גליון 2034 מתאריך 25 באוגוסט 1976

יצתע ובין
ויהושוע רב׳נוביץ

הגיע לממדים כאלה שהוא פוגע בכלכלתה של
המדינה, שמרבית הכנסותיה הן מתיירות.

כדי להתגבר על החרם פתחה ממשרת
מכסיקו כמיכצע חסר־תקדים, שכו מושקעים
מיליוני דולרים. זהו מיכצע פירסום כגדולים
שבעיתונים וככיתכי־העת האמריקאיים,
שכהם מפרסמת עתה ממשלת מכסיקו
מוספים מייוחדים, הכוללים לפעמים 24
עמודים, המייועדים לחדש את זרם
התיירות לארצה.

תוגונן י ך
רוד 1יה מג ״ ס ח
מדריכים בי ש ר אל
ממשלת רודזיה מגייסת, באמצעות שגרירות
מסויימת כישראל, מתנדבים להדרכה
צבאית כרודזיה.
אחד המגוייסים גילה השבוע לכתב העולם הזה, כי
הוחתם על־ידי נציג רודזי בתל־אביב על חוזה, לפיו
ישמש כמדריך לשימוש בנשק לאזרחים רודזיים.

הרודזים מעוניינים כעיקר כיוצאי יחידות
קרביות שד צה״ל, ובמיוחד יחידות־צנחנים,
הן לצורך הדרכה בצבא הרודזי והן באנשי
יחידה מייוחדת העוסקת עתה כהדרכת
אזרחים בנשק. השכר ההתחלתי שמציעים
הרודזים למגוייסים הוא כ־ 75 דולאר ליום.
למישטרת תל־אביב ולגורמים אחרים, נמסר כבר מידע
על פעילות הגיוס הרודזית, אולם השילטונות לא
נקטו צעד כלשהו כדי למנוע את הגיוס.

הספר על ה גגו ס ד
עבר בי קו רתב אר ץ
סיפרם של העתונאי הנורווגי בן כריסטנסן וכתב
הטייס דייוויד טינן, נבחרת המחץ( ,או מיספר )13
החושף את פעילותו של המוסד הישראלי למודיעין
באירופה במילחמה נגד הטירור הערבי, והמתרכז
בעיקר בכשלונו של המוסד בפרשת לילהאמר, לא ייגנז.
הידיעות שהופיעו בעיתונות זרה, כאילו הציעו
גורמים ישראליים סכומי־עתק למחברי הספר על מנת
שיגנזוהו, כדי שלא לפגוע בייוקרת המוסד הישראלי,
הן חסרות־שחר. מסתבר כי מחברי הספר לא רק נעזרו
בגורמים ישראליים באיסוף החומר לסיפרם, אלא גם
מיסרו את כתב־היד המוגמר לביקורת של מוסד ישראלי.

ה׳:ספר אומנם לא עכר *ת הצנזורה
הביטחונית הרישמית, אולם מבקריו
הישראלים ביקשו מן המחברים להשמיט
במה קטעים מכתכ-היד לפני הפירסום,
ולתקן קטעים אחרים. למרות שלא נאלצו,
ולא התחייבו מראש לעשות זאת, מילאו
המחברים את כקשת הגורמים הישראליים.

לי בני ה טיל וטו
על שידור ראיון
עם האד השלישי
סיכסוך חריף פרץ בין מנכ״ל רשות־חשידור, יצחק
ליבני, לבין מנהל־הרדיו חגי פינסקר, בעקבות הווטו.
שהטיל ליבני על טיפול הרדיו בפרשת סיפרו של
אברי אלעד.
בידי הרדיו היה ראיון מאלף עם אברי אלעד, שאותו
ערכה בזמנו השדרנית המעולה עדנה פאר. פינסקר
רצה להשתמש בו כאשר התעוררה פרשת עסק־הביש
מחדש, בעיקבות פירסום הספר.

דיכני הטיל וטו, מחשש לתגובה שלילית של
גופים ממשלתיים על כף, ולכסוף אישר
לשידור רק קטעים ספורים מתוך הראיץ.

מתרחבהחרס היהודי
עד ה ת ״ רו חלמכ סי קו
נסיונותיו של נשיא מכסיקו, לואים אצ׳ווריה, לרכך
את הרושם שהשאיר גינויה של ארצו לגבי פעולת
צה״ל באנטבה על יהודי ארצות־הברית, העלו עד כה
חרם. נראה כי החרם היהודי על התיירות למכסיקו

אטנ פו תובעים
התפט רו ת שכ טר מן
אמני יפו העתיקה, ובעלי הגלריות לעמנות שם,
החליטו לתבוע את התפטרותו של ח״כ אברהם
שכטרמן מתפקיד רושב־ראש הוועדה לפיתוח יפו
העתיקה. ההחלטה התקבלה לאור התנהגותו של
שכטרמן ביום שבו שבתו הגלריות, כאשר התייצב
מעברו השני של המיתרס.

אמני יפו העתיקה, הסובלים כאהרונה
ממשבר כלכלי כעקבות התמעטות
המבקרים כאיזור, רואים בשבטרמן את
האיש האחראי למצבם, פנו לראש־העיר,
לשר התיירות משה קול ולמנהל מינהל־י
מקרקעי־ישראד, מאיר זורע, כתביעה לפטר
את שכטרמן או להביא להתפטרותו.

מיעוט המבקרים באיזור התיירות של יפו העתיקה
מוסבר, בין השאר, בפתיחתה של כיכר אתרים בצפון
תל־אביב, המושכת אליה עתה את מרבית תיירי
הפנים והחוץ.

אישיות ב כי ר ה
ה פ קי ד ה מיליון
דו ל ר בשוו״ץ
אישיות ישראל בכירה, שאינה ממלאת
עוד תפקידים רשמיים, וממלכתיים
כבעבר, הפקידה באחרונה סכום
העולה עד מיליון דולר, בבנק השווייצי
״קרדיט בנק״ .למרות סודיות החשבונות
וההפקדות בבנק השווייצי, עצם
עובדת פתיחת החשבון והפקדת הסכום
בבנק, על־ידי האישיות בעלת
השם העולמי, הפכה לשיחת היום כהוגי
הבנקאות כשווייץ.
הסכום שהופקד מורכב, ככל הנראה,
מתמלוגים ומהכנסות שהיו לאותה
אישיות כחו״ל. לא ברור אם
האישיות קיבלה היתר מאוצר המדינה
להפקיד את הכסף בבנק השווייצי.

שירות ל מ כו ב ד 1
ב״ אל־ על״
שירות חדש של אל־על, נועם, נוסעי־עסקים־מכובדים,
נפתח באחרונה על־ידי חברת־התעופה הלאומית.

השבוע. בינתיים יש שני מועמדים לתפקיד: הצלמים
שרגא מרחב ויעקוב ספורטה. בן הבטיחה ההנהלה
להעמיד לרשות הצלמים חדר־מנוחה מרווח.

הצלמים הודיעו, בי אם לא תתמלאנה
תביעותיהם עוד השבוע, הם יפתחו כשביתה
ממושכת.

עקוב פי טר א ת
מובייל המכון
לתח בו ר ה

הפקידות הכבירה שד מישרד-התחכורה
נדהמה השבוע לשמוע על פיטוריו של מנב״ל
המכון לתחבורה, אורי כן־אפרים, מי שהיה 1
סמנכ״ל מישרד־התחבורה.
שר התחבורה גד יעקובי פיטר את בן־אפריים, בעת
שזה נמצא בשליחות בחו״ל, מבלי להודיע לו על כך
כלל. תחתיו טיגה יעקובי את דויד כוכב, מי שהיה
היועץ הכספי של שר־הביטחון, לתפקיד מנכ׳׳ל המכון
לתחבורה.
צורת הפיטורין, והפיטורין עצמם שלימי שנחשב
כאחד המומחים היחידים בארץ לענייני תחבורה,
עוררו התמרמרות רבה בצמרת מישרד־התחבורה.

מזכיר־ראש חדש
לביהמ׳י ש המחוזי
בחל־ א בי ב
בתחילת החודש הבא עומד עזרא ברוך להתמנות
כמזכיר*ד<ראשי החדש של בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, במקומו של אברהם מטלון, המכהן בתפקיד
זה 25 שנים רצופות.

כרוך, שכיהן עד כה כתפקיד סגן־המזביר־הראשי,
מתעתד לחולל מהפכה כסידרי
המזכירות שד כית־המישפט, ולהעלותם
עד פסים של מינהל מודרני.

הוא עלול לקומם בכך נגדו את הפקידות השמרנית,
שאינה מעוניינת בשינוי תנאי־העבודה בבית־המישפט.

על סי־ בי־ אסלא
נ א סר ל ה ציג ב אר ץ
טענתם של מפיקי סרט־הטלוויזיה של חברת סי־בי־אם,.
על מיבצע־יהונתן של צה״ל באנטבה, כאילו נדרש
מהם להתחייב שהסרט לא יוקרן בארץ (העולם הזה
,)2033 לא היתה מדוייקת והיא, ככל הנראה, תוצאה
של אי־הבנה.

כהסכם שהיה למפיקי הסרט עם דובר צה״ד,
שהושיט להם את הסיוע מטעם שידטונות
הצבא, הוכנס סעיף מפורש, שאומר כי
לטלוויזיה וי שראלית שמורה האופציה
הראשונית לרכוש את הסרט להקרנה בארץ
ללא תשלום, אם תרצה בכך.

שירות נועם מייועד לכ־ט 500 אנשי־עסקים
ישראליים הטסים כ״אל־על״ דארצות-הכרית
לפחות שלוש פעמים כשנה, ומשלמים מחיר
מלא עכור כרטיסיהם.
השירות מתבטא בליוויו של הנוסע על־ידי דיילות
שלום, הכנת מקום מייוחד במטוס, וטיפול בנמל-
התעופה של ניו־יורק כאשר הנוסע מגיע לשם. כן
מספקים סניפי אל־ על ברחבי העולם שירותים
מישרדיים ושירותי־דואר למטופלי שירות נועם.

עד בה זבה השירות בהתעניינות מועטה
בידכד. והדלפק המייוחד שד שירות ״נועם״
בנמל-התעופה בן־גוריון כדוד משרת גם
נוסעים רגילים של החכרה.

ש בי ת ת־ אז הרה
סודית בטלוויזיה
צלמי הטלוויזיה כירושלים ערבו כשבוע
שעבר שכיתת-אזהרה בת יום אחד,
שנשמרה כסוד כמום. הצלמים דרשו מינוי מנהל

למחלקה שלהם אשר ידאג לסידור־עבודה תקין, וכן
להעמיד לרשותם חדרי־מנוחה ראוייט־לשמם.
הנהלת הטלוויזיה הבטיחה למנות מנהל־מחלקה עוד

ישתקו! בישראל
אנריקו מאסיאם, הזמר היהודי-
צרפתי יליד אלג׳יר, העומד להגיע כתחילת
החודש הבא לסיכוכ-הופ
יכוכ*הופ;
נוסף כישראל, מתכוון לבנות בית
כישראל כנוסף לביתו שבפאריס, ד
לשהות לסירוגין כישראל ובצרפת.
מאסיאם, שהוא אדיל״הזמר של כל
יוצאי צפוך־אפריקה, ושמזה 13 שנים
ניצב בצמרת עולם־הפיזמוניס הצרפתי,
מנהל משא ומתן לרכישת בית
פרטי ככפר-שמריחו, שם הוא עומד
להקים את ביתו הישראלי ולשכן בו
את כנו ובתו,. .

פרשים א.נ1ד/ו־.נז*ידי

אינו משמין, ללא סוכר

משקה תוסס ב 3-טעמים-אותגקולה,לימון.
מיוצר ומ שווק עיי תשלובת מפעלי טמפו בע״מ
על פיזכיון של חבר ת נו־קל ניו־יורקארה־ב

היא שותה,ושותה. ושותה.ושוכ 7רת על הגיזרה

נו־קל זה הסוד שלה...

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע׳׳ם .
העורר הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ. 3 בשיא ההתפרעויות בגדה המערבית,
בחודשים אפריל—מאי השנה, עורר עליו
העולם הזה את זעמם של גופים וגורמים
רבים. כמה מהם היו גופים רשמיים
מכובדים.
היה זה בשל הסיבה שהעולם הזה היה
העיתון היחידי שלא היה מוכן לקבל
כפשוטן את הודעות דובר צה״ל, בדבר
הקורבנות והחללים שנפלו בגדה, כאשר
חיילי צה״ל נאלצו ״לירות באוויר.״ התמונה
שהצטיירה כתוצאה מהודעות אלה,
כאילו המפגינים אינם אלא ציפרים מעופפות
הנפגעות כל אימת שנורות יריות
באוויר, היתד, מעבר לחיזיון סוריאליסטי
אבסורדי.
אף עיתון בישראל לא טרח לבדוק
בשטח כיצד באמת נופלים חללים בעימותים
שבין המפגינים וחיילי צה״ל. העולם
הזה עשה זאת. לפחות בשני מיקרים העלו
חקירות העולם הזה כי הדברים לא אירעו
כפי שתוארו בהודעות דובר צה״ל.
המיקרה הראשון היה מקרהו של אח־מד
שייך דיב מחלול, קומוניסט מהעיירה
סלפית שבשומרון, שהגיש את מועמדותו
לראשות עיריית עיירתו.
העיתונות הישראלית פירסמה את הגיר-
סה הרשמית לפיה מת האיש מהתקף־לב
שאירע לו כאשר נעצר לחקירה. כתב
העולם הזה מרסל זוהר יצא לשומרון, בדק
את פרטי המקרה. מסקנתו, כפי שהתפרסמה
בכתבה משאית המוות (העולם הזה
: 2013 אחמד מחלול נפטר אחרי שהוכה
באכזריות על־ידי חיילי צה״ל יחד עם
חמישה עצורים נוספים.
הצנזורה לא התירה בשעתו לפרסם את
כל מימצאי החקירה בטענה שהפרשה נמצאת
בחקירת המישטרה הצבאית. משום
כך הופיעה כתבתו של זוהר עם כתמים
לבנים, שהעידו כי לא ניתן לנו לפרסם
את מה שידענו על הפרשה.
כעבור׳חודש וחצי חקר מרסל זוהר את
פרשת מותה של לינה נבולסי בת ה־,17
בת אחת המישפחות המכובדות בשכם.
הודעת דובר צד,״ל היתד, כי היא נהרגה
בשגגה, כתוצאה מפליטת כדור של
חייל במהלך הפגנה בשכם. המושל הצבאי
של שכם, נאמר בהודעה, התנצל על התקרית
בפני ההורים.
מבדיקת העובדות בשטח הצטיירה תמונה
אחרת. העולם הזה תיאר אותה בכתבה
רצח בשגגה (העולם הזה .)2020 הסתבר,
על־פי עדויות עדי־ראייה, כי לינה נבול־סי
נורתה בידי חייל שרדף אחריה אל תוך
ביתה, לשם נמלטה מאימת יריות שנורו
ברחוב לעבר הפגנה של תלמידים. כאשר
הגיעה לקומה השלישית בביתה התכופפה
מעל מעקה המדרגות בחצר, כדי לראות
אם החייל שבא בעקבותיה כבר יצא, היא
חשפה אז את ראשה מול כוונת הרובה
ונורתה למונת.
״איך אתם מסוגלים לקבוע דברים אח רים
ממה שקובעת חקירת צד,״ל ז איך
ייתכן שתגיעו למסקנה לפני שחקירת צד,״ל
בפרשה הסתיימה?״ היו כמד, מהטענות
המרירות שהופנו כלפינו, בעיקבות אותם
פירסומים. היו שסברו כי העולם הזה מפ־

ריז בכוונה. אחרים ראו בכך הכתמת שמו
של צד,״ל. אנחנו סברנו שיש להוציא את
האמת לאור דווקא כדי לטהר את נשקו
של צה״ל ולהציגו כצבא המוכן להעניש
בכל חומרת הדין חיילים החורגים מסמכותם
ומבצעים מעשי־וועה והרג.
היו לנו חילוקי־דיעות קשים בנושא זה
עם גורמים רשמיים. אלה טענו, למשל, כי
הרמטכ״ל עצמו חקר אישית את החייל
שמרובהו נפגעה לינה נבולסי והגיע ל מסקנה
כי הוא ירה בה בשגגה. יחד עם
זאת הורה הרמטנ״ל להמשיך בחקירה
רשמית לפי הפרוצדורה המקובלת.
לפני מיספר שבועות נמסר כי צה״ל
החליט להעמיד לדין קצינים האחראים,
על־פי כתב־האשמה שהוגש נגדם, לכך
שאחמד שיך דיב מחלול הוכה באכזריות
למוות. בשבוע שעבר נמסר על ההחלטה
להעמיד לדין את החייל שירה והרג את
לינה נבולסי.
אם העולם הזה תרם רק במעט לכך
שפרשיות אלה יגיעו לידי בידור מיש־פטי,
מבלי שתטושטשנה ותועלמנה, יש ב־

להתייחם לשערוריית המילגות של רימנכ״ל-
בחופשה של מישרד־החיגוך, אלוף (מיל).
אלעד פלד. בחיוך צדקני נטל רועה קטע
עיתון ואמר, בערך, את הדברים הבאים:
״סוף־סוף מצאנו התייחסות בעיתונות לפר שת
המילגות. של מנכ״ל מישרד־ד,חינוך
אלעד פלד...״
הקורא התמים, שהחמיץ את התוכנית,
סבור ודאי שבקטע זה החל רועה לקרוא
את כתבת־השער של העולם הזה מלפני
שבועיים (העולם הזה ,)2032 שחשפה את
שערוריית פלד, או לפחות להתייחס אליה.
אך לא. מה שהרועה מצא באחו היה מאמר
ראשי של דבר, שהתייחס לפרשה,
שהתפרסם שמונה ימים תמימים אחרי
שכתבת העולם הזה על פרשת פלד ראתה
אור.
צריך לזכור כי רועה הטיף לא פעם
מוסר במדורו הטלוויזיוני לעיתונות
הישראלית, הנוהגת להעתיק ידיעות ללא
התייחסות למקור. הפעם הוא נכשל בדיוק
במה שהוא מאשים את האחרים. העיתונאי
שברועה לא היה שונה משאר העיתונאים
בעיתונות הישראלית, נהג בשבוע
שעבר בדיוק כמותם.
התפתחות התהודה העיתונאית והציבורית,
בעיקבות גילויי העולם הזה על
שערוריית מילגות פלד, היתד, אופיינית.
תחילה מופיע העולם הזה עם הגילוי,
שכלל פירוט מדוייק של הסכומים שנטל
עימו מנכ״ל מישרד־החינוך בצאתו עם
רעייתו להשתלמות בארד,״ב. התגובה על
הפירסום: דומיה, קשר של שתיקה.
אף עיתון אינו מנסה לצטט את הידיעה
ולייחסה, חלילה, להעולס הזה. אף אחד
מהעורכים אף אינו טורח להפעיל את
כתבי עיתונו כדי שיבדקו את הידיעה
שפורסמה בהעולם הזה וימצאו אם יש בה
ממש. איש אינו מאשר או מכחיש. איש
אינו מגיב, לא פלד ולא שר־חינוכו, אהרון
ידלין.
כעבור שבוע מעלים שני סטודנטים מחיפה
את הפרשה במיברק בהול שהם
משגרים לשר־ד,חינוך. אביב שוהם, יושב־ראש
אגודת הסטודנטים בטכניון ויוסי
שפטר, יו״ר אגודת הסטודנטים באוניברס־טת
חיפה, מבריקים לשר״ד,חינוך כדלהלן:
״לאור העובדה שמנכ״ל מישרד־החינוך-
והתרבות, מר אלעד פלד, פנה בהיותו בתפקיד
לתורמים לצורך קבלת מילגה ללימודים
בחו״ל, אנו פונים אליך להודיע למר

העולם הזה, אלא על טענות הסטודנטים
החיפאיים שהסתמכו על מה שפורסם ב־העולם
הזה.

העיתונות הישראלית, השואבת
כנראה את רוב ידיעותיה מתוך האזנה
לשידורי הרדיו והטלוויזיה, מצאה אף היא
לנכון, סוף־סוף, להתייחס לפרשה. היא
ציטטה את הכחשתו המשודרת של פלד,
שלא היתה הכחשה כלל, שכן לא התייחסה
לדברים בהם הואשם. ועורכי דבר
הקדישו לפרשה את אחד ממאמריהם הרא שיים.
שוב, מבלי להתייחם כלל למה שהתפרסם
בהעולם הזה יותר משבוע קודם לכן.
ההימנעות המודעת והמכוונת מאיזכור
מקור הפרשה, היא אחת הרעות החולות
של העיתונות הישראלית. אולם חמורה
ממנה התופעה השנייה שהתגלתה הפעם:
פירסום ניסיון הכחשה מ^לי לפרסם או
לפרט את ההאשמה. קל לשער מה היה
מתרחש בישראל אילו, למשל, מבלי לפרט
מה הן ההאשמות שהועלו נגד מנכ״ל
החברה־לישראל בשעתו, מיכאל צור, הי-
תה העיתונות הישראלית מפרסמת הכחשה
של צור בנוסח :״אני לא רוצח !״
הציבור היה מתייחס במלוא האמון להכחשה
זו של צור. שכן איש לא האשים
אותו ברצח. האשימו אותו בגניבה ובמעי-
לה. קשה להעלות על הדעת שהעיתונות

אלעד פלד כשער ״העולם הזה״
אין האשמה — הכחשה יש

קורבן לינה נבולסי

קורבן אחמד מהלול

לא לטאטא

לא לטשטט!

כך פיצוי על הטענות שהוטחו נגדנו בעת
פירסום חקירות העולם הזה בשתי הפרשות.
בריאותה
הנפשית של אומה, תלויה לא
במעט בכושרה ויכולתה שלא לטייח דברים,
לא לטאטא פרשיות בלתי נעימות אל
מתחת לשטיח, ולא להניח למורסה להצטבר,
לטפוח ולסכן את הגוף החי.

המפקח הכללי של העיתונות היש ראלית
חי ויושב בתוך מכשיר הטלוויזיה.
אחת לשבוע, בתוכנית הראיונות עלי
כותרת, מופיע יצחק רועה במה שמתיימר
להיות ביקורת העיתונות הישראלית.
הוא מודד כותרות, ידיעות ומאמרים
המתפרסמים בעיתונות הישראלית באמת
הדיוק, ההגינות והתבונה הטהורה. בשבוע
שעבר הוכיח רועה עיר כמה הוא ראוי
להיות הרועה הרוחני של העיתונות היש ראלית.
באיחור
של שבוע הוא מצא לנכון

פלד כי עליו להחזיר את מלוא הסכום
(כחצי מיליון ל״י).
״במידה ומר פלד יסרב להיענות לבקשה
מוצדקת זו,״ מוסיף המיברק ואומר,
״אנו דורשים ממך להפעיל את סמכותו
ולכפות עליו את החזר הכספים האלה.
•למיותר לציין את הפגם הציבורי למעשהו
זה של מנכ״ל מישרד־החינוך-והתר-
בות, במייוחד בהתחשב במצב הכספי הרעוע
של מישרד־החינוך בשנה זו...״
מנהיגי הסטודנטים, שהתייחסו במיברקם
למה שפורסם בהעולס הזה כאל עובדה,
לא מצאו כל פגם ציבורי בכך שלא ציינו
׳כלל במיברקם את המקור ממנו שאבו את
העובדה שהעלתה את חמתם.
עתה, אחרי ששוגר המיברק, נדלק אור
ירוק ברמזור, שאיפשר לאמצעי־התיקשד
רת בארץ לטפל בפרשה. שידורי ישראל,
שאחרי הופעת העולם הזה עם סיפור
השערורייה לא התייחסו אליה כלל, פנו
עתה אל פלד, היושב ולומד בניו־יורק, כדי
לבקש ממנו תגובה. לא חלילה, על גילויי

לא היתד, מתייחסת לעובדה זו. אבל, כך
בדיוק היא נהגה בפרשת פלד. עיתונים
הדפיסו את הכחשתו מבלי לפרסם ולוא
אף מילה אחת מה הן הטענות נגדו.
כך יכול היה פלד להתכסות באיצטלה
של חסיד תמיט, הטוען שהסכום של חצי
מיליון ל״י לשנה שקיבל אינו מורכב
מחמש מילגות, אלא משתיים וכי לא נטל
מילגות שהיו מיועדות לסטודנטים.
אולם לא דברים אלה הם שורש הבעייה.
הנקודות המרכזיות הן, האם יש סמכות ן
מוסרית למנכ״ל מישרד־החינוך להשתלם
בתקציב של חצי מיליון ל״י לשנה, שעה *
שמישרדו מקצץ שירותים בשל חוסר תקציב?
והאם הוא היה זוכה במילגות בשיעור
כה גבוה לולא כיהן בתפקידו כ־מנכ״ל
מישרד-החינוך-וד,תרבות?
כשם שאין להעלות על הדעת שמנכ״ל
מישרד־התחבורה, למשל, רשאי לקבל
מכונית במתנה מחברת מכוניות, שהוא
בא עימה במגע בתוקף תפקידו, כך גם
אין מנכ״ל מישרד־החינוך רשאי לקבל
מילגות מגופים שעמד עימם בקשר בתוקף
תפקידו. זה הרבה יותר מאשר פגם
אסטטי. היועץ־המישפטי לממשלה ומבקר-
המדינה חייבים לבדוק פרשה זו עד תו מה׳
כדי לקבוע אם אין בה עבירה חמורה 1
על חוקי התקשי״ר, והמוסר הציבורי.
שלא לדבר על הדוגמה האישית שנתן
מנכ״ל מישרד־החינוך, שהסביר בשעתו
להורים נזקקים מדוע יש לצמצם את מיס-
עלי ההזנה בשיכבות מצוקה, ואחר־כך
נסע להשתלם בתקציב של חצי מיליון ל״י.
אבל עם עיתונות מעין זו, הממהרת
לפרסם הכחשות להאשמות וטענות שלא
טרחה לפרסם׳ אין אולי פלא בכך שהוא
סבור שזה מותר לו.

העו ל ם הזר 2034 ,

מס הכוסה
הצהרת דיון

יייידז**^^

ייפ-״־זז־

בעיות שתוכל גם בלעדיהן
יש אנ שים שאינם יודעים מה לעשות בכספי
הפיצויים או התגמולים שקבלו.
יש אנ שים שאינם מנהלים את נכסיהם בצורה
היעילה והריווחית ביותר.
יש אנ שים המ שלמים מ סי ם יותר ממה שהם חייבים.

לקביעת המועד ה מת אי ם לד לפגי שה־ תוכל
להתק שר ע ם הנהלת מרכזי הייעוץ, בסלפוו
)0>( 54570 רח׳ יהודה הלוי 4ו. תל־אביב או להכנס
לסניף בנק די ס קונ ס הקרוב. מנהל הסניף י שמח
לקבוע עבורך פגישה באחד ממרכזי היעוץ.

האם אתה יודע במה כדאי היום לה שקיע כסף?
האם איו לד ס פ קו ת לגבי מה שרצוי לעשות בנכסי
דלא ניידי של המ שפחה או ב סכו ם כסף גדול שהגיע
לידיד?
אולי נחוצה לד עצה סובה? אולי אתה זקוק לרעיון
מוצלח או הסבר ממצה? ביכולתנו לעשות זאת.
אצלנו, במרכזי הייעוץ של בנק די ס קונ ס פועלים צוותי ייעוץ המורכבים מכלכלגים, מ שפסנים
ובנקאים, כל איש מו מחה בתחומו. רעיוו שלהם-
שווה הרבה. עצה מק צו עית וקול עת ללא כל ת שלום
ובסודיות מו חל ס ת!

מרכז לייעוץ פיננסי
עוד שרות של
הניתן ל ל קו חו ת ־ חינ ם!

ועתה...
מרכז היעוץ ברח׳ יהודה הלוי 4ו,תל־אביב
עומד לרשותכם כל יום, משעהע-ד422ו ברציפות. גולפון 0^-54570

בתנופה יוצרת

מכתבים
איש השכח
המועמד שלי לתואר איש השנה תשל״ו,
הוא הרמטכ״ל רב־אלוף מוטה גור, שהצליח
להחזיר את אמון העם בצה״ל בעקבות
מיבצע אנטבה.
יהושע לכידות, כפר-סבא
איש־השנה הוא נשיא אוגנדה, הפילדמרשל
אידי אמין, שמשגע את כל העולם
וגם את הישראלים.
צבי מלמד, תל-אביב
...ראש־יד,ממשלה, יצחק רבין, שלמרות
כל הביקורת שניתכה עליו מכל הצדדים
הצליח לנווט את ספינת־ד,׳מדינה בשלום
בדרך החתחתים.
כדוריה גיל, ירושלים
איש־השנה הוא, כמובן, אשד : ,מיס־תבל
רינה מור, הישראלית
שהגיעה למעמד
החשוב ביותר
בעולם.

חנה קדוש, רחובות אני משאיר לכם
לבחור למי להעניק
את תואר איש־הש־נה,
אבל הייתי רוצה
להציע לכם
כמה שמות לאנשי-
השנה בתחומי החיים
השונים, שאתם
נוהגים ׳לבחור
בצמוד. מדינאי השנה: ברונו קרייסקי ;
איש־הביטחון: מפקד חיל־האוויר בני פלד ;
איש הספורט: אסתר שחמורוב־רוט ; איש־השנה
בכנסת: אהוד אולמרט ; איש־הדת :
הרב מנחם פרוש.
ע. נ ח מי א ס, פתח־תיקווה

שמורה בדווים
בעיקבות ידיעה שפורסמה על החלטתו
ה״אמיצה״ של שר־החקלאות בדבר פעולות
שיטור נגד הבדווים, המתמקמים
באדמות שהוכרו כ״אדמוית הלאום״ (ז),
ברצוני להציע הצעה על-פי הדגם האמריקאי,
שהוכיח את עצמו מזה מאתיים
שגה. זוהי הצעה לפתרון בעיית ״עדרי
הבדווים״ ,המעזים לטעון שישיבה על
אדמות אלה מזה מאות בשנים, גורמת,
כביבול, לבעלות עליהם.
הבעייה יכולה להיפתר בצורה מוחלטת
על־ידי יצירת שמולה שתרכז את כל

לפני חודשים מיספר נתמניתי כמנצחה
הקבוע של התיזמורת הקאמרית המוסקבאית,
ואני מביים הצגות וסירטי-טלוויזיה
שם. בזמני הפנוי ׳אני מסתובב בעולם
הרחב, ומנצח פה ושם. אני מקווה כי
בסתיו הקרוב תינתן לי ההזדמנות לנצח
גם בארץ, על התיזמורת הפילהרמונית.

יוסף גיכעון(המכונה ג׳י),
תל־אביב

במה עוסק השר?
נראה לי כי הגיע הזמן להתמרד נגד
הסדרים והשיטות שאימץ לעצמו מישרד־התיקשורת.
הטלפון בבוטיק ׳שלי נותק,
עקב אי־פרעון החוב. אינני מתייחסת לנוהג
הנפסד, שלפיו מנותק הטלפון ללא הודעה
מראש ומבלי לוודא את הסיבה לכך
׳(במיקרה שלי, אושפזתי בביודחולים).
לא זו בלבד שמוטלת סנקציה כספית
עם חיבור הקו מחדש, אלא שפרעתי את
החשבון ביום 21.7בשעות הבוקר המוק דמות,
ועד היום לא חובר הקו מחדש,
למרות פניות חוזרות ונישנות מאחר ש־מכשיר־הטלפון
הוא ציוד חיוני ביותר
בעיסקי.
אני יודעת שחיבור הקו לא מצריך עבודה
של למעלה מדקה. זוהי התעללות
בציבור המנויים. אולי התעסקותו של
שר־התיקשורת (כמוהו כשרים אחרים)
בעניינים העומדים ברומו של עולם (אנטבה,
או״ם, ביטחון וכר) אינה מאפשרת
לו להקדיש זמן לנושאים שהוא מופקד
עליהם. אין לי הסבר אחר לכך.
רחל אייבנר, תל-אביב

קברים לראשים
באחד הימים עברתי על-ידי בית־ד,קברות
הישן שברחוב טרומפלדור בתל-אביב.
כאשר הגעתי, בקצה החומה, לדלת־ברזל
מסורגת, הצצתי פנימה מתוך סקרנות.
ראיתי פינה אחת בלבד של בית־הקברות,
וכולה מטופחת וירוקה מדשא רענן, נעים
לעין לאורך הקיר המערבי. בתוך אחוזת

המלבן הירוק עומד קבר אחד ויחידי,
ועליו באותיות בולטות השם — מרדכי
נמיר• .
כידוע, היה המנוח נמיר בחלק מחייו
ראש־עיריית תל־אביב. ובלי משים בא לי
שד,אחוזה המלבנית הירוקה והריקה ״מחכה״
למי שהיו ומי שעתידים להיות ראשי־העירייה
תל-אכיב. ואם זה כך, חשבתי
שמן הראוי שעובדה זו תהיה מונצחת על
עמודי העולם הזה.
יום ן! פליגלמן(כנפי) ,תל־אביב

למערכת
״העולם הזה״
ד רו שי

כוכי העיתון
מהשנים 1952
עד .1960
ד^.זכי רות

הבדווים במדינה באחור אחד. כך נוכל
לשחרר את ״הסיירת הירוקה״ .לפעולות
אחרות, לשחרר את ״אדמות הלאום״,
וליצור מוקד־משיכה לתיירים — אשר
ישמור על הייחוד הבדווי וימשוך את
מחפשי האבסוטיות המזרחית, בדומה לשמורות
האינדיאנים -של ארצות־הברית.
אפף כהן, ראשורלציון

טלפון במוסקבה
בסיפורים שהתפרסמו אודותי במדור
״אנשים״ (העולם הזה ,)2029 מוס׳ע רק
פרט אחד נכון: מיספר הטלפון שלי במוסקבה.
כל שאר הפרטים הם פרי דימ־יונו
של הכותב, או זה שמסר לו את הסיפורים-
.שמו המלא של מזכירי אינו
ואסילי קרופוחוב, אלא ויקטור סלימנוביץ,
גודופוב. בראיון עם מני פאר הוא לא
אמר כלל כי הוא מכיר ״אמת גיבעונית.״
מצוי עמי סרטיההקלטה של הראיון, וכל
אחד יכול להאזין לו כדי להיווכח שהסיפור
בדוי. בכל הראיונות שלי בגלי
צה״ל ובשידורי ישראל לא הזכרתי מעולם
את מה שמייחס לי הסיפור.

לכל החומר האמור. ברצוני להתעכב רק על
קטע שמאד צרם לי. בכדי לתאר את ימי
ילדותו וסיבלו של אברי אלעד, הנובעים
מחיי־מישפחר, מעורערים, השתמש אבנרי
בביטוי -שנשלח לבן־שמן להתחנך בסביבה
אכזרית.
האם ידוע לו שבן־שמן היאיפנינה בארץ
(אם לא בעולם) ,האם ידוע לו שילדים
רבים מצאו כאן בית חם (ולא אכזר, כדב ריו)?
יכולתי להאריך ולכתוב על מקום זה
עד בלי די- ,שהעיקר בהם היא אהבת האדם.
שרה כן־ הדור, חולון
6הכוונה לא היתה לומר שבן־שמן
היתה אכזרית, אלא שגורלו של נער חסר־מישפחה,
עולה חדש, שנקלע לחברת־ילדים
בבן־שמן (או בכל מקום אחר) הוא אכזרי.
על כך — עדותו הספרותית של דן בן־אמוץ,
למשל.

בל הכבוד לגנים!

בימים אלה הסתיימה בטורונטו שבקנדה
אולימפיאדת הנכים, בה הוכיחו ספורטאי
ישראל את גדולתם בצוברם 32 מדליות זהב
ועוד מדליות מכסף וארד — הישג גדול 1
לכל הדיעות. כואב לי כי קיימת שתיקה
של אמצעי־התיקשורת (מלבד ידיעות טלג־רפיות
בכמה עיתונים) על נושא זה. האם
קרנה של המדינה בשטח הספורט? האם
רק לאולימפיאדת הבריאיט במונטריאול
יש לשלוח צוותים כדי לסקר את המיש־חקים,
וזה בשעה שלא היתד, לנו שם כל י
הצלחה (מחוץ למקרים בודדים)? ביבשת
אמריקה עומדים המשחקים בטורונטו במרכז
ההתעניינות ומרבים לשדר משם
שידורים חיים, לראיין את הספורטאים ולכתוב
עליהם כתבות רבות. לדעתי על
אמצעי־התיקשורת לכפר על אי־כיסוי מש חקי
אולימפיאדת הנכים בתוכניות ובכתבות
מיוחדות. ולספורטאים הנכים אומר-:
כל הכבוד!
זאב צ׳חנובסקי, תד־אביב

השן הכואבת של האזרח הקטן

בעיקבות מודעה שהתפרסמה בעיתונות,
על פתיחת תורנות מירפאת-שיניים, פנה
בעלי במוצאי־שבת ד 7-,באוגווסט למירפאה
שברחוב בר-כוכבא ,49 בתל־אביב. אחות
הייכנית פתחה את הדלת. רק התיישבנו,
והיא, כבר גבתה מהנוכחים הסובלים את
ד,סכום של 75ל״י, ואספה את תעודות-
הזהות שלהם (אולי כדי להיות בטוחה
ישאלו באמת שיניד שמטפלים בהן).
בחדר־ד,טיפולים התלונן בעלי בפני
הרופא על כאבי־שיניים הן בצד שמאל
והן בצד ימין. אלא שהרופא ענה לו:
״ימה פתאום? כואב לך רק בצד ימין !״
הוא צילם במכונת־רנטגן, נתן לו זריקה
וביקש להמתין. כאשר קיבל בעלי טיפול,
היה זה טיפול טוב בשן אחת. נאמר לו
כי את המשך הטיפול עליו לקבל אצל
רופא-שיניים, היות -שזו מירפאד, לעזרה
ראשונה בילבד. הבהרתי לאחות החייכנית
כי בעלי סובל מכאבים גם בצד שמאל,
ואם זו מירפאה לעזרה ראשונה לשיניים ,״

האם כשל חרב?
ברצוני להביע את פליאתי על הכתבה
״הרב מבית־שאן״ (העולם הזה .)2050
כתבי, זו היתד, פשוט התעללות באדם
ישר, שהעולם הזה אפילו אינו יודע אם
אכן הוא אשם או לאו-,
במקום לפגוע באדם הף־מפשע, אולי
מוטב היה לחכות עד אחרי המישפט, אם
בכלל יוגש, ורק לאחר־מכן לשקול את
הדבר•
יאיר קינן, יפו
9העולם הזה הביא את הנושא לידיעת
הציבור, משוס שיש בו עניין ציבורי וא־שון־במעלה.
הכתבה היתה מאוזנת, הביאה
את גירסות שני הצדדים, זו מול זו, ולא
קבעה דיעה לגבי אשמתו או חפותו של
אחד מן הצדדים — בניגוד למה שעשה
הקורא. קינן עצמו.

בן־שטן — לא אכזרית
קראתי את דבריו של אורי אבנרי על
״האדם השלישי״ ,ואין ברצוני להתייחס

כפי שהיא אומרת, עליהם להגיש עזרה
גם לשן השנייה.
אך נעניתי בתשובה כי ״אם כואבת לו
גם השן השנייה ,׳שיבוא -שוב למירפאה.״
ביקשתי שלפחות יתגו ליו גלולה לארגעת
הכאבים. שכן, מה טעם לעזרה אם היא
לא ניתנת במלואה? או שמא היינו צריכים
בגמר הטיפול בשן אחת לצאת את המיר־ראה,
לשלם שוב 75ל״י, ואז היינו מקבלים
טיפול גם בשן השנייה?
לא ייתכן שייווצר בארץ מצב שביו אין
פיקוח על רופאי־השיניים. כחברה בקופת־חולים
הכללית, הריני להציע להקים עוד
מידפאות־שיניים, כי בינתיים הביקוש גדול
מן ההיצע. אני בטוחה שאם יתעסקו פחות
העולם הזח 2034

מכתבים
עם הצעות־חוק לביטוח בריאות, ויטו אוזן
למה שכואב לאזרח הקטן, ייפתרו הבעיות
הרפואיות.
דנית צול ,1,חולון

מתנתו של המזכיר
ברצוני להודות לכם על פירסום הכתבה
היפה אודותי (העולם הזה .)2033 אולם
חבל שבכתבה נפלה,
כתוצאה מאי-
הבנה, טעות מצערת.
פירסמתם כאילו
בזמנו גררו עבורי
איזה אוטובוס
ישן שישמש לי כסטודיו.
האמת היא,
שאת האוטובוס הישן
קיבלנו אני והצייר
עזרא אשכג־נזי,
כתרומה מאיר-
גון ציירי־הפה־וה־רגל.
מירה׳לה
האוטובוס
נרכש
בסכום של כ־4000
ל״י,והמתנה הוענקה לנו ביוזמת מזכיר
אגודת ציירי הפה־והרגל, יהושע בדיל.
אני סבורה שכדאי להתנצל בפני יהושע
בריל על העוול שנגרם לו, בפירסום הלא־מדוייק
של פרשת האוטובוס.

מידה דונישבסקי,
רמת אסא, תל־השומר
• העולם הזה מציין ברצון את חלקו
של יהושע בריל בסיוט לציירת־הפה הנכה.

בשנת 1970 מרדו הלוחמים הערבים הפלסטינים
בשילטון הזר ההאשמי, וניסו
לכבוש חזרה את חלקה המיזרחי של ארץ־
ישראל. הם נכשלו, והשליט הזר ההאשמי
ערך בהם טבח אכזרי. רבים מהם נרצחו,
ואחרים נסו על נפשם.
הם הפסידו את הקרב, אך לא את המיל־חמה.
על הלוחמים הערבים הפלסטינים
לחדש את המילחמה בשילטון הזר ההאשמי,
לעקור אותו משיטחה המיזרחי של ארץ־
ישראל, ולהקים בה מדינה ערבית־פלסטי-
נית עצמאית.
כל לוחמי החופש, ובראש־ובראשונה
לוחמי ישראל, חייבים לבוא לעזרת הלוחמים
הערבים הפלסטינים, לעזור להם
במילחמתם הצודקת לגירוש הכובש הזר.
בכך תחולק ארץ־ישראל בין שני העמים,
בצורה הצודקת ביותר: מדינה ערבית־פלם־
טינית מנהר הירדן מיזרחה (והיא כשיבעים
אחוז מהארץ בכללותה) ,ומדינה עברית מהים
עד הירדן.
זה הפיתרון, ואין אחר מלבדו, וזו הדרך
אל השלום בין שני העמים.
אהרון כהן, חל־אביב

קצת עירום טוב
תגידו, חבר׳ה ! מה קרה לכם י מאז
נפרדתם לתקופה קצרה מהכנסת, אין כמעט
חתיכות עירומות בעיתון. אל תשכחו כי
קוראים רבים שלכם הם צעירים, ואוהבים
קצת עירום טוב, אז תנו לנו חתיכות כפי
שהיה פעם.
הרי אתם הייתם הנחשונים הראשונים

עד1,800י

מענק

• מענק עד

בבטוח חיים, להבטחת המשכיות
תשלומי החסכון
:שהחוסך
)התחייב עליהם.

־ 1800 .ליי,

• הצמדה למדד.
• פטור ממס.
• ה בנ ק מבטח
את החוסך
על חשבונו

חסמן

!0000
הבנק הבינלאומי הראשון

צבא ההגנה להוליווד
כחייל בצה״ל, הזדעזעתי למיקרא הידיעות
שהתפרסמו בעיתונים כי ממשלת-
ישראל הסכימה ״למכור״ לחברת וורנר
ברוס את הזכות להפיק סרט על מיבצע
יהונתן באנטבה, ואף הבטיחה לתת לחברה
ההוליוודית חיילי צה״ל כדי שאלה ישחקו
כניצבים בסרט.
איני יודע אם מפקדי יבחרו בי להופעה
בסרט (אני לא־כל-כך פוטוגני) ,אבל אני
מתאר לי מה תהיה הרגשתם של החיילים
שכן ייבחרו כדי להופיע בסרט. חלק מהם
אולי ישמחו כי נפלה בידיהם הזכות לככב
בסרט הוליוודי, אבל האחרים ודאי ישאלו
את עצמם: האם בשביל זה אני מ-שרת
שירות־חובה בצה״ל?

יוסי פ,.

צה״ל

...העובדה שממשלת־ישראל נתנה את
חסותה לסרט שמופק בידי חברה פרטית,
היא מחייבת מאד — דווקא את הממשלה.
אם הסרט יהיה כישלון מבחינה אמנותית
ומיסחרית, תוטל האשמה על הממשלה.
אין שום דרך להבטיח מראש הצלחתו של
סרט־קולנוע. אילו היתר. דרך כן את, ואם
הסות ממשלתית היתד. תורמת לכך, היו
כל מפיקי־הסרטים הולכים בה.
משום כך, לדעתי, חייבת הממשלה לבטל
את תמיכתה בסרט יחידי על מיבצע אנטבה,
ולהתיר לכל מי שרוצה להפיק סרט כזה
להשתמש בחומר כרצונו, ללא כל מיגבלה
וללא כל קשר רישמי עם הממשלה.
מאיר דנון, תל-אביב

מי שפט ה מ צי או ת
ארץ זו — תקרא לה ארץ־ישראל או
פלסטין — שייכת לשני העמים: העם
העיברי הישראלי והעם הערבי הפלסטיני.
בתקופת שילטונו של הכובש הזר הברי טי,
חולקה הארץ לשניים.
חלקה המיזרחי, מהירדן מיזרחה, ניתן
לעבדאללה איבן חוסיין אלהאשמי, שהיה
נטע זר שנשתל בארץ לא לו, על־ידי
שילטון זר. הוא הומלך בחלקה המיזרחי
של ארץ־ישראל אחרי שגורש מארצו, חי-
ג׳אז, על־ידי איבן אל־סעוד והוא — עב־דאללה
— קרא לחלק זה של ארצנו בשם
״ירדן״.
הלוחמים העיבריים גירשו את השילטון
הבריטי הזר מחלקה המערבי של ארץ-
ישראל, והקימו בה שילטון עיברי. במהומת
המילחמה שלחמו אנשי המדינה שזח-
עתה קמה, נגד כמה מצבאות ערב שפלשו,
ניצל הליגיון הערבי ההאשמי את המצב,
וכבש חלק גדול מהגדה המערבית של
ארץ־ישראל, כולל את העיר ירושלים.
זאת, עד שנת ,1967 כשישראל כבשה
חזרה את הגדה המערבית במילחמה שבה
ניגף אותו ליגיון, שעליו פקד נכדו של עב־דאללה,
חוסיין ההאשמי.
העולם הזה 2034

פרס ראשון
בשילוב מעניין של פוליטיקה ועירום. אז
אל תשנו עודכם, ואל תהפכו לרציניים
מדי. יש מספיק מקום בעיתון גם לכתבות
רציניות וגם לבידור.
קורא; רחובות
• לדוגמה, ראה את הגיליון הנוכחי.

ס. יזהר: התפוח והעץ
במאמרו ״חירבת יזהר״ (העולם הזה
)2032 צדק אורי אבנרי לכל אורך החזית,
מילבד בנקודה אחת, שהיא אישית, אך
לא בלתי־חשובה לגבי הבנת ס. יזהר.
אבנרי רמז על ״תסביך אדיפוס״ של
יזהר. האמת היא הפוכה. הצרה של יזהר
היא דווקא שהיה משועבד לאביו, שמעולם
לא מרד, ושהוא זקוק ל״פירר״ שימלא
בעולמו את מקום האבא שאיננו.
יזהר לא הלך אחרי דודו הנפלא, משה
סמילנסקי, ההומאניסט, חובב התרבות
הערבית, אלא אחרי אביו, זאב ססילנסקי,
שהיה שוביניסט פרוע, צר-אופק ותוקפני.
לדוגמה: בשנת 1907 כתב יצחק אפשטיין,
איש העליה הראשונה, מאמר שנראה
כיום כנבואה חיה. בין השאר אמר :״העם
הזה (הפלסטיני) הוא אך חלק קטן מגוי
גדול, המחזיק בכל סביבות ארצנו: בסוריה,
בארם־נהריים, בערב ובמצריים ...אל לנו
לבטוח באפר המכסה את הגחלת: זיק אחד
יתמלט ויהיה לתבערה שלא תיכבה ...העם
העברי ...הוא אח לדיעה ולפעולה לכל
העמים המתעוררים לחיים, מתייחם באהבה
וברצון אל שאיפותיהם ומפתח בקירבם,
בבואו עימם במגע, את ההכרה הלאומית
שלהם.״
אפשטיין קרא ליהודים ״להתרחק מלאו־
(המשך בעמוד )8

500.000

פרס כדור הזהב

׳300.000

פרס ראשון עשוי
להצסבר ל:

800.000

הערב בטלוויזיה תוצאות ההגרלה

ש זמהגסיעה
בחזרה מהחופ
אתהסרטים שצילמת
תן ל פי תו ח ל ״ פוטו ־ ברגר ״
פי תו ח צבעוני ע״יהמעב דו ת הג דו לו ת בארץ.
מב ח ר גדול של מ ק רנו תלסר טי םולש קו פיו ת.
צלו מי פ ס פו ר ט בן־רגע !
ששבתו יזירה רחוב החלוקו3

מכתבים
(המשך מעמוד )7
מיות צדת-מבט וצרת־עין, הרואה רק את
עצמה.״.לבוא בברית עם הערבים ולכרות
עימם אמנה למען) תחיית שני עמים
עתיקים, בעלי כישרונות ורבי־עמדות,
המשלימים זה את זה.״
נגד מאמר זה התקומם אז אביו של
ס. יזהר, זאב ס׳מילנסקי, שכינה את עצמו
;״ופסי״ .בסידרת מאמרים האשים את
אפשטיין ב״הזיות״ ,וטען ש;,ליבו נמשך
אחרי הערביאים העלובים״ ,ושהוא ״רואה
צל הרים כהרים״.
הוא שאל :״האמנם
אין לנו דאגה
אחרת מאשר לדאוג
לגורל הערבים ש ישראל

בארץ
(פרטים על הוויכוח:
אהרון כהן,
ישראל והעולם הערבי,
עמוד 74והלאה).
סמילנסקי
היה רק
אחד מרבים שביטאו
סמילכסקי
אז דיעות אוויליות.
אלה, ושגרמו בכייה
לדורנו. גם עכשיו שורצת הארץ אנשים
כאלה — ואחד מהם הוא בנו, המסתיר
אותם הרגשות הפרימיטיביים תחת מעטה
מיסטי וסיגנון מנופח.
.אברהם גאון, ירושלים

משחת השניים המווולה מ תו צרת *7ץ 1זי מ

דיוקן של ס בו!

גור את הבר! ס מן ם נציבות ה מי

מרבו ההסברה

מאמרו של אורי אבנרי, חירבת יזהר,
שבו הוא מצביע בצדק שאימי מילחמוד
האזרחים משותפים לכל היבשות והתרבויות
ולא רק ל״עולם הערבי״ ,הוא נכון
מאד. ראוי רק להוסיף שלא דק שאין
אנו יכולים לברוח מהמזרח־התיכון לאיזור
שבו אין מילחמת־אזרחים או זוועות־מילחמה,
אלא אין אנו יכולים אפילו לברוח
מעצמנו.
אימי מילחמות־אזרחים יהודיות, כפי
שהן מתוארות בהיסטוריה היהודית, אינם
נופלים מאימי לבנון .1976 אפשר היה
להתחיל בסיפורי יוסף בן־מתתיהו על
׳מילחמת־אזרחים בתוך ירושלים בזמן המרד
הגדול, שבו בוודאי הרגו קבוצות שונות
של יהודים, הרבה יותר אנשים מאשר
הרומאים. אבל ודאי יגידו כי יוסף בן-
מתתיהו כ״בוגד״ ,הגזים ובוודאי אף
המציא. לכן אסתפק בסיפורי התנ״ך.
די להזכיר את המילחמה שאירעה בעיק-
בות מעשה פילגש בגיבעה. אחרי שהמיל-
חמה הוכרעה, עשו בני ישראל בערי בנימין
בערו מה שנעשה עתה בקארנטינה זב־דאמור,
כפי שנאמר :״וייצאו בנ־ בנימין
מן הגיבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא
שניים ועשרים אלף איש ארצה ...וייצא
בנימין לקראתם ביום השני וישחיתו ביש ראל
עוד שמונת־עשר אלף איש ארצה,
כל אלה שולפי־חרב ...ואיש ישראל שבו
אל בני בנימין ויכום לפי חרב, מעיר
מתום עד בהמה עד כל הנמצא גם כל
הערים הנמצאות שילחו באש (שופטים

ואחרי שהטבח שכך והנותרים מבני
בנימין, כולם גברים ללא נשים וילדים,
מחפשים אפשרות
לשאת נשים, לא
נמצאה דרך אחרת
אלא לחפש עיר
אשר לא השתתפה
במילחמה, ולעשות
לה עוד כמעשה הלבנון,
כמו שנאמר:
״לכו והכיתם את
יושבי יבש־גילעד
לפי חרב, והנשים
והטף, וזה הדבר
אשר תעשו: כל
זכר וכל אשד, יומישכב־זכר דעת תחרימו.
וימצאו מיושבי יבש־גילעד ארבע
מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש
למישכב זכר, ויביאו אותם אל המחנה
שילה אשר בארץ כנען (שופטים כ״א).״
כשם שאין להסיק מסיפורים תנ״כיים
אלה מסקנות כוללניות מייוחדות על
היהודים, כך גם כל מילחמה, ומילחמת-
אזרחים במיוחד, היא אכזרית. לא רק
מהמיזרח־התיכון מתעלם יזהר סמילנסקי,
אלא גם מעצמו ומעברו, שאינו שונה
כלל משל כל ההיסטוריה האנושית.
פרופסור ישראל שחק, ירושלים
ה עו ל ם הז ה 2034

גיליון ״דעו לב הזה״ ,שיצא לפני 25 שנד בדיור) ,הגיש כתבת־ענרן
( 5עמודים) מאת פינדם לפיד, תחת דכותרת ״אלודיב
•מדד בסאן־נירן אנדרו״ .דכתכד מתארת עדת איכרים איטלרן ייס,
שהתגוררו מזד דורות רבים כרכסי דרי דאפנינים. עדת האי־כדים
דתגיידד ב־ ,1932 ודיא נתגלתד על־ידי לפיד במדלד
קרבות מילדמת־דעולם דשנייד כאיטליד. עכשיו עלתד דעדד,
ודתיישבד במושב אלמד כגבול דלכנון.
מאורע, שגם דוא זבד לכיבוי רב בגיליון ״העולם דזד״ לפני
25 שנד, דוא פסטיבל דמדולות ודריקודים בקיבוץ דליד (דפם־
טיבל דראשון נעיד ערב פרוץ מילדמת־דעצמאות) .דכתבד
על דפפטיבל מציינת את דמרקידד גרט קאופמן, שדיתד דרוד
דמדייד בו.

שעד דגיליון דוקדש לשדקנית צעירד בשם רות זקדיים, שדם־
פיקד כבר לשחק תפקידים בדצגות ״דיות דנגב כאות דעירד״
ו״בני דדוקטור״ .רות נישאד לאחר מבן לעיתונאי עזריד רפפורט,
שעזב עימד את דארץ ודמכדן בעת כדובר דקונסוליד ׳דיש־ראלית
כניו־יורק.

נמה מזון וולד הקונגוס הציוני

#הכנענים: גסיסה
״העולם הזה״ 721

איטית ־*י עולה חדש מתווים ב 1פד * ד״ו אלדד ואליהו
עמיקם מקימים מינלגה * עוזרת הבית מויצ׳־ו שאיבדה
את כיסאה בכנסת * ר צו־ הננו את סטרן צעיר ב־ 10 שנים
העם הקונגרס הרוקד
״האם יש כל־כך הרבה ציונים בארץ?״
שאל תייר אמריקאי שבא לקונגרס הציוני,
כשראה את שיירות־המכוניות הארוכות
שהובילו המוני נוער. בהיותו
ציוני ותיק, שביקר זו הפעם הראשונה
בארץ, לא הבין כי המכוניות נעות צפונה,
ולא מיזרחה.
בו בזמן שהקונגרס נאם ואבל, התכנס
בדליה הקונגרס השני, הקונגרס שנאם
ברגליים. הקונגרס הקודם בדליה, לפני
4שנים, היד, הפגנה עצומה של נוער.
היתד, זאת הפעם היחידה, אולי, שהתכנסו
יחד כל אותם שהפכו, כעבור חודשים
מעטים, לצבא מילחמת־ד,עצמאות, ביניהם
אותם האלפים שלא יכלו לחזות בקונגרס
השבוע.
לעומת הקונגרס של הנוער, עורר הקונגרס
האמיתי תשומת־לב מועטה. מעטים
הבינו את הרקע האמיתי של הנאומים
האינסופיים. היתה זאת, ביסודו
של דבר, אדישות אוהדת כלפי אלה הנותנים
את הכסף, שבילעדיו לא יכלו
הרוקדים לרקוד.
הפרשה המעניינת ביותר, לקהל הפשוט,
בכל מסכת הקונגרס, היתד, תפריט האוכל,
לא תפריט הנאומים.״ למעלה מ־2000
איש, שנכחו בקונגרס, צריכים היו לאכול
ולשתות. המיזנון, שהוכן בקומת־הקרקע
של בנייני האומה הבלתי־גמורים, נוהל
על־ידי תלמידי בית־הספר למלונאות של
הדסה, שהגייש יום־יום שלוש טונות מזון.
100 תלמידים הזיעו בשתיים וחצי משמרות
יומיות, הכינו ארבעת אלפים ארוחות•
,שלושת אלפים וחמיש מאית עוגות
וארבעת אלפים כריכים. מאחורי דלפק
המכירה פתחו בנות מסכנות למעלה מ־
500 בקבולן י־בירה, מזגו 4000 ספלי־תה
ו־ 5000 ספלי-קפה. מהמיטבח במרכז העיר
הביאו 25 מכוניות־משא את האוכל
לבניין.
״להם מגיעה תודת האומר״״ העיר ציר,
בהסתכלו בתלמידי המלונאות ,״הם הגיבורים
האמיתיים של הקונגרס!״ בצניעות
מופתית שכח את גבורתו-שלו, בהאזינו
לכמה עשרות נאומים, שלא כולם הצטיינו
בעומק תוכנם.
אירגונים 110 רוו המישטרה, דעיחוחח
היתה זאת מעין מהדורת כים •של ״מרד
הקנאים״ .שוב ניתנה למישטרת ירדשלים
הזדמנות להכתיר את עצמה בעלי־דפנה
מילוליים, להציל נדשואה מוסד לאומי
גדול.
כמה •שעות לפני המאורע כבר קיבלה
המיס היו ימי צנע, כך ששיחות רבות
נסבו אודות מזון שהיה חסר.

מישטרת ירושלים את הבשורה המחלחלת,
שעתידה לבוא התנקשות בקונגרס
הציוני. שוטרים הוזעקו למקום, עקבו
אחר כל תנועת־יד של המתקרבים למקום.
עירנותם המתוחה באה על שכרה: אך
התקרבו שני הכנענים הצעירים, כשד,כרוזים
בידיהם, וכבר עטו עליהם השוטרים,
אסרום כהרף־עין, הובילום למטה־המיש־טרה,
החרימו את כרוזיהם, שיחרורם בערבות.
באותה זריזות מופתית חזרו השניים
אל מרכזם, לקחו ערימה חדשה
של כרוזים, והגיעו שוב לבניין הקונגרס.
ושוב עטו עליהם השוטרים, וחוזר.
היה קשה להבין מה תפקידה של ה־מישטרה
במניעת הפצת כרוזים שאינם
מסיתים לאלימות. יש לחשוד שהמישטרה
פעלה פחות כשומרת חוק וסדר, ויותר
כשומרת על כבוד המוסד הציוני העליון.
אך הצלחתה היתה בדיוק הפוכה: קבוצה
מבוטלת השיגה את מבוקשה בעזרת השוטרים,
הגיעה לעמודים הראשונים של
העיתונים היומיים.
התלוצץ צעיר המקורב לכנענים: מדוע
שללה מהם המישטרה את הזכות להיעצר
בג׳למי? האין להם אותה זכות להיות
לקדושים כאנשי הדת?
שרדו רק משודרים. מופתעים יותר
מכולם מן הפירסומת הגדולה היו, אולי,
הכנענים עצמם. מאז נוסד, לפגי כימעט
עשר שנים, הוועד לגיבוש הנוער העברי
(החוג הראשון שזכה לתואר הכנענים)
ירד כוח החוג בהתמדה. מן החוג המקורי,
שכלל כמה משוררים ופסלים, שרדו רק
שניים: יהונתן (אוריאל) רטוש (שלח)
ואהרון אמיר,״ שניהם משוררים. כוח
* האחרים שפרשו: בנימין תמוז, יורם
קניוק, יעקב אשמן, עמוס קינן, אברהם
רימון ואחרים.

דל זה טושטש על־ידי הנוהג הכללי
המדביק את תו הכנעניות לכל מיני חוגים
אחרים, שאין להם כל דמיון לחוג הזה.
במהלך עשר •שנים השתנו השקפות
החוג אך במעט: הוא טוען שהנוער הישראלי
הוא אומה חדשה, שאין לה ולא
כלום עם העדה היהודית הבינלאומית.
מדינת־ישראל לא צריכה להיות ציונית,
חייבת להפסיק את העליר, אם היא מפריעה
להתפתחותה, וחייבת להתפשט עד
גבולות פרס ותורכיה. העם הערבי אינו
קיים כלל, אינו אלא ערב־רב של מיש־פחות
ושבטים שיש להפכם לעבדים. בני־ברית
אפשריים: המארונים בלבנון והדרוזים
בסוריה.

ה מ עסד

ה ש לי שי

השלה החדש
כאשר ביקרה קבוצת פקידים ממשלתיים
בכפר קלאנסאווה, שבמשולש הקטן,
החלו התושבים להשמיע. את תלונותיהם.
על תנאי־חייהם הקשים .״זה לא כל כך
נורא,״ ניחמו הפקידים ,״אצלנו יש עולים
חדשים, הגרים בתנאים הרבה יותר קשים.״
״גם אצלנו י־ש עולה חדש,״ צעק אחד
הילדים שהתקהלו מסביב למבוגרים.
״עולה חדש?״ תמהו הפקידים ,״מנין?״
״מתונים,״ היתה התשובה.
הדבר הפליא את הפקידים. מדוע יעדיף
עולה חדש להשתקע בכפר ערבי, במקום
לצפות לסידור מידי הסוכנות?
התושבים הובילו את הפקידים, לפי
בקשתם, אל בית העולה החדש. שם, ב*
ביקתה קטנה ואפלה, מצאו זמן עטור זקן.

התאריך 23.8.51 :
״זהו העולה החדש,״ אמרו התושבים.
״כמה זמן אתה בארץ״ שאלו הפקידים.
״ 65 שנה, יא חוואג׳ה!״ ענה.
״אתם מבינים,״ הסבירו התושבים ,״בכפר
הזה כולנו ילידי־הארץ. הוא היחיד
שבא מחוץ־לארץ, ולכן נדבק בו הכינוי
עולה חדש.״

דדך אגב, מ־פלגה חדשה
באולם ישה חפץ בתל־אביב שררה אווירה
רצינית, כיאה למסיבת אבל. כ־ 200 איש
באו להאזין לדברי ד״ר י-שראל שייב (אל דד)
,עורך המעש ל־שעבר, במלאת עשר
שנים לרצח אברהם (״יאיר״) שטרן, ש נורה
בגבו על־ידי קצין־המיישטרה הבריטי
מודטון, אחרי שנכבל בדירת־גג בשכונת
פלורנטין, בתל־אביב. המסובים היו ברובם
אנשי לח״י לשעבר.
ההפתעה •של הערב סופקה על־ידי ד״ר
שייב, שפוף הקומה, בכבודו ובעצמו.
כאילו בדרך אגב, הכריז שזו אסיפת־היסוד
של מיפלגה חדשה.
עצם הקמת המיפלגה לא היה בו כדי
להפתיע. זה מכבר היה ברור שישראל
שייב ואליהו עמיקם״ ,חברו מלח״י, יקימו
מיפלגה חדשה, שתטיף לכיבוש המרחב,
ברוח שיריו של אורי צבי גריגברג. ד,מיס־לגר,
מצאה לה אוהדים מועטים בין אנשי
לח״י, שרוח זו של שוביניזם משיחי היתה
זרה להם. יש למיפלגה זו סיכוי־מה לרכוש
כמר, נפשות בין אישי חרות המאוכזבים.
אנשים כאשר רחל כגן, ח״כית ויצ״ו בכנסת
הראשונה, החליטה לחלוץ את תנועתה
מציפורני המיפלגתיות, ולא להופיע
ברשימה נפרדת לכנסת השניה, לא ידעה
כיצד יתקבל הדבר. השבוע ידעה: כתב
ד״ר זאב פץ־־ווייזל בעיתונו, המערב,
בנתחו את תוצאות הבחירות :״מפא״י
נעשתה יותר חלשה משהיתה איבדה)
ארבעה גרורים ספרדיים ואת עוזרת־הבית
מוויצ״ו.״
ן :¥למחר היום בו מסר שלמה שימיר,
לשעבר מייג׳ור בחטיבה־היהודית־הלוחמת
(הבריגדה) ,את פיקוד חיל־האוויר, מסיבות
מחלה, לחיים לסקוב, ראש מחלקת
ההדרכה בצה״ל בן ר,־ ,32 שאף הוא שרת
כמייג׳ור בחטיבה־היהודית־הלוחמת, מילא
לסקוב את תפקידו הרשמי הראשון: ענידת
כנפיים לבוגרי בית־הספר לטייס• לידו
עמד סגנו דן טולקובסקי, בן ציר ישראל
בשווייץ• ,שהחליף, במיקרה, אף הוא,
את אגף־ד,הדרכה •של חיל־האוויר בסגנות
הפיקוד.
!4 ,־לקבוצת רופאים באלטיים, שביקרה
את יוסף פטאלין, אמר המרשל :״אנשי-
מדע סובייטיים גאונים טיפלו בי במייוחד,
הפכוגי צעיר יותר בעשר שיים.״ המשיך
סטאלין בן ד,־ ,71 בהורותו על מיקטרתו:
״אני מזדקן ככל אדם אחר, אך מאז שיניתי
את תפריטי״• לפני שנתיים, אני מרגיש
במצויין, ואני ממשיך לע-שן די הרבה,
למרות שכימעט ואין ניקוטין בטבק מיק־טרתי.״

כיוס מעורכי ידיעות אחרונות.
** ארוחת־צהריים טיפוסית: מנה ראשונה,
וודקה, מרק, שישליק, ירקות, עוגת־פירות,
תה או קפה, חסה.

! זו1

ה ״ ואא ״ סמןהבללעול 1ע ו ״ ו 1ל .
כלל ידוע הוא כי בכל כלל יש יוצאים מן
הכלל, ולכן מציגה חברת נשיונל 3מערכות
סטריאו יוצאות מן הכלל.
כלל נוסף הוא, כי מערכת הסטריאו אינה
רק נשמעת, היא גם נראית ולכן הושם הדגש
במערכות אלה על עיצוב מרשים היוצר גם
אוירה יוצאת מן הכלל.
כל אחת משלוש מערכות הסטריאו,
משלבת בתוכה את כל הפריטים המוסיקליים
האפשריים: רדיו, פטיפון ורשם קול קסטות.

המסקנה: לו היית רוכש כל אחד מהם
בנפרד היה מחירם יקר הרבה יותר.
התוצאה: חוויה שטרם התנסית בה.
ן* 50 - 2070 מרכז מוסיקלי רב־ גוני לבית.
.8.מגבררב־עוצמה ( 0י)^1וק)״\08ו. מכוון
£0מ 51£ו/£1\/ו/5\4// £1\/ו /^/בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר. פטיפון משובח בעל דיסקית
תקליטים גדולה ( 30ס״מ< .רשם קול קסטות
סטריאופוני מעולה ושני רמקולים גדולים(ץ*.א\ .)2
*< 50-1070 מרכז מוסיקלי ביתי המעוצב
* £להפליא. מגבר רב־עוצמה(0־זו7זק! .7277 צליל
שיל 4ערוצים בשיטת ״מטריקס״ .מכוון
רשם קול סטריאופוני
£0ח£ד5
משובח, פטיפון ושני רמקולים גדולים(׳וי\ש> .)2

ס 50-1020 מרכז מוסיקלי מושלם לבית.
3מגבחסקו״וק^סב. מכוון בעל רגישות קליטה
גבוהה ביותר 51£8£0ז ו/ £17ז^1/5\4ז\/
פטיפון משובח, רשם קול קסטות סטריאופוני
ושני רמקולים גדולים.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
מרכז התצוגה אבן גבירול ,18 תל־אביב.

10.־ 113 06011ו51ו 1 1\/ 13151ס 6 5ו ח 3וז 01 וז 3־זנן 6יו 31x11001x1105 10 3וז 3 5 0וו 3ק 31,רז 131)0א1

פרסום קדמון

העו ל ם הז ה 2034

כו א ב ־ פשוטו

חי ט ה ווו ל ה
**ץ׳ ר־ הבריאות נתון במיטה חולה. שמו הטוב של
\1/ויקטור שם־טוב שרוי בסכנה.
האחיות מאיימות עליו בשביתה. הרופאים מעליבים
אותו בפומבי. הימין מסתער עליו. עסקן לאומני תובע
ממנו שיתפטר. העיתונים משמיצים אותו.

מול גל גואה זה עומד ויקטור שפ-טוב נדהם
ומשתאה• מה רוצים ממנו ז

* כאמת. מה רוצים ממנו?

לטעון כי מי שפוגע בקיומה ובעצמאותה של קופת*
החולים, פוגע במעמד־הפועלים.
הסוציאליזם פועל למען מעמד־ד,פועלים. מי שדואג
למעמד־הפרעלים, הוא סוציאליסט .׳ שמירת קופת־החולים
היא עניין סוציאליסטי. מפ״ם היא סוציאליסטית (״לציונות,
לסוציאליזם, לאחוות־עמים״).

המסקנה: מפ״ם לוחמת למען קיומה ועצמאותה
של קופת־החולים.

ויקטור שם־טוכ יכול לטעון, כצדק, ש אינו
שר גרוע יותר מאשר עמיתיו כממשלה.

וכ, יפה והגיוני. האומנם?
1/הסוציאליזם — כך כתוב בספרים — שואף להעברת
אמצעי״הייצור לידי החברה. על אחת כמה וכמה הוא שואף
להשתלטות החברה על השירותים הציבוריים.

אז מה 1זוהי שיטת־העכודה המקובלת של
השר הישראלי המצוי.

להעביר לידי החברה, פירושו — להעביר לידי המוסד

טוענים נגדו ׳שהוא מקדיש זמן רב מדי לעיסוקים
אחרים. שהוא מטפל בפרשת קדום. שהוא נואם על כל
דבר מתחת לשמש. שהוא שר־בריאות לשעות־הפנאי.

כאל״ף דכי״ת הסוציאליסטי, זוהי האל״ף.

תקציכי־הכריאות דחוקים מאד מן המינימום
הדרוש* להצלת ח־י־אדם, להבטחת הטיפול האנושי
המינימלי ככתי־ההולים, לאיוש התקנים
החיוניים כיותר. אם יצומצמו תקציבים אדה,
מכדי שתבוצע הרפורמה היסודית שתעביר את
הכסן! מן הכיורוקראטים אל הרופאים והאחיות,
צפוי אסון לאומי.

כשד ישראלי, צריך שם־טוב להקדיש הרבה מאמץ
וזמן לטיפוח .,דימוי אישי״ בעיני הציבור. במילים אח רות:
לניהול יחסי־ציבור ולהשגת פירסום עצמי בכל
האמצעים, כמו זמר־פוס או ספרית־צמרת. במישטר הקיים
בישראל, כישרונו של שר נמדד באופן בילעדי על־פי
מיספר הדקות שהוא מצליח לגייס לעצמו בטלוויזיה, גודל
הכותרות שלו בעיתונות, ראיונות־השבוע ביומני-
השבוע, וכיוצא באלה.
מכל הבחינות האלה, ויקטור שם־טוב הוא ככל השרים,
לא יותר גרוע, וגם לא הרבה יותר טוב. הוא נמצא אישם
בין שר־התחבורה, השקוע נון־סטופ ביצירת פירסומת
לעצמו, ובין שר־החקלאות, שעמיתיו אומרים עליו ברחמ נות
שאינו מבין בדבר מילבד בחקלאות.

ך* פני צופי הטלוויזיה הופיע השבוע מנתח־הלב
/הצעיר, ד״ר דני גור, ואמר פסוק המבטא את האמת
כולה במילים מועטות: אדם הנכנס לבית־החולים, כמו
אדם הנכנס למישטרה, מאבד תוך שתי דקות את כבודו.

מי שאיתרע מזלו הרע, והוא טיפל דאהרונה
כאדם שהיה מאושפז בכית־הודים, יודע כי אין
זו הפרזה. מערכת־הכריאות מתמוטטת, והביטוי
הראשון לכך הוא המחסור כאחיות מוסמכות
ומעשיות.

נהגי־המוניות מקללים את גד יעקובי. כעלי
כתי־המלון מגדפים את משה קול. אלופי־המילו־אים
שופכים קיתונות של חומצה גפריתנית
על שימעון פרם. דיכריהם של מנהלי־הכנקים על
יהושע רכינוכיץ אינם ראויים לדפוס ללא עריכה
קפדנית.

הוא איש מפ״ם.

כי מפ״ם היא מיפלגה אולטרה־שמרנית. כתהום
הכריאות היא מיפלגה ריאקציונית ממש.
כאיטר •טר־הכדיאות הוא איש־מפ׳ים, אין לו
כדירה אלא לעמוד כמיפשול איתן בדיד להתקדמות.

שם־טוב
לא המציא אותה.
כמוהו. ואם יבוא במקומו
הוא כך.

ף ש כאן סתירה ,״שוויקטור
קודמו המפ״מי נהג בדיוק
מחר אי־ש־מפ״ם אחר, ינהג אף
וזוהי מהותה של הסתירה :
קופת־החולים של ההסתדרות קדמה למדינת־ישראל
בדור ״שלם. באותה תקופה היא מילאה תפקיד ממלכתי
מובהק, והייתה סמל ר,קידמה.

כמו כל מוסד קיים, התכצדו כה אינטרסים
אדירי־כוח, מיפלגתיים ואישיים. קיום המוסד
הפד חשוכ יותר ממטרתו. הכוחות השולטים
כו מוכנים להילחם עד טיפת־הדם האחרונה
(של החולים) למען המשך קיומו.

ההסתדרות היא אירגונו של מעמד־הפועלים. לכן
שייכת קופת־החולים, לפחות פורמלית, למעמד זה. אפשר

(היו לי, בנושא זה, כמה חוויות מעניינות. לפני עשר
שנים ניהלתי בכנסת מעין מילחמת־גרילה למען מטרה
זו. יריבי, שר־הבריאות המפ״מי המנוח, ישראל ברזילי,
העיר שנשארתי החייל האחרון במערכה זו, אחרי שחברי
כל המיפלגות ערקו מן המאבק ודדשלימו עם המצב הקיים,
בתירוץ זה או אחר. אחרי חילופי־הדברים הנוקבים בין
השר וביני, עברתי על פני שורה שיל ראשי מישרד־הב־ריאות.
הם לחצו את ידי בחמימות, ועודדו אותי להמשיך
בקרב. כולם התנגדו לגישת השר שלהם!)

***פ־טוב ושותפיו־לדיעה טוענים כי הלאמת
¥4מערכת־הבריאות לא תהיה אלא שינוי אירגוני פורמלי,
מבלי לגעת בשורשי הבעייה.
שירות־ד,בריאות אחיד, שיכלול מערכת מאוחדת של
בתי־החולים, מוכרח להביא להקטנה ניכרת של הביו־רוקראטיה,
לאיחוד תפקידים ומשימות, לאירגון יעיל ולשימוש
נכון וחסכוני במשאבים המצומצים.
השבוע ניבא מנכ״ל בנק ישראל כי יהיה בקרוב צורך
לקצץ בכל התקציבים, וביכללם תקציב מישרד־הברי־אות,
כדי להילחם באינפלציה הדוהרת. מי שיודע מה
מתרחש בבתי־ד,חולים נתקף זוועה בשומעו דברים אלה.

ככה זה. שר־הכריאות נמצא כהכרה טוכה.

לכאורה, אין כל רע בכך. כמה מהחברים הכי טובים
שלי הם אנשי מפ״ם.
רק בשטח אחד פוגעת המפ״מיות בתפקידו של שר :
דווקא בשטח הבריאות.

לכן מתנגד האדם מם 1 ,כמישרד־הכריאות
לרפורמה שכל אנשי־המיקצוע כמישרד־הכרי
אות, וכל הרופאים והאחיות כמערכת־הבריאות
הממשלתית, רואים כה את ההצלה היהירה :
כינון שירות־כריאות ממלכתי והדאמת כל קו־פות־ההולים.

זוהי
טעות המדדה.

כל השרים הם מנהיגי מיפלגות. להיות מנהיג־מיפלגה
— זהו עיסוק לכל שעות־היממה.111x10 £1111 | 01> ,
מי שמזניח את מיפלגתו אף לרגע יגלה לפתע כי צץ עסקן
חדש המאיים על מעמדו.
כל שר עוסק בכל דבר. כנציג מיפלגתו בממשלה, הוא
מוכרח להילחם בה על תפיסותיה, דרישותיה וענייניה.
כאיש מפ״ם, חייב שר־הבריאות להילחם בממשלה לסילוק
ההתנחלות בקדום — כשם ששר־הקעד חייב לחרף בה
את נפשו למען הישארותה. שר־התיירות פועל למען הטלת
גיוס־חובה על הנוער הערבי, ושר־התחבורה דואג לשינוי
שיטת־הבחירות.

ואילו הרופאים והאחיות מחרפים את ויקטור שם־טוב.
ככה זה.
1 0ס

^ ום הדכדים המוטחים בפני שם־טוב אינם לעניין.
1לעיתים קרובות הם עושים לו עוול.
צרתו ״של ויקטור שם־טוב שונה לגמרי. וזוהי צרה
אמיתית.

לגתי ההולך בתלם. הוא אדם ישר, אינטליגנטי וד,ומאני,
היודע כי הוא נבחר על־ידי מיפלגה, וכי המשך הקא־ריירה
שלו תלוי בכך שיפעל בהתאם להשקפות המקובלות
על אותה מיפלגה• ומכיוון שהוא אדם כן, הוא גם
מאמין בעצמו באותה השקפה.

וי ק טו רשם־ טוב: כול םמקל לי ם
האחד. המייצג את החברה כולה: המדינה. בכל מקום
בעולם, סוציאליזם פירושו הלאמה.
סוציאליסט המתנגד לד,לאמת השירותים הציבוריים
החיוניים מ״שול לדתי הכופר בקיומו של אלוהים, או
לצימחוגי האוכל שלושה סטייקים ביום.

קשה לתאר דרישה סוציאליסטית יותר מאשר
התכיעה להקמת שירות־כריאות ממלכתי
אחיד, שישרת את כל האוכלוסיה ללא הכדל
גזע ולאום, דת ועדה, מין וגיל.

בנקודה זו אין הבדל בין סוציאליזם וליברליזם, קומוניזם
וקפיטליזם מתקדם. כאן הם נפגשים.
רק בישראל, המצב הפוך :״סוציאליסט״ הוא זה
המתנגד להקמת שירוודבריאות ממלכתי לכל, והשואף
להמשך קיומם של גופים ״וולונטאריים״ ,אנטי־ממלב־תיים,
בתחום הציבורי החיוני ביותר לשלום האזרחים
— הבריאות.
זהו, כמובן, עיוות אבסורדי, פאראדוכס. הוא נובע
מכך שקופת־החולים שייכת להסתדרות (ולא להתאחדות
התעשיינים, למשל. אילו היתד, שייכת לה, היתה מפ״ם
עולה על הבאריקדות כדי לד,לאימה מייד).

הסיסמה הסוציאליסטית הפכה, כשטח זה,
אליכי להגנה עד אינטרסים מכוצרים שד קבו
צות-עסקנים, שד מיפלגות ומנגנונים .־

ילו קם במפ״ם חדשן גדול, שהיה בכוחו לחדש
הלכה, ייתכן שהיה מבצע את הרפורמה הדרושה.
אבל ויקטור שם־טוב אינו איש כזה. הוא עסקן מיפי

ברגע זה מתייסרים מאות הולים במיטות בבתי־החו־לים
בכאבי־תופת, מפני שאין אחות פנוייה לטפל בהם,
להפוך אותם במיטה, לתת להם את התרופה הדרושה.
חולים וחולות שוכבים במשך שעות ארוכות בתוך הפרשותיהם.
נשללים הטיפולים היסודיים ביותר — מתן כר־גומי
לחולה זקן, למניעת פיצעי־לחץ קטלניים: הגשת
סיר: קריאה לרופא כאשר נשלפת מחט של עירוי מווריד
— מסגי שהאחיות המעטות עסוקות עד מעל לראש, ממור מרות,
מרוגזות.
דרוש שינוי דראסטי בגיישה לאחות, למשכורתה,
לתנאי־עבודתה, למעמדה החברתי. אולם שינוי זה איגו
אפשרי ללא רפורמה דראסטית בכל מערכת־הבריאות,
שתאפשר חלוקה מחדש של המשאבים הכספיים.

רק אדם אחד יכול לכצע רפורמה זו — שד
הבריאות• אף אץ כל סיכוי שוויקטור שם־טוב
יתייצב כראש מאכק לרפורמה זו.

זוהי הטענה האמיתית, המהותית, נגדו. ההשמצות הקטנוניות
והפגיעות האישיות אך מסיחות את הדעת מבעייה
יסודית זו•

טערכת־הכריאות זקוקה למהפכן. ויקטור
שם־טוב דוגל, אומנם, כמהפכה עולמית —
אולם אין הוא דוגל כמהפכה האחת הדרושה
כשטה המסור לטיפולו.

* יטוכ: גם י בזה אין שר־ד,בריאות שונה מעמיתיו.
1להיפך. כמוהו כמוהם.
השר הישראלי המצוי הוא איש החושש מפני מהפכות•
אין הוא רוצה בצרות. סיסמתו היא ״אל תעשו גלים״.
הוא רוצה בשקט. את הבעיות הוא מטאטא אל מתחת
לשטיח של מישרדו. הוא דוחה את הכל, ומקווה שהשואה
תבוא רק אחרי שהוא יספיק לעבור למישרד אחר.
זהו המצב באוצר, בתחבורה, בתיירות, בסעד, בשירותים
׳העירוניים, וגם בתחומים גורליים עוד יותר.

שר-הכריאות אינו אשם יותר מאחרים! ,אין
זה צודק להשמיץ אותו יותר מאשר את ה:
אחרים.
אולם במערכת הבריאות המצב כואב במייוחד.

כואב פשוטו כמשמעו.

הכבוד האבוד של יענקלה בלום
יום אחד קם יענקלה גלום, נכדו של
ליאון בלום המפורסם * ,הרג את כתב
חעבועון ופצע קשה את הצלם עלו.

כה למשטרה,״ ואחר כך התיישב בנימוס
בחדר-ההמתנה ועילעל בעיתוני הערב, עד
שבאו השוטרים והוציאוהו.

את עעות הבוקר על יום חרצה בילה
יענקלח בלום במרפאה הכירורגית על
בית החולים בו אושפז, ועם עבר ביקורת
שלאחר ניתוח. בשעה 12.25 עכר מונית
ונסע אל מערכת השבועון. הוא
נכנס למערכת וירה שלוש יריות. מן ה-
יריה הראשונה נהרג אחד הכתבים ויריה
שניה פגעה בצלם שיצא אותו רגע מן
המעבדה. מזכירת המערכת, שנשרטה מ רסיסי
זכוכית׳ ניסתה לחמוק לחדר חס-
מוך ולהזעיק עזרה, אך לא היה בכך כל
צורך. היורה אמר :״עמי בלום, אני מח

שרשרת
האירועים אשר הביאו את
יענקלה בלום, אזרח פשוט ושומר-חוק
להתנהגות חמורה כל-כך, החלה שבועיים
קודם ליום הרצח, כאשר חזר בלום
ממשרדו לביתו בשעת ערב מאוחרת.
יעגקלה בלום, גבר נאה כבן חמישים,
פקיד בכיר-למדי במשרד הדואר, נשוי
ואב לשניים. נשוי, אם כי חיי-גיעואין
עלו זה מכבר על שירטון והוא חיפש לו
נחמה באהבות חטופות שניקרו על דרכו
מידי פעם, בשל מראהו הנאה ואישיותו
הנעימה. אותו ערב, כאשר חזר לביתו

בשעה מאוחרת, פתחה מירה אשתו, שהיא
אשה מרת״נפש, במריבה. יענקלה
בלום, שהוא אדם שקט מטיבעו, ביקש
לחסותה .״השכנים,״ אמר לה׳ ״לא צרי כים
לדעת מה קורה בינינו.״ אולם הפעם,
שלא כבפעמים קודמות, לא חיה בכך
כדי להרגיעה, והיא הלכה ונתלהטה
וצעקותיה גברו. בלום הניכלם אחז בכתפיה
וחסם בכף״ידו את פיה, ואז אירע
מקרה מצער. היא תפסה בסכיו״מטבח
שנמצא בטווח-ידה וחתכה בצווארו ובפניו
חתכים עמוקים. בעודו שותת דם
ניסה יענקלה בלום לאחוז בת לבל תתפרץ
לרחוב, וחייג להזמין אמבולנס .״אף
אחד לא צריך להתערב בעסק הזה,״ הספיק
לחשוב בטרם אבדה הכרתו ,״זח
ענייו פרסי.״

כשהתעורר יענקלה בלום מן חניתוח
המסובך שבוצע בו, חיה אדם שבור. חיי
משפחתו שהיו בלאו״הכי רופפים, נהרסו
סופית, אשתו נכלאה ונשלחה להסתכלות
במוסד פסיכיאטרי, ופניו, כך התברר לו,
הושחתו ללא תקנה. שני הילדים נשלחו
לאמו של בלום, שהיא אשה קשה וטרחנית,
ולא ברור כמה זמן ייאלצו לשהות
אצלה — דבר שיפגע באושרם ובלי-ספק
גם ברמת לימודיהם.
כשנכנסה לחדרו המתנדבת המחלקת
ממתקים ועיתונים, ראה יענקלח בלום
את תמונת דיוקנו החבוש על שער ה שבועון.

וכך נכתב בעמודים הפנימיים,:

טרגדיה במשפחת נכדו של דאון בדוס
א שתו של עקבניענקלה) בלו ם, נ כ דו שד המדינאי ה מ פו רסם. חתכהאת 13־1
ב מ רי ב ה מי שפחתית על רקע בגי ר ה
מאת כתב השבועון
״הצילו, חותכים אותי,״ בקעו זעקות מרות מדי רת
הקומה השלישית שברחוב וייכשטוק ,6בשכונת
מגורים נאה כצפון העיר. לעיני השכנים הנדהמים
נראה יעקב (יענקלה) כלום פורץ החוצה מביתו כשפניו
וצווארו שטופי־הדם מכתימים את חולצתו הלבנה,
ואילו ידו אוחזת במבושיו. אחריו רצה אשתו
מידה והחרידה את הרחוב בצעקותיה ההיסטריות:
״הרגתי אותו, הרגתי את הזיין הזה, יותר הוא לא
ידפוק מהצד.״

חייהם של יענקלה בלום
( ,)47 מהנדס בכיר במשרד
התיקשורת, ואשתו מירד
)44( ,מקודם וייסברוד,
לא היו סוגים בשושנים.
כנכד בכור לליאון בלום,
המדינאי הדגול, חש גם
יענקלזז בלום צורך נפשי
להתבלט, לעלות בסולם החברה
ולהוכיח את עצמו
לעצמו ולעולם כולו. אשתו
מידה, בת למשפחת
ביל״ויים, תלתה בו תקוות
גדולות, תקוות אשר לץ
התגשמו. יענקלה בלום
נשאר בצל, ומידה, שהיתה
בעבר אשת חברה יפהפיה
וזוהרת, הפכה ליושבח
בית. יענקלה, לעומת זאת,
החל להיעדר מן הבית.
מספרת שושנה פסחו־ביץ׳
,שכנה מן הקומה השנייה
אני סובלת מן
הגב ולא ישנה טוב1בלילה.
כמעט כל לילה הייתי
שומעת את בלום חוזר
הביתה אחרי חצות. פעם
אחת, ביום רביעי כמדומני,
חזר אולי בשתיים ב לילה.״
שכן אחר מוסיף כי
מריבות קולניות היו נחל תם
של בני הזוג מזה

״יותר הוא לא ידפוק מהצד״
בעל לא־יוצלח לאשה פאראנואידית

״הצילו, חותכים אותי!״
יעקב (יענקלה) בלום בחדר הטיפול הנמרץ

היהודי ליאו! ב לו םדחם
לסוצי אלי! 13 -־ 1של נכדו
עוקלה וחת כו כ שנ תו על־יד
אישתו ב סכין המטבחהמ שותף

יענקלה בלום, אדם שקט וחובב־מוש-
בע של פרשיות אשר הפך לפתע לדמות
המופצת בדוכנים ובקיוסקים, קפא כאשר
קרא את הכתבה. הוא נשאר קפוא במשך
שבועיים׳ אם כי אכל, שתה, דיבר ועשה
את צרכיו, כנדרש. כאשר שוחרר מבית־החולים,
כעבור עשרה ימים, חזר לביתו
(אשר נשטף בינתיים ביסודיות) ,פנה לארון
הבגדים והוציא ממנו את אקדח־השירות
הישן שלו. הוא ניקה ושימן את
האקדח, ויומיים לפני יום הרצח, נכנס
לחנות לצרכי ספורט וכלי-נשק וקנח חפיסת
כדורים חדשה. למחרת, כשהתפרים
עדיין על פניו, נסע אל מטווח מחוץ לעיר
ובחן את אקדחו. חוא תיכנן רצח בדם

* הנפשות והעלילה בסיפור זת בדויות.
אס יתברר •שיש בתיאור שלהלן במה־וכנזח
קתי־דמיון לשיטות הפעולה של עיתון
טסוייס, הרי קווי־דמיון אלח אינס פרי
הנדקרה. הם בלתי נמנעים.

באותו בוקר, המכונה להלן יום הרצח,
הלך יענקלה בלום למרפאת החוץ הכירורגית
ומשם לקח מונית למערכת ה -
שבועון ואמר לנהג שלא ימתין. ל־יענקלה
בלום לא היה מה לחפסיד. לאחרים,
כך חשב, יהיה אולי מה להרוויח
ממעשהו. בעצם, המשיך וחשב, גם זה לא.

שנים וכי מן הדיחה בקעו
קולות אשר העידו בבירור
על השלכת חפצים וניפוץ
כלי בית ומטבח.
מוסיף בעל־המכולת ברחוב
וייגשטוק :״תמיד
חשבתי שהיא מטורפת,
היה לה מין מבט כזה בעיניים
שהייתי !מפחד ממנו.
בלום היה דווקא בסדר,
היה נכנס לפעמים לתנות,
בחור סימפטי דווקא, היה
משלם לפי החשבון ולא
בודק שלוש פעמים כל
דבר, כמוה.״

מיד עם היוודע על דבר
הפציעה, הטילו בני משפחת
בלום, שהיא משפחה
ותיקה ומכובדת, איפול
כבד על המקרה, ואף ניסו
למנוע מן העיתונאים כל
דבר־מידע. למרות מאמצים
אלה, הצליח צלם השב
ועון להסתנן אל חדר
הטיפול הנמרץ ולצלם את
בלום עוד בטרם נותח.
מתוך עיון בתיק הרפואי
של יעקב (יענקלה) בלום
התברר לכתבנו כי הוא סד
בל מחתכים עמוקים בפניו

השבועון חוציא בליין אבל מיוחד
עם תמונת שער של הקרבנות, ותיאר את
בלום כפסיכופאש שחמשטרה לא עשתה
רי כרי למנוע ממנו לחסתובב חופשי.
לעומת זאת זכו הכתב תחרוג וחצלם
הפצוע למאמרי-הלל בהם נכתב שחס

ובצווארו, וקרעים בלחייו
ובסנטרו. אחת הדקירות
קרעה את רקמות שרירי
הצוואר הראשי ואף חדרת
לקנה הנשימה. מירה בלום
נעצרה ל־ 14 יום ונשלחה
להסתכלות בביה״ח לחולי
נווה ־ מרגוע. נפש מתוך חוות הדעת הפסיכיאטרית
הראשונה נודע
לנו כי יש בה נטיות פא־ראנואידיות
חריפות ההופכות
בשנים האחרונות ל־פאתולוגיות
ממש.
פרטים נוטפים בגליון
הבא.

שילמו בגופם את ״מחיר העיתונות החופשית״
וכן שתיו ״קורבנות לשליחותם
העיתונאית ״.שלא כרגיל, חרגו הפעם גם
יתר העיתונים מקשר השתיקה שלהם
ופירסמו את דבר חרצח״בטערכת בהבלטה,
כאילו רצח עיתונאי הוא דבר גרוע
במיוחד. גרוע יותר מרצה סתם.

יום ב׳ 16.8.76

עמוד 16

-כ״ באב תשל״ו

״שנים מהחבר׳ה הם קצינים במילואים. ,ואינם יורים סתם״
מאת עמוס לבב
אלוף (מיל ).רחכעם זאבי
(״מדי״) ,יועץ ראש ה ממשלה
למלחמה כטרוד,
יעיד כמשפט שלושת המו-
שכניקים הדתיים מ״מכוא
זזורון״ ,המואשים כהריגת
ערכי •בכא לגנוב מעדריהם.
האלוף זאבי י אישר אתמול
בי אם יוזמן! ,הוא יעיד כי
לא היתה זו הריגה׳ וכמובן
לא רצח, כי אם התגוננות
גרידא.
״ממושב מבוא חורון גנבו
בשנה האחרונה 30 פרות״,
אמר ״גנדי״ .זהו נזק המרי
יעצום. ולפיכך הם גם הח ליטו
לשמור על הפרות,״ואז
נהרג הערבי שבא לגנוב את
עדריהם. שניים מהח בר׳ההם
קצינים במילואים, ואחד חובש.
אין הם יורים סתם כך.
לדעתי, היתד, זו התגוננות״.
האלוף זאבי הוסיף כי הוא
יעיד שטענת התביעה׳ כאילו
היה זד, מארב מתוכנן׳ אינה
נכונה• ״אני יודע מה זה מא רג״
,יאמר .״במארב מרוקנים
מחסנית שלמה, ופה נורו שלושה
כדורים בלבד. היתד, להם
הרגישה שהערבי שולף נשק,
ואז אחד מהם ירה. ובכלל —
אם רק יאחד ירה, מדוע מוא־

שמים שלושה בהריגה י״ שאל
האלוף במילואים
לשאלה מה ליועץ ראש הממשלה
למלחמה ׳בטרור, ול הריגת
ערבי במושב מבואחו מן,
ענה האלוף זאבי :״בישוב
הזד, אני מטפלי כל השנים.
הוא היה במרחב. שלי, כש הייתי
אלוף הפיקוד.׳ אני׳ שומר
על קשרים עם ׳ החבר׳ה
הללו, ועוזר להם• כבר־ שנים
אני מתפלל איתם, בערבי יום

העצמאות״.
״גנרי״ ׳אישר, בתשובה לשאלת
נוספת׳ בי הוא יפנה
למימשל הצבאי. וביקש׳ מהם,
לטפל ב״סולחה״׳• בין ״*בוא
חו מ ך לבין כפרו של הערבי,
כפר ״קטאנת״ .עד כה טרם
נערכה סולחה, והמצב •מתוח.
״עד שמגיעים לסולחה, ישנו
תהליך ארוך״ ,אמר.
לטענת סגן בכיר לפרקליט
מחוז־ ירושלים׳ עו״ד איתמר
הכהן׳ היה המארב מתוכנן.

ביום ב׳ שעבר הופיעה ב״מעריכ״ הידיעה שתצלומה
מצורף. אחרי שקראתי את הידיעה, החלטתי שהשבוע
לא אכתוב את שטויותי הרגילות, אלא אתפנה לניתוח,
פרי מוחי המופרע, של הידיעה הנ״ל.
אז הנה זה :

בסך הכל גנב ערבי
בכותרת כתוב שאחד ״מדי״ יעיד לטובת מושבניקים
שהרגו ״גנב ערבי״.
לא שהם הרגו אדם חס״וחלילה. הם אפילו לא
הרגו גנב. הם גם לא חרגו פרה, או חיה שוות־כטף
אחרת. הם בסד הכל הרמ ״גנב ערבי״.

החבר׳ה הרביצו קומזיץ
כותרת המישנה היא ציטטה, כניראה מפי אותו ה
״מדי״ ,האומרת ״שניים מהחבר׳ה חם קצינים במילואים,
ואינם יורים כן עתם״.
ומסתבר בכלל שמדובר פה בחבר׳ח, שחם בטח על-
הכיפאק וחברמנים בי הם קצינים במילואים, וכל המעשה
לא היה אלא מעשח־קונדס, או אולי סתם עוד
קומזיץ של החבר׳ה.
חוץ מזה, קצינים במילואים אינם יורים סתם. את
זה אני בכלל לא מבין. מה זאת אומרת ״אינם יורים
סתם ן״ גם אני במילואים, אומנם לא קצין, אבל בכל
זאת אני מובן להעיד שבצבא באמת לא מלמדים לירות
סתם — אם יורים אז יש לזה מטרה. יורים כדי
להרוג. לא סתם.

הינך מוא שם בהריגת ח תו ל
בפיסקה הראשונה (באותיות השחורות) מוסיף ה עיתון
שה״גנדי״ הזה הוא איזה אלוף במילואים ושהוא
גם יועץ ראש הממשלה למלחמה בטירור ושהוא יעיד
במשפט שלושת המושבניקים, שהם גם דתיים נוסף ל-
חברמניות והקצונה ,״המואשמים בהריגת ערבי שבא
לגנוב מעדריהם״.
ואני לא ידעתי שיש סעיף אשמה כזה של ״הריגת
ערבי״ ,ואני גם לא יודע מה העונש על זח, בהשוואה
נגיד ל״פגיעה ביהודי״ או ״הריגת אדם״ או ״רצח
חתול״.
חוץ מזה, הערבי כבר אינו גנב, בפי שפורסם תחילה,
אלא ״בא לגנוב מעדריהם״ .מאיפה לעיתון שאכן
כך ז סימן שאלה. אם זה היה גנב יהודי היה אפשר
אולי לנסח ״המואשמים בהריגת אדם שנחשד על ידם
כי בא לגנוב מעדריהם״ ,אבל הוא לא היה.

בכתב האישום טען, כי השלושה.
ארבו ; לגנ ב ליד פרד,
מעדרם, שמצאו קשורה י לשיה
במרחק חמישה קילומטרים מ המושב,
ומכך הסיקו, י שהגנב
יבוא לעת• ערב לקיחתה.
מהמשטרה.נמסר כי היה,זה
ערב• שבת׳ והשלושה קיבלו
היתר י מהרב לצאת למארב.
עוד נודע ממקור משטרתי
בביר״׳ כי בגלל השבת הושארה
הגופה בשטח ׳,עד יום
א׳ .השלושה שבו למושב •לאחר
הירי, ואמרו י לרב שהוגו
את הגניב. הם המתינו.עד צאת
השבת, וביום •א׳ .הסגירו עצ מם
למשטרה.
סופר ״מעריב״ מציין פי
המשפט ׳היה׳ חסוי׳׳.זמן מה,
אלא שאיו החלימה התביעה
כי אין מדובר כאן בקטין׳ או
בעבירת מוסר׳ או בביטחון י המדינה,׳
כי אם במקרר, פלי לי,
שאין טעם בהטלת חסיון
עליו.

״אני יודע מה זה מארב״ ובזה אין ספק — את זה
הוא יודע, ו״במארב מרוקנים מחסנית שלמה, ופה נורו
שלוטה כדורים בלבד״.
בלומר, האלוף הידען מוכיח כאן באותות ובמופ־תים
שלא היה זה מארב העומד בתקן צה״לי, וכמו
כל גנראל, לפניו ואחריו, מה שאינו מארב לפי התקן
אינו מארב בלל.
״רבותי בטח היה צועק עליהם האלוף בעת ח־שיחזור
״מה זה ן ! כבת עושים מארב ז ! אני מזהיר
אותבם — פעם אחרונה שאני רואה דבר בזה ! בפעם
הבאה אני רוצה לראות לא שלושה חורים, אלא מאח
ברור ״1

יצתה ב ת־ קול ו הז הי ר ה

חט דר ישן!

יום
קוו נון

//מדי״ הפרה ו מדיניות ה הבלגה
בפיסקה הבאה מסופר שח״גנדי״ יעיד ״בי לא תיתה
זו הריגה, ובמובן לא רצח, כי אם התגוננות גרידא.״
מזה אני מבין שיועץ-ראש־הממשלה-לענייני״טירור
חיה במקום וראה מה התרחש בדיוק. אחרת קשה להבין
את החוצפה. בהמשך הידיעה לא מופיע שום איז-
בור של היות מר ״גנדי״ נוכח באירוע, ולפיכך לא נותר
לי אלא להסיק כי הוא היה מוסווה בתור הפרח שעמדה
להיגנב ורק מטעמי סודיות ובדי שלא לפגוע בביטחון
המדינה לא ניתנת עובדה זו לפירסום.
גם יש לו לאדון ״מדי״ נימוקים משכנעים מאד —
עובדה, הוא בעצמו אומר שהריגה זח ל א חיה, רצח
— כמובן שלא, בך שמח שנותר זה התגוננות ולא
סתם התגוננות — אלא התגוננות גרידא, שהיא התגוננות
פאסיבית, להבדיל מהתגוננות אקטיבית. בקיצור —
החבר׳ה נקשו במדיניות של הבלגה.

הערבי נהרג בעצמו

בפיסקה השלישית מסביר האלוף ״גנדי״ כי למושב
נגרם בשנה האחרונה ״נזק חומרי עצום״ וזאת נקודה
חשובה, בי היא מצדיקה כניראה חריגה. אחרת אני
לא מבין מה זה קשור לעניין.
״הם החליטו לשמור על הפרות״ מספר האלוף ״מ-
די״ שעקב מקרוב אחרי השתלשלות חמיבצע מחדר
הפיקוד שלו ״ואז נהרג הערבי״.
ופה בבר מתברר כל העניין — החבר׳ח בכלל לא
הרגו אותו, אלא הוא פשוט ״נהרג״ .יבול להיות שהוא
עלה על מוקש ישן, או שהפצצה שהבין התפוצצה בידיו׳
או שבכלל הוא התאבד בקפיצה מראש הפרה —
אני לא יודע, אני לא הייתי שם, אבל אני מציע למחלקת
הטרור של ״גנדי״ לחקור את זה, ואם יש צורך
גם להעמיד אותו לדין או לקיר.

חו ק מי הו רוצח

אחרי זה מוסיף ה״גנדי״ ואומר ש״שניים מתחבר׳ה
הם קצינים במילואים ואחד חובש. אין תם יורים סתם

לפי ההגיון הגנדיזי חזה צריך פשוט להורות לבתי-
המשפט לשחרר מיד בל קצין או חובש במילואים החשודים
ברצח, כי אנשים כאלו ״אינם יורים סתם כך״.
כנ״ל גם לגבי כל החיילים, אפילו שאינם קצינים. כי
אני בטוח שאלוף ״גנדי״ לא יגיד עליהם שהם כן יורים
סתם כך, נכון!
בקיצור, לפי החוק החדש ניתן להאשים ברצח או
חריגה רק באלו שלא שירתו בצה״ל, ואתם הרי יודעים
מי אלו.
בסוף חפיסקה אומר מר ״גנדי״ כי ״לדעתי, היתה
זו התגוננות״ .תסלח לי, אדון אלוף ויועץ, אבל דעתך,
לפחות במיקרה תזה, מעניינת את התחת.

מארב לא תי קני
בפיסקה הרביעית מוסיף ״מדי״ כי יעיד שטענת התביעה
שהיה זח מארב מתוכנן אינה נכונה. למה ז כי

אך למרות התרשלותם במילוי מארבם מגן עליהם
מר ״מדי״ באומרו ״היתה להם הרגשה שהערבי שולף
נשק״.
מאחר שהחבר׳ה הם דתיים מובן שהיתה זו הרגשה
פנימית, תחושה רוחנית, התגלות אלוהית — מה שנק רא
יצתה בת״קול ואמרה ״היזהרו אחים, העראבער
שולף נשק״.
ולבסוף תמיהה :״אם רק אחד מהם ירח — מדוע
מואשמים שלושתם בהריגה ז״ שואל האדון ״גנדי״ שב־תוקף
תאריו הריהו כניראה מומחה גדול להריגות. אלא
שפה יש לי נטית להסכים איתו, שהרי אם אחד מהם
ירה הוא צריך להיות מואשם ברצח ושני חבריו, שלא
ירו, רק בסיוע לרצח. פה הוא צודק מאה אחוז, יי׳
״גנדי״.

ה תפילה מ שחררת

העיתונאי המאד אינטליגנטי תכף חושד שאם יועץ
הטרור מתערב בהריגת ערבי אז יש פח איזה שטינק,
אבל ״גנדי״ מסביר את סיבותיו להתערבות — סיבות
גשמיות מוצקות, בי הם בחבר׳ה שלו, מחד וסיבות
רוחניות״אלוהיות, כי הוא מתפלל איתם ביום העצמאות,
מאידך — ממש ״התפלל עם ״גנדי״ והרוג את
העולם״.

פי קו ח פרה דו ח ה שבת

בעוד חווג׳ה ״גנדי״ מתפנה לארגן סולחה, מתפנה
גם העיתון להביא את כתב האשמה :
השלושה מצאו את פרתם קשורה הרחק מהמושב
והסיקו מכך שבלילה יבואו לגנוב אותה, ופה בא החלק
היהודי של הסיפור — וכיוון שאותו יום ערב-שבת היה
הלכו אצל הרב וביקשו היתר לצאת למארב. וביוון שפיקוח
פרה דוחה שבת (זוכרים את ״נזק חומרי עצום״ ?)
נתן הרב בירכתו למארב.
אחר־כך כזכור ״נהרג הערבי״ ,אך מכיוון שאותו יום
שבת-קודש היה השאירו את הגוויה בשטח, שהרי אין
הוא פרח הדוחה שבת ,״שבו למושב אחרי הירי״ ,כלומר
אחרי המיטווח, סיפרו לרב את אשר אירע וביום
א /אחרי צאת השבת, הסגירו עצמם למישטרה.
וחרב חזה הוא עוד דוגמה לרוחה הנפלאה של ה יהדות
— למרות קדושת השבת הוא גותן היתר למארב
בדי להגן על בעלותם של יהודים על פרתם, ובשל אותה
קדושת השבת מתן הרב גם היתר להשאיר גוויה זרוקה
בשטח, מאבל לטורפי״נבלות, עד צאת השבת.
גם הקצינים מבטאים את רוחו הנפלאה של צה״ל[
— בשבת הורגים, אך בשבת לא מפנים גוויות.
שלא לדבר על זה שלא רב, לא קצינים, לא חבר׳ה
ולא ״גנדי״ הודיעו למישטרה, כי הרי אותו יום שבת״
קודש-ומנוחה היה.
ואני לא רוצה להגיד איזה סוג כמרים וקצינים באיזה
צבא מזכירים לי החבריה האלו של האלוף ״גנדי״,
אבל איך אפשר להשוות — החבריה האלו כולם יהודים
וזה הרי משתו אחר לגמרי.

מי מכסה על מי ז
בסוף הידיעה מוסר העיתון שהמשפט היה עד עכשיו
חסוי, אלא שאז החליטה התביעה, משום מה, ש-
״אין טעם בהטלת חסיון עליו״ .מדוע זה היה חסוי
עד עכשיו? יכול להיות שגם בזה יש יד ל״גנדי״ ,אבל
אני לא מאמין.
איך שלא יהיה — המישפט אינו חסוי יותר, אבל
אל דאגה — את שמותיהם של שלושת החבר׳ה לא
תמצאו בידיעה, כי גם ״מעריב״ התגייס בניראה להגנתם.
וזה סתם מעניין למה בשעוצרים את כוכבי שמש
בשתיים בלילה יש בבוקר כותרת גדולה ״הפנתר כוכבי
שמש נעצר בחשוד בפריצה״ ולעומת זאת כשמואשמים
שלושה חבר׳ה בהריגה לא מפרסם ״מעריב״ את שמותיהם
בשום מקום.
אם לא היה לי מוח מופרע, הייתי גם אני סאמי(
ש״השמות נשמטו בטעות״ והולך לי לישון בשקט כמז
בולם. לילה טוב•

איך נזרק גד יעקוב׳ מהממשלה
והפך מלצר במדון
0גם יריביו הקשים ביותר
של שר הביטחון שמעון
פרם מאוחדים בהערכה הרבה
שהם רוחשים לאשתו של השר,
סוגיה פרם. אולם הנושא
היחידי להערצתה של
סוגיה פרס הוא בעלה. אחד
לאנשים הנכונים

777

7_1ג7אומי

י •שר-האוצר, יהושע
רעיגוכיץ, יצא ביום השלישי
האחרון לחופשה. הנוטרים ב־
׳מישרד־האוצר בירושלים גילו
מכונית בעלת מיספד צרפתי,
שחנתה -שעות ארוכות במקום-
החנייה המייועד בילעדית ל
לצאת
מתוכו עד שהגיעו חבלני
המישטרה. כשהגיעו החבלנים
הם ניפצו את שמשות
המכונית, גררו אותה לשדה
סמוך ושם פירקו אותה כשהם
בוקדים אם אין היא מכונית-
תופת. רק אחדי שסיימו את

1ן ראש עיריית ירושלים, היה אחד מאלף ומאתיים המשתתפים שנטלו חלק בנשף

שאירגן הפירסומאי אורי אבנת עבור חברת התמרוקים ״פברג׳ה״ במלון ״הילטון״

בירושלים, לרגל התחלת שיווקו של בושם חדש. במסיבה, שעריכתה עלתה מאות אלפי לירות,
כובדו המוזמנים בשפע של מטעמים כיד המלך, שהיו עשויים במתכונת אמריקאית, לרגל חגיגות
המאתיים לעצמאות ארצות־הברית. כאשר הגיע קולק אל אחד השולחנות, הסתבר לו כי אוכל עדיין
נשאר, אבל כלי־האכילה אזלו. טדי לא היסס, טעם מן המטעמים כשהוא משתמש באצבעותיו.

מביטוייה של הערכה זו הוא
תמונה גדולה שתלתה לאחרונה
סוניה פרס בחדר־השינה
שלה, והמכסה את כל הקיר שמול
המיטה. התמונה מנציחה
דיוקין־ענק של בעלה.

לאה רבץ, התגלתה השבוע
כמי שדואגת לאנשי-הביטחון
המלווים אותה ואת בעלה. כאשד
נסעו רבין ובני־מישפחתו
באמצע השבוע לבילוי של
כמד, ימי חופשה במלון דן
קיסריה, התרוצצה לאה ודאגה
שה״גורילות״ של בעלה יאכלו,ישתו ויבלו בעודם -שומרים
על ראש־הממשלה. כשנשאלה
לפשר יחסה החם אל הגורילות,
השיבה :״החופשה בקיסריה
היא הזדמנות־פז לגמול
להם על מה שהם סובלים ממני
כל השנה.״
0בעת החופשה בקיסריה
שיחק רבין גולף, לרא-שונה
מאז חזר מארצות־הברית- ,שם
כיהן כ-שגריר ישראל. רבין
אינו מצטיין במישחק הגולף,
אולם בארצות־הברית הוא
חייב היה לשחק מישחק זה
בטענה כי ״הרבה פגישות ודיונים
נערכים תוך כדי מיש-
חק הגולף.״
0אנשי לישכת ראש־הממשלה
חיפשו בנרות מיהו
שרגא הבר. ראש־הממשלה,
יצחק רבין, השתמש לאחרונה
בביטוי :״אל תהיה לי שרגא
ד,בר,׳י בעת שמישהו המשוחח
איתו האריך בשיחה ועירב בה
מילים לועזיות רבות. רק בסוף
השבוע גילה דבין לאנשי
לישכתו מי זה שרגא הבר.
לדיברי רבין, הוא הוזמן לפגישה
עם צמרת מישרד־הבריאות.
בין המדברים שם
היה גם סמנכ״ל מישרד־הברי-
אות לתפקידים מיוחדים וראש
אגף־התקציבים של המישרד,
•שרגא הבר. הבר ניסה להר־שים
את רבין, ונאם משך חצי
שעה תמימה כשהוא משתמש
בדבריו בעשרות מילים לועזיות.
רק בסוף הפגישה שאל
רבין את אחד -ממלוויו :״אולי
אתה יודע מה הוא אמר י״
מאז הוא משתמש בסמנכ״ל
מישרד־הבריאות כדוגמה ל-

שר. המכונית נראתה להם
חשודה, והם הזמינו את ה-
מי-שטרה. כוח גדול של מיש־טרה,
שהגיע למקום, סגר את
כל מבואות בניין מישדד־האוצר,
ולא איפשר לפקידים

דויד שווייצי

מאמן הניבחרת הלאומית בכדורגל
(מימין) ,בלט בין אורחי החגיגה
שערכה חברת ״פברג׳ה״ בעיקר לבעלי־פרפומריות. שי קופילוביץ/
מנכ״ל חברת ״לין״ ,המפיצה בישראל את מוצרי ״פברג׳ה״ (משמאל),
תמה מה לשווייצר ולחגיגתו. הסתבר כי אשתו של שווייצר היא
בעלת פרפומריה, והמאמן הגיע למסיבה בזכותה• במסיבה בישר
קופילוביץ׳ על ביקורה הקרוב בישראל של דוגמנית״הצמרת מארגו
המינגוויי, וסיפר כי ״היא תבוא במגע עם הציבור בכל הדרכים.״

כרמל

מזר חי

מיקבי ראע\ון ל^יון
וזכדון יעקב

! 0 11 שהיה האמן האורח שליווה בשירתו
י?* 11
״ את כל אירועי מלכת-חמים ,1976

היה אורח״הכבוד במסיבת האירועים, שנערכה השבוע ב״חצר הירושלמית״
.אחרי שהיטיבו ליבם בשמפאניה, הכתירה המלכה אורלי
חידה את ג׳קי כ״מלך שירת המים״ ,בסרט שקשרה למיצחו.

הבדיקה, הם •שיחררו את פקידי
מישרד־האוצר מן ההסגר, ו-
הירשו להם לצאת את הבניין.
מאוחר יותר התברר כי ה מכונית
שייכת לתייר צרפתי,
שהגיע עם מישפחתו לסיור
מאורגן -שנערך במי-שכן הכנסת
הסמוך. משלא מצא מקום-
חנייה, החנה את מכוניתו במקום
שהיה מייועד לרבינוביץ.
! 0רעיית ראש־הממשלה,

שאינו

סיגנון־דיבור
עליו.
01 מזכיר מחוז ירושלים
של מיפלגת העבודה, עוזי
כרעם, הופיע בשבוע •שעבד
במישרדיו של המזכיר החדש
של מחוז תל־אביב -של מיפלגת
העבודה, אליהו ישפייזר.
לשפייזר המכהן בתפקידו פחות
מחודש ואשר הופתע מביקורו
הבלתי־צפוי של עמיתו מידו-

הביב

העולם הזר 2034 ,

אגשים
שלים אבר ברעם באתי לראות
אם עוד לא נמאס לך
התפקיד.״
י תחרות בין שני בני
מישפחה אחת נערכת עתה ב־מישפחתו
של כתב הטלוויזיה
בצפון הארץ, יורם המיז־דחי•
רעייתו של הכתב כת־עמי
המיזרחי, מונתה ככתבת
של עיתונו של משה
דיין׳ היום הזה, במטולה. השניים
החליטו ביניהם כי בבית
הם לא ידברו על הסקופים
שכל אחד מהם משיג, כדי
שלא לגרום למריבות מישפח־תיות.

גזר.
כשנשאלה גרא לפשר הכיבוד
המוזר, ה־שיבה :״מי
שלא מבין את הרמז, שלאיאכל.״ לפי המהירות שבה
חוסלו הגזרים, התברר כי כולם
הבינו את הרמז. רק בתום
המסיבה התגלה אורח אמיץ
אחד, שהעז לשאול :״מה בעצם
היה הרמז?״ הסתבר שלא
היה כל רמז, אבל איש מהנוכחים
לא רצה להיראות כמי
שאינו מבין רמזים.
01 דוברת מישרד־הברי־אות,
דפורה גנני, אשר
האזינה לידיעה בטלוויזיה ש תקפה
את הנהלת מישרדה, על

!וידובר

הממונה על הכנסות המדינה במישרד״האוצר, היה השבוע אופטימי
וצוהל, כאילו כל בעיות האוצר כבר נפתרו, כאשר הגיע למסיבת
פתיחת בריכת־השחייה החדשה במלון ״דן״ בתל״אביב. המסיבה נערכה בסיגנון האיים הקריביים.
עובדות המלון (משמאל) התלבשו בתילבושת אכסוטית, ועטרו כל אורח נכבד במחרוזת־פרחים.
נוידרפר שפע חיוכים כשמחרוזת הפרחים על צווארו :״זו מדיניות האוצר — לדבר בפרחים !״

כי כמעט כולה שוהה בחופשה
או בחו״ל (ראה מדור טלוויזיה)
,מיהרה לשלוח למחרת היום
מיכתב אל מנחל מחלקת-
החדשות של הטלוויזיה, דן
שילון. במיכתבה ביקשה גנני,
כי למרות שהכתב הממונה על
הבריאות אליעזר יערי אינו
חדל לתקוף את מישרדה, לא
יעבירו אותו מתפקידו ״כיוון
שהוא עיתונאי מעולה.״

מגיש לו קפה ועוגה כשהוא
לבוש בחליפת-מלצרים. רוטיר
המנומס בלם את קדיאת־ההפ־תעד,
שלו, ורק אחרי שיעקובי
הסתלק מהמקום שאל את מלוויו
מקרב מנהלי המלון :״,מה
קדה י פיטרו את יעקובי מהממשלה
והוא הפך מלצר י״
מארחיו פרצו בצחוק רם, וסיפרו
לו כי מלצר זה איננו
אלא צעיר בשם בני, הדומה

! 0משה יפת, אחיו של
מי שהתפרסם לאחרונה כחשוד
בדימונה,
במעשי־פרוטקשן
יהודה יפת, התחרה במכוניתו
עם נהג אחר ברחובות
ירושלים. כשנעצרו שתי המכוניות
המתחרות ברמזור, אמר
לו הנהג השני, שזיהה אותו :
״צריך היד, להכניס לבית־הסוהר
לא רק את אחיך, אלא

׳ 0נכדו של דויד בן־
גוריון, יריב בן־אליעזר,
השוהה עתה בארץ לחופשה
מלימודיו בארצות־הברית, מנצל
את חופשתו לעריכת מחקר
על אמצעי התיקשורת ההמונית
בישראל. בשבוע שעבר
ביקר בן־אליעזר בבניין הטלוויזיה
בירושלים, כדי למצוא
חומר למחקר שלו. כשפשטה
השמועה בבניין כי הוא נמצא
במקום, מיהרו המזכירות לחדרו
של הדובר, שם ישב
יריב ועבד, כדי לצפות בנכדו
של המנהיג המנוח.

אפרים קי

ההומוריסטן בעל השם העולמי, הוכיח
כי למרות גיזרתו הדקה אין הוא
שומר על דיאטה. במסיבת״חתונה שנערכה השבוע, שבה נטל קישון
חלק, הוא לא התעצל, עמד, בתור כדי לזכות במנות הכיבוד.

׳ 0הנספח לענייני כלכלה
ומידע בשגרירות אוסטרליה
בישראל, אנטזני רוטייר,
התארח בשבוע שעבר במלון
דן בתל־אביב, והופתע לראות
כי שר־התחבודה גד יעקובי

01 הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, אלימלך רם,
ניצל בנם מסקנדאל בטלפון
ביום השלישי האהרון. אחרי
שיושב ראש הכנסת ישראל
ישעיהו צפה בתוכנית מבט,
שבח שודרה הכתבה של רם
על מימצאי מבקר הכנסת, הוא
השתולל מכעס. ישעיהו, שהיה
אז בביתו בירושלים, טילפן
לביתה של מזכירתו, היה מן,
וביקש ממנה למצוא עבורו את
מיספר הטלפון של רם בביתו.
מן סברה כי רם מתגורר בירושלים,
אך לא הצליחה למצוא
את מיספר־הטלפון שלו
במדריד״הטלפונים. גם בבניין
הטלוויזיה סירבו למסור לה
את הטלפון של רם. דק למחרת
התברר לישעיהו כי רם מתגורר
ברמת־אביב בתל-אביב,
וכי שמו מופיע במדריך.

| 1ן 1 11 שזנח לערב אחד את הופעתו בתוכנית־היחיז

* ! 1 1 1״ * 1שלו ,״קומזיץ״ ,כדי לשמש מנחה בטכס
בחירת מלכת־המים לשנת ,1976 הפתיע את ממלא־מקום ראש
עיריית ת״א, יצחק ארצי, כשזה עלה אל הבמה להכתיר את אחה
הנבחרות. דותן שלח ידו למיצחו של ארצי כדי לתקן את תיסרוקתו,
כשהוא מכריז :״ככה יהיו לך יותר סיכויים להיבחר לראש־העיר.׳

ליעקובי כשתי טיפות ימים, וכי
רוטייר לא היד, הראשון שהתבלבל
בין השניים.

התכשיטאית רחל גרא

ערכה בשבוע שעבר בביתה
מסיבה, שאליה הזמינה כמה
עשרות אנשים. ידידיה של
גרא, היודעים כי בדרך כלל
יש במסיבות שלד, כיבוד
עשיר, הופתעו למצוא רק קערה
גדולה ובה עשרות קילחי-
העולם הזה 2034

אילנה גוו

הפסלת הישראלית המתגוררת בלוס-
אנג׳לס, הגיעה לארץ להסרת הלוט מעל
פיסלה החדש ,״אם וילד״ ,שאותו תרמה לאוניברסיטת חיפה. לטכס
הגיע גם בעלה של אילנה, איש״העסקים האמריקאי לני לוינברוק
(משמאל) .איתם בתמונה נראה גם אחיה של אילנה, הד״ר דני גור,
מנהל מחלקת ניתוחי־לב־פתוח בבית־חחולים הממשלתי תל־השומר.

׳ 3הבר הנהלת קופת החולים
של ההסתדרות, ומי
שהיה אחד הפקידים הבכירים
במישרד־הבריאות, פינה פ
דגן, הוזמן לטכס ברית־המילה
של נכדו של מי שהיה ח״כ
ממפ״ם, ראוכן ארזי. כששאלו
את דגן מה פיתאום הוא
בא לטכס, השיב :״אני ייודע
שהמילה היחידה במישרד־הבריאות
היא המילה של
ברית־המילה, אז הייתי מוכרח
לבוא.״

גם אותך!״ יפת התרגז, ירד
מהמכונית והיבה את נהגה
מכות נמרצות.
! 0לא,ישי-ר,שידור יש שפד,
מייוחדת. בשעתו היה קיים בה
הפועל ״לגבתך, שפירושו היה
לקבל את אישורו של הנוך
גיכתץ המנוח. בהדרגה קיבלה
מילה זו משמעות של
עשיית דברים מאחרי הגב.
לאחיר־טכן נולד הפועל ״לאל-
מג״ ,שפירושו היה להביא
חומר לאישורו של שמואל
אלמוג. עכשיו, כשמכהן יצ הלו
ליפני בתפקיד המנכ״ל.
מתחבטים אנשי השידור בין
הפעלים ״ללבן״ ו״ללבנך.

מה טיב הפעילות של חיל־יה״ם מול חוף ל ב נון?

** דשג חדש הופיע השמע במילון
1*4הפוליטי הישראלי: הסגר ימי.
עד כה התעניינה ישראל בבעיות של
הסגר ימי רק בהקשר שלילי: כצד הנפגע,
בפועל או בכוח. המצרים הטילו הסגר על
אילת במאי ,1967 ובפני חיל־הים הישראלי
הקטן עמדה תמיד הבעייה הגדולה
׳כיצד למנוע הטלת הסגר על חופי ישראל.

עתה, זו הפעם הראשונה. נאמר
כי ישראל היא המטילה הסגר ימי.

• פוט מפטפט שונ
.ץ זח כבה שבועות טענה העיתונות
1*1העולמית — ובעיקר המערבית —

כי חיל־הים הישראלי מקיים הסגר ימי על
נמלי צור וצידון, שבהם עוברים עורקי-
האספקה החיוניים של התת־מדינה ה־מוסלמית־שמאלית־פלסטינית
בלבנת.
ידיעות אלה תכפו כאשר גדל מיספר
הספינות שחדרו למים הטריטוריאליים
של ישראל, נתפסו, הובאו לנמל חיפה,
ושם הוחרם מיטענם ונבדקה זהות נוסעיהן.
פיצוץ אוניה בכניסה לנמל צידת
יוחס אף הוא לישראל.

מאחר שקשה מאד להיכנס למים
הטריטוריאליים של ישראל כאשר
מפליגים מקפריסין לצידון — נראה
ההסבר הישראלי הרשמי בעיני ה עיתונאים
הזרים כתירוץ שקוף.

נווט איתור

שבה איבד יוסף טרומפלדור את זרועו, נפלה בעיקבות
הסגר ימי. הצבא הרוסי כותר בסיר, נאלץ להיכנע ביגלל
המצור היבשתי והימי של היפאנים. בתמונה: אונית־הקרב הרוסית אורל, שנפגעה בקרב
ההיסטורי במיצר ססושימה — הקרב הימי הראשון בעת החדשה, שבו •נוצח חיל־ים
אירופי בידי ימאי אסיה. הקרב אירע ב־ ,1905 זמן קצר אחרי שנפלה פורט אדתור
הסמוכה. הצי הרומי, שבא בדרך הארוכה מן הים הבאלטי, איחר להגיע אל הפיר הנצורה.
בשבוע שעבר השתנתה הגירסה הישראלית
הרשמית. שר־הביטחון הישראלי אינו
אדם המסוגל לבלום את פיו, כשיש לו
מה לספר העלול להנחיל לו כותרת בעיתון.

ברדיפתו
המתמדת אחרי פירסו•
מת אישית, עשה שימעון פרם דבר
שדא־ייאמן: הוא עודד את כלי־התקשורת
הישראליים להודות בישראלי קיום הפיטפוט
בא בשפע של דיווחים בטל וויזיה,
ברדיו ובעיתונות, בליוויית מפות,
שלא הותירו ספק כי סירות חיל-הים
שוב אינן פועלות במים הטריטוריאליים
הישראליים, ושהם מסיירים לאורך חופי
לבנון ותופסים שם ספינות, מיטענים ונוסעים.
הפירסום
גרם התפרצות־זעם בוושינגטון.
משם, באמצעות הכתבים הישראליים
שם, הגיעו ההדים ארצה. היה ברור כי
שר־ההוץ האמריקאי מתפקע מזעם.
על מה?

לא על הטלת ההסגר עצמו. האמריקאים
לא השמיעו אף מילה
אהת של ביקורת על פעילות חיל
הים הישראלי מול חוף לבנץ.

תמונה היססורית זו מראה את האדמירל הוראשו נלסון יורד במדרגות
י 1המזח של פורסממוט אל מפינתו, בהפליגו למספו האחרון. הוא נחרג

בשנת ,1805 בקרב טראפאלגאר, שבו השמיד תיל־חיס חבריטי את יריבו הצרפתי. ובכך
השיג שליטה מוחלטת ביס והאפשרות להטיל הסגר בלתי־מוגסד מל האימפריה של נפוליון.

לא יכול היה להיות ספק בכך שפעילות
זו — תהיה אשר תהיה — תואמה מראש
עם ממשלת ארצות־הברית. סביר להניח
שהיא באה על פי בקשת האמריקאים, שאינם
יכולים לעסוק בכך בעצמם, מחשש
פן יכריח הדבר את הסובייטים להגיב
בצורה כלשהי.

הסורים עוסקים כאותה פעילות
כחוף הצפוני של לבנון. מכיוון שקיים
תיאום הדוק כין הסורים וה
אמריקאים
מחד, ובין הישראלים ;י
האמריקאים מאידך, אפשר להניוי
כי האמריקאים מתאמים את ה
מיבצע כולו.
אולם מיבצע כזה מחייב סודיות, מכיוון
שאינו מהווה הסגר רישמי וחוקי.
הזעם האפריקאי בא ביגלל הפטפטנות
של שימעון פרס, שהביאה לתגובה סובייטית.
לברית-המועצות
אין כל חשק להתערב
לטובת הפלסטינים. בעודם משלמים מס-
שפתיים לבעלי-בריתם בלבנון, מבקשים
הרוסים לשמור קודם כל על שארית יח סיהם
עם סוריה. אין הם רוצים לעשות
דבר העלול לתת לסורים את הדחיפה הסופית
אל תוך זרועותיה של אמריקה.
לכן שתקו הסובייטים כל עוד יכלו.
אין ספק שידעו על הפעילות הימית
אך כל עוד לא נאמר הדבר
בגלוי, התעלמו מכך.

זדם הידיעות הרשמיות והרש
מיות־דמחצה, שבאו מישראל, שינה
מצב זה. מוסקבה לא יכלה עוד
להחריש, מכלי שבגידתה כעניין
הפלסטיני תהיה גלוייה מדי. היא
שלחה איגרת-מחאה לוושינגטון —
ומכאן הזעם האמריקאי על ההדלפות
הישראליות.
פרס הסיק מייד את המסקנות. הוא
מקווה עדיין להגיע לראשות הממשלה בעזרת
האמריקאים, ואינו יכול להרשות
לעצמו לריב עם וושינגטון. לכן ירד על
הארץ לפתע מטר של ידיעות וכתבות
חדשות, בטלוויזיה ובעיתונות.
הפעם נאמר כי אין הסגר על לבנון.
סירות חיל־הים אמנם מסיירות הרחק מ־

חוץ למים הטריטוריאליים של ישראל,
אולם רק בדי ״לתפוס מחבלים חנמצאים
בדרכם לישראל״.

היה זה תירוץ שקוף למדי. איר־גוני
הפידאיון, הלוחמים עתה על
נפשם בלכנץ, כוודאי אינם פנויים
לפתיחת מיתקפה גדולה על ישראל,
כים או כיכשה. אך כצורה זו
נמנע לפחות השימוש כמילה המסוכנת
״הסגר״.

• אקס שד 1דיזזמזז
ך גייד להימנע מפילה זו, למהות
ו 1להלכה, נובע מן העובדה שחמלת
הסגר ימי היא פעולה מסובכת ביותר מבחינת
החוק הבינלאומי.
הטלת הסגר (״בלוקאדד,״) היא אחת
המשימות העיקריות של בל חיל־ים בעולם,
מאז ימיהן של סירות־המשוסים העתיקות.

התפקיד
הראשי של כד חיל-הים
הוא להגן על חופי־חכית מפני פלישה
עויינת. המשימה הקלאסית השנייה
היא להטיל הסגר על החוף
העויין, ולמנוע הטלת הסגר על החוף
הכיתי.
כל מכונת־מילחמה זקוקה לאספקה שוטפת,
וזו באה לעיתים קרובות מעבר לים.
במדינות רבות זקוקה גם האוכלוסיה האזרחית
למזון ולסחורות הבאים מעבר
לים. לכן משתדל כל צד לוחם, שיש לו
חיל-ים, לנתק את עורקי־האספקה של
אויבו. הרעבת האוייב ומניעת ציוד ׳מצבאו

צי, על הממשלה שלו לאשר אותו רשמית.
• ההסגר חייכ להיות יעיל. זהו
עיקרון חשוב ביותר .״ההסגר של נייר״
אינו חוקי. ההסגר הוא חוקי רק כאשר
עומד לרשות מטיל-ההסגר כוח מספיק
כדי להבטיח שאכן שום אונייה אינה יכולה
לעבור את טבעת־המצור בלי הסכמתו.

• ההסגר חייכ לחיות רצוף,
ומופעל בלי משוא־פנים בלפי כל. אם
מופסק ההסגר בשל נסיבות כלשהן, כגת
מזג־האוויר, יש לעבור מחדש על הליכי
הטלתו.

• דכר ההסגר צריך להיות
ידוע למפעילי האוניות, שעליהן הוא

סבך זה של הוראות גרם לכך שלעיתים
קרובות הוטל הסגר־למעשה, מבלי שמטילי־ההסגר
הודו בפה מלא שהם מקיימים
אותו. אך את זאת יכולה להרשות לעצמה
רק מדינה שהיא די חזקה כדי לכפות את
רצונה. אחרת היא מסתכנת בסיכסוך מזו־יין
עם מעצמה גדולה יותר, המבקשת לש מור
על חופש-המיסחר שלה

סבעח שד ח1ק
״״ ידחמזת העת החדשה נדושות
* ) דוגמות של הסגרים ימיים, מוצלחים
ובלתי־טוצלחים.
אחד ההסגרים המפורסמים ביותר, שעליו
נכתבו ספרים ללא־ספור, הוא ההסגר
הימי שהטילה בריטניה על חופי
צרפת וספרד ב־ ,1803 בפרוץ המילחמה

ף 1ע ך 1י | האדמירל האמריקאי הנודע, דייוויד פאראגוט, השיג את תהילתו
\ 1 1\ - 1י 0 1 1 1בניהול מערכות־הסגר נגד מדינות־הדרוס. התמונה מראח אותו
בקרב מוביל בפוזה מפורסמת: כדי לראות את מהלך הקרב למרות העשן הסמיך של
ההפגזות, טיפס האדמירל סל חבלי המיפרשיס של ספינת־הדגל, פיקד על הקרב מגבוה.

מטר מוביל

במילחמת־האזרחיס האמריקאית הטיל הצפון הסגר ימי
יעיל ביותר על הדרום, ובכך תרם חיל־הים תרומה מכרעת
לניצחון הפדרלי. בתמונה: במהלך ההסגר הצליח הצי הצפוני, שכלל אוניות משוריינות,
לכבוש ב־ 1864 את העיר מוביל באלאבאמה, אחרי קרב בין האוניות לבין מוצבי הייבשה.
הן שיטות זולות יותר להכנעתו, מאשר
מיגורו בשדה־הקרב.
זוהי מהותו של הסגר ימי.

אולם כל הסגר מעורר שלל של בעיות.
איזו אספקה יש למנוע מן האוייבז האם
יש לשלול ממנו רק תחמושת לתותחיו, או
גם חלב לתינוקותיוז האם מותר לתסוס
רק את אוניותיו של האוייב עצמו, אז גם
אוניות נייטרליות, המביאות את האספקה
לנמליו? ומה אם האספקה אינה מובאת
על־ידי האונייה הנייטראלית אל נמל-
אוייב, אלא לנמל נייטרלי, וקיים חשד
שהיא מובלת משם בדרבי־הייבשה אל
ארץ־האוייב ו איך יכולה המדינה הנייטרלית
להתגונן מפני הסגר, כשאין היא מסכימה
לוז
במרוצת הדורות, וככל שהתפתח המים־
חר הבינלאומי, התעורר הצורך להשיג
כללים מוסמכים בדבר הטלת הסגר, וליצור
מעין חוק בינלאומי בנדון. ואמנם,
כללים כאלה התגבשו בהדרגה, והגיעו
לידי ניסוח במר במיסמך המכונה ״הצהרת
פאריס״ .משנת . 1856
הצהרה זו קבעה את כללי־היסוד להטלת
מצור חוקי. בץ השאר :

• יש להטיל את ההסגר רשמית,
כדרך ממלכתית. כלומר: הממשלה
המטילה את ההסגר צריכה להודיע על
כך. אם ההסגר מוטל על-ידי מפקד של

בינה ובץ נפוליון. הצרפתים ניסו לפרוץ
מצור זה. המפקד הימי הצרפתי גרר אחריו
את הצי הבריטי, בפקודת האדמירל *
הוראשו נלסון שטום־העין, עד לאיי הודו
המערבית, וחזר משם. אך חיל־הים הצרפתי
לא הצליח להתחבר עם כוחות־הייבשה,
שביקשו לפלוש לבריטניה, וכך ניצל האי.
נפוליון צעד לעבר מסיה ואבדונו.
חצי-מאר. לפני כן נולד ההימבון הלאומי
של ארצות־הבמת בשעת הסגר ימי. עורך־
דין אמריקאי, שנלכד על סיפונה של
אוגית־מילחמה במטית שהטילה מצור על
בולטימור וניסתה לכבשה, חיבר מרוב
התלהבות את החרוזים של הדגל עטור
הכוכבים כשראה בבוקר מרחוק כי הדגל
האמריקאי עדיין מתנופף על החוף.
לגילד כוחו האכזרי ביותר הגיע ההסגר
הימי בשתי מילחמות־העולם, שבהן
הטילו שני הצדדים הסגרים איש על ירי בו.
במילחמה הראשונה הטילו הבריטים
הסגר על גרמניה והמדינות הנייטרליות,
והגרמנים הגיבו בהכרזת ״מילחמת־צול-
לות בלתי־מוגבלית״ ,שנועדה להטביע כל
אוניה, תחת כל דגל שהוא, שנמצאה באזור
ההסגר. הבריטים ניצחו במאבק
ההרעבה. גם אחמ שגרמניה כבר נכנעה,
הוסיפה הבמטים לקיים את ההסגר במשך
* המילה ״אדמירל״ היא שיבוש התואר
׳הערבי אמיר־אל־בחר (״נסיך הים״).

שנה נוספת, עד לחתימת חוזה־השלום.
תמונות־הזוועה של תינוקות חולים ומתים
מתת־תזונה הרעילו את הנשמה הגרמנית
במשך דוד שלם. הן עזרו לא־במעט לסלול
את הדרך לפני היסלר.
במילחמה השנייה חזר אותו תסריט, בצורה
חריפה עוד יותר. המטוסים, המוק שים
המתוחכמים, הראדאר והסוגאר הו-
סיסו ממדים חדשים להסגר. בריטניה הטילה
הסגר חמור על כל הייבשת האירופית,
והגרמנים הטילו על בריטניה הסגר
של צוללות אשר, לעיתים, התקרב
לניצחון.

כל אחד מן ההסגרים האלה
עורר ויכוחים מישפטיים מסובכים
כיחס לחוקיותו, אך כמילחמות עולמיות
טוטאליות אלה לא טרחה
שום מדינה להקפיד על החוק הבינלאומי.

במילחמת ויאט־נאם מילא ההסגר
הימי תפקיד חשוב• חיל־הים האדיר של
ארצות־הברית גוייס כדי למנוע אספקה
לצפון ויאט־נאם בדרך הים. ובשיא ה-
מילחמה חסם חיל־האוויר האמריקאי את׳
נמל הייפונג החיוני על-ידי הטלת שדות־מוקשים
במבואותיו. בכל־זאת ניצח הצפון.

נוישים וסודת,
• £פי הידיעות בעיתוני העולם, נב-
/נסה ישראל עתה למועדת אכסקלו-
סיבי זה של גדולי־הים־
הדבר נשמע ברגע הראשון באבסורד.
חיל־הים היד, תמיד האח החורג והקטן
של כוחות הייבשה והאומר. רק במיל-
חמת יום־הכיפורים זכה בתשומודלב כלשהי.
כל כוחו מורכב מסירות ננסיות. אף
שהגיע פעם לשלוש משחתות (שאחת
מהן נלכדה מחיל־הים המצרי במילחמת־קדש)
מורכב כוחו העיקרי כיום מסטי״לים
— יחידה זעירה במושגים ש,ל חיל-ים
גדול. אפילו בים התיכון, שבו שטים כרישים
כמו נושאות־ד,מטוסים ונושאוודהט־

סוקים של ארצות־הברית וברית־הטועצות,
משולות יחידות חיל־הים לסרדינים.

אולם סרדינים אלה חמושים כמיטב
הציוד המודרני והמתוחכם,
ויש ביכולתם למלא משימות שהיו
מוטלות כעכר על יחידות גדולות
— מה גם שהם פועלים כקירכת
חוף־הכית.
יחידות כאלה יכולות להטיל הסגר ימי
כלשהו.
כמה שנים לפני כן ניצלה ארץ־ישראל
מכיבוש צרפתי תודות להסגר שהטיל נל-
סון על חופי מצריים. באחד באוגוסט 1798
השמיד נלסון במיפרץ אבו־קיר, מול חוף
מצריים, את הצי הצרפתי שהביא את נפו ליון
לארץ־ד,נילוס. בעיקבות ההסגר של
נלסון נותק חיל־המישלוח הצרפתי במרחב
מצרפת, תוכניותיו של1נפוליון (כגון
כיבוש עכו) נכשלו, ונפוליון עצמו נאלץ
בסופו של דבר לברוח הביתה לבדו, כש הוא
נוטש את צבאו ומשאיר אותו לאבדון.
כפי שיודע כל מי שקרא או ראה את
חלף עם הרוח, מילא חיל־הים הצפוני
תפקיד מכריע במילחמת־ר,אזרחים האמריקאית,
על־ידי הטלת הסגר ימי רצוף
על נמלי הדרום.

אחד מגדולי האדמירלים שד
ארצות־הכרית, דייוויד פאראגוט,
לא השתתף מעודם כקרב ימי, וכל
תהילתו כאה לו מהצלחתו כהטלת
מצ,ר זה על הדרום, שהרס את
מיסחרו וניתק את אספקתו, עד
שהתמוטט הדרום מאפיסת כוחות.
אולם הדבר מעורר בעיות טכניות, מיש-
פטיות ופוליטיות.

אילו רצתה ישראל להטיל הסגר
רשמי עד חופי לכנון, היתה נתקלת
כיער שלם •טל בעיות חוקיות מסוככות.
האם
יש ביכלל בכוחה של ישראל להטיל
הסגר ״יעיל״ ,בלתי־חדיר — תבונות
שבילעדיהן אין ההסגר יכול להיות חוקיז
(הנושך בסנזוד )34

מ קו ם ר +

גימחל/י

זו השנה החמישית ברציפות גובר טבק אוריגינל על יריביו וזוכה באליפות
״המוצר הנבחר״ בין מוצרי הטיפוח לגבר.
כי טבק אוריגינל מיוצר עבור גברים ע״י גברים.
טבק אוריגינל: אפטר שייב, קצף גילוח, משחת גילוח, דיאודורנטים, מי שיער, סבון יוקרה ועוד.

יו &וו

לגברים המצליחים

להתכונן לבחירות

לטופז את

ידי * 1לנטרל את פוס *
לחסום את הצעירים * ליצור
לעצתו ולממשלת 1ר ימו׳ ( 1וענן:

מאח יוסי ינאי
ני מוכרח לנקות את השולחן
לפני שאני יוצא,״ הודיע ראש־הממשלה
יצחק רבין לאנשי לישכתו, בתחילת
השבוע שעבר. היציאה שאליה התכוון
רבין היתד. יציאתו לחופשה במלון
דן קיסריה, ביום השלישי האחרון. ניקוי-
השולחן שאליו התכוון היה ההיענות ל דרישות
שהגיעו אליו מצדדים שונים ב־מיפלגתו,
להדחתו של שר־האוצר יהושע
רבינוביץ.
מזה חודשים ארוכים מהווה רבינוביץ
מטרה להתקפות מצד האופוזיציה, מיפלגות
הליכוד, אך בעיקר מצד חוגים שונים ב־מיפלגתו־שלו.
האיש החזק של הגוש התל-
אביבי המפורסם מצא עצמו חסר גייסות,
כשהלוחמים העיקריים בו הם דווקא יורשיו
בגוש, האנשים החזקים מאחרי־הקלעים
של מפא״י לשעבר: מנכ״ל בנק הפועלים
יעקוב לווינסון, ומנכ״ל הבנק לחקלאות
דויד קלדרון.

רביגוביץ׳ —
מזכ״ל המיפלגה
ך* ל אותה עת ניצב רבין מאחרי רבי-
^׳נוביץ ודחה את כל הטענות שהושמעו
נגד שר־האוצר שלו. רבין, המשולל כל
אבחנה פנים־מיפלגתית, לא הבין מה שהבין
כל חבר־כנסת זוטר ממיפלגת־העבודה :
שלרשות רבינוביץ אין עומדים כיום הכוח
והעוצמה האדירים שעמדו מאחריו בעת
שהגוש היה גוש, ומפא״י־לשעבר היתה
עדיין איום, ולא סיסמה ריקה מתוכן.
אך לאחרונה הבין גם רבין כי יש לסלק
את רבינוביץ, ולשם כך נערכה ביום השני
האחרון הפגישה האחרונה שאותה זימן
ראש־הממשלה לפני שיצא לשבוע-החופשה
שלו. בפגישה, שנערכה בלישכתו בשעות
אחר־הצהריים המאוחרות השתתפו נוסף
לכמה יועצים המקורבים לרבין, גם רבי-
נוביץ עצמו, דויד קלדרון ומזכ״ל המיפלגה
מאיר זרמי. השתתפה בפגישה, מבלי להיות
נוכחת בה, גם ראש־הממשלה־לשעבר גולדה
מאיר. במהלך הישיבה התקשר עימה
רבין פעמים מיספר, וקיבל ממנה אישור
למה שהוחלט בה.
הנושא הראשון שהעלה יצחק רבין היה
התפטרותו, המובטחת הפעם של מזכ״ל
המיפלגה מאיר זרמי, בחודש פברואר הקרוב,
החודש שבו תתקיים ועידת מיפלגת־העבודה.
רבין טען כי יש למצוא אישיות
חזקה, אשר תעמוד בראש המיפלגה ו
תעביר
אותה על־פני המחסומים העצומים
שיוצבו לפני מיפלגת העבודה במערכת־הבחירות
הבאה.
לדבריו, חודש פברואר יהיה גם עיתוי
נכון לעריכת שינויים בממשלה ולחידוש
פניה.
בשיחות קודמות שנערכו שבוע קודם־
לכן, הציע רבין את תפקיד מזכ״ל-
המיפלגה לרבינוביץ. רבין הציע לרבינוביץ
להמשיך לכהן בממשלה כשר־בלי־תיק, ד
בעת־ובעונה־אחת לשמש כמזכ״ל מיפלגת־העבודה.
רבינוביץ הבין שראש־הממשלה
הגיע למצב שבו הוא עומד על הסתלקותו
מתפקיד שר־האוצר, וביקש שבוע, כדי
לחשוב ולתת תשובה. בתחילת השבוע
הוא הודיע לרבין על הסכמתו לשינוי התפקידים,
אך היה לו תנאי :״את תפקיד
שר־האוצר לא יקבל בשום פנים ואופן
יעקוב לווינסון.״
היתד. זו מכשלה, לגבי התוכנית שגיבש
לו רבין לשינוי פני הממשלה. הוא התכוון
מלכתחילה להציע ללווינסון את תפקיד
שר־האוצר. מקורביו של לווינסון, וביניהם
דויד קלדרון, אף רמזו לרבין כי הפעם,
יעומת פעמים קודמות שבהן נערכו עם
לווינסון שיחות־גישוש בעניין זה, יסכים
מנכ״ל בנק הפועלים לקבל עליו את התפקיד.
רבין
חשב, כי אם לא יוצע ללווינסון
תפקיד שר־האוצר, יתקוממו נגדו הגוש
וותיקי מפ״אי, שאותם ייצג באותה פגישה
דויד קלדרון.
מצד שני ידע רביו, כי אין לו כל דרך
אחרת להיפטר מרבינוביץ, אלא על-ידי מתן
הבטחה שלווינסון לא יירש את מקומו.
ראש־ממשלה אינו יכול לפטר שר. כל שהוא
יכול לעשות הוא להתפטר בעצמו,
לפטר על־ידי כך את הממשלה כולה, ולהרכיב
מחדש ממשלה בלי אותו שר.
במצבו הפוליטי כיום, כאשר שימעון
פרם עומד בפתח כמשחר לטרף, יודע רבץ
כי צעד זה מסוכן מדי לגבי המשך שיל-
טונו.
אולם ההצלה באה לו לאחר שיחד. שערך
עם דויד קלדרון. קלדרון הסכים לעיסקה :
לווינסון לא יהווה מכשלה בדרכו של
רביו להקמת הממשלה החדשה בעוד חמישה
חודשים, אולם מועמדותו תחזור לדיון
ערב הקמת הממשלה שלאחר הבחירות,
בעוד יותר משנה.
האמת היא, שוויתורם של לווינסץ-
קלדרון נבע מתוך שיקולים אחרים. גם
אל שניים אלה, כמו אל ראש־הממשלד״

הגיע מידע על ישיבות סודיות של הנהלת
הליכוד שבהן הוחלט לרכז את תעמולת
הבחירות של האופוזיציה נגד יהושע רבי-
נוביץ אישית ונגד מה שהוא מסמל :
המדיניות הכלכלית הכושלת והרת-האסון
של ממשלת רבין. הליכוד החליט, אחרי
מיבצע אנטבה, להתרכז דווקא בבעיות-
פנים חברתיות, שכולן סובבות סביב המצב
הכלכלי ולא סביב בעיות חוץ וביטחון.
הליכוד עומד לוותר אפילו על חידוד
בעיית השטחים, ולא למקד את מערכת־הבחירות
הקרובה על נושא זה.
איש מן המנהיגים של מיפלגת העבודה,
המסוכסכים בינם לבין עצמם, אינו מעוניין
באיבוד שילטונה של המיפלגה לליכוד
בעיקבות הבחירות.

בר־לג י הי ה
שר־האוצר
כרה אחרת טוענת, כי לווינסון
אינו מעוניין גם היום להיות שר־אוצר
בממשלתו של רבין ובמיבנה הפוליטי
העכשווי. לדעת לווינסון, המצב הפו
ליטי
הפנימי לא יאפשר לו לערוך את
השינויים והניתוחים הכלכליים־חברתיים ש בהם
הוא רואה הכרח, וכי הוא ייאלץ להסתפק
בפשרות, תוך התחשבות בגורמים
ובמצבים לא־עגייניים. לדיברי בעלי גירסה
זו, מעדיף לווינסון בכל־זאת את תפקיד
נגיד בנק ישראל, העומד להתפנות בקרוב,
עם פרישתו של משה זנבר — מישרה אשר
בה הוא יוכל, לדעתו, להשפיע על הכלכלה
הישראלית יותר מאשר בתפקיד של שר־אוצר
בממשלה בעלת אחיזה רופפת.
על-ידי מינויו של רבינוביץ כמזכיר ה־מיפלגה
— מינוי אשר, לדעת רבים, עשוי
להיות מוצלח ביותר מבחינתה של מיפלגוד
העבודה, הצליח רבץ להרוג ציפור נוספת :
למנוע מעוזי ברעם, מזכיר מחוז-ירושלים
של המיפלגה, להיבחר לתפקיד מזכיר הד
מיפלגה.
לפני שנתקבל הסיכום על מסירת תפקיד
המזכ״ל לרבינוביץ, היתד. מועמדותו של
ברעם כימעט־בטוחה. הוא הצליח לגייס לו
תמיכה לנושא זד, בקרב חוגי הצעירים והחוג
לשילוב שבהם הוא שולט, אצל אנשי
רפ״י לשעבר ותומכי פרם, ואפילו בחלקים
ניכרים של אחדות־העבודה ומפא״י לשעבר.

19י

בכו היה רבין מעוניין פחות מכל. ברעם
הצעיר היה מן המקורבים ביותר לראש־הממשלה
מיד לאחר בחירתו של רבין.
הוא היה נפגש עם רבין לפחות אחת ליום,
וראש־הממשלה היה נועץ בו כמעט
בכל דבר. בחודשים האחרונים עבר חתול
שחור בין השניים, ויחסיהם הצטננו. כיום
משמש ברעם כסמל לכל מה שיצחק רבץ
שונא, והוא אינו יכול להרשות לעצמו
את ברעם כמזכ״ל המיפלגה. לרבץ היה
ברור, כי רק מינוייה של אישיות בכירה
כרבינוביץ, יש בו כדי לבלום את ברעם
בדרך למזכ״לות.
סיבה נוספת לצורך החריף של רבין
למנוע מברעם לשמש כמזכיר־המיפלגה היא
ההתקרבות שחלה באחרונה בין ברעם
לפרס. ברעם מכחיש אומנם כי ההתקרבות
בינו לבין שר-הביטחון חורגת מ־מיספר
שיחות־רקע ידידותיות, אולם ברור
לחלוטין כי כאשר יצטרך ברעם, כמו האחרים
במיפלגה, להכריע בין פרס לרבץ,
הוא יבחר בשר־הביטחון.
המועמד הטיבעי ביותר, לדעת ראש־הממשלה,
לקבל עליו את תפקיד שר־האוצר
מבלי לגרום לזעזועים על-ידי מינוי איש
מן החוץ לתפקיד בכיר זה, הוא נושא התיק
הכלכלי השני בחשיבותו, שר־המיסחר־והתעשייה
חיים בר־לב. במשך שתי שנות
כהונתו של רבץ הצליח בר־לב שלא לריב
עם ראש־הממשלה אפילו פעם אחת ולשמור
על ידידותם עוד מתקופות הפלמ״ח ושירותם
המשותף בצה״ל.

כי כישלון זה אינו מהווה המלצה לתפקיד
הבכיר יותר של שר־האוצר, לא יתנגד איש
למינוי זה.
את מקומו של בר־לב כשר־המיסחר
והתעשייה יתפוס, על־פי מה שהוחלט
באותה ישיבה, מנכ״ל כור, מי שהיה ראש
המוסד האלוף (מיל ).מאיר עמית. לעמית
יש דימוי-ציבורי טוב, והוא נחשב כאיש
חזק, תקיף וכמי שהפך את כור להצלחה
כלכלית.
היחסים בין יצחק רבץ לבין מאיר עמית
אינם מן המשופרים, ובחוגים פרטיים מתח
עמית בהזדמנויות רבות ביקורת חריפה
ביותר על ראש־הממשלה ועל מדיניותה
הכלכלית והחברתית של הממשלה, ביקורת
שהגיעה לאוזניו של רבץ. אולם רבין יודע
על רצונו העז של עמית לכהן כשר כלכלי
בכל ממשלה שהיא, ועל-ידי מינויו כשר־המיסחר-והחעשייה
הוא מקרב אותו אליו
ומרחיק אותו ממתנגדיו.
הפגיעה הראשונה בעצם מינויו של עמית
כשר בממשלת רבץ היא בפרופסור ייגאל

באם יש לידין סיכוי לזכות במיספר מש מעותי
של מנדטים בכנסת הבאה, ואם
יהיה לו סיכוי להשפיע על הרכב הממשלה
אחרי הבחירות, או לשמש איום קונסטרוק טיבי
לגביה.

ה תוכני ת ה סו די ת
הודלפה

ף* צטננות ההתלהבות מידץ לא קיר ו
1בה את עמית לרבץ. להיפך. במיסגרת
השיחות שבהן עסוק בשבועות האחרונים
שר־הביטחון שימעון פרם, עם אישים בכירים
וזוטרים במיפלגה, שיחות שבהן מכין
פרס את הקרב הגדול שלו נגד רבין,
נערכה שיחה גם בינו לבין מאיר עמית.
שימעד! של אותה שיחה הגיע גם לאוזני
רבין. מקורביו של עמית ידעו לספר, כי
באותה שיחה אמר עמית לפרס שאם
הברירה תהיה בין רבץ לפרס, הוא יתמוך
בפרס.

עמית
כ שר־המיסחר
כין יודע גם שמינויו של בר־לב לא
1יגרום להתנגדותו של אף חוג מוגדר
אחד. מלבד התנגדותם של אלה החושבים
עניינית, ולא במישור האישי, כי בר־לב
נכשל בתפקידו כשר-המיסחר־והתעשייה, ו־

לבצע ניתוחים מכאיבים אך מחוייבי־המצי׳
אות.
• סילוקו של רבינוביץ, מבלי שיעורר
עליו את זעמו של הכוח הגדול העומד
מאחרי יעקוב לווינסון.
• בלימת עלייתו המסחררת של שנוא
נפשו, עוזי ברעם.
• חיזוק מעמדו בתוך המיפלגה, לק ראת
ההתמודדות הבלתי־נמנעת בינו לבין
פרס.
• מניעת הצטרפותו של מאיר עמית
למיפלגתו של ידין, או למחנהו של פרס.
• חיזוק מעמדו בקרב היונים במיפלג־תו,
אשר בר־לב נמנה עם מנהיגיהם,
חיזוק הדרוש לו כאשר יסתבר ליונים
סופית שאין הוא מתכוון לפנות את מתנחלי
קדום.
מייד עם תום הישיבה, הוחלט בין כל
משתתפיה לשמור את פרטי התוכנית בסוד.
רק לאנשים הקשורים בחילופים, אשר לא
השתתפו בפגישה, כשר־האוצר המייועד
חיים בר־לב ושר־המיסחר־והתעשייה המיץ-
עד מאיר עמית, הודיעו על התוכנית ש סוכמה׳
לפי ההודעה, באופן סופי ומוחלט.
אולם כבר למחרת היום דלף תוכנה של
הישיבה החוצה. עיתונאים אחדים, אשר
קיבלו במשך השבוע את הידיעה, ואשר
פנו אל רבץ או אל מקורביו, נתקלו בהכחשה
נמרצת. ואומנם, הידיעה הראשונה
שהופיעה בעיתונות היתד, הכחשה, למרות
שעצם הסיפור לא הופיע קודם־לכן כלל.
רק שבוע אחר־כך החלו לזרום, טיפין-
טיפין, פיסות־מידע על הפגישה, אשר התפרסמו
בצינעה רבה ובנימה של זהירות
ואי־אמון.
למרות ההכחשות החלו כבר שלושת האישים,
רבינוביץ, בר־לב ועמית, להתארגן
לקראת השינויים — והתפקידים החדשים
שלהם.

לא־ מועמד רוויבסון
לא יבוא

מזכ״ל זרמי
יודח

ידץ. סוד גלוי הוא, כי אחרי פלירטים
קצרים ובלתי־מחייבים של עמית עם שול מית
אלוני ועם תנועת שינוי, היה עמית
מועמד רציני ביותר לרשימתו של ידץ.
בחודשיים האחרונים נערכו פגישות רבות
בין ידיו לעמית, ובהן מצאו השניים שפה
משותפת, כאשר ידץ מטיל את בניית המצע
הכלכלי וחלק ניכר מן המצע החברתי
שלו על מנכ״ל כור.
אולם בשבועות האחרונים התקררה ההתלהבות
הציבורית סביב ידין, ועימה גם
התלהבותו של עמית. בעיקבות שקיעת
ההלם הידיני הראשוני, החל עמית מפקפק

עתה, כאשר נודע כבר לעמית כי החל
מחודש פברואר הקרוב הוא עשוי לכהן כ־שר־המיסחר-והתעשייה,
מובטחת תמיכתו
המלאה ברבין.

על-ידי אחת -ההחלטות המיפלגתיות
הבודדות שאליהן הגיע רבץ בשנתיים
האחרונות בדבר השינויים בהרכב ממשלתו,
הוא הצליח להשיג מיספר הישגים משמ עותיים
ביותר:
• הצגת ממשלה, כביכול צעירה ורעננה
יותר לפני הציבור, בפרק-זמן מש מעותי
לפני הבחירות.
• שיפור בדימויו־שלו, כמי שמסוגל

מזפיר־סניף ברעם
לא יקודם

במדינה

הדמגוגיים של משד -קול וד,נזיפה של רבין,
הודלפו על־ידי קול במהירות הבזק, ופורסמו
בכלי־התיקשורת עוד באותו ערב.
כדי למנוע משבר ממשלתי עם הל״ע,
נענה רבץ לבקשתו של קול, התנצל בפניו.
אלא שההתנצלות לא יכלה לכסות על מה
שחושבים באמת על קול בממשלה.

העם
זה נוער זה?־

ה כנ ס ת

״גוער היובי, טוב,
שמרגי וצועד בתלם...״
לפי הסיפור הקלאסי, אמר זקן־השומרים
המנוח, אברהם שפירא מפתח־תיקווה, על
הדור הצעיר של אז :״זה נוער זה 7זה
חרא !״
השבוע נתבשרה המדינה כי הדור החדש
ביותר — זה שגדל בעיקבות מילחמת
יום־הכיפורים — הוא שמן־זית זך.
סקר מדעי מטעם המכון למחקר חברתי־שימושי,
המוסד רב־היוקרה ביותר בתחום
זה, העלה כי ״המילחמה באוקטובר 1973
לא היתד -רעידת־אדמה.״ היא לא השפיעה
במאומה על הדור הצעיר.
״רווחה אישית״ .מ״שרד־החינוך־
והתרבות היה מלא התלהבות מתוצאות
המחקר. סיכומו של המישרד, כפי שנמסר
על־ידי כתב הארץ נתן ריבון, התבטא
בפסוקים המהווים תמצית של השקפת־עולם
שלמה:
״רוב הנוער של ימינו הוא נוער חיובי,
טוב, שמרני וצועד בתלם. הוא אינו
רדיקלי, לא מרדן, ורווחתו האישית חשובה
לו לא פחות מדאגתו לרווחה ציבורית־קהילתית.
השקפותיו הן, בדרך כלל, בבואה
נאמנה להשקפות ועמדות הוריו,
מה שמוכיח כי פער־הדורות אינו קיים
בישראל. מסתבר כי להורים ולבית יש
השפעה דומיננטית על עיצוב עמדותיו
וערכיו של הנוער.״
קשה להעלות על הדעת פסק־דין אכזרי
יותר על דור שלם — פסק-דין מדעי,
הקובע כי זהו דור רפוי, חסר עמוד־שדרה,
חסר עצמאות, דור הדואג לעצמו
(״רווחתו האישית״) ,דור עלוב־נפש (״צועד
בתלם״) .נכנע וחסר־דיעה. אילו ראה
אותו אברהם שפירא, היה אומר בוודאי
שלדור כזה, אף התואר ״חרא״ הוא מחמאה.
נוער
כצלם. בכל חברה אנושית, תפקידו
של הנוער הוא למרוד, לצאת מן
התלם, לבדוק מחדש ללא-רחם את העמדות
וההשקפות של דור־ההורים, לקרוא
תגר על שקרים מוסכמים ודוקטרינות
קפואות. כי רק בדרך זו יכול כל דור
חדש להבטיח את רצף ההתחדשות, החיוני
לשיגשוגה ולהתקדמזתה של החברה.

ייתכן כי מדאיגה יותר מכל, בתמונה
זו, היא עליצותו הגלוייה של מישרד־החי־נול
על תוצאות המחקר. צמרת הסבורה
כי ״חיובי, טוב״ הן מילים־נרדפות ל-
״ישמרני, צועד בתלם״ ,ראויה לנוער זה
— כשם שהנוער ראוי לה.
התיקווה היחידה היא כי הנוער אינו
כזה, וכי יטאטא או! ד-ביורוקראטים ואת
ספסרי השוק השחור, המקווים כי נוער זה

מדו• ,תפטד ה׳ז׳׳ר י

הפיצוץ האחרון בפרשת
השחיתויות במגכגון הכנסת
נסב סביב השאלה :״האם ערף
אהד מעובדי הכנסת
שיפוצים בווילה הפרטית
שד ישעיהו בחולון?,,
הווילה שד ישעיהו
האם עבד כאן העובד 7
מבדרת במייוחד: שר־התיירות משה קול,
מנהיג הל״ע.
הוא התערב בוויכוח על המשבר במיש-
רד־הבריאות (ראה הנדון) כדי להציג
שאלה: כמה בנות דתיות, מתוך אלפי
הבנות המשוחררות מטעמי דת, מגוייסות
למשימות סיעודיות בבתי־החולים ז
זוהי שאלד -לגיטימית, והיא נוגעת באחת
השערוריות המרגיזות ביותר במדינה
דבת־ד,שערוריות. בעוד מיטב הבנות גאל־צות
לשרת שנים ארוכות, בתקופות־חייהן
התוססות ביותר, במחנות צה״ל, פטורות
אלפי בנות בעיקבות הצד-רתן (האמיתית
או הכוזבת) שהן דתיות.
אומנם, לפי החוק היה צורך לגייס בנות
אלה לשירות אלטרנטיבי, שאינו:נוגד את
השקפתן הדתית. השידות בבתי־ד,חולים
בוודאי אינו נוגד את דת ישראל; להי־פך,
הוא מיצווה דתית ואנושית כאחת.
אולם ביגלל ד-קנוניות המסורתיות בין
מיפלגת־העבודה וד-מיפלגות הדתיות, הנמשכות
מאז קום המדינה, אין בנות אלה
מגוייסות כלל. בנות דתיות בודדות אכן
משרתות בבתי־ד,חולים בנאמנות, וזוכות
בהוקרת החולים. אך הרוב העצום של הפטורות
מגיוס מנצל את השנים הללו לקידום
עצמן, לבידור ולמציאת חתנים.
אותה שעה מתים מדי שנה מאות חולים
ביגלל חוסר טיפול מתאים, ומדי יום
מתייסרים אלפים בבתי־ד,חולים מפני שאין
מי שיביא להם סיר בשעת-הצורך, או
יקל על כאביהם.
חיסול חשבון ישן. אולם ראש-הממ-

ח״כ אורמרט
נגד ישעיהו

יגדל בצלמם.

הממ שלה
סערה בסס תה

האם יכול אדם
להיות גס צודק,
נם דמנו: וגם מדליף?
ממשלת ישראל היא קובץ של עסקני-
מיפלגות, הקיימת בעיקר כדי לאפשר ל חבריה
להלל את עצמם. שר־הביטחון מתגדר
ב״הגדר הטובה״ ,שר־החוץ מהלל
אח ההישגים המפוארים של עצמו בזירה
העולמית, וכל שר מעלה על נם את עצמו,
ואת עלילותיו הכבירות.
מאחר שכל ההחלטות האמיתיות מתקבלות
במקומות אחרים, אין בממשלה, בדרך
כלל, מתח של ממש. גם ההומור מצוי
בה במנות זעירות בילבד.
לכן שמחו הכל כאשר הופרעה ישיבת
הממשלה, השבוע, על-ידי תקרית, שהוסיפה
לישיבה נופך של מתח והומור
גם־יחד.
הפטורות והמתים. גרם לתקרית
שר, שאינו ידוע כאישיות מותחת ו/אז

אולם קול אף מרחיק לכת, יוצר־בכוונה
במהלך ישיבות הממשלה תקריות נזעמות
או משעשעות, מתפרץ לדיברי שרים ן-
משסע את דבריו של ראש־ד,ממשלה —
כל זאת, כדי שיהיה לו חומר לעיתון של
יום המחר.
כשהוא רותח מזעם ופניו סמוקות, קרא
רבין לעבר קול :״או שאתה מכין חומר
להדלפה, או שאתה דמגוג!״
קול הנדהם, שהאמת הוטחה בפניו
לראשונה, עזב את ישיבת הממשלה ב-
טריקת-דלח. התדהמה שאחזה ביושבים
סביב השולחן ארכה שניות ספורות, עד
שהדיונים חזרו לסידרם. כעבור דקות אח דות
חזר קול לחדר, הגיש לרבץ מיכתב
שהדפיסה עבורו אחת מכתבניות ראש־הממשלה.
במיכתב דרש קול מרבין התנצלות.
אולם כאשר רבץ לא הגיב עליו

יו״ר ישעיהו
נגד האתיקה
שלד -לא הכיר בלגיטימיות השאילתה של
קול. רבץ חשב כי מן הראוי הוא ששר-
הביטחון יהיה נוכח בעת הדיון בנושא
זה, השייך במידת־מד -לתחום מישרדו. הוא
העיר על־כך לקול, וזכה בתשובה :
״אתם פוחדים מהדתיים!״
כאן איבד רבץ את עשתונותיו. כבר
מזמן הוא מחפש הזדמנות לד-יפרע משר־התיירות
שלו, על מד -שמכונה בממשלה
״הטור הקבוע של קול.״ מדי יום שני,
למחרת ישיבת הממשלה מפרסם מעריב
טור כימעט־קבוע של חוכמות וקריאות-
ביניים של משה קול בישיבת הממשלה,
ד,מודלף לו ישירות מטעם שר־ד,תיירות.

כלל, התיישב קול כמו ילד־טוב־ירושלים
והמשיך להשתתף בדיון, אם כי הפעם
בשקט וללא התפרצויות.
מבחינה עניינית, אין ספק שיצחק רבץ
לא צדק. אומנם אי-אפשר ״לפתור את
הבעייה״ על-ידי גיוס בנות לתפקידי סיוע
וסיעוד, כי נערה בלתי־מאומנת אינה יכולה
למלא את תפקידה של אחות מוסמכת.
אך אילו הוכנסו למערכת בתי-ד,חולים
אלפי בנות לשם מילוי תפקידים סיעודיים,
היה העומס הרובץ על האחיות המוסמכות
פוחת בהרבה, והמצב היה משתפר ללא-
הכר.
היתר -סיבה נוספת לרוגזו של רבץ.
כמו כל הנוכחים, שם גם הוא לב לתאריך
השאילתה של קול: שנה לפני הבחירות.
זהו תרגיל שיגרתי של ליל״ע: במשך
שלוש השנים הראשונות של כל תקופת-
כהונה הם יושבים בממשלה בשקט, מתחלקים
בתאווה בכל הנאותיה. שנד -לפני
הבחירות הם מתעוררים, יוצאים לכמה
קרבות־סרק כדי להזכיר לבוחרים את
קיומם. בין עסקני המיפלגות, ידועה מיפי
לגת הל״ע כמחזיקת אליפות־הצביעות —
מדליית-זהב שלא קל להשיגה בזירה הד
מיפלגתית.
כעבור שעות אחדות התברר כי רבץ
צדק במה שאמר. התקרית במלואה, דבריו

״זוהי סערה בכוס מיים. אני לא מוכן
להתייחם לזה,״ אמר ביום השלישי שעבר
יושב־ראש הכנסת ישראל ישעיהו ל־כתב־הטלוויזיה
אלימלך רם, שטילפן
אליו בשעת־ערב לביתו, וביקש תגובה
על האשמותיו של ח״כ אהוד אולמרט.
אולם השבוע למד יושב־ראש הכנסת,
כי גם סערות בכוס מיים מסוגלות להציק
לאישיות פוליטית עד כדי סיכון מעמדה
ומישרתה בטביעה.
אולמרט בבלש פרטי. ביום הרביעי
האחרון הופיע אהוד אולמרט בטלוויזיה,
בראיון מייוחד שבו הטיח האשמות כבדות
ביחס ליושרו האישי של עשב ראש
הכנסת. מלבד החידוש בעובדה שחבר־הכנסת
מן השורה תוקף את היושב־ראש
שלו, ומאשים אותו במעשים הגובלים בפלילים,
לא היה בדבריו של אולמרט כל
חדש. אולמרט, שחזר לא־מכבר ממסע
ממושך באוסטרליה, החליט לחזור לכותרות
בכל מחיר. הוא קרא את ד-דו״ח המפורט
של העולם הזה על פרשת מבקר
הכנסת (העולם הזה ,)2030 והציג אותו
כגילוי פרטי שלו.
לזכותו של אולמרט יש לציין, כי הוא
גיסה לבצע גם עבודת־בילוש פרטית משלו
הוא פנה אל כל האישים ששמותיהם
נזכרו בכתבה הנדונה, וביקש מהם חומר
נוסף שעדיין לא פורסם בהעולם. הזה.
קצין־הכנסת, יצחק (״איזי״) ברגל, דחה
את אולמרט. פקידים בכירים אחרים דחו
אותו גם הם. רק מבקר־הכנסת המודח,
שמעון ליברמן, החש עצמו בשבועות
האחרונים כמי ׳שנעשה לו עוול, קפץ על
פנייתו של חבר־הכנסת הצעיר, וסיפק לו
מיסמכים ׳למכביר.
גם במיסמכים שסיפק ליברמן לאול־מרט
לא היה כל חדש. אולם, בהיותו
מצוייד בתיק עב־כרס, יכול היה אולמרט
להציג עצמו שוב כחושף־שערוריות ביל־עדי
של הבית. מבלי להזכיר כלל את
הפירסומים הקודמים בפרשה ,׳שלף אול־מרט
התכתבויות פנימיות של המבקר עם
ישעיהו, והציגו בפני כתב הטלוויזיה.
לאולמרט שיחק המזל מבחינת העיתוי
המתאים. צוות של שני עובדי מישרד
מבקר־ד,מדינה סיים לכתוב את מסקנות
הדין־וחשבון שלו על דו״ח מבקר־הכנסת
שהועבר אליו, בדבר התשלום הנוסף ׳שקיבל
קצין הכנסת עבור עבודתו במער-
כת־הבחירות. הדו״ח של מבקר־ד,מדינה,
שפורסם באופן מיקרי לחלוטין סמוך ל־
״פיצוץ״ של אולמרט, קבע כי המבקר
המפוטר של הכנסת צדק במסקנותיו.
עוד פצצה אחת. למחרת השידור
בטלוויזיה ערך ישעיהו מסיבת־עיתונאים,
שבה הגיב בגימגום ניכר על האשמותיו
של אולמרט. בכך, סבר ישעיהו, תסתיים
הפרשה. אולם, שעה אחת אחרי מסיבת־העיתונאים
של יושב־הראש, ערך אולמרט
מסיבת־עיתונאים משלו, ובה חשף לפני
העיתונאים מיסמכים שהעידו כי ישעיהו
לא דייק, לפחות בכל הנוגע ליחסו אל
המשך עבודתו של ליברמן כמבקר־הכג-

חברי־כנסת נוספים מיהרו גם הם לקפוץ
על העגלה של אולמרט, ולשלוח
רמזים מאיימים לעבר ישעיהו. ה-
יו״ר החליט לכנס את ועדודהכנסת, כדי
לדון בפרישה. אולם עוד קודם־לכן דרשו
חברי מפ״ם בסיעת המערך לכנס את
סיעתם, כדי לדון בהיבטים השונים של
התנהגותו של ישעיהו בפרשה.
אך אולמרט הנין פצצה נוספת. לטענתו
יש בידיו מיסמכים, המאשרים
כי ישעיהו לא זו בילבד שחיפה על אי-
(המשך בעמוד )25

פרסום קורן

מחירים מיו חדי למכוניות חן המשלוח הראשון
• מיני • 1 0 0 0אלגרו • 1300מ סחריו ת 1 30 0
דגמי 11 לאססקה מידי ת ב תנ אי אשראי מיו חדי

חברה ישראלית למובילים ב ע״ מ
תל־אביב:
חיפה: ש
ירושלים:
נתניה: רה

רח 1ב המסגר 62 טל 03-36537 35882 חיפה: רח הנאמנים 7־ 5טל 510246 .־ 04 סוכנויות משנה:
קרביץ. רחוב הרצל 92 טל 04-664885 רמוזגן: רח ז סטינסק׳ 47 טל .03 732270
רה ינאי .4טל 02-231328 פתח־תקוה: כהן אח מילר. בר־כוכבא 39 טל 911159
באר־שנע: דרך חברון, טל 77021 .־057
הרצל 47 טל 053-30815 .

העו ל ם הז ה 2034

ד ו נו העירייה עמיקם שניו א גו״ס רשיוות־חובה בצה״ר ־
אר ממשיר לקבל את משכורתו המלאה מעיריית תל־אביב
עי רי ת

ת ל -א גי ב

מינ הל הכספים

חוש ג ו ! פירוטהמשכורת
מספר?החג

0712421

1976

מעמד שנר ליומן

עת ובאיי 2010 : 7קבוע [ 14298

׳1ט*1י181 1

7440100

:סס אח ואח

? 8ו 162 68ו 068 061 184 162

5500
.ן 1 1 00 6410 1000

עיריית תל-אביב לשלם לו את משכורתו
הרגילה, העולה על 5000 לירות ברוטו לחודש
כולל כל התוספות.
בהיותו בן 18 לא גויים עמיקם לצבא
בגלל בעיות בריאות. אחרי מילחמת יום-
הכיפורים, כאשר כל בעלי הפטור נקראו
לבדיקות מחודשות, החליט צה״ל לחייל
את עמיקם לתקופה של שישה חודשים.
שפירא טוען כי התנדב לצה״ל :״רק
אחרי שהתעקשתי הסכים צה״ל לחייל אותי
״.אלא שהתנדבות זו נעשתה תמורת
תשלום נוסף למשכורת האזרחית.
״ידעתי שהמשכורת הצבאית, עם
התמיכה המישפחתית לא-שה ולילד, לא
תספיק לי,״ סיפר השבוע עמיקם,, .לא
רציתי להפוך נתמך מחלקת־הסעד -של עיריית
תל־אביב. מ־ 1200 לירות אי־אפשר
לחיות. אז פניתי לצה״ל, וביקשתי שיאפשרו
לי לעבוד כאזרח אחרי •שעות הע־

פרטי ה תשל ום

0320

06.76

שנה/חודש

*1220.00
תשלום שוטף

תשלומים; בדיעבד

1224־*

217 1441־1

ן ״ ק ימים ישגג •מים: סו.

חמורים. האישור יכול לבוא רק מכוח
חתימתו האישית של ראש אכ״א.
צ׳יצ׳ פנה לרמטכ״ל ולראש אכ״א, והסביר
את מצבו הכלכלי הדחוק של הדובר
שלו. תוצאת פנייתו של צ׳יצ ׳ היתד.
הוראה- ,שאותה הוריד ראש אכ״א האלוף
רפאל ורדי לדובר צד,״ל, ואשר לפיה
יש לאפשר לעמיקם להמשיך את עבודתו
בעירייה תוך כדי •שירותו הסדיר בצבא.
בעת־ובעונה־אחת הבטיח צ׳יצ׳ ,כי
העירייה תהיה מוכנה להמשיך להעסיק
את עמיקם למרות •שירותו בצה״ל. בי-שיבה
•שבה השתתפו צ׳יצ ׳ ,עמיקם, היועץ ה-
מישפטי של העירייה ומנהל אגף כוח־האדם
בה הסתבר, כי יש לכך תקדים.
•שני צעירים העובדים כמדריכי-חבורות־רחוב,
קיבלו אישור להמשיך לעבוד עם
הנערים •שבטיפולם גם לאחר גיוסם לצה״ל.
אולם בשתי משכורות כנראה לא די.

פיוטי המוטב:

שדי רא

י * 1 5 4 8 .3

גבויים בדיעבד

סה־נ לתשלום

תעוות
ו הוון:

א מ תי

5 0 3 9 38

המשכורת האזרחית

משכורת חודש יוני 1976 של דובר
עיריית תל־אביב, עמיקם שפירא, היתת
רק אחת משתי המשמרות שאותן קיבל באותו חודש. המשכורת היתה על סך 3488 לירות,
והיא כוללת דמי־חנייה, אחזקת טלפון, שתי קיצבות־נסיעה, סיפרות מקצועית ואחזקת רכב

* * אז נכחד שלמה (״צ׳יצ׳״) להט כ-
1*1ראש־עיריית תל-אביב, הוא מפתיע
בכל פעם מחדש. בתחילה הוא הפתיע עם
לחיצוודהיד שהיה מעניק לבחורות על
שפת־הים לפני שהגיש להן פרח וביקש
שתצבענה עבורו. אחר־כך הוא הפתיע עם
חולצות הפסים המעומלנות, שהפכו הסמל
המיסחרי שלו. מאוחר יותר, כשכבר נבחר
כדאש־עירייה, הוא הפתיע את תושבי
עירו נאשר, במיבצע־ראווה, סגר את רחוב
דיזנגוף לתנועה בסוף השבוע.
אולם ההפתעה האחרונה והגדולה ביותר
של צ׳יצ׳ ,היא קו־פרודוקציה של עיריית
תל-אביב עם שילטונות צה״ל. ראש-

עיריית תל־אביב הוא הרמות הפוליטית היחידה
בעולם שהדובר הצמוד שלה לובש
מדים.
דוברו מאז הבחירות של צ׳יצ׳ ,עמיקם
(״עמי״) שפירא בן ד,־ ,28 הוא כיום חייל
בשירות־חובה, טוראי י הנושא את המיספר
האישי .2769913 למרות שהוא.צריך לשרת,
כמו כל חייל אחר ביחידתו הצבאית —
ובמיקרה של עמיקם, יחידת דובר צה״ל
— הוא ממשיך לכהן, באופן בלתי־רי-שמי,
כדובר העירייה, ולשרת נאמנה את צ׳יצ׳.
ומה שחמור עוד יותר: עמיקם שפירא
ימקבל משכורת מצה״ל, בסכום של נ־
1200 לירות, לחודש, ובדבזמן ממשיכה

פרטי החייל:

שדי רא

ע די ה ם

0 2769913

088295

ין* של
| 1ל 171 [1 ״11 ״11
11 אל
11 11 ^ 111/111
עמיקס שפירא, והיא עומדת על מכוס של 1548
משכורות, ניצל שפירא את שירותו הצבאי
בודה בצבא.״
צה״ל נעתר לבקשת דובר העירייה. למרות
שלעמיקם יש דירת־פאר בשכונת
נאות־אפקה שבצפון תל־אביב, ומכונית
פיאט 124 חדישה, החליט הצבא כי הוא
מיקרה הראוי להתחשבות מיוחדת.
בדרך־כלל נוהג צה״ל לאפשר לחייליו
לעבוד עבודה נוספת׳ בעת שירותם
הצבאי, רק כשהם מוגדרים כמיקרי־סעד

אוחו חודש, חודש יוני ,1976 נשלחה
אסתי, אשתו של טוראי 2769913
לירות בחודש זה. למרות שקיבל שתי
כדי לבקש דחיית תשלום משכנתא.

עמיקם שפירא הצליח, בתוקף תפקידו כדובר
העירייה, לקשור קשרים עם אנשי
מיפעל־הפיים. הוא ביצע עבורם עבודות
שונות בתחום יחסי-הציבור, וקיבל תשלום.
ב־ 5באפריל, שבועיים לאחר שהתגייס,
קיבל שפירא ממיפעל־הפייס צ׳ק
משוך׳ על בנק דיסקונט, שמיספרו ,105
על-סך 2000 לירות. ב־ 15 ביוני, כשלושה
(המשך בעמוד )30

אריאלי

א ת עו מ ד• ל צי דו תנוד.

ה א תו כ לו תנודלע מו דבבר?
ילדכם מאושר ואינו יודע
דאגה. יש מי שדואג לו. אתם
ההורים מספקים לו היום את כל
צרכיו. ומחר?

״דז חסכד - ,תכנית החסכון
לילדים המעניקה לילדכם, בנוסף
למתנות ופרסים רבים גם הרגלי
חסכון טובים.

מחר ילדכם יגדל ואתו יגדלו
צרכיו. החל בילקוט ביה״ס וכלה
בלימודים באוניברסיטה וברכישת
דירה. לאורך כל הדרך יהיה ילדכם
זקוק לעזרתכם. לאורך כל הדרך
בנק הפועלים עומד לצידכם. עם
מגוון תכניות חסכון המלוות את
ילדכם ומאפשרות לו להגשים את
התכניות שלו.

״חסכון לתיכון״ -ה ת כני ת
באמצעותה תוכלו לממן את לימודי
התיכון של ילדכם בלא שהדבר
יכביד עליכם.
״חסז לחייל״ -תכנית החסכון
הבלעדית של בנק הפועלים אשר
מאפשרת לחייל שלכם להשתחרר
מהצבא בבטחון.

״הסן להשכלה גבוהה״ -הדרך
הקלה בה יוכל ילדכם לממן את
לימודיו באוניברסיטה או בטכניון.
״מטמון לדירה״ -ת כני ת
החסכון אשר תאפשר לילדכם
להקים בית משלו.
כבר עכשיו כשילדכם עדיין
בתחילת הדרך והכל עוד לפניו,
אתם יודעים שיש גם מישהו •
שיעמוד מאחוריו. לאורך כל הדרך.
בבנק הפועלים.

לנו אבסת.

במדינה
(המשך מעמוד )21
סדרים בכנסת, אלא היד. אף שותף מלא
למעשים־שלא־ייעשו מבחינת המוסר הציבורי.
כפי
שנחשף בשעתו בכתבת העולם הזה,
היו מי שדאגו לגלות כי ישעיהו ניצל
את אחד מעובדי הכנסת, ראובן כהן —
אשר בינתיים הושעה מעבודתו, בגלל פרשה
אחרת — כדי לערוך שיפוצים בווילה
הפרטית שלו בחולון. אם יסתבר כי
האשמות אלה של אולמרט נכונות, אין
ספק שישעיהו לא יוכל עוד להמשיך בתפקידו,
וייאלץ לפרוש מן הכנסת עוד
לפני תום המושב הנוכחי שלה.
אך בישיבת ועדת הכנסת שנערכה ביום
השלישי השבוע לא דיבר אולמרט כמעט
כלל. בעוד שני אנשי הקואליציה, ח״כ
יוסי שריד מהמערך וח״כ יהודה בן־מאיר
מהמפד״ל תוקפים את ישעיהו בצורה חריפה
ביותר, הסתפק אולמרט ברישום סטנוגרמה
מכל הישיבה ובמיספר הערות לסדר.
התעלומה הגדולה היתד. האם בחר אול-
מרט לשתוק באותה ישיבה רק משום שעדיין
לא הגיע תורו לדבר, והוא יטיל את
הפצצה שלו ביום השלישי הבא, עת-תיערך
ישיבת־המשך של ועדת הכנסת ; או ששוב
נרתע ד.ח״כ הצעיר מהביקורת הציבורית
שהוטחה נגד סיגנונו הבוטה ובחר לשתוק
ולא לגדוש את הסאה בביקורת חריפה
על היו״ר.
מנגנון סוף־סוף -עוגריד

אחרי שניבה לחטוף את
תסקיר שכריר ישראל במגדו!/
מבקש מפכ״ד המישמרה רקב?
את תפקיד השגריר במכסיקו
השמועות במטה־הארצי של המישטרה,
על פרישתו הקרובה של המפכ״ל, שאול
רוזוליון, מהדהדות במיסדרונות המטה זה
יותר משנה. רוזוליו, אשר הצליח להם־

רנני חצי שנה הכחיש את הכר. עכשיו הוא
מודה שהשיחות היו שרו ־ וממציא גיוסה חדשה
יכול להיות ספק בכך שהדובר הוא אודי דיין. בין השאר הוזכר
בשיחה שאודי בנה בית מפואר ושהוא שקוע בחובות, דבר
שהתאים לעובדות ; הוזכרה בה נהלל פעמים אחדות ; מדובר
על ״אבא״ חשוב שאסור לפגוע בו.
היתד. לאודי סיבה טובה מאד להתכחש לכל העניין. הקטעים
שהושמעו בבית ־המישפט הכילו רמזים חמורים ביותר.
מתוך ההקלטה ניתן להבין כי כושי ואודי השתתפו כבר
בעבר בעסק-ם מסוכנים שהכניסו כסף רב, ושטיבם לא פורט.
בשיחה הציע כושי לאודי, בצורה שלא יכלה להשתמע לשתי
פנים, להיכנס עימו לעסקים של הברחת-סמים. אודי לא דחה
הצעה יה מייד מכל־וכל אלא להיפך, גילה בה עניין, הביע
נכונות לבוא לשם כך לאירופה. דובר על רווחים בסכומי-עתק,
והיה ברור כי הרקע הוא פלילי, ,״מסוכן״ .אודי ביקש להבטיח
כי הדבר לא יפגע ״חס וחלילה״ באביו, וכושי הרגיע אותו.
כא׳שר פורסמו הדברים, תבע העולם הזה כי מישטרת
ישראל תשיג את ההקלטות ותפתח בחקירה, כדי לבדוק אם
בוצעו עבירות על החוק הישראלי. המישטרה לא עשתה דבר.
תחת זאת נקט אודי דיין עצמו תכסיס, שהפך מקובל
בישראל. כאשר פורסמו הדברים, הודיע כי הטיל על פרקליטו,
מיכאל כספי המפורסם, להגיש נגד העולם הזה תביעה
האמה התירוצים
ך* אפתעה היתה כפולה.
( | לפתע התפוצצה פרשת אודי דיין מחדש. בדיוק שישה חודשים
אחרי שגילה (העולם הזה )2008 לראשונה, כי אודי דיין
מעורב במישפט־הסמים הגדול -שהתנהל אז בפראנקפודט, נתפרסם
כי התנהלה נגד אודי חקירה בעניין זה במישטרת־ישראל.
אך יותר מן ההתפוצצות עצמה, מעניין מיקומה. הכותרת
השמנה (״אודי דיין נחקר במישטרה על שיחת־הטלפון עם
כושי״) התפרסמה על פני ארבעה טורים, בעמוד האחרון של
מעריב.
לפני חצי שנה, עשה מעריב (וכמוהו, שאר יומוני י-שראל)
הכל, כדי לטשטש את זהותו של אודי דיין כמעורב בפרשה.
השאלות הנוקבות, שהועלו בהעולם הזה, לא הועתקו במעריב.
תירוציו הדחוקים של אודי פורסמו במלואם, ללא כל ביקורת
או תגובה. כאשר פירסם מעריב את תוכן ההקלטות שהושמעו
בבית־המישפט הגרמני, לא קבע מעריב כי ״אודי״ ,איש-שיחו
של שימעון רימון, הוא־הוא אודי דיין. מעריב פשוט הניח כי
קוראיו קראו זאת בהעולס הזה, והסתפק בכך.
מה השתנה לפתע?
הפירסום היווה איתות ראשון למשה דיין, אביו של אודי,
שהחסינות בת 28 השנים של מישפחת דיין במעריב הגיעה
לקיצה. לא היה קשה לנחש את הסיבה! :משה דיין עומד להעניק
את שמו, כספו וקשרון לצהרון המתוכנן, היום הזה, העומד
להתחרות במעריב. וכאשר פוגעים ב־מעריב, מעריב
אינו יודע חוכמות.

״ מ ע תי קי ם
כוזבים!׳׳

מפב״ל רוזוליו
לא רוצה לארגנטינה
תכסך עם מרבית הקצינים הבכירים שתחת
פיקודו ועם צמרת מישרד־המישטרה, בראשות
השר שלמה הילל, הכחיש בכל פעם
מחדש את השמועות על התפטרותו הקרובה.
האמת
היתה, כמו תמיד, במקום כלשהו
באמצע. בשיחות שקיים רוזוליו עם הילל,
הבהיר לו השר כי הוא עומד בתוקף על
התפטרותו. רוזוליו עקף את הילל, רץ אל
ראש־הממשלה יצחק רבין, שעימר הוא
מקיים יחסי־ידידות מזה שנים אחדות, והילל
קיבל רמז עבה להקפיא את הדרישה
להתפטרות.
אולם הלחץ הכבד בא דווקא מצד פקודיו
־של רוזוליו. הספ״ב, סגל הפיקוד הכללי
של המישטרה — מעין מטכ״ל מישטרתי
— שלח מישלחות שבועיות אל שר-
המישטרה, בדרישה לפטר את המפכ״ל.
ג׳ו ב ללא מדים. כאשר הבין רוזוליו
(המשך בעמוד )28
העו ל ם הזה 2034

ן* רשת ההקלטות החלד, בסוף פברואר, כאשר הביא כתב
העולם הזה דאז, זאב יפת, מגרמניה תעתיקים של שיחות טל פוניות
שהוקלטו על־ידי המישטרה הגרמנית. בין ההקלטות היו
כמה שיחות שניהל •שימעון רימון, המכונה .״כושי״ ,עם אחד
אודי איש נהלל. הגרמנים סיפרו בשיחות פרטיות שאודי זה
הוא אודי דיין, בנו־בכורו של משה דיין, אך לא היו מוכנים
לומר זאת בפה מלא בבית־המישפט, מחשש פן יתקבל הרושם
כי זוהי התקפה פוליטית על אישיות ישראלית.
העולם הזה בדק את תעתיקי ההקלטות, ניתח את פרטיהן,
הגיע למסקנה כי הדובר הוא, מעבד לכל ספק, אודי דיין.
לפני הפירסום, התקשר העולם הזה עם אודי. אודי לא
הכחיש כי כושי התקשר עימו מגרמניה ,״כמו עם אלפי יש ראלים
אחרים״ .אך כאשר נקראו באוזניו תעתיקי ההקלטות,
הכחיש אודי מכל־וכל שהוא הדובר.
טען אודי אז: הגרמנים פיברקו את ההקלטות, כדי להרשיע
את כושי 6ו כדי להשיג סנסציה על־ידי סיבוכו של בן
מישפחת ריין בפרשה. הוא גם החשיד את כתב העולם הזה בכך
שהביא תעתיקים כוזבים, העלה את ההשערה שמחליפים אותו
במישהו אחר. ועוד.
כאשר ביקש העולם הזה שיגיב על פירטי השיחה ויסביר
את הקטעים המחשידים, הגיב אודי :״אתם הרי ממילא תפרסמו
מה -שאתם רוצים! אז למה אתם שואלים אותי?״
בתחבולות אלה התחמק אודי ממתן תשובה עניינית.
זמן קצר אחרי פירסום ההקלטות הראשונות בהעולם הזה,
השמיעה התביעה הגרמנית באולם בית־המישפט כמה קיטעי-
הקלטה של שיחת כושי—דודי. הגרמנים נזהרו מאד, הסתפקו
בקטעים שהוסיפו במישרין חומר-דאיות נגד כושי. הקטעים שפורסמו
קודס-לכן בהעולם הזה לא הושמעו.
אולם גם הקטעים שהושמעו, ושפורסמו למחרת היום בהרחבה
ברדיו ובעיתונים של ישראל, היו מרשיעים ביותר.
שמו של אודי דיין לא הוזכר בביודהמישפט. אודי הכחיש
מכל-וכל שהשיחות נערכו עימו, ו/או שהיו אותנטיות. אך
העולם הזה ( )2009 ניתח את הקטעים שהושמעו, קבע כי לא

הדיינים: אודי, משה וניא
ריצה לפראנקפורט
על הוצאת לשון־הרע. הדבר פורסם בהרחבה — אולם התביעה
לא הוגשה. תחת זאת הודיע הפרקליט שנסתבר לו בגרמניה
שאין הוכחות נגד אודי, והוא רואה בכך את טיהורו הגמור
של אודי דיין. כושי מסר לו תצהיר, שבו נשבע כי מעולם לא
שוחח עם אודי דיין. וכי ההקלטות אינן נוגעות לאודי.
בזה נגמר העניין, ככל הנוגע לאודי. המישפט בפרנקפורט
נסתיים, כושי נידון לתשע וחצי -שנות מאסר ונכלא בתנאים
חמורים, כמי שחשוד בנסיונות לברוח או להתאבד *.
עתה התעורר העניין מחדש. אודי דיין נחקר במטה־הא^צי
-של המישטרה.
המישטרה לא היתה מאושרת מן הצורך לחקור את דיין
הצעיר, אולם לא היה לה מנוס. בשעתו, תחת לחץ פירסומי
העולם הזה, פנתה מישטרת ישראל לתביעה הגרמנית, ביקשה
את ההקלטות. הגרמנים הבטיחו לעיין בעניין אחרי תום המישפט.
ומכיוון שהגרמנים הם דקריקנים ויסודיים, לא שכחו את ההבטחה.
לפני חודשים אחך ים העבירו את החומר למישטרת
ישראל, וזו נאלצה לחקור בעניין.
מה העלתה החקירהד
שיכניע עצמי

** ד כך יש, כרגיל, שתי גירסות.
גירסת המישטרד, היא סידרה של תירוצים ואמתלות.
שנועדו להסביר מדוע אין צורך לעשות דבר .״גם אם נעשומעשים פליליים, מדובר במעשים -שאירעו בחוץ־לארץ, ולא
בארץ. מעורבותה של מישטרת ישראל, בנושא תהיה שולית
מובן שאין זה נכון. בשיחות מדובר גם על מעשים •שנעשו
בארץ. אם היו אלה מע-שים פליליים — ודבר זה יכול להתברר
רק בחקירה — הרי חל עליהם החוק הישראלי.
אך מישטרת־ישראל אינה מחפשת צרות, ובוודאי שלא עם
מישפחת דיין. היא עברה את התהליך הפורמאלי של חקירה
ונראה, לפי גירסתה, שהיא תסתפק בכך.
גירסתו של אודי דיין עצמו היתד. שונה. הוא פשוט הכריז
כי החקירה הוכיחה את חפותו, כי מכונודהאמת גילתה שהוא
דובר אמת, וכי המישטרה שוכנעה בכד. משום־מה לא נאמרו
דברים אלד. על-ידי המישטרה עצמה, אלא על־ידי הנחקר בילבד.
אך אודי לא הסביר מדוע שיקר לפני חצי-שנה, כאשר
הכחיש שהשיחות המוקלטות נוגעות לו. אם שיקר אז, וניסה
לטעון כי לא הוא ניהל שיחות אלה — מדוע להאמין עתה
לפירושים החדשים •שלו לאותן ה-שיחות?
•הארץ מסר השבוע כי אמו של אודי, רות דיין, תיסע לגרמניה
כדי להשתדל למען כושי אצל השופטת האחראית לתנאי־מעצרו
(מפני שכושי הוא עדיין בחזקת עציר בילבד, עד לגמר
העירעור על פסק־דינו).

שנוע לפני הפרמיירה התפטר

״עיצח
1ן 1 [ 1ל | 1*111ך י|| 1דב סגל, ללא כותונת לבשרו בגלל
111 * 1111 #111111 הלהט הרב על בימת החזרות,
מסביר בעת חזרה לאחת משתי שחקניות־העירום בהצגה, שאותה
ביים, כיצד יש לבצע את המערכה הבאה. השחקנית המתחילה,

שושי, מאזינה בקשב רב להוראותיו של הבמאי שלה. בתמונה
למטה: דב (משמאל) יחד עם אשתו, פרדריקה, המלכה של חיי
הלילה של תל־אביב, וידידם המשותף ד׳׳ר פוקה הירש, במסיבה.
הזוג סגל היו ועדיין הינם, אורחים נכבדים במסיבות של תל־אביב.

ני אוהב ארוטיקה, אני חושב
/ /י שזה דבר יפה. אני לא אוהב פורנוגרפיה.
אני רציתי הצגה אומנם ארוטית,
אבל עם תרבות. המפיק רצה רק
זיונים ופורנוגרפיה. אז פשוט קמתי, והתפטרתי.״

סגל, אחד ממרכזי החברה של תל-
אביב, אדריכל-הפנים המעולה, המארח ה

א דו
מושלם — מי שהיה בעליו של הפאב
המפורסם, ידידם של אישי-מדינר. וקציני-
צבא בכירים, דוגמן לעת־מצוא ובעיקר
בעלה של המלכה הנצחית של חיי־הלילה
של תל־אביב, פרדריקה (״פרדי״) סגל —
התפטר בתחילת השבוע מן התפקיד החדש
שמצא לו: בימוי הצגת־עירום ישראלית
מקורית.
הרעיון היה של המפיק ששון שבתאי,
בעל מועדון 77 בתל-אביב. בעיקבות ד,צ-

המשיך את הלימודים״ סיפר השבוע דב.
הוא קיבל את תפקידו ברצינות. שתי
הצעירות, שושי הבלונדית ותמי השחרחורת
בעלת הגוף המושלם, יחד עם צעיר
אמריקאי בשם מייק, עבדו איתו מדי יום
ביומו במשך חודש שלם, כשדב מקפיד
על כל תנועה ועל כל תזוזה, שיהיו בדיוק
לפי ראייתו־שלו את הארוטיקה.
״פיתאום ראיתי שהעסק לא הולד כמו
שרציתי, ושכל מה שהמפיק רוצה זה רק

!.פורנוגרפיה זו שאלה
של ביוגראפיה!״

בין עיסוקיו הרבים של
אדריכל־הפנים דב סגל,
בעל הטעם הבולט בלבוש, היתה הדוגמנות.

ויווג8ווו

לחת הצגה אחרת שלו, סיפורי בוקצ׳יו,
ביקש ששון להעלות הצגת־עירום שבה
יופיעו שתי שחקניות ושחקן על הבמה,
כשהם עירומים לגמרי, ויציגו בין השאר
מישחקי־אהבה נועזים, הוא פנה אל דב,
והציע לו לביים את ההצגה. דב, בהתלהבות
האופיינית שלו לכל דבר חדש,
נעתר מבלי לחשוב פעמיים.
״היה לי ניסיון בבימוי. כשהייתי סטודנט
צעיר בפריס, ביימתי כמה סרטים
,כחולים /כדי שיהיה לי כסף לחיות ול

הגועל־נפש על הבמה. בהתחלה חשבתי
שאני טועה, שרק נדמה לי, והסכמתי
לכל מיני פשרות. אבל הגיע הרגע שלא
יכולתי יותר, וזרקתי לששון את הגט
בפרצוף. אני לא הייתי עובד שלו. עשיתי
את מלאכת הבימוי כיוון שזה מצא חן
בעיני. אני יכול לחיות טוב מאד גם בלי

בהצגה היו שש מערכות, שכל אחת שלוש מהן היתה סיפור בתנועה ובמין, ללא
בוזחי׳
מילים. המערכה הראשונה היתד. צריכה והצעירה הישראלית תמי, נחים לאחר מישחק־אהבו

השלישייה הערומה

במאי שר הצגת־המין המקורית

*תהמיטגל -

1צהלרדת !י

1שחקני ההצגה שמבימוייה התפטר דב סגל
ת השבוע: שרשי /הצעיר האמריקאי מייק,
מפורט שאותו ביצעו על־פי הנחיותיו של דב.

להיות הצלם, שאליו באות שתי צעירות
להצטלם בעירום .״המפיק לא הצליח למצוא
מצלמת־רחוב, אז הפכנו את הצלם
לצייר. הקטע השני היה צריך להיות שתי
ילדות, חברות הצופים, המוכרות כרטיסי־הגרלה.
התילבושות שששון הביא מההצגה
הקודמת שלו, לא כללו מדי־צופים, אז
הפכנו אותן לשתי נוכלות מימי־הביניים ;
הקטע השלישי היה באמבטיה ; הרביעי :
סוכן של אברי-מין מלאכותיים מבית לבית!
החמישי תיאר שתי לסביות והשישי,
שהיה צריך לספר על מורה פרטי
ותלמידותיו, הפך לכומר ונזירות, שוב
בגלל התילבושות.
״כאשר גיליתי שאין תילבושות מתאימות,
אין במה ותיפאורה, איש המוסיקה
לא בא והתאורה לא מוכנה, וכל זאת מיס־פר
ימים לפני הפרמיירה, הבנתי שכל
מטרתו ישל המפיק היא רק לעשות כסף
זול מדבר זול, ולכך לא יכולתי להסכים.
פשוט הלכתי הביתה.
״אני מוכן לכל ניסיון חדש, אני מוכן
לביים הצגות שיש בהן מין, עירום, אפילו
מישגלים — אבל שזה יהיה בטעם,
ולא יהיה זול. אם זה לא לפי הדרך שלי,
אין לי מה לעשות שם, אפילו אם זה
שבוע לפני הפרמיירה.״
עם התפטרותו של דב סגל ממלאכת הבימוי
הוא הפסיד חוויה חדשה בשלל
החוויות אותן עבר בחייו הסוערים. אולם
עולם הבידור הישראלי הפסיד גס הוא
הצגת מין וארוטיקה על-פי הגירסה המייו־חדת
של איש־החברה הישראלי.

הזוכה צמודה

כמו כל דבר שבו שולח סגל את ידו, גם לבימוי הוא
הקדיש מרץ רב ורצינות מעמיקה. למרות ששתי
השחקניות שהועמדו לרשותו לא ראו במה לפני הצגה זו, עמד דוב על הפרטים הקטנים.

החייל האמיץ 0
(המשך מעמוד )23
חודשים אחרי שהתגייס, קיבל ממיפעל־הפייס
צ׳ק המשוך על בנק לאומי, מיספר
,8231060 על סך 1250 לירות.
עמיקם שפירא ניצל את התנדבותו
לצה״ל, נדי להרוויח כספים נוספים.
על דירתו שבנאות־אפקה ריבית משכנתא
שעבודה הוא צריך לשלם 550 לירות
לחודש לבנק אפותיקאי כללי. הוא ביקש
מסגן שולמית קסלר, קצינת־הח״דיוהתש־לומים
של יחידתו, לכתוב מיכתב על
נייר רישמי של צר,״ל למנהל הבנק, בבקשה
לדחות את מועדי התשלום. ה־מיכתב
מתעלם מן העובדה שעמיקם ממשיך
לקבל את משכורתו הקודמת מהעירייה.
במינתבה מה־ 25 במארס, יומיים
אחרי גיוסו של עמיקם כתבה הסגן:
״הנדון: עמיקם שפירא.1 .2769913 ,
החייל מגויים ל 6-חודשים לשירות סדיר,
החל מתאריך .2 .23.3.76 על הנ״ל
לשלם מדי חודש כ־ 550 לירות לחודש
עבור משכנתא .3 .מאחר שמשכורתו
הצבאית נמוכה ממשכורתו האזרחית, הוא
אינו יכול לעמוד בהתחייבות בתקופת
*שירותו .4 .אבקשכם לדחות את מועד
פרעון החובות בלי הרעת תנאי המש כנתא,
עד לשיחרורו מצה״ל.״
אחד התנאים של צה״ל לאישור העבודה
הנוספת של עמיקם, היה שהוא לא
ימ-שיך לכהן בתפקיד דובר-העירייה, תפקיד
שיש בו מגע עם ציבור ועיתונאים,
ונימה פוליטית שממנה מתרחק צה״ל.
עמיקם טוען כי הוא אינו ממלא עוד
תפקיד זה, וכראייה הוא מביא את מינויו
של סגנו, דויד הלוי, נממלא-מקום דובר-
העירייה .״אני בא לעירייה אחרי השעה
חמש,״ הוא מספר ,״כאשר אני גומר את
תפקידי בצבא, ועובד שם עד עשר בלילה.
התפקיד שלי הוא להיות כל-
בויניק, לבצע כל מיני עבודות־מחקר
עבור ראש־העיר. אבל אני בשום פנים
ואופן לא דובר.״
אולם עיתונאי תל־אביב יודעים אחרת.
הם יודעים כי פעמים רבות אפשר למצוא
את שפירא בבית העירייה גם בשעות
הבוקר והצהריים. הם יודעים, כי כאשר

ראש אב״א ורדי
אישור מיוחד
הם פונים אליו כאל דובר העירייה, הם
נענים. לעיתים זוכר עמיקם לבקש מהם
למסור את תגובתו שלא בשמו, ולציין
כי היא נמסרה על-ידי ״פקיד בכיר בעירייה״
,או על-ידי סגנו, הללי.
פעמים אחדות מאז גויים הופיע עמיקם
בחברת ראש-העירייה, צ׳יצ׳׳ באירועים
עירוניים, מבלי שניסה כלל להכחיש כי
הוא נמצא בתפקיד. אחת הפעמים היתד,
כאשר העירייה ערכה אירוע חגיגי לכבוד
מלכת־היופי, רינה מור, בגני־התעווכה.
כאשר, ביום ההתפרעויות בשכונת-
התיקווה, ביקש אחד ממפקדיו של עמיקם
בצה״ל להטיל עליו עבודה,התברר כי
עמיקם איננו. מזכירתו בעירייה ידעה
לספר לאותו מפקד, כאשר טילפן אליה,
כי עמיקם נמצא עם צ׳יצ׳ בשכונת־התיקווה.
למחרת הועמד עמיקם לבירור,
אך הוא טען כי הוא לא היה כלל בש־כונת־התיקווה,
וכי המזכירה טעתה. העובדה
שהוא לא היה גם במישרדו הצבאי,
לא הוכחשה על־ידו כלל.
בחודש הבא עומד צה״ללשחרר את
טוראי עמיקם שפירא לאחר שישה חודשי
שירות-לא-שירות. עמיקם יפסיד את
משכורתו הצה״לית הנוספת, ייאלץ להתחיל
לפרוע מחדש את המשכנתא המעיקה.

במדינה
ע סקי ם
על חשסן סן

גסגעי הנאצים המבריאים
על חשבון ממשלת ;רמגיה
חשים עצמם מרומים
מדי קיץ יוצאים אלפי אזרחים ישראליים
להבראה על חשבון ממשלת גרמניה.
אלה הם נפגעי הנאצים, שהמציאו הוכחות
רפואיות כי כתוצאה מכליאתם ב־מחנות־ריכוז
או העסקתם בעבודות־כפייה,
נפגעה בריאותם. מלבד הפיצויים והקיצ-
בה החודשית הקבועה שממשלת בון מש למת
להם, היא מממנת גם את יציאתם
להבראה ומנוחה חודש אחד בשנתיים.
כדי שלא יטלו את הכסף ויוציאו אותו
למטרות אחרות, קשורה ממשלת גרמניה
עם מיספר בתי-הארחה ומלונות בישראל,
בהם יכולים הזכאים לקבל אירוח מלא
חינם. ההתחשבנות נעשית בין המלון לבין
הממשלה הגרמנית באמצעות נציג ממשלת־ישראל
המופקד על נושא זה.
לאחרונה גברו התלונות כי בעלי בתי־ההארחה
המארחים את נפגעי הנאצים עושים
עסקים טובים על חשבונם.
קרוב עני• סיפר אחד הנפגעים (שמו
שמור במערכת) :״אני פליט השואה. מאז
שעליתי ארצה אני מתגורך עם אשתי
(אין לנו ילדים) בהרצליה, עובד שם באחד
הבנקים. הגרמנים הכירו בי כמי שזכאי
לריפוי והבראה על חשבונם. לניצולי-
שואה כמוני יש אפשרות בחירה באחד
משלושה מקומות בארץ: בבית־ההבראה
בקיבוץ מעלה־החמישה, ביערות הכרמל או
במלון גני־חנזת בטבריה. המקום נבחר
בהתאם למחלה ממנה סובל הזכאי. כיוון
שאני סובל במערכת העצבים ומחוליות־הגב,
הופניתי לגני־חנות.
״המתרפאים זכאים להתאכסן בגני־חמת
28 יום רצופים. לפי הוראות הגרמנים אסור
לפצל את זמן ההבראה. מי שרוצה בכך
יכול לקבל את הזכות ההבראה גם בגרמניה
עצמה במקומות מרפא מפורסמים כמו
באדן באדן. אבל במקרה כזה הנסיעה ל־חו״ל
היא על חשבונו.
״למרות שמשרד־האוצר משלם להנהלת
גני־חמת שתי לירות נוספות כתמריץ על
כל דולר שהם מקבלים מממשלת גרמניה,
הם מתנהגים אלינו כאילו היינו אורחי
חינם.
״הם לא משכנים אותנו בבנין החדש של
המלון אלא שולחים אותנו לבניינים היש נים,
שניים בחדר, או בצריף. חדר־האוכל
משותף אומנם לכל אורחי המלון, אבל את
המבריאים על חשבון הממשלה הגרמנית
שולחים לפינה נידחת. אני מרגיש את
עצמי כמו קרוב עני שמתביישים בו.
רווח נקיי ״הזכות שלנו להתארח בעי־חמת
שמורה לנו מחודש נובמבר עד חודש
מאי — מחוץ לעונה הבוערת. למרות זאת
המלון תמיד מלא. לאחרונה שלחו אותי
להתאכסן בבית־מלון אחר, מסיווג נמוך,
ללא מים חמים וללא מיזוג־אוויר.
״ההפרש במחירים בחדרים הוא רווח נקי
שלהם. חבר שלי התעקש, לא רצה להתארח
במלון אחר. הוא נדרש להוסיף ^ 60ל״י
ליום. אחר־כך כבר מצאו בשבילו חדר ב־גני־חמת.
דבר נוסף: מיד עם קבלתנו
במלון מחתימים אותנו על טופס לפיו שהינו
במלון 28 יום. אף אחד מאיתנו אינו שוהה
תקופה כל כך ממושכת. רבים הם קצרי-
רוח חוזרים הביתה שלושה או חמישה
ימים לפני המועד. לי לא איכפת שהנהלת
המלון תקבל את הכסף מהגרמנים — אבל
שלא יכניסו אותו לכיסם. שיתרמו את
הכסף, בשמנו, למטרות צדקה.״
אצל יהודה לוינזון, הממונה מטעם הממשלה
כמתווך וכמקשר עם שילטונות
מערב גרמניה, הצטברו עוד תלונות רבות
מסוג זה.
הגיב על התלונות יוסף רוזנבלום, מנהל
מלון גני־חמת :״מבריאים אלה הם ציבור
רגיש במיוחד. הם לא רגילים לשבת במלון
28 יום. זה ממש מיבצע קשה עבורם.
לכן הם מתלוננים שכאן לא נוח ושם אין
אוויר. אנחנו לא שולחים אותם למלונות
אחרים. זו זכותם לחזור אלינו בפעם אחרת,
כשהמלון יותר פנוי. אבל אם אנחנו מעבירים
אותם למלונות אחרים, אנחנו לא מרוויחים
מכך. הם נשלחים למלונות באותה
דרגה.״
בדיקה הוכיחה כי מלון פאר בטבריה,
אליו נשלחים המבריאים מגני־חמת, הוא
בעל דירוג אחד נמוך יותר.

1ן| ד 1י 0 111(111 שני המחוננים, אמיר גניאל מוביל ובועז שעשוע דולק אחריו,
נראים כאן באמצע מישחה־אימון מפרך. מדי יום ביומו גומאים
1י 1י #י* -
השניים וחבריהם מרחק של שיבעה קילומטרים בבריכת־השחיה של מכון וינגייט.

ארשת־פניה של עינת
אורן, בת היסו, מעידה
על מצב־רוחה. בשבוע שעבר נופחה עינת
מסגל המחוננים, נפרדה מחבריה לאימונים.
ך• שהיה רונאלד מאתם -השחיין
המהולל ממיזרח־גרמניה — בן 14
שנים בלבד, גמא מרחק של 100 מטר ב־סיגנון
גב בזמן של 1.09 דקה, שנחשב אז,
באמצע ישנות השישים, כתוצאה בינונית
(בקנד־מידה עולמי) בהשוואה לבני־גילו.
לפתע, כעבור ארבע שנים, חרג מאתס
מאלמוניותו תוך שהוא שובר את ׳שיאי־העולם
הקיימים במישחי הגב, ונטל את
הבכורה באולימפיאדות מכסיקו ומינכן.
מסתבר, שגם בישראל יש היום שחיין,
נער בן ,14 המשיג תוצאה זהה לזו של
מאתם 1.09 בהיותו בגילו. הנער הוא
ערן קרקו, והוא נכלל בסגל המחוננים
בשחייה, שהוא חלק ממיפעל המחוננים בישראל,
הכולל בתוכו גם את ענפי הספורט
— אתלטיקה והתעמלות.
ערן קרקו אינו השחיין היחידי מבין סגל
המחוננים, שהוא בעל נתונים טיבעיים להפוך
במרוצת השנים שחיין בהנה־מידה
עולמי. חברו לסגל, אמיר גניאל בן ה־,13
מחזיק בשיא ארצי לבני־גילו, המדרג אותו
בצמרת העולמית הגבוהה לשחיינים בני
אותו גיל. לא-מכבר קבע אמיר גניאל זמן
מצויין 59.6 ,שניות, ב־ 100 מטר בסיגנון
חופשי.
לעומתו, כשהיה ג׳ים מונטגומרי — השחיין
האמריקאי שזכה במדלית הזהב במונטריאול
וקבע שיא עולמי מסחרר 49,99 ,
— בן ,13 הוא לא ירד מתחום הדקה ב־100
מטר בסיגנון חופשי!

הנסיגה

ה מי ס תו רי ת

^ מיר גניאל וערן קוקו הם רק
שניים מתוך 19 השחיינים הנכללים
כיום בסגל המחוננים בענף השחייה, שאחת
ממטרותיו העיקריות להצמיח שחיינים ישראליים
בקנה-מידה עולמי. מתוכם יצמחו,
אולי, אלה שייצגו את ישראל במי הבריכה

האולימפית של מוסקבה ב־.1980
מעולם לא עמדו לענף־השחייה בישראל
שחיינים מבטיחים רבים כל־כך כמו בימים
אלה, כאשר הזאטוטים מנפצים, בזה אחר
זה, את טבלת השיאים. הם עומדים באימונים
מפרכים, ונערך בהם ניפוי מתמיד כפי
הנדרש.
בסוף השבוע שעבר התקיימה תחרות
ארצית לגילאי 12־ .9היתד. זו מהדורה נוספת
של הצטיינותם של המחוננים. דיימן פילא-
קוב בן ה 11-זכה בארבעה מקומות ראשונים
וניפץ שני שיאים ארציים; הנערה מיכל
כהן בת ה־ 11 זכתה אף היא בארבעה מקומות
ראשונים, ושיפרה שני שיאים ארציים
; בעיקבות מיכל כהן הלכה גם הנערה
נטע יוסף, שהשיגה ארבע מדליות־זהב
ושברה שני שיאים ארציים.
מי שמכיר את היסטוריית ענף־השחייה
בארץ יודע, שאין זו הפעם הראשונה שהשתייה
הישראלית מגלה עילויים. אך השאלה
היא, במייוחד לאור הופעתם האומללה
של עדי פרג ודוב ניסמן במונטריאול,
האם בעוד ארבע שנים, במישחקי מוסקבה,
יהא בכוחם של המחוננים של היום לעמוד
כשווים מול שווים נוכח הדולפינים אדירי-
השרירים מארצות־הברית ומיזרח־גרמניה,
יורשיהם של מונטגומרי, נייבר וקורנליה
אנדר.
״הבעייה בישראל,״ אומר יוסף (״יודו״)
טלקי, מאמנם של המחוננים ,״שעד אמצע
גיל העשרה לא נופלים השחיינים שלנו
משחיינים בחו״ל. אבל בחצי השני של
שנות העשרה לחייו, חלה אצל השחיין
הישראלי נסיגה גדולה.״

המא מני ם
שוברים
*ץ לקי ידוע כמומחה מיספר אחד
^ 1בשחייה הישראלית. הוא בעל שם
עולמי בענף השחייה, ואף חבר בוועדת-

המעקב המערב־גרמנית בשחייה (הקהל ה־ישראלי
הרחב התוודע אליו כאשר שימש
כפרשן הטלוויזיה הישראלית במישחקי
מונטריאול).
טלקי בן רד 50 פלוס, חבר קיבוץ כפר-
המכבי, מנתח את הנסיגה האופנית לשחיין
הישראלי :״ראשית, השחיינים בישראל
מגיעים לתוצאות טובות בגיל מאוחר יח סית.
כשעדי פרג, לדוגמה, עשה תוצאות
טובות, זה היה בגיל 17 או .18 בשחייה,
הגיל הזה מאוחר. שחיין בעל עתיד ורוד,״
מדגיש טלקי ,״צריך להוכיח את עצמו כבר
בגיל ,14-13 בקביעת תוצאות בקנה־מידה
בינלאומי. זוהי אחת המטרות שלי עם המחוננים,
כבר בגיל רך לשבור יותר ויותר
שיאים.״
״סיבה שנייה לדעיכה,״ ממשיך טלקי,
״היא שלשחיין פשוט נמאס לשחות. בגיל
העשרה המאוחר הוא כבר לא שוחה מאותה
מוטיבאציה שהיתר. לו בגיל .12 כשהיין
בן 16־ 17 קופץ למים, וגומא מדי יום
ביומו עשרה קילומטרים פלוס אימוני־כושר,
הוא צריך לעשות את זה מתוך אהבה. אם כ
שחיין נשבר קצת בגיל 16־ ,17 הוא גמר את
הקאריירה.
מתברר, שמיפעל המחוננים בישראל
הוקם, למעשה, אחרי שהספורט הישראלי
הוצג במלוא עליבותו באולימפיאדות האחרונות
ובתחרויות בינלאומיות מחייבות.
הוגי רעיון הקמת מיפעל המחוננים היו
שניים: אורי אפק, סגן מנהל רשות־הספורט,
ויריב אורן, מנהל רשות הספורט,
שיישם את המיפעל בישראל בהתאם למיד־

בבו׳כת־השח״ה של מכון וינג״ט כבר
מכינים שחיינים לאולימפיאדה הבאה
גם שראה במערב־גרמניה. המיפעל, בשלושת
ענפי הספורט, הוקם באוקטובר .1974

הרביעייה
ה מוביל ה

מיפעל המחוננים,
^ קציבו של
1 1בהשוואה לפירות שהיא מניב, זעום
ביותר. תקציבו השנתי ישל המיפעל כולל,
על שלושת ענפיו, מגיע למיליון לירות
בילבד. הגופים המממנים אותו הם הוועד
האולימפי, ההתאחדות לספורט, רשות־הם־
פורט ומישרד־החינוך־והתרבות.
התגליות הבולטות ביותר בסגל המחוננים,
שאפשר לצפות מהן לגדולות וכבר

עוד כשהייתי קטן הייתי הולך עם אבי
לראות איך הוא שוחה. פיתאום,״ אומר
בועז בחיוך ,״ראיתי שזה הולך. כך התחלתי
לשחות בהפועל בת־ים, ולאחר־מכן
עברתי אח המיבחנים של סגל המחוננים.״
יוסף טלקי תולה תיקוות גדולות בחניכיו
הצעירים, ומדגיש שאילו היו מוסדות
הספורט מקימים עוד כמה סגלים כאלה,
היתד. לכמות השפעה על האיכות .״אנחנו,״
אומר טלקי בגאווה ,״הצדקנו בינתיים את
עצמנו. מבחינת השיאים של המחוננים
אפילו הקדמנו את עצמנו. אילו הקימו עוד
,שלושה סגלים איזוריים בשחייה, הייתי
יכול לבנות סגל רחב יותר, ככוח־עתודה
לאוליפיאדת מוסקבה.״
בפיו טענות חמורות נגד ועדת השחייה,

האנשים
11(10 נסשקבה 1980-
״החלטתי להביא אתי סנדוויצ׳ים, אחרת
הייתי מת מרעב. אני מוציא פה המון כוח.״
אולם, למרות הקשיים שנערמים על דרכם
של המחוננים, הרי הם עולזים בתום כל
אימון מתיש. וכך, ללא בריכה נאותה ובתנאים
קשים ומפרכים, מתכוננים המחוננים
לטבילת־האש שלהם — אולימפיאדת מוסקבה
.1980

הרביעייה המובילה

ארבעת השחיינים
המחוננים, המהווים
את התיקווה הגדולה ביותר של השחייה הישראלית לאולימפיאדת

עתר, הוכיחו את עצמן, הם ארבעת השחיינים
ה״מבוגרים״ בסגל. מכנים אותם :
״הרביעייה המובילה״ .אלה הם אמיר גניאל
וערן קרקו, בועז שעשוע ויורם כוכבי בניד.^-,

באליפות
ישראל שנערכה לפני כעשרה
ימים, צבר יורם כוכבי שמונה מדליות,
מתוכן חמש זהובות. לא מכבר, בחודש
יוני השנה, השתתף יורם כוכבי באליפות
בינלאומית באירופה, שבה השתתפו גם
שחיינים סארצות־הברית, ונטל בה את
הבכורה במישחד. ל 400-מטר מעורב אישי,
בקובעו שיא חדש לבני־גילו — 5.09 דקות.
״אני יודע לשחות כבר מגיל שנתיים,״
סיפר יורם. אביו, מסתבר, היה מתעמל
בצ׳כיה. זמנו של חברו, בועז שעשוע
מחולון, ב־ 100 מטר פרפר, מזכה אותו
במקום הראשון בישראל בין בני-גילו .״אני
שוחה בצורה סדירה כבר מגיל שמונה.

מוסקבה, נראים כאן כשהם חבוקים, לאחר אימון מתיש במכון
וינגייט עומדים, משמאל לימין: יורם כוכבי, ערן קרקו, בועז
שעשוע ואמיר גניאל, המחזיק בשיא ארצי לבני־גילו.

שהיתה אמורה לשתף איתו פעולה :״לווע-
דת־השחייה אין בכלל מושג בכל הנושא
הזה. לא רק זה, אלא היא ניסתה גם להפריע
לי בעבודה. כשהכרזתי על מחנה־אימונים
סגור למחוננים — הם התנגדו. הוועדה
איימה על המחוננים שאם הם ישתתפו
במחנות־האימון, היא לא תתן להם להש תתף
בתחרויות הארציות.״
השחיינים הצעירים מגוש־דן נאלצים
להתאמן בבריכת־השחייה של מכון וינגיים.
הוועד האולימפי נכשל בהסדרת בריכת־שחייה
מחוממת. על כך אומר טלקי :״מה
שהנערים צריכים זה בסך-הכל בריכת־שחייה
מחוממת בתל-אביב. לא ייתכן שהנערים
ייאלצו לנסוע לאימון במשך כשעה.
הם פשוט מתגלגלים בכבישים.״
שחיין הנמנה היום עם סגל־המחו־ננים
גומא מדי יום כשישה קילומטרים
בממוצע, ואף יותר. האימונים מתקיימים

כל ימות השנה, כחמש פעמים בשבוע,
כאשר מדי שלושה חודשים משולב באימונים
מחנה סגור. בחורף, מושם הדגש על
אימוני־כושר.

״אני תמיד
רעב!״
^ אשר מסתיים האימון, מקבל כל
^ שחיין, לאחר מאמץ של שישה ק״מ,
לחמניה ושוקו .״לפני שנסעתי למונטריאול,״
אומר טלקי ,״נתנו לילדים גבינה
בתוך הלחמניה. עכשיו, אפילו גבינה לא
נותנים להם. נותנים להם שקית שוקו,
ולחמניה, וגם זה בכמות מצומצמת.״
ובועז שעשוע בן ד 14-,טוען, בנושא
המזון :״אני תמיד רעב כשאני עוזב את
מכון וינגייט.״ חברו, ערן קרקו, מוסיף :

טלקי

מאמרהמחונניס, יוסף טלקי,
במכון וינגייט, כשהוא מתדרך
את חניכיו. טלקי, שפוטר על־ידי
ועדת־השחייה ב־׳ ,1971 הוא בעל שם עולמי,
ונחשב כאחד המומחים באירופה בשחייה.
את כרטים־הטיסה שלו לאולימפיאדת מונטריאול
שילמו עבורו המערב־גרמנים.

תמרורים
נישאו השחקן ריצ׳ארד ביטון
50 והדוגמנית סוזן הא;ט (,)28
חודש ימים בילבד אחרי שברטון התגרש
בשנית מאשתו השנייה, אליזבת טיי־לוי.

ישאים. אורי פלד 25 בנו
בכורו של הפירסומאי חיים פלי. אורי
משתלם באוניברסיטת ניו־יורק באמנויות
הקולנוע והטלוויזיה, כלתו ל,יא בילי
שטרלינג׳ סטודנטיודלכלכלה מהאוניברסיטה
העיברית בירושלים. בני הזוג
התוודעו זה לזה בביודהחולים הדסה בבירה,
כאשר אורי אושפז שם במצב קשה,
לאחר פציעתו באחת מפעולות־התגמול
של צה״ל.
מונתה * כמנהלת מחלקת הקריינים
בשידורי־ישראל, קריינית־הרדיו ושד־רנית-הטלוויזיה
כרמית גיא, תחת יעל
כן*יהודה, היוצאת לחופשה בת שנה.
נפטרה • הפסנתרנית היוונית הנודעת
ג׳ינה כאכאואר 63 בהתקף־לב,
בעת שעמדה להופיע עם התיזמורת הסימפונית
של וושינגטון בקונצרט בתיאטרון
רומאי עתיק באתונה, יחד עם המנצח
הנודע אנטול דוראטי.

המזגוו הבלגי היפה ביותר
ב־> 30$הנחה ברהיטי אפרתי
החגים קרבים וחאשה ...רוצח מזנון חדש. מד׳ עושים? עושים סיור ברחוב
הרהיטים — הרי הוא רחוב הרצל בת״א. סיירתי בחנויות רבות אבל את
המזנון היפה והמיוחד מצאתי ברהיטי אפרתי ברחוב הרצל ,102 בת״א.
המוכר ברהיטי אפרתי הציג בפני מבחר רב של מזנונים ואת עיני תפש
דווקא מזנון יבוא מבלגיה הידוע בשם ״בריסל 277״ .האיש במקום הסביר
לי ״תראה את ד,עבוד הבלגי המצוין. הכל מצופה בפורנירה בלגית. המזנון
מודולרי ומורכב מ־ 3חלקים. תוכל, אם תרצה, לשנות את הצורה ובכל פעם
להקנות לסלון בבית מראה חדש. יש כאן תאורה פנימית מיוחדת. יש בר.
יש ארון טלוויזיה עם דלתות לסגירה ולשמירה על המקלט״ .שאלתי על
המחיר והאיש השיב — ״באת בדיוק בזמן. עד גמר המלאי, אנחנו נותנים
הנחה מיוחדת של ס/ס )!(30 על המזנון הבלגי ״בריסל 277״ .שאלתי — למה?
והאיש השיב — ״הזדמנות ברהיטי אפרתי נותנים הנחה מיוחדת על המשלוח
האחרון ואתה ...יכול ליהנות מן ההנחה הזאת אם תזדרז ותקנה מייד״.
בדקתי את המזנון בגוון הפוליסנדר מכל צדדיו. הבלגים חשבו על הכל!
המראה מהודר, העמד מושלם ובכלל אפשר להשתמש בו גם לספריה, גם
לשמירת כלי־בית יקרים, גם להנחת דברי נוי ודברי ערך וכיוצ״ב. פשוט —
מזנון בלגי מקסים ועוד בהזדמנות — :הנחה של ס/ס ! 30 הוצאתי פנקס
צ׳קים, כתבתי צ׳ק וקניתי.

זוד־ו רזו_ונדן כז־כודיב!!

76־פד *ודין ד דיון

1111

יזייןי ־ י י ! 1״יי

טול׳ ב״יזר

סרט 1_/נדץ 113 רקוב דן^
ב ר1דץ 4כיב ו_ 1נדן

זאי: ז־ו1ב׳יז ט סו־ •

בכור האר צי ת
הז מנו תוהנ חו תבט לו ת

ב קו לנו ע ״ ת ל־ א בי ב ״ ת ״ א
ב ק רו ב: חי פ ה, י רו ש לי ם

תזרוק!

ספרי לימוד משומשים
תיכון, אוניברסיטה וספרי קריאה
קונים ומוכרים
; ,לוטוס ״ ל אלנבי 101ת ״ א — ט ל פון 295130 :

נפטר. מיכאל נוסבוים (,)67
מנכ״ל חברת־הביטוח הסנה, שהחל את
הקאריירה שלו כחבר המרכז החקלאי בישראל
ב־ ,1937 היה חייל בבריגאדה ה-
עיברית במילחמת־העולם השנייה, מנכ״ל
קרנות־ד,ביטוח לפועלים חקלאיים ומזכ״ל
איגוד עובדי־האריזה בארץ, לפני שהגיע
לתפקידו הבכיר בהסנה.
נהרג • בתאונת״דרכים ליד לטרון,
יעקב המאירי 42 מפיק סרטים, יליד
יבניאל, שביים בעצמו את הסרט הישראלי
להט במים, עם זאב רווח, הפסיד בו את
כל כספו. בשנים האחרונות שימש מנהל־הפקות
והפיק את מערבון־הילדים פאנטום
קיד•

גפטר. רב־פקד מנשה שיקמוני
( ,)72 ששמו הקודם היה מוניו סטולר, שנודע
בשנות ה־ 60 כאחד חוקריה המזהירים
של המישטרה אשר פיענח תעלומות־רצח
מסובכות. הוא היה האיש שפיתח במיש־טרת
ישראל את ענף ד,שיחזור, ואף פירסם
ספר בנושא זה, הנקרא ״הוכחה חותכת
לפשע״,
נהרג • נשיאו־-,לשעבר של בראזיל
ז׳וסלינו קוכיצ׳ל 74 בתאונת-דרכים•
בישראל מצוי יער על שמו, שניטע בהרי
ירושלים. היה ידיד למדינת ישראל ואיש רוה
נודע. חתם על הצהרה נגד הצבעתה
האנטי־ציונית של בראזיל בעצרת הכללית
של האו״ם בחודש נובמבר אשתקד.

נפטר. כן־ ציון כדאץ (,)75

מראשוני מייסדי תל־אביב, שהתגורר עד
יומו האחרון בשכונת נווה־צדק והיה עובד
ותיק של חברת־החשמל. בנו הוא תת-אלוף
אריה כראון, מזכירו הצבאי של שר-
הביטחון.
דויד כהן 82 שנודע
נפטר.
בשם ״אביהנוער העובד והלומד״ והיה
מחברן של אגדות חסידיות רבות. בצעי למד
בישיבה, והיה מבקר קבוע רותו בחצרו של הרבי מסלונים. גורש מן הישיבה
על רקע השתתפותו בייסוד חבורה
ציונית. התמסר להקמת אירגון שיגן על
זכויותיהם של נערים עובדים בעזרת הסתדרות
העובדים והשתתף בהקמת הסתדרות
הנוער העובד והלומד בישראל. ייסד
וערך את ביטאונה, במעלה, והידבה להש תמשבסיפורי־אגדה
כגורם חינוכי. בנו
הבכור הוא שמואל(מודה) כהן, מראשוני
הפלמ״ח ומפקד חטיבת יפתח, וכיום
מפקד המישמר-האזרחי בארץ.
נפטר • בקנדה, המשורר והסופר
האידי מלד ראוויטש 83 ששמו ה-
סיפרותו היה זכריה ברגנר. אביו של הצייר
הישראלי הנודע יוסד כרגגר.
פירסם 20 כרכי שירה ושלושה כרכי זיכרונות•
היה מחשובי הסופרים האידיים
בוורשה ובעת כהונתו כמזכיר אגודת הסופרים
והמשוררים יצא למקום שם כל
מרכז סיפרותי חשוב ברחבי העולם היהודי.

1ן י | :ך | 1ן שימעון מהם, השומר הי
• 11י קשיש של מלון גלי צאנז
בנתניה, שירה בשבוע שעבר בבנו של
ראש ישיבת בריסק והרגו, בטעות. מחם
הוא קצר־רואי וכבד־שמיעה, המשתמש ב־מכשיר־שמיעה
צמוד לאוזנו. למרות ליקויים
אלה הוא השומר היחידי בשטח המלון.
נשי הניידת של המישמר-האזרחי,
שסיירה בחוצות נתניה, היו הראשונים
שהבחינו בהדי היריות שבקעו לפנות
בוקר מכיוון חוף הים, בדרום העיר.
הניידת מיהרה אל המקום שממנו בקעו
קולות הירי — המלון החרדי גלי צאנז
שבשכונת קריית־צאנז, ליד חוף־ימה של
נתניה.
עוד בדרכם הבחינו אנשי הניידת בצעיר
חבוש־כיפה, שנופף בידיו לעברם
בהתרגשות. היה זה מרדכי סממי (,)22
תלמיד ישיבת מאור בירושלים. הוא היה
נסער ונרעש :״מישהו ירה בי ובחבר
שלי!״ צעק בהתרגשות .״מישהו השתגע!
החבר שלי שוכב על הדשא פצוע קשה !״
כשהגיעו אנשי המישמר־האזרחי אל
בית־המלון, פתח את הדלת לפניהם שומרה,לילה
שימעזן מוזם. יחד עם כמה
מאורחי המלון, שהתעוררו משנתם לשמע
היריות, מיהרו אנשי המישמר־האזרחי אל
גינת המלון. שם, על כר־הדשא, ליד
קבוצת שיחים שבזווית בנין המלון, היה
שרוע על הדשא חיים בירנבלום (,)22
תלמיד ישיבת בריסק בירושלים, שהוא
בנו של ראש ישיבת בריסק בברוקלין.
האברך התפתל על הדשא בכאביו, בתוך
שלולית של דם. שעות ספורות אחר־כך
הוא נפח את נשמתו בבית־ד,חולים בחדרה.
כך נסתיימה חופשת-הקיץ הקצרה של
חיים בירנבלום. שבוע לפני שנפגע, הוא
החליט לנצל פגרה קצרה בלימודיו לצורך
טיולים ברחבי הארץ. ימים אחדים בילה
על חופי הכינרת. אחר־כך פנה לבקר
קרובי־מישפחה של הוריו המתגוררים ב-
קריית־צאנז, השכונה החרדית של נתניה.
אל בית הקרובים לא הגיע. בשעות־הצהריים
של אותו יום פגש חיים בנתניה
את חברו מרדכי- .השניים הכירו זה את
זה בארצות־הברית, וכלל לא ידעו כי
הס לומדים בישיבות סמוכות בירושלים.
שימחת הפגישה היתה כה גדולה, עד ש החליטו
לבלות יחדיו. כאשר נזכרו לדאוג
לעצמם למקום־לינה, כבר היתד, השעה
אחת אחר־חצות. חיים נזכר, כי בבית
מכריו לא יימצא מקום לינה לשניהם. הם
החליטו לנסות לישון בבית־הכנסת שבשכונת
צאנז, לדיברי תושבים בשכונה,
גירש אותם משם גבאי בית־הכנסת, המתגורר
סמוך לבית־הכנסת.

והשני את הצד הדרומי והמזרחי. חייב
להימצא גם שומר שלישי, כדי להחליף
את השומרים במשך הלילה. ההמלצות
חייבות להתבצע מיידית, על־מנת למנוע
אסונות.״
הנהלת גלי צאנז לא מילאה אף אחת
מההוראות וההמלצות של המפקד. במקום
שלושה שומרים מחוץ למלון, היא העסיקה
שומר קשיש חרש אחד — בתוך אולם-
הקבלה של המלון. מצב זה כאילו הזמין
אסונות.
ואומנם, ימים ספורים לפני הריגתו של
חיים בירנבלום בידי השומר החרש של
המלון, כתב אחד מאורחי המלון, במיכתב
מפורט למנכ״ל משרד התיירות בירושלים :
״אומנם, עד כה לא היו אסונות במלון,
אך השם ישמור שהשוד הבא לא יסתיים
באסונות כפי שהמישטרה חזתה...
האסון לא יאחר לבוא, ואז לא תוכלו
לומר, ידינו לא שפכו את הדם הזה׳ .כי
הרי הוזהרתם.״
האיש שכתב את המיכתב היה רפאל
הלפרין, איש־השרירים הדתי, הנמנה עם
אורחיו הקבועים של המלון, שלא יכול
היה לשאת את המחדלים וההזנחה של
הנהלת המלון, הן בתחום האירוח והן
״המישטרה עדיין חוקרת,״ הודיע דובר
מרחב-השרון של המישטרה. ואילו אחד בתחום האבטחה. את העתקי המיכתב
מחוקרי מישטרת ננתיה, הבודק את ה -שכתב ב־ 6באוגוסט שיגר גם לראש
עיריית עיריית נתניה ולמפקד מישטרת
מיקרה, הסביר :״אי-אפשר להאשים את
העיר. אלא שהאסון בגינת המלון התרחש
שמעון, אפילו לא בהריגה. בסדהכל הוא
מהר מכפי שניתן היה לצפות.
מילא את תפקידו. אולי אפילו יותר מדי
טוב. הוא לא אשם אם האנשים לא הז מסתבר
כי במישרד-התיירות קיימת
דהו. בקשר לגילו, שמיעתו וראייתו — ערימה של תלונות חריפות ביותר נגד
את זה צריך עוד לבדוק.״
הנהלת מלון גלי צאנז. הנהלת המלון
הואשמה בהפקעת מחירים, בגביית תש אלא
שהדברים אינם בה ׳פשוטים כפי
לומים מאורחים עבור ארוחות שלא הוזשהם
נראים על־פני השטח.
מנו, בניהול שלא־כחוק על-ידי מנהל שלא
__ ה פ קרו ת הוסמך לכך, בהיעדר כל אמצעי־ביטחון
ובהתעללות באורחים הדתיים, הנאלצים
__ מ שתוללת להתאכסן במלון זה בלית־ברירה, כיוון שאין
בנתניה ולחוף ימה כל מלון אחר
ן• יתכן פי שמעון מוזס אינו אשם שהוא כשר למהדרין בעיני יהודים חרדים.
חלק מהתלונות התייחס גם לעובדה שהבהריגה.
האחריות מוטלת על מי ש מלון
אינו ממלא את מה שהוא מבטיח
מינה אותו, והעסיקו כשומר תוך ידיעת
מיגבלותיו.
בפירסומיו. כך, למשל, מובטחים בפיר לפני
שנה, ביולי ,1975 ערך רפי בן * -סומי המלון מיזוג־אוויר ומבשירי-טלפון
בכל חדר, שאינם קיימים כלל. מי מהאורפורת,
מפקד המישמר־האזרחי בנתניה,

.צעקתי להם להזדהות־ וכשלא ענו, יריתי לעברם!״ התנצל
שומר־הלילות של עלון ..ג;לי צאנ[ ״1בנתניה צעקנו
והזדהינו!״ נ1יפר הניצול ,״<ובל הוא לא שמעד * הסתבר ני

חשותו שיוה
1 1ווו ווו —
לגבי המשך מסלולם של משניים חלוקות
הדיעות, בין השאר בגלל השינויים
והסתירות בעדותו של מרדכי סממי. לדבריו,
חשבו תחילה לרדת אל שפת־הים.
אולם משעברו על פני המלון החרדי,
ביקשו לברר אם יוכלו לישון בו. דלת
המלון היתה סגורה, והם התמקמו עם
שקי־השינה שלהם מתחת לאחד השיחים
בגן המלון. לפתע מצאו את עצמם תחת
מטח כדורים, והחלו לברוח כשהם מותירים
מאחוריהם את שקי־השינה שלהם.
חיים בירנבלום נפגע בדרך, ונפל.
על מה שאירע, מנקודת־מבטו שלו,
סיפר שומר הלילה של מלון גלי צאנז,
שימעון מוזס בן ה־ .66״היה כבר ארבע
לפנות־בוקר. אני נמנמתי על הכורסא
באולם־הקבלה של המלון. פיתאום ראיתי
דמויות עוברות לפני החלונות הרחבים
שבחזית המלון. הדלת היתד. נעולה.
פתחתי את חחלון וקראתי לדמויות להזדהות.
הם לא ענו. לא שמעתי מילה.
״פחדתי לפתוח את הדלת ולראות מי
הם. הייתי בטוח שהם גנבים או מחבלים.
לכן מיהרתי לעלות על הגג של המלון.
משם ראיתי אותם מסתתרים בתוך שיח
גדול בגן המקיף את המלון. שלפתי את
אקדחי, שאותו אני מחזיק בדישיון. יריתי
יריית־אזהרה באויר, כלפי מעלה ,׳ואחר-
כך יריתי כדור אחד לכיוון השיח.
״שני המסתתרים פתחו בריצה מהירה
לעבר הגדר החיצונית של המלון. יריתי
כדור נוסף, ואז ראיתי אחד מהם נופל על
הדשא. אז הבחנתי שהם חובשים כיפות.״

שהוא חרש, המשתמש במכשיר־שמיעה
כדי לשמוע.
מוזם, איש דתי הדובר בעיקר אידיש,
עבר כבר את גיל הפנסיה. במלון גלי
צאנז הוא מועסק כאחראי על המרכזייה
וכשומר־לילה, שאחת התכונות החיוניות
הנדרשות ממנו היא חוש־שמיעה מפותח.
בנוסף משתמש שימעון מוזם, על-פי
עדותדשלו, בכדורי־ארגעה ובתרופות אח רות,
שספק אם יש בהן כדי להגביר את
עירנותו .״כשבאה המישטרה בארבע וחצי
בבוקר,״ גילה מוזם לכתב העולם הזה,

מכשיר-שמיעה
ותרופות־ארגעה
ב יתכן שהיו לשימעון מוזס הקשיש
סיבות טובות לחשוש מפני שודדים
וגנבים .״לפני שבועיים,״ סיפר ,״קרה
לי מיקרה מזעזע. מישהו דפק על החלון
במלון. ניגשתי ופתחתי את החלון. הייתי
לבד באולם־הקבלה, והשעה היתר. ארבע
לפנות־בוקר. רק פתחתי את החלון• ,ומישהו
רעול-פגים כיוון אלי אקדח וביקש
את מפתחות־הכניסה. נתתי לו את המפתחות
ומישהו אחר, רעול-פנים גם הוא,
פתח את הדלת, ניגש אלי עם מקל ואקדח
שלוף, וביקש את המפתחות של
הכספת. אמרתי לו שהמפתחות אינם אצלי.
הוא נשאר לשמור עלי, וחברו עלה במדרגות
לקומה הראשונה.
״שם הוא פרץ לחדרה של זקנה בת ,80
הימם אותה במכות מקל ושדד ממנה את
ארנקה, שהיו בו כסף ותכשיטים יקרים.״
גירסתו של מרדכי סממי, כפי שמסר
אותה בעדותו במישטרה, שונה רק בנקודה
אחת מגירסתו של השומר שמעון מוזס.
טען סממי :״כשהשומר קרא לנו להז דהות,
צעקנו אליו. אמרנו לו שאנחנו
יהודים ובחורי-ישיבה. אבל במקום לענות,
הוא התחיל לירות.״
כל הסיכויים הם ששמעון מוזס אכן
לא שמע את היענותם של שני האברכים
לדרישת ההזדהות שלו. לא מפני שהם
לא צעקו בקול, אלא מן הסיבה הפשוטה

גיזת ההריגה

הפינה שבה נהרג האברך חיים
בירנבלוס, מכדור שנורה מאקדחו
של השומר החרש, שיממון מוזס. השיחזור מראה כיצד ירה
מוזס מגג המלון לעבר קבוצת השיחים, שם ביקשו ביו־נבלום

לקחתי כמה כדורים ועוד כדור ואליום,
ונסעתי הביתח. חייתי חמום ממה שקרח.
הלכתי לישון. אחרי כמה שעות באו
פיתאום כמה שוטרים ואמרו לי שאבוא
איתם. בעוד אני מטושטש לחלוטין מה כדורים,
הם ביקשו שאשחזר מה שקרה.״
שימעון מוזס נלקח לבית־המישפט ב־כפר־יסבא,
שם הוחשד בהריגה. הוא שוחרר
בערבות, חזר כבר למחרת היום לעבודתו
כשיומר-לילה במלון גלי צאח.
״עד כמה שידוע לי, המישטדה לא
ביקשה שנפסיק להעסיק את מוזם כשומר,״
סיפר מנהל המלון, משה טויט.

וחברו לישון. בירנבלום נפגע במקום ואילו חברו, מרדכי סממי
מישיבת מאור בירושלים, הצליח להימלט. חקירת המישטרה העלתה,
כי עוד לפני כשנה הוזהרה הנהלת המלון כי בשל סידורי-
השמירה הלקויים עלול להיגרם אסון, אולם היא התעלמה מהאזהרה.

סיור במלון גלי צאנז, וגילה מחדלים ביטחוניים
בשמירה על המלון. כתב בן-פורת
אל מנהל המלון :״לאחר שביקרתי במלון
שלכם ובדקתי את מיקום המלון והסביבה,
נדהמתי לראות שלא קיימים בו
סידרי־בטיחות מינימליים, חרף העובדה
שהמלון משתרע על שטה גדול, כש-
הגדרות פרוצות והשמירה אינה קיימת.״
בך פורת יעץ להנהלת המלון החרדי
כיצד לארגן את אבטחת אורחי המלון. בין
השאר קבע :״את המלון חייבים לאבטח
על-ידי שני שומרים מזויינים, כששומר
אחד מאבטח את הצד המערבי והצפוני,

חים שמעז להתלונן, חוסמים בפניו את
הדרך להתאכסנות נוספת במלון.
למרות כל זאת לא נקף מישרד-התיירות
אצבע, המשיך לאשר למלון דרגה של
שלושה כוכבים, בעוד התנאים לקבלת
דרגה מעין זו אינם מתקיימים בו.
פרישת השומר החרש היא רק דוגמה
אחת להפקרות המאפיינת את ניהול המלון
החרדי. ספק אם הריגתדבשגגה של
חיים בידנבלום תועיל לשנות מצב זה.
״זה הכל מאלוהים, כנראה ככה זה צריך
להיות,״ מסכמים עובדי-המלון החרדיים
את שאירע.

הסגר
משך תקופה ארוכה ניראה בחברת מרגלית
צנעני, רקדנית צעירה ונאה, ועם צעירה
אחרת ששמה אילנה. אולם במקביל לסיפורים
אודות חברותיו הצמודות החלו,
הליחשושים אודות העדפתו את המין החזק.
יזהר העדיף להתעלם משמועות אלה,
ולא להגיב עליהן .״לא שמעתי ולא שמתי
לב ־לשטויות שמדברים אולי מאחרי גבי,״
טוען יזהר. אולם שלוותו, לדיברי מקורביו,
הופרה כאשר הגיעו ״שמועות הזדון,״ כפי
שהוא מכנה אותן. עד לגיבעתיים, שם
מתגוררים בני־מישפחתו. כאשר נודע ל-
רכלני הבוהמה כי השמועה הגיעה כבר עד
לביתו של סולימן הגדול, החלו מפיצים
כי ״מישפחת סולימן הגדול, שהיא מישפחה
תימנית גיזעית, שהגבריות חשובה בה מאד,
החליטה לנדות את יזהר מהחמולה.״
״זה כבר התחיל להיות מוגזם,״ סיפר
השבוע אחד מידידיו של יזהר .״יזהר באמת
נתקף דיכאון. הוא שכר דירה במרכז תל-
אביב, והסתגר בה במשך ימים אחדים.
מייד נפוצו שמועות ׳כאילו ניסה להתאבד.״
״אם היה לי ריב עם מישפחתי, זה
עיסקי הפרטי,״ אמר יזהר השבוע ,״בכל
מישפחה יש לפעמים ריב על כל מיני
עניינים. זה לא עיסקו של אף אחד. ב התחלה
הלבישו עלי את העניין של ההומוסכסואליות.
אבל התאבדות ל״

1^ 0 0 1

(המשך מעמוד )17
האם הסגר כזה יכול להיות ״רצוף״ ,כנדרש
על פי החוק?
נגד מי הוטל ההסגר? ברגע זה ייש ספק
רב אם ביכלל קיימת ממשלה לבנונית
חוקית, ומי מייצג אותה. יתר על כן,
אפילו ביקשה ממשלת התודמדינה ד,נוצ-
רית־ימנית בחשאי את עזרת ישראל —
היא בוודאי לא תכריז על כך בגלוי.
האם יכולים חילות־הים של סוריה וישראל,
שביניהם קיים מצב־מילחמה רש מי,
לשתף פעולה בהטלת הסגר משותף על
צד שלישי?

מוכן שכל השאלות האלה הן
תיאורטיות כילכד, מפני שלא יעלה
כלל על הדעת שישראל תכריז הסגר
רשמי על חופי לכגון — אף אם
תקיים הסגר כזה למעשה.

9שניים נ*0וה אחת
(6/ כל עולה
צעים

אלה אחרת לגמרי היא, כמובן, אם
יש תבונה פוליטית בפעילות זו.
פעולה מילחמתית — וביכללה הפבים
— היא ״המשך המדיניות באמאחרים״
,כהגדרתו הקלאסית של

הוושת שמועות וווו גומה דיכאון ח מו צעיר המכחיש:

.לא התאבדת!
**ץ מועות השקר שמופצות עלי,
*/ז מטרתן היחידה היא לגרום להריסת
הקאריירה שלי כאמן,״ התמרמר בשבוע
שעבר הזמר הצעיר, יזהר כהן, שהפך
בשבועות האחרונים לשיחת־היום בבתי-
הקפה ברחוב דיזנגוף ובין אנשי הבוהמה
בתל־אביב .״אני לא יכול אפילו לשער
מי מסוגל לעולל לי דברים כאלה. מה ש בטוח,
זה שבסוף אגלה את מפיץ השמועות,
ואז ייווכחו כולם שלא היה להן כל שחר.״
תחילה עברה השמועה בסודי־סודות, כשכל
אחד מבטיח שלא יעביר אותה הלאה:
״יזהר בהן ניסה לשים קץ לחייו, אחרי
שנכנס לדיכאון בגלל סיכסוד עם הוריו,
שגילו כי הוא הומוסכסואל.״
לאחר־מכן נוספו לשמועות התבלינים
הרגילים .״שני חברים שלו הצילו אותו
ברגע האחרון, כשוורידיו כבר היו חתוכים.
הם הבהילו אותו לבית־חולים, ושם הוא
ניצל בנם, ברגע האחרון ממש,״ סיפרה
אחת הגירסות. אחרת ידעה לספר כי הזמר
הצעיר נטש, בעיקבות המיקרה, את בית
הוריו, והוא מתבודד במרכז תל־אביב.
״הכל שטויות ללא ביסוס,״ הגיב יזהר,
שבחר בתחילה להתעלם מהשמועות אודותיו.
אולם אחרי שפורסם הסיפור באחד
משבועוני הפיזמונים ללא שמות, החליט
לצאת במיתקפה נגד משמיציו, כשאליו
מצטרפים בני־מישפחתו. הידיעה, שהיכתה
גלים בחוגי הבוהמה, הביאה ליזהר רק
תועלת אחת קטנה ,״ומפוקפקת,״ לדבריו.
מיספר רב והולד של אנשים החל מתעניין
בשמועות, ותוך כך לברר מיהו, בעצם,
הזמר הצעיר המסתתר מאחריהן.

חברי הלהקה. קצינים בכירים שחזו בתוכנית,
התלוננו לפני מפקדיו בענף־הווי-
ובידור, על ״ההופעה המרושלת של הסולן
המתולתל, שמביישת את הצבא.״
בענף־הווי־ובידור חשבו תחילה להעמיד
את יזהר לדין צבאי, אולם מאחר שעמד
על סף שיחרורו והתנצל על הופעתו המרושלת
בתוכנית־הטלוויזיה, ויתרו לו מפקדיו׳
והעבירו לקצינים המתלוננים את
הבשורה :״יזהר הוא משהו מיוחד. הוא
יהיה כוכב גדול, ולכן מותר לו קצת יותר.״
גם אחרי השיחרור מהצבא לא התקשה
יזהר למצוא לעצמו דרך בעולם הזמר
והבידור בארץ. הוא נעזר בעצות הטובות
של האב המפורסם עוד מימי הפלמ״ח, ש־

,הר נראה נרגש מאד בימים האחרונים.
״זה נמאס!״ הוא זועם .״זה מטריף, מה
שאנשים מסוגלים להפיץ ומה שאחרים
מוכנים לבלוע!״
כיום מופיע יזהר מדי-ערב במועדון כליף
היפואי, ובמקביל הוא משתתף בחזרות
לקראת פסטיבל־הזמר החסידי שייערך ב-
ראש-השנה. לאחר־מכן הוא מתכוון לצאת
עם הפסטיבל לסיבוב־הופעות בפני הקהילות
היהודיות בארצות־הברית.
״לוח־ההום עות של יזהר עמום לעייפה.
אולי מישהו מקנא בו על שהוא הגיע כל-
כך מהר כל־כך גבוה, והחליט לנסות להרוס
את הקאריירה שלו, טוען אמרגנו, שלמה צח.
מישפחתו של יזהר הצטרפה אף היא

מפקד חיל־הים תלם

הסגר? מה פיתאום?
הפרוסי קארל פון־קלאוזביץ. פעילות חיל-
הים מול חופי לבנון, תהיה כפי שתהיה !
ותוסבר כפי שתוסבר — היא המשך המדיניות
הישראלית בלבנון.
אין ממשלת ישראל מסתירה עוד שהיא
מייחלת לנצחון הימין הנוצרי במילחמה
זו, מתוך תיקווה (או אשלייה) שהדבר יחסל
את הבעייה הפלסטינית ואת כוחה היעיל
של התנועה הלאומית הפלסטינית,
המייוצגת על־ידי אש״ף.

מנסי ם
ל ה רו ס או תי! ״
^ זהר כהן ( )23 עושה מזה שנתיים
את צעדיו הראשונים בשדה הזמר והבידור
האזרחי בארץ. יחד עם אביו, הלא
הוא סולימן הגדול, אמו שרה ואחיו חופני,
שהתפרסם מאוחר יותר כסולימן הקטן,
הופיע יזהר כבר מגיל צעיר.
כבן למישפחה, שההופעה בפני קהל ו־הזימרה
הן לחם־חוקה, לא התקשה הצעיר
הצנום, מתולתל־השיער, לעמוד בהצלחה
בבחינות־הקבלה ללהקה צבאית. את שנוח
שירותו הסדיר בילה בצוות־ההווי של ה־נח״ל
לצידה של הזמרת אופירה גלוסקא.
כששניהם שימשו סולני הלהקה.
לקראת סיום השירות הצבאי, והוא כבר
בגדר כוכב מבטיח, היה מעורב בתקרית:
בלתי־נעימה עם מפקדיו בענף־הווי־ובידור
של צה״ל. יזהר הופיע יחד עם צוות ההווי
בתוכנית-טלוויזיה, כשחולצתו מחוץ למכנסיו
ושערו הארוך צורם עין יחסית לשאר
3 4וו 1ז 11 זוו! 1—1ו 1

פעולה ימית, העוזרת למנוע אספקה
כדרר הים לקואליציה ה•
מוסלמית־שמאלית־אש״פית כלכי
נון, מתאימה למדיניות זו. קואליציה
זו מנותקת מכל אספקה כדרף
היכשה. היא תלוייה כדרכי-הים ,
לקכלת ציוד מן החוץ. אם לא תי 1
מצאנה יחידות־צי המוכנות לפרוץ
את ההסגר — סוכייטיות או ערכיות
— עשוי הסגר כזה לשאת פרי.

זמר יזהר כהן כריקוד עם גיסתו
״הכל שטויות״
דאג לדחוף את בנו חצעיר לתוך עולם
השדביזנס הישראלי. יזהר החל מופיע
בפסטיבלי־זמר שונים, ושירים רבים ששר
זכו בהצלחה במיצעדייהפיזמונים. לפני כשנה
יצא לארצות־הברית, יחד עם משתתפי
פסטיבל-הזמר החסידי, והידיעות שהגיעו
מאמריקה סיפרו על ״הצלחה גדולה.״
בתחום חייו הפרטיים טרחו עיתוני-
הפיזמונים למיניהם לדווח על אהבית חד-
שות־לבקרים של האמן התימני הצעיר.

למיתקפה נגד משמיציו .״לא היה ולא
נברא ! זה מה שאני יכולה להגיד,״ אמרה
אמו, שרה ,״אני, אומנם, מכל מיני סיבות
שאינו תלויות בי, לא ראיתי את יזהר
ארבעה חודשים, אבל אחותו הצעירה דינה
ואחיו, חופני ־ופיני, רואים אותו כל יום.״
חהר כהן עצמו מקווה להתאושש מן ההלם
שפקד אותו, לטענתו, בעיקבות הפצת
השמועות, והוא מבטיח להמשיך להופיע :
״לא אתן לאף אחד להרוס אותי.״

במהלך מדיניות זו נמצאת ישראל עתה
בסירה אחת עם הסורים. קואליציה זו —
תבנותה מוטלת בספקי חמור. אמנם, יש
אינטרסים משותפים לממשלות סוריה וישראל
בטווח הקצר (מיגור אש״ף) ,אך
אינטרסים מנוגדים מאד בטווח הרחוק
(הקמת סוריה רבתי).
מעניין היה לדעת מה עשוי להתרחש
עם ייפגשו בלב ים, מול חוף ביירות1 ,
ספינה של חיל-הים הישראלי, המבקשת
״למנוע חדירת מחבלים למימי ישראל״,
עם ספינה של חיל־הים הסורי, המבקשת
״להשכין שלום בלבנון״.

האם הן יצדיעו זו לזו, כיאה ל ספינות
ידידותיות ץ

במדינה
ד ר כי אד ם
למה מוחרם אבנר דן?

זבדרן־חקיין אבגר דן
קהל־אוהדים נלהב, אך תחנות־השידור
מתעלמות מקיומו

״מוכר־העיתונים עומד בדיזנגוף וצועק
בקול לבל צד , :הוצאה שנייה ! אחד מת
בדיזנגוף ! הוצאה שנייה ! אחד מת ב־דיזנגוף
!׳ ניגש אליו אדם אחד, ומבקש
לקנות עיתון, .עזוב אותי. תן לעבוד,׳
אומד לו מוכר העיתונים, וממשיך לצעוק :
,הוצאה שנייה ! אחד מת בדיזנגוף !׳ הבן־
אדם מנסה פעם נוספת לבקש עיתון
< מהמוכר הנלהב, .עזוב אותי, תן לי
לעבוד!׳ כועס עליו המוכר. האיש לא
עוזב אותו. מוכר־י,עיתונים מתעצבן ומרביץ
לו מכה כזאת, שההוא נופל לכביש,
ומוכר העיתונים צועק , :הוצאה
שלישית! שניים מתו בדיזנגוף! הוצאה
שלישית ! שנים מתו בדיזנגוף
כשמשמיע את הקטע הקצר הזה הבדרן
אבנר דן מתפתלים מאזיניו מרוב צחוק,

תיו של אבנר עמוס. הוא מופיע בדיסקוטקים
ובמועדוני־לילה, אך גם במיסגרת
הופעות ״רציניות יותר,״ כדבריו. בקרוב
הוא עומד להופיע בהצגה חדשה ולהשתתף
בסרט חדש, בבימויו של ג׳זרג׳
עובדיה.
״אני מצחיק אנשים, וממלא אולמות.
האם אינני זכאי למעט תשומת־לב מצד
השולטים על ארצעי־התיקשורתי״ שואל
אבנר. ברשות השידור, וגם בגלי צה״ל,
מכחישים -שאבנר דן •מוחרם אולי לא
משמיעים אותו בגלל -שהוא גרוע, למרות
שזה מה שאוהב מרבית קהל צרכני הבידור,״
הודה עורך תוכניות פיזמונים בגלי
צה״ל.
,״המילחמות שלי יהיו קשות יותר •מ־מילחמותיו
של •סרוסי, אני׳ יודע. אבל
אני אנצח לבסוף, ואתקבל לחלק זה של
עולם הבידור, שעכשיו מנדה אותי,״ מבטיח
אבנר דן. בינתיים הוא מושמע בעיקר
בחנויות לימימכר קסטות בתחנה המרכזית
בתל־אביב. העשרות המצטופפים סביב לחנויות,
גורמים פקקים בתחנה.
״כאן כל אחד מכיר את אבנר דן,״
מצהירים חסידיו הרבים, החוסמים את
המידרכה.

אינך טורח לחשוב מספיק
על עתידך, ואינן
מנתח באופן נכון את
האינפורמציה שהגיעה
לידך. אל תהסס מ־להתייעץ
עם בן־זוגך
בענייני עבודה. שמור
על ההישגים הגדולים
21במרס ־
אליהם הגעת לאח 20ב
אפריל
רונה, ואל תפטפט. בת
טלה — זכרי שאי-אפ-
שר לרמות את כולם כל הזמן. הזהרי
בדברייך, ושקלי היטב את מעשייך, פן
תיכנסי לצרה גדולה. כדאי שינת״
חילי לחשוב ברצינות על העתיד שלן.

השבוע יוצעו לך הצעות
קוסמות מאוד, אך
כדאי שתבדוק היטב כל
אחת מהן, ושלא תוכל
לחזור בך. בן מזל אריה
יתגלה השבוע כידיד
יותר טוב מכפי שחשבת.
הרוג את מתי״
חותך הנפשית בעזרת
: 1 21אפריל -
סז; במאי
מאמץ פיזי, צא לטייל,
עסוק בספורט ופלרטט
עד כמה שתוכל, במשך השבוע הזה.

שווו

אל תחשוב שקל כל״כך
להגיע לליבה. צריך
להתאמץ בשביל לפתה
אותה. מה עוד שהיא
מבינה עד כמה אתה
רב־צדדי והיפבפך. על בן
תצטרך לחזר אחריה
ובעיקר — להראות לה
שוב כי אינן כה מסובן
ובלתי-יציב בפי שהיא
חוששת. לך, תאומה,
בידקי היטב לפני

ומכבדים אותו בתשואות רמות. שכן אבנר
דן אינני סתם בדרן המספר בדיחות. הוא
מעל לכל חקיין .״אני מדבר •ושומע חמישה
ניבים שונים בערבית, ויודע לחקות אותם
כפי שהם נשמעים •מפי יוצאי המדינות
הדוברות ערבית, הנמצאים בארץ. אני
יכול לחקות בדיבור יפאנית, הודית, פרסית,
מרוקאית. אני שולט באידיש, בפולנית.
אני יכול לחקות כל שפה •וכל •מיב־
״ טא,״ הוא מצהיר.
״הקהל אוהב את החומר מער-
בוניו -של אבנר מבוססים על •החיקוי. הקהל
צוחק מן החיקוי, ולא תמיד מן הבדיחות.
אולם בפי דן ( )26 יליד קזבלאנקה שבמרוקו,
המסתובב על בימות הבידור הקל
בארץ מזה חמש •שנים, יש טרוניות רבות
על ״החרמה בגלל מוצא,״ המזכירות לא־במעט
את טענותיו של הזמר ניסים סרוסי,
שקבל בתחילת דרכו על החרמתו על־ידי
רשות־ד,שידור בגלל מוצאו.
״הקהל אוהב את הדברים שאני ערשה.
אני יודע שהחומד שאני מעביר איננו על
רמה גבוהה. את דוב החומר אני כותב
בעצמי מן הסיבה הפשוטה — אף אחד
י בארץ לא מוכן היום לכתוב למעני. לא
כותבים לי חומר טוב, כי לא משמיעים
אותי ברדיו, וכך נסגר המעגל.
״לפני חודשיים הוצאתי תקליט. זהו
תקליט המערכונים והחיקויים הראשון שהופק
בארץ על־ידי הבדרן בכוחות עצמו.
לא הרווחתי מן התקליט גרוש אחד. מייד
אחרי הוצאתו לשוק החלו מפיצים ״הקלטות
לבנות׳ של התקליט, בצורת תקליטים
,לבנים׳ וקסטות, לבנות׳ .התקליט נחטף
כמו לחמניות טריות, אבל ברדיו ממשיכים
להתעלם ממני ולא להשמיע אותי.
. ,״כבר נמאס לי להתרוצץ אחרי שדרני
פיזמונים ועורכי תוכניות. אני לא גאון,
אבל מנסים להכשיל אותי ולא מאפשרים
לי להתקדם לטובתי ולטובת הקהל שלי.״
״קצת תשומת־לב״ .לוח הופעוהעולם
הזה 2034

סולדניצין בירושלימ

ברוסיה עוסקים בכד
אסירי הקד״״ב בארץ
מוזמן כד אחד
מעולם לא החזיקו מורי הפקולטה למתימטיקה
ולמדעי־הטבע באוניברסיטת
ירושלים בידיהם טופס משוכפל מרתק
יותר. הוא דמה לעמוד של רומן־בלשים
— או לקטע מן הרומן המפורסם של
אלכסנדר סולז׳ניצין, במדור הראשון.
החוזר- ,שחולק על־ידי הפרופסור דויד
גדטנר, יו״ר ועדת־המחקר, פירט רשימה
בת 30 נושאים מחקריים, שמישטרת־ישראל
מעוניינת בפיתרונם. מאחדים מהם
משתמע בבירור פגיעה בזכויות־האדם בישראל.
השאלות
משתרעות על שטחים רבים
— החל בנושא מחקרם של אסירי סולז׳־
ניצין בכלא הבולשת הסובייטית (״השוואה
אוטומטית של קולות בני-אדם, וזיהויים
לפי הקול״) וכלה בזיהוי אדם על-פי הריח,
אמצעים חדשים לדיכוי הפגנות וקריאת
מיכתביו של אדם על־פי הסימנים שנותרו
בעמוד הבא בפינקסו.
זיוף מיסמכים ועקבות. פירוט
שלושים הנושאים מהווה חומר־קריאד, מדתה
לחובבי סירטי־מתח :
• לפתה שיטות כימיות, פיסיקליות
או אחרות, לקביעת גיל מיסמכים החשודים
כמזוייפים.
• (א) שיטות ומכשירים להבחנת מחיקות
על גייר, ושיחזור הכתוב או המודפס
(המשך בעמוד )43
תאוחיס שאת קונה.

נסה לראות את. הדברים
גם מנקודת מבטם
של האחרים, ואל
תעשה מעשים הגורמים
לאדם הקרוב אליך עגמת
נפש. גלה רצון טוב
כלפי חבריך לעבודה. ן נסיעה קצרה בסוף ה010 1 שבוע
תביא לך את ה21
בי וני -
20ב יו ל י
שלווה המיוחלת ותסייע
לך לפתור בעייה מעיקה•
השבוע לא ממתינה לך שום הצלחת
חברתית בולטת, כך שכדאי לך לנצל את
סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב .־

הבט סביבך ותראה,
בעצם, בי טוב. חבה
ליום שבת בדי להתחיל
לפעול. ביום ג׳ או
ד׳ אל תתן לאחרים
לתחוב את אפם לעניי-
ניך. אל תרבה בוויכוחים
ואל תתריס בהם
שאתה הצודק — גם
21ביולי -
י .2באוגוסט
כשזה יהיה כך, ברוב
ימות־השבוע. בשבוע
זה אל תחמיצי ן גף פגישה מעניינת
לביאה ואל לך להסס להיות היוזמת.

אם אתה חושב על בילוי
חופשה קצרה בעתיד
הקרוב, זה הזמן
המתאים לתכנן את הפרטים
באופן מעשי.
מוטב שתצא לחופשה
זו בחברת קבוצת אנשים
מצומצמת, ותניח
: 22אוגוסט -להם את מלאכת התיכ־
. 22בספטמבר
נון וקביעת התאריך.
מכתב רשמי שאתה
עלול לקבל בסוף השבוע, יגרום לך
אי־ נעימות מבחינה כספית וכלכלית.

1תונו[

מאזניים

לבני מזל עקרב — צפוי שבוע פורה ביותר.
הבוס יציע לכם
הצעה מעניינת מאוד,
אל תדחו אותה. קבלו
אותה והשתדלו למלא
את דרישותיו על הצד
הטוב. זה ישתלם לכם
ויש לכם סיכוי רציני
לעלות בדרגה. לך, בת
עקרב, ייגרם השבוע
22באוקטובר
22בנובמבר
מפח-נפש קל מצד
אדם הקרוב אליך.

עקת

י > 4מ

בזישפט

מישהו שחשבת אותו כל השנים לידידו
הטוב, יתגלה השבוע כאוייב בנפש,
המסוגל לכל על־מנת
להשמיץ אותך בעיני
הממונים על שניכם.
התאפקות מצידך תקרס
את ענייניך, לכן היזהר

מכניעה לדחפים בלתי
מרוסנים. הרבו בנסי־זה,
שם יש לכם סיכוי
23בספטמבר -
עות מחוץ לעיר בשבוע
22״ באוקטובר
טוב לפגוש אדם שישפיע
לטובה על המשך
חייכם. לא כל הנוצץ זהב הוא — לכן
הישמרי מפני זה הנראה לב מבריק
ונוצץ בחברה. זיכרי, אין תוכו כברו,
לא אליך הוא מתכוון, אלא לכספך!

השבוע יעמדו בפניך אתגרים חדשים,
ועליך יהיה להתאמץ כד להוכיח׳ את כש־רונך
ויכולתך. בת קשת
— הזהרי שלא להסתבך
בסערות רגשיות העלולות
לגרום לך לאכזבה
ודיכאון. אם תנהגי ב־י

קור־רוח, תפיקי מהר־פתקאותיך
הרומאנטיות
הנאה, במקום הסבל שהיה
מנת חלקך עד
23 בנו ב טבי ־
20בדצמבר
עתה. אל תקבלי את כל
דבריו כתורה מסיני,
ונסי להבין את מה שמסתתר מאחוריהם.

יום א׳ פותח פרק חדש במאבק המיק-
צועי או האישי. אם תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול
את כל האפשרויות
ולא להיכנס להתנגשויות
עקרות — יש לן
סיכוי להרחיק לבת.
פגישה עם נערה בהירי*
שיער תוביל אותן
לבחירה מביכה. תצטרך
להחליט — ומהר,
אחרת תפסיד הזדמנות
רומאנטית גדולה
מאוד. היזהר מנסיעות ארוכות השבוע.

כן, כולנו יודעים שאתה איש נימרץ
ותקיף. אבל למה לך
להפגין את זה כשהיא
בלאו־הכי מסכימה? השבוע
תהיה הניצוד ולא
הצייד, אם אתה לא
רוצה בכך — מוטב
שתתנזר מאהבה. פגיעה
בכבודך מזעימה אותך.
נסה להבליג. כוונת ה20ב
ינואר -
יריב אינה כה חמורה
18בפברואר
כנדמה לך. לבשי לבן.

איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע,
באנשים חדשים, ובדברים
יפים* זהו שבוע

שצריך להיות מוקדש
חצי־חצי, לעבודה ולבילוי,
בייחוד להסתכלות,
ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה. אם תשקיע
את בל הזמן
9ובפבי־ז א ר
20במרס
לאחד משני התחומים
— תינזק. אם תמשיך
לדאוג —תגרום נזק לזקוקים לן.

1 1 1
211

פתיחת הביאנלה, לא ד.יד. דגי בן ד,־45
מודע לה אפילו. בסתר ליבו התפלל שפל
העמק ייגמר עבורו בצורה מכובדת ושהוא
יצא בשלום מהמיבחן הבינלאומי הזה.

י ח פי ס
בוונציה

1ח ! 11ל 11111 דני קארוואן על־ גבי מט
* 11 # 1111 1יי י * 11י י בורת השמה באחת מתעלות
ונציה, צופה בדוברה השנייה המסיטה חלקים מפינזלי־הבנוון שלו,

שאותם יצק בבולוניה ואשר הועברו לוונציה לשם קביעתם בביתן
הישראלי בביאנלה. לצידו של קארוואן עומד אמנון ברזל, מבקר־האמנות
הישראלי שהוזמן גם הוא לביאנלה, כמומחה לאמנות.

ך* פני כשנה הוזמן דני עליידי הנהלת
/הביאנלה להשתתף בתערוכה. ההנהלה
החדשה של המוסד, המורכבת מתיאורטי-
קנים של האמנות ואמנים התומכים באט־נות
מודרנית, חידשה את מסורת הביאנלה
על בסיס שונה: לא עוד תחרות בין אם*
נים הנבחרים על ידי מדינותיהם, אלא
תצוגה של אמנים הניבחרים ומוזמנים על
ידי הנהלת הביאגלה, להתבטא סביב נושא
משותף אחד. הנושא שהוצב הפעם היה
העיצוב הסביבתי.
אצל דני קארוואן התגבש הרעיון במשך
בשנה עד שהגיע לעיצובו הסופי. הוא
החליט לעצב סביבה פיסולית המוקדשת
לשלום, שהאלמנט המרכזי שבה הם דיו נות
חול לבנות. על קיר הביתן הישראלי, בו
יצק והציב אח פסל הבטון שלו המשתרע
על פני שלושה מיפלסים, כתב דני בכתב
ידו :״אני מקדיש את יצירתי לשלום.
לשלום בין ישראלים וערבים. יבוא השלום
לשמר על פני החולות, במקום שגדלנו
יחד, ישראלים ופלסטינאים, כדי שלעולם
לא יוכתם עוד לובנם של החולות בדמנו.׳׳
יצירתו של קארוואן היתד, בהחלט הפגנה
פוליטית. והוא אינו מתכחש לכך :
״יצאתי עם רעיון פוליטי שעליו אני נלחם

* * ל פני התעלה הגדולה של ונציה,
/בין ספינת־תיירים יוגוסלבית ואונית-
משא מאורסה, חרשו את המים שלוש
דוברות, כשהן.נושאות עמן מיטען מוזר:
גושי בטון לבן בתבניות ובצורות ישובות
ושני עצי זית. על רקע בנייניה הנשחתים
והולכים של העיר, שהיא כיום הקורבן
הגדול ביותר שהקריבה עד כה הצבילי-
זציה לזיהום הסביבתי, היה זה מחזה כמעט
סוריאליסטי, או סצינה המיועדת לסרט ־׳
של ברטולוצ׳י. ספק אם מישהו מרבבות
האיים בלאגונה של ונציה, בדרך אל דהתיירים
הממשיכים להציף יום יום את
ליהו, שם נפתחה מחדש, אחרי הפס!ה
העיר הגוססת והרותחת בחום קייץ מטורף,
של ארבע שנים, הביאנלה* לאמנות של
יכול היה להעלות על דעתו את פשר המסע
ונציה.
והמשא המוזר.
תערוכת האמנות הדו־שנתית של ונציה
במיש-
בטון, היצוקים הלבנים חמיבנים היא האולימפיאדה של האמנות. שלושים
קל של עשרה טון, ששטו בתעלות ונציה
המהירות ושתיים מדינות שלחו את ניבחרותיהן הבין
הגונדולות, מוניות־התיור
לאומיות כדי להראות לעולם מה התחדש
והיאכטות של החוג הזוהר, לא היו אלא
אצלם ולאילו הישגים הגיעו בתחום היצירה
מוקדשת לשלום, של האמן היש אמנות
הפלסטית. במשך ארבעה חודשים
ראלי דני קאתואן. היא שטה על פני
יטיילו בין גני הביאנלה ויבקרו בביתנים
התעלות המצחיגות וגדושות הפסולת של
הלאומיים שבה מאות אלפי תיירים, אלפי
ונציה אל הגארדיני די קאסטלו, באחד
אטניס, מנהלי־מוזיאונים, מבקרי-אמנות
ובעלי־גלריות מכל רחבי העולם.
וכבר עתה ברור שמכל המוצגים וה-

--מאות --

אלי תבור

היצוקה בטון לבן, המורכבת מאלמנטים
הנדסיים שונים, שקטע ממנה נראה בתמונה.
היצירה, שדני בנה אותה כגן־מישחקים
לילדים שיבואו לביאנלה, נבחרה על־ידי
הנהלת הביאנלה כמוצג־הפתיחה של התערוכה,
בפתח הגן, ללא קשר למוצג הסביבתי
של דני בביתן הישראלי בביאנלה.

ביתנים בבינאלה, יהיו דגי קארוואן ושתי
היצירות שהוא מציג שם, בבחינת התגלית
הגדולה ביותר של עולם האמנות השנה.
האיטלקים גילו את דני קארוואן מזמן,
הרבה לפני הישראלים. בעבר הוא הת גורר,
למד ויצר באיטליה וקנה לו שם
שם. אנדרטת חטיבת־הנגב שלו, לכדשל,
שניבנתה ליד באר־שבע, נלמדת בבתי-
ספד לארכיטקטורה ואמנות בפירנצה וברומא,
פשהישראלי הממוצע טרם ביקר
בה ואינו יודע במה המדובר.
אולם ההצלחה־חובקת-העולם בה זוכה
כיום דני קארוואן בעקבות תצוגתו בביא-
נלה היא בלתי צפויה וחסרת־תקדים. ספק
אם איזה שהוא אמן ישראלי לפני דני
קארוואן זכה בפירסום עולמי כה נרחב.
אין עיתון או מבקר־אמנות המדווח על
הביאנלד״ שאינו מזכיר את דגי קארוואן,
בנשימה אחת עם גדולי האמנים החיים
כיום, הנוטלים חלק בתערוכה.
השמרן הגרמני כלל את קארוואן בין
ששת האמנים הבולטים בתערוכה. עיתונים
רבים אחרים בחרוהו בין השלושה הראויים
לתשומת-לב. ההוולד טריביון,
למשל, מצא לנכון לדווח על יצירותיו
באופן בלעדי, מילבד הדיווח על הנציג
האמריקאי. תחנות טלוויזיה באירופה, ששלחו
צוותים מיוחדים לסקר את מה
שנחשב למאורע האמנותי הגדול והחשוב
של השנה, הקרינו כבר תוכניות טלוויזיה
מיוחדות על עבודתו ויצירתו של קא-
* בייאנלה — דו־ש נחי,

המיבנים הלבנים שיצק דני בביתן הישראלי. המבקרים בביתן התבקשו לחלוץ את
נעליהם ולהלך בו יחפים, כדי לחוש את ״חוויית ילדותי היחפה״ ,כפי שהגדיר זאת
קארוואן. רוב המבקרים בביתן, המוקדש לשלום, אכן חולצים את נעליהם.
רוואן. ובכיכרות של ונציה מקיפים אותו
סטודנטים לאמנות, המבקשים את חתימתו
למזכרת.
זריחת כוכבו של דני קארוואן בשמי
האמנות הבינלאומית, היתה בלתי
צפויה אפילו לו עצמו. כשהחלה, מיד עם

כל. השנים בארץ. אני מאמין שזוהי
ישראל האמיתית ואותה רציתי להציג.״
כדי,להציג את ישראל האמיתית שלו,
בנה דני קארוואן בתוך הביתן הישראלי
נוף חדש, יצוק מבטון לבין, אותו יצק
בבולוניה בשיטות מיוחדות בעזרת אפנים

בעשרה

טוןן

נטו1

לבו

הביא דני קארוואן א ת ארץ י שר אל
ל בי אנ ל ה בוונציה והפךהתג לי ת של
ת ע רו ב ת האמנות ה ח שו בהב עו ל ם
העובדים בשיטות העוברות מאב לבן זד!
500 שנה.
החלק הראשון של היצירה הוא מיפלס
המידע. הצופה הנכנס לביתן קורא את
סיפור היצירה על הקיר (״הדיונות היו הפיסול
הסביבתי הראשון — הם, רך, מלם ף
— המשתנה תמיד, שם השארתי את עק־בותי
בילד כשצלי תורה לי את השעה.
תעלות־ההשקאה של הפרדסים, הצעדים
המובילים אל בריכות ההשקאה, קול מש־אבת־המים
וצליל משב הרות, שייכים לזיכרונות
אשר עיצבו את שורשיו״) וצופה
בשלושה סרטים המוקרנים שם, האחד על
אנדרטת־הנגב ושניים אחרים על עבודתו
של דני ועל עיצוב היצירה שבביתן.
במיפלס השני מתחיל הפיסול הסביבתי,
בלבן בוהק, כשקארוואן משתמש בפתחים
שבתיקרת הביתן בדי ליצור בתוך הפסל
שעוני־שמש. המבקרים, המתבקשים לצעוד
על פני היצירה יחפים אני צעדתי

שלום״ .כדי למנוע תלונות מצד מדינות־ערב הנוטלות חלק בתערוכה, מוצגת יצירה
זו כיצירה אישית ולא במיסגרת לאומית
של ישראל.
ההצלחה של דני קארוואן בתצוגה
היתה מפתיעה בעוצמתה. באולמות הביתן
הישראלי שנצבעו לבן, כשריצפת הביתן
הופכת לחלק מהיצירה, הצליח דני ליצור
עולם הפועל על המבקרים כבמטה קסם.
יפהפיות איטלקיות בצד מנהלי מוזיאונים
מניו-יורק או בעלי־גלריות מפארים ומילנו,
צועדים יחפים על פני היצירה, נסתפים
בצלילים המוזרים המרחפים בחללה, ש אינם
אלא צלילי הרוח המידברית בנגב.
התגובות לא איחרו לבוא. דנים רנה,
בעלת הגלריות בניו־יורק ופאריס, זו ש גילתה
את ואסארלי לפני 25 שנה, הזמיגה
את דני להציג בפאריס. תומס מסר, מנהל
מוזיאון גוגגהיים בניו-יורק, חלק לקארוואן
שבחים ללא סייג. הקומיסאר הרוסי של

פוליטית
,יחף על חולות תל־אביב, אתם תצעדו יחפים
בוונציה מטפסים עליה למיפלס
גבוה יותר, שם עוברת תעלת-׳מים ושם
נשמע (מסליל הקלטה שהוקלט באנדרטת־הנגב)
קול משב הדוח במידבר.

ביתן הדו ס
ל מח צה
** ילכד חפסל בתוך הביתן, יצר דני
יצירה שניה, אותה הועיד תחילה ל שמש
במיגרש־מישהקים לילדים בביאגלה.
זה פסל המורכב בת־שעה אלמנטים פיסוליים,
עשויים ממלט לבן גם הם. הנהלת
הביאנלה בחרה ביצירה זו כדי לפתוח את
התערוכה, הציבה אותה בשערי גן הביא-
נלד״ כששלט מזמין את המבקרים לטפס
על היצירה ולהשתעשע בה. ליצירה זו
העניק קארוואן את השם ״ירושלים עיר-

התצוגה הסובייטית טען שקאווואן צריך
היה לזבות בפרס הראשון. אלא שבביאנלה
אין מחלקים פרסים. הרוסי ביקש שיצטטו
אותו בעיתונות הישראלית והשתומם כש נשאל
אם הדבר לא יזיק לו.
צייר מצרי בשם סאלים, המציג בביתן
המצרי, ניגש אל קארוואן, לחץ את ידו
ואמר לו :״לו כולם היו מדברים בשפה
שלך היה השלום ביגיגו הופך לעובדה.
אנחנו אחים־אמנים. הייתי מצה להציג
עמך יחד בתערוכה משותפת בקהיר יב־תל־אביב.״
אולם
הסיפור האמיתי של הביאנלה
אינו סיפור הצלחתו המסחררת של קרא-
וואן. הוא שייך לביורוקרטיה הישראלית,
שכמעט והבשילה את הופעתו של קארוואן
בביאנלה וכמעט: מנעה מישראל את התהילה
בתחום האמנותי, מד, היא זוכה
עתה.
אילו היד, אמן ישראלי אחד נשלח ל-

האמן1הדגם

דני קארוואן מתכנן את המיבנה הסביבתי שלו, המוקדש
לשלום בין ישראלים ופלסטינים, בדגם של הביתן הישראלי
הניצב בביאנלה של ונציה. המיבנה שיצר, העשוי כולו בסון לבן, משתרע על־פני שלושת
המיפלסים שבביתן, כשבחלקו העליון של הרגם משתלבים בו גס השמש, הרוח והמיס.

ונציה במקומו של קארוואן הוא לא היה
מצליח להציג שם לעולם. הוא היה אובד,
נכשל, מתייאש עוד לפני פתיחת התערוכה
ובורח מוונציה צל עוד נפשו בו.
באשר הוזמן קארוואן להציג בביאנלה,
אישרה המועצה לתרבות ואמנות שליד
מישרד־החינוך את השתתפותו. אושר לו גם
תקציב של כ 14-אלף דולר, כדי לבצע את
יצירתו ולהציבה בביתן הישראלי בביאנלה.
אלא שמרגע זה כמעט טבעה יצירתו של
קארוואן במי-התעלות העכורים של ונציה.
התקציב שהובטח לו נעלם בתוך ניירת

של פקידים עייפים וחסרי תודעה אמנו-
תית. בהעדר תקציב לא יכול היה קארוואן
לחתום חוזים ולסכם מחירים. עד שוועדה
מיוחדת אישרה את הקצבת מטבע־החוץ
שניתנה לו עלו המחירים באיטליה ושוב
לא הספיקו כספי ההקצבה. לולא היו ל־קאדוואן
ידידים שהיו מוכנים לאבסנו במשך
שלושה חודשים ולד,לווית לו כספים,
הוא היה בורח הזרד, לארץ.
ביאושו טילפן קארוואן אישית לביתו
של שר-האוצר יהושע רבינוביץ /זעק ב-
(המשך בעמוד )40

אני מקדיש ביתן זה לשלום שישרוד בהולות הלבנים שנהם גדלנו יחד...

הסחוגוהנווסיזסע־ניש
יצאו מהסרטים
או 0נשמשס
נודו 81ל את נסו
עד נתניו >מש8או<
אד וסד חתנה -וביים

את חגיגת־נישואיה
כל חייו הפיק מנחם גולן וביים סרטים
העוסקים בעימותים בין אשכנזים ובני
עדות־המזרח. כץ וקרסו, לופו, אלדורדו
וקזבלן, הם רק כמה מהסרטים מהז׳אנר
הזה. מבקרי־הקולנוע לעגו לו, כינו את
סרטיו בשם סרטי בורעקאם, וטענו כי
העלילות שבהן מלאכותיות ואין דימיון בינן
למציאות.

| ל 1ך | 1דודתו של החתן התימני
׳ 1 1 1 / 1י י חיינו עדאקי, שבאה מרא־שון־לציון,
מרימה כוסית לברכה בחתונה
שנערכה במלון הפאר רמאדד. קונטיננטל,
שבה התערבו בני־מישפחתה האשכנרייס
של הכלה, במישפחתו התימנית של החתן
— כמו בסרט טיפוסי של מנחם גולן.
** ודי לא הודיעו על כד בחדשות,
> £אבל ממש בימים אלד נפל דבר.
רותי גולן, בתו של המפיק־במאי מנחם
גולן, נישאה לבחיר-ליבה חיים עדאקי.
״סוף־סוף יש מיזוג־גלויות. אנחנו ומתקרבים
לביאת המשיח — חתונה ביו אש־כנוזים
זתימונים.״ יובש בשורה כזו בוקעת
מפיו של הרבי שלמה קרליבך, המקורב
לחלונות הגבוהים, יש להניח שהוא יודע
מה שהוא אומר, ואפשר להתחיל להתכונן,

בא מנחם גולן וטפח על פני כל מבקריו.
הוא עצמו, אשכנזי בן אשכנזי, השיא את
בתו לבן מישפחה תימנית. ועכשיו שיבוא
מישהו ויעז לטעון נגדו שסרטיו אינם
לקוחים מהחיים.
החתונה, שנערכה בשבוע שעבר במלון
ומרה קונטימטל בתל־אביב ברוב עם
ופאר, היוותה חיזיון נדיר בנוף פסטיבלי
החתונות בארץ. ליד הבריכה ישבו המח נות
החוגגים, זה מול זה. צד א׳ — התימנים
היפים מהצד של החתן ! צד ב׳
— האשכנזים היפים לא פחות, מצד הכלה,
ובין כל אלה קישרו ההורים. אלה
של הכלה, מנחם ורחל גולן בחליפה מעו־בבת
ובשימלת !מקסי מפוארת, ומן העבד
האחר הורי החתן, האב משה עדאקי
(שנימנה בזמנו עם רשת־הריגול הישראלית
בסוריה) ורעייתו מזל -בתלבושת
צנועה ובצווארון פתוח.
ומה שסומלה החתונה, נוסף על מיזוג-
העדות, היה גם הקשר שבין עבודת-הכ-
פייס לעבודת־הרוח. כי מנחם גולן הוא,
כידוע, איש קולנוע, אמנות ורוח, ואילו
עדאקי האב הוא רצף־מוזאיקה, שהגיע
לחתונה כשהוא מדדה קביים, אחרי ש שבר
את רגלו בעת נפילה מפיגום באחד
הבתים שבהם עבד.
דבר נוסף -שנשבר בחתונה היה כמובן
הכוס המסורתית. והרב ישראל לאו, שחיתן
את הזוג הצעיר, מצא נמה וכמה סיימנים
טובים לחתונה הנ״ל.

חאב־המפיק

גורן מוחא נ ו

האחד: דאשי-התיבות של שמות שני
הצדדים, גולן ועדאקי, מצטרפים יהדיו
לראשי־תיבות גן־עדן. ואם לא די בכך,
הרי הקידושין נערכו בחודש מנחס״אב,
ממש כשמו של אבי הכלה — אבא מנחם.
ואחרי. אותות ומופתים כה ברורים, לא
נותר לאורחים אלא לפנות לכיוון הטיבעי
ביותר, אך מי -שציפה לכיבוד רציני —
התאכזב. כי בימים אלה של הידוק-החגו־רה,
גם חתונה זו נערכה תחת הסיסמה
,שתו ורזו׳ כרמז לשולחנות. הדיאטתיים.
שבועיים קודם לחתונה הממזגת נערך
טכם־החינה, כמיטב מסורת הכלות הכשרות
בתימן. דותי, וחתנה חיים, הולבשו בפאר
מחלצות תימן, על כל הזהבים והאביזרים
למיניהם. וטכס זה — על כל פרשיו —
הונצח על-ידי צוות־קולנוע וישמש חלק
אותנטי בסרט -שביים האב המאושר, מנחם,
לאחרונה, מישפוזת צנעני.
ולא חסרו גם סרקי תענוגות ובידור.
התוכנית הבידורית- ,שעליה ניצח מנחם
גולן באופן אי-שי, בדיוק כשם שהוא נוהג
על בימת הצילומים, כללה את מיבחר
נבחרת הזמר והשעשוע התימניים: להקת
צלילי הכרם עם להיטי הכרם, בולל להיט
הענקים חנהל׳ה התבלבלה והיא עודנה
בתולה, שהושמע שוב ושוב ושילח רגליים
במחולות תימניים, שסחפו למעגל את
כל הווזווזים בשטח.
ואחרי שהצד של הסחוג היה מרוצה,
דאג גולן לכך שגם הצד של הגעפילטע-
פיש לא יתאכזב, ושכולם יהיו מבסוטים.

־ כשבתו רות ,

ומערב

שר־העבודה משה ברעם מצטרף לריקודי החתמה, לצלילי הגיטארה
של הרבי־המזמר שלמה קרליבך. בתמונה למטה: השחקנית־קריינית
תיקווה מור (מימין) בשיחה עס קצינת־ח״ן בדרגת סגן־אלוף, שבאה לחתונה מצד החתן.

את הצד הזה ייצגו הרגי המרקד והמזמר
שלמה קרליבך ולהקתו, בנגינה ובשירים
חסידיים. י
מחזה מלבב היה זה, לראות בהתהדק
הקשרים בין פזורי ישראל, לחזות כיצד
מתערבבות מחלצות־הפאר של צד הכלה
בכותנות־הפסים הצנועות של צד החתן.
וכאשר יסירו הכלה את שימלת־ד,כלולות,
•שנתפרה בסיגנון כפרי ועוטרה ריקמה
פירחונית ציבעונית, והחתן את חולצתו
הכפרית, לא לכפר יילכו לטעום מן הדבש
— אלא יסעו לארצות־הברית, לטיול־כלולות
שאותו העניק להם מנחם גולן כ־מתנת־נישואין.

הגדודה
ביותו
הנפילה

אחת האורחות שניסתה
לעקוף את המסתערים
על שולחנות הכיבוד, אשר הוצבו מסביב.
לבריכת־המלון, מעדה ונפלה למים, לקול
צחוקם של הקרואים. הטבח נחלץ למשותה,

׳!וצאת במחול לצלילי תיזמוות תימנית ביום חתונתה

0פסל והפגנה
(המשך מעמוד )37
אזני אשתו, גאולה :״הצילו! אני בצרה!
איפוא הכסף?״ אהר-בך הסתבר שהקצבה
לקארוואן היתד, מונחת חודש ימים בבנק
ברומא, מבלי שאיש ידע על כך, שעה
שהוא הסתובב בוונציה כשהוא תולש את
שערותיו ביאוש.
בכך לא הסתיימו החלאות. כשהגיע
קארוואן לוונציה הוא מצא את הביתן הישראלי
בביאנלה, שנבנה בשנת ,1950
הרוס למחצה. הוא נדהם לגלות שמילבד
בניית היצירה הוא ייאלץ להיות גם קבלן-
השיפוצים ומתכנן תעלוודהניקוז של הביתן,
כיוון שמהנהלת הביאנלה הודיעו לו
שעם ירידת גשמי הזעף הקייציים אפשר
לשוט בביתן כגונדולות.
הנציג הישראלי הקבוע לביאנלה, אברהם
רונן מאוניברסיטת תל־אביב, אפילד
לא טרח להודיע על כך לאיש. הפעם הוא
אפילו לא הגיע לוונציה, נתקע בדרך ונשאר
ברופא.
בלי שוטרים
המורה המפורסמת לטיפוח החן, וזיתה אחת הרא־ך*
עוד שכל המדינות האחרות הם-
שונות שבירכה את אורלי חידה לרגל היבחרה 1ע •לו מערכות־ענק של פירסום ויחסי־כ״מלכת
המים 1976״ .במו שאר המשתתפות ׳בתחרות, עברה גם אורלי קורס ציבור, לא נמצא לדני־ קארוואן אפילו איש
לבטחון־במה ולהתנהגות נכונה אצל לאה פלטשר.
אחד שיטרח להכין לו קטלוג, או יסייע לו
בהכנת הסרטונים. שהוא התחייב להכין כחלק
מהיצירה.
התפנית אירעה במקרה, כאשר הגיע לוונציה
מבקר-האמנות הישראלי אסנת ברזל,
שהוזמן לוונציה כאחד משלושה מומחים
בינלאומיים לאמנות שהיו אורחי
הנהלת הביאנלח. ברזל, ידיד ותיק של
קארוואן, הפשיל מיד שרוולים כדי לסייע
לו. הוא הנץ קטלוג מפורט, אירגן צוות
של צלמים, שתוך ימים ספורים השלימו
שגי סרטים תיעודיים על יצירות של
קארוואן.
ברזל גם הצליח, בעזרת קשריו האישיים,
לרכז את התענייגות אנשי הקולנוע
והטלוויזיה, שסיקרו את הביאגלה, סביב הביתן
הישראלי. כך יכול היה דגי להיתפנות
טוף סוף להכנת תערוכתו.
חוסר היחס וההתנכרות מצד המימסז־הישראלי
התבטא גם בעובדה ששגריר יש ראל
באיטליה, משה ששון, לא מצא לנטן
להגיע לפתיחת הביאנלה, כשם שעשו שגז

רירי המדינות האחרות המיוצגות בה. הטלוויזיה
הישראלית לא מצאה לחשוב להו רות
לכתבה באירופה לכסות את המאורע,
על אף שביקש זאת. תחת זאת העדיפה
לרא שונה בישראל מסעד האקס לו סי בי ת
להקרין באיחור רב סרט שנרכש מרשת
הטלוויזיה האיטלקית, שהקדישה לקארוואן
שלרש תוכניות ארוכות בהגדירד. אותו כב
מ חי רי ם עממיים.
אמן הבולט ביותר בביאגלה.
השיא היה כאשר הנציג הישראלי ל־הנרי
והשף פרנקו ביחד עם כל צוות העובדים
ביאנלה, אברהם רונן, טילפן מרופא ל-
קארוואן, תבע טמנו להזמין מישטרות
המעולה ממסעדת ,,או ס טרי ה דה אנטוניו׳,
טזויינים שיאבטחו את הביתן הישראלי.
,״לא איכפת לי שיפוצצו את הביתן ! ״
עומדים לר שותכם
הגיב קארוואן ,״אבל אני לא אסכים ששוטרים
או גורילות יוצבו בביתן המוקדש
לשלום.״ עד היום לא השחית איש
ולא פגע ביצירה של קארוואן, למרות
העדר השמירה.
הזדמנות שהוחמצה היתה עריכת הפנינג
של שלום מטעם ישראל במיסגרת הביא־נלה.
דני תיכנן והציע להנהלת הביאנלד.
תוכנית מפורטת, על פיה, היו צריכים לרח׳
דהייהאז ( 13 מתחת לקולנע צפון) טלפון ,456470 ודא
הציף את ונציה בכרזות ועליהן עלי זית,
כדוגמת שני עצי הזית אותם הציב בפתח הפתוח
כל יום מ־ 10.00 בבוקר עד 1.00 אחר־חצות.
ביתן הישראלי. אמנים ישראלים היו צריכים
ליטול חלק בהפנינג הזה, בקריאה ובזמר.
הנהלת הביאנלה אישרה את התוכנית,
שיכולה היתד, לתת בידי ישראל נשק תעמולתי
עצום באיטליה ובעולם התרבותי
כולו. אבל נספח התרבות בשגרירות ישראל
ברומא גרם לביטול הרעיון. הוא לא התנגד
לו, חלילה. אבל הוא הציע לדהות את ה הפנינג
לסוף חודש ספטמבר ,״בגלל החום
בוונציה.״ התוכנית שבקר, חיים מעצמה.
סוף ל אכזב ה ואובדן ה סי פו ק ההדדי
סיכם קארוואן בצער את חוסר ההתי-
חסות אליו ואל הצלחתו מצד המימסד הלמתאוננים
ולסובלים משגרה במשחק אהבה חפוז ולא מספק, מספר דקות ביום
תרבותי בישראל :״אם היתד, מתקיימת
דרושות לך לשליטה ממושכת בגופך ובסודות גופה של האשה. תגביר פי במה
כאן תערוכת־נשק וישראל היתד, מציגה
הנאתך מחיי המין שלך ושל בת/בנות זוגך וללא הפסק, כרצונך( ,יחד ולחוד).
מרגמה חדשה שיצרה, היו מים לכאן
השגריר ומישלחות נכבדות של פקידים,
מה דוחה אשה ואיך לא לעשות. יפה לכל גיל ופעיל בכל מצב — לפי
מלווים בכל נציגי העיתונות הישראלית.״
ההתמדה. תרגום מגרמנית והפצה בלעדית :״דזדוואן״ ,ת.ד 21385 .ת״א.
בכוחות עצמו, בעזרת המתוח, גיסה דני
קאראוואן לשנות את תדמיתה של ישראל
גרמנית. עברית שלח — 20.ל״י בצרוף המודעה.
כמדינה של גנרלים, לוהטים וכובשים.
והוא עשה זאת.

לאה נו ט שו

ד ה טרס
קולנוע סרטי ם
פיזגד למדת• לא לפחד
ולאהוב את הפצזנה
שם כמו דוקטור סטריינג׳לאזג או כיצד
למדתי לא לפחד ולאהוב את הפצצה הוא
שם מחייב מאוד. אי־אפשר לעבור עליו
לסדר היום, ואוי לו לסרט חמסתתר מאח־רץ,
ואינו מצליח למלא אחר כל הציפיות

שחוא מעורר בצופיו.
אולם, כאשר האיש שנוטל ׳את עצמו
למלא את השם הזה בתוכן הוא סטאנלי
קובריק, אין סכנה. כי, כפי שהסתבר כבר
מזמן, קובריק מצליח להפתיע בכל פעם
את צופיו מחדש, ולא רק בשמות הסרטים
שלו, אלא גם בתוכנם.
שלא תהיה טעות המדובר, כמובן, בסרט
שגעשה כבר לפני תריסר שנים, לפגי האודיסיאה
בחלל, התפוז המיכני ובארי
לינדון (שטרם הוצג בישראל) .ואם בכל
זאת, כל מד, שנאמר בזמן הווה, הרי זד,
משום שבצפייה חוזרת (הסרט עומד להיות
מוקרן שוב בישראל) מצליח דוקטור
סטריינג׳לאב לרתק, להפתיע ולגרום הנאה
לא פחות מבפעם הראשונה, אם כי לא
תמיד בשל אותן סיבות.
טלפונים אדומים. כשעשה קובריק
את ״קומדיית הסיוטים״ שלו (כפי שכינה
בעצמו את הסרט) ,היה העולם נתון בשיא
ההיסטריה האטומית. המילחמה הקרה הש תוללה
בכל עוצמתה, שתי המעצמות נופפו
זו לפני זו באלפי מגאטונים מוכנים לשילוח!
טלפונים אדומים הותקנו כדי לתקן
טעויות של טלפונים -שהורים ! ״חרב דמוק־לס
נתונה מעל ראשינו, רד,חוט המחזיק בד,
עלול להינתק בכל רגע בשל טעות או
פעשדדטירוף כדיברי הנשיא המנוח
ג׳ון פיצג׳רלד קנדי (שנרצח שעד, שהסרט
היה בשלבי-הכנד. סופיים, ובשל כך הוצאו
מן הגירסה הסופית כמד, דיאלוגים שהיו
עלולים לפגוע בזיכרו).
מבול של ספרים, שהופיע באותה עת,
דן באפשרויות השונות שהעולם יהפוד
גל של חורבות בשל רצונו הרע, טיפשותו
או סתם שגיאתו של איזה פקיד אפור,
וסכנת ההכחדה נראתה ממשית וקרובה
ביותר .״ץ היתד, החווייד, האחת והיחידה
שהעולם לא יכול היה לומר בי תעשיר
את נסיונו,״ טען קובריק בחיוך ,״משום
שלאחר חווייה כזו, לא ייוותר איש כדי
לנצל את ד,ניסיון שנרכש.״
קומדיית הפיוטים. המצב האבסור די,
שבו שני הגושים הניצים קשורים יחד
באינטרס המשותף שלא להחריב את העולם
כולו, כולל את עצמם, ועם זאת בונים
פצצות משוכללות בכמויות המספיקות
למחוק מן היקום כמד, כוכבי לכת, נוסף
על כדור־הארץ, גירה את דימיונו של
קובריק, אולם בכל פעם שניסה להמשיך
באורח הגץ ני בצורת המחשבה שלו, הגיע
למצבים דרמאתיים אבסורדיים או מגוח כים,
מעוררי צחוק או פלצות, שאותם ניסה
תהילה לסלק משום ש״זהו סרט רציני.״
״עד שבסופו של דבר החלטתי שהטיגגון
האפשרי היחידי והאמיתי ביותר לסרט זה,
הוא קומדיית סיוטים,״ החליט הבמאי.
י את השלד העלילתי (הרציני מאד) נטל
מספר משם אזעקה — כוננות עליונה
שגיכתב בידי קצין־יפיה בריטי בשם פיטר
ג׳ורג׳ .את הסרקאזם השחור הוא הוסיף
בעזרת הסופר והתסריטאי תרי סאוחרן
(אחד השותפים לכתיבת קנדי) ,ואת הבל
תיבל בדיפיון החזותי המדהים שהוא סי־מן־ההיכר
של במאי זה, אשר בגיל 17 היה
כבר צלם־כוכב של שבועון אמריקאי רב־תפוצה.
התוצאה
היתד, סרט שהפך קנד-,מידה בכל
הנוגע לסאטירה פוליטית, ללא ספק אחד
הסרטים המפורסמים ביותר של שנות ה־,60
והסרט שסלל את דרכו של קובריק לקראת
חירות אמנותית מוחלטת.
להשלים עם הפצצה. חיום, השתנה
המצב בעולם. המעצמות איבדו את המונופולין
שלהן על הנשק ד,גרעיני, המילה־מר,
הקרה פינתה מקומה לפסוודו־דטאנם,
וסכנת-ההכחדה הכללית הפכה צל, לעומת
הגיהנום־עלי־אדמות שמייצר האדם למען
עצמו, במוקדי־תבערה הניצתים מדי־יום.
למרות זאת״ הסרט לא איבד מחיוניד
הו. ראשית, משום שבתור דור אשר למד
באמת, אם לא לאהוב, אזי לפחות להש לים
עם הפצצה, אין בני שנות ד.־70
פטורים מן הסכנות שאיימו על בני שנות
ה־ •60 שנית, ואולי אף חשוב יותר, משום
שהסרט אינו עוסק בפארודיד, מופשטת על

מכונוודתופת העלולות להתפוצץ, אלא ב־בני־אדם
שיפוצצו אותן. ובני-האדם של
היום אינם שונים מאלה שתיאר קובריק,
ונדמה כאילו לא היתד, תקופה הולמת
יותר לשוב ולהדגיש את חשיבות אימרתו
של קלמאנסו, ראש־ממשלת צרפת במיל-
חמת־העולם הראשונה, שאותו מצטטת אתת
מדמויות הסרט :״המילחמה חשובה מכדי
שעיחו אותה בידי הגנרלים.״
לפי שאינו זוכר את הסרט, זהו סיפור
על גנרל שדעתו נטרפה עליו, בהיותו
משוכנע כי הקומוגיסים מרעילים את המים
ופוגעים בנוזלים החיוניים של גופו,
מוציא הוראה חד־צדדית למפציציו, להטיל
מיטען אטומי על ברית־המועצות. נשיא
ארצות־הברית וכל המטה הכללי עושים
מאמצים על־אנושיים לבטל את הפקודה,

ריק מצלמו, גיל טיילור (שצילם מאז את
פרמי של היצ׳קוק ומקבת של פולנסקי).
להשתמש רק במקורות הטיבעיים.
חדר המילחמה. ואם מחבר על מוקדים,
ריכז קובריק את הסיפור עד למכסימום
ומלבד מטוס ד,בי־ 52 האמור להטיל את
הפצצה, מתרחשת העלילה כולה רק בשני
מקומות גוססים: האחד הוא הבסיס
שממנו נשלחו המטוסים, אשר עליו מפקד
הגנרל המטורף, והאחר הוא חדר־המילחמה
של הפנטאגון, תיפאורה מדהימה של קן
אדם (מי שעיצב את סירטי בונד) .אגב,
קובריק, שבלע עשרות ספרים על הנושא
לפני שעשה את הסרט, בחר בצורה המיוחדת
של חדר־מילחמה זה, לא רק בשל
הרושם החזותי העז, אלא משום שבצורתו
הוא מתאים למחקרים על דמות המיקלט

ג׳ורג׳ סי סקוט, מפקד חיל האוויר בחדר המילחמה
המילחמה חשובה מכדי שיניחו אותה לגנרלינד

מפקד חיל האוויר כחדר השינה כסרט: ד״ר פטרייגג׳לאב
תפקיד המזכירה: לפנות לסלפונים בבגד־ים
אך לשווא. חלק פן המטוסים אופנם חוזר,
אולם אחד מרם, שמכשיר־הקשר שבו נפגע,
פפשיך אל פטרתו. הסרט מסתיים בפיט״
ריה הקלאסית חמיתפרת אל־על, לצלילי
שידה של ורה לין :״עוד ניפגש שנית,״
אשר היה ההיפנון הנוסטאלגי של הצבא
הבריטי בפילחפת־העולם השנייה.
עוצמתו של הסרט טמונה, בראש־וברא־שונה,
בריכוז העצום שבו. זמן ההתרחשות
של העלילה מקביל, פחות או יותר, לזמן
שנמשך הסרט הלובש, בצורה זו, דמות
של תעודה המנציחה לעיני הצופה, את
סוף העולם. ראליזם־לכאורה זה מודגש על־ידי
קובריק, המקפיד באורח בימעט חולני
שלא להשתמש בכל סצינה וסצינה במקו-
רות־אור שאינם המקורות הטיבעיים, כולל
אפילו את צילומי־הפגים במטוס, שהוא
אחד ממוקדי הסרט, שאפילו בו דרש קוב־

היעיל ביותר נגד התקפה אטומית.
המזכירה שד הגנרל. על רקע ריאליזם
זה הופכת הגרוטסקה בוטה עוד יותר.
כבר בבחירת שמות הדמויות היא זועקת
לאוזן: שמו של הגנרל המטורף ג׳ק ד.
ריפד, או, ג׳ק ה״מבתר״ ,אותה דמוח מיפ־לצתית
שפשטה פעם על העולם התחתון
של לונדון, וחיסלה יצאניות בסכינה החד
מבלי שנתפסה אי־פעם. מניחים שאותו
אדם סבל מבעיות מיניות, בדיוק כמו הגנרל
של קובריק.
או, למשל, מפקד חיל־האוויר, באק תור־ג׳ידסון,
היושב בחדר־המילחמה ומנסה לעשות
משהו למניעת השואה האטומית. באק,
בניב אמריקאי, הוא מעין פד־הרבעה. תור־ג׳יד,
באנגלית, פירושו לוהט. ואכן, הגנרל
מוצג לראשונה לפני הצופים בחדר-
השיגה שלו, יחד עם מזכירתו, שתפקידה

״להשיב עבורו לטלפונים בבגד־ים״ (כך
הגדירה) בחיוך, את תפקידה השחקנית
טרייסי ריד, שהיא בתו־החורגת של הבמאי
קארול ריד).
שמו של נשיא ארצות־הברית הוא מאפלי,
כאשר מאפל היא הפעולה שבה מצטנף
אדם מבוגר בתוך אפודותיו. לנשיא ברית־המועצות,
שעימו משוחח מאפלי בטלפון,
קוראים קיטוף, או בניב אמריקאי: שק
לי. למפקד חיל־הים הבריטי המסופח לגנרל
ריפד, קוראים מנדרייק, כשמו של
צמח נארקוטי, ולקצין האמריקאי שמוביל
את כוחותיו לתוך הבסיס של ריפד כדי
לעצור את השתוללותה קוראים גואנו, כשמה
של ציפור ממישפחת התרנגולות.
ולבסוף, למפקד המטוס המוביל את הפצצה,
ואשר בסוף הסרט משחרר בעצמו
את מכשירי־הקטל ונוחת על אחד מהם,
.קוראים מייג׳ר ״קינג״ קונג. ההסברים
מיותרים.
המדען בבתולה. מעל כל, אפשר
כמובן להזכיר את הדוקטור סטריינג׳לאב
בכבודו־ובעצמו, מיפלצת רתוקה לכיסא
שיצאה כאילו מתוך העולם האכספרסיו־ניסטי
של פריץ לאנג, המדען המטורף ש חש
נוכח השמדת העולם כבתולה זכה מול
הכוח הנפלא של מעיינות לורד, דדו קופצת
אוטומטית להצדעה הנאצית — ללמד
שהמדע משרת במידה שווה את כולם, פש־המדובר
בחיסול המין האנושי.
אבל האבסורד אינו בשמות בלבד. הדיאלוג
רצוף חיצי־לעג סוריאליסטיים אכזריים:
גנרל נאבק עם השגריר הרוסי ש מצלם
בחשאי את חדר־המילחמה, והנשיא

מעלל*
זור 1האחרון
זירי (תל־אביב, תל־אביב, איטליה)
— זוהי הגירסה המי־יודע־כמה
על מעללי גיגור חט־סיכה,
אמך החרב החורט את ראטי־תיבות שמו בבשר־יריביו,
לוחם־חצדק ונוקם־העוולות, שהופיע לראשונה בספר
בשם קיללת קאפיסטראנו ב״ ,1919 ושנה לאחר-מכן, בסרט
שחשף את כל כישוריו האתלטיים של דאגלס פיירבנקס האב.
מאז נדד זורו, ששמו ללא מסיכה הוא דון דיאגו וגה (כך,
לפחות, נקרא בסיפור המקורי) דרך כל שושלת היוחסין של
משפחת וגה (פעם היה בן, ופעם נכד וכן הלאה) ,השתמש
בכל כלי־הנשק האפשריים, החל מאקדח וכלת בשוט. ואם
מעלליו התרחשו, תחילה, בקליפורניה, הוא הספיק בינתיים
לכסות כמעט את כל מרחבי היבשת האמריקאית•
כך שגירסה נוספת זו, המעניקה לאלן דלון את התפקיד
הראשי, אינה יכולה לחדש הרבה. הצבע, המסך הרחב, סטנלי
בייקר המנוח כנבל הראשי, אוטאביח פיקולו כאיילת־החן
התורנית, ואדריאנה אסטי בקריקטורה משעשעת של אצילה
מתנוונת מבחינת מוסרית ותאוותנית, מבחינה פיסית, לא די
בהם כדי להצדיק עוד גירסה אחת.
אשר לקיסמו של אלן דלון, מעריצותיו ישמיעו כנראה,
כמו בכל פעם, את האנחות העמוקות והכבדות שחן חובה
למראה האליל הנערץ ; הוא הכין את כל שעורי־הבית שלו
בסייף ובהתעמלות כמו ילד טוב, אך הוא חסר את מרץ־

דלון וידידה: היד הכבדה
הנעורים ואת הווירטואוזיות חאקרובטית של זורו הראשון.
ככל הנוגע לבמאי, דוצ׳יו טסארי, מומחה למערבונים
וסירטי־פשע מסוג ב /ידו כבדה במקצת בסרט שצריך לחיות
בנוי כולו על תעלולים והברקות, על״מנת להשכיח ככל
האפשר את רדידות הנושא. אלא שיש מי שרואים ברדידות
יתרון וייתכן שבעיני אלה זח דווקא ימצא חן.

מתרעם עליהם :״רבותי, אינכם יכולים
להילחם כאן, זהו חדר־המילחמה !״
מנדרייק הבריטי מגלה את הצופן שבכוחו
להחזיר את המטוסים לבסיס, ולמנוע את
השואה. הטלפון היחידי הפועל בבסיס שבו
הוא נמצא הוא טלפון ציבורי. הוא מבקש
מן המרכזנית שתקשר אותו עם חדר־המילחמה
בפנטאגון ותחייב את הנמען, מאחר
שאין לו מטבעות בכיסו. המרכזנית
מסרבת. מנדרייק דורש מן הקצין האמריקאי
הניצב לידו, שיפרוץ את מכונת־הקוקה־קולה
ויוציא משם את המטבעות.
האמריקאי מסרב. מה זה, לפגוע ברכוש
.פרטי,ז על מסבי חדר־המילחמה, נראים
המטוסים המתקרבים למטרתם. מנדרויק
מאיים, ולבסוף נעתר האמריקאי, אבל באזהרה
:״דע לך שאם זה לא רציני, אתה
עוד תעמוד לדץ לפגי ...אנשי קוקה־קולה׳.
זזאידיאל
של אידי אמין. גנרל
תורבידסדן, עם מזכירתו, בביקיני, שמז כירה
את פרשת אליזבת ריי (ועוד כמה
פרשות מוכרות מן המציאות הישראלית),
מעריו את האפשרות שהפצצה בכל־זאת
תוטל, ואומר :״טוב, איני טוען שאנחנו
לא ניפגע ממילחמה גרעינית, אבל כל מה
שיכול לקרות לנו הוא ,10 מכסימום 20
מיליון הרוגים.״ כשמסבירים לו, לאחר־מכן,
את האפשרות שפצצה גרעינית תפעיל
מכונת־תופת שתחסל את כל כחד־הארץ,
נדמה לרגע כי הוא תופס מה שקורה.
אבל כאשר אחד המטוסים ממשיך
בדרכו למתת ההגנה האווירית הרוסית,
הוא פורץ בקריאות־חדווה, וכאשר בסוף
הסרט מזכירים את האפשרות של בחירת
מיעוט מובחר שיירד לתוך מנהרות עמוקות
וישהה שם, עד שיחלוף הזיהום האטומי,
נדלקות עיניו באור גדול .״על כל גבר,
יהיו שם עשר נשים,״ מסבירים לו. בדרך
שבה מגלם אותו ג׳ורג׳ סי. סקוט, כקוף
מגודל ומתלהט, הוא יכול בהחלט לסמל
את האידיאל האינטלקטואלי של אידי אמין.
זיווג כאוויר. לעומתו, גנרל ריפר סובל
גם הוא מבעיות מיניות. הנש ־ם רוצות
לסחוט את מיצי החיים שבו, ולכן החליט
להתנזר מהן, כך הוא טוען. ואילו גואנו,
הקצין שבא לשחרר את מבסיס, איגו פוחד
משום דבר בעולם פרט ל״סוטים.״ הבעייה
היא שאפילו את המילה ״סוטה״ באנגלית
אינו מצליח לבטא כהלכה.
וכדי להדגיש את נושא הסרט עוד יותר,
הסצינה הראשונה שבו, מראה מטוס־מיב־לית
מתדלק באוויר מפציץ בי־ ,52 מזכיר
בכל זיווג מיני, שעה שפס־הקול משמיע
פיזמון בשם ״נסה בקצת עדנה.״
׳אז איך אפשר להשאיר את המילחמד.
לגנרלים ז
האשמה שהועלתה בזמנו גגד קובריק,
כאילו סירסו הוא קר, מחושב ובלתי-
אנושי, איגו נותן פיתרון ומותיר טעם מר
בפה, ללא ספק מוצדקת. אילו היה בן־
מאדים (אם יש כזה) מתבונן בנעשה על
כדור־הארץ, היה בוודאי מגיע למסקנות
דומות.
אולי משום כך שלח קובריק את גיבורו,
בסרט שעשה אחר־כך, לכוכב-הלכת צדק
(יופיטר) ,ורמז על תקומתו של גזע חדש.
מן הישן אין כבר למה לצפות•

טלוויזיה .
מאחרי המסך

צר״ ש
אימה מישרד־ו?בר יאות>־
דוגמה לידיעה עיתונאית קצרה ומעולה
הביא בשבוע שעבר כתב־החדשות החדש,
המכסה את מישרדי הבריאות והסעד בטלוויזיה,
אליעזר יערי. יערי הביא קטע
(נובט יום ד )18.8 /אשר הוקרא על־ידי
חיים יכין מבלי לציין כלל את שמו של
הכתב, על טענת האחיות בבתי־החולים
ש״אין עם מי לדבר במישרד־הבריאות.״
הוא ערך מחקר, ומסר במדוייק באיזו
מדינה ובאיזה אתר־נופש שוהה כל אחד
מאנשי צמרת מישרד־הבריאות, שהיה —
לפחות בשבוע שעבר — מרוקן כולו מפקידות
בכירה.
ידיעה זו היתד. משב־רוח מרענן, בעיקר
בעיקבות פסילת כתבה דומה על
הפקידות הבכירה במישרד־התחבורה, שהוכנה
על־ידי הכתב הכלכלי אכי אג

3מתוך

רק עתה התברר, כי התפטרותה הד,פ־

גנתית של מזכירת מועצת הפועלות תמר
אשל מחברותה במליאת רשות־השידור,
כמחאה על כך שנציג ההסתדרות לא הוזמן
לוויכוח שנערך במיסגרת מוקד על
חוק־הבריאות הממלכתי, היתה התחכמות
של יחסי־ציבור. אשל, שזעמה על כך
שרק השרים ויקטור שם־ טוב וגירעון
האוזנד הוזמנו לוויכוח, הודיעה למערכות
העיתונים על ההתפטרות ׳,דאגה לשלוח
מיכתב־התפטרות למזכ״ל ההסתדרות
ירוחם משל שאין לו כל נגיעה לרשות
השידור ולא ליושב־ראש הוועד המנהל
של הרשות וולטר איתן. רק שבוע ל-
אחר־מכן, כשהעידו לה שהתפטרותה אינה
תופסת, גימגמה אשל ואמרה ״רק
השעיתי את חברותי במליאת רשות השידור.״

ג׳יימס
גארנר

טדי סאוואדאס
שיענזוס במקום עניין 1 השידור דנים לאחרונה במדיניות הרשות
לגבי העסקתם של ישראלים השוהים ב-
חו״ל והנחשבים כיורדים, ככתבים.
המדובר בעיקר בסופר מיכאל (״מיקו״)
אלמז, המשמש ככתב הרשות בלונדון,
ובשדרן גיסים קוויתי, המשמש ככתב
בוושינגטון.
את הנושא העלה מנכ״ל הרשות יצחק
ליכני, אשר טען כי לאחרונה הגיעו אליו
מיכתבי־צופים המוחים על כך שהרשות
מעסיקה יורדים. ליבני טען כי ידוע לו,
אישית, שאלמז וקרויתי אינם מתכוונים
כלל לחזור לארץ.
בינתיים, עדיין לא הוחלט כיצד לנהוג
בשניים אלה, ואם לקבוע מדיניות ברורה
כלפי העסקת יורדים. סוכם רק, כי עד
שתיפול ההחלטה תגיב הרשות על מיכ-
תבים אלה, ותטען שהשניים אינם עובדים
קבועים שלה אלא מקבלים שכר עבור כל
כתבה שהם שולחים.

המישטרה נגד
המפיק הבכיר
נראה כי החקירה נגד מפיק הרדיו
ומפיק פסטיבל הזמר הנזיזרחי, יוסף כן ־
ישראל, הגיעה למבוי סתום.
חוקרי המחלקה הכלכלית של המטה
הארצי של המישטרה עטו כמוצאי שלל
רב על השמועות בדבר טובות הנאה ש-
בן־ישראל קיבל כביכול ובדבר האיומים
וסחיטות בהם איים, כביכול על עיתונאים.
סגני-הניצבים משה כץ ומשה רוזג 1
סרג ממחלקתו המפורסמת של ניצב משנה
בגימין זיגל, הריחו כי יזכו בפירסום
רב ממעצרו של המפיק הבכיר, ומיהרו
להדליף לעיתונים על החשדות נגדו.
הם העבירו לפרקליטות חומר רדוד
ביותר, אשר כפי הנראה לא יוכל לשמש

גאולתו של דין

ייגאל ידץ

ארצ׳י כאנקר
רק לא ארכיאולוגיה

צל״ ג
הזמנה לחעומולח־זנשה

בינתיים התברר כי אשל, אשר לה
טענות רבות נגד המליאה, אינה טלית
שכולה תכלת. בבדיקה שערך איתן התברר
כי אשל השתתפה, עוד לפני ש־
״התפטרה,״ רק בשלוש מתוך 11 ישי-
בות־המליאה שאליהן הוזמנה.
בשתי ישיבות של הוועדה המרכזת של
ההסתדרות, אשר דנו ביחסים בין ההס תדרות
לטלוויזיה ולרדיו נשמעו טענות
חריפות נגד הטלוויזיה, על שאינה מביאה
לידי ביטוי את י,הישגי ההסתדרות ומעמד
העמלים,״ ובעיקר על שהנהלת הטלוויזיה
סירבה לדרישה להקרין תוכנית שבועית
קבועה על ההסתדרות.

• ליצחק רועה, מבקר־העיתונות
בתוכנית עלי כותרת, על שהטיף בגלוי
לסילוף המידע העיתונאי ולהנהגת תע-
מולת־זוועה כנורמה עיתונאית.
העיתונות הישראלית מוצפת מזה חודשים
בתישסוכת של דיברי־הסתה, שמקורם
במימסד הנוצרי-ימני בלבנון. ההמצאות
הפרימיטיביות ביותר של הלוחמה־הפסיכולוגית
הנוצריודימנית, שעיתוני המערב
מפרסמים אותן, אם ביכלל, רק בהסתייגות
מודגשת, מופיעות בעיתוני יש השיעמזם מזרדן
ראל כידיעות אמיתיות, בחתימת ״סופרנו
לעניינים ערביים״ ,וזוכות אף בכות
בעי מגיע לישראל
רות ראשיות בעמודים הראשונים
תונים מכובדים.
מייד אחרי ראש־השנה אי־אפשר יהיה
האיים השפויים היחידים בתעמולודזוו־ לצפות עוד בטלי פאוואלאם ובסידרה
עה זו הם דיווחי סוכנויות־הידיעות הא קוג׳אק. סירטי הקוג׳אק אוזלים והולכים
מריקאיות והאירופיות, המצטיינים בבי ממחסני־הסרטים של הטלוויזיה. במקום
קורתיות ובאי־משוא־פנים, לפי מיטב מסו קוג׳אק תוקרן סידרת־מתח חדשה, בשם
רת העיתונות האחראית. מקורות
אלה תיקי רוקפורד, בכיכובו של השחקן ג׳יימס
מייחסים את מרבית מעשי־הזוועה דווקא גארנר.
לימין הנוצרי.
הסידרה מספרת על ג׳ים רוקפורד,
השבוע תקף רועה את העיתונות על בלש פרטי המוכן לקבל עליו רק משימות
שהיא מביאה דיווחים אלה כלשונם, מבלי
שהוגדרו קודם לכן על-ידי המישטרה כ־לסלפם.
רועה תבע לגנוז מושגים כמו
בלתי־ניתנות־לפיענוח, ושעל תיקיהן הוט״הימין
הלבנוני״ ,״השמאל הלבנוני ה בעה החותמת ״סגור.״
התנגדות הפלסטינית״ ,השגורים בדיוונוסף
לגראנר משתתף בסידרה נוח
חים אלה, ועולה מכך שהוא מציע לעי כרי, המגלם את תפקיד ג׳וסף רוקפורד.
תוני ישראל להכניס לדיווחים הזרים ה .את הסידרה הפיק סטפר קאגל.
אובייקטיביים (כולם מערביים!) את ההפלבעלי
האנטנות הקולטות את ירדן זכורשות
המילוליות של תת־העיחונות המ רה בוודאי הסידרה, שהוקרנה משך שבוקומית.
עות
אחדים בתחנה השכנה, ושהורדה שם
נוסף על סילוף המידע בידי רועה עצ רק בעקבות מאות מיכתבי־מחאה של צו מו
(ראה איגרת העורך לקורא) מעוררת פים, אשר טענו כי היא משעממת.
הזמנה זו לסילוף המידע את השאלה,
האם ניחן רועה ברמה המוסרית הדרו מה לעשות עס הורדים
שה כדי למלא את תפקיד מבקר־עיתונות
— תפקיד חשוב ביותר כשלעצמו.
בישיבות סגורות של מנהלים ברשות

ברגע זה יש רק אדם אהד בישראל
המתכוון לעמוד בראש רשימה בבחירות
לכנסת הבאה, ושעומדת לרשותו תוכנית
קבועה בטלוויזיה. זהו ייגאל ידין.
באיצטלה של חוקר אובייקטיבי, מופיע
הפרופסור בעל־המיקטרת באורה קבוע
על המסך הקטן, נכנס לכל בית בישראל,
משמיע נאומים והצהרות — לרוב נאומי
שמאלץ לאומני.
בעידן התקשורת ההמונית, זוהי תע-
מולת־בחירות מובהקת. כאשר ראש־רשי-
מה אחד מופיע באופן קבוע על המסך,
מציג את אישיותו באור החיובי ביותר
באמצעות נושא בלתי־פוליטי־כביכול —
הרי יש לו עדיפות עצומה על כל מתחריו.
בצמרת הרשות והמדינה מורגשת לאחרונה
אי־נוחות גוברת נוכח תופעה
חריגה זו. אמנם, תוכניתו של ידין יוזמה
עוד לפני שנודע ברבים על כוונותיו ה-
מיפלגתיות — אך עתה היא נמשכת,
כאילו לא קרה דבר.

ידיו מול ארציי
שני סקרי־האזנה שערך המכון למחקר

חברתי שימושי של הפרופסורים דויד
גוטמן ואליהוא כץ עבור רשות־השידור,

מביאים השוואה מאלפת בצפייה בשתי
תוכניות: הכל נשאר במישפחה, או בשמה
הפופולארי יותר, ארצ׳י, וחדשות
בעתיקות של הפרופסור ייגאל ידין.
מתברר, כי ארצ׳י כאנקר מביס באופן
מוחלט את ייגאל ידין 22 .אחוזים
מהצופים ראו את כל התוכניות שהוקרנו
במיסגרת חדשות בעתיקות, ו־ 42 אחוזים
את כל ארצ׳י. בהתחשב בכך ששודרו
תוכניות רבות יותר של הכל נשאר ב־מישפחה
מאשר תוכניות הארכיאולוגיה,
ההפרש גדול בהרבה.
23 אחוזים נוספים ראו רק חלק מ-׳
תוכניות ידין, לעומת 41 שראו רק חלק.
מארצ׳י 32 .אחוזים לא ראו אף תוכנית
אחת של חדשות בעתיקות, ורק 14 לא ראו
אף תוכנית אחת של ארצ׳י.
גם היחס לתוכניות הוא שונה 17 .
אחוזים מאלה שצפו בחדשות בעתיקות
סבורים כי התוכנית מעניינת מאד, לעומת
26 מצופי ארצ׳י החושבים כי אהצ׳י מעניין
מאד 27 .אחוזים סבורים כי תוכניתו
של ידין מעניינת, לעומת 34 החושבים
כי ארצ׳י מעניין 9 .אחוזים מצופי ידין
חושבים כי התוכנית משעממת, לעומת
11 אחוזים מצופי ארצ׳י החושבים כי
התוכנית הכל נשאר במישפחה משעממת.

יוסף בן־ישראל
השם הושחר
כדי להעמיד את בן־ישראל לדין, אולם
בינתיים הושחר שמו של המפיק באמצעי-
חתיקשורת ובקרב חבריו ברשות השידור.

אסור לקוגץ בדת

כאשר התברר כי על הטלוויזיה לקצץ
מתוכניות הפקה־העצמית שלה, בעיקבות
הקיצוץ בתקציבה, הוחלט לקצץ בראש-
ובראשונה בשידורי הדת, שברור בהחלט
כי הם תופסים שעות־שידור הרבה מעבר
לאחוז הצופים הדתיים בהן.
אולם מנהל מחלקת שידורי הדת בטלוויזיה,
בנימין צביאלי, הפעיל לחצים
על מנהל הטלוויזיה ארנון צול,דמן,
והרעיון לקצץ בשידורי-הדת נגנז. תחת >
שידורי הדת תהיה התוכנית שתסבול ראשונה
מן הקיצוצים דווקא אחת התוכניות
הפופולאריות ביותר בטלוויזיה: זה הסוד
שלי עם אודי זוהר.
העולם הזה 2034

במדינה

(המשך מעמוד )35
שנמחק ; (ב) כנ״ל, על מתכות או פלסטיק.
9לפתח שיטות לשחזר מיסמכים
הרובים, רטובים או ספוגים בחומר זר.
• פיתוח השיטות הקיימות, ואמצעים
נוספים, להקשות על זיוף שטרי־כסף, וכן
דרכים להכנת שטרות־כסף שאפשר יהיה
לעקוב אחריהן ולזהותם במיקרי־שוד.
9לפתח שיטה אוטומטית להשוואת
כתבי־יד.
• לפתח שיטות לקריאת כתב־לחץ,
דהיינו לקרוא מנייר תחתון דברים שנכתבו
בדפים שמעליו.
9להתגבר על מיגבלות בשיטות להשוואת
טביעות־אצבעות של חשודים,
ולפתח שיטות להשוואת מהירה של טבי-
עות-אצבעות, וקלסתרון לתמונות באלבום.
• לעבד שיטה או מכשיר לפיתוח
טביעת־אצבע על בד, עור־אדם או מיש־טחים
נקבוביים (כגון קיר).
• לפתח שיטה מהירה לסקירת מיש־טחים
גדולים, לשם איבחון טביעת־אצבעות
או עקבות בזירת־הפשע.
( 9א) לפתח שיטות לאינדיווידואליז־ציה
של שיער, עור, דם, ריר וכד׳ (שיוך
לאדם מסויים ב) קביעת מין לפי הנ״ל.
9פיתוח ׳שיטות לזיהוי גופות, כולל
חקר השינויים הנגרמים בקלסתר הפנים
על־ידי המוות, לעומת הדמות בחיים.
9לפתח שיטה מהירה לסריקת שטחים
גדולים, בתנאים גיאוגרפיים שונים, אשר
תאפשר איכון גופות קבורות.
9לפתח שיטות שתאפשרנה השוואת
ריחו של חשוד עם ריח של עקבה או חפץ
שהושאר בדירת העבירה, או באופן כללי
קביעת. המרכיבים האופיינים לריחו של
אדם כבסיס להשוואת ריחות וזיהוי האדם
לפי ריחו.
9אינדיווידואליזציה של צבע זכוכית,
אדמה, סיבים, חמרים אורגניים ואי־אורג-
ניים, ופיתוח שיטות ׳שיוך כמויות קטנות
של החמרים הנ״ל והשוואתם למידגמים
שונים.
9גילוי חומרי־נפץ חבויים בלתי־נדי-
פים.
9שיטות לגילוי סמים חבויים על הגוף
ובגוף (מניעת הכנסת סמים אסורים
לארץ או לשטח בתי־הסוהר).
9דרכים לבדיקת חפצים וחבילות
חשודות מרחוק.
9מנגנונים לניטרול חפצים חשודים
עד לסילוקים.
9פתיחה מרחוק של חבילות ממול-
בדות.
9פיתוח שיטות קביעת ירי ומרחקה
על־ידי שאריות בסביבה ועל החשוד ובגדיו,
כגון קביעת הטווח שממנו נורה
אדם כשהמדובר בטווח קצר.
9השוואה אוטומטית של קולות בני-
אדם׳ וזיהויים לפי הקול.
9למצוא אינדיקטורים נוספים חד-
משמעיים (פיסיולוגיים או אחרים) לקביעת
אמירת שקר, בנוסף או בשיתוף מכונת-
האמת.
9איכון שיחות טלפון אנונימיות.
9סילוק רעשי־רקע בהקלטות, ואיב־
,חון מחיקות וטיפולים בסרטים שנעשו
לפני ההקלטה ואחריה.
9קביעת גורמי עייפות ושבירה במתכות,
במטרה לאפשר לקבוע אם שבר
מסויים קדם לתאונה וגרם לה, או נגרם
בעטיה.
9כנ״ל בצמיגים.
9פיתוח אמצעים נוספים לפיזור התקהלויות,
מניעת התקרבות, וחסימת דרכי-
גישה.
9הגמשה וחיזוק קסדות ומגינים.
9לפתח שיטה מהירה ואוטומטית
להשוואת סימני־ירי כקליעים ובתרמילים.
9בטיחות וביטחון מחשבים — פיתוח
1אמצעים נוספים למניעת אפשרויות ניצול-
לרעה של מידע ופעילות מחשבים במוסדות
ציבוריים וכלכליים.
תיחכום ופחד. אף שהשאלון מופנה
לחגרי־הפקולטה בילבד, נראה כי אין
מניעה לבלשים־חובבים ולמרגלים־פרטיים
להצטרף למחקר. הם יכולים לקבל את
הפרטים מניצב מאיר קפלן, ראש יחידת
המחקר של המישטרה או ממהנדס דויד
נבו, האחראי לתחום האלקטרוניקה.
מסיים השאלון: גם חברת יישום מוכנה
לעזור בטיפול בנושאים אלה, ואפשר
להתקשר עימה בטלפון .882202
הפרופסורים עצמם היו ספקניים יותר.
שאל אחד מהם :״מדוע עוסקת המישטרה
במדע מתוחכם, כשהיא פוחדת להיכנס
לשוק הסיטונאי?״
העולם הזה 2034

קשקשת 2034
חפסד את דימיונך תסח למצוא
לציור שלמסה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצפות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״?ושלושת ׳.ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קוד־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 2032

9הגדר הטובה — חיתוך לרוחב.
מיכאל כרשינסקי, ת.ד,5192 . חיפה 9המשולש הניצחי.
אריק זילברורט, רח׳
מנדלשטם ,25 חל־אביב
9קורנליה אנדר על דוכן־המנצ־חים.

שאול
יהישלום׳,רח׳

אורלנסקי ,7פתח־תיקווה
9ללכת עם — להרגיש בלי.
קיקי אורן, רח׳ אהרון קרון
,28 ראשון־לציון
9מגלה טפח ומכסה טפחיים.
שירי כן־עמי, רח׳ יהודה הנשיא
• ,36 נווה־אביביס, תל־אביב

השבוע כדרייש אין :
כשעה 7.15

שבוע 2

מ אוזן :

.1מועך בעקבו .2 .חלק היממה.7 .
נערה .9 .בר־המסה .10 .מילת־שלילה.12 .
גיבור ״חלף עם הרוח״ (ש״מ) .13 .עיש־הבגדים
.15 .סימן כפל .16 .יישוב בין
תל־אביב לאשדוד .17 .קומפרומיס.18 .
תאריך בחודש שבט .19 .מקולות המקהלה.
.21 מחברת ״האדמה הטובה״ (ש״מ).22 .
במקום הזה .23 .חומת־מים .25 .מזמר.
.28 בתוכי .29 .גורם עונג .31 .סוג אדמה
בנגב .32 .האירגון הצבאי שקדם לצה״ל.
.34 כינוי .35 .אחו .36 .עיר בגוש־דן.39 .
אריג מיקראי מובחר .41 .התעופפה.44 .
תנומה קלה .45 .זמר ישראלי שהצליח
בארה״ב (ש״מ) .47 .מדרגה בסולם.48 .
אדון .49 .ממונחי תורת החשמל .51 .חצובה.
.53 רחיצת השיער .56. .פרח־נוי .57 .בא
לקלל ונמצא מברך .60 .תפירה .61 .דחוף
ביותר .63 .עוף־טרף .64 .דורון .65 .אבר
ברא־ש .66 .מחוספס .67 .ממיני ספחת־העור
שנזכרו במיקרא .70 .סוללת־מגן.
.72 גשם קל .75 .מטבע יפאני .76 .רכוש.
.78 מידת־שטח .79 .מחודשי הישנה העיב־רית
.80 .כלי־קיבול .81 .מטבע צרפתי קטן.
.83 נוי, נועם .85 .מעלה ארוכה לחוליים.
.86 ענף ארוך ודק הגדל על מישענת,
.87 קידומת הולנדית .88 .גוף שלישי רבים.
.90 כן, בספרדית .91 .מילת־בקשה.92 .

בפעם נוספת .95 .מילת״חיוב .96 .הוא
העכשוב .97 .מילת־שאלה.
מ אונ ך :
.1מטהו של המנצח .3 .הצניח מידו.
.4מושת על כל אזרח• .5קריאת־יגון.
.6סוג של רימון .8 .השתאות .11 .מין
קטורת מיקראית .12 .שחצנות מילולית.
.14 היסוס, אי־ביטחון .15 .שם כולל לשורת
תירכובות של פחמנים רוויים .20 .תואר־כבוד
באנגליה .21 .מבין •24 .שופט.26 .
נהר באפריקה .27 .דגל .28 .פרוסה.29 ,.
צורה גיאומטרית .30 .החריב .32 .עזוב!
.33 גרום התלהבות ! .37 שולי המיגבעת.
.38 מיקווה־מים ענק• .39 מתנה .40 .כלי־קיבול
ארוג .42 .אביון .43 .מקח־וממכר
על־ידי החלפה .45 .מן הרמטכ״לים (ש״מ).
.46 חייל .48 .מכשף .50 .תינוקות של בית־רבן
.51 .נסיכות לחוף המיפרץ הפרסי.
.52 בואו מלמעלה־למטה ! •54 מבני נוח.
.55 ההין, העז .58 .בהשאלה: מרכז.59 .
מן הצאן .62 .ירק־גינה .64 .מסג /הודעה.
.68 בירור -הבהרה .69 .שמא .70 .המשורר
הלאומי (ש״פ)• .71 בשבילי .73 .מגיע.
.74 יישוב בארץ .76 .לא קשה .77 .מעשה־פלא
.79 .רפואה .80 .מידת־מישקל קדומה־
.82 ערוץ נחל .84 .דרך .89 .חווה חקלאית.
.90 מעונות השנה• .93 מאור קטן.94 .
עיר־כוהיים עתיקה במצרים.

״טרזן נמלט מאזיקים״
בשעה 9.30

פול ניומן
״ הרפר״

09 0 0 0 0 0 0 0 >000000

אנו מחפ שי םבתיםחמים
עבור חתל תו לי נו החמודים
אגו ד ת

צער

בעלי

חיי ם

רחוב מלמה ,30 יפו,
טל.827621 .

,.שירטונות הבריאות

מזנ ״ ד וו רו ד ה

הישוארית וקידום

הם אימפוטנטים!

׳ודיס טנגן-יט

ואיתי נבר חובה

התפטר -במחאה

חוקות בחיים, או

קו הטיסו המפגר

מה שמוה למפגרים

במפגרים

בישראל הוס אותי י

^ יו מאות האנשים הנקהלים בימים
אלה בפתח השגרירות האמריקאית,
ברחוב הירקון בתל־אביב, נמצא גם זוג
הורים לילד מפגר. הם מחכים לקבלת
האשרה לא כדי לצאת לטיול, ללמוד, או
להגר מן הארץ. הם מבקשים לנסוע למטרת
ריפוי, הנמנעת מהם.
ילדם של הזוג לאה ובנימין כהן מרמת־אביב,
ארז בן השש, אובחן על־ידי הרופאים
כילד מפגר אשר יצטרך לבלות את
שארית חייו במוסד למפגרים.
האם, לאה כהן, שזה לה בנה הראשון,
היא צעירה עקשנית שהחליטה להילחם
נגד גורל זה שנועד לבנה, והחלה מתעניינת
אם קיימת דרך־טיפול אחרת, זולת
האישפוז במוסד.
היא שמעה על שיטות־ד,טיפול בילדים
כאלה בארצות־הברית, והתברר שלא רק ש־שיטות־הטיפולים
שם הפוכות מאלה הנהו־

תגובתה של לאה כהן היתד, אופיינית
לזו של הורים רבים, המוכים בהלם כאשר
מתגלם הסימנים הראשונים לכך שילדם
הוא ילד מפגר. כאשר עובדה מכאיבה זו
מתבררת מיד אחרי הלידה, עוצמת ההלם
היא נמוכה מזו של הורים המגלים כי בנם
הוא מפגר, כעבור חודשים או שנים. הם
הספיקו בינתיים להתקשר אליו רגשית,
לפתח עמו מערכת של יחסים מבלי לחשוד
שהוא אינו מתפתח ואינו מתפעל כשורה.
רק טבעי הוא שבמצב כזה מסרבים ההורים
להשלים עם האבחנה שבנם הוא
מפגר ועם הקביעה כי זהו מצב חסר-
תיקווה ובלתי ניתן לריפוי. הם מנסים
להיאחז בכל צל של תיקווה שניתן עוד
לרפא את ילדם.
אומרת -לאה :״הרופאים לא ששו לתת
לי את האישורים, וניסו לשכנע אותי שכל
מאמצי יהיו לשווא, וכי את בני אי־אפשר

תיקווה חד שה
וילד• מפגרים
גות בארץ, אלא קיימות גם •שיטות המסייעות
לילד המפגר להפוך ילד נורמלי
(בהתאם לשיעור הפגיעה המוחית).

לאה כהן נפגשה עם הורים לילדים
מפגרים אשר נסעו לטיפול כזה וחזרו ארצה.
היא השתכנעה מן התוצאות, שהיו

מלהיבות לדעתה, ולפיכך החלה רצה מרופא
לרופא כדי להשיג אבחנות מתאימות
למצבו של בנה.

לרפא. הייתי אצל הנוירולוג במירפאת־העצבים
בבית־החולים הדסה בתל־אביב,
ד״ר שאול הראל, וסיפרתי לו על ילדה
שהיתר, בטיפולו בעבר, אישר נסער, לטיפול
שאני רוצה לנסוע אליו, בפילדלפיה, והילדה
חזרה כמעט בריאה. הוא צחק לי,
ואמר , :לא יכול להיות, אי־אפשר להכניס
שכל למוח מפגר.׳ בזאת פטר אותי, מבלי
להתחשב בעובדה שראיתי ילדה זו לפני
הנסיעה, ומצבה היה כ־של בני היום. גם
לילדה זו ניבאו אותו עתיד חסר־תיקווה
שמנבאים לבני היום. והנד, היא מתפקדת
עתה כמו כל ילדה נורמלית בגילה.״
את תגובתו של ד״ר הראל למיקרה זה
אי־אפשר היה לקבל. הוא משתתף עתה
בכנס רפואי בארצות־הברית, משם יסע
לראות את עבודת המכונים בפילדלפיה ש עליהם
ידווח לעמיתיו בארץ. הוא יריד,
״בין הרופאים -שיבדקו, בארץ, את תוצאות
הטיפול בילדים שיקבלו טיפול שם.

** טחזו של המכון למימוש הפד

המזכיר המתפטר

זרח אל־מד, מזכיר אגודת
אקי״ם, נכה צה״ל
ממילחמת יוס־הכיפורים .״עברתי שלוש מילחמות, וראיתי הרבה
זוועות -אך מה שקורה בטיפול במפגרים הרם אותי, זו היתה מיל־חמת־התשה.״
לאחר 13 שנות עבודה, התפטר החודש מתפקידו.

44 1

ד״ר סיריל ליגום, מנהל
יהי־־
המכון הגנטי בבית־שטראוס
בתל־אביב, נשוי לאחת הקצינות הבולטות של צה״ל, סגו־אלוף
שולה ליגום. עלה ארצה מדרוס־אפריקה לפני 18 שנים, ונחשב
כמומחה בינלאומי בתחום הגנטיקה, ובאיבחון של ילדים מפגרים.

(*) טנציאל האנושי בפילדלפיה, היא להבריא
ילדים שהוגדרו במפגרים, מטרה
הנראית בעיני הרופאים בארץ, כבלתי־סבירה
ובלתי־אפשרית. עצם הטענה כי ילד
גפגע״מוח, יכול להחלים בכלל, גחשבת
מסוכנת ובלתי־אחראית, אם לא שטות
ממש.
אך לאה כהן לא ויתרר. היא הפכה
במרוצת השנים האחרונות חשדנית ביחס
לאבחנות הרופאים, כי מנסיונה המר למדד,
שלא תמיד אבחנת הרופא — היא הנכונה.
היא מספרת שהיתה זו היא דווקא שהבחינה
שמשהו לא בסדר אצל בנה, וכי
הוא אינו מתפתח כפי •שצריך, ואילו הרופא
שטיפל בו התעלם מכך.
אומרת לאה :״כשבני, ארז, היה בן
כמה חודשים, לקחתי אותו לרופא וסיפרתי
לו -שמשהו לא בסדר בתגובות של התינוק,

והוא לא מגיב כמו תינוקות אחרים. הרופא
ענה לי , :את אם צעירה׳ ועוד לא
מבינה. אין לך ממה להיבהל, הכל בסדר.׳
בגיל שיבעה חודשים לקחתי את תינוקי
שוב לרופא, ואמרתי לו, דוקטור, משהו
לא בסדר אצל התינוק שלי.׳ והוא עונה:
,אל תשווי תינוק אחד לשני, הם כולם
•שונים זה מזה, אין לך ממה להיבהל, כל
האימהות חושבות כך.׳
״כשהוא היה בן שנה, כבר הפכתי היסטרית
כשבאתי לרופא. זה היה לא בגלל
שידעתי שהילד לא בסדר, אלא בגלל שאף
אחד לא רצה לשמוע לי. אך הרופא שוב
אמר לי , :הוא קצת איטי אומנם, אבל הוא
ייצא מזה.׳
״כשהוא היה בן קרוב לשנתיים, ניג-שתי
שוב לרופא ואיימתי עליו, שאם לא יעשה
משהו בקשר לארז, אני אפגה לשר־הברי־אות.
זה היה היום שבו גילה לי הרופא
שארז הוא בעצם נפגע־מוח קשה. אז גם
קרה משהו מפליא אחר. הרופא אמר לי:
,לא רק שמשהו פגום אצל ארז שלך, אלא
שמצבו גם חסר־תיקווה.׳ רק באותו יום
הוא גילה מה שאני, חסרת־הניסיון, ידעתי
כבר מזמן.״
לאה כהן החליטה להיוועץ גם ברופאים
אחרים, אך הם לא הקלו עליה. אבחנת
כל המומחים שבדקו את הילד היתד. אחידה
— הילד מפגר, ואין מה לעשות עבורו.
ואז -שמעה על המכון למימוש הפוטנציאל
האנושי בהנהלת ד״ר דוהן וד״ר דלקטו
בפילדלפיה, והחלה להתכתב עם המוסד —
בעיקבות פגישות עם ילדים והוריהם שחזרו
מטיפול שם.
שמעו של המכון לטיפול בילדים נפגעי
מוחין בפילדלפיה, פשט בשנה האחרונה
בין הורי הילדים המפגרים בישראל, כאש
בשדה־קוצים. למרות שדבר קיומו של המוסד
והשיטות הנהוגות בו היו ידועים זה
מכבר, סרבו רבים להאמין — לא במעט
באשמת הרופאים המטפלים בארץ — כי
אומנם ניתן להשיג תוצאות ממשיות ומהירות
שם. רק אחרי שכמה ילדים מפגרים
ישראליים חזרו לארץ, בתום תקופה של
טיפול במכון בפילדלפיה, הסתבר כי אין
זו אגדה.
הורים מיואשים ומתוסכלים, אכולי יאוש
ומרירות, החלו עולים לרגל למישפחות
הילדים שחזרו מפילדלפיה, כדי לראות במו
עיניהם את הנס. כתוצאה מכך החלו יותר
ויותר מישפחות אומללות לקוות כי אכן
יש עדיין סיכוי לילדיהם המפגרים.
* £מי שפחתכ הן נקבע תו ר למכון
/בפילדלפיד, לחודש אוגוסט. כדי לממן
את הנסיעה הם מכרו את ביתם, שעבדו
קשה כדי •לקנותו כזוג צעיר שלא קיבל
תמיכה מהוריו. לקחו הלוואות מבנקים
ומקרובי־מיישפחה׳ ובנימין עזב את מקום
עבודתו כדי לזכות בפיטורי־הפיצויים. אך
ספק אם הסכום שאותו הצליחו לאסוף,
בקושי רב, יספיק להם. כי נוסף על התש לום
עבור הנסיעה (הם לא קיבלו פטור-
ממס) ועבור הטיפול במכון, בני־הזוג וילדם
צריכים להתגורר בקירבת המכון לפחות
חודשיים, אם בבית־מלון או בדירה שכורה.
בתקופה זו עליהם לעבוד עם הילד ולו
בצע עימו תרגילים, ורק אחרי חודשיים,
כשיעבור ביקורת שנייה במכון, יוכלו לח זור
ארצה. חי-שוב זהיר וחסכגי מעלה, כי
הם זקוקים לסכום של לפחות 250,000 לירות
כדי לממן טיפול זה.
מישרד־הבריאות, אשר יכול היה להקל
על ההורים במתן פטור על מס־הנסיעות,
מסרב לתת אישור כזה. במיכתב־תשובה
לזוג כהן, כתב להם ד״ר ע. ארנן, האחראי
על בריאות הציבור במישרד־הבריאות :
״מישרדנו אינו יכול לתת סטור כזה, כי
רמת הטיפולים הניתנים בארץ לילדים
מפגרים משביעת־רצון, ולא הוכח שהשיטות

..אידו היו ד1ו
שידותי־סיוווו ברמה
]אותה, גס א1ו
ה״1ו מצליחים ד
של המכון בפילדלפיה עדיפות על השיטות
י הנהוגות בארץ.״
על כך מגיב מזכיר אגודת אקי״ם (אגודה
לקימום ילדים מפגרים) זרח אל־עד:
״נשבר לי מכל הטיפול של המוסדות הממשלתיים,
ומתגובותיהם לבעיית הילדים
המפגרים. כל מוסדות־הבריאות הממשלתיים

— הם אימפוטנטים!״
אל-עד אף הגיש השבוע את התפטרותו
מתפקיד מזכיר האגודה, שבה שימש ב־13
השנים האחרונות, במחאה על המתרחש
בתחום הטיפול בילדים מפגרים בארץ. הוא
מודע למצבם הקשה של ההורים — בין
אבחנת הרופאים כי הילד מפגר ויישאר
כזה, לבין הברירה לנסוע לטיפול במכון
שבפילדלפיה, עם תיקווה לסיכוי כלשהו.
לבעייה זו גם מודע מנהל המכון הגנטי

״אני מכיר גם מיקרים שהצליחו, עם
טיפול שלנו. לדעתי, האהבה וההבנה מצד
האם היא העושה הכל. אני לא נגד ה-שיטה
של פילדלפיה, כי היא בגויה בעיקר על
אהבת והבנת הילד. המכון מתייחס גם ל הורים
בהבנה ובאהבה, ולפי דעתי — זהו
אחד מסודות ההצלחה שלהם.
״אך הפתרון איננו בשליחת ההורים עם
הילד לטיפול בארצות־הברית, אלא מתן
שירותים יותר טובים בארץ.״

אדיב (שהיא גם אמו של אודי אדיב,
היושב עתה בכלא על עבירה בטחונית).
בדפים משוכפלים, שהעבירה למאות הורים
לילדים מפגרים, מספרת טובה על
נסיונה בטיפולים -שעברה בתה בארץ, ועל
הטיפול שקיבלה הבת במכון.בפילדלפיה —
אשר הפך אותה ילדה נורמלית.
טובה היא עובדת סוציאלית ומורה לחינוך
מייוחד, שלא השלימה עם חוות-
דעתם של מומחים, אשר קבעו כי יש

ך* וריס רכים, שנואשו מפניות ל )
| שר־הבריאות ולמישרדו, להבאת שיטה
זו לארץ, פנו לאחד משרי הממשלה
אשר גם לו ילד מפגר, ואשר בתוקף
תפקידו יכול להקצות תקציב מיוחד לילדים
אלה — אך השר מתעלם מפניות ההורים,
ואף לא ניאות להיפגש עימם. אם אחת
שלא ויתרה היא טובה אדיב מקיבוץ גך שמואל, אם לילדה -שהיתה מפגרת.
בזכות יוזמתה חלה בימים אלה תזוזה
בעמדת מישרד־הבריאות, שפתח עתה במעקב
אחר ילדים מפגרים בני התנועה
הקיבוצית, אשר שכרה את שירותיו -של
ד״ר דלקטו, הבא מדי כמה חודשים ארצה,
ומקבל את ילדי התנועה הקיבוצית לטיפול
ולאיבחון.
אומרת דוברת מישרד הבריאות, דבורה
גנני :״אם תוצאות הניסוי הזה יצדיקו את
עצמן, יאמצו גם בארץ את שיטת הטיפול

שיטה מהפכנית ו 1ם0סת
בעיקרה עד )(חבת
והבנת הילד המפגר !

״׳הרופא צחק לי :
,אי־אפשו להכניס
שנר למוח ספגוי
בבית־שטראוס בתל-אביב, ד״ר סיריל לי־גום,
אשר טיפל בילדם של הזוג כהן, והאומר
:״אנו לא התנגדנו שההורים ייסעו
לטיפול בחוץ־לארץ. גם מישרד־הבריאות
לא מתנגד, אך נכון שאינו מוכן לעזור.
זו, בינתיים, העמדה הרישמית, אך נראה
שהיא עומדת להשתנות בקרוב. מה שאמרנו
לזוג כהן היה, ששיטת דומך דלקטו (כך
נקראת שיטת הטיפול במכון בפילדלפיה,
על־שם שני מנהליו) היא דבר שקיים כבר
עשר שנים, אך רק בשנתיים האחרונות

לריס מ פג רי ם

לאשפז את הילדה בת ה״ 9במוסד. היא
לא שעתה לעצות המומחים, אף שהיא
קרובה מאד לחוות־דעת של פסיכיאטרים
ולדרכי פעולתם, ורגילה לקרוא דו״הות,
בתוקף. עבודתה. היא אף מוסיפה וכותבת :
״הייתי מאמינה בכוח ניתוחם, אך כשהת־נסיתי
בעצמי בבדיקות, יחד עם בתי, לא

ניראה לי שהמומחים צודקים.״
היא התרוצצה בארץ אצל פסיכיאטרים,
פסיכולוגים, דופאי־ילדים ומומחים למיניהם

במוסר אמריקאי המופעל בשיטות מהפכניות

קפצה לכותרות.
״עניין הטיפול במכון הפילדלפי נבדק על*
ידי גורמים רפואיים בארצות־הברית, וגם
על-ידי היחידה שעבדתי בה בבית־החולים
ובבית־הספר לרפואה אלברט איינשטיין,
ותוצאות הבדיקה היו שליליות.
״איגוד הרופאים באמריקה הוציא חוברת,
•שבה קבע כי פעולות המכון בלתי־אתיות,
וכי הוא מנצל אנשים -שלהם ילדים עם
סוג זה של בעיות.
״אני מכיר אנשים שנסעו לטיפול בגרמניה,
אצל פרופסור הנס -שמידט הנודע,
וגם הם חזרו מרוצים. לו י-ש שיטה שונה
לחלוטין. הוא מחדיר, בעזרת מזרקים, חומר
מסויים לצוואר, הגורם לשינוי בפגיעה
המוחית.״
מוסיף ד״ר ליגום :״אני רואה את סיבת
ההצלחה של שיטות סילדלסיה בארץ, ואת
הנהירה לחוץ־לארץ, בכשלון השירותים
•שלנו. אילו היו לנו שירותי־סיעוד ברמה
נאותה, היינו גם אנחנו צריכים להצליח.
הצרה היא ששירותים אלה ניתנים על־ידי
מישרד הסעד, והם אינם טובם ואינם מספיקים
כלל.
״הבעייה של שיטת פילדלפיה היא, שכל
המישפחה של הילד צריכה להשתתף בעניין.
יש מי-שפחות שעומדות בכך, אך יש גם
שלא. בעייה אחרת היא הרס המצב הכלכלי
של המישסחה. אני יודע שמצבה הכלכלי
של מישפחת כהן אינו מזהיר, ואנו מכירים
מיקרים של טיפול שלא הצליח, ובינתיים
נהרסה המישפחה מבחינה כספית
ומישפחתית גם־יחד.

החדשה.״ (בארצות־הברית פועלת שיטה זו
כבר 30 שנה).
שיטת הטיפול הנקוטה בפילדלפיה היא
בעצם פשוטה למדי. במקום טיפול אורטופדי
מקומי וטיפולים פיסיותראפיסטיים הניתנים
לילדים המפגרים, מתבסס הטיפול במכון
על איתור הפגיעה המוחית, קביעת
מהות הפגיעה ומתן טיפול נוירולוגי יחד
עם טיפול פיסיותראפי — הניתן לפחות
כעשר -שעות ביום, באופן אינטנסיבי. מתרגילים
מפרכים, ודורשים מן ההורים
מאמץ רב.
הצלחת הטיפול במכונים אלה מרשימה,
מאחר שהניסויים היו קליניים, ונערכו על

,.אחו׳ חודשיים שד
סימל נממן, חוחו
עם ידדה
שונה לחלוטין יי־ילדים
חולים ששימשו בתחילה כשפני-
ניסיונות, .תוצאות הטיפולים בהם הצדיקו
את עצמן.
הוכחה ליעילות השיטה היא המיקרה של
הילדה מקיבוץ גך־שמואל, אשר חזרה לא-
מכבר ארצה. על כך מספרת אמה, טובה

ולא חסכה מאמץ• לכל רופא היתה אבחנה
שונה, כשהסיכום הכללי: לילדה אין סיכוי
של התפתחות רגילה, ולעתיד צפוי ש־תאושפז
במוסד.
טובה, שנוא-שה מן הרופאים בארץ ומן
האבחנות השונות הרבות שקיבלה — ש היו:
פיגור שיכלי, אוטיזם, פסיכוזה, ועוד
מחלות שונות הקשורות בפגיעה מוחית —
•שמעה על המכון בפילדלפיה, והחלה לוחצת
על מוסדות התנועה הקיבוצית •שיאפשרו
לה, לבעלה ולילדתה, לצאת לטיפול במכון.
מספרת טובה :״אומנם הקיבוץ לא התלהב,
אך לבסוף שיחרר אותנו. המומחים
שבדקו את ילדתי בארץ, החריפו את מצבנו. במקום להקל, הם דחו את האבחנה
והפיתרון. הם דיברו על פינוק הילדה, על
עודף־הגנה מצידי, קבעו קודם הפרעה נפשית
של הילדה, ואחר־כך בעיות נפשיות
שלי.
״הגענו למכון בפילדלפיה. היחס שם היה
נהדר, והטיפול, זה דבר -שלא רואים או
חולמים עליו פה. אחרי שהייה על חודשיים
בקירבת המכון, חזרנו ארצה עם ילדה
שונה לחלוטין.
״הרופאים בארץ דנו אותה לגורל •של
•שהייה במוסדות לכל החיים, כמפגרת ללא־תקנה.
ואליו היום, הילדה הזו לומדת בכיתה
רגילה, עם בנות״גילה, כילדה נור מלית
לכל דבר. ואין זו הפעם הראשונה
וגם לא האחרונה, שהמכץ בפילדלפיה
הזים מאות גיזרי־דין סופיים של פסיכולוגים
ורופאים של ילדים אלה.״

האם היה עגנון ״כישדון בלי גאון־?
ציבור לבתב־עת המקלס אותו?

ש״י עג1ון

עגנינא פקטורים

^ איך הפכה ״הבימה״ לאוואנגארד

הודה עמיחי

צחק בן־נר

במשך חיי דור, לפחות, נמנה יעקב דוד אברמסקי על עדת אומרי־הן, שהיתר׳
מקפצת בעקביו של שמואל יוסף עגנון. כל עוד חי עגנון, ולשונו הארסית היתד. ממתינה*
להינעץ בלשונות משמיציו, שתק יעקב דוד אברמסקי, והיה מהלך בבתי־קהווה של
ירושלים, ומגלגל בעיניו, כמו הזריקו יי״ש טהור לוורידיו.
והנה, כאשר מת עגנון, ומתו עוד כמה מבני־דורו, ובאו שומרי העיזבון של חתן
פרם־נובל והוציאו לאור את כתביו, מיכתביו ונאומיו של הסופר בקובץ מעצמי אל עצמי,
עצר לו יעקב דוד אברמסקי לנוכח ראי בוהק בקרן רחובות ירושלים, והחל צווח ״אני
אריה, אני אריה.״ ובהיותו בגילופין מריח הכפירים אשר דבקו בו, מיהר ושב אל שיכונו,
ליקט אותיות למילים, ומילים להברות, והברות למישפטים ומישפטים למאמר משמיץ
אודות עגנון האיש, ופירסמו בכותרת ״דיעה אחרת על מעצמי אל עצמי״ (ידיעות
אחרונות) ,וכולו כתב פלסתר ושימצה על עגנון.
וכתב אברמסקי במאמרו לפני מילחמת־העולם הראשונה ירד עגנון מן הארץ.
לגרמניה ירד, ואותה ירידה גרמה שנתחבר לגבירים ולאנשי מעשה. אף הוא שתל עצמו
במחיצתם של חיצונים ונתרחק מסופרים ומאהבת־חברים. יצא נער רך, כשהוא אחד
מן החבורה, ולא חזר אלא כשגינוניו כשל שר־המסכים, המגביה שבתו ומגביה פתחי־פיו.
״...הלך עמון אצל אדונים קשים, הרואים רק את עצמם, המסתכלים הרבה בראי
ומעט מאוד בחלון ...נשתכן עגנון בתוכם, נשתכן ונשתקן, עד שאפילו השוליים, שולי־נפשו,
מלאים את עצמו בילבד...״
כך ממשיך אברמסקי וכותב חזר עגנון מחו״ל ומצא גילוי אחד של עדות־המיזרח:
יהודה בורלא. ומצא נשים אומרות1שירה מרחל עד לאה גולדברג ועד בכלל.
מצא את יעקב שטיינברג חוצב ומסיע מלבו ולא כלום. בא עגגון, הציץ ונפגע — ופגע :
קיצץ בנטיעות אלה בהיעלם: התעלם מהם לחלוטין...״
בא אברמסקי בנחלי דיו־הדפוס ישלו, וממשיך, ומאשים את עגנון, השוכב דומם
בהר־הזיתים ופיו מלא בעפר, ומגנה את הבר־מינן כי אנשים חשובים לא ידעו
להבחין בין חוכמה ראשונית לבין תמורתה, זיופה שהצליח הצלחה לשעה, והזיוף
נתקבל עליהם כמקור!״ וכמנסה להוכיח את צידקת תיסבוליו זעקרותו היצירתית,
כותב אברמסקי :״אדם אחד כתב ספר על מי שכתב, :גאון בלי כישרוך. חילופו:
עגנון. כל עצמו של עגנון כישרון בלי גאון, גאון הלב. גאה לא גאה הלב. עגנינא
פקטורים.״
אברמסקי יושב בנקבותיו כשהוא מעלה קולות אוב חרישיים, לעברו של עגנון המת,
תוך שהוא חושף, בחייו, וקיומו, את פשר הצרעת הדובקת בעדיאל עמזה, גיבורו של
עגנון בעד עולם. הצרעת היא עטו של אברמסקי, אשר איש לא יכתוב לאחר הסתלקותו
מאתנו, מאמר עליו, בכותרת, אברמסקי פקטורים/

היוגי והקומיסאר

מיהו הקומיסאר המקציב כספי־

תולעי תרבות[

אף־על־פי שהתיאטרון הישראלי הוא בעל היסטוריה קצרה, ומעודו לא יצר יצירות
בנות־אלמוות, נוסדו בשנים האחרונות לא פחות משלושה מוזיאונים, המוקדשים לתיאטרון
העיברי, על־חשבון צרכן־התרבות הישראלי. מוזיאון אחד מטעמה של עיריית
תל־אביב, השני בחסותה של אוניברסיטת תל־אביב, והאחרון בהנהלתו של ישראל גור,
בירושלים. המוזיאון לתיאטרון של גור זוכה במענק־שנתי בסך 60 אלף ל״י (צמודות
למדד יוקר־המחייה) מטעם המועצה לתרבות ולאמנות. סכום המוענק על־ידי. מנהל
המחלקה לאמנות של המועצה, ד״ר מלקמן, המשמש כיד ימינה, ויועצה של מנכ״לית
המועצה, לאה פורת( .ישראל גור זוכה גם בתקציבי־ציבור נוספים, חלקם עבור כתב־העת
הפרטי שלו במה, שבו מובעות, לרוב, דיעותיו הפרטיות).
ד״ר מלקמן, שזכה להקדים בשנות השישים בכהונתה של הגב׳ פורת, החזיק בשורה
שלמה של תפקידים תרבותיים שונים, תוך שהוא ריכז לעצמו בחיי התרבות בארץ

י״ח ב רזו־

עוצמה שלא נפלה מזו של אנדריי ז׳דנוב בברית־המועצות של שנות הארבעים. בין
התפקידים שמילא הד״ר מלקמן: יו״ר הוועדה הציבורית למניעת הפצת סיפרות־תועבה
(שנועדה למנוע הפצת ספרי־קריאה שלא נראו למימסד — ושגונתה בזמנו על־ידי בית־המשפט
העליון וועדה ממלכתית) .ד״ר מלקמן כיהן כמזכיר הוועדה הבינמשרדית
לייבוא אמנים זרים (אשר מסיבות, חינוכיות׳ מנעה בשנות השישים את ביקור
החיפושיות בארץ) כן הוא שימש כמנהל המחלקה לתרבות במשרד־החינוך־והתרבות.
רשימת תארים מכובדת ומלהיבה זו הובאה על־מנת להגיש קטעים מתוך כתב־הגנה
מרתק, שפירסם איש־התרבות־המסובסד ישראל גור על מסבסדו, מזינו ומטיבו,
ד״ר מלקמן. מאמרו של גור, שפורסם בידיעות אחרונות בכותרת ״על תרבות ופקידים״,
נחלץ להגנת המועצה לתרבות ולאמנות, מנחת ידה של ׳תוכנית הטלוויזיה במבט שני,
שדנה במדיניות מנכ״לית המועצה לתרבות ולאמנות, לאה פורת ופקידיה־שלוחיה. וכך
כותב מר ישראל גור:
״״.בין מאות הפונקציונרים לתרבות בישראל — ד״ר מלקמן נמנה, ללא ספק, עם
עשרת המשכילים התרבותיים ביותר.״״ לא ברור מדוע ישראל גור אינו טורח למנות
לקורא את שמות תשעת המשכילים הנוספים, ועל שאינו מונה את הגב׳ לאה פורת
ביניהם. יחד עם זאת, כדי שנבין מדוע ד״ר מלקמן הוא כה־תרבותי, מוסיף גור הוא
מחברם של ספרים ומחקרים הקשורים במחזאות ההשכלה העברית וביהדות הולנד,
וכן בחיי־התרבזת השוטפים של ישראל. מבחינה זו כהונתו במשרד־החינוך־והתרבות
משולה לאואזיס תרבותי...״
היות וכזה הוא האיש, טרחתי לחפש בחנויות ספרים אחר ספריו ב״מחזאות
ההשכלה העברית וביהדות הולנד, וכן בחיי התרבות השוטפים של ישראל״ ,ולא
מצאתי דבר, מילבד רשימות שך ופות־סיגנון של הד״ר מלקמן, שהתפרסמו בכתב־העת
של ישראל גור. כך שהמסקנה המתקבלת מעצמה היא, שכתבי־היד של ספרי הד״ר
מלקמן גנוזים מן הסתם בארכיון־התיאטרון של ישראל גור, המתקיים בעזרת סיבסודו
של הד״ר מלקמן.
מוטב לציין כאן, בהקשר למהימנותו של ישראל גור בתיאטרון, כי ניתן למצוא
בכתב־העת שבעריכתו, במה, תצלומי קלסתר פנים של ד״ר מלקמן, שעה שקשה למצוא
התייחסות למחזותיהם של עמוס קינן, יוסף מונדי, חנוך לווין, וכן ניתוחים מדעיים
סוציולוגיים לתיאטרון ישראלי של יוצרים אלה.
עכשיו, כאשר הואיל ישראל גור לחשוף לציבור את איכותו האלמונית *של הד״ר
מלקמן, מוטב יהיה להמליץ לדוקטור־קומיסר־צנזור להגדיל את סיועו למפעלי־התרבות
של ישראל גור.

הפיחות הזוחל
של י. ח .ברנר

133

במרס 1977 עומד להיערך בעיר נאנסי בצרפת ״פסטיבל בינלאומי של תיאטראות
אוואנגארד״ .נציג האוואנגארד הישראלי בפסטיבל זה עומד להיות התיאטרון הלאומי
הבימה #נציג מייושן נוסף של התרבות הישראלית בפזורה עומד להיות התסכית
המבול מאת אהרון מגד, שנבחר כמייצג רשות־השידיור בתחרות השנתית על פרס
איטליה • ציפורי־שירה־עיבריות, האמונות על המתרחש במיטבחי הסיפרוית לוחשות,
כי עורך כתב־העת סימדקריאה, מנחם פרי, המכהן כחבר ועדת־השופטים של פרס
בתר למיפרות, פועל למען הענקתו של הפרס, השנה, למשורר התל־אביבי מאיר
ויזלטיר, עבור ספר־שיריו האחרון, שראה אור בסידרת ספרים אשר פרי משמש
כעורכה. אותן ציפורי־שיר מציינות, כי בין המועמדים האחרים לפרס ברנר, שסיכוייהם 1
קלושים, מצויים יצחק בן־נר (שקיעה כפרית) ,יצחק אורפז (בית לאדם אחר)
ויורם קכירק (הסיפור של דודה שלומציון הגדולה) • בקרוב עומד לראות אור ספר־שירים
חדש של המשורר יהודה עמיחי, שיוצא בהוצאת שוקן. כל השירים שיפורסמו
באסופה זו הם חדשים, ועדיין לא פורסמו בכיתבי־העת או במוספים־לסיפרות למיניהם.

״אלהשינואואחוינו ־ אבלהפעסהמולדת -נשמודעלטודוו -נסיימבמילותיושל
של ו -אמאתח״נלאתסנן -לזוהוננהלאתסנון -אנואוהבימאתהיסעו*

אות־הגבורה
א. נער ולו פיקת״גרגרת
כשמלאו ליואכים מאלקה ארכע־עשרה, זמן קצר
אחרי שפרצה המילחמה, הוא לא ידע לשחות ולא לרכוב
על אופניים ; הוא לא עורר כל תשומת־לב, ועדיין הסרה
לו אותה פיקת־גרגרת שעתידה היתה לפתות את החתול.
הוא שוחרר משיעורי־ההתעמלות ומשחייה מפני שידע
להוכיח כאישורים רפואיים שהוא חולני. עוד לפני שלמד
לרכוב על אופניים והיווה דמות מגוחכת, נוקשה ועקשנית,
ולה אוזניים זקורות, אדומות כשני, וברכיים
עולות יורדות כפופות לצדדים, נרשם מאלקה לשחייה
כעונת־החורף בבריכה הסגורה של נידרשטאט
זהו תיאור דמותו של הנער יואכים מאלקה, גיבורו של
גינטר גראס בספר חתול ועכבר, שנחשב לאחת מיצירות-
המופת הסיפרותיות שנכתבו לאחר מילחמת־העולם השנייה׳
ושראה אור בימים אלה בנוסח עברי. בווידוי־זיכרונות
ממושך, תוך מעברים מלשון נוכח ללשון נסתר, מתאר
המספר באוזני גיבורו, מאלקה, בעל פיקת־הגרגרת המד
כידה עכבר מתרוצץ את קורותיו.
מאלקה, הנער החלוש, בודד, חותר להגיע למיצוי
כל יכולתו, כך שבשקידה הוא משפר בהתמדה את כושר־השחייה
שלו, בדנציג, לחופי הים הבאלטי. שאיפתו היא
להצטרף אל חבריו, העורכים שחייה יומית לעבר שולת־מוקשים
פולנית טבועה, השקועה למחצה בפתח הנמל.
ובבוא היום מוכיח מאלקה לחבריו לכיתה את שהייתו
הנהדרת, תוך שהוא מגיע לשולת־המוקשים, ומותיר את
חבריו היהירים במחצית הדרך.
מאלקה היה בן־יחיד, יתום למחצה. לצווארו כרוכים
מברג פלדה ושרשרת כסף דקה שעליה תלוייה הבתולה
הקדושה. שניהם אינם מסתירים את פיקודו־,גרגרת שלו,
העכבר, שחבריו לכיתה שילחו בו פעם חתול של ממש.
תוך תקופה קצרה, הופך מאלקה המנהיג הטבעי של
בני כיתתו. עלילת הסיפור מתרחשת או נסבה, לרוב, על
אותה שולת־מוקשים טבועה למחצה. מאלקה מגיע לשיאי־צלילה
לבטן שולת־המוקשים, תוך שהוא דולה משם
אביזרים שונים, ויוצר לעצמו תא בתחתיותיה, שאליו יש
להגיע בצלילה ארוכת־טווח.
הוא רעב לסמלים. הוא מתגורר ביחד עם אמו ברו־בע־פועלים,
ושופך אור אותנטי של היבט אחר על גר מניה
בימי המילחמח העולמית. התיאורים שלו, של חב ריו
ועירו, הם בבחינת קטלוג ממיין במהלכי המילחמה,
תוך הצגת דמות איכותית, בעלת כושר־בקרה עצמי מדהים.
התפתחות תיאור דמותו של מאלקה היא מעין
יצירת אנטי־תיזה לדמות הגיבור הגרמני. אומר עליו
אחד החברים מאורעות גדולים הסעירו אז את העו לם,
אבל חשבון־הזמן של מאלקה, לפני שלמד לשחות׳
ו,אחרי שלמד לשחות
תוך תיאורים סיפרותיים חסכניים, מתוארת חוויית
ההתבגרות של ילדים במהלכה של מילחמת־העולם, כאשר
מרכז ההתעניינות וההתמסרות הוא סיפונה של שולת־המוקשים.
עד שדומה כי דמות המנהיג הטבעי של מאל־קה
בעיני בני כיתתו מאפילה במידת־מה על התרחשויות
ההיסטוריה. והנה, יום אחד, מגיע לכיתה נער חדש,
בשם קארל, שהיה צייר, וצייר על לוח הכיתה את מאלקה
מלפנים את פניו צייר כמשולש שחודו כסנטר. הפח
מכווץ וחמוץ• .טוס סימן לשיניים חותכות וחשופות,
שכוודאי היו עושות רושם רב כשיני־טורף. העיניים —
נקודות חודרות מתחת לגבות המורמות כיסורים. הצוואר
מתעקל בפרופיל, עם מיפלצת כצורת גרגרת. ומאחורי
הראש וארשת־הסכל — הילה: מאלקה המושיע היח
מושלם ציור זה הביא לכלימת מאלקה בפיקת־הגר־גרת
שלו, והסיפור מתפתח לתיאור נסיונותיו של מאלקה
להסתיר את העכבר שלו.

ב .״במערב אין כל חדש״
למרות מכלול ההרפתקאות מסביב לשולת־המוקשים
הטבועה־למחצה, מתנהלים להם חיי ביודהספר בשיגרתם
הלאומנית, וכמו התיאור הקלאסי המצוי בסיפרו של אריך
מאריה רימארק במערב אין כל חדש מגיע גם אל בית*
אלה שיבואו אחרינו — אבל הפעם המולדת —
נשמור על טוהר — נסיים בחילותיו של שילד — אם
את חייך לא תסכן — לזר הדפנה לא תסכון — אנו אוהבים
את הסער.

הגנוב

הספר הגרמני הזה אחד הבוגרים מהחזית. המורים אוספים
את התלמידים להאזין לתיאור ההרפתקה הגרמנית
שלו.
״...ראיתי את מאלקה יושב שורה אחת לפני ולפני
שילינג, ואוזניו שקופות והולכות, תופחות ומאדימות
באודם לוהט ; הוא נשען לאחור כנוקשות, ואחר־כד
חיטט בידיו שמאל-ימין על־פני צווארו, נשנק, ולבסוף
השליך דכר־מה אל מתחת לכיסא הדבר שהשליך
מאלקה הוא צעיף עם פונפון, שבעזרתו הסתיר עד
לאותו רגע את פיקת־הגרגרת שלו. כאן בה תיאור מיל־חמתו
של אותו בוגר, שהיה. לבוש במדי סגן־מישנה
בחיל־האוויר טוב, אז אל תחשבו שהכל רץ כמו
ציד־ארנכות ...כשבאנו לתעלה חשבתי: אס לא פה,
אז ככלל לא. והעסק דפק. כבר בגיחה הראשונה כא

גינטר גראס

ח תול ועכבר

עטיפת הספר, צ דיר ה ביד* גר׳אס
לי ישר מול האף מיבנה בליווי מטוסי־יירוט ; מה אני
אגיד לכם — ממש קארוסלח ...מתחתי שלושה ספיט־פיירים
מסתובבים, מחפים אחד על השני. אמרתי לעצמי:
יהיה מצחיק אם לא. הרבצתי צלילה חדה, אחד נכנם
לי לכוונות, וככר הוא פולט עשן. בקושי הספקתי לסובב
את הבלי על הכנף השמאלית, וחנה מופיע עוד ספיט
אחד כך ממשיך הסג״מ לתאר כיצד הפיל שישה
מטוסים, בעוד אולם בית־הספר מתרגש.
אחריו בא נאומו של מנהל בית־הספר, הימתואר כמו
סלפסטיק מילולי ופארודי, המלגלג על תפקידי המורים
במערכת־החינוך הפטריוטית אלהשיבואואחרינו —
אכלהפעפהמולדת — וכשעהזו — נשמורעלטוהר —
נסיימבמילותיושלשילר — אמאתחייכלאתסכן — לזרהדפ־נהלאתסכון...״
מאלקה
ממשיך לנהל את חייו תוך הצגת דרישות רבות
מעצמו. הוא ממשיך לשחות מדי יום אל שולת־המוקשים,
תוך שהוא מרכז בתאו השקוע במים את אוסף א־קוניניו
ואת רכושו הפרטי. הוא אוגר שם גם מצבור של קונד
סות־מזון ליום סגריר.
יום אחד מגיע לבית־הספר עוד בוגר לשעבר. הפעם
זה סגן־אלוף מחיל־הים, מפקד־צוללת המתחיל לספר
לתלמידים על מעללי־המילחמה שלו. על צווארו תלוי
עיטור שהוענק לו על קרבות־הים והטבעת ספינות־אוייב.

־ תעמז 1־ 11מןד

* 1גינמסבה

ולאחר סיפורו של מפקד־הצוללת, כאשר מנהל בית־הספר
מסיים ב״אנואוהביפאתהסער״ מתברר כי העיטור נגנב.
בבית־הספר מתפשטת חקירה נוקשה, ואיש אינו מוצא
את העיטור. מפקד הצוללת מתייאש, ויש המספרים כי
ראוהו סורק את חנויות העיטורים שבעיר, ולבסוף הוא
נראה טועם בנימוס ובמזלג בבית־קפה מן העוגה
הדביקה של השנה השלישית למילחמה.״
על המתרחש למחרת על סיפון שולת־המוקשים, ועל
מאלקה שניצב והעיטור לצווארו, מתאר המספר פיקת־הגרגרת,
שהיתה, כף אני עדייו סבור — אף־על־פי שהיו
לו מנועים רזרביים — המנוע והכלם של מאלקה, מצאה
לה זו הפעם הראיטונה מישקל־שכנגד מדוייק. היא נמה
כשקט מתחת לעור, וזמן־מה לא היה לה צורך לנוע, שכן
הדבר שהיטיב עימה ונח לו במצולב כשיווי־משקל, היתה
לו היסטוריה קודמת...״
ואז מאלקה הסיר את החפץ מעל הצוואר, הניח
כתנועות מעושות את קצוות הסרט על עצם־הירך, ובעוד
הוא מחקה ברגליים ובכתפיים וכראש מעוות חיקוי מצחיק
למדי של בחורה, אם כי לא של בחורה מסויימת,
הניח לסוכריית המתכת הגדולה להיטלטל לפני הביצים
והאבר ; אכל אות־ההצטיינות הצליח לכסות רק בקושי
שליש מאיברי־המין שלו...״
מאוחר יותר, בניגוד לעצת ידידיו, מחליט מאלקה
למסור את צלב־הברזל לידי מנהל בית־ספרו. וכעבור
מיספר ימים מסתבר שהוא נזרק מהלימודים.
כעבור זמן מה גוייס מאלקה לשירות־העבודה של
הרייך, ואחר־כך לצבא, שבו הוא שימש בהתחלה כתות-
חן פשוט בטנק, ואחר־כך כמפקד־טנק, וחיסל בזמן קצר
כך־וכך טנקים רוסיים, וזכה בעיטורים בזכות עצמו.
יום אחד, על סמך אינסטינקט מיקרי, שב המספר אל
בית־הספרישבו למד, ופוגש במיסדרון את מאלקה• ,במדי־שיריון
מנומרים, ועל חזהו שני אותות. מאלקה חפץ לשאת
הרצאה בפני תלמידי בית־הספר, כפי שנשאו הגיבורים
הקודמים. אלא שהמנהל מסרב לו, בטענה המאד־פודמלית
שמאלקה לא זכה לסיים את בית־הספר הוא רצה
להפנות את דבריו אל סירחון שלוש־מאות התלמידים,
המפליצים כקול או ברכות. רצה לחוש את הגולגלות
המקריחות של מוריו לשעבר...״
אלא שמאלקה אינו נושא את דבריו, ולמספר מסתבר
כי הרכבת של הגיבור בעל פיקת־הגרגרת יצאה אל
החזית לפני כמה שעות, והוא עומד ליהפך בהכרה
מלאה לעריק. החבר תומך במעשהו של מאלקה, וביחד
הם אוגרים מזון, ועושים את דרכם אל החוף, בעוד
מאלקה זולל כמות ענק של דומדמניות .־
על החוף מתברר כי מאלקה לקה במעיו, והוא משלשל.
המספר מובילו בתוך סירה אל שולת־המוקשים, כשהוא
מאזין להרצאתו המגומגמת ומבולבלת על המילחמה, שהוא
כה_חפץ בלהביא• בפני תלמידי ביודהספר__^.
כאשר השניים מגיעים אל שולת־המוקשים, פושט מאל־קה
את מדיו, מקפלם בקפידה. צורר את חפציו וקופסות
המזון שלו, וצולל עימם אל חדר־האלחוט השקוע שלו,
מתחת לפני המים, בלב שולת־המוקשים הטבועה למחצה.
כעבור זמן חותר המספר לבדו אל חופה של דנציג.
למחרת הוא משקיף מהחוף במישקפת לעבר שולת־המוק־שים
ורואה אם כן• ,טוס דבר לא נע על הדוגית. שני
מגפיים ריקים נראו כבירור. אומנם שוב ריחפו שחפים
מעל לחלודה, התיישבו ואיבקו את הסיפון ואת עור
המגפיים ; אבל מה יכולים שחפים להוכיח...״
אלא שקשה למספר להאמין להסתלקותו של חברו
יואכים מאלקה, ולאחר תום המילחמה הוא מחפש אחריו.
כאשר הוא מגיע לעיר־קירקס הוא שואל את המוקיונים
אם שמעו על עמית, ששמו מאלקה. באוקטובר 1959 הוא
טורח ונוסע לרגנסבורג למיפגש של ותיקי־מילחמה, שזכו
לעיטור דומה לזה של מאלקה כפנים ניגנה תזמורת
של צבא הרפובליקה הפדרלית, ניגנה — או יצאה להפסקה.
באמצעות סגן אחד שפיקד על יחידת-החסימה ביקשתי
שיקראו לד כשעת־הפסקה כזאת מעל בימת־הנגנים:
,הם ג״מ מאלקה מתבקש לכניסה אכל אתה לא הו אלת
לצוף.״
כמה מעציב הוא שהחברה הישראלית, למרות חוויית־המילחמה
העוברת עליה, טרם הצליחה ליצור יצירות־סיפרות
משמעותיות, הדנות בנושא המילחמה, והשפעתה
על אורחות החיים. תיאורי מישחקי־מילחמה של המבוגרים,
אשר בצילם מתבגרים צעירים לקראת מסע־הקר־בזת
שלהם, שהביא ליצירוודמופת במרבית הלשונות
והספרויות, אינו קיים בסיפרות העברית.

(1/ 777070 (07מ

1 1 1 1 1

או אוד׳
מי שפוגש בי.מים אלה את קן גלופום,

רינה מור וספר ג׳ימי
השכם השכם בבוקר
אל תהיו נאיביים, ואל תאמרו לי שאתם
עדיין מאמינים שדי להיות מיס־וזבל, כדי
ישכל העולם יהיה מונח בכף־היד. כי אם
אתם חושבים ככה, זה רק מוכיח לי שאינכם
מרגישים את צידה השני של המטבע
הזוהרת.
כי בצד הפאר והתהילה קיימת גם הסינה
העצובה של כל העסק הזה, שההמונים
קוראים לו חיי־זוהר.
זה מה שקרה למים־תבל הראשונה שלנו
מזה אלפיים שנות, רינה מור, שלפני
זמן קצר נעיד לה אצלנו פסטיבל, כשהגיעה
לביקור יוניברסלי.

בתוך כל הרעש והמהומה שעשו לה פה,
יום אחד מצאה את עצמה אצלנו בערב
נצור ופנוי מכל תוכנית. היא גמרה את
כל האנשים החשובים במדינה ועשתה
את זה סהר, כי כסה חשובים כבר יש לנו?
אז בערב הפנוי שנותר לה לפני הנסיעה,
היא רצתה פשוט קצת לבלות כאחת מבנות
הארץ, בלי שום צלמים ועיתונאים. אבל
אז גילתה, לתדהמתה, שלאיש ממעריציה
הרבים פשוט לא עמד האומץ להציע לה
לבלות איתו.
כן, כן, אתם יודעים מה זה לפנות
למלכת־היופי העולמית ולהזמין אותה,

ועוד נוסף לפירסומים על החבר־כביכול
שיש לה? אז מה הפלא שאף אחד לא
רצה לקחת את הצ׳אנס, מפחד שלא יילד
לו איתה?
אבל אז, כמו באגדות, הופיעה הפייה
הטובה בדמות חברתה של רינה, והצילה
למלכה העצובה את הערב השומם. היא
פשוט הציעה לה להצטרף אליה ואל חבריה
לבילוי משותף. אבל זאת, לא לפני שטיל-
פנה אל כל מיני בחורים בקריאות־חירום
לבוא ולהוציא את רינהלה, וכולם, משום-
מה, ויתרו על החווייה האוניברסלית. לא
להאמין.
אני חושבת *שדבר כזה עוד לא קרה
בכל היסטוריית המלכות, שמלכה תישאר
יתומה בבית, עם כתר המלכות על הראש
ובלי קאוואלייר על הזרוע.
אבל רינה לא לקחה ללב, חייכה בטורי
שיניה הצחורות, והלכה לישון. כי למחרת
היא המריאה, על הבוקר, שוב אל העולם
הגדול, לא לפני שערכה תיקון בתיסרוקת
שלה. ולשם כך אפילו לא היה איכפת
לה •שהספר החיפאי שלה, נ׳י מי, יקום
למענה בחמש בבוקר.
אבל מי שמכיר את ג׳ימי, המספר באופן
קבוע את כל הבחורות היפות בארץ וגם
את מלכות־המים שלנו, יודע שהוא דווקא
מאד נהנה מהעניין הזה של להשכים קום.
אחרי הכל, הוא לא ישכח לה את הימים
שהיתר, מסתפרת אלמונית אצלו. אז מה
אם היא היום מיס תבלו בגלל זה צריך
לשכוח שהיא היתד, קליינטית שלו, עוד
כשהיתה סתם יפה מטיבעון?
וכך, רינה נסעה מסודרת ומסורקת, ואני
רק מבטיחה לכם שבפעם הבאה כשתבוא
אלינו היא כבר לא תשתעמם, כי החברות
הטובות שלה החלו באיסוף חברים. אלא-
אם־כן יחול שיבוש פתאומי, ורינה תחזור
עם נסיר מוכן על קאדילאק לבן, למיקרה
שיתחשק לה למלא ערב חופשי.

נעשה לו מרווח בעיניים, כי הבחור פשוט
הצטמצם בשמונה קילוגרמים שלמים מה־מישקל
שלו נטו, וזה לאדדווקא בגלל
העבודה הקשה שהוא עובד או עבד. כי
למי מכם• ,שלא־כל-כך מעודכן במה •שקרה
לקן, שעלה בזמן האחרון לכותרות בתחום
הקולנוע, אני יכולה להוסיף להשכלה שלו
שקן, בן ד ,30-,הוא מחברו של תסריט
ניקמוז־דם שד,וסרט לאחרונה ביש ראל,
ושבו נקמו זה בזה שני קאנונים
כמו די דאן־קדיף וג׳י ם כראון. כמו-כן
היה עוזר־בימאי של: מייקד קאימפוס
בסרט קשר הפסחא, ובין סרט לסרט הוא
מחבר פיזמונים• ,שחלק מהם הפך אפילו
להיטים.
נראה -שהפיזמונים שהוא מחבר ערבים
מאד לאוזניהן היפות של החברות שלו,
כי קן דווקא ידוע בקשריו המתמידים עם
בנות המין השני והיפה. לכן, הוא ממהר
להסביר לי, לא כדאי למהר להסיק מסקנות
מהרומן שיש לו כרגע עם הדוגמנית האמריקאית
דואיס, אפילו אם הרומן הזה
נמשך לו כבר כשמונה חודשים. עובדה,

נערת העץ בוע
הפעם אני מציגה לכם נערה על אמת, כזאת טרייה, ישר מגן
הפרחים, כשהיא מכוסה כולה בפרחים במקומות הנכונים. וזוהי
טלי הכהן, בתו החורגת של מפיק־ד,סרטים אלכם הכהן.
אם לא פגשתם בה עדיין, זו לא אשמתכם. אבל כמו שאני
מרגישה, עוד תפגשוה בהמוניכם. מכל מקום, עד היום היא כל
הזמן התגוררה באיטליה, ואצלנו היא נמצאת רק בחופשה.
כעיקרון, היא מעדיפה את חו״ל על ארצנו מוכת החמסינים ודלת
הפסגות המושלגות, ולא יעזור לכם שום דבר. אחת כמו טלי,
שפתחה את העיניים בצורה יסודית, לא קל לשכנע.
היא אומנם בסך הכל בת* ,16 אבל כבר אשת־עולם קטנה
המדיפה את ניחוח הנעורים ממחשוף־ענק שמגיע לה עד לפופיק,
שגם הוא מכוסה בפרח. אבל כשהיא כבר פותחת את
הפה, וזה לא. נדיר, לשונה כנופת־צופים, וברור שכל הפרפרים
סביבה נקבצים מהר לרחרח צוף רענן, וחלקם אפילו תופסים
התעלפות.
למי מכם שתהיה הסבלנות לחכות בתור, אני מודיעה שהפרח
הזה יגיע אלינו למשך שנתיים ימים, כשיבוא לשרת בצד,״לנו
או, כמו •שהיא אומרת לי :־״כשאני אשרת בצבא, אני כבר
ייתקע פה לשנתיים.״ אבל אחרי זה היא לא מתכוננת להישאר
פה רגע, אלא מייד לנסוע ללמוד באמריקה פסיכולוגיה ושפות.
כי כבר כיום היא דוברת שש שפות, ועוד לשונה נטוייה. אגב,
בסרט ניקמת־דס, היא עשתה את מלאכת התרגום לאנגלית.
למרות שאלכס הכהן, המפיק, הוא בעלה השני של האמא
שלה, והאבא האמיתי שלה הוא עורך־הדין האילתי גפטר, זה
בכלל לא עושה לה טראומה, והיא נורא אוהבת את מיספר שניים
ומשוויצה בו לפני כולם.
ואם תשמעו איזה אורח־חיים היא מנהלת, תוכלו להבין
אותה. יום אחד היא עושה סקי בשווייץ, וביום אחר היא שותה
לימונדה (כי היא עוד קטנה) ברומא, ומצהירה באוזני כל מי
שרק מוכן לשמוע שבארץ אין לה מה לעשות. איפה אפשר
לעשות פה סקי? באמת.
אז היות שזה לא הסטייל שלה, היא מעדיפה את החיים
המתוקים ברומא, כי שם יש לה, המון חברים, ואף אחד
לא קבוע.
מה שהכי חשוב לה עכשיו זה לראות את התמונה שלה
מעל דפי העיתון, כי היא מתה על העיתון הזה. ומה אגיד לכם,
אחרי שהיא שטפה אותי בשש השפות שלה, בכלל לא היה

קן גלובוס ודואיס
סיפורים ארוכים

טדי הכהן
צוף ישר מהפרח
איכפת לי לעשות לה את הסיפתח, כי אני מרגישה בחוש השישי
שלי המועד־לפורענות, שפה עומד לצמוח פרח מייוחד במינו.
אם צדקתי — ימים יגידו.

היה לו בעבר רומן עם שחקנית אמריקאית
שהיא היום אחת ד,כוכבות הלוהטות של
,פינדי רום, ונכון שזה היה
עוד לפני •שסינדי היתד, כוכבת כמו היום,
אבל גם אז זה משהו. ועוד עובדה, הרומן
הזה נגמר.
תארו לכם רק מה היה קורה לקן, אילו
הרומן ההוא לא היה נגמר. אבל מילא,
לא בוכים על חלב שנשפך. אז שיפכו
קצת חלב, ונמשיך לספר לכם שאת החתיכה
התורנית שלו הוא פגש בלום-
אנג׳לס שבארצות־הברית, ולא בקריית־מלאכי
בישראל, ומאז היא כבר ביקרה
בארץ כמד, פעמים, עד שכמעט החליטה
להישאר. אבל עוד חזון למועד.
!מה שיפה אצל דרשניים האלה, זה שכיוון
קן, אז לה קוראים בקיצור: לואיס-
לא. ומה שכן־ולא הנחמדים האלה עושים
יחד, זה קודם־כל מרזים. כי קן הגיע
למסקנה שיש לו ראש טוב, רק הגוף שלו
לא בדיוק כמו שהוא היה רוצה לראות
אותו. וכדי לתפוס באלאנם ולהתיישר עם
,הוא רץ כל בוקר עם הנץ השחר
ריצת־אמוק לאורך שמונה קילומטרים.
הוא דוהר בדרכים במשך דקות ארוכות,
וכשהוא חוזר קל-רגליים ורעב, הוא
אוכל כמו סוס אבל לעומת זאת לא משמין
אפילו בגרם.
וכמו שהם רצים ומסתובבים להם ביחד
שמונה חודשים, הכדור,לא האלה, אני רק
שהם עוד יפתיעו אותנו באיזה אולי
קטן חמוד.

העולם הזה 2034

לעולם אינך ודע איפה
תמצא את ׳מכבי׳ בפעם הבאה
6 6כ /77<3)£31
בירה בינ ל או מי ת

ניו־יור ק.מלבורן.יוהנ סברג. א תונה ...וגם ביעוראד
העולם הזה 2034

סרוג

אשת־בשורה אני היום. ותראו מד.
אני מביאה לכם מחיפה הרחוקה, אכספרס
ליפו.
החיפאית שעליה אספר לכם, הלא היא
אורד! מורג, התחילה את הקאריירה החברתית
והאמנותית הנרחבת שלה דווקא
בתור שחקנית. מאותה תקופה נשאר לה
חוג הידידים והידידות הגדול שלה מתחום
הבוהמה. אחר־כך היא התחתנה והשתק עה
בחיפה, שם היא מתגוררת עד היום.
במשך עשר שנים, היתד. החיפאית התוססת
יוצאת לפחות פעם בשבוע לתל־אביב,
חוץ מעניין המסיבות, גם בענייני
עסקים, ודוהרת לה דרומה במכוניתה האדומה,
כשתלתליה הבלונדיים מתנופפים
והיא נושאת עימד. את מרכולתה: סריגים
מקוריים מעשה ידיה להתפאר בסיגנון המכסה
טפח ומגלה טפחיים.
העניין נמשך שנים, עד שקרו שני דברים.
ראשית, ביום־חורף תל־אביבי שיגרתי׳,עוד
אורה ממהרת במכוניתה אל הבוטיק
התל־אביבי שבו מצפות לה תמיד,
באותו יום בשבוע, לקוחותיה הנאמנות,
וממתינה ברמזור, התנגשה בה לפתע מכונית
אחרת מאחור. וכיוון שכולנו מאמינים
גדולים במזל העיוור, אינני צריכה
לספר לכם מה יצא מזה.
כמובן, מאחרי הגד. המכונית הפוגעת
ישב לו גבר צעיר ונאה, שהוא במקרה
גם מנהל ככיר מאוד באחד הקונצרנים
הגדולים בארץ. ובכן, מזה חצי שנה שרויים

גאולה גוני*
מיקרה מצער
אודה ואתוודה, קורה שגם אני נסחפת.
זה מה שקרה לי בשבוע שעפר, עם הסיפור שסיפרתי לכם
אודות סצינת־המיטה של השחקנית גאולה גוני והשחקן
חיים בנאי בסירטם החדש. הסיפור היה נחמד מאד, אלא
שהוא קיבל מימדים שונים ממה שקרה במציאות. כי לפי הסיפור
שהגיע אלי ממקור ראשון יכול היה להשתמע שגאולה וחיים
היו במיטה בעירום מלא, ונכנסו לתפקיד ממש ״נמו בבית״ —
למי שיודע מה הם עושים (כל אחד בנפרד) בבית.
אבל מי שמכיר קצת את גאולה, יודע שאצלה עירום בכלל
לא בא בחשבון. מה אני מדברת על עירום ז אפילו כתף חשופה
זה מחוץ לתחום, ותאמינו לי שאני לא אומדת את זה סתם.
* בתמונה מתוך הסרט.

אורה מורג >עם חברה)
אמנות זה לא מיקרה
להם שניים אלה ברומן סוער, שסופו מי
ישורנו. בעיקבות הרומן הנ״ל נפרדה אורה
מבעלה, והסיפור כולו קצת סיבך לה את
החיים, עד שקרה הדבר השני.
וכאן המקום להזכיר את חברתה בלב־ונפש
של אורה, השחקניודדוגמנית יהו דית
סודה, רעייתו של איש־הסרטים
רפי אדר המתגוררת עם בעלה ובנם
הקטן ביפו העתיקה.
והנה, לפני כשבועיים נודע לאורה ול־יהודית
על מקום קטן ומקסים שהתפנה
מיושביו, ביפו התיורית המשוחזרת. כיד
הספונטאניות ושפע המרץ הטובים על
השתיים, הן שכרו את המקום על־המקום,
תלו בו את יצירותיה הסרוגות האווריריות
של אורה, עיטרוהו בחפצי־קרמיקה מקסימים
מעשה־ידיהם של אמנים מקומיים,
הכתירוהו בשמו הגלריה הסרוגה, והודיעו
לחברים שזהו. יש.
כעבור ימים ספורים נערכה פתיחה אינטימית,
ספונטאנית כמובן, רק לחברים הקרובים
וללקוחות הקבועות, והגלריה הראשונה
מסוגה באסיה הפכה עובדה קיימת,
כשאורה מספקת לה את הסחורה האופנתית
האמנותית, ויהודית מופקדת על
הצד המיסחרי של העניין. כי זה שהן חברות
טובות־טובות, לא מפריע להן להתחלק
ברווחים שווד,־בשווה. שיהיה צדק.

תמיד חשבתי שעבודה במישרד־החוץ
זה כמו כל עבודה אחרת. אבל עכשיו אני
יודעת שלעבוד במישרד־החוץ, זה להיות
כל הזמן עם העיניים לכיוון חוצלארץ.
סיפור־האהבה של עוזרו של שר־החוץ
יג אל אדון, חיי םבד און, עם בתו של
איל השמנים והסבונים עדנה לייכוביץ,
הוא סיפור המתחיל בחוצלארץ, עומד להי משך
בחוצלארץ ואני דק מקווה שהוא
לא יסתיים בחוצלארץ.
חיים בדאון היה אחד הרווקים הידועים
בירושלים. בין לישכת שר־החוץ לגלריה
תקטנה, בין מיזנון הכנסת לחוצות היוצר
הוא חרש בנאמנות את הרווקות, הגרושות
והאלמנות, ולפעמים גם את אלה שאינן
רווקות, גרושות או אלמנות. אבל מעולם
לא התייחס ברצינות אל אף אחת מהן.
הוא לא יכול היה להר־שות לעצמו להינשא
עד גיל .32 לפעמים הטיל עליו מישרד־החוץ
משימה קשה, לארח בנותיהם: של
חשובים למיניהם שהגיעו לארץ, והטבעת
בוודאי היתד, מפריעה לו בכך.
הכל התנהל כך על מי־מנוחות, עד ש הוא
פגש בעדנה לייבוביץ. עדנה, חתיכה
רמת־גנית גרושה, בת למישפחת חתיכות
ועשירים, היא חלום כל גבר. מיפעלי עץ
הזית בארץ, בחוצלארץ ואפילו בקוריאה
הרחוקה, שייכים למישפחה שלה. הספרית
אנטה היא הדודה שלה, והבת של אנטה,
דפנה נוי, מי שהיתר, בשעתה סגנית
מלכת־היופי, היא הבת־דודה שלה. מול
המלצות כאלה של כסף ויופי, ובעיקר כאשר
ידוע שעדנה היא גם בחורה עם
ראש, אפילו חיים בראון נפל שדוד.
אולם הזהירות הטיבעית הנדרשת מ

גאולה ויתרה לא פעם על תפקידים השובים בסרטים ובתיאטרון,
שהתאימו לכישרונה אבל שדרשו ממנה קצת נועזות,
לחשוף רגל או משהו, והיא אמרה לא באל״ף רבתי.
מכסומוס היא מוכנה לחשוף זרוע. זהו פרינציפ שקשור
אצלה בחינוך מהבית פלוס מסורת אלפיים שנות גלות, פלוס
מישפחה תימנית. די היה בזה שבכלל שכב לידה במיטה
מישהו, בצורה שהזכירה כל מיני דברים גסים. אבל ליותר
מזה היא בוודאי ובוודאי לא מוכנה.
״באופן כללי אין לי שום דבר נגד עירום,״ אפרה לי
גאולה .״אם זה אסתטי.ויפה, אינני חושבת שזה מוריד מערכה
של איזושהי שחקנית.״ נו־בלי גו. לה פשוט יש מעצורים .״אני
לא משוחררת, ולא יעזור שום דבר.״ אז אל תאמרו לי שאתם
לא מסתפקים בפניה היפות.
״גוף יש לכולן אותו הדבר. לאחת י״ש, אולי, גוף קצת
יותר שמן, ולאחת קצת פחות. מה ששונה זה המחשבות,״
חושבת גאולה. .״הסטריפטיז היחידי שאני מוכנה לעשות, ועושה
לפעמים, זה סטריפטיז רוחני, ולדעתי זה הרבה יותר חושף
מאשר סטריפטיז פיסי.״
ובמיסגדת הסטריפטיז הרוחני הזה היא היתר. מוכנה לחשוף
אפילו טפח, ולגלות לי שלא פעם עלו לה בראש כל
מיני הירהורי-זימה, כשהיא ידעה שהיא הולכת לקבל את התפקיד
של חייה אבל זה כרוך במעבר במיטה של איזה מפיק.
״חשבתי לעצמי: בעצם לפה לא ז הדי הוא חתיך ונחמד! אבל
אני פשוט לא יכולה לעשות את זה!״
לעומת זאת ערכה השבוע מסיבה עליזה לכל התימנים. היא
אירגנה אותה יחד עם ידידתה הטובה, גאולה לוי, העובדת
במגבית בנידיורק. וכששתי הגאולות נפגשו בארץ, אחרי שלא
ראו זו את זו שלוש שנים טובות, הן החליטו להפגיש ביחד
את כל התימנים היפים, ,בלי להעליב את הווז־ווזים, ועשו ערב
על טהרת שירת תימן ומטעמיה׳ .את הנשף הן ערכו אומנם
בבית מישפחת שליט שבנווה־מגן, שהם אשכנזים רחמנא ליצלן,
אבל.זה לא הורגש.
היו שם הסולימגים בהרכב כימעט מלא, דודו אלהרר,
עודד כן־ חור המחקה את יהורם גאון, הפסל עודד שמיר
ואשתו האשכנזיה מאירה, ועוד כל פיני תימנים שמחים, ש ישבו
על הדשא עד ארבע בבוקר ואכלו ג׳אחנו וקורנה עם
סחוג וחילבה, ושרו חזק־חזק, כי זאת היתר. גם מסיבת-פרידה
לגאולה.
ביום שני הקרוב חוזרת גאולה לאוסטריה, אל בעלה הנ רי
לידר ובתה שרון. היא משחקת בתיאטרון וינאי, בגרמנית שוטפת,
ובסוף החודש עתיד להופיע התקליט אריך-הנגן הראשון
שלה, שיכלול ברובו שידים ישראליים ותימניים. שיהיה בהצלחה,
ולהתראות בשנה הבאה. צ׳או.

חיים בדאון
בכל מיקרה — ללונדון
דיפלומט נותרה שרירה וקיימת אפילו
אחרי שחיים ועדנה החליפו הצהרות נאמנות
ואהבה. נכון, הם החליטו להתחתן,
אבל ראשית לכל לבדוק זה את זה ואת
הביחד, ולערוך את הבדיקה דווקא בחוצ־לארץ.
,הרחק מן הלחצים החברתיים.
וכך, בימים הקרובים, יוצאים חיים ועדנה
למסע ארוך סביב העולם. המיבדקים
המשותפים ייערכו על פני חמש יבשות.
ובעוד חודש, כשהם יחזרו, הם יחליטו
אם הניסיון עלה יפה או אולי לא.

תוכניות |
ולאותו מועד שורטטו שתי
מיבצעיות. אם ההחלטה היא על כן, השניים
נישאים מייד על המקום, ונוסעים )
יחד לכמה חודשים ללונדון, שם מתכוון
חיים לנוח ולהשלים את לימודיו. תוכנית ן
ב׳ :אם הניסיון לא יעלה יפה נשארת
עדנה בארץ, טרף לנערי־הזוהר ששרצו ן
סביבה לפני שפגשה בחיים. ואילו הוא,
לעומת זאת, נוסע ללונדון לנוח גם מ־ ,
מישרד־החוץ וגם מהניסיון.
אני מאחלת להם סביב־העולם מוצלח.