גליון 2029 מתאריך 21 ביולי 1976

שנד 40

.כ״ג תמוז תשל״ו21.7.76 ,

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל*
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ י גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״ם .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

מבחינה זו, לפחות, יש להעולם הזה,
היוצא־לאוד בימי שלישי בשבוע, יתרון
על פני שבועוני־חדשות אחרים בעולם,
למרות הנחיתות הטכנולוגית שלו, הרי
מבחינת הכיסוי העתונאי מדווח העולם הזה
על מאורעות שאירעו יום לפני הופעתו
נדבר שבשיגדה. במקרים המצדיקים זאת,
מסוגל העולם הזה לדווח גם על הדשות
שאירעו ביום הופעת הגיליון.
קל לתאר מה התרחש במעדנות שבועוני־החדשות
בעולם, כאשר נודע להם ביום
הראשון, ה־ 4ביולי, על פשיטת צד,״ל
באנטבה. רוב השבועונים הגדולים היו כבר
בשלבי הדפסה או בהכנה לדפוס. אלא
שאף שבועון המכבד את עצמו לא היה
יכול להמתין שבעה ימים נוספים כדי
לדווח על מה שנראה כבר במבט ראשון
כסיפור העתוגאי של השנה.
דק טבעי הוא שבכל שבועון־הדשות
הגון הידהדה באותו יום ראשון הזעקה;
״עיצרו את המכונות!״ מערכות שלימות
הוזעקו, כדי ללקט כל פירור מידע אפשרי
על המיבצע ולהכין כתביה כלשהי על
האירוע שהסעיר את העולם כולו.
בפעם הזאת שפר גורלנו שלנו, במערכת
העולם הזה. הורגלנו לכך שבדרך כלל,

כאילו להכעיס ובמיתכוון כדי להכשילנו,
מתרחשים מרבית האירועים החשובים
דווקא בימי שלישי בשבוע, ובשעות
שהדפסתו של העולם הזה כבר הסתיימה.
אילו היו מתכנני מיבצע אנטבה בוחרים
את יום הי״וד כיום שלישי דווקא, לא
חייגו תמהים על כך. זה היה רק מחזק
את הנחתנו שצה״ל מתכנן את מיבצעיו
כך, שהעולם הזה לא יוכל לדווח עליהם
במועד. כך, על כל פנים, זה היה בעבר.
•למזלנו בוצעה פשיטת אנטבה במוצאי־שבת,
במועד התואם את לוח־הזמנים של
הופעת העולם הזה. לפיכך נותר לנו מספיק
פנאי לסקר את שבועוני־העולם ולראות
כיצד עמדו הם בפורענות העתונאית שהתרגשה
עליהם, מהסוג שאנו אפונים עליו
כמעט מדי שבוע.

ניקח, למשל, את

שבועון החדשות

האמריקאי טייס.
גיליון הטייס שהופיע ב־ 5ביולי(כשהוא

בחירת מוצאי יום השבת, ה-ג
ביולי, כיום ביצוע פשיטת צה״ל על נמל־התעופה
של אנטבה, היתד! אולי מוצלחת
מבחינה צבאית ומדינית. מזווית־ראייד.
עתונאית, לפחות זו של עורכי שבועוני*
החדשות בעולם, היה מועד זה בבחינת
צרה צרורה.
שנן, במרבית מדינות־העולם יוצאים
שבועזני־החדשות לאור ביום השני בשבוע.
לא במקרה נבחר דווקא יום זה כיום
ההופעה של השבועונים. משך חייו של
שבועון, בניגוד לעתון היומי, הוא שבעה
ימים. היום השני בשבוע מבשר תחילת
שבוע חדש (במו יזם ראשון אצלנו) .זו
הסיבה גם שמרבית שבועתי העולם אינם
נושאים עליהם ת תאריך יום הופעתם,
אלא את תאריך מותם — תאריך היום
שלפני הופעת הגיליון הבא. שבועונים
אחרים נוהגים לציין את משך שבוע חייהם,
12—18 ביולי, למשל.
אלה הס שני עמודי הפתיחה של הכתבה עד
1 0 1 1 0ו 111 * 11| 4 1,1
עבור שבתון היוצא־לאור ביום שני
י 0י11 חטיפת מטוס אייר־פראנם שפורסמו במהדורה
בבוקר או בערב — מה שקורה במוצאי* 1 1 1 1 1 1 .
הראשונה של השבועון הגרמני שטרן ב־ 8ביולי. נראות בהם תמונות של ראשוני המשוח־שבת
וביום ראשון הוא בבחינת חדשות
ררים מקרב חטופי המטוס שהגיעו לפאריס, כשעל פניהם הבעות פלצות וחרדה.
מתות, שאינן זוכות לכיסוי בגיליון של,
בעיקבות פשיטת צה׳׳ל על אנטבה הוחלפה הכתבה כולה במהדורה מייוחדת אחרת.
אותו שבת.

¥?11X1* .

;<**1£אמויי׳1810

שעד ראשוו

המהדורה הראשונה של גיליון מס׳ 29 של
השבועון המערב־גרמני שטרן. כותרת
השער עוסקת במחסור במים באירופה
בעיקבות השרב, כשבתמונת־השער נראית
צעירה עירומה שוטפת עצמה במפל מים.

ך 1 ] 1111 וזהו השער של
המהדורה השנייה
1111 11 * 1* 1י
של גיליון מס׳ 29 של השטרן. במקום
השער הצבעוני שלמעלה, הודפסה תמונת
שחור־לבן שצולמה בעת חורת משוחררי
אנטבה ללוד, כשכותרתה :״השיחרור״.
התמונה צולמה על־ידי שבתאי טל.

חייל קומנדו פצוע

תצלום זה פורסם
על פני שני עמודים
בשטרן, במקום התמונות בגלופה למעלה, שהופיעו באותם עמודים
במהדורה הראשונה של השבועון, אשר הוציא לאור שלוש
מהדורות שונות בשבוע הפשיטה טל אנטבה. בתמונה נראים

חיילי צה״ל מורידים אלונקה עלית שרוע אחד מפצועי צה׳׳ל
שנפצעו בעת הפשיטה, כשחובש מחזיק בקבוק פלסמה מעל ראשו.
הפצוע מורד ממטוס בואינג ולא ממטוס הרקולס, בהם הוחזרו
המשוחררים. לדברי השטרן הועברו הפצועים בניירובי ממטוסי
ההרקולס למטוס הבואינג על מנת לקצר את תהליך הבאתם.

נושא עליו את התאריך של ה־ 12 ביולי)
הכיל כבר שלושה עמודים של דיווח על
מיבצע החילוץ, ובהם ארבע תמונות מפסטיבל
קבלת־הפנים שנערך למשוחררים
בלוד.
קשה לומר שהדיווח של הטייס על
המיבצע באותו גיליון היה מלאכה עתונאית
מבדיקה ומדוייקת, אם להתבטא בלשון
המעטה. אבל קשה גם להאשים את עורכי
הטייס וכתביו על כך. להיפך. לשבחם
ייאמר שהם הצליחו להכליל בכתבתם את
מכסימום הפרטים שפורסמו עד אז ביש ראל,
כולל סמה אי־דיוקים קטבים פה ושם.
והנה, כך הסתבר השבוע, עורכי הטיים
עצמם היו אחוזי התלהבות.ממיבצעם העתות

נאי הזה. באיגרת המו״ל של הטייס1לקוראי
העתון (מדור !מקביל למדור זה) הועלתה
השבוע על נס החריצות העתונאית שאיפ־שרה
לטייס לפרסם את הכתבה בשבוע
שעבר.
כתב המו״ל :״איד ייתכן שזה יהיה
בעתונכם ביום שני בבוקר כשזה קרה
רק !בשבת בלילה השאלה המתעוררת
בכל פעם כשסיפור מאחר־התרחשות מופיע
על דפי הטייס, התעוררה שוב בשבוע
האחרון כש־ 98.50/0מקוראינו קיבלו את
עותקי השבועון עם הכתבה עשינו את

צע אנטבה עצמו. הוא הדפים עמוד שלם
של ציורים, במתכונת הקומיקס, שהסבירו
את שלבי הפעולה השונים. גם בסיפור
המצוייר עצמו נפלו שיבושים שיש בהם
לעורר גיחוך אצל הקורא הישראלי, אבל
מבחינת השבועון הצרפתי לא היה בהם
אסון.
אתגר דומה עמד גם בפני שבועון-
החדשות הגרמני שטרן, שאחרי מות הלייף
האמריקאי, כבש לו מעמד כשבועון־המצולם
הטוב ביותר בעולם. בגיליון השטרן שעמד
להתפרסם אותו שבוע הודפסה כתבה שעס־

0י&קסו
סן ךא< 0יין

מיתסא 40א

2 x 0111511ז!501־! 1.2

121 1(2,]׳311)52021180 קחז 21 00
ז 3ק £0מ2ות ת 0ץ011 14נ 21ז2ק 0

1מ 0ק ׳ז 1׳\.ו 10 )!2 1 0 1מ 3מזו ת ס :10 0

•>*מ 810ז !68 012§25ז 8ז>6נ!11
!33)12מ1מז 01122 /\.

״ישראל מנצחת,״ אומרת הכותרת הצר־
| ל| .7 1 1׳7| 1 1 *1111 7 1 1 *1 \ 1 | 1
פתית שמעל התמונה הפותחת את כתבת־
11 11 1\ #111 111 1111
הענק של השבועון הצרפתי פארי־מאטש על מיבצע אנטבה (שנקרא בשס ״מיבצע פידיוך
על־פי השבועון הצרפתי ).תמונה זו, שפורסמה במיליוני עותקים ברחבי העולס (כולל
בעיתונים ערבים ותוניסייס) לא הותרה לפירסוס בישראל. נראה בה קצין חיליהאוויר
הנושא על חזהו תווית זיהבי בה רשום ״אלוף־מישנה ג. הלוי״ ,כשהוא לוחץ בשיסחה
את ידו של שר־החוץ יגאל אלון כשידו השנייה מורמת כלפי מעלה בהצבעת ניצחון.
לדברי הפארי־מאטש זהו טייס מסוס החרקולם שהנחית את הג׳יפיס של צה״ל בקמפלה,

קוברים את יזין

תמונה זו התפרסמה עם הכותרת הצרפתית
שמתחתיה בשבועון הצרפתי רב־היוקרה פארי־מאטש.
כותרת התמונה אומרת :״משה דיין על קברו של קפטן יגאל ידיך. דיין עומד,
כמובן ליד המצבה שעל קברו של רב־אלוף דויד (״דדך) אלעזר. טכס הקבורה בו
הוא משתתף הוא של סגן־אלוף יהונתן (״יוני״) נתניהו, שנפל בפשיטת צה׳׳ל על אנטבה.
אבל מרוב בהילות ובשל קוצר הזמן התבלבלו היוצרות אצל עורכי השבועון הצרפתי
הנפוץ והס הורידו את רב־אלוף (מיל ).ייגאל ידין בדרגה וגם קברו אותו.

הבלתי אפשרי.״
אילו היתד, רשימת־מערכת מעיז זו מתפרסמת
במדור זה, קרוב לוודאי שהיינו
מקבלים -תגובות :״או, שוב פעם אתם
טופחים לעצמכם על השכם.״ מישהו בטלוויזיה
אולי היד, מעיר על כך גם כן.
אצל האמריקאים זה טבעי ומובן מאליו.
מסתבר גם כי צוות מיוחד של הטייס
תיכנו אפילו לשנות את שער השבועון
ברגע האחרת. השער החדש, שהוקדש
לפשיטת אנטבה, צוייר. אולם כשהתברר
שהדפסתו תיגרום לאיחור נוסף בהפצת
השבועון, נפסל הרעיון. בשבוע בו היה
מיבצע אוגנדה הסיפור העתונאי הגדול
ביותר, הופיע הסייס כשעל שערו ציור
של חיפושית.
לעומת הטייס, נכשל שבועון החדשות ה גדול
של צרפת, הפארי־מאטש. בגיליון
השבוע שלאחר הפשיטה על אנטבה, הוא
לא הצליח להדפיס אפילו ידיעה על מיבצע.
את מד, שהחסיר באותו שבוע, ניסה ר,פארי־מאטש
להשלים לקוראיו שבוע אחר־כך,
בכתבת־ענק, גדושת צילומים וציורים. למ רות
שלרשות מערכת השבועון עמד יותר
משבוע להשלמת הכתבה הופיעו בה אי-
דיוקים וטעויות לרוב, שהם תופעה די
מקובלת בעבודה עתונאית המתבצעת תחת
לחץ.
כך, למשל, פירסם הפארי־מאטש תמונה
של משה דיין ליד קברו של יוני נתגיהו,
כשד,כותרת המלווה אותר, מסבירה כי דיין
מספיד את ״סרן יגאל ידיך. קל לשער
מה היד, מתרחש בארץ אם מישהו היה
מגלה טעות מסוג זה באחת מכתבות העולם
הזה.
לעומת זאת פתר הפאוי־מאטש בדרך
מקורית את בעיית העדר התמונות ממיב־

קה בפרשה. הופיעו בד. צילומים של בני־הערובה
הראשונים, ששוחררו על־ידי
חושפי המטוס וחזרו לפאריס. כאשר נודע
לעורכי השט רן על מיבצע אנטבה, הם
עצרו את מכונות ההדפסה של השבועון,
המתינו לצילומים החדשים שיגיעו מלוד,
עם הסיפור המלא על הפשיטה.
למעשה, הופיע אותו שבוע השטח

ניסו
ה 0 7 1 1 1 *1 1שבועוני־העולס
\ 1 1 1 1 1 -1 1 1 1 - 1 /1 11 1לתאר את פשיטת צה״ל
על נמל־התעופה של אנטבה באמצעות שירטוטיס ומפות. כיוון
שלא היו בידם נתונים מדוייקיס, פירסם כל עיתון תרשיס כיד
הדמיון הטובה על ציירו. במפה מימין, שפורסמה בשבועון הגרמני
שטרן, נראים שלושה מטוסי ההרקולס של צה״ל נוחתים

בשלוש מהדורות שונות, ביגלל מיבצע
אנטבה. במהדורה השניה הוצאה הכתבה
שהוכנה מראש, ובמקומה הוכנסה כתבה
חדשה עם צילומים טריים מלוד. כעבור
כמה שעות הוחלף גם שער השבועון
ונוצרה מהדורה שלישית.
לא יכולנו שלא להתפעל מהעבודה
(המשך בעמוד )6

מכיוון אגם ויקטוריה, כשחניון המיגים האוגאנדים שפוצצו הוא
משמאל למסלול הנחיתה. בתרשים משמאל, שפורסם בשבועון
הצרפתי ל׳אקספרס, נראים ארבעה הרקולסים של צה״ל נוחתים
בשדה, כשמיקום הטרמינל החדש וחניון המיגים האוגאנדים, הוא
בכיוון שונה לחלוטין. אולם שני המירשמים סייעו להבהיר
לקוראים בצורה פלאסטית מה אירע בעת הפשיטה הישראלית.

1 ללקוחות ללא ירט ואחריות, וגורמים
להפסדים כספיים של הלקוח. הרשות
תובעת כי רק יועץ־מורשה יוכל לייעץ
ללקוחות.

המי שטרה נג ד
מור*~הדרר

מי גי נן י ף
מפקד חיל -האוויר
3יטד
ו> 0י 3ח ־ ע, ח 11 אי 0
לראשונה בחגיגות יום חיל־האוויר לא נערכה,
במיסגרת אירועי יום־החיל, מסיבת הכתבים הצבאיים
המסורתית עם מפקד חיל־האוויר, שבה סוקר
המפקד את הישגי החיל בשנה האחרונה ומספר על
משימותיו בעתיד. המסיבה המתוכננת עם הכתבים
הצבאיים, שהיא הזדמנות חד־שנתית למפקד
חיל־האוויר להופיע בפני הציבור, בוטלה השנה
כימעט ברגע האחרון, ביוזמת מפקד חיל־האוויר
האלוף בנימין (״בני״) פלד.

י שיבת סיעת ה מ עי ר
בו טלהב יג ד ל תחונה

המישטרה הכלכלית עורכת בימים אלה מיבצע מקיף
כבגד מורי־הדרך לתיירים.

חוק חדש אוסר על מדריכי התיירים
להחזיק בידם מטכע זר, אולם רכים ממורי־הדרו*
התעלמו מחוק זה, מאחר וחלק ניכר
מהכנסתם הריאלית מבוסם על מכירת
מטכע זר בשוק השחור.
עתה עוצרים שוטרים אוטובוסים של תיירים,
מחפשים בתיקי המדריכים, ואם מוצאים בהם
מטבע זר, מעמידים את המדריו לדין.

*וחמדו הוראות חגי ר ת
חגורות־־־הבטיתות
יש לצפות לכך שבעתיד הלא־רחוק ייאלצו נהגי
ישראל לחגור חגורות־בטיחות בשעת נהיגה,
לא רק בכבישים בינעירוניים אלא גם בתוך הערים
עצמן. כן תחול חובת ההגירה גם על הנוהגים
ברכב מייושן, המשוחררים עתה מהצורך לחגור
חגורות־בטיחות.
הסיבה לכך נעוצה בפסקי־דין שנפסקו לאחרונה
בבתי־מישפט, שבהם הכירו בתי־מישפט בכך שאי־חגירת
חגורת־בטיחות, אפילו בשטח שבו לא חלה
חובת החגירה, מהווה רשלנות התורמת להיפגעות
בתאונה, אם כי בשיעור נמוך של כ׳ס.20€/

כתוצאה מכך עומדות חכרות־־הכיטוח
להכניס סעיף כתנאי ביטוח הנהגים, שעל
פיו יוכרו להם אחוזי־פגיעה נמוכים יותר,
כמיקרה של תאונה, אם לא חגרו חגורות־בטיחות.

שרד־־התתבורה

ישיבת סיעת המערך, שנועדה ליום
השלישי כשבוע שעבר, בוטלה משום
שבאותו ערב השיא הממונה על הכנסות
המדינה, משה נוידרפר, את כתו, בחתונת*
פאר שנערכה כ״גן־האורנים״ בתל-אכיב.

אסור ״בוא רבב
ל א־ תי קג׳

יושב־ראש סיעת המערך, משה ורטמן, נענה
לבקשתו של הממונה על הכנסות המדינה, שביקש
טמנו לבטל את הישיבה, כדי שחברי הסיעה
יוכלו להיענות להזמנתו ולהשתתף בחתונה.
כאשר כמה ח״כים התרעמו על הביטול, הגן
ורטמן על נוידרפר :״הוא מיסכן עכשיו.
כולם עולים עליו. צריך לעזור לו. חוץ מזה,
אומרים שיהיה שם אוכל טוב.״

תוך שנה אחת עומד סישרד״התחבורה
לאסור ייבוא של דגמי־רכב אשר לוח־המכוונים
בהם אינו מרופד.

כחתונת־הפאר השתתפו אלפי אורחים,
למרות שהועלו טענות בי אין זו כדיוק
הדוגמה האישית שהממונה על הכנסות
המדינה צריך לתת לעם בתקופה של
משכר כלכלי.

ה שגריר טון יצא
בח שאי לאמ רי ק ה
שגריר ארצות־הברית בישראל, מאלקולם טון,
יצא בחשאי לוושינגטון.

טון הגיע לישראל לחגיגות העצמאות
האמריקאית, אחרי חופשה ארוכה בארצו.
נסיעתו החשאית חזרה לארצות־הכרית
עוררה גל של ניחושים, אם־בי מקורות
כשגרירות טענו בי הנסיעה היא פרטית.

הבנק׳ ת31 ווי 0
3יטור טא 31
מנהל איגוד הבנקים, ד״ר אשר דולפריו, תבע את
פיטוריו של מנהל רשות־ניירות־הערך, יצחק טאוב,
על מה שהוא מכנה ״ניהול הסתה נגד הבנקים״.

רשות־ניירות־הערך פתחה במערכה נגד
יועצים בנקאיים להשקעות, הנותנים עצות

כן עומד מישרד־התחבורה לתבוע מכל ייבואני־הרכב
כי ברכב שהם מייבאים יותקנו כל תשע נקודות*
הבטיחות שנקבעו על־ידי מדינות השוק המשותף,
כאמצעי בטיחות אלמנטריים במדינות־ד,שוק.׳ ״נקודות
אלה אינן עומדות אומנם בתקני־הבטיחות
האמריקאיים, שהם חמורים הרבה יותר, בעיקבות
מסע־התעמולה של הלוחם למען הבטיחות, ראלף
ניידר, אולם הן גבוהות מהסטנדרטים המקובלים
בכמה מדגמי־הרכב המייובאים עתה לישראל, בגלל
הרשלנות שבה נהג מישרד־התחבורה עד כה.

* ב ל שי ם ח שודים
ב סר סו ר׳ ם וגנבים
שני בלשי היחידה המרכזית של
מישטרת מחוז תל־אכיב נעצרו, כתוך
שבוע אחד, כחשודים בביצוע פשעים
חמורים תוך בדי מילוי תפקידיהם.
השניים הם בלשים של מיפלג•
הסמים. אחד מהם סמל אלכם טי•
פוגרך, החשוד בי חי על דיווחי
יצאנית, גנב סמים ממחסן-הם מים של
היחידה ומכר אותם לנרקומנים. הוא
חשוד בי מבר גם מידע לאנשי העולם
התחתץ על מיבצעים שהמיש
טרה מתכננת נגדם. הבלש השני, סמל
ניל היימן, חשוד בי גנב בספים ותכשיטים
כדירות שכהן ערך חיפושים.
דובר מישטרת מחת ת ׳׳א, הודה כי
השניים הושעו מתפקידם, עד לבירור
הפרשה, אם כי הם לא נעצרו.

יצאנית מא שימה פרקלייט פנסיון סחי ט ה
צעירה תל-אכיבית, הנחשדת על-ידי
המישטרה בניהול כית־כושת בדירתה,
התלוננה בי פרקליטה ניסה לסחוט ממנה
סכום של 5000ל״י, בטענה בי הוא שגרם
לאי־פירסום שמח בעיתונים.
לדיברי היצאנית איים פרקליטה, שאם לא תשלם לו
את הסכום הנדרש, הוא יגרום לכך שבעתיד ידווחו
העיתונים על מישפטה, תוך איזכור שמה. הצעירה
טוענת כי הפרקליט לא עשה דבר למניעת הפירסום,
ורק תודות למאמציה האישיים — לא פורסם שמה
עד כה.

אדוזוג, מא שים
א ס ריבג״ן
לאחר הסולחה בין יושב־ראש הנהלת הסוכנות

בפרשת אנ טבה
אל תוך הפרשה ההרואית של ״מיבצע
יונתן׳׳ השתרבבה גם פרשה רומני
ישראלי, שהודיע לאשתו כי הוא יוצא
לשירות־מילואיב
*ים ממושך.
הסופר האמריקאי ויליאם (,״כילי״)
סטיוונסון, הכותב את הגידם::ה האט•
משחררי ה חטופים ׳,כמיס גרת ישיירו^•
המילואים שלו. ל
לאשה בכד למחרת החטיאה כי בעלו!
היה יחד עם מזכירתו בץ חטונ יופי המטוס. הדבר הסתבר כאשר
מישפחות׳החטופים ייצר קשר עם י>1ל
מישפחות נוסעי המטוס
היהודית, יוסף אלמוגי, לבין גיזבר הסוכנות,
אריה דולצ׳ין, מפנה עתה אלמוגי את חיציו לעבר
משה ריבלץ, מנכ״ל הסוכנות היהודית,

אלמוגי טוען כי ריבלין הסית אותו נגד
דולצ׳ין וגרם בכך לקרע כין השניים,
שהביא, לדבריו שלו עצמו, נזק רב לסוכנות
היהודית.

י ונ היהב
עוורו של יעקוב׳
יונה יהב עומד להתמנות בחודש הבא כעוזרו של
שר־התחבורה גד יעקובי, במקומו של אהוד
(״אודי״) גרא.
יהב היה בעבר דובר עיריית ירושלים, וכיום הוא
מנכ״ל אפת״ח, האגודה החיפאית העירונית לפיתוח
תיירות חיפה.

יעקובי ביקש מעיריית חיפה להשאיל את
יהב למישרד־התחכורה, ועומד למנות את
גרא בסמנב״ל מישדד־התחכורה
לקישרי-חוץ.

הרביצו מ כו ת
שני דייני כית־הדין הרבני בירושלים, הרב
אהרון כץ והרב אליעזר שפירא, החליפו
ביניהם מהלומות במיסדרץ כית־הדין•
הרבני בכירה.
בנוכחות עשרות צופים קיללו הרבנים זה את זה
וחטפו *תיקים זה מזה, ורק בקושי אפשר היה
להפריד ביניהם.

העולם הזה 2029

(המשך מעמוד )3
העתונאית של השמרן, כמו מזו של כמה
שבועונים נוספים. הופיעו ׳בהם תמונות
שלא פורסמו ולא נראו בישראל. כך,
למשל, אפשר היה למצוא בשטרן תמונת
ענק שהשתרעה על פני שני עמודים, בה
נראים חיילי צה״ל מורידים את אחד
מפצועי הפשיטה באלונקה ממטוס.
תמונה זו לא היתד. יכולה להתפרסם
בישראל מהסיבה הפשוטה: הצנזורה היתר,
אוסרת את פירסומה. והיא אומנם עשתה כן.

זכאן אגחנו מגיעים לנקודה נוספת,
המתעוררת מאליה תוך כדי עיון בדיווחי
העיתונות הזרה על מיבצע אנטבה.
מסתבר כי בשבועוני־החדשות בעולם
ניתן למצוא הרבה יותר חומר מצולם
וכתוב על הפשיטה ומה שהתחולל סביבה,
מאשר בעתונים ישראליים. חלק מהדברים
שהתפרסמו הם אומנם סיפורים המצוצים-
מן־האצבע, פרי הדימיון של כותביהם או
שפועות־שווא שפישטו ברחבי העולם בעק בות
המיבצע.

תמונה זו, בה נראה הפילדמרשל אידי אמין, לבוש

1 1 11 # 1 1 1 1 1 1 1י 11 1בחליפה אזרחית ומיגבעת לבנה, מבקר אצל חטופי
מטוס אייר־פראנם באנטבה בימים הראשונים שלאחר החטיפה, פורסמה בעיתוני העולם רק
אחרי פשיטת צה״ל ושיחרור החטופים. נראה כי האוגנדים, שצילמו את התמונה, דאגו
להפיצה כדי להעיד על יחסו הטוב־כביכול של אידי אמין לחטופיס.
0 8 4 3 - 0 6 9 0ח 0 1 8 10 2 8 ( 0 1 0 , 16 ? 1 6 8 1 4 6 0 1 * 011ק 0 6 1 0 0 ) 4 6 ) 0 0 1 0 6ס ן 0־ 8 10 8 4 0 1*811־ <16 11 וזז ס ס 0 (0 - 0 0

ל י 10ך ! 1 |11י ך 11 שבועון החדשות
*#הצרפתי שהק/
דיש
את שערו למיבצע אנטבה, הכתיר את
השער בכותרת :״ישראל — סודות הקומנדו.״
תמונת השער הורכבה מארבעה
צילומים: של תת־אלוף דן שומרון (למטה
משמאל) ,של מטוס הרקולס, ושני צילומים
שצולמו בעת חזרת החטופים ללוד.

116! 3 10 4 (111110).קא 8 , 6ס 16ח 3108 ) 1ס ־ ז? 1. ׳ 01)! 018 ) 001 : 1160101 5 3
1יי!

) 000501 * 0 0

0 ) 2 0 0 * 1־ 8611008 00111־ 181א 01׳311ח 1 0 2 , 108 9 0

11 0 ) 01366 .ס? ס 8111 01 8 9 0 8 1 ) 6 )( 0 1׳ 0 6 1

130 31) 3 9 0 6ק

דאו אבריק

18 ( 6 ) 6 1 4 0 6 0 1 8 . 1 .6 8 8 0 ) 3 6 1 1 0 1 1 8 )6 8 8 0 0 ) 8 6 0 ) 10 0 .

התוניסי, שבעריכת בשיר בן יחמד, המודפס
בפאריס, פירסם בשערו תמונה של
אידי אמין המשפיל את עיניו מעל מטוס
הרקולס של צה״ל, ממנו נוחתים צנחנים
ישראליים. הכותרת בשער השבועון אומרת:
״אחרי המיבצע הישראלי באנטבה.״

1? 6 1 8 0 3 4 6 4 6

1 .6 8 ? 8 1 8 8 ( 0 0 ) 8 8 0 ) 6 1 18 ) 0 0 1 4 6 0 0 0 ) 1 0 1 6 6 ) 0 0 2 6 ^419 0 0 9 8 0 4 8 1 8 0 6 0 ) 1 0 0 8 0 1 4 8 ) 8
4 ׳4 0 1 1 0 0 8 ) 1 6 4 6 8 1 0 4 0 ) 0 9 6 8 ) 1 0 0 * 0 1 0 0 ) 18 01011. 3 6 0 1 6 * 10)1016 0 6 6 2 168
0 6 3 1 1 6 4 8 0 8 16 4 0 8 .ח ס ׳ 311110 4־ 1 ( 1מוו< 0 ) 11 רוו! * 3 8 * 3111301

06008 ? 10 -א 6

6 0 8 8 0 6־ 0 )8 9 6 8 9 0 1 8 ׳ 6 0 9 0 0 ( 11א 4 1 8 6 0 1 1 0 8 8 0 1 4 8 ) 8 8 0
168

01100) 6 8 .

4016

6108868

0 ׳8 0 1 3

1 .6 8

8 * 1008.

- 3 0 1 * 0 2 *0 0 0 8
168

80168, 4808

8 0 0 0 6 4 6 0 ).

^8 1 0 0 8

16 9^06181 0001 8000006 80 9ס, 06 800 ?.
68). 118800) ?01110! - 1008ץ 61060160) :׳
866 00101618 086160) 1606801?8906.

קומיקס צ ו!׳ ל

עמוד ציורים זה, במתכונת
חוברות הקומיקס האמריקאיות,
פורסם בשבועון הצרפתי פארי-מאטש. בהיעדר צילומים אוטנטיים
של פשיטת צה״ל באנטבה, מצאו עורכי השבועון לנכון —
כמו עורכי עיתונים אחרים בעולם — להמחיש את שלבי המיבצע
באמצעות ציורים, ההסברים לתמונות (משמאל לימין) אומרים
כך: החל מה־ 28 ביוני נושא הנשיא אידי אמין ונותן בשם
הפיראטים האוויריים שחטפו את מטוס האיירבום לקמפאלה.
האולטימטום: שיחרור 53 פרו־פלסטיניס עד הרביעי ביולי. בשני
בחודש מציגים הגנרלים הישראליים גור וזאבי (נראים בציור
השני) תוכנית לפשיטה על גבי תבנית של נמל־התעופה באנטבה.
בשלישי ביולי בשעה 23.00 נוחתים באנטבה שלושה מטוסי

3 * 100

6 X 0 1 )6

4808
?8138,

? 6 !08ס ) 8 0 0
460

(066

3 1 ! 0 6 !, 1 6 8 1 1 6 1 0 0 1 6 8 ( 0 0 ) 16 ? 1610 . 1 .6 8 6 1 6 8 8 6 8א

00010130480) 80

36001100,

0 )6 ?1118 41010116 9 0 6 !׳ 6 x 6 0 0 ) 10 0 -

080

061101910310

8 0 )6 0 0 6

46018100 4 6

הרקולס כשהם נושאים 85 צנחנים 20 .נוספים מגיעים על גבי
ג׳יפיס מקניה. הישראלים מתפרצים אל הטרמינל (באמצע מימין),
פוגעים בטרוריסט המנסה להטיל רימון. הצנחנים השמידים 11
מטוסי מיג ומאה חיילים אוגנדייס (באמצע משמאל) .על רקע
שדה־התעופה הבוער מובלים המשוחררים למטוסים כשהפצועים
נישאים על גבי ג׳יפיס. הפעולה נמשכה 26 דקות. ההרקולס נוחת
בניירובי (למטה משמאל) .הפצועים מועברים לניתוח במטוס
שהוכשר לכך. דן שומרון (בדמותו של מוטה גור) אומר :״ההחלטה
על ההתקפה היחה קשה יותר מהביצוע.״ במטהו (למטה
מימין) מודיע מוטה גור (הנראה כמו ראש אמ״ן מרדכי
גזית) לממשלה :״הם המריאו.״ הקצינים שלו שותים שמפאניה.
גם בעתוניס אחרים ברחבי העולם פורסמו ציורים דומים.

אבל הלק אחד. מהדברים הם סודות
כמוסים, שאסור בשום פנים ואופן לפרסמם
בישראל. והנה, מה שאסור לאזרחי ישראל
לדעת, יודעים כל קוראי העתונים בעולם(1 .
אפילו בעתונים ערביים מופיעות תמונות
שצולמו בישראל, שאסור לפרסמן בארץ.
זהו ודאי מחדל חמור של הצנזורה. אלא
שלמחדל זה יש סיבות.
כאשד הצנזורה בארץ מקדישה את כל
מירצה ואונה למטרות פוליטיות, כשהיא
פוסלת ומוחקת חומר פוליטי טהור שאין
לו כל משמעות ביטחונית — אין פלא
שאין בכוחה להשתלט על זרימת מידע
ביטחוני חופשי לעיתונות הזרה.
כאשר כמעט כל יחידת דובר־צה״ל
מגוייסת כדי למנוע מהעולם הזה אפשרות
סיקור עתוגאי של מאודע לאומי, אין זה
פלא שאין מי שידאג לענייני־הביטחון י;
האמיתיים הכרוכים בכיסוי העתוגאי של
מאורע זה. הפאשלות של הצנזורה ושל
דובר צה״ל בתחום זה הונצחו בשבועיים
האחרונים כמעט בכל עתוני העולם —
כאנדרטות גלובאליות לחוסר־האונים של
פקידים קטנים במדים.
האימרה האומרת כי מה ששוטה אחד
מקלקל, לא יצליחו עשרה חכמים לתקן,
לא הומצאה בעקבות מיבצע אנטבה. אבל
הטיפול שנחנו שילטונות צה״ל לצד העי תונאי
של הפרשה, אימת אותה פעם

נוספת.

לה ולי-שמן שתוף
לאוהבים להיותיחד
הקיץ יוצא אתכם
״לה ולי״ אל החוף
עטשמן־שיזוף חדש
לאוהבים להיות יחד.
ה קיץ־ א ת תמשחיאת
גופו והוא ימשח את
כתפייך בשמן מיוחד
וריחני,לשיזוף מתון
ולעור השחום.
לשמן־השיזוף ״לה ולי״
ניחוח נעים ועדין כשל
סבון ״לה ולי״
ודיאודורנט ״לה ולי״.
קחו אותו אתכם הקייץ
אל החוף -ותאהבו
להיות יחד. גם בשמש.

• 0310*7ד״זה

הסברה בחו״ל -אייר?
רציתי להסב תשומת־לב לגעייה שנשתכחה, מראה.
נושא ההסברה — או, יותר נכון, אי־חהסברה שלי
מדינתנו.
איו לי מושג מה המהלכים בקרב הממונים על
הנושא בארץ ובעולם. אני מדבר בתור משקיף, הרואה
את פני הדברים כבי שרואה אותם כל אזרח העולם
שמוגשות לו ערימות־ערימות של הסברה ערבית יעילה
וקולעת. ומנגד — דממה מפחידה מצידנו•
אני, במיקרה, סטודנט. ניקח לדוגמה מנזת סטודנטים.
שוחה בה מדי יום ריכוז עצום של צעירים,
הרוב הגדול סטודנטים מקומיים, השאר זרים( .כמו
המנזה, קיימים גם מוסדות אוניברסיטאיים אחרים,
שבחם מבקר מדי-יום, שעח־שעה, ציבור ענק).
מפחיד. קירות ארוכים מרוחים בסיסמאות, כרזות,
פוסטרים ושאר מיני תקשורת המונית — פרו״ערבית.
דוכנים עמוסים ״כל טוב״ של מיטב יוצרי התעמולה
האש״פית״ערבית.
בדור של נוער מתמרד, בעל תודעה פוליטית עמוקה,
בארצות שקטות יחסית, קיים חיפוש מתמיד אחר
מוקדי התעניינות והזדהות. אין כר נרחב ופורה לדוש
בו כמו זה שלנו — חמיזרח״תיכוני.
הציבור הנ״ל, פלוס הציבור הרחב של אזרחים
שאינם סטודנטים מקבל, יום־יום, טיפטוף יעיל ומשחד
של תעמולה, שקשה להישאר אדיש כלפיה.
אינני יודע אם התעייפנו מלהילחם ברעל הזה,
הנשפך בכמויות, אבל מצידנו — הקיפאון מחריד.
יש להתקיף את ההסברה האש״פית־ערגית, יש
לגמד אותה, למחוץ אותה, והדרך היחידה לכך היא
ליצור מערבת יעילה אלף מונים מזו של בני-חדודים.
לנצח לגמרי אין סיכוי, אולם לפחות שתועלינה

שתי חאמיתות זו בצד זו. שלפחות יוגש חומר משלנו,
פך שאותו נתין מקומי, באופן מודע או תת־מודע,
ישים ליבו גם למציאות הצד השני של המיתרס, ואז
נותר לקוות שבשכל ישר תצטייר תמונה כלשהי, תמונה
שיחיה בה חלק גם לאמת שלנו — הישראלים.
איבן־חאלדון, בעבודתו ״אל־מוקאדימה _ מבוא להיסטוריה״
,אומר :״האדם הוא בור מטבע בריאתו,
ולומד על־יד רכישת ידע.״ אבל אנחנו סותרים זאת.
אנו איננו לומדים. לא לקח ולא ניסיון. ממשיכים
לשקוע בבור הבורות שלנו״עצמנו, מול פני המציאות
כמות״שהיא, ובבורות כללית ביחס להסקת מסקנות.
יתירה מזו, אנו מניחים לבני-ערב ללמד את הגויים
היסטוריה מעוותת, ומציאות הווה כפי שהיא מצטיירת
בעיני חלאומן הערבי. זאת, מבלי להניח על כף״חמאזניים
את התורה שלנו, ללמד ,״להאיר עיני הגויים.״
חייב לבוא שינוי, התעוררות.
כל ילד ערבי שמקבל סטירת-לחי הופך קדוש,
מצולם ופופולארי יותר מאלוויס פרסלי. לעומת זאת,
חללי הפיגועים שלהם, נשים וילדים שלנו, רק לפעמים־
לפעמים מצויינים בשורת וחצי בשולי עמודי העיתון,
כאן ובכל מקום. אז זה אולי שייך למדיניות כללית
של עיתון או של מדינה, אבל קיימות דרכים אחרות
להציג את מילחמת־חקיום שלנו.
הנציגויות שלנו בחו״ל שולחות ארגזים של חומר
מודפס, למי שמבקש• לכל היותר אתה יכול לחלק
חוברת על הציונות או על קיבוץ, לשכן מלמטה או
לחבר שקפץ במיקרח. זה לא רציני.
צריכה לקום באן מערבת מאורגנת, עם אנשים
וחומר יעיל, ולשים קץ — או לפחות להתמודד —
לשטיפת-המוח המצויינת של הלאומנות הערבית.
סך־הבל, אזרח העולם הוא שופט המתרוצץ בין

•ז.1ו

כל א 6־ ב ל בן
ברצוני להגיב על הכתבה אודות בתי״הכלא הצבאיים
(״העולם הזה״ .)2022 לדעתי, הכתבה לא חיתה
במקומה, לאור השיפורים שחלו בתנאי״חמעצר בכלא
הצבאי (לדעתי).
במאמר שהתפרסם, מתאר המחבר את בתי״הבלא
הצבאיים ב״סטאלאגים״ ,דבר שהוא נבון כשלעצמו
(שבן המילה ״סטאלאג״ היא קיצור של המילים הגרמניות
שטראף לאגה — בלא צבאי) .אלא שהמילה
״סטאלאג״ קיבלה מובן אחר אצל הציבור, בעיקבות
אותה סיפרות זולה שתיארה אותם מחנות כריבוז
של סוטי-מין וסאדיסטים למיניהם.
לאמיתו של דבר, אין זה נכון לגבי מחנות־הכליאה
של צה״ל.
בהיותי חייל נשפטתי פעמיים לתקופות-מאסר ״קצרות״
בכלא .6בפעם הראשונה היה זה בחודש מאי
.1972 נשפטתי אז ל־ 21 ימי מחבוש, והיתה זו הפגישה
הראשונה שלי עם חבלא. ביליתי בין חומות הכלא
שלושה ימים בטרם יצאתי לעבודות״חוץ.
נאמר לי שאני צפוי למעשי-סדום, אבל באלה ל א
ראיתי בתא שבו הייתי, והתא היה ענק (ב־ 30 מיטות).
לא נתקלתי בשום יחסים בין אסירים. היחס של ה-

״נאמנים״ אל שאר החיילים חיה לבני, והאמת היא
שהם דאגו יותר מהשאר לנקיון התא ולשמירת הסדר

לאחר־מכן יצאתי לעבודות־חוץ בסיני. חיינו באיזור
רומני, והעבודה שביצענו לא חיתה שונה מעבודתם
של שאר החיילים. בלילה חיה עלינו אף למלא את
חובתנו בחיילים, ושמרנו עם רובה וכדורים חיים.
עצם קבלת הנשק לא השפיע על האסירים, ולא היו
שום איומים על ה״סגל״ (שהיה מורכב משני סמלים,
אחד מחם מילואימניק).
על אותה תקופח לא אובל לספר הרבה, שכן קיבלתי
מחילה בעבור שבוע. אולם ידעתי, שאף אם אצטרך
לחזור, לא יהיה זה נורא.
1 בפעם השנייה נשפטתי ל 35-ימי-מחבוש, וגם אותם
ריציתי בכלא •6למרות שהגעתי לכלא בשעה 5בבוקר,
עברתי את תהליכי הקליטה נאותה שעה, ואף סופקו
לי לבנים חדשים, כשחצהרתי שאין ברשותי לבנים.
את שלושת הימים הראשונים ביליתי בין חומות
הכלא באפס״מעשה במעט. ביום ראשון יצאתי, עם עוד

• 031017ד*זק

דני

קובו, פירנ צ ה. אי טלי ה
ויי

ב־ 20״אסירים״ ,לעבודות-חוץ בסביבות גשר-אריק.
הקמנו ״מחנה״ שחיה מורכב משני אוהלים ל״אסירים״
ואוהל קטן נוסף, ששימש באוחל-מיטבח. התנאים היו
יוצאים-מן*הכלל, בהתחשב בכך שכל ״אסיר״ קיבל
מיטה ומיזרן גומאוויר.
ואם עד כאן לא אמרתם די, הרי אני מתכונן
לחדחימבם בעובדה נוספת. מדי יומיים, ולעיתם (תלוי
במזג־חאוויר) מדי יום, עם תום העבודה, תיתה משאית
לוקחת אותנו לקיבוץ גדות, כדי שנוכל.להתקלח, וניתן
לנו אף זמן להתקשר הביתה, מהטלפון הציבורי שבמשק.
נוסף על בל מה שציינתי קודם, לא מנעו מאיתנו
באותה תקופח גם עיתונים יומיים, ואף הגדיל לעשות
הקצין האחראי, שדאג לנו לטרנזיסטור, כדי שנהיה
מעודכנים בחדשות.
אינני מתכונן להלאות את הקורא בעוד תיאורים
על קורותי בכלא, אני סבור שמה שתיארתי לעיל
הינו די וחותר כדי לשבור, אחת ולתמיד, את הדימוי
השלילי של בתי-הכלא הצבאיים.
נכון שיש, אולי, חריגות פח-ושם, אולם אלה
קיימות גם בנתי-חבלא האזרחיים, והרי בל העם צבא.
לכן, אין לדעתי הצדקה להוציא את הכלל מתוך הפרט
ולהסיק מסקנות חפוזות בקשר לגורל החיילים בבתי•
הכלא.

א. ד ן. רמח־גן

1 11

גילוי־דעח של אמני ע ר בי
מתוך חברתנו את התפקיד ההיסטורי של המילה
ושליחותה בהגנה על הזכויות והערכים הלאומיים
והאנושיים — אנו: סופרים, משוררים ואמנים, רואים
מחובתנו להדגיש את עמידתנו לצד האדם בהגנתו על
כבודו ושורשיו התרבותיים, ולהדגיש את עמידתנו האיתנה
לצד עמנו בהגנתו על אדמתו ועל השתייכותו.
על־בן אנו מביעים את התנגדותנו נובח מיתקפת
הדמים אשר הביאה לנפילתם של שישה מבני עמנו,
בהגנתם על אדמתם ועל זבות השתייכותם. שעה שאנו
מגנים מיתקפח זו, אנו מבטאים את התעודדות המצפון
האנושי בפני הסתערות ה״ניאו־פרימיטיביות״,
ודורשים העמדת האחראים לדין, אלה אשר הציפו את
יום האדמה בעלילות ודם.
יצויין ששפיכות-חדמים במקומות השונים לא חיתה
מיקרית, וראייה היא שבכפרים ובערים אשר בהם לא
התגרו ״כוחות הביטחון״ שם שבתו, הפגינו וערכו עצי
רות-מחאה ללא שפיכות־דמים.
מאז שנת 1948 ועד היום נקטו המוסדות הממלכתיים
פעולות שונות ועיקביות לנישול האזרח הערבי
בארץ מאדמתו, ולהפיכת כפרינו ל״בתי-מלון״ ,על־ידי
בך שהפקיעו מאות אלפי דונמים באמצעות חוקים,
צווים שונים ומשונים ובאמצעי-דיבוי, וכן השתלטו על
מאות כפרים ועל אדמותיהם לאחר שמחקו כפרים אלה
מן המציאות, ושמו ידם על אדמות הווקף.

ביצועי שתי הנבחרות• בעוד נבחרת אחת — האש״פית־ערבית
— מבדררת את כדור־התעמולח בדייקנות ל מטרתו,
זו שלנו איבדה את הכדור, ונותרה קירחת
מול יציעים בוחנים. זהו ניצחון טכני מוחץ לסילופים
ולאי-האטת.
חסרה לנו אהדה בעולם, כאוויר לנשימה, ובל
ניסיון מוצלח להשפיע על דעת-חקחל להתייחס לבעייה
המיזרח־תיכונית וחפניס-ישראלית לאחרונה, באובייקטיביות,
היא מבורכת וחיונית.

בני־עמנו במצב של ריבוי טבעי מתמיד, ולפי הסטטיסטיקה
חרישמית מיספרם יוכפל אחרי 17 שנח, ולכן
הם זקוקים לאדמות אלו למטרות בנייה, חקלאות ופיתוח•
כפרינו וערינו נחנקים מחמת צפיפות האוכלוסייה
ומיעוט האדמות. אם מסתכלים על העיר נצרת־עילית
אשר נבנתה על אדמות שהופקעו על-ידי הממשלה מערביי
נצרת והכפרים הסמוכים, ועל העיר כרמיאל אשר
הוקמה על אדמות שהופקעו מכפרים ערביים סמוכים —
אנו רואים שתושבי שתי ערים אלו נהנים ממאות
דירות ריקות, כבי שמוכיחים זאת פירסומי הממשלה _
בו-בזמן מונעות הרשויות שבירת או קניית דירות אלו
מתושבים ערביים שהם זקוקים להם ביותר. עם זאת,
השילטונות טוענים ששתי ערים אלו זקוקות ליותר אדמות
של ערבים, ומודיעים על הפקעות נוספות בדי
להרחיב את תוכניות-המיתאר של שתי הערים הנ״ל.
לכן, אנו דוחים צווים אלה, אשר מהווים סיבה
עיקרית לתוצאות המסוכנות, אשר ליוו את יום־חאדמה
ואשר עלולים להעמיק את הקרע, ולהפקיע את אפשרות
חדו-שיח הבנה, ליצירת התשתית להבנה אמיתית.
לכן אנו דורשים ביטול צווים אלה לאלתר, למען
האינטרסים האמיתיים של שני העמים.
מתוך הכרתנו לרגישות תקופה זו, אנו רואים חובה

לעצמנו לפנות אל בעלי-חמצפון מבין אנשי-הרוח היהודיים׳
ליטול חלקם ביצירת עתיד טוב יותר לשני העמים,
וזאת על״ידי התנגדות לצווי־ההפקעה הפוגעים בסופו
של דבר, ולטווח ארוך, באינטרס האמיתי של העם
הישראלי, ובאינטרס המשותף לשלום המושתת על הצדק
ועל החברה ההדדית בזכויות שני העמים.
במו-כן הננו רואים, שהגישה הרישמית הנוכחית
אינה מבוססת על ראייה עתידית, למרות ח״רווחים״
העכשווים החולפים. נהפוך הוא, הדבר ברוך בהשלכות
הרות־סכנה לשני העמים, מעמיק את הפער הקיים
ביניהם ומפריע להשתלבות העם חישראלי בנוף הפוליטי
של האיזור.
בימים אלה, שבחם דנים בבעיית הערבים בישראל
בדרגים גבוהים, חננו מאמינים יותר מבבל זמן אחר
בצורך בשינוי הגישה חרישמית הקיימת המושתתת על
קוצר-ראות פוליטית, ופונים אל התבונה שבנקיטת גי שה
חדשה חמכבדת את בני חעם האחר, ולוקחת בחשבון
את דינמיות התמורות בתחומים השונים — במישור
המקומי, חאיזורי והעולמי.
אנו מרכינים ראשינו לכבוד קורבנותינו ועמנו האיתן,
הנאחז באדמת האבות, ובו־בזמן אינני מאבדים
את חתיקווח לבלימת הידרדרות היחסים בין שני העמים.

קבוצת

אג ש׳

רוח

השמות שמורים במערכת.

ערבים .
חי פ ה

.משקה גחל
לילדים גחלים.

מי אוהב את שוופם גדול? אמא ואבא. מי אוהב את שוופם גדול?
סבא וסבתא.וגם דוד אלי המצחיק ודודה דסי המגונדרת וטלי
ושירי ואני, שעוד מעט אהיה גדול כמו אבא שלי. בעצם כולם.
מה אגיד לכם ה״גדול״ הזה עושה טוב לקטנים ולגדולים כאחד.
וזה יופי 5 .טעמים גדולים של משקה גדול, בבקבוק גדול
ובמחיר לא גדול..

גו ל ח אורנג׳,ביטר לימון, קולה,לימון ליים, שכולית,מי סודה.

שוופס.
הגדולים של

חני1.1ני 581 אלון|א^;בן-ל0

מכתבים
ידם הילד — כן או לא
ברצוני להביא לידיעתכם גילוי שעורר
את תשומת־ליבי. בגיליון במחנה מה-
30.6.76 התפרסמו שתי ידיעות, בשני עמו דים
שונים.
וראה זה סלא — באחת מהן (עמ׳ )26
צויין :״מעגלות תקציביות ומדיניות החיסכון
בצה״ל הביאו להחלטת אכ״א־פרט
שלא לערוך ימי־ילד בשנת־חחקציב הנו כחית.״
לעומתה,
בעמ׳ ,2בידיעה שכותרתה
״שבוע חיל־התותחנים ייערך בשבוע ה-
הודעה מגבלות תקציביות ומדיניות
חסכון בצה״ל הביאו להחלטת
אבא־פרט שלא לערוך ימי־ילד
בשנת התקציב הנוכחית.
הקטע בעמוד 26
לא לערוך
בין האירועים האחרים יצויי־נ
ו. יום הילד, שייערך לילדי
המשרתים בחיל, במחנה צב־

הקטע בעמוד צ
כן נערך
קרוב,״ נאמר :״בין האירועים האחרים
יצויינו: יום הילד, שייערך לילדי המשר תים
בחיל במחנה צבאי.״
יש למישהו הסברו
איציק גרובר, רמת־גן
שתי הידיעות הסותרות — ראה גלופות.

רמה מפריע מע״מ?
ברצוני לציין שהביטוט מדברי במדור
״אנשים״ (העולם הזה ,)2027 איננו נכון.
הצעתי אומנם (בהומור, כמובן) לדחות
את הפעלת מס-ערך־מוסף, אך הסיבה שלי
היתה אחרת מזו שפורסמה. ב־ 1ביולי,
יום הפעלת המם, החלה חופשת־הקיץ של
התלמידים, ובמישרדנו היו הכנות לסכם
באותו יום באמצעי־התיקשורת את שנת-
הלימודים האחרונה. התכוונתי לכך שאמ-
צעי־התיקשורת יהיו עסוקים כל-כך באותו
יום בעניין המם החדש, שהדבר ״יפריע״
לסיכום שנת־הלימודים.
לא אמרתי, איפוא, שמס־ערך-מוסף ״מפריע
לכל דבר.״
ישראל בהן, דובר מישרד
החינוך והתרבות, ירושלים

מי מרוויח מכספי הטוטו?

קופסא קשה, קינג־־סייז, באורך 100מ״מ ובטעם מנטול

המועמדות בתחרות

מלכת המיס 1976

מלכת המים 1976

תטוס לאירופה

מגיעות ה שנים באוטובוסים
המרווחים שד חבות

טיולי הגליל
טל 03-223172 .־ 03-220819

111

!במאמר על מועצת ההימורים (העולם
הזה ,)2026 מאת יגאל לביב, התפרסמו
מיספר אי-דיוקים המתייחסים לבנק אוצר
החייל בע״ם, המיוצג על-ידי מישרדנו.
בנק אוצר החייל אינו מקבל הפקדות
ממועצת ההימורים. המועצה מפקידה כס פיה
בבנקים אחרים ומקבלת מהם ריבית
גבוהה. אם המועצה תחליט להפקיד כספיה
בבנק אוצר החייל, תיהנה גם היא מריבית
גבוהה המקובלת לגבי הפקדות לזמן קצוב.
הכספים היחידים המועבדים לבנק אוצר
החייל, על־ידי הממונים על ספורטוטו,
הם לתשלום הזכיות בטוטו של אותו שבוע.
כספים אלה משולמים לזכאים תוך תקופה
קצרה ביותר, ועבורם אנו משלמים ריבית
כמקובל בבנקים בעד חשבונות עובר־ושב.
הגדרת הבעלות שניתנה לבנק אוצר
החייל בע״ם אינה בדוייקת. שהרי הבנק
שייך היום לשלושה גופים ציבוריים בחל קים
שווים: החברה לנאמנות של קופת
החיילים המשוחררים, קח־ההשקעות של
עובדי מערכת־הביטחון, והקרן לעזרה
הדדית של צה״ל.

.משה טריוואקס,

יחסי־ציבור, תל־אביב
• יגאל לביב מעיר: הכספים המופקדים
בבנק אוצר החייל הס 4270 מהכנסות
הטוטו, שהיו 95 מיליון לירות בשנה החולפת.
הכספים המופקדים יוצרים תיקרה
קבועה, והבנקים משלמים עליהם ריבית
של ־ 207 ומעלה. אוצר החייל משלם ״/״6
בלבד.
האיש הקובע במועצה לה״מורים בעניין
זה, חיים גלובינסקי, הוא גס בעל־מניות
ומנהל בבנק אוצר החייל בע״מ.

אידיוט עשה אותך!
ביום שלישי בבוקר ,22.6.76 ,אני פותחת
את הרדיו ואת העיניים שלי ביחד, ישר
על ״רגע של עברית״ .הנבלות.
בכה, על־הסופח, האוזניים שלי שומעות
אותם מקללים אותי! אינען־דינם, שימותו.
ימה יש להם? מי עשה להם משהו?
יחרבתום. סתם נכה? תיכף נמז שאני
קמה מצוברחת, ללכת לעבודודנל־חיינו ז
שכבר מהבוקר יהרגו לי את כל היום?
מנוולים. דרעקעס. חראים. ססססס־אמום !
אחוזה, שיישר&ו.
ושלא תגידו לי שזה לא יפה מצידי.
זה היא התחילה. המגעילה הזאתי, מד,״רגע
של עברית״ .אז לי מותר גם.
״כמה פעמים אמרתי לך בעבר, שאין
אומרים זאתי״ — רק תשמעו את ד,פרצופה!
כבר הרבה פעמים היא אמרה לנו
את זה; ראיתם איד הדבק הזו יכולה
להיכנס לנשמה? טיייייינופת!
מה יש?! למה נותנים להגיד בשביל
איש זהו״ — ולא נותנים בשביל אשה
להגיד ״זאתי״?
בכלל, יותר טוב שהמטומטמת הזאתי
תלמד קודם תנ״ך. אני יכולה לשים ת׳ראש,

זה בידי־בדיוק מה שאמרו עליהם הגשש
החיוור :״הלו! ז ה רדיו?!״ איד -שחם
צדקו!
נתיבה בן־יהודה, ירושלים

בין אש״ח לחזית־הסירוב
פעולת צד,״ל באוגנדה היתד, כמוצא
יחידי לסגך שאליו נקלעה מדינת־ישראל,
ולכן היתה פעולה זו בלתי-נמנעת.
אילו ויתרנו, וארבעים אסירים היו
משתחררים לחופשי, אזי לא היינו פותרים
דבר. להיפך, היינו נותנים יד להמשך
סחטנות הטרור בעולם. לכן, במיקרה
קונקרטי זה היה צורך להוכיח לחזית־הסירוב
של ג׳ורג׳ חבש, שלא נוותר בשום
פנים ואופן ונילחם נגד טרור מכל סוג,

רק 2400

קרם לחות
מעולה לכל גיל.

1־ 011־ 0 1 1 ^ 0 0 1
1־ 011־ 01 ^ 001 מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך תבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור משלים
במחיר נמוך ב כ 50
מחברות קוסמטיקה משלות אחרות.

אליהו קאופמן
החשש תופח

נתיבה בן־יהודה
זה רדיו? !
שאפילו בתנ״ך יש את זה. רגע — איך
זה הולד שם — כן :״כי זאתי הארץ, לך
נתניתי אותה״ .נו? מה יש למחוראית הזו
להגיד עכשיו? בחיי, בלטה. ששש־שכל
בכפית. איד מעצבנת, דבר זוועה.
הכי נורא זה הפה שלה המלוכלך. אפילו
אם זה הפל נכון, ונגיד שבאמת אני לא
״יודעת״ עיברית (כאילו -שאני יודעת שפה
אחרתז) ,אז מה היא חושבת שהיא? מה
היא בשבילי, שוזעיז להגיד לי, ועוד מעל
גבי האתר — ואני זה זו שאומרת ״זאתי״,
אז יוצא מזה שאני אידיוט!
אני אידיוט? ! יה־חונטה ! חתיכת-
שרמוטה ! תבואי פה ואני אגיד לד משהו :
אידיוט עשה אותך!

גם כשהוא טרור של חבש ובאדר־מיינהוף.
אך ח-ששי הגדול תופח בצורר, בלתי-
רגילה, כשאני רואה את תגובת הציבור
הישראלי לפעולה זו. הציבור הישראלי
שפח לפתע את כל פישעי ממשלת רבין
ואת הדמגוגיה של בגין, ולפתע הם מנהיגי
העם הבלתי־מעורערים. הציבור הסיק, דבר
גרוע ומסוכן מכל, שעליו להתעלם מן
הבעייה הפלסטינית, ואת אש״ף הוא רואה
כחלק מחזית־?־,סירוב שביצעה את חטיפת
המטוס לאוגנדה.
ראשית, על הציבור הישראלי להבין
שפעולת צד,״ל אינה יכולה כלל לכסות
על ;מחדלי רבין וממשלתו, ולהיפך היא
רק חושפת את מחדליו. חטיפת המטוס
היא עוד חוליה, בשרשרת החוליות המחזקות
את הלאומנות הערבית כתוצאה מאי-
רצונה של מפשלת ישראל להתייחס לבעייה
הפלסטינית. עלינו למצוא דרך להיחלץ
מן הסבך והבידוד הפוליטי־עולמי, שאליו
נקלענו ״תודות״ לממ-שלת רבין־פרם־אלון.
אשר לבגין, עלינו להבין שהאופוזיציה
הימנית שלנו תמיד תקפוץ על כל פעולה
חיובית שתבצע הממשלה, ולעומת זאת
תסתייג עמוקות מכל פעולה שלילית שלה.
לכן, אל לנו לייחס חשיבות גדולה לדבריו
של בגין בכנסת, שהיו רצופים שטויות.
יש לזכור שאש״ף הוא כיום נציגו הרישמי
של העם הפלסטיני, ולאלה -שאינם מעודכנים,
רצוי לציין שאש״ף איננו חזית-
הסירוב שביצעה את חטיפת המטוס, אלא
דווקא גינה את החטיפה.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים: הלטיס בעי־ מ טל׳ 255763־04-665505 ; 03

אדיהו קאופמן, ראשורלציוו

טעות לעולם צודקת

שתי האניות, שהשתתפו ביום א׳ ב״משט ה הצדקה״
הגדול, לדגי* יום ה שנה ה־ 200 לייסוד
ארצות־הברית שי אמריקה, עוגנות בנהר האדסון
במרכז ניו־יורק. משך שלושה ימים׳ יבקרו בהן
״ידיעות אחרונות״6.7.76 ,
סימה רופץ, חיפה

מכוני עיסוי חשודים
כבתי בושת לאמיצים
שני מכוני עיסוי שפעלו כתל־אכים חשודים על־ידי
המשמדח כי שימשו מסווה?בתי־כושת לאמידים.
״דבר״22.6.76 ,
מרדכי דן, תל־אביב
העולם חוה 2029

^ טוךון?
א. מבחר עשיר ביותר
של תקליטי חוץ
ב. תוכל להזמין כל תקליט
ג. פתוח עד חצות רצוף
יום יום ( 14 שעות)
ד. המכירה גם בסיטונות
( 18.00— 10.00 בלבד)
ה. האווירה צעירה, עליזה
ומשוגעת
בו אוהווכח

מכתבים
גצחון היופי והקרדיט
מה איתכם, חבר׳ה? תנו קרדיט לבן-
אדם, בחייכם ! אני מתכוון, כמובן, לכתבה
על מלכת־היופי הישראלית ומיס־תבל, רינה
מור־מסינגר (העולם הזה .)2028
אל״ף, לא נכון שאב־הטיפוס של מיס-
תבל הוא תמיד בלונדית חיוורת וצנומה.
היו כבר גם שחורות, ועוד איזה! בי״ת,
למה לא תתנו לבחורה החבובה מטיבעון

רינח מור וטדי קולק
למה לא לפרגן
ליהנות לפחות מן הספק, ותפסיקו את
השיטה הבטוחה האחרונה, שמצמידה כל
דבר טוב שקורה לנו למיבצע אנטבה?
למה שלא תפרגנו לפחות פעם אחת,
ותצאו מהנחה שמלכודהיופי הישראלית
אולי היתה בכל זאת הנערה היפה ביותר
בתחרות, וכבשה את לב השופטים באמת
בזכות אישיותה, פיקחותה וחינה, ולא ב זכות
קוטר הירכיים שלה?
מתפלא עליכם.
גדי כורי! ,חיפה

שטחים מתים

כ1 1.\ 11
ת מי דבתמתה

נמכרות יותר
מכל יתר מסגריות
גם יחד, ויש סיבה
טובה לכר־סיגרית
״טיים״
באמת טובה

דובק מייצרת סיגריות איכות למטלה מ־ 40 שנה

הופתעתי למצוא בגיליון העולם הזה
( )2027 שוב, את מודעודהסיסמה שהעולם
הזה היה יוזם ״תן טרמפ לחייל״ .הרי,
כמדומני, הבעייה נסתרה בעיקבות ההס דר
של הסעודחינם באגד במימון ממ שלתי.
האם
אפשר ללמוד מהמשך פירסום ה סיסמה
שה״הסדר״ הכזיב, ומרבית החיילים
ממשיכים לתפוס טרמפ כדי להגיע ליחי דותיהם
ברחבי הארץ?
ובנושא אחר באותו גיליון: האם ה מערכת
אינה יכולה למנוע, לפני פירסום
כתבות בענייני צבא וביטחון ,״שטחים
מתים״ שהצנזורה מותירה אחרי שהיא עו ברת
על החומר?
הרי אפשר, מייד עם קבלת החומר מ־הצנזורה,
לסלק את העיקבות ולפרסם במקום
הריק חומר אחר, או תצלום בנושא
הכתבה.
ד. כר־חורץ, ירושלים
• העולם הזה היה הראשון שהעלה
את התוכנית להעניק לחיילים הסעת־חינם,
מסיבות טכניות ואחרות, לא תמיד ניתן
למלא את ״השמחים המתים״ ברגע האח־

מי מקבל את חחפגסות?
בעיקבות הכתבה על כפר־הנוער הציוני
ניצנים (״מוח ציוני לאן,״ העולם הזה
,)2027 פנתה קבוצה של מדריכים ומטפלים
מכפר־הנוער הציוני ניצנים, שליד
אשקלון אל מבקר־המדינה, בבקשה שיבדוק
נוהלים לקויים בניהול המוסד.
״בעיקבות הכתבה בהעולם הזה כדאי
יהיה למבקר־המדינה, אם הדבר בתוקף
סמכותו, לבדוק חריגים נוהליים, שחלקם
הועלה בכתבה, וכן להיכן ומי מקבל את
ההכנסות מענפי החקלאות, הלול והמשק
בכפר-הנוער הציוני״ כתבו, בין השאר,
המדריכים והמטפלות.
י*,וצת מדרייים, כפר־הנוער ניצנים
ה מו ל ת הז ה

עונש־המוות יהפוך א ת הרוצח לקורבן נערץ
ף* אותו בוקר /במאי ,1977 לא ידע איש את השם
מוחמד עלי אל־נבולסי. איש לא יכול היה לנחש
כי ישם זה יכבוש תוך כמה שבועות את העולם, יעסיק
ראשי־ממשלות וגדולי־רוח ויהפוך מושג במאה שפות,
מיפאנית עד סוואהילית.
מוחמד עלי, בן ,21 פליט ממוונה־פליטים בעמאן
שנמצא בביקור־קיץ ברמאללה, התקין פצצה פשוטה,
כסי שלמד בקורס בלבנון. על־פי פקודת אירגונו, פלג
החזית העממית של ודיע חדאד, יצא להטמין את
הפצצה ברחוב יפו בירושלים.
הפצצה התפוצצה לפני־הצהריים. במיקרה קטלה אשר,
הרה ושלושה ילדים. במיקרה ראה מישהו את הצעיר
השחרחר שהניח אותה. מוחמד עלי אל־נבולסי נלכד
בו ביום, על־פי הקלסתרן.

אילו קרה הדכר במאי .197)5היה העניין
מסתיים בזה. הוא היה נידון למאסר־עולם.
מבלה את ימיו בכלא. אך בקייץ .197)5בטיק
בות ההתרגשות של מיבצע־אנטבה, הורתה
הממשלה לשנות את המדיניות הקבועה ולהורות
לתובעים במישפטים צבאיים לדרוש עונש•
מוות.
ההתרגשות בארץ היתד, רבה. עיתוני־הערב, שהיו
נתונים במאבק קשה על תפוצתם, התחרו ביניהם בתביעות
לפסק־דין מוות. תצלומי הילדים שנהרגו התנוססו
בראשי העמודים, שילהבו את היצרים• חברי־הכנסת הצ עירים,
ניצים ויונים, עטו על המציאה ותבעו אח ״הוצאת
המיפלצת להורג.״

אב בית־המישפט הצבאי, סגן־אלוף מרדכי בן־לולו,
עמד לפרוש מן השירות. הוא חשב על עתידו. פסק־דין
מוות, שיכה ׳גלים בארץ, יכול היה לסלול לפניו את
הדרך לפראקטיקה פרטית משגשגת.
מוחמד עלי אל־נבולסי נידון להיתלות בצווארו עד
לצאת נישמתו.

כזה יכול היה הסיפור להיגמר. אך הוא
רק החל.

מ סק־הדין היה טעון אישור של הרמטכ״ל, מרדכי
״ -גור. הוא הודיע כי ימסור את החלטתו תוך
שבועיים.
כעבור יומיים בא המיברק הראשון. חתם עליו
האפיפיור, פאולום השישי, והוא הופנה אל ראש ממשלת
ישראל. בשם המצפון ומידת־הרחמים, ביקש לחון את
אל־נבולסי.
אחריו באו אחרים 120 .אנשיירוח צרפתיים, בהנהגת
ז׳אן־פול סארטר, תבעו חנינה, ברומזם שיחדלו מתמיכתם
המסורתית בזכות־הקיום של המדינה היהודית, אם זו
תבגוד באידיאלים ההומאניים של היהדות 15 .חתני
פרס־נובל שלחו מיברק דומה. בזה אחר זה ־שיגרו את
מיברקיהם ראש־הממשלה הבריטי, הנשיא הצרפתי,
הקאנצלרים של גרמניה ואוסטריה.

העיתונות העולמית הריחה סיפור גדול. ונכנסה
לעניין בהתלהבות.

השבועון שטרן שיגר שלוש חוליות־כיסוי לממרח־התיכון,
והביא סיפור בן 12 עמודים מצולמים על חייו
של אל־נבולסי. נתברר כי דודו נרצח בדיר־יאסין, ש־מישפחתו
נמלטה על חייה ב־ ,1948־שאחיו הבכור נהרג
בספטמבר השחור בירדן, ואחיו השני ביולי השחור
בלבנון. על פני ־שני עמודים התנוסס תצלום אמו של
אל־נבולסי, כשהיא מתבוננת בתמונתו ומתייפחת.
פניו של נבולסי הופיעו בעת־ובעונה־אחת על שערי
טייס, ניוזוויק, דר שפיגל ול׳אנספום.
״רוצח או קורבן?״ זעקה הכותרת בפארי־מאץ׳ .״האם
מידרדרת המדינה היהודית?״ שאל לה־מונד במאמר
ראשי, שחיכה גלים בעולם. טיימס הלונדוני הכתיר את
מאמרו הראשי במילים ״פנייה לשכל הישר של ישראל.״

שלוש רישתות-הטלוויזיה האמריקאיות הגדולות
תבעו לראיין את אל-נבולסי בכלא. דבריו
שודרו מחוך אל חוך, עשו רושם עמוק וגרמו
אי-נוחות רבה לקהילות היהודיות. כנס-חירום
שד הרבנים הרפורמיים תבע חנינה מיידית
לאיש.

^ כל שחלפו הימים, כן גברה הדראמה הבינלאומית.
^ אלפיים סטודנטים צרפתיים פרצו לתוך ה־שגרירות
.הישראלית, צעקו ״שחררו את נבולסי !״ והעלו את הבניין

באיש. בהתכתשות עם המישטרה הצרפתית נפצעו ,16
מהם שלושה קשה. אחד מת בדרכו לבית־החולים. הלווייתו
הפכה הפגנה של רבבות נגד ישראל.
מהומות חמורות פחות נערכו ליד השגרירויות הישראליות
בקופנהאגן, במאדריד, ברומא, בלונדון ובשטוק־הולם.
ממשלת ספרד הודיעה, כי היא משעה את דיוניה
על קשירת יחסים דיפלומטיים עם ישראל. החנות הגוש
המיזרחי האשימו כי ״הרוצחים בירושלים״ פועלים בש ליחות
אמריקאית.

בשעה זו כבר הגיעו הרגשות בעודם הערבי
לשיא שד שידהוב.
בעשרות ערים נערכו הפגנות סוערות, כשרבבות
תמונות •של אל־נבולסי נישאות בידי ההמון. ממשלת
סוריה, שראתה בפרשה הזדמנות טובה להינקות מן
הכתם שדבק בה מאז מיבצע־הרצח שלה בלבנון, קראה
לכנס של הליגה הערבית. בכנס הוחלט פה״אחד להודיע
לארצות״הברית ולארצות־אירופה שאם יוצא אל־נבולסי
להורג, יטיל העולם הערבי אמבארגו של נפט.
השאה של איראן וראש־ממשלת דרום־אפריקה יעצו
לממשלת ישראל, ב־שקט, לחון את אל־נבולסי. הנשיא
ג׳ימי קארטר פנה פומבית אל ממשלת ישראל, ביקש
״בשם האידיאלים ההומאניים הנעלים, המשותפים ליהדות
ולנצרות, להימנע משפיכות־דמו של אסיר פוליטי.״

האמריקאית טוו״א, שהיה בטיסה שיגרתית מרומא לפאריס.
בשעה 14.00 נחת באלג׳יר•
חמשת החוטפים, חברי אירגונו של ודיע חדאד,
הודיעו שאם לא ישוחרר אל־נבולסי תוך 6שעות, ייהרגו
בני־הערובה בקצב של אחד בכל חצי שעה. במטוס
היו 165 נוסעים, מהם 53 אזרחי ארצות־הברית 34 ,
איטלקים 26 ,בריטים 17 ,צרפתים 11 ,גרמנים ותישעה
ישראלים.

בניגוד לפעמים קודמות, נתקבל מעשה
החטיפה באהדה כדלית כעולם, כמאמץ נואש
להציל את חיי נבולסי. אישים שונים הודיעו כי
אלימות גוררת אלימות, וכי עמדתה הנוקשה
•טל ממשלת־ישראד היא הגורמת לאסון־עולמי.

בשעה 20.00 בדיוק
— איל־הון אמריקאי.
חירום. תשע ממשלות,
פנו במשותף בתביעה

הוצא להורג בן־הערובה
מועצת־הביטחון התכנסה
שאזרחיהן כלואים במטוס
נמרצת לממשלת־ישראל
הראשון במושב־החטוף,
לשחרר

בהודעה
סודית, שנוסחה בסיגנון בוטה הרבה
יותר, תבע יועץ הנשיא, זביגנייב בז׳ז׳ינס־קי,
לשים קץ לאיוולת ולהודיע מייד עד החנינה,
לפני שיתפוצץ כל המיכנה העדין של הגוש

הסעודי—מצרי—סורי, שהוקם על-ידי אמריקה
בעמל כה רב, כדי להגיע להסדר־שלום. מן האיגרת
נדך ריח שד אולטימטום.
בפצצה שהושלכה לקונסוליה הישראלית באיסטנבול
נהרגו הקונסול והמזכירתו.

ן• וכה גודל

האחריות, ביקש הרמטכ״ל הנחיות

1מן הממשלה.

זו התכנסה לישיבה מייוחדת, באווירה של
חירות, במחצית אוגוסט .1977 ריחפה עליה
רוח הבחירות הקרובות לכנסת התשיעית.

שלושת עיתוני״הערב זעקו לדם .״אם תיכנע הממשלה
ללחץ של עולם עויין ומתנכר, היא תגזור על
עצמה כיליון !״ קבע מעריב .״דם הילדים זועק לנקמה !״
זעק הרצל רוזנבלום בידיעות אחרונות. ואילו מ־שה דיין,
מהיום הזה, הודיע בפשטות כי ״אם אין ליצחק רבין
אומץ־הלב הדרוש כדי לבצע את פסק־הדין הצודק, עליו
למסור את ראשות מיפלגת־העבודה לאלתר לאדם נוקשה
יותר.״
יגאל אלון מסר בישיבה כי • 18 שגרירים ישראליים
ברחבי העולם הזהירו מפני תוצאות מדיניות והסברתיות
הרות־שואה, אם יבוצע פסק־הדין. שימעון פרס, שהריח
מניין נושבת הרוח, תבע, לעומת זאת, לבצע. יהושע
רבינוביץ ואברהם עופר חיוו את דעתם שהמערך יפסיד
בבחירות, והשילטון יעבור לידי הימין, אם תינתן חנינה.
זבולון המר הודיע, כי המפד״ל תפרוש מייד מן הממשלה
אם לא יאושר גזר־הדין. משה קול היד. בעד ונגד.

הכריע את הכף יצחק רבין עצמו. הוא קבע
ששוב אין עוד אפשרות לסגת. הממשלה הצביעה
ברוב גדוד להנחות את הרמטכ״ל לאשר
את גזר־הדין.
מוטה גור חתם בו־ביום. ביצוע פסק־הדין נקבע לאחד
בספטמבר 56 .1977 גברים ואשד. אחת התנדבו לכהן
כתליינים.

ך* כל שהתקרב התאריך הגורלי, גברה המתיחות
^ הבינלאומית. היה נדמה כי העולם כולו זנח את
עיסוקיו, ועוקב אחרי כל נשימה של צעיר ערבי בן
22 בתא בידוד בכלא רמלה.
ועד עולמי קרא לצום של אנשי־רוח מול שגרירויות
ישראל. במישרד ראש-הממשלר, נערמו מיברקים נרגשים
של אוהדי ישראל, שקראו לחנינה של הרגע האחרון. בין
השולחים היו פיאר מנדס־פראנס, יהודי מנוחין, הפיסיקאי
הסובייטי המורד אנדרי סאחארוב, מלכת בריטניה 76 ,
חברי הסינאט ו־ 45 חברי בית־הנבחרים של ארצות־הברית.

ואז קרא הדבר.

ביום ה־ 30 באוגוסט, נחטף מטוס של חברת־התעופה

את מוחמד עלי אל־נבולסי לאלתר, כדי למנוע שפיכת־דמים
נוספת.
ממצריים ומסוריה נתקבלו, ידיעות מדאיגות על
תכונה צבאית, וצה״ל הועמד במצב־הכן, תוך גיוס מוגבל
של כותות-מילואים.
השגריר האמריקאי ביקש להתקבל תוך רבע שעה
אצל יצחק רבין, כדי למסור לו •שדר אישי של הנשיא
קארטר.

ממשלת-ישראד התכנסה, כשבארץ שוררת
אווירה כדלית שד היס טרי ה...

י 1י
^ סריט דימיוני? בהחלט לא. כל זה סביר. לפחות
4 1חלק ניכר מזה קרוב לוודאי. וכמה מהדברים הם
אף בטוחים לגמרי.
היום קל לדבר על הנהגת עונש־מוות. זה לא עולה
בכלום. זה פופולרי. זהו אמצעי בדוק לרכישת קוראים,
בוחרים, אוהדים. כל מופרע ותימהוני יכול עתה לחטוף
כותרת בעיתון על-ידי העלאת דרישה זו.
פוליטיקאים מפוכחים יכולים להגיד לעצמם: למה לא?
בינתיים נחליט עקרונית להתיר לתובעים במישפטים
מסויימים לבקש עונש־מוות. כשיהיו פסקי־דין כאלה,
נוכל ל־שמור אותם במקרר, ולשלוף אותם ככל שנרצה.
זה יהיה תהליך מבוקר. תמיד נוכל להחליט כך או
אחרת.

זוהי אשלייה נוראה.

עונש־המוות הוא כולו עניין של רגש — והרגש אינו
נתון לשליטה.
מבחינה רציונלית, העניין כולו מופרך. אין אף נימוק
הגיוני אחד המחייב עונש־מוות — ויש עשרות נימוקים
הגיוניים השוללים אותו מכל וכל. מבחינה ביטחונית,
צבאית, פוליטית, תעמולתית — כולו שלילי.
התביעה להנהגת עו;ש־מוות היא ריגשית. היא נובעת
ממעמקי תת־הכרה האישית והציבורית, ומוטב לא לנתח
(המשך בעמוד )24

ייי״י

אנשי 31 לאי

חבור מרמרי

כל יום שישי בצהריים הוא נכנס לקפה־הצמרת
ומתחיל למכור את הסחורה
הטריח :״תס׳יודעים למה ירדנו באוגנדה
באמצע הלילה ו״ הוא שואל ותיכף
מרביץ את הבדיחה האחרונה, זאת שחוברה
מייד כשנודעו מימדי הפאשלה
האוגנדית. הנוכחים פורצים בצחוק רם
וכתב־הרכילות רושם את הבדיחה על
מפית — עוד אחת שתיכנס להיסטוריה.
הבדחנות היא רק תחביב אצלו —
לפרנסה יש לו מקצוע מכובד יותר,
אבל היא ממקמת אותו במקום טוב

הבד חן

באמצע: בקפה, במסיבות, בטורי־החב־רה.
יותר משיש לו חוש הומור, יש לו
חוש בריא ממה לצחוק, וממי. הוא יודע
לספר בדיוק את הבדיחות שרוצים לשמוע.
הוא הברומטר הלאומי, מד־המד
ראל, דור שני לבדחנים שהוציאו לאור
ולשוק את בדיחות אשכול — וכעבור
שנה את בדיחות הנעליים של הצבא
המצרי המובס.
הוא לא בעד או נגד משהו. הוא בו חר
תמיד במטרות נייחות ומגושמות,
ומכניס בהן מטווח חצי מטר, ליתר בי־

מעשה בבת ־ מלךוס סי ר־ צפרדע

מעשה בבת־מלך, שיום אחד נישקה צפרדע,
והצפרדע הפכה לנסיך יפה־תואר. לקה הנסיך יפה־התואר
את בת־המלך אל בין השיחים והכנים אותה
להריון.
כת־המלך חשכה לתומה שלא כל דפיקה עם
נסיך־צפרדע היא בהכרה אושר־ועושר־לעולם־ועד,
ואחרי שקיבלה תוצאה חיובית מבדיקת־הצפרדע
שלה, החליטה להפיל.
הלכה בת־המלך לוועדה בת שלושה חברים, ושם
שאלו אותה איך קוראים לה, כמה ילדים יש לה,
וכמה היא מרוויחה בחודש. סיפרה להם בת־המלך,
והוועדה זרקה אותה החוצה.
חזרה בת־המלך בדמעות אל אביה, הוא המלך,
וזה פנה אל גינקולוג־החצר שלו בבקשת עזרה.

מעשה בגינקולוג־הצר, שניהל את המחלקה הגינקולוגית
בארמון המלך, וגם העסיק הבורת נסיכים־
צפרדעים יפי־תואר, אשר סיפקו לקליגיקה הפרטית
שלו אלפי בנות־מלכים שלא קיבלו אישור־הפלה מן
הוועדה שהגינקולוג שלנו היה חבר בה.

היה היו שלושה וזירים בחצר המלך: שר־הצבא,
הכהן הגדול וראש־האופוזיציה.
בנוסך לשאר תפקידיהם הממלכתיים, ראו השלושה
אתגר לעצמם: להכניס את בת־המלך להריון.
שר־הצבא צפה כי יוכל בעתיד לתגבר את צבאו בצא צאיה
הכישרוניים של בת־המלך, הכהן הגדול החליט
כי האלים הם שמצווים על בת־המלך להביא צאצאים
לעולם, ואילו ראש־האופוזיציה היה סתם ריאקציונר,
ולמרות שהיה באופוזיציה תמך בשני ידידיו מן הקוא ליציה.
הוא פשוט חשב שבת־המלך נועדה לרקום
ולהשריץ ולדות, למען גאוות הממלכה.
הלכו השלושה לנסיך־הצפרדע.

היה היו עיתוני בנות־מלכים, אשר בהם אפשר
היה לקרוא אגדות על בנות־מלכים. העיתונים האלה
כתבו איך צריכה בת־מלך להתלבש ואיך להתאפר

עצמ 411י31 9 .

״פעס נסיך אחד מזמבר נסיכה, פתאום היא אומרת לו, אתה יכול
להיות שר־האנצר /אז הנסיך אומר, למה 7׳ אז היא אומרת, אתה
דופק אותי יותר מרבינוביץ חה חיה חה חה חה חה חה חה.

וכיצד להסתפר ומה לבשל וכמה לרזות ואיך לעשות
קישוטים מראפיה. וכל זה כדי שכאשר תפגושנה
בנות־המלכים בנסיכי־צפרדע ותכנסנה להריון, תוכלנה
לגדל את הילדים שנולדו מתוך שימחה־שבהר־זייה
וחדווה שבקליעת־סלסילות — ולא תפרענה
לנסיכי־הצפרדע שלהן בעבודתם הסוריה.
ולמרות שעיתוני בנות־מלכים אמורים היו לטפל
בבעיותיהן של בנות־המלכים, לא נפתרה בעייתה של
בת־המלך המעוברת שלנו, מכיוון שעיתוני בנות-
המלכים הומצאו ונכתבו על־ידי נסיכי־צפרדע אשר
עבדו בבוקר בשביל הכהן הגדול, בצהריים בשביל שר־הצבא,
ובערב בשביל גינקולוג־ההצר.
היה היתר. בת־מלך שנכנסה להריון ביגלל נסיך־
צפרדע, ויום אהד נמאס לה והחליטה לסרס את כל
נסיכי־הצפרדע.
ישבו הכהן הגדול, שר־הצבא, ראש־האופוזיציה־הממלכתית
וגינקולוג־ההצר, וצחקו לתמימותה של
בת־המלך. הס ידעו שתמיד׳אפשר לשכור נסיכי־צפר־דע
חדשים.

מאד*

טחון: בעיות־העיניים של שר־האוצר
הנוכחי או נשירת־השיער של הקודם,
גובהו המצומצם של יו״ר הכנסת, או מידת
הפיגמנט שבעורו (״יודעים מה זה
היד השחורה י זאת היד שלחץ ישעיהו
לפורד בבית״הלבן
עכשיו, אחרי אנטבה, היתה לו מוזה
שופעת: כושים ; דבילים ; מטומטמים ;
ירדו־מהעצים ; פרימטיביים ; קופים וכו׳
וכו׳ .השבוע היו ארבע בדיחות שלו בעיתונים
— שיא שלא היה כמיהו מאז
הרדאר המצרי. הוא גם התקשר עם
מפיץ ידוע, יש לו בראש רעיון גדול: אני
תולוגיית בדיחות אידי אמין.

שוב שחו

לפני שבועיים פורסם בעמוד זה
שיר־תהילה לשחר, הלוחם האמיתי.
במיקרה ראה הקטע אור אחרי פעולת
אנטבה, וקוראים רואי־שחורות נח־פזו
להסיק כי יש קשר בין שחר הנ״ל
וחיילי צה״ל שהשתתפו במיבצע.
הקטע נכתב בעיקבות כתבה שהופיעה
לפני חודש בידיעות־אחרונות,
ובה סופר כי שחר זה מועמד לצל״ש
מישטרתי, בשל דבקותרבמסרה, אומץ-
ליבו ותושייתו בעת מירדף אחרי סו־חרי־סם,
וזאת למרות שגפצע.
שחר, כך התברר מתצלום דיוקנו
שפורסם בכתבה, הוא כלב ממישפחת
הכלבים, אשר אחיו מחרבנים על ה מדרכה
ומשמשים לתעשיית הנקניק.
אותם שבכל זאת רואים קשר מוזר
בין רוח־הקרב הכלבית לזו האנושית,
הם, לדעתי, דווקא אנשי־המישטרה
וכתבי־הגבורה הליריים של עיתוני־הערב.

העיקו שיש
נניח שאתה איש ממוצע בחברה
שלנו. אתה פרענק, אבל אתה
לא בתחתית• מעליך יש אומנם
המון אשכנזים, אבל מתחתיך יש
המון ערבים.
בתור ממוצע יכול להיות ש אתה
קבלן קטן או מנהל-עבודה
או פקיד ממשלתי או אפילו
מורה.
אבל בתור ממוצע היודע שיישאר
ממוצע, כי בסך־הכל אתה
הרי בכל זאת פרענק. זה לא נעים
לך להיות ממוצע. מי רוצה היום
להיות ממוצע!
וביגלל זה יש לך דיעות בבל
מיני עניינים —
״עם ישראל הוא עם־סגולה,
הנפלא שבאומות״ ו״כולנו יהו דים״
(אתה חלק מהעם הזה
הנפלא, ומייד זה מעלה לך את
הממוצע).
״מי שרוצה יכול להצליח״ ,או
״אם יש פרענקים במצב רע — הם
בעצמם אשמים בזה,״ כי ״הנה,
עובדה — אני הצלחתי״ (כלומר,
אתה הרבה מעל הממוצע).
״אני אומנם פרענק, אבל אני
לא במו הפרימיטיבים האלה״
ועובדה ״אני קורא עיתונים, יש
לי מיקסר ושואב-אבק, אני הו לך
לקונצרטים״ (זאת אומרת
שאתה יותר אשכנזי מרוב הפענ-
קים, וגם זה, במובן, מעלה לך
את הממוצע).

לדרוך עליו

״את הערבים צריך להחזיק
קצר״ או ״אסור לתת לערבים
להרים את הראש״ (ממוצעותך
נמדדת לא רק ביחס לאלה ש למעלה,
אלא בעיקר ביחס לאלו
שלמטה, ואם הערבים ירימו
ראש, חס וחלילה, זה עלול לש

לך את הממוצע בצורה קשה).
״אסור להחזיר את השטחים״
(אם יחזירו את השטחים, לא
יחיו מספיק ערבים, וברור לך מה
יקרה — אתה תרד בשפל הממוצע).
אבל
אם בבל זאת חדיעות שלך
לא מספקות אותך, אתה תמיד
יכול לקפוץ חביתה, לצעוק על
האישה ולהרביץ קצת לילדים.
ואם גם זה לא עוזר, אתה
תמיד יכול לתפוס מישהו חלש
ברחוב, להוריד לו את הכובע ולדרוך
עליו.
ניצחת, אתה מעל לממוצע.

בני טובים /בני רעים

א. זיהוי פלילי

זיהוי החשודים כבני־טובים או בני־רעים
ייעשה על-ידי שימוש בקריטריונים הבאים:

מיון ראשוני — מראה כללי
. 1צבע העור — כנטיית צבע העור
ללבן, כך נטיית החשוד להיות בן־טובים.
במיקרה של צבעי־ביניים, יש להפעיל קרי טריונים
נוספים.

מיון ראשוני — תעודת־זהות
.1שם המישפחה — (חלוקת שמות מש פחה
לבני־טובים ובני־רעים — ראה ניס-
פח־מחשב 1065 מצורף).
.2ארץ לידה — ארצות אפריקה ואסיה
(להוציא ישראל) — בני־רעים. השאר —
בני־טובים.
.3ארץ לידת האב (במיקרה שנולד החשוד
בישראל) — כנ״ל.
.4כתובת — (חלוקת הרחובות לשכו־

היר ולשחרר. עבירה חמורה — להעמיד
לדין, על פי שיקול־דעת של קצין חוקר.

ג. שיחדור בערבות
. 1בן־טוביס —
א. עבירות שניתן להשתחרר בערבות
— לשחרר בערבות.
ב. עבירות שלא ניתן להשתחרר בערבות
— לשחרר בערבות.
.2בן־רעים —
א. עבירות שניתן להשתחרר בערבות
— לשחרר רק בערבות גבוהה מאוד, שלא
יברח. לקבוע התייצבויות יומיות במיש־טרה.
לחייב הימצאות בבית בילבד, ולוודא
נוכחות על־ידי ביקורי־פתע מישטרתיים
בבית.
ב. עבירות שלא ניתן להשתחרר בערבות
— על פי החוק.

בחר טוב. שקר. לעומת זאת, לא הביא
בני־טובים להעיד בעדו. להחמיר.

רקע סוציולוגי.

א. בן־טובים — רקע טוב. להתחשב
ולהמעיט בעונש.
ב. בן־רעים — רקע רע. לבער את הנגע
— להחמיר בעונש.

ו. תנאי המעצר

בעת קביעת תנאי־המעצר יש להתחשב
בתנאי חייו ומגוריו הקודמים של העציר.
לפיכך יש לקבוע :
.1בן־טובים — ח שמל•/מים זורמים /
בית־שימוש /מיטה רכה — גומאוויר
או קפיצים /פטיפון סטריאופוני ./ט לוויזיה
/ניקיון /ביקורים /עיתונים /
ספרים /אוכל סיני או איטלקי — בהתאם
למיקרה הספציפי.
.2בן־רעים — אור נר או פנס נפט /

ראיון וו
מפקד היחידה
ל לו חמהבמק קי ם
( ה מ שך מעמ׳ ) 241
אני: תגיד לי, יד על הלב —
אתה שונא ג׳וקים !
ה מפ קד: לא. למרות כל מה
שהיה, אני לא שונא ג׳וקים.
אני: וערבים אתה שונא !
המפקד: לא.
אני: ויהודים אתה שונא !
המפקד: ניין, ניין.
אני: אבל את אישתך אתה
אוהב !
המפקד: אוהב מאד.
אני: את הילדים אתה אוהב !
המפקד: כן.
אני: ואת העם שלנו הנפלא
אתה או הב!
ה מפקד: יאווהל !
אני: ויהודים אתה לא שונא !
המפקד: ניין, ניין.
אני: וערבים !
המפקד: לא.
אני: וג׳וקים !
המפקד: לא, באמת שלא.

בך צריד לדאות אותם — כן־טוכים (מימין) שאינו יכול להזיק ומולו כן־רעיס (משמאל) שכולו פשע.
נות — ראה ניספח־מחשב 1066 מצורף.
חלוקת שכונות לטובים ורעים — ראה
גיספח־מחשב 1067 מצורף).

מיון מישני — חקירה
.1 מעל בים,
מים

הכנסת האב — מי שאביו משתכר
10,000ל״י לחודש ייחשב כבן־טו־אפילו
הראו כל הקריטריונים הקוד כי
הינו בן־רעים.

ב. חקירה
והעמדה למשפט
בן־חעיס — בכל מיקרה של עבירה

קלה וחמורה, אם יש או אין לחשוד עבירות
קודמות, יש להכותו חזק ולהעמידו
לדין מחשש הידרדרות.
. .2בן־טוביס —
א. ללא עבירות קודמות — להזהיר
ולשחרר. אם העבירה חמורה — גם להזמין
את האב לשיחה. רק במיקרים דראס טיים,
ועל סי שיקול-דעת של קצין חוקר,
ניתן להעמיד לדין.
ב. עם עבירות קודמות — במיקרה
של עבירה קלה — להזמין את האב, להד

ד. פסק הדיו

פסק הדיו ייקבע אך ורק על פי הצ לחת
עורך־דינו של הנאשם, ולא יתחשב
בהיות הנאשם בן־טובים או רעים, כי כולם
שווים בפני החוק.

ה. גזר הדיו

אם הורשע הנאשם בדין, יש להתחשב
בעת מתן גזר־הדין בנסיבות הבאות:

.1אין הרשעות קודמות.
א. בן־טובים — רק סטה ברגע של
חולשה מהנורמות המקובלות. לפטור בקנס
קל או חודש מאסר על־תנאי.
ב. בן־רטיס — תחילתה של הידר דרות
מסוכנת. לשלוח לביודסוהר.

.2יש הרשעות קודמות.
א. ברטובים — הוכחה למצבו הנפשי
הקשה הדורש התחשבות. לנהוג ברכות.
ב. בן־רעיס — הוכחה להמשך דרכו
הנלוזה. לקרוע אותו.

.3עדי־אופי.
א. בן־טוביס — בני־טובים העידו ש הוא
בחור טוב. להקל בדין.
ב. בן־רעיס — בני־רעים העידו שהוא

דלי לחרא /ג׳וקים ( עכברים /מיז־רון
על הארץ — קש או סמרטוטים /
תיקרה דולפת /קירות טחובים /תפו־חי־אדמה
רקובים ולחם יבש /מכות —
יבשות או רטובות — בהתאם למיקרה
הספציפי.

ז. לאחר השיחרור

. 1בן־טוביס — על־מנת למנוע הישנות
מיקרים כאלה אצל בני־טובים, יש לדאוג
לנ״ל לעבודה, ולהימנע בכל דרך מהט-
רדתו.
.2בן־רעים — על מנת לגרום להישנות
מיקרים כאלו אצל בני־רעים, יש לדאוג
לנ״ל שלא יקבל עבודה, ולהטריד אותו
בכל דרך אפשרית.

ח. סיכום

בדרך־טיפול זו׳ אם תתבצע ביעילות,
אנו מקווים למנוע הידרדרות בני־טובים
אל הפשע, דבר הגורם לעירעור דמותה
המוסרית של החברה, ולהשאירו בידיהם
של אותם המתאימים לעולם הפשע, דהיינו,
בידי בני־הדעים.

תודה רבה ובהצלחה.

למערכת שתארת לעזגמד, דברים שלא השבת עליהם
כשאתה חושב על מערכת הסטריאו שהיית
רוצה בביתך, אתה מתאר לעצמך מערכת
בעלת עיצוב מרשים המשמיעה צלילים נקיים
ומופלאים.
אתה חושב על משהו כללי ואינך מתאר
לעצמך שמערכת כוו אמנם קיומת ויש בה
דברים שלא חשבת עליהם אפילו בדמיונך.
המדובר במערכת הסטריאו 020ו$0
המתאימה לכל מה שאתה מתאר לעצמך
מבחינת העיצוב החדשני, אך יש בה דברים
שכלל לא חשבת עליהם.
ראשית, זו מערכת הכוללת מגבר
(0ק^1זקן +30\^/מקלט רדיו+פטיפון+טייפ
קסטות סטריאופוני. שנית, אתה מוצא חידוש

מהפכני במקלט הרדיו-במקום הסרט הנע
ימינה ושמאלה על לוח כוונון התחנות,
יש ב־ 501020 נקודת אור המראה לך במדויק
את התחנה הנקלטת, ונורה קטנה הנדלקת
אוטומטית ומודיעה לך אם השידור שקלטת
הוא סטריאופוני או לא.
שלישית, לפניך פטיפון הכולל דיסקית
תקליטים הפועלת חלקות ובמיוחד ללא
תנודות, כן שהמחט היורדת על התקליט
נקלטת באופן מדויק ביותר ואינה גורמת
לשריטות.
זרוע יציבה בעלת ראש משובח, מעבירה
אליך דרך זוג הרמקולים צלילים מדויקים,
צלולים וללא כל זיוף.

ואחרון אחרון-ב־020ו 50 אתה מוצא
טייפ קסטות בעל מערכת אוטומטית לקביעת
גובה הצליל בעת ההקלטה, מערכת בקרת
צליל בעת ההאזנה ומערכת העצירה העצמית
(>ז0ד0 5דט\/ן הידועה של נשיונל.
האם חשבת על כל זאת כשתארת לעצמך
את הסטריאו שלך2
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול 18 תל־אביב.

091131101131

צעד קדימה אלהמחר * 9 1

ו הגי ד ה
רישתות־השיווק מסנסוות בבשר
מישרד־הטיסחר-והתעשייה העדיף לשווק
כנד קפוא באמצעות רישתות־השי-
ווק הגדולות. הסיבה היתה שהן הסכימו
לקחת רווח קטן, וכן ניתן היה למכור
כנד קפוא לצרכן במחיר נמוך, למנוע
התייקרויות של סוגי בשר אחרים.
כאשר מכרה הממשלה כבד קפוא ב16-
לירות, הוא נמכר לצרכן ב־ 17 לירות.
רישתות־השיווק הסכימו, כיוון שאין כל
עבודה בשיווק הכבד שאינו כולל עצמות,
וניתן לחתכו למנות ולמוכרו.
בשבועות האחרונים ירדה צריכת הבשר

מרכוי״ ,וכדי למנוע הפסדים מן ״המש-
ביר״ משלמים לו 17.5לירות הקילו.
תחת לקנות מאחרים ב־ 16 לירות הקילו
ולמכור לצרכן ב״ 17 לירות, מעדיפה ההסתדרות
לגזול כסף מחבריה כדי למנוע
הפסד לייבואנים של ״המשכיר המרכזי״.
הייבואנים הצליחו למצוא לאחרונה רשת
חנויות בשם מזון לעובד, שתתחיל למכור
את הכבד הקפוא לצרכן ב״ 17 לירות
הקילו. נראה מה תעשינה אז הרישתות
הגדולות.
אגב, סיבה קטנה נוספת להתייקרות

לסוגיו, בגלל חתייקרותו. יבואנים של
כנד קפוא נתקעו עם מלאי גדול של כמה
מאות טונות, והציעו אותו לרישתות-
השיווק במחיר של 16 לירות הקילו,
במקום המחיר הקודם של 17.5לירות.
הרשתות מוכרות עתה כנד קפוא במחיר
של 12 לירות לקילו. הייבואנים הציעו
לרשתות מיבצע-הוזלח מייוחד, שבו יימכר
כבד קפוא ב 18-לירות לצרכן.
רשת הסופרמרקטים של ההסתדרות
סירנה לכן, כיוון שהבטיחה לקנות
כבד קפוא שהביא ארצה ״המשביר ה

הבשר, היא מעשה־תרמית שעושה מיש-
רד־המיסחר״וחתעשייה. הנשר הקפוא
מגיע באריזות שמשקלן הוא 1.7קילו,
וכך גם כתוב על האריזה. מישרד״המיסחר־והתעשייה
החליט כי מישקל האריזה הוא
רק 1.4קילו, ולעיתים 1.3קילו. כן
הוא מוסיף למשקל הבשר עוד 400 גרם,
שהם למעשה אריזה, וכך הוא מייקר
את הבשר שמישקלו הנקי האמיתי הוא
20 קילו ולא 20.4קילו. זוהי דרך פשוטה
של הממשלה להגדיל את רווחיה הענקיים
מייבוא הבשר.

רשימת הצנוע*

שר״האוצר יהושע רבמוביץ נפגש לפני כמה שבועות עם צמרת הסקטור
הפרטי, במיפגש סגור שפרטיו פורסמו רק עתה על־ידי מרדכי צבי מ״הארץ״.
המשתתפים הציעו לו פיתרון למצב הכלכלי: אבטלה עמוקה במשק, המכוונת כמובן
להורדת שנר העובדים.
העובדה ששורה נכבדה של ראשי הסקטור הפרטי מציעים הצעות שהקפיטליזם
המודרני הוריד כבר מזמן מעל סדר-היום, מוכיחה שוב כי חם שרויים עדיין
בתקופה שבין שתי מילחמות-העולם.
שנות המיתון בישראל הוכיחו, ני אבטלה אינה פותרת שום בעייה ומחבלת
בהתקדמות המשק, שכן היא מקפיאה את גידול התוצר הלאומי. הבעייה של
ישראל אינה שכר גנוה מדי. שכר העובדים בתעשייה חוא פחות מ־ס/״ 60 משכר
עובדי״התעשייה בשוק המשותף, לפי דו״ח ״בנק ישראל.״ הבעייה היא הגידול
האיטי של התפוקה והייצוא. ומכאן — ההכנסות במטבע זר לעומת ההוצאות
הגדולות על ייבוא.

רקאנטי

גיוזר

ההונאה הגדולה נ ענו המקווים
מקררי ייבוא הפכו למוצר מבוקש, ויותר
מ־ 20 אלף מקררים מייובאים ונמכרים
כל שנה, חלק־הארי מאמריקה.
למרות שזה מוצר מבוקש, שוררת בורות
מוחלטת בין קוניו המנוצלת על-ידי
ייבואנים להוצאת רווחים מופרזים תמורת
מוצר בלתי־מספק•
כיוון שמרכיב עיקרי במחיר המקרר
הוא חמיסים (כשני שלישים ממחירו
לצרכן) ,כדאי לבחון מחירי מקררים הנמכרים
לפטורי-מס, וכן תיחשף ההונאה.
מקרר מתוצרת ״ג׳נראל-אלקטריק,״
שמחירו באמריקה 500 עד 700 דולר,
לפי הגודל, נמכר על־ידי סוכניו בישראל
לפטורי-מס במחיר שבין 1100ל״1400
דולר, ועוד כאלפיים לירות. אותו מקרר
בדיוק נמכר בישראל לפטורי-מס, על-
ידי ייבואן פרטי אחר, חברת ״בי־ג׳י,״
במחיר של 600 עד 900 דולר. היינו, בכמה
מאות דולרים פחות לכל מקרר ! שתי
החברות מציעות את המקרר במחיר חזה
בבית הלקוח, כשהמחיר כולל הכל.
יבואן אחר ,״וסטינגהאוז,״ מציע אף
הוא את מקרריו לצרכן במחיר העולה
בכמה מאות דולרים על מחירו לצרכן
באמריקה. עובדה היא, שאותם מקררים
נמכרים בישראל באותם התנאים ללקוח,
במחיר נמוך בכמה מאות דולרים.
מה עושות החברות במאות הדולרים
המיותרים שהן גובות מן הלקוח ז הרי
אינן צריכות לתיתם לחברה האמריקאית.
נציגי היבואנים טוענים כי הם מוכרים
אותם לאוצר, וכי אם לא יקחו מחיר
גבוה בדולרים, יקחו את המחיר הנוסף
בלירות. נימוק זה נופל מול הצעות
המחיר של ״בי״ג׳י״ ,שפשוט מציעה אותו
מקרר במחיר נמוך יותר בדולרים, מבלי
לגבות הפרש בלירות. אולם גם אם
צודקות החברות, עליהן להשאיר בידי
הלקוח לבחור בין אם ישלם לחן בדולרים
או בלירות• אחרי הכל, תמורת הדולרים
יקבל תמיד בשוק השחור בשליש יותר
מאשר אם יתנם ליבואן בשער הרישטי.
המחיר המופרז של ״ג׳נראל אלקטריק״
ו״וסטינגהאוז״ יוצר מצב מוזר. באמריקה
נחשב המקרר ״אמאנה״ כמקרר היקר
ביותר, כאשר ״ג׳נראל״ ,״וסטינגהאוז״,
״הוטפוניט״ ושאר המקררים המייובאים
ארצה זולים ממנו נחרבה. כיוון שיבואני
״אמאנה״ גובים מן הצרכן את המחיר
האמריקאי בדולרים, יוצא כי המקרר
היקר ביותר באמריקה הוא הזול ביותר
בישראל, בדולרים.
אגב, גם אירגון־הצרכנים האמריקאי
קבע, כי ״אמאנח״ הוא חטוב ביותר,
ורק אחריו באים יתר המקררים שמשום-
מה נחשנים בישראל כשם־דבר.

חיסרון נוסף של מרבית המקררים
האמריקאיים, להוציא ״אמאנח״ :הם
בנויים למתח של 110 וולט, ויש להוסיף
להט שנאי, דבר המייקר את המחיר,
גורם לחימום המקרר ולתקלות נוספות.
מקרר ״אמאנה״ נוצר במקורו למתח של
220 וולט.
תרגילי־הונאה דומים עושים היבואנים
גם במקררים הנמכרים ללא פטור-ממס.
לדוגמה, תחשיב הוצאות של יבואן של
מקרר 22 קוב: המחיר נמט״ח ליצרן —
569 דולר, או 4452.71 לירות ; הובלת —
; 547-09 ביטוח 19.30 המחיר בנמל
ישראלי — .5019.10 עתה בא סעיף
הקרוי הרמה, והמכוון למנוע מייבוא!
מתחרה להניא מקרר במחיר זול יותר.
משום כך, מרימים את המחיר, כדי
שישווה למחיר הייבוא של הייבואן ה-
רישמי. ההרמה כאן היא 406.93 לירות ;
מיסי נמל 108.52 סבלות — .11.45
סן״חכל המחיר לצורכי מכס — 5546
לירות ; מנס — 14,095 לירות. בתוספת
עמילות-מכס והובלה לבית הלקוח, מגיע
מחיר המקרר הזה, מדגם ״ג׳נראל אלק-
טריק״ ,ל״ 19,652 לירות. עתה יש להוסיף
ביטוח שנתי והתקנה — 800 לירות,
שנאי — 250 לירות, מימון ושונות,
ומקבלים עלות ליינואן — 21.5אלף ל״י.
מקרר זה נמכר על-ידי היינואן הרישמי
במחיר של 26.3אלף לירות, ועל־ידי
״בי.־ג׳י״ במחיר של 23.6אלף לירות.
הפרש ניכר גם למשלם עם מיסיס.

י בוק מעועו ער
זינו שטיינברג
היועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור
אהרון ברק, הורה לערער בבית-המיש-
פט־העליון על החלטת לישכת רואי־החש-
בון, ני לא היה פסול בהתנהגותו של
רואה-החשנון איטר הוברמן ממישרד
עוזי שטיינברג, נפרשת ״החברה לישראל.״
בשעתו הגיש היועץ״המישפטי-לממשלה
תלונה נגד רואי־חחשנון של ״החברה
לישראל,״ על התנהגותם בפרשת מיכאל
צור. לפי החוק, תלונות כאלה נדונות
בלישכת רואי-החשבון, שיש לה מעמד של
בית־מישפט־מחוזי. הלישכה החליטה בסופו
של דבר לדחות את תלונתו של ברק,
הרואה בפרשה עניין עקרוני, ומשום כן
הורה לערער על החלטתה לפני בית-
המישפט״העליון.

אבטלה לא תשפיע גם על הייבוא״ שנן הצרכנים הגדולים של ייבוא המותרות
הם בעלי ההון השחור, שאבטלה אינה פוגעת בהם, או אנשי הסקטור הפרטי,
המציע אבטלה, שאף הוא לא נפגע ממנה.
אולם, לבד מן השיקולים הכלכליים, קיים גם שיקול מוסרי. ראוי לבדות
מי אלה שהציעו לגרום אבטלה עמוקה•
הראשון היה ארנסט יפת, מנכ״ל ״בנק לאומי,״ שמשכורתו השנתית עולה
על רבע מיליון לירות ; דניאל רקנאטי, מננ״ל ״בנק דיסקונט,״ שהכנסתו השנתית
עולה על שניים ורבע מיליון לירות, רעיו לבנק דן טולקובסקי ומשה בנו גי טר,
שאף חם אינם נזקקים למישרד־הסעד. וכן דויד גילן, מנכ״ל ״הבנק הבינלאומי״;
ישראל פולק, בעל תישלובת ״פולגת״; אהרון דוברת, מנכ״ל ״כלל״; פלק
גדיש, מנכ״ל ״אקרילן״; יוסף פקר, מ״פקר-פלדה״ ,ואברהם אגמון, מנכ״ל
חברת ״דלק״.
כל המציעים אבטלה נימנים עם המרוויחים הגדולים של ישראל. רובם באים
משורות הבנקאות, שהרוויחה בשנת 1975 מיליארד ורבע לירות !
אגב, השר רבינוביץ סיפר בכנס ני יועצו״לשעבר, הפרופסור מיכאל ברונו,
דרש אף הוא אבטלה עמוקה, והתפטר משלא התקבלה דרישתו. אם ברונו לא
יכחיש זאת, יש בהצעתו כדי להטיל צל כבד על אישיותו.

גולן

אותם המשתכרים הכי הרבה, מוכנים להנהיג את הצנע הכי חמור — לאחרים

יפת

צחק רביו היה בעצמו באנטבה
ודן שומרו! קיבל צ׳ק ממכסיקו
! 0שכניו של יצחק רכין
למדו להעריך לאחרונה את
מסירותה של אשתו, לאיה
רברן, לבעלה. השכנים שמו
לב לנוהג יחדש בימיישפחת רבין.
בכל פעם •שראש־הממשלה עוזב
את הבית, ניצבת לאה ליד
הדלת ונותנת לו תפוח־עץ.
רבץ מספיק לאכול את התפוח
בדרך, מדירתו יועד למכונית
הממתינה לו, ומקפיד בכל פעם
לזרוק את שאריות התפוח ל-
וזוך פודהאשפה, הנמצא ליד
הכניסה לבית.
8השבוע גילה רבץ, ב שיחה
פרטית, שהוא עצמו
מכיר היטב את אנטבה. בשעתו
ביקר מאיר (אז: קונגו)
כדי לשכנע את השליטים לאמן
את צבאם־ בישראל. בדרך חז רה
נזכר שהוא למד הנדסת-
מים, ושהוא משוגע למפלי-
מים. הוא החליט לבקר במפל-
ויקטוריה המפורסם. בדרך עבר
באנטבה.

באותה

תקופה

די סופג בעיטה בישבן. לבסוף
שאל אותו יהודי אחר, :רב
יהודי, לאן אתה צריך להגיע י׳
ענה לו היהודי החבוט והמו כה,
:אם הישבן שלי יחזיק
מעמד, אני רוצה להגיע לוויל נה
,.אני מתכוון להגיע לוויל נה.״

1במיתקפה חזקה על הפרופסור
ייגאל ידין יצאו
השבוע כמה אישים. הראשון
שבהם היה מקורבו של ראש-

החקלאות אהרון אוזן, תת מלא
כל הסביבה של רחוב הירקון
(מישרד מיפלגת העבודה)
בשחורים ובעובדי-אדמה.״
׳ 0שני העיתונאים חגי
אשד, מי שיהיה כתב דבר, ו־כתבת-הרדייו
שהה פרנקל,
שהגיעו באחד מימי השבוע
שעבר לחצר הירושלמית, הפסידו
סיפור עיתונאי ממדרגה
ראשונה. כמה דקות לפני ש הגיעו
אשד ופרנקל, עזבו את

דעת מהיועץ המישפט לממשלה,
הפרופסור אחרון כדק. בשבוע
שעבר הודיע ברק ל אמיר
כי, לדעתו, יש בהסכם
שלו עם מיפעלי ים המלח משום
יחסים בין עובד למעביד,
ואמיר נאלץ לוותר על העיסקה.
01 בישיבת סיעת־הליכוד
בכנסת, שאליה הזמין עצמו גם
שר-התחבורה גד יעקוכי,
סיפר מנהיג הליכוד ח״ב מג ה
ם כגין ליעקובי כי רצה

הכיר

רבין את קודמו של אידי
אמין דאדא, נשיא אוגנדה
ד״ר מילטון אוכוטה. דע לאנשים הנכונים
777
ברנדי בינלאומי

מזרחי

דיקני
ו א עוון לעיון
וזברון יעקב

תו של רבץ: אובויטה היה
איש מרשים ותרבותי, בעל חינוך
אנגלי מושרש, ולכן לא
החזיק מעמד, בעוד ששכנו ה־מיזדחי,
יומו קנייטה, שהיא
איש־שבט המעורה בפולקלור
של ארצו, מחזיק מעמד.
0במחיאות־הכפיים הסוערות
ביותר בתולדותיו ׳ז-כה
שר-המישטרה שדמה הידד,
כאשר הופיע יחד עם יצחק
רבין בכס של מתנדבי הימישימר
האזרחי בבאר-שבע. אחרי שורה
של נאומים מעייפים, אותם
נשיאו עסקנים מקומיים ומפק־די־מישטרה,
עלה השר על הבמה
ואמר מישפט אחד :״אני
מאחל לכם •שהמישמו האזרחי
בבאר־שבע יצליח לפחות כמו
המקומית.״
קבוצת־הכדורגל
נאומו של השר ארך רק שניות
ספורות, אך מחיאות־הכפיים
של הקהל הבאר-שבעי ארכו
כחמש דקות.
! 0בעיקבות נאומו הקצר
של שר־המישטרה, הוזמן ראש־הממישלה
לנאום. רבץ פתח את
דבריו באומרו :״אלה שקדמו
לי דיברו על הכל — על דד
מישטרה, ואפילו על כדורגל.
לי נותר רק לספר לכם על
מיבצע אנטבה.״
׳ 0לבאי ישיבת־המערכת
הראשונה של עיתונו ישל משה
דיין, היום הזה, שנערכה ב יום
הראשון לפני •שבוע בבית
דיין בצהלה, נכונה הפתעה.
לאחר שדיין ערך לכל חברי
המערכת החדשה שלו סיור ב־גן־העתיקות,
כשהוא שם לב
בעיקר לשתי עיתונאיות שהצטרפו
אליו -כרמלה דכיש
ממעריב וכילי טל מהארץ,
התכנסו כל הנוכחים לדיון שבו
הוגשו עוגות ומשקאות על-ידי
רעייתו, רחל דיין, ובתו, יעל
שיאץ־־דיין. אחרי שעזרה
בחלוקת המשקאות, הצטרפה
יעל דיין לישיבה, ונד התברר
לנוכחים כי יעל תהיה עובדת
בכירה במערכת.
! 0כשהופיע בשבוע שעבר
עזר וייצמן במועדון המיס־חרי
והתעשייתי בתל־אביב, הוא
נשאל על-ידי אהד האורחים
אם הוא מתכוון להמשיך ב פוליטיקה.
ענה לו עזר :״אני
אספר לד סיפור שסיפר לי
אבא שלי, :יהודי אחד היה
נוהג להתפלח לרכבת ולהת חבא
תחת המושב. בכל פעם
׳שהייה עובר מישהו, היה היהו
הפירסומת
שלה על הגבריות חרבה שאותה מוכיחים אותם ששותים את המשקה. הפירסומאים של
החברה האיטלקית לקחו ארבעה כפילים לארבעה אישים, המוכיחים לדעתה את הגבריות: שליט קובה
פידל קאסטרו, משה דיין הישראלי, היושב־ראש מאו ונשיאה המודח של ארצות־הברית, ריצ׳ארד ניכסון.
הממשלה, מנהל מחלקת־ההס־ברה
של מיפלגת העבודה, דב
צמיר, שאמר על ידץ :״הוא
שחקן לא פחות טוב מאחיו.״
אחיו של ייגאל ידין הוא השחקן
יוסי ידין.
01 אל מתקיפי ידין הצ טרף
השבוע גם מנהיגה הקשיש
של מפ״ם, יעקוב חזן. הוא
טען בתוכנית שאלות אישיות
בגלי צה״ל :״ייגאל ידץ מתאים
להיות במיפלגת־העבודה,
אבל הצרה היא שהוא רוצה
להיות ראש־ממשלה. ידיו אינו
מבין שזה מעבר חד מדי, מבר־כוכבא
אל ראשות־הממשלה ב ימינו.״

8גם איש באר-שבע יע קוב
חלפון, הצטרף לתוקפים.
חלפון, מי שהיה יועץ־הסתרים
של ראש־הממשלה, והכריז
עתה על תמיכתו ברשימה ש אותה
עומד להקים אריק
שרון, וניסה לנתח את סיכוייו
של ידין בבחירות הבאות. טען
חלפון :״רוב הקהל של ידין,
אלה שיצביעו עבורו, הם אלה
שעברו איתו כיברת-דרך ב חפירות
ארכיאולוגיות. אבל ימה
לעשות שרוב החופרים הארכי אולוגים
עזבו את הארץ?״
0כאשר ניתח חלפון את
ממשלת־ישראל, הוא חילק את
שריה לשני סוגים: השרים ה והשרים־הפקידים.
אמיתיים

המישפטים חיים צדוק,
למשל, הוא שר־פקיד. אפשר
מחר בבוקר להחליף אותו, ולא
יקרה ישו דבר, אבל אם מי שהו
ינסה להחליף את שר-

המקום מנהיג גוש־אמונים הרב
משה דוויגגר ואחר מאנשי
הפנתרים השחורים, סעדיה
מרציאנו. לווינגר ומוציאנו
הגיעו בלוויית שתי צעירות,
אולם ערכו כל הערב ויכוחים
פוליטיים קולניים ושכחו את
הצעירות שהתלוו אליהם.
0למרות הגינוי־לא־גינוי
שבו זכתה ישראל ממכסיקו,
בעיקבות פעולת-אנטבה, היגיע
׳בסוף השבוע שעבר לשר־החוץ
יגאל אלון צ׳ק על-סד 10
אלף דולר מאזרח מכסיקאי.
לצ׳ק לא היה מצורף כל מיב-
תב, אבל אלון הבין כי הצ׳ק
הגיע בעיקבות פעולת־אנטבה,
משום שהוא נשלח על שמו של
״גנרל דן שומרון״ .אלון
העביר את הצ׳ק לקרן ההתנדבות
שקמה בשבוע שעיבר,
וראשי הקרן עומדים להזמין
את שומרון לחתום על גב הצ׳ק
כדי שהוא יוכל להיפרע.

איש

דימונה,

יעקוב (״ז׳אק״) אמיר, הפ
סיד
בשבוע שעבר מכונית הדורה
וחשבוו־הוצאות-דלק פתוח.
לאמיר, מי שהיה עובד בכיר
בנזיפעלי ים המדח לפני שנב חר
לכנסת, הציעה חברה זו
לשמש יועץ שלה. כיוון של־חברי-כנסת
אסור לקבל משכורת
מילבד משכורתם בכנסת,
הגיעו אמיד ומיפעלי ים המלח
להסכם שתמורת הייעוץ שלו
יקבל אמיר מכונית וולוו צמו דה
והוצאות רכב בלתי-מוג-
בלות. כדי להיות בטוח פחו־קיות
ההסכם, ביקש אמיר חוות-

לשלוח מיבדק למלכת־היופי
ריגה מסיגגר־מור, כאשד
נודע לו על זכייתה בתואר
מיס־תנל .״רציתי לכתוב ב־מיכתב
׳מילה אחת , :יופי /יאבל
הדואר אמר לי שזה פיחות מדי
מילים, ואי־אפשר לשלוח את
המיברק. אז לא שלחתי אותו.״
01 תכונתו של ח״כ אם״
רהם מלמד מהמפד״ל לאחר
לפגישות היתה השבוע שוב
בעוכריו. הוא הוזמן לווילת-
הפאר דשל התעשיין הוגו
שווא רץ בהרצליה-פיתוח, ל*
מסיבת־קוקטייל שנערכה לכבודו
של דויד פרידמן, מי
שהיה מנכ״ל חבנק לפיתוח
התעשייה ועבד בימים אלד,
לקונצרן הלל. האורחים הוז מנו
לשעה שש בערב ,׳ומלמד,
כדרכו בקודש, איחר והגיע
רק בשעה שמונה, כשהאורחים
כבר עזבו. הוא פנה לפרידמן
ואמר לו :״תרשום שהייתי,״
ומיהר להסתלק מהמקום.
! 0בתוכנית האחרונה של
הכל־בו־מק סיפר המגיש דני אל
(״דני״) פאר על דו״ח
תנועה, שאותו קיבל ושעלד,
לו 200 לירות, משום שלא הגד
את חגורת־הביטחון. אולם את
הסיפור האמיתי לא סיפר פאר
בטלוויזיה. השוטר עצר את
פאר באותו שבוע בו לעגה
הכל־בו־טק לשגיאות־חכתיב של
השוטרים הרושמים דו״הות.
לדברי פאר זיהה אותו השוטר,
לקח את ריישיונותיו והלך ל ניידת
שלו. רק כעיבור יותר
הווו ל ת

הז ה ססחג-

אנשים
מ־ 20 דקות הוא חזר אל פאר
להגיש לו את הדו״ח. לפאר
התברר כי השוטר ביקש באלחוט
לאיית לו את כל ה מילים
שהיה צריך לכתוב ב-
דו״ח, כדי שלא תופענה בהן
שגיאות־כתיב.

יאמר בר־זוהר. רק לאחר ש כולם
היו במתח והבטיחו כי
מאומה לא יודלף החוצה, פתח
בר־זוהר במיתקפה חריפה על
שר-האוצר, יהושע רביינו־כיץ,
וטען כי ״רבינוביץ יהיה
זה שיהרוס את המדינה.״

01 הסקופ של כתב מעריב
אורי דן, יאשר ריאיין את
אידי אמין דאדא בבוקר ה פלישה
לאנטבה, ממשיך להכות
גלים בחוגי העיתונות בארץ.
אותו בוקר הופיע ידיעות אחרונות
עם סיפור מאת כתב ה-
צהרון בלונדון, אילן בפיר,
שהודיע כי אמין אינו מוכן
להתראיין על־ידי עיתונאים
ישראליים. רק השבוע התבררה
האמת שמאחרי הסיפור. כאשר
טילפן דן לאמין, הוא שוחח
עם אחד מעוזריו והציג עצמו
ככתב העיתון הנפוץ ביותר
בישראל. לאחר שדן סיים את
השיחה שלו, התקשר כפיר מ לונדון
עם אמין והציג את
עצמו גם הוא בפני אותו עוזר
כ״עיתונאי מהעתון הנפוץ ב יותר
בישראל.״ עוזרו של אמין
התרגז ואמר לכפיר :״רק עכ שיו.דיברנו
עם העיתון הזה,״
וסירב להעביר את האפרכסת
לאמין.

0ראש המועצה המקומית
מנחמיה, בני שליטא, שב
בימים אלה מגרמניה, שבה
סייר עם מישלחת של גופים
מוניציפאליים ישראליים. כש נשאל
שליטא לחוויותיו מה מסע,
חשיב :״היו חמישה
שבועות של חום־איימים ונאו מים
משעממים. אבל דבר אחד
הצלחתי — להשיג חמישה
תאומים.״ התברר כי ראש ה עיירה
הזעירה הצליח לכרות
ברית-עריפ-תאומות עם חמש
ערים בגרמניה, מה שיבטיח לו
ולעסקניו נסיעות רצופות ל אירופה
בעתיד הקרוב.
01 על אחד הדברים המצחי קים
ביותר שאירעו לו בחיים
סיפר השבוע הצייר יופל
כרגנר. הוא ערך תערוכה ב־

! 111 * 1החש את עצמו כאחד מניצולי אנטבה, אחרי שהצליח לצאת בשלום מארצו של
אידי אמין, טוען מחדש לכתר של אלוף המארחים של תל־אביב. אחת לחודש,

ביום ה״ 13 בו עורך אייבי, בדירה שרכש לעצמו בתל־אביב, מטיבה לכל ותיקי ויוצאי מיזללתו
המפורסמת קליפורניה, ששבקה חיים אחרי שהתמסר כולו לספינת השלום. בתמונה למעלה: אייב׳
במרכז העניינים במסיבה, כשמשמאלו הנרי בורא, בעל חנות האופנה טד האנגלי, בשאנז־אליזה בפאריס.

ידסף ז

! 0איש-המיסתורין
(״ג׳י״) ני ב עון הגיע בשבוע
שעבר לישראל עם סיפור חדש.
לדברי גיבעון, הוא ניצח על
התיזמורת הפילהרמונית של
מוסקבה, וזכה בהצלחה גדולה.
לאותם שפיקפקו באמיתות הידיעה,
נתן גיבעון מייספר-טל-
פון מוסקבאי, וטען כי יענה
שם המזכיר הפרטי שלו, וא
פילי קרופודווב, ויאשר את
הסיפור כולו. המיספר במוסקבה
הוא 17012־.15
! 0כשהעיר לגיבעון המנחה
ואיש־הרדיו מני פאר, כי
״יש כאלה שלא מאמינים ל סיפורים
שלך !״ הזדעזע גיבעון
והשיב למני :״אני מכיר שלוש
אמיתות: האמת לאמיתה, האמת
העיתונאית והאמת ה0יפ-
רותית.״ השיב לו מני :״ואני
מכיר עוד אמת אחת, האמת
הגיבעונית.״
! 0בפגישה שנערכה בביתו
של הסופר מיכאל (״מיקי״)
כר*זוהר, נידרשו כל הנוכחים,
חברי מיפלגת העבודה,
לשמור בסוד כמום את אשר
אייבי הוכיח לידידיו הוותיקים פי עדיין אין לו מתחרים, לא בנישול ולא בחיזור אחר
נשים. הוא בישל לאורחיו מטעמים הודיים (למעלה) ,הגיש להם אותם במו־ידיו, מצא
זמן גם לגפף את רב״סרן הצנחנים רונית יער, שהיא קצינת נפגעים ושיקום. בתמונות

רזווו ד רז

ר.ז ה 01*100

בטעות,״ סיפר אחר־נך נר גגר
״הורי עברו בווינה באחת מ
המסעות המישפחתיים, ולכן נו;
לדתי שם, אבל בסך־חכל הייתן
בווינה כמה חודשים.״ באשו
הג־ע ברגנר לפתיחת התערה
כה, הוא שם לב לכך שמארחי
רצו לכבד אותו, ולהזכיר ל
את עיר-מולרתו. התיזמוה
ניגנה ואלסים וינאיים, ווהכיבח
היה שטרודלים.
! 0באי חוג־בית של המיפי
לגה הליברלית בקריית־מוצקי׳
המתינו שעה ארוכה לבואו ש׳
המרצה, דויד שיפטן, סג
ראש־עירייית תל־אביב, הממו
נה על תיק-התחבורה בעיריח
במקומו של שיפמן הופיע לב
סוף אלבה רוזנטל, געי
מיפעל ועסקן המיפלגה הליב
דלית. כשביקשו בעלי־הביו
להבין מדוע בא רוזנטל במקרו
שיפמן, ה־שיב רוזנטל :״שיפ
מן מומחה לבעיות תחבור
עירוניות. כשצריך לנסוע מחר
לעיר, הוא שולח אותי.״
למטה נראים אורחי המסיבה. מימין: הצנחן־לשעבר ואיש אגד בהווה, יצחק ג׳יבל׳
מחנק שתיים ממזכירות ספינת השלום של אייבי. משמאל: אלוף מישנה (מיל ).עמול
בנין בשיחה עם אלוף אברהם טמיר ראש אגף תיכנון במטה הכללי של צה״ל

הדיאודורנט

1( 3 6

הנפוץ ביותר באירופה בארבעה ריחות
(ורוד,חום,ירוק וכחול)
1111111 בין התא רי כי ם 15.8-18.7

10$ לאעוה המפתה

מיוחד ויקר
8111 לגבר.

בשלושה ריחות
(חום,ירוק,כתום)

דיאודורנ ט
כדורי נוזל

זיאוחתט

בשלושה ריחות
(כחול,ירוק,ורוד)

מספר אחד...
בשני ריחות(חום וירוק)

ההקצ בו ת הישירות שמחלקתהסוסות היהודיה,לו>י 3ד גו ח הן רקקצה
הקרחון. רובן כ קו לו של מאות מילין! ,ה דול א רי ם מגיעות ל מי פ ל גו ת
התשובה פשוטה. חדק-הארי של תקציב
הסוכנות אינו טוצא לקליטת עלייה, אלא דמי
טון המיפלגות המייוצגות כסוכנות. התקציב
טוצא על ישראלים, ולא על עולים חדשים, והוא
מתחלק כין מחלקות הסוכנות לפי מפתח מיפ
לגתי, כאשר כל מיפלגה מאדירה את השפעתה
בישראל באמצעות תקציב מחלקתה. כין זה
לבין קליטת עלייה אין ולא כלום.

ותות־ האזעקה נרשמים מזה שנה ויותר בגיז־
\ £ברות הסוכנות היהודית. כמות התרומות והיקפן יורדת
בקצב מסחרר, כאשר הנימוק, הניתן על־ידי המסר בים
לתרום או להגדיל את תרומתם, הוא שאין רצונם
לתת תרומות למימון המיפלגות בישראל.
כל עוד נשאר גורם מימון־המיפלגות מוגבל לחלק
מן התורמים, לא היו ראשי הסוכנות היהודית מתרגשים.
אולם השנה הם קיבלו ממש אולטימטום מראשי המגבית
בארצוודהברית. אלה הזהירו, בצורה חד־משמעית, שאם
לא תחדל הסוכנות לממן מיפלגות, לא יוכלו התורמים
למגבית באמריקה לקבל ממס־ההכנסה האמריקאי אישור
כי התרומה היא הוצאה מוכרת.

למשל: ההקצבות לשרותים סוציאליים ובריאות, בגובה
של 62.5מיליון דולר. רק 159).מסכום זה מופנה לעולים
חדשים. כל היתר מוצא על ישראלים 36 .מיליון דולר
יוצאו השנה על מענקי־זיקנה, כאשר פקידי־המחלקה —
רובם ככולם שליחי־מיפלגה — יקבעו למי לתת מענקי-
זיקנה ולמי לא לתת. מחלקה זו, כמו מישרד־הסעד השייך
למפד״ל, שולט בקולות מקבלי מענקי־הזיקנה.
עוד 7.5מיליון דולר יוצאו על מימון מעונות לקשישים.
השולט בתקציב יקבע איזה קשיש יאוכסן, ואיזה
ייזרק לרחוב. סכום של שלושה מיליון דולר יוצא על
תעסוקה לקשישים.
אותו הסיפור 7.2 :מיליון דולר מייועדים לעזרה למיק-
רים קשים. פקידי המחלקה יחליטו מיהו מיקרה קשה,
ומי לא.
על חינוך תוציא הסוכנות 161 מיליון דולר. מזה רק
12 מיליון לעולים חדשים. כל היתר לישראלים 20 .מיל יון
דולר יינתנו כמילגות לחינוך על־יסודי. בידי מחזיקי
התקציב לקבוע מי יקבל מילגה, ומי לאו. עוד 27.5מיל-

•מכן מס־יההכנפה כאמריקה תפס אף הוא
כי העובדה שמראים לו קבלה. ועדיה כתוב
שניתנה תרומה למגבית, עדיין אינה אומרת
ולא־כלום, ועתה דורש מם־ההכנסה האמריקאי
אישור בנקאי בי התרומה ניתנה למוסד
מאושר לקבלת תרומות. ודאי שמיפדגות כישראל
אינן מופיעות ברשימה שד מוסדות אדה.

שיכלול ההסוואה
ך* סופנות היהודית בנוייה בדיוק כמו ממשלת יש י
1ראל. היא מכשיר המוציא כספים מן היהודים בחו״ל,

#<1311
לגות, הרי המיפלגות מקבלות סידור זה ברצון, ומם׳
ההכנסה האמריקאי עוצם את עינו החמדנית.

הלוואה למימון מיבלגות
^ מיפלגות ממשיכות לחלוב ולסחוט את הסוכנות,
י 1למרות הירידה המדאיגה בהכנסותיה.
התקציב החדש של הסוכנות לשנת 1976/75 הוא בן
502 מיליון דולר בילבד, לעומת תקציב של 702 מיליון
דולר בשנה הקודמת. התקציב של 702 מיליון דולר היה
על הנייר, ובפועל הוצאו רק 510 מיליון דולר, ביגלל
הירידה בהכנסות.
השנה הניחו מראש תקציב של 502 מיליון דולר

אלמוגי

חלציו

בתירוץ שהכסף נועד לקליטת עלייה. היא משתדלת להע ביר
כסף רב ככל האפשר למיפלגות המייוצגות בסוכ נות,
כאשר הכסף מועבר בכל מיני צורות, תוך שימוש
בהסוואה משוכללת ביותר.
עקרונית, מתחלקים הכספים בין הגופים לפי חלוקת
כוחם במוסדות הסוכנות וההסתדרות הציונית. כללית,
יש למיפלגת העבודה כ־ס/ס ,30 האיגוד העולמי של הציונים
הכללים, הסניף העולמי של המיפלגה הליברלית, מחזיק
כ־ .1896 הקונפדרציה העולמית של הציונות הכללית,
שהיתר. קשורה בעבר במיפלגה הליברלית העצמאית אך
שקשריה עימד, נחלשו, מחזיקה כ( 120/0-אולם אנשי ל״ע,
שאינם משתתפים בהנהלה הציונית, מקבלים אחוזים
כאילו הם ממשיכים להיות קשורים עם הקונפדרציה).
הסתדרות המיזרחי והפועל המיזרחי, הסניף העולמי של
המפד״ל, מקבלים ס/ס 10 בערך. תנועת חרות — הציונים
הריביזיוניסטים מקבלים כ־ ,13.50/0ומפ״ם / 0ס.6.5

יון דולר יופנו להחזקת ילדים בקיבוצים ובמוסדות. הקיבוצים
והמוסדות בארץ שייכים למיפלגות. חלוקת התק ציב
תקבע איזה מיפלגה תגדיל את השפעתה בין הנוער.
סכום של 322 אלף דולר הוצא לקניית כפר הנוער בכפר-
הרואה של המפד״ל, והפיכתו כפר לנוער דתי מייוחד.
זוהי פשוט מתנה של 322 אלף דולר למפד״ל, שתקבל
גם השפעה על מוסד הנוער, שימומן על חשבון הסוכנות.
15 מיליון דולר יוצאו על טיפול בנוער במצוקה
ובילדים בשכונות עוני, באמצעות מועדוני־נוער הנתונים
להשפעה מיפלגתית, והמתחלקים בין המיפלגות
הקיימות 13 .מיליון דולר יוצאו מקרן־חינוך מייוחדת
לרשימה של מוסדות־חינוך לפי החלוקה המיפלגתית2.3 .
מיליון דולר יוקצבו ישירות לגני-הילדים של אירגוני-
הנשים הבאים: אירגון אימהות עובדות, ויצ״ו, מיזרחי,
האשה הדתית לאומית, אגודת ישראל ופועלי אגודת
ישראל.
המיפלגה מתחילה בגן הילדים.

הכספים מועברים למיפדגות הישראליות
ככד מיני צורות. רק עד אחת מהן — הדרף
הגסה והישירה •נזל הקצבה גלוייה ללא רמאות
— עדו שילטונות מס-ההכנסה האמריקאי,
וכיגלדה בא האולטימטום__ .
*ההקצבות״׳הישירות למיפלגות היו בסך של 28 מיליון
לירות לשנה, כאשר תנועת העבודה ומפ״ם לא נהנות
כימעט מהקצבה זו, מפני שהן שותפות במגבית ההסתדרות
ומקבלות מיליונים דרכה. והרי הכל יודעים כי מג בית
ההסתדרות היא, למעשה, מסווה למגבית למיפלגת
העבודה ולמפ״ם. על כל פנים, הדבר ברור לראשי הסוכ נות,
שאינם מקציבים כספים למיפלגת העבודה ולמפ״ם,
ביגלל מגבית ההסתדרות.
ההקצבה הישירה לא הלכה גם בעבר למיפלגות במישרין(
אלא לקרנות המיפלגות שהוגדרו באוזני האמרי קאים
כ״קונסטרוקטיביות״ ,אף שלא היו אלא קופות
מיפלגתיות פשוטות: קרן תל־חי של חרות, קרן ארץ־
ישראל של המפד״ל, וכדומה.
עתה יחול שינוי, אחרי שמס-ההכנסה האמריקאי לא
יכול היה עוד להשלים עם רמאות כה גלוייה. הכספים
יועברו מעתה ישירות למוסדות ולמיפעלים שמבחינת תפקידם
הרישמי הם זכאים לכך שהתרומה להם תנוכה
ממם־ההכנסה האמריקאי. מכיוון שמיפעלים אלה משמ שים
רק צינור, שבו מועבר הכסף לידי מנגנוני ר.מיפ־

כ ו מתחלק הכסוי
בילבד, אולם גם הוא כולל כמה סעיפי־הכנסה בלתי-
ריאליים. למשל, ההכנסה מתרומות נאמדת ב־ 275 מיל יון
דולר, כאשר התרומות אשתקד היו רק 205 מיליון
דולר. סכום התקציב כולל מענק ממשלתי אמריקאי של
20 מיליון דולר, לעומת הנחה של מענק של 35 מיליון
דולר בתקציב הקודם.
ההכנסות כוללות הלוואות של 150 מיליון דולר, כאשר
מוצהר כי יהיה צורך בהלוואות נוספות של 64 מיליון
דולר, שעדיין לא הושגו. מכאן כי מתקציב של 502 מיל יון
דולר 214 ,מיליון הם הלוואות. אלה תגדלנה את
חובות הסוכנות, המשלמת כבר עתה יותר מ* 40 מיליון
דולר מדי שנה, להחזר החובות.
מתי אין ׳מנוס מלקיחת הלוואות? כאשר יש עלייה,
וצריך לגייס כסף בכל האמצעים. אולם העלייה המתוכ ננת
השנה היא רק של 35 אלף עולים, ולקליטת מיספר
זה די בתקציב קטן מתקציב הסוכנות. מדוע אין הסוכ נות
מתאימה את הוצאותיה להכנסותיה, קובעת תקציב
הוצאות של 300 מיליון דולר בילבד, כגובה ההכנסות
המצופה מן התרומות?
* חלוקה משוערת של ההקצבות הגלויות, המוסוות
והסודיות, על־פי ניתוח הנתונים.

ההקצבה להתיישבות היא שד 70 מיליון
דולר, ל־10צ יישובים, ובהם 00צ אלף נפש. רק
*( 5חמישה אחוזים ) :מופנים לעולים חדשים.
הכד לישראלים, דפי חלוקת התנועות ההתיישבותיות
דפי המפתח המיפלגתי.

קוו אלמוגי
ץ ם ההקצבות לעלייה ולקליטה בנויות כך שהן
מאפשרות ניצול מירבי של הכסף להאדרת ההשפעה
המיפלגתית 32.2 .מיליון דולר יופנו לקליטה ראשונית
ולסיוע כספי, כאשר אנשי המחלקה האחראית יקבעו
למי לסייע׳ ולמי לא. סכום זה יינתן גם כהלוואות לפתיחת
עסקים ובתי־מלאכה. ראשי המחלקה יקבעו שוב מי
יפתח עסק, ומי לא.
על חינוך יהודי בתפוצות יוצאו 3.8מיליון דולר —
מזה מיליון דולר לשיגור יועצים חינוכיים ומנהיגים רו חניים
מישראל. זהו סעיף המייועד לממן נסיעות לחו״ל
של עסקני-המיפלגות, כאשר יתחשק להם. הירידה בהכנסות
המגבית לא הביאה להקטנת מימון נסיעותיהם או
(המשך בעמוד )22

חפשאת המטמון

(המשך מעמוד )21
מימון נסיעת המקורבים להם.
סעיפי השיכון כוללים אף הם הסדרים
דומים 824 .אלף דולר סיוע לשיכון לזוגות
צעירים, לפי המפתח המיפלגתי המקו בל
2.1 .מיליון דולר להוספת חדרים ל-
מישפחות בדיור צפוף 7 ,מיליון דולר ל שיכון
בהתיישבות העובדת לפי המפתח
המיפלגתי 3.2 ,מיליון דולר לשיפוץ בתים
בעיירות־פיתוח. העסקנים יקבעו ביתו של
מי ישופץ.
מכשיר חשוב לא-פחות להשפעה המיס־לגתית
טמון בקולות מישפחותיהם של
עובדי הסוכנות. מיספרם השנה לא יקטן,
ויישאר 3,463 עובדים — כמחציתם עוסקים
במינהל, ורק ״ 20״/בחינוך ובברי אות.
איו כימעט ספק בי כשני שליש מהם
מיותרים, והם מוחזקים רק ביגלל שיקד
לי־בחירות. אחרי הכל, מדובר במיספר
קולות המבטיח יותר ממנדאט אחד.
הירידה בהכנסות המגבית אינה מדאי גה
את לישכת המנב״ל, שתוציא השנה
182 אלף דולר, לעומת 160 אלף אשתקד.
לשיחוד עיתונאים ויחסי־ציבור מייועדים
78 אלף דולר, לעומת 74 אלף אשתקד.

השמוט משחקי האיגטרטוטו
והליגות האוסטרליות

גיניוסם חנוס חואעאן

העברה)ל״י
200.000
(כובל

>]יניומם כלר חפוסיס

העברה)ל״י
400.000
(כולל

דישכת יושב־ראש הסוכנות,
יוסף אלמוגי, תוציא השנה 413
אלף דולר, מזה 35 אלף דולר ל•
״קרן היושכי־ראש״ ,קרן מיסתו־רית
שרק הוא אחראי טליה. א11
אלף דולר תוציא לישכת אלמוגי
טל המכון לפיתוח מנהיגות (ממש
כך ,):וטור 33.6אלף דולר טל
שרותים חברתיים (שרותים חברתיים
הקשורים בפעולות הסוכנות.
ייתכן שהכווגה גם למימון
נערות־חברה).

יום חמישים—*המועד חאחרון
למסירת הטפסים.
** 1/שה לך מגחג 7ן - 1ו
ת ז.מלא טוטו בכל שבועו
והמועצה להסדרההימוריס בסמרט

סכום נוסף, שהוא ממש שערוריה, הוא
36.6אלף דולר, שיכול היושב־ראש להו ציא
למה שקרוי ״מיפעלים מייוחדים״ של
המגבית. הכוונה היא לשלם מסעיף זה
״הוצאות מינהליות״ של אלמוגי עצמו,
וראשי־מוסדות שונים שהוא יקבע, אשר
יטפלו כהגדלת התרומות לסוכנות.

למשל: אלמוגי יכול לתת לעיתונאי
פלוני הוצאות של עשרת
אלפים דולר לשם נסיעה וטיפול
כתרומה של אישיות באמריקה.
אין כל פיקוח.

רק 14.00ל
<01ו( $1ן ו1.

מבחר שפתוגים
בגוונים לכל גיל.

1־ 011׳ 011101001
1־ 011ז ^ 00ע 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ונוגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בב 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מ פי צי ם: ה ל טי ס בנ 1״ מ טלי 04-665505 ; 03-255763

3.6מיליון דולר נוספים תוציא הסוכ נות
על מימון מוסדות ואירגונים שהיא רו צה
בייקרם. בין המוסדות נמנים ועד־הישיבות,
מיפעל להכשרת ילדי ישראל,
אגודת הסופרים, אוצר מפרשי התלמוד,
יד הרב הרצוג, יד בן־צבי, בית שלום עליכם,
המישנה היומית, אוצר הפוסקים, מכון
הלכה ברורה, החברה ההיסטורית, וכן
האיגוד העולמי של העיתונאים.
מה למוסדות אלה ולעלייה? הנה כמה
מהם: אגודת הציירים, בצלאל, הבימה,
עינבל, מישכן לאמנות עין־חרוד, בית האס־ניס
בירושלים, האופרה הישראלית, קריית
האמנים בצפת, התיזמורת הפילהרמונית.
הקצבות תמוהות נוספות של יותר מ חצי
מיליון לירות לכל מוסד ניתנות ל קרן
ילדינו, מכון סאלד, מיפעל להכשרת
ילדי ישראל (שמקבל הקצבה גם בסעיף
אחר) ,התאחדות הרבנים הפליטים, בית־הספר
לפקידים על שם רמז, אירגוני הישיבות
בישראל.
מעניינות במייוחד ההקצבות בסך 3.6
מיליון דולר לאגודת העיוורים, עסקנים
מנהיגי יהדות אירופה (למה לא מיהדות
ארצות־ערב?) ,מכבי, סופרים קשישים ני צולי
השואה, תמיכות לחגים (אין פירוט),
נשי חב״ד, בית ריבקה, ידע-עם, ושורה של
כתבי־עת שונים.
כל הגופים הללו מקבלים הקצבות מת רומות
הניתנות לעלייה. מתן תרומות אלו
הוא עבירה על חוקי מס־ההכנסה באמרי קה׳
ומכשיר בידי נציגי המיפלגות השול טות
בסוכנות להגדיל את השפעתם.
אריה ליב דולצ׳ין הפך איש חזק ב־מיפלגה
הליברלית, בזכות היותו גיזבר
הסוכנות. משה קרונה חזק במפד״ל, בזכות
היותו בהנהלת הסוכנות. יוסף קלארמן
חזק בחרות, ביגלל שליטתו על תקציבי
הסוכנות. משה קול השתלט על הל״ע
בזכות שליטתו על תקציב הסוכנות.

כך מחלקות המיפלגות לעצמן,
ולהאדרת השפעתן כישראל, תקציב
של כ*טט 5מיליון דולר, או
כארבעה מיליארד לירות לפי השער
הרשמי.
תקציב זה שווה לחמישה אחוזים
מתקציב המדינה, אולם ההבדל
הוא שאין עליו למעשה כל פיקוח,
ומנצלים אותו ישירות,
וכימעט ללא הסוואה, לתועלת ה
מיפלגתית הרבה ביותר.
במדינה העם
האיש החדש
מעולם לא חיתה
התלות בארצות-הברית
כה מוחלטת סמו
עתה — ועל פן חשוב
מי יהיה הנשיא הבא
זה יכול היה להיות מעשה סימלי. הממ שלה
החליטה לנתק את הלירה הישראלית,
זו הפעם הראשונה מאז ימי־הראשית של
המדינה, מן הצמידות לדולר האמריקני.
אולם מעשה כלכלי זה לא נבע משום
מציאות מדינית שהיא. מכל הבחינות —
המדיניות, הכלכליות והצבאיות — נשארה
ישראל השבוע צמודה לארצות־הברית.
זוהי צמידות שהיא גם בילעדית וגם
מוחלטת.
1לא יתואר מעשה ישראלי חשוב — בשטח
כלשהו שאינו מקובל על ממשלת
ארצות-הברית. מעשים ישראליים רבים,
הנראים במבט הראשון כאילו נעשו מבלי
להתחשב באינטרסים אמריקאיים, מתגלים
לאחר־מכן כמתואמים־מראש עם ארצות־הברית,
או אף מוכתבים על-ידה בחשאי.
כי העובדה הפשוטה היא, שהתלות ה ישראלית
בכסף אמריקאי, בנשק אמריקאי
ובסיוע מדיני אמריקאי היא עתה כה מוח לטת,
עד שכל התמרדות רצינית נגד ה מדיניות
האמריקאית כמוה כאקט של התאבדות.
ממשלת
ישראל אף אינח חולמת על אקט
כזה. אין היא מוכנה לנצל אף את ההז דמנות
הקיימת להתרחבות קשריה הבינלאומיים,
העשוייה להחליש את התלות ב אמריקה
ולוא גם במעט. רמזים סוביי טיים
בכיוון זה נענים בשלילה טוטאלית.
משום כד חשוב לישראל מיהו נשיא
ארצות־הברית. ובאשר נתמנה השבוע אדם
בשם ג׳ימי ארל קארטר כמועמד המיס-
לגה הדמוקרטית לנשיאות, עברה בירוש לים
שאלה אחת ויחידה, בסקרנות, בדאגה
ואף בחרדה: מי זה ג׳ימי קארטר?

יחסי חוץ
מי זהג׳ימי קארטר *

האיש החדש איגו
מתאים?דפוסיב המקובלים
שד יחסי ישראר-אמריקה
הוא יפתח את
כ? החשבונות מחדש
מאז נשמט השילטון מדווייט אייזנהואר,
לא היו לישראל בעיות חמורות עם נשיאי
ארצות־הברית.
אייזנהואר היה טיפוס קשה מבחינה יש ראלית:
אדם עקשן׳ -בוטח בעצמו, לא־פוליטיקאי,
אידיאליסט, רגזן — תערובת
שלא היה קל לעכל אותה בדרך שישראל
התרגלה אליה. הלחץ היהודי עליו לא
הועיל, ההסברה הישראלית לא השפיעה
עליו. במיבחן העליון — כאשר פרץ צה״ל
באוקטובר 1956 לתוך חצי־האי סיני —
הכתיב אייזנהואר את רצונו לישראל. תוך
יממה אחת החליט דויד בן־גוריון להיסוג.
אולם אחרי אייזנהואר הגיע לשילטון
אדם שהתאים בדיוק לצרכים הישראליים:
דמוקרט, ליברל, איש הצפון־מיזרח.
ג׳ון קנדי הצעיר היה נוח לישראל. כאיש
המיפלגה הדמוקרטית, היה רגיל למישחקים
המיפלגתיים, שבהם ממלאים היהודים תפ קיד
חשוב. כליברל, היה קרוב למימסד
היהודי־האמריקאי. כאיש ״אנגליה החד שה״
,החוף המיזרחי־הצפוני של ארצות־הברית,
היה רגיל להתחשב בהשפעת הרי כוז
היהודי הגדול בחלק זה של ארצו.
יורשו, לינדון ג׳ונסון, היה נוח עוד
יותר. אף -שבא מטכסאס, התחשב פי כמה
ובמה מקודמו בהשפעה היהודית, אותה למד
להכיר בגיבעת הקאפיטול. תמיכתו הגיעה
לשיאה במילחמת ששת־הימים — מילחמה
שאושרה מראש על־ידי ארצוודהברית *
* ברגע המכריע נשלח מאיר עמית, אז
ראש המוסד, לארצות־הברית, כדי לוודא
את העמדה האמריקאית, שבולבלה על־ידי
אבא אבן. עמית הודיע כי האמריקאים
מעוניינים בהתקפה הישראלית, וכך הוכרעה
הכף.
ה של ם הזה 2029

אליסט יפה״נפש, לפעול כריאליסט קשוח.
אך התערובת מסובכת יותר, והיא בלתי־מודעת
לבעליה. יש לה שורשים עמוקים
מאד בתרבות האמריקאית.
קארטר בן ה־ ,52 בן העיירה הדרומי ת,
איש צבא־הקבע (חיל־הים) ,בעל האמבי־ציה
הבלתי־מתפשרת וכוח -הרצון הנחוש,
אדם המתכנן את כל מעשיו בהקפדה וב -
קור -רוח _ זהו האיש שיעב, ר קרוב
לוודאי, את יחסי ארצות־הברית _ יש-
ראל ביקורת חדשה׳ צוננת ומפוכחת.
הוא לא יהיה בוס קל. גם לא נוח•

כים זרמי לחזור בו, אם יתנצל בפניו
ראש־הממשלה.
אולם כששמע רבין על הפגישה בביתה
של גולדה, הוא רתח מכעס :״איזו פת־קציה
ממלאה עכשיו גולדה במיפלגה ז
היא לא תגיד לי עם מי להיפגש, וממי
לבקש סליחה !״ אולם יועציו הסבירו לו
שהתפטרותו של זרמי תביא בעיקבותיה
לבחירתו הוודאית של עוזי ברעם לתפקיד
המזכ״ל.
לכך לא היה מוכן רבץ להסכים. ברעם,
מזכיר מחוז ירושלים של המיפלגה, ובנו

מיפלו״ות
גו לדהלאפתק צי ה
התסטרותו המיייייע-פמה
שד המזכ״ז מאיר זרמי,
בשבוע שעבר,
היתה מערכה חדשה
בקומדיה מתמשכת

ושבה קיבלה ישראל סיוע אמריקאי מוחץ
מכל הבחינות.
יחסים אינטימיים. כל זה עלול היה
להשתנות בסוף , 1968 כאשר נבחר אדם
שונה לגמרי: הנשיא ריצ׳ארד גיכסון.
״דיק״ ניכסון בא מהמערב. הוא צמח
בימין הקיצוני, שהיה תמיד חשוד כאנטישמי.
גרוע מזה: הוא היה איש המיפלגה
הרפובליקאית, שעימר. לא היו למימסד
היהודי מעולם יחסים אינטימיים. גרוע מכל:
הוא היה בן־חסותו ץ של אותו דווייט
אייזנהואר, כיהן במשך שמונה שנים כ סגנו
בבית הלבן, ועלול היה להתגלות כ יורשו
גם מבחינת היחסים עם ישראל.
אולם בעייה זו נפתרה, לא במעט תודות
לשגריר הישראלי החדש בוושינגטון, יצחק
רבין. כאיש־מעשה הבין רבץ, כי
הסיוע הדרוש לישראל לא יבוא מן הסנ אט
הדמוקרטי, אלא מן הבית־הלבן הר־פובליקאי.
הוא בנה יחסים חדשים והדו קים
עם הבית הלבן, עם המועצה־לביטחון־
לאומי (היועץ: ה,נרי קיסינג׳ר) ,עם ד,פאנ־טאגון
ועם סוכנות־הביון המרכזית.
כך פרחו יחסים, שהגיעו לשיאים חדשים
של קשר ישראלי-אמריקאי. בספטמבר הש חור
של 1970 פעלו שתי המדינות בתיאום
מוחלט, לבלימת הסורים והפלסטינים. ב־ך
ילחמת יום־הכיפורים הגיעה רכבת־הא־וויר
האדירה. אחריה בא המיבצע המשו תף
להעברת מצריים לגוש האמריקאי. ולאחרונה,
במשבר הלבנוני, קייט שיתוף־
פעולה מוחלט לשבירת השמאל והפידאיון
בלבנון, בעזרת הסורים״.
״האם הוא רציני?״ מובן שהשיתוף
האמריקאי-ישראלי מבוסם על אינטרסים
אמריקאיים מוצקים, ואינו כפוף לאישיות
זו או אחרת. אך דמותו של הנשיא היושב
בבית הלבן, וגישתו לבעיות, יכולות להש־
* עיתון בריטי פירסנז השבוע ני יש ראל
מספקת סיוע צבאי נרחב לכוזזות הנוצריים
בלבנון, וכי שליחים ישראליים
פועלים בשיתוף־פעולה הדוק עם הפיקוד
הנוצרי, שהוקם והמופעל למעשה על־יד׳
סוכנות־הביון האמריקאית.
העולם הזה 2029

פיע לא-מעט על יישום העקרונות ופרטי
המגעים השוטפים.
משום כך היתר. חשיבות לשאלה הגדולה:
מי זה ג׳ימי קארטר?
האיש, שיש לו כל הסיכויים להיכנס
בעוד חצי שנה לבית הלבן, הוא אדם מסוג
חדש: לא דמוקרט ליברלי־צפמי ולא
רפובליקאי פראגמאטי מן המימסד התע־שייתי־צבאי.
אין
זה סוד כי ממשלת ישראל קיוותה
לניצחונו של דמוקרט שיגרתי: יוברט
האמפריי המשומש והמוכר, או הנרי ג׳ק־סון,
שהפך כימעט סוכן ישראלי. בראשית
הדרך, לא האמין איש באמריקה ובעולם
שיש סיכוי לקארטר.
ואכן — קשה היה לתאר מועמד מתאים
פחות: איש הדרום הבזוי, איכר המגדל
בוטנים, באפטיסט פרימיטיבי. הכל שאלו,
לפגי חצי שנה :״האם הוא רציני?״
עתה יש לערוך את כל ההערכות מח דש.
הנשיא ג׳ימי קארטר הוא בגדר אפ שרות
בעלת סבירות גבוהה מאד. איזה
מין נשיא הוא יהיה, מבחינת ישראל?
חשכון חדש. החיוך הניצחי מטעה.
האמת טמונה בעיניים הכחולות הקרות,
בסיגנון המאופק והחלק של כומר פרו טסטנטי,
בהופעה הבטוחה של אדם הבו טח
בעצמו, ובעצמו בילבד.
קארטר אינו חייב דבר לקולות היהודיים,
לכסף היהודי ולכלי־התיקשורת היהודיים.
הוא לא צמח מן המימסד הדמוקרטי הצ פוני,
שבו יש ליהודים חלק כה רב. הוא
גם לא בא מן הביורוקרטיה הוושינגטונית,
המדינית והצבאית, הקשורה בישראל בקש רים
כה אמיצים. להיפך, הוא משמיץ אותה
בכל הזדמנות.
אפשר לסמוך על איש זה שיפתח מחדש
את כל החשבונות, יבדוק מחדש את סו-
רי־המיספרים, יחליט מחדש מה כדאי ל אמריקה
ומה לא כדאי לה. הוא עשוי להפ עיל,
תוך כדי כך. אמוח־מידה של אידי אליזם
פרטי, לשפוט על פיהן את התנהגותה
של ישראל.
קארטר הוא מזיגה אמריקאית טיפוסית
של אידיאליזם וריאליזם. בעיני הציני-
קאים, זוהי צביעות אופיינית: לדבר כאידי־

כשהגיש, ביום החמישי האחרון, מזכ״ל
יזיפלגת-העבודה מאיר זרמי מיכתב־הת־פטרות
לסגנו, ח״כ אברהם גיבלבר, היה
גיבלבר אובד־עצות. תגובתו הראשונה
היתד. לבקש מזרמי לשמור את ההתפט רות
בסוד למיספר שעות. גיבלבר ידע כי
בכל ההתפטרויות הקודמות חזר בו זרמי,
״אחרי שמישהו אמר לו כמה מילים
יפות,״ ורצה שאם אמנם יחזור בו ;רמי
גם הפעם, לא תצא פרשת ההתפטרות
לעיתונות.
לגיבלבר היתד. סיבה טובה לשמור את
ההתפטרות בסוד. הוא ידע שפרשת הת־פטרויותיו
של זרמי הפכה כבר נושא
לבדיחות בתוך המיפלגה ובציבור, ואין
איש מתייחס אליהן עוד ברצינות. התר
צאר. היחידה של ההתפטרויות והחזרדדמהן
היתד, שהודבק לזרמי כינוי העובר מפה
לאוזן :״מיסטר ידיו.״
בעוד שהתפטרויותיו של זרמי היו בעבר
על רקע של אי־מימוש ההבטחות שניתנו
לו לחלץ את המיפלגה מהשואה הכספית
שבה היא נתונה, היתד. ההתפטרות האח רונה
על רקע של פגיעה אישית בו.
בומרנג פוליטי. מיפקד חברי מיפ*
לגת-העבודה, שעליו הכריז זרמי בקול
תרועה רמה, גווע ונתגלה כבומרנג פוליטי.
לפתע התברר לקהל־הבוחרים כי מיפ־לגת־ר,עבודה
קטנה בהרבה מהמיספר בן
300 אלף החברים שעליו היא נהגה להצ היר.
הרבה פחות מ־ 50 אלף חברי־מים־
לגר, התפקדו.
סכנה נוספת לעסקני העבודה היתה
טמונה בכך שבעוד שבשתי הערים, ירושלים
וחיפה, החל המיפקד מראה לפחות
ניצנים של הצלחה, היה הכישלון בעיר
הגדולה, תל־אביב, מוחלט. היתד, סכנה
כי עסקנים ואישים מיפלגתיים רבים, ה שייכים
למחוז תל-אביב, יאבדו את מקומם
במרכז המיפלגה בעיקבות ירידת כוחה
היחסי של תל-אביב.
המזכיר החדש של מועצת־פועלי־תל-
אביב, דב בן־מאיר, העלה רעיון לצרף את
שר־ד,שיכון, אברהם עופר, לצוות המארגן
את המיפקד. יצחק רבץ ויהושע רבינוביץ
נתלו ברעיון זה, והזמינו את עופר לשי חה.
עופר הסכים להצטרף לצוות המאר גן
את המיפקד, אך הציג דרישה סבירה:
שהוא יעמוד בראש המיבצע.
גם מתנגדיו וגם תומכיו של עופר יודעים
כי הוא יעלה את אחוז ההצלחה של
המיפקד. מתנגדיו טוענים כי עופר ינ קוט
שיטות שאינן כל־כך כשרות, ואילו
תומכיו טוענים כי עופר הוא בולדוזר
וסוס־עבודה במיבצעים מסוג זה.
״עשינו לד עוול:״ רבץ ורגמו-
ביץ הסכימו לדרישותיו של עופר, שכחו
בכלל את זרמי. כשנודעה דבר לזרמי, הוא
נפגע, לדבריו, משני דברים. האחד: שלא
עלה על דעת ראש-הממשלה להזמין אותו
לפגישה. השני: שהפקידו את עופר עליו,
והכריזו בכך שהוא עצמו נכשל.
כשמיכתב־ההתפטרות בידיו, טילפן גי-
בלבר למנכ״ל הבנק לחקלאות, דויד קלד־רון,
מי שנחשב כיום כאיש החזק ב־מפא״י-לשעבר.
קלדרון הזהיר את גיבלבר
שלא להתקשר עם רבץ :״זה לא יעזור
הפעם,״ ומיהר לארגן לזרמי פגישה עם
גולדה מאיר. לאחר שיחה ארוכה בביתה
של גולדה, שבה השתתף גם קלדרון, הם־

מזכ״ל זרמי
״הוא היה פוקד רע!״

השר עופר
״הוא יהיה פוקד טוב!״
של שר-העבודה משה ברעם, היה ממקו רבי
ראשיהממשלה בתחילת דרכו בתפקיד
זה. לפני מיספר חודשים עבר חתול
שחור בין רבין לברעם, וכיום אסור להז כיר
את שמו של ברעם בטווח השמיעה
של רבין.
כשהעמידו את רבין לפני הברירה לב-
(המשך בעמוד )34

ה 1דון

^^59מ58?$מן מע!

(המשך מעמוד )13
את גורמיה. מן המוסכמות הוא, בין הפסי כולוגים,
כי הכמיהה להנהגת עונש־מוות
היא לעיתים קרובות (אם לא תמיד) סימפטום
של הפרעה נפשית חמורה.

הליטוף ו1וב 1ילוח

מי שיפתח תיכת־פאגדורה זו,
שוב לא יוכל לסגור אותה. התהליך
הריגשי יישמט כמהרה מכל
אפשרות של כקרה. ממשלת ישראל
תתנדנד כפקק על פני נחשולים
אדירים של מים עכורים, ותיזרק
אל הסלעים.

עו דכן

^ חד הרעיונות הנפסדים ביותר, ש־הומצאו
כדי להעניק הסוואה רציונלית-
כביכול לתביעה שכולה פרי ד,ייצר העיוור,
הוא זה: המדינה תגזור דין־מוות על פי־דאיון,
אך גזרי־הדין לא יאושרו ולא
יבוטלו. הם יהיו תלויים מנגד.
בבתי-הכלא של ישראל יישבו עשרות
נדונים־למוות. כאשר ילכוד מישהו בני־ערובה
ישראליים ויאיים בהריגתם, תאיים
ישראל מצידה בהוצאתם של נדונים אלה
להורג.

מכל הרעיונות המטורפים, זהו
אולי המטורף כיותר.

הרעיון שעשרות נדונים־למוות ינמקו ב כלא
בישראל, מבלי לדעת מה יעלה בגו רלם,
כשחייהם יהיו תלויים במעשיהם של
אחרים — הוא כשלעצמו מיפלצתי למדי.

מי כןטיפוז

כי א רזו־

אך מיפלצתי ממנה הרעיון שישראל
תרד כעיני העולם כולו לרמתה
של אוגנדה, ותשהק מיש־חק
של איום מול איום, כגי־ערוכה
מול כגי-ערוכה.
מבחינה עניינית, ההצעה כולה מופרכת.
החוטפים הם אידיאליסטים מטורפים. חיי־אדם
שקולים בעיניהם אך מעט לעומת
המטרה הפוליטית שאותה הם רוצים לה שיג.
הוצאת פידאיון להורג בידי ישראל,
בשעה שהם מוציאים להורג בני־ערובה
ישראליים — לא זה בילבד שלא תר תיע
אותם, אלא להיפך — זה יוסיף ל אפקט
הראוותני־המחריד שהם רוצים
להשיג.

הגילוח ״עושה״ את היום ־ אומר הגבר; הגילוח המלטף
של ״שמן״ ששה את היום למוצלח ונעים -קובע הגבר
המעודכן, המשתמש ונהנה ממוצרי־האיכות של ״שמן״.
קצך פלא לגילוח, נושווות־ גילוח ומי־קטיפה ״ולוטה״
לאחר הגילוח, מיוצרים לפי מיטב הידע הבינלאומי
ומשאירים את העור חלק כקטיפה.
הליטוף שבגילוח -עם מוצרי ״שמן״ לגבר המעודכן.

כעיני העולם, יהיה זה מישחק
מעורר פלצות. לגביו, הוא ייראה
כסאכק אפל כין יטתי כנופיות
טרור, אחת פרטית ואחת ממלכתית.
מדינת-ישראל לא תצא נשברת
מהשוואה זו.

וזה לא יציל אף את חייו של אדם
אחד מישראל.

מוצר מצוין של שם ן־ כם 1בן ו

בטווס בחיות
מלכ ת המים
1976

תושבי אשקלון,
שימו ל ב!

היה זה יום גדול, יום של הת*
רוממות־הרוח, יום שמילא את כולנו
גאווה.

אירועי מלכת המים 1976
כיום שכת, ה ,24.7.76-משעה 11.00 ככור,ר,

אשר יתקיים בתל־אביב ביום ד׳ 11.8.76

בהיכל התרבו ת

ייערך בכפר הנופש הצרפתי,

אירוע המוני
יפהפיות

* תזמורת

ולם כל הנימוקים האלה, ביברי־מישקל
ככל שיהיו, אינם מכריעים
לגבי. לדידי, ההכרעה היא במישור אחר
לגמרי.
באחד הימים הגדולים של מדינת־ישראל
ושל הפרלמנט שלה, בתקופת הראשית של
המדינה, החליטה הכנסת בהצבעה מצפונית
אישית לבטל את עונש־המוות (אף
שהוא שרד בכמה חוקים שוליים, שהפכו
עתה מוקשים לרגלינו).

יחזה הקהל

רכיבה על סוסים *

במיבחר דיגמי האופנה של

דיסקוטק * ליצנים

איב דה־מודקס

את המועמדות בתחרות יארח
מנהל הכפר רוג׳ר־דויד קוסטר

מאז, בימים הקשים ביותר של מיל-
חמה וטרור, מעשי־רצח המוניים ותקריות
אכזריות, עמד לנו החוסן המוסרי לשמור
על הישג זה. מילבד אדולף אייכמן היחיד־במינו,
שביצע פשעים יחידים־במינם בתול דות
האנושות, לא הוצא אדם להורג ב־מדינת־ישראל.

עמי העולם יודעים זאת, ומציינים
זאת לעיתים קרובות. בכל ויכוח בעולם
על עונש־המוות — ויכוח שהוא בכל מקום
עימות בין בני-אור ובני־חושך — מוזכר
שם ישראל לתיפארת.
אם אני מרים את ראשי ואומר בגאווה
״ישראלי אנוכי זוהי אחת הסיבות.
אם אכן השתנה הדבר, ואם אכן שוק לים
חברי־ממשלה את שינוי ההחלטה, הרי
זה סימפטום מחריד להידרדרות המוסרית
של המדינה.

ייאמר הדבר כפה מלא: זהו
שלם כדה־הומאניזציה •טל מדינת
ישראל, כיבוי גר נוסף ששימש אור
לגויים.

היום שבו יונהג עונש־מוות בישראל —
יהיה יום שחור בתולדות המדינה. אבות
הציונות ההומאנית יתהפכו בו בקיבריהם.
היהדות, שביטלה למעשה את עונש־המוות
לפני אלפיים שנה, חרף ציווייה המפורשים
של התורה — תכסה ביום ההוא את פניה
בכלימה.

אז יהיה זה מאוחר מדי. זו ה שעה
לקום ולמנוע זאת י

העולם הזה 2029

׳1וד,גל 1׳,9דת
,וילבד שלוש מ או ת שועלים וי ק ח לפידים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד ביו
שני (וזנבות בתווך ויבער אש בלפידים וישלח ב ק מו ת פל שתים״.

,ויאבק איש עמו עד עלות שחר, וירא כי לא יכל לו ויגע בכף יונוותקע כף־ירך
יעקב בוו אנ קו עמו״.

(שופי ס״ו )5

(בראשית ד״ב )25

האב קו ת חפ שית

,וישלך מידו אתה לו חו ת וישבר או תםתחת ההר״.

(שמות ד״ב )19

הגיע הזמן לנפץ אחת ולתמיד את
האגדה כאילו היוונים הם שהמציאו
את המישחקים האולימפיים. הישראליים
שיחקו אותם הרכה לפניהם.
ומי שלא מאמין, שיואיל לעיין
שוב כתנ״ד, כעזרת ציוריו של פרי.

,ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך
הכושי״.

חננר ויעבר

קר ט ה

הנפה

״ויאחו בדל תות שער העיר ובשתי
ויס עם עם הבריח יישם על כתפיו״.

ה מזוזו ת

,ויקח א ת החרב מעל ירך ימינו וי תקעה בבטנו״.

(שופט־ ג

(שופי ם־ז )3

הר מתמ שקלו ת

,ויך אתה חני ת בקיר״.

(שמואל ׳״ח )10

הטלת בירון

(שמואל ב־ י״וז ^ 23

,ייקח משם אבו ויקלע ויך א ת הפלשתי אל מצחו
ותטבע האבן במצחו״.

(שופטים כ )16

קליעה למטרה

הרמאי הורשע

טלוויזיה
צ ל־ץ.
גולדשטי־ןמצטרף
דיוניי טד־פרם
חבל על הכתב הצעיר והמבטיח של
הטלוויזיה אורי גולדשטיין. נראה כי
הוא הולך בעיקבות רבים שקדמו לו
שבחרו בדרך הקלה להשיג את מה שהם
חושבים שנקרא הצלחה.
הכתבה על ביקור שר הביטחון שמעון
פרם בגבול הצפוני (יום שני )19.7היתר.
מופת לליקוק־ישבן של עיתונאים־מטעם.
גולדשטיין הראה את פרם זוכה בתגובות
הערצה, שנראו מבויימות היטב, מצד

מחלי;? גולדשטיין
יונייטד־פרס בלבנון
הלבנונים המקבלים טיפול מרופאי צה״ל,
ומשוחח עם שורה של לבנונים, שעמדו
מעבר לגדר הגבול ונראו כמקהלה מדברת.
גולדשטיין החליף למיספר שבועות את
יורם המיזרחי, הכתב הקבוע של הטל וויזיה
באיזור הצפון, שיצא לחופשה. אילו
היה המיזרחי עורך כתבה זו, היו הצופים
זוכים בוודאי לכתבה מאוזנת ואינפורמט*
בית על המיפעל ההומני היוצא-מן־הכלל
של צה״ל, ולא בכתבת הלל שיטחית לשר-
הביטחון, כפי שהוגשה על-ידי גולדשטיין.

מאח רי המסך
צנזורה עלה בי קנ ר ת
של הע־תוניט
משבר חריף בתוכנית עלי כותרת נמ נע
ברגע האחרון, לאחר שעורך המדור
ביקורת העיתונות של התוכנית, יצחק
רועה התפטר וחזר בו.
בשבוע שעבר היה לרועה קטע על
פרשת הסיכסוך בין הכתב הכלכלי של
הצהרון ידיעות אחרונות וראש הסניף הירושלמי
שלו, צ כי קסלר, לבין עורכיו.
בעיקבות שיחות שהיו למנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן עם גורמים מחוץ לטלוויזיה,
הוא פסל את הקטע. טענתו הריש־מית
של צוקרמן היתד. כי על המדור ביקורת
העיתונות לעסוק רק בביקורת על
קטעי עיתונות שהופיעו, ולא על פרשיות
מאחרי הקלעים בתוך מערכות העיתונים.
יצחק רועה, המנסה להעטות על עצמו
את גלימת המבקר החופשי, הבלתי־תלוי
והבלתי־מצונזר של העיתונות הישראלית,
התקומם נגד הצנזורה על תוכניתו שלו
עצמו וזכה בגיסוי של עורך התוכנית
ירון לונדון. לשניים היה ברור כי הני מוק
של צוקרמן הוא תירוץ בלבד וכי
גזירת הצנזורה הפנימית עליהם היתה תו צאה
ישירה של לחצים מבחוץ שהופעלו
על מנהל הטלוויזיה.
רועה התפטר וחזר בו רק אחרי שהבין
שעמדתו של צוקרמן איתנה ואיננה ני תנת
לשינוי. הצופים שמו בוודאי לב לחיתוך
והתיקון הבלתי־אומנותי בתוכנית.

לפני למעלה משנה ביקש אורן, שהיה
כתב לענייני תחבורה של מערכת תל-
אביב, חופשה בת חודשים מיספר כדי לנ סוע
להוץ־לארץ. שילון התנגד ולא אישר
את החופשה. אורן פנה לעזרת מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן ומנכ״ל רשות
השידור יצחק ליצני, וכשפניות אלה לא
עזרו, נטל את החופשה ביוזמתו ויצא
לחו״ל.
כשחזר הודיע לו דן שילון כי הוא
מפוטר. אין ספק כי הנסיעה לחו״ל היתה
רק עילה לשילון לפטר את אורן. לדעת
שילון, אורן הוא כתב טלוויזיה בדרגה
נמוכה ואין לו מקום במחלקת החדשות.
אורן פנה לאגודת העיתונאים וזו עמ דה
מאחריו. אך הנהלת רשות השידור,
שהתייצבה לימין שילון, לא הסכימה למס קנות
אגודת העיתונאים. ההנהלה ואורן
הסכימו על בורר יחיד בסיכסוך ביניהם
והבורר שנבחר היה חיים שור, עורך על
המשמר וחבר הוועד המנהל של רשות
השידור.
בינתיים לא עבד אורן ואף לא קיבל
משכורת. הוא הצליח לאחרונה לקבל ממנהל
מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות
היהודית מרדכי (״מורלה״) בדאון תפקיד
של שליח לארצות־הברית, שליחות
אליה הוא עומד לצאת בתחילת החודש
הבא.
כמתנת פרידה בא פסק הדין של הבורר
שור. שור מצדיק מכל וכל את אורן וקובע
כי ״רשות השידור תאשר לאורן חופשה
בת שלוש שנים למילוי שליחות לאומית
בחו״ל.״ עד לצאתו לשליחות תשלם
לו הרשות את כל המשכורת המגיעה לו,
מפרוץ הסיכסוך. תקופת הסיכסוך וזמן
השליחות יכללו בחישובי הוותק של אורן.
שור קבע גם כי בעוד שלוש שנים ישוב
אורן לעבוד במחלקת החדשות של הטל וויזיה,
כעובד מן המנין.

ה שידורים סג רו א ח הבידו!־
שידורי הטלוויזיה מאולימפיאדת מונט ריאול
גרמו למהפכה גדולה בענף מוצרי-
החשמל, ובענפי הבידור והאירוח בארץ.
ערב תחילת השידורים, ובימים הראשונים
שלהם, עלתה, על פי ההערכה, מכי רת
מקלטי-הטלוויזיה בכ־ 20 אחוזים. מכי-

ה תי אטר או ת לו ח מי ם
בשמעון טסדר
ב־ 27 בחודש ייקבע במידה רבה גורלו
של כתב הטלוויזיה שימעון טסלר.
לאחר תקופה ארוכה של ברוגזים וברו-
גזים־נגדיים, שבהם היה טסלר בחופשות
ארוכות, ניתן לכתב זה להפיק ולערוך את
התוכנית השבועית מבט שני.
לאחר מיספר תוכניות רדודות, הקרין
טסלר בשבוע שעבר מבט שני על בעיות
התרבות והתיאטראות בארץ, לאור הקי צוצים
האחרונים של מישרד־החינודוהתר־בות
בתקציבי התמיכה בתיאטראות. שתי
הדמויות המרכזיות בתוכנית היו ל אה
פורת, ממישרד החינוך והתרבות, וח״כ
אורה נמיר, שהתפרסמה לאחרונה במיל-
חמתה האישית בתיאטרון בימות.
מי שעמד בראש המאבק בקיצוצים,
מנהל בימות יעקוב (״יענקלה״) אגמון,
לא הוזמן לתוכנית, אם כי עוזרת־ההפקל,
של טסלר, שרי רז, שהיתה גם קריינית
התוכנית, ערכה עם הצוות שלה צילומים
במישרדי בימות.
לדברי אגמון, נאמרו בתוכנית ״שקרים
מגמתיים, חצאי־אמיתות וסילופים.״ אגמון

שדיח־־לאומי אורן
חופשה בארצות־הברית
רת המקלטים הציבעוניים עלתה כימעט
ב־ 50 אחוזים. מירדן אפשר לקלוט שעות
לוויין רבות ממונטריאול בשידורי־צבע.
לעומת עלייה במכירת מקלטים, חלה
ירידה תלולה בעיסקי הבידור, האירוח
והמיסעדות. הצגות־בידור רבות בוטלו,
ואותן שלא בוטלו נערכו לפני קהל מועט.
גם במכירת כרטיסי־הקולנוע חלה ירידה
תלולה. מיסעדות ובתי־קפה, שהיו פתוחים
עד שעד, מאוחרת, נסגרים לפני שעה 11.30
בלילה, שעת תחילת השידורים ממונט ריאול.

מניות
הנ פ ט והטלוויזיה

איתן אורן ניצח
את דן שילון
המילחמה הגדולה, שאותה ערך הכתב־
׳שעבר של מחלקת החדשות בטלוויזיה
לתן אורן במנהל מחלקת החדשות דן
טילון, הסתיימה בשבוע שעבר בניצחון
>וחץ של אורן.

טוען כי אפילו סכומי־התקציבים שצויינו
בתוכנית על-ידי עורכיה ומרואייניה היו
שקרים מוחלטים, ומגמתם היתה לתמוך
באורה נמיר במילחמתה בתיאטראות. אג מון
שטח את טענותיו בפני מנהל הטל וויזיה,
ארנון צו־קרמן. תגובתו., :אם
מה שאתה אומר זה נכון, הרי זה חמור
ביותר.״
בינתיים הגיעו אף תגובות חריפות ביו תר
מצידו של שר־החינודוהתרבות,
אהרץ ידלין. לידלין ולאגמון תיערך
הקרנה פרטית חוזרת של התוכנית ב־27
בחודש, ובה הם יוכלו להצביע בפני צו־קרמן
על השקרים וד,עיוותים שהיו, לדעתם,
בשידור.
אין ספק כי אם יתברר שטענותיו של
אגמון נכונות, הן תשמשנה כנשק בידי הם
של מתנגדי טסלר במחלקת החדשות,
המנסים מזה תקופה ארוכה לגרום להתפטרותו.

מנהל
צוקרמן
לפני או אחרי הקלעים

מילבד שידורי מונטריאול הוכיחה הטל וויזיה,
בשבוע שעבר, מה עצום הכוח
הטמון בה, דווקא בשוק המניות.
ביום הרביעי לפני שבוע שודרה במבט
כתבתו של יצחק ארגז על חיפושי ה־הנפט
בישראל. עתיד חיפושי הנפט בארץ,
לאור אותה כתבה, לא נראה ורוד ביותר.
למחרת בבוקר ירדו מניות החברות העוס קות
בחיפושי נפט בישראל באופן תלול.
יומיים אחר־כך, ביומן השבוע של היום
השישי האחרון, שידר ארגז כתבה נר חבת
יותר על חיפושי הנפט. בכתבה בה
הובעה אופטימיות רבה לגבי הסיכויים
למצוא בישראל נפט בכמויות מיסחריות.
עם פתיחת שערי הבורסה, אחרי השבת,
קפצו מניות החברות המחפשות נפט.

וממשין־ ד 3 3ד
מ שכו ר ת
מ מ של תי ת -
כד שיוכל
לשלם מתוו ת
לכת הו־ 3
שמינה אותו
׳ך• עוד כעשרה ימים, באחד מבתי־
2הכלא שבמרכז הארץ, עלול להתרחש
מחזה כגון זה: סוהר לבוש מדים מגוהצים
יתקרב לאחד התאים ויודיע
בקול רועם :״כבוד הרב חיים סגל, הגיעה
המשכורת שלך. הואל־נא לחתום על

הרב, יהודי טוב ושומר־מיצוות, במדי
אסיר, יקדם בחיוך של ברכה את פני
השליח, שימסור לידו את משכורתו הממשלתית,
בסך כ־ 6000ל״י.
זאת, מאחר שבשבוע שעבר הסביר זאב
רוזנברג, דובר מישרד-הדתות, כי הרב־הדיין
חיים סגל עלול לקבל את משכורתו
מהמדינה ״עד שישתחרר מביודהסוהד,
וגם לאחר־מכן.״
ועדודמינויים מייוחדת אישרה את מוע מדותו
של סגל, הגאון בהלכה, לתפקיד
של דיין רבני בבית-הדין־הרבני הגבוה.
הוועדה שנתנה לסגל אור ירוק היחד,
מורכבת מ־ 10 חברים. ארבעה מהם הש תייכו
למחנהו של הרב הראשי הספרדי
עובדיה יוסף — הרב עובדיה יוסף עצמו,
ח״כ ידידיה בארי, הרב קוליץ (מי ש הוציא
את פסק־הדין הראשון בפרשת ה ממזרים)
והרב אליעזר גולדשמידט, חבר
בית־הדין־הגדול-לעירעורים.
מצידו האחר של המיתרס, במחנהו של
הרב גורן, היו ארבעה חברים. נוספים של
ועדת־המינויים: הרב שלמה גורן עצמו,
עורך־הדין י-שעיהו פריבס, ח״כ הרב מנחם
הכהן, ועורך-הדץ פרופסור יעקב נאמן.
שני החברים הנוספים בוועדה: השרים
חיים צדוק ויצחק רפאל.
הדיין החדש השתייך למחנהו של הרב
גורן, אך עבורו הצביע גם אחד מאנשיו
של המחנה היריב, חבר בית-הדידהגבוה-
לעירעורים, הרב אליעזר גולדשמידט.

קו ל בעד
ת מו ר ת מזונו ת
** דוע החליט גולדשמידט לתמוך
במינויו של סגלי היו לו סיבות
טובות מאד לכך (העולם הזה .)2000 בתו
של הרב בעל ההשפעה הגדולה היתד׳
נשואה בעבד לחיים סגל, אך הם התגרשו
והבעל חוייב לישלם לה מזונות. בגלל
קשיים כספיים לא הצליח סגל לעמוד בכך
בקביעות. במוחו של הרב גולדשמידט צץ
רעיון. ההותדלשעבר, יהודי פיקח, הבין
שאם ייבחר חתנו-לשעבר כדיין, הוא יקבל
משכורת מכובדת הדומה לשכרם של ה שופטים
בבתי-המישפט־המחוזיים בארץ. אז
יוכל החתן־לשעבר לשלם את המזונות
כסידרם.
כך עלה הרב גולדשמידט על הבריקא־דות,
ונלחם למען בחירתו של חיים סגל,
בניגוד לאינטרסים שקישרו אותו לרב
עובדיה יוסף. אך גולדשמידט ידע שסגל
הוא בעל עבר פלילי, וכי הורשע כבר
פעמיים, בבית־המישפט־ד,מחוזי בתל־אביי,
על משיכת צ׳קים ללא כיסוי. ביולי 73׳,
נידון הרב סגל למאסר על-תנאי, ובינואר
75׳ ,הורשע שוב, באותו בית־מישפט, על
עבירה דומה.
חיים סגל התחתן יעם בתו של הרב
גולדשמידט כשהיה בן .21 סגל, בנו של
ד״ר לכימיה, בן למישפחה שהיתה עשירה.
שש שנים אחרי שהתחתן עם בתו של הרב
גולדשמידט, ואחרי שנולדו להם שני יל דים,
הודיע חיים סגל שאינו רוצה עוד
בנישואין אלה. הגירושין נערכו בשנת .1965
שנה אחר־כך החל מחזר אחרי אשד,

לרב בדאי
צעירה, שעזבה את הארץ ונסעה לארצות־הברית.
סגל לא נכנע, נסע אחריה ושם
התחתן איתה. תוך זמן קצר הפך הרב
אחד המצליחים בבורסה. רווחיו הצטברו,
תוך תקופה קצרה, יחסית, לחצי מיליון
דולר. אך פיתאום ירדו שערי המניות
בבורסה, סגל פשט את הרגל, נשאר חייב
סכומים רציניים ועזב את אמריקה.
לפני שחזר ארצה, ניסה שוב את מזלו
בבורסה של לונדון, אך גם הפעם לא שיחק
לו המזל. לפני שלוש: שנים הזר לאנגליה,
כדי לעשות קצת כסף. הוא עסק ב בוררות,
ושיפר את מצבו הכלכלי. אולם
האנשים שלהם נשאר חייב כספים באמ־

לחיים סגל את כהונת הדיין. בחודש ינואר
השנה נכנס הרב לתפקידו החדש. גולד-
שמידט היה מרוצה מאד. סוף־סוף הבטיח
את תשלום המזונות לבתו.
אך גם אחרי שנבחר כדיין, לא חדל
הרב־הנוכל לנהוג כעבריין מנוסה. תוך
פחות מחודשיים( ,דצמבר 75׳ — ינואר
76׳) הוציא במירמה סכום בן כ־ 40 אלף
דולר מבנקים שונים בתל־אביב, והעביר
את הכסף לארצות־הברית.
תוך יום אחד, למשל, בהיותו כבר דיין,
ב־ 14 בינואר 76׳ ,נסע הרב הרמאי במונית
לשלושה בנקים, בזה אחר זה, הוציא מהם
במירמה 3000 דולר.

הנו ג חי ח ג > ל *

*סזסשמוס? ס 1€£זז 6 0אז

גיגל־מורשע

1.101011ס ן ומ־ד 8ו 4זוו׳ת

ם * דדחד חו ח

הדיין תדב חיי ם סבל
ב ״ ה, כ ׳ ב ת מוז ת של״ו
18ביולי 1 97 6

ל כ בו ד
מערכת ״ ה עו לםהזה ״,

ת.ד, 136 .
ת ל -א בי ב.

הבד רן: תשלום

ל דיין

חיי ם סגל

בתשובה למכתבכם, מיו ם 1 1 . 7 . 7 6

ה רי בי ל הו די עכם

כיאנוממ שיכי םלינתיים לתשלום מ שכור תו מל

ה דיין

חיי ם

סגל ב אי סו ר היו ע ץ, המשפטי לממשלה.

ב כ בו ד רב

דוד גלם
המנהל הכל לי

מיכתבו של מנכ״ל מישרד־הדתות, דויד גלם להעולם הזה, המאשר
ן ן 1ל!| ך ן | 1ק
כי הרב חיים סגל, אשר הורשע בעוון מידמה ונידון לשנת מאסר
1111 •111111
בפועל, ממשיך לקבל את משכורתו כדיין בבית־הדין־הרבני־הגבוה. גלם תולה זאת
בהנחייתו של היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון ברק, אך ברק מסר
חוות־דעת מישפטית לגבי התקופה שבה וויה דויד סגל מושעה, עוד לפני שנגזר דינו.
ריקה, גילו אותו בלונדון והוא נאלץ
לברוח מפניהם לארץ.

הו צאת דו ל רי ם
ב מי רמה
ך! חודש דצמכר אשתקד גילה לו
* * הרב גולדשמידט שהוא יתמוך במועמדותו
כדיין, נוסף לתמיכתם של הרב
שלמה גורן ואנשיו בוועדה־למינויים.
גולדשמידט שיכנע את גורן לתמוך במועמדותו
של סגל, והרב הראשי לחץ גם
על השרים צדוק ורפאל והשיג את תמי כתם.
האדם היחידי שהתנגד בעצם ל קנוניה
זו היה הרב הראשי עובדיה, ש אליו
הצטרפו גם שלושת חבריו.
בדצמבר 76׳ עמדה תוכניתו של סגל,
,להיבחר כדיין בית־הדידהרבני הגבוה,
;שר־הדתות, ששמע על עסקיו
־,פעיל את היועץ־המישפטי-
;לסכל את בחירתו כדיין.
צלדשמידט הצליח, והשיג

חודשיים אחרי הבהלה לדולרים של
חיים סגל, הגישה המדינה כתב־אישום נגד
הגאון בהלכה, על שרימה אותה והעביר
את המטבע הזר אל מחוץ לגבולותיה.
חיים סגל פנה 31 פעמים למישרדי־גסי-
עות, הודיע כי הוא ומישפחתו עומדים
לנסוע לקפריסין. על סמך טענה זו קיבל
טפסים מתאימים, שאיפשרו לו לקבל מ הבנקים
הקצבת מטבע חוץ. הוא לא נסע,
אך חזר על התרגיל שוב עד שנתפס.
ב־ 29 ביולי השנה גזר בית־ה־בתל־אביב
על הרב
מישפט־המחוזי
חיים סגל שנתיים מאסר, מהן שנה אחת
בפועל ואחת על תנאי.
אולם, מישחקם המכוער של הרב סגל
ותומכיו עדיין לא הסתיים. הרב הרמאי
יישב בבית־הסוהר, אך את משכורתו כ דיין
ימשיך לקבל. בתו של הרב גולד־שמידט
תקבל את דמי־המזונות שלה.
כדי להנציח את המצב הזה, כל מה ש צריכים
אנשיו של האסיר חיים סגל לע שות
הוא לדאוג לכך ששני הרבנים
הראשיים, שלמה גורן ועובדיה יוסף, לא

ייפגשו ליד שולחן אחד ולא יסכימו לשבת
יחד. ואין פשוט מזה. כבר היום מסרבים
שני הרב.ים הראשיים לחתום יחד על
פרוטוקול משותף. אם הם לא יישבו אל
שולחן אחד, לא יוקם בית־דין מישמעתי,
שדק הוא יכול להחליט על הפסקת עבו דתו
של הדיין סגל.
מנכ״ל מישרד־הדתות, דויד גלס, ביקש
את חוות־דעתו של היועץ המישפטי ל ממשלה,
הפרופסור אהרון ברק, כיצד יש
לנהוג במשכורתו של סגל.
ברק התבקש על־ידי גלס לחוות את
דעתו אם יש לשלם לרב סגל, בתקופה
שבה הוא היה מושעה מעבודתו ועוד
טרם נגזר דינו, משכורת, חצי־משכורת
או ביכלל לא לשלם לו.
התקשי״ר, החוקה הפנימית של עוב־די־המדינה,
קובע כי למי שמושעה מעבודתו
ועומד לפני מישפט, יש לשלם כק
מחצית שכרו. דעתו האישית של היועץ
המישפטי לממשלה היא ״שגם מי שמוש־עה
מעבודתו, לא צריך לגווע מרעב.״
לדעתו יש לשלם משכורת מלאה לכל
אדם שמושעה מעבודתו, עד שבית־מיש-
פט מצא אותו חייב בדין. ברק אף מתכונן
ליזום חקיקה בכיוון זה, שתשנה
את הוראות התקשי״ר בהתאם לכך. אך
כיום עדיין מקבל פקיד־מדינה מושעה רק
חצי השכר.
גם ברק אינו סבור שעובד מורשע
צריך לקבל שכר.
אולם דיין בבית־הדין הרבני משול ל שופטים,
ועל אלה אין הוראות התקשי״ר
חלים. ברק מצא במיקרהו של סגל הז דמנות
להפעיל מייד את דעתו על תש לום
המשכורות בתקופת ההשעיה. חוות-
הדעת, שאותה מסר לגלם, היתד, שמכיוון
שעל סגל אין הוראות התקשי״ר חלות,
יש לשלם לו את מלוא משכורתו.
עד מתי?
הדבר לא פורט בחוות־דעתו של ברק.
ברק עצמו אומר שנתבקש לחוות דעתו
רק על תשלום השכר בתקופת־ההשעייה
— כלומר, עד ההרשעה בדין. אולם, הוסיף
ברק, במיקרהו של דיין יש להמשיך
בתשלום השכר עד לפיטוריו על־ידי בית-
דין מישמעתי של הרבנים — כי עד אז
הוא ממשיך רישמית לכהן כדיין, אף
כשהוא יושב בבית-הסוהר. כי דיין משול
לשופט, ושום סמכות מילבד אותו בית ד,דין
אינה מוסמכת לפטרו.
שר-הדתות, שמצא עצמו בלחצים
כבדים מצד חוגי הרבנות להמשיך

לשלם את משכורתו של סגל גם אחרי
גזר־הדין, ושידע כי עלולה לקום שערורייה
ציבורית אם הדבר יתגלה, הסתמך
על חווודהדעת של היועץ המישפטי
לממשלה. אמנם, הוא התעלם מהעובדה
שחוות־הדעת התייחסה לתקופה שבה היה
סגל רק מושעה ולא בחזקת נאשם שכבר
הורשע, אך גם אילו פנו רפאל או גלס
אל ברק אחרי גזר־הדין, היו מקבלים את
התשובה שעליהם להמשיך לשלם את מש כורתו
של סגל.

מי יפטר
דיין?
ף תודות ללחץ הציבורי, בעיק-
בות פיצוץ הפרשה בעיתונים, הובטח
ליועץ המישפטי לממשלה כי בשבוע הבא
יכונס בית־הדין המישמעתי וידון בפר שת
הרב חיים סגל. לגבי כל עד
בד־מדינה אחר היד, התהליך פשוט הרבה
יותר. התקשי״ר קובע שעם הרשעתו
בדין של עובד מדינה, בעבירה שיש עי מד,
קלון, הוא מפוטר כימעט אוטומטית
מעבודתו ומפסיק לקבל משכורת כלל. גם
דיני־העבודה קובעים כי אדם הנעדר מעבודתו
מפני שבילה בבית־הסוהר, בעוון
עבירה שיש עימד, קלון, יכול מעבידו הפרטי
לפטר אותו מעבודתו, ולא לקבלו
חזרה אחרי שריצה את עונשו.
אם אמנם יפסוק בית־הדין המישמעתי
של הרבנות כי הרב סגל מפסיק מלכהן
כדיין, יפסידו מכך מיספר גורמים:
• הרב סגל עצמו, אשר יפסיד כ־6000
לירות בחודש.
• שו״הדתות, אשר נכנם בכך לעימות
נוסף עם חוגים רבניים, עימות שאי נו
דרוש לו בימים אלה.
• בתו של הרב אליעזר גולדשמידט,
אשר דמי־חמזונות הגבוהים, שאותם הסכים
בעלה לשלם לה, לא יוכרו על־ידי
הביטוח הלאומי, והיא תקבל סכום נמוך
בהרבה.
מי שירוויח מפיצוץ הפרשה וגילוייה ברבים
יהיה רק הציבור, אשר יחסוך לעצ מו
סכום־עתק של כסף שהיה צריך להיות
משכורת לרב היושב בבית־הסזהר.
ובינתיים נמשכת השערורייה המחפי רה:
לא זה בילבד שנתמנה לתפקיד דיין
אדם שהיה ידוע כבר אז כנוכל בינלאומי,
אלא שנוכל זה ממשיך בינתיים לקבל
משכורת שמנה על חשבון הציבור, אחרי
שבית־המישפט הרשיע אותו כרמאי.

1 . 27

עלו מבלגיה, הקימו מיפעל לייצור מעילים מפרנוה סינתטית.

1 1,4ג

גבבע 1 1ו \ 1וםנו 1

־< נ_ 11ן

עדיין בכיפה הדוגמנית הוותיקה קארן דונסקי. בתמונה מתכוננת לתצוגה.
ף* משך ארגעה ימים בשבוע שעבר
המו האולמות, ד׳מיסדרונות והחדרים
במלון פאל בתל־אביב, ככוורת דבורים
עסקניות. היה זה כאשר נערך שם יריד־בעלי־הבוטיקים
הישראלי, הנושא את השם
מיפגש־האופנה פלאש.
היריד, שהיווה מיפגש סגור בין קניי נים,
אופנאים ויצרני־הלבשה, נשא אומנם
חותם מיסחרי. אולם הוא היווה סימפטום

ד ו 1״
שימש השראה
למעיל חורפי זה, מעוטר בפרווה של קיי
קוטנר. בתמונה למעלה במרכז מאלי צינס
מדגימה אוברול ג׳ינס של אופנת
קדוש, שיהיה אחד מלהיטי החורף.

הכדורגלן עושה אוננה

אלי סנדלר. ,לשעבר כדנרגלן
מכבי תל־אביב, עושה חיל
כיצרן־אנפנה. בחמננה: ענת גלייט מדגימה את אחת החליפות שייצר הכדורגלן.

לאחת התופעות החברתיות?.מהותיות
ביותר בחברה הישראלית: סופו של היש ראלי
ה״שלומפר״.
זהו תהליך שנמשך שנים מיספר ומאפיין
את חברת־השפע הישראלית: לידתו של
הישראלי הגנדרן, המקפיד בלבושו ושסעיף
ההלבשה בתקציב-ההוצאות השנתי שלו,

עירום גברי

הצמרת, דיגמנה בעת

ואלית מנינה לו

011/7

גבו נהויון

לנשים המתכוננות לבלות את החורף
הקרוב בהריון, הכינה אופנת
אפרודיטה קולקציה שלמה של דגמי הריון, שרובם דו־חכליתייס,

לעידוד מכירות חליפות־ג׳ינס לנשים, ג׳ודי מילר, ישראלית
שנישאה לבמאי־קולנוע ברזילאי, הפכה בברזיל אחת מדוגמניות־האחרון
בארץ את אחד מדגמי חליפות הג׳ינס של אופנת אלפי.

טופח משנה לשנה. תהליך חברתי זה,
המשותף לשני המינים בישראל, הוליד
מעמד חדש — בעלי־הבוטיקים. אלפי בעלי
הבוטיקים, שחלקם עדיין מסתפקים בתו אר
בעלי־חנויות־הלבשה, מנהלים את אחד
העסקים המשגשגים והמשתלמים ביותר
בכלכלה הישראלית.
פריחה זו של אופנת הקונפקציה גרמה
מנגד להתעצמות חסרת־תקדים של יצרני
ההלבשה הקטנים. מעצם טבעם נוטים בע לי
הבוטיקים להיות קניינים של מיפעלים
קטנים ובינוניים, המייצרים את דגמיהם
בסדרות קטנות, ולא של מיפעלי אופנה
ותעשיית ההלבשה הגדולים. כך אירע
שכתוצאה מהביקוש החלו לצוץ בישראל
בחמש השנים האחרונות יצרני-אופנה
זעירים, כפטריות אחר הגשם.
עשרות בתי־מלאכה קטנים הפכו ליצ רני
אופנה בסרט־נע. כל מי שהיתר. בידו
מכונת־תפירה וקצת דימיון וחוש־מים־
חרי, הקים מתפרה והחל לייצר אופנה.
תוך פרק זמן קצר יחסית הפכו כמה
מבעלי מתפרות אלה, שהחלו את דרכם
בחדרים צרים וחשוכים עם מכונת־תפירה
אחת, לבעלי מיפעלים שהתפשטו על פני
בניינים שלימים, המעסיקים עשרות עוב־
(המשך בעמוד )30

עשויים לשמש גס אחרי ההריון או לפניו. חולצת־ההריון של
אפרודיטה מתאימה אפילו לגבר, כמו שמוכיח הדוגמן בנצי גרשון,
הניצב בין רעיה זיסקינד (משמאל) ,לבין הדוגמנית בת־שבע פכט.

תצוגה לקניינים

שחקן־התיאטרון יוסי אלפי(משמאל) התגייס לעזרת
אשתו, שהיא יצרנית־אופנה זעירה, כדי להציג בפג
הקניינים היושבים את חליפות־הספורט הלבנות שמייצר המיפעל הנושא את השם: אלפי.

— הוו־ף לוה ט

(המשך מעמוד )29
דים ושמחזור עסקיהם השנתי מגיע ל מיליונים.
שמות
כמו אופנת קדוש, אופנת בנין,
או אופנת מוריס, אינם אומרים אולי הר בה
לצרכן הממוצע. אבל הם מופיעים
יותר ויותר על הג׳ינסים שהוא לובש, על
החולצות שהוא רוכש, ואפילו על מיש-
לוחי הייצוא הישראלי לחדל. שלושת אלה
הם רק הדוגמאות הבולטות ביותר מעש רות
סיפורי־הצלחה דומים, של יצרנים
קטנים שהפכו מתחרים מסוכנים למיס־עלי
ההלבשה הגדולים והוותיקים.
דב שטיר, פירסומאי צעיר 30 זריז
ובעל חוש־ריח, היה אולי הראשון שהב־

של ישראל כמאה דגמים בתצוגה, כשלכל
מיפעל ניתנת ההזדמנות להציג עד חמישה
דגמים מקסימום בתצוגה.
שם הסתבר כי מבחינת הצרכן יש ל תעשיית
הקונפקציה הישראלית הזעירה
מה להציע, ושמוצריה מסוגלים לעמוד
בתחרות מבחינת הטיב, היופי והמחיר,
עם כל תעשייה דומה במערב.
התחרות בין היצרנים השונים, המת חרים
על השוק המקומי המשגשג, מחייבת
רבים מהם להעסיק מתכנני-אופנה וגז־רנים
מקצועיים, המאמצים את דימיונם
כדי ליצור דגמים מלהיבים שיענו על כל
תביעות האופנה החדישות ביותר.
כך, למשל, אם בקייץ האחרון היה
הצבע השולט באופנה האירופאית הצבע
הלבן, כשהוא מקושט לעיתים בגווני אדום
וכחול, שלטו צבעים אלה גם בקולקציות
הקייץ המציפות עתה את הבוטיקים. קו־לקציות־ההורף
הקרוב, שהוצגו במיסגרת
מיפגש־האופנה ושהמיתפרות עוסקות עתה
במלוא הקיטור בייצורן, מבטיחות חורף
לוהט ביותר ברהוב הישראלי.
אפילו בתחום הרינס, שנדמה כי אין
כבר מה להוסיף ולחדש בו, נוצרו יצירות
חדשות, בקווים וגזרות חדשות, שיש
בהם להסביר מדוע צועדת ישראל, לפחות
בנושא אופנת הג׳ינס, באחד המקומות
הראשונים בעולם. אוברולים וחליפות
ג׳ינס יתנו את הטון בשטח שהפך כמעט
מדי-חובה לנוער.
אולם כל מי שסבור כי אופנת הקונפקציה
הישראלית מצטמצמת רק בתחום
הג׳ינס ובגדי־הספורט, טועה בהחלט. יותר
ויותר פולשים היצרנים הזעירים לתחום
האופנה האלגנטית יותר.
כך, למשל, החל מורים צרף, מאופנת
מורים, לייצר השנה חליפות קטיפה ב־

ה מנ הלי ם של
ב חי־ ה חו ל־ ם
הממ של ה״
חחמו הי ח ד
על עצומה
החושבת
מצבמח רי ד:
^ מה אובדות על המתרחש בבית
^ החולים איכילוב בתל־אביב:
ליל שבת. בית־החולים תורן. שתי ה מעליות
מקולקלות. הדרך היחידה להעביר
חולים לחדרי-הניתוחים ולמחלקות — לס חוב
את האלונקות על הגב.
שני לילות קודם־לכן — באחת המעליות
פרצה שריפה באמצע הלילה. היה צורך

החולים יוסיפו לסבול בחדרי החולים וב־מיסדרונות,
והמעליות יתקלקלו חדשים־
לבקרים.
שאלת תם: מה קרה עם הבנייה י
ובכן, אגדת הבנייה החלה לפני שניט
אחדות מכספי תרומות. החל בתרומות
סורסקי (שעל־שמו אמור להיקרא המרכז
הרפואי החדש) ,וכלה בתרומות אחרות

מלכת־היופי

היתה אחת מדוגמניות־הבית של כמה יצרנים
שהציגו את דגמי הקולקציות שלהם
במיפגש האופנה. כאן היא מציגה דגם חדש
של חליפה חורפית, עשוי קורדרוי ירוק,
של אופנת קומודור, שניבאו לה הצלחה.
חין בתופעה הסוציולוגית והכלכלית הזו,
והבין את הפוטנציאל העצום הטמון בה.
היה זה הוא שהגה ויזם את מיפגש־האום-
נה בין היצרנים העצמאיים לבין בעלי
הבוטיקים. למעשה נועד מיפגש זה להוות
מעין תחליף לשבוע-האופנה־הישראלי הנערך
ביוזמת מכון הייצוא. שבוע האופנה
הוא אומנם אירוע יוקרתי יותר, אולם
הוא מיועד בעיקרו לעיסקות־ייצוא, ברמה
של תפירה עילית, מצד מיפעלים המת רפקים
כבר על מעמד של ״בתים.״
שטיר החליט לקיים מיפגש דומה בין
הקניינים הזעירים לבין היצרנים הבי נוניים
והקטנים. מיפגש זה איפשר היכרות
אישית בין שני הצדדים, שהמגעים
ביניהם נעשים בשאר ימות השנה באמצעות
סוכני-מכירות. הוא נועד גם לאפשר
לבעלי־המיפעלים לבחון לאיזה מהדגמים
שהם מכינים לעונה הקרובה צפויה הצלחה
ומה עשוי להפוך ללהיט מבוקש
בשוק.
בפלאש הראשון שערך השתתפו כ־20
יצרנים. בפלאש השני, שנערך כעבור
חצי שנה, כבר עלה מיספרם ל .45-ה פלאש
השלישי, שנערך בשבוע שעבר,
כינס יחד למעלה מ 80-יצרנים, שהם
כמחצית המיפעלים הפועלים כיום בענף

י 1 1
ך* קניינים, בהם רבים מהגדה־
1 1המערבית, שמבחינה אופנתית הש תלבה
כמעט לחלוטין בישראל־של־הג׳ינס,
פשטו על מיפגש־האופנה בהמוניהם. הם
מיעטו אולי לבקר בחדרי התצוגה של
היצרנים, שהפכו חדרי־מלון רגילים ל-
חלוגות־ראווד, של מפעליהם. לעומת זאת,
הם מילאו את האולמות בהם נערכו פע-
מיים־שלוש ביום תצוגוודאופנה.
היו אלה תצוגות־אופנה קולקטיביות,
בהן הציגו דוגמניות-הצמרת המקצועיות

| ; 1¥ך י; 11 צרף בן השלושים, שתוך
#1י 11 1עשר שנים הפך אופנאי
אופנת מורים, מכין לקראת החורף הקרוב
שלל של חליפות־קטיפה, במחיר של כ־500
ל״י החליפה, שאת אחת מהן הוא
מלביש על הדוגמנית החיננת ענת גלייט.
צבעים מבהיקים. קנייני המשביר לצרכן
שראו את הדגמים יצאו מכליהם :״כמה
יש לך ד׳ שאלו. מורים תיכנן לייצר 500
חליפת כאלה השנה .״אנחנו לוקחים הכל,״
אמרו יצרני המשביר. אלא שמורים סרב
למכור. הוא חייב לדאוג גם ללקוחות
אחרים שלו.
יצרנים אחרים הכינו גם הם קולקציות
עשירות, בהם שולטים הקו הגולש, הבדים
המשובצים, המכנסיים הצרים לנשים דד
נשרכות מלמטה בשרוכים או בחותלות
דוגמת מדים צבאיים.
רבבות הישראלים, הפושטים הקייץ על
אירופה — בין השאר כדי להכין לעצמם
מלתחה ססגונית לקראת החורף הקרוב
— יכולים לפיכך לחסוך לעצמם ריצות
ודולרים שחורים. מה שאירע לתעשיית
הבוטיקים הישראלית להציע, אינו נופל —
אם לא עולה — על מה שיוכלו למצוא
באירופה. ומבחינת המחיר אין כמעט מה
להשוות. אפילו לישראלי — שלא לדבר
על התייר — נשארה ישראל עדיין מדינה
זולה בתחום ההלבשה האופנתית.

לפנות חולים מחדר-ההתאוששות, מפחד
פן תתפשט לשם האש. חזיונות של מיל־חמת
יום־הכיפורים, בעיצומם של ימי
שלום.
המחלקה האורולוגית היחידה הממשל תית
באיזור תל־אביב, עומדת להיסגר
על מנעול ובריח בתחילת חודש אוגוסט.
הסיבה: אין כוח־אדם. זה זמן רב שה מחלקה
פועלת בלי אחיות מיקצועיות מתאימות,
ובסיועם של ממלאי־מקום למי ניהם
שהם, במיקרה הטוב, תלמידות בית־הספר
לאחיות. תל־אביב, שהיא עיר מז דקנת,
תישאר ללא מחלקה חיונית, יחידה
מסוגה.
דיברי רופא-מנתח בבית-החולים :״אני
מתבייש לספר, אבל בכל פעם שאני גומר
ניתוח, אני ניגש לכיור וסוחט שם את
תחתוני, שנרטבו לחלוטין מרוב זיעה.״
הסיבה: חדרי הניתוח חסרים מיזוג־אוויר
מתאים. ביודהחולים כולו מצוייד במז גנים,
במרבית חדריו, אלא שאלה אינם
פועלים כראוי. מדי-בוקר חוזר ונשנה
מחזה מוכר: עובדי-תחזוקה מנתקים את
כבלי המזגנים, לבל יפעילו אותם. עומס
רב מדי על מערכת החשמל עלול לגרום
לקצר כללי, דבר שאירע כבר לא אחת.
לוח־החשמל אינו מסוגל לעמוד בעומס
של בית־החולים כולו. היתד, כוונה להח ליפו
בחדש, אבל מאחר שזה יקר מאד,
הוחלט להמתין עד שייפתח האגף החדש,
ולהתקין לוח משותף לשני. האגפים. עתה,
משנפסקה כליל בניית האגף החדש, אין
כמובן כל סיכוי להשיג, בעתיד הנראה־לעין,
לוח־חשמל שיענה על הצרכים. ה רופאים
ימשיכו להזיע בחדרי-הניתוחים,

שקיבצו רופאים שונים ששהו בחו״ל, מ נדבנים
שונים. על 180 המיליון שצריכים
היו להספיק, נוספו במשך הזמן מיליונים
חדשים — התמורות הכלכליות, הפיחו-
תים וכולי.

מאבק
חסר־ ת ק די ם
ז, עדיין היה לאוצר רצון, לפחות,
> § להשתתף בחמישים אחוזים מן הסכום,
שווה בשווה עם עיריית תל־אביב. היום
אומר האוצר: אין כסף! איש אינו מעז
לשאול: ושמא אין כסף, רק מפני ששר-
האוצר הנוכחי וראש־העירייה הנוכחי של
תל־אביב אינם שייכים לאותה מיפלגהי
וכך, עקב המצב הכללי והמיתון המוצהר
בבנייה, הופסקה הבנייה לחלוטין. הבנייה
הזוחלת בתוך בית־החולים הקיים הש אירה
חורים פעורים בתיקרה, צינורות
חשופים בקירות, ואבנים המידרדדות על
ראשי חולים ורופאים כל אימת שמישהו
מזיז משהו. למחזות של טיפול בתוך פי גומים
כבר התרגלו כולם. האם זוכר מי שהו
את איכילוב בלי דפיקות פטישים
וטירטור מקדחים? פעם אמרו שבבית-
חולים רצוי לשמור על השקט.
ואומנם, הדממה רועמת. רופא מסויים
הגדיר אותה בשתיקתה המבויישת של ה עיתונות,
נוכח הפרוטקציוניזם של העיתונאים.
הוא אומר :״הסיבה היחידה לכך
שלא מרעישים את הכנסת בנושאים הקשורים
במתרחש בבתי-החולים הממשל-

תיים, כמו שעושים זאת לגבי הטלוויזיה,
למשל, נעוצה בעובדה שכל עיתונאי הנזקק
לשירותיו של בית־חוליס ממשלתי,
יגיע אליו תמיד בזכות קשריו. הוא לעולם
אינו נפגש עם החרפה שבה נתקלים המוני
,עמך, אנשים מן השורה, אנשים שאין
להם לא שם, לא טור יומי ולא רופא-
כוכב־תורן מרואיין־קבוע.
מנהלי המחלקות הרפואיות והגל הבכיר
של בתי־החולים הממשלתיים, הקימו ועד־פעולה
שהחליט כי הגיעו מים עד נפש,
וכי מצב האישפוז הגיע לשפל שכמותו
לא ידעה המדינה מאז היווסדה. ועד-
פעולה זה אינו מוכן להמשיל ולהשלים
עם ההידרדרות הדוהרת בשירותי האיש-
פוז, ובמצב שלאחר ייאוש החליט לפנות
אל כל הרופאים הראשיים בבתי־החולים
הממשלתיים: בצפת, בפוריה, נהריה,
ומב״ס, חדרה, שיבא, דונולו, איכילוב,
אסף הרופא ואשקלון, ולצאת במאבק חסר-
תקדים, שלא בצינורות המקובלים הסתומים.

קורה במציאותי מחסור חמור ב

הפחתת התפוסה — שהיא, כמובן,
הפחתה מלאכותית — פוחת תקציב ההכנסות׳
ומישרד־הבריאות דורש לקצץ בתק נים
ולפטר רופאים העומדים לסיים את
התמחותם. כל זאת, בגלל תרגיל כספי
של העברה מכיס לכיס. שהרי מי מכסה
בסופו של דבר את החלק־הארי של תקציב
קופת־חוליס לאישפוז, ואת גירעו נותיה
הענקיים 7מי אם לא הממשלה וה אזרח
הקטן, שכאשר יש לו אבן בכלייה
יצטרך להמתין שנה וחצי בכאבי־תופת,
עד שיגיע תורו החדש שנוצר בצורה
שרירותית ומלאכותית 7
השר הודיע, בשיחה עם מנהלי בתי-
החולים, שעקב ירידת התפוסה בבתי־החו־לים
הממשלתיים יפחית את תקציבם, ויג רום
לסגירת מחלקות ושירותים ולפיטורי
אנשי צוות (יש כבר הודאה, בבתי־חולים
אחדים, שלא לקבל רופאיפ-מתמחים, וזאת
בשעה שהולך וגדל מיספר הרופאים ה צעירים
היורדים מן הארץ ומחפשים להם
מקום עבודה אחר. כל זאת, כשהארץ
כולה זועקת על מצוקת האישפוז!

האם המתיחות בין שו ־ ה או צו
ממיפלגת־העבודה לבין ואש־העיו״ה מהליכוד הווסת את ביה׳ ח אינילוב?

אינייוב: שויפה במערות, מוחץ־זיעה בחדדי־הניתוח, חורים בתיקוה

כוח־אדם מיקצועי, ובמייוחד באחיות, מביא
לצימצום שירותים ולהארכת תורים. בנו סף׳
יצאה הוראה ממישרד־הבריאות, ש־קופות־החולים
צריכות לשלם 350 לירות
ליום־אישפוז לחבריהן, בבית־חולים ממ שלתי.
עד לאותו רגע כיסתה הממשלה את
חלק־הארי מדמי־האישפוז, וקופת־החולים
רק הרוויחה הון־תועפות ממשלוח חוליה
לטיפול בבית־חולים ממשלתי. משך 28
שנים טיפלו בתי־החולים הממשלתיים בחוליה
של קופת־חולים ועתה, משהוטל
עליה התשלום הגבוה עבורם נתנה הוראה
לרופאיה להפסיק משלוח הולים שאינם
מיקרים דחופים לבתי-החולים הממשלתיים,
ותחת זאת להפנותם לבתי־חולים שלה.

ה עב ר ה
מ כי ס ל כי ס
< דוגמה: חולים שהיו מייזעדים להינתח

€בבית״חולים ממשלתי תוך שבוע, קיבלו
תור לד,ינתח בבית־חולים של קופת חולים
כעבור שנה• התפוסה בבתי־החולים הממ שלתיים
פוחתת, מיטות עומדות ריקות —
וכל זה על חשבון האוכלוסיה, בייחוד זו
המחוסרת קשרים ואפשרויות, הצריכה כעת
להמתין זמן רב יותר.

המצב הגיע לידי כך, שבבתי-החולים
הממשלתיים שרויים במצב של צימצום
משמעותי, ובסכנה של הפיכתם לבתי-
חולים מסוג ב׳ או ג׳ ,עם כל המשתמע
מכך לגבי רמת הרפואה בארץ בכלל.
עם זאת, קיימת היום בישראל בנייה
אמביציוזית. שמועות מדברות על העב רת
תל־גיבורים לקופת־חולים לפחות ב־
50 אחוזים, ועל כך שבקרוב תשלים קו־פת־חוליס
את בית־החולים בתל־ברוך, המ־ייועד
לשמש בית־חולים־יוקרה לאוכלוסיית
צפון תל־אביב. לפי חוק הביטוח, שייכנס
בקרוב לתוקפו, תמצא הממשלה דרך לכ סות
את גירעונות קופת־חולים. החלוקה
האיזורית תיעשה לפי התפוסה בשנת 76׳.
ומה קורה בבתי־החולים הממשלתיים
שעה שבונים היכלי-פאר? בבית־ר,חולים
שיבא, שעוד מצליח איכשהו לגייס תרו מות
פה ושם, בשל השם הצבאי שיצא לו,
עובדים בצריפים. בית־החולים דונולו עובד
בתת־תנאים, ונאבק כבר שנים על תיקונים
קוסמטיים, מתוך הבטחות שפעם
יעבור למישכן חדש, ואילו בינתיים מס תבר
שימות המשיח מתרחקים והולכים.
אגף היולדות של דונולו, הידוע בטיפולו
המסור לאוכלוסיה נזקקת, החסרה
את הברק והקשרים של צפון תל-אביב,
נלחם בציפורניים כדי להדביק פיגור של

עשר שנים, ואינו יכול לקבל כמה אלפי
לירות לסגירת מירפסת כדי להפכה ל פגייה׳
לבל יצטרכו להעביר את הפגים
לאורך כל הדרך מיפו לצפון תל־אביב, או
לבניית מעלית לקומה השנייה, כדי שלא
להעביר נשים אחרי ניתוחים דרך החצר,
בכל מזג־אוויר.
כאשר מדובר בבית־חולים ממשלתי נס תמים
המקורות, ולא מדובר כאן בהיכלי-
פאר חדשים או בהתקדמות אלא רק בהדבקת
פיגור של נחשלות בת עשר
שנים.

ולמ עיי א ת
ה מי פלצת ״
כד החמורה מכל היא בעיית ה-
\ 1מחסור באחיות. הרבה דובר בנושא,
וים של דיו נשפך עליו, אך המציאות
בעינה: אין אחיות!
במישמרת־לילה על ביתן של 50־ 40 מי טות
מופקדת אחות מוסמכת אחת ויחידה.
אין צורך בדימיון, כדי לשער את האסו נות
העלולים להתרחש כתוצאה מכך. ב מחלקות
מסויימות, כמו אורולוגיה או
לב, התור לניתוח הוא בין שנה לשלוש

שנים, למרות שיש רופאים, וציוד רפואי,
וגם מיטות. אחיות — אין•
מיקצוע האחות הוא הקשה מכל ד,מיק־צועות
הנשיים, והאבסורד הוא שבישראל
זהו כוזדהעבודה הזול ביותר הנמצא בשוק.
משכורת־הנטו של אחות פחותה מזו
של העוזרת המטפלת בילדיה, שאותה היא
חייבת להחזיק.
בתקופה של תורים מתארכים, סגירת
מחלקות, צימצום שירותים וחוסר כוח־אדם,
הקציבו הממשלה ושאר מוסדות
הבריאות כ־ 800 מיליון לירות לבנייה, ד,מ־ייועדת
בחלקה להעברת בתי־חולים קיימים
לתנאים פיסיים נוחים יותר. האם זו
הדרך? האם סכומי-העתק המוקצבים ל בנייה
הם האמצעי היעיל ביותר להקל
על האוכלוסיה? האם יש טעם לבנות
בתי־חולים חדשים, בשעה שאין מי ש־יאייש
אותם, והקיימים מצמצמים משום
כך שירותים וסוגרים מחלקות?
ועד־ה,פעולה של רופאי בתי־החולים ה ממשלתיים*
דורש שורת דברים שהם
מחוייבי ההיגיון הבריא:
• העלאה משמעותית של משכורות
האחיות ..והכוונה אינה לכיבוי שריפות,
כי־אם לשינוי טוטאלי של תנאי עבודתן.
וכל מי שחושב בהיגיון יודע, כי לא
ייתכן להצמיד את שכרה של אחות לדירוג
כלשהו, ולשים ללעג צעירה המוכנה לפנות
לדרך־חיים כה קשה•
ביטול מיידי של המניפולאציה ה כספית
עם קופת־חולים, ומציאת הסדר
כספי שקופת־חולים תוכל לעמוד בו, תחת
ההסדר המלאכותי הקובע שתשלח את
חוליה רק לבתי־החולים המשתלמים לה.
• השוואה מיידית מלאה של תקציב
הפעלת מיטות ושירותים רפואיים אחרים,
מקבילים, בבתי־ד,חולים בארץ. המדובר
בתקציב כולל למיטה, החייב להשתוות
בבתי-החולים הממשלתיים למה שקיים בפועל
בבתי־החולים של?!ופת־חוליס,
• חלוקת הארץ לאיזורים, כאשר ב מרכז
כל איזור יעמוד בית־חולים אחד
בילבד שאליו יישלחו כל חולי האיזור,
ללא אפלייה וללא זכויות-יתר (כדוגמת
באר־שבע או בית־החולים באילת).
• רוויזיה בתוכנית הבנייה. בדיקה מ חדש
של כל בתי-ד,חולים העומדים ב בנייה,
האם באמת בונים החלפה לבתי־חולים
שמיתקניהם מיושנים ביותר, או
האם בונים דווקא במקומות ששם אין
הדבר כך.
כוונת הוועד אינה, לדברי חבריו ,״להעיר
עוד מיפלצת פוליטית משותקת ש נרדמה,
כי-אם להעיר את המצפון הלאומי,
שמחירו יקר ודמיו נגבים מן האובלוסיד,
הדוממת.״
* וימנים עימו בכירי הרופאים של כל
בתי־החולים הממשלתיים בישראל: ד״ר
שונדו (בית־חוליס צפת) ,ד״ר מירב (פו*
ריר ,),ד״ר איזיקיאל (נהריה) ,ד״ר חיים
(רמב״ם) ד״ו עובדיה (חדרה) ,ד״ר גור
(שיבא) ,ד״ר ברונר (דונולו) ,ד״ר שפירר
(איכילוב) ,ד״ר גלבוע (אסף הרופא) ,ד״ר
ורדי (אשקלון).

נכדתו של הארי גודמן, המנהיג העולמי הקיצוני של אגוז ת

האלוהים שלטר

ג׳ו גודמן נדהם. הוא ידע אמנם כי
מדובר רק בצילומי סרט, אבל אין ספק
שתשובה זו היתד. לגביו זעזוע רב. ג׳ו
גודמן הוא אמנם אביה של טרי, יפהפיה
בלונדית בעלת שיער זהוב ופני־מלאך, אך
הוא גם בנו של הארי גודמן, מי שהיה
מנהיגה הקיצוני של אגודת ישראל, אחת
הדמויות החרדיות הקיצוניות ביותר שהיו
לנטורי קרתא.

די מיון
ל הי טלר ול שרת

יחד עם פנינה גולן
0 1 1 1 ]^ 171
(הראשונה בתמונה)
11111׳ 1 1 1 1 1
הופיעה טרי בסצינת אונס במערבון
אקדח האלוהים. המישחק בסרט היווה
לגבי טרי מיפנה חד בדרכה בחייס.
^ טלפון צילצל על בימודהצילומים
1 1של מערבונו של מנחם גולן אקדח
האלוהים. מישהו מהצוות הרים את האפרכסת
.״אני אבקש את טרי גודמן, מדבר אבא
שלה,״ אמר המטלפן .״אי אפשר לדבר
איתה עכשיו,״ היתה התשובה ,״כרגע
אונסים אותה.״

ך* אשר יכתכו תולדות הכיתות היהד
^ דיות השונות בירושלים, ייזכרו שניים
למישפחת גודמן כמי שגרמו לסערות עזות
בחיים הדתיים של העיר. האחד: הארי
גודמן, מי שהיה אחד המנהיגים העולמיים
של אגודת ישראל והשנייה תרזה (״טרי״)
גודמן, נכדתו, שהיא, בימים אלה, ללא ספק
אחת היפהפיות הזוהרות ביותר בירושלים.
פזילותיה של טרי מעולם הדת לעבר עולם
הסרטים, הדוגמנות והצילום, מבטי חים
כאב־ראש רב לעדה החרדית וסי פוק
רב לעולם הזוהר הישראלי.
ישראל אהרון גודמן בשמו העברי, או
הארי, כפי שכינו אותו כל האחרים, היה
ממנהיגיה התקיפים ביותר של אגודת
ישראל באירופה. הוא נולד וחי כל חייו,
עד שנפטר לפני כ־ 10 שנים, בבירה ה אנגלית.

1 17111ל11י! 0למרות חיי הזוהר שלה נישארה טרי, כאן בדרכה לכותל
* # 111 #111י 1המערבי, צעירה דתיה ושומרת מסורת .״אני לא אנשא אף
פעם לגוי, גרוש או אפיקורס,״ מצהירה טרי והחלטה זו היא, לדעתה, עדות מספקת
לדתיותה. טרי מקפידה לנהל, לפחות כאשר היא בבית הוריה, חיים
דתיים מסורתיים ״לא כמו של סבא, אבל כפי שאני מבינה את הדת.״

נבית־הננסה
טרי אוהבת
בתי כנסת ומרבה לבקר בהם, להצטלם
בתמובהם
ואפילו להתפלל בהס.
נה למטה ׳ :בבית כנסת בעיר העתיקה.
עולם הסרטים, אותו
הכירה רק לאחרונה,
קוסם לטרי, הטוענת שאין סתירה בין
צעירה דתית וחסודה לבין שחקנית.

בוויר העתיקה

את שעותיה הפנויות מ!רבה טרי לבלות בעיר העתיקה
בירושלים. היא מכירה שם פינות רבות שאפילו ירו־שלמים
ותיקים אינם מכירים, מביאה לשם את צלמי הפירסומת ומגלה להם אתרים חדשים.

הארי גודמן היה סוכן לונדוני של בתי
חרושת לטכסטיל במנצ׳סטר. בצעירותו
הוא נשא לאשר. בת למישפחת הרלינגר,
מישפחה יהודית מפורסמת בלוצרן ש־בשווייץ.
למרות שהיה נוהג ללבוש לבוש
מודרני ולא הלבוש הדתי המסורבל,
נודע הארי גודמן במהרה כמנהיג קיצוני
ביותר של אגודת ישראל באירופה,
ומי שהיתר. לו השפעה רבה על חוגי
האגודה בישראל.
אתי מרבית חייו הקדיש העסקן הדתי
לשני עיסוקים חשובים: לחימה בציונות
והצלת יהודים מהשואה הנאצית. עוד לפגי
קום המדינה דרש הארי להכיר בו
כמנהיג החוגים החרדיים באירופה ולהכיר
באגודת ישראל כמייצגת האמיתית של
היהדות העולמית, בעוד שלדעתו היתד.
הסוכנות היהודית מייצגת רק את הציונות.
ערב הקמת המדינה דרש גודמן, לו

ישראל, היא שתענית ונעות זוהו באוץ
היו מהלכים ניכבדים בקרב הממשלה הב ריטית׳
להבטיח את מעמדן של הקהילות
החרדיות בירושלים, כאשר תקום מדינת
ישראל, ולתת ליהדות החרדית אפשרות
להתקיים בירושלים שלא תחת שלטון
הציונות.
להארי גודמן חד־הלשון וחריף־המח־שבה
היו מתנגדים רבים, הן בקרב ה־מימסד
הציוני והן בקרב החוגים הדתיים
הפחות־חרדים ממנו. חלק ממתנגדיו טענו
שהוא מזכיר בדמותו החיצונית, התיסרד
קת והשפמפם הקטן, את היטלר. החוגים
החרדיים שהתנגדו לו טענו שדמותו מז כירה
את זו של הציוני משה שרת ה מנוח
— וגם אלה התכוונו להשמיץ אותו.

מ שי מו ת ריגול
ג טגג׳י ר
ף ש עדיין המוכנים להישבע כי
גודמן עבד בשרות הריגול הנגדי הברי טי
ועסק בעיקר בהכנת חומר הסברה בגר מנית,
בה שלט היטב, אשר שימש את רד
לוחמה הפסיכולוגית במערכה נגד הנאצים.
אם בגלל עובדה זו, או בגלל עובדות ש
עדיין
אינן ידועות, נודע גודמן כמי ש הציל
אלפי יהודים מציפרני החיה הנא צית.
מספיקה הייתה חתימתו של גודמן
על בקשה להעניק רשיון כניסה לאיים
הבריטיים, כדי שהממשלה הבריטית תמהר
להעניק רשיון זה. כיום חיים ברחבי אנגליה
כ־ 50 אלף יהודים חרדיים אשר מר ביתם
חייבים את חייהם להארי גודמן.
סיפורי ואגדות הארי גודמן כאיש ביון
ומרגל מהלכים הן בסימטאות מאה שערים
בירושלים והן ברחובות וויטצ׳אפל* ב לונדון.
יש המספרים כי הוא פעל באומץ
רב בתוככי גרמניה הנאצית והיה במשי מות
ריגול מטעם הבריטים בטנג׳יר וב מרוקו.
כשקמה
מדינת ישראל הציונית וכאשר
הכירה בה אגודת ישראל ואף הצטרפה
לממשלתה, ניתק גודמן את קשריו עם
האגודה, ונקשר עם החוגים הקיצוניים
ביותר בקרב נטורי־קרתא. מלונדון הרחו קה
היה גודמן מושך בחוטים ומנחה את
ראשי נטורי קרתא בפעולותיהם נגד ה ממשלה
הציונית, כשעל דיגלו חרוטה אי-
ההכרה במדינת ישראל.
* רובע יהודי בלונדון.

הקוסמטיקאית

בדירתה הפרטית בירושלים, בה היא מקפידה שלא
לשהות אף פעם בלילה, הקימה טרי מכון ליופי
שבעזרתו פירנסה עצמה לפני שהכירה את עולם הדוגמנות והסרטים. טרי אינה בוחלת
בלקוחות מקרב הגברים בסלון שלה ומוכנה אפילו לספר את ידידיה הקרובים ביותר.

הזוהרת

פני המלאך של טרי הקסימו
את צלמי האופנה
הדורשים ממנה לחייך למצלמה מה שיותר.

11ידה 1|1| 1י ! ה ך

למרות שעד גיל 17 גדלה

י י ! -1טרי בלונדון, היא אוהבת
ייי # #יי 1י* #
את ירושלים ומצהירה כי ״מעולם לא היה לי בית אחר;״ אחד

מאתרי הצילום האהובים על טרי הוא הר הזיתים, על פיסגתו
אפשר לצלם אותה כאילו גופה חובק את ירושלים כולה. בתמונה
למטה: טרי ליד אורנאמנט בבית־הכנסת ברובע היהודי בירושלים.
משלושת ילדיו של גודמן היה יוסי,
או כפי שהוא מכונה — ג׳ו, הכיבשה השחו רה.
ג׳ו, אביה של טרי, הוא בעל חנות
לעתיקות ומזכרות ברחוב הלני המלכה
בירושלים. יהודי דתי ושומר מסורת זה
חינך את שלושת ילדיו, טרי ושני אחיה,
המשרתים ביחידות קרביות בצה״ל, חינוך
דתי קפדני. אולם דתיותו של ג׳ו לא
היתה מספיקה לאביו המחמיר שהתנגד גם
לנטיותיו הציוניות של ג׳ו.

עיוו ר ת
בעין אחת
ן• תכן שכל מה שהארי גודמן לא
אהב אצל בנו, מתרכז בנכדתו טרי.
למרות האהבה הגדולה בין הסב לנכדתו
אין ספק שאילו היה יודע הארי גודמן שנכרתו
משתתפת כשחקנית במערבון, בו היא
ממלאת תפקיד של נאנסת, או שהיא מופיעה
על גבי מודעות פירסומת לטמפונים,
היה חרב עליו עולמו.
הארי גודמן נפטר בלונדון לפני עשר
שנים, בשבת בבוקר, שבת הזכורה
(המשך בעמוד )34

הדוגמנית

תצוגת אופנה, מרבה להצטלם, בדוגמנות.

במדינה
(המשך מעמוד )23
חור בברעם כמזכ״ל או להישמע להנ חיותיה
של גולדה ולהתנצל בפני זרמי,
הוא בחר באפשרות השנייה. זרמי הובהל
אל מישרד ראש־הממשלה, ובנוכחות אנשים
אמר לו רבין :״ד,יתד, כאן אי־הבנה.
אני מתנצל בפניך, עשינו לך בשגגה
עוול.״
לטיפה לאגו. זרמי יצא מהפגישה
כשליבו טוב עליו. שוב הוא הכריח את
ראש־הממשלה להתנצל וללטף את האגו
שלו. אך עסקני מיפלגת־העבודה מודאגים
ביותר. הם יודעים כי כוח־העבודה של
זרמי מוגבל ביותר. המזכ״ל סובל מלחץ
דם נמוך, ובמשך ימים שלמים הוא מרו תק
למיטתו ואינו מתפקד.
המיפקד הכושל חזר ועלה שוב על ה •
שירטון שממנו הוא כימעט ירד, וגורל
ועידת מיפלגת־העבודה נתון בסימן־שאלה
גדול.

ד ר בי חיי ם .
השקעת הוו־סק ,
על הר א ש המת

מה ר!רה לטייס
כאשר עפר את
ביקורת הדרכוכיס בגרו־יורק?
כמו כל קברניט של אל על, אורי בר־לב
הוא מלך במטוסו. אך על חבריו אינו
פופולרי ביותר.
אי־פופולריות זו גברה לאחרונה, כאשר
השמיע בר־לב ברדיו סיפור־גבורד, על נס־יונה
של ליילד, חאלד לחטוף את המטוס
שלו בשעתו. גיבור הסיפור היה אורי
בר־לב.
אלא שיש אנשים בהברה הזוכרים מה
קרה אז, ונראה כי זיכרונם טוב מזיכ רונו
של הקברניט. הם זוכרים, למשל,
שאורי בר־לב הפר את התקנות והכניס
את אחד מאנשי־הביטחון לתא־הטייס —
בדיוק לפני נסיון־החטיפה. על עבירה
חמורה זו קורקע לתקופה מסויימת. לדברי
הלשונות הרעות של חבריו, השאיר אז
את הנחיתה לטייס השני, מפאת ההתרגשות.
הילל
ושמאי. בינתיים נחו הלשונות

טייס כר־לב
ליילה חאלד היתה חסרה
הרעות — עד שמצאו מזון חדש. עתה
הן פועלות שוב במלוא המרץ.
בר־לב טס לנידיורק, יחד עם
קברניט שני, טום ג׳ונס. השניים נסעו

הם לא היו בתפקיד, אלא טסו כ־נוסעים
כדי לקבל מטוסים בנידיורק.
כשטסים דד־הד, לובשים הטייסים בדרך
כלל בגדים אזרחיים, וכך -עשו השניים.
כל נהג יודע שנעים לנסוע כאשר מי שהו
אחר נוהג ודואג. גם לבר־לב היה
(המשך בעמוד )36

9 8ה א לו הי םשד טרי

8ייי

(המשך מעמוד )33
היטב לחוגים הדתיים בלונדון. מישפהתו
של בנו ג׳ו עלתה לישראל מיספר חודשים
אחרי פטירת האב, כשטרי היתר, בת
.17 עוד בלונדון היתד, הצעירה הבלונ דית
היפה,פיה שייכת להוגי ד,מבלים־ד,סוערים
של הנוער הלונדוני.
באחת הפעמים שבהן יצאה לפיקניק על
סוסים עם קבוצת ידידים, נפלה טרי מ הסוס
ונחבלה בעינה. מאז אין היא רואה
כלל בעיין אחת. העיוורון בעיין אחת אינו
ניכר עליה חיצונית, ורק מעטים מידידיה
יודעים על כך, אך משילטונות צד,״ל
היא לא הצליחה להסתיר זאת. כאשר היא
הלכה לבדיקות במרכז הגיוס גילו זאת
הרופאים ושיחררו-אותה משירות.
מאז חייה טרי כולד, בעולם הזוהר. היא
משתדלת שלא לגרום להתנגשויות חריפות
מדי עם הוריה. למרות שיש לה דירה
בירושלים, מקפידה טרי לישון, חוץ מאשר
במיקרים מייוחדים, רק בדירת ההורים
ולבלות איתם את יום השבת. גס המחז רים
הרבים הם בעייה לגבי טרי. היא מנסה
להקפיד ולבחור מביניהם רק את הדתיים,
כשהיא מסבירה :״אני מעולם לא אנשא
לגוי, גרוש או אפיקורס.״
האהבה הגדולה שלה היתד, בני, זמר
וגיטאריסט מהצמד הדתי צמד רעים, אבל
טרי היתד, פחות מדי דתית לטעמם
של הוריו של בני. הוא ניפרד ממנה וגרם
לה לשיברון לב. צחוק הגורל הוא שדווקא
נכדתו של הארי גודמן, החרדי־ד־,קיצוניי,
נידחתה על־ידי מישפחת בחיר־ליבה, נעזזום
שלא היתד, די דתית לטעמם.

יו ת ר יפה
מפניגה גולן
ך• שהציע מנחם גולן לטרי להשתתף
יחד עם פנינה רוזנבלום במערבון
אקדח האלוהים, לא ידעה טרי כי לגבי
רבים מידידי הוריה הדתיים, היא מחליפה
בזאת את האלוהים שלה. במקום זה של
הדתיים היא בוחרת בזה של המערבוניט.
אולם הסרט נתן דחיפה נוספת ל6רי
לעבר עולם הדוגמנות. פנינה, רוזנבלום־
גולן, שהופיעה עימד, בסרט, היא דוגמנית
מיקצועית ושחקנית כמעט מיקצועית .״אמ רו
לי שאני הרבה יותר יפה ועדינה
מפנינה, אז מדוע שגם אני לא אהיה דוגמנית
ושחקנית?״ שאלה את עצמה טרי
אחרי שהסתיים הסרט.
ומאותה תקופה מחלקת טרי את זמנה,
כמעט שווה בשווה, בין סלון־היופי שאותו
הקימה בדירתה הפרטית בירושלים לבין
נסיעות לתל־אביב לשם צילומים ותצוגות.
אמנם אין היא יכולה להופיע בתצוגות
אופנה, מפני שגופה אינו מתאים לפני המל אך
שלה, אך היא מתאימה מאד לצילומי
פירסומת ואופנה.
״אני יודעת שאני מהווה בעייה גם לחוגים
הדתיים וגם לחילוניים,״ מחייכת טרי.
״הדתיים לא מבינים כיצד נכדתו של הארי
גודמן יכולה להיות בלונדית־חתיכה, ללכת
בביקיני, לרקוד, להשתולל, לצאת עם
בחורים, להחזיק בדירה פרטית, והחמור
מכל — לתת שיעשו ממנה פסל ותמונה.
״החילוניים לא מבינים איך בחורה כמו ני
נסגרת כאשר מציעים לה לאכול סר טנים
במיסעדה מפוארת, או סטייק לבן
ביפו. הם גם אינם מבינים מדוע אי־אפשר
לצאת איתי לבילויים בליל־שגת או ל טיולים
עם המכונית בשבת עצמה.״
אך טרי מצליחה לשחות בין שני עולמות
אלה, תוך שהיא מנצלת את טיבו
של כל אחד מהם.
״אני לא חושבת שבחורה דתית צריכה
לשבת כל היום בבית. לבחורה דתית
מותר לבלות וליהנות מהחיים. אני לא
פוגעת בשום חוק דתי ובמסורת הקדושה
שלנו, אבל כפי שאני מבינה את ה חוקים
ואת המסורת, אני שלמה עם עצ מי
לגמרי.״
אבל טרי עצמה מודה שלהיות דתית
פירושו להיות מוגבלת, לפחות בכל מה
שנוגע לחיי־האהבה .״בחורות דתיות בנות
גילי, ואני כבר בת ,23 נשואות, ויש להן
לפחות שני ילדים. בחורות חילוניות יותר
חופשיות ממני ביחסים עם בני המין השני.
״אני נפלתי בין שני העולמות האלה,
והיו לי יותר מדי פעמים שנפגעתי, משום
שלא הייתי די חופשית, די זנותית, או
צנועה וחסודה מדי. אבל אני עדיין ממ תינה.
זה יקח עוד הרבה זמן, אבל בסוף
אני אמצא את הבחור שאני גם אוהב
אותו כמו שחילונית יודעת לאהוב, ושהוא
גם יתאים למיגבלות שמטילה עלי המיס־גרת
הדתית.״

ך* דוה ל* 48 שעות

נשמרה הידיעה

] /המרה בסוד.
מה שגרם לכך היה, אולי, העובדה שתחום
התמחותם של שוטרי מישטרת רמ לה.
אינו דווקא הסיפרות. הם לא זיהו את
הפצוע שנפגע קשות בתאונה שאירעה
ביום הראשון השבוע בכביש לטרון, לא
לפי מראהו ולא לפי שמו. וכך, לא טרח
איש לפרסם הודעה על הפציעה, או לדווח
עליה לעיתונים.
ואולי מוטב היה כך. שכן אחרת, עלולים
היו אלפי מעריצים לעלות לרגל אל
בית־החולים שערי־צדק בירושלים, לצבוא
על שעריו, לשבש את התנועה שם תוך
ציפייה מתוחה ודואגת לידיעות על גורלו
של הסופר הנערץ עליהם.
שם, בחדר היחידה לטיפול-נמרץ שב-
בית־החולים שערי־צדק, כשהוא מחובר ל-
מסיכת־חמצן, לבקבוקי-פלאסמה ולמשגיח
(מוניטור) שבאמצעותו ניתן לעקוב אחר
פעימות־ליבו, נלחם על חייו הסופר עמוס
(מיכאל שלי) עוז.
ביום הראשון השבוע יצא עמום -עוז,
במכונית הפיאט 124 שלו, מכיוון מוצא-
עילית לכיוון קבוצתו, חולדה. עימו ב
,מכונית
נמצאו שתי בנותיו, פניה וגליה.
*•הן בילו חופשודקייץ בבית מישפחת ידי דים
במוצא־עיילית, שבמבואות ירושלים,
ועתה עמד הסופר הצעיר ( )37 ויפד ,התו אר
להחזירן הביתה, לחולדה.
כשהתקרב, מכיוון ירושלים, לצומת
לטרון, קצת לפני מינזר השתקנים, הוא
האט את מהירות נסיעתו, התקרב לקן
הלבן והתכונן לעצור לפני שיפנה להס תעפות,
המובילה לחולדה ומשם לכביש
באר־שבע.
השעה היתר, שלוש וחצי אחר־הצהריים.
השמש להטה בכל עוזה, כאשר מכיוון תל-
אביב הופיעה לפתע מונית אדומה מדגם
מרצדם. במונית, השייכת לנהג רמלאי, היו
שיבער, נוסעים. נהג המרצדם סיים זה־עתה
את הסיבוב שבצומת והחל דוהר על כביש
ישר, שיש בו סיבובים מסוכנים למדי.
לפתע איבד נהג־ה,מונית את השליטה על
ההגה, סטה לעבר המסלול השמאלי, כש הוא
חוצה את הקו הלבן המפריד בין שני
המסלולים.
ההתנגשות החזיתית היתה בלתי־נמנעת.
המרצדם והפיאט התנגשו זו בזו בעוצמה
רבה. שילדותיהן לא עמדו להן. שתי ה־

הסופר עמוס עוז 1פצע קשה בחאו1ה
מכוניות כאחת נמעכו והתרסקו, כשהן מועכות
את כל היושבים בהן: שמונה נוס עי
הנזרצדס ושלושה נוסעי הפיאט.
11 הפצועים הועברו במהירות לבתי־הולים.
רק שם הסתבר, כי האיש שנפגע
באופן החמור ביותר מכל המעורבים בתאונה
היד. הסופר עמוס עוז. בתו האחת
יצאה מהתאונה בנס, כמעט מבלי שנפגעה.
הבת השנייה נפצעה באורח בינוני, היא
מאושפזת בבית־חולים ומצבה משתפר.
הדאגה העיקרית היתד. לחייו של עמוס,
הסופר הצעיר שכבש לו, באיטיות ובהת מדה,
מקום בשורה הראשונה של סופרי
ישראל, ומעמד והכרה הרחק מגבולות ה ארץ,
כמי שמבטא יותר מכל סופר ישר אלי
אחר את המציאות וההתלבטות של
הדור הישראלי החדש.

** מוס, ידיד ירושדים, הוא בנו של
> הסופר והחוקר יהודה אריה קלוזנר.
דודו היה הפרופסור יוסף קלוזנר, מראשוני
מבקרי הסיפרות העיברית, היסטוריון,
בלשן ופובליציסט, מעורכי האנציק לופדיה
העיברית בראשיתה.
בילדותו היה עמום ילד בעייתי, ועל
זהו ציור האיזור שבו התרחשה התאונה, אשר בה נפצעו
רקע זה נטש בגיל צעיר את הבית ועבר
הסופר עמוס עוז ועוד עשרה אנשים. מכוניתו של עוז,
להתחנך בקבוצת חולדה, שאותה אימץ
מסוג פיאט (מיספר )1באה מכיוון ירושלים, כשהוא מתכוון לפנות להסתעפות
כביתו. כשהיה בן 18 התקבל כחבר בקבו המובילה
לכיוון באר־שבע, שם שוכנת קבוצתו — חולדה. מונית מרצדס ()2
צה. הוא שירת בנח״ל, וכהשתחרד, נשא
שבאה מכיוון רמלה, סטתה ממסלולה והתנגשה במכוניתו של עמוס עוז, חזיתית.
לאשר. את בת הקבוצה, נילי צוקרמן.
את ראשית פעילותו הציבורית עשה
השישים. שם פירסם את סיפוריו הראשו
גם ללשונות אחדות, הוא סיפור אהבתה
דווקא על הבמה הפוליטית. בין השנים
נים, שלוקטו אחר־כך בקובץ ארצות החן,
וחיי־נישואיה של נערה ירושלמית ב 1962—64
היה עמוס מפעילי מן־היסוד,
שמהדורה חדשה שלו ראתה אור באחרונה.
שנות החמישים. זהו עולמה של נערה,
הקבוצה שפרשה ממפא״י עם פינחס לבון,
באמצע שנות השישים פירסם רומן ב אשר
הסיוטים הולכים ומשתלטים עליה
שהיה בעצמו חבר קבוצת חולדה. עמום
שם מקום אחר, העוסק במארג חייו של
ושיגרת חייה הופכת טבעת־חנק הסוגרת,
היה מורה בבית־הספר התיכון בקבוצה.
קיבוץ צפוני. את סיפרו המפורסם ביותר. עד שהיא ניתקת מכל הנפשות האהובות.
את ראשית דרכו הספרותית הוא עש;׳י> מיכאל שלי, כתב עמום עוז ערב מילחמת
במהלך מילחמת ששת־הימים שירת
בכתב־העת הסיפרותי קשת, בראשית שנות
ששת־הימים. הסיפור, שהוסרט מאז ותורעמום
עוז לצידו של האלוף ישראל טל.

נו זה קרה

אחרי המילחמה היה בין משתתפי ועורכי
הקובץ שיח־לוחמיס שבו קבע, בין השאר :
״חולות חולון, העיר שצמחה מן החולות,
קדושים לי יותר מאשר אדמת ירושלים.״
ב־ , 1970 אחרי תקופת לימודים, זכה בתואר
מוסמך באוניברסיטת אוכספורד.
בשנים האחרונות פידסם עוד מיספר ספרים,
שהבולט ביניהם הוא עד מוות, ובו
שתי נובלות: אהבה מאוחרת, ועד מוות,
העוסק במסעי-הצלב הנוצריים בארץ.
סיפרו לגעת במים לגעת ברוח, אשר
יריעת עלילתו מנסה לכרוך את כל הדד
ווייה היהודית של המאה העשרים — החל
מיערות פולין, דרך השואה ועד למיקלט
בקיבוץ בארץ־ישראל — זכה אף הוא
בהצלחה גדולה. לפני חודשים אחדים ראה
אור סיפרו הר העצה הרעה, ובו כמה סי פורים
העוסקים בהווי ירושלים של שנות
הארבעים, ומתמקדים בזיכרונות הילדות
של עוז.
ספריו, שתורגמו לאנגלית, צרפתית ו גרמנית,
זכו בביקורות אוהדות ביותר.
כל זה היה תלוי על בלימה ביום הרא שון
בלילה. מצבו של עוז הוגדר כחמור
ביותר. היה חשש כי שבר את מפרקתו.
עצמות רגליו רוסקו. איברים פנימיים ב חלל
ביטנו נקרעו ונפגעו. היה צורך לנת חו
בדחיפות, שורה ארוכה של ניתוחים
מסובכים. כאשר הסתיימו הניתוחים, אוש פז
עוז בחדר היחידה לטיפול־נמרץ, כש הרופאים
עושים כל שביכולתם כדי לסייע
לו להתגבר על פציעותיו החמורות.
למרות מצבו הקשה שרוי עוז כל העת
בהכרה, כשאשתו ואחותו אינן משות מ פתח
החדר שבו הוא מאושפז. מאות אל פי
קוראיו וחסידיו של הסופר הצעיר, יראו
עצמם השבוע כמי שנוטלים חלק במאבקו
על חייו.

ב חזו היחידה לטיפול הנמרץ בביה־־ח ״שערי צדקי״ עוז מחובו למסיכת־חמצן 1
1 35

מחכה לד שנוע יוצא
מן הכלל. הצלחה גדולה
במישור חעיסקי
בתחילת השבוע. כיבושים
ותענוגות בחיק
המין השני ינעימו לך
את שעות הפנאי, והיחסים
הטובים והל־בביים
עם בני מישפה־
21בחרס ־
20באפריל
תך יעניקו לד סוף״
סוף את השלווה לה
אתה. זקוק. השבוע אידיאלי לטיול או
פיקניק בחיק הטבע. בת טלה — האמון
העיוור שאת רוחשת לו יגרום לד עוגמת
נפש• היי מעשית, וחשבי על עתידד•

111 1

הפגיעה החמורה בכבודך
העצמי, ממנה אתה
כל כך סובל תפסיק למרר
את חייך, כי הפוגע
יבוא על עונשו.
קור־הרוח שגילית ביח־סיך
עם חברים לעבודה
יביא לך הצלחה, וישפר
את מצבך הכספי. כנותך
ו 2ב: א פריל -
20 ברואי
תהיה בעוכריך בסוף
השבוע, אך לטווח ארוך
תצא נישכר מכל העסק. קבלי את הצעת
ידידתך, ותיווכחי כמה היא הגיונית ונכונה.
את הבעייה המטרידה אותך תוכלי לפתור
אך ורק באמצעות הגיון קר ושליטה עצמית.

מישפחתיות בעיות
חמורות יטרידו אותך
בתחילת השגיע׳ אך הן
תפתרנה מעצמן, ובידך
יישאר יתרון בלתי
צפוי. הפעל את השכל
הישר שלך לפני ההח לטה
החשובה שתיאלץ
להחליט ביום רביעי או
חמישי. לאדם קרוב
אליך צפוייה נסיעה
ארוכה, שתוצאותיה יהיו קשורות בעתי־דך.
בת תאומים — תשומת חלב שהקדשת
לחיצוניותך, תישא סוף סוף
פרי, והשבוע יהיה עבורך הצלחה רבה.

תאומים

סום1

אתה לוקח את החיים
יותר מדי ברצינות,
ונפגע ללא צורך. נסה
ליהנות ממה שהחיים
נותנים לך, והפסק לדאוג
לעתיד. חבעייה המטרידה החמורה
אוהד תיפתר בקרוב,
אמנם לא השבוע, אך
21 ביולי -
__וסט
ו 2באוג
כבר עתה המצב יש-
תפר. ההצעה הקוסמת
שאת שוקלת אם לקבל איננה רצינית,
ואל תסכני את מה שיש לך תמורת
עתיד בלתי ברור. כושר ההבחנה החד
שלך יסייע לך למצוא את הדרך הנכונה.

אתה מניח לאנשים לרכב
עליך, ויש לך נטייה

להאשים את הגורל בצרות
שאתה מביא על
עצמך במו ידיך. התאושש
והיה גבר. היא
לא האש ה האחרונה בחייו,
ואל תניח לה
22באוגוסט -למרר לך את החיים,
22בספטמבר
העמד אותה על מקומה,
ולהפתעתו תיווכח
שהיא תישאר בו. השקעה כספית נבונה
תישא השבוע פרי, ומצבך הכספי ישתפר.
הנדיבות שגילית כלפי ידיד קרוב תבוא גם
היא השבוע על גמולה. בת בתולה —
הנסיעה עליה את חלמת מזמן — תתגשם!

1זאזנ״ס

אם לא ונעזור לעצמך, איש במקומך לא
יעשה זאת. קח את עצמך בידיים, והתחל
לעשות משהו בכיוון
עליו אתה חושב כבר
זמן רב. אל תהסס מלנקוט
ביוזמה נועזת,
שתביא לך את ההצלחה
לה קיווית. תוכניותיו
הרומנטיות תצטרכנה
להידחות לזמן
מה, אך בסופו של
22באוקטובר
22בנובמבר
דבר זה ישתלם לך.

( 11 ן ו1

צניעותך הטבעית, שעד כה הפריעה להת,,
קדמות
אליה אתה שו־אף,
תבוא סוף־סוף על

גמולה, וההערכה אליך
תגבר. אל תהסס מלהח־ליט
החלטות חשובות,
וסמוך על שיפוטך הטבעי.
אם בכל זאת תתייעץ
עם מכריך, בדוק
היטב את עצותיהם,
23בנובליבי ־
20בדזומבד
וראה אס אתה אומנם
מסוגל לבצע את הנדרש.

קשת

למרות שהמעשה שעליך
לעשות אינו נעים —
עשה אותו ואל תניח
לסטטוס קוו להימשך
בלי סוף. הקניה הגדולה
שעשית תוכיח את
עצמה השבוע כהשקעה

נבונה מאד. היחס הרומנטי
של הבוס שלך לא
ו 2בי וני ״
20 ביו לי
__ יקדם אותך בעבודה.
במקום לעודד אותו,
השקיעי את מירצך בשיפור אישיותך,
ובהתקדמות מיקצועית. לימודי השתלמות
לא יזיקו לך, וגם קצת מנוחה מחיי החברה
הסוערים יתר על המידה שאת מנהלת.

1תודה

אל תיקח על עצמך יותר ממה שיש בידך
לבצע, כי זו הדרך הטובה
ביותר לא להצליח
לבצע כלום. זכור כי

אינך חייב דבר
לאיש, ל האש לרגשי
ואל
תניח

מה שאתה חש כלפי
ידיד ותיק להכתיב את
תגובותיך. חופשה קצרה
23בספסחבר -
ונעימה צפוייה לך בסוף
* 22באוקטובר
השבוע, בה תצבור כוח
למאמץ שיידרש בעתיד.

ההרפתקה הריגשית בה הסתבכת תגרום
לך השבוע אי-נעימות רבה• מסוכנים
במייוחד הם יום חמישי
ושישי. החיבה שרוחש
אליך מעבידך
תביא השבוע הצלחה
לא צפוייה, והתקדמות
רבה בעבודה. בת גדי
— הזהרי מבן הסרטן.
למרות שהוא נראה
תמים ובלתי מזיק,
ו 2בדצמבר
19בינואר
אל תתני בידיו נשק.

הרגשתך הפיסית תשתפר השבוע, או אתה
עדיין זקוק למנוחה. קח
לך חופש מהבילוייס הסוערים
שהעסיקו אותך
לאחרונה, ומבני המין
השני. צפוייה לך נסיעה
קצרה שתביא תוצאות
נעימות מאד. אל
תסתבך בעניינים של
אחרים, אפילו אם אתה
20בינואר -
מתבקש לעשות זאת.
8ובפברואר
התאזר נא בסבלנות.

אדם קשיש ממן משפיע יותר מדי על די-
עותיך ועל מעשיך. הגיע הזמן שתגלה
יותר עצמאות ושתיקח
את היוזמה לידיך. היחסים
המתוחים בעבודה
ייפסקו ותזכה
לרגיעה יחסית• מכתב

שיגיע אלין בקרוב
__ יחדש ידידות ישנה,

שנפסקה בגלל נסיעה
דגים בת ארוכה.
19בפברואר ־
20בחרס
עצמאית.
היי

וני 11

במדינה
(המשך מעמוד )34
נעים במחלקה הראשונה של הג׳אמבו. הוא
הזמין אוכל, וכדי ליהנות ממנו השקה
אותו ביין אדום וביין לבן. לפני כן, כאם-
ריטיב, קצת ויסקי. אחרי כן, כדיז׳סטיב,
קצת קוניאק. וכך, מן הון להון, היה ה בחור
די שיכור כשהתקרב המטוס לניד
יורק.
לפני הנחיתה לבש בר־לב את תלבוש תו
הטייסית. מקושט בכל פסי־הזהב ירד
מן המטוס. בחברת הצוות שהטיס אותו,
24 איש ואשה, שכולם דאגו להגן על קו
בר־לב.
על ההמשך יש שתי גירסות. הגירסה
של בית־הילל אומרת שבר־לב התנדנד
קצת, ושני דיילים תמכו בו מכל צד. כך
עבר את ביקורת הדרכונים והמכס, והגיע
בקושי, אך בשלום, למיטתו בבית־המלון.
גירסת בית־שמאי — ונדמה כי זוהי
האסכולה השלטת בבית־המידרש המעופף
— מוסיפה לתיאור זה עוד כמה פרטים,
כאילו הקיא הקברניט על ביקורת
הדרכונים ועל המוכסים, גרם למהומה
כללית בביח-ד,נתיבות, ורק ליילד, חאלד
היתד, חסרה כדי שהשימחה תהיה שלמה.

בי ט חון

מספרים כי ״הם התגייסו במגמה להביא
את הכפייה הדתית לצבא. זה גם התיד־רוך
שהם מקבלים מרבניהם, המבקרים
אצלם לעיתים תכופות.״
התלונות על תמונות־העירום הן רק
הצעד הראשון של אותה קבוצה דתית.
״עכשיו הצבא אולי יהיה יותר מוסרי.
הכקוראל יהיה גבוה, ובמקום להסתכל
כל היום בתמונות־עירום, חיילים וקצינים
יתחילו לעבוד ויבקרו יותר בבית־הכנסת,״
אמר בחיוך לעגני קצין חילוני צעיר, המשרת
בבסיס זה.

א מני
מזה קו לו מ בו ס *
הישראלי איציק דרי הוא הדמות
המיסתורית, המסתתרת מאחרי
להיט״זהב, חמש,;:
את הצרפתים והיפאגים
״נוסע נצחי, שזינק ממעמקי הים, גר
בכל העולם, אין לו גיל, יש לו זקן, יש
לו משקפיים, מנגן על גיטרה ושר שירים.׳
עובדות מוזרות אלה הן היחידות הידד

צבאב לי עירו
״אסור לתזות תמוגות-עירום,״
קובעת הוראה חדשה; שהופצה
כין יחידות צה״ל
אחד הסימנים המאפיינים כל מחנה צבאי
בכל מקום בעולם הוא תמונות של גע רות
חינניות, בעירום או בלבוש בלתי־צנוע
במייוחד, המעטרות את חדרי החיי לים
ואת מועדוני־הבידור הצבאיים. הם
שמעניקים גוון קל של ציבעוניות ושימי
חת־חיים ,״ועושים לחיילים קצת טוב
על הנשמה,״ כפי -שמסבירים חיילים.
אולם החל משבוע זה, בצבא־ההגגה־לישראל
אסור יהיה לתלות תמונות־עירום
על הכתלים של חדרי־חיילים ומועדונים
צבאיים בסיסיים. מן הסתם יתכסו הקירות
החשופים בחוזרים צבאיים או בפלקאטים
תעמולתיים אחרים, שמפיץ צה״ל בין חיי ליו
.״או שפשוט, הקירות יישארו ריקים.״
המחנה הוא כיתד• בחוזר שהופץ
בשבוע שעבר בקרב יחידות צד,״ל, מטעם
ענף מישטר ומשמעת באגף כוח־אדם־פרט
נכתב, בין השאר :״אחת הפעולות הפוג עות
בהשקפת־העולם של חלק מן החיי לים
היא תליית תמונות־עירום (לרבות
ציורים וצילומים) ,אשר פוגעת בסדר הטוב
של הצבא ובמי-שמעתו.״
בהמשך החוזר נאמר, כי בצה״ל משר תים
בעלי השקפות־עולם שונות אשר ה מחנה
הוא גם ביתם .״לכן,״ נכתב בו,
״יש להימנע מביצוע פעולות העלולות
לפגוע בהשקפת״העולמו של מי מהחיילים.״
״מיסדרי
טרור.״ לאחר דיברי-ההם-
בר הארוכים, באה ההוראה החדשה :״אסור
לתלות תמונות־עירום (גם עירום אמנותי)
במיתקנים, במחנות, ובכל המקומות שבהם
מתכנסים חיילים.״ מפקדי היחידות נקראו
להורות לפיקודיהם שלא לתלות תמונות,
ולדאוג להסרת התמונות שניתלו קודם
למתן ההוראה.
בסוף השבוע האחרון נערכו בבסיסים
רבים, עורפיים וקידמיים, מיסדרי-מפקד
מיוחדים, שנועדו לוודא אם ההוראה הח דשה,
שהופצה בין החיילים במהלך השבוע
האחרון, אכן קויימה.
סיפר קצין, המשרת במרכז הארץ :
״קיבלנו הוראות לערוך מיסדרים קפדניים.
לנו עצמנו, במגורי־קצינים׳ עשו
ממש מיסדר־טרור. תלשו לנו מהקירות
לא רק תמונות עירום, אלא כל תמונה
שהופיעה בה, חתיכה׳ מחייכת. את הת מונות
של המכוערות השאירו.״
תלונות דתיים• ענף מישטר ומיש־מעת
החליט להוציא את ההוראה, שכבר
עכשיו מעוררת התמרמרות רבה ביו חיי לים,
אחרי שקבוצה של דתיים קיצוניים,
שהתגייסה לצבא במיסגרת הרפורמה לגיוס
חיילים, שעד לפני מילחמת יום־הכיפורים
לא גוייסו לצבא, נתקלה בתופעה. הם
הציפו את אגף כוח־אדם, את הרמטכ״ל
ואת נציב־קבילות־החיילים בתלונות על ש־תמונות־העירום
״מפריעות לנו למלא את
חובתנו הצבאית.״ במחנה צד,״ל במרכז
הארץ, שבו הוצבו מרבית חברי הקבוצה,

שוקי לוי ואביבה פז
הזוג הוא אימפריה
עות למיליוני מאזיני רדיו באירופה וב יפאן,
אשר חוטפים מדוכני התקליטים את
תקליטיו של זמר עלום־שם: קולומבוס.
תכסיס מיסחרי מאחרי הטריק ה״
מיסחרי הזה עומדת חבורת ישראלים ש עושה
חיל באירופה, ולמרבה הפליאה גם
ביפאן. הם מתגוררים דרך־קבע בפאריס.
משם הם עורכים גיחות ומתרוממים אל
מרומי מיצעדי־הפיזמונים בגרמניה, אי טליה,
בלגיה, שוודיה וגם ישראל.
מיהו קולומבוס, השובר לבבות של
בנות שש־עשרה בלהיט הזהב דרכי החלב?
לתשובה יש -שני חלקים.
הזמר-ללא-שם הוא הישראלי מזמן־מזמן,
שוקי לוי, אשר יחד עם הרקדנית אביבה
פז הקים, לפני שנים אחדות, את
הצמד שוקי ואביבה. יחד עם אחיו*
אמרגנו איציק, הם יצאו לכבוש את ה עולם.
והם עשו זאת .״כיום,״ מספר יצחק
(איציק) לוי ,״שוקי ואביבה הם אימפריה.
עיקר הצלחתם היא ביפאן ובצרפת. הם
הוציאו עשרות תקליטים ותקליטונים, מופיעים
בטלוויזיה בצרפת, בגרמניה וב יפאן
׳ושוברים קופות בהופעותיהם.
״אבל הרעיון הגאוני היה קולומבוס.
ישבנו, שוקי ואני, באולפן־ההקלטות, ו פתאום
עלה הרעיון בראש. למה לא להק ליט
שירים שאנשים פשוט לא יידעו מי
שר אותם י זה מסקרן, מפעיל את הדימיון,
ואנשים רצים לקנות תקליטים. זה היה
כפי שתיכננו. הקלטנו, הפצנו ביוגראפיה
קצת שמיימית על הזמר, ואנשים רצו לח־נויות־התקליטים.״

הקול
קול שוקי והפרצוף שד יצ-

(המשך בעמוד )44
העולם הזה 2029

אבטיחים נמכרים
לי ד הקבר ים
ץ ה יהיה אולם־דוחתונות המקורי ב ו
יותר בעולם כולו. עסק משגשג, לא-
נורמלי. בלב רמלה, מול התחנה המרכזית
של אגד בעיר זו. דרך השער הראשי ייכנ סו
הסועדים והתזמורת, והמלצרים יעברו
עם המגשים העמוסים ריבעי-עוף וארגזי
משקאות. ובאותו מקום עצמו יצטופפו גם
המתפללים המוסלמיים, ליד הקברים ה עתיקים.
שתי
הקבוצות ייפגשו זו עם זו בחצר
המיסגד אבדאלעון, וכל אחת תפנה ל דרכה.
היהודים ישתו לחיים, ירקדו עם
הכלה בשימחה ובששון, והמוסלמים ית ייחדו
עם זכר קדושיהם ליד הקברים,
וינשקו את קירות המיסגד הישן שלהם
לצלילי התיזמורת ולקול מיצהלות החו גגים.
אולמ-חתונות
בבית־קברות ובחצר מיס־גד
מוסלמי, הרי זו המצאה שאיש עדיין
לא חשב עליה. אך היא קיימת עתה בתוכניתם
של ארבעה יהודים יוצאי עדות
המזרח מרמלה. בידיהם של רחמים צלח,
רחמים חוגי, מזל עזריה ויחזקאל יהלומי,
נמצא חוזה־חכירה ל 49-שנים של השטח
הנקרא מיסגד אבו-אלעון. בהסכם כתוב,
בסעיף מס׳ : 7״החוכר יהיה רשאי להש תמש
במקרקעין הנ״ל ובבניין שיוקם...

עליהם, לצורך קיומם של אולמות לחתו־,
נות, מסיבות, או אירועים ציבוריים־חבר-
תיים מכל סוג, וכן מופעי־בידור.״ באותו
סעיף צויין, כמו־כן, שההוכר ייזהר שלא
לפגוע בערכי הדת ו/או המוסר.
הפרשה כולה התפוצצה בחודש שעבר,
בבית־המישפט־המחוזי בתל-אביב. אלקרם
עטאווה, חבר ועד־הנאמנים של הווקף ה מוסלמי
ברמלה, פנה לבית־המישפט וביקש

בתוך חלק מהמיסגד מתגוררת מישפחה
מוסלמית השומרת על המקום, זה יותר
מחמש-עשרה שנים. במיסגד זה אין מתפללים
היום, והקהילה המוסלמית בעיר
מתרכזת במיסגד עומר. ואם לא די בתוכ ניות
האלה לחילול המקום הקדוש למוסלמים,
הצטרפה גם עיריית רמלה לפרשה
האומללה. היא נתנה, בתאריך , 13.6.76
אישור בכתב לפלישה למיסגד, ולהקמת
סככה למכירת אבטיחים בחצרו, ליד ה קברים.
האישור ניתן ליחזקאל ט. מרמלה,
והמיסמך של העירייה נחתם על-
ידי ד. אבירם, ראש מחלקת תברואה,
רישוי ופיתוח עירוני. ראש־העיר הדתי,
חובש הכיפה, של רמלה, אהרון אבדחצירא,
לא הזדעזע עד חיום מחילול המקום הקדוש,
ולא פצה פיו בנדון.

עי סקהב טל ה
מ עי קרה

טוען לגבי החס1
*11111 111
כס ניצב־מישנח

מנשה גולן .״אך לי אין שוס קשר לזה.״
מתן פסק־דין הצהרתי לגבי מה שהתרחש׳
במיסגד אבדאלעון.
עטאווה, גילה כי בתאריך 5.10.1972 התחייב
ועד־הנאמנים של הווקף המוסלמי
ברמלה, להחכיר את אבו־אלעון לארבעת
היהודים הנ״ל לתקופה של 49 שנים תמורת
סכום כולל של 56 אלף ל״י!
מבקש הצו סיפר, שחלקו הגדול של
אבו״אלעון מהווה מיסגד, וכן יש בו בית-
קברות שהינו, מטבע בריאתו, מקום קדוש
עוד יותר מן המיסגד. המדובר בשטח
כולל של 2.5דונם.
ארבעת היהודים שחתמו על כוונתם
להקים אולם־חתונות במיסגד טענו, בסעיף
4לניספח ג׳ בחוזה, כי המקרקעין פנויים
מכל מיבנה ואינם מנוצלים היום. אולם
מבקש הצו, טוען שהדבר אינו נכון. הוא
טוען שהמקום שהוחכר מהווה בחלקו מס גד
ובחלקו השני מהווה בית קברות, וכי

חדי שחפר ועד־הנאמנים התלונן ב-
מישטרה על הפלישה לצורך מכירת אב טיחים
במיסגד, נערכה חקירה. כפי שגילה
אלקרם עטאווה בבית־המישפט, סיפר אחד
הנחקרים, נעים עזריה (בעלה של מזל
עזריה, השותפה לתוכנית הקמתו של או־לם־החתונות
במיסגד) ,כי בימים הקרובים
הוא יביא טרקטורים כדי להרוס את
המיסגד ולבנות במקום מיבנים אחרים.
עטאווה ביקש מהשופטת המחוזית, חנה
אבנור, לתת צו הצהרתי נגד מיסחר האבטיחים
במיסגד ובבית הקברות של אבו-
אלעון.
קבעה השופטת בהחלטתה :״יוצא, אי־פוא,
שבגדר בקשה זו עלי לדון בשאלה
מישפטית נכבדה ביותר, והיא: מה דינו
של הסכם־תכירה כגון זה שנעשה על-ידי
ועד־הנאמנים המוסלמי כפי שנעשה .״והוסיפה
השופטת :״מתברר כי באותו הסכם
יש סעיף שבו ראו עצמם חברי ועד־הנאמנים
זקוקים להסכם של שר־הדתות
לעריכת ההסכם הנ״ל, ואף הצהירו כי
ניתן אישור כזה של השר. אך מתוך זד
מיסמכים שצורפו לבקשה מתברר, כי
אישור של שר־הדתות לא ניתן.״
סיכמה השופטת :״לכאורה נראה לי כי
החוזה הזה אינו תקף ועל כן, עד אשר
תתברר המחלוקת שבין הצדדים, יש מקום
למתן צו־המניעה כפי שהתבקש.״
הקרב על המיסגד אבו־אלעון נמשך
זה ארבע שנים. החמור מכל הוא ש-
שילטונות המדינה, ואלה שעומדים מ אחרי
הקלעים בפרשה זו, ידעו ללא־ספק
על הפשע-שבדרך: הקמת אולם־חתונות-

על-ידי יהודים, במקום קדוש למוסלמים.
מישרד־הדתות, האפוטרופוס המוסרי והחוקי,
לא נקט את הצעדים המישפטיים
הדרושים לביטולו המיידי של הסכם־הח-
כירה בין ארבעת היהודים לבין ועד-
הנאמנים. גם שמואל טולדנו, יועץ־ראש-
הממשלה לענייני ערבים, וגם מישרד מב-
קר־המדינה, שותפו בידיעה על קיום הפרשה.
אך לא נעשה כל צעד מישפטי שבכוחו
למחות על השערורייה, לבטל את ההסכם
ולהעניש את הזייפנים שטענו כי התקבל
אישור ממשלתי לביצוע העיסקה.
כתב שלמה נאווי, מנהל המחלקה ה מוסלמית
במישרד־הדתות, למזכיר ועד-
ב־ : 10.12.72״בזמנו
הנאמנים ברמלה
הודעתי לך כי קבענו כלל לעצמנו, ש-
מישרד זה לא יתן יד לעשות עסקות ב מקומות
קדושים בניגוד להלכה המוס למית
וללא אישור בית־דין שרעי מוס־מך.
לאור הנ״ל בוטלה העיסקה עם עורך-
הדין חזון בזמנו, והכסף שנתקבל הוחזר
לבעליו. לגופו של עניין, ובקשר לעיסקה
האחרונה, צויין גם כן שהיא בוצעה בניגוד
להלכה ובניגוד לחוקי הווקף. לוועד-
הנאמנים לא היתד, סמכות מלכתחילה לדון
בעיסקה זו, ולאשר אותה ללא אישור
בית־הדין, וללא אישור מישרד־חדתות ה ממונה
על שמירת המקומות הקדושים.״
ומסכם שלמה נאווי :״יש לראות ב-
עיסקה זו בטלה מעיקרה, כי החוזה עם
החוכר נערך מטעם גוף בלתי-מוסמך. יש
להחזיר את הסכום של 56 אלף ל״י מייד
לצד השני. יש לבטל את חוזה-העבודה
לביצוע עבודות (שיפוצים) במיסגד עומר,
עבודות האמורות להיות ממומנות על-ידי
כספי העיסקה הנ״ל.״

הגי ס ־—
ק צין־ מי שטרה
ץ* דוע חתמו חברי ועד-הנאמנים ה-
מוסלמי ברמלה הסכם־חכירה זה? בישיבה
שהתקיימה במישרד־הדתות ב־
3.2.73 הצהירו חברי־הוועד, שחתמו על
ההסכם, בדבר התוכניות לבניית אולם־
חתונות במיסגד, עם ארבעת היהודים, כי
הם לא ידעו במה מדובר, איש לא העמידם
על תנאי החוזה ולא קיבל הסבר כלשהו
על המיסמך שעליו חתמו.
ממקורות מוסמכים נודע לכתב העולם
הזה, שאחד מחברי הוועד הקודם שחתם
על ההסכם טוען שהופעלו עליו לחצים
מגורם מקומי בדבר העברת המיסגד אבו*
אלעון לידיהם של ארבעת היהודים, לתקופה
של 49 שנים. אך המישטרה עדיין

לא חקרה אפשרות זו. מוחמד תאג׳י, יושב-
ראש ועד-חנאמנים של הווקף המוסלמי
ברמלה התלונן, לפני כמה שבועות, ב־מישטרת
מרחב המרכז, כי הותקף על-ידי
נעים עזריה אשר גם איים עליו. קצין-
מישטרה ברמלה עמד לעצור את עזריה
ולהביאו לחקירה, אך לאחר התערבותה
של אישיות בכירה במישטרת מרחב ה מרכז,
בוטל המעצר.
סגן־ניצב שימעון סביר, ראש מחלקת
החקירות במרחב המרכז של המישטרה,
סיפר לכתב העולם הזה :״בדקנו את הת לונה
של תאג׳י. חקרנו גם אותו לגבי
התלונה שהגיש נעים עזריה נגדו. יש
פה תלונה נגד תלונה. בית־המישסט יחליט
מי צודק. אין פה סיכסוך בין יהודים
ומוסלמים.״ סגן־ניצב סביר סירב להיכנס
לפירטי הפרשה. הוא רק הוסיף, שטיפולה
של המישטרה בפרשה היה הוגן.
ספק אם חוקרי מישטרת מרחב המרכז
של המישטרה יתגברו על יחסם כלפי סגן
מפקד־היחידה שלהם, ניצב־מישנה מנשה
גולן (אלוף־מישנח בצה״ל) ,וישבעו נחת
מגילוי הסיפור שמאחרי הקלעים.

עי סקה
פשרה!
ן• יצב־מישנח גולן אינו אלא גיסו
של יחזקאל יהלומי, אחד מארבעת
היהודים ששיכנעו את ועד־הנאמנים ברמלה
לחתום עימם על חוזה־החכירה של
המיסגד. מוחמד תאג׳י, המבקש את ביטול
ההסכם בטענה שזח גורם לחילול המים־
גד ובית־הקברות, התלונן שהותקף ואיימו
על חייו אם ימשיך לגלות התנגדות ל תוכניות
של יהלומי וחבריו.
יחזקאל יהלומי עצמו סירב להגיב על
פרשת בניית אולם החתונות במיסגד, באומרו
שאין זה עניין ציבורי, אלא פרטי.
ניצב-מישנה גולן, גיסו של יהלומי, מס ביר
שאינו קשור לפרשה כלל. הוא גם
אינו משוכנע שהעיסקה בלתי-כשרה. ל דעתו,
מדובר בעיסקה פרטית, שלא נתגלה
בה עד עתה כל דבר בלתי-חוקי.
מוזר הדבר שקצין בכיר זה לא שמע
עד עתר. שבסעיף 29 לחוק ניכסי נפקדים,
נאמר במפורש :״לא יעשה ועד־הנאמנים,
בדרך כלשהי, העברת מקרקעין שיש בהם
מיסגד.״
יש להניח שהמטה־הארצי של המישטרה
יטיל על קצין בכיר לא־מקומי לחקור ב פרשת
המיסגד אבו-אלעון, כדי שלא לג רום
אי-נעימות וחשדות כלפי ניצב־מישנה
גולן, איש־מישטרח ותיק ורב־ניסיון.

תמרורים
נחוג • טכס־נישואיו של השחקן־זמר

פראנק סינטרה ( )60 עם כארכאדה
מארכס ()46׳ מי שתיתח רעייתו של השחקן
זפו מארכס. טכם־הנישואין נערך
בוושינגטון, באחוזתו של שגריר ארצות-
הברית בבריטניה לשעבר, וולטר א;נ־פ
רג, כשמידות־החום מגיעות באותו יום
ל־ 41.7מעלות. אלה הם נישואיו הרבי־עיים
של ״פראנקי״ ,שהיה נשוי בעבר
לנאנסי כאראכטו, שהיא אם שלושת
ילדיו. אשתו השנייה היתה השחקנית
היפהפיה אווה גארדנר, והשלישית השחקנית
מיה פארו, הצעירה ממנו ב שנים
רבות. רעייתו הנוכחית נלוותה ב שנה
האחרונה לכל מסעותיו ברחבי רד
עולם, שהתה עימו גם בישראל בדצמבר
האחרון, והם גרו במלון הילטון הירושלמי
בדירה נפרדת, כשבארבארה מצלצלת מדי-
יום לטבח המלון ומזמינה מיצרכים לארוחות
איטלקיות אותן בישלה בעצמה במיטבה
הדירה עבור אהובה, שהוא ממוצא
איטלקי.
נחוג • יום הולדתו דד 64 של נשיא
ארצות״הברית ג׳ארלד פורר. לנשיא
נערך נשף מישפחתי צנוע, שהחל בביקורו
של הנשיא אצל רופאו האישי לבדיקות
מקיפות, שקבעו שהוא במצב מצויין. רק
אחרי קבלת תוצאות הבדיקה הצטרף ה נשיא
לחגיגה שנערך הכבודו.
הועלה • לדרגת סגן־ניצב במישטרת
ישראל, זכריה בנאי, ראש מדור־המו־דיעין
ביחידה המרכזית של מישטרת מחוז
תל־אביב. בנאי נחשב כאחד המוחות המבריקים
של המישטרה ולזכותו נזקף
פיענוח פרשיות מסובכות הקשורות במודיעין,
שעדיין אי-אפשר לפרסמן.
פ ר *ט • לאחר 25 שנות עבודה, העי-
תנאי, חיים כלצן, מנהלה ומייסדה של
סוכנות החדשות והידיעות עתי״ם (עיתו-
נות־ישראל־מאוגדת) .הוא הקים את הסוכנות
שהתחילה מחדר־מישרדים עלוב ד
מכונת־כתיבה ניידת והפכה סוכנות־ידיעות
גדולה, המונה היום מאה עובדים. עתה
יתמסר בלצן לחלומו הישן בשטח הבל שנות,
שבה הוא מנסה להקל על כתיבת
השפה העברית. את מקומו בתפקיד ממלא
עתה העיתונאי אלתר ולנר, שהיה מנהל
אדמיניסטרטיבי של הצופה וכתב צבאי.

נפטר • בגיל ,52 יחזקאל מר־חיים,
מנהלו האדמיניסטרטיבי של ידיעות
אחרונות, שם עבד במשך 18 השנים
האחרונות. הגיע לעיתון אחרי שמילא
תפקיד דומה בחיל־המודיעין. מר־חיים, ש היה
איש מסביר פנים לכל, סבל בשנים
האחרונות מלחץ־דם גבוה, נפטר בעת ש אושפז
לבדיקות שיגרתיות.
נפטר • פיתאומית, במקום עבודתו,
אהרון שנידלדר 64 מעובדי מוזיאון
תל־אביב. רעיהו, טובה שנידלדר, היא
מן העובדים הבכירים והוותיקים של התיאטרון
הקאמרי, ובנו צבי שורר הוא
דמות ידועה במישקי עמק בית-שאן וחבר
קיבוץ נווה־איתן.

ה ש 1מ ד ־ הצעיות׳ וג סתתו .
ביערות הראל, שם וערכה השומרית
שלושים אלף המבקרים, שפש-
/טו בשבת האחרונה בחום לוהט וב דרכי
אבק על אחת הבקעות שבהרי ירושלים,
מזרחית לקיבוץ הראל, נראה המ קום
כמו גן־שעשועים ענק.
דגלים מתנופפים ברוח, סככות צבעו ניות
המזדקרות בנוף סלעי, מאות אוהלים
לבנים הפרושים בין חורשות הירק, מג-
רשי־ספורט, במוודבידור, ומעל לכל :
עשרות מיבני-עץ ענקיים מרהיבים ביופיים
־— כל אלה שיוו למקום מראה של
ארץ אגדות קסומה, הקיימת רק בדימיונם
של ילדים.
רבבות המבקרים, בזקניהם ובטפם, עמוסי
מאכלים לעייפה״ נהרו מגשר-לונדון
עשוי־העץ של קיבוצי מבואות הנגב, אל
נעל־העץ הענקית של קיבוץ גן־שמואל ;
הם נדדו בין אוהלי כפר אינדיאני, סיירו
בסלון של המערב הפרוע, השתעשעו ב־

לונה־פארק שכל מיתקניו עשויים עץ
וחבל ודהרו ברכבת־ננס שפסיה הונחו בין
המיבנים.
נמצא כבר מי שהציע שלא לפרק את
מחנה השומריה החמישית — הג׳מבורי
של השומר־הצעיר — להשאיר את כל
המיתקנים במקום ולהפכו לפארק־לאומי.
סוף־סוף, קרוב לשלושה מיליון ל״י הוצאו
להכשרת השטח. רבבות ימי־עבודה נוס פים,
שלא לדבר על הדימיון זהכישרון,
הושקעו בהקמת המיתקנים והמיבנים מר־היבי־העין.
אלה נועדו להמחיש כי השומר־הצעיר
אינה דווקא המישמרת־הצעירה של
תנועה־פוליטית, מיסגרת לתהלוכות האחד־במאי
או להפגנות־מחאה ברחוב — אלא 1
תנועת־נוער חיה ותוססת שהצופיות וה-
מחנאות הם עדיין מסממניה העיקרים.
אלא שההתרשמות החיצונית הזו מכושר
העשייה והדימיון היוצר, ומהצופיות דה־

נפטר • יונה איתן >אייזנ־

שטיין 73 היה בזמנו חבר הנהלת
המיפלגה הליברלית וסגן ראש־עיריית
רמת־גן בימי כהונתו של אברהם קרי
ניצי• באותה עת התפרסם במישפט שהוגש
נגדו, שבו הואשם בכך שניהל עסקים
עם הקבלן שלמה בליזוכסקי, ש חפפו
את תפקידיו בעירייה. ביגלל ה־מישפט
לא הציגה המיפלגה הליברלית
את מועמדותו לכהונה נוספת בעירייה.

ת הי ה סגורה
25.7.76-30.7

ועד אז נשמח לשרתכם העשיר במבחר

וביעוץ המקצועי שלנו.
צלומי דרכון בן־רגע!

13נ 11ב1~1ר
ח יפה, רחוב היזלוגן י י

נפטר • ד״ר יוסף קוט ( )78 נשיא
מגן דוד אדוס בישראל, רופא ותיק בארץ.
עוד לפני קום המדינה עשה מחקר בתחנת-
הכוח של חברת החשמל בנהריים על הש פעות
פיזיולוגיות של העובדים בתחנה
בתנאי אקלים חם — מחקרו זה פיתח שורה
של מחקרים נוספים, המשמשים היום
את חיל-הרפואה של צה׳׳ל, היה ראש
שירותי־הרפואה של ההגנה, לאחר־מכן
עסק בשיקום רפואי של פליטי־השואה,
ניהל את בית־החולים מאיר בכפר־סבא.
בשנת 1973 מינה אותו נשיא המדינה ל תפקידו
כנשיא מגן דוד אדום. בניו הם
הד״ר איתמר קוט, מנהל המחלקה הכירורגית
בבית-החולים בילינסון, וד״ר
יהודה קוט, המשמש כפרופסור בטכניון.

| 1 71)1111 1 1 1 1 1היתה האטרקציה של השומריה החמישית, לאלפי המשתתפים
ולרבבות המבקרים שנהרו למחנה השזמריה. הרכבת
י #י*ייו* י 1״ ״
הננסית נעה על גבי פסים בתוך קרייה של מיבנים צופיים לתיפארת, עשויים כולס מקני-
סוף, מוטות־עץ וקישרי־חבליס. כל קן עסק בבניין מיתקן כזה במשך שבועות רבים.

ספורט שי מו שי ז

הסוג המכונה בצה״ל מסלול־מיכשולים,
היווה אחד ממוקדי התעסוקה של החניכים.

היפים

ארץ־ישראל היפה, התגלתה
בכל תיפארתה בשומריה, כמו
בדמותה של עירית רוזנטל מניר־יצחק
(למעלה) וביפים בחולצות הכחולות (למטה).

לוכם העומדת כמעט על סף הפאר —
עלולה היתה להטעות, כי לאמיתו של דבר
מה שדדה לתנועת השומר הצעיר להציג
הם לא המיבנים והמיתקנים שהוקמו ב־שומריה,
אלא האנשים שעשו אותם.
אלה 7500 ,חניכי השכבות הבינוניות
והבוגרות של קיני השומר־הצעיר בכל
רחבי הארץ, הם שאיכלסו את השומריה
ומילאו אותה חיים ותוכן. הם גם שהוכיחו
כי השמוצניקים (חניכי השומר־הצעיר
כפי שהם מכונים בסלנג הנוער) נשארו
גם כיום האצולה החברתית, המוסרית
והרעיונית של הנוער הישראלי. זוהי אצו לה
שסמליה החיצוניים כמעט ולא השתנו
מזה 40 שנה ויותר: סנדלים תנ״כיות,
מכנסיים קצרצרים הדוקים, חולצה כחולה
רחבה עם שרוך לבן, שיער מתולתל ו פרוע,
והמון מליצות ונוסחאות רציניות
מהולות בשובבות־נעורים.
קשה להאמין, אבל ביסודה נותחה תנועת
השומר־הצעיר ממש כפי שכוננו אותה
מייסדיה לפני 60 שנה, בעת שברחו ב-
מילחמת־העולם־הראשונה מאימת הרוסים
מעיירות גאליציה לווינה. שם התמזגו נצי גי
תנועה רעיונית שכונתה בשם צעירי־ציון,
עם חברי אירגון צופי בשם השומר,
הולידו את השומר־הצעיר שנועדה להיות
תנועת־הנוער הראשונה של העם היהודי.
המתכונת והאידיאולוגיה, שגרסה מתן
הגדרה עצמית וחינוך עצמי של הנוער,
הושפעו לא מעט מתנועודהנוער הגר מנית
ואנדרפוגל שנולדה כריאקציה ל-
מישטר הפטריארכלי השמרני, המקפיד והמחמיר,
של אירופה בשלהי המאה ה־. 19
ערב מילחמת־העולם־השניה, כבר היתד.
השומר־הצעיר תנועה חובקודעולם. מאות
קיניה שהיו פזורים בכל יבשות תבל,
כמעט בכל מקום שהיתר. בו קהילה יהו דית
גדולה, מנו כמעט מאה אלף הברים.
היה זה הישג כביר לתנועה שמאז 1930
חינכה את חבריה וחייבה אותם להגשמה
עצמית במיסגרת קיבוצי הקיבוץ־הארצי
בארץ.
לגלות כי בעולם של חומרנות וציניות
הולכת וגוברת יש עדיין קיום וכוח־משי־כה
לנוער בתנועה התובעת מחבריה מחשבה
וכושר־עיוני בצד הגשמה מעשית
של האידיאלים שלה; להיווכח כי גם ב שנתה
השישים עדיין נותרו לתנועת
השומר־הצן ניר עדנה, קסנדנעורים וחיו ניות;
להתפעל מכך שניתן היה לשמר
שמורת־טבע אנושית של ארץ־ישראל ה יפה
והנשכחת — זה מה שיכלה הש ומריה
החמישית להציע לאלה שנטלו בה חלק
או צפו בה כאורחים.

ך 1ך | 1אנושית — כך נראתה השומריה החמישית למבקריה.
! 11 11/111 /ו ! .הס יכלו לגלות בה דמויות, טיפוסים, מראות ונופים
אנושיים שניראו כאילו יצאו מאלבומי־זיכרון לתקופת החלוציות וההגשמה האישית.
הנערות והנערים במכנסיים הקצרים היו העתק מושלם של בני דור הפלמ״ח או דור תש״ח.

פסטיבל המים מגיע רחיפה עם בחיות ]סיכת־הכומל

ואיון עס דודו

הבדרן דודו דנתן היה מנחה
נשף בחירת נסיכת־הכרמל,
שנערך בחיפה. הוא הציג את המועמדות לפני הקהל, סייע להן
בתחרות בתשואות, קריאות־הידד ואפילו
שריקות־התפעלות. אבל כאשר ראיין מנ יחה
הערב, דוד מיתן, את אורלי, יצא
הקהל מגידרו.
העובדה שאורלי הציגה את עצמה כ חיילת
וכקיבוצניקית בטרם גיוסה, ש הגיעה
אל תחרות היופי והנעורים מהרפת
וגני־הילדים של דגניה א׳ שעל חוף־הכי-
נרת, לא הרשימה את הקהל במיוחד. גם
תוכניותיה וחלומותיה של אורלי לעתיד,
הכוללים, בין השאר, לימודי-דראמה והופעה
על במת התיאטרון, לא גרמו לגלי
התרגשות. אבל כאשר הזכירה אורלי היפה
את העובדה שהיא בת להורים יוצאי
מרוקו, שעשתה את שנות ילדותה הראשונות
בחיפה, הפכה לחביבת־הקהל.
השופטים לא יכלו להתעלם מקבלת-
הפנים שערך הקהל החיפאי לאורלי. היא
התקבלה כבת האובדת שחזרה סוף סוף
לצור מחצבתה. וכד זכתה אורלי חידה
באהדת־הקהל ובכתר נסיכת־הכרמל כ אחד.
בתואר
הסגנית הראשונה לנסיכה זכתה
הפעם חנה סלומון, בלונדית ירוקת־עיניים
מהרצליה, בעלת חיוך כובש שהיא
גם שחיינית מצטיינת. ואילו נינט אסור
מיפו, שבתחרות באילת הוכתרה בתואר
הסגנית־הראשונה לנסיכת ים־סוף, הוסיפה
לרשימת תואריה תואר נוסף: סגנית-
שניה לנסיכת־הכרמל.
מלאי התוארים למשתתפות בתחרות

שפר,
אביבה
ך י 1ן| 1ךךף| 1
מועמדת מיספר

,2שהיא תושבת חיפה היחידה בין המועמדות
בתחרות מלכת־המיס, גילתה בעת
הראיון עימה כי בין תחביביה כלולים גס
ריקודי־בטן וריקודים אכסוטייס. כאשר
ביקש ממנה המנחה להמחיש את תחביבה,
לא היססה, פתחה במחול סוער על הבמה.
^ ק לפגי ש בו עו ת מיספר, בתחרות
1הנערכת ביוזמה פרטית בין נערות
העושות את צעדיהן הראשונים בעולם
הדגמנות, זכתה אורלי חידה, חיילת בת
,19 בתואר מיס אלגאנס. לפני שבועיים,
כאשר נפתחו אירועי בחירת מלכות-
המים, התייצבו המתחרות על התואר \ ל־הופעודבכורה
באילת, שם נערך טכס
בחירת נסיכת ים־סוף. אורלי חטובת־הגו,
בעלת העיניים־הצוחקוודתמיד, ניבחרה
אז על ידי השופטים כסגניתה השניה של
נסיכת ים־סוף.
השבוע, בעת שפסטיבל מלכוודהמים
הגיע לראשונה בתולדותיו לחיפה, הצ ליחה
אורלי חידה לכבוש את הקהל באולם
ארמון בחיפה. היה זה קהל ער
ונדיב, שזיכה את כל תריסר המועמדות

להתגבר על התרגשותן ובעזרת ראיון קצרצר איפשר להן להציג
את אישיותן, על קצה־המזלג, לפני הצופים. בתמונות נראות המועמדות
מיכל דובי, מרינה כץ ומימונה בלומנפלד, בעת הראיונות.

מיס־תבל באה

הקהל בנשף הבחירה מחא־כף בהתלהבות כאשר. נמסר
לו כי מיס־תבל הישראלית, שהגיעה לביקור בישראל,
באה להכתיר את נסיכת־הכרמל. הסתבר כי היתה זו מתיחה של דודו דותן, שעלה
על הבמה בתילבושת נשית באמצע הופעתן של בנות שלישיית שוקולד־מנטודמסטיק.

לקצב מנגינתו של אלקיים.
״בקצב הזה,״ אמרה אחת המועמדות,
״אני אשכח מה זה להתרגש, אפילו אם
אצטרך להופיע בבלומפילד.״

1111י7111

לסגנית השנייה, נינט
אסור, מעניק יונה יהב,

מנכ״ל האגודה לפיתוח ותיירות בחיפה.
בתחרות קודמת, באילת, זכתה נינט בתואר
הסגנית הראשונה לנסיכת יס־סוף.

הניבחרות

בתחרות שנערכה בחיפה, לראשונה
ב־ 19 שנות קיומה של תחרות מלכת־המיס,
נבחרה לראשונה נסיכת הכרמל. בתואר זנתה החיילת
אורלי חידה( ,מס׳ ,11 במרכז) שהיא חיפאית במוצאה, אולם גדלה

1 1 1 1 1 7 1ך ! הראשונה לנסיכת־הכר־
11 1111111 מל היא חנה סלומון מהרצליה.
את ם רטיההכתרה עוטה לה
אריה בוגנר, מהנהלת מיפעלי הבירה.
ולמדה בקיבוץ דגניה א׳ .כסגניתה הראשונה נבחרה. חנה סלומון
(מימין, מס׳ ,)4מהרצליה ואילו בתואר הסגנית השנייה זכתה
נינם אסור (מיספר ,10 משמאל) .נוסף לתארים זכו השלוש בתשורות
מייוחדות, מתנת החברות עץ־הזית, ואאוטדור גירל.

7 1 * 11 * 1 1 1מלאכת בחירת הנסיכה הוטלה על חבר השופטים (משמאל לימין):
י 1ע 1 -1 1 1י 1דויד קנדלר, נציג מיפעלי הבירה! טובה ישעיה מעץ־הזית;
יצחק קליידר, נציג אאוטדור גירל ! אלכם רבינו, נציג אולימפיק ו?!רלוס ורשבסקי מוולה.

מצוי עוד בשפע. עד לטכס הבחירה ה סופי
של מלכת־המים, שייערך בחודש הבא
בהינל־התרבות בתל־אביב, מצפה למועמדות
הסופיות בתחרות — אליהן הצטרפה
השבוע גם שלי קופפרברג, חיילת חיב״ה
מתל־אביב — עוד שורה ארוכה של מיב-
חנים ברחבי הארץ, מטבריה ועד אשקלון.
אירועים איזוריים אלה משמשים עבורן
כהופעות־הרצה לקראת ההתמודדות ה מכרעת,
שם תהיה הבחירה בידי הקהל
עצמו ולא בידי חבר שופטים ממונה. עבור
הנערות, גימנזיסטיות וחיילות, שלרובן
זוהי ההופעה הראשונה לעיני קהל —
ועוד בביקיני קצרצר של גוטקס — יש
בכך כדי לסייע להתגבר על פחד הבמה,
על אור הזרקורים ועל ההתרגשות מה ראיון
הפומבי הראשון מול המיקרופון
הפתוח. הן לומדות משגיאותיהן, משפרות
את תנועתם על הבמה ומכירות כיצד
ניתן בעזרת חיוך לבבי או אימרה קצרה
אחת, לכבוש קהל שלם.
בחיפה כבר הופיעו הניצנים הראשונים
של הביטחון העצמי שהחלו כמה מיפה-
פיוודהקייץ לקבל. כאשר הצליח הזמר
ג׳קי אלקיים •לסחוף עמו את הקהל בהת להבות
כששר את אחד מלהיטיו, לא
נשארו גם המתחרות אדישות. כמה מהן
נענו להזמנתו של מנחה הערב, דודו דותן,
יצאו יחד עמו אל הבמה בריקוד עליז

משקה חד ש תו ססללא סו כ ר ואינו משמין
משקה חדש תוסיו, מרענן ומרמה, אך לא משטין, יוגא בימים
אלה אל השוק הישראלי.
שם המשקה הוא: נו-קל לנ & ס ־ ס א) .זהו משקה אמריקני
המיוצר ומשווק בארץ ע״י חברת ״טמפו״ לפי הסכם ידע עם
חברת נו־קל קורפוריישן ניו־יורק.
חברת נו־קל נודעת בכל רחבי ארצות־הברית כמתמחה בייצור
משקאות תוססים ללא סוכר.
נו־קל הינו משקה ממיז הממותק בממתיקים סינטטיים,
ומיוצר ללא סוכר וללא ציקלומט.
נו־קל מכיל 1קלוריה ל־ ,100 0.0ולכן אינו משמין. ניתן
להשיגו ב־ 3טעמים: לימון, אורני׳ וקולה.
נו־קל הינו משקה תוסס, מרענן ומעל לכל טעים. הוא משווק
בבקבוקים חד־פעמיים בתכולה של .330 0.0

הקלה לכל אלה השומרים על

נו־קל יחווה, ללא ספק,
משקלם וגירתם.
* ליטר אחד של משקה מתוק רגיל מכיל כ־ 390 קלוריות.
בעירת נו-קל ניתן לחסוך קלוריות אלה בצורה קלה ונעימה.
* הוכח כי על־ידי שתית נו־קל, המשקה המתוק חעשוי
בלי סוכר וללא ציקלומט, ניתן לחסוך כ־ 12,000 קלוריות
לחודש, דבר השווה ל־ 80 מנות בשר או תחליף ל־ 3עד 5
ימי צום.
* נו־קל נמכר בבקבוק חד־פעמי.
* לפי מחקרים בארצות הברית עברו כ־&סל לשתית משקאות
ללא סוכר, כלומר, למשקאות הממותקים בממתיקים סינטטיים.
* נו־קל ישווק באופן כלל־ארצי באמצעות מערכת השיווק
של צי המכוניות המסחריות של חברת טמפו.

המשטרה בחד שות
קולנוע סרטים
ה א צו ל ה הקולנו עית
מ שחקת
הפקת עניין של זמן היתה באמת־וב־תמים
— עניין של זמן. רעיון ההסרטה,
שצץ במוחו ־של הבמאי וינסנט מינלי
עוד לפני •שלוש שנים, עבר גילגולים, תסריטים
זליהוקים רבים עד שלפני שנה
החלו הצילומים ברומא, באשר בתו •של
הבמאי, הלא היא ליזה מיגלי המפורסמת,
מופיעה בתפקיד הראשי. ולידה אינגויד
ברגמן• ,שארל בואייה, גבריאלה פרצטי

בכותרות!

שרד בואייה׳
מאז שער־הניצחון

בגליוו חודש יולי של ״חדשות המשטרה׳ 88 /עמודים
של חומר בלעדי, מרתק וחד פעמי, ביו השאר:

הדיו ! 1הב?1דאוו7״ נפלי

הגו ה עצמית ו ק אר ט ה -מדורו האישי שד

רפאל הלפרין

כ ך פוצחה כנופיית שודדי
הבנקים של אהרון קרן וא שר מסר

דו״ח המפכ״ל: פרסום *לא ונרחב
נשוהו השוטרים יוצאות למאבק

^:דור נשק נרחב — וכל המדורים הקבועים
:השתתפות: אריה אבנרי, פרוס׳ שבח ווים,
עו״ד צבי לידסקי ואחרים.

הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב ,13 תל־אביב.

תן טרמפ לחייל

בחיפה 1

ועוד מאורות בולטים •של הגווארדיה הוותיקה.
אבל
גם תחילת הצילומים לא היתה
אלא אמצע הדרך• ,שנמשכה בעד מהמורות
אידסוף, במסורת העבודה בארץ המגף,
שאילצה את מינלי להפסיק, בכל פעם ש נדמה היד! לו כי סוף כל סוף הוא נמצא
בחנופה,, .לעולם אינך יודע, היום מה
יקרה !מחר על בימת הצילומים,״ הפליט
לא פעם בזעם. וכל אימת שהגיעה ההפקר,
להסכם כלשהו עם: אחד האיגודים המעו רבים,
הכריז למחרת השני על •שביתה ל צורך
התייעגגות, ועל התייעצות לצורך
שביתה. העיקר, לצלם אי־אפשר היה.
כל בעלי האוסקר. כגחמה-פורתא,
אפשר היה להתפעל מעצם העובדה ש למרות
תריסר הפקות •שונות שהתנהלו ברומא
בעת־ובעונה-אחת, היתד, זו •של
מינלי בעלת כוח־ד,משיכה הגדול ביותר
לעיתונאים. בסופו •של דבר, הרי היתד,
זו הפעם הרא-שונה שאב, זוכה אוסקר
(עבור ג׳יג׳י) מביים בת, זוכת אוסקר,
(על קאבארט, כאשר הצלם ג׳פרי אנסוורת
עצמו הוא בעל-אוסקר על קאבאוט) ,ומעל
כולם, גברת אינגריד ברגמן, שבכיסד,
כבר •שלושה אוסקרים (אורות הגז, אנס־טסיה
ורצח באוריינט אמזפרס).
בנוסף, המוצא האיטלקי •של מישפה ת
מינלי החמיא לעיתונות המקומית, וחייה
הפרטיים של ליזה, אחת משתי ד,כוכבות
הבודדות היום באמריקה המסוגלות לשאת
סרט •שלם על כתפיה (האחרת היא בר ברה
סטדייסנד) ,מהווים מקור סקרנות
בלתי־פוסקים לרכילאים. בתקופה מסויימת,
כשהטרידו אותה במייוחד בשאלות על
ברט ריינולדס, התפרצה בזעם ושלחה
אותם לבדר את העניינים אצל אחותה
לורנה לופט (שכמו ליזה, גם היא בתה
של ג׳ודי גרלנד, אבל אביה הוא מנצח־התיזמורת
׳סיד לופט).
דוטיפוד בעיתונאים. ומאחר ומש תתפי
הסרט נהנו מהרבה זמן פנוי, סידרו
מפיקי הסרט, בשיתוף־פעולר, עם מינלי
האב, שאינו אוהב טרדנים, שיטה מייוחדת
לטיפול בעיתונאים: הכוכבים הסבירו להם
מה בדיוק מתרחש בתוך הסיפור וכיצד
הוא,ייראה על המסך, והכל יצאו מרוצים.
אם כן, מה בדיוק מתרחש בסיפור?
במרכזו, הידידות בין רוזנת מזדקנת ו־חסרת-פרוטה,
המתגוררת במלון מפואר-
לשעבר, לבין חדרנית באותו מלון. ה רוזנת
היתד, פעם יפהפייה, שכל אצולת
אירופה נפלה לרגליה, וחיה היום (ליתר
דיוק ב־ ,1949 כאשר מתרחשת העלילה)
הווו ל ח

הז ה

ססחס

מזיכרונותיה, שאותם היא מעלה בצורה
כה חיה וצבעונית, עד שהחדרנית נסחפת
בהם, ורואה את עצמה בדמות הרוזנת.
היא חגה בעולם שהוא ספק סרי דימיונה־שלה,
ספק צללים מעברה של המספרת.
מסעות אלה ׳משנים את בת הכפר הקטן,
שנראית בתחילת הסרט נבוכה מול הכרך
הגדול, לאשר. שונה ובשלה לגמרי, בסוף
הסרט.
,מי זה מינ לי? למעשה, מכיל סרט
זה מעין סיכום לכל הקאריירה של מינלי.
אומנם, במבט ראשון, מי שאינו מיטיב
להכירו, רואה במעלי את סמל ״ההידור
המפואר והאסתטיקה המושלמת,״ האיש
שעיצב מל׳ודראמות וקומדיות מוסיקליות
מלוטשות להפליא, עם תיפאורות ותילבו*
שות מופלגות ביופיין ,׳ועם מעט מאד
נוסף על כך.
אבל במבט שני מסתבר, שמינלי הוא
אחד היוצרים הבודדים בהוליבוד, אשר
למדות היותו פועל במטחנה הענקית של
אס־ג׳י־אס בימי־הזוהר שלה, כאשר נאלץ
לקבל על עצמו תוכניות ותסריטים שהוכ תבו
לו מלמעלה, הצליח לעצב ליצירתו
קו אחיד ונמשך, כי׳מע׳ט בכל סרטיו, ו לעסוק
תמיד בנושאים שהיו קרובים מאד
לליב׳ו.
מעלי, בנם של מוסיקאי ושחקנית, נולד
כמעט על קרשי הבמה (באיזו שנה לא
ברו-ר כלל, ולפי הערכות שונות הוא יכול
להיות היום בכל גיל ׳שבין 64ל־ ,)74 לפני
שהגיע לבימוי סרטים היה צייר-שלטים,
צייר-תיפאורות, מתכנן־תילבושות, במאי
הצגות מוסיקליות מפוארות, ומנהל תיאט־רון
מוסיקלי גדול. הוא הכיר את כל עולם
הבידור והשעשועים מבפנים, היה קרוב

אינגריד כרגמן כתפקיד הרוזנת

מזיכרונות של רוזנת —

העולס הזה 2029

— ועוד אחד

שלושה אוסקרים —

ליזה מינלי ב״עניץ של זמן״
לאמנים ולאמנות כל חייו, ו׳מביים סרטים
בפועל מזה 34 שנים.
אמנים משוגעים. ומזה 34 שנים,
מעמיד מינלי זה מול זה את עולם הדימיון
הפנימי של גיבוריו, מול העולם החיצוני
הסובב אותם, כשהוא מעדיף בכל פעם
את העולם הפנימי באשר הוא. כמה מן
הסרטים שעשה מוקדשים בפירוש רק
לעולמות דמיוניים מסוג זה (ל׳משל בדיגא־דון,
שבו הודגש המי׳מד הבלתי־ריאלי בכך
שהנוף הסקוטי עוצב באולפן) ,ובסרטים
אחדים מקבל העולם צורה כימע׳ט סורי אליסטית
(החלום באמריקאי בפאריס הוא
דוגמה טובה לכך).
מאחר שהעולם הפנימי חשוב לו כל־כך,
מובן שמינלי מעדיף גיבורים שהתברכו
בעול #כזה המצטיין בעושר מייוחד, כלומר
אמנים, ולא חשוב מאיזה סוג: ציירים
(התאוות לחיים, אמריקאי בפאריס) ,סופ רים
(אחדים באו במרוצה) או אנשי-קול-
נוע (הנבל והיפהפייה, שבועיים בעיר זרה).
ואמנים אלה הם לא פעם על סף השיגעון,
כאשר אינם משוגעים לגמרי, בשל חוסר־היכולת
שלהם לעמוד במאבק שלהם מול
הריאליות.
נקודה מעניינת אחרת אצל מינלי היא
המיפגש בין ׳נציגי דורות שוניס, וההפרייה
ההדדית הנובעת ממיפגש בזה, בין אם
המדובר באשה מבוגרת וגבר צעיר (תה
וסימפטיה) ,גבר מבוגר ואישה צעירה

ליזה מינלי כתפקיד החדרנית

(אמריקאי בפאריס) ,בין סבתא לנכדתה
(ג׳יג׳י) ,אב לבניו (חזרה מך הגבעות).
בכל המיפגשים הללו, בין אם הם מסתיי מים
בטרגדיה או בהפי־אנד, סופג נציג
הדור הצעיר חלק נכבד מן העולם הפנימי
של הדור המבוגר, אשר הופך בסופו של
דבר חלק מן החווייה הפנימית החשובה
כל־כך לכל גיבור -של מינלי.
עול מ ה שד ח ד רני ת. ולבסוף ההידור
והסיגנון המלוטש, סממנים של מיקצועיות
עילאית, אבל עוד יותר מכך. כי ד,תיפ-
אורות והתלבושות בסרטיו של מינלי הם
יותר מקישוטים בעלמא. אלה הן השתק פויות
של מה ׳שקורה בתוך גיבוריו פני מה.

כל אלה אפשר למצוא בשפע בסירטו
החדש. עולמה הפנימי •של החדרנית ה צעירה
מופרה מן הזכרונות של הרוזנת
הזקנה והוא נוטה, בסופו של דבר, להוות
בעיניה מרכיב חשוב יותר ימן המציאות
הפותחת בשניה, בסוף הסרט, אפשרויות
חדשות ומפתות. הרוזנת עצמה חיה את כל
חייה בתוך עולם דימיוני שיצרה לעצמה,
ואם היא נותרה בחוסי־כל הרי זח משום
שכל רכושה ירד לטי׳מיון, במאמציה לשמור
על שלמות האשלייה. היא חיה, התלבשה
ואהבה באופן שונה מכל השאר, ושילמה
את המחיר מבלי להניד עפעף.
לאור הזכרונות. למען האמת, היא
היתד, הגיבורה הראשית בסיפור המקורי,

ספר של מורים דרואון (מי שהיה בעבר
שר-החינוך בצרפת) שנקרא (בערך, משום
שאין הקבלה מדוייקת לשם הצרפתי)
החושניות שבקיום. הספר התרכז סביב
זיכרונות הרוזנת, ואף תורגם לאנגלית
תחת השם רוזנת. אבל זה עדיין אינו
סוף האודיסיאה של השמות. ויזיאן. לי
הופיעה, זמן קצר לפני מותה, במחזה
מבוסס על ספר זה, ואחר-כך הוא הופיע
בארצות־הברית, בשם סרט של זיכרונות.
מאז נרכש כדי להפוך תסריט, עלתה חשי בותה
של החדרנית בהשוואה לזו של ה רוזנת
(״הצופים הצעירים אינם מעוניינים
היום לצפות בשעתיים של זיכרונות ישי שה,״
מסבירה ליזה מינלי) ,והוא נקרא
לסירוגין נינה, כשם הגיבורה הצעירה,
ועניין של זמן.
מבחינת מרכיבי הלהקה המופיעה בסרט,
יש כאן כל מיני שילובים המפתים כל
פירסומאי. למשל: אינגריד ברגמן הופיעה
עם שארל בואייה (המופיע בתפקיד-אורח)
בשלושה סרטים (אורות הגז, אנסטסיה ו־שער־׳הניצחון);
בשניים מהם זכתה בפרס
האוסקר. ג׳פרי אנסוודת צילם את ליזה
מינלי פעמיים (קאבארט וגברת בת־נזזל),
ובאחד משני הסרטים זכו שניהם באוסקר.
ואילו כאשר צילם אנסוורת את אינגריד
ברגמן (רצח באוריינט אכספרס) ,היא
זכתה באוסקר השלישי שלה.
אנסוורת, שצילם גם סרטים כמו אודיסיאה
בחלל ובקט זכה תוך כדי צילומי
הסרט בתואר-אצולה מטעם מלכת אנגליה.
וכן הלאה וכן הלאה, כל מיני פנינים להעשרת
החומר הפירטומי של הסרט, וגירוי
תאבונו של הקהל. כמו, למשל, רשימת
26 התילבושות המפוארות שהוכנו במייוחד
למען הסרט, ובייחוד זו העשויה סאטן
לבן, עם מלמלה -שחורה וכובע מקושט
בשלו־ש ציפורי גן־עדן, שהיא הציפור
האהובה ביותר על ליזה. או השימוש
ברחובות רומא וארמונותיה בכל תיפארתם,
מאחר שאיו דבר הדומה יותר לתיפאודה
אמיתית, מן הרחוב המצוי בעיר הנצח.
כל זה טוב ויפה, והסרט יוצג כנראה
בקרוב בכל רחבי העולם. אז אפשר יהיה
לדעת כיצד בדיוק השתלבו כל המרכיבים
המפתים הללו יחדיו. ובשעת רצון, אם
יתמזל המזל, אולי אפילו יראו אותו בישראל
בעוד שנה או יותר.

לאחות ראשית בבית־משוגעים, כמשל ל דיכוי
הפרט בחברה טוטאליטארית. סרט
מרתק, מבויים להפליא על-ידי מילוש
פורמן. בתפקיד ראשי: ג׳ק ניקולסון.
להיות או לא להיות (גת,
ארצות־הברית) — פארסה על הכיבוש ה נאצי
בפולין, המפזרת עקיצות בכל רגע,
מבריקה בברק האופייני לבמאי ארנסט
לוביטש, ובכל-זאת מצליחה לצבוט בלב
ברגעים מסויימים. למרות שנעשתה לפני
34 שנים, היא עדיין רעננה. קארול לומ-
בארד וג׳ק בני מצויינים בתפקידים ה ראשיים.

ד רי ך
חונ ה לי או ת:
תל״אביכ: קן הקוקיה, אידי אמין
דאדא, להיות או לא להיות.
ירושלים: קן תקוקיה, חליל־הקסם.
חיפה נ קן הקוקיה.

תל״אגיב
ן*ן קן הקול)יה (פאר, ארצות־הברית)
— עימות בין מתחזה למטורף

מינלי ככיגדי כ ת מן
— לחלום של חדרנית

א*ו1ו דורשי *ז ת
הבלחי־אפ שרי

במדינה
(המשך מעמוד )36
ח ק .״חבעייה השנייה,״ ממשיך לספר אי־ציק׳
ארוך־השיער הנמצא עכשיו בחופשת־מולדת
בארץ ,״היתה הדיוקן שיופיע על
עטיפות התקליטים. לבסוף החלטנו להש־

יצחק לוי בחיים -
אין לו גיל —

ועל תקליט קולומבוס— ויש לו זקן

נזדבז ההסברה

נציבות הגזים

שינינו כתובת בת״א!

אולפן גרג (בר־קמא)

ל־קצרנות
עברית ו/או אנגלית
עבר לרח׳ וייצמן 22
(אין עדיין טלפון)
קורס חדש נפתח ב1.8.76-
הירשמו מיד! הצלחה מובטחת!

הדח״

ד ר כי חיי ם

הערב, ב הגרל ת

בדור הזהב

מי חזיר א ח שרד

של מפעל הפ>7ז

הערב בטלוויזיה
בכל בית

1אחרי . .מנ7ז לחדשות״!

תוצאות ההגרלה

פרס ראשון עשוי
להצטבר ל:

60 0.000

פרס ראשי:

5 0 0 ,0 0 0ל י

פרס כדור הזהב:

100.000 לי*

?§1י 25 שנות פעילות לקידום החיגוך והבריאות <39

תמש בדיוקני, אבל לעשות את זה כך
שזה ייראה פרצוף סתמי• בצרפת וביפאן
משתגעים לדעת מי האיש המזמר, ושל
מי הפרצוף המופיע על עטיפות התק ליטים.״
הטריק
הצליח, ועדיין נשמר בחו״ל ב־סודי־סודות
.״כותבי־פיזמונים ושדרני־רדיו
משתגעים לדעת מיהו קולומבוס, וכמובן
גם מיליוני מעריציו, אבל לא נגלה את
זה.״ רק לפני חבריו הישראלים לא יכול
איציק שלא להתפאר ב״טריק הכי גדול
שהמציאו ישראלים בחו״ל.״ וזוהי, אולי,
הוכחה נוספת שלגניוס היהודי יש מעט
מאד מתחרי.3

״בעלי נעלם 1הוא יצא למילואים,
פחד מבדיקת״שתן
ומאז אבדו עיקבותיו,״
אמרח הזמה שחזרה למוטב לשוטרים האשד הבוכיה פרצה בריצה מבוהלת אל
תחנת־המישטרה ביפו. היומנאי חייך לעב רה
ושאל :״מה קרה הפעם, שולמיתן״
האשד׳ לא חדלה לבכות. שולמית חמיאס
( )37 מוכרת בתחנות־המישטרה בתל־אביב.
פעמים רבות נעצרה באשמת שידול ל זנות.
אך הפעם היתד בפיה תלונה שונה
מתלונותיה הרגילות.
״בעלי נעלם,״ הצליחה לפלוט בקושי
רב, אחרי שאחד השוטרים הרגיע אותה.
לאחר־מכן סיפרה את סיפורה לשוטרים
שהתאספו סביבה :״בעלי, שרלי חמיאס,
יצא למילואים. הוא יצא לפני חודש —
ועוד לא חזר, למרות שנקרא רק לעשרה
ימים. פניתי לקצין־העיר, ואמרו לי שהוא
שוחרר לפני שבועיים. טילפנתי לכל בני־מישפחתו
ולמכריו, אבל הוא לא היה ב שום
מקום.״
זונה שרוצה לחזור למוטב. שו למית
חמיאס מצהירה ללא־בושה :״אני
העולם הזה 2029

קשקשת 2029

זונה,״ ומוסיפה מייד :״אבל זונה שרוצה
לחזור למוטב. זונה מכורח הנסיבות.״
את הבעל שנעלם הכירה לפני 16 שנים,
אז עבדה כמלצרית .״התחתנו, ואני ירדתי
לרחוב בגללו. הוא לא רצה לעבוד, ולא
היתר, לי ברירה. ה,אידיליה׳ נמשכה שמונה
שנים. אחרי שמונה שנים היה בינינו
סיכסוך, הוא קילל את אבי, ואני ברחתי
לו והתגרשנו. כשיצאנו מבית־הדין ה רבני,
הוא התחיל ללכת אחרי ולהציק לי
ברחוב. חזרתי הביתה, שם הוא גר עד
אז, כי את הבית קיבלתי על־פי הסכם
הגירושין.
״הוא סירב לעזוב. אחרי זמן קצר
שחיינו יחד, הוא שוב הכריח אותי לרדת
לרחוב. אז נודע לי שהוא התמכר לסמים.
לא היתד, לי ברירה. את המנה שלו הייתי
צריכה להביא כל בוקר. בסוף הוא הש תגע,
והחליט לנסוע לפראנקפורט בגר מניה.״
חמש
הפלות. בכספים שהרוויחה שולמית
הצליח שרלי במשך השנים לקנות
לעצמו סטייקייה במרכז תל-אביב .״את
הסטייקייה הוא רשם על שמו,״ מספרת
שולמית ,״וכשהוא נסע לגרמניה נאלצתי
לרדוף אחריו כדי להשיג ייפוי-כוח על
הסטייקייה. אותה תקופה, בגרמניה, הח לטתי
לחזור למוטב ולעזוב את שרלי מה
שלא יהיה. בגרמניה הוא נתן לי את
ייפוי־הכוח על הסטייקייה, אבל הגיע
אחרי לארץ.
״עוד לפני שהספקתי לגשת לעורך־דין,
הוא קרע את ייפוי־הכוח. אחר-כך נקרא
למילואים, וברח לי. הסטייקייה, שיכולה
להחזיר אותי למוטב, נמצאת בידי שותפו,
והוא כמובן לא רוצה שאני אבוא במקום
שרלי. עיזרו לי למצוא אותו!״ סיימה
את סיפורה בתחינה לשוטרי תחנת יפו
שהתאספו סביבה במעגל והיטו אוזן לסיפור
הפיקנטי.
לאחר חקירה קצרה התברר, שבעבר
עשתה שולמית חמש הפלות. כתוצאה מכך
נפגע רחמה .״רציתי ילדים. ילדים שיהיו
שלי,״ היא מתייפחת. היא פנתה למיר־פאה,
שם הבטיחו לנתח אותה. במהלך ה בדיקות
הרפואיות ביקשו ממנה שתביא
גם את בעלה, לשם בדיקת שתן. היא
הביאה, כמובן, את שרלי שלה .״הוא לא
הסכים לבדיקת השתן. פעם כבר ביקשו
ממנו לעשות בדיקה כזו באיזה מרפאה,
כשטיפלו בי, והתברר שהזרע שלו לא
בסדר. אני נדנדתי לו והוא ברח,״
השלים אחד השוטרים.
״לא יכוליס לעזור הרכה.״ ״הרבה
המישטרה לא יכולה לעזור לך,״ הבהיר
לה אחד השוטרים ,״סך-חכל אתם גרושים,
והסטייקייה רשומה על שמו.״ שולמית
המיואשת, העובדת עכשיו בניקוי מיש-
רדים, פנתה אל שרלי בבקשה שיחזור,
גם באמצעות מודעה באחד מעיתוני-הערב.
״אבל הוא לא חזר. אולי תחזירו לי את
שרלי שלי ז״ היא מתחננת.

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת ׳-ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המנוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 2027

• זוג מלאכים שיצאו לטייל ב גבעות.
אירים
ניישטט, קיבוץ כרמיה,
ד.נ. חוף אשקלון
• סימון טמפלר ושותפו במארב.
משה עזריה, דרך רחובות
הנהר ,1/9רנזת־גן
• ״אם מכל קימור יוצאות לך ה עיניים,
לך לחוף הנפרד!״
דג טיבי, משכנות ,228 רכסים
• אסיר עושה שמיניות באוויר.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי
,7פתח־תיקווה
• טובים שני הרצפים מן האחד.
שלמה רשף, רח׳ מנדדשטם
,14 תל־אביב

ישרא לי ם בחו״ ל
בי רהבבירה
תל״אביב היא חגות
בגיד יורק, וירושלים
היא מיסעדה

נצרת היא בירת-הגליל בישראל, אך
בארצות-הברית היא להקת־פופ סקוטית.
ירושלים היא בירת ישראל, אבל בקווינס,
נידיורק, היא מיסעדה: ירושלים של זהב.
כדי להגדיר את זיקתה לבירה האמיתית,
מפרסמת המיסעדה הישראלית כי מגישים
בה בירה ״שחורה״ ,מישראל כמובן.
תל-אביב היא הבירה האמיתית של יש ראל,
ובניו־יורק ירדה העיר העיברית
הראשונה לדרגת חנות לצורכי-חשמל.
ילדי היורדים הישראליים בארצות־הברית
יוכלו ללמוד את שעורי ה״מולדת״ שלהם,
בעזרת החנויות והלהקות הנושאות את
שם עריה של ארץ־הקודש. אם ירצו ללמוד
פרק במדיניות ישראלית, יוכלו להאזין ל כאן
ישראל, תחנת־השידור הממומנת ב כספי
רשות־השידור והמקדישה חלק רב
מזמנה, בצד הודעות משולמות של המיס־עדות
והחנויות הישראליות, להשמצת יריביו
של ראש־ממשלת ישראל.
השמצת השבוע שעבר כוונה לעברו של
ד״ר ייגאל ידין. הקריין סיפר ש״לוי אש כול
ז״ל שאל פעם, כשהודיעו לו כי ידין
רוצה להתקבל אצלו לראיון , :איזה ידין,
השחקן (יוסף) או הארטיסט׳ן״
״שמע ישראל,״ בביצוע צביקה פיק, הוא
שיר פופולארי בתחנה, המשמיעה אותו
כמעט מדי־יום.
רדוודרירד רד־דוד חרתס

השכוע גדרייבדאץ
מאוזן :
. 1חזק .2 :עץ־נוי גבוה ונאה ממיש־פחת
המישיים .7 :ישן .9 :ענק לצוואר:
. 10 מחודשי השנה העיברית . 12 :מרושע :
. 13 לא קשה . 15 :אות . 16 :חרק טור דני
. 17 :לבוש . 18 :עבורו . 19 :מבלה
את הלילה .21 :אפס כוחו .22 :מתווי-
הנגינה .23 :אלוהות; .25 סנדוויץ׳.28 :
כעס; .29 חיבה עמוקה; .31 שוקט, רוגע;
.32 שן־פיל .34 :מנעול פטנטי .35 :תמים;
.36 מנהיג האופוזיציה (ש״מ); .39 קיטור;
.41 אחד המינים .44 :אל ההר; .45 מקום
שלם בגוף ; .47 מתגוררת ; .48 צץ, מופיע ;
.49 בית בלי ראש; .51 סיום; .53 אבן
קשה ביותר .56 :יעשה יותר קל ; .57
לכאן; .60 גוון של אדום; .61 לא היו
דברים מעולם (ר״ת); .63 רוח רעה; .64
גשם ; .65 אבר־תנועה באדם ; .66 אחורי
הגוף .67 :רכוס ; .70 חייב .72 :מן האבות;
.75 רוך, נועם; .76 מסיפרי התנ״ך; .78
תבואה; .79 בתוכו; .80 נוכרי; .81 אחד
ד,שוואים ; .83 מיקווה־מים ענקי ; .85 תל־מיד־חכם
; .86 אשרה ; .87 קריאת־תי־מהון
; .88 צאצאה ; .90 תנועה בים ; .91
קריאה; .92 קוף גדול; .95 חי לילי ;
.96 ארץ צייה; .97 מתווי־הנגינה.

מאונך :
. 1הצוק שמעליו הושלך שעיר־העיזים
ביום־הכיפורים .3 :פרח־נוי ; .4מקל־תמי־כה
להליכה; .5מכינויי האלוהות.6 :
הוא יופיטר; .8פיל קדום ענקי; . 11 הש תקפות
הדמות במים; .12 אשפה; .14
רפיה . 15 :נקודת־חולשה; .20 נביאים
כתובים (ר״ת 21 יחידה בתפר ; .24
בהשאלה: מרכז ; .26 שר ; .27 בן ...לחופה
; .28 לאן 29 מעשר המכות ; .30
מידת־לח קדומה ; .32 כך מכנים את הארנבת
בטעות; .33 לוטש עיניים ניכחו;
.37 ציור מפורסם של פיקאסו; .38 מכינויי
האלוהות ; .3 9כלי־חפירה ; .40 מתווי-הנגי-
נה ; .42 משתחווה .4 3 :מנצח ישראלי ידוע
(ש״מ); .45 כלי להוצאת גחלים מן האש!
.46 מין קומקום; .48 בתוספת; .50 גיבעה
קטנה .51 :עיוות ; .5 2תינוק בן־יומו ; .5 4
נשיבה קלה ; .55 חיתוך לשבבים ; .58 מעבד
את הבצק ; .59 עוד בלי ראש ; .62 מינעל
חורפי; .64 גדול בתורה! .68 בעלת לב
טוב ורך; .69 קידומת הולנדית .70 :מר גיש;
.71 מילת שלילה; .73 ענן; .74
״שיגעון״ פיתאומי; .76 לא טעים; .77
מטבע יפאני; .79 סיוטים; .80 יש לכל
בעל־חיים — באדם הוא מנוון ; .82 עיקר
אדמת המידבר ; .84 באלאגאן ; .89 יקום ;
.90 הגונב מכזה — פטור; .93 מגיע!
.94 קרם.

בשעה 7.15
וולט די סני

״שלגיה ו־ 7הגמדים״
בשעה 9.30

״טנגו של חצות״

אגו מחפשים גתים חמים
עבור חתלתוליגו חחמורים
אגורת צער געלי חיים

רחום סלמח ,80 יפו|,
טל.827621 .

השיר של הצבר החוור

סיפרו של ד־־ד סטריינג־לאב הישראלי

מהמילחמה והרוצה לנשק מזווה ^ אופנה מרסל פדוסט ^ ביצר
זכה ח. ל .בורחס להינצל מאות־ קין

יחזקאל דרור

דיר סטריינג׳־דרור

יאיר רוזנבלו

ספרים

מדינות מטורפות, מאת פרופסור יחזקאל דרור
הוצאת ״מערכות״ 166 ,עמודים,
ראה־אור בשנת ( 1973 דצמבר)
באחת מקטעי־הסיום בסרט דוקטור סטריינג׳לאב ניצב אותו מדען מטורף, השואף
לחסל את העולם, כשהוא רוטט, עצבני והיסטרי מול נשיא ארצות־הברית, ולמרות
כל פגמיו הגופניים. יש לו הפיתרון לאופן שבו יש למיין את הניצולים מתוך עולמנו.
הופעתו של יועץ שר־הביטחון, פרופסור יחזקאל דרור, מחבר מדינות טסורפות —
פנטיזס וטרור כבעייה בטחונית, בתוכנית הטלוויזיה עלי־כוחרת הזכירה עד למאוד
את מישחקו המעולה של השחקן הבריטי פיטר סלרם בדוקטור סטריינג׳ראב של הבמאי
סטנלי קובריק.
הקריאה בסיפרו של פרופסור דרור מביאה לאסוציאציה מתמדת, כי המחבר מתחזה
לדמות של דוקטור סטריינג׳לאב ישראלי. ואכן הוא מטיף לחלוקה שיטתית של העולם
על בסיס גזעני פוליטי, ורואה במדינות העולם־השלישי תת־חברות נחותות שיש לחסלן.
פרופסור דרור קובע תבניות מדיניות־חברתיות לאותן מדינות־מטורפות, ודומה
כי ישראל, משתלבת בהן :״במיוחד קשה — בגלל כשל־חשיגח זח — לחזות את
התנהגותה של מדינד, בשיש באותה התנהגות יסודות כתרים של ניגוד לאינטרסים
ארוכי־הטווח של אותה מדינה, כגון — כמיקרד קיצוני — נטייה ל,איבוד־לדעת לאומי׳,
או, במיקרים פחות קיצוניים, נבונות לקורבנות רבים למען אידיאולוגיה, או תפיסה
קיצונית של,יעוד השליחות לאומית׳.״
דומה שהפרופסור הנכבד, המלמד באוניברסיטת ירושלים, מתלהב במהלד פיתוח־התיזות
שלו, ומציין כי תנועות דתיות כמו :״הצלבנים, הנוצרים, או המוסלמים
לוחמי מילחמות הקודש״ נושאות בקרבן את זרע המדינד,־ד,מטורפת, ואז הוא משליך
במודע ובהכרה את ישראל למיסגרת המדינות המטורפות :
״התנועה הציונית ומדינת ישראל דומות יותר לאבות־טיפום מסויימים של, טירפון׳
מאשר למדינה, נורמאלית׳ .לא זו בילבד, אלא שאנו גאים על בף ורואים בעצם
השוני בינניו לביו רוב מדינות המערב משום הצדקה למדינת ישראל וביטוי לייחודה
של התנועה הציונית. עצם החזון ישל מדינה יהודית, הדרישה להגשמה עצמית,
העמדת ערבים רעיוניים מעל ומעבר לרווחה מיידית, ובדלנות מסויימת, הכרוכה
במסורת היהודית ובתפיסת ה,אתה בחרתנו׳ — בל אלה מציבים את מדינת ישראל
מבחינות אחדות כשורה אחת עם אבות־טיפום אחדים יטל מדינות, מטורפות
כד ממשיד פרופסור דרור לפתח את הפילוסופיה־המדינית־צבאית של מדיניות־על־סף־תהום,
תוד בורות והתעלמות ממרכיב־הבלכלה, וכל מיני מרכיבים־טכניים.
גם בור ועם־הארץ היה מבחין באי־שלימות התמונה אותה מצייר פרופסור דרור
בסיפרו, כשהוא, למשל, קובע כי סין היא מעצמי, מדרגה־שניה, ומפזר בל מיני
חלומות מתוקים ותיאורטיים על הקמת ״קומנדו־של־מוציאים־להורג״ כמכשיר של
הרתעה. כאשר קוראים :״בכל שהמדינה ה,מטורפת׳ מפותחת יותר, קשה לארגו מבחוץ
מהפיכות פנימיות.״ כנראה שבמסגרת הכשרתו המיקצועית, טרם הגיע פרופסור דרור
ללימוד ההבדל בין, מהפיכה׳ ל,הפיכה /וש,הפיכה׳ ניתן להשתיל מבזזוץ׳ ו,מהפיכה׳
קשה.
המאלף בפרקי סיפרו של פרופסור דרור הוא הפרק התשיעי, העוסק והמנתח את
מגעה של ישראל עם המדינות המטורפות, ובמהלך הפרק מחבר הפרופסור תסריטים
שונים, המבליטים את חלומותיו הנסבים בהפצצות־גרעיניות על מרכזי־אוכלוסיה
ישראלים. מתוך פרק זה ניתן להבין, שפרופסור דרור הוא, במידה רבה, אידיאולוג
של מערכת־ר,ביטחון, אשר מטרתו להכשיר את הקרקע האידיאולוגית לפיתוחה של
אידיאולוגיה אחת, אשר תביא את ישראל לעמדה של מאזן־אימה עם שכנותיה.
מאחר והספר ראה אור בדצמבר ,1973 הרי שניתז לבחון כימעט את כל הנחות־היסוד
של פרופסור דרור בפרספקטיבה של מילחמת יום־ד,כיפורים ואחריה, כאשר
מרביתם אינם עמידים במיבחן הזמן, וההיסטוריה הקצרה שחלפה מאז.
יתכן וישנן סיבות מדיניות־חברתיות, שהביאו את הפרופסור דרור לפרסם עכשיו
את סיפרו בטלוויזיה, שלוש שנים לאחר הופעתו, ויתכן גם שכדוקטור סטריינג׳לאב
ישראלי יש לו החלום הלקוח מתוך אחד מספרי־המדע הבדיוני, על המילחמה האחרונה

אנטישמי ב״ מעריב״

מרסלפ רו ס ט

חו רחה בו רחס

ביו ישראל לערב׳ כאשר שני הצדדים מועמדים, אך מערכות הטילים המטוסים
וההפצצד. ממשיכים להשמיד את מה שכבר הושמד.
העובדה האיש זה — שהטירוף־המדעי ניבט בספרו ובהופעתו בטלוויזיה — ד,וא
היועץ של שר־הביטחון שימעוו פרס, יתכן ויש בה ללמד על מידת־הטירוף של מדינת־ישראל.

תגלית
מרנינה
כאשר עיני העייפה מטיילת בשבתות על פני המוספים הסיפרותיים למיניהם, הזרועים
להג אנונימי למינהו, המנומר פה ושם בשורות מנוקדות הקרויות שירה, לפתע נוגה אור
גדול.
אינני מסוגל, אני מודה, להחמיץ אפילו רשימה אחת של הגב׳ יהודית אוריין בן־הרצל.
בימים אלה של בילבול־עשתונות מתירני, כאשר אפילו השמרן הקרתני ביותר אינו מעז
להציג עצמו כפי שהוא מפחד ההמון המתירני, כמה מרענן לראות אדם המפגין באומץ,
בשער־בת־רבים, אותה שמרנות קרתנית שכימעט ואזלה מן השוק!
אותה שמרנות קלאסית, פוריטנית, שדורות של אמנים ניסו להדהים אותה עד שנעלמה,
הנה היא כאן שוב. מה שאני אוהב אצלה במייוחד, זח כאשר היא מודה שסופר כמו בורחם,
למשל, נשגב מבינתה. את זה היא עושה בהתמדה ראויה לשמה, כאשר אינה עסוקה
בלדבר בשבח הצנזורה, באומץ־לב קרתני נוגע ללב. מי עוד, חוץ משמרן קרתן, היה
מעז לידות אבנים בבורחם, ולדבר בשבח הצנזורה?
כמו שמרן קרתני אמיתי ולא מזוייף, אף סיגנונה של גב׳ יהודית אוריין בן־הרצל
אינו מתקשט בנוצות לא לו. היא כותבת על הספרות הגדולה של ימינו, בסיגנון פשוט
ועממי מאד, עם לוויית חן של שבועון לעקרת־הבית. לזכותה יש לציין שהיא מעוניינת
פחות בתופעות מקומיות, ומעדיפה הגיגים על מצבה של האנושות בימינו, כמובן מנקודת
מבטה של עקרת־הבית היודעת שאף ספרות היא נושא לשיחה על מקלות מלוחים ופיסטוקים.
אני חש כימעט גאווה מסותרת, בראותי את המקלות המלוחים מונפים על ראשם של
לואיס בורחס וג׳ון בארת, ומציע להם בכל הכנות לא לבוא לבקר אצלנו בלילות־שבת,
כן, תגלית מרנינה, ממש משהו שיצא מהסאטירות של סוף המאה הקודמת. אבל אני
שואל עצמי בנסיון לכנות: האם היא כזאת ביגלל עצם העובדה שהיא כותבת במוספים
הספרותיים? התשובה אינה קלה, שכן יש לנו בשפע גם פרופסורים מכובדים, שאם גם
אינם כותבים במוספים, אין זאת מפני שיש להם מה לומר. איני בטוח שאילו היו
הפרופסורים — והם, לפחות, קוראים סיפרות כי זה מיקצועם — תורמים למוספים, היה
מה לקרוא, ואולי טוב שמול חגב׳ יהודית אוריין בן־הרצל עדיין הם נשארו בחזקת
נעלמים, ורק בין דפי־הכרומו של הרבעונים המסובסדים, שם יאירו באור יקרות מוצנע
מעין הרבים. הללויה.

עמוס קינן

הצאן של האימפריה
יותר ויותר הופכת הטלוויזיה הישראלית מכשיר לרימום אפסים, והכנסתם אל תוך
אמומים לאומיים. אחת התוכניות הפעילות ביותר בנושא זה היא התוכנית כל המנגינות,
שניתן לראות בה את נועם שריף שהיה בעבר הלא־רחוק מלחין מצליח, כקונפרנסיה לכל
מיני מלחינים, לעתים הראויים לכינוי זה, ולרוב לא, שהוא משבח אותם, מרומם ומקדש
את תרומתם למוסיקה המקורית.
האחרון בגיבורי נועם שריף היד, יאיר רוזנבלום, מלחיו־חצר של להקות צבאיות במשך
למעלה מעשר שנים, ואחד מאבות ד,הלחנה הישראלית האימפריאלית, אשר זיבלה תמלילים
צבאיים בתקופה שבין מילחמת ששת הימים ויום־הכיפורים.
כך הציג נועם שריף שירים כמו ״יש לי חבר״ כפאר היצירה המוסיקלית בארץ, תוך

זר 1י רי־ ח ר בו ת כו ר די לאירופה
א. ברונובסקי בפירנצה

האנתרופולוג קלוד לוי־שטראום, משווה בסיפרו
החשיבה־הפראית את טקסי החניכה של ילידי־אוסטרליה
לסיורים־המודרכים לבתי־סופרים ומשוררים כגיתה או
ויקטוד הוגו. לטענת לוי־שטראוס, הרי שהרהיטים בבתי-
המשוררים מעוררים אצל המבקרים מתח גבוה של תחושות
חזקות, ללא סיבה משמעותית. דומה כי המבקר.
שיראה את המיטה עליה ישן ואן־גוד, תפענח לו את
ציוריו.
כך, מדי קייץ, מפליגה סיעת זרזירי-תרבות ישראליים
לעבר אירופה, מתפלגת על פני היבשת, ואט באט
שולחת את רשמיה הכתובים לעיתונים ולכתבי-העת השונים.
כך זוכה הישראלי, שוחר־התרבות, שאין ידו משגת
לשלם את מחיר העלייה לקברות גדולי וענקי התרבות,
לתיאור סטנוגראמי של פרחי מבקרים העולים על קברי
מבקרים מתים, ופרחי משוררים המטפסים על קברי משו ררים,
וחוזר חלילה.
במוסף־הסיפרות של הארץ מתאר עורך המדור, יורם
ברונובסקי, את ביקורו בבית ברנרד ברנסון, מבקר אמנות,
בפירנצה :
,,הווילה פשוטת־הקווים וההרורה, הקאפלה הקטנה בה
קבורים בעלי־הבית, העטורה מטפסים ירוקים וורדי־שני
זעירים ובראשה צלב. הגן הסימטרי שחוצה אותו רחפת־מדרגות
ארוכה — הכל אומר עושר עתיק ונבכר ששורשיו
קדומים ובלתי־מעורערים. רק מי שמאומן כמחשבה די־אלקטית־יהודית
יבין מייד שזה יכול להיות ביתו של
יהודי בן מהגרים מליטא. ואכן, כאן, בווילה, אי טאטי׳
שבקירכת פירנצה, חי קרוב לשישים שנה ברנרד פרג־פון,
החוקר והאספן, ומעל לבל ; נושאו של אחד המי תוסים
השוליים, אף המאלפים של המאה העשרים
אם להתעלם ממישפטים אוויליים כמו רק מי
שמאומן במחשבה דיאלקטית־יהודית יבין מייד שזה יכול
להיות ביתו של יהודי בן מהגרים מליטא,״ הרי שניתן
לציין כי כתביו של אותו ברנרד ברנסון, שברונובסקי
עולה בשקיקה כזאת לרגל אל ארמונו, הרי שכתביו על
אמנות, אינם מהחשובים עלי־אדמות, ואפילו תלושים עד
למאד מניתוח של אמנות בפרספקטיבה הזמן וההיסטוריה.
אלא שלנוכח הווילה, בה התגורר וכתב אותו ברנסון.
ניצב ברונובסקי, ומעלה מתהום הנשייה מאמר שפירסם
אחד בשם מאיר שפירא, בכתנדהעת הבריטי אנקאונטר,
בו טען שפירא כי ברנסון התכחש ליהדותו והביע הערצה
; לכנסיה כמיפעל גדול של האנושות. וכדי לסתור את טענתו
של שפירא מציין ברונובסקי, כי מצא ביומניו המאוחרים
של ברנסון את ישראל מוזכרת לעיתים קרובות,
ומתוך אהדה ועניין רב.
משוררים ופרחי־משוררים עולים על קברי משוררים
באירופה, וברונובסקי המבקר עולה לווילה של מבקר,
ותוך כדי נסיונות אימוץ והדבקה, מוסיף ברונובסקי
מהגיגיו לברגסון :״אני חוזר לסוד המיתום של ברנפון.
הוא לא היה אמן במובן המקובל של המילה (אפילו בעל
סיגנון משובח לא היה) ולא היה חוקר־אמנות דגול. הוא
עצמו היה יצירת האמנות של עצמו. במודע — ובהצ לחה
י — הוא ביקש לעשות את חייו למעשה־אמנות. גם
כאן ניכרת כמובן המורשת הפאטרית־וויילדית (,הקדשתי
את כישרונותי לכתבי ואת גאוניותי לחיי׳) .הוא כתב
לא פעם על כך שחשוב יותר להעשות מאשר לעשות,
לחיות־היטב מאשר ליצור
וכך יכול הקורא הישראלי להתרפק על זכרו ועל
ביתו של ברנרד ברנסון, שלא היה אמן במובן המקובל של
המילה ולא ״חוקר־אמנות דגול״ כדברי ברונובסקי.

; ב. כיצד רילקה מת מדקירת ורד
הערצתו של יורם ברונובסקי בהארץ את ברגסון היא
כאין וכאפס לעומת הערצתה של גברת בשם עדה ברודסקי
את המשורר ריינר מריה רילקה. חוויותיה של הגברת ברו-
דסקי באו לידי ביטויים בירחון מושג, שבהוצאת האגודה

לקידום אמנות לעס, אשר אמני תל־אביב נחלצו לאח רונה
לעידוד המשך הופעתו.
במאמר בן כמה עמודים מעפילה הגברת ברודסקי
לקברו של המשורר־בלשון-הגרמנית רילקה, והיא גם
אינה חוששת מלתאר לקוראי האגודה לקידום אמנות
(בישראל?) את מניעיה ותחושותיה:
״אל הקבר ברארון לא באנו כעולים־לרגל, אלא
בסתם ישראלים מן השורה, שהחליטו לבלות את השבוע
האחרון של טיולם באירופה בישיבה במקום אחד, ובחרו
למטרה זו בעיירת־הקיט השווייצית מונטאנה, בחבל
ואליו. אם בחירת המקום הושפעה מקירבתו הגיאוגרפית
אל, טירת האלגיות הדואיניזיות׳ ואל מקום הקבורה של
יוצרן, הרי שלא דובר על כך במפורש: הרומן עם רילקה,
שריתק אותנו במשך מרבית שנות חיינו, כבר הגיע
באותו זמן אל קצו, ואף שאין דבר מסעיר יותר מן
הפגישה עם אהוב מימי עבר, אין אנו ממהרים להודות,
שהזימון המיקרי־לכאורה אינו אלא פרי תיכנון קפדני...״
עכשיו, כאשר קהל שוחרי התרבות הישראלי, שלא
יצא הקייץ לאירופה, ולא היה גם הסיפק בידו להזכיר

ריינר מאייד, רילקה בדרכו :״דילקה נכנס אל מצודתו
ומגיף את חשער בעדו. עכשיו, כשהובטחה לו שלווה
בלא קיצוב, לא אצה לו השעה
וכאשר לרילקה לא אצה השעה, הרי שמסתבר מדברי
הגברת ברודסקי, שהוא עסק בוורדים, שדקרוהו לבסוף
למוות :״׳טכהוא משלים את הערצתו הנושנה אל
הווייתו של פרח זה באינטימיות חחדשח של מאהב. מקץ
חמש שנים ימות (רילקה) מדקירת ורד, כמסופר כסי פורי
האגדות
וכך מוליכה הגברת ברודסקי את עמך ישראל מסביב
לטירתו של רילקה, וכותבת את תיאורה בלשון רבים,
ואז אנחנו פוגשים בפועל חקלאי שפוסע ליד הטירה :
״,לא פה. מסביב. מצד דרום׳.
״התקשינו להבין את הניב השווייצי, המשתדל להי דמות
לגרמנית.
״,מה — מסביב?׳
״,הקבר. הרי אל הרילקה אתם באים !׳
״,הסמקנו כנתפסים בדבר עבירה.
״,רבים עולים הנה לראות את הקבר
אני זוכר את הלווייה. הייתי בין הילדים שנשאו
את הזרים. היה יום קר מאד וידינו קפאו כימעט, עד
שגמרו לכסות את הקבר. זה לקח הרבה זמן. האדמה
היתה קפואה, היתה עבודה קשה׳.
״,זה היה לפני הרבה שנים
ובתשובה לשאלה מדוע נקבר רילקה כאן, משיב הפועל
:״בחורה אחת מבנות הכפר ילדה ילד מחוץ לני שואין.
אחרי הלידה נסעה עם התינוק — וחזרה בגפה.
אומרים אצלנו, שהתינוק הזה היה הרילקה. כשנטה למות
ביקש להיקבר בכפר-מולדתו
וכך ממשיכה הגברת ברודסקי לרתק את קהל שוחרי-
התרבות בישראל במסעותיה מסביב לקברו של ריינר
מאריה רילקה, משורר בלשון הגרמנית, כשהיא מתרבתת
אותנו במאמרה.

ג. גם בארץ־ישראל קבורים משוררים

את ״הרומן עם רילקה, שריתק אותנו במשך מרבית
שנות חיינו,״ נאלץ להילוות אל הגברת ברודסקי, שמוליכה
את העם ההולכי־בחושך ל״פגישה עם אהוב מימי
עבר״ במרחבי אחוזתו של ריינר מאריה ר״לקה, ומספרת
לנו על הלבטים שהיו למשורר בטרם בחר את המקום
״ידידים מכל קצווי אירופה הציעו עזרה וחכנסת אור חים.
אך המשורר העקור משורש התקשה להחליט היכן
כרצונו לתקוע יתד
אלא שלבסוף בחר רילקה במקום שבו דורכות כפות
רגליה של הגברת ברודסקי, ואז היא מוליכה אותנו כך :
״לפני הבית גן־ורדים, המשתפל במורד. מאחוריו כר־דשא
וליד השער צפצפה מרהיבה, זקופה כסימן־קריאה
(״הנה ! זהו י״) .יש בה, כטירה זעירה זו, מכובדו ומנו?!־
שותו של שריון, אך מנוי וגמור עימו להעטות עליו
שיריון זה, עם כל המועקה ואי־הנוחות, כדי שלא להח מיץ
שעת כושר. שסיכוייה נראים מבטיחים ביותר
אומנם הגברת ברודסקי, נמנעת מלספר לנו, על סמך
התבוננותה בטירתו של רילקה, בדומה להתבוננותו של
ברונובסקי בפירנצה, כי ״מי שמאומן במחשבה דיאלקטית־יהודית
יבין מייד שזה יכול להיות ביתו של יהודי בן־
מהגרים מליטא.״ אך יחד עם זאת, הרי שהגברת ברודסקי
נוטלת אותנו (את הפרובינציאלים הישראליים, שאין ידנו
משגת לבקר את קברי המשוררים) ,כך שנוכל ללוות את

בירושלים קבורה משוררת שוות־ערך בלשון הגרמנית
לריינר מאריה רילקה. שירתה שוות ערך לשירת רילקה,
רק בגרמניה, אך לא בישראל. המשוררת היא אלזה
לאסקר שילר, שהוגלתה מגרמניה בראשית שנות ה־/ 30
ואשר זכתה להיקבר בירושלים.
אומנם, בניגוד לרילקה שמת מדקירת ורד, כמאמר
הגברת ברודסקי, הרי שאלזה לאסקר שילר מתה כתוצאה
מנאציזם, מעקירתה מתרבותה ועוד מיני דקירות. אומנם,
לאסקר־שילר אינה קבורה בטירה, אלא שסיפור קבורתה
יכול לעניין את גברת ברודסקי, ואולי אפילו את קוראי
כתב־העת מושג.
אלזה לאסקר שילר נקברה פעמיים. פעם ב־, 1945
כאשר מתה, ופעם נוספת ב־ , 1968 כאשר מצבת קברה
המחוללת נמצאה בהר-הזיתים, ושאריות מוקיריה באו
אל לווייתה השנייה.
יתכן וברונובסקי וברודסקי נזקקים לטירות ולאר מונות,
כך שניתן להפנות אותם למותו של שאול טשר־ניחובסקי,
שנפטר במיגזר סדסימון שבירושלים, בשנת
, 1944 כשהוא רעב ונידח, בינות לנזירים, ונקבר לרא שונה
באדמת המינזר, ורק בלילה נטלו את גווייתו וקב רוה
אחר־כך בתל־אביב.
מיום ליום ניתן יותר ויותר להבחין בנגע הפרובינציא-
ליות התרבותית, אשר פושה בחברה־הישראלית. כתב־העת
מושג לא יטרח לכתוב על קברה של אלזה לאסקר־שילר,
כפי שדף־הסיפרות של הארץ לא יתאר את המוות
האמיתי של שאול טשרניחובסקי, וכולם יהיו מאושרים
ותרבותיים עד אחרית הימים, ואפילו יכאבו את כאב
מותם של ברנרד ברנסון וריינר מאריה רילקה.

ליטוף השמאלץ הסכריני של יאיר רוזנבלום. שריף הציג את השיר כמו היה חצי לצרפתית. הסרט בחיפוש אחר הזמן האבוד, המבוסם על-פי סיפרו של מרפל פרופט
ותסריט מאת הארולד פינטר, הביא לאופנה חדשה של שמלות עשירות-תחרה-מלמלה
הימנון לאומי, תוך ליווי קביעות פסקניות של בר־סמכא יאיר רוזנבלום הוא אישיות
וכל השאר, כמתואר בסיפרו של פרוסט • מוסף הסיפרות של מעריב, בעריכתו
מוסיקלית מורכבת,״) ומהמשך דבריו ניתן היה להבין כי יתכן ומילחמת ששת־הימים
פרצה על־מנת שיאיר רוזנבלום ילחץ את השיר ״הייתי נער״.
של סופר א״י השלמה משה שמיר, הגיע לאחת מדרגות הגראפומניה הגבוהות
כך השמיעה להקת זמרים, שהורכבה במייוחד לאירוע טלוויזיוני-לאומי זה, את שיריו
שבישראל, ובתולדות סיפרותה. המוסף, הרצוף בשירי משוררות נודעות כמנוחה (שם
של רוזנבלום, כשהם משרים על הצופים תחושה של פקודות-יום
מולחנות. של רוזנבלום המשוררת!) ומרים דרור, שלא הצליחו להאפיל על שירה של המשוררת אסיה
לאחד משיאי האיוולת בתוכנית זו מגיע נועם שריף בתארו מנגינה
למונולוג של צבר, האומר לנערתו כי בשובו הביתה ״מהמילחמה — כמובן״ היה רוצה (משוררת, ולא יבשת) .אסיה נוטלת מוטו משל המשוררת הרוסיה הנודעת אנה
קודם כל לנשק למזוזה.
אהמטובה אני גדלתי בדממה ציורית״ וכותבת את שירתה המקורית והאסיאתית
׳ ״אני גדלתי / ,גדלתי כצליל / ,המגן מתוך יסורים באותו מוסף לא נפקד גם
מקומה. של סופרת צעירה בשם זיוה קרן בסיפורה ג׳יהאד, אשר מספר על גבר ערבי
• גם לא נפקד במדור מקומה של ד״סיפרות-המוזמנת׳( ,סיפרות
העובד כשרת בביתה
בה מיפעלים שוכרים כתבנים על־מנת שיכתבו עליהם) והמבקר אורי מילשטיין, כותב
על סיפרם של ׳טלמה שכא וסולל כונה סיפורו של סולד בונה, שהוא שיר־הלל
הסיפרות שניכנסה לאופנת בגדי-הנשים, לפני כמה שנים, בגירסה הקולנועית של
לסולל בונה.
גטסבי הגדול לסקוט פיצג׳רלד, החליפה עכשיו את כיוונה מן הסיפרות האמריקאית

ע רא ש גויר״ת חברון. פהד

קוו אסמה

על הישראלים לבחור בין שת* דרכים: מדינה דמוקרטית
לפי תוכנית אש־־ף או דו־ קיו ם בין שתי מדינו ת נפרד ות ־
הראיון המתפרסם בעמודים אלה נערך לפני שבועיים, גלישכתו של ראש״
העירייה החדש של חברון, פהד קוואסמה.
מכל הניצחונות המפתיעים של המנהיגים הצעירים בבחירות האחרונות בגדה,
נחשב ניצחונו של קוואסמח כמפתיע ביותר, כי הוא הצליח להכות שוק על ירך
את עלי מוחמד אל-ג׳עברי, שנחשב עד לאותו יום כשליט מוחלט, מדיני ודתי, של כל
הר־חברון — עמדה שבה החזיק במשך למעלה משלושים שנה.
הבחירות נערכו ב־ 12 באפריל ,1976 והתוצאות נודעו לקוואסמה למחרת היום,
שהיה יום־חולדתו ה״ .37 הוא נולד בחברון, בן למישפחה שעברה לגור בין 1941
ו* 194$בירושלים, שם יש לה נכסים רבים. לאביו של פהד היו שלושה בניינים
בירושלים המערבית, מהם אחד בן חמש קומות. כיום בונים על אדמתו, ליד שער
יפו, בתים נוספים. כל הרכוש חזה הופקע, כמובן, על״ידי מדינת״ישראל.
ב״ 194$חולקה חברון זמנית בין הצבא המצרי והצבא הירדני. גם דיעות תושביה
התחלקו בין שתי המדינות. אביו של פהד היה ראש המחנה הפרו״מיצרי,
ואילו אל־ג׳עברי היה ראש המחנה הפרו״ירדני. המלך עבדאללה דן את אביו של

פהד למוות, ביולי ,1948 אך פסק־הדין לא בוצע. בדצמבר 1948 הוטסה המישפחה
משדה־חתעופה במפרק, בעבר־הירדן, לקהיר, ושם גדל פהד. ב״ 1962 סיים את
לימודי ההנדסה באוניברסיטה בקהיר — שבה סיים כמה שנים לפני כן יאסר
עראפאת את חוק לימודיו באותו מיקצוע, ולאחר מכן חזר לחברון.
פחד קוואסמה עבר ב״ 1968 עוד פעם לקהיר, אך ב־ 1970 השתקע סופית בחברון,
וכיהן בה כראש מחלקת״חחקלאות, תחת השילטון הישראלי, עד לבחירות שבהן

נחל ניצחון מוחץ.
מישפחת קוואסמה, שמוצאה מעיראק, פרושה על פני העולם הערבי כולו. אחיו,
המבקר כעת בארץ, הוא קבלן בלוב, ובני״מישפחה אחרים חיים במיפרץ הפרסי,
בירדן ובסוריה.
ראש־חעיר החדש מצטיין בהומור דק, המבצבץ לעיתים קרובות בדיבורו. במשך
הראיון התנהג בצורה בלתי״פורמלית, כאשר מדי פעם נפתחת הדלת ותושבים חב־ !
רוניים נכנסים, מחליפים דברים או מקשיבים. אף שהוא מדבר אנגלית רהוטה, הוא |
הקפיד בראיון לדבר ערבית, כדי לדייק בדבריו.

11011).הפויס חוקיות
ש! הפס הנל ס ט!],

• מכד ראשי-הערים החדשים שנבחרו כ־גדה,
אתה נחדת את הניצחון הגדוד ביותר.
אתה התמודדת עם איש ששדט שילטון אישי
מדא בעיר הזאת, ושייצג מישטר חברתי. איד
אתה מסביר את טיב השינוי שחד?

איפה? בבית? באוהל? בבית-קפה?

• מה גודלו של העם
לדעתך ¥

העם הפלסטיני מונה עכשיו כ* 4מיליון נפש.
700 אלף חיים בגדה 500 ,אלף בעזה 500 ,בישראל
עצמה. מחוץ לגבולות הארץ חיים כשני מיליון פלסטינים
נוספים, מהם 200 אלף בסוריה 200 ,אלף בלבנון, מיליון
בעבר־הירדן והשאר מפוזרים בכל העולם.

זהו שינוי מדיני, חברתי וכלכלי כאחד.

מהו טיב השינוי החברתי ץ

מעתה יהיה מצד העירייה יחם שווה לעשירים ולעניים.
עד כד, לא יכלו העניים להתקדם. הם הקימו אגודות מיק-
צועיות, ורצו להחליף את המנהיגות המסורתית.
דרוש שינוי׳ בכל המוסדות — בלישכות־המיסחר,
במוסדות הספורט, באגודות הפועלים, בכל. אנחנו נבצע
זאת.

• ואם תקום מדינה פלסטינית, כל אלה
יחזרו אליה, לדעתך ¥

לכל הפלסטינים בעולם הזכות לחזור למדינתם, אם
תקום. המדינה תקבל כל מי שירצה לחזור. אנחנו חלק
מהעולם הערבי, וכל ערבי שירצה לחזור, יחזור.

האם זוהי מהפכה של צעירים ץ

של צעירים־ברוח. זה איננו, בהכרח, עניין של גיל.
בגדה המערבית נבחרו אנשים צעירים, ד,מעזים להגיד
את דעתם לכל, גם למושל הצבאי.

הפלסטיני כיום,

• איזו מדינה זאת תהיה? מה יהיה זז
מישטר בה¥

אנחנו רוצים במישטר שישרת את המטרות הלאומיות
שלנו. סתם מדינה — דגל, מישטרה — זה לא מעניין
אותנו.

האם יש לך תוכנית כלכלית ץ

עד 1967 היתד, חברון תלוייה בחקלאות. אנחנו רוצים

נגאווונות 1929 שדהו האנגלים
את משרתיהם להרוג ׳הודם,
ואילו תושבי תבהו
הצילו את היהודים

אינכם פוחדים מפני האריה,
ואתם פוחדים מפני השפן?
האם המדינות הערביות מסוכנות
פחות ממדינה פלסטינית קטנה?

,,אנחנו מקבלים שיש עם יהודי בארץ...״
99 להקים בה מיפעלים, בעזרת ההון המקומי. גיזום גם
מיפעלים מטעם העירייה.

• במה תושבים יש עכשיו כעיר ובסביבה?

ומתן
מדיני, האם אתה חושב שאתם יכולים
להועיל כיצירת קשרים כין ישראל ואש״ה,
כבוא.היום ¥

בחברון עצמה יש 60 אלף. בכל הגוש יש 150 אלף
נפש.

הישראלים התעלמו מאיתנו, כעם פלסטיני. הם הת עלמו
מדרישותינו, מזכותנו להגדרה עצמית.
כאשר הישראלים יכירו בזה, נוכל לדבר על התפקיד
שכל אחד יוכל למלא ביצירת הקשרים.

• מה אתם, דאשי-הערים החדשים, מייצגים
כעצם ץ

• אם ראש-הממשלה, מר יצחק רכין, יזמין
מחר את ראשי־הערים בגדה לשיחה, מה
תציעו לו ¥

אנחנו מייצגים את הפנים הנקיות של העם הפלסטיני.

• אתה סבור שאתם יכולים למלא תפהיד
פוליטי?

אנחנו איננו מורשים לנהל משא־ומתן בשם העם
הפלסטיני. אבל אנחנו יכולים לתמוך באנשים הנכונים8 .

נציע ^ו להוציא את הצבא הישראלי
המערבית.

הגדה

• ומה יקרה אז ¥
אם הצבא ייצא, נקים ממשלה משלנו.

איד?

זה עניין שלנו. עזבו אותנו, ותראו !

• מי הם ¥

האירגון לשיחרור פלסטין.
מדוע לא תקימו את המוסדות המתאי•
• אם אינכם יכולים לנהל בעצמכם משא מיפי לפני׳ 5ן

הישראלים שואלים מה תהיה דמות מדינתנו בעתיד.
זה נותן לנו להרגיש שיש להם, לדעתם, הזכות לקבוע
מה יהיה המישטר שלנו, להסכים למישטר אחד ולדחות
מישטר אחר.
האם אפשר להכתיב לארצות־הברית את המישטר
שלה? או לברית־המועצות? או אפילו לישראל עצמה?
מה הם רוצים שיהיה לנו, מישטר שישרת אותם?
אנחנו כמו כל עם אחר. במה שהעם יבחר, זה מה
שיקום. מישטר קומוניסטי, או סוציאליסטי, או קפיטליסטי
— העם יקבע.
בישראל יש החולמים שתקום אצלנו מדינה של משת־פי-פעולה,
שתשרת את ישראל. זה לא מה שאנחנו רוצים.

• כבד זאת, באשר נדרשים הישראלים
לפנות את השטח הזה, מעניין אותם לדעת מי
יקבל לידיו את השילטון כאן.
מי בחר ביצחק רבין? הישראלים. גם לפלסטינים

הזנות לבחור בראש-הממשלה שלהם. זוהי משמעות המושג
״הגדרה עצמית״ .לבחור את עתידנו, את מדינתנו,
את המישטר שלנו, את צורת־הכלכלה שלנו.
זה חשוב לשלום — שהעם הפלסטיני יבחר בגורלו.
זה יהיה שלום אמיתי, ולא שלום של משתפי־פעולה. תקום
מדינה עצמאית, ולא מדינה שתשרת את ישראל, או את
ארצות־הברית, או כל מדינה זרה אחרת.

) ,1111 חגו לי משהו
שיאפשר ל להאמין
שישואר חצה נאמת בשלום?

אתה מאמין שמדינה כזאת תקום?

מדינה פלסטינית תקום. כל הדרכים מובילות אליה.
המוסד שיכול לעשות שלום, ולדבר בשם הפלסטינים,
ושאת החלטתו יקבלו הפלסטינים — זהו אש״ף.

• מהי דמותו שד ההסכם בין ישראל והעם
הפלסטיני, העומד לנגד עיניך 7

..מדינה פלסטינית תקום! כל הדרכים מובילות אליה...

אחרי שיוסכם על העיקרון, איני רואה כל מיכשול
ג בדרך להסכמה על הפרטים.
קודם כל צריכה ישראל לקבל את הרעיון של מדינה
פלסטינית. אחרי קבלת הרעיון יבואו שני שלבים :
השלב׳הראשון — חיסול המצב שנוצר ב־ .1967 אין
אפשרות להתפשר על נסיגה מהשטחים שנכבשו ב־. 1967
על כך אין משא־ומתן. שם תקום המדינה הפלסטינית.
השלב השני — טיפול בבעיות שמלפני . 1967 את
כולן אפשר לפתור בדרך של שלום — בעיית הפליטים,
בעיית השיבה.

אמרה לך שאתה יהודי, והאמא שלי אמרה לי שאני
מוסלמי. זה כל ההגיון!
אנחנו, הפלסטינים, רוצים לחיות כמו האחרים. למה
נסבול ממה שעשו לכם הנאצים?
אנו, הפלסטינים, לא לחמנו נגד מדינה יהודית! כל
הסיכסוכים באו בגלל הבריטים והציונים.
ב־ 1929 רצו האנגלים ומשרתיהם לפגוע ביהודים.
משתפי-לפעולה של האנגלים הרגו יהודים. אך רוב החב רונים
מנעו מהם להמשיך בזה, ופתחו את דלתותיהם
לפני היהודים בשעת־צרה* .
זה כמו בדיר־יאסין. כמה יהודים רעים עשו מה שעשו.

•,האם פירוש הדבר, שאתה מקבל את
גבולות? 1967

• מר קוואסמה, האם אתה מקבל את
זכותם של הישראלים להגדרה עצמית משלהם?

אני מקבל אותם כגבולות זמניים. תקום מדינה פלסטינית
בגדה המערבית וברצועת־עזה, והיא תנהל את
המשא-ומתן על זכויות הפלסטינים בשטחי ישראל מלפני
. 1967 הזכות לאדמה, לשיבה.
עניין זה אינו. מיכשול, ואינו קשה. אם יש רצון
לפתור את הבעייה, היא תיפתר.
הצרה היא שהישראלים חיים עדיין באווירה מסויימת.
הם רוצים להקים את מלכות ישראל מהנילוס עד הפרת.
הם רואים את עצמם כזרים באיזור.
אם הישראלים רוצים לחיות בשלום במרחב הזה,
עליהם לקבל את העובדות של המיזרח התיכון. עליכם
לקבל את העובדה שהם חיים בין ערבים, בים של
ערבים, ושאינכם יכולים לחלום על מלכות עד הפרת.
על ישראל להשלים עם המציאות במרחב, להשלים
עם העובדה שהיא חיה בין הערבים, ואז יימצא פיתרון
לכל הבעיות.

• הדבר לא יקום כד עוד לא ישתכנע
הרוב כישראל שזה יביא באמת לשלום. רוב
הישראלים אינם מאמינים בכך כיום. מה אתה
! יכול להגיד להם?
ההיסטוריה של היחסים בין ערבים ויהודים היא
נקייה. היהודים חיים במרחב הזה למעלה מאלף שנים
בשלום. הערבים לא התערבו בחייהם, לא פגעו בכבודם.
1בעיראק ובמצריים הם היו עשירים, היו להם בתי-חרושת.
הציונות בגדה בהם, והביאה אותם לארץ המובטחת, כדי
לחיות על חשבון הפלסטינים.
על הישראלים להבין שאפילו אם יכבשו את הער בים
עשר פעמים, זה לא יבטיח את מעמדם לנצח. קשה
מדי להשמיד את כל הערבים. עליהם לקבל את העובדה
שהם צריכים לחיות במרחב הזה!
ישראל לא תוכל להתקיים כאן כמדינה גזענית. יש ראל
היא המדינה היחידה בעולם המזדהית עם ד ת

• אני יכול להבטיח לך שאין כתובת כזאת
ככנסת, ומעולם לא היתה. זוהי אגדה.
באמת? אני שומע זאת בפעם הראשונה!

יש שני עמים בפלסטין — יהודים וערבים.
יש שתי דרכים לחיים משותפים:
הדרך האחת היא ״מדינה דמוקרטית״ ,שבה יחיו
כולם ביחד. זהו מה שהציע אש״ף. הפלסטינים מוכנים
לחיות בשלום עם היהודים במדינה דמוקרטית חילונית,
בשיוויון מלא, בלי הפלייה גזעית.
הדרך השנייה היא הקמתה של מדינה פלסטינית, כך
שיהיו זו בצד זו מדינה יהודית ומדינה ערבית.
אנחנו, הפלסטינים, מוכנים לשתי הדרכים. על היש ראלים
לבחור באיזו דרך הם בוחרים.
אנחנו מקבלים עכשיו את העובדה שיש עם יהודי
בארץ, ואיננו רוצים לזרוק אותו לים. איננו רוצים לזרוק

מה עם פאקיסטאן, למשל?

זה יותר גרוע.

• האם מותר למכור בחברון אלכוהול
בחנויות (כניגוד לצו האיסלאם) ?
יש אלכוהול בבתים. קונים אותו בבית-לחם.
מה ההבדל בינינו, בינך וביני? יש לי עיניים חומות,
ולד עיניים כחולות. אז מה? במישפחה שלי יש
הרבה בעלי עיניים כחולות!

• זה שרד מתקופת הצלבנים.

בחברון יש הרבה בעלי עיניים כחולות ושיער בלונדי.
כשתשוטטו ברחובות, תראו אותם.
מה ההבדל בין יהודים, נוצרים, מוסלמים? האמא שלך
* באותו יוס ויאיין העולם הזה גס את הראש החדש
של מועצת הכפר חלחול, במבואות חברון, מוחמד חסן
עבד־אל־רחמן מילחס, מורה בן .47 הוא סיפר כי אביו
י ראה במו עיניו, בעת המאורעות ב־ ,1929 כיצד מסיתים
קצינים בריטיים במדים את סוכניהם הערביים לרצוח את
היהודים, בעוד שהערבים המקומיים השתדלו להגן על
הקורבנות. מישפחת מילחס עצמה הצילה בביתה יהודי
אחד, סלומון ,״המבקר בביתנו, לעיתים קרובות, עד
היום,״ כדיברי מילחם־הבן.

• איגי חושב שתמצא הרכה ישראלים
המוכנים לקבל את התוכנית הישגה של אש״ה,
כעניין ״המדינה הדמוקרטית״ .האם אתה מוכן
להסכים לדו-קיום של שתי מדינות נפרדות
— ישראל ופלסטינים — שיחיו זו בצד
זו כשלום?
׳״אם הישראלים״רוצים שנחיה בשתי מדינות נפרדות,
אנחנו מוכנים לכך. הכוח הוא בידיכם. הארץ גידיכם.
אתם צריכים להחליט מה אתם רוצים !
אבל קודם כל עליכם להחליט לוותר על החלום של
מלכוודישראל מהנילוס עד הפרת, כפי שכתוב על הקיר
בכנסת.

עריכם ו ענו את העובדה
שאתם ח״ם ביו עונים,
בי שד ערבים!

איש לים. זה לא מינהגנו, לזרוק מישהו לים.
אנחנו מוכנים לחיות איתכם במדינה אחת. אך היש ראלים
דוחים רעיון זה׳ כי הם חושבים את עצמם לעם
נבחר. אלוהים בחר בהם, ולהם עליונות.
הישראלים היו כאן לפני .1948 היו להם כפרים וקיבוצים
וערים. אנחנו לא מתעלמים מהעובדה שהם כאן.
העובדה היא שהישראלים אינם מכירים בפלסטינים!

״יש בחברון הרבה ילדים עם עיניים בחולות״.״

• העניין הוא שישראלים רכים פוחדים
מפני מדינה פלסטינית, ורואים בה מקור לסכנות
רכות.
איפה ההגיון? אתם אינכם פוחדים מפני האריה, ואתם
פוחדים מפני השפן?
אתם אומרים שאתם חזקים יותר מכל העולם הערבי,
מ־ 20 מדינות ערביות ביחד, ואתם פוחדים מפני מדינה
פלסטינית קטנה?
למה אתם פוחדים מפני הפלסטינים? הרי מעולם לא
העמדתם את הרעיון חזה במיבחן, לא נתתם לו צ׳אנס.
תנו לנו צ׳אנס להוכיח שאנחנו יכולים להקים מדינה
ולחיות בשלום!
ממשלת ישראל מרמה את עמה, כאשר היא מדברת
על הפלסטינים כעל סכנה גדולה, סכנה שאין ישראל יכולה
לעמוד בפניה!

• אתם צריכים לשכנע את דעת-חקהל
הישראלית שעם הקמת המדינה הפלסטינית
יבוא השלום.
מה הישראלים מדברים תמיד על השלום? הם עושים
צעדים נגד השלום, ומדברים על השלום!
מה עם ההתנחלויות? לשם מה הן הוקמו? האם זה
יביא שלום? אתם לוקחים את האדמה מבעליה, האם
זוהי הדרך לשלום?
מתקבל הרושם שממשלת ישראל רוצה באדמה, ולא
בשלום. היא רוצה באדמה בלי אנשים, באדמה ריקה.
האם מה שעשתה הממשלה בשנים האחרונות בגדה
מוכיח שהיא רוצה בשלום?
יש חצי מיליון ערבים בישראל. עד היום אין להם
זכויות מלאות. מתייחסים אליהם כאל אזרחים ממדרגה
שנייה, או רביעית, או עשירית. אילו היו להם זכויות
מלאות — היו צריכים להיות בממשלת ישראל ארבע
שרים ערביים, ובכנסת 20ח״כים ערביים. אם יתנו לערבים
בתוך ישראל זכויות שוות, יחיה זה רמז לרצון הטוב
ולכוונות הטובות של ישראל. אך נאשר הערבים תובעים
את זכויותיהם, אומרים שהם טרוריסטים, מחבלים.
למה הישראלים חם נגד ההפגנות בגדה? כל עם מסרב
לחיות תחת כיבוש ! האם אתה מוכן לחיות תחת כיבוש?
התהליך לקראת השלום מורכב ממעשים ! צריכים לא
רק לדבר על השלום, אלא לעשות מעשים למען השלום.
ואילו ממשלתכם עושה מעשים בכיוון ההפוך.
אני מחפש הגיון, מחפש צעדים ממקויים, ולא רק די בורים
על השלום ברדיו, ומפי הקורים שלכם.
אנא, הגד לי משהו שיאפשר לי להאמין שישראל
רוצה באמת בשלום!

יהלומי

אביב תאמינו או לא, אבל עברו כבר 25
שנים מאז עלה על הקרקע נשיא מדינת
אכזיב, הניף נם הדגל והכריז על עצ מאות
מדינתו, חלקת אלוהים הקטנה שלו
אכזיב. הלא הוא מיודענו אדי אביבי
אשר לא הופיע בחדשותינו זד. עידן ועי
רינה
ואלי אביבי
לחגוג 11 שנה

בהווא

קורצי

אם אתם חושבים שיש היום חתיכות בלי סוף, וכל מד.
שצריך לעשות זד. רק לשרוק להן, כמאמר האמפרי בוגארט,
אז הנה לכם הוכחד. שזה לא בדיוק כמו שזה נשמע בסרטים.
קחו, למשל, רווק צעיר ומצליח כמו דויד לנגר, שהוא
בעצם יכול בשקט להיות חלומה של כל נערה. כיוון שחוץ מזה
שהוא מיליונר ובעל אחת מרישתות־השיווק לחפצי־חן הגדולות
ביותר בארצות־הברית, הוא גם גבר נחמד, ספורטיבי, שופע
הומור, אוהב לחיות טוב — אפילו אם זה כרוך בנסיעות כל
יומיים לארץ אחרת.
מה אפשר לדרוש יותר מזה? אבל עובדה, הבחור כבר
מחפש בנרות בחורה שתוכל לשאת בגאון את שמו — ואין.
עד היום, כל מי שיצאה איתו, התחתנה מייד אחר־כך עם
מישהו אחר. הבחור גידל וטיפח, ומישהו אחר קצר את הפירות.
עד שהוא נועץ באסטרולוגית שלו, אשר ראתה בכוכבים, וזו
אמרה לו שמוטב שהוא יגרום לנשים רבות אושר, מאשר לאשה
אחת שתהיה אומללה. וכך הוא גרם אושר לכמה שיותר נשים,
עד שהאסטרולוגית אמרה לו דייגו, הגיע הזמן שתהפוך אומללה
אחת לאשה מאושרת. טוב, מאז הוא פתח בחיפושים קדחתניים,
ואפילו גייס לו לעזרה מומחית כמוני, היודעת לעזור בשעת משבר
הרת־גורל.
לנגר פותח בחודש הבא חנות אכסלוסיבית ליהלומים במלון
ויג׳נט שבהוואי, ככה שלסופר־סופר בחורה שתמצא חן בעיניו,
גם לא תהיה בעייה עם האבנים הקורצות. היא רק צריכה להראות
סופר-טוב, להיות בין הגילים 30־20׳ ולדעת לדבר לפחות ארבע
שפות, כמו למשל צרפתית, איטלקית, ספרדית, ערבית, יפאנית
וכמובן אנגלית. ואחרי שהיא כבר תדע לדבר ארבע שפות
בבחירה חופשית, היא צריכה להיות אחת כזאת שלא איכפת לה
במייוחד לחיות איזה שנתיים במקום משגע כמו הוואי ולפגוש
את ג׳לן לורד, הלא הוא מטיב מקגארט, השוטר האמיץ
מהוואי חמש־אפס, ולפגוש אולי אפילו את זולו ואונו.
ואם היא תהיה בחורה שדויד לנגר יאהב באמת, הוא
מבטיח לז? טובות־הנאה מייוחדות כמו את עצמו לסופי־שבוע,
שאליהם הוא יגיע במייוחד מאיפה שלא יהיה בעולם. כי דייוויד
מתכוון לתת לבחורה הזאת גם לנהל לו את חנות היהלומים הקור צים
שבהוואי, וזה דבר שלא הולך ברגל.
כי המסכנה תיאלץ להסתובב עמוסה בעדיים, ומשום כך

יובל

בעונה זו שבה כמעט כולם נופשים
ובחופש, ונוסעים ומבלים ונפגשים, מת חילים
גט להרגיש מי נעדר מהנוף הבו המי.
אז זה שידידותי מספרות לי עליו
בלחישות רמות הוא האדריכל דן איתן,
אשר פנה עורף לנטיותיו הסיפרותיות
לטובת נטייה חדשה שפיתח, בתחום הציור.
למי
שלא זוכר, הרי שתי הנשים היותר
ידועות בחייו של איתן עסקו בסיפרות1 .
הראשונה היתד. הסופרת רחל איתן,
שממנה התגרש מזמן מזמן, והיא אם ל־ י
בתו הבכירה טולה שהיא היום כבר
גברת צעירה בזכות עצמה, וממשיכה להת גורר
איתו בדירתו.
האשד. השנייה היתד. המשוררת רינה
שני, שחזרה זה לא מכבר מארצות-
הברית, ומיהרה להפקיד את בתם המשו תפת
תמר, בת השש, אצל האבא ה מסור.

שידוע היד. במעריצותיו הצעירות׳
הרבות, מתגורר עכשיו עם ציירת הצעי רה
ממנו בכמעט 20 שנה ועונה לשם
מימי. ולכל המתעניינים, אני יכולה לבשר
שהנ״ל בהחלט נראה מאושר מחילוף זה ז
של המוזות, מה גם שחברתו העכשווית
מתגלה כבעלת נטיות אימהיות חזקות,

דויד לנגר >עם אנט כרוקמן)
לפגוש את מקגאון ט
הוא מוכרח לסמוך עליה בעיניים עצומות. וכפי שהוא טרח
לציין באוזני במייוחד, הוא יכול לסמוך על בחורה רק אחרי
שהוא קושר איתר, קשרים אישיים.
״מי יודע?״ אומר לי לנגר טוב־הלב ,״אולי את תצליחי לג רום
אושר לנשמה מסכנה מישראל, שתראה קצת עולם ותכיר
גבר כמוני.״ אז מי אני ומה אני שאמנע מכן, נשמות מיסכנות
שלי, לראות עולם ולהשיג את אושרכן המעושר?
א־פרופו, לנגר הנ״ל יגיע ארצה, לפי כל הציפיות, לקראת
סוף אוגוסט, אז נא להתאזר בסבלנות ולא לדחוף, יש לו די
יהלומים לכולכן.

דנים. ובכן, אשת־בשורה אני לכל שוחרי
אכזיב בימים לוהטים אלה.
כי אלי הולך לעשות את זה שוב,
והפעם זה יהיה סטוץ מארץ הסטוצים,
כי יש לו סיבה כפולה ומכופלת. הסיבה
הראשונה, והחשובה מכולן, היא שמלאו
25 שנים להקמת המדינה שלו, ואם המדינה
השכנה — ישראל — עשתה הילולות
בחצי-היובל שלה, אין סיבה שהוא לא
יעשה חגיגות ביום־העצמאות שלו. טוב,
מיצעד צבאי הוא הרי לא יכול לעשות,
אבל הוא מבטיח שיהיה שם מיצעד־חתי-
כות כזה, שישים בכים הקטן את כל
הפצצות שצה״ל מסוגל להציע. שנאמר —
עשו אהבה, לא מילחמה.
ההאפנינג הזה, שייערך אם ירצה השם
באמצע החודש הבא, יימשך שלושה ימים
ושלושה לילות, וכתוספת חינם יוכלו המשתתפים
והאוהדים להנות משימחה נוספת,
מלאות 11 שנים לנישואיו של אלי
עם אשתו האוהבת, הגברת הראשונה של
המדינה — הלא היא רינחל׳ה, המלווה
אותו במסירות משך כל שנות קיום ה מדינה.
אומנם
היא לא מייצגת את האשה היש ראלית
בכל מיני קונגרסים, אבל תאמינו
לי שהגברת קציר עוד יכולה ללמוד ממנה
על שיחרור האשה.
כי לא זו בלבד שהחתונה בין אלי לבין
רינה לייבוכיץ שלו נערכה בהסכם-
התקשרות לפי חוקי אכזיב, הרי הוא גם
נתן לד, למישמרת מוצג ארכיאולוגי שחפר
באדמת המקום במדידיו, וזה הרבה
יותר חזק מסתם טבעת שהולכים וקונים,
נכון? עובדה, זה כבר מחזיק אצלם 11
שנה .״אזכור לך הסד נעורייך, בלכתך
אחרי אל חורבות אכזיב להיות עזר
כנגדי במאבק חיי על אידיאל הטבע והיכל
ביתי,״ אמר לה אביבי באביב חייו,
ביום חתימת הסכם אכזיב.
ואילו הכלה החסודה השיבה לו באותו
מעמד :״איתך אני בכל מאבקיך.״ ככה
הם חנכו את נישואיהם, ותראו איך שזה
מחזיק. לכן, רק תארו לעצמכם מה הולך
להיות שם.

המורה
ה עלי!
במכון לאמנות שבו הוא מלמד, הספיק
אבינועם קופובסקי בן ד,־ 27 לשבור
כבר כמה וכמה לבבות, הכל לפי המסורת
הקלאסית של המורד, הנערץ. הוא עצמו
אינו מתרגש מכך, כי למרות גילו הצעיר
הספיק מורנו להיות כבר תיפאורן בטל וויזיה
ובתיאטרון, להיות נשוי לעלמה
תמימה בשם ענת, שאותה נשא ללא אז הרה
מוקדמת והתגרש ממנה כעבור חו דשים
אחדים, למשוש־ליבן של ידידותיו
הנאמנות, אשר יכולות עתה להירשם שוב
בשורות בפינקס התלוי על דלת דירת-
הרווקים המחודשת שלו.
הוא גר שם בצוותא עם כלב דני גדול
ומנומר, ועם שפן לבן. ומי שחושבת
שהמורה הזה עוסק רק בהעברת הוראה,
טעות בידו, כי מסתבר שגם מורים זקו קים
להשתלמות. אחרי הכל, גם מורה
הוא רק אדם, וכדי להשתלם בחומר
ולהשלים את הפיגורים, הוא עושה את
זה עם חתיכה הגדולה עליו בכמה
מיספרים טובים, אשר בקרוב תחגוג את
התחלת העשור הרביעי שלה.
מה שמוכיח שהיא עתירת־ידע ורבת-
עניין. עובדה היא, שאבינועם משתדל מאד
שלא להחסיר אף שיעור פרטי בקורם האינטנסיבי
שהוא עורך בחודשי הקייץ ה׳

ואם יש ביניכם זוגות נשואים, או כאלה
שעומדים להינשא, אלי מוכן למכור להם
את נוסחת ההצלחה הנישואית בכתובה
המייוחדת שלו, שכבר הוכיחה את עצמה
כסגולה לאריכות חיי נישואין, למי שמוכן
לקחת את הריזיקו.

רינה שני ודן איתן
לחיות עם נשים
ומטפלת במסירות בבנותיו, שאחת מהן קרובה
לגילה, ומאידך גיסא דואגת שגם לאבא
לא יחסר דבר.
בינתיים עברה המישפחה הסבה נוספת,
והפעם מהעיר אל הכפר. דן נטש את די רתו
ביפו העתיקה, ועבר לגור בבית יפה
מוקף ירק ברמת־השרון, שם חיה המיש־פחה
העליזה הזאת, הגבר ושלושת הנשים
הקטנות שלו, בשלווה יוגית. נושמים הם
בכיף אוויר־שפלה צלול, מטפלים איש ב־רעהו,
ויודעי־דבר יודעים לספר לי שמימי,
הציירת הצעירה מתאמנת כעת לקראת
גידול של פרי־בטן עצמי. אבל מי יודע
מה כבר יכול להתרחש, כשחיים בנירוונה
כזאת.

אינדיאני של תל-אביב, עם אותה גברת
נכבדה.
אומנם, לא מעט מתלמידותיו היו מו כנות
להכין איתו את שעורי-הבית ולתר גל
בחומר, אבל גם את העבודה הזאת
הוא מעדיף לעשות במחיצתה של המורה
הפרטית שלו. כי כמורה מסור, מעדיף
אבינועם שתלמידותיו לא תתעייפנה בתקופת
הפגרה, ותאגורנה כוחות לשנת־הלימודים
הקרובה, כשהוא נותן כעת
צ׳אנם חדש לחובבות המוסיקה שבמכון
לציור.
הנ״ל החל לפרוט על גיטארה, ולא יזיק
לו לשפר את ידיעותיו, כך שלאלה מביניכן
היודעות לקרוא תווים, הוא מבטיח
להיות תלמיד טוב. אבל רק שלא תח שבו
שמר קוסובסקי זונח סתם כך את
אהובתו המורה, המבלה איתו במסירות
את כל חודשי הקייץ.
הוא פשוט סיים את ההשתלמות בחומר,
ומעביר אותה עכשיו בחזרה לבעלה.
אחרי הכל, גם לו מגיע חופש.

...ב ₪ 4״ ב ה 18,000

יש תכנית חסכון חדשהב בנ ק לאומי. ב ! יש בהכל ההטבות של תכנית כ ח 10.000 אך
ת קר ת החסכון הו על תהל 18,000ל״י ,|3 .גם עכ שיו תמ שיך לקבל מענק של 1096
ורבית על הקרן והמענק 10096 ! 3 .הצמדה של הקרן ו של המענק ,| 3 .פטורמ מס
על המענק. הריבית ו הפר שי ההצמדה ! 3 .תהנה מכל היתרונות הנ״ל אם תתמיד

ב ח סכון למשך 6שנים ! 3 .כ ד אי ל ך ( ולכל בני משפחתך) !
1 8 0 0 0 0 1 3
להצ טר ף ל תכני ת החסכון החדשהח״י ב ח .18,000
פר טי םבכל סניפי בנק לאומי. בנק אגוד, בנק קופ ת־ ע ם ובנק ערבי־י שר אלי.

פרס!פ א סל

ב 1ק § ל או !0׳
>7ישר *ו7י ב עי מ

הבו״ק ה צו עדע הז מן

תוכל ל ח סון עד 18,000ל״י בתכנית החדשה גם אם חסכת בתכנית ״כח 10,000״.

פקקמץ
פקק הפטנט החדש
השומר על התוססים של גולדסן
האחרונה•
פטנט חדש: פקקונץ. הפקק החרש
של בקבוקי הענק של גולדסן השומר
על המשקה בתוך הבקבוק ולא מניח
לאף טיפת משקה או בועת גז
להימלט החוצה, גם בשימוש חוזר
ונשנה, שוב ושוב.
נוח! אתה פותח את הבקבוק
המשפחתי של גולדסן ומוזג לך
משקה מרענן ־ כאוות נפשך.
חכם ! אתה מניח את הפקק על פי
הבקבוק לוחץ קלות ו...קליק!
הבקבוק סגור ואטום מחדש.
יעיל! עכשיו אתה יכול להניח את
הבקבוק במקרר ואף טיפה לא תברח!
שימושי! ללגימה נוספת פתח שוב
באצבע או בפותחן ...וסגור שוב,
בלחיצת אצבע.
כדאי! בקבוקי הליטר של גולרסן
משווקים מעתה עם פקקונץ
ללא תוספת מחיר.

פקקונץ־הפטנט ה חד ש
של גולדסן
להנאה ע ד הטיפה האחרונה

אדאל,

תאמינו לי, יש לי הרגשה שבקרוב
מאה יקחו הירושלמים מהתל־אביגים גם
את ינתר הבילויים, אחדי שהם הפכו ריש־מית
העיר הכי גדולה במדינה. עובדה,
הם עושים הכל בדי לשחק אותה עד
הסוף.
הנה, הם הלכו ופתחו לפני שבוע מקום-

עודד שמיר ומורליסטית
רשימה של עכוזים
בילוי חדש, שכל פי שמכבד את עצמו
נבר הפגין שם נוכחות, וזאת החצר הירושלמית.
אומנם, את דרשם הם גנבו מהחצר
ביפו, של בני אמדורסקי, אבל
מתרחשים שם דברים לא פחות מרתקים.
כמו למשל, סיפור מהחיים שקרה כבר

על השבוע הראשון של !חנוכת המקום.

זה התחיל בכך שהצייר־פסל עודד שמיר
הוזמן לערוך שם את תערובת־הבכורה.
טוב, אז הוא ערך, כי הוא אף פעם לא
מסרב להזמנות יפות. ואם הוא כבר
במקום, אז בטח ובטח שהוא לא יסרב
להזמנות יפות שהגיעו אליו מכמה חתיכות
ירושלמיות יפות לא פחות.
עודד, הידוע בציורי-העכוזים שלו, בחן
לו !במשך בל הערב במה עכוזים, שהיו
שייכים במיקרה לכמה חתיכות ידועות
בעיר, ומן הון להון, הוא גם ערך לו,
תוך נדי מהלך הערב, רשימה ארוכה של
בנות ירושלמיות עכוזיות המוכנות לדגמן
לו. מי של?{״ הפריעה לו במלאכת איסוף
הדוגמניות, היתד. דווקא זו אשר שימשה
אותו, בעבר הרחוק, בין השאר גם כמודל,
ואשר הפכה לימים לאשת האמן, הלא
היא אשתו הדאגנית מ אי רזז.
מאירה הבלונדית פשוט נעלמה לעודד
מהעיניים, והבחור החל להיות מודאג. בי
אחרי הכל, במצבים כאלה, שהרשימה כבר
בכיסו, הוא בדרך־כלל מחפש את מאירה.
חיפש, חיפש, ולא מצא. אלא שעודד
מאמין בפיתגם .״יגעת ומצאת — ׳תאמין״.
חיפש, עד שמצא אותה משוחחת בלהט
עם גביר זר. ברור ששמיר המזוקן דרש
מייד הסברים, ואישתו שופעת העדיים לא
היססה להשיב לו מניד,־וביה. הוא אומנם
יודע שהיא מורה במיקצועה, אבל אם
הוא כבר גילה התעניינות באיש־שיחה, אז
היא סיפרה לו קבל עם ועדה שגם היא
בין המציירים, והנ״ל יפשוט הסכים לשמש
לה כמודל.
בקיצור, עם רשימת המודליסטיות וש היתד,
לו ביד, שמיר לא יכול היה לומר
בדיוק מה שרצה, אבל כמו שאני מכירה
את הזוג הזה, עודד יחליט לתת למאירה
שלו השתלמות יסודית בציור, עוד לפני
שהיא מתחילה לצייר לה מודלים להנאתה.

אדיפוס ש מדי פו

זה שהמציאות עולה על כל דמיון, זה
בטח לא חדש עבורכם, ואם אתם עוד
מצרפים לזה את הקיץ החם שעובר עלינו,
אז אפשר לצפות לסיפורים מעניינים, במו
למשל הסיפור הבא.
ראשיתו, אי־שם בכרך התל-אביבי, בהיכרות
שבין מנהל ־ חכירה בכיר מאד
וגרוש מאד עם בל כל נית נאה, ש אף היא
היתד. גרושה. עד מהרה התגלה לשניים
שיש להם כל-כך הרבה דברים משותפים.
עד שהם גם החליטו שהם יכולים לחיות
בשותפות, וכמו כל גרוש וגרושה שמקבלים
החלטות גורליות כאלה, הם התחתנו
ועשו ניסיון נוסף. כנדוניה, הביא כל צד
את צאצאו מנישואיו הקודמים. החתן הביא
כן, והכלה הביאה כת. וכך התנהלו להם
החיים באושר ושלווה. בוקר בוקר היו
יוצאים בני־הזוג למקום־עבודתם המשותף,
וערב־ערב בילו בשקט ובנעימים במעונם.
טיוב, קרה לפעמים שהבעל עבד שעות
נוספות וחזר מאוחר הביתה, אבל האשה
קיבלה את זה בהבנה, בי אחרי הכל בעלת
הוא מנהל בכיר, וזה לא הולך ברגל. היא
לא טיפוס כזה שיחכה לו בבית עם סטופר
ביד. זה ודאי גרם לה צער, אך בידוע —
העסקים קודמים לתענוגות.
אז תרשו לי לחזור לנדוניה שהביא
כל אחד מהם לחתונה. ובכן, הבן היה
בצבא, והבת למדה באוניברסייטה. ואם
אתם חושבים לרגע שלצעירים היו בעיות
של הסתגלות לקן החדש, אינכם אלא
טועים. נהפוך הוא. המצב היה מימש אידי אלי.
האב החדש דווקא מאד מצא חן
בעיני הבת, ואילו הבן התחיל לגלות
סממנים ברורים של !תסביך אדיפוס.
הכל עוד יכול היה להימשך בבי־טוב,
כשאדיפוס שלנו, יחד עם אביו, אוהבים
נורא את אמא, עד שציפור קטנה החלה
מצייצת זמירות באוזניה של האם, בעיקר
ביחס לשעות הנוספות שעושה בעלה. כאשה
מנוסה, נדמה היה לה שהציפור קצת
מזייפת. עד שגברו חששותיה, והיא הח ליטה
לבדוק את הנושא לגופו של עניין
או לעניינו של גוף. נכנסה למכוניתה,
והחליטה לנסוע אל הבת ולשוחח איתה
כדבר אם אל בתה. אבל כשהגיעה אל
דירת הסטודנטים של הקטנה, לא היה גבול
להפתעתה, כשראתה את מכוניתו של בעלה

חונה לפני המידרכה. ומתוך ימה שהתברר
לה לאחר־מכן, לא היה מקום לספק שהאב
לא בא רק כדי לעזור לבתו-החורגת להתבונן
לבחינות סוף־הישנה.
אולם, כיאה לאנשי־משק בכירים ורציניים,
החליטו הנוגעים־בדבר שלא להכריז
על פשיטת־רגל, אלא פשוט פתחו חשבון
משותף לכל המישפחה, וכך הם חיים להם
באושר וגם בעושר עד עצם היום הזה.

סיוגארה בארבל
אולי אתם לא יודעים, אבל גם ישראל
רשמה לזכותה שיא אולימפי באולימפיאדה
שמשגעת עכשיו את ׳כולם, והשיא הזד.
הוא לא בספורט חלילה, אלא במספר ה צופים
בטלוויזיה, וגם זה הישג.
אבל ההישג המרשים של אחד הכתבים,
המעבירים אלינו בשידורים מרתקים
את מהלך האירועים, הוא זה של יו ר ם
ארבל, שהצליח להגיע לגמר — אבל
בכלל לא ׳ספורטיבי, אם כי אני מבירה
הרבה גברים שאצלם העניין הזה זה
ספורט. כי הבחור החליט שבמונטריאול
יהיה גם הגמר של חיי־הרווקות שלו.
יורם, שנסע לארצות־הברית לפני חודשים
אחדים, בקשר לכל מיני עסקים לא
ברורים ובמטרה לשהות שם תקופה ממו שכת,
החל להתארגן שם. אבל לא לפני
שהוא סיפר לחברים שלו, בארץ, שהוא
נפרד מחברתו היפאנית ונוסע לפתוח לו
דף חדש בארץ האפשרויות הפתוחות.
אלא שמסתבר שהזמן עושה את שלו,
וחברתו האכסוטית החליטה לעזוב את
עבודתה בשגרירות היפאנית בארץ- ,ונס עה
לארצות־הברית להצטרף אל יורם.
ורק כדי שתראו איך הבחור, שהיה כבר
גרוש פעמיים, שומר לה ׳אימונים, אז משם
נמסר לי שהשניים החליטו להינשא, זה
לזו כדת, בתום המישהקים האולימפיים,
ויחדיו ימשיכו לחיות בניו-יורק העיר.
וכעת, אם יש לכם אליו אי-אלו טענות
על זה שהוא מדב׳מעריצותיו הישראליות
והעדיף על פניהן אחת מייד־אידג׳פאן,
אתן מוזמנות לשלוח אליו את זה בכתב.
אבל קודם תנו לו להגיע לגמר בפעם
השלישית, סיונארה.

ברכה ואהבה בצידה
אני יודעת שאתם מרותקים למישמע

עלילותיה של ביאטרים(״ברכה״) שוורץ
בארץ־הקודש. ובכן, הרי לפניכם הפרק
האחרון, אבל לפניו תקציר הפרקים הקודמים.
ביאטריס הנ״ל עמדה להינשא לאיש-
עסקים הולנדי, מיליונר, חכם וחתיך בשם

יזס פלדמן. אולם לדאבוגה, דרכונה דר
לאומי נגנב לה, זו הפעם השנייה תוך זם
קצר, והיא באה ארצה על מנת לקבל
דרכון חדש ואישורים שיאפשרו לה להינשא
לבחיר-לבבה. הוא היה שם, היא
היתד. פה, וכמו בכל מקום, ברכה זו לזן
יושבת בחיבוק-ידיים. יכך היא הספיקה/,
תוך זמן קצר, לשבור כאן במה לבבוח
זמניים, .
הפרק האחרון בסיפור-בהימשבים הזה|
החל לפני שבועיים, כשברכה דיגמנה ב*
שבוע-התיסרוקות שנערך במלון הילטוע
בתל־אביב. כמו שהיא יוצאת מהאולם!
את מי רואות עיניה בדלפק הקבלה, אם

יוס פלדמן
טבעות יהלומים

חם בירושלים
מרוב שבזמן האחרון עליז בירושלים,
הם התחילו ממש להפריז. כן, בן, הירושל מים
לא התבייעזו, וגילו את אוזני שסגנו
הנאמן של ראש העיר טדי קוליק, הלא
הוא מירון בנכנישתי, עומד להתגרש
מאשתו השנייה, ועוד כהנה וכהנה, מכל
מיני ׳סיבות הנובעות ממדיניות של של מות
העיר ואחוות תושביה.
אינני יודעת מה אתם חושבים על מירון,
אבל. אני דיברתי איתו, ואני חייבת לומר
לכם שהוא היה מימש מופתע לשמוע ש השמועה
הגיעתגי.
״זו הפעם הראשונה שאני שומע על זה,״
הוא אמר לי, וכראייה נתן לי מייד את
אישתו, שאמרה לי בפד. מלא כי אין
שחר לשמועה, וכי אני הראשונה שאומ רת
לה את זה.
אבל העיקר שהעם היושב בבירה יידע
אל נכון שלמירון בכלל אין גירושין בראש.
חם, חם היום.

מירץ מבנישתי
הכחשות ורינונים

כיאטריס שוורץ
טפרים וגרעינים
לא את יוס שלד. בהופעת־אודחו איזן
הפתעה! יום בכבודו ובעצמו — פאקט
מובן שבמצבים באלה, ברכה לא חושבה
פעמיים. היא ישר זינקה עליו בחיבוקיו
ונישוקים, אמרה לו יפה תודה על כל הץ
מתנות שהוא הביא לה, משהו כמו שוי
טבעות־יהלומים גדולות וצמיד־זהב משובץ
יהלומים, ועברה לגור אייתו בחדרו שבמלו!
הילטון, כי הרי הוא בעלה־לעתיד.
למחרת הסכימה הקטנה להסתפר ל כ|
בודו, ולהסתרק בדיוק כמו שהוא אוהב
והוא אהב, את זה. הוא פינק אותה סטייק
חו״ל, והודיע לה שהמכונית והמדיח-בליק
והמיקסר והבית בכלל כבר מחכים לה
בהולנד, אבל הוא מוכרח לנסוע. היא היתא
המומה. הכיצד זה, לנסוע כבר אחר
שבוע ולהשאיר אותה עם לב שבור 1
היא לקחה את יוס אל ידידה הטוב
שמדליק יודובי ץ, ושמוליק פתח לכבוד
בקבוק שמפניה ודיבר ודיבר, אבל
לא עזר. הוא היה מוכרח לנסוע, וברכן
נשארה שוב לבדה ומאוהבת. ומי שלא ראה
אותה בוכה ביום שיוס נסע, לא ראה אהבן
מימיו.
כל מה ששמוליק לא יאמר לה, לא עזה
היא פשוט נשברה מהעניין, והודיעה חגי*
גית שנמאסו עליה האנשים, למרות שלן
רואים עליה.
דק מדי פעם היא קופצת למסיבות
כדי לפגוש קצת את החבר׳ה של פענל
כמו למשל, במסיבה שנערכה ביום השיש
האחרון אצל הג׳ינסאי יחי עימרני. ש
היא הוכיחה לכולם מה שהיא טוענת תמיד,
שאין לה אפילו עם מי להתחרות בלבוש ,
היא שוב הגיעה למסקנה שבארץ מוטב
לה לשבת בבית עם המוקיון של היינרי י
בל, ולפצח גרעינים ולדבר עם יוס בטל
פון.
מי שמודאג מהעניין ביותר הוא ידיד
הוותיק שמוליק, אשר קנה לה במתנזו
חולצת טריקו עם הכתובת ״אני ציוניץ
והייתם צריכים לראות איך ברכה והחולצ
הצמודה הופכים אנשים ציוניים על
מקום. ובבניין ציון תנוחמו.

יצחק גיזרי — מירי זכרוני — רפי זכרוני, עורבים

האירועים המר בדי םבד רו ם הארין
ב מי סג ר ח אירוע ב חי ר ת

מדכת המי 1976 מטעם

בירה גולדסטאר

בחסות

!1111:1ם 0 1 :1

ב אר
אשקלון בחסו ת ראש העירייה מר,אהרון חייבי

טקס בחידת

טקס בחירת

וסיפח הי התיכון !בת הדרו
ביו שב ת24.7.76 .
בשעה 9.00בערבב מלון

ביו שישי 30.7.76 .
בשעה 9.00בערבבא 1ל

״המלך שאול״

קולנוע ׳,קרן״

ב תוכני תהא מנו תי ת :

בתוכנית האממ תי ת :

* צביקה פיה
* ג׳קי אלקיים
* אורי שב ח
* טוני דיי
מוחה: דו דו דו חן

* צבי ק ה פיק
* ג׳קי אלקיים
מנחה:

אורי 1והר

2ו יפהפיות * וימית אמנות״ת מפוארת * תזמורת * תצוגת בגזי־ים תווך של ״גומקס״ * מתנה לכל
ונערה בקהל: איפור עיניים של ״אאוסחד גירד *

ט * הגרלות של מערכות איפור

מושלמות של ,.אאוטדור גירד בשווי אלפי >די חינם
אשקלון: מבירת כרטיסים מוקדמת ובערב המופע במלון ״המלך שאול״.
באר־שבע: מבירה מוקדמת בקופת ״מרקור / ,פסג, רסקו ובערב המופע ב״קרן.,,
לוועדי עובדים וחיילים תינתן הנחה

הקהל יחזה במועמדות המשתמשות במיבחר מוצרי ״אוליביה״ של ״עץ הזית״ • טיפול בשיער
המועמדות על־ידי מוצרי ״וול ה״ +המשתתפות תצגנה ׳סנדלי ״אל־גה״ * הכנת הכתרים: רחל
גרא ס הסעת המועמדות: חברת ״טיולי הגליל מלכת המים 1967ת טוס לאירופה וחזרה
במטוסי ״אולימפיק,,
משרדי הפקה :״י. גיזרי — מופעים / ,טל 227063 .־03

!?ה היה הונו ב ס מויה שהיה
כיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לפני 25 עתה בדיוק, התרכז
עדייו ככחירות שעמדו להיעיד לכנסת השנייה. הסידרה ״ב־30
כחודש אתה מחליט׳׳ עסקה הפעם כעמדת המיפלגות השונות
למשק המדינה. כתכת־תחקיר נוספת ומצולמת חיתח ״הכחירות
כאות לעקרון״ ,כה יישמה המערכת את אחת ממטרותיה, לכסות
מהכחינה העיתונאית על המתרחש ככל המדינה, ולא רק כערים
הגדולות.
כגיליון זה של ״העולם הזה״ היתה כתבה מצולמת על
,רותי׳ כאב־טיפום לנערה הישראלית של הימים הולם. היתה גם
כתכה על תערוכת ציוריו של הצייר מארק שאגל בתל־אכיב. לא
נפקד מקומו של דיווח על הופעת ״שתת פלשת״ מאת אורי
אבנרי בארגנטינה, והקשיים שעשה המימסד דאז באספקת נייר
לספת השני של אכנרי ״הצד השני של המטבע״ ,שהוחרם תוד
שימוש בקיצוב.
לקורא של 1976 מעניין הגיליון גם מבחינה אחרת: בפעם

הראשונה הוצג כו לקהל הישראלי שחקן בשם רונלד רגן —
כיום מתחרה על המועמדות לתפקיד נשיא ארצות־הברית.
שער הגיליון עסק בניקמת צלם־המערכת, רוני בר, באו תיות
המיפלגות, שהפכו חלום־בלהות של הבוחר, עד שזה אינו
״זוכר עוד כראוי מי מקבץ גלויות, מי מתנגד לשחיתות, לקור־פורציה
ולפרוטקציה, מי רוצה שלום וכל טוב
במתר ״במדינה״ הופיעו התת־מדורים ״המעמד השני״
ו״המעמד השלישי״ — שני טושגיס העולם־הזהיים שמהם צמחו
ההגדרות ״ישראל השנייה״ ו״ישראל השלישית.״

פיזמון בחירות של בן־גוריון

ו תלד תן

העם

* הקאו״וה של

אוסר הבובות של סח׳ אבן
דויז־׳ל בן־גוריון
רוצה להיות פרון,
אז פולה קר אה: הניסה —
האינני יפה מאוויטה * 1

בניין מינהלי יציב. הקורבן האמיתי הוא,
כמובן. הפקיד המיקצועי, הבקיא בשיטחו,
הרחוק מן הפוליטיקה של המיפלגות, אך
שגורלו תלוי בהן בכל זאת.

הקדחלא זז

המועמד חום, המתחרה הגדול של מועמדי
בל הרשימות, הוליד השבוע פתחיה רציני
עוד יותר. את המועמד קרח. אנשים עמדו
בתור (לקרח) קיללו זה את זה (וכן את
הממשלה, העירייה, היוזמה הפרטית והם־
י קידות המפא״ית) .על רקע זה נראו הווי:נוחים:
בקי המיפלגות בלתי-חשובים יחלו־
•־ טין, פשוש לא לעניין.
המיפלגות ניסו להתגבר על אדישות
גוברת והולכת זו של הבוחרים בגסות
גוברת והולכת של התקפות אישיות ארסיות.
אך הקרח לא זז בליבו של הבוחר
| הבינוני. בבתי־הקולנוע הוצג סרט של 10
י דקות מטעם צ״כ (ציונים כללים) ,המאשים
את מפא״י בכל הרעה בעולם, כימעט
בנוסח האמריקאי הידוע: הממשלה אשמה
אם אין לך בעל, הממשלה אשמה אם

הממשלה
״מה •היה אדו?־״
בעשרות מישרדים, בקריה ובירושלים
ישבו עשרות פקידים גבוהים של ממשלת־ישראל,
ושאלו את עצמם אותה שאלה
גורלית :״ימה יהיה אתי?״
לרבבות אזרחי המדינה, שנטלו לידיהם
עפרון ופיסתעייר וניסו לחשב לעצמם את
תוצאות הבחירות, היה זה מעין ספורט.
אולם לגבי אותם הפקידים הגבוהים לא
היה זה ספורט כלל, כי אם שאלה של
פרנסה, כלכלת נשותיהם וילדיהם, מעמדם
בחברה. התוצאה: מנגנון המדינה, שלא

הבל תי נלפג־גת

לתינוק כואבת השן, הממשלה אשמה אם
החורף ארוך מדי.
•תועמלני מפא״י היו גם הם רחוקים
מלהיות צימחוניים. הם כיסו את קירות
התחנה המרכזית בתל-אביב בשיר-ענק:
רוקח, רוקח, חיוז בן״אדס • :
שב בתל־אגיב וטהר את הים !
עבודה זו רבה, יאיו לד פנאי —
הנח את שילטון המדינה למפא״י !
למחרת היום עבר מפה לאוזן פיזמון
ארסי עוד יותר, פרי-יצירתו של גאון
אלמוני, בן אחת המי פלגו ת הימניות :
* ישראל רוקח, ראש־עיריית תל־אביב,
שאף להיות שר־הפנים. שאיפתו נתגשמה
לאחר הבחירות לכנסת השניה.
*• חואן פרון היה שליט ארגנטינה,
ואשתו אודסה היפהפיוז היתה אז היפה
בנשות הפוליטיות בזירה העולמית. פולה,
אשתו של בן־גוריון, היתה דמות פופולרית
בין ׳מחברי־הבדיחות.

״העולם הזה׳׳ 716
התאריך .19.7.51 :המחיר 120 :פרוטה

הצטיין מעולם בזריזות יתרה, נעצר בכמה
מקומות כימעיט כליל.
קשה היה להאשים את הפקידים. הם
זוכרים את אשר קרה אחרי הבחירות
לכנסת הראשונה, כשגולדה מאירסון(מאיר)
קיבלה לידיה את מישרד־העבודה במקום
מרדכי בנטוב, וזרקה את כל העובדים
המפ״מים בעמדות-הפסתח החוצה. פקידי
מישרד-האוצר ומישרד-המסחר־והתעשיה
חוששים כי יעבדו לרשות ציונית־כללית,
ופקידי מישרד-הפנים, העליה, הבריאות
והסעד, חוששים כי הדתיים ייצאו מן
הקואליציה העתידה, החלו שואלים עצמם
אם גורלם יהיה שונה.
שורש הרעה הוא, כמובן, בעצם המישטר
המביש, המבוסס על כרטיסי-מיפלגה, אינו
משאיר מקום לשירות אזרחי מיקצועי,
בלתי־תלוי. פקיד היושב על מיזוודתו הפר
ליטית, מוכן להיכנס ולצאת ממישרתו
בהתאם לרוח המיפלגתית הנושבת, אינו
מסוגל להקדיש את כוחו לעבודתו, להקים

המעמד השני
מונופזל ער התורה
•אחר שהרג סעדיה ועלאני. גיסה משך
שישה חודשים להשיג את אישור הרבנות
הראשית להכיר בו כרב המושב אשתאול
שבפרוזדור ירושלים, בלי שיצליח בכך,
פנה לעיתונות ותינה את צרותיו:
.״שלחו לי מיכתב מטעם הרבנות הראשית׳
שאלד אליהם. הגעתי לשם, שאלוני
— אתה רוצה להיות רב ושוחט 1אמרתי :
כן. אמרו לי, תן לנו חתימת הכפר. הלכתי
ואספתי כל הכפר, וחתמו שתי פעמים.
לקחתי את החתימה ומסרתי להם. אמרו,
תלך אל הרב עובדיה בפחח־תקווה. אמרתי,
חסרים רבנים בירושלים ז אמרו, אתה
אתה צריך ללכת לשם. נסעתי לפתח־תקווה.
באתי אצל הרב, יושב. ודומם,
אמר: אתה בא להיבחן. השבתי: כן.
התחיל לשאול אותי שאלות. עניתי׳לו.
השיב לי שזה לא נכון. אמרתי, תפתח
(בספר) אורח חיים. פתח וראה שהצדק
אתי.
״אז אסר לי: אתם התימנים מקפחים
(מנצחים בוויכוח תורני) .אין לי יכולת,
לך אצל הרבנים התימניים. הלכתי לירושלים
ושחתי להם כל המעשים. אמרו :
לך להיבחן אצל הרב יוסף קפח. הלכתי
אליו ונבחנתי אצלו. שלח מיכתב אליהם,
שיתנו לי אישור. כיוון שראו הכתב עמדו
והחליטו על מינויי ושלחו מיכתב אל הרב
כס (כץ) וגם הוא הסכים למינוי זה. שלח
אליהם מיכתב, שיתנו לי אישור. הלכתי
אל הרבנות, אמרו לי, עוד אתה צריך
ללכת אל הרב עובדיה. אמרתי להם :
חברים, כבר יש לי ששה חודשים שאני
נוסע מאשתאול לירושלים, והפסדתי כמה
כספים וכמה ימי-עבודה. אמרו: אם תלך
לפתח-תקווה, תקבל אישור ואם לאו, לא
תקבל.״
שאלתו הסופית של הרב ועלאני :״האם
ניתנה תורה מהר־סיני רק להם, ואין לאחר
חלק ונחלה בהן״