גליון 2030 מתאריך 28 ביולי 1976

שנה 40

א׳ אב תשל״ו!8.7.76 ,

קולונל בורקין מספר על גולדה
״ קולונל, אני מצח שתדע שאונח י די די
ל עו ל ם,״ ה ש תפכ חראש־ ממ של ת י שראל,
גולדה מ אי ר, ג פני קו לונל ג׳יי משס
בו רקין, גאחתט שי חו תי חםהמ מו שכו ת•
חמ ש שנות שירו תו של קו לונ ל גו ר קין
בי שראל כראש מי שלחתה פנ טגון, קי רגו
אתה שניי ם עד מאד. מסכתיח סי ה ם
ח מייו ח די ם שזורה בהרבח ני מי ם אי שיו ת,
וב מרכזה עו מד ת, או לי, הכרת״ ח תו ד ח
מעד גולד ה ל קולונ ל על ש סיי ע ל בלו ם
אתחתפש טו תמחלת ־ הדם שבח נתקפה,
ועל ה תיי צ בו תו לי מינ ה ב שעות ק שו ת.
כ שהגיע קו לונל בו ר קיו ל תל־ א בי ב חי ח
מ א חו ריו שירו ת צבאי מ מו שך ועתיר־נ
סיון ב מי ל ח מו תי ח של ארח״ ב, שבחו
נפצע שלוש פ ע מי ם. ב הגי עו לארץ, כני ס-
פ ח״ חצ ב אי האמ רי ק אי, חי ת ח גול דחמד
כירת ה מי פ לג ח, שזח ל א מכבר נ כנ ס ה
לתפ קי ד ה.
ראש־ המ מ שלח ד אז, לוי א שכול, גיל ח
יחס עויין לארח״ ב, והת כוון לפעול ל־

נאום בן ווו המ״ש־ים
אל בני ווו ההמשך
שגם הס ומקא בסדר
גני דור-ההמשך היקרים,
כינוס זה, שאליו באתם בהמוניכם, מוכיח קבל־עם שאין אתם,
בני-דור-החמשן, נופלים מאיתנו, מנהיגיכם, בני דור-המייסדים.
זח נכון, אנחנו מבוגרים יותר, חכמים יותר, מנוסים יותר. נכון,
אנחנו הבאנו אתכם לעולם — ולא רק אתכם — גם את כל מה
שסביבכם, שהרי אנחנו דור־המייסדים. לפנינו היה כאן תוחו-ובוהו,
ואנו באנו ואמרנו יחי אור — וחנה, תסתכלו, יש אור.
אבל אין צורן שתרגישו את עצמכם נחותים מאיתנו. גם אתם
דווקא בסדר — עובדה — הנה אתם יושבים כאן באלפיכם למולנו,
פיכם פעור מצימאון לדברינו, ועיניכם מלאות הערצה לנו ולמיפעלנו.
ולמרות שאתם בני דור-החמשך, בשר־ודם פשוט, חומר שעוצב
בידינו, החלטנו לבחור בכם מכל דורות־ההמשן, ולכם נעניק את
ארצנו ואת תורתנו. ואתם, בתמורה, מצווים לעבוד אותנו באמונה,
כנדרש מדור־חמשך הראוי לדור־מייסדיו.
אנו פונים אליכם כאל חברים, כאל אחים צעירים, וחוזרים
ואומרים: אתם באמת בסדר גמור. אילמלא היינו אנחנו כפי שהיינו,
יכולתם אולי אפילו אתם להיות כמונו.
שאו ברכה.

סי לו קהאמ רי ק אי ם מן הארץ. ל מיכ שול
בדרכו עמדה גול דהמ אי ר, מז כי רתה עבודה,
שנ קטהקופ רו״ א מ רי ק אי חד-
מ שמעי, ב מי ד ה רבה בשל יחסיהחח דו קי ס
עם ראש מי שלחתה פנ טגון בי שראל, ה קולונל
בו רקין.
בו ר קין התמצא הי טבב מי בנ ח תפני מי
של מ ע רכ ת ח שי ל סון בי שראל, ש חי ת ח
בנוייה ב מי ד ה רבת על יחסי כו חו ת בין-
סי ע תיי ם. בעוד שראש״ חמ מ של ההש תיי ך
ל סי עההמר כזי תבמ פלג תו, חי ת ה גולד ה
מ אי ר ב סי ע ת מי עו ט. א שכול ביק ש לנצל
מחדלב כינו ס ו עי ד ת -ה מי פ לנ ח, כדי לה
די חאת גולד ה.
או תהעתשהתח גולדה בארה״ ב, עלפי
הז מנ ת ה פנ טגון, וכ א שר הוז עקה לפ ת ע
ל חזו רחשהשמש חו אינו כ שורה. באמ צעות
אחדמ אנ שי־ הקשר שלה בי קשה
מ קו לונל בו ר קין ל ב דו קאת סי בתק ריא
תו ה ד חו פ ה של א שכול ל שובה. בו ר קין
לא קי בל אתה פניי ה בלב קל, א בל ידע
כי על בן׳ ה מ אז ניי םנמצ אי ם ה אינ ט ר סי ם
של ארה״ ב, וכי הדחת גולדה פירו שה
קץ לי די דו ת בין ש תי ה מ דינו ת ו סי לו ק ה
של ארח״ ב, או לי לעד, מעמדת -מפתח
רצינית ב מז ר ח־ ח תי כון. בו ר קין התקשר
אל פינ ח ס ספיר, שר ה או צרוה אי ש ה מרכזי
ב מיפלג ח, ונועץ בו. תגוב ת ס פי ר
חי ת ח :״ ע שי ת דבר גדול בפניי תךא לי.
עשית דבר גדול ל מ ען י שר אל״.

הידידים המוכים, קולונל כורקין(מימין) וגולדה מאיר, בתצלום משותף

ח״כינו ה ח מו די םוה עו ק צני ם
ח״כ מרשה 9רידסן, סהסיעה הסוציאליסטית העצמאית, הציעה
לדון במליאת הכנסת בבעייתן של נשים הסוכות על־יז־י בעליהן —
תופעה שכיחה בערב הנשים הפונות ללישכות־הסעד. לטענת ח*כ
פרידמן אין הסישטרה נוהגת להתערב, אלא במיקריס של חבלות
חמורות — ונם אז מוגשת תלונה כנגד הבעל המכה רק כעבור
שלושת־ריבעי השנה.
להלן פרוטוקול הדיון:

ח״ב מרדכי בך-ם ורמט, בן ( 6*/2מערן•)
.ומה עם הנשים שמרביצות לבעלים שלהן
ח״ב חנינא תווי, בן גד אבל עם זקן (הליכוד)
.ולמה לא עוצרים את החותנות שרצות אחרי
הבעלים של הבנות שלהם עם מטאטא ומערור והם
נורא שמנות ומזיעות ...חי חי׳...
ח״ב שרלוק הולמס בן /4י 6בעוד חודש (הליכוד)
.זה בגלל שהן בנות מפושתנות. שיילכו לשחק
בדלי ובף שיילכו׳.
ח״ב משה תיש, בן ( 11 ליבראלים עצמאיים)
.וגם אין להן פיפי במו לבחורים, ורק בובות
מעניינות אותם. ובכלל אם מישהו מרביץ להן, זה
בטח בגלל שהן התחילו.״
ח״ב יוספה חלוני, בת ( 8זכויות האזרח)

באחד חי מי םבאח גולדח א ל קו לונ ל
בו ר קין וגיל תהאת אוזניו כי אי נהנ הני ת
מ ת מי כ ת נציגי רפ״יומפ ״ ם במערך, ו הי א
חו ששת כי ב ב חי רו תהב או ת ל מז כ ״ לו ת
ינ סו ל ח די ח ח. קו לונ ל בו ר קין יעץ ל ח
ל ח קי ם י חי דהנבחרתבסדר -מדל של
גדוד, ש ת מנ ה שתי פ לוגו ת צנ חני ם, פ לוג ת
שנ קי ם ופלוג ת ג׳יפי תו ל״ ר. גו לדהה סבי
רה ל קו לונל שאין בדעתהל חי ו ת ראש־מ
משלח, וכי הי א ״ בסך־ חכלאשחז קנ ה
שרוצח ל חיו תעםנכ די ה ב קי בו ץ ״ .כך,
למע שה, נולד ה ר עיון להקים בי שר אל
כו חו ת צנ חני ם ו שיריון. נו לדה ״ נדלקה ״
להצעה, ומד רי כי שיריון ו צנ חני םאמ רי ק
איי ם אי מנו בארה ״ באת חיי לי צ ה ״ ל
למטרח זו• חיי לי םאלהא כן ה צילו,
לאחר -מכן, א ת גולד ה.
בינו א ר 1949ש חו א ש כו לופמ ליי תו
בנופש בטב רי ה, ו שם תי כננו ב מ פו רטאת
הדחת גולד הטכ חונ תהב מי פ לג ח. חיה
.ברור לחם כי אין בדעתה לוו תרבק לו ת
על מי שרתה, ולכן נ צ טוו ה ראש שירותי-
ה בי ט חון לעצרה. כמהמ חיי לי ח של גול דה
ע מ דו על פי ר טי ה תו כני ת, ו בבו א
חרגע ל ק חו א ת ני שקםה אי שי, ה תפרצו
ל מו ע דון־ ה ק ציני ם ו חי ס לו א ת הנו כ חי ם.
כ תו םהמעשה טי ל פנו לגולד ה, וגילו א ת
הדבר ב אוזני ה. הי א שי בחהאתפ עו לתם
ו טיל פנ ה ל קולונל בו ר קין :״ ה ה פי כ ה
החלה .״

.אדוני היו״ר, שר־הבריאות מרים לי כל הזמן
את השימלה. תגיד לו!״
שר הבריאות
.היהי ...יש לה תחתונים ורודים ...יש לה תחתו נים
ורודים...״
ח״ב יוספה חלוני, בת ( 8זכויות האזרח)
,אולי שר-המישטרה מוכן להתערב? שר־הברי-
אות מרביץ לי וסוחב לי בל הזמן בשערות! למה
המישטרה לא עושה משהו?•
שר המישטרה
.כבוד היו-ר, כנסת נכבדה. למישטרה אין בל
אינפורמציה בנושא ...הי הי הי הי ...באמת תחתונים
ורודים ...הי הי ...מה יש? תסחבי לו בשערות
בחזרה*.
ח״ב מרדכי בן־פורמט, בן ג/י( 6מערך*)
.חבר׳ה, יש בדור, מי בא החוצה?״
יו״ר הכנסת
,יאללה, בואו! שהבנות ישמרו על החולצות.
הישיבה נעולה.״

מה קרה
1־20. 7.1976
ביום שלישי, ה* 20 ביולי, דיברו
כל האנשים במכולת על הסאלטה ה כפולה
והבורג שעשתה קומאנצ׳י. כולם
היו נלהבים לא רק מן הביצוע,
אלא גם מן הנחיתה המושלמת.
ביום שלישי, ה־ 20 ביולי, פתחי את
מהדורת־החדשות בטלוויזיה בתיאור
הסאלטה הכפולה זהבורג שעשה ה־
,כפיר׳ המשופר בעזרת שפמו המסולסל.
וביום שלישי, ה* 20 ביולי, ביצעה
גם החללית האמריקאית, ויקינג׳ נח תי׳
מושלמת על אדמת המאדים, אבל
אף אחד לא התרגש מזה יתר על
המידה כי, ויקינג׳ לא עשתה סאלטה
כפולה ובורג, כפי שנדרש מחללית
אלמונית ביום עמוס אירועים כיום
שלישי ה־ 20 ביולי .1976

הברווזון המפואר
פעם ידע כל ילד את הסיפור על הברווזון
המכוער.
היום יודע כל ילד את הסיפור על הברווזון
המפואר.
פעם היה הברווזון ברווזון, והופיע בסיפורי-
ילדים.
חיום הברווזון הוא מטום־קרב, ומופיע בשחקים.
קידמה,
יעני.
בכלל, הקידמה כל־כך התקדמה, עד שהיום
כל כלי־הנשק הם ילדותיים כל־כך, חמודים כל־כך,
מתוקים כל־כך.
למיל הלאגם, למשל, יש פצצונות, איזה
חמש מאות כאלו מוצקאלאך.
ולכפיר יש ברווזון, וגם הוא תמוד ומתוק
כמו שאר ידידיו בעלי־החיים הפוצקאלאך.
ויש גם כפיר עם שפמון, מין צ׳רלי צ׳פלין
של השחקים, שמטייל לו בשמיים עם מקל
קטן ומצחיק את כל הילדים הזיסקאלאך.
וגם כנפונים־חמודוגים וטילונים־מתוקוניים
ופגזונים־חביבונים.
וולט דיסני ילד על ידם.
כי ככה זה הקידמה — אן* ילד לא רוצה
את הברווזון המכוער מהביצה האפורה. כל
הילדים רוצים את הברווזון המפואר מהשמיים
התכולים.
והכי־הכי נחמד יהיה, כשמטוסי הקוציניו

אתם

עם מיתקן המוציניו יטילו את פצצות-
הפוציניו.
ואז, במקום ״באתי־ראיתי־ניצחתי,״ יכתבו
בכותרות העיתונים
״קוציניו־מוציניו־פוציניו.״

לשטיח שלפניכם נתלשו השערות בריבוע
התחתון מימין
ידיעות אחרונות

מאזינים

התחרות, בך לימדו אותנו, מביאה להי שגים.
התחרות,
בך אמרו לנו, היא תמיד לטובת
הציבור.
ועכשיו גם לי יש סיפור שמאשר את זח
אחת ולתמיד —
ב״גל הקל״ של ״שידורי ישראל״ יש תוב-

כתבנו מדווח עדכנית מזירת החירבון
נית מאד פופולארית, שקוראים לה ״שירים
ושערים״ .המון כתבים יושבים בשבת בכל
מיגרשי-חבדורגל, ומדווחים על בל וולה,
פאול, פנדל, קרן, גול, בננה, פילפל ומל,מי-
ליאן.
שירות לציבור.
אבל ב״גלי צח״ל״ לא ידעו מה לעשות
— בעניין הזה ״שידורי ישראל״ דפקו
אותם. לא התייאשו חכמי צה״ל, ישבו שלושה
ימים ושלושה לילות וחשבו, ולבסוף
מצאו —
עשו תוכנית בצהרי יום ו׳ על מצב התנועה
בארץ, וגם שם מבריק נתנו לה — ״גלגלי

ובך, כל יום שישי בצהריים יושבים המון
כתבים — אחד בהליקופטר, אחד בתחנת-
מישטרה, אחד בתוך רמזור, אחד בתור
טייער, אחד מחופש למעבר-חצייח — ומדווחים
על כל פנצ׳ר, זקנה דרוסה, וינקר מקולקל,
מדחן, תאונה, צילצול במנוע, כימעט-

לגל

מעריב

הקק

תאונה, פקקי-תנועח, פקקי-חשמל, פקקי בק בוקים
ופקקים לפורים.
שירות לציבור.
אבל בזאת, כך שמעתי, לא אמרו ב״גלי
צח״ל״ א ת המילה האחרונה. לקראת תיב-
נון החורף הם עומדים לשדר תוכנית, חדשה,
תוכנית חדישה, תוכנית נפלאה, תוכנית
יומית —
תוכנית על מצב בתי-השימוש הציבוריים
בשעות הלחץ.
אלפי כתבים צעירים ונמרצים ידווחו מעל
ומתוך האסלות, מאחרי ומלפני המשתנות —
על התורים, התפוסה, הלחץ, התנועה, הני קיון,
הריח, האווירה, הכתובות, הזרימה,
השטיפה, הסתימות — ויכסו א ת הבעייח
מכל זווית אפשרית.
״פרררררררררר״ תפתח הקריינית הסכ-
סית בצרידות ,״אתם מאזינים לגל חקק של
גלי צה״ל״ ותשים תקליט שובב לפתיחה.
עוד שירות לציבור.
והכל בזכות התחרות.

מערכון סאטירי
בענייני דיומא
א׳ פוסע עם חברתו ב׳ .חם חולבים יד ביד.
נבנם ג/
ג מופתע) סח, אתם מחזיקים ידיים ן
א׳ :כן, מח יש ז אתה לא מחזיק ידיים
עם החברה שלך ז
ג׳ :לא.
ב׳ :למה לא ז
ג : ,אתם יודעים סמה עולה חיום להחזיק
ידז! (צחוק).
ג׳ :תגיד, זאת יד ראשונה או שנייה?
א׳( :מצביע על ב׳) זאת ז בקושי יד חמישית!
(הרבה צחוק).
ובן הלאה.

סמנו
בעיגול סביב הריבוע המתאים לשטיח
התלוש

אי־אפשר לתקן את השטיח התלוש.

יפה. עכשיו נסו לענות על השאלות הכאות :
.1מדוע לא פורסמה כשום עיתון חקירה
על מלכי מודעות השטיחים ז
כי אז היו העיתונים מפסידים טמודי מודעות
ששוויים הרבה כסף.
נכון. יפה מאד.
.2ומה עם השירות לקוראים )
מה עם השירות לקוראים?
נכון, גם זח נכון. יפה מאד, כאמת יפה.
זב ואיך תיראה עכשיו *כלבוטק״ץ
דניאל פאר יספור ניירות־טואלם, נורית ארד תבדוק
תקן של מלח, וגדעון רייכר יבקש שנעזור למיש־טרה
למצוא רוצחים.
כל הכבוד. ממש יפה. בהחלט כל הכבוד.

אתם תאים — שוב ניצחתם.

הודעות על הפסקת לימודיהם בגימנסיה
כשנה הכאה. הנימוק הרישמי היה היותם
״גורמים שליליים ככית־הספר.׳׳ תלמידים
אלה היו קשורים לפרשת עישון הסמים,
שפורסמה לפני חודשים אחדים.

לו, אולם ידיעות שהגיעו למישרד־החדן מכל רחבי
תבל, מצביעות על התהודה שבה זכו דבריו של
בורקה, ועל הנזק שגרמו לדימויה של ישראל.

עם שובו לארץ, נצטווה כורקה על־ידי שר•
הביטחון שימעון פרס, לנצור את לשונו ולא
להתבטא עוד כנושאים שהיו קשורים
כתפקידו באוגנדה.

מנהל גימנסיה רחביה שמואל מיכאלי, הבטיח אז
באמצעי־התיקשורת כי תלמידים לא יסולקו מבית-
הספר בגלל עישון סמים. הוא טען שחטיפול במעשני־סמים
ייעשה בתוך שטת בית־הספר, על־ידי מחנכים.
רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. עתה הסתבר
כי מאום לא נעשה לפתור את הבעיה, ובסיום השנה
החליטה המועצה הפדגוגית של בית־הספר להשעות
את השמונה.

ה לו חםפפ רו ט ק שן
ה ח לי טדהחפטר
א ר כי בי שו ף בי רו ש לי ם
ח שו ד סי סיון ל אוו ס
ראש אחת הכנסיות בירושלים, שהוא בדרגת
ארכיבישוף, חשוד כי ניסה לאנוס שתי נשים יהודיות,
עובדות של מוסד ממלכתי.

השתיים התלוננו כפני הממונים עליהן. כי
כעת שהגיעו ללישכתו של הארכיבישוף,
כדי לקבל ממנו חומר עכור מוסד ממלכתי,
נעל אותן איש־הדת כהדרו וניסה לקיים
עימן יחסי־מין בכוח.
מכיוון שכפופה של אותה תקרית לא בוצע
בל אונס, ולשתי העובדות לא נגרם כל נזק,
הוחלט כאותו מוסד שלא להעכיר בלל את
תלונת העובדות לטיפול המישטרה, בדי לא
לגרום להחרפת היחסים עם אותה כנסייה
שכה מכהן הארכיבישוף.
אגב, הארכיבישוף מועמד להעלאזדבדרגה בקרוב,
והוא עתיד להיות הפטריארך של אותה כנסייה

בירושלים.

אין פיד איון
ב מונ ט רי או ל
הידיעות החוזרות־ונישנות בעיתונות
העולם, כרכר חדירה-בביכול של פידאיון
ערכים לקנדה, כמטרה לבצע פיגועים
באירועי אולימפיאדת מונטריאול, הן
משוללות יסוד, ואין בהן אפילו צל של אמת.
אמצעי־הביטחון שנקטו הקנדים על־מנת לאבטח את
האולימפיאדה הם מן המעולים ביותר שננקטו אי־פעם
באירוע כלשהו, כולל על־ידי ישראלים. בדיקה
יסודית של הידיעות השונות שהתפרסמו בעיתונות,
הוכיחה כי הן מצוצות מן האצבע.

ח קי רהנגד
חייב ח רי ש
מישרד מכקר-המדינה הורה למישטרת־ישראל
לערוד חקירה, כיצד הגיע לידיו של
ח״כ המערך מיכה חריש מיסמך חסוי של
מכקר-המדינה.
פנייה זו נעשתה בעיקבות פנייה של ראש־עיריית
גיבעתיים, קובא קרייזמן, אל מבקר־המדינה, שבה
התלונן כי מיכתבים שהופנו ממישרד המבקר אליו,
אישית, כמכותב בילעדי וללא העתקים, הגיעו לידיו
של ח״כ חריש, והוא עשה בהם שימוש פומבי
במיסגרת מאבקו הציבורי נגדו.
על פי חוות־דעת מישפטית שביקש קרייזמן, יש
במעשהו של חריש משום עבירה על חוק מבקר־המדינה.

אולם, ביוון שח״כ חריש נהנה מחסינות
פרלמנטרית ויבול לטעון כי עשה שימוש
במיסמך כמיסגרת תפקידו הפרלמנטרי,
התבקשה עתה המישטרה לבדוק מי העכיר
את המיסמך לידיו של ח ״ב חריש, ומי משתף
עימו פעולה כמישרד מכקר־המדינה.

ש ר־ ה בי סווון הו ר ת
ל פו רקה: ש חו ם!
ידידו הישראלי של שליט אוגנדה אידי אמין, אלוף׳
מישנה בחך (״בורקה״) בר־לב, ננזף בצורה רישפית
בוטה ביותר על הראיונות שהעניק לעיתונות הזרה
בעת שהותי בחחל, שבהן סיפר כיצד סייע לאידי
אמין לתפוס את השילטון באוגנדה בכוח. בודקה
אומנם חזר בו מסיפוח, והכחיש את הדברים שיוחסו

בדי להשתיק את הפרשה ואת מחדלו של
מנהל כית־הספר מיהר מישרד-החינוך־
והתרבות לעשות עיסקה עם המודחקים. הם
סודרו ככתי־ספר תיכוניים אחרים
כירושלים, תמורת הבטחה ״שלא ידברו.״

סגן־ניצב יעקוב נחמיאס, מי שהופקד במישטרת־ישראל
על נושא הלחימה בסחיטת דמי־חסות, החליט סופית
להתפטר מתפקידו ולפשוט את מדי המישטרה, חודשים
ספורים אחרי שלבש אותם.

הי שרא לי ם קו ר אי ם
עיתוני ־

כניגוד לידיעות באילו נובעת פרישתו של
נחמיאם מהדלפת עדותו לפני ועדת־הפנים
של הכנסת, שכה מסר פרטים על מימצאי
חקירתו כנושא גביית דמי־חחסות, פורש
נחמיאם בעיקר משום שלא הועמדו לרשותו,
לטענתו, די אמצעים בדי ללחום בנושא
שעליו הופקד.

הרבה, טהרוב בי ת

אין לבלבל את יעקב נחמיאם עם סגן־ניצב סמי
נחמיאס, כפי שהדבר נעשה במיספר עיתונים. גם
יעקוב וגם סמי נחמיאס היו סגני־אלופים
בצה״ל ועם פרישתם מהצבא התגייסו
למחלקת המודיעין של המישטרה. סמי נחמיאם, הממונה
כיום על המודיעין המישטרתי, ממשיך בתפקידו.

האוכלוסיה היהודית הבוגרת במדינה מחזיקה, קרוב
לוודאי, בשיא העולמי של קריאת עיתונים יומיים. .
סקר על הרגלי קנייה וקריאת עיתונים, שנערך לפי
הזמנת איגוד המפרסמים בישראל מגלה:

*! 91.3מכלל האובלוסיה היהודית הבוגרת
קוראים לפחות עיתץ יומי אחד, ואילו *!26.6
קוראים לפחות שני עיתונים בימי-חול. זהו
שיעור קריאת־עיתונים מן הגבוהים כעולם.

אנ טבה תו סרט
ב פו ל הוליווד ,

הסקר מגלה, כי !־ 64.57 מקוראי העיתונים אינם
מקדישים יותר משעה אחת ביום לקריאת עיתונים,
כאשר 29.7מקדישים לכך פחות מחצי־שעה ביום.
־/״ 92.7מקוראי העיתונים קוראים את עיתוניהם
בביתם. רק 4.870 קוראים עיתון בעבודה, לטענתם,
ואילו 2.170.קוראים עיתונים בשעת נסיעה. במדינות
אחרות בעולם, שיעור קריאת עיתונים בשעת הנסיעה
הוא הגבוה ביותר.

נוכח ההתעניינות חסרת־התקדים
מצד מיספר רב ביותר של חברות
הפקה קולנועיות, בהפרטת סרט על
מיבצע־יונתן באנטבה, מתגבשת והולכת
תוכנית שלפיה ישתפו במה מ•
חכרות־הסרטים ההוליוודיות הגדולות
פעולה, כמטרה להפיק סרט־ענקים
אחד על המיכצע.
מתוך חשש כי תחרות כנושא זה,
והפקת מיססר סרטים על המיכצע,
עלולה לגרום לפגיעה מיסחרית ככל
הסרטים שיופקו, נוטים מפיקי הסרטים,
שהתלהבו מן המיכצע לשתף
פעולה כנושא, ולבקש מממשלת•
ישראל לסייע לפול ההוליוודי כולו.
עוד השבוע עומד להגיע לארץ, למטרה
זו, נשיא חברת-ההפקה הגדולה
״פאראמונט״.

הו חלדהס גן הערב
ב ע בי ר ת הנו עריי

פתיחתה של עיר־הנוער ׳הירושלמית, כירת
הנוער, שנועדה לימים אלה הועמדה בספק,
בתוצאה מטיבסוכים ומריבות שפרצו כין
ראש הכירה היהודי לבין סגנו הערכי.
כתוצאה מסיבסוביס אלה הופסקו עבודות
ההקמה של עיר־הנוער הירושלמית למיספד
ימים .־
בירת־הנוער הוקמה על־ידי מחלקת החינוך והתרבות
בעיריית ירושלים, במתכונת עיר־הנוער המוקמת מדי
שנה ביריד המזרח בתל־אביב. הייחוד של עיר־הנוער
הירושלמית הוא בכך שהיא משותפת לתלמידים
יהודים ממערב העיר ולתלמידים ערבים ממיזרחה,
ומיועדת לקירוב הלבבות בין תלמידי שני העמים
בבירה. מטרה זו לא הושגה השנה באשר ראש־העיר,
תלמיד־תיכון יהודי, הסתכסך עם סגנו, תלמיד־התיכון
הערבי. רק אחרי שסגן ראש־העיר הוחלף, חודשו
עבודות ההכנה של עיר־הנוער במטרה לפתוח אותה
לפני הנוער הירושלמי בתאריך המיועד.

עסק ־ ה בי ש יגיע
ל בי ח ־ ה מי שפט *
לא מן הנמנע כי עסק־הביש חמפורסם משנת ,1954
שגרם לתהפוכות כה רבות בצמרף ישראל, יגיע בכל
זאת, סיף־סוף, לבירור מישפטי פומבי ומוסמך.
אפשרות זו נפתחה בעיקבות הופעתם של שני ספרים,
משני עברי המיתרם, שבהם מטיחים גיבורי הפרשה
האשמות חמורות ביותר זה בזה.

כעוד ש״האדם השלישי״ ,אברי זיידנוורק
אלעד, מאשים לפחות אחד מחברי־הרשת
בכך שהלשין עליו באוזני המצרים וטמן
מלכודת ללכידתו, טוענים חכרי־הרשת,
הנמצאים עתה כישראל, שאברי היה
מלכתחילה סוכן שירות-הכיטחון המצרי,
ומסר אותם לשילטונות. שני הספרים יכולים
לספק עילות לתביעה על לשץ־הרע.
בעוד שהארץ, שהיה צריך להתחיל בפירסום סיפרו
של אברי ביום חששי שעבר, דחה את הפירסום כדי
לברד את ההשלכות המישפטיות, מיהר ידיעות אחרונות
להתחיל בפירסום הספר הנגדי, פרי־עטו של אביעזר
גולן.

הגי מנזי ס טי ם שעי שון
ס מי ם הו ר ח קו
מ״רחביהיי

שמונה תלמידי הכיתה השביעית בגימנסיה
״רחביה׳׳ כירושלים קיבלו כשבוע שעבד

ה ת או ש שו ת מ הי ר ה
ל אי שיו תהב בי ר ה
האישיות הבכירה, שהיתח קשורה
כמאורע חשוב שהתרחש לפני כחודש,
ושהוכהלה ליחידה לטיפול-נמרץ כ*
חולי-לב אחרי שאובחן חשד להתקף*
לב, התאוששה ועומדת לחזור כקרוב
לתפקידה.
מסתבר, כי אחרי בדיקות חוזרות
ונישנות התברר כי מח שאובחן תחילה
כהתקף־לב, לא חיה אלא התמוטטות
פיסית, כתוצאה ממצב ממושך
של מתח ועומס-עכודה. האיש, שלא
יצא לחופשה זה שנים רכות, הצטווח
לנוח לפני שיחזור לתפקידו.

1ר ־ילכבוד

• 1ישפאר חברת אלקטרונית למסחלבעי־מ

• ! ת.ד 29130 .ת״א
• 1הנני מבקש פרטים נוספים

• ן על מערכת סטריאו :

כתובת:

היה בה ודאי משום חדשה ע תת אי ת מ מדרגה
ראשונה.
עתה, אחדי שהעולם הזה כבר יצא-
לאור עם סיפור פציעתו הקשה של עמוס
עוז על שערו, לא היה עוד צל של ספק
כי למחרת היום לא יוכלו שאר אמצעי-
התיקשורת להתעלם מהתאונה.
אבל לא. שוב, בצורה מוזרה, כאילו
שקעו בתוך תרדמה עמוקה, התעלמו כל
עתוגי ישראל ביום הרביעי בשבוע שעבר
ימהחדשה שזעקה מעל שעד העולם הזה.
היחיד שציטט את הידיעה מהמקור היה
אהוד מנור, בתוכנית הבוקר שלו בשידורי־ישראל.

יימ /׳ וזאזז גי ג ז
״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תד־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מפרקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כעי״ם, תל-אכיכ, רחוכ כן
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ט .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

שערו הקדמי של הגיליון האחרון
של העולם הזה ( )2029 היה יוצא־דופן.
הוא לא כלל גילוי עתונאי, במקובל, ולא
הוקדש למאורע ציבורי או פוליטי. הוא
עסק בנושא מתחום החדשות השוטפות —
כמעט כרוניקה: פציעתו של הסופר עמום
עת בתאונת־דרכים.
ההחלטה להקדיש את השער הקדמי ל נושא
מעין זה — השייך בדרך כלל לתחום
כותרות החדשות של עתונים יומיים —
התקבלה כתוצאה מהשתלשלות מקדים
מוזרה. התאונה בה נפצע עמום עוז בצורה
אנושה אירעה ביום הראשון בשבוע ש עבר,
בשעות אחרי־הצהריים. הידיעה על
כך הגיעה למערכת ממקורות משטרתיים
ביום ראשון בלילת, שעות מיספר אחרי
שעמוס עוז כבר הובהל אל שולחן ה ניתוחים
בבית־החולים ׳שערי־צדק בירו שלים.
היינו
בטוחים, והיה זה רק טבעי, ש הידיעה
על התאונה והפציעה תתפרסם

לזו של עמום עוז בנוף הספרותי הישר אלי.
אפילו פ ואבדה הסובייטי נוהג לפר סם
ידיעות מעין אלה כחדשות.
משום כך הופתענו למחרת היום כאשר
לא מצאנו בעיתונות הישראלית אפילו
רמז לידיעה על התאונה, בה נפצע עמום
עוז. בדקנו את הסיבה לאי־פירסומה של
הידיעה ולהפתעתנו הסתבר כי הסיבה ה יחידה
לאי־הפירסום היתד. פשוטה ותמי מה:
כלי־התיקשורת בארץ פשוט לא ידעו
על התרחשותה של אותה תאונה ועל
פציעתו של עוז.
בשלב זה החלטנו להעניק לידיעה את
הטיפול המוענק לחדשות שמשום מה לא
מוצאות את דרכן אל עמודי החדשות
של העיתונות הישראלית. תוך הקפדה
מליאה על בדיקת כל פרטי התאונה ופצי עתו
של עוז, ליקטנו את המידע ממקורות
שונים. פרטי התאונה הובררו במישטרה
רמלה ואילו אודות מצבו הקשה של עוז
הפצוע למדנו בביקור בבית־החולים שמוי־צדק
בירושלים.
בשעה שהידיעה הורדה לדפוס, עדיין
היה מצבו של עוז קשה והוא טרם יצא
מכלל סכנה. זו הסיבה שהענקנו לשער
את הכותרת: עמוס עוז נאבק על חייו,

עמוס עוז כחדר היחידה לטיפול נמרץ
התחסדות כחיפוי לכישלון עיתונאי
בעמודי החדשות של עתוני יום המחר.
מידע שוטף על כל תאונות־הדרכים במדינה
זורם למערכות העתונים בצורה
שיגרתית. לא נראתה שום סיבה מדוע
העיתונות, המפרסמת מידע על כל תאונה
בה נפצעים או נהרגים אנשים אלמונים,
לא תפרסם ידיעה גם על תאונה זו. זהו
אחד מתפקידיה הבסיסיים של כל עיתו נות:
להביא כל מידע חשוב לידיעת קור איה.
גיתן
לסווג כל תאונה בה מעורבת אי שיות
ציבורית לסוג הידיעות בעלות ה חשיבות.
אין זה משנה אם מדובר ב אישיות
מהתחום הפוליטי, הכלכלי, ה ביטחוני
או התרבותי. קשה בכלל להעלות
על הדעת שעיתונות־ראויה-לשמה באיזה
מקום בעולם תתעלם מפציעתו החמורה
בתאונה של סופר חשוב, ברמה מקבילה

שתיארה מצב אובייקטיבי שהיה קיים בעת
שנפתבה הידיעה — ביום ב׳ בלילה.

1 1 1
גם אז עדיין לא תיארנו לעצמנו
שהידיעה תישאר בלעדית של העולם הזה.
סברנו לתומנו כי למחרת, ביום השלישי,
תתפרסמנה ידיעות על התאונה, שלאחריהן
יופיע העולם הזה עם פירוט מדוקדק ו נרחב
יותר של פרטי הפרשה העצובה.
אבל גם היום השלישי חלף מבלי שדבר
התאונה יפורסם בעתון כלשהו או ברדיו.
כך קרה, לגמרי במקרה, שהעולם הזה
היה העתון הראשון שהופיע עם סיפור
פציעתו של עמום עוז — ידיעה שלגבי
מאות-אלפי קוראיו ומעריציו של הסופר

רק ביום הרביעי בלילה החלו שידורי־ישראל
לפרסם את דבר התאונה שאירעה
לעמוס עוז, במהדורות החדשות הליליות.
ביום החמישי, ארבעה ימים אחרי ה תאונה,
ויומיים אחרי הפירסום בהעולם
הזה, הופיעו סוף סוף הידיעות על פציעתו
של עוז בעמודי החדשות של העיתונות
הישראלית. היה זה כישלון מקצועי חסר
תקדים, שהעיד על טיפול תמהוני ושלו־מיאלי
בחדשה עיתונאית מהמדרגה הרא שונה.
לא יתואר כלל שאיזה שהוא עיתון
בעולם היה מרשה לעצמו כישלון מסוג

והנה, כאשר הופיעו סוף סוף הידיעות
בעתוגים, ארבעה ימים אחרי התאונה,
הן לא התפרסמו בצורת חדשות, אלא
בסיג׳נון מתחסד המנוסח כהכחשה.
הגדיל לעשות מכולם הארץ, שהעניק
לידיעה שפירסם ביום החמישי את הכותרת :
״לא נשקפת סכנה לחייו של הסופר עמום
עוז״ .כותבי הידיעה ועורכיה לא מצאו
כמובן לנכון להסביר לקוראיהם מדוע
הם מפרסמים ידיעה מעץ זו באיחור כה
גדול. הם גם לא הזכירו, חלילה, את
הפירסום הראשון בהעולם הזה. אבל ה כותרת
בה הכתירו את ידיעתם נועדה
לערער בצורה עקיפה את האימון ב כותרת
השער של העולם הזה. היה זה,
כאילו התכוונו לומר: לא דובים ולא יער,
אין אמת במה שהתפרסם בהעולם הזה.
בסיגנון של בתולזדזקנה וצדקנית ניסה
מנסח הידיעה לעורר רושם כאילו העולם
הזה — מבלי להזכירו כמובן — הגזים
בתיאור חומרת פציעתו של עוז.
כדי לחפות על כישלון עתונאי של
כתביו לא טען הארץ שהסכנה — שהיתה
קיימת — לחייו של עוז, חלפה. הוא ניסח
את הידיעה כך כאילו לא היתד. קיימת
סכנה כזו ביכלל.
הכותרת של ידיעות אחרונות (ראה
גלופה) היתד. הוגנת. הידיעה עצמה, שהת בססה
על פרטים שפורסמו בהעולם הזה,
איזכרה את העובדה שהגילוי הראשוני
נעשה מעל עמודי עתון זה. מעריב, לעומת
זאת, בחר בדרך ביניים. הכותרת שלו
הטוענת כי.״אין. נשקפת סכנה לחיי עמום
עוז״ מנוסחת בצורה מרמזת, אולם הידי עה
עצמה מנוסחת כך שגם הקורא ה ממוצע
של מעריב יוכל להבין כי חל
שיפור במצבו של עוז, שהיה אנוש אחרי
התאונה, ואין נשקפת עוד סכנה לחייו.
כל צורת הטיפול העתונאי הזאת בידי עה
עתונאית פשוטה ורגילה מזכירה יותר
את קלושמרל, מאשר עיתונות של מדינה
רציונאלית ושפדה.
אל תוך הסערה המגוחכת הזאת נסחפה
גם הנהלת בית־החולים שערי־צדק, ש מסרה
— כפי שפורסם בידיעות אחרונות
— כי היא שוקלת לתבוע את העולם
הזה לדין, בגין צילום זפירסום תמונתו
של עמוס עוז המאושפז ביחידה לטיפול-
נמרץ בבית־החולים.
זוהי, כמובן, שטות מוחלטת. אין שום
עילה מתקבלת על הדעת לתביעה מעין
זו. אבל אם הנהלת ביודז•,חולים חוששת
שמא חדר צלם המערכת לחדר בבגדים
בלתי־מחוטים, בניגוד לנדרש, אני יכול
להרגיעה. התמונה צולמה בעדשה טלסקו פית
מחוץ לחדר היחידה לטיפול-נמרץ,
ממרחק רב, כך שלא היתד, שום סכנה
של זיהום.

כנוסף לתגובות העתוגאיות, נת קלנו
גם בכמה תגובות אנושיות בעקבות
פירסום הכתבה על פציעתו של עמוס עוז.
אנשים שוגים ניסו לחלוק על זכותה של
עיתונות לעסוק במאורעות מעין אלה,
תוך טענה שהם מהווים מעין חדירה ל תחום
הפרט.
״זכותו של אדם לשמור בסוד את דבר
פציעתו, או את פרטי הפציעה, ואין זה
מעניינה של עיתונות לדווח על כך, אם
האיש אינו רוצה בכך,״ התריסו כנגדנו.

זוהי מסוג הטענות שהעיתונות המודרנית
כבר אינה מוטרדת בהן, העולות וצצות
מחדש בכל פעם שמדובר: במקרה פרטי
וספציפי. אין טעם לחזור לוויכוח ישן זה,
שהוכרע כבר מזמן. הכלל המקובל כיום
הוא שזכותו של ציבור לדעת שקולה
כנגד רצונו של סרט למנוע פירסום,
כשמדובר במקרי פציעה או מחלה, וב עיקר
כשמדובר באנשי-שם.
מה עוד שברוב המקרים זהו אינטרס
של הנפגע עצמו שהמידע על מצבו יגיע
לידיעת הציבור הרחב.
יש אומנם דרגות שונות להכרה זו
בזכות הציבור לדעת. במדינת ישראל קשה
לצפות שראש־הממשלה או אחד השרים,
שהחלים מניתוח מעי־עיוור, יציג לראווה
בפני צלמי־עיתונות את הצלקת שנותרה
על ביטנו — כשם שעשה בזמנו נשיא
ארצות־הברית לינדון ג׳וגסון. אבל אפשר
לצפות גם שרופאיה של אישיות בכירה
ימסרו דו״ח לציבור על מצבה כשהיא

״העולם חזה״20.7.76 ,
זכות הציבור לדעת

לא נשקפת סכנה
לחייו של עמוס עוז
״הארץ״22.7.76 ,
סיגנון מתחסד

הסונו עמוס עוז
יצא מנדל סננה
״ידיעות אחרונות״22.7.76 ,
דיווח הוגן

..אין!שקנה סטה רוו״
הסובר עמוס 110 הבצוע״
״מעריב״22.7.76 ,
דרך הביניים
:מאושפזת, ולא ינסו להעלים את דבר
המחילה כפי שאירע, למשל, בתקופתו של
לוי אשכול ז״ל.
באשר לעמום עוז עצמו, שהוא לא רק
סופר נודע ברחבי תבל, אלא גם דמות
מוסרית־מצפונית עבור דור שלם. אין ספק
שהוא ניכלל בקטיגוריד, זו של אנשי-שם
שפציעתם או מחלתם אינה רק ענין פרטי
שלהם. הרופאים היו מיטיבים לעשות אילו
פירסמו בכל יום ביולטין מוסמר על מצב
התאוששותו.
כמו כולם, שמחנו לשמוע על כך שעוז
יצא. מכלל סבנה והוא מגלה סימני התאוששות.
בית העולס הזה מצטרף בכל
לב לאיחולי ההחלמה המהירה שכל מי
׳ששמע את דבר פציעתו מאחל לו.

חשנם הזק
עלייה עיברית, עלייה חופשית
שתי ידי עו ת עי תונ איו ת שנדפסו ב שבועות האח רונים
בעי תוני י שראל, ולא נכנסו ל מדו רי ״ היו ם לפני
שלושים שני ם״ ,ר אויו ת ל איזכור: מנכ׳׳להמחלקה
לעלייה ו ק לי טהב סוכנו ת, עוזי נ ר קי ס, אמר בבאר״שבע :
ה לוו אי שאפשר י הי ה לו מר על מ דינו תאח רו ת בעולם
שאין הו קו ל טו ת י הו די ם מי שראל, כפי שאפשר לומר
על מ רו קו
בידיע האחרת נא מר, כי ה אי רגוני ם ה ציוניי ם באר-
צות״חברית תובעים מהאימון הי הו די האמ רי ק אי
״ הי א ס ״ ,שלא יכיר בעולם י הו דיי ם מב רי ת״ ה מועצו ת,
שהיגרו לארצו ת -הברי תאח רי ששהו בי שראל, כ״פלי-
טי ם ״ .או, ב מי לי םאח רו ת: שהאירגון ״ הי א ס ״ לא
י ת מו ךבכ ספי ם ועזרה אחרת, ב״ עו לי ם״ או ״יו ר די ם ״
שכאלה.
אין צורך בפירוש־רבין או פירוש־דולצ׳ין, כדי ל ה בין
א ת הפירו ש הז ח ה של שתי הידי עו ת: ה מי מסד הי הו די
והציוני, יחד עם ה מי מסד הי שר אלי, מ קווי ם שכל
מדינו ת העול ם יסגרו א ת שעריהן בפני י הו די ם מי שראל)
ו ב או תן מדינו ת שהשער יי ש אר ב הן פ תו ח, תי מנ ע
עזרה כל שהי מהמ הג רי ם הי שרא ליי ם הי הו דיי ם.
עיון שי ט חי ב עי תוני ם הי הו דיי ם ו הי שרא ליי ם מלפני
שלושים וארבעי ם שנים יוכי ח לנו, בי ב תי קון קל א פשר
הי ה ״ל שפץ״ א ת שתי הי די עו ת ול ה שוו תן לנ או מי
םוהצה רו ת של מנ היגי ם י הו דיי ם ו ציוניי ם, מארץ־
י שראל ו מ הגו ל ה ברחבי העולם, שבהם ה תלוננו על
״כל ה ע מי ם״ על בי אינ ם מ תי רי ם לפלי טי ם י הו דיי ם
ל הי כנ סלאר צו תי ה ם ול ה תיי ש ב בהן.
ה מו ס ר הכפול של ״ המנ הי גי ם ״ הי שרא ליי ם ו הי הודיים,
מ תגל ה לבל עין ב ל תי -מזויינ ת פעם נו ספ ת. מסע־העולם

מול ה הי ס ט רי, בל תי־מרוסן, מ תנ ה ל בבל
מ ב רי ת־ ה מו ע צו ת״,
למען ״ חופ ש־ ה חגי ר ה של י הו די ם
ו מדינ ת י שראל אףמ תי רהל״גויי ם״ סו ביי טיי ם להגר ארצ
ה,׳ ובלבד שהגירה שכזו תשרת אתמט רו תהת עה
א ר סי ת ש ממ של ת י שראל
מול ה ה אנ טי -סו ביי טי ת
וההסתד רו ת ה ציוני ת קיבלו על עצמן — מטעם הה שג
חה ה עליונ ה של אירגוני ם מ סויי מי םמאד בוו שינגטון,
פורמוזה, פרטוריה, סנ טי אגו ומאד ריד.

עיקרון חו פ ש -ההגי רה מכל האר צו ת לכל ה א רצות,
ר אוי להי שמר — לדע ת ה מנ היגו ת הי הו די ת והי שראלי
ת — לגבי כל האר צו ת, פרט לי שראל. אז ר חי ם יש כ״נ
מו שו ת״,
ר אליי ם הרוצים להגר, דינ ם ל הי שמץ
ולהת חיי בבחר מי ם שונים ו מ שוני םמטעםממשלת ישראל
ו ה סו כנו ת הי הו די ת.
ה מו ס ר הכפול מ תגל ח גם בחתךאחר של כללי
היו שר ה אינ טלק טו א לי, של ה קו א לי צי ה ליכוד-מערך
ב סו כנו ת אי ח מע רך־ מפד״ל-ל״עבממשלה: ה מי מסד
הציוני וי תר כבר מז מן על חו בתה הג שמה, ה עליי ה,
ה אי שי ת של אלההמתהל כי ם עם שילטי ״ אני ציוני״
על חזו תי ה ם הנ פו חי ם מג אוו ה ל או מי ת. הרב הרצברג,
נשיא ה קונג ר ס הי הו די האמ רי ק אי, המרצהב סי מ פוזיוני
ם ח שובים ומפרסםמאמ רי ם ב עי תוני םישר אליי ם,
הכריז על עצמו בחלקמ ״ ה או מ ה הי הו די ת ה עו ל מי ת״,
ובתור ״ אז רחה או מ ה הי הו די ת ״ הו א רוצה בחלק
מהאח ריו ת ל הכ רעו ת ול שיל טון ב מ דינ ת י שראל, שהי א
ה ט רי טו רי ה של ה או מ ה הזו.
באף לא אחד מנ או מיו או מאמ ריו, אין חרב הנכבד
מציע ל קבל על עצמו אתה אז ר חו ת הי ש ר אלי ת
ולה תיי שב בארץ. אך הו א נו ט ה בנפש חפ צהלהשתתף
במס עי החרםוהחפ ליי ה נגד י הו די ם מ מדינ ת״ישר אל,
הרוצים להצטרף ל או מ ה הי הו די ת הגדולה ול ה תיי ש ב
ב מ קו ם שבו הרוב הגדול של בני או מ ה זו יושב ביו ם,
ב א רצו ת -הב רי ת של א מ רי ק ה, דרך משל.
אי-אפ שר לדרוש היגיון או מ ס קנו ת י שרות מ מנ היגי
ם בדולצ׳ין, א ל מוגי, הרצברג או נ ר קי ס. אי לו הי ה
היגיון כזה בר שותם, לא היו יו שבים ב מי שרדי ם העב שים
של ה סו כנו ת הי הו די ת או ה קונג ר ס הי הו די. אך אפ שר
להציג לחםש אלה, שת שובה בצידה בל או־ הכי: מדוע
לא יבול י הודי-ישר אלי ל הצטרף ל א חיו הי הו דיי ם באר-
צות״הברית, ו ל היו תחלקמה או מ ה הי הו די ת, ש מ דינ ת ה
הי א מדינ ת־י שראל, ל ת רו ם ל מגבי ת, ללכ ת ל בי ת -ה בנ ס ת
הרפורמי של הרצברג או ל שבת במו שבי-הבבוד של מי פ-
על איג רו ת־ חעצמ או ת, ל ש תו ת ״ ל חיי ם ״ עם אלדפי ה קונ
יהודי
וערבי -השקפה אחרת
לפני שנים א ח דו ת הגעתי, ב מי סג ר ת עבודתי, ל ק ריי ת-
גת. חי הזה ערב יו ס -ה שו א ח-ו הג בו ר ה. בכיכר המר כזי
ת הו קמהבמה, שעתידה הי ת ה לשמש גם א ת חגי גות
יו ם־ העצמ או ת. מעל ל ב מה, ולבל או רכה, ה תנו ססה
כרזה ו בה ר שימה א רו כ ה של כל או תםש מו ת נו ר אי ם
ובה מוכרי ם ל נו: או שוויץ, דכ או, ברגן־בלגן, בוכנוו אלד,
וכו׳ ,ולבסוף שם שחרג בצילצולו משור מקאב רי ז ה,
ואשר לא נתקל תי בו עד כה.
שאלתי ידיד, אחד מתו שבי ה מ קו ם, למשמ עו ת־ השם
וז א ת הי תהת שובתו :״ ה עיי רהמ או כלסת רובח-בבולה
יוצאי צפון־אפרי קה. זכר ה מ חנו תוה שו א ה לא עורר
שום ה ד בליבם, מפאתחס רונ ה של ה חוויי ה השראו־מ
א טי ת הנ חו צ ה ליצירת הז ד הו ת ריגשית ע מו ק ה עם
ה א סון. לבן טי כ סו המא רגני ם, חדורי הכוונו ת ח טובו ת,
עצה, ודלו מאי״ שם א ת שמו של אתרב תוני ס ה, שם
ה ח לו הנ א צי ם, בעת שילטונ ם הקצר ב מ קו ם, ל ה קי ם
מ חנ ח -ריכוז.״ מיו תר, אולי, לציין כי ני סיון ד חו קזה
לא ה שיג אתהתכ לי תהמ בו קשת. רוב תושבי ה עיי ר ה
לא ש מעוהו מעול ם, וגם בלב המע טי ם שזכרו מ ש מעו ת
ה שם, לא רטטה שום ני מ ה.
נזכרתי ב א פיזו ד ה זו ב ק רי א ת סיפרו של אלבר מ מי
י הו די ם וערבים• מ מי נירדף, כנראה, על-ידי תסביך־
נ חי תו ת לנוכח הסבל הרצוף, ש הי ה מנ ת־ חלקם של
ה היו די ם בארצות הנצרות ו שיאו ב שו אה ה הי טלר אי ת.
המצאת
הו א ני ס ה לה ש ת חר רמתס בי ךזה על־ידי
הקבלהמ פו קפקתומ עוו ת ת בין ה אנ טי ש מיו ת ה אי רו פי ת-
נוצרית ה מ סו ר תי ת, לבין מצב ה ק הי לו ת הי הו דיו ת בארצות
ה אי סלאם בעת האח רונ ה. מ מי כתב :״ ה ה שוו א ה
בין ה ס בל הי הו די בארצות הנצרות לבין ה ס בל הי הו די
בארצות ה אי סלאם הי אחסרת כל ערך. הרי זחב אילו
נדרשנו לבחור בין הדבר ו ה חולי ר ע.״ ל בי סו ס קביע ה
מרכזי ת זו, הו א סיפר בין השאר על ״ ה עוני
המח רי ד״ שראה בגי ט או ת בצפון־ אפרי קה.
אבן, אי־אפ שר להתעלםמ קיו מ ה של דלו ת י הו די ת
בארצות ה אי סלאם, אך עוני ז ה לא הי ה תו צאה של
ה תנכלו תממלכ תי ת, אלא בי טוי לעוני הכללי המא פיין
ארצות אלה. ל א מי תו של דבר, ה הי פך הו א הנבון. הי הו דים,
כי סו ד עירוני ומ שכיל י ח סי ת, נ הנו מרמת -חיי ם
גבו הה מהמ מו צעהמ קו מי. ה ם היוו בדרך־כלל עילי ת
חברתית וכלכלית.
בה מ שך ה בי א מ מי ר שי מה א רו כ ה של פרעות שנעשו
בי הודי ם בארצות-ערב במאהה . 20-אך ל מ רו ת שהי ה
ברור שי קו מו מערערים על תי או ריו וחע רכו תיו, לא
הביא שום בי סו ס דו קו מנ ט ר אי או ביבליוגרפי, אלא
הי פנ ה או תנו ס ת מי ת ל עי תונו תהת קו פ ה. במאמר מו ס גר,
היי תי תו ה ה על אי -הבללת תוני ס, ארץ הולד תו,
בר שימה. האם הי הזה מצפונו אשר עיכבו, תת־הבר-
תי ת, מל ה ש חי ר מ צי או ת שהכיר הי ט ב, ו מנע מ מנו לפר •

ם ב דו תו ת וגוז מו ת ז

הנ ה ק בי עה מ שונה המצ בי ע ה על ה בי סו ס ה שי ט חי
והמ פו קפק של דבריו :״בעדן, ב שנת , 1946לאחר
שה שלטונו תהמ קו מיי ם הכריזו כי אין הי הו די ם צרי כים
ל חיו ת כ שאר בני״ ח אד ם, נרצחו 82י הו די ם76 ,
נפצעו קשה.״ אך הרי ידוע שבשנת 46׳ ,ה שי ל טון הי חי ד
ששלט ב מו שב ת -הכ תר הי ה ב ריטי. האםהב רי טי םהם
שהכריזו ש אין הי הו די ם צריכים ל חיו ת בבני -אד ם ז
אכן, אי-אפ שרלהכ חי ש ש היו פגיעו ת בי הו די םבא רצות
ה אי סלאם, ו ב מייו חדב עי ק בו ת ה סי ב סו ךהמ דיני
על ה שיל טון בארץ־י שראל, אך רדיפו תאלה חיו שו ליו
ת, ולא חן אשר קבעו אתהת חו ש ה הכללי ת. מ ב אן
ועד לעריכת הקבלה בין מצבם של הי הו די ם ב שתי
הגלויו ת, המרחק הו א רב. גם אי לו קי בלנו א ת בל
מי ס פ ריו של המחבר, כיצד ני תן ל ה שוו ת ם עם 200,000
הי הו די ם שנרצחו ב או ק ר אינ ה בידי גיי סו ת פ טליו ר ה
ב שילחי מי לחמת־ ח עו לםהרא שונה, או ל 6 -ה מי ליוני ם
שהו שמדו על״ידי הנ א צי םומש תפי -הפ עול ה עי מ ם ברחבי
אי רופה ן
עיינ תי בערך ״ אנ טי ש מיו ת ״ ב אנ צי קלו פ די ה העברית,
ולא נתקל תי בשום ה תיי ח סו תלא רצו ת ה אי סלאם. האם
הי ת ה זו התעל מו ת רשלנית בלבד, או או לי מ שו ם היו ת
ה אנ טי ש מיו ת תופ ע ה אי רו פי ת־נוצ רי ת בלבד? אךמ מי
ממ שיך בשלו :״ ה פוג רו מי ם הערביי םהק טני םוחמתמש-
בים במהלךה הי ס טו רי ה, הפילו יו ת ר קו ר בנו ת מכל
הפוג רו מי ם ה רו סיי ם, הפולניי ם ו חג ר מניי ם.״
כיליד ארץ ערבית — לבנון — שבה עברתי א ת
שנות-ילדותי, הריני ל ה עיד ולצרף א ת עדו ת הו רי ומכרי
מ שם, שלא חזינו ב שום פוגרום בי הו די ם. יתר-על-כן,
לא ח שנו בשום אווי ר ת־ שינ אהב מייו ח ד מצד ה או כלו
סיי ה הערבית. אד רב א, שררה שם אווי ר ה של ידי דו
ת וכבוד חדדי. הנ ה גם ע דו ת ה של יו צאת מצ ריי ם
(במוסף י מי ם ולילו ת של מעריב מיו ם : )5.4.75
״ הן לא הרגישו בהפ ליי החבר תי ת בגלל י ה דו תן,
וגי לויי־ ה אנ טי ש מיו ת מצד ה שי ל טונו ת היו מ ע טי ם. א ח רי
מיבצע-סיני גורשו כל הי הו די םמה מו ע דון החבר תי ה מ קו מי,
נזכרת דינ ה, ושאר ח ב רי־ ה מו עדון ה ח לי טו להח רים
אתהמ קו ם עד שיוסר החרם של הי הו די ם. ח ם
קבעו תו רנו ת ביני ה ם, ומדי-ערב נפגשו ב בי תו של אחד
הח ב רי ם, עד ש ה הנ הלהנ אל צהל שלוח מי כ ת בי־ ה תנ צ לו ת
לי הו די ם ולבק שם ל חזו ר למועדון• בבי ת -ח ספ רהעמ מי
לי מדה מורה ערביה ש הי פלתה לרעה אתהתל מי די ם
הי הו דיי ם. כ שהגיע המפקח לביקו ר ורצה ל ב חון א ת
דינה, ה תנגדה ה מו רהבט ענ ה ש הילדה י הו די ה. המפקח
נזף ב מו ר ה ובחן אתהתל מי ד ה .״
נא ל שים לב ל סי טו א צי ה — הי מי ם י מי מיבצע״סיני.
מי שמצוי ב סי פ רו תהמצ רי ת יודע אתמר כזיו ת ה של
״ ה תו ק פנו תהמ שול ש ת״ — בל שונם — ב תו דעת הצי בור.
בעיני ה מצ רי ם, שזה־עתח מי מ שו א ת ריבונו תם,
נתפסה הפ עולה בשיא של בוגדנו ת ו תו ק פנו ת. בבל זאת,

סו לי םהכל ליי ם וה שגרירי ם ב או ״ ם, וללקק שפ תיי ם
מנ חתבר או תםמר חו קאתת קו מ ת עם י שראל ב מולד
תו ה חו פ שי תוהעצמ אי תאח רי א ל פי ם שנות גלות,
א מן.
ו מדוע לאן בר בורוכוב, סי ר קין ובמרחד שי ם דרו שים
לנו, כדי לגלו ת עפר מ עיני הםו אוזני ה ם של אלה
ש קד מו להם• ה פי ר מי ד ה של העם הי הו די התהפכה פעם
נו ספ ת. בני-י שראל ב מדינ ת-י שר אל, הםאלהש ״ ה חנ הגה
הי הו די ת ״ י עד הלהםאתתפ קי ד שו א בי -ה מי ם ו חו ט בי-
העצים, בוני ה פי ר א מי דו תוה אנ דרט או ת ל תו ר מי ם ונד-
בנים. בני העם הי הו די ״ ה עו ל מי ״ של הרצברג ונ ר קי ס,
הםאלה שיבואו לבקר אתח פי ר א מי דו ת הי שרא ליו ת
ב תיי רי ם ונדבני ם, ויז כו בתא רי -בבוד של דו ק טו ר לפי לו
סו פי ה או דו ק טו ר ל שו א ה, כשהעםה עו מ ד מנגד
( מאח רי מ ח סו מי ה מי שטרח) שומע אתה קו לו ת, ו רו א ה
אור גדול.

אלכם מסים, נ־ו־־ורק

חנ ה, הי חסלא הורע ב מייו ח ד.
ו הנ ה עדו תו של מר שארל חדאד, הנ שיא לשעבר
של ה ק הי ל ה הי הו די ת ב תוני ס :״ חיינו יחדבמ שו ת ף
במשך מ או ת ב שנים ב שי מחח יו תרמא שר ב מי ב חני ם .״
ה הו כחה הני צחתה מערערת א ת כל ה בניין ש מ מי
כה טו ר ח לבנו ת, הי א ה עו בד ה הג לויי השחלקם של
י הו די א ר צו ת ה אי סלאםב עליו ת שטר ם קו םהמ דינ ה,
הי ה דל י ח סי ת, ל מ רו ת ח קי רבה הגי אוג רפי ת.
אך ה ה שגה שלי על ה ת מונ ה ש מנ ס ה לצייר מ מי,
אינ המצטמצמתל מי שור ה עובדו ת בלבד — ל מ רו ת
הח שיבו ת, כ שלע צ מה, שיש בהעמדת הד ברי ם על א מיתו
ת ם. ה ה שג ה הי א בעיקר על כוונ ת ה, מ ס קנו תי ה
ו תו צ או תי ה של ה תיז ה שלו. מ מי ה קדי שאת סי פ רו
״ ל א חי הי הו די םולא חי הערבי ם״ ,הקדשהת מו ה ה
ב מי קצת, שכן לאחרההאש מו תהח מו רו ת ש הו א מ טי ח
בערבים, כיצד ני תן עוד ל כנו תםא חי ם 1
ולעצם ה ה שג ה — ה מ צי או ת הי אשמ מי, ל מ רו ת
הז ד הו תו השלמה עם י שראל, מ מ שיך ל חיו ת בצרפת
ובבל הנ ראה גם צאצ איו י מ שיכו ל חיו ת שם. גורלו
כגורלם, שלומו, שיגשוגו ו רוו ח תו יי ק ב עו בהתאםלה תפ
ת חו ת ה ענייני ם שם. הו א יכול להר שו ת לעצמו ל ר או ת
בי הו די ם ובערבים שני י סו דו תאנטא גו ני ס טיי ם, מ בלי
שהדבר י שפיע כ הו א-ז ה על עתידו
לנו בארץ זו, שבח ה מ צי או תמכ תי ב ה חיי ם בצוו ת א
עם ערבים בעל-כורחנו, בין א ם הדבר מו צ א חן בעיני
מי ש הו ובין אסל או, חיי ב כל חכם — ה רו אהאת
הנולד — ל ד חו ת תיז ה ה מנו פפתב עוולו ת שעוללו ערבים
לי הו די ם, ועל-ידי בך לספק צי דו ק מצפוני לי ח ס
מק ביל. עלינו להצביע ולהדגי ש דוו ק א תו פ עו ת של ה בנה
י הו די ת ערבית, או תן הו פ עו תשמ מי מ שתדל בכל מ או דו
להתעלםמ חן או ל טל פן.
ועוד ה שגה לי על מ מי, והפעם הי א מ תיי חסת
י שירות למאב קנו כספר די ם ויו צ אי־ ה מיז רחב מע רכה
ל שיוויון של אמתול חי סו ל הפער. באחדהר איונו ת
הגי בה הגברת גולד ה מ אי ר — ראש״ הממ שלה לשעבר
וכלת פרס־י שראל ב הוו ה בכעס, נגד ת ביעו ת על קי פוח
ופער. הי א דיברה על ״ אנ שי ם שהגיעו ל ב אן ישר
מ מע רו ת, ושהשתמ רו באס לו ת ל אי ח סון י ר קו ת, הש תמ
שו ב פיג׳ מו ת שניתנו להם בשי על-ידי ה מ דינ הבסמ רטו
טי ם או א ף כדגלי ם,״ ובח תיי חסהלחלק ברור מאד
ב או כ לו סיי ה, הי אהא שי מ ה או תםב״עצלות תו ר ש תי ת.״
(כנאמר ב סיפ רו של מ מי).
ה ש קפו ת מ סוג ז ה, לצערנו הרב, אינן נדירות, וכל
מי ש ה תנ סהבמאבקו בפ עילו ת ל חי סו ל הפער, ו ד אי נתקל
ב חן.
בל המתאראת חיינו באר צו ת -מו צ אנו כ חיי״גי חנו ם,
מ ש מי טאתהקרקע — ביוד עין, או שלא ביוד עין —
מתחתל תבי ע תנו הנ חרצתל שי תו ף של ממשבק בל ת
ההחל טו ת, ולמאמץ של אמתל סגי ר ת הפער ה חבר תי־עדתי.

ויקטור

לבה, ת ל־ א בי ב

ה סוד שלי הוא ה סוד ע 1ל נו-קל
מ שקה אמריקאי
ח מור ם ב עו ל בולו.
אף שותה ושוחה ושותה
ושומרת על הגזרה.
- 0 * 1ס א כשמו כן הוא. ללא קלוריות,
ללא סוכר וללא ציקלומט. זה משקה
תוסס. טעים ומרווה אך לא משמין.
ויתרנו על הקלוריות אך לא על הטעם.
ס א מוגש לך ב־ 3טעמים ־
אורנג־ ,קולה ולימון.
0 * 1־ 0א משקה אמריקאי
בבקבוק חד־פעמי בהישג ידך
בכל נקודות המכירה בארץ.

* חדשמ אמריק ה

..ושומותו 1להניוח !

מכת בי ם
בנעליו של אידי אמין
יש לי הרגשה, שסידורי־הביטחון בנימי
לי־תעופה מסויימים באירופה, ננקטים לפי
קריטריון של ״תוכנית כבקשתך לטרו ריסטים.״
אחרת, איו אפשר להסביר את
הקלות שבה עלו המחבלים על מיטענם
על מטוס אייר־פראנס באתונה?
לפי ניסיוני האישי, כל נימלי־התעופה
באירופה מצויירים היטב לגילוי ״מחט
בעוימת־שחת.״ בחוגי המודיעין של נאט״ו,
מיזרח־גרמניה ידועה כמומחית לעניינים
ערביים, ופראג — לחומרי־נפץ מתוחכ מים.
הנ״ל גם לא־כל־כך בררניים בני-
צולו־לרעה של׳ הדואר הדיפלומטי. לפי

מובילים

התיאוריה הזו, חוטי־הביצוע
לשם, והמימון בא מלוב.
מיבצע הצלת החטופים הוכיח, שהממ שלה
יכולה לתפקד בצורה יוצאת־מדהכלל,
אם יש קצת רצון טוב. ההסברה באחרית
המיבצע היתה יעילה ולעניין, והתגובות
של העולם החופשי היו ממש חיוביות.
תגובות האירגון האפריקאי היו מס־שפתיים
חלוש לאידי אמין. הוא איבד
־/״ 99 מהכאריזמה האפריקאית שלו. שום
מנהיג של היבשת השחורה איננו מוכן
כעת להיות בתוך הנעליים של פילדמרשאל
״נפוליאון אמין דאדא.״
אכרהם קופל, אנטוורפן, בלגיה

השפה, סילוף מובנן של מילים — וכל
זה לצורך הטעייה ולתעמולה פוליטית.
במה דברים אמורים ן קחו, למשל,
מלים נהירות וברורות כמו: שלום, ביט חון,
עם׳ גלות, ציונות. צאו וראו כיצד
משתמשים בהן. אבירי השמאל. הנה, למ של,
גלות. מהי גלו תו מתברר שמושג
זה כולל גם את ...יהודה ושומרון. כך,
בפשטות, כותב א.ב. יהושע (על אודות
המתנחלים) :״דתיים שכמותם תמיד הרגי שו
עצמם מצויין בגולה ...הם בכלל המצי או
אותה.״
ומה לגבי השלום? מסתבר שגם אי־לוחמה
הוא בעצם מין שלום. שר־המישפ־טים
הגדיר אותו ״שלום פסיבי.״ מסתבר,
שהרבה מרץ אקטיבי מופנה להשגת ה שלום
הפסיבי הזה.
באשר לביטחון; מי שסבור לתומו
שהקמת מדינה פלסטינית בגדה ובעזה
עלולה לסכן את ערינו, ייטיב לעשות אם
ישמע לעצותיו של מתי פלד. ידען זה סבור
שקירוב סרטן רצחני לידינו הוא בגדר
אינטרס בטחוני.׳ מדינה כזאת היא, לדב ריו
,״נכס ביטחוני״ לישראל.
גם בהגדרת המילה ״עם״ חל שינוי: היום
מסכימים רבים שלעם הערבי זכות מייד
חדת־במינה. לפי הסכמה זו ניתן להעניק
גם לפלג מן העם הערבי הגדרה נפרדת
של עם. כל זה, למרות השיתוף בדת,
בתרבות, בלשון, בהיסטוריה. למתעמק
בדבר מתברר, שהפרדה זו אינה עניין
תאורטי, אלא מכוונת להשגת מטרה פוליטית
ברורה: מדינה שתבוא במקום
ישראל. אילו היה בא פלג מן העם היהו די
(למשל, יהודי ניו־יורק) ותובע הגדרה-
עצמית נפרדת בשל היותו לאום נפרד —
האם היה מישהו מתייחס לכך ברצינות?
ואחרונה־חביבה — ״ציונות״ :חלומם
של ציונים טובים להתיישב בכל חלקי
ארץ ישראל נחשב היום כ״ציונות לא-

טרמפים סלקכזיציימ

רק 26.00
ח8101181)1
ה ו 6 3ק 0 3 1 *6 0

7ן רם הזנה עשיר לפניך,
לצוארד ו לאיזור עינייך.

ביום רביעי, ה־ , 17.6.76 הזדקקתי לשי רותו
של אגד בנסיעה מצפת למיסעף 7ליד
כרמיאל. אוטובוס מ ( 501 ׳0מיסטר הקו)
לא עצר בתחנה ביציאה מצפת, והותיר
בה כשישה חיילים שחינו לשירותיו. זה
היה אוטובוס שיצא מצפת בשעה 5.05
לכיוון חיפה.
התרגזתי, ודלקתי אחריו במכונית של
חבר. בצומת סאסא נעצר האוטובוס, הוריד
והעלה נוסעים. עליתי עליו, והנהג סירב
לקחת אותי, בטענה שהוא אינו עוצר
במיסעף ,7מקום־מבוקשי.
קשה היה לי להאמין, ונסעתי עם חברי
למיסעף ,7כדי לברר את העניין. על
התחנה היה רשום מיספר קו האוטובוס,
,501 מסקנה: הוא צריך לעצור. והוא
אומנם נעצר, אך כמאה מטר לפני התחנה,
שם הוריד נוסעים. הוא עבר על-פני התחנה
המקורית במהירות, מבלי לאסוף ממנה
חמישה חיילים שחינו לשירותיו.
איתותים ממושכים בידיים וצעקות לא

שפוייה.״ ציונות שפוייה משמעה התכח שות
לעניין אי־רציונלי כמו ״הזכות.״ ה הסכמה
הבינלאומית להכיר בזכותנו על
ארץ־ישראל משני עברי הירדן (,)1922
היא בגדר — ״משיחיות ומיסטיקה.״ מאי דך
גיסא, יכולים אותם שפויים להציג
את אמונתם בכוונות פתח והערבים
לשלום, כתורה מדינית הגיונית. הנה, למ של;
אנשי הפתח השקולים במעלות, או
ליד גופתו המנוקבת של פרנסים מלוי.
תאמרו: מילים, מילים, מילים. אבל —
בדרך השחתת הלשון וסירוס התוכן ה נכון
של מושגים, ניתן להטעות עם ולהו ליכו
אלי פי־פחת.
הרצל חקק, ירושלים

הצכתרהקולגוע הלא־אחרוגח

011101001011-1מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בכ־״ 0/ס5
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

! מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים:הלטיס בעי׳נז טל 255763־04-665505 ;03

במערב־הפרוע ההוליוודי, הדבר הכי
חשוב בצהרי היום, ליד דלפק הבאר וב־אורוות־הסוסים,
הוא מי ישלוף ראשון.
הבוקרים על מירפסות־העץ, ורגליהם
שלוחות קדימה, אינם משיחים בבצורת
הקשה, במחירי הבירה העולים או במצבו
של התא המישפחתי (בכל אופן, לא לפני
המצלמות) .הם גם אינם מתלוננים על
ריבוי השודדים בסביבה, כי ממילא ברור
שהם היו ויהיו.
מובן מאליו, שחם רוצים בשריף מוצלח
ככל האפשר. אין השריף נדרש להיות
הועילו. פשוט לא התחשק לנהג, באותו
בעל השכלה אקדמאית, או לדאוג למחלת
יום, לקחת טרמפיסטים.
הפה־והטלפיים של עדרי־הבקר. כמו־כן
לדעתי, יש להביא את העניין ליריעת
הציבור. ואם יש הסבר כלשהו להתנהגותו לא ייתבע השריף להרחיק את מכת ה זבובים,
הבאים בהמוניהם עם הום הקיץ.
של הנהג, אשמח לדעת עליו.״
דבר אחד מבקשת העיירה על כל תוש יופל
רמץ, צה׳׳ל׳׳
ביה מבעל הכוכב המוזהב: שיידע לש לוף,
ושיעשה את זה מהר וטוב. כמובן,
השחתת הלשון
מהר יותר משודד אחד והיום, על רקע
מרבים לדבר בעת האחרונה על שיבוש
ההתפתחויות המרחביות, מהר יותר מ העיברית
בפי שרים וח״כים. אבל יש פגע
חמישה ושישה גם־יחד.
רע יותר מן העיברית המשובשת ; השחתת
שם, בעיירה, חיכה לאחרונה השריף,

מכת בי ם
באישון־לילח ובשליפד, מן המותן, כנו-
פייה שלמה של שודדים. הוא הפתיע אותם
סובאים וחוגגים, ליד גופתה העירומה
ו הנ מל ה של גתו של מנהל־הבנק המקו מי.
השמש
זרחה מעל הבתים הנמוכים ב־ציבעי
טריקולור, כששב השריף אל רחו בה
הראשי של העיירה והנערה בידיו.
מאחרי הנהר התכוננו כנופיות״שודדים
חדשות לפשוט על הבקר, ועל נשותיה
היפות של העיירה.
אבל בינתיים, עד שיגייסו המפיקים
ההוליוודיים כספים חדשים למימון הסרט

04 טיולים
1-1 1
מודרכים ל-

אירופ האר צו תהב רי ת
המזרח הרחוק סביב העולם

ד רו םאמ רי קהומק סי קו
טיולים מיוחדים לצעירי לאירופה

הבא, יצאה העיירה להשיק כוסיות־זיסקי
לכבודו של השריף הגיבור, לצלילי מו־סיקת-בוקרים
סואנת. היה שמח כשירד
עלינו הסוף, ואחר־כך נדלקו האורות
באולם. בחוץ ציפו לנו מחירי מזון נטולי-
סובסידיות, פער עדתי, הפגנות אלימות
בשכם ובג׳נין, מיספרי היורדים האח רונים,
ו — צווי־המילואים.

סיני פתר,

חוברת חינם עם פרטים מלאי
בכל משרדי הנסיעות בארץ

תל־אביב

מה שינה המיבצע?
ראשית־כל, רצוני ל*שבח את המדור הח דש
״זה היה העולם הזה שהיה לפני 25
שנה.״ המדור מעניין ומרתק, ובעיקר:
נוסטאלגי, בבחינת: זאת היתה המדינה
שהיתר — .לפני 25 שנה. המדור חשוב
במיוחד לקוראים הצעירים החדשים של־העולם
הזה. כך יקבלו קוראים אלה מושג
על הימים שחלפו ואינם.
ועוד: בתחילה אכן הייתי משוכנע ש זאת
בדיחה טובה. אך כשגמרתי לקרוא
את סיפורו של אלי תבור (״קורא יקר,״
העולם הזה * )280 על ״ההיבט הנוסף״ ש־בעיקבות
״מיבצע אנטבה,״ השתכנעתי
שהסיפור שלכם על ה״קומנדו״ המיוחד
שמינו הרמטכ״ל ושר אי־תביטחון, כדי
למנוע סיקור מהעיתון על חזרת השבו יים
מאנטבה, אכן שריר ונכון.
מצער ומרגיז להיווכח שכד פני הדב רים.
האם אין למטכ״ל עיסוקים חשובים
יותר מאשר לוחמה זעירה — בהעולס
הזה ! 7
ומשהו אחר לגמרי: שמחתי לקרוא
( )2028 את הדיווח שלכם על הופעתו של
אורי אבנרי במועדון־העיתונאים, לאחר
חרם ממושך על־פי הוראה מגבוה.
שמחתי במייוחד לקרוא — בין השו רות
— על כוונתו של אורי אבנרי לרוץ
בבחירות הבאות לכנסת. דרך צלחה!!!
אך הערה אחת לי: אבנרי אכן היה זה
שהצביע על יצחק רבין כמועמד לראשות־הממשלה,
בקדנציה הראשונה לכהונתו
בכנסת, דברים שחזר ואמר במועדון העי תונאים.
אך אם זכרוני איני בוגד בי, הרי
לפני כמד. שבועות פירסם העיתונאי של מה
נקדימון הצהרה של אבנרי. שאילו
היה צריך היום להצביע על מועמד לרא־שות־הממשלה,
היה חושב פעמיים אם
האיש המתאים הוא יצחק רבץ. האם מיב־צע
אוגנדה שינה את הכל ו
ד. כן־ חורץ, ירושלים

3 /6 7כי ותר

...ושוב הבנק הבינלאומי הראעגון
נותן לך יותר-
תעוווס ראשון
על חשבון
הבוק חסכון
עד 5 3.74ו !8000

״הארץ״9.7.76 ,

ישראל דנידיאנו,
העולם הזה !203

גיבעת־שמואל

מלכת המים
1 9 7 6־
אשר י ת קיי ם ב תל־ אביב
ביו ם ד׳ 11.8.76

ב הי כ ל התרבות

מעות לעולם צודקת
זוהי הפעק הראשונה ש ,.ועדת
הכרעות״ מיוחדת,
שהוקמה לפי החוק, האוסר
ההכרת־מישנד. ש? קרע ה־יאים,
גוזרת משפ>דומוי#י־עפ
-גדין, מספר ניכר של
לש1צי 6תקלאייס. .

בטקס בחיות

יחזה הקהל
במיבחר דיגמי האופנה של

הבנק הבינלאומי הראשון

איב דה־מורקס

לסערבתשתארתלשנמן, דבר שלאחשבת לי ח ס.
כשאתה חושב על מערכת הסטריאו שהיית
רוצה בביתך, אתה מתאר לעצמך מערכת
בעלת עיצוב מרשים המשמיעה צלילים נקיים
ומופלאים.
אתה חושב על משהו כללי ואינך מתאר
לעצמך שמערכת כוו אמנם קיימת ויש בה
דברים שלא חשבת עליהם אפילו בדמיונך.
המדובר במערכת הסטריאו 501020
המתאימה לכל מה שאתה מתאר לעצמך
מבחינת העיצוב החדשני, אך יש בה דברים
שכלל לא חשבת עליהם.
ראשית, זו מערכת הכוללת מגבר
(סיז^ך/ו/וסב+מקלט רדיו+פטיפון+מייפ
קסטות סטריאופוני. שנית, אתה מוצא חידוש

מהפכני במקלט הרדיו-במקום הסרט הנע
ימינה ושמאלה על לוח כוונון התחנות,
יש ב־020ו 50 נקודת אור המראה לך במדויק
את התחנה הנקלטת, ונורה קטנה הנדלקת
אוטומטית ומודיעה לך אם השידור שקלטת
הוא סטריאופוני או לא.
שלישית, לפניך פטיפון הכולל דיסקית
תקליטים הפועלת חלקות ובמיוחד ללא
תנודות, כך שהמחט היורדת על התקליט
נקלטת באופן מדויק ביותר ואינה גורמת
לשריטות.
זרוע יציבה בעלת ראש משובח, מעבירה
אליך דרך זוג הרמקולים צלילים מדויקים,
צלולים וללא כל זיוף.

10.־3 86011 זוו 51 כו 65 01 |\/13)5ו30 רו 01ח3ז 8 6ז 66 3וחו 1601

ואחרון אחרון-ב־020ו 50 אתה מוצא
טייפ קסטות בעל מערכת אוטומטית לקביעת
גובה הצליל בעת ההקלטה, מערכת בקרת
צליל בעת ההאזנה ומערכת העצירה העצמית
ן ק 0ד0 5זט\ </הידועה של נשיונל.
האם חשבת על כל זאת כשתארת לעצמך
את הסטריאו שלך?
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול 18 תל־אביב.

צעד קדימהאלהמחר

0וח 250ח 3נ) 31,ח!\13110
פרסום קרמו! .י

העול הזה 2031

אף לא אגורה שחוקה אחת ל״קדן הצביעות־הנושאת
לשווא את שמו של צה־־ל!

לא אתרום!

טיפש-עשרה, או שחקני־כדורגל באולימפיאדה.

היה־
נא הדבר רשום באותיות שחו רות
על גבי נייר לבן :

שמימית :״כבוד לצה״ל ! מתנת רוטארי
הרצליה־פיתוח.״
מגוחך? גרוטסקי?
לא יותר מאשר עצם הרעיון להפוך את
צה״ל לאובייקט של צדקה, מעין מתחרה
לאגודה למילחמה בסרטן והליגה לטיפול
בנערות סוטות.

כל הככוד לצה״ל? אוי לככוד,
אשר אלה הם סממניו!

ך* אן קבור כלב -כלב גדול.
האורגיה של קבלת־הפנים, ההיסטריה
הממוסחרת של אלבומים וספרים־בני־רגע,
כל הקלחת הציבורית הזאת אחרי אנטבה
— מה היא מזכירה, בעצם?

אף לא אגורה שחוקה אחת לקרן
הצביעות הנושאת שם צה״ל :

ג~ן ודם כל, אף לירה אחת מכל המי־

ך* אן אני שומע את מחאתו של הקד
רא הנאמן :״למה להתקיף? מדוע
לזלזל? יתכן כי התוצאה היא אידיוטית,
אבל הרי הכוונה טובה! האנשים רוצים
להביע במעשה של התנדבות את תודתם
לצד,״ל על מיבצע אנטבה. האם זה פסול?״

איזה אושר! איזו הרגשה של עליונות!
דפקנו אותם ! עשינו מהם קציצות !
רמסנו אותם ! מרחנו אותם על המיגרש !

האזרח אורי אכנרי מסרב להרים
את תרומתו ל״קרן צה״ל.״
לא אלף לירות. לא מאה לירות. אף לא
לירד. מיסכנה אחת.
לא שבוע עבודה, ולא יום של חופשה.
לא כלום.
גרוע מזה :
אני קורא לכל אזרחי המדינה לחדול
לאלתר מן המישחק הוולגארי והמטופש.

^ ליונים האלה, הנתרמים ביד נדיבה
״למען צה״ל״ ,לא תגיע לצה״ל. יש לכך
סיבה פשוטה :
כל לירה המגיעה לצה״ל, בצורה כל שהי,
באה לו מתקציב־המדינה.

האין היא מזכירה בדיוק נמרץ
את קבלת־הפנים הנערכת כמדינות
רכות, וגם כישראל, לניבחרת
כדורגל לאומית, החוזרת כמנצחת
ממאבק בינלאומי?

אם רוצים להגביר את זרם הכספים
לצה ״ל, פשוט אין דרך מיל
כד הגדלת תקציב-הכיטחון.
אין איש מציע זאת.

הביטחון. וכמה מאישי־הביטחון הדגולים
ביותר במדינה הביעו, באותה הזדמנות,
את דעתם שקיצוץ כזה אינו מזיק, ואולי
אף מועיל. אין זה סוד שאיש כמו אריק
שרון, למשל, מאמין שגם עתה תקציב־הביטחון
הוא מנופח ובלתי-יעיל, מכיוון
שאינו מבוסס על הבסיס היחידי המאפשר
תקציב מצומצם, יעיל, קומפאקטי: דוק טרינה
ביטחונית ברורה.

]0/011ן סי ׳/,ס־ץ

אל־נא יופיע שמי כרשימה זו.

ף י<! אם אפשר בכלל להעביר את כספי
1 1ההתנדבות הציבורית לצה״ל, מבלי
שיידבקו אל כפות ידיו של שר־האוצר?
לא. אי־אפשר. אלא אם כן...

אלא אם כן נשלח מישלחות פרטיות
לארצות־הברית, נקנה טאנק
פה וזלדה שם, ונעביר אותם ישר
לצה ״ל.

קל לתאר את התמונה. ביום־העצמאות
ה־ 30 של המדינה ייערך המיצעד הגדול.
הטור המשוריין יהיה מרשים במייוחד.
על הטאנק הראשון יהיה רשום, באותיות
שחורות גדולות :״נתרם על-ידי ויצ״ו
סביון.״ קנה התותח המתנייע ישא שלט:
״שי לצה״ל מאת גן־ילדים עירוני ג׳ ,קר־יית־שמונה.״
הכפיר יגרור אחריו מודעה

האם תרומתם אינה כופר בלתי־מודע,
פיצוי תת־הכרתי?
אם כן, הרי זו תגובה בלתי־בריאה, חול נית
ומסוכנת — בדיוק כמו התגובה הקו דמת.
מוראל מפוברק ומרקיע־שחקים אינו
טוב מחוסר־מוראל. אין הוא אלא הצד ה שני
של אותו מטבע.

כיום־הכיפורים ראינו מה קורה
כאשר הופכים את אלופי צה׳־ד ל־דארלינגים
של החכרה הגבוהה, לזנבות
החוג הנוצץ. אחרי יום־הכי
פודים ראינו מה קורה כאשר מורחים
אותם בבוץ ומדביקים למיצחם
אות קין.
האין אנחנו יכולים לסגל לעצמנו יחם
רציונאלי?
האם איננו יכולים להעריך את כושרו
של אלוף כמו בני פלד, מבלי למחול לו
על הכאת נהג בכביש או גילויי עריצות
כלפי פקודיו?
האם איננו יכולים למתוח ביקורת חרי פה
וצודקת על גילויים כאלה, מבלי לג רוע
מן ההערכה שאנו רוחשים לו על
חלקו במיבצע אנטבה?

>ף ה״ל הוא מכונה צבאית — מכונה
** הדרושה עדיין, למרבה הצער, להב טחת
קיומנו הפיסי.

הם יישפכו, פשוט, אל תוך החבית־בלא־תחתית
של קופת־הממשלה. הם יממנו את
הכלכלה המושחתת, ההורסת את המוראל
הלאומי. הם יאפשרו להנהגה כלכלית רקו בה
להתחמק במשך כמה ימים נוספים מן
הצורך לבצע את הרפורמות הגדולות, ה דרושות
להבראת המדינה.
קרן צה״ל אינה אלא קרן־הצבי.

אילי ההון השחור מגיחים כיום כמה
אלפי לירות על השולחן, ביודעם היטב
שאותן לירות תחזורנה אליהם מחר מתחת
לשולחן, בתוספת של אלפי אחוזים.

האם לא עכרו אנשים אלה מ*
היסטריה אחת לשניה, מאורגיה
של השמצה־ללא־גכול לאורגיה של
רימום־עד־בלי־די?

כקיצור, האם אנחנו יכולים להתייחס
אל האלופים כאל בני•
תמותה, כשר־ודם, שיש לכרך אותם
על יעילות ואומץ־לב ומסירות,
ולבקר אותם על רשלנות וחוסר-
כישרון ועצלנות מחשבתית —
הכל לפי הצורך וכייחס הנבון?

ובכן: כספי ״קרן־צה ״ר״ יעברו
לידיו הגדולות של יהושע רכינו
כיץ, אבל הם לא יעברו משם לתקציב
הביטחון.

אנשים טובים תורמים את הכסף
היקר למען מטרה דמיונית נעלה,
והכסף ישמש לריפוד כיסיהם של
הפרוטקציונרים השמנים, המקבלים
מידי הממשלה אשראי־בלא־ריבית,
רווחיס-בלא״סיכון, מענקים
כלא־מאמץ.

(עלמישקל קפה־נמס) ,שהם מנסים לקנות
בדרך זו מחילה לחטאים כמוסים.
האם אין אלה אותם האנשים שקיללו
אתמול את מפקדי צה״ל, שאמרו כי המדי נה
והצבא רקובים עד היסוד, שדיברו על
ירידה והחזרת פינקסי־מילואים?

במו כל מכונה, הוא זקוק לבדיקה
מתמדת, לפיקוח יעיל, ומדי
פעם כפעם לאוכרול.

חוששני שעלי להשיב על כך :
כן, זה פסול.
כי כל התגובה הרגשנית המוגזמת
על מיכצע אנטבה — פסולה.
זה היה מיבצע גדול. מי שהחליט עליו,
קיבל על עצמו אחריות נוראה. הוא סיכן
את חייהם של מאות אזרחים וחיילים. מ בין
כל האלטרנטיבות האכזריות, היתד.
זאת (לדעתי) ההחלטה הנכונה. אבל לה ריע
על כך? להשתולל מרוב התלהבות?
הלוחמים שיצאו למיבצע, יוני וחבריו,
חירפו את נפשם כדי להציל אחרים. די
היה בכדור תועה אחד, די היה במיקרה
עיוור בלתי-צפוי, כדי שהעניין כולו יס תיים
באסון נורא.
הם ביצעו את המשימה בדייקנות וב־אומץ־לב.
על כך מגיעה להם תודת כולנו.
תודה שקטה, רצינית, אילמת, ההולמת את
גודל האחריות וחומרת המשימה.

ואין עלבון׳גדול יותר ללוחמים
ולמשימתם מאשר פולחן-האלילים
שנערך להם, כאילו היו לודרים כ־

מי זה ״אנחנו״?
אותם שחזו במישחק, עם כוס ויסקי ביד,
מעל מסך הטלוויזיה? אותם שטרחו וקנו
כרטיסים ליציע? אותם שישנו במיטתם
בעת המישחק וקראו עליו בעיתון?
זוהי הילה שאולה, תענוג זול ונוח של
משתתפים־מרחוק. אין צורך להסתכן בשבירת
רגל, לעבור אימונים מפרכים,
להשתעבד למישמעת חמורה .״אנחנו״ גי בורים
,״אנחנו״ חזקים ,״אנחנו״ הכי טו בים
בעולם — כל זה בשעה שאנחנו שוכבים
במיטה, ממלאים את כרסנו ושותים
בירה מהמקרר. ספורט־באמצעות־בא־כוח.
כל זמן שזה נוגע לכדורגל — ניחא.
הכדורגל הוא מילחמה־מדומיינת, תחליף-
לקרב, פורקן בלתי־אלים לייצרים תוקפ ניים,
ואינו מזיק לאיש.

אכל כאשר מתייחסים כך לאנשים
היוצאים למשימה של חייט
או־מוות, היוצאים להרוג והעלולים
ליהרג — הרי יחס כזה מגעיל.
ני חושד ברבים ממתמוגגי־אנטבה,
מתורמי־קרן־צה״ל וקוני-ספרים־נמסים

קריאות ״הידד״ מופרזות, כמו קריאות
״בוז״ מוגזמות, מפריעות לעבודה שקטה
ורצינית זו.
מיבצע אנטבה הוכיח שיש לצה״ל כיום
היכולת לתכנן מיבצע־קומנדו מתוחכם, וכי
יש בו האנשים הנועזים הדרושים לביצועו.
לא פחות — ולא יותר.
אין בכך תשובה — חיובית או שלילית
— על השאלה אם הוסקו הלקחים מכיש לונות
יום־הכיפורים. האם קמו מיסגרות
יעילות יותר, במקום אותן שנכשלו? האם
גובשה דוקטרינה ביטחונית סבירה, שהי תר.
חסרה לגמרי לפני שלוש ישנים? האם
חוסלו תופעות הברדקיזם, שנחשפו בצו רה
כה מבהילה בעת גיוכדהפתע? האם
הוקמו ואומנו הכוחות המסויימים, שחסרו נם
בלט בשדה־הקרב?
כל הבעיות האלה מחייבות דיון רציני,
ענייני ומעשי. לא הודעות בנוסח ״יחי
אנחנו״ מידי אנשי־יחסי־ציבור במדים, ו לא
מסיבות־עיתונאים מדושנות־עונג של
מפקדים בכירים.

ובוודאי לא מסעי־התעוררות כנוסח
הסובייטי והתדמות ל״קרן
צה יד״ דמיונית.
לא היסטריה ׳ .לא אורגיה. לא מיסחר
ברגשות. לא רכיבה על גב הלוחמים. לא
ניצול למטרות פרטיות או מיפלגתיות. לא
פולחן־אליילים. לא צעקות של אל-אל—
ישראל.

אלא יהס של ביקורת עניינית,
שקולה ומאוזנת, כנאה להכרה
דמוקרטית הזקוקה למכשיר זה ברי
לעמוד על נפשה, עד בוא השלום.

1יאת

אנרי

אדנדי

הגברחסרלאשה כמו ש ה או פנ ״ ם
חסרי לדג, קבעהחברת ־ הכנסת
81 בשבועיים
מרבד. מנחיג-הליכוד
כנין לסייר ביחידות־השדד,
של צה׳׳ל. בשבוע שעבר הוא ליחידה הגיע בחצות־לילה
צבאית, אשר חייליה חזרו באותו
זמן ממסע לילי, מפרך.
בגין נאם לפני החיילים ואמר
להם, כשהוא מתכוון למיבצע
אנטבה :״חיילים יקרים, עדיין
לא השלמתם המשימה !״ ה חיילים
העייפים והמיועזים נב הלו,
סברו שבגין מתכוון לכך
שהם עדיין לא השלימו את
אימוני־הלילה, ואחד מהם צעק
לעברו, :״מר בגין, עכשיו ב אמת
ליכלכת!״

האחרונים

מנתם
לאנשים הנכונים

בינלאומי

! 8לאחר פרשת המחמאות
ההדדיות בין ראש־הממשלה
לבין ח״כ מנחם בגין בעיקבות
מיבצע אנטבה, והעובדה שרק
רבין ובגין מסרו הודעות ב כנסת
על הפרשה, טענו חברי-
כנסת רבים, כי לאחרונה
מסתמן במדינה מישטר ד ד
מיפלגתי — של מיפלגת־העבו־דה
ושל הליכוד. כאשר הודיעה
בשבוע שעבד, בוועדת-השרו־תים
של הכנסת, יושב־ראש
הוועדה ח״כ תייקה נדום־
מן, כי המערך והליכוד מבק שים
לדחות את ההצבעות על
חוק ביטוח־הבריאות הבעייתי,
קם חברו של בגין למיפלגה,
ח״ כ כן־יציון קשת, ואמר:
״אני מציע לצרף גם את ה־מפד״ל
והליברלים־העצמאיים
לבקשה, כדי שלא יגידו שוב
שיש במדינה שילטון ד ד
מיפלגתי.״ ואמנם, שתי ימים-
לגרת אלה צורפו להצעה.
8מי שהיה הממונה על
המוסד, אלוף (מיל ).צנ!י
(״צביקה״) זמיר, ערך בשבוע
שעבר את אחת ׳מהופעותיו ה מפיק
פומביות
הראשונות. ומצב בירה
תוכנית־הרדיו
(״יענקלה״)
רוח, יעקוב
אגמון, גילה כי זמיר מופיע
ברשימת חברי הוועדה הציבורית
למען תשלום מס־אמת.
הוא פנה אל זמיר וביקש ממנו
להתראיין בתוכניתו על נושא
זה, ולכך לא יכול זמיר לסרב.
כאשר הבחין זמיר כי אגמון
שואל אותו על נושאים שבת חום
פעולות הביון והריגול־הנגדי
הישראלי, שאל אותו
זמיר פעמים מיספר, לקול צחו קו
של הקהל :״מתי כבר תש אל
אותי על מם־יאמת 7״
! 8באותה תוכנית הילל
ושיבח זמיר דווקא את ראש־הממשלה
לשעבר, גולדה
׳מ איר. הוא יטען, כי מכל
ראשי-ד,ממשלות עד כה היתד,
גולדה ההוגנת ביותר כלפי
המוסד ונתנה את הגיבוי הח זק
ביותר לכל פעולותיו ואנ שיו.
בהטיחו ביקורת עקיפה
בראש-ד,ממשלה, יצהלו ר כין,
טען זמיר, כי גולדה מעולם
לא היתה מגלה, אפילו לא ב־פליטות־פה,
חומר שהועבר ל ידיעתה
על־ידי המיוסד.
כרמל מזרחי

מיקבי ראעגון לעיון
וזכדון יעקב

׳ 8זמיר יהודה לראשונה,
׳באותו ראיון, כי שהה במינ כן,
בעת רצח אחד־עשר ה־
,ספורטאים הישראליים באו לדעת
לימפיאדה
הקודמת.
זמיר, אילו היו חיילים ישראליים
במקום, היתד, התוצאה
טראגית יפחות. הוא האשים
את הכוח הגרמני במחדל, ב אומרו
:״הצלפים לא היו די
טובים ונאמנים למשימה. לא
היו שם לוחמים ישראליים
לא מבחינת התושייה ולא מב חינת
התיכנון.״

81 כאשר שמע ראש•
הממשלה יצחק דבין את
טענתו של הפרופסור ייגאל
ידין, כי הפירוש התנ״כי ל מושג
״נבייא-שקר״ שונה מזה
שייחס לו, לטענתו, רבין,

מין. טען פלומין בלהט רב :
״אחרי המישחק נגד גואיטמא-
לה, לא צריך לתת לספורט
כלום !״

כאשר

ניגשו

חברי-

כנסת לברך את שר־הבריאות
ויקטור שם־טוב ואת רע ייתו
גרטה, שהיא מזכירת
סיעת מפ״ם בכנסת, על הול דת
נכדתם גילי, בתו של
בנו של השר, כתב על־המיש־
(״שמואליק״)
מר שמוא:ל
שם־טוכ, סיפר השר ל־מברכיו
כי :״הנכדה שלי היא
התינוקת הכי יפה בארץ !״
העירה גרטה שם־טוב לבעלה :
״כל סבא הושב שהנכדה ישלו
היא התינוקת הכי יפה בארץ.״
אך שם־׳טוב לא נכנע :״אבל
שלי היא באמת הכי יפה ! ״
81 ידידיו של מזכיר מחוז
מיפלגת העבודה בחיפה, אורי
אגמי, טוענים כי לאחרונה
לקה אגמי ב״מחלת יצחק.״
בכל שייחד. בת מייספר דקות
מצליח אגמי להזכיר לפיחות
תריסר פעמים את השם יצחק, אמר כשהוא אומר :״יצחק
לי ...אני אמרתי ליצחק...
יצחק ואני הסכמנו.״ הכוונה
כמובן לראש־ד,ממשלה, יצחק
רביו, אשר אגמי הפך באח רונה
ממקורביו. אגמי גם טוען
כי רביו אף הבטיח לו מקום
ריאלי ברשימת מיפלגת העבו דה
לכנסת הבאה.

אביגדור קהילני

נדמה הי ה כי ח סי סמהה־מי
ס ח רי ת ״ תנו לגבר גולד־ס
טאר ״ הו חלפהבסיסמה :״ תנו לגיבור גו לדסטאר״ ,למראה
ת מונ ה זו של אלוף־ מי שנ ה אביגדור ק ה לני, גיבור״ישראל ומחבר
הספר ״ עוז 77״ על מעללי הגבורה של גדודו ב מי לחמת יו ם-
הכיפורים. אלאשק הלני לא הפך דוג מן־פי ר סו מ ת. הו א צולם ב מי קרה
ליד ב ק בו קי״ ה בי ר ה, בעת שבא ל חזו ת, יחד עם א ש תו ( מי מין) ו חיי לי
י חי ד תו, בנשף ב חי רתנ סי כ ת הכינרת, שנערך ב חו ף־ השקטבטב רי ה.

! 8בעיקבות הכתבה ב-
העולם הזה ( )2028 על ההוצ אות
של חבר-הכנסת משה
ורטמן, הודיע ורטמן בישיבת
סיעת־המערך בכנסת, שנערכה
ביום השלישי שעבר, כי ״כדי
למנוע לזות־שפתיים,״ הוא
יגיש לסיעה דו״ח כספי על
הקופה שלה ׳בכל מושב של
הכנסת.

מרשה

81 דעתה של ח״כ
פרידמן :״הגבר חסר לאשה

הגיב ראש־ד,ממשלה בליגלוג
על בקיאותו המיקראית של
ידין :״אני לא התכוונתי לומר דמות שייגאל ידין הוא
תנ״כית.״
! 8עתה כבר מותר לגלות:
כאשר נודע לראשונה על
חטיפת מטוס ואייר פראנס,
לפני כחודש, פשטה תוך זמן
קצר השמועה שבין נוסעי ה מטוס
נמצאות שתיים מנשות
החברה של תל-אביב, שעלו
לא־פעם לחדשות בטורי-הרכי-
לות: יונ ה ל חו בי ץ׳ ונ ע מי
לדר. בערב שקדם לחטיפה
נפרדו השתיים מידידיהן, כש הן
מספרות בשימחה שהן יוצ אות
למסע־קניות באירופה. כאשר
נמסר על הטסת המטוס
החטוף לאוגנדה, כבר ציירו
מכדיהן: של השתיים בעייני-
ירוחם תמונות דימיוניוית על ימה
שעלול לקרות שם לשתי
נשות־החברה אליה. אולם ה חששות
התבדו תוך זמן קצר.
הסתבר, כי השתיים החליטו
לטוס לפאריס, באותו יום
עצמו, במטוס אמריקאי. בתוצ אה
מכך יכלו ידידיהן הדוא גים
של השתיים לגלותן ב־מלון־הפאר
הפאריסאי ג׳ורג׳
החמישי, במקום בטרמינל ה ישן
של אנטבה.
81 איש מישרד־האוצר, ו אחד
ממנהלי המועצה הציבו רית
להימורים בספורט, כן
עמי צוקו־ מן, הופיע בשבוע
שעבר, יום לאחר המישחק ה חלש
של ניבחירת ישראל ב כדורגל
נגד ניבחדת גויאטמא-
לה שנערך במונטריאול, בפני
ועדת־ד,כספים של הכנסת, ו הגיש
כמה בקשות לתיקון טכ ני
של התקנון. הבקשות נת קבלו
על דעת הכל, מילבד
ח״כ הליכוד יחזקאל פלו־

אי ש־ ה תי א ט רון הוו תי ק ( מי מין)
| 1 1 *1 11111 ( 1 *11ל
תי א ט רון
מנ ה ל
ש הי ה
ו מי

״ ה בי מ ה ״ ,נפגש לאח רונ הבפ תי ח ת״ ת ע רוכ ת־ ציו רי םעםבמ אי-
תי א ט רון ו תי קאחר, ש מו אל בוני ם. ב שי ח ה התברר כי כל אחד
מהם חו טאבאהבה נו ספת, מיל בד ה תי א ט רון. פינ ק ל ידוע כשופר,
ב עי קבו ת שני הספ רי ם שהוצי א לאור, שעוררו ס ערה ב חוגי ה תי א ט רון
בארץ. ו אי לו בוני ם נו תן י דו ב מי כ חו ל, וערך ת ע רוכה שבה ה ציג
א ת ציוריו. ה שי ח ה בין ה שניי םהס תיי מהב איו מי םהד דיי ם. פינ ק ל
איי ם ש הו אית חי ל לצייר, ו אי לו בוני ם איי ם, ש הו איכ תוב ספ רי ם.
המולת הזה 1רח?

א 1111י ם

נמו האופניים לדג.״
81 שאלה מביכה הוצגה
באחד הדאיונות בטלוויזיה ה אמריקאית
לסופר עמום אי לץ.
המראיין שאל אותו:
״האם הספר שלך נמכר?״
אילון מיהר להשיב :״עוד
מעם תופיע מהדודה שנייה!״

בריאותך הלקוייה לאחרונה תלך ותשתפר. אבל אל תעז לאמץ את עצמך
יותר מדי. אחרת תקלקל את הכל. לך, טלה, צפוייה פגישה עם בת מזל
אריה. פגישה זו תשפיע על מהלך חייך בעתיד. במקום העבודה צפוייה
התקדמות, אם תצליחי להתגבר על מיכשול שינסו לשים בדרכך השבוע.

עוזרו של צדוק, יחיאל (״חי-
ליק״) גו ט מן, ממעט לבוא
בימים אלה למישרד, כיוון ש אשתו
תמי נסעה לחופשה ל לונדון,
והשאירה לו את הטי פול
בשני התאומים שלהם,
בני השנה. הסיבות של עוזרו
של בר-לב, בועז אפלכאום,
להזניח בשבוע שעבר את

י 2בחרס
70ב ר י

אתם נמצאים על פרשת דרכים. השתדלו לשקוד היטב את הצעד אותו
אתם עומדים לנקוט. טעות קלה תהיה גורלית. היזהרו. לך, בת שור,
מצפות בשבוע זה כמה היתקלויות בלתי־נעימות. אם תדעי איו לטפל
במקור הרע, תיחלצי מכל אי־נעימות. אם תנהגי בפזיזות, המצב יחמיר.

11111
ו 2באפ רי ל -
20במאי

הקפדל שמור על י ציבו ת רגשותיך. צפויי ם לך השבוע שינויי םמר חי קי
לכ ת ב חוג מ שפ חתך. אצלך, בתת או מי ם רוו ק ה, עלול הדבר להתבטא
בקרע עם בן הזוג. הי מנ ע מ הו צ או תכס פיו ת בל תי נ חו צו ת, ו העד ף
ה ש קעו ת ב טו חו ת על סי כוני םהע שויי ם או לי להשתלם יו תר בעתיד
ה ר חו ק יו תר. כל מ ע שה פזיז וחסר״ מחשבה עלול להע מי ד ך במצב מ סו כן.

חיכוכים ואי־הבנות, המכבידים עליך במשך השבועות האחרונים, עשויים
:לד.יעלם השבוע. אם יקום בך האומץ לומר את הדברים הנכונים בשעה
הנכונה, למרות שבזאת אתה חושף את עצמך לביקורת וללחצים. ביקורת
ולחצים אלה צפויים מגורמים שאינם מהווים צד בבעיותיך האישיות. גם
שותפך וידידך עשוי השבוע להראות סימנים ראשונים של חוסר-נאמנות.

110 ון

י ,2ביוג* 7
71 בי ולי
היומיים הראשונים של השבוע מתאימים לעריכת חשבון נפש ולהבהרת
מטרות לטווח ארוך. דאג לכך שתימצא בחברתם של ידידים מהימנים
וריאליסטיים, שיוכלו להדריכך ולסייע לך בקבלת החלטות חשובות. היה
זהיר בכל הנוגע להוצאות כספיות שתקבענה את עתידו מבחינה חומרית.

וות י גורלי צקי

ר קדני ת הג׳ אז ו ה מו ר ה לבלט,
רעייתו של השח קן אי לי גורליצקי
( ה בלונדי ת מי מין) נפגשה בשבוע שעבר ב פ תי חתתע רו ב ת־ א מנו ת
עם שרה גורפינקל, רעייתו של צל ם־ובמ אי הסר טי ם דויד גורפינקל.
ה ש תיי ם, הנ מ צ או ת ב חוד שי־הריונן האח רוני ם, ה ח לי פו חוויו ת ועצו ת
כיצד להמ שיך ל הי ר או ת יפו ת, רעננות ו מו שכו ת במ שך ה ה ריון.

21 ביולי -
ז? באומסט

הצלחהבקא ריי רהה אי שי ת. כי שלון ב חיי המשפחה. רומן צדדי או תו
ני הלת, ה תג ל ה לבעלך. הו א ינ ס ה לעבור על כך ל סדר היו ם. א בל הו א
לא י צלי ח. תדבר מ ט רי דאת רוחו. הו א כו ע ס עלייך. ב סו ף ה שבוע
יצועו מחש בו תנקמה בליבו, ו אז י בו א המ שבר ה סו פי בי ח סי ם שלכם.

מאזנ״ס

!הווו1
22באוגוסט -
22בספטמבר

השבוע התרכז עד כמה שאפשר בעבודתך. בעוד שבוע-שבועיים תוכל
לעבור למעשים. השתדל לתקן קשרים שניתקת. התרכז בסילוק חובות
קטנים ומטרידים וסלק כל מיכשול מן הדרך. עשה הכל בכוחות עצמך
ואל תהיה תלוי ברצונות של אחרים. צפוי לך רומן עם בן מזל גדי.

£822 1 2 2 2 1
אל תהיה
אם יש לך
שמור על
פילוסופית

יותר מדי ביקורתי לגבי מאמציהם ועבודתם של האחרים.
מה להעיר, אמור זאת, אך בצורה עניינית ולא בנימה מבטלת.
יחסי עבודה תקינים ותזכה לתמורה באותו מטבע. גישה
לבעיות תוכיח את עצמה כמשתלמת בימים אלה. היה סבלני.

סון!]

קשח

ק שריך עם ק בו צ ת אנ שי ם בל תי״ שיגר תיי ם, שני תן להגדיר ם ב מי לי ם
עדינות כ ״ ת מ הוני ם ״ ,עלולים ל סבך או תךה שבוע ב מצ בי ם בל תי־נ עי מי ם
ובק שיי ם שונים. אתהמתקשהלהתר כז בע בוד תך, חש א ת עצמך זר
ו ב מיו ח ד בבי ת, עלול לד בו ק ב רעיונו ת תלו שים, כ מו ב רי ח ה מן ה מ צי או ת.
הצלחה רבה ת אי ר לך בן קשתבש טח ה רו מנ טי, אך שמור על קו ר רוח.

שבוע שקט יחסית, שיאפשר לך לנוח מבחינח רגשית ולאגור כוח לקראת
אתגרים גדולים שיוצבו לפניך בעתיד הקרוב ביותר. אתר. יכול, אמנם,
לפתוח במאמצים ולקצור הישגים נאים כבר עתה, אך מאחר שכושר
שיפוטך רחוק משיאו, האינטואיציה שלך בוגדת בך לעיתים קרובות.

21בדצמבר -
סו בינואר

ה ד מו ת הי רו של מי ת ה מוכ ר ת, הכריז באח רונ ה מיל*
119^ 111
חמה על היו רדי ם. אי ש־ הקולנו ע, שהו א ד מו ת כי מעט־

הכר חי ת בכל מ סי ב ה, הודי ע שהוא והבק בו קהצ מוד א ליו לאי בו או
עוד ל מ סי בו ת״ פ ריד ה של ה עו מ די ם לעזוב א ת הארץ .״ הי רי ד ה הי א
מכת־ ה מ דינ ה ו אנ חנו, הבק בו ק ו אני, ל א ני תן יד לכך.״

שיסע אותו המראיין :״מה
יש? המהדורה הראשונה לא
היתד. בסדר?״
׳ 8שלושה שרים סובלים עתה
מהיעדרויות תכופות ״של ה עוזרים
שלהם: שר־המישפטים
חיים צדוק, שר המיסהר
והתעשייה חיים פר־ לבו שר
המישטרה שלמה הלל.

עבודתו היו פוליטיות יותר.
אפלבאום החליט לשהות במ שך
שבוע שלם בחיפה, עיר-
מגוריו, ולהתבסס בחיי המיש־מרת
הצעירה של מיפלגת־העבודה
בעיר. עוזר שר המיש־טרה
ברוך לשם נעדר אף
הוא תכופות מהמישרד. לשם
עסוק בימים אלה בהשלמת ה מאסטר
שלו בתקשורת המונים.

20בינואר ־
מ! נפביואד

התקדמות בעבודה. אבל רק בתנאי שתדע מה רוצים הבוסים שלך. אס
תיכנע לדרישות שלהם, תצא נישכר. מצב בריאותך הלקוי משתפר, אבל
המשך להיזהר עוד כמה ימים. את, בת דלי, השתדלי לנצל כל רגע
במחיצתו. אתה מנסה לשכוח אותה אך אין הדבר עולה בידך, ובצדק.
לא כל אחת מסוגלת לסבול את שגעונותיך ותיסכוליך הרבים.

הי שמ רי בי ח סיי ך ה אי נ טי מיי ם עי מו, א ם אינך נ שו אה לו ואםלא
תיכננ ת ם חיי ״ משפחה לע תיד. הו א או הבך בבנות. ה ש תדלי ל היו ת מ בינ ה
ולהת אז רבס בלנו ת, בי ב סופו של דבר זהי של ת ם לך. ה שבוע תוכלי
ל הינו ת בעזרת חו שייך. ה אזנ ה ל מו סי ק ה טו בהתפתח או פ קי ם חד שי ם.

19ב פב רואר

ס /רוורדז

זוגצע>ר!

ההצעה הטובה
.בעתו־לרכישת
דירה
באזור המרכז
השווה בעצמך
בואו לגור מחוץ לעיר -קרוב
לתל־ אביב -בקרית נורדאו, נתניה,
ליד רמת פולג; בשכונה מתוכננת
אשר תכלול תחנה לאם ולילד,
מעון ילדים, גני ילדים, בתי ספר,
מרכז מסחרי ומוסדות ציבור
אחרים.

ברח׳ יעקב כצנלסון, גגנינים גגי 4קומות

דירות מו ת 3חדרים; בשטח 69מ״ר
דירות מו ת 3חדרים, בשטח 71מ״ר

100׳. 140
143,200

בבניו ״בוגג״ גו 8קו מו ת

דירות מו ת 3חדרים, בשטח 75מ״ר

163,000

ברח׳ ש׳׳י עמון, גגנינים גני 8קומות

דירות בנות 3חדרים, בשטח 78מ״ר

173,000

המחיר כולל פיתוח סביבתי: כבישים, מדרכות, גינות,
מקומות חגיה מוסדרים וכד.

המחיר אינו כולל מס ערך בווסף, אשר ישולבו ע׳י> הרוכש בנוסף.
זוגות צעירים! הצטרפו אל עשרות
משפחות של חגר׳ה צעירים שהגיעו
למסקנה :

דירת ״שיכון ופיתוח״
בקרית־נורדאו נתניה
ההצעה הסוכה ביותר עבוריגו.
לפרטים נוספים מלא ושלח את
התלוש הרצ״ב:

להתרשמות ישירה יותר הננו מזמינים אותך לביקור בדירה לדוגמה הפתוחה לקהל
המבקרים כל השבוע (מלבד יום ד) בשעות 10 עד 1לפנה״צ ובימים א׳ -ה׳
מ־ 4עד 7אחה״צ.
בעת הביקור תוכל להתרשם מרמת התכנון והבניה ואף לקבל ייעוץ אישי כולל
מנציגנו במקום.
הסעות מאורגנות לדירת לדוגמה ולאתר הבניה יתקיימו בימים ב׳ ו־ד׳ בשעה
3.30 אחה״צ מסניף החברה ברח׳ הארבעה / 18א׳ ,תל־אביב.
פרסים והרשמה לדירות המוצעות בקרית נורדאו -בדירה לדוגמה בימים ובשעות
הביקור, ובסניף החברה בתל־אביב בימים א׳ -ה׳ בין השעות 8עד 12 לפנה״צ
ובימים א /ג׳ ,ה׳ בין השעות 2ע ד 4אחה״צ.

.־־׳לכבוד

שיכון ופיתוח לישראל בע״מ

רחוב הארבעה 18א׳ תל־אביב.
עבור ההצעה הטובה

-בקרית נורדאו.

נבקשכם לשלוח לנו פרטים נוספים׳.
על קרית נורדאו בנתניה.

זז.וזזהד 28.

דירות שיכון וביחוח-ד״רות איבות ורווחה
נ,ב :.״שיכון ופיתוח״ מציעה בקרית נורדאו נתניה מבחר דירות גם למכירה חופשית ולזכאי משרד השיכון.

העולם הזה 2031

מיסתו׳ קו״ת־כווש
י הו די ם, התקשר עם עיריית רא שון־לציון
יותר ממאה וילו ת ש היו צריכות ל קו ם
וה ציע כי י בנ האתה שכונה על חו לו ת
על שפת הי ם של רא שון־לציון, ו ל הוו ת
העיר, ס מו ך לי ם, כדי ליצור ת ק די ם של
א ת שכונת עולי פרס הע שירי ם, ק ריי ת־נ
ע לו ת רא שון־לציון על ה חו לו ת שעיריית
כורש, טר ם הו שלמו. ה חוזי ם עם עיריית
בת־ים תבעה לע צ מה. ה עי רייה הקצתה,
רא שון־לציון הופרו מז מן אך רא ש־העי-
ללא מיכ רז, ב אי שור מי שרד-הפנים, שטח
רייה, חנניה גיבשטיין, אינו פועל לשל
150 דונ ם שעליו
תיכנו גילבוע הקמת
108 וילו ת, והחלל הסוכנות
היהודי ת
עירי מ
הציען לי הו די פרס.
ועלה״
״תור
כור*״
״קרית לעיון ואסון
תוך חצי שנה נמכרו
כל הווי לו ת על הנייר.
הפ ר סי ם הז מינו, על
א ת ראש-
ח שבונם,
ה עי ריי ה חנני ה גיב-

ש טיין ורעייתו, וכן א ת
מ הנ ד ס העי רי ה שאול
הנך טוזמו להשתתף בטקס תנחת אבן, פינה ל״קרית כורש״
ציזלר, לטכסח תי מ ת
שיתקיים ביום רביעי כ״ו אייר תשל״ב ( )10.5.72 בשעה 4אחה״צ
מהסכם בטהרן׳ ,וערכו
על, חולות ראשון לציון.
להם סיו ר מ קי ף בארצם.
גהותתוות:

הזמנה

פנחס
ספיר ר האועי
ל. א .פנקוס — יו״י הנהלת הסוכנות
עזוי נרקיס — רא* המחלקה לעליה וקליסה
• ל הסוכנות

מרדכי

ז י — ח״ב יו״ר התאחדות עולי אירן
בישראל

חמיה גיבסטיין — ראש עירית ראשון לעיון
נעיג ״האגודה״

הזמנה דהנחת אכן־הפינה
נאומים ורוח —

לפי ההסכםהת חיי״
בה ה עי רייה לשאת בכל
הו צ או ת ה פי תו ח,
כולל רישות לכבי שים,
מי ם, ביוב וחש מל, ו לגבות
מכל וי ל ה כעש רת
א ל פי ם לירו ת הוצ
או ת פי תו ח. בשנת
1972 הונ חהא בן־ הפי-
נה, ו הו ח ל בעבודות״
ה בנייה. מיי דלאחר-
מכן ה ח לו סי כ סו כי ם
בין הפ ר סי ם, כא שר
גילבוע הודי ע כי הו א
רק האר כי טקטו סירב

שכונת הווילות הלא־ גמורה
— ווילות אין
מי מו ש ם. זו הי פרשה נו ספת בשרשרת
מיפעלי י הו די פרס ו עי ריי ת רא שון־לציון,
שנתקעו ב חו לו ת העיר ללא מו צ א. על
פרשה אחרת, שכונת גני-י הודי ת, שם נ תנה
ה עי ריי ה שטח של 100 דונ ם ת מו ר ת 2
מיליון לירו ת ל קבו צה פ ר סי תאחרתשנ
תקעה, עמד ״ ה עו ל ם הז ה ״ בהרחבה
בגיליון . 2027
בשנת 1969 יז םהאר כי טקט צבי גיל-
ביע, הק שור ב מיפ עלי־ בניי ה רבים בפרס,
הקמת שכונת וי לו ת עבור י הו די פרס,
בגלל גל ה אנ טי ש מיו ת שפשט אז בארצם.
לאחר שקיבל הסכמתם של כמה עשרות

לטפל בצד הני הו לי. הפ ר סי ם שלחו נציגים
שונים לבדו קאםמר מי ם או ת ם, ו ה קי מו
אגו ד ה עו תו מני ת לצרכי הקמתה קי ריי ה.
היועץ ה מי ש פ טי של ה אגו ד ה הי ה אברהם
בר, ש הו א גם היועץ ה מי ש פ טי של
עיריית רא שון־לציון.
בגלל ה סי כ סו כי ם, עו מ דו ת כיו ם רק 50
וילו ת בשלבי בניי ה שונים. ההסכם עם
ה עי ריי ה הופר מז מן, אך מ שו ם־ מ ה אין
ה עי ריי המבטלת או תו.
גילבוע א ף הו א נפגע, כיוון שטרם קי בל
א ת הו צ או ת ה תי כנון שלו, המסת כמו
תבמ או ת אלפי לירו ת.

חוחים מונחים בשטיחי לבד
י בו אני םהח לו מציעים גם בי שראל מ ה
שקרוי ש טי חי לבד. מוצר ז ה נועד ב מ קו רו
ל או ל מו ת״ ת ע שיי ה או מלונו ת, או ל ם
בגלל מ חי ריו הנ מו כי ם הו א חודר גם ל דירות.
שטיח-לבד
נמכר על״ידי יבו אניו לצרכן
ב מ חיר של 135 לירות המטר, מ חי ר נמוך,

כיוון שלא ח לי ם עליו מי סי ם ק צו בי ם
כ מו ב ש טי חי ם רגילים. ל מ רו תזאת, מצי עים
כמה סו ח רי ם ש טי חי-ל בד אלהב־
400 לי רו תהמטר.
גם מיפעל ״ ש טי חי כ ר מל״ עו מד ל הוציא
בקרוב ש טי חמתחרה, ב שי טתה טפ־טינג,
שיימכ ר לצרכן ב־ 135 לירו תהמטר.

זנבו

ס ל־־ המטב עו ת

רוצה להמשיך

ו ה חגי ם

נגיד ״ בנ ק י שראל״ ,משה זנבר, שהודיע
כמהפע מי ם על סיו םתפ קי דו באו
ק טו ברה שנה, וראש־ הממ של ה ושר־האוצר,
כבר ה ח לו בחיפו שמח לי ף לו,
שינה א ת דע תו. נ ר אה כי ההצ עו ת ש הוצעו
לו, ניהול ״ מי פעלי נייר חדרה״
או ״ פ רו ט א רו ם ״ ,אינן קו ס מו ת ליו, ו הו א
הביע א ת רצונו ל המ שיך בתפ קי דו חמ ש
שנים נו ספו ת.
נ סיון ההמשך שלו נעזר ב סי רו ב ם של
ב עלי -ה מניו ת של ״ ה בנ ק ה בינ ל או מי הרא שון״
ל שחרר א ת מנ הלם, דייל דולו,
לתפ קי ד הנגיד.
בעוד שר־האוצר, יהושע רביגוביץ׳,
שוקל א ם כד אי לו להס כי ם לבק ש ת זג-
בר, נ ר אה כי ראש -הממ של ה יצחק ר3ין
נחו שבהחלט תו להח לי פו.

כא שר הי תהה לי רהצ מו ד ה לדולר, היו
כמהי מי ם בשנה שבהם לא ני תן הי ה
לסגור עי ס קו ת ב מטבע-חוץ. אלה היו
י מי ה חג באמ רי ק ה, שב הם ה בנ קי ם סגורים
שם ו אין מתפרסמת הוד ע ה על שער
הדולר. ב מי ק רי םאלה עשו הסכ מי ם מ שוערים,
והת אי מו עצמם לשער ה א מי תי
א ח רי ה חג. דבר ז ה גרם עבודה רבה נו ספ

עכשיו צ מוד ה ה לי רהלחמשמטב עו ת,
של חמש מדינו ת. לכל אחתמאלהכמה
עשרות י טי -חג ב שנה, שבהם ה בנ קי ם
סגורים, ו הי מי ם אינ ם חו פפי ם. ה תו צאה :
קרוב ל ח מי שי ם י מי ם ב שנה לא י הי ה אפ שרי
כלל לסגור ע ס קו ת במ טבע־חוץ, ועבודת
ה בנ ק או תהק שו ר ה בכך תגדל
בכעשרים א חוזי ם.

ש בדי חופן
מ ה קו ר ה לגוף שקונצרן ״ כלל״ מש תלט
עליו?
לפני כמה חו ד שי ם קנ ת ה כלל 750/0
בחברה ש שמה ״דוב שומרוני ב ע״ מ״ .חברה
זו הי ת ה סו כנ ת של כמה חברו ת צרפ
תיו ת גדולות, ב ת חו ם ציוד ומתכת, ו סי
פקהאת היד ע לגשר העילי בשדרות
רו קחב תל -א בי ב.

דוב שומרוני

עצמו, מיי סדהחברה,

נשאר ב ע מד ת מי עו טובתפ קיד ני הולי.
מיי דלאחר הרכי שה העבירה ״כללי״ א ת
מי שרדי החברהממ קו מםה קו ד ם בדרך
יפו, לבניין ה מ פו א ר של ״כלל כלל״
חיי בהאתהחברהל שלם 15 אל ף לי רו ת
לחוד ש ד מי -שכירו ת, כא שר קוד ם״לכן
שיל מה החברהפ רו טו ת, ב מי בנ ה צנוע.
שומרוני נוכח כי ״כלל״ חול בתאתהחב רה,
מכר א ת כל מניו תיו והש אי רבה רק
א ת שמו.

האם חמי ו.ר ש אחראי
בבי ת־ ה מי ש פט ה מ חוזי בתל־אביב תתברר בקרוב ש אלה בעלת ח שיבו ת רבה
לגבי בעלי מכוניו ת. האם לבעלי מיגרש ל מכי רתמ כוניו תאח ריו ת לגבי עי ס קו ת שנעשו
לא עם המיגר ש, אלא עם פ ר טיי םשהע מי דו אתהמ כוניו תלמ כי ר ה במיגר ש 2
בדרך־כלל רוכש המיגר שאתהמ כוניו ת ה עו מ דו ת בו, ו הו א שמוכרן. או לםחלק
ניכר של ה עי ס קו ת הו א של בעלי־רכב המע מי די םאתהמ כוני ת ל מכי ר ה במיגרש,
ו הי א נ מכר ת בינ ם לבין ה קונ ה י שירות, בלי קשר למיגר ש עצמו.
מקרה״ל דוג מ ה כזה עולה מפסק ־ דין שניתן ב בי ת־ מי שפט -ה שלו ם ב תל-אביב בי מי ם
אל ה. עורך״הדין מיכאל דותן, פנה ל מיג ר ש־ ה מכוניו ת ״רכב תי כון״ בתל-אביב,
נכנס למי שרדו של בעל המגר ש וסיפר על רצונו. במי שרד הי ה או ת ה שעה הנ תבע
גדליה שיצק, שהו א סו ח ר רכב לל א טיגרש שהע מיד מ כוני ת ל מכי ר ה במיגר ש ״רכב
תיכון״ .כפי שמציין ה שופט, ע ס קו ת כאלה. מ קו ב לו ת, וכ שהן יו צ או ת לפועל משל מי ם
ד מי -ע מל ה לבעלי המיגר ש. גדליה עשה עי סקה עם ה תובע מי כ אל דו תן: הו א קנ ה
א ת מכוני תו של דו תן, ומכר לו מ כוני תאחרת שע מדה במיגרש. ה תוב ע הי ה משוכנע
כי הו א עושה עי סקה עם בעלי המיגר ש.
ל אח ר־ מכן נ תגלה, כי ה מ כוני ת ש קנה אי נ ה טו ב ה, ו הו א ה חזי ר ה למיגרש וביק ש
אחרתת מו רתה. כיוון שלא קי בלה, פנה ל בי ת־ ה מי שפט נגד ה מוכ ר גדליה שיבק ונגד
בעלי מיגרש ״רכב תיכון״.
דו תן אי שר בעדו תו, כי שיבק נ תן לו כ ר טי ס־ בי קו ר של מיגרש ״רכב תי כון״ ,ורשם
מ א חו ראת שמו. כן ציין, כי כא שר הו חלט למכור לו מכוני ת, נע שתה ה עי סקה בבי תו
ולא במיגר ש, וכא שר מ ס רו לו אתהמ כוני ת הו אהתבקש שלא ל הי כנ ס למיגרש ו הו ציאו
א ליו ה חו צהאת ניי רו תהמ כוני תוחל קי ם שלה. כן אי שר כי לא שילם ד מי-
תיווך לבעלי־המיגר ש, וכי שיבק לא הציג עצמו כעובד המיגר ש.
ה שופט ה ח לי ט ל חיי ב בדין גם א ת שיבק וגם א ת בעלי ״רכב תי כון״ ,כאחר אי ם
ל עי סקה, וז אתבהסתמך על חו קהש לי חויו ת ת שכ״ ה. בעלי ״רכב תי כון״ עירערו על
הפסק״ דין ב בי ת־ ה מי שפט־ ה מ חוזי.

סכנה חושה למיפעלי האשדג
מיפעלי י ם ־ המלח, ה מיי צ רי ם אשלג,
וחבר ת ח פו ס פ טי ם עו מ די ם ליפני ס כנ ה
חד שה, ה מ איי מתלה חזי ר או תםל שנות
ה ש שים /כא שר הוצף ה עול ם באשלג קנ די
זול, שגרם למיפעלי י ם־ המלחהפסד של
120 מי ליון לירו ת__ .
׳ * מזה שנה״ קיי ם שפל בביקו ש לאשלג
ו ל פו ס פ טי ם, ביגלל צ מצו ם הבי קו ש מצד
החקל אי םמחד ובגלל ה על אתמ חי רי
ה פו ס פ טי ם על״ידי מ רו קו. היצרני ת ה גדולה
בעולם, ש ה על תהאתהמ חי ר ליו ת ר
מ 45-דולר ה טון, פי שלו שה כי מעט. העל
אתהמ חי רי ם על-ידי מ רו קו ה בי אהאת
חברת ה פו ס פ טי ם ל תו כני ת -הרחבה גדולה,
המס תיי מתעתה. מיפעלי י ם־ המלח, ש סיימו הרחבה לפני שנ תיי ם, מייצ רי ם מ אז

1.2מי ליון טון א שלג ל שנה, וכמח צי ת ם
מ תוו ס פי םלמל אי הנ שאר בארץ, ביגלל
הי רי ד ה בביקו ש.
ע תה הגיעו ק רי או ת ״ אז עקהמ אי רו פ ה/
ה מו צפת באשלג ו ב פו ספט זול מ א רצו ת-
הברי ת. האמ רי ק אי ם מוכ רי ם פו ספט באי
רו פהב־ 37 דולר, ל עו מתהמ חי ר של
מ רו קו וי שראל, ש הוא סביב 48 דולר ה טון.
ה ם גם מ ציעי ם א שלג ב מ חי ר של 67
דולר ה טון, ל עו מתהמ חי ר ה אי רו פי ה קיי
ם של 84 דולר ה טון. ההצפה מצד
האמ רי ק אי םבאהאח רי שיפאן, ה פילי פינים,
אינ דונזי ה וצ׳ילי ה פ סי קו כי מעט
ל קנו ת מוצרי םאלה. האמ רי ק אי ם רוצים
ביי צו א, שכן באר צםהםמקב לי ם עבור
טונ ה פו ספט ^ 2ד 20 דולר בילבד.

עי תוני הווול דיוו חו: ישראלהפכהספק ־ הנשק
המר כזי לצבא היוצרי־הימני בלסון * ל ר שו תאש״ף
עומד עתהצבאס די ר * הא צפו״ה פשרהאסר ־
עראפאת לאן מו עדו ת פני אסד: להסדרן כפוי
עישראל, או להקמת סו ריה ־ רבתי עו ״ נח?*

הענ 1רהז מי ןחתו !
65 פתע הופיעו הכתבות בכל רחבי העולם, בעיתונים ׳המכובדים ביותר. לא בצורת
/שמועות בלתי־מאושרות, אלא כידיעות מוסמכות, שאושרו על־ידי מיטב המקורות
המהימנים בעולם.

כף מאשרים עתה העיתונים המוסמכים כיותר בארצות־הכרית
דבר, שהיה עד כה רק כגדר השערה או שמועה: שאכן קיימת מערכת
מאורגנת הכוללת את ארצות־הכרית, סוריה, ישראל והימין הנוצרי
כלבנון עצמה, כשהמטרה היא למחוץ את השמאל הלבנוני ואת אש״ן.5

במקום הנשק הקל והרבגוני, שניקיה פה ושם בצורה מאולתרת, מצטייד עכשיו
הצבא הנוצרי־הימני במיטב הנשק הכבד המסופק על־ידי מקור אחד: ישראל. לפי אותן

הקואליציה חעענית

הנוצרים הימניים כלבגון, כך ;אמר בידיעות, מקבלים עתה שיוע
צבאי מאסיכי מידי ישראל.

אורי א בנ ר׳
ידיעות בלילות עוגנות הספינות מול חוף יוניה, עיירת־הבירה הנוצרית, ודוברות מהירות
פורקות את הטאנקים והתותחים המגיעים מישראל הקרובה.
בעלי־הכתבות, ברובם אמריקאים ובריטים, הסתמכו על דיבריהם של מפקדים
נוצריים בכירים ושגרירים מערביים, שהודו באספקה זו בפד, מלא. כמה פרשנים אף
הוסיפו כי האמריקאים מפרסמים עתה את הידיעות •האלה בכוונה, כדי להפריד את
הטענה שהנשק בא במישרין מארצוודהברית או מנאט״ו. ישראל פועלת, לפי דבריהם
של פרשנים אלה, כשליחת ארצות־הברית.

^ שאלה הגדולה

השבוע היווה: האם תצליח קואליציה זו להשיג הכרעה צבאית

1 1סופית?

אין ספק שלפחות גורם אחד רצה והאמין ככד: מנהיגי הימין
הנוצרי הלבנוני.
באוזני עיתונאים זרים התבטאו מנהיגים אלה בחופשיות בלתי־רגילה. הם הישוו
את עצמם לישראל, דיברו על מדינה נוצרית שתקום בלבנון אחרי חלוקת הארץ במילחמה
— כפי שקרה באר׳דישראל ב־ . 1948 הם דיברו גם על קואליציה אפשרית בין המדינה
היהודית והמדינה הנוצרית, שיעמדו במשותף מול הנחשול האדיר של, הלאומנות
הערבית־המוסלמית״*.
משום כך המשיכו הנוצרים השבוע במילחמה בכל כוחם, התעלמו כמה פעמים
מהסכמים על הפסקת־האש, התנגדו אף לפינוי פצועים מן המובלעות הפלסטיניות, שנוצרו
במדינודהחלוקה שלהם, במיזרח ביירות.
אולם יש בתוכנית זו סתירה אחת, שתהיה הרת־אסון לבעליה.
הגשמתה תיתכן רק בחסות סורית• ,והודות למיבצעים צבאיים סוריים נרחביים.
אולם סוריה היא דווקא אחד המעוזים העיקריים של אותה ״לאומנות ערבית־מוסלמית״,
שאת עולה רוצה הימיו־הנוצרי בלבנון לפרוק.

הימין הנוצרי כלבנון דומה לעככר, המזמין את החתול לגרש את
העכברים האחרים, מתוך תיקווה שלאחר־מכן יחזור החתול הכיתה
ויותיר אותו לכדו כשטח.

סוריה לא הכירה מעולם בזכותה של לבנון לקיום עצמאי. בעיניה, נקרעה לבנון
מגופה של סוריה, בעיקבית קנוניה קולוניאלית צרפתית. יתר על כן, בסוריה שולטת
מיפלגת אל־בעת (״התקומה״) בעלת האידיאולוגיה הקיצונית החותרת לאיחוד העולם
הערבי תחת דגל הלאומנות הערבית החילונית.

רק תמימות עילאית או קנאות עיוורת, המתעלמת מן העובדות,
יכולה להביא לאמונה כי ניצחון סורי־ימני־נוצרי כלבנון יביא להקמת
מדינה נוצרית עצמאית כחלק כלשהו של הלבנון. התוצאה של ניצחון
כזה תהיה הפיכת לכנון למדינת־חסות סורית, כחלק מפדרציה של
סוריה־־רכתי, הנשלטת על־ידי דמשק.
אולם הימין הנוצרי הגיע לקיצוניות כזאת של שינאת־אחים, עד שהוא מוכן
להסתכן בכך, אם יעזור לו הדבר לחסל את השמאל הלבנוני, השנוא עליו מכל.
השאלה היא: האם הדבר אפ-שרי?

תדור לסוויודובת
ך* .כרים ככירים

של אש״ף מסרו השבוע הערכודמצב, השונה מאד מן התיקוות

הנוצריוודהימניות.

הם הודו שהכוח השמאלי־אש״פי נתון במצור, ובי מצכו קשה. אולם
הם בטחו ביכולתו לעמוד במצור זה הרבה זמן, למגר נסיונות להשיג
הכרעה צבאית נגדם.
האם חותרים הסורים להכרעה כזאת?
לכאורה נראה שכן הדבר. נאומו של חאפז אל־אסד השבוע היה קיצוני ביותר. הוא
השמיץ את אש״ף בסיגנון בוטה, שיבח את הנשיא הנוצרי המודח־למחצה סוליימאן
פרנז׳יה, שהוא לכל הדיעות אדם מאוס למדי.
אפשר היה להסיק מנאומו של אל־אסד, ממה שנאמר בו וגם ממה שלא נאמר בו,
כי מנוי וגמור עימו ללכת עד הסוף, דהיינו:
• 1לכבוש את כל שיטחה של לבנון,
• לשבור את אש״ף ככוח עצמאי, ולהפכו למכשיר סורי, באמצעות אירגון אל-
סעיקה,
;•לריפוד את לבנון למדינת־חסות סורית,
!• לעבור סופית מן הגוש הסובייטי לגוש האמריקאי,
• להשתתף בגוש אמריקאי־סעודי־מצרי־סורי,

• להגיע לידי הסדר כולל, שייכפה על־־ידי האמריקאים על ישראל,
ושכמיפגרתו יוחזרו השטחים המוחזקים לבעליהם, ותימסר הגדה המער

ח״ד נוצר׳ לבנזני שומר עד אזרחים מוסלמיים
ע 18

• רעיונות דומים היו בשעתו באופנה גם בישראל. אחד הדוגלים בהם הרי ערי
ז׳בוטינסקי המנוח, בנו של זאב דבוטינסקי, שחלם על ״פדרציה כנענית״ של ישראל
ולבנון.

בית לפלסטינים פרו־סוריים ו /או דירדן, שתהיה אה היא מדינת־־חסות
סורית.
למראית עין, הדרך ליעדים אלה חלקה. אולם למעשה זוהי דרדחו שתים.

מכשולים נדרו
!65 פני הגשמת החלום
׳ /מישקל :
• בסוריה עצמה, קשה מאד לאל־אסד להצדיק את מילחמת הצבא
הסורי כלבנון לצד הנוצרים הבדלניים וישראל, נגד ערכים לאומיים
ומוסלמים•

עומדים כמה וכמה מיכשולים, שכל אחד מהם הוא כבד
בקאריקטורות
תואר אל־אסד כנוסע־צלב, כשסמל הצלב מקשט את חזהו, ובמאמרים
הוגדר כבן־בריתו של יצחק רבין. אל־אסד מוכרח לחשוש מפני התקוממות בצבא
הסורי, אם תימשך המילחמה בנסיבות אלה.

• הנעלם הגדול בחשבון הוא כרית־המועצות.

האם יכולה המעצמה הסובייטית האדירה להשלים עם אומץ סוריה — שפירושו
סוף ההשפעה הסובייטית בכל המרחב הערבי, שבו הושקעו ב־ 21 השנים האחרונות
מאמצים סובייטיים כבירים? אחרי אובדן מצריים, האם תוכל ההנגה הסובייטית הנוכחית
להחזיק מעמד, אם תאבד גם את סוריה? האם לא תתפתה לבצע מיבצע גדול, ואף הרה.־
סכנות, כדי למנוע זאת כימעט בכל מחיר? ואם כן, מה תהיה צורת המיבצע, ומתי
יבוא? האם ילבש צורה של עידוד התקוממות נגד אל־אסד בסוריה עצמה?

• כל שינוי מהותי ביחסי־הבוחות כעולם הערבי מוכרח לעורר
תגובה ערבית נגדית.
מצריים אמנם מעוניינת לצאת מן הבידוד, שלתוכו נקלעה בעיקבות הסכם־הביניים

נערה מוסלמית בת 12 בובה למראה ביתה הבוער
אותה שעה בבר שהתה בדמשק מישלחת מטעם אש״ך, בראשות
״שר־החוץ״ פארוק אל־קדומי, הנמנה עם מייסדי אירגון פתח. אין ספק
שהיא הוזמנה לשמוע את תנאיו של אל־אפד לפשרה סורית־אש״פית.
צאתה של המישלחה. לדמשק גרם לביקורת חריפה ולאיומים סתומים מפי בעלי-
הברית של אש״ף, ראשי השמאל הלבנוני. בדור לגמרי כי אלה חששו מפני האפשרות
שאכן תקום פשרה סורית—אש״פית על חשבונם — פשרה שתנטרל את אש״ף ותאפשר
לסורים לחסל את השמאל הלבנוני.
האם תיתכן פשרה כזאת?

אין ספק שתנאיו של אל־אסד יהיו חמורים ושקכלתם תהווה השתעבדות
של אש״ף למעצמה הסורית.
אולם בניגוד לתדמיתם בישראל, חאפז אל־אסד ויאסר עראפאת הם שניהם טכסיסנים
זהירים, ואינם קנאים עיוורים. לנשיא הסורי כדאי להציע כיום לאש״ף תנאים שהפלס טינים
יוכלו לקבלם, תחת להילחם עד הסוף המר, כשגבם אל הקיר. וכדאי לעראפאת
להסכים לתנאים קשים, כדי להציל את כוחות אש״ף. מידת החומרה של התנאים תהיה
תלוייה, בוודאי, במצב הצבאי בשטח, כפי שהוא נראה לאסד ו/או לעראפאת. היא
תהיה גם תלוייה באלטרנטיבות העומדות לפני אש״ף.
אילו חוסלה הנוכחות האש״פית העצמאית בלבנון, בעיקבות הכרעה צבאית (אם
זו אפשרית) ,היה קורה אחד משני דברים :
י* אש״ף הלגיטימית, של עראפאת, היתה עוברת לקאהיר, ולוחמת נגד אש״ף
הפרז־סורי, בהנהגת אל־סעיקה, שהיה משתלט על הפלסטינים בסוריה ובלבנון. אז
היתד. מתעוררת גם השאלה לגבי נאמנותם של ראשי הציבור בגדה המערבית. אין
ספק שליבם הוא עם עראפאת.
י• מרכדהכובד של הפלסטינים האנטי־סוריים היה עובר ללוב, התנועה היתה
מתפרקת לרסיסים קטנים, שכולם היו עוסקים בטרור בינלאומי ומתחרים זה בזה.

בשביל איש כמו עראפאת, שמירת האחדות שד התנועה, תוף
עצמאות גדולה ככל האפשר, תעמוד כראש סודם העדיפויות. דבן יתכן
מאד שהוא ישתדל להסתדר איכשהו עם הסורים, מתוך תיקווה כי
(המשך בעמוד )23

נוסק ססגוני בידי תיירים נוצריים רוב ש׳־מסנות י

עם ישראל, ואין ספק שקוסם לה הרעיון של גוש סעודי־מצרי־סורי. אד היא לא
תוכל להשלים עם הקמת סוריה־רבתי, שיגדיל בהרבה את כוחה של סוריה במרחב
הערבי, על חשבון הכוח המצרי. הוא הדין לגבי מדינות ערביות אחרות, כמו סעודיה.

בל הגורמים האלה, יהד עם הכוח המזויין של השמאל ואש״ה
בלבנון עצמה, צריכים למתן את שאיפותיו של אל־אסד. הם מצביעים
לעבר הצורך כפשרה כלשהי.

נשוה 1110ת־אשינית?

ן* אכן, כצד הסימנים שהעידו על השאיפה להכרעה צבאית. הופיעו השבוע כמה
1וכמה סימנים שרמזו על הנכונות לפשרה כלשהי.
נאומו הגדול של הנשיא אנוואר אל־סאדאת, ביום־המהפכה המצרי, אמנם תקף את
סוריה, אך לא בקיצוניות בלתי־מתפשרת. את הארס העיקרי שלו היפנה אל־סאדאת לעבר
יריבו, מועמר קזאפי, שאותו הגדיר כ״המשוגע מלוב״ .הוא לא כינה את אל־אסד
בכינויים דומים.
* האחד מחזיק רובה בלגי מציוד נאט״ו, השני קאלאצ׳ניקוב רוסי, השלישי רובה
אמריקאי מסוג מ־.16

הרוגים נשכונתישנ׳ מוסלמית והנעשה ניד׳ הנוצרים [

תחרות צילום של ״שמך

י פי פי ת
ה חו ף
ש לי
חברת״שמן״בע״ם מכריזה על
ת חרו ת צילומי חובבים שתתן
ביטוי ליופיין של נערות ישר אל
ה מבלו ת בי מו ת הקיץ ב חופי
הרחצה ובבריכות הש-
חיה ברחבי הארץ.
ה ת חרו תתת קיי םבח סו ת 2
מ שפחות מוצרי ה טו אל ט של
״שמן״ :מ שפחת ,,הוואי״ ו מ
שפחת ״וולוטה״ .היא ת ת נהל
בשני מ סלולי ם מ קבילי ם
וכל משתתף יוכל ליטול ח לק
בשני המס לו לי ם גם יחד
בתנאי שיעמוד בתנ אי ה תח רות
ה מפור טי ם להלן.

הפרסים( :לכל אחתמש תי ה תח
רויו ת בנפרד)

פרס ראשון
פרס שני
פרס שלישי

— 1,000.ל״>

— 500.ל״>

— 250.

שבעה פרסי ני חו מי ם -ח בילו ת
שי של מוצרי ״ שמן״
חברת, שמן״מודה מרא ש לכל משת
תפי התח רו תומאחלתלהם
ה צל ח ה.

תנ אי התח רו ת:

כל צלם חובב יכול להגי ש מ ספר
בלתי מוגבל של צי לו מי ם,
ב תנ אי ש ה צי לו מי םלאי היו
ז הי ם.
ה מ צו ל מו ת ת היינ ה
בנות . 35 - 18
ה ת מונו ת ת היינ ה ב שחור לבן
בגודל גלוי ה או .18x13
בצידו ה שני של כל צילו ם יופיע
שם הצלם, כ תו ב תו ו מ ספר
הטל פון וכן שמה של המ
צול מ ת.
לכל ת מונ ה יש לצרף שלוש
א ריזו ת ו /או תוויו ת של מוצרי
״שמן״ ,מהםלפ חו תאחת
של ה מוצ רשבמ סלולו מ ש תתף
המתחרה, כלומר מוצרי
״הוואי״ (סבון, ד אודו רנ ט,
שמן שיזוף) או״וולוטה ״
(סבון, קרם שיזוף).
אתה צי לו מי םוהא ריזו ת יש
ל שלוח יחד אל ת. ד,40020 .
תל-אביב ולציין על המעטפה
ת ח רו ת ״י פי פי ת ה חו ף שלי״.
ה מו עדהאח רון ל מ שלו ח הצי
לו מי ם .10.9.76 -

האש מו דו־ ה ש רוי חו ת הו פוו תחילהוגדפ קי די ם, אחר־־כךוגדק צין
הנוסח -ועתה הן מאיימותעלושב ־ ראש
61 פני כארבע שנים ״״גל״ נזזש זז•
/בתוך מישכן הכנסת. הרעש והמהומה
זכורים לכל מי שהיה אז בבית.
סדרנים התרוצצו, מישמר הכנסת הוזעק,
מומחי־העירייה לנחשים הוזמנו וכל אלה
הסתערו על הנחש עד שהצליחו לרוצץ את
ראשו. כל הכוח הזה המשיך לחפש נחשים
נוספים בכל פינה בכנסת. אנשי המושבים
והקיבוצים בקרב חברי-הכנסת ידעו לספר
כי הנחשים צצים תמיד בזוגות. רק אחרי
שהמקום חוטא והפינות, החורים והמחילות
נסתמו, יכול היה קצין הכנסת, יצחק
(״איזי״) בנגל, להודיע בחגיגיות רבה ל חברי
הכנסת המודאגים :״הסכנה חלפה ! ״
אבל היוגה זו טעות אופטית. הנחש
הזוחל על גחונו אמנם חוסל, אך כל העוב דים
בבית יודעים כי בחדרי החדרים,
בלשכות ובמיסדרונות, קיימים עוד נחשים
רבים, ההולכים על שתיים. הם מפעפעים,

על מיקרים בהם הוא עבר עבירה או חטא.
אד כל מי ששהה בשנים האחרונות בכנסת
מיססר שעות הכיר את סיפורי הרכילות
וההשמצות והגילויים כביכול, שאותם מטי חים
זה בזה פקידים בכירים בבית, בסיפו רים
ש״לא לציטוט ולא לייחוס״ ,במיכתבים
אנונימיים ובצילומי מיסמכים המתגלים ל פתע.

היריבות
נטושה בין שני המחנות העיק ריים
במינהלת הכנסת, מחנהו של קצין ה כנסת
ומחנהו של מזכיר הכנסת, כאשר כל
אחד מהם רוכש לו וגורר לתוך מחנהו כל
מי שהוא יכול לגייס, החל בחברי-כנסת ו כלה
באחרון הסדרנים. היא תוססת בחסתר
כבר שנים רבות. עתה היא התפרצה ל ידיעת
הציבור הרחב ככדור שלג המתעצם

הנוסח

בעצתו

והולד: בתחילה רמס הכדור מיספר עוב דים
זוטרים של הכנסת, שאחד מהם עומד
עתה לדין. הכדור התגלגל לעברו של
קצין הכנסת, דמות בכירה ביותר בבית,
שדרגתו מקבילה לזו של ניצב במיש־טרה,
או אלוף בצה״ל. עתה מאיים הכדור
לרמוס תחתיו את יושב־ראש הכנסת, ישר אל
ישעיהו, עצמו.

מאת

יוסי ינאי

מתיזים ארס, תוקפים ומסתלקים במהרה.
ההבדל היחידי בין נחשים אלה לביו הנחש
המצוי הוא שהמצוי הוא יצור בודד או
מופיע בזוגות, אד נחשייהאדם שבמאורת
הכנסת מתחברים ללהקות, יוצרים כיתות
ותוקפים בעדרים, על פי כל חוקי הטקטיקה
והאסטרטגיה של כנופיות הרחוב.
כשהופיעה הידיעה על חשדות באי־סדרים
אצל קצין הכנסת לא תמה על כך
איש מבאי הבית. מעטים חשדו בטוהר
כפיו של בנגל, או לפחות לא יכלו להצביע

גיבורי העלילה: יצחק בנגל, שואל ישעיהו, נתנאל לווו

מ או ר ח הנח שי —

(המשך מעמוד )21
מבקר הכנסת הגיש, לפני כחודש וחצי,
דץ־וחשבון לישראל ישעיהו. היה זה
דין־וחשבון לא־מלא והמבקר, שמעון לי ברמן,
הבטיח לישעיהו דין־וחשבון מלא
יותר אחרי מיספר חודשי־חקירה נוספים.
שמועות שהגיעו לאזניו של ישעיהו גילו
לו כי בדין־וחשבון המלא יותר יתייחס
המבקר אל ״אי־סדרים״ אצל ישעיהו
עצמו.

• שנו ווננ
^ ולס די היה בדין־וחשבון החלקי,
שכבר הוגש, כדי להתסיס את האווירה.
החומר כולו נכתב על קצין־הכנסת
איזי בנגל, האיש החזק בכנסת, ויד ימינו
של ישעיהו. בדו״ח מציין ליברמן, פנסיו נר
בן ,73 שהיה פקיד מישרד־האוצר וה משמש
כמבקר־הכנסת בשנתיים האחרונות,
שתי האשמות חמורות כנגד בנגל..
• 4שהוא קיבל שכר מוועדת־הבחירות
המרכזית בתקופות הבחירות של 1969ו־
— 1973 בניגוד לתקשי״ר, לניקיוך הכסיים
הציבורי ולסדר הטוב.
<• שהוא זייף את הוצאות־הרכב שלו.
לדברי המבקר, קיבל בנגל סכום של
5000 לירות, סכום ענק באותם הימים,
עבור עבודתו בוועדת־הבחירות המרכזית
של , 1969 וסכום של 22 אלף לירות עבור
עבודתו בוועדה ב״. 1973
המבקר אינו מתייחם לסוגיה אם מותר
היה לקצין-הכנסת לעבוד עבודה נוספת
ולקבל עבורה שכר. הוא רק מציין, כי
משכורתו של בנגל בכנסת מקבילה למש כורת
ניצב במישטרת־ישראל, והיא מש כורת
עצומה ״גבוהה יותר מזו של יו־שב־ראש
הכנסת עצמו. מן הראוי,״ טען
מבקר-הכנסת ,״שבנגל היה עושה את ה עבודה
עבור ועדת־הבחירות המרכזית ללא
שכר, משום שהעבודה, שאותה הוא עשה,
היא העבודה הרגילה שלו במישכן הכנ סת,
שעבורה הוא מקבל שכר.״
גירסתו של בנגל שונה לחלוטין :״לא

היריבים: קצין־הכנסת בנגל ומזנירהכנסת לווו באולם
למשל, ביריד־המיזרח בתל-אביב.
אך מאז עברה הכנסת למישכן המפואר,
המתפקד לדוגמה (ילא מעט בזכות קצץ־
הכנסת ואנשיו) .נוח לוועדה הרבה יותר
לעבוד בה — ובמקום להקים בכל פעם
מנגנון שלם חדש, על עשרות פקידים
ושומרים, להיעזר במנגנון הקיים של הכנ סת.
לאנשי הכנסת זוהי הכנסה נוספת,
לוועדה זה יותר זול ונוח, והכל נהנים.
אך ייתכן מאד שהדבר מעורר כמה ספקות
לגבי הסדר הטוב — ועליהם הצביע
מבקר־הכנסת.
טענה נוספת של מבקר־הכנסת היא של-
בנגל לא היו מגיעות כלל חופשות, כך
שהוא לא יכול היה לקבל את העבודה

אברהם כ״ץ מהליכוד. המלצת הוועדה הי־תה
שיש למנות מבקר פנימי לכנסת.
לישעיהו לא היה תקן למבקר, וגם היום
אין ישעיהו מוכן לגלות מאיזה תקציב
שולמה משכורתו. הוא ביקש ממזכיר־הכנ-
סת, נתנאל לורד, למצוא אדם מתאים.
לורד מצא ידיד קרוב שלו, מי שהיה פקיד
בכיר באוצר ויצא לפנסיה. הוא הביא או תו
לישעיהו, וליברמן נתקבל מיד.
עצם קבלת המבקר אז, לפני שנתיים
וחצי, דייה להעיד על הסדרים בכנסת.
מילבד העובדה שלא היה לו תקן, גם לא
ערך ישעיהו מיכרז, כפי שמחייב הסדר
הציבורי הטוב. גם העובדה שיושב־ראש
הכנסת עצמו, מי שעלול להיות אחד ד,מ־

תפקידו המוגדר של קצין הכנסת הוא
הביטחוני. הוא אחראי ומפקד על שתי זרו עות
הביטחון של הכנסת: מישמר־הכנסת,
השומר על הבניין, וסדרני-הכנסת, המתפ עלים
אותו מתוכו.
תפקיד אחד חסר בבית לגמרי, והוא
מנכ״ל הכנסת. אין בצמרת הכנסת איש
מיוחד שידאג לניהול החיים השוטפים של
מנגנון הכנסת, עבודות הבינוי, המינהל
והפיתוח. יתכן שאיש מיושבי־ראש הכנ סת,
כולל היושב־ראש הנוכחי, לא רצו
במנכ״ל, מתוך מגמד. לשמור על שליטתם
הישירה על מהלך העניינים.
משך שנים ארוכות מילא את תפקידי
המנכ״ל המזכיר הוותיק, משה רהטי. אך

המידחמה המסעירה את הכנסת נטושה נין מנגנונו שד קצין הכנסת
ובין מנאנונו של מזכיר הכנסת, המתחרים ער הסמכות ונהל אח המישנן
רק אני עבדתי. ב־ 1969 עבדו 70 מעיב־די־הכנסת
בוועדת-הבחירות המרכזית, וב־
1973 עבדו 140 מעובדי-הכנסת בוועדת-
הבחירות המרכזית.״ שופטי ביודהמישפט
העליון, שעמדו בראש ועדות־הבחירות,
ביקשו וקיבלו אישור מיושבי־ראש הכנסת,
להעסקתו בשכר. ב־ 1969 ביקש השופט־העליון
אלפרד ויתקון מיושב־ראש הכנסת
קדיש לוז את האישור, ואילו ב־ 1973 בי קש
השופט-העליון חיים כהן את האישור
מהיושב־ראש הנוכחי, ישעיהו.

• ספקות נ סוו הטוב
ן* נגל אף מציין, שאת עבודתו עבור
1ועדת־הבחירות לכנסת הוא עשה ב ימים
שהגיעו לו על־חשבון חופשתו ואח רי
שעות־העבודה הרגילות שלו. גם לכך
אין מבקר־הכנסת מתייחס.
בשיחות פרטיות טען מבקר־הכנסת כי
בנגל הכריח את ועדת-הבחירות המרכזית
לשכור את שרותיו בכסף מלא. הוא איים,
לדברי ליברמן, על הוועדה שאם לא יש כרו
אותו וישלמו לו שכר, הוא לא יפתח
את שערי־הכנסת בפני הוועדה. החוק קובע
שאי-אפשר לפתוח את דלתות הכנסת
ללא נוכחותו של קצין הכנסת או סגנו,
או כל מי שיקבל מינוי דומה מיושב־ראש

הכנסת.
בנגל מתייחס אל טענה זו בזילזול:
״אני התחננתי לצאת לחופשה, ולא לק בל
את העבודה הזאת. אבל הלחץ של
השופטים העליונים ושל יושבי־ראש הכנ סת
היה כבד מדי. כל מי שמכיר את
השופטים העליונים ויתקון וכהן יודע שי
מגוחך להעלות על הדעת שמישהו יכתיב
להם תנאים.״
ואכן: אי־אפשר כלל להפעיל את בנ יין
הכנסת, שהוא אתר ביטחוני ראשון
במעלה, ללא פעולתו של קצידהכנסת או
סגנו.
בבחירות שלפני 1969 לא ישבה ועדת־הבחירות
המרכזית בבניין הכנסת, ששכנה
בבניין קטן ובלתי־יעיל. ב־ 1965 ישבה,

הנוספת תמורת פדיון חופשה. בנגל:
״החופשה הצבורה שלי בצד,״ל, שממנו
עברתי לתפקיד כקצין־הכנסת, היתד, גדו לה
עוד הרבה יותר מאשר התקופה שבה
עבדתי ב־ 1969 בוועדת־הבחירות.״ גם לג בי
עבודתו ב־ 1973 טוען בנגל כי חופשתו
היתד, הרבה יותר גדולה ממיספר הימים
שעבד עבור ועדת־הבחירות המרכזית.
טענה אחרת של המבקר היא על דיוו חים
כפולים על הוצאוודרכב. המבקר
מביא דוגמה: בנגל נסע ברכב של מיש־מר
הכנסת לאשקלון * ,אולם רשם את ה הוצאה
כאילו נסע במכוניתו הפרטית,
שעבורה הוא מקבל הוצאות. בנגל מודד,
בכך .״זו היתה טעות אנושית שלי ברי שום
והתנצלתי עליה. לא היתד, כאן שום
כוונה לרמות. אני מקבל בין כה וכה תש לום
גלובאלי עבור הרכב שלי, ורישום
הקילומטראז׳ הוא פורמלי בילבד.״

# .הוזנקו הפנסיונר
ף* שקיבליושג ־ ראש הכנסת ב 8-ב-
*״ יוני את דו״ח המבקר, הוא מיהר לע רוך
כמה פעולות. הוא העביר אותו ל מ גל
וביקש את תגובתו. ישעיהו פנה אל
כל מי שידע על הדו״ח, והשביע אותו
לשמור אותו בסוד מהעיתונאים.
אולם הצעד החריף ביותר שלו היה לפ טר
את המבקר.
כל פרשת מבקר־הכנסת היא לעג ליושר
ולסדר הציבורי. עד לפני שנתיים וחצי
לא היה כלל מבקר בכנסת. הכנסת לא
היתד, כפופה גם למבקר־המדינה, שהרי
הכנסת היא הממנה את מבקר־המדינה.
לפני שנתיים וחצי, כשגל הרינונים על
שחיתויות בקרב עובדי-הכנסת הגיע עד
לאוזניהם של חברי-הכנסת עצמם, לא עמד
ישעיהו בלחץ ומינה ועדודמישנה של וע-
דת־הכנסת, שתחקור ברינונים. חברי הווע דה
היו ח״כ יוסי שריד מהמערך וח״כ
* למבקר היתה טעות. הנסיעה היתה ל
קריית־גת, ולא לאשקלון.

בוקרים, הוא זד, הממנה את המבקר, מעור רת
שאלות. ואמנם, התברר כי מיד אחרי
שהמבקר הגיש ליושב־ראש הכנסת דץ־
וחשבון שלא מצא חן בעיני ישעיהו וש־פגע
באחד מהמקורבים לו, היתד, הפעולה
היחידה שאותה עשה ישעיהו: לפטר את
המבקר.
נראה היה כי הדין־וחשבון יישאר טמון
במגירתו של ישעיהו 12 .ימים תמימים
אחרי הגשתו חיבר בנגל מיכתב תשובה,
מפורט וממוסמך, ליושב־ראש הכנסת, ובו
הכחיש וסתר אחת־אחת את טענותיו של
ליברמן. בסוף המיכתב ביקש בנגל מיו-
שב־ראש הכנסת להעביר את הדו״ח ל-
מבקד־המדינה.

בתקופת רוזטי היו תפקידי המנכ״ל צנו עים
ביותר. הכנסת היתד, מועדון קטן ו אינטימי,
כמעט מישפחתי, שישב בבית
קטן, בית פרומין במרכז ירושלים והעבודה
הפרלאמנטרית נעשתה בחדרים זעירים,
קיטונים ממש.
כשנחנך מישכן הכנסת החדש בגיבעת
רם, התברר לפתע כי להנהלת הכנסת נית נה
מעצמה: מין מדינה־בתודמדינה עם
שירותים צמודים, אמצעי־ביטחון חמורים
ביותר * ותקציבי ענק. החלל הריק של
מנכ״ל הכנסת חייב היה להתמלא. בנגל,
שנכנס באותה תקופה לעבודה כקצידהכג־סת,
קיבל לידיו סמכויות יותר ויותר רח־בות,
למורת־רוחם של מזכירי־הכנסת. ה מאבק
בין הקצין והמזכיר על סמכויות ובי צור
עמדות הביא למילחמת־חורמה בין
שני גורמים אלה, הנטושה עד היום.

האשמות והא

מיננובים אנונימיים

• שתי חנווות
** ה מסתתר מאחרי

*) שמות־נגד אלה?
מאחרי הקלעים של הכנסת נטוש מזה
שנים מאבק סמוי בין שתי קבוצות: זו
של בנגל, קצין הכנסת, ונאמנו, קצין-
האתיונות חיים קומר, וזו של מזכיר הכנ סת,
נתנאל לורד, וסגנו וממלא־מקומו ה קבוע,
שמואל יעקובסון.
כדי להבין מדוע קיימת איבה כה עמו קה
בין שני מנגנונים אלה, יש להבין את
תפקידיהם.
תפקידו של מזכיר הכנסת הוא לעסוק
בכל הצד הפרלמנטרי של עבודת-הכנסת.
לורך ויעקובסון אחראים על כל העבודה
הפרלמנטרית, ההצעות לסדר־היום והשאיל תות.
חשוב מזה: הם העומדים ליד היו־שב־ראש
התורני במליאה, מייעצים לו ב ענייני
הנוהל הפרלמנטארי, במייוחד במצ־בי-לחץ
עדינים. לרבים מחברי-הכנסת, וב עיקר
לחדשים שביניהם, אין מושג על ה תקנון
והסדר הפרלמנטרי, ועל מזכיר ה כנסת
לכוונם. פעמים רבות אפשר לראות
את חברי-הכנסת, ולעיתים אף את השרים,
משחרים לפיתחם של לורך או יעקובסון,
כדי לבקש עצה או הסבר פרלאמנטרי או
תקנוני.

ך יריות הראשונות היו השמועות
י 1שהופצו במיזנון והמיכתבים האנוני מיים,
שנשלחו לחברי־הכנסת ולמערכות
העיתונים. בנגל הואשם בכך שהוא מביא
את אשתו למיזנון הכנסת בזמני הארוחות,
כדי שהיא תסעד על חשבון משלם־המי-
סים. במיכתב אנונימי אחר הוא הואשם
כאילו הוא מביא את הכביסה המלוכלכת
של בני ביתו לכנסת, כדי שהיא תישלח
לכביסה יחד עם מדים של מישמר־הכנסת.
אולם אשתו של בנגל לא נראתה בכנסת
כימעט מעולם.
פעם אחרת הופצו שמועות כאילו גנב
כספי-ציבור על-ידי לקיחת עמלות מעמ לות
שונות מספקי הכנסת ומקבלניה. גדר-
הביטחון המשוכללת של הכנסת, שנבנתה
לאחרונה, היתד, בסיס לשמועה זו, שר,גי-
* בעוד שבבית פרומין היו תקריות בט־חוניות,
ביניהן זריקת הפצצה לאולס ה מליאה
ופציעתס של בן־גוריון וחיים משה
שפירא, לא היתה אף תקרית ביטחונית או
בטיחותית במישכן החדש.

ו ו 0ר 3311 .ו הזמין ח תו ל י
עה גם למבקר־הכנסח, שלפיה הצליחו עוב דים
מסויימים להרוויח מאות אלפי לירות
מבנייתה. בנגל :״הגדר כולה עלתה רק
100 אלף לירות.״
גם קומר, עוזרו של בנגל, לא יצא נקי
מהשמועות. למערכות העיתונים הגיעו
מיכתבים, השואלים מהיכן היה לקומר כסף
לבנות וילה מפוארת בגיבעה הצרפתית ב ירושלים,
בעת שהכנסתו היחידה היא מש כורת
של פקיד בכנסת. אגף־החקירות של
המכס קיבל מיכתב אנונימי המאשים את
קומר בהחזקת רכוש מוברח. שוטרי־מכס
מצויידים בצו חיפוש ערכו ביקור וחקי רות
בביתו, וקומר אמנם נאלץ לשלם, לדב ריו,
קנס בסך 500 לירות.
אולם גם השמצות לעבר הכיוון השני
נשמעות מפה ופה. כאשד מונה ליברמן
כמבקר, היו שטענו, כי הוא קרוב־מישפחה
של מזכיר הכנסת, וכי לורד סידר לליבר־מן
את הג׳וב. מאוחד יותר התפוצצה פרשת
תיקון דוד המים בביתו של לורך. היה מי
שדאג להדליף כי עובדי הכנסת תיקנו
בביתו של המזכיר דוד מים חמים במסגרת
תפקידם בכנסת. לורד הסביר אז כי הוא
היה בחו״ל ובני מישפחתו הם שהזמינו את
העובדים.
אחד משורשי הרע הוא חלוקת כרטיסי־הטיסה
ל ח דל בין הפקידות הבכירה בכנ סת.
את ישעיהו ליווה בביקורו לנורווגיה
קצין־הכנסת, בטענה שהוא צריך לשמור
על ביטחונו של היושב־ראש. נתנאל לורד
עצמו נוסע מיספר רב של פעמים בשנה
לחו״ל, מטעם הכנסת, ומתלווה כימעט לכל
מישלחת פרלמנטארית היוצאת מהארץ, וכ אלה
יוצאות הרבה. בשנה שעברה היה
צריך בנגל לנסוע עם מישלחת שיצאה
למיזרח הרחוק, אולם ברגע האחרון הוא
ביטל את הנסיעה, מאחר והרינונים בכנ סת
סיפרו שהוא׳סידר אף לאשתו נסיעה
על חשבון הבית.
מצב היחסים הפנימיים בכנסת הגיע ל דרגה
כזו, שאף אחד מהפקידים הבכירים
אינו מוכן לדבר, אפילו. שיחה ידידותית,
עם רעהו בתוך המישכן. בנגל בטוח שכמה
מטלפנאיות הכנסת מאזינות לשיחות שלו
ומוסרות דו״ח למתנגדיו. כאשר מגיעה
אליו שיחה בנושא עדין, הוא מבקש מה־מטלפן
להתקשר בקו הישיר ישלו, שאינו
עובר דרך המרכזת.

#הנאצות הבאות

^ ולסמצב זה הוא מישחק־ילדים
\ £לעומת הפצצות שהכין המבקר, עוד
לפני שהועף מהכנסת — פצצות שהוא
יפרסמן כנקמה על זריקתו, כפי שהוא איים
לעשות, או שתצופנה על פני הקרקע בדר כים
אחרות. הפעם הגיעו השמועות עד
ליושרו האישי של היושב־ראש הכנסת
עצמו.
בשבועות הקרובים עלולה להתפוצץ ב-
בית־מישפט, בתיק שאינו נוגע לפרשה זו,
פרשת שיפוץ ביתו הפרטי של ישראל
ישעיהו בחולון, שנעשה לפי הטענה, על־ידי
עובדי הכנסת ופועלים הקשורים עם
המישכן. רינונים אחרים מספרים על אי שים
בכירים מקרב עובדי-הכנסת, הקשו רים
עם המישטרה, שהפעילו — כביכול —
לחצים בשמו של היושב־ראש על המיש־טרה
בענייני ם הנוגעי ם לבנו של י שעיהו,

גלעד. שמועות שלא הוכחו, אם כי קל
לזהות את מקורן, מספרות על התערבות
של פקידות בכירה בכנסת למען בתו של
היושב־ראש, על פי בקשתו של ישעיהו,
בעת שהיא היתה נתונה במישפטי גרושין
עם בעלה לשעבר, יוסי גמזו.
חשבונות השיפוצים של דירת־השרד של
יושב־ראש הכנסת, שנעשו בתקופה בה
היה ראובן ברקת היושנדראש, נשלפו מה־גינזחים
כדי להוכיח שהיה מי שדאג שה חשבונות
יהיו מנופחים, ושקיבל את יתרת
התשלום תמורת סידור העבודה לספק.
אפילו פרשה מלפני 25 שנה נחקרה על*
ידי מתנגדי בנגל. הם גילו כי בתקופה
שבה הוא היה בצבא, הוא גידל אווזים
בחצר ביתו בצהלה, ומכר בתקופת הצנע
ביצים לשכניו — דבר שהיה, לדעתם,
מנוגד לחוק.
כדור־השלג ממשיך להתגלגל במהירות
עצומה, כשהוא מתעבה והולד. בחודשים
הקרובים צפויות פרשיות.רבות בכל הנו גע
ליושר ולסדר הציבורי, בהם יואשמו
אישים בכירים, ביניהם ישעיהו עצמו, ב שחיתות.
יתכן כי מנגנון הכנסת יספק
הרבה מחומר־הנפץ של מערכת הבחירות
הקרבה ובאה.
דבר אחד ניתן לומר בוודאות: כנאה
לחברה הדמוקרטית מהווה בית־הנבחרים
של ישראל בבואה נאמנה לאווירה הצי בורית
במדינה כולה.

(המשך מעמוד )19

כהמשך הזמן ייווצר מצב שיחזיר
לאש״ף את מלוא עצמאותו.
אפשרות זו היא, על כן, סבירה — אם
כי רחוקה מוודאית.

־111111

צבא פלסטיני
ך* כר אחד ברור: כל פיתרון בלבנון.
| שלא יביא לשבירתו המוחלטת של
אש״ף, יכלול גורם חדש, שאי־אפשר עוד
להתעלם מקיומו.
אש״ף של היום שוב אינו אש״ף כפי
שהיה קיים לפני מילחמת־האזרחים ה לבנונית.

כמרוצת
המילחמה הרצחנית,
קם לאש״ה צכא עצמאי גדול, כעל
ותק קרבי רב, שהתמודד עם צכא
סדיר (הסורי) ,ועם נשק מתוחכם
(הסורי, ועתה גם הנוצרי) .אש״ף
של היום שוב אינו איגוד של איר־גוני־פידאיון,
המסוגלים לכל היותר
לבצע פעולות פגע־וכרח. הוא הפך
גוה כעל יכולת צבאית סדירה ו
חצי־סדירה.

וד1יונו 0נלד תפוסים

העברה) י
525.000
(בולל
יום חמיש* —*המועד חאחרץ
למסירת הטפסים.

לעובדה זו תהיה, בלי ספק, השפעה רבה
על העתיד.

טעוהלן־מנהג ק ב 1׳- 1
מלא טוטו 1כ ל עיבוע!

..שלום אמריקאי

המועצה להסזדההיכוורים בספורט

* 4.ה תהיה השפעת התהליכים האלה
על ישראל?

חשוב להכין כי מדיניותה של
ממשלת־רכין לגכי הבעייה הלבנונית
אינה תוצאה של מדיניות ערכית,
אלא תוצאה של מדיניות אמריקאית.
ישראל
ל א נכנסה לשום הסכם, גלוי
או סודי, עם סוריה. מעשיה של ישראל
לא נבעו מפשרה ישראלית־סורית, שבה
הבטיחה דמשק לירושלים הבטחות מדיניות,
תמורת שיתוף־פעולה.
ישראל גם אינה פועלת על-פי הסכם
פוליטי ישראלי— לבנוני—נוצרי. להסכם
פוליטי כזה אין כל ערך, מאחר שאין כל
סיכוי שתקום מדינה נוצרית־לבנונית שלא
תהיה תלוייה בסוריה.

ישראל פועלת לבל אורך הדרך
על פי הבנה ישראלית-אמריקאית.
אמריקה היא הקשורה עתה כ־מימסד
הלכנוני־נוצרי-ימני, באמצעות
סובנות־הביון המרכזית, וב*
מישטרו שד אל-אסד בסוריה — -
האופטימיסטים בירושלים יבלו לקוות כי
דרך זו תוביל בסופו של דבר ל״שלום
אמריקאי״ במרחב, שימצא את ביטויו ב הסדר
מקיף בין ישראל ובין הגוש המצרי—
סורי— סעודי—ירדני, שיכלול את אש״ף ה משועבד
לסוריה, תחת חסות אמריקאית.
ראשית הביצוע. 1977 :

ברור למדי מה תהיה צורתו שד
הסדר כזה: החייאת תוכנית־רוג׳רס,
חזרה לגבולות 15(67 תוך
שינויי־גבוד מסויימים וסידורי־ביטחון,
הקמת ישות פלסטינית
כלשהי בחסות סורית־ירדנית, סיום
מצב־המידחמה.
יתכן מאד שיצחק רבין נוטה, בלבו,
לפיתרון כזה.
הפסימיסטים, לעומת זאת, רואים לנגד
עיניהם מצב הרה־אסון לישראל: הקמת
סוריה־רבתי לאורך כל גבולות ישראל מ־ראש־הניקרה
ועד עקבה, כמעצמה צבאית
ערבית־לאומית מאוחדת. בעזרת עיראק ו מצריים,
תוכל מעצמה כזאת לחדש, בבוא
היום, את מילחמת יום־הכיפורים, בתנאים
הרבה יותר מסוכנים לישראל.

סטן גץ
ס ק סו פוני ס ט ונגן ג׳אז
מן ה מ עולי םבאמ רי ק ה.
העתונות העולמית משבחת :
47״גץ גחן בארבע ה סגו לו ת של מו סי ק אי
גדול: טע ם, חופ ש, אינ די בי דו א ליו ת ו או מ ץ ״
ז׳ אן לו אי ג׳יניברה
״פופ מג אזין״ ,פריז
47״ ה ר בי עי ההחדשה של סטן גץ, הי א
או לי הלהקהה טו בהמ סוג ה בעולם כיו ם
ספקאםס טן גץ ניגן טוב יו תרב חייו״.
¥61׳״ 1.01101011־״ 0115 )11
47 פעם״.

מאורע יו צ א

דו פן...

טו ב

מ אי

ת§ 611816ז10א! 1(611

סטן גץ ולהקתו
סיזות הופעות קצות :
ה או מ ה,

• ירו שלים 2 :ב אוגו ס ט, בניני
ב שעה 8.30 בערב.
• קי ס רי ה 3 :ו־ 9ב אוגו ס ט, ב תי א ט רון
הרו מי, ב שעה 8.30 בערב.
• תל-אביב 5 :ו־ 7ב אוגו ס ט, בהיכל
ה ת רבו ת, בשעה 8.30 בערב.
• חי פ ה 8 :ב אוגו ס ט, ב או די טו ריו ם,
ב שעה 8.30 בערב.
כ ר טי סי ם ני תן לה שיג במ שרדי הכר טי סי ם ובערבי ה מו פ עי ם ב קופו ת. מכי ר ה מו קדמת
בין ה שעות 11—16ב קו פתה תי א ט רון ב קי ס רי ה, בי מי ם א׳— ה׳ .התח בו רהל קי ס רי ה
מו בטחתע״י ״ אג ד־ תיו ר״ — מתל ״ אגי ב: יו צ אי ם ה או טו בו סי ם בר ח׳ הי ר קון 198
ממ שרד ״ אג ד־ תיו ר״ בככר העצמ או ת בשעות
בשעות .19.00—8.15 מנ תני ה :
. 19.30—18.45מ חי פ ה :״ אג ד״ ,רח׳ כורי ב שעות . 19.15—18.45

ההתפתחויות הנוכחיות מובילות
לאחת משתי האפשרויות האלה,
או לשתיהן.
הן מרחיקות את ישראל מן האפשרות
השלישית, שיצחק רבץ פוסל אותה מכל-
וכל: תמיכת ישראל בעצמאות הפלסטי נית,
תוך הסכם שבעיקבותיו תקום בגדה
וברצועה מדינה פלסטינית עצמאית, שלא
תהיה תלוייה בסוריה או בכל מדינה ערבית
אחרת.

אפשרות זו עדיין קיימת, וייתכנו
עוד התפתחויות שיעלו אותה עד
הבמה כאופן דרמאתי.
רק אפשרות אחת שבקה חיים לחלוטין
בשדות־הקרב של לבנון: החלום של ארץ-
ישראל השלמה.

המועמדות בתחרות

מלכת המי 1976
נועלות בימי הקיץ הלוהטים
סנדלי א ל -ג ה

התפוצות חזשח של מנקז חידוואוויו,
האלוף בני פלד, והנעם עד קציניו־שלו

קצינים עסיס
מחידהאוויך

בעד: האלוף בנימין פלד
ן • לום חיל־האוויר נוהגים לעוזר
בחיל, טכסים ומיסדרים חגיגיים. מל בד
הטכס המרכזי עם רס״ר שיקל המ פורסם,
המטס והניספחים הצבאיים, נערך
בכל יחידה, ותהיה הזעירה ביותר בחיל,
מיסדר חגיגי שבו קוראים פקודת־יום של
מפקד חיל־האוויר, האלוף בנימין (״בני״)
פלד, שומעים נאום מפי המפקד המקומי
וחשים באווירת החג המייוחדת לחייל זה.
אך עוד חודש לפני יום חיל-האוויר
שחל בשבוע שעבר׳ נערכו ברבים מבין
בסיסי החייל מיסדדים חגיגיים מייוחדים.
לחיילי וקציני החיל, שחשבו בתחילה כי
המפקד שלהם טעה בתאריך, התברר במהרה
כי נושא המיפקד החגיגי שונה לחלוטין.
בחרדת-קודש ניצבו המפקדים לפני חיי ליהם,
בבסיסים השונים של חיל־האוויר,
וקראו באוזניהם מיברק מייוחד ששלח מפ קד
החיל אל כל בסיסי חיל־האוויר.
הנושא בו דן המיברק היה מישטר ו־מישמעת
לבוש חיילי צד,״ל.

כאשר קיבלו מפקדי היחידות את ה-
מיברק, הם הבינו כי הוא מכוון בעיקר
נגד קצינים ומשרתי־קבע. העונשים ש בהם
מאיים בני פלד על חיילים שייתפסו
ללא כובע או תג־יחידה, אינם יכולים
להשפיע על טבח, שי״ו־גימ״ל או נהג.
אלה אינם חדורים בגאווה החיילית המ פורסמת
של חיל-האווייר, באותה מידה
שחדורים בה טייסים, מהנדסים, אנשי
צוותיקרקע, פקחים או בקרים.
לחלק ממפקדי היחידות שקיבלו את ה*
מיברק

חיילים המשרתים בחיל־האוויר ללא הבדל
דרגה או ותק.
היה במיברק גם איום ישיר עליהם, על
המפקדים עצמם. בני פלד הודיע להם,
כי אם הוא יתפוס מי מחייליהם כשהוא
מפר פקודת מישטר ונוהל, הם־עצמם יינז־פו,
ותקריות אלה תוכנסנה כשיקול להמשך
שיבוצם בחיל־האוויר.

המהנדס מסד
את הפרטים

נגד: אלורמישנה סיננו
עצם האיום, העונש בד,עסה מחיל-האוויר
והסיגנון של מפקד החיל, שבו הוא כתב,
לראשונה בצה״ל, בנוסח ״אני מצווה,״
היו זרים להם. אולם כאשר קראו את
המיברק שוב, החליטו בכל זאת לפעול
לפיו. במיברק נכללה הוראה ישירה, ש לפיה
היו צריכים המפקדים לדאוג לכך
ש״אינפורמציה זו תובא אישית
לאוזניהם של כל ה־

גן א ;.מהנדס אווירונאוטיקה, מי
שהיה איש העתודה האקדמאית, צעד
לתומו ביום החמישי לפני שבועיים, ב רחוב
קפלן בקירייה בתל-אביב, הוא הרחוב
של המטכ״ל. לפתע נעצרה לידו מכונית
צבאית והיושב בתוכה קרא אליו :״סגן,
בוא הנה.״ א. הביט בקורא לו, והבחין
כי זהו מפקד החיל שלו, בני פלד. הוא
ניגש לחלון המכונית, הצדיע ונרכן לעבר
המפקד .״תן לי את הפרטים שלו,״ אמר
לו פלד. סגן א. מיהר למסור את הפרטים.
באותן שגיות הוא נזכר לפתע במיברק
של מפקד חיל־האוויר, שעליו שמע כבר,
ובעובדה שהוא עצמו מהלו ללא כובע.
כובעי-הקצינים בחיל-האוויר הם עדיין
כובעי־מיצחיות, ולא הכומתות הרגילות,
כך שקציני החיל חייבים לחבוש אותם על
ראשיהם, ואין להם אפשרות לתחוב אותם
בכתפיית החולצה.
משסיים פלד לרשום את הפרטים של
סגן א״ אמר לו, :׳אתה עף מחיל־האוויר
עוד היום.״ הוא פנה אל נהגו והורה לו:

סגן א. הנדהם סיפר אחר־כך :״אני
חתום בחיל-האוויר לחמש שנים• חתמתי
קבע, כי אני יכול לעבוד שם במיקצוע
שלי. אם זורקים אותי מחיל־האוויר, אין

לי מה לעשות בצבא. חבל על כל הכסף
של הלימודים שלי. כל מה שאני אעשה
עכשיו, זה להתיר את החוזה שלי עם

אולם, למרות העלבון הרב שחש׳ וה כעס
שמילא אותו, לא מיהר סגן א. להתיר
את החוזה. הוא החליט להילחם בבני
פלד באמצעים החוקיים שמעמיד לרשותו
צה״ל. סגן א. פנה לפרקליטות הצבאית
הראשית, בבקשת סעד מישפטי. כאשר
הגיע לשם, התברר לו כי הוא כבר המת לונן
החמישי. מלבד השניים, הסרן וסגן-
המישנה שעליהם דיווח פלד בגאווה
רבה במיברקו כאילו הם יועפו משורות
חיל־האוויר עוד ביום מישלוח ה,פיברק׳,
הצליח פלד תוך שבוע אחד לתפוס שני
קצינים נוספים בדרגות סגן, לקחת אח
פרטיהם ולהודיע להם כי הם יעופו מה חיל.
הפרקליט
הצבאי הראשי אלוף־מישנה
צבי עינבר, הודיע למועפים, כי לפלד אין
רשות להכניס סוג חדש של עונש לתוך חו קת
השיפוט הצבאי(״חש״יך) .חוקת צה״ל
מציינת עונשים קבועים לגבי עבירות של
מישטר ונוהל, כגון אי-חבישת כובע או
אי-נשיאת תג-יחידה. על מגיש התלונה —
במיקרה זה מפקד חיל-האוויר — להע מיד
את החייל או הקצין שנתפס, בפני
קצין שיפוט בכיר או זוטר. בנסיבות
מסויימות, התלויות בחומרת העבירה, ב דרגתו
של הנתפס או ברצונו של הנאשם,
הוא יכול אף להתגלגל אל בית-דין, אם
כי הסיכויים לכך, במיקרה של הופעה
רשלנית, הם נדירים ביותר.
בידי קצין־השיפוט או בית־הדין אפשרות
להטיל על הנאשם מיספר עונ שים
במידה שהם אכן מוצאים אותו
אשם. עונשים אלה הם: התראה, הנרשמת
בגליון־ההתנהגות: קנם; ריתוק לבסיס;
נזיפה אשר אף היא נרשמת בגליון־ההת־

נהגות שלו; מאסר־על*תנאי, ומאסר ב פועל.
במיקרה של קצידשיפוט זוטר יכול
המאסר להגיע עד ל 35-יום; במיקרה
של קצין־שיפוט בכיר עד ל־ 70 עם.

עונש שרירותי
ללא חוק
ף שום מקום בחוקת השיפוט הצבאי לא
י מצויין, ובמקומות׳ מסויימים מצויץ אף
ההיפך מכך, שמותר להעניש חייל ללא
מישפט או דין. בשום מקום בחוקת השי פוט
הצבאי לא צויינה העברת חייל או
קצין מחיל אחד למישנהו כעונש.
איו ספק שחיל־האוויר יכול להחליט,
כי חייל זה או קצין אחר אינם מתאימים
בתכונותיהם, או בידע שלהם, לחיל־האוויר.
לגבי חיילי־חובד. איו הדבר תופס כימעט.
חיל־ד,אוויר מסוגל לספק תעסוקה לכל
חייל, כמו כל חיל אחר בצה״ל. לגבי אנשי-
מיקצוע או קצינים חופשי יותר החיל, כמו
כל חיל אחר בתחומו שלו, להחליט כי
קצין מסויים אינו מתאים למיסגרת הגד
ייוחדת שלו, וכי צה״ל יכול למצוא לאו תו
קצין מיסגרת הולמת יותר.
אולם ד-בעייה בחיל-האוויר היא שזהו
חיל מיקצועי ביותר. בטייסים, במכונאים,
באנשי צוות־קרקע, מושקעים סכומי־עתק
בלימוד מיקצועם הצבאי, סכומים שמגי עים
לעיתים אף ליותר ממיליון לירות
(במיקרה של טייס, למשל ).הידע שאותו
רוכשים אותם קצינים או משרתי־קבע,
אינו יכול לשרת אותם או את צה״ל בשום
תיל אחר, מכל מקום לא כפי שהוא יכול
לשרת אותם בחיל־האוויר. התפרצותו
של מפקד החיל במקומות ציבוריים, כאשר
הוא תופס קצינים שלו ומעיף אותם
מחיל־האוויר בו־ניום, גורמת נזק רק
לצה״ל, ולא לאותם קצינים.
קצין, אשר מפקד חיל־האוויר בכבודו-
ובעצמו מעיף אותו בגלל שלא חבש
כובע ברחוב, מאבד בו-ברגע את גאוות-
החיל שלו, גאווה שכל־כך מפורסמת בחיל-
האוויר. צד,״ל מאבד בעל-מיקצוע טוב,

דרך אחרת,״ אמר פעם ,״לוודא אם חייל
ממלא כראוי את כל הפקודות הניתנות
לו. ההקפדה על מילוי הפקודות הנוגעות
לחבישת הכובע ולמשמעת הלבוש, מבהירה
באיזו מידה ממלאים גם פקודות אחרות.״
עד כאן אין כל פסול בגישתו של פלד

על הלבוש. חילות היבשה והים אינם איי
גזירה שתפקידם לקלוט את הנזרקים מחיל־האוויר
בגלל עבירות משמעת.
הפרקליט הצבאי הראשי הוריה בינתיים
לקצינים שנתפסו על-ידי בני פלד, ושפנו
אליו, שלא לעזוב את החיל. גם לישכת

תמצית ומרכז חייהם, חוששים מסעיף
מם׳ של המיברק, זה המדבר על האחריות
האישית שלהם, ועל כך שאם חייל שלהם
ייתפס ללא כובע, יוכנס הדבר כשיקול
להמשך שיבוצם בחיל־האוויר. קצינים
אלה פנו אל כמה מפקדי החיל, הידועים

בו פלד הצ טיין בבעולה אנ טבה וז כהבהערכהבל לי ח -א ך אין הדבר
מ צ די קאת הנו שרהתפר צויו תיו ה ת מו הו ה ש הגי עו
ועשרות או מאות אלפי לירות יורדות
לטימיון.
קיים היבט נוסף לכל הנושא.
בני פלד לא נקט באמצעים הקיצוניים
לשמירה על ההופעה החיצונית, משום ש הוא
מחבב גינונים חיצוניים. עבורו, כמו
עבור קצינים אחרים בצה״ל, מהווה הופעתם
החיצונית של חייליו קנה־מידה ואמת-
מיבחן למשמעת המקובלת בחיל .״אין שום

ובחומרה בה הוא נוקט כלפי מפירי משמעת
הלבוש בחיל־האוויר. אולם כאשר הוא
מחליט להפעיל נגד פיקודיו עונש של
גלות לחילות אחרים בצד,״ל, עלול צעד
מעין זה לגרום להתמרמרות. שכן, סבורים
רבים בצד,״ל, לא ייתכן לראות בחיל־האוויר
חיל של יחסנים, שניתן לאיים
עליהם בהגליה, כאילו בחיילות אחרים
בצה״ל אין חשיבות למשמעת ולהקפדה

עהה

ל שי א

חד ש

נציב־קבילות־החיילים, רב־אלוף (מיל).
חיים לסקוב, עוסקת בסוגיה זו, כאשר
מישפטניר, מנסים למצוא דרך לבטל את
רוע הגזירה, מבלי לפגוע בדימויו האי שי
של בני פלד.

כמקורבים במייוחד אל האלוף פלד, וביק שו
מהם להתערב אצלו לביטול ההוראה
השרירותית. אך כאשר ניסו אלה לפנות
אל פלד, הם נתקלו בתגובה חריפה ב יותר.
אשר הקצינים
בעלי הדרגות
חיל־האוויר להם הוא יותר מבית, ומהווה

מה יקרה
לטייסים!
^ רשת מפקד חיל־ האוויר אינה
יי יכולה שלא להזכיר את פרשת ״מי נוס
10 הקמ״ש״ של האלוף שמואל (״גו־רודיש״)
גונן. כאשר שימש גורודיש מפ קד
מרחב שלמה, הוא קבע כי הנהגים
בשטח השיפוט של המרחב יכולים לנסוע
במהירות שלא תעלה על 10 קילומטרים־
לשעה, פחות מן המהירות הקבועה בחוק.
אולם גורודיש לא לקח את החוק לידיו.
הוא, לפחות, נתן לחיילים -שנתפסו על
10 הקמ״ש, אפשרות להתגונן. הם הו עמדו
לדין, ורק אז נקבע עונשם, בהתאם
לחוקת השיפוט הצבאי.
הפרקליטות הצבאית הראשית בדקה, ב-
עיקבות תלונות חיילים שהגיעו אליה, את
חוקיות הורדת 10 הקמ״ש של גורודיש,
והגיעה למסקנה כי היא אכן חוקית. אולם
ההבדל בין הוראתו של גורודיש לבין זו
של פלד ניכר מאד. בעוד גורודיש העמיד
לדין את העבריינים, ונתן להם את הזכות
האלמנטרית להוכיח כי אין הם אשמים,
במידה שאכן לא היו אשמים, גוזר פלד
את דינם של קציניו ללא־מישפט. העונשים
של גורודיש היו במיסגרח העונשים הק בועים
בחוק, ואילו העונש שמטיל פלד
אינו קבוע בשום חוק שהוא.
עד לכתיבת שורות אלה לא נתפס אף
טייס בחיל־האוויר על-ידי מפקד החיל
בעבירות האמורות. אין ספק כי ההוראה
שלו, וציד הכובעים והתגים הפרטי שלו,
יועמדו במיבחן חמור אם וכאשר הוא
ותפוס טייס. אמר השבוע מפקד

לפלד מותר, וזה יהיה
גם חיובי, להעמיד לדיו כל חייל וכל
קצין אם ההופעה שלהם רשלנית — אבל
לזרוק מהחיל? זה כנר יותר מדי!״

1 . 15

ב מ דינ ה
העם

במיתקני־התעמלות. איש לא הצטער על

בליל הובער פל
מבט פיתאומי 7תוד
עולב שבוגעלמים
אגשים מבלי להשאיר
אחריהס עיקבות
ישראל היא אי בודד בעולם. היא עסוקה
כל כולה בבעיותיה שלה, הפנימיות והחי צוניות.
שאר העולם אינו מעניין את
הישראלי המצוי.
אולם יש והעולם חודר בכוח אל תודעת
הישראלי. השבוע הוא עשה זאת פעמיים,
משני כיוונים. עיני ישראל הופנו לשתי
ארצות בחצי השני של כדור״הארץ: קנדה
בצפון וארגנטינה בדרום.
תחליף למילחמה. אירועי קנדה גרמו
להתרגשות חיובית. במשך שבע יממות
השבוע היה רוב הציבור צמוד למקלטי
הרדיו והטלוויזיה, עקב אחרי אירועי האו לימפיאדה
— אף שישראל עצמה תפסה
בהם חלק קטן מאד.
התרגשות כבירה זו, שעוררה האולימ פיאדה
גם אצל מאות אלפי ישראלים שאין
להם שום עניין בספורט בשאר ימות
השנה, לא בישראל ולא כל שכן בעולם,
אישרה כמה תיאוריות הרווחות בעולם,
בעיקבות מחקריו של הפרופסור האוסטרי
קונראד לורנץ.
לפי תיאוריות אלה, הספורט הוא תחליף

שיטות הגסטאפו. שונה לגמרי היתד,
הפגיעה הארגנטינית בשלווודנפשו של
האדם הישראלי.
אמריקה הדרומית שייכת לאותם חלקי-
עולם, שהציבור הישראלי אינו חצה לד עת
מה קורה בהם. במעורפל ידוע לכל
שברוב הארצות בתת־יבשת זו שולטים
מישטרי־עריצות, ששיטותיהם אינן שונות
משיטות הנאצים. הם מגינים באלימות אכ זרית
על זכויות של מעמד מיוחם קטן,
ונגדם קמות תנועות מחתרתיות אלימות,
מחוסר כל אפשרות חוקית למאבק למען
רפורמה.
שיטות פסולות מעוררות זעם בישראל,
כאשר הן מופעלות בבריודהמועצות או
בארצות־ערב — כי אז הן פועלות נגד
יהודים, והתגובה עליהן משתלבת יפה
במדיניות־החוץ הישראלית. אך כאשר
מושמעות בעולם טענות נגד עינויים ומח-
נות־ריכוז ברבריים בצ׳ילי או באורוגוואי,
מגיב הישראלי הממוצע במשיבת־כתפיים.
גם כאשר הכריזה אשה ישראלית שבי-
תת־שבת לפני השגרירות של אורוגוואי,
בתביעה ששילטונות אותה מדינה יודיעו
לה על קורות אביה שנאסר ונעלם שם,
לא עורר הדבר תגובה כלשהי בישראל.
התגובה האינסטינקטיבית היתד מה היא
מבלבלת את המוח?״
אולם השבוע קרעה יד אכזרית את
מסך האדישות. המציאות הנוראה של מיש-
טרי־ד,עריצות הדרום־אמריקאיים חדרה
פיתאום לישראל.
שתדלנות הגטו. לשיבעה שליחים
ציוניים בארגנטינה קרה מה שקרה לרב
שר־החוץ
אלון
סיגנון של הגטו
בלתי־מזיק למילחמה. יש בכל יצור אנושי
דחף תוקפני, הטבוע בו מלידה, בעיקבות
תהליך ביולוגי בן מאות מיליוני שנים,
הדרוש לשיגשוג הגזע האנוש׳ .אולם בני גוד
לחיות־הטרף, אין התוקפנות האנושית
מצויידת בבלמים טבעיים, שיש בהם כדי
לבלום את הפעלתה נגד בני־אדם אחרים.
מכאן התופעה של מילחמת אדם־באדם,
שאינה רגילה בטבע.
אם צודקת תיאוריה זו, אין סיכוי לעקור
את התוקפנות מלב האדם. אפשר רק להסיח
אותה לצינורות בלתי־מסוכנים, לספק
לה צורות־פורקן בלתי-מזיקות.
הספורט הוא צורה כזאת. הוא דומה
למילחמח בכך שהוא מספק פורקן לתוק פנות,
מחניף לגאווה הלאומית ולייצר ה תחרות,
מתאים לדפוסי־תגובה של ״אנח נו״
ו״הם״ — וכל זה מבלי להרוג, לפצוע,
לשרוף ולהשמיד.
משום-כד היתד! תגובת הציבור היש ראלי
על אירועי האולימפיאדה דומה במי דה
לא־מעטה לתגובתו על מיבצע-אנטבה,
שבועיים לפני כן (ראה הנדון) .מאות אל פים
חזו במישחק כדורגל בשעה שלוש
בבוקר. בתי־הקולנוע והמיסעדות התרוקנו
בערבים. הפעילות החברתית כולה הוד
•כזה סביב מישחקים בכדור, במישקולות

בות גברים ונשים אחדים בארגנטינה,
בצ׳ילה, באורוגוואי, בבראזיל ובמדינות
אחרות. חיילים פרצו לביתו של שליח,
אסרו אותו ואת אשתו. עיקבותיהם נעלמו,
כמו שנעלמו עיקבות היהודים במישטר
הנאצי ,״בלילה ובערפל״.
השילטונות הכחישו כל ידיעה על גורלם.
האם נרצחו? האם עונו עד מוות י האם
נשלחו למחנה־ריכוז מוסתר?
חמישה שליחים אחרים נעלמו בנסיבות
דומות, כאשר נמצאו בנמל-תעופה.
אילו קרר, הדבר באוגנדה או ברוסיה,
היתד, קמה בישראל זעקה של חרדה, ש היתר,
נשמעת מסביב לכדור־הארץ. אולם
בדרום־אמריקה שורר מצב עדין. אין יש ראל
מתנגדת עקרונית למישטרי־עריצות
פאשיסטיים שאינם פועלים נגד ישראל.
לכן טיפל מישרד־החוץ בפרשה בכפפות
של משי ובקול נמוך, כימעט בהתרפסות
שהיתר, אופיינית בעבר ליהודונים בגטו.
אפשר היד, רק לקוות, כי עריצי ארגנ טינה
יתחשבו בתחנונים שתדלניים אלה,
וישחררו את השליחים. אם כן ,׳תישא
הפרשה לפחות פרי אחד: אזרחי ישראל
למדו לפתע לדעת מה קורה בשטחים
נרחבים בעולם, שאינם מעניינים אותם
בדרך־כלל כהוא-זה.

צעירה ישראלית
הממ שלה
העכברשש אג
הל״ע יצאו לקרב
גגד החוק השערורייתי —
ושותסיהם חגהילו להס
גיצחון קל וזול
אם סבר מישהו כי מיבצע-אנטבה יזקוף
את גו הממשלה, ויחזיר לראשה את כוח־ההכרעה
כלפי פנים שחסר לה, הרי נסתבר
השבוע כי טעה.
פרשת קדום נותרה ללא טיפול וללא
הכרעה. אין ספק כי הממשלה ממשיכה
לפחד מפני קומץ פורקי־העול ושותפיהם —
מד,־גם ששותפים אלה יושבים בממשלה
עצמה ונתמכים על־ידי מנחם בגין, שהפך
לאחרונה ידיד קרוב של יצחק רבין.
וכאילו לא די בכך, התפרסמה השבוע
שערורייה נוספת, מאותו סוג: התנחלות
חוקית־למחצה אחרת, בעופרה׳ שמעולם
לא אושרה על־ידי הממשלה כיישוב־קבע,
נהנית מתמיכה כספית גלריה של מישרד־הפנים
המפד״לי. נראה כי שר״הפנים, יוסף
בורג, סבור כי מסוכן פחות לנעוץ סכין
בגבו של ראש־הממשלה, מאשר לעורר את
זעמם של זבולון המר וגייסותיו.
אך לא רק מפני החולדות הלאומניות
חוששת הממשלה. גם עכבר שואג יכול
להבהיל אותה. זאת הוכיח השבוע השותף
הזוטר בקואליציה, מיפלגת הל״ע.
המיפלגות החולות. במשך ארבע
שנים הבינה הממשלה את חוק ביטוח־הבריאות,
שאינו אלא כסות חוקית להאדרת
קופת־ד,חולים של ההסתדרות והקופות ה קטנות,
על חשבון הציבור.
חוק זה הוא ההיפך מביטוח־ד,בריאות הממלכתי,
המקובל במדיגות־רווחה מודרניות
מתוקנות, כמו בריטניה. מטרתו היא לחזק
אחוזות מיפלגתיות, על־פי מפתח של
״ישמור לי ואשמור לך״ ,ולהעביר את כספי
הציבור לידי המיפלגות.
כל זה היד, ברור למן הרגע הראשון של
הופעת הצעת־החוק הזאת בזירה הציבו רית,
עוד בימי הכנסת הקודמת. שוחרי ה־בריאותיה,ממלכתית,
ובראשם מיטב הרופ אים,
פסלו את ההצעה ודחו אותה.
אולם שום מיפלגה לא יצאה מכליה כדי
להילחם במזימה בעודה באיבה*.
מחוגי ה ש עון. גם מיפלגת הל״ע יש בה
שלוש שנים בחיבוק־ידיים, צפתה ב שלווה
אולימפית בהכנות לקבלת החוק.
לפתע הציצה בשעון, ופרצה בזעקה קור־עת־לב.
השעון
הראה כי הגיעה שנת״הבחירות.
עם הופעתו של ייגאל ידין בזירה, החמיר
מצב המיפלגה. ציבור־הבוחרים שלה קטן
במילא, ונגיסת רסיסים שונים שקמו ב־קירבתה,
בצד האיום של ידין, עלולה ל הביא
עליה שואה. מה גם שבמ-שך שלוש
שנים הצטיירה דמותה כמיפלגה מיסחרית,
העושה עסקים מצויינים בממשלה, נהנית
ממישמני הארץ ואינה לוחמת על דבר.
חוק ביטוח־הבריאות בא לל״ע ברגע ה נכון.
ההתנגדות לו היא פופולארית, במייו־חד
בחוגים שאליהם פונים הל״ע. המיפלגה
נאחזה בהזדמנות בשתי ידיה, פתחה במאבק
איתנים נגד החוק, השמיעה אפילו את ה איום
הנורא־מכל: פרישה מהקואליציה.
העכבר ניצח. בממשלה עצמה לא היה
איש שהתייחס לאיום ברצינות, אך הכל
הבינו את צרותיהם של ל״ע. באווירה של
״שמור לי ואשמור לך״ ,היו הכל מוכנים
להנחיל לל״ע ניצחון קטן וזול.
לכן החליטה הממשלה, השבוע, לדחות
את קבלת החוק בכמה חודישים, עד לחו רף.
קופת־חולים הכללית, שהעלתה זה־עתה
את מיסיה ושד,טילה תשלום על קבלת
תרופות, נאלצת להמתין עוד זמן־מה ל הגשמת
חלומה, המתגלם בה,צעת*החוק.
העכבר שאג וניצח את האריות.
* סיעת העולם הזה — כוח חדש לחמה,
בכנסת השישית והשביעית, בתוקף למען
הנהגת שירות־בריאות ממלכתי חינם לכל,
תוך הלאמת קופות־החוליס. בשלב מסוייס
ליגלג שר־הבריאות דאז, ישראל ברזילי,
על אורי אבנרי :״אתה נשארת החייל האחרון
בשדה־קרב זה.״״

זועקת.. :אב׳
נאסד, עונה ונערם
באורוגוואי ר
ף מישטדה החשאית לא תניח
לך לחיות בשקט, מוטב שתרד
למחתרת!״ כך הוזהר אדוארדו בלייר
> ,)48 יהודי וחבר הוועד־המרכזי של ה־מיפלגה
הקומוניסטית באורוגוואי, ימים
אחדים אחרי שפרצה שם המד,פיכה הצב אית,
ב־ 27 ביוני . 1973
שנתיים ימים חי אדואדדו במחתרת, ב-
תיקווה שהשילטונות יפסיקו את רדיפת
הקומוניסטים. משך כל אותן שנים שמד
על קשר־מיכתבים הדוק עם בתו אירנה
( ,)26 הנמצאת בישראל מזה שמונה שנים
נעצר אחות אלה בניין

על רקע פוליטי באורוגוואי. אירנה,
בבית־החולים איכילוב, סיימת בימים
שביתת־שבת בת שלושה ימים ליד
שגרירות. אורוגוואי בירושלים.

בלייר, שנעלם באורוגוואי לפני חודשים
אחדים. אירנה נפגשה עם אביה ב־1973
באירופה. היתה זו פגישתם האחרונה.
ועובדת כאחות בבית־ד,חולים איכילוב
בתל-אביב. מיכתביו הוברחו מאורוגוואי
ונשלחו אליה באמצעות אנשי־קשר, ב אירופה
ומארצות־הברית.
באחד מימי חודש נובמבר , 1975 ימים
אחדים לפני יום הולדתו ה־ ,48 התדפקו על
דלת דירת המחבוא של אדוארדו במונט־וודיאו
סוכני המישטרה החשאית האורוג-
וואית. הם גררו אותו בכוח לרחוב וד,כ-

1הו ה אי ש שנ עלם: א דו א ר דו ב ליי ר

העצור לתוך. דלי מים או לתוך שקית
ניילון, או שילוב שתי השיטות ביחד.
אני יודעת, אישית, על מיקרי-מוות רבים,
אפילו של אנשים צעירים. עשרות אסירים
מובאים מדי-שבוע לבית־החולים הצבאי
במונטידיאו, עם פצעים ושברים.
״כשקראתי את המיסמכים האלה, חשב תי
רק על אבא שלי. גם הוא אושפז,
על־פי הידיעות והשמועות, בבית־החולים
הצבאי במונטווידיאו. קיבלתי תצלומים,
שצולמו בסתר, של אנשים מעונים, מ ידידיו
וידידי בארציות־הברית, כדי שאנסה
לזהות את אבי. התצלומים מזעזעים, ואני
ממש בוכה כשאני מסתכלת בהם.
״כל הרמזים האלה, השמועות והפירסו־מים,
בעיתוני החוץ, גרמו לכך שהחלטתי
שלא לשבת בשקט! ,ולהתחיל להילחם.
אפילו מכאן, מהארץ, ואפילו שזה רחוק.
הפניתי מיכתב אל נשיא אורוגוואי, חואן
אמריה בורדברי, דרך שגרירו בארץ.
מחיתי באופן כללי על העלמתם של אנ שים
באורוגוואי. יש אומרים שבשנה מאז
ההפיכה נעלמו, נעצרו, נאסרו או הומתו
ששת אלפים אורוגוואיים. רק אחר־כך
*שאלתי לגורל אבי.
״נפגשתי עם השגריר האורגוואי בישר אל,
אלכסינדרו פרופיבה. התשובה שהוא
קיבל מאורוגוואי, היתר תמוהה, :מיכתב
זה אינו ראוי לתשובה.׳ על-פי הצעתו
שלחתי מיכתב וסף, ובו ביקשתי לברר
רק בדבר שלומו של אבי. לא זכיתי בשום
תשובה. גם פנייותי חרבות לשגרירות ח-
אורוגוואית בארץ לא זכו במענה. השג ריר
האורוגוואי החליט להתעלם ממני,
וכמוהו גם ממ-שלתו.
פניתי למזכיר האו״ם, לצלב־האדום, למי
לא. אף אחד לא ענה לי. כאילו קיים איזה
קשר של שתיקה סביב מה -שקורה היום
באורוגוואי. הצעד האחרון שלי היה שבי־תת־השבת,
והפנייה לחברי־הכנסת. רבים
חתמו על מיברק לנשיא אורוגוואי, שבו
הוא נדרש למסור ולפרסם פרטים על מקום
הימצאו של אבי ועל מצב בריאותו. כמו
כן כלל המיברק דרישה להחזיר לאבי את
זכויות־האזרח -שלו, ולשחררו ממאסרו.
״ביוזמתה של חברת-הכנסת מרשה פריד מן,
פנה מנכ״ל מישרד־החוץ, שלמה אבי נר
,,לנציגות ישראל באורוגוואי, וביקש

טווידיאו, החליט לוותר על תואר הדוק טור
.״אמי סיפרה לי שהוא לא ניגש
לבחינה האחרונה להסכמתו. הוא ויתר
על רפואודהשיניים לטובת הלניניזם וזד
מארכיסיזם, והחליט לנסות לשנות את
העולם,״ נזכרת אירנה, הנשואה לקרלוס
( ,)28 עורך־דין, העוזר לה במאבקה.
״לאחר שפנה לכיוון של פוליטיקה הוא
התגרש מאמי ונשא לו א*שה שנייה, רוסה,
שילדה לו שני בנים ובת. תוך שנים אח דות
הפך אישיות מוכרת באורוגוואי. הוא
היה בעל השפעה לא רק במיפלגה הקו מוניסטית,
אלא באורוגוואי כולה.
״אני נפגשתי איתו, מאז שבאתי לארץ,
פעמיים. בשנת 1970 נסעתי לאורוגוואי.
אני עוד זוכרת איך הסתובבנו בלילות
בסימטאות מונטווידיאו, ושתינו יין יחד
עד הבוקר. ב־ , 1973 חודשים אחדים לפני
המהפכה, נפגשנו באירופה וערכנו יחד
טיולים באיטליה ובצרפת. אבי היה אז
בשיא הצלחתו. הוויכוחים הפוליטיים בי נינו
נמשכו תמיד עד הבוקר, על בקבו קים
של יין כמו שאוהבים הדרום־אמרי-
קאיים.״

רק אחד
מאלפים
ך* קשר של אירנח עם אמה, קלי, ועם
( ן שאר בני־מישפחתה באורוגוואי, רופף
ובלתי-סדיר. לדיברי אירנה, דעת־הקהל
בעולם בכלל ובארץ בפרט, אינה ערה
לדיכוי השורר במולדתה .״אבא שלי הוא
רק אחד מאלפים רבים,״ היא אומרת במ רירות.
לשגריר
אורוגוואי בארץ הגישה איר-
נד, עצומה, שעליה חתומים יותר מ־500
אזרחים .״השגריר הבטיח לשלוח את ה עצומה
בדואר הדיפלומטי הראשון ש ייצא,״
היא אומרת.
בביתם הנאה שבתל־אביב יושבים עכ שיו
אירנה וקרלוס לווינהוף, עם שני
ילדיהם הקטנים, ומחכים .״אני בכל־זאת
מאמינה בלחץ של דעת־הקחל,״ אומדת
אירנה .״אני מאד רוצה ששביתת־השבת
הקשה שלי תניב פירות. כל רצוני הוא

,אבאשדם ! ש חג ץאץ
ניסוהו למכונית. מאזנעלמו עיקבותיו.
כחודש לאהד היעלמו פורסמו בעיתונים
ארגנטינאיים ידיעות כי ״אדוארדו בלייר,
המנהיג הקומוניסטי האורוגוואי, מוחזק
כאסיר פוליטי בבית־כלא צבאי. בעיק־בות
עינויים קשים הוא אושפז, במצב
חמור, בבית־החולים הצבאי במונטיווי-
דיאו.״
אשתו הראשונה, קלי, אשתו השנייה,
רוסה ובני־מישפחתו החיים באורוגוואי, לא
הצליחו לברר מה עלה בגורלו. בתו אירנה
לווינהוף (בלייר) ,מנישואיו הראשונים,
החליטה ״מחוץ לעולם הסגור,״ לפתוח
במאבק לשיחרור אביה ולהפסקת עינוייו
בידי זרועות הממשל הנוכחי באורוגוואי.

ץ* יפרה אירנה- ,שסיימה לפני ימים
בת שלושה
^ אחדים שביתת־שבת
ימים מול בניין שגרירות אורוגוואי ב ירושלים
:״בחודש ינואר התחילו להגיע
ידיעות מדאיגות. עד אז היינו, אני ובני-
מישפחתי באורוגוואי, די מבולבלים. חודשיים
לפני שאבי נעצר עצרו את אחי ה חורג
חיררדו, בן ה־ . 14 לאחר ששוחרר,
כעבור שבועיים, הוא סיפר כי הוכה בידי
אנ-שי המישטרה. מה היה חטאו איננו
יודעים, וכנראה גם אנשי המישטרה לא
ידעו בדיוק.
״הידיעות שהגיעו מאורוגוואי, ולא
עוררו הדים בארץ, היו מזעזעות. קצין
בצבא אורוגוואי, פרירה אלדונטה, פירסם
בעיתונות האמריקאית מיכתב מזעזע, ב ליווי
תצלומים שצילם לפני עריקתו ל-
ארצות־הברית. הוא גם סיפר לחברי בית-
הנבחרים האמריקאי על עינויים מזוויעים
שמענים בהם אסירים פוליטיים, ללא
סיבה. שיטה נפוצה של עינויים באורוגוואי,
על-פי סיפורו של העריק, היא שיטת ה־

,דגל.׳ הטמפרטורה בקיץ האורוגוואי היא
33 מעלות. תולים את האסיר בידיו, ומכסים
את ראשו בשק. ככה הוא תלוי שעות
ארוכות. שיטת-עינויים אחרת היא שיטת
ה,מוט,׳ שבה משפדים אדם על מוט-
ברזל.
״יש וריאציות רבות לעינויים, ושמות
מבחילים: ה,צוללת׳ — דחיפת ראשו של

מהם לנסות לאתר את אבי ולברר את
מצבו.״ למישפחה נולד בליירר אדוארדו
דתית מאד. בילדותו למד ב,חדר׳,
ואחר־כך בישיבה .״מספרים,״ אומרת
אירנה ,״שעד גיל 13 סעד רק כשהוא
חבוש כיפה לראשו.״ אחרי ש-ש שנות
לימודי רפואת־שיניים באוניברסיטת מת־

תמונות אלה נשלחו לאירנה

ה 7 1111ה
לווינהוף (בלייר) על־ידי
1\ 1 1 1 1\ 11ב !׳ 1
ידידיה וידידי אביה, שברחו מאורוגוואי אחרי המהפיכה לצבאית
ב־73׳ .אירנה נתבקשה לזהות בתמונות את אביה, אדוארדו, האסור

רק לקבל מכתב מאבא שהוא משוחרר,
ושהכל בסדר. אולי אז אפשר יהיה ל-שכנע
אותו לעזוב את אורוגוואי.
״אבל גם אז עדיין לא יסתיימו המילה־מות.
ועד -שלא ישוחרר אחרון האסירים
הפוליטיים מבתי־הכלא באורוגוואי, אני
לא אשתוק ולא אשב בשקט. ולא רק בגלל
שאורוגוואי היא מולדתי!״
בתמונות והמעונה עתה בכלא הצבאי באורוגוואי .״כשאני מביטה זמונות
האלה בא לי ממש לבנות, אפילו שזיהיתי בבירור שזה אינו אבי״, צטרפה אומרת אירנה. לעזרתה במאבקה למען שיזזרור אביה הצטרפה
קבוצה של יהודים, שהקימו ועד ישראלי לסולידאריות עם העצור
:צורים•

1. 27

איתן ירושלמי היה הישראלי היפה -
משהו מייוחד, אפילו אם זה בשעת קבורתו.״
איתן
הפך דמות אגדתית מכות מעולו*
תיו הנועזות — הוא השתתף בעשרות
מיבצעים מסוכנים של הצנחנים ובכל הקר בות
שלהם, שימש שומר־ראשם של ראש*
הממשלה המנוח לוי אשכול ושל שר־הבי-
טחון לשעבר משה דיין, נודע כצייד נועז.
עבר ארבע מילחמות ויצא מכל פעולות
אלה ללא שריטה.
איתן נולד לפני 39 שנים בעיר העתיקה
בירושלים, שם התגוררה מישסחת אביו.
ד״ר יוסף ירושלמי, זה הדור הרביעי.
סבו של ד״ר ירושלמי ברח בזמנו מן הארץ.
מאימת התורכים, לתוניס, שם הכיר את
רעייתו וחזר איתה לירושלים. סבו של
האב מן הצד השני היה ראש־ישיבה בעיר
העתיקה. מישפחת ירושלמי עזבה את ירו שלים
לפני פרוץ קרבות מילחמת העצ מאות׳
ועברה לתל״אביב. כאן נשא אביו
של איתן את חנה קסלמן בתו של רואה-
החשבון הידוע. בהשפעת החותן החל האב
לומד ראיית־חשבון, כדי להתפרנס. הזוג
הצעיר התגורר ברחוב פינסקר בתל־אביב.
הציידים חטפו מכות
** רבית חסדיו של איתן היו משכונת
1*4גורדיה .״איתן היה מוצא חברים בכרם
התימנים ובשכונת שבזי, ומבקש בבית
שיאכילו אותם,״ מספר האב, הבית היה
תמיד פתוח וחברים של איתן שהו בו רוב
הזמן .״הוא לא רצה במייוחד ללמוד,״
אומר האב בעצב. הוא היה בצופים, בשבט
צופי דיזנגוף, במקום שבו נמצא היום
תיאטרון הבימה, ואת לימודיו התיכוניים
לא למד באופן מסודר. בצופים הכיר את
עודד תאומי ואת שמוליק קראוס, שנש-

חובב ־נשים

איתן, שהיה גס צלם מעולה ואהוב על הנשים, מצלם את
יהודית גוסלן, סגנית מלכת המים , 1970 בעת סיור שערכו
המועמדות על תואר מלכת־המים באיזור הפיורדים של אילת. שם הן נתקלו באיתן,
שהתלהב למראה החתיכות והתנדב להראות להן את האיזור, שאותו הכיר היטב.
ך• שהתאסף קהל האלפים לפני
* קיברו הפתוח של איתן ירושלמי, ב־בית־העלמין
בגדרה, התברר שהקבר קטן
מדי, והגודל שנחפר לא הביא בחשבון את
מידות גופו העצומות, שאף המחלה הקשה
שבה לקה, ושהביאה למותו, לא יכלה להן.
בעוד הקהל הרב מחכה להביאו לקבו רה,
התנדב אחד מחבריו הציידים של
איתן, לרדת ולחפור את המידות הדרושות.
ידידיו הרבים שניצבו סביב אמרו :״אי-
תן — זה איתן. תמיד צריך לקרות איתו

שנה.

למעלה

איתן

מימין: ליד איתן, רעייתו היפה
שלומית, שהיתה אשתו משך 17
עס אביו, ד״ר יוסף ירושלמי.

מישפחתו של איתן מעולם לא קנתה בשר באיטליז.
איתן ואביו סיפקו לעצמם לכל ידידיהם את תבשר
שצדו במו־ידיהם. בתמונה: איתן עם חזיר־בר שאותו צד.

אבא

אשה ואנא

ארו ידידיו עד ליום מותו. שמוליק היה
גם זה שהכיר לאיתן את רעייתו־לעתיד —
שלומית גוטמן, שמסתבר כי התגוררה
בשכנות, לידו, אך הם מעולם לא נפגשו
בשכונה.
איתן, שהתגייס לצנחנים נישא ל אחר
שירותו הצבאי, ואז גם החל את

עבודתו בצבא־הקבע כנהג, אצל האלוף אברהם
יפה. כעבור שנים אחדות שעשה כנהג, ביקש
לצאת לחופשדדללא־תשלום, כדי לעבוד כשומר-
ראש אצל אישים חשובים. תכונה מייוחדת היתה
לו לאיתן. אצל כל מי שעבד, הפך מייד לבן־
מישפחה. כך היה אצל אברהם יפה, כך עם לוי
אשכול שקרא לו ״בני,״ ואצל משה דיין. מרים

שהצטרף לאו

וחם, ביטניק, אוהב־ח״ם ואיש־הטבע

גורילה

איתן מימין — מאחור, לפני שהתחיל לגדל זקן, כשומר־ראשו של
משה דיין, שכיהן אז כשר־הביטחון ולידו רעייתו־לשעבר, רות.
דיין נשאר עד הסוף בקישרי־ידידות עם איתן, ואף בא לבקרו בעת ששכב בבית־החולים,
נתן לאיתן עשרות כדים עתיקים במתנה. מימין: שניים שהפכו אגדה עוד בחייהם :
איתן י ח של מי עט חברו הטוב ביותר, איתן פלדמן ממושב ניר־משה. דרכם של שני
האיתנים הצטלבה כל חייהם, אס בצבא או בעבודה משותפת ברשות שמורות־הטבע.
איתן היה תענוג לצאת. אף פעם לא היה
משעמם.
אהבה נוספת של איתן היתה הצילום.
הוא היה צלם מעולה, וחלומו של אברהם
יפה היה לעשותו הצלם של שמורות־הטבע.
הוא היה גם צלף מעולה, ואהבה נוספת,
נסתרת שלו, היתד, קריאת ספרים. הוא
קצר הצלחה בלתי־מבוטלת אצל הנשים,
בזכות הופעתו המרשימה וחוש־ההומור ה בריא
שלו, אך תמיד חזר אל רעייתו שלו מית,
ואל שלושת ילדיו, שאליהם היה
קשור מאד — צחי 16 מיכל 12 ואופיר

בהלווייתו של איתן השתתפו אלפי אנ שים:
נציגי הבדואים בדרום ,־שייכים של
כפרים ערביים, שחקני־תיאטרון, חבריו ל צנחנים,
מפקדו־לשעבר אריק שרון שהיה
גס חברו, יצחק ג׳יבלי, ציידים שחטפו
ממנו מכות, אנשים מכל חוגי החברה. כא שר
ספד לו אברהם יפה, בביודהעלמין
בגדרה, אמר :״איתן שייך לדור המצומצם
שעוד קיים במדינה. זה היה בחור שורשי
שאהב את המדינה אהבה־לשמה. הכסף לא
קבע אצלו — רק העניין בחיים.״
ואכן, אלה שהכירוהו ידעו שהוא תמיד
(המשך בעמוד )36

שכול היתר, אומרת שהיא נהנית לבשל, כדי
ראות איך איתן אוכל.
בשנת , 1964 כאשר הוקמה רשות שמורות־טבע,
בראשותו של אברהם יפה, הצטרף גם
יתן לחברה, ומאז נשאר בה. במקום זה מצא
ורקן לכל מה שאהב: נוף, חיות, צמחים,
נשים, ובעיקר חוויות. כל הציידים בארץ הכי־

לפני השף

איתן, בפיג׳מה
ובשיער שהכ סיף
טרם־עת, משקיף החוצה מחלון ביתו
במבט נוגה, שלא נראה על פניו קודם.
הכירוהו, ובייחוד אלו שעברו על החוק. כי
לאיתן היה איכפת, וכשהיה תופס צייד
במקום האסור לצייד, היה מפליא בו את
מכותיו. לא פעם קיבל איומים מציידים,
שהם יחסלו אותו בתגובה על מכות־רצח
שחטפו ממנו.

מיכל 12 אופיר 4וצחי 16 שהוא תלמיד
ז י׳׳א בבית־הספר התיכון בגדרה, וצייד נלהב
־ בפעולות־צייד ונחשב כיורש רציני של איתן.

כאשר הסריטו, לפני כשנתיים, סרט על
יעלים, שהה איתן חודשים ארוכים במיד־בר־יהודה,
לצורך תצפיות. הוא גייס לעז רתו
בדואים מהשבטים בסביבה, וחי אי-
תם במשך כל תקופה זו, כשהוא מזמין
מדי־פעם חברים לחאפלות שהיה עורך
להם. חבריו ברשות שמורות הטבע היו
רבים על הזכות לצאת איתו למארבים
שם היו יושבים לילות ארוכים — ועם

חובב־טבע

בהכנה לקראת סיור־לילה. במיסגרת תפקידו כמפקח ראש
ברשות שמורות־הטבע היהיאיתן רובץ לילות שלמים במארבים,
כדי לתפוס עברייני־צייד שאותם היה מכה והס פחדו מפניו ונזהרו שלא להיתקל בו.

טרג די הושמה הי ל ל

ניגרר חבחדנות הערובה שו
שו־המי שסוה ואיבוד־העשתונות
שר המפקח
ה3ליל, נושה המישטוה
את חסותה ער נ1ונ״ת־ביריונים
שעונה ביוושרים
לינץ, ושוו לאוו היום

קו מ די הושמה רוזוליו

ף* צילו! למה אתם לא עוזרים
1 לו? הם הורגים אותו! איזה מין
אנשים אתם? אתם חיות, לא בני-אדם ! ״
התיירים שהסתובבו ביום החמישי לפני
שבועיים בסימטאות שכונת מאדדשערים
בירושלים, הבחינו בתמונה שכמותה בוודאי
לא היו מאמינים שיראו בשכונה
החרדית. כ־ 30 אברכים, לבושי קפוטות,
שציציות טליתותיהם מתנופפות ברוח,
מסתערים, בידים, באלות ובאבנים על
בחור צעיר, נמוך־קומה, השוכב על ה כביש
כשהוא מנסה בכל כוחו להצטמק
ולהתכווץ כדי להימנע מלספוג את מח לומותיהם.
ליד
הגוש השחור של הצעירים הדתיים
החובטים ניצבה צעירה בלונדית יפהפייה
בעלת פני מלאך, לבושה בבגדים מודר ניים,
וקראה לעזרה. אברכים אחרים, של הם
לא נמצא מקום בתוך גוש־האדם
הגדול שהתנפל על הצעיר השוכב על
הקרקע, שימשו מקהלה מדברת וקראו

לזה שתקף אותי, וחיכו אותי מכות נמר צות.
״אני
הייתי בצבא מפקד־טנק. עברו עלי
במילחמת יום-הכיפורים דברים נוראים,
אבל לפחד כמו שפחדתי באותם רגעים,
לא פחדתי אף פעם בזמן המילחמה. אחרי
איזה עשר דקות, שניראו ארוכות מאד,
הם הצליחו להוציא מידי את המצלמה וגם
לקרוע את רצועת השעון שלי ולקחת
אותו.
.״איכשהו הצלחתי לקום ולנסות להס תלק
מהמקום. בינתיים התאספו כמאה
אברכים, שרדפו אחרי בחמת־זעם. לא
הבנתי מה הם רוצים ממני. היתד! להם
המצלמה, והפילם שבתוכה. רק כשהס תכלתי
בפרצופים שלהם, הבנתי: ד,ם רצו
דם. היתה להם בעיניים חמת־רצח מטו רפת.
זה היה מפחיד מאד.״
סתר וטרי נמלטו מהמקום כל עוד רוחם
בם. גדוד האברכים דלק אחריהם גם
אל מחוץ למאה־עשרים. למזלם, עברה ב־

במכונית במהירות כזו,״ השיב להם סתר.
״מה שצריך לעשות זה לרדת מהמכונית,
ולהסתובב בסימטאות שבהן היכו אותי.״
כשסירבו השוטרים להמשיך ולחפש, ביקש
מהם סתר שיורידו אותו מהניידת במאה-
שערים .״אל תעשה את זה, הם יהרגו
אותך,״ הזהיר אותו אחד השוטרים. כאשר
עמד סתר על דעתו, אמר לו הבכיר מבין
השוטרים :״יש בסביבה כיתת חיילי הג״א.
אם יתקפו אותך שוב, תזעיק אותם.״
לסתר היו כמה סיבות טובות לחזור לבדו
למאה־שערים, אפילו תוך הסתכנות נו ספת.
הוא היה חייב לחלץ את מכוניתו,
שאותה השאיר בשכונה כאשר נמלט ב־אסקווט
המישטרתי. הוא ביקש לעשות
מאמץ ולהצליח במקום שבו נכשלה —
או, לאמיתו של דבר, לא ניסתה להצליח
כלל — המישטרה: למצוא את מצלמתו,
ששווייה כ־ 5000 לירות והמשמשת לו כ-
כלי־עבודה. הוא פשוט לא העלה בדעתו
שיכול לקרות, במדינת ישראל, שאזרח

ן• שי הוא איש־מישטרה דובר אמת,
והכנות שבדבריו׳,אילולא היו כה מגו חכים
כשלעצמם, היו כובשים בוודאי את
ליבו של צלם־המערכת .״מה אתה רוצה
ממני?״ שאל ישי את סתר .״יש לי 40
תלונות ו־ 4שוטרים. אם אשלח שוטר
לטייל איתך במאה-שערים ולנסות לזהות
את מי ששדד והיכד, אותך, זה יהיה מחוץ
לכל פרופורציה.״ בפי ישי היתה הצעה :
״תחזור לבדך למאה־שערים. אם תראה
שם את אחד מאלה שתקפו אותך, או אם
יתפסו אותך שוב, תחפש טלפון, חחייג
100 ותגיד למוקד שאני אמרתי שישלחו
לך ניידת, אז הם יעשו את זה מהר.״

לעבר הצעיר המוכה :״גוי! אנחנו נהרוג
אותך, רוצח!״ ולעבר הצעירה שקראה
לעזרה קראו :״פרוצה! גויה!״

מקום מכונית אסקורט משטרתית. סתר
זינק לאמצע הכביש, והמכונית נאלצה
לבלום במקום. במכונית ישבו שני קצי נים,
אחד בדרגת ם גן־ניצב (מקביל לסגן-
אלוף בצבא) והאחר בדרגת רב־פקד (מק ביל
לרב־סרן בצבא) .היה איתם גם ילד ש החזיק
אנטנה של טלוויזיה בידו, בנו של
אחד הקצינים. סתר ביקש מהם להתערב.
״אנחנו לא יכולים לעשות כאן כלום, זה לא
עניין שלנו,״ השיבו לו הקצינים .״מה
שאנחנו מוכנים לעיסות, זה לתת לך טרמפ
לתחנה מבמיגרש הרוסים, שם תוכל לה גיש
תלונה.״
את טרי סירבו השוטרים לקחת, למרות
שגם היא היתה חבולה, בטענה שאין להם
מקום במכונית. למזלה, עברה במקום מו נית.
סתר עצר את המונית, הכניס את
טרי לתוכה ואחר־כך נכנס למכונית דד
מישטרתית.

יישדד לאור היום ויותקף במכות־רצח,
והמישטרה לא תעשה את המאמץ הזעיר
ביותר להחזיר לו את רכושו ולמצוא את
תוקפיו.
שני צעירים, שזיהו את סתר כמי שחטף
מכות קודם־לכן, ניגשו אליו. היו אלה
שני אברכים. האחד הזדהה בשם יעקוב,
אך סירב למסור לסתר את שם־מישפחתו,
ואילו השני היה אמיץ יותר: הוא הציג
לפני שלמה תעודת־זהות, שזיהתה אותו
כאברהם פרל מבתי אונגרין 13 במאה-
שערים. השניים הודו כי הם יודעים מי
לקח את מצלמתו, והתנדבו לשמש מלאכי-
שלום.
בשיחתם גילה לו יעקוב, כי אחיו היה
זה שחטף את המצלמה והיה מראשי המ כים
.״אם תיתן לנו 50 לירות לצדקה,
נסדר לך את העניין,״ אמרו. סתר הסכים
להשקיע 50 לירות. הם קבעו עימו פגישה
למחרת בבוקר, ליד הפתח של ישיבת
בראסלאוו שבשכונה, והבטיחו להביא עי מם
את המצלמה.
בשעה הנקובה הופיע במקום סתר, וכן
גם שני האברכים .״יש בעייד״״ אמר לו
פרל .״האיש שמחזיק במצלמה שלך נסע
לשבת לבני־ברק. תבוא ביום ראשון.״
כשנפרד סתר מעליהם, הוא הבחין לפתע
באחד מתוקפיו, זה שהיה ראשון למת-
נפלים עליו. באותן שניות הוא הבחין
גם, על מירפסת אחד הבתים, בדמותו של
תוקף אחר. את השני היה לו קל לזהות.
היה זה אברך צעיר בעל שיער אדמוני
לוהט. בינתיים ניגש התוקף הראשון אל
סתר שוב. תוך שהוא דוחף אותו, הזהיר
אותו האברך־הביריון :״אם לא תסתלק
מכאן, אנחנו נהרוג אותך ואף אחד לא
יידע איפה הגוויה שלך!״
סצינת הבריחה מן היום הקודם נשנתה,
כששלמה סתר מסתלק מהמקום, והאברכים
דולקים אחריו. אך הפעם החנה את מכו ניתו
כך שיוכל לזנק אליה ולהסתלק מייד.

לישי היתה הצער, נוספת :״תחזור בעוד
יומיים, אחרי השעה 2אחרי-הצהריים. אז
יהיה לי יותר כוח־אדם, ואני אשלח אתך
מישהו.״
סתר לא המתין. באותו יום שבו היה
צריך לקבל ״מישהו״ מישי בשעה 2אחר ד,צד,ריים,
נקבעה לו פגישה עם שני האב רכים.
כאשר הגיע למקום המיועד, בשעה
9.00 בבוקר, לא מצא שם איש.
לפתע צץ אברך צעיר, שאותו לא ראה
סתר קודם-לכן, ואמר לו :״אתה קבעת
פגישה כאן כדי שיחזירו לך את המצ למה?״
הצלם השיב בחיוב .״בוא אתי,
אני אביא אותך לפגישה ויחזירו לך את
המצלמה.״ האברך הצעיר ד,ינחה את סתר
לעבר סימטה קטנה. רק הציב הצלם את
כף־רגלו בסימטה, התנפלו עליו מן המארב
כ־ 15 אברכים, מצויידים היטב באלות וב אבנים
גדולות. ניכר בהם שהמתינו לו
שם. המכות שחטף סתר, בפעם השלישית
בפרשה זו, היו החמורות ביותר. הוא ספג
מהלומות בעינו, בגבו ובצלעותיו. נגרמו
לו חתכים עמוקים ושיטפי־דם.
הישועה באה ממקור בלתי-צפוי. כמה
פועלי־עירייה ערביים, שעבדו בתיקון ה כביש
ברחובה הראשי של מאה,־שערים,
נחלצו לעזרתו ושיחררוהו מידי תוקפיו.
סתר הגיע שוב למיגרש הרוסים. דמותו
.החבולה ושותתת־הדם הוציאה משלוותו
אפילו את המפקח ישי .״תעלה למעלה אל
הממונים עלי,״ אמר לו .״העניין הזה
הסתבך, ואני לא רוצה לגעת בו.״ סתר
הופנה אל שני קצינים לבושים אזרחית.
האחד הזדהה לפניו בשרגא, האחראי על
מחלקת הרכוש, והאחר בפקד (מקביל ל סרן
בצבא) אבי אמסלם, גם הוא מאותה
מחלקה. מדור הרכוש טיפל בסתר, משום
שמלכתחילה התייחסה המישטרה רק לשוד
המצלמה, והתעלמה לחלוטין מן התקיפה
המשולשת.
שרגא ואמסלם קראו לשוטר בשם בן-

גכדת המנהיג
__זעקה
*ך עירה זו לא היתה אלא טרי גוד-
^ מן, נכדתו של הקנאי הדתי, ממנהיגי
אגודת ישראל לשעבר, הארי גודמן(העולם
הזה .)2029 הבחור המוכה היה צלם מערכת
העולם הזה, שלמה סתר. המכים היו אבר כים
ממאדדשערים, שלא צידדו ברעיון
שצלם יצלם בחורה, והביעו זאת בדרך
המוכרת להם היטב: מכוודרצח.
סיפר, אחרי המיקרה, שלמה סתר :״הכל
התחיל כשצילמתי את טרי במאה-שערים.
חשבתי שזהו אחד מאתרי־הצילום שיבטאו
יותר מכל את טרי ואת מישפחתה. מאה-
שערים זו הסביבה הטיבעית של סבה של
טרי, הארי גודמן. גם טרי חשבה שזה
רעיון טוב, ולכן הלכנו לצלם שם.
״לא ראיתי בכך כל בעייה. אני מכיר
את ההתנגדות של אנשים דתיים למצ למות,
אבל כל מאה־שערים מוצפת בתיי רים
המסתובבים חופשי עם המצלמות של הם,
ומצלמים ככל העולה׳על רוחם מבלי
שאף אחד מהדתיים, המתפרנסים מהתיי רים
די יפה, יעיר להם על כך.
״אחרי שגמרנו כבר לצלם והתחלנו
לצאת ממאזדשערים, הרגשתי לפתע, מא חורי,
שמישהו מנסה לתלוש את המצ למה
שהיתה תלדה על זרועי. הוא קרע
את רצועת המצלמה. אינסטינקטיבית נש כבתי
על הארץ, כשאני מסוכך בגופי על
המצלמה. זה שתקף אותי הצליח לשבור
את המבזק של המצלמה. צעקתי לעזרה,
ואומנם התקבצו במקום הרבה מאד אב רכים,
אבל במקום לעזור לי הם עזרו

״אנחנו
נהרוג אותך!״
ך* שהגיע סתר למיגרש־הרוסים, שם
^ שוכן מטה מרחב ירושלים של המיש-
טרה ופנה ליומנאי, החלה פרשה הנראית
כאילו נלקחה מתוך המהדורה הישראלית
לסידרת סירטי הלעג למישטרה הצרפתית,
בכיבובו של לואי דה־פינס.
היומנאי, שאליו פנה סתר, היה שוטר
לדוגמה. אחרי ששמע את סיפורו ובחן
את פניו המוכים וגבו שותת-הדם, אמר
לסתר :״ניתן לך ניידת. אתה תיסע איתה,
תזהה את התוקפים ואז נעצור אותם.״
ניידת עם שני שוטרים וחייל, יצאה יחד
עם שלמה סתר למאדדשערים. הם ערכו
סיבוב חפוז במקום, והתכוננו כבר לחזור
לבסיס המישטרתי .״אתה לא הצלחת לז הות
אף אחד, אנחנו לא אשמים,״ אמרו
לסתר .״אי-אפשר לזהות אנשים כשנוסעים

שלמה הגיע למיגרש הרוסים, והופנה אל
המפקח ישי.

40 תלוגות
ו־ 4שוטרים

ציון, הגברתן ביותר שנמצא בתחנה, ודורו
לו לצאת למקום יחד עם סתר.
סיפור יציאתם המשותפת של בן־ציון
ושל שלמה סתר דיה הסצינה המגוחכת
ביותר בכל הפרשה, מספר סתר :״כותב-
התסריטים של לואי דה־פינס היה בוודאי
מלקק את אצבעותיו לשימעו. בן־ציון,
שהיה לבוש אזרחית, חגר אקדח מתחת
לחולצתו ואמר לי, :אני בדרך־כלל לא
לוקח אקדח׳,אבל אל חיות־הטרף של מאה־שערים,
מסוכן ללכת בלי אקדח.׳ כשהגענו
למאה־שערים, ראיתי את אחד התוקפים.
הצבעתי עליו לפני בן־ציון, והשוטר אמר
לי, :בסדר, ראיתי אותו, אפשר להמשיך.׳
לא הבנתי. שאלתי אותו, :למה אתה לא
עוצר אותו י׳ הוא דשיב , :השתגעת ו כאן
יהרגו אותנו. אני כאן לבד אתך. לכאן
צריך להיכנס עם גדוד שלם. אם אני אגש
אליו ואגיד לו שאני שוטר ושאני עוצר
אותו, הוא יצחק לי בפרצוף׳.״
סתר המשיך להסתובב עם בן־ציון, כש הוא
מזהה אחדים מתוקפיו, שהסתובבו
ברחובות ללא כל פחד. סחר אף לקח
את בן־ציון לביתו של פרל. וסיפר לו
שפרל יודע בדיוק אצל מי המצלמה. דוא
גם זיהה בפני השוטר את דירתו של
התוקף האדמוני.
כעבור כעשרים דקות של שוטטות ללא
מטרה ברחובות מאה־שערים, ביקש בן־
ציון לחזור אל המטה. השניים נסעו במ כוניתו
של סתר. משום שלא היתד. ניידת
פנויה וסתר נהג חזרה למיגרש־הרוסים.
הרחק ממאה שערים, ליד מטה המישטרה
הבחין סתר לפתע באחד האברכים־התוק-
פים כשהוא עולה על אוטובוס. הוא אמר
לבן־ציון :״הנה אחד מהם, הוא כבר
לא במאד־שערים, כאן אפשר לעצור או תו.״
תשובתו של בן־ציון :״תעזוב, הוא
עלה על האוטובוס. לא כדאי לרדוף אחריו.״

המישטרה
*ל אימפוטנטית

ך* שחזרו השניים למטה, עלה סתר ל-
^ שוחח עם מפקדו של בן־ציון, שרגא.
סתר התמרמר על החקירה־לא־חקירה של
המישטרה ועל פחדנות שוטריה. תגובתו של
שרגא :״אם לא תשנה את טון הדיבור
שלך, אתה תעוף מכאן.״ אז הציע סתר
למישטרה שיעשה את עבודתה תחתיה.
״אם אני אביא לך לכאן, למטה, את אחד
האברכים שר,יכו אותי, ושיודע היכן המצ למה,
תעצור אותו ותחקור אותו?״ שאל.
תגובתו של שרגא :״אם אתה: תביא הנה
מישהו, אתה תהיה הראשון שאוני אעצור.״
בינתיים עסקה מערכת העיתון ב ניסיונות
לזרז את החקירה, ולהביא
לכך שהמישטרה תמלא את חובתה. עורך

העולם הזה, אורי אבנרי, העביר שדרים
לשר־המישטרה שלמה הילל ולמפכ״ל רב-
ניצב שאול רוזוליו, שבהם דרש להתחיל
בחקירה. תגובתו של הילל היחד המיש-
טרה חוקרת.״ תגובתו של רוזוליו, שנמ סרה
דרך דוברו, ניצב־מישנה שמואל צחי,
היתה דומה.
סתר נדרש להתייצב הכן כדי שהמיש-
טרה, כאשר תצליח לארגן כוח, תזמן אותו
לצאת עם השוטרים כדי לערוך זיהויים
ומעצרים. מאז התקרית הראשונה שבה
נשדדה המצלמה, ועד לרגע הופעת גליון
זה, עברו 12 יום. סתר לא הוזמן למיש־טרה,
והחקירה לא החלה כלל.
לפני כשבוע ביקש דובר המישטרה,
שמואל צחי, ארכה בת ימים אחדים .״אנח נו
עומדים לערוך פגישה עם הרב של
הישיבה שסתר הצביע עליה, ולטפל בעניין
בדרכי־נועם,״ אמר. לאחר הפגישה הודיע
צחי, כי היא לא עלתה יפה, המצלמה
לא נמצאה והתוקפים לא זוהו.
אין ספק, כי כאשר נודע למפקדי המיש־טרה,
כי הנתקף־הנשדד הוא עיתונאי, הם
החליטו לעשות את מירב המאמצים כדי
לגלות את התוקפים. במיקרה כזה, שבו
מעורב עיתונאי, לא יכולה המישטרה לספר
את סיפוריה הרגילים, המחפים על אוזלת־ידה
ואי-יכולתה ללכוד אפילו גנב חובב.
הראייה לכך היא, שבראש החקירה הוצב
דווקא תת־ניצב (מקביל לתת־אלוף ב-
צה״ל) דויד קראום, מפקד מרחב ירושלים.
גם התעניינותם של שר־המישטרה,
שלמה הילל ושל המפקח־הכללי, רוזוליו,
בפרשה, היוו בוודאי תמריץ לפעילות מוג ברת
במאמצי המישטרה לגלות את התוק פים
ולמצוא את המצלמה.
אולם נראה, כי כל אלה אינם יכולים
לחפות על כישלונה של מישטרת ישראל,
:ועל אי-ידיעתה המוחלטת כיצד מנהלים
חקירות. המישטרה, המכירה את מאה-
שערים, פוחדת להיכנס לשכונה זו, אך
אינה מוכנה להודות, כי מבחינתה — מאה-
שערים היא מחוץ לחוק ולשליטתה.
המישטרה מודה, כי אין לה כוח־אדם
לטפל בתלונות על שוד ותקיפה חמורה,
וגם כאשר מורים המפקדים הבכירים
לארגן כוח כזה, אין אפשרות לעשות זאת.
הטענה המושמעת על־ידי דובר המיש-
טרה, ועל־ידי תת־ניצב דויד קראום, כאי לו
המישטרה עדיין חוקרת בפרשה, מצוצה
מן האצבע והיא שקד גס ומוחלט, שנועד
לחפות על חוסר־האונים שלה.
במיקרים מועטים בלבד ניתנו למישטרה
נתונים כר, חשובים על מגש של כסף, כמו
במיקרה זה. אולם גם כאן היא נכשלה.
שלמה סתר ציין בפני השוטרים שתי
כתובות, ושמות של אברכים אשר אחד
מהם היה מתוקפיו, והשני הודה, כי הוא
יודע היכן נמצאת המצלמה• אנשים אלה

במרכז מאה־שערים: טרי גודמן, כפי שצולמה עדידי שלמה סתר

לא נחקרו ולא נעצרו — איש כלל לא
פנה אליהם.
סתר עמד לרשות המישטרה, וזיהה כמה
מתוקפיו. המישטרה פחדה לעצור אותם.
סתר עמד לרשות המישטרה כדי לערוך
חיפושים נוספים, ולזהות להם את תוקפיו
בשנית, אך המישטרה אפילו לא זימנה
אותו אליה במשך 12 ימים תמימים.
אי־אפשר שלא להגיע למסקנה, כי מיש־טרת
ישראל של שנת 1976 פשטה את
הרגל. אין ספק, כי אפילו המישטרה חמקו*,
מית בעיירה נידחת בכוויית, היתה מצלי חה
יותר ממישטרת מרחב ירושלים.
שר־הסישטרה איבד את השליטה על
הנעשה בתוך המישטרה וגם הוא. כמו
הציבור פולו, חייב להסכין עם תירוצים
ושקרים המחפים על אי־יכולת ומחדלים.
הקצונה הבכירה של המישטרה עסוקה
במריבות אישיות פנימיות, אשר הביאו
להתפוררותו המוחלטת של מוסד זה. דינד
פקח־הכללי, שאול רוזוליו, איבד גם במק רה
זה את עשתונותיו, ולא היה בכוחו
להוריד פקודה חד־משמעית למצוא את
התוקפים והשודדים.
פרשת שלמה סתר חשפה לפגי הציבור
את אפסותה המוחלטת של מישטרת ישר אל,
כפי שאומר סתר עצמו :״אם בעיקבות
פרשה זו תבין המישטרה, סוף־סוף, שהיא
לא שווה אפילו אגורה אחת מתקציב
המיליונים שלה, והאחראים לכך יסיקו את
המסקנות — אולי כדאי היד, אפילו לחטוף
מכות ולאבד מצלמה.״
ייתכן, כמובן, גם הסבר אחר להתנהגות
המישטרה: שראשי המישטרה שמחים ב*
ליבם על הכאת איש העולם הזה ואינם
מוכנים לנקוף אצבע. כשם שעד היום לא
מצאה המישטרה את האנשים ששרפו לפני
ארבע שנים את מערכת, ואת מניחי ה פצצות
במערכת לפני כן — כן נראה כי
גם הפעם תישאר התנפלות גסה על איש
העולם הזה ופגיעה חצופה בחופש-חעיתד
נות יישארו ללא טיפול מישטרתי רציני.

9.31

יוסד קרמומן יצא לדרכו כשכיסיו *לאים
אלפי לידות ודולרים ־ וגווייתו הגיעה שדודה
^ י 9הטכעת ״ הזהב? ״ בקעה הזעקה פה־אחד מגרונם
של בנותיו ובנו של יוסף קרמרמן, כאשר הגיעו לבית־החולים
הממשלתי בצפת, לאסוף את חפציו לאחר פטירתו.
תאונודהדרכים שאירעה בבוקר יום השני 12 ,ביולי, היא שגרמה
למותו של סוחר־הבשר מקריית־חיים, ולבני־מישפחתו היתד. זו
מכה נוספת בשרשרת הטרגדיות שפקדה אותם בשנה האחרונה.
באותו בוקר, בשעה ,5.45 היה יוסף קרמרמן ( )63 בדרכו, כמדי-
בוקר, מביתו שבקריית־חיים ליישובי הצפון. עד לפני שנים
אחדות היד. קצב ובעל אטליז בקרייה. לפני זמן־מד, החליט להכנס
לעיסקי ייבוא וייצוא של בשר וכך, בבקרים היה יוצא ליישובים
ולקיבוצים באיזור צפת וטבריה, ושם היה עורך את עיסקות הבשר
שלו.
באותו בוקר, כשעמד להיכנס, במכונית הפז׳ו המיסחרית שלו,
לעיקול־דרך מסוכן על כביש מירון, המוביל מעכו לצפת ולראש־פינה,
הגיחה מולו משאית סווי־טריילר עמוסה כותנה.
לפתע ניתק החבל שאיגד את חבילות־הכותנה, והצרורות
הכבדים החלו מתעופפים מן המשאית. אחדים מהם פגעו במכוניתו
של קרמרמן. גג המכונית התרסק וכן השמשה הקידמית .״הפאתולוג
המישטרתי קבע שאבי נפטר תוך שלוש שניות מהרגע שפגעה
חבילת־הכותנה הראשונה במכונית,״ סיפר, ימים אחדים לאחר
המיקרה, בנו הצעיר יאיר .״המכונית של אבי פגעה בסמי־טריילר,
והתהפכה כתוצאה מאיבוד שיווי־המישקל.״
את השתלשלות המאורעות אחרי התאונה שיחזר יאיר, בנו
של הנפטר בעזרת בני־מישפחתו, שקיבלו פרטים מן המישטרה :
״המישטרה הגיעה למקום בשעה שש ועשרה. נהגים שראו את
התאונה דיווחו עליה למישטרת עכו. נהגים שנסעו בכיוון השני,
לצפת, דיווחו לבית־החולים הממשלתי, ואמבולנס הגיע למקום
התאונה דקות אחדות אחרי המישטרה. לנו, בני המישפחה, נודע
על התאונה רק יותר מאוחר בבוקר.
״כשהגענו לבית־החולים הממשלתי בצפת, יכול כבר הפאתולוג
המישטרתי למסור לנו פרטים על התאונה. בהתחלה, כששמענו
על מותו של אבא, היינו בהלם. אמי נפטרה לפני חודשיים,

לו, :אל תעבוד עם השעון הזה!׳ לכן הוא נהג לשאת אותו
בכיסו, ולענוד את שעונו הישן והפשוט, שלא נגנב. את טבעת-
הנישואין לא הסיר מאצבעו מעולם. היא תמיד היתד. עליו, ומישהו
פשוט תלש אותה מאצבעו. היתד. עליו טבעת זהב נוספת. עקב
התנפחות האצבע, לפני שנים אחדות, לא יכול היה להסיר אותה.
גם הגנב כנראה לא יכול לה. את הטבעת הזאת קיבלנו, מאוחר
יותר, אחרי שניסרו אותה מעל אצבעו.״
בני המישפחה החליטו לבקש לבדוק את ההיעלמות המיסתורית.
סיפר יואל רון, חתנו של יוסף קרמרמן ובעלה של בתו האמצעית,

אל קחני הנפטרים י
נא לסור לחזר הטהרה מיז אחרי
ההלניה לשם קגצוז נגז׳ הנפטרים.
אין אט אחראים עטו מזי הנפטרים .
הנהלת בי ת הקברות

ו חבר ה קדי שא חיפה
שלט כפית־ העלמין החיפאי
מי כן אחראי?

לאחר מחלה ממושכת. אני עצמי׳ מאז השיחרור מצה״ל, טיפלתי
בה ימים ולילות במשך שמונה חודשים. קודם־לכן קרה אצלנו
אסון נוסף במישפחה.

בת־שבע :״אחרי ה,שיבער,׳ ניגשתי למישטרת עכו. הם אמרו לי
שהם מטפלים בנסיבות התאונה בלבד ואת התלונה שלי, בשם
כל בני המישפחה, על גניבת הכסף, השעון והטבעת, העבירו
למישטרת צפת. מישטרת צפת הודיעה לי שהיא חוקרת בעניין.
את התלונה הגשנו יותר בגלל האספקט הציבורי של מה שקרה
לחמי.

״מאוחר יותר באותו יום ביקשנו את חפציו מהאחראי על כך
בבית־החולים. אני ידעתי שאבי נשא איתו אלפיים דולר, שיבעת־אלפים
לירות, שעון־זהב וטבעת־זהב. את אלפיים הדולר השאירה
עבורי מכרה מארצות־הברית שביקרה אצלנו. אפילו ביקשנו
ממנה שתשאיר לנו פתק בחתימודידה, שהיא נתנה לנו אלפיים
דולר. לא רצינו בעיות עם אף אחד. אמרתי לאבי שלא יסתובב
עם הכסף הזר עליו, אבל הוא באותו יום חשב להכניס את הכסף
לבנק, כשיחזור מהסיבוב שלו ביישובים ובקיבוצים.

״שמעתי כבר על מיקרים רבים שגורות של הרוגים בתאונות
דרכים רוקנו מהרכוש שהיה עליהן. בדרך־כלל אנשים לא מתלו ננים
על זה. אנחנו החלטנו לפוצץ את העניין, ולעמוד בתוקף
על כך שהמישטרה אכן תבצע חקירה יסודית בפרשה.״

״חודשים אחדים לפגי שיחרורי מצה״ל נפצעתי קשה בתאונה,
תוך כדי ניסוי כלים חדשים בצבא. כל ד,מיקרים האלה ביחד,
נוסף למות האבא עכשיו, היו כבר יותר מדי.

מי שדד
את הגופהי
ך• וא תמיד הסתוכם עם סכומי־בסף גדולים, לצורך
/ /י • ביצוע העיסקות שלו, ולכן היו בכיסיו גם 7000 לירות.
כשיצאה אלינו האחות, והודיעה לנו שלא נמצא כסף בבגדיו,
היינו המומים. היא השליכה לעברנו את הבגדים שלו, ואמרה:
,זה כל מה שהיה עליו.׳ באותו רגע לא ידענו מה לחשוב. רק

״הם תרשו במח
את טבעת־הנישואין
מאצבעו!
כשחזרנו הביתה, הבנו מה כאן קרה באמת. בדקנו ומצאנו, שבטוח
שהוא לקח איתו אלפיים הדולר ואת שיבעת אלפי הלירות. מזה,
להגיד את האמת, לא היד, איכפת לאף אחד. איכפת היד, מטבעת־הנישואין
העשוייה זהב, וטשעון־הזהב.
״את השעון קנתה לו אמי למזכרת לפני מותה. תמיד אמרתי

32 1

לתקוף
את הבעייה
* * יקרהחקירה נערך בבית־החולים הממשלתי בצפת. ייתכן
שהגופה נשדדה עוד בדרך לבית־ד,חולים, ואז עלולים להיות
מואשמים בגניבה נהג האמבולנס, והעוזרים המלווים אותו. אפש רות
נוספת, שהמישטרה חוקרת אותה, היא שגווייתו של יוסף
קרמרמן נשדדה בבית־ד,חולים עצמו. במיקרה זה עתידה המישטרה
לחקור את כל עובדי בית־ד,חולים שעבדו במישמרת־הבוקר ביום
התאונה: רופאים, אחיות, פקידים, עובדי המחלקה הפאתולוגית
וחדר־המתים, הסניטארים ועובדי כוח־העזר. האפשרות בעלת
הסבירות הקטנה ביותר לדעת המישטרה היא ששוטרים, שגם
להם היתד, יד בטיפול בגופתו של קרמרמן, שדדו את הכסף, את
טבעודו;נישואין ואת שעון־ד,זד,ב.
בתו הבכירה של קרמרמן, שושנה, המתגוררת בתל־אביב,
מתכוונת גם היא לעשות הכל למציאת האשמים. בעלה, אלוף־
,בעל תפקיד בכיר בחיל-החימוש, אמר :״אני מישנה מתכוון לדאוג לכך שהמישטרה תפעל, לפחות במיקרה הזה שלנו.״
השבוע, לאחר סיום שיבעת ימי האבל מנהלים בני־המישפחה
התרוצצות קדחתנית בין תחנות המישטרה בעכו ובצפת. יאיר
קרמרמן 23 שעדיין לא התאושש מן ההלם של מות אימו ואביו
גם־יחד בתוך פרק־זמן קצר כל כך, מתכוון לפנות לחברי-בנסת
ולאישי־ציבור בצפון .״אני רוצה שד,מיקרה הזה יועלה בכנסת.
יש עוד הרבה מיקרים כאלה, וצריך לתקוף את הבעייד, הזאת
,מתכוון להתקשר עם
חזק,״ הוא אומר. החתן, אלוף־מישנד,
שר-המישטרה, שלמה הילל, ולבק׳ש את התערבותו בפרשה.
אין ספק כי שדידת גווייתו של יוסף קרמרמן, קורבן תאונת־הדרכים
הטראגית, בדרך לבית־החולים או בתוך בית־ד,חולים עצמו,
היא פרשה שעוד תעורר סערה ציבורית חריפה .״אם באנשים
שעובדים בבתי־חולים ומתיימרים לעזור לבני-אדם קיימת מידה
כזאת של הוסר־מוסריות, למה כבר אפשר לצפות?״ שואלת

בת־שבע רץ (קרמרמו).

במדינה
ה תיי ש בו ת
סכינים בצפ רי רי ם
מעדרימ, סכינים דתודמקזעיס
שימשו טייב בין מישסחות1
בסושב צפרירים
״האם מושב צפרירים נמצא בתחום שבו
שולטים חוקי מדינת ישראל?״ שאלה זו
הופנתה במיכתב, שנשלח בסוף השבוע
שעבר לאריה נחמקין, מזכיר תנועת המו שבים.
על המיכתב, המגולל סיפור ארוך
של מחלוקת בין שתי קבוצות במושב
הנידח ליד העיר בית-שמש, חתומים תיש־ער,
ראשי־מישפחות במושב.
אלימות נגד המתנגדים. סיפרה
יעל טופול, צעירה נשואה, המתגוררת ב־ 1
מושב זה שנים אחדות :״לפי חוקי מדי\ -
נת ישראל, אסור לאדם בעל עבר פלילי
לשמש בתפקיד ציבורי. במושב צפרירים
זה מותר, באותה מידה שאפשר לעשות
כאן כל מעשה פלילי אחר. המישטרה
מגיעה הנה רק פעם בשנה!
״מזכיר המושב, שמעון שאולקה הוא
בעל תיק פלילי עב־כרם במישטרה. למרות
זאת, לאף אחד בתנועת המושבים לא
איכפת שהוא המזכיר של המושב ועושה
בו כרצונו.״
חברי המושב מציגים שורה ארוכה של
עבירות, שעל חלקן נשפט מזכיר המו שב׳
שאיננו מכחיש את עצם קיום חתי9 -
קים. בין השאר הואשם בתקיפה, באח זקת
כלי-נשק ללא־רישיזן ובגרימת חבלות
גופניות. סיפר אחד מחברי המושב :״המז כיר
פועל באלימות נגד מתנגדיו, ומפר
את כל החוקים. לפי חוקי תנועת המו| -
שבים, אין לעודד יצירת חמולות במו שבים
ואין לאפשר את השתלטותן וכפיית
דעתן על חברי מושב. שמעון שאולקר ן
לא מתייחס לכל הדברים האלה, ומעודד
יצירת חמולה סביב בני־מישפחתו, שתופ סים
את מרבית הקרקעות של צפרירים.
מי שמנסה להתנגד, מקבל סכין בבטן.״
המזכיר נשרי לפגי שבועיים אירע
מעשו׳,־אלימות נוסף במושב. לדיברי עד־ 1
ראייזד התנפלו, בשעות הבוקר של יום [
החמישי לפני שבועיים, בני מישפחת שאול־קר
על בתים אחדים של חברי־מושב
ממתנגדיו של המזכיר .״התארגנו שני מח נות׳״
סיפרה יעל טופול .״המזכיר ובני -ן
מישפה תו היו מצויידים במעדרים וסכי נים,
והיה להם אפילו תת־מקלע עוזי.
תוך דקות אחדות התחילה מילחמה. המז כיר
עצמו התנפל על אורי לוי, אחד מחב רי
המושב המתנגדים לו, ונשך אותו ב־כף־ידו.
״אחיו
של המזכיר התנפל, חמוש במע דר
חד, על חברים אחדים ופגע בכמה
אנשים. אורי לוי, שהשתטח על ד,ריצפה
כתוצאה מנשיכת המזכיר, ספג סכין ב־ביטנו
ונפצע קשה. כתוצאה מכך אושפז
בבית־החולים הדסה בירושלים ועבר שני !
ניתוחים. לדבריו, דקר אותו המזכיר בב־ 1
בודו־ובעצמו.
״המישטרה התערבה רק מאוחר יותר,
ופיזרה את הניצים, שחזרו פגועים וחבו* -
לים לבתיהם. עד כמה שידוע לי לא חק רה
המישטרה בעניין הניסיון־לרצח, והמז כיר
ממשיך לפעול כאילו לא קרה דבר,
כשהוא ממשיך להיות נתמך על־ידי הוועד
שלו ובני־מישפחתו.״
״הם האשמים!״ מקורבי המזכיר
שמעון שאולקר מכחישים, כמובן, כי הם
שפתחו במיתקפה .״זה ריב חמולות. ה־מישטרה
עזבה את זה! עיזבו את זה גם
אתם,״ אמר לכתב העולם הזה אחד ממקו רביו
של המזכיר.
וכך, הרחק מן ההמון ומכותרות העי תונים
מתחוללות במושב צפרירים, המטו פח
למראית־עין, מילחמות שלא היו מביי1 -
שות אפילו את שכונת־התיקווה .״וזה עוד
לא סוף פסוק,״ הבטיח צעיר מבני הכפר! .
אחדים מחברי המושב מקווים ש״תקרית
הסכינים״ ,הכינוי שהוצמד לתקרית שבה ן
נפצע אורי לוי, תביא לכך שיותר תשומת-
לב תושקע ביישוב .״המקום הזה לא ידוע.
אף אחד לא שמע עליו. הוא כאילו לא
שייך לארץ־ישראל. הכל כאן הפקר. אפילו
הריב וחסיכסוך בין מזכיר-הכפר ובני-
מישפחתו לבין מתנגדיו, הוא על דברים
שאפשר לגמור בשקט, בלי להרוג או
לפצוע בני־אדם. אבל במקום קטן מייד י
מתלהטים הרוחות, וכך גם קורה אחת
לתקופה קצרה.״ גירסתה של תושבת הדשה
יחסית, הצופה בהתרחשויות מהצד.
העולם הזה 2030

תונויחח
המרצדס הוווח דר
מניין הגיעה ממנית־הנאו שיבה
השתמשו חיילי צה־׳ל באנטבה

ך * חי להנשמע הסיפור כפרי-הזייה
4 1של עתונאים נלהבים מדי, שמחוסר
פרטים מדוייקים על מיבצע־יונתן של צה״ל
באנטבה, הוסיפו לו כהנה וכהנה, כיד ה־דימיון
הטובה עליהם.
הסיפור התגלגל ופשט זמן קצר אחרי
שראשוני הטופי מטוס האיירבוס של אייר
פראנס חזרו ללוד. הוא פורסם לראשונה
בעתון הערב ההמוני של מערב־גרמניה,
בילד צייטונג, יומיים או שלושה אחרי
המיבצע.
טען אז הבילד צייטונג: חיילי צה״ל
שפשטו על נמל־התעופה של אנטבה הביאו
עמם במטוסי ההרקולס, מלבד ג׳יפים ורכב־משוריין,
גם מכונית אזרחית מדגם מרצדם.
היתה זו מכונית מאותו דגם ובאותו צבע,
שחור, כמו זה בה משתמש נשיא אוגנדה,
אידי אמין דאדא.
בתוך מכונית המרצדס השחורה ישב
חייל צה״ל בריא גוף, מחופש ומאופר כמו
אידי אמין. לידו ישבו חיילים נוספים ב מדים
אוגנדיים, שנראו כמו שומרי־ראשו.
המכונית השחורה זינקה מתוך ההרקולס
מיד עם נחיתתו ומיהרה לעבר בית־הנתי־בות
הישן של אנטבה, שם היו כלואים בני״
הערובה החטופים. החיילים האוגנדיים ב מקום
וכן חוטפי המטוס הוטעו למראה מכו נית
המוצדס השחורה. הם היו משוכנעים
כי זהו אידי אמין המגיע לביקור לילה
נוסף אצל החטופים ושומריהם. הם הצדיעו
בפניו כאשר מתוך המכונית נורו צרורות
ירי שקטלו אותם.
עד כאן הסיפור המקורי של הבילד
צייטונג. מאז הוא השתרבב שוב ושוב
לתיאורים שונים על מיבצע-יונתן, שהתפר סמו
ברחבי העולם. אלה היו גדושים כל
כך הרבה פרטים דימיוניים ומצוצים מה אצבע,
עד שניתן היה בקלות ליחס גם
את סיפור המרצדס השחורה לנטייה לראות
במיבצע משהו הלקוח מאחד מסרטי ג׳יימם
בונד.
השבוע, כחודש אחדי המיבצע, שוב חזר
סיפור הנזוצדס השחורה לרתק את דימיונם
של מיליוני קוראים באירופה. היה זה
כאשר השבועון המערב־גרמני שטרן פירסם
את מה שנראה בעיניו כגירסה האמיתית
והמלאה של פרטי הפשיטה על אוגנדה,
שלפי טענת השבועון היה שם־הצופן ה־צה״לי
שלה כדור־הרננם, כשמו של אחד
מסרטי ג׳יימם בונד. לעומת זאת בחר ה־שטרן
עצמו להדביק למיבצע את הכינוי
כדור האש.

ן* תוך התיאור הנרחב, שנכתב בידי
^ אחד הכתבים הבכירים של השטרן,
שנשלח במיוחד מגרמניה לישראל כדי
לאסוף פרטים ונתונים־שטרם-פורסמו על
המיבצע, חוזרת ומופיעה שוב, כמו אלוהים
מתוך המכונה, מכונית המרצדס השחורה.
כותב השטרן :״ראש השירותים החש איים
של ישראל, האלוף יצחק חופי, טס
במטוס אל• על עם שמונה מאנשיו לבירה
הקנייתית ניירובי. בן־השיח היחיד שלו שם
הוא נשיא קניה ג׳ומו קגייטה. זה אומנם
אינו שומע מפי חופי פרטים על המיבצע
המתוכנן, אבל הוא מבטיח את כל ה תמיכה.
מה עוד שחופי רומז לו שחיל־האוויר
של אוגנדה לא יעבור את המיבצע
מבלי שיגרמו לו נזקים. זהו מסוג הדברים
שאוהבים לשמוע בקניה.
״האנשים הצעירים שהגיעו מישראל מג לים
בניירובי עניו בלתי רגיל במטוסי
ספורט. כמו כן. הם רוכשים מכונית מדגם
נזרצדס 5 .1 . 300 בצבע שחור, שיהיה
עליה למלא תפקיד חשוב בעת נחיתת
ההרקולס הראשון באנטבה.״
מהו התפקיד שנועד למרצדס השחורה?
על כך משיב השטרן בהמשך תיאור ה־

פשיטה: בשעה ,23.01 באיחור של דקה
אחת מכפי שתוכנן, מבחינים שני מטוסי
ההרקולס בנמל־התעופה של אנטבה. אז
מתחיל מיבצע הטעייה בשלושה שלבים.
מטוס ההרקולס הראשון מודיע על בואו
למיגדל־הפיקוח. הוא מזדהה כמטוס אייר
פראנס ומכריז כי נמצאים בו החבלנים
ששיחררה ישראל כתביעת המחבלים חוט־פי־המטום.
״כמצופה
מגיב מיגדל-ד,פיקוח בתדהמה
והפתעה. לא ידוע לאנשים שם על הטסה
מעין זו שנועדה לשעה זו. אז מודיע
קברניט ההרקולס למיגדל־הפיקוח כי ה נשיא
אידי אמין צריך לדעת על כך כיוון
שדווח לו. ברגע זה, כאילו לאשר את

חשבו על הפרט הקטן ביותר במיבצע. ה כפיל
הישראלי של אמין, בעל שיעור־קומה
הדומה לגופו דמוי הפר של הנשיא ה אוגנדי,
לובש מדים ועונד את סימני
הדרגה של אמין.״
כך הצליח השטרן לפתור שתי תעלומות
המרחפות עדיין מעל מיבצע-יונתן: כיצד
הצליח מטוס ההרקולס הראשון לנחות ללא
הפרעה בנמל-התעופה של אנטבה, ומה
עשתה במקום מכונית המרצדס השחורה
ששימשה את התוקפים?

^ תיאור החדש של השטרן מופיעים
4מיספר פרטים בלתי־ידועים נוספים על

המרצדס באה מקניה: ד
שדה־התעופה באנטבה, כפי שניראה בעיני ציירי השבועון הגרמני
שטרן. לטענת העיתון השתתפו במיבצע רק שני מטוסי הרקולס,
שפלטו מתוכם ארבעה ג׳יפים חמושים ושתי שיריוניות, בעוד
שמטוס בואינג, ששימש כעמדת־פיקוד קדמית, ריחף כל העת מעל
שדה־התעזפה. לטענת השטרן כונה המיבצע בשם ״מיבצע כדור־האש.״
הציור מדגים את כל שלבי המיבצע, כפי שהוא נחזה

דברי הקברניט, מבחינים אנשי מיגדל-
הפיקוח בשני ג׳יפים המלווים מכונית
מרצדס שחורה המצויירת במיספר הרישוי
ובדגל הנשיא. המכוניות מתקרבות לנמל־התעופה
מכיוון העיירה אנטבה. השיירה
מתקרבת בנסיעה מהירה. למראה השיירה
ומכונית הנשיא, נותנים אנשי מיגדל ה פיקוח
את היתר הנחיתה המבוקש למטוס
החרקולס של צה״ל.
״אולם ממיגדל-הפיקוח לא נראתה מכו ניתו
של אמין, אלא מכונית המרצדס ש נרכשה
על־ידי המוסד בקניה. אנשי המוסד

המסלול. זהו הגנרל דן שומרון המתרגל
את פרטי מיבצע נדור האש, את הבסיס
האווירי הזה הפכו למודל של נמל-התעופה
אנטבה. הכוח המתרגל מורכב מ־ 106 חיי לים,
צנחנים, טייסים ואנשי חיל־רגלים.
אלה הם אותם אנשים שב־ 1972 הסתערו על
מטוס סבנה החטוף בלוד במדי טכנאים,
ושיחררו את החטופים שהוחזקו בו.״
אבל מלבד פרט זה וסיפור הנורצדס
השחורה, כולל הסיפור בשטח סיפורים
נוספים הנראים כאילו נלקחו לא מסיפור
המיבצע, אלא מהתסריט שכבר נכתב או דותיו.
״עשרים
וארבע שעות לפני שעת האפס
של המיבצע,״ מספר השמרן ,״נוצר מצב

בדימיונם של כתבי השבועון. משמאל: חיילי צה״ל נוחתים משני
ההרקולסים, מסתערים לעבר בית־הנתיבות הישן לשיחרור החטופים,
ולעבר מטוסי המיג של חיל־האוויר האוגנדי. באותה שעה,
מאחרי בית־הנתיבות, מופיעה מכונית מרצדם שחורה, מלווה בשני
ג׳יפיס, שנועדה ליצור את הרושם בעיני החיילים האוגאנדיים,
כאילו אידי אמין מגיע לנמל־התעופה. לדיברי השבועון הגיעה
המרצדם מקניה, והתקרבה לנמל־התעופה מכיוון העיירה אנטבה
בנסיעה מהירה, כשהיא מצויירת במיספר הרישוי וברגל הנשיא.

המיבצע. חלקם קרובים לאמת. אחרים הם
דימיוניים וחסרי-״שחד.
כך, למשל, טוען השטרן ביום חמישי,
חמש שעות לפני תום האולטימטום,
אומרת ישראל שהיא מוכנה לנהל מ1״מ
עם החוטפים. אלה מחליטים להאריך את
האולטימטום בשלושה ימים נוספים.
״זה נותן די זמן כדי לתכנן את פרטי
המיבצע. ביום הזה, ניצב בשדה־תעופה
בריטי לשעבר ליד פתח־תיקווה, במרחק
של 20 קילומטר מתל-אביב, אדם עם שעון-
עצר בידו ומריץ שוב ושוב חיילים על פני

עדין. אחד מאנשיו של יצחק חופי נתקל
בניירובי בעמית ידוע, איש ה0י.אי.איי.
״,הלו, מיה אתה עושה פה?׳ שואל האמריקאי,
שהרגיש מיד שסה הופיעה מח־לקת־המיבצעים
של הפוכה ולא רק סוחרי
מידע סודי. המצב היה בלתי נעים כי
המוסד לא הודיע מראש לשירות-הביון ה אמריקאי
על מיבצע הקומנדו המתוכנן.
חששו כי אם יותר מדי אוזניים תשמענה
עליו תהיינה הדלפות. אם איש הסי.אי.איי.
ידווח על הפגישה בניירובי יוכל הסי.אי.איי
לנחש מה העניין.

י י המרצד־םהש חור ה
(המשך מעמוד )33
״אבל הישראלים ידעו מה לעשות. איש־הביון
הישראלי הזמין את עמיתו האמריקאי
לדרינק במלון מקומי. יותר מזה לא יכול
היה איש הסי.אי.איי. לזכור, כאשר התעורר
כעבור 30 שעות עם מיחושי־ראש נוראים.
הישראלי הצליח להוציא אותו מפעולה באמצעות
טבלת הרדמה. כתוצאה מכך הגישו
אנשי הם י.אי.איי. לישראלים כבר שתי מח אות
נזעמות.״
נראה כי מידת הדיוק של סיפור זה
היא כמידת נכונות הטענה שמטוסי ה הרקולס של צה״ל הצליחו לנחות באנטבה,
אחרי שהוליכו שולל את מיגדל־הפיקוח
המקומי בטענה כי הם מביאים עמם את
האסירים הבטחוניים מישראל, שאת שיח־רורם
דרשו חוטפי המטוס.
טענה זו, שאומצה על-ידי עיתונים רבים
בעולם, מעידה על חוסר האמון של הכתבים
הזרים בגירסה הרשמית והנכונה של צה״ל,
לפיה היתר. הנחיתה באנטבה ״נחיתה
תמימה״.
כפי ״שהתרחשו במציאות היו הדברים
פשוטים מדי מכדי שניתן יהיה להאמין
כי כך אומנם ארעו. הגירסה שפירסם ב שבוע
שעבר הסאנדי טיימס הלונדוני, לפיה
הצליחו שנים מתוך ארבעת מטוסי ה הרקולס
של צה״ל לנחות בנמל־התעופה
של אנטבה שאורות מסלוליו היו מוארים
ופקחי־הטייס שלו רדומים מבלי שירגישו
בהם כלל, היא הגירסה הקרובה ביותר ל אמת.
במדינה אמני
תימני
ויפה
אורחתיחכבוד במשימה
עד מהרת התימגיס תחיה
גאולה בובי — הישראלית
שכבשה את וינה
״גם תימני זה יפה!״ תחת סיסמה זו
תיערך, בשבוע הבא, בגן הווילה של גאו לה
לוי ברמודהשרון, מסיבה על טהרת
התימניות.
למסיבה יוזמנו כל האמנים, שחקנים,
זמרים ובעלי מיקצועות חופשיים, תימנים
כמובן, שיוכיחו כי אין הם נופלים מאח רים.
אורחת־הכבוד
במסיבה תהיה גאולה נ ד
גי, השחקנית הישראלית ממוצא תימני,
הזכורה לטוב מתפקידה הפופולארי ביותר,
באמי הגנרלית. גאולה הגיעה ארצה לבי קור
מאוסטריה, שם היא מתגוררת
כיום ונשואה ליהודי הנרי לידר, שהוא
מומחה לאבני־חן. היא באה לבדה, ומת־ארחת
בבית הוריה ברמת־גן. את הצעות־העבודה
שנכספה לקבל בארץ היא לא
קיבלה, אך לעומת זאת קפץ על המציאה
המפיק מנחם גולן, שהזמינה להשתתף

שחקנית כרבי
אמי בגרמנית

סיפור אחר של ה שטח, נראה כאילו
נלקח מתידרוך אישי של שר־ד,ביטחון שמ עון
פרס. הוא מתייחם לדיונים ולהכנות ש קדמו
למיבצע. טוען ה שטח, מבלי שיהיה
לדבר כל יסוד במציאות :״את הפקודה
להכנות למיבצע נתן שר-הביטחון שמעון
פרס, חבר מטה־החירום של הממשלה ש הוקם
לצורך זה. לשלושת החברים האחרים
של המטה, ראש־הממשלה יצחק רבין, שר־החוץ
יגאל אלון והרמטכ״ל לשעבר חיים
בר־לב לא היה על כד_ מושג כלל...
״שר־הביטחון שמעון פרם תוקף באופן
עצמאי לגמרי. הוא נותן את הפקודה למוסד
(הכפוף לראש־הממשלה) להכין תוכניות
מיבצע לפשיטה באוגנדה ...כאשר נודע
הדבר לרבץ הוא קינל התקפת-זעם, .מי
לכל הרוחות נותן פקודות לשירוודהחשאי,
אני או אתה ד צעק על פרס.
״פרס ניסה להרגיעו: עדיין לא.התקבלה
החלטה על המיבצע. ורבץ נותן שירמו
אותו בטענה זו.״

בסירטו הבא, מישפחת צנעני, בתפקיד
החתיכה של השכונה.
קאריירה וחיים אישיים. בתפקיד
זה תגלם גאולה את מה שהיתה בעצמה
בצעירותה ובתחילת הקאריירה שלה, שהח לה
לפני כ־ 15 שנה בתיאטרון סמבטיון
ונמשכה בתיאטרון זירוז. היא התגייסה
לצה״ל, הוצבה ללהקת־הנח״ל, שם הופיעה
עם פופיק ארנון, עם פולי מהגששים, עם
חנן גולדבלט, גבי אלדור ואחרים. אחרי
שיחרורה נישאה לפנטומימאי סמי מולכו,
נסעה איתו למסע־הופעות באירופה וחזרה
כגרושה.
אז קיבלה את תפקידה הקולנועי הרא שון,
לצד חיים טופול, בסרט סלאח שבתי,
שבו גילמה את דמות בתו של סלאח, המנ הלת
רומן עם אריק איינשטיין, אשר איתו
עשתה לאחר־מכן, אח תפקידה הבימתי
הראשון, במחזמר אירמה לה־דום שהועלה
בתיאטרון הבימה. תפקיד זה הביא לה
מיספר הצעות נוספות, ואז שיחקה את
התפקיד הנשי הראשי בהצגות קומדיה של
טעויות, סוף המירוץ ובעונה הבוערת של
אהרון מגד, לצידו של השחקן אהרון
מסקץ ז״ל.
סירטה האחרון — של גאולה בארץ
היה צ׳ארלי וחצי, שם הופיעה בתפקיד
משותף עם בתה, שרון. בד־בבד עם בניית
הקאריירה, ניסתה לשקם את חייה האי שיים,
ואחרי גירושיה מסמי מולכו נישאה
לאמרגן יוסקה זינגר, שהיה גם אהבתה
הגדולה, עד שהוא נפטר באורח פיתאומי.
אחר־כך חיתה שנים אחדות עם מלך־
הבארים ציגלה, ובתקופה זו נולדה בתה,
שרון, שהיא כיום בת שבע.
לאחר ההופעות המוצלחות בהצגת־הנצח
אמי הגנרלית בארץ, הוזמנה להופיע בה צגה
זו באוסטריה. את התפקיד, בגרמנית,

* דיו של יומנאי מישטרת בית-
שאן עמוסות עבודה במשך כל שעות
היום והלילה. העיירה הצפונית ידועה כמקום
בעייתי, שבו לא עובר אף יום אחד
ללא מיקרי פריצה, שוד, גניבה, תקיפה
או אונס.
אולם היומנאי, המחוסן כביכול מפני
הפתעות, לא יכול היה למחות את ארשת
התדהמה מפניו, כאשר התייצבה מולו
חווה אלקיים הצעירה, והתעקשה להגיש
תלונה נגד אחד האנשים הנכבדים ביותר
בעיירה, הרב האשכנזי הראשי של בית־שאן,
הרב שמואל הבליו בן ה־.35
תלונתה של חווה יכולה היתה, אולי,
להישמע כתלונות רבות אחרות על מע שים
מגונים, לולא הדמות האחרת המעו רבת
בפרשה, ומקום האירוע. לדיב רי
חווה עשה בה הרב הבלין מעשה מגו נה,
בתוך מישרדי הרבנות בבית־שאן, לשם
באה כדי להירשם לנישואין.
סיפרה חווה לחוקר, שגבה ממנה עדות:
״באתי לרבנות כדי להירשם לנישואין.
נכנסתי לחדר של הרב הבליו, הוא חייך
לעומתי חיוך ביישני והזמין אותי ל-שבת
מולו, מהעבר השני של השולחן. הוא התחיל
לרשום את הפרטים שלי בטופס. לפתע
הוא קם ממקומו, עבר לצד השני של
השולחן, התקרב אלי והתחיל ללטף לי
את השדיים. העיניים שלו נצצו מאחרי
המישקפיים. יכול להיות שזה היה רק
ביגלל הזכוכית של המישקפיים. הוא הוד
חיל להתיר את הכפתורים מהמיפנסיים
שלי, ומשך אותם עד שהם ירדו ממני
לגמרי.
״אחד-כך הוא עבר לתחתונים שלי, ו הצליח
להפשיט אותם גם כן.״ את המע שה
כולו סיכם, בשמה, השוטר החוקר
שגבה ממנה את העדות, במישפט קצר
אחד :״בהיותם לבד במישרד החשוך,
ליטף אותה בחזה ובביטנה, הוריד לה את
מיכנסיה ותחתוניה כאן בא תיאור של
מעשה מגונה).
בסיפורה של חווה אלקיים קיימים מיס־פר
פרטים בלתי־מובנים. אפילו צעירה
רגילה מבית־שאן היתה מקימה קול־צעקה,
אם וכאשר היו מנסים לעשות בה מעשה
מגונה בניגוד רצונה. אולם איש מיושבי
החדרים האחרים במישרדי הרבנות של
בית־שאן לא שמע צעקות, וגם חווה מודה
כי היא לא הוציאה הגה מפיה במשך כל
הצליחה ללמוד בארבעה ימים, והיא מד ברת
היום גרמנית שוטפת במיבטא תימני,
הנשמע מצחיק מאד אבל משגע.
המעריץ היה מעוניין. את בעלה,
ד,נרי, הכירה כבר לפגי 15 .שנה, בעת
ששהתה בווינה כדי לשמוע הרצאות על
תיאטרץ וללמוד ריקוד. כשנפגשו כעבור
שנים, הסתבר לגאולה שמעריצה הוותיק
עדיין מעוניין. אחרי עשרות שיחות־חוץ
טלפוניות, אמרה גאולה ״כן!״ והם נשו אים
באושר עד עצם היום הזה.
אומרת גאולה :״ד,נרי הוא הגבר היחידי

פרשת ההפשטות והמעשה המגונה שעליו
התלוננה.
אפילו צעירה העומדת להינשא והחוש־

בחיי, שאני רואה את עצמי מזדקנת לצידו.
הבעיה אצלי, בכל נישואי, היתד, שכל מי
שהתאהבתי בו — מייד נישאתי לו. בחו רות
אחרות מנהלות רומנים עם עשרות
בחורים ונישאות בסוף לאחד — לי היו
בסו־הכל ארבעה.״
גאולה שחומודהעור, המתקרבת לשנתה
ד ,35-,היא כיום אשד, יפה מאוד. אומנם,
היא כבר אינה החתיכה שד,יתד, פעם, אך
היא אשד, בשלה, למצוא את מקומה בתי אטרון
בארץ. היא התדפקה כבר על דל תות
כל התיאטראות, אך הם ״הראו לי

הבחווה טוענת.. :חוב הבשיס אות
ועשה ני מנושה מגונה כשבאתי להירשם לנישואין!״
מקורב הרב :״מהי עלילה שבלה שאורגנה
ערירי קבוצה דתית יריבה!
בת שכבודה ניגיזל ממנה על־ידי הרב,
אינה ממתינה ימים אחדים עד שהיא ניג שת
למישטרה ומגישה תלונה כנגד מחלל
כבודה.
בפי רב הבליו עצמו, ולרעייתו ה עומדת
לצידו, בפרשה המסעירה את בית-
שאן, יש הסבר פשוט לפרשה כולה.
לדיברי הרב, הסיפור כולו שתול,
מתחילתו ועד סופו. מקורביו של הבליו
אף יודעים להסביר מהו הרקע׳ ומי יזם
את המזימה להשחיר את פניו בעיני צאן-
מרעיתו.

סר, בעיקר במוסרם המיני, של המושמ צים.
דוגמה
לניבזות המאפיינת מילחמות אלד,
ניתן למצוא בסיפור המשעשע שסיפר
הבליו עוד בתקופת בני־ברק שלו .״פעם
חלה אחד מילדינו באמצע הלילה, ונתקף
בחום גבוה. אני ואשתי לא ידענו להח ליט
אם כדאי להטריח רופא בשעה כזו
או לא. עוד אנו דנים, ונשמעת נקישה
בדלת. כשפתחנו את הדלת, עמד ישם רו פא
ממגן־דויד־אדום, ואמר: הזמינו אותי
לכאן דחוף, ואמרו שהרב הבליו גוסס.

או מדומה?

למרות שהרב הבליו הוא אחד הרבנים
הצעירים בארץ, הוא ידוע כסוס-קרבות
ותיק במילחמות־דויהודים הפנימיות של
החוגים הדתיים בארץ. לפני שעבר עם
מישפחתו לבית־שאן, התגורר הבליו ב עיר
הדתית בני־ברק .״שם למד להכיר את
סיגנון המילהמה הפוליטית בקרב החוגים
הדתיים. דווקא הדתיים מכשירים כל כלי-
נשק, ויהיה הניבזי ביותר, כדי לנגח בו
את יריביהם.

זו היתה, כמובן, המצאה: של אחד מה־יריבים
שלי שכוונתה היתר, להטריד ולהפ חיד.
אבל הרופא בא, במיקרה, בזמן טוב.
אמרנו לו שאני כמובן בריא לגמרי, אבל
בהזדמנות שהוא כאן, אולי הוא. יבדוק
את הבן שלנו, שהיה חולה באמת.״
מילחמות מאותו סוג מתרחשות עתה
גם בבית־שאן. אולם שם, המילחמות
הן בקנה־מידה רציני יותר, ומשעשע
קצת פחות. המועצה הדתית בעיר מורכבת
משני מחנות דתיים, כאשר כלשון־המאז־ניים
אמור לשמש הממונה למועצה מטעם
במוע מעוניין
שר־הדתות
הרבנות.

הממומלץ על-ידי הרב הספרדי ה קשיש
של העיירה. הרב הספרדי ידוע
כנאמנו של שר הדתות, ובחירת המועמד
שלו כלשון־המאזניים •סל המועצה הדתית,
תבטיח שהמועצה תהיה נתונה בכיסו של
שר הדתות.
אולם הבליו עשה את שגיאת חייו, כאשר
הציע עצמו, כמועמד נגדי למועמד
של הרב הספרדי. באותו רגע הוא הכנים
עצמו למאורה של ציפעונים שההכשה ה אחרונה
שלהם, בינתיים, היתד — ,לדברי
ידידיו — העלילה של חווה אלקיים.
בעוד המישטרה ניסתה לשמור את
הפרשה בסוד, נפוץ הסיפור בבית-שאן
והפך שיחת-היום בבתי־הקפה של העיי רה,
המלאים הולכי בטל ורכיל במשך כל
היום כולו. היה מי שדאג להפיץ את הסיפור
גם בחוגי הרבנות הראשית בירו שלים
ובמישרד־הדתות, ושם עטו עליו כמוצאי
שלל רב.
המישטרה עצמה לא ששה לטפל בת לונה
.״לא קראו לי לחקירה ורק במיקרה,
כאשר באתי למישטרה כדי לטפל באקדח
שיש לי בתוקף תפקידי כאיש המישמר־האזרחי,
סיפרו לי על כך. אבל גם ה־מישטרה
לא מתייחסת לזה ברצינות,״
טען השבוע הרב הבליו. דובר המישט־רה,
ניצב־מישנה שמואל צחי, אישר ה שבוע
כי התיק מונח במישטרת מרחב
העמקים כבר חודשיים ימים ועדייו לא
הועבר לפרקליטות.
הרב הבליו, מצידו, מוסיף לכהן כרבה
של ביודשאן, כאשר בנות העיירה ה עומדות
להינשא ממשיכות לבוא אליו.
בתמיכה גדולה הוא זכה מצד רעייתו, ה

הדלת. עברתי מתיאטרון לתיאטרון,
אבל הבהירו לי שאין לי מקום.״
גאולה יכולה רק להתנחם בעובדה, ש אחרי
שהיא תצליח בחו״ל היא תהיה
מבוקשת גם כאן. בווינה, נוסף על הופעתה
בתיאטרון, היא מופיעה גם בערבי־שירה
בעיברית — לפני קהל גרמני, שאינו מבין
אף מילה אך מתלהב ממנה. היא עומדת
להוציא תקליט של שירים ישראליים ו טוענת
בלהט :״למרות ההאשמות על ה אנטישמיות
של העם האוסטרי, עוד לא
נתקלתי אף פעם בתופעה זו.״

ישראלים בחו״ל

גם בבני־ברק הסתבך הבליו במילחמות
פנימיות. הוצאו ינגדו כרוזים ו״קול קורא,״
אשר הטילו ספק במידותיו המוסריות.
אחד הנושאים המקובלים להשמצות בקרב
החוגים הדתיים הוא דווקא הפגיעה ב מד

המקום

לישכת הרבנות הראשית
בבית־שאן (המועצה
הדתית) ,שבה שוכן מישרדו של הרב
שנגדו הוגשה תלונה למישטרת בית־שאן.

העולם הזה 2030

השומר הזדעג
משה גוממן ר!ו;ה כס?1
ישראלי; ורג-אדו(? (מיז).
דסקוב ממין; זמרור־גנדי
עד עתה ידעו אזרחי ישראל כי האו צר
מסייע באופן פעיל לשוק השחור ב מטבע
זר ברחוב לילינבלום, ובמרכזים

רבנית ציפורה, אשר אינה מאמינה לעלילה
על בעלה ותומכת בגירסתו בכל-פה.
הבליו, יליד ירושלים ובן למיישפחת
רבנים, שימש כרבה של אילת במשך
כחמש שנים, וזכה בהוקרת החוגים הדתיים
והחילוניים של העיר. אחר־כך עבר לבני־ברק,
שם התוודע לראשונה לתככים ה דתיים.

כדי
להימלט מתככים אלה עקר הבליו
לעיירה המרוחקת בית־שאן, ומונה כרב
האשכנזי הראשי של העיירה. מיעוט ה אשכנזים
בעיר הביא לכך שהבלין מוכר גם
כרב־ד,קיבוצים בסביבה, והוא מספק שי רותי
דת לכל קיבוצי עמק בית־שאן.
עד להתפוצצות הפרשה האחרונה היה
הרב הבליו אחת הדמויות המקובלות
יוהאהודות בעיר. בין השאר גרמה לכך
גם העזר־כנגדו, הרבנית ציפורה, המנהלת
מעון לילדים בבית-שאן. למדות סיגנונה
של הפרשה, אשר הבלין טוען כי היא
עלילה שפלה, אין הוא מתכוון לזנוח את
מישרתו בעיר והוא ממשיך להילחם, בין

השאר בעזרת בית-הדיו-הגבוה-לצדק, על
מינויו כחבר המועצדדהדתית של העיר.
גם נגד המתלוננת נגדו, זו שלדעתו
העלילה עליו את העלילה, אין להבליו
טענות :״היא לא אשמה כלל. היו כאלה
שהשתמשו בה, והסיתו אותה נגדי. אין
לי שום דבר נגד הצעירה הזאת,״ הוא
אומר.
לדברי הרב, ביטלה המתלוננת את תלו נתה,
על כך דובר המטה הארצי של ה־מישטרה,
שמואל צחי :״זה לא מדוייק ו״.
עכשיו תצטרך פרקליטות המדינה לקבל
או לדחות את בקשת הביטול של המתלו ננת,
אחרי שהיא גילתה לחוקריה שהופעלו
עליה לחצים, כדי שתבטל את גירסתה
הראשונה. השבוע הועבר התיק לפרקליטות
מחוז הצפון.
אם אכן יועמד הבליו לדין, איו ספק כי
הפרשה תמשיך להעסיק את בית-שאן עוד
זמן רב, וספיחיה העסיסיים יוסיפו להוות
נושא־השיחה המרכזי, הכמעט־בילעדי, ב עיירה.

אחרים
של המיסחר הבלתי-חוקי. בשבו עות
האחרונים פתחה הממשלה, כנראה,
שוק מקביל, מעבר לים.
תחנודחשידור הישראלית בנידיורק,
הפותחת את שידורי־הערב שלה בהודעה
כי שידוריה מתקיימים בשיתוף פעולה עם
״רשות־דושידור בישראל,״ חוזרת מדי-
פעם על ההודעה :״משה גוטמן, טלפון
,9648377 ניו־יזרק, קונה כסף ישראלי
בכל כמות שהיא — קטנה או גדולה, בדו לרים
או בכל מטבע אחר...״
הברחת לירות ישראליות לחו״ל• ,ש
היא
עבירה חמורה על תקנות חירום ה עוסקות
במטבע חוץ, אינה השטח היחיד
לפעולות בלתי-חוקיות שתחנת כאן ישר אל
מעודדת. בראיון ארוך עם רב-אלוף
במילואים חיים לסקוב, ובדיברי ההקד מה
לראיון, קראה התחנה להקמת אירגון-
טרור ישראלי שיפעל מעבר לגבולות
ישראל, כ״טרור נגדי״ לטרור הערבי.
ממיסלת ישראל, בכספי משלם המיסים,
מחזיקה כך שופר־תעמולה נלעג, המטיף
לפעולות בלתי-חוקיות של אזרחי המדי נה
בכל העולם.

11 1^ 1^ 11־ 11קטן 171־*־(המשך מעמוד )29
מסתובב בלי גרוש׳ אבל זה מעולם לא
הדאיג אותו. גם הדיבורים על כסף, מכו ניות
ונסיעות לחו״ל, היו מעוררים בו
כעס. הוא היה היפי אמיתי; שחי את
הרגע במלואו. הוא היה מזמין הברים ל סעודות
ומבזבז, עליהם כסף, ואחר כך
נשאר כל החודש בלי גרוש על הנשמה.
זה פשוט לא היה איכפת לו.
דמות הישראלי היפה
*תן היה מיודד מאד עם הערבים,
אף שבחשקפותיו הפוליטיות הזדהה
עם בן־גוריון ועם רפ״י. את ידידותו עם
הערבים החל דרך האלוף (מיל ).יפה בעת
ששימש כנהגו.
מספר עליו אברהם יפה :״איתן היה
טיפוס חם ואוהב־חיים בצורה יוצאת־מן-
הכלל. שימחת־החיים שלו הדביקה אח רים,
והוא היה מקובל על כולם. אם, למ של,
השתתפנו בחתונה ערבית, מי לקח
את החתן על הכתפיים אם לא איתן?

על קישרי־ידידות ישנים. ילדים שגדלו
איתו בשכונה אחת המשיכו להיפגש איתו
עד יומו האחרון. הוא ידע מה נעשה אצל
כולם, והיה מבקר אצלם ומתעניין בהם.
חברייו אומרים שהמילחמה האחרונה הש פיעה
עליו מאד. אחרי המילחמה הוא הפך
אדם אחר, והם אינם יכולים להסביר מדוע.
איתן, שרגיל היה במצבים ובשעות מסוכ נות,
לא יכול לעכל את שקרה במילחמה
האחרונה, והיה חוזר ואומר :״אני לא
יודע מה היה קורה, אם מה שאני רואה,
היה עובר על אדם אחר.״ הוא, שהיה
כה גאה בצה״ל ובפעולותיו — גאוותו נפ געה.
רעייתו
של איתן, שלומית, מאשרת גם
היא שהוא לא היה עוד אותו איתן של
פעם. הוא שירת חמישה חודשים בקווים
הקידמיים, כמפקד־פלוגה של גדוד־קשר.
כשחזר לביתו, במושב מישגב־דוב, הש תדל
לבלות קצת יותר בבית ועם המיש-
פחה, דבר שלא היה מקובל עליו קודם.
יום אחד צילצל אליו אביו, ד״ר יוסף
ירושלמי, וביקש מאיתן שיבוא לחלץ את
מכוניתו שנתקעה בכביש.
איתן נסע לחלץ את המכונית. כאשר

ת מ רו רי ם
נולד • בוושינגטון, בן בכור לסופר
דבר, נחום בדנע, ולרעייתו תמי, ה עובדת
בשגרירות ישראל בוושינגטון.
נחום הכיר את תמי במקום עבודתו, בעת
ששימשה כמזכירתה של עורכת־העיתון,
חנה זמר.
נולד • בן שני לתסריטאית ומבקרת-
הטלוויזיה של העיתון מעריב, נעמי נד,
ולבעלה יוסי.
נולד. בן לגדי קורן, איש־פירסום
ושותף בשבועון להיטון, ולאשתו מרי.
נולדה • בת בכורה למיזרחגית ו הפרשנית
לענייני ערבים, סמדר #רי
ולבעלה ד״ר חיים.

נולד • בן, ילדם הרביעי של זיווה
ודוד ויינשל, המנהל הכללי של מיש־רד־השיכון,
שעבר לתפקידו זה אחרי ש שימש
במשך שנים רבות פקיד במישרד־האוצר
בירושלים.
נהוג • יום־הולדתו ה־ 70 של חבר־הכנסת
יצחק כן־אהרון. חבריו לסי-
עה בכנסת אספו סכום של 1100 לירות,
ונטעו עצים על שמו .״את המתנה היק רה
ביותר,״ אומר בן־אהרון ,״קיבלתי מ נכדי,״
שאיתם חגג את יום־הולדתו ב־מישקו,
גיבעת־חיים־מאוחד, ציורים של
הסבא בכל מיני מצבים.

איתן עם האלוף! אברהם יפה

בכל מקום — בן־נוישפחה

הערבים אהבו אותו, והוא הרגיש כבן-
בית אצלם. הוא אהב מאד את מאכליהם,
ולא פעם היינו עורכים תחרויות-אכילה
באוהלי הבדואים.
כשחגג איתן את בר־המיצווה של בנו
הבכור, צחי, הוא עשה זאת בנוסח הערבי.
על דשא ביתו המטופח הקים מאהל בדו אי
ענק, עם שמיכות פרושות על הדשא,
כשאת כל הכיבוד והמאכלים הכינו ידידיו
הבדואים כמקובל עליהם.
האדם שאיתן העריץ ביותר היה אביו,
שאותו נהג לצטט בכל הזדמנות. אביו
של איתן, הדוקטור לפילוסופיה ורואה־החשבון
בפנסיה, ד״ר יוסף ירושלמי, היה
לאיתן יותר מאב — הם היו כשני חברים,
וחלקו יחדיו בחוויותיו של איתן. כאשר
שמע האב, לפני שנה, שאיתן חלה, עבר
מדירתו שברחוב פינסקר בתל-אביב לגור
בשכנות עם הבן. שם טיפח את הגיגה —
כי איתן אהב יופי וצמחים.
אומר ד״ר ירושלמי :״כשאני אמות, אבי
יכול לספור על אצבעות־ידי כמה אנשים
ילוו אותי לקיברי. אבל איתן, אי-אפשר
פשוט לתפוס כמה חברים היו לו, וכולם —
הברים ממש. איתן היה טיפוס של היש ראלי
היפה שהיה פעם, עם כל הטוהר
והשלמות וההוד הישראלי כפי שהיינו
רוצים שיהיה. למושגים חברתיים לא היה
ערך בעיניו. כל האנשים היו שווים לגביו,
והוא אהב אנשים והם אהבו אותו.
״הוא היה כל-כך טיבעי, היתה בו עוצ מה
פיסית בלתי־רגילה. הוא שפע כוח,
ובמחיצתו היית יכול להיות בטוח שלא
יקרה לך שום דבר. גזע זה הולך ונכחד.
יש עוד כמה טיפוסים כמוהו, אבל אפשר
לספור אותם על אצבעות הידיים. אני
אינני יחידי בדיעה זו. הוא היה באמת
משהו מיוחד — ובמיקרה היה גם בני.״
על הביטחון שהרגישו בחברתו אפשר
ללמוד מן הסיפור הבא, אחד מרבים הק שורים
בו. במילחמת ששת־הימים שירת
איתן בפיקוד הדרום. יום אחד הגיע לפתע
דן יפה, בנו של אלוף הפיקוד דאז. אביו,
אברהם יפה, לא הסכים שהוא יישאר בשטח
וציווה עליו להסתלק. דן סירב, ולאחר
רגע הוסיף האב :״רק אם תישאר צמוד
לאיתן, אני מסכים שתישאר כאן.״
לאיתן היה כישרון בלתי־רגיל לשמור

— 36י

התכופף מעל המנוע, נפל לפתע והתעלף.
לקחו אותו לבית־החולים, ושם שיערו ש־ההתעלסות
היתר. תוצאה של פליטת ה-
גאזים מהמנוע.
כעבור כמה ימים התעלף שוב, בבית,
והוחש לבית־החולים — אך הרופאים לא
מצאו דבר. רופא-עיניים הוא שגילה ב־מיקרה,
בבדיקה שיגרתית, שלאיתן יש
גידול בראש. הוא הועבר לבית־החולים
הדסה בירושלים, ונותח על-ידי טובי רופ-
אי־העצבים בארץ, ד״ר בלר וד״ר סהר.

פרש. לאחר שירות ממושך בחיל-
האוויר, הרס״ר הידוע של בית־הספר ל טיסה
שי (״שיקל״) ניב 42 ששירת ב־צה״ל
25 שנים, ומתוכן 20 בחיל־האוויר.
היה האיש שהנהיג את מסורת תרגילי-
הסדר המדוייקים להפליא בביצועם של
פירחי־הטיס, והוא גם זה שקיבל את
המגוייסים החדשים בתחילת כל קורס,
והצעיד את הטייסים בסיום הקורסים.

נפטר. רוז׳ה ריטווינסקי (,)48
רווק, שנחשב כביטניק מיליונר, לקה ב-
התקף־לב בעת שהותו במחנה קאמפינג
בלוזאן שבשווייץ. אביו, מוריס ליט־ווינסקי,
היה ממייסדי תל־אביב ותל-
ליטווינסקי, הנקראת על שמו, היא הש כונה
הקרוייה כיום תל-השומר, שהיתר,

מונה. כמנהל לישכת־העיתונות ה ממשלתית,
דוקטור:מירון מדזיני,)44( ,
ששירת בעבר במחלקת־ההסברה בשגרי רות
ישראל בוושינגטון, לאחר־מכן כמנהל
לישכת־העיתונות בירושלים, ובתו קף
תפקידו זה כדובר מישדד-ראש־הממ־שלה.
סיים את האוניברסיטה העיברית,
בוגר אוניברסיטת הווארד, מרצה ליחסים
בינלאומיים וקומוניקאציה, נשוי לעורכת־הדין
ירמה נדזיני, שהיא יועצת מיש-
פטית של חברת־החשמל במחוז ירושלים.
לזוג ארבעה ילדים. אביו הוא העיתונאי
והסופר משה מדזיני, שהיה בזמנו מז כיר
מדיני של הסוכנות היהודית עד ש תפקיד
זה עבר לידי משה שדת, היה ממו נה
על השידורים העיבריים באו״ם, כתב
ביוגראפיות מדיניות על בלפור ווייצמן.
נבחרה • בתחרות־יופי לילדים
שנערכה בארצות־הברית אנדריאה פר

מלכה בנדיקט

סיי ט א קי
גמועדון־לילה
^ יתן, שמימיו לא שכב חולה יום
אחד, קיצר את שהותו בבית־החולים,
וכבר שבוע לאחר־מכן היה כמקודם. גיסו,
מייק פינחסי, איש יחסי־ציבור בחברת
אל־על, לקח את איתן איתו לטיול באי
רודוס .״שם,״ מספר מייק, הוא שתה והש תולל
כמו גער צעיר. הוא רקד במועדוך
לילה אחד סירטאקי, כשארבע־מאות תיירים
עומדים מסביב ומוחאים לו כף.״
הוא גם חזר למקום־עבודתו כצייד ופקח
ראשי ברשות שמורות־הטבע.
לאחר־מכן החל שוב חש ברע, והתעלף
לעיתים מזומנות. הסתבר שהגידול גדל
מחדש. הוא נותח שנית לפני חודשים
מיספר — ואז הפך אדם אחר. שימחת־החיים
המפורסמת שלו כבתה. הוא ידע
שאין לו סיכוי, אך לא דיבר על כך עם
איש.
חבריו הרבים, שהיו באים לבקרו ב-
ביודהחולים, לא יכלו לראות בסיבלו.
האילן החזק נשבר. חברו, ישי עוזיאל, מס פר
:״כל יום הייתי נוסע אליו. היינו יוש בים
יחד. הוא לא מדבר אותי, אבל היה
בוכה. איתן, בוכה? זה לא היה דבר שאפשר
לתפוס. בבכי שלו הוא כמו רצה לומר לי
מה שחשב. לאבד חבר כמו איתן, זה כמו
לאבד את כל החברים יחד. הוא היה חבר
בדם.״
הגבר שמעולם לא הצדיע לאף מפקד
שלו, אלא רק למצבת הצנחנים שליד תל-
נוף, נאלץ להצדיע לבסוף למוות.

הדם של הצלב האדום ההולנדי. המשיך
ללמוד באוניברסיטת הרווארד ,־שימש
כרופא ראשי במחלקות פנימיות בבית-
החולים הדסה בירושלים ובבית־החולים
בילינסון, חבר האקדמיה למדעים בני ד
יורק׳ חבר האגודה הבינלאומית להמא-
טלוגיה, והיה נשיא האגודה הבינלאומית
לטוקסנולוגיה — תורת הרעלים. רופא
פנימי נודע המתמחה בתורת מחלות ה דם•
מכחיש שפרש ביגלל סיכסוכי־העבד
דה החריפים שנתגלעו השנה כ׳בית־החו־לים,
שבעיקבותיהם איים לא אחת לפרוש
מתפקידו.
מלכה בשעתו מרוחקת מהעיר ובעלת קו־אוטו־בוסים
פרטי לקיום הקשר עימה.

נפטר • סגן־אלוף ד״ר יונתן מאיר,
( ,)49 הפאתולוג הראשי של צה״ל, שניפצע
לפני שבעה חודשים בעת ניסיון חילוץ
קורבנות מטוס ההרקולס שהתרסק בסיני.
נפטר. ניר פדהאל ,)58( ,מ מייסדי
קיבוץ גשר, לאחר מחלה. נולד
בזיכרון־יעקב, שירת בפלוגות הלילה של
וינגייט, במילחמת ההתשה טיפל במתנד בים
בקיבוצו ונודע בכינוי ״אבי המת נדבים״.

אמא
כנדיקט
סגנית מלנה
צ בי, בת השלוש וחצי, במקום הראשון.
אנדריאה היא בתה של
מי שהיתר. סגנית מלכת־המים של ישראל
ושיחקה במחזמר איו להצליח בעסקים.

כריה כנדיקט,

!מונ •ה • לתפקיד המדען הראשי של
בית־החרושת לתרופות טבע, וכראש חטי בת
המחקר במיפעל, הפרופסור אנדרה
דה*סרב, הפורש מתפקידו כמנהל ה מרכז הרפואי בילינסון. עלה ארצה בישנת
1940 מהולנד, שם סיים את לימודיו ב רפואה
והיה אסיסטנט ראשי של בנק-

נפטר. דואה־החשבון חיים ני־סי
ס ( )68 כתוצאה מתאונת־דרכים שבה
התנגשה מכוניתו ברכבת שנסעה מנה־ריה.
במקום התאונה אין מחסוס-דרכים
אלא רק שילוט והיבהוב אזהרה. משערים
שניסים, שהפעיל את המזגן במכוניתו,
לא שמע את צפירת הקטר. עלה מבולגריה,
שימש דואה-חשבון של העולם הזה במשך
עשרים שנה, לאחר־מכן עבד במעריב,
ולפני שנתיים פתח מיישרד יחד עם בנו.
נפטר. אריה רייזמן 81 ממייס די
רעננה, היה האיש שנטע את העץ
הראשון במושבה שהפכה עיר. פעיל
באגודות צדקה ועמד בראש האגודה־למען־החייל
בעיר. בנו, שלמה רייזמן,
הוא סגך המנהל-הכללי של התאחדות ה איכרים.
העולם
הזה 2030

ושוב אני מרגישה את עצמי כמו קוסמת,
או אס תרצו מכשפה, השולפת יונים מתוך
כובע ורוקחת מירקחות במיסתרים, קושרת
קשרים, מולידה אהבות גדולות או סתם
הרפתקות לשעה.
רק שאף פעם איני יודעת איך כל זה
מתפתח אחרי שאני נותנת את הדחיפה
הראשונה. ולמרות שעל פי כל הכללים
אסור לי להיות מעורבת, אני מתה לפעמים
מסקרנות.
יש לי מספיק צרות גס בלי זה. אז כדי
לחסוך ממני מעט מהמתחים, אנא, בטוב״

מקווה ׳שנותרו עוד מספיק בריאים ש יוכיחו
לה שהיא ראויה לא רק לחולים.

נכתב בהורוסקופ

( )2/30 בא אלי עם הצעה, כמעט מיסח־רית
הייתי אומרת :״מה דעתך לפרסם את
כל המיכתבים שהגיעו עד היום אלייך,
כלשונם, מקובצים בספר, בלי פרטים
מזהים כמובן. אני בטוח שהוא יגרום ל הנאה
וחיוכים בקרב קוראיו והם עתידים
להיות רבים. אם תאמצי את הרעיון אני

מי כתבפרס
אורגיהשלרח מי ם. שיואהואהבה
בין שאר הדברי ם שלא־לפירשום, שהיו כלולים ב מי בתבהה אי שי של ( )3/30 אלי
הי ה גם הקטע הבא אני לא מנ סחתו מיי פ ה, לעולם ל א, וזה כן לפ ר סום א ם
א ת רוצה ל היו תלא־נ חמדה וציני ת.״
אז נניח א פילו שאני רוצה נורא ל היו תלא־נ חמדה. איך אפשר ל היו ת כז א ת
מול מיכ תבכ מו שלה, שהוא הרבה יו תרמ מי כתב, ו או לי גם יו תרמ סיפ רו ת. מ ה
שבשבילי — נשאר בשבילי. ומה שבשבילכם, זהנתח ־ ה חיי ם הבא :
״ ה לי ל ה הז ה נופל עלי כמפל־ מי ם גועש. כן ! הליל ה הז ה כולו כמסכת חיי
ו מו תי.
״ ה מו סי ק ה רועמת, דורס ת. תנודו תהדממהה פני מי ת קי צ ביו תוא חי דו ת. ה תא
מ ת הרקע ו ה תי פ או ר ה מו של מ ת, ב ה תיי ח ס למצב־רוחי העכ שווי.
״ פו תחת שערי לרוו חה• שוכחת (לפחו ת מנ ס ה) פ ר טי ם מ דויי קי ם. סתם צוללת,
דשה, נוברת, מחטטתב מין מ אזו כיז ם בלתי מוכר.
״יופי, אורגי ה של ר ח מי ם, שינ אהואהבה. אונני ה רו חני ת.
״זו לא ה בדידו ת. ל הי פן, זו ה רוויי ה ונקוד ת־ה ש בי רה. הכל מאבדמש מעו ת.
מנ סהל היו תתמ צי תי ת ומרוכן ת. א ן רוצה ל ה תפזר לכל העברים בלי מעורבו תם של
אנשי הרבים שלי, אלא עם א ח רי ם, זרים, ר חו קי ם...
״ אין ק רי ט ריוני ם מילבד ה הפוגו ת, ז מן, ס בלנו ת, חו ש־הומו ר, פ תי חו ת, מיו ח דו ת,
מודעות ואהבה אוני בר סלי ת. עצם היכול ת ל קבלני אני כפי שאני, הי א בעצם ה מי ב חן
לכל הבל ה־בלה הנ״ לוהמשמ עו תי יותר.
״טוב. ז הו. גמרתי. הולכ ת לי שון.״
ו אחרי ש ה קיכ ת ב הז היתפרסם, אני ב טו ח ה שגם ל א לבד.

מיכתב־פרס השבוע — ובכל שבוע — מזכה את שולחו בפרס: חבילת תמרוקים
ומוצרי־יופי מתוצרת חברת הדס בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.
כס: מי שיש לו סיפור מעניין או פיקאנטי
על מה שאירע לו בעקבות פירסום מיכתבו
במדור, שישלח,
זה יכול לשחרר אותי מההרגשה שאני
עובדת רק עם ניירות ולא עם אנשים,

לא ר !7לחולים

״כתבתי אלייך ככה סתם. מצאתי פורקן
בכתיבה וכעת טוב לי,״ מתוודה בכנות
( ) 1/30 ואיי מאושרת ׳שאיי יכולה לעשות
טוב לאישים אפילו בלהיות רק כתובת.
היא אחות רחמייה, בת .20 בעצם, עוד
לא אחות, אלא רק תלמידת בית־ספר ל אחיות,
שרק בחלק מזמנה מטפלת בחולים.
השאר מוקדש ללימודים. אבל עברה עליה
טראומה קשה.
״תמיד אהבתי את החיים ואיי מקווה
להמשיך לאהוב אותם• תמיד אמשיך ל אהוב
את הדברים שיותרו לי, את המזכרות
המהולות בכאב עמוק־עמוק שנשארו
ממי שהיה אהובי במשך שלוש שנים. אני
ממשיכה בלעדיו. הוא נקטף ממגי במלאות
לו 20 אביבים בלבד.
״הוא היה גבר לעניין: אוהב, עדין,
רגיש. בלעדיו החיים זורמים ללא תוכן.
אני ממשיכה בלעדיו. את כל האהבה שבי
איי מקדישה לחולים. לידם איי מוצאת את
הנהמה. אני מאלצת את עצמי לחיות וכמה
שאפשר להינות. הוא תמיד רצה שאהיה
עליזה, שאחייך...״

מבקש ספר עם הקדשה ממך בשמך ה מלא.״
ציטטתי
את ההצעה הפרטית שלו, ש־לכשעצמה
היא די קוסמת, רק כדי שתראי
׳שלבחור אין ביכלל חושים מסחריים.
מישהו אחר היה מבקש אחוזים. הוא מסתפק
בהקדשה. זה אולי מפני שהוא רומנטי־קן־ללא־תקנה,
כפי שתוכלי ללמוד מהקטע
הבא במיכתבו :
״שקט מאוד. ירח ענק משתלשל מ השמיים
כמו ייברשת• תה עם טעם וריח
עזים של נענה וחגיגת־קייץ של אלתרמן
(מומלץ) .כל אלה יצרו אווירה ונתנו לי
השראה למיכתב זה. אך מאחוריו מסתתרות
עוד כמה סיבות טובות: השתחררתי לפני
זמן קצר מצה״ל, יש לי יום־הולדת בקרוב
מאוד ובהורוסקופ מובטח לי כל הטוב
והיפה ביחס לקשרי החברתיים בחודש זה.״
אז מי את שתלכי להילחם בכוכבים?
הוא חושב שהיה רוצה למצוא בבחורה
(״לא בטוח שאגי יודע כל,מה שאני רוצה,
בנושא זה לפחות״) אשה. לגביו זה מושג
הכולל בתוכו יופי ואופי כאחת. הופעה
מיוחדת לא שיגרתית ולא המונית, טאקט
שמנחה מתי לדבר ומתי לשתוק, מתי
להסתפק בחיוך דק ומסויים ומתי לצחוק
בקול — יכולים לעזור.

נשבר לה מברלם
״סוף סוף אזרתי אומץ והחלטתי לעשות

צעד, גורלי׳ זה,״ מסבירה ( )4/30 את
פרשת הופעתה הפתאומית במדורי, בלי
אזהרה מוקדמת.
״באמת שנמאס לי ונשבר לי מכולם,
ומכל מיני חאלטורות. מה מפחיד ומר תיע.
מה הנחרץ גורלי לסיים את ה חיים
בודדה? בלי בעל אוהב ומבין? וללא
ילדים צווחים וצורחים?״
רגע, אתם לא מוכרחים לחפש את ה תשובה.
היא עושה זאת בשבילכם :
״לא ! אבל מה לעשות? — לא הולך
לי ! למה? — כי איי מכוערת? נו, טוב,
אינני חטובת־גו, אבל אולי חסרת מזל.
״מי מתנדב לגאול אותי משממוגי? הפי קח,
הרגיש והמבין — היכן אתה?
״מעבר לקו מצפה בתמורה המבינה, ה רגישה
והחמימה — מורה, גרושה־בלי־ילדים.27/170

מציעה להזדרז, לפני שנגמר לה החו־פש־הגדול.

שמנת
חאפ-לאם
מה הייתן עושות במקומי לו היו מצי עים
לכן לקחת לטיפולכן ״מאזוכיסט אמי תי
המסרב בעקשנות זה - 33 שנים להת פשר
על פחות מחתיכה תמירה ובעלת
חוש־הומור מובהק?״ אני הייתי מפנה את
( )5/30 לכתובת אחרת. לפחות הייתי שוא לת
אותו קודם אם גם בגיל חמש לא ירד
מהנורמה הזאת. אבל שיהיה.
״ספרות ענפה נכתבה על ספקנותי ה מפורסמת.
אך המיתקפות הידידותיות ה־בלתי־פוסקות
על, האקדמאי הגאה והגבוה
ממישפחה טובה הממשיך להתרוצץ ואוכל
לפעמים חאפילאפ שמנת בעמידה ליד ה־פריג׳ידר
/קיבלו לאחרונה תנופה כה רצי נית
עד כי איני בוחל עתה אפילו לנבור
במדור זה.״
בהערת־שוליים הוא מוסיף, שלדעתו ה פוטנציאל
הנשי הגלום במדור הוא פחות
ממלהיב. וזה רק מראה לכם באיזה מצב
נואש הוא נמצא שלמרות דעתו זו הוא
מוכן לעשות לכן טובה ולהרשות לי ל העביר
לכן את מיספר הטלפון הפרטי שלו.

מצבא הקבע
חיילת• בת .22 בצבא־הקבע. אבל מרגי־ישה
רע מפגי שהיא כבר בסיכסוך עם
הבוס שלה. מי לא?
מיספרתי אותה ב־> )6/30 לפני שהענקתי
לה את רשות־הדיבור :״אני כל כך בוד דה
ועצובה ואין לי בפגי מי לשפוך את
ליבי ולספר עד כמה כואב לי.״
חשבתי שבשביל מקרים כאלה מינו את
לסקוב כנציב־התלונות בצה״ל, אבל מסת בר
שגם הוא לא יכול לפתור את כל ה בעיות.
אני ריצה לראות את לסקוב עוזר
לה בבעיה הבאה :״אני רוצה בחור ש עבר
כבר את גיל ה־ 22 ומרגיש את עצמו
מבוגר כדי לעזור לי בשעת משבר. רוצה
אחד שיאהב אותי בעדינות ויהיה חמים
ונחמד. האמת היא שאני רוצה כל כך
הרבה מאותו בחור, עד שאגי בעצמי לא
יודעת מה אני יכולה להציע לו בתמורה.
אבל מי, יודע, אולי בעזרתך...״
את לא חושבת 6/30 יקירתי, שהרבה
יותר פשוט להשלים עם הבום?

מאחרי הסורגים
הנה אחד שבטח לא תוכלי לפגוש אותו
בעקבות ההתכתבות ביניכם, לפחות לא
בזמן הקרוב. כי ( )7/30 שהוא בן 19 בילבד,
ישפוט לתקופה ממושכת איותה הוא מבלה
עתה מאחורי הסורגים של כלא רמלה. על
מה הוא שפוט, זה הוא לא סיפר. לעומת
זאת הוא גילה לי שגובהו 0 170״מ, צבע
ישערו בלונדי ועיניו חומות. תחביביו ה עיקריים
הם ציור ועבודות־יד.
״אני בחור שאוהב מאוד את הבריות
ואוהב לשוחח עמם על כל נושא שבעולם.
מה שאני אוהב אצל בחורה מילבד היופי
זה שיהיה לה אופי טוב. כלומר׳ שתהיה

בעלת נשמה זכה ואישיות קורנת ושתהיה
מוכנה לדבר איתי ולתת לי הרגשה טובה.
לא שחסרה לי ההרגשה הזאת, אבל אני
מאוד אוהב לשוחח עם בחורה בעלת־אישיות,
כי אני אדם -שאוהב להיות מאושר
יותר מאשר להיות מעושר.״
הוא עומד בפני ערעור על גזר־דינו ב־בית־המישפט
העליון. הוא מקווה שאם
יאיר לו מזלו פנים הוא יוכל להיעזר ב נערה
שתסכים לסייע לו לשקם את חייו
ולהינשא .״זה הדבר הראשון שאני רוצה
לעשות כשאשתחרר: להתחתן וללדת יל דים•
להורי יש את כל האמצעים לסייע
לנו. לא שאגי מפונק אלא שזה המצב.״

כדאי לנסות
הוא היה רוצה לקוות ,)8/30( ,כי בין
קוראות המדור הזה תימצא גם אחת ,״בעלת
נפש רגישה, פיקחית וחמודה, שתהיה מס פיק
סקרנית ואמיצה כדי לכתוב לו מיס־תב.״
עכשיו
תשאלו: הכל טוב ויפה, אבל למה
צריך אומץ דווקא?
או, זה מפני ־שהוא ״אקדמאי, בגיל ,28
חייכני ורציני, שנמאס לו לצאת עם בחו רות
מכל הסוגים למטרות בילוי בילבד.
אני מהפש מישהי כדי לפתח יחסים למט רות
רציניות. חשוב לציין (כדי לא להפ תיע)
•שאני נכה צה״ל, ומישהי •שהבילוי

שעיר הוא יפה !
אס יש דבר אחד שטרם נרגעתי
ממנו, מאז סיימתי את חופשתי הקצרה
בחו״ל, זה הזעזוע שאני תיכף הולכת
להתחלק בו עימכס. אני לא יודעת למה
דווקא אני צריכה לעשות את זה, אבל
מישהו הרי צריך להזהיר.
ובכן, הסכנה המתקרבת ממערב היא
הסכנה השעירה. זוהי האופנה היום.
וזה מה שבטח יגיע גם לכאן בזמן
הקרוב, אם לא יעשו משהו נגד.
אחרי שנמאס לנשים לכבס, לגהץ
ולבשל, נמאס להן גם לסלק את השערות
מהרגליים. הן הגיעו למסקנה כי
שיחדור האשה כולל גם שיחרור מגילוח.
מה שיצא מזה, זה שכיום אפשר
לראות במישפחות הטובות ביותר,
אצל נשות החברה המטופחות והאלגנ טיות
ביותר, רגליים שעירות לתיפ־ארת.
וכל המרבה הרי זה משובח.
יכול להיות שהתכסיס הזה מחזיר
שוב את מבטי הגברים אל הרגליים
הנשיות, אבל אני לא בטוחה שהתגובה
מעודדת ביותר. אבל זה לא משנה,
כנראה, כי העסק הזה תפס. תפס כל־כך
חזק, שהיום כבר אפשר לקנות באירופה
גרבי ניילון עם שיער, עבור
אלו שהטבע לא חנן אותן ברגליים
שעירות. עוד מעט הם יפתחו, כמו
שאני מכירה אותם, תעשייה שלמה ש תפקידה
לזרז ולטפח את צמיחת השיער
על רגלי האשה.
ואחר־כך, אתם תראו, עוד יהיו
כאלה שיבואו בטענות למה ׳הגברים
מעדיפים שימפאנזות וגורילות !
העיקרי שלה הוא ריקודים, מוטב שתדלג
עלי ותעבור לסדר-הייום. בחורות שניפג־ישות
איתי טוענות שאגי סימפאטי, מעניין
ומקסים. כך שכדאי לנסות.״
הוא התעקש על כך •שלא אעז לסגנן את
המיכתב שלו. מי הפסיד?

מיכתביס לפירסוס במדור זה יש -לשלוח
לפי הכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד136 .
תל־אביב. מיכתבים למכותבים במדור יש
לשלוח לכתובת הנ״ל במעטפה כפולה. על
המעטפה הפנימית — מבויילת בבול של
45 אגורות — יש לציין את מיספרו ה סידורי
של המכותב בילבד. רצוי בספרות
קטנות בצד.

1אף אחד לא מכיר את פניך כמוך

דו רו מאתנו -

!תכשירי יופי לזוכים במדור

הטמפון שלו
הוא הטמפון
שבו תוכל
לתת אמע מלא!

טלוויזיה

צליג

שידור חוו ר -לאב כוונ ה

• 1למפיק־בפועל של התשדיר השבועי
עלי כותרת, יופי משולם, אשר בגלל
חוסר תשומת־לב חשף לפגי צופיה הר בים
של התוכנית את אחד הסודות הג דולים
שלח. התוכנית אינה משודרת ב שידור
חי -אלא מוקלטת קודם־לכן. בעת
הראיון עם מפיק־סרטים צעיר ואלמוני
(יום וי׳ )22.7אירעה תקלה, וקטע שלם,
ולא מן המעניינים בתוכנית, הוקרן פע מיים•
למשולם כמפיק־בפועל, היתד. אפ שרות
לבדוק את הסרט במשך יממה תמי מה,
מאחר שעלי כותרת מצולם ביום ה רביעי
בשבוע ומוקרן רק ביום החמישי.

מאחרי המסך
האיים ה בי א
ל שידור ה מי שחק

נשים בכל רחבי העולם, נותנות
מזה שנים רבות -אמון בלתימוגבל בטמפונים של ׳ט מפקס׳.
זוהי הבחירה שלהן, בהא׳
הידיעה. למעשה ־ יותר נשים
משתמשות ב־טמפקס• -מכל
יתר הטמפונים יחד 1סיבה
חשובה לבחירה זו -היא ההגנה,
שהטמפונים של ׳ טמפקס׳
מעניקים. הגנה שהיא, למעשה,
מעל ומעבר לדרוש. הרי מספר
שאלות ותשובות בענין ההגנה
שנותנים טמפוני ׳ ט מפ ק ס׳.
התשובות יעזרו לך להבין מדוע
המלים • אמון ׳ וטמפוני
׳ט מפ ק ס׳ ,מתקשרות בצורה כה
הדוקה, של נשים במאה ארצות
ויותר.
האם ״כושר ספיגה׳׳ פירושה
״הגנה״?
לא בהכרח 1טמפון יכול להיות
סופגני וזה עדיין אינו עשוי
למנוע תקלות.
על מנת להעניק לד הגנה מלאה,
חייב הטמפון לחדור בעדינות
ולספוג את ההפרשות של המחזור
החדשי ביעילות, להתאים עצמו
בקלות למידות גופך הפנימיות,
ובן הרחקה פשוטה ונוחה.
הטמפונים של ״טמפקס׳ ,עונים
על כל הדרישות הללו. הטמפון
בנוי משכבות לחוצות ברכות של
צמר גפן סופגני ביותר. הוא קבוע
במיכל דקיק וחלק, המאפשר
החדרת הטמפון למקומו וזמדוייק
להענקת נוחות והגנה מירביות.לאחר החדרתו מתפשט טמפון
׳טמפקס׳ לכל שלושת המימדים
אורך, רוחב, עובי -כדי להתאים. עצמו למידות
הפנימיות של תעלת הנרתיק
(ווגינה)-כך שכל דליפה או תזוזה
הם כמעט בלתי אפשריים.
לקראת הרחקתו, מצמצם טמפון

׳ טמפקס׳ את מידותיו, ושליפתו
קלה, ממש כמו החדרתו. חוט
המשיכה תפור היטב לכל אורכו
של הטמפון.

עד כמה קטן הוא טמפון
״טמפקס״ ?
לפני השימוש טמפון ׳ טמפקס׳
הוא זעיר ביותר ( -אורכו *47
ס׳מ וקוטרו סנטימטר ורבע
בלבד)י ושמור ומוגן באופן
היגייני בתוך מיכל ההחדרה.
מיכל זה מוביל את הטמפון
למקומו הנכון. אצבעותיך אינן
נוגעות בטמפון, כאשר הטמפון
נמצא במקומו המדו׳יק, לא
תרגישי כלל בקיומו.
מה בדבר הרחקת הטמפון?
פשוט הניחי לטמפון לגלוש
לאסלה, גם את הטמפון וגם את
מיכל ההחדרה ניתן לשטוף בבית
שימוש כי שניהם מתפרקים
מעצמם. המיכל עשוי רצועות
נייר ספירליות, דבוקות בדבק
הנמס במים. בזמן הקצרצר שבו
את נוטלת את ידייך יתפרקו
רצועות הנייר ושטיפתן באסלה
מקבילה לשטיפת שני מגבוני־נייר
(טישיוס).
עד כמה חסכונים הם טמפוגי
״טמפקס״?
על כל מעלותיהם של טמפוני
׳ טמפקס׳ ־ הם עדיין יותר
חסכוניים ממרבית
טמפונים אחרים. הם נמכרים
באריזה רגילה. של 10
יחידות ובאריזה •סופר• של 4 0
יחידות, עושה את הטמפונים
של ׳ טמפקס׳ לקניה חסכונית
ביותר.
ועכשיו כראי לך לשאול את
עצמך :׳האם הטמפון שלך הוא
הטמפון שבו תוכלי לתת אמון
מלא׳?

ההגנה הפנימית שיותר נו!וים בוטחות בה.
מיוצרים רק על ידי חבר תטססקס בע״רו הוונט, אנגליה.
היבואנים: אינווסט אימפקט בע׳׳מ.רח׳ ירמיהו 38ת״א.

הדרמה של היום השישי האחרון תיזכר
היטב בהנהלת הטלוויזיה ואצל אוהדי
הכדורגל בארץ.
משך שבועות ארוכים ידעו אוהדי ה כדורגל
כי מובטח להם שידור־ישיר של
מישחק הכדורגל בין ניבחרות ישראל
וצרפת, שהתחרו באולימפיאדת מונטרי אול.
רשות־השידור פירסמה מודעות־ענק
בעיתונים, הודיעה כי המישחק ישודר,
אם יהיה גורלי לגבי המשך השתתפות
ניבחרת ישראל בטורניר האולימפי.
אחרי מישחקי־התיקו הכושלים נגד גוא־טמאלה
ומכסיקו, ידע כל ילד בישראל

ברעם ידוע לאוהדי הספורט כמי שהגיש
את הצו־על־תנאי המפורסם נגד ההת אחדות
לכדורגל, שבעיקבותיו בוטלו, לפני
כשנה, כל מישחקי השבת. אז זכה ברעם
לגידופים מאוהדי הכדורגל. השבוע הוא
זכה לברכות מכל עבר.
היועץ המישפטי של הרשות, נתן כהן,
חיווה את דעתו שלברעם יש סיכוי לזכות
בצו־על־תנאי. לדברי כהן, התחייבותה
של הרשות במודעות לשדר את המישחק
עשוייה לשכנע את השופטים העליונים.
בעיקבות חוות־דעת זו, והצפת קווי־הטל-
פונים, הכריע ליבני נגד דעתו של צוקרמן,
הורה לשדר בכל זאת את המישחק.

שניים אוחזי בכותרת
הבעייה של מציאת נעדת־מחקר לתוכ נית
עלי כותרת, במקומה של אלה פר קת,
מעסיקה את מיזנון הטלוויזיה אפילו
יותר מפרשת כל־בו־טק. יצחק רועה,
איש הביקורת על העיתונות של עלי
כותרת, הבטיח את המישרה לעוזרת־ההפ־קד,
מירי הלוי, וטען שהוא מכיר את
כישוריה. לצידו של רועה עומד אף מנהל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן. לעומתם הב-

מועמדת הלוי
הממליץ :

רועה

טיח מפיק ומגיש התוכנית, ירץ לונדון,
את המישרה לרונית פרנת, אחת מעוז-
רות־ההפקה הוותיקות בטלוויזיה, הנח שבת
גם כאחת מבעלות־המיקצוע הטובות
ביותר.
הנושא קיבל בבניין הטלוויזיה גוון רכי-
לותי, מאחר שהשתיים — סרנת, הנשואה
לרופא-שיניים, והלוי, שיש לה הבר־קבוע
בבניין הטלוויזיה — ידועות כנשים יפות
מאד.

מבט שוי ליבית־ו&מישפט
מועמדת פרנת
הממליץ :

לונדון

כי המישחק נגד צרפת יקבע אם דוד
שווייצר ושחקניו יישארו במונטריאול,
או יקבלו ״כרטיס-טיסה הביתה.״
מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן,
אינו, כפי הניראה, אוהד־כדורגל מושבע.
כאשר התברר, ביום החמישי האחרון, כי
המישחק יתנהל למחרת בשעה שלוש לפ נות
בוקר, לפי שעון ישראל, שיער צו־קרמן
שרק מעט ישראלים יישארו ערים עד
שעה זו והורה לבטל את השידור. לא
עזרו תחנוניו הטלפוניים של אלכם גיל״
עדי ממונטריאול, וצוקרמן נשאר איתן
בהחלטתו.
ביום השישי בבוקר נידהמו אוהדי־הכדו־רגל
לשמוע ברדיו, ולקרוא בצהרון ידיעות
אחרונות, כי השידור בוטל.
באותו רגע החל הישראלי מבלומפילד
ללחוץ על הנהלת הרשות. מאות טל פונים
הגיעו לצוקרמן ולמנכ״ל הרשות
יצחק לימי, בדרישה לבטל את הבי טול.
קווי־הטלפון של הרשות היו משות קים.
כאשר טילפן גם חיים כרעם ואיים
להגיש צו־על־תנאי נגד הרשות, הבין
ליבני כי הציבור רוצה במישחק.

פרשת שידור מבט שני, על מצב ה תיאטרון
בארץ, ממשיכה להכות גלים ב חוגי
הטלוויזיה והתיאטרון, ועומדת לק בל
גוון מישפטי, מאחר ששודרו בתוכנית
זו, של שמעון טפלר, דברים אשר המ פיק
יעקוג (״יענקל׳ה״) אגמון טוען כי
היו שקרים זדוניים.
אחרי שפנו שר־החינוך אהרץ ידלין
ואגמון למנהל־הטלוויזיה, ארנון צוקר־מן,
הבטיח זה לערוך עבורם הקרנה פר טית,
כדי שיוכלו לצפות בשידור בשנית
ולהעיר הערותיהם (העולם הזה 2029
בינתיים שלח צוקרמן לאגמון את טכסט
הדברים שנאמרו בשידור, ולאגמון הת ברר
כי יש בהם מישפטים וקטעים שלמים
המהווים, לדעתו, הוצאת לשון־הרע. כאשר
קרא צוקרמן בהעולם הזה על הפרשה,
הוא הודיע לאגמון שהוא מבטל את הז מנתו
להקרנה הפרטית, משום שלדבריו:
״אתה פנית לעיתונות.״
אגמון פנה אל מנכ״ל רשות השידור
יצחק ליכני וביקש ממנו להתערב ב פרשה.
הוא טען לפני ליבני, כי אם לא
יינתן לו אותו זמן־שידור, באותה מתכונת,
כדי להזים את דיבריהם של טסלר ועורכי
התוכנית האחרים, הוא יגיש תביעה מיש-
פטית. ליבני שוכנע על־ידי אגמון, והח ליט
להיכנס בעצמו לעובי הקורה, כדי
למנוע הגשת תביעה.
העולם הזה החזל

פרשת כד־בו־טק

איו הנינה למנינא

^ ת הגפרור שהצית את האש סיפק
מפיק התוכנית, חנינא אמוץ. בשיחת-
חולין תמימה סיפר לאחת מעובדות רשות־השידור
כי סוכן של חברת שטיחי כרמל,
המייצרת שטיחים בארץ, נתן לו את ה כסף
הדרוש לקניית השטיחים המייובאים,
שהיו מוצגי־הפאר ב״הצגת תלישת החו טים״
המפורסמת בתוכנית כד־בו־טק.
האשד, ששמעה את ההערה נרעשה. היא
מיהרה אל מנהלי רשות־ד־,שידורי, דיווחה
להם על כך.
כך החלה הפרשה, שנסתיימה השבוע
בתלישת השערות של כל־בו־טק — העברת
המפיק מתפקידו זה, והרחקת כמה עוב דים
בלתי־קבועים.

זוהי הגירסה הרישמית של רשות
השידור ושל מנהליה.
הגירסה האחרת. שהיא מרתקת
הרגה יותר, מגוללת את ההשתל שלות
הבאה:

לפני שבועות מיספר נקראו שניים ל עימות
בכל־בו־טק. היו אלה חבר־הכנסת
משה שחל, יושב־ראש המועצה הישראלית
לצרכנות ונושא דגל המילחמה בשחיתות
בשוק הסיטונאי ומעללי מישרד-ד,חקלאות
בו, ומנכ״ל מישרד־החקלאות, ראובן איי-
לנד. איילנד סירב להופיע, וחנינא אמוץ
ראה עצמו חופשי לשדר את האשמותיו
של שחל בילבד.
מייד אחרי ההקרנה, פנה איילנד אל
אמוץ, וטען שהוא מוכן להופיע בתוכנית
הבאה של כל־בו־טק. אמוץ הסכים, אך
איילנד דרש כי יוקצו לו 30 דקות תמי מות.
לכך לא יכול שום עורך־תוכנית ל הסכים
30 .דקות בטלוויזיה הן פרק־זמן
כביר, ואפילו איילנד אינו מסוגל לרתק
את ציבור הצופים למשך זמן כה רב.
אחרי סירובו של אמוץ, החליט איילנד
לפתוח במילחמד, בכל־בו־טק, בסיגנון ה שוק
הסיטונאי. הוא טילפן לכתב־עיתון ה מקורב
אליו, העוסק בענייני רדיו וטלווי זיה,
וסיפר לו על מיקרים שבהם שיחדו,
לדבריו, חברות מיסחריות ואישי־ציבור את
עורכי התוכנית בכסף מלא.
בין השאר ציין איילנד, כי שידור-
השטיחים המפורסם הוא תוצאה של חשלום
שוחד לעורכי כל־בו־טק ולמפיקיו.
העיתונאי מיהר לדווח על האשמותיו
של איילנד לדובר רשות השידור, משה
עמירב. עמירב העביר מידע זה לארנון
צוקרמן, מנהל הטלוויזיה, וזה מצידו קרא
לאמוץ.
אמוץ נדהם מן ההאשמות. הוא הסביר
את טכניקת רכישת המוצרים המוצגים ב תוכנית,
ואז הגיע תורו של צוקרמן להיות
נדהם. התברר לו כי עורכי התוכנית קיבלו
פעמים רבות כספים מחברות מיסחריות,
כדי לממן רכישת מוצרים פגומים של
חברות המתחרות בהן.
מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליבני, שו תף
מייד בפרשה. ליבני וצוקרמן שיתפו
בסודם עוד שניים: האחראית הישירה של
אמוץ, מנהלת־מחלקת התוכניות הדוקומנט-
ריות בטלוויזיה, יהודית (״ג׳ודי״) לוץ, ו מנהל
התוכניות בעיברית, מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום.
צוות זה, יחד עם אמוץ, החליט לפרסם
הודעה קצרה לעיתונות על החלפת מפיק
כל־בו־טק והשעיית התוכנית למיספר שבו עות•
המנהלים ואמוץ קיוו כי ההודעה לא
תעורר שערורייה ציבורית, וביגלל סיבה זו
אף הסכים, לדבריו, אמוץ לנוסח הרישמי
של :״בשיחת־חולין תמימה סיפר אמוץ
כי קניית השטיחים נעשתה בכספי חברה
מתחרה.״

האס
זה הוגן!
§ £מן הרגע הראשץ של התוכנית
/היה ברור שהיא חשובה מאד, וגם
מסוכנת מאד.
התועלת גלוייה לעין. בחברה הצרכנית

המודרנית, חשוב להעמיד את הכלים ה חזקים
ביותר לרשות ביקורת־המיצרכים.
מאות אלפי צופי כל־ברטק יכלו ללמוד
לקח, לסגל לעצמם הרגלי-קנייה סבירים
יותר. חשוב מזה: עצם קיומה של תוכנית
אדירת־הישפעה כמו כל־בו־טק משמש גו רם
המרתיע רמאים, גנבים, הוגי פירסומת
כוזבת ומוכרי סחורה פגומה. כמו ד,אימ־רה
:״אני אודיע על זה להעולם הזה !״,
שימש האיום ״אני אכתוב על זה לכלי
בדסק !״ כוח־מרתיע.
אולם דווקא לרגלי תוכנית כזאת טמונות
מלכודות לרוב. וכפי כ אמר השבוע יצחק
ליבני, מנכ״ל רשות־השידור :״תוכנית ה מתיימרת
לעמוד על מישמר האתיקה, צרי כה
לשמש בעצמה דוגמה לאתיקה!״
איך עושים זאת?

תשובה, על־ידי עריכת הכותרות ואמצ עים
דומים. אבל בטלוויזיה ניתן להגדיל
עשות, בעיוות דברים.

מנחה או קריין, שיש לך דיעה
על משהו, יכול להכיע אותה מכלי
לומר אף מילה אחת. הרמת גכות
עיניים, חיוך קל בקצה הפה, תנו
עת־יד מכטלת — כל אלה יכולים
להכיע כצורה יעילה יותר ממאה
מילים שלדעת הקריין טענתו של
פלוני היא מגוחכת, וכי תשובתו
של אלמוני היא עלבון לשכל הישר.

גבות-עיגייס
מורמות

אחת הטענות החוזרות וגישנות
נגד ״כל־כו־טק״ היתה, כמשד זמן
רב, שאין היא נותנת להכרה מואשמת
את ההזדמנות הנאותה להשיג
על הטענות. עורבי התוכנית
התנגדו עקרונית למתן התשובות
כצד ההאשמות, הנהיגו שההכרה

ומנם דניאל פאר, מנחה התוכנית,
לא השפיע על תוכנה במישרין. למרות
שבתודעת הצופים הצטייר פאר כשליט
הכל־יכול של התוכנית, לא היתר. ידו
בהכנת החומר. הוא היה המגיש בילבד.
אך גם כמגיש, ודווקא בשל הצטיינותו
בתפקיד זה, היתה לפאר לא־פעם השפעה

המואשמת תקכל את זבות-התשו-
כה רק כתוכנית הכאה.

מכרעת על הפרת האיזון בין טענה לתשו בה.
על פי הבעת־פניו ונימי־קולו יכול
היה הצופה להבין, שפאר מקבל טענה מסו-
יימת או דוחה אותה — מ 3לי שהדבר נאמר
בבירור, ומבלי שפאר עצמו השתתף ב חקירת
הדברים.
אלה הן סכנות האורבות לכל תוכנית
כזאת בטלוויזיה, שהיא גוף מונופוליסטי.
הן קיימות גם במחלקת החדשות, שם מבי עים
חיים יבין ועמיתיו לא-פעם את דעתם
על ידיעות ואנשים באמצעות הבעות*
פנים׳ גוגי־ביטוי ותנועות, בצורה העלו לה
להיות קטלנית לקורבן.

לת מידע כזה. היא מתחשבת במציאות
האנושית, וקובעת שטובת הציבור מחייבת
את חשיפת העובדות — גם כשהחשיפה
עצמה נעזרת באנשים בעלי מגיעים בלתי־טהורים.
פעולת
המישטרה מבוססת על עקרון דו מה.
רוב המידע המביא לגילוי פושעים
בא מפי פושעים אחרים, מלשינים המוכרים
את חבריהם בכסף, וממקורות מפוקפקים
דומים.
משום כך לא נגרם כל זעזוע כאשר הת ברר׳
כי כל־בו־טק נעזר לעיתים קרובות
בחברות מיסחריות מתחרות, כדי לחשוף
את המעשים הפסולים של חברות מסויי־מות.
הספק התעורר לגבי טיב העזרה.

כרור שמותר לקבל מהכרה אחת
מידע על פעולת חכרה מתחרה.
אך האם מותר להיעזר כה גם מבחינה
כלכלית ז
כאשר רוצים לגלות שהמקרר של חברה
א׳ הוא פגום, האם מותר לקבל מידי חברה
ב׳ עזרה בצורת רכישת מקרר של חברה

בתוכניות כל־בו־טק הוצגו סחורות רבות,
מהן זולות ופשוטות — כמו קופסות אבק-
כביסה — ומהן יקרות הרבה יותר. מניין
באו הסחורות האלה?
צופי־התוכניות הגיחו, כמובן, שהן ניקנו
או נשאלו על־ידי הטלוויזיה עצמה. רשות־השידור
אינה משופעת בכסף, אבל הסכו מים
הדרושים לרכישת סחורות מסוג זה
הם כאיו־ובאפם לעומת התקציב השוטף של
הרשות, ואף לעומת ההוצאות על התוכנית
כל־בו־טק.
השבוע, כאשר התעוררה הבעייה בכל
חריפותה, תמהו כמה מראשי הרשות בקול
רם :״בעצם, למה לא ו למה לא יכולנו
לקנות בעצמנו את הדברים?״

המותר לקחת
__ כסף!

נוהל זה היה בלתי־הוגן בעליל. בתוכנית
אחת הוטחו בפני חברה פלונית האשמות
נוראות. היא הוצגה כרמאית לעיני מאות
אלפי צרכנים. כעבור שבוע הוכיחה החברה
כי הטענות נגדה היו מופרכות מעיקרן,
ונבעו מחוסר־ידיעה או ממחקר בלתי-
רציני. אולם הנזק כבר נעשה, במשך שבוע
ירדו המכירות, ולא כל מי ששמע את
ההאשמות המקוריות שמע גם את התשו בות.
דוגמה
בולטת: עורכי כל־בו־טק שידרו
תוכנית קטלנית על פעולת חברת־הגרר
שמגר, הוכיחו באמצעות מיבצע יזום כי
כל הבטחות שמגר הן עורבא־פרח. רק ב אמצעות
מודעות בעיתונים יכלה שמגר
להוכיח, כי העורכים פשוט העלימו את
המידע החיוני, שהפריד את הטענות.
עורכי כל־בו־טק התנגדו לשינוי הנוהג
הפסול. לדעתם, שידור התשובות לצד ה טענות
היה פוגע במתח, יוצר בכל פעם
מצב של תיקו.
אולם אחרי ויכוח ממושך נאלצו העור כים
להיכנע לתביעה, ובתוכניות האחרו נות
שודרו, ברוב המיקרים, תשובות ה חברות
מייד עם השמעת הטענות נגדן.
גם זה לא פתר, כמובן, את כל ה בעיות.
כי הטלוויזיה אינה דומה לעיתון.
גם עיתון יכול להפלות בין טענה ו
מניין
באו
הסחורות!
ף הכעייה שפוצצה את כל־בו־טק
\ | היתד. מסוג אחר לגמרי.

היא סבבה סכיב השאלה: האם
מותר להיעזר בשירותיה של חכרה
אחת, כדי ״לדפוק״ את החכרה
המתחרה?

הדבר נראה בלתי־הוגן, אך הוא מקובל
בכל פעולה חקירתית ועיתונאית. עובדה
מצערת היא שרוב המידע החושף שחיתות
בגוף פלוני, בא מצד גוף מתחרה, או מפי
עובד שסרח ופוטר, או מידי מנהל המבקש
להיבנות על חורבות עמיתו.
האתיקה העיתונאית המקובלת אינה פוס

עד השבוע לא נשאלה השאלה,
\ * ובעלי התוכנית נאלצו לעזור לעצמם.
מסתבר כי במיקרים רבים נקנו הסחו רות.
שהוצגו בתוכנית, על־ידי פירמות
מתחרות. האם היה זה בתחום האתיקה
העיתונאית?
יש בכך ספק. ברור כי הנוהל עצמו
אינו תקין. מתעוררת מאליה השאלה :
האם נבדקו הסחורות של הפירמה התורמת
באותה קפדנות כמו אלה של הפירמה
שסחורתה נפסלה בתוכנית?
שאלה שנייה: מה קרה לסחורות אלה
אחרי השימוש בתוכנית? תשובת המפי קים:
התנהל רישום סדיר, והסחורות
אוחסנו.
אך הגילוי שהגדיש את הסאה, ושהם־
ריץ את ראשי הרשות לנקוט צעדים דראס טיים׳
היה טמון בעובדה אחת שהדהימה
אותם.

גסתכר דהם בי כמיקרה השטיחים
— וגם כמיקרים קודמים —
לא הסתפקו החברות המתחרות
כרכישת המוצגים לתוכנית, אדא
הן מסרו למפיקי׳התובנית כסף
כמזומנים, כדי שאלה ירכשו את
הסחורות כעצמם. חגינא פסול. מקום העב

עובדה זו באה מפי המפיק.
אמוץ עצמו. הוא לא ראה בכך
ואכן, חקירה מהירה גילתה שאין
לחשד פלילי, כגון קבלת שוחד או
רת כספים לכיסים פרטיים.
אולם עצם הגילוי, כי חלק מן העזרה
בא בצורת כסף מזומן, הגביר את כל
הספקות לגבי הנוהל של קבלת סיוע
מפירמות מיסחריות מתחרות. כשנעשה
הדבר על־ידי רשות ממלכתית מונופוליס טית׳
במיסגרת תוכנית אדירת־השפעה, ו־
(המשך בעמוד )42

קולנוע
סרטי ם
רו 3ין הוד מז ד קן

9113$031׳3

מסקר ה מובחרת עמידה במגע
ע ם מים.

ההבדל בין חשבון לאמנות הוא ש בחשבון.
חיבור מיספר מרכיבים יחד נותן
תמיד אותה התוצאה, ואילו באמנות, אותו
חיבור יכול לתת כל תוצאה שהיא. זה
קיסמה של האמנות, וזו גם הסכנה הטמונה
בה. ראייה לכך, סירטו האחרון של ריצ׳רד
לסטר, רובין ומאריאן.
המרכיבים של הסרט ממש מעוררים
קינאה. הבמאי, ריצ׳רד לסטר, הוא יוצר
קולנוע אמיתי, בעל סיגגון אישי, למרות

1׳ 0 1־011^ 001
1־ז 01־ז 10(0 0״ 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך ב כ 50
מחברות קוסמטיקה משלות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה

היסטוריה. ריצ׳רד לב־הארי, מי שהיה
גיבור ואידיאל בימי רובין הצעיר, כובש
מיבצר הרוס שבו נותרו רק נשים, ילדים
וזקן שתום־עין. הוא שורף את המיבצר,
הורג את כל הנמצאים בו, ורק הזקן נמלט,
לאחר שהוא זורק בידו חץ הפוגע במלך
הברברי. וכך בא הקץ לסמל הנעורים של
רובין הוד.
עם מותו של ריצ׳רד, שב רובין יחד
עם ידידו, ג׳ון הקטן, ליער שרווד, הוא
מחפש שוב את מאריאן שלו, אשר בינתיים
הפכה לאם־מיגזר, נאלץ שוב להתמודד עם
השריף מנוטיגגהם, ועם אצילי ג׳ון־בלי־ארץ,
אחיו של ריצ׳רד שחזר למלוך,
ובסופו של דבר חייב, ככל שאר המשתת פים
בטרגדיה זו, למלא את צפונות הגורל
שהוטל עליו. לפי כל מוסכמות יוון ה עתיקה.
סחבות
אמיתיות. במה שנוגע ל-
שיחזור ההיסטורי, לסטר נוהג כרגיל.
הוא טרח לשחזר בקפדנות את ביגדי ה תקופה,
למן העליונים עד התחתונים. עם
זאת דאג לטנף ולזהם אותם כך שייראו
בסחבות האמיתיות של בבי העם במאה
ה־ . 12 החלכאים והנדכאים שמאכלסים את
שוק גוטינגהם והנרדפים על־ידי קלגסי
השריף, יראים עלובים במלוא מובן המי לה׳
ולא מסוג האומללים הזוהרים של ה־

אודרי הפבורן כמאריאן
האהבה הנשית —

3מפיצים: הלטיס בג\־מ טל־04-665505 ; 03-255763
כמה מכישלונותיו בזמן האחרון, שון קונרי,
אודרי הפבורן, גיקזל ויליאמסון, רוברט
ישו, דנהולם אליוט, יאן הולם (אם להזכיר
רק כמה מן השחקנים) ,הם צוות שכל מפיק
היה מוכן לחתום עליו בעיניים עצומות.
הצלם דויד ואטקין הוא, לדעת הכל, אחד
מאמני־המצלמה של התקופה .׳והמחזאי
ג׳יימס גולדמן, שחיבר את אריה בחורף,
הוכיח כבר בעבר הן את כישרמותיו ה דרמטיים
והן את התמצאותו בימי־הביניים
באנגליה.
כל זה חשוב במייוחד לסרט זה .,שהוא
כאילו המשך עלילותיו של רובין הוד, או
שמא צריך לומר, סיפור סופו של מי שהיה
השודד העליז, שלקח י מעשירים ונתן ל עניים,
ומלך על פגי כל יער שרווד.
עם חומר־גלם כזה, התוצאה חייבת
להיות מעניינת. ואכן, למי שאוהב קולנוע,
היא עשויה להיות אפילו מעניינת מאד.
וזאת, למרות ־שמה ־שחסר בה, רב מן ה נמצא.

ח אנרכיסטית. לסטר, שהחל את
דרכו כאמן המצחיקון המטורף, חדשן ב שיטות
בימוי וצילום (הוא עד היום אחד
המעטים המצלמים כל מעמד במיספר מצל מות
על־מנת לחסוך זמן) ובעל רוח־תזזית
אנארכיסטית אשר הקסימה את כולם ב־סירטי
החיפושיות הראשונים ובפט-נט עוסק
לאחרונה, בעיקביות רבה, בהיסטוריה. אלא
שהיסטוריה נוסח לסטר (כמו, למשל, ב־סירטי
המוסקטרים) ,מוותרות על הממד
הרומנטי הסוחף שהיה לה פעם על בד
הקולנוע, למען גשמיות עממית, כאשר
מראות הפאר ־של ארמונות צחורים, מאוז נים
בזוהמה, בבוץ ובטיגופת שבהם שוכנת
דלת העם, המאפשרים לארמונות להיראות
יפים כל־כך. הגיבורים של לסטר הם לא־פעם
גיבורים בעל־כורחם, ומעשי־הגבורה
שלהם מעוררים חיוכים יותר מאשר הת פעלות.
סירטו החדש נפתח בצילום ־של
שלושה תפוחים מבריקים באור השמש,
הגרקבים מול עיני הצופה. וההמשך,
סיפורם של רובין הוד (שון קונרי) ,ג׳ון
הקטן (ייקול ויליאמסון) ,ומאריאן (אודרי
רפבורן) ,בשנות הארבעים לחייהם, מבהיר
למה מתכוונים דיברי לסטר. היפים של
האגדה, שיבה זרקה בשערם וקמטים נחר שו
בפניהם. מרץ הנעורים פינה מקומו
לעייפות הבאה עם הגיל. התיקוות ו האידיאלים
של בגי ה־ ,20 הופכים כבר
בסצינה הראשונה לאכזבות של בני ה־.40
כבר למן ההתחלה, ניטל הקסם מן ה 441

שון
קונרי כרובין
— או הידידזת הגברית?

מיתולוגיה הקולנועית. והסירבול של שיר יח
וחרבות כבדות, מזכיר לעיתים את
הריאליזם של מילחמות האבירים בפאלס־טאף
של אורסון וולס.
מאידך, לסטר עצמו אינו יכול לעמוד
בפני הפיתוי של הרומנטיקה. או שמא
תלוייה האשמה בצלם ־שלו, דויד ואטקין.
ההופך לרגעים את יער שרווד למקום קסום י
של אגדות, כאשר ענפי העצים הגבוהים,
וקרני האור החודרות בעדם, יוצרים אווי רת
קתדרלה טבעית. אפילו ביב השופכין
שלתוכו מרוקנת אודרי הפבורן כמה דליים,
באחת הסצינות, איבו יכול להסיר את
הממד הבלתי־מציאותי שבו ־שרוי היער,
בעיקר בסצינות אהבה רומנטיות בין רובין
למאריאן.
הנימה המהפכנית. וניגוד זה, בין
המרכיבים שבסרט, מאפיין את כל הסרט
כולו. כי למען האמת, החלק ההיסטורי שבו
אינו העיקרי. יש כאן משל חברתי מודרני
בהחלט, שאותו ביתן למצוא בהרבה סר טים
פוליטיים מן התקופה האחרונה. הצרה י
היא שהמשל אינו טורח אף פעם ללכת עד
הסוף.
למשל, בהתחלה: אידיאל של איש בגיל
הביניים מתנפץ. סרטים מהפכניים רבים
עוסקים בנושא זה. אלא •שהם מסבירים
מה היה. האידיאל ומה גרם לו להתנפץ.
כאן, יש רק ניפוץ, ומי שקרא ספרי היסטו ריה,
יודע כי ריצ׳רד לב־הארי יכול לשמש
אידיאל שיטחי בלבד, כגיבור־חיל בקר בות,
אך לא כהומניסט גדול ביותר.
העניים אוכלים בררה. הסרט
ממשיך לנגן על בימה מהפכנית, כאשר י*1
בני נוטינגהם מזהים את רובין ורואים בו
את מנהיג המרד האפשרי שלהם נגד ה־מישטר
הרקוב השולט בהם. רובין עצמו
מכריז שלעולם לא תהיה שפה משותפת
היייי־יז י:זה ׳ 1י׳י

בין האצילים, זוללי מבשר, לעניים שאוכ לים
רק בררה. אבל כאשר הוא צריך
לנהוג מהפיכה זו, הוא גוהג כאיגדיווידוא־ליסט
מושבע, מזמין את יריבו לדו־קרב
אישי, אשר או ׳שאינו מוטרד מגורל אלה
הרואים בו מנהיג, או שהוא תמים עד־כדי־כך
שהוא מסוגל להאמין כי אויביו יכבדו
את דיברתם•
הדו־קרב עצמו, הוא דוגמה לריאליזם :
החרבות הכבדות, הזיעה הניגרת, התנז״-
עות המגושמות, השמיש היוקדת, הדם ה ניתז
מן הפצעים, כל אלה מסירים כל הילת
זוהר מן ההתגוששות הברברית בין ה־שניים.
אבל כיצד מתיישב ריאליזם זה עם
הווירטואוזיות של הקשתים שכל חיציהם
פוגעים במטרה?
פרשנות אחרת שאפשר לתת לסרט,
היא זו שטוענת כי מדובר כאן בגיבור
אגדתי, שהאגדה גדולה ממנו. רובין עצמו
אומר זאת כשהוא שומע את הבלדות •ש חיברו
אודותיו, במשך השגים שבהן בילה
במסעי־הצלב. אלא שהוא עצמו מתפתה,
מייד לאחר־מכן, להאמין באגדות אלה,
כשהוא יוצא להציל את מאריאן מידי ה שריף,
וקרב גדול על חומות טירת נוטינג־הם
(הממוקמת, ככל שאר אתרי הסרט,
בספרד) רומז שלסטר עצמו דווקא די

כדי הגזמה. התלבושות של שון קונרי תוכננו על ידי איבון בלייך
מן התחתונים עד העליונים, הן בשביל הופעותיו כלוחם בשיריון
כבד, והן לשעות הפנאי ביער שרווד, אותן מבלה בחברת מאריאן.

בעץ>רות
המדזזא*
פיגמליון (תכלת, תל־אביב, אנגליה)
— ז הו או לי ה מ פו רסםבמ
חזו תיו של ג׳ורג׳ ברנרד שו,
שהוא או לי הידו עבמ חז אי המאה־ העש רי ם. כלומר, ש ה מדו ב ר
במע שה המוכר כמעט לכל אד ם, א ם לא מן ה מ קו ר ה בי מ תי,
או מגי רסה קו לנו עי ת זו ( שהוצגה לרא שונה ב 1938 אזי מן
הגירס ה ה מו סי ק לי ת של לרנד ולוו ה, גבירתי הנ אוו ה, שמכרה
מיליוני כ ר טי סי ם בכל רחבי ה עול ם בצור תה ה בי מ תי ת, עוד
לפני שהפכה לסרט שובר־קופות.
מכ אן, שאין צורך להר חי ב שוב א ת הדיבור על הכוונו ת
ש ב מחזה ז ה, החלמהתקפת־ ה או פי של ה שפה ה אנגלי ת, דרך
הסא טי רההחבר תי ת ועד להדג שתה מיזנ א ת רו פיו ת הגברית.
אפשר אולי רק לשוב ל ה תפעל מן ה שנינו ת ה מו פלאה של
שו, מן הכישרון הבלתי־רגיל שלו לנצל א ת גוני ה שפה
ה אנגלי ת, וז א ת תוך כדי כך ש הו א מלגלג על חו ס ר -א חי דו ת ה
ו חו ס ר -ה היגיון ה שול טי םבה.
כל ז ה נוגע, כמובן, ל מ חז ההמ קו רי. ושו, שנזהר במ שך
שנים א רו כו ת מן ה א מנו ת ה שביעית, ידע כנ ר אה הי ט ב מפני
מ ה השש. כי גם כא שר ס ר טיו הו ס ר טו בהתאם לד רי שו תיו
ה ספ צי פיו ת •ביותר, ועל־ידי ה מ פי קהאחד ״ו הי חי די ש הו א
היר שה לו, ב חייו, לע שות או ת ם, גבריאל פאסקל, ה תו צאה
עדיין ר חו קהמל היו תסרט, א ם כי ח דל ה בינ תיי ם ל היו ת
מ חז ה.
מ ה שקורה כאן, תחתה בי מוי ה מ שו תף של אנ תוני
א ס קווי ת ול סלי הווארד, הו אשהמ צל מ ה הו פכ ת עבד נרצע
של ה מלל, אין לה כל ת פ קי ד יוצר מ שלה, ובמ שך סרט שלם
^ היאמתאמצת שלא להח מי ץאתה שורות המב רי קו ת, ברגע
^ שהן יו צ או ת מפי השח קני ם. הנ שכרים מן ה שי טההם, כ מו בן,

הווארד והילר — יותר אנושי
השח קני ם, לי תר דיו ק שניים מהם, ל ס לי הוו ארד עצמו,
המעצב פרופסור היגינ ס פ חו ת ציני ויו ת ר אנו שי מז ה של
רק סהא רי סון, וונדי היל ר, ש הי א לייז ה דו לי טל ה רבה יו ת ר
ג שמי ת ומגוב שת מזו של אוד רי הפבורן ( אם ל ה שוו ת עם
הגי רסהה מו סי ק לי ת).
חבל רק ש ה תי פ או רו ת הזו ע קו תבמלא כו תיו תן, ה בי מוי
חסר־ ה מ קו ריו ת ש אינו מ צליח להפ תי ע או ל הו סי ף כ מלו א
הני מהל מי להה מדו ברת, ו צוו תשח קני־ מי שנ השמשח קי ם
כ אילו לפני קהלמ רו ח ק מן הבמה ול א נוכח מצלמה הנ צמדת
לאפם, מונעי םמסרטזהל היו ת יו ת ר מא שראתר הי ס טו רי
גרידא.

ה שודד
המח>>ך
הנבלהחביב (דרייב אין, תל־אביב,
ארצו ת־הברי ת) — ז הו ה סרט
הרא שון שביים קי רקד אג ל ס
בעצמו, הו א צולם לפני כשלוש שנים ביוגו ס ל בי ה, ו מ הוו ה
מעין שילוב בין הרפתקה של שודדי-ים, למערבו! מ כ סי ק אי.
ד אגל ס, שרצה. כנראה לשרת א ת עצמו כ מי ט ב יכול תו,
מגלם שודד בעל רגל של עץ, מ חיי ך כל הז מן מ אוזן ל אוזן,
ו מו ביל א ת כנופיי ת־ הפו שעי ם שלו בדרך אל אוצר שנקבר
במיכרה עזוב על־ידי אחד מאנ שיו״ שלו. עוד חו ש קי ם ב אוצר :
בחור טו באחד, ב חו רהכ חול ת־עין אחת, ו א חי ההק טן
והח מו ד ( מארקלסטר מאוליבר) ,וד אגל סמע מי ד פני ם
שהוא עוזר להם, כדי להקל על עצמו א ת הדרך ל מי כרה

הנעלם.
אםזה נשמע קצת מסובך, אין ברירה, כזה הו א גם
הסרט. כי למע שח ׳ קצתקשהל מצו אהמש כיו ת ב סיפו ר
ז ה, המדדה אנ ה־ו אנ ה בהי עדר־ מ ש מעו ת מו חלט, כא שר הדבר
הי חי די שמעניין אתהבמ אי הו אהב די חו ת שניתן ל ס חו ט
מכל מ ע מד ו מע מד. או לםמאחר שדאגלס, ב או תו ז מן, לא
הי ה אפילו מנו סהכבמ אי, גט ב די חו תאלהמ בויי מו ת
בכבדות, ו ר חו קו ת למ של מן ה שנינו תהק לי ל ה של ס ר טי ם
כמו הלפיד והחץ או ה פי ראטהא דו ם ש הו א מנ סהלח קו ת.
בין ה שאר, מוזר ל מ צו א בכו ת רו תהסרטאת שמו של
אלברט׳ מאלץ, מן ה קו ר בנו תהרא שוני ם של מקקאר תי

מצדד באגדות.
מיתולוגיה שד גברים. ואולי הסי פור
כולו אינו אלא. זה •של אדם החייב
לעשות את המוטל עליו, בערך כמו השריף
בצהוי היום, משום שהוא גבר וזו המיתולו גיה
של הגברים? ואולי זהו סיפור־אהבה
נפלא, לפי מיטב המסורת של האכספר סיוניזם
הגרמני, עם מוות עייף •שהיה
מעדיף לחדול ממלאכתו (כך בכל אופן
מגלם רוברט ישו את השריף מנוטינגהם)
אבל אין לו ברירה אלא להמשיך בה, ועם
זוג האוהבים -שאושרם אינו יכול להתממש
בעולם הזה? ושמא זהו סיפור־אהבה מודר ני•
,שבו צריך לבחור רובין בין הידידות
הגברית של ג׳ון הקטן לאהבה הנשית של
מאריאן, ומכאן שלישיית התפוחים שב תחילת
ובסוף הסרט?
בקצרה, כשעשוע אינטלקטואלי, יכול
לסטר לספק תעסוקה מלאה לכמה שעות
של ויכוחים מכל הסוגים. הסרט עצמו אינו
הולך עד הסוף אף באחד מן הכיוונים
הללו, ואי־אפשר אלא להתפעל מן ההעזה
של חברת־הסרטים ושל כל הנוגעים ב מבצע
זה, אשר היו מוכנים להסתכן בהפ קת
סרט שהוא בחזקת ניסיון מעניין יותר
מאשר יצירה מ־שובחת.

ת ד רי ך
חוב הלר או ת:
תד־אביב — קן הקוקיה, התפשטות,
להיות או לא להיות, עליסה באר׳ן־הפלאות.
ירושלים — קן הקוקיה, חליל הקסם.
חיפה — קן הקוקיה.

תל -א ביג
קן הקוקיה (פאר, ארצות־הברית)
— עימות בין מתחזה למטורף
לבין אחות ראשית בבית־משוגעים, כסמל
למילחמתו של פרט רודף חרות במימסד
כולו. סרט מרתק, מבויים ומבוצע להפליא.
במאי, מילוש פורמן, בתפקיד הראשי: ג׳ק
ניקולסון.
התפשטות (רויאל, ארצות־הברית)
— סירטו הקודם •של פורמן, יצירת־מופת
על מאבק־הדורות באמריקה, מלאה
הומור, אהבת אדם ורגישות, ומוגשת ב־סיגנון
קולנועי רענן ושופע המצאות.
להיות או לא להיות (גת,
ארצות־הברית) — גם אחרי 35 שנים,
שומרת קומדיה •שגונה זו על כיבוש פו לין
בידי הנאצים, על חינה וחידודיה,
תודות לבימויו המבריק של ארנסט לוביטש
ולמישחק מלוטש של קארול לומבארד
וג׳ק בני.

ירו שלים

דאגלם — עם רגל של עץ
ב הוליווד. מאלץ, שנחשב כתס רי ט אי מתקדם וכתב בין
ה שאר א ת העיר ה עי רו מ ה, שותף כ אן ל או ס ף של ק רי ק טו רו ת
אנו שיו ת עלובות, ש אינן עולות ב עו מ קו על מ ה שמגיש
בדרך־כלל ה מערבון ה אי ט ל קי ה פ חו ת־ מו צלח.
לאור כל ז ה, אפשר ל ה בין מדו ע חי כההסרט שלוש שנים
עד שנמצא מסךמת אי םלהק רנ תו עליו.

ח לי להקסט (חן, שוודיה)
— האופרה האחרונה של אינגמר ברגמן,
מצולמת בחן וכישרון על־ידי אינגמר ברג מן,
עם זמרים ותיזמורת האופרה בשטוק־הולם.
חובה לאוהבי המוסיקה.

חיפ ה
* * ימי שיקאגו העליזים (בית
אבא חושי, ארצות־הברית) — פארודיה על
סירטי־הגאנגסטרים, בדדשתתפות כל כנו פיית
סינטרה לשעבר, ובראשם סינטרה
עצמו וסאמי דייוים ג׳וניור.

1^ 0אץ הגינה

(המשך מענזוד )39
בעלת השלכות מיסחריות מובהקות, בוודאי
איו להשלים עימו.
חנינא אמוץ הוקרב על מיזבח השערוריה
ונבחר כשעיר־לעזאזל של הפרשה בולה.
אולם איש לא שאל היכן היו כל האחר אים
על חנינא אמוץ במשך שלוש שנים
תמימות.
תקציב קניית המוצגים לכל אחת מ תוכניות
כל־בו־טק עמד על 100 לירות.
יצחק ליבני, ארנון צוקרמן, מוטי קירשנ־באום,
קודמו בתפקיד, יצחק (״צחי״) שינד
עוני, וג׳ודי לוץ, צפו בתוכנית כימעט מדי
שבוע, ולעיתים אף נמצאו על בימת־הצילומים.

האס
ניצר הפסל גרשון 10 ספר
את סמנויותיו וטובת עצמו •
או האם נכד עיוובן רתעדור הס
של מתתוים אכול״סינאה?

הם ראו מקררים ומכונות־ככיסה,

מגיש פאר
הצליל של הקול

מנועי מכוניות, מזגני־אוויר ; הם
ראו טלוויזיות, מערכות סטריאופוניות
ושאר אכיזרי-חשמל יקרים.
לא צייד להיות נושא תפקיד ככיר
בטלוויזיה כדי לדעת, שכל אחד מפריטים
אלה מחירו הרכה יותר
ממאה לירות.
הם לא טרחו אף פעם אחת לשאול :
מניין נלקח הכסף לרכישת מוצרים אלה ז
הציבור הרחב סבר, בוודאי, כי המוצגים
נקנו בכספי רשות־השידור. יצחק ליבני
טען השבוע, כי חשב שהכספים באו מ המועצה
הישראלית לצרכנות. כל אחד
מחברי המועצה או מעורכי התובנית כל־ברטק,
היה אומר לליבני, אילו טרח ה־מנב״ל
לשאול, שכל תקציב המועצה, על
מישרדיה, המשכורות שהיא משלמת, הניירת,
הביטאון שלה והמחקרים שהיא
עדשה, אינו מכסה את קניית המוצגים ש הוצגו
בכל־בו־טק.
אך איש מהם לא שאל את השאלה, ו כולם
כאחד מתחמקים מאחריותם לפרשה,
כשהם מסתתרים מאחרי גבו של חנינא
אמוץ. אין הם מפקפקים בטוהר־כפיו וב תמימותו
הכנה, שביגללם לא נדלקה אצלו
נורה אדומה, כאשר קיבל את הכספים לשם
רכישת מוצגים לתוכניתו.
לגמרי לא ברור מדוע פוטרו ורד ברמן
ושלמה לקר. שניהם לא היו קשורים בשום
צורה שהיא בפרשת השטיחים, והחוזה ה־מייוחד
שלפיו עבדו, הופסק עתה בעיקבות
ההתרגשות הכללית שאחזה בבית־הטלווי־זיה.
הטלוויזיה צריכה
לקנות
^ ולם התוכנית עצמה חשובה מדי ל-
חברה הצרכנית המודרנית, מבדי ש תרד
מן המסך. הבטיח השבוע מנכ״ל ה רשות:
היא תחודש תוך שבועיים־שלושה,
עם צוות אחר.

המסקנה העיקרית שתוסק, כוודאי,
מן הנסיון: כד הסחורות
לתוכנית יירכשו, להכא, על-ידי הרשות
עצמה, מכספי תקציבה, או
על־ידי אירגוני־צרכנים מוכרים.

412

ביותר בחיפה.״ למרות שנעזר בצוות של עובדים, לא ויתר האמן על ״התענוג שבעבודה
בסדנה.״ לדבריו בילה שעות ארוכות מדי יום, מחוץ לשעות עבודתו, ליד הקיר.
** אות האנשים שצבאו בשבת ד-,
*יו אחרונה על פיתחי היבל־הספורט, ל רגל
פתיחת פסטיבל להקות הפולקלור
הבינלאומי, לא יכלו שלא להתרשם מקיר-
הכניסה המפואר בפתח ההיכל החדש, ב שכונת
רוממה בחיפה. קיר זה, ששיטחו
200 מטרים מרובעים, תוכנן ועוצב על-
ידי גרשון קניספל 43 היועץ האמנותי
של עיריית חיפה, אדריכל ופסל בקנה־מידה
בינלאומי.
מאחרי טכס הסרת-הלוט, בשלושת חודשי
העבודה על היצירה המונומנטלית וב שנים
האחרונות, מאז קיבל קניספל את
מינוי היועץ, מתנהלים ויכוחים, עימותים
וסיכסוכים רבים בינו לבין אמנים חיפאיים
אחרים. סיכסוכים אלה חרגו כבר מזמן מן
החוג הסגור, והמצומצם של אמנים, עברו

אל דפי־העיתונים והגיעו גם לבית־המיש-
פט־העליון.

סיכסוכים*
לא־סיכסוכים
ך• ניספד מנצל את עובדת היותו
היועץ האמנותי של ראש־העירייה
ומשתלט על עבודות אמנותיות בעיר,״
טענו מתנגדיו, מחברי אגודת הציירים וה פסלים
,״הוא תופס מונופול על עבודות
שהיו צריבות להתחלק שווה בשווה בין
כל אמני חיפה והצפון.״
האובייקט להתקפות אינו מתרגש. הוא
מוכן לשחזר את תולדות ״הסיכסוכים־לא-
סיכסוכים שלי עם הוועד החיפאי של אגו־

דת הציירים והפסלים,״ והוא עדיין גאה,
״למרות כל ההשמצות,״ על כל עבודה
מעבודותיו.
סיפר גרשון :״אינני רוצה להשוויץ,
אבל הייתי הראשון שלחץ על עירייה כל שהי
שתבצע את הפרוייקטים האמנותיים
שבשיטתה על־פי מיכרזים. כשיוסף אלמד

בית־הדין המישמעתי הפנימי של אגודת
הציירים והפסלים בתל־אביב. בית־דין זה
פסק באופן חד־משמעי וברור, שכל העבו דות
שקיבלתי את ביצוען היו חוקיות, לא
עברתי על שום חוק פנימי וגם לא על
התקשי״ר.
״חוק התקשי״ר קובע במפורש, שאסור

האמנותית. כחבר־השופטים נתמנו שלושה
נציגים של אגודת הציירים והפסלים, שני
ארכיטקטים וחברי מועצת־העירייה בחיפה.
״אני, מצידי, דרשתי לפרסם מיכרז פומ בי.
בעירייה הסתייגו מדעתי. ידוע שאפר
נים מונומנטאליים רבים ובולטים אינם
ששים להשתתף במיכרזים. דני קרוון או מר
תמיד, :מי שרוצה בעבודות שלי,
שיפנה אלי.׳ הנהלת העירייה, כך סיפרתי
גם למתנגדי הרבים בוועד הציירים והפס לים
החיפאי, חששה שאם ייצא המיכרז
עלולים להשתתף בו רק אמנים בינוניים.
אז יהיה הפסד זמן, ולא תהיה אלטרנטי בה
להשלמת ההיכל, שהושקעו בו מיליו נים
רבים של לירות, בזמן.

״לבסוף הוחלט בישיבת הנהלת ה עירייה,
שבאופן חד־פעמי יוצג מיכרז
פומבי. אז הוחלט גם, על פי בק שתי,
לאפשר לי לקחת חלק בתחרות. הוג שו
חמש־עשרה הצעות לביצוע העבודה,
ועבודתי נבחרה פה־אחד. ימים אחדים
לאחר שנתפרסם כי אני זכיתי במיכרז, פנו
חברי אגודת הציירים והפסלים לבית־המישפט
העליון, והוציאו צדעל-תנאי ל עיכוב
העבודה. אני לא הבנתי אותם כל בד•
״נציגיהם
בוועדת־השופטים של המיכרז
בחרו בעבודתי. למרות שהמיכרז היה
בעילום־שם, יכול היה כל אחד להבחין
(המשך בעמוד )44

כדי לעמוד בלחץ הזמנים, שהוכתב לו על־ידי

ש 1 - 1 - 1 1 1 / 1 111-1י! עיריית חיפה, נאלץ קניספל לקצר ככל האפשר
את זמן יצירת התבניות. הוא החליט לנקוט שיטה מהפכנית תוך שימוש בחומרים
פלאסטייס, אלומיניום וחול .״אס הייתי יוצר תבניות בשיטה הרגילה, היתה העבודה
אורכת שנה וחצי. אני סיימתי את הפרוייקט הגדול בארבעה וחצי חודשים בלבד.״

גי, ראש־העירייה הקודם, ביקש שאעבור
למישרה מלאה בעירייה, גם כיועץ אמנו־תי
וגם כראש המחלקה לשיפור פני העיר,
החלו מגיעים מיכתבים רבים מאמנים חי־פאיים
שונים שטענו כי אני מנצל את תפ קידי
בעירייה כדי להשתלט על עבודות.
לא רציתי שהכביסה המלוכלכת של ה.אמ־נים
תתכבם בחוץ.
״ביוזמתי פנינו, מתנגדי העיקריים, אנה
אביתר, שרה סופר, דויד לביא, ואני, אל

לי לבצע עבודות פרטיות תוך כדי עבו דתי
בעירייה, אלא-אם־כן קיבלתי את אי שור
הנהלת העירייה ולכל עבודותי קי בלתי
את אישור הנהלת העירייה.״
המיכרז הגורלי, כנראה גם האחרון לא חר
ד,שעדויות הרבות שבאו בעיקבותיו
בתולדות עיריות במדינת ישראל, הוצג בנובמבר
. 1975 היה זה המיכרז על ביצוע
קיר היכל־הספורט החדש בחיפה .״סימבו־לים
ותנועה בספורט״ היה נושא העבודה

הבנות יוצקות

אחדות מתלמידותיו של גרשון קניספל עזרו לו ביציקת
התבניות .״כעת אני עומד לפתוח מכון ללימוד ציור
ופיסול, שישים את הדגש על אימוץ חומרים שיאפשרו לאמנים לעמוד בלחץ הזמנים
של המאה הנוכחית. בשביל התלמידות שלי היתה העבודה אצלי הכנה מצויינת.

מהמס עי ר
הערב, בהגרלת

כדור הזהב
של מ פ על ה פי ס

הערב בטלוויזיה
1אזזרי ״ מ ב 17לחד שו ת ״ !

תוצאות ההגרלה

פרס ראשון עשוי
להצטבר ל:

6 0 0 .0 0 0

פרס ראשי:

5 0 0 ,0 0 0ל י

פרס כדור הזהב:

(המשך מעמוד )43
בסיגנון ־שלי. הם גם ידעו מראש שאני
עומד להשתתף במיכרז. כאמן, לא יכולתי
לוותר על עבודה כזאת.
״אז חלה גם התפתחות רצינית בוועד
החיפאי של האמנים. גדליה גונן, שהיה
חבר ועדת־השופטים ובחר בעבודתי ,׳ומשה
נובק, פרשו מאגודת הציירים והפסלים.
בעתירה הם הופיעו לצידי. בבית־המישפט
טענו אנשי אגודת־הציירים־והפסלים כי לא
י ידעו שאני עומד לגשת למיכרז. הם הכחי-
׳ שיו את השיחות שהיו לי איתם, ואת העוב דה
שהודעתי לכל אמן חיפאי שאני מש תתף
במיכרז. בינתיים, מינואר השניה ועד
מארס, התנהלו מילחמות תצהירים. כיל צד
נלחם בצד השני. מילחמות ישל אמנים.״
השופטים אלפרד ויתקון, שלמה שמגר
ואליהו מני קבעו, בתשובתם לעתירה, כי
״אתם (אנשי אגודת הציירים־והפסלים),

ליצירה המונומנטאלית את מימד העומק.
אולם גם עכשיו, אחרי השלמת הקיר
האמנותי, שהכל מודים כי הוא בבחינת
״יצירה גדולה״ ,לא תמו הוויכוחים בין
האמנים החיפאיים, המנצלים כל הזדמנות
כדי להביע דעתם על קניספל ועל ״ניצול
סמכויותיו לרעה.״
גרשון קניספל אומר, כי נתקל בחייו
כבר במצבים קשים יותר .״כשברחתי מ־בראזיל
אחרי ההפיכה ב־ , 1964 עצרה או תי
המישטרה החשאית ושמה אותי בבית-
הסוהר,״ נזכר גרשון, ששימש שנים רבות
איש־צוות של האדריכל הידוע אוסקר
נימייר . ,חתן פרס לנין לשלום, שתיכנן
ובנה את בראזיליה, בירת בראזיל, ובין
השאר גם את אוניברסיטת חיפה .״שימש תי
אז כמזכיר י אגודת הציירים והפסלים
בסאדפאולו, כך שאני יודע מה זה איגוד
מיקציועי ומהו מאבק מיקצועי. אבל כמו

100.000ל׳י

^ 25 שנות פעילות לקידום החינוך והבריאות (€2

שחייה

מירוץ־מיכשולים, קפיצה בעזרת מוט, עמידה על הראש, כדורסל,
זריקת דיסקוס והטלת כידון, הם נושאי יצירתו של קניספל על קיר־החזית
של היכל־הספורט החדש בחיפה. השם שניתן׳ ליצירה כולה הוא :״סיימבוליס
ותנועה בספורט.״ בכל אחד מריבועי היצירה השתמש האמן בשמונים ריבועים קטנים.

הידעת כי בין ערי הפי תו ח נכללות ערד, טבריה,
עכו, כרמיאל, צפת?...בערים אלו תמצא דיור
מתאי ם, אפשרויות ת ע סו ק ה וחברה צעירה.
בדבר פר טים פנה אל שליח העליה ה קרוב
ל מ קו ם מגוריך או אל הוועדה לתו שבי ם
חוזרי ם ת״ד ,7384 ירו שלים.
או לנציגות משרד העבודה בניו־יורק :
10017א .¥.א 0.8.1 800 860011)1 ^ 011116,

מחירים מ ד הי מי ם

מקררי גזול׳ אלקטר,ק
יעוד מהיבואן

בי. אנד ג׳י. אינטרנשיונל בע״מ
רח׳ ה׳ באייר ,42 כיכר המדינה, תל-אביב,
טל 262950 , 259559 .

כרתתם את ענף העתירה עלייו ביקשתם
להישען.״
גרשון קניספל מיהר להתחיל בעבודה
במרץ רב. מדי יום השכים בחמש בבוקר,
ותידרך את עובדיו. בשעה שמונה כבר
ישב במישרדו שבבניין עיריית חיפה. אח רי
שעות העבודה חזר לאתר-הבגייה, ובי לה
ישם ׳שעות רבות. בביתו ישב לילות
ארוכים כדי לתכנן, לשפר ולהגיע למהי רות
ביצוע שתאפשר השלמת הקיר האמ־נותי
עד למועד הפתיחה הרישמי של ה היכל,
ביולי .״לא רציתי לתת למקטרגי
את האפשרות למצוא פגמים בעבודתי ב־עת־ובעונה־אחת
בעירייה ובביצוע העבו דה
הפרטית,״ מסביר גרשון, שהמיקטרת
הניצחית אינה משה מפיו.
במהלך העבודה פיתח קניספל שיטת-
עבודה מהירה לביצוע התבניות .״במקום
השיטה הקלאסית של ייצור תבניות, ש עלולה
היתד. להאריך את משך העבודה עד
שניה וחצי ויותר, השתמשתי בשיטה מהפ כנית
קצת. שיטה זו חסכה לי הרבה מזמן
העבודה.״ גם בעיות ׳שיל תקציב ילא חסרו
לו, לדבריו. הוא קיבל מהנהלת העירייה
סכום שיל מאה וחמישים אלף לירות לבי צוע
הפרוייקט ולטענתו, לא הרוויח ״אף
אגורה שחוקה״ עיל העבודה הקשה, שהש קיע
בה חמישה חודשים מחייו .״העבודה
הזאת היתה יותר בשביל האתגר והיוקרה.
כמוה, מבחינת הגודל לפחות, קיימות רק
שתי יצירות בכל העולם: במכסיקו ובמז-
רח־גרמגיה. אני. חושב שמבחינת מיהירות
הביצוע קבעתי שיא עולמי.״

להוציא את
הפסולת החוצה!

טרמפ

ל חיי ל

ך* קיר האמנומי מחולי! לחמישה
1 1ריבועים ׳שווים, המייצגים ענפי-
ספורט שונים: שחייה, ריצת־מיכשיולים,
קפיצה במוט, עמידה על הראש, כדורסל,
זריקת דיסקוס והטלת כידון. כל ריבוע,
המהווה מישטח, מורכב משמונים יחידות
שוות בעלות עובי שונה, דבר המעניק

גרשון קניספד, המשמש בין
11ךןח
השאר כיועץ אמנותי ל־
111^ 1
ראש־עיריית חיפה וכמנהל המחלקה לשיפור
פני העיר, בוויכוח עם יוסף אלמוגי.
שקורה כאן, בחיפה, שהאיגוד המיקצועי
שלי נלחם בי — דבר כזה עוד לא שמעתי.״
עתה מקווה גרשון ש״־העסק ייגמר, ה רוחות
יירגעו. כולם יחזרו לעבודה והלוואי
שלכולם תהיה עבודה עד מעל לראש.״
הוא מצהיר בפני כל כי כל רצונו הוא:
״׳שילד חיפאי שייצא מביתו לגן־הילדים,
או לבית־חספר, יעבור לפחות יליד שלוש
יצירות אמנותיות גדולות ! אז אני אפ רוש

״ואין שום טעם, וגם שום סיבה, שאמן
יתנכר לאמן. יכולים לחיות ויכוחים, אבל
למה לא להוציא את הפסולת החוצה ן״
העולם הזה 2031

במדינה
ח קירו ת
מי רצחאת סיס *

קשקשת 2030
¥ 3 1 *1 1 1ה עול

הפעל את דיסיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצמות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשק-שת,׳׳ ת.ד , 136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסת זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

203

פעולה משודכת ש?
צח״ם ומצ״ח — לפיתרון
תעלומת רצח גיסים כחן

שיחת־היום בבסיס צה״ל ליד אשקלון
דנה בשאלה: מי גנב את ה״טן״ ? שאלה
זו שאל עצמו גם חוקר־מצ״ח (מישטרה
צבאית חוקרת) הצעיר, אשר ערד ב שבועות
האחרונים, על־פי בקשתו של
מפקד הבסיס, חקירה בקשר לגניבת כ חמישה
קילוגרמים של חומר־נפץ מסוג
״טן״ מאותו בסיס.
בבסיס צבאי זד, משירתים בדרך־כלל
• חיילי־מילואים, והחוקר ההל בודק את
זהותם של האנשים ששהו בו בתקופה
שביד: נגנב חומר־חנפץ.
בין השאר גילה, כי אחדים מחיילי־המי-
לואים ששירתו בבסיס זה באותה תקופה,
היו ״טיפוסים מפוקפקים״ .הוא העלה לפ ני
מפקדו, סגן־אלוף מ ,.את ההשערה כי
שלושה מילואימניקים מאיזור ראשון-
לציון, הידועים בקישריהם עם אנשי העו־לם־התחתון
באיזור תל־אביב, הם ש־
״סחבו״ את חומר־הנפץ, שמחירו בשוק
האזרחי גבוה והוא מבוקש ביותר.
בריחה ליבשת 1.ו אי ל ו שיחת־היום
.בבתי־הקפה של יפו ובת־ים בימים אלה,
עוסקת בשאלה אחרת: מי רצח את ניטים
(״סיבני״) כהן?
ניסים כהן ( )32 נהרג ב־ 1ביולי השנה,
כאשר התפוצץ פח־אשפה ממולכד מול
פתח דירתה של אחותו, בבת־ים. היה
זה, כנראה, האחרון בשורת ניסיונות ל רוצחו,
שתחילתם בתקופה בה שימש עד־המדינה
במישפט שוד בנק דיסקונט ברחוב
קפלן בתל־אביב, לפני שמונה שנים. מאז
נרדף ניטים כהן ללא-הרף על־ידי שליחי
בית־הדץ הפנימי של העולם־התחתון.
בתקופת דמישפט, שנערך לפני כשבע
שנים, הונחה ליבנת־חבלד, בפתח דירתה
״ של אחותו, אותה דירה. הלבנה התפוצצה,
ורק בנם לא נפגע איש. אחרי חמישפט
עזב סיבני את הארץ, ניסה להשיג אשרת-
כניסה לארצות־חבריה, אך ללא הצלחה.
הוא נסע לאירופה, והחל משוטט ברחבי
היבשת בשמות בדויים, כשהוא נמלט מ רודפיו.
אלה ניסו לרוצחו נפש לפחות
פעמיים, בהיותו בפאריס.
נסיוך הרצח האחרון אירע בתחילת חו דש
מארס השנה. זמן קצר לפני שובו
ארצה, כאשר טייל על חוף הים בקופנ הגן,
נודה ניסים כהן ונפצע קשה, הוא
1אושפז בביידחולים דני, שכב שם שבוע,
! סירב להישאר עד תום הטיפול בו, והח ן
ליט לחזור לארץ.
לבני־מישפחתו בארץ כתב, מבית־החו-

| לים בדנמרק :״אני יודע שלא אחיד יותר
מחודש. אולי בארץ אזכה בהגנה מישטר־תית.״
הוא לא זכה בה.
פעולה משולבת של הזרועות המיש־טרתיות
— הצבאית והאזרחית — היא
,שהפגישה את חוקרי פרשת רצח ניסים
כהן, עם חוקרי מצ״ח שעסקו בפרשת
גניבת חומר־הנפץ מן הבסיס הצבאי.
המודיע דיווח על חומר. צוות־החקירה
המיוחד (צה״ם) ,בראשות סגן-
ניצב שמואל בראשי, שמונה לפתור את
התעלומה, חקר בכל הכיוונים האפשריים.
אך גם כעבור שבועיים של חקירות מאו מצות
לא הצליח להגיע לתוצאות כל שהן.
בין השאר בדק כיצד הגיע חומר-
הנפץ לפח־האשפה ד,ממולכד שהתפוצץ,
ומי סיפק אותו.
בדיקות מעבדתיות העלו, כי בפח הנד
מולכד היתד, כמות של כקילוגרם אחד
חומר־נפץ מסוג ״טך. מודיע מישטרתי
י דיווח למישטרה, כי בשוק של העולם
התחתון מוצעות עתה למכירה אצבעות של
״טך, שנמכרות על-ידי אנשים אחדים
שחזרו לא מזמן משירות־מילואים בדרום.
חוקרי המישטרה פנו למצ״ח, ואז הס תבר
להם שאכן נגנב חומר־גפץ מסוג
זהה מבסיס צבאי — שלושה ימים בלבד
לפני ההתפוצצות שקטלה את ניסים כהן.
בפגישה שנערכה בתחילת השבוע, הע בירו
אנשי מצ״ח לידי מישטרת ישראל
את כל המידע וחומר־ד,ראיות שברשותם,
והשוטרים החלו מייד בחקירת החשודים
3העיקריים, תושבי איזור ראשון־לציון.
חקירות אלה עדיין לא הניבו תוצאות,
אך המיפנה המפתיע שחל בחקירה הכו ללת
טומן בחובו סיכויים מחודשים לפ תור
את התעלומה: מי רצח את סיבני?
העולם הזה 2031

קשקשת 2028

• ״כשאמרתי לו , :מוישה, שים
לב !׳ התכוונתי רק שייזהר !״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

לב חסר אדם.

שרון גל,

קיבוץ החותרים

9המצאת המאה: קיט לב להר״
כבה־עצמית.
ישראל לסינגד, רח׳ אילת , 19
רמת־יוסף, בת־ים

עיסקת חבילה.

הגית ועירית זלישניק,

רח׳ דליה , 18 קריית־ביאליק
• חצי עוף מחפש את החצי השני.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי
,7פתח־תיקווה

מאוזן :
. 1מספיק ; .2פורד צועד בנעליו ; .7
שים יד ! .9אחת המכות 10 בתוכם ;
. 12 חברת־נפט בינלאומית 13 סופו של
פרח 15 חס־וחלילה (ר״ת 16 חברה
ישראלית לתעשיית מיצים 17 תנובה ;
. 18 מילת־שאלד, לזיהוי! . 19 יולד קודם
זמנו ; .21 מכלי השחמת ! .22 סופו של
בלם ! .23 תווית ! .25 חריץ, שבר ! .26
רשף! .29 בלוי מזוקן! .31 גיבעה קטנה!
.32 אין ; .34 מזמר ; .35 מידת-שטח ! .36
שאין ברור ממנו ! .39 בתוכה 41 בהש אלה:
דליל ! .44 נוכח ! .45 כמוס, ו׳זמיר !
.47 חור! .48 מתווי־הנגיינה! .49 ישפריץ ,
.51 בעל־חיים דוקרני! .53 כלל הסחורות
המייוצרות ! .56 יוציא ניצנים ; .57 משמ שת
למגורים ; .60 יהרה ! .61 מוכרח !
.63 כינוי! .64 קליע מאיר! .65 קידומת
בסלע, משמש בקיע הולנדית ! .66
לאצירת מי־גשמים ! .67 קץ ! .70 נועם,
רכות ! .72 בגד עליון לשעת התפילה !
.75 מילת־שאלה; .76 כשפים נוסח אפ ריקה
; .78 מן הנודעים באלופי צה״ל
(ש״מ 79 בעל־גאווה ! .80 שן־פיל !
.81 חומר־ציפוי שקוף ! .83 אדיב ! .85
המוציא את לחמו מן היין ! .86,בעל־רחמים!
.87 צאצאה; .88 פרוסה; .90
גוף שני יחידה ; .81 תאריך בחודש שבט ;

.92 חביב ונעים ! .95 בלבד ; .96 סופר
ופילוסוף אמריקאי ( 1883־ .97 1803 קי דומת
צרפתית.

מאוזן :

. 1כלי־נשק ; .3הרגה את סיסרא ! .4
אחו ; .5מטבע צרפתית ; .6מלחין גרמני ;
.8חבל בארץ; . 11 שבר־חרס! . 12 וניל;
. 14 מחיצה 15 מין •סן ברובה ; .20
אחור! .21 ידיד; .24 גוף; .26 ידית;
.27 מנעול פטנטי ! .28 תנועה בים ; .29
מקום שלם בגוף! .30 מילת זירוז ורמז;
.32 אבל ; .33 היה שר בממשלה הנוכחית
(ש״מ 35 מיפעל־עילית לסריגים בארץ ;
.36 אלוהות ! .39 מילת־שלילה ! .40 קריאה
לעדר ! .42 מטבע יפאני ; .43 מיפעל המים
לישראל ! .45 גלמוד ; .46 חידלון ! .48
שניים ; .50 זאת ; .51 גם הוא ארטישוק ;
.52 הפרד דבר שלם לחלקים קטנים; .54
לכו החוצה ! .55 ציוויליזציה ! .58 הווה !
.59 נישא; .62 תענית 64 שתיל רך !
.68 מלח ממין נקבה ; .69 קריאת־יגון ; .70
חוח ללא סוף ! .71 חומת־מים ; .73 מכשף;
.74 תיק לנשיאת ספרים ; .76 יחידת
הספק ; .77 נהר באפריקה ! .79 מיפעל
לגרבונים בקריית־שמונה ! .80 מתרפס ;
.82 עיר גדולה ; .84 פיל ענקי קדום ;
.89 מענית ; .90 אני, באיטלקית ; .93 פרי-
בטן! .94 מן הקולות הגבריים.

אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב מלמה ,30 יפו,
טל.827621 .

היום בו רתחה
ה כינ ר ת

^ שה לדעת אם אותם הטבריינים
\ /שהריעו לראש־הממשלה, יצחק רבין,
בעת שערך ביקור בעירם בשבוע שעבר,

הם אותם אלה שיום קודם לכן הריעו
בהתלהבות לא מחומה למלכות־המים. אגל
מה שברור הוא שביקור המלכות בטבריה
היה עליז וססגוני יותר מזה של רבין.
תוך שיתוף־פעולה מלא עם עיריית
טבריה ומוסדותיה, כשראש־העיר, משה
צחד: ,נוטל את המופע תחת חסותו ה אישית,
קדמה לנשף בחירת נסיכת־הכיג-
רת, שנערך השבוע בטבריה, חגיגה עממית.
היה זה כאשר היפהפיות, שהתחרו על
תואר הנסיכה, הגיעו בסירות-מירוץ אל
ספינת־השייט סוסיתא, שעגנה מול ה טיילת
הטבריינית. על הטיילת כבר נאסף
קהל רב, מקומיים, תיירים ואורחים. הם
׳קידמו בתשואות את פני הנערות שנסחפו
באווירה הלבבית שקיבלה את פניהן.
הטבריינים, המורגלים כבר במסורת
בחירת נסיכודהכינרת, יצאו הפעם מעורם.
שניים מהם אפילו קפצו למים
לפי הזמנתו של המנחה, דודו דותן, שהב טיח
להם נשיקה מהנסיכה שתיבחר.
גשף הבחירה עצמו !נערו בלילה בחוף
השקט בטבריה. קהל עליז במיוחד בא
לא רק כדי לצפות בתוכנית שתוצג ל עיניו,
אלא כדי לחגוג יחד עם המועמדות
לתואר, חגיגה. של יופי ונעורים. בלטו
בין מאות האורחים חיילי יחידות־שיריון
מהוללות, שהגיעו לנשף יחד עם קציניהם.
הבנות היו אותן אלה שהתמודדו בנש פים
קודמים על תוארי נסיכות ים־סוף
והכרמל, ושיתמודדו גם על תואר מלכת-
המים לשנת 76׳ .גם טכס הבחירה היה
דומה. המועמדות הציגו את עצמן לעיני
הקהל כשהן לבושות בביקינים קצרצרים
ובבגדי-חוף של גוטקס. הן רואייגו אחת
אחת בידי המנחה והבדרן דודו דותן.
החברות שנטלו את מיבצע הבחירה
תחת חסותן, כמו מיפעלי הבירה הישר אלים,
עץ הזית, חברת -תכשירי היופי
אאוטדור גירל, חילקו מתנות לקהל ול-
למועמדות. אבל הנבחרות היו אחרות.
כנראה שלקהל הטברייני, מתוכו נבחר
חבר השופטים, יש טעם שונה מאשר ב מקומות
אחרים. הוא בחר בחיפאית אביבה
שפר בת ה־ 18 כסגנית שנייה לנסיכת־ה-

בחינה אישית

נוסף לראיון הפומבי בחר חבר־השופטיס הטברייני את
המועמדות באופן אישי. בתמונה: סימונה בלומנפלד
מול השופטיס. מימין לשמאל; משה אוחנה, בעל החוף השקט! עזרא בן־דורי (מוסתר)
מטיולי־הגליל ! רחל כהן, נציגת טבריה ; צבי ברד, מעץ־הזית ; דשוש ארזי, מאאוטדור גירל.

נסיבת הנינות
ע 416

אורלי גופר בת ה־ , 17 מנווה־מגן, זכתה בטבריה
בתואר נסיכת־הכינרת, בתום מופע שכלל קרנבל על
הטיילת של טבריה ונשף בחוף־השקט. בתמונה מימין: מול קהל האלפים הטברייני
שהתקבץ לאורו הטיילת, מוצגות המועמדות מקרוב מעל סיפון ספינת־הכינרת
סוסיתא. מעל הספינה נערכו גם מופעי בידור שהפכו את המאורע לקרנבל זוטא.

בקפטריה של טבויח

דודו דותן, מנווה נשפי מלכות־המינז,
מראיין את המוסמדת מיכל דובי, בנשף
שנערך בחוף השקט בטבריה. בתמונה מימין: צופה קופץ למים כדי לזכות בנשיקה.

כינרת. מדינת כץ גתה־ 15 וחצי, תלמידת
תיכון מתל-אביב, צעירת המתחרות, זכ תה
בתואר הסגנית הראשונה לנסיכה.
ואילו בכתר נסיכת־הכיגרת הוכתרה אורלי
גופר בת ה־ , 17 תושבת נוה־מגן, תלמידה
במכון לגראפיקה ודוגמנית מתחילה.
אביה של אורלי, בא לראות אותה ב מופע
שנערך לפני שבוע בחיפה. הוא
הגיע גם לטבריה כדי לעודד אותה ולחזק
את ידיה. כאשר התמשך טכס הבחירה
עמוק לתוך השעות הקטנות של הלילה,
החליט אביה של אורלי לפרו־ש .״ממילא
אין לך סיכוי להיבחר,״ אמר לבתו.
כמה דקות אחר־כך יכלה אורלי להפתיע
אותו טלפוגית כשדמעות עומדות בעיניה :
״חבל שלא נשארת ...אני היא שנבחרתי.״
המועמדות האחרות היו לא פחות מאו שרות.
שלוש מהן, חיילות צה״ל, זכו
במתנת מלונאי טבריה — סוף־שבוע חינם
באחד מבתי־המלון המפוארים של טבריה
— נינתון. האחרות, שכמה מהן כבר נוש אות
תארים, גילו דוח ספורטיבית בהתאם
למסורת האולימפית .״העיקר זה לא ה־ניצחון,״
אמרה אחת מהן ,״העיקר היא
ההשתתפות.״
| [ ך | 11 הכתרה עונד לצווארה של
111 הסגנית השנייה אביבה שפר,
רבינו, נציג חברת אולימפיק.
אלכם

מוכתרת כסגנית
0 1 1ל 1 1 1 * 1/1
ראשונה על־ידי
ייינ י 1י
הפירסומאי של מיפעלי הבירה, דויד תמיר.

נמו באולימפיאדה

הכתרה אולימפי, ניצבות שלוש הנבחרות שובו בתוארי הכינרת :

״•סיכת־הכינרת אורלי גופר; סגניתה הראשונה מרינה כ״ץ
(משמאל) וסגניתה השנייה אביבה שפר (מימין) .הנבחרות זכו
בתשורות מייוחדות, מתנת חברות עץ־הזית ואאוטדור גירל.

ההכתרה

יעקב ריפמן ,,יו״ר המרכז לתתיירות
ומרפא בטבריה, מכתיר את אורל

גופי• 1

1. 47

יצחק גיזרי — מירי זכרוני — רפי זכרוני, עורכים

בבאר־ שבע
נסיכת הדרו
אתטקסב חי ר ת

ביום שישי ,30.7.76 ,בשעה 9.00בערב,

״״ל״ קולנוע ״קר ן ״
12 יפהפיות * שבנית

סמי•ת מפוארת * תומוות * תצוגת בגדי־יס וחוף של..גוטקס׳ * מתנה לבל

אשה ונערה בסהר: איפור עיניים של..אאוסחר גירד

* שעשועונים * הגרלות של מערכות איפור

מושלמות של..אאוסדור גירד בשווי אלפי ר״ חינם

ינחה -יצחיק • -בדר -ישעשע

אורי זו ה ר
* ג׳ קיאלקיי
א ב יק היק
מכירת כ ר טי סי ם מו קדמתב קו פ ת ״ מ ר קו ר ״ ,פסג׳ ר ס קו, ובערב המופע ב״קר ף׳

מדכת המי
מטע הוווו!ס מי ה

ב ח סו ת

בי ד ה גו דדסטאר

תיבחר על־ידי הקהלבטקס שייערך ביו ם רביעי 11.8.76 בשעה 9.00 בערב

ב ״ היכל התרבותי׳ נחל ־ אניב
בהשתת פו ת

הגשש החיוור

דודו דוחן

ג׳ק• אלק ״ ם

מכירת כ ר טי סי ם מו קדמת במשרד ״יוקי״ ,כיכר דיזנגוף, טל 222445 .־ 03 ובמ שרדים
כ ר טי סי הנ חהל מו ס דו ת ול קבו צו ת במשרד ״יו קי״

הקהל יחזה במועמדות המשתמשות במיבחר מוצרי ״ אולי בי ה״ של ״עץ הזי ת״ $טיפול בשיער
המועמדות על־ידי מוצרי ״וול ה״ • המשתתפות תצגנה סנדלי ״אל־גה״ הכנת הכתרים: רחל
גרא • הסעת המועמדות: חברת ״טיולי הגליל״ • מלכת המים 196 7תטוס לאירופה וחזרה
במטוסי ״אולימפיק״
משרדי הפקה :״י. גיזרי — מופעים׳ /טל 03-227063 .

ה היה 11131
גיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לפני 25 שנח כדיוק, דזכיל בתכוז־עני!
מצולמת ( 5עמודים) תחת הכותרת ״כחידון העולם הזה״.
ככחירון היו 25 שאלות, שמטרתן להקל על הכוחר כהצכעתו.
השכוע לפני 25 שנה נרצח עכדאללה מלד ירדן, רצח
שהכיא לכמה תגוכות כשכועון ולקריקטורח •טל דוש. המילחמה
כהודו־פין וקיצוכ״המזון כצרפת באו לידי כיטוי ככתכות שעסקו

כעולם הרחכ.
השכוע לפני 25 שנה התחולל ״משכר־הקרח (מיספר
המקררים החשמליים כאותה עת היה מצומצם) .השמועות על
הגופים הפוליטיים, שנצכו מאחרי המחסור בקרח, הביאו את
המערכת לחקור את הגורמים למחסור. במהלד החקירה נתקל
צוות־המערכת כעויינות, שעליה נכתב כמדור ״קורא יקר״ :״היו
גם גילויים אהרים. אנשי מיפלגות מסויימות, שפכרו כי גילוי
המצב עלול להזיק למיפלגתם לקראת הבחירות, ניסו למנוע
ככוח כעד חברי־המערכת מלמלא את תפקידם הציבורי. ליד
״כית־ארלוזורוב״ בתל־אביב התנפלו אנשי מיפלגת־פועלי־א״י על

הצלם, דחפוהו, איימו לשכור את מצלמתו. כריכוז של עולים
חדשים כיפו הסית תועמלן מיפלגתי (דובר אידיש) ,את הקהל
(דובר רוסית, בולגרית, רומנית) נגד הכרי המערכת, שנאלצו
להגן באגרופיהם על זכותם לרשום ולצלם. כמה שוטרים שנכחו
כמקום (בהנהגת סמל מם׳ )1572 עמדו מן הצד, אסרו על חברי־המערכת
למלא את תפקידם, כמקום להגן עליהם
שער־הגיליון הוקדש לנושא ״כעד מי עליך להצביע״ ,לתצלום
היד האלמונית שתטיל את הקוביות הגורליות, ועליהן התצלומים
של דויד כן־גוריון, משה סגה, ראש הרשימה הערכית
ג׳רג׳ורה, ישראל רוקח, משה שפירא ותופיק טובי. מכל אלה
עדיין הי כיום רק טובי.

מחסוו־הקוח עמד להפיל את מפא־־י

* חיזור

על כיסא חשמלי * שרהמישפטים ויתר על מכונית־השוד
״מ־בצע אמב טי ה ״
מאז ימי המישטר הצבאי של ״מיבצע
פיל״ לא זכרה תל־אביב מחזה כזה של
התרגשות והיסטריה המונית: נשים מי ררו
בבכי ליד עגלת־הקרח, מחלקי־קרח
הופלו ונדרסו על־ידי המון זועם, קטטות־ידיים
של גברים נרגזים.
ביום השישי הגיע הריקוד מסביב לעגל-
הקרח הנמס, לשיאו. כשירדה, לפנות ערב,
הידיעה על רצח עבדאללה על ראש
התור, התפלאו הגברים והנשים שמישהו
יכול לייחס חשיבות כלשהי למעשה כה
בלתי־חשוב. אילו הגיעה אותה שעה הי דיעה
שהמאדים עומד להתנגש עם כדור־הארץ,
לא היתד, התגובה, מן הסתם, לו־הת
יותר.
לא היה ספק שעניין הקרח, שבא ברגע
הבלתי־גכון, יעלה למפא״י בכמה מקומות
בכנסת. הציונים־הכלליים קפצו על המצי אה,
החלו לעבוד על התורים (״אם אין לך
קרח, שים את מפא״י במקרר מפא״י
ניסתה להפוך את הרוח, הפיצה, בדבר
ובג׳רוסלם־פוסט, את הטענה (הכוזבת) כ אילו
לא היתד, כאן אלא מזימה זדונית של
האופוזיציה, ששילמה כסף לבעלי בתי־החרושת
למען יצמצמו את התפוקה. התו צאה:
המצב הוחמר עוד יותר. האוכלו־סיד״
ששמעה על המזימה הנוראה, החלה
אוגרת בלוקים •של קרח באמבטים.
פשעי ניקמח החע|] 0דאי
עוד בילדותו אהב יזהר מגון את ד,חשמ לאות.
הוא היה מרכיב מנורות חשמל,
מפעיל סוללות, בונה מקלטי־רדיו. כש סיים
(השנה) את הגימנסיה, נרשם לטכ ניון.
בינתיים
יצא יזהר בערבים עם בחו רות,
ביניהן כאלה שהוא העריך וגם
,טיפוסים׳ מרגיזים. יום אחד החליט להפ עיל
את ידיעותיו בחשמל כדי ללמדן לקח.

הרכיב מערכת מייוהדת •של חוטים בלתי־נראים,
וחיכה-לרגע המתאים.
חדרו •של יזהר מזכיר מעבדה מיסתורית.
חוטים שוגים, אנטנות, סוללות ממלאים
את המקום.
כסא המתכת. רחל, אחת החברות
של יזהר, רגילה להתהלך במכנסיים קצ רים.
גם אותו ערב, כשבאה לחדרו, לבשה
אותם. היא התיישבה על אחד הכיסאות
העשויים מתכת. לכיסא היה חיבור. יזהר
ישב בפינה אחרת של החדר, פתח בשי חה
איתה. היא היתד, אחת הבלתי־סימ־פטיות.
אופן הוויכוח שלה הרגיזו, היא
התעקשה על כל פרט, וכאילו להכעיס
התווכחה על כל דבר. כשבא רגע מתאים,
ורחל הוציאה שוב את יזהר מכליו, הפעיל
הטכנאי כפתור. זרם־חשמל עבר בגופה
של רחל.
״משהו דוקר כאן,״ אמרה ,״משהו לא
בסדר !״ בו־ברגע נפסק הזרם, כדי לחזור
בפעם נוספת, ביתר כוח. אולם ברגע מסו״
יים עבר את הגבול. הזרם היה חזק, הב חורה
השמיעה צעקה, נפלה מהכסא כש ד,כרתה
מעורפלת.
״זה הכל בגלל •שאת מתווכחת יותר
מדי,״ אמר יזהר ,״זוהי עצבנות כזאת ש תוקפת
אותך.״
למחרת הלכה רחל לרופא, לשאול עצה.
הרופא אמר כי היא בריאה. אין זה מת קבל
על הדעת שביגלל ויכוחים דוקר
הגוף. החשד עלה בלבה של רחל, והיא
סיפרה עליו לאחיה.
כעבור כמה ימים נזדמנה רחל שגית
לחדרו של יזהר. היא ישבה בכיסא־המתכת,
לא חסר גם ויכוה. בחוץ חיכה אחיה. היא
השמיעה צעקה, האח חדר לחדר, ערך
חיפוש וגילה את התחבולה.
הוא תפס מייד את העניין, חיבר את
החוטים והושיב את יזהר על הכיסא. לקול
הצעקות באו השכנים. הם לא הבינו מאו מה,
רק •שמעו מילים מובעות בפחד :
״עזוב, אתה לא מכיר את הטרגספורמטור!
זה לא צחוק, אתה לא מכיר את החיבורים
שלי !״ מייד החל האח משמיד את חיבו״
רי־החשמל. תוך כדי כך אירע קצר חש מלי,
ואש פרצה במקום.
בסופו •של דבר גיכווה יזהר. הבחורה
קיבלה זעזוע, ועתה יצטרכו •שגי החשמל-
אים לעמוד לדין, על הנזק שגרמו למקום
ועל השתמשם באמצעים בלתי־חוקיים.
מכחכים נרד 1ג ד נילנסקי
בהעולם הזה 711 בשיחה עם סופר
העיתון, דובר על מכת ד,שלאגרים הזולים
המציפים כיום את הארץ. זה פגע באחד
מנושאי־כליו של ד״פיזמון הקל /מר וי־לנסקי,
אשר היה ידוע לי בזמנו מתוך
פריטה בבתי־קפה תל־אביביים. יש להו דות
שבזמננו• ,שלזזגר זול זהו עסק מכנים,
ובפרט בסיוע של הרדיו ותקליטים. ול דוגמה
— השמעת צריחות בלתי־אסתטיות,
עם תערובת של ארוטיקה זולה, בשירתה
•של שושנה דמארי, אשר מצאה את המ קום
המתאים לה במועדון־לילה בניו־יורק.
לדעתי ולדעת רבים, יש להילחם בנגע
זה עד הורמה. כי הציפייה לסחורה דינ״ל
גוברת, ובפרט אם ר,שיוגד של הזמר ר,ג״ל
נעזר על־ידי אלה •שרוצים בכיליון או
מחנק סיסטמתי של הניגון העברי המקורי.
בעקיצות של וילנסקי וחבריו, אשר הוד פסו
בשני גיליונות העולם הזה, רצופים
זה לזה, נדפסה גם עלילה משונה של מר
וילנסקי, כאילו נמלטתי אל מעבר לים
למען נגן את שופן. רעיון יפה, ובפרט
ששופן אהוב עלי. אך לאמיתו של דבר
ניגנתי אותו בפאריס ובארץ (בפרט בזמ נים
•של אימפורט •של אמנות הזימרה הג רועה
ביותר, המוצפת בארצנו. הן אורחים
מבחוץ והן מקומיים).
ברצוני לספר, לשם האמת׳ כי בספטמבר
1947 טסתי, לפי הזמנה מיוחדת, לפאריס,
כציר לקונגרס עולמי למוסיקה ולפולקלור־עמים.
לייצג את הזמר הארצישראלי. מ צרפת
הוזמנתי לשורת קוגצרטים לארצות־הברית.
על עצם פעולתי המוסיקאלית המ סועפת
עוד אכתוב, אך עובדה אחת יש
לציין, כי בשנת 1949׳ בנשף הגדול ש נערך
בנידיורק ביום־העצמאות במדיסון־
סקוור־גארדן, ובמעמד של 20,000 איש,
בוצעה במרכז התוכנית סוויטה תזמורתית
שלי לבאלט על נושאים ישראליים. להקה
של כוחות מפורסמים ביצעו את היצירה
הגדולה משיעבוד לניצחון.
ניגנתי״ וגם ניצחתי על הכל, אך הס פקתי
לראות באותו ערב, בין העומדים
ליד הבמה, גם את וילגסקי, אשר נראה

״העולם הזה״ 717
התאריך 26.7.51 :
די מיסכן, והמום במקצת. האין זו אחת
ההוכחות לסיפוריו על נגינת שופך?
נחום נרדי, תל־ אביב

אנשים
!* כאשר ד״ר פינחס רוזן, שר־המישפטים
ומנהיג המיפלגה הפרוגרסיבית״׳
יצא למסע־ד,בחירות בין יישובי העולים
(בעיקר: רומנים, מבני העובד הציוני
הפרוגרסיבי) ,נקט שיטה שונה מזו של
בי׳ג׳י :.כאי־ש־מיפלגה ויתר על מכוניתו
הרשמית, שבה הוא נוסע כשר בממשלה,
ויצא לסיור במכונית פרטית.
*,למרות שיעקב (ארוכה הדרך ל חדות)
מרידוד, מפקד־אצ״ל לשעבר,
פעיל ביותר בתעמולת־ד,בחירות של חרות!
יטוש אחר הבחירות את פעילותו המדי נית
ויפנה לעסקי־ייבוא. בין תוכניותיו :
בית־קירור באילת, שבו יאוחסנו בשר ומ זונות
שיובאו בדרך יכדסוף, מאפריקה
המיזרחית ומחב־ש ״*.
ן*י מועמד מק״י לכנסת, עורך־הדין
חנה נאקארה, ערבי נוצרי, איבד את
זכות מועמדותו. ההנמקה (של מישרד״
הפנים) :שיבתו לישראל ב־( 1948 במטוס
ששכר בקפריסין) ,היתד, בלתי־חוקית.
* לפני היכנסו לבית־ד,חולים, לעריכת
ניתוח בשלפוחית־השתן, מיהר פרנצ׳יס־קו
פרנקו, רודן ספרד, לטכס רב־פאר,
שבו העניק לו ציר מצריים במאדריד
את אות־הכבוד המצרי על-שם פואד ה ראשון

* שעה שיד״ד מוחמד מוצדק ד,לאים
את הנפט (באיראן) ,שכב השאה ה איראני,
מוחמד ראזה פחלאווי, ב משובח
שבבתי־ד,חולים בטהראן ונותח ב הצלחה
במעי-העיוור על־ידי מנתח אמרי קאי
שהוטס (יחד עם מנתח נוסף, מומחה
להרדמה, ושלוש אחיות) מארצות־הברית.
הסבר הצלחת הניתוח (לדעת האיראנים):
כריתת ישני ראשי־כבשים, והטלתם מתחת
לגלגלי מכונית השאה, בהיכנסו לבית־החולים.

כיום ל״ע.
** מרידוד הקים אז את חברת אינקודה,
שנכשלה כעבור זמן, ופנה לאחר־מכן ל הקמת
החברה הימית להובלת פרי, הש רויה
עתה בקשיים.
״*• אביו של המלך פארוק.

1 11/ 777/7777 7/77לקע/7?1

ה ש־ מו ר
ביותר בסוף חודש אוגוסט הקרוב, בנשימה
עצורה, נלווה את אחת ר,שחקניות־דוגמ־ניות
היותר יפות שלנו לחופה וקידושיו.
מונה זילברשטיין 29 החתיכה,
התפרסמה לא מעט בזכות הרומנים הסו ערים
שהיו לה עם כל מיני כוכבים סו ערים
לא פחות, שהגיעו לארץ הקודש
לסיבוב־הופעות לפני מעריציהם הים־תי־כוניים.
וכמו כל חתיכה בעלת עבר גברי
עשיר, החליטה גם מונה בסופו של דבר,
שהגיע הזמן לסיים את התקופה המרתקת
הזאת עוד לפגי תום העשור השלישי שלה.
החתן המאושר, שיענוד את הטבעת
על אצבעה הענוגה של מונה, הוא רמי
שי בן ה־ ,26 שלפי הגדרתה של כלתו ה אוהבת
הוא איש רב־מעללים ורב־מעשים,
שעוסק בכל, החל מטכנאוודבמה ועד להד־בקת־טפטים.
הצעיר
הזה, כך מסתבר, ידע את מונה,
ולא במובן התנ״כי של המילה, עוד מ ימים
ששניהם היו ילדים וגרו פשוט ב אותו
רחוב. ראו זה את זה בתחנת־האוטו־בוס,
או בפגישות חטופות במכולת, אבל
לא יותר מזה. אז הם היו עסוקים מדי
בלגדול, ולא שמו לב איש לרעהו. אך
נפלאות דרכי הגורל הצוחק, הן שהפגישום
בהצגה אמי הגנרלית (בשפלת העמקים),
שבה מונה שיחקה ורמי היה הטכנאי.
לאחר סיבוב הופעות נדלק ביניהם הני צוץ,
והיה ללהבה. עובדת היותם גרים שוב
בשכנות רק עזרה ללבות את האש, ואת
ההחלטה שנפלה אצלם לפני חודשיים,
להקים בית בישראל.
הכלה היפה הזאת מחלימה היום ממח לת
הצהבת שבה חלתה, אשר גרמה לה
לרזות כהוגן. אבל לא זה מה שהפריע
לה. כבר השבוע היא כיכבה בסירטון-
פירסומת חדש, והיא מצפה שוב להצעו ת עבורה.
החלטת
הנישואין באה אצלה בעיקבות

עבור כל אותם שכססו ציפרניים מרוב
עצבנות וסקרנות, לדעת מיהי אותה דיי לת
מיסתורית שתת-אלוף דן שומרון
נישבה זמנית בקסמיה, ועליה דיווחתי
לכם לפני שלושה שבועות — ובכן, עבור
כל אלה הצליחה ידידתי הטובה מהמודיעין
הפרטי שלי, לגלות מה שהיד, הסוד הש מור
ביותר של שומרון אחרי סוד מיבצע
אנטבה.
הדיילת היא בראש־וראשונה יפהפייה
אמיתית, ושמה ברברה מור (מבטאים
כמו שמו של המלאך) .ברברה, ילידת
בלגיה, הגיעה לארצנו הקטנטונת אחרי
ששירתה כדיילת בנתיבי־האוויר האוס טריים,
והיתד, דוגמנית מצליחה בלונדון.
אלה מביניכם שייקלעו לוויקטוריה סטיישן
בבירה האנגלית, יוכלו לראות את פניה
היפות מעטרות את תמונות־הפירסומת הג דולות
שבתחנה.
נוסף לציוד האישי שלה מלידה, הבולל
שיער שחור כעורב, וזוג עיניים סגולות-
חציליות משגעות, היא גם מסודרת טוב
בחיים. היא בעלת מניות בחברת-קוסמטי-
קח, ובעלת מכונית פונטיאק ירוקה מודל
,76 שכמוה לא רואים בארץ כל יום. שכ ניו
של שומרון בחולון מתפעלים, בכל
פעם מחדש, מן המכונית המפוארת וה
מונה
זילברשטיין
מסט־הופעות פרטי
שאיפתה להיות לאם, כמו שסיפרה לי:
״אני מתחתנת כי אני רוצה ילד, וילד
הרי זקוק להורים ולבית מסודר, לפחות
בשנתיים הראשונות, לא?״ נאום הבלה,
שמתכננת לא יותר משני ילדים במיש־פחתה
העתידה לקום.
לגבי הרגשתה כיצד יתנהלו חייה כאשד,
נשואה, היא לא חושבת שעצם הנישואין
חייבים לגרום לשינוי דראסטי. היא מקווה

שחייה ימשיכו להתנהל כרגיל, חוץ מאולי
דבר אחד, שהיא יוצאת עם רמי שלה
לסיבוב פרטי באירופה ובארצות-הברית,
במיסגרת ירח-הדבש שלהם.
ולא להופעות, כי-אם לסתם טיול עם
ראש פתוח. ומונה מאחלת לעצמה שיקרו
לה רק דברים טובים, ובזה אני מצטרפת
אליה, ומוסיפה לה גם מאיחולי שלי. ב ברכת
כל טוב ומשכנתא נעימה.

סחרחורת האהסת
כשאני שומעת מה קורה לאחד הציי רים
המצליחים שלנו, אריה הרפז, ב ימים
חמים אלה, אני ממש מקבלת כאב-
ראש, ואין פלא. כשתשמעו מה שיש לי
לספר לכם, גם אתם תחטפו סחרחורת מכל
התיסבוכת שנפלה בחלקו.
ובבן, לפני זמן לא רב התגרש ציירנו
מאשתו היפה דורית, תמורת סכום של
1000 לירות. וזה לא נעים, כי אלה גי רושיו
השניים, מה גם שמנישואיו הרא שונים
יש לו בת קטנה.

אז ככה הולך לו ציירנו שפוף, אחרי
הפרידה מיספר שניים, ופתאום פוגש ב בחורה
בשם יעד תם, הגרה בלונדון,
ולומדת התעמלות בשיטת אלכסנדר. ול זה
היה הוא זקוק ביותר — מישהי ש־תיישר
לו את מצב־החח.
ושוב צרה. רק מצא אותה, ומסתבר
שהיא חייבת לשוב ללונדון. אבל לא
איש כאריה יוותר על חילוץ עצמות, ועוד
בשיטת אלכסנדר. הוא לא חשב פעמיים,
שלח לה כרטיס־טיסה. היא קיבלה את

עליזה עזיקרי

אריה הרפז
הלבבות השבורים התאחו

הברטים, לא חשבה פעמיים ונחתה פה,
אבל רק ליומיים. במשך היומיים האלה
היו שניהם סגורים ומסוגרים בחדר, והת־עמלו
נון־סטום בשיטת אלכסנדר. אחרי
הכל, זה היה בלול במחיר הכרטיס שהוא
שלח לה.
כשחזרה יעל ללונדון, שוב תקפו ה געגועים
את ליבו של אריה וגרמו לו ל-
הקסנשוס קטן, מה שהביא אותו להחלטה
לגסוע אחריה, כדי שתרשום לו את ה רצפט
המתאים לבעיות המיוחדות שלו.
אבל דווקא שם התברר לו שהמירשם שלו
הוא זקוק עכשיו יותר מכל, לא נמצא
במקום. הוא שם קץ מהיר לרומן הטראנס-
אטלנטי עם גברת תם, שכלל לא היתד,
תמימה, ועם קרע בלב החליט ציירנו לנ סוע
לניו־יורק ולפתוח דף חדש בקאריירה
הציורית שלו.
עוד הוא פותח ונועל תערוכות באר-
צוודהברית, הרי ללא שום קשר שהוא,
כמו שרק גורל עיוור יודע לארגן, נסעה
הזמרת עליזה עזיקרי אף היא לני ד
יורק, למסע־התפייסות עם ידידה מזה
שנים, האמרגן ששון רג׳ואן, שממנו
נפרדה אך ללא־הועיל.
את הנעשה אי-אפשר היה להשיב, וב שלב
זה ניכנס לתמונת השמן המוזרה וה-
ציבעונית הזאת, מי אם לא מיודענו הרפז,
שבדרך־פלא הצליח לאחות את ליבה הק רוע
של עליזה. וכך, כששני הלבבות
השבורים האלה נידבקו יחד, פרחה לה
האהבה ממש כמו בסרטים ההוליוודיים
הישנים והטובים. הסוף היה שאריה ויתר
על הציורים שלו לטובת זימרתה של
עליזה, ונסע בעיקבותיה ללום־אנג׳לם, שם
היא חתומה על חוזה־הופעות. וגם אם בל
זה לא סחרחורת, זה בטח לא אוטוסטרדה.

דן שומרון
בחורה מצויידת

חתיכה הזוהרת שבתוכה, החונים מדי פעם
מול ביתו של הנ״ל.
ברברה מסתובבת עדוייה בשרשרת־זהב
כבדה עם המיספר ,23 המציין את תאריך
הולדתה ההיסטורי שאגב נחגג השבוע,
ונוסף לשרשרת זו מעטרת את צווארה
שרשרת־זהב בבדה עוד יותר, ועליה תלויה
האות ם, הלא היא האות הראשונה בשמו
של הידיד, דני שומרון שכבר נכנס אצלנו
להיסטוריה.
ובבן, היפהפייה הזאת ידעה לא רק את
ליבו של מי לשבות, אלא גם לאיזה הו רים
להיוולד. ומה טוב יותר מזוג הורים
עשירים, שהם בעליהם של שני בתי-
חרושת בבריסל? אני יודעת שרבים וטו בים
לא היו חושבים פעמיים אילו גפלה
להם לידיים חתיכה כמו ברברה, המצויי־ ז
דת בכל הפריטים שעושים את החיים יפים
ומפיגים את המתח לאחר עבודה מאומצת.
אבל למרות זה מעדיף שומרון, בשלב
זה, להישאר עצמאי בשטח עוד שנה
לפחות, עד לסיום תפקידו. בינתיים טוב
לו איתה. הם לא נראים ביחד, כי למ קומות
פומביים ולאירועים ציבוריים הוא
מעדיף לבוא לבד, והשניים נפגשים לסי רוגין
בביתו שבחולון או בדירתה שבהרצליה.
עכשיו
רק מקווים כולם, שלאור התי אורים
המפורטים שלי, יגלה דן רוחב־ ,
לב, דוציא אותה לסיבוב־הופעות שה חברה
יוכלו קצת לשטוף את העיניים. מה
שהם שואלים את עצמם זה, איך ברברה
מוכנה להסתגר בבית ולשמור יופי בזה
כמו שלה בין ארבע הקירות?
נראה שזהו כוחו של דבר המפקד.