גליון 2033 מתאריך 18 באוגוסט 1976

המחיר 6.50 :ל״י (כולל מ.ע.מ).

56 עחודיס

שנה 40

פ״ב אב תשל״ו .8.8.76

אשת ב1ו של היוייר הראשון של
הכנסת שפכה חומצה על 13 יו

עמירס שפרינצק
בבית״החולים

התקפה על הקיבוץ
כל תייר שמגיע לארץ יודע שיש
כאן שלושה דברים: הכותל, יד־ושם
והקיבוץ. הקיבוץ עשה לעצמו כאן וב עולם
שם של פיתוח ישראלי מקורי:
חברה אוטופית יחידה במינה המתפקדת
בהצלחה בעולם מודרני מתועש
ובכלכלה מתוחכמת ותחרותית.
על מהדורת שנות השבעים של ה חברה
הקיבוצית אפשר היה להציץ
דרך תכנית טלוויזיה אשר עסקה בגר פולוגיה
וממנה נודע לצופים כי למו עמד
המבקש להתקבל לקיבוץ עורכים
מבחן גראפולוגי הבא לבדוק את מי

התאמתו .״כדי שלא יהיו נפילות״
כפי שהתבטא חבר ועדת־ קבלה של
אחד הקיבוצים אשר רואיין בתכנית.
שימו לב: יציר תנועת העבודה וה סוציאליזם,
מה שהחל כחברה שיורו־נית
ואוטופית כמעט, הפך היום למו סד
אקסקלוסיבי שמן ועשיר, והקיף את
הוילה של עצמו בחומה גבוהה־גבוהה.
בשער יבואו רק אותם שיעברו את המבחנים,
או אלה שבאים בבוקר לעדור
בגינה ובערב חוזרים לסוכות ולכוכים
בעיר.
הקיבוץ החל כנסיון לפתרון חברתי

הפלישה

הבדואית

יום אחד, קם אברהם אבינו, הבדואי
הראשון, ארז את מטלטליו, לקח את כב־שיו
הלבנות, את עיזיו השחורות ואת בני
משפחתו ויצא לדרך
מיד אחרי שחקים את מאהלו לא
רחוק מכביש באר־שבע — דימונה, התחילו
להתעצבן מן העניין כל הפובליציסטים
ועיתונאי־התחקיר של האמורי,
החיוי, הפריזי והיבוסי, הביאו סטטיסטיקות
ומחקרים ואמרו שזאת התנחלות
בלתי-חוקית ובניה בלי רשיון ושערוריה

דוגמת כתב של אחד ממקימי התנועה הקיבוצית
הכתב מעיד על אופי סוער ולא יציב, נטייה לווכחנות, פרפקציוניזם, קיצוניות
מחשבתית, חוסר סבלנות, מתח סכסואלי רב עם נטייה לבעול בעלי־חיים (יונ קים
בלבד) .על־פי המבחן הגראפולוגי היה האיש נפסל מלהתקבל כחבר לקיבוץ.

בדואי אבינו, סוסו וידידה.
וחלק ממזימה המתוכננת לטווח״ארוך
וגם העלו השערה שמא יד זרה בוחשת
בעניין ואולי שולחת לאברהם אבינו כספים
מבחוץ.
ומאז יש בארץ הזאת פחד אינסטינקטיבי
מפני הבדואים, בניו של אותו
אבינו. כפי שהוכיחה ההיסטוריה העניפה
של הבדואים, הרי הנודדים האלה לא
זזים ממקום למקום מבלי שאלוהים יבטיח
משהו להם ולזרעם, ובכל מקום שאליו
הם מגיעים קודחים יסודות בעומק
ששים מטר ויוצקים עליהם ביטון כדי
שאף אחד לא יוכל לעקור אותם. אחר
כן הם רוקדים ״עם הבדואים חי״ ,מתפללים,
רבים עם כוחות החוק המקומיים,
מורטים שערות, ויש להם גם חבר״כנסת
אחד שהוא לשון המאזניים הקואליציונית.
שלא לדבר על המימון שחם מקבלים
מאחיהם הבדואים בניו״יורק ומיאמי.
כך השתלטו הבדואים על העולם.

אני יבול למצוא לפחות
עשר סיבות טובות מדוע
מארגנים אולימפיאדה לנכים.
אבל
עד היום לא ברור
לי בשביל מה צרין אולימפיאדה
לבריאים.

מ שפסים מפורסמים
בהיססוריה

שיביא ברכה לחברה כולה ומסתיים,
לכל היותר, כפתרון לאלה היושבים
מאחורי גדרותיו. גם גרעיני ההתנד בות
של הקיבוץ הפועלים בעיר אינם
יותר מאשר נדבת העשיר לאחיו העני.
נדבה שלא תהפוך חלילה את העני
לעשיר, אבל תפתור את בעיית המצ פון
המציק.
הקיבוץ אינו מקום לאנשים שלא
עברו את המבחן הגראפולוגי. לשם,
כמו לכל מוסד אחר אפשר להתקבל
רק עם תעודות מתאימות וציון מס פיק
גבוה בבחינות הכניסה. הקיבוץ
יגדל אנשים סטריליים, נטולי בעיות,
מתפקדים כראוי, מתאימים מבחינה
חברתית וכולם יעברו בשביעות-רצון
פלגמאטית מן האינקובטור לבית־היל־דים
ומשם לצנחנים ומשם למטעים —
מבלי ללכלך את גופם החסון בזוהמה
האנושית הלא־גראפולוגית — מה ש כונה
כאן ״הנפילות״ .ערבים, פועלים
שכירים, אסירים -משוחררים, נרקומא־נים
לשעבר, פרובלמאטים, נכים ואימ־בצילים
יוכלו לעמוד ליד הגדר ולהש קיף
פנימה• אבל לא לגעת.
זה מה שיצא מהחזון הסוציאליסטי :
מפעל כלכלי במעגל סגור, כמו תדיראן
או אלביט שיש בו אנשים והם מייצ רים
ומרוויחים. ההבדל הוא שאנשי
הקיבוץ גם ישנים ליד המפעל, הול כים
לתיאטרון ביחד ונוסעים לחו״ל
במאורגן. אומרים שביפאן יש קונצר נים
תעשייתיים שבהם חיים העובדים
(ברווחה) בדירות של המפעל, נוסעים
במכוניות של המפעל, ילדיהם לומדים
בבתי־ספר של המפעל, יש מועדונים
וספריות וטיולים וקייטנות ומרפאות
ומושבי־זקנים של המפעל, ממש כמו
בקיבוץ. ההבדל הוא שהיפאנים לא ניסו
להמציא סוציאליזם חדש, ולכן כפי
הנראה הם לא לוקחים את התיירים
שלהם להתפעל מהעסק.
ושמי מסע

נהג המונית לא התנהג אלינו
בגסות והסכל כשדה-התעופה לא
נטפל וביקש טיפים. המזגנים כ־טרמינאל
לא זימזמו והרעש שלבימים
האחרונים נעשה נסיון מכוון להביא הם לא הוציא אותנו מהכלים. גם
לקיטוב בין --לבין .--מם־נסיעות לא הרגיז יותר ממסים
אין זו התפרצות ספונטאנית, כי אם והיטלים יומיומיים אחרים. בדיו•
פרי יוזמתם של גופים מסויימים העושים טי-פרי לא ניטו לרמות אותנו, כ זאת
כדי להשיג מטרות ברורות. מטוס לא היה צפוך* והדיילת לא
היתה חמוצה כהרגלה. לא היו
ממשלה זו שאני מייצגה תעשה את כל אשר שום עיכובים או איחורים.
ביכולתה כדי לשמור על החוק והסדר,
באירופה לא היה חם מדי למבכל
מחיר. רות שכדרך*כלל קריר יותר
זהו אולי אחד מן הנאומים ההיסטוריים רבי־המכר ביותר אחרי נה זו, ולא היה גם קר מד
נאום גטיסבורג ושירת־דבורה. אך בניגוד לשני הראשונים נעשה בו שים לא פנו אלינו
השימוש במצבים מסובכים ומביכים הרבה יותר. אילו יכול היה, לדוג ולא נפנפו לנו כיי
מא, לואי ה־ 16 לשאת נאום לאומה בטלוויזיה הצרפתית ב־ 14 ביולי נה. לא היו שום קו
1789 היה בלי ספק משתמש במילים אלה בהתייחסו לאי־ הסדרים המצ ולא הבחנו בכל מיני
מיים משונים. אף אחד לא,
ערים ולהתפרעויות באיזור הבסטיליה.
וגם לא התעצבן מזה שאנהג׳*״
בשנה האחרונה שמענו את התקליט הזה פעמיים: הוא הושמע
ראלים ולא אמר לנו שום דבר
מפיה של אישיות ממלכתית בירושלים כתגובה על אירועי יום האדמה
וממש לאחרונה השתמש בו מנהיג אחר, ג׳ון פורסטר, בעניין המאור־ ענייו אנטבה או כעניין אחר.
השנה לא נסענו לאירופה ואנחעות
בסוואטו שבדרום־אפריקה.
נו לא מכלכלים לכם את הראש
לא נעים.
עם השטויות שלא קרו לנו.

־זע ר אל* ,ננובחיס אה 4בי

מקריאת עיתונים שוטפת מסתבר
לי שהדבר הכי טוב שיכול
לקרות לי בחיים זה טבח שעו שים
ערבים ולא חשוב במי ן כי
זה תמיד מוכיח שאי-אפשר לעשות
שלום איתם.
ומאחר שאני ילד מחונן אני
מיד שמח על כל טבח.
אבל שלא תחשבו שאני איזה
ס תם אידיוט או משהו. אני מבין
בדיוק למה הטבחים האלו חשובים
לנו — לעם היהודי, למדינת
ישראל, לביטחון ולרפורמה במי-
סי ם.
זה חשוב לנו כי, כמו שכבר
אמרתי, זה שוב מוכיח שאי-אפ-
שר לעשות שלום עם הערבים.
שהרי כל טבח מראה מחדש
כמה הם שונאים אותנו, וכמה
הם בארבארים, וכמה הם קומוניסטים,
וכמה הם חלק מהאי-
זור המטונף הזה, וכמה הם חמו-
מי-מוח, וכמה הם צמאי-דם, וכמה
הם באמת ערבים. ובגלל זה,
ורק בגלל זה, אי-אפשר לעשות
איתם שלום. לא שאנחנו לא רוצים
שלום, להיפן — אבל איתם

פיתגם השסע
השמ דת עם אד
ח ל קי ם ממגד
תביא
הס רפי

לפיתררן
טל ה ב עי ה
ט •ל.ח

איך אפ שר

אי-אפשר.
ולכן נמשיך בחתירתנו לשלום
אמת, יציב, בר-קיימא ובר-מיצ-
ווה עם אלו שאנחנו צריכים לח יות
איתם — הולנד, קוסט ה-
ריקה, איי-הבתולה ועוד מדינות
אירופאיות, שכנות, מנומסות ומ-
חונכות כמונו.
זה שאנחנו במיקרה חיים ב-
איזור של ערבים לא צריך להפריע
לנו. להיפך — זה צרין לעזור
לנו.
ובגלל זה דבר אלי בטבחים
אהובי, דבר אלי בטבחים, בטבחים,
בטבחים, בטבחים.״

היה היה דוד אחד שהיה קצת
פרענק. אבל הדוד לא רצה להיות
פרענק. הוא רצה להצליח בחיים
והבין שאם יישאר פרענק לא יזכה
לעולם כהצלחה.
ישב הדוד פרענק וחשב ״מה
עלי לעשות?״ .לבסוך הגיע למסקנה
שעליו לחקות בכל את הלבנים
אשר שולטים בארץ ובכך
להיות כאחד מהם ולזכות בהצלחה
אליה כה ייחל.
״אהיה הפרענק הכי לבן בארץ״
,החליט בליבו.
לכן הלך הדוד פרענק לבית־ספר
של לבנים ושם למד את מנהגיהם
ונימוסיהם ותרבותם עד שידע אותם
יותר טוב מכל לבן אשר בארץ.
אך בזאת לא אמר די — הלך
גם לבית־ספר גבוה של לבנים ו־

פעם עלתה איכשהו ההשוואה
הזאת האסורה בין
דרום־אפריקה ובין ישראל.
התרגז אחד הנוכחים ומחה
״אין אפשר להשוות!!
הרי להם (הלבנים בדרום־
אפריקה) יש לאן לחזור !״
באמת, חשבתי, איך אפשר
להשוות!! !
ואני מבטיח שלא נעשה
את זה יותר.

שינן שם את שפת־דיבורם, למד
על־פה את ספריהם ואימץ את
סיסמאותיהם.
״,אלו יהיו דעותי,״ אמר בליבו
״ואצליח בחיים״.
והנה הגיעה שעתו של הדוד
פרענק לצאת לעבודה. חשב בלי־בו
״עלי לעבוד במרכז כוח לבן״.
חיפש וחיפש ולבסוך מצא — ״מעריב״
.שהרי ״מעריב״ הוא כוח מן
הגדולים וגם כולו לבן בן לבנים
בן בני לבנים.
השתדל הדוד פרענק יפה אצל
האדונים הלבנים מ״מעריב״ והראה
לתם כוחו בנימוסי־שולחן וה

האדון רחנפלד מרוצה מהדוד פרטנק.
והאדונים גולדשטיין! ,״ק, יוסטוס, קישון,
חריף, לפיד, ויינשטיין, שמיר, גלאי, שניצר,
ברטוב, גרדוש ודיסנצ׳יק מרוצים מאד
מעבודתו היפה והנקיה.

מהיכן באת ולהיכן תשוב אם תרגיז
אותנו״.

ומאז כותב הדוד פרענק טור
קבוע ב״מעריב״ ומביע בו, תחת
חתימתו המסולסלת, את דעות
אדוניו. אלא שמדי פעם מזכיר ה־

חפץ אני לספר אתכם היום מעשה בפרוגרס גדול שהתארע בעי תים
האחרונות במדינתנו בעניינם של היחסים שבין ההורים לצאצאי-
הם־ילדיהם.
שהיו ההורים של פעם שואלים לילדיהם ״העשית בבר קאקא, בני?״
(בשני קמצים קשים) ,ואילו ההורים מן המודרניים של היום שואלים
המה לילדיהם ברכות ״העשית בבר קאקי, פוצילה?״ (בפתח וחיריק
רבים שברבים).
שבזמנים ההם בינו ההורים לאבר הרביה של ילדם בשם ״פיפי״
ושאר מילין שבגסות, והיום קוראים אותו ההורים ״בולבול״ ושאר
כינויי ציפורים ססגוניות.
שפעם היתה רק הסבתא מדברת באהבה רבה אצל נכדיה כגון
״קוקילה-בוקילה־מוקילה, אתה רוצהלהלה שסבתאלה-פוקלה תתן סו-
כריהיהיה קסנהנהנה אדומהמהמהמה ללושלושלושלושלה-קושקושקוש-
קלהלהלהלה שלי ובימים האלו תמצא שמדברת כזאת בל אם אצל
פירות ביטנה.
שאם ארע ושאלו הרכים קושיות רחוב בעניינים שבינו ובינה היו
ההורים של אז לובשים ארשת חמורה ואה משלחים אותם לצחצח שי ניהם
שינקו פיהם, ובזמנים האלו מצחקקין ההורים ומתבדחין באידיו-
טין ויוצא הילד נישבר.
שאז כשחפצו ההורים שלא יבין הצאצא דברי מבוגרין היו מהסין
את הבריות במין שפה פרימיטיבת שלשונה ״שה, שה, רעט אידיש, אלזו
דער קינדער נישט פאשטיינט״ ,והנה היום שפת תרבות אנגלית בפי
בל אב ואם ויאמרו ״פליז, לטס טוק אינגליש, סו דה צ׳ילדרן קנט אג-
דרסטנד״.
שאבן בא לציון פרוגרס ונאמר אמן.

שקלו האדונים את ההצעה
ליטו מיד לקבלה, אך הוסיפו
צה בעיניהם כאומרים ״חייב
לשלם לנו כגטולנו, כי יודע

והח קריאתה
אתה

הדוד
פרענק מרוצה מאד מעבודתו וגס
שולחן עבודה קיבל מאת אדוניו.

ליכות משלהם וקיבלוהו לעבודה
בפקידות או בשירטוט.
כך עבד בחריצות ובהתמדה
כמה שנים ואך התחבב על אדוניו
הלבנים שהתייחסו אליו כאילו
היה אחד משלהם.
אז הרגיש הדוד פרענק כי הגיעה
שעתו היפה .״עתה אעשה מע שה
ואצליח בחיים״ ,חש בליבו.
הלך הדוד פרענק אצל האדונים
הלבנים, השתחווה וכך אמר להם :
״אדוני, יודע אני קרוא וכתוב כמעט
כמותכם וגם דעותיכם דעותי.
אנא, תנוני טור קבוע ואכתוב בו
דעותיכם ותיראה כל הארץ כי גם
פרענק דעותיו כדעותיכם ותצלח
דרככם מאד. ולקוראים אומר כי
אלו דעותי הפרטיות״.

כשיגיע לזיקנו־ו יקבל הדוד פרענק גימלה
מהאדונים כפיצוי לשירות אשר שירתם
ויבלה את שארית חייו תחת גפנו ותאנתו.

דוד פרענק לקוראים שהוא פרענק
— שייראו הקוראים הנה פרענק
ממש לבן ושייראו האדונים כי משלהם
להם הוא כגמולם כמסוכם.
ותסמכו על הדוד פרענק שהוא
יצליח בחיים.

שתחליף נציגים בכנסת יותר מכל מיפלגה
או סיעה אחרת.

לפי הערכת חוגים בתוף המיפלגה
הליברלית, עלולים לפחות שישה מתוך
תריסר חכרי-הכנסת של המיפלגה
הליברלית, שלא להיבחר שוש לכנסת.
במה מהם יפרשו מרצונם, ואילו לאחרים
אין סיכוי לזכות במיספר קולות מספיק
ככחירות הפנימיות שייערכו כמיפלגה כדי
להציכם כמקומות ריאליים.

ג14

ןיף

בין הח״כים הנוכחים של הליברלים, תעלולים
שלא להיבחר לכנסת התשיעית: אלימלך רימלט
ושניאור זלמן אברמוב, שהודיעו על פרישתם,
וכן יוסף תמיר, גירעון פת, פסח גרופר, אברהם כץ
וליאון דיציאן, שתחתיהם ייבחרו נציגים אחרים.

ברנזון -ה מו עמדשל

לצלםבארץ מו ת ר
-ל ה צי ג א סו דו

בגישושים הנערכים עתה מאחרי־הקלעים, בחיפוש
אחר מועמדים לתפקיד נשיא־המדינה, אחרי
שהפרופסור אפרים קציר יסיים את תקופת כהונתו
כנשיא, עלו מניותיו של שופט בית־המישפט העליון,
צבי ברנזון.

חברת־ר,טלוויזיה האמריקאית סי־בי־אס השלימה את
הסרט התעודתי הגדול שצילמה בארץ, על מיבצע־יהונתן
של צה״ל באנטבה, שבמיסגרתו רואיינו
רבים מהטופי מטוס אייר־פראנס וכן אישי־ממשלה
בכירים אחרים, שהיו קשורים בהחלטות שהתקבלו
בקשר למיבצע. הסרט המושלם יוקרן בטלוויזיה
האמריקאית ב־ 27 בחודש זה. אולם אזרחי ישראל
לא יוכלו לצפות בו, שכן הטלוויזיה הישראלית
לא תוכל לרכוש את הזכויות להקרנת הסרט.

גולדה לז שי או ח

ברנזון בן התג*) הוא מועמדה של גולדה
מאיר, שככר פתחה כמסע־שיבנוע כמטרה
להבטיח את בחירתו כבוא העת.

צ בי אלכסנדר מו עמד
לתפ קי ד יועץ ל אנ ר גי ה
שערורייה עומדת לפרוץ, באשר יתברר
בי שר־המיסחר־והתעשייה, כתוקף תפקידו
המייוחד גם כשר לענייני-אנרגיה,
מתכוון למנות כיועצו המייוחד לענייני־דלק
את צבי אלכסנדר, מי שעמד במרכז
שערוריית מכירת הזיכיונות הישראלים
כשדות־הנפט כים הצפוני.
אלכסנדר, לשעבר עובד חברת לפידות, מונה
בשעתו כאחראי לפירוק חברודהנפט הלאומית מטעם
הממשלה, אחרי שזו צברה הפסדי מיליונים. תוך כדי
פירוק הוא הפך מנהל החברה, מכר את זיכיונות־הנפט
שלה בים הצפוני לבנק בריטי, עבר אחר־כך
לעבוד באותה חברה שרכשה ממנו את הזיכיונות.
הפרשה עוררה הדים שליליים רבים, וגם מבקר־המדינה
ביקר אותה בחריפות. בינתיים פרש
אלכסנדר מעבודתו בחברה הבריטית, חזר לארץ,
והוא מועמד עתה להתמנות שוב לתפקיד ממלכתי
במישרד־האנרגיה, כמומחה לענייני־דלק.

צ ה״ ל מנ סהלה גי ע
להסדר עם
ס ר סי ת ״ ה ג יו ס
נציגי צד,״ל מנהלים בימים האחרונים מגעים עם
סרבנית־הגיוס מאשדוד, שמטל דיין, המסתתרת במקום
מחבוא בדמם הארץ זה יותר משלושה שבועות.

מטרתם של נציגי צה״ל היא להגיע
להסדר של כבוד עם הסרבנית, כמטרה
להשתיק את הפרשה. המגעים עם שמטל
נערכים באמצעות שיחות טלפוניות
ארובות מבית הוריה באשדוד, ובאמצעות
הקשר המתמיד שקיים כין כני מישפחת
דיין לבין כתם המסתתרת.

בינתיים, בעיקבותיה של שמטל החלו צעירות
אחרות, המסרבות להתגייס לצבא, לאיים בלישכות־הגיוס
בבריחה מפני המישטרה האזרחית והצבאית,
ובאי־התייצבות לשירותן הסדיר. בתחילת השבוע
ערכו אנשי המישטרה הצבאית מארב לצעירה נוספת,
הפעם, מהרצליה, שאיימה בבריחה ובהסתתרות.
כשעמדה הצעירה לעזוב את ביתה, נכנסו השוטרים
הצבאיים לבית, גדרו את הנערה ההמומה
שהסתתרה מתחת למיטתה, ולקחוה עימם.

ת ח לו פהג בו ה ה
בנ ציגו ת ה לי בו -לי ם
אם יחסי הכוחות בבחירות לכנסת הבאה יישארו
בערך כפי שהם קיימים בכנסת הנוכחית, עשוייה
חטיבת המיפלגה הליברלית בליכוד להיות המיפלגה

עתה מסתבר, כי הממשלה התנתה את
מתן האישורים לצוות ה״סי-כי-אס״
לצלם את הסרט התיעודי בארץ,
כהתחייבות מפורשת שהוא לא יוקרן
כישראל אלא מחוצה לה כילכד. החלטה
תמוהה זו מהווה, למעשה, הפעלת
צנזורה לגבי אזרחי ישראל, שאינה קיימת
לגבי אלה שאינם אזרחיה או המתגוררים
מחוץ לתחומיה.

הו צ או ע ש רו ת רי שימו ת
ל או טו בו סי םפר טיי ם
מדיניות חדשה של מישרד־התחבורה, שלפיה הוא
מעודד רכישת אוטובוסים פרטיים על־ידי מיפעלים,
מועצות־איזוריות ומוסדות, עלולה להוות סלע־מחלוקת
חדש לעימות עם הקואופרטיבים לתחבורה.

אנשי הקואופרטיבים טוענים, כי לאחרונה
מעניק מישרד־התחכורה רישיונות כיד
רחבה לרבי״זת עשרות אוטובוסים פרטיים,
ואף מסדיר הלוואות לרוכשי האוטובוסים.
מדיניות זו מהווה, לטענת הקואופרטיבים, פגיעה
חמורה בתשתית הנוסעים שלהם.

..אגד״ י פ סי קלה סי ע
ח ״ לי ס בקווי ם עי רוי״ ס
אם עד האחד בספטמבר לא תפצה הממשלה את אגד
על הסעת חיילים בקווים העירוניים בני שתי
הספרות, תופסק ככל הנראה הסעת־חיילים חינם
בקווים העירוניים. למרות שההוראה להסעת־חיילים

״פינ א״ר״ וי חרה
ע ל טי סו ת צי ארטר
חכרת־התעופה הפינית ״פינאייר״,
שהטיסה כשנה שעברה טיסות
צ׳ארטר ישירות ממדינות סקנדינביה
לאילת, לא תמשיך עוד בטיסות אלה.
תחת זאת תטיס החברה קבוצות
שלמות לנמל־התעופה בלוד, כשכמ-
חיר הטיסה כלולים גם 14 ימי שהייה
חינם כמלונות כאשקלון, יפ-המלח
ואילת.
נובח אי־־מציאת הסדר שיאפשר
נחיתת מטוסים גדולים באילת, הגיעה
הנהלת החכרה לדיעה שכדאי לה
יותר להטיס 400 נוסעים במטוסים
גדולים בטיסות רגילות ללוד, מאשר
100 נוסעים במטוסים קטנים כתנאי
צ׳ארטר, לאילת. מפ-הנחיתה כישראל,
למשל, זהה לגבי מטוסים קטנים
וגדולים.

חינם. של מישרד־התחבורה חלה רק על קווים
בני שלוש ספרות, המסמנים נסיעות בינעירוניות,
נהגה אגד להסיע חיילים חינם גם בנסיעות עירוניות,
כיוון שלא ניתן היה לפעול בצורה סלקטיבית. כך,
למשל, הקו מבאר־שבע לדימונה הוא קו של
שתי ספרות, ונחשב לפיכך כקו עירוני ולא בינעירוני.

מישרד־התחכורה סירב להיעתר לתביעת
״אגד״ לבלול כסקר מיספרי החיילים
הנוסעים באוטוכוסים בקווים השונים,
גם את הקווים העירוניים. כתוצאה מכך
תופסק הסעת חיילים כקווים העירוניים,
דבר שיגרום אנדרלמוסיה ונזקים כספיים
למדינה.

חיילים שירצו לנסוע חינם מחיפה לקריות, למשל,
יוכלו לעלות חינם לאוטובוסים הנוסעים לכיוון
נהריה, לרדת בקריות ולתפוס מקומות של נוסעים
לנהריה. המדינה תיאלץ לשלם עבורם כאילו נסעו
לנהריה — כפי שיתברר ממימצאי הסקר.

עו ב די ״ ה סנ תי׳
מ איי מי ם ב סנ קוניו ת
סיכסוך־עבודד, צפוי בחברת־הביטוח ההסתדרותית
הגדולה הסנה, כתוצאה מעימותים בין הוועד
הארצי של עובדי החברה לבין הנהלתה. לטענת
הוועד מקשיחה הנהלת החברה את עמדותיה יותר
ויותר, עד למצב של אי־הכרה במעמדו ובסמכותו
של ועד־העובדים.

אחת העילות לסיכסוך היא מתן הטבות
לעובדים נבחרים, שלא כמיסגרת
המקובלת. העובדים מאיימים כ״מאבק קשה

פלא טו !38118א ח
או לי מ פי אדת השחמת איש-העסקים הישראלי, שמואל פלא*
טו-שרון, תרם עד כה את התרומה
הפרטית הגדולה ביותר כדי לאפשר
את עריכתה של אולימפיאדת השח*
מת, שתיפתח כעוד חודשיים בחיפה.
פלאטו תרם לאיגוד הישראלי
את האולימפיאדה,
ו׳ף לירות.
התרומות לאירגון האולימפיאדה
מוכרות על־־ידי נציבות מס־ההכנסה
כהוצאות פטורות־ממס.

העלול להיות בעל השלכות הרסניות.״
בינתיים הורתה הנהלת החברה לקצץ בכ־ס507
את רשימות מקבלי השי לחגים שהיא מחלקת.

גו לן ולחםב מו עצת
תסרס הי שרא לי
מפיק־הסרטים מנחם גולן, פתח במערכה נגד מועצת
הסרט הישראלי, שסירבה להעניק ציון איכות
לסירטו לופו בניו־יורק, בטענה שהוא סרט מיסחרי,
בעוד שהעניקה ציון כזה לסירטו של יואל זילברג,
קוני־למל בתל־אביב, בטענה שזהו סרט אמנותי.

לטענת גולן, שני הסרטים הם סרטים
מיסחריים כעלי אופי זהה והאפלייה
בסיווגם גורמת לו נזקים חמורים כיותר.

הא יבלע ..להיטון״
א ח ..עולם ה קו לוו ע׳?,
ידיעות שהופצו השבוע, שעל־פיהן עומדים בעלי־המניות
של שבועון־הבידור להיטון לרכוש את
השבועון המתחרה להם, עולס הקולנוע, הוכחשו נמרצות
על־ידי עורכת ובעלת עולם הקולנוע, שרה פרידמן.

פרידמן טענה כי אין שחר לגירסה שעל־פיה
יאוחדו שני השבועונים לכתב־עת אחד•
עם זאת, סירבה להכחיש או לאשר אם
מתנהל משא־ומתן על רכישה זו.

מגבר 20 וואט
פטיפון ח צי או טו מ טי
טיונר1טו^1//טו=ן סטריאו
טייפ ק ס טו ת סטריאו
זוג רמקולים

העולם הזה 2033

נכדי *יו דז־ ד־

הרחב עם פירסומם מעל עמודי העולם
הזה.
בכל פעם שמתפרסם סיפור עתונאי מעין
זה, עליו אומרים :״את זה יכול רק
העולם הזה לפרסם,״ אנו חשים שוב שיש
כיסוי מלא לסיסמה המופיעה בצד סמל
האריה השואג שבעמוד זה.

לא רק אריות שואגים.

גלי

זזגי בו

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והנוינהלה: תל
אביב, רחוב גזרתן ,3טלפון 243386־ .03 תא-דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ
העורד הראשי: אורי אבכרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

אחת מאמות־המידה לבחינת חיו ניותו
־של העולם הזה, היא מידת הבל עדיות
של הכתבות והידיעות העתונאיות
המתפרסמות בו.
ניתן לסווג לשניים את החומר המערכתי
הבלעדי המתפרסם מעל עמודי העולם
הזה. סוג אחד הם הסקופים — אותם
גילויים עתונאיים, שבפירסומם מצליח
העולם הזה להקדים גם את עתוני־החדשות
המופיעים במדינה. המירוץ המתמיד ל חיפוש
אחר סקופים ולפירסומם, לפני ש יראו
אור בעיתונים אחרים, הוא אחד
המאפיינים של עבודת כתבי העולם הזה.
אולם יש גם חומר בלעדי אחר המת פרסם
בהעולם הזה, אשר למעשה אנחנו
זוכים בו כמעט מההפקר. זהו אותו חומר
עתונאי המוערך על-ידי אלה המכירים
אותו ובקיאים בו בהערכה המחמיאה:
״את זה אפשר לפרסם רק בהעולם הזה.״
אלה הם בדרך כלל ידיעות וסיפורים
עתונאיים שאין להעולס הזה זכות בכורח
בחשיפתם. להיפך, הם ידועים לציבור גדול
־של אנשים, משמשים נושא לשיחות ו דיונים
בחוגים רחבים, עוברים מפה לאוזן
במיפגשים עתונאיים ובמערכות העיתונים.
הם לא זוכים להגיע לפירסום בעיתונים
אחרים משום שהם שייכים לתחומים שהם
בבחינת טאבו וקשר־של-שתיקה אופף
אותם.

313 3.3 3 :

ניתן למנות אלף ואחת סיבות מדוע ידיעה
עתונאית מסויימת, שהיא מעניינו של
הציבור הרחב, לא תתפרסם לעולם ב עיתון
אחד, או בכל אמצעי-התיקשורת
גם יחד.
אינטרסים מאינטרסים שונים, פרטיים,

כל יום פורים
למרות הפתיחות שהתגלתה בעיתונות
הישראלית מאז מילחמת יוט-ד,כיפורים,
בהשוואה למה שהיה מקובל בה קודם
לכן, עדיין נשאר ספקטרום רחב של
נושאים שהם מחוץ־לתחום מסיבות שונות.

כלבים שיודעים לשאוג.
את סמל הכלב־השואג, כפארודיר. על
סמל האריה־השואג של העולם הזה (ראה
׳עציור) מצאנו בין דפי הירחון הכלב, ביט און
איגוד מטפחי הכלב־הגזעי בישראל,
שגיליונו האחרון הופיע בתחפושת העולם
הזה, תחת השם הכלב הזה.
שערו הקדמי של 1הירחון, הוקדש כצפוי
לנושא פוליטי. כותרת הענק שלו, המתו ארת
כסקופ, שואלת: האם מנוצלים כלבי־הגישוש
למטרות פוליטיות 7ואילו השער
האחורי של הירחון עוסק בנושא קליל.
מופיעה בו תמונת כלב בפיאה נוכרית
נשית והכותרת שמתחתיו שואלת: האס
חדרה אופנת הקוקסינלים ׳לעולם הכל בים?

שני עמודים נוספים של הירחון
מוגשים לקוראיו תוך חיקוי מדוריו ו־סיגנונו
של העולם הזה. כך, למשל,

״הוא באמת חבר!״
הופתעתי לראות בעיתוני-הערב מודעת־בחירות
(כבר!) מטעם סיעת אוהדי ה שבועון
העולם הזה. ועל מה הופתעתי 1
כי מעל דפי השבועון טרם הכרזתם בצו רה
חד־משמעית שאתם ״רצים״ לבחירות
שתתקיימנה בעוד כשנה. מדוע שלא תבק שו,
בכתבה או מאמר בשבועון לקבל את
דעת קוראיכם לקראת צעד חשוב זה 7
אחרי ככלות הכל, קוראי העולם הזה הם
שהכניסו את אורי אבנרי לכנסת בשתי
קדנציות. האם קוראי השבועון צריכים
לקרוא על החלטה חשובה מעין זה במודעה
בעיתון זר? הידיעה או המודעה הרא שונה
היתד, חייבת, לדעתי, להופיע ב^־־־
עיתון שלנו.
לגופו של עניין: אני אישית וכך גם :
רבים מחברי, שמחנו מאוד על ההחלטה.
כי אכן, כי כן: אורי אבנרי באמת חסר
בכנסת כאוויר לנשימה. מאז נדחקו רגליו
של אבנרי מהכנסת הפכה הכנסת לשממה
אינטלקטואלית מחרידה, כפי שלא היתה
מעודה. הכנסת דחוסה עכשיו בחסמבות
רודפי פירסומת אישית, ובאגשי־חצר
צרי־אופק. אין גם כישרון פרלמנטרי אחד
שיכול לזקוף את קומתו בגאווה ולהכריז:
עשיתי משהו למען האומה! למען האזרח
הקטן !
יש למלא את החסר ולהחזיר את הפר־ 1
למנטר מספר אחד של המדינה, אורי 1
אבנרי, לכנסת. אז, באופן אוטומטי, יש־ ־
תדלו גם ת״כים אחרים לפעול כפי יכולתם.

דרור צור,

ירושלים

איש השגה
לקראת ראש־השנה הבא עלינו לטובה,
אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להיות
הראשון שיציע לכם את המועמד לתואר
איש־השנה תשל״ו. הייתי מציע לבחור
בחיים הרצוג, שגריר ישראל באו״ם, כ־איש־השנה,
בשל עמידתו הגאה במאבקים
הקשים שהיו לישראל בזירה הבינלאומית.

זאב ברקת,

תל-אביב

...אם אתם עוד קונים הצעות לאיש-
השנה מקוראיכם, המועמד שלי הוא שר ד,אוצר
יהושע רבינוביץ׳ ,שהוא הפלא ה כלכלי
הגדול ביותר בתולדות המדינה. הוא
ההוכחה הניצחת לכך שגם בלי שר־אוצר
תוכל המדינה להמשיך להתקיים. שהרי
מד, ההבדל אם אין שר־האוצר או אם יש
רבינוביץ׳ י
מאיר זליננר, גבעתיים
פוליטיים ואידיאולוגיים, ממלאים תפקיד
חשוב בשיקולי עורכי העיתונות הישר אלית,
הקובעים איזו ידיעה לפרסם ואיזו
היא בבחינת טאבו. הרצון להימנע מדריכה
על יבלות של אישי-צמדת חשובים, ה מחזיקים
בידיהם מקורות מידע ומימון,
השאיפה הבלתי-מודעת כמעט להתחמק
מכל נושא פרובלמטי שיש פו כדי לגרום
למוסר-כליות לאומי, ההימנעות מיצירת
תדמית בלתי פופולארית בעיני הרוב הם
רק חלק מתוך מיגוון המניעים, שניתן
להסביר באמצעותם מדוע ידיעה מסויימת
לא תראה אור לעולם על דפי עיתון ישר אלי
— להוציא את העולם הזה.
די לעיין בגיליונות העולם הזה של
השבועיים האחרונים, כדי למצוא בהם
נושאים למכביר שנשארו בתחום הטיפול
הבלעדי של העולם הזה — לא מפני שדק
אנחנו ידענו אותם, אלא מפני שרק
אנחנו מצאנו לנכון לטפל בהם טיפול
עתונאי ולהביאם לפירסום פומבי.

השער הקדמי שד ״הכלב הזה״

יש גם

מכתבים

כתבות וידיעות כמו אלה שסיפרו על
יחסיו המורכבים והמיסתוריים של אלוף-
מישנה (מיל ).ברוך (״בורקה״) בר־לב עם
שליט אוגנדה אידי אמין, או על כישוריו
האינטלקטואליים של ירון לונדון להנחות,
לביים ולראיין בתוכנית הראיונות המר כזית
של הטלוויזיה (העולם הזה ;) 2031
או הכתבות על פרשת המילגות של מנכ״ל
משרד־החינוך אלוף (מיל ).אלעד פלד
ופרשת ההתנגשות המילולית והמוסרית
שבין הביוגראף הרשמי של ראש־הממשלה
ויועץ־הסתדים שלו לשעבר (העולם הזה
— )2032 הם דוגמה לנושאים שנשארו
בתחום הטיפול העתונאי הבלעדי של
העולם הזה.
נושאים אלה היו לשיחות־היום לפני

פירסומם בחוגים צרים, הפכו לנחלת הציבור
במדור כלבים, בן־דמותו של מדור אנשים,
אפשר למצוא סיפורים כדוגמת ה סיפור
הבא :

דרי

הרופא ההוליוודי הנודע, ד״ר
מי ל ר .,ה כ ריז על עצמו כפסיכיאטר ל כלבים
.״מישהו חייב,״ אומר ד״ר מילר,
״לטפל גם בפצעיהם הנפשיים של הכל בים•״
שלושת התחומים העיקריים בהם
מתמחה הרופא המקורי הם: קינאה, הרגלי
אכילה וחיי־המין של הכלבים.

במדור קורא יקר של הכלב הזה, מסביר
העורך הפורש של הכלב, יורם ברנע,
את פשר התחפושת שלבש עיתונו :״גיל יון
מיוחד זה מוגש לך במתכונת מיוחדת
— כחיקוי, נאמן ככל האפשר, לשבועון
העולם הזה. בחרתי בדרך זאת, כדי לשוות
לירחון אופי חגיגי וכדי להדגיש את
הקשר ההולך ומתהדק בין ד,ולכי על
ארבע והולכי על שתיים.״
הגיליון המיוחד נועד. לצאת לכבוד חג
הפורים. הפיתגם אומנם אומר ש״לא כל
יום פורים״ ,אולם הגיליון הפורימי של
הכלב הזה הופיע רק לאחרונה. זד, אולי
מפני שמניין השנים אצל כלבים אינו
במניינם אצל בני אדם. שנה בחיי־אדם
היא שבע שנים בחי״ו של כלב, אומרים
לי. כלבנים. כך שלא נשאר לנו אלא
לאחל לכלבי ישראל: פורים שמח !

לפני שלוש שנים בחרתם את אריק שרון
כאיש־השנה, בתור מי שעומד לחולל
תמורה פוליטית במדינה. השנה עליכם
לבחור בפרופסור יגאל ידין כאיש־השנה,
שכן הופעתו בזירה הפוליטית הפנימית
שלנו עשויה לחולל תמורות בכל המיבנה
הפוליטי של המדינה.

־־ קרמן שוורץ רלדוי^ם ״
השבעה בגיו־יורק
אינני יודע עד כמה גדולה השפעתכם
בישראל, אך בנידיורק, אתם חזקים כנראה
מאוד: עשרים וארבע שעות אחרי שגיליון
העולם הזה ( )2030 הגיע העירה, שינתה
תחנת־השידור הישראלית כאן ישראל את
נוסח המודעה של משה גוטמן אשר הציע
לרכוש ״לירות ישראליות בכל כמות ש היא״.
הנוסח
החדש של המודעה המשודרת
הוא :״אם יש ברשותכם מטבע ישראלי,
בכמותה -מותרתעלפיהחוק
ההודעה החדשה אינה מפרטת על פי
איזה ״חוק״ רוכש משה גוטמן את ה לירות
הישראליות, אך ייתכן שגם זה ית ברר
אחרי שתפרסמו את י מיכתבי זה.
אליהו איתן, ניו־יווק

הקאריקטודות מוסיסות חייב
הקאריקטורות שנוספו למדור המיכתבים,
הן דבר במקומו — הן מוסיפות לו חיים,
וצדות את העין.
בעריכת המדור, כדאי להיזהר מ״כותבי־מיכתבים
מיקצועניים״ ,המפנים אותו ה־מיכתב
לאחד העיתונים היומיים יחד עם
העולם הזה.
יצחק שביב, נתניה

המולח_ם1ם

פ ר סו ם א.גן ד 1הגז*יז־י

אינו משמין, ללא סוכר

משקה תוסס ב 3-טעמים־אורנג,קולה,לימון.
מיוצר ומשווק עיי תשלובת מפעלי טמפו בע״מ
על פיזכיון שלחברת נרקל ניו־יורקארה־ב

נו-קל זה הסוד שלה...

מכתבים

רק 22.50ל
3ק/(13509
מסקרה מובחרת
עמידה במגע
עם מים.

1־ 0 1ז10100ו 0 1
1־!; 00101001• 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור משלים
במחיר נמוך ב כ/0-״50
מחברות קוסמטיקה משלות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה
3מפיצים: הליטיס בנ1״ מ טל׳ 255763־ 04-665505 :03

הערב בהגרלת
כדור הזהב
של מפעל הב
פרס ראשון

500.000

פרס כדור הזהב

200.000

פיסיא ע שוי

700.000

להצסבר ל:

ייי

סערב בטלוויזיה תוצאות ההגרלה

ספריו של המנהל

הסכנה שכפשיטה אנטבה

קראתי בענייו בעיתונות את מאבקם
של הפנתרים בספריו של ד״ר שמשון
קירשנבוים, תולדות ישראל בדורות האחרונים.
לפי מה שנכתב בעיתונים, פירסם
מישרד־החינוך תשובה, שלפיה איו הספר
הנ״ל מאושר ללמידה במערכת החינוך,
וכי בודקים אם הספר נלמד בבתי־ספר.
הפנתרים טענו, בצדק, שספר זה מקדיש
מקום אפסי לתרבותם ולתולדותיהם של
יהודי המיזרח.
קשה לי להאמין שאין מישרד־החינוך
יודע, כי ספר זה נלמד בבתי־ספר רבים
בארץ. מה שמוזר והורג בכל העניין:
הספר נלמד (חובה !) בביודהספר בית-
חינוך בירושלים, שבו משמש ד״ר קיר־שנבוים
עצמו (המחבר) כמנהל בית־הספר !
האץ בזה טעם־לפגם, שמנהל מחייב
את תלמידי בית־סיפרו ללמוד לפי סיפרו,
למרות שספר זה אינו מאושר על־ידי
מישרד־החינוך־והתרבות?
אוסנת דרעי, ירושלים

לא־מכבר חזרתי מנסיעה לאירופה,
ונשאלתי כיצד התקבלה הפשיטה על
אנטבה בחו״ל.
ובכן, אנשי הימין, המיליטאריסטים —
כולל האנטישמים — לא הצליחו להסתיר
את התפעלותם. המתונים, לעומתם, הצביעו
על הסכנה העצומה הטמונה בפשיטה זו :
לבני-הערובה ולפושטים גם־יחד. הם
הוסיפו, כי אילו גילתה ממשלת ישראל
אומץ דומה בטיפולה במתיישבים הבלתי־חוקיים
בשטחים הכבושים, אילו גילתה
ממשלת ישראל אותו דימיון בדרכי פית־רונה
את בעיותינו הכספיות והחברתיות,
כפי שעשתה בתכננה ובבצעה אח הפשיטה,
לא היתה מדינת ישראל מבודדת בעולם
כפי שהיא היום. במיקרה זה, ייתכן גם
שלא היתד, עומדת לפני פשיטת־רגל כפי
שהיא, לאור טיפולה העלוב במיליארדי
הדולרים שניתנים לה על־ידי ארצות־הברית.
ייתכן גם שהיתר. ,קרובה יותר
לשלום.
בנוסף, הטעימו המתונים, הפשיטה ב אוגנדה
תעודד את ממשלת ישראל להנמיך
עוד יותר את רמת־החיים של אוכלוסייתה,
ולצאת מכך בשלום — תודות לגל
הביטחון־העצמי והפטריוטיזם המחודשים.
עובדה אחרונה זו עלולה לסכן את רמת־החיים
של מעמד הפועלים ברחבי העולם
כולו. ממשלות אחרות במערב עלולות
ללכת בדרכה של ישראל, ולחקותה.
יוסף שריק, תל-אביב

הספורט — למישרד־החוץ !
תודה לתוכנית מוקד הספורטיבית בטל וויזיה.
יורשה
לי לחזור ולהציע להעביר את
מימון הספורט הייצוגי לידי — מישרד־

אל תקראו להם גורילות

החוץ! ואז, שיקולי הקצאת המשאבים לא
יהיו ביו ספורט ייצוגי לביו ספורט עממי
ובריאותי, אלא ביו ייצוג ספורטיבי לבין
ייצוגים אחרים שונים ומשונים — אשר
יעילותם תיבדק לאור הצלחת או כשלון
הייצוג הספורטיבי, למען דימוייה של מדי נת
ישראל ביו האומות.
אני משוכנע שסידור זה יהיה לתועלת
המדינה למיגזריה החינוכיים, הבריאותיים
והמדיניים.
עמי.ליבנה, עץ־חרוד מאוחד

יוקס פית-המיקדש מחדש!
אני מתפלא עליכם. אתם מוכרים וידו עים
כמערכת מתוחכמת, מיומנת ומעודכ נת
להפליא, כימעט בכל המישורים, וכך
גם בציוני מאורעות היסטוריים, מדיניים,
חברתיים, ומישפחתיים, במיסגרת המדור
תמרורים, המתמצת במילים ספורות מאו רעות
שלמים בחיי אישיות זו או אחרת.
לכן. כשפתחתי את גליון העולם הזה
שהופיע בערב תישעדדבאב, התפלאתי שלא
מצאתם לנכון לציין במיסגרת מדור זד, את
תישעה־באב ; כמה -שנים מלאו לחורבן
בית המקדש דשני, ועוד פרטים היסטו ריים
בנדון (כולל כמה מילים על העיצוב
החדש -המתוכנן ׳לכותל).
מדוע, בעצם, מוצאים לנכון יהודים מא מינים
להתאבל, לבכות ואף לצום על חור־בן
בית־המיקדשו הרי אפשר למנוע כל
זאת בדרך פשוטה: אפשר פשוט לגשת
ולבנות מחדש את בית־המיקדש, וגמרנו.
הרי גם את בית־המיקדש השני והראשון

רח׳ ה׳ באייר ,42 כיכר המדינה, תל-אביב,
טל 259559 , 262950 .י

• לא. זהו כינוי מקובל, גס בשפות
אחרות.

במאמרו ״חירבת יזהר״ (העולם הזה
,)2032 טעה אורי אבנרי בפרט קטן: משה
סמילנסקי המנוח, שכונה ״חוואג׳ה מוסד,״,
חובב הערבים, לא היה אביו של ם. יזהר,
אלא דודו.
משה וייס, ירושלים
9אורי אבנרי מתנצל על פליטת־הקולמוס.

מחלסית
הלסון
פישר ישר מ הי בו אן

פר כתבות שסתרו תפיסה זו (כמו הכתבה
על איתן ירושלמי ז״ל, שגם הוא היה
פעם -שומר־ראש).
אם כך, מדוע אתם מכנים את אנשי־הביטחון
בכינוי ז הו האם תפקידם הקשה
והרה־הסכנות מזכה אותם בכינוי כז הו
משה פינטו, רחובות

דוד, לא אסא

במחירי םמד הי מי ם

מערכות סטריאו

במשך החודשים שאני קורא את העולם
הזה, נתקלתי במיספר לא־קטן של תופעות
פסולות — אומנם לרוב חסרות־חשיבות,
אך התופעה של כינוי אנשי־הביטחון בשם
״גורילות״ היא מעל ומעבר.
ייתכן שהייתי חושב שאתם רואים ב־שומרי־הראש
מטוממים בעלי מוח ציפור,
שרק השרירים קובעים אצלם, אילמלא מיס־

בנו אנשים ולא מלאכים. על הרב הראשי
גורן לתת פשוט ״אור־ירוק״ לשר־השיכון
עופר. זה יפרסם ב״לוח הכפול״ מיכרז ב נדון.
וקדימה לעבודה.
כך שבשנה הבאה עלינו לטובה נוכל
כולנו לחגוג את חנוכת בית־המיקדש הח דש׳
וכולנו נאכל מזיבחי בית־מיקדשינו.
דורי אוריאל, ירושלים

איך, איך, איך ו איך פיספסתם כותרת 1
אם להאמין למה שכתוב במיכתבו של
יעקב חלפון על דב גולדשטיין (העולם
הזה ,)2032 הרי הכותרת לכתבה לא היתה
צריכה להיות חלפון נגד קאסיום גולדשטיין,
אלא חלפון נגד ברוטוס גולדשטיין. כבו דו
של הגשש החיוור במקומו מונח, אבל
השאלה ״הגם אתה ברוטום ו״ מתבקשת
מאליה, לשימה בפיו של חלפון.
נירה לפיש, תל־אביב

מכתבים
...במקום לצאת נגד התופעה המבישה של
כל מיני עסקנצ׳יקים מיפלגתיים, החושבים
שהם יכולים לבחוש מאחרי־הקלעים ול נהל
את המדינה כמו חצר ביזנטינית׳ אתם
נותנים קרדיט לאיש כמו חלפון. הגיעה
השעה שמישהו יקצוץ את מחלפותיו של
החלפון הזר״ ויבורך מי שהיה לו האומץ
לעשות זאת.
א. עמיאל, פתח־תיקווה
הגשש החיוור מסריט עכשיו סרט בשם
גבעת חלפון אינה עונה, בבימויו של אסי
דיין. אני לא יודע אם נושא הסרט הזה
הוא יעקב חלפון. אם לא. אני חושב
שהדמות הזאת שווה בהחלט סרט. מה
דעתכם על השם: חלפון עם הרוח?
כרוך אייזנר, ירושלים

צפירה באוהלי צדיקים
כידוע, מפעיל הג״א מדי שנה בשנה את
צופרי־האזעקה לצורך הבדיקות השיגר־תיות.
ייתכן שהיה ניתן להפיק תועלת
מירבית נוספת ממיבצע זה, אם פעולת
הניסוי היתה מבוצעת בערבי־תענית, במ קום
סתם יום של חול. לדוגמה, בליל
תישעה־באב, למשל.
מובטחני כי אילו היו מפעילים את

הצופרים בערב זה (לניסוי השיגרתי) ,זדאי
היו רובם של בעלי בתי־הקפה והמיסעדות
ממהרים לנעול את שערי עיסקיהם, בדומה
לבעלי בתי־הקולנוע בישראל, ן התענית
היתד, מקבלת ציביון של קדושה טהורה ל שמה.

א ,.תל־אביב

ידידיה אינו ידיד
הרשו־נא לי להודות לכם על התפקיד
הרם שהוך עתם לי, בוועדת־המינויים לדיי נים.
בכתבה ״לרב כדאי להיות רמאי״
(העולם הזה ,)2030 נזכר שמי כאחד מאנשי
הוועדה שאישרה את מועמדותו של הרב
סגל לתפקיד -סל דיין רבני בבית־הדין־
הרבני הגבוה.
לא השתתפתי בישיבתה של ועדת־מינויים
זו, כפי שלא השתתפתי בישיבות אחרות
שלה. הטעם לכך פשוט אינני חבר בווע דה
האמורה, מעולם לא כיהנתי בה, ולא
זכור לי שאי־פעם אישרתי מועמדות של
מאן־דהוא לתפקיד של דיין.
אינני יודע מה מקור הידיעה, אך במידה
שהיא נוגעת בי, היא חסרת־שחר.
ה״כ ידידיה כאיי, הכנסת, ירושלים

גוגיה זולה, אך עם קצת התמדה יתפשט
הרעיון בפי כל. הבעייה היחידה היא רק
איך להתחיל במערכה. אחר־כך ינוע כבר
הכל במסלולו מעצמו.
אליעזר יצרן, רמת׳גן

״הפעייה המוסרית״ ש? ״סבוי״
לאחרונה נכתבו מאמרים ונתפרסמו מיב־תבים
למערכת העולם הזה, העוסקים בעו נש
המוות שנגזר על מוסא ג׳ומעה טללקה,
השריד של קבוצת הלוחמים אשר השתלטה
על מלון סבוי בתל־אביב.
יותר לי להעיר — כמי: שלימדה סני גוריה
על נאשמי מישפט סבוי, יחד עם
עורך־הדין עלי ראפע, כי:
י אף בן־ערובה במלון סבוי׳ לא 1הרג על־ידי
אנשי החוליה לפני הפיצוץ. פקיד־הקבלה
במלון נהרג מייד עם חדירת אנשי
החוליה למלון. מטרת החוליה ד,יתד, לשח רר
את חבריה הכלואים בישראל, אולם כל
אחד מהם היה ער מראש לעובדה כי ייתכן
שזו פעולת־התאבדות מצידו.
אנשי החוליה מילכדו את האגף שבו היו
בני־הערובה, כולם בחיים. שילטונות הביט חון
ידעו כי האגף ממולכד, וכי יש חשש
שיתפוצץ עם חדירתם למלון. על־פי העדו יות
במישפט התפוצץ חומר־הנפץ זמן־מה
לאחר חדירת כוחות־ו־,ביטחון הישראליים ל מלון•
לא הובאה כל ראייה במישפט כי
היו אלה אנשי החוליה אשר הפעילו את
חומר־הנפץ ולא, למשל, כדור תועה של
הכוח הפורץ.
אין ספק כי מוסא ג׳ומעה טללקה, שני דון
לעונש־מוות, לא הפעיל את חומר־הנפץ.
אין כ £ראייה כי מי מבני־הערובה נורה
לאחר פריצת הכוחות הישראליים למלון
על־ידי אנשי החוליה.
הושמעו עדויות ברורות כי חיילים ו־
״מתנדבים״ ישראליים מחוץ למלון׳ ירו
לתוך המלון בעת שבני־הערובה היו ב חיים,
וניתן להניח על סמך העדויות כי
פציעת בני־הערובה אירעה עקב אותן יריות.
סרט שיש בכוחו להאיר ״הבעייה המוס )
רית״
שמאחרי פעולות כסבוי:
אל״מ עוזי יאירי נהרג עם פריצת הכו חות
הישראליים לתוך המלון. אל״מ יאירי
היה, כפי שפורסם, מפקד הפעולה שבה
חדרה חוליה של צה״ל לביירות והרגה את
המשורר הפלסטיני המפורסם כמאל נאסר,
את כמאל עודוואן ואת מוחמד יוסוף אל־נג׳אר.
לאד?
צמל, ירושלים

אור אדום למישנזרה
מיקרהו של צלם מערכת הסולם הזה,
שלמה סתר, בשכונת מאה־שערים בירושלים
(העולם הזה ,)2030 מהווה ראייה נוספת
מסכמת לאוזלת־ידה ולפשיטת־הרגל המוח לטת
של מישטרת ישראל.
הוא חייב להדליק אור אדום אצל כל
הגורמים, אשר בטחון הציבור וקיום חוק
וסדר במדינת ישראל חשובים להם, וב
למה
לו ל סבול?
1!7ה עוד היו

חזנו

!וויו

• שמו של ח״כ בארי השתרבב לכתבה
בטעות. הכוונה היתה לח״כ מנחם ידיד,
שהיה חבר בוועדת־מינויים זו. עם ח״כ
בארי הסליחה.

מי יכגאם את הגפנז
הנה התיזה שלי, בצורה המתומצתת ב יותר.
לפי התיזה הזו מצב המדינה בכי-
רע, בכל המובנים. כל הישגי צבאנו המפו ארים
לא פתרו שום בעייה מדינית. תח לואי
המדינה נובעים מהזרם האדיר של
פטרו־דולרים לידי כתריסר שייכים ערביים,
המשמש להם נשק מסוכן וקטלני במילחמתם
נגדנו.
לא ניצחונות ולא ויתורים יניעו את שכ נינו
לעשות איתנו שלום• התרומה היחידה
היא ליטול מידיהם את הנשק הזה, ד,פטרו-
דולר. הדרך לכך פשוטה מאד: ליזום מער כה
גלובאלית לבינאום הנפט. דהיינו נטילתו
מאלה שמחזיקים בו ואינם מסוגלים לנצלו
לטובת האנושות, וחלוקתו בין כל הארצות
המתועשות שעל פני כדור־הארץ.
את התיזה הזו אפשר להתאים לכל תו פעות
חיינו: אינפלציה? חינוך? חוסר־עבודה?
תוכניות־פיתוח? תוכניות־רכש?
על כל בעייה, זוהי התשובה הקולעת הי חידה

יהיו שיקראו לזר, הזייה, טירוף או דמא־העולם
הזה 2033

פרט כשלאותו גוף נמסר הטיפול בבטחון־
פנים בשעת־חירום.
לכל מי שעדיין אינו יודע מהן הסיבות —
ומי עומד מאחריהן — אשר גרמו להידר דרות
המצב במישטרת ישראל, אני מציע
לקרוא את הראיון שהעניק ראש המחלקה־לזיהוי־פלילי,
מר קפלן, לעיתון מעריב
באחד מימי השישי האחרונים.
אזרח, תל־אביב

היכן תמונות הכותבים?
מדי שבוע רואים אור במדור המיכתבים
של העולם הזה כעשרה מיכתבים של קור אים
הכותבים אל העיתון, אם תגובות על
המתפרסם בו, ואם סתם תגובות, רצונות
והירהורי־לב.
במיקרים רבים של מיכתבים המתפרס מים,
מציבים הקוראים סימני־שאלה על
חומר שהתפרסם בעיתון, אך משום־מה
(המשך בעמוד )12

•עוד חינם בבי תו
ויי א כי התחיבות מצדך.
מפיצים

<זגן3גף>!(8

וכמ שב רנח ר ענן
בינם קי ץ חם...

כר תחושי את והסובבים אותר כאשר תשתמשי באחד מארבעת הריחות המפתים בסידרת ״ קוי ק סרו!!״ מתוצרת חברת ״מדילייך חשוויצרית;
״סרינטו״ באריזה בחולה ״ספורט״ באריזה וורודה ״אינטרמצו״ באריזה חומה ״אנטי־פרספירגס״ באריזה ירוקה
להגברת בטחונר העצמי ולשלמות נשיותר השתמשי ב ״ בידקס ״ ,דיאודורנט נשי אינטימי יעיל ועדיו שפותח ע״י גיגיקולוגים ב־ 5ריחות נפלאים
״קלאסיק״ באריזה לבנה ,״דיסקרטי׳ — באריזה כחולה ,״יאסמיו״ — באריזה וורודה,
מופץ ע״י יצהר בע״מ. להשיג בכל בתי המרקחת והתמרוקיות.

גיליון ״העולם הזה״ שיצא לפני 25 שנה כדיוק, הקדיש
כתכת־שעד מצולמת לחואן פרון, רודן ארגנטינה, תחת הכותרת
״פרץ — עריץ או גואל?״ ככתכה זו נעשה נסיון להכיא כפני
הקורא הישראלי ניתוה־מקיף לכעיותיה של הגדולה כמדינות
תת־היכשת הדרומית כאמריקה. דומה שכיום, אחר הדחתו,
גלותו, מות רעייתו, חזרתו לארצו, מותו לפני שנתיים, ומינו*
אשתו השגויה כנשיאה, והדחתה לאחרונה, ממחישים את צידקת
כותרת ״העולם הזה״ לפני 25 שנה.
כמאמר־המערכת מתפלמס אורי אכנרי עם העיתונאית כרכה
חכם, אשתו של דויד הכוהן, שפירסטה מאמר שכו ניסתה להע־

*06 25
מיד את ״העולם הזה״ אל מחוץ לערכי החכרה הישראלית3 .
•טניס לפני העסק־כיש מסתמן ככר הרקע של הפרשה —
המאכק על הישארות הכריטים כמחנותיהם כתעלת־סואץ.
שער הגיליון הוקדש לאווה (אוויטה) פרון, אשתו האגדתית
(הראשונה) של הרודן הארגנטיני, כאותם ימים.

עתש קולקטיבי ער שוינה בית־המיקדש * ואשית
מילחמות תעלת ־סואץ * :1ה :11 עיק 11 1ול טובעו׳
בתל־אביונ * 1מצוד הגדוד ער 1ו״ומפיסטים״

העם
ט; 1מר, מקהלת צעקו
״מה אני אשם ששרפו את בית המק דש?״
שאל בהלצה צעיר משופם, כש עמד
לפני הקופה הסגורה של בית־הקולנוע.
הוא לא היה היחידי שלא הבין את סגירת
בתי־השעשועים ביום צום זה* ,שאיבד
את משמעותו לפני שלוש שנים״* .מחוסר
הבנה זו נשאר רק הטעם המר של אותה
כפייה דתית, אשר המיפלגות הדתיות עצ מן
יצאו נגדה בחריפות כה רבה ערב
הבחירות.
בינתיים החלה בירושלים המערכה ה ראשונה
של הקונגרס הציוני. הקהל הת עניין
במידת־מה בסיכסוכים שפרצו בין
הפלגים, שהפכו בכמה מיקרים למקהלת
צעקות, שלא הוסיפה כבוד רב לרמה ה אישית
של משתתפיה, אם כי בלי ספק
שימשה מיבחן מעניין לעוצמת קולותיהם.
העובדה העיקרית בכל הפרשה הייתה בכל
זאת שהאזרח הרגיל במדינה גילה רק הת עניינות
מועטה ביותר בעצם הקונגרס.
הדעה השכיחה: אם הם נותנים את ה כסף,
אין למנוע בעדם לנאום כאוות־נפשם.
אך פירוש הדבר לא היה שהוא, האזרח,
חייב לעקוב אחרי תוכן הנאומים.

מילחמה ושלום
לד מכונק
השבוע שוב פלשו המרחב ובעיותיו ל זירות
הבינלאומיות. בניו־יורק השתדלו
מעצמות־המערב לשכנע את מצריים לבטל
את הסגרה (״המתאים יותר לילד מפונק,
מאשר למדינה גדולה״) על הסואץ, ולהר שות
את מעבר האוניות לישראל.
״זה תכסיס בריטי, ללא כל ספק,״
התרעמו חוגי הפוליטיקה הקיצוניים ב קהיר
.״האנגלים מסיתים את ישראל לעו רר
את בעיית הסואץ, על-מנת להצדיק
את חניית צבאותיהם במצריים. הם עושים
זאת כדי לטעון שמצריים אינה שפוייה
בדעתה מבחינה פוליטית, וכי אנגליה חיי בת
להישאר כאן כדי לשמור על האינ טרסים
של העולם החופשי ושל מצריים
החולה — את האינטרסים שלה אינה
מזכירה.״
ואילו החוגים המתונים יותר חושבים
שבעיית־הסואץ תחלוף בקרוב .״האנגלים
עוררוה לרגל איום סגירת בתי־הזיקוק
בעבדאן אולם עתה,״ הם קובעים ,״עו מדת
איראן להיכנע ללחץ הבריטים, ושוב
לא יהיה לאלה צורך חיוני בבתי-הזיקוק
•של חיפה.״

* התיש מה באב.

הכוונה: טס קוס המדינה.

*** באיראן, שם שלט ראש־הממשלה
הלאומני מוחמד מוצאדק, שהלאים את
בארות הנפט וגרם לזעזוע בינלאומי.

השוק השחור
סיטונאי פחדו
מקימעונא־ם
במשך עשרים יום תינננו במטה ה־מישטרד.
הכלכלית את המיבצע, וכאשר
הוצא לפועל ( 195 שוטרים 27 ,שעות)
סוכמה הפעולה כגדולה ביותר במילחמה
בשוק השחור. המטרה: הסחר בירקות.
הפעם פעלה המישטרה מלמעלה, החלה
בסיטונאים. החיפושים, שנערכו עם שתר
בשוק העליה, הזכירו את החיפושים ש ערכו
הבריטים בימי העוצר הגדול והחי פושים
אחר הנשק. אזורים שלמים הוקפו
על-ידי שוטרים, לא ניתן מעבר, חיפשו
אחר מחסני סתר. אך התוצאות היו יותר
טובות מאשר בימי הבריטים 23 :טונות
ענבים, תפוחים, תסוחי־אדמה, בננות ושום.
אחר ירדו השוטרים לשווקים הקטנים,
והחלו בטיפול אינטנסיבי בסחר הקימעוני.
גם הקימעונאים הסתירו סחורה, מכרו ב מחירים׳
מופרזים. בסך הכל נאסרו 37 איש,
תשעה מהם שוחררו אחר־כך.
אולם תחבולת המיבצע נתגלתה מאוחר
יותר: לאחר שהפעולה נסתיימה החלו
הסוחרים ב״עסקים כרגיל״ בהתאם לכלל,
שאחרי פעולה, בפרט גדולה כל־כך, אין
לחשוש מביקורת נוספת. לרגע זה הכינה
המישטרה הפתעה: פקדה מחדש את כל
צינורות הסחר בירקות ובפירות, לרבות
הכבישים המובילים לתל-אביב. הבדיקה
כללה למעלה מאלו; כלי-רכב. התוצאות:
28 עצורים, שבע מכוניות־משא עמוסות
פירות וירקות הוחרמו, נמסרו למפקח על
המזון. חלק מהסחורה נמכרה במקום ל־קימעונאים.

למחרת היום הפיקה המישטרה את
התועלת הממשית מהפעולה: פיענוח ה־מיסתורין
של העלמת הסחורה המשובחת
מהשוק הסיטונאי: קבוצה של סוחרים

קמעונים מאחת השכונות התארגנה, הופי עה
אצל הסיטונאים ביום שהגיעה ה סחורה,
קיבלה את הסחורה המשובחת
ביותר, בכל כמות, תחת איומים. הסיטו נאים
עמדו תחת לחץ זה במשך חודשים,
ופחדו לגלות פרטים.

דרכי חיים
נהג. דבד גרמנית !
11 נהגים ערביים עובדים בשחר* ה חיפאי.
ששה מהם בני שפרעם, שנכנסו
לשרות עם נדוניה של שלושה אוטובוסים,
וחמשת הנותרים — דרוזים מדלית־אל-
כרמל. כולם התייהדו לחלוטין.
השבוע סיפר אחד מהם, במסיבת רעים
של הנהגים :״בקו חיפה־נהריה עלה ל אוטובוס
באחת התחנות בעל־זקן אחד,
שהתעקש לדבר גרמנית. תחילה שאל כמח
עולה כרטיס. אמרתי לו. לאחר מכן ביק*ש
לדעת את מקום התחנה• הסופית בחיפה.
עניתי לו. אלא שהוא עמד על כך כי
אענה לו בגרמנית דווקא. הספרתי לו
שאינני מבין שפה זו. הרעים עלי בקולו
כשכולו מאדים מחימה: שפרכן זי דויטש,
זי פרפלוכטער שוביניסט!״*.
פשעים בין השאר: אונס
סיפור המעשה, שבעבורו הובא יוסף
אברהם פורטנוי בן ה־ 25 בפני שופט־השלום
לא היה מעניין כשלעצמו. מבית *
השחר — חברת האוטובוסים החיפ
אית, שהצטרפה לאוזו־מכן לאגד.
•* ״דבר גרמנית, שוביניסט ארור ש
כסותך !״

״העולם הזה״ 720
תאריך:

16.6.51

הקפה ברחוב רענן 11 בתל־אביב גנב פור־טנוי
משקאות וסיגריות, בשווי של 60
לירות. תוך יממה נעצר פורטנוי, וברשותו
הסחורה הגנובח: בפני השופט ברוך גילעדי
הודה הנאשם במעשהו, ונמצא חייב בדין.
להגנתו סיפר על אם חולה, פרטים אשר
שיכנעו את השופט, ונראו בעיניו כנסי בות
מקילות.
אולם משבא הרגע למתן גזר־הדין,
והשופט ביקש לדעת מהמישטדה אם ה נאשם
נשפט פעם קודמת, קיבל המישפט
אופקים חדשים, במשך כשעה וחצי נוס פים.
תובע
המישטרה מסר כי הנאשם נמצא
בערבות להתנהגות טובה, ובין העבירות
שעבר על החוק: שבע התפרצויות, כייסות,
זיוף מיסמך, שוטטות בנסיבות חשודות,
כוונות גניבה ומעשדדאונס .״בסך הכל
התבטא הדבר בשש שנות מאסר וזה
ביולל שכמה עבירות ריצה הנאשם בעת
ובעונה אחת,״׳ הסביר תובע־המישטרה.
״שטויות,״ אמר הנאשם ,״הכל שטויות!״
הוא פתח בהסבר מקיף של כל העבירות,
ניתחן היטב, טען כי האונס לא היה אונס,
ההתפרצויות לא היו התפרצויות, ולשפוט
אדם בעד שוטטות בנסיבות חשודות הוא
פשע כשלעצמו (מצידה של המדינה).
עתה יצטרך פורטנוי לבלות את השנה
השביעית מאחורי הסורג, בהתאם למה
שהשופט פסק: שנה מאסר.

אנשים
* ירח־הדבש של פארוק מלך מצ ריים
טרם נסתיים, והפך לשני ירחי־דבש.
כאשר פמלייתו צידדה בדעת רעייתו,
נארימן, כי אין לאכול ספאגטי איטלקי
(בגלל תכונתו להשמין) נקט המלך ב אמצעי
לא-חדיש ביותר: הטיל כמה מ אנשי
הפמליה, כשהם בבגדים, לתוך מי
אגם קומו האיטלקי, שעל גדתו סעדו.
* כרטרנדראסד, הפילוסוף וה-
מתימטיקאי הבריטי בן ה־ ,79 המאמין ב חינוך
כמקדם האנושות, ושזכה לאחרונה
בפרס נובל, נאות להסביר מהו סנוב
אינטלקטואלי. הוא נסתייע בדוגמה :״אדם
היושב ברכבת ליד אשה צעירה ויפה,
אך אינו פותח איתה בשיחה משום שאינו
.מחבב את הספר בו היא קוראת.״
* שר־חדתות בממשלה היוצאת, הרם
יהודה לייב מימון• הופיע בוועידת
עסקני הקרן הקיינות לישראל *שנתכנסה
בירושלים, והזכיר לנוכחים כי גבולות
הארץ משתרעים מנחל מצריים עד נהר
פרת. למחרת הבהיר :״לא דיברתי על
כיבוש אדמות מחוץ לגבולות ישראל, אלא
על מיצוות גאולת אדמות בכסף, מנחל
מצריים ועד נהר פרת. מתוך נקודת*
הראות של המסורת, בהתאם למיצוות ה תורה
ומאמרי חז״ל, ולא בשם הממשלה.״
* נחום ני ר, סגן יו״ר הכנסת ה-
מפ״ימי, שלא נבחר לכנסת השניה, הביע
במסיבת־פרידד, שנערכה לכבודו על-ידי
חברי ועדת-החוקה, שעמד בראישה, את
צערו •שהמיפלגות הטריחו את עצמן, ביז־בזו
מיליוני לירות, ובילבד להוציאו
(כנראה) מהכנסת, התלוצץ :״אפשר היה
להסתדר עמי במחיר זול יותר**.״
* אביה של גאולה, אשת שר־הדתות
הנוכחי, יצחק רפאל.
** נחום ניר נודע כמה שנים מאוחר
יותר, כאשר שב לחברותו בכנסת, והקים
את, קואליצית ניר׳ שבחרה בו, בפעם
הראשונה (והאחרונה) בתולדות הכנסת,
כיו״ר שלא מסיעת מפא״י.

מכת בי ם
(המשך מעמוד )9
אינכם מוצאים לנכון להגיב על שאלות
אלה בתשובות. מדוע? לא שיש להתייחס
באריכות אל כל שאלה או תמיהה של
קורא זה או אחר, אלא די בקיצור, בכמה
מילים. לעיתים אפשר להסתפק במילה
אחת :״כן״ או ״לא״.
עד לפני שנים אחדות היו מתפרסמות
הרבה תמונות של קוראים כותבים, אך
בשנים האחרונומ הופסק, משום־מה התה ליך
המבורך הזה. האם בגלל ההוצאה
הכספית הכרוכה בכך?
דודו סלעי, ירושלים
• אילו טרח הקורא סלעי לצרף למיב־תבו
את תמונתו, היה רואה בהמשך התהליך
המבורך הנ״ל.

תגופת ,7מחזור החשיש״
ברצוננו להגיב על חכתבה ״סוף מחזור
החשיש״ (במדינה. העולם הזה .)2031
מתוך הכתוב אפשר היה להבין׳ כאילו
סיכסוכי המנהל עם תלמידיו קשורים ל בעיית
החשיש בבית־הספר. אולם רוב ה מחזור,
ובתוכם.אנחנו, אינו מעשן חשיש,
י ובכל־זאת אינו מרוצה מהמנהל ומצוות
המורים.
בכתבה נכתב שתלמידי מחזור נ״ו הח ליטו
להביע את מחאתם על האופן שבו
מנהל שמואל מיכאלי את המוסד׳ על־ידי

סירוב ללחוץ את ידו בטכס־הסיום. ובכן,
מבית־הספר הגימנסיה העיברית לא נותר
היום אלא רק השם הטוב שהיה לו בעבר.
משום כך מוקדשים כל מאמצי ההנהלה
וחבר־המורים לחראות מכחינה חיצונית את
הטוב, ולכסות את הרע.
בית־הספר ירד כבר מזמן מגדולתו. ל מודים
אין שאיפה כנה ללמוד, לעזור לטו בים
פחות להגיע לציונים טובים, אלא מט רתם
העיקרית היא שממוצע ציוני־הבגרות
יהיה גבוה, ואסור שיירשם בספרים שחלה

ירידה ברמת הגימנסיה.
משבר־האמון שלנו עם המנהל היה ממו שך,
ותקצר היריעה מלפרט את המיקרים
שגרמו לו. הוא התבטא בטכס־הסיום בצורה
ספונאנית, כשרובנו לא לחץ את ידו. אי ננו
מבינים את תגובת המורים, שבמקום
שידרשו לפטר את המנהל, או לפחות ישו חחו
איתו על דרכים לשיפור המצב —
הם הביעו סולידאריות איתו והחליטו להו ציא
את תמונותיהם מתמונת־המחזור הכל לית.
ההנהלה
חושבת שבהוצאת תמונותיה ו תמונות
המורים היח משום עונש לתלמידי
מחזור נ״ו. ההיפר הוא הנכון. מעשה זד
רק הוכיח לנו שוב. שעדיף •שנשכח את
ההנהלה והמורים, ולא נראה אותם ליד
ידידינו בתמונת״המחזור של בית־הספר.
איננו חותמים בשמותינו, כיוון •שעדיין
לא קיבלנו את תוצאות בחינות-חבגרות.

תמידבתמונה

סיגריות״טיים״
נמכרות יותר
מכ 7יתר מסגריות
גם יחד, ויש סיבה
טובה 7כך-
סיגרית ״טיים י׳
באמת טובה

תלמידי מחזור נ״ד,

הגימנסיה העיבריח, ירושלים

מעות 7ער?ס צודקת

דובק מייצרת סיגריות איכות 7מ׳ 71ה מ־ 40 שנ ה
־5י 10..סיפורה של ילדה
דכס׳ל!נית המתגוררת ג ־
אריזונה
17.00 סופו ציון והגיפוה

העולם חזה 2035

1^1111

באשר הונך צלב־הקרס בנפל חיפה...

בן הבוית הדגזל
ך * דברים הגאים אינם נכתבים כדי להדהים. גם לא
1 1כדי להקניט, להרגיז, לקטרג או להטיף מוסר. אף לא
כדי להשתעשע במדע בידיזני.
הם נכתבים כתרגיל של מחשבה. תרגיל של דימיון- .

אם תרצו — תרגיל של חשכון־נפש.

הם נוגעים לשאלות החורגות בהרבה מתחום הפו ליטיקה
היומיומית, ההתנצחות האידיאולוגית.
הם נוגעים למהות המדינה.

לשם מה הקמנו אותה ¥מה היא בעינינו ¥

ך הרי המצם

הדימיוני, המוצג כאן כבסיס

לתרגיל :

• השנה היא .1938 מדינת ישראל כנר קיימת, בערך
במתכונתה הנוכחית, על נעיותיח הנוכחיות.
בגרמניה שולט הפירר, אדולף חיטלר. אין הוא אנטישמי.
אין לו דבר נגד היהודים. זעמו המטורף מופנה
רק נגד הקומוניסטים, הצוענים והבונים־החופשיים.
תורת־חגזע, שהיא יסוד מוסד למישטר, נ אה להוכיח
כי העמים הסלאוויים חם תת־אדם, גזע נחות ללא״
תקנה, שמיצווה היא להשמידם ולרשת את נחלתם, כדי
לרכוש מרחב־מיחייה לבני הגזע הגרמני העליון.
העולם יודע כי בגרמניה מתרחשים דברים נוראים.
סיפורי״זוועה על מרתפי״חעינויים ומחנות־הריכוז של
הגסטאפו הסתננו אל מחוץ לגבולות הריין השלישי.
קומוניסטים נרצחים בעינויים אשר האדם סולד אף
להעלותם בדימיונו. הצוענים וחולי־הנפש מוצאים-
להורג בתאי״גאזים.
יהודי גרמניה פורחים במישטר ההיטלראי. רק מעטים
מחם תופסים מישרות בכירות במישטר הנאצי.
אחדים היגרו לישראל או לאמריקה. אולם נדרך־כלל
מרוצה היהדות הגרמנית מן הסדר החדש. העסקים
פורחים. אין שביתות, אין הסתת קומוניסטית, אין
העלאת־שכר לעובדים. היהודים, הבולטים כל״כך בחיי-
המיסחר, מתעשרים והולכים. חם תורמים ניד נדיבה
למגבית היהודית המאוחדת, וממלאים את תפקידם
בהסתדרות הציונית העולמית.
מישפחת״העמים הטילה חרם על הרייך הגזעני.
חבר-הלאומים נקט נגדו סנקציות ואסר את המיסחר
עימו. אך הדבר אינו מרתיע את שליטי הרייך. הם
קשרו קשרים נסתרים אן עזים עם כמור וכמה ממדינות
העולם.
תם מעונייגים נמייוחד בידידותה של ישראל--

ף * וויכוח הגדול בישראל פרץ כאשר נודע על
| 1ביקורו הקרוב של הרמן גריגק שר-התעופה הגרמני,
בישראל.
אירגוני השמאל הרימו קול־מחאה. בכנסת הוגשו
כמו הצעות לסדר־היום. בעיתונות נתפרסמו כמה מאמ רים
נזעמים, פרי־עטם שיל פרופסורים ליברליים ואנשי־ציבור
יוצאי־דופן.
אולם העיתונות האחראית נקטה קו שקול.
• ,מעריב שוב נשמעת במדינה מקהלת יפי־הנפש,
הצבועים והשמאלנים, המוכנים לחוש לעזרת כל
קומוניסט נירדף וצועני מופקר, אך שגורל עמם ומו לדתם
אינו מעניין אותם כהוא״זה•
...מדמת־ישראל, המוקפת אויבים אכזריים הזוממים
להשמידנו, אינה יכולה להשתעשע במישחקי־מוסר איס־טניסיים.
האינטרס הלאומי קודם לכל, והוא מצביע
על הצורך החיוני להבטיח לעצמת אספק ה סדירה של
נשק מתוחכם, ימן הסוג המצוי בשפע במחסניו של
אדולף היטלר״...
;• ידיעות אחרונות אין צורך להעמיד
פנים כאילו הברית ההולכת ומוקמת בין מדינת־היהודים
והרייך הגרמני מבוססת על אינטרסים מעשיים
בילבד. היא מושתתת, קודם כל, על בסיס מוצק של
אידיאלים משותפים, גם א ם דרכי־יישומם שונות פה

העם היהודי, שהוא עם נבחר, רוחש הבנה עמוקה
לאידיאלים של המישטר הגרמני הצעיר והרענן, המגלח
מחדש את ייחודו חגיזעי. ואולי, מי יודע, יש לנו
מה ללמוד מן הסדר החדש שהונהג בארץ הטבטונים.
עונש־מוות למחבלים, יד חזק ה בלפי בוגדים
ושמאלנים, ציפצוף על חבר־הלאומים העלוב והמרושע
— אכן, נדמה שהיטלר נותן לנו שיעור שכדאי מאד
לבחנו היטב, למרות י׳ללת־התנים של התבוסנים וחקוס־מופוליטיים...״

הארץ מצד אחד, אין אדם ליברלי
יכול להשלים עם כמה וכמה מן חסממנים היותר־מפוקפקים
המציינים את הסדר החדש של הר היטלר
ועוזריו. אולם מצד שני, האם צריכה הסתייגות זו

לעמוד כמיבשול בדרך להתקרבות מפוכחת של שתי
הממשלות ז
אין אנו מייעצים, מצד אחד, למר אלון לעשות מחוות
מרחיקות־לכת של ידידות כלפי האורח, הר גרינג, אך
מצד שני אין גם צורך להפריד בכיוון ההפוך. י חס
קורקטי, שקול ומאוזן...״
יגאל אלון נהג על-פי עצה זו. כאשר ירד הרמן
גרינג, במדיו המפוארים מן המטוס, והצדיע לשר״החוץ
הישראלי בבירכת ״הייל היטלר תוך הרמת יד
ימינו, הסתפק מר אלון בלחיצת־יד ח מה ובכמה מיש־פטי־ברכה
בשפה הגרמנית, שאותם למד על־פה מראש.

יחסים ביו שתי המדינות השתפרו במהירות,
( | ובאותה מהירות הצטננו היחסים בין ישראל ובין

היום בגאווה. תעשיית־הנשק הצעירה שלנו נמצאה
ראוייה לספק מתוצרתה לצבא המשוכלל והמפואר ביותר
שידע העולם מעודו ...אכן, כאשר עלה הדגל
המרהיב בעל הרקע האדום וצלב־הקרס, על ת מי הספינות,
לצלילי שיר ״הורסט וסל״ העליז והמלהיב,
אמרנו לעצמנו: יום גדול הוא למדינת־היהודים. הלוואי
שתיאודור הרצל עצמו, שהושיט בשעתו את ידו לקיסר
הגרמני בשערי ירושלים, היה זוכה לראות במחזה הזה...״

ץ • נן קטן העיב על היחסים כאשר אירעה תקרית
2מצערת במינכן.
קבוצה של שיבעה שליחים ישראליים, שהיו פעילים
בתנועת־הנוער הציונית בגרמניה, נעצרו בלילה על-ידי
חולייה של אנשי אס. אס. והובלו למיפקדת הגסטאפו.
במשך כמה ימים שררה בישראל דאגה עמוקה. בחדרי״
חדרים הובע החשש כי השיבעה נעלמו לנצח, כפי שקרה
לרבבות גרמנים אנטי-נאציים, שלא השאירו עיקבות.
קרובי״המישפחה של השליחים פרצו למישרד ראש-
הממשלה, ותבעו פעולת מיידית לשיחרור יקיריהם. הם
טענו כי שום אדם אינו יכול לצאת חי ושלם מכלא
הגסטאפו, אחרי ימים ארוכים של עינויים. אולם
מישרד-החוץ הוציא לעיתונים הנחייה סודית בבקשה
להפחית מערך התקרית.
״אל נשכח,״ נאמר בהנחייה זו ,״כי דאגתנו הרא שונה
צריכה להיות נתונה למאות-אלפי יהודי גרמניה.
כל פעולה נחפזת ובלתי־שקולה של מדינת־ישראל עלולה
להביך את היהדות הגרמנית היקרה לכולנו, ואף להטיל
צל על יחסיה המצויינים עם השילטונות הגרמניים.״
ואכן, אחרי פעולה שקטה שוחררו השיבעה. הם
הוטסו מייד לנופש בשווייץ. נאסר עליהם לבוא במגע
עם ישראלים, להצטלם, או לגלות דבר וחצי־דבר על
מה שקרה להם בתקופת מעצרם.
יש לציין כי שילטונות הרייך יצאו מגידרם כדי
לטשטש את רישמי התקרית. כמחווה מייוחדת ביקרה
בארץ מישלחת גדולה של מדריכי ההיטלר״יוגנד, תנועות-
הנועד הנאצית. הם ביקרו בקיבוצים, והביעו בפה מלא
התפעלות מן ההתיישבות העובדת.
״אנו עומדים נפעמים ומשתאים מול מעשי־ידיכם,״
אמר ראש״המישלחת, קצין אס.אס. בדרגת אובר״שטור־מבאן־פירר
(סגן־אלוף) בשם ארנסט רייכמן .״אתם הגשמתם,
בגבול שלבם, את החלום הגרמני הנושן של
וור״דורף (כפר־מגן) .בניגוד לקולחוזים האנטי-אנושיים
של החלאה הסלאבית, הוכחתם בקיבוציכם בי אפשר
לבנות חברה שיתופית בריאה, ה מבוססת על טוהר
הגזע וגאווה לאומית. עם שובנו הביתה, נדווח לפירר
עצמו על מיפעלכם הנהדר.״
בדיברי־תשובתו ציין מר שימעון פרס כי ״ישראל לא
תקבל שום תכתיב זר בבחירת ידידיה. מול פני האוייב
הזומם לכלותנו, ובעלי־בריתו הבולשביקיים, יש ערך
חיוני ליחסינו הטובים עם המדינה הגרמנית המשגשגת
ומערכת־הביטחון שלה. אנו מודים לגרמניה על עזרתה
הרבה למאמץ הביטחוני והכלכלי שלנו, שחלק ניכר
ממנו עדיין אינו ניתן לפירסום. אומה הנאבקת על
קיומה אינה יכולה לעסוק בפילפול אידיאולוגי.״

ד כאן התרגיל.

האורח הדגול: השר הרמן גרינג
כמה מאוהדיה בעולם המערבי והמיזרחי, שהוסיפו
להתייחס בסלידה למישטר הנאצי הגזעני.
שופרות־התעמולה הקומוניסטיים ניהלו מסע של
השמצות נגד ישראל, דיברו על ״ציר ברלין—ירושלים״
ועל ״קנוניה בינלאומית״ .בתשובה להצעה״לסדר־היום
של ח״כ גאולה כהן על ״ההתקפות שלוחות־הרסן של
העריצות הקומוניסטית הפושעת, על ברית־המגן היש־ראלית־גרמנית״
,אמר ראש־הממשלה בכנסת ש״אנו
דוחים בתוקף ובזעם התערבות ממשלות זרות בשיקולים
המדיניים של מדינת-ישראל הריבונית.״ מר רבין
ציין, כי ״למרבה הצער, נתפסו גם במה מאנשי־הציבור
במדינות־המערב למסע הסילופים והשקרים, שכל מטרתו
להכפיש את שם מדינת־היהודים, ושריח חזק של אנטי שמיות
נודף ממנו.״
בעיתוני־העולם התפרסמו, בתכיפות גוברת, ידיעות
על היחסים בין שתי המדינות. נאמר בהן שקציני״צה״ל
מתאמנים במיתקני הוורמאכט הגרמני בשיטות הבליץ-
קריג, וכי קבוצה של קציני־אס.אס. מקבלת בישראל
הדרכה בלוחמה בטרור.
במיוחד דובר על שיתוף־פעולה סמוי אך הדוק בין
גרמניה וישראל, בפיתוח נשק מדעי מתוחכם ביותר.
לעומת שמועות אלה, שלא אושרו ולא הוכחשו
על־ידי ממשלת ישראל, פורסם בהרחבה על אס פקת שתי
טרפדות, תוצרת ״מספנות ישראל״ בחיפה, לקריגס־מארינה
(חיל־הים) הגרמני. הידיעה עוררה התלהבות
רבה. הפרשן הצבאי של שידורי ישראל, שנכח בטכס״
ההפלגה של הספינות, דיווח כי ״הלב היהודי פועם

את מוסר־ההשכל כדאי להש־

^ איר לקורא עצמו.
בוודאי יימצאו רבים שיטענו כי לאור המצב שתואר
בראש הסיפור, היתד, התנהגות מסויימת זו של הממשלה
לגיטימית בהחלט. אם היטלר לא פגע ביהודים, ולא
עסק באנטי־שמיות, לא היה למדינת־ישראל כל צורך
להתערב בענייניה של גרמניה, להטיף לה מוסר ולוותר
עס עיסקות שיכלו להביא תועלת עצומה לביטחון ישראל.

מי שדוגל כריעה זו, חייב להסיק ממנה את
המסקנה הכנה. אל לו, מעתה והלאה, לכוא
כטענות אל אומות העולם, שישכו כחיכוק־ידיים
כאשר השתולל הרצח כדאכאו, וכאשר
היתמר העשן מארוכות אושוויץ. אל לו להתמוגג
בזעם כדברו על ״העולם שעמד מנגד״
ועל ״קשר־השתיקה של האנושות התרכותית
נובח השואה.״
אותה אנושות היתד, מורכבת ממדינות, שכל אחת
מהן עשתה את החשבון המפוכח שלה. והרבה,־הרבה אנ שים
טובים ניחמו את עצמם בכך ש״ד,שמועות על מעשי
הנאצים בוודאי מוגזמות,״ ש״השד אינו נורא כל־כך,״
ש״היהודים רגילים לזה, כמו הכושים.״

זה קרה כעבר. עכשיו יש הווה. מדינת
ישראל קיימת כמציאות, ולא רק בדימיון. וב-
דרום־אפריקה קיימת מדינה שאין שום הכדל
מהותי — רעיוני ומעשי באחד — כינה לבין
הרייך השלישי.
יותר מזה: ראשיה הנוכחיים של דרום-אפריקה היו,
בימים ההם, מעריצים גלויים של אדולף היטלר ובעלי-
בריתו בפועל, ובשל כך נעצרו והוחזקו במאסר ׳בימי
מילחמת־העולם הגורלית.
הנד, כי כן, זוהי השאלה:
איר צריכה ישראל להתנהג כלפי מדינה זוז

ומעכר לה: מהי דמות מדינתנו׳־ מה היא
כעינינוץ לשם מה הקמנו אותה ׳

ייימ״יי

ומאן ו * 1 1 ::1 0יייי * י

יייייי!

ה״ואא״ס סן ה 3לל של 1ש״ו 1ל.
כלל ידו ע הוא כי בכלכלל יש יוצאים מן
הכלל, ולכן מציגה חברת נשיונל 3מערכות
סטריאו יוצ או ת מן הכלל.
כלל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו אינה
רק נשמעת, היא גס נראית ולכן הושם הדגש
במערכות אלה ע ל עי צו ב מרשים היוצר גם
אוירה יוצאת מן הכלל.
כל אחת משלוש מערכות הסטריאו,
משלבת בתוכה א ת כל הפריטים המוסיקליים
האפשריים: רדיו, פטיפון ורשם קול קסטות.

המסקנה: לו היית רוכש כל א חד מהם
בנפרד היה מחירם יקר הרבה יותר.
התוצאה: חוויה שטרם התנסית בה.
50 - 2070 מרכז מוסיקלי רב־גוני לבית.
מג ברר ב־ עוצ מ ה ( .1081/1/)811/180 מכוון
£81£0ז 3ו1/ו/8ו1/ו/51/1//8ו1/ו 4בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר. פטיפון משובח בעל דיסקית
תקליטים גדולה ( 30ס״מ) .רשם קול קסטות
סטריאופוני מעולה ושני רמקולים ג דו לי ם( ד.)2 1/1/4
50-1070 0מרכז מוסיקלי בי תי המעוצב
להפליא. מגבר רב־ עוצמה ( .721/1/)81^ 0צ לי ל
שיל 4ערוצים ב שי ט ת ״מטדיקס״ .מכוון
51£8£0ו\/ו/8ו1/ו/51/1//8ו1ו .4רשם קול סטריאופוני
משובח, פטיפון ושני רמקולים גדולי ם 0י.)2 1/1/4

ס 020ו 50 -מר כז מוסיקלי מושלם לבית.
מגבר ( .301/1/)811/180 מכוון בעל רגי שו ת קליטת
גבוהה ביו תר 4 ^/1/5^ / 8114/811/151£8£0
פטיפון משובח, רשם קול קסטות סטריאופוני
ושני רמקולים גדולי ם.
להשיג ב חנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן ג בי רו ל ,18 תל־אביב.

65 0111/131505(111:3 £1601810.ווז 3רו 01ח83כ) !05 386ו8ו( 31x1160 0וח 350ח 3ק 31,ו [\1310

פרסום קרמון

הערסה זה 2033

בא(נ10 דו״ה
הא בגד האד השלישי? כתבה שלישית
ף* מדינת־ חוק דמוקרטית, כל
כל עוד לא הורשע בדין.

אדם הוא חף־מפשע

יש לזכור זאת בימים אלה, כאשר מתנהל נגד אברי
(״האדם השלישי״) זיידנוודג מסע־אישום, כאילו היה
בוגד שהסגיר את הרשת במצריים.
זהו חשד — אד לא יותר מזה. אפרי מעולם לא
הועמד למישפט על כך. גם לא אחרי שהגיעו נידוני־קאהיר
לישראל. באותו זמן ישב אברי בכלא רמלה (על
עבירות אחרות) .אפשר היה לחוקרו מחדש, לערוך לו
עימות עם משוחררי־ימצריים, להגיש נגדו אישום הדש.
הדבר לא נעשה. למי שהיה אז שר־הביטחון — משה
דיין — בוודאי היו סיבות טובות לכך. מאז לא נודעו
שום פרטים חדשים, ששינו את המצב.
על כל פנים, ברגע זה אין כל הצדקה להכתרתו של
אברי זיידנוורג בתואר בוגד. לא פורמלית, וגם לא
מוסרית. קיימים נגדו השדות חזקים, ושורה ארוכה של

שאלות ותמיהות, הנובעות מגירסתדישלו. אד גם הגירסה
הנגדית — זו של איסר הראל ושל נידוני־קאהיר —
מעוררת שאלות, תמיהות וספקות. כמה מן ההסברים
שמספק אברי לפרצות׳הבולטות שבתיאורו, דחוקים מאד.
אד הוא הדין לגבי ההסברים שמספקים נידוני־קאהיר
ו/או איסר הראל לפרצות הבולטות בגירסתם־שלהם,
המרשיעה את אברי.
אומנם נכון שאברי ״הזמין״ את ההתקפה על עצמו,
כאשר חידש עתה את הפרשה ופירסם את סיפרו, המכיל
האשמות חמודות נגד איסר הראל, בנימין ג׳יבלי, משה
דיין ונידוני־קאהיר. אך מכאן עד להרשעתו שלא־בפניז,
בלי מישפט ובלי חקירה רצינית, כשכל כתבלב נבער־מדעת
מוסיף מנה משלו — הדרך רחוקה מאד.
העובדה המוזרה ביותר, ברגע זה, היא שאף אחד
מן הצדדים לא הגיש מישפט על הוצאת־לשון־הרע נגד
רעהו. איסר מאשים את אברי בבגידה. אברי מאשים

את איטר בשורה ארוכה של האשמות חמורות. מלב
מאשימים את ג׳יבלי בזיוף ובהדחה לעדות־׳שקר. אברי
מאשים את דיין כשותף לפשע. נידוני־קאהיר מאשימים
את אברי במסירת הרשת, אברי מאשים את שמואל
עאזר המנוח בהסגרתיו לבולשת המצרית. אברהם דר
מאשים את אברי, ואברי מאשים את אברהם דר.
כל אחד מאלה (וקרוביו של עאזר המנוח) יכולים
להגיש מישפט — נגד המשמיץ, נגד המו״לים של הספרים,
נגד העיתונים המפרסמים, נגד הטלוויזיה. איש מהם לא
עשה זאת, אף שיכול היה להתעשר. אולי.
לדידי, מחזקת עובדה זו את הצורך בעריכת חקירה
מקיפה, ממלכתית וגלריה — לא כדי להפליל מישהו,
בשעה מאוחרת זז, אלא כדי להגיע אחת ולתמיד לחקר
הפרשה, המתעוררת שוב ושוב לחיים חדשים, ומטרידה
את מנוחת המדינה עד־אין־סוף.

#האיעו ש חזר ו>קאה1,־
י* ינתיים, בים ההאשמות ההדדיות והגירסות הסותרות,
4מזדקרות כמה עובדות שהצדדים נאחזים בהן כדי
לבסס את חשדותיהם.
ניקח, למשל, את פרשת עאזר — שהיא, אולי, החלק
המכוער ביותר של הוויכוח כולו.
•שמואל (״סמי״) עאזר היה אחד מארבעת חברי הרשת
באלכסנדריה, שביצעה את העסק־הביש. הוא הצטרף
לפעולה רק במאוחר, אחרי חששות כבדים. בעוד ששלושת
חבריו (פילים נתנזון, רקטור לוי, רוברט דסה) התייצבו
מייד לפקודו( ״פאול פראנק״ ,שנשלח מישראל כדי
לפקד עליהם, התלבט עאזר ונכנע רק כעבור ימים. הוא

אורי אבנר׳

]תיון ההתאבדות י3.371
שתואר בסיפור הדימיוני־כביכול ״פרשת אלכסיס״ (העולם
הזה) ) 1386 לפני 12 שנה. ניניו ניצלה רגע, כשוויתה
לבדה בחדר בנזטה־המישטרה, וכשהשומר שלה ניגש לדלת
היא זינקה אל חלון החדר, בקומה השניה, וקפצה

למטה כדי להתאבד. היא נפצעה במקומות שונים בגופה.
אחת השאלות הגדולות של הפרשה היא: איך עלתה
המישטרה המצרית על עקבותיה של ניניו, למרות שלא
היה לה שוס קשר ישיר עם העסק־ביש, ולא עם ב!תא
באלכסנדריה, שביצע את פעולות העסק? נדוני־קאהיר
מאשימים את אברי זיידנוורג, ואילו הוא מאשים את עזאר.

לא השתתף בפעולה הראשונה (הנחת הפצצה בדואר
אלכסנדריה) ,אך ביצע את הנחת הפצצה בסיפרייה
האמריקאית באלכסנדריה, ואת הנחת הפצצות בתחנת־הרכבת
ובבית־הקולגוע בקאהיר.
מקאהיר חזר לבדו. רוברט דסה, שביצע שם את
הפעולה עימו, חזר מאותר יותר. נעצר בהגיעו לביתו
באלכסנדריה, אחרי שעקבו אחריו מתחנת־הרכבת בקאהיר.
פירוש הדבר: מישהו, שידע את מועד בואו, מסר על
כך לשילטונות־הביטחון המצריים.
מי? נידוני־קאהיר אומרים: אברי. אברי אומר: עאזר.
אגב, בסיפרו אומד אברי בטעות כי דסה נעצר ברידתו
מן הרכבת באלכסנדריה — מבלי לדעת כי דסה איחר
לרכבת והגיע באוטובוס.
מכאן והלאה מתחיל סיפור נוסח ראשומון.
ראשוני הרשת נעצרו ב־ 23 ביולי. עאזר נעצר ב־31
ביולי. אברי ברח ממצריים ב־ 7באוגוסט.
בשמונת הימים — בין ה־ 23 וה־ 31 ביולי — נפגשו
אברי ועאזר כמה פעמים. מה אירע ביניהם ן
לדיברי אברי, הוא רצה לברוח יחד עם עאזר במכונית
אל הגבול הלובי. זה היה נתיב־הבריחה שנקבע מראש
עם אמ״ן. עאזד הסכים, אך התחרט, בתירוץ שאינו
יכול לנטוש את אמו. לאחר־מכן קבע עאזר פגישה עם
אברי. אברי הקדים לבוא, ואז גילה שהכינו לו מלכודת.
עאזר היה הפיתיון, ואנשי־ביטחיון מצריים המתינו לאברי
במקום כדי לעצרו.
אברי נמלט מן המלכודת. מכיוון שעאזר לא ידע כי
״רוברט״ (שנדהצופן של אברי ברשת) הוא פאול פראנקן
(זהותו של אברי כלפי המצרים) ,נמלט ממעצר והצליח!
לברוח.
גירסתו של עאזר, כפי שסופרה לחבריו בכלא בעת

111

— 1 15

ג׳״מס בונד ב אל כ סנדרי ה
(המשך מעמוד )15
המישפט, היתד, הפוכה. אברי הבטיח להבריח אותו
ממצריים, אך ביטל את התוכנית ברגע האחרון. כך
הופקר עאזר לגורלו, עד שנעצר. לדעת נידוני־קאהיר,
אברי הסגיר את הרשת כולה, הודיע למצרים על מועד
שובו של דסד, מקאהיר, והסגיר גם את עאזר.
הצרה היא, שבשתי הגידסות יש חורים בולטים. למ של:
מדוע לא נעצר עזאר מייד, או כעבור יום־
יומיים ז
לפי תיאורם של נידוני-קאהיר עצמם, נעצר עאזר
רק כאשר הגיעה אליו החקירה בדרך הטיבעית. אחרי
ימים של חקירה קשה, מלווה במכות, נאלצו העצורים
לגלות כי היתד, להם דירה מחתרתית ברחוב בית־החולים
באלכסנדריה. כאשר הגיעו לשם החוקרים, נסתבר להם
כי הדירה נשכרה על־ידי אחד שמואל עאזר. כך הגיעו
החוקרים אל עאזר ועצרוהו.
אם הסגיר אברי את הרשת, מדוע לא נעצר עאזר
עוד קודם־לכן, כמו רוברט דסה, למשל?
אפשר לטעון: החוקרים לא רצו לגלות לעצורים
(ולמודיעין הישראלי) שהיה להם סוכן ברשת, ושסוכן
זד, הוא אברי. לכן לא עצרו את עאזר אלא אחרי
שהחקירה הגיעה אליו בדרך טיבעית. מהדגם שאברי
פקח עין על עאזר, ודאג שלא יברח.
הסבר סביר? אולי. אך אם־כן, מדוע עצרו את רוברט
דמה ב־ 25 ביולי, בשובו מקאהיר, בצורה שהעלתה את
החשד שמישהו הסגיר אותו? מדוע נהגו בעאזר באופן
שונה מאשר בדסה?
גם סיפורו של אברי אינו משכנע. אם היה עאזר
סוכן-כסול, או אם נשבר בחקירה והסגיר את אברי —
מדוע לא זכה ביחס טוב יותר מאשר חבריו?

• מדוע נתלה עאד רי
ך• אן מתעוררת שאלה שעדיין אין לד, תשובה הגיר
נית. מדוע תלו המצרים דווקא את עאזר? הוא ביצע
פחות פעולות מנתנזון ולוי, שנידונו למאסר־עולם. הוא
לא היה ראש־הרשת, ולא ראש התא באלכסנדריה. אם
סייע לחוקרים, כדיברי אברי, היו עוד פחות סיבות
להוציא דווקא אותו להורג.
אם היה אברי סוכן־כפול, וביקש לגולל אשמה זו
על מישהו אחר, היה זר, הגיוני שידביק אותה דווקא
לעאזר המת, שלקח את סודותיו עימו, ולא לנידוני־קאהיר
שנותרו בחיים, שיכלו לגלות את האמת בבואם
לישראל. אך זוהי השערה גרידא, ואין לה הוכחד, של
ממש.
סיפור תמוה אחר נוגע למשדר הקטן של הרשת.
בידי הרשת היו שני משדרים, שהוחזקו בדירת־ד,מחתרת
ברחוב בית־החולים. היו אלה — על פי התיאורים ש פורסמו
— משדרים קטנים מייוחדים, שבהם השתמשו אז
מוסדות־הביון הישראלייגז.
כאשר התמוטטה הרשת, נמצא אחד משני המשדרים
בידי ויקטור לוי. אחרי מעצרו, הצליח אחיו של ויקטור
לזרוק אותו לים.
כאשר ביקר אברי, לדבריו, בדירת־המחתרת לאחר-

מכן, מצא שם רק מקלט אחד. הוא לקח אותו עימו.
מכאן מתחיל הסיפור המוזר.
במשך 15 הימים שבהם נשאר אברי על אדמת מצריים,
אחרי נפילת הרשת, הוא החזיק את המשדר אצלו.
הוא לא עשה את אשר היה עושה, בוודאי, כל מרגל
אחד במצב זה: להשמיד מייד את כל החומר המרשיע
שברשותו, לקראת אפשרות של מעצרו בכל רגע.
מדוע? מסביר אברי עצמו: הוא רצה שתישאר לו
האפשרות להתקשר עם יחידתו בארץ, כדי לקבל הוראות
על בריחתו או על חילוץ העצירים.
האם עשה זאת? מאחר שראשי אמ״ן לא גילו מעולם
את האמת על הפרשה, ומתעטפים גם כעת בשתיקה
עמוקה, אין לדעת זאת. זוהי, בוודאי, נקודה מעניינת
לחקירה.
על כל פנים, ערב בריחתו ממצריים היה בוודאי
גם המרגל האמיץ ביותר משמיד את המקלט. לשם מה
להחזיק בו? הרי אמ״ן עצמו בוודאי לא היד, זקוק למשדר
זה. מי יסתכן בגילוי המשדר בעת הביקורת בנמל-
התעופה? והרי אברי לא יכול היה להיות בטוח ששמו
אינו מופיע ברשימה השחורה בנמל, ושלא ייעצר ברגע
שיגיע אל ביקורת הדרכונים ! הוא עצמו מספר, בסיפרו,
ששיקשק מרוב פחד באותו רגע.

• משדרכ מעיד

ה מ רוו ה
ף אברי דא השמיד את המשדר. הוא לקח אותו
עימו. הוא עבר את ביקורת המכס והדרכונים בנמל־התעופה,
כאשר ברשותו המשדל וקופסת־גפרורים מלאה
במיקרופילמים של מערכת המכ״ם והראקינות של מצריים.
בסיפרו הוא מספר איך עשה זאת, על־פי מיטב הסיגנון
של סיפורי ג׳יימס בונד. הוא נילווה אל גברת מכובדת,
התנדב כג׳נטלמן לשאת את תיקה ואת מעיל־הפרווה שלה,
הסתיר בהם את המקלט והמיקרופילמים, מסר לה אותם
ברגעים הקריטיים בנמל־התעופה, וכך הגניב את הכל
החוצה.
לאיסר הראל יש, כמובן, גירסה שונה לגמרי, המספקת
הסבר שונה לחלוטין. לדבריו, היו ש״רותי־ר,ביטחון
המצריים מעוניינים שאמ״ן יוסיף להשתמש במשדר
הקטן, שאת שידוריו יכלו עתה לקלוט. לשם כך הניחו
לאברי להבריח את המקלט החוצה. יואילו את המיקרופיל-
מים הניחו לו להבריח החוצה כדי לשמור על אמינותו
של אברי בעיני קהיליית-ו־,מודיעין הישראלית, ואף
להגביר את תהילתו, למדות נפילת הרשת — מתוך תיקווה
שאברי יוכל להוסיף לשרת אותם גם הלאה.
האם זה ייתכן? בהחלט כן. האם זה בטוח? לגמרי לא.
אחד הנימוקים העיקריים שבידי הראל, לביסוס חשדו תיו
נגד אברי, נוגע לזהות בתי־ד,קולנוע שהובערו בפעו לה
האחרונה.
באלכסנדריה נעצר פילים נתגזון כאשר התפוצצה
פצצת־התבערה בכיסו, בכניסה לקולנוע ויו. עצר אותו
איש־ביטחון בבגדים אזרחיים, ששמר שם. נתנזון משוכנע

כי האיש המתין לו, ושאברי מסר על הפעולה מראש.
אך אם כן, מדוע חיכה הבלש עד שתתלקח הפצצה?
מדוע לא עצר אותו מייד עם התקרבו לקולנוע?
ייתכן, כמובן, שד,בלש המתין במקום במיסגרת מיבצע
שיגרתי לאבטחת מקומות-הציבור במצריים, ערב יום־
המהפכה, אחרי סידרת מעשי החבלה וההצתה שמבצעיהם
עדיין לא נתגלו אז.

• סליחה, טו1ו ח
בקולנוע
^ ף החלק תמהר של הסיפור נוגע לקולנוע שלא
הוטמנה בו פצצה כלל: קולנוע מטרו באלכסנדריה.
הוא נועד לפיצוץ, אולם כשרצו אנשי הרשת לקנות שם
כרטיסים, נוכחו לדעת שכל הכרטיסים כבר נמכרו. לכן
העתיקו את היעד וקנו כרטיסים לקולנוע סמוך, אמיר.
גם שם לא הונחה הפצצה, בי ויקטור לוי, שהיה צריך
להניחה, ראה כיצד מתלקח נתנזון בפתח קולנוע ריו,
ולא ביצע את הפעולה השנייה.
מדוע זה חשוב? במישפט הופיע שוטר, ומסר בעדותו
כי הוא הוצב על המישטר בקולנוע מטרו.
טוען איסר הראל: אברי, שהיה באותו יום בקאהיר,
ידע שעומדים לפוצץ את מטרו, ולא ידע שהעתיקו ברגע
האחרון את היעד לאמיר. לכן המתינו המצרים במטרו.
אולי. אך אם זד, היה כך, מדוע טרחה התביעה
במישפט להעלות את הנקודה הזאת? הרי על־ידי גילוי
פרט זה — שהשוטר המתין במטרו — גילו שהיה להם
סוכן ברשת!
התמיהה נשארת בעינה.
הוא הדין לגבי מעצר אנשי התא הקאהירי.
יחידה 131 של אמ״ן הטילה על אברי לפקד על
התא באלכסנדריה, אך לא על התא בקאהיר. לכן בוצעו
כל הפעולות — גם אותן שבוצעו בקאהיר — באמצעות
ארבעת חברי התא האלכסנדרי.
בכל זאת נגרף למפולת גם התא הקאהירי — וגם
מאכם בנט, שכלל לא היד, קשור ברשת זו, אלא פעל
כסוכן בודד. הוא היד, קשור למרסל ניניו, שהיתר,
מקשרת שלו; אולם חברי תא זה נעצרו בהמשך החקירה
— בנט, ד״ר משה מרזוק, שהיה ראש התא בקאהיר,
והאחרים. ויקטורין־מרסל ניניו ׳נעצרה במעון־נופש בחוף
הים התיכון ב 8-באוגוסט, יום אחרי בריחתו של אברי.
נידוני-קאהיר מספרים, כי אברי רצה להכיר את מרזוק
ואת ניניו, וכי הם מסרו לו את הכתובות ומיספרי-
הטלפון שלהם. ניניו לא פגשה באברי מעולם. לפי גירסת
אנשי-הרשת מסר אברי את הכתובות לשירותי־ד,ביטחון
המצריים, וכך נפל גם התא הזה( .ככל שידוע לי, לא
טען איש שאברי הכיר את בנט וידע על קיומו).
לדיברי הראל הפר אברי את ההוראות שקיבל, כאשר
ניסה להתקשר עם אנשי קאהיר.
אברי עצמו טען בשעתו, כי מרזוק ידע על הפעולה
(המשך בעמוד )32

היריבים: איסר הראל ובנימין \ייבלי, בתקופת העסק־ביש וכיום

משקה חד ש בטעם וניחוח
של תפוזים טריים.
בב קבו ק רגיל ומשפחתי.
מוצר של
חבר ת קוקה־קולה.

עם קינלי
כיף להי 1ת
צמא 1.

סיסמת צעיר• המיפלגה הליברלית:
עם הפנים לבחורות!

איך נודע למנכ״ל מיש־רד־החוץ
הפרופסור ש. ט ח
אכינרי, על התקפת הפידאיון
באיסטנבול על נוסעי מטוס
אל על? אבינרי נכח במסיבת־פרידה
לשגרירת אוסטריה,
יוהנה נסטור, שנערכה בביתה
המפואר בהרצליה־פיתוח.
נכחו גם אישים רבים אחרים,
ביניהם •שר־הביטחוו שימעון
פרס ושר־המישפסים חיים
צדו״ ,שעזבו את המסיבה
לפני סיומה. לקראת הסוף
נקרא לטלפון נציג סוכנות הידיעות
הגרמנית, גירעון כד לי,
ועורכי הסוכנות בגרמניה
ביקשו ממנו להשיג מידע על
לאנשים הנכונים 777 בהנדי
בינלאומי

פרמל
מז ר חי

מיקני ו א עזו ן לעיין
וזכרנן יעקב

לכל מי שהתעניין, כי הוא
נוסע לחופשה לחוץ־לארץ. אולם
האמת היא שצ׳יצ׳ בילה
את חופשתו במלון הילטון
הירושלמי. כאשר טילפן צ׳יצ׳
להזמין לעצמו חדר במלון,
אמר למנהל־המכירות, יעקוס
אכנרי :״החלטתי לעבור את
הגדר הטובה, מתל־אביב לירו שלים.״
אבנרי מספר כי צ׳יצ׳
היה אורח למופת, לא הטריד
מדי את עובדי המלון, והשאיר
להם טיפים נכבדים כאשר עזב
אותו.
8 :ערב צאתו של שר-
החקלאות אחרון אוזן לבי בארצות־הברית,
שלח
קור

(משמאל) היא פסלת ישראלית
המתגוררת בניו־יורק, שם היא
מפסלת בשיש, כשהמוטיב העיקרי בכל פסליה הוא דמויות עוברים•
בביקור־מולדת שערכה לאחרונה בארץ פגשה אריאלה פסל
ישראלי המתגורר ויוער בפאריס, גילתה להפתעתה כי שם־מיש־פחתו
זהה לשלה: עודד שמיר. יייך כדי שיחה עימו הסתבר כי
עודד המזוקן, שאינו קרוב מישפחה של אריאלה, מפסל גם הוא
פסלים בשיש וכי המוטיב העיקרי בפסלים שלו הוא ...עוברים.

אריאלה שמיו

שגריר ארצות־הברית בישראל,
מלקולס טון, מיברק-אזהרה
למישרד־החקלאות האמריקאי.
השגריר סיפר במיברקו, כי
נפגש פעם עם אוזן, והלה אינו
יודע מילה אנגלית, דבר שהפך
את השיחה עימו לבלתי-
אפשרית. טון הציע למישרד־החקלאות
האמריקאי להכין שני
מתורגמנים מעיברית לאנגלית,
האחד עבור אוזן והאחר עבור
רעייתו של אוזן, שנלוותה אליו
בנסיעה זו.
׳ 8מיקרה בלתי־נעים אירע
לשר-השיכון
בעת שהופיע בתוכנית־הרדיו
בירה ומצב־רוח. אחרי שה־מראיין,
יעקוב (״יענקל׳ה״)
אג מון, סיים את הראיון עימו,
ניתנה לקהל האפשרות לשאול
את השר שאלות. אחד האנשים
בקהל שאל את עופר :״במה
בדיוק הסתבך הבן שלד?״
עופר לא התבלבל, השיב מייד :
״זה שום דבר, אין בעיות מייד
חדות,״ וסירב להרחיב את
הדיבור על כך.

אברהם עופר,
אחרת 8בתוכנית־רדיו
הישווה מנכ״ל משרד האוצר ל שעבר,
הד״ ר יעקב ארנון, את
כלכלת ישראל לאולימפיאדה.
אמר ארנון :״ראינו בטלוויזיה
איך קופצים לגובה 2.20מ׳.
רק אם מצליחים לעבור, מעלים
את הגובה בעוד 2סנטימטרים,
ל־ 2.22מ /את ה־ 2.22מ׳ צריך
להשוות לגירעון של מיליארד
דולר במאזן־ה תשלומים של
המדינה. אם רוצים להשוות
את כל הגירעון של ישראל
לקפיצה־לגובה, צריך לחשוב
כאילו קופצים 6מטרים, ואת
זאת אי־אפשר לעשות.״

׳ 8תקלה אירעה לדורון,
בנו של ח״כ הליכוד פפה
גרופר, ולידידו חיים פר־

דוק, שניהם מראשי צעירי
המיפלגה הליברלית בליכוד.
לקראת כינוס צעירי הליברלים
הזמינו השניים תוויות, שעליהן
צריך היה להיות כתוב :״כנס
צעירי המיפלגה הליברלית —
עם הפנים לבחירות,״ אולם
הבחור־הזעצער טעה, ועל ה תוויות
הודפס :״צעירי הממד
לגר, הליברלית — עם הפנים
לבחורות.״
8בעיקבות החלפתו של
אהוד (״אודי״) גרא, עוזר
שר־התחבודד, גד יעקובי,
בצעיר החיפאי יונה יהב׳,
גילה יעקובי להפתעתו שיש
לו עוזר אי-שי נוסף. כשהגיע
יעקובי למלון לרום באילת,
שם בילה את חופשתו, סיפרו
לו על צעיר בלתי־מוכר, שהציג
עצמו כעוזרו וזכה בשירותים
רבים חינם־אין-כם ף.

8האלוף (מיל ).אריק
שרון כועס על מסע-הפירסומת
סביב ״הגדר הטובה״ -שעל
גבול ישראל—לבנון. סיפר ה שבוע
אריק :״כאשר שמעתי
שהודיעו כי ליד הגדר הטובה
מוגשת עזרה רפואית לערביי
לבנון גם בלילות, עברתי ב שלושה
יישובי גבול-הצפון
וראיתי ששם אי-אפשר לקבל
עזרה רפואית בלילה.״
8השר בלי תיק גדעון
האוזנר בא בשבוע -שעבר
לאמפיתיאטרון הרומי העתיק
בקיסריה, כדי להאזין לקונצרט
של נגן־הסכסופון הנודע פטאן
גץ. הוא ישב בשורה הראשונה
באמצע, מבלי לבדוק כלל אם
אלה הם המושבים המסומנים
בכרטים־ההזמנה שקיבל. לא
עברו מיספר דקות ואחד מבני
הקיבוץ הסמור, שדות-ים, אשר
שימש כסדרן באמפיתיאטרון,
הקים את האתגר והושיב אותו

ההתקפה. ברלי סיפר על כך
לשאר באי־המסיבה, וכך נודע
להם שקרה משהו. כעבור כמה
דקות נקרא גם אבינרי לטלפון.
המכשיר מחובר בחדר־המיטות
של השגרירה וכך, תוך זמן
קצר הצטופפו כמה וכמה אור חים
בלתי־קרואים בחדריה ה פרטיים
של השגרירה, כשהם
מבקשים לספק את סקרנותם.
! כרה ימים לפני כן ישב
אבינרי במיזנון בניין העיתו נאים,
בית סוקולוב, יחד עם
יושב־ראש הנהלת הסוכנות
היהודית, ח״כ יוסף אלמוגי.
אל השניים ניגש צלם העיתו נות
יוסי רוט, ואמר לאל מוג
לא נעים לי להגיד לך,
אבל יצחק יבין נבחר כראש-
הממשלה, לאחר שישב בדיוק
על כיסא זה.״ אלמוגי קם
בבהלה מהמושב, אולם מייד
נרגע וחזר לשבת, כשהוא
מחייך לעבר רוט :״נו, אם
ראש־המטשלה ישב כאן, זה
כבוד גדול בשבילי לשבת
גם כן.״
8מרבית שרי־הממשלה
שוהים עתה בחופשה בכל רחבי
הארץ. כל השרים נמצאים
במלונות־פאר, מילבד שר־הבריאות
ויקטור שם־טוב,
•ששיכר לו ולרעייתו גרטח
דירה בת שני חדרים בצפת,
ללא טלוויזיה וללא טלפון.
מדי בוקר צועד שם־טוב מרחק
הגון מהדירה עד לטלפון ה ציבורי
הקרוב ביותר, ומטלפן
ללישכתו בירושלים כדי לשמוע
אם יש הודעות דחופות עבורו.
8ראש־עיריית תל־אביב,
•טדמח (.,צ׳יצ״ )/להט, סיפר

אריק ואן־אסל

געל הגלריה היפואית
המקסימה 13 וחצי,
שבר את רגלו כאשר עסק בעבודות״בנייה בקומה השנייה
של הגלריה, שבה הוא מתגורר יחד עם שותפו, כלכל
בכיר של אל־על אברהם אייזנברג. אולם אריק סירב
להיות רתוק למיטתו, והמשיך לקבל את פני אורחי
הגלריה כשרגלו נתונה בגבס והוא מדדה על קביים.

אורה סטוקריצקי —
מכפר״סירקין, החליטה לשלב שלוש שמחות
במכה אחת. היא פתחה תערוכת״ציור משלה
בגלריה 13 וחצי ביפו, וערכה מסיבה
לכבוד יום־חולדתה ויוס-החולדת של כפר-
סירקין, שחגג את יובלו בשבוע שעבר.
ה עו ל ם הז ה 2033

אנשים
במקומות הרשומים שלו, הרחק
מן השורה הראשונה.
0לאחר שהופסקה תוכנית
הרדיו של המשורר דויד
אכידן, בוא נסה לעניין אותי,
החליט אבירן להמשיך את
התוכנית באופן פרטי. הוא
מציע לציבור הרחב להתקשר
לביתו טלפונית, ולנסות לעניין
אותו, תמורת דמי-מיינזי חוד שיים
שישלם לו המטלפן ואשר׳
יחושבו לפי אורך השיחה.

בעוצמה של שלושה כוחות־סוס,
שרעשיו מפריעים למנוחת
כל שכניו. את בר־שביט מייצג
בתביעה אחד מעורכי־הדין ה וותיקים,
המפורסמים והיקרנים
ביותר במדינה, אהרון פו״
לוגסקי מכריו •של בר־שביט
אינם חדלים מלחקרו :״איך
אתה יכול להרשות לעצמך
לשכור עורך-דין כל-כך יקרן 1״
פולונסקי מתגורר בדירה אחת
מעליו, סובל גם הוא מרעש
המזגן הגדול, ותרם את שירותיו
המישפטיים כדי להילחם בשכן
הטרדן.

1ווה
י:1 2מרס -

המצב מעורפל ביותר ; אל תמשיך לגשש באפלה — אלא דרוש הסברים,
ותבע ביצוע החלטות שיעזרו לך ולסובבים אותך לצאת מן הסבך.
אם אתה ממונה על אחרים — מוטב שהשבוע תהיה פחות קשוח,
ויותר נוח. גם צעד מסוג זה יגרום לתזוזה מועילה לעניינך העיסקי.

! ?0כאף ריל ־
פגישה עם דמות מן העבר הרחוק מעיבה עד חושיך ומעוררת את דמיונך.
נצל זאת לעתיד: לחלום, ליצור, לתכנן תמורות בחייך ויצירה מסוג
אחר לגמרי, אם אתה בין היוצרים. אל תיכנעי לריגשות־יאוש או לדיכי
דוך. זהו עניין של זמן, לא של אופי. התקשרי עם אדם שאת אוהבת.

האומיס

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן־תאומים, היא בריאותך. י כל אשר
תעשה לשיפורה — מצויין. כל אשר תעשה העלול לפגוע בה — מסוכן
מן הרגיל. גש לרופא, לבדיקה שיגרתית. ואל תזניח את פוליסת הביטוח
בגלל הצלחתך העיסקית והאמנותית. נכונו לך הפתעות גם במישור ה־פינאנסי
— אך מס הכנסה תוכל לקוות שתצא מעניין זה בכבוד...

סוף השבוע יחייב זהירות במה שנוגע לעסקים או לבריאות. משהו
הקשור באש עלול להעיב על שימחתך. מזלך מצוי בשבוע זה בסימן
של להבה. יהיו לך גם הסתבכויות עם ילדים במשפחתך, שיולידו
ויכוח חריף בין ההורים. ייתכן וייראה לך יכאילו נשקף לך מקור״
הכנסה מבטיח יותר מאשר עבודתך הנוכחית. שקול היטב כל תוכנית.

צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלך בימים אלה, תזכה אותך ביתרון
ובכושר לשכנע אחרים לרעיונותיו הבאים עכשיו לידי ביטוי מעשי,
בתנאי שאתה מאמין בהם בלב שלם. ידידה ממזל דגים שתפגוש עשויה
להיות לו אשת שיחה מעניינת. אתה עלול להיסחף ב שיחותיו על דת.
ימים עדיין ריות ביום

קשים אך טובים עוברים עליך. אתה יודע זאת, אבל אינך מסוגל
להעריך את מלוא המאמץ הדרוש ממך. משום כך, פזר את האח ואת
העבודה על-פני כל ימות השבוע. אל תשקיע את כל אונך
אחד, ואת כל כספך בנקודה יחידה. תידרש להחליט מה. עדיף.

*23-בקפ טריבר -

:1חונוו!-

22באוגוסט -
22בספטמבר

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה שבוע לערוך מסעות או שינויים
מרחיקי״לכת. אם תוכלי לשמור על מיסגרת־חיים דומה לזו בה היית
עד כה, בתנאים חדשים, תקלי במיקצת על הבעיות. אם לא — מוטב
שתסמכי לחלוטין על שיפוטו של איש בעל־שיקול. העיקר — לא להגזים
בשום דבר ולא לריב. יום א׳ הבא מגיש לך הזדמנות נדירה.

22ד.או לז י יו גו.,

קלאודיה קרדינאלה

כוכבת הקולנוע האי-
טלקיה בת ה־ , 37 בילתה
חופשה בתוניס, בחברת ידידה החדש, מפיק הסרטים פס־קאולה
סקיטיירי. קלאודיה, שהיא אם לילד בן עשר, הוכיחה כי
למרות שנותיה, יש לה עדיין מה להציג. עירומה למחצה היא
השתזפה באחד החופים. כאשר הופיעו צלמי העיתונות במקום
היא נמלטה מפניהם אל המים, שם אספה אותה סירה של ידיד.

0 1חוקרי מס-ההכנסה הו סיפו
בדיחה מוצלחת לאוסף
הבדיחות של השחקן גדעון
זינגר, המופיע עתה במיסגרת
תיאטרון בימות בהצגה אנשים
חשובים מאד. לפני שבוע
נעצר זינגר כחשוד בהעלמת
הכנסות ואי־תשלום מם בארץ
על הכנסותיו מהופעותיו בחו״ל.
אחרי ששוחרר בערבות, שב
זינגר אל הבמה. מדי ערב
הוא זורק לעבר הקהל את
השאלה :״אולי יש במיקרה
באולם איזה מעלים־מס?״ ה קהל
שואג מרוב צחוק.

שחקן אחר שהגיע אל

הכרוניקה המיישפטית הוא של מה
כר־שכינז, איש הבימה,
שזכה בפירסום אחרי שהגיש
צו-מניעה נגד אחד משכניו,
שהפעיל בדירתו הפרטית מזגן

01 הצייר יופל גדגנר
הוא בן־גילו ובן־עירו של מי
שהיה מלך חיי־הלילה של תל-
אביב, יעקב (״קובה״) זיל־ברינג,
שנפטר לפני שבועיים.
השבוע, כטוב עליו ליבו ב וויסקי,
הספיד ברגנר את קובה
בדרך מקורית :״לאן שלא
הלכתי — מצאתי שקובה הגיע
לשם לפני. כשעליתי לארץ —
קובה כבר היה כאן. הלכתי
לשתות באטום בר — ופגשתי
את קובה. אפילו לעולם האמת
הוא הגיע לפני!״
! 0אחד מידידיו הטובים
של קובה, האדריכל ובעל־הפאב
לשעבר דג! סגל, החליט ל ערוך
מסיבה לזיכרו, במועדונו
האחרון של קובה קיט־קט.
אולם למרות שפנה לאמנים
ושחקנים רבים, מידידידלשעבר
של קובה, לא הצליח דב לארגן
את המסיבה, משום שמרביתם
לא רצו לבוא. אולם סגל החליט
להנציח את זיכרו של קובה
בכל-זאת. הוא מתכנן עתה
מציבה מפוארת, שתוצב על
קיברו של קובה ביום השלושים
לפטירתו.

חילוקי דיעות סוערים יגרמו לך למפח־נפש. אין דבר: שיחה לאור ירח,
באמצע השבוע, תשפר את המצב עד אין־הכר. יתכן אפילו שזה יגרום
להתלקחות הקשר למימדיס רציניים ביותר. קנייה אשר תעשי ביום שישי
עשוייח להוביל אותך להיכרות חדשה. הישמרי מרכילותן של ידידותייך.

אם תיזהר לא להיכנס למקומות־עבודה בהם יכולים ליפול עליך חלקי
מכונות ולא להסתבך בתאונות הדרכים או תאונות עבודה -י יעבור
הכל, השבוע, בשלום רב. בריאותך עדיין לא תקינה, אך שינוי בקצב
החיים, מעט דיאטה והרבה שינה כשיש צורך יהפכו אותך לאדם מחודש.

אחרי שנה רצופה אכזבות ומרורים, סוף־סוף זה הגיע: תוך שבועיים
אתה מועלה בדרגה, וזוכה לשכר ויחס בהתאם. אם רק תיזהר מלהפוך
ל״עבד כי ימלוך״ — כי אז ודאי שהעלייה בדרגה הבאה תהיה
הרגה יותר קרובה, ובעלת אפקט הרבה יותר משכנע. שיחת טלפון
שקיימת בשבוע שעבר עט מישהו מעיר אחרת, תישא פרי בשבוע הבא.

זני

למרות העובדה שאסור לך לסמוך על אלה המציעים לך הצעות מפתות,
השבוע יתחיל תהליך שיקום כלכלי, לאלה מכס שהיו שקועים בצרות
כספיות רציניות. ביחוד טוב סוף השבוע ובמיוחד יום ג׳ .יום א׳ אינו
מתאים לרומאנטיקה: יש בו יותר מדי השפעות ערנות. אך תוכל להמר
על מוצאי־שבת, בשטח האהבה. עליך רק לפעול בזמן מתאים ל״עסק״ זה.

20גימאר -

? 1גפר ינאי

השבוע עליך לשים קץ לבטלנזת! כמה זמן תוכל עוד לשבת ולחלום
בהקיץ, ומבלי לעשות אפילו את אותם דברים המוגשים לך על מגש
הכסף? זהו שבוע מצויין לתיכנון לטווח קצר ובינוני; בעוד שבועיים־
שלושה תוכל לעבור למעשים, ובקצב נמרץ ובלתי־רגיל. הקפד על סילוק
מיכשולים מן הדרך, ושלם חובות קטנים זטורדניים. אך היזהר: בן
דגים: מתחרה מסוכן עלול לצוץ בשטח, אם לא תדע לשמור עליה.

תמרורים
נישאו • בקנדה, ח״ב הליכוד שני״
אור זלמן אכרמום ( )68 ואיילה זקם,
שניהם אלמנים. איילה זקס היא האשד,
הקנדית הראשונה שזכתה בעיטור על שם
אלינור רוזוולט, עבור פעולותיה למען
בוזזות צרפת החופשית והגיעה לדרגת
קפטן במילחמת־העולם השנייה, בה נהרג
בעלה. היא פעילה למען יצירות־אמנות
בקנדה ובישראל. על רקע זה הכירה את
בעלה, יליד רוסיה ואב לשתי בנות ובן

ד לזכות בשיער יפה. בריא ומטופח
תשובה נכונה תוכל•
למצוא במדריך
לשמוש נכון בתכשירי וולד

ח ״כ אכרמום
חתונה בקנדה
שהוא גם דוקטור למישפטים ! היה הבר
בוועדת־חוק־ומישפט של הכנסת ובוועדת־החוץ־והביטחון,
משתתף במדור ׳להיסטוריה
של ארצות־הברית באנציקלופדיה העברית,
שהוא גם עורך־המישנה שלה, ושימש יו שב
ראש אגודת ישראל־אמריקה. הוא סגן
יושב־ראש הכנסת כיום.

,נ ישא ו. אברהם זיידנוורג(אב

לכב׳ אינטרקוסמא — וולה בע״מ
ת״ד 1365 ירושלים
נא לשלוח לי
את המדריך לשמוש גבון בתכשירי מלה

הכתובת

דרשי את המדריך לשמוש ננו!
בתכשירי ״וולה״,בפרפומריות, נתי־מרקחת, חנויות כל־בו, שק״ם, או ע״י תלוש ההזמנה הר״ג

מלבת המים 1976

אורלי חידה
סגנית ראשונה למלכת חמים

סימונה בלומנפלד
סגנית שנייה למלכת חמים

עתידך ידיד1

ניתוחי־אופי גרפולוגיים
או הורסקופ
אישי ותחזית,
הכוונה וייעוץ כבל התחומים
לפנות ת.ד 1334 .תל-אבינ. א54206/

גאולה הדדי בהצלחה מברכת מורתכם

לאה פלטשר

תעלה לו מודעה

רי אלעד) ,הנודע בכינוי ״האדם הש לישי״
,שסיפרו אודות הפרשה במצריים
ב־ , 1956 שהופיע לאחרונה, מעורר סערה
בארץ. רעיתו היא גרושה ואם לשניים
בשם דודים, מלום־אנג׳לם. אברי היה
נשוי שנים רבות לשולה, שילדה לו את
בנם הראל, אך בשנים האחרונות היו ה שניים
בנפרד.
ניצב

מונה • כנציב בתי-הסוהר,
חיים לוי, במקומו של
הפורש לגימלאות לאחר 40 שנות שירות
במערכת־הביטחון. חיים לוי הוא דור רביעי
בארץ, יליד בנימינה, שהתגייס למישטרת
היישובים ב־ . 1943 שיה לאחר־מכן עבר
למושב בית־יצחיק, שם הוא מתגורר עד
היום עם מישפחתו. סיים קורם־קצינים ב מחזור
האחרון של ההגנה לפני קום המ דינה.
במילחמת העצמאות לחם בחטיבת
זזלכסנדרוני. ב־ 1954 התגייס למישמר־הגבול
כסגן מפקד פלוגה, ומשנת 1972 שי מש
מפקד מישמר־הגבול .׳

גונדר אריה: גיר,

נפטר • סגן רפאל בז׳ינסקי (,)22
בעת מילוי תפקידו. בנו של הפרופסור
משם פריכם, חבר הרשות למחקר ופי תוח
באוניברסיטת בו־גוריון, ששימש כ נשיא
אוניברסיטת הנגב ועורך ראשי של
כתב־העת הישראלי לענייני מדע וכותב
מאמרים בנושא הוראת הרפואה. לזוג פרי־בס
עוד בן בשם אמנון, ושתי בנות.

נפטר. הצ׳לן הנודע גריגור פיא־טיגורפקי
73 הצ׳לן מיספר אחד בעו לם
במשך 45 דרשנים האחרונות. היה ל-
צ׳לן ראשי של להקת הבולשוי במוסקבה
בהיותו בן 15 בלבד. ברח אחרי המהפכה
הרוסית, געת שהופיע בפולין, בשחייה
לעבר הגבול החופשי. חי בשנים האח רונות
בארצות־הברית, והופיע מיספר פע מים
בישראל יחד עם ידידו הטוב יאשה
חפץ. קרוב־מישפחה של הברונית בת־שבע
דה־רוטשילד.

נפטרה. באשה טופול ( )87 אל מנתו
של דויד טופל, שהיח מפיץ־העי־תוניס
הראשון בארץ, וממייסדי מעריב,׳
ואמו של ׳מרדבי טופל, שנהרג במיל־חמת־העצמאות
בהפצצה הראשונה על שדה־התעופה
בתל־אביב. אם לשיבעה וסבתא
ל־ 23 נכדים.

ה עו ל ם הזח 2033

השבוע ניחתה מהלומה
נוספת ע.ד מישפח ח
ספי 1ר ־ הנכד ,
ניר נן השמונה־עשדה,
נפטר גגוחג־ת הסרטן
כבד־הגוף, הבולדוזר החי, האיש בעל
כושר־העבודה הבלתי־רגיל, הוליכה שולל
את ידידי המישפחה והציבור כולו. הם לא
ידעו כי מאחרי דמות זו ניצבת מישפחה
מוכה וסובלת, היראה את המחר. מותה היתה
המהלומה הראשונה
של שושנה ספיר, אם־המישפחה. מערכת
היחסים בין שושנה לפינחס ספיר היתד.
מוכרת רק ל״יחידי־סגולה״ ,כפי שנהג
ספיר לכנות את ידידיה של שושנה.
האהבה בת עשרות השנים בין שני
אנשים אלה יכולה היתד. לשמש מופת
לכל זוג. ספיר עטף את שושנה בצמר-
גפן, ניסה להרחיקה מכל מה, שלדעתו,
היה מכוער בחיים. הוא הצליח לשלבה
במיסגרת חייו, למרות שמי שהכיר את
קצב עבודתו התקשה להאמין שיש בו

ומישפחת ספיר
*ץ* ושנה ספיר ז״ל, אשתו הראשונה
של פינחס ספיר נדהמה. מולה, ב מיטבה
ביתם שבכפר־סבא, ישב הגבר ה מגודל,
האיש שאותו הכירה היא והכירו
כל האחרים כעשוי מיקשת־פלדה, ומירר
בבכי. היה זה לפני שנים אחדות, כאשר
נכדם, ניר, בן בתם רינה ובעלה אברהם
טל, היה עדיין ילד שובב ועירני.
ספיר חזר אז מפגישה עם רופאי ה־מישפחה.
הרופאים גילו אצל ניר את מחלת
סרטן־הדם, וחשבו כי הראשון שחייב
להתבשר על כך הוא הסבא המפורסם. הם
הטילו עליו את המשימה להודיע זאת ל הוריו
של ניר, רינה ואברהם .״ספיר הוא
אדם חזק,״ חשבו ,״הוא יידע לשאת את
המכה.״

אולם הרופאים טעו. בדרך חזרה לביתו
שבכפר־סבא החליט ספיר שלא לגלות את
דבר האסון לרעייתו שושנה, כדי שלא
להכאיב לה. אך כשהגיע הביתה לא יכול
היה לעצור בעצמו, והתמוטט. חמש שנים
לאחר־מכן, ושנה לאחר פטירתו של ספיר
עצמו, הובל ניר לקבורות• במילחמתו ה נואשת
של הצעיר בן ה־ 18 ניצח המוות.

אהבת־ ה מו פ ת
של ה ספירי ם
ותו של ניר הוא המכה הנוראה ביותר
ע! בשלשלת מכות האיוב שהנחית הגורל
על מישפחת ספיר. דמותו המוכרת של ספיר

רגע פנוי עבור אשתו.
שושנה היתד, אשד. נמוכת־קומה שהת לבשה
תמיד בצניעות, ואשר התנוחה ה אופיינית
לה היתר, העמידה מרחוק, בצד.
היא כימעט שלא הופיעה יחד עם בעלה
באירועים ציבוריים, למרות שכאלה היו
לו עשרות ומאות בחודש. כאשר היתה
שושנה ספיר מתלווה את בעלה, היה ברור
כי ספיר מייחס לאותו אירוע׳ חשיבות
רבה.
השכם בבוקר, כאשר היד, ספיר קם
ממיטתו, היתה שושנה כבר ערה ומכינה
לו כוס-קפה. לאמיתו של דבר, היתד, זו
שושנה שהעירה אותו. רק מעטים ידעו כי
ספיר אהב להאריך בשינה, בעיקר בשעות
הבוקר -זכי אילו ניתן לו, היה נשאר

במיטתו עד שעה מאוחדת. אולם שושנה
היתה זו שהעמידה אותו בלוח־הזמנים ה מטורף
שקבע לעצמו, ואשר הפגישה ה ראשונה
בו היתד, נערכת כבר בשעה חמש
בבוקר.
כשהיה ספיר חוזר הביתה, בשעת-לילה
מאוחרת, היתה שושנה תמיד ערה וממ תינה
עם ארוחת-לילה גדולה, מתיישבת
לידו לשיחת־הלילה, כפי שהם היו נוהגים
לכנות את השיחה היומית שלהם, אשר
לעיתים היתד, מתמשכת עד לשעה שבה
היה ספיר צריך כבר לקום לעבודת יומו.
אך כל זאת עשתה ללא התערבות, ללא
אותן גערות ותלונות נשיות מקובלות —
במתיחת ביקורת עקיפה ואלגנטית, כמעט
בלתי-מורגשת, ותוך הענקת עידוד בלתי
פוסק.
כשחזר ספיר מד,לווייתה של שושנה

--מאח

יוסי ינאי
לבית בתו הבכורה, רינה, המתגוררת ליד
ביתו־שלו בכפריסבא, הוא פרץ בבכי רם.
רק אז הבינו בני המישפהה, וקומץ ידידים
ותיקים שנמצאו נוכחים במקום, מה גדול
כאבו. שעה קלה קודם־לכן הוא עמד ליד
קיברה של שושנה, פניו כפני ספינכם,
והוא לוחץ את ידי מאות מנחמיו כאילו
העניין אינו נוגע לו כלל.

מי שפחת טל
בצל ה מוו ת

המישפחה המוכה

פחה המוכה, ספוגת הסבל והיראה מפני המחר. על־פי בקשתו

של ספיר, הוא נקבר ליד אשתו הראשונה, שושנה. בתמונה נראים
ניר, שהיה אז בן ( 17 מימין נום מישקפי־שמש) — אשר הובל
לקבורות בשבוע שעבר — ליד דודו עמום, בנו של פנחס ספיר.

^ ור ם ספיר• ,טפטירתה של שו-
שנה נפלה עליו כרעם, ישב באותו
רגע בבית שבו ספג כבר שני מהלומות
קודמות. הידיעה על מחלתו של ניר, נכדו,
היתד, בשבילו המשבר הנורא של חייו.
ספיר אהב את נכדו ניר, נער־החמד,
(המשך בעמוד )22

(המשך מעמוד )21
אהבת־ נפש, אולי אפילו יותר משאהב
את זוהר ודלית, אחיו ואחותו של ניר,
ואת בניהם של בנו עמום ואשתו יפה,
ובתו צפירה ובעלה זאב הולצמן. ייתכן
שבשל העובדה שמישפחת בתו רינה הת גוררה
סמוך לביתו־שלו, הפך ביתם של
רינה ואברהם טל ביתו השני של ספיר,
ואחרי מותה של שושנה היד. לביתו ה ראשון.
הוא היה בא לשם מדי־יום־ביומו.
בבית זד. נמצא סמל נוסף לחותם האיוב
שהוטל במישפחת ספיר — מחלתו של
אברהם, אביו של ניר. אברהם, סוחר ב־עיסקי־רכב,
לקה במחלת־עור קשה ואכ זרית.
אשר מיררה את חייו ואת חיי מיש־פחתו
כולה. כאשר נודע לספיר על
מחלתו של אברהם, הוא השתמש אז
לראשונה בשמו של איוב, כדי לתאר את
סיבלו האישי ואת סבל מישפחתו. מאוחר
יותר הפך שמו של איוב שגור יותר ויותר
בפיו של ספיר, באותם רגעים נדירים
שבהם היה שופך את ליבו לפני ידידיו
הקרובים.
שנתו של פינחס ספיר נדדה חודשים
ושנים. הוא ידע כי הברירה העומדת לפני
חתנו, אברהם, היא בין העינוי הנורא של
מחלת־העור, לבין ההסתכנות והייסורים
הכרוכים בתרופה היחידה שבכוחה לרפא
מחלה זו. בתקופות הקשות של מחלתו של
אברהם, מחלה הנמשכת שנים ארוכות,
קשה היה להכיר את ספיר• חיוניותו
הועמה, פניו היו נפולים, הליכתו המהירה
כאילו הואטה והחלק היפה שבספיריזם
המוכר, הקריאות הרועמות והמביכות, ה התחכמויות
באידיש — כל אלה נעלמו.
כל אותה תקופה קיבלו ניר עצמו, ו הוריו,
את הידיעה על מחלתו הממארת
של הנער בצורה מבוגרת ככל האפשר.
הם למדו לחיות בצל המוות.
ניר נלחם במחלתו בדרכו־שלו, כאדם
מבוגר והכם. הוא הסתער על לימודיו
בבית־הספר על־שם כצנלסון, במלוא כוח־הרצון
וכישרונותיו המעולים, הפך אחד
ממרכזי הברת הצעירים שאליה השתייך.
חיוניותו הרבה של ניר נטעה תיקוות
אפילו בלב הרופאים — אולי, אולי
יקרה הנס והוא יתגבר על המחלה הנוראה.
באותה תקופה נראה היה כאילו מיש־פחת
ספיר הביסה את דמות האיוב ש הדביק
לה הגורל. מחלתו של אברהם

אפילו בגינונים שהיו רחוקים מדמותו
המקובלת של ספיר — כל אלה הצביעו
בבירור על אושרו הגדול.
רבקה החזיקה את ספיר קצר. היא
הטילה עליו מרות שאיש לא חלם מעולם
שמישהו יעז להטיל עליו, ולא כל שכן
שהוא יישמע להן. המסורת הארוכה של
ישיבות בשבת בבוקר, בבית ספיר בכפר־סבא,
שבהן היה ספיר דן עם ידידים ושו תפים
לפוליטיקה בעניינים הרי־גורל, הופ סקו
במחי־יד. ספיר נשמע להוראה שלא
להזמין עוד אנשים אליו בשבת בבוקר.
השבת הוקדשה למנוחה, זלמישחקים עם
הנכדים.
פגישות של שעות. מאוחרות בלילה
נידחו, או לא נקבעו כלל. התפריט הפך
מאורגן, ודיאטה חריפה הוטלה על ספיר.
אחת ההנאות הגדולות שלו, שלה יצא שם
בכל רחבי העולם. היתד. לאכול, לא חשוב
מה אבל הרבה. בחודשים האחרונים לחייו
הוריד ספיר עשרה קילוגרמים ממישקלו,
לראשונה בחייו, בעיקבות הדיאטה הח ריפה
שכפתה עליו רבקה.
כשגילתה כי הוא סובל מלחץ־דם גבוה,
אילצה אותו להיבדק מדי-שבת על־ידי
רופאו הפרטי, פרופסור יונס קליינמן.
ספיר קיבל גזירות אלה באהבה רבה.
דומה היה כי דבקה היא האשד. היחידה
שהצליחה לכפות את רצונה על ספיר,
וגם לזכות מצידו בהכרת־תודה על כך.
אך גורל האייוב המשיך לרדוף את ספיר.
שלושה חודשים לפני פטירתו, כאשר שהה
יחד עם רבקה בניו־יורק, התלוננה רעיי תו
על מיחושים עזים בביטנה. ספיר ביטל
את המשך סיורו, ומיהר לחזור איתה ל ארץ.
מנמל־התעופה נלקחה ריבקה היישר
לבית־החולים ביקוו־חוליס בירושלים.
כעבור ימים אחדים קיבל ספיר את המכה
האחרונה לפני מותו: לריבקה יש גידול
ממאיר.
באחד ממישרדי בית־החולים התמוטט
ספיר שוב, ופרץ בבכי. עוד קודם שנשא
את ריבקה לאשה, ידע כי סבלה בעבר
מסרטן־השד, ונרפאה. הוא ידע גם כי
דרכה של מחלה זדונית זו לשוב לעי תים,
גם כאשר כבר נדמה כי חוסלה.
למרות ידיעה זו היתד, המהלומה שהונ חתה
עליו בביקור־חולים קשה מדי. הוא
התמוטט.
משך שבועות ארוכים פירפרד, ריבקד.

המשבר הנורא ביותו בחייו שר פנחס
ספיר אירע 1נרגע בו נ ודע לו על
המחלה חשובת־המובא שנערה את
ניר 11ל, נכדו האהוב, זמן קצר 1־בני
שננ טו ה אשתו הראשונה שושנה
שככה. קשה היה להאמין כי הנער התוסס,
ניר, מסתובב עם מחלה ממארת הנוגסת
:ו ללא־רחם. באותם ימים פגש ספיר
:ריבקה אל־נתן, ובין השניים התפתח
ומן־אהבה יפה להפליא.
רבקה היתד, שונה להחלוטין משושנה
פיר, ואף שונה ממה שספיר אהב או
יה רגיל אליו. היא היתד, עצמאית כיו ר,
אשת־ציבור מנוסה, לבושה בקפידה
בה ולהבדיל משושנה, גרסה שאשר, צרי ,להיות תמיד ליד בעלה ולא להמתין
י מאחרי־הקלעים.
כשסגר, התדהמה על נישואיהם, וגל הב־חות
שהועתקו מבדיחות טולידאנו ו שכול
בזמנם שכך, הבינו ידידיו הא תיים
של ספיר שהוא חיפש ומצא רעייה
מנה לחיים — כדי שלא להישאר גלמוד.
אולם גם המבינים, ובעיקר המשנאים
מציאי הבדיחות עמדו משתאים, כעבור
דשים אחדים, למול האהבה העזה ש רה בין רבקה לספיר. השינוי שחל ב יר
היה אדיר. רוחו שבה להיות מרו ת,
העיניים חייבו שוב, הקלות שבה
:ל דברים והכבוד הרב, שלעיתים גבל

בין החיים למוות. ספיר קיצץ בנסיעותיו,
בפגישותיו ובכל עיסוקיו, ובילה ליד מי טתה
שעות רבות. רק כאשר השתפר מצ בה,
שיפור שרופאי בית־החולים ראו בו
נם רפואי, הוא חזר לפעילותו הרגילה.
כאשר שוחררה ריבקה, שבועות ספורים
לפני מותו־שלו, מבית־ד,חולים, לא היה
אדם מאושר ממנו.
אולם המכות התכופות, והמוות שרדף
אחריו כצל, גרמו לספיר להרבות ולהרהר
על המוות ולדבר עליו .״אני אף פעם
לא אמות לאט, ולא אשכב במיטה. זה
יגמור ׳אותי במכה אחת,״ אמר, שבועות
ספורים לפני מותו.
אך הגורל עשה עימו חסד׳ .למרות ש־מחלותיהם
של ניר וריבקה העיבו על
אושרו וגזלו משעות-השינה המועטות שלו,
נפטר ספיר לפני שניהם. חצי שנה אח רי
שהלך לעולמו נפטרה גם ריבקה. מייד
אחרי מותו של בעלה גברה עליה מחלת
הסרטן שוב. הנס הרפואי לא אירע.
שנה אחרי פטירתו של ספיר נפטר ניר,
נכדו האהוב. הוא נקבר בכפר-סבא, לא
הרחק מסבתא שושנה וסבא פינחס.

ב מ דינ ה העם רצח ב אי ס טג סד

פ? :פדרעז: ז?5ג
פורש ערך את
ההתקפה — לשם מה?
מה היתד, תגובת היישוב העברי בשנת
,1948 אילו באמצע מילחמודהעצמאות
היה פלג פורש מאצ״ל, המונה כמה עשרות
חברים, ממשיך באירופה במערכת־טרור
פרטית נגד הבריטים, בשעה שכוחות
היישוב נמצאו במאבק לחיים ולמוות
בארץ י
קרוב לוודאי שהיישוב לא היה כלל
שם לב למאורע, עובר עליו לסדר־היום.
לקח אנטבה. כך קרה השבוע לפלג
הפורש מן החזית העממית לשיחרור פלס־

ליצור מצב כזה. באופן כימעט רישמי
הודתה בכך שהטילה מצור ימי על התת-
מדינה המוסלמית בלבנון,

יחסים מרחביים
חזרה דחש״ח

חלוקת ח7פ;ון לשתי
תת-מדיגות הפכה
עובדה מוכמרת — והיא
יוצרת בעיות לישראל
כאשר נפל השבוע, אחרי מצור של
תישעה שבועות עקובים מדם, כבר היה
תל־אל־זעתר אגדה. שמו של מחנה־הפלי-
טים העלוב הפך מושג בעשרות שפות.
פרשנים ועיתונאים הישוו הקרב על ה מחנה
שבמיזרח ביירות לקרבות־המצור

טין, בפקודת ד״ד ודיע חדאד, כאשר ערך
הגדולים בהיסטוריה. הפלסטינים חישוו
את התקפת־הרצח על מטוס אל עד באיס אותו
לסטאלינגראד. העיתונאית היהודיה
טנבול. מחוץ לישראל, כימעט לא שם
השמאלנית מצרפת, אניה פראנקום, היש-
אליה איש לב. הכוחות הפלסטיניים הלו וותה
אותו לגטו־ורשה ולמצדה — השוואה
שהרדיו של אש״ף מיהר לצטטה. ניחן היה
חמים בלבנון לא התייחסו אליו כלל.
להשוותו לעשרות מצורים מפורסמים
הפעולה מעניינת ביגלל שינוי הקו
אחרים.
המתבטא בה. ד,ייעד היה קטל פשוט. הוא
שונה מפעולות בדוגמת מעלות, מינכן,
אך יותר מכל דמתה נפילת תל-אל-
סאבוי ואנטבה, שנועדו להשיג באופן
זעתר לנפילת הרובע היהודי בעיר ה ראוותני
שיחדור פידאיון הכלואים ביש .
1948
עתיקה בירושלים בקיץ
ראל. בכל המיקרים האלה ניהלו החוטפים
שני עמים. דמיון זה אינו מיקרי.
משא־ומתן ממושך שהתיש אותם, הותקפו
מילחמת־האזרחים הממושכת בלבנון דומה
באש ונהרגו.
יותר ויותר למילחמת־העצמאות הישרא נראה
כי האגף הטרוריסטי של תנועת
לית, שבה קמה חלוקת הארץ והפכה
הפידאיון למד לקח. הוא עוסק עתה
עובדה מוגמרת, שאינה ניתנת לשינוי.
בפעולות־ראווד, פחות מסובכות, אך מחו מהות
הכוחות משני הצדדים, סוג הנשק
שבות היטב. היתרון, מבחינתם: אפשר
המופעל, היחס של המעצמות הגדולות
לבצען בקומץ אנ-שים, ללא צורך במנגנון
והמדינות השכנות, טיב הקרבות מבחינה
מסייע מורכב, ולהשיג תוצאה מירבית.
איסטראטגית וטאקטית — מכל הבחינות
קשה מאד — וכימעט בלתי-אפשרי —
האלה מזכירה מילחמת-לבנון מדי יום את
להתגונן ספני פעולות כאלה. אם התוקפים
מילחמת תש״ח.
אינם נהרגים בו במקום, יש להם סיכוי
יתכן כי נפילת תל־אל־זעתר היתד, ה רב
להשתחרר.
נקודה, שממנה והלאה שוב לא תיתכן
מצור ימי. השאלה היא: מה מבקשים
איחודה מחדש של לבנון. ביחסים בין שני
המבצעים להשיג?
עמים, או בין שני עדות, יכול להגיע
מבחינת ישראל, פעולות כאלה יכולות
רגע שבו הפילוג ביניהם הוא סופי׳ ושוב
לקצור קציר טראגי, אך אין להם השפעה
לא יתכן דו־קיום שלהם תחת גג מדיני
כלשהי על המאורעות. התיירים הישראליים
אחד, אלא בדרך של כפייה ושיעבוד. מכל
מתייחסים אל סכנה זו כשם שנהגי ישראל
הבחינות, אומה לבנונית חדלה מלהת מתייחסים
לסכנה (הגדולה יותר) של תאונה
קיים — אם ביפלל התקיימה אי-פעם. ב בכבישי
המדינה.
לבנון לוחמים עתה ישני עמים, מילבד ה מבחינה
פלסטינית, יש בפעולות אלה
סורים והפלסטינים.
פריקת עול ההנהגה הלאומית, הפרת מדות
לכל אחד משני הצדדים יש עתה מע אש״ף
וכימעט־עריקה. כל לוחם בתל-אל-
רכת פוליטית-מימשלית־ממלכתית מגוב זעתר
הסתכן יותר מאשר שני הרוצחים
שת, בעלת אידיאולוגיה ברורה. לכל אחד
של איסטנבול.
מהם יש צבא, שהפך במהלך הקרבות ה מבחינה
מעשית, היה זה ניסיון של
ממושכים והמרים צבא סדיר לכל-דבר, ה אירגון
קטנטן, פורש מאירגון־פורשים,
מצוייר בנשק כבד•
למשוך אל עצמו תשומת־לב. יוייתכו ש־זה
קרה בארץ־ישראל לפני דור. זה קרה
היתה זיו גם אות לבאות. אם ייהרס המימסד
בקפריסין לא מכבר. עכשיו זה קרה ב של
אש״ף במילחמת לבנון, יהיה העתיד
לבנון. כדברי השיר בספר עליסה בארץ
שייך לטיפוסים כמו ודיע חדאד, ושפיכת-
הפלאות ,״כל סוסי המלך וכל פרשיו /
דם חסרת־תכלית נוסח איסטנבול תשמש
לא יוכלו עוד להדביק את הרסיסים יחדיו.״
פורקן יחידי לתיסכולו ולייאושו של עם
תת״מדינות. תל־אל־זעתר היה אי-
חסר־מולדת.
פלסטיני מנותק ומבודד בשטח הנוצרי,
השבוע צעדה י-שראל צעד נוסף כדי
ה עול ם

הז ה 2033

כשם שהרובע היהודי היה אי מנותק ב שטח
הערבי. עם נפילת התל, שולטים
גם הנוצרים־הימניים וגם הקואליציה ה־בשטחים מוסלמיודפלסטיניודשמאלית רצופים,
המהווים עתה מדינות עצמאיות
לכל דבר.
אין זה שטח סופי. בין שתי תת-מדינות
אלה נמשכת מילחמה סדירה, כמו במח צית
השניה של מילחמת־העצמאות, כשה מטרה
של כל צד היא למגר או להקטין
את מדינת הצד השני. המימסד הנוצרי
מבקש להשיג את השמדת המדינה המום־
למית־פלסטינית בעזרת הצבא הסורי ו־חיל־הים
הישראלי, כשם שהפלסטינים
ביקשו בתש״ח למגר את מדינת־ישראל
בעזרת הצבאות הערביים.
עוד מוקדם לקבוע מה הם הסיכויים
לכך. למרות זרם־הנשק הזורם לצד ה נוצרי
בדרך־הים ומסוריה, והמצור הימי־יבשתי
המוטל על המדינה המוסלמית־פלסטינית,
נראה כי לא קל יהיה לחסלה.
אם תתבססנה שתי המדינות כמו שהן,
תעמוד ישראל לפני מציאות חדשה בצפון.
לתנועה הלאומית הפלסטינית יהיה בסיס
ממלכתי־גיאוגרפי בצורת תת־מדינה עצ מאית
— מחוץ לפלסטין, אך על גבולה.
אף שמדינה זו לא תזכה, קרוב לוודאי,
בהכרה בינלאומית במשך זמן רב, היא
תהווה עובדה קיימת. ובתור שכזו, יתכן
שהיא תקדם במרוצת הזמן את האפשרות
לניהול משא־ומתן ישראלי־פלסטיני ישיר.

הכנסת
ל תרץ 3ל עוו־ץ

מלך חקגוגיות המיפלגתיות
בכגסת הסד ממוגח
על מוהר המידות
כבית הנבחרים
אילו נערך בין כל חברי־הכנסת בהווה
ובעבר מישאל, מי מבין חברי־הכגסת־לשעבר
מתאים ביותר לכהן בתפקיד המבקר
הפנימי של הבית, ייתכן מאד כי הד״ר
ברוך אזניה היה תופס את המקום האחרון
ברשימה.
אמנם, לאזניה נמוו״הקומה, בעל העיניים
הערמומיות מאחרי המשקפיים העבים, אין
מחסור בפיקחות. הוא היה אחד החברים
היותר־זריזים והיותר־ממולחים בחמש תקר
פות־כהונה.
אלא שאזניה היה פדשך כל התקופה
הזאת ״איש־הסכין״ של מפא״י, עסקו־של־עסקנים,
מלך הקנוניות המיפלגתיות,
אדם שנודע בעיקר בשל כישרונו הנדיר
לתרץ כל שרץ, ולמצוא נימוק וצידוק
לכל מעשה אפל של סיעתו.
זמן רב לפני שהתפרסם הצמד־חמד
באדר־עופר, שלט בבית צמד־החמד באדר-
אזניה. ברוד אזניה המפא״יי ויוחנן באדר
החרותי סידרו ביניהם את כל העסקים
של המוסד, מעל לשולחן ומתחתיו, לאור
היום ובמחשכים. בכוחות משותפים ערכו
שפטים בסיעות הקטנות, צימצמו באופן
מכריע את יכולתן להתבטא בכנסת, נטלו
מהן את החירות להגיש הצעות-לסדר-היום
והצעות־חוק־פרטיות, והפכו את הבית כולו
מכשיר בידי קארטל של עסקני־מיפלגות.
אם מהווה הכנסת כיום חותמת־גימי
בידי הממשלה, ואס גססו ומתו בה החיים
הפרלמנטריים האמיתיים, נושא ברוך אזניה,
לשעבר יו״ר ועדת־הכנסת, בחלק ניכר של
האחריות לכך.
לאיש כזה יכולות להיות הרבה זכויות,
ובכל מישרה עסקנית־מיפלגתית כבודו
במקומו מונח. אך חסר לו הכי-שור העיקרי
הדרוש למבקר־הכנסת: האמון הכללי בו,
כבאדם חסר משוא-פנים, העומד מעל
לקנוניות ולאינטרסים מיפלגתיים.
נאמן אמיתי. אולם השבוע הוענק
לאזניה דווקא תפקיד זה — על-פי הכרעתו
האישית של ישראל ישעיהו, מדעו משכבר־הימים.
מנוי־וגמור
היה עם ישעיהו לסלק את
המבקר הקודם, הראשון בתפקיד זה :
הפנסיונר שימעון ליברמן, שהסתבך ב־מילחמת־כנופיות
בקרב מנגנון הכנסת,
כאשר תמך בסיעת מזכיר־הכנסת נגד
סיעת קצין־הכנסת (העולם הזה .)2030
נראה כי ישעיהו הסיק מן הפר-שה
מסקנה פשוטה: אם אי-אפשר לבטל אח
התפקיד ביכלל, יש לאייש אותו באדם
הנאמן אישית עליו ועל מיפלגתו, שאפשר
לסמוך עליו שלא יקים שערוריות העלולות
להזיק לשליטי הכנסת.
ומבחינה זו, באמת אי-אפשר למצוא
אדם מתאים יותר מאשר את הח״כ-ל-שעבר,
המתקרב לגיל ( 71 בחודש הבא) ,שנולד
ה עול ם הז ה 2033

בפינסק והתחנך בדאנציג ובאוניברסיטות
של קניגסברג וברלין, הדוקטור למישפטים
שבא עם תנועת־הנוער הציונית הגרמנית
לארץ ב־ג , 193 ושחוא חבר קיבוץ גיבעת־חיים
(איחוד).

תיק שורת
הטלפון הכותב הפסדים

מישרד-חתיקשורת החדיט
?שבור הפרה פרטית
מתחרה — ע? חשבון
משדמ״המיבים
מודעות״ענק שפירסם השבוע מישרד־התיקשורת
בעיתונות, בישרו על פתיחת
שירות חדש לציבור: שירות שיחות טלקס
לכל.
הטלקס פועל כמו הטלפון. אלא •שתחת
שיחות על־פה מקיימים באמצעותו שיחות
בכתב. הטלקס — הטלפון הכותב — הוא
כיום אחד מאמצעי־התיקשורת המקובלים
ביותר בעולם העסקים. אבל בי-שראל, רק
חברות ואנשי־עסקים מועטים יכולים להר שות
לעצמם שימוש חופשי באמצעי מודרני

שכן, מישרד־התיקשורת אינו משכיר
מכ-שירי־טלקס כשם שהוא משכיר מכשירי״
טלפון. ומי שמצליח לקבל קו לטלקס
בישראל, צריך להשקיע כ־ 45 אלף ל״י
ברכישת מכשיר.
לפני כשנתיים הגה צעיר ישראלי. דני
בינקין, רעיון מבריק. הוא החליט לרכוש
מכשיר טלקס, להעמיד את שירותיו לרשות
כל המבקש תמורת תשלום דמי־מינוי. כך
יכולה חברה מיסחרית שאין לה מכשיר
טלקס, להעביר דרכו הודעה לחו״ל באמ צעות
שיחת־טלפון פשוטה אחת.
חברת קונסורטיום אינטרנשיונאל של דני
בינקין פרחה, והפכה סיפור־הצלחה מופלא.
תוך חודשים מעטים רכשה חוג של 1600
מנויים. מחזורה השנתי הגיע לסכום של
6מיליון לירות. היא הרחיבה את שירותיה,
העניקה למנוייה שירותי תירגום מיברקי־טלקס
חינם, ומישלוח העתקי הודעות ה טלקס
לבית המנוי.
כאשר החלה החברה מפרסמת מודעות
בעיתונות, בהן הסבירה כי שימוש בטלקס
של החברה זול יותר ממישלוח מיברק ב דואר,
התעוררו אנשי מישרד־התיקשורת.
עובדי המיברקה חששו כי המעבר לשירות
הטלקס הפרטי יקטין את מיספר המיברקים
הנ-שלחים דרך הדואר, יפגע בפרמיות וכ
שירות־הטלקס
שד ״קונסורטיום״
לוקחים פחות, מפסידים יותר
שאינו מעובדי החברה להשתמש במכשיר־הטלפון
שלה לצרכיו־שלו.
אחר־כך איימו אנשי מישרד־התיקשורת
לנתק את קווי־הטלקס של קונסורטיום,
בטענה שהיא מהווה תחרות לשירות־המיב־רקים
הציבורי. צו־על־תנאי שהוצא נגד
מישרד־התיקשורת, אסר עליו לנתק את
קווי־הטלקס לקונסורטיום.
אנשי מישרד־התיקשורת החליטו להילחם
בדני בינקין בשיטה אחרת: בכספי הציבור.
וכך, אחרי הכנות ממושכות, פתח השבוע
מישרד־התיקשורת שירות טלקס מתחרה
לזה של קונסורטיוס, שמחיריו זולים יותר.
לעומת דמי־המינוי בסך 360ל״י של
קונסורטיום, מבקש מישרד־התיקשורת רק
120ל״י — שליש המחיר.
חישובים מהירים מוכיחים, כי השירות
החדש מסובסד בסדר־גודל של כ־200
אלף ל״י בחודש, במטרה אחת ויחידה :
לשבור את הצלחת החברה הפרטית.
לטענת צוות הכלכלנים של מישרד־ה־תיקשורת,
כי שיו׳ותי־הטלקס יישאו רווחים
— אין כיסוי.
החשבון הוא פשוט: כיום משדרת קוד
סורטיום כעשרת אלפים דקות טלקס ב חודש.
הת־שלום תמורתן הוא הכנסה נקייה
לדואר, ללא כל הוצאה מצד מישרד־ה־תיקשורת.
כל דקת -שידור שיצליח מישרד־התיקשורת
לגזול מן החברה הפרטית, תג רום
לו להוצאה. במקום הכנסה נקייה,
יקבל מעתה מישרד־התיק־שורת הכנסות
תמורת הוצאות, של שכר מפעילי הטלקס,
שכר הטלקסים שלו והשירותים האחרים.
אם עד כה הסתכמו הפסדי המיברקה של
מישרד־התיקשורת ב־ 40 מיליון ל״י ל שנה׳
הם יגדלו כתוצאה מהשירות החדש
במיליונים רבים נוספים• העיקר הוא, ש שכר
השעות הנוספות לעובדי מישרד־התיקשורת
לא ייפגע.

הממ שלה
א/טד ואעו ד ר

עיבקת־חבילה תמוהה
מאחרי החלטת הממשלה
לסיוע להפקת סרט
על מיבצע יהוגתן
מבקר אזנייה
האיש המתאים פחות
תשלומי השעות הנוספות שהם מקבלים.
מישרד־התיקשורת החליט לחסל את שי״
רות־הטלקס הפרטי של דני בינקין.
צו־על״תגאי. תחילה תוקנה תק נה
האוסרת על מחזיק מכשיר טלקס ל העניק
שירותים תמורת תשלום ללקוח
מיסחרי אחר. על־פי אותה תקנה׳ כל חברה
מיסחרית המחזיקה במכשיר־טלפון, מב צעת
עבירה כאשר היא מניחה לאדם

בתחילת השבוע שעבר עדיין העמיד
מישרד־המיסחר־והתעשייה פנים. הודעה
מטעם המישרד הבטיחה, כי הממשלה לא
תחליט לאיזו חברת״סרטים להגיש סיוע
להפקת סרט על פעולת צה״ל באנטבה,
לפני שייקראו תסריטי הסרטים שמתכגגות
החברות להפיק.
חמישה ימים אחר־כך נבר נפל הפור.
הודעה ממשלתית ציינה׳ כי הממשלה הח ליטה
לסייע לחברת הסרטים ההוליוודית
האחים וורנר להפיק את הסרט על מיבצע
יהונתן, במתן מידע על הפעולה ובהעמדת
מיתקנים, יחידות־צבא והשכרת מטוסים
צבאיים לצורך צילומי הסרט. החלטה זו
נפלה מבלי שייקרא התסריט שלפיו מת
כוונת
החברה האמריקאית להפיק את ה סרט,
כיוון שהוא טרם נכתב.
ריח רע של העדפה נדף מהודעת ה ממשלה.
שכן, לא צויינה כל סיבה רישמית
מדוע העדיפה הממשלה את חברת האחים
וורנר על־פני חברות אחרות, ביניהן חברות
הוליוודיות נודעות ועשירות לא פחות,
שהציעו לממ-שלת ישראל תנאים טובים
לא פחות משל האחים וורנר לשיתוף־פעו־לה
בהפקת הסרט.
החוב הממשלתי. למעשה היה ברור,
בחוגי יצרני הסרטים, עוד ימים רבים
לפני פירסום ההחלטה הממשלתית, כי
האחים ווונר היא שתזכה בפרס. הסיבה:
אחד מראשי החברה׳ טד אשלי, הגיע ל ישראל
זמן קצר אחרי מיבצע אנטבה,
הפעיל לחצים כבדים על כל שרי הממשלה
כדי שישתפו פעולה בילעדית עם חברתו
דווקא.
לאשלי היתד. זכות -שלא היתה למפיקים
אחרים: הוא האיש אשר אירגן בראשית
השנה, בהוליווד, את נשף־הכוכבים הענקי
לכבוד ראש־הממשלה יצחק רבין. רבין
ושרי הממשלה האחרים חבו לאשלי חוב
של כבוד.
אולם אשלי לא זכה בהעדפה זו חינם.
הוא נאלץ לשלם מחיר גבוה למדי תמורתה.
היה עליו להתחייב להפרי-ש חלק מדיווחי
הסרט על מיבצע אנטבה לקרן־סיוע לחיילי
צה״ל. תמורה נוספת שתבע ממנו מיישרד־המיסחר־והתעשייה:
הצהרה בדבר כוונות
להפקת סרטים נוספים בישראל, על־פי
תסריטים שיומלצו בפני החברה על־ידי
ממשלת־ישראל.
בחילופי־המיברקים הבהולים עם מנהלי
החברה בארצות־הברית, לא היו אלה מוכ נים
להתחייב להפוך תועמלני־הקולנוע ה רשמיים
•של ממשלת־ישראל, אבל הם היו
מוכנים לתת הצהרת כוונות, תוך הס תייגות
•שהתסריטים שעליהם תמליץ מט־שלת־ישראל
יאושרו קודם־לכן על־ידי ה חברה.

מי רימו 7תמורת זאת ויתרה
ממשלת־ישראל על עיקרון מקודש- ,שנשמר
מאז הקמת המדינה: שחיילים בשירות
סדיר לא ישמישו כייצבים בסרטים. הסכ מת
הממשלה לספק י לאחים וורנר חיילים
לצורך ההסרטה, מעמידה את צה״ל בשורה
אחת עם צבאות יוגוסלביה וספרד- ,שם
גובה הממשלה תשלום מחברות־הסרטים
תמורת הופעות החיילים כניצבים.
אולם ההיבט החמור ביותר של עיסקת־החבילה
עם האחים ווו נר היה נעוץ ב הסכמתה
של הממשלה לספק לחברה ה־הוליוודית
מידע על הפעולה.
כל מה שלא פורסם עד כה על מיבצע
יהונתן באנטבה, נאסר לפירסום בטענות
של סודיות צבאית וביטחון המדינה. אם
לא היה בכוונת הממ-שלה למסור למפיקי
הסרט סודות -שטרם פורסמו, ל-שם מה הב
זקוקים לשיתוף־הפעולה עימה ד
אחת מן השתיים: או שממשלת ישרא?
רימתה את החברה ההוליוודית, ומתכוונו
לספק לה מידע •שכבר פורסם, או שהי!
(המשך בעמוד 30

מכתב גלו
דשר התחבורה
כבר יותר מחודשיים מסיע ״אגד״ את חיילי צה״ל ללא תשלום בקווי
השרות, על פי החלטת הממשלה, אף כי החלטה זו נכפתה על הקואופרטיב
ללא מתן שהות סבירה לתכנון וארגון מתאימים.
כדי לא ״לסתום״ את הקווים הבינעירוניים, וכדי לא לגרום סבל מיותר
לציבור הנוסעים, חיילים ואזרחים כאחד, החלטנו, הנהלת ״ אג ד׳/

להסיע את החיילים ללא תשלום גם בקווי השרות העירוניים,
אף שאין החלטת הממשלה מחייבת אותנו לכך. פעולה זו הקלה
את העומס בקווים הבינעירוניים ואיפשרה לנו לעמוד, פחות או יותר בלחץ
ההסעות הנוספות שנבעו מצו הממשלה•
יחד עם זאת, עדיין מכבידה הסעת החיילים על ציבור הנוסעים בעיקר
בשעות השיא של תחילת העבודה וסיומה, במיוחד באזורים המאוכלסים
בצפיפות ובקווים החוצים מחנות מרכזיים של צה״ל.

״אגד״ הוכיח את גישתו החיובית לבעיית הסעות החיילים מעל ומעבר לנדרש
בצו הממשלה, כדי להקל על ציבור הנוסעים, אולם מאמץ זה גורם לנו הפסדים
כספיים ניכרים אשר לא נוכל לעמוד בהם לבדנו, לאורך זמן רב.
אנו תובעים איפוא מן הממשלה להרחיב את הסדר הסעות החיילים ללא
תשלום, כמתחייב מן המציאות, ולהחילו גם על נסיעות פרבריות ונסיעות
עירוניות. רק כאשר יוכל כל חייל לנסוע חינם בקווים העירוניים או
הפרבריים, נוכל לווסת את השימוש בהסעות החינם ולמנוע מהחייל את
הצורך לנסוע באוטובוס בינעירוני לנסיעה קצרה בתוך העיר.

אנו משוכנעים, כי אלמלא פתח ״אגד״ מיזמתו את הקווים
העירוניים לפני החיילים — לא היתה כיום תחבורה תקינה
בשירותים הבידעירוניים — לא לאזרחים ולא לחיילים.
על שר התחבורה להכיר איפוא בצורך חיוני זה של הסעת חיילים חינם
בכל הקווים, להרחיב את ההסדר ולפצות את מפעילי התחבורה הציבורית
בשיעור המגיע על מלוא ההסעות.

הנהלת ״אגד׳

79 >9179919
מבושיו נפגע קשות מכוויות החומצה.
טובי הרופאים של בית־ד,חולים הוזעקו
כדי לטפל בו. במקביל לכך נערכו בני־מישפחתו
— אחיו ובניו — למערכה קשה,
שמטרתה העיקרית היא חיפוי של זהותו

של הפצוע, לבל ₪
לכלי־התיקשורת. תודלף היתד, להם סיבה טובה לכך: עמירם הוא
בנו הבכור של יוסף שפרינצק. אחיו,
דוקטור יאיר שפרינצק, הוא חוקר בכיר
במחלקה לכימיה אורגאנית במכון וייצמן
למדע ברחובות. בנו הבכור של עמירם,
אהוד, הוא דוקטור, ומשמש מרצה בכיר
באוניברסיטה העברית בירושלים.

וסך שנזינ צ ק
חיה הידד הראשון
שוה ננסת
ומועמד לכהונת
נשיא המדינה -
ב 1י 1שר בנו
עמיו הושחתו
ב שנתו בחומצה
ש ש כנ ה א שתו
ף • צעקות שכקעו כשעה שתיים
\ 1אחרי־חצות, אור ליום שישי לפני
כחודש, עוררו משנתיים את מרבית דיירי
הבית המשותף ברחוב יפתח מס׳ 8בשכונת
יד־אליהו בתל־אביב. זעקות־אימה של
גבר ואשד, נשמעו מן הדירה מיספר שתיים
בקומה הראשונה של הבניין .״היא הדגה
אותי! הצילו!״ זעק הגבר .״עכשיו הן
כבר לא יסתכלו עליך!״ צרחה האשה.
השכנים הנדהמים, בביגדי־לילה, החלו
מתדפקים על דלת דירתה של מישפחת
שפרינצק, שמתוכה בקעו הצעקות. משלא
נענו, פרצו שכנים אחדים את דלת הדירה.
המחזה שניגלה לעיניהם היה מחריד :
בחדר־השינה של בני הזוג שפרינצק, על
המיטה הכפולה הרחבה, התפתל מכאבים
עמירם שפרינצק 61 עובד בכיר במישרד־החקלאות,
מי שהיה אחד ממנהלי חברת
הבת הכושלת של מקורות, ורד וכיום
פנסיונר.
ליד המיטה, כשהיא מחזיקה בידה בקבוק,
ניצבה אשתו, מדד,בה. כשפרצו השכנים
לתוך חדר־השינה, פרצה האשד, בצחוק
היסטרי .״עשיתי לו את זה ! סוף־סוף הוא
ילמד לקח! אתם רואים?״ צעקה אל
השכנים המזועזעים. הבעל, עמירם התפתל
על המיטה כשהוא לופת בידו האחת את
פניו, ובאחרת את מבושיו .״הצילו אותי ! ״
התחנן ביבבה. השכנים הזמינו את ד,מיש-
טרה, ומדד,בה שפרעצק נרגעה מהתקף-
ההיסטריה שלה רק בתחנת־המישטרד, של
מטה מרחב הירקון, ברחוב דיזנגוף.
למחרת הובאה האשה, מדד,בד, שפרינצק,
לבית־מישפט־השלום בתל־אביב. התובע
המישטרתי ביקש לעצרה באשמת נסיון
לרצוח את בעלה .״מדד,בה שפרינצק שפכה
חומצה גופריתית על פני בעלה בשנתו,״
האשים אותה החוקר המישטרתי.
אותה שעה שכב עמירם על שולחן-
הניתוחים בבית-ד,חולים איכילוב בתל-
אביב, לשם הובא כשפניו מושחתים כליל
מן החומצה ששפכה עליו אשתו. גם אמור

סצינו ת
של קינ א ה
ך< ני־ הזוג מההגה ועמירם שפרינ*
^ צק נישאו בשנת , 1938 בפולין. הם
עלו לארץ בתחילת שנות הארבעים עם
אביו של עמירם, יוסף, שהיד, מאוחר יותר
יושב־ראש הכנסת, מראשי תנועת העבודה
ומפא״י, והתחדד, על כס נשיאות המדינה
עם הנשיא יצחק בן־צבי ב*. 1952
בני מישפחת -שפרינצק התיישבו בעיר
רחובות. עמירם למד חקלאות ואגרונומיה,
ומדד,בה היתד, עקרת־בית. גם אחיו השני,
יאיר, פנה ללימודים, בעוד שאביהם העדיף
את הפוליטיקה. בתחילת שנות החמישים
עברו עמירם ומדד,בה לשכונת־מגורים חד שה
ברחובות — נווה יהודה. שם רכשו
להם שטח־אדמה ובנו בית פרטי. במושגים
של אז, היתד, זו וילה .״הם היו הזוג
הרעשני ביותר בשכונה,״ נזכרו השבוע
שכניהם ומכריהם בנווה,־יהודה .״כבר לפני
עשרים שנה היה ידוע לכולם שהם אינם
חיים טוב יחד.״
עמירם היה גבר נאה־מראה. עבודתו
במוסדות ציבוריים ובמישרדי-ממשלה הפגישה
אותו עם אנשים רבים, בין השאר
עם נשים צעירות, שנמשכו אל הגבר הנאה
ובעל הגינונים, הלברש תמיד בהידור, מפגין

חוש-הומור ושופע הברקות. עמידם לא
נשאר אדיש להצלחתו בקרב הנשים הצעי רות
.״אשתו היתה עורכת לו סצינות של
קינאה,״ נזכרו מכריו .״עד לפני כשבע
שנים הוא סבל את הכל בשקט, .אני לא
רוצה להתגרש ממדהבה, בגלל הילדים.
זה יפגע בהם ובקאריירה שלהם,׳ אמר.״
במשך שש השנים האחרונות כמעט שלא
ניראה בביתו. הוא ניראה צמוד לצעירה
יפהפייה, מזכירה בחברת ורד, הברד,־בת
של מקורות• ,שבה שימש עמירם שפרינצק
בתפקיד בכיר. המגעים היחידים שקיים
עם אשתו היו בעניין הגירושין .״הבנים
גדלו. עכשיו -נוכל להיפרד. החיים עוד
לא אבודים,״ היה אומר לחבריו הרבים,
רובם צעירים ממנו.
אולם בעוד המגעים על גירושין
בעיצומם, ושני בני־הזוג המסוכסכים
ביניהם פונים לעורכי־דין ומגישים בקשות
לגט לבית־הדין־הרבני, אירע ד,מיקרה
הטרגי .״סבלתי הרבה לפני שעשיתי את
זד״״ סיפרה מדהבה 58 הנראית מבוגרת
מגילה .״לא ידעתי מה אני ערשה. לקחתי
כדור הרגעה ואליום, ונרדמתי. עמירם
בכלל לא היה לידי. חלמתי חלום־סיוטים
•שהוא בא ומנסה לחנוק אותי. התעוררתי
בבהלה, רצתי למיטבח. היה •שם בקבוק
של חומצה גופריתית, שקניתי בבית-
מירקחת, ועשיתי את זה.״
בבית־המישפט פרצה מדהבה בבכי מר.
שופט־השלום החליט להיענות לבקשת
המישטרה לעוצרה ל־ 15 יום, אך יחד
עם זאת פקד לאשפזה בבית־ד,חולים לחולי-

נפש בבת־ים, לצורך הסתכלות .״אני
מאמין לחשודה, כי מה -שעשתה היה תוצאה
של הצטברות פגיעות מצד בעלה במשך
שנים ארוכות,״ אמר השופט רפופורט,״אך הדבר אינו מצדיק צעד קיצוני כמו
שפיכת חומצה על הבעל בזמן •שזה ישן,וגרימת חבלה גופנית חמורה שתוצאותיה
טרם ידועות.״

העיקר למנוע
שערורייה
** מירם שפרינצק נוטה ״לוותר לאשה
^ המיסכנה הזאת,״ כדיברי מקורבי ה־מישפחה,
ומסכים שלא להתלונן במישטרה
על הפגיעה הגופנית החמורה שהסבה לו.
,״׳מספיק שזה קרה. לא צריך לעשות מזה
עניין. בלאו־הכי לא נשאר עוד הרבה
לחיות,״ הוא אומר במרירות לחבריו
הרבים, המבקרים אצלו בבית־החולים.
״זאת טרגדיה איומה. עימירם שבור
לגמרי. מה שמדהבה רצתה להשיג, היא
הצליחה. היא רצתה שידשחתו פניו היפים,
•שגרמו לה כל-כך הרבה צרות עם כל-כך
הרבה מאהבות, כל־כך הרבה •שנים,״ סיכם
מכר קרוב של עמירם, לפני ימים אחדים.
האח יאיר, והבנים, מבקשים להשכיח
את הפרשה האומללה. הם עושים הכל
על־מנת •שמדד,בה לא תועמד לדין בעוון
ניסיון לרצח, ועל־מנת שעמירם ייצא
מבית־החולים הדסה, שבו הוא מאו-שפז
עתה, בסודי־סודות.

בבית־החולים ״הדסה־ בת״א: עמידת שפרינצק מתאושש

הברית? עם מי באת שם במגע? האם
הכרת שם יהודים?״
(התשובה: כן. רב יהודי ידוע אף בא
לבקרה לאחר־מכן ברמאללה).
״האם מסרת ידיעות לגוף ערבי בארצות־הברית?״
(התשובה:
היא מוסרת כתבות עיתונאיות
על הנעשה בגדה לתחנת־שידור ערבית
בסאן־פראנציסקו, שנקראה בעבר קוד
פלסטין, וכעת קול הערבים. זוהי תחנה
של פולקלור, תרבות וחדשות, בדומה
לתחנה העיברית בניו־יורק).
״איך את מתקשרת עם התחנה הזאת?״
(התשובה: הם מתקישרים בטלפון, כימעט
בכל יום .״אתם בוודאי מאזינים לשיחות
ושומעים כל מילה.״)
״מהם יחסייך עם סוכנות־הידיעות ה צרפתית?״
(התשובה:
היא היתד. מוסרת ידיעות
לסוכנות זו, אולם באחרונה קרה שהסוכנות
הפיצה בעולם ידיעה מאת אחד תופיק
חורי, כתב ידיעות אחרונות בגדה, ערבי
נוצרי, שבה נאמר כי המוסלמים בגדה
זוממים להתנכל לנוצרים וערכו פוגרום
ב״רובע הנוצרי״ בשכם. רמונדה, שגם היא
נוצריה, ראתה בכך הסתה אנטי-פלסטינית
וניסיון להעתיק את מילחמת־האזרחים
הלבנונית לגדה. היא פירסמה בעיתונות
הערבית בגדה מודעה, שבה הסתייגה פומ בית
מן הידיעה והתפטרה מן הסוכנות.
הסוכנות הצרפתית אף היא הכחישה את
הידיעה. לאחר־מכן נפתחו שוב מגעים
בין רמונדה והסוכנות. על רקע זה היו
חילופי-דברים חריפים בינה ובין אותו
חורי, שזעק לעומתה :״אתם הנוצרים
פוחדים מפני המוסלמים!״)
בדעתה של רמונדה עלה ודשד: אולי
מעוניינים השילטונות הישראליים בפעי לותו
זו של חורי, ומשום כך הם מבקשים
לסלק אותה מדרכו?

/,להישאר מאח רי
דל תו ת הבית״
זדם עיקר החקירה נסב
נקודה אחרת: מה הקשרים
סביב שבין

העיתונאית הלוחמת מרמאללה הוכנסה למעצר־בית

ומרה 1ב לו ב

** י שרוצה דבקר ביסים אלה אצל
1*1רמונדה (״ריימונד״) אל־טאוויל בביתה
היפה ברמאללה, אינו צריך לטלפן אליה

מראש נדי לוודא שהיא נמצאת בבית. גם
אין הוא יכול לטלפן.
ביום החמישי שעבר, כאשר הזמין המושל

הצבאי את רמונדה אליו, והודיע לה
רישמית שנגזר עליה מאסר־בית ״עד ל הודעה
חדשה״ ,חדל הטלפון שבביתה
לפעול. מאז התעורר לחיים רק פעם אחת :
כאשר ביקש המושל לישאול לשלומה,
ולוודא שאינה חסרה דבר. י
בפתח ביתה של רמונדה ניצב שוטר
ערבי, הרושם את שמותיהם של כל הבאים
לבקרה. בתוך הבית יושבת רמונדה
הפעלתנית באפם־מעשה, כשהיא מגלגלת
יחד עם אורחיה, הבאים מכל רחבי הארץ,
שאלה אחת ויחידה: מדוע עשו זאת
השילטונות י

״מה זה
שין־ביתל״

דת לפני הבית

כאשר ביקרו כתבי העולם הזה אצל ונוונדה,
רשס הזקיף הערבי בכניסה את שמס, ותזך
ות הגיעה ניידת, שתפסה את מקומה מול הבית היפה, שבו גרה מישפזזת אל־טאוויל.

ך* רמז הראשון על צרות שיבואו
1 1ניתן לאשת־הבנקאי לפני שבועיים,
נאשר נמסר לה ש״מישהו ממישרד־החוץ״
עומד לבוא מירושלים כדי לדבר עימה.
האיש, שקיבל את פניה בחדר נפרד בבניין
המימשל, בנוכחות חיילת שתקנית, דיבר
ערבית רהוטה והציג את עצמו כנציג
שירות־הביטחוך הכללי.
״את יודעת מה זה שין־בית?״ שאל.
״כל אדם בארץ יודע. מה זה שידבית.״
שאלותיו היו יסודיות וסבלניות, והקיפו
את כל תחומי פעילותה של העיתונאית
רבת־הפעלים, שנודעה בעבר בכינוי ״ה נמרה
משכם״ (העולם הזה ) 1881 ביגלל
פעילותה הרבגונית.
״האם היית לפני שנתיים בארצות-

מופקד על בית ערבי טאוויד, כדי לרשום את
שמות המבקרים ולהרתיעם, אף שלא
נאסר עד רמונדה אל־טאוויד לקבל אורחים.
רמונדה לבין עיתונים יישראליים ביכלל,
והעולם הזה בפרט?
(התשובה: העולם הזה נעזר בה לא
פעם. היא מסרה לשבועון ידיעות על
הנעשה בגדה, וליוותה את אנשי העולם
הזה בחקירות שונות בגדה).
מי מאנשי העולם הזה בא במגע איתך?״
(לרוב, אורי אבנרי או מרסל זוהר).
היה ברור, כי פעילותה זו של רמונדה
אל־טאוויל עומדת למישהו כעצם בגרון.
עם התלקחות המאורעות בגדה כתבה
דמונדה בהעזלס הזה מאמר חתום בשמה
( ,)2013 שבו תיארה את השתלשלות האי רועים
ואת ריגשות האוכלוסיה. היא
מילאה תפקיד ח־שוב בחקירות העולם הזה
על מיקרי־המוות שאירעו במהלך ההפגנות.
פירטי הריגתה של הנערה לינה
אל־נבולסי בשכם והכאתו עד מוות של
אחמד דיב שייך מחלול בסלפית לא היו

נודעים לעולם, לולא חקירת העולם הזה
( 2020ו־ ,)2013 בעזרת רמונדה.
לגבי שני המיקרים הללו נמסר השבוע,
כי החיילים החשודים כאשמים בהם הוע מדו
למישפט צבאי — אחרי שתחילה
הכחישו השילטונות את גילויי העולם הזה
מכל־וכל.
החוקר לא הציג אף שאלה אחת, שממנה
יכול היה להשתמע כי רמונדה עוסקת
בפעילות בלתי־חוקית, שהיא קשורה
באירגוני־פידאיון או שיש לה יד במעשי־הבלה.
מהלך החקירה התנהל כולו בכיוון
אחד בילבד: פעולתה העיתונאית הגלריה
למען דיווח רחב ככל האפשר על המתרחש
בגדה המערבית.
ואכן, בשטח זה הפכה רמונדה אל-
טאוויל שם־דבר. שמה עובר מעיתונאי
אחד לשני ברחבי העולם. ציוותי־טלוויזיה
וכתבים הבאים ארצה כדי לסקר את מהלך-
החיים בגדה פונים אליה כדבר ראשון,
מבקשים ממנה לקשר אותם עם ראשי העיריות,
שכולם ידידיה, ועם אישים
ותושבים סתם.
כל זה חוסל על-ידי ״צו בדבר הוראות-
ביטחון (יהודה ושומרון) (מם׳ )378 תש״ל
— — 1970 צו פיקוח מייזחד״ ,בחתימת
,״יעקוב כץ, סגן־אלוף, מפקד צבאי, נפת

העיתונאית הלוחמת

סגן־אלוף יעקב כץ קרא
בנוכחות שלושה קצינים,
הפיקוח המייוחד,״ אחרי
תפקיד. המושל פגש את

מה השבוע בביתה, שבו היא מוחזקת במאסר־בית, על־פי צו
הרשום טל טופס משוכפל, מטעם המושל הצבאי של נפת רמאללה.
לצורך מישפחת אל-טאוויל בילבד. מאז
עבר לרמאללה, כבר עבר אל־טאוויל פעמים
רבות בגשר דמיה. עתה אין הוא יכול
לעבור את הירדן כלל. בגשר אלנבי לא
יתנו לו לעבור, עד שיירשם בתעודת-
הזהות שלו שהוא העתיק את מגוריו
לרמאללה — ועד אז יעברו חודשים.
״בינתיים תפסיד דיאנד, את שנת־הלימודים
!״ זועם האב .״מדוע היא צריכה
לסבול י״

__״אני לא
משיב ל שאלות״
1| 1ץ י| 1*11 מנפנפת רמונדה לידידיה
111 # 111 מחלון ביתה, שממנו אסור
לה לצאת בכל שעות היממה בפקודת המושל.

נדנדה, שנולדה נעכו, גדלה
בישראל, נישאה לבעלה בעמאן והש
תקעה
בשכם לפני מילחמת ששת־הימים,
מקבלת את פני אורחיה במירפסת דירתה,
המשקיפה על נוף מרהיב של הרי רמאללה.
״אחרי החקירה, הזהיר אותי איש הש״ב,׳•
סיפרה .״הוא אמר לי: זוהי האזהרה
האחרונה. את מסרת ידיעות שפגעו בבטחון
המדינה !
״שאלתי לאיזה ידיעות הוא מתכוון. הוא
דסק על השולחן באגרופו, ואמר שאין
זה תפקידו להשיב לשאלות.״
כאשר ינקראה, כעבור שבוע, אל מושל־הנפה
כדי לקבל את צו מאסר־הבית, אמר
לה המושל :״הזהרנו אותך. את לא שמעת
לאזהרה.״
״מה עשיתי?״ שאלה רמונדה .״תגידו
לי לאיזה דברים אתם מתכווים, ואדע
להתנהג להבא בהתאם לכך.״

לרמונדה אל מיפקדתו, קיבל אותה שם
הודיע לה באורח פורמלי על הוצאת ״צו
שהתנצל באדיבות והודיע שהוא ממלא
רמונדה קודם לכן בהזדמנויות חברתיות.

השיב המושל :״אני לא משיב לשאלות.
אולי תפני לעורך־דין?״
״עכשיו איני יודעת מה הם רוצים
ממני,״ אומרת העיתונאית, שהיא אם
לחמישה ילדים .״איך אני יכולה להתגונן,
כשאין אימרים לי במה מאשימים אותי?
איך אני יכולה להימנע ממשהו שהם לא
רוצים, אם לא אומרים לי מה?״
נראה כי יש סיבה טובה מאד לאי-
רצונם •של אנשי המימשל להשיב על
שאלות מסוג זה. כי לא נעים למימשל
הצבאי הליברלי ביותר בעולם להודות
בגלוי •שמטרתו היא למנוע דיווח עיתונאי
לגיטימי על המתרחש בתחומו, ולנתק את
הגדה המערבית מן הדיווח בכלי־התיקשורת
בישראל ובעולם.

כי ״הגברת רמונדה
רמאללה״ ,הקובע
לפיקוח
ג׳רים טאוויל...תהיה נתונה
מייוחד ...עד למתן צו אחד על-ידי. בתקופה
האמורה, שבה תהיה נתונה לפיקוח מייוחד,
תהיה חייבת להישאר מאחרי דלתות הבית
שבו היא גרה ברמאללה במשך כל -שעות
היממה.״
אין היא רשאית לצאת מביתה כדי
לאסוף ידיעות או למסרן. כלי־התיקשורת
אינם יכולים לטלפן אליה. כעיתונאית,
היא משותקת.

__ שיחה לייד
הגשרים ה סגורי ם

ת כעלה של רמונדה מרגיז בעיקר
\ 1ניתוק הטלפון .״זהו הטלפון שלי !״
הוא זועם בשקט .״הוא רשום על שמי.
אני זקוק לו. שילמתי את כל החשבונות.
באיזו זכות מנתקים אותו?״
דויד אל-טאוויל, מנהל בנק עותומן
בשכם (שדלתותיו נעולות מאז הכיבוש),
הוא גבר שקט, בלתי-פוליטי, ההיפך הגמור
מאשתו הסוערת. לא איכפת לו שאשתו
יושבת בבית. אבל איכפת לו מאד שמתנכלים
לכל המישפחה.
לפני שבוע יצא עם בתו הבכורה,
דיאנה היפהפיה, לגשר דמיה, בדרכו ל עמאן.
הוא רצה לרשום אותה לשנת־הלי־מודים
הקרובה בבית־הספר לרפואה באו ניברסיטת
קאהיר. אולם בגשר לא נתנו
לו לעבור.
״אתה גר ברמאללה,״ אמר הקצין, ש הכירו
ושהמתין לו .״אתה יכול לעב־ר
רק בגדר אלנביד׳
״אכל אני רשום כתושב שכם,״ השיב
מנהל-הבנק ,״ואין לי כל חשק לעבור מנ לצמיתות לרמאללה!״

״מצטער,״ השיב הקצין ,״אלה הן
ההוראות.״
ברור כי ההוראות הן חדשות, ונולדו

חבת תקועה

דיאנה אל־טאוויל, בת ה־ , 17 הבכורה
מבין חמשת ילדיה של רמונדה,
צריכה להגיע לעמאן להירשם בבית־הספר לרפואה באוניברסיטה.

הטלפון גת

באותו רגע ממש שבו הודיע המושל
לרמונדה כי הוטל עליה מאסר־בית,
נותק הטלפון בביתה. מאז חזר לפעול רק פעם: כשטילפן המושל.

ממל

מרוע ברח 1השר 1זיין 0ב: הלב 1נאשר1
עגי סוס, בבית ־הסט־ לרכיבה לנעריו

ו־ובב״

.1השו מופיע

שר־המיסחו־והתעשייה רב־אלוף (מיל ).חיים בר־לב
(שני משמאל) וראש־עיריית רמוז־גן, דוקטור ישראל פלד
(קיצת משמאל) יוצאים משער בית־הספר לרכיבה לנערים של עיריית רמת־גן בפארק
הלאום קודס־לכן הוכנו עבורם הסוסים על־ידי נערים, המשמשים כ״סייסיהס של הגדולים.״

משת הרוכבים התחרו ביניהם
ברכיבה מהירה בשטח השדות שליד
כביש היציאה מתל-אביב לכיוון לוד וירו שלים•
בראשם שעט שר־המיסחר-והתע-
שייה, חיים בר־לב, ואחריו ראש־עיריית
רמת־גן, דוקטור ישראל פלד. במרחק־מה
מאחוריהם דהר על סוסה לבנה צבי צפ ריר.
מנכ״ל הרכבת. לפתע נשמעה צעקה.
מנכ״ל הרכבת ניראה עף מסוסתו וצונח
על האדמה היבשה. עליו ־השתטחה הסוסה
במלוא כובד מישקלה.
בר־לב בלם את סוסו, קפץ ממנו ורץ
לעבר צפריר .״קרא לאמבולנס. הוא נפ צע!״
צעק אל ישראל פלד, שמיהר
לרוץ לכיוון הבתים הקיצוניים ליד הפארק
הלאומי ברמת־גן, כדי למצוא שם טלפון.
צפריר הובהל במהירות לבית־החולים על-
שם ש יבא בתל־השומר, שם התברר כי
נפגע קשה בגבו וברגליו. סיפור פציעתו
של צפריר והצלתו על־ידי בר-לב נפוץ
במהירות ופורסם בכלייהתיקשורת.
אולם, העובדה שנעלמה מעיני העיתו נאים,
היא שבר־לב, פלד ואנשי פמלייתם
נוהגים לרכב מדי שבת בבית־הספר ללי מוד
רכיבה לנערים ולנערות, השייך ל עיריית
רמת־גן והנמצא בשטח הפארק
הלאומי. תוך ניצול מעמדו לרעה משתלט
ישראל סלד על בית־הספר לרכיבה מדי

חשבון הו
כשזיהה בר־לב את צלם העולם הזה, שלמה
ך ך | 9ץ 1ץ |! 1ך ך 0 סתר, שצילם אותו ואת חבורת הדוהרים מתוך
*1 . 1 1 1 1 1 ! #1 111111 קבוצת שיחים, סמוך ליציאה מבית־הספר לרכיבה, הסתובב פרץ בסערה קדימה, כשהוא
צועק לחבריו :״היזהרו מצלמים!״ אחד מבני הפמלייה ניגש אל הצלם וביקשו להסתלק.

.3חשו מתחמק

שר־המיסחר־והחעשייה חיים בר־לב התגלה כרוכב
מעולה. הוא שעט במהירות בין שבילי הפארק
הלאומי ובשדות שלידו, כשהוא עורך תחרויות עם ראש עיריית רמת־גן ישראל פלד.

שבת ויחד עם מקורביו, ובהם השר בר־לב,
הם הופכים את בית־הספר, המייועד
לנערים ונערות, לחוות־הסוסים הפרטית
שלהם.

מ ד הרו ת
ד הרות אביריו
ך* שעה עשר, בפוקר יום השבת.
ו | תנועת המכוניות, הסובבות בסאפא׳רי
בפארק הלאומי ברמת־גן, נפסקת לדקות
אחדות .״השיירה מגיעה,״ מכריז השומר
בפתח הסאפארי. שלוש המכוניות המפו ארות
נכנסות בעד השער. בראש דוהרת
מכוניתו של מנהל הפארק הלאומי, צבי
קלירמאייר. אחריו, במכונית הב.מ.וו ,.חיים
בר״לב, שר־המיסחר־והתעשייה. מן החלון
האחורי של מכוניתו מציץ ראשו של כלבו.
במושב הקידמי, ליד השר, יושב בנו של
הרמטכ״ל המנוח דוד (״דדו״) אלעזר,
יאיר בן ה־ . 10 הוולוו הסוגרת את השיירה,
היא מכוניתו של דוקטור ישראל פלד,
ראש־עיריית רמת־גן.
״בר־לב הגיע ! עיצרו את התנועה !״
עוברת ההוראה משומר לשומר, לאורך ה דרך
העוברת בסאפארי. המכוניות שועטות
קדימה ובאחד השערים החיצוניים, המו ביל
מהסאפארי לפארק, והסגור בדרך-
כלל, ניצב כבר הכן שומר מייוחד .״בכל
שבת בבוקר אני מקבל את המפתחות מ מנהל
הגן. כשמגיעים בר־לב, פלד והפמל־ייה
שלהם, אני פותח להם את השער,״
סיפר שומר זה. על השער תלויים של טים
המזהירים מסכנת פגיעת החיות ב־סאפארי.
אך אותו שומר אינו חושש להס תכן
לפתוח את השער ל״אנשים הנכ בדים
האלה,״ כדבריו.
שיירת המכוניות עוברות במהירות את
השער, הננעל מאחריה, וממשיכה, בשבילי
הפארק, שבהם הנסיעה אסורה בדרך-כלל,
לכיוון בית־הספר ללימוד רכיבה על סוסים
השוכן כשטח הפארק. שם כנר עומדים
הנן הסייסים, האוחזים בסוסים ״המייועדים

מאת מאיר דורון
ל,גדולים/״ כדבריהם. ענת בת ה 14-ועודד בן ה־, 13
מדריך־הרכיבה יאיר והאחראי על הסוסים, עקיבא,
מגיעים בבוקר השבת, שעות אחדות לפני ״שעת
האפס,״ כדיבריהם.
יחד איתם מגיע שומר מייוחד, האחראי לכן
שאיש לא ייכנס לתחומי בית־זזספר לרכיבה בשעה
שנמצאים בו בר-לב, פלד ומקורביהם. מספר
(אבו עלי) מן הכפר טירה ליד כפר־סבא :״אני
הנה כל שבת, כשבאים לרכב כל הגדולים.
לרכיבה לילדים סגור בשבת, אכל בש
פלד והחברים שלחם אני עובד גם כן.

יאה שמצדמיג) 1תתז
של עיריית 1־מת־ג1

אני

בסדר׳ כי
למשכורת.״
שיירת המכוניות נכנסת לבית־הספר לר כיבה,
והשומר יוסף מצדיע למכוניות
העוברות על פניו .״אנחנו כאן מכינים את
הסוסים לגדולים משמונה בבוקר,״ סיפר
אחד הסייסים, שהוא תלמיד בבית־הספר.
בני החבורה המכובדת יוצאים את מכו ניותיהם.
חיים בר־לב מפקיד את כלבו
בידי השומר, ופונה אל סוסו הקבוע. כמותו
ניגשים אל סוסיהם המוכרים להם גם
דוקטור פלד ושאר המאושרים, ש זכו
להצטרף לחבורה המכובדת ולו רק
לרכיבה של שבת בבוקר. בדהרה מהירה
עוזבת החבורה את בית־הספר, בשעה עשר
ועשר דקות בדיוק.

מקביז

תוספת

מייוחדת

מצטיינים
ז ״פדוטקציוגדים״

י ף־ ית־ הס פר לרכיבה בפארק הלאומי
1ברמת־גן, בהנהלתו של מדליה המפור סם
הוא, במקורו, וברשותה ותחת חסותה
של עיריית רמת־גן. לביודספר זה מת קבלים
שני סוגים של רוכבים־מתלמדים.
האחד: נערים ונערות עד גיל , 16 תו שבי
רמת־גן, הלומדים בבתי־ספר בעיר

ונחשבים כתלמידים מצטיינים .״בית-
הספר נועד לשמש פרם לתלמידים מעו לים
״,סיפר אחד האחראים על ביודהספר
לרכיבה .״מנהל בית־הספר שולח, בסיום
כל שנודלימודים, מיכתב־המלצה על תל מידים
אחדים למחלקת-החינוך־והתרבות ב עיריית
רמת־גן.
״המחלקה מפנה את התלמידים לבית־הספר,
ובו הם עוברים קורסים לרכיבה
על סוסים, לדילוג מעל גבי משוכות ועוד.
״למעשה מייועד בית־הספר לרכיבה לצעי רים
עד גיל . 18 בגיל הזה מתגייסים
התלמידים ומגיעים אחרים, צעירים, במ קומם,״
סיפר אחד האחראים .״המצטיי נים
נשארים כאן מדריכים בתקופת הצי
ואחרי הצבא. סך־הכל זאת לא חוור
סים, אלא בית־ספר ללימוד רכיבה. ז
רים יכולים להמשיך לרכב בחוור
רבות, המצויות באיזור תל-אביב.״
סוג אחר של תל&יידים הוא
צימרים״ .אלה הם בניהם או -
אישים המקורבים י־ *
בעיריית רמח —
רמת-גיי־

.1סיור קדמי

שנייס־שניים חוזרים הפרשים העייפים אל
בית־הספר. כשזיהו, בכניסה לבית־הספר,
את צלם העולם הזה שלמה סתר וידידו, נעצרו להתייעצות־חירוס קצרה.

.2תשר מסתתר ד7־י!ידוי*מ ^
תור כדי רכיבה נתקל בסוס־פרא שהפריע לו ברכיבה.

רוסבים

ב מ דינ ה
!משך מעמוד )23
׳מתה את אזרחי ישראל, ומנעה מהם
ר כה מידע על המיבצע בתירוצים מפוק*
זים של בטחון המדינה. כך או כך, ה יסקה
עם האחים וורנר העידה* ,שלפחות
תחום המיסחור של סודות המדינה ר
ה״ל, שברה ממשלת רבין שיאים חדשים.

מי שטרר
עיפוט עצמי

אגשי־חמישנורה תקפו את
;חג־חמוגית וחבזו בו קשות —
כית״הדין חפגימי זיכה
אותם מפז אשמה
בהגיעם לרחוב רוסלן ביפו, בערך ב זעה
ארבע לפנות־בוקר, אור ליום ה
נהג
מוכה דרייכלט
מכות מידי השוטרים

המישטרה שמש חיכה את נהג־המונית, החלו
הסמלים בלאש ופיסקוביץ חובטים בדריי־בלט
באגרופיהם בכל חלקי גופו, מבלי
לבק*ש ממנו הסבר למר שאירע. הם הס תפקו,
כנראה, בסיפורו של ד,ימאי ה אתיופי
כי נשדד באותו לילה על־ידי שתי
פרוצות ושלרשר, גברים, ברחוב אלנבי
בתל־אביב, ונלקח ממנו סכום של 500
דולר. אחד הגברים האלה, טען הימאי,
היה נהג המונית מיספר 656־.41
תוך כדי מהלומות, דרשו שלושת ה בלשים
(שהיו בלבוש אזרחי) מנהג המונית
שיחזיר את הדולרים. הם הפשילו, בכוח,
את מיכנסיו ותחתוניו עד לברכיו, ואת
החולצה עד לראשו, לצורך חיפוש. ב חיפוש
זה נמצא על גופו של הנהג כסף
מזומן בסך 450ל״י, אך לא נמצאו דול רים.
״־שלושת
אנשי־המישטרה, בנסיבות *ש תוארו
לעיל, השתמשו באלימות כלפי
ראובן דרייבלט ללא צורך. שלושת אנשי־המי־שטרה
בעורכם חיפוש על גופו של
נהג־ד,מונית, בנסיבות שתוארו לעיל, הת־עמיו
בראובן דרייבלט.״
לא היו אלה דיברי השמצה ובלע דימיו־ניים
על שיטות הפעולה והטיפול *של ה־מישטרה.
התיאורים הללו לקוחים מתעתיק
כתב־האישום שהגישה התביעה במישטרה
נגד שלושת אנשיה, במיסגרת דין מי־ש־מעתי
פנימי.
הנהג המוכה, ראובן דרייבלט, פנה ב אמצעות
פרקליטו עורך־הדין משה אלוני,
ליועץ־המישפטי־לממשלה, בבקשה להעמיד
לדין את ה-שוטרים שהיכוהו באכזריות.
מסקנות משעשעות. תלונתו של
דרייבלט הועברה למפכ״ל מישטרת ישראל
שאול רוזוליו, וזה החליט לפעול. על תת־ניצב
מאיר קפלן מהמטה הארצי, הוטלה
המשימה לשמש אב־בית־הדיו־המישמעתי
של המישטרה, שישפוט את הקצין ושני
סמליו. הגן עליהם עורך־הדין אהרון זיו־אב.
המישטרה לא ביקשה להעמיד את אנשיה
לדין בפני בית־מישפט של המדינה, כפי
שהיא מבק־שת מן הפרקליטות לגבי כל
אזרח הנאשם בכך שביצע עבירות פלי ליות
מן הסוג שתואר לעיל.

(המשך מעמוד )29
ממתין להם מנהל הפארק בבית־הספר,
ודואג לכך שהנערים והנערות יהיו מו כנים
לקבל את הסוסים מידי ״הגדולים״
מייד עם הגיעם .״הרבה ברירה אין לנו.
מנהל הגן, קלירמאייר, יכול לעשות כאן
כרצונו, והוא עוד יכול להעביר את גדר
הסאפארי על פני בית־הספר וסוף לכל
הסיפור,״ הסביר חייל צעיר ממורמר, ה משמש
בשעות־הפנאי כמדריך רכיבה.
״כדי שאוכל גם אני לרכב לפעמים, אני
משרת את, הגדולים׳ .רכיבה על סוסים
זה עסק יקר מאד.״

ה ק טני ם מ שרתים
א ת הגדולים
ך £פני •טלושה שבועות נפצע מנכ״ל
/הרכבת צבי צפריר. גם בשבת האחרו נה
כמעט שאירעה תאונה לאחד הרוכבים.
שר-המיסחר־והתעשייה, הבחין לפתע בצלם
העולם הזה, שלח לפניו את אחד הרוכבים,
שהתייצב מול הצלם והסתיר את מרחב־הראייה
שלו. בר־לב זינק במהירות מבעד
לשער בית־הספר לרכיבה, אולם סוסו פגע
בשער ובר־לב כמעט שהתעופף מעל הסוס.
בשניות האחרונות לפני נפילתו נאחז ב;
חזקה באוכף, הצליח לייצב עצמו ולשעוט
פנימה אל תחום בית־הספר.
נוסף לרכיבה על סוסים, שהיא הבילוי
המקובל בחודשים האחרונים על בר־לב,
פלד, צפריר ומקורביהם, הם עורכים גם
״שיחת חאפלה״ ארוכה אחרי הרכיבה.
בביתן סמוך לאורוות הסוסים, המשמש כ־מישרד
בית־הספר, מתכנסת כל החבורה
אחרי הרכיבה המייגעת ומצטרף אליהם
שם מנהל הפארק, והכל מנהלים ״שיחה
על כוס קפה,״ כדיברי המנהל. השיחה
אורכת בדרך־כלל כשעה וחצי. שלושה
אנשים המגיעים לבית־הספר ״לעבודה,״
לדיבריהם, בשעה אחת־עשרה בבוקר, יד עו
לספר כי ״אנחנו רק מחסנאים ואפ־סנאים.
בר־לב וכל הגדולים יושבים ב־מישרד
רק על כוס קפה.״
״הקטנים של הגדולים״ — יאיר אלעזר,
ובניהם ובנותיהם של מקורבי ״הגדו לים״
— מסיימים את הרכיבה דקות אח דות
לפני השעה שתים־עשרה. בעוד הגדו לים
עסוקים ב״שיחה על כוס קפה״ ,עוס קים
הקטנים, בעזרתם ובהדרכתם של ה סייסים,
בטיפול בסוסים.

רק לגדולים
מו תר לרכב

השוטרים המואשמים לפני סוהריהם *
זיכוי מכל אשמה
,20.8.75 הבחינו שלושת אנשי המישטרה
(קצין בדרגת מפקח, ושני סמלים, מן
היחידה המרכזית של מישטרת מחוז תל-
אביב) ,במונית שמיספרה 656־ ,41 שחנתה
בסמוך למיסעדה הנמצאת באותו רחוב.
המכונית המישטרתית (בעלת מיספר אזר חי)
נעצרה, והמפקח אמנון שמש עם
הסמלים יוסף בלאש ושמעון פיסקוביץ,
ויחד איתם ד,ימאי האתיופי חילו תקלמריס,
ירדו ממנה. הימאי שחום־העור הצביע על
נהג־ד,מונית ראובן דרייבלט, שישב ליד
אחד השולחנות במיסעדה.
הקצין והסמלים ניגשו אל נהג־המונית
ופקדו עליו לקום ממקומו, מבלי שיטרחו
להזדהות בפניו. כאשר קם הנהג, הלם
הקצין *שמש בפניו עם מכשיר־הקשר שהיה
בידו, מבלי לומר דבר. כתוצאה מכך נגרם
לראובן דרייבלט חתך מעל לגבת עינו
הימנית.
הדודרים לא נפזצאו. אחרי שקצין *
מימין לשמאל: נאשמים סנדש שמעון
פיסקוביץ ומפקח אמנון שמש. משמאל ;
הסניגור מפקח אהרון זיו־אב,

הוחלט לכבס את הכביסה המלוכלכת
בתוך המישפחה. הפרשה נגררה שנה של מה.
בשבוע שעבר הגיעה ההצגה לסיומה.
בלאש ופיסקוביץ, זוכו מכל ההאשמות
שהועלו נגדם.
תמוהות מאד מסקנותיהם של שלושת
קציני־המישטדה הבכירים ששימשו כשופ טים
במישפט זה. על סמך מה זוכו שלרש ה
אנשי היחידה המרכזית?
וכך טוהרו שלושת השוטרים על-ידי ה קצינים,
שופטיהם :״א) עדי המתלונן על
השימוש בכוח שהופעל כלפיו, סתרו ב־גירסותיהם
זה את זה בנקודות עיקריות,
ושניהם יחד סתרו את דיברי המתלונן.
״ב) העדות הרפואית שנשמעה מפי ה רופא
שבדק את המתלונן(ד״ר י־שראל לוי)
היתד, שיטחית ודלה, ועוררה תמיהות. ה בדיקה
שנערכה למתלונן היתד, שיטחית.
מופיע בפני רופא אדם, הטוען כי הוכה
קשות ונמרצות, ומה עושה הרופא? הוא
מטפל בנפגע טיפול סימפטומי בלבד (כדו רי
ואליום) ,אינו טורח לנקות את הפצע,
אינו מבקש בדיקה אצל רופא־מומחה. במי
(המשך בעמוד )34

^ שעה אחת ושלושים אחרי־הצהריים
^ נשנה המחזה שניראה בבוקרו של
אותו יום. תנועת המכוניות בסאפארי נעצ רת
לדקות אחדות, על-פי הוראתו של
מנהל הפארק, המעביר בעזרת מכשיר־הקשר
שבמכוניתו את ההוראה לאנשים
המתאימים. אחד משומרי הסאפארי אץ
אל שער־הברזל הגדול, המפריד בין הסא־סארי
לפארק. כשנשמעת צפירת מכוניתו
של בר־לב, הנוסעת בראש, נפתח השער
והמכוניות יוצאות החוצה בדרך המייוחדת.
״אין כאן שום ניצול סמכויות לרעה.״
מגיב דוקטור פלד, ראש־עיריית רמת־גן,
״אנחנו רוכבים כאן כל שבת, כי בית־הספר
שייך לעיריית רמת־גן. לא כל אחד
יכול להיכנס בשבת. אנחנו יכולים״.
עשרות המבקרים בפארק הלאומי מתמר מרים
מאד בראותם את השר, ראש־העירייה,
מנכ״ל הרכבת ואנשי־שלומם רוכבים להנא תם
בשבילי הפארק הלאומי. אחדים, ה מנסים
לבדוק ״אם גם לנו מותר לר כב,״
נענים בשלילה על־ידי השומר, ש תודרך
קודם־לכן על-ידי מנהל הגן. לפ חות
חמישה עובדים מגיעים במייוחד ל עבודה
בשטח בית־הספר בשבת, כדי
לשרת את ״החבורה הדוהרת,״ השם ש הודבק
על־ידי באי הפארק הקבועים לבני־המעלה
השועטים על סוסיהם האבירים.
״לנו הגדולים מותר לרכב בשבת ב־בית־הספר,״
אומר הדוקטור פלד .״אל
תצלמו,״ ביקש השר בר־לב .״אנחנו ה קטנים
נשארים בחוץ ואוכלים לנו את
הלב,״ אומר צעיר בן ,21ש״מת לרכב
קצת,״

>> ני אפיין לך את הפרצוף! אם
/ /י תנסי להיכנס לתוך הבית, אני
אדרום אותך ! לא איכפת לי מהמישטרה !
כאן, אני המישטרה!״
הצעירה גבוהת־הקומה, בעלת השיער
הערמוני, נדהמה. רחל חלפי, משוררת וקול נועית
שהתפרסמה כאשר ביימה והפיקה את
שידור־הטלוויזיה המפורסם על השידו כים,
ישבה מול דויד לוי, אחד מתושבי
עין־כרם — השכונה הירושלמית המק סימה
ביופיה, שחלפי מבקשת לאמצה כ ביתה.
היה
זה האקורד האחרון במאבק כימי
עט־קפקאי, שעורכת חלפי מזה תשע שנים,
כדי לזכות בבית נטוש בעין־כרם.
אל מול רחל חלפי ניצבת עתה כנופייה,
המנסה להשתלט על דירות עין־כרם.
היריב האישי שלה הוא צעיר, אב לילד,
שאשתו נמצאת בחודשי־הריונה האחרו נים.
דויד לוי אינו עובד, ורישמית אינו
משתכר כלל, אך לידידיו הוא הבטיח :
״יעלה לי 10 אלפים לירות, אבל אני

המשוררת והקולנועית
רחל חלפ (משמאדז
זנחהבב ית חדש
(למטה< 11 -יל תה יחד
עמו עולס 1ו1ול 0חדש
אליוז מאד ואכזרי
מוכן לסכן אותם כדי לעשות למשוררת
הזאת צרות !״ התושבים הוותיקים מכי רים
אותו, ויודעים כי איומו זה . ,כמו
איומיו האחרים באלימות, אינו איזם־סרק.
ללווי יש כסף רב שאותו הוא מבזבז ב ראוותנות
— ממון שאיש אינו יודע את
מקורותיו.
הצעד האחרון של לוי נגד רחל חלפי
היה להגיש בקשה לצו־על-תנאי נגד
מינהל־מקרקעי־ישראל ומנהלו, האלוף
(מיל ).מאיר זורע. לוי מבקש ישבית־המישפט
העליון יתן צו, שיאסור על
המינהל למסור לחלפי את המיבנה בעין־
כרם.

;/יחסים
אי שיים״
ף* אמצעות עורך־הדין שלו טען לוי,
1כי הדירה ניתנה לחלפי על־פי הוראה
אישית של זורע, תוך כדי שהוא רומז על
,,פרוטקציה״ .ויחסים אישיים בין האלוף
(מיל ).לבין המשוררת• לוי אף טען,
כי רחל חלפי לא נרשמה כלל לחלוקת
דירות בעין־כרם, אינה עונה על הקרי טריונים
לקבלת דירה שם.
האמת היא שרחל חלפי הגישה בקשה
לבית בעין־כרם עוד לפגי כתישע שנים.
היה זה כאשר נפלה ההחלטה לייעד את
השכונה מרהיבת־הנוף למגורי אמנים ו־אנשי־רוח•
הוועדה שהוקמה לשם כך דר שה
מן המבקש לרכוש מיבנה־מגורים
נטוש במקום, לענות על קריטריונים אלה
וכן למצוא מיבנה נטוש שלגביו לא הי־תה
דרישה -קודמת.
חלפי שוטטה בעין־כרם, ואיתרה מיבנה
שלדעתה תאם את הצרכים שלה ושל
אמה, הפסלת מרים חלפי. תשובת הווע דה:
המיבנה שביקשה, בית־הרוזרי (מח רוזת
אבני-התפילה) ,שייך למינזר הרוזרי
הסמוך, ואין היא יכולה לקבל אותו. בק שתה
לקבל בית בעין־כרם אושרה, ע
נית בילבד.
אולם בית־הרוזרי המקסים
נט את רחל חלפי, והיא
לוותר עליו. היא
בלשות פרטיים, גיל
מינהל טעה: כנסייה האחרים
ראל.

חתונתו הפך עומד ברשות עצמו. לוי
הוא שותף נכבד ביותר למילחמת ותיקי-
עין־ברם לבין עצמם לקבלת המיבניס ה יקרים.
כדי לקבל מיבנה — .ולרכוש לו
אוהדים בין תושביה הוותיקים של עין־
כרם, פתח במערכה נגד רחל חלפי.
כאשר נודע לחלפי על המאבק שמכין
נגדה לוי, היא עשתה מה שכל בן־תרבות
היה עושה במקומה. היא אירגנה פגישה
עם לוי וכמה מידידיו, סיפרה להם את סי פור
מילחמתה הממושכת על הבית בעין-
כרם. תשובתו של לוי :״אותי לא מעניין
שום דבר. אני לא אתן לך לגור בעין-
כרם !״
לוי אינו רק אומר, הוא גם עושה. ה מנעול
ששמה חלפי על דלת הדירה,
המייועדת לה, נפרץ. קבוצה של פועלי-
בניין וסיידים נכנסו לבית והתחילו לע רוד
בו, בשליחותו של לוי. שיפוצים.
חלפי הזעיקה את המישטרה, שגירשה את
הפועלים, לא לפני שלוי הודיע לשוטרים,
כפי שנסתבר אחר-כך, במידה רבה של
צדק, ש״אותי לא מעניין מישטרה, בתי-
מישפט וחוק! אני החוק, ואני אקבל כאן
מה שאני רוצה!״
אחר־כך באה שורה של איומים על
חלפי. ביטויים כמו ״אני ארצח אותך !
אני אגמור אותך! אני אעשה לד כאן

חיים שחורים !״ הוטחו בפניה ללא מורא,
בנוכחות אנשים רבים.
המשוררת התלוננה מיספר פעמים ב-
מישטרה. זו כבר מכירה את דויד לוי
היטב. תלונותיה •של חלפי אינן. היחידות
נגדו, אולם בכל פעם יצא לוי מבלי
שנפתח נגדו תיק, ומבלי שהמישטרה נק פד,
אצבע.

דריס ה
ברחוב
חת התושכות הוותיקות של עין־
כרם היא לאה לסטוקין, אשר אף היא
כביכול מן המישפחות מעוטות־היכולת ה־לוטשות
עין אל המיבנים שהתפנו. ללוי לא
היה נוח שלאה לסטוקין ובעלה יום־טוב
יקבלו דירה, למרות שלפי הצגת הדברים
המתחסדת שלו הם דווקא שייכים לאותם
הזכאים למיבנה. לוי ניהל נגדם מילחמה
בדרכים המקובלות עליו: הבית שאליו
פלשו נפרץ, הרהיטים נופצו ושריפה קלה
פרצה במקום, בלי שאיש ידע מה מקורה.

ליוזמתה של האזרחית רחל חלפי, הפך
עשיר בעוד מיבנה ובעוד פיסת־אדמה.
המינהל דרש מחלפי הוכחות לתגליתה, וגם
אחרי שהמציאה אותן — המשיך המינהל
למשוך אותה בלד־ושוב.
כעבור שנים אחדות נודע לחלפי כי
.המינהל אכן שוכנע לבסוף, אך החליט
ילערוך מיכרז פומבי על המיבנה. מיכרז
הוא תמיד דבר טוב מבחינה האסתטיקה
הציבורית, אולם במיקרה של עין־כרם הי־תה
כאן חריגה. ההחלטה המקורית, ש קבעה
לגבי חלוקת הבתים למי שעומד
בקריטריונים, היתה שהראשון זוכה. בית-
הרוזרי היה הראשון שלגביו הוחלטה ההח לטה
המפתיעה לערוך מיכרז, למרות שה-
מינהל והוועדה, שמונתה לעסוק בנושא
זה, ידעו כי רחל חלפי היא מועמדת
ותיקה לבית זה.
* בינתיים נסעה חלפי להשתלמות בחו״ל
׳כשחזרה ארצה, במילחמת יום־הכיפורים,
זידשה את מאמציה לקבל בית בעין־כרם.
נית הרוזרי היה כבר תפוס. ציירת בשם
׳ניאלה פסל, המתגוררת מרבית חודשי
:שנה בארצות-הברית, קיבלה את הדירה
:אותו מיכרז מפורסם, שבו לא השתתפה

חלפי כלל, ולו רק משום שאיש לא טרח
להודיע לה על קיומו.

__ פגישה
ראשונה ואח רונ ה
ך* ינתיים התחלפה ראשות מינהל-
1מקרקעי ישראל. חלפי ביקשה וקיבלה,
פגישה עם מנהלו החדש של המינהל,
מאיר (״זרו״) זורע. הפגישה בין השניים,
שהתקיימה בחודש מארס השנה, היתד!
הפעם הראשונה והאחרונה שבה פגשה
חלפי את האלוף.
כפי שגילתה באותו זמן לאחת המז כירות,
היא הופתעה לטובה. לעומת הי שיבות
הארוכות, המסורבלות והלא־עניי־ניות
שבהן התנסתה בימי ההנהלה הקו דמת
של מינהל־מקרקעי־ישראל, היתד,
הפגישה עם זורע וחבר־עוזריו עניינית
ביותר. זורע עשה את שעורי־הבית שלו,
קרא את המיסמכים בתיק העבה, הכיר את
הפרשה מלפני ומלפנים. לאחר שאלות
אחדות לחלפי היה ברור לו שנעשה למ שוררת
הצעירה עוול על־ידי המינהל. הוא
הבטיח לה כי ה״עוול יתוקן״ ,ואם קיים

מיבנה פנוי בעין־כרם — היא תקבל אותו.
כעבור שבועות מיספר קיבלה חלפי הו דעה
כי יועד לה אחד מבתי פנימיית ליפ שיץ,
אולם ביגלל בעיות חוקיות, שלא
היו קשורות לעניין שלה, עדיין אין היא
יכולה להיכנס.
פנימיית ליפשיץ היתד, פנימייה דתית,
שתפסה משך שנים ארוכות 25 מיבנים
בעין־כרם. לפני כשנה פונתה הפנימייה,
ואז החל המירוץ הגדול על תפיסת בתיה.
הוחלט כי מילבד כמה מיקרים חריגים,
יקבלו את הבתים בני עין־כרם הוותיקה,
שצפיפות-הדיור שלהם מחייבת קבלת די רות
גדולות.

״אני לא
אתן לד!״
,ך* חל חלפי ונכה־צה״ל, שגם לגביו
היתד, התחייבות קודמת של המינהל, 1 היו היוצאים מן הכלל, אשר להם החליט
ר,מינה,ל לתת שניים מ־ 25 המיבנים.
כאן נכנם לתמונה דויד לוי. הוא יליד
עין־כרם, בן למישפחה בת שש עפשות
,,ן היזזיריד, אמנס

כשכל זה לא עזר, הוכיח לוי את הידע
הרב שלו בנהיגה. כשעברה לאה לסטוקין
באחד מרחובות עין־כרם, היא הבחינה ב מכוניתו
של אחד מאנשי השכונה, בן־חמו,
הנהוגה בידי לוי. לוי דהר במכוניתו מו לד״
הלם אותה בכנף המכונית. היא צנחה
והתעלפה, כשהיא שומעת את צעקותיו:
״דרסתי אותך כדי להראות לך!״
המישטרה הוזמנה, אך לאחר חקירה
סירבה שוב להתערב בפרשה, שאותה היא
רואה כסיכסוך־שכנים בילבד. חוקרי ה-
מישטרה הציעו ללסטוקין: להגיש תבי-
עת-פיצויים אזרחית נגד לוי, עבור הנז קים
שנגרם לה.
פרשת לסטוקין שימשה אור אדום לרחל
חלפי. עוד לפני שהגיש את עתירתו לבית-
המישפט הגבוה לצדק, דאג לוי להודיע
לה :״אני פונה עכשיו לבית־מישפט. אם
זה לא יעזור, אני אטפל בך בדרכים אח רות,
באלימות!״
העתירה לצו־על־תנאי שהגיש דויד לוי
עדיין תלוייה ועומדת בבית־המישפט. ל רחל
חלפי עדיין לא ברור אם במיקרה
שתזכה, ובית-המישפט לא ייעתר ללוי,
תהיה זו זכיה של ממש. דויד לוי וחבר מר עיו
מאיימים להפוך את עין־כרם לשדה־קרב
בין המשתכנים הוותיקים ובין החד שים.
המשך האלימות, ופחדנותד, של ה-
מישטרה להתערב בפרשה, יהפכו את
רחל חלפי רק לסמל. התוצאה היותר-
חמורה תהיה הפיכת אחת השכונות היפות

ג׳יימס בונד באלכסנדריה
|(המשך מעמוד )16
!:ראש והתנגד לה בתוקף. אותה שעד.
היה מרזוק באירופה. כשנודע על כך
לאברי, הוא הציג למפקדיו, כתנאי לקבלת
התפקיד, את הדרישה שמרזוק לא יורשה
לחזור למצריים עד לתום המיבצע. הדבר
|הובטח לו, אולם כשהגיע למצריים נודע
|לו, לתדהמתו, כי גם מרזוק חזר.
משום־מד. לא כלל אברי את הגירסה
|הזאת בסיפרו.
כך או כך, נפילת התא הקאהירי מג !
בירה את החשד שהיה ברשת סוכן־כפול.
|אך יכול להיות לכך גם הסבר אחר,
[שאינו עולה על דעתם של נידוני-קאהיר.
1למשל: מידע מיקרי, ציתות טלפוני, עי קוב,
ידיעה על קשרים קודמים, הלשנה
|מצד אדם שאינו קשור ברשת, ועוד. עצם
העובדה, שעבר זמן כה רב בין נפילת התא
באלכסנדריה ועד ללכידת אנשי קאהיר,
|יש בה כדי לרופף את החשד ששמותיהם
היו ידועים מראש.

ה לא ידעו
ך י< יכלל, התיאור המפורט של רד
^ חקירות, כפי שנמסר על-ידי נידוני־קאהיר,
אינו מחזק את הידיעה כאילו ידעו
החוקרים את הכל מראש. להיפך, נראה כי
תחילה לא ידעו דבר. נידוני־קאהיר מספ רים
בגאווה שהם הצליחו להטעות את
החוקרים במשך ימים ארוכים, לשכנע או תם
שהם קומוניסטים הפועלים לטובת עצ מאות
מצריים נגד הבריטים והאמריקאים,
וכד. רק אחרי חקירה איטית ומדוקדקת
עלו החוקרים, בהדרגה, על העיקבות היש ראליות
של הרשת, ואז השתנה יחקם כלפי
העצורים לרעה.
איך מסתדר תיאור זה, שהוא ארוך
ומפורט, עם הדיעה שמפקד־הרשת עצמו
מסר למצרים את כל הפרטים מראש?
כדי להיחלץ מסתירה זו, מניחים ני־דוני-קאהיר
(אולי בהשראת איסר הראל)
כי אברי דיווח לאמ״ן המצרי, וכי גוף
זה לא סיפר דבר למישטרה, שעסקה ב חקירות.
אפשרי? כן. סביר? בהחלט לא.
כאשר עוסקים בעניין הנוגע לביטחון ד,מיש-
טר, קשה להאמין שמוסד ביטחוני אחד
יחבל בצורה כה בוטה במאמצי המוסד
השני.
צד משעשע: בבואם להרשיע את אב רי,
משתמשים נידוני-קאהיר באותו הני מוק
שבו משתמש אברי עצמו כדי להס ביר
מדוע הורשע. אלא שנידוני־קאהיר
נעזרים בהתחרות שבין מוסדות־הביון ה מצריים,
ואילו אברי נאחז בהתחרות שבין
מוסדות־הביון הישראליים.

• חורי בכד
הגירסוח
^ אמת הפשוטה היא שקיימים סד !
1קים בולטים בכל הגירסות.
על החורים שבגירסת אברי אין צורך
להתעכב. הם בולטים. אך מן הדין לציין
שאברי עצמו מספק הסבר (או תירוץ) לכל
אחד מהם. ואם נראה שהוא משקר בנקודה
מסויימת, יכולות להיות לכך סיבות שונות :
הניסיון לחפות על פחדנות, השאיפה החו־לנית-כימעט
לתאר את עצמו כגיבור בכל
מיקרה, הדימוי-זזעצמי של סופרמן, ואולי
אי-יכולת בסיסית להבחין בין אמת ודינד
יון.
ייתכן שהשקר בא לחפות על בגידה —
אך אין זו מסקנה אוטומטית. מח־גם שאין
ספק, כי בדברים רבים אומר אברי אמת.
גם בדבריו של איסר הראל יש נקודות
שלא קל לתת בהן אימון מלא. איסר טוען
כי לא ידע דבר על המיבצע, שהוא בא
לו כאפתעה גמורה, שאיסר לא נכנם
לעובי־הקורה מייד, כי רק כעבור זמן ני כר,
ובהדרגה, התעורר אצלו החשד נגד

אברי.
אולם אברי נעזר לכל אורך דרכו, באו פן
שיגרתי, באנשי המוסד, שהיתר. להם
הוראה לסייע לאנשי אמ״ן בחו״ל, ושהיו
כסופים במישרין לאיסר. לדיברי איסר,
היד. זה סיוע שיגרתי שעליו לא היה צורך
לדווח לו. זה יכול להיות — אך איכשהו
קשה לאדם, המכיר את איסר הראל, להא מין
שהוא עצר בעד סקרנותו הטיבעית

ולא התעניין במה שקורה — בייחוד כאשר
מדובר באיש מהיחידה 131 של אמ״ן,
שעימה היה איסר נתון אז בסיכסוך קשה,
ביגלל סירוב לקבל ממנו הוראות.
מכיוון שאיסר רחש יחם של בוז וזיל*
זול לראש אמ״ן דאז, בנימין ג׳יבלי,
ותבע להעביר לידי המוסד את כל הפעו לות
בחו״ל, סביר שיכלה להיות לו דיעה
קדומה נגד איש אמ״ן שפעל בחו״ל ושגרם
לאסון. האם ייתכן שאיסר מצא ביסוס כה
רב לחשדותיו כלפי אברי — מפני שחשד
באיש זה מראש?
נידוני-קאהיר, מצידם, היו מרי-נפש,
ובצדק. הם נוצלו והופקרו. בשיבתם שנים
ארוכות בכלא, ובהתקלם בתמיהות כה
רבות, היה זה טיבעי שחיפשו פיתרון
פשוט לכל — ואין פיתרון פשוט יותר
מאשר הימצאותו של סוכן־כפול ברשת.
הזר, שבא מן החוץ, היה חשוד סביר.
יש לקחת בחשבון נקודה פסיכולוגית נו ספת.
נידוני-קאהיר עמדו כולם בחקירות
קשות ביותר, אף שלא עונו באמצעים
מתוחכמים כמו מכות־חשמל. הם נשברו
בחקירה וגילו, במרוצת הזמן, את כל הידוע
להם.
אין להאשימם בכך. רק מי שעמד אי-
פעם בעצמו בעינויים ולא נשבר, זכאי
למתוח ביקורת. אדם נורמלי נשבר בחקי רה
אלימה, ומבחינה זו אין הבדל בין
יהודים וערבים, אמריקאים וגרמנים. רק
מעטים, בעלי מוטיבציה קנאית ביותר,
מסוגלים להחזיק מעמד בתנאים כאלה —
וגם אלה, רק עד גבול מסויים. אנשי הרשת
בקאהיר ובאלכסנדריה, כולם בחורים טובים
ונחמדים שנסחפו כימעט במיקרה לתוך
מערבולת זו, לא היו כאלה. התנהגותם
היתד, נורמלית, סבירה בהחלט, ומגיעה להם
כל ההוקרה וההערכה.
אולם — אנשים המגלים דברים בחקי רה
אלימה, מתביישים בכך תמיד. אין הם
ששים לגלות מה סיפרו. יתר על כן, איש
אינו שרוי בהכרה מלאה בתנאים כאלה,
וקל לשכוח מילה זו או אחרת שנסחטה
בתנאים כה נוראים.
עתה הם מאמינים כי אברי הוא האיש
שמסר את הכל. האם באמת עלה הדבר
בדעתם — והפך ודאות — עוד במאסר
המצרי? באיזו מידה הושפעו בבואם אר צה,
כאשר נפגשו עם אנשי-ד,ביטחון כאן,
שכולם היו כבר משוכנעים אז שאברי
הוא שבגד?
כל אלה עדיין שאלות פתוחות. כרגע,
חשוב רק לקבוע כי אין הוכחה לכך
שאברי זיידנוורג הוא חף־מפשע, אך גם
אין הוכחה סופית ומשכנעת לכך שהוא
הסגיר את הרשת.

#דרו ש ה חקירה
ן• וחל כו ל ם — לכל שירותי־הביטחון,
^ לכל אנשי הצמרת, לכל המעורבים ב פרשה
— למקד את האשמה באיש אחד,
שכבר הוכתם והורשע בעבירה ביטחונית
אחרת.
אך הפעולה היתד, דבילית ונפשעת מדי ;
התפיסה הפוליטית שהתגלמה בה היתד,
מעוותת וילדותית מדי; הטיפול בביצוע
היה רשלני וקל־דעת מדי; הנזק המדיני
שנגרם לישראל י ולמרחב כולו היה נורא
מדי, והפקרת נידוני־קאהיר בכלא,המצרי
במשך שנים ארוכות ומייותרות היתד, צי נית
מדי — מכדי שניתן יהיה להעמיס
את כל האשמה על אדם אחד ויחידי, ש שמו
אברי זיידנוורג.
עמדתו של יצחק רבין כפי שבאה ה שבוע
לידי גילוי בישיבת הממשלה, מו סיפה
תמיהה נוספת על כל התמיהות של
הפרשה עד כה. הוא צדק בהביעו תרעו מת
על שאיסר הראל, מי שהיה הממונה
על שירותי הביטחון וראש המוסד בתקו פת
העסק-הביש, מדבר באופן חופשי על
היחסים בין השירותים והמילחמה ביני הם.
ראש המוסד איננו פרשן או עיתו נאי,
החופשי לדבר כאוות נפשו על הד ברים
הסודיים שנודעו לו בשעה שכיהן
בתפקידו. לעומת זאת אין כל הצדקה
לטענת ראש הממשלה שאין עניין צי בורי
בפירסום פסק־הדין הסודי של השו פט
בנימין הלוי בפרשת אברי, ובחקירת
הפרשה כולה מחדש. תגובות הציבור ב שבועות
האחרונים מוכיחות שאין נוש אים
רבים בעלי עניין ציבורי רב יותר.
בלי חקירת העניין בצורה מוסמכת,
בלי משוא-פנים, לא תיוודע האמת המלאה
לעולם.

שני ו 1פאי

מ י 1רה־ ,ורמו:י ה

די׳ר 11111ב ר־ או ר

רופאים ממיזרח-גרמניה, ועם ספורטאים
מהמיזרח שערקו למערב אומר :״כעיקרון,
מסתירים המיזרח־גרמניים את המימצאים
המדעיים שלהם. הם מסתירים אותם לא
רק מפני המערב, אלא גם מפוי הרוסים.
״מקורות המידע על המיזרח־גרמנים,״
ממשיך ומגלה הרופא הישראלי, המשמש
כראש המחלקה למחקר ורפואת ספורט
במכון וינגייט ,״הם שניים. המקור הרא-

היסלשח
י<>,־יו>ווי*ו״.ויי

הספורט

וא נראה צנום על־גבי מסך הטל־
1 1וויזיה. נמוך־קומה. זהו ולאדימיר
צ׳רפינסקי, רץ־המאראתון ממיזרח־גרמנ־יה,
שזיכה את ארצו במדליית־הזהב ב־מיקצועו
באולימפיאדת מונטריאול.
הצופה הישראלי, שצפה בוולאדימיר
צ׳רפינסקי מעל המסך הקטן, הוכה בהלם,
כאשר פרשן־ד,טלוויזיה דוקטור גילעד ויינ-
גרטן אמר עליו ״לוולאדימיר צ׳דפינסקי
הוציאו דם מיספר שבועות לפני האולימ פיאדה,
והכניסו לו בחזרה אותו דם עצמו,
יומיים לפני התחרות.״
עוד בתחילת האולימפיאדה פורסם מא מר
מדעי רפואי בעיתון הקנדי הנפוץ
מונטריאול סטאר, שהתייחס לנושא הו צאת
הדם מגופו של הספורטאי והכנסתו
בחזרה ימים אחדים לפני התחרות. כו תב
המאמר, רופא, גילה אז שניסיון מעין
זד, בוצע בגופם של שיבעה אתלטים קנ דיים,
אשר חמישה מהם לקו בצהבת כ תוצאה
מפעולה זו. בסוף המאמר שאל
הרופא :״מי צריך את זה?״
ולאדימיר צ׳רפינסקי הפך חלק מן ה תעלומה
המיזרח־גרמגית. הופעת מישלח־תו
עוררה שאלות ותמיהות רפות: האם
השתמשו המיזרח־גרמנים באמצעים מסט־רי-שיער
נוספים, ואם כך מהם? מהן
תופעותיו•,לוואי העלולות להתגלות בגופו
של ספורטאי כתוצאה משימוש בסמים,
הורמונים ׳וגלולות למיניהם? כיצד הפכו
נשות המיזרח הקומוניסטי בעלות חזות
גברית?

ה מ קו ר: ועידות
ועריקים

ך* דוגמה של רץ־המאראתון המיזרח־
1 1גרמני ממחישה רק על קצה המזלג
את שיטת ההכנה האולימפית של מיזרח־גרמניה,
ועוד מדינות בעלות מישטרים
רודניים שפעלו לפי העיקרון הלאומי ה עליון,
התובע הקדשת זמן ודבקות מכסי-
מאליים להשגת למטרה.
אולימפיאדת מונטריאול אומנם תמה,
אך הדיה טרם נדמו. אין ספק שבימים
אלה היא מעוררת חוקרים בתחומי המדע
השונים, אשר ינסו להתחקות אחר התע לומה
מיספר אחת של האולימפיאדה —
מיזרח־גרמניה.
מיזרח־גרמניה, המדינה בת 17 מיליון
התושבים, שזכתה ב־ 94 מדליות אולימ פיות,
גנבה את ההצגה במישהקי מונ טריאול.
הגרמנים מטילים איפול מוחלט
על מימצאיהם המדעיים בתחום הספורט.
הרופא הישראלי ד״ר עודד בר־אור —
ורט — שבא במגע עם

שון הוא אותן ועידות בינלאומיות שבהן
מגלים המיזרח־גרמנים טפח, אך מסתי רים
טפחיים. פרטים מדעיים הם לא מג 1
לים,
אלא רק זורקים סיסמות באוויר. המי
קור השני הוא הספורטאים ממיזרודאירד
פה שעורקים למערב. ומגלים את השי [
טות
המייוחדות של המיזרח.״
מתברר, שמדע-הספורט בגרמניה המיז-
רחית הפך במרוצת השנים חלק במיכלול
הספורט הייצוגי של המדינה. כיום מוצפת
מיזרח־גרמניה במאות מכוני־מחקר ספור טיביים,
הפועלים בעידוד לאומי.
הסטטיסטיקה של העוסקים בספורט ב־מיזרח-גרמניה
מאלפת מאד. חמישים אחוז
מכלל האוכלוסיה בגרמניה — גברים ו נשים
— עוסקים בספורט עממי. כהש וואה:
בישראל נערך לא־מכבר מחקר ב אותו
נושא, אשר גילה כי רק ארבעה
אחוזים מן הגברים בגיל הארבעים בארץ
עוסקים בספורט!
דרכו של ילד במיזרח־גרמניה, בעל
נתונים טיבעיים להיות אלוף־עולם, מד הימה:
כבר בגיל רך, והכוונה לתקופת
הגן המאוחר, משתדלים מאמנים ורופאים
לאתר ילדים בעלי נתונים מתאימים לענף -י
ספורט זה או אחר.
אחד הקריטריונים החשובים בבחירת
ילד לענף־השחייה — למשל — הוא אם
הילד צף היטב. כשהילד עדיין בגיל הרך,
רופאיו ומאמניו אינם שמים את הדגש
אם הוא שוחה טוב או מפרפר במים.
המאמנים והרופאים מחפשים ילדים בעלי
-,מישקל סגולי״ נמוך ככל האפשר, דבר
שיקנה לילד יתרון חשוב ביותר בהמשך
התפתחותו כשחיין.
אחרי שצוות הרופאים והמאמנים מצא
את הילד המתאים, נשלח הילד לבית־ספר
לספורט. כשהוא מגיע לגיל העשרה
ועונה על ציפיות רופאיו ומאמניו, הוא י
נשלח לפנימייתיספורט מייוחדת, שבה הוא
עוסק אך־ורק בענף הספורט שבו הוא
גילה את כישרוגו.

ייעוד מגיל הגן

לו שהעקרמות ־ ברזל מנחים ה /יום
את המיזרח־גרמנים בבעייה כיצד
לגדל אלוף עולמי: סלקציה נכונה בגיל
צעיר ; אימונים ואורח־חיים ׳נכונים ; יכול תו
של הספורטאי להגיע לשיאו ברגע ה־ י
תחרות.
בכל אחת משלוש הקטגוריות הללו נו טל
המדע חלק פעיל במיזרח־גרמניה.
מדעי־ד,ספורט, טוענים הגרמנים, כוללים
את התחומים הבאים: פיסיולוגיה (רפואה)
־בידמכניקה ופסיכולוגיה.

ישראל״ם 1ודעים מחווים א 11 דעתם
המתוחכמות שבאמצעותו ! 1צליחה
להגי ע למעמד 111ל ז ;עצמת־ספווט

ההבדל הגדול ביותר בין מערב גר מניה
למיזרחה בא לידי ביטוי בשלב ה ראשון
— סלקציה נכונה בגיל צעיר —
שבו אפשר לנבא למי מן הילדים יהיו
ריאות מפותחות יותר ולמי פחות. על־ידי
ביצוע צילומי עצמות אפשר לדעת מה
יהיה גובהו הסופי של ילד כלשהו. אם,
למשל, מוצאים שבפנימייה למתעמלים יש
כמה ילדים שעשויים לגבוה במייוחד, מע בירים
אותם לענפי־ספורט שבהם נחוץ
גובה (רצוי שהמתעמלים יהיו נמוכי-קומה,
ביגלל הצורר בגמישות, יציבות, שיווי־מישקל
ומרכדכובד נמוך).
גם לילדות — במקביל לילדים — נע רכות
בדיקות כבר בגיל הרך. ילדות
שבאמצעות צילומים חוזים להן אגן־ירב־יים
צר, מעדיפים לשלוח אותן לפנימיית
האצניות. ילדות בעלות פחות הורמונים
נשיים מועדפות על־פני ילדות בעלות יו תר
הורמונים נשיים. בדיקות כמו תיצרוכת
חמצן (סיבולת לב וריאות) וסיבולת של
השרירים, הן בגדר בדיקות ״שיגרתיות״
במיזרח־אירופה, ובמייוחד במיזרח־גרמניה.
בשלב השני — אימונים ואורח־חיים
נכונים — כמעט שאין הבדל בין ספורטאי
ממיזרח־אירופה לבין ספורטאי מאחת מ ארצות
המערב, כיוון שעקרונות־הברזל —
כמו שמירה על אחוז-השומן בגוף, מיספר
שעות־שינה ביממה, אי-הפרזה בקיום יח־סי-מין
וקיום אורח־חיים מיקצועני —
חשיבותם של כל אלה נהירה הן למיזרה
והן למערב.
בשלב השלישי — יכולתו של הספור טאי
להגיע לשיא כושרו ויכולתו ברגע
התחרות, התגלו המיזרח־גרמנים — במיש־

אסור להחזיק במבחנה יותר מחודש ימים.
הדם, פשוט, עלול להתקלקל אפילו ב־תנאי־קירור
אידיאליים. כשמכניסים את
הדם בחזרה, יש להכניס אותו בסמוך לזמן
התחרות. אם יכניסו את הדם לגופו של
הספורטאי שלושה־ארבעה ימים לפני ה תחרות,
כמויות הרזרבה של ההמוגלובין
תיעלמנה, כך שאין טעם לכל הפעולה.״
על יעילות פעולת עירוי-הדם לגופו של
הספורטאי, התבקש לחוות את דעתו פרו פסור
מורים לוי, ראש המחלקה לניתוחי-
חזה בבית־החולים בילינסון. בפיו יהיה
הסבר רפואי שנגד את התיזה של המיזרח־גרמנים,
כאילו פעולת עירוי־הדם מסייעת
לספורטאי.
״כל העניין לא מתקבל על הדעת,״ מד גיש
פרופסור לוי .״זה נוגד השקפות בסי סיות
על מערכת הדם. כשאנחנו מוציאים
דם ומחזירים אותו לגוף, הפלוס היחידי
הוא שאנחנו לא מערבבים את אותו דם
עם דם אחר. אנחנו עושים זאת כאשר אדם
לוקה במחסור בדם. לכל הפעולה הזו יש
הרבה מינוסים.
״כאשר אנחנו מוציאים את הדם ׳נעל מים
ממנו מיספר תאים, השומרים על
הדם שלא יתקרש. בתנאי־מבחנה מאבד
הדם חלק גדול מהכדוריות האדומות המו בילות
את החמצן בגוף. כשהדם נמצא
במבחנה, הוא עובר תהליכים מכניים. מח זיקים
אותו בטמפרטורה שיל 4מעלות
צלסיוס במקום 37 מעלות, שהיא הטמפ רטורה
האופטימלית של הדם בגוף. גם
כשמוציאים את הדם, מערבבים אותו עם
חומצה השומרת על הדם שלא יתקרש.
״במילים אחרות,״ מסכם פרופסור לוי,

הצהריים בגרמניה, ואילו באולימפיאדה
נקבעה קפיצתה לעשר בבוקר, הרי מעתה
היא השכימה לקום בשעה שלוש אחר-
חצות. הדבר נעשה במטרה להשוות את
פער השעות שלה בין ההשכמה לשעת
הקפיצה במונטריאול.
דוקטור בר־אור משער, שהמיזרודגרמ־ניים,
השתמשו בטריקים מדעיים ׳נוספים,
כדי להביא את ספורטאיהם לנקודת־השיא
שלהם באולימפיאדה.

ה הפ ת עו ת
ה רו סיו ת

3 1/_1״
^111ש 11ש11,יט 1ע , 3נ ש 3

||| 4 מים מאה מטר. הרצות המיזרח־גרמניות, שניצחו את יריבותיה! כימעט בכל המירוציס
האחרים נראו, כמו שאר האתלטיות המיזרח־גרמניות, בעלות גוף גברי ושרירי.
חקי מונטריאול — כמתוחכמים בהרבה ב השוואה
למערב, ואפילו לשאר המדיניות
הקומוניסטיות.

מי שחק
הד מים

ך* וקטור דכ אדדוכי, רופא במכון
1וינגייט, מסביר את כוונת המיזרח־גרמנים,
בהוצאת הדם והכנסתו לגופו של
רץ־המאראתון :״הספורטאי המקביל בח זרה
את דמו, מגדיל את כמות ההמוג לובין
(חומר כימי הנמצא בכדוריות הא דומות)
בגופו. תפקיד ההמוגלובין הוא
לקשור את החמצן לכל תאי־הגוף. במצב
זה, כשלספורטאי עומדות כמויות רזר־וויות
של המוגלובין, הוא מקבל את החמ צן
במהירות גדולה יותר, בזמן מאמץ
שבו היוא זקוק מיידית לחמצן.״
באותו הקשר מוסיף דוקטור אלדובי:
״את הדם שמוציאים מגופו של הספורטאי

״כשמוציאים מספורטאי דם ומכניסים לו
אותו הדם בחזרה, איננו מחזירים לו או תו
דם באותה איכות. החומצה (צטרואיל)
שאנחנו מכניסים לדם במבחנה עלולה
לגרום לתופעות-לוואי שליליות. כמו חום,
חולשה ותופעות אלרגיות בעור הגוף. אי נני
מאמין שפעולה זו מגבירה את כוש רו
של הספורטאי.״
חידוש נוסף שהביאו עימם המיזרח־גרמנים
למונטריאול היה השעון ה ביולוגי.
המיזרח־גרמנים בדקו ומצאו, ש לכל
ספורטאי יש השעה האידיאלית שלו,
שבה הוא שרוי בשיא עירינותיו. ובשיא
יכולתו הפיסיולוגית ומסוגל להגיע ל תוצאה׳
הטובה ביותר. כאשר נתקבלו
בגרמניה מועדי התחרויות של האולימ פיאדה,
החלו הספורטאים המיזרח-גרמניים
משנים את סדר־יומם בהתאם לזמני-התח-
רות באולימפיאדה. היינו, אם מצאו, למ של,
שאנג׳לה וגיט, הקיופצת ממיזרח־גרמניה
שזכתה במדליית־הזהב, קופצת
בצורה הטובה ביותר בשעה 3.00 אחר־

ך* אולימפיאדה נערכו אומנם בדיקות ^
מיבחן לספורטאים, כדי לגלות אם לא
נטלו לפני התחרויות,סמי־מרץ, אולם מבע רים
כי המיזרודגרמנים הצליחו לייצר
סמים שלא ניתן לגלותם בבדיקה מהירה.
לגבי שימוש בסמי־מרץ מסביר פרופסור
לוי :״סם־המרץ מוציא לספורטאי את כל
הרזרוות של האנרגיה בגוף. סמי־מרץ
עלולים להביא להתעלפותו של הספורטאי
ואף למותו. תפקידו של הסם הוא מעין
קטליזטור (זרז) בגוף, המזרז תגובות כי מיות
בו. לגבי שחיינים, אני משער שהם
משתמשים בסמי־מרץ המעלים את תפוקת
הלב.
״הסכנה בשימוש בסמי-מרץ היא ש הסמים
יכולים להביא לידי דימום, סרטן
ובעיות בעצמות. לפעמים אי-אפשר לג מול
את הספורטאי מהסם.
״לא הייתי רוצה,״ מסיים הפרופסור,
שהוא בעל שם עולמי בתחום ניתוחי־הלב
הפתוחים ,״שספורטאי שלנו ישתמש באחד
מהאמצעים שהזכרתי כדי לשפר את הי שגיו.
בתור אדם שיודע פיסיולוגיה לא
הייתי מייעץ לאף ספורטאי להכניס ל גופו
חומר מלאכותי. הדבר נוגד את
התפיסה האנושית־רפואית.״
שהוזכרו על־ידי
אמצעים אחרים
רופאים מן המעריב, ושבהם השתמשו
ספורטאי המיזרח,׳ הם ההיפנוזה או בלי עת
גלולות־ארגעה בקרב הקלעים. ידוע
גם, שנשים — לאו דווקא ממיזרח-אירופה
— כיוונו את הווסת שלהן באמצעות גלו לות,
כדי שבתקופת התחרויות לא ישפיע
עליהן הדבר לרעה.
הרוסים שומרים בדבקות על מסורת
התגליות באולימפיאדות. למונטריאול ה ביאו
הרוסים.מישקולן־גמד בשם אלכסנדר
וורוז׳ין, שנתגלה באחד הקולחוזים ב אוקראינה.
על גופו של וורוז׳ין יישמו
הרוסים את כל הידע מדעי-רפואי שלהם.
מי שראה אותו במונטריאול, הבחין ב־מיפלצת
קטנה של שרירים. אלכסנדר
וורוז׳ין לא איכזב את רופאיו ומאמניו,

וזיכה את ברית־המועצות במדליית־הזהב
במישקל זבוב, עד 52 קילוגרמים. וורודין
זכה במונטריאול בכינוי ״מטר מרובע״
(המשקולנים הם נמוכי־קומה בדרך־כלל,
היות שהם זקוקים למרכז־כובד נמוך, דבר
המגביר את יציבות רגליהם).
״יש עוד הרבה ענפי־ספורט,״ אומר
ד״ר עודד בר־אור ,״שהמיזרח־גרמ־נים
טרם הכניסו בהם את שימושי המדע.
לקראת אולימפיאדת מוסקבה אני צופה
שהמיזרח־גרמנים גרמנים יגדילו עוד יותר
את אוסף המדליות שלהם,׳ יחד עם תל מידיהם
הקובניים, שכבר במונטריאול רמ זו
לאשר הם מכינים לעוד ארבע שנים.״

אלוו המאואתון
ה מיזו ח־גו מני ולדימיר צ׳רפינסקי, שחולל
הפתעה מרעישה באולימפיאדת מונטריאול
כאשר, בניגוד לכל התחזיות, ניצח בריצת
המאראתון. לרעת מומחים, הוא הצליח בריצה
זו תודות לעירוי־דם מייוחד־במינו.

במד-ינה

מכונית השנה
מכשירי תנועה בע״מ גאה להציג לראשונה בישראל את המכונית
המשפחתית החדשה סימקה — 1307/1508 המכונית הנכונה בזמן הנכון.
חברת קרייזלר מציגה שורת דיגמי מכוניות ובהן חידושים בשטח
הנוחות והביצוע אשר אפשר היה למצוא אותם עד כה רק במכוניות
יקרות הרבה יותר.
לאור דרישות התעבורה והתקנים הבינלאומיים הנהוגים היום,
ולאור הנטיה העולמית לעבור מרכב גדול לבינוני, ערכו מומחי חברת
קרייזלר מחקר מאומץ ובעקבותיו הגיעו לייצור סדרת דגמים 1307/1508
שהמאפיין בהם הוא: תכנונו המודרני, צורתו הנאה, נוחות ויעילות,
בטיחות מירבית וכושר ביצוע מעולה.
המאמץ נשא פרי: קרייזלר סימקה 1307/1508 זכתה בתואר
מכונית השנה על־ידי צוות מקצועי שמנה 49 עורכים וכתבי תחבורה
ורכב מ־ 15 ארצות שונות באירופה. השיפוט התבסס על נתונים טכניים,
בטיחות, נוחות, והתמורה הכספית. קרייזלר סימקה 1307/1058
זכתה ב־ 185 נקודות (מתוך 200 אפשריות) כשהמכונית שזכתה במקום
השני קיבלה 50 נקודות פחות.
לקרייזלר סימקה 1307/1508 הנעה קדמית והיא מעוצבת בקווים
אירודינאמיים ומותירה מרחב פנימי רב לישיבה נוחה להפליא ל־5
איש. המנוע בעל נפח של 1294 סמ״ק בדגמי ,1307ו־ 1442 סמ״ק בדגמי
.1508 שני המנועים נמצאים ברוחב ופותחו בעקבות הצלחת המנוע של
סימקה .1100
מערכת להפשרת אדים מכסה את החלון הקדמי והאחורי ואת
שמשות הדלתות הצדדיות. האביזרים האחרים כוללים: פגושים יצוקים
מיוחדים לספיגת זעזועים הדרגתית, מערכת מעצורים כפולה, תיבת
הילוכים ״פורשה״ עם ידית על הרצפה, מערכת מיתלים נפרדים ב־4
גלגלים, הצתה טרנזיסטורית, חישוקים מאוררים בגלגלים לצינון מערכת
הבלימה. העיצוב הפנימי המודרני כולל כסאות קדמיים ניתנים להטיה,
שטיחים רכים, הגה מרופד ומערכת שעונים עשירה•
המשלוח הראשון של 1977 מגיע ארצה השבוע ותון מספר ימים
יימסר ללקוחות.
המחיר לדגם 108,350— — 1307ל״י לא כולל מ.ע.מ( .רשיון
שנתי — 910.ל״י).
המחיר לדגם 119,500— — 1508ל״י לא כולל מ.ע.מ( .רשיון
שנתי — 1,175ל״י).
המחירים נכונים ליום .13.8.76

תוכנית

ה מ די ט צי ה

(המשך מעמוד)30 .
קום זאת הוא מכין לעצמו פתק, שאותו הוא
שומר כך שיוכל להציגו בביודהמישפטאם יידרש להעיד על מצבו של החולה.״
וכאן באה אחת ההברקות הגדולות של
שלושת השופטים, כנאמר :״צר לנו לקבוע
שוב, כי אף שאיננו מטילים ספק שהחב*
לות שנמצאו על־ידי הרופא אכן היו שם,
הרי שהבדיקה, המסקנות, הטיפול הרפואי
ודרך הצגת הדברים לפני בית־דין זה,
איין בהם כדי לתמוך בגירסת המתלונן לכאן
או לכאן.
״הוכח, כי המתלונן לא טען שהוכה
כאשר נחקר או כאשר היה עצור, וכי
הטענה נשמעה לראשונה מפי עורך־הדין
בשלב הדיון בבית־המישפט על הארכת
מעצרו. הוכח כי המתלונן לא נקט יוזמה
לקבל טיפול רפואי, עד לאחר פגישתו עם
עורך־הדין שלו. במקום לפנות לטיפול
רופאי, פנה לעורך־דין וזה שלחו לרופא.
המישטרה מעל לחוק? אך עולה
על הכל בקביעתם של שלושת הקצינים״
שופטים, הסעיף הבא :״האפשרויות ה סבירות
שהמתלונן נחבל במקום אחר, על־ידי
אנשים אחרים, סמוך מאד למעצרו,
לא רק שלא נסתרו, אלא שנמצאו סבירות
לפחות כטענותיו שהוכה על־ידי אנשי־המישטרה.״
בית־דין
מישמעתי פנימי הוא מוסד
מכובד מאד, כשלעצמו, אך הקריטריונים
לגבי הפעלתו חייבים להיות ברורים ו מוגדרים.
ב מיקרהכזה, של הפעלת אלי מות
מישטרתית חורגת, חייבת היתה ה־מישטרה
לשקול היטב אם מדובר רק ב חריגה
שיגרתית של אנשיה מסמכותם ה חוקית,
או בהפרה גסה ואלימה של זכותו
הבסיסית של אדם לשמוע, לפחות, על מה
ולמה מפליאים בו השוטרים את מכותיהם.
נהג־המונית ראובן דרייבלט זכאי היה
למישפט הוגן, ככל אזרח אחר, והעובדה
שמבצעי העבירה כלפיו היו אנשי־מישטרה
לא היה די בד, כדי להעמידם מעבר לחוק.

מהם שישה לילדים. סיפרה האחרון, אני
ויואב מטיילים עכשיו, מצטיין לא רק
בשיריה של מיכל (רק /מרק /ודי !
אמר יוחאי אלא גם באיורים, העולים
באיכותם בהרבה על המקובל בספרים
לילדים.
איש הקמליות. הזיווג בין מיכל סנו נית
והצייר האיטלקי-יהודי עימנואלה לו-
צאטי ( )52 נולד במיקרה. המשוררת פנתה
אל דני קרוון, ביקשה ממנו שיאייר את
סיפרה. קרוון טען שאינו מצוי בעולמם
של ילדים, אך העלה רעיון: מדוע שלא
לפנות אל ידידו האיטלקי, שצייר בארץ
את התפאורה להצגה הגברת עם הקמליות,
ושהוא שם־דבר במולדתו?

משוררת סנונית -
חודשיים לצייר —

הטרנסנדנטלית הרצאות מבוא ת ת קיי מנ ה:
תל־אניב הרצאת בוקר
ירושלים

:בימי א׳ 29.8.76 ; 22.8.76 בשעה 8.00 בערב, בבית לסין
רח׳ וייצמן .34

ביום ג׳ 24.8.76 בשעה 10.00 במרכז התוכנית העולמית
רח׳ אנגל ,9טל ( 614676 :בין השעות .)9—14

:ביום ג׳ 24.8.76 בשעה 8.30 בערב, במרכז התוכנית העולמית
רח׳ רחל אמנו ( 26 ליד מגרש הפועל ובריכת ירושלים),
טל .34390 :אוטובוסים .24 ; 18 ; 15 ; 10 ; 4 :

ועמוד מהספר עם איורו של דוצאטי— שנתיים להדפיס

האגודה הבינלאומית למדיטציה בישראל
המרכז הארצי: רח׳ אחד״חעם ,67ת״א. טל 612188 :

— 1976 שנת אחד ממאה לישראל
אחד למאה — עוצמה למאה

ספרים
רק מרק ודי !

ספר־ידדים מייוחד
במינו הוא פרי קדפרודוקציח ישראלית איטלקית

מהפכה בשלם היוסי
שיטה אמריקאית חדישה
להרחקת שיער לצמיתות

כשהיח טל בן חמש, שאלה אותו אמו
איזו מתנה לקנות לו ליום־ההולדת. טל
לא ידע. האם החליטה לכתוב סיפור,
ולהגישו לו כמתנה. כך נולד הספר הרא שון
שכתבה מיכל סנונית לילדים: זוהר
שובב.
כאשר הופיע הספר, סברו רבים כי
השם מיכל סנונית הוא שם־עט פיוטי. אך
הוא שם אמיתי לגמרי. מיכל לרנד, בעלת־העיניים
הבהירות הגדולות, בת קיבוץ
עין־החורש, המפורסם בשל בנותיו היפה פיות,
נישאה ליהודה (״יודקה״) סנונית,
שבחר לו שם־מישפחה זה על שם הקבוצה
שאליה השתייך בהשומר־הצעיר. יודקה,
מהנדם־בניין, הוא האיש שבנה את המית קנים
המקוריים של השומריה האחרונה.

התקשרי אלי
תרצה, טלפון
רח׳ אוסישקין 0 2י ת׳־א

מיכל 32 עורכת המוסף השבועי של
על המשמר׳_,חותם, היא עתה אם לשלו שה
ילדים (טל בן ה , 14-לליב בן ה־,8
תמר בת השנה וחצי) ולתישעה ספרים,

לל א כאב זסימן
מכל חלקי הגוף (סכים,
חזה,טבור, גב,רגל וכח

.445529

יחד עם דני ניגשה מיכל לשגרירות
האיטלקית, שם הכין הפרופסור מארקו
מיאלי, הניספח התרבותי, תמצית של ה שירים
באיטלקית. התמצית נשלחה ללוצא-
טי באיטליה. הוא בא ארצה, נעזר באחו תו׳
חברת קיבוץ רוחמה, כדי להביו את
השירים, וצייר תוך חודשיים איורים בעלי
ערך אמנותי גבוה ביותר.
אולם הוצאת הספר עצמו ארכה שנתיים
ועלתה בכסף רב — השקעה בלתי-רגילה
של ההוצאה (ספריית פועלים) לספר כזה.
אך כשראה לוצאטי הערירי, שאין לו יל דים
ומישפחה, את הספר, הוא היה מרו צה
.״אם תרצי, אני מוכן לצייר עוד,״
הודיע לסנונית.
הר שד תות. יש הסבורים כי שיריה
של מיכל, אף שהם מייועדים לכאורה ל ילדים׳
מדברים יותר אל לב המבוגרים.
״אני לא יודעת,״ מגיבה על כך מיכל,
״אף אחד אינו יודע למי הוא כותב. אבל
כשילדים מגיבים בעצמם וכותבים לי מיב־תבים,
שלא הוכתבו להם על-ידי הוריהם,
אני שמחה.״
אחת הילדות שכתבה לה היתה אוסנת,
שביקשה להודיע לה שהיא אוהבת אותה.
מיכל, שלא ראתה את אוסנת מעולם, יש בה
וכתבה לכבודה שיר :״אוסנת אוהבת,
תות־שדה / .שוטפים אותו היטב, תולשים
את העלה / ,מטפטפים מעט שמנת עם
סוכר / .ואז פיתאום רואים איך הצלוחית
/נהיית להר. כזה שמן ההר ! ״
העולם הזה 2033

ן * זה יותר משנה מוצף המוסד לבי-
קורת של מיפלגת העבודה תלונות
וקובלנות נגד אחד מנושאי התפקידים ה רמים
במיפלגה. ההאשמות הכלולות ב־מיכתבים
מופנות כלפי יצחק קורן, המזכיר
הכללי של תנועת־העבודה־הציונית, אירגון
הגג של התנועות הציוניות הסוציאליס טיות
שהיו קשורות בעבר גמפא״י וב-
פועלי־ציון.
קורן בן ה־ ,65 יליד קישינוב שבבסרביה,
אינו פנים חדשות בנוף העסקתה זד
מפא״יית. למרות שעלה לארץ רק ב־, 1940
הוא זכה כבר כעבור ארבע שנים במישרה
הרמה של מזכיר תנועת־המושבים, שבה
החזיק 17 שנים רצופות. כאשר נבחר
לכנסת נטש את מישרת המזכיר, וזכה
בדרגה גבוהה יותר. כמי שריכז בידיו
את כוחה של תנועת־המושבים, הוא הגיע
עד למעמד של סגן שר־האוצר, שבו כיהן
במשך שנתיים, בין השנים . 1961—1963
במשך עשר שנים שימש יצחק קורן,
מצד תפקידיו הציבוריים הרבים האחרים,
גם כגיזברה של תנועת העבודה הציונית.
ב 12-השנים האחרונות הוא משמש כ-
מזכירה־הכללי.
התלונות וההאשמות שהופנו כלפי קורן,
למוסד־לביקורת של מיפלגת־העבודה ול־מזב״ל
המיפלגה מאיר זרמי, היו מכמה
סוגים.
• ״אני בא מאחת מארצות אירופה
החשובות, אחרי שנים רבות של פעילות
אינטנסיבית בתנועתנו,״ כתב אחד ה מתלוננים
.״אני יכול להעיד עדות נאמנה
על כך שאחת הסיבות (אולי העיקרית)
להתפוררות מוחלטת של סיעתנו, היא
פעולתו ההרסנית של המזכיר הזה.
״כמעט כל חודשיים־שלושה קפץ אלינו
לביקור, מבלי שהוזמן ומבלי שיהיה צורך
בכך. מוטב שלא אכתוב על הרמה של
נאומיו הפומביים. מבלי להכיר את מצב
העניינים במקום ובתנועה, עמד על כך
שתתקבלנה הצעותיו חסרות־השחר, ש כמובן
מעולם לא בוצעו. אולם בשבילו
היה חשוב לתת להן פירסום, ולדווח על
הישגיו הגדולים.״
• ״במשך שנות כהונתו של יצחק
קורן,״ אמרה תלונה אחרת ,״עברו תחת
ידיו מיליוני דולרים ולירות, שנתרמו ל קופת
התנועה בעיקר מטעם הסוכנות ה-

מרים, ומוציא לאור ספרים בשפות שו נות
בחתימתו, שלא הוא כתב אותם. האם
מישהו החליט להוציא את הספרים על
חשבון התנועה י האם מישהו מילבדו הח ליט
להעביר 3000 דולר לבואנוס־איירם,
כדי לתרגם שם את סיפרו?״
התלונות נגד קורן אופייניות לגבי עס קנים
המתבצרים משך שנים ארוכות ב־עמדות־מפתח,
והופכים אותן אחוזותיהם
הפרטיות. תנועת־העבודה־הציונית שברא שה
עומד קורן, היא מין אחוזה פרטית
כזאת, שתקציבה השנתי מגיע למיליונים
ומרבית הוצאותיה מוקדשות לניהול ול הוצאות
הכרוכות בכך, ולמסעות המזכ״ל
שלה ברחבי תבל. את תקציביה, שהחותמת
״סודי״ מתנוססת עליהם דדך־קבע, היא
מממנת מהקצבות של הסוכנות היהודית,
של אירגונים יהודיים בחז״ל ושל מקורות
חשאיים המופיעים תחת התואר ״שונים״.
המיפלגות הציוניות המאוגדות במיסגרת
התנועה העולמית, הן למעשה אגודות
רפאים, המאויישות רק בידי עסקנים
ופונקציונרים. קולו המצלצל של קורן
אליהם, הוא קול קורן במידבר.

חיפוי מיפלגתי
על ההפק רו ת

האידיאולוג הנודע

יצחק קורן, המזכיר הכללי של תנועת
העבודה הציונית, שהיא האירגון העולמי
של המיפלגות היהודיות הקשורות במפא״י. קורן, שבמשך שנתיים היה סגנו של פינחס
ספיר כשר־האוצר, מוגדר בפירסומי תנועתו כ״אחד מגדולי ההוגים והאידיאולוגיס
של התנועה הציונית. בשנים האחרונות הוא חידד את המחשבה הציונית.״

הגגוסו רביקוות עור מיפלגת הענווה חוקו
את עיסק, האחוזות

הנו טיו ח עול החייל ל שעבד

ף* עזרת תקציבים אדה יכול ה •
מזכ״ל לפאר ולרומם את שמו. מאמר
שהתפרסם בעיתון תנועת־העבודה־הציונית
בדרום־אפריקה, מציג את קורן כאחד ה־אורים־והתומים
של המחשבה הציונית כיום.
המאמר מגלה פרקים סתומים בקאריירה
המופלאה של המנהיג הציוני הדגול :
״רעיונותיו של קורן לא נשארו בתחום
התיאוריה בילבד. הוא היה אמיץ דיו כדי
לעורר ביקורת והתנגדות כלפיהן. הוא
לא התעייף מביקורים במרכזי־הציונוית ה עיקריים
כדי להציג, להבהיר ולהתווכח
על רעיונותיו. לבסוף השתלטו דיעותיו על
המחשבה של התנועה הציונית העולמית...
הוא אחד המנהיגים הציוניים שיישם את
האידיאולוגיה הציונית שלו באופן מוחשי...
ומה אנחנו יודעים על יצחק קורן האדם?
הוא אינו רק לוחם פוליטי קשוח, הוא גם
אדם בעל קסם רב ...יש לו מוח אנאליטי
ומתפלפל בעת־ובעונה־אחת...״

הדקח במידבר

יהודית, אך גם ממקורות אחדים, פרטיים
וציבוריים. יצחק קורן היה השליט היחידי
על הכספים האלה, ניהל את משק הכספים
במשך שנים רבות ללא ועדת־ביקורת.
אין ספק ׳שאם תיערך בדיקת כספים,
תתגלה תמונה של אי־סדר וביזבוז הגוב לים
בפלילים ממש.״
• ״כאשר הלך פינחס ספיר לעולמו,״
הוסיפה תלונה שלישית נגד קורן ,״שהה
המזכיר־הכללי כרגיל בחו״ל, משם הדליף
לאחד מעיתוני־הערב (כנראה בשיחה טל פונית
מבואנום־איירם) מעשייה בדבר
מיברק שלא היה ולא נברא, אשר הזעיק
אותו בשם ראשי העבודה לשוב ארצה,
כדי לטפל בדבר קביעת מועמד ליושב
ראש הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית.
מובן שהוא לא שכח לכלול בין המועמדים
גם את עצמו.״

מיפלגת־העבודה, ח״כ ארי אנקוריון, ל האשמות
אלה, היתה :״הגעתי למסקנה
שהטענות הן בעלות אופי פוליטי, ואינן
בגדר הטענות שהמוסד־לביקורת צריך
לברר ״.אשר לטענות בדבר טוהר־המידות
של יצחק קורן, קבע אנקוריון :״טענות
אלה הן כוללניות ביותר ...המוסד־לביקורת
איננו יכול להיות חוקר, תובע ופוסק בעת־זבעונה־אחת.
אם חבר מאשים חבר אחר
בהאשמה כלשהי, עליו לפרט את האיש־מותיו
ועליו להיות גם מוכן להוכיח בהו כחות
של ממש את האמור על ידו.״

סירובו של אנקוריון לטפל בפרשת
יצחק קורן ולחקור את הנעשה בכספי
תנועודהעבודה־הציונית לא חסם את זרם
התלונות, המציפות את המוסד־לביקורת
עד עצם היום הזה. טען אחד המאשימים :
״במשך עשר שנים, בהיות יצחק קורן
גיזבר האיחוד העולמי, הוא נהג בכספי־ציבור
בביזבוז, בחוסר־אחריות וכברכוש
אישי, ללא כל ביקורת. גם אחרי שנבחר
כמזכיר תנועת־העבודה, הוא מוסיף לבזבז
כספי־ציבור.״
״יצחק קורן מציף את העיתונות במא־

מיליוני ם
ללא בי קו ר ת
א היו אדה ההאשמות היחידות
/שהתקבלו בוועדת הביקורת. האשמות
נוספות התייחסו לנסיעותיו המרובות של
יצחק. קורן לחו״ל, תוך ציון העובדה ש בשנתיים
האחרונות לבדן נתלוותה אליו
אשתו לחמש נסיעות בישליחות התנועה:
פעמיים לדרום־אמריקה, פעם לצפון־אמ-
ריקה, פעם לרומניה ופעם נוספת לאירופה.
הוא הואשם גם בכך שאת המאמרים
הרבים המתפרסמים בשמו בעיתוני תנועת־העבודה
העולמית בעולם, שאותם הוא
מממן מכספי התנועה, כותבים סופרי־צללים,
המנסחים עבורו גם את החוברות
האידיאולוגיות ואת הנאומים.
תגובת יושב־ראש המוסד־לביקורת של

התקציב ה. סוד*

,על כל דפי תקציבי תנועת־העבודה־הציונית
מופיע הציון ״סודי״ ,כאילו היו חומר ביטחוני
מסווג. למעשה נועדה סודיות זו לחפות על חוסר־המעש הממשי של התנועה, ועל
כך שרוב תקציבה מוצא לצורכי ניהול !למסעותיו של יצחק קורן ברחבי העולם.

אין פלא שאחרי תיאור מעין זה, ציפו
חברי התנועה הסוציאליסטית הציונית ב דרום
אפריקה במתח רב לקראת הופעתו
של קורן בפניהם. כגודל הציפיה, כך היה
גם גודל האכזבה. כשלון הופעתו של קורן
בדרום־אפריקה גרם לניתוק הקשר של
התנועה שם מתנועת־העבודה־הציונית.
בינתיים הרחיב קורן את תחום פעילותו
גם לשטחים אחרים. הוא נושא בתואר
מזכיר הוועד למען תרבות האידיש ביש ראל.
יכול להיות שמישהו ימצא סתירה
בין תפקיד מזכ״ל תנועה ציונית לבין תפ קיד
מזכיר של תנועה להפצת האידיש,
אבל לקורן יש הרבה נימוקים כדי להפ ריך
סתירה זו.
מסתבר, כי במיסגרת הפיצויים שקיבל
הקונגרס היהודי העולמי מגרמניה, נכללו
פיצויים גם על חורבן תרבות האידיש. ה גרמנים
תבעו כי חלק מכספים אלה יוקדש
לשיקום תרבות האידיש שנהרסה, וש-
עבורה הם משלמים פיצויים. כך הוקם
הוועד למען תרבות האידיש. קורן החל
נודד שוב בעולם, כדי להקים בכל מקום
ריכוז יהודי וועדים לשפה ולסיפרות אי דיש,
שכימעט כולם מורכבים מאותם ה אנשים
העובדים בתנועת־העבודה־הציונית.
״הוא הרכיב ועדים מאנשים שאיש אינו
מכיר ואיש אינו יודע אותם,״ כתב העיתון
האידי אונזער שטימע, המופיע בלונדון.
״הפקרות כזאת יבול להרשות רק קורן
כזה. סופרי האידיש נשארו בחוץ. וגם
כאן, בלונדון, הוא הקים ועדה שאין לה
קשר לנושא, והמורכבת מהאנשים הבלתי-
מתאימים.״
אלא שהביקורת הגלויה והסמויה אינה
מרתיעה את יצחק קורן, האידיאולוג הגדול
של התנועה הציונית. הוא ממשיך למשול
בכיפה באחוזות הפרטיות שלו.

אב בית־הדין הרבני ברחובות מצפצו על החלטת בית־המישנם
העליון-ובהתחנמוה מכוערת המציא חידוש הילבת׳

חיסול ח שבונות
הרב ג ח
ל הו ש ע כרמאדי קפץ, ממקומו, וקרא
בפני ״שלושת הרבנים־ד,דיינים שישבו
בדין :״אני נבר לא מתגרש! אני לא
רוצה להתגרש!״
בדמאלי, גבר נאד, בן ,36 שעמד ליד
אישתו אילנה באולם בית־הדין הרבני
ברגעים האחרונים של נישואיו, עזב את
הדיון והסתלק במרוצה במורד המיסדרזן.
הדייגים נשארו המומים במקומותיהם.
האשד, הצעירה, שכבר ראתה עצמה
כימעט גרושה, פרצה בצעקות ובבכי:
״אתם הכשלתם את הגירושין שלי ! הרסתם
אותי ! ״
שלושת הרבנים, קמו, והחלו מרגיעים
את אילנה. מזכיר ביתיר,דין גסל על עצמו
את המשימה, שנראתה בלתייאפשרית. הוא
זינק בעיקבות יהושע ברמאלי, ותפס אותו
לפני שזה נעלם.
״הדייגים מבטיחים שהכל יהיה בסדר,
רק תחזור!״ אמר לו המזכיר, וגרר את
הגבר חזרה לאולם, כדי שיתן את הגט
המובטח לאשתו.
יהושע דחף את המזכיר הצידה וקרא:
״אני לא רוצה יותר להתגרש!״ אחרי
דין־ודברים החזיר המזכיר את יהושע
ברמאלי לאולם. הגבר, שרתח מכעס, הזהיר
את שלושת הרבנים כי אם יש בכוונתם
לאסור עליו להתחתן בשנית, אחרי גירושיו
מאשתו, עם אהובתו יהודית בכר, כי־אז
לא יתגרש.
הרבנים היו כבר עייפים, והתפרצותן
של יהושע ברמאלי הטרידה את מנוחתם.
הם נכנעו, לכאורה, והבטיחו לו חגיגית
שלא יטילו עליו הגבלה כל שהיא לגבי
העתיד.
״אתם רבנים, אתם צריכים לכבד את
המילה שלכם. שלא תסדרו אותי!״ הזהיר
אותם יהושע. הוא מסר את הגט לאשתו
אילנה, והלו לביתו בלב שקט.
אך ברוב תמימותו, לא ביקש יהושע
ברמאלי לראות את פרוטוקול הישיבה.
אילו שלח בו מבט, היה מגלה מייד
שהדיינים לא רשמו שם דבר בקשר
להבטחות שהבטיחו לו, וכי לא צויין בו
אף פרם אחד מכל הדברים שהתרחשו
באולם קודם שנתן את הגט לאשתו.
בסוף חודש מאי קיבל יהושע ברמאלי
בדואר את תעודת־ר,גירושין שלו. הוא
קרא את דימיסמך שצורף אליה, ועיניו
חשכו. נאמר בו :״באם ירצה הבעל להי נשא
לגב׳ יהודית בכר, טעון הדבר בירור
בפני בית־הדין.״

שכר האמת —
עיגוי דין

א• ה ארבע שנים מנסים יהודית בכר
1ויהושע בדמאלי לבוא בברית הנישואין.
אך נגדם קמו הרבנים־הדיינים מבית-
הדין־האיזורי ברחובות, כדי לסכל את
כוונתם המגונה לתת תוקף חוקי לאהבתם.
עוד לפני־כן. ב* ,1972 הגישה יהודית
בכר, אהובתו של יהושע ברמאלי, בקשה
להתגרש מבעלה, יצחק. בדרישתה לגט
כתבה יהודית :״הגעתי למסקנה שיותר
לא אוכל להיות עם בעלי, היות שהתאהבתי
בגבר אחר. לא רציתי לפגוע בבעלי, לכן
ביקשתי ממנו גירושין. הוא לא נענה לי

באותו זמן. בהמשך העניינים התחילו
ויכוחים, וזה אף הגיע לאיומים ומכות.
לכן עזבתי את הבית עם שלושת ילדי,
למקום בלתייידוע. בסופו של דבר לא
יכולתי לסבול את הבדידות, צילצתי לגבר
שאני אוהבת על־מנת שיסייע ויעזור לי,
וכעת יש לי דירה שכורה שמפעם לפעם
הוא בא לבקר אותי בה.״
הבעל, יצחק, כתב בבקשתו :״אשתי חיה
כבר חמישה חודשים עם מאהב בחדר
שכור, ואני רוצה להתגרש. היא בגדה
בי עם החבר שלי הכי טוב (העולם הזה
,)1834 נשוי ואב לשלושה ילדים, גם
מאהבה עזב את אשתו בהריון והתחיל
לחיות עם יהודית בכר כבעל ואשד.,״
הדיינים כתבו בפסק־הדין שלהם :״ה צדדים
נשואים משנת . 1956 לאחרונה
התגלעו סיכסוכים חריפים ביניהם, ובית-
הדין נוכח שאין כל סיכויים לגשר עליהם.
הגט סודר בו־ביום.״

בית־המי שפט
העליון ביטל
ולס, עד תעודת־הגירושין של יהודית
> £בכר הוסיפו הדייגים הערה :״האשה
אסורה לחזור לבעלה, ובאם תרצד, לד,י-

ד בני

תעודת־ד,גירושין של יהודית
בכר תוקנה בהתאם להוראת
הבג״ץ, וצויין שמותר לה להי נשא
״לעלמא, לבד מכהן.״ אך
הכדור היד, עדיין בידיהם של
הרבנים מרחובות. הם הפסידו
בסיבוב הראשון, והחליטו להמ תין
בסבלנות לסיבוב השני. כל
פישעה של האשה הצעירה היד,
שגילתה כי בכוונתה להתחתן שוב, עם הגבר
שהיא אוהבת, וכי משום כך ביקשה גט
מבעלה. חיסול־החשבונות עם יהודית בכר,
נידחה על-ידי הרבנים למועד מאוחר יותר,
בלומר עד שהגבר שהיא אוהבת יתגרש
מאשתו־שלו, אילנה, ויבקש את תעודת־הגירושין. מיהודית צעירה ברמאלי אילנה
בכר
בחמש שנים. שני הזוגות היו
ידידים טובים בעבר. אילנה מספרת שיהו דית
נחגה לבקר אצלה תכופות .״היינו
נוסעים יחד לטיולים, הולכים יחד לזורבה,
משחקים קלפים יחד. כשהייתי אומרת
לפעמים לבעלי, :אני רוצה ללכת לטייל
רק איתך,׳ הוא היה עונה לי, :את פרי מיטיבית,
את לא אוהבת חברה.׳ האמת
התגלתה לי רק אחר-כך.״

לגבי הרבנים מרחובות היתד, זו כאילו
פרשה אחרת, חדשה לגמרי, ללא כל קשר
עם החלטת הבג״ץ הקודמת, שהתקיימה
בחודש מארם השנה, כי אסור לו להינשא
ליהודית בכר, לאור החומר שבתיקו וב-

הרבנים, בראשותו של הרב זבולון גרז,
יצאו ביד דמה למוטט את החלטת בית-
המישפט-העליון לגבי יהודית בכר. הם עשו
זאת באמצעות פסיקתם במיקרהו של
יהושע ברמאלי.

אילנה טוענת שגילתה חשדותיה לגבי

נכון, הם טוענים, אומנם מותר ליהודית

משנתיים. בית־המישפט־ד,עליון אילץ אותם
לבטל את ההגבלה לגבי נישואיה של
יהודית בכר עם יהושע ברמאלי, אך לא
אמר דבר ביחס לנישואיו של יהושע עם
יהודית.

יהושע גומארי

יהודיה בנר

הוא אסור לה -

-היא מותרת לו

נשא ליהושע ברמאלי מראשון-לציון, טעון
הדבר בירור בבית־הדין.״
עורך־הדין רחמים כהן, פרקליטה של
יהודית בכר, פנה לבית-המישפט־הגבוה־לצדק,
וביקש את התערבותו כדי שתימחק
ההגבלה לגבי נישואיה ליהושע ברמאלי.
שלושת השופטים של בית־המישפט
העליון — צבי ברנזון, אלפרד ויתקון ומשה
עציוני — חייבו את הדיינים מבית־הדין-
הא־זורי ברחובות למחוק את ד,פיסקה
לגבי ההגבלה, וצוות הדיינים מרחובות
נאלץ להיענות לצו שהוציא בית-המישפט־העליון.
כן חוייבו הרבנים, זבולון גרז
>אב-בית-ד,דין) וחבריו אברהם לנאל ועזרא
בצרי על-ידי בית-הדידהגסוח־לצדק, ל שאת
בהוצאות המישפט של יהודית בכר.
אולם, בכך פתחו שלושת הרבנים המנו צחים
חשבון ארוך עם יהודית בכר. הם
החליטו שניצחונד, עליהם יעלה לה ביוקר.

הקשר האינטימי שבין בעלה לבין יהודית,
ליצחק בכר, בעלה של יהודית, אך הוא
היה צוחק. הוא היד, בטוח בעצמו. אולם,
אחרי שגילה את האמת לא התנגד יצחק
בכר זמן רב לגירושין מאשתו יהודית,
וגם אילנה לא עשתה ליהושע בעיות לגבי
הגט. שני הזוגות החליטו לסיים את הפרשה
הסבוכה בפני בית־הדין־הרבני.

הדבגים חיכו
ל הזדמנו ת־נקמה
ך* חודש מארס השנה הופיעו אילנה
^ ויהושע ברמאלי בפני הדיינים של בית-
הדין־האיזורי ברחובות, כדי לחתום על
הגט שלהם. היתד, זו ההזדמנות שהרב
זבולון גרז וחבריו הדיינים ציפו לד. יותר

בכר להינשא ליהושע ברמאלי, אבל ליהושע
ברמאלי אסור להתחתן עם יהודית בכר,
בגלל שאהב אותה וחי איתה לפני שהתגרש
מא״שתו אילנה. היתד, זו עקיפה ברורה,
מובהקת, אם־גם מעוגנת בהלכה, של
החלטת בית־חמישפט-ד,עליון במיקרה ה אחר.
דרך
הייסורים של יהודית ויהושע נפתחה
שוב. שוב פנה עודך-הדין רחמים כהן,
ב״שמם של ד,־שניים, אל בית־המישפט־העליון,
וביקש להוציא צדעל-תנאי נגד
בית-הדידהרבני-ד,אמורי ברחובות. הבקשה
נתקבלה. עתה, לא נותר אלא להמתין
ולראות מה תהיה פסיקתו של בית-המישפט-
העליון — אם יותר ליהושע ברמאלי לשאת
את אהובתו המותרת לו כחוק, או אם
יצליחו הרבנים־הדיינים של רחובות לחגוג
את נצחונם על החוק, ולהמשיך לקבוע
גורלות בשרירות-לב.

צירי״ש

בר ש ת קו טרד

משימה בל תי־אמ שר׳ ת

• למגכ״ל רשות השידור, יצחק
ליבני, ולפרופסור עדי צמח, שהצליחו
לעשות דבר שלדעת רבים אינו אפשרי:
לנהל שיחה אינטליגנטית, תרבותית ומעור־רת-למחשבה,
מעל המסך הקטן של הטל וויזיה
הישראלית. הנושא: קריאת ספרים
והשפעתם על עולמו הפנימי של הקורא.
השניים די ב ת בהתאפקות, הצליחו לשמור
על המיסגרת של שיחה אינטימית, למרות
המצלמות וד,מיקרופונים. לעומת זאת לא
היה ברור לשם מה נכלל בתוכנית סירטון
יומרני, מתחנחן ומצטעצע של יזהר (ם.
יזהר) סמילנפקי.
פרס הבדרסור

מסעירה אח הטרזו־זיה
הידיעה שהופיעה בסוף השבוע שעבר,
על המשא־והמתן בין הטלוויזיה לבין במאי
תיאטרון חיפה עודד קדטלר, על מינויו
של קוטלר כמנהל מחלקת־הדראמה בטל־וחייה,
עוררה סערת־רוחות גדולה.
כמה במאים מתמרמרים על כך שהנהלת
הטלוויזיה מביאה אדם מבחוץ, תחת שתתן
את התפקיד להם.
בראש המתמרמרים ניצב מנהל מחלקת
התוכניות בעיברית, מרדבי (״מוטי״)
קירשנכאום, שלו נודע על המגעים עם
קוטלר רק מן הידיעה בעיתון. לפני כחצי-
שנה כתב קירשנבאום דין־וחשבון ממצה
למנהל־הטלוויזיה ארנון צוקרמן, שבו

• לשר־התחבורה גד יעקובי על ש הצליח,
בערב ההתקפה על מטוס אל־ על
באיסטנבול, להשיג שיא ארצי חדש ב־בירבור:
במשך יותר מרבע שעה דיבר
יעקובי לפני המיקרופון הפתוח, מבלי ש היו
לו באותה עת מידע כלשהו, מחשבה
כלשהי או הערה כלשהי לעניין. בכך הו כיח
יעקובי את הכישרון העליון של הפו ליטיקאי:
לדבר הרבה מבלי לומר דבר.

מנהל קירשנכאום
נודע רק מהעיתון

שוטר טוב
• לבמאי אדי סופר עבור סירטו
הקצר במיסגרת הסידרה הכר את ישראל,
על קציו־המישטרה הדרוזי חנא חדד.
במצלמה רגישה הביא סופר סיפורו של
קצידמישטרה טוב, שהתפרסם לפני למעלה
משנה כשעמד בראש הצוות שחקר את
רציחתה של רחל תלד. התוכנית, ש שודרה
במסגרת התוכניות בערבית (יום
רביעי ,)11.8הראתה את חדד בעבודתו
ואצל מישפחתו, הביאה כבוד לא רק לטל וויזיה
אלא גם למישטרה, הזקוקה לכר
כמו אוויר לנשימה.

המשך הבגאליזת

• לעורך עלי כותרת ירון לונדון,
שהפגין השבוע שוב את כישוריו המייו־חדים:
להפוך עניינים חשובים לבאגאליים.
תחילה הינחה ויכוח בין ה״כ משה שחל
למנכ״ל מישרד-החקלאות ראובן איי־לנד,
שבו לא השיב איש לדברי רעהו,
והקורא הבין בסופו פחות מכפי שהבין
בתחילתו. לאחר־מכן ריאיין לונדון שתי
אחיות־רחמניות על חוויותיהן העמוקות
בנושא ההפרשות, והצליח לנהל ויכוח זה
מבלי להשליך אור חדש כלשהו על אחת
הבעיות הבוערות ביותר במדינה כיום:
התמוטטות מערכודהבריאות בגלל המחסור
באחיות, תביעותיה! של האחיות ותנאי-
עבודתן הקשים.

מאחרי המסך
עקוב׳ גנז סחבה
אחת הכתבות שאיימה להסעיר את המ דינה,
נגנזה לפני כשבועיים על־ידי מנהל
מחלקת החדשות בטלוויזיה דן שילון.
הכתב הכלכלי אבי אנג׳ל הכין כתבה,
על הביזבוז הרב בצמרת מישרד־התחבורה.
אנג׳ל הוכיח, בכתבתו, כי המישרות הב כירות
במישרד ניתנות לאנשי־מנגנון המ קורבים
לשר־התחבורה גד יעקוכי וגש־ללות
מאנשי־מיקצוע בתחום התחבורה.
אנג׳ל אף טען בכתבה זו, כי לשר-התחבורה
8יבעה דוברים שכל תפקידם הוא להלל
יעקובי.

יחיאל אמיתי,

,־ת בה שהכין אנג׳ל.
וביקש שלא להק-
אין בה עניין צי־קבל
נימוק זה,
מנהל־הטלוויזיה
אכן ניגנזוז.
הופעלו עליו
קרמן, וכי
.יראה

מערבונים בירדן

דעת צוקרמן הוא זעום ביותר, ואינו מסוגל
אפילו להטליא את התקלות שבציוד.

הטלוויזיה הירדנית החלה להקרין בש בועות
האחרונים מערבונים ,־ביום השישי
בבוקר. ברשתות 6ד 3של תחנה זו מוקר נים
מדי יום שישי בשעה 11 בבוקר מער״
בוני־מופת ישנים, באורך מלא.

מחלסח הדת טחמגסת

יפוטרו חברי המליאה

שר יעקובי
פרס הגניזה והבירבור

צל׳״ג

מועמד קוטל ר

טען כי אין לבנות מחלקת־דראמה בטל וויזיה,
אלא יש לעודד קו־פרודוקציות יש־ראליות־זרות
שדרכן ילמדו הבמאים ה ישראלים
את מלאכת הבימוי.
קירשנבאום נפגע אישית מכך שקוטלר
עומד להיבחר לתפקיד, משום שסבר כי
מחלקת הדראמה תהיה בידיו, בתוקף תפ קידו
כמנהל־התוכניות. לדיברי קירשנבאוט
צץ שמו של קוטלר, משום שהבמאי החי פאי
הוא ״ידיד של ליבנה מנכ״ל רשות״
השידור.״

שידורי חדשות ב צבע
בימים אלה הוחל בטלוויזיה בהפקת כתבות
חדשות בצבע. לדיברי מנהלי מחלקת
החדשות, יופקו כל הכתבות של המחלקה
בצבע עד לאמצע השנה הבאה.
למרות שצופי הטלוויזיה הישראלים ימ שיכו
לראות את כתבות מבט והשבוע יומן
אירועס בשחור-לבן, נודעת חשיבות הס ברתית
רבה לצילום בצבע, מאחר שאפישר
יהיה להשתמש אחר־כך בסרטים אלה ל־צרכי
ההסברה הישראלית בחו״ל.
מעבר הצילום משחור־לבן לצבע נעשה
בשיתוף עם מישרד־החוץ, שאף היקצה לכך
תקציב משלו.

הדחוח בלי שכח תדובו־שתי
עובדות לישכת דובר רשות־השידור,
רבקה בהירי !שושנה קדז׳׳יק, הופ תעו
בשבוע שעבר לראות כי הדובר הח דש
של הרשות, משה עמירב הוציא
מיכרז שבו הוא מבקש אחראי על יחסי־הציבור
ברדיו.
בהירי וקוז׳יק היו אחראיות על יחסי־הציבור
ולוח־השידורים של הרדיו, והבאת
אדם נוסף לתפקיד זה חותרת תחת התפקיד
שלהן, ומרוקנת אותו מכל תוכן.
עד כה ניגשו למיכרז נשים בילבד, ובין
המועמדות בעלות הסיכויים הרבים ביותר
נמצאת אשתו לשעבר של הסופר גדעון
תלפז, מי שהיחד, דיילת בחברת כנס,

עדי ת־דפז.

יושב־ראש הנהלת רשות-השידור, וול
טר איתן, מאיים להוציא ממליאת רשות
השידור כל חבר שייעדר מישיבות המ ליאה.
איתן
ציין לאחרונה, כי הוא רשאי להמ ליץ
בפני הממשלה, הממנה את חברי״
המליאה, לפטר כל מי שלא יופיע לדיונים.
איתן אמר זאת בתשובה לטענה שהעלה
בפניו המשורר יצחק שליו, שאף הוא
חבר המליאה. שליו טען ש״המליאה לא רק
חסרת־שיניים, היא גם חסרת־חניכיים.״
אל שליו הצטרפו בביקורתו־העצמית הזו
על המליאה שבה הוא חבר, עוד חברים
רבים של הגוף האמור.

דרישה לתחנות
ברטיות ב ארץ
אחד מפעילי המיפלגה הליברלית וחבר
מליאת רשות־השידור, עורך־הדין
כ ר מן, הכריז מילחמה על המונופול של
רשות־השידור על הרדיו והטלוויזיה ביש ראל.
ברמן
הגיש למליאת רשות השידור ה צעה,
לבטל מונופול זה ולאפשר הקמת
תחנות רדיו וטלוויזיה פרטיות ומיסחדיות,
תחת פיקוח ציבורי.
בתמיכה בהצעתו זכה ברמן דווקא מצד
־שלא ציפה לו. ראש־ר,ממשלה יצחק רביו
העלה לאחרונה, בכמה הזדמנויות, את ה הצעה
להתיר הקמת תחנות רדיו וטלוויזיה
פרטיות בארץ.

יצחק

הבאלאגאן חוגג במחלקה לענייני הדת
של הטלוויזיה. מנהל־המחלקה, הרב בנ ימין
צביאלי, שחזר לנהל את המחלקה
אחרי שנה תמימה שבה שהה בדרום-
אפריקה סילק ממנה עובדים אשר לדעתו
חתרו תחתיו בהיעדרו.
העובדה שצביאלי נשאר כמעט ללא צוות,
מביאה לכך שהוא אינו מסוגל להכין לוח
תוכניות, מבטיח להקרין תוכניות ומבטלן
ברגע האחרון. בשבועות האחרונים פירסמה
לישכת דובר רשות השידור בלוזדהשידו־רים
כמה פעמים תוכניות של המחלקה
לענייני הדת על-פי מידע שקיבלה מ־צביאלי,
אך אחר־כך התברר כי התוכניות
עדיין אינן מוכנות ויש להקרין אחרות תח תיהן.

החידושים
ב כד־ בו־ ט ק
תוכנית הכל־בדטק תחזור למסך בראש
השנה. מפיקה החדש של התוכנית, אי 6
הרדיו הוותיק גדעון לב־ ארי, מפעיל
כבר את הצוות אותו הוא הביא מתוכניתו
הנושא בטיפול, ובינינו לבין עצמינו לה כין
כמה קטעים מראש.
לב־ארי החליט לא לשתף אף אחד מה אורחים
הקבועים בכל־בו־טק, וזאת מלבד
ההנחיה שהורדה לו שלא לשתף את הכת בים
הקבועים בתוכנית. את מקומם של
הכתבים ימלאו כתבי הרדיו שליוו את
לב־ארי בשנים האחרונות ביניהם דויד
מרגלית ובועז המאירי ואילו לגבי ה דמויות
שתופענה סביב השולחן בכל־בו־טק
מנהל עתה לב־ארי מגעים עם אישי
ציבור ועיתונאים שונים,

השנאה הטכנית
ש ל הטלוויזיה

בין מנהל־ד,טלוויזיה ארגון צוקרמן
לבין מנכ״ל רשות השידור יצחק לויכגי,
עבר באחרונה חתול שחור. הרקע לחיכוכים
בין השניים הוא דרישתו של צוקרמן לתק ציב
מוגדל לחידוש והחלפת הציוד בטל וויזיה,
וטענתו שליבני אינו מקדיש לנושא
זד, תשומודלב מספקת.
לדברי צוקרמן עומדת הטלוויזיה לפני
שואה מיידית בכל הקשור לצד הטכני ורד
הנדסי שלה, כיוון שציודה — שניקנה
לפני יותר משמונה שנים — לא חוד־ש
עד היום.
צוקרמן טוען גם, כי לעניין המיבנים
שבהם שוכנת הטלוויזיה אין מוקדשים
תיכנון ותקציב מספיקים ובניין בית הירד
לומיס, שבו שוכנת הטלוויזיה בירושלים,
עומד לפני התפוצצות•
תקציב־הפיתוח של הטלוויזיה השנה עו מד
על 2.5מיליוני לירות — תקציב של־

יו״ר איתן
לפטר את החברים

מירהל׳ה, צעירה יפהפייה

ב ת <7

זינקה לים, נפגעה ולקתה בשיתוק.
ב־ <7השני שחלפו מאז היא נאבקת
על אושרה בעול שלח שוכי־ מרפא

בת 17

יום לפני האסון שאירע למירה (מירהל׳ה) דנישבסקי, היא הצטלמה
לצורך הוצאת תעודת־הזהות. למחרת היום זינקה מסלע לתוך הינז
בחוף גורדון בתל־אביב, ונפגעה בעמוד־השדרה. בזכות חבריה, שמיהרו להבהילה לבית־החולים,
ולאחר שורה ארוכה של ניתוחים קשים ומסובכים, ניצלו חייה של הצעירה.

^ מנון? הגדול הוריד את ד,מיבנה
( | הטרומי אל חצר המוסד רמת אסא
בתל־השומר. על המידשאה, מתוך כיסא־גלגלים
צפתה מירהל׳ה בצריף המורד ל איטו.
דמעות עמדו בעיניה. גם הסובבים
אותה לא יכלו לעצור בעד התרגשותם.
״סוף־סוף הגיע הרגע המאושר,״ טפח על
כתפה דויד אסא, מנהל המוסד שבו מאוש פזים
חולים כרוניים וחשוכי־מרפא. דני
חג׳יחא. צעיר ערבי המשמש במוסד כמנהל
אדמיניסטרטיבי זה שנים רבות, נשק ל־מירהל׳ה
על לחייה .״עכשיו יהיה לך המקום
שלך,״ אמר לה.

״אבל לאט־לאט זה התחיל ללכת לי.״
היום, ציוריה של מירהל׳ה מבוקשים מאד.
תחילה ציירה בציבעי־מים, אחר־כך עברה
לציבעי־פסטל .״בוקר יפה אחד קמתי,
וראיתי שבעצם אין לי ציורים. כולם !ל קחו
על־ידי בריל, מאגודת ציירי־הפה, או
על־ידי חברים שבאו לבקר אצלי והתאהבו

בת 21

ביתה של מירהל׳ה דנישבסקי ברחוב חובבי־ציון בתל־אביב שימש
תקופה ארוכה מרכז המיפגשים החברתיים של תל־אביב בתחילת
שנות השישים. אביה רכש עבורה דירה בקומת־הקרקע אחרי פציעתה, ומירהל׳ה אירחה
בה את חבריה וידידיה הרבים, הנאמנים לה עד היום ובאים לבקרה לעיתים קרובות.
בציורים מסויימים. אחדים נלקחו על־ידי
דויד אסא, שהחליט לקשט בהם את מיס־דרונות
המוסד.
״כשהחלטתי לנסות להרוויח מהציורים
גם קצת כסף, היתה לי בעייה, היכן לצייר.
במוסד הזה אני מתגוררת עם עוד לפחות
שלוש נשים בחדר. אין די פרטיות, ובטח
שקשה לצייר״.
״המקום הוא שלך! הציעי פתרונות,״
אמר לה דויד אסא, כשהעלתה בפניו את
בעיית המקום הדרוש לה ליצירתה. מו חות
רבים הטרידו עצמם בשאלה כיצד
לעזור לבחורה בעלת הרצון העז. לבסוף
נמצא הפיתרון הארעי: אוטובוס ישן ו־חלוד
נגרר אל •שטח המוסד. בעזרתם של
דויד אסא, אשתו ההולנדית אלי, ובנם דני,
שכולם מגדירים עצמם כ״חברים הכי טובים
של מירהל׳ה״ ,נצבע האוטובוס הישן ב שלל
צבעים. הוצב בתוכו כן־ציור, וב עזרתו
של דני חג׳יחא התחילה מירהל׳ה
מציירת במלוא המרץ.

את מירד, דנישבסקי כמעט שאין מכי רים.
אבל את מירל׳ה מכירים כולם. בגיל
17 זינקה אל הים בחוף גורמן, מסלע בתוך
המים. הזינוק היה חזק מדי והמים לא די
עמוקים. חבריה, שמשו אותה אחרי שמשך
דקות אחדות לא הגיעה אל החוף, היו
בטוחים שמירל׳ה !הרגה. היא הוסעה, ל־בית־החולים
איכילוב כשהיא חסרת־הכרה
ונשימתה כבדה, אחרי שחבריה ביצעו בה
הנשמה מלאכותית.
״עברתי עשרות ניתוחים,״ מספרת מירה־ל׳ה,
בת ד,־ 34 היום, שעד לתאונה היתה
,מלכת הצעירים של תל־אביב׳ .הרופאים
היו בטוחים שאמות. ראשי פגע בקרקעית
הים, ומעוצמת המכה נפגעתי אנושות ב־עמוד־השדרה.
ניתחו אותי בגב, ברגליים,
בראש, איפה לא ז עשרים אלף פעמים
עמדתי פנים אל פנים מול המוות, והושטתי
לו אצבע משולשת !״

הנושא העיקרי
תאונה שקרתה לי
זאת הסיבה שאני
ים ושמיים,״ היא

או טו בו ס
צבוע

אולם הבעיות לא תמו. מירהל׳ה, בתו
של סוחר־בשר עשיר, גדליה דנישבסקי,
שנפטר לפני עשר שנים, לא הצליחה להס תגל
לחיים משותפים עם חולים ונכים אח ידים.
חברותיה־לחדר היו קשישות ממנה,
וגם הן לא הסתגלו לבחורה הפעלתנית,
המוקפת תמיד ידידים וחברים.

ץ קופה ארוכה עברה על מירהל׳ה
ו * בתי״ח שונים, אח״כ עברה למוסדות
לחולים כרוניים והיא נכה ב־ס׳ל . 100 רמת
אסא, מוסד פרטי הנשקף מן הדרך המו בילה
לבית־החולים על שם שיבא בתל־השומר
בווילה מהודרת, הוא תחנתה האח רונה.

״רמת אסא זה מקום נהדר. היתה לי בו
רק בעייה אחת: היכן ליצור?״ ,סיפרה
מירהל׳ה .״לפני שנים אחדות, כשכבר היי תי
ברמת אסא, ביקר אצלי יהושע בריל,
מזכיר האגודה לציירי־פה של אגודת הנ כים.
סיפרתי לו בלוף שפעם, כשהייתי
בריאה, ציירתי נהדר. הוא קנה את הסי פור
ושלח בחור צעיר, נכה צה״ל, שילמד
אותי לצייר בעזרת הפה. שברתי הרבה
שיניים עד שהצלחתי להוציא את התמונה
המקושקשת הראשונה.

בציוריה הוא הים .״ה השפיעה
עלי מאד. אולי
מציירת בכחול׳ ובעיקר
מסבירה.

חלום ש

בח 34

מירהל׳ה דנישבסקי מקדישה את עיקר זמנה במוסד רמת אסא לציור
בפה. בתמונה היא נראית מציירת את דיוקן עצמה. חבריה ומנהלי
המוסד מצאו עבורה אוטובוס ישן, המשמש סטודיו לה ולצעיר נכה אחר המצייר בפה
ומתגורר במוסד, עזרא אשכנזי .״כשאעבור לצריף שלי, אתחיל לצייר שם,״ היא אומרת.

שלי. חד!
כיסא־הגלגלים ול;
סיפרה לחבריה.
בבית משלה אביה חוב

דני חג׳יחא, צעיר ערבי
העובד בעוסד רמת אסא
ליד תל השומר זה שנים .״אני החבר ה טוב
ביותר של מירה׳לה, עוזר.לה לאכול,
לשתות ולצייר, מסיע אותה על כיסא־הגלגלים
ואוהב אותה מאד,״ הוא מצהיר.

ברמת אסא, כי שמעתי שיש שם הרבה
חבר׳ה צעירים.״
חבריה החלו חושבים על פיתרון הולם
עבורה. לפני חודשים אחדים הופיעה מי־רהל׳ה
בתוכנית־הטלוויזיה זה הסוד שלי,
ואחרי התבונית התקשרו אליה רבים ו־
; שאלו במה אפשר לעזור. מירל׳ה השיבה
לכולם שהכל בסדר, אבל היה מי שדאג ל הסביר
לאותם אגשים למה היא זקוקה
באמת.
״איי לא יודעת מי אסף את הכסף, ומניין.
י אני יודעת רק שכל מי שתרם למען

אצנו! חטווסת וחוות
או־שר קטן בחיים.״
״עכשיו ייהפך המוסד שלי גלריה, אומר
דויד אסא בסיפוק. ומירל׳ה מבטיחה :״יש
לי כל החיים בידיים, ואיי עוד אעשה
המון.״ היא נזכרת שביקשה, בעיצומו של
אחד הניתוחים שעברה אחרי התאונה, שלא
יפגמו בצווארה .״הייתי מוכנה למות, רק

שלא תהיה לי צלקת על הצוואר.
״באותו רגע זכרתי את אליזבת טיילור,
שיש לה צלקת על הצוואר, ונזכרתי ש תמיד
אמרו לי, בילדותי, שאיי דומה לה.
אבל עכשיו, למרות שאינני יכולה לזוז
ולעשות שום דבר לבד, איי משוכנעת שאי נני
מאושרת פחות ממנה.״

מקום האסון

מירהל׳ה מציירת בעיקר בכחול. מציוריה נשקפים מיס
ושמים .״ייתכן שבהשפעת האסון שאירע לי בצעירותי
אני מציירת ים ובכחול,״ היא מסבירה .״אולי זאת צורה של טיפזל בהלם או של חזרה
לחוויות ילדות, אפילו אס הן לא נעימות.״ ציוריה של מירהל׳ה נחטפים בטרם הצבע יבש.

הצריף שלי, יהיה מאושר לדעת עד כמה
אני מאושרת.״ אומרת מירהל׳ה. בחיוך
מאושר היא נכנסת לצריף החדש, המרוחק
מעט משאר ביתני החולים. תמונותיה תלו יות
על הכתלים, וכן־הציור כבר ניצב הכן
לקראת היצירות החדשות.
״אני מרגישה את עצמי קצת כמו המ י
שוררת רחל,״ היא מתוודה .״חבריה, אנשי
קבוצת כינרת׳ אהבו אותה, ובגלל מחלתה
בנו לה את הצריף המפורסם שלה על
שפת הכינרת• גם אותי אוהבים כולם ׳,ואני
אוהבת את כולם. ה־בעייה ה׳יא שאני נכה
וגם זקוקה לפרטיות. אז עכשיו יבנו לי את

הצריף, קצת רחוק מכולם, קצת מבודד.
אני רק מקווה להשאיר אחרי יצירה לא
פחות טובה מיצירתה של רחל.״

י ק לא
צלקת
ף * צ רי ף, מתנתם של רמי אילץ, בונדה
1 1ליבנת, האדריכל זלמן עינב, איש־הסר־טים
דויד שפירא, בך ציון רבינוביץ, נחמיה
לחוביץ׳ ראובן הוכמן, דב ויוסקה יודלה ו אחרים,
העניק למירהל׳ה, לדבריה ,״איזה

הבית החדש

מירהל׳ה יושבת על כיסא־הגלגלים מול פתח ביתה החדש
הבית החדש הוא צריף טרומי, שהוצב בריחוק־מה משאר
ביתני־החוליס במוסד לחולים חשוכי־מרפא רמת־אסא. הצריף הוקס בעזרת תרומות של
חבריה וידידיה, שבפניהם שטחה את בעייתה: חוסר מקום מתאים ליצור בפרטיות,

ב מ דיג ה

דן־ב-קיו:

מיבצעים

ארוחה מסביב לבריכה
מטעמי גריל על האש, במזנון חופשי,
מסביב לבריכה החדשה
במלון ״דן״ תל־אביב,
לצלילי תזמורת ריקודים.
מה יותר מתאים לערבי הקי? 7
כל יום ג׳ משעה 7.30 בערב,

מלון דן תל-אביב

השבוע :״מה אעשה מחר? כבר התרגלתי
אליכם.״

מחנה בסחנין

צעירים יהודים וערכים
גפנשו זשכוע סולידריות
בכ8רי הנליל
הצעירים היהודים הלבושים מיכנסים
קצרים, שניראו בשבוע שעבר עסוקים
בעבודות שונות בתחומי הכפר הערבי
סכנין, לא באו לשם עלימנת להרוויח בסף
בימי הקיץ.
עשרות הצעירים, רובם סטודנטים ותל מידי
תיכון, באו לכפרים הערביים סבנין,
עראבה ודיר־חגא, לשבוע של ״הבעת סולידאריות
עם המאבק הערבי-ישראלי נגד
הפקעת האדמות בגליל.״
למשך השבוע חולקו הצעירים בין בתי
ערבים, תושבי הכפרים, ועיקר עיסוקם

דדכי״חיים
פר האהבה

האשה הצעירה ילדה
כת מחוץ לנישואין —
השכנות מאיימות
להדוג אותה
״תסתלקי מפה ! אנחנו לא רוצות אותך
פה, מהר תלכי מפה, כלבה מסריחה!
אנחנו לא רוצות שתהיה לנו שכנה כמוך !״
ג׳ודי עלתה במהירות במדרגות, פתחה
את דלת דירתה, ונכנסה פנימה תוך שהיא
סוגרת את הדלת. היא לא הצליחה.
אחד השכנים, יצתק טסה, עלה אחריה

צעירים יהודים וערכים רוקדים כסכנין
דרך להביע הזדהות

למרוח הכל !!!
מחיר ה ע מזד ל פי ר סו ס
ה עוו ! ס

הוא

2880 ליי•

הזנו! בבר עתה
מקום למודעות בגיליון

רא ש

ה שנ ה
הענ קש ל

הוווו 09מ ה

היה עזרה בעבודות ציבוריות שונות ב תחום
כפרי מארחיהם. בערבים בערכו
מיפגשים יהודינדערביים, שהוקדשו לשי חות.
ולדיונים בנושאים הקשורים ביחסים
בין הערבים והישראלים במדינת ישראל.
כיקור אצל הפצועים. על פי עדות
המשתתפים, נמשכו הדיונים והשיחות מדי-
לילה עד השעות הקטנות ,״על עשרות
סיפלי-קפה.״
יוזם הרעיון היה דויד מנדל 24 סטו דנט
אשר, לדבריו, חיפש דרו ״להביע
הזדהות עם המאבק הצודק של ערביי ה גליל
נגד הפקעת אדמותיהם.״ הוא נפגש
עם ראשי המועצות הערביות, והגה את
רעיון שבוע הסולידאריות.
במשך השבוע ביקרו הצעירים גם בבתי
פצועי יום האדמה, והביעו צערם בפני
בני המישפחות שנפגעו מאירועי הדמים.
בליל־שבת בערד בסכנין מיפגש רב־מש-
תתפים ראשון לסיכום השבוע, שבו ניגנה
בין השאר ״התיזמורת היהודית־ערבית מ-
דיר-חנא״ וכן הופיעה קבוצת־תיאטרון
מעורבת ימסכנין. קדמה לכינוס זה תקרית
קלה עם כוחות־הביטחון, שלדיברי המש תתפים
״התגרו באירוע.״ משאיות עמוסות
חיילים חובשי כומתות אדומות, חמושים
ובמצב־הכן, הסתובבו בחוצות הכפר ב נסיעה
איטית.
דרישה להקמת ועדה. למחרת היום,
בשבת בבוקר, התקיים כנס פומבי
נוסף, בהשתתפות יותר מאלפיים יהודים
וערבים, לסיום שבוע ההזדהות. בכנס נאמו
ראשי המועצות הערביות, הפרופסור דניאל
עמית, המשורר יבי, הסופר יורם קניוק,
רן כהן, חבר־הכנסת אברהם לבנבראון
ומארגני המיבצע. פישל ת טוס מ סטיו
קרא קול־קורא, שבו נקרא הציבור בארץ
״להצטרף למאבק נגד מדיניות ההפקעות
והאפלייה של הממשלה, ולדרישה להקמת
ועדת-חקירה ציבורית בלתי-תלוייה, ש תחקור
את אירועי יום־האדמה.״
על הקשר, שנוצר בין יהודים וערבים
בשבוע הסולידאריות, מעידים דבריו של
עבד, תושב סכנין, שאמר לאחד ממארגני

בריצה ופרץ את חדלת. מעוצמת המכה,
נפלה ג׳ודי על הריצפה ונחבלה. היא קמה
וניגשה לטלפון, וביקשה לחייג למישטרת
נתניה. יצחק טסה ניגש עליה :״אני
אהרוג אותך! אני אעשה לך דבר כזה
שהילדה שלד תקבל שוק לכל החיים
שלה !״
״פחדתי ממנו נורא ורציתי להתקשר
למישטרה,״ מספרת ג׳ודי מוטרו על ה תקרית,
שהיוותה שיא בשרשרת ההת נכלויות
של שכניה כלפיה .״הוא נתן לי
סטירה ואמר לי שלא אתקשר, אחרת הוא
יהרוג אותי. ניסיתי בכל־זאת לחייג ל־מישטרה.
הוא שוב היכה אותי, נתן לי
אגרוף בפנים. נפלתי על הריצפה, והילדה י•
שלי, אסטלה (,טרי׳) החלה לבכות. תיזהרי״,
בת־כלבה שכמותך, אם לא תעזבי את
הדירה הזאת, אנחנו נמרר לד את החיים !״
צעק, ורק אחרי שאמר לי את זה, הוא
נרגע ועזב את הדירה.
״התקשרתי למישטרה, וכעבור כעשר
דקות הגיע חוקר. עוד לפני שאמרתי לו
מילה אחת הוא אמר לי, :תפסיקי לשגע
לי את השכל ולהתקשר אלי, אפילו ש יהרגו
אותך.׳ הוא חלד, ולא רשם שום
תלונה.״
האהוכ היה נשוי. דודי מוטרו (,)29
גבוהת־הקומה, עובדת זה כעשר שנים כ-
מתכננת־אופנה עצמאית עבור בתי-אופנה
אכסלוסיביים בארץ. היא נולדה ברמת־גן,
לאם אנגליה שהשתקעה בארץ ולאב צבר.
בצעירותה חונכה על ברכי אם מתקדמת
ומבינה, שהדיעות־הקדומות ממנה והלאה.
אחרי שסיימה את בית־הספר התיכון בהצ טיינות,
החלה ללמוד כלכלה, סטטיסטיקה
ומינהל־עסקים במידרשה־למינהל בתל-
אביב. לימודיה הופסקו כעבור שנה וחצי,
עקב מחלה.
כשהגיע זמנה להתגייס לצבא, היא
קיבלה פינקס־מילואים ללא שירות, עקב 9
עודף בנות מתגייסות, ואז פנתה ללמוד
תיכנון וציור־אופנה בבית־הספר שנקר
ברמת־גן, ובו־בזסן עבדה כמתמחה בבית-
האופנה משכית, בניהולה של רות דיין.
העולם הזה 2033

313{(, 31 . ]1111 19/6ש 3נ

035904 זמס״ואו/וון אואטס&ס. 174/31 .זא

:תקופת מלחמת ששת־הימים זזיא גוייסה
!שירות־חירום, שבמיסגרתו שירתה בעזה
:עוזרת למנהל בתי־הסוהר האזרחיים ב צועה.
ימים ספורים אחרי המילחמה כיש־זבל
חגגו את הניצחון, נסעה עם כמה
וחברותיה לאל־עריש, למסיבת־ניצחון.
:יוון שהייתה עייפה, ביקשה לישון, והדבר
:ודר לה על־ידי אחד הקצינים. במהלך
סיחתם, לפני השינה, סיפרה לו על עצמה.
:מחרת חזרה לבסיסה, הוא התקשר אליה
1הם קבעו פגישה. אחרי שיחרורד. מן ה־וילואים,
כעבור חודשיים, המשיכה להפגש
זיתו בתל־אביב, התאהבה בו עד למעלה
וראשה.
״הפגישות בינינו היו חווייה גדולה,
׳באחת מהן הוא סיפר לי שהוא נשוי,״
וספרת ג׳ודי על הרומן שלה עם הקצין.
,לא האמנתי לו, וביקשתי שיראה לי
זעודת־נישואין. הוא הראה לי, וקיבלתי
זת שוק חיי. אבל בכל־זאת המשכתי
:תיפגש אתו במקומות־סתר, כי אהבתי
!!ותו נורא. כשאשתו גילתה זאת, הפסקנו
:תיפגש למשך חצי שנה, אבל יום אחד
זוא התקשר אלי, ונפגשנו.״
הקצין התכחש. ג׳ודי אינה חברה
:תנועה הפמיניסטית, ואינה צריכה את
נזרתו של איש כדי ליישם הלכדדלמעשד.
זת הדברים שבהם היא מאמינה. היא גדלה
:אווירה מתירנית, וכיוון שאהבה את הקצין
זך לא יפלה להינשא החליטה לעשות
זת המעשה הנעלה ביותר, לדעתה, ולזכות
ממנו במזכרת־נצח: ילד. הוא לא רצה
:כך. באחד הימים גילתה שהיא בהריון.
!יא סיפרה לו על כך, והוא ביקש שתעשה
;פלה.
״סירבתי בכל תוקף לעשות את ה ־,פלה,״
אומרת ג׳ודי .״אני נגד זה מבחינה
זוסריית ובריאותית כאחת. לא כך חינכו
:ותי. חוץ מזה, אני חושבת שיש לי זכות
:לדת, אפילו מחוץ למיסגרת הנישואין.
זחלטתי לקחת על עצמי את מלוא דד
זחריות למעשה זה, וללדת. הוא סירב
:ראות אותי במשך כל תקופת ההריון.
זניתי אליו, וביקשתי שיחתום לי על
ויסמך-אבהות, שבתמורה לו אפטור אותו

מ׳ מכיר?-
מי יודע
הנחשב כאדם

• 1 1 1 0 0 5 1 0 1

!ותו
בעורם

67 )40110) 11,ז.(11 ווח!סז 1401100* <01
•!01 וז? 70004 000 £<11* ¥0167,ח61

6 | ?401-ז! 1ז1* 6וז )11 4חס 300900ח 1

<1.ח10

־ז 01) 0ח 6 610 7״ £41 5091 :
110607501) 5 010 070711) 01 * 00 £1ז £410407 4 0דח 4 0ח!-)01ו607 7
106 <070״ 7! 0 (.ס 6 8ז$-ו114׳\ 11ס 1ס?|1 4701 5 ) 00480 54:610) 00$ ,רוז סודז
״7000110 004 1710148 0101(!.
1) 8108 2011 — 10 464 06 0 0
״ 167000.ל)0וח

161)0 £41 <10 גן?41) 0107 306700 1107190 8000160 . ?411־¥167, 0007( 1011*7
1001 10$ 67 81(0607 0607 401:1007•<, 400 0 0 6 * 7 ?4641210. ?411 ! 10ו!ץ 6ק
660 *0110016 67 661 61067 £ 0 )00116
• 00167 <104י 20 — 6 707 1010 9־
661)1170001.

10 0607107000 67 0166ס6ס10 407 87070 <101*60. 011) 2060 01006)6 67
£61)07. £1) 2* 7611(6671907 601) 0 07
1 0696ס 0610ז 111:-5ס1סס) 6ס*610 74*07 67צ 5) 6101100, 011 17(0671967
7 067 74641210.ס)< 00

£ * 036121ז ¥071 1. 6 £ 1 1 ? 4 £ 1 $ 1 £ 1
4 1. ?07681ח
• ) 8 ) 07 018 <7065)07א 4 0
• 41 ?401ו 1¥6731 חט 407 חס 507107
נ?4011004, 31.011
4 .ח10

)1? 11) 106101)119, ]00900601

911) 011407 10) 0111900) 05) 0־ £41
0 1 8 ),ח?400506 487 \¥01). 501
• 01א 007 ] 0090 70). 10600061 :ס *׳6ס 7701x4601 70400 160 9 ׳ 0 7 1
90 ?70)6510760 407 ?4041x10 0(11
״!1098 15) 0171 607 ( 10
8007)06700.

חס 07171)* 40ח 0 ) 0ח?411 11 ?40
4071) 1* 4 £41 10707 71006 01* 6 ) 7106) 19
4ח 0ח 70* 10* 0ח100) 671, 06 07 !* 60
106701600. 56171 )70) 07, 80601106707
60190 חו 10 161 £171*, 60 6 * 1667006).

)7006

*7171)1

האדם האינטליגנטי ביותר על כדור״חארץ הוא ישראלי,
יליד תל־אביב, שבגיל 18 הוא נושא כבר בתואר של ד״ר לרפואה
מזה שנה שלימה.
גילוי סנסציוני זה פורסם ב־ 31 ביולי השנה, בכותרת הרא שית
של יומון־החדשות הגרמני בעל תפוצת־המיליונים ,״בילד״,
במהדורה המופיעה בפרנקפורט. כותרת הידיעה, שעורכי העיתון
חשבו אותה כחשובה והמרתקת יותר מכל ידיעה אחרת ש הגיעה
אליהם באותו יום מרחבי העולם, מכריזה :״בגיל ! 18
הרופא הצעיר בעולם״.
שני כתבי ה״בילד״ דיווחו על התגלית המופלאה שלהם
ממילאנו שבאיטליה. הם טענו, כי פגשו באוניברסיטת מילנו
את הד״ר עדי אברהם בן ה״ ,18 שהוא בנו של מורה תל־אביבי,
הנחשב כרופא הצעיר ביותר בעולם ואולי גם כאדם האינטליגנטי
ביותר בתבל. לפי דיווחם התגלתה גאוניותו של עדי אברהם
הישראלי כבר בגיל שנה וחצי, כשידע קרוא וכתוב.
בגיל ארבע, טוענים פתבי ה״בילד״ ,ניגן עדי אברהם סונא-
טות מסובבות על״גבי הפסנתר. בגיל 5קרא ספרים העוסקים
בפיסיקה גרעינית. בגיל 7נכח בנתיחה־לאחר-המוות. בבית-
הספר העממי והתיכון קפץ מדי פעם כמה כיתות, ובגיל 12
עמד בבחינות״הבגרות שלו. לאחר״מכן יצא ללמוד רפואה באי

£ 4 ! £070 חח 20 ? 8061, 4 06070 15) 2* 707 0 751 18 30670 011,
) $61! 010801 3067 £72 וז 60ם0607 8
— 407 ] 4095 ) 6 £721 407 ¥()61).

טליה ולפני שנה, בהיותו בן ,17 זכה בתואר דוקטור־לרפואח.
לדברי העיתון טוען עדי, כי מצד אמו הוא נינו של הפרופסור
אלברט איינשטיין, אבי תורת־היחסות. לגבי אורח״חייו
של הגאון הצעיר, מספרים כתבי ת״בילד״ ,כי הוא ישן שלוש
שעות בלילה, אינו מעשן, אינו שותת ואין לו פנאי לנשים. הוא
עוסק עתה בחקר הסרטן באוניברסיטת מילאנו, והפרופסור
שלו קובע כי הוא גאון.
תמונתו של ד״ר עדי אברהם מופיעה בצד הכותרת הרא שית
שפורסמה בעמודו הראשון של ה״בילד״ .כל הניסיונות
שנעשו כדי לאמת את הידיעה שפורסמה בעיתון הגרמני, לא
העלו עד כה כל תוצאות. כתבי ״העולם הזה״ ,שבדקו את
המידע שפורסם ב״בילד״ ,גילו פי מעולם לא נרשם בישראל
אזרח או תושב בשם עדי אברהם. בל הניסיונות לאתר את
אביו של הגאון הצעיר, שהוא מורה תל-אביבי לטענת ח״בילד״,
עלו גם הם בתוהו.
הניסיונות שנעשו להשיג קשר עם חד״ר עדי אברחם במי-
לאני נכשלו אף הם, כיוון שלא רשום מכשיר־טלפון על שמו.
אם יש מישהו היודע פרטים על עדי אברהם או בני-מיש-
פחתו, או המכיר אותו אישית, הוא מתבקש להתקשר עם
״העולם הזח.״

אצלי ואם ד,יא לא תשמע בקולן, יחרגו
אותה. חיא עזבה, ובמשך חצי־שנד, הח לפתי
שש עוזרות. מאז, אף אשד, לא

אם !לא־ נשואה מוטרד זכח!ה
״אנחנו נהרוג אותך!״

ג־׳דדי,מוטרו.ובתה בגן־ המלך בנתניה
״אנשים פרימיטיביים ! ״

804

.חס 677 <011090״

הנותרת הראשית ב״בידו־ מה־ 31 ביוד

״שכרתי אומנת לילדה, כי היחד, לי
המון עבודה. כשד,שכנות חיו פוגשות אותה
ברחוב, היו מאיימות עלית שלא תעבוד

וכל התחייבות, ובכלל זה מתשלום מזו זת•
הוא לא הסכים, ובלית־בדירה הגשתי
זביעת־אבהות לבית־המישפט המחוזי.״
אמה של ג׳ודי נפטרה בהיותה עדיין
^דה. אביה ואחיה הם שעמדו לצידה
זשך כל תקופת ההריון. כשחזרה לביתה,
:נתניה, עם התינוקת, החלו ההתנכלויות
!צד שכניה.
״השכנים שלי, כולם ממוצא אשכנזי,
נוד חיים בתקופת האדם הקדמון,״ היא
:ומרת .״כשהייתי עוברת ברחוב, היו מדב-
•ים מאחרי הגב ואומרים :״תראו את
זממזרה הזאת, לא נשואה וכבר יש לד,
לד. כמד, גברים יש לה? אנחנו מוכר זים
לגרש אותה מכאן!״ לא ייחסתי
זשיבות למה שאמרו, כל עוד זה לא
;תבטא בצורה פיסית. שישה חודשים
1חרי הלידה נסעו אבי ואחי חזרה לאר-
!ות־הברית, ונשארתי לבדי בדירה. כשהם
(יו אתי אף אחד לא התנכל לי, אך נש-
,שארתי בודדה, עם ילדה קטנה, ללא
!ישענת, החליטו לפעול.

מוכנה לעבוד אצלי. כשנוכחו השכנות שהן
הצליחו, החלו להתקשר אלי בטלפון ול איים
עלי, ולקלל אותי בצורה הגסה ביותר.
השכנות ש ל חו ע צו מ ה. .״אחד מ ילדי
השכנים, ילד בן ארבע־עשרה, ש הייתי
עוזרת לו תמיד להכין שיעורים
ונותנת לו דמי־כיס, היד, מנקד, לי את
הדירה. כשנודע על זד, לשכנות, חם פנו
להוריו, ואלה היכו אותו. מאז חוא לא
בא יותר. אחת השכנות שלי, אורית זיל-
ברברג, שתמיד הייתי נותנת לד. בגדים
ישנים לילדיה, שמח לי ליד דלת הדירה
פח־זבל גדול מהרחוב. ביקשתי שתאסוף
את זה, והיא סירבה, לקחתי מטאטא, ו הנחתי
את הזבל ליד הדלת שלח. היא
יצאה מדידתה, והתחלנו לריב בצעקות.
אחת השכנות האחרות, פנינה גונן, יצאה
מדירתה כשבידה סכין־מיטבח, וצעקה
עלי :״אני אהרוג אותך, בת־כלבה, אם
לא תעזבי את הדירה הזאת!״ נבהלתי,
והסתגרתי בדירה.
״התקשרתי למישטרה. והגשתי תלונה על
איום ברצח, אבל הם לא טיפלו בכלל
בתלונה. כשראו השכנות שהמישטרה לא
עושה כלום, קיבלו יותר אומץ. חיו מק ללות
אותי, בועטות בדלת הדירה שלי
באמצע הלילה, שופכות זבל ליד חדלת,
מאיימות עלי שיחרגו אותי. זד, סיוט!
סיוט אחד גדול, והמשטרה לא עוזרת
כלום! אני לא יודעת מה לעשות! יום
אחד חלתה בתי בצהבת, וגם אני הייתי
חולה, היה קשה לי לטפל בה. השכנות
שלחו עצומה למישרד־הבריאות, וכתבו
(המשך בעמוד )42

ב מ דינ ה

סבוודג!

(המשך מעמוד )41״.
שם שהבת שלי״מהווז סכנה לבריאות של
ילדיהם! עד כדי כך מגיעה הנבזות שלהן !
לחיות ככבוד. במשך שנתיים הגישה
ג׳ודי מוטרו 14 תלונות למישטרה, אך
לא טיפלו בהו והן לא נחקרו, למרות כל
מחאותיה. לפני שבוע׳ בעת שירדה לערוך
קניות, מנעו ממנה השכנות לרדת, וחיכו
אותה מכות נמרצות. היא לא יכלה יותר.
היא ברחה באמצע הלילה לתל־אביב, ישנה
בבית־־מלון ולמחרת פנתה לעורך־הדין
אהרון ברקאי.
זה נרתם למאבקה ושיגר מכתבי־מחאה
לשר־המישטרה, למפכ״ל ולמפקד מישטרת
נתניה. פעולתו הניבה פרי, אך לא עד כדי
פעולה דראסטית של המישטרה. הם הגישו
עתירה לבג״ץ, שיורה למשטרה לטפל ב-
תלונותיה.
״אני אלחם עד הסוף !״ אומרת ג׳ודי.
״הם רוצים שאעזוב את הדירה ואסע
לחו״ל. אבל אני לא אעשה את זה• כאן
אחיה, במדינת ישראל, ולא בשום מקום
אחר, אפילו שיימשכו הסיוטים• אני רק
מצפה לעזרה מישפטית וגם נפשית. אני
רוצה שיבינו את המצב שלי, שאני לא
מופקרת בגלל שהבאתי ילדה לעולם ללא
נישואין. שאביה של הילדה ירגיש אח ריות
ויבקר אצל בתו׳ כדי שהשכנים לא
יקראו לה ממזרה. שהשכנות הפרימיטי ביות
שלי יבינו שאנחנו חיים ב־ 1976 לא
בימי־הביניים.״

השכוע פתיחת
משח קי הליגות האנגליות

וניניומם הפרס הראשון

200.000 יי

מינימום כלל הדרסיס

350.000 יי־

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטססים.
שהלן־מגהגקבוע-

־שבוע! 11 7 חלאטוטובכ
וז מו ר ה

הר,׳סורים בספגרט

רק 14.00

עזה כמוות

אוהב ;כזב
כות אחרי שערורייה
כהתונה

מבחר שפתונים
בגוונים לכל גיל.

1־ 0 1 1 1 0 1 0 0 1 0 1 1
1־ 611ז 1)100ע 0מוותרת על אריזות
מפוארות ויקרות ומגישה לך מבחר אופנתי
של מוצרי טיפוח ואיפור מעולים
במחיר נמוך בב 50
מחברות קוסמטיקה מעולות אחרות.

מכסימום יופי
במינימום הוצאה

מפיצים: הלטיס בוג״מ טלי 04-665505:03-255763

תן טרמפ לחייל

אותם במו־ידיו והולך למכור אותם באו ניברסיטאות
או בפתחי התיאטראות.
בצורה זו הפיץ כבר אלפי עותקים של
עשרת ספרי שיריו, קנד, לעצמו את התו אר
הבלתי־מעורער של המשורר היחידי
בישראל המתקיים מכתיבת שירה.
״אני לא רוצה לתת לחנות להרוויח על
חשבוני, אם יש לי עקרונות, ואני בוחר
להילחם במימסד, איני יכול להופיע כזונה
פוליטית. אני מוכר את ספרי השירה שלי
במחיר סמלי. לא כדי להתעשר. משור־1
רים אף פעם לא התעשרו. כל בן־תבונה
יודע שאין ליבי כסף. ואם יש לו
כסף, הוא שותה, שמח ומוחה. קשר, למ צוא
בארץ הזאת המרובעת אח הפראות
שמאפיינת אותי, וזד, משום שגזרתי על עצ מי
שלא לחיות סגור.״
עד תקן שד עוכר־־ישראל. את,.
ספר השירים העשירי שלו, חלומות, אני י
שים, תיקוות (עם איורים של עמוס קינן ן
והקדמה של נתן ילין־מור) ,שמהדורתו!
הראשונה אזלה תוך זמן קצר, הקדיש1
יבי ״לאנשים הנפלאים שאומץ־ליבם האז רחי
עמד ועומד להם במיבחנים הקשים
של המחאה והזעקה להבנה עם שכנינו
וליצירת ראש־גשר להידברות עם המרחב
הערבי.״
הוא ראה חובה מוסרית לעצמו להקדיש
את שירי הספר לגלריה מרשימה של
אישים החל מהפרופסור ישעיהו לייבו־

שש שנים חיזר עובדיה שמש ()38
אחרי רחל לוי 24 מאז ראה אותה
לראשונה. באחד הדיסקוטקים בפתח־תיקווה,
החליט כי היא תהיה אשת־חיקו
הניצחית. העובדה שרחל דחתה אותו ולא
נענתה לחיזוריו, לא ייאשה אותו. כמעט
מדי שבוע היה פוקד את בית הוריה,
מביא לשם פרחים ומתנות אחרות עבור
רחל.
הוא היה ממתין ברחוב עד שהנערה,
שעבדה כפועלת באחד המיפעלים התעשיי תיים,
תחזור מעבודתה. נשחיתה חולפת
על פניו היה מנסה להסב את תשומת־ליבה
אליו. כשהתעלמה ממנו, החריש.
משך שש שנים הוא הציף אותה ב־מיכתבי־אהבה
לוהטים. הוא לא ידע מעולם
אם קראה אותם, שכן מעולם לא קיבל
תשובה. אבל הוא המשיך להאמין כי יום
אחד אכן תיענה לחיזוריו.
אכזבתו היתד, גדולה כאשר הופיע יום
אחד, לפני -שבועיים, בפתח ביתה של
אהובת״ליבו הניצחית וגילה, להפתעתו.
כי בבית מעמידים חופה וקידושין לרחל,
שעמדה להינשא באותו ערב. הוא פרץ
אל תוך החינגה, עורר מהומה, טען כי
לא יניח לרחל להינשא לאחר. אורחי ה חתונה,
שלא הבינו את התפרצותו, היכוהו
מכות, שבסיומן הוא נזקק לאישפוז.
בבית־החולים הוא נפטר. לא מהמכות,
אלא ממחלה ממארת שבה היה חולה.
מחאה לשתות, לעומוח ולמחות

מודעה פרטית כעיתון
תכעה דהחרים את
המשורר היחידי כארץ
המתקיים ע? שיריו
בשעות המוקדמות של הערב, ליד קו פות
התיאטרונים, אפשר לפגוש את המ שורר
בעל הרעמה המתולתלת הלבוש המ פוזר
והעיניים היוקדות, המסמל את
קול־ד,מצפון בשירה הישראלית. שם, ליד
קופות הקאמרי, הבימה וצוותא, מנסה יד,ודר,
בדיר,ודה, המוכר יותר בכינויו יבי,
למכור את חוברות השירה שלו. אל רוכשי
הכרטיסים ובאי התיאטרון הוא פונה במיש-
פט המצלצל כסיסמה מהפכנית :״סליחה, זהו
ספר שירי האחרון- .הייתי שמח מאוד אם
היית רוכש אותו...״
אנשים נעצרים, מסתכלים, מעלעלים,
מתווכחים וקונים. בגיל 44 יבי הוא המ שורר
היחידי בישראל שאינו מסתפק רק
בכתיבת שיריו. הוא גם מוציא אותם ל אור.
אחרי -שהוא מצייר את שורותיהם
בכתב־ידו, הוא מעמד אותם בדפוס, מדפיס

ייכי חותם עד ספרו
נגד נונקונפורמיזם בתשלום
ביץ ועד הוגו ברגמן המנוח, מיהושע בר־הילל
המנוח ועד פרופסור חנן אופנהיימר,
מפרופסור אריה זקס ועד שאול פוגל, ועוד
רבים אחרים.
יבי רגיל כבר לתגובות שהוא נתקל•
בהם, כשהוא מנסה ליצור את הקשר הבל תי
אמצעי עם קוני ספרי שיריו. כינויים
כמו פתח, עוכר־ישראל, ערבי .,תבוסת!
ועוד כינויים מהלקסיקון הלאומני, הם לחם
חוקו, כמעט יום יום. אדם אחר במקומו,
היד, אולי מרים ידיים ונמלט. אבל יבי
שש לאתגרים הנזרקים לעברו. הוא אינו
נעלב, מוכן להתמודד בוויכוח ענייני עם
כל מי שמבקש זאת. לעיתים קרובות הוא
גורם להתקהלויזת בפתחי התיאטראות,
ולהתרשמות המסולפת כאילו יש סערה
בחיי התיאטרון הישראלי.
הוא לא מוצא טעם לפגם בעובדה שהוא
מוכר את ספרי שיריו במו ידיו, ערב ערב;.
״ביירון הוציא ישישה ספרי שירה בכוחות
עצמו ולעגו לו,״ הוא מתריס כלפי המבק רים
אותו ,״ירוסלב ד,אשק הלך מבית
לבית למכור את יצירותיו כדי שיהיו לו
די כסף לשתות ולמחות. כמה יש כאלה
בהיסטוריה, שהזעם הפנימי שלהם הופך
לאמצעי קומוניקציה שהציבור החושב יו דע
להוקיר ז
״אני יודע שאני יושב על תקן של
עוכר־ישראל. תבוסתן ושמאלן, ובכל זאת,
העם אינו מאבד את שפיותו. אני רואה
זאת במגע הבלתי אמצעי שלי עם קוראי:,
התהודה והיחס שאני נתקל בהם הם
לעילא ועילא.״
רצון לשמוע גידופים. גם את -השי־
(המשך בעמוד )49
העולם הזה 2033

קולנוע התאווה לשנהב
סרטים דנו המיליונים הקטדם
אם הקולנוע הוא אמנות או לאו׳ זהו
עדיין נושא לוויכוח. אולם העובדה שה קולנוע
הוא מיסחר, כבר מקובלת וידועה
לכולם. ולא סתם מיסחר, כי אם משהו
שבין רולטה לפוקר. לעולם אין לדעת
בביטחה מה יצליח ומה לא ואיש אינו
יכול לחזות מראש כמה כסף בדיוק כדאי
להשקיע בסרט, כדי שיהיה די טוב לטעם
ההמונים, ועם זאת שיהיה די זול כדי
שיוכל להחזיר את ממונו של המשקיע ב ריבית.
לכאורה,
מיסחר למטורפים, ואולי דווקא
משום כך, נוהרים אליו רבים כל־כך. כל
אחד מקווה שהמיספר שלו יזכה, וכולם
נושאים עיניהם לדוגמאות״מופת, כמו
למשל לנו החתיכות האנגליות, סרט שיוצג
בקרוב בישראל והמהווה דוגמה לחלומו
של כל סוחר־קולנוע: סרט בלי כוכבים,
נעשה על־ידי במאי אלמוני, עלה פרוטות
(יחסית) ,והפך אחד הלהיטים הצרפתיים
הגדולים של כל הזמנים. מתימטיקאים (וזה
מיקצוע מבוקש בקולנוע) עשו בעצם חש בון׳
שיחסית להשקעה עוד לא היה בצרפת
סרט כזה. ץ

מזילברסן לכרונסון ולכוניואל.

המהנדסים שמאחרי המיבצע הזה הם מיש-
פחה יהודית בשם זילברמן, סרז׳ הבעל,
ואירן, האשה, שהוכיחו בעצם את הבנתם
ברזי הקולנוע בעבר. סרז׳ זילברמן הוא
האיש שמצא שחקן אמריקאי מתבגר, לא
יפה ביותר אבל שרירי מאד, נתן לו תפקיד
ראשי באחד מסרטיו, והפך אותו אחד
השחקנים הפופולאריים ביותר בעולם, ו בעל
ההכנסות הגבוהות ביותר במיקצועו.
הכוונה כמובן לצ׳ארלם ברונסון, שזכה
לככב לצד אלן דלון בשלום לידיד. ואם
לא די בכך, נתן לו זילברמן את זריקת־

דהתראותב גי ה נו ם (הוד,
תל־אביב, דרום־אפריקה) — ההרפתקות
של קצין־ימייה בריטי
תמים ושועל אירי צמא־אלכוהול בג׳ונגלים של מיזרח אפריקה,
בפי שהובאו בסיפרו של וילבור (גולד) סמית, יבולים
לספק חומר בשפע לתריסר סרטים. בצורה כלשהי,
אם מתייחסים אליהן במעט רצינות, אפשר אולי אף להבחין
במידה מסויימת של משמעות בחרפתקות אלה, המעמי דות
זה מול זה את רוח החופש והיוזמה הפרטית של
שני הגיבורים הצדים פילים ומוכרים את השנהב ברווח
גדול, ואת הגרמנים השנואים, העבים והאטומים, המצרים
את צעדיהם.
אם צד זה של הסיפור אינו נמצא בגירסה המוסרטת
של פיטר האנט, לפחות צייד להודות שכמעט שליש מכל
ההרפתקות שבספר נבללו כאן, וזה הרבה מאד לסרט אחד.
לי מארווין, שמעולם אינו מניח לבקבוק לחמוק מידיו
ליותר משניות ספורות, ורוג׳ר מור, שכספו נגנב, פניו מושחרים,
ביתו נשרף והוא נהרג בימעט בבל מערכה שבסרט
(ויש בו מערכות רבות) ,מדלגים ממעשייה דמיונית אחת
לשנייה, מבלי שאיש יוטרד על־ידי הסבירות ההגיונית או
המשמעות החברתית של מעשיהם. הכושים, שביניהם חיים
השניים (וכי איך אפשר אחרת באפריקה?) מוצגים בגישה
דרום־אפריקאית נאורה אופיינית, בבשר-תותחים או כשק מים
מושבעים או, במיקרה הטוב, כשרתים נאמנים. הגרמנים
הס או חזירים מפוטמים ומגעילים, או קצינים מסו-
יידים מרוב תקנונים שרובצים על מצפונם. האנגלים כימעט
שאינם קיימים (לפי הכותרות, היו כנראה יותר, אבל סרט
זה, שעבר הרפתקות רבות בהפקתו ותקציבו האמיר לפי-
שלושה יותר מן המתוכנן, נמשך זמן רב מדי לדעת המפי־

מן הדור הישן, שעה שסירטו של בוניואל
זכה אומנם בקהל מובחר בלבד, אבל בכל
פינות העולם.

במאי בונואד ומפיק זילברמן כ״דוח החופש״
זילברמן התחנן
העידוד הסופית בנוסע עובר בגשם, ששבר
שיאי־קופות בצרפת (וגם בישראל).
אולם להבדיל ממרבית סוחרי הקולנוע,
זילברמן הוא גב אדם בעל טעם מעודן,
ואם יש אמנות שקוראים לה ״קולנוע״,
היא חייבת לאיש זה את כיל הסרטים
שעשה בוניואל מאז יפהפיית היום (או,
כפי שקראו לו בארץ, יצאנית הצמרת),
פרט לאחד. באותה תקופה הכריז בוניואל
חגיגית שבריאותו כושלת, ותיאבונו לקול נוע
נחלש מאד אבל זילברמן ביקש, שיכנע
והתחנן, ואף איפשר לבוניואל להלום ב כנסיה
הקאתולית בכל מטחי הלעג שלו
בשביל החלב, סרט שהכל סברו כי נועד
לכישלון מסחרי, והוא ,׳איכזב״ אח כולם
כאשר עשה קאריירה נאה בקופות.
סרטים בזוגות. זאת לא היתד,.
כמובן, האכזבה היחידה של זילברמן, מן
הסוג הזה. זילברמן, הידוע כמי שמפיק
סרטים בזוגות, אחד להנאתו ואחד להכ נסתו,
עשה בצורה זו את המירוץ בשדות,
סרט־פשע שביים רנה קלאמן ואשר עבורו
גבה מיקדמות שמנות! והשני, סוד הקסם
הבורגני של בוניואל, שהיה ברור כי יביא
לו יוקרה אבל לא הרבה יותר מזה• אבל
ראה זה פלא, סירטו של קלמן כשל בין
עלילה יומרנית לנוסטאלגיה של גנגסטרים

מארווין ומור: גוויות מתנדנדות
קים שקיצצו בו עוד לפני הפצתו העולמית).
מי שמחפש פעולה לשמה, אינו רגיש להרג חיות (אומנם׳
מיכתב מרשות שמורות־הטבע בדרוס״אפריקה מבטיח
שאף חיה לא נפגעה, אבל הרושם על המסן הוא ריאליסטי
מאד) ,ולא איכפת לו לראות גוויות מתנדנדות על עצים,
תינוקות נורים למוות, תנינים שוחרים לטרף ועוד כל מיני
מחזות מרתקים מסוג זה, ימצא כאן את מבוקשו בשפע.
ולמען האמת, מרגע מסויים והלאה קורים על המסך כל-
כך הרבה דברים, עד שהצופה נוטה לשכוח בכלל לשם מה
הם קורים, ונסחף עם החווייה הרגעית. גם זה סוג של
כישרון.

גברת זילברמן. בר,־בשעה שהבעל,
סרז /עסק בענייניו החשובים והיקרים,
שלחה רעיתו את ידה, אולי מתוך שיע-
מום, בהפקת סרטים קצרים. אכן, אולי
יהיר׳ מוזר לישראלי הממוצע לשמוע זאת,
אבל יש בצרפת מפיקים פרטיים העושים
סרטים קצרים, ואלה מוצגים בבתי-קולנוע,
ומהווים הרצה מוקדמת לבמאים העושים
אחר־כו סרטים ארוכים. נשמע כמו מדע
בידיוני אצלנו, אבל עובדה.
ובכן, אירן זילברמן טיפחה לה כמה
בני־חסות, ובעיקר בחור צעיר בשם מישל
לאנג, מי שהיה עוזרם של במאים כמו
הנרי ורניי וז׳אן פייר מלוויל, ומאז 1964
עשה עבור הגברת זילברמן חמישה סר טים
קצרים, שכמה מהם אף הוצגו בפס טיבלים
שונים.
יום אחד, החליטו השניים שהגיעה העת
לנסות משהו קצת יותר נועז. אופנה אמ ריקאית,
שהחלה עם הצגת־הקולנוע האחרונה
והגיעה לשיאה עם אמריקן גראפיטי,
הוכיחה שנוסטאלגיר, של בני שלושים ו ארבעים
לימי־העשרה שלהם, היא מקור
אדיר להכנסות. וכאילו לא די בכך, באו
כמה הצלחות צרפתיות, ובראשן סרט בשם
לה זוזו (בעיברית אפשר, אולי, לתרגם
זאת כ״המתפרפרים״) ,שאותו ביים מבקר-
קולנוע לשעבר בשם פאסקל תומא, והראו
איזה אוצר טמון בתקופה המקבילה בצר פת,
ובקסם ההשתוללות הנערית (המת־פרפרים
היו צמד תלמידי־תיכון, שיצאו

בטרמפים לבדוק את החירות המינית של
נערות שוודיה).
האנגליות הקטנות. מכאן ואילך,
המסקנה היתה כנראה ברורה. ללאנג עצמו
זיכרונות מימי־התיכון שלו, כאשר נשלח
לאנגליה לשפר את האנגלית שבפיו לק ראת
הבגרות. ילדי הזוג זילברמן, כך טו ענים,
חזו בעצמם חוויות כאלה, אז מדוע
לא לעשות מזה סרט? כשהוא אוסף סביבו
כי מיני צעירים שעיקר קיסמם באלמו ניותם,
ומערבב כמה מפיזמוני התקופה
(הסרט מתרחש ב־ ) 1954 עם שירים חדשים
באותה רוח, שכתב מורט שומן (האיש
שיזם את המחזמר דאק ברל מרגיש טוב
וחי בפאריס) ,יצא לאנג לרמסגייט, עיירת־קייט
בריטית, ובתקציב שמזכיר בהחלט
תקציב של סרט ישראלי, ניגן על כל
מיתרי הנוסטאלגיה שלמד להכיר מסרטים
קודמים.
ההצלחה, כאמור, היתד, מסחררת, ולנו
החתיכות ה או נ יו ת היה הסרט היחידי ב פאריס,
שיכול היה להעז ולהתמודד כשווה
בשווה עם ברום הכריש ועם מלתעותיו.
ואם מהרהרים בעובדה שחלק מכסף זה
עומד להיות מוקדש לסרט הבא של
בוניואל, צריך בהחלט לקבל בברכה את
כל האנגליות הקטנות, וד׳צרפתיות הקט נות
והצרפתים הקטנים שבסרט זה.
תדריך חובה לדאות:
תל־אכיב — קן הקוקיה, להיות או
לא להיות, חשיבותה של אהבה.
ירושלים — קן הקוקיה, האיש שרצה
להיות מלן.
היפה — קן הקוקיה, סרט מתוק.

תל-אביב
+חשיבותה של אהבה (סינמה
,2צרפת) — החיים בשולי הבוהימה
הפאריסאית כגיהנום שבו כל מענה הוא גם
מעונה. סרט מרשים ביותר ומדכא ביותר
של הבמאי הפולני אנדריי זולבסקי, עם
רומי שניידר ופאביו טסטי בתפקידים הראשיים.

ירושליס

האיש שרצה להיות מלך

כיתת תלמידים כ״לנו החתיכות האנגליות״
זילברמן מימן

(אוריון, ארצות־הברית) — הרפתקות של
שני סמלים בריטיים רודפי־בצע, שנכתבו
על־ידי רודיארד קיפליגג בתחילת המאה,
הופכים בידי ג׳ון יוסטון סרט מרהיב־עין,
משוחק להפליא ופרק בתולדות הקולוניא ליזם
המודרני. עם מייקל קיין ושון קונרי.

•3039 /סן

מעוניינת בבחורים נחמדים מבחינה חי צונית
ופנימית כאחד.״ זה אומנם לא
חרוז, אבל צודק.

סתם צעיר

לאהוב כמו צפריר

בעקבות אנטבה
מה הקשר בין מיבצע יונתן של צד,״ל
באנטבה לבין המדור הקטן הזה שלי?
אתם חושבים שאין?
׳מציעה לכם לחכות עם התשובה עד
שתסיימו לקרוא את מיכתבו. של ( )1/33ש הגיע
אלי ממונטריאול .״אני בחור צעיר
וחתיך, יליד ישראל, אולם נמצא כאן
בקנדה שנים רבות. מהורי נפרדתי באשר
עדיין לא מלאו לי 16 שנים, ומאז איבדתי
כל קשר עם ישראל. אולם אחרי מיבצע
אנטבה הרגשתי *משהו בתוכי. לשימחתי
נתן לי מישהו לפני שבועיים את עיתונכם,
ואחרי שקראתי אותו כעשר פעמים הח לטתי
לכתוב לך, ציפי, כדי שתפרסמי את
מישאלתי.
״אני מבקש להתכתב עם בחורות יש ראליות.
הגיל אינו משנה. לעת־עתה איני
חושב על שום דבר רציני כיוון שאני כאן
ואתן שם, אבל אני מבטיח לארח נפלא כל
בחורה שתבוא לקנדה לשם ביקור או כל
מטרה אחרת. אני בן ,22 גובהי 0 182״מ
.ואני באמת חתיך. אני מאד אוהב ספורט,
מתעמל ושוחה בימק״א לפחות פעמיים
בשבוע. אני עובד בתור טכנאי וגם לומד
הנדסת־חשמל באוניברסיטה. יש לי דירה
שכורה ומכונית, כך שכשהיא תבוא הנה
נוכל לעשות הרבה טיולים. לא חשוב
העונה — תמיד אמצא זמן בשבילה.
״יש לי עוד הרבה לספר. למעשה, אני
יכול לכתב ספרים על קורותי בקנדה. אבל
על זה אכתוב כבר לנערות שתכתובנה לי.״
ואם מיכתב זה יגרום לכך שנערה אחת
נוספת תרד מישראל — אל תאשימו אותו.
זאת אנטבה אשמה.

גם היא רוצה
אני לא יודעת מה מדהים יותר, לקבל
למדורי מיכתב מקנדה או מאוניברסיטת
בר־אילן. ואתם יודעים מה ו גם הדבר
השני הגיע.
זהו וידויה האישי המזעזע של (.)2/33
״לא, לא עשיתי שום חטא ולא שום דבר
כזה,״ היא נרעשת לגלות לי ,״רק שב־מיקרה
הזדמן לידי עיתונכם. זו הפעם ה ראשונה
שנתקלתי בהעולם הזה (שחרק־טור
לא ישמע על זה) .אז בין ההרצאות
לעבודה חרשתי את העיתון, ואיכשהו ה געתי
גם אלייך. ראיתי שם כל מיני מיב־תבים
חמודים ומעניינים וחשבתי — למה
ל אן שהרי גם אני לא יפה במיוחד, גם
לי אין חבר, אבל גם אני רוצה שיהיה לי
חבר צמוד לריקודי־עם, שיהיה לי עם מי
ללכת לסרטים (בעיקר לקן־הקוקיה) .ומ שום
מה, בין שאר רצונותי, יש גם רצון
שאותו חבר יהיה גבוה מאד וקצת נחמד...״
הלו, זה אוניברסיטה? נ

הוא לא צבע תכלת
לא יודעת מה קרה לאנשים. עוד לא
סתיו אפילו, וכבר הם מציפים אותי בשי רים,
כמו זה של 3/33
״אני משורר /בודד שכמותי /בחיי
ובמותי /אני רוצה נערה, קצרה, אחות
לצרה /שתהיה לי חומה בצורה /מפני

העולם הרע /שתגן עלי כמו מישטרה /
ותסתירני במאורה /הו, זה יהיה מאורע!...
אני משורר בודד שכמותי /חיים אחרים
מאלה לא ידעתי /תכלת השמיים שלי לא
צבעתי.
היו שם עוד בתים באמצע, אבל נאלצתי
לקצר. אם את דווקא מעוניינת — על
אחריותך !

חיי שעמום עשירים
המוזה נחתה לפתע גם על 4/33 שהם-
גיזה אותי בחרוזים הבאים :
״בידי אחזתי את העולם הזה /ולפתע

השיר השלישי הוא בחאקי, מהסיבה
הפשוטה ש־( )5/33 עדיין משרת בצה״ל.
וכאילו כדי להפריד את האימרה שה מוזות
משתתקות כאשר רועמים התותחים,
כותב הוא:
״חייל בן ,20 והוא ל א משועמם
כי המשועמם הוא: פקיד, ג׳ובניק או
סתם / .נאה, מושך מאד ואין זה סוד/ ,
מעוניין להכיר ירושלמית בערך כזאת/ :
יפה ועדינה, בעלת השכלה, אינטליגנציה
גבוהה / ,שכסף לגביה הוא אמצעי ולא
מטרה /למרות שזה תמיד גם בנמצא/ .
מישהי ששרופה על ירושלים וחרוכה טל
ישראל /שאוהבת מוסיקה ובחיק הטבע
להתבודד ולטייל / .שאוהבת ריקודים ו־שאוהבת
לשיר /ולפעמים גם אוהבת לחוש
כמו ענן, כמו צפריר / .והעיקר הוא ש תדע
לאהוב ולחוש גבר /שתדע לאהוב
חזק ולעולם לא תישבר /שתדע מתי העת

מיכתב פר ס

ע״ 3ווו !—0 3שוא־ן

מיכתב־פרס השבוע ובכל שבוע מזכה את שולחו בשי חינם — חבילת מוצרי איפור
ותמרוקים מתוצרת חברת הדס בשווי של 200ל״י (לפני תשלום מס ערך מוסף).
הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.

לצחוק או לבכות /שתדע ותאהב אהבות
זכות /ואם את חושבת שעומדת את
בדרישות /אז בקרוב, בעזרת ציפי, נוכל
להתראות.
אם השיר הזח לא־כל כך משכנע, זזוא
מתנצל, זה מפני שאת רוב כישרון ד,שיכ*
נוע הוא מקדיש למפקדים, שיתנו לו חופ שה
קצרה הביתה.

העיקר העניין
למי שאוהב נוסטאלגיה, הנד. אחת (,)6/33
שהיא עוד ״מוותיקות מיכתבים לרותי,״
והתכתבויותיה הראשונות באמצעות המ דור
היו באמצע שנות החמישים. את ה חשבון
המתבקש תעשו בעצמכם.
״למרות השנים שחלפו,״ היא כותבת,
״תחביבי נשאר בעינו. לכן אני פונה אלייך.
מעוניינת להתכתב עם כל מי שמוכן לכתוב

אף אחד לא מכיר א ת פניך כמוך
חוץ מאתנו־ פ

״טנקיסט צעיר (בן ,)19 שעדיין לא יצא
לו להחליט מה הוא לא אוהב במייוחד (אם
כי הוא לא אוהב הכל, אך מצד שני גם
לא שונא הרבה דברים)״ הוא 7/33 הוא
מגדיר את עצמו כ״סתם צעיר, שבתיכון
אהב להיות במרכז העניינים והיום הוא
מעדיף להתכווץ בפינה ולתפוס שלווה עם
זו המוצאת חן בעיניו, ולא משנה מה היא
אוהבת, או איך היא נראית. כל האפשרו יות
פתוחות.״
די צנוע בשביל שיריונר, הייתי אומרת.

פשוט חייל נחמד

״אם הייתי תלמידה טובה, אז הבנתי
שקודם כל אני צריכה להציג את עצמי.
אז ככה: לפני חודש סיימתי את בחינות־הבגרות
ולפני עוד כחצי שנה עד הגיוס
לצה״ל. אותה תקופה יוצרת מין תחושה של
ריקנות אצלי. אני מחפשת חייל־צה״ל
חמוד ,־שאוהב את החיים (אם כי ׳ קצת
חוש־הומור לא יזיק) ,ושיהיה מוכן לקבל
אותי כמו שאני.״
איך היא בדיוק 8/33 היא לא מגלה.
צריך גם קצת מתח בחיים, לא? ! אבל
בלי לדעת, פרס מיוחד היא מקבלת. זה
בשביל החיילים.

ים, נופים ויופי

היתח לה תחושה, ל 9/33 שמיכהבה יהיה מיכתב־פרס. או שיש לת ניסיון־
חיים עשיר, או שהיא עוקבת אחרי ככר די זמן כדי להכיר את הטעם חמייוחד שלי.
על כל פנים, היא קלעה בול. היא היתה זוכה בפרס, אפילו בלי ההתשה המוקדמת
שלה.
למה ז
היא מסבירה זאת יותר טוב ממני :״לא בשל חמייוחד שבי, אלא ביגלל הניסיון
לבטא את הדברים הקיימים אצל מישפחות רבות, המנסות להפיג את, עייפותו׳
ברכושנות מופרזת, בלימודים ובנסיעות״לחו״ל, ללא הצלחה. כל זה רחוק ממני. אני
מסתפקת בהתכתבות״לשמה.״
היא נשואה ואם.
היא יודעת שלא יפה ולא מקובל לומר זאת ברבים ובפומבי ,״אבל כפי שהדבר
קורה אצל מישפחות רבות — מתעייפים. או, אם תרצי, תקראי לזה רווייה. לי זה
קרה אחרי שתי עשרות שנים של נישואים. אם מתוך שמילאתי בעניין את חובתי —
גידול ילדים — כימעט מתוך קדושה לאמונה בחינוך נכון, לא התעורר בי קודם־
לכן הרצון להכיר את, העולם החיצוני׳ ,מחוץ למיסגרת המישפחה.
״אך יום אחד זה בא. לא כאן המקום לפרט את הסיבות להתעוררות הזאת.
מאד הייתי רוצה למצוא פורקן בכתיבה, אבל את גיל, היומן האישי׳ כבר עברתי.
וכדי לכתוב יש צורך בכתובת. רצוי שמאחרי הכתובת יהא אדם שיוכל להרחיב
מעט את אופקי הצרים, ומכאן שעליו להיות משכיל, אך גם בעל רגישות וחמימות,
אשר יוקרנו גם דרך מיכתביו״.
לא יודעת למה היא חששה שאעשה ממיכתבה מטעמים ומעדנים. הוא ערב
ללב כמו שהוא.

הרגשתי פעימות בחזה /חשתי כיצד
ליבי בוערת בערה /וניצוצות של אש
היא מבעירה /בידי אחזתי את הפיתיון /
ולפתע ידעתי את הפיתרון /אשלח מיכתב
להעולם הזה /ואולי סוף סוף אמצא
מין בחור כזה...
״לא רוצה אני בבחורים נשואים / .הם
קצת יבשים ובוודאי לא מרתקים / .רוצה
אני בבחורים רווקים /שיהפכו לפתע את
חיי למתוקים /שיוציאו אותי מהשיעמום
והבטלה /ויעניקו לי אושר ונחלה.
״לכל המעוניין /קרא עכשיו לעניין / :
הנני נערה בת עשרים /וחיי הם מאוד
עשירים /שערי ארוך ושחור /אך מלא
ברק ואור /לי עיניים חומות /ולשערי
הן תואמות /מי הוא המוכן לצאת לקרב /
שיכתוב לי תשובה בכתב.״
ולאלה שלא כל־כך מתמצאים בשירה,
היא הוסיפה שורה אחת בפרוזה :״הנני

אלי( ,נשים וגברים) ,בתנאי אחד: שיהיה
מעניין.״

זה נראה לו, ל 10/33 פיתרון קל, פי־תרוו
קל מדי ,־שמדפיסים את בקשתו
בעיתון שאותו קוראים אנשים שהוא מע ריך
ואנשים •שקרובים אליו בשל פתיחות
אינטלקטואלית מסויימת. אבל לא הוא
האיש שיברח מפיתרונות קלים.
״להגיד איך אני רוצה לראות את הגברת
שתענה לי — לא יכול. אני פשוט לא
יודע. אבל ברור שארצה אחת שאיהנה,
שיהיה לי טוב־טוב, עדיף לומר, במחיצתה.״
הוא כמעט בן ,23 על סף שיחרורו מצה״ל.
הוא מתעניין באמנות ומצייר, סוריאליזם
בעיקר. אוהב את הים, נופים ובעיקר
יופי. מנסה למצוא יופי בכל דבר. מבחינת
אופי, הוא ס מר, הוא קצת ביישן וקצת
סגור וחוץ מזה לא בא לו להוסיף.
אחר־כך, בטח, יהיו לו טענות שלא
הבינו אותו.

פצצה לא־רגילה
״מה אומר ומה אספר?״ שואלת אותי
( ,)11/33 כשבעצם יש לה כל־כך הרבה
מה להגיד, אבל היא לא יודעת למי.
״חזרתי לפני כשבוע מטיול־מאורגן ב אירופה,
עייפה, מלאת־חוויות ומארשרת.
לפתע, בחוזרי ארצה, נוכחתי שיש לחזור
לחיים השיגרתיים. דהיינו: בית ריק, עבו דה
וש־י־ע־מ־־ו־ם ! אולי דרכך אמצא
גבר (במלוא מובן המילה) גרוש, כמוני,
או אולי אפילו אלמן, בסביבות הארבעים
פלוס, שעמו אוכל לחלוק את חוויותי
בשעותינו הפנויות.
״כן, העיקר כמעט נשכח. גילי הוא .35
,פצצה׳ לא רגילה, גובה 170ס״ם, בקיצור,
,אחת לעניין׳!״
בובל׳ה, בזמן •שלא היית כאן — השתנו
הסיסמאות. הפצצות יצאו מהמודה. הסיס מה
עכשיו היא: שי־ג־עון !

מיכתבים לפירסוס במדור זה יש לשלוח
לפי הכתובת: מיכתבים לציפי, ת.ד, 136 .
תל־אביב. מיכתבים למכותבים במדור יש
לשלוח לכתובת הנ״ל במעטפה כפולה.
במעטפה הפנימית יש לציין את מיספרו
הסידורי של המכותב בילבד. המעטפה
הפנימית חייבת להיות מבויילת בבול בערך
של 45 אגורות. מיכתביס בלתי מבויילים
לא יישלחו לתעודתם.

תכשירי יופי לזוכים במדור

3000 צופים ב״היכל החובות״
העניקו רח״ות אווי׳ חיוה,
קיבוצניקית מקיבוץ וגניה א ,

** רגע המרגש הגיע.
י| ן אחרי שישה שבועות -של תחרויות מוק דמות,
במהלכן נטלו 13 המתחרות ה סופיות
על תואר מלכת״המיס לשנת 1976
חלק בחמש תחרויות איזזריות, מאילת ועד
טבריה, הן התייצבו למיבחן הקשה ביותר :
מיבחן הקהל.
בכל שלבי התחרות המוקדמים הוענקו
התארים על־ידי חבר־שופטים, כמקובל
בכל תחרות־יופי. הפעם, בהיכל־התרבות
בתל-אביב, שהיה מלא עד אפס מקום,
היתד, הבחירה בידי הקהל עצמו.
בידי כל אחד משלושת אלפי הצופים

פרחים ונערות
פרחים בעיצובים שונים

לרגל נשף בחידת מלכת־המים, הפכה במת היכל־התרבות
לגן של פרחים צבעוניים, כשיותר מאלפיים
שעוצבו בידי פרחי כ״ץ מתל־אביב — מקשטים את הבמה.

באולם היה פתק־בחירה בודד, עליו היה
צריך לרשום את מיספרה של המועמדת
שהיתר, ראויה בעיניו ביותר לתואד מלכת־המיס.
הפתקים הוטלו לקלפיות, נאספו
ומויינו בקפדנות תוך השגחה של מבק רים.
ובעוד הנערות המשתתפות בתחרות
ממתינות מתוחות מאחורי־ד־,קלעים, נערך
בחדר-המיון מירוץ המיספרים.
לא היתד, כמעט אף מועמדת אחת שלא
זכתה במעריצים. אולם רק המש מהן צברו
מספיק קולות כדי להיוותר למירוץ הסופי,
כשרק כמה עשרות פתקי-הצבעה מבדי לים
בוניהן. עד לשלב הספירה הסופי

נשיקה למדנה

אורי אבנרי, עורכו הראשי של העולם הזה, מעניק
לחיילת הקיבוצניקית אורלי חידה, בת ה־ 19 וחצי,
את הנשיקה המלכותית הראשונה אחרי שהכתיר אותה בכתר מלכת־המים לשנת . 1976

את ניסיון הבכורה שלהן
71 \ 1\ | 11
כדוגמניות רכשו המש 1
1 1 1 1 ^ 11
תתפות בתחרות מלכת־המים, כשבמהלך
הנשף בהיכל־התרבות הדגימו בבמה את דגמי
בית־האופנה הישראלי איב דה־מרדיקס.

צחק ארצי, מכתיר את
! 1 X 0א 1 111 ״ 111
מיכל דובי בתואר צברית

השנה. ארצי, הממונה על מחלקת התרבות והספורט בעיריית
תל־אביב, ייצג בטכס גם את ראש־העיר שלמה להט, שנבצר
ממנו להשתתף אישית באירוע בחירת מלכת־המים לשנת .1976

בעת שמיכאל בראון, מנכ״ל מפעלי
11א 0
י י * י י י 8וולה בישראל, שבתכשירי השיער

מרינה את שלהם השתמשו המיתחרות, הכתיר אחיה הבמה אל בתואר הנערה הפופולארית, התפרץ
הצעיר, אלן, כדי לנשקה ולברכה על זכייתה בתואר.

מלכות־המישש

שלושה תוארים נוספים הוענקו השנה במיסגרת
תחרות מלכת־המים. מיכל דובי בת ה־( 17 מימין)
זכתה בתואר צברית השנה, שהוענק לפני 20 שנה לאופירה ארז, כיום רעייתו של הוכתרה וחצי
מרינה כ״ץ (במרכז) בת ה־ 5ו
נבון.
חבר־כנסת יצחק
בתואר הנערה הפופולארית. ואילו אורלי גופר (משמאל) ,זכתה בתואר מלכת־האיפור.

ה ¥ 1׳ ל ד 1י • 1 1 1 • 1 1 0 4ה מלכת־המיס לשנת , 1976 אורלי חידה,
11 111 1 1 1 1 1 1כשלראשה כתר המלכות ובידה השרביט, ניצבת
בין שתי סגניותיה: הסגנית הראשונה סימונה בלומנפלד (משמאל) והסגנית השנייה
גאולה הדדי (מימין) ,מייד אחרי טכס ההכתרה שנערך על במת היכל-התרבות בתל־אביב.
הכתרים שלראשי המלכות עוצבו במייוחד בידי התכשי־טאית רחל גוא.

תנו לה גבו

דויד קנדלר, נציג מפעלי־הבירה־הישראליים, יצרני בירה
גולדסטאר שבחסותם נערכה תחרות מלכת־המים, מעניק
נשיקה גברית לסימונה בלומנפלד, הסגנית הראשונה למלכת־המים. דידו: טובה ישעיהו,
אשת יחסי־הציבור של חברת עץ־הזית, שהכתירה את סימונה יחד עם קנדלר.

ך 11ך לראשה של גאולה הדדי, תל !
111 מידת גימנסיה בת 16 וחצי
מתל־אביב, שזכתה בתואר הסגנית השנייה
למלכת־המים, מניח ארמון גוטליב, המג־כ״ל
של מיפעל בגדי־היס־והחוף גוטקס.

טיול בחו־־ל

קשה היה לנחש מי תזכה בתואר. לבסוף
נפל הפור.
אורלי חידה בת ה* 19 וחצי, בת למיש־פחה
חיפאית, שגדלה מילדותה בקיבוץ
דגניה א׳ שעל חוף הכינרת, הצליחה
לכבוש את הקהל, שזיכה אותה ביותר
קולות מאשר כל אחת משאר המועמדות.
אורלי, העומדת על סף שיחרורה מצה״ל,
והמתעתדת להכשיר את עצמה לקראת
קאריירה של שחקנית־רקדנית־זמרת, נב חרה
כמלכת־המים לשנת . 1976
חמש נערות נוספות, מתוך שלוש־עשרה
המתחרות, זכו אף הן בתוארים. מילבד

מנכ״ל חברת־התעופה אולימפיק איירוויים בישראל, זאב
קיס, מעניק למלכת־המים אורלי חידה את כרטיס־הטיסה של
אולימפיק. המלכה הוכתרה לאחר שחבר השופטים, שהיה מורכב ממנכ״ל העולם הזה
אברהם מיטון, מנכ״ל אולימפיק בישראל זאב קיס, מטפחת החן לאה פלטשר, האופנאי
פייר דה־מרדיקס והמארגנת מירי זכרוני, סיימו לספור את פתקי ההצבעה של הצופים.

אורלי גופר שזכתה בתואר מלכת־האיפור
בתחרות ניפרדת, ומיכל דובי, לה הוענק
התואר צברית השנה בשל הופעתה הצב רית
הטיפוסית, זכו שלוש האחרות בתוא־ריחן
על פי דירוגן במניין קולות ההצבעה
של הקהל.
סימונה בלומנפלד בת ה־ , 17 תלמידה
מתל־אביב, הוכתרה כסגנית ראשונה. גאו לה
הדדי, תלמידה מצטיינת בת 16 וחצי
זכתה בתואר הסגנית השניה. ואילו מרינה
כ״ץ בת ה־ 15 וחצי, תלמידת הגמנסיה
תיכון־חדש שדורגה במקום הרביעי, זכתה
בתואר הנערה הפופולארית.

ההצבעה

דיילות היופי של
אאוט־דור חברת גירל נשאו את הקלפיות אליהן הוטלו
פתקי־ההצבעה של הצופים בתחרות, שבחת
ברוב קולות את מלכת־המים וסגניותיה.

או ר לי גופר

מירוץ 1גד השעון

מול מיניו הבוחנות של
צלם־האופנה הישראלי
סמי בן־גד, שפניו נשקפות במראה, מנהלות המועמדות בתחרות
מלכת־המים, שהתמודדו גס על תואר מלכת־האיפור, מירוץ נגד

מחוגי־השעון. תוך 15 דקות היה עליהן לאפר את פניהן באיפור־בוקר
מלא, בעזרת תכשירי האיפור שהעניקה להן חברת אאוט־דור
גירל. בתום רבע השעה היה על השופטים לקבוע מי מהמיתחרות
הצליחה להפיק את המקסימום מהאמצעים והזמן שעמדו לרשותה.

בחדר־המראות הגדול שבאולמי־התצוגה של חברת ״אאוטדור גירל״ בתל״אביב,
נצמדו 13 נערות אל המראות שלפניהן, עסקו בקדחתנות בצביעת ריסי עיניהן,
במריחת שפתונים על שפתותיהם ובהחלקת צבעי-איפור בגוונים שונים על עור־פניהן.
תוך רבע שעה היה עליהן להשלים מיבצע שהוא מסובן למדי לנערות בגיל
העשרה, שאינן מנוסות ברזי האיפור והשימוש בתכשירי״היופי: להעניק לפניהן איפור-
בוקר מושלם בסיוע תכשירי״האיפור והיופי שהעמידה לרשותן חברת ״אאוטדור גריל״.
במיסגרת אירועי בחירת מלכת־המים ,1976 הכריזו מנהלי החברה על מיבצע
נוסף. במטרה לעודד את *!ודעת טיפוח־החן הם הודיעו על הענקת תואר נוסף
למתמודדות במיסגרת התחרות: מלכת־האיפור. לזוכה המיועדת הובטח פרס קוסם :
טיסה חינם ללונדון, שם תחיה המלכה הישראלית אורחת חברת ״אאוטדור גירל״
הבריטית. תקנון התחרות קבע כי תוך רבע שעה — שהוא זמן מוגבל גם לנשים
מנוסות באיפור — על כל מועמדת בתחרות להתאפר בעזרת התכשירים שיועמדו
לרשותה בצורה נכונה, תוך שימוש הולם בכל תכשיר ותכשיר.
עבור רוב המתמודדות היה זה ניסיון מפרך. שכן רובן התוודעו אל רזי האיפור
תוך כדי מהלך התחרויות המוקדמות במיסגרת אירועי מלכת־המים, כשדיילות-
היופי של חברת ״אאוטדור גירל״ ,אשר ליוו אותן בכל שלבי המיבצע, הדריכו אותן
להתאפר ואיפרו אותן במו ידיהן לפני כל סיבוב של תחרות.
עתה, ימים ספורים לפני נשף בחירת מלכת״המים, היה על המתחרות להוכיח
כי למדו את סודות אמנות טיפוח־החן. בתום 15 דקות בדיוק היה עליהן להפסיק
את האיפור. חבר־שופטים בחן את פניהן, העניק נקודות לכל אחת מהן לפי טיב
האיפור. אולם שמה של הזוכה בתואר מלכת־האיפור נשאר בסוד עד ערב בחירת
מלכת־המים. רק אחרי שנבחרה מלכת־המים, נמסר לנערות מן מהן זכתה בתואר
מלכת־האיפור. היתה זו אורלי גופר בת ה״ ,17 גרפיקאית מנווה״מגן, שקודם לכן
כבר זכתה בטקס הבחירה שנערך בטבריה, בתואר נסיכת הכינרת.

0 9 1 1אחת המתמודדות על תואר מלכת
111111 *1 1 1 0 * 1 * 1
111 \ 1 /1האיפור, חנה סלומון מהרצליה, מאפרת
111111 111 11 / 1
את עיניה בתכשירי איפור־העיניים של אאוט־דור גירל. רוב המיתחרות, גימנזיסטיות
וחיילות, רכשו את ניסיונן הראשון באיפור במהלך ההשתתפות בבחירת מלכת־המים.

חבו השופטים

אלה הם השופטים שבחנו את המועמדות וקבעו את
הזוכה בתואר מלכת־זזאיפור. מימין לשמאל: הנזאר־גנת
מירי זיכ ך וני; צלס־האופנה סט בן־גד; האדריכל ישראל גודובי ץ׳; התכשיטאית
רחל גרא ויועצתץ זיופי הראשית של חברת התמרוקים אאוט־דור גירל, שוש ארזי.

טכס ההכתרה

מלכודהאיפור, אורלי גופר בת וד 17 מנווה־מגן, הוכ תרה
במעמד בחירת מלכת־המים, שם נודע לה גם
לראשונה על זכייתה בטיסה חינם ללונדון ואירוח מטעם חברת אאוט־דור גירל. נציגי
החברה, יועצת־היופי שוש ארזי ויצחק קליידר מהנהלת החברה, מעניקים לאורלי פרסים.

ב מ דינ ה

קשקשת 2033
חפסד את דינויזנך ונסח למצוא
לציור שלנוסח כותרת מתאמזח, אסר
תסביר נוח אתת רואח בו. וממות

־(המשך מעמוד )42
רים שהוא מפרסם בתשלום ביומון הארץ.
הוא רואה כחלק מהמאבק המהפכני שלו.
״זוהי הדרך שבה אני בוחר להגיב. מעולם
לא אהבתי נונקונפורמיסטים בתשלום. ולא
האמנתי שבדרך זו אגיע לממדים כאלה
של תהודה ופירסום. בגיל , 14 בלח״י, הד בקתי
את גיליונות המעש על הקירות.
העיתון הוא עכשיו הקיר שלי.״
לאחרונה נמצאו מי שתובעים לסתום
את פיו של יבי. נמצא גם אחד שאסף
די כסף כדי לפרסם מודעה בהארץ,
בה תבע שלא לפרנס עוד את יבי ולא
לקנות את ספרי שיריו, כדי שלא יוכל
להמשיך ולפרסם את־ שיריו בהאוץ.
״זה די מפחיד,״ הגיב יבי .״מחר אולי
תופיע קריאה לשרוף את ספרי. לא איכ פת
לי שאנשים לא יסכימו עמי. יש לי
כל הרצון להמשיך לשמוע הלאה גידופים.
אבל שיניחו לי לחיות את חיי הדמוקרטיים.
הלוא בסך הכל מד, שאני רוצה זאת
מדינת־ישראל שוחרת שלום ואנושית החיה
את חייה בשקט ובשלווה.״

לכותרנת יש לשלוח דפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כ ניסח זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־חמכוניות
סיחיד בישראל.

בת־ים

קשקשת 2031

הו קדםמש חו ד די ס
הגננת.הקימה גן־ילדיב?רא
רישיון בשכוגת־זקגיס, ואדה
הרסו אותו
ונעצרו על־ידי המישמרה
מחזה יוצא־דופן נתגלה לעיני יושבי בתי־הקפה
ליד תחנת־המישטרה בבת-ים. עשרות
קשישים צעדו בשורה ארוכה אל תוך התח נה
כשהשוטרים מאיצים בהם ללא־הרף.
גן־ ילדים כחצר .״הם הרסו לי את
הגן,״ התלוננה שעות ׳אחדות קודם־לכן
מירד, שמיר (בן־יצחק) בתחנת-המישטרה.
ניידת מלאה שוטרים מיהרה אל מקומו של
גן-ד,ילדים, בשכונת רמת-יוסף בבת־ים.
הגננת, מירד״ הצביעה על האשמים, וה שוטרים
מיהרו לקחתם עימהם.
סיפרה מתילדה אלעזר 66 אחת הקשי שות
ההורסות :״במקום שאנחנו גרים, ב־רמת־יוסף,
גרים רק אנשים זקנים. משני
צידי השביל, שנקרא רחוב הנרייטה סולד,
יש בתים קטנים. גרים בהם פנסיונרים.
יום אחד באה לכאן מירד, שמיר, שכרה
איזו דירה והשתלטה על חצרות הבתים
של ארבעה שכנים.״
בשם אותם דיירים, שמצאו בוקר אחד
גן־ילדים בשטח החצר שלהם, פנתה מתיל דה
אלעזר לעורך־הדין יחזקאל (״גרג׳י״)
אסלן. הפרקליט ערך בירורים בעיריית בת ים,
וגילה כי בעלת הגן, מירד, שמיר, כלל
לא קיבלה רישיון מן העירייה לפתיחת
הגן. זאת, מלבד העובדה שהיא השתלטה
על שטחים השייכים לאחרים.
הפקיד גירש. יחד עם שכנים אחרים,
משה בו״דוד ויעקוב עקב, פנתה מתילדה
י לעיריית בודים בניסיון לברר אם ניתן
לכפות על מירד, שמיר לסגור את הגן,
הנמצא באיזור שבו לא מתגוררים ילדים
בגיל הגן .״הפקיד גירש אותנו,״ סיפר
משה 64״אבל אנחנו הצלחנו לברר
שמירה שמיר היא בעצם עובדת סוציאלית,
שעבדה בעיריית בת־ים, ועכשיו נותנים
לה חיפוי, למרות שאין לד, רישיון או אי שורים
מתאימים לפתיחת הגן שלה בחצ רות
הבתים שלנו.״
הקשישים הזועמים שבו אל שכונתם, וה חלו
הורסים את מיתקני גו־הילדים שהוקמו
בחצרות בתיהם. מירה שמיר מיהרה למיש-
טרה, והמישטרה באה לעצור את הקשי-
ף שים.
השכנה קיכלה התקף־לב .״במיש-
טרה לקחו מאיתנו טביעות-אצבעות,״ סי פר
בעלה של מתילדה, יעקוב אלעזר .״אחת
1השכנות לא יכלה לעמוד בזה, וקיבלה הוד
קף־-לב. היא נלקחה לביודחולים. היתד, עוד
שכנה, בת ,75 שלא יכלו לקחת ממנה
טביעות־אצבעות כי האצבעות שלד, עקו מות
ממחלה.״
לבסוף נואשו השוטרים מן הזקנים, שלא
חדלו. למחות בתחנת-המישטרה על יחסם
של השוטרים ועל העוול שנגרם להם על-
*־די הגננת, והם שוחררו.
.,אבל הסיפור עוד לא נגמר,״ מאיים יע קוב
עקב ,״כי הגננת רוצה שוב לחדור
לחצרות שלנו ולהקים מחדש את הגן שלה,
על חשבוננו. אם היא לא תפסיק עם זה,
יהיה שמח ברמת־יוסף.״

• זוג סינים ברוגז.
אריק רייזמן, רח׳ עידגניס , 12
כניסה ב /פתח־תיקווה
• גירושין נוסח סוסים.
אורנה וייס, קיבוץ יד־חנה,
ד.נ. לב השרון
• הסוסים שיוציאו את עם ישראל
מהבוץ.
אורי גילבוע, וח׳ חיים פדל
,26 בני־ברק
• קונג-פו בוחן את תיסרוקתו ב מראה.
אלה
גוטמן, רח׳ תחכמוני
,43 ירושלים
• מירוץ סוסים להקפת כדור-
הארץ.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי
,7פתח־תיקווה

השבוע כדרייב־אין
מאוזן :
. 1שופט ! .2עיקביות ; ;7ועוד, נוסף ;
.9בלתי-מסווג (דת 10 מונח בתורת
החשמל 12 מילת־שלילה 13 מעבד
את הבצק 15 נהר באיטליה 16 מנורת־חשמל
17 מין סופה מידברית 18 תן ! ;
. 19 שאין נשמה יבאפו .21 .בילבד.22 :
מסולם־ד,צלילים ; .23 ירביץ .25 :מין
מחצב נפוץ ; .28 מספיק ! .29 :חיבה עמו קה
! .31 בגד־שדד ! .32 נזף ; .24 יתן
שכם ; .35 אבד־תנועה ; .26 .מין אבן
טובה, נפוצה בממרח! . 39 אדון! .41
תכשיט לצוואר ! .44 רב-שוטר (ר״ת) !
.45 הגון, ישר! .47 הרג, חיסול! .48
סוללת-מגן! .49 תרגיל־סדר (ר״ת)! .51
רוח מידבדית חמה ויבשה .53 .לימין !
.56 מחלקי היממה! .57 בצורה טובה!
.60 מלאך ! .61 מבלים את הלילה ! .63
נזכר-לעיל (ר״ת 64 צינורית חלולה!
.65 מזל! .66 במקום ההוא! .67 חבל
בארץ! .70 שייך ל .72 !-קיבוץ בהרי-
אפריים! .75 אביון! .76 מכלי־השולחן
(ר״ת 78 מילת־ברירה ! .79 מילת-שאלה
לזיהוי! .80 מאותיות הא״ב! .81 שן
הפיל! .83 זז! .85 משופע, עשיר! .86
בעל לב טוב! .87 מכינויי האלוהות!
.88 בן־אדם ! .90 מן הערים שכבש יהושע !
.91 נרו יאיר (ר״ת 92 סנדוויץ׳! .95
בת־קול ! .96 פרי הצלף> .97 קידומת
צרפתית.

בשעה 7.15
ג׳וני ויסמילר

מאוגד :
. 1גיבעודחול ! .3מול, נוכח ! .4מנעול
פטנטי! .5בתוכם! .6אריס! .8שום
דבר! . 11 שמו הפרטי של החולב! . 12
בתוכם 14 מין פרי נפוץ בארץ ! .15
בית-חולים איזורי בטבריה ! .20 חי לילי !
.21 מכלי השחמת! .24 בגימטריה: עש-
דים־ושניים ! .26 שרוי בתענית ! .27 מצ־בת־זיכדון!
.28 קידומת שהודאתה שיי כות!
.29 צמרת 30 מידת־לח קדומה!
.32 יישוב חקלאי ! .3 3בראוו 3 7יצירת־מופת
של הסופר היפאני קיטגאווה! .38
פעוט ! .39 מלכסיקון הבקר ! .40 עיר בגוש
דן >ר״ת)! .42 בירת הנגב (ר״ת)! .43
ימה בארץ ! .45,השעיית שכר ! .46 דרך !
.48 שנשמה באפו ! .50 תרופה ! .51 טימוא
הקודש ! .52 בדרן כושי נודע (ש;׳פ) 1
.54 עתיק ! .55 הטרדה> .58 מטבע יפאני !
.59 רסיסי-לילה! .62 טס! .64 זוג! .68
קטיעה! .69 הולייה ! .70 קוץ! .71 מילת
תנאי! .73 מילת־שלילה ! .74 עיתון יומי!
.76 כמו 60 מאונך! .77 לשד העצמות!
.79 הפרת אמון ! .80 גדול בתורה ! .82
רענן ! .84 השגחה ! .89 מאבני הריחיים !
.90 בן כדמי, הבוזז בן שבט יהודה!
.93 ריב בלי סוף ! .9 4מחציתו של מישחק-
ילדים פופולרי.

״טרזן נמלט מאזיקים״
בשעז! 9.30
שבוע שני

״הפשיטה הגדולה״
000000000(000000

אנו מחפשים בתי ם ח מי ם
| עבור חתלתולינו ה ח מודים
! אגודת

צער

בעלי

חיי ם

רחוב סלטה ,30 יסו,
טל.827621 .

הליצנית העצובה

1 1 1 1 1

חתונה בשיטת הצ׳יק־צ׳אק
מה בוער פה? בחיי שאני לא מבינה מי מאיץ בשני יפים
כאלה, כמו נער־השעשועים וסוחר־המכוניות גיל וולפדד, והיפה
כחולת־העין רונית שטיינר, מוותיקות יושבות כסית, להתחתן?
זה לא סתם ככה שהם מתחתנים כמו כל זוג קונבנציונאלי
אחר. העניין הוא שגיל, בנו של בעל חנות האופנה מדים,
ורונית, שהיא יפה מיקצועיתיכבר כמה שנים טובות, מכירים זה
את זה שנים, מאז שהיו ילדים יפים וישבו יחד על הברזלים
בעמק של עיר־הגנים. הם היו באותה חברה, ואף פעם לא חשבו
בכלל להתחתן, עד שלפני שבועיים פגש גיל את רונית והציע לה
להצטרף אליו לחתונה של חבר. רונית באה איתו, והשניים
הציצו ונפגעו גם הם.
כולם פשוט ראו שהם כל־כך מתאימים, שממש כואב הלב
לראות אותם לא נשואים. אז הם עשו חשבון פשוט. הם הרי
מכירים הרבה זמן באופן כללי, ומכירים כבר שבוע ימים באופן
מאוד פרטי. מסתבר שזה הספיק לגיל כדי להגיע למסקנה
המרתקת, שהבסיס לנישואין מאושרים זה רק דבר אחד — מין
טוב. איך זה?
ומה לדעתכם אומרת על כך הכלה הצנועה והחסודה? ״מין,
זה רק אחד הבסיסים.״ וחוץ מזה, היא מבית דתי ואסור לה
לדבר ככה. כי הבסיס הכי חשוב זה בעצם הבסיס הכלכלי, וזה
כלל שכבר שנים מוכיח את עצמו, אם תרצו או לא תרצו.
עובדה שהכלל הזה תפס גם אצלם. בשלב הראשון הם יתגוררו
בדירה ברמת־גן, כשמה שיש להם בראש זה לעבור מן העיר
אל הכפר, ולהקים איזו חווה מחוץ לעיר בלי כל הליכלוכים.
ככה זה. הוא, בן ,25 עם עבר נשי עשיר, והיא בת 24 עם
עבר פחות עשיר, מפני שהרבה שנים נהנתה מחסותו של זמר
ידוע, שלא הניח לאיש מלבדו להתקרב אליה.
את החתונה הם עורכים בווילה של מישפחת וולפלד מהצד
של החתן. מה אומר לכם? סיפורים כאלה אני אוהבת. להחליט

רונית שטיינר וגיל וולפדד
בלי כל הליכלוכים

דעו לכם, שכאשר נעשים כוכבים ומתפרסמים,
קשה לשמור על פרטיות, וביי חוד
במדינה קטנה כמו שלנו. מה לעשות?
זאת, למרות שאני יודעת שחלק גדול
מהמם ורם מים-בקנה-ם ידה ארצי שלנו, דוו קא
מאד־מאד נהנים מחוסר־ד,יכולת שלהם,
כביכול, לשמור על פרטיותם.
מי שאני עדיין באמת לא יודעת בדיוק
מה עמדתה בנדון, היא כוכבת פסטיבל
יום־ד,עצמאות האחרון, מיקי קם הצעי רה,
שהפעם האחרונה שדיברתי איתר,
הכניסה אותה לדיפרסיה. אני רק מקווה
שמאז היא התחסנה, כי הסיפור שהגיע
אלי עליה הפעם ודאי יוכיח לה את הכלל
הבידורי רב־ר,חשיבות, שהפרמיות היא
קודם כל נחלתם ־של המעריצים, ולא יעזור
כלום. לא אני המצאתי את זה.
מה שקרה למיקי, זה שהיא והחבר שלה
בשנתיים האחרונות, הגיטריסט יהודה
אדר, רבו ממש כמו ילדים גדולים, ועזבו
את דירתם המשותפת בתל־אביב בטריקת
דלת, כשכל אחד מהם מקווה שהשני
יחזור לשם ויחזור בו, ובינתיים הם שכרו
להם בנפרד דירות אחרות.
אבל מה שאף אחד לא ייודע, זה שיש
למיקי הכישרונית חבר סמוי, מזה תקופה
ארוכה, עוד מהימים שבהם היתד, ילדה
קטנה ומצחיקה בכפר הירוק. החבר הסודי
הזה, שאולי רק בטחון־שדה יודע עליו, י
הוא קצין צעיר בצד,״ל בדרגן סגן, שהיום
קוראים לו איתן זאוכר, אחדי שעיבדת

את שמו מזאוברמן.
זאוברמן הנ״ל זוקף לזכותו המלאה את

במקום להתחתן, ועוד שניים כאלה שלא חסר להם כלום.
מה שמוכיח אולי, שכשלא חסר כלום ויש יותר מדי כלום,
זה באמת מוביל רק לתקריות שכאלה. ראו הוזהרתם.

למוות הכל -בן!

הקלאסית

בין גולי ציון ששבו למכורד, וכבד
מתכוננים לעזוב אותנו, אני רוצה לספר
לכם על זוג נחמד ונורא רציני. זוכרים
את השחקנית ניצה שאול, שהתחילה את
דרכה ככוכבת־ בלהקת פיקוד המרכז, ו התחתנה
עם הגיטריסט של הלהקה דורון
סלומון ¥בטח זוכרים.
השניים האלה הלכו לנו לפני שנתיים
בלי אזהרה מוקדמת, אבל לא לאיבוד
חס וחלילה. הם חיים ולומדים בלונדון,
בעזרת מילגות שקיבלו מק רך ש דת לתר בות
ולאמנות.
פגשתי אותם לפני שבוע, במסיבה ש נערכה
בביתו של המלחין נפתלי אלתר,
לרגל סיום צילומי סירטו החדש של אפי

דיין, תחנת חלפון. זה שהמסיבה תהיה
עייפה כמו כל המסיבות של הפסבדו־בוהמיינים,
היה ברור לי כבר מהתחלה.
הדבר היחידי •שהיה טוב שם, היה האוכל
הסיני המהביל שהגיע אחרי חצות, ו הצליח
להפיח קצת חיים בשיעימום ה קולוסאלי
ששרר בשטח.
בקיצור, בין ספר־ריבס לסוויט־אנד־סאואר,
סיפרה ניצה החמודה, שהיא הס פיקה
לסיים את הקורם לשחקנים מיק־צועיים
בלונדון, תחת הדרכתו של הבמאי
הנודע פיטר (מארה מאד) כדוק. שם
נטלו חלק, נוסף לנציגה הים־תיכונית,
גם כמה מבחירי השחקנים הצעירים של
אנגליה וארצות־הברית.
ואם אתם חדשבים ש־שחקנית רב־גונית
כמו ניצה תסתפק בתיאטרון בלבד, אתם
טועים, מה עוד שהיא נשואה למוסיקאי
כמו דורון, שהוא גיטריסט קלאסי-קלאסה.דורון יסיים את שנודד,לימודים השנייה
באקדמיה המלכותית למוסיקה, ובין קור סים
והשתלמויות מופיעים השניים גם
בתוכנית של שירים ישראליים ישנים ו חדשים,
מטעם הסוכנות היהודית. ובאותה
מיסגרת הם גם ראו קצת עולם, וחיממו
לבבות יהודיים רוגשים גם באוסלו בירת
נורווגיה ואפילו הקליטו את התוכנית ל רדיו,
כדי שכולנו נשמע ונאמין.
בינתיים הספיק דורון להפיק בלונדון
תקליט מקסים, על־ידי חברה מקומית,
בעזרתו של ישראלי אחר, המלחין נחום
(״נחצ׳ה״) היימן, שהושמע כבר בגלי
צה״ל. הם מוכרחים לחזור ללונדון לקראת
סוף החודש, כי יש להם המון התחייבויות.

ניצה שאול ודורון סלומון

עם כל הרצינות

עובדה שניצח דחתה בכאב־לב הצעה
מפתה לככב בסרט הישראלי החדש סרט
וארוחת־בוקר שצילומיו מתחילים בשבוע
הבא.
בינתיים מתכננים דורון וניצה להעלות
ערב משותף של שירי המלחין הברזילאי
דוייכל קאימי, ובכלל להמשיך לע בוד
בשיתוף־פעולה מלא ולהגיע ככה ב אושר
עד .120 אמן.

הגידו־נא בעצמכם — מי מסוגל לעשות
ברית־מילה לבן שלו בשעה תשע בבוקר?
בגלל זה גם החמצתי אותה, אבל אני
מדווחת לכם ממקור ראשון מה היה שם,
בברית־המילה לבנם של השחקן אילי
גורליצקי ושל רעייתו, דקדנית־הג׳אז
רותי ל ד מן__ .
קודם כל כדאי שתדעו, שהבשורה על
הולדת הנן־הזכר במישפחת גורליצקי
שימחה ביותר את מישפחת האמנים ב ארץ.
כי חוץ מזה שאילי ורותי הם זוג
מאד סימפטי, אז עוד לפני שהיתה להם
חותמת כשרות של הרבנות, הם ניהלו
רומן שנמשך כל-כך הרבה זמן, עד ש כאשר
הוא הסתיים תחת החופה, כולם
נשמו לרווחה.
כשברסה של ריותי החלה ׳תופחת, נפתחה
בבוהמה תחנת טוטו־הריון על מינו של
הוולד, כי לאילי כבר יצא שם שהוא יודע
לעשות רק בנים ממין זכר. עובדה, יש
לו כבר שניים כאלה, מגרושתו השנייה

דודים.

אבל רותי, מצידה, היתד, משוכנעת, או
לפחות קיוותה כל הזמן שדווקא תהיה לה
בת, והיא אפילו הכינה לה שם כל־כך
מקורי, שלא היתד, מוכנה בשום פנים
ואופן לגלות לי מהו, פן מישהו יגנוב
לה את הרעיון. אילי, כמובן, היה משוכנע
גם הפעם שהחסידה תביא לו זכר, והכין
לו שם כמו אדם, כדי שיהיה בן־אדם
כבר מההתחלה .׳וכך, גם הפעם הוא הוכיח
את עצמו, הבטיח וקיים.
לפי מה שסיפרה לי רותי, הילד דומה
לאמא: בהיר עם עיניים מלוכסנות ואף
סולד, וזה לא הולך ברגל, בהתחשב באף
המפורסם של האבא.
היא מצידה, מדגישה מצויץ, קצת נר גשת
מהתפקיד הרם שהוטל עליה כאם
עיבריה, אבל היא בהחלט לא מתכוונת
להחזיק את נעלי-הריקוד שלד, עוד הרבה
זמן בנפטלין. כי כמו שהיא המשיכה
ללמד את בנות ישראל ג׳אז עד כימעט
סוף החודש השמיני להריונה. אז כבר
בחודש הבא היא שבה לסטודיו ולמחול.
אילי גם הוא חזר מייד לחזרות האחרו נות
על הצגת־הבידור החדשה שלו, זהו
בידור, והוא נשבע לי שהוא אוהב בנות,
אבל רק כשהן גדולות. אבל לפי מה שהאף
המפורסם שלי מריח, אני יכולה לחתום
לכם שהוא עוד ישים הפתעה ויעשה אחת
נוספת משלו.

מיקי קם
על־יד האהבה

זכויות היוצרים על הכוכבת החדשה
מספר לכולם שהוא ורק הוא היה האיש
שהבחין בכישרזן־החיקוי הקומי של מיקי,
ושהוא הראשון שקם ואמר לה ללכת ו לעשות
מעצמה כוכבת. הוא, למשל, זה
שדירבן אותה לגשת לבחינות של להקת
הנח״ל, ואפילו נתן לה סטירת־לחי הזקד,
על־מנת שתירגע ותפסיק להתרגש. רק
תראו מה מרגיע אותה.
אבל הוא בהחלט יכול להרשות לעצמו
להרגיע אותר, בשיטות כאלה, כי הוא
גידל אותה במו ידיו בכפר־הירוק. וגם אם1
היא גדלה יפה, וכמעט ברחה לו מהידיים,
אפשר להבין אותם שקשה להם לשכוח
אהבת־נעורים שכזו על כרי־הדשא הירו קים
בבית-הספר החקלאי.
אז למה אנחנו לא רואים אותם ביחד?
גם לזה יש לי תשובה. פשוט, משום
שזאובר הנ״ל הוא כזה אינדיווידואליסט,
שאם הוא נמצא בחברת יותר ממניין
אנשים הוא חוטף פריחה. הוא מעדיף לש בת
ולבלות עם מיקי בבתי-קפד, קטנים,
על כוסות יין אדום ונרות רומנטיים,
בשעודליל מאוחדת, אחרי שהיא מסיימת!
את עבודתה במועדון התיאטרון או בער בים
־שבהם היא פנויה. חוץ מזה, פעם
הוא הופיע איחה לאיזה אירוע, ואף־על-
פי שהוא חתיך בזכות עצמו, יש לו בייבי-
פייס עוד מהבית, והוא נורא נפגע כש מישהו
שאל את מיקי ״מי הילד הזה?״
אז מה הם צריכים עניינים?

מלא או ת הדיר ה כ -תדיסזן מקרר ההצלחה
תדיראן 400

הסקרדה אי די א לי לבית הי שרא לי.
המקררהמ שז כלרהסתקדס
זהסת אי במיוחדל תנ א • הארץ.
מקררח די ראן 400הוא סי פורהצלחה
שנמכרלצרכניםר בי וכולםמ רו צי ם
ת כו ל ת ! שלת די ר אן 400 סי ר בי ת ו הו א

קנה א ת מוצרי

מז גני ת די ראז
מזגני אויר תדיראן הם הטובים ביותר
היפים ביותר הזנזוצלחים.
דוע?
כי הם מעניקים קר 1ר 1חים ום
מקסימליים ביחידת קוספקטית.
כ׳ הס מעוצבים ומתוכננים להשתלב
עם צבעי ביתך או מעיז־דך.
כי הס עושים ע בודה גדולה

!בששש-קט.

כ׳ הם מטהרים אויר, סופגים ע שו
ולחות, חסכוניים בחש מל,

ה שי לו בהסט רי או פווי שלת די ראז
4מוצרים שהם מן הטובים בעולם.
מרכיבים את המערכתה אידי אלי ת
והיא מובאת ע־י ענק האלקט רוניק ה
תדיראן.
* מגברים ב ע לי עוצמה כ פו ל ה
ורגישות גבוהה חנ<עז3א ח 3ת״ 3א.
* רמקולים מתוצרת חברת • >61פאר
התוצרת האמריקאית.
שהוא מתוצרת !פאן,
* פטיפון
על הק שר בין היפאנים
והאלקטרוניקה יודע בעצם כל ילד.
א אתניות ז״״־ק״ג נרגם נ-־וז) הן מת
רגישות ומעולות שהן מביאות א ת
אורם הקונצרטים לביתך.

תנורי תדיראן
•ש לך הרב ה סיבות טובות לקנות
א ת תנוד• תדיראן ה חד שי ם.
תנורי תדיראן ב 4-דגמים ובמיגזון
צבעים. פועלי ם ב שי ט ת ניקוי ע צ מי
31 חות .)5611 063
תנוד׳ חדי ראן הם ה מיל ה האחרונ ה
כשהמ דו ברבשכ לו ל ובעיצוב תנורי
בי שו ל ו אפיה.
העובד ה שהתנורים הםשלח די ר אן
או מרת בעצם הכל.

ט לויזיו תתדיר אן
סלניזינת תדיראן ב שני הגדלים**12
!-־ 24 הן ב ע לו ת ״זכרון אלקטרנני־שתנא
תכ מן טדנויסטנד׳ חד שני של
חדיראן. איבות מירבית ש ל התמונה.
יצוב אלקטרנני מחקדס. בטיחו ת
מכ סי מ לי ת ועיצוב אירנפי מודרני
במגוון צבעים הופכי םאת טלויניו ת
חדירא! לטובות !לאמינות מכולן•

לה שיג בחנויות המובחרות ובסניפי תדיראן:

תל־אביב: רח קרליבך 27 טל .285151 .ירושלים: רח׳ שמאי 9טל .231315,234847 .חיפה: בכר מאירהוף 5
* באר שבע. רח החלוץ 128 טל .34565 .נתניה; רח׳ שער הגיא . 1

קרית אליעזר טל.511232-3 .

מקרר תדיראן - 550מקרר תדי ראן 285
מ קפי א חדי ר אן 140
5קדר תדיראן - 550 עם שתי דלתנת אנכיות -
0£ו- 5זונ8-סו 5פנעל ב שיט ת זנ 80ז סא
ח די ר אן 285ו מקפיא תרי ראן 140
שייכים למשפחההמ פו ארתשל
מקררי חדיראן.
מקרר תדירא! 285 מצטיין ביתרונות
ובש כלו לי ם המיוחדים של מקרר
חדי ר אן - 400מקררה הצל ח ה, ובוכות
מ מדיו ה קו מפ ק ט״ הוא מתאים
ב מיו ח ד לזוגות צעירים ולמשפ חו ת
קטנות. מקפיא תדיראן 140ה תוסע ת
האידיאלית לכל מקרר, חוסך הוצאות
!זמן עי׳ הקפאת המזון ל ת קופ ה של
חוד שים רבים.

מה שטוב >צוכן|
מזצרי תדיראו

מקררים • מזגו׳ אויר • טלויזיות • טערכות סטריאו • ושרי.אפיה ובישול ־ שואבי אבק סוללות • רדיו למכונינת ׳ מוצרי תאורה קופות רושמות

העולם הזה 2033

רמח לוי

זו השנה החמישית ברציפות גובר טבק אוריגינל על יריביו וזוכה באליפות
״המוצר הנבחר״ בין מוצרי הטיפוח לגבר,
בי טבק אוריגינל מיוצר עבור גברים ע״י גברים,
טבק אוריגינל: אפטר שייב, קצף גילוח, משחת גילוח, דיאודורנטים, מי שיער, סבון יוקרה ועוד,

לגברים המצליחים
4 1א ו 0ו מ
פ ר סו ם שי פרץוע מן משה פרג/צימם מיקי ק11ן

בנא> נכנס
לתפ סי ד
מכירים את הבדיחה על אותו תימגי
שבא אל הרופא בתלונה, שבכל שנה נולד
לו ילד והוא אינו יודע מה לעשות? הרופא
לא חשב פעמיים, ויעץ לו להדליק
את האור בחדר בכל פעם ש.
כעבור שבוע בא שוב התימני אל הרופא,
ושוב לא היה מרוצה .״עשית מה שאמרתי
לך?״ שאל הרופא .״כן,״ השיב לו ה תימני
.״רק מ הו הילדים צוחקים.״
זה, בערך, גם מה שקרה השבוע לכוכב
הסרט התימני החדש של מנחם גולן,
מישפחת צנעני, הלא הוא חיים כנאי,
בן ונצר למישפחת ״כולם היו בנאי.״ כי
למרות שאתם בטח חושבים שהתימנים
הם אנשים צנועים, הרי כשמדובר ביחסי־הגומלין
בין המינים, מסתבר שהם דווקא
עליזים מאד. כי בסרט הנ״ל נועדת לו,
לבנאי, סצינת־מיטה נועזת ביותר עם ה שחקנית
הישראלית גאולה גוני, שהגיעה
במייוחד לשם כך מחו״ל, וזה לא הולך
ברגל.
וכיאה לסרט ישראלי מתקדם, דרש ה תסריט
שהשניים יבצעו את הסצינה ב
חיים
בנאי
כמו בבית
עירום מלא. עכשיו, תארו לעצמכם את
בנאי הביישן, שמכיר את גאולה טוב טוב
עוד מימי ההצגה אמי הגנרלית, בתור אמא,
עושה הסבה 180 מעלות ונכנס איתה ל מיטה
בתור מאהב. אפשר לקבל מזה תסביך
אדיפוס לא עלינו.
אבל עם אדי או בלעדיו, כועז דוויד־פון
הבמאי לא התחשב בצניעותו הטיב־עית
של חיים, ובלי לעשות חשבון תלש
לו את עלה־התאנה האחרון, ופקד עליו:
״תרגיש כמו בבית! תרגיש חופשי בדיוק
כמו עם אשתך !״ הרי לכם דוגמא של
במאי מתקדם.
ואם הבמאי מצווה עליו להרגיש כמו
עם אישתו, מי הוא שיחפש לו צרות?

מהקלטה

< מעוזה וו! שנית
להחלטה תראו תראו, איך שמהקלטות יוצאים כל
פיני דברים משונים, לא רק להיטים. כמו
שקרה למשל לטכנאי־הקול דורי הרשגל
שהוא, לדעת רבים, אהד מטכנאי־הקול
הטובים ביותר בארץ.
דורי, שהקליט את כל הזמרים הכי
פופולריים בארץ ובישל כבר להיטי־ענק
רבים, מח ש תוכניות פרטיות, כמו למשל
ללמוד ארכיטקטורה. אז מה רע לו?
רע לו. כי הוא היה כל הזמן בלחצים
קשים. כל חבריו הטכנאים לעליזי ם מגדלים
מישפחות, ורק הוא עושה בינתיים
חיים וחושש מן הצעד הגורלי. וזה כבר
הרגיז את כולם. הוא קיבל עצות טובות
מאיש בקי ומנוסה כמו הבום שלו, אריה
עציוני, שהסביר לו בהבנה ובטוב־הלב
האופייניים לו, שאפשר גם להוביל את
הפרה וגם לשתות חלב בקיוסקים.
אני לא יודעת אם דורי לקח את העצה
ברצינות, כי הוא היה עסוק מאד בהק לטות,
אבל הוא לא ידע שדווקא מ־
,ההקלטות שלו תבוא לו הישועה. כי
באחת מהן הוא הקליט את להקת חיל־האוויר,
שהוציאה תקליט אריך־נגן מלא
להיטים, בעזרת מי שהיה קצין־החינוך
של החיל וכיום ראש ענף־הווי־ובידור
בצה״ל, רם״ן עזדד פלדמן.
דורי הקליט, ובעיקמת ההקלטה ה גורלית
הזו הכיר את אחת מבנות ה להקה,
חיילת חמודה בשם חנה, בת
למישפחה נתנייתית עם מזג־אוויר מאד
אביך.
כמו שדורי סיים את ההקלטה, הוא
הרגיש מייד שעוברים בו סינגלים נעי מים
בתדירות גבוהה, שיצרו ביחד בא־לאנס
קלאסי לאהבה. הוא עשה איתה
עוד כמה וכמה הקלטות פרטיות, וכאשר
נוכח שהקול והכל טוב, הציע לחנתו
לבצע את ההקלטה ההיסטורית לפי נעי מת
הרי־את־מקודשת־לי. ואני רק סקרנית
לראות מה יוליד המשך ההקלטות.
ניגש חיים אל אשתו, ציפורה, ושאל
אותה אם היא מרשה לו להרגיש עם גאולה
בוני בדיוק כמו איתר .,ציפורה גם היא
חשבה בדבר, ואמרה לו שהיא מוכנה,
אבל רק עם גאולה. כי אחרי הכל, הם
כמו במישפחה, ודברים כאלה מתרחשים
במישפחות הכי טובות.
אבל לא עזר כלום. רק ראה חיים את
התפקיד המצפה לו במיטה, אחזוהו חיל ד
רעדה, עד שגם קריאות־העידוד הקצובות
לא היה בכוחן לשכנעו.
עד שלבסוף נוכח הבמאי שאי־אפשר
לסיים את צילומי הסצינה כמו שצריך.
הוא הוציא את כל אנשי הצוות החוצה
ואז, כשאימת הקהל הסתלקה לה, עשה
חיים את הכימעט־בלתי־אפשרי — הוא
עשה את זה, בדיוק כמו בבית.