גליון 2031 מתאריך 4 באוגוסט 1976

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1976

עמוד 1

עמוד 2

צפניה פרי שתג לי לי
על רק ע אישי
לא מן הנמנע בי השר-ללא-תיק, ישראל
גלילי, יבחר לפרוש מתפקידו כשר
בממשלה עוד לפני תום הקדנציה
של הממשלה הנוכחית.

ה תנ ח לו ת קדו
תו ר ד
הולך וקרב מועד הורדתה של התנחלות
קדום.
בישיבת הממשלה שנערכה השבוע סירב אומנם
ראש־הממשלה יצחק רבץ להתחייב גלויות להוריד
את ההיאחזות הבלתי חוקית של גוש־אמונים ונמנע
גם לציין את המועד בו תתקבל ההחלטה על כך.

אולם כין מקורביו של ראש־־הממשלה
עברה השמועה כי רכין מתכנן לפעול
להורדת אנשי גוש אמונים מקדום
כתקופת פגרת הכנסת.

אחת הסיבות, הממריצות את ראש־הממשלה לפעול
בהקדם לסילוק קדום, קשורה בגילויים על התמיכה
הגלויה והמוסווית שמעניק שר־הביטחון
שמעון פרם להתנחלות.

רכין חושש בי אם לא תסולק קדום לפני
— פרס
--הבחירות, עלול
שתחל מילחמת
להשתמש כקדום כקלת למאכק נגדו,
כמטרה ללבד סביבו את תומכי ההתנחלות
כקרב המערך והימין גם יחד.

הסיבה לכך קשורה בבעיות אישץ ת במישפזזתו
של גלילי. לבעיות אישיות קודמות, התווספה לאחרונה
נסיעתו של בנו, חבר קיבוץ נען, לארצות־הברית,
שגלילי רואה בה כישלון חינוכי שלו.

בי טול ה סו ב ידיות בספק הממשלה עשויה שלא לאשר את תוכניתו
של שר־האוצר לבטל את שארית
הסובסידיות הניתנות עדיין למצרבי-מזון
חיוניים, דבר העלול לגרום להתייקרות
כשיעור של 2 5 1במחירי מיצרבים אלה.
ההתארגנות של ועדי־העובדים במטרה להפגין נגד
התייקרות נוספת זאת וכן התייצבותו הנמרצת של
מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, נגד תוכניתו זו
של רבינוביץ, עלולים להשאיר את שר־האוצר
בבדידות מזהירה במגמתו לבטל את הסובסידיות.
משל. החושש מאיבוד נוסף של תמיכת העובדים,
נחוש בהחלטתו להתנגד לתוכנית בכל מחיר.
התקפתו האחרונה על רבינוביץ, שבה כינה את
הנהגת מס־ערך מוסף בתואר ״מחדל״ ,התפרשה
כהכרזת מילחמה אישית גלוייה בין השניים.

גם כהוגי ראש־הממשלה טוענים כי ראש*
הממשלה ושר-האוצר אינם רואים עוד
עין כעין את מצב המשק והאוצר.

דרגה נו ספתל די רוג

שי חוף־פ עול ה הדו ק

עובד ה מדינ ה

בין פרסדא בן

בקרוב צפוייה החלטת ממשלה בדבר הוספת דרגה
ממשלתית נוספת לדירוג עובדי־המדינה, דבר
שיאפשר תוספת משכורת לחלק מעובדי־המדינה
מבלי לפגוע ברפורמה.

אבא אבן עשוי להציג את מועמדותו לתפקיד
ראש־ד,ממשלה מטעם מיפלגת העבודה, בהצבעה
על בחירת מועמד המיפלגה לתפקיד זה שתיערך
במרכז המיפלגה.

למרות שאכן יודע כי אין לו שום סיכוי
ריאלי לזכות ברוב קולות כקרכ חברי
המרכז, מול מועמדותם של יצחק רכין
ושמעון פרס, שיתמודדו על התפקיד,
הוא עשוי לנקוט כצעד זה במהלך טאקטי
שנועד לחכל כסיכויי בחירתו של רכין
ולהבטיח את בחירתו של פרס.
זהו אחד הצעדים המסתמנים מהמגעים המתהדקים
והולכים בין פרס ואבן. על פי ההערכה עשוי אבן
לזכות בכ־ 10<£מקולות חברי המרכז, שרובם
יבואו מקרב תומכיו של רבץ בעבר. שיעור זה עלול
להטות את הכף לטובת פרם.
במאמר שפירסם ביום השישי האחרון, בו תקף אבן
חריפות אח רביו ואת חברי ממשלתו, הוא דאג
לשבח, כתופעה יוצאת מהכלל, את שר־הביטחץ
שמעץ פרם.

קצינים ס פר דיי ם
יחמי ר שימה
שינוי בנוף הרשימות המתמודדות
בבחירות לכנסת עשוי להיווצר אם
תתממש תוכנית הנרקמת עתה מאחד
רי־הקלעים להקמת רשימה צבאית־עדתית
של כני עדות־המיזרח.
המדובר הוא כרשימה שתורכב רובה
בבולה מקצינים משוחררים מצה״ל,
שבעל הדרגה הגבוה כיותר ביניהם
הוא כדרגת אלוף־מישנה (מיל,).
ושהמכנה המשותף שלה יהיה פעולה
לצימצום הפער. לדעת יוזמיה יש
לה יותר סיכויים מאשר לרשימה
עדתית של עסקנים.
אחד מיוזמי הרשימה החדשה הוא
סרן הצנחנים (מיל ).אורי לוי, שהפך
כשנים האחרונות לדמות מוכרת כתחומים
שונים של החכרה.

כעוד שהדרגה הכבירה כיותר כקרב
עוכדי־המדינה כיום היא דרגה כ׳,
עומדת הממשלה להחליט על הוספת
דרגה כ״א.

בין השאר תנסה הממשלה בעזרת החלטה זו לפתור
את בעיות העובדים הייחודים, שבמקום תוספת
ייחודית, יקבלו העלאה בדרגה.

החייב הוציא הורע ה
פ ר טי ת לעיתונות
התנהגות תמוהה של ח״כ הליכוד עקיבא נוף
עשוייה לגרום להתחדדות היחסים בינו לבין
ח״כ סיעתו, יוסף תמיר. נוף הוא חבר בוועדת
ביקורת־המדינה, שיושב־הראש שלה הוא ח״כ
יוסף תמיר.

כתום הדיונים האחרונים של הוועדה
על מימצאי מבקר־המדינה לגכי התעשייה־האווירית,
חרג נוף מהנוהג המקובל
ופירסס הודעה-לעיתונות משל עצמו,
כנוסף להודעה־לעיתונות שהוציא היו״ר.
רק עיתון אחד פירסם את הסיכום של נוף,
שכלל הרבה אי־דיוקים, בעוד ששאר העיתונים
פירסמו את ההודעה של תמיר. נוף עלול להינזף
בידי סיעתו, על מה שנראה בחתירה תחת סמכותו
של יושב־ראש הוועדה.

יפת נגר נרצח לפני מיספר שבועות בכלא שאטה
(העולם הזה )2028 בעקבות פסק־דץ של בית־דין
מייוחד של העולם־התחתון בתוך כותלי הכלא. בעיקבות
הירצחו עומדת נציבות בתי־הסוהר להשעות. כמה
מהסוהרים בכלא שאטה מתפקידם, בטענה כי היה
להם מידע על גזר־הדין נגד נגר ולמרות זאת
לא עשו דבר כדי למנוע את ביצועו.

כני מישפחתו של יפת נגר עומדים להגיש
שני מיליו
תכיעת-נזיקין כסכום של ני מיליון לירות נגד המדינה ונציבות בתי-הסוהר,
אותם הס רואים אשמים במותו של כנם.

שיעור ה אזנ ה ני כ ר
ל,.קול השלו׳׳
שיעור המאזינים לקול־השלום בקרב האוכלוסייה
היהודית הבוגרת בארץ, מגיע ליותר משליש
ממיספר הנוהגים להאזין לשידורי הגל־הקל —
כך מסתבר מסקר האזנה שנערך על־ידי מכון פור״י
לפי הזמנת איגוד־המפרסמים־בישראל. הסקר העלה
כי בעוד שלגל־הקל נוהגים להאזין בימי חול
כ־&׳סד מכלל האוכלוסייה הבוגרת, מאזינים !״26.70/
לקול־השלוס. זהו שיעור האזנה גדול ביותר
בהתחשב בעובדה שתחנתו של אייבי נתן היא תחנה
דלת אמצעים, ששידוריה אינם נקלטים בכל
רחבי הארץ.

ירידה חלנלה
ב מ כי רתה סיג ריו ת
ירידה תלולה כשיעור של כ**30
כמכירת הסיגריות הישראליות היקרות,
חלה מאז הנהגת מס עדך
מוסף. הירידה מוסברת בין השאר
ככך שלקראת הטלתו של המם, אגרו
המעשנים כמויות גדולות של סיגריות
פטורות ממם. אחרי שיאזל הטלאי
שנצכר, מצפים כי שיעור מכירת
הסיגריות יחזור לרמתו הרגילה.
בינתיים מתכננת חכרת ״דוכק״ להוציא
לשוק בשבועות הקרוכים ארבעה
סוגי סיגריות חדשים. הסיגריות החדשות
תהיינה מתוצרת וירג׳יניה חריפה.
סקרים העלו כי המעשן הישראלי
נוטה לעשן את הסיגריות החריפות.
הסקר
העלה כי בשעות השיא של ההאזנה
ל״קול השלום״ ,מאזינים לה )!5אלף איש.
כקרב מאזיני ״קול השלום״ יש יותר צעירים
ילידי הארץ ובעלי הכנסה מעל הממוצע,
...מאזיני
מאשר בקרב
הגל הקל״.

מ בי ת־ ברל
ל בנ ק ־ ה דו א ר
מנהלו הפורש של ״בית-כרל״ ,נחום שמיר,
עומד להתמנות אחרי פרישתו הקרובה
לתפקיד יושכ-ראש הנהלת כנק־הדואר.
שמיר, מי שהיד, בזמנו ממקורבי ספיר, עמד בשנים
האחרונות במרכז מאבקים פנימיים בתוך בית־ברל,
שבמהלך כמה מהם נאלצה להתערב המישטרה.

נ מ שכ ת ח קי ר ת מותו
של החייל שנ שרף

־״מינן יישפט
ב בי ת־ ה דין העליון
כפעם הראשונה כתולדות המישפט
כמדינה, ידון כית־המישפט העליון מחדש
עוד כיו

בתיקו

כין ההחיים.
נאשם שאינו
השופט העליון שמעץ אגרנט קבע תקדים מישפטי
זה כאשר קיבל את בקשתו של עורך־הדין דרור
מקרין לדץ מחדש בפסק־הדין שניתן לפני שמונה
חודשים במישפטו של יפת נגר, בו הורשע
באחזקת רכוש גנוב.

השופט החוקר שמונה לבדוק את נסיכות
מותו של חייל צה״ל יעיש חזן, שניכווה
קשה בעת דליקה שפרצה בקרון־רככת
אשר שימש בחדר־מעצר בבסיסו הצבאי,
טרם סיים את חקירתו וטרם קבע מה
היו נסיכות מותו של החייל.

הגירסה על מותו של החייל המתפרסמת בגיליץ זד,
(לפיד חי בקרון־המעצר, עמוד )39 הועלתה בפני
השופט החוקר במהלך חקירתו. אפשרות נוספת
שהועלתה בפני השופט היא שיעיש היה קורבן

של דליקה שפרצה בקרון־המעצר שלא באשמתו.
כאשר תסתיים החקירה בפרשת מותו של יעיש,
הוא יפרסם את המסקנות הסופיות.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2031 - 4 באוגוסט 1976 - עמוד 3 | ^ 1<-70 נוגנו 70 ווא>\ הספק. ק .ק פסיפון ח צי או סו מ סי ע ם ראש נוגנסי סיונר ס ס רי או סיים קסס 1ת צש 01ס זוג ר מ קו לי ם 6>0־ *0.55 וז א ס* • קיימתאפש רו ת$

^ 1<-70

נוגנו 70 ווא>\ הספק. ק .ק
פסיפון ח צי או סו מ סי

ע ם ראש נוגנסי

סיונר

ס ס רי או

סיים קסס 1ת צש 01ס

זוג ר מ קו לי ם 6>0־ *0.55 וז א ס*
• קיימתאפש רו ת שי לו בעםרמקו לי ם יו תרגדו לי ם 55 4050,55 5050 או 5 5 7 0 5 0וראה וני לי סן

בואו לראות,לחוש ולשמוע מוסיקה באולמי התצוגה של סוני.
ת״א, מגדל שלום, אחד -העם . 9טל 52431 .
פרסום מיני ק /רפאד טירא!

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ואם יתברר כי ינאי שגה בנושא זה, יתנצל.
למרבה הצער התחמק ורטמן מהצעה זו,
בטענה :״לא יאשרו לי את זה.״ הוא לא
פירט מי צריך לאשר לו צעד, שרק הוא־עצמו
מוסמך לאשרו.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״הדפום החדש״ כע״ם, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

אין כימעט כתבה בהעולס הזה העוב רת
ללא תגובה. לעיתים התגובות הן
חיוביות. קוראים, או המעורבים בנושא
הכתבה, כותבים או מטלפנים למערכת ו מודים
על עצם העלאת הנושא, או על ה שירות
הציבורי הטוב שעשה עצם פירסום
הכתבה. לעיתים, התגובות שונות לגמרי,
בעיקר אם הן באות מצד אנשים שהותקפו
בכתבה זו או אחרת.
אחד המוסדות הרגישים ביותר למה
שנכתב בהעולם הזה הוא הכנסת. מדי יום
רביעי אפשר לראות תור של ח״כים, ה ממתינים
בספריית הכנסת, לקבל לידיהם
את השבועון. הכנסת מקבלת שגי גיליונות
של העיתון בכל שבוע, והסכם בלתי־כתוב
בין חברי־הכנסת קובע, כי חבר־כנסת ש תורו
מגיע והוא מקבל את העיתון, לא
יקרא אותו, אלא יעלעל בין עמודיו ויקרא
רק יאת הדברים הנוגעים ישירות לו או
לעבודתו.
ביום הרביעי שעבר בטלו כל ההסכמים
וההסדרים בסיפריית־הכנסת. שער העולם
הזה ,״שחיתות בכנסת״ ,עם תמונתו של
היושב־ראש ישראל ישעיהו, משך את
הח״כים לספריה כמו דבורים אל הדבש.
הספרנים, שעמדו מול לחץ כבד, נמצאו
במצב קשה מסיבה נוספת. יושב־ראש
הכנסת עצמו ביקש להביא אליו ללישכה
את אחד משני הגלימות של העולם הזה,
כך שבספריה נותר רק גיליון אחד.
רק מלכת־היופי רינה מור, שהגיעה לבי קור
בכנסת, הצליחה להקל במיקצת מ
חברי
כנסת ועובדיה, מכל הסיעות ומכל
המנגנונים, על הכתבה ״מאורת הנחשים
בכנסת״ ,עדיין לא הגיעו למערכת תגובות
דישמיות. אך תגובה אחת מחבר־כנסת
קיבלנו בשבוע׳שעבר, אם כי לא בעניין
מאורת־הנחשים.
יושב־ראש הנהלת סיעת־המערך בכנסת
והנהלת הקואליציה, משה ורטמן, נפגע
מכתבת־השער על ההוצאות האישיות ה אסטרונומיות
שהוא גובה מדי חודש מקו פת
הסיעה שלו (״חשבון ההוצאות של
ח״כ ורטמן,״ העולם הזה .)2028 את ורטמן
פגש יוסי ינאי כאשר עסק בחקירת פרשה
אחרת, ובהזדמנות זו, שוחחו, כמובן, על
ההוצאות האישיות שלו.
ורטמן אינו מכחיש את החלק הגדול
מהכתוב בכתבה: פרשת 2500 הלירות,
שהוא גובה מהסיעה עבור הוצאות־הרכב
שלו, נוסף לכספים שהוא מקבל עבורן

אולם את עיקר תשומת־הלב ריכז
העולם הזה סביבו בכנסת השבוע מעל
בימת המליאה, ולא במיזנון ובספריה. שר־הסעד
זבולון המר השיב, ביום השלישי ש עבר,
על שתי שאילתות של סגן־יושב־ראש
הכנסת, משה -שחל, בעניין שתי כתבות ש פורסמו
בהעולם הזה על בתי־אבות בטיב־עון
:״בתי־מוות לזקנים״ (העולם הזה
)1996ו״הזקיים נשרפו למוות 1997
שחל היפנה לפני כחצי־שנה להמר את
השאילתות הבאות :״בעיקבות כתבות ש פורסמו
בהעולם הזה, על מצב בתי־האבות
בקרית־טיבעון, שבהן נאמר, בין השאר,
כי זקנים נשרפו חיים בבתי־אבות, וכן
תואר מצב בלתי־אנושי שבו מוחזקים מאות
זקנים, אודה לשר אם ישיבני :
(א) האם הפרטים בכתבה נכונים?
(ב) מהם התנאים הדרושים והכישורים
הדרושים מאזרח, כדי לפתוח בית־אבות?
(ג) מר, מידת הביקורת המופעלת על
בתי־אבות אלה, ומה טיבו של פיקוח זה?
(ד) מה בדעת השר לעשות בנדון?
גם חבר־הכנסת שחל, שבמיקרה ניהל
את הישיבה שבה ענה שר־הסעד על ה שאילתות,
לא שם לב לכך שהמר לא
השיב על השאלה הראשונה :״האם הפר טים
בכתבה נכונים?״ אולם בניירות השר
הופיעה תשובה עליה :״הפרטים בכתבה
אינם מדוייקים.״ היה זה חלק מתשובה ש הכינו
עוזרי השר להמר.
המר, שלא קרא את התשובה קודם ש התייצב
לפני הכנסת כדי לקראה, נדהם
לראות בה את המישפט הזה. בכישרוך
אילתור מהיר הוא פשוט מחק מישפט זה
בתשובה, כשהוא כבר ניצב על הבמה•
שר־הסעד, יותר מכל אדם אחר במדינה,
יודע כי המצב שתואר בשתי כתבות אלה
משקף נאמנה את שערוריית בתי־האבות
בעיר־הקייט הצפונית. מייד אחרי פירסום
הכתבות הטיל המר על צוות מייוחד מ־

תירוצים בסיעה

תשובה במליאה

תור במיזנון
הלחץ בסיפרייה, ולמשוך אליה כמה מ־חברי־הכנסת,
שדחו את העילעול בוזעולס
הזה עד שהמלכה תעזוב את הפישכן.

מילכד כרבות שד

יישר־כוח מצד

חבל שאיני יכול להצביע, באותה מי־ י
דה של סיפוק, גם על פעולותיה של הצנ זורה
הצבאית. בזמן האחרון, כפי שנו כחת
בוודאי לדעת, היא נוטלת חלק פעיל
ביותר, וניכר לעין, בעריכת העולם הזה.
ייתכן שהיינו סומכים על כך שרק
שיקול ביטחוני מנחה את פעולותיה של

״העולם הזה־׳׳ 2028

״העולם הזה״ : 1996 זקנים ככית־אבות בטיכעון

״העולם הזה״ 2030

הגברת הפיקוח השוטף על בתי־האבות ב־טיבעון.
שלושת
המיקרים המתוארים כאן,
שאירעו כולם בשבוע אחד, הם השכר ה נכבד
ביותר שבו יכולים לזכות עיתונאי
ומערכת־עיתון. תאוותם של נבחרי־האומה
לקרוא את העולם הזה מייד עם הופעתו,
בכל יום רביעי, היא יותר ממחמאה.
הודאתו של ח״כ משה ורטמן בכך ש מרבית
מימצאי העולם הזה בכתבה עליו
נכונים, והתירוצים שלו לגבי אותם פרטים
שבאמיתותם הוא לא הסכים להודות, מח מיאה
למקורות המידע של העולם הזה.
אולם יותר מכל שואב העולם הזה סיפוק
מפעולותיו של שר־הסעד, בעיקבות הכת בות
על בתי־האבות בטיבעון. שר בממש לה,
שאינו ידיד השבועון המסדים הודה,
למעשה, כי העולם הזה הציל את חייהם של
מאות אנשים קשישים, שהיו מועמדים
למוות כימעט־בטוח באותם מחנות־הסגר
בלתי־אנושיים שהיו קיימים בטיבעון.

מקופת הכנסת׳ מבלי שהוא נוסע כימעט
כלל במכוניתו. אך לוורטמן היה הסבר
לכך. יו״ר הקואליציה, שהוא נכה קל מ־מילחמת־השיחרור,
טען כי הנהיגה קשה
עליו, בעיקר בלילה, ולכן הוא ממעט
לנהוג במכוניתו ומשתמש בטרמפים.
אך כשנשאל מדוע הוא לוקח כסף עמר
נסיעות שלא היו ולא נבראו, ענה :״מה
זאת אומרת? אני יושב־ראש הסיעה, ו מגיעות
לי הוצאות !״
טענה אחרת של ורטמן היתד. לגבי ה סכום
שהיה נקוב בכתבה — 1000 לירות
לחודש — שהוא מוציא במיזנון הכנסת על
ארוחות על חשבון הסיעה. ודטמן הכחיש
שהסכום גדול עד־כדי־כך. ינאי הציע לו
עיסקה: שהוא יראה לו את הנהלת החשבו נות,
אם יש כזו, של קופת סיעת המערך,

מישרדו לחקור את המצב בבתי־האבות,
הוציא הודעה־לעיתונות, שבה הוא הודה
למערכת העולם הזה על שחשפה את ה נגע,
ותוך תקופה קצרה ביותר הכביד את
ידו על בתי־האבות של טיבעון.
מייד אחרי פירסום הכתבות יזם המר
פגישה בין ראש המועצה־המקומית טיב־עון,
עמי בן־דדור, לבין המנהלים הכל ליים
של מישרדי־הסעד, הפנים והחינוך.
בפגישה זו נחתם הסכם כתוב, שבו הבטיחו
שלושת מנכ״לי המישרדים הממשלתיים ל מועצה
המקומית בטיבעון שלא להתיר
פתיחת בתי־אבות נוספים.
מנכ״ל מישרד־הסעד אף התחייב, בשמו
של השר, לבדוק את המצב והכשירות של
כל בתי־האבות הקיימים בעיר.
פעולה נוספת שערך שר־הסעד היתד.

הצנזורה הצבאית, לולא היו מגיעים לארץ
גם עיתונים זרים. בעיתונים אלה ניתן
למצוא, בייחוד בזמן האחרון, שפע של
ידיעות, שלא ניתן לפרסמם בארץ.
אין צורך להרבות במילים כדי לתאר
את תיסכולו של עיתונאי, שהצנזורה מ ד
חקת ידיעה שלו, אשר הסיכון הביטחוני
בפירסומה הוא מפוקפק ביותר, כאשר
הוא מגלה כעבור כמה ימים אותה הידי עה
עצמה בעיתונות הזרה. מה שמרגיז
במייוחד אינו עובדת הפירסום בעיתונות
חו״ל, אלא הידיעה שפירסום זה נעשה
ביוזמת אנשים המופקדים, כביכול, על
הצנזורה הצבאית בישראל.
לדוגמה, הפירסומים הבלתי-פוסקים על
מיבצע יונתן של צה״ל באנטבה. בעוד
שבארץ ממשיכה הצנזורה להקפיד על כך
שלא יפורסמו פרטים נוספים על המיבצע,
מעבר למה שפורסם עד כה מפי הרמטכ״ל
ושר־הביטחון, הנה, לצורכי ייצוא, מס תבר
כי צנזורה זו אינה קיימת כלל.
בימעט כל עיתונאי, סופר או תסרי טאי
זר, המגיע לארץ, יכול להיפגש עם
שר־הביטחון, לשמוע מפיו פרטים ״חסויים״
על המיבצע, לטוס למחרת היום לחו״ל
ולפרסם את המידע שסופר לו׳ ללא כל
מיגבלה. אזרחי ישראל יכולים לקבל מי דע
זה מייד שנייה, בתוספת פאנטאם־
יות בנוסח סיפורי אלף לילה ולילה.
קשה מאד להשתחרר מן הרושם שלפ חות
במיקרה זה מופעלת הצנזורה על
עיתוני ישראל כדי שלשר־הביטחון, ולאי-
שי־מדינה בכירים אחרים, יהיה עוד מה
״למכור״ לעיתונאים הזרים, למפיקים ההוליוודיים
ולמחברי הסיפרות הסינתטית,
המשחרים לפיתחם.

העו ל ם הז ה 2031

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה

1₪₪11

ה סוד שלי הוא ה סוד של נו-קל
מ שקה אמריקאי
מפורמ ס ב עו ל סלו.

.זוז •א

0 1 .0 1 0

::אני שותה ושוחה ...ושותה
׳ ן ושומרת על התרה.
0 -€*1א כשמו כן הוא. ללא קלוריות,
ללא סוכר וללא ציקלומט. זה משקה
תוסס. טעים ומרווה אך לא משמין.
ויתרנו על הקלוריות אך לא על הטעם.
. 0 * 1ס א מוגש לך ב־ 3טעמים ־
אורע׳ ,קולה ולימון.
0 *0 4 1א משקה אמריקאי
בבקבוק חד־פעמי בהישג ידך
בכל נקודות המכירה בארץ.

* חדשמ אמריקה

ועוומר 11עלו! גי! 1ה
מיוצר ומשווק ע״י תשלובת מפעלי טמפו בע״מ -על פי זביון של חברת נו־קל, ניו־יורק, ארה״ב

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רק 14.00ל

מוות למחבלים
ברצוני להעיר ולהגיב על מאמרו׳ של
אורי אבנרי ״חבל התלייה״ (העולם הזה
.)2029
מר אבנרי •מודח להבדיל בין אדולף
איינמן לבין המחבלים־מרצחים. האם ה מחבלים
אינם מתכוונים לרצח־עם פשוטו
כמשמעו, כאשר הם ׳מניחים פצצות במקום
ציבורי י אלא שמשאביהם דלים, יחסית
למשאבים שעמדו לרשותו של אייכמן
בשעתו. אילו ניתן להם, הם היו ממשיכים
בדרכו של אייכמן בנאמנות ובדבקות.
אך הטענה המוזרה ביותר של מר אבנרי

מבחר שפתונים
בגוונים לכל גיל.

1־ 011׳011 *01001

ייכלל, עם כל הכבוד להעולס הזה, ב 0יפ־רי
מדע־בידיוני. מר גריפל נסע לאוסטר ליה
על־פי הזמנתו •של ראש־עיריית סיד ני,
מר ל, פורט ועל חשבונה.של עיריית
סידני. היה זה ביקור־גומלין לביקור של
ראש עיריית סידני בתל־אביב, אשר גם
הודיע אז, במסיבת־עיתונאים, כי הזמץ
את מר גריפל להיות אורחו בסידני.
בעת ביקורו שם ביקש מר גריפל לפ גוש
משקיעים פוטנציאליים, כדי ל״מ־כור״
להם תוכייות־פיתוח של תל־אביב,
שמר גריפל לקח איתו לחו״ל. מר קלקא,
•שיש לו קישרי־עבודה באוסטרליה, סייע
למר גריפל ביצירת קשר עם אנשי־עסקים
שהוא מכיר •שם. האם זה פסול?
באשר להסדרי־התשלום שגעשו עם ה קבלן
הנ״יל, אמת אחת היא שאת המג עים
ניהל מר קלקא עם גיזברות העירייה
ולא עם מר יגאל גריפל. אמת שנייה :
הסדרי־התשלום נעשו, כי אחרת לא ניתן
היה לגשת לפינויים באיזור הבנייה, שהוא
תנאי להקמת הבניין. ההסדר עם מר קלקא
אושר בוועדת־הכספים •של עיריית תל-
אביב. עד כאן האמת, וכל האמת.

א. הלוי,

נזמלא־נזקום דובר העירייה, תל־אביב
• המילה ״גמל״ היא המצאה של ממלא־מקום
דובר העירייה. כל העובדות בכתבה
הנ״ל היו מדוייקות ונכונות.

1־011ז 10(0 0ע 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בב 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

היא, כי ״עונש־המוות הוא טלו עניין של
רגש ...אין אף נימוק הגיוני אחד המחייב
עונש מוות הרי לך נימוק הגיוני: הם
באים להרוג אותנו, לרצוח אותנו — ולכן
עלינו להרגם. פשוט, חד וחלק.
לסיום, אבהיר, גם אני לא בעד עונש־מוות
אוטומטי לכל מחבל. אולם מחב לים
אשר באו לרצות בדם קר אנשים
חפים־מפשע, וקוזו אוקאמוטו הוא דוגמה
לכך, אסור -שימשיכו לחיות ולו רק כדי
•שלא ימשיכו להרוג, משום שאם ימשיכו
לחיות הם עלולים להמשיך לרצוח אנשים
חפים־מפשע — ועל אנשים אלה, ורק
עליהם, אני מרחם. מותר לי?
אריה כהן, תל-אביב

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים: הלטיס בט״מ טל׳04-665505:03-255763

אל תתגו דחם רופים!
מיום היווסדו של המישמר־האזרחי, לא
נהרג עדיין כל מחבל •שהוא מרובהו של
איש המישמר. אבל לעומת זאת, בשבוע
שעבר קרה המיקרה המי־י׳ודע־כמה •שאיש
המישמר-האזרחי רצח את אשתו ברובה
•שקיבל לצודד תפקידו במי-שמר.
אם זוהי המטרה אצל מיספר מסויים

התועמלן של הליכוד
לפני מי׳בצע אנטבה הזדמן לי לשהות
במחיצתו של מנחם בגין. היה זה במסיבת-
רעים, ומסיבות השמורות עמי אשתדל
למנוע זיהוי המסיבה.
בגין התגלה לי כאיש חביב, המפזר
חיוכים וטוב־לב ונעים לשהות במחיצתו,
גם אם אתה ,,איש קטן״.״
במיסגרת המסיבה •שוחחו המשתתפים
גם על רבין, כאדם וכראש־ממשלה .׳מישהו
דיבר גם על האיש שהופקד על־ידי בגין
כמנצח הבחירות הבאות. כאן — בעיקבות
הערה מסויי׳מת — העיר מנחם בגין הערה
חשובה, ואני מצטט :״התועמלן הטוב ב יותר
של הליכוד הוא יצחק רביו! ואין
כמו בהופעותיו בטלוויזיה ממד תעמולתי

כדור הזהב

של מפעל הפיס

הערב בטלוויזיה
1א ח רי ,.מבטלחד שו ת״!

תוצאות ההגרלה

פרס ראשון עשוי
להצטבר ל:

7 700.000י״>

פרס ראשי:

500,000ל״י

פרס כדור הזהב:

200.000ל׳יי

^ 25 שנות פעילות לקידום החינוך והבריאות 6

במחירים מדהימים

פישר

מוורסווו סטריאו
ישר מהיבואן
רח׳ ה׳ באייר ,42 כיכר המדינה, תל-אביב,
טל 259559 , 262950 .

׳טוב לליכוד! שום הון תעמולתי ענק לא
שווה את האיש הזה, המחבל בתיקולים
מחרים (וכאן העלה חיוך רב־משמעות)
במעדר עצמו.״
א י• ,תל־אביב

עוגיות —או ״מדעכידחיגי״?
במדור ״אתה והלידה״ (העולם הזה
,)2027 התפרסם סיפור שלפיו ״גמל״ ה קבלן
מר נחום קלקא לממלא־מקום רא-ש
עיריית תל־אביב, יגאל גריפל, על ״עזר תו״
של זה האחרון למר קלקא, בעניין
הקלה בתשלום אגרות־בנייה, על־ידי מי מון
נסיעתו של מר גריפל לאוסטרליה.
ברצוני לקבוע, כי סיפור זה ראוי •ש

״מתנדבים״ ,למה לא להגביל עד
למינימום את מיספר הרובים המחולקים
להם?
א• שי, תל־אביב

הס 8ד — טעמילכגם
עם כל הכבוד לאורי דן, כעיתונאי לו חם
וכא״ש הלוחם על דיעותיו (ועל אלה
של אריק שרון) ,אני תמה על סופר כיש־רוני
זה, שמאז מילחמת יום־הכיפורים
כתב הרבה על ״המחדל״ ,ועל עידן האל בומים
המשכרים •שאחרי מילחמת ששת־הימים
שהיה גורס חשוב למחדל הנורא,
•שהחליט להמשיך ב״מסורת״ בלתי-שקולה
זו, ומיהר להוציא אחרי ״פעולת יהונתן״
ספר־ניצחון מהסוג שאחרי מילחמת ששת־הימים.
הספר
מייותר לחלוטין, ואף גורם נזק
מבחינות רבות. רובו •של הספר תיאור
אישים •שה־שתתפו בפעולה, גם ישראלים
וגם אוגנדיים, תיאור קצר של המיב־צע,
ותיאור החזרת השבויים הביתה. מוזר,
או עובדה: זיכרונם של היישראלים ש נהרגו
בפעולה — כימעט שאינו מועלה
בספר ה״זריז״ .המחבר מרומם אישי־צבא
מסויימים, פוליטיקאים ועוד. נדמה — לאחר
קריאת הספר — שאין אורי דן מחדש
הרבה בסיפרו. הכל כבר פורסם ונכתב
בעיתונות, ואין כל חדש וסנסציה בסיס-
רו. אינני מבין את מניעיו!
אורי דן הוא האחרון שהייתי מאמין
עליו שמטרת הוצאת סיפרו היא לגרוף
רווחים• כספיים קלים על חשבון הנופלים
ב״מיבצע יהונתן״ .ולכן אני תמה עליו
מאד.
והעיקר: אסור שלאחר מיבצע מפואר
זה נחזור •שוב לתקופת •שיכרון, תקופת
אלבומי מילחמת •ששת־הימים, כי כך נבנה
ה עו ל ם הז ה 2031

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מחדל חדש, חמור יותר מבעבר.
אשמח לקבל את תגובתו של אורי דן.
אבי דרורי, תל־אביב

התייחסה לבעייה זו בשיטתיות, מתוך רצון
לחשוף סנסציות.

רפאל כרומנפלד,

הכתבה ״שלושה על הג׳ים הדוהר״ (״ב מדינה״
,העולם הזה ,)2027 נגעה לליבי
עד מאד. על־אף גילי הצעיר 16 ועל־אף
שאיני מבינה בענייני צבא ובתי־מישפט,
אני משתתפת בצערם של בני מישפחת
מדינה, ההורים ששכלו את בנם החייל
כתוצאה מתאונת־דרכים טראגית, ואחיו.
לדעתי צריך היה לחקור יותר טוב את
שני החיילים שהיו איתו בזמן התאונה.
ליאורה שחר, אשקלון

מנהל כפר־הנוער ניצזים
!• כתב העולם הזה אכן ניסה לקבל
את תגובת הגורמים המוסמכים על הדברים
שנאמרו לו, אולם נתקל בסירוב.
הכתב ביקר במוסד יומי ים לפני יציאתם
של התלמידים לחופשת־הקיץ. הוא
לא ראה כל הכנות לשיפוצים כלליים.
משה חבני וצוות מטפלים ומדריכים היפנו,
במקביל להופעת הכתבה בדפוס, מיכוזב
אל מבקר־המדינה, ובו פירוט האשמותיהם
כלפי רשויות הכפר. עם כל הכבוד
למוסד ניצנים, אין כל ספק שיש בו חריגים
נהלייס — ולא־נהליים — רבים.

מדיטציה וונהילים

אידיוט עשה את מי ף

בתור מדיטאי המתרגל מדיטציה זה
שנה, אני יחולק על דעתו של הרב ש הביע,
ברדיו, דיעה נגד עיסוק במדיטציה

נתיבה בן־יהודה טועה, אם היא חושבת
(מדור מיכתבים, העולם הזה ,)2029ש־סיגנון
העיברית־הרחובית שלה משופר
מתובנית־הרדיו רגע ישל עיברית• ,שהיא
התקיפה בשצף־קצף ברוטאלי.
סיגנון בנוסח ״הנבלות״ ,״אינען־דינם״,
״שימותו״ ,״דרעקאם״ וכר, והכל במיכתב
אחד, מגעיל הרבה יותר מתוכניות ברדיו,
הגרועות יותר מרגע של עיברית, שהגברת
בן־יהודה כה הזדעזעה מתוכנה ומצודת
הגשתה.
הסיגנון הוא האדם, נתיבה! ומכישרון
כמוך — בתחום מסויים — הייתי מצפה
להרבה יותר ממיכתב בסיגניון ״אידיוט
עשה אותך״ .ואני עדיין מצפה.
אהוד אליעזרוג, ראשון־לציון

הסיפור נגע ללב

מחשש ״עבודה זרה.״ במקום המדיטציה
יעץ הרב לקרוא פירקי תנ״ך, מישנה או
תלמוד.
עצה זו טובה למאמינים מלידה, אך
היא רק מצחיקה את האפיקורסים •שהת ייאשו
מהדת. השיטה המקובלת של הט לת
שיקוצים יוחרם על ״הגויים הטמרים״,
על ״עובדי-אלילים״ ועל המדיטציה, ב וודאי
שלא תקרב את הישראלים אל
אלוהים. כי רדיפה דתית וכפייה דתית
אינן תחליף לעשיית הישר בעיני ה/
לעומת זאת יכולני להרגיע את הרב
הנכבד, שדווקא המדיטציה היא שקירבה
אותי לאמונה באלוהים, עד כדי כך ש טרחתי
לשלוף את ספר התנ״ך המאובק
שלי מארון־ד,ספרים, וללמוד את פרק א׳
בתהילים בעל-פה — דבר שלא עשיתי
מאז אולצתי ללמוד תנ״ך למען תעודת
בית־הספר.
זאב גזע, חולון

מהאה מול מחאה
לכתבה ״המוח הציוני לאן״ (העולם הזה
,)2027 על כפר־הנוער הציוני ניצנים,
ברצוננו להעיר: כתב העיתון הוזמן למוס־דנו
במטרה זדונית, להשמיץ ולהכפיש
— על־ידי מר משה חבגי — שד,יטעה
אותו בפרטים רבים.
מר חבני אינו, כפי שנכתב, מדריך
חברתי, אלא הוא עבד בשנת־ניסיון כ־מרבז־הדרכה
חינוכי וחברתי. עליו היתד,
מוטלת האחריות לארגן, לתכנן ולפקח על
כל הפעילויות החברתיות •של הכפר, כך
שככל ההאשמות המפורטות בכתבה ב שטח
זה, היו המחדל שלו. בגלל זה הוא
פוטר מעבודתו. כדי לנקום במפטריו, הש מיץ
הנ״ל את מוסרנו, והכתב נתן יד
להשמצה זו בלי להיכנס לבירור עם ה גורמים
המוסמכים של הכפר על אמיתות
הדברים.
הכתב ביקר במוסד אחרי שרוב החני כים
יצאו לחופשת־קיץ, ובעת ההכנה לשי פוצים
הכלליים שאגו מבצעים כל חופ־שת־קיץ,
לפני התחלת שגת־הלימודים.
מוסדנו החינוכי, הקיים זה 28 שנים,
תרם ותורם את חלקו בחינוך נוער עולה,
ונוער במצוקה, כמיטב יכולתו, ואף מגיע
לידי הישגים חינוכיים בגלל סף־הסבלגות
הגבוה של מוסדנו כלפי החניכים, ועל
כך יעידו אלפי הבוגרים שסיימו את
הכשרתם במוסדנו, והם מעורים בכל רבדי
החברה היוצאת במדינתנו.
אין אנו חושבים שעיתון כה נכבד כמו
עיתונכם צריך לתת יד לאנשים ממור מרים
להשמיץ מקוכדחינוך זה׳ הממלא
נאמנה את תפקידו. חינוך הגוער במצוקה
הוא בעייה די נכבדה• הכתבה האמורה

העולה הזה 2031

הידד לגברת נתיבה בן־יהודה על מיב־תבה
״אידיוט עשה אותך״ .הצלחת ללמד
אותי קללות אשר התוכנית רגע של עיב־רית
לא העזה ללמד.
אינני מבינה מה רצית להביע במיכ־תבך.
ואולי לא הצלחתי להבין מכיוון
שלמדתי עיברית חדשה בסיגנון ״נתיבה
בדיהודה,״ או מכיוון שאני אידיוטית ה מאזינה
לרגע של עיברית.
אך בכל־זאת הצלחתי להבין, שברגע
של עיברית לא מדברים נכון עיברית,
וקוראים למאזינים אידיוטים. ובכן, החלטת
לחנך אותם קריינים בצורה של שפה
חדשה. על כך מגיע לך כל הכבוד.
שיטחה שבו, באר־שבע
של נתיבה בדיד,ודה עורר בי
גברת נכבדה, אם רצונך
לתקן מישהו, גם אם את צוד אחוז,
עשי זאת בצורה מכוב מיכתבה שאט־נפש.
להעיר

קת במאה

עצם השימוש בניביול־הפה, שהתבטא
אצלך בקללות כה רבות ובביטויים מע ליבים׳
מראה כי את מנסה לעלות על גל
עבור בתיקווה לשחק את ״הגיזעית״ ולי צור
לך תדמית של בדרנית בעיני הקור אים.
גבירתי,
לא זאת הדרך !
אבנר שרף, צה״ל

בזבות שפר־לימוד ריאלי
כסטודנט ישראלי, ברצוני להביע את
תמיכתי בהעלאת שכר־הלימוד לרמה ש תתקרב
להוצאות הריאליות על הסטודנט.
המציאות באוניברסיטאות הינה פראדוכ-
סלית. מצד אחד, נשמעת הטענה שאין

בידי הסטודנטים האמצעים לממן לימו דיהם,
ומאידך, אין כמעט סטודנט שאינו
מגיע לקמפוס במכונית פרטית.
במידה שהסטודנט הישראלי ניחן בתו שייה
וכישרון המאפשרים לו ליהנות מ מכונית,
קונצרטים, הצגות ׳ושאר סיממני
(המשך בעמוד )10

דן־ג-קיו:
ארוחה ססביב לבריכה
מטעמי גריל על האש, במזנון חופש,,
מסביב לבריכה החדשה
במלון ״דן״ תל־אביב,
לצלילי תזמורת ריקודים.
מה יותר מתאים לערבי הקי^?
כל יום ג׳ משעה 7.30 בערב,

מלון דן תל-אביב

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לתונרבת שתאדת לעאח הונוי ס שלא חשבת עליהס.
כשאתה חושב על מערכת הסטריאו שהיית
מהפכני במקלט הרדיו-במקום הסרט הנע
רוצה בביתך, אתה מתאר לעצמך מערכת
ימינה ושמאלה על לוח כוונון התחנות,
ישב־020ו 50 נקודת אור המראה לך במדויק
בעלת עיצוב מרשים המשמיעה צלילים נקיים
את התחנה הנקלטת, ונורה קטנה הנדלקת
ומופלאים,
אתה חושב על משהו כללי ואינך מתאר
אוטומטית ומודיעה לך אם השידור שקלטת
״ הוא סטריאופוני או לא.
לעצמך שמערכת כזו אמנם קיימת ויש בה
דברים שלא חשבת עליהם אפילו בדמיונך.
שלישית, לפניך פטיפון הכולל דיסקית
המדובר במערכת הסטריאו 501020
תקליטים הפועלת חלקות ובמיוחד ללא
המתאימה לכל מה שאתה מתאר לעצמך
תנודות, כך שהמחט היורדת על התקליט
מבחינת העיצוב החדשני, אך יש בה דברים
נקלטת באופן מדויק ביותר ואינה גורמת
שכלל לא חשבת עליהם.
לשריטות.
ראשית, זו מערכת הכוללת מגבר
זרוע יציבה בעלת ראש משובח, מעבירה
(סיזו/וויז) +30\^/מקלט רדיו+פטיפון+טייפ
אליך דרך זוג הרמקולים צלילים מדויקים,
קסטות סטריאופוני. שנית, אתה מוצא חידוש
צלולים וללא כל זיוף.

ואחרון אחרון-ב־020ו 50 אתה מוצא
טייפ קסטות בעל מערכת אוטומטית לקביעת
גובה הצליל בעת ההקלטה, מערכת בקרת
צליל בעת ההאזנה ומערכת העצירה העצמית
ף ז 0ד0 5דט\/ן הידועה של נשיונל.
האם חשבת על כל זאת כשתארת לעצמך
את הסטריאו שלך2
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירולסו תל־אביב.

1131101131

צטד קדימה אלהמחר

10.־3 06011 זוו$1ט65 01 1\/1315 רח 3ח 01ח 3זנ6 1ז 105 3חו}0( 760 וז 0 3וח 350ח 3ק 31,ח 0ו!\131
פרסום קרמו!

העו ל ם הז ה 2031

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״אל־על״
והוואת האוצר
הנהלת ״אל־על״ החליטה לערוף ראשים בסניף ״אל־על״ המקומי, ונראה כי
האיש החזק של הסניף והעומד בראשו, יצחק שימעמי, יודח.
ההאשמות נגד הסניף כוללות כמה דברים. שימעוני שלח מיכתב, בחתימתו,
אל כמה סוכני-נסיעות, שבו היתרה על שהם מוכרים פחות מדי כרטיסים של
״אל-על״ ויותר מדי כרטיסים של חברות זרות. מיכתב כזה מחווה עבירה חמורה
ביותר על חוקי־התעופה הבינלאומיים ותקנות יאט״א, אירגון־התעופה הבינלאומי.
הסיבה להעדפת חברות זרות היא האשראי שחן נותנות. חברות-תעופה כקל״ט,
״נתיבי־האוויר הארגנטינאיים״ או ״קנדייו פסיפיק״ ,נותנות לסוכן־הנסיעות אשראי
של יותר משנה, בריבית של ־ .67״אל״על״ נותנת אשראי של חצי־שנה לכל היותר,
ורק ליחידי־סגולח. ברור כי הסוכנים מעדיפים את החברות הנותנות האשראי.
המעשה השני של שימעוני נוגע להסדר-אשראי עם מישרד־נסיעות גדול .״אל־על״
נוהגת לתת כרטיסי״אשראי ללקוחות נבחרים, המביאים אישורים בנקאיים ואחרים.
כרטיסי־חאשראי הם למקבלים בילבד, ואינם ניתנים להעברה. אותו מישרד־נסיעות
היה מממן טיסות של לקוחות שלו בכרטיסי־אשראי של אחרים, תון הסכמה של
סניף ״אל־על״ הישראלי. הדבר נודע, כאשר בטעות שלחה ״אלי־־על״ חשבון־טיסה
ללקוח שלא טס זה כמה שנים לחו״ל, וחלה מיהר לדרוש בירור הפרשה בצמרת

הפרשה השלישית נוגעת לאותו מישרד״נסיעות, והיא קשורה בעבירות־מטבע
והונאת האוצר. מישרד־הנסיעות מציע טיולים מאורגנים באמריקה, כולל שייט
באיים הקאריביים. הוצאות השייט והסיור הן 700 דולר 250 ,דולר מעל ההקצבה.
כדי לממן את ההפרש, קונה כל לקוח ואוצ׳ר (כרטיס־אשראי) על סכום הפרש.
החוק מתיר לכל נוסע לחו״ל לקנות ואוצ׳ר הטוב לטיסות, והעולה לו כהקצבת־מטבע
רגילה, כולל מס״חנסיעות. כן מתיר החוק לקנות ואוצ׳ר חטוב לתשלום על מיטען עודף,
והעולה רק כמחיר הדולר בלי מס־נסיעות. החוק אוסר שימוש בוואוצ׳ר לתשלום
למלונות או למיסעדות, וכו׳.
הסתבר, כי מישרד״הנסיעות הגדול פודה את הוואוצ׳רים בחברת ״אל־על״
באמריקה, המעבירה לו את התמורה, שבה הוא משלם למלונות ולמיסעדות בסיור
באיים הקאריביים• כן מרמה מישרד״חנסיעות את האוצר, ומוציא לכל נוסע, בניגוד
לחוק 250 ,דולר נוספים מן האוצר.

;11171 ווו ש ;״;וכסו!1111

צי 1ורות

בישראל

נורברט קול מונה כמנהל ״לופט-
הנזה״ בישראל במקום פאול פישר,
שעבר לנהל את סניף החברה בהאנובר.
קול שימש קודם־לכן מנהל החברה
באוסטרליה, ועיקר מומחיותו היא בתחום
המיסחרי.
בדעת ״לופטהנזה״ להוסיף בשנה ה קרובה
עוד טיסה שבועית, כן שיהיו
לח שמונה טיסות בשבוע.
בתקופת ינואר—מאי השנה הובילה
החברה לישראל 23,883 נוסעים — גידול
של * 28.6לעומת התקופה המקבילה
אשתקד. החברה העולמית הרוויחה בשנת
69 1975 מיליון מארקים גרמניים.
זהו גידול של ־ 67 בריווחיות. גם מחזור
העסקים של החברה גדל ב־־.127

קונצרן ״כלל״ נתון במצוקה כספית
חמורה ביותר. הרשות״לניירות״ערך אישרה
לאחרונה בקשה של ״כלל״ להעלות את
העמלה על הפצת איגרות״חוב המוצעות
לתושבי־חוץ במטבע״זר .״כלל״ ציינה, כי
העמלה המוצעת בתשקיף לא הספיקה,
ועתה היא העלתה אותה. במיקרה אחר
ביטלה ״כלל״ הודעה על הפצת 50 אלף
מניות בנות 30 דולר האחת, אחרי ש
״כלל״
.הסכמת ״כלל״ לשלם על גיוס
כסף באמיסיה רגילה יותר מ , 25*-מעידה
על קשייה הגוברים בגיוס חון.

הי שר אלים
מעדי פי ם
כבים

מנהל דוברת
יותר עמלות

המפיץ הודיע על ביטול הסכמתו להפצת
המניות.
כדי להתגבר על קשיי המימון וכשלון
הפצת המניות ואיגרות״חחוב, בחו״ל,
חתמה ״כלל״ הסכם עם ״בנק הפועלים״
,על הפצת איגרות״חוב בשלוש
אמיסיות של 15 מיליון לירות כל אחת.
התנאים מסובכים, וכוללים קנייה ומכירה
הדדית, שיביאו את הוצאות המימון
של אמיסיח זו ליותר מ*2570
לשנה. זוהי ריבית גבוהה מאד, כיוון
שהכסף נועד למיפעלי-חתעשייה של

מיספר הלינות של תיירים ישראלים
בבתי-מלון מקומיים בעלי חמישה כוכבים,
עלה ב״־ 2007 בשלוש השנים האח רונות,
לעומת ירידה של ־ 207 לערן בלינות
התיירים הזרים באותם המקומות.
נתון זה, המשקף את עליית רמת־החיים
של חלק מהישראלים, מתפרסם בחוברת
מייוחדת של התאחדות המלונות
בישראל.
מסתבר, כי בשנת 1975 לנו הישראלים
2.4מיליון לינות בכל סוגי המלו נות•
מזה 314 :אלף במלונות בני חמישה
כוכבים; 836 אלף לינות בארבעה כוכבים
682 ,אלף בשלושה כוכבים ; 341
אלף בשני כוכבים, והשאר בכפרי-נופש. בשלוש
השנים האחרונות היה הגידול המדהים
ביותר בלינות ישראלים במלונות
בעלי חמישה כוכבים, כאשר הלינות במלונות
בעלי ארבעה כוכבים גדלו בתקופה
זו ב״־.1187
הגידול הכללי בלינות של ישראלים בשלוש
השנים הללו היה 27.27 לעומת
ירידה של ־ 22.57 בלינות תיירים זרים.
תופעה אחרת היא העלייה בלינות באילת
על חשבון נתניה. מיספר הלינות
באילת גדל בשנה האחרונה ( )1975ב-
־ , 267 לעומת שנת .1974 קרוב ל־־207
מכלל לינות הישראלים בארץ היו באילת.
כהשוואה לשנת ,1972 גדל מיספר לינות
הישראלים באילת ב־־ ,1607 וזאת לעומת
ירידה של יותר מ״־ 307 בנתניה.

במקו ר1
יורם רז (זגר) מונה כמנהל-כללי של
חברת ״שירותי אשראי מיסחרי בישראל״
,חברה למימון של חברת״המחש־בים
״קונטרול-דאטה״ .רז שימש קודם-
לכן כמנהל חברה למימון ציוד של ״הבנק
לפיתוח התעשייה״.
יורם רז מחליף את נפתלי רז, שקיבל
את תפקיד סגן־נשיא ״קונטרול-
דאטה״ לאירופה. נפתלי רז הקים את
סניף ״קונטרול״דאטה״ בישראל, אחרי
שקודם־לכן שימש עובד בכיר במישרד-
התיקשורת•

מנהל קול
עוד מסוסים

״ כלל׳ בקשיינזילות

חברת ״צינורות״ ייצאה בשנת 1975
בהיקף של 18 מיליון דולר, סכום שהוא
כ״־ 407 מהיקף המכירות של המיפעל.
״צינורות״ מייצאת כיום לחמש יבשות,
לארצות כמו איראן, ארצות-הברית, אמריקה
הדרומית ואיי פיג׳י.
השנה מתכננת ״צינורות״ להגדיל את
הייצוא בעשרה אחוזים, לאחר שהושלמה
השקעה של 20 מיליון לירות בציוד חדש.
משלמי פחות
למ שול
אין זה מיקרה נדיר שחברי הנהלה
של חברה מקצצים את משכורותיהם של
עצמם, בתקופת-שפל. אולם נדיר הוא
שבעלי-מניות מכריחים את המנהלים
לעשות זאת.
זח קרה למשולם ריקליס, היש-
ראלי״לשעבר שהוא יושב־ראש חברת
״ראפיד אמריקן״ ,ולשיבעה מעמיתיו.

יו״ר ריקלים
פחות משכורת

״בוק ׳שואלי־ ער
איגרות־׳החוב
האפשרות לחפון במזומנים איגרות-
חוב צמודות שנרכשו בשעתו כחיסכון
לזמן ארון ובינוני, מביאה להגדלת ה צריכה.
מאחר שמדובר במלאי גדול של
איגרות־חוב, נראה שממדי הבעייה אינם
מבוטלים. כדי להתגבר על כן, יש להרע
את תנאי איגרות״חחוב הנרכשות לזמן
קצר כדי למנוע הפיכתן לנכס נזיל. זוהי
מסקנת סקר של חוקרי ״בנק ישראל״,
שאול ברונפלד וראובן ברנד, שפורסם
בסקר ״בנק ישראל 44
השניים ממליצים על הטלת מס־שירו־תים
מיוחד על מכירה וקנייה של איג־רות-חוב
בתקופה קצרה, על״מנת להקטין
את כדאיות הרכישה לזמן קצר.
בשנה שעברה היתה משכורתו של ריק־ליס
915,866 דולר — המשכורת הגבוהה
ביותר בארצות״הברית. עתה, כתוצאה מ-
מישפט שהגיש אחד מבעלי־המניות,
סאם ויצ׳נר, שטען כי אין כל פרופורציה
בין המשכורת ששילם ריקליס לעצמו
לבין התועלת שהפיקה ממנו החברה,
הסכים ריקליס להוריד את שכרו
הישיר ל 350-אלף דולר, לוותר על שכר
דחוי נוסף בסן 50 אלף דולר לשנה,
ולוותר על אופציה לרכישת 150 אלף
מניות של החברה.
שיבעה בעלי־תפקידים אחרים בצמרת
החברה סבלו מקיצוצים דומים.
בתביעה נאמר שלריקליס שליטה מוחלטת
בחברה, במועצת־המנהלים שלה ובעסקיה,
בתוקף הבעלות שלו על מניות
ומישרות ביצועיות• הוא קבע לעצמו שכר
״בלתי-קשור באופן מוחלט לשירותים
שהוא נתן.״ התובע גם טען כי ריקליס
זקף על חשבון החברה הוצאות פרטיות
וטיולים פרטיים.
הנתבעים הציעו את ההסדר, מבלי
להודות בטענות התביעה.
שכרו של ריקליס בשנה שחלפה כלל
בונוס בסן 550 אלף דולר עבור מכירת
חברח־בת (״אינטרניישנל פלייטכס״) לחברת
״אסמארק״ בע״מ. לדיברי התביעה,
לקחו המנהלים שני מיליון דולר
מסכום המכירה, וחילקו אותם ביניהם.
ההסדר שהושג כולל גם ויתור מצד
ריקליס ועמיתיו על זכויות מסויימות
אחרות, על״פי הסכס״חהעסקח שלהם
בחברת ״ראפיד״.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד )7
החיים הטובים בשעה שאין פרוטה בכיסו,
ימצא גם דרך לשלם את שכר־הלימוד ה ריאלי,
כפי שנדרש מסטודנט הלומד ב־ארה״ב.

^ 5ירושלים

הערצת דוגר־צח״ל
זה פשוט פנטסטי ולא־ייאמן. שבועון
המתיימר להיות נקי מרבב מריעות סוב ייקטיביות,
ליברלי ועוד נוצות אשר אינן
מתאימות לו, עובר מקוטביות אחת ל שנייה.
כא-שר
״גילו״ לראשונה את דובר צה״ל
הללויה
תת־אלוף בן־פורת ,״ישרו״ לו
משום שנתקלו ביחס חיובי. וכאשר הלה
אינו עומד בקריטריונים של העיתון, מה

עושים? ״מתלבשים״ עליו מבחינה אישית,
מדביקים עליו תוויות למרות שאין מכירים
אותו כלל, כגון :״בעלי מוחות מעוו תים,
צרי אופק ומחשבה, מנהל חשבונות
קטנוניים שהשינאה מפעפעת בליבם גם
בשעותיה הגדולות של האומה״ (ציטוט
מתוך מאמרו של אלי תבור, העולם הזה
.)2028
דומני -שאתם נותנים לעצמכם ״קרדיט״
רב מדי, כשאתם טוענים כי שונאים אתכם.
האמת, דומני פשוטה יותר — חוסר יחם,
הן חיובי והן שלילי, כלפיכם. יחס מעין
זה מרגיז הרבה יותר, ונוח להאמין שה־שינאה
היא אשר מכתיבה לאנשים את דר כם,
שהרי חוסר־יחס פוגע ב״אגד של
כל אדם. ובכך אני מעריצה את תת־אלוף
בן־פורת: חוסר־היחם שלו כלפיכם, וחת־עלמותו
מכם.
לידיה דוטניפסקי, תל־אביב

סאגטבה

תמידבתמונה

סיגריות״טיים״
נמכרות יותר
מכל יתר הסגריות
גם יחד, וי׳^ סיבה
טובה לכך-
סיגרית ״טיים״
באמת טובה

דובק מייצרת סיגריות איכות ל מטלה מ־ 4 0שנה

הם לפתע פתאום, זקניהם גם טפס/ ,
הפכו לשבויים ימן הסוג הגרוע / .קור בנות
תנזינזי־לב בלי׳ ׳עוון בכפם /של
פשע שאין עוד כמוהו פרוע / .ומה ש־הקדיר
התמונה פי כמה /שאוייבינו זכו
ב״בקשיש״ ,לא עלינו / ,בדמות של אמין
שבמלוא הקומה /התייצב לימינם לחרדת
יקירינו.
ובכל שחלפו השעות גם ימים /והמתח
נורא, האימה מזדחלת / ,הנה הופרדו הם
משאר לאומים /וגדלה הבדידות, כן גדלה
וגוברת. ואז כשנידמה כי אפסה כל תיק ווה
/כשנראה שקצרה לה כל יד מלהושיע
/ ,הופיע גואל בדמותו של צבא/
שזרוע כוחו לאוגנדה הגיעה.
ודומה שהפעם זה כל־כך ברור שהצדק
איתנו יסכימו כולם. אך אמור הוא מותר
ומותר זה אסור, ולבן הוא שחור באויימו
של עולם / .אך חבל ׳שלחיות כאן בארץ
הזאת /ניאלץ להמשיך עד אין סוף, עדי
עד /להנחית על אוייבינו מכות ניצחות /
עם תגבורת קטנה של ניסיס מן הצד .־
נסכים שדרכננ אינה כה תמימה /כזאת
אף נהג יעקב, הוא אבינו / .צריך לפעמים
קצת לנהוג בעורמה /על זאת, נקווה,
גם יסלח אלוהינו / .ועל כן, אס ימשיכו
.לקרוא בש׳מות /ושמות זה דבר שאליו
כבר הסכנו / ,נמשוך בכתף ונמשיך לק וות
/שבכל־זאת נזכה לשלום בימינו.
רחל כ נ ען ־ הן י סו, ניו-יורק

צעצועים מקול-השלוס
לאייבי נתן ולקול־השלוס של׳וחה תודת
מיח״א — אגודת מחנכי ילדים חרשים
בתל-אביב, על -שהכפילו ושילשו את שפע
הצעצועים המקסימים שהגישו כשי ל ילדי
מיח״א.

אסתר לובוחינסקי,

מזכ״ל מיח״א, תל־אביב

העו ל ם הזה 2031

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

התיאור המלא הראשון של ״העסק הביש״ יפורסם
לפני 12 שנים ב״העולם הזה״ ,בנסיבות חריגות ביותר.
באותה שעה ידע רק קומץ זעיר בארץ על עצם
קיומה של הפרשה המיצרית. מסך־ברזל של איפול טוטאלי
הוטל עליה מטעם שירותי־הביטחון והצנזורה
הצבאית. מילבד פרשת מרדכי קידר, שאירעה כעבור
כמה שנים, לא היתה בתולדות ישראל פרשה שהושתקה
בצורה כה יסודית ומוחלטת.
היה מנוי וגמור עימי לשבור את חומת־ההשתקה,

הזה״ 1385ו־ )1386 תחת הכותרת ״מיבצע אלכסיס״.
בסיפור זה יש כיום עניין מייוחד, ביגלל סיבה
פשוטה: הוא התבסס כולו על גירסתו של ״האדם
השלישי״ ,שליח אגף״המודיעין של צה״ל, אברי זיידג־וורג.
אברי, שהיה אז כלוא בכלא רמלה, בתנאים שמנעו
כימעט כל מגע בינו ובין העולם החיצון, הצליח
להעביר אלי אישית את גירסתו המלאה.
לא היתה לי אז כל אפשרות לאמת את הדברים
ולקבל את גירסת שירותי״הביטחון, ששמרו על סו-

הפירסוס המקורי של ״פרשת אלנסיס״ בדועולם זזזד) 1386( .
באפריל .1964 הוא נועד כולו להערים על הצנזורה החמורה
של אז. הוא מתאר את הרגע הגורלי, שבו נלכד איש־

הרשת פיליפ נתנזון בכניסה לקולנוע ריו באלכסנדריה,
ב־ 22 ביולי ,1954 אחרי שפצצת־התבערה התפוצצה בכיס
מכנסיו. במקום קולנוע ריו מופיע בציור קולנוע לידו,
וכדי לרמוז לקורא שהעניין נוגע לפרשת־לבון, הופיע
כשם הסרט האדם השלישי, השם שבו התפרסם אברי בארץ.

אחרי שהשתכנעתי לחלוטין שחיא לא באח להגן על
נידוני-קאהיר, שעדיין נמקו בכלא המצרי, אלא על
השילטון הקיים בישראל. הפעייה היתח כיצד לעשות
זאת מבלי להסתכן באישום של ריגול חמור.
החלטתי להערים על הצנזורה בצורה מייוחדת״
במינה: פירסום סיפור בידיוני-כביכול, שיכיל את הפרשה
לפירטי־פרטיה חכמוסים ביותר, כשהיא מתרחשת,
למראית-עין, באיזמיר, על רקע סיכסוך יוון— תורכיה.
את הסיפור, שלא הגשנוהו לביקורת הצנזורה מפני
שחיה בגדר ״סיפרות״ ,פירסמנו בשני המשכים (״העולם

דיות מוחלטת, ושניהלו אז מילחמת־חורמה נגד ״העו לם
חזה״ .עמד לרשותי רק מקור נוסף אחד: העיתונות
חמצרית, שדיווחה בהרחבה על מישפט-קאהיר
ועל מעשי-חרשת. גם את המידע חזה פירסמנו, בשעתו,
תוך הערמה על הצנזורה: בשעה שהתפוצצה פרשת-
לבון לראשונה, ודובר על ״העסק הביש״ ,לא ניתן
לעיתונות לרמוז בצורה כלשהי במה מדובר: מהו טיבו
של אותו עניין מיסתורי, היכן התרחש ומתי .״העולם
הזה״ שבר קשר זה עוד בשבוע הראשון של פרשת-
לבון, כאשר פירסמנו בצד הדיווח על הפרשה, במיסגרת

נפרדת — אך באותו עמוד! — תיאור מפורט של
פרשת״קאהיר על סמך דיווחי העיתונות המצרית
(״העולם הזה״ ,1201 דצמבר .)1960

עתה חשוב הסיפור על ״פרשת אלכסיס״ ,מפני שניתן
להשוות גירסה ראשונה ומקורית זו של אברי עם
גירסתו הסופית, שהתפרסמה החודש בסיפרו ״האדם
השלישי״ .ניתן גם להשוותה עם גירסתם של נדוני-
קאהיר עצמם, המתפרסמת בספר מאת העיתונאי אבי•
עזר גולן.
אני עצמי ראיתי, במרוצת השנים, גירסות נוספות
של אברי.
כל הגירסות האלה עומדות לנגד עיני, כאשר אני
בא לנתח את גירסתו הסופית של אברי, תוך ניסיון
לחדור אל האמת על הפרשח. נדמה לי שחמיסמך
העיקרי הוא סיפרו של אברי עצמו — כי בו, במה
שכתוב ואינו כתוב בו, ניתן ללמוד על אברי ועל מעשיו
יותר מאשר מכל מקור אחר.

האם הדבר חשוב !
מאז קום המדינה ועד היום, לא היתה פרשה שחיו
לה השלכות כה חמורות על יחסי הפנים והחוץ של
ישראל כמו זו.
הסיבוב הראשון של הפרשה 1954/55 פעולת

--מאת

אורי אבנר

הערמה על הצחורה 2,ן ג

חרשת במצריים וספיחיה — היה בעל השפעה מכרעת
על יחסי ישראל-ערב, בנקודת-מיפנה היסטורית. ביגלל
חעסק־הביש דחה משה שרת את ניסיונו חסודי של
גמאל עבד־אל-נאצר ׳לפתוח במשא-ומתן ישיר עם ישראל
— אחרי ששרת כבר בחר בייגאל ידיו כמועמד
לתפקיד הנציג הישראלי בשיחות החשאיות. החלה
ההתפתחות שהובילה למילחמת־סיני ולכל המילחמות
שבאו אחריה. הוא הביא גם לחדחת פינחס לבון, להחזרת
דויד בן״גוריון משדח־בוקר ולעלייתה של חבורת
דיין—פרס.
הסיבוב השני של הפרשה ( )1960/65 הביא לפרשת-
לבון המפורסמת, לנפילת הממשלה, להדחת בן-גוריון,
לפילוג מפא״י וללידת רפ״י.
עתה נפתח הסיבוב השלישי. אם לא תיקבע עתה
סופית, בצורה ברורה ומוסמכת, האמת על חפרשה,
היא תמשיך להלך אימים במדינה, כמו רוחו של מת
שלא הגיעה למנוחה.
משום כך אני סבור שיש לנקוט צעדים לעריכת
חקירה מוסמכת — אס בדרך מישפטית, אם בדרך
של ועדת-חקירה. אין לשכוח כי עצם קיומו של ״חוק
ועדות-חחקירח״ נובע אף הוא מן חפרשח. שר-חמיש-
פטיט יעקוב שימשוך שפירא, שפעל כתובע במישפט
המיפלגתי הפנימי נמפא״י שהביא להדחת בו־גוריון,
גיבש והעביר חוק זה בכנסת, כתשובה לתלונתו הממושכת
של בן־גוריון על אי-מינוי ״ועדת חקירה מיש-
פטית״ שתחקור מי נתן את ההוראה לפעולת-מצריים.
הדברים הבאים אינם באים כתחליף לחקירה מוסמכת
כזאת. הם מעלים רק כמה שאלות המזדקרות
לעיניו של מי שמצוי בפרשה, למיקרא סיפריהם של
אברי וגולן.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תצלום מחשיד

תצלום זה של השריפה בסיפרייה האמריקאית בקאהיר,
שהופיע לראשונה בשבועון־החדשות הגרמני דר שפעל,
צולם בעת מעשה. התצלום מחזק את חשדותיהם של נדוני־קאהיר שאברי מסר על
הפיגוע מראש, שהרי אחרת איך הספיק מישהו לצלם? מאחר ששאר החומר באותה כתבה
של השבועון הגרמני מופק בלי ספק על־ידי אברי, מביר להניח כי גם צילום זה בא ממנו.
^ ישרלהתהיל בסיפור נוסח רא־שזמנן
— תיאור הפגישה הראשונה
של אברי זיידנוורג• עם איש הרשת ה יהודית
של אמ״ן במצריים, פילים יעקוב-
סון.
לפי גירסתו של אברי בסיפרו, הוא הגיע
למצריים ב־ 29 ביוני , 1954 בדרך הים מ איטליה
לאלכסנדריה, יחד עם מכוניתו.
מפקד חיל־הים המצרי ידע על בואו, ודאג
בכבודו ובעצמו להעביר את אברי, את
המכונית ואת חפציו, ביניהם אביזרי־ריגול
שונים, דרך המכס, בלי ביקורת. היה זה
ביקורו השלישי במצריים תוך כמה חוד-

היא אמדה אותי במבט אדיש .״אתה
רוברט?״ שאלה.
כאשר שמעתיה מבטאת את •טם־הצופן
שנקבע עבורי למיכצע זה, נדהמתי לרגע.
״אני אמו של פילים,״ הסבירה .״היכנס,
כבקשה. הוא למעלה.״
פסעתי כעיקבותיה, ותהיתי אס גם
מוטקה* יודע •מהריגול אצל הנתנזונים
הוא עניין מישפהתי.
פיליפ נתנזון היה בהור צנום ונאה
למראה, בו 19 או •20 הושטתי לו את
החצובה, והוא בחן אותה כהערכה .״טוב
שבאת,״ אמר .״ציפיתי לך.״

גיבור־ העלילה

אחרי שעבר אימונים בארץ, בדרכו חזרה
למצריים, נאמר לנתנזון בפאריס כי עומד
לבוא שליח מישראל, כדי לפקד עם הת חלת
הפעולה. לאחר מכן נאמר לו במיכתב,
בצופן, ש״ריוברט״ יגיע לביקור אצלו ב־18
ביוני.
מספר נתנזון, באמצעות אביעזר גולן:
השליח לא הגיע כ* 18 כחודש. אד
ימים מיספר לאחר־־מכן — פילים ישיב
בהדר־האורחיס שכקומת־הקרקע׳ והשתע שע
עם שני כלביו המגודלים, אמו היתה
בחדרה שבקומה העליונה, ומילבד •מניהם
לא היה איש כבית — צילצל הפעמון
בדלת הכניסה. פיליפ פתח ולפניו ניצב
גבר גבוה, בלונדי, לכוש בהידור• ללא
אקדמות אמר :״אני רוכרט ! ״
״חיכינו לד מזה ימים׳״ היטיב פיליפ,
משקיט את הכלבים הגועשים. כשהת יישבו
כסלון, ירדה האם 1לראות מי הבא.
פיליפ הציג את ״רוכרט״ לפניה כידיד
ותיק, והיא לחצה את ידו׳ זמורה מיספר
מילות־גימום מקובלות ויצאה.
...הוא (רוכרט) הביע את רצונו לפגוש
את ויקטור (לוי) ואמר שיחכה לו למחרת,
לפני קולנוע ״ריאלטו״...
כשקם ללכת, קם אד פיליפ, ללוותו.
אד רוכרט אמר :״אל תטרח, אצא לכדי.״
דימיתי לשמוע כדברים יותר מאשר
התכטאות־של נימוס גרידא. הוא לא רצה
שאלווה אליו. אף על פי בן, או אולי
משום כד, חפזתי אל החלון. ראיתיו נכנס
אל מכונית שהמתינה בחוץ, מכונית, פלי־מוט׳
פתוחה, ירוקה, עם לוחות־רישוי של
רכב דיפלומטים. שני ילדים היו ממתינים
כמכונית.״
״החוש הבלשי״ יטל פיליפ ניעור. כש נפגש
אותו יום עם ויקטור׳ כדי לספר לו
על האורח ולזמנו לפגישה למחרת, ניסה
אף לרמוז על הצדדים מעוררי־חתהייה
אשר בהופעתו של רוברט — האיחור כ בואו,
הממונית, אותיות. ם 0 .על לוחות־הרישוי
שלה, שגי הילדים — בל הדב־

בתיאורו של אברי איו זכר ללוחית דיפ לומטית
למכונית הירוקה המפורסמת —
מכונית שעמדה למלא תפקיד מרכזי מאד
בפרשה.
סתירות קטנות, לכאורה — אך הם נמ שכות
לכל אורך שני התיאורים, וברור
לגמרי כי לפחות אחד.משני הצדדים משקר
בפד, מלא.

ל חי צ ח־י ד לנ אצר
ך -קורא את ספרו של אברי אינו
י 1יכול להימנע מתמיהות המתעוררת
כימעט בכל אחד מ־ 367 עמודיו — תמיהות
המצטרפות בסופו של דבר לתמיהה מונו מנטלית.
למעשה אין אף צורך להשוות
את שגי התיאורים, ולפענח את הסתירות
ביניהם. תיאורו של אברי עצמו, לבדו,
די בו כדי להטיל עליו צל כבד.
התיאור פשוט אינו אמין.
אחרי שגמאל עבד־אל־נאצר הדיח את
מוחמד נגיב, המנהיג הראשון של המישטר
המהפכני, עולה בדעת ״פאול פראנק״ לר כוש
את לב השליט החדש. איך? פשוט
מאד: הוא כותב לו מיכתב-עידוד, ומת עקש
למסרו לידו אישית. ואכן, ראה זה
פלא: בהגיעו לארמון, מכניסים אנשי־הביטחון
המצריים את התייר הגרמני בלי
בעיות ׳לחדרו של עבד-אל־נאצר יעצמו,
שבו נמצאו באותה שעה רבים מראשי
המישטר. אברי מגיש את המיכתב לעבד-
אל־נאצר. זה לוחץ את ידו, אומר לו כמה
מילים חמימות...
ביכלל, אברי נפגש עם כל המי-ומי ב מצריים.
הוא מבקר אצל מוחמד נגיב.
הוא מחליף מחמאות עם המופתי הירושלמי
הגולה, חאג׳ אמין אל־חוסייני. הוא מתיידד
עם כל הגרמנים במצריים, החל בשגריר
וכלה בקצינים ובמדענים, שעזרו באותה
תקופה למכונת־המילחמה המצרית (עד

כמה מנדוני קאהיר, כפי שצולמו בנובמבר 1973
בארץ, בעת חתונתה של מוסל ניניו, כשפורסם
לראשונה שהם הגיעו לארץ בעיקבות חילופי־שבויים אחרי מילחמת ששת־הימים. בתמונה,
מימין: פיליפ נתנזון, איש־הרשת שפגש את אברי לרא שונה; רוברס דאסה; מוסל ניניו

בשימלת־הכלולות; מאיר מייוחס (אחיו של משה מארזוק שהוצא להורג); גולדה מאיר
שניצלה את המעמד לפירסומת אי שי ת; אחיו של שמואל עזר (שהוצא גס הוא להורג);
ויקטור לוי. הנדונים טענו לאחר מכן שהושארו בכוונה בכלא המצרי, אחרי מיבצע־סיני
של שנת , 1956 מפני שמשה דיין חשש שיפתחו את הפה אס יבואו ארצה.

״מניין לד מי אני?״ שאלתי בארסיות
מכוונת.
״אתה רוברט,״ הוא חייד בנעימות .״הו דיעו
לנו שאתה עומד להגיע.״
״כף זה באמת נראה.״
...״למתי תוכל לארגן פגישה עם סייר
(ויקטור לוי) ?״
״למחר בצהריים.״
״בסדר, בחזית חנות־הספרים ברחוב ה בנקים.
ב־ 12 בדיוק.״
על־מנת להדגיש בפני נתנזון את חיו ניותם
המוחלטת של אמצעי־הזהירות ה מחתרתיים
בכל עת׳ עמדתי כתוקף על
השימוש בכינוי־הצופן שלו. די היה לי
כמה שראיתי עד אז ; אמצעי־הזהירות
שננקטו בתא היו רופפים עד כדי סכנה...״

שהגיעו הסובייטים ).השמות המפורסמים
נוטפים ממש מפיו.
המרגל הגדול מתרועע עם ראש שירות־הביטחון
המצרי, בשעה שאנשיו מפילים
חתיתם על מצרים ומשגעים את אנשי-
הביטחון המצריים. את אחד ממקומות-
הפיגוע הוא מבקר בלוויית שר־הפנים ה מצרי,
זכריה מוחיי-אל-דין, האחראי על
המישטרדד. את הידיעה העיתונאית על
נפילת הרשת הוא קורא בטלפרינטר, ב חברת
ראש שירות-הביטחון המיצרי.
אבל מילבד הפיקוד על הרשת ורד
התרועעות עם שרים וגנרלים, יש לאברי
גם זמן לבצע במו-ידיו, באילו אגב־אורחא,
כמה וכמה מיבצעי ג׳יימס בוגד מסמרי-
שיעד. בעוברו ליד מחנה בריטי. באיזור
תעלת־סואץ, הוא זורק לתוכו רימון. בר אותו
מיתקני־נפט, הוא מניח בהם בקבוק-
מולוטוב. כדי לשים פצצה קטלנית בתיבת-
דואר במרכז הכיכר׳ שבו יקשיב ההמון
לנאומו של עבד־אל-נאצר, הוא פורץ
(המשך בעמוד )22

שים, כ״פאול פראנק״ ,איש־עסקים גרמני.
מייד עם רדתו מן האונייה ביקר אברי
אצל ידידו תיאו, קצין גרמני ששימש
כיועץ לחיל־הים המצרי, ואז —
חציתי את חרוכע האירופי של אלכסנ דריה
בדרכים עקלקלות, ונעצרתי בתחנת־דלק
סמוכה ליעדי. השארתי את בניו של
תיאו (שאותם לקחתי איתי לשם כיסוי)
כמכונית, והוריתי לחם לפקוח עליה עין
•טעה שירחצוח ויערכו פה פיכה. אני־עצמי
ניגשתי לחפש את ביתו של פיליפ
״הנרי״ נתנזון, תוף שאני נושא עימי
חצוכת־צילום — פריט שקשה להצדיקו.
איטה קשישה וכיכדת-גוף השיבה ל־נקישתי
על הדלת.
״פיליפ בכית?״ שאלתי באנגלית, היא
השפה •טגה עתיד הייתי להשתמש במגעי
עם אנשי־הרשת׳ לשם הסוואת זהותי ה אמיתית,
כתיקווה שיחשבו כי מוצאי מ אחת
מארצות צפון־אירופה.
• זהו השם הנכון. שם־המישפחה אינו
זיידנברג (בגרמנית: הר משי) אלא זיי־דנוורג(בגר
מנית: פסולת של משי).

מי משק רי
ותה״ פגישה עצמה נראית אחרת
בתיאורו של פיליפ נתנזון עצמו.
* מרדכי בן־צור, האיש שגייס את
אברי לאמ״ן, שנודע בפרשה בשס ״קצין־
המילואים.״

ריס שרימזו על כף שרוברט מצוי במצ ריים
מזה ימים...
בקווים הכלליים תואמים שני התיאורים.
אך דווקא הסתירות הן המאלפות.
כאן פותחת האם, כאן פיליפ עצמו.
כאן היה צריך לבוא במפתיע, כאן היו
צריכים להמתין ליו. כאן ממתינה המכונית
בתחנת־דלק ״סמוכה״ ,כאן לפני הבית.
האם זהו רק פער של זיכרון, שמקורו
באורך הזמן שחלף בינתיים — 22 שנים?
קריאה מדוקדקת מלמדת שאין זה כך.
ד׳פעד הוא מכות.
התיאור של אברי בא להראות שאנשי
הרשת היו רשלניים, חסרי-זהירות, כך
שנפילת הרשת היתה טיבעית. הוא גם
בא להוכיח כי ניגש אל נתגזון עוד ביום
הגיעו לאלכסנדריה, ומסביר כיצד קדה
שלמרות זאת בבר הספיק לנסוע במכוניתו
הפרטית ולאסוף את שני הילדים שנסעו
עימו.
התיאור של נתנזון בא להחשיד את
אברי בכך שהיה מלכתחילה סוכן כפול,
שפעל בשליחות מצרית. הוא רומז שאברי
שהה במצריים באותו ביקור כבר כמה
ימים לפני שהגיע לנתנזון — ימים שבהם
קיים מן הסתם, מגע עם המודיעין המצרי.

* דודנו של חאלד מוחיי־אל־דין, מראשי
תנועת־השלוס המצרית, שנימנה גם
הוא עם הקצינים שחוללו את המהפכה.

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אד־אל•

אגד פותח ב־1.$.74
קו חדש בין אילת לירושלים.
הקו החדש, מספר 444
העובר דרך עיך פשחה,סדום
וצומת הערבה,יקצר
במידה ניכרת את משך
הנסיעה.

שעות היציאה(:בימים אי־ר)
מירושלים 14:00 7:00
מאילת 14:30 4:00
במוצ״ש וחגים השרות בקו זה
אינו פועל.
עם הפעלת הקו החדש
יבוסל קו מס־ 44$
!ירושלים־באר שבע־אילת).
סע מירושלים לאילת
בדרד המהירה.
סע בקו החדש של אגד.

ה עו ד ס הזה 2031

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בקאזינו של הימורי ם זמי שווקי־מזל ב לז נ דזן?
בעת. שביקר ראש-ך׳מנד
שלד, יצחק רכין במישרד־הבריאות,
הוא שמע הרצאה מ פי
הממונה על בריאות־הנפש
במישרה הד״ר ראוכן פאלק,
שטען כי עדיין לא הצליחו למ צוא
את הסיבה להופעת מח-
לוודנפש, ושדרש מראש־המנד
שלה שיוקצבו סכומים גדולים
לנושא זה. ענה לו רבין :״אם
ארצות-הברית, על תקציביה הגדולים,
עדיין לא הצליחה למ צוא
את המקור למחלות־נפש,
מדוע אתה חושב שישראל תוכל?״
ענה פאלק :״אולי אנח נו,
הקטנים, יהיה לנו מזל ונצליח.
דווקא היום יודעים כמה
עוזר לנו המזל.״ התערב ב שיחה
שר־הבריאות, ויקטור
שם־טוב, ואמר :״נו, סוף-
סוף מצאנו את הקשר בין מח־לת־הרוח
למיבצע אנטבה.״ ענה
לו רביו :״יש עוד קשר בין
שני הדברים: אידי אמין.״
באותה פגישה דובר על
כך שהמשכורות הגבוהות ל רופאים
בחו״ל הן הסיבה הרצי נית
ביותר לבריחת רופאים מ הארץ.
אמר פאלק לרבץ :״יית כן
שהסיבה הכספית היא תירוץ
טוב לא רק לבריחת רופאים
מישראל, אלא גם לבריוות
ראשי־ממשלות.״ השיב לו
רבץ :״אני בטוח שרופאים
מוצאים עבודה בחוץ־לארץ,
אבל אני לא בטוח אם אני
אמצא שם עבודה.״

7111ל1^0111 1

עוסק בשבועות האחרונים גאימוני־קאואטה, בגן ארמונו בעמאן. לשם כך
ייי ״ י גייס חוסיין מאמן סיני בשם לו, והוא אילץ אף את בניו, עבדאללה בן

ה״ 14 ופייסל בן ה־ ,12 להצטרף לאימונים. רק אשתו, המלכה עליה, סירבה להצטרף, משום שלדבריה
אימוני הקאראטה פוגעים בגיזרתה וגורמים לה לחיות ״רזה מדי״ .המלן מתאמן גם בקליעה באקדח.
לאנשים הנכונים

ראליים היו מדברים בהיגוי
כזה, היו ישיבות הכנסת נשמ עות
אחרת לגמרי.״
8חברי הליכוד חגגו ב שבוע
שעבר את יום־הולדתו
של זקן חברי־הכנסת, ח״כ ד״ר
יוחנן כדר. למרות שפע ה ברכות
שבהן זכה בדר, הוא הו דה
במייוחד לבירכתו של מנהיג
הליכוד, ח״כ. מנחם כנין,
שאמר :״אני מכיר את בדר
כבר 44 שנים. מאז — בדר
התבגר, ואני הזדקנתי.״
777 ברנדי
בינלאומי

81 למרות שהיה זה יום־חג
לבדר, לא שפר עליו מזלו ב אותו
יום. בישיבת ועדת־הכס־פים,
שהיתר, לפני המסיבה של
בדר, נתן יושב־ראש הוועדה
ישראל קרגמן את רשות ה דיבור
לחבר־סיעתו של בדר,
יריבו האישי, ח״כ יחזקאל
פלומין. בדר חשב כי קרגמן
מצביע עליו, וכי רשות הדיבור
ניתנה לו, והחל נושא נאום.
פלומין התרגז וצעק על בדר:
״בכל מקום אתה מפריע לי!״

בע״מ ושהטיל לאחרונה נידוי וחרם על שר״החוץ האמריקאי, חנרי
קיסינג׳ר. הרב מרווין פרידמן ותשעת עמיתיו נימקו את הטלת
הנידוי בפן שקיסינג׳ר הפר את הברית בין אלוהים לאברהם אבינו,
מפני שהוא מוכן למסור שטחים של א״י ״לידיהם של טרוריסטים״.

בדורהי

מיקבי ו א עזין לציון
וזכדין יעקב

בישיבת הקואליציה,
שנתכנסה בשבוע שעבר בחדר-
הישיבות של ועדוח־השרים ב־מישרד
ראש-הממשלה, התפלאו
חברי־הכנסת למצוא חידוש :
מיקרופון ליד כל כיסא. יושב-
ראש הנהלת הקואליציה, ח״כ
משה ורטטן, הסביר בליגלוג
כי.המיקרופונים קשורים ישר
למערכות הרדיו הטלוויזיה וה עיתונים,
כדי שחברי־הכנסת לא
יצטרכו להתאמץ להדליף. רק
אחריכך הסביר ורטמו כי ה מיקרופונים
באו במקום הקצ־רניות,
והם מהווים שיכלול ש יחפור
בכוח־אדם. עוד ורטמן
מסביר זאת, ולאולם נכנסו קצ רניות,
שהחלו מייד לרשום את
דבריו.

ביום השני האחרון ערך בישראל גרמניה
שגריר
פר פישר, ארוחה חגיגית
במיסעדה הירושלמית המפו ארת
מישכנות שאננים, לכבוד
נשיאת הבונדסטאג המערב־גרמני,
אנה־ מארי רנגר, ה מבקרת
עתה בארץ. פישר הפ תיע
את אורחיו הישראליים ו פנה
אליהם בעיברית צחה. או לם
כדרך הדיפלומטים, התנצל
על השגיאות שלו בשפה. השיב
לו יושב ראש-ועדת־החוץ-
והביטחון, ח״ב יצחק נכון,
הידוע כמי שמקפיד על עיברית
נכונה והיגוי נכון :״לא רק
שהעיברית שלך מצויינת, גם
ההיגוי הוא ההיגוי הספרדי ה נכון.
אילו חברי־הכנסת היש

8אחרי שארבעה מחברי-
הכנסת של המערך תקפו ב מליאת
הכנסת את שר־העבודה
משה כרעם, על הצעת חוק
סיכסוכי העבודה שהוא הגיש,
פתח חבר־הכנסת החמישי מ המערך
שנאם על החוק, משה
שחל, את דבריו בהצהרה
מפתיעה :״יש לי הפתעה לשר-
העבודה, אני תומך בחוק.״ ח״כ
חכיכ שימעוני, שהוא מ מוצא
כורדי, שהתנגד לחוק,
קרא לעבר שחל :״אם אתה
תומך בחוק, אתה נגד ההס תדרות•!״
השיב לו שחל :״אבל
אני בעד הממשלה.״ שימעוני .:
״אם אתה בעד הממשלה, למה
אתה תוקף תמיד את אוזן?״
ברומזו למריבה בין שחל לבין
שר-החקלאות אחרון אוזן.
סיכם שמעוני את שרשרת קרי-
אות-הביניים :״אתה בטח תו קף
רק את השרים הספרדים !״

ביקורה של מלכת־היו־

פי דינה מור־מסינגר ב-
מישכן הכנסת, היה האירוע ה חברתי
החשוב ביותר בכנסת
בעת,האחרונה. מור התקבלה
אצל יושב־ראש הכנסת ישר אל
ישעיהו, אשר התבלבל,
שכח את נימוסיו המפורסמים
ולא הזמין אותה לשבת. כש הבחין
הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה אלימלך רם, כי
ישעיהו אינו נוהג בנימוס מס פיק
כלפי המלכה, הוא קרא
לעברו :״אדוני היושב־ראש,
מדוע אינך מזמין אותה ל שבת?״
ישעיהו הסמיק ומיהר
לאמר :״כן, נכון, אולי תשבי
קצת?״
! 8קודם לבואה של מלכת־היופי
היה ישעיהו עסוק ב אירוח
הכתבים הפרלמנטריים
לסיכום המושב. מרבית השא לות
היו סביב פירסום הכתבה
בהעולם הזה על דו״ח מבקר־הכנסת,
שמעון ליכרמן. תגו בתו
של ישעיהו :״אני מחפש
עכשיו מבקר אחר. אולי יש
למישהו מכם הצעה למועמד?״
81 בבקשו מהכתבים הפר למנטריים
שלא לעזוב את ליש־כתו
עד שתגיע מלכודהיופי,
הסביר ישעיהו :״אני לא רוצה
להישאר איתה לבד.״
! 8ח״כ הדתי מהמפד״ל
אכדחם (״אברמלד,״) מלמד
היה בין חברי־הכנסת שהתרג שו
מביקורה של המלכה ב־מישכן.
כיד סיפורי העיירה ה שגורים
על פיו, אמר מלמד:
״כולם מדברים עכשיו מה יהיה
עם החבר של מלכודהיופי ש לנו.
פעם היתד, מלכת-יופי ב פולין,
שאחרי שנבחרה עזבה
את החבר שלה. פנו אליו חב רים
שלהם ואמרו לו, :מה
אתה אומר על זה שהיא עזבה
אותך?׳ ענה להם החבר , :הי תד׳
לי שנה אחת טובה׳ איתה,
וזה מספיק.׳ אמרו לו החברים :
,הלוואי עלינו שנה כזאת.׳ עכ שיו,
שאני רואה את מלכת-
היופי, שלנו, אני מביו אותם.
העו ל ם הז ה 2031

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הלוואי והיתד, לי שנה אחת כ זאת.״

0יותר מכל התרגשה מבי-
קורה של המלכה ח״כ נוזחת
קצב. היא סיפרה ברצינות
גמורה לכל מי שהיא פגשה
במיזנון-הבנסת כי הח״כ הבי-
דואי, מוחמר אבו־ רביע,
אמר לה :״לדעתי את הרבה
יותר יפה ממלכת־היופי !״
0 1היחידה שלא היתד,
מרוצה מ״פסטיבל מלכת־היופי״
בכנסת היתד, ח״כ מרשה
פרידמן שדיעותיה, כנציגת ה תנועה
הפמיניסטית בישראל,
אינן עולות בקנה אחד עם תח רויות
לבחירת מלכות-יופי. כא שר
הופיעה רינה מור ביציע
הקהל, ונתקבלה בברכה על־ידי
חברי הכנסת שהיו באותו
זמן באולם המליאה, עזבה
פרידמן במחאה את אולם־
המליאה ויצאה למיסדרון ה עישון.
שם המתינה עד שה מלכה
עזבה את היציע. רק אז
חזרה פרידמן למקומה באולם־
המליאה.

01 במסיבה שערו בשבוע
שעבר בביתו בירושלים ראש
הממשלה יצחק רבין לכבוד
חברי-הכנסת מסיעת המערך,
לקראת סיום מושב הכנסת, הא ריך
יושב־ראש הסיעה, ח״כ
משה ורטמן בדברים. למרות
שמרבית דבריו של ורטמן היו
דברי הלל ושבח לרבין עצמו,
רגז רבין על אריכות הנאום,
ובאופן הפגנתי צעק לעבר אחד
המלצרים, תוך כדי שהוא מפ ריע
לוורטמן בדבריו :״אולי
תביא לי משהו לשתות ז״ ורט־מן
הבין את הרמז, אמר לראש־הממשלה
:״זה בסדר, אני גו מר
מייד את הנאום.״

01 היה ברור שזה יגיע:
צרור בדיחות האולימפיאדה ב מונטריאול.
הבדיחה האכזרית
ביותר הושמעה כלפי השחיין
הישראלי הכושל, עדי פרג.
לפיה, בכל פעם, לפני שפרג
התחיל בשחייה, היה שומר־הבריכה
נותן לו את המפתחות
ואומר לו :״כשתגמור, תסגור
בעצמך את הבריכה.״
! 0בדיחה אחרת מספרת
כי השופטים במונטריאול ביק שו
תשלום שעות נוספות על כל
תחרות שבה השתתפו ספורט אים
ישראליים.
01 ההוכחה לכך שלא רק
בארץ שובתים המצילים, אלא
גם בחו״ל, הביאה בשבועיים ה אחרונים
הטלוויזיה בשידורים
שלה ממונטריאול. אף באחת מ-
זלתחרויות־ד,שחייה ,׳ששודרו מ מונטריאול,
לא ראו את המציל
של הבריכה.
! 0פעמים כה רבות שמעו
בשבועיים האחרונים בטלוויזיה
את ההימנון המיזרח־גרמני, עד
ששדרני גלי צה״ל החליטו ל הכניס
אותו למיצעד הפיזמונים.
01 הצופים, שידעו מי מנצח
בתחרויות לפי ההימנונים ה לאומיים
שנוגנו בסיומן, חשבו
בכל ערב כי גם ספורטאי ישר אלי
זכה במדליה. בסיום ה שידורים
נוגנה תמיד הוזיקווה.
! 0אי-אפשר בלי בדיחות
על אירוע אחר של השבוע:
נחיתת החללית וייקינג על ה מאדים.
בתצלום שצילמה החל לית
ניראה כאילו חקוקות על
הסלעים שם האותיות ,6 0ו בעולם
כולו החל מישחק-ניחד
שים להסברת התופעה. אך ה ישראלים
ידעו את האמת: היו

הוס׳ ר חדי

מי שהיה הרס״ר המפורסם
ביותר בצה״ל, עובדיה חזי
(בתמונה משמאל) התגלה
כרקדן מחונן של ריקודי״עם
תימניים. חסוד נתגלה בטכס
החינה, שנערך למורה התי*
מניה חבצלת קוטאי, ערב נישואיה
לאיש־העסקים יליד
אוסטריה, שמואל ובר. הזוג
הולבש לצורך הטכס בניגדי-
חתונה תימניים מסורתיים
(למעלה) כשכל אנשי המחלקה
הערנית של הפלמ״ח, ותיקי
חבורת-האש ועוד כמה עשרות
נספחים באו לחגוג עימם
בחצר ביתו של יצחק עדאקי,
איש חבורת־האש• ניצחו על
החגיגה יוסף בדיחי ורמי
קזרא (למעלה, משמאל) ,העומד
לשאת בימים הקרובים
לאשה את ידידתו סימה.
אלד, דאשי־התיבות של השם

כרוך ג׳מייי.

01 כשנשאלו מדעני החלל
אם הווייקינג גילתה סימני־חיים
על המאדים, הם השיבו :״רק
בליל-שבת. באמצע השבוע הכל

01 צירוף־מיקרים מעניין
אירע ביום החמישי האחרון ל שדרן
מני פאר. הוא היה
בעיצומה של הנחיית המכירה
הפומבית, שנערכה במוזיאון
תל־אביב למען הירחון מושג.
כשהגיע פאר למכירת תמונתו
של הצייר יאיר גרבוז, הפ סיק
והתנצל בפני הקהל שהוא
מוכרח לעזוב ולנסוע לגלי
צה״ל, שם עמד לשדר את תוב־נית־השידוכים
שלו, גבר ואשה.
את מקומו על במת המכירה ה פומבית
תפס אורי זוהר. כש הגיע
פאר לגלי צה״ל, הוא
הוצג בפני הגבר שהופיע ב תוכנית
כדי למצוא לו כלה.
היה זה אחיו של יאיר, מנהל
הסינמטק אלון גרכוז.

אבי עופרים

שהגיע לאילת יחד עם החברה החדשה
שלו, שבסי, גרם בעיר לשעמריה־זוטא.
טכסי הופיעה בחוף של רפי גלסון עירומה בביום היוולדה,
כשהיא שלובת־זרוע עם אני. רק אחרי שפצו אליה כמה מאורחות
המועדון והסבירו לה שהופעתה משמשת דוגמה רעה לילדים
שבסביבה, הסכימה טכסי ללבוש לגופה תחתונים דקים.
העולם הזה 2031

01 הילדה בת התשע וחצי,
שעלתה לבדה למטוס אל־על
בניו־יורק, זכתה במשך כל ה טיסה
לנמל התעופה בן־גוריון
ביחס מייוחד מצד דיילות ה מטוס.
כי מימי חפר היא לא
סתם, ילדה. היא בתו של ה־ניספח
התרבותי הישראלי ב־לוס־אנג׳לס,
חיים חפר, ה עסוק
עתה בטיפול בשפע הבק שות
להסרטת פרשת אנטבה,
ולכן לא יכול היד, להצטרף
לבתו. לפני מיספר שבועות, עם

התקרב מועד החופש הגדול,
כתבה מימי מיכתב
תאומיס, בעלת קייטנת הדסה
בכפר־שמריהו, שבה היא ביל תה
כמר, חופשות. מימי הודיעה
לה כי היא מגיעה גם השנה,
וביקשה לשמור עבורה את ה מיטה
העליונה בחדר הוורוד.
הדבר הראשון שעשתה מימי
כשהגיעה לקייטנה, היה לבקר
את צב־המים שלה, שנשאר ב קייטנה
במשך כל השנה שבה
נעדרה מהארץ.

להדסה

׳ 0קבוצת ישראלים, שנכ נסה
לפני שבועיים לקאזינו של
מישחקי־מזל בלונדון, הופתעה
למצוא שם את חבר ועדת*
הכספים של הכנסת, ח״כ הלי כוד
יוסף קרמרמן. הח״ב
התעשיין, שהוא חתנו של איל־הספנות
השקוע בצרות, יעקב
מרידוד, ניראה כאילו הוא
בן־בית במקום.
כאשר הציעו לד״ר

פינחס אביבי, מאמני־ד,ד,ש מצה
של הבוהימה, ללכת ל הצגת
המחזה שלוש אחיות של
צ׳כוב, סירב :״אני לא מוכן
ללכת אפילו בשביל חמש
אחיות !״

שמואל תמיר

! 0ליח״כ
נמאסה התלות של בתו לי אורה
בטרמפים שלו מירד
של־ם לתל־אביב. ליאורה, ש היא
אחת הסטודנטיות המבלות
והמקובלות ביותר בחיי-החב-
רה של ירושלים, מנסה לתפוס
לעיתים טרמפ עם אבא, מ
בהרצליה־ירושלים

לביתם
פיתוח, דווקא כשאין זה נוח
לאביה. תמיר, הנחשב כאיש
עשיר ביותר, קנה לליאורה
מכוגית־ספורט מסוג אלפא־רומיאו,
שבה נראית עתה ליאורה
כשהיא דוהרת בכבישים
כאילו ירשה מאביה גם אר
החסינות מפני רו״חות־תנועה
01 חבר מישלחת ישרא׳
באו״ם, רוכרטו אהרון, הנמצא
עתה בארץ, סיפר בשבוז
שעבר על המיקרים ר,פיקנטית
שאירעו באו״ם בשבועות הי
אחרונים. סיפר רזברטו: מדינה
אפריקאית קטנה, שהתקבלה
רק לאחרונה לאו״ם, הכריזה
שהיא מתכוונת לפעוי
למען השלום. ראשי ר,מישל׳
חות לאו״ם ידעו כי במדינו
זו אין אפילו רשת־חשמל, ושאלו
את נציגה :״כיצד את!
מתכוונים לפעול למען ה
שלום?״ השיב הנציג :״החלטנו
שלא לייצר פצצודאטום,.
! 0גילוי מרעיש היה בס
מלווין מארק, המארגן או
פסטיבל הסרטים היהודיים ה
עומד להיערך בארץ. הוא סיפ
שלא רק גיבור ד,סידרה קולונו
בו, פיטר פוק הוא יהוד
אלא גם המפיק הבמאי וב
שאר העוסקים בסידרה. הכווג
היתד, תחילה שגיבור הסידר
יהיה יהודי בשם כהן, וזה יהי
גם שם הסידרה. אולם המימס
היהודי התנגד לכך, ועל-כן הו
חלפה זהות הגיבור והוא הם
איטלקי.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

!!)!בטלודדה
20.00
20.10
20.30
21.00
21.40
22.05
22.30
22.45
23.10
23.40
24.00

לחקלאי, שירות ידיעות יומי.
חידושים והשנים בתעשייה.
מה זה ואיך — לקט מושגים והל כות
בענייני חקלאות ותעשייה.
מבט לחקלאות.
סקירת ביקורו של היז מג׳סטי ב טקס
סיום קורם מש״קים.
מזיקים לחקלאות, פרק שלושים ו אחד:
הפרודניה וקרייסקי.
מועילים לחקלאות.
השבוע בכנסת — סדרת מתח.
כלבוקטו — תכנית לבעיות צרכנות
של הטוארגים בטימבוקטו.
בסרט נע — תכנית בידור לתעשיין.
פסוקו של חקלאו.

תבניות הילדים
17.00 לחקלאי הקטן.
18.00 ילדים תעשיינים.

עם אחד קטן מוכרח היה לנצח, אבל מזה כמה-
וכמה שנים לא השיג אפילו ניצחון אחד קטן.
נכון שיש עמים שכבר מזמן לא ניצחו ובבל-זאת
הם חיים לא רע, אבל העם הקטן הזה היה מלא
אמביציות והיה עליו להוכיח לעצמו מידי ערב-
ובוקר שהוא לא פחות טוב משאר העמים ואולי
אפילו יותר טוב, ואם הוא עדיין לא ניצח השבוע,
זה בגלל הבוץ על המגרש או השיפוט העויין. בקי צור,
קריזת-נצחון שאין לעמוד בפניה.
ומכיוון שמנצחיו הגדולים של העם הקטן הלכו
לעולמם לפני שלושת־אלפים שנה, ומנצחיו הקטנים
עסוקים בעירעורים בפני ועדות-חקירה או מוצי אים
לאור עיתונים חדשים, הלך העם המתוסכל
מאי-נצחונות למשוח על עצמו מנצח חדש.
העם הזה לא היה בררן. הוא לא נהג להבדיל
בין אליפות העולם בעץ־או-פאלי, ובין הכרזת העצמאות
שלו עצמו — בשני המיקרים ניצח, וזה העי קר.
וכך, לאחר תקופת שפל ארוכה, הצליח העם
הלא-בררן להרכיב קבוצת מנצחים בעלי הרכב מוזר
למדי: שני ספורטאים, דוגמנית ומפקד-קומנדו.
ספורטאי אחד לקה במחלת-וורידים בדרכו
לתהילת הנצחון הלאומי, אך השלושה האחרים לא
הכזיבו, וגם עלו לגמר. העם עצר את נשימתו מהתרגשות,
שור לא געה, חנויות נסגרו, עוף לא פרח,
קונצרטים בוטלו.
והנצחון הושג: הדוגמנית היתה למיס עולם,
מפקד-הקומנדו היה למר עולם וחספורטאית שברה
עבור העם את מחסום ה 13:04-שניות, שיא אליו
שאף מנעוריו, וגם הביאה לו מקום שישי במאה-
מטר-משוכות-נשים — הישג הראוי לעם שהמציא
את המונותיאיזם ואת שיחרור העבדים.
וכעת יושב לו העם שלנו מנצח ומאושר, מדביק
באלבומיו את הפוסטרים של מנצחיו וחוזר ומספר

בחלוקת המדליות. הוא גאה במנצחיו והם גאים
בו. ויום אחד, כאשר יהיה מפקד-הקומנדו למנכ״ל
סונול, הדוגמנית תתחתן עם המיליונר שלה
והספורטאית תהיה פרשנית-ספורט — ימציא העם
לעצמו מנצחים חדשים ולא חשוב במה, העיקר נגד
מי וכמה-כמה.

בטחון שוטף

על הקשר ב ץ
מ ע בד ה מרכזית

תחזית אירועי ל שבוע ר.כא
לעבר מכוני ת מסחרית אשר לא נעצרד, במחסום־
ביקורת נפתח ה אש על־ידי אנשי המשמר האזרחי.
נהג ה מכונית נפגע בראשו, איבד את ה שליטה על
ריכבו והתהפך לתעלה בצד הכביש. הוא׳ נפצע פצעים
אנושים ומת בדרך לבי ת־ החולים. בבדיקה התברר
כי החשוד חשש להיעצר במחסום, כיוון שאיחר
לחדש את רשיון הרכב שלו. הוא יובא היום ל מנו חות
בכפרו.

סיכסוך מי שפחתי נסתיים ברצח, כאשר נ טל הבעל
את רובה הקרבין שלו, שהוא ני שקו האישי במש מר
האזרחי, וירה בא שתו שישה כדורים. האישה
נפגעה בחזה, בידיה ובביטנה, וצנחה מתבוסס ת בדמה
בחדר־ה מדרגות. בחקירה טען הבעל כי קרא לא שתו
להזדהות, על־פי הנוחלים, ומשלא נענה פתח באש,
כנדר ש במיקרה מריבות מי שפחתיות.

כוחות המשמר האזרחי חיסלו חוליה ב ת שלושה
צעירים שניסו להידחף בתור לאוטובוס. לאנ שי
המשמר שלום.

אדם שצעק לאיש המשמר האזרחי ״חמור״ נורה
למוות.

גם גשי מכות בעטים!

הצעת ח״ב מארשה פרידמן לדון בבעלים
המכים את נשותיהם, נובעת מראייה חד
צדדית ומתעלמת מן העובדה שיש נשים רבות
שהו אלימות, קנטרניות, מנצלות את חולשת
בעליהן ומנחיתות עליהם מהלומות

ד ..הדלה סו ד

טרם גמרו חברי״הכנסת לנגג את עיניהם הדומ*

צעיר שגנב קטנוע הופתע על־ידי אנשי המשמר
האזרחי שהיו בסיור שיגרתי. מ שניסה להימלט עם
שללו, נפתחה לעב רו אש והוא נ הרג במקום. הקט נוע
הגנוב הושב לב עליו המאושרים.

מפליא לגלות כי הכתבה המאלפת מתפרסמת דווקא
במדורהנשים (המרביצות) בידיעות אחרונות
שני נערים בני שלוש־עשרה נו רו למוות שעה
שניראו מטפסים על גגו של אחד מב תי הקולנוע
בעיר. הודות לעירנו תו של היורה, אחד מ מ תנדביו
הוותיקים של המשמר האזרחי, נ מנע ה ה תפל חו ת
להצגה יומית.

. 27.7

נשים מוכות, סימכו על עיתונאית־הנשים שלכן.
היא גם תמליץ בפניכן איזה קרם־לחות למרוח על
הפנים, מבחינה מדעית, כשהבעלים שלכן יכניסו לכן

את חזאפטה היומית בפרצוף.

ותנועה לאומית
חודשים רבים לאחר אותה החלטה מפורס מתשנ
ת קבל ה באו״ם בדבר הגדרת הציונות, הזדמן כו תב
שורות אלה לרחוב חיפאי ירקרק עם בתי ם ק טנים
ולבנים, ועל כל בית מ תנו ס ס בגאוה שם ה ר חו ב:

הציונות

שדרות

ייתכן שתוכלו להבין את ההרג שה האידיוטית ש פקדה
את כו תב קטע זה כאשר חיפש את המעבדה
המרכזית של קופ״ח ה שוכנ ת דווקא ב שדרות ה ציונו ת
, 54 ובידו צנ צנ ת שתן לבדיקה. מה שנקרא ״ציונות
בדם ושתן.״
ילידי חיפה זוכרים עדיין כי ל שדרות הללו קראו

ההר

רחוב

כנראה משום שזו הדרך העולה לכרמל, ואז באה
החלטת האו״ם מן ה־ 29 בנו במבר ואחריה קבלת
ישראל לארגון, ושם ה ר חוב הוסב ל:
שדרות א ו״ פ
וגם את ר חו ב העציצים שינו ל שדרות רוזנקרנ ץ
אחרי שהאיש רב־ ה פ עלי ם הלד לעולמו. זה כוחה
של אקטואליה. אבל נחזור ל שדרות ה ציונו ת: אם
להסתמך על התקדים, נוכל לקרוא מעתה לרחובו ת
קיימים ב שמות חדשים, מקוריים ונוחים לשימוש, כמו
למשל :
אם הציונות היא תנועה חברתית, נו כל לקרוא
מעתה לרחוב ה ס מוך:

רחוב

הסוציאליזם

ואם הציונות תנועה או טופי ת־ מוסרי ת, אפשר גם :

הצדק

סימטת

ואם המדובר ב תנו עהל או מי ת:

שדרות

הכורדים

ובמקרה והציונות אינה אלא סעיף בחוק ההגירה :

רחוב

חוק

ציונות נעימה וכל־ טוב.

כנו כיץ

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גי ערב )ג הפרוטוקרלים של זיקבי ערב * הפרדטוקולים ט
ל זיקבי ערב ) 9הפדוטרקולים של זיקבי ערב * הפררטרקר
לים טל זיקגי ערב ) 8הפרוטוקולים של זיקגי ערב * הפר
כ שקנה מי שהו מלון־יוקרד. בדור־צ׳סטר
שבלונדון הרחוקה היתד. זו
ידיעה מרעי שה שהופיעה בעמוד ה ראשון
של עי תונו ת ישראל. כי הוא
היה ערבי.
אבל בכו תר ת לא כ ת בו ״מודזמד
רבינוביץ קנה מלון־יוקר ה וכר.״ עיתון
אחד, העדין שביניהם, כ תב ״ערבים
קנו מלון־יוקרה וכר.״ עיתון אחר כ תב
״הערבים קנו מלון־יוקר ה וכר.״
וכך זה הולך כל הזמן — הערבים
קונים. הערבים רוכשים. הערבים מש תלטים.
הערבים.
הערבים. היהודים. המזימה. ההש תלטות.
העולם. הסיפור ידוע —
כך נכ תבים הפרוטוקולים של זיקני
ערב.

שיש לו כסף יכול ורשאי לשחק ב־עוד
פרק בפרוטוקולי ם של זיקני
ערב.
• חוקים הללו ול קנות ולרכוש ולה שתלט.
למה לא י
ורק מעניין שדווקא אלו המוחים
כל הזמן נג ד האנטי שמיות העול מי ת
פעם ח שבו הנוצרים הקפיטליסטים
הישנה, אם הפרוטוקולים של זיקני
שהחוקים הללו נוצרו רק ב שבילם ו הרגיז
אותם שגם יהודים משחקים בזה
ציון, הם כו תבי הפרו טוקולי ם של זיקני
ערב, בדרך אל אנטי שמיות חדשה —
ועוד מצליחים.
חזקה יותר, גבו ה יותר, רחוקה יותר.
היום חו שבים הקפי טליס טי ם הלבנים
שהחוקים הללו נועדו רק ב שבילם ו נניח
באמת שלכמה ערבים יש כסף
מרגיז אותם שכל מיני שחורים וכהים
והם קוני ם רכוש וקרקע ומ שתלטים
וצבעונים מ שחקים בזה ועוד מצליחים.
על חברות, אז מה? מה כאן לא
בסדר?
אנחנו, היהודים, הננו סוף־סוף, ל לעולם

הקפיטליזם
יש חוקיו, ומי

אחר מאבקים קשים, חלק מהעולם ה־

בתמונה: זיקני ערב הפרימיטיבים מתכננים בסתר את השתלטותם על העולם.
שימו לב לאפים הארוכים שלהם.

לבן והיפה (וזפרענקים לא נח שבו מ עול
ם); וכמו בכל ספרי הפסיכולוגיה
בגרוש אנחנו, המדוכאים שהתקבלו,
הננו נו שאי דגל הדחיד, והדיכוי של
אחרים.
מלקקים לפריץ עמוק בי שבן ״קבל
אותי, קבל אותי״ ,אך מספיקים להוציא
את הלשון ולזעוק ״אבל אל תקבל
אותו״ .ממש ראש של יהודים.

עכשיו, מסת בר, פל שו זיקני ערב
גם אלינו. לא ״ערבים בונים בניה בל־תי־חוקית״
,אלא ״הערבים רוכ שים
קרקעות לאום״ במזימה נוראה הממו מנ
ת כמובן בכספיהם של זיקני ערב
בלוב או בכווית או בלא־ מ שנה.

כל הכבוד, בחורים, תמ שיכו — יחי
הפרוטוקולים של זיקני ערב!

וגם יש להם אפים ארוכים והם
מסריחים ורמאים ומלווים בריבי ת ו כמובן
רוצים לה שתלט על העולם. יותר
גרועים אפילו מהיהודים.

ל א דון פרס

י לדי ם מפגרים
מו שכי ם בעט

יש ח לו ם
ע ל שלו ם

בתמונה: קבוצת נאצים רעים ושחורים זוממים להפיל את משטרו הנפלא
של ג׳ון פורסטר הטוב והלבן.

הדיוק, המיקצב, הגמישות,
הקלילות
הם שיאי המופע: תרגילי
התעמלות.
גערות בגות־עשרה על משטח או
על סוס
מזנקות, מקפצות, בלי פחדים בלי
היסום.
מרחפות באוויר על מקביל או קורה בחייר מלכותי וללא בל מורא
בקפיצות מדהימות, מקפיאות את הדם לועגות הן לטבע, לגוח האדם.
בל תרגיל בל זינוק באן עוצר נשימה הקהל לרגעים באן אחוז באימה
בראותו גורי קטן מתעופף לו אל על
באולם־ההתעמלות בעיר מונטריאל בנות רומניה ורוסיה, קטנות ויפות
בחלל האולם במרום מרחפות
ומריע להן הקהל הנרגש
למדליית־זהב ולשיא החדש.

השיר, למי שלא מאמין, הופיע במדור
הספורט של ״ידיעות אחרונות״ ב־.27.7.76

נאצי טוב הוא נאצי ת׳
נניח שהיית נאצי כשהיית קטן ועכשיו אתה רוצה לטהר את
שמך. מה עליך לעשות!
ראשית — אל תכריז לעולם כי אתה מתחרט או מצטער על
שהיית נאצי, ואל תצהיר כי אתה כבר לא נאצי. אדרבא — שמור על
תדמיתך הנאצית.
שנית — הבע בכל הזדמנות את הערכתך הכנה והעמוקה למדי נת
ישראל, לצבאה ולמיבצע אנטבה.
שלישית — דאג שיהיה לך כסף או כוח או מעמד כזה שמדינת
ישראל תצטרך ללקק לך בתחת.
הנה תסתכל — ג׳ון פורסטר היה נאצי שהיה קטן ונשאר נאצי
קטן גם עכשיו. הוא אוהב ומעריך את ישראל וצבאה והוא ראש-
ולקבל ממנו
ממשלת דרום אפריקה, שאפשר למכור לו
לכן — ג׳ון פורסטר הוא נאצי כשר, הוא נאצי טוב, הוא נאצי
על חכיפאק. אותו מזמינים לבקר בישראל, מראים לו ב״יד ושם״
את הזוועות שעשו הנאצים ליהודים (הלבנים) וכותבים עליו מאמרי-
מערכת מלאי הערכה בעתוניה החופשיים של ישראל.
לעומת זאת — לני ריפנשטאל, שהיתה בימאית הקולנוע החבי בה
על היטלר וביימה את הסרט על האולימפיאדה ב , 36-היא נא צית
איומה ונוראה. למה! כי א. היא לא נשארה נאצית כמו פורס-
טר. ב .היא לא התלהבה ממיבצע אנטבה כמו ההוא מה״היטלר
יוגנד״ ו-ג. אין לה כסף או כוח כמו לפרנץ יוזף שטראוס. ובגלל
זה ישראל מוחה נגד הזמנתה לקנדה ועיתוניה החופשיים של ישראל
מוקיעים אותה במאמרי מערכת.
אתה רואה, אמרתי לך — נאצי טוב הוא נאצי חי, קיים וחזק.

ביום שישי דיבר בטלוויזיה איש
אהד נורא נחמד, שכולכם מכירים
אותו מהטלוויזיה בתור שר הביטחון
של ישראל. קוראים לו שמעון
פרם.
בהתחלה הוא הביע את צערו
העמוק על אובדן ההיים בלבנון ואפילו
כמעט בכה, ותכף ראו איזה
איש טוב הוא.
אהר־כך, כששאלו אותו על ״הגדר
הטובה״ ,אמר מר פרס שישראל
תמשיך כמדיניות זאת כי
היא רוצה להראות לערבים שזוהי
צורת החיים שאנו רוצים לנהל עם
שכנינו.
וזהו חזון השלום של אדון פרס.
שכנינו הערבים יגורו מאחורי
גדרות גבוהים. הם יילחמו זה בזה.
המון ערכים ימותו ואנחנו נורא
נצטער ..מצבם יהיה גרוע מאד ואנחנו
נפתה פתה בגדר ונרפא להם
את הפצעים. אחר-כף נסכים לתת
להם מים ואולי קצת קמח ואולי
קצת דלק. אחר-כך נסכים לקנות
מהם את יבולם החקלאי, ושיא הטוב
שלנו יהיה כשנסכים שהם
יעבדו אצלנו.
חלום של שלום.
שלום כין אדון לעבד.
שלום בין איש לכלב.
שלום בין יהודי לערבי.
שלום על ישראל.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה

טמויזיו!

מצופה. ברור לגמרי כי הצפייה בשידורי
האולימפיאדה תשיג את ממוצע״ז־,צפייה
של כל תוכנית אחרת ששודרה אי-פעם ב טלוויזיה,
כולל כל־בו־טק, ניקוי ראש ו מבט.

בינתיים גם נראה כי אומדנת רשות־השידור,
שהמיבצע כולו יעלה רק 750 אלף
לידות, התבדתה. בסיכומים בלתי-סופיים
התברר כבר עתה, כי המיבצע כולו עלה
הרבה יותר ממיליון לירות.

•חההבדל הק טן
אלימלך

• לכתב הטלוויזיה בכנסת,
רם, על הכתבה האחרונה מהמושב ה שלישי
של בית-הנבחרים (יום רביעי .)28.7
רם צילם את מלכת־דיופי רינה מור־מסינגר,
שהיתה אורחת הכנסת, ובחיתוך
חד עבר לצילום פניה של ח״כ שולמית
(״שולד,״) אלוני, שנאמד, באותו יום ב מליאה.

ל עושי די אטה
בשרשרת אירועים חברתיים עומדים
לחגוג חבריה של המפיקה ועורכת התוכ ניות
לילדים, אסתר סופר, את הופעת
ספר מתכוני־ד,דיאטה שכתבה. עובדי ה טלוויזיה
מרגישים כולם שותפים להוצאת
הספר.

בהזדמנות זו: צל״ש כללי לרם, על ה דיווחים
השוטפים והמעניינים מהכנסת,
שבהם מתגבר רם על השיעמום שבבית
ועל מילחמות של מיספר חברי־כנסת נגדו
ונגד שידוריו.
• לצוות הישראלי באולימפיאדה, ב ראשותו
של אלכם גילעדי, על שלל
השידורים מהאולימפיאדה. למרות שלעי־

ראש־צוות גילעדי במונטריאול תים הגזימה הנהלת הטלוויזיה בשעות־שידור
ממונטריאול, על חשבון תוכניות
אחרות, ולמרות שלעיתים קרובות היו ה שדרים
והפרשנים למיניהם, כיוסף טלקי,
מאריכים בדברים ומגבבים שטויות של
מדורי־ספורט בעיתונות היומית, היה
מיבצע הטלוויזיה במונטריאול אבך ציון ב דרכה
של הטלוויזיה הישראלית, וראוי
שיילמד ממנו.

מאחרי המסך
עיסקה ת מו ר ת •*11
בבניין הטלוויזיה מהלך סיפור מזעזע:
אחרי פעולת אנטבה צילמה הטלוויזיה
את מסיבת־העיתונאים שערך הרמטכ״ל,
רב־אלוף מרדכי (״מוטה״) גור. המסיבה
נראתה לרבים כתשובתו של הרמטכ״ל ל יצחק
רבין, שהילת המיבצע נקשרה ל ראשו.
למחרת
היום פנתה הטלוויזיה אל דובר
צד,״ל בבקשה שיגרתית. במיסגרת כתבה
על גיבור המיבצע, יהונתן(״יוני״) נתניהו
ז״ל, ביקשה הטלוויזיה לראיין קצין שהיה
בשעתו המג״ד של יוני. ראיון בזה טעון
אישור מוקדם מטעם הדובר.
אולם הדובר לא נתן את האישור. ללא
כחל ושרק הציע לאנשי הטלוויזיה עיסקה
פשוטה: תמורת קבלת האישור לראיון,

כתב צכאי שי ואשתו
גיוסה מול גיוסה
תשדר הטלוויזיה את מסיבת־ד,עיתונאים
של הרמטכ״ל בפעם השנייה, במלואה.
הטלוויזיה סירבה לבצע את העיסקה.
בפי דובר צה״ל, תת-אלוף יואל כן־
פורת, היתד, גירסה שונה לגמרי:
לדבריו, עצם הצגת העניין בצורה הנ״ל
מוכיחה כי מדובר בעלילה. שכן אין זה
בסמכותו של דובר צה״ל לאשר לטלוויזיה
ראיון עם קצין בדרגת אלוף־מישנה. הדבר
נתון לסמכותם של הרמטכ״ל ושר-
הביטחון. משום כך גם לא יכול היה דובר-
צר,״ל להציע עיסקה כלשהי מהסוג המוזכר.
מה שאירע, לדיברי בן־פורת, הוא ש באותו
יום היו שתי התקשרויות ביו ה טלוויזיה
ודובר־צה״ל. באחת מהן פנה ה כתב
הצבאי של הטלוויזיה, נחמן שי,
אל הדובר, וביקש רשות לראיין את מפקדו
של יוני. הדובר הבטיח, לדבריו, לטפל
בהשגת האישור הדרוש ׳משר־הביטחון.
ואומנם, בשעה שש בערב באותו יום בישר
הדובר לטלוויזיה כי ניתן האישור ה מבוקש.
אלא שאז נמסר לו שהאישור הגיע
מאוחר מדי, ולא ניתן עוד לשלב את ה ראיון
בכתבה לזיכרו של יוני.
באותו יום, ללא קשר לאישור הנ״ל,
ביקש הדובר מהטלוויזיה לתקן קטע מ דיבר,
הרמטכ״ל במסיבת־העיתונאים, ש שודרה
יום קודם־לכן. לטענת הדובר,
שידרה הטלוויזיה את דיברי הרמטכ״ל
במקוטע, השמיטה מדבריו שישה מישפטים
שהיו חשובים להבנת הרעיון שרצה ה־רמטכ״ל
להביע. לפיכך ביקש הדובר לשדר
את ששת הפסוקים שנקטעו, כדי להעמיד
את דיברי הרמטכ״ל על דיוקם.
ההבדל בין שתי הגירסות יובא, ככל
הנראה, להכרעה בבירור פורמלי, שייערך
בדרג גבוה.

רביו ובר ־ ד ב
נג ד הטלוויזיה
במיתקפה חריפה על הטלוויזיה יצאו
בשבוע שעבר ראש־ד,ממשלה, יצחר
רכין, ושר־המיסחר־והתעשיה, חיים
ב ר ־ ר ב. ההזדמנות לכך היתה מסיבה
שערך רבץ בביתו בירושלים, לכבוד חברי
סיעת־המערו בכנסת. אחרי הנאומים ה־רישמיים
נסבה השיחה בין רבץ לבין ה סובבים
אותו על נושא אחד ויחידי:
הטלוויזיה.
כעסו של רבין הופנה לעבר שתי כתבות
על בנק טפחות, האחת של הכתב
הכלכלי אכרהם (״כושי״) קושניר
והשנייה של הכתב הפרלמנטרי, אלימלך
ר •0קושניר פירסם ביומן השבוע כתבה
על הרווחים המופרזים של בנק טפחות,
ואילו דם גילה במבט ספיח חשוב לפרשת
הדירה, שניתנה למנהל הבנק משה מן.
לפי כתבתו של רם התגלה, כי מנכ״ל
מישרד־השיכון, דויד ויינשל, העלים
פרטים חשובים מדו״ח היועצת־המישפטית
של מישרד השיכון, פתיה אבלי! /כאשר
הופיע בפני ועדת־הכספים של הכנסת. כדי
לחזק את טענותיו, הביא רם ראיונות
עם שני חברי־כנסת, האחד מהקואליציה,
ח״כ עדי אמוראי והשני מהאופוזיציה,
ח״כ יחזקאל פלומין, ושניהם התייחסו
בשלילה מוחלטת למעשיו של ויינשל.
רבין לא התייחס לחומר עצמו, שהיה
בשתי כתבות אלה, אלא שאל :״בשביל
מה צריך להעלות כתבות על מה שקרה
לפני שנה?״ רבץ אף טען, כי בשבוע

שעבר ביקשה לישכתו ממחלקת־החדשות
של הטלוויזיה לשלוח צוות לסיקור טכס
חנוכת מיפעל ד,התפלה החדש, ונענה ב שלילה.
בר-לב
החרה-,החזיק אחרי ראש־הממש־לה,
ונתן אף הוא דוגמה. הוא ביקש להכין
כתבה על שמונה עובדים במיפעלי ים-
המלח, שבמשך שנים רבות לא החסירו
יום עבודה אחד, והטלוויזיה לא הסכימה.
בר־לב שכח לספר לראש־ד,ממשלה כי
באותו יום טילפן אליו דן שילון, מנהל
מחלקת־ד,חדשות של הטלוויזיה, וסיפר לו
כי אכן נשלח כתב, טוביה ארבל, ל-
מיפעלי ים־המלח, אך כתבתו של ארבל
לא היתה ראויה לשידור, לא מהבחינה
המיקצועית ולא מבחינת הנושא, ומשום
כך נגנזה.

סופר עשתה לפני כשנה דיאטה חריפה,
שבה הורידה למעלה מ־ 20 קילוגרמים תוך
תקופה קצרה, מיבצע שזכה בהערכה כל לית
ובחיקוי. רבים מעובדי הטלוויזיה,
ביניהם מי שהיה מנהל התוכניות בעיברית
יצחק (״צחי״) ׳טימעוני, ומנכ״ל רשות־השידור
עצמו, יצחק ליכני, ביקשו מ סופר
את הדיאטה שלה, והלכו בעיקבותיה
בהורדת הקילוגרמים המיותרים.
כמה שדרנים ומבקרי־טלוויזיה הציעו ל אסתר
לכתוב ספר כיצד לרזות, שבו יהיו
הנחיות ומתכונים מייוחדים להרזיה. סופר
פנתה למבקרת הטלוויזיה של מעריב, נעמי

אחרי ששפכו את ליבם זה לפני זה,
הסכימו רבין ובר-לב כי יש לערוך ניקוי-
ראש יסודי במחלקת-ד,חדשות.

שילון מער ער
על פסק -ה ד־ן
עירעור מעניין ביותר עומד להגיש מנהל
מחלקת החדשות של הטלוויזיה,
שילון, על פסק־הבוררות של סגן יושב-
ראש מליאת רשות השידור, ועורך על
המישמר, חיים שור בעניינו של הכתב

איתן אורן.

בין שאר קביעותיו, שהצדיקו לחלוטין
את אורן בסיכסוך שלו עם מחלקת-
החדשות (העולם הזה ,)2029 קבע שור
כי ״רשוודהשידור תאפשר לאורן חופשה-
ללא־תשלום בת שלוש שנים, למילוי שלי חות
לאומית בחו״ל.״
לשילון התברר כי תקשי״ר עובדי-
המדינה קובע בפירוש, שחופשה-ללא-
׳תשלום אפשר לתת רק לעובד שעבד
בשירות המדינה שש שנים ויותר. אורן
עבד ברשות השידור, רק כשנתיים, ולכן
מנוגד פסק-הדין של שור לתקשי״ר. משום־
כך עומד שילון לערער.
אין ספק כי העירעור הוא רק עניין של
יוקרה, מאחר שברור לגמרי שבמחלקת-
החדשות ייערכו בשלוש השנים הקרובות
שינויים רבים, וספק רב אם אורן יוכל
להשתלב אז ישוב בעבודת המחלקה, גם
אם לא יצליח העירעור על פסק־הדץ.

מהפכת מו 1טו־*א!ל
בטלוויזיה
על־פ־ סקר מוקדם שערכה רשות*
השידור לקראת האולימפיאדה במונטרי אול,
התברר לה כי לפחות 32 אחוזים מה מבוגרים
ו־ 58 אחוזים מבני-הנוער היו
מוכנים להישאר ערים עד שעה מאוחרת
בלילה, כדי לצפות בשידורי האולימפיאדה.
אולם הרשות לא הסתפקה בסקר ה מוקדם׳
אלא הטילה על המכון למחקר
חברתי שימושי, בראשותם של הפרופסו רים
דויד גוטמן ו א לי הו אכץ, מי שהיה
מנהל הטלוויזיה הראשון, לערוך סקר על
הצפייה בשידורים בימי השידורים עצמם.
הרשות עדיין לא קיבלה את תוצאות
הסקר, שנעשה על-פי מידגם רחב ביותר.
אולם מתוצאוודביניים כבר ברור שהצפייה
בשידורים ממונטריאול עלתה על כל ה
מפיקה
סופר
דיאטה קולקטיבית
גל, ויחד ניגשו השתיים לכתוב את הספר,
העומד לצאת בשבוע הבא בהוצאת עדנים.
ידידיה של אסתר מכינים שרשרת של
מסיבות לכבוד האירוע, אשר בכולן יהיה
הכיבוד על טהרת המתכונים שמופיעים
בספר.

על הגל
יריות ע ל מאיר פ עי ל
ח״כ מאיר
הרדיו חגי

ביום החמישי האחרון נכנם
פעיל ללישכתו של מנהל
פינסקר בתל־אביב, וקרא :״למטה הור גים
אנשים, ואתה יושב כאן !״
פעיל הזדמן באותה שעה למישרדי ה רדיו
בקירייה בתל־אביב, וכשעלה במדר גות
שמע צרור יריות מלמטה. לאחר הת פרצותו
של פעיל, שהוא אלוף־מי,שנה
במילואים, ירד מנהל-הרדיו במהירות כדי
לברר מה הרה. התברר לו כי השומר, ה-
מועסק על-ידי חברת־שמירד, פרטית, ה מופקד
על השער של מישרדי הרדיו ו־אולפניו
בתל־אביב, השתעשע בתת־מיקלע
עוזי שהיה בידו, ופלט צרור. הבמאי
גיורא מנור והעיתונאי משה בן־
יטאול, שהיו באותו רגע בפתח היציאה,
ניצלו בנס מהצרור, שפגע רק במכוניות
שחנו במיגרש־ו־,חנייה הסמוך. היחידי שלא
התרגש מכל העניין היה איש הרדיו ה וותיק
גירעון לב־ארי ,־שכאשר שמע
את היריות אמר :״זה עוד פעם גיסים
קמחי עם הפעלולים שלו!״
קימחי הוא אחד מעושי-הפעלולים של
הרדיו.
ה עו ל ם הז ה 2031

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2031 - 4 באוגוסט 1976 - עמוד 19 | ין פרשה מרתקת יותר, מאז קום המדינה ועד עצם \ $היום הזה, מאשר הפרשה הקאהירית שנודעה בשם ״העסק־הביש״. הנה יצאו ישני ספרים עליה. מפקד הרשת, אברי זיידנ־וורג־אלעד,$

ין פרשה מרתקת יותר, מאז קום המדינה ועד עצם
\ $היום הזה, מאשר הפרשה הקאהירית שנודעה בשם
״העסק־הביש״.
הנה יצאו ישני ספרים עליה. מפקד הרשת, אברי זיידנ־וורג־אלעד,
פירסם את זיכרונותיו, האמיתיים או המדו מים.
קורבנות-הפרשה, נידוני־קאהיר, התחילו מפרסמים
את גירסתם באמצעות אביעזר גולן.

הייתכן חומר מרתק יותר, מרעיש יותר.
לתוכנית ״עדי כותרת״ בטלוויזיה?

ואכן, אחרי שהמצלמה התמקדה על פניו הזוהרות
של ירון לונדון בפתח התוכנית האחרונה, יכלו הצופים
להתמתח בצפייה. לונדון הודיע חגיגית כי התוכנית
תיפתח בדיון בפרשה, והוא אף הציג את שני מרואייניו :
הארכי־שפיון אברהם (״ג׳ון דארלינג״) דר, שהקים את
הרשת במצריים, ועורך־ד,מישנה של הארץ גידעון סאמט,
המפרסם את סיפרו של אברי בהמשכים.
עכשיו, כך האמינו כולם, תצא האמת לאור. השאלות
הגדולות, שריתקו דור שלם, תיפתרנה, או לפחות יי-שפך
עליהן אור סנסציוני חדש. אין הזדמנות גדולה יותר
לתוכנית, שמאות אלפים צופים בה.

ואז כאו עשרים דקות שד שיעמום מונו־

יונו תו ר ת

מהן השאלות העיקריות המטרידות את הצעירים, וכיצד
יש להגיב עליהן.

אודם בהחלטיות נחושה, כדבורה העפה כקו
ישר אל הכוורת, הניע לונדון היישר אד השאלה
הכאנאלית מכל: איך מגיבים הורי התלמידים
שלך על העובדה שאתה כותב טור עיתונאי
עד נושא זה ! האין זה מפריע להם?
לשווא ניסה הרופא המיסכן להשתחרר מקורי־השיעמום
שבהם נלכד. הוא הצליח להזכיר לפחות בעייה מעשית
אחת: החשש של בנות רבות בגיל הטיפש־עשרה שמא חזן
גדול מדי. הוא גם נתן להודים עצה כיצד לנהוג במיקרה
כזה. אך יותר מזה לא יכול היה להגניב לתוכנית: הוא
שקע בביצה של שאלות חסרות־עניין.
מי שלא נרדם בנקודה זו, יכול היה עוד להקשיב
לתשובותיו של צייר, שנתבקש לעשות את הדבר הטפל
ביותר עלי אדמות: להסביר את ציוריו. הצייר גימגם,
חיפש ל-שווא להגיד משהו, ולבסוף נכנע.
נקודת־האור היחידה בתוכנית היתד, ביקורתו של
יצחק רועה על העיתונות. רועה מסתפק לא פעם בניתוח
תופעות־לוואי שוליות, תחת לעסוק בבעיות של ממש.
אך הפעם עסק בביקורת אמיתית. הוא ניתח שתי ידיעות
מפוקפקות של הארץ, ששטפו את מוח הקוראים למען
מטרות פרטיות של העיתון.

כור גמור זו מזו, כיושכן מסוממות כבאר.

מדוע נבחר בימוי מגוחך כזד, לתוקנית המתיימרת
להיות רצינית ל ייתכן רק פיתרון אחז־ לתעלומה זו :
העורך ד,ישלה את עצמו שתיאטרון־בובות אוריגינלי
זה יספק לתוכנית את המתח והמייוחדות, שאינם בנמצא
בתוכן הראיונות עצמם.

נ רו עיווס
י* משך תקופה ארוכה היה ירון לונדון, עורך
ומנחה מצליח של תוכנית אחרת — טנדו.
לטנדו לא היו יומרות. התוכנית התרכזה בעיקר
בדמויות תיגיהוניות- ,שעימן יכול היה לונדון לנהל
שיחה בלתי־מחייבת. כך יצא לו שם של מראיין מוצלח
וכישרוני. א-לו היטיב לונדון להכיר את עצמו, היה ממשיך
לדבוק בכל כוחו בתוכנית זו.
אומנם. גם אז, כאשר ניסה לראיין איש רציני —
כמו, למשל, הד״ר משה פלדנקרייז, האיש שהעמיד את
דויד בן־גוריון על הראש — נתגלו במפתיע מיגבלותיו

הדברים היו נוקבים, חריפים מאד. הצופים
חיכו בדריכות שהמצלמה תזוז לפתע, תנחת
על פניו שד עורף ״הארץ״ ,שישב כמרחק של
מטר אחד מן הדובר. אולם קיומו נשבח בליל.
עימות כזה עלול היה להיות מעניין מדי.

בובות שעווה
^ ל אותה עת נראה על המסך הקטן אובייקט,
^ שהפך גם הוא סימן־היכר של עלי־כותרת: פרצופו
-של אדם דומם, המציץ מעל לכתפו של הדובר, והעושה

העורך (עם אשתו)

המראיין(עם ניטים פרוסי)

גיבור מעמודי חסמבה

פרצוף מעבר לכתף

של לונדון. שאלותיו הרדודות הפריעו לדוקטור הסס גוני,
עצרו את מעוף מחשבותיו המרתקות.

מנטלי. נראה כי את העורך־המנחה מעניינת
רק שאלה היסטורית אחת: מדוע מפרסם
״הארץ״ את הספר (שככר הופיע) בהמשכים ז
(היתד, זו השאלה היחידה בכל הפרשה שלא היתד.
זקוקה לשום תשובה. סיפרו של אברי, המכיל את גירסתו
על הפרשה, הוא מיסמך חיוני — ולוא רק כדי להרשיע בו
את אברי עצמו (ראה עמודים .)11—12 תפקידו של עיתון
הוא להביא מיסמכים חשובים לידיעת הציבור הרחב.
בתוקפנות מרוסנת הסתער לונדון על סאמט, שהוא
ידידו האישי. תוך כדי כך הפליט, אגב־אורחא, שפע של
הערות, שהוכיחו כי אין ללונדון מושג על הפרשה עצמה.
סאמט ניסה להיחלץ מן ההתקפה חסרת־העניין, אך מכיוון
שגם הוא אינו מומחה לפרשה, לא היה לו מה להוסיף.
אברהם דר זרק פה ושם הערה, בעלת נכונות מפוקפקת,
שלא הוסיפה דבר לעניין, ושגם היא נקטעה באמצע.
איש לא חקר אותו על ההאשמות שהטיח בו אברי.
יש בארץ לפחות תריסר אנשים, המסוגלים והמוכנים
לפתח דיון מרתק על הפרשה והשלכותיה. אך איש מהם
לא נקרא, כמובן, לתוכנית. הם היו מקלקלים את הישגו
של לונדון.

בי ירון לונדון מחזיק כשיא הארצי (ואולי
העולמי) בשטח שכו בימעט אין לו מתחרים :
הוא מצליח להפון־ בד נושא, ויהיה מרתק כבד
שיהיה, דפיטפוט באנאלי, רדוד וחסר־תובן.
לא קל להצליח בכך כאשר הנושא הוא העסק־הביש
האגדתי. אולם ירון לונדון הצליח גם בכך. הוא אלוף.

מר כאנאל בכבודו ובעצמו.

קוו׳ שיעמוס
וד כאותה תוכנית הפגין לונדון את כישרונו
2המייוחד הזה פעם־פעמיים נוספות.
הופיע בה רופא־בית־ספר, בעל טור להדדכה־מינית
לנוער בשבועון מעריב לנוער.
מאות אלפי ההורים, שהקשיבו לתוכנית, בוודאי היו
תאבים לדעת איך לדבר עם צאצאיהם על ענייני־מין,

אך רק באשר הסך לפתע כוכב התוכנית
שבאה כמקום ״ניקוי ראש״ המבריק, קרה
ללונדון מה שקרה למלך העירום כאגדה.

המנחה
מר באנאל בכבודו ובעצמו
את הכל (לפעמים ביודעין, לפעמים בתמימות) כדי להסיח
את דעת הצופים מן המרואיין ומדבריו.
כאשר דיבר רופא־ההדרכה־המינית, הציץ מעל לכתפו
צעיר -שנוכחותו לא הוסברה במשך התוכנית, אך מילא
בה תפקיד מייוחד-במינו: במשך רבע שעה מרט את
אוזניו, החליק את שערותיו, שיפשף את אפו, סירק את
זקנו, שילב את אצבעותיו, מבלי לנוח לרגע, כשהבעה
של שיעמום אינסופי נסוכה על פניו. רק במאמץ עליון
של רצון ניתן היה להתרכז בדיברי הרופא.
זהו דבר הקורה לכל אורח של עלי כותרת. בשעה
שפרופסור פלוני מביע את דעתו כיבדת־המי-שקל על
בעיות היקום, מציצה זמרת צמאת-פירסומת ליד אוזנו,
עושה העוויות, מתחנחנת בעיניה, פושקת את פיה לנ שיקה
וגונבת את ההצגה. בשעה שמומחה אלמוני מחווה
את השקפתו נוטס ודו!חשיבות על בעייה הרת-עולם, מופיע
מאחרי גבו פרצופה של נערת־זוהר, המביטה׳ במצלמה
בעיני־עגל רוויות טימטום תהומי.
תופעה מוזרה זו נובעת מן הבימוי המקורי של תוכנית
זו, שניראה תחילה כפארודיה, עד שהסתבר שזה רציני.

המרואיינים יושבים ככוכוודשעווה, כשכל
אחד מהם פונה לכיוון אחר. הם נדרשים למלא
תפקיד דומם, שנם שחקן מאומן מתקשה למל או.
ואכן, נראה כי לונדון קנה את הרעיון
כמשיבה מן המחזה ״ילדי קנדי״ ,שבו משמיעות
הנפשות מונולוגים לסירוגין, תוף ני
תחילה
היה לו מזל. במיקרה נזדמן לתוכנית פיזמון
של יונתן גפן. לא היה בו, בפיזמון, דבר שצריך היהלהרעיד את אמות-הסיפים, אבל הפסוק ״ערבי נשאר
ערבי׳״ עורר נחשול כביר של זעם בלתי-רציונלי מצד
אבירי ארץ־ישראל השלמה, לפתע מצא לונדון את עצמו
במרכזה של סערה פוליטית רועמת, בתפקיד של לוחם
על חופש-הדיעה, שמאלן, יפה-נפש ועוכר־ישראל. בקי צור:
דמות המטילה את מוראה על המדינה.

תוך כדי כך לא שם איש לב לכך כי התוכנית
עצמה היתה רדודה כמו •טלולית אחרי
המלקוש: פשוט לא נאמר כה דבר.

ראיון בלי ועיון
** ה גורם

לשיטתיות הנוראה של הראיונות הלוני

* ) דוניים?
נראה שיש כאן צירוף של כמה תכונות, שהצטברותן
בעוכריו של האיש בעל פני-הנער.

מזלו האישי של לונדון הציל אותו, כנראה,
מכל מגע עם השכלה כשטח כלשהו.
יהיה הנושא כאשר יהיה — ההיסטוריה של הצלבנים
או המציאות הדו-לאומית של קנדה (״האולימפיאדה גיל תה
לנו שבמונטריאול מדברים צרפתית העסק-הביש
או מדע האתולוגיה (חקר התנהגות החיות והשלכתה על
אופי האדם) — שאלותיו של לונדון מגלות שאין לו
מושג קלוש ביותר מה הוא שח.

מראיין אינטליגנטי יכול לחפות על צרה
צרורה זו באחת משתי דרכים: התבוננות יסודית
לפני כל ראיון על־ידי קריאת במה סיפרי־יסוד,
או אילתור מבריק.
(המשך בעמוד )34

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה

1 1 .1 .1

העם
גדר טו ב ה -דמה>־
שימעון פרס לא
יכו? להתאפק, וכך
הפך את המחווה
להתחכמות זולה
זו היתד, יכולה להיות מיחווה מרגשת :
מדינה במילה מה פותחת את גבולה לפני
אוייביה, הנתונים בצרה, מגישה להם מר פא
ומזון, מקילה על סיבלותיהם.
אולם משום־מה לא עשתה מיהווה יש ראלית
זו את הרושם המקווה בעולם
בכלל, ובעולם הערבי בפרט.
גרמו לכך כמה סיבות:
• שר-הביטחון לא יכול היה לעצור
בעד פטפטנותו. הוא סחט מן המעשה את
הטיפה האחרונה של תעמולה זולה, בארץ
ובעולם, הופיע בטלוויזיה וברדיו כרוכל
המוכר סחורה. הניצול התעמולתי הגס
הרם את הדימוי ההומאניטרי של הפעולה.
• בעיתוני העולם תכפו ׳והלכו הי דיעות
על התערבות ישראלית מאיסיבית
׳בלבנון, לצד הימין הנוצרי. ,׳ובשיתוף עקיף
עם הסורים. הידיעות על הזרמת נשק ו ציוד
לאחד הצדדים, במילחמה שאכזריז־תה
גברה מיום ליום, ניטרלו את הידיעות
על המעשה ההומאניטרי הנאצל, שבא
להגיש סעד לקורבנות.
ממשלת ישראל עצמה לא טרחה להס תיר
את תמיכתה האיתנה — התעמולתית
לפחות — במיליציות הימניות •ובבעלי־בריתן.
השבוע מלאו עיתוני ישראל, זו
הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שב חים
גלויים לראש־הממשלה הסורי החדש,
שתואר כאיש ״הגון״ ,״חזק״ וכיוצא באלה
שמות־תואר חיוביים.
• היה משום אבסורד בהסכמת יש ראל
לכניסת נוצרים־מארונים מלבנון ל ישראל,
כדי שיעבדו כאן בעבודות חיק־לאיות
— בשעה שממשלת ישראל ממשי־כה
לסרב בעקשנות להתיר לאזרחים יש ראליים,
אף הם נוצרים־מארונים, לחזור
לכפרם: בירעם.
בסופו של דבר נשארה המחווה עניין
שולי. הוויכוח היסודי נשאר כמות שהייה:
האם נוהגת ממשלת ישראל בתבונה, כאשר
היא עוזרת להשתלטות הסורים על לבנון,
לדחיפת אש״ף לזרועות הסיורים ולצירוף
לבנון לסוריה־רבתי — או שהיה עליה
לנצל את שעת-יהכושר כדי להסתדר עתה
עם הפלסטינים, הנתונים במצב קשה, אד
המחזיקים עדיין בקלפים חזקים בידיהם?

דאב או תו עמוד
שתי כותרות הכילו
לקה היסטורי
שתי ידיעות הופיעו השבוע, באותו גי ליון
של עיתון.
האחת דנה בסוגיה אקטואלית — הדיון
על הנהגת עונש-מוות לפידאיון:

הממשלה עומדת לדון בקרוב
בסוגיית עונש מוות למחבלים
השנייה דנה בסוגייה היסטורית — אז כרה
ליהודים שהוצאו להורג בימי המנדט
הבריטי :

רחובות בתל־אביב
ייקראו היום על־שם
עולי הגרדום
העיתון לא פירסם את שתי הידיעות
באותו עמוד, זו בצד זו. הוא לא הבין
את הקשר ביניהן.
אך הידיעה האחת מספקת את התשובה
לשניה. אם יונהג עונש־מוות בישראל,
יסופקו גיבורים לאומיים חדשים לעולם
הערבי. בתריסר בירות ערביות יעמד,ו
׳מנהיגים לאומיים דום, בשעה שייקראו

1 1 .1

רחובות על שם עולי-הגרדום הערביים ש הוצאו
להורג בישראל. ובעוד שלדשים
שנה יזכרו את שמותיהם, ויציגו אותם
כדוגמה לנוער.

יחסי חוץ
סיפור ממדינה זדה
גולדה הורתה לסגור
את התיקים הפלילייס
בגרו — והוא ממשין•
כמעשיו ללא מורא
לאחרונה נחשפה פרשה שבה מעורב
ישראלי, מיוצאי מדינה זרה.
הישראלי באותה מדינה זרה הוא מאיר
עזרי, הדמות החזקה בהתאחדות עולי
המדינה הזרה, מבאי ביתה של גולדה
מאיר, היושב עתה ועושה עסקים במדי נה
ההיא.
צל בכד על עזרי. קשריו של עזרי עם
גולדה מאיר עמדו לו לעזר כמה פעמים.

יש עד היום בין יהודי עיר בארץ הזרה,
על מיגרש של הקהילה שנמכר. התמורה
היתה צריכה להינתן, ולא ברור מה
קרה לה.
לפני כמה שנים התארגנה קבוצת יהו דים
מקומיים באותה ארץ להקים שכונה
בישראל. עזרי תבע חלק, ומשלא נענה,
החל מחבל בתוכניות בכל כוחו.
התלונות נגדו גברו, הדיווחים הניבו פרי.
לפני כמה שנים, כאשר החלה פירמה כל כלית
לפעול באותה מדינה, הודיע לה
עזרי כל עוד היא לא תענה לדרישותיו,
הוא לא יאפשר לה לפעול באותה מדינה.
כלי כסף וכסא. אוייבו הגדול
של מאיר עזרי היה חבר־הכנסת לשע בר
מרדכי זר. הוא היה אז סגן יושב-
ראש הכנסת, ועזרי חשב כי כל עוד יושב
זר על כסאו בכנסת, הוא לא יוכל להי בחר
במקומו לכנסת. וכיושב־ראש התאח דות
יהודי הארץ הזרה. כדי לחסל את
זר, החל עזרי במיבצע מורכב ומסובך.
ראשית כל, עשה עזרי סולחה עם זר,
והציג את עצמו כחברו הטוב. אחר־כך
שיכנע את זר להצטרף לחברה שתעסוק

עסקן עזרי
נוי בא לעזרו?
הזה בווילה שלו בירושלים, בסוף , 1973
שכב במיטה בטענה שעבר התקף־לב, הכ חיש
מכל־וכל את כל ההאשמות נגדו.
החומר נגד עזרי הספיק כדי שפינחס
ספיר יורה להוציאו מרשימת־המועמדים
לכנסת. אולם גולדה מאיר השיגה את
הפסקת החקירות נגדו.
עזרי נשאר בלי הכנסת. הוא החליט
לחזור למדינה הזרה, הפך שם נציג של
פירמה העוסקת בעסקים שונים, עד היום
הוא ממשיך לפעול בארץ הזרה, לעסוק
באותם התעלולים.
מי שעזרי חפץ כיקרו. עזרי עצ מו
שוהה במדינה הזרה כתייר, ולכן הוא
גר שם במלון. אך הוא ממשיך במעשיו
כמו ממקודם, כאשר ליבו סמוך ובטוח
שהתיקים שנסגרו נגדו לא ייפתחו שוב.

סגן־ייו״ר דשעכר זר
על כיסאו יושב זר
מישטרת־ישראל, יחד עם שילטונות מס-
ההכנסה, ערכו חיפוש בביתו לפני שלוש
שנים, בעיצומה של חקירה פלילית ענפה
נגדו על גניבות והונאה, בקשר לכספים
שניתנו לו על־ידי יהודי המדינה הזרה
ושזרמו לכיסו הפרטי. גולדה מאיר התער בה
אז בבקשה לסגור את התיק, והפעולות
בו נפסקו עד היום, כשעזרי ממשיך במע שיו
הקודמים.
לפני חמש־עשרה שנה היה מאיר עזרי
שמש ומחלק־תה במדינה הזרה. הוא הת קבל
לעבודה אחרי עשר שנות עסקנות
בישראל, מטעם מפא״י, בהתאחדות עולי
המדינה הזרה. מתפקיד מחלק-התה עבר
לתפקיד פקיד זוטר, ובמשך השנים הסך
לוותיק, כאשר יתר הישראלים חוזרים אר צה
כתום עיסוקם. היחיד שנשאר כעובד
היה עזרי, שטיפס מעלה־מעלה בסולם ה דרגות.
בשנות
ה־ 60 החל צובר השפעה וקשרים.
עזרה לעזרי העובדה ששניים מחבריו לספי
סל־הלימודים במדינה הזרה קיבלו מישרות
חשובות. עזרי החל מנצל את קשריו, לפ עול
לטובת היהודים המקומיים בעזרת קש ריו
אלה. אם הסתבך יהודי, היו פונים
לעזרי שהיה מחליק את המיקרה.
דיווחים שוטפים מהפעילים בהתאחדות
יהודי הארץ הזרה, הטילו צל כבד על
עזרי, אולם ראש־הממשלה הכריעה לטובתו.
הדיווחים כללו האשמות חמורות ביו תר.
בשנת , 1966 כאשר היה עזרי בארץ
הזרה, התקיים בירור בישראל בהשתת פותו.
הבירור
נסב על מיקרים שבהם לקח
עזרי, כביכול, תרומות מיהודי אותה ארץ,
ולא העבירם ארצה. באותה מדינה המ ציאו
את ההוכחות על מיקרים כאלה. עזרי
טען כי לא הספיק לדווח על התרומות,
בגלל הזמן הרב שהוא מקדיש לעיסקי
הציבור.
מה־ קרה לתמורה? בשנת 1969
החל ׳,עזרי בעסקים ממש, כשהוא חולב
לטובתו הפרטית. הוא נכנס לשותפויות עם
חברות. מקומיות, בעיקר עם חברה שעי מר,
עשה עיסקות־קרקע גדולות. רינונים

במימון השקעות מטעם יהודי הארץ ה זרה,
הוקמה חברה ובעלי מניותיה היו אל־ברט
עזרי (אחיו של מאיר עזרי) ,מנשה
אמיר (קריין־חדשות, העובד עם אלברט
עזרי ברשות השידור) ,אברהם פור (כל כלן
המייצג עסקים במדינה הזרה) ,אומי-
דואר מנוצ׳אר (עיתונאי יוצא המדינה ה זרה)
,וכמובן מרדכי זר, סגן יושב־ראש
הכנסת ויושב ראש התאחדות עולי המדי נה
הזרה. המימון לפעולות החברה החד שה
בא מחברת בנייה שפשטה בינתיים את
הרגל, ושרצתה לגייס כסף.
זר הפך למעשה נציג בפירמות במדי נה
הזרה, עסק במכירת מניות שלה בארץ
הזרה, בנוסף לתפקידיו כסגן יושביראש
הכנסת.
עזרי עצמו נתן את כל הסיוע לגיוס

עי ת תו ת
מידע לנפולת
הפזורה הישראלית
כאמריקה תזכה
כעיתון עכרי משלח
היה זה מסוג הרעיונות המבריקים בפש טותם,
שהתגובה הראשונית של השומע
אותם היא: איך לא חשבו על זה מקודם?
אברהם פז ,36 ,עיתונאי יליד הארץ,
שהחל את הקאריירה שלו ככתב ספורט
במעריב והמשמש כעורך עמודי החדשות
ביומון הארץ, אולי לא הגה את הרעיון

כותרת ״ישראל דיילי״
לחזק את הקשר
הכספים על־ידי זר. במקביל החל במסע
הסתה נגד זר בארץ הזרה ובישראל, כשהוא
מנגן על הסתירה שבין תפקיד סגן יושב־ראש
הכנסת ומגייס כסף מאנשים פרטיים.
בעיקבות השמועות הודיע זר כי לא יציג
עוד את מועמדותו לכנסת, ויפנה לעסקים
הפרטיים הפורחים שעזרי הבטיח לו.
כאשר ראה עזרי כי זר יוצא מן הכנסת,
הוא רצה להיבחר במקום זר. במקביל
פירק את חברת ההשקעות. זר נשאר בלי
הכנסת ובלי העסקים. חסר מקורות פרנסה,
וכדי לפרנסו מינו אותו נציג הסוכנות
במדינה הזרה.
כאשר עזרי נכנס למירוץ לכנסת, נכ נסו
גם יריביו לפעולה. החומר נגדו הו גש
למישטרה ולשילטונות מס־ההכנסה.
בביתו נערך חיפוש, כאשר עזרי טוען ש הוא
חולה־לב. כאשר ביקר כתב העולם

ראשון. אבל הוא הראשון שהצליח לממש
אותו.
ביקור שערך בארצוודהברית המחיש
לו עובדה ידועה: שהקהילה הישראלית
בניו־יורק רבתי, ההולכת ומתרחבת בקצב
מהיר, היא קהילה שלמרות כל כינויי
הגנאי שהודבקו לה, שומרת על ייחוד
ישראלי ועל קשר עם הארץ. בקונסוליה
הישראלית בניו־יורק רשומים כיום כ־100
אלף ישראלים. עוד כמיספר הזה חיים ב־נידיורק
ללא ידיעת הקונסוליה. בתוספת
התיירים הישראלים, סביר להעריך את
מיספר הישראלים בניו-יורק ברבע מיליון
איש, מיספר המאיים להפוך את נידיורק
מעיר יהודית לעיר ישראלית.
בלוס־אנג׳לס, למשל, חיים על פי ההער כה
כ־ 80 אלף ישראלים. בקנדה ובערים
(המשך בעמוד )25

ה עו ל ם הז ה 2031

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הא היה כדאי לנסוע למונטריאול?*

היה בדאי
^ גע שד מתיחות עליונה :
1אסתר רוט־שחמורוב מתקרבת לקו״
הגמר בריצת־משוכות של 100 מטר. הנצי גה
היחידה של ישראל שהגיעה עד לגמר
במיקצוע כלשהו. האשה מס׳ 6בעולם
כולו במיקצוע זה.
רגע של התרגשות אמיתית :
אסתר רוט־שחמורוב מדברת בטלוויזיה
אל עשרות מיליוני אמריקאים. בקול הססני,
באנגלית רצוצה, היא מבטאת דברים פשו טים•
כל שומע חש בביטחון מוחלט שהם
באים מן הלב.

כאנו, מפני שרצו דמנוע מאי•
תנו לכוא. אנחנו מחליפים כרכות
עם הספורטאים הערכיים. איננו
שונאים איש. אכל לא נרכין ראש
ולא ניכנע.

די להציג את השאלות, כדי
לדעת את התשוכות.

מונטריאול 76׳ היו התשובות
—1בטוחות עוד יותר, ביגלל מינכן 72׳.
ערב האולימפיאדה היה נטוש בארץ
ויכוח. מה לעשות כדי להזכיר את ה טרגדיה
ההיא?
האם לתבוע הפגנה גדולה של הזדהות,
עצרת־זיכרון מטעם האולימפיאדה כולה?
האם למחות על הסירוב ולהקים שערורייה,
או להסתפק בהפגנה שקטה, פס שחור על
הדגל, או סרטים שחורים על ביגדי ה ספורטאים
הישראליים?

כיוס, אחר מעשה, כרור כי צדק

התיקשורת העולמיים, נוצר גם בהם, לא
פעם, רושם דומה.
.אנחנו מעצמה צבאית. מיבצעינו מרת קים
את העולם. אנחנו מתמודדים באו״ם
עם העולם כולו. אנחנו מנהלים מילחמה
גלובאלית נגד ברית־ד,מועצות. מלכת־היופי
שלנו היא מיס תבל. כך צריך להיות.

אז למה לא קיכלגו כמונטריאול
לפחות 30 מדליות־זהכ, כמו גרמניה
המיזרחית המושתנת 7
משהו לא בסדר כאן. יש מחדל. אסור
היה לנסוע.
האמת הפשוטה היא שאנחנו מדינה קט נה,
מדינה של שלושה מיליון, ותפסנו את
מקומנו ליד מדינות אחדות בגודלנו, שלא

מלים פשוטות, כנות, החודרות ישר אל
הלב. דווקא מפגי שלא נאמרו בשטף, ב־כישרון
השמנוני של תועמלן מיקצועי.
אי־אפשר היה שלא לכבד את הצעירה ה זאת,
שעברה את הגיהנום של מינכן, ש בנתה
את חייה הספורטיביים מחדש, ש הגיעה
שוב כדי להתחרות.
מישפטים מעטים אלה היו שווים יותר,
להצגת דמותה של י-שראל בעולם, מאשר
מאה נאומים מבריקים של אבא אבן באנג לית
מזהירה, או אלף נאומים של שימעון
פרס באנגלית עילגת.

לאחר־מכן — ריאקציה שד קיטורים.
דא היה שווה. לא היה
כדאי. כיזיון לאומי. כיזכוז כסף.
שחיתות. גועד-נפש.

האינטלקטואלים חששו תחילה לפתוח
את הפה. אבל כאשר נשבר הגל, שפכו את
הדיו בתאווה. הצגה אבסורדית. סגידה ל אלילים
פגאניים. התבהמות המונית. טימ־טום
מאורגן. כמה טוב שאנחנו, האינטלק טואלים,
איגנו כאלה. כמה טוב שאנחנו
יוצאים מן הכלל, עדינים יותר, מתוחכמים
יותר, נעלים יותר.

המסקנה: לא היה כדאי לנסוע.

ך * היסטריה של ההתחלה והקיטורים
! 1של הסוף מחטיאים שניהם את המטרה.
האם היתה ישראל צריכה להופיע ב אולימפיאדה?

כוודאי
שכן. אי־אפשר היה שלא.

האולימפיאדה היא מיפגש כביר של
עמים ומדינות. מיפג־ש של אלפי ספורט אים,
בני כל האומות. מיפגש־מרחוק של
מאות מיליוני בני־אדם, המשתתפים באירוע
באמצעות כלי־התיקשורת.
האם יכלה ישראל להיעדר? האם יכלה
שלא להניף בה את דיגלה?

למען האידיאל, היה כדאי לנסוע.

ין פירוש הדכר שפיתוח הפעילות
\ * הספורטאית בצורה נמרצת ומכוונת
היא תכונה טוטאליטארית פסולה.

ואין פירוש הדכר שאנו צריכים
להשלים עם הנחיתות המשוועת
שד הספורט הישראלי.

ההזנחה, האדישות, הלא־איכפתיות ה ביורוקרטית,
השחיתות המיפלגתית, הגוז רות
על הספורט הישראלי ניוון וריפיון,
באו לידי גילוי בבחינה של מונטריאול.
לפני שנים הצעתי בכנסת להקים מיניס טריון
מייוחד לענייני ספורט ונוער. מישר־דים
כאלה קיימים לא רק במישטרים מן
הסוג הנפסד, אלא גם במדינות דמוקרטיות
רבות. אם תתקבל ההצעה אחרי ביזיונות
מונטריאול וגם אם לאו — ברור כי דרוש
שינוי יסודי בגישה הציבורית אל הספורט.
בזכות שינוי כזה אפשר להביא הרבה
נימוקים צדדיים: ביטחוניים, חברתיים.
תעמולתיים. אבל הנימוק העיקרי הוא זה
הטמון באימרה הלאטינית העתיקה: נפש
בריאה בגוף בריא. י-ש צורך בתשתית
בריאה של ספורט המוני בבתי־הספר, ב מועדונים,
לצעירים ולמבוגרים.
האלוף האולימפי, העומד על הכן והמר־כין
את ראשו לקבלת מדליית־הזהב, אינו
אלא נציג עליון של מערכת רחבה —
חוד הפיראמידה המעיד על רוחב בסיסה.

אם היה כדאי לנסוע למונטריאול?
1 1נדמה שהתשובה טמונה בדקות המע טות
של אסתר שחמורוב בטלוויזיה האמ ריקאית
— ובמאות המאמרים על אסתר
בעיתונות הזרה, שבהם התבטאה באותה
צורה.

היה כדאי.

אידיאלים אדה נשארו יפים
ונכונים, גם כעכור אלפי שנים —
אף אם ככמה ארצות הם מעוותים
כידי מישטרים רודניים. וכי יש אידיאל
כעולם שאינו מנוצל, הרכה
או מעט, כידי כני-כדיעד 7

היה כדאי לנסוע למונטריאול
גם כדי להיווכח ככף.

אסתר שחמורוכ היתה נציגה
כלככנו — פשוטה, אנושית, צנועה,
כדתיי־יומרנית, מעוררת־ככוד.
הייטראלית היפה.

,ך* ד חוסר־האיזון של הרוח הישרא־
^ לית הגיע שוב לביטוי ביחס אל ה אולימפיאדה.
תחילה
— היסטריה של התרגשות. ה טלוויזיה
הפכה מרכז החיים. כל שאר ה נושאים
נדחקו אל מחוץ למסך. הישראלי
המצוי זנח עבודה ומישפחה, קולנוע ו־מיסעדה.
הוא צפה במישחקים יומם ולי לה.
אילו שודרו במשך 24 שעות רצופות
ביממה, שיבעה ימים בשבוע, היה ישראלי-
מצוי זה יושב דבוק לכורסתו.

חו תיאוריה חדשה: שהספורט האולימפי
נושא בחובו את זרע הפורענות הטוטאלי־טארית,
שהוא מתאים להשקפת־העולם קוט־לת־המוח
של הרודנים. שהוא גורם ל־רובוטיזציה
של האנושות.
בוודאי, הספורט יכול להיות כזה.
ייתכן שבכמה מדינות הוא אכן הפך כזה.
אך לגבי מיליוני בגי־אדם ברחבי כדור־הארץ,
הספורט הוא עדיין מה שהיה בעיני
היוונים, שהמציאו את האולימפיאדה: פי תוח
יופיו של הגוף האנושי, עידוד חיובי
של התחרות האנושית, יצירת איזון בין
הגוף והרוח.

,,לעזאזל ! ב־ 13.04 שניות היא גנבה לנו הצגה של שנה שלמה ! ״
מי שדגל כמחווה שקטה ומכוכדת.
הפגנה גדולה וקולנית היתד, מקוממת
נגד ישראל את מיטב הגוער העולמי, ו היתר,
מקבלת ממדים מיפלצתיים בכלי״
התיק-שורת העולמיים, המגדילים כל דבר
פי כמה וכמה. די היה בפסים השחורים —
ולמעשה לא היה צורך גם בהם.
כי ברגע -שנכנס לאיצטדיון האולימפי
הדגל הי-שראלי׳ כשהוא נישא בידיה של
אסתר שחמורוב, נצבט ליבו של כל אחד
מרבבות הנוכחים, ושל כל אחד ממאות
המיליונים שראוהו על המסך. במשך רגע
נרגש אחד עמד זכר מינכן בחלל העולם.
מחיאות־הכפיים הסוערות שקידמו את פני
הדגל היוו את הטובה בהפגנות.

האם היה כדאי לכוא 7גם כש•
כיל הרגע הזה היה כדאי לכוא.

ך האם היה כדאי לבוא מבחינה
ספורטיבית? האם היה כדאי לשלוח
מישלחת כה גדולה, כדי לקצור פירות
ספורטאיים כה דלים?

עצם השאלה מכטא תופעה ישראלית
חשוכה.

בעיני הי-שראלי המצוי, ישראל עומדת
במרכז העולם. היא מעצמה עולמית. היא
מדורגת, בעיניו, אי־שם בין ארצות־הברית,
ברית־המועצות, צרפת וגרמניה, קצת מעל
ליפאן ולסין.
זוהי התמונה הנוצרת, יובדיום׳ בכלי־התיק־שורת
הישראליים, והיא הפכה מצי אות
בלתי־מודעת בעולמו הרוחני של ה־י־שראלי־המצוי.
ומכיוון שמילחמת ישראל-
ערב מספקת ידיעות כה רבות לכלי **

השיגו
אף מדליית־ארד מיסכנה אחת.
נכון, אנחנו מצטיינים בשטחים מסויי״
מים, הרבה מעל לפרופורציה הטיבעית. יש
לנו חיילים מצוייגים, וחתיכות נהדרות.
חיילים, מפגי שגורלנו הלאומי גוזר עלינו,
לפי שעה, להגן על קיומנו בכוח הנשק.
חתיכות, מפני שהיהדות עירבבה תערובת
בלתי־רגילד, של גזעים.

למרכה הצער, לא העניקו לנו
הטכע והגורל תנאים טכעיים
כאלה להצטיינות ספורטאית. האם
כיגלל זה היינו צריכים להחרים
את המיפגש הספורטאי?

אילו נתקבל עיקרון זה בעולם, היו
מ-שתתפות באולימפיאדה תריסר מדינות.

אכל הרי העיקר הוא להשתתף,
לא לנצח.

** וכן ׳טאפיטר להתגבר על היעדר
התנאים הטיבעיים. אפשר ליצור תנ אים
מלאכותיים.

כמה מן המדינות הטוטאליטא־ריות
עשו זאת. הן השקיעו מאמצים
עצומים כפיתוח ענפי־ספורט,
יצרו אלופים ככוח.

למען האומה ו/או הסוציאליזם ניכפה על
האלופים־המייועדים לחיות חיי־כלב, ל התאמן
כמו רובוטים, להתייחס אל הספורט
כפי שחייל־קומנדו מתייחס אל המילחמה.
על הנשים נגזר להשחית את צורתן הנשית
על־ידי הרמת־מישקלות ולנהוג כמכונות.
כמה מן הפילוסופים האנטי־ספורטאיים,
שצצו בשבועיים אלה כמו פיטריות (בעי קר
בארצות שהפסידו בתחרויות) ,אף פית
היה
כדאי לנסוע למונטריאול
כדי להיזכר ככף.

ך * טענה העליונה, הסופית, נגד ה ו
1אולימפיאדה: שזוהי היסטריה עול מית,
ירידה למכנה המשותף הנמוך ביותר,׳
התנגשות כל היצרים הלאומניים השפלים.
מעין פאראפראזה לפסוקו המפורסם של
קארל פון־קלאוזביץ: המשכת המילחמה ב אמצעים
אחרים. אז מה?

האולימפיאדה אינה יוצרת אינסטינקטים
אדה. היא מספקת להם
פורקן חיוכי, שאינו מזיק לאיש.

הכנסייה הקאתולית מחייבת את הקרג״
באל, המביא במ-שך כמה ימים לפורקן ה תשוקות
המיניות הכמוסות -של המאמי נים.
לפי אותו היגיון יש לחייב את ה אולימפיאדה
המספקת, במשך -שבועיים,
פורקן להתלהבות הלאומנית -של המיליונים.
הדגלים מתנופפים, ההימנוגים מרטיטים
את הלבבות, האלופים עורכים מילחמה
סימלית בשם העמים היריבים, כמו אכילס
והקטור בשערי טרוייה. כמו דויד וגוליית
בגבול פלשת.
אם ניתן לתעל את התוקפנות האנושית
לאפיקים כה בלתי־מזיקים, ולרתום אותה
להתחרות חיובית — מה רע בכך? הלוואי
וכל ההתחרות בין ארצות־הברית וברית־המועצות,
בין תורכיה ויוון, בין הכושים
והדרום־אפריקאים, יכלה להיערך במיגר־שי־המישחקים
ובבריכות־שחייה !
מותר לחלום על היום שבו ייערך ה מאבק
היחידי בין יהודים וערבים, בין
ישראלים ופלסטינים, על מיגרש־הכדורגל
ובין מיתקני האתלטיקה. זה עדיף גם על
תחרויות נוסח אנטבה.

וגם משוס כף כדאי היה ללכת
למונטריאול.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד ) 12
בלילה לבדו למחסן של חומר־נפץ, במיבצע
המתואר בספר באריכות ובפירוט של
סרט־מתח בטלוויזיה. לדברי ויקטור לוי,
סיפר אברי לאנשי הרשת, בגאווה, שנתקל
בכביש בג׳ים מישטרתי, שאותת לו לעצור.
הוא הטיל לתוכו פצצה, הג׳יפ עלה ב להבות,
ואברי המשיך בדרכו.
איכשהו, תוך כדי קריאה, מתגבר בלב
הקורא הרושם שאברי זיידנוורג אינו דומה
רק לבארון פון־מינכהאוזן האגדתי, אלא
גם לוואלטר מיטי, בסרט שבו גולם ה תפקיד
על-ידי דני קיי: פקיד אפרורי
באמריקה, השוקע מדי פעם בחלומות-
בהקיץ, שבהם הוא מדמיין לעצמו שהוא
טייס־קרב עתיר־הצלחות בקרב על ברי טניה,
וממציא לעצמו תפקידי־גיבורים אח רים,
בשלל של מעמדי־גבורה.

שכר כלי
^ יך הגיע איש כזה לתפקיד כזה?
כל המכיר את אברי זיידנוורג יודע
שהוא מרשים מאד בפגישה הראשונה. הוא
בחור גבוה, תכול־עיניים, בעל הופעה גב רית
מאד וחזות ״ארית.״
(אני-עצמי נפגשתי עימו לראשונה בכלא
רמלה, אחרי שקיבלתי היתר מייוחד לכך,
בתנאי שאיש שירות־הביטחודהכללי יהיה
נוכח בכל עת הפגישה. היה זה אחרי ש העביר
לי את גירסתו המפורטת על מאו־רעות־מצריים,
וגם כמה מאמרים שפורסמו
בהעולם הזה בעילום־שם ,״מאת האסיר
אי. נושא־הפגישה היה בקשתו ליהנות
מניכוי של שליש מתקופודהמעצר שנגזרה
לו. השב״ב התנגד לכך בתוקף ובהצלחה).
הרושם הראשון שעושה אברי הוא רב.
נדמה שזהו איש מקסים, כן, רציני, מעורר־אימון.
אולם
כעבור היכרות לא־ארוכה מסתבר
לאדם נבון שאברי הוא גם אדם מופרע
מאד, החי בהזיות, המשחק תפקיד לפני
העולם ולפני עצמו.
ערב גיוסו לאמ״ן, היה אדם שבור.
מילדותו סבל מהיעדר הורים. אביו, פעיל
סוציאליסטי אוסטרי, נכלא בימי הנאצים.
אמו נספתה, כנראה, בשואה. כילד בן 14
הגיע לבדו ארצה, אל אחותו הבכירה
שבנה נפל במילחמת יום־הכיסורים) ולמד
נבן־שמן טכנאות־מכונאות.
אל אביו, שנישא מחדש במחנה־מעצד
:ריטי לפני שובו לאוסטריה, היתה לו
טינה עמוקה, כפי שמתגלה גם בספר. עם
אמדהחורגת התפייס רק במאוחר. כל רד
קע המישפחתי יכול להסביר את אי-יציבותו הנפשית.
גם דרכו כגבר לא היתד, ישרה. לדבריו,
־,תגייס להגנה, עבר לפלמ״ח, צורף למח־
)קר, הגרמנית המפורסמת של שימעון
!בידן, אך עבר — בצורה שלא הוסברה
לצבא הבריטי, עבר אימוני צניחה ו־קומנדו, אך מצא את עצמו משום־מה
:פלוגת־תובלה סתמית. במילחמת־העצמ־
1ות שירת כקצין-מודיעין בפלמ״ח, הצט־
•ף ליחידת־ד,צנחנים הראשונה, עלה ל דגת רב־סרן ולתפקיד של מג״ד. אולם
זוא נתפס בגניבת מקרר מן הרכוש הנטוש
ספורט שהיה חביב מאד באותם ימים
:ל חיילי העורף, שרבים מהם התחילו
:דרך זו בדרכם אל העילית הכלכלית
;נוכחית של ישראל) .הוא הועמד לדין
׳באי, זוכה מאשמת גניבה, אך הודח מן
צבא אחרי שהורד לדרגת טוראי.
במהלך המילחמה נשא חיילת בת-
רמניה, אך הנישואין עלו על שירטון.
אשד, זכתה בגט, למרות שאברי המשיך
אהוב אותה, והיא לקחה עימד, את בנם.
אברי נדד מעבודה לעבודה. ברגע המב יע
היה מובטל, בלי חשבון בבנק, בלי
כוש, בלי השכלה של ממש, בלי מיש-
חה — שבור, מייואש. את נחמת 4מצא
הזיות של גדולה.
בסירטי־מתח, זהו אדם אידיאלי לגיוס
משימות פנטסטיות של ריגול וחבלה. ב-
ציאות, נכון בדיוק ההיפר מזר.,
כל שירות־ביון רציני יודע כי אדם כזה
הווה סכנה לעצמו ולכל סביבתו. אין
קימים בניין על עמוד־תווך סדוק. ברור
נמרי שאדם כזה חשוף לפיתויים, שהוא
לול להיכנע למי שמבטיח לו הצלחה
הירד, והישגים מסחררים, שהוא רוצה
צשות רושם בכל מחיר כדי להציל את
זוותו ולזכות בתשומת-לב. גרוע מזה:
הוא עלול להישבר בנקל במצבי-לחץ,
טצריכים דווקא כוחות נפשיים איתנים.
מי ששולח אדם כזה למשימות מרכ ות,
מי שמטיל עליו שליחות מסוכנת
יותר, בעלת השלכות בינלאומיות, הוא
ישע.

כל זה נובע גם מסיפרו של אברי עצמו.
ברור שערב גיוסו ירד למעמקי השפל,
וחלם על שיקום דרמאתי, שישים אותו
במרכז העולם.
אפילו אברי עצמו לא יכול היה להעלות
על דעתי שתיקווה זו אכן תתגשם, במלוא
מובן המילה, ושהוא ישנה את ההיסטוריה
של המדינה כלפי פנים וכלפי חוץ.

ה ח שדו ת
ך סיפרו מחשיד אברי את עצמו
^ עשרות פעמים. אבל אין הוא עוצר
כדי לנתח את החשד — הוא ממהר ו ממשיך,
כאילו לא אירע דבר. בהתאם
לאופיו ולכישרונו המייוחד, יש לו הסבר
לכל דבר, תירוץ לכל מיקרה — ולפעמים
מגיעה אי־ד,אמינות של ההסברים לשיאים
שלא ייאמנו.
על אחד ד,מיקרים האלה (כאשר שמע,
כביכול, מידע על גנרל מצרי בווינה
כשעלה בטלפון בטעות על שיחת־טלפון
בין שני זרים בלתי־ידועים לו!) אומר
אברי עצמו שדרוש מחשב אלקטרוני כדי
לחשב את הסיכוי של מיקרה כזה׳ .
הנה כמה מן התמיהות הבולטות ביותר :
• פילים נתנזון נתפס בידי שדות-
הביטחון המצרי בפתח הקולנוע ריו,
כשברשותו פצצת־תבערה, ב־ 22 ביולי
. 1954 אברי ידע על כך כעבור כמה שעות.
אבל הוא עזב את מצריים רק ב* 6באו גוסט.
מדוע? האם לא היה ברור לו כי
ייתפס בכל רגע? האם לא חשש שמא
אנשי־הרשת יודעים עליו יותר מדי, ו יישברו
בחקירה? האם לא יכלו לזהות
את המכונית הבולטת שלו, פלימוט ירוקה
עם גג מתקפל, שעליה היתד, גאוותו?
• באותם 16 ימים גורליים הספיק
למכור את מכוניתו, והקדיש לכך זמן רב.
• איך התפתה ביכלל לקנות מכונית
מייוחדת־במינה כזאת, בניגוד להוראות
אמ״ן, כאשר הוא עצמו אומר כי מיצוותו
הראשונה של מרגל היא שלא להתבלט,
ומותח, בשם מיצווה זו, ביקורת קטלנית
על אנשי״אמ״ן אחרים?
• הוא לא עזב את מצרים בנתיב-
הבריחה הסביר שנקבע לו — במכונית
אל הגבול הלובי — אלא בנתיב המסוכן
ביותר, בטיסה מנמל־ד,תעופה של קאהיר.
אם ידעה המישטרה על תפקידו ברשת —
והוא מוכרח היה לחשוש שזה כך —
זה היה המקום הראשון שבו היתד, ממתינה
לו. ואיך הצליח לצאת משם? אברי יודע
כי זוהי נקודת-התורפה הבולטת ביותר
בסיפור, והוא החליף את תשובתו על
שאלה זו כמה פעמים, אף במהלך כתיבת
סיפרו. הגירסה הסופית — שהוא חמק
כמלווה של אשת־חברה ידועה — אינה
אמינה ביותר.
• בצאתו ממצריים בדרך מסוכנת זו
לקח עימו את המשדר המייוחד של אמ״ן
ומיקרופילם. לא כך נוהג מרגל החושש
להיתפס והצפוי לעונש־מוות. כל אדם
נורמלי משמיד אביזרים אלה, לפני ברי חתו.
ללקיחת המשדר יש רק הסבר סביר
אחד, חשוד ביותר, שעוד נעמוד עליו.
• אחרי ש״פאול פראנק״ נדון למוות
במיצריים (בהעדרו) ,המשיך אברי במשך
ארבע שנים לפעול בשם זה באירופה,
ובמייוחד בגרמניה, ואף לקיים מגעים עם
מצרים• האם לא חשש שמא יהרגו אותו
המצרים, או שמא יחטפוהו ויביאוהו ל מצריים?

במשך כל ימי המיבצע, לפניו ו אחריו,
קיים אברי, לדבריו, יחסים הדוקים
עם האישים המרכזיים של שרותי-הביטחון
המצריים, כשהוא הערים עליהם בלי קושי.
האם זה סביר? האם אין זה מעורר את
החשד כי הסיפורים באים לחפות על קש רים
מסוג אחר?
• לפני המיבצע, בשתי נסיעותיו ה קודמות
למצריים, השיג הישגים מפליאים,
ובין השאר הביא לישראל את המיקרו־פילם
של מערכת המכ״ם המצרית. הוא
הגיע לכך תודות לצירוף נדיר של מיק רים.
יכול להיות לכך גם הסבר אחר.
• אף שנפגש במצריים עם עשרות
גרמנים חשובים, מהם אנשים בעלי נסיון
בצבא הנאצי וב״אבוור״ (האמ״ן הגרמני),
לא עורר ה״כיסוי״ הפנטסטי של ״פאול
פראנק״ חשד אף אצל אחד מהם. מזל
וכישרון נדירים — או שמא עורר בכל
זאת את חשדו של אחד הגרמנים, וזה
הביא ללכידתו של אברי עוד לפני ביקורו
השלישי במצריים, שבמהלכו פיקד על
העסק־הביש? ־.
אפשר להמשיך ברשימה. כאשר הגיעו
נדוני-קאהיר לארץ, והשמיעו את גירסו־תיהם,
נוספה עליה רשימה שניה.

(המשך בשבוע הכא)

4ועוות־תסיוח חקרו את מערדיו שר
האיש שקצו את התהילה העולמית
על מינצע אנטבה, במקום הלוחמים,
ושהתפאו נ׳ העלה את אמין לשילטון

ך* מעות ביקרו בעיניו של ראש !
מטה משקיפי האו״ם, הגנרל הנורבגי
אוד בול. הוא סקר את חדרו שבארמון-
הנציב בירושלים, שנראה כמו מחסן גרו טאות.
שברי רהיטים וזכוכיות מילאו את
החדר. שרידי חפצים אישיים התגלגלו
בין קופסות-שימורים ריקות ואשפה.
״אני מבין שזאת מילחמד״״ אמר הגנרל
בקול נכאים .״במילחמה קשה למנוע מעשי
ביזה ושוד. אבל לשם מה, לכל הרוחות,
היו החיילים שלכם צריכים את אלבום-
התמונות הפרטי שלי? לא חשוב לי ה אלבום.
שישמרו אותו לעצמם. אבל הת מונות
שבו יקרות לי...״
כמה ימים קודם לכן, כאשר פרצה מיל-
המת ששה־הימים, היווה ארמון־הנציב ב ירושלים,
בו שכן מטה משקיפי האו״ם,
את זירת העימות הראשונה בין צה״ל
והצבא הירדני.
הירדנים השתלטו ראשונים על הבניין.
כאשר. נודע על כך, יצא כוח של חטיבת
ירושלים לעבר הארמון, כדי לתפסו מידי

הירדנים. בשעה שחיילי צה״ל השתלטו
על הארמון עדיין נמצאו בו משקיפי ה-
או״ם וראש-המטה שלהם ביניהם. אז הת קבלה
ההוראה לפנות את המשקיפים לעבר
ירושלים העברית.
בספרו אחת י-רושלים, מתאר מי שהיה
אז אלוף פיקוד־המרכז, אלוף (מיל ).עוזי
נרקיס, כיצד ניתנה ההוראה לשמור במיו חד
על שלימות חדרו הפרטי של הגנרל
אוד בול בארמון. אחד החיילים הרים מה-
ריצפה שפתון ורשם בו על דלת החדר
שננעלה :״כאן חדרו של אוד בול ! ״
הרישום לא עזר. כאשר הוחזר הארמון
לידי משקיפי האו״ם. מצא אוד בול את
חדרו שדוד ובזוז. הוא פנה אל עוזי
נרקיס, ביקש ממנו לנסות למצוא עבורו
את אלבום־התמונות שסה היה יקר לליבו.
עוזי לא ידע היכן האלבום. אבל הוא
הזעיק מיד את מי שכיהן אז כראש־המטה
שלו, אלוף־מישנה ברוך (״בורקה״) בר-
לב. לטענת עדי־שמיעה אמר אז נרקיס
לבורקה שלוש מילים בילבד :״בורקה,

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

את האלבום!״ זה הספיק. כעבור כחצי
שעה הוחזר האלבום הפרטי לידיו של אוד
בול, אם כי במישקל קל יותר ממישקלו
המקורי. כמד, מהתמונות שבו נעלמו.
לא היתד, זו הפעם היחידה במהלך מיל-
חמת ששת־ הימים שבה נקרא ראש מטה
פיקוד־המרכז לטפל בבעיות שלל. אחד
ממעשיות אותה מילחמה, שטרם סופרה
עד כה, עוסקת בפרשת משאית צבאית
שנעצרה במהלך המילחמד, במחסום צה״ל
כשעשתה את דרכה מירושלים לרמלה, שם
שכנה אז מיפקדת פיקוד־המרכז.
כאשר נבדקה המשאית, הסתבר שהיא
עמוסה ארגזים ובתוכם בקבוקי וויסקי
וסיגריות מתוצרת־חוץ. נהגי המשאית
שהתבקשו להסביר מאין הגיעו אליהם ה פריטים,
שאינם כלולים בלוח-האספקה
השיגרתי לחיילי צד,״ל, לא התקשו לע שות
זאת.
״זה מהקאנטינה של ארמון־הנציב,״ הס ביר
אחד הנהגים.
חקירה נוספת העלתה כי היעד הסופי
של המשאית, עמוסת הוויסקי והסיגריות,
היה מחנה מטה פיקוד־המרכז ברמלה וכי
האיש שנתן את ההוראה, להעביר את ה משקאות
והסיגריות לשם, לא היה אלא
ראש־מטה הפיקוד בכבודו ובעצמו, אלוף-
מישנה בורקה.

ח לו ק ת שלל
מארמון הנציב
* * ל פי פקודות המטה־הכללי רשאי
> רק אלוף־הפיקוד להורות על החרמת
שלל לצרכי צד,״ל. כיוון שהסתבר אז כי
עוזי נרקיס לא ידע כלל על ההוראה
להחרים את מלאי הקאנטינה של אנשי
האדם בארמון־הנציב, הוקמה ועדת־חקירה,
שתפקידה היה׳לבדוק אם לא חרג אלוף-
מישנה ברוך בר־לב מתפקידו במקרה זה.
במהלך אותה חקירה הצליח בודקה להפריך
כל חשד כאילו ניסה להחרים את
הוויסקי והסיגריות לעצמו. הוא שיכנע

את החוקרים כי השלל היה מיועד לחלוקה
שווה בין כל חיילי מחנה פיקוד־המרכז.
כאשר נשאל בדבר משקאות וסיגריות
שהועברו כבר קודם לכן מארמון־הנציב,
מבלי שנתפסו בדרך, הוא סיפר כי אלה
כבר חולקו לחיילים. מבחינה פורמאלית
לא היה כל פסול במעשהו של בורקה. שכן,
מאחר שאינו יכול לטפל בכל מיקרה של
החרמת שלל בעצמו, האציל אלוף־ד,פיקוד
מסמכותו זו למפקדי החטיבות, כשנתן
להם אישורים בלאנקו חתומים בידו.
אישורים אלה נועדו לאפשר למפקדי ה חטיבות
להחרים במהלך הקרבות רכב או
ציוד־אוייב אחר לשימוש יחידותיהם.
כאשר בא בורקה להחרים את מלאי ה וויסקי
והסיגריות בקאנטינד, של ארמון הנציב,
היה בידו אישור כזד, חתום בידי
אלוף פיקוד־המרכז.
לפיכך מצאה אותה ועדת־חקירה את
בורקה נקי מכל אשמה וחף מכל פשע.

שמו טוהר באוזני כל, כדי להפסיק אחת
ולתמיד את מסע הלחישות המכוער שהוא
עמד במרכזו. בהחלטה היתר, אומנם איזו
פיסקה שאמרה משהו על חריגה מסמכות,
אבל איזה מפקד לא חרג מעט מסמכותו
באותם ימים הירואיים של מילחמת ששת־הימים

ללא שום קשר עם אותה פרשה ועם
מימצאי ועדת־החקירה, הועבר מרקה מ תפקידו
כעבור זמן קצר. הוא חדל לשמש
בתפקיד הבכיר ומבטיח־הקידום של ראש
מטה פיפוד־מרכז.
תחת זאת הוא נשלח לתפקיד, שנחשב
באותם ימים כהסר־חשיבות, כראש מיש־לחת
צד,״ל באוגנדה.
אולי היה זה באמת תפקיד חסר־חשיבות
עד שהחל לכהן בו בודקה. בחמש שנות
כהונתו כראש מישלחת צה״ל במקום, ידע
בודקה להפוך את התפקיד זכל מה שקשור
בו לקרש־קפיצה יוצא מגדר הרגיל בחשיבותו,
כפי שהתברר מאוחר יותר.

שיחות-טלפין
ת מור ת כסף

מרות זאת נשאר שמו של בורקה
/אלמוני עבור רוב אזרחי המדינה. עד
לפני כחודש ימים, בעת שנערכה פעולת
צד,״ל באנטבה, הוא היה אחד מיותר מאלף
ומאה אלופי-ד־,מישנה ששירתו בצה״ל מיום
היווסדו. ואם כי בקרב הקצונה הבכירה
של צד,״ל הלך שמו לפניו, ובתקופות מסו־יימות
אף הפך למעל,,הרי לגבי הציבור
הוא נשאר בצל: .

והנד״ בעיקבות חטיפת מטוס אייר
פראנס לאנטבה ומיבצע החילוץ של צר,״ל
שם, הפך אלוף־מישנה (מיל ).בודקה, ל דמות
בינלאומית. לא היה עיתון שסיקר
את הפרשה שלא איזכר את שמו תוך
ציון כי ״קולונל בר-לב הוא ידידו האישי
של אידי אמין.״
שיחות הטלפון הספוראדיות שלו עם
אידי אמין, שצוטטו בהרחבה בכל אמצעי ו,תיקשורת
בעולם, איימו לתפוס את
מקומם בספרות העמים בין סיפורי הברון
מינכהאוזן ואגדות אנדרסן.
מה שהתחיל כמשימד,״ממלכתית, בשיחה
ראשונית שנועדה לשכנע את אידי אמין
לנסות לשחרר את החטופים, הפך תוך
זמן קצר להצגת-ראווה ולעסק נושא רוו חים.
מרקה החל לטלפן אל אידי, אחרי
שהסתיים -המיבצע, לא בשליחות רשמית
אלא לצרכי חברות טלוויזיה זרות, שששו
להקליט ולשדר, תמורת תשלום, את ה דיאלוגים
המונומנטליים בין הפילדמרשל
האוגנדי לקולונל הישראלי.
כתוצאה מכך הפך ברוך בר־לב, כיום
סוחר מכשירים סטריאופוניים ומזכרות
אפריקאיות, לגיבור מיבצע אנטנה. מכיוון
שהוא היה האיש היחידי מבין הקשורים
בסיפור שניתן היה לראיינו, לצלמו ול־דובבו
באופן חופשי, ללא מיגבלות צנ זורה,
היה זה רק טבעי שבעיני עשרות
מיליונים בעולם יהיה מרקה הגיבור ה אמיתי
של המיבצע.
בורקה די נהנה לשחק את התפקיד.
הוא שיחק אותו כל כך טוב, עד שב־להיטותו
לפאר את מעללי עצמו, נפל
בודקה בבור שכרה לעצמו.

הוא ניסה להסביר את פשר היחסים
הכמעט־אינטימיים בינו לבין אידי אמין,
ביחסים המיוחדים שנקשרו ביניהם בעת
שסייע לאמין לחולל מהפכה צבאית ב אוגנדה
ולתפוס את השילטון מידי קודמו,
הנשיא מילטון אובוטה. ההצהרה עוררה
רושם קשה והדים שליליים ביותר בעולם.
שכן, מרקה לא השכיל להבין שסיוע
לאידי אמין לתפוס את השילטון, אפילו
אם הסיפור נכון, אינו מסוג הדברים ש צריך
להתגאות בהם.
בחוללו את הסערה, שקוממה נגדו את
משרד־החוץ ושר־ד,ביטחון, עורר מרקה
משנתם כמד, כלבי־שמירה ישנים. כדי
להעמיד את הדברים באורם הנכון, ביקשו
אלה לתת הסבר אחר, לפשר היחסים המו זרים
והמיוחדים במינם בין אידי אמין ל בודקה,
המתגלים בכל שיחה טלפונית
שלהם.
מי הוא אידי אמין — זאת יודע היום כל
העולם. אבל מי הוא אותו אלוף־מישנה
(מיל ).ברוך (״מרקה״) בר־לב, שיצא
לפתע מאלמוניותו והפך לגיבור אנטבה,
שמיבצעיו ושיחותיו הונצחו כבר בספרים
ויונצחו בוודאי עוד בסרטים, זאת יודעים
רק מעטים.

לג קו תאת
ה טנ קי ם בבר אסו
׳ך• ורקה, כיוס כן , 51 הוא מר,ק־
* * צינים הוותיקים ביותר של חיל-
השיריון בצד,״ל, יליד קובנא שבליטא,
חניך בית״ר בנעוריו שם, ואחר־כך חניך

23י

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד )23
השומר־הצעיר בארץ. בודקה התגייס בגיל
18 בנוטר למישטרת הישובים העבריים.
במילחמת־העצמאות הוא גויים לגדוד
השיריון הראשון של צה״ל, שימש בו
כמפקד פלוגת חרמ״ש והיה המפקד הארץ-
ישראלי היחידי בו. מ 1950 מונה בורקה
כמפקד גדוד השיריון. כתב עליו שבתי
טבת בספרו חשופים בצריח :״בבואו
לפקד על גדוד טנקים עמד בפני אותה
הבעיה של קודמיו: על הטנקים לא ידע

דבר.
״אביו של מרקה היה שומר בשדות
של באר־טוביה ובורקה עצמו היה, לפני
המדינה, נוטר במישטרת הישובים, שה פיקוד
עליה היה בריטי. רגיל היה למיסדר
הביקורת של הקצין הבריטי. הלה בדק
את הרובה בשבע עיניים. מי שנמצא ברובה
שלו גרגיר חול הועמד למישפט.
״חשב בורקה: אם ברובה חשוב כל בך
גרגיר חול, קל וחומר בטנק, המסובך
והיקר לאין־ערוך מהרובה. ב־ 1949 נכנסו
לשירות השומנים הראשונים. הטנק היה
כל כך נדיר וכה יקר לצה״ל העני, שהיה
ממש קדוש. בשוב הטנקים ממסע באבק
בימי מרקה היה צורך בשבועיים לנקותם.
כל מה שנחושת חייב היה להבריק. כשם
שאת מצמד הנחושת ברצועת הרובה ה בריטי
הבריק מרקה בבראסו, כך תבע
מאנשיו בטנקים. הוא גם לימד את ה שוטרים
הגדודיים לצחצח את נעליהם
בקיווי, נוסח הצבא הבריטי, לייצר עליהם
שכבות של מישחה ולהקשותה במים עד

מרקה, שימשו לרבים הוכחה לחיזוק אמו נתם
כי אידי אמין אינו אלא ילד־מגודל,
שוטה ופרימיטיבי, או כפי שמרקה עצמו
הגדירו (מאחורי גבו, כמובן) ״אדם לא
מאוזן ואפילו רעוע בנפשו.״
אחרת קשה היה להסביר כיצד, אחרי
כל מה שעוללה ישראל ליוקרתו האישית
ולתדמית מדינתו וצבאו, עדיין מדבר אמין
עם בורקה כאל ידיד נפשו, הישראלי ה-
היחידי שלפניו הוא יכול לשפוך את ליבו,
לספר לו על בעיותיו ואפילו לבקש ממנו
להשתדל אצל ממשלת־ישראל לשגר לו
אספקת־נשק. רק גורילה מגודל מסוגו
של אמין, כפי שישראלים רבים רצו לראות
אותו, מסוגל לרדת לדרגת טימטום מעין

כך הפכו שיחותיו הטלפוניות של בורקה
לסחורה מבוקשת,
עם אידי אמין
המעוררת צחוק ולעג אצל קוראיה, וש־חברות־טלוויזיה
זרות מוכנות לשלם טבין
ותקילין כדי להקליטן ולשדרן.
אלא שהעניין אינו כה מצחיק ומשעשע
כפי שהוא נראה ממבט ראשון. כדי לרדת
למובנן האמיתי של שיחות בורקה—אמין,
ולהבין את פשר דיבורו חסר־המעצורים
של אידי אמין בשיחותיו עם בורקה, צריך
להכיר טוב יותר את מהות היחסים ש שררו,
ועדיין שוררים, בין השניים.
עד כה היתד. רק עדות אחת על טיב
יחסים אלה. היא באה מפי בורקה עצמו.
בראיונות שהעניק בשפע וברוחב־לב ל עיתונות,
חלקם תמורת תשלום או טובות-
הנאה אחרות, ידע בורקה לתאר את ה־

באוגנדה לתחום הצבאי בילבד. באחד הימים
לכדו חייליו יחידת מורדים מקונגו,
שנימלטה מארצה עם כמות זהב גדולה
ביותר. על פי פקודת אמין נרצחו החיילים
הקונגואיים והזהב עבר לרשותו. אידי לא
ידע מה לעשות בכמות כה גדולה של
זהב, ביקש מזוניק שייעץ לו מה לעשות
בו. זוניק ניסה להתחמק מהמשימה ש הוטלה
עליו, אבל אידי לחץ ולחץ, דחה
את הסבריו של זוניק כי אין זה מתחום
עיסוקיו לייעץ לו בענייני כספים.
לבסוף, כשגבר לחצו של אמין, טס זוניק
לישראל, כדי להתייעץ עם הממונים עליו
מה לעשות. איך שהוא, הצליח לתמרן
את עצמו ואת מישלחת צזז״ל כדי שלא
יהיה לה כל קשר למעשה הביזה הפרטי
של הרמטכ״ל האוגנדי.
קשה להאמין כי מי שניסה לשתף את
ראש־מישלחת צה״ל בעסקיו הפרטיים
פעם אחת, לא ינסה לעשות זאת פעמים
נוספות, כשמעמדו התחזק עד שהפך ה שליט
הבלעדי הכל־יכול של אוגנדה.
וראה זה פלא: בכל דיווחיו של בורקה,
מאז נכנם לתפקיד היועץ־הפרטי של אידי
אמין, לא נכלל אפילו דיווח אחד על ניסיון
מצד אמין לשתפו בעסקיו.
לעומת זאת זרמו לארץ, בשנות שירותו
של מרקה באוגנדה, דיווחים ממקורות
אחרים, על טיב היחסים שהתפתחו בינו
לבין אמין ועל תחומי הפעילות שלו. אנשי
השגרירות הישראלית בקאמפלה, וגם כמה
מאנשי מישלחת צה״ל שם, דיווחו לארץ,
בעל־פה ובתזכירים, על מה שנראה להם

הווילה של בודקה.. :מתנה מהדודה בדווס־אמויקה
שתיווצר זגגה קשה וממורטת, לפניה תו כל
להתגלח, .
״בכל בוקר יום ר היתד, נערכת ביקורת
טנקים ומחנה, ומי שלא עמד בה לא
קיבל חופשת־שבת. בורקה חיפש תירוץ
פסיכולוגי כדי להוציא מהמילון של אנשיו
,אי־אפשר בזמנו נערכו תחרויות טכ ניות.
במיגרש־המסדרים הוצבו ארבעה
טנקיב ולידם צוותים. הגדוד כולו חזה
בתחרות, בורקה היה קורא, :פרק שר שרת!
,ונמדד בשעון־עצר הזמן בו פרק
כל צוות את שרשרת הטנק.
״בסוף היתד, התחרות שכולם יראו ממנה
— גרירת טנק. מה שבאימון גופני עשו
במשיכת־חבל, עשה מרקה בגרירת־טנק.
המחלקות בגדוד היו מתחרות זו בזו
בגרירת טנק מקו לקו. לכך היתד, לפחות
משמעות צבאית כלשהי. היה זה, כביכול,
תירגול לא רע לדחוף טנקים לקרב, כי
ממילא לא הרחיקו אז הטנקים לנסוע על
שרשרותיהם.״

״לעשות א ת
בורקה גנראל!״
;ך• ־ 15(50 היה כבר מרקה בדרגת סגן־
4אלוף. ב־ 22 שנות שירותו הנוספות ב צד,״ל
הועלה בדרגה אחת מלבד, לדרגת
אלוף־מישנה, כשבין חניכיו היו כאלה
שהפכו בינתיים לאלופים. בכל שנות שי רותו
בצה״ל הכירו אותו כמפקד בינוני,
אמיץ־לב, אבל ״טיפוס״.
הפרוטוקולים המלאים של שיחות
הטלפון הממושכות בין נשיא אוגנדה,
הפילדמרשל אמין, לבין ידידו הישראלי

יחסים בינו לבין אידי אמין כמושתתים
על בסיס של אימון־אישי. הוא לא חסך
בתיאורים כיצד הציל את אידי אמין, בעודו
רמטכ״ל צבא אוגנדה, מתוכניות החיסול
שזמם בגדו יריבו, הנשיא מילטון אובו־טה,
הרופא התרבותי, חניך אנגליה, ש־מרקה
תיאר אותו כשונא־ישראל מושבע.
עוד לפני שהציף את העולם בסיפורים
כיצד סייע לאידי אמין לתפוס בכוח את
השילטון מידי אובוטה, היו למרקה
תיאורים פלאסטיים על עצמו כמי ששמר
על בריאותו הגופנית של אידי אמין וכמי
שידע למכור לו רעיונות בצורה שאמין
יאמין כי הוא עצמו הגה אותם.
אלא שבכל התיאורים המשעשעים הללו
חסר נ(ימד אחד. לא היה בהם כדי להסביר
מדוע יצא רדיו קאמפלה, ערב מיבצע
אנטבה, בקריאה לממשלת-ישראל ״להחזיר
את הקולונל בר־לב לשירות פעיל בצד,״ל
ולהעניק לו דרגת גנרל.״
מאחרי מה שנראה כניצנוץ־טירוף נוסף
במוחו של אידי אמין, היו חבויים דברים
עמוקים וסודיים יותר. בורקה לא טרח
להרחיב עליהם את הדיבור, ובצדק. אבל
הם נמצאים בהרבה תיקים עבי־כרס ה שמורים
בצד,״ל, במישטרת־ישראל וב-
משרד־החוץ, והכוללים חומר על טיב פעי לותו
של מרקה בחמש שנות שהותו
כראש מישלחת צר,״ל באוגנדה.
כאשר הגיע מרקה לאוגנדה, כבר
הצבא.
רמטכ״ל אמין אידי היה בתפקיד זה היד, לו קשר עם קודמו של
מרקר, בראש מישלחת צה״ל באוגנדה,
אלוף־מישנה זאב (״זוניק״) שחם.
כבר אז ניסה אידי אמין שלא לצמצם
את הקשרים בינו לבין מישלחת צה״ל

במושגי

כמעשים לא־אסתטיים, אפילו
המוסר המקובלים באפריקה.
האשימו את בורקה, כמובן ללא הוכחות
ובשל צרורדעין מלבד, כי הוא נוהג
להחליף את המטבע־הזר שהגיע למישלחת
צד,״ל באוגנדה בשוק השחור, שם שער
החליפין גבוה בכ־ס/ס 20 מאשר בבנקים.
קיטרגו עליו, שוב ללא כל בסיס עוב דתי,
כי ביחד עם אידי אמין פיתח רשת
שיווק מסועפת של שנהב, אחד המוצרים
היקרים והמבוקשים ביותר של היבשת ה אפריקאית.
טענו,
אולי מתוך קינאה בהצלחתו, ש הוא
הפך היועץ־הפינאנסי של אמין ומד ריכו
בענייני משק וכלכלה. סיפרו כי
השניים הם שותפים בעסקים וכי פתחו
במשותף חשבון־בנק בשוויץ, כדי להבטיח
את רווחיהם בפני כל מהפכה אפשרית.
על פי אחד הסיפורים, מצלמה שרכש
בורקה בכספי צה״ל כמתנה עבור אחת
ממזכירותיו של אמין, נשארה משום מה
ברשותו.
דברי השיטנה כנגד בורקה, שזרמו ללא
הרף מאוגנדה לישראל, לא השאירו את
הממונים על בורקה אדישים למעשיו. ב אביב
, 1971 נתבע בודקה לתת דין־וחשבון
על כמה עניינים שהיו בסמכותו. אחת ה לשונות
הרעות ידעה לספר כאילו התעורר
ספק אם אידי אמין אומנם מקבל את כל
אותם תמלוגים שנהוג לשלמם במדינות
אפריקאיות לאנשי שררה׳ והנקראים,
משום מה, במערב בשם המגונה ״שוחד.״
אלא שנקודה זאת לא ניתן היה לברר
עד הסוף, כי אידי אמין לא נהג לתת
קבלות על התשלומים שניתנו לו מתחת
לשולחן. בורקה חשש באותה תקופה פן

סר חינו בעיני הממונים עליו. לא חלפו
ימים רבים ואידי אמין שיגר מיכתב
אישי לשר-ד,ביטחון משה דיין, בו תבע
להשאיר את בורקה על כנו באוגנדה
שנתיים נוספות ״שכן ניסיונו הממושך
יאפשר לו להשקיף על הפרוייקטים החדשים
שהחלו להיווצר כאן.״

__ תעודת-יושר
ב ח תי מ ת הר מ טכ״ל
ף ו ורקח הצליח לשכנע את אנשי
1משרד־הביטחון, להם היה כפוף נווד
לית, עד כמה המשך שירותו באוגנדה
חיוני לאינטרסים של מדינת־ישראל. אלא
שבתחילת 1972 הגיעה כמות החשדות
שהצטברו נגד מרקה לשיא כזה, שאפילו
האינטרסים של מדינת־ישראל לא יכלו
למנוע מינוי קצין־בודק מטעם צד,״ל, שיצא
לאוגנדה כדי לפשפש ולבדוק שם בטיב
פעולותיו החסויות.
היתר, זו משימה עדינה עד מאוד. שכן
ביקור רקצין־הבודק היה חייב להיראות
ביקור שיגרתי ולא למטרת חקירה, דבר
שהיה עלול לעורר את זעמו של אמין.
התפקיד הוטל על תת־אלוף רפאל ורדי.
ורדי יצא לאוגנדה מוכח כי ר,חקירה
בחשדות שהועלו נגד מרקה היא ד,רבד,
יותר קשה ומסובכת מכפי שניתן היה
לשער תחילה. בין השאר קשה היה לבצע
את החקירה באוגנדה משום שנגד אשתו
של ורדי, שהתלוותה אליו, הוטחו איומים
בלשון :״את תראי דווקא יפה בבגדי-
אלמנה שחורים.״ נעשה ניסיון להכות גם
את ורדי עצמו.
כשראה ורדי שהחקירה לא תתקדם על
אדמת אוגנדה הוא החליט להמשיכה ביש ראל.
מרקה הצטווה לחזור גם הוא. בנמל-
התעופה המתינו לו אנשי מצ״ח כדי לקח תו
להמשך החקירה.
החקירה נגד בורקה התנהלה בחשאיות,
מחשש פן יודלף שמץ ממנה החוצה, דבר
שיהיה בו כדי לסכן את יחסי ישראל—
אוגנדה ואת מעמדה של ישראל ביבשת
השחורה. בין השאר התבקש מרק ה להס ביר
כיצד, לפתע פתאום, במקביל לשירותו
הצבאי באוגנדה, הוא רכש חלקת קרקע
יקרה בכפר־שמריהו, החל לבנות עליה
וילה מפוארת, בהשקעה של הרבה מאות
אלפי לירות. בלתי סביר היה בעיני ה ממונים
עליו שקצין בצד,״ל, אפילו בדרגת
אלוף־מישנה, יהיה מסוגל לבנות בית
מפואר כזה מהמשכורת הצבאית שלו.
למרקה היו כמובן הסברים להפרכת כל
ההאשמות שהועלו נגדו. בפרשת הווילה,
למשל, הוא טען כי הוקמה בכספי ירושה,
שהותירה לו דודה עשירה שנפטרה לפתע
בדרום־אמריקה. וכך, בתום חודשי חקירה
בארץ, הסתיימה הבדיקה ללא כלום. לא
נמצאו ,1כל הוכחה שיהיה בה כדי להרשיע
את מרקה. עם זאת הודיעו לו על סיום
שירותו בצד,״ל ובאוגנדה. צה״ל מינה תח תיו
קצין אחר לתפקיד ראש־המישלחת שם.
אבל מרקה לא הסתפק בכך שלא נמ צאו
כל הוכחות נגדו. לפני שחזר לאו גנדה,
במארס , 1972 הוא דאג שתהיה
בידו תעודה המנקה אותו מכל חשד, וה מצהירה
כי הוא איש הגון וישר הנקי
מכל רבב. על התעודה היד, חתום ה־רמטכ״ל
דאז, רב-אלוף דויד (״דדו״) אלעזר.
קשה לדעת מה היו הסיבות שהניעו את
דדו להעניק תעודה מוזרה מעין זו למרקה.
על כל פנים, מרקה לא שמר את דבר
קיומה בסוד. כלפי כל מתנגדיו, אותם שהא שימו
אותו מאחורי־גבו ואותם שהטיחו
האשמות בפניו, הוא ניפנף, תוך חיוך,
בתעודת־היושר שהעניק לו הרמטכ״ל.
אלא שכל זה היה ללא הועיל. ימים
מיספר אחרי שחזר מרקה לאוגנדה
כדי לחסל את ענייניו שם, הודיע
אידי אמין על ניתוק יחסיו עם ישראל,
הוציא צו־גירוש נגד כל הישראלים ב אוגנדה
תוך 20 שעות. יש הטוענים עד
היום שאגדי אמין דאדא עשה זאת לא מסי בות
פוליטיות אלא בגלל סילוק ידידו
הטוב מתפקידו. מרקה עצמו טוען כי אידי
אמין היה נאלץ לנתק את היחסים עם
ישראל ממילא, אלא שהיה עושה זאת
יותר בעדינות, אילו הוא היה ממשיך
בתפקידו.
בעשרים השעות שנותרו עד לגירוש,
שרפו אנשי השגרירות ואנשי מישלחת
צה״ל באוגנדה בבהילות רבה את כל
המיסמכים שהיו בידם. הוכחות בכתב ל טיב
הפעילות שהתנהלה באוגנדה, נשרפו.
כאשר חזר מרקה לישראל עם מיש-
פחתו, שוב נפתחה חקירה נגדו. הפעם
עמד בראש החקירה קצין־המישטרה אהרון
שלוש, איש המחלקה לתפקידים מיוחדים.
גם מימצאי חקירתו, כמו מימצאי החקי-
(המשך בעמוד )33

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בנוו י (11
(המשך מעמוד )20
אמריקאיות אחרות, יש עוד 50 אלף. אם
להוסיף את אלה למאות אלפי היהודים
האמריקאיים היודעים או הלומדים עברית,
מצטבר בארצות־הברית פוטנציאל של כ מיליון
קוראי עברית. מאחר שבאמריקה
מקובל שכל עיר בינונית, בסדר גודל של
תל־אביב, יש לה לפחות שניים־שלושה עי תונים
יומיים משלה, הרי השאלה המת בקשת
מאליה היא מדוע לא תזכה הפזו רה
הישראלית בארצות־הברית בעיתון עב רי
משלה?
כיום משלמים קוראי העברית בארצות-
הברית שניים וחצי דולר ויותר עבור
עיתון עברי המגיע מהארץ. אין שום סי בה,
חשב פז, מדוע לא יעדיפו לרכוש
עיתון ישראלי המודפס והיוצא לאור בניו*
יורק במחיר השווה לכל נפש של 30 סנט.
לא צריף לישון. כך נולד הרעיון
של ישראל דיילי הראלד, שמו של
העיתון היומי בעברית, שיתחיל להופיע תוך
שבועות ספורים בארצות־הברית. בניו־יורק
הוא יהיה עיתון ערב שישא את
תאריך יום המחר. בשאר ערי ארצות־הברית
הוא יהיה עיתון בוקר. הוא יו פיע
בשלב ראשון ב־ 50 אלף עותקים,
כשעל פי כל התחזיות מצפה לו עתיד
כלכלי מובטח.
שבעים אחוז מהחומר המערכתי בעי תון
יהיה קשור בישראל. השאר יתחלק
בין ידיעות וסיפורים העוסקים בקהילת
המהגרים הישראלית, נושאים בינלאומיים
וענייני יהדות ארצות־הברית.
הרעיון שהגה פז אומץ על־ידי קבוצת
משקיעים יהודים אמריקאיים. בארצות־הברית,
שם מעוגנת בחוק זכותו של כל
אזרח להוציא-לאור עיתון ללא צורך ב־רישיון,
היתד. הוצאת העיתון לאור בעייה
פיננסית בלבד.
הדרך הקלד, היתד. אולי להוציא לאור
יומון המורכב מקטעי עיתונים עבריים,
אלא שפז העדיף את הדרך הקשה. לעי תון
החדש תהיינה שתי מערכות. אחת
מהן תשב בתל-אביב, השנייה, בראשות
פז עצמו, בניו־יורק. קו טלקס פתוח של
סוכנות רויטר, שיעמוד לרשות העיתון,
יאפשר לו להדפיס, בשל הפרשי הזמנים
בין ישראל וארצות־הברית, ידיעות ישרא ליות
עוד לפני שיתפרסמו בישראל.
את מחלקת המודעות של העיתון, ה מקווה
לפרסם בעיקר מודעות דרושים
למקומות עבודה בארץ, ירכז יעקב נחמן,
איש פירסום קורן, היוצא לארצות־הברית
להקים סניף של המישרד. איש הקשר

מפקחת ז׳לבובסקה
נגד הכיוון ונגד החוק
העולם הזה 2031

של העיתון בארץ יהיה איש יחסי-ד,צי בור
ניסן גן־מור.
אין ספק כי עם הופעתו של העיתון
ייפתח ויכוח ציבורי סביב השאלה, אם
אין בו כדי לעודד את ירידת נפולת־הנמושות.
דעתם של יזמי העיתון שונה :
הוא יתרום לשמירת הקשר עם המדינה
ואולי יעורר געגועים ורצון לחזור. בתנאי
שהידיעות שתגענה מהארץ תהיינה מעו דדות,
כמובן.

י 1זר\רט׳

מי שפט
שו פטתעל דוכן הנא ש מים
השופמת־המפקהת
התעקשה דגם וע נכד
הכיוון — והניעה
אל דוכן הנאשמים
המכונית הפרטית הקטנה, בהוגה בידי
אשד, קשישה, שיצאה בצהרי היום משערי
בניין מישרד־המישפטים ברחוב פינס ב יפו,
פנתה ימינה ונעצרה פיתאום. מולה
נעצרה מכונית אחרת, שבאה מן הכיוון
הנגדי וחסמה את דרכה, ממכונית זו,
בעלת השילוט המישטרתי, ירד גבר בלבוש
אזרחי וקרב אל חלון המכונית הקט נה
שבה ישבה האשד.,
״את צריכה לחזור, את נוהגת נגד ה כיוון,״
אמר הגבר .״מי אומר?״ שאלה
האשד, בחיוך מלא ביטחון, .״אני אומר לך,
גברת!״ השיב האיש, ושלף תעודת־שוטר.
״וכעת חיזרי, את נוסעת, נגד הכיוון.״
״לא שיכנעת אותי,״ השיבה לו האשה.
״אינך רואה שאין כאן שום תמרור שאוסר
עלי לנסוע בכיוון הזה?״ על כך השיב
השוטר בהסבר, כי התמרור האוסר את
הנסיעה באותו כיוון מוצב בכניסה לרחוב,
וכי אין מציבים תמרור כזה מול כל
חצר.
הנהנת נסעה מנגד. הנהגת התעק שה.
היא נשארה יושבת במכוניתה, והמתינה
שהשוטר ייכנע ויפנה לה את הדרך.
בראותו זאת, ביקש את תעודותיה ורשם
את הפרטים. אך גם לאחר־מכן סירבה
למלא את הוראתו.
לבסוף, בהתחשב בעובדה ששתי מכו ניותיהם,
הניצבות זו מול זו, חוסמות את
התנועה בכביש, נאלץ השוטר להיכנע.
המכונית המישטרתית זזה הצידה, ומכו־ניתר,
של הנהגת המשיכה בדרכה, נגד
הכיוון. כאשר חלפו המכוניות זו לצד זו,
אמר השוטר לנהגת :״יהיה מעניין להיפגש
בבית־המישפט.״
הוא צדק. בדו״ח הרישטרתי שלו ציין
רס״ר קרול שוורץ כי הגברת גוסטה
ז׳לכובסקה, המפקחת הארצית של מישרד־המישפטים
לענייני מקרקעין, בעלת סמ כויות
שיפוטיות של שופט־שלום בבית-
המישפט, ביצעה ביום , 16.5.76 בהיותה
ברחוב פינס, שתי עבירות על החוק. על
סמך הדו״ח הגישה המישטרה כתב־אישום
נגד המפקחת־שופטת ז׳לכובסקה על שתי
עבירותיה: נסיעה נגד הכיוון בכביש: חד*
סיטרי, ואי־ציות להוראות שוטר.
הגברת גוסטה ז׳לכובסקה היא דמות
ציבורית ידועה. כעורכת־דין ותיקה ומנו סה
קנתה לעצמה מוניטין רב בהחלטותיה
המישפטיות. היא בעלת סמכות גבוהה,
מתוקף תפקידה, וכדי לערער על החלטותיה
יש להגיש עירעוד לבית״המישפט
המחוזי. סמכויותיה השיפוטיות נובעות מ־חוק־המקרקעין,
ולכן שונה מעמדה מזה
של שופט בית־מישפט.
״התנהגות
נידחה. המישפט המישטרה — זוהי שערורייה !״ התרעמה
המפקחת־השופטת .״אם בדברים קטנים
הם מתנהגים כך, אני מתארת לעצמי מה
יכול לקרות במיקרים אחרים, יותר רצי ניים.״
אלא
שעל מידת הצדק שבתרעומתה
יוכל בית־המישפט להחליט ללא קשיים
מייוחדים. בתוך מכוניתו של רס״ר שוורץ,
בן־זוגה של השופטת בתקרית, ישב קצין־
מישטרה בדרגת סגן־ניצב, שלא לקח כל
חלק במתרחש אלא רק צפה בו מתוך
המכונית.
הדיון הראשון בבתב־האישום נגד ה גברת
דלכובסקה נקבע לחודש יולי הש נה,
לפני השופט ברנד בבית־המישסט
לתעבורה בתל־אביב. אך ד,מפקחת־ד,שו פטת
לא טרחה להתייצב כנדרש. המישפט
נידחה.

ד לז כו ת ב עו ע ר ^ פ ה, ב רי אומ טו פ ח
תשובה נכונה תוכלי
למצוא במדריך
לשמוש נכון בתכשירי וולה
לכב׳ אינטרקוסמא — וולה בע״מ
ת״ד 1365 ירושלים
נא לשלוח לי
את המדריך לשמוש נכון בתכשירי וולה

הכתובת . :
דרשי את המדריך לשמוש נכון
בתכשירי ״וולה׳/נפרפומריות, בתי-מרקחת, חנויות כל־בו, שק״ם, או ע״י תלוש ההזמנה הר״ו

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ה צנחו׳ ם יודעים
רא וק רלחום,
לתקוף ולהסתער,
אלא גם לאהוב,
להשתולל וליהנות

דסקה
על הקר קע
הסיגה הרישמית לעריכת יוס״הצנחן,
כמו ימי פל החילות האחרים בצה״ל,
היא: להרים את המוראל, לחשל את
רוח החייל ולחזק את גאוות היחידה.
אן מאות חובשי הכומתות האדומות,
שהסתערו השבוע על מיתקני הספורט
וגריכות־השחייח של כפר־המכניה, וש־השתרעו
על המידשאות רחבות־הידיים

של המקום, הוכיחו כי ליום הצנחן יש
עוד מטרה, אולי חשובה יותר מהחי-
שול והחיזוק: טיפוח האהבה בין הצנחן
לצנחנית.
בעוד הרמקול קוטע את שירי־המו-
לדת, ששודרו במשן היום כולו, בהודעות
על תחרויות כדורסל, כדורעף, משיכת־חבל
ותרגילי״כושר בין היחידות השו
נות
של הצנחנים, התפזרו להם זוגות־זוגות,
בעלי כנפי־הצניחה עם מקפלות־המיצנחים,
קצינים צעירים עתירי״קרבות
וצלקות עם חחיילות״הפקידות, ולוחמים,
אשר הזקן בקושי מסתיר את פני-התי-
נוק שלהם עם קצינות הח״ן.
בעת שבקצה האחד של המלון התרוצצו
עשרה צנחנים אחרי כדור, וניסו

איס־ג״מה

לקפוץ למיס,

יום הצנחן היה השנה קודש לגילויי אהבה בין
^ ^ 1 1 1 1\ 11 לוחמים לבנות הצנחנים. בין העצים, ואפילו לעיני
חבריהם, התחבקו חיילי הצנחנים והנח״ל המוצנח על מידשאת כפר
המכביד ,-עם חברותיהן, מקפלות המיצנחים, החיילות, הפקידות וקצינות
הודן, בעוד חבריהם עורכים תחרויות־ספורט במיגרשי המישחקיס.

כאשר נזרקה למי־הבו
היה זה אות לגוש צ
צרו תמונה המזכירה את החמ

להשליך אותו לעבר הסל, תפסו שלושה
סגני־מישנה צעירים את ניצה, פקידת
אחת היחידות, וזרקו אותה עם המדים
אל תוך הבריכה.
היה זה סימן לצנחנים האחרים להסיר
במהירות את הנעליים הגבוהות שלהם,
להניח את הנשק האישי ליד אחת הגדרות,
ולקפוץ לבריכה, כשהם גוררים
איתם את החיילות, שעמדו במיקרה
ביניהם ובין בריכת השחייה.
בעוד שחיילי הסיירת משכו בצידו האחד
של החבל, ואנשי הנח״ל המוצנח
בצידו השני, מצאו להם יוסי ותמי, חני
ועודד, אורנה ואיציק, כל זוג בנפרד, את
העץ הפרטי שלו, התיישבו תחתיו וליטפו
זה את זה, מי בידיים ומי רק ב
מבטים.
בעוד
הרס״ר בני עורך תרגילים על
המתח, וזוכה להערצת כל הבנות סביבו,
שוטטה סגן״מישנה (מיל ).עודדה פלד,
בתו של ראש עיריית רמת־גן, העיר שאימצה
את הצנחנים, ומי שהיתה ידועה

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ללא מדים

מקפלת מצנחים משתמשמת במי הבריכה, כשקודם לכן לבשה
בגד ים. אותו מזל לא היה לניצה, פקידה פלוגתית (בתמונת
למטה) שנזרקה מל־ידי חבריה לבריכה כשהיא לבושה במדים, ויצאה כשמדיה נוטפים מים.

חדרו בהתגנבות-יחידים לתוך הלובי של
המלון, נהנו מיזוג־האוויר ומהספות הרכות.
במשך
יום שלם העמיד כפר־המבביה
את עצמו לרשות הצנחנים. במשך יום
תמים ערבו הצנחנים פיקניק על שפת
הבריכה, השתתפו בתחרויות ספורט וכושר,
אך יותר טבל הוכיחו בי הצנחנים
יודעים לא רק להילחם — הם יודעים
גם לאהוב.

הולבוש1ה

גס חיילת זו, הלבושה
במיזמת־ספורט
של הצנחנים, ניזרקה טס בגדיה אל המים.

בעת ששירתה בחיל במלאך של הצנחנים,
בין ידידיה הוותיקים במיזנון שליד
הבריכה, זכתה והעניקה טפיחות על ה שכם,
חיבוקים ונשיקות.
בקצה אחר של הדשא רחב-הידיים
שיחקה חיילת בלונדית שמנמנה* כדורעף
; אחת מפקידות היחידה, כשהיא לבושה בבגדיה,
.ים וצנחניות, חלקם בבגדים וחלקם בבגדי־יס,
המפורסמת של הנפת הדגל באיבו־ג׳ימה.

עם שני

חיי לי ם מיוז עי־ חול צו תוה בי ס ה

אותם, לקול צחוקם המתגלגל. שני זוגות,
שהעץ לא נתן להם פרטיות מספקת,

ף 1ך י 1אחת החיילות, לבושה באזרחית (לחיילות, שלא כמו לחיילים, הותר לבוא לכנס
״ י י בבגדים אזרחיים) חבוקה מם החייל שמשמאל, ואוחזת בידו של החייל שמימיו.
בתמונה מימין: הנשק והנמליים הגבוהות הוטלו הצידה והרבימייה נחה מל הדשא1 .

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שר־החזץ ערר שיחות אישיות עם רינה
מור כדי לגיי ס אותה לשליחויות
לאומיוו - 1בעוד נע לי תחווו.. 1מיס
* 11 ני ברס־ עו מ די ם 11ל 1מתם
להשתמש בה לצורכיהם המיסחדיים
ך* עיתונאיות שישבו בשורות !מסו(
1דרות באחד מאולמי !הכינוסים של
מלון הילטון בתל־אביב, ביום הרא-שון
האחרון׳ החווירו לעומת היפהפיה שישבה
מולן, מאחרי שולחן עמוס מיקרופונים
ופרחים — מים־יוניברס, מלכת־היופי העו למית,
מלכת־היופי של ישראל — רינה מור.
השאלה האחרונה שנזרקה במסיבת־עי־תונאים
זו לעבר רינה מור, היתה :׳״האם
יש לך מאוויים או השקפות פוליטיים י״
רינה גייסה את חיוכה המקסים והתמים
וענתה :״אני בסך־הכל מלכת יופי.״
אולם ברגע שבו פלטה מישפט זה, ידעה
רינה מור כי מאחרי כיסא־מלכותה מת נהל
מאבק פוליטי עז. מישרד־החוץ מפ עיל
בו את התותחים הכבדים ביותר ה עומדים
לרשותו, כשהוא מגיים לעזרתו
את המגבית היהודית המאוחדת. המיל-
חמה מתנהלת כנגד חבירת !מיס יוניברס
קורפוריישן, החברה שהיא בעלת־הבית,
המעבידה, השומרת האישית, האמא ודד

האמרי החברה נשיא דיניץ,

קאית, ביל גלזר, שהוא יהודי, נתקלו
בתגובה קרירה. גלזר הסכים שרינה מור
תופיע עבור המגבית, בשתי הופעות בל בד
.״לגבי הופעות אחרות, עוד נראה,״
אמר גלזר, ברמזו כי אין סיכוי רב לכך.
בינתיים אספו אנשי מישרד־החוץ הומר-
רקע על החברה האמריקאית, ועל תול דות
מלכות היופי העולמיות האחרות.
התברר להם כי מיס יוניברס קורפוריישן
היא חברה מיסחרית, אחת משרשרת הב רות
מיסחריות שלהן עסקים מעסקים שו נים,
אשר רוב בעלי־המניות שלהן הם
דווקא יהודים. אולם גם מישרז״החוץ
הבין, כי בעלי־החברה הם בראש־וראשו-
נה אנשי-עסקים אמריקאיים, הידועים כ־

אנשי־עסקים ומארגנים למופת.
התותחים הכבדים שהופעלו על מיס
יוניברס קורפוריישן הבהילו קצת את ה חברה
האמריקאית. הביקור שערכה רינה
מור השבוע בארץ כמעט שבוטל, כדי

| ״אין לי מאוויים או השקפות פוליטיות!״

המלווה הרישמית של רינה מור הוחלפה לקראת
ביקור־המולדת של המלכה בג׳ון כ״ץ (יושבת
מימין) ,הידועה כידידת ישראל. כ״ץ נשלחה כדי לנסות ולמנוע את המילחמה.

| ״ אניבסך־ הכלמלכת־יו פי!
28 - 1

11 1

אבא ש? רינה מור למשך שנה תמימה.
כאשר הגיעה לארץ הידיעה בדבר בחי רתה
של מלכת־היופי הישראלית כמים
יוניברס, צהל מישרד־החוץ. אנשי המיש־רד
חשבו כי נפלה לידם מתת־שמיים:
צעירה ישראלית יפהפיה, אשר לפי הי דיעות
שהגיעו היא גם אינטליגנטית ביו תר
ומאד צברית, נושאת עימד, את התו אר
הנישא ביותר המוענק ליפהפיות בעולם
— צעירה זו תוכל לשרת היטב את התע מולה
הישראלית ואת פעולות המגבית.
פקידי מישרד־החוץ, שזכרו עד־נמה קל
להם היה לארגן את הופעותיהן של מל־כות־היופי
הישראליות בעת שנסעו ל תחרויות
הבינלאומיות, לא חששו לרגע
כי משהו עלול להשתבש בתוכניותיהם.
הייה ברור כי טלפון למערכת השבועון
לאשה ממנכ״ל המישרד, או טלפון ישיר
למלכת־היופי נדשגריר הארץ שבה היא
תימצא, יביא לשורה של הופעות הסברה
והתרמה של רינה מור עבור ישראל.
אולם ההפתעה נפלה עוד לפני שהגיעה
רינה לארץ. הפנייה למערכת לאשח הת גלתה
כבלתי-מועילה. למישרד־החוץ הוס בר,
כי רינה מור יצאה מרשותו של הש בועון
הישראלי, והפכה נחלת החברה המיס״
חרית האמריקאית.
מגעים שערך, על-פי הוראות מירוש לים,
שגריר ישראל בוושינגטון, שמחה

שאי־אפשר יהיה להשפיע עליה כאן להמ רות
את פי החברה האמריקאית. אולם רק
אחרי שרינה איימה בסנקציות פרטיות
משלה, בוטל איום הביטול.

מחאתה מלכ ה
בכלוב
ךצעד מונע אחד עשתה החברה בכל
זאת. המלווה הקבועה של רינה, אחת
ממנהלות חברת מיס־יוניברם, נשארה ב־נידיורק
ואת מקומה תפסה פקידה בכירה
אחרת בחברה, אשה נאה, בעלת שיער
אדמוני לוהט וסיגנון־דיבור החלטי ונוק שה
,׳ג׳ון כ״ץ. כ״ץ ידועה כירידת ישראל
ומקורבת לאישים שונים במדינה, וכאחת
ממנהיגות בני־ברית בארצות־הברית. מנ הלי
מיס-יוניברם חשבו, כי קשריה של
כ״ץ, והרקע הציוני שלה, יעזרו לחברה
שלהם ליישר את ההידורים בישראל.
עוד לפני שהגיעה רינה מור ליש ראל,
אחרי בחירתה, כבר היה מוכן
במישרד־החוץ תיק ובו תולדות כל המל כות
העולמיות שהפרו את החוזה שלהן
עם מיס יוניברס קורפוריישן, לאחר ש־הוכתרו.
הבולטת ביניהן היתה מלכת־היופי
של ארגנטינה, שנבחרה כמיס יוניברס
בשנת , 1960 נומרה קפגלי. די בהזכרת

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ומי שייכת חיס תנ?1
שמד. של קפגלי באוזני מנהלי־החברד״ כדי
להעביר בהם צמרמורת. כשבועיים לאחר
בחירתה, ואחרי שקיבלה את הפרם הג דול
וחלק ניכר מהמתנות, נעלמה קפגלי
והתגלתה בביתה בארגנטינה. כשביקשו
ממנה לחזור, היא פשוט שלחה את מאר גני
התחרות לכל הרוחות 11 .שנים אחר־כך,
בשנת , 1971 חזרה מלכת היופי של

בדיקת התנהגותה של רינה בשבוע ש בו
שהתה בניו־יורק הפיחה תיקווה בלב
אנשי מישרד־החוץ. התברר להם כי דינה
חשה, כבר •בימים הראשונים, כמלכה ב כלוב.
טלפונים שהגיעו אליה מישראלים,
ביניהם שדרן־הרדיו לשעבר עזריה רפו־פורט,
ובהם הזמנות לערבים ישראליים,
עברו סינון של איש־יחסי-הציבור הצמוד

כאשר ביקש מישרד־החוץ הישראלי
את לוח הזמנים והסיורים של רי נה
מור לשנה הקרובה, כדי לנסות להש תיל
לתוכו הוסעות-הסבדה ישראליות או
כאלה של המגבית, התקבלה תשובה שלי לית.
מנהלי־החברה טענו, כי בגלל סי בות
ביטחוניות הם אינם, מוכנים למסור
את לוח־הסיורים הבינלאומי של המלכה.
אך במישרד־החוץ היה ברור כי התשובה
היא תירוץ בלבד, חלק מ״קשר ההתחמ קות,״
כדי למנוע את גיוסה של רינה
להסברה הישראלית. אז הוחלט לשלוח
רמזים מאיימים ובלתי־ישירים לעבר מיס
יוניברם קורפוריישן, בדבר אפשרות ל הפרת
החוזה מצד רינה. אולם לפני הכל,
המתינו לביקורה של רינה בארץ, כדי
לגשש אצלה לאן נושבת הרוח.

פגישה עם
יבין ואלון

העורכת־האחראית של שבועון לאשה,
ך 1ךןן 1ל 1ן [

חמדה נופך־מוזס היתה שומרת נאמנה

\ 1111 * 1 1 1 - 1 1 1 1 111י *
לרינה מור בביקורה בארץ. בתמונה: מחם דוחפת את המלכה מקהל נידהב.
ברזיל, שזכתה בתואר העולמי, על אותו
תרגיל.
הדיווחים שהגיעו למישרד־החוץ אמ רו
גם, כי למארגנים נגרמו נזקים כס פיים
כבדים בעיקבות הפרות־חוזה אלה,
וכי הם מעולם לא הדיחו את המלכד.
הסוררת מכיתרה או תבעו אותה למישפט
בעיקבות הפרת החוזה.

אליה, ניק סולומון, ונענו בשלילה מוח לטת
מצידו. כאשר ביקשה רינה לאכול
במיסעדה ישראלית, סירב סולומון לאפשר
זאת, ואז התרחשה ההתפרצות הג דולה,
שגרמה אצל מארגני התחרות לדאגה
רבה לגבי העתיד, ולכניעה חלקית: ל רינה
הותר לבלות ערב אחד עם ישראלים,
״רק עד 10 בלילה.״

ייד כשהניעה לארץ, היא נפגשה
עם שר־החוץ יגאל אלון. בפני צל מים
ועיתונאים היא נפגשה איתו במיז-
נון־הכנם ת, אולם קודם־לכו נפגשו ה-
׳שניים לשיחה קצרה בארבע עיניים במיש־כן
הכנסת. אלון ניסה למשש אצל המלכד,
את הדופק בדבר האפשרות להפר את
החוזה עם מיס יוניברס קורפוריישן, או לם
משום שלא דיבר עימד, ישירות על
נושא זה, הוא גם לא זכה בתשובה ישי רה.
התרשמותו של אלון היתד״ כי רינה
נהנית מן המעמד החדש שלה ומההבט חות
שטומנת עבורה השנה הקרובה, וק שה
יהיה לשכנע אותה לוותר על אלה.
ראש-הממשלה יצחק רביו לקח את המ שימה
על עצמו, ונפגש גם הוא איתה. עי קר
השיחה. נסב על תלונותיה של רינה
כלפי -מישרד־החוץ, על שהמישרד לא הד ריך
אותה די. כן ביקשה לאבטח אותה
משך כל השנה על-ידי שומרי־ראש יש ראליים.
רבין לא הבטיח לה מאומה.
הוא רשם, ואמר :״נבדוק.״
למרות שלא נשאלה באופן ישיר עד
כמה תסכים ללכת עם מישדד־החוץ נגד
חברת מים יוניברס קורפוריישן אם תי דרש
לכך, שלחה דינה במסיבת־העיתונ־אים,
שערכה בתל-אביב, שדר אישי ל־מישרד־החוץ,
כמובן בלי לקרוא לילד
בשמו, כאשר הצהירה :״אני אהיה טיפשה
אם -לא אנצל את כל מה שהציעו לי לגבי
השנה הקרובה.״

החוזה מחייב!־־ 1

1_ 2 9

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מילהמה סודי ת׳

ארבוות האי שי המרבד ״ במדינהער כו כי1

חינ/נע א1ט1ה

ף* יום הרביעי, ד,־ 14 ביולי, התקיי ם
מה במישרד ראש־יד־,ממשלה בירוש לים
אחת הישיבות הסודיות, שנערכו
בעיקבות מיבצע אנטבה, שאירע ארבעה
ימים קודם לכן.
בישיבה, שהחלה בשעה 9בערב, וש־הסתיימה
שעתיים אחר-כך, השתתפו אר בעת
השרים הבכירים בממשלה ויועציהם.
ראש־הממשלה יצחק רבין נעזר בשירו תיהם
של יועצו למילחמה בטרור, האלוף
(מיל ).רחבעם (״גנדי״) זאבי ; יועצו ל ענייני
עיתונות, דן פתיר; וראש ליש־

כתו, אלי מיזרחי. שר־ד,ביטחון, שימעון
פרס, הופיע לפגישה עם דוברו. ,נפתלי
ליאו־לביא. שר-החוץ, יגאל אלון, הביא
עימו לעזרה את יועצו הנאמן, חיים בדאון;
ושר המיסחר-והתעשייה, חיים בר־לב, בא
עם יועצו, בועז אפלבאום.
השאלה הגורלית שעמדה על הפרק :
מי מארבעת השרים יהיה המפקח והאחראי
על סרט-ד,קולנוע שיוסרט על מיבצע אנ טבה
ן מי יהיה המחליט ימי מעשרות המפיקים,
הבמאים, התסריטאים והשחקנים,
:אשר התדפקו על דלתות השרים כבר ל מחרת
המיבצע, יקבל הכרה ממשלתית
ועזרה לסרט שהם רוצים להפיק י
השאלה האמיתית היתד״ כמובן: מי
מארבעת השרים יהיה היד הממשלתית
המכוונת של הסרטים, ויצליח לגרום ל כך
שבסרט, כאשר יופק, תינתן לו ה-
פירסומת הרבה ביותר?
איש מארבעת השרים לא דר-ש בפה

ג 30

מלא להיות האחראי, מילבד שר־המיסחר-
והתעשייה, שנושא הסרטים ועידודם נמ צא
מזה ישנים רבות בתחום מישרדו. בר־לב
לא התיימר אף פעם, לכל אורך פס-
׳טיבל מיבצע אנטבה, לטעון שהיתר, לו
יד או השפעה על המיבצע, אולם בישיבה
זו הוא נלחם כארי, כדי שישאירו בידיו
לפחות את הסרט — ולוא רק מ־שום שלא
רצה שינגסו בתחומי מישרדו.
אולם שלושת האחרים הסבירו את הק שר
שלהם לעולם הסרטים, למיבצע עצ מו,
למפיקים השונים ולהשלכות של מיב-

צע אנטבה, כשהם מנסים על-ידי כך לשכ נע
את השרים האחרים כי הטיפול בנושא
הסרט צריך להיות דווקא בידם שלהם.

ה מ אב ק
הגורלי
אש הממשלה הדגיש לכל אורך
1הדיון את חלקו בהכרעות שהיו לק ראת
המיבצע. לרבין גם היה נימוק פיל־מאי
מעולה. הוא סיפר למשתתפי הדיון
על הידע הרב בעולם הסרטים ההוליוודי
שרכש כאשר היד, שגריר ישראל ב וושינגטון.
לדברי
רבץ הוא מכיר את כל העולם
הפנימי של הוליווד, על כל האינטריגות
הפנימיות שלו. רבין אף טען, באותה
פגישה, להיכרות קרובה עם כל האנשים

״המושכים בחוטים מאחרי הקלעים בעיר
הסרטים.״
על עוד ניסיון קולנועי־אישי הצביע
רבין, אמנם לא בפגישה עצמה, אלא בשי-
חת־הכנה עם יגאל אלון, עוד לפני שהם
נכנסו לפגישה. רבין סיפר כי הוא ליווה
את אוטו פרמינג׳ר וסופיה לורן, כאשר
הם הסריטו בארץ את המלודראמה יהודית.
רבין כיהן אז כדמטכ״ל, וצילומיו הר בים
עם סופיה לורן עוררו אז ביקורת,
שרבץ קיווה כי נשכחה, על ביזבוז הזמן
של הרמטכ״ל עם מפיקי הסרט ושחקניו.

מדינות שונות בעולם, ועל שר־החוץ ל הקפיד
על נושא זה.
שר־הביטחון סקר אף הוא בהר חבה
את החלק שלו במיבצע עצמו.
אולם לפרס היתד, עוד נקודה לזכות מי נויו
כעומד בראש סרט אנטבה, מילבד
בקיאותו בעלילה עצמה.
פרם טען כי מי שיקבל את הגושפנקה
הממשלתית להפקת הסרט, יצטרך לייעוץ
ולעזרה מצה״ל, ואת אלד, יכול לתת רק
שר־ד,ביטחון.
אולם ההפתעה הגדולה ביותר בדבריו
הימים רבים. הברת בנושא

של פרס היתד, שטד אשלי לא רק ביקר
את רבץ׳ואלון, אלא גם אותו.

רבץ טען גם כי במרוצת ארבעת
שלפני הישיבה פנו אליו מפיקים
ביקר אותו גם טד אשלי, נשיא
האחים ורנר, ולכן הוא כבר בקיא
הסרט על אנטבה.

גם שר־החוץ טען לקשרים שכבר הקים
עם ׳מפיקי סרטים ובמאים, שפנו אליו.
לדברי אלון כיוונו שגריר ישראל באר-
צות־הברית, שימחה דיניץ, שגריר ישראל
באדם, חיים (״ויויאך) הרצוג והנספח
התרבותי בקונסוליה הישראלית בלום אג־ג׳לם,
המשורר חיים חפר, מיספר רב של
אנשי־סרטים אל מישרדו. אלון אף גילה
לנאספים שטד אשלי לא ביקר רק אצל
ראש־הממשלה, אלא גם בלישכתו.
אך לאלון היה עוד נימוק כבד-מישקל,
שביגללו הוא צריך לקבל את תפקיד
האחראי על סרט אנטבה. שר־החוץ טען
בלהט רב כי בסרט כזה אפשר לפגוע ב זדון
או בשגגה ביחסים בין ישראל לבין

מיקצועי — אך
איזה מיקצוע? ^
**ץ ר־המיסחר־־והתעשייה לא הביא
נימוקים ביטחוניים, אלא מעשיים. בר-
לב טען כי במישרדו קיים מרכז הסרט היש ראלי,
השייך לחטיבת התעשיות הקלות,
והוא ׳נועד מטבע ברייתו לטפל בנושאים
אלה. למרות הרצינות וארשת החשיבות
של כל הנוכחים, החזיר בר-לב את הנושא
לדיון לפרופורציות הנכונות שלו, וטען
כי העניין הוא קולנועי־מיקצועי, ולא
ביטחוני־מיקצועי או מדיני־מיקצועי.
אולם בר-לב עשה צעד, שאף אחד מ קודמיו
לא חשב עליו קודם לכן. הוא ז
הכין נייר-עבודה, שבו היו מרוכזות כל
הפניות של מפיקים ובמאים למישרדו. ב

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נייר־העבודד, שהגיש היו רשומות אף ה פניות
שהגיעו למישרדים של רבין, אלון
ופרס, וכן הערות אינפורמטיביות לגבי
כל אחד מהפונים, סך הכל כ־ 1 40 חברות
ומפיקים, בר־לב השליך על השולחן את
הקלף האחרון שלו וסיפר כי טד אשלי
ביקר גם אצלו. .
פרס היה הראשון שהבין כי הקרב אבוד
לגביו. נגד נימוקיו של בר־לב ונגד רציו־נו
של ראש־הממשלה לפקח בעצמו על
העניין, לא היה לשר־הביטחון כל ׳סיכוי.
הוא העלה רעיון הדש. לדעת פרס היו
בוודאי עשרות פניות להפקת סרטים תעד
דיים, נוסף על הבקשות לסרטים עליל תיים
שכבר הגיעו. הוא הציע להשאיר
את הסרטים העלילתיים בידיו של בר-לב,
אך להקים ועדת־שרים מייוחדת, שתפקח
ותחליט בכל הנוגע לסרטים התעודיים.
ועדת־השרים גם תחליט איזהו סרט תעו־די
ואיזהו סרט עלילתי.
פרס הציע כי בוועדה יהיו, מלבדו גם
אלון ובר־לב. על־ידי כך הוא הוציא את
עצמו1 1 3 0 6
שהוא( 3 1 0 8
והבטיח 3 8 1 08
לתמונה, ק ק 1>3 0 1 1 6 ס1 דבין מחוץ
יהיה האיש הקובע בוועדה. לשלושת הש רים
האחרים לא היתה ברירה והם קיבלו
את הצעתו של פרם.

מדינות ישראל
* 1£ 06 188* 61,ז8
ץ*1 0 )1118 *:

ה מוע מדים

1131800

יד לאחר הישיבה הוציא בר־לב
מיכרז, שנשלח בטלקס! ,בחתימת עז רא
ששון, האחראי על חטיבת התעשיה
הקלה במישדדו, לכל המפיקים והבמאים
שפנו לממשלה בבקשת עזרה. הם נדרשו
להחזיר את תשובותיהם למישרד-המיסחר־והתעשייה
עד ה־ 31 ביולי. עד תאריך זה
הגיעו לארץ 14 תשובות, ועל־ידי כך הצ ליח
בר-לב לערוך את הניפוי הראשון
בעשרות הפניות.
החברות והבמאים שפנו, ושנכנסו ל תחרות
במיסגדת המיכרז, היו:

• המפיק-כמאי הנודע אוטו
פרמינג׳ו, שבעיקבות סרטיו אקסודוס

0£ 1110 18 £ 17

001206x 60

•*•ס 299
•1 6 X 0801610

1 5 , 1976ץ.101

£016111( 6

• חכרת ״פאראמוגט״ ,שנשיאה
דויד פיקד הזדרז אף הוא להגיע לישראל,
יחד עם הסופר ויליאם סטיבנסון, שהיה
זריז אפילו מאורי דן והוציא את הספר
הראשון על מיבצע אנטבה 90 דקות
לאנטבה. פיקד הציע את הבמאי הנודע
סידני לומט.
• המפיק ארוו לוין, שאותו מיי צגת
בארץ חברת רקע של חזי כרמל,
שהציעו את חיים טופול כדו שומרון.
• ״יונייטד ארטיסטם״ ,אשר
נשיאה ארתור קרים, שאשתו היא יש ראלית,
הפגיז את מישרדי הממשלה ב-
טלקסים המתחננים לתת לו את הזכויות
על הסרטת מיבצע אנטבה.

ס ס 6 1 :3 1 :1ק ^ 0 : 0

0 6 8 1: 3 1 x 8 ,

x 8קג ס 0 0

ז 3 ^ 0ט!

.ל ס8

£ס 6ס 0־ו ק

£116 3 / 0

6״ 1(0 0 1

X 1 6 0 )1 1 0 8ץ 3ט

03000£

0880

,ט 1 1 1 £ 8
1(3 0

£1113

1 6 1 (0 0 0 9 1

6״ 811ס ^ 1 £ 1 1 0

.ס38818£3
? x11״

״80163

1(3 0

ס ס ^ 60£

x361ס!
£113£

£1110

£116x610x6
.ע001

£ס 0ו 1£1״

ת 3 0מה 1 0 £ 0 1

3041

£ס3 0 6 ^ 0

x7 0 0 6 ,ם 6 )1 0 £

3610

006

1 ^ 11 £ 1 1 1 8״ 0 6
1 1 1״ 11:1110

x 8 0 0 0 6 1 ,ק 3 0 )1

38303

• חכרת הטלוויזיה סי־כי-אס,

6176 8 8 8 1 8 £

38818£3000

x 0 0ץ 0 0 6

301

38518£3006

)1 6 3 1 1 0 8
5600

3831813006

X 6 31118X6 0 £ססץ £1181 :

1 0 0 1 0 ) 16 3 0 £ 1 1 6 0 £ 1 0
xסז 1 1 1 £ 3

8 1 1 0 0 4 :1 0 8

1 0 <1 0 0 £ 1 0 0ק

60£ם ק 01ף 6 6

01111 £ 3 x 7

שהיתה היחידה, בינתיים, שביקשה להפיק
סרט תעודי, והודיעה כי היא פינתה שעת־שידור
ב־ 27 באוגוסט לשם כך.

סי ס
1ין(1ץ׳י( ״1ך 1על נייו־מכתביס של נזדינת־ישואל, בעברית ובאנגלית, נשלח למחרת
י הישיבה הסודית, ב־ 15 ביולי, המיכרז טל הפקת הסרט, תחת הכותרת
מיבצע אנטבה. בהקדמה לשאלות המיכרז עצמו כותב עזרא ששון, הממונה על
התעשיות הקלות במישרד־המימחר־והתעשיה, כי ממשלת־ישראל תבחר רק חברת־הפקה
אחת, אשר לה ה,יא תעזור בהפקת הסרט, אס כי היא לא מונעת מאחרים להפיק מרט
על המיבצע ללא עזרתה. העזרה שמציעה הממשלה, מילבד חמותה הרישמית, היא
מידע אותנטי בגבולות הסייגים הביטחוניים, ציוד וכוח־אדם צבאי וייעוץ צבאי.
גם הטענה שלדרום אפריקה, יותר מאשר
לכל ארץ אחרת, יש הזכות להפיק סרט
על מיבצע אנטבה, ביגלל מיקומה של
הפעולה ומערכודהיחסים המדינית באפ ריקה.

המפיק הדרופ-אפריקאי דניס
כייכס, המייוצג בארץ על־ידי איש ה
ויהודית
הפך ידיד אישי של צמרת המ דינה.
פרמינג׳ר עצמו הגיע לישראל ימים
מיספר אחרי פעולת אנטבה, כדי לנסות
ולקבל תמיכה ממשלתית לסרט על אנטבה,
ונפגש עם בר־לב.

חגרת הסרטים האמרי•
קאית
הגדולה ״דסטון פרודקשגס״,

• המפיק הדרופ-אפריקאי אורד
1לווינסץ, המוכר כמפיק הרציני ביותר

שהודיעה כי היא תציב את השחקן פיטר
או׳טיול בתפקיד של יתת־אלוף דן שומרון.

בדרוט-אפריקה, ואשר בין שאר טענותיו
לקבלת הזכות להסריט את הסרט נמצאת

• חכירת ״יוניכרסל״ ,שסגן־הנ-
שיא שלה, ג׳ון סיטרסדודף, הגיע אף הוא
לארץ, יחד עם הבמאי המייועד שלו ל סרט
על אנטבה, ג׳ורג׳ רויהיל, במאי
העוקץ.

? 11111 0 6 0 1 1 :0

שאפנר, שביים את הסרט פיאטון, ובעזרתו
ביקש להוכיח כי הוא מסוגל להפיק את
סרט-המילחמה הטוב ביותר על אנטבה.

קולנוע רוני יעקוב וחברת מצדה.

• מפיק הסרטים השווייצי הנודע
פול ווקלר, המייוצג בארץ על-

ידי עורך־הדיו שלמה קימחי.

• המפיק האמריקאי המפורסם
אליוט קסטגר, שהציע כי את דן שומ רון
יגלם בסירטו פול ניומן.

• חכרת הסרטים ״פירסט ארטיסט״
,שבבעלות פול ניומן, ברברה
סטרייסנד ודסטין הופמן, שלא הציעה
כוכבים, ואף לא את ביומן עצמו.

• המפיק דויד וולפר מארצות•
הכרית, שנכנס לצורך הסרט על אנטבה
לשותפות עם חברת הענק איי־בי־מי.
• חכרת ״האחים ורנד״ ,עם
נשיאה טד א-שלי, שהיה הראשון שהגיע
לארץ. אשלי הציע כבמאי את פיטר

היתולי
ץ * ד סו ףהש כו ע תכין מועצת הסרט
2הישראלי את המלצותיה לבר־לב. כבר
עתה ברור ישתקציב הסרט שייבחר יהיה
ענקי: בין 10ל 12-מיליוני דולר, תקציב
הגדול בוודאי הרבה יותר מתקציב מיב־צע
אנטבה עצמו.
שר־המיסחר־והתעשייד, יצטרך להחליט
איזה !מפיק או חברת-הפקה, מכל אותם
שפנו לממשלת ישראל יזנה לסיוע הממ שלה
וצה״ל להפקת הסרט, ומה שחשוב
יותר: תוכל להצהיר ני הסרט נעשה
בעזרתה ובעצתה של ממשלודישדאל.
כבר עתה ברוד כי הבחירה תהיה קשה.
מרבית המתחרים הם ענקי-קולנוע, ורבים
מהם הם ידידי ישראל מוכרים.
דבר אחד בטוח: אחרי הסרט הדרמאתי
על מיבצע אנטבה אפשר יהיה להפיק סרט
שני, הפעם קומי, אך מותח לא פחות, על
המירוץ הגדול בין השרים.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כור
אמר

יום אחד, לפני שנים אחדות, צפתה
דיילת ״אל״על״ דפנה ווב״ ,בטלוויזיה,
וראתה את דמותו החייכנית של דן פנר.
אז אמר לה אחיה, דני :״זה יהיה בעלך•״
בשבוע שעבר זה קרה.
דן בנר 30 השדרן הפופולארי של
הטלוויזיה הישראלית, ערך בשבוע שעבר
קבלת־פנים חגיגית למאות אורחים, שבאו
לחגוג איתו את נישואיו לדפנה (,)27
אחרי שאת טבס־חנישואיו הדתי ערבו כבר
לפני שבועיים, בחוג ידידים ברבנות.
האורחים במסיבה נחלקו לשניים :
אנשי הרדיו והטלוויזיה מצד אחד, ודיי־לים
ודיילות מ״אל״על״ ,ידידיה של הכלה׳
מצד שני. מסיבת-החתונה, שנערכה
בבית מכרים ברמת-השרון, הפכה ההצגה
הגדולה של השכונה, לבל השכנים.

דני כנר ואשתו היפה, הדיילת דפנה ווב, התוודעו זה לזה
לפני חודשים אחדים, ותוך זמן לצר החליטו להינשא. בסוף
המסיבה העמיסו את המתנות על האמבולנס השייך למיכה, אחיו של דני, וחזרו לירושלים.

יצחק ליבני, מי שהיה מפק־ד
ן ך 1ך1
דו של דן כנר בגלי־צה״ל,
1 1 1 .1 1 1
עם מנהל הרדיו החדש, חגי פינסקר.

במילואים

מוטקה נאור, מפקדו־במילואים של
כנר, ייצג את אנשי גלי־צה״ל שהיו
במסיבה במיעוט. נאור בא בלוויית אשתו, המשוררת לאה נאור.

החברה למסך

דליה מזור, הופיעה עם בעלה,
המהנדס אריה לווין, היתה בין
הבולטת במסיבת־הגן ברמת־השרון, יחד עם כל שדרני המסך הקטן.

ב מדו הד
ת ל ־ א בי ב
מי שגל עלה לו ח
עליסה ם ארץ־ה?9אות
התפשטה בכרזת-הפירסומת —
האזרחים תלשו, והדתיים רתחו
״הכרזה הזאת עוד תעורר שערוריה גדו־לה,
אם תגיע אל לוחות־המודעות,״ אמר
מנהל מועדון צוותא בתל־אביב, ציון גיסים,
לשימחה ספקטור, מפיק ובמאי ההצגה הוד
דשה עליסה בארץ הפלאות, המועלית ב ימים
אלה בהצגות־הרצה ברחבי הארץ.
אולם הכרזה בכל־זאת הגיעה אל לו־חזת-המודעות
ברחבי תל־אביב, וגם עוררה
שערורייה, שכמעט הורידה את ההצגה ואת
הקואליציה בעיריית תל־אביב קודם שהס פיקה
לצאת לדרכה.
״פורנוגרפיה מלוכלכת!״ ״חוצפה שעוד
לא נשמעה כמוה.״ ״צילום אמנותי מוש לם.״
כל הכבוד על ההעזה.״ אלה היו
רק אחדות מן התגובות שהשמיעו האנ שים
ברחוב, למראה ברזת־הפירסומת לה״
צגת־הילדים עליסה בארץ הפלאות — למ בוגרים
בלבד, שהציגה צילום מישגל מיני
— בצד שם ההצגה, שמות המשתתפים וה״
עובדה שההצגה מועלית בחסותה של המו־עצה-לתרבות-ולאמנזת
שליד מישרד־החי-
נוך־וד,תרבות.
״׳לא עברו ימים מעטים והתחילו להגיע
התגובות,״ סיפר שמואל (״שמוליק״) בילו,
ממשתתפי ההצגה .״חלק מהאזרחים התל־אביביים
באמת נפגע, ומיהר לפנות למוע־צה־לתרבות־ולאמנות,
.איך זה שאתם מממ נים
הצגה כזאת פורנוגרפית?׳ היתד, ה שאלה.
גם אלינו, דרך מועדון צוותא, פנו
רבים. אחדים ביקשו לרכוש את הכרזה
כקישוט אמנותי. אחרים פשוט תקפו אותנו,
וראו בכרזה ׳פירסומת זולה׳?״
להצגות הראשונות, שנערכו בצוותא, נה רו
רבים .״ההצגה בכלל לא פורנוגרפית,״
אמרה בשמץ של אכזבה צעירה חיננית
אחת .״אפילו לא התפשטו שם, וחוץ מזה
לא הבנתי שום דבר.״ גם לאה פורת, יוש בת
ראש המועצה-לתרבות-ולאמנות, מיה רה
לבקר בהצגה ולהציב בפני משתתפיה
ומפיקיה אולטימטום :״אם לא תחליפו
את הכרזה הזאת, תהיו בצרות,״ אמרה.
הצלם הצטלם עם אשתו. מקורה
של כרזת־הפירסומת, שאולי יצרה תקדים
בכרזות פירסומת להצגות בארץ, היא שקו פית
שנשלחה אל שימחה ספקטור, המפיק,
המעבד והבמאי של ההצגה, על-ידי ידיד,
צלם־אמנות ידוע בנידיורק. סיפר שמו-
ליק בילו :״השקופית היתד, אחת מתוך
סידרה, שצילם אותו צלם בניו-יורק. הוא
צילם את עצמו ואת אשתו בצורות שונות
של מגעים מיניים. את התמונות הציג לפני
חודשיים בגלריה בנידיורק, והן נחטפו.
״לשימחה ספקטור, שהיד, ידידו מהתקו פה
שבה שהה בארצות-הברית, שלח שקו פיות
אחדות. אנחנו, משתתפי ההצגה, ראי נו
את השקופיות בביתו של שימחה. השקו פית,
שממנה עיצב אבי מרגלית את הכרזה,
מצאה חן בעינינו. היא הזכירה לנו פיט־רייח.
״בהצגה
יש לנו תמונה דומה מאוד שלז
פיטרייה ,׳שמסמלת את הפיטרייה האטו מית.
לא ראינו כל רע בפירסום הכרזה כפי
שהיא היתה. זה לא היה רק בשביל הפיר־סומת.
ובטח שלא רצינו שאנשים יחשבו
שיש בהצגה שלגו עירום או משהו דומה.
זאת היתד, החלטה ספונטאנית ומשותפת
לכל מי שהיו לו יד ורגל בהצגה. אז עוד
לא ידענו שנכד, גלים כל־כך גבוהים.״
כשהגיע שימחה ספקטור לעיריית תל-
אביב ומסר בידי יוסף גולן, האחראי על
תליית המודעות בעיר, את כרזת־הפירסו-
מת להצגה, הופתע משלא נשאל כליל לפ שר
הדבר. כך הגיעה המודעה, באותו לי לה
לפני שבועות אחדים, אל כל לוחות-
המודעות ברחבי העיר. כבר ביום המחרת
החלו התלישות .״הכרזה הזאה לא מחזיקה
מעמד על לוח מודעות יותר מכמה שעות,״
סיפר אחד מעובדי העירייה, האחראי על
הדבקת מודעות בעיר.
הכרזות גתדשות. במקביל לכך פנו
אנשים דתיים רבים לעורדהדין חיים בסוק,
סננו הדתי של ראש־עיריית תל־יאביב. תלו-
נן תיהם היו בנוסח :״איך זה שבעיר ה זאת׳
שבה חיים גם אנשים חרדים ודתיים,
רן תן שתתנוסס כרזה פורנוגרפית?״ עיקר
הזעם יצא נגד העובדה שד,מועצד-,לתרבות-
ולאמנות, שהיא גוף ציבורי מטעם ׳מיש־העול
ם הז ה 2031

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מל 9י 83*0ד*

קארמי

הדגזס: שבה ד!נל
עבודה קוריוז: שמולייד* ביד?
מיסד ובימד. מומחה סמממזר
סמתמע׳ס

שמוליק ביל?
בתיה ברק
עמי 1יי1ברג
י?אל ריבה

ד?ד מוח

פדאקט־המריבה של ״עדיפה כארץ הפלאות
פירסומוז זולה? פורנוגרפיה? מין אטומי?
רד־החינוך־והתרמת, נותנת ידה ״לתוע בה
שכזאת.״
בסוק הפעיל לחצו על עיריית תל־אביב
ועל המועצה־לתרבות־ולאמנות. לאה פורת
פנתה אל שימחה ספקטור, ואיימה שלא
תעביר לקרן ההצגה את סך תישעת אלפי
הלירות שהובטחו לה. ספקטור ושאר מש תתפי
ההצגה נכנעו .״הכרזה תוחלף,״ הו דיע
שימחה בקול מאוכזב לחבריו המש תתפים
בהצגה .״נראה שעוד לא הגיע
הזמן לעשות דברים כאלה.״
בימים אלה יוצאת ההצגה לחופשה בת
חודש, לאחר עשר הצגות־הרצה .״כבר
הכנו כרזה חדשה. תהיה בה התמונה של
הפיטרייה כפי שאנחנו עושים אותה בה צגה,״
סיפר שמוליק בילו .״זה אומנם

פחות חריף, אבל אני מקווה שאנשים באים
להצגות לא רק בגלל כרזה מושכת־עין.״
גם מנהל מועדון צוותא, ציון ניס״ם, נכ נע
כנראה ללחצים שהופעלו עליו מצד
הגורמים הדתיים בעיריית תל-אביב והמו־עצה־לתרבות-ן׳לאמנות.
הוא סירב?אשר
תליית הכרזה בחלון־הראווה של מועדון
צוותא, הפונה לרחוב. למטה, במיסדרון-
הכניסה לאולם, ניאות המנהל לבקשת ה שחקנים
והסכים לתלות כרזות אחדות.
״אבל הן נתלשות בלאו־הכי,״ טען שחקן.
עליסה לא תתפשט .״אולי תתפש טי?״
מטריד עמי וינברג את עליסה, היא
בתיה ברק. היא מביטה בו בבוז, וכלל
לא משיבה. הכרזה, שבה הופשטו שניים,
כמעט שגרמה לקרע בעיריית תל-אביב ול-

סיכסוך בין קבוצת אלטרנטיבה, המעלה
את ההצגה, המועצה-לתרבות־ואמנות, שה קבוצה
כה זקוקה לתמיכתה — ובין מש תתפי
ההצגה, המבוססת על סיפוריו של
לואים קרול לבין מועדון צוותא, שהוא
אחד המקומות היחידים בארץ שבהם ניתן
להעלות הצגה מסוג זה, ללא תיפאורה
וללא הוצאות רבות הנדרשות בתיאטר אות
מיסחריים או, להבדיל, ממוסדים.
האלטרנטיבה שנותרה לקבוצת אלטרנטיבה,
היא, לחזור לרעיון המקורי של
שימחה ספקטור: להעלות את השקופית ה־פורנוגרפית-אמנותית
כרקע לבמה .״בזמנו,
הרעיון ירד בגלל הסיבוך הטכני,״ סיפר
בילו .״עכשיו, אולי, בדי לשמור על הרע יון
המקורי, נחזור לכך.״

(המשך מעמוד )24
רות הקודמות שנערכו נגד בודקה, נשאלו
עלומים. אבל מרקה שוחרר אז משירותו
הצבאי בצה״ל, ויכול היה אז לפתוח קאר־יירה
של איש־עסקים עשיר מאוד ו מצליח.
בכספי הירושה של הדודה מדרום־
אמריקה, ככל הנראה.
אי-אפשר שלא להעריך מסירות מעין
זו שמגלה אידי אמין כלפי בורקה,
כשגם כיום, כפי שמדווחים עתוגי
ישראל, הוא משתחרר מכל ענייני הממלכה
שלו כדי להרים את האפרכסת ולשוחח
שיחת־רעים כנה עם ידידו הישראלי.
רק בשבוע שעבר הופיעו בעתוני יש ראל
תיאורים מפורטים ומלבבים על ציל-
צולג־הטלפון הבלתי־פוסקים, שבהם מטריד
אידי את מרקה.
האמת, כמו תמיד, היתה שונה במיקצת.
לא היה זה אידי שצילצל אל בורקה.
השיחה הטלפונית האחרונה, עליה דווח
בהרחבה, אירעה כך: צוות־טלוויזיה זר
בא לראיין את מרקה. אלא שבינתיים
קיבל בורקה הוראה מפורשת משד־הבי-
טחון שלא להעניק עוד ראיונות תמורת־תשלום
לטלוויזיה.
מרקה אומנם אינו איש־צבא, אבל הוא
מכבד את בקשות שר־הביטחון. לפיכך,
במקום ראיון־תמורת־תשלום הוא העניק
לצוות הטלוויזיה הזר ראיון־תמורת-
כרטיסי-טיסה, דבר שאיש לא אסר עליו.
במהלך הראיון הטילו אנשי-הטלוויזיה
ספק אם השיחות בינו לבין אמין היו
אומנם אותנטיות. בו במקום, כדי לא
להשאיר מקום לספקנות מכוערת, התקשר
מרקה עם אמין ושוחח עמו ממושכות,
לעיני המצלמה ומול המיקרופון הפתוח של
מכשיר־ההקלטה. מבלי שידע על כך, המ שיך
אידי אמין לתרום לשיפור מצבו ה כלכלי
של ידידו בנפש מישראל.
אבל רק אנשים קטנים עוסקים בקטנות
מעין אלה. עבור ההיסטוריה ישאר אלוף״
מישנה (מיל ).ברוך (״מרקה״) בר-לב
אחד הישראלים האמיצים והעשוים ללא־חת,
שהעניקו את השראתם הברוכה ל־מיבצע
החילוץ המופלא של אנטבה•

אנחנו, כצעירים, שואפים
לשיפור בכל תחומי החיים.
אנחנו נאבקים, מתריעים
ומשפיעים.
אנחנו מעורבים בתהליכי קבלת
החלטות.
קולנו נשמע וה שפעתנו מורגשת.
אתנו ניתן לבצע את הדברים,
עליהם אחרים ־ יבולים רק לחלום.

אנחנו עושים זאת מבפנים!
עכשיו מתקיים המפקד ואנו
נערכים לקראת הבחירות הפנימיות
במפלגת העבודה ובמשמרת
הצעירה.

וווי•״ ,
וווו••, 1
•••11111
• 1111111 11111111 11111411
11111111

עכשיו אפשר לעשות ־ לא רק
לחלום !

•1111111
•••11111

הקול שיקבע אה הכל

ההשחרההב עי ר ה
מפלגת העבודה

העולם הזה 2031

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תי מתח שב 7ה ע כי1־ א ת
רו חן, הנ כאהנלאו
הכי בשל בעיו ת ברי או
ת ב מי שפח תן. צר״
ר אוי ה ל יין
אינ ה
ח שיבות שאת מי יחסת
ל ח. א ם הו א אינו מו כן
לווי תו רי ם, או ת הו א
ו 2במרס -
20באפ רי ל
כי אינו ראוי לך. הו א
היל דו תי ואתה מבו גרת.
מעט ג אוו הוסר בנו ת תל מדו לקח.

1סלה

ווו ב• גגו כבוד אד העבר,

פעל בהגיון. אל חתן
לרגש לשלוט בך. גלה
יותר הבנה לבני מיש־פחתך.
אפילו אם אתה
עייף וחסר סבלנות.
הקדם לעלות על מש כבך
בלילות במשך
שבוע ימים, צבור כוח,
העסקים ימשיכו לפרוח
בצורה טובה ביותר.

המצב מעורפל ביותר ; ־
אל תמשיב לגשש ב־^
אפלה — אל תדרוש
הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לן
ולסובבים אותך לצאת

מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
: 1 21א פ רי ל -
;10ב מ אי
פחות קשוח, ויותר נוח,
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לעניינך. בת שור —
הזנחת לאחרונה את נושא הופעתך. את
ודאי אינך יודעת, שהופעתך החיצונית היא
כרטיס־הביקור שלך. את יפה, נצלי זאת !

שוו

נ סיון ל שנות דברים
י סו דיי ם ייכשל בשבוע
זה. גם ב מ קו ם עבו ד
ת ך צפויי ם שינויי ם
הינ ד
לכת.
מ ר חי קי
עלול ל מ צו אאת עצ ה
מ קו פחים.
מך בין
ה סי כ סו ך הנו כ חי שבו
אתה מעורב עד מעבר
ו 2ב מ אי ־
20ביתי
לרא שך הול ךומתחסל,
ואתה עוד עשוי לצאת
מ מנו נשכר. צפוי לך סוף רשבוע מאו שר,
שלא
ק טנו ת
ת ק ריו ת
כמה
ל מ רו ת
מ הנ אתךב חיי ם.
יו סי פו ולא יגרעו

!1או!1

ה ב די ח ה אולי נעימ ה
לרגעים, א בל ב חיי ם
לא תגיע באמצ עו ת ה
לפי תרון כל שהו. בבק שה
ממך, אלתת חי ל
לטעון שוב שאתה לא
ב פי ת רונו ת :
מעוניין

מהי הי ה, לדע תך, סו ו
וויו1
פם של כ ש רונו תיו ה־זן;
ביו לי ־

א מנו תיי ם (בעיקר ב ת-
( 2באוגוסס
חו םהכ תי ב ה) ? אתה
הולך ומתרחקמה או לי מ פו ס, א בל ה או לי
מ פו ס קו ר א לך ! הפסקל היו ת אנו כי.

האינטליגנציה שלך אינה
מוטלת בספק. זו
דווקא הסיבה שקשה
להבין מדוע אתה מת קוטט
איתה כל שני
וחמישי. כדאי לך להק דיש
השבוע זמן רב
למחשבה, תיכנון העתיד
והסקת מסקנות,
22באזגוסס -
22בספסמבר
מה שיהפוך אותך לאדם
מאוזן יותר. כדאי
שתפסיק לצפות כל ערב בטלוויזיה ותצא
פעם בשבוע לאוויר צח. בת בתולה, כל
העתיד לפנייך. היי יותר רצינית בחיפושים.

:1שן־ו!

23בספסמבר ־
22׳*באוקסובר

ו תז כ ה
עבודה מ או מצת תישא פירו ת
או תךב שבחי םשאתה ראוי להם. ה קינ־א
ה משבשת א ת תבו נתך
ואת שיקול־דע-
תך ו מ עיד ה על חו ט ר־בי
ט חונ ך העצמי. א ה בה
שפרחה לאח רונ ה
עלול הלח לו ף עם ל א
תדאג לטפח או תהב כפפו
ת של טשי• נתק
א ת כל הקש רי ם עם 58213316081 עברך. ה ם מכבי די ם
עליך לל אתכ לי תומ
הווי ם מיכ שול להתפת חו ת ך. נו חקצת.

עק1נ

אלוף >מיל ).גביש

בעקבות מחלוקת העלולה לפרוץ בינך לבין
אדם הנחות ממך בדרגה או במעמד, אתה
עשוי למצוא את עצמך
במיעוט — או אפילו
מבודד. אנשים רבים,
שבדרך כלל מוכנים להתייצב
מאחוריך ולהצדיק
אותך בכל מה
שאתה עושה, יגלו ה פעם
עמדה קשוחה כל פיך.
הם יעשו הכל כדי
( 2בנ ובלז בי ־
20בדצמבר
שתרגיש כי הפעם אין

הם מצדיקים אותך. הי־מנע
מהפעלת לחץ. תפוס שלווה השבוע.

קשת

אחת מתזכניזתיך קפאה
על שמריה. אל תתייאש,
היא תתגשם בקרוב
מאוד. אנשים יתנו
בך אמון רב ויעודדו
אותך לפעילות.
השתמש בעזרתם ותגיע
להישגים של ממש. יום
שלישי הוא יום מזל
בשבילך: הרבה בפעילות
ביום זה ופקח עיניו
למתרחש מסביבך. ידיד פטפטן ימסור
לך אינפורמציה חיונית. דע להשתמש
בה, היא נכונה. גלי יותר עירנות סביבך.

חאזנ״ס

נולדה • בת בנורה בשם עדי,
לעדנה ועוזי גביש, נכדה בכורה לאלוף
(מיל ).ישעיהו גביש, מנכ״ל

אין עוד טע םלהתכחש לרח שי ליבך.
מתחת
הי ה כן עם עצמך ו הו ד ה, כי
ל מ סוו ה של איש חבר ה שהכל עליז ותוסס,
מבק שי םאת קי ר ב תו,
מסתתראדםמ אוכזב.
נו יי
ת כן ש ה אכז ב ה
בעת מגילוי עובדות
בל תי ידו עו ת על נפ שות
ק רו בו ת לך. לא
מן הנ מנ ע כי שורש ה-
ו 2בדצמבר -
9ובינואר
בעייה נעוץ בק שר רומנטי
שנ רק םלאח רונ ה.

מחלה קלה ממנה סבלת, חלפה. כל זאת
הודות לטיפולה המסור של בת זוגך. זה
מוכיח לו עד כמה אתה
חשוב לה ומה רבה
אהבתה אליך. התייחס
אליה קצת ״יותר בעדינות.
זה מגיע לה. לך,
בת דלי, תבוא הישועה
מכיוון לגמרי לא צפוי.
התעוררי וקחי את הז

חיים ברצינות. לא תמיד
20 בינו א ר ־

יהיה מי שיוציאו מ־
18בפב רו א ר
הבוץ בו את שוקעת.

א כז ב ה גדול ה מצפה לך ב תו ם נ סי ע ה
תו כניו תיי ך
א רו כ ה.
ת שתב שנה. ידידו ת יש נה
או ת ה תנ סי להח יו
ת, תגל ה לך א ת
איוו לתך. חו ס ר כנו ת ך
י ת חוו רלאדםק רו ב ו יגרום
לני תו ק סו פי של
הי ח סי ם ביניכם• פח די
ם ו הזיו ת יטרידו
י הי ה
מנו חתך. את 19בפב רו א ר ־
20במרס
ל מ קו ם
עלייך ל חזו ר
מ מנו באתלאח רונ ה.

זנים

נכד ראשון
כור־מתכת, שהיה ראש מחלקת המיבצ־עים
של המטכ״ל ואלוף פיקוד הדרום
במילחמת ששת הימים,

נ ויל ד ה • בת לרות ולאדריכל זלמן
ענב, אחיו של עזריאל ענב, ייבואן
הבשר ובעל בריכת־השחייה תל־אביב.
אלון,

נחוג • טקס הבד־מיצווה של
בן הזמרת עדנה גורן. המאורע נחוג
בראשון־לציון בווילה של עדנה ובעלה,
אדי קלוצמן, מי שהיה בעל בית-
החרושת לסכיני גילוח אוקבה.

נבחר • לראש עיריית קרייודגת
דויד מגן 31 שהיה ראש סיעת הלי כוד
ונציג הדור הצעיד של יוצאי צפון־
אפריקה, שעלה לארץ בגיל 3והגיע ל־קריית־גת
לפני חמש שנים, כששירת ב יחידה
קרבית בדרגת רב סרן בצבא־קבע
ונשאר גר בעיירה, התקבל כמנהל
מחלקת המנגנון בעיריה. בבחירות האח רונות
הוצב בראש רשימת הליכוד ב מקום.
קודמו בתפקיד אריה (״פיפקה״)
מאיר, כיהן כראש־העיר במשך 11 הש נים
האחרונות, ומיפלגת עבודה (ולפניה
מפא״י) -שלטה בעיר במשך 20 השנים
האחרונות.
מיפלגת־

נבחר. לתפקיד מזכיר
העבודה במחוז תל-אביב
( ,)45 שכיהן כראש סיעת־המערך במועצת
עיריית תל־אביב ומנהל לישכודהמס המר כזית
של ההסתדרות.

אליהו שפייזר

נתמנה. למישנה למנכ״ל אל־על
רוני פיינשטיין, מי שהיה מנכ״ל
עיריית ירושלים.
נתמנה. לתפקיד מנכ״ל בנק הפועלים,
נפתלי כלומנטל, במקומו של
יעקוב לווינסון, היוצא לחופשה בחו״ל.
נפטר • בתאונת־דרכים לייד מושב
עומר, דני הס 35 מנהל לישכת־השי-
קום המחוזית של מישרד־הביטחון בבאר־שבע.
אשתו, רות, היא מורה בערד. הש איר
שתי בנות פעוטות.
נפטר. ישראל גיכעון 47 מנהל
מחליקת־הנוער בעיריית פתח־תיקווה, ש היה
ספרן בספריית ספיר וכך התוודע
לילדים רבים משכונות נחשלות, שאותם
טיפח באופן אישי. בעבר היה כתב סוב־נות־החדשות
עיתים בפתח־תיקווה.

שמואל

נפטר • אחרי מחלה קצרה,
אלחלל 58 הרוקח הראשי של קופת
חולים במחוז יפו, הבר מזכירות ארצי
של איגוד־יהרוקחים, מהוותיקים שבמק צוע
זה בארץ.

נפטר • יסייד סלימאן חסן מנ
צור
98 מזיקני,השייכים בכפר עוספייה,
סבו של במאל מנצור, יועץ נשיא-
המדינה לענייני מיעוטים. הניח אחריו
159 צאצא-ם. מעולם לא נזקק לרופא, נהג
ללכת מדי בוקר כמה קילומטרים ברגל,
כדי לבקר את נכדיו וניניו, שאת כל אחד
מהם הכיר בשמו המלא.

הדרך הראשונה אינה עולה כלל בדעתו
של לונדון, אם לדון על-פי הישגיו. ראיו־נו
עם הפרופסור יהושע פראוור העיד כי
לא קרא את ספריו על הצלבנים, או כל
ספר אחר על פרק מרתק זה בתולדות
הארץ — דבר הגובל בחוצפה. ראיונו עם
אברהם דר מעורר את השאלה אם בכלל
טרח לקרוא את סיפרו של אברי זיידגוורג.
הדרך השנייה מצריכה אינטליגנציה טב עית,
מוח סקרני והתעניינות רבגונית,
שלונדון לא ניחן בהם. מראיין המצוייד
בכלים אלה יכול לעיתים קרובות, אחרי לנקודה כמה מישפטי־גישוש, להגיע
מעניינת, לפתח אותה תוך כדי שיחה.
להוסיף מחשבות מעניינות משלו, לעורר
את המרואיין לחשיפת זווית מעניינת.
לונדון אינו מסוגל לכך.
על חסרונות אלה הוא מחפה בטכניקה,
הראוייה למי שהיה גיבור סיפורי חסמבה•.
הוא יורה מן המותן, מציג שאלות פרובוקטיביות
בעלות אופי אישי, ללא רעיון
ממשי, ומקווה שהתוקפנות תחפה על חוסר
התוכן. הדבר אינו מצליח כימעט לעולם.
פרובוקציה אישית היא תמיד סימן ל חולשתו
של המראיין. חמראיין הכישרו־ני,
המצוייד בידע הדרוש ובאינטליגנציה
טיבעית, יחשוף עניין חשוב ויגיע לעי מות
מעניין מבלי להשתמש באביזרים זו לים
אלה. האגרסיביות מהווה תמיד תח ליף
עלוב לכך.
יש דרך נוספת שבה ניתן להימנע מעי מות
עם דיעות חשובות: להזמין מלכת חילה
אנשים באנאליים. אין זה פאטגט
של ירון לונדון דווקא: ברוב תוכניות
העימות והראיונות בטלוויזיה, וביכלל זה
גם התוכניות מבט והשבוע, יומן אירועים,
מופיע מיצעד בלתי־פוסק של חמורים
מלומדים, אשר קראו כמה ספרים על נו שא
מסויים, זכו בסטאטוס של ״מומחים״,
ומדברים בלי סוף על כל עניין שבעולם.
מבלי שתהיה בפיהם מילה חדשה אחת
על הנושא הנדון, מחשבה אחת המעו ררת
למחשבה, השקפה אחת העשוייה לג רום
לעימות ולוויכוח של ממש.
כאשר מזדמנת לתוכנית, כימעט בטעות,
אישיות בלתי-שיגרתית שיש לה מה לו מר,
בולט הדבר כמו צוק מתוך אגם
רדוד. למשל: הופעתו של עמוס קינן ב דיון
על כתב־העת מושג, כשמולו יושב
בר־פלוגתא שאיש אינו יודע מדוע הוזמן,
מה יש -לו להגיד וכיצד הגיע לתוכנית.

מוחות באנאליים מוצאים זה את
זה כאופן אינסטינקטיבי, כמו ציפורים
כנות מישפחה אחת. כין
עלי־הכותרת הם מוצאים לעצמם
קן חמים ומתאים.

בחור חביב
* שאלת השאלה המאלפת ביותר לגבי
1תוכנית זו: מדוע ניתן דווקא לאדם
כמו ירון לונדון לשמש עורך ומנחה ב־תוכנית־הראיונות
המרכזית של הטלוויזיה 1

נדמה שלאיש אין תיטוכה ברורה
על כד• זה פשוט קרה, איכשהו.
ואחרי שזה קרה, אין זה ני

לשינוי. מה שיש, יש.

סיפורו של ירון הוא סיפורם של רבים
במדיום זה — אם כי יש חריגים בול טים,
הראויים לציון, אך שאין להזכיר
את שמם מחשש עינא־בישא.
בראשית היה הרדיו. הוא היה זקוק
לקריינים — אנשים בעלי קול רדיופוני
וידיעת השפה העיברית. באופן טיבעי היו
המועמדים כולם צברים צעירים, שניחנו
בשתי תכונות אלה. השאר לא היה חשוב.
במשך הזמן הפכו צעירים אלה, בכוח
התאוצה של המנגנון, לעורכים, לכתבים
ולמראיינים — גם אם לא התאימו לכך.
ואז קמה הטלוויזיה. אותם צעירים רד־יופוניים
חלקי-דיקדוק הפכו שדרני־טל-
וויזיה. אחדים מהם התגלו, במפתיע, ככו חות
רציניים, והם מוכרים בכל בית ביש ראל.
אחרים נשארו מה שהיו קודם־לכן :
בחורים טובים, חביבים, מוגבלים, חסרי־השכלה
ושדופים.

נדמה שירון לונדון מייצ; טיפוס
זה יותר מפל ארב אחד בטלוויזיה.
על בן הוא יושב במקומו.
* בתקופה שבה החל
התגורר ייגאל נזוסינגון
לונדון, שחקן־התיאטרון
דיש את סיפוריו לירון
גיבור החבורה טל שמו.

כותב את סיפוריו
בבית אביו של
הידוע. הוא הק הקטן,
וקרא את

העול ם הז ה 2031

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ירוה נ ח 13

הפרקליטות ולשלוח את האב לכלא.
התביעה עשתה מאמצים לשכנע את ה שופט
-שהנאשם, עזרא סלאם, הוא מיקרה
אבוד, ולכן אין להיענות לבקשת הנערה,
אלא לעשות דבר אחד בלבד: לשלוח את
אבי תינוקה של מרינה לבית־הסוהר. כדי
למחוק את השפעת דבריה של האם הצעי רה
ביקש נציב התביעה להעלות על דוכן־
העדים את לאה אייזינגר, חוקרת־נוער ב־מישרת
כפר־סבא :
״אני מורה במיקצועי,״ סיפרה העדה,
״ומשמשת חוקרת־נוער מפעם לפעם. הצג תי
(בפני מרינה) שאלה, אם היתד. רוצה
להינשא לו. היא היתד, מאוד מבולבלת,
וחששה שהוא יביא גברים וישדלה לזנות.״
האם המדינה דאגה לעתידם של האם־
הקטינה ותינוקה ף האם התערב בכלל גורם
ממלכתי כדי להציל מה שניתן עדיין?
על כך אמרה העדה לאה אייזינגר בבית-
המישפט :״גורמי הסעד לא טיפלו בה
(במרינה) כראוי. איש־סעד לא טיפל בה,
לא בתקופת ההריון ולא לאחר הלידה.״
השופט וולד לא הסתפק בעדויות שהוגשו
בפניו. הוא דחה את המשך הדיונים עד
לקבלת תזכיר שירות־המיבחן למבוגרים ש־במישרד־הסעד.
עזרא סלאם נשאר בכלא.
הנערה חזרה עם תינוקה לבית הוריה.
כבר בגיל שלוש עשרה וחצי הת פרסמה
מרינה בשכונתה. היא היתה
ידועה כנערה עזובה המרבה לבלות ב חברת
הגברים.
מרינה פגשה בעזרא סלאם בהיותו בן

!יהרה נו ש ח אחנים
וירדה בן, האב
1כרא עי בהירת הסינה,
והאם האעיוה הנחזוה
לגיהינום בית הוויה
ך* ילדה, מלווה בהורידו ללישכתו
1 1של עורך־הדין בפתח־יתקווה. היא
פסעה בקושי רב. לפני עורך־הדין הצהירה
מרינה בוטבול (השם בדוי כדי להגן על
הקטינה) :״נולדתי בדצמבר , 1961 ואני
בחודש התשיעי להריוני. אני מרגישה
•שאני מסוגלת להיות אשה ראויה לבעלי
ואם טובה לילדי. הורי מסכימים לבקשה.״
הצעיר השחרחר בן ה־ ,24 שליווה את
מרינה אל עורך־הדין יחד עם הוריה, הצ היר
:״אני מבקש להתיר לבחירת־ליבי
הקטינה, מרינה בוטבול להינשא לי. אני

נאשם סאלם וידידה
״אני רוצה להתחתן איתה !״

! ה סוווו ת
השופט ולך

פרקליט אורן

״טרגדיה לכל המעורבים !״

״גורל הבחורה כגורל הנאשם !״

מרגיש שהיא, למרות גילה הצעיר, מסוגלת
להיות אשה טובה ואם לילדנו.״
עמרם ושימחה בוטבול, הוריה של מרי נה,
הצהירו :״אנו מסכימים לנישואיה של
מרינה עם עזרא סלאם ומבקשים היתר־נישואין
מיידי, נוכח היותה בהריון.״
הזוג בוטבול חתם על התצהיר האמור
בסוף חודש ינואר . 1976 בעיקבותיו פנה
עורך־הדין אברהם אורן לבית־המישפט־המחוזי
בתל־אביב, וביקש את היתר־הנישו־אין
עבור הילדה בת ה־ . 14 אך עדיין לא
הגיעה העת לאחל מזל־טוב לזוג הצעיר.
שבועות אחדים אחרי הגשת בקשה זו,
גויים עזרא סלאם לצה״ל. חודש ימים
אחרי הפנייה לבית־המישפט כדי שיתן את
היתר־הנישואין, נעצר סלאם על־ידי ה־מישטרה.
באמצע חודש מארס השנה הוגש
נגדו כתב־אי־שום על בעילת ילדה בת
פחות מ־. 14

.22 היא חיפ-שה אדם קרוב, ונפלה לזרועו תיו
של המאהב שהפך אותה לאם.
עזרא סלאם הוא יליד הארץ. הוריו עלו
מתימן בשנת , 1951 אחרי שהתחתנו בהיו תם
במחנה־מעבר בעדן. בארץ הגיעו תחי לה
למושב מאור. שלוש־עשרה שנים אחרי
עלייתם לארץ, עברו בני מישפחת סלאם
להתגורר בשכונה.

מעצמאו ת לכנופיית
גנבי־רכב

״אני רוצה
להתח תן \ ״
^ סוף חודש מאי, אחרי שילדה את
׳ !1בנו של עזרא סלאם, הוזמנה מרינה
בוטבול להעיד בפני השופט דויד וולך ב־בית־המישפט־המחוזי
בתל-אביב•
סיפרה מרינה בעדותה בבית־המישפט:
״אינני יודעת בת כמה אני. ביקשתי
רשות להתחתן, נכון שביום הדיון בבית־המישפט
נלקחתי לבית־יולדות. ביקרתי
אצל עזרא סלאם כשהיה בכלא. אני רוצה
להתחתן איתו. יש לי צרות בבית. אני
גרה עם ההורים. הילד אצלי.״
עזרא סלאם צעק ממקומו על ספסל ה נאשמים
:״אני רוצה להתחתן איתה ו מרינה
המשיכה בעדותה :״הורי לחצו עלי
לגשת למישטרה, כי הייתי בהריון. ההורים
שלי רוצים ממנו 10,000ל״י כפיצוי.״
משימה קשה עמדה בפני השופט וולד.
האם לעזור לקטינה, ולא להעניש את ה גבר
שבעל אותה, ובכך להעניק לילד אב,
ולמתלוננת בעל — או להיענות לבקשת

מדריך חכורות־רחוב ברונשטיין(עם אפי הנאשם)
״ההורים תבעו כסף תמורת הסכמתם!״

ן ךי• מישפחת פלאם 10 נפשות. צעיר
הילדים בן . 14 שניים הם נפגעי שיתוק־ילדים.
אחות אחת, בת ,20 גרושה. אביו
של עזרא הפסיק לעבוד כימעט לחלוטין
לפני חמש שנים• היום הוא בן ,50 יושב
רוב הזמן בבית ומרבה לשתות משקאות
חריפים. עול הפרנסה נח על כיתפי אמו של
עזרא, הצעירה מבעלה בחמ-ש שנים, אשד,
חלשה וחולה מאד. למרות שבגופה רק
כלייה אחת, ממשיכה אמו של עזרא לשמש
המנוע של המישפחה. האשה נמוכת״הקומה
והשקטה מחזיקה את המישפחה סביבה,
כדי שלא תתפורר. היא עובדת עבודה מפרי
כת במ-שק־בית.
הגורל לא היטיב עם עזרא. בגיל שלוש
נפגע בשיתוק-ילדים, אך לא הפך נכה כמו
אחיו. הוא לא התאמץ בלימודים בבית ר,ספר
העממי, ובגיל 14 כבר חזר לבית
הוריו, ממוסד חינוכי של עלייודהנוער.
אז נפתח שלב חדש בחייו של ה נער.
הוא הגיע לחבורה של נערים מהשכונה,
שנהגו לבצע גניבות־רכב. הנע רים
שבחבורת העבריינים שבשכונה היו
פעילים ונמרצים, שלא כבני-מישפחתו של
עזרא. הוא שאף להגיע לרמתם.
התוצאות של שאיפה זו לא איחרו לבוא.
בשנת , 1972 בהיותו בן ,20 הוטל עליו
עונש של שנת מאסר בפועל.
הוא לא גויים לצד,״ל במילחמת יום־
(המשך בעמוד )42

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תבריההנהלה כתב מחזה. ובמאי מובא מדנמארק ל ב ״ מו
הליריקה של ניבול־הפה

נער ישרא לי לא יתאהב בסוס

ערך

סיפרות נו ״וב אתז 1רהמ שוחרר ת ממס, אך לא הסיפרות המקומית

וסף מזנדי

תיאטרון חיפ ה

ה״דיבוק״ על ה״מוקד״

ראובן קריץ

מי מריבה

הרנסנס-התרבותי־המדומה של מחזאי־בית ומחזאות־מקורית בתיאטרון העירוני ב חיפה
(לווין סובולהורביץ מיטלפונקט) עורר, מן הסתם, את קינאתו של מר צבי הרמן
(לשעבר יו״ר הדירקטוריון של צי״ס) ,ובהווה הבר מועצת־המנהלים של תיאטרון זה.
הרמן, שהחליף את הנהלת הים בהנהלת התיאטרון, חיבר מחזה בשם המוקד, ומחזה
זה עומד לעלות על קרשי בימת תיאטרון חיפה בתחילת העונה הבאה, בעידוד המועצה
לתרבות ולאמנות ואלפי מינוייו של תיאטרון זה.
אל תיאטרון חיפה פנה, לפני זמן קצר, המחזאי והבמאי יוסף ממדי, בהצעה להעלות
את הדיבוק (ממדי ביים, לפני כמה שנים, בהצלחה מרובה את מעבר לגבולין של י.ח.
ברנר בהבימה, וזכה בתואר, במאי השנה׳) .אלא שמונדי נידחה על-ידי פרנסי תיאטרון
חיפה, בטענה של מחסור בתקציב.
המחסור־בתקציב הנ״ל אינו מתייחם, כנראה, למחזהו של צבי הרמן, שהוא רב־משתתפים,
ומסיבות של חיסכון הביאו עבורו במאי מקופנהגן בשם סם בייסיקוב.

יבמה ילדים היו
לליידי מקבת?

ספרים

המוזר שבסיפור המוזר, מאת: ראובן קויץ
תבניות הסיפור, מאת: ראובן קויץ
הוצאת ״פורח״
״גורדו! פים וחבריו מגלים בקדהרוחב הדרומי ׳ 20״ 83 קבוצת איים, ובהם ילידים
מוזרים מאד. תחילה הם קולטים רק מילים מעטות החוזרות ונשנות בלהגם, כגון:
! 3מ 3-1,31מ31״00 ! 1נמ 00-מ 81מ\ ,/אבל עד מהרה הם מוצאים לשון משותפת עם אחד
מהם, טו־ויט, והוא מתרגם להם ש־ 3 81ק 3ק 6״ ״ס״ 1*13116 פירושו :״אין צורך
בנשק במקום שהכל אחים הם,״ והם מתפתים להאמין לפיתגם היפה (אדגר אלן פו,
סיפורו של א. גורדון פים)״
הקטע הנ״ל הוא אחד ממאות ואלפי קטעים וציטוטים המופיעים בספר המוזר
שבסיפור המוזר. המחבר, ראובן קריץ, שהתפרסם בסוף שנות החמישים וראשית
השישים בספריו שעסקו בחוויית ההתבגרות הארצישראלית, מתמסר בשנים האחרונות
לעיסוק מדעי במחלקה לסיפרות באוניברסיטת תל־אביב.
המוזר שבסיפור המוזר הוא ניסיון ישראלי לעסוק בהגדרת המוזר והלא־מוזר. על־מנת
להגיע לשורשי דברים. קריץ מצטט קטעים מתוך יצירות של א.ת.א. הופמן, אדגר
אלן פו, גוגול ואחרים. ומתוך יריעת הדוגמות שהוא פורש בפני הקורא, מעביר קריץ
את הקורא לדוגמות ״מוזרות״ וגרוטסקיות מתוך הסיפרות העברית החדשה, כשהוא
מתמקד בציטוטים מיצירותיהם של יהודה עמיחי, דן בן־אמוץ, חנוך לווין ואחרים.
הספר השני של ראובן קריץ, תבניות הסיפור מתמקד בנסיונו להציג בפני קורא
ולומד הסיפרות שורה של דיונים ותחקירים ביסודות הסיפוריים שביצירות סיפרות
שונות, בין שאלה סיפורים או רומנים, או כתבות בעיתון, מחזות, סרטים, פואמות, בלדות,
או אגדות־עם. קריץ מנסה להגדיר מכנים־משותפים באותם דיונים, המופיעים בסיפרו.
בתבניות הסיפור עוסק קריץ באלגברה־של־הסיפרות, בהבדלים ובמאחדים. למשל,
הוא מסביר את ההבדל שקיים בין מילחמה ושלום של טולסטוי לסקצ׳ים של אפריים
קישון, או מעורר שאלות כמו ״כמה ילדים היו לליידי מקבת ז״ ספר זה מלא בתגליות
שונות על סיפרות, וביניהם עובדות כמו :״ביאליק נטל את הכותרת למאמרו, מילים
אחדות על נזגילת־האש׳ ,מכותרת מאמרו של טולסטוי,מילים אחדות על מילחנוה ושלום׳.״
מתכונת הספר מתאזנת בין גישה מדעית, בחצי הראשון, לגישה יותר פופולארית,
בחצי האחר. בחצי הפחות־מדעי חורג קריץ ממגמות הביקורת, כפי שאלה מקובלות על
מבקרי-הסיפרות בארץ, וחוא מתמסר לעיסוק חטטני בתופעות תרבותיות-סיפרותיות כמו

3 6 1

יצ חק בן־נר

סו לבלו

טאנגו אחרון ׳בפאריס, תוך שהוא בוחן בחינה קפדנית את ״ערך הליריקה של ניבול-
פה.״ במקום אחר, שגם בו ממשיך קריץ לעסוק במדיום של הקולנוע כסיפרות, הוא מנתח
את מסע הכישלונות של הבחור הטוב במציצים של אורי זוהר,״ תוך שהוא מהלל את
המציאות החברתית הישראלית והאמינה, שיצר אורי זוהר, ובוחן את כישלונו ביצירת
יצירת־אמנות קולנועית.
שני ספריו אלה של קריץ משופעים בהערות מאירוודעיניים, גילויים רבים, עובדות
וציטוטים מרתקים מתולדות הסיפרות; כמו השיר אגדה־מודרנית של אריך קסטנר :

אגדה מודרנית
הם כל-נך היו מאוהבים זה בזה —
רק עוד בספרים יש דבר שכזה.
לא היתה לה פרוטה, וגם הוא חיה דל ;
מה עשו ן התחתנו — וצחקו לגורל.
לא היתה לו מישרה. נשארו בעוניים.
פעמיים בשבוע אכלו אוכל חם,
אבל הוא בכל״זאת קרא לה ״פרפר!״
היא ילדה ילדים במידת האפשר.
דיירי״מישנה הם היו, אך תמיד בריאים,
הילדים ישנו בארין־הבגדים,
ובחג־המולד, בעזרת מעט גיר,
ציירו בלי עמל מתנות על הקיר.
את הלחם אכלו הם כפרי ממותק,
״איך יטעם צלי אווז ניחשו במישחק,
כי תרגיל כזה מפתח דימיון,
ולכן — ׳חת ושתיים — תוא נהפך לגאון.
רומנים הפליא לחבר — מכולם
התעשר והיה העשיר בעולם*
תחילה התגאו. אך ברוב אנחה,
נוכחו שהעושר פוגם בשימחה.
אז נתנו את הכסף כולו ליתום.
ואם טרם מתו — הם חיים עד עצם היום.

כוכב־הלכת של מר בלו

119

בימים אלה אזלה המהדורה הראשונה של סיפרו של יצחק בן־נר, שקיעה כפרית.
אגב, בן־נר, שסיפורו אחרי־הגשם עורר רעש־אדמה קל בחוגי הסיפרות העברית, עומד
להמריא בשבוע הבא, ביחד עם בני־מישפחתו, לשהות בת שנה בארצוודהברית. בן־נר
ישמש במשך שנה כמרצה־אורח בסיפרות עברית באחת האוניברסיטאות שבניו־יורק •
לרגל צאת תרגום עיברי חדש מצויין לבין שתי ערים לצ׳ארלס דיקנס, בתרגומו של
המתרגם אברהם ביימן, אמר לו בנו, אמנון ; ״לקח לך לתרגם את סיפרו של דיקנס
יותר זמן מאשר לקח לדיקנס לכתוב את הספר ידוע הוא כי דיקנס כתב את ספריו
בהמשכים שבועיים, שהיו מתפרסמים בשבועונים אנגליים במאה שעברה • על מחזהו
האחרון של פיטר שפר אקווס, שהועלה לאחרונה בגירסה עברית, שאל מחזאי נודע,
שהצנזורה פסלה מחזה שלו :״מעניין אם מועצת המנהלים של התיאטרון הקאמרי היתרי
נכונה להעלות על הקרשים מחזה מקורי, שבו היה מסופר על נער המתאהב בסוס, סוגד
לסוס ועוקר את עיניו, כשזה נוטל ממנו את כוח־הגברא את אחד האבסורדים
הקיימים בעידוד הספר העברי הביא, לפני כמה ימים, מנהלה החדש של הוצאת־הספרים
עס עובד, דב כורפינג, שטען כי ״בשל אמנה בינלאומית, לא ניתן להטיל מכם על ספ רים
המייובאים מחו״ל. אולם הייצור המקומי של ספרים חייב במיסים מלאים. לפיכך נאלץ
הקורא לשלם בעד ספר מתורגם מאנגלית לעברית כ* 40ל״י, בעוד שהמקור, המייובא
מחו״ל, נמכר כאן ב* 19ל״י הגיב על כך עורך אחד מכיתבי-העת לסיפרות, המתריע
זה זמן רב על מחדליה של המועצה לתרבות ולאמנות, ואמר מה יש, את הספרים
ניתן לקרוא באנגלית, ואין צורך לתרגמם. ואת סיפרי-חמקור שיראו אור תרכוש חגברת

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

איו הנו אבי הע תונ 1ת חסנהתיוו הצהובה, חי קו! ,גווע שר מנקדים
אמויקא״ם, מחיז ויו של אום, לגיבוום של המאוננים בעטיהם

פרס נאציונריהווי
א. גם לרצנזטורים מגיעים פרסים
בבליל הפרסים הסיפרותיים, החל בפרסי ביאליק
וטשרניחובסקי וכלה בפרס קוגל, אין פרם לרצנזטורים.
השבוע תוקן המעוות, והירחון ממדה העניק את פוס
גרודזנסקי לוצנזיה לרצנטורים איל כפכפי ואלי שאל־תיאל.

היה שלמה גרידזנסקי, שנתכבד בכבוד שלאחר
מותו, שיוענק על־שמו פרס־שנתי לרצנזטורים למיי
ניהם י
גרודזנסקי, יליד גרודנו, שחי בארצות־הברית, עלה
לישראל ב־ , 1951 שימש כעורך היומון הכושל של מפא״י
הדור, אחר פירוקו עבד בעם עובד, ייסד את הדו־ירחון
אמות, ופירסם, עד למותו בפברואר , 1972 בעיתון דבר.
החברה־הישראלית, החסרה הוגי־דיעות מקוריים משל
עצמה (ואם ישנם כאלה, הרי אינה נכונה להתייחם
אליהם) ,מצאה בשנים האחרונות בשלמה גחודזנסקי
המנוח את דמות היהודי המשכיל.
בשנים האחרונות מצוייה החברה בתהליך של גידול
וניפוח אלילים, וכפי שעורכי כתב־העת שדמות מאלילים
את דמותו של פרופסור גרשום שלום, כן מאליליס
חוגי ארץ־ישראל העובדת את שלמה גרודזנסקי וכתביו,
ומקווים שכתביו ימלאו את חללי הערכים של החברה,
תהליך רימומו של גרודזנסקי נעשה בעזרת סופרים
עגלגלים וסמוקי־לחיים מפתח־תיקווה, המאוננים בעזרת
עטהם לעיני קוראיהם בנוסח אהוד בן־עזר :״החיוניות,
התיכונה, הרגישות, השנינות, האופק התרבותי הרחב
שהיו לגרודזנסקי כאדם וכעורך...״
אלא שמסתבר כי במירוץ למדליית־הזהב לרצנזטורים
ע״ש גרודזנסקי, השיג אלי שאלתיאל את אהוד ב ך
עזר. שאלתיאל כתב על גרודזנסקי שלמה גרוד־זנפקי
ניחן באומץ־ לב ציבורי רב, ותגובותיו הן חרי פות
ויכלתי־אמצעיות ...ימי ילדותו בניו־יורק היהודית
הם ללא ספק ערש הסוציאליזם־היהודי־ההומני שלו...״
כדאי, שבנקודה זאת, בטרם ניכנס לסחרחורת־מילולית,
אזכיר כי אותו גרודזנסקי, במיסגרת אותו ״אומץ־לב
ציבורי רב״ שבו ניחן לדעת זוכה הפרס לרצנזיה, הפי
עיל פעם את עטו בתגובה חריפה ובלתי־אמצעית כלפי
יריב אידיאולוגי שלו, והציע ברוב אומץ־ליבו הצי בורי
לאותו יריב, שהוצאת־הספרים המוציאה את ספריו
(של היריב) תשלח אותם כנייר־אריזה לשוק, דבר שאיני
פחות מהעלאה-למוקד של ספרים בארצות מסויימות.

ב. קמצוץ ריר בביצה חמה
התרבות הישראלית בעליבותה היתר, זקוקה לאיזה
גרודזנסקי, שישליך בה את קמצוצי רירו המתוחכמים,
ומלאים בתרבויות־המערב על עושרן, ואילו הוא ניזקק
להתזות שהיו רקיקותיו מעלים מביצת־התרבות הישראלית
לעבר מגדלון־השן שלו.
המיתוס (או התיסמונת) ע״ש גרודזנסקי הוא עדיין
חדש. מזה שנתיים מוציאים לאור, בסיוע מפעלי־נייר־חדרה,
כל מילה, כתב, או שידור של גרודזנסקי, על־מנת
להפכם לגכסי־צאן־ברזל. ומסתבר שבאין נביא
לדור, יש מי שעושה שכתבי גרודזנסקי יתנבאו בשערי
התרבות הישראלית.
קשה להשוות התנבאות זו לכתבים, לנאומים, למאמ רים
ולציטוטים של מייסדי־הציונות. כתבי גרודזנסקי
נוהגים בקוראים. ופונטים בהם באדנות רבה, כמו נועדו
להצילם מן הקרתנות הנוראית המאיימת עליהם. הכתבים
כתובים בלשון עיתונאית, שהיא במידה רבה אידיש
המתורגמת לעברית עילגת, שיומחותיה אין בכוחן לכסות
על העילגות שבה, למרות הכסות הפסבדו־מדעית המכסה
על כתבים אלה. מילים רבות במאמריו המקובצים של
שלמה גרודזנסקי נראות כהתהדרות של מיפלצות־מילו־ליות,
המתיימרות להקיף עולם ומלואו.

אשר לקוראים־,הילדים, שעליהם מופעלת ר,תיסמך
נת הזאת, הרי שקשה להם לדעת כי כתבים אלה, הינם
בבחינת העתקת־שמש־חיוורת של מבקרים יהודים־אמ־ריקאים
מסיגנון ליונל טריילינג, שגרודזנסקי שיחר
שנים לפתחיהם. אלא שהחיקוי הוא גרוע, ונטול הפ תיחות
האינטלקטואלית שבה נתברכו מבקרי־תרבוח
יהודים־אמריקאים. החיקוי עמוס בדיעות קדומות ורי-
אקציוניות (ראה דיעותיו של גרודזנסקי על וילהלם
רייך מחבר מסתרי האורגניזם) .הוא גם מרצף את כתביו
בטעויות של חוסר הקפדה, כמו טרי סאוטרן, אף
הוא פורנוגרף במיקצת, מהגרם של, קאנדי׳ ו,דוקטור

סטריינג׳דאב שעה שבשתי יצירות אלה היה סאוטרן
רק מחבר־עמית.
סיגנון־כתי׳בה זה, שיתכן ושר־החינוך עוד ימליץ
ללמדו בבתי־הספר, נקרא לעיתים כמו ריר־שפתיים צרו•
בות־רוח של ארץ־ישראל השלמה, בעיקר כאשר הוא
מתייחס ליצירות כאגף הסרטן ובמדור הראשון, או שעה
שהוא משמיץ את איליה ארגבורג. הסיגנון מטובל במי לים
אנגליות כמו ״אובר־קיל״ (הרג־יתר).
מאמריו או נאומיו של גרודזנסקי כתובים בסיגנון
זה כימי אוגוסט אלה עלה בדעתי לשאול שנים
מבני מישפהתי (הם כני שלושים וכמה) ,אם שמור
כזיכרונם משהו מן המאורע שהתרחש •כאותו יום, לפני
עשרים והמט שנה, יה־ 6כאוגוסט . 1945 ,לאחר שסישפשו
יפה בזיכרונם, ענו שניהם — לא הקורא שגדל במיש־פחה
אחרת, ואשר יודע כי ביום זה הוטלה סצצת־אטום
על הירושימה, יבחין בסיגנון היומרני־מצטדק הנסוך
בין המילים.
גרודזנסקי שומר לעצמו במאמריו את הזכות לקבוע
מיהו אנטישמי. למשל, כאשר הוא כותב על משוררים
גרמניים, הוא שוטף אותם בחרפות ובגידופים, וכאשר
הוא מזיל את ריריו האינטלקטואלים נוכח אישיותו ה־סיפרותית
של אריק בלייר (הלא הוא ג׳ורג׳ אורוול)
הוא מתעוור ביודעין מפיסקות אנטישמיות של אורוול,
ורואה בו את הלוחם האנטי־קומוניסטי הגדול, שיוכל
לשחרר עבורו ריחות גנוזים מתקופת שילטון הצארים.
בספר תשומת לב מספר גרודזנסקי על עצמו :״חוקר-

לאה פורת, על־מנת שירקבו במחסני מישרד־החינוך־והתרבות • כמה מהתרשמו־יותיו
של הסופר ממוצא-יהודי, סול בלי, ממסע שערך בישראל, התפרסמו בשני הגיל יונות
האחרונים של השבועון ניו־יווקר. ברשמים אלה תיאר מחבר כוכב־הלכת של מר
סאמלו את מנהיגי ישראל, במילים בוטות, כמו מחשבותיו של אכא אכן סובבות
בעולם כמו לוויין.״ על שימיעון פרס הוא כתב ״פוליטיקאי ערמומי,״ ושימחיה
דיניץ הוגדר על-ידו כ״נשלט על־ידי קיסינג׳ר.״ מעניין כי בתקופת שהותו בישראל
נשאל בלו על-ידי עיתונאי אם קיים הבדל כלשהו בינו לבין הישראלים, והוא השיב:
״...ישראל היא חברה הנתונה במשבר תמידי ובמילחמה. לכן נראה לי, שהישראלים רואים

חוכב אני של פיזיונומיקה יהודית מאז ומתמיד אלא
שכאן הוא פוסע על מהמורות מילוליות, היות ובנושא זה
של, פיזיונומיקה ״הודית׳ הוא יכול לחלוק דיעות עם
אידי אמין וכמה טידוריסטים גרמניים, שהתעניינו באנ טבה
ב,פיזיונ(מיקה יהודית׳ וסידרו סלקציה של יהודים.

ג. נפולת של מילים
סימפטום מובהק של ״תיסמונת גרודזנסקי״ ניתן למ צוא
באותה שיחת־רדיו (אשר נכללה בספר על כל פנים)
שגרודזנסקי ניהל על מלכת האמבטיה, מחזהו של חנוך
לווין, שבה הוא הוא שיחק במילים, והצטעצע, ביקר
בעקיפין את מגמותיו הסאטיריות של לווין, מבלי לראות
את המחזה.
בכל מאמריו ובשיחות־הרדיו, בספרים המתפרסמים
בשנתיים האחרינות, מתבטא הוא כסנוב־רצנזטור, השו חה
בים של אידיאולוגיות קלושות, כאשר בולט ביותר
שהוא הצליח להתעלם מכל בעיות התרבות העיקריות
של התרבות־הישראלית, בשפה של בית־מירקחת משנות
השישים המתעלם ׳מהמצאת הפניצילין.
התיסמונת מבוססת על אווירה, שבה הוא מתאר כיצד
הוא מתייצב, מפקידה לפקידה׳ לנוכח אחון־הספרים שלו,
כשהוא אכול בדילמות כיצד לסדר את ספריו, על פי
איזה סדר, עד שבסופו של המאמר הוא מחליט לפחות
על המקום שבו יניח את הספר חנה סנש.
הסיגנון הזה גם מצליח לעוות במילים מעשים, או
מחדלים, ביטוי מסוגנן, כמו :״זכורני: כשנת , 1924 בנע־דותי,
עשיתי כשנה אהת בארץ־ישראל נראית לכאורה
נאיבית ופשוטה. היא אינה מציינת כי באותה תקופה היה
בארץ משבר כלכלי, והיתד, ירידה רבה לחו״ל. ומדוע
צריך אדם לכתוב שהוא ירד מהארץ בתקופתה הקשה,
כדי לשמור על נקיון ציפורניו, לקרוא את דאנטה ואת
בודלייר בסיפריות הציבוריות של ניו־יורק י
בהיסטוריה של הסיפרות העברית החדשה, אולי ייזכר
גרודזנסקי כ״העיתונות הסיפרותית־הצהובה״ .ההשמצות
שהוא הטיח אל עבר כל אלה, שלא פסעו בקו המחשבה
שלו, הוא בסיגנון הקטע הבא, המופיע בספרו אוטוביוגרפיה
של קורא, במאמר על ברנר :״למרכה הפלא,
נערץ גס ברנד על פינחס שדה — יחד עס פרוסט, מאן,
האמסון וסלין( .גלריות הגיכורים של שדה הס מגוונות
ביותר; חיבתו להמסיו וסליו — איזה זוג מוזר! —
נתונה להם, כנראה, משום ששניהם היו נדטתפי־פעולה עם
׳היטלר, ולהיטלר יש לשדה הכנה מיוחדת) .פינחס שדה
שרוי עשרים וארבע שעות כיממה במחיצתם הנאצלת
של הנביאים, ישו, כודהא ויעקב פראנק — בהברה
פחותה מזו הוא בוחל. והנה בעיניו דווקא ברנד הוא
,הסופר היהודי הגדול והאמיתי ׳בזמננו...״
מכל דור־היוצרים !העכשווי, אימץ לעצמו גרודזנסקי
דמות אחת בלבד, את נתן זך, תוך התעלמות מכוונת
מכל דמות צעירה אחרת בנוף הסיפרותי. אלא שיחד
עם זאת הצליח גרוזנסקי לבזבז אנרגיה של עופרת־עפרונות
רבה על יצירתו !המאוחרת של חיים הזז, תוך
שהוא מתרגש משורות, כמו :״היתה אדמה חמה תחתי,
דומה נושמת, פועמת פעימות־פעימות מתונות, כבדות.
ריחות מתוקים, מרים ויבשים, מהם פרורים ומהם מטו־ט־טשים
כזיכרון דברים רחוקים, דקים (הזז ומנפולת
מילים זו מתעל גרודזגסקי את השתפכות נפשו לעבר
אגמי־האותיות של הסיפרות העברית.

ד .״כל המוגבל והפגום,,
במאמר של גרודזנסקי מ־ , 1967 העוסק בפרופסור
גרשום שלום, מתאר הוא את האבידה התרבותית שמפסיד
עם־ישראל (הכוונה לעם הקורא עברית בלבד) על שאינו
מסוגל לקרוא את הרצאותיו של הפרוס׳ שלום בגרמנית,
וכותב גרודזנסקי בעברית פעם שמעתי אותו >פרופ׳
שלום) אומר דיר אגב, :דבר אחד הייתי ונשארתי
עד היום — נציונאליסט־יהודי׳ .דווקא, נציונאליסט׳
במכוון ! מתור ידיעה מלאה של כל המוגבל והפגום
שבמילה זו. אולם מה שעלול להיות דל ונבוב כפיו
של אחר, עולם מלא הוא בפיו של גרשום שלום, ההיזט־טוריון
המפענח את צפונות העבר והזגה־הדעות האניג־מאטי...״

עובדות-החיים בשחור־ובלבן( ,לעומת) הסופרים בארצות־הברית, יהודים ולא-יהודים,
שאינם רואים כך את פני הדברים. באשר לי, הרי ראשית לכל אני סופר אמריקאי...״
• כל אלה שהופתעו למיקרא סיגנון הכתיבה העיברי המרתק והשוטף בסיפרו של
אפרי אלעד״זיידנוורג, האדם השלישי, נכונה הפתעה. בניגוד לרושם המתקבל ממבט
ראשון, שאלעד — היושב כיום בארצות־הברית — כתב את הספר בעיברית, וזה תורגם
לאחר־מכן לאנגלית, ההיפך הוא הנכון. אברי כתב את הספר באנגלית, בסיועו של כותב
מיקצועי, והספר תורגם מן המקור לעיברית על־ידי המתרגמת נורית יהודאי. עובדה
זו לא צויינה בספר, שיצא זה־עתה לאור, בשל טעות טכנית בעת הדפסתו.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

...ושוב הבנק הבינלאומי הראשון
נותן לך יותר-

ת שלו
ראשון
ע חשבון
הב ן חסכון
!8000

עד>< 5$7ו ן
ביטוח חינם להמשכיות התשלומים.

חו סךק בו ע

בוא אל
הבנק הבינלאומי הראשון
במדינה חינוך

ללא רישיון וביטוח־רכב בר־תוקף. הוא
נלקח לתחנת־המישטרה, ושם הוגשה נגדו
תלונה על ההאשמות שיוחסו לו.
מספר מרקו בסלר :״נהגתי על הקטנוע
שלי בדרכי לעבודה. ברחוב עין־יחב בחו לון
עצר אותי סמ״ר לוי, שהיה רכוב על
סום־סיור. הוא ביקש את הרישיונות. אמר תי
לו שאין לי. אז הוא ביקש ממני שאבוא
איתו לתחנת־המישטרה. כשהגענו למשט רה׳
ביקשתי לדבר עם סגן־מפקד התחנה.
יש לי יחסים טובים איתו. הוא לא רצה
לדבר אתי ביכלל והלך, ואז הורה ליומנאי
לרשום דו״ח נגדי על גהיגה ללא־ריישיון.
הבנתי שיש פה משהו לא בסדר, ושמנסים
להתלבש עלי.״
אסיר־ציון. מרקו בסלר עלה לארץ
לפני שש־עשרה שנים מרומניה, שם עסק
בפעילות אנטי־קומוניסטית, שבגללה נש פט
ל־ 25 שנות מאסר, מתוכן ישב עשרים
ואחת שנה בבתי־כלא צבאיים ואזרחיים< .
אתרי שיחתרו מהכלא הגיש בקשה לעלות
ארצה. הוא נענה בחיוב, ושבוע לפני עלו תו
ארצה ערכה המשטרה החשאית הרומ נית
חיפוש בכל הדירה, למציאת נשק.
לאחר החיפוש, שהעלה חרם, החליטו ה שוטרים
לקחת את כל הניירות שלו, בולל

סוף ״תחוור החשיש״
המחזור הסרוכלממי סייס
לימודיו — תמונתו
דא תתנוסס ע? ה?!יר
במשך חמישים וחמש שנים, בעיתות
מצוקה ובימי רווחה, סיימו נ״ו מחזורים
את הגימנסיה העברית בירושלים.
55 מחזורים שתמונותיהם תלויות באולם
המרכזי של הגימנסיה העברית, כאשר מעל
לתמונות התלמידים ניבטים פני מוריהם.
אך מחזור נ״ו 56 המוכר יותר בשם
״מחזור־החשיש״ ,תמונתו לא תתנוסס ולא
תפאר את כותלי הגימנסיה.
על־פי הוראתו של מנהל הגימנסיה, שמו אל
מיכאלי, הושמטו מתמונת־המחזור
תמונותיהם של כל מורי הגימנסיה (ראה
תמונה).
עוד שבועיים לפני טכס חלוקת תעודות-
הסיום בגימנסיה, הצטלמו.התלמידים ומו ריהם
עבור תמונת-המחזור המשותפת.
המשבר בין מנהל הגימנסיה לבין בוגריו

ל ^ ד, העברית בירזטיל.

י ״י ״י ס

ביהיס התיכון העירוני

48 סדפים לשרותך ברחבי הארץ.

עשו עחק בן־עבי

שקרים!
זה העי שנח ״מוכרת״ לנו הממשלה בעזרת העתוינות, סיפורים על
״פיתוח הגליל״ .״פיתוח״ שיתבצע תוך הפקעת 20,000 דונם אדמה מתושבי
הגליל לטובת ״כל״ יושביו.

האם זו אמתן

האם האדמות מופקעות מכל תושבי הגליל ז
האם האדמות המופקעות הן אכן אדמות ״טרשים״ בלתי־מעובדות

האם הפיתוח נועד לכל אזרחי הגליל — ערבים כיהודים !

תמונת המחזור כלי המורים
בלי לחיצות־ידיינז

לידיעתן:

— רוב־רובה של האדמה המופקעת שייכת לתושבי הכפרים הערביים
בגליל, או שהינה ״אדמת הלאום״ המעובדת על־ידם במשך דורות.
— בנוסף להפקעות אלו ״סוגרים״ אלפי דונמים ״לצרכי אימונים
צבאיים״ ,כביכול, כדוגמת שטח , 9הכולל את רוב אדמת כפרי סכנין, עראבה
ודיר־חנא.
— טענת הממשלה, כאילו כוונתה ל״פיתוח הגליל לטובת כל תושביו״
אינה תופסת, משום שעד כה לא נעשה המינימום הדרוש לפיתוח כ׳פרי
הגליל הערביים: כפרים רבים חסרים עדיין חיבור לרשת החשמל, איו
כבישים סלולים, שרותים סניטריים, בתי״ספר, מרפאות ועוד.
— הפקעות מחמירות את המחסור באדמה חקלאית ומעמידות צעירים
רבים בפני מצוקת פרנסה ודיור. בישובים יהודיים שהוקמו בשטחים
אלו, כמו, למשל, בכרמיאל ובנצרת״עילית, שם אין נותנים לערבים לחכור
אדמה או לרכוש מקום מגורים, זאת על״אף קיומן של יחידות דיור פנויות.

מדיניות זו של הפקעה ואפליה של ערבים בישראל פוגעת בדו־קיום בין
שני העמים בארץ ובסיכויי השלום במזרח״התיכון•
לפן :

אנו, צעירים מכל רחבי הארץ, ללא תו פוליטי אחיד, מביעים את
מחאתנו נגד מדיניות הממשלה. לאות סולידריות עם המאבק נגד ההפקעות,
אנו יוצאים לעבוד שבוע בכפרים סכנין, עראבה ודיר״חנא, לפי הזמנת
המועצות המקומיות ובחסותן.
אנו קוראים לכל המזדהה עם מאבק זה להשתתף

בעצרת פומבית
שתתקיים בסיום שנוע הסולידריות בשבת ,7.5.76 ,בשעה 15.00 בכפר
סכנין, ע״י ביה״ס המקיף. לעצרת הוזמנו אישי־ציבור ממיגוון רחב של
הקשת הפוליטית.
הסעות לעצרת ייצאו מת״א ליד ״הבימה״ ,נשעה ,12.00 בחיפה
בשעה 13.30 ליד קולנוע ״רון״ נהדר, ובירושלים נשעה ,11.00 מרחבת
בנייני האומה.
אנא, שילחו תרומות לכיסוי ההוצאות!

הוועדה היוזמת לשבוע הסולידריות
עם המאבק נגד ההפקעות
27.7.76

ת.ד , 33076 .ת״א.

היד, קצר, והתרחש במהלך טכם־הסיום,
כאשר על בימת־הכבוד יושבים המחנכים,
המורים, המנהל וסגנו. נהוג, בטכס־סיום
של הגימנסיה העברית, שהבוגרים לוחצים
את ידו של המחנך, המעניק להם ספר־תנ״ך
למזכרת, ואז עליהם לחלוף על־פגי
סרט־נע של לחיצות־יד למנהל, לסגנו ולכל
שאר המורים.
תלמידי מחזור נ״ו של גימנסיה רחביה,
החליטו להביע את מחאתם על האופן שבו
מנהל שמואל מיכאלי את המוסד שהם
סיימו זה־עתה, על־ידי סירוב ללחוץ את
כף־ידו במהלך הטכס. מתוך כמאתיים
בוגרי הגימנסיה׳ כ־ 190 סירבו ללחוץ את
ידו.
עם תום הטכס, הורה המנהל הזועם ל מוריו
שלא להכניס את תמונותיהם לתמו נה
הכללית של מחזור נ״ו.
קיר הבוגרים של גימנסיה רחביה בירוש לים,
אשר בתמונות ג״ו מחזוריו מתנוססים
תצלומיהם של בוגרים כנשיא-המדינה אפ רים
קציר, הפרופסור ייגאל ידין ואחרים,
יחסר את תמונת מחזור נ״ו.

דרכי חיים
מפשר. ב? טו ש
16 שנים גהג
מרקו קטנוע ללא
רישיון — עד שנתפס
,״החוק לא מת, הוא רק שרוי בתרדמה, ,
אמר פעם וויליאם שקספיר. במידה לא״
מבוטלת נכונה עובדה זה בארץ, ועוד יותר
מכך במישטרת חולון, ואצל השוטרים ו הקצינים
המשרתים בתחנה זו,״ טוען מרקו
בסלר, תושב חולון.
ביום הרביעי, ה־ 7ביולי, נתפס מרקו ליד
ביתו, ברחוב הערבה, על־ידי סמ״ר יחיאל
לוי ממדור הפרשים׳ כשהוא נוהג קטנוע

תעודת־הזהות׳ רישיון־הנהיגה ושאר מיסמ־כים.
הם לא הוחזרו לו, אף שנזקק לחם.
הוא עלה לארץ בשנת . 1960
״אני אסיר-ציון,״ ממשיך מרקו ,״ולכן
הייתי בטוח שכל מה שאבקש כאן בארץ
יתנו לי. המיקצוע שלי הוא נהיגה ברכב
כבד. כשהלכתי למישרד־הרישוי לבקש
רישיון, הבאתי אתי עדים להוכחת הטענה
שלי. הם לא רצו לשמוע. הייתי צריך
לעבור את הטסט מחדש. עשיתי חמישה
טסטים, ובכולם נכשלתי, על שטויות.
״לא היה לי הרבה כסף לעשות טסטים,
אז הפסקתי. ביקשתי עוד פעם רישיון בלי
טסט, אבל הם לא רצו לתת. אז אמרתי י
לעצמי, אם אין צדק במדינה הזאת, אני
אעשה לעצמי צדק. התחלתי לנסוע על
קטנוע, שהבאתי אתי מרומניה, לעבודה
וחזרה. כל חולון ידעו שאני נוסע בלי
רישיון, וגם השוטרים והקצינים בחולון.
אני חבר טוב שלהם, וככה לא עשו לי
צרות. חוץ מהנהגות, אני עובד גם כאינס טלטור,
נגר וחשמלאי.
״השוטרים בחולון, שידעו שאני נוהג
בלי רישיון, עצמו עין ולא עשו לי כלום,
כי אני חבר שלהם ועשיתי הרבה עבודות
אצלם בבית, והם שילמו לי רק חצי מ המחיר
של העבודה. וככה, כשהיו רואים
אותי נוהג על הקטנוע בחולון, והם ידעו 5
שאין לי רישיון, הם לא עשו לי כלום ולא
רשמו דו״חות, ושלום על ישראל.״ הוא
נהג שש־עשרה שנה ללא רישיון, ולא
:נתפס. עד שב־ 7ביולי תפס אותו סמ״ר
יחיאל לוי כשהוא נוהג בקטנוע, ורשם
לו דו״ח. מה ק ר הו
יחפים כמיפלגת־ העכורה .״אחד
הקרובים שלי ברומניה שלח לי משם
במתנה קטנוע מיוחד, שעובד על סוללות,
סמל אחד, ממשטרת חולון, שראה את ה קטנוע,
ביקש לקנות אותו. הסכמתי למכור
במחיר של 3200 לירות. אבל הוא רצה את ז
הקטנוע ב־ 2500 לירות ועוד בתשלומים.
אני לא רציתי, כי ידעתי שהוא יעשה לי

העולס הזה 2031

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בעיות ולא ישלם בזמן. כשראה שאני לא
וצה למכור לו בתנאים שלו, התחיל ל הציק
לי, ואמר לי שאם לא אמכור לו את
זקנוע במחיר שהוא רוצח, הוא יעשה לי
בעיות, ויגיש נגדי תלונה על נהיגה ללא
•ישיון.
״אני יש לי יחסים טובים במיפלגת־העבו־יה.
שמתי, סם׳ עליו ולא מכרתי לו. כש־זוא
התייאש מכד׳ הוא החליט להתלבש
נלי ולגמור אתי סופית.״
במישפטו לפני שופט־התעבורה התל־
!ביבי חיים אנטין, טען מרקו לפני גזר־
;דין :״זה לא צדק שעשו לי מישפט.״
;שיב לו השופט :״אם תדרוס ילד והוא
היה נכה׳ מי ישלם ביטוח ז״ ואז שאל
זרקו את השופט :״נהגים עם רישיון הרגו
;שנה בארץ 1700 איש. אלה נהגים?״
השיב לו השופט אנטין :״סתום את
;פה,״ וגזר עליו 1000 לירות קנס או מאה
מי־מאסר בתמורה, וכמו־כן פסל אותו
!להחזיק רישיון במשך שנה מיום גזר-
זדין.
״אני חשבתי שמיפלגת־העבודה תשלם
;ת הקנס,״ אומר מרקו ,״אבל התברר ש ולם
שם זונות. לא עוזרים לחבר. זה

דרכי אדם
*בצע פרקש
השמועה 6שמה: גחמן
5רקש שכז עד הסקה ואז האיש שהגיע בשבת אל סוכת־המצילים
ושפת־ימה של תל־אביב נראה מורעב,
!רופט וחלוש. אך ותיקי שפת־הים הכירוהו
;ייד: נחמן פרקש האגדתי, מלך הברי־וות,
אביר החופש.
מראהו של ־פרקש עורר רחמים. בו־

לסיד ח
בקרון התשנו
תיד קרון־הרכבת הישן שניצב ליד גדר
הבסיס הצבאי, אי-שם בדרום הארץ,
בקעו זעקות וחבטות. חיילי בסים התו בלה
שנטשו את עיסוקיהם, הצטופפו סביב
הקרון, המשמש פחדר־מעצר בסיסי.
״אני אהרוג את עצמי ! אני אהרוג
את כולם ! כל הבסיס יישרף !״ נשמעו
מתוך הקרון זעקותיו של יעיש (״זים״)
חזן, אחד מנהגי־התובלה של הבסיס, ש היה
חבוש בתוכו. מפקדים וחברים ניסו
לדבר על ליבו, לשכנעו לצאת ולהסגיר
את עצמו. כשלפתע פרצו להבות מתוך
הקרון.
באותו בוקר, קרוב לשעה שמונה, קרא
יעיש מתוך חלון הקרון לאזרח-עובד-
צה״ל שחלף ליד גדר-התייל הנמוכה המ קיפה
את הקרון. הוא ביקש ממנו שיכ בד
אותו בסיגריה. האזרח, שהכיר את
יעיש, זרק לעברו סיגריה וקופסת־גפרד
רים, המשיך בדרכי.
אבל יעיש לא רצה לעשן. בתוך קרון-
המעצר הבסיסי היו מונחים מיספר מיז-
רונים צבאיים, ממולאים בקש. יעיש נטל
כמה מיזרונים, פיזר אותם לאורכו ול רוחבו
של הקרון, ואז הצית גפרור.
הוא זכר, כנראה, מה שעשה חברו הטוב,
שנזזבש בקרון־המעצר לפניו, אחרי שסי רב
לצאת לעבודת־גהיגה וביקש העברה
לעבודה מינהלית. אותו חייל, שסבר כי
נגרם לו עוול, ניצל את שעת־הכושר כא

נותר לבדו בקרון־המעצר. הוא הבעיר
אש במיזרון בתוך הקרח, פרץ בזעקות
כי הוא עומד להישרף. חיילים שעבדו ב־קירבת־מקום׳
חשו לעזרתו, פרצו את קרח־המעצר.
הם הצליחו לחלץ מתוכו את ה חייל,
שהשתעל עד עילפון. הוא הובהל
אל המירפאה. משם, כשהתאושש, נשלח
לפסיכיאטר שיקבע אם יש מקום להמשך
שירותו הצבאי של חייל המצית את תאו.
תוך פרק־זמן קצר קבע אותו פסיכיא טר,
כי החייל לא יוכל עוד לשרת כנהג-
תובלה. הוא הורה לשחררו מנהיגה, ולפ טור
אותו מכל עבודה פיסית. אותה פר שה
עמדה כנראה מול עיניו של יעיש
כאשר ניגש להצית את המיזרנים בקרון־
המעצר.
גם יעיש בן ה־- 19 סבר כי מפקדיו עשו
לו עוול. באחד מימי השישי, אחדי שחזר
לבסיסו משבוע עבודה בדרכי סיני, הכין
את עצמו לקבלת חופשת־שבת מובטחת.
כשהוא מגולח ומצוחצח עמד לצאת את
המחנה, כאשר עצר אותו אחד המפקדים,
הודיע לו כי החליט לבטל את חופשתו
ולהשאירו בבסיס למשך השבת, לטיפול
בכלי־הרכב.
בין הקצין לבין יעיש פרץ ריב קולני.
״המפקד, תעשה לי טובה,״ התחנן יעיש,
״לא ראיתי את החברה שלי כבר שבו עיים.
חוץ מזה, אני רוצה לשבת לאכול
עם המישפחה.״ אלא שהמפקד, מסיבות ה
ניצוד
פרקש ()15172
יללה בשפת־היס
יקום נערכה לו מגבית, כדי לאפשר לו
*בול ולשתות. עם רדת הערב שכב לישון
חת סוכת־המצילים.
בבוקר למחרת ביקש פרקש לצאת לים
חסקה, כדי לחוש את הרוח החופשית.
תנה לו אחת הסירות השטוחות, והוא
:א אל מעבר לשובר-הגלים החדש.
כהרף־עין פשטה השמועה כי פרקש ה ול
נמצא על שפת־הים. מישהו מיהר ל־ידיע
על כך למישטרה. ואז החלו הדברים
זגלגלים.
גיוס כללי. בייללת־צופרים ובחריקות־ומים
הגיעו שלוש ניידות. בו־זמנית התי
בה לחוף, מצד הים, סירת־מנוע מישטר־
4ז. במיבצע מזהיר כותר הפושע המסוכן
:ל הצדדים• כשחזר על החסקה לחוף,
]כד ונאסר* על-ידי הקצינים הבכירים
הוזעקו למקום•
״אין להם כוח־אדם לפענח את שורת
נשי-הרצח הפוקדים את העיר,״ התמרמר
זול רם אחד מגברתני שפת־הים, ברוגז
• שופט־שלום תל־אביבי דחה בבוז את
זשת הנזישטרה לכלוא את פרקש בעוון
יבת גור־נמרים, שנטל פרקש נוגן־חיות
ידל בחופש. השופט קבע שזוהי ״הטרדת
ת־המישפט״ .אולם המישטרה אסרה את
קש שנית, על־סנוך תלונה ישנה ביגלל
זיצה בעירום בבריכה של קיבוץ.
העולם הזה 2031

מתאבד יעיש וחברה
המפתח לא התאיס
בולט .״אבל בשביל ללכוד את פרקש, ש אינו
מסוגל להזיק לזבוב, הם יכולים לערוך
גיוס כללי!״
נוער המפג־ניס ב ד חו
הפיגום הפומבי הראשון ש?
חומוסבסואלייב לא יצא
זפזעד — ביגזד
פהדגות המשתתפיס
עשרות אחדות של הומוסכסואלים הבי טו
בקוצר-דוח בשעוניהם. שעת השין נק בעה
לחמש אחרי הצהריים ביום חששי.
אז אמור היה להתחיל הכנס הפומבי ה ראשון
של הומוסכסואליים בישראל, ביוז

הוועד הארצי לשמירת זכויות הפרט
בישראל.
״אין כאן אף אחד, ותיכף יגיעו הצל מים
והעיתונאים!״ מילמל בדאגה גבר ב שנות
השלושים, שעמד מול פתח גן-
העצמאות ברחוב הירקון בתל־אביב .״אם
יצלמו אותנו זה יהיה הסוף שלנו!״
איפה המארגנים? ״איפה המארג נים
ן אולי סתם עבדו עלינו?״ שאל מי שהו.
לבסוף, דקות אחדות אחרי השעה
שנקבעה להתחלת הכינוס ההמוני, התפזרו
המעטים שהגיעו ל״גן ההומואים״ ,הכינוי
שהודבק לגן־העצמאות.
ההומוסכסואלים היחידים שנשארו בשטח
היו ״הח׳ברה הרגילים״ של גן-
העצמאות, שהמשיכו את סיבוביהם האינ סופיים
בשבילי הגן, בחיפוש אחר היכרויות
חדשות. עד לשעה שש בערב הגיעו הומו-
סכסואלים נוספים וגם נראו זוגות כשנוכחו

שמורות עימו, עמד על דעתו. כשהמשיך
יעיש להרעיש, הזעיק המפקד את השוטר-
הגדודי, להרחיקו.
״תזכור טוב!״ זעק יעיש לעברו ,״זה
לא יעבור לך בשקט!״
1 1 1
6מחרת, כשבת, השכים יעיש קום
/וחמק מגדר הבסיס. מחוץ לגדר תפס
טרמפ, בילה את השבת בחברת מישפחתו
וחברתו. ביום ראשון בשעה שבע בבוקר,
מועד חלוקת העבודה לנהגי הבסיס, כבר
היה יעיש בין כל חבריו, כאילו לא אירע
דבר. אלא שנפקדות) במשך השבת הת גלתה.
כעונש על כך הוצב יעיש לשבוע
עבודת נהגות נוספת בסיני.
יעיש סירב לקבל את הדין. הוא ניסה
להסביר למפקדו שהוא חייב להיות כל
יום בבית, ליד הוריו הקשישים, וכי רק
לפני יומיים חזר משבוע נהיגה בסיני.
אלא שהקצין התעקש. גם כאשר הובא
יעיש אל מפקד פלו־גת־התובלה, הוא סירב
למלא אחר הפקודה שניתנה לו. בו־במקום
הוא נעצר ל 24-שעות, עד למישפטו.
רס״ר הבסיס שלח את יעיש לקרון־המע־צר
המאולתר, הממוקם מאחרי מישרדו של
המ״ם־פ״א.
כאשר פרצו הלהבות מתוך הקרון, ניסו
כמה חיילים, שהגיעו ראשונים למקום, לפ רוץ
את דלת הקרון בכוח. הם לא הצליחו.
חיילים אחרים מיהרו לחפש אחר הרס״ר
והאחראי לחדר-המעצר, כדי שיפתחו אח
דלת הקרון ויחלצו את יעיש מתוכו.
אלא שעד שהאחראי לחדר־המעצד הגיע
עם מפתח הקרון אל המקום, התעקם המנ עול
מעוצמת החום, ולא ניתן היה לפותחו.
כשהצליחו סוף־סוף לפרוץ את הדלת, היה
כבר יעיש עצמו אחוז-להבות. בעזרת צי נור
ודליי-מים כיבו החיילים את הנהג שה פך
אבוקה.
יעיש הובהל אל בית־החולים בבאר-שבע,
שם עבר שורה של ניתוחים במאמץ לה ציל
את חייו. לשווא. כעבור שבועיים נפח
את נישמתו. ההחלטה ללמד את מפקדיו
לקח ולהשתחרר מחובת הנהיגה, עלתה לו
בחייו.

לדעת שהכינוס כבר לא ייערך.
״להציג עצמנו בפומבי:״ הכינוס
היה צריך להיות המיפנה בגישתם של ה־הומוסכסואליים
כלפי עצמם .״נציג עצמנו
בפומבי. זה לא בושה להיות הומוסכסואל
או להיות לסבית. נפגין למען הכרה מלאה
בזכויותינו, ונעשה זאת בפומבי!״ הבטיחו
המארגנים, בפרוספקטים שנשלחו לכל ה חברים
באגודה ולמערכות העיתונים.
״נראה שהמארגנים עצמם תפסו פחד
ברגע האחרון,״ שח אחד מדיירי־הקבע של
הגן .״יש כאן ילדים, וגס השוטרים עשו
כאן היום סיבובים יותר מהרגיל. אז פשוט
פוחדים. חוץ מזה, נדמה לי שהגיעו לכאן
כמה אנשים עם כלבים. אם הכנס היה
יוצא לפועל, הם בטח היו מפריעים לנו.״
נראה שההומוסכסואלים ישארו גם ב עתיד
במחתרת, או במועדונים הקטנים ו־האכסקלוסיביים,
שנפתחו באחרונה בעיר.

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אירועי מלכת המיס 1976

סרטים

מי ת הי ה

עונת בגיהינום

מרפת האיפור

״אאוטדור גירל״י
תוצאות התח רו תתמס רנ הלקהל בנשף בחיר ת

״אזהרה: המועצה לביקזרת-סדטים רואה
חובה לעצמה לציין, שסרט זה משתמש
להעברת רעיונותיו בסצינות אכזריות ביו תר׳
העשויות לפגוע בצופים רגישים, אפי לו
הם מבוגרים. הסרט אסור לבני 18 ומ טה.״
אזהרה
זו צורפה לסרט בשם חשיבותה
שד אהבה, שהוצג לראשונה בצרפת לפני
כשנה וחצי, ויוצג בקרוב בישראל. למי
שמכיר את הזוועות השיגרתיות של הפעו-
לונים האמריקאיים, יכולה אזהרה כזו ל היראות
מוגזמת במיקצת. אבל זו היתד,

אים ביותר לסרט זר, הוא עונה בגיהנום,
לא רק משום שהמשורר ארתור רמבו
מצוטט מילולית בתוך הסרט, אלא מפני
שהעולם שהוא מציג דומה לגיהנום יותר
מלכל דבר אחר.

אורגיות עצובות, אהכות מתות.

זהו אחד מאותם הסרטים שסיפור־העלילה
שלהם, לא זו בלבד שאינו משקף אותם
נכונה, אלא עלול אפילו לגרום להם עוול.
יש כאן צלם, שחובותיו שיעבדו אותו לעו לם
התחתון, בשבילו הוא נאלץ לצלם אור גיות
של החברה הגבוהה והתעלסויות הו מוסכסואליות.
יש כאן שחקנית שבלית-
ברירה מופיעה בסרטים פורנוגראפיים ונ שואה
למשוגע־לקולנוע מחוסר־עבודה ונע דר
כוח־גברא. יש כאן מעבד-סחזות שאיש תו
עזבה אותו והוא חי עם כלב, חיים

מלכת המים 1976
שיתקיים בתל־אביב ביום ד׳ 11.8.76
בשעה 9.00 בערב

ב״היכל החרבות״
מלכת האיפור ת טו ס ללונדון כ או רחת
חברת ה קו ס מ טי ק ה

-,אאוטדור גירל״
מדינת ישראל
משרד החקלאות

להלן לוח המחירים המוסכם
ל־ 18.76 - 6.8.76
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של
הסופרסל והסופרמרקט וחנויות פרטיות
שהצטרפו למבצע.
לצרכן

• רקוח

עגבניות מזני תמר וכדוריות
עגבניות מזנים פחוסים
גזר חצילים בצל יבש מסוג מעולה
בצל יבש ארוז בשקיות
תפוא״ד
תפוא״ד ארוזים באריזה של 2

1.70ל״י ל,״ג

2.40

2.05

1.90

1.50

1.80

2.60

ק״ג 2.90

פיר 1ת
3.20
תפוחים מזן גרנד גודל 6.5
אגסים מזן ספדונד, גודל 5.5
4.05
3.80
ענבים מזגי דבוקי ותמר בירותי
3.80
ענבים מזגי אלפונס וקרדינל
ענבים מהזנים הנ״ל בחיפה
ובצפון 3.00 ן ענבים מזן טומפסון -בלי גרעי!:ים 4.50

אפרסקים גודל 5.5מזני אלברטה
בוניטה ו־198
אפרסקים גודל 6מהזנים הנ״ל
אשכוליות באריזות יצוא

4.45
5.00
2.80

שחקנית בשעת העבודה
אפילו לא בשביל כסף

עופות

פטמים קפואים בשקיות שקופות
מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( .1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( .2עד 1.7ק״ג העוף!
גודל ( .3מעל 1.7ק״ג העוף)

10.55
10.55
0.45
8.33

9.50
13.50

8״ג85+
ק״ג85+
ז ז 75 +
ז ז 67 +

דגי 0
כסיף קרפיונים חיים
הערה: יתכנו שינויים.

1.08 +״

הדרך היחידה שמצאה הצנזורה הצרפתית
כדי להזהיר מפני סרס שהדהים או-תה
ל אד מוקא באלימות שבו, אלא בפסימיות,
בדיכאון ובחוסר־ד,אונים שכמותם ניראו
נדירות על בד הקולנוע.
שם הסרט במקור: העיקר הוא לאהוב
(וזה בכל־זאת שונה במיקצת מן השם
זזשיבותה של אהבה שהודבק לו רישמית
בארץ אחרי שד,מפיצים סירנו להסכים
לדרישתו של הבמאי, לקרוא ליצירתו
החמלה, זה.נראה להם פחות מדי מיסהרי
ויותר מדי רומז:לתוכנו האמיתי של הס רט.
ואם־ כנר שמות, יהדי ־הסרט מבוסס
על ספר בשם הלילה האמריקאי (וזה הביא
רבים לידי טעות, נאשר סברו שפרנסואה
טרי* ביסס את הלילה האמריקאי על הס פר
הזה) .לבסוף, נדמה כאילו השם המת־

של כלב; יש כאן שתקנים סוטים, אור גיות
עצובות ואהבות מתות.
הצלם־ שמתאהב כשחקנית נכנס לחובות,
כדי לעזור לשני הומוסנסואלים להעלות ז
את ריצ׳וד השלישי בתיאטרון !ולתת לד,
את התפקיד הראשי. הכישלון אורב לכולם :
להצגה, לשתיים מן הדמויות, שמתאבדות,
ולצלם שעצמותיו מרוסקות על-ידי ברין*
נים בסצינה ד,אה רונה.
כל ניסיון לספר סרט זה בצודה מסודרת,
נועד מראש לכישלון. אי-אפשר לספר פו אמה
או סימפוניה. עוצמתו של הסרט טמונה
בדרך שבה -הוא מספר את הסיפור:
ביכולתו לסחוט מפני השחקנים רגשות קי צוניים;
בכישרון לשחק עם גווני הקול
עד־כדי-כך שלחישה חרישית מקפיאה את 1
הדס.
ה עו ל ם הז ה 2031

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שחקנית רומי שניידר כ״חשיכותה שד אהגה״
קונצרט של רגשות. עזים
בתאורה העוטפת את הסרט כולו באפ לוליות
מאיימת, שמתוכה מבצבץ הארגמן
של אשיהתופת הניצחית ; בתנועות המצל מה,
המצביעה לרגע באצבע אכזרית ומא שימה
על פנים עירומות מאיפור, ושניה
לאחר־מכן חגה בסיבובים סהרוריים המ טילים
את הצופים ואת גיבורי הסרט גם־
יחד, למערבולת של רגשות המובילה היי שר
אל מצולות הנפש האנושית.
מחשכי הקרניים. זהו סרט הפונה
בראש־וראשונה אל הקרביים. הוא מכוון
להוציא את הצופה משיווי-המישקל •שלו
ולהעבירו לתוך עולם מטורף, חולני, מפ חיד,
עולם שהצופה הממוצע מסרב בדרך-
כלל להכיר בקיומו, למרות שהוא מודע
לו בתת־ההכרה שלו .״אתה יודע, חבי בי,״
אומרת דמות המסמלת את לוציפר
המודרני, לקראת סוף הסרט, לקורבנה זב-
הדם :״אנשים כמונו אינם קיימים, ומשום
כך אין לנו ברירה אלא להוכיח: את קיו
העולם
הזה 2031

מנו בכוח. וזה מה שקורה לך עכשיו:
אתה נוכח בקיומנו.״
והסרט כולו מנסה לנהוג כמו אותו נסיך-
מחשכים: הוא מכה את הצופה בסערה
של מראות ורגשות חריפים, כדי לאלצו
לקבל מציאות שממנה היה מבכר להת עלם.
ככל
יצירה המנסה לחדור אל הכרת
הצופה דרך חושיו, גם לסרט זה יש או הדים
ושונאים קיצוניים. והאמת היא, שע-
בור מי שאינו רוצה או מסוגל לצאת מאר בע
האמות שלו, מי שאינו מוכן לקבל
פני מציאות שונה מזו שהוא פוגש בה
מדי־בוקר, מי שמתנגד לכל ניסיון לפרוץ
את -שלוותו השאננה, עבורו יישאר סרט
זה יצירה סתומה ומרתיעה מראש.
השתעבדות לנצח. הסרט עורך מאזן
מתמיד, מתחילתו ועד סופו. מצד אחד,
הוא מציג את המעט־מיזעיר -שנתנו החיים
לדמויות, ומצד •שני את החוב הענקי שאף

לא אחת מהן תוכל לפרוע לעולם.
הצלם לווה כסף כדי לעזור, בעילום-
שם, לשחקנית שהוא אוהב. תמורת הכסף
הוא משלם בהשתעבדות־נצח ששום כסף
שבעולם לא ישחררו ממנה.
השחקנית, שניצלה מן האשפתות על-
ידי בעלה, משלמת בכך שהאיש אינו מסו גל
לספק אותה פיסית. ובהיותה מודעת
לכך שאין דבר בעולם אשר לא משלמים
עבורו, היא מגישה את גופה לצלם, בת מורה
לשירותיו.
אפילו לוציפר, אותו מלך שטני של
העולם התחתון, הניזון מחולשותיהם של
בני־האדם הסובבים אותו, משלם בשאט-
נפש ובגועל התוקף אותו מול אותן החול שות,
שטרם הצליח להתרגל אליהן.
האדישות והמציאות. מזווית אחרת,
זהו מסע המוביל מן האדישות אל המצי אות,
דרך הבידיונות של עולם האמנות
והדרמה, הזרה אל המציאות. במשך מח צית
הסרט נושא הצלם את מצלמתו, המשמשת
לו כחיץ בינו לבין האובייקטים
המונחים מולו. עם היעלם המצלמה נגוז
גם כל ניסיון מצידו לעמוד מן הצד.
השחקנית- ,שאינה מסוגלת, בסצינה הפו תחת
את הסרט, להפיח דוח־חיים בשורה
״אני אוהבת אותך׳ שהיא נדרשת לומר,
תוך כדי הסרטת אחד מסידטי ה״תחת״
המקיימים אותה, מזדהה לאחר־מכן לחלו טין
עם הנסיכה אן, שאותה היא מגלמת
בריצ׳רד השלישי ובשמה היא מטילה קל לתה
על כל העולם, כדי לשוב בסצינה
האחרונה למעמד זהה לסצינה הראשונה,
הפעם בחיים ולא מול מצלמה, ולומר מעו מק
הלב :״אני אוהבת אותך״.
בכלל נדמה, כאילו הסרט בנוי כשאלות
הנשאלות בחלק הראשון וזוכות
בתשובה בחלק השני. מול סצינת־האהבה
המפוברקת בהתחלה באה סצינה קורעת־לב
בסוף ; מול התאבדות נואשת אחת
בחלק הראשון, באה התאבדות נואשת
שנייה בשני: מול המכות שהצלם מכה
בריונים בהתחלה, באות המכות שהוא מק בל
מביריונים בסוף: מול האדישות שעה
שהוא מצלם אורגיה בתחילה, באה הבהי לה
לאחר שהוא נדרש לצלם גברת מזד קנת
המשגלת, בעזרת אמצעי-עזר, גערה
צעידה שסוממה לפני-כן, כדי להוריד את
מחסום־ההתנגדות שלה. וכל תשובה כזאת
מעמיקה עוד יותר את התהום של הוסר-
הישע, שלתוכה מוטלים גיבורי הסרט.
להשלים עם הזוהמה. והמוות -

הוא, כמובן, מלווה את הסרט מתחילתו
ועד סופו. בעלה של השחקנית קם בבוקר
ומספר, כאילו בצחוק, שחלם כי אשתו
מזגה לו קוקה-קולה לאוזן והרעילה אותו
(אביו של המלט מורעל על־ידי ארם שנש פך
לאוזנו) .מאוחר יותר, מבקש ממנו
במאי ההצגה לשכב בתוך ארון־מתים כדי
להגביר את אמינות המישחק של אשתו,
האמורה לבכות את אחד מקורבנותיו הרא שונים
של ריצ׳רד. כך מכין הבמאי את
התאבדותו, לבסוף, של הבעל.
הסרט מתחיל בתיאור הסרטת סרט פור נוגראפי.
חלק גדול מהמשחק מוקדש לח זרות
ולהצגת ריצ׳רד השלישי, אולי ה־מיפלצתי
במחזותיו של שקספיר, שבו נא לץ
העולם לקבל עליו את מרותו של יצור
שטני ומעוות. וזה, בסופו של דבר, מה
שמנסה הבמאי לומר כאן לאורך כל הדרך :
בני־האדם חייבים להשלים עם הכיעור
והזוהמה שבעצמם, או להתאבד. .
״האנשים מחליאים בדיוק כמו המעשים
שהם עושים, הם מלכים השוכנים כבוד
על ...אסלת ביית-השימוש שלהם,״ אומרת
אחת הדמויות בסרט, כדי להפריך כל אש ליות
שהעולם הוא ורוד. הדבר האחד וה יחידי
שיכול עדיין לגאול את האדם, ול העלותו
מעל לפסולת המצחינה שבה הוא
נתון, היא האהבה. היא אינה משנה את
אופי החיים, אינה משפרת אותם, היא
קרובה יותר לייאוש מאשר לחדווה, אבל
זוהי ההצדקה האחת והיחידה שיש לאדם
כדי להיצמד לחייו.
ייאוש מזדח־אירופי. אם כל זה מז כיר
את הרומנטיקה הקודרת וחסרת-התיק־ווה
של הנאטורליזם המיזרח־אירופי בתחי לת
המאה, אין זה מיקרה כלל. אומנם,
הבמאי אנדריי זולבסקי שעשה סרט זה
הוא בן 36 בלבד, אבל הוא גדל באווירה
תרבותית זו. יליד לבוב שבפולין(בינתיים
היא כבר ברוסיה) ,הוא חי בצרפת, שם
סיים את לימודיו במכון הגבוה לקולנוע,
עבד אחריכך בצ׳כוסלובקיה, היה עוזרו
של אנדריי (פנינים ואפר) ואידה בבמה
סרטים, ביים ימיספד סרטים לטלוויזיה ה פולנית
לפני שעשה את סירטו העלילתי
הראשון. החלק השלישי של הלילה לסי
תסריט שכתב יחד עם אביו, משודר וסו פר
ידוע.
סרט מוזר זה, המתרחש בימי הכיבוש
הנאצי ומוביל את גיבורו דרך סידרה של
כפילויות (אחרי שהנאצים הורגים את אש-
(המשך בעמוד )42

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רק 24.00ל
ח 20ו,ווו $1ו11/10
קרסלחות מעולה לכל גיל.

1־011־011 ^ 1001
1־ 011־? 011^ 0 0מחתרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך ב ב 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים: חזיטיס ב1/״מ טל׳ 04-665505 : 03-255763

ס009ו הצמדה ב גחלת
להורים של 40,000
ה חו ס כי ם ב״גחלת׳
אין בעיות שכר לימוד
בתיכון וגבוה. הורים,
הסירו ד אג ה זו
מרא שיכם,
תנו ל״גחלת לד אוג
לחינוך ילדיכ ם !

למען

הילד

חיס כו

ב ״ גיי לינ

גמול חסכון לחינוך תיכון וגבוה
ז 40־
מיסודה של עירית תל-אביב-יפו

ההרשמה בלשכות המודיעין העירוניותוב״גחלמ״אלנבי ו$

בעיות ולבטים
בודי חמץ
מאח
חד״ר

מרדכי זידמן
חואאת רשמים

בכל בית
!יעץ

הוית״

(המשך מעמוד )42
תו רוא פוגש אשר זרד, לד, לחלוטין, ש עימר,
רוא נקלע לנסיבות דומות לאלה
שריו לו עם אשתו) אל גיד,נום מסמר־שיער
בסצינה האחרונה, הסרט זהה בהצלחה
גדולה בפולין, ומייד ניתן לו לעשות סרט
שני, בשם השטן, אשר נגנז מייד על-ידי
הרשויות בטענה, שהוא ״אבזרי ואלים
מדי.״
:מ שוגע ל קו לנו ע. חשיבותה של אהבה
הוא סירטו השלישי של זולבסקי שצולם
כולו בצרפת, ובין תוכניותיו הקרומות,
הסרטת יומן הנעורים של סטפן ז׳רומסקי
(הוא כבר עיבד סיפור שלו לטלוויזיה),
•מחשובי הסופרים של תהילת המאה בפו לין,
המשמש מקור־השראד, נכבד לכל ד,ש־קפת־עולמו
של זולבסקי.
בין השאר היה זולבסקי, בעבר, גם מב־קר־קולנוע,
ומכאן התיזכורות הרבות לסר טים
וכוכבים שיש בסירטו, והקריקטורות
של עובדי-פולחן-ד,קולנוע. הוא מציין, בין
היוצרים שהשפיעו עליו, את ברגמן, פליגי,
קוראסאווה (בימוי וי צ׳ו ד השלישי בתוך
הסרט יזכיר את כס הדמים של הבמאי
היפאני) ,קובריק, ראסל ופקינפה. הצפייה
בסרט מאשרת את כל ההשפעות הללו,
מבלי להפחית מאומה מאישיותו החזקה
ויוצאת־הדופן של זולבסקי עצמו.
לראות. מהר. כבכל הפקה שכוונותיה
אמנותיות יותר ממיסחריות, היו גם כאן
צרות עם המפיקים. הם הוציאו מן הסרט
סצינה שבה מבקרת השחקנית אצל הורי
הבעל (זו צריכה היתד, להיות תשובה ל דמותו
של אבי הצלם בחלק הראשון),
שהיתר, צריכה לתת יתר ביסוס לסיומו של
הסרט, ובאין סצינה זו ביטל זולבסקי לח לוטין
תפקיד שלם, זה של השחקנית זוזו
(מאהבה אחר־הצהויים) ,שהיתר, צריכה
לשמש תשובה לדמות השחקנית.
דבר אחד בולט מעל לכל, תוך כדי
ראיית הסרט: זוהי מלאכת אהבה. מעולם
לא סחטה רומי שניידר מעצמה התרגשות
עמוקה וכנה יותר מאשר בסרט זח. שיר מן
הגברתנות נושר מפאביו טסטי (המ גלם
את הצלם) ,ומבעד לסדקיו מבצבץ
כאב אנושי אמיתי. וז׳אק דיטרונק, המו כר
בעיקר כזמר, משתמש בדימוי המבו דח
והמשעשע שלו, כמסווה שמאחוריו
מסתתרים צער וחוסד-יבולת להיוושע.
מיותר לומר שזהו סרט שצריך לראות.
וצריך לדאות אותו מהר, מייד כשיעלה
על בדי-ד,קולנוע. כי סרטים מן הסוג הזה
ש״מדפרסים״ ומאלצים את הצופה לחרוג
מן הבטלנות האדישה שלו, אינם מחזיקים
מעמד זמן רב על אקרני הארץ.
תדריך חובה לראות:
תל־אביב — קן הקוקיה, להיות או
לא להיות, עליסה בארץ הפלאות.
ירושלים — קן הקוקיה.
חיפה — קן הקוקיה, שלום לו יקירתי,
אידי אמין דאדא.

תל־אביב
ן קן הר!וקי,ה (פאר, אוצות־הברית)
— מתחזה למטורף מתנגש עם
אחות ראשית בבית-ד,משוגעים, בסרט מר תק
שהוא משל לדיכויו של הפרט במיש־טר
טוטאליטרי. ביים מילוש פורמן, וב תפקיד
הראשי ג׳ק ניקולסון.
אנשים יפים (אודלי, דרום־
אפריקה) — סרט תיעודי על חיות המיד בר
המערבי באפריקה, תוצאה מעניינת
ושובת־לב של שנות מחקר רבות. מתאים
למבוגרים ולנוער באותה מידה.

ירושלים
* *+נחג מונית (אורנע, ארצות־הברית)
— דעתו של נהג מונית ניו-יורקי
נטרפת עליו בהדרגה, מפחד האלמוניות
והבדידות, בסרט שהוא מרתק כל עוד
הוא מטפל במישור הדיגשי, ומגזים כאשר
הוא שואף להיות סימלי. דוברט דה-נירו
מצטיין בתפקיד הראשי.

חיפה
שדופ לד יקירתי ( ח ן, אר־צות־הברית)
— שיחזור מופלג של סיגנון
סרטי הבלשים הפרטיים, בתיפאורה וגמיש-
חק, בגירסה מחודשת לסיפרו הידוע של
ריימונד צ׳נדלר. ביים דיק ריצ׳ארדס, ב תפקיד
הראשי דוברט מיצ׳ם.

(המשך מעמוד )35
הכיפורים, ואף לא מצא לעצמו מקום ב חברה
אחרי ששוחרר מהכלא. היחידים ש קיבלוהו
בזרועות פתוחות היו חבריו, ה עבריינים
מהשכונה.
עזרא חזר לפעילות פלילית, וביצע עבי רות
רכוש. שירות־המיבחן התבקש להביע
את דעתו לגבי סיכוייו של סלאם לחזור
למוטב, ועובד סוציאלי גילה כי המאסר
הקודם, של שנה, שהוטל על הבחור, הש פיע
עליו קשות ואף הגביר את מעורבותו
בחבורת העבריינים. כלומר, המאסר השיג
תוצאות הפוכות מאלה שהיו צפויות.
יעוב הטיל עליו בית־המישפט שישה
חודשי מאסר בפועל וגם מאסר־על־תנאי.
בא ניב , 1975 השתחרר עזרא מן הכלא.
בחודש דצמבר אותה שנד, נחקר שוב, על
עבירות חדשות.
שירות־המיבחן למבוגרים הודה בפני
השופט וולד, כי נכשל במאמציו להחזיר
את הבחור למוטב.
אם היו לעזרא סלאם סיכויים קלושים
כלשהם שלא להגיע שוב לבית־הסוהר, ו הפעם
על בעילת הקטינה שילדה לו בן,
הרי אלד, נמחקו לחלוטין אחרי התצהיר
שהגישה קצינת־המיבחן .״הבחור לא הודה
בפנינו על עובדת הריון הקטינה, ולא העלה
כל תוכניות בקשר לנישואין,״ טען שמואל
ברונשטיין, מדריד חבורות־רחוב. קצינת־המיבחן
לא נפגשה עם עזרא סלאם לאח רונה
כלל. היא הגישה את מסקנותיה על פי
חומר ישן שהיה בלישכה, מבלי לשוחח
איתו בהיותו בכלא.

לאף אחד
לא איכפ ת
ך* מדריד ברונשטיין, שפגש בנערה
י 1אחרי שהוריה זרקו אותה מהבית וגילתה
כי עשו זאת מפני שהיא הפריעה
לתוכניותיהם לסחוט ממאהבה כסף תמו רת
התינוק, סיפר :״לקחנו אותם (את ה נערה
והתינוק) לקרוב-מישפחה. באותו
ערב הלכתי למישטרה, אך המישטרה אמ רה
שזה עניין של לישכת־הסעד. פניתי ל-
לישכת־הסעד בשכונה וביקשתי למ צוא
סידור לתינוק בן ארבעה חודשים.
למחרת היום, ההורים שלה (של מרינה)
חטפו את הילד חזרה.״ המדריך סיפר ש ראה
את התינוק לאחר החטיפה. על ידו
הייתה כווייה. הוא נוכח שהורי הנערה זרקו
אותה שוב מהבית.
פרקליטו של עזרא, עורך־הדין אברהם
אורן, טען שאין להפריד את גורל הנאשם,
עזרא סלאם, מגורל הנערה והתינוק .״עזרא
ימשיך להיות אביו של התינוק, והוא
חייב לפרנס את האישה ואת בנו, בו־בזמן
שגורמי הסעד מזניחים אותם,״ אמר. אך
לתביעה היתה השקפה אחרת. היא ביקשה
להפעיל את המאסר-על-תנאי שנגזר עליו
קודם־לכן בגלל עבירותיו הפליליות .״נר אה
לי,״ אמר נציג התביעה ,״שהטענה
שהוא יטפל בנערה ויינשא לה, היא טענת־סרק.״
ואז הגיע תורה של מלכד, בוטבול,
אמה של מרינה, להעיד בפני השופט. האם
היא אשד, שאינה יודעת קרוא־וכתוב, גדו*
לת־גוף ועילגת-לשון .״אם הבת שלי תתח תן
איתו, היא לא תבוא יותר בבית שלי.
אני מטפלת בתינוק! להתחתן איתו, זה
לא טוב בשבילה,״ הכריזה לפני השופט.
בפני השופט ניצבו שתי אפשרויות.
האחת: לאפשר לעזרא סלאם להתחתן
עם מרינה, לא להפעיל את שנת המאסר־על־תנאי
ישר,וטל עליו על־ידי השופטת
שמיר באוקטובר ( 1974 התנאי היה שלא
יבצע, במשך שנתיים עבירה, שהיא פשע),
ולשלוח אותו הביתה כדי שיפרנס את
אשתו הצעירה ואת בנו בן ארבעת החוד שים.
האחרת: להרשיע את הנאשם על
בעילת קטינה, עבירה שעונשה בספר־החד
קים הוא עד 14 שנות־מאסר, ובכך גס ל הפעיל
את עונשו הקודם עליתנאי, של 12
חודש. כדי להגן על הקטינה ועל הציבור
ועוד.
השופט דויד וולך לא הסתיר כלל עד־כמה
בלתי־נוחד, לו הפרשה .״העניין כולו
הינו בגדר טראגדיה לכל המעורבים,״ אמר,
ושלח את עזרא סלאם לארבע שנות מאסר
בפועל (שלוש שנים על בעילת קטינה,
ועוד שנה המאסר־על-תנאי).
אך הוא לא שכח גם את העתיד. הוא
ציין שכאשר מרינה תתבגר, ותגיע לגיל
16 או , 17 ותרגיש שהיא עדיין רוצה ל שמור
אמונים לעזרא סלאם, ורוצה בו כבעלה
ואבי ילדה, תוכל תמיד לבצע את
רצונה לבוא בברית הנישואין עימו, ואולי
גם לפנות בבקשת־חנינה לגבי הנאשם.
אולי אז יהיה לטראגדיה סוף מאושר.
ה עו ל ט הז ה 2031

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונה

^8111^1111111181 ...
גיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לפני 25 שנה בדיור״ סיר,ר את
ם ערכת־הכחירות לכנסת, העדיף הערכות לגבי תוצאותיהן, והקו אליציה
העומדת לקום כעיקבותיהן. ככתבת־תחקיר פוענח משכר־הקרח
של חודש הכחידות, והוכה פי הכדטכר נוכע ממישרדו של
שר־המיפחר־והתעשיה, רב יוסף, אשר סירכ לאשר כקשות לייבוא
אמוניאק, החומר החיוני לייצור קרח.
השבוע לפני 25 שנה התהוללו מהומות על רקע גזעי כארצות־הכרית.
שליח ״העולם הזה״ כארצות־הכרית, מונטי ג׳ייקוכם,
מדווח עליהן. לא נפקד תיאור מישפטו של סרן צכי אל־פלג,

מושלו הצבאי של הכפר טייבה, שהואשם על־ידי איש מק״י
כנסיון לשדל את כני הכפר להצביע עכור הרשימה א׳.
שער הגיליון הוקדש למלכה, כת ה־ , 18 פקידת עורף־דין, על
סף גיוסה, הרושמת את תוצאות הבחירות הראשונות שכהן השתתפה
— הבחירות לכנסת השנייה.

..נן־גוויון ב־א עוד 50,000 קומת מעיואק ...עשה בחירות
חושות -ואז שרום לחובש בישואר.׳־ גוי שר הנועד
המיז וחי * על ״אלה שברחו בדמן המילחמה לחרד
בוויחח האדמה שלא רעדה
שלושה ימים לפני הבחירות נפל פחד
מפא״י על הכל. תיקוותה של מסא״י להשיג
רוב מוחלט בעזרת העולים החדשים והע רבים,
החלה מוצאת מאמינים גם בין
אויביה. החלום של שילטון־יחיד מפא״יי.
שיביא בעיקבותיו החנקת חופש הביטוי.
גייס שני תותחים עיתונאיים כבדים, שירו
מטח מהדהד ברגע המכריע. עזריאל קר־ליבך,
עורך מעריב וגרשום שוקן, בעל
הארץ, יצאו בגלוי מעל עמודי עיתוניהם
(הבלתי־תלויים) לעזרת הציונים־הכלליים,
הזהירו את קוראיהם מפני מסע־המשיח של
בי.ג׳י.
האפתעה הרבה ביותר גרם דווקא המאמר
של הארץ, שנחשב כקרוב למיפלגה הפרו גרסיבית,
אולם הנחית הפעם מהלומת־מוות
למיפלגה זו.
לא פחות מהדהדת היתה יריית על־חמישמר.
בישר העיתון: אם לא ישיג
בן־גוריון רוב מוחלט, ישתדל להעביר ב כנסת
השניה חוק־בחירות חדש, ויכריז
מייד על בחירות חדשות. החוק החדש
יהיה עשוי לפי המתכונת הצרפתית, ה מחלקת
את הארץ לאזורים ונותנת לשו תפות
של מיפלגות, הזוכה לרוב מוחלט
באזור מסויים, את כל המושבים של אותו
אזור. החשבון: שותפות מפא״י— פרוגר־סיבים—הפועל־המזרחי
תוכל להשיג לפי
חוק כזה ס 80 בכנסת השלישית*.
הברק דהה. כשטיפטפו התוצאות ה ראשונות
מתוך הרדיו, כבר היה ברור כי
החלום (או הסיוט) של דיקטטורה מפא״יית
* כעבור 25 שנים עדיין צצות הצעות
כאלה מדי פעם — לאחרונה בפי ייגאל
ידין. הכל שוכחים איך נולדת הצעה זו —
ולאיזו מטרה.

לא נתגשם. היתד, רק הפתעה אחת: שלא
היו שום הפתעות. מפא״י איבדה מכוחה
ביישוב הוותיק, אך נשארה המפלגה החזקה
ביותר. הציונים־הכלליים עלו, לא גרמו
לרעידת־אדמה.
לא נתגשם החשש העיקרי: שקולות
העולים החדשים והערבים ישליטו במדינה
שילטון שיש לו רק מיעוט קטן בישוב
הוותיק.
מפ״ם איבדה פחות משחששה, הקומו ניסטים
השיגו פחות משקיוו. המכה העיק רית
ירדה על חרות, שירדה לחצי. במדינה
דהה ברק הרומנטיקה, והחל להאיר ברק
האינטרסים.
מצב לא נעים. רצון העם בולט בצורה
חד־משמעית: קואליציה של מפא״י ורד
ציונים־הכלליים, בלי הדתיים. הברירה לפני
בי.ג׳י :.לבחור בין שני שותפים בלתי-
רצויים.
אפשרות מיספר אחת: מפא״י, פרוגר־סיבים,
הפועל־המיזרחי. יתרון (למפא״י) :
עבודה נוחה, שליטה על התיקים העיקריים.
מיגרעה: רוב זעום ביותר, שלא ירשה
לשרי־הממשלה לחלות או לטייל בחו״ל.
אפשרות מיספר שתיים: מפא״י, פרו־גרסיבים,
ציונים כלליים. יתרון: רוב
יציב. מיגרעה: הצ״כ לא יסכימו אלא
אם יקבלו את התיק המרכזי — תיק ה אוצר,
דבר שבי.ג׳י( .וההסתדרות) מתנג דים
לו בתוקף.
בסך־הכל: מצב בלתי־נעים למפא״י.
המסקנה: הכנסת השנייה לא תאריך ימים.
התערבות בטוחה היא לצפות לבחירות תוך
שנה לכל היותר*.
אמר עסקן ציוני־כללי :״מה הבעייהי
בי.ג׳י. יביא עוד 50,000 קולות מעיראק
או מאלג׳יר, יעשה בחירות חדשות — ואז
שלום לחופש בישראל !״
* במשך קרוב לשנה מהבחירות, שלט
בי.ג׳י. בעזרת קואליציה־מצומצמת, ואז
צירף לממשלתו את נציגי הציונים־הכלליים.
הכנסת החזיקה מעמד ארבע שנים שלמות.

דרכי חיים
.,איני מאמין ס שו ״
״אתה אדוק?״ נשאל אזרח באחד מכפרי
ישראל .״לא ! איני מאמין בישו !״ השיב
הנשאל, אנטוניו וייארה, ספרדי־נוצרי ש התנדב
לשירות ההגנה בימי המילחמה
ושהופיע בימי תעמולת־הבחירות כדמות־עזר
לרשימה דתית.
מקום ההופעה: כרזת־בחירות של הפועל
המיזרחי, המראה את מגיני ישוב התנועה
בארות־יצחק בהפעילם מגל״ד* ,המוצב
ליד שוחה, הנמצאת לפני בית־מגורים
נקוב קליעים ופצצות.
״זה אני, וזה חבר שלי, הבריקו מיזרחי,
מח״ל מצרפת שנפל במיבצע עי״ן״ ,הסביר
וייארה. הוא היווה, יחד עם הנריקו, צוות־מיקלע
משובח, והתפרסם בכינוי פדרו.
אנטוניו־פדרו הוא נוצרי ריפובליקאי
שונא-פרבקו, שנמלט מספרד על סמך דרכון
אחיו (פלנגיסט ספרדי, שנהרג בדיוויזיה
הכחולה, שהתנדבה למילחמה ברוסיה) חי
בצרפת, עלה ארצה באביב , 1948 כדי לקחת
חלק במילחמת־העצמאות הישראלית.
אולם מכל שעבר עליו בארץ (צבא,
חבלי־שיקום והתיישבות) ,התמיהה אותו
תמונתו, שהתנוססה תחת ד ו פועל־מיזרחיי
כחול ביותר .״אני באמת לא אדוק,״ הסביר.

המעמד השלישי
1שי ח ס רו ת ישוו
תכסיס מיוחד במינו המציאו סוכנים מפ לגתיים
באחד מכפרי המשולש הקטן: ה נשים
הערביות, שקיבלו מראשי החמולות
את ההוראות במי לבחור, הצטיידו בפתקי־הבחירות
המתאימים והחביאום על חזיהן.
בכניסה לאולם הקלפי נתקלו בצעירים
חסידי מיפלגות אחרות, תקיפים, שתבעו
מהן, כדבר מובן מאליו :״תנו לנו את
הניירות !״ הנשים, שאלה בחירותיהן ה ראשונות,
צייתו, מסרו את הפתים.
כשנכנסו הנשים לחדר הקלפי, נתבקשו
לבחור להן פתקים מבין ערמות המיפלגות.
הנשים עמדו חסרות־ישע: מכיוון שאינן
יודעות קרוא וכתוב, לא יכלו לבחור.

מכחכים
מ־לחמדו ה *3זמו1

ובכן חטאתי! ויסלח לי הציבור.
ניגנתי בבית-קפה. אבל יש לי נחמה. גם
חברי־למיקצוע, מר יוהן שטראוס, ניגן
מוסיקה לריקודים, וזה כלל וכלל לא הזיק
לו. והנה יושבים בתוכנו כמה קומפוזיטורים
מצויינים, אשר מנגנים או ניגנו בבתי קפה,
ויצירותיהם מבוצעות על במות רצי ניות
מאד, אשר לשווא ישתדל מר גרדי
להגיע אליהן.
גם בנקודה השניה הנני מודה ומתוודה
כי צודק מר נרדי: הייתי המום מאוד ב מגל״ד — ראשי־תיבות של מכונת
יריה ( 34 בגרמנית) — המיקלע הקל של
צה״ל במילחמת־העצמאות ואחריה.

״העולם הזה״ 718
התאריך 2.8.51
אותו הנשף המפורסם במדיסון סקוויר
גארדן. כי זוועה מוסיקלית כזאת מזמן לא
הזדמן לי לשמוע. אבל מה מוזר הדבר י
נשאר אצלי הרושם כי מר נרדי הוא שהיה
מיסכן באותו ערב, כי הוא ניגש והצטדק
על העירבוביה ששררה במוסיקה שלו, ו אמר
כאילו לא הספיק לו הזמן להכין את
הכל. אבל אני ניחמתיו באמרי כי זה לא
כל-כך נורא. אכן, נכון הוא. אני הייתי
המום, אבל המיסכן היה הוא, הקומפוזיטור
נרדי.
הנני מסיים את הפרשה הזאת ולא אוסיף
להוותכח עוד, מאחר וצורת־תשובתו של
הצד שכנגד חורגת ממיסגרת הוויכוח ה תרבותי.
משה
וימס ל!י, תל-אביב

בי א די ק וה 3ר 1קי ם
מיכתבו הני מי של יחזקאל בנקיר
(העולם הזה ,)717 הכותב כי מתוך עבודה
משותפת עם הפרנקים הכיר את טיפוסם,
מזים את הדיעה שאין אפליות נגד הפרנ קים.
אני מקווה כי לא רחוק היום שה־פרנקים
יהוו את הרוב במדינה, הודות
לעליה החיצונית וגם לעליה הפנימית, ש סיפקה
למחתרת העברית את החיילים ה אמיצים
ביותר של צבא ישראל. לא כ־יחזקאלים
ומנדלי, הכלבים והחתולים, אשר
לאחדים מהם יש בן יחיד או שני בנים,
שברחו בזמן המילחמה לחו״ל כדי ״להש תלם
בלימודים״.
חיים טסה, שכונת •התקווה*

אנשים
+ 1פקודתו האחרונה של מלך ירדן, לפני
הרצחו, היתה מינוי־כבוד לדרגת מיג׳ור
בלגיון הערבי. בעל המינוי: האמיר
חוסיין, בן ה־ , 11 נכד המלך ובן יורש־העצר
טלאל, הלומד בבית־ספר לונדוני.״
ן* ממנהיגי הציונים הכלליים שבלטו ב־אי־השתתפותם
בפולמוס הבחירות: אב רהם
קריניצי, ראש עירית רמת־גן, ש עבר׳
אחר ביקור־בזק באנגליה ובצרפת,
לבית מרפא שווייצי.
41 ראש ממשלתה בן ה־ 61 של הודו
*״ ,הביע דעה אי ג׳וואהרלאל
נהרו**
שית לפני מיפלגתו, מיפלגת הקונגרס:
״יתכן והגיעה שעתי להתפטר. מוחות רענ נים
יוכלו להאיר היטב את בעיותינו המסו־בכות.״
דבר ישלא מנע ממנו להתמסר, ל מחרת,
לתיכנון תוכנית־חומש, שתדרוש
לפחות מיליארד וחצי לירות.
! 4כאשר שגרירות ארצות־הברית ב־מאדריד
החזירה לבית־הלבן תמונה נשכחת
כימעט של נשיאה הראשון של ארצות־הברית,
ג׳ורג׳ וושינגטון, גילה הנשיא
ה־ 31 של ארצות־הברית, הרי טרומן,
כי התמונה צויירה כאשר וושינגטון לא
הרכיב את שיניו התותבות (עשויות העץ).
מומחי־אמנות שנסתייעו ברופא־שיניים,
מדדו את אפו, סנטרו ושפתיו של וושינג טון,
הישוו את התוצאות לתמונות אחרות.
התוצאה: טרומן צדק.
! 4רופא־נשים רומי לא התאפק: אחרי
שציפה במשך שנה וחצי לתשלום אלף
וחמש מאות לירות שכר רופא מסייע בלידת
בנה האיטלקי של אינגריד ברגמן הגיש
תביעה מישפטית נגד בעלה, הבמאי ומפיץ-
הסרטים רוברטו רוסליני.
* כיוס חבר מועצת עיריית תל־אביב,
נציג שכונת־התיקווה.
** כיום המלך חומיין.
*** אביה של ראש־ממשלת הודו בהווה,
אינדירה גאנדי.

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ש בח א חז! זור 7א 1ש ו -בנ נ ה
הנופש הצונח׳ באשקלון הסתיימה ב׳

הכ תר ה
בושות

|| ;ן ן? | 1*1ך 1בכפר־הנופש באשקלון, שם התארחו המיתחרות על כתר מלכת!
! /י י 1 /1 1 1המים ,76 ניתנה למועמדות האפשרות להפגין את כושרן הספורטאי.
הן״עמקו בשחיה וברכיבה על סוסים, כמו שושי אבן־זהב, הנראית כאן רכובה על
סוס, כשחברותיה מתפעלות מיכולתה. במשך יוס שלם השתעשעו המלכות בחגיגה עליזה.

בדיקה מקרוב

בטכס בחירת נסיכת־אשקלון,
שנערך בשבוע
שעבר בעיר החוף הדרומית, עברו המיתחרות במסלול
בתוך הקהל, כשהן מאפשרות לקהל הצופים הרב שמילא
את רחבת מלון חמלו שאול לחזות בהן מקרוב. בתמונה
נראית מנה סלומון מהרצליה, חולפת על פני הצופים.

המישטוה

מועמדת הדשה

אל 12 המועמדות שהיתחרו עד כה
על תוארי נסיכות הימים של ישר אל,
בתחרויות המוקדמות לקראת התחרות הסופית של בחירת מלכת־המיס,
הצטרפה בשבוע האחרון מועמדת נוספת: אוסנת אשכנזי, בת
16 וחצי, תלמידת תיכון מבת־יס. כעבור יוס ניבחרה כסגנית מיס בת־ים
בתחרות של משרד־התיירות. אוסנת התקבלה במחיאות כפיים קצובות.

ך• שעה היתה שלושים דקות אחרי
1 1חצות והחגיגה היתה בעיצומה.
הזמר הכושי טוני ריי הלהיב את הקהל
במקצבי שיריו הלוהטים. ריי, שאחרי שש
שנות שהותו בארץ הוא כישראלי לכל |
דבר, מדבר עברית רהוטה ושוטפת, נסחף 1
באקסטזה וסחף עמו גם את הקהל.
אחת ממעריצותיו לא הסתפקה עוד ב-
מחיאות־כפיים קצובות ובנענועי־ראש עד ץ
לסחרחורת. היא קפצה אל הבמה של רחבת
מלון המלך שאול באשקלון, שם התנועע
ריי עם המיקרופון בידו, החלה לרקוד כ אחוזת
עווית. הקהל עודד אותה בקריאות
ובמחיאות. טוני המופתע, שלא ראה נערה?1
זו קודם לכן מימיו, נענה לאתגר שהציבה
לו. תוך כדי שירה הצטרף אליה בריקוד.
בעוד השניים מתחרים זה בזה בפיתולים.
נענועים ו״תנועות שיקוקיות״ ,כדברי יוסי
בנאי, עלה אל הבמה והצטרף אליהם צמד
נוסף. אלא שאלה לא באו לחגוג ולרקוד.
היו אלה שני שוטרים במדים שניסו ל הפסיק
את המוסע (ראה תמונה למעלה).
לקח קצת זמן למישטרה עד שהצליחה
להרגיע את הנערה אחוזת האקסטזה ש סירבה
להיפרד מההזדמנות הנדיבה שניתנה
לה להופעה בפני קהל כה רב. חלף עוד
זמן עד שהבינה שהשוטרים לא נשלחו על
ידי הצנזור למנוע את תנועותיה האקזו8 -
טיות, אלא על ידי כמה מהשכנים שצהלת
החוגגים אשר גלשה אל השעות הקטנות
של הלילה, הפריעה את שנתם.
השוטרים הצליחו להביא את הופעתו של
ריי לסיומה, אבל אם חשבו שבכך ישליטו
שקט, היתד. טעות בידם. הם הצליחו ל השקיט
את המוסיקה, אבל לא את מחאות
הקהל האשקלוני שניסה לעמוד על זכותו
לצהול בקול אפילו על חשבון מנוחת שכנים
רדומים. כתוצאה מכך נאלצו השוטרים
להפוך את עורם. אחרי שבאו למקום כדי
להפסיק את המופע, הם נשארו שם כדי 1 לאפשר לו להמשיך. כמובן, בשקט.
וכך הגיע ערב הכתרת נסיכת־אשקלון
(המשך בעמוד )46

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אהרון חייבי (ממושקף, במרכז) נערך טכס
1 1 1111 * 111 ^ 1 81111111 בחירת נסיכת אשקלון. ליד השולחן יושבים

^ 1 1 1 1 1 1 1י * 1 11י •
עם ראש־העיר שופטי התחרות, משמאל לימין: רודה קוסטר, מנהל כפר־הנופש
האשקלוני; התכשיטאית רחל גרא; מיכאל בראון, מנכ״ל חברת וולד. ואבי גולדמן, נציג
אאוטדור גירל. כשופטים נוספים שימשו אריה בוגנר ממיפעלי הבירה ומרתה לוי מגוטקם.

1 * 1 * 1*1ל 1 111 רודה קוסטר, מנהל כפר־הנופש באשקלון, מעניק למועמדות
(מימין לשמאל) אורלי חידה, גאולה הדדי ונינט אסור
\111 1

טיפול אישי ליד שולחן פירות, עליו אירח כפר־הנופש את כל המועמדות לארוחת־ערב.

דובי, דובי שן!
אשקלון. להתגייס בשיער,
מסמלת

מיכל דובי בת ה־ , 17 תלמידת־תיכון מתל־אביב,
הוכתרה בתחרות שנערכה באשקלון בתואר נסיכת־מיכל
היא בוגרת תנועת הצופים, שחקנית טניס ונגנית פסנתר המתעתדת
לנח״ל. מיכאל בראון, מנכ״ל חברת וולה, המיתמחה בייצור מוצרים לטיפול
מכתיר את מיכל בכתר הנסיכה. מיכל בעלת היופי הטבעי והשקט הפנימי,
את הצברית הטיפוסית, מקבלת את כל שלבי התחרויות ברוח ספורטיבית.

בעיניים עצומות בתיו ורחב
* מבטאת המועמדת שושי אבן־זהב את התרגשותה
בעת שזכתה בתואר סגנית שניה.
טובה ישעיה, מקדמת המכירות של
חברת עץ־הזית, עונדת את הסרט לגופה.

חברת התעופה אולימפיק
תטוס מלכת־המים לאירופה,
כסגנית ראשונה לנסיכת
חודש זכתה גאולה בתואר

מכתיר יצחק
קרן, סמנכ״ל
בישראל, עמה
את גאולה הדדי
אשקלון. לפני
נסיכת ים־סוף.

הזלילה הגדולה

מול השולחנות עמוסי המעדנים והמטעמים שנפרשו
לקראתן בכפר־הנופש באשקלון, לא יכלו המיתח־רות
על כתר מלכת־המים לעמוד בפני הפיתוי, שכחו את צווי הדיאטה, הסתערו בתיאבון
נעורים על שפע האוכל. במרכז התמונה: סימונה בלומנפלד גודשת את צלחתה,
כשמשאל מתחרה בה שוטרת החיבה מתל־אביב שלי קופרברג ומימין שוש אבן־זהב
מהרצליה, אביבה שפר מחיפה ומרינה כץ מתל־אביב ממלאות את צלחותיהן במטעמים.

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד )45
לסיומו בשלום. חמשת השופטים שמונו
כדי לבחור את הנסיכה המקומית בישרו את
החלטתם לקהל. היו אלה רודה דויד קוסטר,
מנהל כפר־הנופש של אשקלון ; אריה
בוגנר, ממפעלי הבירה הישראלים שתחת
חסותם נערכים אירועי מלכת־המים ; 1976
מרתה לוי, נציגת מפעלי בגדי החוף והים
גוטקס ; אבי גולדמן, נציג חברת אאוטדור
גירל; והתכשיטאית רחל גרא, שעיצבה
את כתרי ההכתרה של המלכה והנסיכות.
החלטת השופטים, שהסתייעו לא במעט
בקבלת־הפנים שערך הקהל לכל אחת מה מועמדות
שהציגה את עצמה בפניו, היתה
פה אחד: מיכל דובי בת ה* 17 מתל־אביב
זכתה בתואר נסיכת אשקלון.
מיכל שחורת־השיער, שזכתה לראשונה
בתואר במהלך אירועי מלכת־המים, היא
דמות יוצאת־דופן בין שאר המועמות ב תחרות.
היא לא קורצה מהנתונים היוצרים
נערת־זוהר. להיפך, יופיה הטבעי והשקט
הפנימי שלה, יוצרים לה תדמית של צברית
טיפוסית, דמות ההולכת ונעשית נדירה 1
יותר ויותר.
מיכל, העולה לכיתה שמינית בגימנסיה
עירונית בתל־אביב, היא חניכה ומדריכה
לשעבר בתנועת הצופים, המתעתדת לשרת
בנח״ל בתקופת שירותה הצבאי. בבחירתה
הוכיח הקהל האשקלוני כי גם דמות מסוגה
מדברת אל ליבו ועיניו.

סגנית ראשונה למיכל דובי נבחרה
? *0גאולה הדדי, גם היא תלמידת תיכון
מתל־אביב, הצעירה ממיכל בשנה. גאולה,
שכבר נושאת בתואר נסיכת ים־סוף, היתה
מאושרת גם בתואר השני שנשר אל חיקה. .
בתואר הסגנית השניה הוכתרה שושי אבך
זהב בת ה* 19 מתל־אביב.
כמו שאר הנסיכות שזכו בתוארים סביב
לחופי ישראל, זכו גם הנבחרות האשקלו־ניות
בפרסים, שכללו מערכות איפור וקוסמטיקה
מתוצרת החברות אאוטדור גירל
ואוליביה של עץ־הזית.
מעמד הבחירה באשקלון, שנערך בחסותו
של ראש־העיר אהרון חייבי, היווה את
גולת הכותרת. של יום שעשועים ונופש
מענג, שהכין למחחרות כפר־הנופש ה־אשקלוני.
כאשר הגיע אוטובוס חברת
טיולי־הגליל, ובתוכו הנערות, אל שערי ה !
כפר,
קידמה את פניהן תזמורת הכפר.
אנשי התיזמורת, לבושים בבגדי־ליצנים,

ק שק שת 2031

ן הפסד את דיסיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
.קשקשת,״ ת,ד , 136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קוד־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

ק שק ש ת 2029

• מיטה לבעל שני ראשים.
אורית בק, רח׳ זוהר ,34 תל־אביב
• מס אורך נוסף.

חגית ועירית זלישניק,
רח׳ דליה , 18 קרית־ביאליק

• שטיח מיותם אחרי תוכנית כל־בו־טק.

שירי

בן*עמי,
רח׳ יהודה הנשיא
,36 נווה־אביבים, תל־אביב

• חזית של משאית, מנקודת־ראותו
של הנדרס.
דדי תבלין, רוז, גזר ,6תל־אביב
• הפסקת־חשמל באמצע הסרט.

אריק רייזמן,

רח׳ טין־גנים , 12 פתח־תיקווה

השבוע בדרייב־אין
בשעה 7.15
שבוע 2

״הנבל החביב״
בשעה 9.30
בכורה ארצית

״הנשף המטורף״
0 0 0 0 0 0 0 0 ,0 0 0 0 0 8

אנו מחפשים בתים חמים
| עבור חתלתולינו החמודים
! אגודת צער בעלי חיים

מאוזן :
. 1מן השבטים ; .2מושב בצפון הארץ :
.7מגיע .9 :רכון . 10 :מיכסה הבית:
. 12 בוסתן . 13 :צאצאה . 15 :מכשיר-
עינויים . 16 :עוד . 17 :צאצאיו . 18 :הב !
.19 מזונם של בני-ישראל במידבר.21 :
נועם, רכות .22 :ענף צעיר .23 :מטבע
יפאני .25 :מזח .28 :מילת־ברירה.29 :
מיתקן לגידול צמחים הזקוקים לחום :
.31 אביון .32 :לא מיקצועני; .34 מבלה
את הלילה .35 :זכר בבקר .36 :במאי-
קולנוע צרפתי נודע >ש״מ) .39 :תנועת
מים בים .41 :מחכה בניליון־עיניים :
.44 תוכנית־חדשות בטלוויזיה .45 :יחידה
צבאית .41 :צחה ותמה .48 :מחציתו
של מישחק־ילדים פופולארי .49 :ריקבון:
.51 עיר בשטחים המוחזקים .53 :מסורה
המועברת מדור לדור .56 :חידלון.57 :
אור גדול .60 :מין צמח המשמש לתבלין :
.61 צייר ישראלי נודע (ש״מ) .63 :נזכר
לעיל .64 :בן עיר יהודית עתיקה בגליל :
.65 מתווי-הנגינה .66 :שנשמה באפיו :
.67 פולקלור .70 :היכן .7 2 :מין עץ שחור
כבד .75 :מנעול פטנטי .76 :ספר.78 :
רטוב במיקצת; .79 שוטר־גדודי (ר״ת);
.80 גוף שלישי רבים .81 :כלל אוניותיה
של מדינה .83 :חדרון קטן .85 :מדורה,
ובהשאלה: לב .86 :אתר ; .87 ממלא-
מקום (ר״ת) .88 :מעונה של הציפור ;
.90 אפס כוחו .91 :מילת־שאלה לזיהוי :

.92 יצירה מוסיקלית לשני קולות.95 :
מישנה, סגן .96 :מושב בגבול הצפון:
.97 מתווי־הנגינה.

מאונן :
. 1כלי־שייט קטן .3 :צינה .4 :מכינויי
האלוהות .5 :תחילתה של רוח .6 :יגדל
ויתעצם .8 :עיר בדרום . 11 :בני־צבע :
. 12 עצם; . 14 קש וגבבה . 15 :הקפה:
.20 מין מאור קטן ; .21 שן המנעול ; .24
שקוע בתרדמה ; .26 עבר ; .27 עבורי
(הפוך); .28 מילת־קריאה; .29 חזיון*
לילה; .30 שוק .32 :נידוי ושמתא.33 :
לוטש עיניים; .37 יונק קטן המטפס על
עצים; .38 יכופף; .39 מן השבטים; .40
בשבילו ; .42 חי איטי ; .43 נזירות ; .45
קיבוץ בצפון .46 :שקט מוחלט ; .48
מחציתו השנייה של 48 מאוזן; .50 עובר
בין שתי נקודות ; .51 רקיק, לביבה .52 :
כבול, קשור למקום אחד ; .54 זיק, גץ ;
.55 פליאה ; .58 מילת־חיוב ; .59 רחמנא*
ליצלן (ר״ת) .62 :ערוץ; .64 תלאובה :
.68 אוהל אינדיאני; .69 נהר באפריקה;
.70 חודש עיברי; .71 מילת־זירוז; .72
מילת־שלילה .74 :אופה .76 :בתוספת ;
.77 ליצן .79 :לטאה לילית .80 :מחלקי
הרובה ; .82 ימח־שמו(ר״ת) .84 :דיבור ;
.89 חור קטן .90 :כינויו של כדורסלן
ישראלי נודע; .93 נרו יאיר (ר״ת); .94
בתוכו (הפוך).

מועמדות ואוטובוס ״טיולי הגדיל״
שתייה כדת וטעמה כדי!
מלווים באנשי הצוות הלבושים באופנת
המאה רד , 18 הובילו את האורחות אל חבית
גדולה של פונץ /לחימום ראשוני. משם
ליוותה אותן התיזמורת לחדריהן, ליוותה ז
בנעימות את הופעתן המחודשת בבגדי־ים.
פרק בפני עצמו הי} סעודות־המלכים ש נערכו
לנסיכות. המזנונים הפתוחים של
כפר־הנופש, כמעט כרעו מעומס המאכלים,
שאפילו נערות שומרות דייאטה לא יכלו
לעמוד בפניהם. בניצוחו של רודה קוסטר,
מנהל הכפר, התמשכה תוכנית בלתי פוס קת
של בילויים, ריקודים, שתיה כדת ו טעמה
כדין.
יום הבילויים המרוכז הגיע לשיאו ב־ארוחת־ערב
חגיגית לאור פנסים על הדשא,
כשהנוף והמלצרים העומדים עליהן 1
לשרתן נסכו על הנערות אווירה רומנטית
שליוותה אותן עד לנשף הבחירה.
ה עו ל ם הז ה 2031

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מתאים בשבילך :״הריני בחור כבן 25
שנה, המחפש לצאת מעט מן השיגרה
בלווית בחורה חמודה ונאה. אין אני
דורש דרישות מרובות, אלא שתיים עד
שלוש בילבד: כנות, לבביות והשכלה.״
מה שאותי הורג זה ה״הריני״.
תגידו מה שתגידו על שני האחרונים,
אבל לפחות הם גומרים מהר.

נודניק ותפרן
ביקשתי סיפורים, אז קיבלתי. כך שאיני
יכולה עכשיו להתלונן שזה ארוך מדי. חוץ
מזה, במקרה המיוחד הזה של 1/31ה אורך
מוצדק בהחלט.
״סיפור קצר שמוסר-השכל פשוט בצידו.
״אני דווקא לא נמנה עם קוראי העולם
הזה. אלא שיום אחד נפל לידי אחד ה גיליונות
האחרונים של העולם הזה. לגמרי
במקרה. ותוך כדי שיטוט עיני על המילים,
הן הגיעו גם אל מדורך. מתוך סקרנות
טבעית התלתי לקרוא ונתקלתי במיכתב
שמשך את תשזמת־ליבי.
״מדובר היה בו בבחורה עליזה ומאו שרת,
חובבת קרוי ואיין ראנד. המיכתב
היה כה מושך לתשובה עד שהתיישבתי
בו במקום למלאכה. מאוחר יותר החלטתי
לשתף ידידה ותיקה שלי, גם היא חובבת
הסופרים הנ״ל, בקריאת המיכתב. התחלתי
לספר לה את הסיפור אותו העליתי זה
4עתה על הכתב. היא קטעה אותי כשגילתה
לי שהיא זז שמיכתבה התפרסם במדור
ומשך את עיני. הרבה צחקנו. הגדלנו לצ חוק
כשחשבנו מה מגוחך היה אילו היתד׳
מקבלת את מיכתבי בדרך המקובלת, דרכך.
באמת מצחיק, כל הבאלאגן הזה של שתי
מעטפות, בולים וכר בשעה שהיא גרה
במהלך דקה ושלוש קומות עליה במדרגות
מביתי.
״אבל מה — הרעיון של מישלוח מיכתב
למדורך מצא־חן בעיני. עצם העובדה
שאני ישבתי לענות ל ה — מעידה
על כך שהאנשים הנכונים פונים דרכך
לאנשים המתאימים להם.״
הוא לא גילה לי אומנם מדוע, אם הם

כל כך מתאימים הוא מחפש אחרת, אבל
שיהיה. הוא חייל בן 19 וחצי, המתנשא
לגובה של 182ס״מ. הוא חובב מושבע
של מוסיקה (מתקדמת בעיקר) ,סרטים,
מחזות טובים וספרים טובים. אוהב גם
להתפלסף. ניתן לפגוש אותו בדרך כלל
כשחיוך מאוזן לאוזן על פניו, וזה מפני
שהוא פשוט שונא להיות מדופרס.
לעומת זאת הוא יודע גם את החסרונות
שלו: מישקל עודף (מבטיח לעשות דיאטה
בשבילך, אם זה חשוב לך) ,נודניק במצבי־רוח
מסויימים ותפרן. מה שהוא מחפש זאת
אחת שתהיה תשובה לכל ערכיו ושתקבל
אותו כמו שהינו.

החברה הכי טובה
,אם את בחורה שבקרוב ימלאו לה 22
אביבים, ואת שמנמונת המתנשאת לגובה
של מטר ושבעים בלי עקבים, ואת גדה
בפתח־תיקווה ובעתיד הקרוב יתחילו להציף
את תיבת־הדואר שלך מיכתבים מבלי
שתדעי איך הגיעו אלייך — תדעי לך,
( ,)2/31 שזאת החברה הטובה ביותר שלך
עשתה לך את זה•
היא כתבי׳ לי עלייך. רק טובות. וציינה
את העובדה ש״שכנתי היקרה זקוקה יל־מחזרים,
גברים רציניים.״ היא לא שכחה
לציין שאת אוהבת טיולים וכי אץ צורך
בפרטים נוספים, כיוון שכל מי שמעוניין
בבחורה נחמדה על אמת, מוזמן לפתור
״ בעצמו את החידה.
היא נשבעה לי גם שאת לא יודעת
כלום על מיכתבה זה אותו כתבה מרצונה
החופשי וביוזמתה הפרטית, תוך ידיעה
שאת מעוניינת שיכתבו לך. את שמה היא
לא גילתה לי. אבל אם את מחפשת אותה
כמטרה לסטירת־לחי טובה, אז תוכלי
לזהותה לפי הסימנים הבאים: כמעט בת

ג׳יין של טרזן
אל תראו אותה ככה, שהיא נראית
כמו ניצולתישואה, או קורבן של אונס־קבוצתי
אלים. זה שהחולצה שלה נראית
כאילו ביתרו אותה בסכין־קומנדו
והשחילו דרכה (מצד שמאל) פגז של
155מ״מ — זה לא במקרה. היא גס
לא נאלצה ללבוש את חולצת־הקרעיס
הזאת מפני שאין לה מה ללבוש. זה
בכוונה .״זה מה שמודרני״ ,כפי ש הצהירה
האלמונית שהופיננה בתילבו־שת
זו כצופה באחת מתצוגות־האופנה
האחרונות בארץ, אך סידבה להזדהות

מהחברה הגבוהה
מתחילה להרגיש את עצמי כמו סניף
של האגודה-לשיקום־העגריין. בשבוע ש עבר
היה לי פאציינט מכלא רמלה. השבוע
יש אחד ,)6/31( ,מכלא באר־שבע. הוא
שפוט לחמש שנים ,״אבל אני לא שייך
לרמאים למיניהם ועוד אנשים ומעשים
מהסוג הזה. אני קצת יותר גבוה, בהיי־סוסייטי
של ׳שוכני-הפלא.״
מה שהוא מחפש, כך נדמה לי, זה לא
בדיוק חברה לעט, אלא לזכות בהתערבות.
הוא התערב עם החברה שלו בתא שאני
אפרסם את השיר הבא שלו על הצדק :
קראו לה צדק /שם כל כך יפה לכה
יפה /אמרו שהיא חלק /ממוסר, חופש
וגם אהבה /יפהפיה כזאת /חובה לחפשה.
/מה עוד שהמשימה נראית נורא קלה /
(ביחוד לאלה שהמציאו את המילה).
יודע למידבר /הפכנו שם כל גבעה
נהר /שבנו לעיר /חיטטנו בכל בית
לבלתי הותיר /אך גברת צדק נעלמה; /
במדור לחיפוש קרובים רצו כבר להזמין
את המישטרה
סוף סוף לאחר חיפושים המון /פגשנו
אחד, לפחות בן מיליון /הלז הביט בנו
בתמהון /ובכל זאת הצביע לכיוון הצפון.
/כן, אמר, היא עברה פה לפני שנים
המון /אבל לא השאירה כתובת או טלפון
/חפשו בכל זאת בקוטב, באלסקה, או
בגרינלאנד /על איזה קרחון.
שינסנו מותניים /וחפרנו בידיים —
נסדקו כבר הציפורניים /אתים נשברו,
מקדחים נואשו /העומק קילומטר או
שניים /אולם צדק לא נראית בעיניים.
וכך, ידידים /עד היום אנחנו חופרים
/וחופרים, וחופרים...

בשמה. היא לא מעוניינת שיבואו להעתיק
את המודל.
מה שהיא היתה מוכנה לגלות זה
שאת חולצת־הקרעים, שכאילו מזמינה
לשלוח ידיים אל קרעיה, היא קיבלה
מחדל. בדיוק מאיפה היא לא רצתה
לגלות, אבל יש לי חשד רציני שג׳וני
וייממילר הוא ששלח לה את זה. זאת
היתה בטח החולצה של ג׳יין נערתו,
אחרי חיבוק ממושך עם צ׳יטה.
ועכשיו אני כבר רואה אתכן מתחילות
לקרוע את החולצות החדשות
שלכן, כדי לא לפגר אחרי המודה. כדי
לחסוך כוחות — תנו לגברים שלכן
לעשות את זה. תראו שזה יתן להם
פורקן מכל התיסכוליס.
. 16 כותבת מישפטים בלי נקודות וחושבת
את עצמה לגאון צעיר.

רשת וציירת
משהו בשביל אלה
זמן לקרוא— )3/31( :
דס) ,33/182 ,צבר שלא
שבחורים פקחים בגילו
מעוניין להכיר ציידת

שאיו להן הרבה
״רווק נבון (מהנ נלכד
עדיין ברשת
כבר נחלצו ממנה,
נאה ומושכת.״

חוץ מבקבוק הוויסקי שהוא מקורות (ז כות
בו בזכות פירסום־בכורה זה שלו,
הוא היה רוצה שזה יתן לך מושג ״שלא
רק טיפשים שורצים בין הסורגים.״ אם
את רוצה לדעת יותר על האסיר בן ה־,27
שגובהו 175ס״מ, והנראה ״לא רע״ ל טענתו,
את יכולה לכתוב לו. הוא יענה,
בתנאי שאת רגישה, סובלנית ומבינה.
ומר. יהיה הלאה?
״אלוהים גדול!״ הוא כותב.

הגרושה העליזה
רק לפני שבוע קיבלה ( )7/31 את הגט,
וזה עוד לא לימד אותה לקח. כבר היא
רוצה להתקשר מחדש, אבל ״אחרי ארבע
שנות נישואים, אינני מחפשת עכשיו את
הטבעת. פשוט רוצה קצת לצאת ולהת־אוורר.
רוב הזמן ישבתי בבית. כך שעכשיו
יש לי פנאי לראות את הנעשה מסביבי.
דרישות מיוחדות אין, רק שיהיה בגובה
של מינימום 175ס״מ, נחמד וסימפאטי.״
הגרושה העליזה היא בת ,22 בגובה של
170ס״מ ו״נראית טוב אחרי שהורדתי
12 קילו ממשקלי וזה לא פשוט. אני גרה
אצל הורי. וזה הכל. תחביבי זה לראות
סרטים, לצייר ולבלות.״
לבכות, מה שהגירושין עושים לבנאדם.

שלוש דרישות

זה הסוד שלו

ואם יש לך קצת יותר זמן, אולי ()4/31

זוהי מתנת יום־הולדת ל 8/31 שכתב

אף אחד לא מכיר א ת פניך כמוך
חוץ מאתנו־ 3 )11105

לי את מיכתבו ביום־הולדתו ה־ .22 הוא
טוען שכשהוא קורא את המדור הזה, אני
מזכירה לו את אורי זוהר. לא משום
ששנינו יפים כאלה, אלא מפני שאני
מציגה את המכותבים כמו שאורי זוהר
עושה זאת בתוכנית הטלוויזיה זה הסוד
שלי. אני לא יודעת אם זאת מחמאה
בשבילי או בשביל אורי זוהר, בכל אופן
תודה (.)8/31
הוא, לפי עדותו ,״נחמד, עליז ובכלל
מבדר, אבל לא ספץ בלכתוב מיכתבים.
לא מזמן סיימתי את שירותי הצבאי ו עכשיו
אני מנסה להשתלב באיזו עבודה,
כמו שהעכבר מחפש את הגבינה.״
הוא מעוניין באחת, או יותר, בגילים
שבין 21־ , 18 שתבין אותו ושהוא יוכל
להבין אותה. ושתהיה גם מתל־אביב. את
אלה קל לו יותר להבין.

מיכתבים לפירסום במדור זה יש להפנות
לכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד , 136 .תל־אביב.
מיכתבים למכותבים במדור יש לש לוח
לכתובת הנ״ל במעטפה כפולה. על
המעטפה הפנימית — מבויילת בבול של
45 אגורות — יש לציין את מיספרו
הסידורי של המכותב בילבד. מיכתבים
לא מבוייליס לא ישלחו לתעודתם.

מייכתב פרס
מחו׳ן־לדוווום
ד אז ר ח־ ם!
אני כנר מאוהבת ב )5/31(-ולו רק
בזכות העובדה שהיא החזירה לי קצת
מהאמונה נדור הצעיר. אולי אפילו חייתי
מנשקת אותה, בשם צח״ל כולו, אם
חייתי מוסמכת לכך. בכל אופן, בשיבוב
הנא של חלוקת צל״ש־הרמטכ״ל, כדאי
יהיה לחשוב עליה.
היא קיבוצניקית. ונרמז, אני מוכנה
לגלות לכם שהיא שייכת לקיבוץ ששמו
הולך לפניו כאחת החממות המעולות
לדורות שלמים של חתיכות, עוד בשנות
הארבעים. ואני בטוחה שהיא לא מביישת
את הפירמה.
״אחרי שגמרתי להאכיל, לרחוץ, להלביש
ולהשכיב שישה פספוסים בני שנתיים,
מתוקים מאוד — במיוחד כשהם
ישנים — יש זמן סוף סוף לקרוא את
העולם הזה, ובמיוחד את המדור מיכ־תבים
לציפי ונוסף לקריאה החלטתי
לכתוב. קצת עייפה, אבל מתגברים.
״אז לכל לובשי־חמדים־הירוקים, ה נמצאים
בצפון, בדרום, במרכז, או בכל
מקום אחר; מכל הגילים, הצבעים וה סוגים
— אבל רק שיהיו במדים ירוקים ;
לחייל שעדיין לא קיבל מיכתב מנערה
נמשך שירותו הקצר או הארוך וחרוצה
לקבל אחד כזה ; לאלה שקיבלו מיכת־בים
מנערות אבל מעוניינים לצרף עוד
אחת לרשימה הארוכה-קצרה — הנני
עבורכם.
״למעוניינים בתיאורי, הנה הוא כך :
קיבוצניקית• בת 17 וחצי. גבוהה (172
ס״מ) ,שיער חום ארוך (בדרך״כלל עם
שתי צמות) צנע העיניים — אל תישאלו.
גם אני וגם העיניים עוד לא החלטנו
מה צנע. הוא משתנה לפי מצב-הרוח.
פעם ירוק, פעם חום ופעם שניהם ביחד.
זהו ! את יתר הפרטים תקבל אם תכתוב.
תשובה מובטחת בתנאי שאתה חייל.״
אז תגידו בעצמכם, זה לא מוצג מוזיאוני

מיכוזב־פרם השבוע — ובכל שבוע —
מזכה את שולחו ב שי: חבילת תמרוקים
ומוצוי־יופי בשווי של 200ל״י (לפני מס
ערך מוסף) ,מתנת חברת מוצרי היופי
הדם. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.

תכשירי יופי לזוכים במרור

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונה

1ו!יבח1י הבד שד צ׳ארד
בנות ישראל, אליכן אני פונה הפעם.
כי באינטואיציה הנשית שלי, אני מרגישה
שהפעם תבוא שעתכן להתגלות קבל עם
ועולם. ומגלה הכוכבות והמזלות שלכן
אינו אלא מאשר צ׳ארדי גולדמינץ,
קוזינה מבטן וממירשם התושבים של ה זמרת
אילנית סולו, ומי שהיה לפני חוד שים
אחדים גם ״התיד־השבוע״ שלנו.
הקוזין הג״ל נחת אצלנו השבוע לביקור
קצרצר של חודשיים ימים בלבד, לפני
•שהוא חוזר צרפתה. שם הוא שוהה רוב
ימות השבוע בפאריס, וימיו ובעיקר לילו תיו
עוברים עליו, לעדותו, בין כל היפים
והיפות של עיר האורות הנצחית.
רק שלא תחשבו שהוא הגיע אלינו ככד,
סתם. כי כמו שהוא עלה למטוס בפאריס,
היתד, שם אזעקה על פצצה במטוס. נו,
ומה עושה במיקרים כאלה צ׳ארלי רב ד,תושייה?
הסכיתו ושמעו :
בלי לחשוב פעמיים מביט צ׳ארלי ימינה
ושמאלה, קולט את החתיכה הכי קרובה
אליו, פונה אליה בקול דרמאתי ואומר :
״יכול להיות שזה הסוף שלנו!״ מרביץ
לה חיבוק, ולפני שהיא מוכנה שזה יהיה
הסוף שלהם, היא כבר מוצאת את השפתיים
־שלה חתומות בשלו, והוא הצמיד לה נשיקה
שנמשכה בערך רבע שעה תמימה, עד ש סיימו
לערוך את הבדיקות הביטחוניות.
אלא שאחרי שלא מצאו שום דבר במטוס,
במקום שהבחורה תירגע, היא דווקא
התחילה להתרגש מהנשיקה של צ׳ארלי,
וכמו שהם ממריאים להם ארצה לישראל,
היא לא עזבה אותו כל הדרך, כי הדבר
היחיד שהרגיע אותה היו רק הנשיקות
שלו. נו, טוב, אל תחשבו שצ׳ארלי טיפוס
כל־כך קשוח כשמדובר בהרגעות שכאלה.
אך לא בחור כמו צ׳ארלי, שהוא גם
עורך־דין במיקצועו, יסתנוור ממיקרים
כאלה ומהזוהר שמסביבו. לבחור כחול ד,עין
יש, כך מסתבר, תוכניות רציניות,

עוד אני מספרת לכם בשיבחו של עורך
דין נכנם, והנה הגיעני ־שמע עלילותיו
של פרקליט יוצא, הלא הוא עורך־הדין
מ אי ר זיו, שעזב את תל־אביב ושם
פעמיו לשוודיה. אחרי הכל, לאן אפשר
לנסוע בימים חמים אלה על־מנת להצטנן

מאיר זיו
החלטה ומעשה

צ׳ארלי גולדמינץ
מהר ולעניין
וזו אחת הסיבות לבואו ארצה באמצע החמסינים.
הוא
בא כדי להקים אצלנו חברה לייבוא
וייצוא של סרטים, בשיתוף עם החברה
הצרפתית פורטרר. ולסרטים, כידוע, דרו
קצת?
אלא שמי שמכיר את זיו הנ״ל
יודע, שדווקא הצינה הסקנדינבית המפורס מת
עושה לו חם־חם על הלב ועל יד הלב.
אבל, באמת, הפעם הנסיעה לשם לא
היתד, באשמתו. כי תוכניתו המקורית היתה
לנסוע דווקא לארצות־הברית, אלא שאחד
החברים הטובים שלו היושב ומשוקע ב שוודיה,
הוכיח לו שהוא לא שוכח אותו
גם כשהוא יו־שב על סירי הבשר, זכר ל ימים
היפים בתל־אביב הקטנה. אז כמה
זמן, לדעתכם, יכול זיו להמשיך לקבל את
המיכתבים והתמונות המשגעות, בצרורות
בלתי־פוסקים, ולהישאר אדיש י בנאדם
נורמאלי יכול היה הרי לצאת מדעתו. אבל
זיו העדיף לא לצאת מדעתו, אלא פשוט
לצאת מהמדינה ולהיווכח במו־עיניו, כ מאמר
חז״ליגו ז״ל, שטוב מראה עיניים
ממישמע אוזניים, עם כל מיני תוספות
מיוחדות לפיתגם שהוא הוסיף לפי מיטב
כישוריו המישפטייס.
זיו ארז את צרורותיו׳ ונסע לבדוק על
בשרו את שיבחי הצפון. אומנם לבהיר־עור
כמוהו אין כל־כך הרבה צ׳אנסים בסקנדינ ביה,
כי ־שם יש ביקוש דווקא לצבע ה שחור.
אך לא אחד כמו מאיר, הידוע כ־פלייבוי
נדרש ובעל דרישות, יתפוס ייאוש
בגלל צבע עורו. אחרי הכל, יש הרבה
דגות בים הצפוני, ואם יכבה את כל האו רות.
אולי יצליח לדוג לו איזה נימפה כ לבבו.
ידידו
הטוב הבטיח לו, חגיגית, להכיר
לו בבואו חתיכה לא־נורמלית, שנוסף על
כך שהיא אוהדת ישראלים, היא גם נצר
לאיזה בית־מלוכה מתקופת הממלכה ה־האבסבורגית
או משהו כזה. יעני, דם כחול
עם קבלות•

שות כוכבות. ובכן, את אלה הוא מבטיח
לגלות בין בנות ישראל. ואם האימפורט
יהיה צרפתי, הרי האכספורט יהיה בולו על
טהרת הכחול־לבן, וככה כולם יהיו מרוצים
— גם אנחנו וגם הצרפתים.
ולאותן כחולות־לבגות שתמצאנה חן ב עיניו,
הוא יערוך כמובן מיבחני־בד, ולא
אתפלא אם פיתאום יהיה בארץ מחסור
פיתאומי בסדינים. כי צ׳ארלי אומר, ו תאמינו
לו שהוא מתכוון, שאם הוא כבר
עושר, למישהי מיבחן־בד, אז הכי בטוח
זה על הסדין אצלו בבית. אחרי הכל גם
זה בד, לא?
אבל צחוק בצד, ומוטב שתתפסו רצינות.
כי צ׳ארלי בן ד,־ 28 מבין טוב בעניינים,
ובפאריס המעטירה הוא מקורב מאד לפצ צה
מיספר אחת של צרפת, בלונדית משג עת
בשם קארוד בוקה, שהספיק קרא
קו, אשר היה בין בוניהן של מר,טין
קארול ובריז׳יט דארדו, מנבא לה
שתהיה היורשת של ב,ב.
ובינתיים, כדי לא להפיח את דעתה
מזזקאריירה, מסתפק צ׳ארלי באחותה
לו רנ סבוקה ,־שהיא לא פחות יפה, ו בתור
סיפתח לחברה החדשה שלו הוא
מתכוון להביא את ־שתי היפהפיות האלה
ארצה.
נוסף לתרומה שהוא מתכוון לתרום לנו
בתחום האמנות השביעית, יש לו גם בשו רות
בתחום האמנות הפלאסטית, בצורת
תערוכת־ציור של הצייר הצרפתי הנודע
טולוז לוטרק. אך עוד חזון למועד.
בינתיים הוא מבלה עם בני־המישפחה שלו,
הקוזינה אילנית והקוזין אחיה, איש גלי־צוז״ל,
העורך והמפיק אליעזר דר המכו נה
לצו, אשר כשימחה רבה התנדב לעזור
לבן־הדוד שלו ולהחדיר אותו לחוגי האנ שים
היפים של תל־אביב.
כעת תארו לכם איזה עליזות שם, הולכת
כשהשניים גם־יחד אוחזים בטלית. צ׳ארלי
עושה לה מיבחני־בד, וקוזינו המקומי עומד
ומקליט.

מצוייד היטב בבל האביזרים הנחוצים,
יצא זיו לכבוש את סקנדינביה. ומי ־שחשב
שיוכל לנצל את שירותיו הטובים של
הציידפון הפרטי של מאיר, כלומד פינקס־הטלפונים
המפורסם שלו, בשעה שזה שוהה
לו בחו״ל, טעה טעות מרה. את ספר ד,טלפונים,
שבו ממוספרות בקפידה מיטב
המיספריות של תל־אביב רבתי, לא השאיר
בירושה לאיש.
כי זיו, שטרח כל־כך קשה בערבי־שבת
ובשאר ימות השבוע, אינו מוכן להסתכן,
בשובו ארצה, בצורך למיין מחדש ולקטלג
את הכל מהתחלה. הוא פשוט מעדיף, כש יחזור,
לנוח בשבת. וגם אם ייצא איזה
ענין מד,חתיכה המלכותית שלו, גם אז
הפינקס שלו לא יעבור בירושה. הוא ייכנס
פשוט לגינזך המלכותי.

0011
סימוי מרוב סיפורי האהבה וההצלחה המגיעים
אלי בזמן האחרון, איי מתחילה כבר להיות
סנטימנטלית. אז הסכיתו ושמעו את הסי פור
הבא, שבו החלטתי להתחלק איתכם.
סיפורנו מתחיל מזמן, עוד כשצעירה
חיננית ואלמונית בשם מימי אלבז, החלד,
יוצאת לפוש במועדון היס־התיכון באשק
לון,
והיא עשתה זאת מדי־פעם במשך שבע
־שנים בערך. היתד, מבלה חופשה וחוזרת
הביתה, מבלה וחוזרת׳ וחוזר חלילה. וכש־מבלים
קבוע במקום אחד, מטבע הדברים
הוא שמכירים גם את הפרסונל בו. ה פרסונל.
הזה הופיע בדמותו של סגן־מגהל
המועדון, הצרפתי רוכר לדרמן, והיחס
היה אדיב ומקורב כיאות לאורחת קבועה
וחביבה.
זה יכול היה אולי. להימשך עד עצם
היום הזה, לולא החליטה סימי, לפני ־שלוש
שנים, למכור את הבוטיק החיפאי שלה
ולנסוע פאריסה. סתם קריזה. שם הוצע
לה לנהל בית־חרושת לבגדים. בינתיים גם
נפלה עלינו מילחמת יום־ד,כיפורים, ולאח ריה
החליטה סימי להחזיר את מוקד הפעי לות
שלה לתל־אביב.
רצה הגורל העיוור ולגמרי בטיקרדי, ב אותה
שנת הידוק הקשרים האופנתיים של
סימי, פרש רובר מהנהלת המועדון. ה הסתדרות
רכשה את המקום, והוא החליט
שזה כבר לא בשבילו .״ההסתדרות זה
דבר טוב אולי לפועלים, אבל בטח לא ל־ 1
תיירים,״ אמר, וחזר לתל־אביב. כאן, בתור
איש־מיקצוע מעולה, עבד רובר כ־שישה
חודשים בפאב של פרדריקה סגד ביפו,
ואחד־כך הציעו לו מהסוכנות לנסוע ל־מרסיי
,״לעשות קצת ציונות.״
והנד״ אחרי תקופת מה, יושב לו הבן־
אדם בקפה דיזנגופי ידוע וחושב: להיות
או לא להיות ואיפה?״ ובדיוק כמו שהוא
מגיע לשאלה הפילוסופית הזו, את מי הוא
רואה באה מולו אם לא את סימי החמודה,
שאמנם לא ראה אותה •שנים אחדות, אבל
ל־שכוח הוא לא שכח. וכך, בין הלו ומה

סימי ודובר לדרמן
יפה ופרקטי

נשמע החלו השניים מבלים בצוותא, ו החליטו
לצאת לחופשה משותפת במועדון
הים־התיכון שלחוף ים־סוף, זכר לימים* .
וכמו שהם מגיעים למקום, מה הם ת אים?
כל המועדון מסתובב ומחפש בגד
לאומי חדש, שיאפיין גם את המועדון וגם
את האקלים. עשתה סימי שרירי־מחשבה.
ומהמחשבה הזו נולד הבגד הלאומי של
הקלוב, ששימעו יצא בכל העולם וגם
שם נקרא לו :״בובו־סימי״.
ראו הנאהבים שלנו כי טוב היותם יחד,
היא מתכננת אופנה והוא מהגדס־ייצור
וטבח אל״ף־אל״ף, והחליטו לפתוח בית־אופנה
בישראל. ומאז הם מצליחים, מייצ רים
בגדים ומייצאים לכל העולם.
אחרי שנתיים משותפות כאלה החליטו
השניים להינשא. ואז, בסימן טוב. הקימו?
להם חופה: סימי הרווקה, ורובר הגרוש־פלום־שלושה.
לפני
שבוע ערך הזוג המאושר ארוחת־ערב
אינטימית לכמה מידידיו הקרובים,
ובין היין שנשפך כמיים והכבש שגלש
בקלילות למעיים ולאור נרות, הודיעו לבל
החברים שסימי בהריון, בחודש השלישי.
כי גם חדי־העין שבין האורחים לא יכלו
לגלות את העובדה המשמחת, מפני ר,יא
לבשה את הבובו שלה. וכך נוכחו כולם
לדעת שזו שימלה לא רק יפה אלא גם ן פרקטית.
וכך אחרי שהגעתי להאפי־אנד, אני
מבטיחה לבם שברגע שיהיו לי חדשות נוס פות
אשתף אתכם בהן מייד.

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונה

משקה חד ש בטעם וניחוח
שלתפחים טריים.
בב קסק רגיל ומשפחתי.
מוצר של
חברת קוקה־קולה.

עם קמל,
כיף להיות
צםא ~!

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תל־אב
ב הי בד ה תרבו ת
את טקס בחירת

מלכת המי <976
מטע העוו!ס דוה

בחסות

בירה גולדסטאר

הטקס יחק״ם ביו רביע* 118.76 ,בשעה 8.45ב ער ב
בהניות * תוכנית אמנותית מבואות

* תזמוות * תצוגה נגוי־יס וחוו של*..וסקס״ *

מתנה ונו

אשה ונערה נקהל: איגוד עינ״ס שו..אאוטדוד גי ר ד * תצוגת נגד אוננת ,.אי 1דה מוויסס-

הגולות של מעונות איטר מושלגות של ..אאוטדוו גידל״ בשווי אופי ד ׳ חינם

בהשתתפות

הגשש החיוור
י: ג׳קי אלקיים

נחה: דודו דוחן

מכירת כ ר טי סי ם מו קדמתבמ שרדי״יוקי״ ,ביכר דיזנגוף, טל 222445 .־ 03 ובמ שרדים
כרטיסי הנ חהל מו ס דו ת ולקבוצות במשרד //יוקי״

כדי למנוע לחץ ב קו פו ת, ריכ שו כרטיסי כבר היום!

הקהלי חז ה ב מועמדות המ שתמ שות ב מיבחר מוצרי ״אוליביה״ של ״עץ הזית״ • טיפול בשיער
• הכנת הבת רי ם: רחל
המועמדות על־ידי מוצרי ״וולה״ • ה מ שתתפות תצגנה סנדלי ״אל־גה״
גרא • מלכ ת ה מי ם 197 6ת טו ס ל אירופ ה וחזר הבמ טו סי ״ אולי מ פי ק ״
משרדי הפקה :״י. גיזרי — מו פ עי ם׳ /טל 227063 .־03

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ה>פות

ה או לי מ פו ס
את דמותה הספורטיכית־פולי
טית של אולימפיאדת מונטריאול,
שעברה עלינו לטובה, ככר מכירים
בולם• אך את פניה הנשיים
הנאים, אלה שמעל לשרירים, כמעט
שלא ראו כשפע התחרויות
והמירוצים. כתבו המשוטט של
,,העולם הזה״ יצא לעיר־המיש־הקים
האולימפיים לתקן מעוות זה.
הוא הציץ, נפגע, והרי דיווחו :
״הייתם מאמינים שחיא שחייניתז! רק
תראו איזה גוף יש לה! עם פנים כאלה,
היא יכולה בשקט להיות מלכת־היופי של

וב־ 200 מטר פרפר. זמנה ב־ 100מ׳ מדרג
אותה במקום התשיעי בעולם. היא מדברת
בחופשיות על כל נושא שבעולם, ורק אל
מאמנה יש לה טענה :״הוא אומר לנו, לי
ולחברותי בנבחרת־השחייה של בריטניה,
שאת כל התוכניות שלנו ביחס לגברים
ומין אנחנו צריכות לדחות עד אחרי ה אולימפיאדה.

אשה
עד השמי
כשמסתכלים עליה מאחור, קשה לקבוע

ן בוודאות אם זוהי אשד, או גבר. וכשהיא
ן מסתובבת אומנם רואים מייד שזוהי אשה,
ן אך מתקשים להאמין שקיימת אשה ה מיתמרת
לגובה של 2.17 מטרים.

ג׳אנה ן

״אני בסך־הכל בת ,17״ אומרת
בחיוך .״אני מתייחסת לאולימפיאדה כאל
חגיגה, לא כאל בית־חרושת לשיאים. אולי
מפני שאין לי צ׳אנם גדול לזכות במדליה.
המאמן שלנו אומר שאסור לנו לחשוב כל
הזמן על מין, בי זה עלול לפגוע בריכוז
שלגו.

שמה אדלה סמיונוכה, חברת נבחרת1
הכדורסל
של ברית־המועצות. אולר, היתד,
1הדמות יוצאת־הדופן ביותר של הכפר ה !
אולימפי במונטריאול.

״החבר שלי הוא שחיין במישלחת ה אוסטרלית,
שמו ג׳ ק קוויך. הכרתי אותו
לפני האולימפיאדה, במחנה־האימון שהיה
לשחיינים הבריטיים והאוסטרליים. ואם
אני מרגישה צורך לקיים יחסי־מין, אעשה
זאת אפילו לפני התחרות החשובה ביותר.
אצלי, השחייה רק בעדיפות שנייה״.
מבין 10,000 הספורטאים שהתגוררו ב שני
בנייני־המגורים של הכפר האולימפי,
שהיו בנויים כשני משולשים שווי־שוקיים,
2,500 היו ספורטאיות. בשל הסידור המיו חד,
יכלו הנשים לבקר במגורי הגברים, אך ־
לא להיפך.
שם. לצד ג׳אנה היפה מאנגליה, ניתן
היה למצוא יפהפיות נוספות, שצדו את
העין ממבט ראשון. על הדשא, בשעת־ #
צהריים. ישבה אליזכטה גבוהת־הקומה, ן
בת ה־ ,18 תלמידת־תיכון ילידת רומא, אף #
היא שחיינית. אלופת איטליה ב־ 100 מטר ן
בסיגנון חופשי. זמנה הוא 60 שניות, תוצ ן
אה בינונית למדי בקנה־מידה עולמי.

כריסטיאן האולימפיאדה.״ כך הגיב בהתפעלות ה־פישקולן
הפולני יאן כרונסקי, באוזני
חבריו, כאשר חלפה לידם השחיינית ה בריטית
בת ה־ ,17ג׳אנה אקנסן.

ג׳אנה היא אלופת בריטניה ב־ססז מטר

קאריו קאן

להפסיק לחפש
אליזבטה היא נערה צנומה, בעלת כת פיים
דקות, מראה מפתיע לגבי שחיינית.
יש לה חבר במישלחת האיטלקית. זהו
קלאום דייוויזי בן ד .28-,האלוף ה אולימפי
בקפיצה למים, שזכה בשתי מדל-
יות־זהב, במכסיקו ובמינכן. במונטריאול
צירף להן קלאוס מדליית־זהב נוספת.
״על יחסי־מין,״ התוודתה אליזבטד. ב־חיוך
,״המאמן שלנו בכלל לא מדבר. הוא
בטוח לגמרי שאנחנו, הנשים, לא מנסות
בכלל לחשוב על זה כאן. אנחנו קצת מפח דות
־ממנו. הוא עורך בדיקות־פתע בחד רים.״

ג׳אנה
אקנסן
המין והחגיגה

לא זו בלבד שאולה סמיונובה סירבה
להצטלם, היא סירבה גם לדבר עם עיתונ אים.
כשפגשתי אותה יוצאת מחדר־האוכל,
שאלתיה :״את, מדברת אנגלית ז״ אולה
השיבה בקול מתמשך :״נו־ו־ו!״
אולה, בת ה־ ,24 היא רווקה. היא לומדת
חינוך גופני בריגה, שם גולדה. עיתונאי
רוסי שמסר לי את הפרטים עליה, הוסיף :
״אפילו לעיתונאים רוסיים היא ממעטת להעניק
ראיונוח.״ עיתון מונטריאולי ידע
לספר, שהרוסים ניסו למצוא לה גבר במידותיה,
במטרה שהדבר ישפר את מישגד
קיה-
פעם הבחנתי בה (וקשה שלא להבחין
בה) בחדר־האוכל של הכפר האולימפי.
נכנסתי בעיקבותיה לחדר־האוכל, וחת יישבתי
מולה. מעניין היה לראות, מה כולל
תפריטה של האשד, הגבוהה בעולם.

אחרי שסיימה סמיונובה לאכול את העוף
והסלט. קמה וניגשה לקחת מגש גדוש
בפירות וגלידות. גם את הפירות בלעה
בחוסר־סבלנות, ובחיפזון. את השזיפים
אכלה כמו גרעינים, בזד, אחר זה.
כשנכנסה לחדר האוכל, הביטו בה ה ספורטאים
ארובות. אחת הספורטאיות ה אוסטרליות,
שישבה לידה, אמרה עליה:
״אשד, מסכנה. מי יילד להתחתן עם אחת
כזאת ז״

ג׳אנה, בניגוד לשחייניות אחרות המורכבות
ממאסות של שרירים — גם בבל
המקומות הלא־נכונים — היתד. באמת
מראה נדיר, ולו רק בזכות סניה העדינים,
עיניה הסגולות ושערה הבלונדי, שלא
נפגע ממי־הכלור של הבריכה.

ראיתי את סמיונובד, בורחת פעמים רבות
מצלמים. באחת הפעמים הבודדות, כש ביקרה
בחנות המזכרות של הכפר ה אולימפי,
היא נסה משם בבהלה. קבוצת
צלמים התנפלה עליה. היא חזרה למגורי
הספורטאיות כשדמעות זולגות מעיניה.

השעה היתה שלוש אחר-הצהריים. אולה
ישבה עם עוד אחדות מחברותיד, לנבחרת־הכדורסל
הרוסית. גם כשישבה, היתד,
גבוהה בראש שלם מחברותיה, שאף הן
גבוהות במייוחד. היא פתחה את ארוחת
אחר־הצהריים במגה של עוף, ובצלחת
נפרדת של סלט. היא אכלה במהירות, כאי לו
מישהו רדף אחריה, או באילו מישהו
הקציב לה זמן לארוחה. תוך כדי זלילת
העוף היתד, בולעת פרוסות של לחם עם
גבינה. חברתה, שישבה לצידה, הוסיפה לה
נתח־עוף נוסף.

מגנם לצלמים

לכריסטיאן, הברזילאית בת ה־, 18
היה במה להתבייש לצד חברותיה הנאות.
אבל גם לד, לא היו יומרות לזכות במדליה.
אם־כי היא אלופת ברזיל ב־ 100 מטר חזה,
זמנה עומד על 1.16 דקות בלבד. היא ניחנה
ביופי דרום־אמריקאי לוהט, שמשך אליה
צלמים מכל עבר.

אודה סמיונובה עם חברה
האומללה ביותר
כבדות, וגררה את רגליה הענקיות. ריצתה
דמתה למעין הליכה מהירה.
במישהק מול הקנדיות קלעה סמיונובה
12 נקודות. פעמים מיספר, כשכשלה בקלי־טת
הכדורים החוזרים מהסל, צחקו עליה
הצופים. הקנדיות ממש רכבו עליה. בש:
הכדור היה בידי חברותיד״ תמיד הזדנבה
סמיונובה מאחור. קשה היה לה להדביק
את קיצבן של חברותיה.
כששאלתי אחת מחברותיה מה עושה
סמיונובה מדי־ערב, השיבה זו :״אולה
מעדיפה לראות טלוויזיה במגורים, אף־
על־פי שחברותיה יוצאות לבלות.״
אולר, סמיונובה, האשד, הגבוהה ביותר
בעולם, ואולי גם האומללה ביותר מ .

כשיצאה סמיונובה את חדר־האוכל, שוב
עטו עליה צלמים. כשנכנסה למיסדרון
בניין־המגורים, ביכרה לעלות במדרגות
ולא לחכות למעלית, היות שלמדרגות של
מגורי־הנשים הכניסה אסורה לצלמים. סיום
הצלמים הסתיים, אך רק לזמן־מה.
יומיים אחרי שפגשתי בסמיונובה בחדר-
האוכל, ראיתי אותה משחקת כדורסל. היה
זה מישחק שבו התמודדו הרוסיות מול ה קנדיות
והביסו אותן. למרות גובהה העצום
של ד,רוסיה, היא לא ניכללה בחמישייה
הפותחת. במחצית השנייה נכנסה סמיונובה
למיגרש. היא נראתה עליו כמתהלכת ב־

״״ס כאן הרבה מד, לעשות,״ סיפרה,
״אבל הצרה היא שאין די זמן. כל הזמן
עורכים הכנות. החבר שלי הוא שחקן ב נבחרת
הכדורסל של ברזיל, ודי טוב שהוא
לא נמצא כאן.״
את המישלחת הקנדית למישחקים ה אולימפיים
ייצגו. בגאווה יפהפיות אחדות.
אחת מאלה היתד, קארין ל!אן בת ה־,17
שחיינית בסיגנון חתירה. על השאלה מה
היא עושה בשעות־הפנאי שלה בכפר ה אולימפי,
השיבה :״מטיילת. המאמן שלי

אליזבטה עם ר,לאוס דייוויזי
פחד מהמאמן

אמר לי שאפסיק לנסות לחפש ספורטאים.״ ן
אבל היא, בעצם, לא היתד, צריכה לחפש 1 אותם. הם מצאו אותה.

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונה