גליון 2049

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1976

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 1 | ~ ס 7ח —31־־ ם ״ז כסלי תשד״ז> ,י.7צ8.1 חם ווייר : 8.00־ל״^>צולל מ.ע.מ<. מספר 2049 בשבוע שנו הצסוף הבו דמיפדגת ידיו - וויה גס־המסה ווו אביו ואחיו המלאות

~ ס 7ח —31־־

ם ״ז כסלי תשד״ז> ,י.7צ8.1

חם ווייר :

8.00־ל״^>צולל מ.ע.מ<.

מספר 2049

בשבוע שנו הצסוף הבו דמיפדגת ידיו -
וויה גס־המסה ווו אביו ואחיו

המלאות

תנתווסיין

732618388

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 2 | תנו ע ת־ ה מושב תו מכתבפרס ת טון י ף הצעת ס אד א ת ־ פתת ליוז מהחדשה ההצעה שהשמיע אנוואר אל־סאדאת, כאילו באקראי, שבוועידת ז׳נבה תופיע נציגות ערבית אחת בילבד,

תנו ע ת־ ה מושב
תו מכתבפרס

ת טון י ף
הצעת ס אד א ת ־
פתת ליוז מהחדשה
ההצעה שהשמיע אנוואר אל־סאדאת, כאילו באקראי,
שבוועידת ז׳נבה תופיע נציגות ערבית אחת בילבד,
אשר תכלול את מצריים, סוריה, ירדן ואש״ף,
היא פרי של תיכנון מדוקדק.

ההצעה נועדה לאפשר את השתתפות
אש״ה בוועידה, מכדי שישראל תיאלץ
להכיר כאירגון הפלסטיני כבגורם
עצמאי. מהצהרות ישראליות קודמות
ניתן להכין, כי ישראל לא תתנגד
דפיתרון בזה.

השאלה היא אם מדינות־ערב, וגם אש״ף, יסכימו
״לדבר בקול אחד״ ,למרות הבדלי־האינטרסים ביניהם.

דין דחה
א ת דיין
ח״כ מרדכי בן־פורת הוא האיש שניסה לארגן
פגישה משולשת ידין־דייך שרון, כדי להביא להופעת
׳שלושתם ברשימה משותפת בבחירות. ידין מצא
הזדמנות להיפגש עם שרון, אך סירב להיפגש
עם דיין, ועל רקע זה פרש בן־פורת מיוזמת ידיו׳.

בהתמודדות הפנימית במיפלגת העבודה, הניטשת
בין יצחק רבין לבין שימעון פרם על תפקיד
המועמד לראשות הממשלה הבאה, מתייצבת
תנועת־המושבים לצידו של שימעון פרם.

במו המזב״ל של תנועת־המושבים,
ח״ב אברהם זילכרברג, כף גם יורשו,
יחזקאל זכאי, הם אנטי־רכינים מובהקים.
בכל הנראה יירש זכאי את מקומו של
זילכרכרג גם ככנסת הכאה, וכרד יתווסף
תומך נוסף לפרס גם כסיעת מיפלגת
העבודה בכנסת.

מדוע לאחשה *ירימו!״
לעזרה ניצול ה מ טו ס?
אין יסוד לשמועות המופצות באחרונה, כאילו
סירבה אוניית־סוחר ישראלית לחוש לעזרת המטוס
הישראלי הקל של הטייס אפריים בר־ארז, שנפל
לים ליד חופי איטליה לפני כשלושה שבועות.

האונייה הישראלית היחידה שנמצאה
כמרחב הסמוך למקום נפילת המטוס,
היתה אוניית־המשא ״רימון״ שד חכרת
״צי״ם״ ,שהיתה כדרכה לנמל אשדוד.
על־פי השמועות הנבדקות עתה קלט
רב־חובל האונייה, כרנרד ברקוכיץ׳,
את הקריאה ששודרה על נפילת המטוס,
אולב סירב לצאת לחפש ניצולים,
כטענה שאונייתו נמצאת רחוק מדי
ממקום נפילת המטוס.
לטענת ברקוביץ׳ היתד. אונייתו במרחק 700 מייל
ימיים ממקום התאונה, ליד מלגה שבספרד.
לדבריו, לא היה כלל טעם לנסות לחוש לעזרת
הניצולים, כיוון שהשייט היה נמשך יומיים תמימים,
מה־גם שעל־פי הדיווחים נודע לו כי אוניות אחרות,
לא־ישראליות, נמצאות קרוב יותר מרימון למקום
התאונה. כזכור, נאספו ניצולי המטוס על־ידי אונייה
אלג׳ירית.

הנימוק העיקרי שד ידין הוא החשש שמא
תשמש הצטרפותו של דיין לרשימתו
הוכחה בדיעבד לכף שדו״ח ועדת־אגרנט,
שכה היה ידין חבר מרכזי, הושפע
על־ידי שיקולים מיפלגתיים־פודיטיים.
ידין רגיש מאד, ובצדק, לחשד בזה,
ההולך ומתגבר כאחרונה בבמה חוגים,
לאור הגילויים על שאיפותיו הפוליטיות
של ידין בתקופה שקדמה למידחמת
יום־הכיפורים.

פרס ־ ביאליק שו ב

הסובייטי ל א יפריעו

לאור צב גרינברג

דיוזוזוו־ שלו
א מ רי ק אי ת
אישים המקורבים למדיניות הסובייטית הודיעו
השבוע, כי ברית־המועצות לא תחבל ביוזמת־שלום
במיזרח־התיכון, גם אם זו תתנהל תחת דגל אמריקאי.

הסיבה: הסובייטים משוכנעים שאין
סיכוי לתנועות הקומוניסטיות בעולם
הערכי, כל עוד נמשך מצב המילחמה.
כטווה הארוך חשוכה להם השכנת
השלום יותר מכל שיקול כן־חלוף. הם
ישתדלו להתברג לתוך מהלבי״השלום,
אך לא יסבלו אותם אם לא יעלה הדבר
בידם.

עוז ברעם
מז כ ״ דהע בו ד ה?
עוזי ברעם, בנו של שר־העבודה משה ברעם,
המכהן כמזכיר הסניף של המיפלגה בירושלים,
מקווה להיות המזכ״ל הבא של מיפלגת העבודה.

ברעם הכן גילה כאחרונה לחבריו ומכריו
הקרובים, שמובטח לו רוב כבחירת
מזכ״ל המיפלגה אחרי הוועדה הקרובה.

הוא נהנה מתמיכתם של יצחק רבין וגם של שמעון
פרס. עוזי ברעם שאף בעבר להיבחר לכנסת,
אך בזמן שגולדה מאיר היתד. ראש־הממשלה, היא

לעומת זאת טען דובר ״צי״ם״ ,בי
התישדורת על נפילת המטוס התקבלה
ב״רימון״ רק יום אחד אחרי התאונה,
מתחנת־אלחוט כמרסיי, ודא נאמר בה
כלל בי הניצולים הם ישראלים.

לטענת הבקיאים בנעשה כין טרקליני
אגודת הסופרים, עומד המשורר הלאומני
אורי צבי גרינברג לזכות שוב כפרם־
ביאדיק, זו הפעם השלישית כ״80
שנות חייו.
לראשונה זכה גרינברג בפרס, המוענק על־ידי
עיריית תל־אביב, ב־ ,1948 ביום הולדתו ד.־ 75 של

הצרפ תי תבעו
הסגרת סמי פלא טו
כמישרד-המישפטים הצרפתי נשלמות
והולכות ההכנות להגשת בקשה ריש־מית
דממשלת״ישראל, להסגרתו שד
איש־העסקים הצרפתי שמואל(״סמי״)
פלאטו-שרון, שנמלט בשעתו מצרפת
לישראל, זבה באזרחות ישראלית
וממשיך לנהל עסקים ברחבי העולם.
כקשת־ההסגרה עוכבה כמשך שנים,
ביוון שכשעה שנערכו הדיונים ה־מישפטיים
נגד פלאטו, שבהם המשיכו
לייצג אותו עורבי-דין צרפתיים
למרות מנוסתו, התנהל מאחרי־הק
לעים משא-ומתן להסדר שעד־פיו יחזיר
פדאטו את הוכו לשילטונות הצרפתיים
כתשלומים לשיעורים. עתה,
משנראה כי הצרפתים התייאשו מהשגת
הסדר כזה, הם עומדים לבקש
מישראל — שעימה יש להם הסכם
הסגרה הדדי, את הסגרתו של פלאטו.

הענקת הפרם בשלישית לאצ״ג, שבעשור
האחרון התבלט ככתיבת שירים כעלי
רקע לאומני מובהק, מעידה על הרוחות
המנשבות ביום באגודת הסופרים.

הימין מלן
ת שו בהד,.צוותא״
מועדון תרבותי־אמנותי, המייועד להוות תשובה
למועדת צוותא המפ״מי שהפך אחד ממרכזי־התרבות
של תל־אביב, הוקם ברחוב חיסין בתל־אביב.

את המועדון, הנקרא כשם ״פונדק
הרוחות״ ,ינהל הסופר הלאומני משה שמיר.

מטרת המועדון היא העלאת הצגות־תיאטרון,
עריכת סימפוזיונים ועריכת תערוכות בנוסח צוותא,
לטענת מקימי המועדון, הוא הוקם משום שאמנים
ימניים טענו כי הנהלת צוותא לא איפשרה להם
להופיע ולהציג שם, בשל דיעותיהם הפוליטיות.

מחפ שי םופט
ב א ־ טו ר
צוות גיאולוגים ומהנדסים של המכון הגיאופיסי יצא

צי אדל ברונ ם ון
ב ב כו ר ה
ידטו באד?
כוככ-הקולנוע האמריקאי צ׳ארלם
ברונסון, המגלם את תפקידו של תת
אלוף א שומרון בסרט שהפיקח חבירת
״פוקס״ על מיכצע אנטבה, עומד
להגיע לארץ, יחד עם צוות מפיקי
ושחקני הסרט, להשתתף כפרמיירה
הישראלית של הסרט ״הפשיטה על
אנטבה״ ,שתיערך בסוף חודש זה.
צוות שחקני הסרט, בראשותו של
בדונסון, יגיע לארץ כמטוס מייוחד
מצרפת, שס ישתתפו בבכורה החגיגית
של הסרט, שתיערך בפאריס
מיספר ימים לפני הבכורה הישראלית.
השבוע לאיזור א־טור, שבחוף המערבי של דרום סיני.

הצוות יערוך סקר־ימי של אפשרויות
גילוי שדה-נפט באיזור זה, ויערוך כמימי
מיפדץ־פואץ פיצוצים רכי-עוצמה, שאת
תוצאותיהם יבדוק צוות המדענים
כו-כמקום.

הצוות ישהה באיזור זה חודשיים, ואם יעלו מימצאיו
סיכויים טובים להפקה ריווחית של נפט באיזור,
יבואו אחריהם אנשי חנ״ה כדי להתחיל בקידוחים
ניסיוניים.

ש מי גלר -הכדורגלן
שהמ סי ר <2אלךד״
שערוריית מישחקי־הפוקר במחנה־ד,אימונים של
ניבחרת־הכדורגל הלאומית, שנערך בשבוע שעבר
בים־המלח, עלולה לגרום להרחקתם של כמה
מכדורגלני הסגל מהנבחרת. לגבי אחרים יסתפקו,
ככל הנראה, באזהרה בילבד.

כמישחקים שנערכו כשלושת ימי מחנה־הנופש
הפסיד מרדכי (״מוטלה״) שפיגלר,
ותיק שחקני הניכחרת, סכום המתקרב
לכ 12-אלף ל״י. מאיר נימני, כדורגלן
מבכי תל־אכיב, הרוויח כמישחקים
סך 3500ל״י ואילו משה שווייצר, כנו
שד מאמן הניבחרת הלאומית דויד שווייצר,
הרוויח כששת אלפים ל״י. השוער סורינוב,
שנטל חלק פעיל כמישחקי־הפוקר,
לא הפסיד ולא זבה.
עתה מצפים לראות מה תהיה תגובתו של מאמן
הניבחרת על מישחקי־ההימורים, נוכח העובדה
שגם בנו השתתף בהם.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 3 |

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 4 | ״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמיכהלה: תל־אביב, רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי : ״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ,

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמיכהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
גלופות :״צינקוגרפיה בספי״ בע״מ .

אביגדור. הפצה :״גד׳
רי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
העורך הראשי: אורי

אי־אפשר היה בשבוע שעבר שלא
להתרשם עמוקות מהופעתו של הפרופסור
ייגאל ידיו, ראש התנועה הדמוקרטית,
לפני ועדת־החינוך של הכנסת.
ועדת־החינוך של הכנסת עוסקת זה זמן
רב בגיבוש הנוסח הסופי של חוק־העתיקות
החדש, המיועד להחליף את חוק־העתיקות
הקיים, שנחקק בידי ממשלת־המנדט עוד
בשנת ^,1929 במהלך דיוניה הזמינה ועדת־החינוך
מומחים אחדים, כדי •שיעידו לפניה.
הפרופסור ייגאל ידיו היה אחד מהם.
בעדותו לפני הוועדה, שזכתה בסיקור

? 011הרמטכ ״ ל
ארךב עננ ה

1ו של הרמטב״ל, רב־אלוף מרדכי* (״מוטה׳)
תוארך בשנה, והוא יכהן כבל הנראה בתפקיד
בע שנים.
כשלושה חודשים החלה שנת כהונתו השלישית
1יד הרמטכ״ל. תקופת הכהונה הרישמית של
;׳׳ל בצה״ל היא שלוש שנים, עם אפשרות של
ת הכהונה בשנה נוספת.

לפני זמן קצר נראה היה, כי ייתכן
ד יפרוש מתפקידו בתום שלוש שנותחה
ברמטב״ל. עתה, כעיקכות ההצלחה
ילה של צה״ל כפעולת אנטבה, שחלק
־ ממנה נזקף לזכותו האישית של
:טכ״ל, כימעט שאין עוד ספק שהוא
י כתפקידו ארבע שנים.
״העולם הזה״ 7.7.76
יש הפתעות
נרחב, היה ידיו תקיף ונחרץ. כיאה למי
שרוצה ליצור לעצמו דימוי ציבורי של
אדם היודע את מד שלפניו, והמסוגל לקבל
החלטות׳ גם כשהן קשות ובלתי־נעימות
לכמה מידידיו הקרובים.
כך, למשל, גילה ידיו לוועדה את אמריקה,
כאשר הסביר לחבריה :״להערכתי,
קיים קשר בין שודדי־עתיקות, סוחרי־עתיקות
ואספנים מסויימים, ולפיכך איני
סבור שיש לרחם עליהם בעת חקיקת חוק־העתיקות
החדש...״
בין השאר הדגיש ידיו כי ״אין להבדיל
בעניו זה בין אנשי־ציבור ידועים, אספנים
ואנשים פרטיים אחרים.״
זוהי, כמובן, עמדה חיובית, הראוייה
להערכה. אך מה חבל שפרופסור ידיו משמיע
אותה קצת באיחור, ולא בשעה שהמדינה
ציפתה ממנו להכרזה מעין זו.
דווקא כאשר נדרשה ממנו הצהרה פומבית
כזאת, בעת שהיה בה כדי להפסיק
את •שוד־העתיקות •של גדול שודדי וסוחרי
העתיקות במדינה, העדיף ידיו לשתוק.
אז כיהן אותו שודד־עתיקות כשר-הביטחון,
ולא היה זה נוח לידיו לגנות אותו בפומבי.
עתה, כאשר ירד שודד־העתיקות
מגדולתו וידיו מעריך, כנראה, בי אינו
זקוק לו עוד מבחינה ציבורית, הוא אזר
סוף־סוף אומץ כדי לומר דברים שיש בהם
גם התייחסות אישית לשוד־העתיקות של
אותו אדם המכונה בפיו, ברמז דק ,״איש־ציבור
ידוע.״

דומני שאין צורך להסביר שהכוונה היא
למשה דיין.
לזכותו של ייגאל ידין יש לומר ש מעולם
הוא לא הצדיק את החפירות
הוואנדאליות, הגניבות הברבריות והציפ־צוף
הגלוי על חוק־העתיקות מצד נדשה
דיין. בחוגים סגורים הוא גינה אותם.
בביוגראפיה של משה דיין• ,שכתב בזמנו
שבתי טבת, הוא מתאר אירוע שאירע
בשנת ,1965 והקשור בשוד־העתיקות •של
דיין. כתב טבת :
דיין הוזמן למישטרה בעיקבות תלונה
שהוגשה נגדו, על־כך שחפר ללא רשות.
דיין הודיע מצידו כי הוא מוכן לוותר
על חסינותו הפרלמנטרית, כדי להחקר
ולעמוד למישפט. ואכן, ב־ 25 בינואר גבתה
ממנו המישטרה עדות. אלא שבמקום מיש־פט
נעשה מעין הסדר בינו לבין אגף־
העתיקות. ייגאל ידין כפרופסור וראש
החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית
בירושלים, כינה את הד״ר בירן ואת הד״ר
ייביז, שעמדו בראש אגף העתיקות, בשם
,פשעים׳ וכאשר. הסבירו לו את מבוכתם,
בהיות דיין שר, מצביא־קדש ועתה חבר־כנסת,
הוסיף ידין ואמר :״אתם הפושעים,

גור יהיה
רמטכ׳׳ל 4שנים מאת סופרו דזצכאי
של ״ולארץ״
כהוגתו של רב־אלוף מרדב־גור
כרניטב״ל מאורך בשנה ותעמוד,על
ארבע שנים — סוכם
לאחרונה בין שר הביטחון שמ עון
פיס וראש הממשלה יצחק
רבץ.
הנוהג הוא שקאדנציד של
רמטכ״ל היא בדרך כלל שילוש
שנים. במקרה של תקופה נוספת
מובא הדבר לידיעת הממשלה.
מבין תשעת הדמטב״לינן שקדמו
למרכי גור כ־ ה: ו שלושה יותר
משלוש ישנים — בשה דיין,
יצחק רבין וחיים בר־לב. מרדכי
גור יהיה הרמשכ״ל הרב־ע• המתבקש
לשרת כרמטכ״ל יותר
משלוש שנים. באפריל 1977 ימ לאו
שלוש שנים. למינויו. את.
ההצעה לתאריך שהותי של רב
אלוף גיר העלה של הב־טחין.
״הארץ״ 2.12.76
איחור של חמישה חודשים
לא הוא. אס אתם נותנים לו לחפור, מה
יגיד כל דג־רקק?״
לעומת עמדה זו בשיחות פרטיות שמר
ידין על שתיקה רועמת דווקא באשר חפכה
פרשת שוד־וזעחיקות של משה דיין לנושא
ציבורי ראשון־במעלה. חיה זה בסוף שנת
1971 ובתחילת שנת ,1972 כאשר העולם

הזה יצא למערכה ציבורית נגד הפרת־החוק
הגלוייה של דיין.
סידרת מאמרים של דן בן־אמוץ מעל
עמודי העולם הזה• ,שלוותה בסידרד, ארוכת
של שאילתות שהוגשו על־ידי ח״כ
אורי אבנרי לשרי הממשלה, ותלונה רשמית
למישטרה, העמידו את הפרשה במוקד
ההתעניינות במשך שבועות רבים. דיין
עצמו נאלץ להתגונן ולהסביר מעל במת
הכנסת את עסקיו ואת ניצול מעמדו כשר־הביטחון
לשוד עתיקות. אנשי־ציבור ועיתונאים
הרגישו את עצמם מחוייבים לנקוט
עמדה בנוישא.
גם ציבור הארכיאולוגים לא נשאר אדיש.
23 ארכיאולוגים ישראליים, בראשותו של
הפרופסור יוחנן אחרוני, פירסמו עצומה,
שבה הביעו את מחאתם על ״פעולותיו בתחום
הארכיאולוגי של שר־הביטחון משה
דייו.״
חתימתו של ייגאל ידיו נעדרה מעצומה

במשך כל הוויכוח הציבורי• ,שניטש אז,
לא נשמע קולו של ידיו, שיכול היה להיות
לו מישקל רב באילוץ הממשלה לפעול נגד
שוד־העתיקות של דיין. כאשר אנשים רבים
ובראשם עורכי העולם הזה הסתכנו ועוררו
את זעם הציבור שהאליל את דיין,
העדיף ידיו את השתיקה הבטוחה.
עתה, כאשר הוא בונה את תדמיתו כאישיות
פוליטית, מנסה ידק לרכב בדיעבד
על הסוס הזה של הקפדה על החוק והסדר
הטוב בתחום עיסוקו ׳המיקצועי.
רק בשפה עסיסית כמו אידיש אפשר
למצוא ביטוי, שביכולתו להגדיר את הצהרותיו
האמיצות של ידיו בתחום זה :
״גוט שפייט!״
או בלשון האימרה העממית :״עכשיו זה
עוזר כמו כוסות־רוח למת.״

אין אנו מופתעים עוד לגלות מדי
פעם בעיתונות הי־שראלית ידיעות, שראו
אור קודם־לכו מעל עמודי העולם הזה.
אבל גם בתחום זה יש חידושים. כך,
למשל, פירסמו השבוע שני היומונים, דבר
והארץ, בעמודי־החדשות שלהם, ידיעות
בולטות על כך שכהונתו של הרמטכ״ל,
רב־אלוף מרדכי (״מוטה״) גור, תוארך
בשנה, והוא יכהן בתפקידו ארבע שנים.
העולם הזה הקדים את העיתונות היומית
בפירסום ידיעה זו. אבל לא ביום אחד,
בשבוע או בחודש. כפי שתוכל להיווכח
משני קיטעי העיתונים המתפרסמים בעמוד
זה, פורסמה אותה ידיעה בהעולם הזה לפני
חמישה חודשים.
כדרך כדל מוקדש מדור זה, בין
הישאר, גט לתיאור של מאחרי־הקלעים
לגבי כתבות וידיעות המתפרסמות מעל
עמודי העולם הזה.
הנה סיפור המתייחם דווקא לכתבה שלא

התפרסמה.
כאשר נובע לנו, בשבוע שעבר, על כך
ששר־הבריאז׳ת ויקטור שם־טוב אושפז ב־בזת־החולים
אינילוב, היה זה רק טיבעי
שכתב וצלם של המערכת ייצאו למקום.
ויקטור שם־טוב אושפז בחדר היחידה-
לטיפול־נמרץ, והרופאים ביקשו שלא להפריע
את מנוחתו. בקישתם כובדה. כעבור
יומיים, כאשר נודע כי מצבו של שם-
טוב השתפר וכי הוא עומד לעזוב את
חדר יחידת־הטיפול הנמרץ, ביקש צלם־
המערכת, פטר פן, לצלם את שר״תברי־אות
כחולד המאושפז בבית־החולים.
ממיטת חוליי ביקש שנדטוב, שהפעם
אין הוא רוצה להצטלם במצב זה .״אני
לא רוצה לתת סיפוק לכל השונאים שלי,
שיראו אותי ככה, למרות שמחר אני כבר
יוצא מכאן, לדאבונם,״ התלוצץ שם־טוב.
לפתע מצא פטר את עצמו במצב מביך.
״זאת פעם ראשונה שמטילים עלי תפקיד
ולא בא לי לבצע אותו,״ הודה באוזני
השר. הוא אף שלף והראה את מצלמת־הסתר
המיניאטורית שלו, כדי להוכיח
לשר כי אילו רצה לבבך, יכול היד לצלמו.
״מה אתה עובד כל־כך קשה?״ שאל
פטר את השר לפני שנפרד ממנו לש לום׳
״אף אחד לא יקים לך מצבה מזהב.״
״אתה מספר לי?״ השיב לו ויקטור
שם־טוב בשאלה.
״נפרדתי מהשר ואשתו ויצאתי מהחדר׳״
מספר פטר .״מהמיסדרון העפתי עוד
מבט אחרון לעברו. ראיתי אז את אשתו
של השר מוציאה מתחת לשמיכה, שכיס־תה
אותו, את גליון השבוע של העולם
הזה.״

מכתבים
לא פ לי טו ת־ פ ה
בדיווח על הדיון בכנסת בעניין הפגישות
עם נציגי אש״ף (״העולם הזה״ מס׳ )2046
נכלל, ,משום מה, המישפט הבא :״אחרי
הפרסום, הסתפקה המועצה הישראלית
לשלום ישראלי־פלסטיני בהודעה כללית
על הצורך בהידברות עם הפלסטינים,
מבלי לגלות דבר על הפגישות שהיו(מלבד
פליטות־פה של מאיר פעיל,״
אני תמה על ה־ע
1ץ ך הנכבד, שלא
טרח להתקשר עמי
קודם־לכן כדי לברר
את הדברים החתום לאשורם.
מטה אינו נוהג ל הדליף
ואינו מסתבך
בפליטות־פה,
רחמנא ליצלן, אלא
נוהג לפעול בזירה
המדינית, החברתית
והאקדמאית בגלוי פעיל ובמחשבת חושב,
גם כשהוא קורא
בכנסת לגאולה כהן :״חולדה הנביאה החרישי
נא מאחר שאני מקיים פגישות
רבות ואינטנסיביות עקב פעילותי הפוליטית
ברחבי הארץ, החלטתי לספר
במודע ובפומבי את שלושת קיטעי האינפורמציה
הבאים, בנוגע לפגישות עם
אש״ף :
א) הפגישות היו עם נציגי אש״ף, ולא
עם סתם פלסטינים. הדבר ניראה בעיני
חיוני למהימנות הפוליטית של מחנה־השלום,
ולהערכתנו כי יש סיכויים להידברות
גם עם נציגי אש״ף,
ב) המימון לנסיעות היד על חשבוננו,
ולא במימון שום גורם שאינו ישראלי.
גם מידע זה חשוב, דווקא בימינו אלה,
שבהם מתרחשות פרשות מוזרות סביב
הסימונים של המימסד הפוליטי בישראל.
ג) במהלך הדיונים הצלחנו להביא את
אנשי אש״ף לכלל הסכמה שנוכל לפרסם
בישראל, כי אם תתכנס ועידת ז׳גטת ואם
ישתתף בה אש״ף, ייחשב הדבר כהכרה
בפועל בקיומה של ישראל. עדייו אין
בכך בשורת שלום גדולה, אבל יש כאן
משום צעד קדימה.
אני חושב, שפירסום שלושת קיטעי
המידע הללו העמיד את הדיון הציבורי
בפרשה זו על בסיס מצויץ, והביא הרבה
תועלת למחנה־השלום בישראל. הדיון
אשר התנהל בכנסת, מוכיח זאת מעל כל
צל של ספק. אני אף חושב כי יש טעם
להעמיד אותם פלסטינים שאיתם דיברנו
בפריס, במיבחן של קיום עמדתם בעניין
ז׳נבה, על־ידי פירסום העמדה אשר הסכימו
מראש כי נפרסמנה. זאת, נוסף למאבק
פוליטי־הסברתי נמרץ בארצנו למען תסכים
ממשלת ישראל מרצון ומיוזמתה להשתתף
בוועידת דנבה, או בכל מעמד
אחר, גם בנוכחות נציג אש״ף, למען תצא
ממשלת ישראל ביוזמות שלום כלפי
הפלסטינים, כלפי מצרים וכלפי סוריה,
שעניינן העיקרי יהא הבעת נבונות ישראלית
לפינוי השטחים המוחזקים תמורת
הסכמי שלום, פירוזים צבאיים והקמת
מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון ורצועת
עזה, על־פי המינשר של המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.
ח״ ב מ אי ר פעיל, הכנסת, ירושלים
תי קוני ם ל״ שטח ״ 9
בכתבה על היאחזות הנח״ל החדשה
בשטח ( 9העולם הזה ,)2046 השתבשו
מעט העובדות. העיקרון — שלוקחים
מהערבים ונותנים ליהודים, לא — אך
בפרטים הבאים התבלבלתם :
אתור ״שטח 9״ אינו מופקע, אלא סגור
״לצרכים צבאיים״ .המשמעות דומה מאד.
אומנם, שטח סגור עלול להיות מופקע
כעבור זמן, בתירוץ שהוא לא מעובד.
אבל הבדל זה חשוב מבחינה אחרת :
כשמדברים היום על תוכנית הפקעה של
20 אלף דונם, שמתוכם ״רק״ 6000 בבעלות
ערבית, לא כוללים בתוך זה את השטחים
השייכים לערבים בשטח תשע. למעשה —
סגירה זו של השטח פוגעת יותר מאשר
הפקעה, כי כאן בעלי־האדמות אינם זכאים
כלל לפיצויים,
נקודה שנייה: בתוך שטח תשע, וכמו
כן באדמות אחרות של הכפרים הערבים
באיזור, יש חלקות רבות שבאמת הופקעו,
בסוף שנות ה־50׳ .זוהי אדמה לא־מעובדת,
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2049

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 5 | פר׳שינז פלד מע\ה ע מר גו רנ ר

פר׳שינז פלד מע\ה ע מר גו רנ ר ע

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 6 | עיינות מ חגי ת תאפשר לך ל ח תגנר על כל מי ני התנגדויות צפויות רעיון ובלתי-צפויות. מבריק, א ם יבו סס על־תיכנון לעומק, ידי עשוי לעצב א ת עמ דתך הציבורית בצורה ו

עיינות מ חגי ת תאפשר
לך ל ח תגנר על כל מי ני
התנגדויות צפויות רעיון ובלתי-צפויות.
מבריק, א ם יבו סס על־תיכנון
לעומק, ידי עשוי לעצב א ת עמ דתך
הציבורית בצורה
ו 2במרס -
ובמידה בהן טרם נת-
20ב*פריל
נטית. ז הו שבוע טוב
לביקור אצל התופרת
ת ס מוך על ידידים. עשה א ת הכל בעצמך.

11 ווו!
והמריבות הוויכוחים
שאתה שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח.
אלא רק יגרמו לך ל־דפרסיה.
במייוחד הימנע
מאי־נעימויות עד
יום ראשון, אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
התאזר בהרבה סבלנות.
לך לראות סרט טוב,
רציני, לבד, או עם חברה,
ותיווכח שצפוייה לך הנאה לא רגילה.

אוף ! חשבת שלא תעבור
א ת זה, נכון ! אבל
עדיין לא הגיע הזמן
להירגע. רק עכשיו
אתהז קו ק לכל כוח־הריכוז
שלך ולכל ה עצבים
שלך. בת תאו מים,
ק חי עצמך ב ידיים.
רומנים ה ם דבר
חשוב, אך בריאותך
עדיפה. קשר מישפחתי
יגרום לך לעונג בלתי״צפוי. היזהרי משפעת
בייחוד בעונת״מעבר זו. לבשי תכלת.

אתה נמצא שוב בנקודה שאו־וה שונא —
אבל לה אתה זקוק כדי לפעול כמו בן־
אדם: בקרהגנה. תוקפים
אותך חזק, וחזקה
שתדע כיצד לפעול כדי
להשיב מילחמה־שערה,
או למנוע את פני הרעה.
בת־מאזנים: חברה
קנאית עלולה לקחת
אותו ממך. אך אס
23בספסכונר ־
הוא חשוב לך באמת,
* 22באוקטובר
או אם חשוב לך לסדר
אותה — תזכי לברנש
מתוק, בת מאזניים לבשי סגול בהיר.

מאזניים

בדומה למלח מנו ס ח,
חייה נכון לזוז עם
כל רוח. העיקר —
שלא תי תקע ב מ קו ם
אחד, שלא תקבל התמ
ר חי קו ת - חייבויות לכת, ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי לאשה לגרום. צער
;; גיוס -
י נ או גו ס ס

מבוגרת, וגם עשוי ל-
הביא לידי ני תוק עם
גבר השוחר א ת טובתך. אין זה שבוע
לרומנ טיק ה. מסעו ת קצרים יביאו הנאה.

יום ג׳ הוא יום של התנגשויות
ובעיות כספיות.
הקפד, איפוא, לא
לקבל כל החלטה מר־חיקת־לכת
ולא להסתבך.
בכלל, נסה לנצל
את השבועיים הבאים
לריכוז מחדש, לעבודה
.נ אמי סס -שוטפת, ולחידוש קש־
22 גהפסליב.־
ריך עם האהובים עליך.
בת־בתולה: אל תזניחי
אותו. גם לאחרים יש בעיות. לבשי ורוד.

נתווה

(המשך מעמוד )4
סלעית. בחלקה כזו הוקם היישוב החדש,
נח״ל צלמון. באופן רישמי הוא הוקם על-
גבי אדמה ממשלתית, כביכול, אבל מסביבו
מצויה האדמה החקלאית של הכפר דיר-
חנא, בשטח תשע הסגור.
דויד מנדל, תל-אביב

מי יישבר ראשון?
כל הכבוד לכם על שאינכם מרפים
משר־השיכון אברהם עופר. לא ייתכן
שאחרי האשמות כאלה שהנכם מפרסמים
שבוע־שבוע עליו ועל מעלליו, תעבור
הממשלה בשתיקה על כך. אני קורא
ליצחק רבץ: אתה אימר שאתה נלחם
נגד השחיתות — הוכח זאת ותבע מעופר

התנועה הדמוקרטית, ולהביס באמצעותו
את המערך.
חיים גר־דויד, נס־ציונה
...ישראל צריכה לתבוע מהצרפתים
שלא יחזירו את רעמסם השני למצרים,
אלא שימסרו אוחו לקבורה בישראל. ל-
רעמסס שמור מקום של כבוד בהיסטוריה
של עם ישראל, כמי שתרם תרומה חשובה
לעלייה לארץ. אם הוא דווקא רוצה
להישאר חנוט — שהסוכנות תתן לו
חנות.
א. כדורי, תל-אביב

תהייח על הלישכה
לפני זמן־מה נתבשרנו, דרך אמצעי־התיקשורת,
באשר להצעת־החוק לאיסור

עקת

אחרי שנה רוצפה אכזבות ומרורים, סוף-
סוף זה הגיע: תוך שבועיים אתה מועלה
בדרגה, וזוכה לשכר
ויחס בהתאם. אס רק
תיזהר מלהפוך ל״עבד >
כי ימלוך״ — כי אז ־לודאי
שהעלייה בדרגה

הבאה תהיה הרבה יותר
קרובה, ובעלת
ון !שת
אפקט הרבה יותר
משכנע. שיחת
טלפון 3 5 1ו 8
שקיימת בשבוע שעבר
עם מישהו מעיר אחרת,
תישא פרי בשבוע הבא. כדי נסלפרי
יהיה ערך של ממש, עליו לפתוח בפעולה.

השבוע עליו לשים
קץ לבטלנות ! כמה
זמן תוכל עוד לשבת
ולחלום בהקיץ. ומבלי
לעשות אפילו את אותם
דברים המוגשים
לך על מגש הכסף?
זהו שבוע מצויין ל־
11(11
תיכנון לטווח קצר ו־
1 1נימי ־־
בינוני ; בעוד שבר
ח 2דיזל_
עיים־שלושה תוכל ל׳-

יעבור למעשים, ובקצב נמרץ ובלתי־רגיל.
הקפד על סילוק מיכשוליס מן הדרך, ושלם
חובות קטנים וטורדנייס. אך היזר, בן מרטן:
מתחרה מסוכן עלול לצוץ בשטח, אם
לא תדע לשמור עליה. הימנע מטיולים.

שמע לעצת זקני ם ו חכ מי ם ממך. בדרך
זו תצליח להתגבר על
קשיים רבים, ולהי מנע
מעשיית טעויות.
זכור כי הטיפש לומד
משגיאותיו״הוא, ואי לו
חכ ם, מ שגיאותיהם
ה א חי ם. אמת- של חיים זו נכונה גם ל הרומאג- חייך גבי
.122א
מז סוג ר -
22נמבגונר
טייס. וגם א ם נראה
לך שספגת אצלח מפלה
— אל תתייא ש, נס ה שוב. כוכביך
מורים כי דווקא בסוף־השבוע קיי מי ם
כל הסיכויי ם שתזכה ל ה צל ח ה סוף״סוף.

מכתבים

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המר כזיות
שלך הן: חוסר־חכסף ושיעמום.
במישור הפינאנסי אין
רגיעה. מו טב שתתחיל
לחשוב על חרי גה
קיצונית מעיסוקיך
— הרגילים. א ם לא
א ת המצב,
תשנה
אתה עשוי ל הי ת קע
לצמיתות. במישור ה רומאנטי,
בת גדי, אין
עוד טעם רב לרומא-
נים הקצרים ו ה קלי ם.
שמא תחשבי על משהו קצת יותר רצי ני
ז מצד שני, דווקא ה אד ם המדבר חד-
בה, איננו האד םהמת אי ם לך ביותר.

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותך
הנוכחית. העיקר הוא
לא להסתכסך, השבוע,
עס אנשים נוספים.
לקחת את הכל בשקט,
ולעשות טובות, כשאתה
נדרש לכך. גס
אס האנשים שמבקשים
זאת ממך, הס בלתי־נסבלים.
בכלל, קצת
טאקט לא יזיק. שבט
או לחסד — עם הירח החדש ביום א׳ הבא.

שיתפטר, או שיתבע את העולם הזה לדין
על ההאשמות החמורות שמפרסמים נגדו.
צכי דינדר, חיפה
אני עורך.טוטו בין ידידי ומכרי: מי
יישבר ראשון, העולם. הזה או אברהם
עופר? מכיוון שאני הימרתי על כך שעופר
ייאלץ בסוף להגיב על הכתבות שלכם
נגדו, אנא אל תאכזבו אותי.
משה עילם, תל־אביב
האם שר־האוצר השתכנע ממה שמפרסם
העולם הזה על אברהם עופר, והחליט
להענישו בקיצוץ תקציב מישרד־חשיכון
ב־ 300 מיליון ל״יז ממה יתפרנסו בניו
הרעבים של עופר?
נחום פ ,.תל־אביב
אם אחרי כל מה שמפרסמים על עופר,
שהתייחס אל חברת שיכון־עובדים כאל
אחוזתו הפרטית, לא מתארגנת הפגנה של
זוגות־צעירים חסרי־שיכון, זה סימן שלדור
הצעיר במדינה אין ביצים. במדינות אחרות
היו מתארגנות הפגנות המוניות,
ותובעות את הדחתו של אברהם עופר
או את העמדתו לדין. אצלנו מסתפקים
בכך שקוראים כל שבוע על מעשה־שחיתות
אחר של עופר, ועוברים על כך
לסדר היום — עד למעשה־השחיתות הבא.
אלי סער, רמת־גן

מח פיתאוס רעמסס?
שגיתם שגיאה מרה וגסה כאשר פיר-
סמתם (העולם הזה )2048 במדור ״אנשים״,
את תמונתו של רעמסס השני. יגאל ידין
עוד עשוי להציב אותו בראש רשימת

וני־

כוי ניצח בלבנון?

כמו בכל השנה, תיווכח גם השבוע כי
שום דבר לא בא לך
ב קלו ת. אתה נדרש
לה שקיע
אחת לא מאמצים שאינם עומ דים
בשום יחס לתוצאות.
בני מזל דגים
ק שורים שעיסוקיחם בידיהם, יחיו ברי מזל
יותר. ילדים שייוולדו
השבוע יצטיינו בעתיד
בבריאות מעולה וב־אינטליגנציה
מעל לרמה. מאורע הקשור
באיבוד ידיד יעיק עליכם השבוע. בן מזל
דגים עשוי להצטיין בספור ט ולזכות בפעילות
זו להישגים יוצאים מן הכלל.

פירסום שמו של חשוד לפני מישפט.
המועצה הארצית ונשיאות לישכת עורכי-
הדין הנוכחית, הודיעז לוועדת־חוקה־חוק־ומישפט
בכנסת שהיא עומדת מאחורי
הצעת־חוק זאת.
בגיליון העולם הזה ,2046 סופר על
תגובת נשיא מועצת־העיתונות כיום, שבעבר
היה יו״ר המועצה הארצית של לישכת
עורכי־הדין בישראל, והוא צוטט בכך
שאמר, בהתייחסו לפרשת ביכונסקי, ש־
״חיסר המעצר בכלי־התיקשורת, יביא
למגמה הפוכה מזו שבעלי ההצעה רוצים
בה,״ וכן :״קיים חשש סביר שמא (אם
תתקבל הצעת־החוק) ,יפותחו קני־מידה
לא־נכונים בטיפול בבקשות למעצרים
וההחלטות על המעצר, שניחנו בחדרי־חדרים,
עלולות לסכן את שלום הציבור.״
יש רגלים לסברה שבתור מישפטן בכיר,
נשיא מועצת העיתונות ד״ר רוטנשטרייך
הוא חבר לישכת עורכי־הדין במעמד כזה
או אחר, גם כיום.
כאשר מעמידים זו בצד זו את שתי
התגובות הללו, שהן מנוגדות, ראשית
מתעוררת התהייה, אם נשיאות המועצה
הארצית של לישכת עורכי־הדין הנוכחית,
בהתייחסה להצעת־החוק לאיסור פירסום
שמו של חשוד לפני המישפט — אכן
מייצגת בסוגייה זו את כלל חברי הלישכה
ואת דעתם מזה, לעומת׳ ההסתייגות הברורה
המבוטאת על־ידי אחד המישפטנים
הידועים במדינה — מזה? האם אין זה
מיקרה שעמדת נשיאות לישכת עורכי־הדין
הנוכחית באה לאור המיספר החולד
וגדל, מדי שגה בשנה, של מעורבות עורכי־דין
כאלה או אחרים, בעבירות מסובכות
של הצווארון הלבן — בד־בבד עם גידול
מיספר הפרקליטים במדינה?
אם אכן קיימת מגמה כזאת, יש להילחם
בה בכל דרך מישמעתית — לחזק את
הברגים בלישכה, למען שמירת שמם הטוב
ומסירותם של אותם מעורכי-הדין שהם
ללא־דופי, ולא להגביל את חופש־הפירסום
בעיתונות בתור אמצעי יחידי למען אי־פירסום
שמו של חשוד ״בכל מחיר״.
נוח כהן, ומת־גן

רעמסס השני
חנוט עם חנות

רק לפני כחודש הסביר לנו אורי אבנרי,
בסידרה של שני מאמרים, את תוצאות
המילחמה בלבנון. הוא טען כי הוא מבין
מה שקורה בלבנון יותר טוב מכל הפרשנים:
אש״ף ניצח, הסורים הובסו, אסד
נאלץ לקבל תכתיבים מהסעודים והמצרים.
והנה, מה שקורה היום בלבנון טופח
על־פני פרשנותו של אבנרי. הסורים לא
נאלצו כלל לצאת מלבנון, להיפך, הם
הצליחו להכניע את מדינות ערב האחרות,
ולשכנעו לתת גושפנקה רשמית לכיבוש
לבנון במסווה של ״כוח ההפרדה״ .מה
שלא הצליחו הסורים להשיג בכוח, הם
השיגו בתכסיסים מדיניים. העובדה שטנ־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2049

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 7 | \ 5 /ס ח1\/13016 1 מוצרים אלה אינם נמכרים בשום מקום אחר אלא 61* 1* 111 .ץ | מדיח כלים | Iך 1כולו מנירוסט ה, | סי בו ל ת 15-מערכות 1 !8ץ 1שולחן. \ 113מרכך מים

\ 5 /ס ח1\/13016 1
מוצרים אלה אינם נמכרים בשום מקום אחר אלא

61* 1* 111
.ץ | מדיח כלים
| Iך 1כולו מנירוסט ה,
| סי בו ל ת 15-מערכות
1 !8ץ 1שולחן.
\ 113מרכך מים או טו מ טי
\ ע ם נורת ביקורת.
\ 4 IIתכניות. כולל תכני ת
ץ מיו חדת לסירים
\ומחב תו ת.
למצ טיין בפעולה שקטה.
ניתן להת קינו ב תוך ארונות
המטבח או כיחידה עצ מ אי ת

לבחירתך ארבעה צבעים
לחזית המדיח

מכונ ת כ בי ס ה
פעולת הכ בי ס ה גע שית
ב שיטה א מ ריק אי ת בלעדי ת

ע״י אגיטטור.קיבולת 8 -ק״ג. שתי מהירויות.
ניתן לכוון א ת כמות ה מי ם

בהתאם לכמות הכביסה
כני ס ת מי ם קרים ו ח מי ם נפרדת.
אפשרויות בלתי מוגבלות
לתוכניות כביס ה שונות.
* מיני בסקט (ראה ת מונ ה)
לכ ב סי ם עדינים ולפריטי כ בי ס ה
בודדים.
כל החל קי ם הב אי ם במגע ע ם מים
מצופים אמאייל עבה ומאריך
ימים, המונע היווצרות מ שקע אבן.

מיבש כביס ה
אוטומ טי,

פועל על גז.

תכנית מיו חד ת
לכביס ה 1 ללא גיהוץ. ן זהה במידותיו החיצוניות למכונת הכבי ס ה .
מצויד ברגש
(סנסור) ל חו ת
אוטומ טי,
המפ סי קאת
פעולת המיב ש כאשר הכביס ה יבשה.

קולט ריחות
שתי מהירויות שאיבה.
מצויד ב ת אורה ובמנורת לילה
ארבעת הצבעים הרגילים של
ג׳נרל אלק טריק -לבן, ירוק,
צהוב, חום.

מהנדסים בע׳׳מ
אל* :אולם התצוגה: טלפיו ג 4ת, 5

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 8 | מכתבים (המשך מעמוד )6 קים סורים עומדים במרחק כמה עשרות קילומטרים מגבול ישראל, ומאיימים להרוס את הגדר־הטובה של יחסים שנבנתה בץ ישראל לנוצרי הלבנון, היא הוכחה

מכתבים
(המשך מעמוד )6
קים סורים עומדים במרחק כמה עשרות
קילומטרים מגבול ישראל, ומאיימים להרוס
את הגדר־הטובה של יחסים שנבנתה בץ
ישראל לנוצרי הלבנון, היא הוכחה לכך
שהסורים ניצחו — ולא אש״ף. או שמא
מייעץ לנו אורי אבנרי להתעלם מסכנת
הטנקים הסורים ליד הגדר הטובה, מסגי
שאם אש״ף ניצח אותם, כטענתו, אין
שום סיבה שישראל לא תנצח אותם?
מיכה ירדני, הרצליה

הטעות המפריכה
כמו רבים מחברי בצד,״ל אני עוקב בעניין
אחר מאמריו של פרשנכם הצבאי בנימין
עמידרזר. הנושא •שהוא מעלה לאחרונה —
בעיית מקומו של חיל הרגלים הוא נושא
חשוב ביותר וראוי לדיון מעמיק, ואני מם*
כים עם הרבה מדיעותיו של עמידרור בנושא.
אולם טעות אחת בנקודת־המוצא,
היא המפריכה את כל התיזה של עמידרור.
עמידרור אינו לוקח בחשבון את היחס
המיוחד שקיים בישראל למיספר האבידות
בקרב. כיוון שכאשר חיל־רגלים מסתער
הסיכון הוא שמיספר האבידות יהיה גדול
יותר מאשר •בהסתערזת־שיריוך, למשל, רק
טיבעי הוא שבניגוד לתורות־הלחימה, יעדיף
צה״ל צורות־לחימה כאלה, שגם אם
אינן עונות על תומת־המילחמה הקלאסיות׳
הן עשויות לחסוך בדם. זהו שיקול
שבמדינה כמו מדינת־י־שראל אסור לה ת-
עלם ממנו.

ע.ל. צה״ל
שתי פנים לאיריס
כל קורא ותיק בהעולם הזה, יכול ודאי
כבר לעשות פרופסורה על אירים דווידסקו.
לי עצמי יש הרושם שגדלתי יחד איתה,
כי מזה חמש שנים או יותר, אני קורא
עליה בקביעות ורואה את תמונותיה
בעיתונכם. משום כך הופתעתי למיקרא
הכתבה על איריס המשוררת (העולם הזה
.)2048 יש כנראה שתי אירים דווידסקו
בעולם. האחת — זוהרת, מרתקת ומושכת,
שרואים בה רק את היופי החיצוני. אבל,
כך למדתי, יש גם צד שני באיריס, הצד
האפל, זה שאיתו היא הולכת לישון ואיתו

יי בזל ״
בית המסג׳ מספר 1 בישראל מיבחר יפהפיות בכל שברע
באווירה אקסקלוסיבית.
שרות מעולה, יחס אישי.
מיזוג אוויר מלא, נקיון למופת.
סאונה.
גזל 31 תד־אביב, טלפון 233256
(ליד מכבי־האש)
חנייה בשפע.
פתוח: מ־ 09.00—21.00 רצוף
ובשבת .10.00—19.00 :

בעיות ולבטים
בחיי חמץ
מאת

חד״ר מרדכי זידמן
תוצאת ר**י 0

איריס דווידסקו
הצד האפל
היא יודעת דברים ושרה שירים, ומבינה
את החיים. את החלק הראשון היטיב
צלמכם להציג בעדשת מצלמתו. את החלק
השני צריך, ככל הנראה, לגלות בשירים.
יצחק תורג׳מן, תל-אביב
• צלם־המערכת פטר פן, שצילם את
תמונותיה של איריס גס בכתבה הנדונה,
מגיש בזה לקורא תורג׳מן את שני חצאיה
של איריס.

רוויזיה כטדוויזיח
ת מונו ת ופלק טי ם מ מב חר הציור ה מודרני
והקלא סי — הקי שוט התר בותי
ו הנ א ה לדיר תן ובהישג י דך!
ה מ תנ ההמ קובל ת לכל הזדמנות !

״לוטוס״ ,ת״א׳ רח׳ אלנבי 101
(מול גית־הכנסת הגדול)

חברים בוועדה המרכזת
קבלו על קיפוחם בעת צילומי
הטלוויזיה.
(הארץ)8.11.76 ,
והארץ היתד, תוהו ובוהו /וחושך
על פני תהום / .מצב שעוד לא היה
כמוהו / ,פשוט נורא ואיום / .נפרצו
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2049

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 9 | כמו כוד ב־ 22 גנוב מגר 1976 נתבשרו המוני בית-ישראל, כי הי א חזו ת-הנ ח״ל גשור, ה מ מו קמת על קו־ הרפס של הגולן הדרומי, הפכה יישוב־קבע אזרחי. לכאורה, לא הי ת ה

כמו כוד
ב־ 22 גנוב מגר 1976 נתבשרו המוני בית-ישראל, כי
הי א חזו ת-הנ ח״ל גשור, ה מ מו קמת על קו־ הרפס של
הגולן הדרומי, הפכה יישוב־קבע אזרחי.
לכאורה, לא הי ת ה כל סיב ה להתרגשות. לא היה
זה אלא עוד יישוב אזרחי אחד, שניתוסף אל כ־20
יישובים אחרי ם, מושבים וקיבוצים מכל הזרמים וה גוונים,
אשר הו ק מו ברמת״הגולן מאז תו ם מי לחמת
ששת״הימים.
אולם, ל א מי תו של דבר היה לו, לקיבוץ גשור, ייחוד
משלו. וייחוד זה הודגש ב הבל ט ה מרובה בכל כלי-
התיק שורת שסיקרו א ת האירוע: לראשונה מזה תשע
שנים, הצטרף הקיבוץ־חארצי — השומר־הצעיר אל המעשה
ההתיישבותי מעבר לקו הירוק (זאת, א ם לא נביא
בחשבון אתאת קיבוץ שניר, ה מ מו ק ם ליד מקורו ת-
הירדן, ואשר מרבית אדמותיו נמצאות בשטח המפורז
שבצפון ״אצבע הגליל״).
הקיבוץ־הארצי הביא לסיו מן שנים ארוכו ת של ה תלבטויות,
בקשר ליצירתו של עובדות התיי שבותיות
מעבר ל קו הירוק. הצעד הנחרץ נעשה, סוף־סוף. הנהגת
הקיבוץ־הארצי, שזכתה בתי שבחות ובטפיחת-כתף מכל
עבר על הצטרפותה ל״מישפחה טובה״ ,הי ת ה גאה
ומאושרת .״הקיבוץ־הארצי — מה שהוא מחלי ט, הוא
מבצע,״ הצהיר בגאווה גדולה מזכיר התנועה, נתן פלד,
ובו״במקום בישר לעם היושב בציון, כי עוד ידו של
הקיבוץ־חארצי נטוייה, וכי הוא עומד ל ה קי ם ברמה
יישוב״קבע נוסף, בעגלא ובזמן קריב.

המעמד החגיגי של איזרוח גשור לא

חי מםאת

רעיון ל א יירצח
אני יודע כי אין עיתון מחבב העתקת מאמר מעיתון
אחר. אך דומני כי מכמה בחינות מהותיות, יהיה זה
לתועלת אם תפרסמו את מאמרי זה. שהתפרסם בעל •
חמישמר, ולו רק •כדי שיגיע לרבים ושונים שאינם קוראי
עליהמישמר. אפשר לראות את המאמר כבלתי־רגיל, והמקום
שתקדישו לכך לא יהיה מבוזבז.

בהגיע סוף־סוף השלום לארץ למודת תל או ת מילח-
מה ולשני העמים רבי״חסבל, הרו אי ם בה א ת מולד ת ם,
יינון זכרם של רבים וטובים, משני צדי ה מי ת רס, שהק דישו
א ת מיטב כו חו תי ה ם, ומהם אף א ת חיי ה ם,
לבניית גשר ההבנה ולקיצור דרך הייסורי ם. מ קו ם נכבד
בין אלה יחי ה שמור לפאוזי דרוויש אל חוסייני, איש
שכונת א־טור שעל הר הזיתים, שב״ 23 בנובמבר השנה
מלאו שלושים שנה להירצחו.
הופעתו בזירה הפוליטית רבת״רושם חי ת ה בימים
הנסערים של , 1946 כאשר הארץ הי ת ה כיורה רות ח ת,
משוועת להסרת הכבלים שהטילה עליה המדיניות הברי טי
ת ול מציאת דרך להבנה יהודית-ערבית בדבר כינון
עצמאות הארץ והבטחתה אינ טר סי ם החיוניים והשאי פות
הלגיטימיות של שני העמים בה, תוך שיתוף״פעולה־נאמן
ביניה ם וב התאםלהתפת חויו ת ה הי ס טו ריו ת שב-
זירה הגלובאלית ובאזורנו.
בן ארבעים־ושמונה היה, מבני מ שפחת ה חו סייני ם
ה מפור סמת, בן־דודם של המופתי הירושלמי חאג׳ אמין
אל־חוסייני, שהבריטים טיפחו ועודדו א ת מנהיגותו,
ל א סונ ם, של ערבי ארץ־ישראל, ושל ג׳מאל אל״חוסייני,
יד״ימינו של ה מופתי ב הנ הל ת ה בפועל של ״המפלגה
הערבית הפל ס טיני ת״ (מפלגת ה חוסייני ם) ,שמילאה א ת
ה תפקיד המכריע בוועד־הערבי־חעליון, ה מו סד המייצג
הכולל של הציבור הערבי בארץ. במשך שנים רבות נטל
פאוזי המנו חחלק יפעיל בתנועה הל או מי ת הערבית
בארץ, שבהנהגת ראשי מ שפחתו, ה חו סייני ם. לפי עדות
עצמו היה פעיל במאורעות האנטי״יהודיים של שנת
1929 ובשנות״חשלושים, כאשר על רקע ההתפת חויו ת
הגלובאליות פנו המאורעות ביתר שאת גם נגד השלטון
הבריטי בארץ, הי ה עצור במחנה״ריכוז. ברם, לי מי ם
הגיע לידי הכרה, כי מדיניותה של ההנהגה הערבית
ה מ סו ר תי ת אינה מוליכה אלא ל ת הו ם כי הדרך להגשמת
השאיפות הל או מיו ת הערביות מן ה הכרח שתפנה לכיוון
א חר: הסכם ערבי־יהודי ופתרון בעיית הארץ על יסוד
שוויון מדיני בין שני העמים ושיתוף פעולה ביני הם
להגשמת השאיפות הל או מיו ת הצודקו ת של שניהם.
משנעשה לרוח ה חי ה בקרב חוג ערבים שהחל מת לכד
למען חפצת רעיון ההסכם הפוליטי בין שני העמים,
החל מחפש שותפים למח שבותיו ולפעולתו בקרב הצי בור
היהודי. מטבע הדברים נפגש עם ראשי ה״ליגה
להתקר בו ת ושיתוף יהודי-ערבי״ ,שמזכירות המרכז שלה
הי ת ה בירושלים.

בשורה של פגישות נתלבנה האפשרות לכונן שיתוף-
פעולה על ב סי ס פוליטי מו סכ ם, בין ה״ליגה להת קרבו ת
ושיתוף״ לבין אגדת ״פלסטין אל״ג׳דידח״ (א״י החדשה)
,שעל הקמתה שקדו פאוזי אל־ חוסייני וחבריו.
הבירורים לא נשארו בחדר סגור. ב 22-ביולי 1946 הופיע
פאוזי ב א סי פ ת מוזמני ם מטעם הליגה ב אולם הטכניון
בחיפה, להס בר ת תפיס ת חוגו. בגליון ״משמר״ (קודמו
של ״על המשמר״) מ״ 25 ביולי הובאה תמצית דבריו
ב או תהא סיפ ה :

ליבי. נהפוך הוא: כחבר קיבוץ של השומר־הצעיר,
חשתי צער רב ובושה ע מוק ה. ראיתי במעשה אשר
נעשה צעד שאין ממנו חזרה — הצטרפות של הקיבוץ•
הארצי, חלכה״למעשה, ל מו סכמה כלל-לאו מי ת כוזבת
אשר ה מי ט ה, ועוד ת מי ט עלינו, א סונו ת מרובים.
אחרי מיל חמת ששת־היטים נשתרשה בציבור הישראלי
ה הנ ח ה, כי מה שגרם ל מיל ח מו ת ישראל עד אז
היה תוואי כזה או א חר של קווי־הגבול ביו ישראל
לשכנותיה הערביות אשר, מחמת ״נ חי תו ת טופוגרא פית״
או ״חוסר־עו מק״ היוו מעין ״פיתוי״ או ״הזמנה
ל תוקפנות״ .הנ ח ה זו, כאילו קו״גבול כזה או אחר הינו
המרכיב העיקרי, א ם לא הבילעדי, של מה שקרוי
״ביטחון לאומי״ ,לא נבדקה די־הצורן באורח מיקצועי,
שיטתי ורציונאלי. עד־מהרה חיו הכל ,״ניצים״ ו״יונים״
כא חד (להוציא אי־אלה ״יפי-נפש״ ו״שמאלנים״) ,שו תפים
ל מי תו ס לאו מי בלתי-מעורער, שלפיו — תהיינה
הנסיבו ת אשר ת היינ ה — א סור לה לישראל לחזור
לקווי־הגבול שקדמו ל מי לחמת ששת-הימים•
הוויכוחי ם הסוערים בין ״ניצים״ ו״יונים״ נסבו,
איפוא, על השאלה כמהוהיכן לספ ח, אך מעולם
לא על השאלה האםלספח. כאן לא נותרו עוד
ס פי קו ת בלשהם•
ה חל ט ת מועצת־הביטחון מס׳ 242 מדברת על זכותן
של כ ל מדינות חאיזור ל חיו ת בתוך ״גבולות ב טו חי ם
ומוכרים״ (ודוק: כ ל מדינות האיזור, ול או-דווקא
ישראל לבדה) .ה״ניצים״ בישראל דו חי ם ה חל ט ה זו
מיסוד ה, על תוכ ה וקרביה. אול ם ה״יונים״ ,שלכאורה
אימצו ה חל ט ה זו, נוהגים לגביה כגנבים בלילה. ה ם
מציגים או ת ה כאילו נתנה לישראל היתר כלשהו לסיפוח
שטחים כל שהם בפועל. ולצורך העניין המציאו
את המושגים ״גבולות בי טחון״ ו״גבולות בני-הגנה״,

אשר כל דמיון בינם לבין ה״גבולות הב טו חי ם ו המוכ רים״
,שעליהם דיברה ה חל ט ה , 242 הוא מקרי ב ה חל ט.
למותר לציין, כי שיעור היושר ה אינ טל ק טו אלי שמגלים
ה״יונים״ בנקודה זי נמוך לאיו״שיעור מזה של ה״ני-
צים״.

תוכנית־ה שלום של מפ״ם, שנתקבלה לראשונה ב-
,1967 ועודכנה מאז פעמים א חדו ת, הצטרפה או מנ ם
מלכ ת חילה ל מו סכמההל או מי ת הכללי ת ש״אין חזרה
לגבולות 1967״ .בהתאם לכך אף צידדו ההחל טו ת
ב״תיקוני־גבול בי ט חוניי ם ״ בגזרות מ סויי מו ת, ובהקמת
״ הי א חזויו ת התיי שבותיות״ביטחוניות״ באותן גזרות. גר-
עיני-נח״ל של תנועת השומר״הצעיר אכן שוגרו, במיסגרת
שירותם הצבאי, לאייש הי א חזויו ת כ אל ה (אשר רק
האל הטוב ממעל ומזכירות הקיבוץ־הארצי מתחת ידעו,
מהו ההבדל בינן לבין הי א חזויו ת של זר מים התיישבותיים
אחרי ם) ,או ל ם עד־כה טרם הצטרף הקיבוץ־
הארצי בפועל ליצירת עובדות-קבע התיי שבותיות בגיז-
רה כלשהי ב שטחים הכבושים.
ה הי סו סי ם היו רבים, והדיונים נתמשכו לאורך זמן.
גרמו לכך, ללא ספק, הניגודים הברורים בין מ סור תו
הרעיונית של הקיבוץ־הארצי ודימויו הבינלאומי, לבין
כ מי ה תו ש״לא להיבדל מן הכלל״ ,ולהיו ת בשר מבשרה
של ה מו סכמה הל או מי ת.
אול ם עתה נפרץ סוף־סוף הסכר. הקיבוץ־הארצי
הפך ״כמו כולם״ :הקיבוץ השומרי הראשון ב שטחים
הכבושים קםו הי ה, וקיבוצים א ח רי ם כאל ה עתידים,
כאמור, ל הי תוס ף אליו — מחר בגולן, ו מ חר תיי ם בגז רות
א חרו ת.

יוסי אמ י תי. גבול 1ח

״ --י ש דרך להבנה ולהסכם בין שני העמים, אס
גס רבים המכשולים שבדרך זו. ההסכם הוא הכרח להתפתחות
הארץ ולשיחרור שני העמיס. תנאי להסכם —
עקרון אי־השתלטות עס אחד על משנהו והקמת מדינה
דו־לאומית, על בסיס שוויון מדיני ושיתוף־פעולה מלא
בין שני העמיס בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות.
העליה בעיה פוליטית היא ובמסגרת הסכם כולל לא
יקשה לפתור, את שאלת העליה היהודית, על וסוד כוח
הקליטה הכלכלית של הארץ. ההסכם בין שני העמיס
צריו שיקבל את אישורו הבינלאומי ע״י אירגון האומות
המאוחדות ועליו להבטיח לערבים, כי ארץ־ישראל הדו־לאומית
העצמאית תצם ר 4׳ לברית עס הארצות הערביות
השכנות׳׳.
דברים אלה נ תפרסמו גם ב תו ספ ת הערבית של
״משמר״ ,שהיתה מגיעה לאישי-ציבור ערבים רבים
בארץ ובארצות השכנות. ב קו זה פעל ככל שהשיגה ידו.
בתפקידי כמזכיר מרכז הליגח־להתקרבות״ו שיתוף
עקבתי מקרוב א חר פעולותיו של פאוזי ז״ל. היה זה
נושא-דגל היודע א ת דרכו, נועז ועשוי ללא״חת. על
אזהרתו ואיומיו של שליח ג׳מאל אל -חוסייני, השיב
באומץ :״ ה הי ס טורי ה תשפוט דרכו של מי מ א תנו היא
הנבונה״ .אך ה מנהיגו ת הערבית לא ה סכי מהלס מוך
על משפט ה הי ס טורי ה וללא דיחוי גבתה מפאוזי א ת
מחיר העזתו ואומץ־לבו. בערוב יום השבת 23 ,בנובמבר
הוא נרצח ליד ביתו בא-טור.
בציבור הערבי בלט ת חיל ה הנסיון לטשטש א ת
ז הו ת הנרצח, אתמ הו תו של הרצח השפל ואת עקבות
מארגניו .״אל-וחדה״ ,עיתון חו סייני ם, פירס םלמ חר ת
הרצח כי ״בכפר טור נרצח ע״י אל מוני ם פאוזי דרוויש״.
א ת שם־המשפחח ה מיו חסת ניסו להעלים, עד שפורסם
ע״י עיתונים ערביים א ח רי ם. אחר״כך ביקשו לטשטש
את מ הו תו הפוליטית של הרצח ע״י הפצת גירסות, כי
הנרצח נפל קורבן על רקע ״ענייני קרקעות״ ,או ״עניינים
מ שפחתיים״ .רק ל א חר שסוכנויות־הידיעות וגם
ראדיו-לונדון הודיעו בי הנרצח היה מצדד פעיל בה בנה
ערבית־יהודית — רק אז הוד ת ה גם ״סובנו ת הידי עות
הערבית״ באופיו הפוליטי של הרצח (״ מיי ח סי ם
לנרצח ה שתתפות בתנועה להת קרבו ת בין ערבים ויהו דים״).
רבים
בציבור הערבי ציפו לראו ת מה ת הי ה תגובת
ה שילטונות הבריטיים ותגובת הציבור היהודי. והתגובו ת
מ אלפו ת היו.
אם כי היה גלוי וברור לחלוטין מה. שאירע, חקיר ת
המשטרה לא יצאה מ ת חו ם הטיפול השיגרתי בעניינים
פליליים רגילים, תוך זהירו ת קפדני ת שלא ל היכנס
ל ת חו ם הפוליטי. ג׳מאל אל -חוסייני, ששובו ארצח הור שה
ב ת חי ל ת ,1946 היה מבריז בגלוי בי עליו ה אחריו ת
למה שהוא בינה ״פעולות נגד בוגדים״ והממ שלה
הבריטית רא תה בו א ת נציגם הלגיטימי של ערביי
הארץ. משמעות הדבר ברורה הי תהל חלו טין: ערבים
שוחרי הבנה והסכם עם היהודי ם, ערבים המתנגדים
להנהגת המופתי .,שמ שך ב חו טי םמקא היר, וג׳מאל אל-
חוסייני — דמם הפקר ! עמדה זו של הממ שלה עודדה
א ת הל או מני ם הקיצוניים שבציבור הערבי והרתיעה א ת
אלה שחשבו על דרבים א חרו ת, חדשות, ועל הנהגה
א חר ת. היו ש הפסיקו א ת פעולתם (ביניהם גם במה
משותפי מאוזי) והיו שאף עזבו א ת הארץ.
ובציבור היהודי ז — העיתון ״משמר״ הקדיש לפרשה
אתת שומת-הלב הראויה ; ״הארץ״ מסר על הרקע
הא מיתי של הרצח, גם פירס ם רשימה מאת הסופר
משה ס מי לנ ס קי (מחברי ה״ליגה״) שהכיר א ת פאוזי

אישית. בדומה לבך נהגו גם ״עמודים״ ,ב טאון ״העליה
החדשה״ ,עולי גרמניה, שאישים מרכזיים מחבריה
השתתפו במרכז ח״ציגח להתקר בו ת ושיתוף״.
שאר העיתונים העבריים, במסרם על הרצח, לא
חרגו מן המיסגר תהמ קובל ת לגבי רצח רגיל.
ההימנעות מלחשוף א ת הרקע הפוליטי של הרצח
השפל, נועדה למנוע א ת התערערות הטענה הישנה
ש״אין עם מי לדבר״ ,שאין למצוא ואין סיכוי למצוא
ערבים הנבונים להבנה ושיתוף בין שני העמים, על
יסוד ה אינ טר סי ם החיוניי ם וה שאיפות הלגי טי מיות של
שניהם. ב מ אבק הרעיוני שהיה נטוש אז בציבור היהודי
על דרבי המדיניות הציונית, היה עניין למנוע א ת המח שבה
מה אפשר היה לעשות ול מ ה אפשר היה להגיע,
אילו מ אחורי המדיניות בה דגלו החוגי ם שהשתתפו
ב״ליגה להת קרבו ת ושיתוף״ או תמבו בפעולותיה, היו
עומדים לא חוגי מיעוט אופוזיציוני, שאפ שרויותיהם
ואמצעיהם מצומצמים, אלא מלוא מי שקלם ואפשרויו
תי ה ם של היישוב היהודי בארץ והתנועה הציונית
העולמית אשר מאחוריו.
דברים יסודיי ם בארץ נשתנו מאוד בשלושים השנים
שחלפו מאז והעקרונו ת הנ״ל אינ ם ני תנים עתה להגשמה
ב מסגר ת אחיד ה, בפי שהיה אפשרי אז. אך המערכה
בה נפל פאוזי אל־ חוסייני לא תמה. בהימשך
המאבק הק שה למען השלום ו ההבנ ה היהודית-ערבית
(בדבר חיי ם וייצמן :״ישראל וישמעאל היו א חי ם
ויהיו א חי ם תהלך״נא עימנו דמותו המעוררת כבוד
של הלו ח ם הרוא ה-נכו ח ה, אמיץ-הלב ונ חו ש־ הה חל ט ה.
גם בהעלותנו א ת זכרו ביום, אין מיצוי נ או ת יותר
למחשבתנו מאשר כו תר ת דבר מערבת ״משמר״ על פרשת
הרצח הנתעב לפני שלושים שנה: רעיון לא יירצח. י׳

אהרוןכ הן, שער־העמקים

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 10 | (המשך מעמוד )8 כל הסכרים בסביבה / ,והמים הלכו וגבהו / .אנשים נאחזו בכל מה שבא/ , למען לא יטבעו. ובמצב זה, של אין מוצא / ,התכנסו שליחי ״המעמד״ /כדי לנסות ולטכס

(המשך מעמוד )8
כל הסכרים בסביבה / ,והמים הלכו
וגבהו / .אנשים נאחזו בכל מה שבא/ ,
למען לא יטבעו.
ובמצב זה, של אין מוצא / ,התכנסו
שליחי ״המעמד״ /כדי לנסות ולטכס
עצר / ,ולהטות שכם אחד / .ברצינות
מצחיקה׳ ורבת־חשיבות/ר,ס הופיעו, מתוך
השאול / .עם פלישתים תמות ״נפשי״ /
צעק האחד בקול.
ישבו כל הנ״ל, לא יום, לא יומיים /
והשמיעו דברים ודיעות /לא החליפו
ביגדם, לא מתו עוד במים / ,עקבות של
זיעה ודמעות / .והנה, לפתע, מצפון
ירכתיים /קול ברמה נשמע / .הכל
התיישרו, הרימו עיניים /ויהי קול
דממה.
״אז מצפון השולחן זעקו השליחים /
ודרשו מייד רביזיה אנחנו תמיד המקופחים
/בצילומי הטלוויזיה / .כיצד
ייתכן שבעת כזאת / ,כשהעם כה הרבה
לנו חב / ,לא יינתן לו אותנו לראות /
אלא רק מאחורי הגב!״

חווה זלי קוכי ץ /פחח־תקחה
טישגל עם תיקוגימ
הנני מעביר אליכם צילום של שלט
שצילמתי באחד היישובים הערביים שב־איזור
בית־לחם. סבורני כי ההסברים

מו סדהמ שג ל ליד כי ת ־ לחם
הסברים נזיותוים
לצילום, שהיה תלוי מעל אחד המוסכים,
מיותרים.
זלמן בן־יצחק, עברון

דק מוב לפגטוב
ברשימה שפורסמה על האמרגן יצחק
גיזרי במדור ״רחל המרחלת״ (העולם הזה
)2047 הוזכר שמי, וחלו מספר אי״דיוקים
בקשר אלי שהייתי מבקשת לתקנם. אני
לא חיילת. אני לא חברה של גיזרי,
בינתיים. אינני שומרת עליו שמירה אישית,
וגם לא מתפקדת אצלו בלילות. כמו־כן
אנחנו גם לא מטרטרים זה את זה. אבקש
מכם התנצלות לשם שמירת שמי הטוב.
צי להכ: טו כ, אפקיס

01£ד ד

קנה
כ חו ל ל בן

#שמה הטוב של העלמה בנטוב
שמור ונצור. אס היא נפגעה מכו שפורסם
אודותיה כי היא חיילת, או חברה של
אמרגן, או שומרת על מי שנחשב כחבר
שלה — אלף התנצלויות ולא רק אחת.
ושיהיה לה רק טוב, לצילה בנטוב.

־׳יי סיגריות״טייכר
נמכרות יותר
מכל יתר הסגריות
גם יחד, ויש סיבה
־ טובה לכך־
סיגרית ״טיים״
באמת טובה

תמידבתמונה

דו ב ק מייצר ת סיגריו ת איכות ל מ על ה מ־ 40 שנ ה

י!יצפה לקדוש
מדי שנה אני מקבל בתיבת־הדואר שלי
את ההודעה הרצופה בזה מטעם הביטוח

סמל י/ו 1נ-

0ח 4? - 7-ף? 0־ 45־ י
פיטר הקדו/#/בגאליקאנטי

ציוןתד 2דם 2מזרח

הט 1לח. בטוח לא ומ י

ירו#לים

יר 1טליס

קיצפת הזיקנה לפיטר הקדוש
הלאומי. נדמה לי כי המוסד לביטוח לאומי
ראוי לשיבחי האפיפיור וכל הקארדינא־לים,
על שהוא מעניק לפיטר הקדוש
קיצבת־זיקנה. או שמא המדובר בקיצבת־ילדים,
ואז עלולה חכנסיה לנדות אותו
ולשלול ממנו את תואר הקדוש?!
ד ע* ,ירושלים

העולם הזה 2048

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 11 | הוג״דים רבי ביניהם על הפרווה - אך הדוב של מיפלגת־העבידה עדיין ח׳ ף} חלקים את עור הדוב. )4הציידים כבר מתמוגגים מנחת ב־מסיבת־הניצחון. כל אחד מהם מתפאר בחלקו

הוג״דים רבי ביניהם על הפרווה -
אך הדוב של מיפלגת־העבידה עדיין ח׳

ף} חלקים את עור הדוב.
)4הציידים כבר מתמוגגים מנחת ב־מסיבת־הניצחון.
כל אחד מהם מתפאר בחלקו
בהפלת החיה האימתנית, מתגאה
בגבורתו ובזריזותו. גביע היין עובר מיד
ליד, ושירי־צייד עליזים מתנשאים בכלל.
תוך כדי כך מתחיל הוויכוח על חלוקת-
השלל. הדוב הוא חיה גדולה, ויש לו פרווה
גדולה. אבל הציידים רבים, וכל אחד
מהם מאמין שמגיעה לו לפחות מחצית
הפרווה המפוארת. פה־ושם כבר מתחילות
לפרוץ קטטות, הקולות מורמים בזעם, וייתכן
מאד שהציירים יתנפלו איש על רעהו.
יש רק צרה אחת:

מים ייסגרו, יפשטו את הרגל?
ישראל היא ארץ מהירה. כמו בממלכתה
שלי המלכה בעליסה בארץ בפלאות, צריכים
לרוץ כאן מהר מאד כדי להישאר
באותו מקום.

הציידים הגיכורים, המצטלמים
כיום כפוזות גאוותניות של ניצחון,
כאשר המאכלת השלופה כידם המורמת,
עלולים לגלות כעוד חצי
שנה שהם שייכים ככר לעבר.

** י קוכע שהבחירות תתקיימנה בסוף
,1977 ולא בתחילתה?

הכחירות הכאות לא תתנהלנה,
קרוב לוודאי, על ענייני פנים.
ולא מפני שהבעיות הפנימיות תיפטרנה.
יש רק דרך אחת לסלק אותן, לפחות זמנית,
מן הדרך: למנות מנהיגות כלכלית
חדשה, בעלת סמכות מוסרית ומעשית, שתשכנע
את הציבור שאכן החלה מיתקפה
יעילה ומרוכזת על מיפלצות האינפלציה,
השחיתות, הכלכלה השחורה והפער החברתי.
לפי
כל הסימנים, אין למיפלגת־העבודה
היכולת או החשק לבצע ניתוח מכאיב
כזה עכשיו. לכן תישארנה כל הבעיות

הדום עדיין לא ניצוד.

* <1יפלגת״העכודה שרויה במצב קשה.
מעידים על כך הכותרות בעיתונות.
מישאלי דעת־הקהל, השיחות ברחוב.
הממשלה אינה מתפקדת כראוי.
האינפלציה דוהרת, ובולעת בריצתה את
שכר עמלו של העובד.
המשכורות אינן מספיקות להבטחת קיום
הוגן, וברחבי המשק פורצות שביתות, השבתות,
סנקציות וסנקציות נגדיות.
פרשוודהשחיתות הגדולות, אשר במר-
כזן עומדים אישים בכירים של מיפלגת-
העבודה, מסעירות את האזרח.
מיפלגת־העבודה עצמה שסועה ומרוסקת׳
ראשיה מסוכסכים זה עם זה, השינאה
ההדדית בין חבריה אוכלת כל חלקה טובה.
אישים וסיעות מתרוצצים בקירבה
כמו עכברים מסוממים.

אין ספק — מיפלגת־העבודה
עשוייה להתמוטט כבחירות הכאות,
מכלי שהציירים יצטרכו
לטרוח הרכה.
בשני תנאים :
ראשית, שהבחירות תתקיימנה מייד.
שניה, שהנושאים הנ״ל אכן יעמדו
במרכז־הבחירות.

קרוכ לוודאי ששני התנאים האלה
לא יתמלאו.

כחירות לכנסת התשיעית אמורות
1 1להתקיים בעוד 11 חודשים.

כנסיכות של ישראל, זהו הרכה,
הרכה זמן.

במשך 11 חודשים עלולות סכיניהם של
מרבית הציידים להחליד. הציידים עלולים
לפצוע, בשגגה, את עצמם.
לפוליטיקאי מיקצועי קשה מאד לעבור
תקופה כה ארוכה מבלי לעשות שטויות.
על אחת כמה וכמה קשה הדבר לחובבנים
שאפתניים, חסרי כל נסיון, הנאלצים לנוע
כל העת ולדבר כל הזמן, כדי למשוך אל
עצמם תשומת־לב.
כל אחת מן המיפלגות החדשות, שקיבלו
על עצמן את מלאכת הצייד, דומה לשק מלא
חתולים. חתולים בשק עלולים לריב.

כמה זמן ניתן להחזיק כיחד את
רשימתו של ייגאל ידין, למשל,
מכלי שיפרצו כה מריבות, קטטות,
פילוגים ז כמה פעמים כמשך 11
חודשים יכולים גופים וגופיפים
אלה להתאחד ולהתפלג ז

להבדיל מן הסופר־מארקטים הישנים
והמנוסים, הרשימות החדשות דומות לבוטיקים
אופנתיים. לבוטיקים כאלה יש צרה
— הם תלויים בחוקי האופנה. האופנה היא
הפכפכה. אין היא יודעת באמנות או צדק.
הבוטיק האופנתי של היום הוא מחסן־
הסמרטוטים של מחר. הגברות מעיפות מבט
משועמם בחלוף הראווה שלו, מפהקות ופונות
לבוטיק הבא.

כמה כוטיקים חדשים עוד ייפתחו
עד לבחירות? כמה מן הקיי
אכל
הן עשו זאת גם מטעמים
של מדיניות-פנים.

הן האמינו כי כל הסדר, שיכלול בהכרח
החזרת שטחים, יזיק למיפלגת־העבודה ל־ייד
הקלפי.

שיקול זה השתנה עתה.

^ צחק רכין מאמין כי הצלתה של
מיפלגת־העבודד, תלוייה ביכולתה להעביר
את הבחירות מנושאי־פנים לנושאי-
חוץ. אין ספק שהוא צודק בכך.

לכן הוא יפרק את המחסום הישראלי,
שעצר עד כה את ההתקדמות
לקראת ההסדר, וידליק את
האור הירוק ברמזור.

באביב 1977 יתחיל משא־ומתן רציני למען
הסדר. קשה להניח כי יסתיים תוך
כמה חודשים. אבל עד לבחירות הוא יכול
להניב כבר פירות, בצורת הסכמה ראשונה
כלשהי. וגם אם לא תושג עדיין הסכמה
על נושא מוחשי, הוא יעלה לנגד
עיני הבוחר הישראלי את התמונה של
התקדמות נמרצת לקראת הסדר-שלום.
יהיה ברור אז לחלוטין כי הברירה היא
בין שלום-תוך-החזרת-שטחים ובין החזקת-
שטחים־בלי־שלום. זוהי שאלת־גורל, שיהיה
הכרח להשיב עליה. גם הבוחר הפרימיטיבי
ביותר יבין כי כל בעיותיו ה״פני-
מיות״ — החל באינפלציה וכלה בגובה
מס־ההכנסה — תלויות בתשובה לבעייה
״חיצונית״ זו.

ואיך יכול להיות אחרת?

יעילות היה טמון עד כה בעמדתה של
ממשלת ישראל. בלחצים גלויים ועדינים,
בתחבולות מתוחכמות אינסופיות, בטכסיסי
הטעייה והשהייה והסחה, הצליחו ממשלות
אשכול, גולדה ורבין להחניק את כל
יתמוודהשלום באיבן.
הן עשו זאת מפני שסברו כי כדאי ליש ראל
להחזיק בשטחים, ולדחות את ההסדר
עד כמה שאפשר.

החוק קוכע זאת.
על פי החוק, ניתן להקדים את הבחירות
רק בדרך אחת: על-ידי חוק שיתקבל בכנסת.

הפנימיות
על כנן, לשימחת ציידי־הדובים.
אולם שימחה זו אינה במקומה. מפני
שבעיות מכאיבות אלה ל א יעמדו לנגד
עיניו של הבוחר ליד תקלפי.

הכנסת מורככת מעסקנים. ל־רכים
מעסקנים אלה אין כל סיכוי
להימצא גם ככנסת הכאה. לדידם,
הצכעה לפיזור הכנסת השמינית
היא פסק־דין מוות פוליטי. אין
כימעט כוח כעולם המסוגל להכריחם
להרים את ידיהם נגד עצמם.

וכשם שאדם עשוי לשכוח את האולקוס
שלו, כאשר הוא לוקה לפתע בכאב־שי־ניים
רצחני — כן תישכחנה בעיות-הפגים
כימעט לגמרי, כאשר תזדקר לעיני הציבור
השאלה הגדולה: להחזיר שטחים או

בבריטניה יכול ראש־הממשלה להחליט
בעצמו על פיזור הכנסת. הוא פשוט נוסע
ברוב הדר אל הוד מלכותה, וזו חותמת לו
על הצו המבוקש. זוהי אחת הזכויות של
ראש-ממשלה בריטי, אשר עמיתו היש ראלי
יכול רק לקנא בה.
אמנם, גם בישראל יכול להיווצר מצב
שאינו מותיר ברירה אלא לפזר את הכנסת.
אם הקואליציה השולטת מתפרקת, ואין
אפשרות להקמת קואליציה אחרת, נוצר
מצב כזה. אך האם זה יכול לקרות כאן?
עכבר הל״ע שאג׳ אבל הוא חזר לחור
שלו. אפילו ייצא מחר מן החוד וישאג
שוב, אין בכך כדי להפיל את הממשלה.

רק פרישת המפד״ל עשוייה להפיל
את הממשלה, ולהכריח את
הכנסת להחליט על כחירות מוקדמות.
אולם אפשרות זו אינה סבי־רה.
וגם אם תתממש, היא לא
תכיא — כפי שניווכח מייד —
כרכה ואושר לציידי-הדוכים.
ולא מפני שהבעיות הפנימיות תי-
פטרנה. להיפך. הן תלכנה ותחרפנח.

ולס יש לדוב סיבה טובה עוד יותר
לקוות לשמור על עורו.

דעתו תהיה נתונה אז לבעיות•
חוץ.

^ ין שמץ של ספק בכך שבראשית
1977 תתפתח יוזמה מדינית בינלאומית,
בממדים שלא היו כמותם במרחב
שלנו מאז .1967

ממשלה חדשה תיכנס לתפקידה
בוואשינגטון. שר-החוץ החדש הוא
מדינאי נמרץ ומנוסה, שאינו צריך
ללמוד את הבעיות מן ההתחלה,
באילו חיה חובבן שהגיע זה עתה
מעיר-שדה כמערב־התיבון. יתר על
כן, הוא יקבל מידי שר-החוץ היוצא
תיק מובן, שיאפשר פתיחת
יוזמה מיידית.
מצד ארצות־ערב מופעל לחץ כביר למען
חידוש יוזמת־השלום בדחיפות. מצריים,
סוריה, סעודיה ואש״ף לוחצים כולם בכיוון
זה. מצד המדינות של ״חזית הסירוב״
אין התנגדות פעילה לכך. גם ברית-
המועצות, אף שאינה מאושרת למראה
יוזמה שהיא כולה אמריקאית, לא תפריע
כנראה למהלך זה, ביגלל סיבות משלה.
מילחמת־לבנון, שהכניסה אנדרלמוסיה
למחנה הערבי, חוסלה במפתיע, ובמהי־רות־ישיא,
לקראת אפשרות זו.
המחסום העיקרי לפני יוזמות־שלום

הבחירות תהפוכנה אז למישאל-
עם, אם לא על הצעת־הסדר מפורטת,
הרי לפחות על הנכונות
ללכת להסדר שהקווים הכלליים
שלו יסתמנו באופק. מיפלגת
העבודה תגיד לבוחר: רק אני
יבולה להשיג הסדר כזה. הליכוד
יגיד לבוחר: רק אני יכול להפיל
את הממשלה ולמנוע הסדר כזה.
זה יזדה הנושא המרכזי להכרעה.
הדוגמה של הסדר־הביניים הוכיחה כי
יש עדיין בישראל רוב גדול של אזרחים
הרוצים בהסדר, והסולדים מפני מילחמה
נוספת. ארץ־ישראל השלמה יכולה למלא
את החלל בזעקותיה. אבל הכרעת הציבור
מתגלית בקול דממה דקה, ליד הקלפי.

אותו מצב ייווצר אם תתפרק
הממשלה, ותוקדמנה הבחירות.

כפי שראינו, יבול הדבר לקרות רק אם
תפרוש המפד-ל. פרישה כזאת תיתכן רק
במיקרה אחד: אם תתקדם הממשלה לקראת
הסדר, שיעורר את גוש־אימונים מ-
ריבצו, ושיכריח את זבולון המר לפרוש.
גם אז תלך מיפלגת־העבודה אל הבוחר
כנושאת דגל הפשרה השפוייה — וענייני
החוץ יעמדו במרכז הוויכוח ביום־הבחירות.

ה יהיה אז מצבם של כל המיפלגות
*) החדשות, הקמות לבקרים?
הן יכולות להישאר מאוחדות, ולשאת
את דברן ברמה, רק כל עוד מדברים על
שחיתות וריקבון ושיטת־הבחירות. אולם
הן תתפרקנה או תשתתקנה ברגע שההכרעה
היא על בעיות של חיים־ומוות.
ברשימת ידין גרים זאב וכבש, ונער
קטון רועה בם. פשרן כמו אמנון רובינשטיין
רועה בצוותא עם סופר-סיפוחיסט
כמו מאיר זורע. אידיליה זו תתנפץ בהכרח
אל סלע המחלוקת של בעיית ההסדר.
ומצב דומה קיים בכל המיפלגות החדשות
האחרות, המתחמקות מן הבעייה.

רק מי שיש בפיו בשורה רצינית
ורלוונטית, הנוגעת לכעיית־יסוד
זו, יישמע כיום־הכחירות.

משום כך אני מציע לכל הציידים שלא
׳לחלק עדיין את עור־הדוב.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 12 | וירש! על ארון הוא רא נבחו כואש־ממשלה, כי הוא מזי הגון־ לאנשים הנכונים כר מל מז ר חי מיקג׳ ו א עוון לציון וזנרון יעקב 61 מייד לאחר שחזר מכנס האינטרנציונאל

וירש! על ארון הוא רא נבחו
כואש־ממשלה, כי הוא מזי הגון־
לאנשים הנכונים

כר מל
מז ר חי

מיקג׳ ו א עוון לציון
וזנרון יעקב

61 מייד לאחר שחזר מכנס
האינטרנציונאל הסוציאליסטי
שהתקיי-ם בווינה, נסע ראש־הממשלה
יצחק רכין, לבית־החולים
תל־השומר, שם שוכב
מתוסר־הכרה חתנו, אגר הם
(״אבי״) כן־ ארצי, שנפצע ב־תאונת־דרכים
בסיני. המעשה
השני שעשה היה פגישה עם
הנס לודרר, יו״ר איגוד פועלי
המתכת הבינלאומי.
! 8אגב, ליד מיטת חוליו
של אברהם בן־ארצי יו-שבות
דרך־קבע רעייתו, דליה הנמצאת.
בחודשי הריון מתקדמים
ואמה דאה רבץ, רעיית ראש־הממשלה.
על בנם הבכור בן
השלוש של דליה ואבי הופקדה
מטפלת.
31 השד־ללא־תיק, ישראל
ג 7י 7י, נשלח למכסיקו כדי
לייצג שם את ממשלת ישראל
בטכס השבעתו של הנשיא החדש,
את נסיעתו זו ניצל גלילי
לשם ביקור בארצות־הברית.
מסתבר כי התפקיד הייצוגי הו־
׳טל דווקא על גלילי, כדי לסייע
לפתור לו בעייה משפחתית
סבוכה. גלילי מבקש לנצל כל
הזדמנות כדי לבקר באמריקה
על־מנת להיפגש שם עם בנו,
שעזב זמנית את הארץ בנסיבות
שגרמו מרירות רבה במישפחתו
של השר.
; 1מצב בלתי־נעים נוצר
עם ביקורה של שרת־החוץ
הנורווגית רות ריסטה, בישראל.
השרה בחרה לעצמה
זמן רע מאד לביקורים. הרופאים
נקטו סנקציות, ואילו
שר-הבריאות ויקטור שם־
טוב התמוטט והיה צורך לאש פזו
בבית־חולים. לסיכך לא
נמצא כל שר מתאים שיקביל
את פני השרה או שיארח לה
להברה בסעודת־הערב שנערכה
לכבודה במלון פלאזה בירושלים.
ברגע האחרון הוזעק ה-
שר-בלי-תיק גידעון האו־זנר,
שהציל את מישרד־החוץ
ממצב מביך.
! 8ראש־ממשלת בריטניה
לשעבר, הארולד וילסון,
התבטא בעת ביקורו בארץ באוזני
ידידים אישיים, ואמר
כי הוא מצטער עד היום שידידו
האישי, שר־החוץ יגאל
אלון, לא נבחר לכהן כראש-
ממשלה במקום יצחק רבין. ה־
״בעייה איתו,״ אמר וילסון,
,היא שהוא יותר מדי הגון.
הוא לא מסוגל: מס 7 0 §0
.1116 14111״
! מי שהצליח להוכיח
שוב ושוב כי הכנסת היא אולי
התיאטרון הטוב ביותר בארץ,
היה ח״כ הליכוד אברהם
כץ- ,שעמד בשבוע •שעבר על
דוכן הכנסת וקרא להתנהגותה
של סיעת הליברלים העצמאיים
בשם ״מיישחק הסביון״ .ח״כ כץ
הדגים בפני מעט חברי הכנסת
המנומנמים שנכחו באולם־ה-
מליאה כיצד עומדת הל״ע ותר
לשת עלי־פרח על משקל ״אוהבת
— לא אוהבת״ ,אלא ש תחת
זאת היא אומרת — ״עוזבת
— לא עוזבת״ .צלמי־ה־טלוויזיה
שנכחו ביציע הכתבים
לא התאפקו, יצאו אל המסדרון
ומחאו כפיים להופעתו המצד
יינת של כץ .״מגיע לו אוסקר
על ההופעה הזו,״ אמר אחד
מהם.
1ח״כ אחר שזכה בהערצת
צלמי־הטלוויזיה היה דויד לוי,
שתבע את התפטרות הממשלה
בגלל הקיצוצים שהיא עומדת
להנהיג בקיצבאות הילדים. לוי
הנאה, שהוא אב לעשרה ילדים,
עמד על דוכן־הניואמים ונשא

א1111י בן

ה שחקנית ה או ס טרי ת, ה מגל מתאתד מו ת ה של ט רו רי ס טי ת גרמניה

בגירסה הישראלית של הסרט מיבצע אנ טב ה, נפלה קורבן ליצר-

# 111
ה מ תי ח ה של ה שחקן הגרמני ק ל או ס קינ ס קי, המגלם לצידה תפקיד של טרוריס ט גרמני. קינ ס קי העלים
א ת הפיאה הנוכרית שבה מופיעה סיביל בסר ט, גרם ל ה לחיפו שים הי ס טריי ם א חרי ה. לבסוף התגנב
לקרון שלה, כשהוא חובש א ת הפיאה, ולחש באוזניה :״ הבא תי לך מה שאת רוצה כרגע יותר מכל״.

נאום נרגש בזכות חבאת ילדים
לעולם, כשהוא מנפנף בידיו
ובבלוריתו. אהד הצלמים לא
התאפק והעיר :״תאמינו לו,
דויד לד הוא אדוויס פרסלי
של הכנסת.״
! 8חבר-הכנסת עורדהדץ
ידידיה בארי שאל את ראש-
הממשלה, יצחק רבץ, איד זה
שלשר־התיירות משה קול אין
אחריות כלפי החלטות הממשלה
והוא מתבטא נגד החלטותיה.
השיב רבץ :״אין חוק
עם שיניים גגד התבטאות שרי
ממשלה נגד הממשלה. אני
צריך לפנות אל כל אחד מהשרים
ולבקש ממנו -שיפעיל את
האחריות האישית שלו.״ התפרץ
לשיחה ח״כ הליכוד חיים
קורפו, ואמר :״אני מקווה
שתביא בחשבון את אלה שלא
משתמשים באחריות האישית
שלהם, כשתבוא להרכיב ׳ממש לה.״
תגובתו של יצחק רבין
היתה מפתיעה. הוא פרץ בצחוק
אדיר, שממנו נרגע רק
כעבור דקות אחדות.
! לפני כשנה קמה תנועה
שקראה לעצמה איכפת לנו.אחד טמקימיה היה כרוך
אלון, בעל תחנת דלק בכביש
החוף. התנועה קמה ברעש
גדול, אולם גוועה בקול דממה
דקה. בימים אלה החליט, כנראה,
ברוך אלון שאיכפת לו
עד כדי כד שהוא הציע את
תחנת-הדלק שלו למכירה, ועומד
לרדת מן הארץ.
! 8תדהמה רבה עוררו בעלי׳
כותרת האחרונה, ארבעת
ניצולי המטוס שנפל לים, בראשותו
של הטייס אפרים
בר״ארז. הכל ציפו מן הארבעה
-שידברו על התלאות
שעברו עליהם בקונסוליה הישראלית
ברומא, כשהמזכיר הראשון
של השגרירות, רפאל
(״רפי״) גורן, נחג בהם באורח
בלתי-יאה. ואילו הארבעה לא
הזכירו את תקרית רומא אף
במילה אחת. הסתבר כי הם
הסכימו להופיע בתוכניתו של
ירון לונדון בתנאי שישוחחו
על רומא, אלא שמישרד־החוץ
התערב, וביק-ש להשהות את

מיכאל שוויי

מפיץ־הסרטים הישראלי, הנראה

ב ת מונ ה על רקע נמל-התעופה של
אנטבה, לא ביקר באוגנדה. הצילום נעשה באתר״הצילומים של א חד
ה סר טי ם ה הוליוודיי ם על אנ טב ה, שאותו רכש שווילי להפצה
בארץ, ושווילי נראה בו יחד עם ה שחקן הור ס ט בופהולץ (משמאל)
המגלם חוטף גרמני, וה שחקן ה א מרי ק אי מרטין בלזם (מימין).

התוכנית בשבוע ימים, עד ש־וועדת-החקירה
שמונתה לחקור
את התקרית תסיק את מסקנותיה.
לונדון סירב לדחות את
התוכנית, ורק כשהגיעו הארבעה
לירושלים הודיע להם כי
;א ישוחח על רומא. הם הת
עקשו,
לבסוף הושגה פ-שרה
ולונדון אמר בעת צילום התוכנית
:״פניתי למישדד-החוץ וביקשתי
את תגובתו על מיכתב-
התלונה החריף שישלחו אליו
ניצולי המטוס, בתגובה על יח סם
של אנשי שגרירות ישראל
העולם הזת 2049

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 13 | ברומא אליהם, אולם מישרד החוץ ענה לי־ שעדיין אין בידיו תגובה.״ אך מסתבד שמישרד- החוץ התערב גם בפשרה זז, והקטע נחתך מן התוכנית. ! 9אחדי שהשתתף בתוב- נית־הרדיו

ברומא אליהם, אולם מישרד
החוץ ענה לי־ שעדיין אין בידיו
תגובה.״ אך מסתבד שמישרד-
החוץ התערב גם בפשרה זז,
והקטע נחתך מן התוכנית.
! 9אחדי שהשתתף בתוב-
נית־הרדיו פגוש את העיתונות,
בגלי צה״ל, היו בפיו של ח״כ
משה דיין טענות כלפי העיתונאים
שדיאיינו אותו בתוכנית.
עם סיום השידור החי אמר

האלכוהול פגע בקרנית של
אחת מעיניו, וכמעט שגרם ל-
עיוורונה. רק אחרי שקיבל טיפול
רפואי ממושך, הוחזר בן־
עמי לביתו.
9דובר מישרד-החינוך־
והתרבות ישראל כהן שהד,
בשבועות האחרונים בשירות
מילואים אי־שם. כששב לתפקידו
במישרדו סיפר, כי על
דלת חדרי־השירותים בבסיס ה־

המחזאי שקוא ונשווה ונין
והתחדשות המיעונוחר * ר״ן ער עיתונו:
..שילמנו -אני נשמי. אחרים נכסנם ר
..מיפרנת ה ע בו ד ה
ב עינ ״ ם ״
המחזאי הלל מיטלפוגקט כותב במאמרו הנוקב
.,מיפלגת העבודה בעיניים״ על אובדן ערכיה של
מיפלגת העבודה, ניוונה, תוך הדגשת אי־התיקווה
הטמונה בכל התנועות החדשות החותרות לזזידוש
פני הפוליטיקה הישראלית :״אס תפסיד כזיפלגת
העבודה בבהירות הקרובות, יימצאו מעט פועלים
שיצטערו כשל־כך. לא מן הנמנע שפועלים רכים
יצביעו עכור הרשימות ״להתחדשות הציונות״
ו״התחדשות המישטרה״ ,ולו רק בשל העובדה
שהרשימות האלו אינן מציעות להן דבר. מיפלגת
העבודה קברה לפני יובלות את האידיאולוגים הקשישים,
ולא -מכבד שילחה את הקשישים פחות
למושבות עונשין מבוקרות, עם כוס־תה וארכיונים
ישנים. במקומם, הצמיחה המיפלגה סירפדים קט נים,
שאם עדיין אינם יושבים על הגדר, הרי זה
רק משום שהישיבה בכנסת נוחה יותר. כשאתה
מעיין כהתהדרות הפועלית במצע מיפלגת העבודה,׳
לא רק שאינך מוצא את הכיסוי למצע הזה
בעשייה השוטפת יטל המיפלגה, אלא מתעורר
הרושם שהטיפלגה נושאת כנטל הפועליות שלה
במידת הרצון שבה נושא הסוס את דכשת הגמל...
עמדות הכוה מאויישות בגנראלים וכציוותי־השיבה,
ופקידות גבוהה של מנכ״לים וסמנכ״לים,
אנשי־הגות שתפקידם לבקר, לחיטוב, לחשוף ו־ולהקיא.
ההתיישבות העובדת מספקת למיפלגה
את האליבי הסוציאליסטי...״
על האלטרנטיבות המוצעות לקראת הבחירות
הקרובות, מוסיף מיטלפונקט אמנון רובינשטיין,
יגאל ידין ואחרים, אינם מדברים על פועלים.
יש להם בעיות עם זה שמלוכלך, ושאנשים
לא מדברים יפה ברחובות, ודמוקרטיזציה ועוד
כהנה תופינים לרוב. הדמנקרטיזציה הליברלית־מערב־אירופית
הזאת, מעניינת את הפועל כמידה
(על המשמר)
שהפועל מעניין

^ 21X^1 1 1 1 1 1 1ך 1שחקנית״הקולנוע המצויינת, שחי־
*1 1 -י 1 11 1 \ 1 11 1ת ה השנה מועמדת לפרס ה או סקר
על תפקיד בסר ט פעם אחת אינה מספקת, ו שסירטה סוף־שבוע
אלים מוקרן עתה בארץ, מבקר ת בישראל בדרכה מפסטיבל״סר־טי
ם בטהרן ללוס־אנג׳לס. היא ה תכוונ ה ל שהות בארץ זמן קצר,
אלא שבינתיים ה תפ ת ח רומן בינה לבין המיסעדן רפי שאולי,
הנראה עימה ב ת מונ ה, והיא האריכה א ת שהותה. אלא שהת־חייבויו
תי ה הקולנועיות אילצו או ת ה, לוותר על ה א הב ה הישראלית.

דיין לעיתונאים :״אני מתפלא
שאף אחד מכם לא שאל אותי
לגבי אוסף העתיקות שבגן ביתי
״.מסתבר שדיין הכין את
עצמו לשאלות מסוג זה, הביא
עימו טיעונים חדשים, ולדבריו
גם אוסף של הוכחות, כאילו
הכל חוקי וכשר באוסף־העתי-
קות בביתו שבצהלה.
! 9מי שניזוק יותר מכל
מסגירת עיתונו של דיין, היום
הזה, היה צלנדהמערכת יצחק
ישמח. עם התחלת עבודתו בעיתון
הביא עמו ישמח מעב־דת-צילום
יקרה ששווייה, לדבריו,
מאה אלף ל״> כשבא
השבוע לבניין המערכת כדי
ליטול את מכשירי מעבדתו,
הסתבר לו כי דלת המעבדה נגעלה
במנעולים חתומים שאסור
לפותחם. בעלי הדפוס שבו הודפס
העתון תובעים מהמו״לים
שלו כשני מיליון ל״י, הטילועיקול על רכושם, ובין השאר
גם על מעבדת־הצילום.
! 1בפגישה שהתקיימה בין
ראש־עיריית רמית־יגן הד״ר
ישראל פלי לבין שיבטי צופים
בעירו, נשאל ראש־העי־דייה
מדוע בא להתגורר במקום
מלכתחילה, והשיב :״כשבאתי
לבאן בשנת ,1948 היו פה הדירות
הכי זולות בארץ. היום
יש כאן הדירות הכי יקרות.״
5ראש־עיריית נתניה ל שעבר,
עובד כן־עמי, ניצל
לאחרונה בנם מעיוורון. בן־עמי
לקה בדלקת־עיניים. כשביקש
להזליף לעיניו טיפות־עיניים,
החליף אותן בטעות באלכוהול.

צבאי שבו שירת כתב מאן־דהוא
בכתב־יד נאה ומסודר :״חייל
אזרח, מה אתה עושה בשרו־תים?
לו לתעשייה...״
! הפיזמ״אי דידי מנוסי
אינו משוכנע כנראה שלאשתו,
הגרפיקאית צילה מנוסי, יש
עתיד כזמרת. דידי מספר באחרונה
:״בכל פעם שאשתי
שרה באמבטיה, אני יוצא ל-
נ-שאל כשהוא מיריפסת.״
״למה?״ ממהר דידי להשיב :
״זה כדי שהשכנים יראו שאני
לא מרביץ לה!״
! שחקנית־הקולנוע א ל׳ ־
זבת טיולור, העומדת להגיע
לישראל כדי להשתתף בסעודת־ערב
מטעם מועדון הווראייטי,
הודיעה כי היא מבקשת להתאכסן
בכל מלון שהוא סרט
להילטון .״מאז שהייתי אשתו
של ג׳ק הילטון ( אחד מבעלי
ההילטון) ,אינני משתמשת בשירותיו,״
הסבירה.
! 9תשדירי-השירות של ה טלוויזיה
מצליחים לעורר אצל
רבים מהצופים חיוכים. אצל
אחרים, כמו קברניט אל־על
אורי יופה, הם מעוררים את
הדימיזן. יופה הציע השבוע
תסריט משלו, שיעודד את אזרחי
ישראל לשלם את החצי
השני של אגרת־הטלוויזיה :
״אשר ידלין ושר-השיכון
אכרהם עופר הלכו ברחוב,
לפתע ניגש אליהם סגן־ניצב
בנימין זינל, ועצר את יד-
לין. הביט ידלין בעופר המתרחק
ושאל את זיגל :״ומה
עם החצי השני י״

מטב עו תיו של דיין
על סגירת עיתונו היום הזה אמר שר־הביטחון
לשעבר בראיון השבוע שהעניק לדוב גולדשטיין :
״...התפוצה היתה קטנה. המקורות הכספיים, כמו
המודעות, היו דלים. ההוצאות לא היו גדולות*,
אכל גב• אותן לא היה כמה לכסות. נפרדתי מהעיתון
בלי שום רגשות קשים. כאמת היה זה
ניסיון נעים. היתה רוח טובה ורצון טוב בקרב
החברים, שעבדו כעיתון. אני מצטער שהעיתון
ניסגר, אבל בההלט לא מצטער שהייתי קיטור בו
ונתתי לו את שמי. אם העיתון נכשל — שילמנו
על כך כמטבעותינו: אני ביטמי, אחרים בכספם,
וכולנו בעבודתנו. לא הטעינו ולא הונינו שום
(מעריב)

ה פ רו פ סו רהמא שי ם את
ישראלב״נ שיר ת״
עולי ב רי ת־ ה מו ע צו ת
פרופסור פנחס אביבי, במאמרו ,״הנשירה׳ מושיטה
אצבע מאשימה — נגדנו״ עורך השוואה
ביקורתית בין ירידת המתח־החלוצי בארץ ,״המחדל״
,ועליית גלי האנטי־אינטלקטואליזם בחברה־הישראלית,
ומסביר בעזרתם את ירידת העליה
מברית־המועצות לפרופיל הנמוך ביותר בשנים
האחרונות.
טענתו של פרופסור אביבי היא יהודי
היוצא את כרית-הנזועצות יודע את העובדות —
ישראל איננה מבטיחה את הקיום הפיסי של
משפחתו ; אין ביכולת שכיר לפרנס מיטפחתו
ככבוד כמשכורת אהת ; קשיי הקליטה מרובים.
וכי מה יבולים אנו להציע לעולה מברית־המועצות
שלא ימצא בארצות־ הכרית — שייכות לאומית?
תחושה זו, שהיא במידה רכה חדשה לגבי יהודים,
שיגשגה עם התעצמותה של מדינת ישראל, אכל
ככל שמדינת ישראל איננה ייחודית ואינה בעלת
תכנים אידיאולוגיים, יש מבחינה יהודית. עוררין
(מעריב)
לגבי יטייכות זו...״

השלמהפלס טיני ת עם

פסוק• השבוע

קיומה של ישראל

• שלום רוזנפלד, עורף ״מעריב״ על
פשיעת הצווארון־הלבן :״בתי־הסוהר בארץ מל אים
עתה אנשים, אשר בעת היותם בתפקידיהם
נאמר עליהם, כי אין להם תחליף...״
? ההומוריסטן אפרים קישץ :״אני
חושב שזו המדינה הראשונה הפותרת את בעיות
העוני שלה דרך רפורטאז׳ות...״

תחת הכותרת ״האם החלפנו תפקידים עם הפלש תינאים
ז״ מצטט העיתונאי דני רובינ-שטיין מ־מאמר־המערכת
של היומון אל־קודס ממיזרח־ירושלים
ביום־השנה לכ״ט בנובמבר מה
היה קורה אילו אנחנו, הפלשתינאים, חייגו מקבלים
ב־ 1947 את החלטת החלוקה? הרי כל גורל
פלשתין היה אחר ועתיד העם הפלשתינאי היה
שונה ממה שהוא כיום. טעינו כאשר סירבנו ל חלוקה
והיהודים הפיקו תועלת מסירוב זה והאשימו
אותנו בשלילת כל אפשרות של חיים כצד
מדינת ישראל והשלמה עם קיומה...״
מתוך ביטחון שהפלשתינאים למדו את הלקח
ממדיניותם המוטעית ונוקטים כיום מדיניות נבונה
ממשיך בעל מאמר־המערכת באל־קודם וכותב :
״...היום התחלפנו בתפקידים — הערבים שסירבו
כעבר הם המסכימים ואילו היהודים שהסכימו כעבר
הם המסרבים. רובו של העולם הערכי משלים
עתה עם קיומה של ישראל בגבולות 1967 ואילו
ישראל היא המסרבת והיא המקימה התנחלויות
(דבר)
בכל השטחים הכבושים...״

מהו מצב של ״ שלו ם״?
בראיון שערך העיתונאי יוסף שביט עם פרופסור
עמוס שפירא, מומחה להיבט המישפטי של הסיב־סוך
הישראלי־ערבי, מהפקולטה למישפטים באוניברסיטת
ת׳ל־אביב, סיפר פרופסור שפירא :
* כ־ 3מיליון לירות ישראלית.

ה עו ל ם הז ה 2049

״...כמייטפט הבינלאומי אין משמעות מדעית
מוסמכת ומקובלת על הכל למונחים כמו ״•טלום״
ו״נזצב מילהמה״ .משפטן זר טרח ואסף את כל
ההגדרות, אשר ניתנו למונח ״מילהמה״ בסיפדות
המישפטית הבינלאומית בשנים .1940—1900ל הפתעתו
הוא גילה, בי קיימות לא פחות מ־70
הגדרות באלה...״
בהמשכו של הראיון עוסק שפירא בהגדרה ה־מישפטית
של מצבי־שלום, ואומר מהבחינה
המישפטית הפורמאלית׳ אין כלל צורך באמנת־שלום
מפורשת כדי להביא לסיום של מצכ-מלחמה״
והוא ממחיש זאת בשלוש דוגמאות בולטות :
0בסיומה של מילחמת־העולם השנייה חתמו
הגרמנים על כתב כניעה־ללא־תנאי — ולא נכרתו
אמנות־שלום. למרות זאת נוצרה במרוצת השנים
נורמאליזציה מלאה ביחסים שבין ממשלת בון
לבין בעלות־הברית המערבית.
9מילחמת־קוריאה נסתיימה ב־ ,1953 בהסכם
שביתת־נשק — ולא באמנת־שלום ; ובכל זאת
הוסדרו היחסים בין שני הצדדים.
0מצב המילחמה בין ברית־המועצות ליפאן
חיסל רק ב־ .1956 המיסמך שעליו חתמו הצדדים
לא היה אף הוא הסכט־שלום. בכותרתו נאמר
פשוט :״הצהרה״ .אך מבחינה מעשית היתה זאת
אמנת־שלום. שכן, נאמר בו, כי השלום ויחסים
ידידותיים של שכנות טובה יחודשו עם כניסתו
(ידיעות אחרונות)
של המיסמך לתוקף...״

• נשיא המדינה, פרופסור אפרים
קציר :״לאחר שלרש וחצי שנים במישרה זו,

אני מוכרח להתוודות, כי לסמל כל היום, זו
מלאכה לגמרי לא קלה...״
• שד־ התיירות משה קול בתוכנית ה טלוויזיה
מוקד :״אנחנו אופוזיציה בתוך הקואליציה...״

מיכה לימור, כתב שידורי-ישראל בדיווחו
על סיום ועידת האינטרנציונאל הסוציאליסטי
בז׳נווה :״היו שתי החלטות, אחת שנתקבלה, ואחת
שלא נתקבלה, זו שלא נתקבלה גם לא
הוצעה...״
• שר־החוץ יגאל אלץ, לשעבר מצביא
הפלמ״ח :״מצביא מבריק — אינו בהכרח מדינאי
מצליח !״
• ח ״ כ ש מו אלת מי ד, בתשובה לשאלה
בראיון־רדיו, עד מתי ימשיך לשחק פינג־פונג
עם תנועת החרות :״אני אכדשיך לשחק פינג־פונג
עד שהמדינה תשתנה!״
• אשר ידלין, יו״ר מרכז קופת־חולים, הנתון
במעצר בחשד של נטילת שוחד, על הסכם־השכר
החדש לרופאי בתי־חולים :״הרופאים יקבלו יותר
מדי על חשבון הציבור! אצלי הם היו מקבלים
הרבה פחות, ומסכימים לכך!״

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 14 | מדינה מהירה, דו־מסלולית הרהורים !וגי שר ערב סתיו גל של הרהורים נוגים וקד לאחרונה את כותב העמוד. אלמלא היה מדור זה מטה־לחמו של הכותב, ייתכן והיה עליו להניח

מדינה מהירה, דו־מסלולית

הרהורים !וגי שר ערב סתיו
גל של הרהורים נוגים וקד
לאחרונה את כותב העמוד. אלמלא
היה מדור זה מטה־לחמו של
הכותב, ייתכן והיה עליו להניח
למכונת הכתיבה, ולצאת לגלות
ממושכת.
עייפות כבדה ונוראה מחדשות
ומענייני היום, מפרשנות ומוויכו־חים,
מראיונות וממנהיגים, מתנועות
ומהוגי דעות, ממשיחים ומנביאים,
מעם ומממשלה, משוטרים
ומגנכים, מיהודים וערבים. שום
דבר לא מצחיק. כלום לא מרגיז.
הכל עוכר על יד האוזן ואין שום
חשק להגיב.
גם אין כל התלהבות לרדת על
מישהו, על איזה אידיוט או מטומטם
או צבוע או שקרן. אין כוח
כשביל גזענים וגרפמונים. אין שום
סיפוק בירידה שנונה על מישהו
ובטפיחות-שכם שלאחר המעשה
(״וולה, ירדת על המאניאק הזה —
קרעת את האמא שלו״) .גם השימ•
הה לאיד איננה מה שהיתה.
נמאס לצעוק ״פלסתינאים״ או
״אפלייה״ או ״פועלים״ .יש בזה
איזו מונוטוניות מטמטמת. הפלס־תינאים
ימשיכו לא להיות, הדפוקים
ימשיכו להידפק והכותבים ימשיכו
לכתוב סאטירות על מקרי־סעד
טפיליים.
מורגשת גם עייפות מן הרצון
לשעשע, להבריק, להיות ־שבון, פיקנטי,
גם ובוטה — עם עימוד מרהיב
וגרפיקה מגוונת. תנו קצת יובש,
תנו להיות פלגמאט. תצחקו
אצל מישהו אחר. תמציאו בעצמכם
את הבדיחות שלכם.
ואולם, אם ימשיך בכל זאת ה*
נותב לנסות להבריק או לשעשע או
יתקוף{ את החארות, הגזענים, ה
:כועיס ושאר הדרעקיס, ואם יכד
ציך לצעוק ״פלסתינאים״ ו״דפו־
;ים״ ,וגם אם יכניס מפעם לפעם
ותחת לחגורה לאיזה עמית למק־נוע,
הרי זה מטעמי ינסה. שכן
זכותב גאה כמוסר-העבודה הגבוה
סלו וכתמורה הנאותה שהוא מערק
לקוראיו.

מכל סוגי המדינאים, חביבים על הכותב במיוחד מדי־נאים־מהנדסים.
אלה, בניגוד למדינאים הרגילים, נוש אים
בראשית שמם את התואר אינג׳ .שלא כסתם מדינאים,
בקיאים האינג׳ים בחישובי־כמויות, בתיכנון קונסטרוקצ יות
ובראיית הנולד. כאשר מעמיד האינג׳ את כישוריו לשי רות
הלאום, נפתרות חיש־קל כל בעיות החומר והרוח,
החברה והמדינה בעזרת סרגל־החישוב ולוח־הלוגריתמים.
מדינה סתם, כפול פיי אר בריבוע, היא מדינה מתוקנת.

בין האוטופיות האינג׳ינריות הנפוצות באחרונה, בו לטת
במיוחד תוכנית ספק־מדינית ספק־תחבורתית המכונה
״תוכנית השדרה. הכפולה״ ,פרי יוזמתו של מרצה
בטכניון. תוכנית זו, שעיקריה אומצו על־ידי קבוצות פו ליטיות
שונות, היא בעצם הפרוייקט התחבורתי הגדול
ביותר בארץ, גדול אפילו מ״נתיבי איילון.״ תוכנית השדרה
הכפולה אמורה להפוך את מדינתנו מכביש סוג ב׳ ומיושן
לאוטוסטראדה דו־מסלולית משוכללת, ולפתור אגב כך
בעיות דמוגראפיות, ביטחוניות ותעבורתיות.
למי שאינו מכיר את התוכנית, יוזכר בקצרה כי מדובר
בסלילת רצף התיישבותי לאורך מתרח ארץ־ישראל, אשר
ישמש במקביל לרצף של מישור החוף כ״שדרה כפולה״,
או ״שידרה כפולה״ ,אשר מטרתה לתת יתר יציבות
לדמותה הצנומה של מדינת ישראל כפי שזו נראית במפת
ה־ 4ביוני 67׳.
אותה שדרה תאפשר (וזוהי פרשנות מטעם כותב ה עמוד)
גם זרימה תקינה יותר של התנועה: אלה הנוסעים
צפונה יסעו בנתיב הימני (המזרחי) ואלה הנוסעים
דרומה — בשמאלי, וכך תיפתר בעיית פקקי־התנועה הכרו ניים
בגוש דן. בין הנתיבים יישתל דשא רענן, ייתקעו
תמרורים מרהיבי־עין, והכפרים הערביים הצומחים כיום
פרא באמצע השדרה ייגזמו בצורה אסתטית ותרבותית.
שדרה נאה, בטוחה, בטיחותית וביטחונית.
מצוייד במידע זה ובסרגלים מתאימים, ניגש הכותב
לשרטט עבור הקוראים את פרטי התוכנית, אלא שכאן, ללא
כוונה תחילה, יצר שתי שדרות. לפתע נוכח לדעת כי הנתיב
הימני של השדרה הכפולה מוקף משני צדדיו בשדרה
כפולה ערבית, איומה ונוראה. מצד אחד הרצף ההתייש בותי
הערבי של הרי השומרון, ומן העבר האחר רצף התו תחים
והטילים של הרי הגילעד ומואב. שדרה בתוך שדרה.
טריק אופטי נוסה אשר, צייר־התעתועים המפורסם.

הכותב נאלץ לפסול את התוכנית בכאב־לב: שכן הקמת
שדרה אחת תקים מייד שדרה שנייה, עויינת. רוח הלוג ריתמים
לא הביאה בחשבון את הלבן שבין הקווים. אותו
לבן, המכונה בשפת המהנדסים ״חלל״ ,מאוכלס בחיים באנ שים
חיים. ואנשים אלה, אינם זקוקים למהנדסים עויינים
שיקיפו אותם בשדרות. ואם יהיו מוקפים, יהיו בה־ במידה
גם מקיפים. בעייה טריגונומטריה המכונה בחיי יום־יום
״הבעייה הפלסטינית״ .כדי לפתור את הבעייה צריך להמ ציא
כמה אכסיומות חדשות. בסרגלי־חישוב בלבד זה
לא יילד.

אתם אחים אתם?
השבוע, לפני עשרים וחמש שנה (העולם
הזה ) 1.12.76 הופץ כרוז ה ח תו ם על״ידי
מה שנקרא ״אנשי־רוח״ ,והקורא ״קריא ת
א חי ם ״ למ שתתפי מרד הי מ אי ם ה מפו רס ם
להת חז ק ב מיל חמתם נגד משטר מו שחת
ו מ סו אב ונגד מ סי תי ם ומעלילי״עלילות.
למי שלא ראה א ת הכרוז, הנה הוא
שוב :

קריאח אחים לימאים
ימאים-

א ת שסטט )31 יהספינותהעבדבלילותההעפלה ריפדב
אתם הנחשונים ש!נ?אלרדסחסועד, ננשום *זעססעליסכס1
א ת סץ מחתש 80 וחר נסתז! רמוז ומתוס
אל רוא־נ - 01

ו מז מ ססיזים,

א ת קמ׳ס
דגלו טד ם׳ זיס
א ת חמזקעז ומס עבט־׳ יי מ־ .כסגד קימזטוס
ותנחת ודוד. גמג־ מדג 1זזן 11 מחת־־-
אס. חבר־כ ם בי ב עו ההק עו א״ םממ עו ד • המאבד.
והמלחמה. מסר בי םרהאמץדער־ רו תאדה!
נ חז וחור סר י#1#ד ומשא־

•זזדס ! 19ר ווזזדס אזס זי גוחן וחמודת עי גי מסו מהב ר לחמש *ע זי
נדסחנםדתתודזצנגדסזמיי -ניומי מי דהמה יאמנו נ*־ז די. גגו

סנדש־פמחשי.אשי וס&גר־־
א ס קי סדםלסם -־

התחזקו ב מל ח מ תב ם!

יכ-וזאח-קץ כתד־אביב,

למיקרא הכרוז היו ם, ול מר א ה שמות
ה ח תו מי ם עליו — שרובם עודם יושבים
בינינו ועודם ״אנשי־רוח״ — מתבק ש ת
הה שוואה ביו הי מ אי םוא חי ה ם, אז
והיום.
ומתבק שת גם ה שאלה, מי היה חו ת ם
על כרוז תמיכה כה נלהב ונשגב בנציגי
ועד הסיפונ אי ם שמרדו בהס תדרו ת, או בעובדי
מחלקת הי ם של קצא״א שהוכו
בידי השוטרים, או בשובתי נמל אשדוד
או נמלים א ח רי ם ז — ייתכן שאנשי
רק״ח, סוכני הקר מלין הא ש״פיסטים. מי
עו דו יש היו ם איז ה סופר או משורר או
צייר שישתגע וי ח תו ם ז כמ ה מן ה חו תמים
הנלהבים של שנות החמי שים העלי זות
היו חו ת מי ם היו ם ז
היום קובעים ב או תהה תל הבו ת ופא-
תוס כי או ת ם ״קצינים ו מל חי ם פשו טים״
הם ה מחבלי םוהמהר סי םוהמ חרי בים׳
בגללם יש אינפלציה והדרדרות ב משק
וב מוסר העבודה וב מוסר בכלל,
והדעת אינה סובל תזאת, וככה אי אפשר
יותר• ובכלל, מה זה ש״מלח פשוט״
(פעם זה נשמע כמעט כאידיאל) י חזי ק
א ת המדינה בביצים 1
הסיפונ אי ם וקציני־הים של היו ם לא
״כוננו צי עברי בלילות העפלה אפלים,״
אבל הםבהחלט עדיין ״ מזנ קי ם כנחשו-
נים אל הי ם הסוער ונושאי דיגלנו על
פני הימים.״
מבין כל חו תמי העצומות הנרגשות
דאז, לא נמצא היום המשורר שיקשור
להם כתרים. כי המשוררים כבר מזמן
מתעס קי ם בשירה אחרת ואוניות כבר
נוסעיות על דיזל ולא על קיטור.

נפש נקיה

בגוף נקי

איש אחד היה נקי מאד, כמ עט
סטרילי. מילדות חונן לרחוץ
פירות בקוואדרוספט, לשטוף שיניים
במי-חמצן ולהחליף לבנים
כל שעה. איש שקרא בספרים כי
הסבון הוא ידידו של האדם ואי לו
מן הזבוב יש להישמר.
הכי גרועים, לדידו של האיש
הנקי הזה, היו בתי-השימוש ה ציבוריים,
ואלה היו באמת מלוכלכים
וגם הריח שעלה מהם לא
היה נעים לאף. כשאיתרע מזלו
של האיש הנקי והוא נאלץ להי כנס
לבית-שימוש ציבורי, היתה
עוברת בו צמרמורת של גועל
ובחילה, הן מחמת המראה והן
מחמת הסירחון.
ובאשר נגעל אותו אדם נקי מן
המתחולל באסלות, הביט בזהירות
שמאלה וימינה ואחר-כן
חירבן בעדינות על הריצפה. ובחר-
בנו על הבלאטות סתם את האף
בידו, שכן הוא לא יכול לסבול
טינופת, האיש הזה, והוא רגיש
מאד לריחות.

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 15 | ועידת הלסינגפורס (עפ״י אפרים קישון) קובי ניב שיר ארץ ארץ ארץ של העם לעולם של כולנו רק שלנו ארץ ארץ ארץ ארץ ארץ כי ארץ ארץ ארץ ארץ נהדרת ארץ לתפארת ארץ משוחררת

ועידת הלסינגפורס
(עפ״י אפרים קישון)

קובי ניב

שיר ארץ
ארץ ארץ
של העם
לעולם
של כולנו
רק שלנו
ארץ ארץ ארץ ארץ
ארץ כי ארץ ארץ ארץ
ארץ נהדרת
ארץ לתפארת
ארץ משוחררת
ומי שחושב אחרת הוא שרץ שרץ שרץ
שרץ של העם
שרץ לעולם
שרץ של כולנו
שרץ רק שלנו
שרץ של הארץ
ארץ של השרץ
לעולם.

כל העניין לא היד, צץ בכלל לולא הת פרסם
בוושינגטון שעתה הזמן. בוושינגטון
זו מחפשים מזמן משהו שיכול להזיז עניינים
מסויימים וכעת, לאחר שבאנו בדברים,
רמזו לי בצורה המשתמעת לפן
אחת בלבד, שסאדאת האינסטלטור שוקל
את העניין ברצינות. באותו אמש גורלי
הם צילצלו אלי, והודיעו לי שהדבר נראה
להם, ואם אין זה איכפת לי, אוכל לגשת
אליהם ולדון בסידורים באופן קונקרטי.
יקשה על העט לתאר את מל־נפשי .,אבל
הלא וושינגטון היא בכל־זאת וושינגטון
לכל הדיעות. כלי היסוסים שאלתים אי־פוא
— איפה ומתי, ועל כן מסרו לי:
בז׳נווה, בחודש השלישי.
אהיה שם.
— טוב — כד אני
— נעים מאד ...י׳
מייד כינסתי את החברים. שולטהייס
אמר שאין בזה שום חדש. בירנבוים הציע
להסכים. זולצבוים צרח עליו. שטוכס הציע
להסכים עקרונית. ארבינקא הציע מצידו
לדחות מעשית. תולעת־שני הסכים כרגיל
עם בירנבוים וזולצבוים. קונשטטר סיכם
שאסור להסכים, וסיכמנו לא להסכים לעת-
עתה אבל גם לא לא להסכים בשלב זה.
בלילה העירו אותי.
אתה מדבר — אמרה הקטנה — מתוך
שינה.
— לילה טוב — אמרתי לה — לילה
טוב.
— אמרת משהו בצרפתית — התעקשה.
— אני לא יודע צרפתית — תססתי אותה
— לילה טוב.
— ז׳נוובטרויא — כך הקטנה.
— מרסי בוקו — כך אני — לילה טוב.
— ז׳נוובטרויא — צרחה הקטנה — אמרת
דנוובטרויא.
— נכון, בטרויא, זאת אומרת במרץ,
כלומר בחודש השלישי אנחנו נפגשים בדיווח
— הסברתי לה — לילה טוב.
— מי זה אנחנו? — התעניינה לפתע
הקטנה.
— אנחנו, הוועידה — צרחתי וניסיתי
להירדם.
בבוקר היה לי כאב־ראש איום, אבל
הקטנה שרקה לה במטבח בעליצות.
— בוקר טוב — לימלמתי.
— הלסינגפרוס -ן שרקח הקטנה.
— אספירין — החזרתי לה.
— הלסינגפורם — שרקה הקטנה בקרירות
— אולי תרשום לעצמך?
— מה הלסינגפורס? — כך אני.

ריאקציה

— ועידה — כך הקטנה — ועידת הל-
סינגפורס.
— דנוובטרויא — הזכרתי לה.

— הלסינגפורם — התעקשה הקטנה —
חם הציעו דנוובטרויא, אתה תציע הל-
סינגפורס.
— זאת אומרת...

— כן, בדיוק — שירקקה הקטנה —
זאת אומרת לא בדנווה בחודש השלישי,
כי אם בהלסינקי בחודש הרביעי.
מיד צילצלתי לקונשטטר.
— הלסינגפורס בוקר טוב — צהלתי.
— כאן לא אלזינקה ...כאן קונשטטר.
— קונשטי, זה אני — צהלתי שוב —
הלסינגפורס ! הלסינגפורס ! באפריל —
ועידת הלסינקי.
— טוב מאד — צווח קונשטטר — מייד
תסע לאירופה ותגיד לחם.
הדיווח על ההצלחה האירופית של נוסחת
הלסינגפורס רומם את הדוחות.
— אחרי זה עוברים לאוסלודפינף —
הודיע קונשטטר.
— ומייד צידיכהזקס — התלהב זולצ
בוים.
— זה כלום — צרח עליו בירנבוים -
חכה שיגיע תור טורינוזיבן.
— בריסלזאכט הציע שטוכס.
— אמסטרחניין כך ארבינקא.
— פריסטן — לימלם תולעת־שני.
— נו, ועד אז אפשר להיות שקט -
סיכמתי את הישיבה — לילה טוב.

המשל הדרו אפריקני

הישראלי
כך קרא השבוע שמואל שניצר ל מאמרו
במיסגרת הסידרה ״דרום־אפ־ריקה
1976״ ,שהוא מפרסם ב״מעריב״.
הפעם מספר לנו מר שניצר שלדרום־
אפריקנים יש ״אובססיה ישראלית״
ושהם מקנאים בנו, הישראלים, על ש אנו
מצליחים לשכנע את האמריקאים
בצידקת עניינינו ואילו הם, הדרום־אפ־ריקנים,
מנודים לחלוטין.
״אולי זה מפני שיש לנו עניין צודק

בתי־קפה, על אוטובוסים, על בתי־שימוש,
על אולמי־המתנה ועל ספ סלים
המכריזים , :רק ללבנים׳ או, רק
לאירופים.,״
ואם לא הבנתם את הפרינציפ, הרי
מר שניצר דואג להבהירו :״איש אי נו
רואה, בלכתו ברחוב, למי יש
זכות־בחירה ולמי אין. איש אינו מב חין
איזה ילד חל עליו חינוך חובה
ואיזה ילד מבקר בבית־הספר מפני

כימית

שנתיים למדתי במגמה ביולוגית עם הרבה כימיה, אכד עד היום
אני׳־לא יודע אם נייר לקמוט מכחיל או מאדים בחומצה או בבסיס.
כיום שישי הכרתי כימאית אחת וגם זה לא עזר לי להבין אם
הכל זה כימיה או הכל זה באמת.
אבל מה שבן הצלחתי להבין, אחרי כל כך רבה שנים, זה את
הכימיה של התרבות הישראלית.
וזה הולך ככה ז
שלב א׳(לפני 10 או 15 או 20 שנה) — באמריקה קורה משהו
איזה מאורע, איזה תהליך. לדוגמא: גד מחאה בעד שלום, חירות ואחווה.
שלב ב׳(מ אז ועד היום) — בישראל לא קורה כדוס. לדוגמא: לא
גל, לא מחאה, לא חירות, לא אחווה ולא שלום.
שלב ג׳ (היום) — לפתע מתרחשת בישראל מהפכה תרבותית
אדירה. גל של ריאקציה למאורעות הגפדאים שהתרחשו כאמריקה שוטך
את הארץ. פיכחון מופלא על שארע להם אז שם תופס אותגו כאן עכשיו
בגרון. נוסטלגיה קלילה של הימים היפים ההם, שמעולם לא היו
כאן, מציפה את כימותינו. ולפי הדוגמא אתה מקבל את הנוסחה :

חירות + 2א חו ו ה - 2פזמון +ם ח אה ^ +סלר ם^=ד.צגה 2 0 0
כי תהליכים אין כאן, אכל ריאקציות — ברוך־השם.

לפני

אחרי

יותר להסברה,״ משיב מר שניצר
למארחיו, ומסביר להם :״אילו היה
עלינו להסביר לעולם את השלטים
שלכם, המגבילים את הכניסה ואת
השימוש בשירותים ללבנים בלבד,
קרוב לוודאי שמצב ההסברה שלנו לא
היה טוב משלכם.״
והוא ממשיך ומפרט :״המבקר הבא
מן המערב יכול היה לחשוב, שהוא
נמצא בארץ ככל הארצות — מודר נית,
מפותחת, מתקדמת, דמוקרא־טית
— אלמלא השלטים המדהימים
על מוניות, על קרונות־רכבת, על

שהוא, או הוריו, רוצים בכך. אי?
אינו יודע מי יכול לקנות בית בא
זור מסויים, ומי אינו יכול.״
אבל, נכון ,״אבל הכל רואים א!
ההפלייה בחיי יום־יום ובשירותים.״
לכן מציע מר שניצר לדרום־אפ
ריקנים פשוט להסיר את השלטיב
לא צריך לבטל את האפלייה,
ושלום — צריך רק לדאוג שלא ירא
אותה ברחוב.
וזה, כנראה, המשל שהם צריכי
ללמוד מאיתנו.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 16 | ..הביטחון העצמי שהפגין רב־אלוף בר־לב בניהול מיבצע .,אבירי־לב־נמיבצע צליחת התעלה) נבע מאי־הבנת המתרחש בשדה־וזקרב שי שו בהיסטוריה ך* כ־אלוף (מיל ).חיים כר־לם, עם

..הביטחון העצמי שהפגין רב־אלוף בר־לב בניהול מיבצע .,אבירי־לב־נמיבצע
צליחת התעלה) נבע מאי־הבנת המתרחש בשדה־וזקרב

שי שו בהיסטוריה

ך* כ־אלוף (מיל ).חיים כר־לם, עם האלוף שמון
אל גונן ואלעזר ז״ל, החמיצו את הסיכוי להפוך
את מיבצע ״אבירי־לב״ ניצחון צבאי מכריע, מפני שניהול
כוחות ולחימה ברמה המערכתית נמצא מעבר ליכולתם,
וכנראה גם מעבר להבנתם.
במושגי ״אמנות המילחמה״ ניתן להגדיר את אי־המספיקות
כאי־ניצול ההפתעה זאי-התהשבות מספקת ב־גודם־הזמן,
בגלל אי־הבנת מהותם והקשר ההכרחי שביניהם,
במישור הפרוזאי והמוגדר יותר של ״ אומנות
המילחמה״ — דהיינו, כ״בעלי־מלאכה״ גרידא — לא השכילו
המפקדים הנזכרים אפילו להפעיל מערכת והליכים
תקינים של שליטה־ופיקוד. לסוגיית הפיקוד־והשליטד, ב-
״אבירי־לב״ נקדיש סקירה נפרדת. ברשימה זו נתרכז
בבעיות האפתעה וגורם־הזמן.
הוויכוח בנושאים אלה אינו חדש. כבר בראיונות הראשונים
שנתן שריון לצ׳אדלס מור, מן הניו־יורק טיימס
— ואשר הפכו אחד-כך עילות המוצא ל״סילחמות הגנרלים״
— ׳מעדיך העיתונאי האמריקאי, כי ״נראה ששורש
המחלוקת הוא, שקצינים אחרים (משמע, מיפקדת החזית
והרמטכ״ל) היססו לשלוח כוחות נוספים מעבר לתעלה
ב־שלב המוקדם המכריע, כאשר אפשר היה להשיג הישגים
גדולים וקלים בגדה המערבית.״
מותר וניתן היה לצפות, שהמפקדים הגבוהים הנוגעים,
ובעיקר בר־לב — ינסו להסביר למה החליטו ופעלו.כך.
אבל תגובתו הפומבית היחידה של אלעזר ז״ל, עד פטירתו,
התבטאה בגינוי הראיונות, מהיותם .״מגמתיים וחד־צדדיים,
שאינם משרתים מטרה חיובית אלא חילה אישית, תוך
פגיעות בלתי צודקות בחברים־לנשק״ ; ובקביעה, ש־
״פירסום סיכויים בלתי-בדוקים והערכות בלתי-שקולות
על מפקדים ומיבצעים הינד. תופעה שלילית ביותר,״ מפני
ש״בדרך זו מתפרסם מידע בלתי-אמין, מופצים סילופים
ונגרם עוול למפקדים וללוחמים.״ בר־לב הגדיר את טענות
שרון כ״העלאת נושאים בצורה חד־צדדית, מעוותת ומגמתית״;
ראה את הראיון כ״מעשה חמור ופסול״ ואת הצגת
הדברים בו חשב ״כמגוחכת״ והניח, ש״צה״ל לא יוכל לעבור
לסדר היום״ על מה שבעיניו היה ״פגיעה ישירה
וחמורה ביותר במוראל היישוב והצבא״.

אכל עד עצם היום הזה אץ עומדים לרשותנו
הסכרים לפעולות הפיקוד הגכוה כדרום,
שיהיו קצת יותר מאירי־עיניים וענייניים
מאשר קטילה טוטאלית וכלתי מנומקת של טענות
שרץ והתמרמרות על התנהגות לא־אתית
וכלתי־קולגיאלית — לפי ״קוד־הפכוד״ הנוקשה,
מורשת הפלמ״ח, של ״מעמד הקצינים׳׳
הצה״ליז — שכעצם השמעת הכיקורת. אולי
נזכה כשיפור כלשהו, אם יממש גונן את כוונתו
לבתוכ ספר שיכלול גם התייחסות לאותם
קרכות.

אובדן עצות ועעותוגות
*ץ ה שהצליחו להשיג ״התשוכות״ של הסבו-
״ 1קדים — שמאפיין אותן נוסח הציטוטים שלעיל —
הוא, שהוויכוח הוסח מייד מן המישור המייקצועי־ד,ענייני
ונגרר לביצה של ויכוחים וטיעונים אישיים בתכלית.
מעניינת מאד העובדה, שבכל הפירסומים הרבים שהביאו,
בציטוט ישיר או בלא מרכאות, את דיברי שלושת המפקדים
הגבוהים הנוגעים ואת נימוקיהם וגירסותיהם לנושאים
שונים בהקשר המילחמה, לא תמצא אף ניסיון אחד של

יי 16

בנימיו 11 מידידו ר
ממש להשיב באופן ישיר וספציפי לביקורת, או להסביר
את שיקולי הפיקוד הגבוה ואת התנהגותו בעת ולצורך
ניהול ״אבירי-לב״( .שרון, מצידו, עשה את התחמקותם
קלה, משום שהסתפק רק בהשפעה מילולית ובראשי־פרקים
של טענותיו, ולא ניסה כלל להעמיקו ולבססן,
תוך הצגה מפורטת ומנומקת של גירסותיו, שיקוליו ועמדותיו
שלו).

דעתי היא, כאמור, שתגוכה זו של הקצינים
הככיריס-מאד הללו מקורה ככד, שהכיקורת
חשפה — גם להם עצמם — את העוכדה, שהפר
רוכלמטיקה המיכצעית שכפניה עמדו היתה
נעלה מכפי הכנתם, ידיעתם ויכולתם המיק־צועיות.
במצב
זה, ניצבו לפניהם שתי דרכים אלטרנטיביות,
להגיב על ביקורתו •של שרון: הראשונה, שהזכרנו, הייתה
הסחת הוויכוח אל תחום בלתי־רלוונטי אבל ישבו הם
מיטיבים יותר, כנראה, לשלוט — כמו ״מילחמות יהודים״.
הדרך השנייה היתד, התעלמות מן הבעייה — ״מלטה־יוק״.
דרך שנייה זו מצאה את ביטויה במיסמך מעניין, שכבר
הוזכר בסקירה הקודמת: מעין־מסה ״על האפתעה״ ,שפיר-
סם חיים בר־לב במעריב 1.8.75״בעיקבות הרצאה לפני
החברה להיסטוריה צבאית באוניברסיטת תל־אביב.״

הדבר הבולט ביותר לעין בפירסום זה, הוא היעדרה
המוחלט של התייחסות לאפתעה שבמיבצע ״אבירי-לב״.
חוסר זה מפתיע במייוחד, בעיקרי משום שבר־לב הוא
שהיה מפקד המיבצע — כלומר האחראי העיקרי והישיר
לניהולו (ומבחינה זיו, גם לאותה הצלחה שהשיג).
יתר על כן, בהנחתת מיבצע זה גרם צה״ל למצרים
אפתעה מוחלטת בכל הרמות — האיסטרטגית, האופרטיבית
והטאקטיית — ובכל המובנים (עיתוי, מקום, עוצמה,
שיטה) .אפתעה זו היתד, לא רק טוטאלית כשלעצמה וגם
מלאה ומקיפה מזו שגרם צה״ל בששת־הימים, אלא גם
מאלפת זרבת־לקחים יותר מאפתעות רבות אחרות, שבד־לב
איזכר וניתח במסתו, כולל האפתעה המצרית״סורית
בפתיחת המילחמה האחרונה.
״עדיפות״ האפתעה שגרם צד,״ל, על־פני זו המצרית,
עיקרה בכך שהאחרונה נגרמה בעיקר ברמה הפוליטית
והאיסטרטגית, אבל ברמות הצבאיות הטהורות היתר, האפתעה
טכנית בלבד, ולא נודעה לה השפעה מהותית.
היערכות צד,״ל לאורך הגבולות ערב המלחמה, נועדה
ותוכננה לקדם מיתקפה ערבית. גיוס המילואים והתייצבותם
בקו לא רק שלא הושפעו לרעה מן האפתעה, אלא עוד
התבצעו בקצב מהיר מן החזוי והמתדכנן.

מה שקרה, כעיקר כדרום, יותר משהיה
״אפתעה״ כמוכן המקוכל של ״אי-מוכנות״,
היה אוכדן־עצות ועשתונות של הפיקוד —
מצכ אשר שכ ואירע גם לאחר ה־ 6כחודש,
ורק מפני הימצאות הכוחות ופעולת הדרגים
הנמוכים יותר לא הסתיים כמו יופ-המילחמה
הראשון (אגב, אוכדן־עשתונות אינו מלווה

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 17 | תמיד בפאניקה ובהטחת ראש ככותל ; יש שהוא שורר גם תחת מעטה חיצוני שד שקט וקור־רוח). לעומת האפתעה שהולידו המצרים, היתר, אפתעת מיבצע ״אבירי־לב״ צבאית־מיבצעית

תמיד בפאניקה ובהטחת ראש ככותל ; יש שהוא
שורר גם תחת מעטה חיצוני שד שקט
וקור־רוח).
לעומת האפתעה שהולידו המצרים, היתר, אפתעת
מיבצע ״אבירי־לב״ צבאית־מיבצעית מובהקת באופייה :
כלומר, כזו שנגרמה לא על־ידי עצם פתיחת המילחמה
באופן פיתאומי ובלתי־צפוי, אלא בתוך המילחמה ועל־ידי
מהלכים מיבצעיים שנעשו במהלכה. מבחינה זו, מתגלם
מושג האפתעה הצבאית במיבצע הצה״לי, הרבה
יותר מאשר בקודמו המצרי ; וממילא, העניין הצבאי-
המקצועי בסוגייה זו צריך להתרכז, בעיקרו וברובו, ב־ב״אבירי־לב״
,לא ב״גרניט 2״ ,משופר.
לכן, אם נסרב להאמין כי בר־לב לא ידע ולא הבין
כלל שמבצע ״אבירי־לב״ ,בפיקודו, הפתיע את המצרים,
אין לנו מנוס •מן המסקנה שהימנעותו מאיזכור מיבצע
זה, ובוודאי מטיפול יסודי בו, נעשתה בכוונה, מתוך פגמה
ברורה להתחמק מן השאלה המתבקשת: אם, באיזו מידה
ולמה נוצלה הפתעה זו, או לא — בעיקר לאור ביקורתו
של שרון ותוך התייחסות לטענותיו.
לא פחות ממה שנמנע בר־לב מאיזכורו במסתו, מעידים
הדברים שהביא וניתח על רמתו המיקצועית — וממילא,
במידה רבה, גם על איכות -שיקוליו ועל תפיסות־היסוד,
שהינהו את קבלת החלטותיו. לכן, מצער הדבר שיש לציין,
כי אם מסה זו אכן משקפת נאמנה את הידע ההיסטורי
ואת ההבנה ההיסטזריוסופית הצבאית־מיקצועית של בריב׳
הרי שאיננו מבין דבר בעניינים, שבהם הוא מעז
לעסוק ולפסוק הלכות.
ומיידי דרישה לניצול מהיר *•
צויד ביסוס קביעה חמורה זו, וגם כדי לעמוד
• על המשמעויות וההשלכות לגבי ״אבירי־לב״ ,שבו
עסקנו, ניטול ונברר דוגמה אחת מאלו אשר איזכר בר-
לב- ,שהיא קרובה ורלוונטית לענייננו; רק קודם נשוב
וניקשר למיבצע־הצליחה.
כזכור לכל המתעניין, צלח דני מט את התעלה בליל
15־ 16 באוקטובר. ללא כל התנגדות ובלא הפרעה. אבל
מייד לאחר-מכן התבדר שהציוד איננו מתקדם במהירות
הנדרשת, וגם שתי הדרכים לאיזור הנחיתה — צירי
״עכביש״ ו״טרטור״ — אינן פתוחות, או עדיין לא
בטוחות. לכן, סמוך מאד לביצוע החצייה הראשונית של
הצנחנים, התעוררה בעיית אופן ודרך ניצול הפתעתה
והצלחתה. מלכתחילה הוצגו, בעניין זה, שתי תפיסות
נוגדות.
מצד אחד לחץ שרון, באופן מתמיד ובכל כוחו, לנצל
מייד את ההצלחה הראשונית, על־ידי קידום והזרמת
כוחות לאפריקה, בכמות המירבית ובמהירות המירבית שרק
ניתנו. מיפקדת החזית והרמטכ״ל גרסו, לעומתו, שאין
להעביר כוחות משמעותיים קודם שראש־הגשר והגישות
אליו יאובטחו טוב יותר על־ידי הרחבת ״הצוואר״ שבסיני׳
באמצעות כיבוש איזיור ״מיסורי״ (וזאת, גם אחרי
שכבר מולא התנאי־ההכרחי האחר והקודם של הפיקוד
משהוקם גשר שלם) .לשאלה זו לגופה נשוב בהמשך:
וכאן נבדר רק את הבסיס התיאורטי — מה שקורץ בצד,״ל
״פילוסופיה״ — לשתי העמדות.
מצער הדבר, ששני הצדדים כאחד לא טרחו — על
כל פנים, לא בפירסומים נלויים — לנמק את התפיסות
המיבצעיות העקרוניות שהינחו אותם. אבל תפיסות אלה
ניתנות לאיתור מלא למדי מן התיאורים והציטוטים השונים.
גישתו
של שרון עולה בקנה אחד עם המקובלות —
כלומר, עם הסכימה הכללית המוסכמת, כפי שעוצבה וגובשה
במהלך ההיסטוריה הצבאית לעניין ״ניצול ההצלחה״
,ובעיקר הצלחה שהושגה על-ידי אפתעה, וכפי

שיושמה, באמצעים ובטכניקות מודרניים, במילחמת־העו־לם
השנייה ואחריה.

הדרישה לניצול מהיר ומיידי של ההצלחה
הראשונית — באמצעות החדרת כוחות מספיקים
לעורף האוייב, לשם התקדמות מהירה
ועמוקה ככד הניתן — אין לה ולא כלום עם
״שעון־החול המדיני״י המוכר לנו. אלא שזהו
צורר מיכצעי טהור, הקיים ועומד כזכות
עצמו. גם אילו היה צה״ל נלחם כשלרשותו כל
הזמן שכעולם, עדיין היו נודעות לצויד הזה
חשיכות והשפעה מכריעות על ניהול מיכצעיו,
כמייוחד ההתקפיים.
קיום שעון־החול המדיני רק מתגבר ומחזק את ההכרח
המיבצעי הקבוע, בעיקר על־ידי שהוא מכתיב מידה גדולה
יותר של נכונות ליטול, במצבים הקובעים, סיכונים (מחד
שבים) רבים, או נועזים, יותר.
ההכרח לפתח ולקיים קצב־מיבצעים מהיר ובעיקר
לניצול הצלחה, על כל כוח צבאי, המבסס את הצלחת
מיתקפותיו על יישום עקרון ה״אפתעה״ (האלטרנטיבה
היא הסתמכות בילבדית על עדיפות כמותית. תוך הכרעת
האדיב באמצעות משאבים ועוצמות כה עדיפים, עד אשר
— כתינוק מול מבוגר — מן הנמנע שלא ישטפו וימחצו
את האדיב -שממול, וכל. מה שיעשה לא ישנה דבר. העדיפות
הנחוצה, במיקרה כזה, היא כה עצומה, עד שאפילו
הערבים עדיין רחוקים מלהשיגה נגדנו ! והגם
שהם נשענים הרבה יותר מאיתניו על העדיפות הכמותית,
בכל זאת אין זו לבדה, בנסיבות הנוכחיות, מספיקה להם.

היתרון הזה ; כלומר, להימצא כל העת לפחות צעד
אחד לפני המותקף. מבחינה מעשית פירוש הדבר, שכל
מהלך של התוקף יצליח להשיג את המוגדר, עוד לפני
שיעלה בידי האדיב לארגן ולבצע את התגובה המתאימה
— מפני שקצב מהלכי ההתקפה, כל אחד מהם לחוד וכולם
ביחד כהמשכיות רצופה, יהיה כזה, שהאוייב לא יצליח
אף פעם להדביקם בתגובותיו

הרעיון מנצח־הקוב
^ חד האירועים כהיסטוריה הצבאית הממחישים
\ 1היטב את הדברים הללו, הוא מעשה פלישת הגרמנים
לצרפת, במאי — 1940 וביתר דיוק, התקדמות המאמץ
העיקרי שלהם שם. אירוע זה גם מתאים ודומה מאין-
כמותו למה -שהתרחש ב״אבירי-לב״ ,והוא גם מאוזכר
ומנותח, בפירוט יחסי, במפתו של בר־לב. לכן נרשה

..הפרובלמטיקה המיבצעית
בפניה עמדו מפקזי צוד׳ל
היתוה נעלה מהבנתם,
ידיעתם ויכולתם המקצועית״
הם עדיין חייבים להסמיך כל מיתקפח שלהם, כדי שתהיה
בית־סיכוי, על מידה משמעותית של אפתעה מושגת. קל-
וחומר שצה״ל כך — והוא תלוי באפתעה יותר מן האדיב).
״אפתעה״
מוצלחת — בוודאי ברמה המערכתית (שהיא,
כזכור, רמת ״הטאקטיקה הגבוהה אינה מתמצית
באקט הפתיחה. מובן שכדאי תמיד לפתוח את המיתקפה
ב״בו!״ רועם ומפתיע — כלומר, לתקוף במקום, בזמן,
באופן או בעוצמה שאינם צפויים על־ידי האדיב הנתקף,
ועל כן מפתיעים ו״מבהילים״ אותו. אבל האפתעה עצמה
אף פעם אינה קובעת, כאשר כוחו של האדיב עדיין עימו
ותפיסותיו, כמו אירגונו ואמצעיו, עדכניים ומספיקים,
השפעת האפתעה־הפותחת תהיה תמיד מוגבלת מאד, באפקט
שתיצור וכן במישכה. תועלת האפתעה והשפעתה
נקבעים על־ידי אופן ומוצלחות ניצולה .
הצלחת וניצול האפתעה נסבים על גורםהזמן :
המשמעות המיבצעית השימושית של האפתעה־הפותחת
(״במקום בזמן״ ,״באופן; או, בשיטה״ ,״בעוצמה״)
היא אחת־ויחידה — יצירת מצב, שיתרונו של המפתיע
נובע בו מהימצאו לפחות צעד אחד לפני המותקף־המופתע.
המטרה — והבעייתיות — של ההמשך (ניצול הצלחת
האפתעה הראשונית) הן שמירתו המתמדת של מצב־

ר ב ־ אלוף (מיל ).ח ״ םבר ל ב
לעצמנו שעור קצר בהיסטוריה צבאית — הרי איננו
בצה״ל — ונפנה לבחינת האירוע ההוא, מן ההיבט הרלוונטי
לנו.
הזית־המערב, בין גרמניה וצרפת נחלקה, קודם לפלישה
לצרפת, לשלוש גזרות (או חזיתות)־משנה: הצפונית,
שהייתה ״הימנית״ לגרמנים ו״השמאלית״ לבעלות־הברית,
מול ארצות־השפלה ; המרכזית, באיזור לוכסמבורג ; והדרומית,
משם עד גבול שווייץ, אשר הוגנה על־ידי ״קו־מאז׳ינד׳
הידוע־לגנאי (ולא בצדק: בניגוד גמור ל״קו־בר־לב״
למשל, אכן מילא קדמאז׳ינו את ייעודו ומולו
לא תקפו הגרמנים. כך היקנה הקו יתרון משמעותי,
אלא שהפיקוד הצרפתי נכשל בניצולו).
תחילה התכוונו -שני הצדדים לשחזר את מילחמת־העולם
הראשונה, רק בצורה משופרת: המטכ״ל הגרמני
ריכז בכנף־ימין כוח רב, כדי לבצע את המאמץ העיקרי
דרך ארצות־השפלה אל צפון־מערב צרפת ולאורך חוף
הלמאניש. בעלות־הברית התכוונו לסכל מהלך זה, על־ידי
הזנקת כנף־שמאל •שלהם —י שבה נערכו, לצורך זה,
עוצבותיהם היותר־מודרניות וכן חיל־המישלוח הבריטי
— לתוך בלגיה והולנד (שהיו נייטרליות וחצצו, כאיזור־הפקר,
בין הצדדים) .למרות הרתיעה הטיבעית מחישובי
״מה־קורה-אילו״ ,מאוחדים ההיסטוריונים והפרשנים
בהערכתם, שבמצב זה לא היה עולה בידי הגרמנים למוטט
את חזית בעלות־הברית, ולכל היותר היו הודפים אותה
מלפניהם דרומה, לתוך צרפת.

אבל עוד קודם המילחמה הגה פון־מנשטיין
— אשר כונה ״המוח האיסטרטגי המזהיר
ביותר של הוורמאכט״ — שינוי אים־
טרטגי דראסטי. זה, לאחר אימוצו, הפך, בהגדרת
לידל-הארט ,״הרעיון מנצח-הקרב״ .מנש
טיין התכוון להפיק את המירב מן ההיערכות
ותוכנית-הנגד של בעלות־הכרית, על־ידי שהעביר
את המאמץ הגרמני העיקרי מן הימין
אל המרכז: כנף־ימין הגרמנית תפלוש, כרעש
גדול, לארצות-השפלה ותשאב כלפיה את ה מאסה
האנגלו-צרפתית שתקודם במהירות

בר־לב

מקבל

דיווח ממפקד השיריון

ממערב

לתעלה

(המשך בעמוד )37

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 18 | תכנון ארכיטקטוני מרשים, קו וסגנון חדשניים המעוצבים ע״י אדריכלי צמרת. בניהמעולה מחומרים מובחרים, בפיקוח מהנדסים, מנהלי עבודה בכירים וטכנאים מהימנים. בטחון לכ

תכנון ארכיטקטוני מרשים, קו
וסגנון חדשניים המעוצבים ע״י
אדריכלי צמרת.
בניהמעולה מחומרים מובחרים,
בפיקוח מהנדסים, מנהלי עבודה
בכירים וטכנאים מהימנים.
בטחון לכ ספי הרוכ ש מ שכנתא ער
— 65,000.ל״י ותנאי רכישה נוחים.
תגמירמושלם, תוך הקפד ה על
חזות מפוארת.
.טרקלין כניסה (לובי) מפואר.
פנסי תאורה גדולים מסביב לגדר
הבנין, תכנון סביבתי ה כו לל
מדשאות, גינות נוי ומתקני
משחקים לכל בנין.
צוותמבירותמקצועי, אחר אי
ומסור המסייע לכל קונה בב חיר ת
ו ה תא מ ת הדירה לכל דרישה
ותקציב.
יחסא יש י, הבנה ואוזן ק שבת
מלווים את הדייר גם ל א חר כניסתו
לדירה.

עובדו ת

אל ה

וחוג

ל קו חו תינו

ה מרו צי ם

הם עדותנאמנהלעובדת
היותנו מס׳ 1בראשון־לציון

אברהם גינ די
צועד בראש חברות הבניה בראשון לציון
משרדי מכירות

דירות

הרצל 50 ראשון לציון

דירות

גינ די

הרצל 59 ראשון לציון

יזעולם הזה 2049

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 19 | אוו! היו תוצאות הבחירות לכנסת אידו נערכו השבוע ־ עפ״י ההצבעה בקלפי ה נ יס יונ ית ש? 91:1 0911119 110 המסים הגדול ^ ידו היו הבחירות לכנסת התשי- עית נערכות

אוו! היו תוצאות הבחירות לכנסת אידו
נערכו השבוע ־ עפ״י ההצבעה בקלפי
ה נ יס יונ ית ש? 91:1 0911119

110 המסים
הגדול
^ ידו היו הבחירות לכנסת התשי-
עית נערכות השבוע, קרוב לוודאי שהתוצאות
המשמעותיות והבולטות ביותר
שלהן היו: קץ הגושים הפוליטיים הגדולים
; הפיכתו של הליכוד — למרות הירי דה
המשמעותית בכוחו — לגוף הפוליטי
הגדול ביותר במדינה; והצלחתן של שתי
הרשימות החדשות, זו של אריק שרון וזו
של ייגאל ידין, לצבור כוח במידה כזו,
שלא ניתן יהיה להרכיב שום ממשלה חדשה
בלי אחת מהן.
אלו הן המסקנות המתבקשות מתוצאות
הקלפי הניסיונית — סקר הפחירות המייו־חד
שנערך בשבוע האחרון על־ידי העולם
הזה.
הקלפי הניסיונית היא שיטת סקר בחירות
מייוחדת במינה: לא מדעית, אולם
מבוססת על מידגם מייצג מיקרי, שהוכיח
את עצמו בעבר, לפני הבחירות לכנסות
הקודמות, כמשקף נאמן של הנטיות המת גלות
בציבור הבוחרים הכלל־ארצי.
מידגם מייצג זה התגלה אחרי שהקלפי
הניסיונית הופעלה, החל ממערכת הבחירות
שקדמה לכנסתיהרביעית, במיספר שיטות,
במקומות קבועים וניידים. ניתוח
התוצאות, שהתקבלו אחרי מיספר סקרים
כאלה במיספר מערכות בהירות, הוכיח כי
קהל נוסעי הרכבות בישראל הוא החתך

רכבת ושמה מיד ג 0

כתבי העולם הזה, מאיר דורון ועופר קוך,
עס הקלפי הניסיונית של העולם הזה —
סקר דעת־קהל, הנערך בין נוסעי מיספר רכבות, המהווים מידגס מייצג לבוחרי ישראל.

הקלפי ה01 יו1יו
ז הו סקר דע ת־קהל, שנועד לבדו קמה
ה ב חי רו ת לכנס ת, אי לו נערכו עכשיו.
״ ה עו ל ם הז ה ״ .אינ ך צריך ל הז ד הו ת. כל
ב־ xא ת המ שבצ תהמת אי מ ה בת שוב ה

היו ע שויו ת ל (היו ת תו צ או ת
הו א נערך י על־ידי מערכת
מ ה שעליך לע> ׳וות הו אלס מן

לשאלההב אוזי

בעד איזו רשימה מהר שימות הב או ת היית מצביע, אילו
חויבו הבחירו ת לכנס ת היו ם! >סמן רק רשימה אחת.1:
רו ב י
3 מפלגת העבודה•
ח 33 הליכוד.

מפ״ם.

המפלגה הדתית הלאו מי ת (מפד״ל).

ח חזי ת דתית תורתית (אגו״י +פועלי אגו״י) .

רק״ח (המפלגה הקו מוניס טי ת).

ח הליברלים העצמאיים (ל״ע).
1__ 51
מוקד (מאיר פעיל).

רשימת מיעוטים ערבית (קשורה ב״עבודה״)1 .

ר״צ (שולמית אלוני).

התנועה הד מוקרטי ת (יגאל ידין +״שינוי״)1 . 19 שלומציון (אריק שרון).
ח 3 המרכז החופשי (שמואל תמיר).
רו ם סוצי אליס טי ם עצמאים (ליובה אליאב).
ח 1 העולם הזה — כוח חדש (אורי אבנרי)•

הצנעה בוכנת לחיפה !

הפנתרים השחורים.

תודח

הקל פי הנסיוניח

הצבעה ברכבת רת״א

פני הכנסת התשיעית

שבוע — עליפי תוצאות ההצבעה בקלפי הניסיונית של העולם הזה, שנערכה ברכבות.
הנאמן והאופייני ביותר של ציבור הבוחרים
הישראלי.
ברכבות נוסעים ותיקים ועולים חדשים,
תושבי הערים הגדולות ועיירות־הפיתוח,
חיילים ובני קיבוצים, בני כל הגילים,
העדות והמעמדות. יותר מזה: מכיוון שהרכבת
בה נערך הסקר נבחרת בצורה
מיקרית וללא כל הודעה מוקדמת, וכיוון
שאי אפשר להגניב לתוכה נוסעים תוך
כדי נסיעה, מחוסן הסקר הנערך ברכבת
מפני כל אפשרות של השפעה מכוונת על
תוצאות המישאל.
השיטה בה פועלת הקלפי הניסיונית היא
פשוטה. אחרי שהרכבת יוצאת מתחנת היציאה
שלה, מחולקים בין הנוסעים פתקים
(דוגמת זה המתפרסם בעמוד זה) בהם מוסברת
להם מטרת הסקר. הם מתבקשים לסמן
ב־ xאת אחת הרשימות המופיעות על גבי
פתק ההצבעה, בתשובה לשאלה: עבור
איזו מהרשימות הבאות היית מצביע, אילו

נערכו הבחירות לכנסת היום?
אחרי שעיינו בפתק ואחרי שניתנה להם
שהות קצרה להרהור, מתבקשים הנוסעים
להטיל את פתקי־ד,הצבעה שלהם אל קלפי
ניידת המועברת ביניהם. על-מנת שהמיד־גם
יהיה מייצג ככל האפשר, חוזרת הפעולה
על עצמה מיספר פעמים: כלומר, הקלפי
הניסיונית נערכת במיספר רכבות, בקווים
שונים, בימים שונים ובשעות משתנות. כך
ניתן להבטיח שהמשתתפים בהצבעה ימנו
עם קהל מגוון ולא-הומוגני, ככל האפשר,

מקדס־ ס טיי ה
קבוע
^ חד עם זאת, למרות שקהל נוסעי
הרכבת הוא מידגם מייצג נאמן למדי,
גילה ניסיון העבר שיש מיספר סטיות ב־מידגם
זה, שהן קבועות מראש.
עשרות הסקרים מסוג זה שנערכו ברכבות
הבהירו את העובדות הבאות :
• בשל מיעוט הנוסעים הערבים ברכבות,
אין תוצאות הקלפי הניסיונית
משקפות את מעמדן האמיתי של מים-
(המשך בעמוד )20

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 20 | (המשך מעמוד )19 לגות, שעיקר כוחן האלקטוראלי הוא במיג- זר הערבי. רק״ח והרשימות הערביות הקשורות במיפלגת העבודה, מקבלות בקלפי הניסיונית ייצוג שהוא קטן בהרבה מכוחן

(המשך מעמוד )19
לגות, שעיקר כוחן האלקטוראלי הוא במיג-
זר הערבי. רק״ח והרשימות הערביות הקשורות
במיפלגת העבודה, מקבלות בקלפי
הניסיונית ייצוג שהוא קטן בהרבה מכוחן
האמיתי.
• היהדות החרדית — אגודת־ישראל
ופועלי אגודת־ישראל — זוכה בהצבעה
גדולה מכוחה האמיתי, לעומת ירידה יחסית
מקבילה בכוחה של המפד״ל.
• גוש מיפלגות הימין, מקבל בקלפי
הניסיונית ברכבת שיעור הצבעה גבוה
במעט מכפי שהוא מקבל אחר־כך בבחירות.
על סמך ידיעה זו של הסטיות החוזרות
על עצמן, ניתן לקבוע מקדם־סטייה,
שבעזרתו אפשר היה לחזות בעבר, בדיוק
כמעט נמרץ את תוצאות הבחירות, ככל
שמועד עריכת הסקר היה קרוב יותר למועד
הבחירות.
התוצאות הבאות של הקלפי הניסיונית
שערך העולם הזה בשבוע שעבר, משקפות
את דעתם של הבוחרים כיום, והן מייצגות
את התוצאות כפי שהיו אולי מתקבלות
אילו נערכו הבחירות השבוע. רשימת
המיפלגות הורכבה על־פי המיפלגות שהודיעו
כבר על כוונתן להתמודד בבחירות
לכנסת התשיעית, ומתוך הנחה שמפ״ם תופיע
ברשימה נפרדת ולא ברשימת המערך,
יחד עם מיפלגת העבודה.
אלף איש התבקשו להשתתף בסקר. הם
היו קהל נוסעי הרכבות שנסעו ביום הרביעי
שעבר, ביום השישי שעבר וביום
ראשון השבוע, בקו תל־אביב—חיפה וחזרה.
963 איש השתתפו בהצבעה בפועל. מתוכם
בחרו )2070( 196 איש להימנע מהצבעה,
אם על-ידי הטלת פתקים לבנים, ואם תוך
הודעה מפורשת על הימנעותם מהצבעה תוך
הסבר :״טרם החלטתי,״ או ״זו שאלה מסובכת,
צריך לחשוב עליה היטב. לא ברכבת.״
מיספר
הקולות הכשרים היה 767 והם
התפלגו בצורה הבאה.

קולות, שהם .7.40/0אילו היתה החזית־התורתית
זוכה בשיעור־הצבעה זה בבחירות,
היה הדבר מזכה אותה ב־ 9ח״כים
לעומת 5שיש לה בכניסת הנוכחית. על-פי
מקדם־הסטייה, יש להניח שהחזית התור־תית
תגביר את כוחה, ותזכה בין 7ל־8
ח״כים.
• המפד״ל קיבלה 49 קולות (.)6.370
על־פי מקדם־הסטייה היא היתד. זוכה ב8-
ח״כים לעומת העשירה שיש לה כיום.
• רק״ח, זכתה, כצפוי, בקלפי הניסיונית
במיספר מצביעים שאינו משקף את
כוחה האלקטוראלי — 4מצביעים בסך
הכל. כיוון שיש להניח שרק״ח תשמור על
כוחה בכנסת הבאה, אם לא תגביר אותו,
יהיו לה 5ח״כים בכנסת התשיעית.
• הליברלים העצמאיים קיבלו 37
קולות מצביעים בקלפי הניסיונית, שהם
!־ ,4.87 וחמישה ח״כים בכנסת הבאה לעומת
ארבעה שיש למיפלגה זו עתה. על-פי החישוב
היתד, המיפלגה צריכה לזכות ב־6
ח״כים, אולם אם להתחשב בחוק באדר־עופר,
המבטיח את עודפי הקולות למים-
לגות הגדולות, תצא ל״ע מקופחת במיקרה

• התנועה לזכויות האזרח של
שולמית אלוני קיבלה 16 קולות (,)270
2ח״כים לעומת שלושה בבחירות הקודמות.
• המרכז החופשי של שמואל תמיר
קיבל 15 קולות 2 ,ח״כים לעומת הארבעה
שהיו לתמיר במיסגרת רשימת הליכוד בבחירות
האחרונות.
• הפנתרים השחורים, זכו ב17-
קולות, דבר שהיה מזכה אותם ב־ 2מנדטים
בכנסת.
• מוקד — 10 קולות, ח״כ אחד.

ניד, החוקרים מיסמכים
עו הוצאת נסנים מחשנון
בשוויץ וער נעורות באמצעות הנחת בוו ארוץ ־^ך
אמנון רובינשטיין שותף שקט בחבות בארץ
ך איטר חזרה פרקליטת מחוז תל־
~ אביב, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, מ־נסיעתה
הקצרה לשווייץ, מיהר אל מיש-
רדה נציב מס־הכנסה, אליעזר שילוני,
וקיבל מידה מעטפה סגורה שהכילה 15
מיסמכים בנקאיים. בפותחו את המעטפה
ראה, לסיפוקו, כי המיסמכים הם תצלומים
המהווים מערכת של פעולות בנקאיות.
היתד. זו הפעם הראשונה ששילטונות
מס־ההכנסה קיבלו תיעוד כה שלם ומקיף
על פעולות פיננסיות של בנק שווייצי,
הנוגעות לאחד האנשים הידועים והעשירים
בישראל.
בעבור שבועיים הובא הישראלי, עם
שני בניו, לחקירה שנמשכה במה ימים,
אשר בסופה הוצאו נגדם פקודות־מעצר.
הישראלים הם איל־׳הבנייה אהרון רובינשטיין
ובניו, מרדכי וגיורא.
מעצרם של בני מישפחת רובינשטיין
עורר תדהמה מוחלטת. כמה עיתונים יד־

היתה להם נישה למיסמכים השונים
של הבנק. זהות מוסר־המיס־מכים
על פלד ורובינשטיין ידועה
לי היטב, אולם פירסומה יגרום
למעצרו בשווייץ, על גילוי סודות
בנקאיים.
ואחרי הכל, האיש הרי מילא חובה
פטריוטית, בדווחו לשילטונוית ישראל על
עבירות שוחד או מס של ישראלים( .בעלי
זיכרון חד אף יזכרו מאמר מצויין ב־הארץ
של אמנון רובינשטיין, הקורא לדווח
לימס־הכנסה על מעלימי־מס ובעלי
הון שחור. ייתכן מאד כי מוסר החומר
על אהרון רובינשטיין הושפע דווקא מ מאמר
בנו).

בל ישראלי שיש לו, או היה לו,
חשבון כ״כנק רוכינסוך בבזל, או
כסניפו כז׳נכה, צפוי לחקירה כתקופה
הקרובה.
העיכוב שחל בין חקירת דויד פלד

• העולם הזה -כוח חדש 10 -
קולות, ח״כ אחד.
• הסוציאליסטים העצמאיים (לובה
אליאב) — 0קולות.

• רשימות מיעוטים ערכיות

חשוד אהרון רובינשטיין ואשתו רבקה
שתי חברות בוואדוץ

שניים מצביעים כקלפי אחת כרבכת
רעידת־אדנזה
• הליכוד — 146 קולות, שהם 1970
מקולות הבוחרים 23 .ח״כים לעומת 39
ח״כים בכנסת הנוכחית.
• מיפלגת העכורה ( -ללא מפ״ם)
130 קולות, שהם 16.9מכלל המצביעים
הכשרים. מיספר קולות זה היה מזכה את
מיפלגת העבודה ב־ 20 מנדטים בילבד בכנסת
התשיעית, לעומת 51 הח״כים שיש
בכנסת השמינית למערך יחד עם מפ״ם.
• מפ״ם קיבלה בקלפי הניסיונית 32
קולות, שהם !־ 4.17ו־ 5ח״כים. בהופעה
מאוחדת היה המערך שומר על מקומו כגוף
הפוליטי הגדול במדינה, זוכה ב־ 25 מנדטים
לעומת 51 שיש לו כיום.
• שלומציון, תנועתו החדשה של
אלוף (מיל ).אריאל(״אריק״) שרון, קיבלה
בקלפי הניסיונית 124 קולות, שהיו מזכים
אותה ב 19-ח״כים בכנסת התשיעית והופכים
אותה הסיעה השלישית בגודלה.

• התנועה הדמוקרטית לשינוי

(יגאל ידידשינוי) קיבלה 114 קולות, קצת
פחות מרשימתו של שרון, שהם ׳ 14.870מהמצביעים.
אלה היו מזכים אותה ב18-
ח״כים בכנסת התשיעית.
• החזית הדתית התודתית שהיא
רשימה מאוחדת של אגודת־ישראל ופועלי
אגודת־ישראל, קיבלה בקלפי הניסיונית 57

(קשורות בעבודה) 6קולות. שוב, לפי
מקדם־הסטייה, יש להניח שהיו זוכים במנדט
אחד או שניים.
התופעה הבולטת ביותר היא, כמובן,
זו של התפצלות שני הגושים הגדולים.
במבט ראשון נראה כאילו כל אחד משני
הגושים הגדולים, המערך והליכוד, מתפצל
לשניים. אולם זוהי טעות אופטית. שכן גם
עם מיספר המנדטים שתקבל רשימתו של
ייגאל ידין, על-פי סקר זה, יגיע המערך
רק ל 43-ח״כים לעומת 51 כיום.
לעומת זאת שונה המצב בימין. הליכוד,
יחד עם רשימת שלומציון ועם רשימת
המרכדהחופשי של תמיר, עשוי לזכות ב-
44ח״כים לעומת 39 כיום. המסקנה המתבקשת:
בעוד שרשימת ידין תנגוס בעיקר
קולות המערך, עלול אריק שרון למשוך
קולות הן מהמערך, הן מהליכוד והן מה-
מפד״ל.
זוהי תמונת-המצב, כפי שהצטיירה השבוע.
היא עשויה לה׳שתנות בעוד שבוע
או בעוד חודש, ובוודאי שתהיה שונה
בהגיע מועד הבחירות לכנסת התשיעית.
אולם אילו נערכו הבחירות השבוע, יש
להניח שהתוצאות שהעלתה הקלפי הניסיונית
היו גם, בסטייה זעירה, תוצאות הבחירות
הכלליות.

עו על החקירה שלושה ימים לפני המעצר, לחקירת רובינשטיין נגרם ביגלל סירובם
אולם מערכת־לחצים מורכבת מנעה פיר־ של שילטוגות שווייץ להתיר את כניסת
סום עד ליום שבו הובאו בני־המישפחה אנשי מס־ההכנסה הישראליים לארצם, ו למעצר.
למן הרגע שבו פורסמה הידיעה, כך נמנע ממוסר החומר להגיע להסדר
הולם (הכולל הבטחת התמורה הכספית
החלו מנסרות בחלל שתי שאלות :
• מה בדיוק יש לחוקרים נגדם ן
הנאותה) עם שילטונות מס־ההכנסה.
לניצב־מישנה בנימין זיגל לא היו כל
החקירה
• האם קשורים
והמעצר בפעילות הפוליטית של ׳בעיות להיכנס לשווייץ, והוא קיבל אישית
פרופסור אמנון רובינשטיין, בנו את החומר נגד דויד פלד. חומר זה כולל
של אהרון רובינשטיין, ומנהיג מיסמכי פתיחה של חשבון על שמו ב תנועת
שינוי, שעם הצטרפותו בנק רובינסוך, הפקדת 80 אלף דולר בלתנועה
הדמוקרטית של ייגאל חשבונו מחשבון פרטי של ויליאם רו־בינסון,
סגירת החשבון בשנת ,1973 והחידין
הפף סכנה לממשלה.
זרת הכסף לחשבון של רובינסון.
המאמצים העיקריים של הפרקליטות,
ובעיקר פרקליט מחוז ירושלים מיכאל
ך יתוח הגיוני של העובדות, וידיעת קירש, האחראי על תיק פלד, כוונו לברר
^ מה שאירע, משכנעים כי אין קשר מדוע הוצא הכסף מחשבונו של פלד,
ולאן יהלך אחרי שהוכנס לחשבונו של
בין החקירה לבין פעילותו של אמנון רו רובינסון.
חקירת בנו של ויליאם רובע־בינשטיין.
הפרופסור עצמו אמר לי, כי
סון, מיכאל, לא העלתה דבר, שכן הוא
הגיעו אליו שמועות, וכי שמע מרבים
טען שלא ידע כלל על פעולות אלה.
ממכריו שעיתויה של החקירה קשור בלפני
חודש ימים נסע מיכה קירש לתנועת
שינוי ומיזוגה עם תנועת ידין, או גרמניה
לחקור את ״כושי״ (שימעון רי לם
לו־עצמו אין כל כלים או מידע שיאפמון)
.בהזדמנות זו נכנס לשווייץ, ובסיוע
שרו לו לקבוע זאת.
החומר נגד רובינשטיין־האב הגיע משרד התובע השווייצי חקר את נאמנו
אל מס-ההכנסה מאותו מקור שמסר ופקיד־הבנק הראשי של רובינסון בז׳נבה,
שטרן. שטרן הוא אדם בא־בימים, שטען
את החומר למישטרה נגד דויד פלד,
בחקירה כי אינו זוכר מדוע הופקד הכסף
מנכ״ל־המכס המושעה. בשני המיקרים
מורכב החומר ממיסמכים פנימיים של בנק אצל פלד ומדוע הוא חזר לרובינסון. ברובינסון
בבזל, שפשט את הרגל. בעל עניין פלד חזר קירש בידיים ריקות. אבל
בהיותו בשווייץ נסע לבזל, שם גיסה
הבנק, ויליאם רובינסון, ,היה מעורה בחיי־להוציא
חומר נוסף מן הישראלי שסיפק
הכלכלה בישראל, והיה בעל נזיפעלי־הבירה,
וכן יצרן הטלוויזיות זניט. הוא את המיסמכים המקוריים על פלד.
לישראלי זה לא היה חומר גום!?
הכיר ישראלים רבים ושיכנע כמה מהם,
על פלד, אף הוא הציע מיסמבים
להשתמש בבנק הקטן והסולידי שלו.

מו סרה מי ד ע

בבנק עבדו במה ישראלים, ש-

על רובינשטיין, בתנאי שיקבל

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 21 | ה היוו חנזו הוואדוצ״ס שב רובינשטיין תגמול משילטונות מם־ההכנסה. אגב, ישראלי זה שירת את המדינה שנים רבות, והוא שוהה בשווייץ כי רק שם ניתן למצוא טיפול רפואי מתאים

ה היוו חנזו הוואדוצ״ס

שב רובינשטיין
תגמול משילטונות מם־ההכנסה.
אגב, ישראלי זה שירת את המדינה
שנים רבות, והוא שוהה בשווייץ כי רק
שם ניתן למצוא טיפול רפואי מתאים
לבן־מישפחתו החולה — וטיפול זה יקר
ביותר.
מיכה קירש חזר ארצה, הסדיר עם
אליעזר שילוני את שדרש הסדר, ופרקליטה
מחוז תל־אביב נסעה לשווייץ לחקור
עוד פרטים אחדים בענייו פלד —
אך בעיקר כדי לקבל את מיסמכי רו בינשטיין.

בינסון
אליו, והראה לו את המיס־מכים.
מיכאל !(הקרוי מייקל) ,נדהם כש ראה
את החומר שבידי שילוני, ולא נותר
לו אלא לאשר מה שנמצא במיסמכים
אלה: כי אכן אלה הן תעודות מקוריות
של הבנק, וכי החתימות שעל המיסמכים
נכונות אף הן• הוא לא יכול לתרום הרבה
לרקע העיסקות, וגם נראה כי שילוני ידע
די בלעדיו.

חמתו במימסד, נכנס לעסקים משותפים
רבים עם שיכון־עובדיס וקופת־חוליס. מח זור
עסקיו עולה על מאה מיליון לירות
לשנה, ורווחיה של חברתו מתקרבים׳ל שישה
אחוזים מן המכירות. החברה היא
ציבורית, כיוון שחילקה מגיות־הטבה ל עובדיה
הבכירים.
בעלי־החברה הם מישפחת אהרון רו בינשטיין,
מישפחת אחיו אברהם רוביג־

חברהו אדו צי ת

ך* אשר כחן אליעזר שילוני את החו־
~ מר שהגיע, נוכח בי מדובר בשתי
עיסקות.
קבוצה אחת של מיסמכים הראתה הו ראה
של אחד מבניו של אהרון רובינשטיין,
בחתימת־ידו, להוציא כמה מאות
אלפי דולרים מחשבון בבנק רובינסון,
ולהפקירו בחברה־להשקעות של הבנק,
למטרות השקעה מחוץ לשווייץ• החשבון
שממנו הוצא הכסף היה חשבון מיסחרי
רגיל של ויליאם רובינסון, בעל הבנק.
במיקרה זה היו המיסמכים מאירי־עיניים
כשלעצמם, והם הוכיחו כי לבנו של אהרון
רובינשטיין היתד. שליטה על כספים
בבנק של רובינסון בשווייץ.

קבוצת המיסמבים השנייח תי
ארח פעורה מסובכת יותר. סכומים
גדולים — שוב במה מאות
אלפי דולרים — הוצאו מחשבון
כבנק אחר בציריך, לפי הוראה של
שתי הכרות הרשומות בוואדוץ,
כירת ליכטנשטיין.

הכספים הועברו לחברה־להשקעות של
הבנק, וממנה הועברו מחוץ לשווייץ, כנראה
לישראל. במצורף למיסמכי הפקודות
הבנקאיות היה מיזכר פנימי של פקיד־הבנק
שטרן, המוסר כי ביצע את הפעולות
הללו לפי הוראה של אהרון, מרדכי
וגיורא רובינשטיין.
כמה שיחות טלפוניות של שילוני עם
הישראלי מוסר־החומר הבהירו לו, כי
החשבון הראשון, שממנו הוצא כסף בחתימת
אחד מבניו של רובינשטיין, היה
חשבון משותף לוויליאם רובינסון ולאהרון
רובינשטיין, המיסמכים, וכן השיחות הטלפוניות,
הבהירו לשילוני את התמונה כולה,
ועתה יכול היה לגשת לחקירה עצמה.
כצעד ראשון הזמין את מיכאל רו
חשודים
גיורא ומרדכי רובינשטיין בבית־המישפט
שליטה על כספם בשווייץ
עתה ביקש שילוני לזמן לחקירה את
אהרון, מרדכי (״מוטי״) וגיורא, אולם
מוטי שהה בחו״ל, והחקירה עוכבה לשבוע,
עד לשובו ביום הרביעי האחרון. האב
ושני הבנים הוזמנו, המיסמכים הוראו
להם, והם נתבקשו למסור הסברים.
נראה כי ההסברים לא שיכנעו את שילובי,
שכן ביום השישי הובאו השלושה
למעצר רישמי, ושוחררו בערבות אישית
של רבע־מיליון לירות כל אחד.

ההאשמות המייוחסות ברגע
לשלושה הן החזקת כספים כחו״ל
והעלמת הכנסות כארץ. שכן כדור
כי כל דולר. שהעבירו הלוך־ושוב
כשווייץ, הוצא מהכנסתם כישראל.
לכן גם החלה מחלקת-החקי-
רות של מס-ההבנסה בבדיקת כל
סיפרי חכרת ״רובינשטיין ושות׳ ״,
ששלושת הנעצרים הם כעלי־מניות

בן אמנון רובינשטיין
לא מעורב

אהרון רובינשטיין ( )71 הוא גדול
הקבלנים הפרטיים בישראל. עם את־רי־הבנייה
הידועים שלו נימנות השכונות
נאות־רחל ונאות־שושניס בחולון. הוא בנה
כימעט אך־ורק בגוש דן, ורק בשנים האחרונות
החל בונה גם בירושלים, ועבור
מישרד־השיכון•
חברתו, רובינשטיין ושווד, לא היססה,
בשעתו, לצאת במילחמת בג״צים נגד מיג־הל־מקרקעי־ישראל,
המפלה לרעה חברות
פרטיות בהקצאת קרקע.
בעשר השנים האחרונות הוא חדל ממיל-

שטיין, ושותף נוסף בשם אליעזר וקסמן.
לחברה שלושה מנהלים: אהרון ואב רהם
רובינשטיין, ואליעזר וקסמן. גם
אהרון וגם אברהם חילקו את חלקיהם
בחברה לבני־מישפחתם בעודם בחיים, באמצעות
חברות־נאמנות• כך, שלמעשה,
חברת־הנאמנות של אהרון, המחזיקה ב מחצית
מניות רובינשטיין ושות׳ ,שייכת
כיום לשלושת בניו, אמנון, מרדכי וגיורא.

הפרופסור אמנון רובינשטיין
אמר לי כי הוא שותך שקט, רא
נטל ואינו נוטל כל חלק כעיסקי
החכרה או בניהולה, ואינו מקבל
ממנה בל שבר.
שאלה מעניינת תתעורר אם ימצאו חוק רי
מס־ההכנסה קשר בין החשבונות ב־שווייץ
לבין החברה. או־אז יהפכו גם
בעלי־המניות אחראים למעשי החברה ומנהליה.
בעניין זה נכתבו כמה מאמרים
נוקבים בהארץ, על כך שאין לפטור בעלי-
מניות מאחריות למה שקורה בחברה.
מאמרים אלה נכתבו בידי אמנון רובינשטיין.
האירוניה
היא שכל הפרשה לא היתד,
מתרחשת, לולא התאבדותו של ויליאם רו־בינסון,
שהובילה לנפילת הבנק שלו,
ולהדלפת מיסמכי רובינשטיין.
רובינסון התאבד מקפיצה מגג בית-
מגורים גבוה ברחוב וייצמן בתל־אביב.
החברה שבנתה את הבית היתה רובינשטיין
ושווד.

יגאל לביב

במדינה
הע ם
ס לי ח ה. ט עו ת
סשר ־ ה חו ץ
עסקני ישראל גוהרים
דודטיגגטון, כמו
יהודי הגטו א? הפריח
בפי מנחם בגין היתה בשורה. זה עתו
שוחח עם היועץ המדיני העיקרי של ג׳ימ
קארטר, זביגנייב בז׳דינסקי. הלה הודי?
לו בסודי־סודות, באורח מוסמך: שר־החו׳ן
הבא של ארצות־הברית יהיה ג׳יימם שלזינגר,
שר־הביטחון לשעבר. מובן שבגין נחפז
מייד להודיע עלי כך לציבור הישראלי,
בהכרזה מפוצצת שבה הציג את עצמו
כממתיק־סוד עם השילטון האמריקאי
החדש בכל התחומים*.
כעבור 24 שעות מינה ג׳ימי קארטר
את סיירוס ואנס לתפקיד שר־החוץ.
אוזנו שד הפריץ. פרשה קטנה זו
יכלה להוות קוריוז חולף, לולא היתד,
אופיינית כל־כד לעסקני ישראל, בקואליציה
ובאופוזיציה כאחת.
מזה חודשיים נערכת עלייה־לרגל של כל
המי־ומי הישראליים אל בירת ארצות־ד,ברית.
כמו יהודי־גטו בפולין, הם מתייצבים
לפני הפריץ ומתפארים בכל מילה
שהוציאו מפיו.
הודעתו של בגין היתד, מגוחכת — אך
לא יותר מאשר הודעותיהם של תריסר
עסקנים אחרים.
השבוע יצא שימעון פרס לוושינגטון.
מקורביו הדליפו ברצינות רבה שייפגש
עם פלוני, מאנשי הממשלה הבאה, ועם אל מוני,
יד ימינו של קארטר. הבשורה: אין
יהודי המוכשר כמו שימעון פרם לסבר את
אוזנו של הפריץ החדש.
לפניו נטש שר־התחבורה הכושל, גד
יעקובי, את ממלכתו העולה בלהבות. אח רי
מסע־תענוגות במכסיקו, ראה גם הוא
צורך חיוני לעצמו לבזבז כמה ימים יק רים
נוספים בוושינגטון, כדי להיפגש עם
מדינאים אמריקאיים ולהכריז, באוזני הציבור:
פלוני אמר לי כך, אלמוני הצהיר
באוזני כך.
יעקובי ידע כי שיחה אחת עם קיסינג׳ר,
שבה לא נאמר דבר, אך שעליה ניתן למסור
הודעה לעיתונות, שקולה מבחינתו
כנגד הפסד של 500 מיליון לירות בשביתות
של אנשי אוויר, ים וייבשה.
גם אריק שרון לא התנזר מתענוג מפוקפק
זה. ביקורו אצל ג׳ימי קארטר, ערב
הבחירות, פתח למעשה את העונה.
הסום ימות. יתכן ששום תופעה יש־ [
ראלית אינה מדגימה את תחושת־הגטו החדשה
של ישראל כמו זו. שלושה דורות
של מאבק למען עצמאות ישראל הובילו
למצב שבו מאמין האזרח הישראלי שגורלו
תלוי כל־כולו בידי השליט בוושינגטון, כמו
שגורל היהודי בגטו היה תלוי כל־כולו
בידי האציל הרוסי או הפולני המקומי.
מינויו של סיימם ואנס כיורשו של
ד,נרי קיסינג׳ר הדגים זאת יפה. כאשר הודיע
ואנס בראיון עיתונאי כי הוא מתכוון י!
להפעיל ״לחץ כבד״ על ישראל, כדי להשיג
הסדר כולל במרחב, פרצה זעקה בכלי-
התיקשורת הישראליים. יצחק רבין עצמו1
מצא לנכון להרגיע את הציבור בנאום1,
ששודר בטלוויזיה. תוכן הדברים התאים י
לבדיחה יהודית מתקופת הגטו: אל לנו
להיבהל. הפריץ ימות או הסום ימות. ואנס
ישנה את דעתו. צריכים לפעול אצלו, לשדלו,
להשפיע עליו.
נראה כי לא עלה על דעת איש כי בחיים
המדיניים קובעים אינטרסים של מדינות׳
לא שיגיונות של שר זה או אחר.
ישראל היא מדינה, המשפיעה על. אינטרסים
חיוניים של מדינות אחרות — ולא
גטו, המבקש רחמים.
יחסה של ארצות־הברית לישראל ייקבע
על־ידי מעשיה ומחדליה של ישראל עצ מה
— ולא על-פי פיקחותם ולשונם החלקה
של שתדלנים.
י בין השאר הודיע בגין כי בדדינסקי
אמנם האמין בעבר בצורך להקים מדינה
פלסטינית, אך נטש לאחרונה רעיון זה —
כנראה בהשפעת דיברי־השיכנוע של בגין
עצמו. מדברי בגין עלה שבדזינסקי קיבל
את כל דיעותיו של בגין.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 22 | הבלשיס -מ• הז הי ר אח עלי ־ המועדוויםי קשו הקדם! ך* טלפון צידצד כמישרדו י״ל ראש י 1מחלק־המוסר במדור המרכזי (כיום היחידה המרכזית) של המישטרה בתל־אביב.

הבלשיס -מ• הז הי ר אח עלי ־ המועדוויםי

קשו הקדם!

ך* טלפון צידצד כמישרדו י״ל ראש
י 1מחלק־המוסר במדור המרכזי (כיום
היחידה המרכזית) של המישטרה בתל־אביב.
ראש-המחלק, המפקח בני סירסט,
הוזמן להתייצב מייד בפני סגן־ניצב אר-
מנד לוי, ראש המדור המרכזי והבום הישיר
שלו.
כעבור דקות אחדות נכנס פירסט ל*
מישרדו של הבום. השיחה בין השניים
היתר. קצרה ועניינית:
״שמעתי שאתה מחפש את יוסף, הנגר/״
אמר לוי לפקודו .״מה אתה רוצה ממנו?״
בני פירגעז נדהם לשמע השאלה. כפי
שסיפר מאוחר יותר לקצין־מישטרה בכיר
במחוז תל-אביב, עד לאותו רגע לא דיבר
על כד עם אף איש־מישטרה אחר .״אני
רוצה לחקור אותו,״ השיב ,״בקשר למו-
עמן־קלפים ברמת־גן. נודע לי שהוא מפסיד
סכומים גדולים של כסף תוך לילה
אחד, ולמחרת שב ומתייצב למישחק חדש.
אני חושד ש
אך הוא אף לא הספיק לסיים את דבריו
.״תפסיק לחפש אותו!״ הורה לו סגן-
ניצב לוי, בנימה שאינה משתמעת לשתי
פנים .״עזוב אותו! רד ממנו מייד! אני

2 2 -1

מקווה שזה ברור.״
בני פירסט התאושש במהירות מתדהמתו.
הוא קם על רגליו, אמר שברור לו, ויצא
את החדר.

כ״ 20 גברים שהיו במועדון־ההימורים, אשר
היה שייך לשלום רחמים ״הצולע״ .רק
איש־המפתח, יוסף ״הנגר״ ,אשר סביבו
נסב המידע שקיבל המפקח, ואשר אותו
יצא לחפש שם, לא נמצא במקום.
בני פירסט החליט שלא להרפות, והיתר,
לו סיבה טובה לכך. כרעם ביום בהיר
הגיעו לידיו, ממקורות אחדים, קיטעי־מי־דע
שהובילו כולם לכיוון אחד:

לושה ימים לפני שהתרחשה השי*
/חה בחדרו של ראש המדור המרכזי,
בחורף ,1975 קיבל ראש מחלק־המוסר, המפקח
בני פירסט, מידע חשוב ביותר. הוא
הכין את אנשי־ציוותו, תידרו אותם, ובשי
עות הערב של אותו יום קרב הכוח אל
בית מיספר 18 ברחוב מודיעין ברמתלגן.
הפשיטה נערכה במהירות כזו, עד שאיש־התצפית
של מועדודהקלפים שפעל בבית
זה, לא הספיק להזהיר את עמיתיו, שהיו
שקועים במישחקם בתוך הבית. פירסט
ואנשיו פרצו לתוך הדירה, ומצאו את
המשחקים יושבים סביב השולחנות ולידם
עשדות־אלפי לירות וכלי-המישחק.
סכומי־עתק נוספים נמצאו בחיפושים על
גופם של הקלפנים. פירסט ואנשיו עצרו

קציני־מישטרה בכירים במחוז
תד־אביב מקבלים שוחד מידי אג־שי
העולפי־התחתון, כדי שיניחו
להם לנהל כשקט את עיפקי־ההי*
מורים שלהם. כין הקצינים האלה
נמצא גם סגן־ניצב ארמנד לוי,
ראש המדור, והוא וקצינים נוספים
קיבלו רהיטים, וסכומים של
רכבות לירות מבעלי־המועדונים
ומן ה״ברישים״ הגדולים.

קצינים מ ק בלי ם
שוחד!

אם יצליח לאתר את יוסף ״הנגר״ ,המכונה
כד בשל היותו בעל נגדיות גדולות
באיזור תל־אביב, מסרו מקורות־המי־דע,
ימצא גם את המפתח לפרשה כולה.
ובני פירסט החליט למצוא אותו. שלושה
ימים ולילות אחרי הפשיטה המוצ

לחת
על המועדון שברמת־גן עסק בחיפושים
בלתי־נלאים אחריו, אך לא מצאו.
ביום הרביעי לחיפושים נקרא אל מפקדו,
ארמנד לוי, וזה הורה לו קצרות וברורות
למשוך את ידיו מן העניין. לא נותר
לו, לפירסט, אלא להישמע לפקודה המפורשת.
החיפושים נפסקו.

פ ס טי בלי ם
של הי מורי ם
י• מים ספורים לאחר-מכן שב ראש-
המדור והזהיר את פירסט שלא יתחב
יותר את חוטמו בעניין זה. סגנו של לוי,
הקצין הוותיק רב־פקד יעקוב פרנקנטל,
הודיע לפירסט שבכל פעם שיהיה בדעתו
לפשוט על מועדון־הימורים, עליו להגיש
מראש רשימה של התאריכים והכתובות
שבהם הוא מתכוון לפעול. היתד, זו הוראתו
החדשה של לוי, והוא הטיל על סגנו,
פרנקנטל, להעבירה לפירסט.
פירסט קיבל עליו את הדין, היה מגיש
רשימה כזו לפני כל יציאה לפעולה. אך
אחרי שנכנס הסידור החדש לתוקף, קרה

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 23 | הם של כמה מועדוני־הימורים בדיסלדורף. לא פעם שהגיע עם אנשיו למועדון־הימורים הגיעו גם טיפוסים שונים ומשונים מוזג־זד, או אחר, ומצאם ריקים מאדם — למרות שניכר

הם של כמה מועדוני־הימורים בדיסלדורף.
לא פעם שהגיע עם אנשיו למועדון־הימורים
הגיעו גם טיפוסים שונים ומשונים מוזג־זד,
או אחר, ומצאם ריקים מאדם —
למרות שניכר בבירור כי בערכה בהם פעי צואלה, אוסטריה וארצוודהברית. נציגי הלות
קדחתנית עוד שעה קלה קודם לבואם פשע הבינלאומי נחתו בנמל-התעופה בלוד,
כשמטרתם המוצהרת היא לבלות חופשה
של השוטרים.
קצרה בישראל. מדי לילה בערכו מישחקי־אולם,
פירסט ידע כבר — תודות למקו־רוודהמידע
שלו — שבמועדוני־קלפים י קוביה כגון ״דיינע־מיינע״ בבתי-המלון הגדולים
של תל־אביב. כל חדרנית וכל מלמסויימים
מתקיימים מישחקי-הימורים המסצר
ידעו באיזה חדר מתנהל מישחק, באיתכמים,
לפעמים תוך לילה אחד בלבד,
זו שעה ומי המשתתפים.
ברווחים או הפסדים של רבע־מיליוו לי הידיעות
על השיגשוג החדש פשטו ברות
ויותר. המדובר — בכספים של אנשי
העולם־התחתון, שמקורם בפריצות ובשדי־ מהירות, כדליקה בשדה־קוצים. פרצופים
דות של בנקים ומחסנים, ובסחיטות למימוכרים
היטב למישטרת ישראל קלטו את
החדשות, ומיהרו להצטרף. עשרות מאנשי
ניהן.
העולם־התחתון הישראלי החלו מגלגלים
כן סופר לפירסט שהמישחקים הללו,
מיליונים על השולחנות, בתקופה שבה
במקומות שונים בעיר, נערכים ללא הפרעת
המישטרה, וכי מתאספים בהם מיל כמעט בכל יום התרחש שוד־בנקים מזויין
יונרים הקשורים בעולם־ז!תחתון הישרא בתל־אביב ובסביבתה.
ואלה מן הישראלים שלא זכו להתלי,
עבריינים מוכרים למישטרה ותיירים
קבל לחברת האורחים החשובים מחו״ל,
מחו״ל.
אבל הסוד הגדול כבר לא היה, בעצם, התפזרו ב־ 45 מועדוני־ההימורים המקוסוד.
הידיעות על פסטיבלי־הימורים בקנה־ מיים, שהיו רובם׳במחתרת. כולם ידעו מה
מידה גדול, שהתקיימו בישראל במהלך קורה.

מי שחיה ואש המדור הטו־נז׳ שר
מישטות מחוז תדאביב מוחשו עד ידי
אחו מניקור׳! ני הזהיו את בעדי
מועדוני ההימורים מפשיטות המישטוה׳י
שנת 1974 ובתחילת 1975 ללא הפרעה, זכו
כבר בכותרות שמנות בעיתונים.
בעיתון הארץ, למשל, פירסם העיתונאי
אבי ולנטין סידרה בת שמונה מאגרים,
על תעשיית־ההימורים בארץ, ובנד
ייוחד בתל־אביב רבתי. שניים כאלה, ב־קנה־מידה
בלתי־מבוטל כלל, התנהלו בחדרים
בבתי־המלון שרתון (כיום פאל)
וחילטון בתל-אביב. אנשי־עסקים יהודיים
בעלי־שם ודמויות מן העולם־התחתון הבינלאומי
הגיעו לתל־אביב יחד עם מארגני
מישחקי־הימורים לא־יהודיים, ופתחו בסיד־רה
של לילות ארוכים סביב שולחנות עמוסים
ממון רב, בלירות ישראליות ובמט-
בע־זר.
מגרמניה הגיע, למשל, מתאגרף־לשעבר,
לא־יהודי, שפרש מן הספורט והפך בעלי־

רק המישטרה לא היתר, בתמונה. אומ נם,
היו קציני־מישטרה שידעו לספר כי
העבירו מידע בנושא לאנשי־המודיעין של
מטה מחוז תל־אביב, אך יחידת־הבילוש
המובחרת של המטה, המדור המרכזי, לא

נקפה אצבע.

שקט

מוזר מ אד
*י שרות מועדוני־ הקלפים של תלאביב
ירדו למחתרת עוד בשנת ,1971
אחרי שנתקבל על־ידי הכנסת תיקון לחוק
רישוי העסקים, שלפיו חייבים היו גם
מועדוני־הקלפים ברישיון. היתר, זו תרומתו
של היועץ־המישפטי־לממשלה דאז,

המטשטש

ניצב דויד עופר, מי שהיה מפקד מחוז תל־אביב של המיש־טרה
עד לפני כחודשיים, ופרש מן השירות אחרי שנדחתה
מועמדותו לתפקיד מפכ״ל המישטרה. עופר קיבל דיווח מלא מן הקצין פירסט טל חשדותיו
כלפי ניצב־מישנה לוי, אך לא פתח בחקירה ולא העביר את הפרטים למטה הארצי.
שלמד, שמגר, שהחליט לחלץ את העיר
תל־אביב מציפורני הפשע ברגע האחרון
ממש, לפני שהעולם־התהתון ישתלט עליה
כליל באמצעות תעשיית־ד,הימורים.
במצב זה, כשד,עירייה לא מיהרה. להעניק
רישיונות למועדוני־הקלפים, יצאו
בעליהן למיתקפה אלימה על כל מי שעמד

בדרכם. ב־ 28 באוגוסט 1971 הונה מיטעך
נפץ בביתו של יעקוב קנר (לשעבר, מפקד
מישטרת מחוז תל־אביב) ,האחראי על הפיקוח
בעיר. בשנת 1973 ירו אלמונים לעבר
ביתו של ז. כץ, ראש מערכת הפיקוח של
העירייה.
המישטרה לא גילתה את האשמים.
ואז, לפתע, השתרר שקט. שקט מוזר
מאד, ומעורר מחשבה. העולם־התחתון
חדל, במפתיע, ממעשי־הנקמה שלו באג־שי־המישטרה
ובפקידים הבכירים שבהם
היה תלוי עניין קבלת הרישיונות למועדו-
ני-ר,קלפים. כרישי־ההימורים הגדולים אומנם
לא קיבלו רישיונות, אך הם חדלו באמת
לפצות פה. דומה היה שהכל הסתדר דרך-

פלא.
עיסקי״ד,הימורים הועברו לדירות פרטיות
בתל־אביב וברמת־גן, ועל גגות הבניינים
הוצבו תצפיות, לאזהרת ה־משחקים־ר,מהמרים
מפני בואה האפשרי של
המישטרה.
לא פעם הגיעו המפקח בני פירסט ואנשיו
למועדון כזה, לשם עריכת פשיטה,
והיו מגלים שם רק את הקלפים מפוזרים
על שולחנות, כיסאות הפוכים וסימנים
ברורים לכך שהמהמרים הסתלקו מן המקום
זמן קצר קודם־לכן. השאלה הגדולה
היתד : ,מי הזהיר את המהמרים מפני
הפשיטה המישטרתית, האס אנשי־התצפית
שעל הגג, או אולי מקור אחר?

ניצב עופר
ס* הגיב

המאשים

פקד בני פירסט, מי שהיה הקצין
הממונה על פשיטות על מועדוני־הי־מורים
עד שנזרק מן המדור המרכזי על־ידי הבום שלו. בתמונה
מימין למעלה: השני משמאל הוא ראש מחלק־המוסר בני
פירמט טס אנשיו, במועדון־הימורינז הנמצא ברמת־גן.

מוקד החקירה

ניצב־מישנה ארמנד לוי, כיום ראש
מחלקת־החקירות של מישטרת מחוז
תל־אביב, ומי שהיה עד לפני כחודשיים ראש היחידה המרכזית,
שסילק את הקצין בני פירסט מן היחידה והורה לו להפסיק את
החקירה נגד. בעלי מוטדוני־הימורים בתל־אביב, שבה עסק.

ך* ני פירסט המשיף בפעולתו לביעור
1הנגע. המידע הוסיף לזרום לאוזניו
מכיוונים שונים, והכל הורה על פעילות
ערה ביותר בתחום ההימורים. נודע לו על
רווחים של רבע־מיליון לירות, ו־ 400 אלף
לירות (סכומים נכבדים לכל הדיעות, בישראל
של שנת )1975 במועדון מסויים ב־רמת־גן.
נהג־מונית שנמשך למועדון־די-
מורים, הפסיד שם את מכוניתו ואת ביתו.
נכד-,תאונה שזכה ב־ 170 אלף לירות
פיצויים, לאחר שנים של התדיינות בבתי-
מישפט, הפסיד את כל הסכום תוך ערב
אחד, ורק לאחר פניות מבחוץ ותחנונים
אידקץ הוחזר לו חלק מכספו.
פירסט הרחיב את טווח פעילותו, ועד

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 24 | ^ ^ קשר הקל פני ם משך מעמוד )23 ורדס־כץ הגיע. במסווה של חיפוש אחר יפנים ומהמרים סתם, הוסיף לחפש אחר זיש אשר, זאת ידע, יתן בידו את חפתו לתעלומה. מדי־פעם היה

^ ^ קשר

הקל פני ם

משך מעמוד )23
ורדס־כץ הגיע. במסווה של חיפוש אחר
יפנים ומהמרים סתם, הוסיף לחפש אחר
זיש אשר, זאת ידע, יתן בידו את חפתו
לתעלומה.
מדי־פעם היה חוזר אל המועדון שברב
מודיעין ברמת־גן, אשר אליו שלחו
תו מקורות־המידע שלו בפעם הראשונה.
כל פעם חזרה התמונה על עצמה: קלם
מפוזרים על השולחנות, כיסאות הפו־ס,
בקבוקי־משקה ריקים־למחצה, כוסיות
אות, קוביות מפוזרות על השולחנות ועל
יצפה. בכל פעם הצליחו המהמרים להסיק
לפני בוא המישטרה.
המפקח פירסט המשיך למסור מראש, כ־זון
הפקודה שניתנה לו, את רשימת
!קומות והמועדים שבהם הוא מתכוון

1 *1111 סגן־ניצב יעקוב פרג־
1 #111 קנטל, מהיחידה המרת
של מישטרת מחת תל־אביב. על־פי
ונתר של פירסט, היה זה פרנקנטל
בע ממנו למסור לו רשימה של מועדו־הקלפים
וההימורים שהוא מתכוון לפו
עליהם, אלא שפרנקנטל עשה זאת
פי פקודתו של ארמנד לוי, הממונה עליו
לי שיידע את מטרת המידע המוקדם.

שלו. היתה לו תחושה מבוססת מאד שלפחות
קצין בכיר אחד במטה המחוז מקבל
שוחד מאנשי חעולם־זזתחתון.
בעיקבות אירועים אחדים, שכנראה חיזקו
את חשדותיו עוד יותר, התייצב בני
פירסט בלישנתו של ניצב דויד עופר, מי
שהיה עד לפני חודשיים מפקד מישטרת
מחוז תל-אביב. הוא גילה לעופר בי הוא
חושד במפקדו, ראש המדור ארמנד לוי.
ניצב עופר שמע את הדברים, ולא הגיב.
דויד עופר שמר את גילוייו של פירסט
בסוד, ולקחם עימו בפרישתו.

״לא שמעתי״ —
״יש ל ח קו ר ״
^ ך אי־התגובה המוזר שגזר על עצ־מו
עופר לגבי הגילויים, עודד שורה
שלמה של תגובות מצידו של ארמנד לוי
כלפי המפקח פירסט. סגן־ניצב לוי זימן את
פירסם אליו, הודיע לו שעליו לעזוב את
עבודתו כראש מחלק־המוסר, והעבירו להדרכה(
.אגב, לפני שסולק מן המדור
המרכזי, נאמר לבני פירסט שעליו למסור
את חומר החקירה שצבר לידי חוקרי
המחוז. הוא סירב, וביקש להעביר את
המיסמכים למטה־הארצי).
הצעד הבא של ארמנד לוי היה להרחיק
את פירסט ממטה מחוז תל־אביב לחלוטין.
הוא מונה כקצין־תלונות־הציבור ב־מישטרת
רמת־גן. משם הגיע למרחב הירקון,
שם הוא משמש בקצין־סיור עד היום.
נראה שמטרת צעדי־הארתעה הללו היתד,
להביא את בני פירסט ליד כך שיעזוב
את שורות המישטרה. אולם הקצין הצעיר,
שהוא בסוף שנות השלושים לחייו, נשוי
ואב לשלושה ילדים, אוהב את עבודתו —
ולא נכנע ללחץ.
ארמנד לוי 44 יליד מצריים, המשרת
במישטרה זה 24 שנים, שימש כראש
המדור המרכזי ארבע שנים. לפני כחודשיים
קיבל את דרגת הגיצב־מישנה, ועזב
את היחידה כדי להיכנס לתפקיד ראש ענף-
החקירות במטה המחוז.
כאשר נשאל דובר מישטרת מחוז תל־אביב,
פקד אבינועם כהני, מדוע סולק בני
פירסט מן היחידה המרכזית, השיב :״המיש־טרה
אינה מוכנה לגלות מה היו הסיבות
לכך. הן היו אופרטיביות.״
ניצב יעקוב קדמי, ראש מחלקת־החקי־רות
של המטה־הארצי, שנתבקש אף הוא
להגיב, ביקש לערוך בירור ראשוני בעניין,
ואחר מסר :״העניין מאד רציני,
ואני מתייחס אליו ברצינות. הבירור הראשוני
הראה לי שהעניין אינו פשוט, כיוון
שהפרשה שבה מדובר התרחשה לפני יותר
משנה, ואילו מפקד מחוז תל־אביב, ניצב
דויד עופר, עזב את המישטרה לא מזמן.
שוחחתי עם פקד פירסט, והבנתי שהטע

ך ׳ מ 711ך 111 *1י בני פיוסנו עם בלשי מחלקתו, שיחד עימו ערכו
י * את הפשיטות על מועדוני הקלפים וההימורים,
# 1 1 1 1 1 1 1
ים הועבר פירסט מתפקידו ומונן! כקצין־תלונות־הצייבור במישטרת רמת־גן. חשדותיו
פירסט נגד הממונים עליו, נחקרי״ם עתה בידי ראש מחלקת החקירות, ניצב יעקוב קדמי.
ע את פשיטותיו על המועדונים. הרשי־היתה
נמסרת לפרנקנטל, וזה היה מע-
אותה למפקדו, ארמנד לוי.
:יתיים, אחרי שהורה לו לוי להפסיק
חקירתו ואת חיפושיו אחר יוסף
ר״ ,איימו אנשי העולם־התחתון על
וט, שאם לא יניח להם להמשיך בעיס־
1כרגיל, הוא יועבר מתפקידו במדור
על־ידי ארמנד לוי — לתפקיד אחר.
פירסט התעקש להמשיך, והפעם באופן
י, ולאסוף חומר־ראיות לחיזוק החשד

נות שלו מתבססות יותר על התרשמויות
מאשר על עובדות. אך יש לחקור את העניין
ביסודיות ולעומק.״
פקד בני פירסט עצמו סירב לאשר או
לאמת את פירטי הפרשה, וביקש להפנות
כל שאלה בנושא זה אל הממונים עליו.
כשהתבקש ניצב־מישנה ארמנד לוי, באמצעות
דובר מישטרת מחוז תל־אביב, ל הגיב
על האשמות שהועלו נגדו, היתד,
תשובתו :״אין לי מה להגיב!״

מרפד זוהר ;
במדינה כנסת
רונן ל א *חן
הסיעה ככנסת החליטה
להתריס את חבריה,
אד שגייס מחם אמרו:
דומה שרק דבר אחד הצליח, בזמן האחרון׳
להעיר את מישכן הכנסת מן התרדמה
העמוקה שבה הוא שרוי. לולא
פרט זה, דומה היה כאילו הכל מחוץ ל-
מישכן מתנהל על מי־מנות, המדינה מנוהלת
כהלכה ואין חדש תחת השמש.
מיה זה סירובם של חברי־הכנסת יצחק
בדאהרון ואליעזר רונן, מסיעת המערך,
לתרום 500 לירות ממשכורתם החודשית
כחברי־כנסת, לקרן־הביטחון.
קרן־הביטחון הוקמה מייד לאחר מיבצע-
יונתן. אזרחים החלו תורמים לצה״ל באופן

^ !ימיים לפגי פטירתו נכנס ח״כ צבי
גרשוני לבית־סוקולוב בתל־אביב, פגש
שם בעיתונאי בכיר שהיה מקורב לו מאד.
תוך כדי שיחה עם העיתונאי (ששמו שמור
במערכת) ,סיפר גרשוני כי השר אברהם
עופר הזמין אותו ואת ח״כ אברהם זילבר־ברג
לשיחה, כדי לשכנעם לתמוך ברבין
במיפלגת העבודה. היה זה בעיצומו של
המסע שפתח בו השר עופר, לגיוס המיפלגה
לימין רבין, לפני שלושה חודשים.
גרשוני אמר לבן־שיחו כי הודיע שלא
ישתתף בפגישה וכי בכלל, הוא מסרב לראות
את עופר.
העיתונאי נדהם, שכן גרשוני היה ידוע
בקשריו הטובים עם עופר, בהיות שניהם
במחנה היונים. לא פעם מילא שליחויות
של רצון טוב אצל עופר, לבקשת איחוד-
הקבוצות־ר,קיבוצים שהוא חבר בו.
גרשוני לא היסס לספר לעיתונאי מה
שקרה בינו לבין עופר, אולם השביעו שלא
ידבר על כך, שכן הוא עצמו סיפר זאת רק
ליושב־ראש ועדת־הכספים של הכנסת, ישראל
קרגמן. העיתונאי הבטיח לשתוק, ורק
עתה, לאחר פטירתו של גרשוני וכאשר
נלחץ אל הקיר, הסכים לגלות את הפרשה.
גרשוני סיפר, כי זמן קצר קודם־לכן
בא אליו אדם טל, מנהל מחודד,דרום של

ח״ר אליעזר רונן
״איזו פרובינציאליות !״
ספונטאני. אז התעורר משה גילבוע, מי
שהיה קונסול ישראל באטלנטה, ג׳ורג׳יה,
ומי שהפגיש, בשעתו, את ראש־הממשלה
יצחק רבץ, עם נשיא ארצות־הברית ג׳ימי
קארטר, בעת שזה היה מושל אטלנטה.
גילבוע הכניס סדר בהתרמה הספונטאנית.
אולי קיווה כי בזכות מיבצעו זה
ובזכות היכרותו עם קארטר, יוענק לו
תפקיד רישמי בוושינגטון. מוסדות החלו
להתרים את עובדיהם, הממשלה מתרימה
את שריה, וראשי הסיעות בכנסת התרימו
את חבריהן.
מי קובע מה י כשפנה יו״ר סיעת
המערך בכנסת, משה ורטמן, אל אנשי
סיעתו, לא העלה בדעתו כי יימצא מי
שיסרב לתרום לקרדו־,ביטחון. הוא הטיל
את המלאכה על מזכירת־הסיעה הוותיקה,
דליה גורן.
על מה שהתרחש מאז שפנתה אליו מזכירת
הסיעה בבקשה לתרום כסף, ועד
שנודע הדבר לעיתונות, מספר ח״כ רונן,
שהוא גם מנכ״ל קרתא, החברה לפיתוח
שכונת־העוני ממילא, הגובלת בחומות העיר
העתיקה בירושלים:
״יום אחד באה אלי מזכירת־הסיעה,
דליה גורן, ואמרה לי כמובן־מאליו , :תרום
500 לירות ממשכורתך החודשית לקרן-
הביטחון.׳ אמרתי לה חד־וחלק, :לא
אתרום ׳.מייד לאחר־מכן פניתי אל יו״ר
הסיעה, משה ורטמן, ואמרתי לו, :איך
אתה יכול לקבוע לי כמה כסף לתרום?׳
העניין הרתיח את דמי.
״אנשים החליטו להקים מגבית בעיקבות
אנטבה, בסדר. אז יש חשבון שכל אחד
שרוצה לדעת אותו יודע אותו, וכל מי
שרוצה לתרום, שיתרום לחשבון. למה זה
צריו להיעשות דרך הסיעה? למה צריכים
לקבוע לי לתרום 500 לירות? אולי אני
רוצה לתרום אלפיים? ורטמן אמר לי:
,תרום, למה לך לעשות עניין שיגיע לעיתונים?׳
עמדתי בסירובי ושכחתי מכל
העניין.
״פיתאום באה אלי סוללת עיתונאים ואומרת
לי, :נכון שלא תרמת?׳ כאילו ש עשיתי
איזה חטא איום ונורא. אמרתי
להם, :נכון, צר,״ל זה לא ויצ״ו ולא
אקו״ס. לצר,׳׳ל לא תורמים כספים,.
(המשך בעמוד )29

גרשוני

חבר־הכנסת צבי גרשוני
ז״ל, שהיה ידידו
הטוב של עופר, ניתק את יחסיו עימו
לאחר שעופר ביקשו לשנות את החוק, כדי
למנוע תביעות פליליות נגדו ונגד אח״נו.

1מויאל

סגן שר־התיקשורת אלי מו־יאל
קנה דירה בתנאי זו־גות־צעירים
עבור בתו, שטרם נישאה.
,לדיברי שיכון־עובדים ויתר מויאל על הדירה׳
וקיבל את כספו בחזרה לפני מסירתה.

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 25 | שר־השימן ביקש מן הת׳־כ להביא לשינוי התקנות ביחס וזוגות צעיויס ־ כדי למנוע שהוא עצמו ועשרות פרוטקציונרים יועמדו לדיו בלילי י ה1יר\ט1ן צי ה חברת שיכון־עובדיס,

שר־השימן ביקש מן הת׳־כ להביא לשינוי התקנות ביחס וזוגות צעיויס ־
כדי למנוע שהוא עצמו ועשרות פרוטקציונרים יועמדו לדיו בלילי

י ה1יר\ט1ן צי ה

חברת שיכון־עובדיס, המוכר לו ד,יטב מ תקופת
פרשת-לבון. טל היה עוזרו ונאמנו
של לבון, ומראשי תנועת מן־היסוד של
פורשי לבון. עתה פנה טל אל גרשוני,
ובידו חיק. הוא הראה לגרשוני את התיק,
שכלל עשרות שמות של אישים מכובדים,
כולל מזכירי מועצות־פועלים, אישים חשובים
אחרים ואפילו סגדשר־התיקשורת,
אלי מויאל.
טל הסביר לגרשוני, כי כיל אלה הם
אנשים שרכשו בשיכון־עובדיס דירות ל-
זוגות-צעיריס בניגוד לחוק. עתה ביקש
עופר כי החוק ישונה, כך שתינתן לאנשים
האפשרות להוסיף למחיר הדירה כאילו
היתר, זו דירה רגילה, ולמחוק את העבירה
שנעשתה. טל הסביר כי כל מי שרכש
דירה לזוגות צעירים בניגוד לתנאי מישרד־

זה ניתן היה להירשם כלא-נשוי, אולם
קבלת הדירה ליד הותנתה בתעודת-
נישואין. פרשה זו, של התיק של אדם טל,
נחקרת עתה על־ידי מישטרת ישראל, כחלק
מן התלונה שהגשתי לניצב יעקב קדמי
על אברהם עופר.

המת חזי ם
כזוגות־צעירים
^ מה מיקרים של זוגות צעירים מת•
חזים, היינו, כאלה שקיבלו דירות
בתנאי זוגות־צעירים מבלי שהיו נשואים,
נמסרו למישטרה לחוד. החקירה בחלק
מהם הושלמה כבר, והתיקים נחים בפרקליטות
מחוז תל־אביב זה זמן רב מדי.

השכירה. לפי החוק חייב זוג צעיר הנרשם
לדירה, להיות חסר כל דירה נוספת.
אולם הצימוק הוא הדירה מיספר 15
בבית זה, הרשומה על שמה של תמר
גושן. תמר גושן היא רווקה. ליתר דיוק,
היא עדיין חיילת בשירות חובה. היא
מתגוררת אצל הוריה, עורך־הדין חיים
גושן ורעייתו אסתר. חיים גושן הוא עורך-
הדין של אשר ידלין ואברהם עופר ב־עיסקי־השחיתות
השונים, והוא אחד מעדי-
המפתח בפרשת ידלין ויהיה כזה גם בפרשת
עופר.
והנה, עופר הסדיר לגושן, ידידו, דירה
בתנאים של זוגות צעירים, שניתנה לבתו
של גושן, תמר. גם טלפון כבר הותקן שם.
הדירה עומדת ריקה מזה שלוש שנים,
ובעליה מסרבים אף להשכירה.
וכך, כאשר מאות זוגות צעירים הזכאים
לדירות לא מגיעים אליהן, חילק עופר
לבתו של גושן ולאחרים בבית זה דירות,
בניגוד לחוק. הבדיקה השיטחית שערכתי
העלתה, כי שתי מישפחות מתוך 18
קיבלו בו דירות בניגוד לחוק.
הפרשה האחרונה בפרק זה נוגעת
לידיד טוב של אברהם עופר, אל״מ (מיל).
שמואל (״סאמק״) ינאי, מאלה שעוזרים
לעופר מדי מערכת־בחירות. סאמק שימש
שנים רבות מנהל חברת הירקון הציבורית,
הצטיין בהעברת טובות־הנאה וחוזים מן
החברה הממשלתית שניהל לחברות־בנייה
פרטיות שהקים (פרשה-זו נחשפה בהארץ
על-ידי יאיר קוטלר) .כאשר עזב יהושע

רבינוביץ את עיריית תל־אביב, נאלץ גם
ינאי להיפרד מבור־השומן של החברה
הציבורית הירקון, ופנה לעזרת ידידו עופר,
שהיה אז מנהל שיכון־עובדיס. ינאי הקים
חברה בשם שיבן, וחברה זו עשתה עם
שיכון־ עובדים הסכם מוזר מאד.
לשיכון־עובדיסמחלקת מכירות גדולה וענפה,
העולה לה בכסף רב. למרות זאת
הורה עופר לתת בילעדיות במכירות של
דירות של החברה לחברת שיבן, והוציא מן
התמונה את מחלקת־המכירות של החברה.
כך, למשל, שיכון־עובז־ים היא החברה
היחידה הבונה באילת, והיא מוכרת שם
יותר מ־ 500 דירות לשנה. עופר הורה
כי באילת תהיה שיבן המוכרת היחידה
של דירות שיכון־עובדים, סגר את מחלקת-
המכירות שלו בעיר־הדרום. ינאי פתח שם
מישרד ובז פקידה הרושמת את-הנרשמים,
מקבל 4-70 ממחיר כל דירה, שהם כ־10
אלפים לירות לדירה.
אולם עופר לא הסתפק במסירת הביל-
עדיות על המכירה באילת. הוא נתן ל-
שיבן גם בילעדיות על מכירת בתים מוצלחים
אחרים של החברה באיזור תל-אביב.
כאן בדאי לציין, כי שיכון־עובדיס כל-
כולה היא חברת־מכירות. אין היא בונה,
שכן קבלני־מישנה בונים עבורה. כאשר
נוטלים ממנה את המכירות, אין לה ממה
להתקיים. אולם נראה כי לעופר לא איכפת
לשמוט את הקרקע מתחת רגלי החברה הממשלתית,
אם רק יוכל לעזור בכך לחברו.

יגאל לכיב !

!1111

י 1י״ י1 1-

מתת לבת

בית זוגות צעירים ברחוב רקנאטי 15 ברמת־אביב. כאן הורה
! עופר לשכן כמה ממקורביו, ולתת להם דירות בתנאי זוגות־צעירים
בניגוד לחוק. בין הנהנים: בתו החיילת, הלא־נשואה, של עורך־הדין חיים גושן.

השיכון, עבר עבירה פלילית. וגרוע מכך,
גם מי שאיפשר את מכירת הדירה עבר
אותה עבירה. כל המיקרים המופיעים בתיק,
סיפר טל, נעשו בידיעתו ובאישורו
של אברהם עופר. אם לא יתוקן החוק,
צפויים מישפטים פליליים לכל האישים
המוזכרים, לשר עופר עצמו ולרבים בצמרת
המיפלגה.
גרשוני עיין מעט בתיק, ראה בו שם של
מזכיר מועצת־פועלים ידוע שרכש שתי
דירות עבור שתי בנותיו, בנות הארבע
והחמש, ראה שמות נוספים, והחל תופס
את הדרך שבה רכש לו עופר השפעה
במיפלגה. על־ידי מכירת דירה בתנאי זו־גות־צעירים
נתן עופר לקונה מתנה, ששווייה
כ־ 100 אלף לירות לפחות.
גרשוני סגר את התיק, ואמר לטל כי
הוא מסרב להתערב בעניין, זכי התיק
הרשימו עד־כדי-כך שיותר אינו רוצה
לשמוע מעופר בכלל.
בשיחה עם אדם טל אישר זה, כי
אכן נפגש עם גרשוני בפרשת הדירות
לזוגות־צעירים, אולם סירב להתייחם ל-
מיקרים שהופיעו בתיק. רק לגבי הדירה
של אלי מויאל סיפר, כי למויאל יש שתי
בנות, ושתיהן רכשו דירה בתנאי זוגות-
צעירים. האחת נישאה, ולכן אין כל פגם
ברכישה. האחרת לא נישאה, והאב ויתר
על הדירה וקיבל את כספו בחזרה משיכון־
עובדים. טל סירב להשיב לשאלה אם ידוע
לו כי אחרי ה־ 4בספטמבר ,1974 כל מי
שהיה רשום לדירה וטרם קיבלה, והוא
אינו נשוי, עבר על החוק. לפני תאריך

אולי מפני שבתיקים אלה מצויים מיס-
מכים, המוכיחים כי הדירות ניתנו על סמך
הוראות של אברהם עופר ומנחם הלר,
מחליפו בראש שי כון־ עו בדי ם.
תיק אחד כזה נוגע לדירה ברחוב מחניים
,73 שנקנתה על־ידי גילה לנצנר, בטענת
שווא כי היא נשואה לאחד זיגי שוורץ.
הדירה ניתנה להם ב־ 28 באפריל .1975
תיק אחר נוגע לשלומית מוהליבר, שכב יכול
נישאה לאחד אדי אופיר. שלומית
היא קרובת־מישפחה של החשב הכללי של
שיכון־עובדים, ודירתה נמצאת בכביש הטייסים
מיספר .2דירה נוספת באותו בית
היא של ברכה בר־עליה, רווקה עד היום.
עוד דירה שייכת לגילה מתניה, שרשמה
כבעלה את דודה, דויד מתן.
תיקים אלה הועברו לפני שבועות אחדים
מפרקליטות מחוז תל-אביב לפרקליט-
המדינה, גבריאל בך. גם הם מהווים חלק
מן התלונה שהוגשה על-ידי נגד עופר.
המיקרה האחרון שעליו נודע לי נוגע
לבית שברחוב רקנאטי 15 ברמת־אביב.
בית זה מכיל 18 דירות, וכמעט כולן נרכשו
תוך עבירה על החזק. זהו אחד משישה
בתים שניבנו עבור זוגות צעירים. דיירי
חמישה בתים שוכנו על־ידי עיריית תל-
אביב והשישי, מיספר ,15 אוכלס על־ידי
שינון־עובדים. מנהל־המכירות של שיכון־
עובדים באותה עת, נחום שפון, אומר כי
דירות אלה אוכלסו על-ידי אברהם עופר,
אישית. בדיקה שיטחית של הדירות העלתה,
כי מתגוררת בבית זה מישפחה ה ממשיכה
להחזיק בדירה קודמת שלה, ול
מתת
רחבו

בניין של שיכון־עובדים ברמת־אביב, שמכירת דירותיו נמסרה
בלעדית לחברת שיבן של שמואל (״סאמק״) ינאי, ידידו של
עופר. שלט שיבן קישט את הבניין, אך הוסר השבוע, כאשר נודע על חקירת העולם הזה.

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 26 | שלוש הנקות אוניברסליות מתחו !*• 1\ 11 ¥1 1ין! 71 אליזבת טיילור וקירק דגלאס בין המפגינים מול לישכת 111 11-111 1 #ראש־ממשלת ישראל, התובעים שיחדור בני־טרובה כדי

שלוש הנקות אוניברסליות מתחו

!*• 1\ 11 ¥1 1ין! 71 אליזבת טיילור וקירק דגלאס בין המפגינים מול לישכת
111 11-111 1 #ראש־ממשלת ישראל, התובעים שיחדור בני־טרובה כדי
להציל את חטופי אנטבה. ליז וקירק מגלמים תפקידים של בני מישפחות החטופים בגירסה
חהוליוודית של חברת וורנר, על מיבצע אנטבה, הנקראת בשם ״ניצחון באנטבה.״

מי הוא מי? הממשלה והומטנ״ל

מטכ״ל של צה״ל בסרט ההוליננדי של האחים וורנר על מיבצע אנטבה. משמאל לימין נראינן

1*111י *1׳ 1ו 1 111111ן 1ל י ן השחקן הגרמני הלמוט ברגר, בתפקיד
החוטף הגרמני, מצמיד אקדח אל לחיו
#111 111111 11-1 !•111י 1י
של הטייס הצרפתי של מטוס אייר־פראנס, שאותו מגלם בגירסת חאחים וורנר השחקן
הצרפתי כריסטיאן מאדקאן. הסרט המופץ על־ידי וורנר, הופק בידי היהודי דויד וולפר.

גרמניה א׳

ביבי בש הבלונדית, בתפקיד הטרוריסטית הגרמניה המסייעת
לפלסטינים לחטוף את מטוס אל־על, שולפת אקדח מול דיילת
המטוס, שעה שזו מגישה שמפאניה לנוסעי המחלקה הראשונה, ב״ניצחון באנטבה.״

ך* ק רב שניהלו חיילי צה״ל עם
י 1החיילים האוגנדים וחוטפי מטוס
אייר־פראנס בשדה־התעופה של אנטבה,
עלול להחוויר מול הקרב שעומדים לנהל
שלוש חברות־סרטים, המנהלות עתה מי־רוץ
מטורף אל המסכים.
כל אחת מהן רוצה לשחזר מדוייק
יותר, מסעיר יותר ומרתק יותר את ה דראמה
שהלהיבה את דימיון העולם, בה
גילם צה״ל את התפקיד הראשי. הס־רטתו
של סרט אחד, הפשיטה על אנטבה,
עם צ׳רלם ברונסון כדן שומרון בתפקיד
הראשי, כבר הסתיימה. מפיצו הישראלי
של הסרט, מיכאל שווילי, מכין מיבצע
פירסום ענק שיכריז ״רק צ׳רלס ברוג־סון
מסוגל לעשות אנטבה אמיתי.״ חברת
האחים וורנר, שנסוגה מתוכניתה להפיק
סרט על אנטבה בישראל אחרי שהתברר
לה שהיא יכולה לרכוש יותר בזול
ויותר מהר סרט שמפיק היהודי דויד
וולפר, עם כוכבים כמו ברט לאנקסטר,
ליז טיילור וקירק דגלאם, עומדת גם
היא לפתוח במסע פירסום נרחב לסירטה
ניצחון באנטבה.
ומול שתי הפקות הוליוודיות אלה יתייצב
המפיק הישראלי מנחם גולן, כשבידו
הקלף החזק: האוטנטיות הישראלית.
הקרב המשולש הזה על עיניו, ליבו
וכיסו של הצופה, עשוי בסופו של דבר
להועיל לשלוש הגירסות על אנטבה גם
יחד. כמו צופה במישחק כדורגל, הממהר
למחרת היום לקרגא את הדיווח על ה־מישחק
שראה בכמה שיותר עיתונים, כך
עשוי גם צופה הקולנוע הישראלי לרצות
לראות את כל הגירסות על אנטבה.
זה עשוי להיות הספורט הלאומי של
ישראל בשבועות הקרובים: לערוך הש וואה
מי יותר טוב בתור דן שומרון —
צ׳רלם ברונסון או אריק לביא ו מי משחק
את מוטה גור יותר טוב, או באיזה סרט
(המשך בעמוד )28

כל ה חוטבי ס

הישראלי

מנחם

כך נראים חמשו
את מטוס אייר־פ
גולן. מימין לשמא

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 27 | ת ונר הנצחת הרהיט שר צורר רודוסקי מפגין בגירסה הישראלית של מנחם גולן, מגלמים שמואל רודנסקי ומיכה כגן דמויות הורים שבניהם נמצאים בין חטופי מטוס אייר־פראנם.

ת ונר הנצחת הרהיט שר צורר

רודוסקי מפגין

בגירסה הישראלית של מנחם גולן, מגלמים שמואל
רודנסקי ומיכה כגן דמויות הורים שבניהם נמצאים
בין חטופי מטוס אייר־פראנם. בגירסתו של גולן שילטי המחאה מול לישכת ראש־הממשלה
הס בעיברית ואנגלית, לעומת השלטים על טהרת האנגלית, בגירסה של וורנר.

בתמונה: בעל־זקן בלתי־מזוהה, סטפן גיראש בתפקיד הרמטכ״ל, מוטה גור ; אנטוני הופקינס
המגלם את יצחק רבין; ברט לאנקסטר כשימטון פרס, ויועצים נוספים, המתבוננים במפה
י שעליה מסמנת חיילת את תוואי־הטיסה של מטוס אייר־פראנס החטוף, מאתונה לאנטבה.

הטרוריסטים שחטפו
*נס לאנטבה בסירטו
:לואיס רוזנברג,

ראובן דיין, קלאוס קינסקי, סיביל דאנינג ויצחק נאמן. כל
הפלסטינים שבין החוטפים הם שחקנים ישראליים. את החייליס האד
גנדים, בסירטו של גולן, מגלמים סטודנטים זרים הלומדים בארץ.

גרמניה ב,

סיביל דאנינג האוסטרית, המגלמת בסירט! הישראלי. של
מנחם גולן את תפקיד החוטפת הגרמניה של מטוס אייר־פראנס,
לצידו של קלאוס קינסקי, הגרמני שבין חוטפי המטוס. לצורך ההסרטה חכר גולן מטוס.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 28 | 11!| 1 1 1ך 11ן הרמטכ״ל מוטה גור (מימין) ושר־הביטחון שיממון פרס (משמאל), המגולם בידי השחקן האמריקאי רוברט קגילה, בהפשיטד. על יי ייי ^ -י אנטבה, שהוא סרט־

11!| 1 1 1ך 11ן הרמטכ״ל מוטה גור (מימין) ושר־הביטחון שיממון פרס (משמאל),
המגולם בידי השחקן האמריקאי רוברט קגילה, בהפשיטד. על
יי ייי ^ -י
אנטבה, שהוא סרט־ טלוויזיה באורך של שלוש שטות, שהופק על־ידי חברת
פוקס עבור רשת־הטלוויזיה נ.בי.סי. סרט זה ייצא, ככל הנראה, ראשון אל המסכים.

כך ייראו מנחם בגין (מימין) ויצחק רבין (משמאל) בגירסה
האנטבאית של חברת פוקס. את יצחק רבין מגלם השחקן
הבריטי הנודע פיטר פינץ׳ .בסרט של פוקס ממלא מנחם בגין תפקיד חשוב לא פחות
מזה של שרי ממשלת־ישראל, והוא מוצג כאיש שדחף את הממשלה לבצע את הפשיטה.

בגין ורביו

שימעון פרס (משמאל, בגילומו של ברט לנקאסטר) צועק
על ראש־הממשלה יצחק רבין (מימין, בגילומו של אנתוני
הופקינס) בישיבה של ממשלת ישראל, כפי שהיא מוצגת בסירטה של חברת האחים
וורנר, הפשיטה על אנטבה. בהפקות ההוליוודיות תופסים הוויכוחים בממשלה, חלק ניכר.

בני פלו ואל־־*

ובין ופוס

(המשך מעמוד )27
מצליח רביו לגנוב את ההצגה משמעון
פרס, או להיפך?
כולם עושים אנטבה, ואפשר להתערב
כבר שהביטוי ״לעשות אנטבה״ יהפוך
תוך זמן קצר לחלק מהסלנג הישראלי.
עד שיגיעו הסרטים אל המסכים, אפשר
בינתיים להתבשם בריחה של
אנטבה על במת הצילומים, שם מוסרטת
הגירסה הישראלית של מנחם גולן.
הוא לא חיכה יותר מיום אחד
אחרי שחברת וורנר ההוליוודית הודיעה
שהיא מבטלת את תוכניותיה לצלם
סרט על מיבצע אנטבה בארץ, וכבר מיהר
להגיש למישרד־הביטחון בקשת עזרה לצורך
צילומי סרט על המיבצע.

אף אחד לא יחשוד בו, בבמאי הדינאמי
מנחם גולן, שישב בשקט וחיכה עד
שאנשי וורנר יארזו את מיזוודותיהם. האמת
היא שהוא היה איש־הקולנוע הראשון
שהתייצב, יומיים לאחר המיבצע המופלא,
במישרד־הביטחון בתל־אביב, אולם
כבר אז אמרו לו, כמו שאומרים לאחד
מהחבר׳ה :״מנחם, עזוב !״ והוא עזב,
כשם שהחברות האחרות עזבו. חברת וורנר
זכתה בזיכיון הנכסף של מישרד־הביטחון
להפקת הסרט, פלוס עזרה בילבדית מן ה־

מישרד, וההמשך ידוע.
בינתיים כבר מטרטרות מצלמותיהם של
הצלמים אמנון סלומון ואדם גרינברג, תחת
ניצוחם של מנחם גולן ובועז דוידסון.
הסרט רץ, וגולן מנסה להדביק את הזמן.

ל ך 1תת־אלוף דן שומרון, מי שהיה
0 ^ 1 1 1 #11 !11 | 1קצין־צנחניס ראשי בעת מיבצע
אנטבה ופקד אישית על המיבצע, כפי שהוא מגולם בידי שלושה

ג׳ון סקסון בתפקיד האלוף בני פלד, מפקד חיל־האוויר
הישראלי, בסרט של חברת פוקס, ניצחון
באנטבה. בסרט זה מגלם את תפקיד הגרמני שבין החוטפים השחקן הגרמני הורסט
בוכהולץ. צלס הסרט הוא ביל בוטלר, שצילם את מלתעות ואת קן הקוקיה.

תוך חודש ימים הצליח גולן להרים פרו־דוקציה
בת 12 מיליון לירות. לעומת אנשי
ההפקה של וורנר, שתרו שבועות ארוכים
את הארץ לאורכה ולרוחבה, ולא מצאו
שדה־תעופה שיתאים לצילומי שדה־התעו־פה
של אנטבה, מצא גולן חיש־קל את מבוקשו
בדמותו של שדה־התעופה של חברת
ארקיע בלוד. בזמן שאנשי וורנר תרו,
לשווא, אחר אתר שיוכל לשמש כאולם־
ההמתנה הישן של השדה באנטבה, מצא
תפאורנו של גולן, קולי סנדר, את ביתן
27 בגני־התערוכה בתל־אביב, והכשירו בתוך
ימים ספורים כאולם־ההמתנה המבוקש,
כשלפני שניגש למלאכת הביצוע שוחח
ארוכות עם ישראלים ששהו באנטבה,
ועם הנוסעים החטופים. ואכן, מלאכת ה־

שחקנים שונים. בשלוש הגירסות על אנטבה. מימין לשמאל :
האריס יולין כדן שומרון בגירסת האחים וורנר! צ׳ארלס ברנסון
כדן שומרון בגירסת פוקס, ואריק לביא כדן שומרון בגירסת גולן.

שיחזור טובה עד-כדי־כך שרק הקורות ה־בלתי-גמורות
והתיקרה שאינה קיימת, מה ווים
הוכחה לכך שהכל כאן בעצם קול נוע׳
והמקום אינו חדר־המתנה אמיתי, אלא
תיפאורה מאולתרת.
בכלל, על בימת־הצילומים של אנטבה
קיימת תחושה של דברים שכאילו מתרחשים
במציאות. ההיסטוריה כל־כד קרובה,
והדברים הנאמרים כל-כך אמיתיים, עד
שמדי־פעם מתעוררת התרגשות של ממש.

* * או ת ניצכים שוכבים על ריצפת
אולם־ההמתנה, חלקם מכוסים בשמיכות׳
חלקם משחקים בקלפים. אשה דרום־
אפריקאית ושלושת ילדיה שרועים בקצה
המרוחק. הילדים משתוללים, האם מנסה
להרגיעם. המצלמה מצלמת. אין צורך
לשחק. החיים משחקים את עצמם.
נזירות קוראות בסיפרי־התנ״ך שלהן.
השחקנית רחל מרכוס, המגלמת את דמותה
של דורה בלוד, יושבת ומשוחחת עם
השחקן שלמה וישיניסקי, המגלם את בנה.
המלצמה משוטטת על פני האנשים השרועים
על הריצפה. מצד ימין נרדם על
השולחן רב־המחבלים קלאום קינסקי, כשהוא
אוחז בתת־המיקלע שלו. מימינו, השחקן
המצויין ראובן דיין (הקצין המצרי
בגיבעת חלפון) ,המגלם, יחד עם יצחק
נאמן ולואיס רוזנברג את דמויות המחבלים
הערביים, הנמים על מישמרתם. ראשו
של לואיס רוזנברג, שזכה על בימת-הצי-
לומים בכינוי ״קארלוס״ ,בשל דמיונו המפתיע
למחבל, צונח על חזהו. כולם ישנים׳
פרט למחבלת הגרמניה. היא מעירה
את קארלוס במכה חדה ומתחילה לשוטט
באולנדהנוסעים. משחקי־הקלפים נושאים
את עיניהם ומביטים בה בחרדה. המצלמה
נעצרת על שושיק שני. שושיק מתעוררת
בבהלה, מעירה את בעלה — בסרט —
יוסי גרבר, ובודקת אם ילדיה נמצאים
לידה. היא מבצעת את תפקידה באופן
מרגש. כשמסיימים את צילום ה״שוט״ ,לא
נשמע הגה. התרגשות עזה אוחזת בכולם,

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 29 | הסצינה כאילו אותנטית לחלוטין. אין צורך לביים את הניצבים, וכימעט שאין צורך לביים את השחקנים. האנשים מכירים את הטכסט, מכירים היטב את העלילה. קשה להבדיל בין

הסצינה
כאילו אותנטית לחלוטין. אין צורך
לביים את הניצבים, וכימעט שאין צורך
לביים את השחקנים. האנשים מכירים את
הטכסט, מכירים היטב את העלילה.
קשה להבדיל בין שחקנים לניצבים. כולם
נראים כה אמינים. רק במבט שני או
שלישי ביתן להבחין, למשל, בשחקן יהודה
אפרוני, המגלם דמותו של יהודי דתי.
באחת הפינות שרועים השחקנים ראובן
בר־יותם וגבי עמרני. עמרני מגלם דמותו
של יורד, כשאת אשתו מגלמת הזמרת
כוכבה הררי, ואילו בר־יותם הוא ניצול-
שואה שכבר עמד פעם בעימות עם הגרמנים
ולא יכול להם. כעת הוא עומד מולם
בפעם השנייה בחייו.
הדוגמנית היפהפייה חלי גולדנברג מגלמת
את דמות מזכירתו של שייקה אופיר,
שסיפר לאשתו כי הוא יוצא למילואים. את
דמות אשתו מגלמת השחקנית רחל רביד.
על ה״סט״ מסתובבים כמה עשרות
ניצבים כהי־עור, המגלמים את החיילים
האוגנדים. היכן מצאו אותם? חלקם,
כמו אהרון גרנדסון, שחקן־הכדור של
אליצור תל־אביב, שוהים בארץ בסטודנטים
זרים. אחרים, כפילומה אוקובה מניגריה,
נמצאים בישראל כתיירים ונענו
למודעה שהתפרסמה בעיתון.
הצוות עובד שעות נוספות, מאות
הניצבים, עשרות השחקנים, שני הבמאים,
שני הצלמים, איש יחסי-הציבור,
הטכנאים, הטבחים, כולם סחוטים מרוב
עומס. אולם איש איבו מתלונן. אחרי
הכל, מנחם גולן מספק להם פרנסה ובשפע.
הם, שתלו את תיקוותיהם בהפקתדהענק
של וורנר, והתאלזבו מרה כשהחברה הזרה
ביטלה את תוכניותיה . ,מאושרים :
״תראו לכמה אנשים הוא נותן עבודה !
רק בשביל זה אני מוכן ללכת איתו באש
ובמים,״ אומר ויקטור לוי, אחד מטכנאי-
הקולנוע הוותיקים בארץ.

במדינה
(המשך מעמוד )24
״מה זה פה, מקימים מנגנון ועושים
מכל מיבצע-אנטבה קרן־התרמה? אני
משתתף בגבורה על־ידי זה שאני שולח
צ׳ק? איזו מין התנהגות פרובינציאלית
זו? התבר׳ה עמדו בטלוויזיה, חייכו אל
העם ותרמו כסף. אנשים הודיעו חד־וחלק,
שאם לא יצלמו אותם לטלוויזיה הם לא
יתרמו כסף. הם פשוט עשו מעניין ההתרמה
עסק־חליפין. זוהי התנהגות גלותית, ואני
לא מוכן לקחת חלק בפסטיבל המכוער
הזה.
הממשלה התחילה .״מי שהתחיל עם
כל הפסטיבל הזה באופן חמור, היה הממשלה.
היא החליטה לתת דוגמה, ולהוריד
ממשכורתם של השרים 1000 לירות. באתי
לשר־הבריאות ויקטור שם־טוב, שבאמת לא
גומר את החודש עם המשכורת, ואמרתי
לו , :איך זה ייתכן שיורידו משר מסויים,
שהוא איש עשיר מאד, וממך, אותו סכום?
זו הרי צביעות נוראה! כל אדם חייב
לתרום לפי יכולתו. בממשלה, וגם בכנסת,
יושבים אנשים החיים מהמשכורת, וגם
אנשים שהמשכורת לא משבה כהוא־זה את
תקציבם החודשי. אי אפשר להוריד מאלה
ומאלה אותו הסכום?
״אולם הדבר המדאיג ביותר הוא, ש אנשים
ברחוב מברכים אותי על החלטתי
שלא לתרום לקרן־הביטחון. ומה שעוד
יותר מדאיג זה שבאו אלי חברים בסיעה,
ואמרו לי, :אתה מאה אחוז צודק, גם
אנחנו לא רצינו לתרום אבל פחדנו.׳ מדאיג
אותי מאד שנבחרי־ציבור חושבים שדבר
שנעשה איננו •נכון, אך פוחדים להודות
בכך.
״יתירה מזאת. ידוע לי כי משה ורטמן
עצמו לא היה שלם עם עניין ההתרמה.
הוא עיכב את העניין שלושה חודשים,
עד -שהופעלו עליו בתוך הסיעה לחצים
שהוא לא יכול לעמוד בהם ונאלץ להפעיל
את ההתרמה.
״לא אתרום ומי הפעיל את הלחצים?
חברת־הכנסת סנטה יוספטל,
שאיננה תורמת מכיסה חלילה, כיוון שהיא
חברת־קיבוץ. החברה הזו, היא שלחצה על
היו״ר, והוא נאלץ להיכנע.
״אני חוזר ואומר, :לא אתרום לקרן-
הביטחון. אני מתנגד עקרונית לעניין הזה.
ומי שרוצה לתרום, שיתרום ישירות ל-
מיספר החשבון בבנק, מבלי שכל העולם
יידע על כך ומבלי שהטלוויזיה תצלם
אותו !״

השט חי ם המזוזזקים
בחרם

ה״סמד שד אש״ף״
גתגדה ככמתוד של
אירגון סוציאליסטי אמריקאי
סרט מלתעות, מגלם את דמותו של סגן־
אלוף יוני נתניהו, שנפל בפשיטת אנטבה,
בגירסה של האחים וורנר. בסירטו הישראלי
של מנחם גולן משחלן את דמותו
של יוני נתניהו, השחקן יהורם גאון.
ואכן, גולן מספק את העבודה — וכולם
עובדים. ובד־בבד, בשני מקומות אחרים
בעולם, מצלמים בקצב מואץ בדיוק כזה
של מנחם גולן, שני סרטים נוספים ש־זכויות-ההפצה
שלהם כבר נרכשו בישראל:
האחד על־ידי המפיץ מיכאל שווילי,
והאחר על־ידי חברת וורנר, שהחליטה
שאם לא להפיק אז לפחות להפיץ — העי-
קר להיות בעניין אנטבה _
גולן עומד לסיים את צילומי סירטו
בתוך שבועות ספורים. הסרט עומד לצאת
אל האקרנים בינואר, בערך באותה תקופה
שבה יוקרנו הסרטים האחרים. מי ינצח
נמירוץ אל ליבו של הקהל?
גולן טוען, שבניגוד לסירטו השרירי של
ברונסון מביים הוא סרט אנושי, שיראה
את הישראלים כבני-אדם חושבים, לומים,
רגישים, ולא כחיילים צמאי־קרב.
מה שברור הוא שבסרט הישראלי לא
׳צעק סגן־אלוף יוני נתנימו, את המשפט
מהוא צועק בגירסה של חברת פוקס,
:שהוא חוטף כדור בגב ומפרפר על
:סלול שדה התעופה של אנטבה בפירפורי
סיסה — ״בראבו ישראל!״

שרית ישי >

חברי הוועדה הצליחו אך בקושי לכבוש
את חיוכם.
״הגברת רמונדה טאוויל הוזמנה למיש-
רד המושל הצבאי. היא הופיעה כשהיא
עונדת על ביגדה את סמל אש״ף!״ טען
נציג המימשל הצבאי.
סניגורה של רמונדה, עורך־הדין אמנון
זיכרוני, שלף מתיקו סמל עגול, דמוי כפתור.
הוא נשא את הכתובת ״הגדרה עצמאית
לפלסטין״ ,ותצלום של שלוש צעירות.
על גב הכפתור, באותיות קטנות,
היה רשום שמו של הגוף שהפיץ אותו :
״אירגון הסוציאליסטים הצעירים״ — גוף
אמריקאי, שכימעט כל מנהיגיו הם יהודים.
אין לו שום קשר עם אש״ף.
״אם טענה זו של המימשל הצבאי היא
כל־כך מופרכת ובלתי־אחראית,״ אמר זיכרוני
גבה־הקומה ,״איזה ערך אפשר לייחס
לשאר הטענות שהושמעו כאן?״
״אגשי־שמאל יהודיים היתד, זו
ישיבה חסרת־תקדים, של ועדה חסות־תקדים.
היא כונסה כדי לדון במעשה שהיה
חסר־תקדים גם הוא: הטלת מעצר־בית
(״צו פיקוח מייוחד) על העיתונאית רמת-
דה טאוויל ברמאללה, תוך ניתוק הטלפון
שלה והצבת שוטר בכניסה לדירתה.
צו זה הוטל על־פי חוק שלא הופעל
מעולם על־ידי שילטינות ישראל. לפי אותו
חוק, ניתן לערער על כך לפני ועדה.
מכיוון שזהו המיקרה היחידי של הטלת
מעצר־בית, היה צורך להרכיב את הוועדה
(המשך בעמוד )34

השבוע

מינימום הנדס הראשון

העברה)ל־
*מיליון
(בולל

מ׳1,מום כלל דופרס־ס

2, 500.000
(כולל העברה)

* ובלבד שלא ישולם כזוכה סכום
הפרסים העולה על ס ן מיליון ל׳׳י.
יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים

1/שהלךנ7נהו; 7ןבוט -
מלא טוטו בכל שבו ט!

הסועצר. להסדר ההימור, בספורט
משרד החקלאות

ל ה לן לו חהמ חי רי ם
ה מו ס ב

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
ירקות

לצרכו לק״ג

עגבניות בהוריות
עגבניות מזנים פחוסים
גזר
פלפל מזן קליפורניה
תפו״אד מיכול האביב
תפו״אד ארוזים באריזה של 2ק״ג

3.85ל״י
5.25

2.80

3.80

3.20

3.50

תפוחים זהום גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים גרנד אלכסנדר גודל 6
תפוחים גרגר אלכסנדר גודל 6.5
תפוחים אורליאנם גודל 6.5
תפוחים אורליאנס גודל 7
אגסים מזן ספדונה גודל 5
אגסים מזן ספדונה גודל 5.5

4.80
5.60
4.30
5.20
5.40
5.70
4.80
6.25

קלמנטינות מסוג אקסטרה
קלמנטינות מסוג אקסטרה אשכוליות תפוזים טכוריים (ושינגטון)
לימונים

3,30
3.65
2.10
2.55
4.05

עופות פטמים קפואים בשקיות
מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.7ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.7ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

13.90
12.13
11.39
10.32
22.22

פיר 1רו

ה ד רי

״ 97 +אג׳

״ 1.78 +ל׳׳י

דגי כסיף
9.50״ 76 +אג׳
בסיף בפרוסות קפוא כמגש של 1/2ק״ג 18.20״ 1.46 +ל״י
15.15״ 1.21 +א קרפיונים תבנו שינויים במשךהשבוע

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 30 | ג1>11801(151ג4₪ (1]-111₪-ץ 10)£5$ז04¥41£-י-1)000₪£ בשמי איכות מבית פברג׳ה בשמי אקזוטיקה ומיסתורין מבחר ניחוחות בעלי ייחוד נפלאים לקבל כמתנת אוהב לבשם בם את כל

ג1>11801(151ג4₪ (1]-111₪-ץ
10)£5$ז04¥41£-י-1)000₪£
בשמי איכות מבית פברג׳ה
בשמי אקזוטיקה ומיסתורין
מבחר ניחוחות בעלי ייחוד
נפלאים לקבל כמתנת אוהב
לבשם בם את כל גופך.
משווק ע־־י לון• להשיג בפרפומריות המובחרות
ובבתי הכל-בו.

פרסום אבנת

סטודיו רם
הוווי ה

הזה

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 31 | מזה שישה שבועות יושב מננוו נץ בב־דוד במעצר חקירה, השריד האחרון של הר״ר השלישי מוח; ם אם מושפע הטיפול במנפרד. כץ, מלך־המיסעדות י • של האמבורג, מרגשות

מזה שישה שבועות יושב מננוו נץ בב־דוד
במעצר חקירה, השריד האחרון של הר״ר השלישי

מוח; ם

אם מושפע הטיפול במנפרד. כץ, מלך־המיסעדות
י • של האמבורג, מרגשות אנטי־שמיים?
״בהחלט לא!״ אמר בתוקף ראש הקהילה היהודית
בעיר, זינגר.
״אין ספק שכן!״ טען לעומת זאת סוחר יהודי עשיר,
מנכבדי העיר, שביקש שלא לפרסם את שמו.
״קשה להפריד בין הרגשות!״ חיווה את דעתו עורך־
עיתון חשוב בהאמבורג .״מקנאים בכץ, מפני שהצליח מהר
מדי ויותר מדי. אין מפרגנים לו את הפירסומים על
הנערות היפהפיות שהקיפו אותו, דירודהפאר שלו, על
מסעותיו בעולם. ומובן שכל אחד כאן יודע שהוא יהודי
וישראלי. לכן, כאשר נעצר באשמת העלמת־מס, היתד,
התפרצות של שימחה לאידו. איך אפשר להפריד בין
סתם שימחה־לאיד וקינאה לבין שינאת־זרים ואנטישמיות?״

שישה
שבועות
בבידוד מו חלט
נפרד כ*] עצמו ישב השבוע, זה השבוע השישי,
י בתא של שני מטרים על שלושה, בכלא הגדול המחובר
לבית־המישפט הפלילי. הוא מוחזק בבידוד מוחלט,
אינו יכול אף לטייל בחצר בחברת עצירים אחרים. בשביל
איש כמו כץ, שמעולם לא הורגל לבדידות ולחוסר־מעש,
ושכל חייו היו רצף של פעילות קדחתנית, היה זה עונש
קשה־מנשוא.
מילבד הפגישות עם פרקליטיו, בתא במרתף בית־

המישפט, מותר לו לקבל רק אורח אחד, במשך רבע שעה,
אחת לשבועיים.
כמה זמן יישב במעצר? על כך אין לאיש תשובה.
כי יש הבדל תהומי בין ״מעצר חקירה״ גרמני לבין
הנוהל הישראלי. לתביעה הכללית אין צורך להביא את
העציר כל כמה ימים לפני שופט, להיאבק על המשך
המעצר, להביא ראיות, להישבע שהמעצר דרוש. הנוהל
הגרמני, ששרד עוד מימי הרייך השלישי, מאפשר להחזיק
את העציר בכלא במשך חודשים ארוכים, ואף במשך שנים.
לפי החוק, מותר מעצר כזה רק בגלל שתי סיבות:
חשש שהעציר יטשטש את חומר-הראיות, וחשש שיברח
מגרמניה. הסיבה הראשונה אינה קיימת עוד לגבי כץ,
כי התביעה מודה שהיא כבר שמה את ידה על כל ספריו
וניירותיו. אך היא מסתמכת על הסיבה השנייה. לכץ יש
בישראל רכוש (שרשרת מיסעדות — רימיני) ,גרושה,
בת ובן ,״אם נשחרר אותו, הוא יברח לישראל!״ טען
התובע הצעיר, האגה, המטפל בתיק.
אך יודעי־דבר סבורים שיש למעצר סיבה אחרת,
שאינה כתובה בחוק. התביעה רוצה ״לשבור״ את כץ,
במעצר ממושך, כדי להכריח אותו להביא כספים מחוץ
לגרמניה, ולמסרם לשילטונות־המס הגרמניים. מאחר ש־מישרד־האוצר
הגרמני טוען כי כץ העלים מיסים בסכום
האגדי של ארבעה מיליון מארקים, וכסף זה אינו נמצא

ך ם כישראל יש כמה אישים חשובים, המתעניינים
י* באופן דיסקרטי בגורלו. כי כץ זכור לרבים כמי שפעל
למען עניינים ישראליים. לא זו בילבד שאירח בביתו,
ברוחב־לב בלתי־רגיל, כל אורח ישראלי שנזדמן להאנד
בורג, אלא שהיה מוכן לעשות גם מעשים גועזים עוד
יותר. כך, למשל, כאשד בא השגריר דאז אשר (״ארתור״)
בדנתן לנאום באוניברסיטה בהאמבורג, ואנשי השמאל
החדש הקיצוני הבטיחו שיפוצצו את האסיפה וימנעו
ממנו את האפשרות לדבר, קיבל את העניין לידיו. כץ,

!לגרמניה, נולד הרעיון שיש לכץ חשבונות סמויים בשווייץ,
או חוות־ענק מיסתורית באמריקה הדרומית.
פרקליטיו של כץ מגיבים על טענות אלה בחיוך מר.
הם היו צריכים להיאבק במשך חמישה שבועות עד
שמסרו להם חלק מחומר־הראיות של התביעה — מצב
שלא יתואר בישראל. לדבריהם, תביא בדיקה עניינית של
החומר לצימצום דראסטי של החשדות .״ההר יוליד
עכבר,״ הם מבטיחים.

שהיה בנעוריו אלוף־איגרוף ושזכה לאחר־מכן בצה״ל
בציון־לשבח על אומץ־לב בקרב, גייס כמה עשרות גברתנים,
שהגנו על ארתור ואיפשרו לו לדבר באסיפה
סוערת ורוויית־מתח.
שבוע לפני המעצר, קיבל כץ מיכתב־שיטנה אנטישמי,
שהכיל שיר שהכריז :״נסלק את היהודים...״
המעצר הממושך של מנפרד כץ מתחיל להדאיג אישים
ליברליים בגרמניה, ולשנות את דעת־הקהל לטובתו.

דליה מציעה

איש כ מו הו
לא יכרח

: 0 0 0 1 1 1 0 1 1 0 0 1 1

71 110.11) 1

611,

< ) 3 01,110 - 011

111( 0 7*010

]?£11116

1( 1 6

•1* 0 1 1 :1011 1 / 1 0 )3 0 /

110

11113 011

]1 0 0 1 1

1 *0 1 1 0

7 0 1 1 0 7 1׳!
1 * 0 1 ] 10 1.1 1 0 0 0 1 1 7 * 0 .1 1 1 1 1 0 1 1י1,
0 6 1 *11 1 *0 1 7 1 6 317*1 6 7־ \ 71 6 )3 0 7

£716

121 7161101 * 1^ £7111צ
7 0 7 *£ 2 1 ,י (6 1 2 1־111011*0 0 ?1 1 0 7 *1 £ 7 1 3 ,
1:־ 0 ?; 0 1־ 03 0 1 * 1 1 1 1 1 6 1
״ 0 1 1 6 71)? 611 10£7171
1 1 1 0 !3 7*0 ( 1־ 0 1 ,ו? 0 1 0׳6 1 * ?1711 )1671 1 , )3 1/11111 {-
667171 1 0 6 1 7 1 6 1 * 1 1 *£ 1 1 1 5 1 0 ?! 071 6 1 6 6 3671 7*0 7 1 0
־ ¥1111י זה הגיע למישרדו של
#1111 מנפרד כץ שבוע לפני
כתב אותו. הוא חובר על מישקל
הורסט וסל״ ,ופותח במילים :״הרי־

מו את הדגל ! לכדו שוב את השורות ! סלקו את היהודים
מארצנו הגרמנית! אנו רוצים בחרות ובטוהר
הגזע, ולחיות שוב לאריס טהורים ! איש חדש צועד
עתה בראשנו, המסוגל לסיים את מיפעלו של היטלר

אך הסיבה העיקרית להמשך מעצרו של מנפרד
כץ נעוצה, כנראה, באווירה הציבורית שנוצרה סביבו.
בגרמניה, כמו בישראל, קיימת עתה רגישות מייוחדת
סביב הפשיעה הכלכלית. פעולה נגד קפיטליסט מפורסם,
שהעיתונות דיווחה הרבה על חיי-המותרות שלו, היא
פופולרית. התובע הצעיר והשאפתני יודע כי הוא יכול
לזכות בתהילה ובקידום בזכות פעולה נגד איש״העסקים
הזר, שהיה אורח קבוע בטורי-הרכילות של העיתונות,
ושיש לו שם יהודי כה מובהק. משום כך הוא מעוניין
לנפח את הפרשה.
האריסטוקרטיה המיסחרית של האמבורג שמחה גם היא
לאידו של כץ. הסוחרים ואילי־האוניות של עיר־הנמל
ידועים בשמרנותם. הם חיים בעושר אגדי, אך מאחרי
חומות גבוהות. הם שונאים פירסום. הם ראו בעין רעה
את הפירסומת שליוותה את עלייתו המהירה של כץ, את
הרומנים שלו עם דליה לביא ונערות־זוהר שונות.
כאשר הציע כץ לקבל לידיו את ניהול נית־האופרטות
של האמבורג, אחד ממוקדי־התרבות של העיר, הגדיש
הדבר את הסאה. מה־גם שהעניין הפך סלע-מחלוקת פוליטי
בין הסיעות השונות במועצת־העיר. נראה כי מאחרי הק לעים
הוחלט ״לקצץ את כנפיו״ של הישראלי החצוף. על
כל פנים, שילטונות־המם, שערכו מזה שנה חקירה גלוייה
נגד כץ, החליטו לפתע להלום. לפני כן נמסר על הדבר

״זוהי שערוריה !״ התרעם נהג־מונית, שהסיע את אחד
מעובדיו של כץ .״הם משחררים גנבים אחרי כמה ימים.
בשביל מה הם מחזיקים את האיש הזה?״
״כל המוסד הזה של מעצר־חקירה טעון בדק־בית,״
אמר עיתונאי בכיר בשבועון מקומי חשוב .״נדמה לי
שזהו השריד האחרון שנשאר אצלנו מתקופת הנאצים.״
אך בינתיים ממשיך מנפרד לשבת בבידוד טוטאלי.
״הוא עוד יישב אצלנו הרבה זמן !״ הבטיח התובע הכללי,
למרות ששילטונות־המם כבר מנהלים עם עוזריו של כץ
משא־ומתן על הסדר-תשלומים לתשלום החוב לאוצר.
בקרוב מתכוונים הפרקליטים לתבוע שוב את שיחרורו,
בטענה פשוטה: כדי לשלם את המגיע לשילטונוודהמס,
אם יוכח שאכן מגיעים להם סכומים רציניים, יש צורך
להמשיך בניהול העסקים המסובכים של החברה. איש
אינו מסוגל לכד, מילבד כץ עצמו.
ואשר לסכנת הבריחה :״זהו אבסורד גמור. העסקים
שלו בהאמבורג הם החיים שלו. הוא עבד בהם 24 שעות
ביממה. הפירסום שעשה לעצמו, כאילו הוא פליי-בוי
ורודף־נשים, לא היה אלא ׳פירסומת מיסחרית מוסווית
לעסקיו. לא היה לו זמן להיות פליי-בוי. הוא חי בשביל
האימפריה הכלכלית שבנה כאן — ולא יעלה כלל על
הדעת שהוא ינטוש אותה. מנפרד כץ אינו אדם הבורח
משדה־הקרב !״

1^1111 ״11111י
\ 1411
1 111
מעצרו. לא ידוע מי
ההימנון הנאצי ,״שיר

ערבות בסו 60 אלף מארקים
לידידת מנפרד כץ, אם
ישוחרר. הידיעה על המיברק ששלחה ממייאמי־ביץ׳ זכתה
בפירסום נרחב בעיתוני האמבורג, אשר בגרמניה.

לעיתונות, שצלמיה באו יחד עם השוטרים לעצור את
״מלך הפיצה״.
בינתיים התקבצו ידידיו הרבים של כץ לעזרתו. כמה
אילי״הון ישראליים ויהודיים בגרמניה הודיעו לו כי יגייסו
ביניהם סכום של מאות אלפי מארקים, כדי לספק ערבות
לשיחרורו, אם יהיה בכך צורך. דליה לביא, שהיססה
תחילה, שלחה ממייאמי־ביץ׳ מיברק שבו הציעה להשתתף
במ< 6אלף מארק (כ־ 250 אלף ל״י) בערבות כזאת.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 32 | קסאוויוזו חולנוו, סמל המין שד הסולם המערבי, מתגלה בארץ כנערה יהודיה טונה ומצהירה: *.ו, וו צ ח ווסנועו ווה ! ולרה!־ יזייייי-ייייי -מ מ *— ייייייייייייי ״י

קסאוויוזו חולנוו, סמל המין שד הסולם המערבי,
מתגלה בארץ כנערה יהודיה טונה ומצהירה:

*.ו, וו צ ח
ווסנועו ווה
! ולרה!־

יזייייי-ייייי -מ מ *— ייייייייייייי ״י י—ייייי — י — י*
בראש וראשונה הלב היהודי החם שלה.
טוב, היא לא בדיוק יהודיה על פי
ההלכה. בסך־הכל רק אבא שלה, רופא
הולנדי שנפטר לפני שנים, היה יהודי.
אמה, המלווה אותה עתה בביקורה בארץ
(״עשיתי לה מתנת חנוכה,״ כדברי קסא־וזירה)
היא נוצריה ממוצא צרפתי גר מני.
אבל למרות העובדה שקסאווירה
נולדה באינדונזיה, שם לא היו לה הרבה
הזדמנויות להרחיב את התודעה היהודית
שלה (מלבד תקופה קצרה במח נה
ריכוז יפאני) ,היא מרגישה את עצמה
כיהודיה לכל דבר. מבלי להסתכן בגז ענות,
אפשר לומר עליה שהיא גם נראית
כזאת.
בגיל ,33 עם אגן־ירכיים רחב, עיניים
ירוקות שובבות ועור־פנים הזקוק
לשיכבה הגונח של מייק־אפ, רחוקה קסא-
ווירה מהתדמית המצודדת של חתולת־מין
תאוותנית, שאין לעמוד בפני המיניות
הנשית המתפרצת ממנה — כפי
שהיא מצטיירת מהתיאורים האירוטיים בגוף
ראשון שבספריה.
היא מדברת אידיש עסיסית, ואפילו
כשהיא מדברת אנגלית — אחת מחמש
השפות שהיא שולטת בהן — היא מתבלת

נהפוך הוא, אם אפשר להתבטא כך מבלי
להסתכן באסוציאציה מינית.
חוץ מהלב היהודי שלא-על־פי-ההלכה,
הביא את קסאווירה לישראל גם הרגש
הדתי העמוק שלה. טוב, במקרה זה יש
קשר בין הרגש הדתי לאינטרס פיננסי,
אבל זהו קשר מקרי בהחלט. מה שקסא־ווירה
מתכוננת לעשות בארץ, לא בביקורה
הנוכחי, הוא להסריט כאן סידרה
של סירטי טלוויזיה עבור חברת הפקה
אירופאית, שיהיו מעין סירטי תעמולה
לעידוד התיירות בארץ, במייוחד במקומות
הקדושים, ליהדות ולנצרות גם יחד.
היא מקווה לסיוע בנושא זה משר-
התיירות.
דווקא הקונטראסט הזה, שמלכת היצאניות
של ניו־יורק לשעבר, היא שתציג
את המקומות הקדושים בארץ הקודש והנחה
בהם סיורים מאורגנים לצליינים, נראה
כקוסם במייוחד למפיקי הסידרה.
בביקורה הנוכחי מתכוונת קסאווירהרק
לערוך היכרות ראשונית עם המקומות
הקדושים האלה, לקראת ההסרטה המתוכננת.
היא תבקר בכנסיית הקבר, וגם ב־כותל־המערבי.
יש להניח שהיא תתפתה
להניח פתק בין חריצי אבני הכותל.
ואפשר רק לקוות שהיא לא תרשום

בחוף תדאביב

על רקע כיכר אתרים, מרגישה קסאווירה את
עצמה כמו בבית .״מעולם לא ראיתי כד־כך הרבה
יהודים,״ היא מתפעלת, למרות שבספריה כתבה שמרבית לקוחות בתי־הפגישות שלה היו
יהודים, כולל ישראלים. קסאווירה נשואה ליהודי ומדברת יידיש. צילם: פטר פן
קסאווירה הולנדר, היצאנית ה/עליזה
של ניו־יורק, שנאלצה לחסל
את עסקי־התענוגות שלה שם אחרי שגורשה
מארצות־הברית, היתה דיעה מוגדרת
מאד על כושרם המיני של הגברים
הישראלים.
בספר האוטוביוגראפי שפירסמה תחת
השם היצאנית העליזה* ,שנמכר, מאז
ראה אור לפני חמש שנים. ב־ 7מיליון
טפסים והפך את קסאווירה לאשה מפורסמת
ועשירה, היא הקדישה סעיף מייד
חד לניתוח הגבריות הישראלית. היא עשתה
זאת על סמך היכרות אישית מיק-
צועית עם ישראלים וכן מנתונים שסיפקו
לה נערות בתי־ד,פגישות שלה, שאירחו
ישראלים.
וכך חרצה קסאווירה את דינו של הגבר
הישראלי בספרה הראשון: הישראלים
— שונים בצורה קונובית ביותר
מאחיהם היהודים־אמריקאים. בראש וראשונה
— אלה (הישראלים) אוהבים את
הקונילינגוס ** המרתיע את בני־עמס המקומיים.
הגבר הישראלי ניחן באון ניכר,
מיבנה־גוף נאה, שעיר — ומיוחס תמיד.
הקושי עם הבחורים האלה נובע מהעובדה
שגישתם קמצנית; הלקוחות הישראלים
משתדלים תמיד להפוך את הבית שלי ל

תו ל ת המין
מדברת אידיש

* פורסם בעברית בשם בית-התענוגות.
** מגע אוראלי עם ערוות האשה.

ף* ה שהביא את קסאווירה הולנדר
— ׳לארץ הקודש, תאמינו או לא, הוא

-י 3 2

שוק, שניתן לקנות בו סחורה בחצי־מחיר.
חמש שנים מאז כתבה דברים אלה, אחרי
שנפרדה מתואר ״המאדאם המפורסמת
ביותר של נידיורק״ ,אחרי שהוציאה-לאור
שבעה ספרים, כולם בעסקי מין, והפכה
לאחד מסמלי־המץ המובהקים של הדור,
הגיעה קסאווירה לביקור בישראל. בתום
השבוע הראשון לביקורה, כשנשאלה אם
יש לה נתונים מספיקים כדי לשנות את
קביעתה הנחרצת על הגבר הישראלי,
השיבה קסאווירה בחיוך שובבני :״לא
הגעתי לישראל כדי לעסוק כאן בחדירות
...אני נמצאת כאן בחופשה. טוב,
אני פוגשת אנשים מעניינים, אני אוהבת
להכיר חברים חדשים, ואם מתפתחת
מזה אהבה, אין לי שום דבר נגד.
אבל לא למטרה זאת הגעתי לכאן.״
בכל זאת, בשיכנוע נוסף, מוכנה קסא־ודרה
לגלות, כי גם הניסיון הקצר שיש
לה בביקורה בארץ, לא שינה את דעתה
הראשונית :״הגברים הישראלים הם ארו־גנטיים,
לא רומנטיים, מתרתחים נורא אם
הם לא משיגים מייד מה שהם רוצים...״

עצות לחתן

חינם מוכנה להעניק קסאווירה הולנדר, שפגשה בזוג ישראלי,
ערב חופתם, בכיכר אתרים בתל־אביב. עצות מסוג
זה מעניקה קסאווירה אחת לחודש, בירחון־המין פנטהאוז, מתחרהו של הפלייבוי.
את משפטיה בביטויים באידיש. אין בזה
פלא. רוב הגברים שידעה בחייה, על-פי
עדותה, היו יהודים, כמו רוב הלקוחות
בבית־הפגישות הניו־יורקי שלה. גם בעלה
הנוכחי, פרנק משהו, שהיא אינה מרחיבה
עליו את הדיבור, הוא יהודי קנדי.
שלא לדבר על כך שמנהל עסקי הפיננסים
שלה — הדבר החשוב לה כיום
ביותר בחייה — הוא ישראלי. וזהו לא
אחר מאשר אורי רמתי, מי שהיה בשעתו
מנהל סניף בנק הפועלים בדנבה. ככה
שאי-אפשר לחשוד בקסאווירה שיש לה
משהו אישי נגד יהודים ו/או ישראלים.

על הפתק את מיספר הטלפון שלה, בשביל
אלוהים.
כי קסאווירה אינל עוד האשה כמו שכל
העולם מכיר אותה.
״מה שהיה — היה,״ היא אומרת.
״אינני עוסקת יותר בעניינים ההם. היום
אני סופרת ואשת״עסקים. אני משתפת
פעולה עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים בכמה
מהמירפאות המפורסמות ביותר של
קנדה כדי לגבש תוכניות לשיקום פוש-
עי־מין ולייעוץ בחיי־נשואים.״
נכון שזה לא הדבר היחיד שהיא עושה.
כך, למשל, יש לה מדור עצות קבוע,

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 33 | * -יבענייני־מין בירחון המין האמריקאי הנודע פנטהאוז. תחת הכותרת קרא לי מאדאם, היא משיבה שם לבעיות המיניות והרומנטיות הנשלחות אליה על־ידי הקוראים ומרגישה סיפוק

* -יבענייני־מין בירחון המין האמריקאי הנודע
פנטהאוז. תחת הכותרת קרא לי מאדאם,
היא משיבה שם לבעיות המיניות והרומנטיות
הנשלחות אליה על־ידי הקוראים
ומרגישה סיפוק -בכך שהיא יכולה לסייע
לאנשים להגיע לאושרם המיני, לפחות
בצורה תיאורטית, כקיביצערית, אם לא
בצורה מעשית, בפועל, כמו בעבר.
״זה לא ייאמן כמה אנשים שולחים מיב־תבים
למדור הזה,״ היא מספרת .״טוב,
אני לא קוראת את כולם. מערכת הפנטהאוז
עורכת עבורי את המיון הראשוני.
אבל עדיין נשאר לי לקרוא כמה מאות
מיכתבים כל חודש. בדרך כלל אלה הם
מיכתבים של בתולות ממין זכר, המבקשים
לדעת היכן יוכלו להשיג את הדפיקה
הראשונה שלהם ...אחרי כל־כך הרבה
זמן, קשה למצוא מיכתבים מקוריים
לנושא הזה.
״אוי !״ היא נזכרת לפתע וקופצת לעניין
אחר ,״אתם יודעים מה מקור השם שלי
קסאווירה? רק לאחרונה גיליתי את זאת.
אבא קרא לי בשם זה, משום שציפה
שיוולד לו בן זכר, אותו רצה לכנות בשם
פרנסואה קסאוויר. אבל עכשיו הסתבר לי
שזה בכלל שם יווני, שפירושו הוא...״
והיא פורצת בצחוק מתגלגל :״שומרת־הבית.״
כאילו, כמו בטרגדיה יוונית, נקבע
לה גורלה וייעודה בחיים, כמנהלת
בית־בושת, מהרגע בו הוענק לה שמה.
זה אולי המקום לצייון שאת הראיון
הבלעדי הזה להענלס הזה, הראשון והיחיד
שהעניקה עד כה לאיזה עיתון בארץ,
לא הסכימה קסאווירה לקיים בקלות. מסתבר
כי האשה החופשיה והמשוחררת
הזאת, שכל עלילותיה הרי הן כתובות
על פני מאות עמודי שבעת ספריה האי-

המוצצת

קסאווירה, שהפכה מדריכת־המין של
העולם המערבי בחמש השנים האחרונות,
בשיבעה ספרי מין שכתבה, עדיין דוגלת בחירות האשה ובחופש

גילגול קודם
קסאווירה הולנדר
לפני חמש שנים, בעת. שנאלצה לסגור
את בית־הפגישנת שניהלה בלב ניו־יורק.

הדרכה לדתיים

עולה

מארצות־הברית,

שקראה

רוטיים, עדיין נמצאת בהשפעתה החזקה
של אמה, מפחדת פחד־מוות ממה שזו
תאמר או תעשה. והאמא הצמודה של
קסאווירה קצת חוששת שראיונות עיתונאים
בארץ עלולים לפגוע בשם הטוב
של בתה.
כך, למשל, כאשר ביקש צלם העולם
הזה לעלות לחדרה של קסאווירה במלון
הילטון בתל־אביב, הוא מצא את הדלת
פתוחה. כשנקש ולא שמע תשובה, ניסה
להיכנס פגימה.
קסאווירה הייתה שרועה אותה שעה,
עירומה לחלוטין, על כסא-נוח במירפסת
המלון, כשהיא נהנית משיזוף טוטאלי,
כמו במחנה נודיסטי. בתילבושת חווה זו

רינה רון שומרת־המיצוות ובעלה הדתי, זיהו את
קסאווירה בחוף תל־אביב ממבט ראשון. רינה היא
את מפרה של קסאווירה בית התענוגות.

מיני. לעומת זאת היא טוענת :״השתניתי. פעם הייתי יצאנית.
מה שהיה — היה.״ היא מתכננת להופיע בסדרה של סיוטי־טלוויזיה
שיצולמו בארץ, כמדריכת בסיור למקומות הקדושים.

גם קמה לקראת הצלם הנדהם והושיטה
לו יד לשלום, כשהיא מופתעת לא פחות
ממנו מהפגישה.
אולם מה שהפחיד אותה לא היה דווקא
הצלם, אלא אמה .״איזה מזל,״ התבטאה
אחר־כך ,״שאמא לא היתד, אותה שעה
בחדר. היא היתד, צריכה לראות אותי כך!״

״קר או לי:
ליידי! ,,

^ סאווירה לא הגיעה כתיירת
\ /רגילה. היא באה מצויידת ברשימת
כתובות של ישראלים, כך שחופשתה הישראלית
תיסע גם אופי חברתי ולא רק
צלייני.
כך, למשל, היא קיבלה את כתובתו של
מפיק הסרטים ג׳ו שאנטי, כאיש שיהיה
צריך לארגן עבורה את הצוות הישראלי
שיסריט את סידרת סירטי הטלוויזיה הדתיים
שלה. זו תהיה עבודה שתשתלם.
שכן, קסאווירה מתכננת להמשיך מיש ראל
לברזיל, כדי להפיק גם שם סידרת
סירטי־תיירות, עם אותו צוות ישראלי.
כתובת אחרת שקיבלה היתד, של ע ד
רך־הדין אילן לפידות, בעלה לשעבר של
הדוגמנית ליאורה לפידות. הוא ועוד כמה
גברים ישראלים אירחו את קסאווירה
בימים ובלילות הראשונים לשהותה בתל-
אביב, לקחו אותה למסיבות, סעדו עימד,
במיסעדות וערכו לה את המיפגשים עם
מה שהיא מכנה ״האדם הישראלי.״
״לא ראיתי כל-כך הרבה יהודים בחיי,״
מתפעלת קסאווירה, והיא ראתה כבר הר בה,
בכל מיני מצבים .״אבל ביום שישי,
למשל, הייתי בטוחה שהרחובות יהיו ריקים
ושכולם יהיו בבתי-כנסת. התפלאתי
לראות שדווקא בערב שבת העיר חיה
ותוססת יותר מכל יום אחר. אז סיפרו
לי שרק כ־&י 8מהאוכלוסייה הם יהודים
דתיים המקפידים על המסורת. וזה חבל.
״לבוא לישראל בשביל קניות, זה לא
העסק הכי משתלם בעולם. קניות טובות
אפשר לעשות טוב יותר במקומות אח
רים.
אבל האווירה! קודם כל מזג האוויר
הנפלא! אחר־כך — הנופים. יפו
העתיקה, למשל. אבל בעיקר האנשים.
זד, מה שהרשים אותי כאן. הלכתי לבקר
את מרבית המקומות ההיסטוריים בסביבת
תל־אביב וקניתי המון מזכרות. אבל, אם
להתוודות, אז במידה שזה נוגע לאופנה,
אני מעדיפה את האופנה של פאריס
ורומא.״
אבל לא צריך להתייאש. זוהי בסך-
הכל ההתרשמות של השבוע האחרון.
וקסאווירה לא מתכוננת לעזוב כל־כך
מהר. היא עוד נוסעת לאילת. וכמובן,
יש לד, עדיין תוכנית ביקור במקומות
הקדושים, בירושלים, בית־לחם ונצרת. את
משה דיין היא לא הזכירה, אבל את
גולדה מאיר היא ממש משתוקקת לפגוש.
״הייתי רוצה להיפגש עם גולדה כאשד,
עם אשה, כסופרת עם סופרת. קראתי את
הספר שלה והייתי רוצה לשוחח עימד,
על ספרה. אבל את זה כנראה אעשה
בביקור הבא שלי כאן.״
עד שתפגוש את גולדה, יש לגולדה
שאנס לקרוא גם את ספרה של קסאווירה,
כדי שד,התעניינות תוכל להיות הדדית.
בינתיים נהנית קסאווירה מהפופולאריות
העצומה שיש לה בישראל. אנשים מזהים
אותה מייד על-פי תמונותיה המתנוססות
מספריה המוצבים בקיוסקים. הם ממהרים
לרכוש ספרים ולבקש את חתימתה. תיירים
אמריקאים תולשים את שערות ראשיהם
כשהם רואים אותה :״זה לא ייאמן!
לא יאמינו לנו שדווקא בישראל פגשנו
פנים מול פנים את מאדאם הולנדר.״
קסאווירה מעדיפה עתה את התואר
״ליידי״ על פני ״מאדאם״.
בטכסט כתוב, שהכינה לקראת הראיון
עם העולס הזה, כתבה, בין השאר :״כולנו
יכולים לכנות אותה קודם כל ליידי,
ואחר־כך גם סקסולוגית נודעת, סופרת,
ובקרוב גם מפיקת טלוויזיה...״
מה שמוכיח שחוץ מהמיליונים (שאת
כולם, אגב, עשתה מספריה ולא ממה שמסופר
בהם) חשוב לבחורה המרגישה את
עצמה כמו יהודיה טובה, גם השם הטוב.

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 34 | במדינה (המשך מעמוד )33 במייוחד לצורך זה. בראשה הועמד סגן- אלוף מאיר הופמן, יושב־ראש בתי־הדין הצבאיים בגדה, והיא התכנסה ברמאללה. רמונדה, אם לחמישה ילדים, הובאה

במדינה
(המשך מעמוד )33
במייוחד לצורך זה. בראשה הועמד סגן-
אלוף מאיר הופמן, יושב־ראש בתי־הדין
הצבאיים בגדה, והיא התכנסה ברמאללה.
רמונדה, אם לחמישה ילדים, הובאה לשם
במכונית צבאית — וכך ניתן לה לעזוב
את ביתה בפעם הראשונה מזה שלושה
חודשים.
כנציג המימשל הופיע יועצו של שר־העבודה,
משה פרקש, איש־רפ״י שגויים
למילואים במייוחד לצורך זה. הוא קרא
באוזני הוועדה רשימה ארוכה של טענות
נגד רמונדה הפעלתנית, ילידת עכו שגדלה
בישראל, נישאה בעמאן למנהל־בנק
והמתגוררת עתה ברמאללה, אחרי שבעלה
הועבר לשם משכם.
כך, בפעם הראשונה, שמעה גם רמונדה
ירוקת־העיניים במה מאשימים אותה —
כי בעת המעצר לא טרח איש לנמק את
המעשה. הרשימה היתה ארוכה ומוזרה
גם־יחד.
למשל: רמונדה טאוויל היתה חברה ב־אירגון
הנשים של שכם, שאירגן שביתות־

סמל המריבה
אירגון אמריקאי —

עורר המימשל נגדה דווקא עכשיו?
#האם פעולה משותפת עם אנשי-
שלום ישראליים מעידה על כוונה עויינת?
#ממתי אסור להשתתף בהלוויות?
פרשת ״הסמל של אש״ף״ הגדישה את
הסאה. היא סימלה את הוסר־הרצינות של
כל הטענות.
אם כן, מדוע הוטל מעצר־הבית? לזינד
רוני היה לכך הסבר שונה לגמרי: כעיתונאית,
דאגה טאוויל לפירסום המתרחש
בשטחים המוחזקים ברחבי ישראל והעולם.
היא עזרה למאות עיתונאים זרים, שפקדו
את ביתה, והציגה בפניהם את ראשי-
הציבור בגדה. היא סייעה לחוליות־הכיסוי
של העולם הזה, שסיקרו את המהומות בגדה.
היא שידרה בתחנת־שידור אמריקאית,
הנמצאת בבעלות ערבית.
נראה כי המימשל הצבאי ביקש להש תיק
את רמונדה כדי לשתק פעולה עיתונאית
זו. אך היה זה מעשה חלמאי —
כי, מעצרה של רמונדה הפך בעצמו סנסציה
עולמית, פורסם בהרחבה בעשרות
עיתונים בעולם, ובראשם נידיורק טיימס
ולה־מונד, המוסיפים להתעניין בגורלה.
״״צביעות זועקת לשמיים״ .״זוהי
צביעות הזועקת לשמיים,״ קרא זיכרוני.
״מנצלים תקנות למען מטרות שהן לא נועדו
להן. ממתי מהווה דיווח עיתונאי הסתה?
איד מתיישבת פרשה זו עם המדיניות
הליברלית המוצהרת של ישראל?״
הקלף החזק ביותר של זיכרוני נשלף
בתום הדיון, שארך חמש שעות תמימות.
הוא הוציא מתיקו תצלום של מיכתב
שכתבה רמונדה לח״כ אריה (״לובה״)
אליאב, בעיקבות דבריו של אליאב שפורסמו
בעיתון ערבי. במיכתבה עודדה רמוג־דה
את לובה, קראה לשיתוף־פעולה בין
שוחרי־שלום ישראליים ופלסטיניים, כדי
להביא להקמת מדינה פלסטינית שתחיה
בשלום עם ישראל. מתחת למיכתב רשמה
רמונדה :״סלאם ושלום״ — בערבית ובעברית.

נשחק כאן במישחקי־יוקרה,״ סיכם
זיכרוני .״המעצר הוא מעשה־חלם של מישהו,
ויש לבטל אותו.״
החלטת הוועדה לא נודעה. על־פי הנוהל
הקבוע בחוק, החלטה זו היא חשאית, אף
כי הדיון עצמו היה פומבי. המלצת הוועדה
תועבר למושל הצבאי — אך אינה מחייבת
אותו. כי הוועדה היא גוף מייעץ ביל-

קלי ט ה
11ליזה

צורן־

ר־דה

מישפחת העולים שופכה
כדירה בקומה השמינית —
אך המעלית 7א הופעלה
רמונדה טאוויל והסמל
— לא אש״ף
מחאה ושביתות־שבת בלתי־אלימות נגד
מעצרים, הריסת־בתים ועינויי־עצירים. היא
השתתפה, יחד עם צעירי שי״ח, בהפגנה
נגד הרעלת התבואות בכפר עקרבה —
מעשה שעורר בשעתו הפגנות־זעם רבות
בציבור היהודי* .היא אספה כסף למען
קורבנות המילחמה בלבנון. היא הפגינה
בשכם עם ״אנשי שמאל ישראליים״ .היא
השתתפה באירגון צעדה יהודית־ערבית,
כמחאה על צעדת גוש־אימונים ליריחו.
היא השתתפה בהלוויית איש שנהרג בפעולה
חבלנית.
לשתק ולהשתיק. לזיכרוני היה קל
להזים את הרשימה, כי די היה בעיון שיט־חי
כדי להיווכח שהיא מופרכת מיסודה.
טען הפרקליט:
• אם אירגון הנשים בשכם הוא בלתי־חוקי
— מדוע לא נעשתה מעולם כל פעולה
נגד אף אחת מחברותיו האחרות?
• כימעט כל הרשימה מתייחסת למעשים
שאירעו בין 1969ו־ — 1973 ואז לא
ננקטה שום פעולה נגד רמונדה. מדוע הוד
• התבואות הורעלו על־ידי ריסוס מן
האוויר, בפקודת המפקד הצבאי, כדי לאלץ
את הכפר הערבי למסור חלק מאדמותיו
להתנחלות יהודית, הקרוייה גיתית.

אדוארד רחנייב צריך היה להיות עולה
מאושר. הוא לא סבל מחוסר דיור, וגם לא
נתייגע בביורוקרטיה במוסדות הקליטה.
מייד כשנחת בנמל־התעופה בן־גוריון, נשלח
אדוארד ( )36 עם אשתו חמשת ילדיו
לדירה מרווחת בלוד, שאמורה היתד, להיות
דירתם הקבועה.
אומנם׳ עיברית לא ידעו, והרבה מן
הנעשה מסביבם לא הבינו, אך פינה משלהם
כבר היתד, להם.
אלא שפינה זו הפכה עבורם סיוט יומם
וליל.
כי אותה דירה מרווחת, בת ארבעה חדרים,
שוכנת בקומתו השמינית של בניין
רב־קומות בשכונה החדשה גיבעת הזיתים,
בקצה המיזרחי של העיר לוד. הבניין שייך
לעמידר, ומישפחת רחנייב היתד, הראשונה
שנכנסה לגור בו. ומאחר שבבניין יש
כשלושים דירות, הרי מבחינה כספית לא
כדאי היד, להפעיל את המעלית לשימושה
של מישפחה אחת בילבד, והמעלית אכן
אינה פועלת. בני משפחת רחנייב נאל צים
לטפס מאות מדרגות באפלה, מדי
יום, שכן אין גם אור בחדר־המדרגות.
אי־ דאגה לקליטה. מצב זה נמשך
כבר חודשיים. בשבועיים האחרונים שוכנו
בקומות התחתונות של הבניין עוד
מישפחות עולים אחדות, אלא שעד שהבניין
יאוכלס במלואו יעבור עוד זמן רב,
ואיש אינו מבטיח מתי יסתיים סיוט זה,
ואם לא יסתיים באסון.
לפני כחודש לקה אחד מילדי המישפחה
בהתקף־תוספתן, וכדי להבהילו לניתוח ב
דירתו
של רחנייב כקומה השמינית (מול החץ)
מאות מדרגות ברגל
בית־ה,חולים נאלצו הוריו לשאתו בזרועותיהם
במורד שמונה הקומות.
איש מבני מישפחת רחנייב אינו יודע
מילה עיברית. הם עלו מקווקז, כחלק מגל
גדול של עולים מחבל-ארץ זה של רוסיה.
לאדוארד מישפחה ענפה, שברובה עלתה
לישראל. ההכרה בכד ״שזוהי המדינה שלנו,
וכאן מקומנו,״ בתוספת דיווחיהם האופטימיים
של קרובי־המישפחה שכבר נמצאו
בישראל ונקלטו, הביאה, לדבריו, להחלטה
לעלות לארץ.
אדוארד לא דאג לקליטתו, לפני שעלה.
הוא האמין שייקלט ללא בעיות, כדוגמת
אחיו היושבים בצור־שלום. כיום הוא חושב
כבר קצת אחרת.
הנון! אינו מקל. מאז הגיע, עדיין לא
מצא עבודה. הוא מילא טפסים לצורך
קבלת עבודה בתעשייה האווירית, במיק־צועו
בענף־המתכת, אך עדייו לא קיבל
תשובה. בינתיים חיה המישפחה הגדולה
בדוחק. הבית ריק מרהיטים וכלי־בית. המעט
שנטלו עימם בצאתם, עדיין לא הגיע
לארץ. אדוארד שילם עבור חשמל ומים,
אולם עבור גז לא הספיק לו התקציב. לכן
מבשלת אשתו, עליזה, את הארוחות על
פיתליה.
אדוארד נשלח ללמוד עיברית באולפן-

ערב, אלא שהוא שובץ בקורם של יוצאי
הודו, שבו המורה דובר עיברית ואנגלית
ואינו יודע אף לא מילה אחת רוסית,
כך שאדוארד אינו לומד מאומה. גם ילדיו
עדיין לא החלו ללמוד בבית־הספר.
נוף מקסים נשקף מדידת מישפחת רח־נייב.
ממיזרח — הרי ירושלים, כשלפניהם
פרושה השפלה על כל יישוביה, כעל כף
היד. מחלונות הבית הפונים צפונה נש קפת
לוד, כשאחריה רמלה, ובאופק פרדסים
רחבי־ידיים. ארץ־ישראל יפה. אלא
שלא על הנוף לבדו יחיה האדם, והמראות
הקסומים אין בהם כדי להקל.
פיתרון זמני. גם למרדכי שוצמן,
דובר חברת עמידר, ברור שזהו מצב בל-
תי־נסבל. לדבריו נעשתה כאן טעות חמורה,
הן בעובדה שהמישפהה שוכנת בקומה
השמינית דווקא, והן באי־הפעלתה של
המעלית מסיבות טכניות. הוא אף הופתע
כששמע שהמצב נמשך כבד כחודשיים,
שכן לפי הנתונים שבידיו דובר בשבועיים
בילבד.
את בעיית האחריות למעלית ניתן לפתור,
לדבריו, באמצעות מישרד־הקליטה,
שייטול על עצמו את האחריות לכך באופן
זמני, עד שיוקם ועד-בית. הוא מקווה שה־פיתרון
יימצא תוך ימים אחדים.

אדוארד רחנייב ומישפחתו בדירתו החדשה
עברית קשה שפה
העולם הזה 2049

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 35 | חיי ב ורטמן מסייע לנוכלים בצמרת מישרד־המיסחר״והתעשייה לא מובנת העזרה, ה מ תב טאת בלחצים כבדים, של ח״כ משה ורטמן למשקיע חיפאי בשם סם אורמן, שהצליח להו נות א ת

חיי ב ורטמן מסייע לנוכלים
בצמרת מישרד־המיסחר״והתעשייה לא
מובנת העזרה, ה מ תב טאת בלחצים כבדים,
של ח״כ משה ורטמן למשקיע
חיפאי בשם סם אורמן, שהצליח להו נות
א ת מישרד״המיסחר והתעשייה ה מנ
ס ה עתה לשחרר עצמו ממנו•
אורמן הוא ישראלי שירד לקנד האח רי
מילחמת־ה שיחרור, בהשאירו באן
נושים רבים. לפני שנים א חדו ת בא מ

״ב ורטמן
עזרה חשודה

8מיליון

למיפלגת העבודה
מיפלגת העבודה, או ליתר דיוק מפא״י,
קיבל ה בי מי ם אל ה 800 אלף דולר, שהם
8מיליון לירות, ממכירת רשת חנויו ת
״רמתם״ ,פ טורו ת-המבס. הרשת כולה
נמכרה ב מ חיר של 1.6מיליון דולר.
הבעלות היתה בארבעה ח ל קי ם שווים,
מהם שני ח ל קי ם בידי חברות של טי׳
בור רתנבויט ; רבע א חד בבעלות חברה
בשם ״בופימור״ המיוצגת בשווייץ
על״ידי עורך־הדיו דה״שמבו והשייכת
למפא״י באופן בלתי״חוקי, ורבע א חרון
על שם ח בר ת -הנכ סי ם ״אילו־בוח״ ,ש-
בעלי-המניות שלה ה ם צבי רכטר
ושמואל ארנר, נאמני מפא״י.
ה קונ ה היא שותפות של אנ שי-עסקים
בלגיים, צימנט וגרטנר. צימנט הוא מ אוהדי
תנועת ה חרו ת. סכו ם של 1.2
מיליון דולר שולם בחו״ל, ועוד 400 אלף
דולר הועברו ארצה לזכות ״אילן-כוח״.

קנדה לישראל, ולפי הידיעות השאיר
גם שם חובות. הוא ביקש ל ה קי ם מלון
בחיפה, אול ם ח קי ר ה של ״החברה לפי תו
ח מיפעלי-תיירות״ גילתה א ת עברו,
ובק שתו נדחתה• הדבר לא מנע מ מנו
לעבוד הרבה עם מישרדו של שר-השי-
כון אברהם עופר ואורמן, באמצעות
חברה בשם ״סנפיר״ ,בנה עבור מישרד-
השיכון ב תי ם רבים בחיפ ה.
למישרד-
ביוני 1974 הציע אורמן
המיסחר״והתע שייה ל ה קי ם ממגורה במושב
בית-יהושע, והציג חברה א מ רי ק אי ת
בשם ״ר.אי.ה 11 בגוף שיש קי
עאת הכס ףבהקמת הממגורה. א חרי
שנחתם עימו חוז ה ביקש הלוואת-פי-
תוח, ל מרו ת שהצהיר בי יממן א ת כל
הה שקעה בעצמו.
בדיק ה שערך עודד ארז, ה מ מונ ה על
במי שרד-המיסחר-
הממ שלתי הסחר והתעשייה, העלתה כי חברה זו שייכת,
למעשה, לסם אורמן, ו הו קמה במייוחד
לצורך עניין הממגורות• המישרד החל
על-ידי
מטרפד אתהקמת הממגורה
אורמן. כאן התערב ח״כ ורטמן, שפנה
אישית ב מיב תבי ם רבים אל שר״המיס־חר־והתעשייה
ואל צמרת המישרד.
תפקיד ת מו ה בפרשה מילא גם מנב״ל
האוצר לשעבר, אברהם אגמון, שהמליץ
על אורמן עת פנה בראשונה למיש-
רד״המיסחר-והתעשייח. לאחר-מבן הועבר
מיבתב של ארז הנוגע לאורמן ל-
אגף־מטבע־חוץ באוצר, אל שולחנו של
אגמון, ומשם הגיע בדרך מי ס תורי ת אל
אורמן. אגמון טען בי מזכירתו ביק שה
אתה תי ק ללא ידיעתו, ובי אינו יודע
כיצד הגיע ה מיכתב לידי אורמן.

ה בו רסה

עוד 11ד..אוניקו״
הידיעה בשבוע שעבר, על מניות ״או-
ניקו״ ,נו סחה בצורה בלתי-ברורח. הכוונה
הי ת ה שחברה זו לא חי לקהאת הדמוי-
דנד ה מו בטח מדי־שנה, של ; 83 בדולרים
במשך עשר שנים. עתה, כאשר חברת-
האם שלה באמ רי ק ה /״דיילין״ ,יצאה מן
הקשיים, פנו בעלי-המניות ל הנ הלת הבורס
ה בתביעה לחייב א ת החבר הלחלק
א ת הדיווידנד המצטבר. הנ הל ת הבורס ה
רמזה כי ה הז ד מנו ת תבוא, כאשר תבקש
החבר ה ל הנפיק א מי סי ח נו ספ ת. ב י
מי ם אל ה פנ ת ה החברה ל הנ הלת הבורס
ה בבק שה ל א מי סי ה.

מ ה יע שה

מנסים לחנוק

ה דו ברלשעבד *

חקירו תהש חי תו ת

ב מסיב ה שערך בירושלים כתב ״מעריב״
,יצחק דיש, לכבוד דובר ״בנק
ישראל״ לשעבר, מיכאל בן־עמי, ה תברר
בי בן-עמי עובר ל״בנק ישראל״ ב-
תל-אביב, לעבודה בלתי-מוגדרת בדרגת-
שכר גבוהה ביותר. לדיברי מקורביו, יאפ שר
לו הדבר לימודים ב אוניבר סי ט ת תל-
אביב.
הנגיד החדש של ״בנק ישראל״ ,ארנון
גפני, מתח השבוע בי קור ת ק שה על ה תקציב,
ודרש לצמצמו. אולי יחל בכך
מתקציב ה מו סד שהוא עומד, בראשו, יפ סי
ק תשלום משכורת ל מוב טלי ם בגלל
חובות לנגיד ה קו ד ם !

ה תלונ ה שהוגשה למישטרת ישראל
נגד שר-השיכון, אברהם עופר, נמ סר
הלח קיר הלאל צוו ת שהיה צריך
לקבל ה באופן טיבעי, מ חל ק ת ״ ה ח קירו ת
שבראשותו של ניצב־מישנה בנימין זי*
גל• תחתזאת הו ק ם צוות מייוחד בירו שלים,
בראשות ניצב-מישנה ראובן מינ־קובסקי.
מינ קו ב ס קי הוא או מנ ם א חד
ה חו ק רי ם המעולים של המישטרה, אבל
ב ת חו ם הפלילי בילבד, ואין לו כל ניסיון
או הכשרה ל ח קי ר ה כלכלית של עבירות
צווארוו״לבן.
המישטרה ני סתה להצדיק צעד ז ה, בטענה
בי מחלקת ״ ה ח קי רו ת של זיגל עיי פה
מ ח קי ר ת ידלין ומס רב ת לטפל בעו פר,
אין זו אמת. המחלקה מוכנה ורוצה
לקבל אתח קי ר ת מיקר ה עופר, והינה
למעשה הגוף היחידי במי שטרה שיכול
להצליח ב ח קי ר ה מעין זו.
דבר דומה קר ה עם ה ח קי ר ה בפרשת
״הפועל״ ,שאף היא לא נ מ סר ה לידי ה גיף
שהיה צריך ל קב ל ה באופן טיבעי —
המחלקה של זיגל — אל א למדור הרמאו יות
בתל-אביב, שאין לו ניסיון ויכולת
לערוך ח קי ר ה מסו בב ת הק שורה בהע ברות
כס פי ם לחו״ל. גם פרשת ״הפועל״
עלולה להוביל לגורמים רמי-מעלה, שאין
עניין בי יגיעו אליהם•
פרשת ה ח קי ר ה בענייו עופר מעוררת
חשד, באשר בו חני םמה קר ה לארבעה
תי קי ם שנחקרו על-ידי מחלקת -ה ח קי רו ת
של זיגל ונ מסרו לפרקלי טו ת מחוז תל-
אביב להגשת כיתבי״אישום. ב תי קי ם אל ה
נמצא, בי דירות של זוגות צעירים נמ סרו
למי שלא היו זכ אי ם לבך. ב תי קי ם

ד*אווגני!1נ*ה
בחטיבת־חבנייה ב״כיל״
עם פרישתו של ישראל אלון,
סמנכ״ל ח טיב ת־הבנייה של ״כלל״ ,נערך
שינוי מיבנה ב ח טיב ה. מנהל״החטיב ה
יישאר יהודה תמיר. סגנו יהיה שימ חה
בן*שאול, שימשיך לנהל א ת חברת
״ישראלום״.
כל חברות־הבנייה של ״בלל״ ,כמו
״אזורים״ ,״פאן־לון״ ועוד, יהפכו גופים
מישפטיים, וכל הפעילות תתרכז בחטי-
בת־הבנייה בלבד.

ריק ליס נגד נאמן
משולם ריק־

מילח מ ת״ האי תנים של
ליס ב מ תנכלי ם לו, ובעיקר בשותפו
וידידו שמואל נאמן, מ תו אר ת בספר
חדש שהופיע ב א מריק ה, ושמו ״ל טוב ת
החברה״ ( הו צאת ״גרוסט א ת דנלאפ״,
ה מחבר איזאדור בארמאש) .ריק-
ליס מ תו אר ב ספ ר במהגר לוונטיני, ש היה
מנ ת ח-ב טי חו ת לפני שהשתלט על
מה שנקרא כיום חבר ת ״רפיד״אמריקו״.
העיקרון שהינחה או תו בכיבוש חברות
היה, שכל חברה נכבשת צריכה ל הביא
מימון זהה למו שקע בכיבושה. הוא הש תלט
בשנת 1960 על חברת-הענק ״ מ ק-
רורי״ ,הפך בעל אי מפריה שמחזורה
יותר מביליון דולר.
שמואל נאמן מ תו אר בספר כפלס טיני
ואיכר לפי חינוכו, שניהל ע ס קי ם מיש-
פ ח תיי םבמכ סי קו עד שפרש מהםב.1960-
נאמן היה אז — בשנות הארבעים ה מ אוחרות
לחייו, וצעיר מריקליס בעשר שנים.

ניצב קדמי
חקירה תמוהה
יש הו כ חו ת לבך שהדירות נ מסרו לפי הו-
ראות-בבתב של
עופר, שר-השיבון.
הנוהל מחייב הגשת כיתבי־אישום פלי ליים
נגד עופר. אך ה תי קי ם הועברו לפני
במה שבועות לפרקלי ט ה מדינה, גבריאל
בך, תחת שיוגשו כיתבי-אי שום על פיהם.
הטיפול ב תי קי םאלה, ב תו ספת העובדה
שראש אגף־החקירו ת במי שטרת ישראל,
ניצב יעקוב קדמי, לא מ סר א ת
ח קירו ת עופר לידי אנשי זיגל, מעורר
ספק רב באשר לרצונה של המישטרה
ל ח קו ראתה תלונ ה.

מנחם הלר ואברהם

המצ רי ם מ עו ד די ם

ידווזי םישרא ליי ם

גוררת יוונית הגיעה בי מי ם אל ה לא״טור, כדי לגרור א ת דוברת הקידוח הימי
מ מ קו מ ה הנוכחי, שבו לא נמצא נפט, לאיזור צפוני יותר כדי כמ ה עשרות מילין.
הגוררת היוונית (ראה תמונה) עברה דרך תעלת סואץ, באישור מלא של המצרים.
נראה כי למצרים אין כל התנגדות שישראל תשקיע 50 אלף דולר ליום בחיפושי
נפט, ביודעם בי לנפט זה יקר ה מה שקרה לנפט של אבו-רודס: הוא יי מסר למצריים
עם הנסיגה הישראלית. השאלה היא: מדוע משקיעה ישראל ס כו מי ם כבדים
בחייפושי-נפט עבור המצרים ן

נאמן
ריקלים נאמנות כפולה

גוררת ״פארי מונרוביה״
קידוח יבש

ריקליס שכר או תו בסגן-נשיא לחברו-
תיו, ונאמן החל לנהל א ת ״מקרורי״ ה צולעת,
בדיברי ה ספר, עם הרבה חוצפה
ומעט מאד ניסיון במכירות. תוך שנה הפך
א ת החבר ה ריווחי ת. עם ה ה צל ח ה גדל
גם שיגעון״הגדלות של נאמן, ולכך מוקדשים
פר קי ם רבים בספר. נאמן הפך יו-
שב-ראש מועצת ה מנ הלי ם של ״מקרורי״,
באשר נאמנו של ריקליס, איזידור בקר,
הזהירו מפני נאמן ההופך פרנקנשטיין.
באשר הגיעו מכירות ״מקרורי״ ליו תר
מ״ 3ביליון דולר, ה חלי ט רי ק לי ס בי הוא
רוצה יותר מ״* 63 הרווח של ״מקרורי״
שקיבלה ״רפיד״אמריקן״ (לריקליס, אי שית,
היו ויש * 16 בחבר ה זו) ,ותת חי ל

למזג א ת שתי ה חברו ת. נאמן התנגד למי זוג,
ובשנת 1972דחה או תו ריקליס.
הבעייה של רי ק לי ס הי ת ה חנו ת-הענק
״קליין״ ,שהפסידה, ו הו א הטיל א ת נאמן
להבריאה. בל המאמ צי ם לא הועילו. בשנת
1974 חידש רי ק לי סאת מאמציו
למיזוג, תוך כוונה לסלקאת נאמן מן
החברה. נאמן הציע מעין קיבוץ של
מנהלי ״מקרורי״ ,שיהיו גם בעלי-החברה.
ריקליס סי ל ק או תו, בעזרת בקר. ה תו צאה:
הפסדי ״מקרורי״ ו״רפיד-אמריקן״
הגיעו לעשרות מיליוני דולר בל שנה. ה ספר
קובע, כי הקורבן העיקרי ה ם בעלי
המניות של ״רפיד-אמריקן״ ,שלא ראו
א ת מחיר המנייה עולה על 5דולר בשנתיים
ה א חרונו ת, ולא זכו בדיווידנד מזה
ת קופ ה ארוכ ה עוד יותר.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 36 | סטלה , עו ש ה לך עיניי ם כדיילת יופי בחברת תמרוקים ידועה, הדורשת הופעה נאה ורעננה, אני פשוט לא יכולה בלי סטילה. בכל בתי המרקחת 8.95ל״י (ללא מ.ע.מ| ). תע שיות

סטלה ,
עו ש ה לך
עיניי ם

כדיילת יופי
בחברת תמרוקים ידועה,
הדורשת הופעה נאה
ורעננה, אני פשוט
לא יכולה בלי סטילה.
בכל בתי המרקחת

8.95ל״י (ללא מ.ע.מ| ).

תע שיות

כמו כל אשה אוהבת את מוכנה
לעשות הכל למען בריאותו.
אולם מה את עושה כדי לשמור
עליו מלבד נזיפות על עישון
והערות על דיאטה?
נוכחת בודאי שקשה לשנות את
סדרי עולמו |כמה פעמים הבטיח
לשמור על דיאטה ולהפסיק לעשן?)
אבל אם תתני לו מרגרית תזכי
לתמורה משולשת-הקפדה על
בריאותו, שמירה על גזרה נאה וחיוך
של שביעות רצון מאוזן לאחן.
זאת כיוון שמרגרית דומה בטעמה
לחמאה אך עשויה אך ורק משמנים
צמחיים תוך ויתור מוחלט על
שומנים מן החי|כולסטרול-זוכרת?!|
מעל לכל מרגרית מכילה פחות
מ 5090-מכמות הקלוריות המצויה
במרגרינה.
ובכן בפעם הבאה מרחי לו קצת
מזון בע־־מ בריאות על הלחם-תני לו מרגרית.

למרות הכל !
מחיר הפירסום וטל עמוד
ש הוא ר ק 2 8 8 0ל ייו

אנ חנו נחסלאתה !7 1 ׳7י!
כמה פעמים ני סי תלהפטרמ הז׳ו קי ם ולא
הצלחת? לאחר חי טוי שלנו אנו מחס לי םאת
הז׳ו קי םוהחר קי םואתמקבלתת עוד ת
א ח ריו ת לשנה.
מודיעין 18ר״ג, טל .790114—6—5 .אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות .21 :רש׳ עסק 181/75

*תן עחיח הדבדתמ זי זוי ם

פישר פאללן דויד אלק
פי ע ר
גגשי

עד שתפתרו א ת התעלומה ־״תמותו מ צ חו ק !!

ניבן גינש שלרש ווקר
אילין מגי זמית
איליו ברגן שמית שרומן קפושה גיימש קוקו
אלזה לנקסשר
#סתל וינווד
תסז&ס ז6

גולן י׳

בלשים לקינוח
שרשו של רוברט מור
עפ׳י תשריש של

שבוע 2

״מוגרבי״
תל־אביב
4.30 ,7.15 ,9.30

ניל סיימון

^ אלנך^ ד, מלי!*1ו!ו

העולם הזה 2049

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 37 | — ש יעו רבהיסטוריה (המשך מעמוד )17 צפונה. בדירוג קטן, יונחת אז הכוח הגרמני העיקרי דרך איזור הארדנים (לוכסמכורג ודרום־כלגיה) ולאחר שיחצה את נהר המאז — המיכשול

— ש יעו רבהיסטוריה

(המשך מעמוד )17

צפונה. בדירוג קטן, יונחת אז הכוח הגרמני
העיקרי דרך איזור הארדנים (לוכסמכורג
ודרום־כלגיה) ולאחר שיחצה את נהר המאז —
המיכשול הטבעי העיקרי שממולו — יתקדם,
י במהירות מידבית, היישר אל התעלה, בעורפם
•טל כוחות כעלות־הכרית, המסתערים אד
בלגיה, כשהוא נע כתוך החלד הריק־יחסית
שישאירו מאחריהם וינתקם משאר הצבא הצרפתי
ומבריטניה. וכרך יוביל להשמדתם
ואחר־כך להתמוטטות צרפת.
עצם הרעיון׳ גם אהרי אימוצו ושינוי ההיערכות בהתאם
לו, עדיין לא הבטיח את ההצלחה הגרמנית גם
בפועל. זו היתה מותנית ב״גורם־הזמן״ — כלומר, בפ׳ך
שקבוצת־הארמיות שבמרכז (בפיקוד רונדשטט) תצליח
להתקדם בקצב כה מהיר, עד שתיצור את ההכרעה־למעשה,
עוד לפני שיבחינו בעלות־הברית מה קורה, יעצרו
את כניסתן למלכודת־המוות בבלגיה ויסבו פניהן מזרחה,
לייצב חזית איתנה מול המיבקע הגרמני.
מה שהתרחש אצל הגרמנים בשדה היה מעין הצגה־מוקדמת
של ״אבירי־לב״ ,רק בקנה־מידה גדול בהרבה
(למרות מיתוסי־ההבל, לא היתד, מערכת יום־הכיפורים
בדרום, במושגי סידרי־הכוחות של מלחה״ע השנייה, יותר
מאשר ״מערכה״ קטנה) ,כאשר גודריאן, כמפקד גייס
(קורפוס)־השיריון המוביל, מתאים לשרון: והממונה הישיר
על גודריאן, קלייסט, עם המטכ״ל וה״פיקוד העליון״
הגרמני ממלאים תפקיד דומה לזה של מפקדי חזית־הדרום
עם הרמטכ״ל.
וזהו תיאורו של לילד־הארט :״סיכויי ההצלחה (של

הגרמני ״יוצר התמוטטות מתפ-שטת והולכת •של ההתנגדות
הצרפתית ושוטף דרך חלל ריק.״
בליל ה־ 16 במאי הרחיקו ראשי־החץ 80ק״מ מעבר
למאז ,״ושוב נבלמו, לא על־ידי האדיב, אלא מלמעלה.״
הפיקוד הצבאי העליון, עם היטלר, הופתע ממהירות
ההתקדמות וחשש לאגף השמאלי, שניראה לו ״חשוף״
למכת־נגד צרפתית, מן הדרום. ניתנה הוראה לגודריאן
שיעצור מייד, עד שיקודמו עוצבזת־חי״ר לאבטחת אגף־ההבקעה. בבוקר ה־ 17 בחודש ביקר קלייסט אצל גוד־ריאן
ונזף בו קשות על הפרת ההוראות.
גודריאן הציע את התפטרותו — וכשקלייסט קיבל
אותה, פנה גודריאן ישירות לרונדשטט, א*שר מעל קלייסט,
בתירוץ -של ״דיווח״• רונדשטט ביטל מייד את התפטרות
גודריאן ואישר ״פ-שרה״- ,שיערוך גודריאן ״סיור אלים״,
תוך שמיפקדתו נשארת במקומה, כערובה (בצה״ל- ,שבו
מנהלים המפקדים, בכל הרמות, את המיבצעים מ״חפ״ק״
ולא מ״מיפקדה״ ,וכמסתבר — ראה, למשל, אופן תיכנון
התקפת ה־ 8באוקטובר על־ידי הרמטכ״ל — בלא הזדקקות
למטה ול״עבודת־מטה״ ,היתה סנקציה כזו נחשבת מגוחכת.
אבל גודריאן לא למד את המיקצוע בפלמ״ח, והוא לא
יכול היה בלא מטהו ועבודת־מטה. את משמעות ההבדל
עוד נראה בסקירת הצליחה) .גודריאן התגבר על הבעייה
על־ידי מתיחת קו־טלפון בין מיפקדתו העיקרית לבין
״הקידמית״ ,״כך שלא נצרכתי להתקשר למטה שלי
באלחוט, והמטכ״ל והפיקוד־העליון לא יכלו ליירט את
פקודותי באמצעות האזנה אלחוטית.״

ך כין בה ובה נגרם עיכוב בן יומיים, אשר
היקיר, לחיל־המ-שלוח הבריטי, הנסוג לדנקירק׳ פיר־ווח־זמן
חיוני. ב־ 20 במאי הגיע גודריאן לחוף הלמאנש,
ופנה לאורכו צפונה, לנתק את הבריטים הנסוגים. כעבור
ארבעה ימים נוספים כבש את בולון וקאלה ונערך, עם
כוחות־שיריון נוספים, לניתוק וכיתור סופיים של הצבא
הבריטי. בנקודה קריטית זו -שלח אלוהים את אצבעו:
ההתמוטטות הצרפתית היתד, כה מהירה ומוחלטת, עד
שהיטלר והמטכ״ל התקשו לתפוס אותה וחשו אי־נוחות,״אשר גברה ביחס ישר למרחקם (הגדל) מן החזית.״
הם הורו לשיריון הגרמני לעצור במקומו, ו״להשאיר
את הטיפול בבריטים ללופטוואפה.״ אבל באוויר המתין
״פיקוד הקרב״ של הרא״פ, וחוד מיתקפת־האוויר הגרמנית
הוקהה ונשבר. כעבור שלושה ימים התע-שת הפיקוד
העליון והורה לחדש את התקדמות השיריון — אבל
בינתיים התרחש ,״נס דנקירק״ וחיל־המשלוח הבריטי
פונה, אומנם, ללא ציודו, לשוב וללחום שנית.

שהרי, אצל כל אלה תמצא את ״האפתעה־במקום״ —
בעיקר כניסוחה על־ידי בר־לב — באיזכור שולי, אם
בכלל. גנרל פולר, מראשוני ה״טנקיסטים״ ,והנחשב ״מתחרהו״
•של לידל־הארט, כתיאורטיקן והיסטוריון צבאי,
מבטא את דעתו על מערכת כיבוש צרפת בציטוט:

״הפיקוד־הגבוה הצרפתי הופה לא רה טל־ידי
עדיפות כבמות ובציוד, אלא על־ידי הצב
מיכצעי האוייב ובגלל אי-יכולתו לחשוב
מראש.״ כן מביא פולר את דיברי לורד גורט,
מפקד חיל-המישלוח הבריטי בצרפת ,״שעליו
להיטיב דעת מכל אחד אחר״ :״המהירות
שכה ניצל האוייב את הבקעת החזית הצרפתית,
נכונותו ליטול סיכונים לקידום מטרתו
וניצולו בל הצלחה עד לקצה הגבול —
מדגישים, אף כיתר־תוקף מאשר כמערכות
העבר, את היתרונות המוקנים לאותו מפקד
היודע כיצד לנצל את הזמן כאופן הטוב כיותר
וכיצד להפוך את הזמן משרתו, לא אדונו.״
לידל-הארט, שסיכומיו משקפים גם את
מסקנות הגרמנים, הבריטים והצרפתים, קובע,
בוואריאציות שונות, בי ״ההכרעה נסבה על
גורם־הזמן, כשלב אחרי שלב. תנועות-הנגד
הצרפתיות השתבשו, כאורח חוזר ונשנה, כי
עיתויין היה איטי מדי ולא הדביק את המצב
המשתנה — וזאת, מפני שהחלוץ הגרמני נע
בהתמדה מהר יותר מן החזוי על-ידי הפיקוד
הגדמני הגבוה.״

ההיבט ד,״אישי״ ניראה ללידל־הארט חיוני: חישובי
הפיקוד הצרפתי התאימו לחי-שובי המטכ״ל הגרמני —
כי •שניהם ח-שבו וחישבו ב״קצב חי״ר״ .״אולם הוא (הפיקוד
הצרפתי) לא כלל בחישוביו גורם אינדיווידואלי —
גודריאן. אימוצו את התיאוריה של חדירה איסטרטגית
עמוקה על־ידי כוחות־שיריון הפועלים עצמאית, אמונתו
הנלהבת במעשיותה ונטייתו, כתוצאה מכך, ,למתוח׳ את
הציותללממונים, עירערו את חישובי הפיקוד הצרפתי ב־

מסקנותיו של רא״ל (מיל ).כר-דכ, מסי־פור-פלישה
זה, כפי שהופיעו בהרצאתו הנזכרת,
הן :״הצלחת הגרמנים לא נבעה מעדיפות
כוחות ולא משיטת-הפעולה — כי שיטת
הכליצקריג היתה ידועה למעצמות-הברית —
ולא מעיתוי ההתקפה, אלא מהפתעה במקום :
מתוך טעות העריכו מעצמות־הברית כי המאמץ
העיקרי ייערך דרך ארצות־השפלה, ובי
הרי הארדנים אינם עבירים לכוחות שיריון
גדולים.״ מכאן ,״פיבוש צרפת כ־ 1940 הוא
דוגמה להפתעה־כמקום.״

מפקד הג־יהגרמניגודריאן

הפלישה הגרמנית) היו תלויים, בעיקרם, במהירות שבה
יצליחו כוחות השריון הגרמניים להתקדם דרך הארדנים
ולצלוח את ה(נהר) מאז ...היה עליהם להימצא מעברו,
קודם שיבחין הפיקוד העליון הצרפתי במתרחש ויכנס
עתודות לבלמם ...גודריאן ריכז את התקפתו בקטע בן
מייל־וחצי •של הנהר, ממש ממערב ל(עיר)ם דאן ...ההתקפה
הונחתה בשעה ,)13.5.40( 16.00 כשמוביל חרמ״ש בסירות־גומי
ורפסודות. במהרה נכנסו מעבורות לפעולה והעבירו
י כלי־רכב קלים ...בחצות העמיק ראש־הגשר כדי שמונה
ק״מ- ,שעה שהושלם (שם) גשר ועליו החלו לזרום הטנקים.
גם כך, היה המאחז הגרמני עדיין רופף ב־ — 14.5כאשר
גשר אחד,
בר לנהר רק אוגדה אחת: ובנמצא רק
•שבאמצעותו ייתן לתספקה ולתגברה. הגשר הותקף קשות
על־ידי כוחות־אוויר של בעלות־הברית ...אך התקפותיהם
הוכו אחור באבידות כבדות (על־ידי ד,י״מ של גודריאן)...
עד אחר־הצהדיים כבר נמצאו כל •שלוש אוגדות־השיריון
שלו מעבר לנהר...
״עד הערב הבקיע את קו־ההגנה האחרון והדרכים
למערב — ואל הלמנש — היו פתוחות בפניו.״ אך בלילה
הגיעה הוראה מפתיעה מקלייסט ,״לעצור את ההתקדמות
!ולהגביל את הכוחות לתחומי ראש־הגשר.״ ״לא הייתי
נכון,״ אומר גודריאן ,״או מסוגל, להשלים עם פקודה
זו, משום שפירושה היה ויתור על האפתעה • ועל כל
הישגינו ההתחלתיים.״ לחץ מיידי של גודריאן הניב
רשות זהירה מקלייסט, להמשיך בהתקדמות עוד יממה
אחת נוספת. כאשר שני קורפוסי-שיריון גרמניים נוספים
מתקדמים מצפון ובמקביל לגודריאן, היה הבליץ המשוריין

לא תיתכן מסקנה משונה מזו. אמת, הצרפתים סברו
כי איזור הגבעות המיוערות של הארדנים, הקשה לתנועה
(וזו עובדה) ,מהווה מעין־מחסום למעבר כוחות גדולים,
בעיקר ממונעים. מסיבה זו החזיקו באיזור גופו כוחות
חלשים• ,שטואטאו בנקל. ובכן מה 7בחודש דצמבר ,1944
כאשר כוחות־הברית שפלשו לאירופה שבו לצפון
צרפת, הנחית הוורמאכט את האופנסיבה הגדולה האחרונה
שבמילחמה — בדיוק באותם ארדנים. האפתעה במקרה
זה הייתה אפילו גדולה מאשר במאי ,1940 כיוון שבעלות-
הברית לא היו נכונות למיתקפה גרמנית באמור זה,
לא האמינו כלל -שלרשות הגרמנים עומדת עתודה אים־
טרטגית בעוצמה כזו, וגם לא ציפו למיתקפה בחורף.
כך השיגו הגרמנים אפתעה מושלמת, טאקטית וגם
איסטרטגית ,״במקום״ ,״בעיתוי״ ו״בעוצמה״ .אלא ש־
״השיטה״ היתה ידועה, ובעלות־הברית היו עתה ערוכות
היטב לטפל בה: הכוחות ר,אמריקאיים החלשים שבגיזרה
.נרתעו, ומערכם גם נפרץ בכמה מקומות. אבל לא היתה
התמוטטות ויחידות, שיברי־עוצבות ואחר־כך עוצבות
בודדות שד,וחשו כתיגבורת מיידית, החזיקו מעמד כדי
מקומות חיוניים די זמן, ובכך איפ-שרו לפיקוד הגבוה
לסגור היטב את העורף, לקדם תיגבורות ולהיערך במהירות
למכת־נגד. פאטון, שנמצא מדרום לגמרה, הסב
את חזית הארמיה -שלו ממיזרח כלפי צפון, ותוך שלושה
ימים ממתן הפקודה (לפאטון) נעו אוגדות־השיריון שלו
לתקוף את ״הבליטה״ (זד, גם •שם המערכה) — מעלל
שמעטים כמותו, אשר התאפשר רק מכוחה של עבודת־מטה
יוצאת־מן־הכלל ואשר גם רבי־המיקצוע הגרמניים,
ב-שיאם, לא עלו עליו. באופן זה הולידה האפתעה הגרמנית
רק הישג טאקטי מקומי, מוגבל במקומו ובמישכו, אשר
נסתיים בכיתור המפתיעים על־ידי המופתעים.

חשיבות ההיבט האיש
^ י ן זו דרישה מוגזמת מרב־אלוף, שהשוואות היס־טוריות
כה מתבקשות ומובנות־מאליהן תיערכנה על־ידיו
לפני שהוא פוסק הלכות היסטוריוסופיות — ובעיקר
כשאלו כה חדשניות, עד -שהן מנוגדות בתכלית לכל
הקביעות הרלוונטיות -של כל. המצביאים אשר נטלו חלק
במערכת צרפת, מאי ,1940 משני הצדדים, וכן של כל
ההיסטוריונים ושל כל הפרשנים, המקובלים כבני־סמכא
בלתי־מעורערים, לפחות בהקשר זה.

ב ר ־ ל ב ושרון בחייתהתעלה
מידה כזו, שהפיקוד הגרמני הגבוה (דאז) לא היה
מצליח ליצור כמותה מכוח החלטותיו־-שלו. ברור
כי גודריאן וטנקאיו משכו את הצבא הגרמני
אחריהם, ובאופן זד, יצרו את הניצחון הסוחפני
בהיסטוריה המודרנית.״
לעולם הדבר, קדימה ביותר

אי־וובנה חשובה ומדאיגה
כן, גם אילו ביקש וחיפ-ש בר־לב בכל ההיסטוריה
הצבאית, היה מתקשה למצוא אירוע כה דומה, באופיו,
בבעיות שהתעוררו במהלכו — ובלקחיו — לזה
•שבחנו כאן, בעיקבותיו. ודאי •שיקשה מאד למצוא ראיה
היסטורית־מיקצועית חד־מ־שמעית יותר לכך• ,שהוא עצמו
שגה וטעה, בעוד •ששרון צדק — לפחות בכל הנוגע לניהול המערכתי.
אין חשיבות רבה לדבר• ,שעל־ידי ניתוח המסה היומרנית
וחסרת־הכיסוי •של בר־לב ניתן להוכיח כי מלך
זה עירום, מיקצועית (ורשאי הקורא לקבל ממגי, שרמת
טיפולו של בר־לב בכל שאר חלקי מסתו משתקפת מיטב
בדוגמה הבודדת •שהבאנו) :וגם לא בכך •שניתן לנו
באופן זה לבסס את הקביעה, כי הביטחון העצמי א-שר
הפגין בר־לב, לפחות בניהול מיבצע זה, נראה שנבע
ברובו מאי־הבנת הנעשה.

חשוב — ומדאיג — פי-כמה שכבף, ככל
הנראה, משתקפים סיכומיו התיאורטיים והתו־רתיים
של צה״ל את המילחמה שהיתה, וממילא
ייתכן, שזה יהיה גם האופן, שבו עשויים
המפקדים הגבוהים הבאים של צה״ל לתפוס את
מה שיתרחש כשדה־הקרב, ולנהל את הקרבות
והמערכות שיכריעו את גורלנו בבל מילחמה
עתידה, אם תפרוץ.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 38 | ״חומר מדליק״! • איפה הן מסתירות את ההרואין! • בלא מעשיהו: אגדת הצוארון הלבן • כל עברייני לוד • אקדח טו־טו להגנה עצמית • מי אתה שלמה חלוואה: קרבן או מפלצת •

״חומר מדליק״!
• איפה הן מסתירות את ההרואין! • בלא מעשיהו:
אגדת הצוארון הלבן • כל עברייני לוד • אקדח טו־טו
להגנה עצמית • מי אתה שלמה חלוואה: קרבן או
מפלצת • ועוד ועוד • החודש ב״חדשות המשטרה״
הירחון המדליק

להשיג בכל דוכני העתוגים

• הופיע גליון דצמבר .76

הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב 13 תל־אביב.

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 39 | 64 כטים רגיס ליוו את אברהם בכר, /מאמן הפועל תל־אביב כאשר החליט, בתחילת העונה, להזרים דם צעיר לקבוצה. מבחינה מציאותית היה צעדו שיל המאמן הצעיר בלתי-נמנע. זאת,

64 כטים רגיס ליוו את אברהם בכר,
/מאמן הפועל תל־אביב כאשר החליט,
בתחילת העונה, להזרים דם צעיר לקבוצה.
מבחינה מציאותית היה צעדו שיל המאמן
הצעיר בלתי-נמנע. זאת, מאחר שהקבוצה
היתד, בארבע השנים האחרונות על סף
ירידה. אולם, משהו השתנה סוף־סוף העונה
בהפועל תל־אביב.
נסיונו של המאמן עלה יפה. עתה מדורגת
הקבוצה במקום השני, כשהיא דולקת
בעיקבות מכבי תל־אביב, יריבתה המושבעת.
הצעירים
בר,פועל תל-אביב הם כיום
נוחני הטון, בקבוצה, ותפסו את ׳ מקומם
של הוותיקים אשר התקשו לחלץ את הקבוצה
מאימת התחתית. גיל -לנדאו הוא
אחד הצעירים האלה.
בשבת האחרונה היה גיל לנדאו גיבור
קבוצתו, כשהבקיע שני שערים לרישתה
של הפועל עכו, מתוך ארבעה השערים
— ללא מענה — שכבשה קבוצתו.
למרות שהוא בן 18 ועומד להתגייס
לצה״ל בעוד כשלושה חודשים, קורא לו
הקהל בבלומפילד ״ילד״ .אבל גיל (״גי לי״)
לנדאו, כדורגל-נה ברוד־הכישרון של
הפועל תל־אביב הוא לא סתם ילד. גילי
נחשב בהפועל תל־אביב כילד־פלא למן הרגע
שבו דרכה רגלו במועדון. בד,פועל
תל־אביב אומרים עליו, שבעוד שנה־שנתיים
— כשיגדל ויתפתח — אורי מל-
מיליאן לא יגיע אפילו לקרסוליו.
מי שלומד להכיר את הנער הצנום ויפה־התואר,
נוכח שגילי בעצם אי-נו ילד.
הסיפור האמיתי שונה לחלוטין. הוא בא
לידי ביטוי בהתייחסותו להישחק הנערך
בשבת, ובייחוד לסדר־יומו עד עלותו על
כר־הדשא.

בלי טובו ת
מ ה אגוד ה
^ וס השישי של גילי מתחיל בשעה
שבע בבוקר. כבוגר־תיכון, שחצי-
שנה הפרידה בין סיום לימודיו להתגיי-
סותו לצה״ל, הוא יוצא מדי יום ביומו
לעבוד. גילי לא ביקש ג׳וב קל מאגודתו,
כמו אחדים מחבריו לקבוצה. הוא עובד
קשה למדי. את הכסף אין הוא מרוויח בקלות.

חברי,״ הוא מספר ,״החליטו להתגייס
לנח״ל. אני החלטתי להתגייס בחודש
פברואר. אם הייתי מתגייס איתם —
לפני פתיחת העונה — הייתי הורם את
הקאריירה שלי. עכשיו יש לי זמן כל
שעות היום, ואני עובד כפועל במיפעל
קטן לקונפקציה.״
ביקור חטוף במקובדעבודתו של גילי
מגלה, כי נער־הפלא של הכדורגל היש ראלי
אינו ״מתבייש״ לשאת — בשעת

ך | 1ך 1ן 1גיל לנדאו נראה כשהוא
* 1 1 - 1 **-י 1נושא על גבו גליל־אריג,
בבית־החרושת לקונפקציה, שבו הוא
מועסק כפועל עד לגיוסו לצה״ל, בקרוב.

משתוללת ביציעים, אך מדי-פעם היא
מצטרפת לעידודם הקולני של אוהדי הפועל
תל־אביב .״כשהוא שוכב שרוע על ה-
ריצפה, אני קצת מתוחה,״ היא אומרת.
בשעה עשר בבוקר נפרד גילי מחברתו
וממישפחתו. יבדרך-כלל- ,נוהגת קבוצתו
לסעוד ארוחת־בוקר קלה, עד אחרי המיש־חק.
אם תנצח הקבוצה, היא תוזמן לארוחה
במיסעדה סמוכה לאיצטדיון בלומפילד.
כאן מתחיל חלקה השני של השבת. השלב
הבא יהיו 90 הדקות, אותם רגעים עם
החבז״ה, של השקט שלפני הסערה.
בקבוצת הפועל תל־אביב, ובמייוחד בקרב
אוהדיה, נחשב גיל לנדאו -כבן־טיפו-
חים של האגודה, שסבלה בשנים האחרונות
מהיעדר כישרונות צעירים. אך מד, שמפליא
הוא, שעד גיל עשר — לפני ש הצטרף
לקבוצת־הילדים. של הפועל תל-
אביב — הוא השתייך דווקא אל מחנה
אוהדי מכבי תל-אביב.

הקהל צועק:
ילדי ,,

*..ר -דנואו! גיל לנדאו!״ מריעים
הרבבות רכונבה החדש שר הנוער ת״א

הצורך — גלילי-בד על כתפיו הצנומות,
ולעשות ככל המוטל עהיו.
את יום עבודתו ביום השישי בשבוע
מסיים גילי בשעה אחת בצהריים. לכאורה,
תם יום־ד,עבודה. אולם, לא כך הוא. גיל
ממהר משם לקיוסק של הוריו, כדי שאמו
תוכל להתפנות לעבודות הבית.
הקיוסק של מישפחת לנדאו — השוכן
בצומת הרחובות עוזיאל—דניאל בבת־ים
— מלא ביום השישי בצהריים בלקוחות.
אוהדי־הכדורגל מנצלים את קנייתם לרגע
של היכרות עם הכוכב הצעיר. זאטוטים
עוברים שוב ושוב בקירבת הקיוסק, ומתבוננים
בהערצה בגילי, אשר מסמל עבורם
את שיא חלומם — להיות כוכב־כדורגל.
24 שעות לפני עלותו על כר־הדשא,
שם יצפו בו מעריציו בעיניים כלות, עובד
גילי כחנווני, לצד אביו. יש מן הלקוחות
הבאים לפטפט קצת .״אפילו לאלה שבאים
לנדנד,״ אומד גילי ,״צריכים להתייחס
בידידות. אחרת, יחשבו שאני מרים
את האף.״
בשעה ארבע הוא חוזר לביתו, הנמצא
בקירבת הקיוסק. עייף ורצוץ הוא מש תרע
על המיטה. את הפגישה עם החברה
הוא דוחה לשעז,־שעתיים מאוחר יותר.
חברתו יהודית, תלמידת כיתה י׳ בבית-
הספר רמות בבת־ים, מבינה אותו היטב.
בשעה שש מגיעה יהודית. מאותה שעה
ואילך הם שייכים זד, לזה .״לפני שנה
וחצי הכרנו ברחוב,״ הם מתוודים. איך,
בדיוק, זאת הם מסרבים לגלות.
צילצול־טלפון מסורתי מבשר שגילי,
הוריו ויהודית מוזמנים לארוחה חגיגית
אצל אחת משלוש אחיותיו של גילי. המארחת
התורנית היא לאה בת ה־ ,22 שאף
היא מתגוררת ב-בת-ים.
הרגעים המעטים שלפני הארוחה ד־מישפחתית
מוקדשים ליהודית- ,נערה דקת־גו
בעלת שיער שחור קצוץ. גיל מפעיל
את המערכת הסטדיאופונית, נוטל לידיו
את הגיטרה, ומבצע בקפדנות את להיטי
להקת כוורת הנערצת עליו.
המישפחה •נפגש.ת בארוחה. גילי, ה־בנימין
של המישפחה, הוא שיא גאוותה.
שלוש אחיותיו — לאה, נירה וברכה —

שעד לפני שנים אחדות לא היה להן כל
מושג בכדורגל, מתחילות להפציץ אותו
בעצות :״גילי, היזהר על הרגליים שלך,״
אומרת האחת. כשכולם משיקים כוסות,
אומרת האחרת :״גילי, שתכניס הרבה
גולים.״
בשעה תשע בערב נפגשים גילי ויהודית
עם כל החבר׳ה, כמה בוגרי גימנסיה
שהחליפו את התילפושת התכולה האחידה
בתלבושת אחידה אחרת: המדים. הם הקימו
גרעין נח״ל ברמת הגולן. משוחחים
על שני נושאים: חוויות צבאיות, וכדורגל.
״גילי,״ אומר לו חברו דרור ,״טוב שאתה
לא אוכל את החרא הזה. זו כזאת
קריעת־תחת, שאין לך מושג. טוב שאתה
כדורגלן.״ חבר אחר אומר לו :״מחר,
מול הפועל עכו, תיזהר! עוד עלולים
לקצור לך את הרגליים.״

ך* ששמע מפי חבריו ששחקן בקבוצת*
הילדים בד,פועל תל־אביב זוכה להיכנס
חינם־אין־כסף לאיצטדייון בלומפילד כדי
לראות -את האלילים, החליט גילי להצטרף
להפועל. מאמני־הנוער שטיפחוהו .,ראוהו
תמיד כאטרקציה. זאת, תודות למידותיו
הגופניות שלא עמדו ביחס ישר לתכונותיו•
מאז־ומתמיד היה גילי ילד צנום,
בעל מהיריות, טכניקה מעולה ובעיטה
חזקה לשער.
בסוף כיתה ח׳ קפץ גילי שלב. בחפועל
תל־אביב החליטו לצרפו לקבוצת־הנוער,
שהגיל המירבי בה היה .19 הוא שיחק,
ומשחק, לרוב כקיצוני, בבר בכיתה י׳
החל משחק בקבוצה הבוגרת של הפועל
תל־אביב. הקבוצה, שסבלה אז ממשברים
וריחפה עליה סכנה ירידה, החזירה
אותו לשורות קבוצת הנוער.
בעונה זו, כשקבוצתו, הפועל תל-אביב,
עלתה על דרך-ד,מלו וצועדת במקום השני׳
גילי הוא אחד מגואליה. הופעתו
של הנער בעל ה״בייבי־פייס״ ,הפכה אותו
הכדורגלן הפופולארי -ביותר בהפועל תל-
אביב.
כשקורא לו הקהל ״ילד״ ,הוא נראה
ספק נפגע ספק צוחק בליבו. כך קרה
בשבת האחרונה, מול הפועל עכו, שבפתיחת
המישחק קרא לעברו אוהד עכואי
באיצטדיון בלומפילד :״ילד, שכחת לנגב
את החלב מהשפתיים !״
לא חלפו ארבע דקות מפתיחת המישחק,
וגילי בלם לאוהד העכואי את הפה, בכובשו
את השער הראשון — מתוך ה ארבעה
שנכבשו — לרישתה של הפועל
עכו.

לוח־זמגים
64 פי הוראת מאמגד, אברהם בכר,
€חייב גילי להיות בליל־שבת בעשר
וחצי במיטה. גילי, כשחקן ממושמע, עומד
בלוח־הזמנים, אך לא לפני שהוא מלווה
את יהודית אל ביתה .״ככדורגלן,״ אומר
גיל ,״אני חייב לשמור על אורח־חיים
ספורטיבי. אני כבר רגיל לזה, כך חינכו
אותי בקבוצת־ד,ילדים של הפועל תל-
אביב. גם לא יהיה נעים לי, אם מישהו
מחברי ההנהלה יצלצל לביתי אחרי השעה
עשר וחצי, ואני לא אהיה בבית.״
בשבת בבוקר, מופיעה יהודית שוב.
היא מבטיחה לבוא למישחק. יהודית מלווה
את גילי בסל מישחקי-הבית של הקבוצה,
ולפעמים אף נוסעת איתו למישחקי-
החוץ. כחברה של כדורגלן צעיר ומפור סם,
היא גאה למדי :״ביום ראשון,״ היא
מספרת בביישנות ,״אני זוכה במטר של
מחמאות. כמובן, רק אם קבוצתו של גילי
ניצחה. אני זוכה להרבה לחיצות־ידיים
וטפיחות־שכם במיוחד מהבנים בבית־הספר.״
יהודית
מעידה על עצמה שהיא אינה

011 החברה

יהודית, שאותר,
הניר, בפגישה
מיקרית ברחוב. השניים נאלצים להיפרז
מזי ליל־שבת, כי גילי מקדים ללכת לישון,

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 40 | בחסות שר החינוך של דנמרק מר מא סיזו נילס קולנוע בהמלצת: משרדהמימן 1ה ת 1־ ב 1ת אי רועי ם ה קו לנו עהמכ סי ק אי ־ תפויוז זאומץ־לב קולנוע יכול להיות חלון־ראווה

בחסות
שר החינוך של דנמרק
מר מא סיזו נילס

קולנוע

בהמלצת:
משרדהמימן 1ה ת 1־ ב 1ת

אי רועי ם
ה קו לנו עהמכ סי ק אי ־
תפויוז זאומץ־לב
קולנוע יכול להיות חלון־ראווה של
אומה. ליתר דיוק, הקולנוע הוא חלון־
הראווה של אומה, בין אם רוצים בכך ובין
אם לאו. ארצות־הברית של מסו־הכסף
נראית הרבה יותר ממשית, לרוב אוכלוסיית
העולם, מאשר כל המחקרים המכובדים
שנכתבו עליה, וכך גם כל המדינות
האחרות שיש להן תעשיית־סרטים כלשהי.
לכן, תשומודהלב המוקדשת לתעשייה זו
בכל מיני פינות בעולם גדלה והולכת.
מה שאיש אינו מוכן להבין בישראל, נראה
מובן, טבעי וחיוני במקומות אחרים. הוכחה
חותכת לכך באד, לפני כשבועיים, כש־תעשיית־הקולנוע
המכסיקנית הזמינה
מבקרים מכל רחבי העולם, כדי לצפות

הדובר ספרדית ביעילות רבה, נודעה
בעיקר בשל אביריה חובשי הסמו־בררו.
השרים לסניוריטות בחצות הליל,
מוקיוניה המתפתלים שהשתוללו כאוות-
נפשם לפני המצלמות, המלודראמות הסוערות
על נבלים בעלי שפם דק, הגורמים
לבתולות תמות ליפול בזרועות החטא
והפשע או, במיקרים האמנותיים ביותר,
בטרגדיות ההיסטוריות שלה, שבהן
השטן, בדמות האדם הלבן, חודר לתוך
גן־העדן האבוד, הלא הוא הכפר האינדיאני.

עוד פעלה התעשייה המכסיקאית
בכיוון זה, היא הרוויחה כסף — לא בכבוד,
אבל בכמויות. ובכל פעם שהמצפון הציק
לה קצת יותר מדי, היתד, מנפנפת בבד
ניואל, שעבד שם שנים רבות, כגמליץ־
יושר. היה, בכל־זאת, צדיק אחד בסדום.
התארגנות העובדים בענף הקולנוע, ועליית
מחירי ההפקה של הסרטים, גרמה
ישירות למשבר בהפקה. את ״יצירות
המופת״ מן הסוג שנזכר לעיל, כדאי

תי א ט רון סו לן • חי ק• פלד • גאה זד.זגי נ

$0ו משתתפים
במופע ספורסיבי, בידורי. מוסיקלי

בתבנית: אלופי דנמרק. קבוצות ]שים.
גברי,נערות.במופעי ראווה.
התעמלות קרקע,אקרובטיקה ע ל
מכשירים, ריתמיקה, תנועה וגו
לוז ק ד, או רחת :
להקת ני ה מי ד

למורילחינוךגופ ני ממכוןו־נג״נו

בלווי תזמורת כלי נשיפה מדנמרק
מנחה מני פאר
551 מנגנות!

8ימים בישראל
בחג החנוכה
לכל המשפחה

לתושבי תל־אביב וגוש דן ״היכל ה ס פו ר ט״

ניאוריאליזם ב״צ׳ין צ׳ין

מוצ״ש 18.12 בשעה • 19.30 יום א׳ 1 ,19.12־10.00 ,14.30 ,19.30
הכרטיסים ליום א׳ 19.12 לשעות ,10.00 — 14.30 :נמכרו
הצגה נושפת ביום ב׳ 20.12 נשעה 11.00 בבוקר __

הידרדרות לשיכרות ולפשע

למושבי נהריה, עבו והסביבה ,״היכל הם פור8״ ,נעמו יום ו׳ 17.12ב־ 3.30 אהה״צ
לתושבי חיפה והקריות ״היכל הספורט״ (רוממה) ,יום ג׳ 2 21.12 הצגות ב־16.00—19.30
ירושלים ״בניני האומה״ ,יום ד׳ 3 22.12 הופעות 9.30—12.00—18.00 :
נותרו כרטיסים לשעה 18.00
הכרטיסים לשעות 9.30— 12.00 :נמכרו.
לתושבי הצפון ״אילת השחר״ יום ה׳ 2 16.12 הופעות 16.30—21.00 :
הפצת כרטיסים ראשית :
תל־אבים ״הדרן״ טל .248844 .חיפה ״גרבר״ ,84777 נעמו המועצה האזורית, ירושלים ״כהנא׳׳
תלמידים — פרטים אצל המורה לחינוך גופני בכל בתי הספר.

4בו1ז ותר...

!רה מכבי

מהד ותר ...עם
בירה בינלאומית.

ריבות חדשות של ״ארדי־בשפופרות
פלסטיות
חברת ״ארדי״ הוציאה לשוק בימים אלה
שלושה סוגי ריבה בשפופרות פלסטיות
בניגוד לאריזות הרגילות המקובלות בשוק מצטיינות השפופרות הפלסטיות
החדשות של ״ארדי״ במשקל מינימלי של 100 גרם .״ארדי״ משווקת את
הריבות החדשות ב־ 3טעמים: משמש, שזיפים ותות שדה. האריזה החדשה
חסכונית, אינה שבירה וניתן להגישה בנוחיות לשולחן בטיולים, פיקניקים
ואפילו למשרד. את הריבות החדשות ניתן להשיג ברשתות השיווק
ובחנויות המובחרות.

ביקורת חברתית ב״כאלון קאנו״
ביקור הגברת אצל האיכרה האינדיאנית
בהישגיה בשנים האחרונות.
אין ספק, שאחת הסיבות המכריעות ל-
אירגון אירוע זה, היתה סיום כהונתו של
לואים אצ׳ווריה כנשיא מכסיקו, סיום
הכורך בחובו, כנראה, גם את החלפת
אחיו, רודולפו אצ׳ווריה. ,שחקדלשעבר,
שכיהן כמנהל תעשיית הקולנוע שם. וככל
מי שמגיע לנקזדת־תפנית בדרכו, ביקש גם
המנהל היוצא להראות את השינויים ש חולל
בממלכה שנמסרה לרשותו לפגי
שש שנים.
סומבררו וסניוריטות. ואכן, השינויים
קיצוניים. התעשייה המכסיקנית, שהיתר,
בזמנו הפורחת ביותר בכל אמריקה
הלאטינית, וסיפקה את צרכי העולם

היה לעשות רק בזול, אחרת היכן יימצא
הרווח ( 1בדיוק כמו בישראל, כאשר, הבל
משתדלים לעשות את הדבר הזול ביותר
והעלוב ביותר, כדי להרוויח הרבה ככל
האפשר) .המפיקים ברחו למקומות זולים
יותר, האולפנים מצאו עצמם מובטלים.
ואז בא השינוי הגדול — הפיכת התעשייה
למיפעל כימעט־ממשלתי.
על כל התעשייה הקולנועית במכסיקו,
שולט ״הבנק לקולנוע״ .בנק זה מחזיק
ברשותו את האולפנים, את אמצעי־ההפ־צר,
במכסיקו ובעולם, וחלק נכבד מאול-
מות־הקולנוע שם. הבנק מפעיל שלוש
חברות־הפקה, שבשתיים מהן שותפים האיגודים
המיקצועיים. הוא מממן את ה-
העולם הזה 2049

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 41 | אחד האתגרים הניצבים בפני ־התעשייה היום. תנופה פיוטית. בעייה אחרת, שממנה אין מנוס, היא זו גאונים אין מייצרים לפי הזמנה. כלומר, סרטים רבים מעניינים מאוד, הרמה

אחד האתגרים הניצבים בפני ־התעשייה
היום.
תנופה פיוטית. בעייה אחרת, שממנה
אין מנוס, היא זו גאונים אין מייצרים
לפי הזמנה. כלומר, סרטים רבים מעניינים
מאוד, הרמה הטכנית שלהם, בעיקר בכל
הנוגע לטפניקת־צילום ׳ותנועת־מצלמה,
גבוהה ביותר ויש בהם תנופה פיוטית
אמיתית, אך חסרה בהם ההתעמקות הפסיכולוגית,
הדבקות לאידיאולוגיה פוליטית
פוגמת במיבנה הדמויות, וחוסר־הר־צון
של מרבית הבמאים לערוך בצורר.
יעילה את החומר המצולם, מעידים על
מחלות־ילדות של תעשייה שבה רבים
עדיין המתחילים המאוהבים בכל סנטימטר
מצולם שלהם, מכדי שליבם יתנם
לקצץ אותו.
אבל, כפי שרודולפו אצ׳ווריה עצמו
הודה בנאום שנשא בפני אורחיו: הקולנוע
המכסיקאי עדיין לא השיג את מטרותיו,
הוא רק נמצא לפני תפנית. היום
יש בידיו כלים כדי לפרוץ קדימה מבחינה
טכנית, יש לו האומץ וההכשר הדרושים
כדי להפוך חלק חשוב מן המיב־נה
התרבותי והפוליטי של המדינה, והוא
נמצא, לפחות בחלקו, בדרך הנכונה. הלוואי
שבישראל היו מפגרים אחריו רק
בעשר שנים.

תמונה המונית מתוף ״מעשיות ממארוסיה״

ת ד רי ך

מרד הכורים דוכא על־ידי הצבא
סרטים ודואג לכל השלבים השונים עד
להבאת הסרט לפני הצופים, והרווחים
מתחלקים אחר־כך בינו לבין האיגודים
המיקצועיים (אם הסרט הופק בחברה שבה
הם שותפים) ,ומושקעים לאחר־מכן בסרטים
נוספים.
לא חשוב הכסף. למערכת יש יתרונות
ויש חסרונות. מצד אחד, יוזו עובדה,
היא פתחה שערים בפני צעירים רבים,
אשר לפני־כן לא זכו אפילו לדרוך בתוך
האולפנים. גישתו של אצ׳ווריה, כפי שהוגדרה
על-ידי אחד הבמאים הצעירים —
שסיפר כי כאשר הסביר למנהל הכללי
שלסירטו יש סיכוי מסחרי טוב, נענה:
״לא חשוב הכסף, העיקר האיכות״ —
הביאה, כמובן, לתמורה קיצונית בתוך
התעשייה, שהחלה לפתע עוסקת בכל הרצינות
במציאות המכסיקאית, בהיסטוריה
המכסיקאית ובמצב הפוליטי שבו נתונה
המדינה. מצד שני, תמיד קיימת הסכנה
שכאשר איש אחד הוא המחליט מה עושים
ומה אין עושים, תהינה חלק מהחלטותיו
•שרירותיות, ומכאן שלא חסרים הקובלים
על קיפוח, והעושים את סרטיהם מחוץ
למיסגרת המערכת, ונאלצים להמתין לעיתים
שנים רבות עד שסרטים אלה מגיעים
אל הבדים.
אבל כאשר בשנים האחרונות הוחלט
לאשר סרט (ובסופו של דבר, אפילו היום,
כאשר עלות הסרטים גבוהה ביותר, גם
במכסיקו, והתעשייה במשבר, מפיקים שם
יותר מ־ 40 סרטים ארוכים בשנה) ,לא חסכו
מאומה כדי שיצליח. והצורה שבה מוצגת
מכסיקו בסרטים אלה, מעידה לא רק על
התעניינות אמיתית וכנה והשתקפות נאמנה
של המציאות בהם, אלא על מידה
בלתי־רגילה של חירות היוצרים, תכונה
יוצאת־דופן ביותר במערכת שבה קיים
פיקוח הדוק מלמעלה.
ארץ הניגודים. חירות זו מאפשרת
לבמאים המכסיקאיים הצעירים לטפל בניגודים
החריפים המאפיינים את ארצם,
באומץ גדול מן הרגיל. ואכן, מכסיקו היא
ארץ של קונטראסטים. מדינה דמוקרטית,
אבל יש בה רק מיפלגה אחת: מדינה מודרנית
עם אוטוסטרדות חדישות שניבנו
כימעט כולן ב־ 10 השנים האחרונות, ומצד
שני בקתות־חימר מכוסות קני־סוף המעידות
על עוני רב: מדינה שבה החלומות
הנועזים ביותר של אדריכלים מתגשמים
ליד צריפים חסרי-צורה ודוכני
המבורגרים מן המטחנה הסיגנונית האמריקאית,
ובכיכר מרכזית של הבירה נושקים
זה לזה חורבות של ארמון אצטקי,
כנסיה של הפולש הספרדי וקוביות פלדה
וזכוכית של עידן הסילון.
את שלושים הסרטים שהוצגו בפני הביקורת
הבינלאומית (כולל כמה סרטים
קצרים) ,ניתן לחלק לכמה סוגים. ראשית,
הסרטים ההיסטוריים, אלה שנוטלים
אירועים מתולדות מכסיקו ומשחזרים
אותם, במגמה פוליטית ברורה, והיא להציג
באהדה את מאבקם של המעמדות
המקופחים, פועלים או איכרים, לשינוי
תנאי־חייהם. מתוך סרטים אלה מצטיירת
חלוקה ברורה של הדמויות לכמה שכבות.
ראשית, המורדים, שלהם ניתנת כל ההבנה
והחיבה של היוצרים עד כדי סינוור
מכל דופי אישי אפשרי במישהו מהם.
העולם הזה 2049

חובה לראות:

שנית, הכנסייה, גורם שמרני הקופא על
שמריו, מתנגד לשינויים, שולט על המונים
באיומי התופת והבטחות העולם
הבא, ומשתמש בבורות זו כדי להרחיב
את שילטונו ולעצור כל התקדמות
תרבותית של ההמונים, שבורותם מבטיחה
את צייתנותם. שלישית, הצבא, מעין זו-
נה־להשכיר המבצעת הוראות מבלי להתווכח.
הפעמים היחידות שבהן ניצב הצבא
בצד הנכון של המיתרם, הן כאשר
הגנרלים העומדים בראשו הם בעלי תודעה
חברתית נכונה. ולבסוף, בעלי-ההון, הנבלים
האמיתיים בכל ההצגה, אלה המפעילים
את הצבא ואת הכנסייה למימוש
מטרותיהם, כשמאחוריהם מסתמן תמיד
הצל הנורא של הממון האמריקאי והאי-
טרם האימפריאליסטי שלו. כדיברי בדיחה
שגורה במכסיקו: צרתה של אומה זו,
היא שאלוהים רחוק כיל־כך,
השחיתות כבנייה. לעומת הסרטים
ההיסטוריים, יש לא מעט סרטים הדנים
במציאות העכשווית, ובלשון ביקורתית
שכימעט קשה להאמין כי קיבלה את בירכת
הממשל(.אבל צריך לזכור שללא ברכה
זו, לא היו נעשים כלל) .בסרטים אלה
מוצג הדור המבוגר כבוגדני וכאשם בהי-
דרדרות ובחוסר־הישע של נוער המידרדר
אל פשע, שיכרות וסמים, כשאינו
מצליח לעמוד לפני הבעיות הנערמות
בפניו מדי־יום. סרטים אלה, המזכירים
לעיתים את הניאו־ריאליזם האיטלקי ב־סיגנונם
הקולנועי, מדברים אפילו על
בעיות ספציפיות של הכלכלה המכסיקאית

ואחד מהם, למשל, חושף. במסווה של
חקירת־רצח של שומר־בניין, את השחי תות
הפושטת בכל עיסקי הבנייה וזן-
קבלנות שם. כמעט כמו בישראל.
האתנוגרפיים־אתרופולוגיים, הסרטים סרטים תיעודיים או תיעודיים־׳למחצה, מתריעים
שוב ושוב על השחתת תרבויות
עתיקות, ומה שנותר מהן ביישוב החקלאי
המכסיקאי, בידי הפולשים מן הכרך
הגדול. סרטים אלה מהווים, אולי, את
הבבואה המשכנעת ביותר של אחד הניגודים
הגדולים ביותר בחברה המכסי-
קאית: מצד אחד, התיחפום העירוני, על
כל המידות הפסולות, המיפגשים הסביבתיים
והזיהום התעשייתי, ומצד שני מינ-
הגים עתיקים שלא השתנו במשך מאות
שנים, צורת־היים קרובה אל הטבע, חס-
רת־אונים מול הפושטים מן הכרך.
אפילו הקומדיות, למרות שהלצותיהן נועדו
למכנה־משותף רחב ביותר, עוסקות
בנושאים פוליטיים, ומבעד לצחוקים, מדברים
על הקושי שבהגשמת מהפכה מש מעותית.
בקיצור,
זהו קולנוע לאומי במלוא
מובן המילה, המתמודד עם הבעיות של
ארצו ומגיש אותם בפני הקהל בצורה
מרוכזת. מכאן ועד לקולנוע מצליח ממש,
יש אומנם עדיין פיברת־דרך. ראשית,
משום שלעומת היוצרים המכסיקאים ש קיבלו
השכלתם בפריז, לונדון, מוסקווה
ולודז /הקהל המכסיקאי עדיין מעדיף
את הסרטים המייפים את המציאות על־פני
אלה המשקפים אותה. וחינוך הקהל הוא

תל־אכיכ — להיות או לא להיות,
מארש הניצחון, מזימות, לילות כביריה,
זוגות נשואים.
חיפה — מזימות, אנשים יפיס.
מ ל ־ א בי ג
מזימות (אלנבי, ארצות־הברית)
— עלילת־מתח הומוריסטית, מלאה
הברקות מן הנוסח שרק שועל זקן וערמומי
כמו אלפרד היצ׳קוק יכול להמציא.
אחד מסרטיו הפחות־מפחידים והיותר-
מבדרים.
מארש הניצחון (אסתר,
איטליה) — תיאור חריף וקיצוני של הש תלבות
טירון במערך הצבא האיטלקי מהווה׳
למעשה, התקפה מוחצת על הערכים
המקודשים בחברה האיטלקית בכלל. ביים:
מארקו בולקיו.

חיפה

*ן*•* אנשים יפים (מוריה, דרום־
אפריקה) — סרט תיעודי על החיים בסיד־בריות
מערב אפריקה, מתאר את החיות
באהבה רבה כל-כך, עד שכימעט מתחשק
להעדיף את חברתן על־פני זו של בני המין
האנושי.
זיכרונות־פדיני (בית אבא
חושי, איטליה) — עוד מסע אל ילדותו
של פדריקו פליני, וכרגיל אצל במאי זה,
חודיה אסתטית וריגשית נעימה מאוד.
מצד שני, אין ברירה אלא להודות שהוא
עשה כבר אותם דברים בעבר, ויפה יותר,
רומנטיקה לנצח
גבר ואשה (פאר, תל־אביב, צרפת)
— קלוד ללוש לא חמציא
מ או מ ה בסר ט זה, לא חידש ולא
גילה אתא מרי ק ה. אין ספק שפל מ ה שעשה כאן לפני
יותר מ״ 10 שנים, נעשה קודס־לכן בצורה מ תו חכמת יותר,
על״ידי ב מ אי ם שהתרכזו בנושאים מורכבים הרבה יותר.
ואף־על־פי־כן, מגיע לללוש כבוד ראשונים, משום שנדמה
כי היה הראשון שהעז ליטול א ת כל החידו שים ה טכניי ם
שהונהגו על־ידי הגל החדש הצרפתי, להשתמש בהם בהרחבה,
ולזכות בעזרתם ב ה צל ח ה מי ס חרי ת.
למה הכוונה ז ובכן, הסיפור, זאת מו סכם על כולם,
הוא סיפור -א הב ה ק טן, פשוט וטיבעי, הנהנה במידה רבה
מאי שיותם הבלתי-אמצעית של אנו ק איימ ה וז׳אן־לואי
טרינטיניאן ב תפ קי די ם הראשיים. סיפור, שאילו נעשה
באמצעים השיגרתיים של התעשייה, היה בוודאי נד חק לקרן-
זווית. אול ם למן הרגע שבו החל ללוש מ שחק עם הסדר
הכרונולוגי של האירועים, כשהוא מ ק די ם מ או חר ל מו קדם
ומאלץ א ת הצופה לנתר י חד עימו ק די מ ה ולא חור, ב תוך
הזמן, תוך שימוש לסירוגין בשחור״לבן ובצבע, ניצול מכסימלי
של פילטרים ציבעוניים ליצירת אוויר ה, העמדת
מצלמה ב מ קו םאחד לזמן כלתי-מוגבל, לצורן צילום שיחה
בין כמ ה ד מויו ת במיסעדה, ולעומת זאת הפיכת המצלמה
חל ק בלתי-נפרד מן הפעולה, כשהצלם קושר עצמו למכו ניות
א ח רו ת (ג׳אקומטי, הצלם, זוכה ב מ קו ם של כבוד) —
כל אל ה, שהיו עד אז ס מ מני ם אופיינים לקבוצה מצומצמת

טרינטיניאן ואיימה — הרומנטיקה הקטנה
למדל״של יוצרים צעירים שנחשבו מ סוכני ם מבחינה קו פ תי ת,
הפכו לפתע סי מני -ה היכר של ה ה צל ח ה.
במבט לאחור, נראה שגבר ואשה הוא בכל-זאת ההישג
הנכבד ביותר של ללוש ; ולמען האמת, ככל שניסה, לאחר־מכן,
ל ח קו ת הצלחה זו ולא לה ת מודד עם דברים מ סובכים
יותר, כן גדלה הצלחתו. ברו מנ טי קההק טנ ה, ה מ סופרת
בקריצות עין קולנועיו תבל תי -פו ס קו ת, נועד לו מ קו ם
של כבוד. ואין כמו גבר ואשה כדי להוכיח זאת.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 42 | .,התיאטווניס סגוו ר׳ את הדלת-אבר אני חזות דוו החלון־־ ,אומו ה 1חזא וסו מונן׳ ,המציג מחוה חוש את -מיטען חוויותיו מערים שונות, תוך עירביוב תרמיות, בהן, מתמזגת

.,התיאטווניס סגוו ר׳ את הדלת-אבר אני חזות דוו
החלון־־ ,אומו ה 1חזא וסו מונן׳ ,המציג מחוה חוש
את -מיטען חוויותיו מערים שונות, תוך עירביוב תרמיות,
בהן, מתמזגת ומותכת האישיות הסיפרותית־תיאטדונית
של המחזאי.
תל־אביב של ממדי היא קלסטרופובית, והוא אומר
עליה יושבי בתי-הקסד, בתל־אביב דומים למראית־עין
ליונים רעבות, המתעופפות בפיאצה סאן־מארקו. אומנם
מהולן איטי, בהתחשב בזרם הזמן ...קבוצות־תיירים אינן
פוקדות את תל-אביב בלילה. מר פרנקלשטיין צועק בעקשנות
מהתחנה המרכזית עד שפת־הים. איש אינו מסביר
לו שפרומטיאוס גונח בין גלי הים מול מלון דן. איש

ך* מחזאי והכמאי יוסף מונדי מרעיש שוב את התי ז
1אטרון הישראלי, וכמנהגו הוא עושה זאת מחוץ לכותלי
התיאטרון־המימסדי, כפי שעשה במרבית מחזותיו שהוצגו
עד כה. מונדי, שמחזהו הקודם מושל, יריחו הורד מעל
לקרשי התיאטרון הקאמרי כתוצאה מלחצים ציבוריים,
מעלה בימים אלד. את מחזהו החדש יומן נוכחות, שבניגוד
למחזותיו האחרים, בהם התמסר לבעיות פוליטיות־חבר-
תיזית באורח ישיר, הוא בעל -גוון אוטוביוגרפי מובהק,
למרות שגם כאן אין מונדי מתחמק ממיכלול הבעיות
בעלות הרקע הציבורי־אידיאולוגי.
על מחזהו החדש, מספר -מונדי:
,״זה חומר שכתבתי מתוך ניסיון־אישי, חוויות שחוויתי
אותן, וכן ניסיון סביבתי. כנראה זה האופן היחיד שבו
אני מסוגל לראות סיפרות, רק כאשר היא סיפרות אישית.
יומן נוכחות -נחשב בעיני כניסיון לתרגם סיפרות לדראמה.
בשלב מסויים, לאחד שהנהלת הקאמרי הורידה מהקרשים
את מושל יריחו, ולא בגלל סיבות קופתיות, חשבתי שהגיע
הזמן לעשות את חשבון־הנפש שלי. ריכזתי טכסטים
סיפרותיים, בעלי רקע אוטוביוגרפי וגופי, שאותם פירסמתי
בכתבי־העת פרחה ועכשיו ועוד קטעים שטרם פירסמתי,
ובניתי מן הקטעים האלה פורטראט של הען לם הסיפרותי־אינטלקטואלי
שלי, מעין היכרות ללא מסיכות של תיאטרון
או אידיאולוגיה...
״״.אבל אני לא תיאטרון-לאום י, לא עירוני, וגם לא
קירקס. כאשר השלמתי את יומן נוכחות לא חיפשתי
סובסידיה, או מענק. חיפשתי שחקנים המזדהים עם התיאטרון
שלי. מצאתי מצאתי -את מירי פאביאן ואת גד
קיינר. ביחד קיבלנו הלוואה בסך 9,800 לידות. אני
חוזר, הלוואה שאותה אנחנו חייבים להחזיר למועצה־לתרבות־ולאמנות.
זו הלוואה בסך של משכורת ממוצעת
לחודשיים לפקיד בינוני במערכת־התרבות, ועם ההלוואה
הזאת היה עלינו להעמיד הצגה על הרגליים. את החזרות
ערכנו בתשלום בבית־הובן, כאשר אנחנו עובדים, עקרונית,
על בסים לא וולנטארי...
״יש לי רק מיקצוע אחד — והוא התיטארון. בזמנו
זכיתי בתואר במאי־השנה על בימוי מעבר לגבולין מאת
י״ח ברנד, וגם את המחזה הזה הורידו מפני שהוא היד,
מסוכן מדי לבני-אדם עם עיניים בראשם, ועלול להביא
רעיונות חדשים, ולחשוף שאלות ישנות. מעניין כי למרות
שהייתי במאי־השנה, אף תיאטרון אחד אינו מוכן להעסיקאותי כבמאי. הצעתי, למשל, לתיאטרון חיפה לביים עבורם
גירסד, מחודשת של הגולם, והם לא קיבלו את ההצעה
מ,סיבות תקציביות׳ .כעבור זמן קצר הם פשטו את ה־מיכנסיים
ביגלל הצגת המוקד של צבי הרמן, איש־מועצת
המנהלים שלהם. הם הביאו אפילו במאי מחוץ־לארץ, סאם
בייסיקוב, שגם כישרונו לא הציל את ה,תקציבים׳ מן

״האם יכולים טילי סקאד
לפוצץ אמ האגן״__
ף* עזרת חלל נתון, עם מעט מאד אביזרים, תיפאורה
מאופקת וקטעי-רקע של מוסיקה חדישה, נעים מירי
פאביאן וגד קיינר, תוך שליטה מירבית, קצובה ומדודה
של תנועת גופם על הבמה, ומציגים את יומן הנוכחות
של מונדי. במונולוגים ארוכים של טכסטים משמעותיים,
הם מפרקים לגורמים את מרכיבי הנוכחות. של מונדי,

היא שאני רציתי לאנוס אוסה — אך הגויים הקדימו אותי,
אני מסווה עליכם שתעלו לארץ־ישרואל, ותוסחילו לאנוס
בובות — הגיע הזמן
״אותי כבמאי, וכמחזאי, מרגש עד למאד לראות את
התגובה. של הקהל על ההצגה הזאת. בסוף כל הצגה
קורא הקהל ל־שחקנים, לבמה, לחרבה הדרנים, ולא ברור
לי כלל מדוע. גם לא מדוע הקהל נוהר להצגה ללא כל
פירסומת, ויש אנשים החוזרים לבתיהם מבלי להצליח
להיכנס להצגה ...אולי משהו אינו בסדר בתיסדוקת שלי.״״
* האמת אותי,
לאנוס

באידיש רבותי, את הבובה שלי אנסו בקישינב,
היא שאני רציתי לאנוס אותה — אך הגויים הקדיחו
אני מצווה עליכם שתעלו לארץ־ישראל, ותתחילו
בובות — הגיע הזמן...״

״דוקטור פאוטטוס
והייצור הפרגמאטי״

ן* ומן נו כ חו ת ״ משתרע מעבר לגבולות הארץ. הוא
מקיף את כל הערים שמונדי חי בהן, בוקארשט,

קושטא, פאריס. פאריס היא חתיכת־חיים גדולה של מונדי.
היא, לגביו, עיר של ערים רבות, של תרבויות רבות,
והוא כותב :״פסלו -של נארוול, מיספר חרוזים חרוטים
על אבן. אולי במקום הזה תלה את עצמו בחודש ינואר,
מי יודע? זוג סקנדינבי מפענח את הכתוב. אשד, חיננית
עם כלב, בליווי בעל שמן המעשן פייפ- ,נכנסים לגן. אני
מסתכל מלמעלה. קלושאר מכין לעצמו סיגריה. הוא מגלגל
את הנייר, מסדר את הטבק ויורק״ .כל־כך הרבה
קלושארים, הם שתויים. הם שוכבים על הארץ. אחדים
מהם קמים והולכים, לאן? אולי לרצוח? אולי לגנוב?
כאן אין סיפרות, יש רק רעב, צימאון ליין ופחד מהמוות.
הדברים בסיסיים, ללא חלומות מילחמתיים.״״
מונדי חש בטעם הגלות והנדודים. הוא מדבר על עצמו
כעל עץ ללא שורשים. בז לאינטלקטואלים, הנראים בעיניו
כנחשי־ים הרובצים באקוואריום. חוויית־פאריס שלו היא
גם תחנות המטרו מתחת לאדמה, שבהן הוא מחפש אחר
זהותו האישית, זהותו הגולה, בלב תופת שהוא יוצר
לעצמו. הוא פוגש -שם זמרת, והיא אומרת :״כשלעצמי
אני זמרת. יש בקול שלי עוצמה אדירה. אם גם כותבת
מחזות ושירים. צמחתי כמו אדית פיאף מתוך הרחובות.
בהיותי ילדה הייתי מכניסה לאבר המין •שלי אבנים, וכך
הייתי מאוננת. אני בת .39 פעם הייתי הרבה יוחד רזה.
לפני חודש לקחתי אל־אם־די ודעתי נטרפה עלי. הרבצתי
לשוטרים, מ ם הרביצו לי. השתוללתי באמצע הרחוב,
עצרתי את התנועה״.״
הרעיונות שאותם הביע -מונדי בזה מסתובב, שם
הכניס את קפקא ואת הרצל לתוך מושבת-עונשין, או
במושל יריחו, מצויים בכמה קטעים -של מחזהו החדש.
אחד מהם הוא המערכון דוקטור פאוסטוס והיצור הפרגמאטי.
פאוסטוס של מונדי מנסה ליצור יצור־פרגמאטי.
דוקטור פאוסטום היינו חסיד שוטה של אפלטון, ואויבו
האישי של ניטשה. יציר־כפיו, שהוא הישראלי־הטיפוסי,

המוקד

אינו מעלה בדעתו להציע למד פרנקלשטיין לינה הלילה.
פשוט עיר לא־ידידותית. בקיץ הרחובות ריקים, אנשים
בורחים ונכנסים לבתי-קפה, מחפשים את המזגן, מנסים
לשכוח את החדשות האחרונות ...נ-שים מטורפות רוקמות
על בדים צחורים את משיח בן־דויד, הבא ושורף את ד,רד,בית.
קשה המילחמה עם הערבים, קשה מאוד. קצינים,
שזה עתה סיימו את החופשה, מחפשים מוסר. הם אינם
אוהבים נשים ערומות ולא הוסיערווה, הם עסוקים, הם
חופרים תעלות עמוקות. הם שוקעים בביוב. הם מחפשים
את הדרך לעיר־הקודש.״״
גם מונדי עצמו מחפש את הדרך לירושלים. הוא מגיע
אליה, משוטט בה, ושואל בטלביה, מול המיליונר,
בנו היכל חדש. הקירות שלו עבים. נשאלת השאלה אם
יכולים טילי סקאד לפוצץ את האבן. זה פולחנו החדש
של הבעל. בעיר הזאת מעריצים את האבן. עובדי־האלילים
רוקדים ואלס, זה המאראתון ...בגיא בן־הינום מכשפה
מביאה קורבן למולך. פועלים ערבים קודחים עד לתהום,
מחפשים מים ומעליהם משגיח יהודי. בצוהדים קמים, גבם
להד־הבית ופניהם לכיוון מכה, הם מקווים. גרוזינים, שזה
עתה באו לארץ, שותים יין אדום ליד הכותל, הבן של
מוחמד מפעיל את תותח הרמדאן, באבוטור דניאל לומד
קבלה. ירושלים היא טבעת של אש. במוחי, שונימית
ממתינה בבית־האמנים לדויד״.״

״התיאטרונים סגרו לי את הדלת בפנים אחרי מושל
יריחו, אבל אני חזרתי דרך החלון ...כאסור, התואטדון
הוא המיקצוע האחד שאני מכיר אותו, ולבן, דבר לא
ימנע אותי מלהציג את ההצגות שלי.״״

נוצר כמתאים לכל מישטר. בדמוקרטיה הוא דמוקרט,
ובדיקטטורה הוא חסיד הדיקטטור. החיה הפרגמאטית
הזאת מתאימה, לדעת מונדי, לכל שליט ולכל מישטר,
ולבסוף מתפרק מעצמו.
ההצגה רצופה בתעלולי בימוי, תוך מאמץ של שני
השחקנים, מירי פאביאן וגד קיינר לנוע בתחומים מוגבלים.
אחד התעלולים הוא קטע, שבו משחקים השניים כבובות
ביתיטארון־בובות המופעלות מבחוץ, תנועות שבורות וחדות.
בקטע הזה מופיע ביאליק על הבמה, כשהוא אומר
אשכנזית :״רבוסי, אס הבובה שלי-,אנסו בקישינב, האמס

.תבונה של ביאליק

נד קינר
ומירי

פביאן, בהצגתו החדשה של יוסף מונדי יומן נוכחות.
״בהיותי ילדה הייתי מכניסה לאבר־המין שלד אבני^ז, וכך
הייתי מאוננת.״ מתוודה גיבורת המחזה בתחנת המטרו.

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 43 | במדינה מפלגזת קשקשת 2049 ¥ 1 1 * 1 1 1ה 11ו ל 0הז ה ביזיון ה מ׳ ש ל חוו לטרף שתי פרוצות 737 מישלהת לחו״ל — הציע ראש־המישלהת ״יש לצרף שתי פרוצות לכל מיש־לחת של

במדינה
מפלגזת

קשקשת 2049
¥ 1 1 * 1 1 1ה 11ו ל 0הז ה

ביזיון ה מ׳ ש ל חוו

לטרף שתי פרוצות
737 מישלהת לחו״ל —
הציע ראש־המישלהת

״יש לצרף שתי פרוצות לכל מיש־לחת
של המישמרת הצעידה שיוצאת ל-
חו״ל.״ זה היה לשון הצעתו של גיל
ליבני, חבר משק ראש-הניקרה, בסיכום
דיווחו למחלקה לקישרי־חוץ של המרכז,
אודות מסעה של המישלחת האחרונה.
מישלחת זו• ,שמנתה 21 חברים, הזרה
ג לפני ימים אחדים מסיור בגרמניה המערבית,
הולנד וצרפת, וגיל עמד בראשה.
המישלחת, של המישמרת הצעירה של
מיפלגת העבודה, הוזמנה על־ידי אירגון
תנועות־הנוער הגרמני בעיר ברמן. בלוח־הפגישות
של חבריה נרשמו, בין־השאר,
מיפגש עם אירגון חובבי־הטבע, פגישה
עם צעירים סוציאליסטים ושיחה עם אנשי
הצוות של האונייה הישראלית גלילה, שהושבחה
בנמל ברמן. הנסיעה נערכה
על־חשבון ממשלת גרמניה, אך מיפלגת
העבודה תצטרך לארח על חשבונה מיש־לחות
של נוער גרמני שיגיעו ארצה כאורחיה.

דאש־המישלחת גילה, בדיווחו למחלקה,
כי חבריו לקבוצה לא התאימו כלל לשליחות
בחו״ל. כ־ 80 אחוזים מהם לא ידעו
כל שפה אחרת פרט לעיברית או ערבית,
וכי המסע כולו היה, מתחילתו ועד סופו,
שערוריה אחת גדולה.
היטפלות לנערות. חברי המישלחת,
סיפר, השתכרו בבארים בגרמניה עד־כדי-
כך שהוא נאלץ לגרור אותם למיטותיהם,
בעזרת המארחים. אך עוד לפני שהשתכרו
ניהלו הצעירים הישראליים במועדוני־ה*
לילה ובאולמות־ריקודים, קרבות של ממש
עם הגרמנים אורחי המקום, על הנערות.
כשהיה אחד הישראלים מתחיל לרקוד
*עם בחורה גרמניה, היה קם מייד מישהו
אחר מחברי המישלחת, הודף אותו הצידה,
״מתלבש״ עליה בגסות, ומצמיד אותה
אל גופו בהגזמה. כך הצליחו הישראלים
לעורר עליהם את זעמם של בני־זוגן הגרמניים
של הנערות.
לפני צאתם את גרמניה הספיקו שניים
מחברי המישלחת, שנבחרו לנסיעה על-
ידי הסניף החיפאי של המישמרת הצעירה,
לגרום לשערורייה נוספת. עוד לפני
היציאה מהארץ סוכם, שתמורת האירוח
של הגרמנים ישלמו הישראלים למארגנים
בברמן סך של 600 מארקים, מהקצבת
המטבע־הזר שקיבלו בישראל. אך שני
הברי-המישלחת החיפאיים הודיעו כי הם
מסרבים לשלם את הסכום, מפאת חשדם
שהגרמנים־המארחים וראשי-הסישלחת הישראליים
׳מסדרים אותם. היה זה, טוען
ליבני, רק תירוץ כדי שלא לשלם את
600 המארקים.
4שני הסרבנים הוזהרו, שאם לא ישלמו
את חלקם לגרמנים, יורחקו מן המישלהת.
כתגובה על כך הם נעלמו, נסעו לטייל
בצרפת, ובהגיע המישלחת לפאריס שבו
ונפגשו עיסה. הם חזרו לארץ עם חבריהם,
על כרטיס־הטיסה המשותף שהיה בידי
ראשי המישלחת.
זה לא ;ודא. האם התרגשו ראשי מרכז
המישמרת הצעירה, בשמעם את סיפוריו
של גיל 1כלל לא. הגיב מריו תובל, ראש
הוועדה לקישרי־חוץ של המרכז ואחד
מנציגיו, שאף הוא נוסע לא מעט לחו״ל,
לייצג את המדינה. :״חברי המישלחת השתכרו?
נכון. כשיוצאים לחו״ל, ויושבים
!כמה שעות בבארים עם המארחים, היש ראלים
מנסים גם הם לשתות, וכשהם
שותים כוסית אחת יותר מדי, אז קורה
מה שקרה גם הפעם. אבל אין להסיק
מכך שהמישלחת הזאת היתה יוצאת״דופן.״
על הצעתו של גיל לפני הוועדה, לצרף
בעתיד שתי פרוצות לכל!מישלחת לחדל,
כדי למנוע התנפלות של הישראלים על
הנשים המקומיות, אמר :״לא שמעתי על
הערה כזאת של ראש המישלחת.״ אשר
לשני חברי המישלחת החיפאיים, שהתחמקו
מלשלם לגרמנים את 600 המארקים שנדרשו
-מהם, אמר תובל כי הוגשה הצעה
למזכיר המיפלגה להוציאם משורותיה.פרט קטן נוסף: באותה ישיבה של
המחלקה לקישרי־חוץ, שהתקיימה בשבוע
שעבר ונמשכה שעות אחדות, לא נרשם
כל פרוטוקול.
ה עול ם הזה 2049

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתת רואה בו. הצפות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת.ד ,136 .תל־אביב. החג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 2047

• שחיתות! גם מהמגן־דויד גבו
עמלות.

יחיאל * ח,

רח׳ עוזיאל
,64 רמת־גן

• בעיטודתותח של אורי מלמי״
ליאן, הקורעת את הרשת.

גבי רוט,

רח׳ מלל , 11 רמת־גן

• ״מוישה, בזהירות, אתה
קרוב מדי לאמבולנס שלפנינו!״

דדי תבלין,

נוהג

רח׳ גזר ,6תל־אביב

• מה שקרה למגן־דויד אחרי הפיחות
האחרון.

נירה

אשל, רח׳ נורדאו
,86 תליאביב

• זוג פיראמידות לסביות.
עמיתהקפץ, רח׳ ריינס ,5הרצליה

מאוזן נ
.1כאן ! .2גיבורת ״אלף לילה ולילה״ !
.7בהמת״משא טיבטית; .9מעיל צבאי:
.10 ירביץ ; .12 מיקווודמים ענק ; .13
הודיה; .15 הגבוה בקלפים; .16 נאבקת;
.17 שילטון; .18 הרבץ .19 :אביון:
.21 אחורי הגוף ; .22 אם־ר,פנינה ;
.23 קריאת־יגון ; .25 מרכיבים את
הרכס ; .28 דורון ; .29 ממצעי־המיטה ;
.31 בתוכם ; ;32 פטרול ; .34 מילת־שא־לה
; .35 ריקבון ; .36 יידע ; .39 רוח
רעה .41 :חבל בארץ ; .44 רעב גדול ;
.45 בוסתן פרי־הדר ; .47 תענית ; .48
מספיק ! .49 נהר באפריקה ; .51 מערכון
מעובד לרדיו; .53 קינוח; .56 גדול
בתורה ; .57 כיצד ; .60 צינה ; .61 קיבוץ
בגליל המערבי ; .63 תבלין לקפה ; .64
קש ; .65 כינוי ; .66 אפס כוחו ; .67
חודש בשנה העיברית ; .70 התנדף ; .72
מירקחת־פירות ; .75 עבורו (הפוך 76
כמוה של כסף ; .78 שא רגליך ! .79
שאינו אדם ; .80 אדון ; .81 דגל ; .83
ודי ללא התחלה ; .85 בירה אירופית ; .86
שחקנית־תיאטרון ישראלית (ש׳ע 87
שמא ; .88 שופט ; .90 בסיס ; .91 קינה ;
.92 שאינו אסור ; .95 פתי ; .96 קרון
קטן 97 אחוריים.

מאנוך :
.1חדירה לארץ־אוייב ; .3בלם ;.4 .
עיר בגוש־דן >ר״ת 5אות בא״ב הלועזי
; .6תושב דנמרק ; .8פרצוף ; .11
יישוב בשומרון ; .12 צלע במשולש שווה־שוקיים
; .14 חמסין ך .15 יישוב במישור־החוף
; .20 רך בצאן ; .21 נוסף, ועוד ;
.24 מכינויי האלוהות ; .26 מספיק ! .27
ירושלים (קיצור 28 אריג מיקראי
מובחר ; .29 סנדוויץ 30 דקל ; .32
מטה דק ; .33 כותב ; .37 עיר בארץ ;
.38 מטבע יפאני ; .39 וזיר ; .40 מגופה ;
.42 כהן־צדק (ר״ת 43 מועד ; .45
מין לחם מיזרחי ; .46 משעין ; .48 קידומת
שפירושה של; .50 רטוב במיקצת;
.51 ציוויליזציה; .52 נגן אחד מכלי־המיתר;
.54 שם מתקינים את היין; .55
העזה ; .58 מכינויי האלוהות ; .59 אלו הים
; .62 אביו של דויד ; .64 נטוי על
נתיב־מים ; .68 פצירה; .69 רחמנא־ליצלן
י(ר״ת 70 כלי־קיבול לשמן ; .71
גוף ; .73 מנעול פטנטי ; .74 עדיפות
עליונה ; .76 תואר־כבוד באנגליה ; .77
אותו אכלו אבותינו במידבר ; .79 יישוב
בשפלת־החוף ; .80 מחלקת־הדרכה (ר״ת);
. .82 יורד־ים ; .84 אדיקות ; .88 ממיש-
פחת החתולים ; .90 ערימת גרגדי־תבואח;
.93 קרס ; .94 חי לילי.

אגו מחפשים בתים חמי 1

| עבור חתלתולינו חחמודי |
1אגודת בער בעלי חיי ^

רחוב פלמח ,30 ים ו|,
טל.827621 .

--י 43

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 44 | עוסק נכבד, עליך לדווח למס ערך מוסף עד ה 15-בחודש זה אם קבוצת הדיווח שלן היא: עוסק מורשה עוסק זעיי שתקופת המאזן שלך היא בחודשים מרץ או ספטמבר שמספר העוסק שלך~

עוסק נכבד,
עליך לדווח
למס ערך מוסף
עד ה 15-בחודש זה
אם קבוצת הדיווח שלן
היא:
עוסק מורשה

עוסק זעיי

שתקופת המאזן שלך היא
בחודשים מרץ או ספטמבר

שמספר העוסק שלך~
מסתיים בספרות 39—00

על החודשים
אוקטובר — נובמבר

אם לא קבלת את הטופס עד ה־סו
בחודש הנך מתבקש לפנות ללשכת
היעוץ והדרכה במשרד המכס והבלו
הקרוב למקום מגוריך.
אנא מלא את הטופס על פי ההוראות
ומסור אותו באחד מסניפי
הבנקים המצויינים על גבי הטופס.
בעת מסירת טופס הדיווח עליך
לשלם את יתרת מס ערך מוסף
בהתאם לחישוב שבטופס,

בסכו ם של כ־ 10ל״י בלבד ת הנ ה
החורף מ מי טהחמה עם מחמם
ה מי ט ה החשמלי של זק״ש. חברת
זק״ש דואגת לך גם בחורף זה ל מי ט ה
חמה• לא יאמן, אך 10 אגורות בלבד
צורך מחמםה מי ט ה לכל הלילה.
לחיצה קל ה על כפתור מפעילה אחת
מתוך 3דרגות חו ם המנעימות לך
א ת השינה. עשרות מיליונים ברחבי
העולם משתמשים ב הנ אהבמחמ מי
מי טה. הוא בוודאי ינעם גם לך.
אחריו ת מלאה לשנה ושרות מוב ט
חים ל־ 10 שנים.
השנה מ ח ממי זק״ש
מאקרילן עם ה־ ^.ה אדומ ה

להשיג בחנויות החשמל ורשתות השיווק.
משרד מכירות ראשי: זק״ש, בן יהודה
72 תל־אביב, טלפון.231063 :

פרס כדור הז הב

פרס ראשון
עשוי להצטבר ל :
7 0 0 ׳,0 0 0

מדי ערב מתגנב גבר צנום לתוך אחד
האוטובוסים, החונים בלילה בתחנה המרכזית
בתל-אביב, מניח ראשו על צמרו
הדל, ונרדם לכמה שעות. כאשר אין הוא
מוצא לו מקום באוטובוס, הוא הולד לבניין
נטוש, או מ־שתרע על ספסל בגינה
ציבורית. הוא נוהג כך זה יותר מחמישה
חודשים. האיש חסר־הבית הוא חנוך
ודאוקר, אסיר־לשעבר בכלא דמון.
חנוך עלה לישראל בשנת 1970 מהודו,
כאדם בודד. הוא היה אז בן ,40 רווק חסר
כל קרובי־מישפחה בישראל. כעולה, שוכן
באור־יהודה בדירה שכורה, השייכת לחברת
עמידר, והחל עובד כמחסנאי בבית־החולים
תל־השומר. מיקצוע לא היה לו.
המצוקה הכלכלית ופיתויים שונים הביאו
להסתבכותו הראשונה בפלילים, וב־עיקבות
הסתבכות זו — לביצוע מעשי־מירמה.
הוא 1שפט בשנת 1971ל־ 21 חוד*
שי־מאסר בפועל, שאותם ריצה במלואם
(ללא הפחתת השליש על התנהגות טובה),
בכלא דמון שליד חיפה.
בעת ששהה בכלא נלקחה דירתו על
ידי עמידר, אך העובדת הסוציאלית של
הכלא, שרה בן־צור, שבישרה לו על כר,

הקפד על הגשת הדו״ ח במועד,
מנע מעצמך ומאיתנו, את אי הנעימות
הכרוכה בהפעלת אמצעים
מיוחדים לצורך גביית יתרת המס.

פרס ראשון

2 0 0 .0 0 0

איש בל כתובת
הוא מתגורר מדי־פעמ 1
בכלא דמון — מפגי
שאין? 1בית אחר

על פי החוק יינקטו צעדי ענישרז
מחמירים כלפי המאחרים בהגשת
הדו״ ח התקופתי.

כדור הזהב
הפילו

5 0 0 .0 0 0

ד ר כי אדם

זכור!

8אגף המכס והבלו /מס ערך מוסף,

סו די לחימום
כל החורף

במדינה

מפעל הפיס

אסיר־לשעכר ודאוקר
לינה באוטובוס
הבטיחה ,״כשתצא, הכל יהיה בסדר. תישן
קצת אצל חברים, אחר־כך יהיה לך שוב
בית.״
החברים יעצו לו לשכור עורך־דיו ולהתלונן.
אולם כשהשתחרר מן הכלא, לא
היה לו כסף הדרוש לכך. הוא החל מכתת
רגליו בין המוסדות השונים.
בך הגיע לאגודה־לשיקום־האסיר, ש־מישבנה
ברחוב אלנבי בתל־אביב. בכל
פעם הוא מקבל שם סכומי-כסף סימליים,
בין 5ל־ 70 לירות, המספיקים לו בקושי
לקיום של כמה ימים.
גם בלישכה לעזרה סוציאלית של אור־יהודה
לא נמצא פיתרון למצוקתו. אין לו
ידידים רבים, העיברית שבפיו עילגת,
חברים מן הכלא שאותם הוא פוגש לעיתים,
מרחמים עליו ונותנים לו אף הם
סבומי־כסף קטנים. אולם אין בכל אלה
משום פיתרון לבעייה.
ל מי פיתרונים? העובדת הסוציאלית
שרה בן־צור, סירבה להגיב, או למסור
פרטים כלשהם על העזרה שהובטחה לח־ 1
נוך ודאוקר. היא הפנתה את כתב העיתון
אל מנהל הכלא, אך זה פשוט טרק את
השפופרת.
ממלא־מקום מנהל לישכודהסעד במועצת
אור־יהודה, פינחס רום, התחמק במשך
חמישה ימים מלהסביר מה נעשה בעניינו
של ודאוקר. רק לאחר התערבותו
של ראש־המועצה, ניאות לומר כי בעייתו
של האיש אומנם מוכרת לו, אלא שהיות
שחדל להיות תושב המקום, אין הוא יכול
עוד לעזור לו.
תירוץ מעניין. שכן, חנוך ודאוקר אינו
תושב בשום מקום. הוא חסר כל כתובת.
כיצד ייחלץ מן המילכוד וימצא גג מעל
לראשו ו לשילטונות־הסעד פיתרונים. ואולי
לשילטונות בתי־הסוהר.
העולם הזה 2049

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 45 | גליון ״העולם היה״ שיצא לאור לפני 25 שנה כדיוק, המשיר לדווח על ״מרד הימאים״ ,וציטט כין השאר את נתן אלתרמן, שכתב :״כשם הציכור הרואה כחרדה כהישרף עוד גשר אחד של

גליון ״העולם היה״ שיצא לאור לפני 25 שנה כדיוק, המשיר
לדווח על ״מרד הימאים״ ,וציטט כין השאר את נתן
אלתרמן, שכתב :״כשם הציכור הרואה כחרדה כהישרף עוד
גשר אחד של הכנה ואחווה כארץ הזאת: כשם ביטחונה וכוחה
ושלומה של המדינה שאינה צריכה קרעים נוספים על קרעיה
— כשם כל אלה תתעורר ותצא נא מפי העם הקריאה אל
קכרניטיו ליתר מתינות וצלילות־דעת ובסיום דכריו ציטט
המשורר את דכריו של דויד אל מפקדיו, טרם צאתם לקרב
נגד אבשלום, כנו המודד :״לאמר, לאט לי לנער אבשלום.״
אלא •שהמאבק הנוער על הים קרב לסיומו הטראגי — מול
המימסד שאיים לדכאו. בסיקור ״העולם הזה״ השכוע לפני 25
שנה נכתב אמר אחד הימאים , :מה איכפת לי אם לא
אעלה על אונייה? אמצא את פרנסתי כמיקצוע נוח יותר, ובתפקיד
מכובד יותר. אולם מה שכואב לי זה הצי. הישקעתי כו את
מיטב שנותי.׳
״,איזה צי?׳ שאל חכרו, במרירות, .אין צי ישראלי, כשם
שאיו צי של פנמה ׳.הדגל על התורן הוא דגל ישראל, אולם
הימאים הם איטלקים, קפריסאים וחלאת-אדם אחרת
כגליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנה התפרסמה כתבה מצולמת
״דו״ח על חולי הצרעת״ מאת אהרון דולב, עם תצלומים של
דויד רוכינגר, הכתבה דנה כמתרחש כין כותלי בית־המצורעים
25 כירושלים. כמדור ״כמרחב״ מתוארת שיבתו של הרודן הסורי
דאז, אדיב שישקלי * ,לשילטון. כמדור ״מכל העולם״ ,ככתבה
שדנה כנעשה כיוון, התמקד התיאור כדמותו של הפילדמרשל
היווני אלכסנדר פאפאגוס, שהקים מיפלגה נגד המיפלגות, וצבר
יחד איתה קרוב למחצית המנדטים בבחירות, וקיים את הבטחתו
שלא להיפגם לממשלה. לשם המחשת מעשהו של הפילדמרשל
היווני, כתב ״העולם הזה מה היה קורה אילו היה
יגאל ידין ** מתפטר מחר כבוקר מתפקידו, מתייצב לפני העם
ואומר: המיפלגות הורסות את המדינה. פוליטיקאים צרי־מוח
נדטעכדים את ענייני האומה לאינטרסים האנוכיים שלהם. הגיעה
השעה שכל הפטריוטים כעלי הרצון הטוב יתלכדו לתנועה גדולה
אחת סביב לרמטכ״ל, תנועה שלא תהיה מיפלגה ככל המיס־לגות,
אלא אירגון להצלת המדינה ך
כשער הגליון: בי. ג׳י ,3 .תצלום נכדו החמישי של דויד
כן־גוריון, ראש־הממשלה לפני 25 שנה.

ירושת תנועו מור פוסטירה שד מנגנון מיפלגתי ^
לשת מה 1וייס העיתונאי? ^ מווו 1י גאל אלו1ן אינו
ל 1מ זו ביו וושלים? * עורו ־ הז־יו מ נחם בג י ן

העם

הימאים ע ם שוטרים חבושים כובעי־פלדה
ומזויינים באלות ובמגינים של המישטרה
הבריטית, היו אותות־אזהרה על הקיר.
אם אומנם יש לקיים את המדינה במעשים,
לא אלה המעשים.

ביום הישנה הרביעי להחלטת או״ס על
הקמת המדינה, תאריך שנשכח כימעט על״
ידי רוב אזרחי המדינה , ,חייך דויד בך
גוריון, אמר כמה מלים עמוקות־תוכן :
״מדינת ישראל לא נוצרה על־ידי ההכרזה,
כי אם על־ידי מעשים, לא תוסיף להתקיים
אם לא תיווצר כל יום מחדש, על־ידי
מעשים חדשים״.
בגליון עיתון־הבוקר שבו צוטטו דיברי
ראש־הממשלה הופיעה ידיעה נוספת,
סנסציונית יותר :״מתוך שימוש בכוח
פינתה משטרת־ישראל את מיטב הצעירים,
חלוצי־הים, מאוניותיהם, וצבא-ישר־אל
גייס אותם ל־שירות. על מיזבח הפרס-
טירה העקרה של מנגנון פקידותי הוקרבו
רוח ההתנדבות ורצון ההתמסרות, ירושת
הנוער שיצר את המדינה לפני. שלוש
שנים.
לא היה זה הדבר היחידי שיכול היה
לזרוע דיכאון בלבו של האזרח ביום־השנה
להכרזת האו״ם. ברחבי הארץ התרחשו
דברים שהזכירו, לבעלי הזיכרון, את מצב-
הרוח של ישנות השלושים המאוחרות. בפעם
הראשונה מאז אותו יום ה־ 29 בנובמבר,
התייחס רובו המכריע של הקהל באהדה
גלויה לאנשים שהפרו את החוק
במתכוון ; בפעם הרא-שונה שוב הופיע
החוק לעיני האזרח לא ככלי הבא לשמור
עליו, אלא כדבר *שי־ש לקום נגדו.
תמונות־ר,העפלה שנישנו עם הורדת המלחים
מאוניותיהם, ותמונות־המאבק ״ש־נישנו
•שעה שהתנגש קהל נסער של ידידי

עיח1נים

אוחוח על הקיר

ליי ק־ב
פלשינג ־ מאדו,
* 29.11.47
סאכסס, ניו ־ יורק, מ קו ם מו שבה של עצ־ר
ת ־ האו ״ סבאותםי מי ם.

רותי קוטפת תפוזים

התשוקה: דא קדו
כשעלה ד״ר היאלמר הוראס גדילי
שאכט••* למטוסו, והמשיך לגרמניה, לא
תיאר לעצמו, מן הסתם, את גל ההתרגשות
שהשאיר מאחוריו.
בעיתונים, בכנסת, בבתי־הקפה. תמהו
האזרחים: איך קרה הדבר ז כיצד ייתכן
שאיש כזה יעבור באין־מפריע את גבולות
המדינה, העסוקה בעריכת מי-שפטים
לקאפואים קטנים? שאל אחד הליצנים:
״מה היה קורה אילו היה אדולף היטלר
עובר את שדה־התעופה לוד, שותה ספל־קפה,
מוסר הצהרות על עתיד מדינת ישראל,
ועל הידידות המסורתית של גרמניה
ל־שאיפות היהודיות ז״
התשובה היתה, כפי הנראה: לא כלום.
לפי החוק הקיים לא היתה אפשרות לאסור
את האיש. אלה שחוקקו את החוקים
* שי ש ק לי נרצחבסוףש נו ת ה־ 6 0׳ על״
י די רוצחיס ־ שכירים, במקוםגלותובאר גנ
טינ ה.
** הרמסכ ״ לבאותםי מי ם, שבאחרונה
שב ל כו ת רו ת ־ ו ה קי ם מי פ לג הלהצלתה׳י;

דינ ה, לדבריו.
*** אשף ־ הכספיםשל ׳ ה ריי ךהש לי שי,
שעבראתלודבחנייהקצרה.
הנ א צי ם ה חזי קו במח נו ת ־ הרימז

מנגנוןכפוי של י הו די ם, ש או ל צו לפקדעל
י הו די םאח רי ם.

לעשיית השפטים בשומרים עלובים במח־
.נות־הריכוז- ,שכחו לסתום פירצה זו.
כרגיל במדינה, החל כל אחד מחפש את
האשם בזולתו. בייחוד עסקו בזאת אלה
א־שר האחריות למלאכת החקיקה רובצת
במישרין על שיכמם: חברי הממשלה. הם
גם מצאו את האשם האמיתי: אותם שלושה
עיתונאים (אנישי מעריב, דבר וסי־טרם)
שגילו את הסקופ. הודיע ראש־הממשלה:
כקורא עיתון עיברי אני מתבייש
בעיתונים אלה. הסכימו לדיעה זו:
כל העיתונים שעובדיהם הלא־זריזים הח מיצו
את הסנסציה.
האשמת העיתונאים (ולפי השמועה, אף
העמדתם לדין־חברים באגודת העיתונאים)
היא, כמובן, מגוקכת לחלוטין. העיתונאי
קיים כדי לספר להמונים את אשר הוא
רואה ושומע. אין זה מתפקידו להעביר את
ידיעותיו צנזורה לאומית. אם קרה מיקרה,
אין זה מתפקיד העיתונאי להעלים
אותו (או לחפות על האשמים בו) אלא
לספר את האמת.
ספרים הגוף הגאוני ׳י
הפרופסור מרטין מולדי היה מקובל מאד
על תלמידיו. הוא הטיף ליחסי־מין חופשיים,
לא העריך יופי, הסביר כי העיקר
באשה הוא האינטליגנציה, וניבא לתקופת
השיחרור שבה תוכרח כל אשה חשוקה
להתמסר לחושקה.
אך מזכירתו ניסתה להתאבד, כי ניראה
לה שהפרופסור בחל בה בגלל כיעורה.
ידידי הפרופסור החליטו לשים קץ להטפו־תיו
ולהשתוללות שני המחנות היריבים

138

מאתאביגדור דז מ אי רי,
ע מו די ם 300 ,פ רו ט ה.

הו צאת

עין,

״העולם הזה״ 736
תאריך 6.12.51 :

שמילאו את הרחובות בהפגנותיהם (״בוז
לשדכנות תחי האהבה!״)
הפיתרון: ניתוח פלסטי בפני המזכירה,
הופעתה כמועמדת לבחירת מלכת־היופי,
הביאו את הפרופסור לשכוח את תורתו,
כשהוא מנסה לחבק את מלכת־היופי ולנשקה.
שוב לא דיבר הפרופסור על אינטליגנציה,
והתעכב יותר על ״האף המתוק
הזה, והמתיקות הגאונית.״
ה גו ףהגאוני אינו אלא אחד מקובץ
16 סיפוריו של אביגדור ( ה שי ג עו ןהג דו ל )
המאירי. בין הסיפורים ח מ סי ן, המתאר
מוות על רקע מחסור מים בירושלים ה שחונה.
השפם עוסק באשה התובעת מבעלה
לגדל שפם ארוך, ואינה מרשה לו
לגלחו כיוון שגם לחייל הרוסי שדאג להג־קת
תינוקה (על חלב נשים גרמניות) ב״
מחנה־הריכוז שבו היתד. כלואה, היה שפם
דומה.
הסיפורים, שכל אחד מהם שונה לחלוטין
עד כדי כך שלעיתים נדמה כאילו 16
מספרים שונים כתבו את הקובץ, ולא אחד.

אנשים
9קולהסטודנט, בטאון תלמידי הטכניון
הגיב, על נדידת יגאל אלץ מאוני ברסיטת
לונדון לאוכספורד ( העולם הז ה
,) 734 והעיר כי את מיקצוע הכלכלה אפשר
גם ללמוד בירושלים. הביטאון חישב כי
לימודיו של מפקד הפלמ״ח ותישעה סטודנטים
ישראלים נוספים בחוץ־לארץ עולה
לאוצר המדינה לפחות 7000 לידות • שטרלינג
לשנה, סכום שבו אפישר היה לספק
מכשירי־כתיבה וסיפרי־לימוד לכל תלמי די
הטכניון במשך שנת־לימודים אחת.
בינתיים נחל יגאל אלון כישלון 0יפ־רותי,
שלא באשמתו: תולדות הפלמ״ח
שנכתבו על־ידו, ועמדו להופיע כספר
בהוצאת הקי בו ץהמ או ח ד, לא הודפסו
כיוון שבית הדפום הפסיק את עבודתו.
• שעה שילקוטהפירסומים של
ממשלת ישראל הודיע כי עורך־הדין ש־מיספדו
בפנקס עורכי־הדין של פנחס
רוזן הוא ,.411 מורשה לשמש עורך־דין
בבתי־המישפט, ישב מנחם כגין והכין
עצמו לבחינת עורכי־והדין הממשלתית.
הקלתו האחת: כלוחם־מחתרת לשעבר אין
עליו להיות סטאדר אלא שנה אחת בלבד
(במקום שנתיים).
המד גנ ה,

מטבע־ ה חו ץ
ח ס רון

אי פשרלהלר כו ש
בראשיתה, ל א
אתמוצ רי ־ המזוןהי סו ד יי םבמטבע ־ ז ר.
** ש מו הקודםשל ״ רשומות ״.

(קריקטורה של דוש)

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 46 | חייםגוריעל :״ח י ים גוריים ״ .עמוסקינן. פלנו ״ ח . אחדות ־ העבודה. יאיר. ארץ ־ ישראל הספר המשוגע ״ ..וזמימסד ...המימסד ...אילמלא הי יתי ׳חיים גורים׳ ביטוי

חייםגוריעל :״ח י ים גוריים ״ .עמוסקינן. פלנו ״ ח .
אחדות ־ העבודה. יאיר. ארץ ־ ישראל הספר המשוגע ״
..וזמימסד ...המימסד ...אילמלא הי יתי ׳חיים גורים׳ ביטוי לאותה
הכללה. היי! זי נ וקט עמדה גם לגבישאלהנכבדה זאת״.

מיתולוגיה שר שיואה
סופרים שלא שמעו
שום ירייה בטלפון

בעד רשימת ת, כלומר בעד ״אחדות־העבודה״ 80 .במים־
פר, אם אינני טועה. רוב אנשי אצ״ל הצביעו בעד
רשימה ג (״המיפלגה הרוויזיוניסטית״) ,ואחד בעד
ויצ״ו ...גם אם היתד, בהם מידת מאזוכיזם כמידת הסא־דיזם
המאפיינת את כתיבתו של קינן בחשבונו עם
ה״זזיים־גורים״ ,לא היו מצביעים על מסגיריהם ומוס רי?־,ם.

1אגב, אני רוצה להזכיר לקינן, כי הפלמ״ח לחם
בבריטים בעתלית, ובפיצוץ מסילות־הברזל, ובהתקפה
על סירות־הצייד וספיגות־הגירוש ומישטרות־החופים וב־התנקשות
בתחנות מישטרת־המחץ הבריטית, חפי.אם.אף.
ובחיסול ה״רדאר״ על הכרמל ובליל־הגשרים, ובהבאת
90,000 יהודים ניצולי השואה לארץ־ישראל, ובהפרת
חוק־הקרקעות ובליל־וינגייט ובאירגון פעולות־המונים
ברחבי־הארץ. אפשר להתווכח על דרכים ואמונות, על
לח״י ופלמ״ח, על כל הגורמים שהוזכרו ושלא הוזכרו,
שהביאו לחידוש עצמאות ישראל בארצו, אך לא בנוסח
הקינני המערב סיפרות והיסטוריה ופוליטיקה ברדידות
מגוחכת רצופת חשבונות־אישיים. זכותו לשנוא עד־עולם
את ח״חיים־גורים״ שמורה לו בלי שיערב את
הפלמ״ח בדייסה הזאת. כשלעצמי הנני משוכנע עד
תום, כי בלי הפלימ״ח, שאחד לארבעה מלוחמיו נפלו
בקרבות הרבים, לא היתר, קמה ישראל ולא היתד, ניצלת
בבוא המילחמד, הערבית.

• 1אינני יודע כיצד לחתום על דיברי תשובתי
ל״מונולוג״ של עמוס קינן — ״תמצית חבורות והעיקריות
הי-שראלית״ (העולם הזה )2047 ,באותו ״עליהום
רצחני הוא הופך אותי מושג, דגם, סטיריאוטיס. הנני
ה״חיים גורים״ ,על משקל ״האברמוביצ׳ים־רבעוביצ׳ים״
הכרשוצ׳ובי. אינני רק סופר ומשורר עלוב ומושחת, איש
המימסד, אני גם גוף־שלישי־רבים :״הדור של הגורים
הוא דל ברוחו״ ,או ״ישועה לא תצמח מהגורים בבית-
השיטה״ ,או ״מה שמציין כבר אז את החיים־גורים של
אותם ימים מציין אותם היום כסמל לכל המכוער
והנקלה אני תופעה היסטורית. אני הידרה מרובת־ראשים.
אינני נולד לבדי ואינני סובל או מאושר לבדי. אינני
לוחם וכותב ואחראי לדברי לבדי. אינני מת לבדי. לכן
הספר המשוגע זה אולי המצבה שהדור הסיפרותי של
הפלמ״ח העמיד לעצמו...״
>• קביעה זו מסבכת אנשים חפים־מפשע וסופרים
מצויינים. במיתולוגיה ה״גורית״ הזאת. בבית־השיטה היו
עמי, בצד כמה עשרות חברי קיבוצים מהסביבה, גם ם.
יזהר וחנוך ברטוב (נתן שחם הסתייג ויצא) .על מה ולמה
לוקים הם בגללי כ״גורים״? מה חטאם? ומה חטאם של
סופרים ומשוררים רבים למדי הקרויים ״דור הפלמ״ח״,
שלא היו מעולם בסלמ״ח וקוללו על־כורחם, בדיעבד,
בהשתייכות זו ו מהם שהיו ביחידות אחרות ומהם שלא
היו בשום יחידה ולא שמעו שום ירייה בטלפון, ומסווגים
ר״ל כפלמ״ח. מה חטאם?
•:״;אני לא הייית בפלמ״ח מצהיר קינן חגיגית,
״וזה לא מיקרה שלא הייתי בפלמ״ח. אני לא מצטער
שלא הייתי בפלמ׳וח. אני גאה *שלא הייתי בפלמ״ח...״
ובכן, אני מקווה שהפלמ״ח יתגבר, איכשהו, בדיעבד, על
הטראומה הזאת וינוחם בבניין הארץ, אף שכל ההפסד
הוא שלו, של הפלמ״ח הוא (חיים גורי) ,בחר את
הבחירה הדעה..״ אני מודה, בחרתי את הבחירה הרעה
הזאת בשנת ,1941 כאשר צבאות גרמניה הלכו מחיל אל
חיל ובארץ־ישראל דיברו על ״מצדה על הכרמל״״.
הייתי אז בן .18 שמונה שנים שיירתתי ביחידה זו, בתפקידים
שונים: טוראי, מ״כ, פועל-שחור בקיבוצים שקיבלונו
כצבא־עובד, פועל־מוסך בגדאדים הבריטיים בבנייני-
התערוכה בצפון תל־אביב, נגייס של הפלמ״וז, מ״מ,
שליח הפלמ״ח לאירופה-ד,מרכזית והמזרחית, לאירגון
הגנה־עצמית, גניבת גבולות ועלייה ב׳ .צנחן בקורס-
הצניחה הראשון שנערך בצ׳כוסלובקיה. סמ״ם בגדוד
השביעי של חטיבת הנגב, בשובי אל מילחמת־הישיחרור.
אחר־כך פורק הפלמ״ח. אחר-כך תמה מילחמת־ד,שיחדור.
החל פרק חדש בחיי כחיים גורי, ולא כ״חיים גורים״.

פשרה הכרחית
בפרק־הזמן ההיסטורי הזה
חיים גורי 53 סופר, משורר ובעל־טור, איש פל מ״ח
עד קו ם המדינה. למד ב אוניברסי ט ה חעיברית סיפרו ת
עיברית, תרבות צרפת ופילוסופיה, ה שתלם בפ אריס
בסיפרות צרפתית בת־זמננו. היה חבר מערבת ״למרחב״
ובעת ״דבר״ .ספריו :״פירחי״אש 1949״עד עלות
השחר 1950ן ״שירי חו ת ם 1954ן ״שושנת רוחות״
1960 מול תא הזבובית 1961״ עי סק ת
השוקולד 1964״דפים ירושלמיים 1968
״תנועה למגע 1968״ הספר המשוגע 1971
״מראות גיחזי 1974״עד קו נשר 1975

חיים גורי ולא
״חיים גורים״
אחדות־העבודה שיתפה פעולה עם השילטון
הזר, אם־כי עם נופך קצת יותר אקטיביסטי נוסח חיים
גורי כותב קינן במשא זה של רצח בע״מ. אני מקווה
שקינן משקר בלא-יודעין. אחדיוודד,עבודה לא ״שיתפרד
פעולה״ עם הבריטים. לא יצחק שדה ולא יגאל אלון
ולא ״חיים גורים״ ,שהיה אז בן ,19 ולא יצחק טבנקין.
כוח זה בקרב ה״הגנה״ ותנועת־ד,עבודה, התנגד נחרצות
ל״סיזון״ בגילגולו זה. אני רואה היום, כאז, את הקיסר
* תוכנית התגוננות של היישוב העיברי בארץ־
ישראל, בין רכסי הכרמל, במיקרה שחמל בראש ״שועלי־המידבר״
יכבוש את מצרים, ויתקרב לארץ. הוגה התוכנית
היה מייסד הפלמ״ח, יצחק שדה.

הזה ב״סיזון״* כטעות איומה. אני זוכר את הכרוז ״קין״על כותלי חיפה, את ״לכנופיות-יד,׳מטורפים״ של יאיר״״
• 1כאן המקום להזכיר ״עובדה נשכחת״ ,שבבחירות
האחרונות שנערכו ל״אסיפת־הניבחרים״ לקראת שילהי
המנדט, הצביעו כל אנשי לח״י במחנות־ד,עצורים באפריקדך
* כינוי ל״עונת־ההסגרה״ שבה הוסגרו אנשי לח״י
לרוב לידי הבריטים.
** ״כנופיות המטורפים״ ,שיר של יאיר (שטרן)
שבו נכתב בין השאר :״אלוה, רחץ בדמנו צואת לשונם
הנואפת / :המורד — מטורף, וגואל דם עיברי —
עבריין לקרב, קנאים ! שוב אל רומי זונה אח ין סף
איש־יודפת / ,וכל גו לפגיון האויב, כל צוואר — לתליין...

• מעולם לא אמרתי בכתב או בעל-פה, ש״אנחנו
עומדים מאותו צד של המיתרס״ .קינן כותב אנחנו
עומדים משני צדדים שיל אותו מיתרס עקרוני שלא
קיים מאתמול, ותוקפו לפחיות כשנות ד,מדינה אני
נכון בלב שלם לקבל קביעה זו, בתנאי שמדובר בי
כאדם בודד ולא כ״חיים גורים״ בלשונו האלימה, ד,ד,ו־פכת
אותי מיצור אנושי לדגם, מושא לשינאה.
• 1אני רוצה לומר לעמוס קינן ולא ל״קיננים״ ,כי
מהפיכות ומילחמות ומשברים אשר טיילטלו ללא־רחם
הודיה מסוכסכת זו, ששמה ישראל, מחקו שבטים ונאמנויות
׳והמילות ומיפלגות ויצרו איגודי־כוחות חדשים,
אד־הוק. אינני יודע היכן הא הפלמ״ח היום. משה שמיר
פנה ל״ליכוד״ ומתי מגד פנה ל״מוקד״ .מתי פלד איש
הפלמ״ח פנה עם קינן ודויד שחם ואורי אבנרי ל״ישראל־פלסטין״
ועזרה זוהר, איש הפלמ״ח, פנה ל״לעם״ או
ל״שלומציון״ .וריפתין, שהיד, איש ״השומר הצעיר״,
איתר, תנועה ש״שיתפד,־פעולה עם השיילטון הזר ועם
הבורגנות היהודית הבינלאומית״ הוא שותפו של נתן
ילין־מור. ד״ר משה סנה עליז־השלום הגיע למיקוניס
וחזר בתשובה, ואינני יודע מי מייצג את לח״י, האם
עמוס קינן ובועז עברון, או גאולה כהן או ד״ר אלדד
או אליהו עמיקם.
!• דומה כי בעולם משתנה זה, הדביר האחד הקיים
ועומד כקנוניה, הוא ה״חיים גורים״ .אישית, אני מודה.
אני עומד בין קינן למשה שמיר — מבלי לפגוע באיש
מהם. במעמקי ליבי, נכון, אני איש ״ארץ־ישראל־השלימה״
כדיברי קינן ומשה שמיר הוא אדם יותר
הגון וישר מחיים גורי אני, חייב להכריע או־או. כן,
הנני מאמין באמונה שלמה שארץ־ישראל היתד, ותהיה
ארצו של עם ישראל. אני מקבל את ״תוכנית־אלון״
כפשרה הכרחית בפרק־הזמן ההיסטורי הזה. אני נאלץ
להכיר, לצערי, בהכרח ליצור שותפות תוך הפרדה,
כלומר תוך חלוקה בין עמי ארץ־ישראל במיסגרת
״תוכנית־אלון״ ,המהולל ומשובח על קינן, או תוכנית
אברהם וכמו* .אם סבור קינן, כי אין בין עמדתו לבין
* תוכנית ״השדירה־הכפולה״ ,שמטרתה יישוב ואיכ־לוס
קו הגבול והחופים מן החרמון ועד לשאוס־א־שייח׳.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 47 | עמדת משה שמיר אפשלות־ביחירה, הרי קביעה אכזרית זו נוגעת לא רק ל״חיים גורים״ אלא לרבבות ישראלים. #נשאר המימסד, הספר המשוגע. מה עודי הכישלון הסיפרותי. שלונסקי.

עמדת משה שמיר אפשלות־ביחירה, הרי קביעה אכזרית
זו נוגעת לא רק ל״חיים גורים״ אלא לרבבות ישראלים.
#נשאר המימסד, הספר המשוגע. מה עודי הכישלון
הסיפרותי. שלונסקי. אלתרמן. היכן מוצאים את הידיים
והרגליים? ״דור הפלמ״ח הם צאצאים לשוניים של
שלונסקי אך עגנון חתם על גילוי-הדעת הראשון למען
״ארץ־ישראל־שלמה״ ,לאחר ״ששת הימים״.
י• המימסד ...המימסד ...אילמלא הייתי ״חיים גורים״,
ביטוי לאותה הכללה, הייתי נוקט עמדה גם לגבי שאלה
נכבדה זאת. אך גוף־שלישי-רבים זה מסבך אותי, ללא
מוצא, במיתולוגיה של השינאה הקיננית. אם ידון בי,
אישית, אהיה נכון להתייחס לכל נושא. אינני רוצה לשאת
באחריות לדיברי או למעשי ה״חיים גורים״ .אינני רוצה

לסבך חפיפ-מפשע בשמי המיתי, המושמץ, ואינני רוצה
להעניק חסינות לאנשים הנכללים בסידרה זאת ,״חיים
גורים״ ,למרות רצוני. גם רצונה של מיפלצת הוא כבודה.
#מילים אחרונות על הספר המשוגע, שהוא שלי
ולא של ״חיים גורים״ .קינן מתמצת את ״המישקע שנשאר
לו״ ,״ככה כאשר היינו קטנים, היינו נפלאים,
ומדוע היינו נפלאים, כי היינו כה יפים, ומדוע היינו
כה יפים כי היינו כה טהורים, כי פשוט היינו גדולים...
מפני שאנחנו הבנו מה גודל המשימה שעמדה בפנינו...״
וכד ופו׳.
!• אני חושב שסיכום כזה אינו מכובד. אני חושב,
שלא כתוב שם שהאנשים היו גדולים ונפלאים וזה
חוזר כל הזמן ככה אני חושב שהספר הזה הוא דבר

העוני כלהיט

פעם היו קוראים את מחזותיו של ויליאם שקספיד, או הולכים לראותם מוצגים
על הבמה. היום קוראים ספרים שנכתבו על מחזותיו של שקספיר. ואכן, מבקר־לעת-
מצוא אחד, אדרי חקלאי, פותח רשימה שהתפרסמה במשא על הספר הטואגדיות של
שקספיר מאת פרופ׳ רות נכו, במילים :״לא אגזים אם אכתוב שזה הספר העשירי,
המאלף והאחראי ביותר שקראתי על הטדאגדיות -של שקספיר״ • במאמר אחר, שאותו
פירסם העיתונאי אליהו עמיקם על סיפרו האחרון של אלי ויזל, שליחי האל,
הוא כתב המעמד הבלתי־מעורער שהוא (ויזל) רוכש כמורה של היהדות האמריקאית
וגדול סופריה, מוכיח עד כמה גדולה בקרב יהודי הגולה הכמיהה לזהות ולגאולה
מעמדו הבלתי־מעורער של ויזל כגדול סופריה של היהדות האמריקאית, עלול להעלות
חיוך של סלחנות על שיפתיהם של סול כלו, נורמאן מיילר, פיליפ רות, כרנרד
מלמוד, שהתרבות האמריקאית מתייחסת אליהם כאל סופרים, ולא כאל יהודים י•
בימים אלה עומדת לראות אור החוברת האחרונה של הריבעזן לסיפרות קשת, בעריכת
המשודר אהרון אמיר. בראיון שנערך בידיעות אחרונות עם אמיר, לרגל סגירת
ריבעונו, שהביא בשנות ה־50׳ המאוחרות
ושנות ה־60׳ לתפנית מהפכנית בפרוזה
העיברית, אמר אמיר בין השאר קשת
השתדל ונדמה לי שהצליח, שלא להיעשות
קרדום לקליקה סיפרותית, לא
לארגן סביבו, כת׳ בנוסח שמור־לי-ואש-
מור־לך! לתרום את תרומתו לליבון בע יות
היסוד של החברה הישראלית מבלי
להידרדר למריבות־רחוב ולתיגרות השוק
• על המחזמר קריזה,
הסיפרותי...״
המוצג־ בימים אלה בתיאטרון חיפה,
יצא זעמו של ד״ר גדעון עפרת,
מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת ירושלים.
ברשימה תחת הכותרת ״העוני כ להיט״
,שאותה פירסם בדבר, הוא כתב
בין השאר קריזה הוא, למרבה אי־הנעימות,
מחזמר על עוני, מין הפקת
,ברודתיי׳ ציבעונית ונוצצת, העושה שימוש
בעוני לשם בידור ...הוא קיטש פולקלוריסטי.
מוכרים לד את הווי עדות-
המיזרח כמו היה זה ערב־הסברה מסוג
ז׳ לתיירים אשכנזים וכך אתה יושב
בהצגת קריזה, מלקק את האצבעות
לשמע חיקויים יפים של מיבטאים
מיזרחיים בהמשך רשימתו טוען גדעון
עפרת על צביעותה של הנהלת
ד״ר גירעון עפרת
התיאטרון החיפאי אולי יואיל מי פשרה
צבועה
שהו מאנשי תיאטרון חיפה לומר לנו, מתי
ביים במאי ממוצא ספרדי הצגה כלשהי
בתיאטרון חיפה? מתי קיבל שחקן ממוצא ספרדי תפקיד ראשי בהצגות תיאטרון חיפה,
להוציא תפקידי־מישנה שרובם מעלים ספרדים, ערבים, או טיפוסים זרים ומוזרים?
נכון, יש שחקן ערבי בתיאטרון חיפה, ויש בו שחקנים ספרדים מעטים, אך מציאות
זו נדאת כמס ססבדו־ליבראלי. כותב שורות אלה יודע על במאי ישראלי צעיר ממוצא
עיראקי, יוסי אלפי שמו, העובד זה שנים בהצלחה רבה בשכונזת־עוני ובבתי-כלא,
מעלה הצגות חזקות, אמיתיות, ישירות ומקוריות: הוא כותב יחד עם האנשים את הטכסט,
פועל עימם ועם קהלם המקומי לטובת ענייניהם. במאי צעיר זה רודף זה שנים אחר
אנשי תיאטרון חיפה, מזמין אותם להצגותיו, שולח אליהם (לפני יותר משנה!) טכסט
דוקומנטארי על בעיות פער עדתי ומצוקה בארץ ומבקש הזדמנות להוכיח את עצמו
כבמאי בתחומי מומחיותו, התיאטרון החברתי. למותר לציין, שאנשי התיאטרון החיפאי
לא נענו ליוסי אלפי ...בהצגה הם זעקו בהתחסדות סיסמות בעניין שיוויון תרבותי, אך
במציאות הם אשמים באותה אפלייה שנגדה הם יוצאים כמו-כן מגלה גדעון עפרת
במאמרו, כי למחזמר קריזה קדמה הצגה רוויית חומר־נפץ חברתי בשם עצבים. על
תפקיד המועצה-לתרבוודולאמנות שבהנהלת לאה פורת, והמחשת כוח־השפעתח של
המועצה לגבי כושר־הבחירה-האמנותי של תיאטרון חיפה, טוען עפרת הצגת קריזה
היא פשרה צבועה עם המצפון ועם המועצה-לתרבות־ולאמנות. לדעתי, יש קשר ישיר
בין ההתחסדויות המחזמדיות של קריזה לבין השתקת ההצגה עצבים ...עצבים לא זכתה
בגיבוי (שתיאטרון חסר־אומץ אינו יכול בלעדיו) של המועצה־לתרבות־ולאמנות. לפיכך
בא העיבוד, ועתה יבואו הגיבוי, הממון והפשרה הבלתי־מכובדת והמבישה...״

סופרים מעטים הם הסופרים הנושאים בחובם בשורה מהפכנית של ממש, חיים את חייהם
על-פי בשורתם, ומגשימים אותה. ריימון קינו, סופר, משורר, מתימטיקאי, פילוסוף
ופרובוקסור־תרבותי, נשא בחובו בשורה מהפכנית.
קינו מת בפאריס לפני שבועות אחדים בגיל ,73 לאחר שהגשים את בשורתו.

אחר, אך אינני רוצה לעסוק בסיפרות. אולי זו אנתולוגיה
של אהבות, של פגישות עם אנשים לא ״גבוהים״ ולא׳
״בלונדיים״ וללא ״עיניים כחולות״ ,לא ״גדולים ונפל אים״
.ביניהם אמי עליה־השלום, הבוכה על התעללות
בערבי אחד, רוכל בעגבניות.
!• אני מסרב לייחס לו ערך גדול מדי. הוא ספר
טוב או רע. לא יותר מזה. לא ״מצבה לדור הסיפרותי
של הפלמ״ח,״ כדיברי קינן.
#ומה על כל השאר? על המיתרס? האם תמיד עמד
מעברו של מיתרם אחד? ועל תמורות העיתים וכר וכר?
מי יכול לעסוק בכל אלה מבלי להיתפס לדילטאגטיותבמיסגרת ארבעה עמודים ...מילה אחרונה בפולמוס זה לא
תהיה שלי. לעולם לא אסלח לקינן את הנוסח הזה.

הוא נולד בראשית המאה בהאבר, וקנה
את השכלתו בסורבון, פאריס, שם הוסמך
בפילוסופיה! שירת בליגיון־הזרים הצרפתי,
התפרנס כמורה לצרפתית, עיתונאי
ומתרגם. בראשת דרכו הסיפרותית הש תייך
קינו לשורת הסופרים הסוריאליס*
טיים, ששלטו בכיפה בחיים התרבותיים
של צרפת בשנות העשרים. הוא עסק בעי דן
הסוריאליסטי שלו בחקר האפשרויות
הטמונות ב״כתיבה־אוטומאטית״ .עם פוג
זיקתו לסוריאליזם חקר את ״דמות המוקיון
בסיפרות״ ,וב־ 1933 פירסם את סיפרו
הראשון, מלתעות הכלב, שבו המחיש את
השקפודהעולם הסיפרותית שלו, אשר ב־פיענוחה
ובהפצתה עסק מאז ועד, ליום
מותו, בעשרות ספרים ובמאות מאמרים.
בשורתו הסיפרותית של קינו עסקה
בהחדרת מרכיבים של שפת־הדיבור היומיומית
(שפה תת־תיקנית) להיכלי הסיפ-
רות הצרפתית. ספריו רצופים מילים
צרפתיות שאותן אין למצוא במילונים.
גיבוריו הינם בני־פאריס של שכונות ופר־ברי
הפועלים, המשוחחים בעגה, משתכרים
בביסטרו, וחיים מלהג ללהג חיים ארציים
וחושניים. את סיפרותו זו ניסה קינו
לתרגם למיסגרות סיפרותיות, שהסיטואציות
פילוסופים כדקארט והגל, המצליחים להסתתר מתחת למסווה הילדותי והתמים שהע ניק
לסיפוריו.
קינו חש עצמו כממשיך־דרך סיפרותי ליצירותיהם של סופרים כפלובר, ג׳יימם
ג׳ויס, מרסל פרוסט, לואיס פרדינאנד סאלין. את השקפת־עולמו על הערכים הארציים
של הסיפרות הוא זיווג עם קפדנות יצירתית, שלהגנתה טען כי אסור לסופר להותיר
מקום למיקריות כלשהי ביצירתו, תוך שהטיף לחדירת המתומטיקה והדייקנות לסיפרות.
לפירסומו העולמי הגיע קינו בגיל מבוגר, עם פירסום סיפרו זאזי במטרו, שבו
הצליח ללכד את כל מרכיבי הסיפרות שלהם הטיף. זאזי היא ילדה, שהורים אינם חולמים
על שכמותה. היא תוקפנית וקומית, בתה של תופרת שבגדה בבעלה שהפך שיכור,
עד שהאם התופרת פיצחה את ראשו באיבחת־גרזן. האם שולחת את זאזי אל הדוד
גבריאל המתגורר בפאריס, גבריאל הגברתן מתפרנס למחייתו כרקדנית כמועדון של
הומוסכסואלים. זאזי, שהיא תערובת של תמימות והכרת סודות החיים, כל מילה שלישית
ישלה היא ״חרא״ ,חולמת כילידת הפרובינציה לנסוע ב״מטרו״׳ וחלומה נשאר בגדר
חלום. מבעד לעיניה־ הערמומיות של זאזי, דומה שכאשר יוצאים הפאדיסאים מהמטרו
הם יוצאים מן המציאות לעבר עולם הסיוטים, והעולם ישבו נעה לה זאזי מעמיד
את הפאריסאים עצמם מול מדאה שבה הם גראים מגוחכים עד כדי טראגיות. בזמנו
ראה הספר זאזי במסרו אור במרבית השפות, וגם בעיברית, ובדומה לכל יצירותיו של
ריימון קינו, הוא נותר עד היום פרובוקציה תרבותית ראשונה במעלה.

הכתיבה האוטומטית

אנתולוגיה מודרנית

מאת: ריימון קינו
תותחי־שדג מפציצים את עמקי השואה התמידית. קווי־ההיקה של
השמים — גוויות שאבד עליהן הכלח — הדלו להיות חדורי אהכה,
ומגיפת חיוד־הכסף! סוככת את חלונות הפלטינה. המתכות המותנות
מסוננות מכעד לספוגיהן של יוני ענק; ולאחר שנישחקו הן נשלחות
לעכר הרי־ הגעש והמיכרות. שאריות עופרת, שאריות שיש, שאריות
מחצכים ופחמנים, עולם תת־קרקעי שנחסם כפנינו, האינכם רוח שנשמטה
לדגלי המוות ץ רפש מאדים של אוקיאנוסים, אגמי מתכת, דגים
מוכי עיוורון, אצות לכנות, מעמקים סמויים, שקיפויות שמימיות ללא
פיתרון ! הנה תחום אכני •טמים ומסלול כוככי השכיט שנגוזו כתחילתו
שד אדון ששנותיו רכות משנות הירח. כוככי הלכת מתפזרים על בל
אומות תכד. נשים מתייהדות לעטר פסנתרים, גכרים מושיטים מגבעת,
ילדים צווחים וכדכים מרימים רגל מול קירות מכוסים כתמי־מוח.
הענבים לא יכשילו השנה ; הפרחים יכלו בטרם יניבו פריים לקול
תרועת מהפיכת השדות. האדמה הדשנה, הטיט והגיר, הרקב והזבל
יזרקו לחלל, אנשים יפזרום בעליצות עמל-הכפיים. המחצבים המאושרים
יחבלו כידיים: כני תמותה ילושו במאובנים, בגרעינית, בגבי־שים
ובעפרות הזהב כאצבעות מגואלות דם. הם ירמסום למען יחושו
את אושרם בדגליהם ; הם יחפרו ללא קץ. המנהרות תהפוכנה לקרחות־יער,
מידצו שד עולם נטול־חיים יכבוש את האנושות, לניצנוציה החדשים
של התנזרות מחודשת
(מתוך ״המהפכה הסוריאליסטית״ ,מס׳ .)1925 ,5

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 48 | או הבה /(07מ/77(/77ע( עקע(/ע ושימת מוזמנים סודית כשנערכת מסיבת בבית הזוג ציונה ודן קידר, אחרי כמה שנות רגיעה, צריכה להיות לה סיבה מיוחדת במינה. ואכן, ביום

או הבה

/(07מ/77(/77ע( עקע(/ע
ושימת מוזמנים סודית כשנערכת מסיבת בבית הזוג ציונה
ודן קידר, אחרי כמה שנות רגיעה,

צריכה להיות לה סיבה מיוחדת במינה.
ואכן, ביום השישי האחרון מצאו לכך
הקידדים סיבה טובה כפולה ומכופלת.
ציונה ודן נסעו בקיץ האחרון לפאריס.
כשהחלה שנת־הלימודים חזרה ציונה הביתה,
להיות עם בנותיה, ואילו דן הצייר,
קיבל סטודיו נחמד מול הנוטרדם, וצייר
שם מבוקר עד חצות הליל.
אבל כיוון שהזוג החביב הזה לא מסוגל
לחיות אפילו חודש בנפרד, חזר דן במהרה
אל חיק מישפחתו, עד שתוכל המישפחה
לצאת בהרכב מלא לעיר־האורות, ולהיות
שם איתו בעת ששורה עליו המוזה.
ציונה, הרעייה הדאגנית, החליטה לערוך
לבעלה מסיבת־הפתעה לקבלת פניו, מה־גם
שבאותו יום ממש חל יומולדתה, כך
שבאותה הזדמנות היא יכלה גם להפתיע
את עצמה, שאף אחד לא ייצא מקופח.
ומה אגיד לכם, מאז שכולם במדינה
הזאת נהיו רמטכ״לים, הדבר היחידי
שנערך אצלנו בסודיות הוא המסיבות.
ציונה אירגנה הכל כמו שניתן לצפות
מאחת שהיתר, קצינה בצנחנים ובחיל-
האוויר, בסודיות וכמו מיבצע צבאי. אפילו
היא בעצמה לא ידעה מה בדיוק הולך
לקרות. רשימת־המוזמנים הסודית כללה
כחמישים נבחרים, שמהם אני יכולה
להדליף לכם החוצה שמות שראיתי במו־עיני,
אבל בתנאי שזה ישאר בינינו.
היו שם השחקן יצחק שילה ורעייתו
אביגה, שוויתרו באופן חד־סעסי על
נסיעתם הקבועה בימי שישי לביתם שבעין־
הוד, רק כדי להיות נוכחים במסיבה.
השחקן אלכם פלג והבמאי דויד לווין
עם רעייתו ני צ ה הגיעו היישר מחזרה
גנרלית בהבינזה להצגה ריצ׳ארד השלישי.
את עולם הציור ייצגו הצייר משה גת,
שבא בלוויית רעייתו גתיה, סיפר על
ציורי־הענק שהוא מכין על הנושא ״שלום״,
והציירת הצעירה רחל טימור, שבאה
בחברת ידידה, סוכן־הפסנתרים דויד
(גינזבורג) גנות, והראתה איך אפשר
להסתפר בפאריס אצל וידאל ששון,
להשאיר 450 פרנק ולצאת בלי חפיפה
ובלי תיספורת.
לאווירה העליזה ששררה בבית הקידרים
׳תרמה הופעתו של עמוס מוקדי, בנה
של מרגוט קלאוזנר המנוחה, שהגיע
מאנגליה והציע את שירותיו הטובים לכל
מי שסובל ממיחושי־גב. עמום ריכז סביבו
את המסובים, ביקש מהם בנימוס להסיר
את מעיליהם, ולימד אותם סרק בתרגילי-
יוגה כשכולם מתרגלים איתו, ופותרים
לעצמם את בעיות הגב ואחרות.

נצח •שואל לא!
אם אתם לא זוכרים, אז תרשו־גא לי
להזכיר לכם את תקופת החיכיון שחיכו
השחקן דידי לוקוג׳ ורעייתו מיצי, לראות
מה ייצא מהקו־פרודוקציה המשותפת
שלהם. ובכן, אני שמחה לבשר לכם של דידי
ולמיצי נולד בן, אח לחן, בנה של
מיצי מנישואיה הראשונים.
לרך הנולד קוראים ניל. אני מסכימה
איתכם שבמבט ראשון זה לא נראה שם
עיברי, אבל אם תחשבו על זה שניל
זה ראשי תיבות של: נצח ישראל לא —
או, זה כבר משהו אחר.
אבל מה זה נצח־ישראל-לא? בבקשה.
זוג ההורים הכינו הפתעה גם הפעם, ולכל
מי שהתקשה להבין, הם הכינו תירגום
משוכלל, משהו כמו: נצח־ישראל־לעד.
וגם עבור אוהבי הטבע יש להורים
המאושרים פירוש רש״י. הם חיפשו במילון׳
ומצאו שניל זד- ,שם של קוץ עיברי
בצבע אדום־צהוב, שממנו מכינים צבע
סגול וזאת הוכחה נוספת לכשרותו
ימי שעוד מבסוט מהשם, הוא הכוכב
הצעיר חן בן ד,־ ,10 שמספר לכולם כי אם
ניל הקטן שלו יהיה כמו ניל יאנג הזמר,
זד, יהיה על־הכיפאק ומצידו זה בסדר.

נו ס ח אי ל ת

בינו לציונה את הבוטיק שלה אשר נושא
את שמד, בגאון. אך כשציונה רצתה שהוא
יפתח, מצידו, בהליכי-גירושין, הסתבר לה
בזמנו שבזה הוא לא־כל-כך רצה להשקיע,
גם בעניינים שבלב רבותי, מה שלא
ודרכיהם נפרדו. אבל, לזמן קצר בלבד.
עושה השכל, בכל-זאת הזמן מצליח בסוף
הפרידה לא. ארכה זמן רב, וכשנוכחה
לעשות.
ציונה שהלחץ לא עוזר, היא חזרה אל
קחו, למשל, את ציונה טוכטרמן,
פדני שלה בכל אופן. עכשיו הם גרים
הדוגמנית־לשעבר והבוטיקאית־בהווה, ואת
יחד בדירה שכורה בדיזנגוף, ואחרי כל
ידידה התכשיטן כינו פדני.
המשברים והשמחות שעברו עליהם, מספבינו צמודים מזה
חמש שנים רצופות
רים לי שהפעם הם בכל-זאת החליטו
וציונה לחיים ולאינדכס וזה לזה, וזה
להתחתן. מה שיהיה יהיה.
נראה לכולם בהחלט רציני, מה־גם שמדובר
מעניין רק יהיה לראות איזו
פה ברווק עשיר ומבוקש, ובגרושה שעתי ׳ ייעצב בינו ליום שיבת ציונה אל מתחת
דה לפניה והיא אם לילד בן 13 וחצי.
לחופה, כי העיקר, כזכור, זה שיהיה
במזל.
אז כדי לשמור על ההשקעות, פתח

שיבתצ יו נ ה

ציונה טוכטרמן
ברית אהבה

דווקא השבוע, כשהתפרסמה תמונה
גדולה שלו בשבועון הגרמני שטרן, ב־מיסגרת
כתבה על אילת, כשכל הגרמנים
יבואו לחפש אותו בכפר שלו, הוא לא
יהיה שם. כי ביום הראשון שעבר עלינו
לטובה, יצא רפי נלסון בשליחות ללאס־וגאס.
ול £בגלל שלאס־וגאס נעשתה פופולארית
אצלנו בזמן האחרון. רפי נוסע
במיסגרת כריתת ברית ערים־תאומות,
וכימעט על תקן של שגריר־כבוד.
כל זה קרה אחרי שראש עיריית לאס-
וגאס התארח בכפרו של רפי לפני כשבועיים,
וכטוב ליבו בבירה העניק לו, בטכס
קצר, את מפתח העיר שלו וקיבל בתמורה
גופ׳ד, עם סמל הכפר. רעייתו לא קופחה
גם היא, וקיבלה פראו מקסים שהכין
התעשיין חיים כסרגליק. והיות שלרפי
אין עדייו מפתחות של הכפר שלו להעניק
לכל מיני אורחים חשובים (אגב, זד, רעיון
נחמד) .,הוא חיפש במחסן והשלים את
הטכס המרגש׳ בהענקת מפתח שוודי, דבר
שאינו מקובל כל־כך לפי הכללים, אבל
תמיד טוב שיש אחד בבית.
נו, ואחרי שנכרתה הברית החליט ראש-
העיר לאמץ את הכפר של נלסון ואילו
רפי, בתור ראש־עיריית הכפר שלו, החליט
ברוחב ליבו לעשות ג׳סטה לאורח הנכבד,
והצהיר באוזני העיתונות שהוא מוכן,
בתמורה, לאמץ את לאם־וגאם. הצהרה
שתירשם בדברי הימים כהצהרת נלסון.
אני לא צריכה לספר לכם שצעד בינלאומי
כזה לא צועדים בכל יום, וכדי
לכונן את היחסים הדיפלומטיים על הצד
הטוב ביותר יצא רפי מייד בשליחות
לבדוק מקרוב את העיר התאומה ולקיים
כמה שיותר מגעים, כדי להשיג הבנה בין
שתי הערים. ולהדגשת היחס הרציני לאימוץ׳
הבטיח לפתוח בכפר שלו קזינו.
לשימחת האורחים שיגיעו בעיקמת חתימת
אמנת הידידות.
אבל לא רק בענייני אימוץ נסע רפי
לאמריקה. כפי שאתם יודעים בוודאי, הוא

שרוי כיום בתקופת קיבוץ בנים• אחרי
שבנו־במרו, ליאור, הגיע לגיל גיוס,
נסע עכשיו רפי לפגוש את בנו הצעיר
גי א בן ד,־ ,16 המתגורר בלום־אנג׳לם,
ולהזכיר לו שיש לו בדיוק עוד שנתיים
עד שיבוא זמנו ללבוש חאקי. ומוטב
שינות את השעון כבר, כדי שיתעורר
בזמן. גיא גר שם עם אמו, הרקדנית-
לשעבר לאה לווי] ,אשתו השלישית של
רפי, הנשואה כיום לכוריאוגרף דונאלד
מקל וגרה בוורלי־הילס.
אחרי שישאיר צו־קריאה פרטי לבן
ייצא משם רפי וימשיך בדרכו להוואי,
הונולולו, טהיטי ואיי פיג׳י, שהם המקומות

בשקט, ובלי כל אזהרה מוקדמת, נערך
בשבוע שעבר טכס־ד,נישואין של אחד
הזוגות הוותיקים והמוכרים ביותר בעיר.
ואם אגלה לכם מי היו אלה שהתחתנו
— לא תאמינו. אתם בטח הייתם משוכנעים
שהם כבר נשואים מזמן.
ובכן, המלונאי אלי (״פאפו״) פפושדו
ובת־זוגו, הלא היא אכיה נחשול, באו
בברית־הנישואין רק בשבוע שעבר, אחרי
רומן צמוד שנמשך שבע שנים. את החתונה
הם ערכו בחוג המישפחה, בנוכחות 25
אנשים בילבד, בפנטהאוז שלהם ברמת-
אביב, כך שאין כל סיבה לכעוס עליהם
אם לא הייתם בין המוזמנים. הרבה לא היו.
זו היתד. חתונה צנועה באמת, ברוח
הימים האלה. את הקידושין ערך הרב
הראשי של אילת, וד,שושבין של החתן
והכלה גם־יחד היה הצייר משה ינוקא.
הכלה לא לבשה שימלת־כלולות לבנה,
אבל לעומת זאת גם לא חילקו למוזמנים
רבע־עוף.
סיפור־האהבה של אביה ופאפו התחיל
כמו כל סיפורי־האהבה של אילת, כשבחורה
באה להתארח במלון ופוגשת שם
גבר שהיא מוצאת חן בעיניו וגם הוא
בעיניה. אלא שהפעם הסתבר שהגבר אינו
אלא בעל־המלון בכבודו־ובעצמו, ומלבד
המלון יש לו גם אשה. אבל האהבה
שהתלקחה בין השניים היתד, כל־כך עזה,
עד שכל אחד מהם עזב את בן־זוגו החוקי
למען האחר.
פאפו ואביה חשבו אולי שיוכלו להסתיר
את עו׳בדת ניישואיהם, אבל הסוד התפשט
כמו דליקה בשדד,־קוצים. לא תהיה להם
ברירה. אם הם רוצים שכל הידידים שלהם
ימשיכו להיות ידידים, ולא רק קליינטים,
הם חייבים לערוך עבורם חגיגת־חתונה.
זו תיערך ברוב עם והדר באילת, בחג-
החנוכה הבא עלינו לטובה, יחד עם חגיגת
יום־ד,הולדת של מועדון הסלע האדום,
שימלאו לו שנה. ואם אני מנחשת נכון,
לפחות חלק מהחגיגה ייערך על היאכטה
של המלון, שם נערך בזמנו פסטיבל, כש־פאפו
׳נבחר כסגן יו״ד ד,ת׳ בעלי־המלון.
הבעייה היחידה שהטרידה את הזוג
הטרי היתד״ כמובן, היכן לבלות את ירח-
הדבש. אבל הבעייה נפתרה תוך זמן קצר.
מנהל מלון הסלע האדום באילת הזמין
אותם לחוג את ירח־הדבש אצלו. און-
דה־האוז, כמובן.

היחידים שטרם שזפה עינו, כדי להביא
לילידים את בשורת שלושת ד,״אסים״ שלו,
אס .811*1 ,368 ,5במקביל יעמוד על
השפעת הבירה על הילידים, וינסה לפתוח
סניפים של הנלסון־וילג׳ בשיתוף עם
קופת־חולים.

ואם מדובר כבר בקופת־חוליס, אז רפי
הבטיח לידידו הטוב, ינוקא, לשלוח לו
בגוביינא ילידה עדויית פרחים, שתשמור
עליו צעיר, בריא, רענן. ועד שישוב רפי
ממסע־חהסברה המייגע שלו, בעוד חודש
וחצי, ויחל בשיקום ההריסות בכפרו ה־אילתי,
שנפגע בסערה הגדולה, נחזיק לו
כולנו אצבעות ונאחל לו הצלחה.

<16 * 0 3 3 8

1115ה 18ז7011

וז6ו<01ה)8זזז4

811119

ז 6*!0א
1ז?<) 0מ1זז3
!786 *. 016

81*1)1 7841-

() 8 6 1 0 1 (1 6 1 8 1 1

!!חסהסיזס

-381ז*<1ז 8ו) 0סח! ז 1(*184!!>6

וו 08471 !$?86171*8§8

21.מז ** 0 ) 6$11ק 7 6 16 *415* 1* 10

816 02מ 86$5ז!מז.:מ14!0ס 9י 0 ( 1) 111ג| 5<312{!5
171* 0ז! 1ג 5*3

ז ג? <7* 01 15426) 1* 816111 741־1 51)71 2* 1ז< !)0ז!8 0 1 6 0 16* 2 * 0 10 <11ז 11ז ז *6ג31
ז *! ס)ז ר 6 ״0ז 0 * 11)5י< 118** 6 1 0 0 4 4 0 *7* 0 0 4מ* ז *ג! 7811צ
8 0 0 4 6 5 *6014ז 111*1310 <3**)4111) 1)61111**8* 11* 3114181

31ז 6)8׳!60$1ז<1

ח8)80א (80)1
* <16 וז! 068)8
7306:0 61068

רפי נדסון ב״שטרן״
ברית ערים

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 49 | תכשיטי קשרפר סו מ א אנו מזמינים אותך לראות ־ לראשונה בארץ את מבחר דגמי 77־ שהגיעו זה עתה. המילה האחרונה בעיצוב תכשיטים. אשר כבשו בסער ה את בירות אירופה וארה״ב.

תכשיטי
קשרפר סו מ א

אנו מזמינים אותך לראות ־ לראשונה בארץ
את מבחר דגמי 77־ שהגיעו זה עתה.
המילה האחרונה בעיצוב תכשיטים. אשר
כבשו בסער ה את בירות אירופה וארה״ב.
תכשיטי זהב מעורגל (נ*16 וו=ז !001*1וכסף
סטרלינג משובצים יהלומים סולריים, פנינים
מתורבתות ואבני חן אמיתיות.
שימי ל ב למחירים. הם בתוקף רק עד סוף
במחירים אלה. אל תחמיצי את ההזדמנות.

הכל יקר נהם־מלבד המחיר
בואי לר או תאתתכ שי טי היוקרה של ״ פלא טי ד במו עיניך. תוכלי להשיג או ת ם במרכז התצוגה הראש׳ של ׳׳פלא טיר ברח׳ בן־יהודה 1ת״א
ברש תו ת בתי הכל־בו של ״שקם״ ו״המשביר לצרכו״ .בפרפומריות מעולות, ב חנויו ת מ תנ ה ובבתי אופנה נבח רי ם באזור מגורייך.

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 50 | אנו מציגים בוגרט חדש ש בו קורטוב של עדינות^ , מעורבת בשט^ של קשיחות וחיססוס גב1י. הוא רגיש מעט, אך אינ 1סגיע ובוטח בעצמו. הוא תמיד נראה כאילו נולד בעניבתו

אנו מציגים בוגרט חדש
ש בו קורטוב של עדינות^ ,
מעורבת בשט^ של קשיחות וחיססוס גב1י.
הוא רגיש מעט, אך אינ 1סגיע ובוטח בעצמו.

הוא תמיד נראה כאילו
נולד בעניבתו השחורה ובמנבעתו הרכה
כללילהעב1רו הואסרק חדש בחיים סוערים | |

הגור לך לרטט 1
ע 1ל

תרגעוו
בכלפעם מוזדע... 1

בוגרט־מושג בינלאומי חדש
לניחוחנברימעורר-
אפטר-שייב,מיקולון,
קצף לאחר הגילוח,
דיאודורנט וסבון.
קצף לאחר נילוח
חיד 1ש ע 1ליו׳ בלעדי של״בונרט״!
אסגוד-ש״ב החוסך לקצף
עם יציאתו ח 1הבקבוק
ומזוג במגע עם עורהסנים.
שזיק מ קל>פר

סו סו ס >זלנ*ק)תז 4יוו

•ש משהו ב שם סג ר ט
שנשים אינן כל ״
לעמודבסניו.״!

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 51 | >הלומ>ם נו צצים בתל־אביב עוד אורח יקר, שעומד להגיע אלינו ולגרום לנו סינוורים רציניים, הוא פרז׳ פרדקון ,5יהלומן לפי המיקצוע ומיליונר לפי התחביב. ועם שני נתונים

>הלומ>ם
נו צצים
בתל־אביב
עוד אורח יקר, שעומד להגיע אלינו

ולגרום לנו סינוורים רציניים, הוא פרז׳
פרדקון ,5יהלומן לפי המיקצוע ומיליונר

לפי התחביב. ועם שני נתונים ראשוניים
צנועים שכאלה, אין פלא שהוא נחשב
גם כפלייבוי פאר־אכסלאנס, בסטנדארטים
בינלאומיים.
האוצר המהלך הזה הוא בן ,40 עדיין
רווק ויהודי כשר, ובתפקידו הרישמי הוא
מנהל את חברת הארי וינסטון מניו־יורק.
הנחשבת כאחת מחברות־היהלומים הגדולות
בעולם.
ובתור אחד שנחשב ביהלום ימינו של
וינסטון הגדול, הוא משופע לא רק באבנים
טובות, אלא בעוד כמה פריטים נוצצים
שעושים לו את החיים קצת יותר
קלים.
כמו, למשל, כמה מכוניות רולס־רוים
נוצצות, שאחת מהן, נוצצת במייוחד, נבנתה
על־פי הזמנה אישית ועם כל הק־ריזות,
עד ההכי קטנות, של הבן־אדם.
אבל בשיש לו נסיעה נוצצת למרחקים
ארוכים, הוא פשוט מחנה את הרולס,
קופץ למטוס הנוצץ הפרטי שלו ומת־עופף,
עד שבא לו להתרענן בים. וכאן
מחכה לו יאכטה צעירה ונוצצת, עם
חתיכות שנוצצות בה באופן קבוע. וכמו

פרז׳ פרדקון ז

רומן קר ק ע־ אוויר
מאז שסיפרתי לכם על הרומן היפה שנרקם על בימת הצילומים
של הסרט מיבצע אנטבה, בין שימ?ן ון ן ןו*ן לשחקנית הצעירה
גליה גופר, ניכרה אצלי התעניינות־רבתי בשני האנשים היפים
האלה.
מי כימעט שגנבה את ההצגה על בימת־הצילומים היתד. גליה,
שהגיעה לארץ לפני חודשיים בלבד, וכבר השתלבה בעניינים
במהירות מפתיעה. היא חזרה לישראל אחרי גיררשיה מבעלה
גיירמו זאחאריאס, צעיר מכסיקאי עשיר ובעל בית־חרושת
לחולצות־גברים ואספן־תמוגות.
ההיכרות בין השניים התרחשה כשהיתה גליד. עדיין בת 16
והתגוררה עם מישפחתה במכסיקו, לרגל עיסקי המיבנים הטרומיים
של אביה. בגיל 18 היא חזרה לשרת בצה״ל, וגיידמו שלה
בעיקבותיה. הבחור היה בא ארצה לא פחות משש פעמים בשנה,
רק כדי להיות בטוח שגליה נשארה שלו בילבד. אחרי שסיימה
שנת־שידות אחת בצה״ל הם החליטו סופית להתחתן.
את החתונה הם ערכו בארץ, ומכאן נסע הזוג הצעיר למכסיקו-
סיטי, שם למדה גליה פסיכולוגיה וציור ובעלה, המבוגר ממנה
בשלוש שנים, למד מינהל-עסקים. אחרי שחיו שנתיים בחוג
הנוצץ של מכסיקו, הם נסעו לשנת־לימודים בקליפורניה, ובעיק־בותיה
הגיעו למסקנה הלא־כל-כך נעימה, שבתור זוג נשוי הכי
טוב בשבילם זה להיפרד בצורה יפה, ולהתגרש.
אומנם, לגליה היה בחמד מאד לחיות כמו שחיה חברת־השפע
המכסיקאית, אלא שלא היה טעם למשוך את הנישואין האלה,
שהתגלו כמאכזבים. היא ויתרה על כל הסותרות שבהם פונקה
במשך שלוש שנות נישואין, וחזרה ארצה אל בית הוריה שבסביון.
כשהגיעה לארץ, התעורר בה שוב החשק לחזור לעולם
הסרטים. אחרי שצברה נסיון־מישחק בסרטים כמו, התרוממות,
התרנגול וחסמבה, הוצע לה באחרונה לגלם תפקיד של דיילת
המטוס החטוף בסירטו החדש של מנחם גולן, ואר. ליבה הפנוי
לאהבה הצליח במהרה למלא מיליונר אחר, הלא הוא שימעון
עדן, הישראלי־לשעבר ומלך חיי־הלילה של ברלין בהווה.
שימעון הוזמן על־ידי גולן לגלם בסרט תפקיד של טייס־מישנה
צרפתי וכבר ביום הראשון, כשהגיע לנמל־התעופה בן־גוריון,
הוא פגש בגליה היפהפיה והתאהב בה ממבט ראשון.
״זה התחיל בינינו כבר מהתחלת הצילומים,״ סיפרה לי גליה
בחיוך מלא גומות .״הוא בתפקיד -של טייס, אני דיילת, התפתחה
בינינו פשוט אהבה, כמו שקורה אולי בחיים בין טייסים ודיילות.
אני לא יודעת אם זה בהשפעת המדים, אבל העיקר שאנחנו
נהנים זה מזה, וגם מנעימים י לעצמנו את העבודה המשותפת
בצילומים.״
שימעון מרגיש ובטוח, שהמזל איתו כל הזמן. גם הפעם,
לפני שהגיע ארצה, היתד, לו הרגשה שהוא עומד לפגוש כאן
מישהי מיוחדת שתפתח אצלו פרק חדש בחיים ומה אגיד לכם,
אתם צריכים לראות אותו כדי שתאמינו לי איך הבן־אדם מאוהב
וממש נולד מחדש.

לי ס

אשה ממקור ראשון
כל יהלומן מומחה, גם אצלו פועל הכלל:
מי שמאבדת את הברק, מוחלפת מייד
בנוצצת טריה.
וכך, אחרי שפתר לו את כל בעיות
התחבורה, דאג סרז׳ להשלים את אישיותו
המנצנצת גם בתואר אקדמאי. הוא סיים
את הפקולטה למדעי החברה והכלכלה
באוניברסיטת ז׳נבה, כך שמה שנשאר לו
היום זה רק לחפש לו שותפה משלימה
לחיים.
רק כדי שתקבלו מושג רחב יותר על
רמת־החיים שלו, אני יכולה להוסיף ולספר
לכם שאת בל סופי־השבוע שלו הוא
מבלה בפאריס התוססת, במיטב המלונות
שהעיר הזאת מסוגלת להציע. ומכיוון ש הוא
גם טיפוס חברותי מאד, אז כשמתחשק
לו לחטוף ארוחה קלה בטקסים
הוא דואג לקחת איתו עוד כמה חברים,
כדי שלא ישעמם.
אחרי הארוחה המקסימה, הוא דואג
לשחרר קלוריות על רחבת־הריקודים ה־אכסלוסיבית
בדיסקוטק של רז׳ין. והא מינו
לי, להצעות כאלה באמת קשה לסרב.
הוד־פלייבויותו יגיע אלינו בקרוב, ללא
צי־המכוניות שלו, ואפילו בלי תלם קטנת
לדוגמה. אך למרות שהוא יופיע כאן
כאחד האדם, נא לא לשכוח שיש לנו
עסק עם פלייבוי אוריגינלי, מה־גם שהוא

שימעון עדן וגדיה מפר
אהבה ממבט ראשון
גם הוא, כמו גליה, בא ארצה אחרי שסיים רומן שנמשך שש
שנים, עם השחקנית הגרמנית היפהפיה כרכרה קאפל, ן
שהתלוותה אליו לפני שנתיים כשהגיע לישראל לרגל חתונת
בתו היחידה, עירית.
״ברברה מצאה לה גבר אחר, ועזבה אותי,״ מספר שימעון.
אבל מי שמכיר אותו יודע שקשה להאמין. מכל מקום, אני
משוכנעת שאחרי שהשתתף כבר בכשלושים סרטים בחייו, הסרט
האחרון הזה ייחקק עמוק־עמוק בזיכרונו.
בינתיים, גם שימעון וגם גליה אינם מוכנים לדבר על תוכניות
משותפות. גליה יודעת שהיא רוצה לסיים את לימודי התואר .
הראשון שלה בפסיכולוגיה, ולהתחיל בשנה הבאה ללמוד לתואר
שני, כדי שתוכל לעסוק במיקצוע.
שימעון יחזור בוודאי לנהל את עיסקי־השעשועים שלו בברלין,
אבל בינתיים הם לא מדברים, לא על חתונה ולא על נסיעה
משותפת לחו״ל. וכמו שאמרה לי גליה :״כשיגיע הרגע ששימעון
יצטרך לחזור לגרמניה — אז נדבר.״
אז התאזרו יחד אתי בסבלנות, כי לי יש הרגשה שהדיבורים
אצלם רק התחילו.

מאושרים עד השמים עם מה שבא.
עד לטכס הברית ופדיון־הבן, שוכבת לה
אתי בחדר־הלידה שבבית־החולים השרון,
מוקפת פרחים ומיברקי־ברכה, ועל צווא רה
שרשרת־זהב ומדליון יפה שאותם קיבלה
במתנה מן הבעל, לכבוד האירוע המרגש.
וזה דבר ראוי לציון, כי מי שמכיר
את ליבני יודע, שבחיים שלו הוא לא
קנה תכשיט לאשה.

במזל טוב, מנכ״ל רשות־השידור יצחק
ליכני הפך בשבוע שעבר פאפא כשאשתו,
עורכת־הדין אתי (לבית פוייר־שטיין)
ילדה לו בן זכר.
ההורים המאושרים לא תיכננו את מינו
של היורש המייועד באופן ספציפי, היות
שזו לידה ראשונה בזוג הזה. לכן, הם
כרגע במיטב חיפושיו אחר בת־ישראל
יפה, שתהיה מצוייד^ בכל המעלות הצנועות
ושתתנדב עם כל הלב להיות אשר.
ראוייה לעילוי שכמותו.
האירוע שבזכותו זכינו להתכבד בנוכחותו
הדומיננטית של נציג נערי־השע־שועים
האירופאים יהיה הצגת הבכורה של
הסרט הבועה, שהפיק במו־ממונו ושאותו
ביים עבורו בשווייץ הבמאי הישראלי
רפאל רביבו. יחד עם סרז׳ תגיע לארץ
גם הכוכבת היפה קתרין לארנם, הזכורה
לנו ממישחקה לצידו של אלן דלון
בסרט הצועני.
נו, וכשמגיעים אלינו בזמן האחרון בל בך
הרבה אורחים נוצצים, אז אם סרז׳
יצליח למצוא לו את יהלום חייו בארץ,
מה אגיד לכם י הלוואי על הבת שלי.

תדעו לכם, שלמרות שיצחק עסוק מאד)
הוא היה ליד אתי כל משך הלידה. אומ נם
לא בחדר־הלידה ממש, אבל הסתפק!
בהחלט בהפגנת עצבנות במיסדרון.
שעתיים אחרי הלידה, עדיין תשוש ו־!
נרגש, כבר היה האב הטרי בישיבה בירושלים,
שם הכינו לו העובדים הפתעה!
והרימו כוסית לכבוד המאורע. ומאז, כמו
אבא חדש לגמרי, הוא אפילו הספיק כבר (
להאכיל את התינוק.
וכדי שיעשה את זה במכסימום הצלחה,
הוא קיבל במתנה מנשיא המדינה, אפרים ,
קציר ומרעייתו נינה, את סיפרו ש ל|
יהונתן גפן איך להיות אבא, ואת הידע.
המיקצועי יספק לו סיפרו של דוקטור|
ספוק, שאותו קיבל במתנה מאחותו.
בבית מישפחת ליבני שברמת־חן מוכן^
כבר חדר־הילדים לתפארת, ואף־על־פי ש־ן
התינוק עוד לא יודע קרוא־וכתוב, הכין!
לו האב הדאגן אוסף גדול של סיפרי־ילדים,
שנשארו אצלו עוד מהתקופה ש־!
היה מבקר סיפרות־ילדים בשבועון דבר1
לילדים. ככה שאתם יכולים להיות בטו־|
חים שספרים הילד הזה יקרא, ועוד איך^.
עכשיו מחכים כולם לטכס ברית־המי
לנצר למישפחת ליבני — צר לי לאכזב
אתכם.

כפי שנמסר לי מהנהלת רשות־השידור,
״עדיין אין סיכומים בנושא.״ השם פשוט
עוד לא נקבע, וכשייקבע, תוכלו להיות
בטוחים שתפורסם הודעת־דובר.

אתי ויצחק ליכני
ילד ראשון

עכשיו אפשר רק לצפות שלתוכניות׳
הילדים בטלוויזיה תהיה עדנה, כדי שגם
לבן של המנכ״ל תהיה נחת מהאבא שלו.׳

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2049 - 8 בדצמבר 1976 - עמוד 52 | העולם ה!ה מגרה ו גמרת המישטרה חוקרת של מישסרת תל־אביב גיצב־מישנח אר מנד לוי מאנשי הערלם=התחתרך ק סא חיר ה הולנדר באה ל ה פי ק סר ט ד תי ה׳ןגא *

העולם ה!ה מגרה
ו גמרת המישטרה חוקרת
של מישסרת תל־אביב
גיצב־מישנח
אר מנד לוי

מאנשי הערלם=התחתרך

ק סא חיר ה הולנדר באה ל ה פי ק סר ט ד תי

ה׳ןגא * /ת

חזרה לתחילת העמוד