ (לא נאמר איזה) במילחמת־העצמ־אות,
ועברה ללבנון .־שם השתכנד, במחנה־הפליטים
סברה, תחילה באוהלים, לאחר־מכן
בצריף, עד ־שהאב בנה לעצמו דירה
•של שני חדרים. המישפחה גרה שמיעד
היום. רוב משתתפי ההתקפה באו, כנראה,
מאותו מחנה.
בהיותו בן 21 הצטרף ג׳מאל לאירגון
פתח, הצטיין — לדבריו — בפעולות על
הגביל הישראלי, הועבר למחנה״אימונים
בדרום לבנון• בקייץ 1972 .קיבל צדתנועה
למחנה אל־חמה בסוריה, כדי להתכונן לפעולה
מיוחדת בחוץ־לארץ. שם הצטרפו
אליו 14 צעירים אחרים — שמתוכם נבחרו,
בתום האימונים, שמונת החניכים המצטיינים
לפעולת מינכן. ג׳מאל ומוחמד, שהצטיינו
אז בקור־רוח ובשיקול־דעת, היו בין
המצטיינים.
15 ימים לפני התחלת האולימפיאדה קיבל
מוחמד ספדי כרטיס-טיסה למינכן, יחד עם
דרכון מזוייף על שם עבדאללה מאמר.
בנמל־התעופה במינכן קיבל אותו פלסטיני
תושב גרמניה. במשך הימים הבאים חי בין
פלסטינים דוברי״גרמנית, שהכירו את מינכן
היטב. הוא נצטווה לשוטט בעיר ובכפר
האולימפי כדי ללמוד את התנאים, בילה
בערבים בחברת נערה גרמניה.
רק 24 שעות לפני ההתקפה נפגש ספדי
עם שיבעת חבריו, ונסתבר לו כי גם הם
שהו כל אותה עת במינכן, בתנאים דומים.
המנהיג היה לוטפי עפיף (״עיסה 28
בן אותו מחנו•,־הפליטים, שעבד חמש שנים
בגרמניה. סגנו היה מוחמד מצלחה (,)27
מהנדס, שעבד בחברת־נפט גרמנית במינכן.
למחרת היום ביקרו כולם יחד בכפר

:האולימפי, צפו — ממקומות שונים באולם
— בתחרויות המתאבקים הישראליים. בערב
סעדו יחד, ליד שולחן שהוזמן עבורם
*מראש, במיסעדה ליד תחנת־הרכבת. משם
עברו לדירה פרטית, וגם שם עמדו שמונה
:צלחות על השולחן. הם נצטוו להניח את

מר מופקד על הכית.
במיסדרון הקומה השנייה נתקלו הפורצים
בישראלי הראשון, כנראה מאמן־המתאבקים
משה ויינברג. הם הכריחו אותו להראות
להם את חדר חבריו.
כאשר רצו לפתוח את הדלת, הטיל אחד

שישוו מב!ו

השחקן הישראלי מרטין גילת מגלם בסרט ה״

אמריקאי 21 השעות של מינכן את הספורטאי משה
ויינברג. בתמונה נראים התוקפים כשהם גוררים את גופתו של ויינברג החוצה. זהו
פרט כוזב: במציאות השליכו התוקפים את גופתו של ויינברג מחלון החדר.

הקבוצה ידעה כי ממשלת ישראל לא
תסכים לעולם לשחרר 200 אסירים תמורת
בני־הערובה• מטרתה האמיתית של הפעולה
היתד, למשוך את תשומת־ליבו של העולם
לעניין הפלסטיני.
לכן, הופתעו כאשר הסכימו הגרמנים —
למראית־עין — לאפשר להם לטוס לארץ
ערבית, יחד עם בגי־ד,ערובה. הם האמינו
כי מאחרי כל עמוד מתחבא צלף. אך
כאשר נכנסו למסוקים, ואלה המריאו לעבר
שדד,־ר,תעופה, החלה מבצבצת בהם התיקווד,
שהכל ייגמר בשלום. תחושה של הקלה
השתררה בלב כולם.
במשך מחצית השעה של הטיסה התחילו
כולם לדבר בלי־הרף. טוען ג׳מאל גאשי:

״גם הישראלים התפרקו. איכשהו
חשכו כולם נ הצלחנו. בפעם
הראשונה התחלתי לחשוב ממש
על כני־הערוכה. ישכנו יחד במסוק
בצפיפות כל־כ! -גדולה ונגענו זה
כזה. כו-דודי עדנאן דיבר עם ישראלי
על עניינים אישיים, למרות
רעש המנוע. נדמה לי שדיברו על
אשה וילדים.

ים ־ כיום

מוחמד ספדי (מרים ידו בסימן, וי׳) ,נפי
שהצטלם לפני כמה ימים בביירות. הוא
וליזואל: געשי (מימין) היו שני הפידאיון היחידים שנכנעו מרצון למישטרה הגרמנית,
וכו/זצאה מכך נודו ונעצרו על־ידי חבריהם אחרי שיחרורם. רוב המתנקשים ניספו.
דרכועיהנו !המזוילפים על הצלחות — כל
אחד על צלחת לחוד — ולשרוף אותם.
אז אמד להם המנהיג :״אתם יודעים
שאתם תעשו מה שתעשו למען פלסטין.
למן הרגע הזה, ראו.את עצמכם כמתים —
כמי שנפלו למען העניין הפלסטיני.״
אחדים נשכבו על הארץ, אחרים נשארו

יושבים על הכסאות. איש לא אמר עוד
מילה. בשעה 3.30 בבוקר הגיעו שלוש
מכוניות, שהסיעו אותם אל פירצה בגדר
הכפר האולימפי. לכל אחד מהם היה תיק
אולימפי, ובו תת־מיקלע ורימונים. התאריך
5 :בספטמבר.1972 ,
בתקופת האימונים, לא למדו המש תתפים
איש את שם רעהו. הם הש תמשו
בשמות הבדויים, שהופיעו בדרכונים
המזוייפים. במינכן כינו זה את זה במים׳
פרים — ממיספר אחד עד מיספר שבעה.
הם התחלקו לשלוש חוליות — הפורצים
* -בראש, המנהיגים דוברי-הגרמנית באמצע,
י •!המאבטחים בסוף. לחולייה האחרונה הש תייך
הצעיר שבחבורה, חאלד ג׳וואד בן
ד ,18׳.שהתארס עם גרמניה וחי בברלין.

החמשף מטושטש. רק פרט אחד
נאמר על־ידי חשנייס כביטחה :
בפתח הבניין עמד שוטר נרמני
כמדי המישטר האולימפי, שנכנע
מייד, מסר את נשקו. נדחן? לתו!־
חדר ושוחרר לאחר־מכן. לפי ה־נירפה
הרישמית, לא היה בל מיש־

הישראלים את עצמו מבפנים לעבר הדלת.
ספדי ירה. יוסף רומנו נפצע, ומת מאובדן

טוען ספדי :״לא רציתי להרוג. אסור
היה לנו לאבד זמן, כי הישראלים כבר
הוזעקו על־ידי הרעש. קלעתי לעבר החלק
התחתון של הדלת.״ ספדי וגאשי טוענים
שאינם יודעים מי ירה והרג, לאחר־מכן,
את ויינברג, בשעה שזה ניסה לברוח יחד
עם המתאבק גד צברי, שניצל.
התוקפים דחפו את תישעה בני־הערובה
הישראליים לתוך חדד בקומה הראשונה.
עדנאן גאשי, שלמד במייוחד עברית לקראת
ההתקפה, נשא באוזניהם נאום־תעמולה על
הציונים ששדדו את ארצם של הפלסטינים.
לתימהונו, לא הבינו אחדים מן הנוכחים את
דבריו. הסתבר כי לא ידעו כלל עיברית,
מפגי שהיו עולים חדשים מברית־המועצות
ומארצות־הברית.

״גם הישראלים הבינו, בוודאי, שגור׳נו
קשור בגורלם. נזכרתי בפקודה לירות בבניו,ערובה,
אם נמצא את עצמנו במצב חסר-
תוחלת. אמרתי לעצמי: אף אחד לא אימן
אותנו להרוג אנשים כבולים, חסרי־אונים.״
לעומת הקטע במסוק, שנזכר היטב,
מטושטש הקטע הבא. מה אירע בשדה-
התעופה הצבאי פירסטן־פלדברוק?
שני הפלסטינים דיברו על כך בצורה
מקוטעת ומעורפלת. המאורעות, שארכו
למעלה משעה, נראים להם כאילו אירעו
תוך כמה שניות נוראות.
ברור להם רק כי מס׳ 1ומס׳ — 3לוטפי
עפיף ועדנאן גאשי — פסעו לעבר מטוסי
הבואינג שעמד על המסלול. פיתאום נורתה

הירייה הראשונה. ג׳מאל גאשי :״לפתע
היו יריות. עיסה(.עפיף) נפל מייד. בן־דודי
רץ בזיג־זאגים חזרה למסוק שלנו. ליד
הגלגל הקדמי נפל וקרא לי. הוא היה פצוע.
לא יכולתי להגיע אליו. יריתי בזרקורים.״

השניים מסכימים ביניהם עד
דבר אחד, הסותר לחלוטין את ה־גירסה
הגרמנית הרישמית: מייד
עם הפתיחה ביריות קפצו כני
הערוכה הישראליים, שהיו כבולים
רק בידיהם, מן המסוקים, וניסו
להימלט.

הגרמנים טוענים כי כל בני־ד,ערובה נרצחו
בתוך המסוקים, על-ידי הפידאיון•
טוען מוחמד ספדי :״יריתי צרור ברגליהם
של שני ישראלים. האחרים נפלו
כאשר ירו רק הגרמנים.

״השוטרים הגרמניים ירו כמטורפים.
הרי הם כיבלל לא יכלו להבדיל
כין הישראלים ובינינו:״

השניים לא ידעו מי מחבריהם נותר
בחיים. הם ראו אחד מחבריהם, מתחת מסוק
אחר, שהרג את עצמו ברימון־יד. קרוב
לוודאי שהיה זה בן ה־ ,18 חאלד ג׳וואד. הם
עצמם הפרו את הפקודה להרוג את עצמם
בכדור אחרון, ונכנעו לגרמנים כעבור שעה.
ב־ 29 באוקטובר 1972 נחטף מטוס לופט־האמה,
ונסחט שיחרורם -של השניים. עד
לרגע שהגיעו לטריפולי, הם האמינו ש מביאים
אותם לישראל. אך גם בטריפולי
— לדיבריהם — ״לא קיבלו אותנו כמו
גיבורים.״
שאל הכתב הגרמני :״האם אתם מוכנים
להשתתף עוד פעם במיבצע כזה ז״ ג׳מאל
גאשי :״בפעם הבאר, הייתי רוצה להילחם
בציונים בישראל עצמה.״ אך בינתיים הם
לוחמים נגד החברים הפלסטיניים של איר־גון
אל-צעאיקה, משרתי סוריה, ברחובות
ביירות.

גס הי שדאליס
ה תפרקו
^מהל! -המשא־ומתן המייגע לא
1האמינו התוקפים לדיברי הגרמנים.
״הם משתמשים בתכסיסים הישראליים, ורו צים
להתיש אותנו,״ אמר המנהיג לאנשיו.
״מה שאמרתי נשאר בתוקפו: אתם כבר
נפלתם למען העניין הפלסטיני !״

אחד ממסוקי מישמר־הגבול הגרמני, שבהם הובלו התוקפים
ובני־הערובה מן הכפר האולימפי לשדה־התעופה. בעת
הטיסה שוחחו הישראלים עם הפלסטינים על מישפחותיהם. מתחת למסוק מונחת עדיין
גופה, כנראה של הפידאי בן. ה־ 18 שהתאבד ברימון־יד או של אחד מחבריו.

המשך להתנהג בדיוק
כמו שהתחלת, ותזכה
להערכה לה אתה מצ פה.
זכור שיש בעולם
מקום ליותר מאדם
מוצלח אחד ושהצלח־תם
של אחרים אינה
11 0
מזיקה לד כפי שאתה
21 במרס -
חושב. במישור הרומנ20
באפריל
טי — תן לה לרוץ
אחייך קצת, ואל תתן
לה לרכב עליך. אם היא עדיין ממשיכה
לאחר לפגישות — אל תחכה לה יותר
מעשר דקות. זה יעזור ויגביר את אהבתה
אליך, ואף תתחיל לכבד אותך.

שוו

בשאתח מצליח לחיות
ערמומי או רע, המחיר
עלול להיות גבוה מדי.
תחושות הקינאה שלך
עלולות לסבך אותך
יותר ויותר. אתה נוטה
להתרגש מכל דבר
0 1 קטן. רצוי שתלך לרו21
במאי - אם פסיכולוג

20 ביוני
אינך יכול להתגבר על
הגדולים. המשברים תאומה — נסי להיות מודרנית, צאי
בחברה מתאימה, ואם אינן מוצאת
את בו־זוגך, זו לא בושה להי•
עזר בשדכן. היכון לנסיעה ארוכה.

]) וחי

מהירות התפתחויות
ונעימות למדי, העשויות
לבוא עליך ברצף
מהיר, מאמצע השבוע
ועד סוף החודש, יעמידו
אותך בפני הכרעה
חשובה שאין
מנוס ממנה. בהדרגה
תתגבש בך ההרגשה
21 ביולי ־
ו 2באוגוסט

כי אינך עוד מה ש־היית
לפני חצי שנה,
וכי אתה עומד בפני פרשת דרכים. במידה
רבה לא יהיה עליך לטרוח יותר
מדי כדי לקבוע באיזה כיוון לפנות.
במקומך.
מישהו ממקורביו כברהחליט

הידידות החדשה שגילית
תלן ותיפרח למשחו
ניפלא. אף אם
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, בן
כתולה, התכונן לנסיעה
ארוכה, היא תוסיף
לאישיותך. ואם תרצה,
22 באוגוסס -גם לכיסך. קינאה של
22 בספטמבר
חכר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכן.
סיכסוכיו ייכשלו והבוסים שלך יתנו דווקא
לך את הג׳וב עליו חלמת• חתול
שחור עבר בין שניכם והיחסים ביניכם
התקלקלו. שניכם מצטערים על כן, אן
מתביישים להודות בכן. היה גבר והודה.

והווו!

הביקורים המשפחתיים בהם תהיה מעורב
יביאו עימם טירדה,
אך לטווח ארון ישתלמו
לן. נהג בסבלנות
והקשב היטב למבוגרים
ממן. אל תנסי
לעמוד על שלן
ולהתנות לו תנאים.
אם תניחי לו להמשין
לרכב עלין, תגרמי לן
22 באוקטובר •
22 בנובמבר
סבל. אל תפחדי להיות
תקיפה, הוא לא יברח.

עקת

אין כל סכנה שיתעלמו ממך בעת שיחה,
באשר ניחנת בכושר ביטוי אז, ובקולך יש
גוון החלטי ובוטח. בפני
קהל גדול אתה
מבריק במיוחד, אך
אתה נוטה לשכוח ש-
לשיחה דרושים שניים,
ואינך נותן לבן שיחתך
אפשרות לבטא את עצ[1

אתה גם נתון יותר
מדי למצבי־רוח ואינך
} 2בנובמבי ־
20 בדצמבר
יודע להבחין בתגובותיו
של בן־זוגך.

אתה עומד על סף התמוטטות.
הכל באשמתך.
מי אמר שאתה צריך
לעבוד כל-כך קשה 1
האם מישהו מעריך את
עבודתך? האם אתה
מרוויח יותר 1לא ולא.
לכן, מתן מעט את עצמך.
הקדש יותר תשו-
מת־לב לבני משפח תך
ולאנשים הסובבים
אותך. מהם יבוא לך האושר האמיתי. לך,
בת סרטן, מצפה שבוע די שיגרתי בשטחים
רבים. מומלץ ללבוש בגדים רועשים.

ן ןאזנ

הימים הקרובים יתנו
לך אפשרות נדירה להתקדם
מבחינה מיקצו־עית,
חברתית וכספית
גס יחד. ימי אמצע השבוע
יזמנו לך סיכויים
רבים ליזום מיפנה חיובי
גס במישור המשפחתי,
ואם תחמיץ את ה1
21 כאפריל -
2!0במאי
הזדמנות, תעשה בכך
עוול גדול לנפשות הק־רובות
מאוד לליבך. היומיים האחרונים
של השבוע צופנים סיכוי להתעוררות
רומנטית מלהיבה, שתוצאותיה יורגשו.

אם תפקח עין ותתבונן היטב באנשים
ובאירועים הסובבים אותך, צפויים סיכויים
לרומן נעים, או לקידום
הקריירה והמעמד החברתי.
משא־ומתן שהתחלת
בז לפני זמן מה,
ושנראה לו בשלביו
הראשונים כהרפתקה
פזיוה, עשוי להתגלות

השבוע כצעד נבון
מאוד, מלהיב ומרתק 2; .בספטמבר ־
22 לאוקטובר
מה שחשוב עוד יותר
— הוא יישא רווחים
גדולים בעתיד. נסה לפתור כבר עכשיו
את הבעייה המשפחתית המציקה לך.

טלוויזיה,

צל ״ג
השיעמום 1גא1די
!• למפיקה דנה כגן ולמנחה מדיו
שפם, עבור תוכניתם מיפגש עם הצלם
מיכה כרעם (יום שישי 25 ,בחודש).
ברעם הידוע כצלם רגיש וכאיש־שיחה
נעים ומבריק, היה קפוא ומשועמם תחת
שאלותיו המסובכות והערותיו המתבלטות
של שפס, ובמיסגרת חסרת הדימיון והכי-
שרון שבה תחמה אותו כגן.
• צל״ג גם לצבי (״צבה״) גוין,
עבור כתבת־היומן שלו על הודו של
אינדירה גאגדי (יום שישי 25 ,בחודש)
,במיסגרת יומן השבוע. כבר מזמן
לא הופיע בתחנת־שידור במדינה חופשית
שיר הלל ושבח לרודנית ההודית, על איסור
שביתות ודיכוי חופש־העיתונות, כמו
כתבתו של גורן, שממנה הסתייג אפילו
עורך יומן השבוע רם עפרון, בהערתו
שהיתר, מלווה בהרמת־גבה, לאחר סיום
שידור הקטע.

מאחרי המסך
הכסת תפסיק

מתנה בלתי־צפוייה מקרוב משפחה או
מידיד קרוב. קבלי אד
תה והחזירי לו כגמולו.
לך, טלה, מצפה
שבוע מלא חוויות.
* < 4 5 0פעולה אותה אתה
מתכנן כבר כמה חו דשים,
תתבצע השבוע
לשביעות רצונך. סוף
19 בפברואר
השבוע מתאים לנסי20
במרס
עות ארוכות. זה גם
יפיג המתח שהצטבר.

•וצא למיתקפה
כשחזר הרב בנימין צכיאלי משליחות
שעשה בדרום־אפריקה, הוא לא תיאר
לעצמו את הקשיים שיציגו על דרכו בטלוויזיה
דווקא חבריו למחלקת שידורי הדת.
צביאלי
הקים את המחלקה והיה מנהלה
הראשון. מייד אחרי שנסע לדרום־אפרי־קה,
קיבל את הנהלת המחלקה אדיר
זיק, איש גוש אמונים, אשר הפך את
שידורי הדת בטלוויזיה לנחלתם הבילע-
דית של אנשי הגוש, ואף העניק תוכנית
קבועה לאחד ממנהיגי הגוש, חנן פוררו.
כאשר חזר צביאלי לארץ, הוא קיבל
את ראשות המחלקה. לדעת צביאלי, כבודו
של גוש אמונים במקומו מונח, אולם
למדינה יש חיי־דת נוספים על גוש אמונים,
והוא החליט לשמור על הפרופורציות

עורך צביאדי
אסור להראות את גוש־אמונים
הנכונות בשידורי הדת. לצעד זה התנגדו
עובדי המחלקה, מנאמניו של זיק, והם
מנסים עתה להכשיל את צביאלי בכל דרך
שהיא, ולהביא להסתלקותו מראשות המחלקה.

נסיעות
3־ 55 אלך
לירודו ליום

גוש־אמורם

נראה, כי עוד במושב הנוכחי של הכנסת
ייוותר הכתב הפרלמנטארי של הטלוויזיה,
אלימלך רם, מחוסר־עבודה.
קואליציה מוזרה של חברי-כנסת מהליכוד,
ובראשם יושב־ראש ועדת־השירותים
של הכנסת יוסן! תמיר, עם יושב־ראש־הכנסת
ישראל ישעיהו שרעבי, הוקמה
לאחרונה — כדי להעביר בוועדת-
הכנסת החלטה שתאסור את הצילומים
בישיבות המליאה.
לדעת תמיר־את־ישעיהו, בוחר רם דווקא
אותן הדקות שבהן אולם־המליאה ריק,
ומצלם דווקא חברי-כנסת בעליבותם. לתמיד
יש טענות משלו, על כך שהטלוויזיה
מצלמת את אנשי השמאל על חשבון
הליכוד, ואילו ישעיהו טוען גם כי הטלוויזיה
דואגת לצלם דווקא בעת שמת-

זו תקופה טובה לכישרון היצירה שלך.
זו תקופת השראה אשר תגרום לך סיפוק.
אתה מנסה לעשות
גדולות, או בצעדים
מהירים מדי. לך
צעד אחד צעד כדי
להגיע למטרה הנכספת.
תזכה לתשבחות
מאנשים שהיו פעם
יריביך. אל תעמיד ב־נסיון
את חבריך לעבו־
__ דת. בת־גדי — המשיכי
בעלילות אהבותיך.

עושה חדשות והמיבצר האחרון. כן מבקש
גיל לציין שמלבד הפקת שלושה סרטים
אלה, הוא היה עסוק, ב־ 16 החודשים האחרונים,
באירגון כנס האי־בי־יו, שנערך
במשך שלושה ימים בירושלים, בו השתתפו
נציגי תחנות רדיו מכל רחבי אירופה.

שידורים

השבוע יעמוד בסימן של בילויים חברתיים,
רכישת ידידים חדשים והידוק
מחדש של קשרים ש-
התרופפו זה מכבר.
תחביב הקשור במלא״
כת-יד׳ ,והמשותף לן
ולרבים מבני חוגן החברתי,
יעניק עניין ותוכן
לחיין ויוציא אותן
מחשיעבוד ממנו
לכנסת,
אתה סובל כבר זמן רב.
20 בינואר ־
בת-דלי הרפתקאח רו18
בפברואר
מנטית קצרה באופק.

כתב פרלמגטארי רם
אמור להראות את האמת!
הוללות בבית סערות, וזאת על חשבון
״נאומים רציניים״ שלשרי־הממשלה.
כבר עתה ברור, בי הצעתם של תמיר־ישעיהו,
כאשר תועלה, תזכה בהתנגדות
חריפה ביותר, דווקא מצד גורמים שמחוץ
הכנסתיש
גם בין חברי
אם־כי
הרואים אותה בחומרה רבה.

שלושה כמקום אחד
מהצל״ש שניתן במדור זה בשבוע ש עבר
(העולם הזה )2025 לצכי גיל, מפיק
הסרט גלים בינוניים עד רוגשים, אפשר
היה להבין כאילו סרט זה היה היחיד
אותו הפיק גיל בשנה האחרונה — ולא
היא.
צבי גיל מבקש לציין כי מלבד תוכנית
זאת הוא הפיק, בשנה וארבעת החודשים
שחלפו, גם את הסרטים: סטטוסקופ לא

על-פי הערכות, תוציא השנה רשות
השידור כ־ 20 מיליוני לירות על נסיעות
במוניות ותשלום אחזקת רכב לעובדיה.
לפי הערכה זו יוציאו עובדי הרשות למעלה
מ־ 55 אלף לירות ליום, עבור הוצאות
דלק ומוניות.
לרבים מעובדי הרדיו והטלוויזיה יש
זכות חתימה בכמה תחנות־מוניות בערים
הגדולות, ולרשות ידוע על מיקרים רבים
־שבהם מנצלים העובדים את המוניות לנסיעות
פרטיות. כן ידוע על מיקרים, של
עובדים אשר הרכב שלהם מוחזק על-
ידי הרשות, והמבכרים לנסוע במוניות
ועל־ידי כך לקבל את אחזקת הרכב כתו-
ספת־שכר נטו.
לפי אותה הערכה, יהיה הסכום שאותו
תשלם רשות־השידור עבור שעות נוספות
אף הוא גבוה, כ־ 15 מיליוני לירות, שהם
כ־ 42 אלף לירות ליום. השערורייה בנושא
השעות הנוספות היא כפולה: אין כלל
פיקוח על רישום שעות אלה, וכל עובד
שלו מאשרים שעות נוספות, יכול לרשום
אותן בכל העולה על רוחו. אך
גרועה מכך העובדה כי האבטלה הסמוייה,
בעיקר בטלוויזיה, גוברת והולכת מיום
ליום, ובעוד שעובדים מסויימים מקבלים
תשלום נכבד עבור שעות נוספות, יושבים
עובדים אחרים בבית, מבלי שיצדיקו
אפילו את משכורת־היסוד הגבוהה שהם
מקבלים.

בהמשבחת
טו אב ה שמפו המעזלה, שפותח ב מעבדו ת הלן קר טיס בארצות הברית
וכבש לו ש ם באמריקה. באוסטרליה ובאירופה,
מוג שעתהגםלמשפחה הי שראלית.
סואב ה שמפו לכל המשפחה מוג ש באריזת ענק במחיר
ובמבחר מגוון, המת אי ם לכל שיעד:

ל שי ערשמן 0 -סוס ,51*3 * 6 16ל שי עריבש 5 )13* 6 1600110ד 9חוח 0ו*<ח> 0

ה לו ק ר טי ס

לשיער רגיל $1*0*0 )$ 0 0 0 1 1 0 0 1 0 9 , $113*0 £99ו ־ 3 1ג 1׳!61־5)13*6 1
ל שיער פגוע 0*6*0׳? .51*3*6
לה שלמת טפוח ה שיער ו ש מיר תו מוג שי ם 51*3*6 06301 ? 1056
ד*0ס1>31 81־< ,51*3*6 *46המטל קי ם שרידי מ ל חי ם
ומע שירי ם ה שיער ב ש מני םטב עיי ם ווי ט מיני ם,
5)13*6
לטפוח השיער, ללא צורך בחפיפה 65$;09 00301 -י{*׳!6 ^ 31׳

ססיציס;הלטיס ג ״ 0ס, טל0 4 6 6 5 505/03 •255763 .

רק 2600
ח81<1ן/ש;מ
6ק03

קרם הזנה עשיר לפניך,
לצוארדולאיזורעיני>ך

קולנוע סרטים
סרט שד קומוניסט עצ>1א
בדיחה צינית התהלכה באיטליה לפני
הבחירות האחרונות: הנוצרים־דמוקרטים,
כך •יפרו, מפחדים להפסיד בבחירות, ואילו
הקומוניסטים מפחדים ...לנצח. זאת,
משום שהראשונים התרגלו, אחרי 30 שנה,
לכיסאות הממשלה, ואילו מתנגדיהם מעדיפים
נוחיות של מחאה בלי אחריות, על
אחריות של החלטה בלי נוחיות.
הבחירות חלפו, ועכשיו בולם צריכים
להיות מרוצים, כי הרי הכל נותר, עקרונית,
כפי שהיה. היחידים שאי׳נם שבעי-
נחת הם אותם אנשי־מצפון במחנה השמאל,
מיעוט לכל הדיעות, אבל מיעוט המסרב
לשתוק. כמו, למשל, הסופר הסיציליאני
ליאונרדו שיאשיה, או במאי־הקולנוע דד
גפוליטאני פרנצ׳סקו רוזי. שניים אלה
אחראים לסרט בעל שם יוצא-דופן, גוויות
נפלאות, שהיה אחד ממוקדי־העניין בפסטי־בל־הסרטים
האחרון בקאן.
רציחות שד שופטים. כפי שכבר
ברור, המדובר הוא בסרט פוליטי. ואין

שכתב שיאשיה לפני שש שנים, בשם ההקשר,
ובו סיפר על שורת רציחות של
שופטים, בארץ דימיונית, רציחות המובילות
את חוקר־המישטרה לחשיפת קשר
מסובך ומורכב להשלטת דיקטאטורה. למרות
ששום איש, מיפלגה או־ מקום באיטליה
לא הוזכרו בפירוש ברור היה לכל,
כאשר הופיע הספר, כי המדובר במשל.
והנמשל הוא המצב הפוליטי של איטליה.
ומאחר שכך, הרגיז הספר את בולם. הימין
טען ששיאשיה טופל עליו אשמות
חסרות־שחר ורואה דרקונים מאחרי כל
פינה תמימה, ואילו השמאל כעס על שהוצג
כמשתף־פעולה במישחק־הכוחות בשילטון,
ועוצם עיניו לפני מה שלא נוח לא לראות.

כין גוויות עתיקות לגוויות טר
יות.
גוויות נפלאות (אולי התרגום המתאים
יותר, לשם הסרט, הוא גוויות מכובדות,
כי הכוונה לכבודם של השופטים)
נפתח, אומנם, בטיול בין גוויות. השופט,
המייועד להיות הקורבן הראשון, בסידרת
הרציחות, צועד לאורך מערת־קבורה. הסרט
מסתיים בגוויות טריות, השוכבות
תחת פיסלי-אבן קלאסיים במוזיאון. ומה
שמתרחש בין הגוויות המוצגות בהתחלה

1־011ז10100ג 01 מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בל 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

:מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים:הלטיס בע״נז טל׳ 255763־03־04-665505 .

פרס ראשון עשוי
להצטבר ל:

1,000.000ל״י

פרס ראשי:

500,000ל׳ י

פרס כדור הזהב:

5 0 0 .0 0 0ליי

25 שנות פעילות לקידום החינוד והבריאות 6 0

וטו של וולט דיסו עם ניטו יוסט׳נוב ז

דינו ונטורה כמפקח המישטרה, מעניק ראיון
בפעם הראשונה השוטר הצודק
בכך משום תימה. שיאשיה הוא אומנם
אחד הסופרים המכובדים, היום, באיטליה,
אבל הוא גם חבר־פרלמנט, שנבחר בסיציליה
כעצמאי בעל דיעות קומוניסטיות, אך
לא כנציג המיפלגה. ואילו רוזי ידוע כאיש־שמאל
ותיק, שהפך אחד היוצרים החשובים
ביותר היום בקולנוע האירופי תודות
לסרטיו, שבהם הוא חוקר באורח מדוקדק
וקפדני את דקבון החברה המערבית.
מקור סירטו החדש של רוזי הוא ספר

לבין הגוויות השרועות בסוף הסרט, הוא
בעצם סיפור התפוררותה של הדמוקרטיה.
בהתחלה, נדמה כאילו מדובר במותחן.
שלושה שופטים נרצחים בזה אחר זה, ומפקח
המשטרה רוגאם (לינו ונטורה) ,החוקר
בפרשה, מוצא שהשלושה היו מעורבים
בעיוות דינם של מיספר אג-שים, ביניהם
רוקח מיסתורי הנעלם לאחר שיחרורו
מן הכלא. הוא מגסה להביא מימצאים אלה
לפני הממונים עליו, כאשר שופט נוסף,
העולם הזה 2026

שלא היה לו כל קשר לעיוות־הדין, מוצא
מותו באותה צורה.
הרשויות מנסות לשכנע את רוגאס שיניח
לחקירה, הוא מתעקש להמשיך בה
למרות שהושעה מתפקידו, ומתוך אמונה
באפקטיביות של מימסד, הוא מנסה להביא
את מסקנותיו לפני ערכאות גבוהות יותר.
עד שהוא נתקל, ברגע מסויים בתחושה ש בעצם
איש אינו מעוניין בחקירה שלו,
ולא זו בלבד אלא שהרוצח, שהוא אולי,
אותו רוקח מיסתורי, שהתכוון תחילה
לנקום, הפך כלי־שרת לרציחות פוליטיות.
רוגאם מספר זאת לידידו, עיתונאי קומוניסטי,
וזה מפגיש אותו עם מזכיר המיפל״
גה, המדבר בזכות ״פשרות בלתי־נמגעות
שיש לעשות כשמגיעים לשלטון״ לפני
שהשניים, השוטר ומזכיר־המיפלגה, מחוסלים
יחד, במוזיאון שבו נפג־שו.

מה עדי!? -האמת או המהפי־

כה ז ובאפילוג, על רקע ציור־קיר ענק
המתאר את הלווייתו של פאלמיירו טולי־אטי
(מי שהיה מנהיג המיפלגה הקומוניסטית
באיטליה לאחר המילחמה) ,משיב מד
ביר־המיפלגה לעיתונאי הרוצה לפרסם את
כל הפרשה :״צר לי, אך אי־אפשר לפרסם,
כי לא כל אמת היא מהפכנית״.
מישפט אחרון זה, שלא נלקח מסיפרו של
שיאשיה אלא נשאל על־ידי הסרט מאימי
רה של מנהיג קומוניסטי איטלקי בשם
פאיאטה, שאמר פעם :״אם ניאלץ לבחור
בין המהפיכה לאמת, נבחר במהפיכה.״ זהו
סלע־מחלוקת שעליו התנפצו גלים רבים
בקומוניזם האירופי, וסיכסוכים מפורסמים
כמו זה שבין אלברט קאמי לז׳אן־פול סאר־טר
פרץ על רקע דומה (אז טען סארטר
שלא צריך להודות בקיום מהגוודכפייה ברוסיה
הסובייטית, כדי שלא לפגוע באינטרסים
נעלים יותר).
תאים רקובים במיפלגה. שיאשיה
ורוזי מצדדים באמת .״זוהי אזהרה למפלגה
הקומוניסטית, פן תאבד את העוצמה
והחירות המוסרית, המעניקים לה כיום את
התוקף לפעול נגד התאים הרקובים בפוליטיקה
האיטלקית. ידוע לי שיש קומוניס טים
הסבורים -שאין צורך באזהרות מסוג
זה, אבל כל מה שאגי יכול לומר הוא
שח-שתי צורך דחוף, לפני שש שנים, ל הזהיר,
וזאת היתה גם הרגשתו של רוזי
כשעשה את הסרט. לא הוא, ולא אני,
עשינו זאת מתוך הנאה עצמית.״

הצכא כרחום

-הדיקטטורה

מוכנה. ככל שמתקדם הסיפור, מסתעפים
יותר פעולת המימסד ותהליכי השתלטותו
על הפרט, באמצעות מיקרופונים שתולים
על רצועות של כלבים, בוגדים ושוטרי-
חרש. וככל שנחשפת המזימה שבמישטר,
היא נראית כוללת יותר. הדרך היעילה
ביותר להשליט דיקטטורה בארץ כלשהי,
היא לשכנע את ההמונים בחיוניותה. כדי
לעשות זאת, הדרך היעילה ביותר היא
לעורר תרעומת בליבם נגד חוסר־הישע של
המי־שטר הקיים, למשל תוך פגיעה במוסד
שמקובל על הכל כאחד והיחידי שאינו
מוטל בספק — מערכת־השיפוט.
לכן, אם נמצא במיקרה מישהו שהחליט
לחסל שופטים, צריך המימסד לאמץ את
האיש אל ליבו, ולעודדו שימשיך במיפעל
המבורך מעבר לנקמה האישית. ההמונים
הנזעמים, שיראו בפגיעה במערכת־החוק
ניסיון להצר את זכויותיהם, ייצאו לרחוב
להפגין. ברגע זה, מוכרחה הממשלה להע מיד
מולם טנקים וחיילים, שישמרו על
הסדר. וכאשר הצבא ברחוב, הדיקטטורה
מוכנה. ושותפים בה׳ כפי שמציג הסרט
בבירור, לא רק הממשלה והצבא, אלא
גם המישטרה והחוק, בעלי־ההון והכנסייה,
הקואליציה והאופוזיציה. וברקע נעים ה אינטרסים
הזרים, המיוצגים על־ידי מכונית
נזרצדס לבנה, בעלת לוחיות־זיהוי שווייצ־יות,
הנוכחת בכל מקום אסטרטגי.
רקוויאס למהפיכה. ואשר לקבוצות
הקטנטנות של מוחים למיניהם, ואפילו
הכנים ביותר, גם הם שותפים שלא־מרצונם
למישחק הקושרים: כל עוד הם מסתפקים
בצעקות, יכול קולם להשלות את הצופה
מן הצד בי באותה מדינה שולטת עדיין
הדמוקרטיה. כאשר הם חורגים מן הגבול
המותר, אפשר תמיד לקרוא להם טרוריסטים
ולפעול בהתאם.
באן טמונה הדילמה שבפניה ניצבת ה־מיפלגה
הקומוניסטית. האם עליה להצטרף
להמונים הזועמים בדרך למד,פיכה, ולהובילם
לטבח שיעדה להם הדיקטטורה־שבדרך,
או שמא עליהם להתאפק וללכת בדרכים
הפרלמנטריות המקובלות, ולהילחם ברודנים
בכלי־הנשק שלהם־עצמסד שיאשיה
קרא לסיפרו רקוויאם לטהפיכה, מושג •שנראה
היום, לאחר שש שנים, ברור עוד
יותר אחרי נאומו של ג׳ורג׳ מארשה,
הוורלח הזה 96ד9/

ח>וכ>
צנ ע
ארטיסטים באולימפיאדה
(מקסים, תל־אביב, צרפת) — מק
סנט, אבי הקומדיה האילמת ה אמריקאית,
הסביר פעם שסוד הצלחתו הוא חובלה יעילה
של הצופים, בהדרגה, דרך ארבעת שלבי הצחוק, שאותם
אפשר לבנות בעברית בערך בך: גיחוך, חיוך, צחוק, וצחוק
רועם. החוכמה, לדברי סנט, היא להעביר את הצופה
דרך כל השלבים, ולעשות זאת בתיזמון הנכון.
קלוד (המירוץ המטורף אחרי הבצל) זידי, שהיה
מאד רוצח לראות עצמו יורש של סנט, מנסה בסידרת
חארטיסטים שלו לחקות אותן קומדיות אילמות, אבל...
ראשית, הרפתקות ארבעת ה״שארלו, רביעיית־הזמר
המשתוללת בבל אחד מן הסרטים הללו, מעוררות לעיתים
גיחוך, לפעמים חיוך, לעיתים רחוקות צחוק, אבל אף
פעם לא צחוק רועם. אף אחד מחם אינו יותר מקומיקאי
בינוני, והבדיחות שלחם, הפונות תחילה אל דרך האבסורד,
נעצרות באיזשהו מקום בין חביבות לקריצה. בולן גם־
יחד צומחות מתסריט מיקרי למדי, שהוא אוסף של
אפיזודות נפרדות. הפעם, על הארבעה המארגנים, תחילה,
חגיגה כפרית, ואחר״כך מתגלגלים לתוך תחרויות״ספורט
וקוטפים את כל הפרסים. בל זאת, בתוך מירדף אחר בתו
של חנווני, שליבה הולך שבי אחר אלופי״ספורט.

מרטין קלי ומעריצים: מיזוג־אוויר
ייתכן מאד שבאשר חם מאד בחוץ, והשעה פנוייה,
ואין מה לעשות עם הילדים בבית (החופש הגדול הנה
הוא בא) ,יכולים הארבעה לספק תעסוקה לשעתיים,
מה־גם שבתי״הקולנוע בארץ בדרך־בלל ממוזגי״אוויר פחות
או יותר.

המב חנ ה
ה מ תו כנ ת ת
ילדי המחר (תל־אביב, תל־אביב,
א רצות־ הברית) — במו ברוב
סרטיו של ראלף (כחום הלילה)
נלסון, מאפיל גם באן הרעיון האפשרי שמאחרי התסריט,
על מה שמוצג על הבד.
הרעיון: מה יקרה מחר, כשהאדם יהיה מסוגל לברוא
את בני־מינו במבחנה, אולי לא מקורי ביותר, אבל יש עדיין
בר נרחב לדיון בנושא, אשר, בפי שהכריזה כותרת בתחילת
הסרט, הוא חיום אקטואלי ובר״ביצוע.
הצרה היא שנלסון מעדיף לטפל בכל הצדדים הפחות־מעניינים
של הנושא הזה, ולמשוך ידיו מן העיקר. גיבורו
הוא פרופסור המבכה את מות רעייתו, שהיתה עזר״בנגדו
במחקריו הביולוגיים, עד שהוא נסחף בהתרגשות נובח גילוי
שנפל לידיו, בדרך מיקרה. הוא מצליח להפוך באינקובטור
במעבדתו עובר, בתוך במה ימים, נערה פורחת שמבחינה
גופנית היא בת •20 השאלה העיקרית המתעוררת מיד היא,
כמובן: מה יקרה ליצור בזה, הנכנס לעולם בצורה מלא כותית,
כשהוא בבר מבוגר, ללא בל הנכסים הנפשיים
שנירבשים בבית, בבית־הספר ותוך כדי עימות עם הסביבה
במשך שניסן
אולם נלסון חושש לגעת בצד המוסרי, שהוא החשוב
ביותר באן. תחת זאת, מאריכים באן את הדיבור על פילאי
הטכניקה, מזכירים סמים שונים בעלי שמות ארוכים,
ומציגים את הנערה לא רק בפלא ביולוגי אלא גם בפלא
אינטלקטואלי: בדרך מיסתורית ביותר, היא הצליחה
בפרק־הזמן הקצר שחלף מהיותה עובר להיות מבוגר,

מנהיג הקומוניסטים הצרפתיים שדיבר על
הצורך בשינויים ללא מהפיכה.
אני במאי -לא פוליטיקאי. תשובה
חלקה לדילמה, אין למצוא בסרט. רוזי
היה מאז־ומתמיד איש שהציג בעיות, ולא
המציא תשובות .״אילו הייתי צריך להגדיר
את סרטי, הייתי אומר שהם מתארים עי מות
בין גישות שונות, השקפות־עולם שונות
וערכי־מוסר שונים,״ אמר פעם רוזי
בקשר לסרט מוקדם יותר שלו (ידיים על
חברך, על השחיתות של קבלני־הבניין בנאפולי)
.אולם הגדרה זו מתאימה לסרטיו
גם היום .״אומנם, הדמויות שלי הן סמלים
סוציאליים בעיקרן, אבל אני מקווה שעל
המסך הן מקבלות מימדים של דמויות מן
ה,קומדיה דל ארטה׳.״ במסיבת־עיתונאים ב־קאן
כשהופגז בשאלות אם הוא מתכוון
ישירות למנהיגי הקומוניסטים והדמו־כריס־טיאנים
בארצו, ענה :״כל אחד רשאי
לחשוב על סרטי מה שהוא רוצה. אילו הייתי
פוליטיקאי, הייתי ממציא תשובות ל בעיות
העומדות על הפרק באיטליה. אבל
אני אינני פוליטיקאי אני במאי, ולכן אני
מספר סיפור ושואל שאלות.״
בסרט זה, כבסרטיו האחרים, עוקב רוזי
אחר הסיפור כחוקר שמנסר, יחד עם הצו
קאררס
והאדסון: חמוקי ההמצאה
לנצור בתוכה את כל חוכמת העולם, מן המחזות של ברנרד
שאו, דרך שח־מת נוסח אליוכין ועד לשימוש במחשבי המחר.
וכל התבונה הזאת עוזרת לה להבין שהמשך קיומה תלוי
בהרס חיים אחרים. כדי להשלים את התמונה, פורחת
המלודרמה, כאשר הפרופסור מגלה שוב עניין בחיים,
תודות לחמוקי המצאתו, להזכיר לאינטליגנטים את פיגמליון
וגליתיאה.
בל זה רדוד ושיטחי, והפוטוגניות של רוק האדסון
וברברה קאררט היתה הולמת יומרות צנועות יותר.

פה, לחשוף את האמת שמאחרי התמונות.
ותמונות אלה הן בעלות עוצמה בלתי־רגילה.
לדוגמה: מעשי הרצח. אלה אינם
מוצגים בצורה מפורשת. שופט מתרומם
כדי לקטוף פרח־לילך, ומחליק באיטיות
לארץ, ללא רוח־חיים. שופט אחר נמצא
על אוטוסטדאדה, בין מכוניות דוהרות
כשכלב מיילל ליד גופתו, ואיש איננו נעצר•
שופט שלישי נוטל ידיו בכיור, כשמי-
הסבון מקבלים לפתע גוון אדום.
הרחום כתפאורה. כשונא־אולפנים
מושבע, מצלם רוזי את כל הסרט ברחוב
או בתיפאורות טיבעיות. וכבר נאמר לא
פעם שהרחוב האיטלקי עולה על בל תיפי
אורה באולפן. הארכיון העירוני של פאלר־מו,
המשמש בסרט כארכיון־המישטרה,
ציורי ועשיר כל־כך בקישוטים, עד שנדמה
כאילו זוהי תיפאורה מלאכותית ולא
מקום אמיתי.
שחקניו הם מן המעולים הקיימים היום
באירופה, מלינו ונטורה בתפקיד הראשי
ועד למאקם פון־סידוב (שופט בית־הדין העליון)
,מאלן קוני (שופט איסטניס) ועד
למארסל בוזופי (אחד החשודים) ,משארל
ואנל הותיק (הקורבן הראשון בסרט) ועד
לרנאטו סלוואטורה (שוטר המסייע לווג־

טורה בשלב מסרים של החקירה)* הם
נבחרו בשל תכונותיהם האישיות, לא
פחות מאשר בשל כישרונותיהם.
השוטר החיובי הראשון .״כן, נכון,
זה השוטר החיובי הראשון שאני מתאר
בסרט,״ הגיב רוזי בחיוך על שאלת עיתונאי
.״למה בחרתי דווקא את הצרפתי,
ילינו מטורד, לתפקיד זה ו ובכן, בחרתי בו
לא רק בשל הערכתי כלפיו, אלא גם משום
שהוא מסמל בעיני הקהל את דמות האיש
שאינו משכיל מדי, לא חשדן מדי, אדם
עשוי חטיבה אחת, הגון, מיקצועי, קל
להזדהות עימו ויותר מזה: הוא די חזק,
בחזותו, כדי לייצג את מבצע החוק ויש בו
הבעה בלתי־מעורערת של אדם צודק.״
התוצאה הסופית היא סרט שמעורר מחש בות׳
מטיל ספקות בכל מיני אמיתות ש נראות
כאילו מובנות־מאליהן, לא רק באיטליה,
אלא בכל מקום בעולם, ומוביל
את הצופה למחשבה שלא כל מישטר ה קורא
לעצמו דמוקרטי, הוא בהכרח כזה.
ומי יודע, אם יימצא איזה מפיץ־סרטים
אמיץ במייוחד, שיעז להביא את הסרט ל ארץ׳
יתחיל אפילו הצופה הישראלי לחשוב
בצורה יוצרת או, כמו שאומר רוזי:
״מה שמעניין אותי יותר מכל, הוא הספק.״

•צחק גי!ר• -מירי ! כ רו ני !-ר פי ! 1 3־11
עורכי

ב איל ת
בחישת ראש העירייה מר גדי כץ

את טקס

נסיכת

בחירת

ם־סוף

במיסגרת אירועי בחירת

מלכ ת המי 1976
מטע

!סמר

בחסות

1 1 1 1 3

בירה גולדסטאר

הטקס יתקיים ביו השישי ,2 .7 .7 6 ,בשעה 9.00בערבעלשפתבריכת

מלון לרום
12 יפהפיות שבנית אמנותית מפוארת * בירה ״גולדסטאר־ תינם תזמורת
תצוגת בגרי״ים וחיוו של ״גו טקס״ מתנה לכל אש ה ונערה בקהל: איפור
עיניים של..א או טרור גי רד שעשועונים הגרלות של מערכות איפור
מושלמות של..אאוטדור גידל״ בשוד אלפי ל־״ חינם
נחה -יצחיק -בדר -ישעשע הבדרןמס 1 .שלישראל

א ור י 1והר
נציגי ישראל לארוויזיון

המלחין־זמר

שוקולד מנטה מסטיק

ג׳ק אלקיים

הזמר הכושי מג׳מייקה

טוני דיי

מ כי רתכר טי סי מו קדמתבמ לון *לרום״ ,״בית הל ח מי ״ ו״אלהיי

הקהלי חז ה במועמדות המ שתמ שות במיבחר מוצרי ״ או לי בי ה ״ של ״עץ הזי ת ״ #טיפול בשיער
ה מועמדות על־ידי מוצרי ״וו ל ה הבנות תגענה לאירועים ב איל תבמ טו סי חבר ת ״ א ר קי ע ״
המ שתתפות תצגנה סנדלי ם תוצרת בית־החרו שת ״ א ל ־ ג ח הדרכת ה בנו ת: גב׳ לאהפלטשר
משרדי הפקה :״י. גיזרי — מו פ עי ם׳ /טל 227063 .־03

פיתאוס נזכרו 0ז נ :1מרונוו נבו־ לא
עו רו !וסיבו ת -אז 111 שו 1מ11י ב 11ל זיכוו

א7/7/7־״ ער
השרון חדר

צדיק מציזבט

צליק, הידוע בכינויו ״ליצן הבוהמה״ ,טען למראה
הרבים שהגיעו למקום, שג׳קי, בעל המסעדה, החליט
שלא הולך לו עס אנשים חיים, ולכן הוא עבר לעשות חגיגות לכבוד מתים. מאחרי
צליק — איש גלי־צה״ל יצחק בן־נר, שהקליט את כל מהלך המסיבה יוצאת־הדופן.

נאום גורודיש

האלוף (מיל ).שמואל גונן, שהיה סמל תחת פיקודו של
מרקו בחטיבת השדיון של האלוף יצחק -שדה, סיפר
שמרקו הרס״ר, שהיה ידוע בצליעתו הקלה עקב פציעה, נהג לצעוק על החיילים בשעת
מיסדר :״אני רוצה שתצעדו ישר בדיוק כמוני !״ והדגים להם את הליכתו המפורסמת.
משמאלו: אלוף פינחס (״פינייה״) להב, שהיה אף הוא מידידיו של מרקו.

66$66
אייבי נתן הגיע לאזכרה העליזה, בעיצומה של שביתת^

הרעב שלו, אשר עד כה גרמה לו לרזות ב־ 14 קילו. הוא
׳ • 11-1111 * >1
לא נגע במזון, אולם דאג לאספקה שוטפת של תה סיני חם. רפי נלסון (משמאל) ,שהגיע
במייוחד מאילת, קיבל שיחת־טלפון מייד עם הגיעו למיסעדה. מעברו השני של הקו
פנה אליו אדם, שהזדהה בשם מרקו, ואמר לו :״אתה אוכל עכשיו על חשבוני, ואני
גם יודע באיזה מלון אתה גר!״ רפי נבהל למישמע קולו של מרקו והחוויר, אולם מייד
נתגלה לו שזו היתה מתיחה שבויימה על־ידי דני דגן ומייק סטולובצקי, שטילפנו אליו
מקפה קאפרי הסמוך. למטה: השחקנית גליה ישי, רחל רביד ועדי קפלן, שמרקו עזר
להן בלאשית דרכן, באו גם הן לצחוק לזכר מרקו יחד עם עשרות שחקניות ושחקנים.

1 1״1

אלוף־מישנה (מיל ).עמום בנין, שהיה מפקדו של מרקו,
*י * 1י* י * י י *#י י הגיע למסיבת־האזכרה בחברת אשתו ציפי ומדריך התיירים
שלמה אושרוב (משמאל) ששאל את ג׳קי את השאלה המפורסמת של מרקו :״איפה
החמוצים?״ ג׳קי השיב שבזמנו של מרקו לא היה התפריט במיסעדה-סיני, בלי חמוצים.

מ רו תשחל פו שנתיים וחצי מאז
/הלך לעולמו, כמעט שאין אירוע
חברתי שבו אין מזכירים אותו.
כולם זוכרים את כלבי הדני ד,גדולים שלו.
כולם נזכרים בפקודתו של מרקו לכל בעל־מיסעדוז
:״שים שולחן ...אבל אל תשכח
את החמוצים עברה חתיכה — שוב
אימרת־שפר של מרקו :״החתיכה הכי

גדולה במיזרח־ד,תיכון ואם היא גם
יפד, וגם חכמה, אז :״זו יש לד, ראש
גדול ותחת לא־נורמלי...״
גאנדי נזכר בלהיטותו הגדולה להסיע
אמנים להופעות בפני חיילים בביקעה,
והאמנים נזכרים כיצד, בתור אמרגן,
תמורת עמלה של 10 אחוזים, היד, גם
(המשך בעמוד )44

ו אר1חה על חע 131ן הדלי
(המשך מעמוד )43
מסיע האמנים, גם מפקח עליהם בשעת
ההופעה, גם מאכיל אותם בסעודה דשנה
וגם מחזיר אותם הביתה. כמה היה נשאר
לו מזה 1חידה. עד היום.
לאמנים יש סל מלא סיפורים על מרקו.
אילנית זוכרת כיצד היה מצווה עליה
בעת ההופעה :״אל תשירי רק לאמצע,
תשירי גם לצדדים וידוע הסיפור על
מרקו שהחזיר אמנים בלילה הביתה, במהירות
פרועה למדי. במכונית ישבו יוסי
בנאי, רן אלירן ועוד שחקן־תיאטרון
אחד, כישרוני אבל לא־כל־כך ידוע. כאשר
עצר אותם השוטר, אמר לו מרקו :״תראה,
יש לי באוטו את יוסי בנאי ואת רן אלי־רן,
חוזרים מהופעה בצבא.״ השוטר הצדיע,
אמר כל הכבוד וויתר על הרפורט.
כאשר המשיכו לנסוע שאל השחקן:
״למה הזכרת רק אותם ואותי לאן״
השיב לו מרקו :״ואת הרפורט — אתה
היית משלם?״
מאז נפטר, שברו ידידיו את ראשיהם
כיצד להנציח את זכרו. פעם ישבו יהורם
גאון, בעלת־הגלריה עמליה ארבל, העיתונאי
עמנואל בר־קדמא והמיסעדן ג׳קי
רונן -,והעלו רעיון לנסח לוחית־זיכרון
ממתכת שתוצמד בכל אחת מהמיסעדות
ומועדוני־הלילה שמרקו רגיל היה לשבת
בהם. אפילו סיכמו על הנוסח, אבל לא
יצא מזה דבר.

חשב

1111 וזו י! יידו ו י ־1;1־111111

נצץ

יופי

הנכדה של
הרבי מבדדיצ׳ב

ן ן<ו ) 111111ויו ^ יישוינ ^ ונוזן .

איר

א־ ב שד יופי

יועצות היופי של חברת הקוסמטיקה אאוטדור גירל, יהודית
חלוץ (עומדת מימין) ורחל לוטן, מלמדות את גאולה הדדי
(מימין) ,אורלי חידה (במרכז) וטובה קימלמן את יסודות האיפור. כל המועמדות תקבלנה
מערכת איפור מושלמת של אאוטדור גירל בשווי אלפי לירות. בתמונה משמאל: המועמדות
בשעור הליכה ובטחון־במה אצל לאה פלטשר, שעזרה לבחור את המועמדות.

^ רקו תו רג׳ מן נולד בתל-אביב,
כבן־זקונים למישפחה הברונית ותיקה
ומייוחסת. היו לו שישה אחים ואחיות,
ואביו היה המוכתר המפורסם של יהודי
תל-אביב—יפו בזמן מילחמת־העולם הראשונה,
בתקופת שילטון התורכים. האפתעה
הגדולה ביותר היתד, לו, למרקו, כאשר
שמע מפי שלמה שבא, חוקר תולדות
ארץ־ישראל, שבעצם אין הוא כמו שחשב
תמיד ,״ספרדי טהור.״ מצד אביו יש לו
אילן־יוחסין אשכנזי למהדרין. סבתו הייתה
נכדתו של רבי יצחק הלוי מברדיצ׳ב המכונה,
בגלל טוב־ליבו ,״סניגורם של עם
ישראל.״ עכשיו אפשר היה להבין גם את
העניין התורשתי.
הוא היה, אומרים ותיקי החבר׳ה, הפליי בוי
הראשון של העיר העיברית הראשונה.
אחר־כד בא הפרק של מילחמודהעצמאות
וצה״ל. מרקו היה הרס״ר הראשון בחטי־בת־השיריון
של האלוף יצחק שדה.
היו לו מפקדים כדויד אלעזר, חיים בר־לב,
חיים לסקוב. האלוף גונן היה סמל
אצלו.
הוא יצא מהצבא עם נכות שהקנתה לו
רישיון למישרד־כרטיסים (לאן בפסאז׳ די-
זנגוף) ומכונית אמריקאית גדולה. אך מרקו
נחנק עד־מהרה במישרד־הכרטיסים
שלו, ומסר אותו בהשכרה. תחת זאת
העדיף ללוות במכוניתו אמנים זרים שהגיעו
ארצה. קיים ידידות אמיצה עם
מארלנה דיטריך, הארי בלאפונטה, רביעיית
הגנלדן־גייט וכל המי־ומי שהגיעו
ארצה בשנות החמישים.
מכאן לאמרגנות לא היתד, הדרך ארוכה.
הוא גילה צמד צעיר בשם אילן ואילנית,
הרכיב שלישיית-קצב בשם שלישיית ה־שוקולדה
— שמהם צמחו צביקה פיק,
גבי שושן, ושוקי לוי (כיום בן־זזגד, המצליח
של אביבה פז בחו״ל) .הוא טיפח
ואהב את עדנה גורן, ייצג את שושנה
דמארי ואת יפה ירקוני. כאשר חזרו, כל
אחד לחוד, גאולה גיל ורן אלירן, אחרי
שנים ארוכות באמריקה ובלי קשרים בארץ,
פנו אל מרקו. עד־מהרה הפכו השניים
אמנים מבוקשים וצעדו על־בטוח
במיצעדי-ד,פזמונים. את אילן ואילנית הוא
הצעיד עד לפרס כינור־דויד, וכאשר נערך
הטכס דאג שיתקשרו אליהם לחוץ־לארץ,
שם שהו באותה עת. מרקו ידע כיצד
לפנות לאמגים .״תלבשי,״ היה אומר לאילנית
,״שמלה יפה שתוציא לגאולה גיל
את העיניים ואילו לגאולה גיל גד,ג
להגיד אותו דבר — ״שיוציא ליפה ירקוני
את העיניים אין דוקומנטים על מד, ש אמר
ליפה ירקוני.
במילחמת יום־ד,כיפורים כבר היה אחרי
שני התקפי־לב שאותם, אגב, דאג להסתיר
— אבל המכונית שלו והאמנים שלו היו
שוב בקו. ייתכן שהמאמץ הזה, הוא ש הביא
עליו את הקץ.
הרעיון להנציח את זיכרו של מרקו
לא נשכח. העילה הרשמית לם עודת-ד,אזכרה
היתד, לכונן קרן למתן מילגות לעידוד
אמנים צעירים, על שמו.

י חו

מלנתה מי ס ׳7 6
מסחידם הוו 10*1

ף* י שלא ראה את עשרות החתיכות
שהציפו את מישרד הפקת תחרות
,מלכת המים ,1976 אחרי פירסום מודעה
בוזמולם הזה שקראה למועמדות, לא ראה
חתיכות מימיו.
הן הגיעו: שחורות ובלונדיות, אדמוניות
וערמוניות, גבוהות ונמוכות, צנומות ומלאות,
תלמירות־תיכון ופקידות, סטודנטיות
וחיילות. מגיל 16 עד .21 הן הציפו את

1י| [1!¥1ך|1ן ך שואלות טובה קימלמן וסימונה בלומנפלד, שצולמו בכוב־עים
המלווים את תצוגות בגדי־הים והחוף של חברת
1 / 4 1 ^ 11/1 /ז
גוטקס. כל המשתתפות בתחרות תקבלנה מתנות יקרות־ערך מהחברות עץ הזית, אאוטדור
גירל, וולד, וגוטקס, שהעניקו את חסותן למיבצע, ותורמות רבות להצלחת הנשפים.

קיפלה אורלי גופר את הג׳ינם שלה כדי
למדוד זוג סנדלי־עקב תוצרת אל־גה.

המטה המיוחד שהוקם לצורך המיבצע,
והביאו איתן משב-קייץ, רעננות ונעורים,
קשה היה לדפי זכרוני, ,מנהל מחלקת-
המודעות של העולם הזה, ולאשת יחסי׳
הציבור מירי זכרוני, האחראים על המיבצע־הענק,
לערוך בחתיכות סינון ראשוני.
אולם לא היתד, ברירה. בנישפי: מלכת
המים אמורות היו להשתתף 15 מועמדות
בלבד. אחרי שיחת־ד,יכרות קצרה, נתבקשו
המועדות להופיע לפני מירי ורפי בבגדים.
אחרי הכל, מלכת המיס חייבת להיות
לא רק יפה, כי-אם גם בעלת גוף חטוב.
הסינון הראשון הותיר 30 מועמדות.
הבחירה היתד, קשה. בכל אחת מן ה־ 30 היה
משהו מיייוחד. לכן נלקחו הבנות אל מבינת
היופי בעלת־הניסיון, המורה לטיפוח־החן
לאה פלטשר. יחד עם נציגות חברת־הקוסמטיקה
אאוטדור גירל, ערכה סינון

נוסף, ונותרו 20 מועמדות.
אז החל השלב המעשי של המיבצע.
מבין דד 20 נבחרו שתיים, אמיצות במייוחד,
שהסכימו להיות הנחשוניות שתמונתן, כולל
סיפור קצר עליהן, הופיעה בהעולס הזה.
הבנות היססו. אחרי הכל, אין זה קל לעבור
בבת־אחת מן האלמוניות אל הפירסום.
אחרי שתמונות השתיים הראשונות
התפרסמו בעיתון, ראו שאר הבנות
כי השד אינו נורא כל-כך, ומכאן ואילו
לא היתד, בעייה בבחירת שתי המועמדות
שתופענה בעיתון. מדי שבוע הוקדש יום
מיוחד לטיפול אישי בשתי מועמדות. הבנות
היו מגיעות בבוקר לבית־ד,חרושת
גוטקס, שם היתד, המלבישה הראשית של
המיפעל, אווה, מתאימה להן בגד־ים ו-
מערבת־חוף. מייד לאחר-מכן היו הבנות
מוסעות לחברת אאוטדור גידל וזוכות ל-

טיפול מידיהן
של היועצת הראשית
של החברה שוש ארזי ועוזרותיה.
השלב הבא היה מיפגש במישרדי חברת
בירה גולדסטאר, שנתנה חפותה למיבצע,
שם ציפה להן הצלם יהושע צפריר, שצילם
אותן על רקע הבאר המיוחד העשוי עץ־
אלון. שם גם היתד. מתחילה החגיגה ד׳,
אמיתית. הבנות, שבתחילת היום עדיין
לא הכירו זו את זו, היו, בעזרת הבירה
והאווירה החמימה מסביב, פורקות את
המתח. נשהצטלמו שתי המועמדות, סימונה
בלומנפלד וטובה קימלמן, הופסקה ישיבה
שנערכה במקום והמשתתפים באו לחזות
בשתי עלמות־החן.
מייד אחרי הצילומים במיפעלי הבירה
היה יהושע צפריר, שהבנות כינו אותו
בחיבה יוש, נוסע איתן אל אחד מאתרי-
הצילום הפזורים ברחבי תל־אביב, כמו
גן־ההרפתקאות או הגן על־שם צ׳ארלם
ק׳לור, לסידרת־צילומים נוספת. בכל תהליד
הצילומים ליוותה את המועמדות ציונה
קידר, אשת הצייר דן קידר, שדאגה לכל
מחסורן.
פעם בשבוע התקיים שעור לטיפוח החן
וההתנהגות על הבמה, בהדרכת לאה
פלטשר. ביום אחר בשבוע קיבלו הבנות

שעורי־אי־פור,
שכן חלק
מהן, כמו המועמדת מיכל
דובי, מעולם לא התאפרו והיה צורך ללמדן
את התורה מההתחלה.
כשנלקחו המועמדות למדידת נעלי אל־גוז,
התעוררה בעייה: המועמדת מרינה
כץ, תלמידת תיכון־חדש בתל־אביב, לא
נעלה קודם־לכן נעליים גבוהוודעקב, ולא
היתד, מסוגלת להלך על עקבים. מרינה
קיבלה קורס מזורז מבעל־המיפעל, אריה
כספי. עתה, אחרי שההכנות תמו והמועמ-
דות הציגו עצמן בפני הציבור, מעל גבי
העיתון, לא נותר אלא לצפות לנישפי-
הבחירה ולראות מי תזכה, ובאיזה תואר.

מ סו רתה מלבו ת
ו הזו הר
64 טיכסי כחידת מלכת־המים — מסו/דת
ארוכה. הטכסים מתקיימים כבר
19 שנים. בין המפורסמות של השנים
שעברו היתד׳ גם הדוגמנית ויוויאן דל-
ביאנקו, שמאוחד יותר נבחרה כנזלכת־יופי
ושינתה את שמה לאביבה ישראלי.
ויוויאן נישאה למיליונר אמריקאי. מלכת־מים
אחרת, שגם היא נבחרה כמלכת־יופי
והתחתנה עם איש־עסקים ׳מפורסם, היא
יהודית מזור. שלא לדבר על חני פרי, גם
היא מלכת־ מים לשעבר וכיום דוגמנית
בינלאומית, היושבת בניו-יורק. התואר של

מלכת־המים הוא שפתח בפני אירים דווי-
דסקו את הפתח אל עולם הזוהר והאופנה,
שבו נחלה הצלחה.
מובן שלא כל מלכות־המים פנו לחיי
זוהר ודוגמנות. רבות מהן חזרו אל האלמוניות.
כטלי פרידמן היפהפיה, שרבים
ניבאו לה עתיד של דוגמנית, אך היא
העדיפה חיי־מישפחד, שקטים. רבה השנה הוקדשה תשומת־לב
במייוחד למיבצע מלנת־המים. מירי זיכרוני
התפנתה מכל עיסוקיה, ונכנסה
רובזדככולה לתוך המיבצע. יחד עם גיסה,
רפי זיכרוני, החלו השניים לפני כחצי-
שנה במיבצע שלא היה עדיין כדוגמתו
בגודל ובהיקף בארץ.
גתקציב-ענק יתוכננו שישה נישפי־בחי-
רה: על שפת בריכת מלון לרום באילת,
במלון שאול המלך באשקלון, בקולנוע
קרן בבאר־שבע, בחוף השקט של טבריה
ובקולנוע ארמון בחיפה, כשהנשף המסכם
ייערך בהיכל התרבות בתל-אביב.
בחלק מהיישובים נתנו ראשי העיר את
חסותם, באחרים את עזרת העירייה, למופעים.
בטבריה למשל, נתן ראש־העירייה
משה צחד הוראה לעובדיו, להוציא ביום
קיום טכס בחידת נסיכת הכינרת, את ה ציוד
השמור בדרך־כלל ליום־העצמאות.
באילת הורה ראש־העירייה, גדי כץ, לעזור
למארגני טכס בחירת נסיכת ים־סוף בכל
האביזרים העומדים לרשות העירייה.
חברת ארקיע נטלה על עצמה להוריד את
המשתתפות לאילת. במות מיוחדות יורדו
מתל-אביב לאילת ולטבריה. ספינת-השיוט
דולפין של חברת יעלת הועמדה לצורך
המיבצע ותשמש במה צפה לאירוע שייערך
על חוף הים באילת. יאכטה ענקית נתרמה
גם על־ידי עיריית טבריה ומרכז תיירות
ומרפא, כדי לפתוח עליה את המופע בטבריה.
ליאכטה זו תובאנה המועמדות על־גבי
סירות־מירוץ, ועליה הן תגענה לחוף השקט.
אנשי העיריות הקדישו מחשבה לקישוט
הסירות וחופי־הרחצה. חברת האוטובוסים
טיולי הגליל נידבה אוטובוס ממוזג אוויר,
שיוביל את המועמדות לנשפים.
הבמאי דני ליטאי התנדב. לביים את
המופעים, ואורי זוהר ינחה את חלקם.
אמנים רבים ייטלו בהם חלק, כשעל החלק
הזה של המיבצע מנצח האמרגן יצחק
גיזרי.
.מלבד ששת הנשפים ייערכו שלושה
קרנבלים לקהל הרחב — בחופי אילת,
טבריה ואשקלון — בהשתתפות אמנים
ותיזמורות.

גוטקס, מוצרי
אוליביה
של חברת עץ־
הזית, ומערכת־אי־פור
מושלמת של אאוט־דור
גירל בשווי אלפי לירות.
ואם לא די בזה, התבשרו המועמדות
כי חברת אאוטדור גירל תערוך ביניהן תח רות
פנימית, וזו שתדע להתאפר באופן
הנכון והיפה ביותר, תזכה בטיסה ללונדון
וחזרה, כולל אירוח מלא מטעם החברה.
חברת־הקוסמטיקה דאגה גם שלא לקפח
את הנשים שתבואנה לחזות במופעים. כל
אחת מהן תקבל במתנה מוצר קוסמטי
אמיתי, לא דוגמה, לא מוצר מיניאטורי,
כי-אם מוצר שניתן לרוכשו בחנויות.
ואם כל זה לא מבטיח להביא רעננות,
נעורים, יופי ושימחת-חיים של קייץ, אז מה
כן י

טי ס ה
ל אירופ ה

אאומדור וירל.

למועמדות הסופיות בתחרות הותאם איפור אישי על־ידי
יועצת היופי יהודית חלוץ, שנעזרה במאפרות של חברת
חלס

חהוו שחחחוח

התאחרו

ר הזז־וזוו ח

רהזוות

הראוווווה

ר חיי הו

* 6זוכה כתואר הנכסף מובטחת
/טיסה חלוך־ושוב לאירופה, כולל
אירוח מלא, מתנת חברית אולומפיק. אולם
גם אלה שלא תזכינה, ייצא הפסדן בשכרן :
כל אחת מהבנות תקבל מערכת ביגדי־ים
ו חוח ב שווי של אלו! ל״י. תחוו! .דזרדת

המועמדת
חנה
סולומון אחרי יום גדוש בחוויות של איפור,
מדידת ביגדי־יס, וצילומים, תופסת מנו־

הכל בכל ביריד הגדול
לראות לבלות וליהנות -
מאות תצוגות ואלפי מוצרים לבית ולמשפחה.
ריהוט ועיצוב פנים -שטיחים 11701״ קיר -טקס טיל הלב שה
ואופנה -אביזר׳ מטבחוא מב טיה -אלקטרוניקה בי דו רי ת -ב לי
נגינה ותקליטים -חי מו ם וקירור -בישול ו מ או ר -בני ה
מתנות וחפצי ח ן -צעצועיםמ חנ או ת וטפורט -קו טמט׳ ק ה -עשה
זאת בעצ מך
ביתני לאומיים של בריטניה וגרמניה. בזאר ב׳ן־לאומי לונה פארק.

פתוח: בכל יום (פרט ליום וי[ ב ש עו ת 00י 7ו 2 ?.00 -
במוצ״ש ־ ע ד חצות.
דמי כניסה: ביום חול 8 -ל״י (לילדים ו חיי לי ם ־ $ל״>[
במוצייש -סו ל׳יי (לחיילים וילדים 8 -ל״׳|
מגרשי חני ה: מול הכניסה הרא שית, במגרשי הדר״ ב -אין וליד
צומת מעוז אביב ־ בני.אפרים.

סעו ליריד בתחבורה הציבורית
או טו בו ס׳ ׳־דן״ 47 2 8מהת חנ ה המרכזי ת דרך כבי ש פ־ת וכבי ש
חיפה,

מקרא :
!! -מגו שי חניה
ו-כניסה ראשית וקופות
-2כניסה וקופות מערב
כ־נויסה וקופות צפון
-4נניסה וקופות מזרח
1־תחנ1ת אוטובוסים

יריד המזרח, חברה לתערוכות בע״מ ת. ד 21075 .תל־אביב ,61210 טלפון 474131

תמרורים

! קשקשת 2026

^ הפעל את דימיונו ונסה למצוא
*יו ד שלמטה כותרת מתאימה, אשר
סביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

נולד • נכד שני לחבר־הכנסת אמנון
לץ ולרעייתו רות, בן בכור לשי ולרות
לין. האב הטרי חוגג את הולדת בנו יחד

עם סיום לימודי־הרפואה, ובכך הוא מצטרף
לאחיו הצעיר, רן, שגם הוא רופא
ואב לבן. האם רות, שכבר סיימה את
לימודיה האקדמאיים. היא מורה בסמינר
אורנים.
נישאו • במילאנו שמואל דוזג־בוים,
בנו של ד״ר טיכור רוזנבוים,
עם מרים זיפר, תושבת העיר. בטקס
בלטו בהיעדרם מכריו הישראליים של
האב, שהיה פעם ידידם של כל המי־ומי
בצמרת הישראלית.

הוענק • לד״ר אלכרטו גגיזון
( )25 הפרס הלאומי הספרדי במדעי הרפואה,
מידי המלך חואן קארלוס, בטכס מייוחד
שנערך בארמון המלכותי במאדריד. הפרס
הוענק למדען הישראלי, חוקר במחלקה
לביולוגיה של התא במכון וייצמן ברחובות,
עבור הישגיו המייוחדים בתחום לימודי
הרפואה באוניברסיטת גרנאדה שבספרד.
ד״ר גביזון, רווק, עלה ארצה לפני שנה
וחצי.
נבחר. לכהן שוב כנשיא איגוד השחקנים
האמריקאיים, למשך שלוש השנים
הבאות, השחקן הישראלי-לשעבר,

תיאודור ביקל.
נחוג. יובל שנים לישי שיבוכסקי,

ראש המועצה המקומית של זיכרון־יעקוב,
שהגיע לתפקיד זה אחרי שהיה במשך
שנים ארוכות נהג וקצין־-ביטחון־ארצי
באגד.
נפטר. פיט ריצ׳ארד, בן 10 שבועות,
בנו של חבר להקת האבניס המתגל־גלות,
הגיטריסט קיט ריצ׳ארד וחברתו
אניטד! פאלנכרג. לזוג שני בנים נוספים.
האב, שידע כי בנו חולה אנוש,
המשיך בסיבוב ההופעות, עד שנתבשר על
מות בנו.
נפטר • ד״ר מורים סייג 59 כימאי
נודע ונשיא הקרן הקיימת לישראל
בארצות־הברית, לאחר ששימש שם קודם-
לכן כנשיא המיזרחי. הוא התמוטט על במה,
לפני אלפי מוזמנים, בעת שעמד למסור
ספר תנ״ך לרעיית הנשיא כטי פורר,
לכבוד חגיגות ה־ 200 שנה לארצות־הברית.
נפטרה. יוכבד סריג 62 אשתו
של אריה סריג (סירקין) ,סגן המנהל הכללי
במישרד־הביטחון. עבדה כמזכירה ב־

!• שלושה
(מבט מלמעלה).

מכסיקאים

נפגשים

אדה גוטמן, רח-
תחכמוני ,3ירושלים
לוופל

• ״כניסות״ של תולעים
עלית.
שלמה חוף, רח׳ יצחק
שדה ,37 חיפה

• הפועל חדרה לבני-יהודה :״נדמה
לי שראיתי את הכוח בסביבה.״

בנימין הרשקוכיץ,
רח׳ גורדון ,13 רחובות

• חיידקים במסננת.

שירידי לוי (בר־אור),

רח׳ אבן־גבירול ,175 תל־אביב

מאוזן נ
. 1בירת הנגב (ר״ת) .2 :פרי הצלף !

יוכבד סריג נפטרה כירה בחברת המשקם, היתד, דמות פעילה
למען שיחרור אסירים ביטחוניים בזמן המנדט
הבריטי ואף פעלה בזמנו לשיחרור
בעלה מהכלא, לאחר שנשפט במישפט
מפורסם הידוע כ״מישפט סירקין־רייכליך,
ובזכות פעולתה לשיחרורו הוא ריצה רק
שליש מעונשו. השאירה אחריה בן, גירעון,
המשרת בצה״ל בדרגת סרן.
נפטד. ששון צמח 80 ממנהיגי
העדה הבבלית בארץ. שימש עד 1950 כציר
בפרלמנט של עיראק, וכאשר התירה הממשלה
העיראקית את העלייה לישראל,
היד, חבר־ד,פרלמנט היחידי שוויתר על
נתינותו העיראקית כדי לעלות לישראל, אף
שרכושו הוחרם. השאיר אחריו מישפחה
עניפה, בתוכה בנו, ד״ר יעקוב צמח.

העולה הזה 2026

.7כלי־קיבול גדול ; .9חולה מחלת־הנפילה
.10 :מכלי השחמת ! .12 מעבד את
הבצק ; .13 מזמר ; .15 כוהן־צדק (ר״ת) !
.16 ילטוש עיניים ניכחו! .17 בהשאלה:
גבר; .18 תייש בלי ״זנב״; .19 מקל־תמיכה
; .21 מחלפי הפה ; .22 מבלה את
הלילה; .23 קידומת הולנדית; .25 כלי-
קיבול ׳לנוזלים ; .28 תבואה ; .29 מושבה
בעמק־הירדן; .30 זז ממקומו; .32 חבורה,
ציבור; .34 בן־אדם; .35 אפם כוחו;
.36 למעלה מכל ספק .39 :אחד ההורים;
.41 אמת; .44 נוכח; .45 עובד־אדמה;
.47 חובר־קישור המשמש בבנייה ; .48 נקי
וטהור; .49 תבלין לקפה; .51 חי קוצני;
.53 בושם מיקראי; .56 בעל־מלאכה בתעשיית
הרהיטים ; .57 אשרה ; .60 מיפעל
רהיטים ישראלי; .61 מפורר לפירורים
זעירים ; .63 נזכר לעיל (ר״ח 64 תהיו
דומים ל .65 ;-מיקווה־מים ענק; .66
מבני נוח ; .67 מתבודד, מתבדל ; .70 מאכלם
של בני-ישראל במידבר; .72 נערה,
אשד, צעירה ; .75 שייך ל 76 תנועת־גלים
קלילה! .78 לא קשה; .79 מחלקי
הפנים ; .80 חומת מים ; .81 מילת־בקשה ;
.83 שנולד קודם זמנו ; .85 צחוק קל מאוד:
• 0נמושה גס־רוח; .87 היה שופט בישראל
(ש״מ 88 בלבד .90 :יחידת התפר;

.91 מילת קריאה ; .92 כשפים אפריקאיים ;
.95 גוף שלישי רבים ; .96 יסוד כימי שאין
בו תכונות מתכת; .97 רך בצאן.

מאונך :

.1סבון; .3שר־החוץ הצ׳כי בתקופת
מסאריק ; .4ירביץ ; .5סוף בלי התחלה ;
.6הירדן הוא כזה ; .8נסיכות בדרום הודו;
,11 אופי, טבע ! .12 יחידה של מטוסים ;
.14 ריבית קצוצה; .15 ממחלות המגיפה;
.20 מילת שלילה; .21 רוך, נועם; .24
מאור קטן; .26 אף; .27 הווה, קיים;
.28 כתבה את ״האדמה הטובה״ (ש״מ);
.29 משהו ; .30 הבי 32 מעמסה ; .33
חם מאד; .37 ציפור ציבעונית נאה; .38
אלוהות; .39 מילת ברירה; .40 קוסם;
.42 ממלא־מקום (ר״ת); .43 שכונה ליד
תל־אביב; .45 ביחד; .46 חרדה גדולה;
.48 פקודה; .50 בהשאלה: מרכז; .51
חצר לאיחסון עצים; .52 הצילו, הושיעו;
.54 פרדדנוי ! .55 רעש ; .58 מטבע יפאני ;
.59 זיכרונדלברכה (ר״ת); .62 זכר בעי-
זים; .64 דקל; .68 גיצים; .69 נהר
באפריקה; .70 בגד־שרד; .71 מילת-
זירוז .73 :בו^ת־משא בטיבט; .74 מין
גבינה ״צהובה״ .76 :הבל; .77 מילת
הסכמה ; .79 מין אבן יקרה ; .80 ארץ
זרה ; .82 מכלי הבנאי ; .84 רכונה ! .89
שר בממשלת ישראל (ש״מ) .90 :פנים;
.93 סופו של יום .94 :אמונה.

ן עבור חתלתולינו החמודים
! אגודת צער בעלי חיים

רחוב סלמח ,30 יפו.,
טל.827621 .

עוסק נבבד־

מה עליך לדעת

במס ערך מוסף

מ־ 1ביולי מופעל מס ערך מוסף, בשיעור .870 לטובתן, הבטח רישומך
כעוסק, ודאג לקבל אישור על כף. דרוש ״חשבונית־מס״ על כל
קניותיך. שים לב כי רק עוסק מורשה, רשאי להוציא ״חשבונית־מס״
כיצד תנהג עם הפעלת מם־ערך מוסף מה־ 1ביולי?
א. תשלום המס
עם הטלת מס ערך מוסף, יווסף המס על מחיר כל המוצרים הנמכרים,
והשירותים הניתנים, פרט לפירות וירקות טריים. תשלום המס ייעשה
על־ידי דיווח ותשלום של המס שגבית מן הלקוחות — והעברתו לאוצר.
בעת הדיווח התקופתי לצורך תשלום המם לאוצר, הינך זכאי להפחית
מהמס שאתה משלם, את המס שספקים גבו ממך, אם בידך ״חשבונית
מס״ על אותו המס.

ב. קביעת המחיר
קביעת המחיר ללקוחות יכולה להיעשות בשתי דרכים; אם אתה מוכר
בקימעונאות, תוכל להשאיר את המחיר לפני הטלת המם, ולהוסיף על
סך כל החשבון בקופה, את סכום המס.
אפשרות שניה היא: כי הפריטים בחנות, יהיו במחיר כולל מס. במקרה
זה, בעת הדיווח התקופתי עליך להפריד בין המחיר בלי מס, לבין המס.
עוסק

זכור!

החוק מטיל עליך חובה לציין באופן בולט במקום עיסקך אם המחירים
כוללים מס, או המס יווסף בקופה.

רכישות מספקים — ניכוי מס
כאמור, זכותך לנכות מהמס שגבית מלקוחותיו, בעת הדו״ח התקופתי,
את המס שספקים חייבו אותך. זכות זו תינתן רק אם הספק הינו ״עוסק
מורשה״ והוציא לך ״חשבונית מס״.

ד. מיהר,,עוסק מורשה״?
זה שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 350 אלף ל״י, ובעיסקו
יותר משני מועסקים (כולל הוא עצמו) יחשב כ״עוסק מורשה״ .בעלי
מקצועות חופשיים (עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים וכו׳) ,יירשמו
כ״עוסק מורשה״ בלי קשר למחזור המכירות והשירותים שהם נותנים,
ומספר המועסקים. רק מי שנרשם ביוזמתו, ובידו תעודת רישום שהוצאה
על־ידי מנהל המכס והבלו, יחשב כ״עוסק מורשה״.
עוסק אחר שאינו ממלא את התנאים האמורים, וברצונו להיות ״עוסק
מורשה״ ,יפנה לתחנת המכס והבלו הקרובה, ושם יקבל פרטים בדבר
הדרך לקבל מעמד של ״עוסק מורשה״.

ה מי שאינו,,עוסק מורשה״?
מי שלא נרשם מיזמתו כדין, או מי שנרשם אולם אינו ממלא את התנאים
לקבלת מעמד של ״עוסק מורשה״ ,הינו ״עוסק זעיר״ .כמו־כן, הבנקים,
חברות הביטוח ומוסדות ללא כוונת רווח כגון: עיריות, מוסדות של
המדינה, קופת־חולים, ארגוני צדקה, סעד, בריאות וכד. כל אלה לא
יהיו עוסקים מורשים ולכן לא יהיו רשאים להוציא ״חשבונית מס״.

מהי,,חשבוניתמס״?
״חשבונית מס״ הינו חשבון מכירה המקובל בעסקים, הכולל פרטים
נוספים :
. 1כותרת המודיעה כי המדובר ב״חשבונית מם״.
.2רישום כי מוציא החשבונית הינו ״עוסק מורשה״ ומספרו.
.3רישום נפרד של המחיר בלי מם, והמס עצמו.
.4חתימת ה״עוסק המורשה״ ,או אדם מטעמו.

.5שם הקונה.
.6רישום המלה ״מקור״ על מקור החשבונית הנמסר לקונה.
עוסק שים לב !
אם בידך מלאי של חשבוניות, ואתה זכאי להוציא ״חשבונית מס״ ,תוכל
עד ל־ 1.4.77 להוסיף את הפרטים הנדרשים בחותמת.

ז, איזה פנקסי חשבונות — עליר לנהל
לצורר מס עיר מוסף?
ניהול הפנקסים הנדרש לעניו מס הכנסה, ישמש גם לצורך מס ערך
מוסף. בניהול פנקסים זה, יווספו כמה פרטים המיוחדים למס ערך מוסף,
כגון :״חשבונית מס״ ורישומי המס שנגבה על־ידך מהצרכנים והמס
שהספקים גבו ממך.

ח. כיצד תשלם את המס לאוצר?
אחת לחודשיים, עד ל־ 15 לחודש, עליך לדווח בטופס שיומצא לך ואשר
ניתן גם לקבלו בכל תחנות המכס והבלו. בטופס הדיווח יש לכלול את
הפרטים הבאים:
.1סך המכירות והשירותים שנתת — כולל מכירת נכסים קבועים,
ציוד ומקרקעין (במחירים שאינם כוללים מס).
2המס הנובע מסך־הכל המכירות האמור.
.3המם המותר לניכוי, כלומר: מס ערך מוסף הנקוב ב״חשבונית המס״
שברשותך, ומס ערך מוסף ששילמת על טובין שרכשת. את ההפרש
שבין סכום המס על המכירות, למס המותר לניכוי, עליך להפקיד
בבנק, לחשבון האוצר, ושם גם תמסור את טופס הדיווח.

ט כיצד משלמים את המס על מכירות ושירותים
שהחלו בהם לפני תחילת החוק?

לגבי סחורות:
הסחורות שנמסרו לקונה לפני תחילת המם, אין חובה לשלם עליהן
מם, אפילו אם המחיר ישתלם לאחר תחילת החוק. סחורות שטרם
נמסרו, חלות עליהן החובות שבחוק.

לגבי שירותים :
שירותים שטרם נסתיימו ועד תחילת החוק (כגון: ריפוי שיניים,
עבודות צביעה, שטרם נסתיימו וכד) ,חובת המס היא על אותו
הסכום שטרם שולם עד תחילת החוק.
עוסק אנו תקווה כי תעשה את כל הסידורים המתאימים בעיסקך, כדי שתוכל
לשרת כראוי את לקוחותיך, ולשלם את המס כנדרש.

עוסק, זכור!
המס שתהיה חייב בו הינו המס שגבית מלקוחותיך. על כן, בהתאם
להוראות החוק, יינקטו אמצעים חריפים כנגד אותם עוסקים שלא יגישו
דו״חות ולא ישלמו את המם בזמן.
אם נתעוררו אצלך שאלות לגבי המס, אל תהסס מלפנות לאחת מלשכות
הייעוץ וההדרכה למס ערך מוסף, בלשכות אלו תוכל גם לקבל חוברת
הסבר וטפסים הדרושים לך.

העולם הזה 2026

במדינה
ת ל־ א בי ב
המפונים ישלמו
מסוגים זועמים טוענים,
כי חכדת ״חלכויש״
מעכבת את דירותיהם המושלמות
עד ליום החלת מ 8״עדך מו6ן?
״נעלה על באריקאדות ! לא ניתן לעשירים
להתעשר עוד יותר על חשבוננו!
נשבות ונפגין, אם יהיה צורך בכך!״
הצהרות־זעם בסימון זה מושמעות בשבו!
עות האחרונים במישרדי חברת־הבנייה
חלמיש שבשדרות ירושלים ביפו. משמיעים
אותן בני מישפחות משכונות יפואיות,
שהיו אמורות להתפנות עוד בתחילת שנה.
ן זו, על־פי החלטת עיריית תל־אביב—יפו.
מי ישלם מס־ערך־־מום ף? .דוברן
של אותן מישפחות, אשר מיימון, המתגורר
[ בגיבעת־עלייה ביפו, הסביר את חששות
המפונים :״מדובר ביותר מחמש־מאות
מישפחות, המתגוררות ביפו, אשר שילמו
עד עכשיו דמי-שכירות חודשיים לחברת
עמידר. לפני שנה הוחלט לפנות אותנו
| מיפו. לי, למשל, הוצעה דירה בבית משותף
בסלמה ד. שילמתי פיקדון. את השאר
הייתי אמור לשלם במשכנתה, וחברת
! עמידו שילמה לחלמיש 70׳ 35 מערך הדירות.
״הבטיחו לנו שניכנס לדירות בחודש
מארס השנה. עכשיו כבר חודש יוני אבל

דוכר מיימון
״לא נהיח פראיירים ! ׳
חברת חלמיש עדיין לא ערכה את החוזה
איתנו. אפילו לא נערכה עוד ההגרלה,
שצריכה לקבוע מי יקבל איזו דירה. הדירות
בסלמה ו׳ כבר גמורות מזמן. אבל
חברת חלמיש רוצה למסור לנו את המפ!
תחות
רק אחרי שיוטל מס-ערך-מוסף,
בחודש יולי.
״זה לא הוגן שאנחנו נשלם מס־ערך-
מוסף על רווחים שחלמיש עשתה מהדירות.
לכן קיימת התמרמרות, בין מישפחות
המפונים. בשבילנו, פירוש תשלום מסערן~מום
ף יהיה התחייבות לשלם משכנתה
4כל החיים. על זה נילחם בעיריית תל-אביב
ובחברת חלמיש.״
ההעדפות היו מוטעות. מנכ״ל חברת
חלמיש, פינחס פרבר, הסביר, כי המפו נים
נתונים בבהלה מייותרת .״נתנו הערכה
שנגמור את הדירות בבלמה ו׳ במארס.
ההערכה היתד. מוטעית. אנחנו אומנם
גמרנו את בניית הדירות, אבל היו בעיות
עם עיריית תל־אביב, שהיתר. צריכה לחבר
אותן לרשת המים, החשמל והביוב. את
עבודות החיבור האלה התחילו רק לפני
זמן קצר.
״אשר עם הטענה שאיכלום הדירות
מתעכב, במגמה שהמפונים עצמם ישלמו
* את מס־ערך־מוסף, אין לד. בסים. שום
מפונה לא נדרש, ולא יידרש, לשלם מס-
ערך-מום ף. בקרוב תיערך ההגרלה, ייחתמו
החוזים, והמפונים ייכנסו לדירות החדשות.״
תשובת המנכ״ל לא הרגיעה את מיש-
פחות המפונים .״באחד ביולי הם מתכוונים
להעלות את המשכנתאות שלנו. לפני שיוטל
מם-ערך-מוסף הם לא יערכו בכלל את
העולס הזה 2026

החוזה איתנו,״ חם אומרים בביטחון גמור.
ובינתיים גועשות הרוחות בגיבעת־עלייה,
ויש כבר המדברים על ״הפגנות נוסח
שכונת התיקווה.״ ״לא נהיה פראיירים של
חלמיש !״ הכריז אשר מיימון.

רק 24.00ל
מיעוטים הקרב עד הסטודנטים

׳261ו1,ט81ו/1/10

הערביים

קרם לחות
מעולה לכל גיל.

דק״ח ומצ6ן מנהלים
מילחמה על
הסטודנטים הערכיים
״מי בעד פרישה מאגודת הסטודנטים —
ומי נגד?״ זוהי השאלה הבוערת, המטרידה
כל סטודנט ערבי בקמפוס של האוניברסיטה
העיברית בירושלים בשבוע האחרון.
שאלה
זו התעוררה בעיקבות מחלוקת
חריפה בין הסטודנטים הערביים לבין עצמם,
על רקע הצעה לפרוש מאגודת־הסטו*
דנטים, לאות־מחאה. ההצעה, שהובאה לפני
ועד הסטודנטים הערביים בירושלים,
הועלתה על רקע ההתנגשויות בין הסטודנטים
הערביים ותומכיהם אנשי קמפוס
לבין הסטודנטים היהודיים, שאירעו לפני
שבועות אחדים באוניברסיטה( .אלות־גומי
בדשא״ ,העולס הזה .)2021

״מצפן

ואוואנגארד

מסיתים.״

שבועיים בלבד לאחר הבחירות לאגודת הסטודנטים
בירושלים, שבהן זכתה הרשימה
היהודית־ערבית, קמפוס, במיספר קולות
מרשים 850 ורק על חודם של חמישים
קולות לא גברה על רשימת הליכוד,
קסטל — ימים ספורים לפני סיום הלימו דים
והבחינות, החלה התסיסה בין הסטודנטים
הערביים פורצת החוצה.
את מהלך האירועים שהביאו להצעת־ההחלטה
על פרישת הסטודנטים הערביים
מאגודת הסטודנטים הסביר סטודנט, המעורה
בענייני ועד הסטודנטים הערביים:
״הסטודנטים הערביים היו, מאז־ומתמיד,
נתונים בין רק״ח, המקובלת כמתונה בין
הערבים בקמפוס, לבין קבוצות שמאלניות
קיצוניות, כמו אוואנגארד ומצפן־ירושלים.
״אחרי התנגשות־הדמים על הדשא ב-
גיבעת־רם, החלו אנשי מצפן מרימים קולם
כדי למשוך את הסטודנטים הערביים לפרישה
מאגודת הסטודנטים, ולהחזרת פינקסי־החבר.
הם הצליחו למשוך לצידם אנשי-
ועד אחדים בראשות ריאד מפלחי, ראש
ועד הסטודנטים הערביים, שכינסו בשבוע
שעבר ועד זה אשר החליט, באופן בלתי־חוקי,
לפרוש מן האגודה. בלחץ תומכי
רק״ח, ברשות סוהל דיאב, חבר הוועדה,
שקראו למתינות והיו נגד נקיטת רו״
בוקאציות, כונסה בסוף השבוע אסיפה של
כל 500 הסטודנטים הערביים בירושלים.
התברר, שבעצם רוב הסטודנטים הערביים
היו נגד פרישה.״
האם ייכחד ועד חדש ד לדיברי
סטודנטים ערביים, כוונתם של אנשי
מצפן ואוואנגארד היא להביא לפילוג
בין הערבים .״להם נוח יותר להתהדר
במלבוש של יהודים־ערביים. הם התקנאו
מאז־ומתמיד בקמפוס וניסו להסית אותה
לקיצניות. ההזדמנות שלהם הגיעה אחרי
התקרית בגיבעת־רם,״ מסביר סטודנט
ערבי, איש רק״ח.
מן הצד השני של המלחציים לוחצים
את הסטודנטים הערביים אנשי רק״ח.
״למעשה,״ טען סטודנט ערבי, מראשי ועד
הסטודנטים הערביים בירושלים ,״גם רק״ח
מנסים לעשות הון פוליטי מהסטודנטים הערביים.
מה שלא השכיל ועד הסטודנטים
הערביים לעשות הוא לשמור על האיזון
הדק שהיה קיים בו, בזכות המיסגרת של
קמפוס, בין רק״ח והשמאלנים הקיצוניים.״
מילחמות הצדדים. אחרי אסיפת הסטודנטים
הערביים, שבה הוחלט ״שלא לפרוש
מאגודת־הסטודנטים, הוגשה על־ידי
חברי הוועד, התומכים בפרישה, הצעת אי-
אמון בוועד הנוכחי. בימים הקרובים, עוד
לפני תום שנת הלימודים, תתכנס מחדש
אסיפת הסטודנטים הערביים, והיא שתכריע.
האפשרויות
הקיימות: פרישת חלק מהסטודנטים
הערביים תומכי מצפן מאגודת
הסטודנטים והקמת ועד־סטודנטים ערבי
חדש, שיהיה בראשות תומכי רק״ח, או
(המשך בעמוד )54

0 1 1 1 :0 1 0 0 1 • 0 1 1 1

1־ 01310100!׳ 011 מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בב־״/״50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה

מ פי צי ם: ה ל טי ס בט־־מ טל׳ 255763־ 0 4 -6 6 5 5 0 5 .0 3
ופשד חברת קל מציעה לכם א ת כל
תענוגות מועדון הסלע ה אדו ם באילת,
ב הנחו ת גדולות, במשך החוד שי ם
יוני ויולי. אוכל מפתה, גבינות ויין
חופשי בכל ארוחה, בידור, צחוק,
הצגות ותצוגות, ספורט, שייט, ס קי,
דייג וצלילה.
החגיגה בעיצומה — בואו והצטרפו !
פ ר טי ם ו הז מנ ת מ קו מו ת :

ק ל ־ שרות* נוסע!

תל־אביב, רחוב גורדון , 28 טלפון 222042
( 24 שעות ביממה)
רמת־גן, רחוב ביאליק ,56 טלפון 731773
ירושלים, רחוב המלך ג׳ורג׳ ,23 טלפון 228258
באר־שבע, רחוב החלוץ ,112 טלפון 30003
ובמלון הסלע האדום אילת, טלפון 3171־059

הטעם ה סי פ רו תי של רבין
עלדויד בן־ גוריון

ארץ־ישראל הש ל מה

מחזה של עמוס קינן

ה כו תרת הנאצי ת של

העירי יה כמו־־לשלגראפומנים

עמוסקינן

יצחק רביו

600

רבין מעודד אידיש

בחודש אוגוסט עומד להיערך בירושלים כינוס עולמי של סופרי־אידיש, בהשתתפות
הסופרים יצחק בשביס־זינגר וחיים גראדה, העומדים להגיע מארצות־הברית (שעה
שספק אם משורר חשוב כאהרון וארגלים יוזמן לכינוס מברית־המועצות) .מטרת הכינוס
היא לעסוק בדימום קרנה של סיפרות־האידיש בעולם. במהלך הכינוס יחולקו מענקי
ראש־הממשלה לעידוד כתיבת יצירות באידיש.
גישתו של ראש־הממשלה, יצחק רבין, בתקופה האחרונה, לסיפרות ולתרבות, היא
מפתיעה. מצד אחד הוא טוען שהמורים לא הגיעו להישגיהם של אנשי־הצבא. הוא
מקים ׳ועדה לשילוב תושבי ישראל הערביים. ואז הוא מחלק מענקי עידוד־יצירה
באידיש, ולא בערבית.
סיפרות־האידיש אינה זקוקה לעידודו של יצחק רבין. היא היתר, מעולה לפניו,
ומן הסתם תהיה מעולה גם אחריו. רבין, שחשף לאחרונה בציבור את טעמו הסיפרותי
וציין לשבח ספר שירי־מלחמה נלוזים של עמום אטינגר, מצפה מן הסתם לטפח
דור סופרי־אידיש, שיכתבו אשפד־סיפרותית דומה לזו של עמוס אטינגר, וכמה
מניפלי סיפרות־הפלמ״ח ד,לוגמים לעיתים ברנדי במחיצתו של ראש־הממשלה.
אלא שאליה וקוץ בה, מישוררי וסופרי־האידיש למיניהם העם אנארכיסטים מטיבעם
ופורקי־עול. גם שירתם פורקת־עול ועצמאית, והיא עלולה לשבור את מפרקתו
הסיפרותית המדומה של ראש־ד,ממשלה.
מכל מקום, ראש־הממשלה מבזה את המורים, ולא את המערכת אשר מפעילה
אותם. הוא מתעלם מקיומם של סופרים ערביים בישראל. הוא מרומם את עמוס
אטינגר, וחש עצמו פטרון לסיפרות־האידיש ״של המחר. האם רוצה רבין להגביה
את חומות הגיטדהתרבותי שהקימו קודמיו?

״פרוזה״
בנוף התרבותי בישראל, העמום כיתבי־עת ריקנים, המסובסדים על־ידי המימסד,
העטופים בנייר־כרומו מבריק ומלאי יומרות, גדל לאחרונה גידול־פרא לא־מסובסד,
המופיע אחת בחודש, על נייר־עיתון פשוט, כאשר יחסו לסיפרות הוא תכליתי, וללא
נוצות־טוום דהויות־צבע.
בימים אלה ראה אור גיליון מם׳ 6של הירחון ׳פרוזה. יש בפרוזה שירה עיברית
טובה, ללא שומן אקדמאי, ופזילות לעבר כמה אפיפיורי־שירה שהמליכו־עצמם בתל־אביב
בירת־השירה. למשל, השיר ״קין״ מאת אשר רייך, שבו כתוב בין השאר :
״...שניו על ניצחו דולק כגורלו /ודם אחיו עוד גידיו וכתובת״קרקע /צעקה
ארוכה בייסורי הדרן / .כה ערירי וסהרורי האיש קיו /הילד וחי כניצורע בפרא
עוונו /נע ונד בארץ עם עיני בצורת

זוהי שירה מודרנית פשוטה, ללא יומרות, עם דימויים בעלי אחיזה במציאות.
בגליון זה ניתן למצוא את *שיריו של דויד אבידן, שעוררו שערוריה ב״ערב
עכשיו״ ,שנערך לפני כחודש בצוותא. במחזור־השירים עשר תישדורות מלוויין־ריגול
מתברר שלסיגנונו הלשוני רב־העוצמה טרם קמו יורשים, והוא כותב :
״אדוני אלוהינו אתה ידעת /שאנחנו לא יודעים דבר וחצי דבר /עשה לנו נס
עכשיו שנדע בל מה שידעת /כל מה שתדע בל מה שתחשוב בל מה שתרגיש /עשה
לנו נס עכשיו שנובל לעשות ניסים /למען עצמנו ולמען זולתנו ולמען אדוני אלוהינו /
ואל תגביל אדוני אלוהינו את אפשרויותינו /יותר מאשר הגבלת את אפשרויויייד /
ותן לנו עולם קטן משלנו /שנברא אותו בשישה ימים ולא ננוח /ביום השביעי יותר
משביעית היום /ואל תרחם עלינו אדוני אלוהינו /רחם על הקטנים ועל השוטים /
רחם על העמים ועל הארצות /ותן לנו כוח להיות אנחנו ע צ מנו

במרכז גיליון פרוזה מצוי הטכסט המלא של האריה, מחזה מאת עמוס קינן. מחזה
בעל היסטוריה עצובה, הפורשת אך מעט מדלותם של חיי־הרוח במדינה.

— !1 1 50

עיתון

יוליוסשטרייכר

אשררייך

האריה, שנכתב במחצית שנות ה־ / 50 בעיברית, טרם זכה בהצגה של ממש
בארץ, וזאת למרות שהוצג בכחצי־תריסר ארצות. נוסחו המלא פורסם בלטר נובאל
של מורים נאדו בצרפתית, וכן באנגלית, באיטלקית ובפולנית. בצד מחזהו של קינן
מצוי מאמרו של גידעון עופרת על המחזה, שבו הוא כותב :״בהאריה, האשד, היא
גם האם וגם המתמסרת לאקט המיני. האשד, היא הורתו של התינוק — שהוא דמות
המנהיג הלאומי במחזה — אך היא גם הנענית לפיתוי המיני של המנהיג ושל הנהג
בשתי סצינות שונות.״ ובמקום אחר כותב עופרת במאמרו בהאריה קיימת עדיין
בחוזקה ההערצה לבן־ג׳וריון, האריה (שהוא התינוק) וכל אקט העזיבה מלווה במשבר

על־ידי פירסום מחזהו של קינן, קיימו עורכי פרוזה צדק היסטורי כלפי החשוב
והמקורי שבמחזאים הישראליים. עכשיו מקננת תיקווה, שפרנסי התיאטרון הציבורי
בארץ ימצאו מנוחה מקריאת פינטר־אלבי־מילר וכד, על־מנת לקרוא את מחזהו של
קינן, ואולי אפילו כדי להצדיק את קיומם ולהציג את המחזה הזה.
כן מתפרסם בגיליון זה סיפור מאת יוסף מונדי, המעלה כמה סימני־ישאלה לעבד
הפרוזאיקאים המיקצועיים של הסיפרות העיברית העכשווית — שאלות המתמקדות
בערך הפרוזה שלהם.
בפרוזה. מצויות גם יצירות של יוצרים צעירים ובלתי־מוכרים, דבר המעיד על
פתיחות עורכיו. בכלל, עיתון לסיפרות שהצליח בשני גיליונות להביא מיצירות
פינחס שדה, יונתן דטוש, יונה וולד, דויד אבידן, יוסף מונדי, אביגדור המאירי,
עמום קינן וגבריאל מוקד, עיתון כזה הוא יצגני ביותר לגבי הסיפרות העברית.

נאדות באוזני המסקר

י סי

14 מענקים להוצאה־לאור הוענקו על־ידי קרן תל־אביב לסיפרות ולאמנות. בין
מקבלי המענקים ש. שלום (שיר לפקיד נזדינת־ישראל) ; כנימי] גלאי (סדום סיטי) ;
אייל מנד (פנגליש פואטרי); יפה צינם ואחרים. ארבעה מענקי־יצירה שנתיים
הוענקו על-ידי הקרן לחדווה הרכבי, סמי מיכאל, עזר רכין ויורם קניוק •
,מהפיכת חצר׳ התרחשה בין כתלי פאן קלוב הישראלי, ובמהלכה הודחו הסופר אהרון
מגד ועסקן־הסיפורות שמאי גול] ממישלחת, סופרי ישראל׳ לקונגרס פא״ן הקרוב.
במקומם נקבעו חיים תורן וא. כ .יפה לייצג את הסיפרות העיברית בקונגרס.
אמר על מינוי זה מש׳ורר ירושלמי בולט :״חיים תורן ייצג את הסופרים המתים,
ואילו א. ב .יפה יישא את קולם של הסופרים שאינם כותבים״ • 1בעיתון התנועה
למען ארץ־ישראל השלמה, זאת הארץ, הופיעה כותרת הראוייד, לעיתון הנאצי דר
שטירמר של הגאולייטר יוליום שטרייכר. הכותרת ״ערבי נשאר ערבי״ מתנוססת
באותיות של קידוש־לבנה מעל לתרגום השיר ״אפשר לתת שהות, אבל לעולם לא
נשכח״ של ס:מיח אל־קאסם. באותו גיליון מצוי פיזמון בעל הכותרת, החמור׳
מאת המשורר יהושע טן־פי. הפיזמון עוסק בשלמה אכינרי, מנכ״ל מישרד־החוץ.
טן־פי המשורר הוא הכתב הפרלמנטרי של הארץ, שם הוא חותם בפסבדונים
יהושע טירה סופרים רבים, שפתחו ביום ד האחרון את הדף הסיפרותי של
הארץ, שמחו שלא למצוא בו את הכתובת :״עורך: יורם ברונובסקי״ .אלא שלאכזבתם,
יורם כרונובסקי לא פוטר ממישרתו אלא יצא לחופשה, ואת מקומו תפס זמנית
יהושע קבל • אחת הד*,שמצות הגדולות בקריית־ספר נעשתה במוסף הארץ על־ידי
דורון רוזנבלום, וזו הוטחה בד״ד גדעון עופרת, המתמסר ל,אמנות מושגית׳.
רוזנבלום מסיים את מאמרו אך הנה אני רואה אצל גדעון (,מסיבות פרובוקטיביות
רב־חושיות׳) עופרת, כי ביום א׳ הקרוב תיפתח בבית־האמנים בתל־אביב, תערוכה׳
מסוג זה, וכולי ציפיה דרוכה לבאות. סוף־סוף אווכח (ואדווח לכם) אם זוהי בדייה,
או לא — אחת ולתמיד ! (ההכנות לתערוכה בעיצומן: האמנים לשים בצק, מכינים
בקבוקי־חלב, המתגוששים הגרוזינים מחממים את שריריהם, ומישהו אולי מתכונן
להופיע במופע של נאדות, מול אוזנו הכרוייה של המבקר־הדוקטור. למדינתנו הקטנה
י־ש כבר דוקטור לזה, אם לא חוג באוניברסיטה).״ דומה שהתקפה זו לא תעבור
בשתיקה, וצפוייה התכתשות רב־עיתונית בין דורון רוזנבלום לגידעון עופרת.

״אני מעמיד כלפי חוץ יפני בורגני, שעה שאני אנארכיסט בתוכי *
כמורה כדי שלא אצטרך לכתוב בעיתון ולהתחנו לאנשים שאני בז להס...״
א ני עובד

ונודו\

יהודה עמיחי, אחד הבולטים בקרב יוצרי השירה
העיברית החדשה, נולד בגרמניה ב־ .1924 במילחמת־העו־לם
השנייה שירת בבריגדה היהודית, ובמילחמודהעצ־מאות
לחם בחטיבת־הנגב של הפלמ״ח, בוגר האוניברסיטה
העיברית בירושלים.
ספר־שיריו הראשון עכשיו ובימים האחרים הופיע
ב־ . 1955 סיפורי עמיחי ושיריו תורגמו ל־ 20 לשונות.
בשנים האחרונות הוא השתתף בכמה פסטיבלים בינלאומיים
לשירה יחד עם עזרא פאונד, רוברט גרייבס, וג ה.
אודן, ווזנסנסקי, אנה אחמאטובה, אוקטיביו פז, פאבלו
נרודה, אלן גינסברג ואחרים. עמיחי זכ .1בפרס ברנו
לסיפרות (.)1969
לאחרונה ראתה אור מהדורה חדשה של סיפרו לא
מעכשיו, לא מכאן, ובימים אלה עומדת לראות אור מהדד
רה מתוקנת ומלאה של שירים .1948—62 לפני כחודש
ימים זכה עמיחי בפרס ביאליק.
הנה דבריו :
#למדתי עיברית החל בגיל ארבע בגרמניה, בבית
אבי, שהיה מאד דתי. היכרותי הראשונה היתד, עם עיב־רית
של תנ״ך, תפילות, פיוטים וזמירות. אחד המורים
שלי לשולחן־עווך היה סבו של הנרי קיסינג׳ר, זקן
נחמד. שורשים לשוניים אלה שימשו חומר־דלק להתמודדות
הלשונית שלי עם מטבעות־הלשון והערכים
הדתיים. לשון שירי היא, למעשה, המשך התמודדותי עם
אבי. משהו כמו ״אל תסכת למוסר אב״ ,שבו משמשים
בעירבוביה אהבה והתנגדות, בדיאלקטיקה שהיא ידועה
ביותר בסיפרות העיברית. גם התנ״ך מהווה חלק מתוך
חוויותי וחיי בארץ. נופים. מילחמות.
#כל הלילה עלה צבא מן הגילגל /להגיע עד
שדה־חקטל ועד בכלל / .המתים באדמה שכבו בערב
ובשתי / .אני רוצה למות על מיטתי / .עיניהם היו
צרות כבטנק האשנבים / ,אני תמיד מעטים והם רבים/ .
אני מוכרח לענות. הם יכולים לחקור אותי / .אבל
אני רוצה למות על מיטתי / .שמש דום בגיבעון. הוא
מוכן לעמוד נצח / .בשביל להאיר לעורכי קרב ורצח/ .
אולי לא אראה את אשתי / ,אבל אני רוצה למות
על מיטתי / .שימשו! ,גבורתו בשיער ארוך ושחור) ,
את שלי גזזו כשעשוני לגיבור־ /חובה ולימדוני לדרוך
את קשתי / .אני רוצה למות על מיטתי / .ראיתי כי
אפשר לגור ולהסתדר /ולרהט גם לוע אריה, אם אין
מקום אחר / .כבר לא איכפת לי למות ביחידות/ ,
אבל אני רוצה למות על מיטתי.

#באני רוצה למות על מיטתי קיים האדם הבודד.
שאינו רוצה להידרס על־ידי שיטה. כתבתי את
השיר ב־ ,1949 אכשר השתחררתי מצה״ל. רציתי
לקבל דירה שלא קיבלתי, מתוך דירות שהובטחו
בירושלים לחיילים משוחררים. כעבור כמה חודשים התמלאו
הדירות באנשים שלא לחמו ועשו בהן מיסחר, פקי־די־סוכנות
וכד. היות שהייתי במילחמה, בנגב, ביחידה
לוחמת, לא יכולתי לתפוס דירה כאשר כולם תפסו. לקח
לי זמן להבין את העיקרון הזה. וכאשר הבנתי, הלכתי
וכתבתי שאני רוצה למות על מיטתי.
מאז, אין לי שום אשליות. השיר הזה עזר לי להגדיר
את מצבי מהבחינה המחשבתית. למדתי כי כל חברה
מאורגנת היא רעה מיסודה, ואינה יכולה להיות מתוקנת.
השירה עוזרת לי להתגבר על החברה. אין לי עוד אשליות
שחברה קפיטליסטית או קומוניסטית בארץ תביא
טובה לפרט. ייתכן שביסודם מביעים שירי אנארכיזם לא-
תוקפני, שבו אני מעמיד כלפי חוץ פני בורגני, שעה שאני
אנארכיסטי בתוכי.
#דרכי לשירה היתד, הדרגתית. היה לי מחנך
נפלא, ד״ר פינחס בלומנטל, שפקח את עיני לסיפרות
העולם. דרכו הגעתי לסיפרות האנגלית. מאוחר יותר,
בצבא הבריטי, גיליתי את וגה. אודן. השירה שהוא כתב
בשנות ד 30 היא כה אנושית, ועוסקת בפרט הלכוד
במצבים היסטוריים, תוך כדי ספקנות לכל דבר.
גם שגי משוררים גרמניים, אלזה לאסקר־שילר וריי־נר־מאריד,
רילקה, הטביעו בי את חותמם. באוניברסיטה
גיליתי את שירי שמואל הנגיד. פרופסור שירמן חשף לי
אותו, ונתן לי להתבשל על שיריו ביובש רב. שיריו
האכזיסטנציאליסטיים של שמואל הנגיד הפכו האידיאל
הסיפרותי שלי. מהם נטלתי את המרובעים שלי, למרות
תוכנם. המודרני.
#התחלתי לכתוב שירה לקראת סוף מילחמת־העצ־

א ב בו ד ד

מאות. כבר אז גיליתי בעצמי רצון בלתי־מודע לטשטש
את עיקבותי. למשל: מבחינה ביוגראפית אני שייך ל,דור
הפלמ״ח׳ ,מצב המכריח לכתוב על חוויות מסויימות
המשותפות לדור זה, חוויות שאני לא כתבתי עליהן.
בעצם איני שייך ל,דור הפלמ״ח׳ ,ולא לשום דור או
קבוצה־סיפרותית. גם לא לקבוצות של ראשית שנות
ד,־50׳ ,שבמיסגרותיהן פירסמתי לראשונה.
סיפרי עכשיו ובימים האחרים פורסם על חשבוני,
בהוצאת לקראת. הוצאת לקראת, היתד״ בעצם, נתן זך
עצמו, שלקח ממני את השירים שהיו בכתב־יד גרוע,
והביאם אל בית־הדפוס, הגיה ודאג להוצאתם־לאור.
#נתן זך, דויד אבידן, אני ואחרים היינו בראשית
שנות ה־50׳ מיסגרת, ולא קבוצה. לכל אחד מאיתנו היתד,
ביוגראפיה שונה. לא קולקטיבית, כפי שהיה בין, דור
משוררי־הפלמ״ח׳ .כל אחד מאיתנו בא מרובד אחר
ביישוב. צמחנו באווירה אנונימית, ולא היינו בנים לראשוני
ההתיישבות. נתן זך ואני היינו בנים של מהגרים,
שהגיעו ארצה מגרמניה באמצע שנות ה־30׳ .היינו בנים

יהודה עמיחי
יש משורר לכל אסון
של אנשים שהתיישבו בתל־אביב ובירושלים. משהו לגמרי
אנונימי. לא היה בינינו קונסנסוס. לכן, לכל אחד מאיתנו
יש שירה אחרת.
#דרך חיפה נאת. הנמל היה חדש, הילד היה
חדש / .על הבטן שכבת, לא כדי לנשק את אדמת
הקודש / ,אלא מפני יריות .1936 חיילים בריטיים /
חובשי מיגבעות אימפריה גדולה עשויות שעם / ,שליחי
מלכות מתפוררת, פתחו לך את /מלכות חייך החדשה.
,מה שמך 1׳ חיילים /פתחו לך בזרועות קעקע חרות :
דרקון, שדי /אשה וירכיה, סכין ונחש קדמון מתפתל,
שושנה /גדולה ועכוזי נערה. מאז שוקע כתב־ /הקעקע
וציוריו לתוכך פנימה, בלי שייראה /בחוץ. הכתב
הולך ושוקע בחריטה מתמדת וכאב /עד לנישמתך,
שגם היא כתב מגולגל כמו /מזוזה לאורך גופך הפנימי...

(מתוך מסעות בנימין האחרון מטודילה).
#בראשית שנות ה־50׳ היו שני מיבצרים סיפרו-
תיים. האחד של סופרים ותיקים, שהתרכזו מסביב ל מאזניים
וינקו עדיין מביאליק, פיכמן ובני־דורם, ואיש
לא עירער על זכויותיהם. במיבצר השני היו, סופרי
דור־הפלמ״ח׳ ,שהתרכזו מסביב לשבועון משא ולאורלוגין
והתרבות המתקדמת, שבאחוזתם הסיפרותית התנהלה
אווירה תרבותית־סטאליניסטית. ואם להתוודות, הרי אחד
משירי הראשונים (שיר שלא כונס בספר) היה שיר־אבל
למות סטאלין שפורסם בעל המשמר. גם אני הייתי קורבן
של אותה אווירה תרבותית ריאליסטית־סוציאליסטית שהי-
תה אז בארץ — אווירה שהצלחתי להימלט ממנה עוד
בצעדי הראשונים בשירה.
#אחד השירים ששלחתי באותה תקופה למשא הוחזר
לי על־ידי עורכו, אהרון מגד, בתוספת ההערה ״השיר
נראה לי, אבל איני יכול להדפיס אותו. מה יש בוז
יש בו ייאוש!״ בשנות החמישים, כל שיר או סיפור היה

צריך להיות בעל סיום חיובי, עמוס בזיוף רומנטי. מעניין
לראות, שהסופרים שחיו אז בין רומנטיקה מזוייפת לריאליזם
מזוייף, מתבסמים כיום ביצירות מלאות ייאוש
של עצמם.
#על סיפרי הראשון נכתב מעט מאד. למשל, אחד
י.ב. מיכלי, תקף במאמר את מתי מגד ש,העז׳ לכתוב
,ביקורת חיובית׳ על שירי. מיכלי רתח וזעם על שמגד
מחשיב בכלל את שירי כשירה. אבל כמה שנים מאוחר
יותר, כתב אותו י.ב. מיכלי, על אותם שירים עצמם,
כמה הם נפלאים וכיצד הוא גילה אותם.
#אלא שמאז מחצית שנות ד 50 מתרחש תהליך
איטי של השתחררות והשתפרות האווירה התרבותית
בארץ. דומה כי מחסומי־קול, שהוצבו פעם בפני גישות
שיריות חדשניות, נשתחקו, ואינם עוד. ובמשך השנים
נטבעו מיסגרות חדשות, פתוחות יותר.
#למרות הרווחה הרעיונית הקיימת כיום בתרבות,
מסתבר שיש כמה מתמחים סיפרותיים. יש, מומחים־לשו־אה׳
.למשל, כאשר מגיע יום־השואה, מופיעים סופרים מסויי-
מים ברדיו, בטלוויזיה, בטלפון, ברשמקול ובכל מקום. ומייד
אחרי זד. מגיע יום־הזיכרון לחללי־צה״ל. ואז מוציאים
את חיים גורי מתוך הסליק, ולפעמים מצרפים לשיריו כמה
משירי. יש גם מי שדואג שלא לערבב מין בשאינו
מינו. הארץ מלאה במדביקי־תוויות. כך שנוסף לתווית
אווילית של, משורר מילחמד. וזיכרון׳ ,מדביקים לי מדבי-
קי־התוויות תווית של ״משורר-ירושלים״ ,דבר המעלה
בי לעיתים מיאוס וקבס. יש במדביקי-התוויות האלה מן
הטימטום והרישעות.
#עקרונית, איני מתפרנס מכתיבה. ב־ ,1946 כאשר
שוחררתי מן הצבא־הבריטי, יעץ לי ידיד, צייר זקן מעד
לי־גרמניה, הרברט אפלבאום :״רכוש לך מיקצוע, פקיד
או מורה, כדי שכמשורר לא תצטרך לכתוב בעיתון ולהתחנף
לאנשים שאתה בז להם.״ אימצתי את עצתו. לכן
למדתי הוראה. עשר שנים לימדתי בבית־ספר עממי, אחר-
כך בתיכון, וכיום אני מלמד בבית־מידרש־למורים. קיבלתי
עשרות פרסים סיפרותיים. ספרי נמכרים ברבבות,
ולמרות זאת אני שומר על עיקרון העצמאות, שלימדני
הרברט אפלבאום. גם בנסיעות לפסטיבלים בינלאומיים
לשירה, שבהם השתתפתי, לכולם הוזמנתי באורח אישי,
להוציא חצי־נסיעה לאנגליה. כל הנסיעות שולמו על־ידי
ממשלות זרות, אוניברסיטאות.
#איני מוכן להיות ממוסד. כנראה, זו הסיבה שהביאה
אותי לכתוב את הרומן מי יתנני מלון. בספר זה
ניסיתי להרוס את שגי הדברים המקודשים לי ביותר,
את האהבה והשירה, ולעשות מהם צחוק מר, סאטירי,
ולעיתים רשע. נראה שהספר הקדים את התקופה. הוא
עוסק ב,נפולת של נמושות /בישראלים שהתנקזו לתוך
בית־מלון ניו־יורקי. ניסיתי לתאר, מבעד למארג־חייהם
המכוער, כמה היבטים של כיעור בנוף הישראלי האנושי.
כל שניסיתי היה להקים בניו־יורק מין ארץ־ישראל־זוטא,
לפגוע בגאוותנות שקדמה ל,מחדל׳ .הרומן הזה הביא
להתנפלות־רבתי עלי. בין המתנפלים אני זוכר תוכנית-
רדיו, שבה השתתפו, בני־סמכא׳ בסיפרות כשולמית אלוני
ויגאל תומרקין, אשר נרתעו ביותר מן המתירנות המינית
והחברתית שתיארתי בספר, ולחמו בי בפוריטאניות רבה.
#בערב יום־העצמאות 73׳ פירסמתי בהאוץ את
קינות על המתים במילחמה. לא היתה זו נבואה למילחמה
שהתרגשה עלינו כמה חודשים מאוחר יותר. הרי בארץ
הזאת אין צורך לנבא מילחמות. השורות הראשונות
בשיר הן:
״אדון ברינגר שבנו /נפל בתעלה, חפרוה /זרים
בשביל אוניות, לעבור במידבר / ,עובר דרך שער יפו,
לידי / :הוא רזה מאד: איבד /מישקל בנו / .לכן
הוא צל קל בסימטאות /ונאחז בלבי כענפים דקים /
ונגרפים

השורות הללו הביאו את משה שמיר לכתוב שהן הומו-
ריסטיות. קשה לי לצחוק להומור השחור של משה שמיר.
מוזר, אבל הוא מייצג גישה שלילית ושתלטנית בנוף
התרבותי בארץ, אנשים שלא מסוגלים לסבול אדם הכותב
על מה שהוא רוצה לכתוב, ואיך שהוא רוצה לכתוב.
זה חלק מן ההרגלים התרבותיים בארץ, אין לי חלק
בהרגלים הללו. איני אבר מתוך גוף. אני כותב־שירים,
ולא משורר. השירה אינה הדבר הכי חשוב בחיי. מה
שקורה לי בחיים חשוב לי יותר.

לא תארתי לעצמי שניתן להשיג לארץ תחלושת כל-כך טולה. לעת, לשיש
לי, אין זה ענינו של אח אחד חוץ ממני. אני נהנית מפרטיות מלאה, נוחות
והרגשה נפלאה של בטחון עצמי, בך זה מאז שמצאתי את תחבושות נימפה,
ויש לבך שלוש סיבות:

ו. לתח בו ש ת אין אפ שרות תזוז ה
לבל תחבושת נימפה פס המצמיד אותה
לתחתונים הרגילים. בך נשארת
התחבושת יצן בה, מה שמבטיח לר
נוחות מירבית בלי צורך להשתמ ש
בסיבות, חגורות או תחתונים מיוחדים.
. 2הגנה מיוחדה מפני הכ תמה
בתחבושת נימפה ציפוי פלסטי מיוחד המונע הלחמה, המבנה המיוחד של
התחבושת מגביר א ת כושר הספיגה שלה
לכל אורכה ולא רק בנקודה אחת כמו
בתחבושות הרגילות. בזכות הציפוי
המיוחד יש לך הרגשה טובה של בטחון
בימים שאת זקוקה לכך ביותר,
0.3י לו ק נוח ביו תר

— ך ־^ י^צ יפ ו י סרט מונ ע החללזרו״ 3־ — 1פלס טי מיוחד

לאחר שנימפה סיימה את תפקידה קרעי
את התחבושת בקלות לאורכה, השלילי לאסלה והיא תשטך עם המים, דבר
זה׳מעניק לך נוחות ופרטיות מוחלטת,

. 4היג 1לה שיג א ת נימפה?
את נימפה, באריזה קומפקטית של 10 תחבושות,
תוכלי להשיג בבתי-המרקחת, בסופרמרקטים,
בחנויות כל־בו לנקיון ובפרפומריות.

במפה

סופגת את דאגותיך

נימפה -מוצר של סלוואפלסט יצרני מוצרי חבישה רחוב המגשימים, קרית מ טלץ, פ״ת
| 6ז 3ג ! 0-ץ 0ז3

]יההיה >1113 שיה שורה
גיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לפני 25 שנה כדיוק,
הציג כמאמר כסידרה ״נוער מהפש את המחר״ את
חיים טסה, כן ,17 חייל משוחרר, נכה־מילחמה, איש*
אצ״ל לשעכר, כשהוא קרוע כין האתמול המחתרתי
לכין המחר הלא־כרור. כיום 25 ,שנה מאוחר יותר,

משמש חיים טסה כנציגן של שכונות דרום תל־אכים
כמועצת העיר.
כשכועון־חדשות, עסק אחד ממדורי אותו גיליון
כניסיונות־הקרנה שנעשו כארצות־הכרית כמכשירי
טלוויזיה ציכעונית, ככהירות שקרכו, כשוק השחור
שפרח. הישראלים של אותה תקופה רעכו לריח חוץ־
.לארץ, וצוות השבועון הכיא לגיליון זה כתכה מצולמת
על ישראלים המפליגים ל־ 48 שעות לחו״ל —
״יומיים כחוץ־לארץ״ עם הספינה ״גלילה״.
כשער הגיליון מופיעה מרים, שחקנית ה״חיש
טרון״ וה״צ׳יזבטרוך, אשר תמונות רכות שלה תיש
כצו את שער הגיליון הקודם.

״העולם הזה״ 713
התאריך 28.6.51 :

אבן קיבל וודקה מנציג בריה־־מ * האיש שפוץ
01 תת־מיקלע לעסת אינו רוצה להיוח
פסיכי * באדר רוצה וילה ו 1ל הרהכרמל
חבר-עירייה חיים טסה ג , 1951-בשפת-הים של
תל-אביב, תחת כתובת של הארגיו״הצבאי-הלאומי.
העם קליטה המדינה
33 יום לפני הבחירות אינה מורגשת
שום התרגשות. הרמקולים החלו מטרטרים,
כרוזים והאשמות רודפים זה את זה. מתיחות
האזרח: אפס.
אחת הסיבות לכך, ביישוב הוותיק :
הבעיות השנויות־במחלוקת ברורות ביותר,
וכימעט כל האזרחים כבר החליטו בליבם
לאן הם שייכים. התעמולה תשפיע רק
במעט בחוגים אלה.
סיבה שנייד. לריפיון ולאדישות היחסית :
רוב האזרחים הבינו כי גורל הבחירות יוב־רע
על-ידי גורם שאין להם שום שליטה
עליו — העולים החדשים. אמר צעיר מזוקן,
בבית־קפה בתל-אביב :״חשבתי שהמדינה
קולטת עולים. עתה מתברר שהעולים
קולטים את המדינה.״
בוויחח תמורת

7 0 0 0לי ״

״האנגלים מממנים את מערכת-הבחירות
של תנועת־החרות !״ שמועת־זוועה זו הדהימה
את חברי התנועה ואוהדיה, שהכינו
עצמם להטלת פתק הנושא את האות ״ח״
לארגז־הקלפי ביום הבחירות.
הבסיס לשמועה: עיתון־התנועה חרות
מכר את דירת מערכתו לצירות הבריטית
(תמורת 7000 לירות) ,העביר את מערכתו
למצודת זאב, בניין מוסדות התנועה, מול
גן־מאיר.

הכנסת
ק״י־טדפוו משותקי
יחד עם פעולת חקיקה סדירה, שהתבצעה
בפני בית ריק, הספיקה הכנסת הראשונה,
ביום ה־ 43 לפני פיזורה, לסעור בדיון
על חוק חסינות חברי־הכנסת.
כמה חברים, בעיקר מאנשי מסא״י
(שלמה לביא, עדה מימון, מאיר ארגוב)
התנגדו למסור זכויות־יתר (טלפון ללא-
תור. מכוניות במחירים רישמיים, נסיעות-
חינם) וביטחון יתר (אי־ביצוע מאסר, בלא
הסכמת הכנסת) לחברים, הטילו נימה בד-
חנית בדבריהם. אמרה אחות שר־הדתות,
עדה מיימון המפא״יית :״מצטיירת בפני

(תמונה) של 120 חברי־כנסת, שיש להם
זכות־בכורה לשיחות־טלפון, המשתיקים את
כל קווי־הטלפון בארץ.״
אף חששו של בי.ג׳י ,.שזכה בפירסום
רב, כי החסינות עלולה לטפח קיני־ריגול
בבתי החברים, לא היה לעניין. צדק נציג
מפ״ם, ישראל בר־יהודה: אין כוונת
הצעת־החוק להעמיד את חברי־הכנסת מעל
החוק. הכוונה: למנוע מאסר חברי כנסת
על־ידי מתנגדיהם הפוליטיים, באמתלות
פליליות.
איתזנים פקזדח־ה״ום: שלום
אחרי שהתנועה הבינלאומית לממשלה
עולמית (פדרלית) הקיפה שלושים מיליון
חברים, מהם שלושים אלף פעילים, הגיעה
התנועה גם לישראל. מתוך התנגדותה
למילחמה (״פקודת־היום היא שלום!״)
ומתוך תיקווה לאיחוד מיליוני אזרחי־העו־לם
לבניית עולם יותר טוב, הגיעו המייסדים
(וביניהם אנשי־שם כאלברט איינשטיין,
תומם מאן, רוברטו רוסליני) למסקנה כי
הפיתרון הכולל הוא פדרציות מדינות־העולם,
שתנוהל על־ידי פרלמנט עולמי.
כבר אמר דווייט אייזנהאור, והוא מומחה
לעניין, כי ״מילחמה אינה פותרת
דבר.״ עולם אחד יפתור הכל, יבטיח שלום
ולחם, ימנע הישנותם של מיקרים קורי-
אניים (שבהם אשמים, לדעת הפדרליסטים
העולמיים, שני הצדדים גם יחד: הם
אינם מוכנים לוותר, להתפשר, לחיות בעולם
אחד).

העיקר: הקנסות
מדיניות האוצר אינה עומדת בתיאום
מוחלט עם המילחמה בשוק השחור. פקיד-
האוצר, הנכנס למחסן־רהיטים, אינו מתחשב
בזה אם המחיר לרהיט מתאים לצו בהתאם
לחוק מניעת ספסרות. העיקר להדביק
בולי מס־מותרות. הסוחר רוצה לראות
בזה גושפנקה רישמית לחישוביו, אבל
לעיתים קרובות צפוייה לו אכזבה רבה.
הפקחים אינם מתחשבים עם גובה התש לום
של בולי-המותרות, והסוחר נתבע
לדין.
השבוע הוגשה דוגמה נוספת. יודע האוצר
רק מחיר אחד עבור דולרים 35.7 :
גרוש לדולר. כאשר מביאים סחורות, והאו־

צר צריו לגבות מכס, לפי ההוראות החדשות
של האוצר כל דולר הוא 71.4גרוש.
מישפט במקום מוסד. כירו־סנהר
כאשר סיים השופט את הקראת פסק-
הדין נגד אברהם צפתי בבית-הדין־המחו־זי
בחל־אביב !״ולכן אני דן אותך לשנתיים
מאסר,״) היה זה ניצחונו של
הנידון.
20 חודשים אחרי שנאסר בכנסת (ששכנה
במלון סן־רמו) בתל-אביב, נושא תת־מקלע
סטן, לאחר כל המאבק הקשה נגד
הרופאים הפסיכיאטריים, הלך צעיר זה, איש
קיבוץ גזר, לבית־הסוהר במקום לבית חו־לי־רוח.
לכאורה
פעל כאן אך־ורק עניין של
נוהג מישפטי: התביעה אינה יכולה להביא

הוכחות כי הנאשם הוא בלתי־שפוי בדעתו.
דבר זה יכולה לעשות הסניגוריה.
ומשום כך ביטל השופט את עדותם של
חצי־תריסר רופאים, שקבעו כי אברהם
צפתי הוא טיפוס פאראנואי, סובל מ־מאניית־רדיפה
וכיוצא באלה. לפיכך נידון
לשתי שנות מאסר (על נשיאת נשק
והקמת רעש במקום ציבורי, ללא סיבה
מספקת).
צפתי לא הכחיש, במשך החקירות הממושכות
שהתנהלו נגדו, את עובדת נשיאת
הנשק. שיא גם הודה בהקמת רעש
(״נכון, בגללי קם רעש בכנסת, ובאופן
כזה אני גרמתי לרעש״) ואולם להגדרה
״בלי סיבה מספקת״ — לזאת לא הסכים
צפתי. סניגורו הגיש עירעור לבית־המישפט
העליון .״אני מקווה,״ אמר השופט
,״שתשתחרר באינסטנציה הגבוהה יותר
ותהיה אזרח טוב ויעיל.״ לשמע מילים
אלה של השופט השתחווה צפתי, העלה
חיוך רב־הבטחות על פניו המוארכים והשזופים
:״אני מקווה, כבוד השופט.״

אנשים
+כאשר הצליח לבסוף עיתונאי אמריקאי
(כושי) למשוך את (גנראל) דאגלם
מק־ארתור לראיון, גילה הלה אהדה
רבה לגזעים הציבעוניים (שביניהם בילה
את 25 השנים האחרונות) והוסיף, כהערכה
לשירות החיילים הכושיים בצבאותיו, בקריאה
:״יש לי ביקורת חריפה מאד בקשר
לחיילים הכושים ששירתו תחתי: לא שלחו
לי די מהם !״
+לדווייט אייזנהאור* היו דאגות
אחרות: בסיימו סיור (מאכזב) באיזור
מערך כוחותיו באירופה, ביקש הצעות
תגים לחילותיו. בין ההצעות: יונת השלום
(של פיקסו) על רקע של אגרוף חמוש
פלדה! אנדרטת־החירות על רקע מפת
העולם.
+כאשר (הגנראל) עומר כראדדיי,
ראש המטות האמריקאיים, פירסם, השבוע,
את ספר זיכרונותיו, יכלו ללמוד ממנו
הרבה. ציין בראדליי, בין השאר :״32
שנות שירותי בצבא של ימי־שלום לימדוני
שלושה דברים: להתעסק בענייני,
לשמור על לשוני ולמנוע את הופעת שמי
בעיתונות.״
+כאשר ח״כ ד״ר יוחנן כאדר, איש
חרות, דחה את הצעת חוק הערבויות הממשלתיות
למשכנתאות, הסתייע בדוגמה
אישית, במה עלולה להסתיים ערבות ממשלתית,
ואמר :״נניח שיש דירה של
שמונה חדרים על הר הכרמל,״ הפסיק
לרגע, והעיר לעצמו (דרך המיקרופון):
״הלוואי והיתה לי.״
כאשר דיברי-הלעג של באדר הלכו והח־
* שהית אז מפקד כוחות נאט״ו.
״ למעשה איש אחדות־העבודה, שהיי
תה אז חלק ממפ״ם__ .

ריפו, תמהו שני תריסרי הח״כים, הנוכחים
באולם (ראה כנסת) ,על שתיקתם
של ח״כי מפא״י. הסביר עקיכא גוב־ר
ץ :״אני לא אקרא אפילו קריאת־ביניים
אחת. הוא יפסיק את דבריו מרוב שיעמום.״
+לאחר־מכן התקיף ישראל בר־יהודה,
איש מפ״ם את הליקויים ש־בהכנות
לקראת הכנסת השנייה, והוסיף:
״בשורה של משקים קיבלו הודעות (כר־טיסי־בוחר)
לכל המתים, שנרשמו כבעלי
זכות־בחירה לכנסת השנייה.״
* גדולה יותר היתר. אכזבתו של משה
שפירא, שר־הפנים, שמישרדו ממונה על
ביצוע ההכנות לבחירות הכנסת השנייה.
סיבת האכזבה: שמו של שפירא, מנהיג
״הפועל המיזרחי״ ,לא הופיע ברשימת
הבוחרים.
* אולם הפתעה ממשית ציפתה לאזרח
הראשון במדינה: נשיאה, הד״ ר חיים
וייצמן, לא זכה בכרטיס הודעה־לבוחר,
ונאלץ לפנות למישרד־הפגים, הקרייה,
ולבקש כרטיס־בוחר.
* חוברת־התעמולה האחרונה בהוצאת
מרכז מפא״י, המדינה והעם, הכילה חידוש:
במאמרו של ראש הממשלה ומפא״י,
דויד כן־גוריון, הופיעה מילת הקישור
״את״ בכל אותם מקומות שבי.ג׳י. רגיל
להשמיטה.
* שגריר ישראל בוושינגטון, אכא
אכן, ההולך ומחלים ממחלתו, זכה בעי דוד
מוסרי מתאים: יעקכ מאליר[ ,נציג
ברית־המועצות באדם, שלח לחברו היש ראלי
(המשמש מילבד תפקידו כשגריר גם
ראש מישלחת ישראל ליד האדם) אי-
חולי־החלמה, מלווים בארגז בקבוקי־וודקה
וקופסאות קאוויאר__ .