גליון 2032

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1976

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 1 | מ חיי : )(.5 0ל ״ י (כילל מ ע.מ | ט ״ ואבתיצל ״ ו 1 1 .8 .7 )1 , חוג מיליון לי רו

מ חיי :

)(.5 0ל ״ י (כילל מ ע.מ |

ט ״ ואבתיצל ״ ו 1 1 .8 .7 )1 ,

חוג מיליון לי רו ת

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 2 | ליד כניין האומות־המאוחדות בניו־יורק, ואף יכבלו עצמם כשרשרות לגדר הכניין, עד שיקבלו את אשרות־הכניסה למישפחותיהם, שככר מכרו את רכושן ויושבות על מיזוודותיהן

ליד כניין האומות־המאוחדות בניו־יורק,
ואף יכבלו עצמם כשרשרות לגדר הכניין,
עד שיקבלו את אשרות־הכניסה
למישפחותיהם, שככר מכרו את רכושן
ויושבות על מיזוודותיהן כישראל.

תו גונן י ף
זמרלאת סע
ד ד רו ם ־ א פ רי ק 1ז
כיקורה המתוכנן של עורכת ״דבר״ ,חנה
זמר. כדרום־אפריקה, בוטל. מזכ׳׳ל
ההסתדרות, ירוחם משל, הטיל עליו וטו.
משל חושש כי ביקור כזה של עורכת ביטאון
ההסתדרות בארץ הגזענות עלול לגרום שערורייה
באינטרנציונל האיגודים המיקצועיים (המערביים),
ולפתוח פתח לגירושה של ההסתדרות מגוף זה.

צעירי ה מ פדייל בעד
ד חיי תהב חי רו ת
צעירי המפד״ל פועלים לאחרונה כמטרה
לבטל את הבחירות לוועידת המיפלגה,
המתוכננות לחודש נובמבר הקרוב,
ולהגיע לחלוקת צירים מוסכמת
כוועידה — על כסיס יחסי-הבוחות
הקיימים ביום כין סיעות המפד״ל.
לצורך זה מנסים צעירי המפד״ל להגיע להסכם
עם סיעת למיפנה של השר יוסף בורג, תוך נכונות
להכיר בבורג כבמנהיג המיפלגה, בתנאי שזבולון
המר יתפוס את המקום השני.

צעירי המפד״ל חוששים מאיבוד קולות
ומעליית בוהה של סיעת שר־הדתות יצחק
רפאל, לאור העובדה שבשנים האחרונות
דאג רפאל לאייש את מרבית המועצות
הדתיות כמדינה כנאסניו.

רפאל, הבוטח עתה בכוחו, ילחץ לעריכת בחירות
תוך אמונה שיוכתר בהן כמנהיגה הבלתי־מעורער
של המפד״ל.

ההתנח לו ת בירי חו
לאשל גו ש־ א מוני ס
נסיץ־ההתנחלות האחרון, שנערך לפני
שבועיים ליד יריחו, לא היה של גוש־אמונים
50 .המתנחלים, שנעצרו על־ידי
כוחות־הכיטחון וסולקו מן המקום,
היו חסידיו של הרב מאיר כהנא שהיה
המארגן של נסיץ־החתנחלות.
גוש־אמונים לא הכחיש את הפירסומים בעיתונים
כאילו היד. זה מיבצע שלו, מפני שכמה מחברי
הגוש הצטרפו לנסיון־ההתנחלות מבלי שידעו שהיא
פרי יוזמתו של כהנא.

עולי ם־־ורד־ ם שבחו
וגד שראד
פעילי־עלייה רוסיים, ששבתו רעב וזכו באהדה
בינלאומית, כשתבעו משלטונות ברית־המועצות להתיר
הגירתם ל״מולדת״ — מתכננים עתה מאבק
מקביל בניו־יורק נגד ממשלות ישראל וארצות־הברית.
עולים מבריודהמועצות שלא נקלטו בישראל, בעלי
מיקצועות חופשיים ואמנים, הגיעו לארצות־הברית
כתיירים, והם מנסים עתה להעביר לאמריקה
את מישפחותיהם, אך נתקלים בסירוב מוחלט של
הקונסוליה האמריקאית בישראל לאשר ויזות
ל״איחוד המישפחות״ המחודש.

הרוסים־ישראליים,
כמאבק, שהצליח
מאיימים עתה על
וארצות־הכרית כי

כעלי הניסיון הרב
כשלב הסובייטי שלו,
ממשלות ישראל
יפתחו בשכיתת־רעב

הי ש ר אלי מ שתלט
ע ל ניו־יורק
הברחת־הון ישראלי לארצות־הברית הגיעה לממדים
ענקיים. בעלי־הון מישראל קונים עתה בניו־יורק
בתי־דירות להשכרה, כשהם משקיעים עד 100 אלף
דולר במזומן ברכישת כל אחד מהבתים, כשהיתרה,
ניתנת במשכנתות ראשונות ושניות.

הישראלים הללו מגיעים לניו־יורק עם מאות
אלפי דולרים כמזומנים. חלק אחר מן הכסף
המוכרח מושקע ככתי־עסק למכירת
עיתונים וספרים, כמיסעדות וכזיכיונות
שונים כמרכזים מיסחריים ומרכזי־קניות
מחוץ לעיר ניו-יורק.

ב רו ב׳ רו םית מו דדעל
ר א שו ת העיר ב חי
הנהגת המיפלגה הליברלית החליטה, כדיון
פנימי, לוותר לשותפתה בליכוד, תנועת
חרות, על ראשות הרשימה בבחירות
לעיריית חיפה.
עם הצטרפותו של הפרופסור יוסף רום לחרות,
הציעה מיפלגה זו להעמידו בראש הרשימה לעירייה,
ולנסות לכבוש באמצעותו את ראשות־העיר.
המועמד היחידי של המיפלגה הליברלית לתפקיד
זה הוא עורך־הדין הצעיר אוריאל לין.
האיש החזק של הליברלים, ח״כ שימחה ארליך,
הודיע לראשי חרות, כי יהיה מוכן לוותר על
ראשות הרשימה לעירייה, אשר היתד. עד כה
שמורה לליברלים, אם אכן יעמוד רום בראש הרשימה.

ג אנ די ויתר ע ד
2מיליון ליי
אלוף המילואים כצה״ל, שאותו איזבר
ראש־הממשלה כישיבת הממשלה
האחרונה, כמי שדחה הצעה לקבל
200 אלף דולר תמורת הסכמה לשמש
יועץ לסרט על מיכצע יונתן, הוא
יועצו של ראש־הממשלה לענייני מודיעין
ומילחמה כטירור, אלוף (מיל).
רחכעם (״גאנדי״) זאבי.
ההצעה הופנתה לגאנדי על־ידי אחת
מחכרות־הסרטים הידועות. הוא דחה
אותה על הסף, תוך הדגשה שהוא
עוכד־מדינה ואין הוא יכול לעשות
עסקים פרטיים כמידע שרכש תוך מילוי
תפקירו.

ב ר טו ב 3013
סברעדד דו
הסופר חנוד ברטוב קיבל על עצמו לחבר ספר
שיוקדש לעלילות חייו של רב־אלוף (מיל ,).דויד
(״דדו״) אלעזר המנוח.

כספר ייכללו, בכל הנראה, אותם פרקים
שדדו החל כבתיבתם חודשים ספורים
לפני מותו הפתאומי, ובן רשימותיו
והמיסמבים שאסף אודות מילחמת
יום־הכיפורים•

הוועד ד קו ד שי ־ישראל
מסר מידע כוזב
הפירסומים בעיתונות אודות פרשת
שמטל דיין, סרכנית־הגיום מאשדוד,
ניזונים ממידע כוזב שנמסר לעיתונים
מטעם פעילי הוועד־להגנת־קודשי־־ישדאל.
הוועד כלל לא טיפל בשמטל, אולם החליט לנצל
את הפרשה כדי לפרסם את עצמו ולהעלות בעייה
שכלל אינה קיימת כיום: גיוס הבנות הדתיות לצה״ל.
בשנה האחרונה בוטלו גיוסים של בנות רבות.
המישטרה עצמה החליטה לנער חוצנה מן הטיפול
בפרשת שמטל ומן החיפושים אחריה.
כל הפירסומים על מחסומי־מישטרה בפרוזדור
ירושלים ובחוצות בני־ברק (שם סברו שהיא
מסתתרת) הם פירסומים מגמתיים של הוועד־להגנת־קודשי־ישראל.

רטאמ רי ק אי ע ל
ארי ס אן
חכרת־סרטים אמריקאית עומדת להסריט
סרט מוסיקלי, המבוסם על סיפור חייו
של ארים סאן, הזמר היווני שהפך אזרח
ישראלי, וירד לארצות-הכרית, שם הוא
מצליח כבעליו של מועדון-לילה וכזמר.
הסרט, שבו יככב אריס סאן עצמו, יצולם בין השאר
גם ביוון ובישראל, וישתתפו בו מיספר שחקנים
ישראליים.

קאפ רי צ׳יו י ה פו ך
מועדון־יחברים
מיסעדת היוקרה התל-אכיכית
״קאפריצ׳יו״ עומדת להפוך מועדץ־חכרים
סגור, דוגמת מועדוני־החכרים באירופה.
זאת, אחרי שתחליף בעלים ותעבור לניהולו של
איש־העסקים רפי שאולי. שאולי, המרחיב והולך את
עיסקי ההארחה שבניהולו, מתכוון להקים בארבע
הקומות של בניין המיסעדה גם מועדון למנוחה,
ורחבת ריקודים. מיספר החברים במועדון החדש
יוגבל ל־.600

גילויי בפרשת

אידי אמין: מ צ אוז׳

יויונייטד״טורסיי

רימונים אטומי, י

הוויכוח הציבורי סביב מישאלתה של
חברת־התחכורה התל-אכיבית ״דן״ לרכוש
את החברה להסעת תיירים ״יונייטד טורם״,
כסכום של 30 מיליון ל״י, עלול לקבל
תפנית כאשר ייוודע כי חלק מבעלי
החכרה הפרטית דחו הצעה למכור את
החכרה למשקיעים פרטיים,
ומתעקשים למוכרה דווקא לקואופרטיב
״דן״ ,המתקיים על סובסידיות.

כפשיטתו המפורסמת על נמל-התעופה
של אנטבה, השתמש צה״ל בנשק
גרעיני. ולא רק זאת, אלא שבעת
ההמראה החפוזה מן המקום, שכחו
חיילי צה״ל באנטבה שני דימוני-יד
אטומיים, שנפלו כידי חייליו של אידי
אמין. גילוי מרעיש זה בא מפיו של
הפילדמרשאל אידי אמין, באחת השיחות
הטלפוניות האחרונות שניהל עם
ידידו כרוך (״בודקה״) כר־לב•
גילוי נוסף של אמין: אחרי שערך
תחקיר על המיכצע הצבאי של צה״ל,
הגיע למסקנה שצבא אוגנדה עולה
על צה״ל. הסיבה, לטענתו :״צח ״ל
פועל ביחידות של שישה אנשים, וצבא
אוגנדה כיחידות של ארבעה.״

מנחל סניף ירושלים של יונייטד טורס, מאיר פרידל,
ויושב־ראש ועד־העובדים של החברה, יוסף ארזי,
ניהלו משא־ומתן עם משקיעים פרטיים, כאשר
בעלי־המניות בחברה הבהירו להם כי לא יסכימו
למוכרה אלא לקואופרטיב דן.
להיטותה של חברת דן להרחיב את נכסיה בכספי
הסובסידיות שהיא מקבלת, מוסברת בכך שהיא
חייבת לבוא עם נדוניה שמנה לאיחוד עם אגד, על־מנת
להשיג זכויות־יתר לחבריה לעומת אלה של אגד.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 3 | שילוב עלית לקיץ! טובלי ע ם קפהק פו א ע ם רו לי ת קפה קפוא מ״קפה נמס עלית מפיג את החום המתי ש של הקיץ הישראלי. וב ת לוויה מ תאימ ההיא ״ חלי ת״ של עלית שהולכת

שילוב עלית לקיץ!

טובלי ע ם

קפהק פו א
ע ם רו לי ת
קפה קפוא מ״קפה נמס עלית
מפיג את החום המתי ש
של הקיץ הישראלי.
וב ת לוויה מ תאימ ההיא ״ חלי ת״ של עלית
שהולכת סוב
עם כל דבר טוב...

פר סו ם ר״ריעקב סון

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 4 | ״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תד־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 1315 מען מברקי : ״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ,

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תד־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 1315 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
מכות־רצח, ואז רק הביתי את הגרמנים...
מה נעים להרביץ ביהודים...״
העיתונאי הגרמני החוויר ומילמל משהו.
כאשר הגענו למיסעדה, השתדל שלא ל התיישב
לייד החבר׳המן הפלמ״חניק.
למחרת בא הגרמני לבקרני. הוא היה
כאיבר הופיע הסיפור בהעולם וזזה. עדיין כולו תחת רושם הערב הקודם.
לפני 18 שיים, כימעט שלא שם איש לב
״הגידי, מי הוא הברנש שהכרתיו אצלך
אליו.
אתמול?״ היתד, שאלתו הראשונה.
ואכן, מדוע יעורר תשומת־לב מייוחדת?
מבלי לחכות לתשובתי, המשיך :״לפי
היה זה בסך־הכל קטע בכתבה שהופיעה דבריו, קשה לדעת אם הוא סתם משוגע,
במדור במדינה, שבה דיווחה אביבה סטן !,או יצור מלא תסביכי־נחיתות איומים, או
אז כתבת העולם הזה באירופה, על כמה אולי הוא פרובוקטור?״
פגישות ־שהיו לה עם טיפוסים ישראליים
לא עניתי. מה יכולתי לומר?
שונים בווינה.
הגרמני המשיך :״הרי לא ייתכן שאיש
איש לא יכול היה לנחש כי האדם ה נורמלי, בריא בנפשו, ידבר ככה. נכון?״
מוזכר בכתבה, וששמו לא הובא בה, עומד
״נכון !״ עניתי נבוכה.
לחולל מהפכה בתולדות המדינה. שמו היה
״את יודעת,״ המשיך הגרמני ,״נפגשתי
אברי זיידנוורג.
היום עם העיתונאי היוגוסלבי, שגם הוא
שמע את •שיחתנו. התחלנו לחשוד בבחור
אותה כתבה הופיעה בתת־מדור ״נוער״
,תחת הכותרת ״הבושה הישראלית״.
אביבה סטן סיפרה בה על ישראלים המעלימים
את זהותם הלאומית, או המשמיצים
את מדינתם. למשל • :שני ישראלים
שניסו לפתות בנות וינאיות. האחד הציג את
עצמו באיטלקי, השני כאנגלי. הם אף הביאו
את הבנות לנשף ישראלי — וסיפרו להן
שזהו.נשף איטלקי.
אולם הקטע החשוב ביותר של הכתבה
הופיע בסופה, תחת כותרת־המישגה ״קצין

וזו לשונו :

ד 1ד׳

הגיבור של המיקרה הבא אינו צבר ממש.
הוא ממוצא וינאי, הגיע לארץ בגיל צעיר
מאד, למד באחד מבתי־הספר החקלאיים,
היה מראשוני הפלמ״ח.
בדמותו החיצונית הוא טרזן ממש. הופעה
גורדית, גבוה, חסון, טיפוס לתיפארת
— לפחות בצורתו החיצונית. טוען שהוא
משרת את המדינה בתפקיד חשוב ומיס-
תורי בווינה.
נפגשנו בבית־קפה בווינה. אותו חברה׳מן,
אשתו, אי־ש מישרד־החזץ האוסטרי, עיתונאי
יוגוסלבי ועיתונאי גרמני.
הבחור עשה רושם נהדר על כל המסובים.
הגרמני לחש לי אפילו בהערצהי:
״האדון הזה נראה נהדר! כמו אובר־שטורמבאן־פירר

מהמאה יוצאת־מן־הכלל...
האווירה היתה נעימה, השיחה התגלגלה
מנושא לנושא. מי־שהו הציע שנסעד ביחד
את ארוחת־הערב, במיסעדר, ידועה, ב־מרחק־מה
מהמקום.
בדרכנו למיסעדה עברנו דרו רחוב
ויבורג, שבו נמצאים בית־כנסת ומיסעדה
יהודית. בחוץ עמדו מיספר יהודים מזוקנים,
בישטריימלים וקאפוטות.
״אני מוצא את הטיפוסים האלה ציוריים
מאד!״ אמר העיתונאי הגרמני..
״ובי הם מעוררים גועל־נפש,״ ענה לו
החבר׳המן שלנו, בהוסיפו, :׳אילו׳ רק
יכולתי, הייתי מחסל.את כולם!״
העיתונאי הגרמני נבוד, והעביר את ה־שיחה
לנושא אחר. אך החבר׳המן המשיך
שלו :״אתה יודע ״,אמר ,״נלחמתי בעיר
עתיקה בזמן המצור ב־ .1948 ואז ראיתי
יד הטיפוסים היהודיים הללו היו מוכנים
להיכנע לאוייב. התחלתי להרביץ בהם
* סגן־אלוף בס״ם הנאצי.

עיתונאית סטן
״סתם משוגע או פרובוקטור?״

כתבה בהעולם הזה 1083 ביוני ,1958
כבר היה אברי עצור בידי שירות״הביטחון
הכללי בארץ. הפגישות המתוארות בכתבה
התקיימו כמה חודשים לפני־כן, ב־.1957
איך ידעה אביבה על מאסרו של אברי —
אחד הסודות הכמוסים ביותר במדינה?
באחד הימים הופיעה אצלה שולה זיידגוורג
והתחננה בפני אביבה -שתסתיר בביתה את
בגו של אברי, הראל. שולה היתד, בטוחה
ששירותי־ד,ביטחון הישראליים ינסו לחטוף
את הילד, כדי להפעיל לחץ על אברי.
בסיפרו מתאר אברי כיצד הצליח להגניב
מן הכלא הודעה לשולה, באמצעות שיחת־טלפון
ביגארצית, שהוא נתון במעצר.
כאשד נערך מישפטו הסודי של אברי,
הוזמנה גם אביבה סטן להעיד בו. אמנם,
עדותה לא היתד, רלוונטית לנושא ר,מיש פט
(הטענה שאברי קיים ללא היתר מגעים עם
איש שירותי־ר,ביטחון המצריים, ושהחזיק
בחומר ביטחוני סודי) .אבל התביעה רצתה
להשתמש בכתבה, שהופיעה בהעולס וזזוו.,
כדי להוכיח שאברי היה אנטי-יהודי.
כך הפך גליון העולם הזה אחד המוצגים
במישפט הכמוס, במגמה לחזק את גירסת
התביעה ושירותי־ד,ביטחון — ׳אותם שירו־תייר,ביטחון
שניהלו אז מילחמת־חורמה
נגד העולם הזה, ו-שפירסמו אז עיתון מייד
חד (בשם רימון) כדי להשמיץ את העולם
הזה ולהוכיח •שהוא גורם בוגדני מסוכן.
את עדותה של אביבה סטן במישפט
מתאר אברי עצמו, מנקודת־ד,ראייה שלו,
בעמודים 299—300 של סיפרו.
הדברים המתוארים בכתבה סתומים ב־מיקצת.
האם הפליט אותם אברי סתם?
האם אכן היתד, זאת פרובוקציה כלפי הגרמני,
כפי שזה חשד? האם חזר אברי
באותה שיחד, לשיגרת -דיבוריו, מן הימים
׳שבהם התחזה במצריים כאייש־עסקים גרמ־ני־נאצי,
בעל עבר קרבי מפואר בסי״ם?

חיים הכהן* הופיע וביקשני, בשמו של
(עורך־הדין שמואל) תמיר׳ שלא אפגש
עם אבנרי. הופעל עלי לחץ גם ממקורות
אחרים, אך אני אמרתי להם שלא אעשה
את רצונם: אורי אבנרי היה אחד המעטים
שניצבו לצידי למן ההתחלה, והוא לא
חשש לפרסם בשבועוגו העולם הזה, את
המיכתביס והמאמרים שהברחתי אליו.
אורי הופיע, כשהוא מלווה על־ידי איש
הש״ב, קיפניס, ואנו ניהלנו דיון ממושך
בצעדים ישיש לנקוט. תוך זמן קצר נתברר
לי ששיחתנו הוקלטה: עוד באותו מם
טילפן תמיר (לפי דברי הממונה) ,ואמר
שהוא מרוצה מאד מן האופן שבו ניהלתי
את השיחה.
כאשר נפגשתי עם תמיר בפעם הבאה,
דיווח על פגישתו עם פקיד בכיר, אך מסיבה
כלשהי סירב לנקוב בשמו. החקירה
תימשך,״ אמר תמיר .״הם עדיין חושדים.״
כן דיווח לי שאורי אבנרי עשוי לנסות
להביא את ענייני לפני ועדת־החוץ־וד,בטחון
של הכנסת, מאחר שאי־אפישר להעלות

שאלתי השבוע אח אורי אבגרי אם
ידע אז שהאיש המתואר בכתבה הוא אותו
״פאול פראנק״ ,שמעלליו תוארו בהרחבה
בהעולם הזה 898 בסוף ,1954 על סמך
דיווחי העיתונות המצרית ־שסיקרה את
מישפט חברי־הרשת בקאהיר.
התשובה היתד, שלילית. המגע הישיר של
אבנרי עם הפרשה (ועם אברי) התחיל •זמן־
מה לאחר־מכן, אחרי תום מישפטו של
אברי וכליאתו בכלא רמלה.
אברי ידע אז שהעולם הזה הוא הגורם
היחידי בארץ כולה המסוגל והמעז להתמודד
עם שירותי־ד,ביטחון. משום כך העביר
אלינו, בדרכי מחתרת, את המידע הראשוני
על פרשת־קאהיר (מזווית־הראייה
שלו) על מעצרו, על המישפט שנערך לו,
ועוד. הוא גם הגניב להעולם הזה במה
מאמרים שכתב בכלא ושלא נגעו במישרין
לפרשה — כגון מאמר על השיטות שבהן
מסוגל חוקר מתוחכם להוציא הודאות מנאשמים.
עצתו -של אברי (הבאנו את המאמר
בשם ״האסיר צ״) לנאשמים: אל
תגידו אף מילה אחת למישטרה. כל מילה
תזיק לכם.

בגיליון האחרון סיפר אבנרי איך
נפגש לראשונה עם אברי פנים־אל־פנים,
בכלא רמלה, בשנת , 1966 היה זה על רקע
פעולתו של אבנרי, שנועדה להעניק לאברי
את הזכות הניתנת לכל אסיר במדינה:
ניכוי שליש מתקופת־מאסרו, תמורת התנהגות
טובה בכלא.
אבנרי ישוכנע אז כי שירותי־הביטחון
מונעים זאת מאברי, מפיני שהם חוששים
מן הגילויים שהוא עשוי לגלות עם שיח־רורו.
מעניין
איך מתאר אברי עצמו פגישה זו.
התיאור נמצא בעמוד 357־של סיפרו, אחרי
שעמד על אכזבתו הקיצונית מעורך־הדין
שמואל תמיר, שייצג אותו זמך מה. אברי
מטיח בפני -תמיר האשמות שונות, כדי
להסביר מדוע טיפל בו תמיר תחילה והפיח
בו תיקוות, אך משך לפתע פיתאום את
ידיו מעניינו.

שהוא עובד בשירותי־הביטחון ־שלכם, ו־
־שרצה על־ידי דבריו לבדוק את תגובותינו
לשאלה היהודית.״
כימעט שהתעלפתי. מובן שהשתדלתי ל שכנעו
שהדבר לא נכון, כי הוא סתם
מטומטם ומלא ריג־שי־נחיתות, מה שגם כן
נכון.
אך השאלה היא: איך שולחת הממשלה
אנשים כאלה לחוץ־-לארץ, לתפקידים לאומיים?

ממשיך אברי :
עד כאן אותה כתבה. היתר, לה היסטוריה.

1בינואר 1966 חידשתי את שביתת-
אביבה סטן ידעה היטב מיהו אותו ישר הרעב שלי, והעיתונות שבה והתייצבה לאלי.
אברי זיידנוורג עבד אז בחברת אל ימיו מאבקי. למחרת היום העלה אורי
על בווינה, עבודה שסודרה לו על־ידי אמ״ן, אבגרי על סדר־יומה של הכנסת שאילתה
כדי שיוכל לשהות־ בעיר ולעמוד לצד אביו דחופה * בדבר שיתרורי.
הגוסס. אמ״ן חשש שאם יבוא ארצה,
ימים אחדים לאחר־מכן נקראתי אל ה יפוצץ
את פרשת־לבון.
ממונה, שתודיעני כי חבר־הכנסת אבנרי
אביבה התיידדה עם אשתו של אברי, דורש לראותני. מאחר שהיה חבר־כנסת, לא
שולה׳ ומדי״&עם הזמינה את הזיידנוורגים יכלו למנוע ממנו את הרשות לכך.
אליה הביתה. גם הפגישה המתוארת בכתבה
לא התקיימה ב״בית־קפה בווינה״ ,כפי
* צריך להיות: הצעת דהופה לסדר־שנאמר
בה, אלא בביתה של אביבה.
היום. ליו״ר הכנסת. יש הזכות להעביר
אביבה העלימה פרט זה, וגם פרט נוסף, הצעה, בעלת אופי ביטחוני, ישר אל ועדת־חשוב
הרבה יותר. כאשר התפרסמו, ה־ החוץ־והביטחון של הכנסת.

אגרי זיידנוורג כ״פאול פראנק״
אשם או קורבן?
את הנושא בדיון
תשובותיו של
מתחמקות מאך ;
הפך מעמסה, וכי

פתוח של המליאה.
תמיר לכל שאלותי היו
חשתי שהטיפול בענייני
הוא רוצה להסתלק ממנו.

עד באן התיאור של אברי, הוא מעניין
מכמה בחינות. למשל: מה היה טיב היחסים
בין השב״ג ובין שמואל תמיר? מדוע פעל
תמיר (לדיברי אברי) נגד העולם הזה,
לטובת השילטונות? מוזר.
על כל פנים, ברור כי איו להעולס הזה
דיעה קדומה נגד אברי אלעד־זיידנוורג.
שבועון זה מלווה את הפרשה מזה 22
שנים, והיה קרוב אליה יותר מכל עיתון
בארץ. הוא קיבל על עצמו סיכונים רבים
כדי לחשוף את האמת על העסק־הביש,
על הקנוניה הפוליטית שהביאה להפלת
פינחס לבון, ועל השלכות הפרשה. הוא
עזר לאברי להשמיע את קולו, כא־שר צרו
עליו החומות מכל הצדדים, והיה נדמה
לו שאף מילה אחת שלו לא תוכל להגיע
אל הציבור הרחב.
עכשיו, תפקידו של העולם הזה הוא לנתח
את העדויות שהתפרסמו לאחרונה. הוא
עושה זאת שוב באמונה, בלי מורא וגם בייי
משוא־פנים.

* חוקר של השב״כ.
העולם הזח 2052

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 5 | העולם הזה

העולם הזה 2032

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 6 | רק 2600 הו 63ק 6 0ק 03 קרם הזנה עשיר לפניך, לצוארדולאיזור עינייך מכתבים בארדאק בינלאומי דבר ה״מתגחל״ הערכי רגשות אנטי-קולוניאליסטיים מוצדקים הופכים

רק 2600

הו 63ק 6 0ק 03
קרם הזנה עשיר לפניך,
לצוארדולאיזור עינייך

מכתבים בארדאק בינלאומי

דבר ה״מתגחל״ הערכי

רגשות אנטי-קולוניאליסטיים מוצדקים
הופכים ל״טרים־שינאתי״ נגד הלבנים
והמערב. מצטער׳ ,זהו פרצופם של רוב
שליטי אפריקה. ככל שהמישטר הפנימי
מושחת יותר, כלפי חוץ הראדיקאליות
גדולה יותר. אבוי ליבשת זו, שאוגנדה
נחשבת בה. כאוואנגארד והמתונים, כגון
מאלאווי, חוף־השנהב וקניה, כמשרתי ה־ניאדקולוניאליסטים.
אגב
ביטוי זה, זוהי המצאה גאונית
של המינהל החמישי, הק־ג־ב. מינהל
(דירקטוראט) זה אחראי לתיאום ותיפעול
של טרוריזם בינלאומי, והזנת דיסאינ־פורמציה
לכלי־התיקשורת של כל חמש
היבשות, בצורה שתיראה כאמינה.
קבוצות אולטרא ימניות, כמו ה״שין-
פייך הזמני (פרוביז׳יונאלס) ,ו״שושנת-

העיתונאי אליהו עמיקם כותב בידיעות
אחרונות, וכנראה מעסיק אותו לאחרונה
המיגזר הערבי. ב־ 16.7.76 הוא נתן כותרת
למאמרו :״מסע הכיבוש הזוחל של ערביי
ארץ־ישראל.״ עמיקם הזכיר נקודות, ובהן
הוא בחן את הדברים מצד אחד, ובלי
להתחשב בקיומו של אותו אזרח ערבי
שהוא קורא לו ״מתנחל״ .ברצוני כאן
להגיב על נמת דברים.
נכון שקיימים בניינים לא־הוקיים במיגזר
הערבי, כמו אצל שכנינו בערים יהודיות.
הערבי בונה רק לאחר שהוא מאבד כל
תיקווה לקבלת אתר־בנייה, למרות שאין
שיכון לזוגות-צעירים ולמרות הקשיים
בהשגת האתר לבנייה. וגם לא צריך
להסתיר את האמת, שסוגרים את הכפרים
הערביים ביישובים של מתנחלים כאנשי
גוש־אמונים, וזה גרם לכפרים ערביים
להפוך בתי־מלון. זאת, אחרי שהופקעה
מהם אדמתם, שחיו ממנה דורות אחר
דורות, על-ידי מינהל־מקרקעי-ישראל, לצורר
הקמת יישוב חקלאי יהודי.
בין כל כפר ובפר חייב להיות יישוב
יהודי, המעבד ומתיישב על שיטחם של
כמה כפרים ערביים, ולרוב נסגרים השטחים
על-ידי צד,״ל עד להקמת יישוב חדש,
בטענה שהשטח נסגר לצורך צבאי.
אשר ל״התגחלות הבדואית״ ,כפי שמכנה
אותה עמיקם. הבדואים מפוזרים בכמה
מקומות בדרום ובמרכז הארץ, והם לרוב
גרים בצריפים שתנאי-המגורים בהם בלתי-
נסבלים. נכון שהם עוסקים לא רק ברעיית
צאן, אלא גם כפועלים חקלאיים ביישובים
סמוכים. הם מובילים מים על־גבי חמורים,
והחמורים משמשים גם אמצעי־תחבורה
לתלמידים בדואיים כדי להגיע לבית־הספר,
שגם בו אין מים ולפעמים גם לא שירותים,
שלא לדבר על רמת הלימודים.
כאן יכול עמיקם לומר, שמציעים לבדואים
מיגרשים לבניית בתים. זה נכון, אבל

1ז• 01ו10!00ט 0מ11 תרת על אחז 11ז
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור משלים
במחיר נמוך בב־־/״50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במיממום הוצאה
3מפיצים: הלטיס בטי׳מ טל־255763־04-665505 :03

הערבב הג רלת
כדוד הזהב
של מפעל הפי
פרסרא שון

500.000

פך ס כדן ך הן הב

100.000

פרסרא שון ע שוי
להצטברל:

* 600.000

הרוחות״ האיטלקי, נהנות מתמיכת מוסקבה,
במטרה אחת ויחידה: שלאחר פרובוקציה
שכזו יוכלו להצביע על שירותי־הביון של
המערב. קבוצת באדר־מיינהוף היא בעצם
קבוצה נאצית, שנוצרה בשבועות האחרונים
של מילחמת־העולם השנייה. היא
פועלת תחת סיסמות שמאלניות ואדרת
אדומה, ומטרתה ליצור, על־ידי פעולות
שליליות, ריאקציה של הימין הפאשיסטי,
וכשזו תבוא, להאשים כרגיל את נאט״ו,
_ארד.״ב, המערב ובמוב ן הציונים.
״ הפיתרון היחידי הוא סוציאל־דמוקראטיה
עם שיניים, ומנהיגים עם ביצים, שיכניסו
באבי־אביהם לפאשיסטים ולקבוצות של
״האינטרנציונאל הרביעי״ כאחד.
אברהם קופל, אנטוורפן, בלגיה

לא היו תאומים
סיירתי לאחרונה במיסגרת מישלזזת
ראשי־מועצות בגרמניה. נכון, כפי שנכתב
(מדור ״אנשים״ ,העולם הזה ,)2029 שהיה
שם חום־אימים והיו אף נאומים משעממים.
אך מניין שאב הכתב את הסיפור על
כריתת ברית־תאומים?
הריני להודיע בזאת. במלוא האחריות,
שלא כרתתי ברית ערים תאומות עם שום
עיר בגרמניה, כשם שלא עשינו זאת עד
היום עם פתח־תיקווה או הרצליה. אנו
פשוט עוסקים בעניינים מעשיים יותר.
ברור, מכאן, שכל תחזיותיכם על הבטחת

הערב בטלוויזיה תוצאות ההגרלה

עיקר מול ת8ל

מחירים מדהימים

מקווי גינוי אלקטויק
ישר מהיבואן

בי. אנד ג;י. אינטרנשיונל בע״מ
רח׳ ה׳ באייר ,42 ביכר ה מדינה, תל־אביב,
טל 262950 , 259559 .

בחוזה לרכישת המיגרש יש תנאים, שהופכים
את הבית שאתה בונה בכוחות עצמך
כאילו הוא מושכר לך לתקופה מסויימת,
עד פטירתו של בעל־הבית, ואז יבולים
לזרוק את בני־מישפחתך ממנו. יתר על
כן, לא מוכנים להחזיר לבדואים אפילו
חלק מאדמותיהם שהופקעו, והרוב אינו
מוכן להיכנס לבתים כל עוד לא הושג
הסדר בענייני אדמותיהם.
לכן, כדאי לדון בהצעות לדו־קיום וקירוב
הלבבות בין שני העמים בעלי זכות־הקיום
בארץ־ישראל.
מוסא אבו־שארב, קריית-מלאכי

נסיעות בעתיד וכר, יורדות מעל הפרק.
בכלל, מן הראוי לדעת שהחתום מטה
עומד עם שתי רגליו בישראל, ומרגיש
מצויין במדינה הקטנה שלנו דווקא.
נסיעה לחו״ל מעולם לא היוותה עבורי
שיא המאוויים. חזרתי בשימחה גדולה
בהרבה מאשר בעת היציאה, ואת זאת
יכול לאשר כל סייסמוגרף מצוי.

בני שליטא,
ראש המועצה־המקומית מנחמיה

הייתי רוצה לכתוב אליכם, כבתבי
ועורכי שבועון המייצג סיעה שעומדת,
בפי שנרמז (העולם הזה )2028 לרוץ לבחירות
הבאות, ולהציע מיספר הצעות
שאני מקווה כי יעזרו.
חושבני, כי תוכלו לקצץ בעיתון או
להרחיב במקומות המתאימים, ועל־ידי כך
להשיג, לדעתי, יותר קוראים, ולגרום
הרבה יותר נחת לנו, הקוראים הוותיקים.
ניתן, בשקט, להוריד ממדור ״אנשים״
את סיפורי־ההבל חסרי־הטעם ויחסי-
הציבור (וסליחה אם אני פוגע במישהו),
ולהשאיר רק את הדברים הפיקנטיים.
אפשר גם לצמצם ב״ריחולים״ ,ובכל אותן
כתבות חסרות־חשיבות וסיפורים על אנ שים
קטנים, שלעיתים גובלים ברישעות,
ואעם מוסיפים — לא לצדדים המעור בים׳
וודאי לא לבם ולא לנו, הקוראים.
לעומת זאת, אפשר בהחלט להמשיך,
ביתר מרץ, בפעילות הברוכה של ״סקופים״
וגילויים על הונאות, גניבות ומעשי־שחיתות
בכל תחומי חיינו, סקירת אירו־

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 7 | מכתבים עים שוטפים (הפגנית גוש־אמוניס, מיבצע אנטבה, דורה בלון־ וכר) ,סקירות ומחקרים על החברה ובעיותיה (היחס לתייר, בעיית האמהות מחוץ לנישואיו, כרותות* השד וכר)

מכתבים
עים שוטפים (הפגנית גוש־אמוניס, מיבצע
אנטבה, דורה בלון־ וכר) ,סקירות ומחקרים
על החברה ובעיותיה (היחס לתייר,
בעיית האמהות מחוץ לנישואיו, כרותות*
השד וכר) ,וכמובן — טיפוח נוסף של
הפוליטיקה.
אין ספק שעיתון כזה יוסיף הרבה קוראים
רציניים יותר, ודעתי יתן הרבה גם
לקוראים הוותיקים.
חזי ש ,.צה״ל

?ומגדו אגודת־ישיא?
גמרתם עם כל השחיתות במדינה והת-
לבשתם על המנהיגות הדתית! מה?!
בשלושה גיליונות רצופים (העוגה הזה
)2028 ,2029 ,2030 התקפתם אישים דתיים
ובחורה דתית אחת!
רדו מהדתיים! בסך־הכל הם הטובים
ביותר! עובדה שבקרב העבריינים הצעירים,
למשל, לא תמצאו כמעט בחורי-

קשה לי להאמין שאפילו אבנדי, אילו
היה בידיו שרביט הרמטכ״ל אחרי מילחמת
קדש, או את זה של שר־הביטחון אחרי
מילחמת ששת־הימים, היה נוהג בליבראליות
רבה יותר כלפי ערביי השטחים.
כאשר עוד הידהדו היריות ברחובות
אל־עריש בשית ,1956 הורה דיין להסיר
את העוצר שהוטל קודם־לכן על-ידי קצין־
צבא, ולסייע לתושבי העיירה לחזור לחיים
תקינים.
אחרי מילחמת ששת הימים היה זה דיין
שהחליט על מדיניות הגשרים הפתוחים,
מדיניות שרבים התנגדו לה בגלל הסיכון
הביטחוני שבה. תקציבים עצומים הוקצבו,
רק בעיקבות הלחץ של משה דיין, כדי
להביא לרווחה כלכלית, חינוכית ותרבותית
של ערביי השטחים. לגבי הנושא עצמו,
גיזרי־דין מוות, עמד דיין, והוא עדיין
עומד, ברא-ש המתנגדים להם, והוא הוכיח
עמדה תקיפה גם כאשר הופעל עליו
לחץ ציבור עצום בעיקבות הטבח של
חבורת קהו אוקומוטו בנמל־התעופה בן־
גוריון.
אפילו המנהיגים הפלסטי׳ניים, אשר אב־נרי
נותן להם ביטוי כה רחב מעל דפי
העולם הזה, יאשרו בפני אבנרי כי
הדיעה הרווחת עד היום בקרב ערביי הגדה
היא, שהאיש היחידי המסוגל להביא
את השלום במרחב הוא דווקא משה
דיין. הם גם יאשרו, ובטוחני שאכן עשו
זאת׳ כי מכל המנהיגים הישראליים, היה
דיין המבין, הסובלני, העוזר ביותר וה־
״כובש״ פחות.
יוסי ינאי, תל־אביב
• יוסי ינאי הוא חבר מערכת
העולם הזה.

ניצחון האלבומים

ישיבות, וזה אומר דרשני! כדאי לכם
לרדת מהדתיים ! הקומנדו של צעירי
אגודת-ישראל יעלו עליכם כפי שעשו עם
הפאתולוגים לפני כמה שנים, עם ארוס,
ועוד שרשרת ארוכה של פעולות ומיבצעים
נגד הורסי הדת בישראל. גם לנטורי־קרתא
יהיה מה לומר !
בחור־ישיבה, ירושלים
• ובכל־זאת, נוע תנוע!

מה לדיין ולכזר־דץ מוות

יחסו של אורי אבנרי למשה דיין הגיע
שוב לביטוי ברשימתו הדימיונית ״חבל התליה״
(העולם הזה .)2909
אבנרי תיאר מה עלול לקרות במאי
,1977 כאשר מוחמד אבו נאבולסי יידון
למוות על-ידי בית־הדין צבאי, בעיקבות
שינוי מדיניות הממשלה בכל הנוגע ל־גיזרי־דין
מוות למחבלים.
בין תיאוריו, הממחישים את הנזק שב־הוצאתם־להורג
של המחבלים, מתאר אב־נרי
גם את תגובות העיתונים השונים.
מאמרי־המערכת של מעריב וידיעות אחרונות
היו מאלפים ומדוייקים עד כמה ש אפשר
לחזותם מראש. אבל לשם מה היה
אבנרי צריך להכניס גם מאמר־מערכת
של עיתון שעדיין לא קם?
הוא לא יכול היה לנחש את מדיניות
מאמרי־המערכת -של היום הזה, עיתונו
העתידי של דיין. לכל היותר, יכול היה
לעשות הערכה לפי הכרת דעותיו של
דיין ויחסו לערביי השטחים.
אם אומנם כתב אבגרי את אשר כתב
לפי הערכה זו, קשה להבין מדוע ייחס
לדיין את השורות הבאות :״אם אין ליצחק
רבין אומץ־הלב הדרוש כדי לבצע את
פסק־הדין הצודק, עליו למסור את ראשות
מיפלגת־העבודה לאלתר לאדם נוקשה
יותר.״
בעוד שאת אבגרי, הידוע כבעל יחס
מייוחד לערביי השטחים, אפשר לשפוט
רק לפי דבריו ולא לפי מעשיו, ניתנו ל משה
דיין הזדמנויות רבות, הן בהיותו
רמטכ״ל והן שר־ביטחון, להוכיח במעשים
את יחסו לערביי השטחים.

* מינחל עסקים
* ציור ואופנה

מפעם לפעם אני קוראת בהעולם הזה,
שאחת הסיבות למפלת מילחמת יום־
הכיפורים היא זו שבתום מילחמת ששת־הימים
הוצפנו בים של אלבומי־ניצחון
וספרים שעסקו בתוצאות הניצחון ב־מילחמה.
לדעתי,
שטות היא לחשוב כך. האלבומים
היוו דחף נורמלי של עם מנצח, שאחד
הביטויים שלו היה הופעת אלבומים וספרים
שתיארו את הניצחון הגדול. כשטוב על
הלב — חוגגים. עם תום מילחמת ששת־

הימים יצא העם הזה מגידרו מרוב שימחה,
והוא חגג. אין כל פסול בכך. להיפך, כך
הנצחנו את הניצחון הגדול (ששת־הימים),
ובהחלט לא את המחדל הגדול (מם־
הכיפורים).
הסיבה האמיתית למחדל מילחמת יום-
הכיפורים הרבה יותר חמורה, וכלל איננה
שייכת למבול האלבומים שיצאו לפניה.
כל מי שטוען שזו הסיבה, אינו יודע
מה הוא סח.
בכל תולדות היהודים כתבו רק ספרים
על שואות ואסונות. זמנים חדשים באו,
ואני מעדיפה ספרים ואלבומים על ניצחונות
צבאיים מאשר על שואות שרדפו את העם
היהודי במרוצת ההיסטוריה כולה.
מזל?!דניאל, ירושלים

הרי לפניכם מספר שאלות
ותשובות בעניז ההגנה שמתנים
טמפוני ׳ ט מפ ק ס׳ .בדרך זו תבינו
מדוע המלים ׳ א מון׳ וטמפוני
יטמפקס׳ ,מתקשרות בצורה כה
הדוקה, בתודעת! של נשים
ממאה ארצות ויותר.
כוה הן העובדו ת בעניו ה חדר ת
הטמפון?
מיכל ההחדרה של טמפון
•טמפקס׳ מאפשר החדרה נוחה
והגיינית. המיכל הדק, החלק
והמשומן -מנחה את הטמפו!
למקומו הנכון־במהירות ובקלות.
שלא כמיכלי פלסטיק, ניתן
לשטוף את מיכל ההחדרה
באסלה ותוך שניות יתפרק
המיכל לרצועות נייר, שגודלן
בדיוק כשני מגבוני נייר
(׳ט שיוס׳).
גם את טמפוני ׳ טמפקס׳ עצמם
אפשר לשטוף באסלה באותה
צורה, כיוון שגם הם מתפרקים
מעצמם.
האם ״נושר ספיגה״ פירושו
הגנה?
לא בהכרח 1טמפון יכול להיות
סופגני וזה עדיין אינו עשוי
למנוע תקלות.״הוכחתכוסהמים׳
אינה מצביעה על הגנה נאותה.
מים אינם דומים להפרשות המחזור
החודשי וכן אין דפנות הכוס
דומות לשכבות הרקמה בתעלת
הנרתיק (ווגינה) ולמידתה.
טמפוני ׳ ט מפ ק ס׳ בנויי ם משכבות
לחוצות ברכות של צמר גפן
סופגני ביותר. כאשר הטמפון
מוכנס למקומו המדויק,
באמצעות מיכל ההחדרה שלו -

הוא מעניק הגנה מעל ומעבד למה
שדורשים הצרכים הנורמליים.
שלא בטמפונים שונים אחרים -
הרי טמפוגי ׳ טמפקס׳ מתפשטים
בכל שלושת הממ די ם -או ר ך,
רוחב, עובי -ומתאימים עצמם
לממדים ולמצבים השונים של
הנרתיק (ווגינה) כד שהסיכוי
לדליפה או לחריגה מהמקום -
הם כמעט אפסיים. עם ההרחקה
מחליק הטמפון, כד ששליפתוקלה ופשוטה ממש כמו החדרתו.
חוט המשיכה תפור היטב לכל
אורכו של הטמפון.
האם יש צורך בדי אודורנ ט?
שימוש בטמפון מונע הווצרות
ריחות בלתי נעימים.יתר על כן,
דיאודורנט עלול לגרום לגירוי
או תגובות אלרגיות -ואפילו
לגרום נזק לרקמות עדינות.
הטמפונים של ׳ טמפקס׳ אינם
מכילים דיאודורנט. לשם־מה
להסתכן בחומר שאינו נחוץ כלל.
האם טמפוני ״טמפקס״
ח ס כוניי ם יותר?
כמובן. טמפוני ׳ טמפקס׳ נמכרים
באריזות של 10 יחידות ושל 40
יחידות, שעולות פחות או שוות
במחירן לאריזות של 8יחידות
ו־ 30 יחידות מתוצרת אחרת.
מהם ה טמפונים הנפוצים
ביותר בעולם?
טמפוני יטמפקס׳ .יותר נשים
קונות טמפונים של ״טמפקס׳
מכל הטמפונים האחרים ביחד !
כי הן נותנות בהם אמון. האינך
סבורה שגם את יכולה לבטוח
בהם?

* מלוי
* גזירה ומסירה

המכ 1ני האמריקאי
להשפלה בכתב
״מעריב״9.7.76 ,
חזי שפר, תל־אביב
העולם הזה 2032
הטמסון שיותר נשים
נותנות בו אמון !

ההגנה הפנימית שיותר נש• בוטחות בח.
מיוצרים רק על ידי חברת טמפקס בע״מ הוונט, אנגליה.
היבואנים: אינווסט אימפקט בע״מ. רח׳ ירמיהו 38ת״א.

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 8 | שערוריית הבניה הלא־תוקית בירושלים חברת־הבנייה ״גד״ ,השייכת לקבוצת ״בנק דיסקונ ט ״ ,בנ ת ה בשלושה בתי-מגו- רים בירושלים שבע דירות ללא רישיון, מכרה אותן לקוני

שערוריית הבניה הלא־תוקית בירושלים
חברת־הבנייה ״גד״ ,השייכת לקבוצת ״בנק דיסקונ ט ״ ,בנ ת ה בשלושה בתי-מגו-
רים בירושלים שבע דירות ללא רישיון, מכרה אותן לקוני םהת קו עי ם עתה בלי
הדירות בגלל עבירות ה חו ק של ״גד״.

מסגם על הח זר ות?
מס״ערך־המוסף משולם על הדברים
הנקני ם בפועל. מה קורה כאשר הצרכן
קונה, נאמר, בקבוקי־ מ שק ה ן הוא משלם
תמור ת המ שקה וכן תמורת הבק בוקים.
צודק. אך מה א ם הצרכן מביא
עימו בעת הקנייה בק בו קי ם ריקים !
מעשית הוא קונה רק א ת תכולת הבק בוק,
ואינו צריך לשלם מ ס על הבקבוקים.
נכון ן לא נכון. על כל פנים, כך
סבורה רשת ״שופר־סל״.
ריבקה רובינשטיין, רעייתו של
איל-הבנייה אהרון רובינשטיין, קנתה
מ שקאות שונים, שהסתכמו יחד עם
מחירי ה בק בו קי ם ב 49.68-לירות (ראה
תמונה) .על כך היא חוייבה במס״ערך־
מוסף בשיעור של 3.97 לירות, וסך״הכל
חוייבה לשלם 53.65 לירות. אחר־כן ני כו
מן החשבון א ת תמורת ה בק בו קי ם
שהביאה עימה, בסך 22.04 לירות. כא שר
דרשה כי ה מס יחושב על ה סכו ם
שיתקבל ללא מחיר הבקבוקי ם, סירבה
הנהל ת ״שופר״סל״ לכך בכל תוקף.
מכאן — שה״שופר סל״ גובה מ ס על
ס חור ה שלא מכר כלל !

],יתווה!״
מונויס את חלקם
ב״סבקד־נציגי
מיפעלי ״נייר חדרה״ יצאו ל א
מריק ה, למכור א ת חלק החברה בחברת
״סבקל״ ,בעלה הזיכיון למנועי ״ ואנ־קל״
בישראל. חברת ״סבקל״ שייכת
ל״מיפעלי נייר חדרה״ ב ,38*-והשאר
לאיל-הבנייה ה א מריק אי ביל לוויט.
הנציגים רוצים שקבוצת לוויט תקנ האת
חלקם בחברה שכבר מ ת חיל ה בייצור
מנועי ״ו אנקל״ לרכב נגרר. הה שקעה
הכוללת ב״סבקל ״ עד היום היא כ־20
מיליון לירות.
ביל לוויט ( )69 עשה א ת כספו בהק מת
ערי״לוויט ברחבי א מרי ק ה, שבהן
הוק מו 12 עד 20 אלף יחידו ת שנמכרו
כל אחתב 7000-דולר. לפני חמש שנים
מכר לוויט א ת חברתו לחברת ״אי־טי־טי״
ומאז, החברה שוקעת. עתה מחדש
לוויט א ת פעילותו בניגריה ובאיראן,
עתיד ל ה קי ם שם ערי-לוויט נוספות.

/ 011י *חסו־ו־ו
וזו סס ס ו 001
7כן 117 76 061ס׳ד
7 -0 2

• 12.0 076

49.6 8 37
ץ• 3.9 7 7

68.3901״ 4 6 8 2

מחירי ה״שופר־סל״
המס לפני או אחרי?
ריווח הבנק
ו ה או צ ר

ב ת חיל ת 1974 מכרה ״גד״ א ת הדירות ה א מורו ת בשלושה ב תי ם שבנתה,
במחיר של כ־ 200 אלף לירות האחת. עם ה תק רב מועד מ סי ר ת הדירות, נוכחו חל ק
מן הקוני ם כי דירו תי ה ם אינ םמס תיי מו ת. בירור העלה, כי החברה מכרה שבע
דירות שהוסיפה לתוכנית־הבנייה בלי רישיון־בנייה.
בית־המי שפט המחוזי בירושלים הוציא נגד ״גד״ צו לבק שת דיירי הב תי ם,
ה אוסר עליה לבנות א ת הדירות הבל תי־חוקיו ת. כיוון שהדירות הל א״ חו קיו ת מצויות
בקו מ ה שלפני ה א חרונ ה, הו ק ם עתה מיבנה שבו ה קו מ ה העליונה מו שלמת וכן
שתי התח תונו ת, אול ם באמצע ניצבת קו מ ה עם שלד בלבד. לא ניתן ל ה רו ס או ת ה,
כי אז ייפגעו רוכשי הדירות ב קו מ ה העליונה.
בבית־המישפט התברר, כי מחלקת הפי קו ח של העירייה דיוו ח ה, מ שום־מה, כי
אין חריגות-בנייה ב מ קו ם.
שיבעה רוכשי הדירות הל א־ חו קיו ת מכרו בינ תיים א ת
ל היכנ ט לדירות החד שות, והם תובעים עתה פיתרון לבעייתם.

שלהם כדי

הדירות

עיריית ירושלים נאלצה לאשר בדיעבד חלק מן הדירות הל א -חו קיו ת, כדי להגן
על רוכשיהן* עד כה לא הגישה העירייה כל תביעה מי שפטית נגד חברת ״גד״.

מס־הננסה ־ עיסקה מלאכותית או לא?
שופט בית־המי שפט המחוזי בתל-אביב,
שלמה אשר, קבע כי אין צורך שעיס-
ק ה תיחשב כ מל אכו תי ת כדי שפקיד-
השומה יוכל ל הת על ם ממנה. די, לצורך
הה תעלמו ת מן ה עי סקה, שאחת ממטרו תיה
העיקריות של ה עי סק ה ת הי ה הי מנעות
ממס או הפח ת תו.
ה חל ט תו ניתנה בעירעור של יבואן
ישראלי, על חיובי שומה על הכנסו תיו
לשנים 1970ו־ . 1971 עד שנת 1970עסקה
החברה בכל עיסקי הייבוא של חברה עולמית
לישראל. בחברה היו שני ענפים,
האחד ל מי ס חר סיטוני והא חר לייבוא
קימעוני עבור עולים חדשים.
בשנת המס 1971 הו קמה חברה חד שה,
שקיבלה על עצמה אתה מי ס חר הקמעוני
ו עסקי ה נוחלו על-ידי או ת ם אנ שי
החברה הראשונה ו מ או ת ם המישר-
דים עצמם. בחבר ה הראשונה היה הייבו-
אן מקבל משכורת, למרות שאשתו
הי ת ה גם היא בעלת־מניות בה ו מנ הל ת
ובחברה השנייה, השייכת לא שתו בלבד,
קיבלה רק היא משכורת.
הייבוא! דרש חישוב נפרד לצורכי
מס על משכורות אשתו. פקיד השומה
סירב, בטענה ש הק מ ת החברה השנייה
היא עי סקה מל אכותי ת, ולכן יש לערוך

חישוב מ או חד של הכנ סו ת בני הזוג.
השופט אשר קיבל א ת טענת פקיד-
השומה, וקבע כי אין זה סביר שחברה
מיס חרי ת תעביר ל א חד מ חברי החלק
מ מקור הכנ סתה ללא תמור ה. ואם בכל
זאת נעשה כך, יש לברר מדוע נעשתה
העברה ללא תמור ה. להעברה לא היה
טעם כלכלי, ואחתממט רו תי ה העיקריות
היתה הפחתתמס.

כמה מרוו־ח־גז
ע ל מילה?•
רשת ה סופ רמרק טי ם של ההסתד רו ת
מוכרת חבילו ת פילה בנו ת 400 גרם במחיר
לצרכן של 9לירות. או תו מוצר
נמכר ב״שופר״סל״ במחיר לצרכן של 8
לירות. הר שתות קונו תאת המוצר מן
היבואן ב מ חיר של 5.5לירות. ה סופרמרקט
מרוויח, א ם כן 3.5 ,לירות על
מוצר שעולה לו 5.5לירות ואשר אין כל
עבודה במכירתו. המוצר ארוז ב קו פסה
א טו מ ה. היכן ההסתד רו ת?

גולן מוחרם באמריקה
אירגון המ חברי םבא מרי ק ה, שנשיאו הוא קרל פורמאן, הודיע בחוזר
מחודש יוני השנה, על הכנ ס ת מנ ח ם גילן וחבר ת ״סירטי נוח״ לרשימת איסורי־העבודה.
הסיב ה היא סירובו של גולן ל ח תו ם על הסכמי-העבודה של האירגון.
הודעת האירגון כמו הכהחרמת כל גורם בתעשיית ה סר טי ם שיעבוד עם גולן.

כל הנוסע לחו״ל שם לב כי הוא מש לם
ת מור ת הקצב ת המטבע יותר מן הנחוץ
(בלי מס-הנסיעות) .נוסע היוצא ב ימים
אל ה ו קונ ה הק צבה, צריך לשלם
את מחיר הדולר שהוא בערך 8.12 לירות.
יחד עם מס־הנסיעות, המחיר הוא
9.34 לירות לדולר. אול ם הבנק גובה
,9.4לו ק ח עמלה של 13 אגורות לכל
דולר, או עמלה של 58.5לירות לכל
מכירה של הקצבה של 450 דולר. ריווח
מופרז, לכל הדיעות.

6 31 עע 1 0 3 ,ז 8תו 8 6111111 01 4ז 118ז ^
ח ס תווזז ססס־ז ח 1.1815 . 0־ 01311ע
£1603

3 )101 .

16$־ 8 1 £ 0 3 1 0 1

1€ 4ז 1ז§ 1

113) 1 0 0

1)1) ) 111) / 0110\\׳111£ק
)) 0 >11) 5 011 1(1) 51711ק 1וו >-0 )11 1-5 011)1 ) 0ק
/ 011111׳) 10 511>11 \¥ 0 5 8 )1510ו ס 1151 /

35 71101.8100 . 1

אם לזכור כי בכל שנה מוכרים הק צבות
ל־ 200 אלף נוסעים לערך, הרי מדובר
ברווח נוסף לבנקי ם של כ־ 11 מיליון
לירות.

קבלן דויט
מישראל לניגריה

מדוע העמלה כה גבוהה? היא מורכבת
למעשה משתי עמלות. האחת, ב שיעור
של 3אגורות, היא העמלה שה תיר
האוצר לבנקי ם לגבות תמור ת מכירת
ההקצבות. עשר האגורות הנוספו ת
נוספו לפני כמה שנים, כאשר לא היו דולרים
באוצר, וכדי ל ספ קאת צרכי הלקוחות
טענו הבנקים שעליהם ל ה טי ס מט בע
מחו״ל ועליהם לקבל תשלום על כך.
מאז יש כבר די דולרים ב קופ ת האוצר,
הבנקים אינם מ טי סי םאת המטבע מ-
חו״ל, אך האוצר שכח לבטל א ת העמ לה.

1976

>1161) 13118/71101035 ? 60115. , 100 .

1) 1)10115א. ץ 4111) 1-1
80111 711011105, 76.

) 11011) 111 001 )111
> 160311601 6 0 1 3 0

() 45 )10.׳11)11) 1)11101
? 1010665׳^ 7 6 3 0 5 6 6 0 1 0 6

מיכתב החרם עד גולן
אסור לעבוד איתו

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 9 | ה סוד שלי הוא ה סוד של נו-קל מ שקה אמריקאי מפור סם ב עו ל כולו. מר&זמ אוי שותה ושוחה 1 שותה ושומרת על החרה. 0 -):41א כשמו כן הוא. ללא קלוריות, ללא סוכר וללא

ה סוד שלי הוא ה סוד של נו-קל
מ שקה אמריקאי
מפור סם ב עו ל כולו.

מר&זמ

אוי שותה ושוחה 1 שותה
ושומרת על החרה.
0 -):41א כשמו כן הוא. ללא קלוריות,
ללא סוכר וללא ציקלומט. זה משקה
תוסס. טעיס ומרווה אך לא משמין.
ויחרע על הקלוריות אך לא על הטעם.
0 1א מוגש לך ב־ 3טעמים ־
אורנר. קולה ולימון.
- 0 4 1ס א משקה אמריקאי
בבקבוק הר־פעמי בהישג ידך
בכל נקודות המכירה בארץ.

*חז־ע 1מ אמריקה

ושותות ¥11הגינרח

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 10 | היוצ^יס סן הכלל של 1שיו 1ל. כלל ידוע הוא כי בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, ולכן מציגה חברת נשיונל 3מערכות סטריאו יוצאות מן הכלל. כלל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו

היוצ^יס סן הכלל של 1שיו 1ל.
כלל ידוע הוא כי בכל כלל יש יוצאים מן
הכלל, ולכן מציגה חברת נשיונל 3מערכות
סטריאו יוצאות מן הכלל.
כלל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו אינה
רק נשמעת, היא גם נראית ולכן הושם הדגש
במערכות אלה על עיצוב מרשים היוצר גם
אוירה יוצאת מן הכלל.
כל אחת משלוש מערכות הסטריאו,
משלבת בתוכה את כל הפריטים המוסיקליים
האפשריים: רדיו, פטיפון ורשם קול קסטות.

המסקנה: לו היית רוכש כל אחד מהם
בנפרד היה מחירם יקר הרבה יותר.
התוצאה: חוויה שטרם התנסית בה.
ן־ 50-2070 מרכז מוסיקלי רב־גוני לבית.
.1.מגבררב־עוצמה (0קו7וק 108 מכוון
בעל רגישות קליטה
50ה£ד5
גבוהה ביותר. פטיפון משובח בעלדיסקית
תקליטים גדולה ( 30ס״מ) .רשם קול קסטות
סטריאופוני מעולה ושני רמקולים גדולים(׳ו^/י/ו .)2
\ 50-1070 €מרכז מוסיקלי ביתי המעוצב
* £להפליא. מגבר רב־עוצמה(0קו7זנ)) .7277 צליל
שיל 4ערוצים בשיטת ״מטריקס״ .מכוון
רשם קול סטריאופוני
58£0ד5
משובח, פטיפון ושני רמקולים גדולים}׳זי^ץ .)2

ס 50-1020 מרכז מוסיקלי מושלם לבית.
*2מגבר(0ק!*/ק)״ .301 מכוון בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר £0ח31£
פטיפון משובח, רשם קול קסטות סטריאופוני
ושני רמקולים גדולים.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול ,18 תל־אביב.

.ז1ר) 5ג 51ז 13׳ 1X131:10031,1=30350010 30011001x1105 3061x3001030065 01 \ 0 6 0 1 0 0 3

פרסום קרנזון

העולם הזה 2032

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 11 | מן החמסין הא בגד ״ ה אד ם־ ה ש לי שי״>• עברו השבועות, החודשים והשנים החשובים, מבלי שנערכה חקירה. ד ח 3ווו הי הודי ם כתבה שניה ** דוע כל־ כך קשה לקבוע את האמת

מן החמסין
הא בגד ״ ה אד ם־ ה ש לי שי״>•
עברו השבועות, החודשים והשנים החשובים,
מבלי שנערכה חקירה.

ד ח 3ווו
הי הודי ם כתבה שניה

** דוע כל־ כך קשה לקבוע את האמת
2ז על פרשת קאהירי איך זה קרה שכיום
22 ,שנה אחרי נפילת הרשת באלכסנדריה,
עדיין אין גירסה הד־משמעית, מוכחת
ופסוקה על המאורעות?
אחת הסיבות היא, כמובן, שמעולם לא
נערך תחקיר אמיתי על פעולת הרשת.
עובדה זו כשלעצמה מפליאה, אף מדהימה.
הנה
פעלה רשת־ריגול, זרוע ישל יחידה
מסויימת של אגף מסויים בצה״ל. אנשים
התאבדו וניתלו. אחרים נמקו שנים ארוכות
בבתי-סוהר מצריים. איך ייתכן שפרשה
כזו לא תיחקר ברצינות, עד תום,
מייד עם סיומה?תבריש•,רשת המצריים נתפסו וישבו בכלא.
אך המפקד, אברי זיידנוורג, הצליח
להימלט. הממונים עליו ישבו בארץ ובאירופה.
חומר רב מצוי בכתובים, את
שאר הנסיבות ניתן לוודא באמצעות עדויות
על־פה.
אם כן, מדוע לא נערך מייד תחקיר מוסמך?
מדוע לא בורדו החשדות? אם היו
חשדות נגד אברי, מדוע ניתן לו להסתובב
במשך שלוש שנים נוספות באירופה —
ובמ-שך רוב הזמן הזה ניתן לו לפעול
פעולות־מודיעין?
הסיבה להשתלשלות מוזרה זו טמונה

אך מכיוון שזו היתד. השאלה העיקרית
בעיני הצמרת, היתד, כימעט לכולם סיבה
חזקה מאד לטשטש את האמת — אף
במחיר אסונות נוספים. אברי הורחק מן
הארץ, והוחזר רק כדי למסור עדות־שקר.
התיאור שלו על נושא זה — כיצד פוברקה
עדותו על־ידי בנימין ג׳יבלי, וכיצד
אושרה מראש על־ידי משה דיין — הוא
בלי ספק אמיתי. יש לכך הוכחות רבות
נוספות, נסיבתיות ואחרות.
כאשר יש צורך לבשל גירסה כוזבת,
אין יכולים לעסוק בבירור האמת. כך

יכה •ענייה טמונה במילחמה חג־לוייה
שהיתה נטושה בין המוסד, בראשות
איסר הראל, לבין אמ״ן, בראשות
בנימין ג׳יבלי. גם על נושא זה נותן אברי
תיאור נאמן למדי.
הראל היה, לכאורה, ממונה על כל שירד
תי־הביטחון, וביכללם אמ״ן. אך אמ״ן לא
קיבל את מרותו של איסר, והתחדד. במוסד.
שירות־הביטחון־הכללי (שב״ב) ,שמתוך
שורותיו צמח איסר, צידד בראש-
המוסד.
במייוחד היתד, התחרות חריפה בחו״ל.
היחידה 131 של אמ״ן, שאליה השתייך
אברי, היתד, אמורה להשתייך לקבוצת-
פעולה של כל יחידוודהחוץ של שירותי-
הביטחון, בהנהגת איסר הראל. אך למע-
שה רצתה לפעול לבדה.

איסר טוען כי מעולם לא היה לו פיקוח
כלשהו על פעולות יחידה ,131 וכי זו
נעזרה דק בשירותים הטכניים של המוסד.
ממילא גם לא ידע, לדבריו, על
פעולות אברי זיידנוורג ו/או פאול פראנק.
על קיומו של זה נודע לו רק אחרי שפאול
פראנק נידון בקאהיר, שלא־בפניו למוות.
נראה לו מוזר, לדבריו, שאותו אדם
ממשיך להסתובב בגרמניה גם לאחר־מכן,
בשמו זה. מבלי שהיה לו עדיין חשד כלשהו
נגד אברי, הוא תבע להחזירו לארץ.
כשקיבל דיווח שפראנק־זיידנוורג מסתובב
במוקדי המוסד באירופה, למשל במישלחת־השילומים
הישראלית בגרמניה, תבע בתוקף
להחזירו לישראל — וכך אכן הוחזר.
אברי הסכים לחזור מרצונו הטוב.
לדיברי איסר, התעורר החשד נגד אברי
(כאילו הסגיר את הרשת למצריים) דק
לאחד־מכן, כאשר נחקר על עניינים אחרים.
אם מקבלים את גירסתו של איסרהראל
אם לאו — ברור כי המאבק בין אמ״ן
והמוסד מילא תפקיד חשוב בטישסוש
הפרשה. הממונים על אברי לא היו מעוני
יינים לגלות את האמת למוסד. לדיברי
אברי, נפל הוא קורבן למאבק זה. לדעת
מקטרגיו, היה המצב הפוך: אברי, הוא

אורי א בנ רי
כולה במישור הפוליטי, ובמישור ההתחרות
בין זרועות־הביון השונות.
השאלה ״מי נתן את ההוראה?״ —
שאלה שהיא מיישנית מאד בהשוואה לשאלות
החשובות הנובעות מן הפרישה —
הילכה אימים כרוח רעה, בילבלה את
המוחות ויטישטשה את העיקר. במשך 11
שנים היא טימטמה את המדינה, ולבסוף
נותרה חסרת־מענה.
(לי אין שמץ של ספק כי כל צמרת
הביטחון דאז — שר־ד,ביטחון פינחס לבון,
הדמטכ״ל משה דיין, המנכ״ל שימעון פרם,
ראש אמ״ן בנימין ג׳יבלי ורבים אחרים
היו שותפים לתוכנית האינפנטילית. השאלה
מי נתן את פקודת־ד,ביצוע, מתי ובאילו
נסיבות, היא פעוטת־ערך. במדינה
הגונה היו מסלקים את הקבוצה כולה
לאלתר).

פצצה בדואר

ציור זה הופיע בפרשת אלב־סיס,
הסיפור הדימיוני־כביכול
שפירסס העולם הזה על העסק־ביש לפני 12 שנים. הוא בא לתאר

את הטמנת פצצות־התבערה בדואר המרכזי של אלכסנדריה, ב־2
ביולי ,1954 בידי שני חברי הרשת, כאשר ״האדם השלישי״,
אברי זיידנוורג, מתבונן מרחוק בתוצאותיה של פעולה זו.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 12 | 1 1 1 9 1י 11111 1911111ד זוהי מכונית הפלימוט הירוקה, בעלת # / 1י 11 11י 111111 11 #1111 הגג המתקפל, שאותה קנה אברי זיידנוורג באירופה בניגוד להוראות אס״ן,

1 1 1 9 1י 11111 1911111ד זוהי מכונית הפלימוט הירוקה, בעלת
# / 1י 11 11י 111111 11 #1111 הגג המתקפל, שאותה קנה אברי
זיידנוורג באירופה בניגוד להוראות אס״ן, ולקחה לאחר־מכן עימו לביקוריו
במצריים, המכונית הבולטת הקלה על זיהויו ופגעה ב״כיסוי״ המחתרתי
שלו. אחרי נפילת הרשת, השקיע כמה ימים במכירתה, וקיבל עבורה 470 דולר.
•שניצל את המאבק בין ישני הגופים, כדי
להימנע מחקירה של ממש.
כף או כך: מסכת השקרים ועדויות-
הכזב של ״,פרשת לבון״ ; האינטריגות
המסובכות בין פינחס לבון, משה דיין,
משה שרת ודויד בן-גוריון> ומילחמות־היהודים
בין המוסד ואמ״ן — כל אלה
חברו יחד כליי שייווצר המצב הקיים כעת:
אף גירסה אחת מן המהלכות עתה ב־שוק
אינה משכנעת במלואה. ברור •שאיש אינו
אומר את האמת המלאה. יש המשקרים
בכוונה, ויש •שהאמת שלהם התאימה את
עצמה בינתיים לגידסה קבועה זו או אחרת.

מס סנד
ךיש עוד סיבה, מורכבת, ומתוחכמת
יותר, לקשיים הנערמים בדרכו של
מי שרוצה לברד את האמת לאמיתה.
היא נעוצה באופיו המייחוד •של האדם
השלישי, אברהם/אברי/פאול/זיידנוורג/
אלעד/פראנק.
יש המשתדלים לתאר עתה את אברי
כאדם שפל ובוגדני, שמכר את הרשת,
ושטווה בזדון ובמחשבה־תחילה מסכת-
שקרים• ,שנועדה כולה לטשטש את העיק-
בות ולהסיח את החשד מאליו.
זהו תיאור פשוט והגיוני — אך אין
הוא מתאים לאישיותו המייוחדת של אברי.
נדמה שאצל אברי אין גבול ברור בין
מציאות זדימיון, ב־ן אמת ואי-אמת. כאשר
הוא סוטה מנתיב האמת הצרופה, אין הוא
עושה זאת בהכרח בשל חשבון מודע כלשהו.
הדבר יכול לנבוע מן השאיפה להציג
את עצמו כגיבור, כאיש פיקח המסובב
את העולם כולו סביב אצבעו הקטנה,
כאדם־עליון נוסח ניצשה.
לכן כימעט -שאין אפשרות להפריד
בסיפרו של אברי בין אמת ודמיון. יש בו
פרקים שהם כל-כולם אמת, מילבד פרטים

קטנים — כגון הפרקים על קשירת הקשר
נגד לבון. יש בו פרקים שקשה מאד
להאמין להם. ויש פרקים מעורבים.
לכן אין טעם לפסוק :״אם ברור שהוא
משקר בקטע פלוני, מוכיח הדבר שהוא
־ משקר לכל אורך הדרד.״ כ-שם •שאין טעם
לפסוק :״אם ברור שהוא אומר את האמת
על עדות־השקר, אפשר להאמין גם לכל
השאר.״
נדמה לי •שהרבה קטעים מסיפרו (ופר
עדויותיו בהזדמנויות השונות) נובעים מצורך
נפשי פנימי. אברי יצר לעצמו דמות
דימיונית. הרבה זמן לפני •שהעולם ישמע
על ג׳יימס בונד, המציא אותו אברי עצמו.
כבן שגדל בצל אב גיבור, לוחם פוליטי
שישב בכלא האוסטדי ובמחנה־הרי־כוז
הנאצי, היה אברי מוכרח להוכיח
לעצמו שגם הוא אמיץ ונועז. כילד שנשלח
ארצה לבדו בגיל ,14 שגדל כמעין־
יתום בסביבה האכזרית של חברת־הנוער
בבן־־שמן, שחש כי אביו הנערץ נטש
אותו ואת זכר אמו ונ-שא אשה שנייה —
היה חסד ביטחון־עצמי אמיתי, והיה זקוק
לדימוי-עצמי מוגזם כדי לפצות את עצמו
על כך.
לכן ממציא אברי דברים רבים. שלא
נועדו לשום מטרה זדונית אלא רק ליצירת
דימוי עצמי בעיני העולם, ואף בעיני

עצמו. מתקבל הרושם •שהוא-עצמו האמין
להמצאות שלו, שהוא חי את התפקיד שלו,
•שחלומותיו הזוהרים על פגישות עם גדולי
העולם ומיבצעי־גבורה על-אנושיים היו
מציאותיים לגביו יותר מאשר המציאות
כפי שהיא.
איש כזה יכול יהיה למצוא לעצמו שיטח-
מיחייה אידיאלי כשחקן בסידרת-מתח בטלוויזיה,
או כמחבר תסריטים או ספרים
נוסח המרגל שחזר מן הכפור. רק מערכת־ריגול
מטורפת תגייס איש כזה ותשלח
אותו לשליחות מסוכנת באמת.

• ה דו ק טו ד
ה טו ב
בל זהו הדבר שקרה. היחידה 131 של
\ § אמ״ן גייסה ושלחה אותו לנהל את
הפעולה במצריים — החלטה •שהיתה מטו*

רפת לא פחות מעצם הרעיון של הפעולה.
לפני כן שלחה היחידה את אברי לבדיקה
אצל פסיכולוג — הד״ר דויד
רודי.
אברי מתאר את הפגישה בקטע שהוא
אחת הפנינים בסיפרו. רודי חקר אותו
על מינהגי האוננות שלו ועל הזיותיו
המיניות. לאחר־מכי מצא אותו, כנראה,
כשיר למשימה נועזת בשטח האוייב.
הדבר מעניין, מפני שאותו ד״ר רודי
קיבל על עצמו אחריות דומה במיקרהו
של גיבור אחר של פרשה ביטחונית
סודית־מפורסמת: מרדכי (״מוסקה״) קידר.
נגד קידר היו קיימים אז חשדות כבדים
על רקע פלילי. חדי מצא אותו כשר
לשליחות ביטחונית בינלאומית, ואמ״ן
אכן שלח אותו. התוצאות ידועות למי
שיודע אותן.
אגב: כל הראיונות האלה של רודי
התקיימו בכלא רמלה, שם כיהן אז דודי
כפסיכולוג של שירות בתי-הסוהר. בעבור
שנים נפגשו שני הגיבורים — אברי
ומוטקה — באגף ״איקס״ -של אותו כלא,
האגף המבודד לאסירים ביטחוניים ,־שהיו
כה סודיים, עד שאף לסוהרים היה אסור

לדעת את שמם. הם כונו בשם
וכר. אברי היה א .4
אברי ומוטקה שוחחו ביניהם, תחילה
בשפת־מורם ולאחר־מכן בדיבורים.
מעניין לדעת אם שוחחו, בין השאר, גם
על חוות־הדעת הפסיכולוגיות של הד״ר
רודי.

• רעיון טיפ שי
ךםעתה כאשר השתתק סוף־סוף
י* הוויכוח על ״סי נתן את ההוראה״
והחל הוויכוח על ״מי הסגיר את הרשת,״
אין ויכוח רציני על השאלה שהיא
בכל זאת העיקרית: מדוע בוצעה ביכלל
פעולה מטורפת כזאת?
הרעיון המנחה היה ילדותי:
י• האנגלים עמדו לפנות את מחנותיהם
לאורד תעלת־סואץ. ראשי המדינה
וצה״ל סברו כי הבסיסים, והציוד המצוי
בהם, יהוו תיוספת־כוח עצומה למצריים.
(הנחה שטותית, שהופרכה לחלוטין כעבור
שנתיים, במילחמת־קדש •).לכן סברו
* את התפיסות הפוליטיות ביטאו באותה
תקופה ראשי־המדינה, ובעיקר פינחס לבון,
בנאומים פומביים.

הנפ שו תשלהפרשה
• משה שרת, ראש־הממשלה. נפטר.
• פינחס לבון• ,שר־הביטחון. נפטר.
• דויד בן־גוריו] אזרח פרטי בשדה־בוקר. נפטר.
• משה דיי] ,הרמטכ״ל. ח״כ ועורך-עיתון.
• שימעון פרם, מנכ״ל מישרד־הביטחון. כיום שר־הביטחון.
• בנימין ג׳יכלי, ראש אמ״ן. שם־צופו בוויכוח על הפרישה :״הקצין
הבכיר״ .כיום מנכ״ל חברת שמן.
• מרדכי (״מוטקה״) בן־צור, מפקד יחידה ( 131 פעולות בהו״ל).
שם־צופן בפרשה :״קצין־המילואים״.
• יוסי הראל, יורשו בתפקיד, מילא תפקיד בגילוי הזיופים של אמ״ן
בעיקבות הפרשה. שם־צופן בפרשה :״הגבר״ .כיום איש־עסקים, עוסק בייבוא
בשר ובעל בריכת־שחייה.
• אברי זיידנוורג־אדעד, איש היחידה ,131 פעל במצריים בשם
״פאול פראנק״ ,פקד על הרשת שביצעה את העסק־ביש. שם־צופן בפרשה:
״האדם השלישי״ ״.
• אברהם דר (״ג׳ון דארלינג״) ,הקים את הרשת כמה שנים קודם
לכן. מנהל במיפעל הקשור בבנימין ג׳יבלי.
• איפר הראל, הממונה על שירותי-הביטחון, ראש המוסד. נודע בכינויו
״איסר הקטן״ .שותף במיפעל.
• יהושפט (״פטי״) הרכבי, סגנו של ג׳יבלי ולאחר־מכן יורשו.
כיום מיזרחן, בחופשת שבתון.
• שמואל עזר, חבר התא באלכסנדריה, הוצא להורג.
• פיליפ נתנזדן, חבר התא באלכסנדריה, נידון למאסר-עולם.
• ויקטור לוי, חבר התא באלכסנדריה, נידון למאסר־עולם.
• רובי רפה, חבר התא באלכסנדריה, נידון ל־ 15 שנות-מאסר. כיום כתב
בטלוויזיה.
• מאכס בנט, סוכן אמ״ן בקאהיר, לא היה קשור ברשת, התאבד
בעת חקירתו.
• ד״ר משה מרזולן, רופא, קראי, חבר התא בקאהיר שלא הופעל
בעסק־הביש, ניתלה.
• מרסל־ויקטורין ניניו, חברת התא בקאהיר שלא הופעל, נידונה
ל־ 15 שנות מאסר.
• מאיר זעפרן, חבר התא בקאהיר 7 ,שנות מאסר.
• מאיר מיוחס, חבר התא בקאהיר 5 ,שנות מאסר.
• נורי עוסמאן, סגן ראש שירות־הביטחון המצרי, לאחר־מכן ניספח-
צבאי בבון, האיש שביגלל המגעים עימו נידון אברי למאסר.
־ מקור השם: ג׳יבלי היה האדם הראשון, בן־צוו האדם השני.

שיש לבצע פעולה שתספק לאופוזיציה הי־מנית-ד,קיצונית
בבריטניה אמתלה לתעמולה
נגד הפינוי. למשל: פגיעות במוסדות
בריטיים במצריים, וכן פעולות-חבלה
שיוכיחו -מאין במצריים שילטון יציב
שאפשר לסמוך עליו.
כל זה היה אידיוטי — ולא רק בדיעבד,
אלא גם בשעת־מעשה. האנגלים כבר הח ליטו
לצאת ממצריים. קומץ חברי־הפארלא-
מנט הימניים־הקיצוניים (״מורדי סואץ״),
שהתנגדו לפינוי ׳,היו ׳מיעוט מבוטל. לא
היה כל סיכוי שישפיעו על הענק שעמד
אז עדיין בראש ממשלת בריטניה: וינס-
•טון צ׳רצ׳יל.
י• האמריקאים עמדו להתקרב למיש־טר
המצרי החדש. ראשי המדינה סברו
שזה יהיה לרעת ישראל. לכן רצו לבצע
פעולות־חבלה נגד מוסדות אמריקאיים במצריים,
כדי לסכסך בין המדינות. הם סברו
גם שכדאי ליצור אנדרלמוסיה במצריים,
כדי להוכיח שהמישטר החדיש אינו שולט
במצב.
גם זה אידיוטי — מראש ולמפרע. פעו־לות־חבלה
קטנות אינן משפיעות על המ דיניות
של מעצמות גדולות, בעלות אינטרסים
גלובאליים. רק ילד פוליטי — ג׳יבלי?
דיין? לבון? — יכול היה לעלות על דעתו
שכמה דקירות־מחט ישנו את גורל העולם.
אולם יש להציג כאן שאלה, שמשום־מה
לא נשאלה מעולם: באיזו רצינות התייחסה
מערכת־ד,ביטחון הישראלית לפעולה זו?
לכאורה, היתד, זו צריכה להיות
פעולה היסטורית. לפעולה כזו יש לשלוח
את מיטב אנשי־הביצוע, לתכנן יאותר, לפיר־טי־פדטיה,
להעמיד לרשותה את מיטב
ומירב האמצעים.
מה קרה באמת?
הפעולה הוטלה על היחידה ,131 שבראשה
עמד מרדכי בן־ציור. לפי כל הסימנים
היה זה איש חסד־אחריות, חובבן,
שוויצר בריבוע.
בן־צור הטיל את המשימה בשדה על
אברי זיידנוורג, שעל אופיו כבר דובר.
נדמה כי המעלה היחידה של אברי למשימה
זו היתד, הצלחתו, לפני כן, בשני
ביקורים קודמים במצריים, לבסס לעצמו
שם מעמד בתור המהנדס הגרמני פאול
פראנק. בן־צור היה צריך לדעת כי אברי
הוא שוויצר, חובבן, אדם שאינו מתכנן
דברים — ההיפך ממפקד פעולה מעין זו.
אברי עצמו טען תמיד כי לא רצה כלל
לקבל על עצמו את ׳המשימה, מפני ״שלא
רצה לסכן את המעמד שכבד רכש לע׳צמו
במצריים, ושיכול היה להניב פירות ארו-
כי־טווח בתחום הביון.

• מוות ־
ב ש בי ל מה י
בד יש סממנים מעשיים יותר, המו-
כייחים את חוסר־יהרצינות •של הפעולה
כולה.
גדוני־קאהיר מתלוננים שלא קיבלו ח ונד
רי־חבלר, לביצוע הפעולות, ושהיו צריכים
צריכים להכין חומרים כמו בכיתה לכימיה
בגימנסיה. אברי עצמו מתלונן על
כך שלא קיבל את המישלוחים •שהובטחו

אברי לא קיבל מן הממונים עליו שום
תוכנית־פעולה מפורטת, וגם לא נדר-ש
להגיש תוכנית לאישור ׳.הכל היה מאולתר.
איש לא דאג להכין מראש דרכונים
מזוייפים ונתיבי־בריחד, מסודרים לשעת־הצורך.
אברי התלונן על אמ״ן, שלא דאג
לכך. אנשי־הרשת מתלוננים על אברי.
ברור שהייה זה תפקידו של אמ״ן.
ראשי אמ״ן ידעו כי מפקד־ד,מחתרת
שלהם במצריים מסתובב שם במכונית מג-
קרת־עיניים, כימעט יחידה-במיגה (אותה
מכונית מפורסמת מדגם פלינזוט, ירוקה
ופתוחה).
הרשת, שעליה הוטל לבצע את הפעולה,
היתד, חובבנית, והיא לא הוכשרה
לתפקיד זה. היא הוקמה כדי לבצע פעו-
ליות-חבלה עם פתיחת מילחמה, לא לפוצץ
סיפריות ובתי-קולנוע. חבריה היו כולם
ידידים אישיים זה לזה. הקשר ביניהם
יהיה ידוע וגלוי. לא היתד, קיימת ביניהם
קונספירציה מינימלית.
ועל רשת כזאת, בנסיבות כאלו, בצו רה
כזאת, הוטל לבצע פעולה היסטורית,
כדי לשנות את מהלכי המדיניות העולמית!
אין מנוס מן המסקנה שגם בעלי הרעיון
לא התייחסו אליו ברצינות גמורה. במילים
אחרות- :שאנשים טובים נשלחו
למוות, על ׳סמך תוכנית חובבנית־ילדותית,

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 13 | הפרשה: מ ד רי ד שימוש למתחיל דוח־הזמנים : 4נוכמכו* : 1952 אברי זיידנוורג מגויים ליחידה 131 של אמ״ן(אגף המודיעין של צה״ל) .בישל חזותו הגרמנית הבולטת, נקבע שיאמץ

הפרשה: מ ד רי ד שימוש למתחיל
דוח־הזמנים :

4נוכמכו* : 1952 אברי זיידנוורג מגויים ליחידה
131 של אמ״ן(אגף המודיעין של צה״ל) .בישל חזותו הגרמנית
הבולטת, נקבע שיאמץ לעצמו זהות גרמנית, ויפעל
במצריים כגרמני, למטרות ביון.
6פו ף : 1955 דויד בן־גוריון מתפטר כראש־ממשלה
וכשר־ביטחון, אחרי כמה חודשים של ״חופשה״.
כמעשה אחרון הוא ממנה את משה דיין כרמטכ״ל. משה
שרת מקבל את תפקיד ראש־הממשלה, ופינחס לבון את
תיק הביטחון.
$דצמכר : 1955 אברי זיידנוורג מפליג בפעם
הראשונה למצריים בשם ״פאול פראנק״ ,אחרי שאימץ
לעצמו את הזהות של חבר־קיבוץ בשם זה, אך שינה את
דתו ועברו של האיש. הוא מציג את עצמו כמי שצנח
במילחמת־העולם השנייה ביריחו בשליחות ה״אבוור״(אמ״ן
הגרמני) ,וכי שמייצג חברות מיסחריות גרמניות המבקשות
לסחור עם מצריים. לדבריו, התרועע עם ראשי השיל־טון
המצרי ועם הגרמנים הרבים שהדריכו אז את הצבא
המצרי, ונפגש גם עם נשיא מצריים, מוחמד נגיב.
4מארם : 1954״פאול פראנק״ מבקר שנית במצריים,
למשך חודשיים. לדבריו, נפגש עם גמאל עבד־אל־נאצר,
השליט החדש, ועם ראשי שירותי־הביטחון המצריים.
מבסס את מעמדו כחבר המושבה הגרמנית, מעביר
לאמ״ן תרשימים סודיים ביותר של ראקטות מצריות ושל
מוצבי הצבא המצרי בסיני.

לבי1

• ד רו ש ה
חל-,רה
ך* שאלה המתעוררת עתה היא: האם
1 1לפתוח את החקירה מחדש, כדי להגיע
אל האמת המלאה?
תיתכנה שתי גייסות:
י• האחת: הניחו לנמרים הנמים לישון•
.שום טובה לא תצמח ממעשה שיעורר
אותם מריבצם. המדינה ת-שקע •שוב
בים של האשמות והאשמות-ניגדיות• ,השם
הטוב שלה בעולם יוכפש עוד יותר. עברו
• 22 שנה, איש אינו אומר את האמת, ואף
אינו זוכר אותה בבירור. במילא לא יתברר
הדבר עד תומו.

שני חברי הרשת (עזר ודסה) מניחים פצצות בתחנת־הרכבת
ובשני בתי־קולנוע בקאהיר- .שני האחרים (נתנזון ולוי)
ייצאיס להניח פצצות בבתי־קולגוע באלכסנדריה. בפתח
קולנוע ריו נדלקת הפצצה בכיסו של נתנזון, הוא נפצע
ונתפס. בעיקבות נתנזון נאסרים גם לוי ודסה, ולאחר־מכן
עזר. כן נאסרים חברי תא אחר, בקאהיר, שלא היה
מעורב כלל בפרשה, וביניהם ד״ר משה מרזוק, ויקורין־
מרסל ניניו, ועוד. נאסר גם שליח אחר -של אמ״ן, מאנס
בנט, שפעל כסוכן־יחיד בכיסוי של מומחה לגפיים מלאכותיות.

7באוגוסט : 1954 אברי נמלט ממצריים בדרך
האוויר, כשברשותו מקלט סודי של הרשת ומיקרופילם.
לדבריו, הטמין אותם בין חפציה של אשד, מצרית, שהוא
נילווה אליה. לפגי־כן מכר את מכונית הפלינווט הירוקה
שלו במחיר 470 דולר.
•:ינואר : 1955 בית־המישפט בקאהיר, שלפניו
התברר המישפט בפומבי ונתגלו רוב פירטי הפרשה, גוזר
את דין אנשי הרשת. פאול פראנק וג׳ון דארליגג נידונים,
שלא בפניהם, למוות. מוסה מרזוק ושמואל עזר: מוות.
נתנזון ולוי: מאסר־עולם, דסר, וניניו - 15 :שנים. שני
אחרים נידונים למאסר קצר יותר, שניים נמצאים זכאים.
ממ-שלת ישראל מכריזה רישמית שהאשמות המצרים הן
עלילה שפלה.
פברואר : 1955 מרזוק ועזר מוצאים להורג.

ג״ 3ל

• יוני : 1954 אברי מוזמן לאירופה, מקבל ממפקד
יחידה ,131 מרדכי (מוטקה) בן־צור, את ההוראה לפקד על
רשת־ריגול ישראלית באלכסנדריה, שהוקמה כמה שנים
קודם־לכן על־ידי אברהם (״ג׳ון דארלינג״) דר, גם הוא
שליח אותה יחידה. המשימה: לבצע במצריים מעשי־חבלה,
שיעוררו את הרושם שהשילטון אינו יציב ושיש לו אופוזיציה
מחתרתית חזקה. המטרה: לקלקל את יחסי מצי
ריים־אמריקה, ולמנוע יציאת הצבא הבריטי מאיזור תע־לת־סואץ.
כן נאמר לו, שבהמשך הפעולה יוטל על אנשי
הרשת להרוג את ראשי המישטר המצרי ואת המדענים
והקצינים הגרמניים במצריים.
• 29 ביוני : 1954 אברי מגיע למצריים בפעם
השלישית• יוצר מגע עם פילים נתנזון, חבר הרשת באלכסנדריה,
ונפגש לאחר־מכן עם שלושה חברים אחרים של
הרשת: ויקטור לוי, רוברט דסה ושמואל עזר. מציג את
עצמו בפניהם בשם ״רוברט״.
• 2ביולי : 1954 חברי הרשת מניחים פצצת־תבערה
בדואר המרכזי באלכסנדריה.
• 9ביולי : 1954 באמצעות מתכון בתוכנית לעק-
רת־הבית בקול ישראל מועברת לאברי ההוראה לפגוע גם
במוסדות בריטיים.
• 14 ביולי : 1954 חברי הרשת מניחים פצצות־תבערה
בסיפריות האמריקאיות (המסונפות לשגרירות האמריקאית)
בקאהיר ובאלכסנדריה.

שנולדה כהברקה בלתי־אחראית של מישהו.
׳נדמה
שמכל הצדדים -של העסק־ביש,
זהו הצד החמור ביותר.

ביולי

1954ז יום־השנה למהפכה המצרית.

ניניו

לנהל עסקים בשם פאול פראנק ולהשתייך ליחידה .131
מבקר פעמים אחדות בארץ.
י* אוקטובר : 1957 אברי נדרש לחזור ארצה,
על־פי תביעתו התקיפה של הממונה על שירותי־הביטחון,
איסר הראל. עם בואו הוא נחקר, ולאחר־מכן הוא נאסר.
במהלך חקירתו מוקמת ועדת חקירה צבאית (״ועדת עמיעד״)
שתפקידה לבדוק את החשד •שהוא -שהסגיר את
הרשת במצריים. הוועדה אינה מגיעה למסקנות חד־מש־מעיות.

ביוני : 1959 נפתח מישפטו של אברי בבית-
המישפט המחוזי בירושלים. אב־בית־הדין: השופט (כיום
ח״ב) בנימין הלוי. אברי נאשם בההזת מיסמכסי סודיים
ביותר של אמ״ן וצילומם, ובקיום מגעים עם נורי עוסמאן,
איש שירותי־הביטחון המצריים, כל זה בכוונה לפגוע
בביטחון המדינה. במהלך המישפט מגלה אברי כי מסר
בשעתו עדות־שקר בוועדת אולשן־דורי, על־פי הוראות
ג׳יבלי, כדי להדיח את לבון. הלוי דן את אברי ב־21
באוגוסט 1960ל־ 12 שנות מאסר, אך מעיר בפסק־דינו על
עניין לבון. איסר הראל מעביר את הקטע לידי הרמטכ״ל
חיים לסקוב, וזה מעיר לכך את תשומת ליבו של בן־
גוריון( .בעירעור מפחית בית־המישפט העליון את עונשו
של אברי ל־ 10 שנים).
* *ספטמבר : 1969 בן־גוריון ממגד. ועדה בראשות
השופט חיים כהן׳ כדי לבדוק אם ראשי אמ״ו מסרו
עדויות־שקר לפגי ועדת אולשן־דורי. ועדת־כהן מאשרת

נתנוון

דסה

כתוצאה מכך מצווה ראש־הממשלה- ,שרת, לבטל פגי שה׳ זאת. הממשלה ממנה ועדה של שבעה שרים, וזו מטהרת
סודית שתוכננה, ביוזמת גמאל עבד־אל־נאצר׳ בין נציגים את לבון. בן־גוריון תובע •ועדודחקירה מישפטית״ לבירור
בכירים של מצריים וישראל, לשם דיון באפשרות של העניין, וכאשר דרישה זו אינה מתקבלת, הוא מתפטר
השגת שלום בין שתי המדינות. הנציג הישראלי המייועד: ומפיל את הממשלה. לבון מודח מתפקידו כמזכ״ל ד,הס׳
תדרות. הכנסת מפוזרת, ונערכת בחירות חדשות. בן
ד״ר ייגאל ידין.
* סו ף - 1954ראשית 1955נ אחרי סידרת גוריון חוזר לשילטון, אך מתפטר ב־ 1963 סופית. על רקע
בירורים, ממנה ראש־הממשלה שרת, ועדת־חקירה סודית דרישתו לוועדת״חקירה מישפטית הוא מפלג את מפא״י
(ה-שופט העליון יצחק אולשן, הרמטכ״ל־לשעבר יעקב ב־ 1965 ומקים את רפ״י.
6אפריל : 1964 אברי מבריח את גירסתו על
דורי) ולקביעת האחראי למתן ההוראה לביצוע המיבצע.
לבון טוען כי מעולם לא אישר אותו, וכי הסכמתו הוצאה הפרשה ל״העולם הזה״ ,וד,שבועון מפרסם את התיאור
ממנו בדיעבד במירמה. ראש־אמ״ן, בנימין ג׳יבלי, טוען המלא הראשון של העסק־ביש, בצורת סיפור דימיוני, תחת
שלמן נתן לו את ההוראה בעל־פה בימים 15—16 ביולי. הכותרת ״פרשת אלכסיס״•
5 4כידגי : 1967 נפתחת מילחמת ששת־הימים,
לשם כך הוא מדיח את אברי לעדות־שקר ומזייף מיסמכים.
אחרי פגישה חטופה עם דיין מעיד אברי כי לא היתד- ,שום שבעיקבותיה משחררים המצרים את גידוני־קאהיר, ב
פעולה לפני ה־ 17 ביולי, ומעלים את כל ההוראות והפעו מיסגרת חילופי־שבויים, ואלה באים ארצה. הם משמיעים
לות הקודמות. הוועדה קובעת ב־ 12 בינואר 1955 שאינה חשדות ק-שים •נגד אברי. הם גם טוענים כי ממשלת ישמאמינה
לשני הצדדים, והחקירה מסתיימת בתיקו. לבון ראל לא דרשה את שיחרורם אחרי -מילחמת־קדש (,)1956
נאלץ להתפטר. ג׳יבלי מועבר מתפקידו ומקבל את הפיקוד במיסגרת חילופי־השבויים של אז, מפני -שחששה מפני
חידוש הוויכוח על הפרשה.
על חטיבת גולני.
• יולי : 1976״האדם השלישי״ מפרסם את גיר־
28 $בפכרואר : 1955 בהתקפה מאסיבית על
מחנה של הצבא המצרי בעזה נהרגים עשרות חיילים סתו על הפרשה, תחילה באנגלית בארצוודהברית ול־מצריים.
מצריים פותחת בצעדים סודיים לרכישת נשק אחר־מכן בעברית בארץ, תשע שנים אחרי -ששוחרר מן
הכלא אחרי גמר ריצוי עשר -שנות מאסר. בו־זמנית
מודרני מן הגוש הקומוניסטי.
1957 — 1955 $ז אברי ממשיך לשהות באירופה, מפרסמים נידוני-קאהיר את גירסתם.

#השנייה: הפרשה מהלכת אימים
זמן רב מדי, והיא מתעוררת מחדש כל
כמה •שנים. כדי לקבור אותה סופית,
י-ש לגאול אותה מצל החשדות. ההאשמות.
אי-הוודאות. כדאי לבדוק את העניין אחת
ולתמיד, לקבוע מה שניתן לקבוע בבירור,
ולסיים בכך את העסק.
אני נוטה לגישה השנייה.
איני מאמין שיהיה זה הוגן, או מועיל,
להעמיד את אברי זיידנוורג למישפט נוסף.
האיש כבר נשפט, ובילה עשר •שנים
תמימות בכלא. חייו נהרסו. אומנם, הוא
נשפט על עבירה ביטחונית אחרת — אך
כל מי •שהיה מעורב במישפט ההוא ידע
כי הכוונה היא, בעצם, להענישו על המעשים
(שייוחסו לו) במצריים — וכי הועמד
לדין על עניינים אחרים, מישניים,
מפני שאי־אפשר היה להוכיח את החשדות
לגבי העסק־ביש.
מכיוון •שאי־אפשר היה להוכיח, לא העלתה
התביעה את פרשת־קאהיר במישפט.
דווקא אברי עצמו העלה אותה, וכתוצאה
מכד נפלה ממשלת־ישראל. אברי טען כי
מביימים נגדו אישום מפוברק, מפני שרו
צים
להשתיק אותו, או להתנקם בו, ביג־לל
חלקו בקשר להפלת לבון.
מכיוון -שהח-שדות נגד אברי לא הועלו
במישפט, הפחית בית־המשפט העליון את
עונשו, בעירעור, מ־ 12ל• 10-שנים, כה־בעת־תודה
על מעשי־ר,גבורה, שלו במצריים.
קיים,
כמובן, קשר סמוי בין המישפט
שנערך ובין המישפט שלא נערך. אברי
הואשם והורשע באחזקת מיסמכים סודיים
של אמ״ן( ,גירסתו: אחדים הגיעו לידיו
בצורה תמימה, אחרים הושתלו אצלו) ובקיום
מגעים עם נורי עוסמאן, מראשי •שי־רותי-ר,ביטחון
המצריים. את עוסמאן הכיר
אברי, גם לטענתו־שלו, לפני העסק־ביש,
עוד בביקוריו הראשונים במצריים. סי ש סבור
כי אברי היה סוכן כפול והסגיר את
הרשת, יכול להניח כי עוסמאן זה היה
מפעילו. כד שניתן לומר שהוענש למעשה
גם על חלקו בנפילת־הר־שת (אם היה לו
חלק בנד).

יתר על כן, בית־המי־שפט מהווה פורום
גרוע מאד לבירור אמת היסטורית, כפי
שהוכיח — למשל — מישפט קסטנר. הנוהל
המישפט, שנועד להגן על זכויות

הנאשם, פוסל עדויות רבות, ומכוון את
כל הבירור לאפיק אחד ויחידי: פלוני
אשם — או לא.
לעומת זאת יש מקום. לדעתי, למינוי
ועדת־חקירה שתגבה את כל העדויות,
תשקול את כל העובדות ותפרסם לבסוף
גירסה מוסמכת. בך־גוריץ• ,שרת, לבון
ושמואל עזר מתו. אבל למרבה המזל עדיין
חיים וקיימים משה דיין, בנימין ג׳יבלי,
מרדכי בן־צור, אברי עצמו, איסר הראל
ורוב נידוני קאהיר — נוסף על אנשי
מנגנון־־ אמ״ן והמוסד.
אברי בוודאי יחזור לארץ, אם יובטח לו
שלא ייפתחו הליכים מישפטיים נגדו. ניתן
יהיה לערוך עימות ישיר בין גיבורי הפרשה
ולברר את האמת — אם מישהו מעוניין

בינתיים, לאלתר, ניתן לפרסם את פסק־הדין
והפרוטוקולים -של מישפט אברי.
אחדי שהממונה־לשעבר על שירותי־הבי־טחון
ראה עצמו חופשי לקרוא קטעים מהם
מעל מסך הטלוויזיה, מה הטעם להמשיך
לשמור אותם בסוד?

\(\יי1*11

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 14 | איזה מין מדינר. יהודית יש כאן שדק מיעוט קטן מדבר בה יידיש? 9באזכרה שנערכה בשבוע שעבר לסגן־אלוף יונ תן (,יוני״) נתניה* ,שנפל באנטבה, נשא דברים לזיכרו אחד

איזה מין מדינר. יהודית יש כאן
שדק מיעוט קטן מדבר בה יידיש?
9באזכרה שנערכה בשבוע
שעבר לסגן־אלוף יונ תן (,יוני״)
נתניה* ,שנפל באנטבה,
נשא דברים לזיכרו אחד ממפקדיו
בעבר. קצין בדרגת אלוף-
מישנה, מפקד־חטיבה בשיריון.
הספדו הפילוסופי והנוגע-ללב

ירידה בביתו, אינו יכול להצליח
למנוע ירידה של עם
שלם.״ באוזני מי שלא הבין
טען ורטמן כי בנו של אלמוגי,
איש־דיעסקים יורם אלמוגי,
ירד מן הארץ.
׳ 9הוויכוח בין ראש־הממ־

המשוררת הדתית זלדה מי שיקובסקי, ששיריה הפכו
! 1ל 1111
בחוד שים האחרונים להי ט אצל קור אי השירה בארץ,
1 1 # 1י
ערכה בשבוע שעבר אתאחת הגיחות הנדירות שלה מביתה שבשכונת
מאה שערים בירושלים, והופיעה בתערוכת הציור של הציירת
ז׳נט בן־נאה בבית־העם בירושלים. ל שימחתם של באי־התערוכה,
קראה זלדה מי שיקובסקי לפניהם משיריה וזכתה בת שואות סוערות.
לאנשים הנכונים

בינלאומי

של הקצין השאיר רושם רב על
מאזיניו. אחד מהם לא יכול
היד, להתאפק. היה זה המשורר
חיים גורי, שקבע בתום ההספד
:״הבחור הזה יהיה פעם
ראש־ממשלה !״
9קצין צנחנים וחיל־רג־לים
ראשי,יתת-אלוף דן שומ רון,
שהוצג קבל העולם כמפקד
פשיטת צה״ל באנטבה,
סעד ביום השישי האחרון ב״
מיסעדת אולימפיה בתל־אביב,
כאשר נכנס למיסעדה המו״ל
ניסן פלג שהוציא לאור, ימים
ספורים אחרי הפשיטה, אלבום
של קיטעי־עיתונים בשם אגדת
אוגנדה. שומרון אינו מכיר את
פלג. אולם אורחי־המיסעדה האחרים
טרחו להפנות את חשו־מת־ליבו
אליו :״תבקש ממנו
אחוזים,״ התבדחו ,״לא ייתכן
שאתה תעבוד והוא יעשה את
הכסף !״

ידידו

הישראלי

שלה יצחק רסין לבין הפרופסור
ייגאל ידין עדייו נמשך,
כאשר כל אחד מהשניים שולח
עקיצות לעבר האחר. כאשר
רואיין ידיו בתוכנית בירה ומצב
רוח, הוא נשאל לדעתו
,על צעדי הממשלה בפינוי מת
נחלי
קדום. תחת להשיב תשובה
ישירה, הזכיר ידין את
הגירסה הידועה על ההבדל בין
החכם והפיקח: פיקח נחלץ
ממצבים שחכם אינו נקלע אליהם
מלכתחילה. שאל אותו
מראיינו, יעקוב (״יענקלה״)
אגמון :״אז אתה רוצה להגיד
שרבין פיקח?״ השיב לו
ידין :״זה אתה אמרת!״
9כשנשאל ידין לדעתו אם
צריך להיות בארץ מישטר
נשיאותי, כמו בארצות־הברית,
שיחייב את המועמדים להתרוצץ
בין קהל־מחריהם ולנשק
תינוקות, הוא השיב :״אם
הברירה שתעמוד לפני תהיה
לנשק תינוקות בפנים או לנשק
מזכירי־סניפים של מיפלגות במקומות
אחרים — אני בוחר
לנשק תינוקות.״
> 9מזכיר מיפלגת העבודה,
מאיר זרמי, נדהם השבוע
לקבל מיכתב ממזכיר מועצת
פועלי חיפה, אליעזר מולק.
מולק פנה אל זרמי בדרישה
לחקור כיצד הודלף להעולם
הזה הסיפור על חשבון ההוצאות
של ח״כ משה ורטמן
(העולם הזה .)2028 במיכתבו
רמז מולק, כי לדעתו הדליף
את החומר הח״ב הדימונאי
יעקוב (״ז׳אק״) אמיר. זרמי
לא השיב למולק במיכתב, אך
ביקש מאחד מעוזריו להשיב
למזכיר מפ״ח במילים אלה :
״אם תמצא מי מדליף את החומר
עליך להעולם הזה, אני
אמצא מי הדליף את החומר
על ורטמן.״
! 9במחמאה ממקור בלתי-
צפוי זכתה, בשבוע שעבר,
אשת שר־הביטחון, סוגיה
פרס. היה זה כאשר בעלה,
שימעון פרס, ביקש להזמין

הכיב שימעוני וז׳אק
אעיר מהמערך, וח״כ יצחק
מודעי מהליכוד. בעוד שימי

עוני ומודעי הדפיסו כמה דפי
נייר, שהכילו סקירה על פעולותיהם
הוציא אמיר, איש
דימונה, חוברת מהודרת בשני
צבעים, כרך אותה ושלח אותה
למאות עסקני־ציבור ממיפלגתו
וממיפלגות יריבות.
׳ 9כאשר ראה מנהיג
ח״כ הליברלית המיפלגה
שימחה איליו את דפי
סיכום הפעולות הפרלמנטריות
של יצחק מודעי, אמר בלעג:
״רק איש אחד יכול להתחרות
במודעי בלהשוויץ — ח״כ

נשיא אוגנדה, אידי אמין,
אלוף־מישנה (מיל ).כרוך
(״בודקה״) כר־לב, ידוע כ
שמואל
תמיר.״

אדם שנון, שיצר הרבה אימרות
כנף המתעופפות בצה״ל עד
היום. כמו זו :״הפגז הוא שג־רירו
הטוב ביותר של הטנק.״
בזמנו הלך שמו של מרקה
לפניו כרודף־שמלות, המפליא
במחמאות לכל נערה ואשה.
כשנשאל פעם מדוע הוא משקיע
אנרגיה כה רבה בחיזור
אחר נשים, השיב :״עם קרחת
ואף כמו שלי, אני צריך לנסות
עשר פעמים כדי להצליח פעם
אחת.״

כרמל מזרחי

מיק ני ראע \ ו ן לזגיון
וזכד ון יעקב

! 9בהאשמה חריפה ביותר
יצא השבוע יושב־ראש הנהלת
הקואליציה, ח״כ משה ורט־מן,
על בן־עירו, יושב־ראש
הנהלת הסוכנות היהודית, ח״כ
יוסף אלמוגי. כאשר שמע
ורטמן את אלמוגי אומר בשידור
בטלוויזיה ״אסור לכנות
את היורדים בשמות, די שיודעים
מה הם, ויש לעשות הכל
כדי להחזיר אותם לארץ,״ אמר
ורטמן :״מי שלא הצליח למנוע

לארוחת־צהריים את מנהלו־בחופשה
של בנק הפועלים,
יעקוב לוינסץ, יחד עם מנהלו
הנוכחי של הבנק, נפתלי
בלומנטל. פרס הציע שורה
של מיסעדות יקרות שאליהן
ביקש להזמין את לוינסון, אך
תגובת הבנקאי היתר אם
זה לא קשה לאשתך, הייתי
מעדיף לעשות את זה אצלך
בבית. שמעתי שסוניה מבשלת
נהדר.״ ואומנם, ארוחת־הערב
התקיימה בביתו של פרס ברמת
אביב.
׳ 9בסכמו בפני אנשים את
מושב הכנסת שננעל לפני
שבועיים, סיפר שר־החינוך
אוחיון ידלין על הישיבה,
שהיתר האופיינית ביותר, לדעתו,
למצבה של הכנסת במושב
זה. בעת שח״כ גאולה
כהן הגישה הצעה לסדר־היום
בעניין מיבנה שנת הלימודים,
נכחו באולם רק ידלין עצמו,
שהיה צריך להשיב על ההצעה
ויושב־ראש הישיבה, ח״כ
שניאור זלמן אכרמוב. גם
הקהל היה צנוע ביותר, נימנו
עימו רק מנהלת לישכתו של
ידלין, כדוריה ניטים, ודוברו,
ישראל כהן. כאשר קם
ידלין להשיב על הצעתה של
כהן, אמר :״אדוני המשב־ראש,
ח״כ גאולה כהן וכנסת
נעדרת,״ במקום האימרה הרגילה
״כנסת נכבדה.״ באותו
רגע נכנסה לאולם המליאה
ח״כ אורה נמיר. ידלין מיהר
להתנצל, ואילו אברמוב אמר:
״ברגע זה הוכפל מיספר זזברי־הכנסת.״

9שלושה חברי־כנסת ערכו
ביניהם בשבוע שעבר תחרות.
מי יוציא חוברת הדורה
יותר כסיכום לפעולתו הפרלמנטרית
במושב האחרון של
הכנסת. השלושה הם ח״ב

סימונה בלומנבזז :״ו ד״ל

רמה שבתחרויות״המישנה האיזוריות ל קר אתב חיר ת טלכ ת־ ה מי ם
של ישראל לשנת ,1976 שתיערך חשבוע בתל־אביג. ל ת חרו ת
הדרומית, שנערכה בבאר־שבע, ליווה א ת סי מונ ה בלומנפלד
החבר הקבוע שלח, הדוגמן בנצי גרשון, שהצטרף אלי ה
לאורך כל מ ס עו תי ה ם של המ תמודדו ת על תואר מלכ ת־ ה מי ם.

91 נשות השוטרים שהתמרדו
נגד מפכ״ל המישטרה,
שאול רחוליי, ביגלל משכורותיהם
הנמוכות של בעליהן,
החליטו לערוך הפגנה ליד ביתו
של דובר המישטרה, גיצב־מישנה
שמואל צחי, ברמה־חן.
את נשות השוטרים הרגיזו
פירסומי־הנגד של צחי על ההפגנות
שלהן, שהוא הוציא
לעיתונות. כאשר הם התקשרו
אל אשת הדובר, רותי צחי,
העובדת כמזכירה בכירה באל־על,
והודיעו לה על ההפגנה
העומדת להיערך ליד ביתה,
הופתעו כאשר אמרה להן רותי :
״יופי, אני אצטרף אליכן. גם
אני חושבת שהמשכורת של
בעלי נמוכה מדי !״
9משהו מצחיק קרה לשאול
ארלוזורוב, בנו של
חיים ארלוזורוב, המנהיג שנרצח הציוני־ה סוציאליסטי
על שפת ימה של חל־אביב,
בדרכו אל עורך־הדין אמנון
זיכרוני. המתמחה של זיכרוני,
עידית מלקוכיץ, ש-
העולם הזה?032

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 15 | זכרה כי הלקוח נושא את שם אחד הרחובות בצפון תל־אביב, פנתה אליו :״מה שלומך, מר ז׳בוטינסקי ז״ 01 כאשר פנה השבוע ידיד אל שאול כיכר וביקש ממנו שיעזור לו בגביית חוב

זכרה כי הלקוח נושא את שם
אחד הרחובות בצפון תל־אביב,
פנתה אליו :״מה שלומך, מר
ז׳בוטינסקי ז״
01 כאשר פנה השבוע ידיד
אל שאול כיכר וביקש ממנו
שיעזור לו בגביית חוב שחב
לו מרכדההסברה, מקום־עבו־דתו
של ביבר, שאל אותו
ביבר :״כואב לך, שלא משלמים
לך?״ כשנענה בחיוב,
נזכר ביבר בסיפור על ניתוח
הדיסקוס של מי שמכהן כיום
כניספח־צה״ל בארצות־הברית,
האלוף אכרהם (״ברן״) אדן.
״כשברן שכב בבית־החולים
אחרי הניתוח באנו, תת־אלוף
פינחס (״פינייה״) להכ ואני,
לבקר אצלו. מצאנו אותו כשהוא
גונח מכאבים. פיתאום עבר
הרופא שלו ושאלנו אותו :
,דוקטור, מה המצב?׳ ,הכל בסדר,׳
השיב לנו הרופא, ,זה
שום דבר, זה לא כואב ולא
נורא.׳ כשאמרנו לרופא שברן
גונח מכאבים, הוא השיב לנו :
,אתם מתכוונים לפאציינט 1
חשבתי שאתם שואלים איך
אני מרגיש אחרי הניתוח. אני
מרגיש מצויין, אבל לפאציינט
זה כואב׳.״
] 0עם בואו לישראל של
המלך העולמי של נגני הסאכד
סופון, מלחין־הג׳אז סטן גץ,
התגלתה למארחיו העובדה המדהימה,
שלא היתה ידועה
קודם־לכן לחובבי הג׳אז, והיא
שגץ הוא יהודי כשר וטוב.למארחיו, מארגני הפסטיבל הישראלי,
סיפר גץ כי הוריו
היגרו מברית־המועצות לאר־צות־הברית.
הוא ביקש להמציא
לו תווים של לחנים יהודיים
ומנגינות חסידיות, כדי
שיוכל לעבדם בעיבודי-הג׳אז
המייוחדים שלו. לגץ היתה
בקשה נוספת: ללמד אותו
כמה מילים באידיש, כדי שיוכל
לפנות אל הקהל הישראלי
בהופעותיו בירושלים ובאמפי-
תיאטרון הרומי בקיסריה. כאשר
הסבירו לו כי רק מעטים
מדברים עתה בארץ אידיש,
התרגז ושאל :״איזה מין מדינה
של יהודים יש לכם כאן?״

0עורכי מיצעד הפיזמונים
טוענים תמיד כי אי־אפשר
לעולם לדעת מה משפיע על
קהל המאזינים לבחור בשיר
זה או אחר למיצעד. מתברר,
כי גם למאמרים פוליטיים יש
השפעה על מיצעד הפיזמונים.
לפני שבועות אחדים כתב
כו ^ז אפלבאום, עוזרו של
שר־המיסחר־והתעשייה חיים
כ ר־ ל ם, מאמר בצהרון מעריב
על בעיותיה של המישמרת הצעידה
של מיפלגת העבודה.
אפלבאום כתב בפתיחת מאמרו
את מילות השיר המפורסם במדינת
הגמדים. מאז פורסם
המאמר, נכנם השיר בביצועו
של אריק איינשטיין ל-
מיצעד המרגניות, מיצעד שירי
העבר של גלי צה״ל, ומאז הוא
מטפס בו מעלה־מעלה לצמרת.
! 0לפני הפתעה בלתי-
נעימה עמדו ביום השישי האחרון
בעלי מועדון־הלילה
כליף ביפו. כוכב המופע שלהם,
הזמר ־עז שרעכי, התלונן
יום קודם־לכן כי המיקרופונים
במועדון אינם די טובים, ואמר
:״אני צריך לחשוב אם
אני יכול להמשיך ולהופיע
כאן.״ בעלי המועדון לא התייחסו
לדבריו ברצינות, וקיבלו
אותם כ״שיגעון״ רגיל של אמן
צמרת. אך למחרת היום, ביום
השישי, לא הופיע שרעבי בכליף,
והקהל ר,ממתין החל
מגלה סימני קוצר־רוח. בייאו־שם
ביקשו בעלי המועדון את
הזמרת המתחילה אילנה ניר,
מי שהיתה פעם חברה בלהקה
צבאית, להופיע במקום שרעבי.
להפתעתם קיבל הקהל את אילנה
במחיאות־כפיים סוערות,
ובעלי כליף שוקלים עתה אם
להחליף בה את שרעבי להופעות
מדי-ערב.
0 :עצה למלונאי אילת העניק
בשבוע שעבר בעל המלון
הסלע האדום בעיר, א לי
(״פפו״) פפדטדו, מי שנבחר
כסגן יושב־ראש התאחדות בתי
המלון בישראל. יעץ פפו לעמיתיו
:״בכל פעם שיבואו
לראיין אתכם בטלוויזיה, תבכו

1 \ 11ך 1ו 1ך ) בנו של הרמטב״ל המנוח דדו, לא נבהל מן ה ת אונ ה שקרתה לפני עשרה
י מי ם ל מנ הל הרכבת, צבי צפרירי. צפרירי רכב כהרגלו על סו ס בפארק

הלאומי ברמת־גן, יחד עם שר״חמיסחר״והתעשייה חיי ם בר־לב וראש עיריית רמת״גן, הד״ר ישראל
פלד. סו סו של צפרירי כשל, הוא נפל, נחבל ק שות ורק טיפול מהיר של בר־לב, עוד לפני שהגיעה העזרה
הרפואית שהוזעקה על־ידי פלד, הציל א ת חייו. יאיר אלעזר לא התרגש מהת אונ ה של צפריר, ובשבח
שאחרי ה ת אונ ה נראה בפארק הלאומי כשהוא רוכב בחברת נערה בת 14 בשם ענת. עוד א חד שלא
התרגש ממה שאירע לצפרירי חיה גילעד בן ה״ ,10 בנו של אריק שרון, שרכב יחד על סו ס בחוות
אביו. סו סו של גילעד השתולל והפילו, א ן למזלו של גילעד שרון הוא רק נחבל קלו ת

בפני המצלמות ותגידו שמצב
התיירות באילת נורא. רק ככה
׳׳משיד מצב התיירות בעיר להיות
טוב.״
0 :הפתעה גדולה נגרמה
לזמר מהמוצא התימני יגאל
כשן, המופיע עתה בהצגה
בואו נעשה לנו חג יחד עם
השחקן יהודה ברקן. כשניסה
ברקן לשיר על הבמה, אמר
לו בשן :״אתה אף פעם בחיים

לא תהיה זמר.״ ברקן לא התבלבל,
השיב לו :״אני גם אף
פעם לא אהיה תימני.״
! 0המילחמה על הפועל
באר־ שבע החלה דווקא בגרמניה.
כאשר נודע למלך־המיס-
עדות מנפרד כ ץ בי בעל-
המועדונים שימעון ;ידן עומד
לארח את שחקני הקבוצה
במועדונים שלו, בסיורה של
הפועל באר־שבע בגרמניה,

מיהר כץ להתקשר עם הנהלי
הקבוצה, להזמין גם הוא א׳
השחקנים לבילוי על חשבונו
אל הקבוצה הפועלית הצטרס
שני עיתונאים באד־ושבעיים
הידועים כאנשי חרות מובהקים
; :יפים טאיטו מ
ידיעות אחרונות ויצחג
שרגיל, המוציא לאור עיתז
מקומי בבאר־שבע.

6הפירסומאי חיים קל ר
סי שהיה בשנתיים האחרונה
שליח הקרן הקיימת לישרא׳
בפילדלפיה, נדר ערב נסיעת
שהוא לא ישהה בחו״ל יותז
משנתיים. כאשר נחת מטוס
של קלר לפני שבועיים בנמל
התעופה לוד, הוא התבונן ב
שעונו וראה כי הנדר הופר
קלרשההבחו ״ לשנת יי ם 1־ .2

שעות.
1על ניתוקו של ש י
?{גנון המנוח מן העולם סיפו
השבוע מנכ״ל רשות־הי״ידוו
יצחק ליפני, סיפור משעשע
פעם, כשביקר אצל עגנון והד
ניר את שמו •של פראני!
קאפקא, הגיב הסופר ה
קשיש :״כן, אשתי סיפרה ל

זכה בשבוע שעבר ב״ 5000מ ר קי ם גר מניים
בהתערבות. שימעון, הנר א ה
בת מונ ה מימין ליד מכוניתו החד שה, התערב עם ידידים שהוא
יגלח א ת ראשו, דוגמת ה מפ ק ח קוג׳ אק, כפי שעשה גם איש ״חחיפו־

שימען! ונדן

שיות״ לשעבר, פול מק אר תני. ההתערבות קבעה שעל שימעון ל ה תייצב
בבית-קיפה מפורס ם בברלין עם קר ח ת, ולקבל 5000 מארקי
ם — או עם שערות, ולשלם 5000מ אר קי ם. הוא הוכיח
כי הוא יודע לזכות בהתערבויות וזכה גם לנ שיקה ממעריצה.

01 בישיבת מרכז המיפלגו
הליברלית, שנערכה לפני שבו
עיים, פנה יושב־ראש הישיבו
מנחם פכידור אל אחד מ
מפעילי דור־ההמשד של מים
לגה זו, עורך־הדין אוריאי
לין, בשם ״אמנון לין,״ ב
החליפו את שמו הפרטי עו
זה של הח״כ החיפאי. כש
הבחין סבידור במורת־הרו:
על פניו של אוריאל לי
אמר לו :״אני מקווה שהטעוו
לא מדאיגה אותך.״ השיב ל
אוריאל לין :״לא, אבל הי:
בוודאי מדאיגה את ח״כאמ

נון דין.״

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 16 | וכעת לרים, מזמין אתכם המארח שלכם, וולט דיס!״ ,לבקר בממלכה העליזה מכולן : הנ הלפניכםמסידרחאדוונצירלאוד - ג׳וני ־ המארוניהמנומר חנור מרמרי בוקר אחד, כשהתעורר

וכעת לרים, מזמין אתכם המארח שלכם, וולט דיס!״ ,לבקר בממלכה העליזה מכולן :
הנ הלפניכםמסידרחאדוונצירלאוד -

ג׳וני ־ המארוניהמנומר

חנור מרמרי
בוקר אחד, כשהתעורר רוני משנתו,
שמע קול יבבה נמה בוקע ועולה מן ה חצר
.״מעניין מי זה יכול ל היו ת בשעה
כזאת ז״ תמ ה רוני. והנ ה, להפתעתו גילה
מעבר לגדר גור מארוניס ק טן ומייבב.
״אבא, אמא, הביטו קרא רוני בהתרגשות
,״ראו מה מצאתי אבא ו-
אמא נחפזו לגשת אל הגדר ונתנו עיניהם
הטובות בגור האומלל .״הבא נא לו מעט
חלב, רוני, צמא הוא !״ אמר האמא,

ואבא א מר ״כנפו שבורה, צריך לקרוא
לקצין־הרפואה,״ ואילו רוני א מר ״אקרא
לו ג׳וני. ג׳וני, המארוני המנומר.״
ג׳וני, המארוני המנומר, נולד לא מא
מארוני ולאבא מוזלמני ביער שמעבר ל חצר.
ה חיי ם ה תנ הלו ב שקט ובשלווה ו-
ג׳וני הק טן השתעשע עם א חיו הגורים,
וגם למד לטפס על העצים. יותר מכל אהב
ג׳וני א ת רוזמרי׳ גורת־המארונים השכנה,
והשניים אף החליטו להתח תן משיגיעו
לפירקם. ואז 20 ,דקו תמת חיל ת הסיפור,
אירע ה אסון: אל נווה״המארונים השלוו
פרץ הטורף האש״פי ושיסה א ת שיניו
בכל הבא על דרכו. אמא־מארוני ואבא
מוזלמני נפלו ראשונים, ורוזמאדי, ארו ס
תו של ג׳וני נטרפה שניה. ג׳וני הפעוט
ניס ה להי מל ט, וכצפוי, שבר א ת כנפו.
כל או תו הלילה נדד המארוני הק טן
בדרכים, כשהוא רעב ופצוע, ואף אחת
מכל חיות־היער לא ח מל ה עליו ולא
ניס ת ה להצילו. עייף ומרוט רץ רוני בשדות,
ולפנות בוקר הבחינה עינו הבריאה
באור הבוקע מ מרח קי ם .״ארוצה לשם,״
חשב ג׳וני, אך בטרם הצליח להגיע אל
מטרתו, נפלה עליו תרדמה כבדה.
משהתעורר ג׳וני, מצא א ת עצמו ב מי ט ה

רכה וצחורה ולידו יושב נער חביב .״שמי
רוני,״ א מר לו הנער ,״וזהו סרן י חזק אל,
הרופא של הגדר. הוא ירפא או תך במהירות.
בקרוב תוכל לחזור ליער.״
ואכן, מקץ י מי ט אחדי ם הלך המארוני
הק טן והתאושש. קצין הרפואה י חז ק אל
קיבע א ת כנפו השבורה וחבש א ת פצעיו.
אבא קנ ה ממנו אתה טבק שלו׳ ואמא
הביאה לו חלב. ג׳וני הי ה לגור מ א מני ם
חביב וידידותי, ורוני החל מ עסיקו בעבודות
הבית השונות. הגור ה ק טן א הב
לטאטא בזנבו א ת חדרו של רוני ו לל ק ק
בשפמו א ת האבק מן הפינות. בעזרת
שיניו החדות של ג׳וני הצליח רוני ל ח תוך
ולנסר עצים לעגלת היד החדשה שלו, ואף
השתמש בג׳וני הנאמן כבבהמת״משא.
חיי ה ם של ג׳וני ורוני ה תנ הלו למופת.
עד שיום אחד 10 ,דקו ת לפני הסו ף,
הגיע לביתו של רוני קור ט שומר־היערות.

״מה זה,״ תמה קור ט ,״ האין זה גור
מ א מני ם מן היער שלי כן,״ ענה רוני,
״זהו ג׳וני שהגיע לכאן פצוע, ו אנ חנו
טיפלנו בו כל-כך יפה ״.א ם כך, א מר
קור ט הרשע ,״צריך לה חזירו ליער.״ ״אבל
אדון קור ט,״ א מר רוני בני מו ס ובעצב,
״איפה היי ת כשהוא היה ז קו ק לך ! ״
לרוני לא עזרו טיעוניו הצודקים. קור ט
דיבר עם אבא, ואבא א מר לרוני שאין
ברירה, צריך ל ה חזיר א ת הגור ליער.
רוני נשך א ת שפתיו, נשק לגיוני, בכה קצת
ושיחרר א ת חמארוני. אבל אל נא תבכו
גם אתם, קו ר אי ם יקרים, ככה לא גומרים
סיפור כל־כך יפה. הנה הסוף ה טוב :
ג׳וני המשוחרר ניפנף בכנפיו שהחלימו ו המריא
באצילות. הוא חג פעמיים מעל
הבית׳ חירבן על ראשו של קור ט המנוול,
וירד שוב על הכתף של רוני. אחר כך
ת פס מטאטא והלך לגמור״ א ת הפרוזדור.

רוני מקרוני וג׳וני המארוני בתצלום משפחתי

שיח א מ הו ת
— איזה ילד נחמד.
— תודה רבה, גם שלף ילדה מתוקה.
— תודה, גם שלד זיסקייט.
— תודה-תודה, גם שלר חמודי. קוזגקלה ...פוצקלה...
— מה א ת עושה עם שלך?
— אני מגדלת אותו למאה־מטר-גב, ו א תי
— אני מגדל ת אותו לפיזמונים, ואת י
— אני מגדלת את שלי למלכת-יופי או לבדור-ברזל, איך
שהיא תצא, ו א תי
— אני מגדלת אותה לייצוא.
— לבשר או לביצים?
— לבבד-אווז.

סיפור עצוב עם סוף שמח

לתרום ־ 1ה כמו להיות
בתמונה מימין :
תעשיין עתיר־נכסים תורש הפצי
אמנות יקרי־ערך למוזיאון ישראל.
כתמונה נראים התורם — שנח שד
וה לא מככר כעבירות כלכליות —
ר־האוצר, בעת מסירת התרומה.
:תמונה האמצעית :
1הוא עתיר־נב־
;עשיין אהר,
:וים, תורם חפצי־אמנות יר רי־ערך
מערכת־רהיטים הדשה לכית־זטי
שפט העליון. בתמונה נראים
־תורם — שהועמד לדין זה לא
:זבכר על עכירות כלכליות - -וה שו־
־ט העליון, ב שעת מסירת התרומה.
תמונה משמ אל:
;עשיין שלישי, שגם הוא במיקרה
:תיר־נכסים, תורם חפצי־אמנות

יקרי־ערך ומערכת־סורגיש הדשה
לבית־הכלא המחוזי ברמלה. ב תמונה
נראים התורם — שהורשע
זה לא מכבר בעבירות כלכליות —
ומפקד בית־הכלא.

בעיר אחת לא הי ת ה אף פעם מילחמה
ולא הי ת ה רעידת־אדמה או שיטפון או התפרצות הר־געש
ולא היה רעב או מגיפות נוראות
ואיש לא מת על קידוש השם ואף אהד לא היה גיבור יותר מה שני
ולא הי ת ה שום שואה.
וכל הפסלים ומעצבי־הסביבה, שהיו באותה עיר, מתו ברעב, כי
העירייה של אותה עיר לא הזמינה שום אנדרטה בארבעה מיליון
לירות לזכר אותם אירועים עצובים שלא היו בה מעולם, ואף אהד מאז רחיה
לא נאלץ לשלם עכור הנ צחת אותם מקרים שלא קרו.
עד שיום אחד קם בעיר ההיא יועץ עירוני לענייני אמנות, שהוא
במיקרה גם פסל ומעצב־סביבה מובטל, שקינא בערים המאו שרות על
שואותיהן ואסונותיהן, והציע להקים אנדרטה בארבעה מיליון לירות
לזכר אותם פסלים מיסכנים ומעצבי-סביבות אומללים שחיו באותה עיר
שלא קרה בה שום דבר מייוחד, ומתו מרעב.
והוא הקים אנדרטה גבוהה־גבוהה, וע שה מיליונים.

ל אן לפנותאתהמפונים
יש במדינה שכונות־עוני, ובהן גרים עניים.
המדינה מנסה לחסל את שכונות־העוני ולפנות את
היושבים בהן. לשם כך מנסה המדינה להעביר את היושבים
בשכונות־העוני לשכונות חדשות.
תושבי השכונות החדשות כועסים מאד. הם קנו בתים
בשכונות חדשות, המרוחקות במידת האפשר משכונות־העוני,
והנה מביאים את תושבי־שכונות־העוני ממש אל
בתיהם. הם כועסים כי הם חושבים שזה תכסיס שפל, והם

מציעים שיפנו את תושבי־שכונות־חעוני־הישנות אל שבד
נות־עוני חדשות שיקימו במייוחד עבור העניים, ובמרחק
ניכר משכונותיהם החדשות והלא־עניות.
כדי לחסוך בכסף ובמשאבים הכרוכים בהעתקת העניים
משכונת־עוני ישנה לשכונת־עוני חדשה, כדאי, למען המו ראל
של תושבי השכונות הלא־עניות, להפציץ מן האוויר
את שכונות־העוני ולחסל את המיבנים, את התושבים ואת
הבעייה כולה.

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 17 | ליכלוק• ק ט 1ים יש כאלה אגשים שהכיף שלהם כחיים זה כל מיני ליכלוכים קטנים, כמו לעכור ליד חכר •טמחזר, ואחרי ה״מה נשמע?״ לשאול, ״נו, ומה שלום אשתך?״ וכל מיני כאלה

ליכלוק•
ק ט 1ים
יש כאלה אגשים שהכיף שלהם
כחיים זה כל מיני ליכלוכים קטנים,
כמו לעכור ליד חכר •טמחזר,
ואחרי ה״מה נשמע?״ לשאול,
״נו, ומה שלום אשתך?״
וכל מיני כאלה מין.
אכל כזמן האחרון אני שם לכ
•טיש גם כאלה עיתונים •טזה הכיף
שלהם כחיים,
כמו לפרסם ככותרות גדולות
שמישהו נעצר כאשמת פריצה,
שוד, רצח, ריגול או הכלה,
וכל מיני כאלה מין.
אחר־כך, כשמסתכר שהנ״ל נעצר
ככלל כטעות, הם בכר לא מפרסמים
את זה ככותרות גדולות.
יש כאלה שמפרסמים כאותיות
בינוניות שהנ״ל שוחרר כערכות.
הוא אומנם פושע גדול, הם מרמזים
לך, אכל המישטרה הפראיי•
רית שיחררה אותו בערבות. ורק
אם אתה מחטט עמוק-עמוק כאותיות
הפיצסוניות, מסתבר לך שלא
פושעים ולא ציפורים — הבחור
שוחרר כי התברר שאין שום
אשמה.
אבל •יש עיתונים יותר ממזריים,
שממש נהנים מהליכלובים
הקטנים — אצלם לא תמצא, אפילו
כאותיות קטנטנות, שהוא כב־
־ לל שוחרר.
לגביהם הוא פורץ, שודד, רוצח,
מרגל או מהכל, ולא משנה מה
שהוא עשה.
הס יודעים, ועליהם אי־אפשר
לעכוד כעובדות.
הם עיתונים וציניים.

קובי ניב

מחלוקות
הר־הבית
בהדיוט גמור אני לא מבין בכלל
מה המחלוקת שם בעניין הר־הבית.
אחד מוכיח באותות שהמקום
קדוש, ולכן אסור להתפלל בו.
השני מוכיח במופתים שהמקום
אינו קדוש, ולבן מותר להתפלל בו.
ולי זה נראה קצת מוזר
שכולם מתעקשים כל־כך
להתפלל דווקא במקום שהוא
לא קדוש.
אבל אם לכם זה נראה בסדר,
אז מי אני וגו׳.
איך שלא יהיה, נפלה לידי
ה תיכ ת מפה של ח תי כ ת הר־בית,
כפי שעובדה וקודשה ולהיפך
על־ידי שני החבר׳ה האלו;
קופרודוקציה אמריקה ־ ישראל

ם וטהורים
כ שאתה קורא א ת כל הגירסות
בעניין ״העסק-ביש״ ו״הפרשה״,
אתה תיכף ומייד רואה שקודם-כל
כולם היו בסדר.
כך והש.ג.

אמ״ן,

והמוסד,

כך דיין, ובן־גוריון,
ופרס, ושוב דיין.

והש.ב,.
וג׳יבלי

כולם תמים וכולם זכים וכולם
טהורים.

כך אוסר, גם הקטן וגם הגדול.

כך כל אנשי הרשת, רשת גימל
להלו ה חוז ה שנ ח תם בין ארצו ת -הברית של א מ רי ק ה וביו י שי א ל , :גל חדש.

כולם תמים וכולם זכים וכולם
טהורים.

והשני,

ולפי זה א תה מייד מבין שהכל
תמיד היה בסדר, ושגם עכשיו
בסדר וגם בטוח שיהיה בסדר.
יהיה בסדר.

קופרודו ק ציה א מ רי ק ה — ישראל
חוז ה הפ ק ה
ארצו ת -הברי ת של א מ רי ק ה (להלן — א מ רי ק ה) תדאג למי מון
הדרוש, תספק בסף ו ת הי האחר אי ת בלעדית על הצד התק ציבי
של ההפקה.

כר האדם
והראשון.

השלישי,

כר הקצין הבכיר, והסדיר והמי לואים.

אברהם־ג׳ון דר-ד ארלינג-
מותק.

סמוך !
גם הקטן וגם הגדול.

ישראל (להלן — ישראל) תספקאת כוח האדםות הי ה
א חראי ת בלעדית בכל הק שור לנושא אנ שים וכוח אדםלהפקה.
צוות ההפקה הבכיר (תיכנון ל טוו ח א רון) י הי האמ רי ק אי
ואילו צוות הייצור והביצוע (תיבנון ב שטח וביצוע) י הי ה בולו
ישראלי.
א מ רי קהתספקאת כל הידע הטכני וה מיקצועי הדרוש
להפקה.
ישראל תספק ביצוע טכני מיו מן בדרגה מיקצועי ת גבוהה.

ומי מכם שחושב שמדובר בהפ קו תמה קולנו ע טועה טעות מרה —
מדובר בהפ קו תמה חיי ם.
וזה שוב מוכי ח שאין הבדל בין ה קולנוע ו ה חיי ם.

כך הם נראים היום. תמונות שצולמו השבוע מראות את גימרי ״העסק־ביש״
ו״הפרשה״ ,כפי שהם נראים היום, עשרים שנה לאחר ההתרחשויות. מי שלא מאמין,
יכול לשאול כל־אחד מהם איך הוא נראה.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 18 | מלא ה די ר ה תדיר^ו מ קי ר ההצלחה תדירא! 400 המקרר האידיאלי לבית הישראלי. המקרר המשוכלל הסתקדס והמתאים במיוחד רזזנא• הארץ. מקרר חדיר או 400 הוא סיפור הצלחה

מלא

ה די ר ה

תדיר^ו
מ קי ר

ההצלחה תדירא! 400
המקרר האידיאלי לבית הישראלי.
המקרר המשוכלל הסתקדס
והמתאים במיוחד רזזנא• הארץ.
מקרר חדיר או 400 הוא סיפור הצלחה
נטנמבר לצרכנים רבים וכולם מרוזגיבו
תכולתו סול תדיראן 400 מירבית והוא
מיוצר מחומרים ברחי מחרידים
ובמינוח צבעים המתאים רכל מסבה.

קנ האת מוצר׳

מזגני תדיראן

השילוב הססריאופוני של תדיראן

מזגני אזיר חדיר אן הם ה טו בי ם ביו ת ר
היפים ביו ת ר 1ה מז צ ל חי ם.
מ דו ע?
כ׳ הם מ עני קי ם ון רור ו חי מו ם
מ ק סי ס ל ״ ס בי חי ד ת קו מפק טי ת.
כ׳ הם מעוצבי ם ומתוכננים להשתלב
עם צ ב עי בי ת ך או משרדך.
כ׳ הס עו שי ם עבו רהג דול ה
נבששש קט.
כ׳ הם מטה רי ם אויר, סו פגי ם ע שן
ולחות. ח ס כונ״ םבחשמל.

4מוצ רי םשהם מן ה טו בי ם ב עו ל ם.
מ ר כי בי םאתהמערכתה אי די א לי ת
ו הי א מו באתע־• ענ קהאלקט רוני ק ה
תדיר אן.
* מג ב רי םבע לי עו צמהכ פו ל ה
ו רגי שו ת גבוהה ח0נ<ז3א ח19 חז 3א.
* ר מ קו לי ם מ תו צרתחברת 761פאר
ה תו צרתהאמ רי ק אי ת.
* פ טי פון שו ס ש הו א מ תו צרת !פאן,
על הקשר בין הי פ אני ם
וה אל קט רוני ק ה יוד עבעצםכל יל ד.
* אוזניות ק״ 5נדגס נ־-ויו הן מ ת
רגי שות ו מ עו לו ת ש הן מ בי או תאת
אורם ה קונצ ר טי ם ל בי ת ך.

תדירא ן
ישלךהרכה סי בו ת טו בו ת ל קנז ת
א ת תנורי ת די ר אן החד שי ם.
תנו רי ח די ר אן ב 4-דג מי ם !כ מיגזון
צ ב עי ם. פו ע לי ם ב שי ט ת ניקוי ע צ מי

(.)50110030109

תנורי ת די ר אן הם ה מי לההאח רונ ה
כשהמ דו ברבשכ לו לוב עי צו ב תנו רי
בי שו לוא פי ה.
ה עו בדהשה תנו רי םהםשלת די ר אן
או מרתבעצםהכל.

תדי ר אן ב שני הגד לי ם ־11
- 1־ 24 הן ב ע לו ת ״זכ רון אלקט רוני ־
ש הו א תכנון ט רנזי ס טו ר׳ ח ד שני ש ל
תדיראן• אי כו ת מי ר בי תשלהתמחה,
י צו באלקט רוני מתקדם. ב טי חו ת
מ כ סי מ לי ת ו עי צו ב אי רו פי מו ד רני
במגוון צ ב עי ם הו פ כי םאתט לויזיו ת
חדי ר אן ל טו בו ת !לאמינות מכולן•

ל ה שיג בחנויות ה מו ב ח רו ת ו בסניפי ח די ר אן:

תל־אביב: רח׳ קרליבן־ 27 טל .285151 .ירושלים: רח׳ שמאי 9טל .231315 ,234857 .חיפה: ככר נזאירהוף 5
באר־שבע: רח׳ החלוץ 128 טל .38555 .נתניה: רחי שער הגיא .1

קרית אליעזר טל3 .־.511232

מקררים י מזגני אויר י טלויזיות • מערכות סטריאו • תנורי.אפיה ובישול שואבי אבק • סוללות רדיו למכוניות • מוצרי תאורה י קופות רושמות

מקרר תדיד אן - 550מקררח די ר אן 185
מ ק פי א ת די ר אן 140
מקררת די ד אן 550־ עםש תי ד ל תו ת אנכיות
- 5106ר- 8ום ו 5פו עלב שי טתז 5ס 70ס א
ח די ר אן 185ומק פי א ח רי ר אן 140
שיי כי םלמשפחההמ פו ארתשל
מקר רי תדי ר אן.
מקררח די ר אן 285 מצטיין בי ת רונו ת
ובשכ לו לי ם ה מיו ח די םשלמקרר
ח רי ר אן - 400מקררההצרחה, ובזכו ת
מ מ דיו ה קו מפקט ״ ם הוא מ ת אי ם
ב מיו ח ד לזוגו ת צ עי רי םולמשפ חו ת
ק טנו ת. מ קפי א ת די ר אן 140ה חו ספת
ה אי די א לי תלכל מקרר. חוסך הו צ או ת
וזמן עיי הקפאת המזון ל ת קו פהשל
חו ד שי ם ר בי ם.

מה שטוב >צרכן|
מו צ רי ת די ר אן !

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 19 | ה ביו גרףהרא שי ש ד ראשהממשלה (73 ימ*ן< מ א שי םאת יועץ הסתרים לשעבר ( משמאל) בשק רי ם ־ וזה מ שי ב מי לחמהשערה עז האסיוס1וגזווו0״ן ך * אם הכריז ראש־הממשלה

ה ביו גרףהרא שי ש ד
ראשהממשלה (73 ימ*ן<
מ א שי םאת יועץ הסתרים
לשעבר ( משמאל)
בשק רי ם ־ וזה מ שי ב
מי לחמהשערה

עז האסיוס1וגזווו0״ן
ך * אם הכריז ראש־הממשלה יצחק
1 1רבין מילחמה על מי שהיה, עד לפני
זמן לא רב, יועץ־ד,סתרים שלו ו האם החליט
לנער את חוצנו מהאיש, הטוען כי
בזכותו הגיע אל כס ראש־הממשלה? האם
פתח רבין במאבק על תדמיתו הציבורית?
שאלות אלה צצו בשבוע שעבר בלב
רבים, למיקרא רשימה, סאטירית כביכול,
שהתפרסמה מעל עמודי מעריב. תחת הכותרת
ראיון עם מר בלופון, התפרסם ראיון
דמיוני עם מי שטוען לקירבת יחסים
עם ראש־הממשלה.
כותב הרשימה לא הותיר כל מקום לספק
מיהו אותו מר בלופון דימיוני, אליו
כיוון את המרגמות הכבדות של הסאטירה
שלו. אפילו קורא העיתונים השטחי יכול
היה לנחש כי הכוונה היא ליעקב חלפון,
עסקן מיפלגת העבודה מבאר־שבע, מי שהיה
ממקורביו ומאנשי חצרו של ראש־הממשלה
יצחק רבין.
במבט ראשון נראתה הכתבה במעריב
כאנכרוניזם. אין כמעט מושך־בעט ובעל־טור
במדינה, שלא התייחס בשנה האחרונה
לתופעה המיוחדת במינה הזאת של
יועץ־הסתרים הגלוי של ראש־הממשלה,
שהעצות הסודיות שלו ניתנות בפומבי.
אלא שהיה בכל זאת חידוש ברשימה במעריב.
תוך הסתתרות לא־כל־כן״אמיצה
מאחורי תואר שהודבק לאיש, מבלי לקרוא
לילד בשמו, היא האשימה את יעקב חלפון
כבדאי חסר מוסר ומצפון, העוסק בבלו־פים,
הונאות וסיכסוכים, שקרן מועד שכל
סיפוריו על אודות קשריו עם ראש־הממ־שלה
אינם אלא בדיה אחת גדולה.

פרט נוסף הבדיל רשימה זו מרשימות
קודמות שהתפרסמו בסוגיית חלפון: היא
נכתבה בידי דב גולדשטיין, הכתב הבכיר
והמראיין הראשי של מעריב, הנושא גם
בתואר הביוגראף הרשמי של ראש־הממ־שלה
יצחק רבץ.
עובדה אחרונה זו היא שהולידה את גל
הליחשושים והניחושים שפשט בעקבות
הכתבה בצמרת המדינה: האם שימש הביו־גראף
פה לנושא הביוגראפיה שלו ומילא
בכתבתו על מר בלופון את שליחותו של
ראש־הממשלה? או שמא הוא כתב מה
שכתב ללא ידיעת יצחק רבץ. רק מתוך
רצון להוסיף פרק נוסף לביוגראפיה שהוא
עסוק, תמורת תשלום, בכתיבתה י

שירות דב
גולדשטיין
^ דיעה הכללית היתה כי מה שנעו
1שה במעריב לרבין היה שירות־דב
גולדשטיין.
מאז חשף יעקב חלפון את עצמו בפני
הציבור, בשורה של ראיונות לעיתונות
ולרדיו, התערערו יחסי ד,קירבה שלו עם
ראש־הממשלה ומישפחתו והגיעו עד לניתוק
מוחלט.
מי שהיה איש סודו ואמונו של יצחק
רבץ, בן־ביתו והמביא והמוציא בלישכתו,
הורחק כמי שעשה את שלו ויכול ללכת.
העסקן המפא״יי הוותיק, יליד בולגריה, שחשף
את עצמו בפומבי מתוך נאמנות־

יתר לרבץ ומתוך חרדה למעמדו המתערער,
התגלה כמי שמזיק לתדמיתו של
ראש־ד,ממשלה.
אם אומנם רצה הביוגראף של ראש־הממשלה
ליצור את הרושם כי ראש־ה־ממשלה
סבור שכל מה שסיפר חלפון,
בעת שיצא להגנתו, לא היו אלא שקרים
ובדיות, הוא הציג בכד אח יצחק רבץ כאדם
כפוי־טובד, שכדי להציל את עורו
הפוליטי הוא מוכן לזרוק את מי שהיה
ידידו לכלבים.
קשה להאמין שיצחק רבץ הוא אומנם
כזה. סביר יותר להניח שבלהיטותו הרבה
להשביע את רצון דאש־הממשלה או רעייתו
ולהגן עליהם מפני מר, שנראה לו כדבורה
טורדנית, העניק לרם הביוגראף
חיבוק של דב גולדשטיין.
לא היה זה צעד מזהיר כל כך מבחינת
דב גולדשטיין עצמו. הוא אולי העתונאי
האחרון במדינה, היכול לראות את עצמו
אובייקטיבי וחסר־פניות בבואו לכתוב על
יעקב חלפון. יותר מדי קשרים חשאיים
ופיננסיים קושרים את גולדשטיין לחלפון,
מתקופת כהונתם המשותפת בחצרו של
ראש־הממשלה, מכדי שניתן יהיר, להעריך
את התקפת־המחץ המשמיצה שלו על
חלפון כפרי שיקול עתונאי קר ומחושב.
אילו היה עתונאי אחר כותב מה שכתב
גולדשטיין על חלפון, לא יכול היד, חלפון
אלא להחריש. אבל במקרה זה, היד, זה רק
צפוי שיועץ־הסתרים לשעבר יחזיר מיל־חמה
לביוגראף בנשקו שלו. וכך זכתה
הצגת הבידור המפורסמת של הגשש החיוור,
חלפון נגד קאסיוס קלי, למהדורה

חדשה: חלפון נגד קאסיום גולדשטיין.
מבלי לאבד זמן, ישב יעקב חלפון, בעקבות
פירסום רשימתו של גולדשטיין,
וכתב מיכתב תגובה למערכת מעריב. כמי
שחש את עצמו נפגע, הוא סבר לתומו
שמגיעה לו לפחות זכות ההתגוננות.
חלפון שיכפל את המיכתב ב־ 15 העתקים,
שלח אותם ל־ 15 עתונאים ואישים במדינה.
התקפת־הנגד של חלפון לא נשארה עוד
בגדר סוד. היא הכילה בתוכה גילויים
מאלפים מאוד על מה שהתרחש מאחורי-
הקלעים בחצרו הפרטית של ראש־הממ־שלה.

שיעוד
ב פולי טי ק ה
הי שראלית
י 6מרות שאיני אדם חשוב ובר/
/ /שותי רק תעודת־בגרות, קשה לי
להסכים לקביעה שהינך מנסה להדביק
לי כ׳בלופון׳,״ כותב יעקב חלפון במיכתבו
הגלוי לביוגראף של ראש־ד,ממשלה .״יתכן
ואני טועה. לכן בא מיכתב זה.
״לעומת זאת יש לי עובדות רבות על
ניסיונך שלך לעשות אותי, בלופון׳ בימים
בהם היינו מקורבים שנינו בינינו, ושנינו
כל אחד לחוד, אל ראש־ד,ממשלה — בחודשים
נובמבר 1975 עד ינואר — 1976
חודשי הספר והנסיעה לארצות־הברית של
ראש־הממשלה.
״בחודשים אלה, ניסית בכל אשר
יכולת, שאני, ,יעקב יקירי ,,כלשונך, אמליץ
עליך בפני ראש־הממשלד, ככותב הספר

1181§!3

גולדשטיין בביתיהלבו !

שית של המכובדים, בטכס קבלת־הפניס שערך הנשיא פורד בבית־הלבן לראש־הממשלה

ופמלייתו בעת הביקור הממלכתי בתחילת השנה. בשורה הראשונה יושבים, מימין לשמאל:
הנרי קיסינג׳ר, לאה רבץ. יצחק רבין, נלסון רוקפלר ורעייתו ומנכ״ל מישרד ראש־הממ־שלה,
עמוס עירן. גולדשטיין, בחליפת ערב, יושב בשורה השלישית( ,קיצוני מימין).

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 20 | חל בון נג ד ק אסיוס גו לדשט (המשך מעמוד )19 ולא על העתונאי ישעיהו בן־פורת, כי אתר. יותר. נאמן, יותר מנוסה, ולך מדור חשוב בעיתונך — ראיון השבוע. ״למרות מעלותיו

חל בון נג ד ק אסיוס גו לדשט
(המשך מעמוד )19
ולא על העתונאי ישעיהו בן־פורת, כי
אתר. יותר. נאמן, יותר מנוסה, ולך מדור
חשוב בעיתונך — ראיון השבוע.
״למרות מעלותיו לא קיבלתי את דעתך
ולא הסכמתי להמליץ עליך אלא רק למסור
לראש־הממשלה. אני עמדתי על מועמדי
ישעיהו בן־פורת * ,ראש־ממשלה
קבע אחרת. כנראה שנימוקיו שיכנעו
אותו. וכאן כוחי: לא העלמתי אותם ממנו.
מסרתי לו אותם כלשונך והעובדה שנבחרת
להיות הכותב (של הביוגראפיה).
״רציות לעשות אותי, בלופון׳ גם כאשר
ביקשת ממני לחזק עמדתך אצל ראש־הממשלה,
בקשר לחיוניות נסיעתך בפמלייתו
לארה״ב; גם כאן התנגדתי. אך
לאחר שנפל הפור אמרתי לראש־הממשלה,
שנסיעתך בתור מלווה־כותב תעורר רעש,
וכי אני שומע כבר את הצעקות של סופר
מעריב בארה״ב, שמואל שגב, וכי עלינו
לסגור סעיף ההוצאות היטב כדי למנוע
ביקורת על נסיעה אומללה זו שלך. וכך
עשיתי. קיבלת מספיק כסף לפי ניסיון
של אנשים שביקרו בבתי־מלון שם. אני
טרם הייתי שם. אומנם ביקשת דולארים
נוספים לאלה שקיבלת בהקצבה מיוחדת,
אך כאן לא יכולת לשכנע אותי. כי גם
אתה עצמך טוען בראיון, שאצלי הכל
ביושר.
״התלוננת בפני כי שכר־הטירחה עבור
כתיבת הספר לא ישתלם לך לאור חוקי
הרפורמה, לכן ביקשת שחלק ממנו יהיה
ללא קבלות, כי עליך לקחת חופש ממקום
עבודתך ולא יישאר לך ולא כלום לאחר
שתשלם המיסים לפי החוק. כאן גייסתי
לצידי את מממן ההוצאה, כי אני מכירו
כאדם ישר, ולאחר שיחה שלי איתו אמרתי
לך שזה לא יילך. על כל הוצאה חייבת
להיות קבלה.
״אילו עשיתי כרצונך בעניין הזה, אולי
לא היית יכול, לכתוב הראיון, אך אני הייתי
הופך את עצמי בטח לבלופון, וזאת
בטח לא היתה מטרתך.
״ולבסוף, ביום ,26.1.76 בשעה ,17.00
בחדר הישיבות הגדול במשרד ראש־המנד
שלה בתל־אביב, ביקשת ממני להמליץ

גולדשטיין בהוליווד
חמאה על המצח
בפני ראש־הממשלה עליך כמתאים להיות
1הדובר של המשרד, לאור הנימוקים שמכרת
ולי בפעם הקודמת, כאשר רצית להיות
!הכותב של הספר. אמרתי לך שלי יש
מועמד אחר, טוב לדעתי ממך, ושמו דן
שילון. אך בכל זאת אביא מישאלתך
בפני ראש־הממשלה.
״תשובתו היתר. שלילית. ואותה מסרתי
לך ביום ,26.1.1976 יום הנסיעה לארה״ב,
בשדה־התעופה. אמרתי לך אז , :שכח מזה/
וכאן למדת שיעור בפוליטיקה הישראלית.
מאחר והיא אכזרית מאוד, לא ניתן
לקבל בה תמורה פעמיים בעבור אותן
• מועמדותו של כתב ידיעות־אחרונות,
ישעיהו בן־פורת, לתפקיד כותב הביוגראפיה
של ראש־הממשלה נעשתה על־ידי
זלפון ללא התייעצות עם בן־פורת וללא
ידיעתו. לבן־פורת נודע על כך רק עם
קבלת העתק מיכתבו של חלפון עתה.

המעלות. בפעם הראשונה רצית לקבל
תמורה עבור מעלותיו ככותב הספר. בפעם
השניה, מתוך חוסר ניסיון פוליטי, ניסית
לקבל תמורה. נוספת עבור אותן מעלות
ולהתמנות לדוברו של ראש־הממשלה.
אתה שם־לב, שבכל זאת למד ראש־ה־ממשלה
ממני דבר מה.
״אלה הן מיספר עובדות המוכיחות החלק
החיובי באופי שלי, שמשום מה שכחת
לציין ביצירתך. לך אני כותב את מיכתבי
זה למדור המכתבים של עתונך, על מנת
לאפשר לקוראי מעריב לקבוע את דעתם
על שנינו. ואולי גם הם יקבעו שאגי
הבלופון ולא אתה.״
עד כאן מיכתבו של יעקב חלפון, השופך
אור עגום מאוד על טישטוש התחומים
ועל אי־התלות כביכול הקיימים בעיתונות
הישראלית.
עד הופעת גיליון זה של העולם הזה,
לא הופיע עדיין המיכתב במעריב.

בעיקבות שרת,
דיין ואבן
ץ* ל הנסיבות שהביאו אותו לצאת
י ע להתקפת־נגד ולא להבליג עוד בשתיקה,
כפי שעשה בעבד לגבי כל מה
שנכתב עליו, סיפר השבוע יעקב חלפון:
״יוזם הרעיון של כתיבת הספר הביוגראפי
על יצחק רבין הייתי אני. אחרי שיצחק
כיהן כשנה וחצי כראש־ממשלה, היה צורך
שנוציא ספר עליו.
״זה היה צריך להיות ספר שיהיה כר־טיס־הביקור
שלו בפני העם, שיכלול את
כל מה שהוא עשה בחייו, יסתור כמה
דברים לא נכונים שנאמרו עליו ויספר את
הדברים החדשים שעשה, כמו כל מה שהיה
קשור בהרכבת הממשלה החדשה, חלקו של
יצחק רבץ בהפרדת־הכוחיות והקשרים שלו
עם חברי־המיפלגה. הספר הזה היה מיועד
לצאת לקראת שנת־הבחירות.
.״כשעלתה השאלה מי יכתוב את הספר,
הצעתי אני את העתונאי שייקר. בן־פורת.
אבל ההצעה שלי לא התקבלה. נראה ש ההצעה
שלי התגלגלה אל גולדשטיין והוא
אז פנה אלי בבקשה שאציע אותו כמחבר
הספר. אני אומנם לא תמכתי בכך, אבל
דעתי לא התקבלה במקדה זה.
״אין לי מושג מדוע החליט -דב גולדשטיין
לעלות עלי, ודווקא עכשיו, כדי
להציג אותי כבלופון. אני יוצא מתוך
הנחה שאולי הגיעה לאוזניו הידיעה ש־התבטאתי
בהזדמנות מסוייימת כאילו הספר
שלו יהיה, ברוך׳ (שואה באידיש) .אבל
זאת לא נראית לי סיבה מספקת לתקוף.
״יש לי הרגשה שמה שנכתב נעשה
בניסיון להמעיט את חלקי בבחירתו של
יצחק רבין כראש־ממשלה. אומנם עוד לא
סיפרתי הכל במה שקשור לכך, אבל כתבה
נוספת מסוג זה שהתפרסמה עלי לא תוכל
לשלול ממני את מה שעשיתי כדי שיצחק
רבץ יהיה ראש־ממשלה. אינני מתבייש
במה שעשיתי ואני חושב שגם אלה שעשיתי
בשבילם אינם צריכים להתבייש.
״אגי לא יודע למה היה מגיע לי המאמר
הזה של דובל׳ה. אולי כועסים עלי -
מפני שאני עכשיו תומך באריק שרון.
אבל לא עברתי לצד השני של המיתדס.
את אריק היכרתי הרבה זמן לפני שהיכרתי
את רבץ, ורבץ רצה את אריק לא פחות
ממני. ייתכן שהכעס עלי נובע מזה ש סיפרתי
חלק מהדברים שהביאו לבחירתו
של רבין כראש־ממשלה. אז מה בסך הכל
סיפרתי? אני לא הייתי פקיד ממשלתי
המחוייב בשתיקה. סיפרתי רק דברים ש עשיתי
בזמני שלי ובכספי שלי. אז בשביל
זה צריך לעלות עלי?
״משה שרת כתב יומן מפורט על כל
מה שקרה בעת שכיהן כראש-ממשלה.
פנחס ספיר סיפר עוד בחייו חצי מהספר
הביוגראפי שנכתב עליו. משה דיין כתב
ספד. אבא אבן כתב ספר. כולם הרוויחו
מזה כסף. אני נותן הכל בחינם.
:״עשיתי דבר שהצליח, מפני שידעתי
איד לעשות אותו. סיפרתי לעם איך עשיתי
את זה, ללא תמורה, כדי שאם מישהו יוכל
ללמוד מזה משהו — שילמד. זה מפני
שאני מעריך שבמישטר דמוקרטי זכותו
של הציבור היא לדעת.
״אני חושב שעשו מישגה טאקטי בכך
שטיפסו עלי. שרגא נצר לימד אותי פעם
שמי שיש לו חמאה על המצח שלא יצא
לשמש. זה נמס, נוזל על הפנים ומלכלך.
גולדשטיין שכח את הדברים האלה. הפעם
החלטתי להרים את הכפפה. זה מפני •שיש
לי חומר. אם לא היה לי — הייתי שותק.
אני מבין שהמטרה היא להמעיט את חלקי
בבחירת רבין. אני לא חושב שמישהו יכול
לקחת את זה ממני — אבל אם ינסו הרבה,
אני אצטרך אז לדבר.״
במדינה העם
>1י מעונ״ן *
ההתערבות חמאסיגית ביותר
ש 7ישרא? בלבגון
היא מע 7עמודי העיתונות
ייתכן ששימעון פרס הוא שר־ביטחון
גרוע, אך אין ספק שהוא שר־תעמולה
מעולה.
במשך השבוע נערכו מיבצעי־תעמולה
ללא־ספור ליד הפירצה בגדר הצפונית,
ונשפכו מיליוני מילים על ״הגדר הטובה״.
למנגנון־ההסברה הישראלי־היהודי בעולם
ניתן חומר לפעולה — מול פני נחשול
הידיעות שהגיעו מלבנון עצמה, שהאשימו
את ישראל בהתערבות צבאית מאסי-
בית, באספקת נשק לכוחות הימין הנוצרי,
בהטלת מצור ימי על חופי לבנון הדרומית
(המוסלמית) ,בהטבעת ספינת־נשק
מוסלמית, ובמעשים דומים.
אך נדמה שההתערבות המאסיבית ביותר
של ישראל בלבנון היתד. מעל דפי העיתונות.
מזה שבועות נעלם כל דמיון בין
הדיווח על לבנון בעיתוני המערב, שהוא
מאוזן ודדצדדי, לבין הדיווח בעיתוני
ישראל.
העיתונים הישראליים, ובראשם המכובדים
שביניהם, נראו בביטאונים של סו-
ליימאן פרנג׳יה, כמיל שמעון או פיאר
ג׳מייל. כל המצאה של לוחמה־פסיכולוגית
נוצרית, כל תעלול של הרדיו הנוצרי, כל
כתב־שיטנה נוצרי, מצאו להם כותרות
ראשיות, כידיעות בדוקות ומהימנות. בעיתוני
ישראל נכבש תל־אל־זעתר על־ידי
הנוצרים לפחות פעם בשבוע, ואילו מחנה
בענה נכבש השבוע על־ידי הנוצרים בפעם
העשירית — ולא האחרונה.
אך לשיא הגיעה ידיעה, שפורסמה השבוע
בעמוד הראשון של הארץ. נאמר
בה כי סנאטור אמריקאי ממוצא ערבי,
ג׳יימס אבו־ריזק, הציע לשלוח אוניית־בית־חולים
אמריקאית, הנושאת את השם
רב־התיקווה הופ, אל מול חוף לבנון,
לקלוט את המוני הפצועים של המילחמה.
מעיר כתב הארץ בארצות־הברית על
ההצעה ההומאנית :״העובדה כי ההצעה
באה מאבו־ריזק הגבירה את החשד כי זה
רעיון שמעוניין בו אש״ף, מכיוון שהסנא-
טור הזה מקורב לו.״

מיפלו״ות
מכהמתחתלח גו ר ה
שמעון 9ר 0מארגן גוש
־ מתנגדים 7יצחק רבץ —
וכר האמצעים כשרים
חברי הכנסת ממיפלגת העבודה חששו,
כי בפגרת־הקיץ של הכנסת הם יאולצו,
על־ידי מיפלגות האופוזיציה, לעלות מדי-
שבוע לירושלים, כדי להשתתף במושבים
מייוחדים של הכנסת.
האמת היא שבשבוע הראשון של הפגרה
נקראה הכנסת למושב מייוחד, אולם מאז
אין אפילו רמז למושבים מייויחדים נוספים.
אך חברי־הכנסת אינם מצליחים ליהנות
!מן החופשה שעבודה נועדה הפגרה, ולאד
דווקא בגלל מיפלגות האופוזיציה.
שני ראשי מיפלגתם־שלהם, ראש־הממ־שלה
יצחק רבץ ושר־הביטחון שימעון פרם, החליטו לחסל את פגרת חברי־הכג-
סת של מיפלגתם. הם מתחרים זה בזה
מי יזמן את חברי־הכנסת שלהם לפגישות
רבות וארוכות יותר, מי יערוך יותר
שיחות אישיות בארבע־עיניים, ומי יצליח
למשוך למחנהו אישים רבים יותר.
אירגון מתנגדי רכין. אין ספק כי
המאבק בין רבץ לפרס הגיע לשלב חדש.
בעוד שעד כה עסק פרס בעיקר במערכת
יחסי-ציבזר פנימית- ,שבה הוא
מומחה מאידכמוהו, הנה בשבועות האח רונים
הוכיח כי הוא מומחה גם בתורת
הגוש: אירגון של, לובי׳ נירחב, מורכב
מתאים קטנים, שבו חברות דמויות אשר
עצם תמיכתן בו מפתיעה.
הכתב המדעי של דבר, דני בלוך, ידוע
כיונה וכמתנגד חריף לפרס. השר היחידי
שטילפן לדני לארצות־הברית, כדי לברכו
לרגל חתונתו ולהתעניין בחדשות מאו
גנדה
על אמו של דני, דודה בלוך, היה
שימעון פרם. ח״כ צבי גרשוני, איש הגוש
לשעבר, היה ידוע כאחד ממתנגדיו החריפים
ביותר של פרם. לפני שלושה שבועות
לקה גרשוני במחלה קלה ורותק למשך
ומים אחדים למיטתו. פרם, אשר בימים
כתיקונם לא העיף בגרשוני מבט שני,
הטריח עצמו ובא לערוך ביקור־חולים.
אולם עיקר המלאכה שעושה פרם היא
אירגון כל מתנגדי יצחק רבין תחת הסיסמה
, :יכול להיות שפרם לא טוב, אבל
הוא היחידי שיכול להפיל את רבין, הגרוע
ממנו.׳
ההצלחה הגדולה שלו היא אצל עוזי
ברעם, בנו של שר־העבודה, מזכיר מחוז
ירושלים של המיפלגה ומראשי חוג ל שילוב.
ברעם היה איש־יסודו של רבץ, אך
הוא הפך מתנגדו החריף של רבץ.
אגמי עדיין מהסם. כיום עובד ברעם

עסקן עוזי כרעם
פעולה מאחרי הגב
בשירותו -של פרם. הוא אירגן את מרבית
ראשי המחוזות של המיפלגה, אשר רק
מעטים מהם תמכו בשר־הביטחון ורובם
היו מראשי מתנגדיו, והציבם מאחורי פרס.
נצחונם של דב בן־מאיר ואליהו שפייזר
בבחירות לתפקידי מזכיר־מועצת־פועלי-תל-
אביב ומזכיר־המחוז של המיפלגה, היווה
מהלומה קשה ליוקרתו של רבין ולשרידי
השפעתו -של יהושע רבינוביץ. בן־מאיר
ושפייזר, אנשי הגוש ומהוותיקים שבהם,
בוודאי לא חלמו לפני שנים אחדות שהם
יהיו אי־פעם תומכים נלהבים של איש
רפ״י לשעבר ושנוא-נפשם מאז, פרס.
דב תיאודוריס, מזכיר־המיפליגה בבאר-
שבע, הוא מנאמניו של פרס מזה שנים רבות. צבי אלדרוטי, איש מיגדל־העמק
והאיש החזק של המיפלגה בצפון הארץ,
כבר הודיע בשיחות פנימיות על -הצטרפותו
למחנהו של פרס נגד רבץ. יצחק
נבו, מי שהיה ממקימי חוג אתגר במים-
לגה, החוג אשר ייצא ראשון נגד
אישי רפ״י אחרי מילחמת יום־הכיפורים,
התייצב אף הוא לימין פרס. רק מזכיר
מחוז חיפה, איש רפ״י לשעבר אורי אגמי,
עדיין מהסס. הוא אומנם הבטיח לבדעם
לתמוך בפרס, אך ביק-ש ארכה ׳״בגלל
יחסי המייוחדים עם ראש־הממשלה.״
ברעם אף הצליח לארגן לתמיכה בפרס,
את חוג לשילוב- ,שבראשו עומדים מיכה
חריש ואיש אחדות העבודה עדי אמוראי.
כאשר עורכים סיכום־ביניים של יחסי-
הכוחות כיום במופלגת העבודה, מתבדר
לפתע כי בפרס תומכים 60 אחוזים מחברי
מרכז המיפלגה, וברבין 40 בלבד. לפני
שנתיים היה היחס הפוך.
רק בימים האחרונים חש לפתע רבץ
במזימתו של פרס הנרקמת מאחרי גבו.
כשהגיעו אליו פירורי-מידע על פעילותו
של פרס, ובעיקר על השעות הארוכות
שמקדיש שר הביטחון לשיחות עם חברי־הכנסת
של המיפלגה, שיחות -שבהן הוא
משמיץ את רבץ ללא בושה, נדלקה לפתע
אצל רבין נורה אדומה. אף הוא החל
מזמין את חברי־הכנסת המבולבלים לשיחות.
אולם לזכותו -של דבין ייאמר, כי
השיחות שהוא מנהל נקיות מכל השמצות.

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 21 | תל ־אל ־ זעתר הוא סמל. אבל שלמה? חידבת יחיו־ ףלי ידע עד אתמול דבר על תל־אל־זעתר?״ שואל יזהר סמילנסקי, איש־המצפון עדין־הנפש, בעל חירבת חיזעה, במאמר־זעקה שפירסם

תל ־אל ־ זעתר הוא סמל. אבל שלמה?

חידבת יחיו־

ףלי ידע עד אתמול דבר על תל־אל־זעתר?״ שואל

יזהר סמילנסקי, איש־המצפון עדין־הנפש, בעל
חירבת חיזעה, במאמר־זעקה שפירסם השבוע בהאוץ,
״היום אין עוד אדם שאינו יודע עליו ידיעה מפורטת...
הרבה מעבר לידוע גם בזוועות...״
זה נכון. שמו של מחנה־הפליטים הפלסטיניים במיזרור
ביירות, המוקף מכל עבריו על־ידי כוחות הימין הנוצרי׳,
מוכר עתה בעולם כולו.
תל־אל־זעתר הפך סמל. סמל למה?

זה תלוי כמסתכל.

בעיני רבים, הוא הפך סמל לגבורה אנושית. מזה
חודשים מוטל עליו מצור מכל עבר. המזון אזל. המים
נותקו. אלפים רבים של אזרחים, ביניהם נשים וילדים,
מחזיקים מעמד בגיהינום זה, בין ערימות של מתים
ופצועים, ואינם נכנעים.

יש המשווים את תל־אל־זעתר לסטאלינגראד.
רדיו־אש״ה עצמו הישווה אותו (תוך ציטוט
מאמרה של עיתונאית צרפתית־יהודיה) לגטו
וארשה ולמצדה.

שוכח זאת מייד וחותר אל מחוז־חפצו.

״אבל כאן בלבנון? בלבנון זו שידענו כל הימים?
ואם כאן בלבנון כך — מה יהיה כשחלילה אצלנו? ואם
שם אפשר עד־כדי־כך — מה לא יהיה אפשר אם חלילה
כאן? תל־אל־זעתר נעתק פיתאום ומתרומם מעל לכל
האיזור הזה כולו. אם אפשר עד־כדי־כך שם — מה איפוא
אי־אפשר? ואם הלבנונים יכולים — מה יעשו האחרים,
שכבר התפרסמו במוניטין שלהם בעיראק ובסוריה?״

ומכאן המסקנה. אני חושד שהיא עמדה
לנגד עיניו של יזהר מלכתחילה: איך אפשר
לחשוכ על שלום עם פיראי־אדם תת־אנושיים
שכאלה?

״האם לא צריך לחזור ולחשוב מחדש, יונים כניצים,
את כל המחשבות בצילו של תל-אל-זעתר, ולהיזהר מאד
שלא להיות קלי-דעת, המתפתים לדימויים מדומים והמת־עלמים
ממה שצורח התל הזה, ללא רחמים, ערוף־ראש?״

אומנם, הוא מזכיר לעצמו ,״אסור לדבר בהכללות
ואסור לקטרג בסיטונות על קבוצות גדולות כחברה, כעם
או כתרבות, מבלי לחטוא בהכללות מרשיעות ומעוותות.״
אבל הוא מזכיר את הדבר רק כדי לשובחו מייד ,׳וממשיך
בקריאה נואשת:
״הנוראה מכל היא הטוטאליות המתערטלת בהינף אחד
מפל מה שהוצג קודם בלבושים מודרניים או בדימויי־נימוס
מסורתיים, או בגינוני אזרחות הגונה ובהליכות-
נועם מצוחצחות — הטוטאליות של היסחפות כולם לרצח
הטוטאלי, כולם בידי כולם, כולם עד מוות, והשותפות הטוטאלית
לקבלת הדין: דין הרציחה כדין אחד ויחידי,
כדרך האחת למשא-ומתן.״
כולם? מי הם ״כולם״?

יזהר אינו מותיר מקום לספק — ״כולם״
זה כד הערכים.
״מישהו, אם יש כזה, צריך אולי לבוא ולהסביר, אם
הוא יודע, את החיזיון הלא־ייאמן הזה. מישהו צריך לנסות
לתת ממדים יותר רציונליים, אם יש כאלה, לזוועה פרועה
זו. שאם לא כן, אין לנו עוד שאלה אלא רק זו: מה
אנו יודעים, בעצם, על שכנינו?״

מה כאמת ץ

״יום-יום קוראים על תל-אל-זעתר, שומעים ברדיו ורואים
בטלוויזיה: מוסלמים כנוצרים, שמאל כימין, או
מה שמתקרא משום־מה שמאל ומה שמתקרא משום־מה
ימין, אזרחים כפליטים — כולם מושגי־הבל מודבקים מבחוץ.
על התל ההוא עומדים כולם יחד, כולם אכזריים
במידה אחת. אטומים במידה אחת...״

*מנם, שוכ מזהיר יזהר את עצמו ש״אין כל זה
חידוש ערבי ולא קו־אופי מייוחד להם,״ אבל הוא

^ ם זה כך, מה לעשות? אם לא נוכל להסתדר לעולם
עם הערבים צמאי־הדם, איך נחיה כאן?
יש לי הצעה פשוטה: הבה נחתוך את ארצנו השלמה
ממקומה הנוכחי במפה, בלב המרחב המיפלצתי הזה,
ונעתיק אותה למקום אחר באסיה.

לאן? אולי לחצי-האי ההודי, ארץ־מולדתו
של מהאטמה גאנדי, מטיף־השלום?
רגע אחד! האם לא רצחו ההודים את גאנדי? האם
לא השיגו את עצמאותם במערבולת של זוועה אל־אנושית,
כאשר מיליוני מוסלמים נרצחו וגורשו בידי ההינדים,
ומיליוני הינדים נרצחו וגורשו בידי המוסלמים?
האם לא התחוללה זד,־עתה מילחמת־אחים נוראה ב־בנגלה־דש,
כאשר מוסלמים רצחו ועינו ואנסו מוסלמים
בסיטונות, כאשר הזוועות בין הפאקיסטננים ממערב וה־בנגלים
ממיזרח הגיעו לממדים שהדימיון האנושי לא יכול
היה לשאתם?
לא, אין לנו מקום בסביבה שכזאת. הבה נרחק מאסיה
ומן המוסלמים.

* אולי נעתיק את מקומה של ארצנו אל היבשת הו
אמריקאית? אולי יימצא לה מקום בין ארצות-הברית
וקנדה, למשל?

מחשכה נעימה, שוכה-דכ. אכל...

נפשו הכואכת של יזהר סמילנסקי דואה
כתל־אל־זעתר סמל. סמל לדכר אחד בילכד :
האכזריות. ולא סתם אכזריות ; אלא אכזריות
מסויימת מאד, הנושאת תווית לאומית, גיז־עית,
תרבותית.

איזו זוועה: איזו אכזריות: לא, לעם תר
כותי כשלנו אין מקום כיכשת ההיא:

דומה שתל־אל־זעתר מסמל הכל — את
הגבורה ואת השיפלות של המילחמה ככלל, ושל
מילחמת־האחים כפרט. את הנכונות להחזיק
מעמד כתנאים הנוראים כיותר, למען אידיאל
לאומי או חכרתי, ואתהאכזריות הנוראה
האצורה בלב האדם, הפורצת החוצה כנחשול
שחור כאשר פותחת המילחמה את הסכרים.

אויה! הנה היתד, מילחמת־אחים מחרידה בניגריה.
הצבא הניגרי, שאומן בידי הבריטים, אסר מילחמה אכזרית
על מורדי ביאפרה, שנתמכו בידי הצרפתים. כלי־המילחמד,
העיקריים שלו היו הרעב, הצמא והמגיפות. במצור הנורא,
שהוטל על ביאפרה, גוועו ברעב רבבות, ואולי מאות־אלפים.
תמונות הילדים, בעלי העיניים הקתעות־לרווחה והבטן
התופחת, צבטו את ליבנו.

ויש הרואים בתל־אל־זעתר סמל לאכזריות אנושית.
הפוליטיקאים לא הגיחו לצלב־האדום לפנות את אלפי
הפצועים — מקרב הלוחמים והאזרחים, המבוגרים והילדים
— הכלואים במחנה. התרופות אזלו זה־מכבר. קומץ הרופאים
פועל שם בתנאים בלתי־אנושיים. אך בכל פעם,
כאשר הוסכם על שיירת־פינוי, פתחו המיליציות הנוצריות
באש על המכוניות.

רבים הגיעו לרעיון זד, לפני יזהר, בלי רוח־הנבואה, בלי
זעקות־הנפש, בדרך הפרימיטיבית של הקנאות הלאומנית.

אם כן, לאן נפנה ׳־ אולי לאפריקה העליזה,
ארצם של הכושים השמחים־כחלקם, חוככי
הזמר והמחול?

אותם עיתונאים אמריקאיים טוענים גם כי
התותחים והמרגמות, המפגיזים את המחנה
יוטם ולילה, ללא־רחם, סופקו על־ידי ישראל.

ך ם כעיני יזהר סמילנסקי, תל־אל־זעתר הוא סמל. ואין
בכך פלא, שהרי כל עולמו של יזהר הוא עולם של
סמלים. הוא אמן. הוא משורר. המיסטיקה התפתחה והתעצמה
אצלו על־חשבון ההיגיון. הנפש תפחה אצלו
על־חשבון השכל הרציונלי.

זהו. כן הגענו אד מחוז-חפצה של הנכואה :
לעולם לא יהיה שלום. מוכרח להיות טכח. אין
טעם לתת דכר• צריכים להחזיק ככד כיכושינו,
צריכים דככוש עוד ועוד אם אפשר, ולהיות
מוכנים למכור את נפשנו כיוקר, ככוא היום.

ישי מיטהו מייוחד לערכים. משהו נוראי.

אחרים רואים בתל־אל־זעתר סמל לציניות הברוטאלית
של המעצמות, העיתונים האמריקאיים החשובים גילו כבר
מזמן כי הכוח הנוצרי־הימני, המקיים את המצור האכזרי,
מונחה ומודרך על-ידי שידות־הביון האמריקאי ונתמך
על־ידי הסורים.

החושים יתערפלו, היצרים יתערפלו, הדם יסומם —
ויתחיל הטבח.״

ס. יזהר: עניין של אדיפוס !
כך, אחרי קפאנדריות רוויות־רגש, הגענו
אל הסיסמה הישנה של ארץ־ישראד השדמה :
אין עם מי לעשות שלום. כל הערכים הם רוצחים.
כד הפלסטינים הם ארכי־רוצחים.
דוע הערכים הם מיפלצות תת-אנושיות? הרי
מוכרחה להיות סיבה לכך! מהי?

יזהר אינו פאשיסט, ולכן אינו יכול לתלות
את הפיכה כנחיתות הגזע הערכי. ככלל, זוהי
מחשכה לא־נעימה, מפאת קירכת־הגזע שלהם
דעם־הסגולה, שהוא כל-כך הומאני, כל-כך הגיוני,
כד-כך רציונלי.
מוכרחה להיות סיבה אחרת. יזהר סמילנסקי מגלה
אותה בנקל :
״כך צורח כעת תל־אל־זעתר: אתה תמות והוא ימות
ואני אמות וזהו הכבוד. זו מילת־האימים, .כבוד, /גאווה/
,אנחנו׳ השלנו׳ — אלה מילות־המפתח. מי שכותב על
המיזרח ואינו מביא את הערך, כבוד׳ במובנו השימושי
וצמא־הדם — מוליך שולל ומטעה את קוראיו. הכבוד הלאומי,
כבוד המישפחה, כבוד הצבא, גאוות האומה, מסורת
הכבוד, מורשת הגאווה — מי שחקר ויודע ואינו מספר על
שימושי מושגים ראשוניים אלה אצל הערבים, חומק מפני
הקשיים שבתנאי האיזור הזה והתקיפים שבכולם.
״כבוד, גאווה ומסורת — הן מילים סגי־נהור שחצניות.
מילים אלה הן שעשו את האיזור למידבר-שממה. לא
העיזים ולא הבצורת ולא ההזנחה — הכבוד והגאווה הם
שהרסו הכל.״

ואחרי תקציר תמציתי זה של 00צ 1שנות
תרכות ערכית, מתכקשת הנכואה ׳מאליה.

הנה היא:
״אין לך מילות-זוועה במילון האנושי ממילות הכבוד.
הלז שונה ממני — לעולם לא אוכל לסלוח לו. יעברו שנים,
ינקפו דורות, נתערבב זה בזה, בשכנות ובאחווה עד כימעט
ללא הבדל עוד, וכלום לא עוזר — פיתאום, יום אחד, בא
וייפרע אז ממך, אתה השונה, ממך ומכל אשר לך, ועד אבי
אבות אבותיך, עד דור ראשון לשונה הזה. השכל יתערפל,

אבל הנה קמים טובי הנוער האמריקאי, ומתעקשים
להזכיר לעצמם שהתרבות האמריקאית כולה קמה על קרקע
שנשטפה בדמם של מיליוני חפים־מפשע, אחרי מיבצע
של רצח־עם שמעטים כדוגמתו אירעו בהיסטוריה האנושית.
מה עוללו האמריקאים לאדומי־העור? האם לא רצחו
מיליונים, גברים נשים וטף, במיבצעי־השמדה יזומים של
חיל־ד,פרשים? האם לא המציאו המתנחלים הלבנים את
ה,מינה,ג הנתעב לקרקף את קורבנותיהם, כדי לספור את
גוויותיהם ולגבות עבורן פרס (מינה,ג שאת מקורו הם ייחסו
לאחר־מכן, ברישעות כפולה ומכופלת, לאינדיאנים עצמם?)

לא, אין זו ארץ לעם כעל נשמה יהודית:

אם כן, אולי נעבור לאירופה? אחרי הכל, שם עמדה
עריסת הציונות. שם צמחה הדת היהודית בדורות האח רונים.
אירופה התרבותית, אירופה המעודנת, היבשת שיצרה
את ערכי התרבות המערבית, הרציונלית, ההגיונית.

אולי נדכיק, פשוט, את ארצנו אל הקצה
הדרומית-מערכית של הייכשת, רחוק ככל
האפשר מתל-אל-זעתר האיומה?

מה יש שם? ספרד!
ספרד? חלילה! הרי שם אירעה, לפני דור אחד
בילבד, מילחמת-ד,אזרחים הנוראה ביותר של העת החדשה,
מילחמה שלעומתה מחווירות אף זוועות לבנון!
מה לא עוללו הספרדים איש לרעהו? בכפרים שנכבשו
בידי צד זה או אחר הועמדו.כל הגברים אל הקיר, יחד עם
הזקנים והנערים, ונקצרו בצרורות של מיקלעים. גדולי
הסופרים והמשוררים נטבחו יחד עם אחרוני האביונים.
גורל הנשים לא שפר עליהן יותר.

כאשר התעוררה הארץ מאורגייה זו של
יצרים מסוממים, שארכה שלוש שנים נוראות,
היו טמונים כאדמתה יותר ממיליון קור
כנות חפים־מפשע. ספרד כולה היתה תל־אל•
זעתר גדולה אחת.

ומעל לשדר,־הקטל ריחפו מילים כמו ״גאווה״ ו״כבוד״
— מילים אשר רבים סבורים, משום־מה, שהן ספרדיות
מובהקות.

ך א, לא, אץ מקומנו בנוף ההוא. עלינו להעתיק את
) מבטנו צפונה, אל לב התרבות האירופית. שם נמצא את
המקום המתאים, כדי לשכן בו את ארצנו.
ואכן — הנה התשובה.
בלב אירופה יש עם אחד, שזכה במרוצת־ד,דורות בתואר
״עם הוגי־הדיעות והמשוררים״,

העם הגרמני.

זהו עם הומאני באמת. מתוך עם זה יצא האיש
ביקורת על המונומנטאלי
את הספר
שכתב
(המשך בעמוד )28

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 22 | ״תחילה לירזת-אחר־כך לשאול!״ ז1הי. כנראה. סיסמתה החדשה של המ ישטרה שקורבנה בן ה־<1 נורה ב־ 4בבוקר בצפון תל־אביב שלמה בן־שלום היה בן יחיד להוריו, נער התפנוקים של

״תחילה לירזת-אחר־כך לשאול!״
ז1הי. כנראה. סיסמתה החדשה של
המ ישטרה שקורבנה בן ה־<1
נורה ב־ 4בבוקר בצפון תל־אביב

שלמה בן־שלום היה בן יחיד להוריו, נער התפנוקים
של שלושת אחיותיו. בתמונה הוא נראה
עם אחת האחיות שלו. התצלום המישפחתי מהשנה הזאת, צולם בפארק הגדול של אשקלון.

הפרשה כולה החלה כאשר שני בלשים
לבושים אזרחית מהיחידה המרכזית החליטו
להפסיק את תצפיתם, שהעלתה חרס, על
בית חשוד בצפון תל־אביב, ופנו לעבר מטה
המישטרה ברחוב דיזנגוף. מצב רוחם של
שני הבלשים היה בשפל. הם ידעו כי
מפקדיהם. אינם אוהבים שהם חוזרים בידיים
ריקות.
בדרכם ברגל לעבר המטה הבחינו ב
יוסף
אלפמן, את אקדח השרות שלו, ופתח
באש על הנער הנימלט.
לדברי אלטמן הוא ירה שתי יריות באוויר.
אולם אין לכך כל עדות מסייעת. מה שברור
הוא שאחד הכדורים, בין אם זה היה
הראשון או השלישי, נורה ישר לראשו של
שלמה. מול הבית מיספר 238 ברחוב בן־
יהודה בתל־אביב, אליו הגיע שלמה במנוסתו,
הוא נפל מתבוסס בדמו.

של המחבל ידעה המישטרה לתרץ :״הוא
דיבר עברית לא טובה והיה שחור, אז
חשבנו שהוא מחבל.״
באותה עת ידעה המישטרה מה שלא ידעו
בני מישפחתו של שלמה בן־שלום: ש־שעותיו
ספורות. הכדור המישטרתי חדר
למוחו ולא הותיר תיקווה רבה לחייו. מיש־

צעיר, צמוק גז ושחרחר, המהלך יחף בצומת
הרחובות ז׳בוטינסקי ודיזנגוף. הם ניגשו
אל הצעיר ואחד מהם דרש מהצעיר, מבלי
שהזדהה קודם לכן, לתת לו את שקית-
הניילון אותה החזיק בידו.
שלמה, בן אשדוד, ששמע סיפורים על
הפעילות הלילית של גנבי ושודדי העיר

על נסיבות המיקרה קיימות שלוש גירם־
אות. האחת של המישטרה המנסה בכל
כוחה להגן על שוטריה, אפילו אם הם
רצחו בדם קר. השניה היא של חברו של
שלמה, משה מצליח, אשר היה איתו באותו
ערב בתל־אביב. והשלישית היא של בעלי
חנות מוצרי החשמל שממנה, לפי טענת ה-

הקוובו בן ה־16

ך* ודעת המישטרה שפורסמה לפני
1 1שבועיים לא עוררה כל תשומת לב
מייוחדת .״צעיר החשוד כמחבל נורה על־ידי
בלשי היחידה־המרכזית, לאחר שסירב
להישמע להוראתם לעצור. הצעיר מחוסר
ההכרה הובל לבית־החולים.״ זו היתד, לשון
ההודעה הראשונה של מישטרת מחוז תל-
אביב.
כעבור ימים אחדים, כשהצעיר היה עדיין
מחוסר הכרה, נמסרה הודעה אחרת. לדברי

מרסל זו ה ר
המישטרה. הצעיר הבלתי מזוהה שנורה,
חשוד בפריצה לחנות ובגניבת רשמקול
שנמצא בשקית הניילון, שאותה החזיק בידו
כאשר נורה.
כאשר החמיר מצבו של הצעיר השוכב
בבית־החולים, וכאשר. מישפחת אליהו
בן־שלום, פועל בניין מאשדוד, התלוננה
על העדרות בנם שלמה, וזיהתה אותו כפצוע
מבית־החולים, השתכללה גירסת ה־מישטרה.
דובריה יכלו כבר להצביע על
חנות מוצרי החשמל בתל־אביב שממנה
נגנב הרשמקול. גם את הגירסה הראשונה

\ 1171ל 11¥ 1בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר,
1111/111 / 1111/1ליד הבית מס ,238 .ברחוב בן־יהודה
בתל־אביב, נורה למוות על־ידי שוטר מהיחידה המרכזית הנער

1ו:׳11ןדדה איריס, עולה מרוסיה,
• 1 •11111י חברתו של שלמה, גפ״
רדה ממנו בפטם האחרונה בבית הקברות
;•[ באשדוד ביום השישי בשבוע שעבר.

22 - 1

טרת מחוז תל־אביב ידעה כי תצטרך להרבה
יותר מהתירוצים המגומגמים הרגילים
שלה כדי להסביר לציבור את מותו של
נער בן ,16 והחלה לבנות מסכת של שקרים
והטעיה עוד לפני שהוא ניפטר.
ואמנם באמצע השבוע שעבר ניפטר
שלמה בן־שלום. אחרי עשרה ימים בהם
נילחם על חייו בבית החולים איכילוב,
פסק ליבו מלפעול.

בן ה־ ,16 שלמה בן־שלום, הוא נחשד תחילה כמחבל, ורק אחך!כך
טענה המישטרה שביזו היה רשמקול גנוב. העיגול השחור מסמן את
המקום המדוייק שבו נפל הנער, אחרי מירדף ברחובות צפון העיר.

הגדולה תל־אביב ניבהל. כפי הנראה הוא
היה בטוח שעומדים לשדוד ממנו את
רשם־הקול שלו. הוא החל לברוח.
לשני הבלשים היה ברור כי לפניהם
ההזדמנות הגדולה לחזור לבסיסם כשבידם
הצלחה, קטנה אומנם, אך בכל־זאת הצל חה.
לאחר התצפית הבלתי־מוצלחת שלהם
הם היו זקוקים לה. הם החלו לדלוק אחריו.
תוך כדי רדיפה שלף אחד מהם, רס״ש

מישטרה, גנב שלמה את הרשמקול.
המישטרה טוענת כי באותו לילה גנב
שלמה מחנות מוצרי החשמל השייכת ליוסף
טווינה, הנמצאת ברחוב לבונטין 12 ליד
התחנה המרכזית בתל-אביב, רשמקול מתוצרת
נשיונאד. טווינה עצמו לא היה
מוכן לאשר זאת באזני כתב העולם הזה
וטען כי ״יכול להיות שזה המכשיר ש-
ניגנב ממנו, אבל אני לא בטוח.״ גס מנהל

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 23 | המכירות של טווינה, צעיר העונה לשם אריה, לא היה מוכן לאשר כי המכשיר אותו הציגה המישטרה הוא המכשיר שניגנב מהחנות. ויבבתם של שלושת אחיותיו של שלמה פרושם אחד:

המכירות של טווינה, צעיר העונה לשם
אריה, לא היה מוכן לאשר כי המכשיר אותו
הציגה המישטרה הוא המכשיר שניגנב
מהחנות.

ויבבתם של שלושת אחיותיו של שלמה
פרושם אחד: מישפחה ישראלית שכולה
והרוסה.

חופשה א חרי
ה מוו ת

לינת-לילה
בגן ציבורי

עומת אדה עומדת הגירסה של משה
1מצליח בן ה־ , 17 חברו של שלמה. סיפר
השבוע משה :״עם סיום הלימודים החלטנו,
שלמה ואני, לעשות טיול בצפון הארץ.
אספנו כסף, עבדנו במישלוחי פרחים וב עבודות
אחרות ונסענו לטבריה, היכן ש אביו
שיל שלמה שירת במילואים. לא הצ לחנו
לאתר את היחידה של אבא של שלמה,
בילינו קצת בכינרת והתחלנו לחזור הביתה,
לאשדוד.
כשהגענו לתל־אביב הלכנו דבר ראשון
לסרט, בקולנוע אופיר. אחרי הסרט הסתו בבנו
עוד קצת בעיר והגענו לגן צ׳ארלס
קלח־ ,בדרך ליפו. החלטנו לישון בגן עד
הבוקר ולמחרת להמשיך לאשדוד. חילקנו
את הלילה בינינו לשמירה. כאשר אני
התעוררתי שלמה לא היה לידי.״

ין ספל! שאילו היו שני בלשי המדור
המרכזי רוצים, היו מצליחים לעצור
את שלמה, גם כשאקדחם נשאר בנרתיק.
הבלשים המאומנים בוודאי יכולים להשיג
בריצה נער בן , 16 בעיקר כשדובר מחוז
תל־אביב מודה כי היריה נעשתה ממרחק
של 20 מטר בלבד, מרחק אותו קל לצמצם
במאמץ קטן מצד השוטרים הרודפים.

האם מתייפחת

מלכה בן־שלום, אמו של הנער שנרצח על־ידי הנזיש־טרה
בצפון תל־אביב, קיבלה את הידיעה שהוא נפצע־אנוש
24 שעות אחרי שנפגע. בתמונה היא נראית בבית הקברות עם קרובה.

! ש די ם
אם תחליט מישטרת תל־אביב לחקור את
הפרשה ברצינות, ואם היא תהיה מסוגלת
לכך יתכן ויתגלה איזו מהגירסאות נכונה.
אז גם אולי יתברר אם שלמה אמנם פרץ
לחנות וגנב את הרשמקול, או שזה היה
הרשמקול הפרטי שלו. לדברי מישפחתו
של שלמה היה ברשותו רשמקול, שאותו
הוא רכש בכסף שהרוויח ובכסף שהשלימו
לו הוריו.
אולם גם אם יתברר ששלמה אכן גנב
את הרשמקול, ושאין זו המצאה משטרתית
כדי להצדיק את הרצח, גם אז נישארת
השאלה: עד היכן עוד תידרדר מישטרת
תל־אביב במאמציה להציג בפני הציבור
הצלחות מדומות בכל מחיר ז
אין ספק כי איבוד העשתונות של ה־מישטרה,
המרשה לעצמה לירות בנערים
עוברי-אורח מבלי שהם עברו עבירה ה מצדיקה
פתיחה באש, הוא תוצאה ההי דרדרות
הפוקדת עתה את המישטרה בארץ,
בכלל ואת מישטרת מחוז תל־אביב בפרט.
היריות לעבר אזרחים, נשים וילדים ש החלו
בגדה המערבית עברו לכפרים ה ערביים
שבתחומי הקו הירוק, הגיעו גם
לרחוב דיזנגוף בתל־אביב.
כדי להבין כיצד מעז שוטר לפתוח באש
על נער בן 16 יש להבין את הקורה בתוככי
מישטרת תל-אביב. יחידת היוקרה של
מפקד המחוז, ניצב דויד עופר, היא היחידה
המרכזית, אשר נקראת בפי אנשי העולם
התחתון הבולשת, או המדור, על שם שמה
הקודם של היחידה: המדור המרכזי.
כדי להגיע להישגים ביחידה זו, אישר
עופר גיוס כוח אדם בלתי מוגבל.
כך אירע שלצד בלשים מצויינים,
אנשי מיקצוע מעולים, התגייסו ליחידה
המרכזית טיפוסים אפלים, אנשי שרירים,
בריונים בעלי עבר פלילי, טיפוסים אלימים
ופרימיטיביים אשר רק בזכות המיקרה
ובזכותו של עופר הם נושאים את תג
המישטרה. לולא היו מתגייסים למישטרה,
ייתכן מאד שהם היו נתקלים בה בעברו ה שני
של המיתרם — כאנשי העולם התחתון.
מיטב השערוריות של מישטרת מחוז תל־אביב
היו דווקא ביחידה המרכזית. שוטרים
שהתגלו כסרסורי זונות, ספקי סמים, גנבים
ומועלים הם כולם אנשי היחידה המרכזית.

קוני א ק
ל מצליחים
^ חד הסממנים האופיניים ביותר של
בלשי יחידה זו הוא האלימות. אין כמעט
עציר המובא לבית־מישפט על ידי בלשי
היחידה, לשם הארכת מעצר, שלא ניכרים
בו סימני אלימות אכזריים ברורים. מרבית
השופטים מעדיפים להתעלם מתלונות ה עצירים
על מכות ועינויים. והיצרים הסדיס־

טיים של בלשי המדור ממשיכים לחגוג.
מפקד המחוז ניצב דויד עופר מכנה את
אנשי היחידה :״הבנים שלי.״ כל הצלחה
הנרשמת לזכות היחידה, בין היא הצלחה
אמיתית ובין שהיא של יחסי־ציבור, זוכה
לתגובה מיידית שלו. הוא מופיע במשרדי
היחידה או מזמין את בלשיה ללשכתו ל שתיית
קוניאק.
מערכת יחסים זו הביאה לכך ששוטרי
היחידה יודעים כי אסור להם לחזור למטה
שלהם ללא תוצאות. מעקב שנכשל, תצפית
שלא מעלה דבר, חקירה המגיעה למבוי
סתום פירושה: לעג מצד חבריהם, מבט
זועף של עופר.
התוצאה היחידה שאליה מוביל מצב זה,
היא רציחתו של שלמה בך שלום. שלמה
היה תלמיד הכיתה השישית בבית הספר
המקיף באשדוד. דמותם של חבריו לכיתה,
אשר באו עם זר פרחים ענק להלוויתו,
היתד, צריכה להדיר את שנתם של רס״ש
אלפמן, ניצב עופר ושל כל אחראי נוסף
לרצח בדם קר ברחובות תל־אביב.
זעקות הכאב של אמו, בכיו של אביו,

החברים אבלים

(בתצלום משמאל) חבריו של שלמה בבית־הספר
המקיף א׳ מאשדוד, מורים, מורות, ונערים שהיו
חבריו מהשכונה, הביעו את הזדהותם עם זיכרו של נער שנרצח על־ידי המישטרה.
קהל רב של תושבי אשדוד, מכריו של הנער, השתתפו בטכס ההשכבה בבית הקברות.
למטה: אליהו בן־שלום, אביו של הקורבן, בוכה לתוך מיטפחתו ליד הארון של בנו.

אך לאלפמן היה נוח הרבה יותר לשלוף
אקדח ולפתוח באש. הדם לא היה דמו שלו.
קל היה לו ולמפקדיו להצדיק זאת אחר־כך
במסכת שקרים, גם אם היא באה על
חשבון זיכרו של קורבנם.
בכל מדינה אחרת היה האחראי על אלפמן
מגיש את התפטרותו. אולם דויד עופר הת ייחס
לכל העניין כאילו הוא לא נוגע אליו
כלל. הוא לא קילקל לעצמו את תוכניותיו
ויצא לחופשה, שאותה תיכנן לפני הרצח.
אך האשמה היא לא באלפמן ולא בעופר.
המערכת המישטרתית פשטה מזמן את
הרגל. לעופר יש דוגמה מנחה של מפקדו,
מפכ״ל המישטרה רב־ניצב שאול רוזוליו,
אשר גם הוא נוהג לאבד את עשתונותיו
בכל פעם שהוא ניצב מול מצבי לחץ. יש
לו גם את הדוגמא של שר המישטרה שלמה
הילל שמזמן פסק להתעניין במה שקורה
במישטרה, שעליה הוא אחראי. בסוף השבוע
עדיין עבדו שני השוטרים שהיו מעורבים
במיקרה.
עד שלא יעשה ניקוי ראש כללי ב־מישטרה,
ימשיכו מפקדיה לחפות על ה השתוללות,
ויוסיפו שוטריה להשתולל.
שלמה בךש לו ם ל ^4ן ןה הקורבן האחרון.

23י-

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 24 | הססשלה הולחת - יותז עמיל־ יותז חשמל! ״?יד לן פרטי מתות־גן, העובד עבור מישרד־הביטחון, בשיתוף פעולה עם מתנדבים ומתנחלים מקרום, נושאים עמוד־חשמל עבור רשת תאורת

הססשלה הולחת -

יותז עמיל־ יותז חשמל! ״?יד

לן פרטי מתות־גן, העובד עבור מישרד־הביטחון, בשיתוף פעולה
עם מתנדבים ומתנחלים מקרום, נושאים עמוד־חשמל עבור רשת
תאורת הגדר המוקמת בימים אלה בקרום, בהשקעה׳של מאות
ף משך למעלה משעתיים בשבוע
י* שעבר, עסקה ממשלת־ישראל בפעם
נוספת, בלהט רב, בוויכוח סביב התנחלות
גרעין אלון־מורה בקרום. במהלך הוויכוח,
בו נטלו חלק כמעט כל השרים, נשמעו
חילופי־דברים חריפים, האשמות הדדיות
יטונים גבוהים.
את העילה להתפרצותו המחודשת של
העימות הפנים־ממשלתי בנושא קדום, סיפ

,המיפעל
הניטחת׳

אלפי ל״י מתקציב מישרד־הביטחון. קבלן־החשמל אף החליף
באחרונה את כל צנרת חוטי־החשמל שחיברו בצורה זמנית את
המיבנים בקדום. למיתקנים חדישים ואמינים יותר. ברקע נראים
קירות הצריפים החדשים המוקמים והולכים על־ידי המתנחלים
בקדוס, נוטף לקאראוואניס ולמיבנים האחרים הניצבים במקום.

קה הפעם שאילתה של שר־הבריאות ויק-
טור שם־טוב. הוא התמרמר על כך כי
למרות ההחלטה הממשלתית שלא להכיר
בקדום כביישוב־קבע, ממשיכים מתנחלי
קדום להינות מסיוע ממשלתי, ומשרד-
הביטחון אף סייע בידם להקים מיפעל
במקום כדי לספק תעסוקה למתנחלים.
הוויכוח• היה אומנם מר ותקיף. כרגיל
הוא הסתיים בלא כלום ובהשתמטות מ
בקדוס,
אשר סביבו רגשה הממשלה
בשבוע שעבר, אינו אלא סככה גדולה
שבתוכה הותקנו שלוש מכונות לעיבוד מתכת. בניגוד למה שפורסם, הוקמה הסככה,
שבנייתה עלתה כחצי־_מיליון ל׳׳י, בכספי המתנחלים ותומכיהם ועדיין אין עובדים בה.

קבלת החלטה כלשהיא לכאן או לכאן.
אבל היה בו כדי להמחיש עובדת־יסוד
אחת: שרי־הממשלה, כמעט כולם ללא
יוצא מן הכלל, אינם יודעים על מה הם
מתווכחים ובמה הם שחים.
ב־ 9במאי, לפני שלושה חודשים, קיבלה
הממשלה החלטה בשאלת קדום האומרת,
בין השאר, כי לא ייעשה בקדום דבר
העשוי להפוך את המקום לישוב-קבע.

יסודות חדשים

באותה החלטה נקבע עוד כי ״במועד
קרוב- ,שייקבע על־ידי הממשלה, יעבור
הגרעין מקדום...״
הוויכוח, אם אומנם מסייע משרד־הביט־חון
למתנחלי קדום להפוך ליישוב־קבע,
היה עקר מהסיבה הפשוטה, שאם תרצה
הממשלה בכך או לא חרצה, קדום היא
בבר כיום ישוב-קבע.
היה זה דק אופייני לממשלה, שהוויכוח
בה התעורר בעקבות כתבה על קדום ב־שידורי־ישראל.
איש מהשרים המתווכחים
לא טרח לבקר במקום ׳ולראות את העובדות
במו עיניו. בשלו-שת החודשים האח רונים
לא ביקר אפילו שד אחד בקדום.
כל המידע המצוי בידי שרי־הממשלה הוא
מיד •שנייה, רצוף טעויות ושיבושים.
אילו, במקום להתרוצץ מפסטיבל אחד
לשני, היו שרי־הממשלה מטריחים את
עצמם להגיע עד לקדום הרחוקה (הנמצאת
במרחק 50ק״מ מתל־אביב) הם היו
מופתעים לגלות כי קדום אינה עוד התנחלות
ארעית הניתנית להתקפלות מהירה
ולהעברה למקום אחר, כפי שהיא קיימת
בדימיונם. זהו כבר ישוב-קבע, שוקק חיים
הנמצא בתנופת פיתוח ובניין, בסיוע ממשלתי
וללא סיוע כזה.
יש מחלוקת חמורה סביב השאלה,
אם יש להשאיר. את קדום במקומה או
לסלקה. אבל אין כל ויכוח בשאלה שאם
וכאשר תרצה הממשלה ותוכל להחליט
על פינויה -של קדום — תהיה זו משימה
בלתי אפשרית כמעט. כי בעוד הממשלה
מתלבטת וחולמת ובורחת מהכרעות, לובשת
קדום יותר ויותר פנים של ישוב־קבע,
עם מיבנים בעלי־יסודות, עם תש תית
של ישוב בהשקעה של מיליונים
רבים, עם עצים נטועים וגינות־נוי, עם
מיתקני שעשועים לילדים ואפילו מיקווה
לטהרה.
מי שסבור שניתן יהיה לסלק בהוראת
ממשלה ישוב כזה, כשם שניתן להוריד
ממקומה התנחלות פדטיזאנית באוהלים
או במיבנים ניגררים, חי בעולם של
אשליות

תנופת פי תוח
__ ובניין
ף• פערה בממשלה סביב השאלה, אם
י 1יש בהקמת הסמכה לצורכי מיפעל
המתכת בקדום, ובהבטחת משרד־הביטחון
לספק לו עבודה, משום הפרת החלטות־ממשלה
קודמות, היא מגוחכת. הסככה
עצמה- ,שניבנתה מכספי המתנחלים והמכונה
בפיהם בלעג מפ״ם (מיפעלי־מתכת)
סניף קדום, עדיין עומדת ריקה ושוממה.

מתנדבים הזורמים להתנחלות קדום יום־יוס, באופן
פרטי ומאורגן, מסייעים למתנחלים בעבודות־בינוי שעליו ובהרחבת ההתנחלות. בתמונה: מתנדבים חופרים יסודות לשטח
יוקמו מיבני־עץ שישמשו מיתקנים ציבוריים, כמו חנות־מכולת ומירפאה לאנשי המקום.

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 25 | שלוש־אובע מכונות לעיבוד מתכות אומנם ניצבות בה, אבל הן שימשו עד כה רק לייצור קונסטרוקציות מתכת למיבני־קבע אתרים ההולכים ומוקמים בקרום. המיבנה הגדול ביותר ההולך

שלוש־אובע מכונות לעיבוד מתכות אומנם ניצבות בה, אבל הן שימשו עד כה רק
לייצור קונסטרוקציות מתכת למיבני־קבע
אתרים ההולכים ומוקמים בקרום.
המיבנה הגדול ביותר ההולך ומוקם בקרום
הוא חדר־האוכל הענק, בהשקעה
של חצי מיליון ל״י, שישמש גם לבית-
כנסת ולמיטבח, במקום סככת חדר־האוכל
בה סועדים המתנחלים עתה. אבל זה אינו
ה,מיבנה היחיד. מיתקן אסבסט אחר מיועד
להקמת מיקווה. בית־הספר המקומי והישי בה
הקטנה שוכנים אומנם במיבנים צרים,

אבל יציבים.
הטענה כאילו מתגוררים מתנחלי קדום
בקארוואנים, היא מטעה מיסודה. שכן השם
קארוואן יוצר אסוציאציה של מיבנה־ניג־רד,
שדי לרתום אותו למכונית כדי להזיזו
ממקומו. הקארוואנים שקיבלו מתנחלי
קדום מהממשלה מכונים אומנם כך, אבל
חם מיבנים שונים, כבדים ומסורבלים.
כאשר הם מחוברים לרשת־החשמל ולצי-
נורות הביוב, כשדרכי עפר סלולות מקש רות
ביניהם. כאשר מסביבם פורחות גינות-
נוי ונש תלים עצים, הם הדלים להיות
משהו זמני.
י כיום חיים בקדום 170 מתנחלים, מהם
70 ילדים. אולם המצבה כוללת גם מתנדבים,
הזורמים למקום ללא הרף, מסייעים
למתנחלים בהרחבת הישוב ובביסוסו. בעצם
ימים אלה הולכת ומוקמת בקדום

בילדותי בפתח-תיקווה, הייתי נוסע לביתי
בקו • 80 של דין. עכשיו אני נוסע לקדום
בקו .81״
קצובר ,30 ,נשוי ואב לשלושה, היה
מראשי גוש-אמונים ומהמתנחלים הראשונים
בקריית־ארבע. הוא אינו מעלה כלל
בדעתו אפשרות שהממשלה תקבל החלטה
לסלק את התנחלות קדום :״אנחנו חיים
עכשיו בקדום במיסגרת שיתופית. אבל
זה ביגלל התנאים הנוכחיים. אנחנו לא
מתכוונים להקים כאן עוד קיבוץ. מה
שהולך להיות כאן זאת התיישבות עירונית.
״אני יודע שזה נשמע כמו חזון לאחרית־הימים,״
אומר בני קצובר ,״אבל סיבוב
אחד של חזון כזה כבר עברתי בחיי. זה
גם מה שאמרו עלינו כשבאנו להתנחל
בקריית־ארבע. עכשיו יש שם עיר. חזון
אחד כזה כבר התממש בחיי. עכשיו מתממש
השני. שלוש שנים היינו בגרעין
שהיה מנסה להתנחל שוב ושוב, וכולם
היו אומרים לנו: זה לא יצליח. הפעם
זה לא יעבוד. והנה, זה כן הצליח.״
כאשר שואלים את קצובר מה יקרה אם
לבסוף אומנם תאזור הממשלה אומץ ותגיע

למצב שבו תקבל החלטה לפנות את קדום,
אפשר לראות את מבט חוסר־האימון בעיניו
.״אני לא מאמין שאי־פעם תתקבל
החלטה כזאת,״ הוא אומר ,״׳ואם היא
תתקבל — פשוט לא נקבל אותה. אין לה
תוקף מוסדי. בדיוק כמו שהממשלה היתד,
מחליטה היום על הפסקת־העליה למדינה.
זה לא תופס. נזעיק את כל מי שצריך
להזעיק והממשלה תבין מהר מאוד שהיא
לא יכולה לעשות את זה.״
אז מה כל הוויכוחים האלה בממשלה
סביב קדים? ״הם פישוט לא יודעים מה
הם מדירים!״ קובע קצובר בביטחון.
במקרה זה הצדק הוא איתו. האיוולת
הגדולה היתר, טמונה בכניעת הממשלה
למתנחלים בשעתו, כאשר איפשרה להם
להתיישב ״זמנית״ בקדום. עכשיו, עם כל
יום נוסף, מתבססים המתנחלים יותר, ויהיה
קשה יותר להזיזם. הברירה העומדת בפני
הממשלה עכשיו היא: להסתכן במיבצע־רבתי
של הזזה, שיגרום למשבר פוליטי
גדול, או להשלים עם היישוב שיגרום
בכייה לדורות והמהווה מצבה חיה לאימפוטנציה
של הממשלה.

מראה מתור הקאדאוואן

מתארח בקאראוואן של מישפחת זימן, שהפכה שטח מגורים של 24מ״ר למישכן־קבע מסר
דר, השופע הרגשת־בית. שושנה ואפרים זימן מגבעתיים, היא מרצה והוא מהנדס וקציר
קבע לשעבר, הצטרפו להתנחלות לפני ארבעה חודשים. בתמונה למעלה: כמה מילדי קדום.

שכונת צריפים חדשה, המייועדת למיבני-
ציבור ובתוכם: חנות־מכולת שתאפשר למתנחלים
לרכוש מיצרכים במקום. קבלן-
חשמל פרטי עוסק עתה, מטעם משרד־הביטחון,
בהקמת תאורת־גדר, משוכללת
מסביב לישוב ובהחלפת כל רשת החשמל
הארעית, שהותקנה תחילה לקאראוואנים,
ברשת קבע יקרה.
הניסיונות להציג את המתנחלים של
גרעין אלון,-מורה במפגינים פוליטיים, ש עלו
למקום רק כדי לנגח את הממשלה,
כ-שבעצם הם שומרים עדיין על דירותיהם
העירוניות ועל מקומות,-התעסוקה העירוניים
שלהם כבסיס העורפי אליו הם מתכוונים
לחזור, גם הם אינם תואמים את
המציאות. עד כה, למרות תנאי המחייה
הקשים במקום, לא עזב אפילו, מתנחל
אחד את קדום, להוציא תמהוני אחד,
ידידו של אלי אביבי ,׳שניסה להצטרף
לישוב. לעומת זאת זורמים לקדום מתיישבים
חדשים בקצב של ארבע מישם־
חות לחודש.
אלה אינם הרפתקנים וגם לא הצעקנים
המתבלטים בהפגנות גוש אמונים. מדובר
במי־שפחות מבוססות של אגשים רציניים
בשנות השלושים בממוצע לחייהם, בעלי

מיקצועות חופשיים וטכניים, המאמינים
בכל לב שהם מגשימים במקום יעוד לאומי
ופרטי. רובם עדיין עובדים במקומות עבודה
מרוחקים, בישובים בהם התגוררו לפני
שעבדו בקדום. אבל אי אפשר שלא להתרשם
שהם רואים בקדום את ביתם.
מי שהניח לעניינים להתגלגל עד למצב
בו הם נמצאים כיום בקדום, ימצא את
עצמו בצרות גדולות כשירצה להזיז את
הישוב הזה, ממקומו. לא מדובר עוד בהזזת
מחנה זמני, אלא בחיסול ישוב־קבע
הלכה למעשה.

__ מצבה
ל אי מפו טנ ציה

ומר כ:י קצובר, מזכיר־הפנים של
התנחלות אלון־מורה :״אנחנו רואים
את קדום כביתנו לכל דבר ואנחנו מתנהגים
בשטח בהתאם. ברור -שבמשך הזמן
יוחלפו יחידות־הדיור הקיימות עתה, אבל
אנחנו מתייחסים אל הישוב כישוב־קבע
לכל דבר. באופן רשמי סופחנו כבר לגוש
דן, כאשר נקבע שירות אוטובוס יומיומי
של קואופרטיב דן, פעמיים ביום, לכאן.

ושת של ביוב

התשתית שהקים מישרד־הביטחון עבור מתנחלי אלון־
מורה בקרום, כללה גם רשת־ביוב שאליה מחוברים
כל הקאראוואנים. עתה מרחיבים את רשת הביוב גם לעבר המיבנים החדשים המוקמים
והולכים במקום, כשכל הסימנים מעידים על כך שקרום עומדת להפוך התיישבות־קבע.

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 26 | האהבה הגדולה: אוכל טוב והרבה קובה זילברינג במועדו!! ״צברה־ בסב־ האהבה השניה: אשתו הצעירה ריימונד ץ ה דווקא סימדי, שקובה מת • בערב תישעה־באב. הוא לא יכול היה

האהבה הגדולה: אוכל טוב והרבה

קובה זילברינג במועדו!! ״צברה־ בסב־

האהבה השניה: אשתו הצעירה ריימונד

ץ ה דווקא סימדי, שקובה מת
• בערב תישעה־באב. הוא לא יכול
היה לסבול לילה אחד בלי מופעי־בידור.
בערב תישעה־באב אין בין כה וכה הופעות,
כך שקובה לא קילקל לידידיו אפילו
ערב אחד.״ זאת אמר אחד ממאות האנשים
הבאים לנחם את ריימונד, אלמנתו הצעירה
והנאה של מלו חיי־הלילה של תל־אביב,
קובה זילברינג, שנפטר בשבוע שעבר.
האווירה בדירה המהודרת והמצועצעת
ברחוב בוגרשוב בתל־אביב אינה, כשל בית
שבו יושבים, שיבעה.׳ ריימונד וידידיו
של קובה יודעים, שהוא לא היה רוצה
לראותם בוכים ועצובים — להיפך, הוא
היה רוצה שהם יתנהגו בדיוק כפי שהם
מתנהגים עתה. בעל־נזיסעדה תל-אביבי דואג
להביא מדי לילה ארוחות־מלכים מוכנות,
המוגשות בחן ובפאר. ריימונד ואחותה
מציעות וויסקי עם קרח לבאים לנחם.
הסיפורים על קובה גורמים להתפרצויות
של צחוק מבעד למסך העצב .״אני לא
יכולה להאמין שהוא מת. הנה, הוא באמת
לא מת, אנחנו מתנהגים כאילו קובה היה
כאן, מתאבל על עצמו איתנו,״ אומרת
ריימונד.
יעקוב זילברינג, שאיש לא קרא לו
יעקוב, רק קובה, נולד לפני 55 שנה
בפולין. כבן ראשון אחרי ארבע בנות.
שימחת הוריו על שזכו בבן זכר, לא ידעה

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 27 | ח״ הלילה של תדאביב מתו מזמן - סשנוע מת גם מלו ח״ דל ה יתו הטבעית: מוקד התיבות עולמיות גבול. מרוב אושר הזמין אביו עבור בגו התינוק עריבה עשוייה זהב טהור. קי רקס

ח״ הלילה של תדאביב מתו מזמן -
סשנוע
מת גם מלו
ח״ דל ה

יתו הטבעית: מוקד התיבות עולמיות
גבול. מרוב אושר הזמין אביו עבור בגו
התינוק עריבה עשוייה זהב טהור.

קי רקס מייו חד
בבאר־ שבע

, 1מאריה וינסנט
11853— 3

——9—8י—1— — 8י•1ווי

ריסה זו היא, כנראה שקבעה את גו־
3רלו של קובה למשך כל חייו. הוא אהב
את כל תענוגות החיים: הרבה, גדול ומפואר.
לארץ הוא הגיע כחייל בצבא
אידרוס, שממנו ערק כאן. הוא החל בעסקים
שונים, והיה אף שותף של פומרנץ
המפורסם, בחנות לנעליים.
אולם בעוד פומרנץ המשיך לעסוק בנעליים,
היה מי שהציע לקובה לפתוח
מיזנון עבור מאות הפועלים שעסקו, בתחילת
שנות החמישים, בפריצת ובסלילת
הדרך לסדום. קובה עשה שם כסף רב,
ובכסף זה קנה את קפה כסית המפורסם
בבאר־שבע, הפך אותו המוסד המוכר ביותר
בדרום הארץ.
באחת מנסיעותיו לתל-אביב, כאשר היה
בעל כסית, הוא נכנס להופעה בזירהטרון,
הקירקס שהיה אז ברמת־גן. קובה, שכבר
אז היה בעל כרס אדירה וקרחת עצומה
לא פחות, התאהב באחת הלהטוטניות של
(תמשך בעמוד )28

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 28 | הנדון ה מלך מת (המשך מעמוד )27 זזקירקס. בדרך החיזורים המייוחדת לו, שאותר, מכירות נערות ונשים רבות בתל־אביב, החל קובר, לנסות לכבוש את ר,להטו־טניח, הוא שלח ילה

הנדון

ה מלך מת
(המשך מעמוד )27
זזקירקס. בדרך החיזורים המייוחדת לו,
שאותר, מכירות נערות ונשים רבות בתל־אביב,
החל קובר, לנסות לכבוש את ר,להטו־טניח,
הוא שלח ילה זרי־פרחים ענקיים,
הזמין אותה לארוחות־ערב מפוארות וקנה
לד, מתנות יקרות. אולם הלהטוטנית לא
נכנעה לו בקלות.
קובה החליט להבים אותה בדרך מקורית
ויקרה. הוא רכש את הצגות הקירקס,
והוריד את הקירקס כולו לבאר־שבע. באר-
שבע היתה באותה תקופה עיירה נידחת,
שבה אפשר היה למכור לכל היותר חמישה
כרטיסים למופע של קירקם. לקובה לא היה
איכפת. הוא היה יושב באולם הגדול והריק,
כצופה יחידי בהצגה שנערכה לכבודו ו־שעלתה
לו בממון רב. מחיאות־כפיים היד,
מעניק רק ללהטוטנית, שבה החליט כי הוא
מאוהב. לבסוף היא נכנעה לו.
אולם באר־שבע נעשתה קטנה על קובה,
והוא החליט לכבוש את העיר הגדולה
תל־אביב. תחילה עבד כבאר־מן במועדוני־לילה
שונים, עד שהקים את מועדון־הלילד,
האמיתי היחידי שהיה לתל־אביב אי־פעם,
מועדון צברה ברחוב הירקון, ליד השגרירות
האמריקאית.
לצברה הביא קובה את מיטב אמני
העולם. הזמרת הצרפתית ז׳וסלין ז׳וסייה,
שהיתר, אז במלוא זוהרה! הלן שפירו,
כאשר שיריה היו בראש מיצעד־הפיזמונים .
אדי קאלברט, כאשר לא היה לו עדיין

לבעליו את כל הציוד והריהוט היקר.
מייד אחר־כד הוא פתח את מועדון
צברה השני שלו, ברחוב הירקון בתל־אביב.
היה זה מועדון קלאסי של כיכר
הרברט סמואל, עם מארחות, אנשי או״ם
ועולם־תחתון. אולם למרות שקובה הכיר
היטב סיגנון זה של חיי־הלילה, צברה
השניה לא היתח ידי טובה ודי מפוארת
בשבילו.
הוא גילה כי אטוס בר,,אחד המועדונים
בתל־אביב, בקרן הרחוב בן־יהודה וז׳בו־טינסקי,
פנוי להשכרה. קובה שכר אותו,
השקיע עשרות אלפי לירות באדריכלות-
פנים ופתח את אחת המיסעדות הטובות
שהיו אי־פעם בתל־אביב ר -מיין מאמעס
עסען .״האוכל של אמא,״ מיסעדח יהודית
בעלת גוון קולינארי צרפתי.
היתד, זו הצלחה גדולה של קובה ושל
ריימונד, צעירה ממוצא מרוקאי שעימר,
התחתן לפני 13 שנה, ושהיתה צעירה ממנו
בחצי־יובל שנים. אולם מס־ההכנסה המשיך
ללחוץ על קובה לשלם אוד חובו, וריב עם
בעל־הבית שבו שכנה המיסעדה הביאו
לסגור אותה.
כל אותה עת הוא המשיך לעסוק באמרגנות•
הוא אהב את המתח שמיקצוע זה
טומן בחובו: האם ההצגה תצליחי האם
המופע ימשוך קהלו האם הקהל יקנה
כרטיסים? אז הביא מאנגליה להקת רוק,
ששיגעה את בני־התישחורת של תל־אביב.
באחת ממנוצאי־השבתות, כאשר אולם קולנוע
חן בתל־אביב היד, מלא עד אפם מקום,

קובה עם אנריקו מאסיאס ורון סייג
ירושה באמצעות ביטוח
מתחרה בנגינה על חצוצרה ! אנריקו מא-
סיאם, כאשר היה נערץ על העולם כולו,
תיזמורות מאולימפיה בפאריס וחשפניות
מחקרייזי־הורס, ואת הקוקסינל הראשון שהגיע
לארץ.
אולם למרות שנדמה היה שצברה הוא
הצלחה מיסחרית בלתי־רגילה, והמועדון
היה מלא כימעט ערב-ערב, הביאה צברה
לקובה נזקים כספיים ניכרים. התוכניות היו
יקרות מדי והמקום קטן מדי מכדי שיוכל
להכניס כסף.
אולם קובה לא הסכים להתפשר. הוא
המשיך להביא את מיטב האמנים, המשיך
לחלק משקאות יקרים לידידיו, להעסיק
את מיטב התיזמורות.
אז גם החלו ההסתבכויות הכספיות של
קובה. מס-הכנסה ומם־קנייה התלבשו עליו,
ודרשו ממנו סכומי-עתק. קובה מעולם לא
הבין מדוע צריך לשלם מס־הכנסה :״הם
לא שרים, לא רוקדים, לא שותים, לא
אוכלים ולא מנשקים בחורות — מדוע
צריך לשלם לחם?״ היה אומר. אולם
מם־ד,הכנסה היה חזק ממנו. קובה הוכרז כ־פושט־רגל,
וצברה נסגרה.
כשנסגרה צברה, חיפש קובה מייד מקום
אחר. הוא שכר את חינגא־בר ברחוב גאולה
בתל־אביב, מועדון שהיד, אז מפורסם ביותר
בעיר, והחליט להפכו מיסעדה־מועדון ב-
סיגנון רומני. שוב הקים קובה מועדון
לתיפארת. כל אחת ממפות השולחן, שהיו
עבודת־תחרה רומנית, עלתה לו 1500
לירות — סכום שהיה מקביל לשכר־הדירה
החודשי ששילם לבעלי חינגא־בר. הוא מצא
טבחים רומניים ידועי-שם, והביא לארץ את
להקת־הפולקלור המפורסמת ביותר ברומניה.

טלפון

השופט
ודם: הקהל הישראלי לא התלהב
\ 1מהאוכל הרומני ומד,שירה הרומנית,
ויום אחד סגר קובה את המועדון והשאיר

הגיע פקיד בית־המישפט עם צו־עיקול
על קופת ההצגה, בחתימת השופט שלמה
הלמוט לוונברג. הנושה היה, כמובן, מסד,הכנסה.
קובה, שדמותו החיצונית, מפלי
השומן, הקרחת המבהיקה והפלסטר הניצחי
ליד אפו היתד. מאיימת, למרות שקשה היה
למצוא בעולם־ד,שעשועים של תל־אביב
אדם טוב־לב ממנו, הרעים בקולו על פקיד
בית־המישפט :״טלפן לשופט הביתה, ותגיד
לו שאני לא נותן את הקופה!״
הפקיד המבוהל טען כי אינו מעז לטלפן
לביתו של השופט, והציע לקובה לעשות
זאת בעצמו. קובה טילפן ללוונברג, ואמר
לו :״יש כאן 3000 צעירים משולהבים.
אם אתה לוקח את הקופה, אני לא מתחיל
את ההופעה והם ישתוללו ויהפכו חצי עיר.
אתה מוכן לקחת את זה על אחריותך?״
השופט ביקש מקובה להעביר את אפרכסת
הטלפון לפקיד בית־המישפט, והורה לו שלא
לבצע את העיקול. אולם לוונברג דרש
מקובה להתייצב לפניו למחרת בבוקר בשעה
,8.30 כדי לעמוד לדין על בזיון בית-
הדין.
בשעה 11 בבוקר הופיע קובה, כשהוא
נשען על כיתפי שתיים מידידותיו הנצחיות.
״באיזה שעה היית צריך להיות כאן?״
רעם עליו השופט בקולו .״באיזו שעד,
הלכת אתה לישון?״ ענה לו קובה בשאלה,
והוסיף ״אני הלכתי לישון בחמש בבוקר
ולא יכולתי לקום מוקדם.״

האגדה
של מעשייהו

64 וונכרג הנרגז החל צועק על קובה.
/״אתה לא אבא שלי ואל תצעק עלי,״
השיב לו קובה בצעקות. כשהמשיך לוונברג
לצעוק עליו, אמר קובה :״טוב, תגיד לי
כמה זה עולה לי ונגמור עם העניין. לווג־ברג
הטיל עליו קנם גבוה של 10,000
לירות, אך קובה קיבל זאת בשלוות-הנפש

המוכרת שלו .״אין לי סכום כזה עלי,
אבל אני אביא אותו תוך 24 שעות.״
השופט לא הסכים לתת לקובה את הארכה,
ושלח אותו למעצר עד שישלם את
הכסף. גם את הדרך למעשיחו עשה קובה
בסיגנון האופייני לו. הוא לא נסע בזינזאנה
המישטרתית המפורסמת, אלא במונית בלוויית
שוטר־אישי. הוא עבר דרך ביתו,
כדי לומר לריימונד לגייס את הכסף, והמשיך
למעשיהו. .
גם את 24 השעות אותן בילה בכלא,
עד שריימונד הביאה את 10,000 הלירות,
הפך קובה לאגדה. הוא ישב במישרדו של
מנהל בית־חסוהר וחילק הוראות לסוהרים.
כשהגיעה ריימונד לשערי הכלא, היא נדהמה
לשמוע את קולו של בעלה שואג מבפנים
:״תפתחו לה את השער,״ ונדהמה
עוד יותר כאשר השער באמת נפתח.
קובה הקפיד לשלם את החובות שנותרו
לו בעיקבות ההצגה הגדולה והיקרה שבתוכה
חי, גם כאשר היה נתון בקשיים
כספיים. הצטבר לו חוב גדול באחד מ־מישרדי־הפירסום
הקטנים בעיר, פירסום
אל־וון. הוא הגיע להסדר עם מנהל החברה,
רון סייג, שלפיו הסכים לעשות
ביטוח חיים על שמו של קובה, כשסייג
יהיה מקבל הכסף במיקרה שקובה ימות.
בשנת 1965 ערך סייג את ביטוח־החיים,
על סך 30,000 לירות. כיום שווה הפוליסה
כמה מאות-אלפי לירות. יסייג יהיה הנהנה
היחידי ממותו של קובה.
לקובה היו שתי אהבות גדולות בחייו
מלבד אשתו ריימונד: האכילה והנשים.
הוא אהב וידע לאכול. הוא היה מסוגל
לשבת שעות ארוכות ליד שולחן במיסעדה
מפוארת, להפתיע את המלצרים וחטבחים
בבקיאותו הרבה, הן במזון והן בגינוני־השולחן.
את הנשים הוא אהב ״כמו מזוזות.
הוא לא יכול היה לראות אשד, יפה מבלי
לחבק אותה חיבוק דובי גדול,״ מספרת
אשתו ריימונד.
כשסגר את מיין מאמנדס עסטן פתח
קובה מיסעדת־מועדון נוספת, בשכנות ל־צברה
הוותיקה שלו, במקום שהיה פעם
מועדון אחר מפורסם, יואל׳ס. קובה קרא
למקום רסטוטין, והעניק לו בכסף רב,
אווירה ואוכל רוסיים. הוודקה נשפכה כמים,
והתחרתה רק בבורשט מעשה־בית. הרקדנים
רקדו קאדאצוק, והתיזמורת ניגנה
את השירים הישגים הטובים, שכבר מזמן
שכחו שהם בעצם רוסיים.

פולס א ה בו
א ת קו ב ה
ו!לם גם שם לא הלך לו. שוב היו
\ 1התוכניות יקרות מדי, האוכל משובח
מדי והקהל מועט מדי. נדמה היה שקובה
יוותר, ויתחיל לעסוק בעסקים בטוחים
יותר. הוא פתח את המועדון קיט־קט ליד
מלון אכסצלסיור, ברחוב הירקון, והחל
לשקם עצמו בעזרת שתיינים אנשי או״ס,
מארחות והקהל הרגיל של רחוב הירקון.
אולם הוא לא זנח את חלומותיו. מחזאי
צעיר שלא הצליח למכור את המחזות שלו
לאף אמרגן רציני, הצליח לשכנע אותו
להפיק מחזה מקורי בשם נזנזג׳ים. קובה
היה בטוח שהמחזה הקל יצליח, בעיקר
מפני שבאותה תקופה היו.העיתונים מלאים
בסיפורים על מכוני־ד,עיסוי של תל-אביב.
הוא לקח את השחקנית הצעירה ׳ והיפה
מונה זילברשטיין לככב בהצגה, והשקיע
בד, את מיטב רווחיו מקינרקט. ההצגה על תה
על קרשי הבמה בדיוק חמש פעמים.
שבוע לפני שנפטר, לקה קובה בהתקף-
לב. הוא הובהל לבית־החולים איכילוב,
והוכנס לחדר הטיפול הנמרץ. למחרת
הרגיש טוב יותר, קם והסתלק מבית־ד,חולים
מבלי להודיע לרופאים ולאחיות. בערב
הוא חש ברע. כדי שלא להבהיל את ריי-
מונד לקח מונית, וחזר לבית־החולים.
דקות אחדות אחרי שנכנס לבית החולים
איבד את הכרתו ומשך שבוע שלם, עד
ליום הרביעי האחרון, עת נפטר, היה נטול-
הכרה.
עם פטירתו, מת המלך של חיי־הלילה
של תל־אביב זמן רב אחרי שחיי הלילה של
העיר הגדולה גוועו מול עיניו. קובה אהב
את החיים הנוצצים, את ריחות העשן והאלכוהול,
את התילבושות הססגוניות של
האמנים, את הזמרים, השחקנים, הנגנים,
החשפניות 1ד,קוקסינלים.
גם הם אהבו אותו. ביתה של ריימונד
מלא מהם משעות בוקר מוקדמות ועד
שעות לילה מאוחרות. הם אינם בוכים,
אינם מתאבלים, לפחות לא כלפי חוץ. הם
נוהגים כפי שהם יודעים שקובה היה רוצה
שינהגו.

(המשך מעמוד )21
התבונה הצרופה. היש סופרים אנושיים
יותר, מעודנים יותר, מאשר הסופרים הגרמניים?
האם היה אי־פעם אדם הומאני
מוולפגאנג פון־גתה, רגיש מלודוויג ואך
בטהובן, רציונלי מעימנואל קאנט?
שם, באדמת גרמניה, לא יכלו לצמוח
מושגים אפלים כמו ״גאווה״ ו״כבוד״ ,חל־את
התרבות של המיזרח. לכן לא היו הגרמנים
מסוגלים לבצע מעשי״זוועה דוגמת
תל־אל־זעתר. לא יתואר כלל שגרמנים יפי
גיזו אוכלוסיה אזרחית, או שיתנקמו בנשים
ובילדים, כמו פיראי־האדם הערבים.
עם הגרמנים אפשר לחיות בשלום. אצ לם,
מילה היא מילה. בקירבתם היינו בעבר,
ונהיה בעתיד, בטוחים מפני הזוועות
הצפויות לנו מן הערבים.

אין ספק, זהו הפיתרון: לגזור
את ארצנו ממפת המרחב המקולל
הזה, ולהעבירה אל גרמניה.

יו ש כאן בעייה קטנה- ,שאיני יודע איד
להתחמק ממנה.

כדיכרי־נכואתו הנרגשים נעלמה
כעייה קטנה זו מעיניו של יזהר
סמילנסקי. ואין ככף פלא —
כאשר נפש גדולה מרחפת על
הארץ ורואה את גורלות העמים
ממעות הציפור, אין היא יכולה
לראות בעיות קטנטנות כאלה.

וזו הבעייה: למעלה ממחצית היהודים
בישראל גדלו — ר,ם או אבותיהם — במעגל
התרבות הערבית. מושגים כמו ״גאווה״
ו״כבוד״ חשובים להם מאד־מאד1 .
יהודי בן־עיראק או בן־מארוקו מגן על
כבודו בשצף־קצף, כאשר עמיתו בן־פוליו
או בן־הונגריה נשאר אדי-ש. אם יגיד
יזהר סמילגסקי לבן־אלג׳יר או לבן־חלב —
שניהם יהודים טובים שהכבוד שלהם
חשוב כקליפת השום, דשהגאווה האישית
או הלאומית שלהם היא שריד של תרבות
ברברית ,״התרבות של המיזרח״ ,הם יענו
לך בכמה מילים עסיסיות.

כאשר מדבר יזהר על ״המיזרח״,
הוא מתכוון גם אליהם.

מד, לעשות? האם אלה ירגישו בנוח במולדת
החד-שה, אי־שם על גבול גרמניה?
חוששני שלא. חוש־שני שיזהר סמילנסקי י
גם לא חשב כך. בסתר ליבו, בחושבו על
העם הנבחר, ההומאני, הרציונלי, ההגיוני,
העדין, ד,מתעב את ערין יות הכבוד והגאווה,
הוא חשב על העם האשכנזי, על מתרח־אירופה,
על המולדת הטובה שבין פינסק
לפלווסק, שלא היו בה ערבים, שלא נאלצה
להאזין לצלילים צורמי־אוזן בשפה
גרונית, ולא לפחד מפני התרבות הזרה כלבך,
הבלתי־מובנת כל־כך, המפחידה כל בך
בשל זרותה• ,שבה נתקלו יוצאי מתרח־אירופה
בבואם ארצה.

* * אמרו של יזהר סמילנסקי יכול היד1 ,
* 1להיכתב, בלא שינוי, בידי אורי צבי
גרינברג. לולא הסיגנון המלוטש, יכול היה
להיכתב גם בידי גאולה כהן, או בידי אחד
מן המיני־נביאים של גו-ש אמונים, שהם
כל-כך רציונליים, בניגוד לערבים.
אני זוכר מאמר דומה מאד, שנכתב
לפני 25 שנים, בידי ד״ר עזריאל קרליבך.

רק אדם אחד בוודאי לא יכול
היה לכתוב אותו, אדם שנודע
בכינויו ״חוואג׳ה מופה״.
מאחרי שם־עט זה, המעיד על בעליו,
חי וכתב משה סמילנסקי, אביו של יזהר,
אדם שאהב את הערבים, את ההווי הערבי,
את התרבות הערבית, ושהיה אחד מאבות
רעיון השלום היהודי־ערבי .׳,
איך גדל בן כזה לאב כזה? איך צמחה
המיסטיקה הפסוודו־נבואית, המתעקשת לרד
אות עצמה ככלילת ההיגיון הצרוף, על
מורשתו של חוואג׳ה מוסה?

אולי אין מאמרו של יזהר אלא 1
מרד באביו, התפרצות מאוחרת של ״
תסביר אדיפוס ץ
ולסיכומו של עניין: מילחמת לבנון היא
מילחמד, נוראה, אחת מני רבות בהיסטוריה
האנושית. הזוועות של תל־אל־זעתר אינן
שונות במאומה מזוועות דיר־יאסין וכפר־קאסם,
לידיצ׳ה וגרניקה, והן כאין־וכאפם
לעומת זוועות אושוויץ.
התרבות הערבית -שונה מן התרבות המערבית
— גם לטובה וגם לרעה, ורק אדם
יהיר מאד או נבער מאד יעז לחרוץ דינה
של תרבות במי-שפט אחד.

מאמרו של יזהר אינו מעיד דבר
על נפש התרבות הערבית. אבל
הוא מעיד הרבה על נפשו של יזהר
סמילנסקי עצמו.
העולם הזה 2032

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 29 | המנהל הנרד׳ שר משוד־החינורוהתוסת, האלו ו?מיד). ארעד נ רו, סי ד ו או ב ע ודלגו ת שמנות ועצ מו ועוד אחת לאש תו -יהד ב שווי של כחצי מיליון לידות, ויצא לחוץ לארץ

המנהל הנרד׳ שר משוד־החינורוהתוסת, האלו ו?מיד).
ארעד נ רו, סי ד ו או ב ע ודלגו ת שמנות ועצ מו
ועוד אחת לאש תו -יהד ב שווי של כחצי
מיליון לידות, ויצא לחוץ לארץ לשנת לימודי
ך• אשר הו די ע מנ כ ״ ד מישרד־החינוך־
והתרבות, האלוף (מיל ).אלעד פלד,
על כוונתו לצאת לשית־חופשה. ולנצלה
ללימודים, נפל הדבר על מישרד־החינוך
בפצצה. שר־החינוך אהרון ידלין, והפקידים
הבכירים של המישרד, ראו בשנת־החופשה
של פלד הזדמנות בלתי־חוזרת
להיפטר ממנו.
יחסיו של פלד, הן עם השר והן עם
מרבית העובדים תחתיו, מתוחים ביותר.
ידלין כועס על פלד מיישום שבכל מקום
מציג המגכ״ל את עצמו כמי -שמנהל למעשה
את המישרד, בעוד שידלין אינו אלא
בובה. שמועות על דיבורים כאלה של פלד
הגיעו לאוזניו של ידלין. היחסים בין

יוסי ינאי
השניים היו מתוחים עוד לפני שהתמנה
ידלין כשר החינוך. כאשר כיהן ידלין כ־ח״כ
מן השורה וכסגן שר־החינוך, היה
כבר סלד מנכ״ל המישרד. בעוד ידלין

מנסה לפעול כסגן־ישר בתחומי המישרד,
היה פלד נועץ מקלות בגלגלי עגלתו,
מכשיל אותו בכל נסיון שלו לעבוד, עד
שניטרל אותו לחלוטין.אולם ידלין ידוע כאיש חלש, ולמרות
טינתו לפלד לא ניסה כלל להיפטר ממנו.
במשך שש שנים כיהן פלד כמנכ״ל מיש־רד־החינוך,
מבלי -שיהיו לו כל ידע או
השכלה בנושא זה. עובדה זו, והשגי אות
הרבות שעשה, השניאו אותו על
הפקידות הבכירה במישרדו.
כאשר הודיע פלד על יציאתו לחופשה,
נשמו הכל לרווחה. היה ברור כי את
מקומו יתפוס איש־החינוך הוותיק וסמנכ״ל
המי-שרד, אליעזר שמואלי• .שמואלי מחונן
בכמה נתונים המתאימים ביותר לתפקיד
מנכ״ל המישרד. הוא איש־חינוך מיקצועי,
בן עדות המיזרח, ועסק שנים רבות בפרו*
ייקטים הקשורים בחינוך נוער־השוליים —
האתגר החשוב והכואב ביותר •של מערכת
החינוך בארץ.
אולם פלד הכין לידלין, לשמואלי ולשאר
הפקידים, הפתעה גדולה. הוא הצהיר לפתע
כי הוא מתכוון לחזור לתפקידו כעבור
שנת החופשה. מישרד־החינוך הוכה בהלם.
מעולם לא היה תקדים לכך שמנהל־כללי
של מי-שרד ממשלתי ייצא לחופשה בת
שנה. מישלחות רצו בהולות אל שר־החינוך
ודרשו ממנו להעמיד לפני פלד את הברירה:
יציאה ללימודים וויתור על התפקיד•
או ביטול חופשת־הלימודים שלו.
ידלין לא היה מעוניין להגיע לכדי התנגשות
חזיתית עם פלד. לאותם שבאו אליו
הוא אמר שהממשלה, שהיא הממנה את
המנכ״לים, בין כה ובה לא תאשר חופשה
ארוכה למנכ״ל.
אולם ידלין טעה. פלד ערך שורה של
שיחות עם שרי־ממשלה והבטיח רוב להצעה,
שהוגשה באופן רישמי על־ידי ידלין, לאשרלו חופשה בת שנה ולמנות את אליעזר
•שמואלי כממלא־מקום־המנכ״ל בלבד.
התגובות במישרד־החינוך היו נרגזות
ביותר .״זוהי שערורייה ציבורית ממדרגה
ראשונה,״ טענו פקידים בכירים בלהט. כש

באו בטענות אל ידלין, הוא סיפר
להם את הסיפור על הסוס והפריץ, וטען
שמשהו בוודאי ישתנה במשך השנה ורבים
הסיכויים ׳שפלד לא ישוב.

5מילגות —
50,000 דולר
ודם א ת עיקר השערורייה לא ידעו
\ 1הפקידים הנרגזים. הם לא ידעו כי
פלד יצא לארצות־הברית לשנת לימודים
בנושאי החינוך כסטודנט העשיר ביותר
במדינה.
הוא הצליח לסדר לעצמו מילגת־לימודים
בסך 10,000 דולר, שהם כ־ססס 100,לירות,
סכום נכבד ביותר אפילו בקנה־מידה אמריקאי,
לתשלום שכר־הלימוד ומחייתו שם.
אולם כדי להיות בטוח שהוא לא יהפוך
סטודנט עני ביבשת העשירה, סידר פלד
גם לרעייתו, זמירה, מילגה באותו סכום.
עם 20,000 דולר, יכולה מי-שפחת סטודנטים
לחיות יפה מאד בארצות־הברית במשך
שגה תמימה.
אך סלד, כמי שיודע להסתדר( ,ורינו־נים
מספרים על עיסקות שונות שערך ב־

שנים האחרונות, ואשר בהן הרוויח כסף רב),
גילה לפתע את בור־השומן הגדול הקרוי
מילגות וירד עליו בשימחה. הוא גילה עד־כמה
קל למנכ״ל מישרד־החינוך לסדר לעצמו
מילגות, ואירגן לו עוד שלוש כאלה,
בנות כ־ 10,000 דולר כל אחת. סך הכסף
שקיבלה מישפחת פלד בצורת מילגות,
לשנת־לימודים אחת 50,000 :דולר, שהם
כחצי מיליון לירות !
כיצד הצליח פלד לגרוף סכום עצום
כזה כדי לממן את לימודיו ושהותו בחו״ל?
מישרד־החינוך־והתרבות אחראי על כל
המילגות הציבוריות העומדות לרשות סטודנטים
בארץ. לר-שות המישרד אף מילגות
רבות מחו״ל אשר המעניקים אותן, בתום־
לב, מפקידים בידי מישרד החינוך את
ההחלטה למי לתיתן.
אחד המוסדות שברשותו מילגות רבות
הוא מוסד ון־ליר בירושלים.
למישרד־החינוך־והתרבות, ולאלעד פלד,
באופן אישי, יש השפעה גדולה עליו.
לפחות שתיים מן המילגות שקיבל אלעד
פלד סודרו על־ידי המוסד הציבורי המכובד
הזה.
חסידיו של פלד טוענים, כי בקבלת ה־מילגות
על־ידו אין טעם לפגם .״המילגות
הן לא מתקציב מישרד־החינוך, אלא כסף
אמריקאי. אם האמריקאים רצו לתת לפלך
כסף• מדוע שלא יקחו״ עובדה זו אומנם
נכונה• אך רק בחלקה: פלד השתמש
בהשפעתו ובסמכותו כמנכ״ל מישרד־החי־נוך
כדי לקבל טובות־הנאה הקשורות בעבודתו.
אלמלא היה לוקח לו ולרעייתו את
חמש המילגות, היו אלה מוענקות לסטודנטים
אשר לפחות חמישה מהם, סטודנטים
נזקקים באמת, היו יכולים ללמוד
בעזרתן.

לחינוך — א חרי
הכי שלונות
^ לעד פלד כן ה ־ ט 4קיבל את מי-
נויו כמנכ״ל מישרד־החיגוך בתקופה

שבה האווירה בארץ היתה כזו שכל גנרל
שפרש מצה׳ל יכול היה לעשות כל דבר
ואף להצליח. פלד נולד בירושלים, למד
כלכלה באוניברסיטה העיברית והצטרף ל־פלמ״ח,
שם החל טווה את קשריו ההדוקים
עם מי שהפכו ברבות הימים קברניטי
צה״ל והמדינה, ביניהם יגאל אלון, מי ש היה
שר־החינוו בשנת ,1970 שלקח את
פלד לתפקיד מנכ״ל המישרד.
במילחמת־העצמאות היה פלד מפקד צפת,
ואחר־כך שימש בשורה -של תפקידים
עורפיים: הוא היה ממייסדי פר׳ם (בית־הספר־לפיקוד־ומטה
של צה״ל) ,נשלח ללמוד
בבית־הספר הגבוה למילהמה בצרפת,
וכשחזר נתמנה כמפקד חטיבת גזלני. אחרי
גומי קיבל את תפקיד עוזר־סגן־הרמטכ״ל,
ומייד לאחר־מכן נתמנה כמפקד המיכללה
לביטחון לאומי.
את הקאריירה הצבאית שלו סיים אחרי
מילחמת ששת־הימים, ישבה שימש מפקד
אוגדה שלחמה בשומרון הצפוני ובדרום
רמת־הגולן. היו כמה מפקדים בכירים
ממנו שחשבו כי התקדמות אוגדתו אינה
מספקת, וכי פלד עצמו בולם אותה מתוך
שיקולים טאקטיים ואיסטרגיים מוטעים. בצורה
עקיפה ואלגנטית נטלו ממנו את
הפיקוד־למעשה על האוגדה.

הפרוייק ט
ו ה הון הפיר סו מי
חדי ששוחרר מצה״ל מונה פלד כ-
מישנה־למנכ״ל חברת־החשמל, במגמה
שיקבל את תפקיד המנכ״ל תוך שנה. אולם
פלד נכשל בתפקיד זה, ונאלץ לפרוש מ־חברת־החשמל
בתוך תקופת־השנה.
הוא חיפש תעסוקה הולמת, בדיוק בתקופה
שבה חיפש יגאל אלון מנכ״ל ל־מישרדו
והשידוך בין השניים, שהיו ידידים
עוד בפלמ״ח, עלה, כפי שחשבו אז רבים,

יפה. פלד נכנס לעבודה במישרד־החינוך
בתנופה עצומה, דרך על יבלות הפקידות
הוותיקה יותר, והבטיח רבות.
אולם אט־אט התגלה, לו ולמיש-
רד־החינוך־והתרבות, כי השיטות של
צה״ל, כפי שהכיר אותן פלד, אינן עולות
יפה במערכת החינוך. ההבטחות החגיגיות
שלו להציל את החינוך במדינה, הוכחו כבלון
ריק מאוויר.
המערכת האירגונית והכספית של מיש-
רד־החינוך הפכה שם־דבר בארץ. ייתכן
מאד שבין רבבות המורים בארץ אין אף
אחד היודע מהי משכורתו. שום מורה
אינו מקבל שני ״לוקשים״ רצופים על
אותו השכר. הסכומים עולים ויורדים בצורה
מטורפת, ללא הסבר וללא הגיון.
כאשר מתחצף מורה וניגש אל מישרד-
החינוך כדי לברר את חשבונו ולהבין
את התנודות המוזרות, מתייחסים אליו ה פקידים
כאל טרדן, פונים אליו בגסות
ומעליבים אותו.
״זהו שוק עבדים!״ רטן מחנך ותיק,
כשראה את תור המורות שהצטופף ב־מישרד־החינוך,
בהמתנה נכנעת לפקידים
שיואילו לבוא ולטפל בענייניהן.
בשנה האחרונה, לפני שיצא לחופשה, עסק
פלד בפרוייקט תיכנוני ארוך־טווח למערכת*
החינוך, פרוייקט אשר לדעת אנשי־המיק־צוע
הוא ריק מתוכן, אך פלד הצליח לעשות
ממנו הון פירסומי רב. כל אותה
תקופה הוא הזניח כימעט לחלוטין את כל
שאר תפקידי מנכ״ל מישרד החינוך והש איר
לממלא־מקומו, אליעזר שמואלי, מיש־רד
הרוס עד היסוד.
כאשר ישוב פלד לארץ בעוד שנה, כש הוא
עשיר בתואר נוסף, הוא יקבל לידיו
מערכת־חינוך שונה מזו שהכיר. אם תוכניותיהם
של ממלא־מקום־המנכ״ל וצוות
עובדיו ל״הצלת״ מערכת־החינוך יעלו יפה,
אין ספק שלא יהיה בהן מקום לפקיד ממ שלתי
בכיר שהוציא כחצי־מיליון לירות
על שנת־לימודים אחת.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 30 | במדינה פוס ענק עסקים פ אג טהמ<רג* 1ה מדוע משווקים מבקברץ ״קוקה-קולח ,,בישראל, את ״פאגטה״ בשם ״קיגלי״? דעו האסית׳ טיסה לאוה׳יב ונגישה עס פוה הגזול ו עו ד פרם•

במדינה

פוס ענק

עסקים
פ אג טהמ<רג* 1ה
מדוע משווקים מבקברץ
״קוקה-קולח ,,בישראל,
את ״פאגטה״ בשם ״קיגלי״?
דעו האסית׳
טיסה לאוה׳יב ונגישה עס פוה הגזול

ו עו ד פרם• משנה :
250 חבילות ש•
בעת רכישת 33־ת1ח 8או זטח 8
בקש את גלוית ההשתתפות.
מלא את הגלויה כנדרש ושלח אלינו
עד יום . 31.10.1976
ההגרלה תתקיים בנוכחות
מנהל חברת ״לון״ דו״ח והפחשומאי.

61111 •8 1 1 1 1 3 3

ז־ ״ מיו

״1 33

וי*4-0י!

נ 1ש711ן ע״י

ל 1ן !975 יע

להשיג בשקם, הנ 7שביר לצרכן,
כל־בו שלום וב ת מרו קיו ת ה מו ב ח רו ת

כפרה נו פ ש ..מפרץ השמש ״ באילת נפתח לקהלהרחב

מרחבים אין סופיים של מים צלולים
המתמזגים באופק התכלת ומלחכים
בעצלתיים חופי זהב מופזי שמש ; בקתות
עטויות גגות קש ציוריים טובלות בצינד
חיה ; אוויר צח ומרגיע — זהו כפר
הנופש ״מפרץ השמש״ באילת, אשר כפי
הנראה ישמש חוליה חשובה לפיתוח
הנופש העממי בישראל.
הכפר כולל 3קבוצות של בונגלוס
ציוריים הנבדלות זו מזו על־ידי צבע
חלונותיהם העשויים מחומר פלסטי דקורטיבי
מייוחד בצבעים אדום, צהוב
וירוק. הבונגלוס דמויי הכוכב כוללים
62 חדרים בעלי אווירה מייוחדת הנוצרת
על-ידי השילוב הנהדר שבין כתלי

החדר הצחורים, רצפתו, העשויה מארי־חי
קרמיקה בצבע כחול, והחלונות הצבעוניים.
הבונגלוס ממוזגים וכוללים מקלחות
ושמתים צמודים. בנוסף לבונגלוס
כולל הכפר אזור קמפינג הטספק למעוניי־נים
את כל שרותי הקמפינג — שטח
מגודר מקלחות, שמתים וכיו״ב.
על גבעה קטנה בלב כפר הנופש ניצב
המבנה המרכזי — המטבח וחדר האוכל
הציורי המשקיף על הים — בו מוגשות
הארוחות לנופשים.
מר ג׳ו סער, מנהל ״מפרץ השמש״,
מסר כי לדעתו העלייה המתמדת בתפוסת
כפר הנופש מחד והרכבה של אוכלוסיית
הנופשים מאידן, מעידה על הש
תרשות
הרגלי נופש עממיים והעדפת
הקירבה לטבע והשגת שינוי, לעומת נופש
בתנאי מותרות .״אומנם,״ מציין מר
סער ״העובדה שמחיר הנופש ב,מפרץ
השמש׳ הינו מחצית (ולמשפחות אף פחות
מכך) מאשר בבתי״מלון בעלי ארבעה
וחמישה כוכבים, מביא אלינו נופשים
רבים, אולם בין הנופשים נמצאים מנהלים,
אקדמאיים ובעלי אמצעים שהיו
יכולים להרשות לעצמם שהייה במלונות
יוקרה, אך העדיפו את הבילוי בכפר
הנופש. מתגובותיהם ניתן ללמוד
שככל שהם נכבשים ביפי הטבע ותענוגותיו,
כן הם מצליחים להשתחרר
מטרדותיהם שמהם באו לנוח.

הסיסמה ״כיף להיות צמא עם קינלי׳־,
שצצה ביום בהיר אחד כמעט בכל פינה
במדינה, הצטלצלה מוכרת באוזני ישראלים
רבים. במסעותיהם על פני העולם
הם פגשו לא אחת את הסיסמה ואת משקה
התפוזים התוסס אותו נועדה לפרסם.
אלא שבאירופה ובארצות־הברית נמכר
אותו משקה עצמו, באותו טעם ובאותה
סיסמה, תחת השם המיסחרי פאנטה.
פאג־טה הוא שם מוכר לא פחות מקוקה־קולה,
ולא במיקרה. הוא מייוצד על־ידי
אותה חברה אמריקאית המייצרת את קו־קה־קולה
ומשווקת אותו ברחבי העולם,
יחד עם עוד שורה ארוכה של משקאות
קלים כמו הספרייט (משקה תוסס לבן),
הפרסקה או הקינלי (משקאות תוססים מרירים
לתערובת בקוקטיילים) .הפאנטה הוא
כיום המשקה הקל הנמכר ביותר בעולם.
והשאלה המתבקשת מאליה היא מדוע
בחרו משווקי הקוקה־קולה בישראל לשווק
את משקה הפאנטה המפורסם שלהם תחת
השם קינלי, שהוא אולי הפחות מוכר מכל
משקאות החברה?
התשובה לשאלה זו מצוייה בעקשנותה
של מישפחה טבריינית, שניסתה להתמודד
עם המעצמה המיסחרית של קוקה־קולה.
שירות מילואים כחו״ל. בתשעים
השנים שחלפו מאז המציא ג׳ון פמברטון,
רוקח מג׳ורג׳יה, את הקוקה־קולה כתכשיר
רפואי דווקא, הפך המשקה לאחד מסמליה
הלאומיים של ארצות־הברית. מאז זכה לתפוצה
עולמית, דואגים בעלי החברה להבטיח
את זכויותיהם על השם שהוא סימנם
המיסחרי, בכל מקום בעולם בו ניתן
לעשות זאת.
החשש שמא יקדים מישהו לרשום במדינה
כלשהיא זכות ראשונים על השם
קוקה־קולה, דבר שיאפשר לו לשווק מש־קאות
תחת אותו שם, גורם לכך, שמדינות
חדשות מקבלות יחד עם מגילודהעצמאות
שלהן, גם את נציג קוקה־קולה, המקדים
לבוא כדי לרשום כחוק את סימלה ה־מיסחרי
של החברה.
פחות קנאות מגלים יצרני קוקה־קולה
לגבי השמות המיסחיייס של המשקאות
הקלים האחרים שהם מייצרים. משום כך,
כאשר החליטו לשווק בישראל את משקה
התפוזים פאנטה, הופתעו נציגי החברה
לגלות כי מישהו כבר הקדים אותם, ורשם
את השם פאנטה כסימן מיסחרי למש־קאותיו.
עוד
בתקופת המנדט הקימו האחים
פרידפרטיג בטבריה בית־חרושת למש־קאות־קלים,
שנקרא בשם הגליל. זה היה
גם שם המשקאות ששיווקו בטבריה וסביבתה.
לאחרונה היד, המיפעל בבעלותו של
יהושע פרידפרטיג• ,ששני בניו, יחיאל
ושלמה, סייעו בידו לנהלו.
יחיאל פרידפרטיג 42 היה ידוע בשעתו
כאחד מנערי־הזוהר של טבריה. יום
אחד, לפני כשנים־עשרה שנים, הוא יצא
לשירות מילואים. כשהגיע ליחידתו נתקף
בדיכאון למראה החיילים במדים -ביקש
וקיבל את דחיית שירותו.
אלא •שבמקום לחזור לטבריה, יצא יחיאל
לארצות־הברית. הוא חזר משם כעבור
חודש ימים׳ כשהוא מביא עימו שני
דברים: אשה ושם מיסחרי חדש לחברת
המשקאות הקלים של אביו.
ויתור תמורת 3מיליון. בארצות-
הברית הכיר יחיאל פרידפרטיג אדריכלית
ידועה ועשירה והביא אותה לטבריה. הוא
הביא גם את השם פאנטה, אותו הכיר
בארצות־הברית, שיכנע את אביו לאמץ
את השם, רשם אותו כחוק אצל רשם-
החברות.
את האדריכלית שהביא מאמריקה, לא
הצליח יחיאל לשמור לאורך ימים בטבריה.
אבל השם פאנטה נשאר חרוט
עד היום על בקבוקי המשקאות הקלים
המשווקים באיזור הכינרת.
כאשר נודע ליצרני המשקאות הטבריי־נים
כי מבקבקי קוקה־קולה מתכננים לשווק
בארץ גם את הפאנטה, הם יצרו עימם קשר
באמצעות עורך־דין. הם הודיעו כי הם
מוכנים לוותר על זכותם לשימוש בשם
(המשך בעמוד )32
העולם הזה 2032

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 31 | גמזו פוטר -ד רו ר ׳ 13ט ר - שפס מיצרו-וצ׳יצי רו כ ב וול כול !!דסנות הנ 17ז 1ת להט, שעמד בראש הוועדה, מיהר אחרי הישיבה אל אלק לרנר, יושב־ראש מועצת־המנהלים, ודרש

גמזו פוטר -ד רו ר ׳ 13ט ר -
שפס מיצרו-וצ׳יצי רו כ ב וול כול

!!דסנות
הנ 17ז 1ת
להט, שעמד בראש הוועדה, מיהר אחרי הישיבה אל
אלק לרנר, יושב־ראש מועצת־המנהלים, ודרש את החלפתו
של הפרופסור לזר. מועצת־המנהלים התכנסה פעם נוספת,
ושינתה את ההרכב. להרכב החדש נבחרו צ׳יצ׳ ,כיושב״
ראש ! לאה פורת, יושבת־ראש המועצה־לתרבות־ולאמ־נות
; אלק לרנר ! אפרים בן־ארצי מנכ״ל ענזידר ואיילה
זקס, אספנית־אמנות ידועה מקנדה, ידידת המוזיאון, ואש תו
של האספן המפורסם סם זקס.
צ׳יצ׳ ,שנתגלה בשבועות האחרונים כבעל עמדה חזקה
במוזיאון, הגיע להסדר עם גמזו. אחרי שגמזו איים בפרסום
עובדות הקשורות ביחסים בין עיריית תל־אביב לבין המוזיאון,
הסכים צ׳יצ׳ כי גמזו, יישאר: במוזיאון בתפקיד של
יועץ אמנותי למועצת־המגהלים. בנושא השכר לא נכנע
צ׳יצ׳ .ובניגוד לדרישתו של גמזו שביקש, אלף וחמש־מאות
לירות בחודש עבור הייעוץ, הסכים צ׳יצ׳ לאלף
ומאה לירות לחודש בלבד.
ד״ר גמזו נרגע. מקורביו טוענים, כי מצב בריאותו
התערער מאד בשבועות האחרונים. למחפשים בהיסטוריה
הארוכה של מוזיאון תל־אביב יתברר, כי גמזו כבר
התפוטר פעם מתפקיד המנהל האמנזתי. בתחילת שנות
הארבעים שימש בתפקיד מקביל לתפקיד המנהל האמנותי
של המוזיאון, ששכן אז בשדירות רוטשילד בתל־אביב. אז

יועץ־אמנותי גמזו
,,זייפתי את גידי !״
ך ין ו!? סוף* גמזו הילד ״,נאנחו, בלא־מעט שימחה*
^ לאיד, אמנים תל־אביביים רבים, כאשר נודע להם
בשבוע שעבר על מינויו של מארק שפס כמנהל האמנות,
החדש של מוזיאון תל־אביב.
אולם מאחרי־הקלעים ובחדרי־חדרים במוזיאון, ובעיריית
תל־אביב, קדמה למינוי החדש שערוריה חריפה,
שרג! ברגע האחרון לא פרצה החוצה והיא גוועת עתה
לאיטה בין כותלי המוזיאון.
כשפירסמה בחודש אפריל מועצת־המנהלים של המוזיאון,
בראשותו של אלק לרנר, מיכרז סודי לבחירת מנהל
אמנותי חדיש למוזיאון תל־אביב, לא ידעה אילו התפתחויות
יתרחשו בחודשים המעטים שיחלפו עד לפירסום
תוצאות המיכרז ואיזו שערורייה כמעט שפרצה לפגי
שראש־עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳) להט, נתן את
האור הירוק למועצת־המיהלים לפרסם את המיכרז.

נמאס לי מגנזזו !״
הרגיעו ראש־העיר, והבטיח לו כי ״גמזו לא יישאר הרבה
זמן.״ עיקר הסיכסוכים במוזיאון לא היה עם המנהל
האדמיניסטרטיבי, תפקיד חדש יחסית (רק מאז ,)1973
אלא עם מועצת־המנהלים ויושב־ראשה אלק לרנד.
למילחמתו של גמזו בלרנר הצטרף מן הצד השני גם
צ׳יצ׳ .הלה, עוד מתחילת כהונתו כראש־עיר, הבטיח להביא
למוזיאון תל־אביב אנשי אמנות שינהלו אותו, ולא ״אנשי
סביון, צהלה, וכפר־שמריהו,״ המאכלסים את כל המקומות
במועצת־המנהלים.
צ׳יצ׳ לא יצא למילחמה בלרנר כפי שעשה גמזו. אולם
מאחרי־הקלעים יצר כבר אווירה המאפשרת לו להדיח את
לרנר מתפקיד היושב־ראש, ואף להדיחו כליל ממועצת־המנהלים.
השמועות המהלכות בחוגי הציירים והפסלים,
מתעקשות לטעון כי צ׳יצ׳ מתכוון לעמוד בראש מועצת־המנהלים
בעצמו.
על רקע המילחמות התקיים המיכרז. המועמדים ה״חז־קים״
היו מארק שפס 44 יליד באזל, צייר, פסל ומבקר־אמנות.
מוטי עומר לא זנח את התחרות, למרות שפרופסור
לזר הודח מן הוועדה בגללו. מועמדים רציניים אחרים
היו פול קניאל, לשעבר נספח־התרבות של ישראל בפאריס,
שעבד לפני שנים אחדות במוזיאון תל־אביב כאחראי על
הפיסול. ויונה פישר, האוצר לאמנות מודרנית במוזיאון
ירושלים, הידוע בקשריו המתוחים עם גמזו.
גמזו לא תמך באיש מן המועמדים, הוא המשיך להילחם
בכל הצדדים — במועצת־המנהלים, בראש־העיר וב־מנהל
האדמיניסטרטיבי. הוועדה בחרה, לאחר ויכוחים
רבים, במארק שפס כמנהל האמנותי של המוזיאון. נראה
כי בחירה זאת תישאר עוד לשנים רבות.

״רוח רעמה
ו א מנו ת יפ ה•״

״כל ה מי ס מ כי ס
זוייפוי״
ץ* וד כתחיל ת חודש אפריל נשלח אל הדוקטור
י 3חיים גמזו, המנהל האמנותי של מוזיאון תל-אביב,
מיכתב־פיטורין בחתימתו של צ׳יצ׳ .המיכתב נוסח בצורה
עדינה ככל האפשר. נכתב בו כי על גמזו לפרוש לאחר
שהגיע לגיל הפנסיה. כשהגיע המיכתב לידיו של גמזו,
כבר ידעו על פיטוריו רבים מבכירי האמנים בתל־אביב.
דובר כבר על המועמדים החדשים העשויים לקבל את
התפקיד המכובד.
כשקיבל גמזו בן ה־ 66 את המיכתב, החל מקים צעקות.
גמזו, שלקה שבועות אחדים קודם־לכן בהתקף־לב, שגרם
לשיתוק כל פלג־גופו הימני, הבטיח לסובבים אותו ״שערורייה
ממדרגה ראשונה.״ הוא גייס לעזרתו את עורך
הדין שמואל תמיר, ופנה בכעס רב לצ׳יצ׳ ,כשבפיו הטענה
:״אינני בגיל הפנסיה, כל המיסמכים שעליהם אתם
מסתמכים זוייפו כשהגעתי לארץ.״
צ׳יצ׳ עמד על שלו :״אחה תלך. יהיה מיכרז!״
במקביל חלו שינויים גם בוועדה, שנבחרה על-ידי
מועצת־המנהלים של המוזיאון לקבוע את המיכרז ואת
המינוי. הפרופסור משה לזר, ראש הפקולטה לאמנות
באוניברסיטת תל־אביב, הגיע לפגישה הראשונה בוועדה,
שאליה נבחר, כשאיתו מועמד צעיר, דוקטור מרדכי (מוטי)
עומר, מרצה בפקולטה לאמנות באוניברסיטת תל־אביב.
״לא תמצאו אדם מתאים ממנו,״ אמר לחברי־ד,וועדה האחרים.

ראש־
עירייה להט

מנהל־מוזיאץ שפם
היועץ לא יפריע !״
הסתכסד עם המנהל הכללי. משה קניוק, אביו של הסופר
יורם קניוק, ובלחצו של קניוק התסוטר. הוא שב לנהל את
המוזיאון רק ב* ,1953 אחרי מותו של המנהל הקודם,
דוקטור אויגן קולב.

המועמדים
ה חז קי ם
^ שעבר המוזיאון למישכנו החדש, בשדירות שאול
/המלך בתל־אביב, החל מתקרא בפי אמנים ומבקרי-
אמנות ״המאוזוליאום של גמזו,״ או ״חנות־המכולת של
גמזו.״ גמזו היה כל־יכול במוזיאון. הוא דאג תמיד לכל
פרט, ולו הפעוט ביותר, הקשור במיפעלו. אמנים תל־אביביים
רבים יצאו נגדו, גם בהפגנות סוערות, וטענד
כי הוא ״הדיקטטור של האמנות הישראלית.״
בגלל דאגתו הרבה לכל הנעשה במוזיאון, הסתכסך
לא פעם עם אלוף־מישנה (מיל ).יוסף כלב. המנהל האדמיניסטרטיבי
של המוזיאון, מי שהיה דובר צה״ל. בתחילת
השנה פנה כלב אל שלמה להט וביקש להתפטר. אז

** ד ה־ 31 כדצמכר, עת ייכנס המינוי לתוקפו,
מתגבשים מחנות אחדים במוזיאון ומחוצה לו, ומתכוננים
לצאת למיתקפה האחרונה. צ׳יצ׳ החליט ש״רק
אנשי־אמנות ינהלו את המוזיאון.״ לצידו נצבים אנשי-
אמנות רבים בתל־אביב. נגדו מארגן לו גמזו מחנה משלו,
שיפעל להשארת סמכויותיו של גמזו במוזיאון על כנן,
אם לא באופן רישמי כי אז מאחרי הקלעים. יוסף כלב
זוכה, בזכות היותו נייטרלי יחסית, בחופ-ש־פעולה מוחלט
בענייני האדמיניסטרציה במוזיאון. אלק לרנד, בעזרת אנ־שי־אמונו
במועצת־המנהלים, מנסה למנוע את הדחתו
בכוחות נואשים .״זה יהיה הסוף של המוזיאון, אם צ׳יצ׳
ייכנס למוזיאון,״ טוענים מקורביו.
קצת מרחוק מביט בכולם המנהל החדש, מארק שפם.
בעבר כבר עבד עם גמזו, והוא מקווה ש״יועץ יהיה יועץ,
ומנהל יהיה מנהל.״ ״אני אפנה לכל הכיוונים וארצה לראות
את סוגי האמנות במוזיאון,״ אומר שפס, שקיבל את הב-
שרתו האמנותית־אקדמאית בז׳נבה ובפאריס, שנים רבות
צייר ופיסל ובשנים האחרונות הוא עוסק בעיקר בביקורת
בכתיבה תיאורטית על אמנות .״אני רוצה לראות במוזיאון
רוח רעננה ואמנות יפה.״
מה שיביא העתיד למוזיאון תל־אביב, ניתן יהיה לו״
אות רק בעוד חודשים אחדים׳ אחרי שחלק מן העימותים,
שנוצרו בין השאר כתוצאה מבחירת מנהל אמנותי חדש,
ייפתרו. אבל גם אז. כדברי אמן תל־אביבי ,״מילחמות הא-
מנים, לעולם אין להן סוף.״

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 32 | $£ט0זחא[ק במדינה דני, יגאל ומני (המשך מעמוד -)30 מ״החצר הירושלמית״ \11£1151 1976 155116ג רח׳ בצלאל ,32 ירושלים ס יחד עם כל המי ומי של ירושלים 06ג ,^ 11116168

$£ט0זחא[ק

במדינה

דני, יגאל ומני

(המשך מעמוד -)30

מ״החצר הירושלמית״

\11£1151 1976 155116ג

רח׳ בצלאל ,32 ירושלים
ס יחד עם כל המי ומי של ירושלים

06ג

,^ 11116168

ז\\ 110

מלכתהמים 1976

10 0 0 1 )1ק 1מץ { 0 1ס 6)1 0111׳\\6־801

8016111181:

>£06 :ן 011168 111 8

יארחו את המשתתפות בתחרות

במסיבת סיום התחרויות

ץ&ש 5 1116׳\\5110

הפצה בלעדית סטימצקי

ביום שלישי ה־ 17.8.76 בשעה 9.00 בערב

פאנטה בישראל תמורת תשלום מתקבל
על הדעת, משהו בסדר גודל של שניים־
שלושה מיליון דולר.
אחרי משא־ומתן ממושך ומייגע הסתבר
לבני מישפחת פרידפרטיג כי החברה
תעדיף לשווק את הפאנטה בשם אחר
מאשר לשלם להם את סכום העתק שתבעו.
יהושע פרידפרטיג הישיש שכב חולה
על ערש־דווי. בנו שלמה הפך לקבלן מצליח.
והבן יחיאל גילה לבסוף נכונות
להתפשר ולהסתפק בתשלום של 300 אלף
ל״י תמורת ויתור על השם פאנטה.
הכל היה מוכן להסכם. לא היה מרחק
רב עד למצב בו יגלו הישראלים כי
בעצם כיף להיות צמא עם פאנטה ולא
דווקא עם קינלי. אלא שברגע האחרון
סבר יחיאל כי ניתן לקבל מקוקה־קולה
עוד כמה רבבות ל״י. הוא התעקש לקבל
את הסכום המוגדל גם כאשר איימו עליו
שהחברה תוציא את המשקה לשוק בשם
אחר. הוא לא האמין. אם קוקה־קולה מוכנה
לשלם עבור השם פאנטה 300 אלף
ל״י, חשב, מדוע לא תסכים לשלם 350
אלף ל״יז
עברו כמה ימים עד שיחיאל הגיע למסקנה
כי הוא מוכן להסתפק ב־ 300 אלף
ל״י. אבל כשהודיע זאת לאנשי קוקה־קולה,
היה כבר מאוחר.
מזכרת מגרמניה הנאצית. בדיעבד,
ייתכן כי כישלונה של קוקה־קולה
לשווק את פאנטה בישראל בשמו המקורי,
היה לטובה. בי השם המקורי נולד
בגרמניה הנאצית.
במילחמת־העולם־השנייה לא יכלו טבק*
בקי קוקה־קולה בגרמניה לקבל את תמצית
המשקה בעל המתכון הסודי מאר־צות־הברית.
כדי להציל את תעשיית המשקאות
הקלים הגרמנית מהתמוטטות,
הומצא השם פאנטה (שנגזור מהמילה פאנ־טאסטי)
כסימן המיסחרי למשקאות קלים
של גרמניה הנאצית.
ב־ 1955 הופיע השם שוב, כשמו של
משקה תפוזים תוסס בנאפולי שבאיטליה.
זמן קצר אחר־כך רכשה קוקה־קולה את
השם, ומאז 1958 החלה להפיץ באמצעותו
שורה שלמה של משקאות תוססים, כש־טעמי
התפוז והלימון הם הנפוצים ביותר.
יהושע פרידפרטיג הטברייני, מייסדיו
ובעליו של פאנטה הגליל, לא האריך ימים
כדי לדעת אם הצליח לגבור על חברת
קוקה־קולה הענקית, הוא נפטר ימים מיס־פר
לפני שקינלי הוצא לשוק, והפאנטה
נותרה כירושה לבניו ולטבריינים הצמאים.
דת שיחה מן המחתרת
שמט? דיין,
סרכנית-הניום המסתתרת,
כראיון מייוחר
ל״העולם הזה״

^ / 1 $ 1 1כיצדלזכותבשיעריפה, בריאומטופח

תשובה נכונה תוכלי
למצוא במדריך
לשמוש נכון בתכשירי זולה
לכב׳ אינטרקוסמא — וולה נע״מ
ת״ד 1365 ירושלים
נא לשלוח לי
את המדריך לשמוש נכון בתכשירי וולה
השם

הכתובת.:

דרשי א ת חמדריך לשמוש נכון
גתג שירי ״וולה״,בפרפומריות /ב תי־מרק ח ת, חנויו ת כל־בו, שק״ם, או ע״י תלוש ההזמנה הר״ג

היכן מסתתרת שמטל דיין? אנשי מיש־טרה,
חוקרי המישטרה הצבאית, עיתונאים
ואזרחים עוקבים בדריכות: אחר כל ידיעה
המופיעה אודותיה בעיתונות. שמטל התפרסמה
בשבוע שעבר בבריחתה מתחנת-
המישטרה באשדוד, אחרי שהמישטרה ה־הצבאית
עמדה לעוצרה באשמת סירוב
לצווי־גיוס.
שמטל דיין 19 סטודנטית שנה ראשונה
באוניברסיטת בר־אילן ביתל־אביב,
איננה מסתתרת אף באחד ממקומות־המח-
בוא הרבים שמייחסים לה. היא אינה
נמצאת ברשות או בחסות הוועד להגנה
על קודשי ישראל, שהחליט, לדבריה, לעלות
על ד,גל שלח. מטפלים בה לא ״צוות
מעולה של רבניות״ ,כדיגרי הפרסומים
של הוועד, אלא ידידים המתגוררים לא
הדחק מביתה של שמטל באשדוד.
החדטה נחושה. באמצעות בני-מיש-
פחתה יצר כתב העולם הזה בתחילת הטבוע
קשר עם שמטל במקום־מחבואה.
בשיחה טלפונית ארוכה גוללה את גירסתה
לגבי ״סיפור הבריחה של סרבנית־הגיום״,
השם שהודבק לפרשה.

סיפרה שמטל (״השם נתן טל״)
דיין(דהאן) לכתם ״העולם הזה״:

מישהו כנראה תחליט להתנכל לי. אח רת,
אני לא מבינה מה כל המהומה סביב
בחורה־סטודנטית שמטעימים דתיים טהורים,
מסרבת לשרת בצבא.
הבעיות עם הצבא התחילו בתקופת

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 33 | ד,תיכון, כשקיבלתי צו-קריאה ראשון. דית־ייצבתי בלישכת־הגיוס ביפו, הצהרתי על דתיזתי וביקשתי שיחדור משירות בצבא. הוזמנתי לוועדת־פטוד• ,שדהתה את בקשתי למרות שהצגתי

ד,תיכון, כשקיבלתי צו-קריאה ראשון. דית־ייצבתי
בלישכת־הגיוס ביפו, הצהרתי על
דתיזתי וביקשתי שיחדור משירות בצבא.
הוזמנתי לוועדת־פטוד• ,שדהתה את בקשתי
למרות שהצגתי מיסמכים והבאתי עדים.
בסוף השמינית קיבלתי צדגיוס לאוגוסט
בשנה שעברה.
היתד, לי החלטה נחושה שלא להתגייס,
ולא התייצבתי בתאריך המייועד. התחלתי
ללמוד באוניברסיטה כלכלה וסוציולוגיה.
פיתאום, אחרי חצי שנה, הופתעתי למצוא
ציד׳גיוס בתיבת־הדואר ־שלי. אני כבר חשבתי
שהצבא החליט לעזוב אותי במנוחה.
אמי סיפרה לי, שבאחד הבקרים ביקר
בביתנו באשדוד סמל ראשון מהרבנות
הצבאית. הוא הפך את הארונות בבית כדי
לבדוק אם הבגדים שלי נמצאים בארון
נפרד, לפי כל דיקדוקי ההלכה. הוא בדק
אם יש בבית תפילין, ציצית ושעון־שבת,
אם יש הפרדה בין חלב ובשר. אמא שלי
לא הבינה מה קורה. סתם נכנס לדירה
והתחיל להפוך בה הכל.
מנת־מישבד גבוהה. מסתבר שה-
סמל־דאשון לא השתכנע שאנחנו דתיים.
הורי דתיים, עוד מתקופת נעוריהם ב־אלג׳יר,
ועד אז לא׳ חשבנו שנצטרך להוכיח
למישהו אי־פעם במדינת ישראל ש אנחנו
דתיים ומאמינים.
לפני חודשיים קיבלתי צו־גיוס נוסף,

סרבנית־גיוס שמטד דיין
״לא החרדים מטפלים בי!״

לחודש יולי. אז ראיתי שהעסק מסתבך,
ופניתי עם בני־מישפחתי לעודך־הדין או־רנשטיין.
הוא בירר עבורנו בלישכת־הגיוס.
שם לא מצאו כלל תיק הנושא את שמי.
לבסוף איתר הפרקליט את התיק. לדבריו,
גילה שהעקשנות של הצבא לגייס אותי
היא פשוט בגלל מנת־המישכל הגבוהה
שלי שנמצאה במבחנים הפסיכומטריים ש עשיתי
בהתייצבות הראשונה.
החלטתי, עם בני־מישפחתי, לא להתייצב
גם לצדהגיוס השני. עברו כמעט
חודשיים של שקט ופיתאום, לפני שבועיים,
קיבלתי צו להתייצב במישטרת אשדוד
לחקירה. בניימישפחתי לא האמינו שמדובר
רק בחקירה ואחי, פול, בירר במישטרה
מה העניינים. הבטיחו לו ב׳מישטרת אשדוד
שמדובר רק בחקירה פורמאלית.
בכל זאת ניגשתי לרב ירחמיאל קרם,
הרב האישדודי המטפל בענייני בנות דתיות
באשדוד, והוא הציע לי שנלך למישטרה
יחד. כשהגענו לתחנת-המישטרה אמר לנו
אחד הקצינים להמתין דקות אחדות. ישבנו
באחת הפינות, והקצין חזר ואמר לנו:
,אתם לא בטיפול שלי. עוד מעט תגיע
המישטרה הצבאית.׳
.הרב קיבל מכות. הוא הורה לאחד
השוטרים להשגיח עלי. הרב קרם מיהר
לצאת מן התחנה, כנראה כדי לטלפן ולספר
מה קורה איתנו בתחנת המישטרה. אני
החלטתי לברוח מהתחנה. אם הייתי נופלת
לידיים של השוטרים הצבאיים, זה היה
הסוף שלי. רצתי מן התחנה. אחר-כך
שמעתי, וקראתי בעיתונים, שהרב קרם
הוכה על־ידי שוטרים. בטח חשבו שהוא
עזר לי להימלט.
אחרי הבריחה הסתובבתי בכל מיני
מקומות. עכשיו אני כאן בידיים טובות.
כל הסיפורים כאילו הוועד להגנת קודשי
ישראל הבריח אותי לירושלים ואני מסת תרת
באחד המושבים בפרוזדור ירושלים

הם שקר וכזב. אני לא יודעת מי מספק
את הידיעות האלה לעיתונים, אבל הכל
שקר מוחלט. אפילו אינני נמצאת רחוק
מן הבית באשדוד. אני מתקשרת עם הורי,
ומשוחחת איתם. לא ביקרתי בכותל ולא
מטפלות בי רבניות. אני דק מסתתרת עד
ששילטונות הצבא יחליטו להפסיק להתנכל
לי בסירובם לתת לי את הפטור.
אבי שירת עשר שנים בצבא צרפת
ונלחם במילחמת אלג׳יריה. אנחנו בעלי
אזרחות כפולה — צרפתית וישראלית.
כששני האחים הגדולים שלי עמדו להתגייס,
עמדו לפניהם שתי אפשרויות: לשרת
שנה אחת בצבא צדפת, או שלוש שנים
ויותר בצה״ל. אבי עמד בתוקף על כך
שישרתו בצה״ל. אבי הוא ציוני אמיתי.
גם משה (הנקרא על שם משה דיין)
וגם פול שירתו שירות מלא. אחותי הבכירה,
ממה, קיבלה פטור מטעמי דת.
למה מתנכלים רק ליו

דרבי חיים
הזוג הנלוזר
הסרט האמיתי התרחש
לפני אולם־־הקולנוע —
אווה ואהרון גינסבורג
עשו זאת שוב:
לצופים הרבים, שעמדו להיכנס לאולם
קולנוע אלנבי בתל־אביב בשבת האחרונה,
כדי לחזות בסרט הזוג המוזר בכיכובם
של וולטר מתאו וג׳ק למון, נכונה הצגה
מעניינת ומרתקת לא פחות לפני אולם־
הכניסה של בניין הקולנוע.
מחוץ לאולם הקולנוע נפגשו, דקות
אחדות לפני תחילת ההצגה הראשונה,
כוכבים מסוג אחר — כוכבי עיתונות.
אווה ואהרון גינסבודג הם, ללא ספק,
הזוג המוזר ביותר בעיתונות הישראלית
בעת האחרונה. פרשת חטיפתו של בנם
המשותף, יובל, על־ידי אמו, היתה אחד
הסיפורים הפיקאנטיים ביותר השנה( .העולם
הזה 2015 ,ואילך) .עכשיו מסתבר, כי
הרוחות עדיין לא שקטו במישפחה.
זעזוע ־מוח ופנס ..סיפר, למחרת ה־מיקרה,
אהרון גינסבורג, כשהוא חבול
ופצוע, בביתו :״עמדתי להיכנס לאולם־
הקולנוע, יחד עם ידידים אחדים. לפוגע
הבחנתי בבועז רבין, מאהבה של אשתי־בנפרד
אווה, העומד גם הוא להיכנס לאולם,
יחד עם אווה. לא ייחסתי לכך חשיבות.
״פיתאום, בדיוק כשהיינו בפתח הכניסה,
הם הבחינו בי. בועז הסתובב אלי,
והתחיל מכה אותי באגרופיו בפנים ובגב.
אווה הצטרפה אליו, שרטה אותי וחיכתה
אותי בפנים. לפני שאיבדתי את הכרתי,
ניסיתי להתגונן, אבל הם היו חזקים ממני
והפילו אותי על הריצפה.
״קמתי זב דם, ואז הגיעה ניידת־מישטרה
ולקחה אותי לבית־החולים איכילוב. שם
טיפלו בי, וקבעו שיש לי זעזוע־מוח קל
ושטף־דם מתחת לעין.״
לטענת אהרון, ההיתקלות בפתח קול נוע
אלנבי היתד מתוכננת מראש .״אווה
מפעילה אנשים מהעולם התחתון נגדי. הם
עקבו אחרי, וכך התחילו אווה ובועז בתקרית
לפני הקולנוע, כשידעו שאהיה שם,״
טוען אהרון, ומצביע על החבורות שבפניו.
גירסתם של אווה גרום־גינסבורג ובועז
רבין היא היפוך גמור לגירסתו של אה רון
.״שיבעה חודשים אחרי שראיתי את
הסרט האחרון, הזמין אותי בועז רבין,
ידידי, לסרט. כשהבחנתי באהרון, יחד
עם המאהבת שלו, שלה הוא קורא, המטפלת
של יובל׳ ,החוורתי. עדיין אני מפחדת
ממנו, וזכר המכות שהיכה אותי בזמן
שחיינו יחד לא נשכה ממני.
״בועז היה ליד הקופה, וקנה כרטיסים.
כשעמדנו להיכנס לאולם הגיע אהרון בריצה
מאחורינו, ובעט.עם סנדלו בבועז.״
״הרגשתי מכה חזקה,״ סיפר בועז רבין
( ,)24 המשמש מציל בימות הקיץ .״הסתובבתי,
וראיתי את אהרון קומץ את אגרופיו,
כשהוא משתמש בצרור־מפתחות, ועו מד
להכות אותי. הוא הספיק לשרוט אותי
בצוואר. צעקתי לאווה, תברחי!׳ ודחפתי
את אהרון. הוא נפל על הריצפה ובכה.
״נרצח אותך:״ ״פיתאום קם ורץ
לעבר אווה, שברחה ועמדה ליד הברזלים
מול אולם הקולנוע. הוא התחיל להכות
אותה ללא-אבחנה, תוך כדי צעקות לאנ שים
שהתאספו סביבו וניסו להפריד בי ניהם
, :היא אשתי ! היא זונה ! היא לקחה
את הילד שלי! מותר לי להרביץ לה!׳
רצתי לעבר הברזלים, כשאני מפנה לי
דרך בהמון. כשראה אותי, התחיל לברוח.
״אחרי דקות אחדות הגיעה ניידת־מיש־
(המשך בעמוד )34

הרכבע 71 החברה

וספה

שוכנים ראשיים לישראל:
״ עופי חברח לרכב בע״ם, רח׳ חשדנח ,4גבעת חרכל, של׳
121) 45 תל־אביב. תצוגה ומכירח: בכל סוכנויות וספח בארץ
משרדהתחבורהלגילאי - 18

בכל בי ת
״עץ הזי ת״

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 34 | ג ת טל ה: בני וזמין ה חז ק נמשכים אלייך את לך ומקדי שים מלוא תשומת״הלב, מ ״׳״ שהסכס-אפיל שלך מ ת חז ק בי מי ם אלה במידה רבה. כא״ שר תשתחררי משיכרון הצלחה, טוב

ג ת טל ה: בני וזמין
ה חז ק נמשכים אלייך
את לך ומקדי שים
מלוא תשומת״הלב, מ ״׳״
שהסכס-אפיל

שלך מ ת חז ק בי מי ם
אלה במידה רבה. כא״
שר תשתחררי משיכרון
הצלחה, טוב תעשי א ם
ו 2במרס ־
20באפ רי ל
תתחילי להרהר איך
לנצל אתההתפת חו ת
החדשה לשיפור עתידך, והעיקר _ אל
תזניחי בשום פנים ואופן ידידים ו תי קי ם.

טלומ

שבוע של הצעות מפתות
בכל השטחים.
עיון בהצעות ובירורן
יביאך לפעילות מוגברת,
שתסב לך אושר
ועושר, באם תשכיל לבחור
בהצעה הטובה ביותר.
עייפות מרנבה נכונה
לך לקראת סוף
ו 2ב: אפריל -
20ב מ אי
השבוע. נסי לעניין את
בן־זוגך בנסיעת סוף
שבוע למקוס שקט. את זקוקה לזה.
צבעים בהירים יהלמו אותך מאוד.

שוו

נן מזל תאו מים, הוא
הקובע, השבוע, א ת
ה תפ תחו ת ענייניך, ל שבט
או לחסד. על
נן היזהרי, בת תאו מים,
מל ת ת פורקן ל-
תיסכוליך ולהרגשת ה התמרדות
שלך. מוטב
לך לציית לאנשים מבו גרים
ובכלל, לשקול
את בל צעדייך. א ם
בריאותך היא בכה״בבה. אל תזלזלי בברי או
ת ואל ת ח קי א ת חברותיך באוכל. לא
בל מה שמותר להן מותר גם לך• מכתב
המגיע מארץ ר חו ק ה מטריד א ת מנוחתך.
אך מעורר בך געגועים. לבשי לבן.

תאוחיס

השבוע מסוכן מאוד לבנות
סרטן: הן יכולות
להסתבך בהרפתקאות
העשויות לגרוס לסיבוכים.
אישיים ובריאותיים,
זמן רב לאחר ש־תשכחנה
את התקרית
עצמה. מוטב, איפוא,
לא להרבות בקשרים
ו 2ביוני -
__ חברתיים ולהגביל את
20 ביו לי
המגע עם אנשים חדהשבוע,
מיום
שים— בייחוד בסוף
רביעי עד יום שישי. לבשי צבע בהיר.

בעייתך העיקרית ה שבוע,
תהי ה איך לשמור
על שלוות נפשך,
נוכח ה תק ריו ת הפולי טיות
האחרונות. לא
יהיה זה עבורך השבוע
הטוב ביותר. הרבה
לכתוב ובמייוחד ענה
על מכתבים. תוכנית
או ת ה תיבננת לבצע סיכוי מזמן — אין
ה חיי ם לפניך.
שתתגשם. אך אל ייאוש,
בנהיגה בשעות ה מ או חרו ת.
היזהר

]1אזנ״ס

משונה מאוד. אתה מגלה הבנה נהדרת
לבני־אדם השבוע. גם האחת שפגשת שפכה
א ת ליבה בפניך
מהר מדי ב ה תיי חסל זמן
הקצר שאתם מכי רים.
ובמקביל אתה
מגלה חו סו הבנה לנציגים
הרשמיים של ה חו
ק והסדר ומוצא עצמך
מס תבך אי ת ם בדברים
שהתחילו במה בכך.
אל תניחי למת חר ה
הס מוי ה להפר א ת
מנוחתך. א ת מיי חסת לה יותר ממה שמגיע
לה. עוד תגיעי למס קנ ה שלא היה
לך מה לדאוג. בת עקרב: לבשי תכלת.

עחע

אתה מרבה לנסוע. השבוע יזמנו לך בדר־כיס
אהבים ואהבה כאחד. היזהר פן ירחיקו
שיקוליו הקרים
מעליך הזדמנות גדולה
של אושר. כוח־ההרגל
עושה, אף הוא, את
שלו — ודווקא הוא
מסוכן לך, בהיערכות המזלות
הנוכחית. שבוע
טוב למעשי־פתע, להחלטות
שרירותיות, לגי23ב
נו ב מ בי -
20בדצמבר
חות לעבר הנעלם. את,
בת קשת, יכולה להת־ביו
בחן בלתי־רגיל,בייחוד בימי ג,
ויד .,היזהרי בעיסוקייך בשטח הפיננסי.

(המשך מעמוד )33
טרה שלקחה את אווה, שזבר, דם והיתד,
פצועה, לתחנת מגן־דויד-אדום. אחר־כך
נסענו למישטרה, והגשנו בגד אהרון תלונה
על תקיפה.״
גם אהרון גינסבורג מיהר לתחנת־ד׳מיש־טרה,
אחרי הטיפול בו, והתלונן נגד אווה
ובועז על שתקפו אותו. בעוד אווה מצביעה
על שריטות בזרועותיה, בצווארה ובגבה,
הציג אהרון את פצעידשלו, וגם בועז
רביו לא יצא ללא־פגע.
יום אחרי התקרית העלה אהרון האשמות
חריפות נגד אווה ונגד מישטרת יש ראל
.״מיום שיובל חזר הביתה, לאחר הח טיפה׳
אני נתון לאיומים. חיבלו גם במ כוניתי
ומאיימים על חיי.
״לפני שבועיים הגעתי לאחת הישיבות
של ביודהדידהרבני, שדן בתיק הגט שלנו.
אווה נכנסה לאולם המישפט עם שני
גברתנים, שלאחר־מכן הסתבר לי, ללא
שמץ של ספק, שהם אנשי העולם רתח־

ידיד בועז רכץ
.״הוא שרט אותי בצוואר

!1ש11

אווה גינסכורג־גרום מראה את החבלות בידיה
״הוא דחף אותי לכביש

נסה לראות א ת הדברים גם מנקוד ת
מבט ם של האחרים, ואל תעשה מעשים
הגורמים לאד ם הקרוב
אליך עגמת נפש. גלה
רצון טוב בלפי חבריך
לעבודה. נסיעה קצרה
בסוף השבוע תביא לך
את השלווה המיוחל ת,
לפתור לך ותסייע
בעייה מעיקה• השבוע
21בדצמבר -
לא מ מ תינ ה לך שום
פו בינו א ר
הצלחה חברתית בו לטת׳
כך שכדאי לך
לנצל א ת הזמן למנוחה ולטיפוח יופייך.
אך יש סי מני ם שהמצב, ישתפר בקרוב.

נו־1

זכית בהצלחה — ואתה עתיד לזכות בכמה
נוספות. זכור כי הדמיון והמקוריות חייבים
לשמש נר לרגליך,
הרבה יותר מן הזהירות
והתיכנון הקפדני״.
עם זאת, אל תתעלס
מדרישות הרגע ודאג
לא לריב לחינם עם
ידידיך ומכריך. רכישת
ציוד, או דברים הקשורים
לעבודתך, כד20
בינו א ר -
1$בפב רו א ר
איות מאוד השבוע. בת
דלי: העדיפי את הכהה
על הבהיר, את השחרחר על הג׳ינג׳י. בגדים
בצבע שיערך יביאו לו מזל.

השבוע מתחילה תקופה
בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה, שוב
ושוב. על־כן מוטב ש־תתכנן
בזהירות את צעדיך
הבאים. בת בתולה:
הזהרי במייוחד משחייה, אל ומספורט ־ מים !
תאכלי לפני שאת הולכת
לים. כוח־המשיכה
שלו יגבר, לקראת סוף
השבוע. אחרי מוצאי־שבת תגבר השפעתך.
בת בתולה: למשך זמן קצר, לבשי ורוד.

חודש חזק ומלא התנגשויות המתחיל בשבוע
אלים, ממש. אל תריב, למען השם:
אתה יכול לגרוס לאדם
לא שלילי ביותר נזק
רציני מאוד. ואל תיכנס
לתאונות: אתה
עשוי לגרום לאסונות, י מבלי להתכוון לכך. אבל
אין ספק שלא תוכל
להימנע מכל מיני סיב־
23בספטמבר ־1
סוכיס אישיים, במישור
* 22ב אוק טוב ר |
הכלכלי, האישי והאינטימי•
ייתכן גם מישפט
לא סימפאטי, שאפשר לפתור רק בעזרת
הבנה והתחשבות. גלה השבוע הבנה !

במדינה

לאחרונ ה חל ה נסיגה בעסקיך• אבל לעומת
זא ת נחלת הצלחה לא־נורמלית במישור
הרומנטי: הרומן
אותו התחלת לנהל
לפני זמן מה, יימשך,
אבל אל תחשוב לעצמך
שהוא רציני. אתה
תחזור בסופו של דבר
אל אשתך. השאלה
היא אם היא תקבל
לכן,
מחדש.
אותך
י* 1בפב רו א ר ־
?0במרס
עליך לכלכל א ת מעשיך
במחשבה בשאלה זו.

נניס

אהרון גינסבורג (ליד בנו) מציג את הפנס בעינו
״קמתי זב דם
תון, הצביעה עלי והם ניגשו אלי. אחד
מהם תפס אותי בגרון ורצה שאבוא איתו.
השני איים, :אנחנו נרצח אותך! נשרוף
לך את הבית!׳
״הם איימו גם על פרקליטי, עורך־הדין
דוב ישראלי. הוא חזמין מישטרה, שעצרה
אחד מהם, והשני נמלט.״
הטרדות בטלפון. אהרון טוען שידוע
לו שאווה הידרדרה לחוגי העולם התחתון.
״בתחילת השבוע הגיעו גם אלי אנשי
העולם התחתון, והציעו את שירותיהם.
,כדאי לך לחשוב היטב. תמורת 5000
לירות לא יכירו יותר את אווה
ואת בועז,׳ אמר לי אחד מאנשי העולם
התחתון. דיווחתי למישטרה, אבל אם היא
לא מסוגלת לטפל בתלונותי, לא תהיה
לי ברירה, ואיאלץ להשתמש בשירותים
אחרים של אנשים אחרים.״
לדיברי אהרון לא עובר שבוע ללא
הטרדה בטלפון וללא איום בפגיעה בו
וביובל, שעל־פי צו זמני של בית־המיש-
פט־ה,מחוזי, נמצא ברשותו .״אווה הפסיקה
להתעניין בו. אפילו את הזכויות לבקר
אותו היא איננה מנצלת. עכשיו היא רוצה

רק את הכסף שלי. היא אמרה לי את זה
במפורש באחת השיחות הטלפוניות בינינו.
את כל האיומים האנונימיים הקלטתי,
ומסרתי את סירטי־ההקלטה למישטרה.
פעמיים נתתי צ׳אנם לשילטונות להפעיל 1
את סמכויותיהם. לא תהיה פעם שלישית.
העולם התחתון מתנכל לחיי. גם אני אפעיל
אמצעים כאלה כדי להגן על חיי.״
הפרשה האומללה. אווה מכחישה
בתוקף כל קשר או שייכות לעולם התחתון.
״הבחורים שאיימו על אהרון בבית־הדין-
הרבני, היו בנים של אחת העדות שבאה
להעיד לטובתי, ושהתרגזו כששמעו במה
מדובר,״ טוענת אווה, העומדת לפתוח בימים
אלה סלון לקוסמטיקה, ובכך להתחיל
את שיקומה־מחדש אחרי ״הפרשה האומללה
שלי עם אהרון.״
שני בני הזוג המוזר, שנלחמים על 1
ילדם כבר כימעט שנה, לא ראו בשבת
האחרונה את הסרט המשעשע .״על הסרט
הזה אני כבר אוותר,״ אומר אהרון. אווה,
מצידה, אינה מוותרת, אך היא מבטיחה
שבפעם הבאה תדאג שלא להיתקל בבעלה
הזועם.

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 35 | 1ה היה הווו( הז ר שהיה גיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לפני 25 שנה כדיוק, הכיל 16 עמודים, ועלה 120 פרוטה ( 12 אגורות) .אד חוץ מזה יכול היה להופיע גם השבוע. המדור

1ה היה הווו( הז ר שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לפני 25 שנה כדיוק, הכיל 16
עמודים, ועלה 120 פרוטה ( 12 אגורות) .אד חוץ מזה יכול היה
להופיע גם השבוע.
המדור ״העם״ (ראה להלן) הכיל ניתוח של מהות המיפלגות
כארץ, הנראה כאילו נלקח ממודעה של אחת מקבוצות־השינוי
השבוע. נסתבר כי ״העולם הזה״ הקדים אותן ב־ 25 שנים
לפחות — ושאין מה להוסיף לדבריו מאז. הוא הדין לגבי בעיית
ערביי ישראל.
גס הסכנה של ״סוריה רבתי״ ,שהיא כל־כד אקטואלית כעת
על רקע מילחמת־לכנון, הועלתה ככר אז כצורה מושלמת.
ואפילו הקוריוז של השבוע — פריצת גנבים לדירתו של קצין־
מישטרה בכיר, שלא הרגיש בהם — נשמע אקטואלי מאד.
לראשונה בתולדות העיתונות העברית, הכיל הגיליון דו״ח
מצולם על 5עמודים, ובו תיאור בל המתרחש כמוסדות לטיפול
בחולי־רוח. זיו״ח זה פירט את הפיגור שבו לוקה הטיפול

כחולי־הרוח כמדינה.
תמרור כתולדות העיתונות העברית — דו״ח חקירתי רא־טון
על נושא שנגנז עד אז. דו״ח זה היה כמדור ״במדע״ פורסמה
כתבה מקיפה על שני עמודים מרכזיים, שניתחה את הקשר
שבין כוכבים, אסטרולוגיה ותורת־האסונות 25 ,שנה לפני
ש,וייקינג׳ נחתה על המאדים, ובאיזור פקין התחוללה רעידת־אדמה
מהנוראות שהיו כהיסטוריה. כמדור, מוסיקה׳ לא נפקד
הספד למלחיו המהפכן (אז) שנפטר בארצות־הברית, ושהשפעתו
גדלה רק בשנים האחרונות: ארנולד שיינברג.
שעד הגיליון הוקדש לחולה חסר־אונים, העומד בטרכז מים־
דרון של בית הולי־רוה.

שרביסחון עוני? ^ תנועת..סוריה השומה״ ^ קצץ־
המישטרה שגנבים רוקנו דירתו ^ התפוצויות־געש בסין העם הנוער הכריע
אבק הבחירות שכך• כמו אחרי מישחק
תיקו, כששתי הקבוצות אינן מרוצות ומחליפות
ביניהן זיכרונות נוגים על הסיבות,
זעפו שתי המיפלגות העיקריות :
מפא״י, שלא קיבלה את האפשרות להקים
ממשלה איתנה בכוחה שלה, והצ״ב
(ציונים כלליים) שלא קיבלו די כדי להכריח
את החתן הסרבן להיכנס אל מתחת
לחופה (ואה קאריקטורה).
לוא היו קיימים רק אינטרסים לאומיים
(כפי שהם קיימים במודעות הבחירות),
היה ברור מה לעשות: כדי לבצר את
האמון בחוגי הכלכלה בארץ ובחוץ־לארץ,
דרושה קואליציה רחבה. אולם לרוע המזל,
עוד קיימים אי־שם גם אינטרסים
מיפלגתיים, שמקומם לא ניכר בדיבורים,
אך חשוב כשבאים לתכלית. במיקרה זה:
תיק האוצר. שר־האוצר קובע מי יקבל את
הדיביזם* היקרים, מי יקבל ראיונות
ייבוא — חברות ההסתדרות או הסוחרים
הפרטיים. בטלית מנוקבת ורבת־טלאים זו
אוחזים השנים, כשטענתס: כולה שלי.
לפיכך קשה להניח שהשידוך יקום.
הצד המייאש בכל העסק הוא שאין
כימעט סיכוי לשינוי כלשהו במצב. גם
בחירות חדשות לא ישנו ולא כלום, אם
לא יצליח בי.ג׳י. לשנות את חוק הבחירות
לטובתו, דבר שהמועמדים־לפגיעה לא יסכימו
לו, או להביא לארץ עוד כמה רבבות
קולות, דבר המצריך זמן.
כי ליקוי היסוד שבתמונה הישראלית,
המוזרה והמגוחכת כאחת לגבי מסתכל
מן החוץ, הוא, שהמיפלגות אינן מיפלגות
כלל. בעולם הרחב יכול אדם להחליף
מיפלגה באחרת, אם שינה את דיעותיו.
אולם בארץ אין הדבר קל כל-כך. האדם
שייך למיפלגה, כצמית לנסיכו בימי-
הביניים. בנו לומד בבית־ספר של המיס־לגה,
מתפרנס ממיפעליה ומקווה לקבל
ממנה שיבת, ורוכש את חוכמתו וידיעותיו
באמצעות עיתון המיפלגה.
הגורם היחידי שיכול היה להכניס קצת
רוח־חיים לתמונה מאובנת זו הוא הנוער.
אולם הנוער, בחלקו הגדול, לא הצביע
כלל. על חשבונו יש לזקוף חלק גדול של
אותם 30 אחוז שנמנעו מהצבעה. באי-
הצבעתו הכריע הנוער בבחירות אלה.
מכיוון שהנוער נוטה יותר לשינוי המצב
מאשר לקיומו, יתכן והצ״ב היו נהנים
מקולותיו יותר מכל מיפלגה אחרת. אולם
הצ״ב גילו אי-כישרון מובהק דווקא בפנייתם
אל שיכבה זו, המבקשת בכל זאת
משהו יותר מאשר אידיאלים המסתכמים
בדולארים.
שר־ביטחון ערבי. הצירים הערביים
של הסיעות התלויות במפא״י מצאו עצמם
פיתאום במצב שיוכלו להקים ולהפיל
ממשלות. יותר מכל תמהו על כך הם
עצמם.
האיסטרטגיה של מפא״י, שהכשילה בכל
האמצעים, כשרים ופחות כשרים, הקמת
סיעה ערבית עצמאית, נתנה את פירו־תיה.
אילו הופיעו בכנסת השניה שליחים
ערביים אמיתיים, במקום גרורים מפא״יים,
* דיביזם — מטבע־חוץ, כפי שכונה
בראשית שנות ה־ ,׳50 המילה שאולה מהגרמנית.

יכלו
להשתמש בעמדתם המכרעת על לשון
המאזניים כדי לחולל שינוי מהפכני במצב
ערביי ישראל, לדרוש את מינויים ישל שני
שרים ערביים לפחות.
אולם גם כך נשאר המצב עדין. יהיו
הח״כים הערבים משועבדים כאשר יהיו,
הם לא יוכלו להיות רכים מדי מבלי
לאבד לנצח את אמון שולחיהם.
רטן עסקן מפא״י חצי בהלצה :״עוד
מעט יהיה לנו שר־ביטחון ערבי...״

חודח האומה

דיון אוהד וממושך

עבודה זו יצרה ידידות קולית בין ה־טלפוניסטיות
כאן לבין חברותיהן מעבר
לים. אך מכולן היו הסימפטיות ביותר
נערות־המרכזיה בשווייץ. הטלפוניסטיות
משני עברי הים למדו בינתיים הרבה :
אלה על אורח־חייהן של חברותיהן ב־שווייץ,
ואלה על צנע ועל חום.
יום אחד קיבלו הבחורות הישראליות,
בדואר יפו, שני ארגזים מיסתוריים. בתוכם
היה מיטען של שוקולד ועוד מיצרבים,
שאיש לא יוותר עליהם. במקום חלה התעוררות
רבה. הבחורות התאספו לישיבה
דחופה. אחת מהן הציעה להקים ועדה.
הוועדה עבדה, דנה, והתוכנית שהתגשמה
כעבור כמה ימים: שני ארגזים של ענבים
מתנה נגדית מאת הטלפוניסטיות בישראל
לחברותיהן בשווייץ.

״לעיתים היה נתיב הים לחיפה מסוכן
לא פחות משוחה בנגב,״ אומרים הימאים
של הצי־המיסחרי, התובעים את אותי^
הקוממיות.
הם קיימו את הקשר היחיד עם חוץ
לארץ (בדרך הים) ,היו נתונים לסכנת
מיקוש והטבעה.
־׳ כאשר פנו למוסדות המוסמכים, נתקב־ גישראל היא ב סו רי ה
עזאם באשא, מזכיר הליגה הערבית, יצא
לה תשובה אדיבה :״הננו להודיעכם כי
לתורכיה, נתעכב בסוריה, לקח חלק בבקשתכם
נמצאת בדיון אוהד״ (הנמשך
פתיחת תחנת־השידור הצבאית הסורית,
מזה שלושה חודשים).
השמיע כמה דברים על גבולותיה האמיתיים
והנצחיים של סוריה.
עתה הגיב אל־ג׳יל אל־ג׳דיד (״הדור
החדש״) ,ביטאון המיפלגה הסורית־הלאו-
מנית, הדוגלת באחדות ערבית מהפרת
עד הנילוס, בחריפות יתירה, שילח את
שו קו לדאד־ חו טי
זעמו בעזאם :
הטעם הטוב של חוץ־לארץ, זה חלומם
אחר הערה אירונית, כי מזכיר הליגה
של רוב הצעירים בארץ, הוא מנת-חלקן,
הסתפק במידבר־סיני והסכים לשייך את
כמעט לחמן החוקי, של עשרים בחורות
עזה, הנתונה לכיבוש מצרי, לסוריה, תובע
המשוחחות יום־יום בטלפון עם ארצות
העיתון את עלבון אזורי הצפון, הנמצאים
שמעבר לים. הכוונה לטלפוניסטיות בדואר,
למעשה בידי תורכיה, אך המהווים להלכה
המקשרות את ישראל עם ארצות אירופה
תחום־מחייה סורי( .האיבר, הארוכה בין
ואמריקה.

ה שם ים

דרכי חיים

״העולם הזה״ 719
התאריך 9.8.51 :
הסורים והתורכים, בקשר לאיזור זה, היא,
כידוע, אחת הסיבות להתעניינות תורכיה
בישראל).
ובכלל :״איננו מבינים מדוע כבוד
הבאשא לא הגביל את סוריה גם ממיזרח
ומערב, שעה שלקח על עצמו תפקיד של
מומחה בינלאומי להיסטוריה וגיאוגרפיה.״
כדי למנוע טעויות, פליטות־לשון יו־פיטפוטי־הבל
לעתיד, קבע העיתון, בשם
מיפלגתו, את גבולות סוריה, אחת ולתמיד:
מהרי הטאורוס (בתורכיה) בצפון,
עד תעלת־סואץ בדרום. מהים התיכון במערב
ועד המיפרץ הפרסי במיזרח.
סישטרה גניבה בטוחה
בחוגי המישטרה בירושלים נשמעו לחישות
ונראו שוטרים מחייכים — אולם
המקורבים לעניין שמרו על הדברים בסוד.
לא היה נעים שכולם יידעו. לא היה נוח
שהדבר יפורסם• האסון לא היה גדול —
אבל החיוך שהעלה על שפתיהם של השומעים
לא גרם הנאה מיוחדת לסגן מפקד
המישטרה במחוז ירושלים.
אריה לרמן, סגנו של מפקד המחוז, לוי
אברהמי, חבר נעז לשעבר, המפורסם ב כוחו
וברצינותו, היה בביתו בשבת אחר־הצהרים.
הבית, במושבה הגרמנית, שימש
אותו יום מטרה לגנבים. מדירתו של סגן־
המפקח המחוזי נגנב מכשיר רדיו.
לרמן לא נשאר זמן רב בלי מכשיר. ה־מישטרה
גילתה את הגניבה, והמכשיר
הוחזר לבית שבמושבה הגרמנית.
אך הסוד הסתנן החוצה, וחיוכם של
יודעי דבר רחב עוד יותר כשהתברר כי
לא זו בלבד שסגן מפקד מישטרת־הבירה
היה בביתו כשגגבים הוציאו את הרדיו,
אלא שגם כל ששת השוטרים, המתגוררים
באותו בניין, היו אותה שעה בדירותיהם,
ערים.

אנשים
* הקומיקאי ברב זז 1פ יצא לדוג
והושלך על-ידי גלי-ים זועפים מסירתו,
שהוסיפה, מצידה, מכות מיספר על ראשו.
אחר שטבל כמה פעמים במים, משו אותו
חבריו. אמר הופ, ,אדמירל׳ צי־הדייג, ה נושא
שישה כוכבי־פח, שהוענקו לו על-ידי
חבריו הדייגים :״אני צריך לקבל שיבעה
כוכבים בזכות שנרטבתי. הרי רכשתי כך
נסיון רב בשירות צוללות.״ מסתבר ש-
חוש־ההומור לא נטש את הופ, והוא הביע
את צערו על ש״אפילו שם למטה (במים)
לא הצלחתי לדוג כמה דגים.״
* כשאייזיק שטרן הופיע בירו-
ישלים, משכה נגינתו אלפים, שנדחסו באולם
אדיסון. אחת המאזינות עלתה על
הבמה אחרי הקונצרט, ביקשה להצטלם
עם שטרן. הכנר סירב: הוא דתי, ואיני
מצטלם עם נערות. במיידחד לא בירושלים
המקודשת. אך כשהמאזינה לא זזה מ־קירבתו
הסכים וחבש, לשם פיוס קדושת
העיר, כיפה.
* כאשר פצצות־אטום רוסיות נוסו,
החודש, במחוז סינקיאנג בסין של
מאד טפה־צונג, החליטו השילטונות
לפרסם הודעת הסבר :״שלוש התפרצויות
הר־געש אירעו בסינקיאנג.״ מומחים תמהו
לשמע הודעה זו, חזרו ועיינו בספריהם
וגילו כי אותו איזור נקי, לחלוטין, מהרי־געש.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 36 | האיש אשר ירה בעוגת הקצפת במדור הסיפרות בעיתון של אביה? הט ובה 40ש נה מכס ברי ש איזידור חוזר הביתה לרצח ^ פרופסורים יעברו בגרר פרדריקו גארס יה לאה בו ר ח מנחם

האיש אשר ירה בעוגת הקצפת
במדור הסיפרות בעיתון של אביה?
הט ובה

40ש נה

מכס ברי ש

איזידור חוזר הביתה

לרצח

^ פרופסורים יעברו בגרר

פרדריקו

גארס יה

לאה בו ר ח

מנחם כן

ספרים

אינני שטילר, מאת: מ כס פריש, בתרגום חיי ם איזק
הוצאת ומורח, ביתן מוזץ 335 ,עמודים

מכם פריש בוחן בספריו את בעיית הזהות של האדם האירופי, בתקופה שלאחר
מילחמת־העולם השניה. ספריו ומחזותיו הביאו לכך שבני־ארצו השווייצים אינם מסוגלים
לשאת אותו ואה ספריו (בעיקר לאחר פירסום סיפרו וילהלם טל — שבו הוא הורס את
המיתום היקר ביותר של עמו, ומוכיח שווילהלם טל היה טרוריסט ורוצח, בעל מוח מוגבל,
הדיוט קרתני, שמולדתו היא מחוז מפגר בהרים. פריש, האוהד בדרך־נלל את הלוחמים
ינגד עריצות, יוצא בווילהלס טל שלו נגד קשירת כתרים לגיבור־לאומי, כשהוא מתנגד
לתהליך המקובל ברוב ארצות־תבל, תהליך שבו נעשה סילוף מכוון של היסטוריה, על־מנת
לשרת מיתולוגיות לאומניות מוגדרות).
אינני שטילו דן בבעיית זהותו של אמריקאי בשם וייט, שנעצר בידי מישטרת
שווייץ. זו טוענת שהוא בעצם פסל שווייצי בשם אנטול לודוויג שטילר, וכולאת אותו
בבית־הכלא עד שתבורר זהותו. בכלא מנהל וייט/שטילר רשימות, שבהן הוא שוטח את
בעיית הזהות שלו, ובוחן את החירות הקיימת בידו להיות אחר, תוך שהוא חושף עד
לידי גיחוך וסארקזם את מתכונות־הזהות המקובלות. תוך רישום רשימותיו, מספר וייט/
שטילר סיפורים שונים ומשונים, כולם מסביב״לבעיות זהות ומוסר, כמו סיפורו של איזידור.
איזידור היה רוקח אחראי שהרוויח יפה למחייתו, אב לכמה ילדים, וגבר במיטב
שנותיו, נאמן לאשתו, אלא ששאלותיה של אשתו הטריפו אט־אט את דעתו. קיץ אחד
יצאו איזידור ואשתו למאיורקה, דרך נמל מארסיי. כאשר הפליגה אשתו באוניה למאיורקה,
היה אמידור מפוחם כולו באוניית־מסע, שהובילה מתנדבים ללגיון־הזרים־הצרפתי.
איזידור סובב את העולם, הקשיח, וניטלו ממנו הגעגועים. מקץ שנים שב לביתו
כשהוא מזוקן ורזה, מחזיק במיגבעת טרופית וחגורה עם אקדח. היה זה בוקר של יום
ראשון בשבוע, יום־ההולדת של ..אשתו. חמישה ילדים, כולם דומים לו במיקצת אבל
גדולים יותר בכדי שמונה שנים, ועד שהתבונן בהם, צרחו מרחוק :״אבא !״ איזידור
פסע לעומתם כאילו שב מבית־המירקחת ולא מאפריקה. כאשר נמזג הקפה, שאלה הרעייה:
״איזידור, איפה היית?״ אחרי במה שאלות מסוג זה שלף איזידור את אקדחו, וירה שלוש
יריות למרכזה של העוגה המקושטת בקצף־סוכר. קם לנגד אשתו וילדיו, בצעדים
מתונים עבר את שערי הגן, ונעלם.
באינני שטילר עוסק פריש בחשבון־הנפש המתמיד שלו, תוך שהוא משתמש בצורות־תוכן
חדשניות. סיגנון כתיבתו נראה בהתחלה נטול־רגשות, והוא מצליח על־ידי כך
לערב את הקורא במהלך הקריאה, ותוך קומדיה מרירה, העוברת מסיפור לסיפור, הוא
חושף את איוולת המין האנושי.

והתרנגולת

מה יכתב 1על יעל דיין

אנתולוגיה מודרנית

מאת פרדריקו גרסיה לורק ה

היה היתד, ילדה פתייה. אף היתה פתייה עד־מאד. עקץ בה יתוש — ותברח. עקצה
בה צירעה — ותברח. עקץ בה עטלף — ותברח. כל התרנגולות יראות מפני השועלים,
אך תרנגולת זו רצתה להיות טרף בפיהם. הרי תרנגולת זו היתה פתייה. זו לא היתד,
תרנגולת. פתייה היתה.
בלילות החורף סוטר ירח הכפרים בחזקה לתרנגולות. סטירות הנשמעות במישעולים.
הדבר מצחיק עד־מאד. הכמרים לא יבינו לעולם מה טיבן של סטירות אלו, אך אלוהים
יבין גם יבין. ואף התרנגולות.
עליכם לדעת כי אלוהים הוא הר גדול וחי. עורו כעור הזבובים, ומעליו עור צרעות,
ומעליו עור סנוניות, ומעליו עור לטאות, מעליו עור תולעים, ומעליו עור אנשים, ומעליו
עור ברדלס והכל. התראו הכל? ובכן הכל, ובנוסף לזאת — עור תרנגולת. וזאת אשר
לא ידעה ידידתנו.

לורקה

על דיין־׳שיאון

מצחיק לחשוב מה חמודות התרנגולות ! לכולן כרבולת, ולכולן אחוריים, כולן מטילות
ביצים. ומה תגידו?
התרנגולת הפתייה שנאה את הביצים, אך אהבה את התרנגולים, כפי שאוהבות הידיים
הימניות אותן דקירות האטד או את ראשית תקיעת הסיכה. היא שנאה את ביצתה שלה.
ובכל זאת אין דבר יפה מביצה.
אסופה מן השיבולים, בעודה חמה, הנה כליל השלמות — הפה, העפעץ ותנוך־האוזן.
כלחיה החמה של זו אשר זה־עתיה מתה. הנה הפנים. הלא תבינו? אני כן ! מסופר על כך
בסיפורים היפאניים, ומייספר נשים נבערות אף הן יודעות זאת.
אין אני מבקש להגן על היופי הכחוש של הביצה, אך מאחר שכל העולם משבח את
בלהק המראה, את שימחת המתגלגלים על הדשא, טוב הדבר כי אגן על הביצה בפני
תרנגולת פתייה. אומר זאת: תרנגולת זו הינד, ידידת האנשים.
לילה אחד הפליא הירח מכותיו בתרנגולות. הים והגגות וממגורות־הפחם האירו באור
אחיד, אור שבו היתד, קולטת הצירעה את כל חצי העולם. איש לא ישן. התרנגולות לא
יכלו לשאת עוד. כרבולותיהן כוסו כפור. וד,כינים הזעירות צילצלו בפעמוניהן החשמליים
דרך חלל הסטירות.
תרנגול אחד בא סוף־סוף לידי החלטה. התרנגולת הפתייה התגוננה.
התרנגול רק שלוש פעמים, אך אין התרנגולים יודעים להשחיל היטב את החוטים
במחטים.
צילצלו פעמוני־המיגדלים, כי היד, עליהם לצלצל, יוד׳,אפיקים והפרוזדיורים ואלה
המשחקים גולף, הצטלצלו שלוש פעמים והפכו ארגמן. החל המאבק.
תרנגול פיקח. תרנגולת פתייה. תרנגולת פיקחת. תרנגול פותה. פיקחים השניים,
השניים פתאים. תרנגול פיקח. תרנגולת פתייה.
נאבקו. נאבקו. נאבקו. כך כל הלילה. ועשרה. ועשרים. ושנה אחול ועשר. ותמיד.
מספרדית: שמעון שרב.
פרדריקו גרסיה לורק ה, גדול משוררי ספרד געת החד שה, נולד ב־ 1899 ונרצח
החודש לפני 40 שנה, ב אוגוס ט ,1936 במ הלך מיל חמת־ ה אזר חי ם גספרד. שיריו וטח•
זותיו נקראו והוצגו בארץ, ורק לא חרונ ה הותרו שוב לפירסום בספרד.

ז׳דאנוב ב״קאמרי״

11313

שמועה עקשנית, המהלכת בהיכלי־סיפרות, טוענת בעיקביות כי ח ״כ משה דיין
בחר את מבקר־השירה מנחם כן(בר־און) למישרת עורך דן־הסיפרות של עיתונו החדש.

אותה שמועה טוענת כי בן הבטיח לדיין את מיטב הכותבים בארץ, וכבר ידוע על כמה
מחשובי המשוררים והסופרים, שסירבו לפרסם מיצירותיהם בעיתון העומד לראות־אור.
חורצי לשון־הרע תוהים לגבי סיגנון־הביקורת שבו יהיה על מנחם בן לבקר את סיפרה
הבא של יעי דיין, בתו של בעל־הבית, אשר עד כה נתקלו ספריה במיקלחות צוננות
ומסתייגות מצידה של ביקורת הסיפרות העיברית. אגב, בחירתו של מנחם בן בעורך־
הסיפרות של דיין אינה מפתיעה כלל מהבחינה האידיאולוגית, היות שהוא ייודע, בשנים
האחרונות, בסגידה חסרת־איזון לאישיותו של אורי צבי גרינכרג • מחוגי שחקנים
ובמאים, המסתופפים באכסדרות התיאטרון הקאטרי מתברר, כי באחת מפגישות מועצת־המנהלים
של התיאטרון, שנערכו השנה, חשפה מנהלת המועצה לתרבות ולאמנות, ה־שדרית־לשעבר
דאה פורת, את השקפות־עולמה על תרבות ואמנות, ומתוכן מסתבר
כי השקפותיו של קומיסר־יד,תרבות הסובייטי בשנות ה־ / 40 אגדריי ז׳ריאנוכ, הן
צימחוניות לעומת אלה של הגב׳ פורת • על ד״גדר הטובה׳ בגבול לבנון אמר השבוע,
בירושלים, המשורר יהודה עמיחי ש״אפשר להביא עכשיו מלבנון כמה פרופסורים
לסיפרות עברית, שילמדו אותה בחלל הריק הקיים בנושא זה באוניברסיטת ירושלים...״
• משורר ירושלמי אחר, שהתפעל מבקיאותו של שר־החינוך־וו׳,תרבות אהרון ידלין
בספורט, כפי שהופגנה בטלוויזיה, הציע למנותו כשר־הספורט • בחגיגת בר־המיצווה,
שנערכה לבנו של חוקר הסיפרות העיברית בימי־הביניים, הד״ר יונה דויד, נכחו כמה
משוררים שכירכרו סביב הפרופסור דום סדן שהטיל מאימרותיו לכל עבר.

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 37 | האס דן בן־אמוץ רצח גמל? ניצר נתן אורי צבי גרינברג לחיים גורי את סם היפעת העברית ואת סס הכמיהה למלכות ...אמו, זיכרונה לברכה, שד ניאריק, בחרה בנרות, ומה נעשה

האס דן בן־אמוץ רצח גמל? ניצר נתן אורי צבי גרינברג לחיים גורי את
סם היפעת העברית ואת סס הכמיהה למלכות ...אמו, זיכרונה לברכה,
שד ניאריק, בחרה בנרות, ומה נעשה אנו?

מ חזיונו ת נ כי אי־ השקר
א. אוטוביוגראפיה קצרה

ממטבעות־לשון בעלות גוון מיליטריסטי, או מאוצר־ההשכלה
של בית־הספר העממי כר אין יוצאים
למילחמות. כד אין נושאים דגל. דגלים אינם אוהבים
אכל ואולי. ולנו אין זמן, חביבי .׳הנה קרבה ־שעת או־או,
במו באהבה וכמו בקרב ...ואני יודע כי כל הניג׳וס
הזה שווה פחות מפרוטה או מכדור־עופרת ומשורה יפה
של שיר ...בני מהרש״ק (פוליטרוק הפלמ״ח, שמת לפני
כמה שנים) אינו משוטט כרחובות האלה. קולו הצרוד
אינו מטפס בסולמות הצעקה. עם ראשית ניצחונותיה,
בעוד נס מר־המוות הסר נשקף בעיניהם האדומות של
אנשים צחוני־זיעה וחמוצים מדם, החלה המחלוקת הישראלית.
בעודנו מרוחמים בנידונים, הואשמנו בשל הישו עה
...קשה, כנראה, להילחם כאשר רואים, תמיד, את

רופא צרפתי בשם דוקטור דסטוש, המוכר יותר לקד,ל
קוראי הסיפרות בשם־העט שלו פרדינאנד סלין, החל
את דרכו הסיפרותית כמהפכן מרכסיסטי, וסיים אותה
בנידוי־חברתי, לאחר ששיתף־פעולה עם מישטר־הכיבוש
הנאצי בצרפת. ספריו, והבולט שבהם מסע אל קצה הלילה
מתרקמים לצידי המיצעד הגדול של ההיסטוריה, תוך תיאור
חזיונות פסיכופאטיים, שמות־גנאי לאומניים, הרצופים
בהומור־שחור המתרפק למיתוס מבריק של ציניות
אכזריות. למרות תפניתו ימינה אל הנאציזם, הרי היתה
יצירתו מחווה רב־ממדית של בוז לכל המסורות, תהיינה
אשר תהיינה.
מעניין לעקוב אחר תהליך התהפכות השקפת־העולם,
המתרחשת על סופרי דור־הפלמ״ח, מהמארכסיזם לפא-
שיזם. ראשון הצועדים, אשר פילס את הדרכים לבאים
אחריו, היה משה שמיר, שניפץ עוד בשנות ד,־50׳ את
,לוחות־הבריוד והחל להתביית בשמורות־הטבע של הפא-
שיזם היהודי, בימים שקדמו לרנסנס שלאחר מילחמת
ששת־הימים.
אלא שמשה שמיר, וכל הנוהים בעיקבותיו חסרים, ולו
גם קורטוב, מכישרונו ויכולת־תיאורו של פרדינאנד סלין,
והם מתארים את שינוי השקפות־עולמם ותהליך הקצנתם
ימינה, בעליבות ובדלילות. הגדיל לאחרונה לעשות חיים
גורי, שפירסם במעריב קטע אוטוביוגראפי תחת הכותרת
:״כמו חיפוש קרובים״ :
״...ביקשתי אדמה נרחבת. רציתי קיסרות קדומה
הקמה לעיני, הוזרת. הייתי מוקסם ממיליב עבריות הזונות
אל הטא. בימים ההם קראתי וחזרתי וקראתי ברטדט.
אולי כל האותיות והמילים האלה, שלי בעת, אינן שוות
הרכה. אני חושב על אפלפלד או על קסט או על דכ״א
(דן בן־אמוץ) .דכ״א מוזר, בחיי. למרות הכל שמורה בי
פינה חמה ליתום הזה (דן בן־אמוץ) בשל כמה וידויים.
״אינני סולח לו עד עצם היום הזה על רצח הגמל
החף־מפשע בנגב המערבי, ליד שייך נורען.״ (לקוראים
שאינם בקיאים במיכמני וברזי הסיפרות העיברית, אין
גורי מציין כי המדובר בסיפור קצר של דן בן־אמוץ בשם
הגמל והניצחון, שפורסם סמוך לתום מילחמת־העצמאות,
ומתחיל במילים :״רציתי לראות מילחמה בין בני־אדם,
ולכן נסעתי איתם,״ ובהמשך הסיפור כותב דן בן־אמוץ:
״...ידעתי שלי אסור לסרב. פחדתי שסירובי עלול להתפרש
כפחד. לא לירות בגמל יכול להרשות לעצמו רק מי שהרג
לפחות בני־אדם. ידעתי שבתוך־תוכי אני רוצה לירות
במשהו חי. אולי כדי לראות את המעבר הפיתאומי שבין
החיים והמוות
בהמשך נמו חיפוש קרובים ממשיך חיים גורי ומונה
את אבותיו ואת ציוני־דרכו המתלבטת והמתפתלת בא
רטוש ומכר לי תור־זהב אלילי, וביקש את הבנים לערוך
מטבח באבותיהם וקיצוץ בנטיעות. בא אלתרמן, עם
קולות עגלונים שרופשו עד כרכיים,׳ וסגר את המעגל
והתפלל ליום• ,טבו יאמר הנדטורר העברי את המילה ציו המציאות בשתי עיניים ...אמו, זיכרונה לברכה, יטל ביא־נות.
בא אצ״ל (אורי צבי גרינברג) ונתן בי את סם ליק בחרה בנרות, ומה נעשה אנו העיר האחרת,
עניינים אחרים בדבר).
היפעה העיברית, הכמיהה למלבות...״
וכאשר הוא מסומם מאותה ״יפעה עיברית וכמיהה
דומה כי קריאה ברשימותיו של גורי, מגמתן להקלמלכות״
מסתובב גורי כמו ״קולות העגלונים שרופשו פיא את הקוראים במתיקות נוסטלגית במומנט מסויים
עד ברכיים״ משירי נתן אלתרמן, ומטיף בעדנה מילולית של אושר פלמ״חאי קולקטיבי, אי־שם ברגע מסויים, בסונוסטלגית
לפאשיזם עיברי, שמצויים בו כל הסממנים פה של מילחמת תש״ח. רגע מסויים, המזכיר הורים מפגרים
של פאשיזם, מילבד הכותרת. רעיונות של התנשאות, שאינם חפצים לראות בהתבגרות בנם, והממשיכים להתשפרדינאנד
סלין מצליח לעסוק בהם בכישרון ובעוצמה,
ייחס אליו כאל יונק.
מתגמדים אצל גורי לסמלים לאומניים מופשטים, כמו
וכך, בסיגנון נוסטאלגי, מתאר חיים גורי במאמרו ״מה
בסיפרו עד עלות השחר 1950 שבו כתב אנו רואים
את מרחבי הארץ השבוייה, את בירתנו רמוסת. רגלי אומרים משהו דומה שמעתי בשבת, לפני כשבו עיים
בכית־השיטה. נחום שריג (איש צמרת פיקוד
הזרים
הפלמ״ח) פנה לכמה עשרות אנשים, רובם אנשי חהת־ב.
השידרה הכפולה״
יי׳טבות העובדת, להתכנס בבית־השיטה לדיון בתוכנית
,השדירה הכפולה׳ של פרופסור אברהם ובמן...״
חיים גורי, שגדל בארץ־ישראל־העובדת, למד שעל
הסופר להעמיק את מעורבותו בפוליטיקה, כך שגם אחרי
מאחר שהקורא הממוצע של שנת 1976 לא השתייך
שהמיר את אמונתו לארץ־ישראל־השלמה הוא מתמיד, לפלמ״ח, ולא רקם חלומות בלילות־הכפור של הפלמ״ח,
מיספר פעמים בשבוע, לפרסם מאמרים בדבר, המציגים כשהוא מכורבל בשיגל של הסוכנות־היהודית, ואולי
את מידת מעורבותו בפוליטיקה (לרוב תחת הפסבדונים: מצויים בין הקוראים פורשים מאנשי הלח״י, פרימיטי־חג־י,
חגור).
בים החסרים את הפרקים המפוארים הללו של החווייה
מאמרים אלה מתבססים לרוב על דימויים המורכבים
הארצישראלית, מסביר חיים גורי בשיחה שנמשכה
5״ ינא:ווזד*״

שעות. כאשר קבעו האנשים כי יש ״ליישב״ לאורד
״השדירה המיזרחית״ בין החרמון ואופירה שני מיליון
ישראלים ״עד סוף המאה הזאת״ ,נשמעו הדברים בהזיות
בחבורה. אך כא־טר הקשבת היטב, שמעת את הקולות
המוכרים לד מאז •טהר ילדותד, את קולותיה של ארץ־
ישראל הרוצה מאד ומאמינה מאד ...אל תבוזו לחוזי
חזיונות. ארץ זו אוהבת אותם, לאחר שהיא יורדת לחייהם.
לא נקרא כעת בשמותיהם מדוע אין חיים גורי קורא
כעת בשמותיהם? האם הוא מתכון לאנשי ניל״י? ללי־שנסקי?
דה־האן? דויד רזיאל י יאיר שטרן? יצחק שדה?
משה סנה י
על־מנת שאנחנו, הפרימיטיבים, נבין ולא נבוז לחו־זי־החזיונות
של חיים גורי, שהתייסרו עד כה ללא כא בים
מעצם היותם חוזי־חזיונות, הוא מפרט לנו את פירטי
חזון, השדירה הכפולה את הרעיון הבסיסי המונח
ביסוד התוכנית המוצעת ניתן לנסח כף — חיוני (לעם
ישראל) שהפיתוח הפיסי והתיפרוסת של מדינת ישראל
יתבססו לא על ׳טדרה יחידה (הכוונה לרצועת־החוף)
אלא על ״שדרה כפולה״ — שתי שדרות מקבילות מפותחות
באופן אינטנסיבי, בעלות ״קשרי אורד״ חזקים
בתוכן ו״קשרי רוחב״ חזקים ביניהן — ״יטדרת החוף״
ו״שדרת הביקעה במושג ״השדרה השנייה״ או ״שדרת
הביקעה״ הכוונה היא לפיתוח רצועה רצופה לאורד
ביקעת השבר הסורי־אפריקאי, באותו שטח הנמצא כיום
כידינו — מהגולן בצפון עד אופירה בדרום...״
וכאן יוצא חיים גורי, ומבשר לעם היושב בציון, כמתנבא
לפגי המחנה אולי טהר או מחרתיים יוזמנו
אברהם וכמן וחסידי תוכניתו אל אולפן הטלוויזיה,
ויגלו את דעתם לפני המון בית־ישראל. דומה כי הגיעה
השעה להוציאה אל הרחוב, אל הכיכר, אל שיחת הקי בוץ,
אל העיתונות ולעסוק בה, שהרי השעה דוחקת
(ושימו לב לנימוק הבא) ורק עשרים וארבע •טניס נותרו
לנו עד תום המאה הנוכחית. בעוד יש המתקפלים מערבה
ורואים בכד דיר לשלום, פורצת התוכנית הזאת מיז־רחה
כדיר ליצירת, השדרה הכפולה כאן למדנו שעור
בעיברית, והוא, ש״המתקפלים מערבה ורואים בכך דרך
לשלום״ הם החלושים, ושמא הנמושות, ואילו הגבורה
היא ״פורצת התוכנית הזאתימיזרחה, כדרך ליצירת הר
שדירה הכפולה״ .וכאן מעלה גורי בפה טעם של
״הפנים מיזרחה״ ,טעם שהביא עד כה לשתי מילחמות־עולם.
גורי
הופך את מאמרו לדו־שיח של עם־ישראל עם
עצמו, והוא שואל תוכנית זו קובעת את רצונו של
עם ישראל: מה אנחנו רוצים, במה אנחנו מוכרחים
להיאחז למען עתידנו ומאחר וגורי מורגל לתשובות,
הרי שבפאתטיות בכיינית הוא שואל כמתווך ושליח-
ציבור תוכנית, השדירה הכפולה״ פונה אל עם ישראל.
מהי תשובתו?״

ג. חמור־הזהב של ארץ־ישראל־השלמה
במאמר
אחר של חיים גורי משיחים וסכנות הוא מצטט
הדור שלכם׳ ,אמר לי טיים־פנטום אחד, ,היה דור
נפלא. כל הכבוד! דור מהפכני ואידיאליסטי. לחמתבן
על המדינה הזאת. הקמתם אותה ...כעת אתם משחיתים
אותה. גידלתם כרם דומה, שאותו טייס פאנטום הגדיר
חלת! מתופעת נביאי־השקר במילים הפשוטות והבוטות
ביותר, שלא זכו לתשובה משכנעת מטעמו של גורי.
ואין פלא בדבר. גורי, וחברו לעמדה משה שמיר ,״לא
יצרו מזה שנים רבות יצירה משמעותית כלשהי. קבוצת
סופרי־הפלמ״ח, שהם נמנים על מייסדיה, חדלה זה למעלה
מעשר שנים להשפיע, ולו אף השפעה מינימלית, בחברה
הישראלית.
גורי, שמיר ודומיהם, כסופרים חסרי קהל, חיפשו קהל.
במקביל להם חיפשה תנועת ארץ־ישראל-השלמה אנשי־רוח,
על-מנת שאלה יכסו את ערוותה. ודומה שכך נוצר זיווג
שבו סופרים חסרי-קהל מצאו קהל חסר־סופרים, ועכשיו
כולם, בשובה שלום ושלווה, חולמים על קדום, יריחו,
הורדוס, אוריה החיתי, השדירה הכפולה. הקהל שלהם
רוקד מסביבם, ושואף לריאותיו מניחוח אנשי־הרוח שהוא
ראוי להם והם ראויים לו.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 38 | רק 2400 קיץ חפשי ומשוחדר ק1\/101${111׳126 קרם לחות מעולה לכל גיל. טמפוני או-בה 1־ 011־ ^ 001ט 0 1־ 011ז1^ 00ע 0מחתרת על אריזות מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר

רק 2400
קיץ חפשי
ומשוחדר

ק1\/101${111׳126
קרם לחות
מעולה לכל גיל.

טמפוני
או-בה

1־ 011־ ^ 001ט 0
1־ 011ז1^ 00ע 0מחתרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בב־־/״50
מחברות קוסמטיקה משלות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים: הלטיס בע״מ טל־ 03-255763־04-665505 .
קולנוע שחקנים
1{3דו מ 13מתגרש
מישהו ביקש פעם מפיטר פוק* לערוך
השוואה בין שניים מן הבלשים המפורסמים
ביותר של התקופה: שרלוק הולמס
ו...קולומבו. פוק השיב במלוא הרצינות,
וציין בין השאר ש״הולמס היה מומחה
גדול שציטט בהרחבה את ההוגים הגדולים
של האנושות ואילו קולומבו, אפילו
כשהוא מעז לצטט, הוא עושה זאת בחצי־פה
ובהססנות.״ מה שלא ציין פוק באותה
הזדמנות היה, שמרבית הציטטות של קו*
לומבו, מקורן ב...אשתו, הדמות האחת
הנוכחת תמיד באיזשהו מקום בצל, למרות
שמעולם לא הוצגה על המסך.
אבל אם אשתו ישל קולומבו היא דמות !
הישובה כל־כך בחייו -של הבלש, הרי אשתו
של פוק, עומדת בעתיד הקרוב להיות
חשובה הרבה פחות בחיי בעלה. זאת, בגלל
סיבה פשוטה: השניים נפרדו, אם־כי
היחסים ביניהם נשארו ידידותיים ביותר
ופיטר מתגורר עדיין ליד הווילה היקרה
שאותה רכש בזמנו עבור מישפחתו. רעייתו,
אלים, ממשיכה לשמש היועצת הראשית
שלו בעניינים מיקצועיים, אבל כ־דיברי
פיטר ,״קשה לשמור על חיי־מיש־פחה
ועל קאריידה בעת־ובעונה־אחת. אין

טמפוניאו־בה נותנים
לך הרגשת בטחון וחופש.
תוכלי לשחות בים
בביקיני, להתקלח,
לרקוד ולרכב על אפניים

חד ש!
1111111

עתידך בי די ך !

תן טרמ 3
לחייל

ניתוחי־אופי גרפולוגיים
או הורסי,ופ
אישי ותחזית,
הכוונה וייעוץ כפל התחומים
לפנות ת.ד 1334 .תל־אביב, או 54206

לנערות ולבתולות
מתאימים במיוחד
טמפוני או־בה מיני.
לטמפוני. ג! .ס מיני
בשר ספיגה ענק
כמו לטמפוני ס
האחרים.
שחקן פיטר פוק

מלכת המי 1976
תטוס לאירופה וחורה במטוסי חברת

היי חפשייה עם או־בה
הטמפון הקטן
שכבש את העולם
להשיג בבתי המרקחת,
בחנויות כל בו, בפרפומריות ובסופרמרקטים.

אחרי 16 שנים
זה בלתי־אפשרי אולם עבורי, ברגע זה,
המישחק הוא הדבר החשוב ביותר בעולם.״
דהצטבע מדי ערב. מדוע היה לו צורו
ב* 16 שינות נישואין כדי להגיע למסקנה
זו ז ובכן, כפי שמגדירה אותו אשתו:
״פיטר הוא האיש עם הספקות האינסופיים.״
הוא התחתן אחרי תשע -שנות חיזור,
והחליט להיות לשחקן רק אחרי לבטים
של 10 שנים .״אתה תצטרך להצ־טבע
מדי ערב. וכל העולם יצחק לד,״ הזהיר
אותו אביו, בעל חבות כל־בו בעיירה
ליד ביו־יורק. בהתחשב עם העובדה שהיה
כבר פעמיים מועמד לפרס האוסקר (על
רצח בע״נז וגברת ליום אחד) ,וזכה באר־ ז
בעד. פרסי אמי על הופעותיו בטלוויזיה,
ובפרס טוני אחד עבור הופעתו על הבמה
באסיר מן הקומה ה־ ,14 מסתבר שאם הקהל
צוחק, הוא לפחות צוחק במקומות הנכונים.
מישפחה יהודית. פיטר סוק, בן
למי־שפחה יהודית, איבד את עינו הימנית
בגיל שלוש. כדי לחפות על ליקוי זה,
שגרם לו לפעמים סיוטים בלילות (״חלמתי
שאחותי הגדולה מובילה אותי בידי במורד
המדרגות״) ,הוא הפך בדחן עליז וספורטאי
מצטיין. עוד בבית־הספר התיכון התעניין
במישחק, אולם מאחר שחש-ש פן ייכשל,

בישראל מבטאיס אח שמושל פיטר
פוק ( 1!4ג פאלק״ כאילו היה גרמני
— אבל זו טעות. באנגלית מבטאים את
השם פוק (מתחרז עם חוק).
ה מו ל ת

הז ה? ? 03

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 39 | העדיף ללמוד מינהל־עסקים, זכה בתואר מאסטר, ועבד במשך שנים כמומחה־למינהל בשירות־המדינה. רק בלחץ המורד, שלו לדראמה, אווה לה־גאליאן, עלה סופית על קרשי הבמה.

העדיף ללמוד מינהל־עסקים, זכה בתואר
מאסטר, ועבד במשך שנים כמומחה־למינהל
בשירות־המדינה. רק בלחץ המורד, שלו
לדראמה, אווה לה־גאליאן, עלה סופית על
קרשי הבמה.
כישרונותיו כקומיקאי על הבמה ועל
הבד ר,תגלו עד־מהרה, ועבודתו הקפדנית
הביאה לו הצלחות בסרטים שונים לחלוטין
זה מזה, כמו המרפסת לפי ז׳אן דנה
וימי שיקאגו העליזים.
אם את פירסומו הגדול ביותר הוא חב
למפקח קולומבו (התפקיד נועד תחילה ל־בינג
קרוסבי, וכשקיבל אותו פוק התכוננו
לקרוא למפקח בשם כהן) ,הרי הצלחותיו
הגדולות ביותר כשחקן, היו עד היום ב־סירטי
ידידו ג׳ון קאסאווטס. פיטר . ,ג׳ון
ובן גאזארוז ידועים כידידים קרובים, ש החלו
את הקאריירה שלהם בערך באותה
עת ומבלים לעיתים קרובות בצוותא. בעלים
של קאסאווטס, שבו מופיעים שלושתם
יחד כבעלים המחפשים הרפתקה של לילה
בלונדון, היה סרט אישי מאד לגבי שלושתם,
והיווה הצלחת־יוקרה לא רק לבימוי
של קאסאווטס, אלא גם למישחק הבלתי-
אמצעי -של -שני האחרים.
מרשימה עוד יותר היתד, הופעתו של
פוק באשה תחת השפעה, סרט על חיי־המישפהה
של פועל עירייה ניו־יורקי, ואשתו
שהיא ספק שפויה יחידה בעולם של
מטורפים, ספק מטורפת בעולם של שפויים.
הסרט שימש הזדמנות למיפגן -של מישחק
אדיר מצד ג׳ינה רולנדס, רעיתו של קא־סאווטס,
אולם פיטר, המגלם את בעלה,
הצליח להפיק כל־כך הרבה רגישות, הבנה
ואנדשיות לדמות זו, עד שהיו רבים שסברו כי בלעדיו, היה הסרט מאבד את
טעמו.
לעבוד עם ברגמן. המפקח קולומבו
נכנם עתה לשנתו השישית, וכדרכו מדי
שנה הודיע פיטר פוק גם הפעם כי בכוונתו לפרוש .״הוא אומר זאת כל שנה, ובכל
פעם אנו מבטיחים לו את מחצית מדינת
קליפורניה ואז הוא חותם לשנה נוספת,״
הגיב אחד ממנהלי חברת יוניברסל, המפיקה
את הסידרה. אבל הפעם, בכל-
זאת יחול -שינוי.
פיטר, המשתכר כ־ 300 אלף דולר עבור
פרק של קולומבו, יעשה רק אחד כזה
בשנה, כדי לאפ-שר לעצמו קצת יותר זמן
בסרטים המעניינים אותו. כמו, למשל,
רצח על־ידי הריגה, אחד מלהיטי הקיץ,
שבו מגלם פיטר בלש נוסח האמפרי בוג-
ארט — או, מה •שחשוב הרבה יותר, ביצת

פוק ומישפחתו
יחסים ידידותיים
הנחש, סרט בבימויו של אינגמר ברגמן
ובהשתתפות ליב אולמן.
״ברנשים כאלה, הם האמנים האמיתיים.
הם אינם קמים בבוקר בדי לחטט במדף
הספרים ולחפש את רב־המכר המתאים לעיבוד
קולנועי. יש להם השדים הפרטיים
שלהם, שבהם הם נלחמים בביתם ובסר־
*זיהם.״ וכדי להתמודד עם השדים האלה,
מוכן פיטר פוק לעשות ויתורים רבים.

חובה לראות:
תל־ אביב — קן הקוקיה, להיות או
לא להיות, עליסה בארץ־הפלאות.
ירושלים — האיש שרצה להיות מלך,
עליסה בארץ־הפלאות, קן הקוקיה.
חיפה — קן הקוקיה, אידי אמין דאדא.

תל-אביב

**!*ו* קן הקוקיה (פאר, ארצות־וזברית)
— עבריין המתחזה כמטורף מתנגש
עם אחות ראשית בבית־משוגעים, בסרט
זה שהוא משל על דיכוי הפרט בחברה
טוטאליארית. בימוי מזהיר של מילוש פורמן
! בתפקיד הראשי: ג׳ק ניקולסון.

הוגה עשן
בלי א ש
דו־קרג ב מי סו רי (חן, תל־אביב,
ארצות״הברית) — שופט,
שהוא גם בעל־אחוזות בעיירה ני דח
ת במערב, שוכר רוצה מיקצועי כדי לחסלאת גונבי הבקר
הפוגעים ברכושו. זוהי עלילת סי ר טו החדש של ארתור
( חקיר ה באפלה) פן, סרט המזכיר ב מי קצתאת ביקור ם של
בוני וקלייד בארצם של מקייב והגברת מילר (מן הקלפן
והיצאנית של רוברט אלמן).
מדוע בוני וקלייד ז משום שכמו בסרטה הו א, נתונים
כאן מלוא א הד תו והבנתו של הבמאי לגנבים דווקא. ראשית,
מ א חר שרכוש הוא גזל (כמו שאמר ק ארל מ ארכס) ,מ הווי ם
גנבים אל ה מרכיב חיוני, ה מחזיר לחבר האת שיווי־המישקל
שלה. שנית, עצם העובדה שהם חיי ם מעמל״כפיהם (אם
אפשר לקרוא לזה כך) ,הופך או ת ם עדיפים עשרת־מונים
על״פני הרכושנים, המעריכים א ת הרכוש עצמו יו תר מחיי״
אדם. ושלישית, אין כל ספק שחם סי מ פ טיי ם בהרבה מן
הרוצח הפסיכופ א ט, הפועל או מנ םבח סו ת ה חוק, בשם
ה חו ק ולמען ה חו ק, אבל אינו אל אקא רי ק טו ר ה של כל מ ה
שיכול ל היו תסמל הסדר, ה מו סר והדת.
ומדוע מ קייב והגברת מילר ז משום שארתור פן, כרוברט
אלטמן, מנ ס ה להציג מערבון ריאליסטי, כלומר להפ חי ת
עד ל מיני מו םאת גינוני-הזוהר של סי מון ז ה. הרבה בוץ,
הרבה עשן והרבה זיעה, גוונים חו מי םות אור ה המשאירה
פעמים רבות א ת פני הגיבורים בצל׳ שינויי־קצב קיצוניים,
משלוות כמעט מו חל ט ת ועד להתפרצויו ת של אלי מו ת,
המאפ שרות לשניים מגדולי העורכים של הוליווד (דידי אלן
וג׳רי גרינברג) להפגין א ת מלוא יכול ת ם.
אבל, כשגומרים ל מנו תאת הה שאלו תממ קו רו ת אחרי ם,
נותר הסר ט עירום ומיסכן יותר מכל סרט קו ד ם של ארתור
פן. המסר הפוליטי״המהפכני שרצה ל מ סור בו ( הק אפי טליז ם

מארלון ברנדו — העתק של קנאי
מכלה א ת עצמו, צאציו פונים לו עורף וגלמיו ק מי ם כנגדו),
מטשטש כל עקיבות של מיבנה דרמטי או עניין בדמויו ת. כל
דמות היא ס מל, שאין לו זכות״קיום כיצור אנושי. הד מו ת
האחתשמ תפת ח ת איכ שהוא בסר ט, נערה מ שוחררת מב חינ ה
מינית, היא נטע זר לחלוטין בתיך עולמה של עיירה נידח ת
מלפני 100 שנים (העלילה מתרח שת ב 1880 ואילו השאר
הן גרו ט ס קו ת גסות. מפליא לעשות מארלון בראנדו, ה טופל
על דמו ת הרוצח השכיר תכונו ת בזויות כ ה רבות, עד שאין
כל צורך ב די אל ק טי ק ה כדי לסלוד ממנו. הוא מתחפש לאשה,
יורה ביריביו בגבם, תוקע פגיון דמוי צלב בתוך קורבנותיו,
טובל באמבט״קצף, נראה כאב״טיפוס של קנ אי דתי מטורף.
באוכפים לו ה טי ם של מל ב רו ק ס זה היה אולי משעשע. כאן,
זה פשוט מגוחך.
אלימות בזול
(אופיר,
ה קו מנ דו ה אז ר חי
תל־אביב, ארצות״הברית) — ז הו
הסיפור על שני ה א חי ם: האח
הטוב, מוסכני ק בעיר־שדה ק טנ ה, מ סור ק למישעי, אב
למופת, אל מן לדוגמה ; האח הרע, פרחח במיקצועו,
בוגר וי אט־נא ם, ביריון מיקצועי, נודד מ מ קו םלמ קו ם ו־ממיקצוע
למיקצוע.
שום דבר שהוא אינו מקשר בין שני ה א חי ם, עד שבעיירה
של האח הטוב נפת חו ת בארו ת נפט, ויחד עם הזהב השחור
מ ת חילי ם לזרום ב מ קו ם גם המרשרשים הירו קי ם, כאשר
עובדי הב ארו ת פור קים א ת מי ת חי העבודה בבתי־תענוגות
זולים ו אלי מי ם. באין מושיע, מבק שים התו שבים מן האח
הטוב שיזמין אתהאח הרע, כדי שזה ישליט קצת סדר
ב מ קו ם. האח הרע מגיע, ועימו חבור ת ביריונים שלמה, ומה
שהם מארגנים ב מ קו ם, ב מ קו ם סדר, זה פשע מאורגן מן
הסוג ה פ חו ת -מ תו חכ ם. האחה טוב אינו יכול ל שאת א ת
הבושה הנוראה, מגייס אתה אזר חי ם הטובי םהאח רי ם אל
הנשק, וכול ם גם־יחד מבערים א ת העשב הרע.
כל זה נראה כמו גירסה זולה ופ שטנית של בראש מורם,
מבושל בדיי ס ת מי שאלת מוות. ואם לזכור שגם שני המהגרים
ה מקוריי ם לא היו מן ה מ חוכ מי ם ביותר, הרי ק שה למצוא
משהו לו מר בזכות הסרט הזה. עיקר הפעולה בו, עד
לרבע השעה ה א חרונ ה, מ תב טא בניפוץ כו סו ת ו שולחנות של
מי סב או ת מדומות, והבי מוי מבולבל למדי כדי שאי״אפשר
יהיה ל הב חין מי בעצם נל ח ם בעד ונגד מי, ולמ ה. המצב
הופך קריטי עוד יו תר בסצינת״העימות ה א חרונ ה בין כנופיית

להיות או לא להיות (גת,
ארצות־הברית) — קומדיה מבריקה בת 35
שנים של ארנסט לו ביטש, על להקת
שחקנים פולניים ההופכים, בזמן הכיבוש
הגרמני, תא־מחתרת. עם קארול לזמבארד
וג׳ק בני.
קידמת עדן (לימור, ארצותהברית)
— הספר של ג׳ון סטיינבק, על
התנגשות הורים ובנים על רקע עיירה חקלאית
בתחילת המאה, בבימויו של איליה
קאזאן, עם ג׳יימס דין המנוח בתפקיד הראשי.

צלילי חצות (אסתר, אנגליה)
— גירסה מוסיקלית של סינדרלה, עשוייה
בהידור ובחן רב, עם צוות של שחקנים
בריטיים מעולים ובראשם אנטי קרוסבי,
מייקל הורדרן, קנת מור וארית אוואנם.

ראן וינסנט (במרכז) ,העתק של גיבור
הטובי ם לכנופיית הרעים, כאשר כיווני הריצה של הרו צחים
השונים מאפ שרים לצופה ל ת אר לעצמו כל מה שהוא רוצה :
הסר ט אינו מוכן לספק שום מידע מדוייק.
ז׳אן מיי קל וינסנ ט, האחה טוב, כמעט חשוד מרוב
צידקנותו החד״צדדית, ואילו ק רי ס קרי ס טופ רסון, החושף
כל העת שיניים בחיוך מרושע, מתק שהלהס תי ראתה עובדה
שהיה רגיל, בעבר, ל היו ת גם הוא בחור טוב, ולא
כל כך נוח לו להחליף אדרת.
יוצרי הסר ט מ תג אים בזריזות שבה הפיקו או תו, וב-
חס כנו ת של ההפקה. וכך זה גם נראה.

אנשים יפים (אורלי, דרוס־אפריקה)
— סרט תיעודי על מידבריות
מערב־אפריקה, שבו נראות החיות סימפטיות
יותר ממרבית האנשים המופיעים
בסרטים — או הצופים בהם. מתאים לצעירים
ומבוגרים כאחד.

אמיתי שאירע בניו־יורק, מספק הזדמנות
לבמאי סידני לומט להציג את כל התיס־כולים
והתסביכים של בני הכרך הגדול. אל
פאצ׳ינו מגלם את השודד, הזקוק לכסף
על־מנת לאפשר לידידו לעבור ניתוח להחלפת
המין.

ידושליס

חיפה

(אוריון, ארצות־הברית) — האגדה של רו־דיארד
קיפלינג על שני סמלים בריטיים
שיוצאים לחפש אוצרות במדינה דימיונית,
בבימוי מלא תנופה ודימיון של ג׳ון יוסטון
ועם שון קוגרי ומייקל קיין בתפקידים
הראשיים.

* 1* * 1אידי אמין דאדא (אורלי, צר פת)
— סרט תיעודי על המנהיג האפריקאי
שמניח לו לעשות כרצונו, ומגיח לצופים
להגיע לכל מסקנה שירצו. לכן יראו רבים ,׳
בסרט זה, הנצחה של הגורילות שזה עתה >
ירדד, מן העצים — ואילו אחרים, החושך״
בים קצת יותר, אולי יהרהרו במהותו ״של
מנהיג זה, המהווה סמל להנהגת ז&ולם
השלישי.

האיש שרצה להיות מלך

אחר־צהריים של פורענות

(ירושלים, ארצות־הברית) — שיחזור ־שוד

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 40 | מיל יון לירות 1תוצאו נדי 1ושמור על טהותהמוסו 1כחוף הדו | י י 1א ו 1הדתי ־ נ 1ע צ מג [ 1מתערב ! :ים ב 1ם 1ביבשה . שוו השנה גשר שושן הלכה היהודית יש חוקים ברורים

מיל יון לירות 1תוצאו נדי 1ושמור על טהותהמוסו 1כחוף
הדו | י י 1א ו 1הדתי ־ נ 1ע צ מג [ 1מתערב ! :ים ב 1ם 1ביבשה .

שוו השנה גשר שושן
הלכה היהודית יש חוקים ברורים
/והגיוניים לגבי התערטלות של נשים
וגברים. אסור לגבר לראות אישה עירומה,
ואסור לאישה להיות עירומה לעיני גבר,

1ו ו | י ה ! 1ןון ! צעיר דתי, אשר
11111 #11י הסיר את הכיפה,
1מטפס על הגדר המפרידה ביו חוף הדתיים
לחוף הדתיות ומתבונן במתרחצות.
!111.—111

4 0 >1

כדי שלא לעורר את יצריו.
הלכות אלה מכירים היטב האברכים
הצעירים והנשים החסודות הבאים להתרחץ
בחוף שרתון בתל־אביב, החוף היחיד
בעיר אשר חולק ל-שניים, לגברים ולנשים.
הלכות אלה מוכרות גם לפרנסי הערים תל-
אביב ובני־ברק.
אולם בעוד ראשי הערים ועסקניהם מוציאים
מאות־אלפי לירות מכספי משלם
המיסים, הדתי והלא־דתי, כדי לקיים את

ההלכה. מתעלמים ממנה דווקא המתרחצים
הדתיים.
בחוף שרתון, מתחת למלון פאל ולגן־
העצמאות, יכול במאי בעל טביעת־עין להכין
סרט פורנוגרפי באורך מלא. מעבר לגדר
הגבוהה שהוקמה סביב החוף כולו
וכין המחיצה הארוכה, המתחילה בקצהו
של חוף ונכנסת 60 מטר לתוך המים, מתפשטות
נ-שים מביגדי־הים השלמים והלא־אופנתיים
שלהן, מתפשטים הגברים מן

המציץ בעל המיגבעת

לעבר חוף הנזתרחצות הדתיות, נזגן־העצנזאות שליד מלון פאל
בתל־אביב. את המראה שהוא רואה אפשר לראות בתמונה מימין :

הכיפה ואחר־כך מהבגדים, וכולם קופצים
למים, עוברים את המחיצה ומתחברים אלה
עם אלה.
המלתחות החדישות -שהוקמו עבור הדתיים
והדתיות בשני החופים הסמוכים, אך
הנפרדים זה מזה, אינן בשימוש כלל.
״בשביל מה אני צריכה מלתחה, אם כל
מי -שנמצא בחוף זה רק נשים 1״ -שאלה
אשד, דתית, אשר השביס •שעל ראשה ו-שגי
הזאטוטים -שקיפצו סביבה בפיאותיהם המי

אשת דתית, לובשת שבים, מסירה את בגד־הים שלה לאור היום.
הדתיות אינו מוכנות להשתמש במלתחות שהוקמו עבורן בכסף
רב, בטענה כי ״בין כה וכה אין גברים בסביבה.״ זאת, למרות
שהן יודעות היטב כי הן מהוות מוקד להצצה מתמדת מהחוף הסמוך.

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 41 | סולסלות העידו כאלפי עדים על דתיותה. אולם אשר, זו, כמו כל הנשים המגיעות מבני־ברק, רמת־גן ותל־אביב, יודעת כי בעוד היא מתפשטת, עומדים עשרות דתיים, צעירים

סולסלות העידו כאלפי עדים על דתיותה.
אולם אשר, זו, כמו כל הנשים המגיעות
מבני־ברק, רמת־גן ותל־אביב, יודעת כי
בעוד היא מתפשטת, עומדים עשרות דתיים,
צעירים כמבוגרים, וצופים בה מעבר לחומה.
היא
גם יודעת, שאלה שמתעצלים לטפס
על החומה נכנסים למים, עוברים את 60
המטרים עד לקצה הגדר המפרידה, ואז
מתערבבים עם הישים ויכולים לצפות בה
כשהיא עירומה כביום היוולדה.
היא גם יודעת שאותם דתיים לבושי קפוטות,
המתעצלים לרדת אל חוף־הים רק
כדי להזין עינם במחמדי גופה וגופן של
יתר הגשים החסודות והצנועות, עולים על
הגיבעה ומתבוננים מעבר לפירצה בחומה
.הגדולה.
היא וחברותיה יודעות כל זאת, כיוון שגם
הן אינן טומנות ידן בצלחת. אפשר
לראות את הנשים הדתיות כשהן מטפסות
ב>מל רב על החומה ומתבוננות, תוך כדי
ציחקוקים צדקניים, בחיטובי גופם של הגברים
הדתיים. אפשר לראות אותן כשהן
משתכשכות במים, מעבר ל־ 60 המטרים
האסורים, יחד עם הגברים.
לא פעם נדהמו תיירים וישראליים, שטיילו
בגן־ד,עצמאות, לראותי דתיים מתגודדים
בקבוצה, בקצה הגיבעה של גן
העצמאות הצופה אל עבר החוף האסור לחילוניים.
הצעירים מתבוננים ומאוננים,

מציצה עז־ הגברים

בתל־אביב אינו טומנות ידן בצלחת. בתמונה שצולמה

מ ענו רחומה

משני צירי החומה עוסקים גברים
ונשים בהתפשטות, כאשר
אין הם מנצלים כלל את המלתחות שניבנו בהון רב. הדתיים

בחוף

הנשים, נראית בחורה מטפסת על החומה המפרידה בין שני
החופים, כרי להציץ ולראות גברים ערומים בחוף הדתיים.
המתרחצת, כמו מרבית המתרחצות הדתיות, לבושה בבגד־ים שלם.

והדתיות מתפשטים בחוץ, ואף תולים את בגדיהם טל ווים שעל
החומה. אחרי שהם לובשים את ביגדייהים, הם קופצים למים,
שוחים כ־ 60 מטרים ונפגשים במקום שבו החומה מסתיימת.

אי*ש העזרה־הראשונד״ משכיר כיסאות־הנוח,
הדתיים המציצים מהעבר השני ואפילו
הנשים הדתיות העושות הכל כדי ש־יציצו
בהן. כולם, מלבד הציבור.
.כדי לשמור על הצניעות החליטה עיריית
תל־אביב לבנות, לפני כארבע שנים, את
הגדר הגבוהה המקיפה את שני החופים,
לגברים ולנשים; את המחיצה שבין שני
החופים, שאורכה 120 מטר, מחציתם על
החוף ומחציתם בתוך הים, ואת המלתחות
המשוכללות. ההוצאה אז היתד, יותר ממיל יון
לירות.
הישנה החליטה העירייה, כי המחיצה
שבתוך הים אינה די יפה. תקציב בן 100
אלף לירות אושר כדי לצבוע את הגדר.
מחצית מסכום זה ניתנה על־ידי עיריית
בני־ברק, אשר הודתה כי מרבית המש תמשים
בחוף באים מקרב תושביה.
הוצאות האחזקה השוטפות •של החוף
גבוהות מאשר בחוף רגיל. פקחים עירוניים
מייוחדים מקפידים על כך •שאף גבר לא
ייכנס לחוף הנשים, ואף אשה לא תחדור
לחוף הגברים. לדיבריהם של פקחים אלה,
ידיהם מלאות עבודה, כיוון שבני שני
המינים מנסים מדי יום ביומו לחדור זה
אל חופו של זה• .שני ציוותי המצילים׳ והאחזקה
הכפולה, אף הם מכבידים על תקציב
העירייה.
כאשר אל מול הוצאות כספיות עצומות
אלה ניצב היצר, הנשים מגיעות אל הגברים
ואלד, מציצים אל הנשים, אין מנוס
מהכרה בעובדה שהסכומים העצומים הוצ או
רק למטרה אחת: להעניק גם לדתיים
את ההרגשה הטובה של ״מים גנובים ימתקו.״

כשהקהל
הסובב אותם לא מפריע להם כלל.
ההצצה הפכה העיסוק העיקרי של המתרחצים
וד,מתרחצות, אפילו יותר חשובה
מהעיסוק שלשמו הם באים לשם — הרחצה.
בחוף שרוזון בתל-אביב, איש אינו
מתבייש. אמהות הבאות עם זאטוטים אינן
מסתירות כלל את הנאתן, כאשר הן מטם־
סות על הגדר המבדילה בין שני החופים
ומתבוננות בגברים הערומים לנוכח עיניהם
הסקרניות של ילדיהן.

כיתות כיתות של צעירים דתיים, המלווים
לא אחת על־ידי מבוגרים הלבושים
בתילבושת דתית ונושאים זקן עבות,
י כאשר ציציותיהם שלהם משתלשלות מעבר
למעיל השחור, הם מחליפים בקולניות
חוויות זה עם זה, כאשר הם עומדים
בגן־העצמאות וצופים בנשותיהם ובנשות
חבריהם המתפשטות על החוף.
בחוף הנשים מסתובבים גם גברים ש־כניסתם
מותרת באופן רישמי. הראשון
באלה הוא המציל, היושב בסוכתו וצופה
חליפות בים ובנשים העירומות .״מציל
שמסתכל, לנו זד, לא משנה,״ מסבירה אחת
הדתיות ,״מציל זה כמו רופא.״ ולגבי איש
מגן־דויד־אדום ומשכיר כיסאות־הנוח, שגם
להם מותר להסתובב חופשי בגן־עדן של
דתיות זה, היא אומרת :״הייתי מעדיפה
שאלה יהיו נשים, אבל אם הם גברים, אז
גם הם כמו רופאים וזה בסדר.״
נראה כי הכל נהנים מן הסידור. המציל,

מה הן רואות?

מתרחצת דתית אחרת, אשר
נפשה חשקה במבט־עין על
מערומי הגברים שמעברה האחר של המחיצה, לא טרחה אפילו
להסיר את שימלתה וללבוש בגד־ים. עם השימלה היא טיפסה על

החומה המפרידה, והתבוננה בגברים בעוד אף אחת מהמתרחצות
האחרות אינה מעירה לה. מתרחצת דתית אחרת, אשר באה עם
ילדיה (מימין בתמונה) מתבוננת בגברים דרך סדק במחיצה.
גם הגברים מהעבר האחר נוהגים לטפס על המחיצה ולהציץ.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 42 | טלוויזיה תמרורים צ ל ״ש נישאו. מריה קרדרלי והסופר הערבי, יליד לוד, פאוזי אד־־אסמר, ?׳נאז? וטידוף • לעורכת דבר חנה זמר, שהנחתה בליל התישעה־באב עימות מהפכני על

טלוויזיה

תמרורים

צ ל ״ש

נישאו. מריה קרדרלי והסופר
הערבי, יליד לוד, פאוזי אד־־אסמר,

?׳נאז? וטידוף
• לעורכת דבר חנה זמר, שהנחתה
בליל התישעה־באב עימות מהפכני על מרד
הקנאים. למרות שלא היתד משוחררת לגמרי
מאימת המצלמה, הנחתה זמר את
התוכנית בצורה אינטליגנטית, והעזה לאפשר
לכמה ממשתתפיה לפתח תיזה כופרת,
שהועלתה עד כה רק מעל עמודי
העולם הדה: שהמרד היהודי הגדול נגד
רומא היה מעשה־טירוף, שגרם בכייה לדורות
רבים. סייעו לה בפיתוח תיזה זו
שני פרופסורים דתיים דווקא: דויד
פלוסר, שהאיר את המאורעות מנקודת־הראות
הרומאית הנאורה, ו אפ ריי ם אז ר״
כד. בעל־כורחו עזר גם התועמלן הקנאי
ד״ר ישראל אלדד (שייב) ,ששיכנע
צופים רבים כי מטורפים נוסח הקנאים
חיים ופועלים גם בימינו, ועלולים להביא
לחורבן ירושלים בשלישית. גם שאר מש תתפי
התוכנית עמדו על הגובה, מילבד
שחקן צעיר שקרא בצורה חובבנית את
נאומו ההיסטורי הגדול של המלך אגריפס
ה־ ,2אשר הזהיר את היהודים בעוד מועד
מפני ההתאבדות הלאומית.

צל״ו.
שינאה וקיטש
• לכתב המדיני אלי אייל, שערך ב״
ליל שבת, בתוכנית השבוע, כתבת־שיטנה
אווילית על תעמולת־השיטנה האנטי-ישרא-
לית, בבחינת הפרוטוקולים של דיקני ערב
כתשובה על הפרוטוקולים של דיקני ציון.
למשל: הוא הזכיר את סעיד חמאמי, מראשי
הפלג באש״ף הדוגל בגלוי בהסדר
עם ישראל, כמי שהעברתו לארצות־הברית
תגביר את תעמולת־השינאה נגד ישראל
באמריקה. כעמודי-התווך לכתבה שימשו
פאט מויניהאן, שסולק מכהונתו כראש
מישלחת ארצות־הברית באדם מפני שה־דמגוגיה
הימנית־קיצונית שלו נמאסה אף
על ממשלתדשלו, ואלוף הר־אבן, מי שמנהל
מזה שנים מטעם מישרד־החוץ מערכת
תעמולת־שינאה אנטי־ערבית, העומדת
על אותה הרמה ד,אינפנטילית והזדונית כמו
תעמולת־השינאה האנטי-ישראלית של הערבים
הקיצוניים ביותר.
• למרים רוטשילד, האחראית על
הסרטים הקנויים וליצחק (״צחי״) ש מ עוני,
מי שהיה מנהל התוכניות בעיברית,
שבחרו בסידרה פרומתיאוס להקרנה בטלוויזיה
הישראלית. הסידרה הבריטית על חיי
הסופר הצרפתי אונורה דה־בלזאק דומה
לפארודיה על רומן־משרתות אווילי. אחרי
הסידרה המצויינת על חי המלך אדוארד
השביעי, מוכיחה סידרה זו כי הבריטים
מסוגלים לייצר גם זבל.
0לדויד גרינברג, מבקר ובמאי-
קולנוע, שהצליח להרוס את אחת מרבי-
עיות־הזמר הטובות בארץ, הכל עובר
חביבי (מוצאי־שבת .)7.8כשהוא עוטף
את הופעתם של שולמית אהרון ושלושת
חבריה בבליל מטורף של קיטש וגימיקים
של סטודנט שנה ראשונה בבית־ספר לקולנוע,
הצליח גרינברג להרוס שירים
יפים, לעוות העמדות טובות ואפילו לכער
את שלומית אהרן, הידועה כאחת הזמרות
היפות בארץ.

מנחה זמר
תיזה מהפכנית

מ ה דו ד ח־ ח ד שו ח
לי ל די ם
אסתר סופר עומדת להגשים את הרעיון
הישן שלה: מהדורת־חדשות לילדים.
לאחר מאבקים, שנמשכו חודשים
רבים, הסכימה הנהלת הטלוויזיה לאפשר
לסופר לערוך פיילוטים (שידורי־ניסיון) ל־מהדורת־חדשות
שבועית בת חצי שעה
לילדים.
את התוכנית תפיק דדיה הורכיץ,
וחברי המערכת שלה יהיו אנשי-חדשות
מהרדיו ומן הטלוויזיה, שעדיין לא נקבעו
סופית.
כוונתה של התוכנית להאיר מושגים ואירועים
העומדים במרכז החדשות למבוגרים
בצורה מובנת לילדים, כדי להקל
עליהם להבין את החדשות ברדיו ובטלוויזיה.
בשלב זה עדיין אין הורביץ
מתכוונת לצרף לאנשי המערכת שלה
ילדים ממש.

הו כעת ־ ב כו ר ה
לי צחק דימני
אחת הבדיחות בגלי צה״ל, בתקופה שבה
מנכ״ל רשות־השידור, יצחק ליכני, היה
מפקד התחנה, סיפרה כי ליבני קיבל עליו
את תפקיד המפקד, כדי שיוכל לדבר ברדיו.
במשך
למעלה משנתיים שבהן מכהן
ליבני בתפקידו כמנכ״ל הרשות, הוא לא
הופיע מעולם בטלוויזיה. ביום השישי הקרוב
עומד ליבני לערוך את הופעת-
הבכורה שלו, ועובדי הטלוויזיה בטוחים כי
לא תהיה זו האחרונה.
במסגרת תוכניתה של דנח נוגן, למה
ספר, יוכלו הצופים לחזות ביום השישי
הקרוב בסרט תיעודי־למחצה על הסופר
יזהר (״ס. יזהר״) סמילנסקי. מייד אחרי
הסרט יחזו הצופים בשיחה על ענייני סיפ־רות,
שבה יטלו חלק הסופר והמבקר עדי

צמח, ומנכ״ל הרשות יצחק ליבני.
ליבוי עצמו התרגש מהקרנת־הבכורה
שלו, וכאשר הסב את תשומת-ליבם של
מבקרי הטלוויזיה לתוכנית, התבלבל וחשב
שלמה ספר תוקרן ביום השישי שחלף,
בעוד שהתוכנית תוקרן רק ביום השישי׳
הבא.

המאג? ( 1ר כיס אז
שר 3ל ד
אל שלל השערוריות סביב יציאתו של

מנכ״ל מישרד החינוך והתרבות אלעד
פלד לחופשת־לימודים בת שנה, מצטרפת

גם שערוריית הוועד־המנהל של רשות-
השידור.
פלד היה חבר־הוועד, ועתה יש למלא את
מקומו. שר־החיגוך-זהתרבות אהרזן יד־ל
ץ דורש, כי את מקומו של פלד ימלא
ניטים אלמוג, ואילו שאר חברי הוועד-
המנהל, בראשותו של יושב־ראש הוועד
וולטר איתן, מתנגדים לכך.
אלמוג הוא עוזר אישי של השר, וחסר
כל ידע באמצעי תיקשורת המונית או
בחינוך. הוא היה עוזרו ומלוו האישי של
ידלין בעת שהשר שימש מזכיר מיפלגת
העבודה, ומשם עבר איתו למישרד־החינוך.

כ רזגז כין דני פאד
וח1י 1א אמוץ
אחת מתוצאות־הלוואי של פרשת הכל־בו־טק
המפורסמת, שעדיין מעיבה על בניין

מאחורי המסך
מנחה פאר

ש 1בנליי ם ל..עדי כו תרת,׳
לא׳הולך לה, לתוכנית עלי כותרת בכל
הקשור באיוש הצוות. עתה הגיע תורו של
הבמאי יוסי צמח. צמח יצא לפני שבועות
מיספר לחופשת־לידה של רעייתו, כשהוא
מניח מאחריו את כל תפקידיו בטלוויזיה,
ביניהם בימוי עלי כותרת ותפקיד ראש־הבמאים
בטלוויזיה.
לפני צאתו לחופשה הודיע צמח כי לתפקיד
אחד אינו מתכוון לחזור: במאי
עלי כותרת. בין צמח לבין מפיק התוכנית
ירון לונדון התגלעו חילוקי־דיעות לגבי
אופיים של העלים, כאשר צמח טוען שהתוכנית
רדודה ושיטחית מדי.
את מקומו של צמח ימלאו שני במאים :
אנשי החדשות חגי מאוטנר ואריה
אורגד שיכהנו כבמאים לסירוגין, שבוע
אחד זה, ושבוע אחד האחר.

ברוגז עם המפיק

כמאי צמח
חופשת לידה

הטלוויזיה, היא התערערות מערכת יחסי־האנוש
במוסד זה. מרבית עובדי הטלוויזיה
עומדים מאחרי המפיק המודח של כל־בו־טק,
חנינא אמוץ, ורבים מהם אינם
מדברים כלל עם מנהל התוכניות בעיברית
מרדכי (״מוטי״) קירשנבאום. לדיברי
חסידיו של אמוץ, היה זה דווקא קירשג־באום
שהביא להחלטה לזרוק את אמוץ,
וזאת בגלל טינה בין השניים עוד מהתקופה
שבה שימש קירשנבאום מפיק תוכי
נית־הצלחה אחרת, ניקוי ראש.
הפרשה גרמה גם לריב בין אמוץ לבין
מי שהינחה את כל־בו־טק, דניאל (״דני״)
פאר. פאר, שקיווה לקבל את תפקיד מפיק
התוכנית, לא הביע, בזמן הפרשה, הזדהות
עם אמוץ, ולא החליף עימו מילה.

שהתפרסם כאשר נעצר אחרי ששמו הוזכר
בשדר של תא מחתרתי ערבי ברמאללה.
מאחר ששדר כזר אינו מהווה ראייה מיש-
פטית קבילה על-ם י חוקי ישראל, לא
הועמד אל־אסמר למישפט, אלא הוחזק
תקופה ארוכה במעצר מינהלי, על-פי התקנות
לשעת־חירום. אישים רבים הש תדלו
למען שיחתרו, ועם צאתו מן הכלא
כתב בעיברית ספר אוטוביוגראפי (להיות
ערבי בישראל) על נעוריו בארץ ועל פרשת
מעצרו, שהופיע בארץ ובעולם רק
לאחרונה והמכיל עדות מעניינת על כיבוש
לוד וגירוש תושביה במילחמת־העצמאות,
מזווית־הראייה של ילד ערבי. אל־אסמר
התקרב בחו״ל לחוגים רדיקאליים התומכים
בחזית־הסירוב הערבית, שוהה עתה
בישראל לצורך נישואיו ולצורך הכנת
עבודת־דוקטוראט באוניברסיטה בריטית.
נושא העבודה: דמותו של הערבי בסיס־רות־הילדים
הישראלית.
נפטר. נרי אדליד 22 תושב
רמודגן בעת שנסע לטייל עם ידידים
במטרה להגיע לאולימפיאדת מונטריאול.
כשהגיע לשם חש ברע אולם לא פנה
לרופא. כשלא יכול עוד להתגבר על
כאביו אושפז מייד, ואובחנה דלקת בקרום־
המוח כתוצאה מווירוס. אחותו של נרי
ז״ל היא הקריינית שרה דורון, רכזת
הקרייניות של גלי־צה״ל.

נפטרה. סגן־אלוף (מיל ).צילה
רכינוביץ 55 היתד קשורה בביטחון
המדינה מגיל ,14 שירתה בצבא הבריטי,
בהגנה, ברפא״ל, ובמילחמת יום־הביפורים
גוייסה לתפקידים מייוחדים. השתחררה
מצה״ל לפני חודשים אחדים ועבדה כאזרחית
במישרד־הביטחון, אך חלתה לפתע
ונפטרה. לא השאירה אחריה מישפחה. ידי דיה
נהגו לומר :״היא נשואה לצה״ל.״
נפטר • הגנגסטר היהודי־אמריקאי
מיקי כהן 70 שהגיע לכותרות כאשר
תפס את מקומו של הבוס בעולם־התחתון
כנג׳מין (״באגסי״) סיגל, שנרצח בשנת
.1947 כהן נודע כמלך־ההימורים בארצות־הברית,
ואף נשפט על רצח המהמר ״מקסי
השמן,״ אך זוכה על סמך טענה של הגנה
עצמית. לאחר־מכן נשפט על מעשה־רצח
נוסף, שגם ממנו זוכה. לבסוף הצליחו ה־שילטונות
ללוכדו על עבירות מס־הכנסה,
והוא נשפט ל־ 15 שנות־מאסר. בכלא הותקף
על־ידי אסיר ששבר את גולגלתו וגרם
לו לשיתוק בצד השמאלי של גופו. בתגובה
תבע מהממשלה פיצויים בסך 10 מיליון
דולר, אך קיבל לבסוף 100 אלף דולר
בלבד. התחרה ברמת־חייו עם כל אלילי-
הבד של עיר־הסרטים, וביתו נודע כאחד
המיבצרים השמורים ביותר בארצות־הברית.
ביתו הופגז פעמיים, נהרגו שני
שומרי־ראשו וכוכבנית שישבה לידו, אך
מכל ההתנקשויות ניצל. נפטר מסיבוך של
ניתוח סרטן.
נפטר. יצחק שפירא (,)71
שהיה בעבר מזכיר המרכז החקלאי, מזכיר .
מועצת־פועלי רעננה וכפר־סבא, חבר
לישכת מיפלגת־העבודד. ופעיל בולט ב־מפא״י.
ממייסדי המושב צופית ומזכיר
מחלקת־המושבות בעבר.
נפטר. יצחק רייזמן ( )75 סופר
ועיתונאי, מנהלו של מוזיאון לאמנות הדפוס
בצפת. עלה ארצה מארגנטינה לפני
תשע שנים עם רעייתו העיתונאית כלה
רייזמן, פירסם ספרים באידיש על תולדות
היהודים בפורטוגל ובבראזיל, ונחשב
כחוקר מעולה של מדעי היהדות.
נפטר. רוי הרכרט תומסון
לורד אוף פליט ( )82 איל־העיתונות הגדול
בעולם ובעל עיתון־היוקרד הלונדוני
טיימס. התחיל את הקאריירה שלו נשכו־נת־עוני
בקנדה, והצליח להקים את איט־פדייודהעיתונות
הגדולה בעולם, המוציאה־לאור
למעלה מ־ 200 עיתונים בתריסר ארצות.
שווייה של האימפרייה שלו נאמד
בסכום של 180 מיליון דולר. עתה ימלא
את מקומו בנו קנת תומסון.
נפטר. במאי-הקולנוע הנודע
פריץ לאנג 86 יליד וינה שהדהים את
עולם הקולנוע בשנת 1918 בסירטו מ,
שבו גילם השחקן פטר לורה תפקיד
מאניאק מטורף הרוצח ילדים, סרט־מתח
זה נחשב כלהיט עד היום, וכמופת ל-
סירטי־מתח. בשנות ה־ 50 עבר לארצות־הברית,
שם ביים את מרילין מונרי ב־סירטד
הראשון התנגשות לילית.
העולם הזה 2032

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 43 | במדינה קשקשת 2032 11 ער הו!.ל 0הי ה 1 2032 ס פו ר ט לאומי חז־עז הרחובות נסגרו לתנועה. גערות ונערים קיפצו על הסוגו, באליפות הסוגד הראשונה בישראל הפטל את דימיונך

במדינה

קשקשת 2032

11 ער

הו!.ל 0הי ה

1 2032

ס פו ר ט לאומי חז־עז
הרחובות נסגרו לתנועה.
גערות ונערים קיפצו על הסוגו,
באליפות הסוגד הראשונה בישראל

הפטל את דימיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
.קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר חפורפמגח,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב-אין בתל־אביב, קוד־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

מי שלא חזו! לפני שבועיים בשידורי
הטלוויזיה מאולימפיאדת מונטריאול והוא
גם במקרה תושב הרצליה, יכול היה לחזות
באליפות ישראל מיוחדת במינה —
אליפות ישראל בקפיצה על פונו.
מן ה זה פוגו? העובדים והשבים ברחובות
הרצליה לא הבינו בתחילה במה
מדובר. נערים ונערות בבגדי ספורט קיפצו
ברחובה הראשי של העיר על מכשיר

נערות על סוגו

• מטפסי הרים.

שיגעון מישפחתי —

איל אולצ׳יק, רח׳ רחל 8א׳,
גבעתיים
• עיקבות הפיחות הזוחל.
צביקה רובינשטיין, רחי אימבר
,17 כפר־סבא
• מחשוף של זמרת־אופרה.
רוני ושלמה רשף, רח׳
מנדלשטס ,14 תל־אביב
• ״מוישה, בזהירות עם הלוחות
בירידה מההר!״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
• חזה של משתזפת ממעוף הציפור.
ישראל
לסינגר, רח׳ אילת ,19
רמת־יוסף, בת־יס

השבוע כדרייב־אין
מאוזן :

פוגואן מבוגר
— הפך עסק
דמוי קביים, שבמרכזו קפיץ ענקי. בניתורים
קלילים עברו הנערים והנערות את
הרחוב הראשי ובמהירותם אפילו השיגו
נהגים אחדים, שניסו להתחרות במהירות
נסיעתם עם זאת של רוכבי הפוגו.
״הכל התחיל כשגעון משפחתי,״ סיפר מארגן
האירוע, זאב דורון ,״באחד מסיורי באירופה
גיליתי את הפוגו. המכשיר מצא חן
בעיני והבאתי, בשובי לארץ, מכשירים אח דים
עבור ילדי. הם נתפסו לזה מיד והיום
אני בטוח שהם יזכו באליפות.״
אחר כך חשב זאב דורון, שבין שאר
(המשך בעמוד )44
העולם הזה 2032

.1זכר בבקרי .2ראש השלדי .7
ממציא הטלפון י .9החודש העיברי הראשון
! .10 מונח בתורת״החשמל י .12
פרוסה! .13 יחידת התפר! .15 הדרך
הקצרה ביותר בין שתי נקודות! .16
פטפטת! .17 היה שר־הביטחון בתקופת
הפרשה (ר״ת) .18 :יחידה ברכס! .19
גבבה! .21 חייב! .22 במקום הזה! .23
מיקווה־מים ענק! .25 ציבור גדול! .28
בתוכי! .29 שעטה מהירה! .31 מטבע
צרפתי ! .32 פרח שעדיין לא נפתח ! .34
בוא מלמעלה למטה!! .35 מחייתו-יער!
.36 חוכמה! .39 מרחם! .41 תנור פרימיטיבי<
.44 דוכן מוגבה ! .45 היה ראש-
עירייה בתל-אביב (ש״מ 4 7מילת־סיום
מקובלת במיזמורי תהילים! .48 מילת-
זירוז ! .49 מגש ! .51 בורשט ! .53 במאי-
קולנוע צרפתי נודע (ש״מ)! .56 בת־זוגו
של החתן ! .57 הון ונכסים 60 מלאך־
מרום! .61 יוסיף זד, לזה! .63 שמא!
.64 מחנה־אוהלים ! .65 דורון ! .66 כלי-
קיבול קטן לשמן! .67 איסוף התבואות
מן השדה! .70 כלי-קיבול! .72 משקה
תוסס מורכב ממים וגאז ! .75 נהר באפריקה
! .76 פצוע ! .78 תבלץ לקפה ! .79
מידת־יבש קדומה! .80 נצח! .81 אדם!
.83 תווית! .85 לאגר! 86 יו״ר ועדת-
חוץ-ובים חון של הכנסת (ש״מ 87 עצם
בפה! .88 גבוה! .90 מילת־בקשה! .91

נרו יאיר (ר״ת 92 חומר־דלק זול, מצוי
בביצות ! .95 פלא ! .96 עגור ! .97 מסייר.

מאונך :
.1זרע, גרעין! .3שעורה מתולעת,
משמשת לתעשיית הבירה ! .4בוא הנה !
.5סופו של האור! .6אין! .8קטורת
מיקראית! .11 עיר לחוף הכינרת! .12
פיתקה! .14 ידידו הטוב ביותר של
האדם ! .15 סכידקצבים ! .20י ד בצאן !
.21 יופי, נועם ! .24 אדון ! .26 מושת על
כל אזרח ! .27 קרס ! .28 כמו 90 מאוזן !
.29 יישוב בצפון! .30 אל ההר!! .32
שתיל רך ! .33 ריבעה ! .37 מימי הארץ :
.38 קינה ! .39 חותן ! .40 מסולפ-הצללים!
.42 מקולות הגברים! .43 דמות במיתולוגיה
הגרמנית! .45 זוהר! .46 משורר
עיברי (ש״מ)! .48 עוף־טרף! .50 בגי-
מטריה: שישים־ואחד! .51 די ל ...ב־רמיזא!
.52 נטל! .54 עשב ירוק המשמש
לנוי! .55 קבוצה פוליטית! .58 מן ה-
סכו״ם ! .59 קידומת הולנדית ! .62 גץ !
.64 מס על סחורות ייבוא ! .68 משמש
למאכל בהמות .69 :מנעול פטנטי.70 :
ישיש! .71 מילת תנאי! .73 קריאת תימהון
! .74 צורה גיאומטרית .7 6 :שנון ! .77
מבלה את הלילה ! .79 מחלה בצמחים ! .80
צד ! .82 צבע אדום ! .84 קיבוץ בעמק ! .89
מודע! .90 ללא! .93 בתוכו! .94 תוך
בלי ראש.

בשעה 7.15
וולט דיסני
״ רו בין הוד״
בשעה 9.30
ענק סרטי המילחמה

״הפשיטה הגדולה״
000000000(000000

אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו חחמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב סלמח ,80 יפו,
טל.827621 .

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 44 | במדינה (המשך מעמוד )43 עיסוקיו הוא גם בדרן ומארגן מסיבות, •ממה שטוב בשביל הילדים שלו, טוב בוודאי גם בשביל ילדים של אחרים. הוא החל מביא כמויות של מכשירי פוגו ש

במדינה
(המשך מעמוד )43
עיסוקיו הוא גם בדרן ומארגן מסיבות,
•ממה שטוב בשביל הילדים שלו, טוב בוודאי
גם בשביל ילדים של אחרים. הוא
החל מביא כמויות של מכשירי פוגו ש הצלחתם
בשוק הישראלי היתה דלה.
נפחדת פוגו לאחר שהחלו מיצרים
פוגו בארץ, אירגן זאב את אליפות הסוגו.
יקודם לכן הצליח להכניס כבר לבתי-יספר. ,
אחדים. בהרצליה את מכשירי הפוגו כאמצעי
עזר לפיתוח שרירי הגו והגפיים
ובמכשירים לפיתוח תחושת שיווי המש קל.
אחר-כך הוקמה בהרצליה נבחרת
סויגו — הראשונה והיחידה בינתיים בארץ.
מאמן את אותם נערים ונערות שמעדיפים
לרכב ולקפוץ על גבי הפוגו
במקום ללכת !ברגל או לנסוע באוטובוסים
דוב (״דוב׳לה״) בונה, מורה להתעמלות ב-
בית-ססר בהרצליה.
.״התאמנו הרבה. אבל אני חושב שהאליפות
תשאר במשפחת דורון,״ אומר
דוב׳לה.
.זאב נותן צ׳אנס לכולם .״והזוכה יהיה
זה שיקפוץ הכי הרבה זמן בלי להשבד
או ליפול,״ הוא מכריז בפני העשרות שהתאספו
ברחוב, שם נערכה האליפות.
וכך, בהתאם לכל הציפיות זנתה ב־ ^
אליפות סיגל דורון, בת ,15 ביתו האט־צית
של זאב. את גביע האליפות העניק
לה השופט הבינלאומי מנחם אשכנזי, שנקלע
אף הוא לאירוע הססגוני הזה בעי• -
צומו -של יום לוהט במרכז הרצליה.

כתלים זהדיצפה מכוסים שטיחים מרהיבים.
צמחים מייויחדים בכל פינה ,׳ולא
פחות מארבע־מנורות שונות זו מזו משתלשלות
מר,תיקרה.
הריהוט מורכב ממגשי־נחושת עתיקים
שעליהם מפוזרים טבעות־חותם עתיקות
ומיני צורות־חותם מיסתוריוח. נאווה קוראת
להן ״הצעצועים שלי.״ במרכז אחד
השולחנות, כדור־בדולח מבהיק המשמש
אותה בעבודתה.
במרכז הערבוביה מכורבלת נאווה בכורסתה,
ומזכירה בדמותה חתולה ג׳ע-
ג׳ית סכסית. כך, לפי דבריה — לאחרים,
לעומת זאת, היא מזכירה לפעמים דמות
של מכשפה אדומת־שיער.

ה קו פסה
מדיר־י אסיו

ך אווה מספרת -שאת תחושותיה כי
מדיום ובראייה על־חושית גילתה כבר
בגיל צעיר, אך מעולם לא העזה לתת
פירסום לתחושותיה אלו. אולם, מאחר שבמשך
הזמן יגברו בה תחושות לגבי דברים
העומדים לקרות ואלה אומנם קדו, קיבלה
אומץ, החלה מתעניינת ברצינות בנושא
הפארא־פסיכולוגיה ובנושאים הקשורים למיסטיקה.
כישוריה
כמדיום נחקרים עתה על־ידי
האגודה הישראלית לפארא־פסיכולוגיה, ב־

דרכי אדם
ב־ת ד.חת 1ל
בשגי חדרים עלובים בביתו
מטפל אריה הלחמי ב־ 22
חתולים, שחס מרכז חייו
״הכל התחיל מאהבה קשה,״ אומר אריה
הלחמי ,״עכשיו יש לי 22 חתולים וחתולות.
זאת העבודה שלי. מישרה וחצי —
טיפול בחתולים. אני מזניח את עצמי, לא
אוכל כמעט, רק מטפל בחתולים.״
זוהי רק התחלה .״אחרי מילחמת
יום־הכיפורים היתה לו אהבה נכזבת,״
מספר אריה 25 שמנמן, מזוקן, נכה צה״ל
ומשורר לעת־מצוא .״שמה של הבחורה
היה שלומית. ביום שנפרדנו הגעתי לביתי
ברחוב דיזנגוף, כשלפתע שמעתי
יללות חתול. במיטבח ראיתי חתולה שהדלת
נסגרה על הרגל שלה. היא היתה
פצועה. לקחתי אותה, טיפלתי בה, הדבקתי
לה בו במקום את שם אהבתי ש נטשה
אותי באותו יום, שלומית, ומאז
היא אצלי.
״הבעייה היא שחתולות נכנסות להריון.
שלומית (שולה) הפנה תוך חודשים אחדים
לאם. כיום, אחרי שלוש שנים, יש
לה בביתי בנים ובנות, נכדים, ואפילו
נינים. כולם מישפחה אחת גדולה.״
שולה, פסיון (,המכונה פסי-פסי׳) ,וונג
והואר( ,״בגלל שהם נראים כמו סינים״),
איזבל ומריסקה (״המלכה״) ,דוני השמן,
גיא ודינה, סאני, ליבי ומלי, כשקורא אריה
בשמם מגיעים כולם במהירות.
*טס לפי האופי .״לגורים הקטנים
עוד לא נתתי שמות,״ מסביר אריה .״אני
מחכה שהאופי שלהם יתגבש, ואז אדביק
להם כינויים בהתאם להתנהגותם ולאופיים.״
רוב החתולים בביתו של אריה הם בעלי
פרווה לבגד, עם כתמים שחורים. לדבריו,
זאת ההוכחה שכולם מישפחה אחת גדולה
.״הם גם מתנהגים כמו מישפחה אחת
גדולה. קיים אצלם גם העניין של כבוד
הדדי, וכל התכונות האחרות המופיעות
בבני אדם שחיים באחד.״
שכניו של משפחת הלחמי בבית המשותף
אינם מרוצים כל־כך. הם מתלוננים
על הסירחון שבוקע משני החדרים
המשמשים למגורי החתולים. אריה מודה
כי הוא אינו מצליח להתגבר על כל העבודה
הקשורה בגידול ובאחזקת מיספר
כה רב של חתולים .״אבל,״ הוא מוסיף,
״אני מקווה שכל המאמץ היה כדאי,
ושאני מחזיק בשיא המדינה באחזקת חתולים.״
הוריו
כבר התרגלו לרעיון אבל השכנים
מאיימים בהוצאת צווים נגד החתולים
ונגד אריה עצמו, אבל הוא טוען :״אני
לעולם לא אפקיר את החתולים האלה.
הם שלי .,הם כל מה שיש לי בחיים, בינתיים.
אגודת צער־בעלי-חיים הורגת אותם,
וגם פקחי העיריה. חוץ מזה, אני קשור
אליהם רגשית.״

ס ני מגב
מנטרלת את הגברים, כבר
/ /י בפגישה הראשונה. אני חשה את
המוטיבציה של הגבר המעוניין בי, ויש
כאלה שזה די מרתיע אותם.״
נאווה מאיר החיפאית היא דמות מייו־חדת
בהופעתה החיצונית, מדיום ואסטרולוגית,
בת ,37 בעלת שיער אדמוני ועיניים
גדולות המאופרות ביד נדיבה. היא
דמות חיפאית ידועה, הן בשל הופעתה
החיצונית המדהימה, הן בזכות מעשיה
הנראים לרבים כחריגים.
הרווקה העליזה, ילידת חיפה שסיימה
את בית־הספר הריאלי בהצטיינות, מת־

קריאת הוו1סק1ב

7ו7ז״7״7ז
גוררת בדירה המצטיינת בייחודה. ה־תיפאורה
בחדר־השינה שלה תיאטרלית.
כשהצבע השולט הוא אדום. חדר-הקבלה
והאירוח, קירותיו צבועים אדום־כהד״ יה־

נחשבת בעיני נאווה כשלב קל של שטות עבודתה, אחרי שהיא עובדת
ארוכות על פיענוח הורוסקופ, כשהיא שמה דגש על מצבו הבריאותי של המבקש.

ראשותו של דוקטור חיים בירנט.
בשנתיים האחרונות עברה נאווה סידרת
מיבחנים שנערכו בתנאי מעבדה. ובהם
נכחו חוקרים ואנשי-מדע, כמו פרופסור
שלמה רוטשילד, פסיכיאטר חוקר מבית-
החולים הדסה בירושלים, שיצא עתה בדימום:
דוקטור יוחנן שוסברגר, חוקר, אס-
טרו-פיסיקאי ופסיכיאטר המנהל את ביתד,חולים
הממשלתי לחולי־נפש כפר־שאול;
יושב־ראש האגודה לפארא־פסיכולוגיה
דוקטור ברנט, ואחרים.
בין הניסויים שנערכו, נתבקשה נאווה
לזהות חפצים עטופים בתוך קופסות ובגדלים
שונים. כל ניחושיה התאמתו, לפי
עדותה.
מספרת נאווה :״היפנטו אותי והביאו לי
קופסה, ובה חפץ שהיה עלי לזהות. סייד
אמרתי שהקופסה הזו שייכת לדיר־יאסין
(מה זה דיר-יאסין ובמה קשור שם זה
— עלי להודות, בבורותי, שקודם לא ידעתי)
.ראיתי דם, קרב, ובקופסה כפיס־עץ
שניראה לי אידיוטי וחסר־מטרה. אחר
המשכתי ואמרתי שאני דואה עוד שני
אנשים המתגלים מתוך הקופסה, אחד
בשם רובי, שהוא חבר־ילדות של בעל
הקופסה ודובר השפה ההונגרית. ישמו של
האדם השני ששמו עלה לפני היה בובי,
והוא דובר בולגרית ומתעסק ברוקחות.״
כשניסו להסביר את פשר דבריה של
נאווה, נתגלתה התמונה הבאה :״דיר-
יאסין הוא שמו של המקום שבו שוכן
היום בית־ד,חולים כפר־שאול ודוקטור
שוסברגר, שהיה בעל הקופסה שאותה הייתי
צריכה לזהות, הוא המנהל את בית-
החולים. כפים־העץ התגלה כקלמר פעוט
שאיתו שיחק כילדותו עם חבר בשם רובי, בהונגריה.
״בקשר לפרט השני, האדם ששמו בובי,
ד״ד -שוסברגר הביע ספקנות. אבל סיפרו
לי שלפתע הוא לפת את ראשו ונזכר, ש־בובי
זה האדם שנתן לו את קופסת־הפלם-
טיק שבתוכה הושם הקלמר הפעוט, והוא
הרוקח של בית־היחולים ודובר בולגרית.״
דוקטור שוסברגר ופרופסור רוטשילד
אישרו את נכונותו של ניסוי זה,
אם כי ד״ר שוסברגר הביע הסתייגות
מעצם פירסומן של עובדות אלה, ואמר :
״בניסויים אלה אנו נמצאים עדיין בשלב
האגדות, ופירסומם לא יועיל לנו. תוצ-

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 45 | אות ניסויים אלה עדיין אינן עובדות. יכול להיות שיש עובדות שאיננו תופסים את פירושן — כי אנו יותר מדי מסתקרנים.״ לגבי תוצאות הניסוי עצמו יש לד״ר שוסברגר ספיקות

אות ניסויים אלה עדיין אינן עובדות. יכול
להיות שיש עובדות שאיננו תופסים את
פירושן — כי אנו יותר מדי מסתקרנים.״
לגבי תוצאות הניסוי עצמו יש לד״ר
שוסברגר ספיקות ביחס לניחושיה של
נאווה. הוא אומר :״אני לא מאמין ישיש
אדם בארץ שלא ישמע על דיר־יאסין, ואני
חושב שהיא ידעה קודם שזה המקום שבו
נמצא בית־החולים. אשר לשמות האנשים
שהיא הזכירה, זה נכון, אבל איני רוצה
להיות שותף לפירסום זה, כדי ־שלא. להביך
את האנשים המעורבים בו. אומנם,
מפתיע במיקצת איך היא הצליחה לזהות
צורות ועצמים, אך לא תמיד הזיהוי
היה מוחלט.״
פרופסור שלמה רוטשילד, שאף הוא
נכח בניסוי, הודה שנאווה היא מדיום
מעולה ואמר :״זה היה ניסיון מוצלח
מאד.״ ׳
ד״ר חיים בדנט, יושב־ראש י האגודה ל־פארא־פסיכולוגיה,
שזהה בימים אלה באירופה,
לשם נסע כדי להשתתף בכינוסים
אסטרדפיסיקאיים ופארא־פסיכולד
גייס. הוא לקח איתו את כל הקלטות הניסויים
שנערכו עם נאווה.
אמהות שבניהן נעדרו במילחמה באו
אל נאווה עם חפץ השייך לבן הנע

וביקשוה לגלות מה עלה בגורל
הבנים. מספרת נאווה :״לא תמיד יכולתי
לעזור, כי לא תמיד התחושות באות לי,
זה לא לפי הזמנה. אם אני מרגישה, כשאני
מחזיקה חפץ כלשהו בידי, זרם עובר
בי, ואם אני רואה ומרגישה דברים שאין
לי ״שליטה עליהם, אז זה מצליח. אני גם
מזהירה מראש, שאני לא אחראית לדברים
שאני רואה, ומבקשת שלא לקחת את
האחריות על עצמי. כמעט עוד לא קרה
לי שדברים שאמרתי — לא התאמתו. אבל,
אני בעצמי עוד מפחדת מהעניין הזה ואני
עוד לא מרגישה את עצמי בטוחה ביכול-

על מיקרה שקרה לה לפני זמן־מה מספרת
נאווה :״הופיעה אצלי אם לבחור,
הנעדר מביתו כבר כמה חודשים. המיש־טרה
חיפשה אותו, פידסמו בכל העיתונים
מודעות שהוא נעדר, אבל לא שמעו עליו
ולא מצאו אותו. האם הביאה לי מיכנסייס
של בנה. כשהחזקתי אותם בידי, הרגשתי
שהבחור חי. אבל היא לא תראה אותו
יותר, כי הוא החליט לנתק את הקשר עם
מישפחתו.״
במהלך השיחה הוצג לפני נאווה תצלום
של ילדה, והיא נתבקשה, לשם ניסוי,
להתבונן בתצלום ולהגיב עליו על־פי תחושותיה.
כשקיבלה
את התמונה לידיה היא ניסחה
להתרכז בה, ולפתע אורו פניה כשימחה
והיא אמרה :״הילדה הזו גאון !
מדדו את האיתקיו. שלהי״ ולאחר שתי-
קזז קלה הוסיפה :״יש לילדה הזו רצון
חזק מאד, והוריה דואגים לה יותר מכפי
שצריך לדאוג לילד רגיל.״
היא המשיכה להחזיק בתמונה והסתכלה
בה ארוכות. לפתע שונו פניה של נאווה
לחלוטין. היא החווירה והתקשתה בנשימה
ופלטה :״לילדה זו יש קשיים בנשימה?״
אחרי התשובה החיובית נאלמה, ולא יכלה
לדבר יותר. כעבור כמה דקות של
דומייה שאלה לפתע :״מה היה לה פה 1״
והלמה בכוח רב על לוח־ליבה.
היתה זו תמונתה של ילדה בת שנתיים
וחצי, שנפטרה לפני חצי שנה לאחר
ניתוח-לב־פתוח, וסבלה בין השאר מ*
קשיי־נשימה.

־תביעה
מי שפטית

ההוגה

לבושת בסארי הודי
מנסה נאווה לפתח את
היכולת העצמית שלה, ואף קוראת עתה
ספר בשם זה מאת ד״ר משה פלדנקרייז.

ך* א תמיד נושאים דבריה חן בעיני
) השואלים בעצתה.
לפני כשלוש שנים. הוגשה נגד יאווה
תביעה מישפטית של חייל, שהאשים אותה
כי אמרה לו על אביו דברים לא נכונים,
אשר ניגלו לה תוך חיזוי אסטרולוגי.
אך עוד לפני הגשת התביעה, חזר
בו החייל מכוונתו וביטל את ההאשמות
נגדה. היא אף הראתה מיכתב ובו כותב

כשנמאס לנאווה מחייה הממוסדים
והבורגניים שניהלה בעבר,
עזבה את מישרת ההוראה בבית־הספר ופיתחה לה דימוי של

כדור הבדולח

שבו היא נעזרת כאמצעי־עזר נוסף. היא רואה לעיתים
בכדור אירועים שלא חזתה בלוח ההורוס־קופ.
בעייתה העיקרית היא* למצוא כדור־בדולח אמיתי, שהוא חפץ יקר־המציאות.
לה החייל :״אני מבקש סליחה על שתבעתי
אותך למישפט. דברייך על אבי
היו אמת, שהסתברה לי אחר-כך.״ זהו רק
(המשך בעמוד )47

נערת־זוהר. התמונה צולמה במועדונו של אלי אביב׳ באכזיב,
בתקופה שכל הבוהמה וחובבי החיים הטובים היו נוהרים
לבלות שם. בתמונה משמאל: על חוף הים באכזיב.

1 . 45

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 46 | בספרוהחדש טוען לובה א לי א ב כסיסרו החדש ״סולם ישראל -חלום ושכרו״ מעמיד אריה (״לובה״) אליאב את הקורא הישראלי מול המראה של מיומו, ללא כחל ושרה. כמלוא האכזריות.

בספרוהחדש טוען לובה

א לי א ב

כסיסרו החדש ״סולם ישראל -חלום ושכרו״ מעמיד אריה (״לובה״)
אליאב את הקורא הישראלי מול המראה של מיומו, ללא כחל ושרה.
כמלוא האכזריות. אליאב ער בייחוד להתמוטטות סולם־הערכים שעליו
נשענה כמשך־ שנים החברה הישראלית.
^ ^ן ניג ח־ לספריו הקודמים, שהתמסרו יותר לנושא השלום, הרי שסיפרו

שהתגרההישרא לי ת

מ ת פו ררת

זח, הוא שוט של עובדות, שבעזרתו מנסה אליאב להביא את נושא
עדות־המיזרח כדרגת חשיבות רכה יותר מאשר הנושא הפלסטיני,
כאשר הנחתו היא שאפשר להיפטר מהשטחים, אד אי־אפשר להיפטר
מ״הדפוקים״.
להלן כמה מהרעיונות המובעים כספר.

ההבדל בין קוהרט״ס לבין בית־ספו צבאי לנהגים שחורים * כיצד לספסר
בביצורים1ולרכוש אלוך־מישנה? * ילדי ״תנובה״ ליקקו לזקן זה או אחר

חלהקים אמדיס
• הילי די ם
בתוכנו, ממש בתוכה של החברה הישראלית,
חיים מאז מילחמת ששת־הימים
כמיליון ומעלה בני־אדם — גברים, נשים
וטף, שאני קורא להם ילידים. אין לי
שמות אחרים, ואינני רוצה להשתמש
בשמות אחרים, לגבי מיליון הערבים-
הפלסטינים, החיים תחת שילטון ישראל
בעשר השנים האחרונות.
מתוך סטיכיה, שנוצרה ביגלל חוסר כל
מדיניות אחרת ומתוך ואקום שנוצר, התחיל
המשק הישראלי לשאוב אליו כאותו שואב־אבק
גדול — בתחילה רסיסים ופרודות,
ואחר־כך גושים שלמים של עובדים
ערביים.
אנו נביא בוקר־בוקר פועלים ערביים
מהשטחים לשדותינו ולפרדסינו, אחר־כך
למוסכינו ולמכונות־תעשייתנו, למלונותינו,
למיזבלותינו, ולשטיפת רצפות בתי־החולים
שלנו. וערב־ערב נחזיר אותם שמחים
וטובי־לב לעריהם ולמחנות־הפליטים שלהם.

״וביכלל מה יש,״ אומרים לי ,״מה רע
בכל ההסדר הזה? הנה מאה אלף מרבים
אלה מרוויחים יפה, נראים טוב, משמינים
והולכים, מביאים כסף הביתה, בונים להם
בתים בכפריהם, מכניסים לבתיהם מכשירים
חשמליים; אנו רק עוזרים להם לשפר
ללא הרף את רמת־חייהס.״
רבבות פועלים ערביים בחקלאות. פועלים
ערביים השתלטו כימעט על ענף
הבניין. מי בונה, במובן הפשוט של המילה,
את ישראל של שנות השבעים? מי בונה
את בתי ״המתנחלים״ היהודיים בשטחים?
מי בונה את מלונות־הפאר השוכנים לחוף
תל־אביב?

• ה ד פו ק׳
יש סוציולוגים המחלקים את חברתנו
לפי סולמות מקובלים במדעי־חברה. גם
לנו יש פער בין שכבות של ״גבוהים״,
ובין ״בינוניים״ ו״נמוכים״ ,ובתוך אלה
ישנם סוגי־מישנה.
יש אומנם הצדקה לכל החלוקות הללו,

אך גם בעניין זד — ,בעניין הפער —
קיימת עדיין בריחה מהמציאות האמיתית,
ויש חוסר־רצון להתמודד עם הבעייה.
אין קוראים בשמה הנכון. מדברים על
״שכבות נחשלות״ מבלי להגיד מי הן,
מדברים על ״מישפחות ברוכות ילדים״
מבלי להגיד מי הן! מדברים על ״אוכלוסיית
מצוקה״ ,על ״אוכלוסיית סעד״ ,על
״טעוני טיפוח״ וכיוצא באלה. משתמשים
בעוד עשרות שמות, שיש בהם משום
התעלמות מהבעייה האמיתית — בעיית
הפער העדתי, או במילים פשוטות יותר:
בעיית עדות־המיזרח מול האשכנזים (ואפשר
לומר גם: יוצאי ארצות־האיסלאם מול
יוצאי ארצות הנצרות, או הספרדים מול
יוצאי אירופה, או ה״שחורים״ מול ה״לב־נים״
או ה״שווארצע״ מול ה״וחווזים״),
אם נכיר בכך שקיים פער חברתי עמוק
על רקע ארץ־המוצא — ובמידה מסויימת
על רקע צבע-העור של יהודי ישראל —
יביא הדבר בהכרח למסקנות קשות מאד.
לפתע יסתבר, כי המונח ״מיזוג גלויות״,
״ציפור הנפש של הציונות״ ,פושט את

הרגל, ואם רוצים עוד להצילו, ואם רוצים
עוד להציל את הציונות, חייבים לבצע
מהפכה מחשבתית, ואחריה מהפכה מעשית,
בכל הטיפול בבעייה הזאת.

• ״דופקי א ח
ה שחורים׳׳ *
אם יש עוני בישראל — ויש עוני בישראל
— רוב העניים הם מבני עדות-
המיזרח. הוא הדין גם בתת-דיזר, בתת-
חינוך ובתת־תזונה. הפער החברתי־כלכלי
בישראל חופף, איפוא, בסדרי גודל ובאחוזים
גבוהים ומשמעותיים מאד את ארצות-
המוצא. רוב בני עדות־המיזרח נמצאים
בתחתית כל הסולמות, והרגשתם הפסיכולוגית
של רוב יוצאי עדות-המיזרח, היא
כי הם מקופחים, כי ״דופקים את השחורים״,
* סיסמה זו נטבעה לראשונה על־ידי
העולם הזה, ככותרת לסידרה של הפליית
יוצאי ארצות־ערב, לפני 23 שנים.

ן..בני מ ישפח ות האצ ורה השתמט ו מן המ י לחמה נדי לצקת מים...

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 47 | 0 1המכשפה האדימה כי אין להם הזדמנויות שוות בחברה, וכי בשטחים רבים הם נתקלים בקיר- עופרת באשר לקידום בחברה. מכאן — הרגשות של נחיתות, של מרירות, של תיסכול ושל

0 1המכשפה האדימה
כי אין להם הזדמנויות שוות בחברה,
וכי בשטחים רבים הם נתקלים בקיר-
עופרת באשר לקידום בחברה. מכאן —
הרגשות של נחיתות, של מרירות, של
תיסכול ושל זעם.
הלק גדול מיוצאי ארצות־המיזרח באו
לכאן חסרי מיקצועות טכנולוגיים מודרניים
(לא חסרי תרבות!! להיפך — הם הביאו
איתט מסורות, תרבויות ונורמות מופלאות
בשטח יחסי־המישפחה, כבוד הורים, כבוד
המסורת, וכיוצא באלה. רק מתוך רישעות
העלילו עליהם במשך השנים כי הם באו
לכאן חסרי תרבות ,״לובשי פיג׳נזות״ וכד,
רק מתוך זדון עירבבו את חוסר הטכנולוגיה
— דבר הנקנה תוך שנים מיספר
— עם חוסר תרבות).
אנו ניתקנו את יהודי עדות־המיזרח —
ובעיקר את הדור הצעיר שלהם — מעברם,
ממקורם ומיוקרתם. אנו לימדנו אותם (עם
ילדינו) ,כי הכל התחיל במיזרח אירופה:
היהדות, הציונות, החלוציות ויישוב־הארץ.
סיפרנו להם, כי כל היופי, כל השירה, כל
התרבות, כל ההמשכיות היו שם — אצל
האבות, אצל האימהות, אצל הסבים ואצל
הסבות של הילדים האשכנזים. ואם הכל
היה שם, הרי הדבר לא היה אצל אבותיהם.
עניין זה תורגם עד מהרה ל״אנאלפבתיות״
ול״נחשלות״ ,ל״רק אתמול ירדו מן העצים״
ול״כולס באו מהמערות״.

• שחורי מכי
שחורי
ב־ 1948 ייצגו שני שרים יוצאי עדות-

המיזרח רבע מאוכלוסיית המדינה, וב־
1976 שוב מייצגים שני שרים יותר מחצי
האוכלוסיה. מה זה אומר? האם יש נחשלות
תורשתית בעדות־המיזרח?
איך זה קרה, והאם מיקרה הדבר, כי
במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל
היה שר־המישטרה מבני עדות־המיזרח?
האם אין כאן השפלה, גם של השר וגם
של המישרד?!
נורא מזה: השוטר הגדול (השר) ואיתו
השוטרים הפשוטים (רובם מיוצאי עדות־המיזרח)
מוכנים להרביץ ולפזר הפגנות,
שרבות מאד מהן מאורגנות ומאויישות
על־ידי בני עדות-המיזרח (פועלי נמל!
סבלים בשדה־תעופה! פנתרים שחורים!
מחוסרי-עבודה ! תושבי עיירות פיתוח !
מיקרי סעד! כל אלה הם מפגינים פוטנציאליים,
ורובם בכולם — בני עדות־המיזרח)
.האם אין כאן שיטה של ״יוסי
מכה את יוסי?״ או יותר נכון ״שוטרים
שחורים — שיכו מפגינים שחורים?״

• ר אי סי ם יהודים

לאחר ש״רכשנו״ מיליון ערבים, ומאה
אלף מביניהם עובדים במשקינו ,״דחפנו״
1כאילו ״מתחת״ לעדות־המיזרח עוד רובד
אחד של בני־אדם חסרי זכויות־אזרח.
רבים מביניהם (הערבים) ״נשלטים״ בחיי
יום־יום על-ידי בני עדות־המיזרח, הנמצאים
ממילא בסולמות התחתונים של
החברה. כך גרמנו למצב שבו רבים מהם
גהפכים לרודנים קטנים (סוהרים, קבלנים
מישנה, מנהלי־עבודה ,״ראיסים״ יהודיים).
החברה הגבוהה האשכנזית חוגגת כאן
חגיגה כפולה: לכאורה, היא העלתה את
הסטאטוס של בני עדות־המיזרח (עתה יש
נמוכים מהם) ,ונוסף על כך — היא מצאה
לעצמה מתווכים שיעשו עבורה את העבודה
השחורה של טיפול בערבים, ושל המגע
הישיר עימם (במידה מסויימת גם עם
ערביי־ישראל).

ן אם נלך בדרך זאת, לא יהיה לנו לא
חינוך ולא ביטחון, כי בעתיד לא יהיה
מי שיאייש כראוי את מערכות־הביטחון,
ההולכות ונעשות יותר ויותר מתוחכמות,
ולא יהיה מוראל (הנרכש גם בבתי-הספר)
לחיילים.
ברור כי יש לנושא זד. היבטים מרחיקי-
לכת הרבה יותר מההיבט הכספי: יש
האומרים לנו — וגם זו קלישאה ישנה
ושחוקה — כי ״צה״ל הוא כור ההיתוך
ובית־הספר הטוב ביותר למיזוג־גלויות״;
אין בכך עתה אמת! כאשר מתגייסים
לצה״ל נערים ונערות ברמות־חינוך שונות
כל־כך, וההבדל נקבע באופן מובהק על-פי
חתך עדתי, מה הפלא שבתי-הספר לנהגים
בצה״ל מאויישים ברובם המכריע בבני
עדות-המיזרח, וקורסי-הטיס ״לבניס״ כימ־עט
לגמרי?! הרי המצב הזה מביא לכך,
כי גם בצה״ל, ציפור נפשנו, גם בצה״ל,
צבא העם, שכל כך התגאינו בשוויון

(המשך מעמוד )45
חלק ממיכתבו של החייל, שאינו רוצה
בפירסום ישמו.
אולם, בעיקבות אותה תביעה שבוטלה,
החליטה המדינה לתבוע את נאווה מאיר
לדין על עיסוק בלתי־מורשה. כי מבחינה
חוקית, כל העוסק במיקצוע האסטרולוגיה
לשם קבלת שכר, כמוהו כעובר על פלילים•
ולפי חוקי הרמב״ם והחוק המנדטורי
— זהו עיסוק בכשפים.
מישפטה של נאווה הפך !מישפט ציבורי,
הוזמנו אליו אסטרונומים, עובדי הפלא-
נטריום של אוניברסיטת תל־אביב, האסטרולוג
הנס צויגר ואחדים — כדי שיב־ד,ידו
אם האסטרולוגיה היא באמת עניין
מדעי, או שמא עיסוק שרלטאני. שאלה
זו נשארה ללא תשובה ברורה. נאווה נק-
נסה בסכום סימלי של 50 לירות, על עיסוק
מיקצועי שאינו מורשה על-פי החוק.

״מכ שפה
ג׳ינג׳ית״

אליאב (עם בת )1ביציע של המסת
ובעממיות שבו — גם בו (והוא אינו
יותר מאשר רפלקס של החברה) יוצאי
עדות־המיזרח הם ״הדפוקים״ (ואל יביאו
לי כמה אלופי-מישנה, וכמה קצינים מצטיינים
מבני עדות-המיזרח. אלה הם
היוצאים־מן־הכלל, המאשרים את הכלל!).

• הז עי ר ־ בו ר גני ם
הזעיר־בורגני הישראלי רוצה בטובת
הכלל, כל זמן שטובה זאת איננה מפריעה
לו בעיסוקיו ובשמירה על האינטרסים
שלו. הוא בהחלט בעד הגנה על זכויות
האזרח — כלומר על זכויותיו הוא.
באשר לבעייה הערבית — פיתח הזעיר-
בורגני הישראלי, בעזרת השילטון ובעזרתם
של כלי־התיקשורת, נוגדנים חריפים.
גם אם הבעיה נוגעת לו אי־שם
במעמקי לבו, הרי הוא מסתפק בכך
ש״הממשלה יודעת יותר״ ,ש״יש להם שם
למעלה אינפורמאציה מיוחדת״ .כל זה
פועל גם לאחר מילחמת יום־כיפור, ולאחר
״המחדל״ ! הזעיר-בורגני קולט את החומר
הסלקטיבי, שבו מזינים אותו ההסברה של
השילטון וכלי-התיקשורת. הוא הקליינט
הטוב ביותר לפרשנות הרדודה והחד־צדדית,
המשתפכת מעל גלי־האתר ודפי-
העיתונות.
ואשר לבעיית עדות־המיזרח — הזעיר-
בורגני רוצה להדחיקה ״אל מתחת לשטיח״.
הדבר מתחיל בטון נמוך :״אין צורו
להגזים״ ,״הבעייה הולכת ונפתרת לאט־לאט״
,״צריך שיעברו עוד דור או שניים
או שלושה עד שהם יגיעו אלינו״ .עובר
לטונים גבוהים יותר :״הם אינם עובדים
בכלל״ ,״כולם רשומים בלישכת־הסעד,
נהנים מכספי משלס־המיסים, ומשחקים.
ביליארד כל היום״ ,״הס מרוויחים יותר
טוב מאיתנו, ואין הם משלמים מיסיס
כלל !״ ומסתיים בטונים צורמים של ״הם
אינם נחמדים״ ,ו״הם עבריינים״.

• השמ רנו ת
הזעיר־בורגני הישראלי, שאינו רוצה
״לעשות גלים״ פוחד מה יבוא במקום
השילטון הקיים. את השילטון הזה הוא
כבר מכיר. אותו הוא יכול לקלל, אך
הוא משועבד לו יום אחר יום, שנה אחר
שנה.

• הקרת נו ת
הזעיר־בורגגי הישראלי איננו בור, איננו
טיפש, איננו אנאלפבית. הוא סיים את
לימודיו בבית־ספר תיכון, שירת בצבא,
ואולי אפילו למד באוניברסיטה. יש לו
מיקצוע כלשהו, אך בהיותו קרתני, הריהו
טרף מצויין לשטיפת־מוח, לסיסמות, לדמגוגיה
ולקלישאות שיטחיות. אין לו זמן
(וממילא — אין לו חשק) להתעמק בדברים.
הוא קורא עיתונות בילבד ולפעמים —
רק את כותרות העיתונים.

• א פנ די י הודי ם
יסוד סטיכי וטראגי עיוות את דמותם
החברתית של המושבים, והפך חלק גדול
מהם מכפרים קואופרטיביים בעלי גוון
סוציאליסטי ליישובים של קולאקים יהודים:
כוונתי, כמובן, לגלי העובדים הערבים
— לאותם ערבים, שהחלו מגיעים
למושבים אחרי מילחמת ששת־הימים.
המושבניק הישראלי, המעסיק דרדקבע
פועלים ערביים בשטחו — שתוכנן ונבנה

על עבודה עצמית — עובר תהליך חברתי
ופסיכולוגי, ונעשה למעביד בורגני, לבעל
חווה, לאפנדי קטן.
התיעוש והמיכון האומנם הצילו את הקי בוצים
מליהפך לחוות של קולאקים. אך
ברבים מן הקיבוצים חדרה עבודה זרה
לתוך חיי הקולקטיב. ושוב היתד. מילחמת
ששת־הימים למיפנה: אחריה נפרצו יותר
ויותר סכרים. נמצאו יותר ויותר ״היתרי
עיסקא״ .היום מעבדים ערבים שדות של
קיבוצים רבים, ולאסוננו — קיבוצים אח דים
מתחילים להחכיר חלק מאדמותיהם
לפלחים ערביים.

• ה בו רגני החדש עבודות העפר והביצורים, מחנות הצבא
והאספקה, האפסנאות, המיקלטים !ההתחפרות
— כל אלה, וכל מה שבא בעיקבות
הקמת ה״אימפריה״ בשטחים — היו קרקע
מדושנת בזבל מצויץ לגידולה של הממד
לצת הנקראת ״הבורגנים החדשים״ של
ישראל בשנות השבעים.
כאן לא היה גבול ולא היה פיקוח, ולא
היה מעצור ולא היה בלם להתעשרות.
הכול היה דחוף ותכוף ובהול. הכול היה
״בשם הביטחון״ וכדי ״לשמור על חיי
הבנים״ ,וכך נכנסו לתמונה מאוס, ואחר-
כך אלפים ורבבות יהודים צעירים — רובם
ככולם שאפתניים וחסרי־מעצורים.
הם נכנסו לתמונה כשבידיהם בולדוזר
ישן או משאית אחת, ויצאו ממנה, כעבור
שנים ספורות, כשהם מיליונרים. כך הח ליפו
בולדוזר בבולדוזר. כך החלו מתרוצצים
במרצדסיס שלהם ברחבי סיני והגולן.
כך חפרו ובנו מיקלטים באזורי־ספר,
ורימו על ימין ועל שמאל בכמויות ובטיב.
כך ״הרימו״ שלל, שהתגלגל ברחבי השטחים.
כך החלו סוחרים בנשק וסוכנים
בציוד מילחמתי. וכך, בכספים אלו, החלו
יוצרים רמת־חיים משתוללת, והשאירו את
הבורגנים הזעירים הרבה מאחוריהם.
המיליונרים החדשים הללו בנו וילות
מפוארות: הם מילאו אותם ביקרים שב-
אביזרים. הבעיות החברתיות של ישראל
העסיקו אותם כשלג דאשתקד. בורותם
היתד. להם למגן ולמחסום בפני כל המתרחש
מסביב להם. עם הזמן הצליחו לחדור
אל חוגי האצולה החדשה ולהסתופף בצילם.
הם ״רכשו״ לעצמם אלופים ואלופי־מישנה,
ידידים ויועצים.

• המלק קי ם
אלה שהתחילו את חייהם ב״תנועווז
הנוער של ארץ־ישראל העובדת״ ,רבים
מהם קרובים מילדותם ומצעירותם למיש-
פחות האצולה־הוותיקה. הם היו ״ילדי
תנובה״ .בגיל צעיר מאד החליטו לטפס
בסולם הפוליטי, ולכן החלו ״לצקת מים״
על־ידי זקן זה או אחר, לשמש להם
כעוזרים ושמשים. רבים מהם פסחו בצורה
כזאת על השירות הצבאי והשתמטו מהש תתפות
במאורעות הדמים ובמילחמות הדור
שלהם. רבים מהם הצילו את עורם על-ידי
כך שהם ״שוחרת״ לתפקידים של ״יציקת
המיס״ ושל ״התאבקות בעפר הרגליים״.
וכך ״ליקקו״ צעירים אלה את המקומות
הנכונים של האנשים הנכונים, לא כעדר
אלא כבודדים, מתוך תישלובת של קטנוניות
ושל התגנבות־יחידים.

ף| ציירת החיפאית חנה הכט מסם-
י י רת, כי בעיקבות חיזוי אסטרולוגי של
נאווה מאיר החליפה את מיקצועה במיק-
צוע שכלל לא חשבה עליו, ואומרת :״אני
מאד סקפטית, ולא מאמינה בכל חוזי־המזלות
ומגידי־העתידות. גם בהורוסקופים
לא האמנתי, ומעולם לא ביקרתי קודם
אצל אף אחד מהם. אבל חברה שלי
היתר. מספרת לי כל הזמן על, מכשפה
ג׳ינג׳ית׳ אחת שאומרת דברים מדהימים.
כל־כך נידנדה לי החברה, עד שהלכתי
איתה.
.״כשראיתי את נאווה, קצת נדהמתי
מהציבעוניות של דמותה, אך התרשמתי
מאישיותה כשהחלה לשוחח איתי. היא
אמרה לי דברים שהחרידו אותי ,׳פירטי-
פרטים בקשר לחיי האישיים ופרטים אינ טימיים
שרק אני יודעת עליהם. היא
חזתה גם את גירושי ואת שם המזל של
הגבר שלו הייתי נשואה. היא אמרה לי
לפנות לשטח הציור, שבו אזכה בהצלחה.
״אני וציור? מה פתאום? אם כבר,
היתד. לי נטייה למוסיקה. אבל כשלמדתי
בירושלים, בתקופת הקיץ, נותר לי זמן
עד ללימודים והתחלתי סתם לצייר. יצאו
לי דברים נפלאים, לגבי אחת שלא הח־זיקה
מימיה מיכחול ביד. ציורי סחטו
אנחות־התפעלות מכולם, והתחלתי להיות
מוצפת בהזמנות לציורים. עזבתי את הלימודים,
והמשכתי לצייר. עברתי ליפו,
שם ניהלתי את הגלריה ידי אמן ביפו
העתיקה, ופתחתי תערוכת־ציור שבה נמכרו
כל ציורי, עד האחדץ שבהם. היום
אני ציירת במיקצועי — דבר שעד לפני
שנתיים הייתי צוחקת לעצם המחשבה
עליו.״

מ מור ה
לגערת־זוהד
א תמיד רואה נאווה את כל הפרע
טים בחיזוי אסטרולוגי. לשם כך היא
נעזרת בכדור־הבדולח שלה. .מסמר שלמה
ברקאי, סטודנט לפסיכולוגיה שנה ג׳ באוניברסיטת
חיפה :״נאווה ראתה בכדור
שלה את אבי. מתעסק עם גוויות מתים.
ראיתי שהיא חוששת להגיד לי מה שהיא
רואה, ובהיסוס היא אמרה לי שהיא
רואה את אבי עם גוויות. חייכתי, ואי שרתי
זאת. אבי באמת מתעסק עם גוויות.
במיקצועו הוא עובד במעבדה פאתולוגית.״
נאווה, החוזה לאחרים את עתידם ואת
בני־זוגם, עדיין לא מצאה את בן־הזוג ההולם
אותה. היא אומרת ״יש לי הצלחה
לא־רגילה אצל גברים — אבל הם מייח סים
לי כוחות גדולים !מדי, וזה מפחיד
אותם. כשהייתי מנחשת על מה בדיוק הם
חושבים, זה היה מרתיע אותם. היום הפוסקת,
עם זה, ואת המחשבות שלהם אני
שומרת לעצמי.״
נאווה היא דמות מוכרת מאד בחיפה,
והיתד. אחת הנערות המבוקשות בכל המסיבות
החברתיות שבעיר, בילתה זמן־מה
אצל ;אלי אביבי באכזיב, והיא קוראת
לתקופה זו ״תקופת ההתפרקות של חיי״,
.זה היה אחרי שסיימה את הסמינר למורים
ביוז־הכום בירושלים. בצה״ל שירתה
כמורה ראשית במחגה-ומרכום. אחרי
השירות הצבאי למדה באוניברסיטה ה-
עיברית בירושלים חינוך ופסיכולוגיה, חזרה
לבית הוריד, בחיפה והפכה מורה ב-
ביודספד.
היא ראתה שחיים מסודרים כאלה הם
לא בדיוק בשבילה. אז גם החלה ללמוד
את מיקצוע האסטרולוגיה, ורק אז החלה,
כדבריה ,״לעשות חיים.״

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 48 | מגלה הבילויים מארשלמחפשתש רי ף כמה שחם בחוץ, יש עוד נשים שמעלות לנו את הטמפרטורה. אחת כזו היא הדוגמנית היפה, הישראלית לשעבר, ש רי ת מארשל, שהגיעה לביקור־מולדת

מגלה הבילויים

מארשלמחפשתש רי ף
כמה שחם בחוץ, יש עוד נשים שמעלות לנו את הטמפרטורה.
אחת כזו היא הדוגמנית היפה, הישראלית לשעבר, ש רי ת
מארשל, שהגיעה לביקור־מולדת היישר מארצות־הברית. רק
הגיעה, וכבר פשטה השמועה כאש בשדות הפועלים, ובבר היא
מוצפת בהצעות מפתות, אך לכולם היא אומרת ״נו, דרלינג,״
כי היא באה הנה לנוח, לא לעבוד.
והיא, דעו לכם, בכלל אחת כזו שיודעת להגיד ״נו״ כשבא
לה. עובדה, הציעו לה להצטלם פול עירום לפלייבוי והיא סירבה.
כי היא כבר דוגמנית טופ ידועה, עם קאריירה המטפסת כלפי
מעלה, וכשיושבים בצמרת, מי ׳צריך את הפלייבוי? לדעתה,
פלייבוי זה נחמד לדוגמנית מתחילה, שמגלים אותה שם ואחרי
זה היא זוכה להצעות ומתקדמת בחיים. אבל היא כבר עברה
את הגיל.
למרות שכשרואים כמה היא נראית נהדר, קשה להאמין עליה
שהיא כבר ילדה גדולה בת 29 ואם לבן בגיל תשע, שנשאר
על תקן של יתום קש בקייטנה בניו־יורק. ובכן, כמו שהיא הגיעה
ארצה עם שאר מישלוחי התיירות, היא באה ישר לידידיה
יושבי אכסודום ורוול, ושם חיכו לה המון חברים ישראליים
שהבטיחו לגמול לה כעת על הגוד־טיים שהיא נתנה להם ב־גידיורק.

אתפלא, אם יהיה לנו עכשיו קייץ לוהט מאד, ואפילו
במקום כה לוהט כמו אילת. כי אם איזה שריף לא ישתלט על
המארשל הזאת, היא עוד תעשה הרבה צרות במועדון־הים־התיכון
שם, ובנועייבה שאליה היא מתכוונת לפלוש בהמוניה.
רק דעו לכם ששרית לא תעלה משם לפני שתתפוס איזה
שיזוף הגון, ותוכל לחזור לניו־יורק כושית, אף על פי שהאופנה
היום בעולם היא דווקא עור בהיר, לא שזופות. אבל לא אחת
כמו שרית עושה חשבון לאופנה. היא פשוט עושה מה שמתחשק
לה. אחרי שהופיעה בטלוויזיה בנזייק דאגלס ש ו, ואקרי כל
הבילויים שהיא מבלה במועדונים פרטיים אכסקלוסיביים, אפשר
להבין שהיא פשוט בחורה פופולארית שעושה בל מה שבא לה.
מה שהיא עשתה עוד, זה לסיים את הרומן החצי־אפלטוני
שלה עם מתכנן־האופנה כליני, שהוא המעצב שלה ומאד ידוע
בניו״יורק. גם אחרי שהם יצאו יחד איזה שבע שנים טובות,
לא הצליח בליני להשתחרר מאהבתו לדוגמנית, אבל למרות
זאת היה קנאי נורא ולא הירשה לה לצאת עם אף אחד אחר
מלבדו. עכשיו היא מנסה למלא את החסר, ומבלה בכל מקו-
מות־הבילוי האפשריים אצלנו, ולכל מקום שאליו היא מגיעה

שרית מארשל
לא להצעות
מההילטון, שם היא מתאכסנת, היא גוררת איתה מיזוודה מלאה
תצלומים שלה.
מה שבטוח זה שנוסף להצעות שהיא תקבל פה, כדי לדחות,
כפי שהיא מצהירה, היא גם תקבל שרירים בידיים. רק שעכשיו
כולם שואלים, בשביל מה היא סוחבת איתר. את מיזוודת התמונות,
אם ממילא היא חושבת לדחות את ההצעות על הסף.

קינג דייוויד בפ עול ה
תגידו בעצמכם, איך אפשר להתעלם מחתיך
חדש, שהצליח לחדור לנוף עם מכו-
נית־ספורט משגעת וכבר להיראות בכל
המקומות הנכונים, ולהפוך תוך זמן קצר
אחת הדמויות הפופולאריות בעיר.
הפעם יש לי הכבוד והעונג להציג בפניכם
את איש־העסקים דייוויד נולד־שטיין,
שהגיע אלינו מהקונטיגנט האירופי
והוא בעל חברה גדולה להפצת סרטים
בשם קינג דייוויד, הן על שם בעליה
והן כרמז על אורח־החיים שהוא מנהל.
מה אומר לכם, הבחור הזה חי כמו קינג
פאר אכסלאנם. דייוויד מחלק את זמנו בין
אירופה, ארצות־הברית וישראל, כשאליגו
הוא בא רק כדי לנוח, למרות שיש לו גם

דייוויד גולדשטיין

להתראות בנועייבה

הרשו נא לי לעדכן אתכם במיקצת במתרחש
בתחומה של סיפרות, והפעם זה
גם חוב קטן לעיתונאי־סופר יגאל גלאי.
כי מי שקרא את סיפרו החדש, סתיו
1969 היה גשום, ודאי שם לב לעובדה
שהוא מזכיר בו בהרחבה את מדור־ד,רכילות
המרכזי שלי בפרט ואת העולם הזח
בכלל. אז מגיע לבחור שגם י אני אזכיר
אותו בפרט ובכלל, במדור המרכזי הנ״ל.
ובכן, מי ״שחושב ־שהספר הזה הביא ליוצר
הצעיר מנוחה ומרגוע, טועה טעות
מרה. כיוון שמאז יציאתו לאוויר העולם,
הולכות אחרי הסופר ידידותיו ומכרותיו
הרבות, וכל אחת מהן מנסה להוכיח לכל
כי היא ורק היא האם־טיפוס ישל גיבורת
הספר, יולי דייוויס. וזה כבר סימן מובהק
לכך שהבנאדם בצרות.
גלאי הצעיר הרי ידוע ברבים ביחסו ה חמים
לבנות המין היפה, ומה יכול להיות
רומנטי יותר מלרשום מישהי, אם לא על
לוח־ליבו אז לפחות מעל דפי סיפרו? יגאל
טוען שהספר בנוי על הרבה פיות טובות
שבהן פגש בטיול שערך סביב העולם בשנה
האחרונה. ומאז חזר, הוא מסתובב
בקביעות זמנית עם העלמה צילה שוורץ,
שהיא צפתית גיזעית. יגאל, שהוא במקורו

אי־אילה כוונות להשקיע במשהו. בימים
שהוא אצלנו, הוא מתגורר בהרצליה־פיתוח,
בפנטהאוז משגע הכולל את כל האביזרים
הנחוצים למלך בתוספת בריכת־שחייה צנו עה.
חוץ מהשיכון הצנוע הנ״ל יש לו גם
דירה בלוס־אנג׳לס, שיהיה.
על מה שהולך בלוס־אנג׳לס אני לא
אחראית, אבל על המתרחש בפנטהאוז הישראלי
אני עוד יכולה לחדש לכם. כי
נוסף על כל הפטנטים והמכשירים שהוא
מחזיק שם, גולת״הכותרת היא מערכת
הווידיאו־טייפ המשוכללת, הנעזרת ב0פ־ריית־סרטים
ענקית.
דייוויד בן ה־ ,38 הנראה כבן ,28 הספיק
כבר לערוך לפגי שבועיים מסיבת־קיץ עליזה
סביב הבריכה שלו, ולהזמין אליה את
כל היפים של העיר.
הוא הספיק כבד להיות נשוי פעמיים,
בפעם הראשונה לאשה שוודית, ומקופרו־דוקציה
ישראלית־שוודית מוצלחת זו הוא
אב לשתי בנות חתיכות, שעל ידן הוא
נראה מכסימום כמו מחזר, אבל בטח לא
כמו אבא.
אשתו השנייה היתד, ישראלית, שממנה
יש לו ילדה חמודה בת חמש בשם תימנע.
שהיא האשד, החשובה ביותר בחייו כרגע.
אני יודעת שכמה מכן, קוראותי היקרות,
כבר מתכננות מיתקפה־רבתי על הנ״ל, אך
עלי לד,זד,ירכן שלפני־כן אתן צריכות להתגבר
על מחסום ידידתו העיתונאית, השומרת
עליו בשבע־עיניים לא פחות מכפי
•שהוא שומר עליה. עובדה, הוא הציע לה
להילוות אליו בחודש הבא ללונדון.
אך ההפתעה הגדולה ביותר עדיין מצפה
לנו• בחודש דצמבר מתכונן דייוויד לערוך
חגיגת יומולדת, דווקא בגועייבה שהיא,
לדעתו, המקום היפה ביותר בעולם.
לצורך קיום המסיבה כדת הוא כבר שכר
עשרה חדרים בכפר־הנופש בנביעות, לשיכון
מוזמניו. אבל הצימוק שבעוגה תהיה
מערכת הווידיאו־טייפ, שתרד יחד איתו
דרומה בתוספת סרטים מייוחדים חדשים
שיביא איתו, רשיהלמו את המאורע המשמח.

)קבלת־שבת
מתוקה במלבס
רק כדי שתקבלו מושג איך מבלים היום
ילדינו, הרי לכם הסיפור הטרי הבא, המספר
על אחד מבתי־הספר היסודיים באחד
מאיזורי־ד,יוקרה של אם המושבות. ובכן,
בכל יום שישי היו התלמידים בגי כיתות
ז׳ ו־ח׳ מתאספים, ועורכים להם מסיבת־כיתה.
בכל פעם הביא אחד הזאטוטים האלה,
בגי ד,־ 12—13 בקבוק ליקר־שוקולד
למסיבה. וכך נמשך הדבר כב^ כמה ״קב־לות־שבת׳ים״
טובות.
בעוד הילדים חוגגים במסיבותיהם התמימות,
היו הוריהם גפג־שים לבילוי משותף,,וכטוב
ליבם בבילוייהם היו שואלים
עצמם מה׳ בעצם, עושים הקטנים בבקבוק
ליקר־ד,שוקולד שהם ללקחים איתם תמיד.
כדי לעזור בפיתרון התעלומה החליט
אהד מזוגות ההורים לתרום את הווילה המפוארת
שלו למסיבת ליל־השבת האחרונה,
ולעקוב ממקום־מחבוא מה שקורה בסלון
שלו. וראו ראו מה ראו עיניו של האב.
הילדים באו רחוצים ומסורקים יפה, שרו
קצת שירי־מולדת, אחרי זה עברו לריקודים
סלוניים, רקדו -שייק ואחר־כך סלו,
שיחקו אמת־וחובה, הכל בדיוק כמו שצריך
להיות במסיבות, שהיו זכורות לאותו
אב דאגן מימי ילדותו הרחוקה שלו.
הוא נוכח שכה יפה מבלים הילדים, עמד
כבר ללכת, עד שלפתע נזכר בבקבוק הליקר
שניצב עדיין על המיזנון כשהוא
חתום ובתול. וכמו שהוא נזכר בבקבוק-
מילאו לפתע את ההדר צלילי אחד הלהיטים
הסכסיים ביותר המושמעים לאחרונה
מעל גלי־האתר, כשהוא מושמע על גבי
הגראמופון.
הציץ האב הסקרן מייד לחדר, הציץ —
וכמעט שהתעורר מרוב תדהמה. מול עיניו
הנדהמות עלו שתי ילדות — וביניהן, אוי
לאותה בושה, כ תו שתחיה— על הדרגש,

יגאל גלאי וצילה שוורץ
כן לגדרה
מבאר־שבע, פגש בד, בתל־אביב, ונראה
שהוא מרוצה עד מאד מאיחוד הצפון והדרום
— במרכז.
עכשיו שברה צילה לכיוון מערב, לטיול
לחו״ל, אך יגאל לא נשאר אלמן־קש, אלא
הוא דווקא מרפד עצמו בעלמות ובאלמנות־קש
למיניהן בגורן בליל לבנה, בבירת
הנגב האכסוטית.
ואם בגורן עסקינן, אז מכאן מגיעים גם
לביל״ויים. יגאל, שבזמנו התגורר י ברחוב
ביל״ו, נשאר נאמן למושבת הביל״ויים
גדרה, לתפוס שם שלווה ולכתוב הלאה.
כעזר כנגדו הוא לקח לו כמה ילדות נחמדות
שחולטות לו את התה וממלאות לו
דיו בקולמוס מפעם בפעם, כשהוא מתעייף
מכתיבה! ורק לא לדבר איתו על בילויים
וחגיגות׳ כי הוא משתדל למנוע שערוריות
לפחות עד •שצילה שלו תחזור.
ובמקום לפתוח בריקוד, החלו להתפשט,
עד שנותרו עירומות כביום־היוולדן.
או אז נכנם לתמונה ולפעולה בקבוק
ליקר־ד,שוקולד. אחד הילדים שבחבורה פתח
את הבקבוק, ורוקן את תוכנו החום המתקתק
על גופן הצחור של הילדות, מכף
רגל ועד ראש. ואז, לפי קצב המוסיקה,
החלו הבנים מלקקים את המישקה מעל
גוף הבנות.
הסתבר שבכל מסיבה היו שתי בנות אח רות
זוכות להילקק, וכך היו הקטנות ממתינות
בציפייה לתורן, והבנים — שפתיים
יישקו.
טוב, מיותר לספר שהאב השמרן כינס
מייד את כל ההורים לישיבת־חירום, וגם
הכניסו בסוד העניין את מנהל בית־הספר
האחראי לילדים בימי־חול. ראיתם עד לאן
הגענו 1

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 49 | תנו השתתפו בהגרלת הפרסים הענקית שג גולדסטאר * מפד׳טיח 14י ^ ללוודין וחזרה באליבי • שנ׳עשנ׳״לאכה מ,שלם״ עם מלל מיסיס מקדחח 5*/ התופש1 טיר״יר״׳ הלבב ל 31י רביעי

תנו

השתתפו בהגרלת הפרסים הענקית שג

גולדסטאר

* מפד׳טיח 14י

^ ללוודין וחזרה באליבי

• שנ׳עשנ׳״לאכה מ,שלם״ עם

מלל מיסיס
מקדחח 5*/

התופש1

טיר״יר״׳

הלבב ל 31י

רביעי זוגיות בארקיע ל 3-״חופשות חגיגה״
מעטיסות

במלון הסלע האדום אילת.

.זזערך ז^ ״

מחה ״ נ י. י ״
ייגרר פ!
המופיעים ה 3 אייר ״ביו הפרסים יוגרו בהבמזד
אחד מבין הפרסים

תנו ל\ 3ד\ולדסטאד

הזדרו ושלח את המעטפה שי ר עוד
כל המרבה לשלוח מעטפות ־ מרבה סיכוייו ל
פרס מיוי בכל ארגז ׳׳גולדסטאר״ יוגרל
שמות הזוכים יפורסמו שבוע אחרי כל הגו

דר־ 2032 העודם הוו!

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 50 | יצחק גיז רי — מיריזכרוני — ר פי זכרוני, עורכים ב הי כרהתר בו ת אחטקסב חי ר ת מדכת המי <976 מטע בחסות הוווו 9ט ה בירה גולדסטאר הטקס יחק״ם ביו רביעי 118.76 ,בשעה

יצחק גיז רי — מיריזכרוני — ר פי זכרוני, עורכים

ב הי כרהתר בו ת
אחטקסב חי ר ת

מדכת המי <976
מטע

בחסות

הוווו 9ט ה

בירה גולדסטאר

הטקס יחק״ם ביו רביעי 118.76 ,בשעה 8.45ב ערב
!!ריביות * תוננית אדנותית ממאות * תימוות * 1מובת בגוי־ים ותוך של.,גוס0ס״ *

ויתנה וני

אשה תערה בסהל: אינזו ו1י1יי.. 7111 0אא 01 ווו גידל״ * תצוגת נגר אופנה..אינ דה תרדיסס* •,
והבדלות של *ערכות איפוו ניושלמזת שד..אאוטדוו גירד בשווי אלפי ד י * הגולות בגזי־יס שי..גוסקס״ חינם

בהשתתפות

הגשש החיוור
ינחה:

שיר: ג׳ קי אלק

דודו דו חן

מכירת כ ר טי סי ם מו קדמת במשרדי ״יוקי״ ,כיכר דיזנגוף, טל 222445 .־ 03 ובמ שרדים
כר טיסי הנ חהל מו ס דו ת ולקבו צו ת במשרד ,,יוקי״

כ די ל מנו עלחץב קו פו ת, ריכ שו כ ר טי סי כבר היום!

הקהלי חז ה ב מועמדות המ שתמ שות ב מיב חר מוצרי ״אוליביח״ של ״עץ הזי ת״ #טיפול בשיער
• הכנ תהכת רי ם: רחל
ה מועמדות על־ידי מוצרי ״וולה״ • המשת תפו ת תצגנה סנדלי ״אל־גה״
גרא • מלכ ת ה מי ם 1 9 7 6ת טו ס ל אירופ ה ו חז רהבמ טו סי ״ אולי מפיק ״ #סידור במה :״פרחי כץ״

משרדי הפקה; ״י. גיזרי — מופעים / ,טל 227063 .־ 03

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 51 | קרי 1 שמתם לב, בוודאי, שלאחרונה הפכתי, בין השאר, גם מקור דיווחים על הנכנסים בשערי ארצנו. אז הרי לפניכם עוד אחת מהטובות, שהגיעה אלינו ממש באמשים אלה, ושנרשמה

קרי 1 שמתם לב, בוודאי, שלאחרונה הפכתי,
בין השאר, גם מקור דיווחים על הנכנסים
בשערי ארצנו. אז הרי לפניכם עוד אחת
מהטובות, שהגיעה אלינו ממש באמשים
אלה, ושנרשמה אחר כבוד בספר-יהאורחים
שלנו ,׳והיא אחת ממלסות־המים (מיל,).
חני פרי, שיהפכה לפריט־ייציוא ישראלי
מוצלח מאוד בבירה האנגלית.
חני באה לביקיוד-מולדת, יפה כתמיד
וזוהרת כל-כך, שגם אם אגלה לכם את
מי הצליחה להכות בסנוורים מייד עם
הגיעה, אתם לא תאמינו. הסכיתו ושימעו.
אז זה שהולך עכשיו עם מישקפי-שמש
אנטי-סינווריים, אינו אלא
קוגיי אל־נתל, הידוע יותר כחברה
האוהב והמסור של רינה מור־מסינגר,
מים־תבל העולמית.
ולמרות שהוא נראה קשוח
הוא כנראה לא מצליח לשמור מרחק
בטוח כשיש פצצה יפה בשטח, מה עוד
כשמדובר באחת כזאת כמו חני, שהיא
כיום אחת מדוגמניות־הצמרת בלונדון, ד
תמונותיה מפארות את מיטב העיתונים
והשבועונים באירופה.
וכך, כשרינה מור מסתובבת בעולם ומספרת
פלאים על ישראל, סובבת לה חני
היפהפיה בעירנו, עם קובי אל־נתן הצמוד
שלה, ומספרת איך הולך לה קלף משגע
ואיד היא מוצפת הצעות לא-ניורימליות, עד
שממש מתחשק לגעת בה באצבע הקטנה
מרוב הערצה. אך מי מכם, ידידי הזאבים,
יעז לגעת בד? ,פשוט לא כדאי להסתכן !
אבל בינינו, מה זה קובי אל־נתן צמוד,
לעומת הגורילות האמריקאיות השומרות
על רינהל׳ה באמריקה?

חני פרי

אד נחר, ש
ו׳ שגש לכולן!
אל תהיו פרובינציאליים, ואל תעשו עניין מזה שלאנט
ארמן, השחקנית הצרפתיה, באה לעשות אהבה עם השמש

האילתית, וכטוב ליבה בחום היום, החליטה לשזף את גופה שיזוף
מלא, כולל מס־ערך־מוסף.
אנט, שהגיעה בשבוע שעבר למועדון הסלע האדום, חשבה
לתומה שאם אך תחשוף את המחשוף, תבואנה בעיקבותיה כל
הנופשות ותחשופנה גם הן את שלהן. אך שומו שמיים, האנשים
פשוט לא נתנו לבת־חווה לשחק את בת־הטבע בגו־עדן הדרומי,
ואחרי הופעת סולו של חצי־שעה היא אמרה :״מארד!״ בצרפתית
מדוברת, לבשה את בגד־הים והמשיכה להשתזף כשאר
הבנות שמסביב.
לא עזרו כל מאמציו של סמי פבאג, מנהל־המלון בפועל,
לשכנע את האורחים המופתעים שעליהם להתנהג בטיבעיות
כאילו רגילים הם לזה, ולהפסיק להתרגש. זה כבר היה מאוחר,
ואת שכיסתה אין להפשיט.
בחיי שאני לא מבינה אתכם, ואני לא יודעת מה יגידו עלינו
בחו״ל. בכל מקומות־הנופש האכסלוסיביים ביותר בעולם נוהגות
היפהפיות להסיר את הטלית. רק אצלנו, בארץ השמש החמה,
צריכות המיסכנות להשתזף לבושות, ולהשאיר על גופן כתמים
לבנים, כאילו אין די שמש לשיזוף כללי.

סקסי להצלחה

זהירות מפצצות!

0 1 1 1 1 1 1

מתחת לפני המים

מה ההיסטריה הזאת סביב החתיכה החדשה
של אגי עופרים? באמת שאני
לא מבינה. אתכם! רק סיפרתי עליה לפני
שבוע, ואפילו השגתי לכם תמונה שלה,
אבל לא מפסיקים לשאול אותי איך היא נראית
ומה היא עושה וכולי וכולי.
אז כמו שאתם יכולים לדאות בתמונה,
שצולמה בדיוק כ שטקסי יצאה מהמים,
הבחורה שאפה אמיתית, ולמרות שהיא
מסתובבת עם אבי עופרים ומקבלת המון
הצעות מסנוורות וזוהרות לדגמן, זה בכלל
לא מעניין אותה.
כי מה שיש לה בראש היפה, זה לא
השטויות האלה. דוגמנות בכלל לא מושכת
אותה. אם היא נמצאת עם אברהם, ונלווית
אליו לכל המקומות, זה מפני שהיא פישוט
אוהבת אותו, ולא מפני שהיא מחפשת
זוהר. כך בערך היא אמרה לי, בווידוי
אישי, ותאמינו לי שזה מפתיע. כי ממבט
ראשון נראה לי שהבחורה היפה הזאת
משתגעת אחרי כל הבולשיט.
אבל מי שדואג דווקא כן להכניס אותה
לעניינים הוא החבר, מגלה־הכוכבות הפרטי
שלה הר עופרים בכבודו ובעצמו. הוא
הציג אותה לפני מפיק הסרט החדש, שאבי
הוזמן לחבר לו את המוסיקה. רק ראה
המפיק את טקסי, תפס התלהבות, ומייד
הבין שהיא פיתיון לא־נורמלי לכל צלם
המחפש ימשהו יפה ורענן למלא בו סרט.
אין לי ספק שגם כוכב הסרט המיועד,
השחקן מייקל קיין, לא יישאר אדיש
כשיראה את מי מביא לו המפיק בתור
פארטנרית.

סתםמ> 7ן רה מצח>7ן
תראו איזה מיקרה מצחיק קרה ל׳ ,לפני שבוע. עוד אני יושבת וטורפת לי סטייק
בריא אצל שמיל, יוצאים מהמיסעדה הסינית השורקת שממול, יבזה אחר זה, שחקנית־התיאטרון־והקולנוע
הישראלית, מנדי רייס־דייוויס, ואחריה 0ג״מ (מיל ).פיני
אמיתי, העובד בשירותיו הטובים של מנדים אנטרפרייז.
אז מה כל־כך מייוחד? שום דבר, רק שלפתע הם נפרדו, ופיני התחיל לפסוע לעבר
מלון פאל, שם הוא מבלה את תנומותיו בימים ובלילות.
מנדי, מצידה, נכנסה למכונית המפוארת והחדישה שלה, והתחילה לנסוע באותו
כיוון. אבל גם בזה אין שום דבר מייוחד. הרבה אנשים נוסעים בכיוון הזה.
ככה הוא פוסע והיא נוסעת, והנה, כשהיו מול קפריצ׳יו, עצרה מנדי לפתע את
מכוניתה, אמיתי הסתכל כה וכה, פתח את הדלת, התיישב ליד הנהגת, והם נסעו.
היה לי רושם שהוא רצה פתאום לומר לה משהו, שפרח מזיכרונו ליד המיס־עדה
הסינית.
אבל גם בזה אין שום דבר מייוחד. הרבה אנשים נזכרים לפתע במשהו ששכחו.

לא;ט ארמן
יש שמש לכולם

הצלילה היא ספורט משעשע ביותר.
את זה אפשר לראות רק באילת, כשמתרחשים
שם מיקרים עליזים דווקא על
היבשה, ובלי •מסיכות־חמצן.
אז קחו נשימה עמוקה ושימעו מה קרה
לרס״רית (מיל ).מירי כץ.
כמו שמירי פשטה את מדי היל־האוויר,
לבשה בגד־ים ציווילי וירדה לשארם,
לחגוג את השיחרור מצה״ל. היא הגיעה

באינטואיציה שלי אני מרגישה שהטקסי
הזאת תתפוס טרמפ חזק בדרך להצלחה,
ורק תזכרו שמהמדור שלי יצאה בת־הקול
על הכוכב החדש העומד להיוולד.

טקסי
יש נהג

בניווט־עצמי גם למועדון הצלילה, ופגשה
שם בדהמיניק דמדדטייה, מדריד־ה׳-
צלילה החתיך. דומיניק הוא אחד כזה
שאימן בצלילה את הרמטכ״ל המנה
דויד אלעזר, ואת שר-מיסחרנו ותע־שייתנו,
חיים כר־ ,37 ייבדל לחיים,
וכל מיני אח״מים אחרים, אוהבי ספורט-
המים.
דומיניק לימד את מידי צלילה, ובין
צלילה לצלילה, הים כמעט התייבש מרובו
אהבה שהלכה והעמיקה, והדגים טיפסו
על העצים.
כשנסע דומיניק צרפתה, עזבה מירי את
הכל וטסה אחריו פאריסיה. אך מי יידע
נפשות צוללים? מידי אולי לא הצליחה
לעלות על הגל הנכון, כי דומיניק שלה
נשאר מאחור, ואילו היא חזרה ארצה
שבורת־לב ונשארה סובלת מחוסר־חמצן.
והנה, ראדנא כמה שהעולם קטן. מירי
התחילה לעבוד במלון באילת, וכיוון ש כבר
היתד, מורגלת בלשון הצרפתית, אך
יטי,בעי היה שיתפתח דומן בינה לבין
ז ׳א ק כלום, מצוות הבידוד המקומי,
סגנו הראשון של מישל הייט, השף י
החדש שירש את מקומו של ינו ק א דדי
גדול.
הרומן הבינלאומי הזיה נמשך שלושה
חודשים תמימים, ואז אירע צירוף־מיקרים,
כמו -שיודע לעשות רק הגורל העיוור.
בשבוע שעבר, לגמרי במיקרה, החליטה
מירי לסיים את הרומן שלה עם דאק
הקשוח, והנה ישר למחרת היום היא מקבלת
טלפון גבדדגלי, שאהוב-ליבה הצרפתי
הקודם, דומיניק דמורטייה, נמצא
בארץ.
אלור, בלב מפרפר וצולל מרוב שימחה
הזמינה מירי את האורח הבלתי־צפוי שלה,
שאירח אותה בזמנו בשארם, להיות הפעם ן
האורח שלה במלון, ובאותה הזדמנות הם י
גם החליפו אינפורמציות על החידושים :
בעולם הצוללנות. חילופי-אוויר, הנשמות
מפדדלפה וכד.
בחוץ, מול דלת נעולה, נשאר החבר־לשעבר
דאק, שניסה במשך כל השבוע
למצוא שוב את המפתח לליבה של מירי.
אך מאמציו עלו על שירטון. מירי פשוט
הסבירה לו בקיצור ולעניין שהראש שלה
שקוע בצלילה, עם שנורקל או בילעדיו,
ושעיסיוקה התת־מימי עם דומיניק הוא
התחביב הכי חביב עליה, ושבכלל לא
משנה לה שלז׳אק יש גם כן שנורקל.
סה טו.

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2032 - 11 באוגוסט 1976 - עמוד 52 | הקורבן : שלמה

הקורבן :
שלמה בן־שלו

חזרה לתחילת העמוד