גליון 2053 מתאריך 5 בינואר 1977

ך פני ש בו עיי םוח צי טילפן אלי עורך־הדין אמנון זיכרוני, ושאל אותי אם אני
• מוכן להיפגש באופן פרטי וסודי עם אברהם עופר. הסכמתי ברצון.
הפגישה התקיימה בביתו של זיכרוני בגבעתיים, בשבת, בשעה 11.30 בבוקר.
כשנכנסתי מצאתי את עופר מחייו, נינוח, בוטח בעצמו. דבר לא העיד עליו שהוא
עתיד לשים קץ לחייו בעוד 16 יום.
לשנינו היה ברור מהו נושא הפגישה: סידרת־ד,כתבות שפורסמה במשך שישה
השבועות שלפני־כן מעיל עמודי העולם הזה, והקובלנה הפלילית שהגיש כתב העולם
הזה, יגאל לביב, למישטרה.
גיילגלנו שיחה על הא ועל דא, סיפרתי לו כמה בדיחות המתהלכות בארץ על
השחיתות, ניתחנו את מצב המיפלגות השונות, הערכנו את סיכוייהם של יגאל ידין
ואריק שרון. מכיוון שעופר היה אחד המומחים הגדולים בארץ לענייני בחירות, היה
זה מרתק להחליף עימו דיעות והערכות.
רק אז ניגשנו לעניין העיקרי.
לקוראים, שעצם הפגישה הסודית הזאת עשוי להדהים אותם, יש לומר כמה
מילים על היחסים ששררו מזה שנים בין אברהם עופר לבין אמנון זיכרוני וביני.
נפגשנו בכנסת השביעית. לפני־כן הכיר זיכרוני את עופר, כששניהם היו חברי
ועדת־הבחירות המרכזית. נקשרה ביניהם ידידות, שהיתה מבוססת על הערכה הדדית
של כישורים אישיים. לאחר־מכן נקשרו יחסים דומים, קרובים קצת פחות, בין עופר וביני.
היה זה טיבעי בכנסת שבעידן גולדה, שבה היו היונים מיעוט נרדף. למדתי להעריך
את עופר, כאשר היה לו העוז לקום בפומבי בכנסת, ולסתור את דבריה של גולדה
מאיר, שהטילה אז את מוראה על הכל. אני התגריתי בגולדה מדי יום ביומו — אך
בשביל איש מיפלגת־העבודה, כמו עופר, היה בכך סיכון אישי גדול יותר.
הכנסת היא מקום אינטימי. נפגשנו הרפה מאות פעמים באקראי, וגם לא באקראי,
בחדרים צדדיים, במיסדרונות ובמיזנון. החלפנו דיעות ומידע. לא מעט הערכות מדיניות.
שנתפרסמו מעל עמודים אלה, נעזרו במידע שמסר לנו. כשהיה המערך זקוק לק.
שלי — דבר שקרה לא פעם, כשמיספר הנוכחים היה מצומצם, או כשחלקים מן הקואליציה
בגדו בממשלה — היה זה עופר שבא אלי או אל זיכרוני, כדי לשכנע אותנו
שהעניין מחייב את הצבעתנו עם הממשלה.
כל אותו זמן לא היתה לנו כל אשלייה לגבי נאמנותו המוחלטת של עופר למיפלגתו
שלו, ונכונותו לעשות למענה כל דבר כשר ובלתי־כשר. ואכן, עופר היה אחד מיוזמי
הקנוניה העכורה נגדנו, שזכתה בתואר ״חזק באדר—עופר״ .התקפנו אותו בחריפות
מעל במת הכנסת, ניהלנו •נגדו מילחמת־גרילה פרלמנטרית עקשנית, אך היחסים האישיים
בינינו החזיקו, איכשהו, מעמד.
היה זה עופר ששבר את החרם הכלכלי של מיפעלי ההסתדרות עלינו, שנמשך
22 שנים, ודאג שחברת שיכון־עובדיס תמסור מודעות להעולם הזה. על כך ספג נזיפה
פומבית מפי גולדה, אך הדבר לא הופסק. גם בעמוד 18 של גיליון זה מתפרסמת מודעה
של משרד־השיכון, שניתנה בעת שעופר היה עוד בין החיים.
אחרי שהוצאתי מן הכנסת, נמשכו היחסים בין עופר וזיכרוני. פעם אף הציע לו
עופר לבדוק את האפשרות להוציא עיתון יומי חדש, משותף לו ולנו, בעריכתי, שישקף
את הקו היוני ויילחם בעיתוני הימין הלאומני.
היה זה, איפוא, טיבעי, שבצר לו פנה עופר אל אמנון זיכרוני, וביקש ממנו לבוא
אל לישכתו. זה היד. ביום ר, ה־ 17 בדצמבר. הוא ביקש לשכנע את זיכרוני להפעיל
את השפעתו על העולם הזה, כדי להפסיק את החקירה נגדו. לשם כך הביא נימוקים רבים.
זיכרוני הציע לו :״למה לא תיפגש עם אבנרי עצמו, ותביא לפניו •נימוקים אלה?
אין לו שום טינה נגדך, ואין לו עניין לגרום לך עוול.״ כך נסתדרה אותה פגישה.

הרי ההקדמה הני מו סי ת, ושתיית קפה וויסקי, הציג לי עופר את השאלה
שחיכיתי לה :״מדוע אתם שורפים את היונים?״
טענותיו של עופר היו, בערך, כך :״אני עמוד־התווך של מחנה־היזנים ...אני
המחסום האחרון העומד לפני גוש־אמונים ...שימעון פרס מנסה לשבור אותי. הוא יודע
שאם אפול, פתוחה לפניו הדרך ...כשאתם מתקיפים אותי, אתם מפקירים את המדינה
לידי פרם, וזה יהיה אסון למדינה ...הנה, בעניין הפלסטיני אני האיש היחידי בממשלה
המכריז בגלוי שהוא קרוב לדיעותיכם...״
הייתי מוכן לשאלה זו, כי היא הוצגה לי, כימעט באותן המלים, שבועיים לפני כן,
על ידי אישיות בכירה מאד במדינה. עניתי לעופר כפי שעניתי לאותה אישיות :
״המאבק של העולם הזה בשחיתות אינו קשור בדיעותינו הפוליטיות. איננו יכולים
להעניק לאדם חסינות בענייני שחיתות, רק מפני שדיעותיו הפוליטיות קרובות לשלנו.
אין לנו שום עניין לשרת את שימעון פרם, ולא כל שכן להימצא בסירה אחת עם גוש־אמונים.
אבל המילחמה בשחיתות היא משימה העומדת בפני עצמה.״
בהמשך הדברים עבר עופר למישור אחר• .הוא טען כי גילויינו — בעיקר על חלוקת
דירות לבני־מישפחה ולפרוטקציונרים — אינם נכונים .״יש לי הסבר לכל דירה שחילקתי,״
אמר .״יש בתיקים מיסמכים המסבירים מדוע זה היה מוצדק. אני עשיתי טובות לאנשים,
מפני שזה הגיע להם מבחינה מוסרית. כל חיי עשיתי רק טובות, ועכשיו זה מתנקם בי.״
הוא השתמש במילים דומות מאד לאלה שרשם במיכתב האחרון, שנמצא לייד גופתו.
הגבתי בהצעה :״תראה, לא כתבנו עליך דברים סתמיים •וכוללניים. כתבות העולם
הזה היו כולן מורכבות מפרשות מסויימות, עם כל הפרטים והמיסמכים. אם טעינו,
לדעתך, בפירוש הדברים — מדוע לא תסביר את הצד שלך 1אני מוכן להעמיד לרשותך כל
מיספר של עמודים שתדרוש בשבועון, ותענה על כל פרשה לגופה, בפרוטרוט ובהרחבה.״
עופר אמר שהוא יוכל לעשות זאת רק אחרי שהעולם הזה יסיים את סידרת כתבותיו.
הודעתי לו שהגיליון האחרון שהופיע לפני הפגישה (העולם הזה )2050 כבר הכיל את
מאמר־הסיכום של הסידרה (״היועץ המישפטי צריך להחליט״).
הוא הסכים להצעה. סוכם בינינו שהוא יכין תשובה בת שניים עד ארבעה עמודים
בעיתון, בחתימת חברת שיכון־עובדים, ובה יפרט, על סמך התיקים, את גירסתו־שלו.
זוא אמר שבדיקת המיסמכים בוודאי תארך שבוע־שבועייס, ואז נקבל את החומר.
בנימה זו נפרדנו, אחרי שיחה של קרוב לשלוש שעות. שמחתי שמצאנו פיתדון
:ביר והוגן. מאז שמענו ממנו רק פעם אחת. באחד הימים טילפן עופר לזיכרוני, והיפנה את
זשומת־ליבו למיכתב של אנשי קריית־ארבע, שהופיע באחד העיתונים. נאמר בו שאנשי
זקרייה יילחמו בו עד־חורמה. כמה מוזר שדווקא איש קריית־ארבע מצא את גופתו!
היום אני שמח על שהפגישה ההיא נתקיימה, ושהגענו בה לסיכום כזה. לולא
:תקיימה, בוודאי היה מצפוני נקי פחות.

נהגנו, בפרשה זו, על־פי מיטב הכללים של המוסר העיתונאי והאזרחי. תפקידנו,
כעיתון חופשי במדינה דמוקרטית, הוא לחקור חשדות של שחיתות וניצול־לרעד, של
אנשי־שררה- ,ולפרסם את המימצאים אם הם נראים לנ׳ו, על־פי מיטב שיקוליניו, מוצדקים.
תפקידו של איש־ציבור הוא לעמוד בביקורת זו, ולהשיב עליה.
כל המבקשים לחסל את העיתונות החופשית, או לחפות על השחיתות במדינה, יפתחו
עכשיו מן הסתם בציד־מכשפות נגדנו, תוך ניצול גורלו הטראגי של אברהם עוער.
אני מודיע מראש שהשבועון הזה לא ישנה אף כהוא־זה את עקרונותיו, ותהיה ההסתה
נגדנו כאשר תהיה.
אני מצטער על גורלו של עופר. מעולם לא היתד, לי טינה נגד האיש. הייתי מוכן
לעשות את הכל כדי למנוע ממנו לבצע את מעשהו הנורא. הכל — מילבד הבגידה
בעקרונות שהם אבני־יסוד לחיים דמוקרטיים במדינה חופשית.
במהלך אותה שיחה אחרונה שאלתי את עופר שאלה כנה: מדוע הוא שנוא כל־כך,
על כל־כך הרבה אנשים?
סיפרתי לו שמדי יום היו עוצרים אותי אזרחים אלמוניים ברחוב, ושואלים אותי:
״מתי תעלו על עופר ז״ בדיוק ביום שלפני הפגישה• ,היום השישי, ניגש אלי אזרח קשיש
בבית־קפה, ושאל אותי ברוגז :״מדוע עזבתם את עופר?״ עניתי לו, בתמיהה, שהגיליון
האחרון שלנו מכיל כתבה על עופר. האזרח השיב :״זה לא מספיק !״
לעופר לא היתה תשובה. הוא רק ידע שהפך איכשהו סמל של המישטר, אשר
האזרחים מתקוממים נגדו אחרי שנים של התבוננות חסרת־אונים בהסתאבותו.
בעיני היה עופר — אם מותר להשתמש בטלים שהפכו מליצה שדופה — ״קורבן
של המישטר״ .המיפלגד, שלו השחיתה י את דורו. היא לא שלחה אותו לחייל לוחם
במילחמת תש״ח, כאשר חוסן האופי של רבים וטובים, אלא הטילה עליו ג׳וב מיינהלי
בחיל־הים. היא לימדה אותו לעשות דברים פסולים, על גבול הפליליות, לשם ג״וס כספים
למיפלגה. היא הרגילה את בני הקבוצה לחיים נוחים, לחיים של קבלת פרוטקציה ומתן
פרוטקציה. היא נטעה בלב חבריה הרגשה שהם שייכים למעמד מייוחס, שלו מותר הכל.
אני משוכנע כי במיפלגה אחרת ובמישטר אחר היה אברהם עופר הופך למשרת־ציבור
למופת. היו לו כמה תכונות שהכשירו אותו למעמד כזה. הוא היה איש פיקח,

עופר עם א כנ רי ( באמצע: שלמה ני, רי מון)
״מדוע הם שונאים?״
בעל כושר ביצועי מובהק, אדם ללא גינוני־שרדה מרגיזים, שאהב בדיחות. מבין 119
חברי הכנסת השביעית, היה אחד המעטים שהיה כדאי לגלגל עימם שיחה, לשמוע
מפיהם הערכות על עניינים מעשיים, להחליף עימם הלצות.
אני נזכר, תוך כדי כתיבת הדברים, כי באותה שיחה אמר על עצמו :״אני יכולתי
להיות שר־האוצר הטוב ביותר של מדינת־ישדאיל. יש לי כל הכישורים לכך. אני יודע
לנהל את העניינים. אני מכיר אותם הלכה למעשה. אבל אני לא אקבל עלי את התפקיד,
גם אם יוצע לי. אני לא אהיה שד בממשלה הבאה. מה י שו יש לי הרבה תחביבים
אחרים. אני מתעניין באומנות. בכלל, רציתי להיות במאי תיאטרון, ואילולא נגרפתי
בגיל צעיר לחיים הפוליטיים, הייתי בוודאי הופך במאי. לא אשתעמם !״
לא היתד, זאת, באוזני, ייומרה ריקה. אני משוכנע שעופר יכול היה להיות שר־אוצר
טוב — אלמלא הרסה בו המיפלגה את הדבקות בערכים מוחלטים.

ף* די עכד, הי המש הו מייוחד מאד בעיתוי של אותה פגישה בבית זיכרוני. אותו יום,
ה־ 18 בדצמבר, החליט יצחק רבין, סופית, לפטר את שרי המפד״ל.
בדבריו בשיחה, הציג עופר את עצמו כאחד הנאמנים העיקריים של יצחק רבין,
כאיש המהווה מיכשול עיקרי מול נסיונו של שימעון פרס להפילו.
אולם ברור לחלוטין כי •באותו יום עדיין לא היה לעופר אף המושג הקלוש ביותר
על המהלך הצפוי של רבין. ברור לי, עתה, כי באותו מועד כבר היה עופר מחוץ למעגל
מקבלי־ההחלטות בצמרת המדינה. אין ספק שעופר עצמו הבין זאת, למחרת היום, כאשר
גילה רבין לחברי ממשלתו את החלטתו.
ייתכן שבאותו רגע נשבר עופר מבפנים. הוא הבין שאיבד את מקומו בצמרת.
כאשר סגרה עליו לאחר־מכן החקירה המישטרתית (ולא בעיקבות הגילויים של העולם
הזה, אלא בעיקבות הגילויים שבאו במהלך חקירת ידידו, אשר ידלין) החליט, כנראה,
שאין בו הכוח להתמודד עם תהפוכות החיים.
זהו כמובן, גילוי של חולשה. אדם חזק מתמודד עם גורלו ומתגבר. התהפוכות
מחשלות את אופיו. ירידה פיתאומית אינה שוברת אותו. כדבריו של קיפלינג,
בשירו המפורסם אם — אם כל עולמו מתמוטט, הוא קם ובונה לו את עולמו מחדש.
הכרתי, בחיי, הרבה אנשים גוקשיס. רק מעטים מהם היו גם סימפאטיים. ואולי
בכך היד, טמון סוד חיינו של אברהם עופר.
הוא לא היה אדם נוקשה. הוא היד, אהוד, מפני שביסודו של דבר היה חלש.
מפני שהיה אדם חלש, נכנע לפיתויים •והשלים עם הפגמים של המישטר הקיים,
שבו עלה לגדולה. מפני שהיה אדם עדין, לא היה מסוגל להתמודד עם התוצאות, כאשר
מלוא המעמסה של כישלון המישטר נפלה עליו.
מפני שהיה כזה, הפך במידה רבה שעיר־ילעזאזל של המישטר, כשהוא נאלץ לשאת
בחטאיהם של רבים שמיהרו לנטוש אותו בשעת־צרה.
חולשה אינה חטא. להיפך, לעיתים קרובות היא תכונה אהודה מאד.
צר לי עליו. צר מאד.

אורי א סר*

״ ¥א80

4708

• 4גלים
• 2ומנזוליט
• 4וואט יציאה
•הקלטה עיי׳ כפתור אחד בלבד
•להאזנה לפני השינה(ו!0מ״\/0 ^ 3ו\ו 8£110 0ז*)3110

1 *1111.שכ !0״ט טח^טי• 1
•11א• 1.11X111*8 .7:.

״ 8-11

העולם הזה 2053

ניתן לומר, שבתקופת •שירותו הצבאי
התגבשה השקפית־עולמו כקאריקטוריסט.
חוא החל מצייר עבור ביטאוני תנועתו,
וב־ 1972 בא אלינו והציע לנו את עבודותיו,
פירסמנו אותן מבלי לחשוב פעמיים.
לא רק משום שהן תאמו את
השקפת העיתון ואת דעת המערכת באר

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המטרכר ^סינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טלפון >43381צ־ .03 תא־דואר >6־ . 1מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורד הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

קאריקאטוריפט דוגי
מתוך ״העולם הזה״

בפאריס הופיע כשבוע שעבר,
בהוצאת ז׳אן קלוד לאטה, אלבום קארי-
קטורות מפואר, על שערו של האלבום
מופיעים יהודי וערבי, הנושאים בלונים
שחוטיהם מסובכים זה בזה. על־פי הכותרת
* ניתן להבין, שהמדובר הוא בקא-
ריקטורות העוסקות ביהודים וערבים.
עוד נאמר, בעטיפת האלבום, כי הוא
מכיל אקדמה של הכתב המדיני הנודע
של השבועון נובל אובזרבטר, ז׳אן לא-
קוטיר ושהציורים הם מעשה־ידיו של דוגי.

״מכונת הבחירות״
מה שנכנס —
את ציוריו, המריץ אותו להוציאם לאור
בצורת אלבום. תוך זמן קצר נמצאה
ההוצאה שנטלה על עצמה את המשימה
להוציא־לאור אלבום קאריקטורות בלתי-
רגיל: על יחסי היהודים והערבים ביש ראל
שאחרי מילחמת ש״שת־הימים. כמה
.מ־ 10 הציורים המופיעים באלבום, מתפרסמים
שוב בעמוד זה.
למרות הפירסום שבו זכה עתה, מתכונן
דוגי לחזור אלינו. הפעם כדוקטור לסוצ יולוגיה
המתמחה במחקרים על גוער-
שוליים. אולי נזכה לראות את ציוריו,
בעלי האופי והמסר המייוהדים, שוב אצלנו.

שם האלבום הוא מישחק־מילים בצרפתית,
שפירושו ״מה שאנחנו שמים?״
או ״איך שהפלקנו זה לזה,״ על־יפי שם
של מישחק־ילדים צרפתי

״קיבוץ גלויות״ של ראובן(״דוגי״) עוגן
דויד וגוליית — אותו מגן

״הפסקת־אש״
בסיס לשלום

ספק אם השם אומר משהו להרבה אנ שים,
מילבד אולי לקוראי העולם הזה,
הזוכרים גיליונות העולם הזה משנת 1972
דווקא. כי כמעט כל תוכנו של האלבום
הצרפתי, מורכב מקאריקטורות של דוגי
שהתפרסמו בהעולם הזה בשנת .1972
דוגי אינו אלא ראובן עוגן 28 שנולד
באויפגמסר שבגרמניה. בילדותו היגר
עם הוריו הסוחרים לפאריס, שם למד
והתחנך בתנועת־הנוער הציונית־חלוצית
דרור. שם גם קיבל את כינויו ,״דוגי״.
ב־ 1965 הגיע דוגי לראשונה למכון למדריכי
הו״ל. אחר־כד, ב־ ,1969 הוא עלה
לארץ, הצטרף לקיבוץ מישמד-הנגב ושירת
כחייל בניח״ל.

תם ימים. היתד. בהן איכות של קארי-
קטוריסט בדרגה בינלאומית.
כעבור כשנה, באותה פיתאומיות שאים-
יינה את הופעתו, נעלם דוגי. לא שמענו
אודותיו ולא ראינו את ציוריו, עד לפני
שבוע, כאשר הביא למישרדי־המערכת את
העותק הראשון של האלבום המפואר, ש הכיל
את ציוריו אשר ראו אור לראשונה
מעל עמודי העולם הזה לפני ארבע שנים.
הסתבר כי דוגי, שהחל לומד באוניברסיטת
תל-אביב סוציולוגיה ואנתרופולוגיה,
עשה את תואר המ.א. שלו, נסע ב־
1974 לצרפת כדי להשלים שם את עבודת
הדוקטוראט שלו.
ז׳אן לאקוטיר ראה במיקרה, יום אחד,

״אלטרנטיבה פוליטית״
— ומה שיוצא
העולם הזה 2053

השתתפי במבצע פפאף לחו״ל
חברת פפאך מימינה שש נשים לנסיעה הינם לחי״ל — לביקור במפעליהבקרלסריהה — גרמניה רמערביח לתקיפה שלי שבוע ימים
הבקור יכלול כרטיסי טיסה קבוצתיים הלוך ושוב לפרנקפורט, נסיעה ברכבת לקרלסרוהה וארו ח במלון (פנסיון מלא) .בבקור
כלול — סיור ב מפעלי פפאף, הד רכה מיותרת ב שיטות תפירה וסיור מאורגן באיזור. כן יותר לך זמן חפ שי לבלוי ולקניות.
אל ה סיו ר.י ת לוו ה מלוו ה י שראלי מטעם ל. טאובה בע״מ, סוכני תבר ח פפאף בארץ.
בל קונה של מבינת התפירה פפאף בתקופת המבצע — 28.2.77 לד( 1.1.אחת מתוך ד דגמי מכונות החפירה

הביתיות ״זיג־זג׳׳ המשווקות בארץ) באחת מן החנויות המפורטות מטה, תובל להשתחן! בהגרלה,

דר שי מן ה סוח ראתג לוי תההשתת פו ת ב״ מבצע פפאף — לחו״ל״ ,ו מל אי בה א ת כל הפרטי ם הנדר שים.
^ ^ 0השלימי את הסיסמה ״מבצע לחו״ל״ ושלהי מייד (אין צורך בבול) .על הגלויו ת ל הגיע
למש רדי ה חב רהעדלתא ריך . 75.5.77
^ ^ 0ה הג רל ה הע רך 3־ 50.5.77ב מ שרדי ה חב רה בנוכחות רו־ח ה חב ר ה והפר סי מ אי — ובה תיכרזנה
שש הזוכו ת כפרס.

שבוע
•מים חינם בחו״ל בולל טיסה

7דגמים
של מכונות תפירה ביתיות ־ זיגזג מ עו לו ר ך
פ 3א ף מסורת ארובה של 115 שנות •צור מכונו ת תפירה
סוכמת ראשית לישראל; ל. טאובה בע״ח, רוד לילנבלום 15ת״א

:כל־בו שלום (ליד הקופה המרכזית) .ברגמן, בן יהודה .10 מרכז מכונות תפירה, בית לחם .8סלון מהיר, בן יהודה .16י פו: מחנדם נח ד.רשנ:
שד׳ ירושלים .113חיפה: מ .טרויב, החלוץ .55 שישה באואר, שפירא .13 אחים ורצקי, יפו .44י רו ש לי ם: אזולאי אלברט, הנביאים .68 הרש ישר:
אבן ישראל .5רמת ־ ג ן: ריגר נחום, קריניצי .2כני ־ כרק: מאיר יוסף, עקיבא .41 ליבוביץ שמואל, ירושלים .35נתניה: הנריד אברהם, שטמם
יזה .8חו ל ץ: רדיו אביגדור, סוקולוב . 120ב אר־ שכן{ :אברהם קמנמן, פסג׳ אוניקו. א.א. אלקטרוניקה, העצמאות .48 די מונ ה: פיליפ יצ
.44י רו ח ם: סוריה רוני, מרכז מסחרי. י כנ ה: יעקבסון, מרכז מסחרי. אשקלץ: ברזילי ניסים, הרצל .39 רמל ה: חיים יולזרי, הרצל
.4כיתשמש: שטינברג מנחם, מרכז מסחרי. מ כ רי ה: קובי נפתלי, רהיטי פאר — מול קולנוע גיל. ק רי ת ־ ש מונ ה: קרייזל משה, מרכז מסח
׳עשוע, דרך ז׳בוטינסקי .114כפר ־ סכא: סלון מהיר, וייצמן .50קרית ־ אתא: סלון אורלי, מרכז מסחרי. כ ר מי א ל: טושוני וורה, מרכז מסחר[
:ע. בוכניק, ירושלים .75ק רי ת ־ מו צקץ: פלג טלוויזיות בע״מ, שד׳ השופטים .12—13רמת ״ השרץ: בדי־אופנה, סוקולוב .41 אי ל ת: א|

הרגע לו אתה מצפה
חודשים כה ארוכים
יגיע השבוע, ביום
חמישי או ביום רא־שין.
הוא גם יהווה
עבורך סימן לפתיחת
תקופת־חיים חדשה.
אין צורך למחוק את
העבר, אך השתדלי
לבנות עתיד טוב יוהשיכנוע

כוח
שלך גובר. אתה אומנם מוצא את עצמך
מבודד, אך יחד עם זאת מאושר ובעל
כוח בלתי־רגיל. אפילו יריבים, עליהם
תשפיע בנושא מטויים, יכבדוך ולאו־דווקא
מאהדה. הרבו בשבוע זה במסעות.

רומן סוער, משוגע
ממש, נפתח בפניו, בת
שנר, אס יהת לך רק
העיניים לראות את האיש,
הנראה כבלתי-
נכנן. זה יתחיל בריב,
זה יימשך בסערה, זה
יגיע לשיאנ באהבה
גדנלה. גם בענייני־כם־
פים יש סערנת, אבל
לאט, דווקא שלילינת ;
דע לעמוד על עולו, אך ברכות ובאצילות
מסויימת. שמור על עצמך מבעיות־קיבה
— ואל תתן למועד סיום הביטוח
שלך לחלוף. זה מסוכן. כי חייבים אתם
בני שור להיזהר השבוע בנסיעותיכם.

שוו

אט־אט, מתחילים מא מציך
המהוססים לשאת
פרי. דאג שלא
יקלקלו לך את העניינים,
ועוד יותר —
שאתה עצמך לא תקלקל
לעצמך, מתוך הזנחה
או מתוך שינאה
עצמית. זכור שלא רק
אתה אדם עם כבוד
עצמי. תאומה: הוא
אוהב אותך, אבל אם תלכי בדרך שהחלטת,
כלפיו, את עשוייה להפסיד אותו.
כסף ממקור סמוי יגיע לידיך. היזהר ! זה
כרוך בהתחייבויות שלא ברור אם תוכל
למלא• צבע כחול טוב השבוע.

יהירנתך הטבעית, ה־כרנכה
בחוסר־ביטחנן
משווע, תוריד אותך
שאולה, אם לא תדעי
לרסן את שניהם ולהוסיף
להם מידה אמיצה
של חוש־הומור, שהוא
אחת מתכונותיך היפות
ביותר. זה לא שהוא לא
רוצה אותך: זה שהוא
בטוח שאת לא רוצה
אותו. אז — קדימה ! גלי לו את האמת.
כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי לבלום
התקדמותך. היזהר מתרופות לא־מוכרות.

וסוסון

ו י ביו>

ייי

יום ה׳ פותח פרק
,חדש במאבקך המיק-
צועי או האישי. אם
אתה תדע להסתכל
מסביב לפני שתקפוץ,
לשקול את כל האפשרויות
ולא להיכנס ו להתנגשויות עקרות —
ש לך סיכויים מצויי-

ים להרחיק לכת. פגי-
מ י *ו גז 7זט
1יה עם נערה בהירת-
ויער תוביל אותך לבחירה מביכה. תצייד
להחליט ומהר: אחרת תפסיד הז-
מנות רומנטית גדולה מאד. עליך
שים את הדגש על פעילות דווקא מחוץ
מקום מגוריך, ולהסתכן מעט מאד בכך.

ווויזו

שבוע מצויין — אם תדמי
לנצל אותו ואם לא .
תנטרלי את עצמך, מתור
דווקאיזם. הכוכבים
מבשרים על פגישות־לב
ופגישות־כיס, ובשני׳ המישורים
— על הצלחות
קטנות וגדולות. אתה
יכול למצוא עצמך,
לפתע, במצב חדש בו
לא רצית. בדוק אותו
עלול לגלות משהו חדש.

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה
יודע זאת, אבל אינך
מסוגל עדיין להעריך
את מלוא״הן אמץ הכך?,

דרוש ממך. משום
פזר את האחריות ואת
העבודה על־פני כל
ימות־השבוע. אל תשקיע
את כל אונך ביום
אחד, ואת כספך בנקודה ; 2בקפטנן בר -
אחת ויחידה. אתה תי 22״באויזגזובר
דרש להחליט מה עדיף.

וזאזנ״ן[

שב בשקט, בייחוד ביום ה .,זה לא כדאי
להסתבך בגלל רצונך הטיבעי לבלוט. גם
הפירסומים האחרונים
לא עשו לך דווקא טובה•
מוטב שתתרכז ב-
ובענייני-
ענייני״הלב
כספך• במישור היצירה
— אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויי-
מת, אך השינוי תלוי
בך. אם את רוצה ב׳
; .1או׳ן י1ובר
.1*122 נסור
הישגים, דחי זאת עד
שתראי מצב בן-זוגך.

טחו!

מכתבים
מה כועד להם?
כשנשאל בזמנו נגיד בנק־ישראל לשעבר,
משה זנבר, מה יהיה עם הלירה שלנו,
השיב :״העוגה נשארת אותה העוגה, אלא
שיש הלוקחים לעצמם נתחים גדולים יותר,
כפולים ומשולשים, כך שרבים הם
אלה שלא נשאר עבורם נתח כלשהו מן
העוגה.״ נראה שאותם חוטפים פחדו שמא
אם לא יחטפו, לא יישאר עבורם נתח מן
העוגה.
זה מה שהולך גם בימים אלה, עם הרי צה
המבוהלת לכנסת כדי לרשת את כיסאו
של ראש־הממשלה יצחק רבין בעודו בתפקידו
— בתוך המיפלגה עצמה. פרם מצד
אחד, ואבא אבן מצד שני. מה יש?! מה
בוער כל־כך?! עוד תהיינה הרבה פעמים
בחירות בישראל, ,ואותו שר פלוני החפץ
כל־כך להיבחר לתפקיד ראש־הממשלה,
תהיינה לו עוד הרבה הזדמנויות להיבחר.
אולי יהיו לו יותר סיכויים בפעם הבאה
או שמא פוחדים פרס ואבן שמדינודיש־ראל
ימיה ספורים, ולא תהיה להם ההז דמנות
לכהן עוד בתפקיד ראש־הממשלה?
ש• אילץ, תל־אביב

הקסם האישי שלך יסייע לך להיחלץ ממצב
מביך. הדימיון הפורה
בו חנן אותך מזלך
עלול להיראות השבוע
בעיני אנשים מסויימים
כהפרזה בתפיסת המציאות,
עליך להישמר מלהיות
אכזר כלפי אחד
האנשים הקרובים אליך
ביותר. אכזבה ריגשית
תימוג ותיראה באור
שונה. לבשי סגיי־.

עתה, כשהאופוזיציה הימנית במדינה צוהלת,
תוך אשלייה שהשילטון יפול לידיה
כפרי בשל, מן הדין להזהיר את כל אלה

סת התשיעית. אם תדע הרשימה המחודשת
להניף את נם המילחמה בשחיתות וטיהור
המנגנון המושחת במדינה, היא תזכה בתמיכתם
של אזרחים רבים, שאולי אינם
מסכימים עם דיעותיו הפוליטיות האחרות
של אבנרי. עלו והצליחו!
יהושע עציון, אשדוד
קוראי העולם הזה חייבים להתלכד סביב
העיתון, כדי שתהיה לו גם נציגות בכנסת.
אילו, למשל היה ח״כ להעולם הזה בכנסת
הנוכחית, דומני שהוא לא היה מניח לכנ סת
ולמדינה כולה, לעבור לפדר־היום על
פרשת שר־השיכון המושחת אברהם עופר.
חיה ביטנר, חיפה,
לא רק אורי אבנרי חסר בכנסת. חסרים
שם עוד שישים חברי׳כנסת כמוהו
לפחות, כדי שהמדינה והעם יעלו סוף־סוף
על דרך השפיות, התבונה והשלום.
מרדכי סימון, רמת-גן

כיזיון לעם ולכגסת
ברצוני להביע את השתוממותי על הצ עתם
האווילית וחסרודהתקדים של אותם
גורמים שביקשו להביע אי-אימון בממשלה
בשל עריכת טכס קבלת מטוסי האפ״.15
איני מסוגל להבין מדוע יש להפיל ממ

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם
לא יעזרו להפגת המתח,
אלא רק יגרמו
לך לדפרסיה. במייוחד
הימנע מאי-נעימויות
עד יום ראשון. אז
תתחיל להרגיש בהפ״
גת המתח. התאזר בהרבה
סבלנות. לך לראות
סרט טוב, רציני,
__ לבד, או עם חברה,
ותיווכח שצפויה לך
הנאה בלתי רגילה.

השתדל לא להציק לחבריו לעבודה. כי
בעתידהקרוב מאד
תזדקק לכל רצונם
הטוב. היחסים המתוחים
עם בן זוגך ישתפרו
בעקבות פגישה בלתי
צפויה עם ידיד קרוב,
אותו לא פגשת זמן רב.
אל תיקח על עצמו סיכונים
מיותרים בענייני

כספים, ואל תיכנס להר־
!5בג בוי א ר
פתקאות־נפל פיננסיות.

גם לך בת מזל דגים יש יום אהבים
אבל הרבה יותר רציני. היום שלך הוא
יום א /דעי להפיק
ממנו את המכסימום.
צרות בעבודה. ליקוי
בריאותי קל שבקלים.
יהיה זה שבוע מלווה
התפרצויות עצבים בעניינים
שונים, אך בסופו
יהיה מתוק.
בקנותך תכשיטים או
!0ב.!3ר! *ו
20 גהיפ
דברי ערך, קחי איתך
בעל מיקצוע מהימן.

המהססים והסבורים, אולי מוטב הפעם לתת
לימין הזדמנות, חד־פעמית, לשלוט — ולו
רק כדי להעניש את המערך. אם בבחירות
הבאות יעלה הליכוד לשילטון — אולי
תהיינה אלה הבחירות האחרונות במדינה !
אורן כספי, ירושלים

הטיפול כידי המזכיר
לכתבה -שהתפרסמה בעיתוכם (העולם
הזה )2051 תחת הכותרת ״אשר ידלין וחב־רת־העובדים״
,הנני להעיר :
• יו״ד חברת־העובדים, חח׳ ירוחם
משל (מזכ״ל ההסתדרות) העביר לבירור
ובחינה למבקר־ההסתדרות את תוכן הכתבה
הנ״ל הנוגע לסולל־בונ-ה, וכן כתבה
נוספת שהופיעה באותו גליון תחת הכותרת
״מה קורה לרווחי סולל־בוניה?״
• מימצאי המבקר בנדון, לכשיסוכמו
— יובאו לידיעת הציבור, כמקובל.
• עם זאת עלי להסב את תשומת-
ליבכם לכך, שהטיפול השוטף בחברות ה כלכליות
המאורגנות בחברת־העובדים, נתון
בידי מזכיר חברת־העובדים.
שמואל סולר, דובר ההסתדרות,
תל־אביב

תמיכת האזרחים
הייתי בין השמחים לשמוע על החלטתו
של אורי אבנרי להופיע שוב ברשימה
שתישא את שם העולם הזה, בבחירות לכנ
שלה
בעיקבות כך שאנשים חילוניים נסעו
לביתם מהטכס אחרי כניסת השבת.
אני מבין את הצבעת הדתיים — הפית-
רון נגד הכפייה שהם כופים עלינו היה
הוצאתם מהקואליציה. אני יכול גם להבין
את הצבעת רק״ח והליכוד, שהוכיחו בכך
כי רצונם להפיל את הממשלה בכל מחיר.
אבל איני מקבל את ההסבר של שולמית
אלוני, אם־כי אני מבין שגם זו דרך לה גיע
לכותרות. מה שאיני מוכן בשום פנים
ואופן לקבל, זו הצבעתו של ח״כ מאיר
פעיל.
כיצד אדם כמותו, שאמור להילחם באי-
צדק, משמע בכפייה הדתית, מוכן לתת יד
לדתיים וחבר־פורעים נוסף, ולהצביע כפי
שהצביע. ההצעה עצמה היתה ביזיון לעם
ולכנסת. כיצד אנשים שפויים הצביעו בעדה?
בושה לעם שזהו בית־נבחריו. האם
ההצעה הבאה שתתקבל בבית תהיה להחזיר
את המטוסים לארה״ב, לאות מחאה
על עריכת־הטכס בשבת?
סמל יוסי קאופמן, צה״ל

ואהסת לארצן• כמור
העת הזאת תובעת עודמוח, אור חזון
וזרוע מבצעת הוגנת. אישים, שלא יכם
השילטון בסנוורים ולא ישחדם שללו
עתיר־השמן וחסר־הערכים. אישים שונאי-
כזב, טובי־לב, המכבדים את הזולת, ש יעמדו
בפני פיטפוט תפל וברק הכסף.
אישים שקומתם זקופה ללא פולחן האי שיות.
קעולם
הזה 2053

מכתבים
יישר כוח. חזק ואמץ בדרככם לאיחוד
הלבבות והחדרת טוהר־המידות ואהבת המולדת,
כפי שנאמר :״ואהבת לרעך כמוך
ולארצך כמוך.״
משה פרסקי, נתניה

באנטבה״ ,אשר לא זו בילבד שהוא גם־
רוח ומשפיל, אלא שגם נכתב וצוייר באופן
טיפשי ואינפאנטילי, חסר־עניין וגם לא
מבדח, התואם שכבות חסרות־תרבות, המפגרות
בטעם הטוב. תמהני על שאין העורכים
נותנים את דעתם על כך, ומורידים
בלי משים את רמת השבועון.
כן־ ציון כר־ גיל, גבעתיים

ישראל מוכרחה לסיים את מצב המיל־חמה
בינה לבין מדינות ערב מהר ככל
האפשר. העם אינו יכול לשאת יותר את
נטל המצב. סיבה שנייה: עמי אפריקה
יגיעו בעשור הנוכחי. לעצמאות ולשליטה
באירגון האומות המאוחדות, ויצביעו כל
הזמן נגדנו. ארצות־הברית לא תוכל יותר
לשאת אותנו — גם מהבחינה הפיננסית
שלה עצמה וגם משום שאינה רוצה להיות
מבודדת בגללנו באו״ם.

מיבצע אנטבה היה מן הנשגבים ומרונד
מי־הרוח ביותר בהיסטוריה היהודית. אינני
מסוגלת להבין כיצד אפשר ללעוג למיב־צע
הנפלא הזה, שכל העולם ניצב מלא
פליאה למולו, בצורה שלעגו לה קובי ניב
וחנוך מרמרי (העולם הזה .)2051
הפגה ענתשי, אשקלון

הקטנות חייבות לפעול

השאלה הגדולה.היא איך יוכל קאבינט,
שאיננו נשען על אף מיפלגה, למנות קבינט
של בלתי־מיפלגתיים ובלתי־תלזיים. על
כן חייבות המיפלגות הקטנות הרציניות
לפעול למען ממשלה בלתי־תלויה, ולהוכיח
למיפלגות הגדולות שלכבודן הוא לחמוק
מהממשלה הזאת.
אינני מתכוונת דווקא לפרופסור ידין.
אני מאד מעריכה את כשרונותיו. אני מכירה
אותו שנים — הוא אדמיניסטרטור נפלא׳
מחונן בכושר אירגוני יוצא־מהכלל,
בצד תבונה רבה. אבל במקום להישאר
במפא״י ולהציע לה את כישרונותיו, עלה
על דעתו לייסד מיפלגה עצמאית, אשר
ספק אם תאסוף חמישה מנדטים ואשר
לליכוד — הרבה־הרבה טיפשים עדיין מאמינים
בערכו. אבל איך יכול הנשיא לתת
להם להרכיב ממשלה, כשהעם עצמו אף
פעם לא נתן להם את האמון י
בתיה וקסלר, תד־אביב

פארודיה על מי?

• הפארודית לא היתה על מיבצע אנטבה,
אלא על הסרטים שנעשו בעיקבות
המיבצע.

קוראי העולם הזה, שהשנה הבאה תהיה
טובה מקודמתה — ושתהיה זו שנת שלום,
שיגשוג ואושר.
מאיר נכר, מונטריאול, קנדה

או דוהרים יחד עם האינפלציה אל
שנת ,1977 ומדדים בעיקבות שר־אוצרנו

למנפרד כץ (״לסלק את היהודים״ —
העולם הזה )2049 היושב במעצר בהמבורג.
יש להודות, כי בהתחשב בוויתורים שכותב
המאמר היה מוכרח לעשות לגבי הטעם
והרמה של כותבי ׳העיתון, הבאים
משכבות שונות של הציבור, המאמר היד,
מצויין. הוא קלע למטרה בנוגעו בנקודות
העיקריות הכרוכות במעצרו של מנפרד כץ.
הוא אולי אינו טלית שכולה תכלת, אולם
לעומת פושעי הצווארון הלבן המתגוררים
ועושים עסקים בהמבורג, הוא גמד
שבגמדים. בגלל אורח־החיים הראוותני שלו
היה נתון במשך תקופה ארוכה למעקב של
מישרדים ציבוריים שונים בהמבורג, בין
אם זו המישטרה הכלכלית, מישטרת״הזרים
או חוליות־הבילוש של המכס, מישטרת־הגבולות
ואפילו אנשי הריגול הנגדי. אם
לא מצאו עד היום מאומה אצלו — זה
אומר הכל. על העלמת מס אפשר לטעון
כנגד ״0/סס! מבעלי העסקים בהמבורג.
האספקט האנטישמי המשמש מניע לניפוח
העניין נגד כץ ו״הטיפול המיוחד״
שהוא זוכה בו, קיבלו בימים אלה תוספת
מישקל ומשמעות על־ידי שיחתרו ממאסר
(בינתיים לתקופה של שישה חודשים) ,של
אחד הפושעים הנאציים האכזריים ביותר
שהיו, אשר נשפט בהמבורג למאסר־עולם
— הרוצח ההמוני וילהלם רוזנבאום.
הבעייה איננה מנפרד כץ. הבעייה נושאת
שני אספקטים עיקריים: מחד, המגמה
הניכרת בדור הגרמני הצעיר לשינאת
הזרים ובתוכה שינאת יהודים, קרי אנטישמיות,
ומאידך _ :הנטייה לראות בכל אזרח
שהוא בעל הכנסה למעלה מבינונית,
פושע קפיטאליסטי. התובע במישפטו של
מנפרד כץ, הר האגה, מייצג היטב דור
חדש זה.

יהושע רבינוביץ׳ ,במאמץ נואש להדביקו.
מי יתן ובשנה הבאה נצליח י לצמצם את
הפער בינינו לבינו.
דורית חקק, בת־יס

קורא (המבקש לשמור על
עילום שמו) ,המבורג, גרמניה

קראתי במודעות שמלון פאל עורך נשף
סילווסטר. עד כמה שידוע לי, מנהלו של
המלון הוא מר פאלוך, שהוא יהודי חרדי,
המקפיד במיצוות זבכשרות. הייתכן שבמלון
דתי זה, יקויים נשף לכבודו של
הקדוש הנוצרי סילווסטר? או שמא הסתבר
שסילווסטר לא היה אלא מקדושי אמוני
ישראל, שאנו מצווים לחוג את החג
הנקרא בשמו?
יצחק מצליח, רמת־גן

השמצה מרושעת
תמהתי לקרוא במדור ״אתה והלירה״
(העולם הזה )2051 ידיעה מרושעת, מש מיצה
וחסרת־ביסום על ״בחורה ישראלית
לשעבר, העובדת לעת־מצוא כעתונאית״,
שממשלת־ישראל ברוב טובה החליטה לסייע
לה ולהקציב לה 12 אלף דולר לשנה.
לידיעתכם: יהודית סלומון, שעליה מדובר
בכתבה, היא אחת הידועות בכתבות-
הקולנוע בהוליווד ונבחרה כנשיאת איגוד
כתבי־הקולנוע שם.
לטעון על עיתונאית ידועה זו שהיא
״עיתונאית לעת־מצוא״ ,זה כמו לכתוב על
העולם הזה ״עיתון שמופיע לפעמים בישראל.״
על סמך ניסוח זה בילבד אפשר
להסיק מה מידת הדיוק בשאר הפרטים
בידיעה. חבל שנפלתם קורבן למישהו ש־היטעה
אתכם במזיד.
י. שיינבוים, לוס־אנג׳לס, ארה״ב

נולדה במכבי תל־אביב

נשגב ממני להבין כיצד שבועון רציני
כהעולס הזה מצא לנכון להקדיש שני עמודים
לתסריט פורנוגראפי קלוקל ,״תשוקה

שימהת הסילווסמר
על סף שנת 1977 אני רוצה לאחל לכל

מנפרד — גמר שכגמדים
קראתי בעניין רב את מאמרכם הנוגע

אני רוצה לציין בשמחה את העובדה,
(המשך בעמוד )8

צפתי הקסם
צפרנייך מקסימות ללא בעיות!

הפתרון האידאל׳ לכל סוג׳ הצפרנ״ם !
לצפרנ״ם סדוקות,כסוסות !לצפרנ״ם יפות וחזקות במיוחד.
השתלת צפרנ״ס, בעזרת אבקה ונוזל המתקשים תוך דקות,
משייפים את הצפורן,מורחים ״לאק״ והרי צפורן לתפארת.

פרסום

״ ס 1פ ר ניי ל ״

המרכז הישראלי לביצוע צפרנ״ם בשיטה האמריקאית
יבוא • שיווק• ביצוע
פתוח ברציפות בין השעות 0900-1900 :
ת ל -אביב רח־ דיזננוף , 270 טל 03-245036
באר -שבע רוז הרצל , 82 טל 057-78601

מכתבים
(המשך מעמוד )7
שבזמן האחרון מקדיש העולם הזה יותר
ויותר מקום בעמודיו לתחום הספורט ב מדינה.
הכתבות שאתם מפרסמים בשטח
זה הן יוצאות־דופן ומעניינות, ואין ספק
שהן תורמות להגברת ההתענינות של צי בור
הקוראים הן בעיתון והן בספורט.
המשיכו בדרך זו.

יהואש גרינברג, חיפה
אני החתום מטה, ועוד כמה עשרות אל פי
אוהדי קבוצת הכדורגל של מכבי תל־אביב,
פונים בכל לשון של בקשה לטל וויזיה
הישראלית שלא להימנע מלצלם את
מישחקי־הכדורגל של מכבי תל־אביב. ה דבר
נעשה, כביכול, כדי למנוע פירסומת
בטלוויזיה, מפני שכדורגלני מכבי נושאים
על חולצותיהם את הפירטומת לבירה
גולדסטאר. לדעתי .,אפשר בהחלט לצלם
את שחקני מכבי רק מאחור או מהצד,
כך שהפירסומת לא תיראה או לכל היותר
יראו רק את הכתובת ״גולדה״(בלי סטאר),
ולזה הרי אין כל משמעות עד הבחירות
לכנסת.
מצד שני מרבה הטלוויזיה לצלם כל
מיני פירסומות גלויות, המוצגות בשולי
המיגרשים. משום מד. מרבים הכדורגלנים
לשחק דווקא ליד פירסומות אלה, כדי ש יופיעו
מה שיותר בטלוויזיה. האם זה לא
נקרא מחדל טלוויזיוני?

זאב שלוכסקי, תל־אביב

תרגיל אנטיידמוקרטי
אני מוצא לנכון לפנות אליכם, בנדון
תרגיל מוזר שנערך באחד מבסיסי צה״ל
המרכזיים בעל מצבה של מאות חיילים.
ל״תרגיל״ קראו ״תרגיל בחירות׳ /ור־ס״ר
המחנה אילץ בדרך הפקודה את כל
החיילים המשרתים במחנה זה, לבוא למ קום
הקלפי, אשר הקצין שה״ד. ממונה שם
היה בדרגת אל״מ.
לחיילים נאמר כי נבדקת, בתרגיל זה,
שיטה חדשה של בחירות לכנסת, על־ידי
הכנסת שיטת המיכון; ואומנם, החיילים
שבאו להצביע, נתבקשו לרשום פרטיהם

קבלת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פירשם אידיאל
אנ חנו נחסלאת הז׳71 וים!
כמהפע מי ם ני סי תלהפטרמהז׳ וקים ול א
הצלחת? לאחר חי טוי שלנו, אנו מחס לי םאת
הז׳ו קי םוהחרקיםואתמקבלתת עו ד ת
א ח ריו ת ל שנה.
מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות . 21 :רש׳ עסק 181/75
איתן עוו ״ ח

ה דג ר ת מזי סי ם

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

המנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם .
מחלקת הת 1ו״ ם
1 האישיים כולל מיספר אישי על כרטיס
אי.בי.אם. להכניסו בחריץ של סימול ה רשימה
שבחר ולאחר־מכן, להכניס את כר-
טיס־הבחירה למעטפה אשר נלקחה ממנו.
יצויין, כי ברשימת המפלגות ואותיות ה הצבעה
נכללו כל רשימות המפלגות שהש תתפו
בבחירות לכנסת ה־.8
במישאל קצר שערכתי אצל 5חיילים
חברים, אשר הצביעו, העליתי בי אף אחד
מהם לא הצביע לרשימת המערך.
לא ברור לי כל עיקר, מדוע הפרו בצו רה
כה בולטת ובפומביות כה רבה, את
הדבר היקר מכל במדינה הדמוקראטית,
והוא: סודיות ההצבעה. אם מישרד־הפנים,
הממשלה או רק מוסדות צה״ל
מחפשים דרך ושיטה יעילה יותר להחשת
מהלך ההצבעה וספירת הקולות על-ידי שי לוב
המיכון בבחירות — לא היה כל מקום,
או רשות לצה״ל לבצע ״תרגיל בחירות״
כזה אשר לדעתי, נערך ג ם לשם גישוש
ראשוני לאן נושבות הרוחות. בוודאי לא חר
התוצאות המאכזבות של הבחירות ה־
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2053

גיליון ״העולם הזוז״ שיצא־לאור לפני 25 שנים בדיוק,
הגיש לקוראיו פתכת־סיכום על השנה האזרחית שחלפה. כבו־תרת
1951 צעד לקנים או לאחור?״ עוסקת המערכת כתישעה
המאורעות העיקריים של שגת — 1951 מאורעות שהטביעו חותמם
על גורל האנושות. כמו־כן מצוייה פגליון זה סקירה על
גרעין ״עמית״ ,שהוא הגילגול הפוליטי־חברתי שקדם לתנועת
״העולם הזה — פוח חדש״ ,סקירות מספיחי השיטפון הגדול.
במדור ״פשעים״ סוקר השבועון סידרת פישעי־ראווה שנערכו
בשבוע החולף, באשר את הבולט בהם ביצע חייל משתולל כשם
פטר שטיין שירה ממיגדל־מיס בגן־יבנה, רצח את רב־סמל
יורם זינגר, ופצע נערה.
בגליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים תיאר אהרן דולב את

חייו ואמנותו של האמן־העולה גרשום לוקה, המתגורר ביפו
.203/2042
בשער הגיליון, יעל מרגולין, שצולמה כידי הצלם זאב ברט
כגיל שישה שבועות. על יעל, בת לעובד חברת־החשמל ועובדת
מישרד־התייתת, נכתב :״בגיליון 1519 של, העולם הזה׳ היא
תובל לספר לנו מה רצתה להביע בהבעת־פנים זו.״

גדפשעים מתועב עונו על המדינה * נתן אלתומן
מתווך בין נן־גוד,ון נחרו דנימווו אשר נמיסדוון ^
הצרבניה של שפוינצקוחנהוו בי נ א

העם
ג צר האד
אחרי יצר הכלל ויצר הטבע, בא יצר
האדם.
השבוע שלפני האחרון עמד בסימן
הטרגדיה החברתית: המהומות החיפאיות
שבהן קמו אלפי אזרחים נגד המדינה,
נגד החוק, נגד שומרי־החוק, וגרמו לתיג־רות־הרחוב
הראשונות במדינת ישראל.
השבוע האחרון עמד בסימן הטרגדיה
הטיבעית: בשיטפונות בכל רחבי הארץ,
שבהם עמדו אלפי אזרחים מול איתני
הטבע, איבדו בתיהם ואוהליהם, והצטופפו
חסרי־ישע במרכזי־קליטה.
השבוע עמד בסימן הטרגדיה האישית
בהחלט. גל של פשעים מתועבים ביותר
הציף את המדינה. החייל שהרג עוברים־
ושבים, מצא לו מחקים במקומות שונים —
פועל משתולל באתא, צעירה שנחטפה
ונאנסה בקירבת ירושלים, צעירה אחרת
שנרצחה באילת. בדומה ל״גל יעקובוביץ״,
כשמעשודאונס אחד גרם להיסטריה כללית.
ולמטר של עשרות האשמות־אונם נכונות
יומדומות, כן נוצר ״גל שטיין״ ,כשידיעה
סנסציונית על פשע אחד מעוררת יצרים
סתומים בלב אנשים אחדים, שאף הם
חסרים שיווי־מישקל נפשי.
הטרגדיה האמיתית של המדינה — הש תוללות
המיפלגות, שפרצה כל סכר של
היגיון, המוכנות לעשות כימעט הכל כדי
לזכות ביתרון המפוקפק האחת על רעותה
— הטביעה את חותמה על טרגדיה
אנושית זו. עניין הימאים, שהיה ביסודו
בלתי־פוליטי לגמרי, הפך זירת־מאבק להשתוללות
זו, בשאיבת מיפלגה אחת וידידות
המיפלגה השנייה פוגעות כימעט
במידה שווה בטובת המדינה. פרשת השיטפונות
לא השתיקה השתוללות זו, כשכל
מיפלגה מנסה לדדשתמש בטראגדיה
כדי להאשים את יריבתה בתוצאות העצובות.
אולם היתד זו אשלייה: על דפי

בים. מפא״י הקובעת את מדיניות הממשלה
וההסתדרות החליטה, בישיבה כאובה
ביותר, להודות שהאינפלציה מוסיפה
לדהור, והכירה בזכות הפועלים לעליית־שכר
כללית״ .גורם ההחלטה ותוצאתה:
קפיצה נוספת של מחירי קמיצרכים.

״אין לוו 1מן׳י
השער, היתה 2אחר־הצהריים. הימאים
וזמובטלים הסתודדו עדיין במיסדרונות
בית יורדי־הים. במדרגות עלתה קבוצה
של אנשים, שהפיצו סביבם ריח של יבשה
מישרדית. היו אלה חברי הנציגות הזמנית
שניהלה את המאבק נגד הימאים, ונעשתה
עתה אחראית לחיסולו: שאול אביגדור״״,
יוסף שרי ואחרים.
״קיראו מייד לנציגים שלכם,״ קרא
שרי לעבר הימאים הבטלים בעלותו ב מדרגות
,״אין לנו זמן.״
כעבור כמה ימים הסתבר לנציגי הימאים
ודשובתים ,״הם לא באו לעשות
שלום, הם באו לנקום נקמות״.״
אות מדאיג יותר היתה הודעתה־בכתב
של המישטרה לרבים מבין השובתים כי
המישטרה תבטל את תעודודהיושר שלהם
(אשר בילעדיה לא יוכלו להפליג) .בשיחה
פרטית הודיע קצין־המי-שטרה בודינגר
(שמאז נפילתו בשבי המורדים הימאים
זכר. בכוכב־קצונה שלישי) לאחד מאנשי
האונייה, כי יתערב אישית למען לא יקבל
רשות לחזור לאונייתו.
בקרב הימאים החלה משתררת אווירה
פסימית ביותר. הרוב החל •נוטה לאמונה
כי שליטי ההסתדרות אינם מוכנים לנצל
את ההזדמנות, לרכוש את ליבם של
הימאים בעזרת נדיבות־לב סלחנית ונכונות
לשכוח את אשר היה, ומתכוננים
לעומת זאת לסיבוב שני.
אחדים אף ראו בהתפתחות העניינים
מגמה ארוכת־טווח. סיפר אחד ממנהיגי

נתן אלתרמן, מיכה פרי ובין דויד בן־
גוריון(כראש־הממשלה סירב לקבל את פני
נימרוד אשל וכספרי ממנהיגי המרד, שבאו
עם אלתרמן ונשארו במיסדרון, כשאל־תרמן
יוצא אליהם כל כמה רגעים כדי
לקבל את דעתם על דברי בי.ג׳י ).השמיע
ראש־הממשלד. נימה קיצונית, ואמר :״אי ני
רוצה לעמוד במצב בו יוכלו כמה אנשים
לשתק את הצי.״ מאחר שבי.ג׳י. מתעקש
לראות במורדים שליחי מיפלגות
השמאל, סבורים הימאים כי נתן הוראות
מפורשות לדאוג כי להבא יהיו הצוותים
בים מורכבים מנאמנים ומימאים זרים.
לפי אומדנת המורדים עצמם, מוסיפים
כ־ 450 ימאים זרים לשרת באוניות יש ראליות,
מבלי שיפוטרו כדי לפנות מקום
למורדים החוזרים.
בתום השבוע הראשון לכניעת הימאים
נתקבל הרושם כי שוב יגרמו מעשים
קטנים, הנעשים בהיסח-הדעת, להתפוצצות.
אמר חבר בכינוס הימאים, בעומדו לפני
הדלת הסגורה של חדר הוועדה המארגנת
בקומה החמישית של בית יורדי־הים
:״בפעם האחרונה זרקתי רק אבנים,
בפעם הבאה, בחיי, אזרוק רימונים...״
חרמיזח כרט יםי ־ קו 1וגרט קרים
בדירת הבית המשותף של יצחק ג.
נשמע צילצול מקוטע. כאשר פתח את
הדלת ראה לפניו גבר הדור בעל ארשת־פנים
נבוכה .״תסלח לי אדוני,״ פתח
האורח הבלתי ידוע ,״אני חולה־קיבה,
קרה לי מקרה דחוף, אולי תרשה לי
להשתמש בבית־השימוש שלך?״
יצחק ג. הבין את מצבו הקשה, וברמיזה
הראה לו את המקום. האזרחי שהה
כמה רגעים ויצא. מה גדל תימהונה של
גברת ג ,.כשנכנסה לאחר זמן לחדר־השירותים
ומצאה על הריצפה שני כרטיסים
להופעת־הבכורה של סגוביה. לא

המישמר ודבר ׳נערך מאבק מיוחד

הימאים: בשעת הפגישה המפורסמת בין

במינו, כשהעיתון השמאלי מנסה להסביר
את המעשה הטראגי באתא כתוצאה ישירה
של תנאי־שכר, אפלייה בין פועלים
ומדיניות הממשלה.
התנצחות בלתי־נעימה זו הסתירה, כיט־עט,
תהליכים חשובים יותר, שישפיעו
במישרין על כל אזרח בחודשים הקרו
היה
ספק שהכרטיסים נפלו מכיסו של

* באותה ישיבה נקבע נזדד יוקר־המחייה
(אינדכס) המשמש עד היום בסים למדידת
העלאות שכר במדינה.
** מראשי ה״הגנה״ ויועץ־סתריס של
מערכת הביטחון, משך העשור הראשון
של המדינה.

האורח, חולה־הקיבה.
הזוג המאושר החליט שלא להחמיץ
את ההזדמנות, שנשלחה לו מן השמיים.
אולם הפתעה פחות נעימה חיכתה להם
כשחזרו הביתה: אורחים בלתי־קרואים
פישפשו בינתיים בדירה, והוציאו את כל
הלבנים וחפצי־הערך שלהם.

רותי מו צאתת חליף

״העולם הזה״ 740
תאריך3.1.52 :

ב מר חב
ה ק הל סל לחמת
כאשר הופיע בתחילת חודש ספטמבר
השבועון האמריקאי טייס, הופתעו מיליוני
קוראיו כי בחר בפארוק, מלך מצרים,
כאיש־השער שלו. קריאת המאמר שהו פיע
בגיליון רק העמיקה את ההפתעה.
רבים ראו בכך סימן להפכפכותו של
השבועון. אחרים קבעו כי מאמר זה בא
בעקבות רמז שניתן מגבוה, סוד אשר
נמסר למערכת השבועון על־ידי מישרד־החוץ
האמריקני*.
כתב טייס :״פארוק עוד יוכל להוכיח
את עצמו כדמות המכרעת באמור מכריע
זה. אם יתגלה מחר כגורם פעיל ...ייעלמו
ריגשות אי־ישביעות־הרצון של המוני העם
המצרי.״

אנשים
• בהגיע שגריר ישראל בוושינגטון,
אכא אכן, לשדה־התעופה לוד, נכונה לו
הפתעה: בין הממתינים היה מנחם (המרד)
כני ה ראש תנועת התרות, שהמתין לידיד
שהגיע במטוס שהביא את השגריר.
כאשר נסע לתל־אביב חיכתה לו הפתעה
שנייה: בהיכנסו למספרה לא מצא שפה
משותפת עם הספר, עד שדדשתמש בשפה
שלמד במיכללת אוכספורד: פרסית.
• למרות שעובדי הצרכניה התל־אביבית
שבה קונות חנה שפרינצק, אשת נשיא
המדינה בפועל ״״ וחנה רוכינא, שחקנית
הביטה, את מיצרכי־המזון שלהן הח ליטו
להתיר להן את קבלת המיצרכים
ללא תור, טרם הסכימו לכך צרכניות
הצרכניה. התוצאה: איחור בהגשת הסעודות
לאורחי־הכבוד של הנשיא בפועל,
ואיחור בהופעתה של כוכבת הבימה
לחזרות.
* הכוונה למידע על השלמת התארגנותה
של קבוצת ״הקצינים הצעירים״ שכעבור
כמה חודשים ביצעו מהפכה במצרים
והדיחו את המלך פארוק.
** יו״ר הכנסת, יוסף שפרינצק, מילא
מתוקף החוק את תפקיד ממלא״מקום הנשיא,
לרגל מחלתו של ד״ר חיים וייצמן.

(קאריקטורה של דוש)

מכתבים
(המשך מעמוד )8
אחרונות בקרב חיילי צד,״ל שהעדיפו את
הליכוד על־פני המערך.
ד. פ ,.גבעתיים

מה לעשות בגיליונות?
נא להודיע לי במדור ״מיכתבים״ מה
לעשות עם 26 השנתונים של העולם הזה
הנמצאים אצלי 1951—1976 חבל שהם
יהיו רק נייר.
ט. ם ,.תל־אביב
• הקורא ט. ר .וקוראים אחרים, שברשותם
כרכים וגיליונות העולם הזה משנים
קודמות, מתבקשים להתקשר עם המערכת,
טלפונית או בכתב. המערכת מעוניינת לרכוש,
תמורת תשלום, גיליונות שאזלו בארכיון
המערכת משנים קודמות.

סינון לשנור
מצורף בזה מוצג שיימצא אולי ראוי
לעיון קוראי העיתון: קבלה על סך חצי
לירה שקיבלתי מילד נחמד, שהתדפק על
דלתות בתי בני־ישראל הנדבנים, מטעם
״מרכז החינוך העצמאי״ .״זה עבור בית-
ספר דתי,״ הסביר לי הילד, כדי שלא יהיו
מרכז התנור העננמא׳
המשרד הראשי:
ירושלים, רח׳ דיי ילין ,28ת.ד.

לי ספקות. כנראה בין עיקרי החינוך ״העצמאי״
מצוי גם החינוך לשנור, וגם למטרות
מעורפלות כגון ״דמי־חנוכה״ .שימו־לב
שה״קבלה״ אינה ממוספרת. .
אהרון האופטמן, רמת־השרון

משל הזאב והצבי
באמצעותכם אני רוצה להעביר ״יישר
כוח״ לעורך אצבעוני, עתון הילדים, על
מאמרו ״השלום של סאדאת״ (העולם הזה
.)2050״יישר כוח״ גם לכם, אנשי העולם
הזה, על שהבאתם את הדברים גם לידיעת
הקוראים המבוגרים. אצבעוני לילדים, במשל
הזאב והצבי, מיצה במישפטים ספורים
רעיון שמבוגרים רבים אינם תופסים
גם כשהוא מולבש במאמרים ארוכים. אין
בו ״תעמולת ארס פוליטי״ ,בטענתכם, אלא
מציאות שטוב כי נכיר אותה כבר מיל-
דותנו.
צ בי טל, חיפה

טעות לעולם צודקת

נמכרות יותר
מכל יתר הסג ריו ת
גם יחד, ויש סי ב ה
טובה לכן־-
סיגרי ת ״טיים״
באמת טובה

ל1 1 1 11

תמידבתמונה
דו כ ק מיי צרת סיג ריו ת אי כו תלמעלהמ 4 0 -שנ ה

למה ייגאל ידין צריך כבר להתבייש
שהוא בדתן חסות לסרט כמו הבועה?
נתן איגליצקי, תל־אביב

שני חושים־אירמים חשודים
בגניבת תליין גנקשישה
ן רוכל בתחנה במרכזית נוזל־ם#ן
סופר ״בזיריב״
?גי חרש־0־<דל 5י .0נ •:ן 8נינ, שענד *ת ־תליין ה־

זה סופו של תליין, או: זעל כך נאמר:
סוף תליון לתלייה!
נ תן כין, גבעתיים
א כי וגידי אי תן, תל־אביב

הנועל המתענרר

•דץ ייס הרצוג ישב מול המצלמה, וסיפר למראיין,
י י בתמימות מלבבת, שהוא היה רוצה להיבחר לכנסת.
היעד היה ברור. פחות ברורה היתד, הדרך שבה הוא
מתכוון להגיע אל היעד.

החשק להצטרף לרשימה זו או אחרת, או אף להקים
רשימה חדשה — וזה טוב. אפשר אפילו להבין אדם
שמעולם לא אמר מילה פוליטית, אך שמתעורר עכשיו,
מרים דגל ואומר: מי לדגל זה, אלי !

הדברים לא נאמרו, כמובן, בצורה כה בוטה וחד־משמעית.
הם נאמרו בנועם דיפלומטי, בנוסחות גמישות
ומעורפלות. אך התוכן היה ברור.

זהו המועמד בעל־האופציות-ר,פתוחות. אין לו עקרונות
קבועים. הוא מוכן להיענות לכל הצעה. המצע, האידיאולוגיה,
הדרך, התוכנית, ההנהגה של הרשימה — אינם
חשובים לו.
אל-נא נעמיד פני תמימים. אנחנו יודעים שכימעט כל

למעשה אמר הרצוג: אני מוכן להשתלב
כפל רשימה שתציע לי מקום בטוח. אני ממתין
להצעות.
״ויויאן״ הרצוג הוציא מיכרז.

אבל מי שמייחד את הבחירות הפעם, הוא
אדם מסוג אחר: מועמד להשכיר.

מי שמעוניין בו ברשימתו, יואיל נא להגיש הצעה.
בהצעה יש לפרט את המקום המוצע ברשימה, את שם
הרשימה ומהותה. המועד האחרון: חודש ינואר, כי
המועמד צריך להתפטר משירותו הממלכתי לפחות 100
יום לפני יום־ר,בחירות. אין המועמד מתחייב לקבל את
ההצעה הטובה ביותר.

^ יה משהו נחמד בגילוי־הלב (הכימעט מוחלט) של
1 1הרצוג.

נכון, קשה לראות את הרצוג כרשימה ערכית,
קומוניסטית, פמיניסטית או פנתרית
שחורה. אכל חוץ מאלה — השדה פתוח, וכל
האופציות פתוחות.

ך יתחתי מיקרה זה ארוכות — ולא מפני שאיני
מאחל לחיים הרצוג מקום טוב באמצע. להיפך, קשה
לתאר ח״כ או שר חביב יותר. אני מפרגן לו.

אכל מיקרה זה מעניין, מפני שהוא כל־כך
אופייני למה שהולד עכשיו כשוק.

ברגע שחיות הג׳ונגל הפוליטי הריחו את ריח
המתקרבות, הן נאחזו בולמוס קדחתני. האריות
קמים על רגליהם. הניצים והיונים עטים מן
השועלים ממצמצים בעיניהם ד,פיקחיות. וכל
מחוריהם.
הבחירות הרדומים
השמיים.
העכברים

ל התמלא חיים, וכל מי שמסוגל לרוץ,
יחול או לשחות — מוכן להשתתף

בחברה דמוקרטית, זה טיבעי וגם רצוי. כל מי שיש
מה להציע, שיבוא ויציע.

אכל יש בבחירות 77׳ משהו מייוחד.

* ש אנשיס שעסקו בפעילות פוליטית בעבר, ומקומם
הטיבעי הוא במערכת הבחירות. יש לוחמים ותיקים,
שאינם יכולים להיעדר משדד,־ד,קרב. יש אנשים שלא
היו אמנם פעילים עד כה, אך שיש להם דיעות פוליטיות
ו/או סוציאליות ידועות, ברורות פחות או יותר. בא להם

ן• יש גם אסף יגורי.
1יגורי נודע כמפקד אחד הגדודים חסרי־המזל של ד,־8
באוקטובר. היום השני השחור. הוא נפל בשבי, והיה שם
הקצין הישראלי הבכיר.

אני מניח שהוא לחם כמפקד ממוצע, ושאין
זו אשמתו שהתקפתו נכשלה ושהוא־עצמו נלכד.
אני גם מניח שהוא התנהג בשבי כראוי.
אבל קשה לי להכין מדוע כל זה הופד את יגורי
למועמד טיכעי להנהגה הלאומית.

האם בל זה הופך את אסף יגורי לנכס אלקטורלי

נראה כי הראשים היריבים של מיפלגת־ד,עבודה, שבה
היה חבר, לא סברו כך. הם הניחו לו ללכת.
משם הגיע יגורי, כך מספרים, אל רשימת ידין. לא
אמרו לו כן, לא אמרו לו לא.
וכך, בדרך האלימינציה, הגיע בסופו של דבר אל
המרכז החופשי. הוא הצטרף אליו ברעש גדול, נתן מסיבת־עיתונאים,
התמנה מזכיר־כללי, חותם עתה על מודעות.
יש לו סיכוי סביר להופיע במקום ד,־ 2או ד,־ 3ברשימה
זו — מקום שהוא ריאלי כמו המקום ד,־ 101 ברשימת
המערך.

יש לו משהו להציע: הפירסום והיוקרה שרכש כנציג
ישראל באו״ם, תפקיד שבו אי־אפשר להיכשל (כי כל
כישלון הוא תוצאת רישעותם של הגויים) ושבו האהדה
בבית מובטחת (כי נציגנו באו״ם משול לדויד הצעיר, היוצא
ללחום בגוליית לעיני העם והעולם כולו) .זהו נכס
אלקטורלי, וכל רשימה תשמח להתכבד בו.
תמורת נכס זה הוא רוצה לגבות מחיר הוגן: מקום
טוב ברשימה מכובדת, שיבטיח מושב בכנסת וכיסא לייד
שולחן־ד,ממשלה, כאשר הרשימה תצטרף לקואליציה הבאה.
ר ק״ ח.
המערך טוב מאד, גם בצד רבין וגם בצד פרם. כאיש
נעים־הליכות, בעל סיגנון אנגלו־אירי מתון, יכול הרצוג
להשתלב היטב במחנה היוני של רבץ. כמי שהיה מקורב
לרפ״י, הוא יכול גם להשתלב אצל פרס. וכגיסו של אבא
אבן, הוא יכול להסתדר גם עימו.
הליכוד? אין בעיות. בליכוד יש עכשיו גורם רפ״יסטי
מטושטש (משהו הקרוי ״לעם״) ,וגם מיפלגה ליברלית.
הרצוג הוא רפ״יסט ליברלי בכל רמ״ח אבריו, והוא יכול
למצוא את מקומו גם פה וגם שם.
מיפלגת ידין? בהחלט כן. מי־שהיה ראש אגף המודיעין
בצד,״ל יכול להשתלב בנקל בין כל שאר מי־שהיו
המאיישים רשימה חדשנית ורעננה זו: מי־שהיו
ראשי השי״ב, מי־שהיו קציני־מישטרה, מי־שהיו אלופים
בצר,״ל, מי-שהיו מי-שהיו.
אצל אריק? גברכן טוב. הרצוג היה פרשן צבאי,
ובוודאי אמר פעם, באיזשהו מקום, כי האלוף אריאל שרון
הוא חייל מעולה.
ל״ע? -הולך. ליברל נשאר ליברל, ולא חשוב אם
עצמאי או בלתי־עצמאי.
רשימה דתית? ויויאן הרצוג הוא בנו של רב ראשי,
והוא יכול בהחלט להתאים לאסיפה של חובשי־כיפות,
סרוגות או ארוגות.

סימפטום של 77׳.

אחרי המילחמה שמעתי את יגורי, באחת ההזדמנויות,
מציג את עצמו כמי שיביא את היורדים בהמוניהם חזרה
למולדת. היה נדמה לי שכישורו העיקרי למשימה זו הוא
מנה גדושה של שמאלץ ציוני.
יגורי נסע, שוטט בעולם וסייר בקהילות היורדים.
הוא חזר ארצה, אבל היורדים נשארו היכן שהיו.

האיש התייחס לעניין כאל עיסקה פוליטית•
מיסחרית ישרה והוגנת.

מי כא בחשבון? כימעט כל אחד, מילבד

וזו אינה מזדרזת להגיב מייד ולדחות את ההצעה
בשאט־נפש, אלא מתאפקת ושותקת, כמי שאומרת: אולי,
אפשר, נראה. צריכים לדבר.

עוד סמל של רוח 77׳.

^ יכלל, נראה כי יש עתה נתיב קבוע לאופורטוניסט
המצוי של 77׳.

מתעורר לו אדם בבוקר ומרגיש שהוא נכס
אלקטורלי. מדוע ץ אולי פרופסור
רותי או
להתווכח

הוא מי־שהיה חשוב, אולי סופר מצליח, אולי
למיקרדביולוגיה. השד יודע מדוע כישרון סיפ־ביולוגי
מכשיר אדם להנהגה לאומית, אבל אין
על הרגשה כזאת של אדם.

אדם הלד לישון כערב באיש נורמלי בהחלט,
ומתעורר כבוקר כמועמד.

חיי ם הרצוג: מיברז לבל ה מיפלגו ת
פוליטיקאי הוא אופורטוניסט, ושכימעט כל אחד מוכן
לעשות כימעט כל דבר למען הקאריירה. זוהי דרכו של
המיקצוע, בארץ ובעולם. אבל אופורטוניזם זה הוא, בדרך־
כלל, מוסווה, מכוסה ברבדים־רבדים של מליצות הסודות.

הפעם, כך נדמה, חוגג את ניצחונו האופורטוניזם
הטוטאלי, הגלוי, חסד-הבושה.

* יקה, למשל, את מיקרהו של משה זנבר.

^ קראנו השכוע שמשה זנכר פתוח להצעות
גם הוא. הוא רוצה להיות מועמד של המרכז
הליברלי, ונותן את עינו בתפקיד שר־האוצר.
מרכז ליברלי אינו קיים. יש לפחות ארבע רשימות,
התובעות לעצמן את התואר הזה: ידין ושות /ל״ע,
ר״צ והמרכז החופשי. מי שמדבר על מרכז ליברלי, פותח
לעצמו את כל האופציות האלה. ואולי גם אופציה ליברלית
בליכוד.
אבל יש להניח כי המחווה של זנבר מכוונת גם לעבר
המערך. לאמור: אני יכול אצל ההם, אבל אני מוכן לתת
לכס אופציה ראשונה.
משה זנבר הוא כל־כולו יציר־כפיו של המימסד. הוא
עלה לגדולה באמצעות המערך. במשך זמן רב היה פינחס
ספיר פטרונו. בזכות מיפלגת־ר,עבודה עלה לדרגת נגיד
בנק ישראל, עמדת־המפתח מם 2 ,או 3בכלכלה הישראלית.
יתר על כן: משה זנבר הפך אחד הסמלים הבולטים
ביותר של מישטר השחיתות וד,הסתאבות, שהצמיח את
העילית הפוליטית והכלכלית של המדינה. פרשת דירות־השרד
שלו היתד, אופיינית לכל שיטת־הבאקשישים, שהיא
נחלת מעמד־הפרוטקציונרים של המימסד.
והנה בא איש זה, מבסוט ובוטח בעצמו, ומציע אח
עצמו לשילטון ולאופוזיציה, כמועמד הסביר לתפקיד
קברניט המשק.

הוא מובן להופיע כמקום בכיר ברשימת
המועמדים של תנועה המתיימרת לייצג את החידוש,
השינוי, הטיהור.

בשעת הגילוח או האיפור שואל האיש/ה את עצמו/ה :
לאן לפנות?
הכתובת הראשונה היא׳ כמובן, מיפלגת־העבודה. ב־ליבו
פנימה יודע המועמד כי היא תרכיב גם את הקואליציה
הבאה.

הולכים למערך, מניחים את הסחורה על השולחן,
ושואלים מה המחיר המוצע.

אם אין הצעה, או שאינה מספקת, אפשר ללכת לליכוד.
זוהי החלטה קשה. קודם כל, לא כל אחד מסוגל לבלוע את
האידיאולוגיה של הליכוד. וגם מי שיש לו קיבה חזקה
— מוחו שואל: האם יש סיכוי לליכוד להיות בקואליציה
הבאה? וביכלל, במועדון סגור זה של מעריצי-בגין. האם
יש מקום למישהו חדש?
באין הליכוד, הולכים אל ידיו. ידין כבר מחלק ביד
רחבה את מחצית הכנסת ואת כל הממשלה הבאה. אבל
גם אצל ידין אין מקום ליותר מ־ 120 מועמדים.
אחרי ידין אפשר לפנות אל אריק, וכן הלאה וכן הלאה.

ויא דדלורדזה של 77׳.

^ ל זה מלמד הרבה על אווירת הציניות השוררת
^ עתה במדינה.
אבל, כך נדמה לי, הוא מלמד על עוד משהו.
אחרי ככלות הכל, גם באווירה הצינית ביותר פשוט
אין אדם יכול להציע עצמו, בו־ביום, לכמה מיפלגות
שמפרידה ביניהן תהום רעיונית. גם לגדול האופורטוניסטים
קשה להציע את עצמו, בדזמנית, לרשימה קומוניסטית
ולרשימה פאשיסטית, למשל, או לרשימה שלי
יונים ולרשימה של ניצים.

המועמד־להשביר של 77׳ יכול לחזר על פית־חי
כל הסופרמארקטים, החנויות והבוטיקים הפוליטיים,
מפנישאיןהבדלביניהם .
הוא יודע כי ההבדלים אינם אלא קישוטים חיצוניים.
תובעי הטיהור־והשינוי יישבו מחר כשותף־צוער בקואליציה,
שבת אחים גם יחד. הסיסמות השונות אינן אומרות
דבר, ואין להתייחס ברצינות יתרה למצעים. בכל ד,מיפ־לגות,
הישנות והחדשות כאחת, יש הכל מכל. ממילא יכול
המועמד להצטרף לכל אחת מהן.

המציאות של 77׳.

בשעה שדוברת מישרד־הבריאות
טיפלה בשביתה -סירבו השובתים לטפל בבנה החולה
שביתת טכנאי־הרנטגן, לנהל
עימם משא־ומתן, להסדיר להם
פגישות עם השר ולהעביר את
עמדת מישרד־הבריאות לעיתו נים.
בדיוק ביום שבו פרצה
השביתה ודבורה התרוצצה ממקום
למקום כדי לעשות את
עבודתה, חלה בנה בן השנתיים
והיא נזקקת לטכנאי־רנטגן בי

חבתדהבנסת גאולה
כהן נחשבה בכנסת כלביאה

טורפת. היא מוכנה מראש לד־שיב
גם כשאין פונים אליה,
מוכנה מראש להיעלב גם כש אין
מעליבים אותה, ומוכנה
מראש לייחס לעצמה דברים
שלא יוחסו אליה. כך, למשל,
באחת מישיבות הכנסת דיברה
ח״כ כהן על יחסה של
מדינת ישראל ליהדות רוסיה.
בין השאר השוותה את החופש
בישראל לחופש בברית־המוע־צות,
כשהיא מזכירה את ועידת
רק״ח שהתקיימה בחיפה
שאותה כינתה ״אנטי-ישרא-
לית״ .ח״כ רק״ח אכרהם
לכנכראון טען, לעומתה, כי
הוועידה היא אנטי־ישראלית
רק מנקודת־ראותה של כהן.
מנהיג האופוזיציה מגחם
כגין יצא להגנת חברתו־לסי-
עה, וקרא כי מבחינה פוליטית
הוועידה היא אכן אנטי-ישד-
אלית. שר־החוץ יגאל אלץ,
שנכח באולם ושצריך היה להשיב
על דבריה של כהן, תמך
בקריאתו של בגין. אולם כהן
משום־מה לא הבינה, התנפלה
עליו בצעקות שהוא מפריע
לה בקריאות־ביניים. כשקם לדבר,
אמר השר :״אני רוצה
להגיד לח״כ כהן שלא קראתי
לה שום קריאות־ביניים.
להיפך, תמכתי בדבריו של ראש
האופוזיציה.״
לאנשים הנכונים 777 בתדי
בינלאומי

! 8בישיבה שהתקיימה בין
שר-הבריאות ויקטור שם־
טוב לבין הנהלת קופת־החד-
לים הלאומית, דרשו אנשי הקופה
מהשר תקציב נוסף. אמר
להם השר :״נניח שאאשר לכם
כעת תקציב נוסף, מה יהיה
הלאה?״ השיב ח״כ אליעזר
שוסטק מהנהלת הקופה בסיפור
:״בבחרותי הייתי תל-
מיד־ישיבה. יום אחד נסעתי עם
ראש הישיבה בכירכרה, בתוך
יער עבות. היה לילה, וחושך
וקר, והעגלון פחד לנסוע ואמר,
:מה יהיה ז הדרך נגמרת׳
.ובכן, אדוני שר־הברי־אות,
תן לנו כסף עכשיו. אחר-
כך תראה שתמצא דרך להשיג
תקציב נוסף.״
שר־הבריאות 8אולם השיב, כי למרות הסיפור היפה
הוא בכל־זאת אינו רואה
כל דרך למצוא תקציב לקו־פת־החולים
לאומית, וכי לדעתו
הדרך היחידה היא ללכת אל
שר-האוצר, יהושע רכינו־כיץ
/ולדרוש בכל תוקף תוספת
לתקציב. השיב שוסטק:
״הדרך היחידה היא להפגין
מול הכנסת.״ אמר לו שר-
הבריאות :״זה לא רעיון טוב,
אף אחד לא יתרגש מזה. ממילא
אי־אפשר להפיל את הממשלה.״

מזרחי

קני ר א עוון ל עיין
זזכדון יעקב

! 8שר־הפנים לשעבר, ח״כ
יוסף כורג, נשאל אם לאור
המשבר האחרון עדיין קיימת
ברית בינו לבין עמיתו, שר-
הדתות לשעבר ח״כיצחק
רפאל. השיב בורג, הידוע
בלשונו החדה :״אין ברית בינינו
ואין חתונה. וכידוע לכם,
בדת היהודית אם אין חתונה,
אין ברית.״
! 8בנאומו בכנסת בנושא
איחוד ירושלים הופסק ח״כ
המערך אליעזר רונן, בק׳-
ריאת־ביניים על״ידי ח״כ הליכוד
יוסף תמיר. רונן חייך
מאוזן לאוזן כילד מרוצה, ו אמר
:״ידעתי שתעשה לי את
זה. הנה, כתוב בנאומי בדיוק
בנקודה זו: קריאת־ביניים של
ח״כ תמיר.״

טכנאי אחד שיסכים להפר את
שביתתו למען בנה, נאלצה ל חכות
עד תום השביתה ורק אז
לערוך את הצילום.

קוראים

רבים

תמהו

מדוע לא צולם הבאתן נתג־אל
רוטשילד, בעלה של
נילי ואבי בנם רפאל, על-ידי

המגלמת את דמותה של המחבלת
הגרמני ה בסרט ״מיבצע אנטבה״
של מנחם גולן, אירחה בשבוע שעבר את מי שהיה מפקד חיל״האוויר
אלוף (מיל ).מוטי הוד. הוד סירב להצטלם עם השחקנית מטעמי
צניעות, אולם זו איימה עליו באקדח ולבסוף הצליחה לשכנעו
להצטלם איתה. אמר לה הוד :״אילו היית חיילת בצח״ל, היו
לבטח חוטפים אותך לחיל״האוויר פדי לשמש כפקידת טייסת.״

81 אזרחים רבים תמהו לפשר
היעדרו של הח״כ הצעיר
והנמרץ יוסי שריד, ממושבי
הכנסת בעת המשבר שפרץ בממשלה.
הסתבר כי שריד לא
נעדר מרצונו. אביו נפטר, והוא
נאלץ לשבת, שיבעה׳ עם
מישפחתו.
׳ 8הממונה על הכנסות המדינה
משה נוידרפר, החליט
להדק את החגורה. השבוע
נראה כשהוא יושב במכונית

הוודוו הממשלתית שלו ליד ה־

אסר פוץ

פיצריה וימיני ברחוב אבן-
גבריל בתל־אביב, כשהוא מנהל
ויכוח עם אשתו. בעוד זו מתעקשת
להיכנס למיסעדה, התעקש
הממונה לאכול פיצה במכונית.
לבסוף ניצח הבעל.
הוא יצא מהמכונית, קנה שתי
פיצות במחיר ארבע לירות כל
אחת, ואכל אותן יחד עם אשתו
— בתוך המכונית.
! 8למצב אבסורדי נק לעה
דוברת מישרד־הבריאות
דרורה גנגי. בשבוע שעבר
נאלצה לטפל בבעיות שעוררה

צלמי עיתונות שמיהרו לצלם
את בנו ואשתו. הסתבר כי ה-
בארון הסתובב במיסדרונות
בית החולים אסותא שבו שכבה
אשתו, אולם לא משך כל תשו-
מת־לב מיוחדת. אחד הצלמים
אף סבר, לתומו, כי הוא סני-
טאר של בית־החולים, רק כש ראה
אותו יושב במכוניתם של
אלוף (מיל ).מרדכי (״מוקה״)
לימון ואשתו רחל, שלקחו
את נילי ואת תינוקה מבית־החולים
אל ביתם שברחוב
שטריקר בצפון תל־אביב, שאל
הצלם מי האיש, ואז הסתבר
לו לתדהמתו, כי החמיץ את
צילום הבאתן בכבודו־ובעצמו.
8טכס ברית־המילה של
ד,בארון הצעיר התקיים בסודי-
סודות, ותוכנן כמיבצע צבאי.
הבאתן אלי רוטשילד, אביו
של נתנאל, אחותו שילדה לפני
כחודשיים ואמו, הגיעו ל ישראל
בערב יום החמישי בשבוע.
ואילו כבר ביום השישי
בתשע בבוקר התקיימה ברית־המילה
בנוכחות הוריה של נילי
ואחיה הצעיר, ובנוכחות
הוריו של נתנאל ואחותו בלבד.
מישפחת לימון נאלצה ל היכנע
לדרישות הרוטשילדים,
ולקיים את הברית בטכס פרטי
קצרצר, ללא נוכחות ידידי ה־מישפחה
וללא כלי־התיקשורת.
81 עיתון הסטודנטים פי
האתון פירסם, כי תלמידיו של
מר אכא אכן בחוג ליחסים
בינלאומיים שבאוניברסיטה ה־

בן ,5נבחר על״ידי השבועון הגרמני ״קוויק״ כנציג ישראל בכתבה על ״ילדים
מסביב לכדור הארץ״ .נאמר עליו כי אביו הוא קצין בצה״ל, וכי אסף אוהב את
היום השישי בשבוע, מפני שאז מקדים אביו לחזור הביתה. אסף מקבל את פניו, ולאחר־מכן הוא
נכנס לאמבטיה עימו ועם שני אחיו המבוגרים ממנו. הוריו קראו בספרים שילדים משתחררים מפחדים
כשיש להם מגע גופני רב עם הוריהם — דבר חשוב בארץ, שהיא כדברי השבועון ,״ארץ הנתונה בסכנה״,

א נ שי ם

עברית מתלוננים על שהוא אינו
בודק את מיבחניהם וכי הוא
מחזיק בידיו מיבחנים זה יותר
משנה. אבן טען, בתשובה, כי
שלח את תוצאות המיבחנים במונית
והן התעכבו בדרך.
י אחרי טכס חילופי ה־מפכ״לים
במישטרת ישראל,
התקיימה מסיבה בלישכת זד
מפכ״ל שבמטה־הארצי. במקום
נכחה כל צמרת הקצונה ה־מישטרתית,
וככיבוד הוגשו
משקאות חריפים ושמפניה.
מצב־הרוח היה מרומם, אולם
דומה כי מי שנהנה במייוחד
היה המפכ״ל הפורש, רב־ניצב

דסקי, המייצג בעיקר עבריינים
פליליים, לחש לבנו :״אתה
רואה? זה גנב אמיתי.״ הילד,
בלי בעיות, ניגש אל האיש,
אחז בידו ואמר לו :״דוד, אני
אוסר׳אותר!״ האיש שאל למה,
והילד הסביר :״כי אני שוטר
ואתה גנב.״ העבריין המועד
פנה אל לידסקי ואמר לו בקול
מלא עלבון :״אתה מלמד את
הבן שלך להיות שוטר? אתה
לא מתבייש?!״
י יחסים מתוחים שררו
בין עורן־-הדין יצחק טוניק.
פרקליטו של המיליונר סמי
פלאטו, לבין התובע המשטר־

צביקיה פיק

הצליח, סוף־סוף, לפרוץ את טבעת החרם
שהטילה עליו הטלוויזיה. צביקה, שהוא
כוכב״זמר פופולרי, כמעט הוחרם על־ידי הטלוויזיה, אולם דומה
שזו החליטה לגמול לו על כל אותן שנים. בימים אלה הסתיימו
צילומי תוכנית״היוקרה ״הערב עם צביקה פיק״ ,שהושקעו בה יותר
ממאה אלף לירות. במשך התוכנית מרחף צביקה על ענני עשן.

ובן ד־

איוו ומיד ).ישיאו סר.. :ער מז! אנחנו
נהוגים דויד הוחנ״ו ונד המדינה:
״קשה והכיר וודמיתה היום על רקע העבר״

היד הקשהשל
בן־גודיון
נשיא הקונגרס היהודי, ד״ר נחום גולדמן,
הגיע בשבוע שעבר לחופשת־מולדת, ולפגישה
עם מנהיגי המדינה, על־מנת לדווח על פגישות
שונות שערך בתקופה האחרונה ברחבי־העולם,
ובעיקר עם האדמיניסטרציה של הנשיא האמריקני
המיועד ג׳ימי קארטר. בשיחה אותה ערך נחום
גולדמן עם אריה פלגי, הוא הציג מעט מהביקורת
שי״ש לו למינהגי הפוליטיקה הישראלית :
״היא קרתנית־קטנונית ומזכירה לו את עיר
הולדתו וישנייבו. אמנם פרובינציאליות יש בכל
המדינות, אבל ישראל לא יכולה להרשות •זאת
לעצמה. לו, לגולדימן, הציעו לשרת כשר כבר
בממשלה הישראלית הראשונה (״אז זה היה עוד
כבוד גדול״) ,בן־גוריון הציע לו להיות לאש
האופוזיציה (״שאדם ראוי יילחם נגדו״) .ועוד
הציעו לגולדמן להיות נשיא־המדינה, אך הוא דחה
את כל ההצעות, שהיו מפעילות אותו בזירה המדינית
הישראלית. כי כל עוד בן־גוריון חי, לא
היה לגולדמן כל סיכוי להשפיע. ויחבל, כי בניגוד
לדיעה המקובלת־ דווקא בן־גוריון לקה בגישה
גלותית, עקשנית בלתי־גמישה, שגולדה עוד
החריפה אותה. כידוע, היהודים הם עם עקשן.
זה עזר להם בקיומם בגולה אבל תכונה זו מכבידה
עליהם במדינתם. בן־גוריון דגל ביד חזקה כלפי
הערבים — גולדמן הציע לו להלביש על האגרוף
כפפות־משי. בן־גוריון שהבין היטב לרוח־הער־בים
בהתנגדותם לנו, הבטיח לגולדמן להזמינו
לטפל בסיפסוך, אך לעולם לא קיים את הבטחתו

״באחת ההזדמנויות כאשר בן־גוריון הפליג
בתיאור מרירותם של הערבים נגדנו ובתיאור
חויסד־המוצא מהסיכסוך בשל כך, שאלו גולדמן:
״עם מחשבות כאלה, איך אתה יכול לישון בלילות?״

:.״מי אומר שאני ישן?״
בהזדמנות אחרת, שוב לאחד הפלגה פסימית
כזו, שאל אותו ב.ג :,״נחום, מדוע אתה אופטימי?״
גו־לדמן
:״כי אני מקווה שלא כל הערבים,
בן־גוריונים, ולא כולם חושבים כפי שאתה מדמה
(על המשמר)
לעצמך אותם.״

ה סו צי א ליז םשל דיין

־שחמורוב, האתלטית המצטיינת הביאה
איתה את בעלה פטר ואת בנה בן השלוש
ירון לטכס חנוכת פיסלח שבמוזיאון־השעווה. אולם דומה כי
הילד בן השלוש לא התלהב כלל מפיסלה של אמו. הוא נבהל ופרץ
בבכי, כשהוא קורא :״זאת לא אמא ! זאת לא אמא אסתר
נאלצה לקחתו על ידיה אל הפסל ולהוכיח לו שהשד אינו נורא.

שאול רוזוריו, שהצביע על
מחליפו רב-ניצב חיים תכו*
רי ואמר, כשהוא אוחז כוס־משקה
בידו :״אם אתם רואים
פה שני רבי־ניצבים, תדעו לכם
שזה מפני שאתם שיכורים. יש
פה רק רב־ניצב אחד, אני!״
! 0בנם בן השלוש של
עורכי־הדין נירה וצכי לי־דסקי
אוהב לשחק באופן מייו־חד
ב״שוטר״ .הוא חוגר אקדח
דרך־קבע, וחובש לראשו פו־בע־שוטרים
אמיתי. אולם חלום־
חייו של הפעוט לא היה לראות
שוטר אמיתי, כי כאלה
רואים על כל צעד ושעל, אלא
דווקא גנב אמיתי. יום אחד
לקח אותו אביו למישרדו. למקום
נכנם פושע ידוע ולי

סגן־ניצב גונן• טוניק אף
האשים את גונן במהלך המיש־פט
בעויינות, ושאל :״למה
אתה עויין כל-כך?״ אולם רק
בתום הדיון המשפטי הסתבר
כי גונן היד, תלמידו של טוניק,
וזה העיר :״הוא היה תלמיד
מצטיין, מה שלא הצלחתי
ללמד אותו הוא אורדרוח.״
ין באותו דיון הצליח שמש
ביודהמישפט לעורר את צחוקו
של הקהל בכל פעם שקרא
את הקריאה המסורתית ״בית־המישפט!״
הסתבר כי את ה־מישפט
אמר השמש בניגון
חסידי. הסביר השופט כן*
זימרה :״זהו ניגון של ביית-
המישפט־העליון, שממנו הושאל
השמש.״

בפגישה שערכה מערכת דבר עם שר־הבט־חון
לשעבר, משה דיין, במטרה לבחון את קשית
השקפותיו, הוא קבע בין השאר :״אני סוציאליסטי,
נהללי, שרואה את העקרונות של נהלל
ברובם עוד מוגשמים היום: עבודה עצמית ׳ועזרה
הדדית וקרקע לאומית •ושיווק משותף ומיכסת
קרקע שווה לכל אחד, יוכן הלאה. זאת תפיסת־העולם
-שלי, כללית...
בין ימין ושמאל אינני משתייך למפלגה, נאמר,
כמפ״ם, אם היא רואה כבסים את השיתוף המוחלט,
את הקולקטיביות, אבל לאותו זרם של ה״לייבור״
של הסוציאליסטים, המיוצג על-ידי מפלגת העבודה.
הוא הדבר לגבי התפיסה הציונית של המפלגה
— בעבר, בהווה, ואני מקווה שגם בעתיד. אינני
חושב שתפיסת המפלגה השתנתה בנושא הציוני...״
(דבר)

הער כו ת עז צבצב איו ת
ה מו רו תעל סברו ת.
מאוויים ו ש אי פו ת
במאמר אותו פירסם עוזר שר־הבטחון, וסגן
הרמטכ״ל לשעבר, אלוף (מיל ).ישראל טל, בירחון
מערכות הוא דן ברקע ובדינאמיקה של תורת
הבטיחון הישראלית, תוך שהוא מציג את המכלול
העקרוני של בעיות בטחון המדינה, וזאת, מבלי
לחוס על הנושאים העוסקים באידיאולוגיה המרכזית
של החברה הישראלית. וכותב אלוף טל :
״אותה התרוצצות שהתחוללה בקרבנו אחרי
מלחמת ששית הימים בכל הנוגע למטרות הלאומיות,
קיימת גם היום, אחרי יום־הכיפורים. אלא
שהוויכוח שוב אינו אקדמי, אלא מעשי והוא מקיף
לא רק את שאלת המטרות והיעדים, אלא נסוב גם
על שאלת שיעור חופש הבחירה העומד לרשותנו.
יחופש זה אינו מונח יותר כמובן מאליו והוא

משמש מושא הוויכוח לא פחות מאשר המטרות
הלאומיות. מטרות המלחמה המדינית הכוללות עד
למלחמת ששת הימים היו בהירות. פשוטות, מוסב־מות
ולא נזקקו לראיות. הן פשוט היו קשורות
לשמירה על עצם הקיום ועל קווי שביתת הנשק,
רק כאופציה נוספת, ובמקרה של התהוות סיטוא־ציה
היסטורית מתאימה, הובאו בחשבון גם שיפורים
טריטויריאלים. ממטרות לאומיות כאלה נגזרה
תורת הבטחון. שנוסחה וגובשה בשנות החמישים,
והיא תפסה עד מלחמת ששת הימים. ניתן לקבוע
כי בין מלחמת ששית הימים ומלחמת יום־הכיפו־רים
לא עבר יותר כחוט השני הגיון רצוף אחד
דרך המטרות הלאומיות, המחשבה המדינית והמחשבה
הצבאית, הערכות־המצב הצבאיות, לטווח
הארוך ולטווח הקצר, לא נגזרו ממטרות לאומיות
מוגדרות, אלא מסברות, מאוויים ושאיפות. במקום
שהאסטרטגיה הצבאית תגזיר ימן המדיניות, המחשבה
האופרטיבית מן האסטרטגיה והטקטיקה
מן המחשבה האופרטיבית — חל בלבול במערכות׳
והתהליך היה לעיתים הפוך. ידוע, וכבר היה
לעולמים, שכאשר האסטרטגיה נגזרת מן הטקטיקה
— מנצחים קרבות ומפסידים מלחמות. אך גרועה
אפילו.׳מן הבלבול בתחום המחשבה המדינית והצבאית
היא התערערות הקונסנסוס הלאומי והית־גלעות
חליוקי־דיעוית וספקנות בדבר היעדים והמטרות
הלאומיות. בגלל האיום על קיומנו ממשיכה
ל-שרור אצלנו תחושה חריפה של אחדות גורל!
אך באחדות המטרה יש בקיעים: העם חלוק לגבי
השאלה הנוקבת ביותר: על ימה אנחנו נהרגים?
עניין זה הוא חמור במיוחד, כיוון שהוא נוגע במרכיב
חעוצמה העיקרי שלנו, הוא נוגע בסוד
עליונותנו הצבאית — המוטיבציה והמוראל.״
(מערכות)

..אנוכיות חסרת בו ש ת״
נגיד בנק ישראל לשעבר, ונשיא מועצת המנהלים
שליו בהווה, דויד הורוביץ הגדיר את
מצבה של החברה הישראלית בהווה, במאמרו
״אנוכיות חסרת בושה״ שם הוא עוסק במצוקה
הנפשית על העם, ושורשיה. בין השאר כותב
הורוביץ :
,״מה שמפליא בישראל היא קיצוניות המעבר
של החוויה החברתית הרוחנית מן הקצה אל
הקצה. החברה בישראל ודאי היתה בשנים קודמות
יעיודית יותר מכוונת יותר למטרות הכלליות
של העם והמדינה בהשוואה למדינות אחרות, לכן
המעבר לחברה של ,״תאוות התיצרוכת״ היה כאן
תלול יותר וחריף יותר, לכן קשה להכיר את
תדמיתה היום על רקע העבר. זוהי אולי השאלה
המרכזית הנוקבת ביותר של דורנו ושל עתיד
המדינה.
״טרם נתגבשה פילוסופיה לאומית של חיים
ואייכותם. לעת עתה משתלטת הרוח על ״האדם
לאדם זאב״ ואף על פי כן, בוקעות גם קרני-אור
של הקרבה עצמית, של שאיפות נעלות, של
כמיהה לתיקון, כעין תערובת של הנישגב והנעלה,
השפל והאפל.
״מכל מקום, עולם זה בזמננו, מגוון בתופעות
ובתהליכים שביו, חריף יותר, קיצוני יותר, קוטבי
יותר.
״בתנאים אלו, גם גורלה של ישראל ועתידה
תלויים במידה הולכת וגדלה בידע ובתבונה אנושית
מצד אחד ולא פחות מזה ברצון הפוליטי
ובחייו הפנימיים של העם מצד אחר. ולגבי כל
(הארץ)
אלה יש ימני שאלה גדולים...״

פסוק, השבוע
• ראש הממשלה, יצחק רכין, עד

מיפלגתו :״מפלגת העבודה מגלה באחרונה
תכונות של מזוכיזם.״

• שר החוץ יגאל אדון על נכונותו
לצאת לוועידת ז׳נכה :״אתם רואים, אני
אפילו עונב עניבה, פן אקרא לוועידה בכל רגע,״

י• שר התיירות לשעבר משה קול :
״אנו ארץ הבחירה, אך איננו יכולים ליהפך לארץ
הבחירות המתמידות.״

• מפכחל המשטרה החדש רכ-ניצב
חיים תפורי ו ״אנחנו מוכנים ברצון לתאם
מראש עם כל המפלגות המבקשות להביא את
דברן לציבור, כפי שהדבר נעשה במדינה דימוקר־טית
מתוקנת.״

• מזכיר האו״ם קורט ואלדהיים על
פרישת קיסינג׳ר ז ״במזרח התיכון יש עכשיו
חלל ריק.״

הטסת הבאה -

ן• את תהיה דמות הכנסת הבאה — אם תתאמתנה
י הנבואות וההערכות של כמה פרשנים, מן הרציניים
ביותר בארץ, שנפגשו השבוע וניסו לשלב יחד את הידע
והניסיון שלהם, כדי לגבש הערכה מוסמכת.
אין זו תמונת הכנסת כפי שהיתה מתקבלת, אילו
נערכו הבחירות השבוע. אין לה שום קשר עם ה־מישאלים
המתפרסמים בימים אלה — חלקם רציניים,
חלקם בלתי־רציניים לגמרי, חלקם מפוברקים בזדון.
זוהי תמונת הכנסת כפי שתיבחר בחודש מאי, בעוד
יותר מארבעה חודשים, אחרי האירועים המדיניים
שיתרחשו עד אז, ובתום מסע־הבחירות הצפוי.

אך ככל שתתקרבנה הבחירות, יחזור ויעלה המערך בהתמדה.

,הדתיים ישמרו על כוחם, תוך הפסד מינימלי,
שינבע מכך שכמה מצעיריהם יצביעו בעד רשימתו של
אריך שרוו, בזכות תמיכתו בעבר בגוש־אמונים.
• ד׳׳ ש (התנועה הדמוקרטית לשינוי של ייגאל
ידין) עברה, כנראה, את שיאה בימים אלה, ומכאן ואילך
היא יכולה רק לרדת — והשאלה היא: עד לאן 1יומרתו
של ידין להוות כוח שלישי במדינה תתפוצץ למחרת יום־
הבחירות, כאשר הוא יתפוס את המקום המסורתי של ל״ע,
כשותף צוער לקואליציה אפשרית.

ואריק שרון, ששניהם יכרסמו בשוליו. אולם יהיה זה
נזק מינימלי, כי לטובת הליכוד יפעלו שני גורמים. העובדה
שיש לו קו בדור במדיניות-החוץ, והידיעה שרק
הוא יכול להקים ממשלה אלטרנטיבית — אם ביכלל.
לעומת זאת לא יעלה הליכוד ביגלל הסיבות הרגילות :
ככל שיקרב מועד הבחירות, ותזדקר האפשרות שהליכוד
יגיע לשילטון, יתעוררו מחדש הפחדים הסתומים מפני
קנאותו של מנחם בגין ונוקשותה של חרות. ידין יהווה
מעין רשת, שתתפוס את הדגים שיכלו לעבור מן המערך
לליכוד.
י• המרכז החופשי ייעלם, קרוב לוודאי, מעל המפה.

שלומצ ׳3 -| 1

מובן שעד אז יכולים להתרחש דברים רבים, שיהפכו
את הקערה על פיה. אולם הדגם המתפרסם כאן מהווה
בסים טוב לניתוח התהליכים והאפשרויות.

3׳ יו1רה, מ ׳וו
צוו ת כי ס ס את הערכותיו על ההנחות הבאות:
ך! +המעיד יישאר יחד. מפ״ם לא תעז לפרוש
ממנו, למרות כל הדיבורים, מחשש שמא פילוג המערך
יסלול את הדרך לפני עליית הימין לשילטון. משום כך
תגבר במפ״ם השפעת המנהיגים הוותיקים, ובייחוד זו של
יעקוב חזן, הדבק באחדות המערך, תוך איזכור הדוגמה
המבהילה של מרכז־אירופה בשנות ה30-׳.
בראש המערך יעמוד יצחק רבין. הוא יבסס את
מערכת־הבחירות שלו על ההתקדמות לקראת הסכם־שלום.
הוא יבקר אצל ג׳ימי קארטר ויקבל תמיכה אמריקאית
עקיפה אך חד־משמעית. לפני הבחירות תיפתח ועידת־ז׳נבה,
והמעמד החגיגי, בהשתתפות שר־החוץ הישראלי,
יתן דחיפה רבה׳לסיכויי המערך בבחירות. במשך כמה
שבועות יעמדו ראשי המערך, ובעיקר יצחק רבין, במרכז
כל החדשות בארץ.
תמורת כינוס ועידת־ז׳נבה יצטרך רבין לשלם מחיר
מסויים. תימצא דרך לשיתוף אש״ף בוועידה. רבין יצטרך
גם להבטיח כי הוועידה לא תישאר מעמד־ראווה ריק-
מתוכן, כמו שאירע ב־ ,1973 כאשר נפתחה ועידת־ז׳נבה
ערב הבחירות האחרונות, ומתה כעבור שבועיים. הוועידה
תיכנס להילוך גבוה מייד אחרי הבחירות.
לאור כל הנתונים האלה, מעריך הצוות כי ירידת
המערך בבחירות תהיה מינימלית, ותצטמצם ב־ 2עד 4
מנדאטים. בתוך זה כלול גם הפסד של לפחות מנדאט אחד
של הרשימות הערביות הקשורות במערך, לטובת רק״ח.
המערך הגיע עתה לנקודת־השפל הנמוכה ביותר שלו,

רשימה כמו זו של ידיו יכלה להגיע לשיא של 10
מנדאטים, בדומה להישג שאליה הגיעה רפ״י ב־.1965
אחרי מאמץ אירגוני והסברתי כביר, כאשר עמדו בראשו,
אישים פופולריים כמו דויד בן־גוריון האגדתי, משה דיין,
שימעון פרם, יוסף אלמוגי וטדי קולק. הסחורה המוצעת
על־ידי ידין מושכת פחות, ולכן יהיה לו קשה לנצל את
ירידת הפופולריות של המערך.
בעוכריו של ידין תהיה העובדה שלא יוכל להגיד שום
דבר משמעותי בעניין שיעמוד אז במרכז ההתעניינות —
סיכויי השלום. מכיוון שרשיימתו תכלול ניצים קיצוניים
ויונים, היא תוכל רק לגמגם. גם אם יסתיר ידין את
הניצים שלו (דבר שיהיה קשה, מפני שהם יתפסו מקום
הולט ברשימת־המועמדים) ,הוא לא יוכל אלא להוות העתק
חיוור של הקו של רבין המערך.
דיבוריו של ידיו על שינוי שיטת־הבחירות יעוררו עניין
רק בחוגים מצומצמים ביותר, וייראו יותר ויותר בלתי-
רלוונטיים לאור ההתרחשויות המדיניות החשובות של החודשים
הקרובים.
^ ביכלל, החולשה היסודית של ידיו היא שהבסיס הדמוגראפי
שלו צר ביותר, ובסופו של דבר זוהי רשימה
של היישוב הוותיק, המבוסס, הכועס על הממשלה אך
שאינו רוצה בשינוי אמיתי של המצב, שבו הוא מסתדר
די טוב.
הקולות של ידין יבואו קצתם מן המערך, קצתם מן
הליכוד, והשאר מל״ע ומר״צ.
י• שלומציץ תצטרך להסתפק בהישג צנוע עוד
יותר, אלא־אם־כו תשתנה מהות הרשימה עד ללא הכר.
אם אכן תהיה זאת רשימה אישית של אריק שרון בילבד,
כפי שנראה עתה, היא תיתקל במחסום העומד לפני כל
רשימה שהיא במהותה רשימה־של-איש־אחד. הישגו של
אריק יהיה אז כהישגה של שולמית אלוני ב״3( 1973
מנדאטים) או של אורי אבנרי ב־ 2( 1969 מנדאטים).
׳!• הליכוד יסבול במיקצת מן התחרות של ייגאל ידיו

בפעם היחידה שבה העז המרכז החופשי להתייצב לבהירות,
ב־ ,1969 עבר בקושי את אחודהחסימה והיה
הסיעה הקטנה ביותר בכנסת (מילבד מק״י) .רשימה זו
מצטיינת בתעמולה וביחסי־ציבור, אך כבר הוכח שאין כל
יחם בין ההמולה שהיא מסוגלת לעורר בכלי־התיקשורת
לבין כוחה האלקטורלי. כוח זה מכורסם עתה לגמרי ביגלל
מיקומה במפה, בין הליכוד לבין רשימות ידיו ושרון.
שום גימיק של יחסי־ציבור לא יוכל לשנות עובדה אלק טורלית
מהותית זו.
י• ל ״ע נמצאים גם הם במצב קשה. הם היו עלולים
לרדת לגמרי מן המפה, מול התחרות של ידין, האומר
אותם הדברים והנראה חדש וטרי יותר. אולם לל״ע יש
בסיס אלקטורלי יציב, אם כי קטן, בקיבוציהם ובחברותיהם
הכלכליות, הדומים למעיו סיני־מפא״י. בסיס זה יבטיח
להם, קרוב לוודאי, שני מנדטים.
#ר״צ של שולמית אלוני נמצאת בסכנה חמורה של
חיסול. אחרי שהתבדו כל התיקוות שעוררה אלוני, יצא
האוויר מן הבלון של רשימתה שהתנפח, להפתעתה הגדולה
שלה עצמה, בבחירות האחרונות. יש סיכוי שאלוני עצמה
תיבחר מחדש, בקולותיהן של נשים שיצביעו בעדה מפני
שהיא אשה.
0רק״ח נמצאת במצב מצויין ברחוב הערבי, ואינה
קיימת למעשה ברחוב היהודי. עם מחיקתם של סוכני
המערך והמפד״ל מן המפה, ב״יום האדמה״ ,נותרה רק״ח
ללא מתחרים ברחוב הערבי. היא תעלה ל־ 6מנדאטים,
ואם לא תעלה יותר הרי זה רק מפני שהמערך שוב יפעיל,
ברגע האחרון, לחצים וכספים למכביר, יקנה חמולות ויאיים
על מורדים. המערך גם ינסה להקים רשימה ערבית
מושכת יותר, לשתף בה אישים ערביים בעלי עבר נקי
מבחינה ערבית־לאומית.
* מוקד נמצא במצב קשה, אחרי שסיעתו בכנסת
איכזבה, והברק של החידוש, שעמד לה בבחירות האחרו-
ו! נות, דהה. הנהגת מוקד (שבמרכזה עומדת ההנהגה ה־

קודמת של מק״י, המחזיקה במנגנון ובכסף) מודעת לבעייה
זו, והיא משתדלת לתקן מה שניתן לתקן על־ידי תכסיס
של הצגת שלט חדש־כביכול. ניסיון כזה ייעשה בעזרת
כמה עסקנים שהיו ממקורבי לובה אליאב (שהודיע כי אינו
מתייצב לבחירות, ואינו מתכוון לשרת בכנסת) .אנשי
מוקד גם מקווים כי יוכלו לקבל, בדרך זו, את מימון־
המיפלגות המגיע לסיעת אליאב ומרשה פרידמן, שיעלה
על מיליון לירות. ייעשה נסיון לשלב בתרגיל זה גם
אחד משרידי הפנתרים השחורים.
גם אם תכסיסים אלה יצליחו, אין למוקד סיכוי לקבל
יותר ממנדאט אחד.
לעומת זאת מנוי וגמור עם מוקד למנוע איחוד רחב
יותר של כוחות־שלום, שיהיה לו סיכוי לרכז את כל

תעמולה עדתית־קיצונית. הם יודעים כי אריק שרון ימשוך
הרבה קולות של עולי־המיזרח. שלום כהן היה רוצה
להמיר את שם הפנתרים תמורת מקום ברשימת ידין או
שרון, אך נתקל בבעיות, מכיוון שאינו יכול להוכיח
שקולות הפנתרים יילכו עימו.
• תנועת העולם הזה תעבור את אחודהחסימה אם
תצליח לחזור אל תדמיתה המקורית, כרשימה לא־אידיאד
לוגית הנותנת תשובות ברורות על בעיות מעשיות. הרשימה
קיבלה פעמיים כ־!( 1.370ב* 1965 וב־ ,)1969 אך
איבדה אלפי קולות בבחירות האחרונות. אחת הסיבות
לכך היתד, נעוצה בעובדה שהבוחרים התרגלו לנוכחותו
של אורי אבנרי בכנסת, ורצו לתת הזדמנות גם לאדם
חדש, כמו שולמית אלוני ומאיר פעיל. הפעם יפעל גורם

הכוחות של מחנה זה ולהתחרות עם ידין ושרון. ריכוז
כזה יכול היה להגיע להישג של 4עד 6מנדאטים (זה
תלוי באישיות שתעמוד בראשה) — אולם אנשי מק״י
חוששים שבמיסגרת כזאת תהיה להם השפעה מינימלית.
והם מעדיפים מיסגרת קטנה שבה ישלטו. מועמדם לא
יהיה, כנראה, מאיר פעיל, אלא רן כהן, חבר-קיבוץ צעיר
של השומר־הצעיר.
!• הפנתרים השחורים קרועים ומסוכסכים, וסי-
כוייהם אפסיים. כמה מעסקניהם רוצים להשתלב במוקד
או ברק״ח, מתוך תיקווה להיבחר בדרך זו, בידיעה שלא
יוכלו לשכנע את בוחריהם־לשעבר להצביע בעד רשימה
שמאלית ופרו־פלסטינית. אחרים רוצים לרוץ לבד, ולנהל

זה בכיוון הפוך.

ידיו

יומרות מנופחות

.לטובת הרשימה יפעלו כמה גורמים: פעולתה הפרל מנטרית
המצטיינת בכנסות הקודמות, הזכורה עדיין לרבים,
העזתה והישגיה הבולטים במילחמה נגד השחיתות, עמדתה
הברורה בענייני השלום, וכישרונה להציע פיתרונות
מעשיים לבעיות היומיומיות של האזרח.

מ קים קואליציה?
ם אכן תיראה הכנסת הבאה כפי שמסתבר מתוך
ניתוח זה, תתעוררנה בעיות חמורות ביותר עם הר־
שרון נזיגבלה אישית

כבת הקואליציה הבאה.
האם יכול הימין להגיע לשילטו?
על פי חלוקת־הקולות בתרשים, מובטחים רק 58
קולות נגד עליית קואליציה ימנית־דתית (המערך, העולם
הזה, מוקד, רק״ח) .ל״ע ור״צ עשויות להצטרף לימין,
כפי שעשו השבוע בעניין בוררות־החובה. משום כך
אין חסימה מוחלטת לפני עליית הימין לשילטון.
קואליציה שתכלול את הליכוד, ידין, שרון וכל הדתיים
תיתכן (על פי תרשים זה) רק אם יצטרפו אליה עריקים
מן המערך או ל״ע ור״צ. אולם תהיה זאת קואליציה רופפת,
שתהיה פתוחה למשברים ולסחיטה בכל רגע, ולא יהיה
בכוחה לנהל את המדינה ולנווט את מדיניות־החוץ.
למערך יש חופש־תימרון גדול הרבה יותר. אין ספק

שיוכל לרכוש, תמורת מחיר מתאים (בצורת תפקידי־שרים)
את רשימות ידין, שרון ול״ע, דבר שיבטיח לו רוב קטן
בכנסת גם בלי הדתיים. הצטרפות הדתיים תהיה אפשרית
אס ייעלם הווטו של זבולון המר על התקדמות ליד שולחן
המשא־והמתן, שיכלול גם את אש״ף.
על כל פנים, אם תתאמת ההערכה המופיעה בתרשים,
יהיה בכנסת הבאה רוב ברור לניהול מדיניות של פשרה
בז׳נבה והשגת הסדר־שלום, כי הקולות של הסיעות הקטנות
מובטחים למדיניות זו.
ואכן — במצבים רבים בכנסת הבאה; וביניהם הצבעות
בעלות משמעות היסטורית, עשויות דווקא הסיעות הקטנות
למלא תפקיד מכריע.
כורג הפסד שולי

משרד השיכון
זו גצעיר ,
נצל זכותך לסיוע מיוחד וגדול בשכונות וישובים מיוחדים
עיקר• תוכניו ת הסיוע לזוגותצ עי רי םבשכונות וישובים מיו חדי ם
במסגרת תוכנית ״זוגות צעירים 1976״ ניתן סיוע מוגבר לזוגות צעירים במספר שכונות ויישובים.
מטרת הסיוע המוגבר הינה שיפור תדמיתם של שכונות ויישובים אלו והגברת האינטגרציה החברתית־כלכלית בחם.
הסיוע המוגבר הניתן בשכונות ויישובים אלו הוא כדלקמן :
גובה המשכנתא: זוגות צעירים, הרוכשים דירה חדשה, דירה מיד־ שניה או השוכרים דירה עם זכות לדמי מפתח, יקבלו את המשכנתא
הניתנת בישוב לזוגות צעירים בקבוצת הניקוד ד׳ (דהיינו: בעלי 1190—. 1000 נקודות) ,מבלי להתחשב בגובה הניקוד שלהם.
תנאי ההחזר: גובה ההחזר החודשי1של זוגות צעירים בקבוצות ניקוד א׳—ד׳ (דהיינו בעלי 1190 נקודות ופחות) יהיה זהה לזה של קבוצת
ניקוד ד׳ — 1190—1000 נקודות( .לזוגות צעירים בקבוצות ניקוד ה׳ ו־ו׳ יהיה גובה ההחזר החודשי בהתאם לקבוצת הניקוד הספציפית).
אין מגבלת שטח: בשתי שכונות: נרה יעקב בירושלים ונרה צה״ל בתל־אביב, לא קיימת מגבלה על שטח הדירה הנרכשת כפי שקיימת
בתוכנית ״זוגות צעירים 1976״ ,דהיינו: זוגות צעירים רשאים לרכוש בשכונות אלו דירה ששטחה עולה על 75מ״ר (אך נמוך מ־ ! 11מ״ר
המהווה הגבלת החשב הכללי).
יתר כללי הסיוע זהים בכל לאלו של תוכנית ״זוגות צעירים 1976״.
תהליך קבלת הסיוע המוגבר: הסיוע המוגבר ניתן ישירות בבנקים למשכנתאות על־סמך הצגת תעודת זכאות ׳וחוזה רכישת דירה באחת
מהשכונות והישובים המועדפים. הבנקים יבדקו את הזכאות לסיוע מוגבר על־פי רשימת רחובות ובנייה חדשה (שם החברה הבונה ומספר
הבית) שבידיהם. אין צורך בביקור נוסף בתחנת ההרשמה, הבנקים ערוכים לטיפול בנושא זה. במקרה של ערעורים או שאלות, יש לפנות
למשרד המחוזי של משרד השיכון.

רשימת השכונות והיישובים המועדפים ב סיוע מיוחד וגדול לפי קבוצת היישובים.

קבוצת ישובים
מס׳ 3

ישוב

שכונה

שב ג, ו ,ה
אשדוד
כל הישוב
אור יהודה
גני תקוה
שב׳ ישמח משה
טירת הכרמל כל הישוב
מזכרת בתיה כל הישוב
נש ר
נש ר
פרדס־חנה כרכור קרית עקרון כל הישוב
קדימה
כל הישוב
ראש העין
כל הישוב
רכסים
כל הישוב רמלה שכונת אשכול ; שכון בילו ;
שכונת בן־גוריון• ,שכונת גיורא;
שכונת ויצמן ; שכונת
משכנתאות ; שכונת נוה־דיוד ;
שכונת שפרינצק ; שכון ת״ז.

קבוצת ישובים
מס׳ 4

שכונה
ישוב אזור הרצליה חדרה חולון חיפה נתניה פתח״תקוח רחובות רמת״השרון
תל־אביב־יפו
תל־אביב־יפו
תל־אביב״יפו
תל־אביב״יפו
תל״אביב״יפו
תל־אביב״יפו
תל־אביב״יפו

כל הישוב
שכ׳ שביב
שכ׳ גבעת אולגה
שכי ג׳סי כהן
שכ׳ שער העליה
אום חאלד, דורה
עמישב ; נוה כבוש (פג׳ה) ;
שעריה
שכ׳ אושיות ; כפר גבירול ;
קרי ת ׳משה
שכ׳ מורשה
יפו ג׳
כפר שלם
שב׳ ליבנה
נוה אליעזר
נוה צה״ל
נוה שרת
תל־כביר

ירושלים
מס׳ 5
ישכ׳ נוה יעקב
שב׳ א׳ ג׳ ד׳ שכון דרום
באר־שבע
מס׳ 6
מבשרת ציון כל הישוב
כל הישוב עתלית פירוט הרחובות ו/או הבניה החדשה מופיעים בנספח לחוברת ההסבר לזוגות צעירים, תוכנית סיוע ( 1976 אוקטובר )1976 שניתן לקבלה
במחוזות משרד השיכון ובחברות הבניה הציבורית.
סיוע מוגבר בשכונות וישובים מועדפים לא ינתן עבור רכישה (או שכי רה בדמי־מפתח) של דירה במבנה שהינו ארעי או שיש עליו צו הריסה
או אטימה.
המשכנתא וגובה ההחזר ׳החודשי לפי קבוצות ניקוד בשכונות ויישו בים עם סיוע מוגבר וללא סיוע מוגבר — מוצגים בטבלאות הבאות :
טבלא מס׳ : 1גובה המשכנתא לפי קבוצות ניקוד ולפי קבוצות יישובים עם ובלי סיוע ׳מוגבר.
מס׳ 6
מס׳ 5
מס׳ 4
מס׳ 3
מספר נקודות
קבוצת ניקוד
משכנתא רגילה ()2
משכנתא מוגדלת ()1
400—790

משכנתא רגילה ()2
משכנתא מוגדלת ()1
800—990

מיץ כנתא רגילה ()2
משכנתא מוגדלת ()1
( )1בשכונות וביישובים מועדפים
( )2ביתר השכונות והיישובים
מס׳ : 2גובה ההחזר החודשי (בל״י) לפי קבוצ ות
מספר נקודות
קבוצת ניקוד
עד 390

החזר רגיל ()2
החזר מוקטן ()1
400—790

החזר רגיל ()2
החזר מוקטן ()1
800—990

החזר רגיל ()2
החור מוקטן ()1
( )1בשכונות וביישובים מועדפים
( )2ביתר השכונות והיישובים

— 50,000.ל״י — 40,000.ל״י
— 80,000.ל״י — 70,000.ל״י

— 60,000ל ״י
— 120,000ל״י

— 50,000ל״י
— 95,000ל״י

— 50,000.ל״י __ 40,000ל״י
— 80.000.ל״י — 70,000.ל״י

— 60,000ל״י
— 120,000ל״י

__ 60,000ל״י
— 95,000ל״י

— 80,000.ל״י — 60,000.ל״י
— 70,000.ל״י
ללא שינוי

— 95,000ל״י
— 120,000ל״י

— 85,000ל״י
— 95,000ל״י

ם ובלי סיוע מוגבר.
מס׳ 5

מס׳ 6

— 740.ל״י
— 510.ל״י

— 1,110ל״י
— 900ל״י

— 930ל״י
— 740ל״י

— 600.ל״י
— 510ל״י

—900
—900

— 900ל״י
— 740ל״י

— 510ל״י
— 480ל״י

—900
—850

— 740ל״י
— 740ל״י

משרד השיכון לשרות האזרח

הצדי!!
והס רו ט הוני ה
תמונה.״
הלישנהזוהי יו״; ואש ראש לישכת שר־הביטחון.
יחידה ונדירה של האיש, שאין למצוא
צילומים שלו בשוס מקום. האדם המנהל
את לישכת שר הביטחון מימי דויד בן־
גוריון ועד היום נשאר תמיד בצל.
שלא לפי החוק, פנה משה דיין למישרד-
השיכון, שהורה לחברה הממשלתית שי־כון־ופיתוח
לפתור את הבעייה.
חנה ישואלי־זיער, שעבר
ךןך ןן
רה חסך חיים ישראלי ב־
* 11י 11
מיפעל החיסכון לבניין, ולמענה התערב
שר־הביטחון משה דיין במישרד־השיכון
והפעיל פרוטקציה כדי שתינתן לה דירה.
י שראלים רכים נרשמו וחסכוי, במים־
גרת מיפעל החיסכון לבניין (מח״ל)
של מישרד־השיכון. כיוון שמיספר הנרשמים
היה רב ממיספר הדירות שעמדו
לרשות הנרשמים, הנהיג המישרד הגרלה
שנתית, שבה השתתפו הזכאים לדירות.
אותם שזכו בהגרלה קיבלו דירה. אותם
שלא זכו חיכו להגרלה הבאה, כעבור
שנה. כך היה הכלל לגבי כל חוסר.
אלא שיש חוסכים ששווים יותר, וכזה
הוא חיים ישראלי, מנהל לישכת שר־הביטחון
בעשרים השנים האחרונות.
חיים ישראלי הפך כבר מזמן סמל
לצניעות ולהסתפקות במועט. הוא מתגורר
עם אשתו בדירה בת 70 מטרים ברמת-
החייל, שאותה רכש אחרי קום המדינה.
כמנהל הלישכה של דויד בן־גוריון, וכל
שרי־הביטחזן שבאו אחריו (להוציא תקו־פת־ביניים
קצרה) הקדיש ישראלי את עצ מו
לבן־גוריון והפך חלק מן המערכת
שלו. עד היום הוא אחד ממנהלי קרן הנגב,
הגוף היוזם והמנהל את המוסדות שהוקמו
לזכר דויד בן־גוריון.

זהו הפתק שכתב מנהל מחוז תל־אביב של
מישרד השיכון, יהודה מרקוס, לעוזרו אמנון
בר־לוי. ובו הוראות למצוא דירה לחיים ישראלי עבור בתו, חנה, בפתח־תיקווה.

^ חיים ישראלי בת, חנה, ולמענה
/הוא נרשם במפעל החיסכון של מיש־רד־השיכון.
ב־ 1972 עמדה בתו להינשא,
וישראלי החליט לרכוש עבורה דירה. הוא
פנה למיפעל החיסכון לבניין, שבו היה
רשום, ביקש לקבל דירה. הוא נענה שעליו
להשתתף בהגרלה, כמו כולם. כאשר
נערכה ההגרלה, התברר כי הוא לא זכה
בה. עתה היה עליו לחכות שנה תמימה
עד להגרלה הבאה. אולם בתו עמדה להינשא,
והוא לא רצה לחכות להגרלה הבאה,
ככל אזרח רגיל.
ב־ 25 בנובמבר 1972 כתב מנהל מחוז
המרכז של מישרד־השיכון, יהודה מרקוס,
פתק לעוזרו, אמנון בר־לוי, שזה לשונו:
״אנו חייבים למצוא דירה בת כ־70
מ״ר באתר הנ״ל (פתח-תיקווה) עבור מר
חיים ישראלי, זכאי במח״ל אשר לא זכה
בהגרלה. שר־הביטחון דיבר עם המנכ״ל,
ואני מבין שמר ישראלי קיבל הבטחות
מצדדים שונים ועלינו לקיימן, למרות שאיש
לא רוצה לאשר אותן בכתב.
״אני מבין שכל הדירות בגודל האמור,
ששו״ם (שיכון־ופיתוח) חשבה להוציאן
לזוגות צעירים במיסגרת תוכנית החברה,

עברו לזוגוות צעירים שלנו. אולי יש
לאשר לשנות ייעודה של דירה אחת
מזו״צ (זוגות צעירים) למח״ל (למיפעל
חיסכון לבניין) .מר ישראלי רוצה לנצל
את זכות המח״ל שלו עבור בתו הנשואה,
או העומדת להינשא. נא בדוק ואמור
לי בהקדם.״
הפתק מגלה, כי אחרי שחיים ישראלי
לא זכה בהגרלה, פנה שר־הביטחון דאז,
משה דיין, אל מנכ״ל מישרד-השיכון, יוסף
שרון, בתקופת כהונתו של זאב שרף כשר-
השיכון. ישראלי גם קיבל כל מיני הבטחות,
ומרכוס מגדיר את אופי ההבטחות
הללו יפה, בציינו שאיש אינו מוכן לאשר
אותן בכתב — משמע שהן לא היו מעו גנות
בחוק ובנוהל התקין. לפי המיכתב
הורה מנכ״ל מישרד־השיכון לקיים את
ההבטחות, למרות שאיש אינו מוכן לאשר
אותן בכתב. לאחר־מכן מציע מרכוס
לעוזרו, בר-לוי, לקחת דירה אחת שנועדה
לזוג צעיר, ולמסור אותה לבתו של יש ראלי.
חקירה
שנערכה בנושא העלתה כי ישראלי,
לאחר שלא זכה בהגרלה, פנה לאברהם
עופר, מי שהיה אז מנכ״ל חברת
שיכון־עובדיס. עופר הרים ידיים, וסירב
להתערב בנושא.
אחרי שעופר סירב לתת לישראלי דירה

״איש לא
רוצה לאשר״

נתק הפווטקציה

חילה גיסו לתת לישראלי דירה ברו
4רחוב אחד-העם בפתח־תיקווה, בשיכון
זוגות צעירים. אף יועדה דירה מיספר
7לשם כך. אולם הדירה לא מצאה חן
בעיני חנה, בתו של ישראלי, ולבסוף
ניתנה להם דירה ברחוב זה, דירה מיספר
5בבית אחר, מיספר .100
בית זה היד. מייועד לזוגות צעירים,
ופשוט לקחו דירה אחת מזוג צעיר ונתנו
אותה לבתו של חיים ישראלי.
מבחינת החוק, בתו של ישראלי ובעלה,
אחרי שנישאו בינתיים, אף הם זוג צעיר
ומגיעה להם דירה. אולם גם זוגוות צעירים
צריכים להירשם לשיכון־זוגות־צעירים,
כדי שיזכו בדירה במקום כל שהוא. מסתבר
כי בתו של ישראלי לא הופיעה ברשימת
הזוגות הצעירים של עיריית פתח־תיקווה
או של מישרד־השיכון. היא לא
הספיקה להירשם, שכן סמכה על הרישום
של אביה במיפעל החיסכון לבניין.
חנה ישראלי, כיום זינגר, שילמה כ־50
אלף לירות תמורת דירתה, וכיום חיים
בה היא, בעלה ובנה. אין היא מבינה
מה פסול במעשה שנעשה כדי לתת לה
דירה. היא טוענת שבבית, שבז היא גרה,
יש עוד מישפחות שאינן זוגות צעירים.
(המשך בעמוד )34

הדירה

כאן גרה חנה ישראלי־זינגר, ברחוב אחד העם 100 בפתח־תיקווה,
בשיכון זוגות־צעירים. הדירה ניתנה לה על־ידי חברת שיכון ופיתוח
הממשלתית, לפי הוראת מנכ״ל מישרד־השיכון. הדירה היתה מיועדת לזוג צעיר אחר.

הדבר היחיד שחפר לזקטים של •בגיר״.

ה ז ׳ קטים של ״בגיר׳ מונ חי ם עליך להפליא.
ה ם עשויים מאריגים משובחים
ו את ה נראה בהם אחרת. בכל מצב.
החורף ,״בגיר׳ מציעה לד:
ז־קט ה א רי ס טוויד
בד וגמא חלקה או מ שוב צ ת.
* ז־קט טוויד ״בגיר״ ,ב דוג מאחלקה
או מ שוב צת.

מכנסי ״בגיר״ תוכננו על־ידי א פנ אי ם אירופאיים
ידועי־שם. ה ם גזורים ותפורים בק פיד ה ־
ולכו גם ־־יושבים״ עליך להפליא.
לחורף 77־ מ צי ע ה לד ״בגיר״:
* מכנסי פייר קארדין.
* מכנסי טוויד עשויים צמר נקי.
* מכנסי גברדין עשויים 4 5 0/0צמר
ו־נן/נ 55 פוליאסטר.

בגיר מחזירה את הגבר לאופנה.

אריאל

היכנס לאחת החנויות המובחרות לאפנת
גברים, בוא לראות את עצמך בזי ק טי ם
החדשים של ״בגיר־ ־ אך אל תוותר על
המכנסיים...

הצגת המיסמו: אליאב, נ רו ואבנו׳ נמסינת־העיתתאים של המועצה

הצהרה היסטורית

הטל סט המלא של ההצהרה שנמסרוז מטעם אשיו
והמועצה הישראלית למען שלוונו ׳11 סראלי־ פלסטיני
(תרגום מאנגלית)

הו דעהש תי מסר בי ש ר אל בי ח ס לפגי שה
שהת קיי מ ה בין חבר ההנהגה של א ש״ ף
וד״ר מ תי פלד בפא רי ס, ב־ 31 בדצמבר
1976ו־ 1בינו א ר .1977
פגישה נוספת ה תקיי מה בין חבר הנהגת
אש״ף לבין ד״ר מתי פלד בפאריס. הפגישה
נמשכה יומיים, ביום ה 31-בדצמבר 1976 וה1-
בינואר .1977
איש הנהגת אש״ף, מוותיקי לוחמי״החירות
של אירגונו, הממונה בבל הנראה על תי אום
מאמצי השלום מטעם הנהגת אש״ף, קיים קש רים
עם המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני
מזה זמן־מה.
הוא אישר באוזני בן־שיחו שאש״ף נאמן
למדיניות החתירה לפיתרון של שלום ל סי ב סון
הישראלי־פלסטיני על בסיס של הסכ מ ה הדדית
לעקרון החופש, הריבונות והביטחון לשני ה עמים.
אש״ף
רואה בעקרונות המשתמעים מ תון
מינשר המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-
פלסטיני ב סי ס נאות לפיתרון הסיכסוך הישר-
אלי-פלסטיני.
הוא חזר על כן שאש״ף אינו מתנגד להשתתף
בוועידת-השלום בז׳נבה, כשיוזמן אליה. עד ש יתאפשר
דבר זה, יעשה אש״ף במיטב יכולתו לזרז
את בוא השלום על ב סי ס של הסכ מ ה הדדית.
באחד הצעדים להשגת מטרה זו מקיי ם
אש״ףיח סי ם קרובים עם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי-פלסטיני, וכוחות אחרים
הפועלים למען השלום, שפעולותיהם זוכות ב הערכה
מרובה.
איש הנהגת אש״ף היה פעיל לאחרונה ב-
ארצות-הברית, שם השתדל, יחד עם עמיתיו,
להעמיד א ת הציבור על טיב מדיניותו של אש״ף,
כפי שהוגדרה על-ידי הנהגתו. הוא שמח לציין

כי כוונות השלום של אש״ף הוכרו על-ידי חלקי ם
גדולים של הציבור ה א מריקאי, ובן על-ידי קבוצות
של יהודים אמריקאיים.
לדעתו, מצערת העובדה שוועידת הנשיאים
היהודיים נק ט ה עמדה שלילית נוכח הנסיון
לפתח הבנה הדדית רבה יותר בין אש״ף וה קהיל
ה היהודית בארצות-הברית. הוא מקוו ה
כי נציגי אש״ף, בשיתוף עם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי-פלסטיני ויהודים בארצות-
הברית יצליחו לשכנע את יהודי ארצות-הברית,
וכן את יתר הק הילו ת היהודיות, בצורך הדחוף
בשלום בין ישראל והעם הפלסטיני. הבנה זו מצד
בל השואפים להשגת שלום במיזרח התיכון, היא
חיונית להבאת קץ למצב-המילחמה במרחב, ו למניעת
התפרצויות נוספו ת של פעולות-איבה.
ד״ר פלד, יו״ר ועד-הפעולה של המועצה ה ישראלית
למען שלום ישראלי-פלסטיני, ס קר ב הרחבה
את ה ה תפ ת חויו ת בדעת-הקהל הישר אלית
בי ח ס לעם הפלסטיני ואש״ף. ד״ר פלד
הדגיש את המשמעות המייוחדת של הדיון ש נערך
בכנסת בעניין המגעים שבין המועצה ו-
אש״ף, ושל תוצאות מישאלי דעת-הקהל האח רונים,
המעידות על רצון גובר בישראל לשאת
ולתת במישרין עם אש״ף. הוא ציין כי ח״כ
אליאב דיווח לאחרונה לנשיא המדינה על פגי שות
אלה בפירוט רב.
איש הנהגת איש״ף וד״ר פלד באחד סבורים
בי הי חסי ם, שהתפתחו בין אש׳׳ף ובין המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני מה ווים
ציון־דרך מעודד בי ח סי ם שבין עמיהם. הם
מצפים לכך ששיתוף־הפעולה ביניהם, בחתירה
לשלום, יתרום ליצירת י ח סי ם לבביים ולהרגשת
כבוד הדדי בין אש״ף ובין אזרחי ישראל.
פגישות סדירות בין איש הנהגת אש״ף וחברי
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלס-
טיני נקבעו לעתיד•
פאריס 1 ,בינואר .1977

ך* טלפונים צילצלו בשעות הקטנות }
1 1של הלילה בתל־אביב, בביירות, בפאריס
ובירושלים. כלי־התקשורת הבינלאומיים
החשובים ביותר היו כמירקחה.
בפעם הראשונה נוצר כימעט קשר ישיר
בין תל־אביב וביירות, כשאישים מדיניים
משני הצדדים מגיבים תוך דקות איש על
דברי רעהו.
היתד. זאת תוצאה ישירה של מיסמך
מייוחד־במינו, שגרם כמה שעות לפני כן
לסנסציה בינלאומית — אם כי הוצנע ב־כלי־התיקשורת
הישראליים.
המיסמך היה מנוסח בצורה של סיכום
של סידרת־שיחות, שנערכו מאז חודש
ספטמבר בפאריס, ושרק הדים מהן הגיעו
עד כה לעיתונות. היו לו שלוש תכונות,
שכל אחת מהן הפכה אותו ציון־דרך היסטורי

>• בפעם הראשונה הכריז אש״ף פומבית
כי הוא מקיים מגעים סדירים עם גוף
ישראלי, שהוא פטריוטי וציוני במהותו.
ו• זהו המיסמך הראשון שחובר במשותף
על-ידי אש״ף וגוף ישראלי.
י• הוא כולל התייחסות מפורשת וחיובית
למצע מדיני של גוף ישראלי, הדוגל
באורח חד־משמעי בקיומה, בעצמאותה ובביטחונה
של מדינת־ישראל, תוך איזכור
קשריה עם התנועה הציונית (ראה מיסגרת).

?רחת נוידה
השהתרחש אחרי פירסום המיסמך
* ) ההמולה הבינלאומית, ההתרוצצות המדינית,
ההכחשות וההכחשות־הנגדיות — אך
אישרו את האופי המהפכני של המיסמך.
אי־אפשר היה לצפות לכך שצעד כה
כביר קדימה, לקראת סיום של מילחמה
בת מאה שנה, יעבור ללא זעזועים. ואכן,
הזעזועים היכו גלים ברחבי העולם.
ההשתלשלות הקדחתנית:
• בשעה 18.30 נערכה בתל־אביב מסי־בת־עיתונאים
מטעם ״המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני״ ,ובה נמסד
הנוסח המלא של ההצהרה המשותפת. ה עיתונות
הישראלית כימעט התעלמה מן
המסיבה. ועסקה באותה שעה בנאום שיגרתי
של מנחם בגין. אך כל כלי־התיקשורת
החשובים בעולם. רשתות טלוויזיה, רדיו
ועיתונות, נתנו למסיבה כיסוי מירבי.
כתבים שלא התכוונו להופיע, הוזעקו על-
ידי המערכות שלהם ברחבי העולם, נדרשו
לשגר באורח בהול סיקור מירבי.
• שעתיים לאחר מכן הראה כתב סוכנות
רויטר׳ס בביירות לראש המחלקה ה־

(המשך מעמוד )19
מדינית של אש״ף, פארוק קדומי, את נוסח
הידיעה על מסיבת־העיתונאים שהכינה
סוכנות רויטר׳ס. ידיעה זו היתר• כוזבת
לחלוטין. ואולי אף סולפה בזדון (ראה
תשקיף) .נאמר בה שנציג אש״ף חתם על
הודעה ציונית. קאדומי הכחיש את הדבר
מכל וכל, ובצדק. במסיבת העיתונאיס ב־תל־אביב
הדגישו הדוברים והסבירו ארוכות
מדוע אין המיסמך חתום.
• סמוך לחצות שידרו הסוכנויות הבינלאומיות
את הכחשתו של קאדומי. למר-
אית־עין היתר. זאת הכחשה טוטאלית —
אף כי למעשה הכחישה רק פרטים שלא
היו נכונים.
• ב־ 2.00 בבוקר התקשרו ראשי המועצה
הישראלית, באמצעות הטלפון הבינלאומי,
עם הנציג הבכיר של אש״ף, שהשתתף
בחיבור ההודעה המשותפת. אחרי שנקרא
באוזניו בטלפון הנוסח המלא של ההודעה
שנמסרה בתל־אביב, הוא אישר מחדש שזהו
הנוסח המדוייק. הוא הודיע על כך
גם לביירות.

צעד ו7הב3ני
ך • די להכין את המסתתר מאחרי הת-
^ רחשויות סותרות ומבולבלות אלה,
יש לדעת את מהלך המאורעות שקדמו
לכך — זשבחלקם עדיין נשמרים בסוד.

פריצת־הדרך הראשונה אירעה
בספטמבר ,1970 כאשר נתקבל איתות
שכשלו התנאים לפגישות כין
אש״ף וכין המועצה הישראלית.

גם קודם־לכן נתקיימו מגעים אישיים
בין ישראליים מסויימים ׳ובין אישים של
אש״ף. כך, למשל, קיים אורי אבנרי סידרה
קבועה של מיפגשים ומגעים אחרים עם
אישים פלסטיניים, בעיקבות ההצהרה ההיסטורית
של סעיד חמאמי במארס ,1975
שבה הגיש תוכנית־שלום מפורטת שדמתה
מאד לתוכנית־השלום של אבנרי עצמו.
אבל פגישות אלה היו על בסיס אישי,
או שנערכו במיסגרת של ועידות בינלאומיות,
שבהן השתתפו מישלחות ישראליות
וערביות בצד מישלחות רבות
אחרות, דוגמת ועידת בולוניה ב־.1973
כל זה השתנה עם הקמת המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי—פלסטיני,
בדצמבר .1975 מועצה זו יצרה עובדה
כפולה חדשה: היא כוללת מיגוון רחב
של אישים ידועי־שם, והיא ביססה את
פעולתה על מינשר כתוב, שפירט את
מהות השלום שאליו היא שואפת.
המינשר של המועצה פורסם בהרחבה
בעולם, ונלמד היטב על־ידי האישים האחראיים
באש״ף. הם גם ניתחו את ההרכב
האישי של המועצה. הם הבינו כי אין זו
עוד קבוצת־שוליים, המשוללת מישקל ב־דעת־הקהל
הישראלית, אלא גוף בעל שורשים
בחברה הישראלית, שאי-אפשר להתעלם
מקולו.
אנשי המועצה, מצידם, עקבו בדריכות
אחר המתרחש בקרב אש״ף, במהלך מיל־חמודהאזרחים
הלבנונית. הם ידעו כי בתוך
אש״ף הולכת ומתגברת המגמה הריאליסטית,
המבינה כי הפיתרון הסביר היחידי
לבעייה הפלסטינית הוא הקמת מדינה
בגדה וברצועה, תוך שלום עם ישראל.
מנעים פרטיים של כמה מחברי המועצה
עידכנו מדי פעם את התמונה. היה ברור

מסיבת־העיתונאים הבינלאומית של המועצה*
בשעה 5.30
במשך ארבעה החודשים — מראשית
ספטמבר עד האחד בינואר — התקיימו
בסדהכל שש סדרות של פגישות,
שכל אחת מהן ארכה יומיים־שלושה. משני
הצדדים השתתפו מדי־פעם הרכבים
שונים. ההרכבים הישראליים, שנקבעו מדי-
פעם על־ידי ועד־הפעולה של המועצה *,
כללו את האלוף (מיל ).מתי פלד! אורי
אבנרי! ח״כ לובה אליאב! המיזרחן יוסי
אמיתי מקיבוץ גבולות! ד״ר יעקוב ארנון,
מי שהיה מנכ״ל האוצר וח״כ מאיר פעיל.
בסד־הכל ארכו פגישות אלה יותר ממאה
שעות, כשהישיבות מתמשכות מדי-
פעם עד לשעות הקטנות של הבוקר. היו
אלה פגישות רוויות מתח בלתי־רגיל, כאשר
יחסי-ידידות אנושיים מאפילים מדי-פעם
על האיבה בין שני העמים, ולהיסך. ייתכן
כי הצד האנושי חשוב לא פחות מן הצד
הפוליטי, מכיוון שהבהיר לא פעם את
הבעיות והתיקוות שביחסים בין שני העמים,
יותר מכל דיון מדיני. אך עיקר
הזמן הוקדש, כמובן, לבירור מעמיק של
בעיות שני העמים, בדרכם של השלום.
בבואם לפגישות, סברו המשתתפים הישראליים
תחילה שיהיה עליהם להשקיע
מאמץ כביר כדי לשכנע את בעלי־שיחם
הפלסטיניים שעליהם להסכים לדו״קיום
ישראלי־פלסטיני, להכרה הדדית ולהקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.

אולם הם הופתעו לטובה: דב
רים
אלה היו מובנים מאליהם למש
תתפים
הפלסטיניים. בספטמבר
1970 כבר היה מנוי וגמור עם

בארוחות משותפות, הן בשיחות פרטיות.
אך חלק־הארי של השיחות היה מוקדש
לבעיות מעשיות וקרובות יותר: איך לשכנע
את דעת־הקהל הישראלית שלא
ייתכן שלום בלי הפלסטינים — ושייתכן
שלום עם הפלסטינים? איך לשכנע את
דעת־הקהל הפלסטינית כי ישראל תכיר
בקיומם ותסכים להקמת מדינתם, אם הם
יוותרו על הדוקטרינות הקיצוניות שציינו
את אש״ף בתחילת דרכו?
ותמיד צצה אותה השאלה: עד לאן אפשר
ללכת היום? מה ניתן לעשות כעת,
ברגע זה, לאור הנתונים הפוליטיים והפסי כולוגיים
הקיימים בשני הצדדים, מבלי
לעבור את הגבול?

עד רקע זה חזרה ונדונה השאלה:
האם לפרסם את דבר קיום
השיחות 1
הצד הישראלי דחף, כמובן, בכיוון זה.
טענתו העיקרית: לא ניתן לשכנע את
דעת־הקהל הישראלית בשינויים שחלו בעמדת
אש״ף, אם שינויים אלה לא יבואו
לידי גילוי פומבי, בצורה של פגישות
פומביות ומיסמכים פומביים. הפלסטינים
קיבלו עקרונית טיעון זה, אך נאלצו להתחשב
בהתפתחות דעת־הקהל הפלסטינית,
שהיתר. איטית יותר.

דבר אחד היה ברור ומוסבם :
שום צד לא יפרסם דבר על קיום
השיחות, אלא על-פי הסבמה הדדית,
וכנוסח שיוסכם עדיו.
דבר זה העמיד את המשתתפים היש ראליים
במצב קשה, כאשר החלו מו-

אומנם אישים בעדי-מעמד, אך בולם
היו אנשי האופוזיציה, המתנגדים
לקו הרישמי של ממשלתם כ עניין
הפלסטיני.
הידיעות שהופצו מדי-פעם בזדון, כאילו
נשלחו חברי־המועצה על־ידי ממשלת ישראל
לצורך גישושים בלתי־רישמיים -היו
חסרות־שחר. שום איש בממשלת ישראל
לא שותף בהחלטות המועצה, ולא נשאל
מראש על פגישה כלשהי. אומנם, כמה מחברי
המועצה — ביניהם מתי פלד, לובה
אליאב ואורי אבנרי — סיפרו מדי־פעם
לאישים ממשלתיים, וגם לראש־הממשלה,
על התרשמויותיהם, מסקנותיהם והצעותיהם
לאור הפגישות — אך תמיד אחרי
הפגישות. הם הקפידו שלא לבקש אישור
או עידוד ממשלתי למעשיהם. כך, למשל,
בשבוע שעבר, כאשר הוזמן לובה אליאב
אל נשיא המדינה במיסגרת ההתייעצויות
הרישמיות של הנשיא עם ראשי־הסיעות
בכנסת, ניצל אליאב את ההזדמנות כדי
לדווח לנשיא בפרטי-פרטים על השיחות,
תוך ציון שמות המשתתפים משני הצ דדים.
חוסר-שיוויון
זה במעמד של הצדדים הגביל
מראש את האפשרויות להגיע לניסוח
מיסמך משותף. הודעת־סיכום של שיחות
מתפרסמת כאשר נפגשים שני צדדים
שווי־מעמד. קשה היה לדרוש מן הצד
הפלסטיני לפרסם מיסמך, המכיל הכרה
הדדית, כאשר מצד אחד חתומה עליו
ההנהגה הרישמית של העם הפלסטיני, ומן
העבר האחר אנשי־ציבור אופוזיציוניים.

נאווק קארומ׳ הכחיש הודעה מסולפת -ולמחות חיום נפוצו בב״וות
דיעות על כוונתו שר * אסרעדאפאת לה ד יח ו מת פק ידו
כי מתקרב מצב המאפשר פגישה ישירה.

שני הצדדים ידעו בי פגישה
ישירה בזאת היא, כשלעצמה, צעד
מהפכני. מבחינה ישראלית, פגישה
עם אש״!ל היתה מעשה נועז, נובח
התעמולה השיטתית המתארת את
אש״ן? ב״אירגון המרצחים׳׳ .בשביל
אנשי אש״ף היה זה מעשה נועז
עוד יותר, בי פגישה עם המועצה
היתה הופכת בהברה אקט
של הכרה בגו?,ישראלי, פטריוטי
וציוני, המוברח להתפרש בהתחלה
של הברה כישראל עצמה, במדינה
יהודית וציונית.

לבום או רא?
^ אשר קרה הדבר, דרה ברור לכל
המעורבים שהם משתתפים במעשה

הנהגת אש ״ך (וכעיקר הנהגת
פתח, הגון! הקובע כתוך אש״ף)
לפעול כאופן עיקבי למען פיתרון
זה, ולהשתתף לצורך זה בוועידת-
ז׳נכה.
מובן שקבלת העיקרון אינה פותרת את
הבעיות. מה יהיה הגבול בין שתי המדינות?
מה יהיו סידורי־הביטחון? איך
תיפתר בעיית ירושלים? מה יהיה גורל
הפליטים? מה יהיה טיב היחסים ביניהן?
כל הבעיות האלה צצו מאליהן במהלך
הפגישות — הן בשיחות הרישמיות, הן
* ועד־הפעולה, שנבחר על־ידי 120 חב־רי־המועצה,
כולל את אליהו אלישר (נשיא־כבוד)
,מתי פלד (יו״ר) ,אורי אבנרי, לובה
אליאב, יוסי אמיתי, ד״ר יעקוב ארנון,
ד״ר הוגו ברגמן, רן כהן, פרופ׳ אבישי
מרגלית, עו״ד ראובן פינחסי, מאיר פעיל,
עמום קינן, ד״ר נעמי קיס, דויד שחם.

פיעות בעיתונות הישראלית הדלפות מיס־תוריות
על קיום השיחות בפאריס. חלקן
היו משובשות, חלקן היו קרובות לאמת *.
אך חברי המועצה לא יכלו להגיב, לאשר
או לתקן מבלי להפר התחייבות מוחלטת.
כל השיחות עמדו בסימן של חוסר
סימטריה בסיסית, שאי־אפשר היה להתעלם
ממנה.

הצד הפלסטיני היה בדרג ״ממשלתי״
.השתתפו בו חברי הוועד־הפועל
של אש״ת — גוף המקביל
לממשלה — הידועים באנשי-סודו
ומקורביו של יאסר עראפאת, המנהיג
הבלתי־מעורער של התנועה
הפלסטינית. כצד הישראלי הופיעו
* בשבוע שעבר טען עורך ידיעות אחרונות,
נוח מוזס, כי ההדלפות שפורסמו
בעיתונו, על־ידי שלמה נקדימון, היו הי
סקוף העיקרי של העיתונות בשנת .1976

כמיקרה בזה היה נוצר מצב שבו
ההנהגה הפלסטינית מבירה כישראל
— מבלי שההנהגה הישראלית
מבירה בעם הפלסטיני.
בעייד. שנייד. טמונה במיבנהו של אש״ף.
גוף זה שרוי בתהליך איטי של עלייה מן
המחתרת. עדיין אין בו נויזלים ונוהגים
של גוף ממלכתי גלוי. רק מעטים מבין
מנהיגיו מופיעים בציבור בשמם המלא,
תוך זיהוי תפקידם — ואחדים מאלה אינם,
דווקא, החשובים ביותר. בעלי־השיח ה פלסטיניים
שהשתתפו בפגישות פאריס הם,
דווקא בשל חשיבותם האישית בהנהגת
אש״ף, בלתי-גלויים. במהלך מילחמת-
האחים הלבנונית אף היו צריכים להתחשב
* ליד השולחן: מאיר פעיל, רן כהן,
לובה אליאב, מתי פלד (מוסתר) ,אורי
אבנרי, ד״ר יעקוב ארנון (מוסתר) ,נעמי
קים (חצי מוסתרת).

בבעיות ביטחוניות. כאשר הדרכים בין
ביירות ופאריס היו משובשות, וריחפה
עליהם סכנה אישית מתמדת, לא רק בשל
פעולות ישראליות וערביות, אלא גם מצד
גופי־שוליים פלסטיניים קיצוניים הדבקים
ב״פלסטין השלמה״.
לכן היה ברור, בסוף־השבוע האחרון,
כי חל מיפנה דרמאתי נוסף בעמדת אש״ף,
וכי ההתקדמות לקראת השלום נכנסה להילוך
גבוה עוד יותר. מתי פלד הוזעק
לפאריס, קיים במשך יומיים שיחות רצופות
עם האישיות הפלסטינית הבכירה,
ובסופו של דבר נתקבלה ההחלטה שמילאה
את מישאלת הצד הישראלי מזה ארבעה
חודשים: לפרסם הודעה משותפת.

ההודעה נוסחה כאנגלית, ועברה
כמה־וכמה תיקונים כמשך היום.
פסוקים מפויימים שונו. הוחלפה
הגדרתו של נציג אש״ף, שהופיעה
כנוסח המקורי. הטכסט
^ הסופי היה מודפס כמכונת-כתיכה
^ אנגלית, ועליו תיקונים דכים כדיו
^ כחולה. מיסמף זה היה מונה כביסו
^ של מתי פלד, כשחזר ארצה כשכת,
כשעה .18.00

״מיסמו ציוני

* * יסמך זה מייוחד־במינו לא רק מב־חינת
תוכנו הפוליטי, אלא גם בצורתו.
יש לו כמה תכונות מוזרות, שהיו
בלתי־נמנעות בנתונים הקיימים.

קודם כל, אין הוא חתום. כדרך-
כדל חותמים שני הצדדים על מים
מך*ם יכום כזה. הפעם זה היה
כלתי-אפשרי, מפני שנציג אש״ה
לא יכול היה לזהות עצמו כשמו.
משום כך נושא המיסמך אופי בלתי-
רגיל: זהו מיסמך מוסכם, שחובר על־ידי
שני הצדדים ועל דעת שולחיהם, אך ש אינו
נושא כל חתימה.

לפסוק המדיני העיקרי :״אש״ף רואה
המשתמעים מתוך בעקרונות מינשר המועצה הישראלית ...בסיס
נאות לפיתתן.״ כלומר: בניגוד להגדרות
פשטניות שנפוצו בארץ ובעולם, אש״ף
לא אימץ לעצמו את כ ל המינשר של
המועצה, על כל ניסוחיו, אלא את ״העקרונות״
ה״משתמעים״ ,שאותם הוא מקבל
״כבסיס״ לפיתרון. פירוש הדבר: הרוח
הכללית של המינשר נראית לאש״ף, אך
אין הוא מתחייב מראש לכל פרט ופרט בו.
בוודאי אסור היה לטעון, על סמך סעיף
זה, שאש״ף ״קיבל מצע ציוני״ ,או אף
השתכנע בצידקת הציונות — דבר מגוחך
שאינו מתקבל על הדעת.

אולם עם כל הניסוחים הזהירים
האלה, המעידים על הרצינות הרכה
שכה התייחס נציג אש״ת
למיסמך, הרי שפתו כרורה, מפורשת
ומרחיקת-לכת. הגדרתו של
אכנרי כמסיכת-העיתונאים, שזוהי
״פריצת־דרף היסטורית״ ,לא היתה
מוגזמת.

₪מרץ את קידומי
ך* גובתו של קאדומי היתה מובנת
^ 1מכמה בחינות.
קודם כל, הוא נשאל לגבי ידיעה כוזבת,
כאילו ״חתם״ נציג אש״ף על ״מים-
מך ציוני״ ,המכיר ב״מדינת־ישראל יהודית
וציונית״ .המיסמך לא היה חתום, ובוודאי
אין לייחס לו אופי כזה.

כדיפלומט מנוסה, נקט קאדומי
כטכסיס נושן: הוא הכחיש כמה
פרטים כלתי-נכונים, וכך יצר את
הרושם כאילו הוא מכחיש את העניין
כולו. כדיקה זהירה של נוסח
ההכחשה מראה כי אין כה הכחשה
טוטאלית כזאת.

אך תגובתו של קאדומי אינה פורמלית
בילבד• אין זה סוד שראש המחלקה המדינית
של אש״ף עומד בראש האופוזיציה
לקו של יאסר עראפאת, המייוצג על־ידי
האיש שחיבר את המיסמך עם מתי פלד,
הנמנה עם מקורביו הקרובים של עראפאת.
נראה כי הוויכוח בין שתי המגמות
אינו על עצם העיקרון של הליכה ל־דנבה
והסכמה להקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, אלא על דדכי־ביצוע.
בעוד הנציג הבכיר (זעימו יאסר עראפאת
ורוב אש״ף) מאמינים עתה כי אין תחליף
לאוריינטציה על ארצות־הברית ובעלות-
בריתה במרחב, כמו סעודיה, הרי קאדומי
מייחס חשיבות הרבה יותר גדולה לברית־המועצות.
יתכן מאד כי קאדומי גם אינו
מקבל את גבולות ד,־ 4ביוני, שאנשי הרוב
מוכנים עתה לקבלם.
תגובות אש״ף בביירות מושפעות —
כמו כל תגובותיה של ממשלת ישראל —
על־ידי מאבקים פנימיים לגיטימיים, ואולי
גם על־ידי יחסים אישיים והתחרות בין
בין מישרדים. קשה לדרוש מפארוק קאדו־מי
שיתעלם משיקולים מסוג זה יותר
מאשר עמיתו הישראלי יגאל אלון, שגם
הוא לא החמיץ השבוע כל הזדמנות כדי
לטרפד יוזמודשלום חשובה זו.

נראה כי לפחות כין שרי־החוץ
של אש״ך וישראל יש שיתוף־
פעולה למופת.

פארוק קדומי
בשעה 11,30

שנית, נאמר בכותרת המיסמך שההצהרה
תימסר בישראל — כלומר, שני הצדדים
חיברו מיסמך שנועד מראש למסירה
בארץ של אחד משני המשתתפים. היה
ברור, כמובן, שהוא יגרום לסנסציה עולמית,
ויפורסם בכל העולם וארצות־ערב.
שלישית, הנציג הפלסטיני הגדיר את
עצמו בצורה בלתי-רגילה, כאיש ״הממונה
ככל הנראה על התוארים באש״ף הם
גמישים, מיבנהו האירגוני אינו פורמלי,
והאיש לא רצה להדביק לעצמו תואר
מבלי לקבל היתר מייוחד לכך.
התיקשורת בין ביירות והעולם לקוייה
בימים אלה באופן קיצוני. דבר שגם עיתונאים
ואנשי־עסקים נתקלים בו. ביגלל
קשיים אלה, היה קשה לברר בעוד מועד
עם ביירות פרטים מסויימים, שהיו טעונים
אישור מוקדם נוסף — ועל כן
נהגו המנסחים בזהירות־יתר לגביהם.

הנוסח הסופי של ההצהרה הגיעה
לכיירות רק כיום השני כבוקר,
אחרי תגוכתו של קאדומי.
אחד הניסוחים הזהירים ביותר מתייחם

השבוע נפוצו בעולם שמועות חזקות שהוועד
הפועל של אש״ף עומד בימים הקרובים
להדיח את קאדומי, ולמנות במקומו
אדם השייך למגמה של האיש שהשתתף
בחיבור המיסמך.
אך הטכסיסים והבילבולים של השבוע
לא היו בעלי חשיבות לעתיד. ההגיון שהוליד
את ההצהרה המהפכנית המשותפת
יוסיף לפעול, ואין ספק כי ההבטחה הכלולה
בסעיף האחרון של המיסמך תוגשם
במהרה ובאופן דרמאתי. פעולות מסדי-
מות כבר נמצאות בשלב של הכנה.
איש מבין הפועלים למען השלום, משני
הצדדים, אינו משלה את עצמו שהדרך
תהיה סוגה בשושנים. תהליך היסטורי,
המסיים מילחמה בת מאה שנים, אינו
יכול להיות חלק וקל. על כל שני צעדים
קדימה, יש לצפות לפחות לצעד אחד
לאחור. בשני הצדדים קיימים כוחות גדולים,
שיש להם אינטרס לחבל בכל התקדמות.
ייתכן שרצח איש אש״ף בפאריס
השבוע אירע על רקע זה.

הרכה דכריס שנאמרו השכוע
כישראל, כתגובה עד המיסמך,
ייראו כעוד במה שבועות כמגוחכים.
כשיחה
טלפונית בינלאומית,
אחרי כל הסערה, נאמר כצורה חד
משמעית: המגעים יימשכו עתה
בתנופה גדולה עוד יותר.

במדינה
הע ם
ב תור ענ?ו

לגבי אישים רמי־מעלה
מתגלה ההלכה היהודית
כגמישה ואנושית
היהדות מחמירה עם המתאבדים.
ההלכה היהודית רואה בנוטלי נפשם
בידם כמוציאים את עצמם מכלל ישראל.
היא מענישה אותם גם אחרי מותם, מקפידה
כי לא יקברו עם שאר ישראל, אלא מחוץ
לגדר בית־העלמין.
יש הרואים בכך הלכה אכזרית, המא-
מללת לא פעם משפחות שלא לצורך. עם
המתאבדים נמנים מוכי־גורל, חולי מחלות
חשוכות־מרפא ומקרים טראגיים אחרים,
שהענשתם לאחר המוות נראית בעיני בני
משפחותיהם כהתעללות חסרת תכלית. אבל
בהתאם להלכה היהודית — יקוב הדין את
ההר.
מאז קום המדינה סערו הרוחות לא
אחת סביב פרשיות בהן התעקשו רבנים
שמתאבדים יקברו מחוץ לתחומי בתי-
הקברות היהודיים. שתדלנויות, מחאות והפגנות
לא הועילו.
לא כמנודה. השבוע הוכיחה הדת היהודית
כי היא מסוגלת להיות גמישה,
אנושית ורחמנית, כשצריך. בהתאם לבק שתו
של ראש־הממשלה, מצא הרב הראשי
שלמה גורן, פיתרון הלכתי שיאפשר את
קבורת שר־השיכון אברהם עופר בשורה
רגילה בבית־הקברות, ולא מחוץ לגדר.
פילפול הלכתי הקובע כי בין החלטתו
של אדם להתאבד לבין המוות הממשי
חולף זמן, בו עשוי המתאבד לחזור בו
מרצונו למות, הוא שאיפשר לרב גורן
להתיר שלא לנהוג עם השר המנוח בחומרה
ולקברו בתוך עמו ולא כמנודה.
אפילו אנשים שאינם דתיים לא יכלו שלא
להעריך צעד אנושי מעין זה של הרב
גורן.
הם גם לא יכלו שלא לשאול את עצמם,
מדוע אין היהדות מגלה ליבראליות וקידמה
מעיו זו, גם לגבי אותם אומללים,
ששלחו יד בנפשם, מבלי שיהיו שרים
בממשלת־ישראל 1

הבעיה הפלסטינית, באם ישנה כזאת, יוכל
להיעשות רק במיסגרת המדינה הירדנית.
השבוע, קיבל נשיא מצריים, כביכול,
את העמדה הישראלית. בראיון שהעניק
לוושינגטון פוסט טען סאדאת כי התנאי
הראשון להסדר שלום במזרח־התיכון הוא
כי כל מדינה פלסטינית -שתוקם בשטחים
מהם תיסוג ישראל, תהיה חייבת להיות
קשורה, פורמאלית בירדן.
הכרזה מעין זו, שלא היתה אלא חזרה,
בשינוי נוסח, על העמדה הישראלית, לא
היתד, כניעה. להיפך, היא היתה טכסיס
שקוף שנועד להציג את ממשלת־ישראל
ככלי־ריק. למעשה! ,מד, שאמר סאדאת היה
זה: אם זה מה שמפריע לישראל ללכת

מ דיניו ת
מ ל כו ד ת 3ת אי

ממשזת־ ישראל יצרה מצב
כו תצטרך לשלס, תמורת
מילים ריקות כוויתורים
מהותיים כנושאיס חשוכם
בטרם הספיקה ממשלת ישראל להתאושש
מההסתערות הראשונה, במה שקרוי בפי
דובריה ״מיתקפת השלום של סאדאת״,
שטף אותה הגל השני של ההסתערות.
הוא הופיע בצורת ראיון, שהעניק נשיא
מצרים, אנואר אל־סאדאת, לעתון האמריקאי
החשוב וושינגטון פוסט. בעוד שכל
הצהרה או ראיון ישל דובר ישראלי רשמי
בנושא השלום, נשמעים כחזרה מדוייקת
על דברים שנאמרו לפני שנה, עשר או
עשרים שנה, יוצרים רושם של קשיחות
ודשדוש במקום, יודע סאדאת להעניק
תנופה ול־שוות העזה למדיניותו שלו, גם
אם היא, בעצם, אינה משתנה.
המערכה הנוכחית במיתקפת השלום של
סאדאת היתה מבוססת על ניצול מירבי
של חוסר-ההיגיון שבעמדות הישראליות
הרשמיות. למעשה הפיל סאדאת, בטכסיס
מחוכם, את ממשלת־ישראל במלכודת
שטמנה לעצמה. הוא הכניס אותה למילכוד,
שגם אם תעמוד על הראש ותעשה שמיניות
באוויר, ספק אם תצליח להיחלץ
ממנו.
מילים ריקות. המדיניות הישראלית
הרשמית בשנים האחרונות התרכזה סביב
טיעון מרכזי אחד, שהוצג לעיני העולם
כמוקד הפיתרון לשלום במזרח-התיכון.
טיעון זה גרם כי ״ישראל לא תוכל
לה-שלים לעולם עם הקמת מדינה נוספת
בינה לבין ירדן,״ או בלשון אחרת ״אין
מקום למדינה שלישית בין הים למידבר.״
על סמך טיעון זה, קיוותה ממשלת*
ישראל, תובן התנגדותה להקמת מדינה
פלסטינית עצמאית. מכיוון שכך אין גם
כל מקום להיכנס למשא־ומתן עם הפלסטינים
ועם האירגון המייצג אותם. פתרון

הגשיא אל־סאדאת
מלכודת ישראלית עצמית
לוועידת ז׳נבה, הנה סיסמה שתאפשר לה
לבוא אל שולחן הדיונים.
כל אדם שפוי מבין כי הנוסחה של
״מדינה פלסטינית שתהיה קשורה פורמאלית
לירדן״ אינה אלא מילים ריקות שאין
מסתתר מאחריהן כלום. זהו תנאי שאין
בז שום תוכן ממישי ושלא ניתן ליישמו
במציאות ריאלית. אבל אם זאת משאת־נפשה
של ממשלת־ישראל — הנה, היא
קיבלה אותה.
1מסךע שן. יחד עם מה •שנראה כוויתור
לעמדה הישראלית, הציג סאדאת שני
תנאים נוספים• ,שלמעשה היוו הקשחה
בעמדה המצרית. בניגוד לתביעתו בעבר
לנסיגה ישראלית בשלבים ולאורך זמן,
תבע עתה סאדאת נסיגה ישראלית מהירה,
שלימה ובבת־אחת. נוסף לכך תבע גם את
צירוף לבנון לוועידת ז׳נבה.
כיוון שישראל לא טענה מעולם כי
בעיות אלה הן מהותיות ועקרוניות לגביה,
יכול עתה סאדאת לגבות ממנה, תמורת
מה שנראה לישראל ״התפתחות חיובית״,
תנאים קשים וחמורים יותר להסדר שלום.
ישראל אינה יכולה להתנגד להם, כיוון
שבנושא אותו הציגה כעיקרי ,״נכנע״
סאדאת.
כך יצרה ממשלת־ישראל מצב בו נפלה
לתוך מלכודת נוראה, ישבה תצטרך לשלם
תמורת מילים ריקות וסיסמאות הסרות
תוכן, בוויתורים מהותיים חשובים.
לשווא התפתלו שר־החוץ יגאל אלון,
ודוברים ישראלים רשמיים, בניסיון להציג
את דברי סאדאת כ״הזמנת לחצים על
ישראל״ או ״בזריקת עצם לירדן״ .העולם
קיבל את דבריו •של סאדאת כצעד נוסף
של פשרה. התנאים הקשוחים הוצגו
כ״מסך עישן לכיסוי ההערות המתונות.״
ישראל שוב הוצגה כמתנגדת לכל ניסיון
של שלום, וכמדינה שאין בה מי שמסוגל
לנהל מערכות מדיניות.

במדינה
מי שטרה
איך יטאטא
המטאטא החדש?

ה מי כתבהבאנ שלח ה שבוע

האם יתגלה המפכ״ד החדש
כמסררך ברז — 7או
כמגיפת־גוצות רכה?

למריצחק רבין:
31 בדצמבר 1976 ,

לכבוד
מר יצחק רבין
ראש־ ממשלתי שראל, ש ר־ הד תו תושר־הפני ם
ירו שלי ם

בסוף השבוע שעבר נכנם גבר גדל־ממדים
לתוך הלישכה החשובה ביותר בבניין
המטה־הארצי של המישטרה בירושלים,
בקומתו החמישית. בהופעתו החיצונית
ובשערו הכסוף, נראה רב־ניצב חיים תבורי,
מפכ״ל המישטרה החדש, כדוד טוב־לב ו
החדש
ולחבל בכל ניסיון שלו לשנות את
המצב הקיים.
קאריירה מזהירה. תבורי 56 אב
לשתי בנות ובן, וסב לנכדים, ידוע ל מקורביו
ולפיקודיו כגבר חביב וישר, שוטר
מעולה ואדם שעד היום הוכיח את עצמו
כהגון ושאפתן. הוא יליד רוסיה שעלה
ארצה בהיותו ילד, והחל את שירותו הביטחוני
בימי מילחמת־העולם השנייה, ב־יחידת־הפרשים
שהוקמה במטרה למנוע את
פעולות הגייס החמישי הגרמני.
במילחמת־השיחרור לחם ברובע היהודי
בעיר־העתיקה בירושלים, ושם נפצע קשה
בקרב על בתי־ורשה. למישטרה התגייס
מייד עם קום המדינה, בדרגת סמל. במשך
28 שנות שירותו בה עבד בסיור, בחקירות־תנועה
ובשנת 1953 נתמנה כראש ענף־
התנועה בירושלים. בין השנים 1954ו־1970

אדוני ואש הממשלה,
בשם תנועת העולםהזח, הריני מברך אותך על החלטתך
האמיצה לסל ק את שרי המפד״ל מן הממשלה, אחרי שהעזו,
בחוצפה ה תהו מי ת האופיינית למפלגה זו, להמנע מלהביע אמון
לממשלה שהם עצמם שותפים אלה.
אולם התנהגות מופקרת זו אינה אלא המשך של שיטת
הס חי ט ה וההתעללות שאותה מפעילות הסיעות הדתיות בכנסת
נגד מדינת ישראל ואזרחיה, מזה דור שלם.
מסיבה זו, אין להס תפ ק בגירוש ישרים אלה מן הממשלה,
תוך הבעת משאלה ל״המשך שותפות״ .חובה היא לפרק א ת
השיטה, שבעטיה נאלץ הרוב הגדול של המדינה להשתעבד לכפייה
דתית גוברת ולקבל תכתיבים של חוגים קנאיים בעניינים הקוב עים
א ת גורלנו לדורות.
איני רואה עתה כל סיבה מצפונית, חוקית, מוסרית או
פוליטית, לעמוד בהתחייבות קואליציונית מאחר שזו מתה עם
הפרת האמון מצד שרי המפד״ל. המצב שנוצר, אחרי שקבלת
לידך את משרד הדתות, מאפשר ומחייב אותך, לנצל את החודשים
הקרובים כדי לסלק את תוצאות הס חי ט ה, לאחר שסלקת את
גורמיה.
לפיכך, הריני מציע לך לנקוט בשבועות הקרובים בצעדים
הבאים :

ה א חזו ת

מ פי רי־ ה חו ק

לסלק
ב ק די ם.
״ ה א חזו ת ״ זו אינ ה רק פרי קנ או ת ל או מני ת
שלוחת־רסן, אל א בעיקר בטוי נוסף של הכפייה
הד תי ת הפול שת לכל ת חו מי חיינו.
לפטר מיד — ב תו קףסמ כו ת ך כשר הפני ם — א ת
מר ישראל קניג, אבי המסמך הגזעני הזכור
לשימצה.
לסלקאת הכפייה ה ד תי ת מן ה הווי של צה״ל,
כגון מניעת אוכל חםמ חיי לי ם ב שבתות.
ליזום, כשר הפנים, תי קון ב חו ק ה שבות, כדי לב טל
א ת ההגדרה ה ד תי ת ה או ר תו דו כ סי ת ה קוב ע ת
״ מי הו יהודי״ ,ובכך לסלק מכשול ח מור לעלייה
ולשויון ב מדינה.
מערך ה כו חו ת ב כנ ס ת הנו כ חי ת מאפשר שינוי זה
ב חו ק, מאחר וגם עתה יש רוב של ל פ חו ת 66 קו לו ת
ל סי עו תהמצ הירו ת על התנגדותן לכפייה ד תי ת.
לקבוע, כשר ה ד תו ת, הנ חיי ה חדשה במשרד זה,
ב מג מה לכונן מיד שויון גמור בין זרמי הדת
הי הודי ת — ה או ר תו דוכ סי, ה קונ סרב טי בי וה־רפורמי
בכל השט חי ם, כולל עריכת נישואין.
ל חו ק ק, עוד ב כנ ס ת הנו כ חי ת, חו ק שיאפשר נישו אין
וגרושין אזר חיי ם. גם ל חו ק כזה יש עתה רוב
ברור.
לסלקלפ חו תאתהסמ מני ם הבול טי ם ביותר של
הכפייה ה ד תי ת בכל ה ש טחי ם.

רב־ניצב רוזוליו מעביר פיקוד לרב־ניצב תכורי
האס בכפפות־משי —

ומבזי־צה״ל

אני סבור שזוהי הזדמנות לקבוע תקדימים, שיפתחו דף
חדש בחיי המדינה ושיחזיקו מעמד גם אחרי הבחירות.

בברכה,

מפכ״ל חיים תבורי
— או באצבעות־פלדה?
סובלני, שאחת היא מטרתו: לנהל את
ממלכתו החדשה על מי־מנוחות, לא להתרגז,
לנהוג סובלנות, ולחתום בסיום נאה
את הקאריירה המישטרתית המבריקה שלו.
רב־ניצב תבורי קיבל לידיו את ההגה
של מישטרת ישראל באחת התקופות הקשות
ביותר שלה עד היום, תקופה ש־מציינות
אותה סערות עזות בתוכה ומחוצה
לה, בעולם הפשע שבו היא אמורה להילחם.
את מורשתו של המפכ״ל העוזב,
שאול רוזוליו בן ה־ — 53 שנאלץ לפנות
את כהונתו הרמה בעיקבות חיכוכים עם
שר־המישטרה ועם הקצונה הבכירה בה
— ניתן לכנות פצצת־זמן. המישטרה נאכלת
מבפנים עקב תנאי־שכר ירודים. חומר
אנושי שאינו מן המשובחים, מוראל פגום
ואי־נכונות לפעול לטיהורו של הגוף החשוב
הזה מבפנים, ללא משוא־פנים. קלי-
קות הקצינים הגבוהים במטה־הארצי מתכננות
כבר עתה כיצד לשים רגל למפקד

שימש כמפקד נפת הנגב ומרחב הנגב,
ובשנתיים שלאחר־מכן היה סגך מפקד המחוז
הדרומי של המישטרה.
הוא התנדב לתפקיד מפקד מרחב ירושלים
באחת התקופות הקשות ביותר שעברו
על האיזור, והצליח להכניס בו סדר.
במשך שנתיים היה מפקד המחוז הדרומי,
עד שבחודש מאי 1975 מונה לתפקיד
ראש אגף־המיבצעים של המישטרה.
למינויו לתפקיד המפכ״ל קדם מאבק חריף
בתוככי הקצונה הבכירה, ולאחריו עזבו
את המישטרה שניים מתוך שלושה מפקדי
המחוזות שלה. בעיקבות אלה פרש גם
ניצב אלי דקל, סגנו של רוזוליו שראה
עצמו כיורשו הטיבעי של המפכ״ל ב תפקידו.
גם קצינים אחרים במטה־הארצי
לא הסתירו את אכזבתם משלא קיבלו את
המינויים שהובטחו להם או שעליהם חלמו.
האפשרויות. לפני תבורי עומדות
(המשך בעמוד )24
העולם הזה 2053

שבועון צרפתי מנבא: צוללת אחת יכולה

שני מיליון טון

של נפט יוצאים מדי יוס מן המיפרץ הפרסי, דרך
המיצר הצר, לעבר השווקים הצמאים של אירופה
המערבית, ארצות־הברית, אפריקה, המיזרח הרחוק, אוסטרליה — ואילת. בילעדיהס,
יהיה העולם המערבי משותק, ומנהיגיו מטכסים עתה עצה כיצד להגן עליו.

בחשכת לילה מגיח צי של מפציצים
בלתי״מזוהים, ומטיל מטר של מוקשים
במיצר הורמוז — שרוחבו 50 קילומטרים
ועומקו 60 מטרים, המפריד בין המיפרץ
הפרסי והאוקיינוס ההודי. בשעות הבאות
טובעות שתיים, שלוש מיכליות״ענק ב•
מיצר. שאר המיכליות נעצרות ונסוגות.
נתיב הנפט אל ארצות־הברית, אירופה
המערבית, יפאן, אוסטרליה (וגם ישראל)
— מנותק.
זה יכול לקרות גם בך: אי״שם מדרום
למיצר הורמוז מפנה מפקד של צוללת
אלמונית את הפריסקופ שלו לעבר מיב-
לית״ענק. כעבור שניות אחדות הוא מפעיל
נגדה טיל יס״ים. מבעד לפריסקופ רואה
המפקד את ההתפוצצות האדירה. הצוללת
נעלמת במצולות. אך תוך דקות מקבלות
כל המיכליות באוקינוס ההודי וב-
מיפרץ הפרסי פקודה אלחוטית מבעליהן:
לחוש אל הנמל הקרוב ביותר,
ולהישאר שם.
התוצאה — זהה: זרם הנפט לעולם
המערבי נפסק.

המיצר השלישי
של אילת
תיאור זה אינו לקוח מתוך ספר של
פוליטיקה בידיונית. הוא מעסיק כיום את
ראשי המטות הצבאיים של כמה מדינות.
בשנים עברו עסקו אנשי המדיניות והביטחון
של ישראל במיצר קרוב יותר:
מיצר טיראן, שגרם במישרין למילחמת
ששת-הימים, ושהיה מעורב גם בגורמים
שהביאו למילחמת סיני ולמילחמת יום•
הכיפורים.
במילחמת יוס״חביפורים חופנתה תשו־מת־הלב
הישראלית אל מיצר רחוק יותר :
באב-אל-מנדב (״שער הדמעות״) ,חמיצר
המפריד בין ים־סוף והאוקיינוס ההודי.
נמסר בי המצרים ו/או חדרום־תימנים
הטילו עליו מצור, כדי למנוע מעפר אוניות
חמייועדות לישראל. בהסכמי הפסקת־האש
הובטח שמצור זח יוסר.
עתה מעסיק את ישראל והעולם מיצר
רחוק עוד יותר. גורם לכך השאה האירני,
מוחמד ריזא פהלאווי, הדואג להפיץ דאגה

(המשך בעמוד )32

( ¥ף 11ח 1 1 1׳¥| 1 11 מתקרב, בתיאור דימיוני זה של
! 1 1 /1 #1 \ 111 /השבועון פארי־מאטש (למעלה,
מימין) לעבר מיצר הורמה. הציור הסכמאתי מראה, את שדות
הנפט של העולם הערבי ואיראן שמסביב למיפרץ הפרסי .,את צי

מיכליות־הענק המוביל את הנפט מן המיפרץ לחמש יבשות —
ואת המיצר הצר והרדוד, שדרכו הן צריכות לעבור( .למעלה) :
המטוסים האלמונים, בציור זה של פארי־מאטש (למעלה מימין)
הטילו את המוקשים במיצר. שתי מיכליות־ענק מתפוצצות וטובעות.

במדינה
(המשך נוענווד )22
עתה כמה אפשרויות — כפי שטוענים
קצינים בכירים מאד במטה־הארצי, בעלי
עמדות־מפתח, שאינם מסתירים את ה־עובדה
כי לא התלהבו מבחירתו של שר־המישטרה
שלמה הילל בתבורי דווקא,
כמפכ״ל החדש. לדעתם הוא עלול להסתבך,
אם אך יתחיל לנקוט צעדים להבראת ה-
מישטרה מבפנים, לפתוח אותה לביקורת
ציבורית ולהתחשב בגילוייה של העיתונות
בתחומי האלימות והשחיתות שבתוכה.
אם יפעל כך׳ עלול תבורי לגרום לחיכוכים
קשים וחריפים בינו לבין הקצונה
הבכירה הכפופה לו, שאנשיה אינם ששים
כלל לזעזועים ולשינויים דראסטיים. אם
יבקש, למשל, לשים קץ לשיטות־החקירה
האינקוויזיטוריות הנקוטות בידי חוקרים
מסויימים, לשם הוצאת עדויות מעצירים,
יאשימוהו בכך שהוא קושר את ידיהם של
אנשיו ואינו מאפשר להם להתמודד עם
העולם־התחתון בדרכם.
אך אם יבחר בדרך האחרת, זו של השתיקה
וההשלמה, כלומר אם יהיה ״ילד
טוב״ ,צפויים לו ימים טובים וארוכים
בראש המטה־הארצי.
עמוד־שדרה איתן. על תבורי להחליט׳
למן ההתחלה, איזה קו ינקוט בתקופה
הקרובה, הסוערת, המזומנת לו,
תקופת ערב־הבחירות. מומחים צופים עתה
הפגנות רבות, שביתות, אולי אף הפגנות-
רחוב סוערות. הממשלה תבקש מן המיש־טרה
לנקוט יד חזקה, להרגיע את הרוחות
בכל מחיר. כיצד עתיד חיים תבורי להגיב
על דרישות אלה?
תומכיו במטה־הארצי טוענים, כי הנקודה
החזקה של תבורי היא עמוד־השדרה ה-
איתן שלו. אם נכונים דיבריהם, כי-אז יש
להניח שהוא לא יהסס להרחיק מעל דרכו
את הקצינים שינסו לחבל בעבודתו כדי
לסלקו, כצעד במילחמה הקרה המתנהלת
בין קבוצות הקצינים השונות במטה־הארצי.
אם יחליט שמוטב לו להתנהג יפה ולעשות
את רצון כולם׳ תוך פשרות ומציאת שביל-
הזהב, ייתכן שכולם יהיו מרוצים — אך
בכך גם תגיע אל קיצה האגדה ששמה
חיים תבורי.

מי שפ ט
הצנזור המתח״!׳

בית-המישפט קבע: רמישמדה
אץ זכות דחפעי? צגזורח
מי מוסמך לאסור מופעי עירום בישראל,
משרד־הפנים, באמצעות המועצה לביקורת
סרטים ומחזות, או המישטרה? או אולי
שניהם גם יחד?
על שאלות אלה התבקש להשיב השופט
העירוני בתל־אביב יצחק אורן. היה זה
אחרי שנציג המישטרה, רב־פקד יעקב
כהן, ביקש ממנו להוציא צו סגירה נגד
מועדון־הלילה הפנינג ,2000״משום שהוא
מהווה מקור משיכה לאלמנטים מסוכנים
לציבור ומהווה פגיעה במוסר הציבורי.״
מה שגרם למישטרה לבקש בקשה זו היה
מופע העירום המוצג במועדון (העולם הזה
)204<1ברישיון ובאישור המועצה לביקורת
סרטים ומחזות.
היה זה דווקא הצנזור הממשלתי שיצא
נגד תביעת המישטרה לסגור את המועדון
בשל מופע העירום המוצג בו. הד״ר מאיר
שחם, איש משרד־הפנים, המשמש ממלא
מקום יו״ר המועצה, עלה על דוכן העדים
והצהיר :״לא ידוע לי על כל גוף אחר
בארץ הממונה על ביקורת סרטים ומחזות.
אם אנחנו מוצאים בזמן ביקורנו במופעים
השונים כי הם טעונים ביקורת ומעקב
אנחנו סונים למישטרה ומבקשים ממנה
:י תבצע מעקב. אין זה מתפקיד המישטרה
!אסור מופעים, אלא לפי הוראה שלנו.״
ראיית חדשות. במצב זה ניסה נציג
;מישטרה לטעון כי מופע העירום מהווה
דטרד ציבורי משום שהוא מושך אליו
טיפוסים שליליים.״
השופט יצחק אורן לא סבר כי זהו
ימוק מספיק לאסור את המופע .״נאמנים
לי דברי הד״ר שחם,״ קבע ,״שעשה עלי
ושם מהימן, מהוגן, ישר ונאמן, כי לא
•וע לו גם היום כל נימוק שייחייב אותו
:טל את ההיתר שניתן למופע.״ אבל,
י,תאם לבקשת המישטרה, נתן לד, השופט
2זות, להביא בפניו ראיות חדשות כדי
:סס את בקשתה.
כך יוכלו שוטרים נוספים להינות מדי
יב חינם מהצגת העירום, בחיפוש אחר
איות הניכספות.

^ ילד רצה אברהם עופר בהוכחת
צידקתו, כפי שכתב במיכתב שנמצא
ליד גופתו, היה מעשו•-,התאבדות הדבר
האחרון שהיה עליו לעשות. שכן עתה
תיפסק החקירה, מן ההכרח, והציבור לא
יידע עוד לעולם אם החשדות שחקרה
המישטרה נגד עופר נכונים אם לאו.
אילו רצה עופר בטיהור שמו, היה
עליו לפנות ליועץ־המישפטי-לממשלה, להודיע
כי הוא מוכן להסיר מעליו את
חסינותו מרצונו, על־מנת לאפשר למישטרה
לחקור ולהוציא את צידקתו לאור. עופר
לא בחר בדרך זו. הוא הלך בדרך טראגית
כדי להימנע ממד, שעובר עתה על חברו
הטוב, אשר ידלין, שיחד עימו עבר את
שלושים השנים האחרונות, למן החברות
המשותפת בקבוצת חמדיה עד הלום.
שרשרת האירועים שהביאה את עופר
לידי ההחלטה לשים קץ לחייו החלה בבוקר
השבת האחרונה.

הפגישה הסודית
— גילוי מיקרי
ך • פגישה הסודית תוכננה לשעה
1 1שבה העיתונאים אינם צופים לעבד
הנעשה בביתו של ראש־הממשלה. מועד
הפגישה לא נרשם ביומניהם של המוזמנים
אליה, כך שאפילו מזכירותיהם לא ידעו
כלל כי ראש-הממשלה, יצחק רבץ, זימן
אליו שלושה אישים מצמרת המדינה, לדיון
הרה־גודל בפרשה שבכוחה להכריע את
גורל הבחירות הקרובות. לולא צמד צלמי-
עיתונות, אשר כמיטב מסורת הצלמים
האיטלקיים ארבו ליד ביתו של רבץ כבר
בבוקר השבת, לא היה העולם יודע כלל
כי הארבעה אכן נפגשו.
כך הגיעו גם שר־המישפטים חיים צדוק
— ללא עניבה ומעיל, כמינהגו ללבוש
לבוש ספורטיבי בשבת — ושר־המישטרה
שלמה הלל. רק היועץ־המישפטי-לממשלה

אהרון ברק, אולי בגלל היותו משרת הציבור
ולא נבחרו, הופיע ענוב ולבוש
בחליפה.
העילה הרישמית לפגישה היתד, פנייתו
של יצחק רבץ אל שר־המישפטים, לפני
שלושה שבועות, שבה התבקש למסור
לראש־הממשלה דו״ח עי מהלך החקירה
נגד שד־השיכון אברהם עופר.
לראש־הממשלה ניראה הדבר חשוב,
כיוון שעל צמרת המערך ניטל להחליט
אם יקבל עופר את תפקיד יו״ר מטה-
הבחירות של המערך, תפקיד שהוא כבר
הודיע ברבים כי יסכים למלאו. כן ביק־ש
רבץ לדעת מה צפוי מחקירתו של עופר,
כדי שלא תחזור פרשת ידלץ על עצמה,
אך הפעם בעוצמה כפולה ומכופלת- ,שכן
הבחירות קרבות ובאות ועופר הוא מעמודי-
התווך של המערך.
שר־המישפטים אינו מקיים מגע ישיר
עם חוקדי־המישטרה, ומשום כך פנה אל
היועץ־המישפטי אהרון ברק המנהל, למעשה,
את חקירת עופר, כשם -שעשה
לגבי חקירת אשר ידלין. ברק מסר לצדוק
מימצאים ראשונים- ,שדי היה בהם נדי
לפסול את עופר כמועמד לתפקיד יו״ר
מטד,־הבחירות. ועתה, בבוקר השבת, הגיע
ברק כדי לדווח לראש־הממשלה על מהלך
החקירה ועל מה שצפוי בה וכתוצאה
ממנה.
בישיבה דיווח ברק לשרים הנאספים,
כי המימצאים שנתגלו עד לאותה עת
חמורים. בעיקר חמורה היתד, עדותו של
עורך-הדץ חיים גושן, עד־המדינה נגד
אשר ידלין, שמסר עדות נגד עופר בפרשת
רכישת הקרקעות במיזרח־ירושלים. לפי
דיווחו של ברק, לא יכול להיות מנוס
מפתיחה בחקירה רי׳שמית נגד עופר, כולל
הסרת חסינותו כשר.
בדיון שהתפתח דנו המשתתפים בשאלה
כיצד למנוע ביזיון, העתיד להיגרם מכך
שלא ניתן להפסיק את חברותו של עופר
בממשלה שכן, מממשלת־מעבר לא ניתן

לפטר או להתפטר. כך יכול היה להיווצר
מצב שבו הכנסת תסיר את חסינותו והוא
עלול להיחקר ואולי גם להיעצר, אך
הוא יישאר שר בממשלה עד הבחירות.
על היועץ־המישפטי-לממשלה הוטל לבדוק,
כיצד ניתן למנוע מצב מביך זה.
ביום הראשון השבוע קרא עופר על
הדיון בעיתונים, ופנה אל ראש־הממשלה
בבקשה להחיש את החקירה, למען תוכח
חפותו. ראש־הממ-שלה היפנה אותו אל
שר־המישפטים, הממונה על נושא זה.
ביום הראשון לפניות־ערב נכנס אברהם
עופר אל שר־המישפטים חיים צדוק, יצא
נעבור שעה כשהוא אדם אחר לחלוטין.
תוכן השיחה אינו ידוע, אולם נראה כי
צדוק הסביר לעופר שאין מנוס מהמשך
החקירה, כמו בפרשת ידלין. עופר יצא
מן הפגי-שה עם השר ונהג לדירתו בירושלים,
ברחוב הבנאי .24 ביום השני בבוקר
נסע לביתו שבתל־אביב. בצהרי יום השני
שם קץ לחייו.

התלונות פתחו
קופת־עגירות
^ ין ספל! כי עופר לא התאבד בגלל ה־פירסומים
בעתונות. בחייו ידע כבר
התקפות חריפות בהרבה על אישיותו ועל
מעשיו. בתקופת העברת חוק באדר-עופר
פירסם העולם הזה חקירה על עיסקי שיכון־
עובדים ועל קישרי עופר ואשר ידלין,
שכללה חלק ניכר מן החומר שאותו חוקרת
עתה המישטרה. הפירסומים הללו לא עיר-
ערו את שלוות־רוחו של עופר, שהיה
רגיל למאבקים בזירה הפוליטית. ניתן
להניח ני מה שהביאו לידי ההחלטה
למנוע את החקירה נגדו, הוא המידע
שנמסר לו על־ידי שר־המישפטים, וכן
סירובו של ראש-הממשלה לפרסם הודעה
המטהרת אותו — כפי שעשתה הממשלה
בעניין ידלין, בשעתו.

חקירתו של עופר על־ידי המישטרה
נפתחה לפני כמה חודשים. כאשר,
בעיקבות פרשת ידלין הגיעו אלי עובדות
המעידות שעופר נהנה משוחד בעיסקת
רכישת קרקעות על־ידי חברת שיכון־
עובדים מעבר לקדהירוק בירושלים. בדיקת
החשדות הובילה לימימצאים רבים על
עבירות פליליות של עופר, בתקופת היותו
מנכ״ל חברת שיכון־עובדים (,)1968—1974
והחלטתי לנהוג כפי שנהגתי לגבי אשר
ידלין. תחילה פורסמו העובדות בסידרה
בת כמה המשכים בהעולם הזה. אחרי
הפירסום הגשתי תלונות למישטרת ישראל,
ואלה כללו את העובדות שפורסמו.
התלונות — ארבע במיספר — הוגשו
לראש אגף־החקיהות במישטרה, ניצב
יעקוב קדמי, שלאחר התייעצות עם היועץ־
המישפטי־לממשלה מינה צוות־חקירה •מיד
,חד בראשות ניצב־מישנה ראובן מינקובס-
קי, ראש מחלקת־החקירות במטה-,הארצי
בירושלים.
הצוות בדק את כל הנושאים שפירטתי
בתלונות, ובימים הקרובים היה אמור
לסיים את בדיקותיו ולהגיש מימצאים
ליועץ־המישפטי־לממשלה. מימצאי הצוות
נוגעים לשלדש קבוצות נושאים עיקריות:
האחת, עיסקת רכישת הקרקעות על־ידי
שיכון־עובדיס במיזרח־ירושלים, שבה נרכשו
כ־ 150 דונם במחיר של 6מיליון
לירות. התשלומים נעשו בשלושה צ׳קים,
לפקודת עורך־הדיו חיים גושן. הצ׳ק
הראשון היה על סכום התשלום לבעלי-
הקרקע, השני לתשלום המיסים והשלישי
לתשלום שכר־הטירחה של עורכי־הדין
ועמלות־התיווך. הצ׳קים היו חתומים בידי
אברהם עופר, מנכ״ל שיכון־ עובדים דאז,
בידי גיזבר החברה, יהודה בן־חורין. גושן
פדה את הצ׳קים, שילם במזומן למוכרי-
הקרקעות, כולם ערבים ממיזרח־ירוישלים
ומהגדה. העיקרון היה שהם חתמו שקיבלו
לפי 40 לירות למטר, בעוד שבפועל קיבלו
רק כ 15-לירות למטר. ההפרש בכל העיס-
קות הללו היה כ־ 2.5מיליון לירות, אשר
נשארו בכיסי גושן ושות׳.
עופר אמר למקורביו, כי הכספים שהוצאו
משיכון עובדים בעיסקת הקרקעות ב־מיזרח
ירושלים — כ־ 2מיליון לירות, נמסרו
למימון הבחירות של סיעת המערך בשנת
.1973 עופר היה אז האחראי למטה
הבחירות, ולדבריו איש לא שאלו מהיכן
קיבל את הכסף. הוא ניסה לומר זאת גם
בפגישתו האחרונה עם רבין, בה ביקש
גיבוי, וכאשר ראה כי מפקירים אותו הסיק
את המסקנות.
גושן העביר לאשר ידליו ־ 157 משפר־

הטירחה שלו בעסקות, בהתאם להסכם
בינו לבין ידלין שעליו הוגש כתב־אישום
נגד ידלין (כתב־האישום נוגע לתקבולים
של ידלין משכר־הטירחה של גושן מעסקות
עם קופוז־חולים בלבד) .ידלין שימש אותה
עת כמזכיר חברת־העזבדים, וגושן היה
החוליה המקשרת בינו לבין עופר.
המישטרה שמעה על עסקות אלו לראשונה
מפי חווה ארליכמן ויעקוב פאר,
מוסרי העדויות הראשונות נגד אשר ידלין,
בעיקבות התלונה שהגשתי ובה ציינתי
את שמותיהם. גם הווה וגם פאר שימשו
בתחילה כמתווכים בעיסקי הקרקעות הערביות.
אולם אחרי שחווה ארליכמן נסעה
לחצי־שנה לאמריקה, עבר גושן לעבוד
עם מתווכים אחרים. כאשר גבתה ד,מיש-
טרה עדות מגושן בעניין ידלין, הוא מסר
עדות גם על מעורבותו של עופר בעסקות
ובעניין השוחד שהוא קיבל.
אגב, כל עיסקת מיזרח-ירושלים עדיין
לא נכללה בכתב-האישום נגד אשר ידלין,
שכן ממתינים לאישורו של היועץ־המיש-
פטי״לממשלה, בגלל מעורבותו של עופר
בפרשה. רישמית משיבים, כי הפרשה
עלולה להביך את מדינת ישראל, כיוון
שיתברר בה כי נגיד בנק ישראל לעתיד
ושר בממשלה חברו יחדיו להונות את

האיש הח1ס

ערביי השטחים בעיסקי־קרקע. פרשה זו,
וההחלטה אם להגיש כתב־אישום נגד ידלין
בעיסקי־הקרקעות, היתד. אהד הנושאים
שנדונו בשבת בביתו של ראש־הממשלה.
קבוצת הנושאים השנייה שבדקה ה־מישטדה
נוגעת לכ 60-מקרים שבהם
הורה עופר למסור דירות של זוגות צעירים
למי שאינם זכאים לדירות כאלה.
כל מסירת דירה כזו באופן זה היא עבירה
פלילית. בין מקבלי הדירות היו אישים
בכירים במיפלגת העבודה, שעופר רצה
לקנותם באופן כזה. אחת הדירות, למשל,
נמכרה לבתו הלא־נשואה של סגן שר־התיקשורת
אלי מויאל. דירה אחרת, בצפון
תל־אביב, נמכרה לבתו של עודך־הדין
גושן, שעדיין אינה נשואה כלל. עופר
ניסה להעביר בוועדת־הכספים של הכנסת
שינוי של התקנות, כך שרוכשי הדירות
הללו יוכלו להכשיר את קנייתם, ושלח
את אדם טל, מנהל שיכון־עובדים בדרום,
אל ח״כ צבי גרשוני. זה האחרון סירב
להתערב, וניתק את קשריו עם עופר.
אגב, כשנוכח מויאל במתרחש, ביטל את
הרכישה וקיבל את כספו חזרה.
קבוצת הנושאים השלישית שנבדקה
נוגעת לשורה ארוכה של קבלת טובות-
הנאה על-ידי עופר ומישפחתד, כמו הדירה

אברהם עופר, כפי שהצטייר בעיני הציבור — אדם חזק.
שופע ביטחון־עצמי, בר־פלוגתא חריף וחד לשון. כאן,
באחת מהופעותיו מעל במת הכנסת. מאחרי תדמית חיצונית זו הסתתרה ככל הנראה
אישיות שונה, שלא עמדה בלחצים והגיעה אל המעשה הקיצוני של ההתאבדות.

שמכרה שיכון־עובדים לחותנתו, או תיכנת
קוטג׳ לאחותו על־ידי שיכון־ עובדים ללא
תמורה, או העדפות לבנו, עורך-הדין דן
עופר ומתן הנחות בלתי־חוקיות על הדירה
שקנה באמצעות שיכון־עובדיס.

נס המילחמה
בשחיתות
•ן* תה ;סגר תיק עופר בצורה טרא-
2גית, וכל המעורבים בו לא ייחקרו
עוד. גם פרשת ידלין תצומצם עתה,
ונראה כי יקומו גורמים שינצלו את
המאורע הטראגי לשם עריכת מסע״צלב
נגד העיתונות, כדוגמת זה הנערך בסרט
הכבוד האבוד של קתרינה בלום. אולם
להבדיל אלפי הבדלות, קתרינה בלום
היתד. אשה פשוטה — לא עסקנית־ציבור,
עקרת־בית — ולא שר בממשלה החי מן
הציבור ובשמו. המסע שנערך בעיתונות
הגרמנית נגד קתרינה בלום היה מסע
של טרור והשמצות נגד קורבן חף־מפשע,שנבחר כקורבן בגלל חוסר־האונים שלו
ואי-יכולתו להשיב מילחמה שערה. אולם
החקירה נגד עופר, וקודם־לכן נגד אשר
ידלין, היתד, מאבק נגד השילטון בביטויו
החזק ביותר, המסוגל להתגונן ולהשיב
מילחמה בכל האמצעים העומדים לרשות
המימסד. כאשר פתח העולם הזה במאבק
נגד אשר ידלין, לא האמין איש כי ידלין
יובס וכי טענות העיתון יהפכו לכתב-
אישום של המדינה. גם כא-שר הובילה
פרשת ידלין לחקירה נגד עופר, לא האמין
איש כי ניתן יהיה להזיז ולו בורג קטן
במכונת־המימסד האדירה.
לא הפירסומים והגילויים הם שדחפו את
עופר לביצוע ההתאבדות. התחושה שהקרקע
נשמטת מתחת לרגליו וכי אין הוא זוכה
עוד לגיבוי מצד המישטר שהוא היה
חלק ממנו — הם שהביאו אותו להחלטה
הגורלית.
מותו •של אברהם עופר מצער עד מאד,
אולם אין הוא יכול לגרום להפסקת החקירות
נגד השחיתות. אילו חיו המישטרה
או העיתונות בחשש מתמיד מאיומי התאבדות,
לא היה ניתן עוד לחקור דבר.
אילו החליט נשיא ארצות-הברית, רי־צ׳ארד
ניכסון, להתאבד בשיא פרשת
ווטרגייט, האם היה הדבר מטהר אותו
אוטומטית מהאשמותיו -של הוושינגטון־
פוסט? האם היתה העיתונות האמריקאית
נבהלת וחדלה לחשוף פרשיות־שחיתות י

יגאל לכיס י

נווי עשתה זאת שוב

וצינות

ברגע של שקט תופסת
הדוגמנית מוריאל צוויג
שנמנתה עם החתיכות הבולטות במסיבת
הסילווסטר ההמונית של פרדריקה סגל.

קדימה שולחת חוגגת זו,
¥1ך ף1
שהצליחה לתפוס לה רגע

של חשבון־נפש. משמאל: אשת־החברה
יונה לחוביץ וידיד על רחבת־הריקודיס.

גילוי־לב

במיטבו הפגינה סוזי לרמר היפהפייה, שהיתה מנערות־הזוהר הבולטות
של ישראל עד שנישאה, לפני כשנה, לאיש־עסקיס שוודי
אולם הגיעה לביקור בישראל לקראת ליל הסילווסטר. צילם: פטר פן 53
ך* פי שהשנה היוצאת היתד. שנה קשה,
** כך היא גם יצאה יציאה קשה אך עם
סימנים לטובה, והמוני בית ישראל גילו
כי הם מוכנים לתרום הרבה הרצלים, ד
בילבד שיוכלו לחוג את יום־הולדתו של
ביאליק כדת וכדין.
הגדילה לחגוג מכולם פרדריקה סגל,
שהסילווסטר הפך כבר כימעט רכושה הפרטי.
גם אם אין היא מפעילה כרגע שום
מועדון, היא פשוט לא יכלה להניח לראש־השנה
האזרחי לעבור ללא התערבותה הפעילה,
וחוץ מזה, מה יכול להיות אתגר
יותר גדול עבורה מאשר לפתוח את מועדון
,77 ודווקא בפתיחת שנת? 1977
וכך, בהתאם למסורת, הגיעו כולם ל מועדון,
השוכן ברחוב בן־יהודה בתל־אביב.

ידיים למעלה

מרים, ולא
בכניעה, העיתונאי
שליקה בן־פורת. בתמונה משמאל :
רבקה מיכאלי, שהגיעה עס בעלה יורם.

111״| 1פרדריקה סגל לא איכזבה גס הפעם והמועדנן החדש שלה, שנפתח רק
11\ 14 1׳ 1111 דלילה אחד (בינתיים) ,היה מלא עד אפס מקום. בין האורחים (בתמונה,
עם פרדי) היו גס הדוגמנית הישראלית־לשעבר סוזי לדמר ובעלה השוודי הצעיר.

והשנה התחילה ב

אכסטאזה

חברתו של הבמאי עודד קוטלר, שהיה גם
הוא בין החוגגים במסיבת הסילווסטר שערכה
פרדריקה במועדון 77 בתל־אביב.

¥ 1 1י1ו1ן 71 לקראת השנה החדשה
י * בעיניה הפקוחות לרווחה,
שלא ויתרה על המסיבה למרות
שהיא נמצאת בחודשי הריון מתקדמים.

1צ׳נ
א ׳ 1 1 1ץ 1ך 1גילה ראש המועצה־המקומית של טירה, כשבא לחגוג את ליל
11111111 ייי הסילווסטר הקדוש בתל־אביב, בשימחה לא פחותה מזו של
מארחיו התל־אביבייס. האדריכלית אילנה שרון דאגה להכיר לו את כל המי ומי שנכחו במקום.

מב עה במבטה לידיה, רעייתו של

11״ ל| 1111 יל ]11111
שייקה אופיר, שחוללה במלוא המרץ.

כבכל שנה, גם הפעם נדחקו הכל בשימחה ובששון על רחבת־הריקודים הקטנה במועדון.
דוב סגל קיבל את פני הבאים בחוץ, פר-
דריקה נשקה לנכנסים בפנים, ולמרות הקישוטים
הצנועים, היה שם בון טון בסטייל
שרק פרדריקה יודעת ליצור, כאילו
מתוך השרוול.
מאות האורחים היפים, ששילמו מאה
לירות לגולגולת עבור משקאות חופשי ו־טשולנט
עם קישקע ממולא, לא ניראו
מודאגים ביותר מכו שהמועדון טרם נפתח
רישמית, ואפילו מכך שהבר עדיין לא
כלל מיבחר של משקאות. הם נהנו להצטופף
על רחבת הריקודים במיטב חידושי
הגרדרובה, לפגוש את כולם לפני חצות ולהתפזר
עם כולם בשעות הקטנות.

חיוו זורח

הפנתה לעבר
המצלמה אלישבע,
אשתו לשעבר של מנפרד כץ. בתמונה
מימין: מוישל׳ה חובב הטשולנט.

שיד1ר
ע ל הג ל
גבה־ג לי ם
במערכ דו־ החד שו ת

ה ש בו עעלה
מינימום ה פו ס הראשון ד

2 , 2 5 0 .0 0 0

(כולד העכרה)

מינימום נול הפוסיס

4 . 0 0 0 ,0 0 0

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת ה טפסים

חגי פינסקר, מנהל הרדיו, סגר את
מקלט־ד,טלוויזיה בביתו, אחרי שצפה ביום
הרביעי שעבר בסרט מצחצחי הנעליים,
והלך לי־שון, אך צילצולו הטורדני
של הטלפון קטע את שנתו באיבה. על
הקו היה העיתונאי נתן ריבון, שהודיעו
כי מערכת־החדשות של הרדיו מתארגנת
לקראת סנקציות ושיבושים בשידור.
פינסקר הנדהם לא האמין למישמע־אוזניו,
והחליט לברר מייד את מהות הח דשה
המוזרה, אצל דובר רשות השידור,
משה עמירב. הטלפון הצליח אומנם
להקפיץ גם את עמירב משנתו המתוקה,
אך תועלת לא היתד, בו. הוא לא ידע על
העניין יותר מפינסקר עצמו. השניים הח ליטו
כי מדובר רק בעוד שמועה עיתונאית
חסרת־שחר, שרבות כמותה.
אולם, מהדורת־החדשות של יום הח מישי
בבוקר הוכיחה, כי מדובר ביותר מ סתם
שמועה. בחדשות הבוקר -שודרו, ללא
התראה מוקדמת, כותרות החדשות בלבד.
בפגישה -שכונסה מייד, בהשתתפות מג־כ״ל
הרשות יצחק ליבני, מנהל הרדיו
חגי פינסקר, יו-שב־ראש ועד־העיתוגאים

כושלת -של המחלקה ולניהולה הלקוי נית נה
בעת המשבר הממשלתי, כאשר באו
נציגי הסיעות השונות למי-שכן הנ-שיא,
סוקר האירוע על־ידי כתב מערכת היום
הזה. אך מחמת נאמנותו של הכתב ליומן
בלבד, לא טרח להעביר את המידע מבית
הנשיא גם למערכת החדשות. דקות ספורות
לפני שידור המהדורה נאלץ העורך
לצלצל לטלפונאי -שבלישכת הנשיא, ולש אוב
ממנו מידע על התרחשויות אותו יום.
אך הדוגמה הבולטת ביותר למחדלי
מחלקת־החדשות ניתנה, ללא־ספק, במיב־צע
יונתן. הידיעה על המיבצע התקבלה
במערכת־החדשות במיקרה, באמצעות אחד
העורכים המועסק גם על־ידי מערכת חד־
•שות־חוץ. אילמלא הטלפון שנתקבל עבו רו
מפאריס לא היה התורן- ,שהגיע למע־רכת־החדשות
אחר־הצהריים, יודע אודות
המיבצע דבר וחצי־דבר. גם כך שודרה
הידיעה בשידווי־ישואד רק בשעות־הע״
רב המאוחרות, שעות רבות לאחר •שידורה

בגלי־צה״ל.
כלקח •שהופק מתקרית מיבצע יונתן,
הוחלט למנות עורך־לילה. המינוי הת קבל,
אומנם בברכה על־ידי העובדים, אך
הם דרשו עבור עבודת־הלילד, הנוספת גם
תוספת נאותה ל-שכרם. כל זאת, למרות
שבהסכם ה-שכר נקבעו להם, לאור עבו דתם
המייוחדת 28 ,שעות־עבודה שבועיות
בלבד.
העובדים סיגלו. דרישה זו לתוספת־

עשהלן ־ מנהגק בו ע ־
מלא טו טו בכ *7ש בז עז

המועצה להסדר ההימור, בססה־ס

רווה צור אולי גלס
1ו 4א

ץ זט 6 £ 4
מנכ״ל רשות השידור ליבני ועובדי החדשות
הייאמן 7הייתכן 7

יצירת ציפורניים בשיטה מהפכנית
באמצעות רונמו־ ב:לעדי 0וואיגו
מזיק לציפורנ״ום !1שוער 11 וליהן
רחוב שרת 33ת״א, טל 456762 .
פתוח בין השעות 09.00— 18.00

אדמוגד צחייק ויושב־ראש אגודת־העיתונאים
בירושלים יצחק אלון, נת קבלה
החלטה סודית, שעל־פיד, תציג הנ הלת
רשות השידור אולטימטום האומר,
כי אם לא יופסקו הסנקציות תושבת מערכת
החדשות כולה ועורכיה יצאו לחופשה־מאונס.
סיקור
צולע. סיבת הסיכסוך, שפרץ
בפיתאומיות שכזו, היתד, טענתם של עור־כי־ווחדשות,
כי מחלקתם סובלת זד, זמן
רב מניהול כושל, הגורם לד, להימצא ב פיגור
מתמיד אחר החדשות, המגיעות
אליה •שעות אחרי התרחשותן או אפילו
אחרי פירסומן בעיתונות היומית. בתזכיר
מטעם מערכת־החדשות נאמר. בין השאר :
״הייתכן שראש־ד,ממשלה חוזר מביקור
בחוץ־לארץ ואין מערכת־החדשות מקבלת
מייד דיווח על כד? ד,ייאמן שאין בחדר־החדשות
נוהלי־חירום למיקרי־חירום, וב ארץ
עלולים לקרות אסונות בלא -שהדבר
יגיע במהירות לידיעת הציבור? הייאמן
שחדר־ד,חדשות ריק מאדם בשעות הלילה,
ואין איש בכוננות? כיצד קורה שתהנה
קטנה, יחסית כגלי־צה׳׳ל, מצליחה לשדר
ידיעות חשובות לפני הרדיו הממלכתי?״
בתזכיר של העובדים נאמר גם, כי
אין מדיניות שידור ואין מדיניות ברורה
לגבי תוכן המהדורות, סיגנונן ומיבגן.
אין מעקב אחר טעויות וכישלונות, או אף
אחרי הצלחות. אין ישיבות־מחלקה, ואין
דיונים לליבון בעיות שוטפות. אין תדריכים
לעובדים ואין השתלמויות. רשת
הכתבים, בעיקר בירושלים, מוזנחת, והעורכים
נאלצים לרדוף אחר ידיעות. למהדורה
המייוחדת לענייני כלכלה (חידוש
שעליו גאוותם -של יצחק ליבני ותגי פינס־קר)
אין, למעשה, כתבים.
מ חדד אנטבה. דוגמה לעבודתה ה
שכר
היתד, הקש ש-שבר את גב הגמל,
והגורם הישיר לסנקציות, למרות שטע נת
עורכי החדשות היא כי דרישות השכר
אינן עומדות במרכזו של הסיכסוך, וכי

כל רצונם הוא רק להכניס שיפורים במה־

לקתם.
איום מפורש. בחדר־המילחמה -של
רשות השידור, שבו התכנסו ביום הראשון
בבוקר חברי הוועד־המנהל של הר שות,
התנהלה המלחמה נגד שתי חזיתות —
כשד,תותחים הכבדים מופנים דווקא נגד
העובדים המינהליים שתוצאות שביתתם גר מו
לשיבושים החמורים בשידור. הוויכוח
הסוער, הופסק תכופות בשל הודעות
בלתי-פוסקות על שיבושים בשידורים.
ההודעה הראשונה בישרה על הפסקת
שידודי־הפירסומת ברשת ב׳ .פתק נוסף
הודיע כי רשת ג׳ מ־שותקת, וכי הכוונה
היא לשתק אף את השידור ברשת ב׳.
יצחק ליבני הורה מייד להעביר את שידורי
רשת ב, לרשת ג׳ .ההודעות הבאות
סיפרו על ביטולי תוכניות שונות, ש הופסקו
בזו אחר זו.
מנהל־הרדיו הורד, להשמיע תקליטים
תחת התוכניות שבוטלו. הפתק הבא ש הגיע
הודיע, כמובן, שהעובדים מסרבים
לשחרר תקליטים לשידור.
בין הודעת־איוב אחת לרעותה נאלצו
חברי הוועד־המנהל להאזין אף לדיווחו
הבלתי־מעודד -צל ארנון צוקרמן, ש סיפר
על תוכניות־טלוויזיה שאף הן בוטלו
בזו אחר זו.
שביתת עורכי החדשות הסתיימה, כש הוחלט
להקים ועדה פריטטית, שתבדוק את
תביעותיהם.
אבל העובדים המינהליים ממשיכים לגרום
למאזיני הרדיו בישראל לשאול :״זד,
רדיו?״
העולם הזה 2053

ה די ברליםק ימו
ועידה בפברואר

תוג*1ןיך

הבט חו ת סו דיו חשל
פרס לוו שי> 1טון
אישיות ערבית בכירה, שביקרה לא־מכבר בוושינגטון.
קיבלה מחוגי מישרד־החוץ האמריקאי ידיעה סודית
מאלפת :

שימעון פרם, כף נאמר כמידע, הודיע
למדינאים האמריקאיים שאם ייכחד הוא
כראש ממשלת ישראל, יהיה הרכה יותר
גמיש וותרני, גם כעניין הפלסטיני, מאשר
יצחק רכין.
לפי אותו מידע, מסר פרס בוושינגטון כי עמדתו
הניצית בישראל נועדה רק לצורכי פנים, ואינה
משקפת את עמדתו האמיתית, שעל־פיה יפעל אם
יהיה בשילטון.

הנהלת רויטריס
ת ח בו ר דיעה מסולבח

הנהלת רויטר׳ס בלונדון הבטיחה לחקור כיצד זה קרה
שהסוכנות שידרה ידיעה מסולפת על מסיבת
העיתונאים של המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני בתל־אביב. בניגוד גמור למה
שהוסבר ארוכות במסיבה, נאמר בידיעת רויטר׳ס
כאילו נציג אש״ף ״חתם״ על מיסמך ״ציוני״ .ידיעה זו
הקדימה את ידיעות כל שאר הסוכנויות, היא
שפורסמה ברוב עיתוני העולם, והיא שהוכחשה על־ידי
פארוק קאדומי (ראה עמודים .)19—21

כעיקבות כירור כלונדון נתעורר החשד
כי הידיעה סולפה כזדון, מתוף כוונה
פרובוקטיבית, יעל כד ייערך• הבירור.

שמו ש ל דיקן פ קו לטה
השתרבבלפ לי לי ם
בשבוע הבא עומד להיפתח בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב מישפטם של שני נאשמים, החשודים
בפריצה ובגניבת מיסמכים. במישפט, שבשל אופיו
המיוחד ומעמדם של הנאשמים ייערך בדלתיים
סגורות, עלול לצוף שמו של דיקן פקולטה
באוניברסיטת תל־אביב.

כאחד התצהירים שהוגשו דכית־המייטפט
מוזכר שמו של הפרופסור, שהוא מהדמויות
הידועות, אף השנויות כמחלוקת, של
אוניברסיטת תד־אכיב, כמי שעמד מאחרי
אהד המעשים הפליליים של הפורצים.
הפריטה, יטככר מסעירה את הסגל האקדמי
באוניברסיטת תל־אביב, עלולה להתפתח
למדרגת שערורייה אקדמאית.

צ ה״ל חו קרת לונ ה
עלהעל או תבדרגה
צה׳׳ל בודק עתה תלונה של חיילי יחידת•
מילואים המשרתים כצפון הארץ, שעל־פיה
הועלו עשרות אנשי־מילואים כיחידה זו
כדרגה, כדי שניתן יהיה להאריך את
שירות־המילואים שלהם.
ן• המדובר הוא בעיקר בטוראים ובטוראים־ראשונים,
שניתן לקוראם לשירות מילואים של 35 יום. תוך
כדי שירות הם הועלו לדרת רב־טוראים, מבלי
שעברו כל הכשרה לתפקידי פיקוד וללא כל סיבה
אחרת נראית־לעין, מלבד זו שניתן עתה לקוראם
לשירות של 45 ימי־מילואים.

לטענת אנשי היחידה זהו מעשה שרירותי
של קצין־שלישות, שגרם לכך שלא נותרו
עוד כאותה יחידה חיילים כדרגת טוראי.

המיפלגה הליברלית בליכוד עומדת לערוך ועידה
אד־הוק בשבוע הראשון של חודש פברואר, כדי
להכריע בשאלת צורת בחירת מועמדי המיפלגה
לרשימת הליכוד בכנסת. ועידת• המיפלגה הליברלית,
שהתכנסה לפני כשנה, לא הצליחה להכריע בין
התביעה לבחירות חשאיות של המועמדים לבין
קביעת מרכז שיקבע את שיבוץ המועמדים. עתה
עלולה המערכה הפנימית במיפלגה להתלקח מחדש,
כאשר איגוד העובדים של המיפלגה, סניף חיפה שלה
ופונקציונרים של מרכז המיפלגה יתמכו בהמשך
שיטת שירמן המקומות.

המערכה העיקרית תיערך סכיכ שאיפתו
שד יצחק כרמן כן ה־ ,64 יו״ד נשיאות
המיפלגה, לשריין עכורו מקום ככנסת
הכאה. אנשי דור-ההמשך של המיפלגה
טוענים כי מינוי זה עלול לשים ללעג את
תכיעתם דריענון ההנהגה.

ת רו פהמהפ כני ת
ל טי פו לבסר טן
מיו צר תבארץ
מישרד־הכריאות עומד להתחיל כימים
הקרוכים ככדיקת תרופה סינתטית,
חדשה, המיועדת דחולי־סרטן.
התרופה מייוצרת ככית־החרושת הישראלי
לתרופות ״אכיק״ ,העומד
לרשום כשכועות הקרוכים פאטנט עד
תהליך הייצור שד התרופה, שהוגדרה
בפי מומחים כמהפכנית. גם תהליך
הייצור שד התרופה כ״אביק״ מוגדר
כמהפכני וכמה חכרות־ענק כתחום
התרופות ככר החלו מגלות התעניינות
כתהליך-ייצור זה. ייצור התרופה נח
יטכ כהישג רפואי־טכנולוגי ממדרגה
ראשונה, שהושג אחרי מחקר ופיתוח
כמעכדות ״אכיק״ כמשך שנה אחת
כידכד.
מדעני ״אכיק״ ממתינים עתה לאישור
שד מומחי משרד-הבריאות כדי
להתחיל כייצור התרופה כקצב מוג-
כר. האישור לא יתקכל לפני חודשיים,
כטרם יסתיימו הניסויים הקליניים
ככתי-החולים כארץ.
המייוחד כתרופה חדישה זו, שהרכבה
הכימי נשמר כסוד, הוא ככך
שהיא יעילה לגכי סוגים שונים של
מחלת הסרטן, וכמיקרים מסויימים
עשויה אף לעצור את התפשטות המחלה
הממארת. רק שני מיפעלים
כעולם מייצרים כיום את התרופה,
המשווקת כחומר להזרקה. מדעני
״אביק״ צעדו צעד אחד קדימה, והצליחו
לייצר את התרופה כצורת גלולה,
שאותה יכול החולה ליטול ללא קשר
יומ-יומי עם כית־החולים.
כמו־כן עומדת חכרת ״אביק״ להתחיל,
כתוך חודש, כייצור תרופה
חדייטה לטיפול כסוגים מסויימים של
סרטן־השד. תרופה זו מייוצרת כעזרת
ידע שניקנה מחכרת־ענק ידועה, שנכנעה
לחרם הערכי ותשווק כארץ
תחת שם מיסהר* שונה.
יצרני התרופות, רופאים ורוקחים,
אינם מוסרים את שמות התרופות שכהן
נוהגים לנסות לרפא ולטפל כ•
חולי-סרטן. תרופות אלה אינן נמכרות
גם, כתרופות אחרות, תוך ציון מהות
התרופה על האריזה. הסיכה לכך היא
כי כמיקרים רכים אין המישפו׳זה והרופא
מגלים לחולה כי הוא נגוע
כסרטן. משום כך משתדלים למנוע
שחולי סרטן יגלו את מהות מחלתם
באמצעות פירסומים עד התרופות שהם
מקבלים.

ק ציו״ מי ש טר ה הו עלה
בדרג ה ־ ב מ הלך
ח קי ר ה נג דו
פקד איזידור סלוק, ראש מחלק־הסמים ביחידה

המרכזית במישטרת מחוז תל־אביב, הועלה לדרגת
רב־פקד באופן הפגנתי, וזאת בשעה שעדיין מתנהלים
נגדו בירורים פנימיים במישטרה. סלוק הועמד לבירור
בעיקבות חשד שהעלה נגדו קצין־מישטרה אחר, על
שיחדור עצור שלא־כדין.

העלאתו כדרגה פורסמה עוד לפני שפורסמו
תוצאות הבירור נגדו. נראה שהיה זה צעד
הפגנתי שנועד להדגיש, כי מפקדי מישטרת
מחוז תל-אכיב מאמינים בחפותו של סדוק
ומתייצבים מאחוריו.

3 0 0 0מ תנ ד בי
*יעו מבד או י ד
פלישה בלתי־צפוייה של שלושת אלפים בני־נוער
מבראזיל עומדת להיערך בחודש הבא. הצעירים,
שיגיעו בקבוצות מאורגנות, יועסקו בעבודות־קטיף
בפרדסים ובעבודות עונתיות אחרות בקיבוצים.

גל נדיר זה של מתנדבים צעירים מכראזיד,
שלא כולם יהודים, יגיע לארץ כעקבות
תקנות־המטכע שהונהגו לא-מככר ככראזיד.
על־פי תקנות אלה, רשאי לצאת לטיול לחו״ל רק מי
שמפקיד בקופת אוצר המדינה סכום השווה לאלף
דולר, כהלוואה לממשלה למשך שנה תמימה. בעיקבות
הסדר מייוחד שנעשה עם ישראל, רשאים צעירים
היוצאים לעבודות חקלאיות בחופשת־הלימודים שלהם,
לנסוע לישראל ללא הפיקדון הכספי. הם יכולים,
כמובן, לנצל את נסיעתם לישראל כדי לערוך גם
ביקורים באירופה בעונה זו של השנה, שבה נהוגה
חופשת־לימודים בבראזיל. זוהי הסיבה לכך שתוכנית
הנסיעה לישראל זכתה בפופולאריות כה גבוהה.

כי שלון מים חר
לספרושדד ״ן
סיפרו האוטוביוגראפי של משה דיין, אבני דרך,
שהכניס לו עד כה שכר־סופרים בסכומי־עתק, והזוכה
בהצלחה יחסית במדינות שבהן יצא לאור, עלול לנחול
כישלון מסחרי דווקא בארץ.

המו״לים ציפו כי סיפרו שד דיין יהפוך
רב-מכר. משום כך הזמינו, ככר בהדפסה
ראשונה 50 ,אלף עותקים. מתוך אדה נמכרו
עד כה כ 30-אלף עותקים.
20 אלף עותקים, שאמורים היו להכניס עוד 2מיליון
ל״י לערך, נותרו במחסנים, כשמכירת הספר ירדה
עד למינימום.

מ עי להבקהילה
הי הו די תבמלבורן
מעילה גדולה בכספים נתגלתה בקהילה
במלבורן שבאוסטרליה. החשוד במעילה
ישראלי שעבד בקהילה, והיה אחראי גם
הקרן־הקיימת והמגבית היהודית המאוחדת
היהודית הוא יורד
על מגבית
באוסטרליה.

האיש פוטר מתפקידו, אכל הפרשה
הושתקה מחשש שפירסומה עלול לפגוע
כהמשך תרומות יהודי אוסטרליה
למגביות הישראליות השונות.

קדא פי מרוויח
מ מב צ ע אנ טבה
פשיטת צה״ד כאנטכה עשוייה ל
הגכיר בעקיפין את הכנסותיו שד
שליט לוב, מועמד קדאפי. קדאפי עשוי
להיות נשכר דווקא כשל ההצלחה המסחרית
המסחררת של ספד המשכה
את צה״ל ומהלל את המיכצע. הספר,
״ 00 דקות באנטבה״ ,שנכתב כידי
כילי סטיכנסון ואורי דן, היה הספר הראשון
עד מיכצע אנטכה שראה אור.
עד כה הוא נמכר כיותר ממיליון
עותקים.
עתה מסתכר כי כעדת השליטה כהכרת
המו״לות האמריקאית ״כאנ*
טאם״ ,שהוציאה את הספר לאור, היא
חכרת המכוניות האיטלקית ״פיאט״,
המחזיקה כמרבית מניות החכרה שרוב
מנהליה הם יהודים. כיוון ש
קדאפי רכש לאחרונה * 10 ממניות
״פיאט״ ,הוא עשוי ליהנות כעקיפין
מההכנסות הכספיות של ״ 00 דקות
באנטבה״.

| הטירוף האופנה, האחרון ההופך כד אשה למשהו דמו

סגנית מלכת המים

מימונה בלונונפלד
11 1וי
בחליפת פסים — גרביים, תחתונים וחזיה.

^ סים לאריה פסים לרוחב, פסים ב״
-אלכסון. מתחת למכנסיים, מעל למכנסיים,
מתחת למגפיים, מעל למגפיים,
בג׳ינס מקופלים, בג׳ינם קצרים, שלל צבעים
טכניקולור! הפסים משגעים את
העולם.
ואם את העולם — על אחת כמה וכמה
את ישראל הקטנטונת, שיכולה לטעון בצדק
לזכות־היוצרים על אופנת הפסים.
סוף סוף, מי אם לא יעקב אבינו הוא שהמציא
אופנה זו, כשהוא משתמש בבנו
יוסף כדוגמן־הבית שלו. ומי שלא מאמין,
שיקרא את התנ״ך. יש קבלות. אבל מה
שיעקב עשה בכותנות, עושים עכשיו בגרביים.
באירופה
ובארצות־הברית שיגעו גרבי
הפסים את הנשים עוד בשנה שעברה.
ואילו כאן, רק הנועזות שבחבורה העזו
להתהדר בגרבי-האצבעות האופנתיים כל-
כך, או בחותלות הנכרכות סביב הקרסול.
עירית לוי, אשתו של הזמר אושיק, היא
שהיתה הסנונית הראשונה של שיגעון
הגרביים. עירית הגיעה, בשנה שעברה, בחברת
בעלה לפרמיירה חגיגית, כשהיא
לבושה במעיל-פרווה ובמיכנסי־ג׳ינס, ו־גורבת
חותלות שכיסו את ירכיה. תלבושתה
של עירית גנבה את ההצגה.
הזמרת ג׳וזי כץ אימצה חיש־קל את הלבוש
המקורי והמטורף, נהגה ללבוש מעל
לג׳ינם סוודר שהגיע עד לקצות החותלות,

דאן שארל הצרפתי ב־י
גרביים
חותלות לגבר
1 #1 1
1ציפי לוין בגלבייה ערבית וגרבי פסים.

מעבר־חצייה

וכך התקבל הרושם כאילו היא לבושה בגרביים
בילבד.
עמך ישראל הביט נדהם, צחק צחוק
היסטרי והופ — עבר לשנה הבאה. אך
בשנה הזו לא צחק עוד איש, אופנת
הגרביים כבשה בסערה את חנויות־האופנה
של תל־אביב. הדוגמנית ציפי לוין חזתה
את הנולד, נסעה ללונדון, חתמה על חוזה
בלעדי עם מארי קוואנט וייבאה לארץ
עשרות סוגי גרביים, מכל הסוגים ובכל
הגוונים האפשריים.
בתחילה הצליחה להפיץ את הגרביים
במחיר הקרן בין ידידותיה הקרובות, בהן
ל־רעה
צור, ואולי גלאם׳ בעלות המכון
ציפורניים־מלאכותיות. הן החזיקו את הגרביים
במכון עבור לקוחותיהן, שזה אך
נדבקו בשיגעון הציפורניים המושתלות.
הכל נדלקו מייד על רעיון הגרביים המטורפות.
רעה הזמינה אצל ציפי זוגות נוספים
של גרביים. היום שבו נמכרו הגרביים
הפך פסטיבל־זוטא. עשרות רגליים מדדו
עשרות גרביים. נשים צעירות, וצעירות
פחות, הסתובבו בפסים ובאצבעות ובמה-

אלא שאם ציפי לוין חשבה שהיא עלתה
על גל בילעדי של הצלחה, טעות היתה
בידה. עשרות חנויות תל-אביביות החלו
מציגות בחלונות־הראווה שלהן את הגרביים
החדישים, ואלה הפכו אביזר חיוני
במלתחתה של כל עלמה המכבדת את עצ מה.

תחת שיתאימו את הגרב לבגד, החלו
הנשים מתאימות את הבגד לגרב, גזרו
לשם כך מיכנסי־ג׳ינס חדשים, קנו מגפיים
הולמים. בעלי חנויות־הנעליים החלו מוציאים
את הסנדלים מהמחסנים — זאת,
אחרי שהתעוררו מן ההלם הראשון. אחרי
הכל, מעולם לא מכרו סנדלים בעונה זו
של השנה.
בפופולריות הגדולה מכולן זוכים, ללא
ספק, גרבי־האצבעות, בפסים או בריקמת־בובות,
המאכסנים כל אצבע מכפות הרגל
בבית קטנטן מצבע אחר, וכולם מעוררים
עליזות ונוסכים ציבעוניות בחורף האפרפר.
גרבי־הפסים מזכירים לא אחת תילבושת
של ליצן ואילו החותלות, הנלבשות מעל
למגף ושאין להן התחלה או סוף, אינן אלא
מחממי־השרירים שבהם השתמשו הרקדנים
מאז ומתמיד.
אלא שבניגוד לצבע האחיד של חותלות
הרקדנים, חותלות האופנה מורכבות מצבעים
נועזים המושכים את העין. שיא הנועזות
הוא לגרוב אותן עם מיכנסיים
קצרים, כשפיסת־ירך עירומה מבצבצת בינן
לבין שולי המיכנס.

למהדרות בלבושן ולאוהבות השלמות,
מציעה אחת החברות אפילו נוסף לגרביים
גם תחתונים חזייה, כפפות, חולצה וכובע
זהים — והכל בפסים, שיהיה קומפלט.
אולם הבעייה העיקרית באופנת הגרביים
היא שעדיין לא נמצא יצרן ישראלי שייצרן
בשוק המקומי, ומשום כך מחירן
מרקיע שחקים, נע בין שיבעים למאה־וחמישים
לירות הזוג, ורק אלה שידן משגת
יכולות להרשות לעצמן להשתולל, ולרכוש
מלתחה שלמה של גרביים מכל המינים
והגוונים. משום כך רבות מסתפקות
בזוג אחד 3.ילבד, ומאושרות על שבזכות
מאה־ועשרים לירות צנועות הצליחו להיכנס
באופנה.
דומה שהגברים נדבקו גם הם בשיגעון
הגרביים. באחרונה החלו חנויות האופנה
להציע גרבי-פסים גם לבני המין החזק.
הגרביים, בשלל־גוונים, מגיעים עד מעל
לברך, ומי שחשבה שהגבר הישראלי יתעלם
מן האופנה הנשית החדשה — שגתה.
לא זו בילבד שלא התעלם. הוא אף פתח
את ארנקו והחל קונה גרביים בבולמוס ש־

4ק 11 *1אנט שמין האמריקאית המנהלת בישראל את הבוטיק של החבר
שלה, משוגעת לגרביים, וגורבת גרבי אצבעות כשלכל אצבע
11 #1111
הבית שלה בשלל צבעי הקשת. לגרביים אפשר לרכוש גם כפפות תואמות בצבעים
זהים. למעלה מימין, הדוגמנית ציפי לוין המייבאת את גרבי האצבעות, עם אנט.
הדהים את בעלי-החנויות המנוסים, שהזמינו
מייד מלאי חדש. וכך אפשר לראות
אותו ואותה בגרבי-פסים ובמיכנסיים מקופלים
כשהם רוקדים בדיסקוטקים, מטיילים
בדיזנגוף ובפארקים, והופכים את החורף
הסגרירי לקרנבל אמיתי.

תלי הזברה

של סימונה בלומנפלד גרובות בתוך
גרבי טייטס באדום ולבן, שיא ה־שיגעון
של אופנת הגרביים. משמאל סימונה בחותלת אופנתית.

חנויות תל־אביב מוצפות באופנת הגרביים כשמחירן נע בין
70—150 לירות וכולן תוצרת חוץ. באחרונה החלו חנויות האופנה
להציע גרבי־פסים גס לבני המין החזק, והם קנו את השיגעון הזה.

העול יכ 1ל להיחנק

שסגן 1כנז7

עליך לדווח
למס ערן מוסף
עד ה> 15 בחודש זה.
אם קבוצת הדיווח שלך
היא: נ עוסק מורשה

^ שתקופת המאזו שלך היא
בחודשים יוני או דצמבר

סקזעיר עוסק
זעיר

א׳ שמספר העוסק שלך מס תיי ם )

בספרות 99—40

על החודשים
נובמבר — דצמבר
אם לא קבלת את הטופס עד ה־10
בחודש הנך מתבקש לפנות ללשכתי
היעוץ והדרכה במשרד המכס והבלו
הקרוב למקום מגוריך.
אנא מלא את הטופס על פי ההוראות
ומסור אותו באחד מסניפי
הבנקים המצויינים על גבי הטופס.
בעת מסירת טופס הדיווח עליך
לשלם אח יתרת מס ערך מוסף
בהתאם לחישוב שבטופס,

(המשך מעמוד )23
זו בבירות העולם ובכלי־התיקשורת —
כמו, למשל, השבועון הצרפתי פארי־מאטש
(שנתן את התיאורים הדימיוניים שהובאו
לעיל).
השאה מבקש להצדיק בצורה זו את
החלטתו להוציא הון־עתק על בניית כוח
צבאי אדיר, שיהפוך את איראן למעצמה
צבאית מרחבית ועולמית. בחמש השנים
הקרובות הוא עומד להוציא על צבאו 100
מיליארד לירות — סכום פנטסטי לגבי
מדינה ענייה, שאינה נתונה בשום מצב־מילחמה.

הרואים בתוכניתו של השאה ביטוי
לשיגעוו־גדלות אישי, ורומזים שהוא מטורף.
אך השאה עצמו מביא נימוקים הגיוניים
לדאגתו.
שני־שלישים מכל הנפט המופק בעולם
באים מתוך המיפרץ הפרסי (שהערבים
מתעקשים לראות בו את ״המיפרץ ה ערבי״)
.לחופיו שוכנים שדות־הנפט ה־אגדתיים
של סעודיה, כוויית, עיראק, בחריין,
קטר, האמירויות המאוחדות ואיראן.
כל האוצרות האלה צריכים לעבור את
מיצר״הורמוז כדי להגיע לניו־יורק, ללונ דון,
לרוטרדאם, לקייפטאון, לסידני, לטוקיו
— ולאילת. הם מובלים ב־ 665 מיב־ליות־ענק
(של מאה אלף טון ומעלה) .שני
מיליון טון של נפט יוצאים מדי יום מן
המיפרץ הפרסי.
זהו חוט־הטבור של העולם המערבי,

זכור!
על פי החוק יינקטו צעדי ענישת
מחמירים כלפי המאחרים בהגשת
הדו״ ח התקופתי.
הקפד על הגשת הדו״ ח במועד/
מנע מעצמך ומאיתנו, את אי הנעימות
הכרוכה בהפעלת אמצעים
מיוחדים לצורך גביית יתרת המס.

המכס והבלו /מס ערך מוסף

רח׳ ז׳ בו טינ ס קי ,3ת״א, טל 241628 .

סטילה ,
עושה לך
עיניים

מציגה

מנח

גפן

נשים בפורמאט קטן
21 = 18X25

שעות ה בי קו ר: יום־יום 18.00 — 21.00 , 11.00 — 13.00
שישי 11.00 — 13.00
או לפי הזמנה ב טלפון

לפני שאני יוצאת
לעבודה, אני מטפטפת שתי טיפות
של סטילה
לעיניים.
כדיילת יופי
בחברת תמרוקים ידועה,
הדורשת הופעה נאה
ורעננה, אני פשוט
לא יכולה בלי סטילה.
בכל בתי המרקחת

השאה
לא שיגעון גדלות
וניתן לנתק אותו בכל רגע. אין דבר קל
מזה.

כיצד ניתן למנוע סכנה זו?
כוח־ההרתעה הגרעיני של ארצות-
הברית לא יושיע במיקרה זה. כי מי יסכן
את חייהם של מאות מיליונים ביגלל מיב־לית
טבועה אחת? ואיד ניתן להוכיח
מי שיגר את הצוללת או המפציץ האלמוניים
שגרמו לכך?
הוויכוח התחדש לא־מכבר, כאשר ביקר
הנשיא הצרפתי ואלרי ז׳יסקאר־דסאטן אצל
השאה. דובר על הגברת חיל־הים הצרפתי,
כדי לקחת חלק בהגנה על המיצר. אך ההצעה
היתה מגוחכת. היה ברוד כי סיירת
צרפתית נוספת לא תוסיף ולא תגרע דבר.
נדי להגן על המיצר שיגר השאה בשעתו
את חייליו וכבש בתוך המיצר ובקירבתו —
כמה איים שלא היו שייכים לו. הוא גם
שיגר חיל־מישלוח לנסיכות עומאן, מעבר
למיצר, שם מתנהלת מילחמת־אזרחים נגד
מורדים שמאלניים. לא־מכבר הופל ונישבה
טייס איראני, שעבר את הגבול מעומאן
לדרום־תימן השמאלנית, התומכת במורדים.
אך גם עוצמתו של השאה — בהווה ובעתיד
— לא תבטיח את זרם הנפט. זה
מופקד לחסדיו של כל גורם, שיש לו עניין
בניתוקו. אפילו אירגון־טרור רציני או
שלוחה של המאפיה יכול לבצע את ה משימה
הזאת, ולחתוך את עורק-החיים של
תריסר מדינות תעשייתיות.
יש רק פיתרון אחד לבעייה: לפתוח
בעוד מועד מקורות־אנרגיה אחרים, שיוכלו
במיקרה כזה למלא את החסר.

א 1ביק

8.95ל״י (ללא מ.ע.מ).

העולם הזה 2053

אמירה נורו נת ה־ 26 הנשואה דעווו־הדיו
רוני פולו הפכה ברלידה לכוכבת
בזכות הופעתה בעירום בהצגת
המחזה ״אקווסי־ בתיאטרון הקאמר
אמירה בת ה־ ,26 הנשואה לעורו־דין,
לא יכלה לכבוש את שימחתה
כאשר בישר לה הבמאי, היי קיילום, כי
בחר בה לתפקיד. אולם לפני שנכנסה
לעורה של ג׳יל שינתה פרטים אחדים
במחזה, ומובן שדווקא בסצינת־ר,עירום.
״בסיום המחזה אנחנו מגיעים, אלן ואני,
לידי התרגשות של ממש, וסידרתי כך
שנצא מן הבמה כששנינו בוכים. זה היה
אחרי שבפעם הראשונה שעשיתי את הסצינה
ממש בכיתי מרוב התרגשות,״ מספרת
אמירה, שכבר הספיקה להופיע, לפני
אקווס, בהצגות מעשה הפילגש, סינדרלה
ועליסה בארץ־הפלאות.
העובדה שאמירה יכלה לקטע, ולו גם
הזעיר ביותר, במחזהו המפורסם של פיטר
שפר, אינה נראית מוזרה, לפחות לא
בעיני חבריה. שכן היא מכריזה שאת
עתידה היא רואה דווקא במחזאות. כשלב
ראשון תירגמה לעיברית את מחזיהו של
אינגמר ברגמן, החותם השביעי, שבימים
אלה הולכות ונשלמות החזרות עליו .״את
המחזה הזה תבצע קבוצת אלטרנטיבה,״
היא מספרת .״אלה חבר׳ה צעירים, שיודעים
ורוצים לעשות תיאטרון. אני רואה

את עצמי כחברה באותה קבוצה, שאיתר,
גם העליתי את ההצגה עליסה בארץ־
הפלאות. אבל את המחזה החותם השביעי
איש כבר לא יכיר. עשיתי לו עיבוד מודרני׳
ואני ממש מקנאת בשחקנים שעומדים
להעלות אותו על הבמה.״
בינתיים, תוך כדי ההצגות, משלימה
אמירה עיבוד נוסף, מודרני, למחזהו של
סטרינדברג סונטת הרוחות.
אל העירום מתיחסת אמירה בשלווה
גמורה, כפי שמעידים עליה גם השחקנים
המופיעים איתה באקוום .״הסיבה לכך,״
מסבירה אמירה ,״היא התקופה הארוכה
ששהיתי בלונדון, שם השלמתי את התואר
השני שלי בתיאטרון. באנגליה, מי בכלל
שם על עירום י כשלמדתי בשנה הראשונה
באיסט ,15 נכנסה פעם אחת התלמידות,
חברתי, לכיתה, כשהיא עירומה. סתם ככה,
כי התחשק לה.
״למדתי במגמת בימוי, ובאחד המחזות
שביימתי במיסגרת לימודי הופיעה אשה
בת 40 בעירום. אז מה?״ ובכל זאת, אמירה
חשה צורך להתנצל על הופעתה ב לבוש
חווה, אם־כי לבוש זה מחמיא לה
לא פחות משימלת־ערב הדורה. אך גם

.אמא חטבה שוק!
***דוש פעמים כשבוע, בממוצע,
\1/מזעזעת אמירה פולן את צופי
התיאטרון המכופתרים, שהצפייה ב-
הצגת־תיאטרון היא, לגביהם, בחינת פולחן
תרבותי. בהצגת המחזה אקווס בתיאטרון
הקאמרי היא מסירה את מיכנסי־הג׳ינס
שלה, פושטת את חולצת־הטריקו,
ונשארת על הבמה למשך עשר דקות לערך,
בעירום מלא, כשהיא משחקת אז
את סצינת-האהבה עם בן־זוגה למחזה,
יפתח קצור שגם הוא, כמוה, מופיע בעירום.
אמירה
בת ה־ 26 אינה דמות חדשה
בנוף התיאטרון הישראלי. אולם רק עתה,
כשהיא מתפשטת על בימת הקאמרי, זכתה
טוף־סוף בהכרה. בדלילה הפכה לכוכבת
תיאטרון ושמה, שהיה מוכר רק למעטים,
הופך מוכר יותר ויותר.
אמירה אינה הראשונה המופיעה בתפקיד
העירום באקווס. קדמה לה בתפקיד זה שח־קנית-התיאטרון
גבי קרן. אולם בשל הריונה
של גבי היא נאלצה לפרוש מהמחזה,
ולפני התיאטרון ניצבה הברירה להוריד
את המחזה המצליח, או לחפש שחקנית
אחרת שתיאות להופיע למשך עשר דקות
בעירום מוחלט על הבמה.
אף לא אחת משחקניות הקאמרי היתה
מוכנה לעשות זאת. אמירה הסכימה. כיום
היא גורפת תשואות אפילו מצד הפורי-
טאנים שבין הצופים, בתום הופעת־העירום
שלה, ואנשי הקאמרי צוהלים: ההצגה
ניצלה, בזכותה.
אמירה אינה סתם שחקנית, שקפצה על
המציאה ועל התפקיד הראשי הפנוי, שמחייב
גם עירום. כל תפקיד ראשי אחר
יכלו למלא, במירב ההצלחה, שחקניות
מן־המניין בתיאטרון הקאמרי. אלא שנוסף
על כישרון דרמאתי מחייב תפקידה של
ג׳יל גם את האומץ להתפשט מכה אולם
מלא צופים, וכמעט ערב־ערב.

על הצורך להתנצל היא מתנצלת, ומסבירה
:״אמא שלי חטפה בהתחלה שוק,
עד שלקחתי אותה להצגה ואז היא אמרה
לי שזה נהדר ובאה אפילו לראות אותי
עוד פעם. בעלי, רוני, הוא גיזעי אמיתי
ואחרי הופעת־הבכורה שלי בתפקיד אמר
לי שזהו תפקיד חיי. בכלל, כשרציתי להופיע
בהצגה היה ברור לי שצריך להתפשט,
וזה ניראה לי חלק כל-כך טיבעי
בהצגה, עד שלא היו ספיקות בכלל.״

בזכות ההריון
קאריירה
סטריגדברג בלבוש חדשני
* 6אמירה, כל זה לא איכפת .״אני מש /חקת
את עצמי,״ היא מצהירה, ומסבי רה
כי נבחרה לתפקיד המסובך והמייוחד
לאחר מיבחנים מיגעים, שבהם לא עמדו
שחקניות אחרות, ידועות ממנה.

אמירה פולו ויפתח קצור בשתי
סצינות מתוך המחזה אקוום,
בו הם מופיעים כצמד אוהבים צעירים, תחילה בלבוש, ואחר־כו בעירום. אמירה העניקה
לסצינת העירום פרשנות משלה, ובחומה יוצאים השניים את הבמה כשהם בוכים.

ת פירסומה הפיתאומי חבה אמירה,
\ 8שהיא בתו של שחקן אוהל לשעבר,
יוסף פולן, למישפחת בארי .״המחזה הראשון
שהשתתפתי בו בארץ, כשחזרתי מלונדון,
היה מעשה הפילגש של עודד
בארי. עכשיו, את התפקיד במחזה ש העלה
אותי, ולדעתי הוא גם התפקיד
הטוב ביותר שלי עד היום, אני חייבת
להריון של גבי קרן, אשתו של עודד. כך
שמישפחת בארי בהחלט מסדרת אותי טוב
בחיים,״ היא אומרת בחיוך :״בסך־הכל
אני חייבת הרבה לגבי, שהכניסה אותי
לתפקיד ועזרה לי מאד בהתחלה. אבל
בכל זאת, אני משחקת ג׳יל לגמרי אחרת,
את ג׳יל־אמירה.״
כשעולה אמירה על הבמה לבצע את
סצינת־העירום, בוקעים לא־אחת ציחקו-
קים קלים מתוך קהל המתרגש .״תמיד יש
כמה נשים שמקנאות, או אני לא יודעת
מה, ומצחקקות,״ היא אומרת .״אבל הקהל,
בדרך־כלל, משתיק אותן ובסך־הכל שורר
שקט יפה בזמן שאנחנו משחקים את הסצינה.
זוהי סצינה של מתח, והקהל מגיב
די יפה ובהבנה.״
מאז החלה מבצעת את תפקיד ג׳יל,
נוטים הבריות לראות באמירה נערה ה שואפת
לזוהר בכל מחיר. הם שוכחים
כי יותר משש משנות חייה עברו עליה
בלימודים מייגעים בארץ ובחו״ל. נוטים
לראות בה ״בחורה עם דם,״ שלא שמה
על אחד אחד, ואינם יודעים שהיא, בעצם,
אשד. נשואה ואפילו ממוסדת, לדבריה.
״אני סתם בחורה,״ היא טוענת .״בחורה
פשוטה, שחקנית בדם, לכל היותר. זה
הכל !״

הצדי? ובדוטקציה

יובטחו ז כויו ת האדם
שד אסיר
כלא אשקלון!
360 אסירים שפוטים בכלא אשקלון, רובם תושבי
רצועת עזה, מקיימים זה השבוע השלישי שביתת־רעב במחאה
על תנאי המאסר הבלתי-אנושיים בכלא זה. נשי
האסירים מקיימות שביתת־שבת כאות הזדהות עם בני
משפחתן האסורים.
הליגה לזכויות האדם והאזרח פונה ב ק רי א ה:
* יובטחו זכויות האדם של אסירי כלא אשקלון !
* יופעלו תקנות אמנת ז׳נבה כלפי האסירים תושבי
השטחים הכבושים!
* תו ק ם ועדת חקירה ציבורית בלתי-תלוייה לבדיקת
המצב בבתי-הכלא !
* יאופשרו פגישות בין האסירים ובני מ שפחותיהם!
יגואר 1977
ת״א — ת.ד14192 .

הליגה לז כויו ת האדם וה אזרח
הוועד

משרד החקלאות

ל ה לן דו חהמ חי רי ם ה מו ס ט
ל ־ 7ד2.177 - 7.4.
ב מ סג רתה הוזלות ב חנויו ת ה שר שרת של ה סו פ ר סל
ו הסופר מר קטו חנויו תפר טיו ת ש הצ טרפו ל מבצע.
לצרכן לק״ג
ירקות
בל״י
2.90
עגבניות מזנים פחוסים
2.90
גזר
2.55
פלפל קליפורניה
בצל יבש מזנים ריכרסיד וכית אלפא 2.80
3.10
בצל יבש ארוז בשקיות של 1ק״ג
תפוא״ד מיצוא החודש (חדש)
3.60
תפוא״ד ארוזים באריזה של 2ו•ק ״רג
3.90

פירו ת
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים גרנד גודל 6
תפוחים גרנד גודל 6.5
תפוחים אורליאנס גודל 6.5
תפוחים אורליאנס גודל 7
אגסים מזן שפדונה גודל 5
אגסים מזן ספדונה גודל 5.5
בננו ת
הערה:

5.00
5.60
4.30
5.20
5.40
5.70
4.80
6.25
5.80

תפוחים מזנים גרנו וזהוב גודל 6ארוזים בשקיות של 2ק״ג
נמכרים לצרכן ב־ 30 אג׳ יותר לק״ג
הדרים אשכוליות
תפוזים טכוריים ושמוטי
לימונים

2.10
2.55
4.05

עופות פטמים קפואים בשקיות
מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
בשר הודו ללא עור וגידים

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22

91 +אג׳
*3 +אג׳
1.78 +ל״י

9.50
18.20
15.15

76 +אג׳
1.46 +ל״י
1.21 +ל״י

1.04 +ל״י
97 +אג׳
דגים כסיף
כסיף בפרוסות של חצי ק״ג
קרפיון חי

יתכנו שינויים במשך השבוע

(המשך מעמוד )17
היא גם טוענת, ובצדק, כי אביר. חי עד
היום בדירד, ישנה ברמת־החייל, ברחוב
עולי־הגרדום .14 כל דבריה של חנה נכונים,
כפי שנכונים דברי דובר מישרד־הביטחון,
נפתלי לביא, כי ישראלי הוא
צדיק וישר, ולא יעשה דבר שאינו כדין.
העובדה היא כי מעשה כזה נעשה עבור
דירת בתו. לישראלי לא הגיעה דירה,
והוא קיבלה בכוח הפרוטקציה שהפעיל
עבורו שר־הביטחון, משה דיין. זוג צעיר
אחר, שהיה חסר פרוטקציה, לא קיבל
את הדירה שבתו של ישראלי קיבלה.
צדיק הוא צדיק — אבל פרוטקציה נש ארת
פרוטקציה.

״איני רואה
דופי״
ין ק יים ישראלי, שנתבקש להגיב על
1 1הפרשה, הסתפק בהעברת מינתב של
המורשה לטיפול בתלונות־הציבור במישרד־השיכון
אל מיכל פלדמן בלישכת ראש-
הממשלה, מלפני שבוע.
וזו לשונו:
1חיים ישראלי, כעובד מרינה, נרשם
ב־ 1950 למעונות עוברי המדינה ונקבע
על־ידי ועדה ;מוסמכת כמועמד לדירה
ב-שינון ישגב, ובהגרלה זכה בדירת 3חדרים
78מ״ר ברוטו 61 ,מ״ר נטו, וקיבל
את הדירה בפועל ב־ 1953 וממשיך להתגורר
בה גם כיום, ברח׳ עולי־הגרדוס .14
לזוג ישראלי, חיים ושרה, בת בשם
הנה, ילידת ,1950 ובן בשם עודד, יליד
,1960 יוב־ 17.11.65 נרשם הזוג עם תשלום
ראשון של 500ל״י למיפעל־חיסכון־לבניין,
במטרה לחסוך עבור בתם חנה, וב1.4.69-
הגיעו לזכאות להשתכן ;מאחר שעמדו
בתנאי ההוזה שעליו חתמו.
! 0עקב זכאותם במח״ל קיבלו הנ״ל
הצעות של דירות ב־ ,1969 ; 70 : 71 ולגבי
ההצעות שנשלחו ב 1971-הצהירו שרצונם
לרכוש דירה בפחח־תיקווה, רה׳ צה״ל,
מתוך 24 דירות של 4חד׳ 89 ,מ״ד וזאת
כיוון שהבת חנה עמדה להינשא.
• לגבי 24 הדירות האמורות היו 55
מועמדים, וברשימה שהועברה לצורך עריכת
הגרלה ממישררנו המחוזי לחב׳ שיכון
ופיתוח מופיעה במקום ( 13 לפי מס׳ וחוסך
— )225502 הבת ישראלי חנה.
• בהגרלה שנתקיימה ב־ 17.11.71 נימנה
הנ׳׳ל עם 31 המועמדים יש לאזכו
בדירה (הדגשה במקור).
• באתר-הבנייד, ברח׳ צה״ל היו במסגרת
מח״ל ובאותו ;חוזה הבנייה גם 66
דירות של 3חד׳ 72 ,מ״ר, עם 98 מועמדים,
וההגרלה נתקיימה באותו היום .17.11.76
• ב-שנים 1971 : 2 : 3היתר. בנייה
נרחבת גם לזוגות צעירים בפ״ת של
החברות הציבוריות ובעיקר של חב׳ שיכון
עובדים ושיכון ופיתוח.
! 0באותו האתר ברח׳ צה׳׳ל, במיסגרת
אותו ׳חוזה בנייה, ניבנו 36 דירות של 3
;חד 72 /מ״ר וכן 18 דירות של 2חד/
55מ״ר לזוגות צעירים שנרשמו בנובמבר־דצמבר
— 1971 בעיריית פ״ת לתוכנית
משד,״ש ,1971/2ולזכאים אלה המחיר
הממוצע של דירות \ך מ״ר היה 43,200
ל״י, כאשד המשכנתא היתד. מורכבת מ־
8,000ל״י מכספי בנק ב־,־ 117 ריבית
ו־ 25,000ל״י מכספי תקציב המדינה ב-
: 7.1/2־ 67 ריבית.
!•׳ למרות התנאים הנוחים ;תשלום המזומן
הנדרש נמשך מיספר חודשים,
וההגרלה נערכה ב־ 26.4.72 לגבי 30 מועמדים
לעומת 36 דירות האמורות, אבל
עיריית פ״ת, במשך כל התקופה, תבעה
את כל הדירות אך ורק עבוד זכאי פ״ת.
• 1באתרים נוספים בפ״ת בשינון
״סלע״ ,ניבנו 32 דירות של 60מ״ר לזוגות
צעירים (הגרלה של 26 מועמדים ב־,)3.5.72
ברח׳ שפרינצק ניבנו 80 דירות של 73מ״ר
(ההגרלות של 77 מועמדים נתקיימו ב־
,)12.9 : 17.10.72 ובאתרים אלה כל הדירות
הן בתנאי אמיסיד, וזכותם של זוגות
נשואים ועומדים להינשא היתד. להירשם,
כאשר העדיפות ניתנה לזכאי פ״ת, אבל
כמחציתם היו מיישובים אחרים, וההלוואה
היתד. של 20,000ל״י ב־ו־ ,117 כפי שנקבע
ארצית לכל הזוגות במיסגרת אמיסיה.
0 1כמעט במקביל לבנייה ברח׳ צה״ל
׳ניבנו ע״י אותו הקבלן (קאלש) 84 דירות
בעידגנים, מתוכם 12 דירות של 4חד׳ 89
מ״ר שלגביהם נערכה הגרלה ל 13-מועמדים
במיסגרת מח״ל כמעמד ההגרלה
לדירות ברח׳ צה״ל.17.11.71*3
<•׳ באתר של עין־ג׳נים נועדו 72 דירות
לזוגות צעירים זלרכישתם נקבעו •תנאי
אמיסיה (באמור בסעיף )5.5וכללו 60 דירות

של 72מ״ר ו* 12 דירות של 55מ״ר (2
חדרים).
• הביקוש לדירות זו״צ בעין־גנים
היד, מועט, למרות שלזוגות זכאים שנרשמו
בעיריית פ׳׳ת הוגדלה ההלוואה ל־27,500
ל״י, מתוכם 10,000ל״י בריבית : 7.1/254
.6אי־לכך נקבעו 11 דירות של 72מ״ר
למועמדי, משה״ש במצבים מיוחדים ושלא
נועדו להגרלה, והרוכשים באו מיישובים
אחרים כמו פרדס־חנה, לוד, חיפה, רמת־השרון,
וביניהם חנה ישראלי שנישאר,
בפברואר־ 1972 לזינגר שלום וערכו הסכם-
רכישה באפריל־.1972
• כספי;חיסכון בסך 20,015ל״י ממח״ל
של הורי האשה, חיים ושרה ישראלי,
הועברו לזכות הדירה 5בבית 8בעין-
גנים, וקיבלו הלוואה כפי שהגיע לזוג
צעיר במיסגרת אמיסיה — 20,000ל״י ב־
־ 117 ריבית ולפני קבלת הדירה (כאחרים)
השלימו במזומן ב־ 4,706 23.5.73ל״י, כולל
ההוצאות וב־ 24.5.73 קיבלו את המפתחות.
׳ • ראוי לציין שלגבי זכאי זו״צ בם״ ת
נערכה הגרלת 48 דירות בעין־גנים של
72מ״ר רק ב־ ,3.5.72 כאשר היו רק 39
מועמדים, וגם כאלה היו שוויתרו על
הדירות שהוגדלו ונותרו דירות גם ב־73׳.
• גמר בניית הדירות בעין־גנים פיגר
לעומת ההוזה הקבלני מעל לשנה, והזוג
זינגר התגוררו אצל מ־שפ׳ ישראלי מעל
1.1/4שנה ונולדה להם באפריל 1973
התינוקת, לפני הכניסה לדירה.
העדיפות לגמר הדירות ניתנה באתר
ברח׳ צה״ל.
לסיכום קובע המורשה מטעם מישרד־השיכון

0איני רואה דופי במכירת הדירה
8/5בעין־גנים לזוג -שלום וחגה זינגר,
כיוון שרכשו דירת אמיסיה שיכלו לרכוש
כל הזוגות ב־ 5ד-,שנים הראשונות לנישו־שואיהם
אם היו ׳מחוסרי דיור־קבע ובתנאים
כפי שנקבע למסלול אמיסיות, עם
הלוואה של 20,000ל״י ב ־־ 117 ריבית.
במסלול זה יכלו גם זוגות שעמדו להינשא
להתקשר לדירת זו״צ וגם לערוך
הסכם ולחתום על משכנתא עם מיגבלד,
שאת הדירה בפועל יקבלו עם הצגת
תעודת־נישואין, אחרת כל הליכי הרכישה
מבוטלים, ועל כך חתמו בנספח להסכם.
!• ,ההתקשרות על שם החוסך חיים
ושרה ישראלי נעשתה, כיוון שכספי החיסכון
היו על שמם והיוו את החלק המזומן
שנדרש ברכישת הדירה ובוודאי לא היתד,סיבה והגיון בגיוס כספים אחרים, כאשר
מטרת החיסכון היא רכישת דירה גם עבור
ילדים — סכום החיסכון הועבר לזכות
הדירה 8/5בעין־גנים, והחוסך ביקש לסגור
את החשבון מס 225502 — .ב־ ,7.12.71 וחב׳
שיכון ופיתוח קיבלה את הזיכוי ב־9.4.72
מבנק טפחות.
!• לגבי זנאי מח״ל קיימת התחייבות
מטעם משר,״ש הנובעת מחוזה החיסכון,
ואם הזכאי אינו זוכר, בהגרלה מוצעות לו
דירות באתרים אחרים, שם קיימות דירות
עודפות ואם ביעד זו״צ בפרס בדירות
אמיסיד, המכירה היא חלשה ודרושות דירות לזכאי מח״ל מישרדנ׳ו נוהג לשנות
את היעדים וגם בכיוון ההפוך, כך שלא
היתד, מניעה שתייועד דירה בעין־גנים
לחוסך עצמו, חיים ושרה ישראלי.
מישרדנו מכוון את היעדים לפי הצרכים,
והדבר ידוע היטב לציבור בתקופות
של עלייה מוגברת.
;• ממטרות היסוד -של מיפעל ׳חיסכון
לבניין היה להחדיר תודעה ולשכנע
הורים -שע״י חיסכון רצוף וממרשך לפי
היכולת ניתן לדאוג בעוד מועד לדיור
עבור ילדים לקראת נישואין, וכך פעל
הזוג ישראלי. ועובדה היא שחיסכון של
6שנים פתר את בעיית הדיור -של הבת.
נראה לי שבמיקרה זה הגישה החיובית
לנושא היא ודאית, כי ב־ ,12.4.72 כשההורים
סיימו לעזור לבתם חנה, פתחו הזוג
ישראלי חשבון בר־מיצווה מס׳ — 614479
במיפעל חיסכון לבניין עבור הבן עודד,
יליד ,1960 וממשיכים לחסוך ברציפות.
< 0הזוג •שלום וחנה זינגר ממשיך להתגורר
באותה הדירה -של 72ס״ר
ברוטו ומפברואר 1975 עם שני ילדים,
באשר הניסיון מראה -שרבים הזוגיות שהספיקו
כבר לעבור לדירה גדולה יותר.

עד כאן הדו״ח.

הוא מאשר כי לחנה ישראלי ניתנה
דירה אחרי שאביה לא זכה בהגרלה. היא
קיבלה דירה במיסגרת הקצאת דירות
למועמדי מישרד־ו־,שיכון במצבים מייד
חדים. חנה י-שראלי לא היתד, בישום מצב
מייוחד, וודאי •שהיו למישרד-ד,שיכון
זוגות מטופלים בילדים, שהגיעה להם דירה
לפני חנה ישראלי.

יגאל לריב ;׳

העולם הזה 2053

והלדה
מדליות: התחביב שד
החברה הממשלתית
מומחים מעריכים את שווי המטבעות
והמדליות המוחזקות כיום בידי אנשים
פרטיים במיליארד לירות לערך. נתון זה
מבוסס כולו על שני גורמים, המחזיקים
את המחירים בשוק. האחד הוא החברה־הממשלתית-למדליות-ולמטבעות,
בניהולו
של יצחק אבני, והשני הוא כעשרה
סוחרים פרטיים. גם לחברה הממשלתית
וגם לסוחרים עניין בהעלאת מחירי ה מדליות
המונפקות, כדי למוכרן במחיר
גבוה יותר. עד לפני זמן קצר היתה ה־חברה-הממשלתית
הגורם היחידי המנפיק
מדליות (היינו, טובע אותן ומוכרן
למנויים במחיר קבוע) .עליית המחירים
לאחר מכן הזרימה רווחים לסוחרים שקנו
כמויות מן המדליה הנכונה, או ל־אספנים״חובבים.
אולם
להיטותה של החברה־הממשל־תית
לגריפת רווחים הביאה לא אחת
להצפה במדליות, בכמויות שגרמו לירידת
מחירים ולמשבר. הדוגמה האחרונה
היא מדליית בן־גוריון, שהמיספר שהוטבע
ממנה נסתר. החברה״הממשלתית נוהגת
גם לשמור אצלה כמויות גדולות מכל
מדליה, להזרימה לשוק במועדים הנוחים
לה, לגרום שוב להורדת מחירים.
כאשר נוכח אבני למה שגרם בהצפת
השוק עם מדליית בן־גוריון, החליט לנהוג
ההיפך בהנפקת מדליית חנוכיה, הוציא
לשוק רק כמה אלפי יחידות. כיוון שמרבית
70 אלף מינויי החברה הממשלתית
רצו לרכוש מדליה זו, חילקה החברה
את המדליה, לפי דבריה, למי שטופס־ההזמנה
שלו הקדים להגיע. מינויים רבים
התלוננו כי טופס ההזמנה הגיע לביתם
יום אחרי תום מועד ההרשמה. תלונות
כאלה ואחרות גרמו שוב לעירעור מעמדה
של החברה הממשלתית, כגורם ה מסוגל
לווסת את השוק של מדליות ומטבעות
הגדול בישראל ובעולם.
אוזלת-יד זו של החברה־הממשלתית
הניעה גורמים פרטיים לקחת לידיהם
את כל שלבי המיסחר, למן ההנפקה ועד
לוויסות השוק, בהנחה כי אם הם יחזיקו
בידיהם את כל המדליות המוטבעות,
לא תוכל החברה־הממשלתית לפגוע בשוק
ולמנוע מהם להרויח כמתוכנן.
ניוון שלפי החוק רשאית רק החברה־הממשלתית
להטביע מדליות לפרטיים,
הפכה החברה קבלן־מבצע של הסוחרים
הפרטיים. המיבצע הגדול, בהיקף ממלכתי,
של הפרטיים, היה הנפקת ומכירת
מדליית ״תחביב״ ,הנוגעת עם התערוכה
הבינלאומית של התחביבים.
איש-מטבעות פרטי, יהושע ליבני,
בסיוע משקיע שקט בשם דניאל מיכ א
ל, הזמינו אצל החברה־הממשלתית את
מדליית ״תחביב״ .הם קיבלו 2500 מדליות
זהב 3000 ,מדליות כסף וכמות דומה
של ארד. במחירי היום, הם שילמו עבור
מדליה־זהב 450 לירות, עבור מדליה״כסף
250 ועבור ברונזה כ־ 50 לירות, היינו,

ה בו רסה

מה קרה ב״פמה־ ?
מניות חברת ״פמה״ ,שבשליטת ״בנק
המיזרחי״ ,עלו משער של 80 לשער של
130 לערך. מאחרי העלייה ניצב גורם הרוכש
בהתמדה כמויות ניכרות של המנייה,
בהנחה שמחירה יעלה תוך כמה
חודשים ל־ .400 בדיקה העלתה, כי השליטה
בחברה היא בידי ״בנק המיזרחי״,
ואין אפשרות להשתלט עליה. לבנק היו
תוכניות להפוך את החברה למנוף עיסקי
גדול, מאחר שהחברה״להשקעות של הבנק
עוסקת בעיקר בגיוס כספים בהנפקות
עבור הבנק. תוכניות־הפיתוח כללו כניסה
לעיסקי ביטוח-מכס וכדומה.
תוכניות אלו נידחו עד גמר הוויכוח
עם מס״ההכנסה, על גובה מס-השבח שיש
לשלם על ריווחי החברה לשנת

מדליית תחביב
לא־מיקצומי
750 לירות עבור סט. הם הציעו את ה סט
למכירה ב״ 3000 לירות לערך.
היזמים השיגו את רשימת מינויי החברה
הממשלתית למדליות, שלחו להם
חוזר המודיע על המדליות, והמציע אותן
למינויי החברה־הממשלתית במחיר של
2850 לירות בלבד. כל מדליה נשאה מיס־פר
קטלוגי, ותעודה המאשרת כי הוטבעה
על־ידי החברה־הממשלתית• כן ניתן
אישור למיספר המדליות שהוטבעו בסך-
הכל.
מיבצע זה, העתיד להכניס ליזמים כ5-
מיליון לירות, הכעיס את אבני, שראה
בהיקפיו ובממדיו תחרות קשה מדי.
אבני פנה ליועץ־המישפטי של החברה,
ביקש לבדוק אם אין היבטים פליליים
לכך שהחוזר של מדליית־תחביב דומה לחוזרי
החברה״הממשלתית ועלול להטעות
את מקבליו. כן ביקש לבדוק כיצד הגיעו
כתובות מינוייו לידי מפיצי המדליה.
אבני אף סיפר כי קיבל לביתו הודעה
על מדליית תחביב ובנו היה בטוח כי
זוהי הנפקת החברה שבראשה עומד
אביו.
דניאל מיכאל, העומד מאחרי המיבצע
הלא־חובבני, השיב כי רשימת המינויים
המלאה היתה מוצגת עד לפני שבוע באולם
הכניסה של החברה-הממשלתית,
כדי שכל רואיה יתפעלו ממיספר המינויים.
כל אחד יכול היה להעתיק את
הכתובות, אמר. הוא סבור כי אין כל
דימיון בין החוזר שלהם לבין זה של
החברה־הממשלתית. כל הניירת לתשלום
עבור המדליות, וכן המעטפה למישלוח
ההזמנה נושאים כותרות־ענק של מרכז-
ישראלי״למטבעות־ולמדליות, ואין כל אפשרות
לטעות.
אבני עצמו טרח גם לפרסם מיכתב
ב״ג׳רוזלם פוסט״ ,כדי להודיע שאין ה חברה
הממשלתית עומדת מאחרי המדליה
החדשה.

ת לון ..ט ל״ ״ פתחבא פזי ד
מלון חדש בשם ״טל״ ייפתח בחודש
אפריל ברחוב הירקון בתל־אביב. המלון
הוקם על־ידי שותפות של משקיעים דרום-
אפריקאיים ובעל מלון ״באזל״ ,ישעיהו
שפיגל. ההשקעה במלון היא 26 מיליון
לירות, לעומת תחזית של 19 מיליון. המשקיעים
נאלצו להשקיע מכיסם בלבד
את הסכום שלמעלה מ־ 19 מיליון הלירות
כיוון שביקשו, בשעתו, מן החברה״המנד
שלתית־לפיתוח־מיפעלי־תיירות, חלווא ה
לפי 19 מיליון לירות, מבלי להביא בחש׳י
בון
התייקרויות צפויות.
במלון החדש 120 חדרים.
.1975/1976 אלה הן עובדות. אי־חוודאות
לגבי תוצאות הוויכוח עם מס־שבח ומתי
ייגמר, מונע המלצה על רכישה של מנייה
זו, למרות מחירה הנמוך, אם המשקיע
מצפה לרווח מהיר. אם המשקיע מוכן
לשבת על ההשקעה כחצי־שנה, הרכישה
היא כדאית.

מהימהותהצ׳ קים?
הפירסום הנרחב של פרשת פסק־הדין
המחוזי, שאימץ את גירסת מס-ההכנסה
שלפיה חובת רישום צ׳קים חלה על
הנהנה מן הצ׳ק בפועל, ומכאן שמי שקיבל
צ׳ק והעבירו לאחר בגין חוב אינו
חייב לרושמו, עוררה עניין רב וחוסר־אמון
בעובדה שאכן ניתן פסק-דין כזה.
ציבור עורכי-הדין ורואי״החשבון טען, כי
הפירסום בוודאי אינו מדוייק, שכן אין
להניח שבית״המישפט יאמץ גירסה הסותרת
את כל המקובל בחשבונאות.
אחרי ששילטונות מס־ההכנסה הסתבכו
בפרשה בגלל רצונם להרשיע בכל מחיר
את אפריט אבריו, מנכ״ל ״פאן-לון״
שבעניינו ניתן פסק־הדין, מסר פקיד־השומה
לחקירות בתל-אביב, ינקו ליג־ס
ק ר, בעיתון ״הארץ״ ביום השישי
האחרון גירסה מוזרה עוד יותר. לדבריו :
״לנו לא חשובים כללי החשבונאות, אלא
היכן נעשתה הפעולה הכלכלית. אנו בודקים
את המהות של הצ׳ק, שבמיקרה זה
היה הכנסה בפועל לחברת, פאן-לון׳״.
לינסקר הוסיף דוגמה, להבהרת העניין :
״נניח שחברת, כלל׳ מלווה לחברה פלונית.
הלווה מחזיר את ההלוואה בצ׳ק
לפקודת ״אורדן״ ,שהיא חברה־בת של
,כלל׳, .אורדן׳ מעבירה את הכסף בצ׳ק
אחר ל,כלל׳ .ההכנסה צריכה להירשם
בסיפרי, כלל׳ ,ולא בסיפרי, אורדן׳.׳׳
דברים אלו של לינסקר עוררו תגובה
של תמיהה מוחלטת. עורך־הדין בועז
נהיר, שהוא אחד מגדולי המומחים לדיני
מיסיס בארץ, סיפר כי כה נדהם
למיקרא הדברים, עד שלא היסס לשאול
את נציב מס״ההכנסה, אליעזר שילו*
ני, כיצד מצהירים אנשיו הצהרות הנוגדות
את הפסיקה והנוהל עד כה. נהיר
אמר, כי לא ייתכן שהכנסה לא תירשם
בספרים, כמוה כהוצאה.
בהתייחסו לדוגמה שהביא לינסקר ביחס
ל״כלל״ ,אמר נהיר, כי יש מיספר
ניכר של פיסקי-דין של בית״המישפט ה עליון
שבהם נישומים הורשעו על אי־רישום
הכנסות, וטענו כי כנגד ההכנסה
שלא נרשמה לא נרשמה גם הוצאה, ו־בית-המישפט
העליון קבע מפורשות כי
אין זו הגנה וכי יש לרשום כל הוצאה
והכנסה.
נשיא לישכת עורכי־הדין, עורך־הדין

שביט מדיח
א ת ויטלה
נשיא־התעשיינים, אברהם (״בומה״)
שביט, החליט להדיח את יושב״ראש דור
ההמשך של התעשיינים, ראובן ויט־לה,
הזוכה בכיסוי רב מדי בעיתונות,
ולמנות במקומו את עוזי גרסטנר, ה״
מייועד על־ידי שביט לתפקיד נשיא התעשיינים
בעוד ארבע שנים• אך הצרה
היא שגרסטנר אינו חבר בדור ההמשך.
שביט הודיע לויטלה, כי בגלל פעילותו בפוליטיקה
עליו לפרוש עד לסיום הבחירות,
וכי הוא־עצמו ימנה לו מחליף•
הנהלת דור ההמשך, שדנה בהצעה,
דחתה בכל תוקף את הרעיון ששביט
יקבע את ממלא-המקום, והחליטה כי
רק היא תעשה זאת.

יצחק טוניק, אמר אף הוא בעיקבות
דיברי לינסקר, כי אינו מבין מה פירוש
הדבר לרשום צ׳ק לפי מהותו. לדעת
טוניק, כל גוף המקבל צ׳ק כהכנסה חייב
להעבירו ברישום בספריו. הוא סבור כי
הטענה שאין זה מעניינו של פקיד-השומה
אם נשמרו או לא נשמרו כללי החשבונאות,
היא מהפכנית, וקשה לראות את
אחיזתה במציאות. הוא אינו מקבל את
הסברי לינסקר בקשר ל״כלל״ ו״אורדן״,
וסבור כי החזר-ההלוואה צריך להירשם
בחברת ״אורדן״ לחובת הקופה (עם קבלת
הצ׳ק) ,ואחר-כך יש לזכות את הספרים
לטובת ״כלל״.
רואי־חשבון אחדים אמרו, כי אין ספק
בכך שכל צ׳ק לפקודת חברה פלונית
חייב להירשם קודס״כל ובראש״ובראשונה
בסיפרי אותה החברה שהצ׳ק נרשם לפקודתה.
כל גורם שדרכו עובר הצ׳ק
צריך לאחר־מכן לרושמו בספריו, שכן
החזקת הצ׳ק אצלו גורמת לו הכנסה
כספית והנאה כספית בצורה זו או אח רת.
פסק־הדין
של השופט המחוזי דב
לוין הרשיע את אברון, ודן אותו לשנה
וחצי מאסר על כך שרשם צ׳קים שהגיעו
על-שם חברת ״פאן-אמריקן״ ,שבנתה
מלונות, בסיפרי ״פאן־אמריקן״ ולא ב-
סיפרי חברת ״פאן-לון׳׳ ,שהיתה הקבלן
המבצע של המלונות והיה לה הסכם
כספי עם ״פאן-אמריקו״.

המסתה אישר
בלי בדיקה
החקירה שעורך מנכ״ל החברה-לפי-
תוח־מיפעלי״תיירות, שימחה פופס,
כיצד קיבלה מיסעדת ״תל״אביב הקטנה״
הלוואה בעוד שאינה מצויידת ברישיו־נות
כחוק, הביאה תוצאות מפתיעות. הבדיקה
הראשונה העלתה, כי למיסעדה
אושרה הלוואה של 70 אלף לירות מן
הקרן להון״חוזר של החברה. ניתנו לה
בפועל 38 אלף, כאשר גילה פופס כי
למיסעדה אין רישיונות כחוק. תיק הבקשה
הראה, כי האחראי לבדיקות ה-
רישיונות מטעם מישרד־התיירות כתב
מיכתב רישמי לחברה הממשלתית, ובו
אישור כי בדק את המיסעדה וכי היא
מצוידת ברישיונות כנדרש.
פופס פנה לראש אגף שירותי״תיירות
במישרד-התיירות, יצחק וילק, ושאלו
כיצד ניתן מיכתב-אישור כאשר למיסעדה
אין רישיון כנדרש. כותב המיכתב הסביר
לוילק, כי אכן כתב את המיכתב בלי
בדיקה כלל, מתוך הנחה שיש רישיונות
כאלה.
עתה ביקש פופס מיועצו המישפטי
לבדוק כיצד יוכל לדרוש בחזרה את הכספים
שנתן שלא כחוק, ומה ניתן לעשות
לאלה שהיטעו את החברה הממשלתית.
אגב,
השבוע הוזמן פופס על״ידי כמה
מלונאים לסעודת-צהריים במיסעדת ״תל־אביב
הקטנה״ ,והודיעם על סירובו לסעוד
במקום שאין לו רישיונות כחוק•

״דביר׳ רכשה
א ת ״קרני׳
הוצאת־הספרים ״קרני״ של שמואל
כץ, נמכרה להוצאת ״דביר״ .הוצאת
״קרני״ מחזיקה בכמה ספרים בעלי-ערך,
ביניהם מילון מגידו. הוצאת ״דביר״ ,ה מנוהלת
על-ידי אלכסנדר ברוידא,
מוציאה לאור את סידרות כל כיתבי הקלסיקונים
העיבריים. ההוצאה נוסדה בשעתו
על־ידי המשורר ביאליק והסופר
רבניצקי.

הוצאה אחרת ,״בוסתן״ ,מוצעת למכירה
על־ידי בעליה, הרוצה לעבור להפצת
ספרים עיבריים בארצות־הברית והדפסת
עיתונים ישראליים ומכירתם שם.

מגכ״ר פופס
לא־חובב

ס ר -שייב או ספר
מאמר יבש

הרצויה מן הרדיו ברוב שעות חיממה, ובאיכות שאינה
נופלת מזו של מערכת״הקול האישית. אבל כל זה לא
נאמר בכדי לתקוף בארסיות את חאמפליפיירים המשתלטים
על האנושות כי אם לציין שמחירה של מערכת-
קול שכזו, אשר מפארת כל בית ממוצע, יכול היה לזכות
את בעליה בספריה של כחמש-מאות ספרי-כיס, בתור
התחלה.

מצבו של

אלא שספריה זה אפילו לא ריהוט. העיצוב המודרני
פתר את בעיות קישוט הדירה גם בלי הכריכות הצבעוניות
שהיו חביבות על הדורות הקודמים. היום ספרים,
כמו פלאסטלינה, זה בשביל ילדים. ילדים צריכים לקרוא
כי זה בריא וגם חינוכי. ילדים גם צריכים לצייר, עד
שיגדלו ויוכלו להפסיק עם השטויות ולהתחיל ללמוד
מקצוע. בעולם המבוגרים מציירים רק ציירים מקצועיים
או מיליונרים משועממים או נכים בפה וברגל או משוגעים
של ריפוי בעיסוק. אדם מבוגר ובשל לא יקרא את
״עלילות הבארון מינכחאוזן״ כשם שלא יעסוק בקליעת
סלסילות ראפיה.
על הספר
ספרים היום, כמו תמיד, הם מיצרכים זולים. על-אף
האינפלציה וחומרי-הגלם, ספר-כיס הוא עדיין אחד מן
הדברים הזולים בטבע• התגלית הזאת באה על הכותב
באופן פתאומי, לאחר ששוב התעצבן על שמחירי הספרים
עלו בכמה-וכמה אחוזים צנועים. אחר־כן באה ההתגלות:
ספר״כיס שמכיל מאתיים עד שלוש-מאות עמוד
(בין אם זוהי ערימת־זבל או יצירת מופת) זול יותר
מאפטר־שייב מחורבן. ספר־כיס לא מסובסד עולה כמו
חצי קילו בשר, או שליש תקליט, או כרטיס-וחצי לקולנוע,
או שני אספרסו, או דו״ח חנייה אחד.

יו מן כתיבה

יומן קריאה

הקטיגוריה אומרת :״יא פראייר אתה יודע כמה
עולה פ)קט״בוק באירופה או אמריקה? אולי החצי
ממה שעולה פה. וחוץ מזה, אם תכתוב שספרים כאן
זה דבר זול, אתה עושה מישדר״שירות למו״לים ולבעלי
החנויות שמעלים כל הזמן את המחירים. אז הסניגוריה
לקחה את הסיכון הזה בחשבון, ובכל זאת נכתבים
הדברים, מתון כוונה להוכיח שכמעט כל אדם יכול
למלא את חבית באותם מוצרי ספרות, וכי המאמץ הכלכלי
אינו הסיבה למיעוט הקריאה.
שוב כלכלה השוואתית: מערכת-קול ממוצעת, כזאת
שמנגנים בה פופ או יוונית, עולה כעשרת-אלפים לירה
(או שכר שלושה חודשי עבודה) ואת המערכת יש להזין
בקאסטות אי בתקליטים כדי להפיק את המוסיקה הרצויה.
וכל זה נעשה כאשר אפשר לקלוט את המוסיקה

כשהגיע הכותב לשנת לימודיו השביעית, הוטל עליו,
כעל שאר תלמידי כיתתו, לקרוא ספר ולהכין עליו
יומן קריאה. שש שנים עברו בריקודים — כל סיפרות
הילדים מ״חסמבה״ ועד ״בת מונטסומה״ ו״על כל
שאלה תשובה״ ו״שביל קליפות התפוזים״ — ובשנה השביעית
עוברים לספרים של אנשים, שהם ספרים בלי
נקודות ועם כתב קטן וצפוף כראוי למבוגרים. ספר
ראשון :״חיי אדם״ מאת שליום עליכם, חלק א׳ .ספר
שני :״חיי אדם״ מאת הנ״ל, חלק ב׳.

ייתכן ששלום עליכם היה בחור לא רע, אבל מאז
הובס הכותב ביומן הקריאה הבתולי שלו, לא חזר
לקרוא שום ספר מספריו. אחרי חריש עמוק ב״חיי
אדם״ ויגיעה קשה לתמצת את האוטוביוגראפיה הכבדה
הזאת לתוך חמישה עמודי מחברת, וסחיטת ששים-
שבעים פניני-לשון וחיפוש אחר כל מיני נימוקים קלו-

אפשר לראות בקטע זה מעין מיספד מר לתקופת
הספר שהולכת ונעלמת לטובת האוזניות של הפופ ה מתקדם
והקולנוע המקורר ומאוורר והטלוויזיה המהפנטת.
פעם, היו הספרים נחלתם של מעטים ועשירים
בגלל מחירם הרב. היום ספרים הם שוב מוצר כמעט
אקסקלוסיבי, וזאת למרות מחירם העלוב. בקושי אפטרשייב,
כאמור•

ו״אהבת ציון״ וספרי מופת אחרים, אשר עסקו רובם
ככולם באותם עניינים וגם הם הכילו שפע של פניני״
לשון וגיבורים ומוסר-השכל. לכותב, שהיה אז נער רך
ותמים, התברר כי הספרים של הגדולים — נוסף על
היותם בלי נקודות וצפופים ועבים — עוסקים תמיד
בארץ ישראל של פעם, ובגולה המוזרה של אחר-כך.
והכותב גם חשב שאם ארץ ישראל של פעם והגולה
של אחר כך היו כל בך יבשים ומשעממים כמו הספרים,
אז באמת עברו על עם ישראל תקופות קשות.

קטע אוטוביוגראפי פחות יבש מן המאמר שלעיל,
ובו יסופר כיצד עוצבו הרגלי הקריאה של כותב
העמוד — וממנו ניתן ללמוד מוסר־השכל חינוכי וכר
וכר.

על יומן הקריאה להכיל סיכומים בכתב נקי ומסודר
״על המחבר״ ו״על הספר״ וכן גם ״העלילה״ ,״הגיבורים״
ופרקים כמו ״מוסר-השכל״ (יעני מה אנו למדים
מן היצירה) ו״פניני-לשון״ (שהם אוסף ביטויים משונים
שהמחבר נאלץ להמציאם או להשאילם מן המקורות
כיוון שהתקשה להתבטא בעברית פשוטה) ולבסוף
״ביקורת״ (כלומר, מדוע נהניתי מאוד לקרוא את היצירה
ולמדתי ממנה רבות).

מתוך כל עם המבוגרים השפוי בדעתו, רק פרופסורים
קוראים ספרים (את זה רואים בבירור בטלוויזיה
מאחורי כל פרופסור מרואיין) ומילואימניקים לפעמים,
כשאין קלפים. השאר מפעילים את אברי-הקריאה רק
למטרת עיתונים — אם־כי מדי נצחון או מחדל הם
עושים מאמץ וקוראים את רב-המכר התורן כדי לשמור
על גחלת התרבות והזהות הלאומית( .ואין כאן כוונה
לעסוק באיכות הספרים, מאחר ואפילו לספרי״בלש
ורומאנים רומאנטיים אין קוראים) .וגם ילדיהם של
אלה, שכיום מוצפים בארגזי ספרי״ילדים כמו בארגזי
צעצועים, יגיעו יום אחד לגיל עשר ויוכלו להפסיק
סוף-סוף לקרוא, ולהתחיל לצפות בפטרוצ׳לי, כמו אבותיהם.

שים
מדוע מצא הספר חן בעיני הכותב, ונסיונות נואשים
למצוא מידות טובות בסיפור מחן יוכל ללמוד מוסר-
השכל — הגיע הכותב לפרק המסכם ״ביקורת״ ,ושם
כתב בערך כך :
״לצערנו נקטע חלק ב׳ של ״חיי אדם״ בעודו באיבו
(פנין־לשון) בגלל פטירתו של הסופר ש. עליכם (כבר אז
ניחן הכותב בהומור דקיק) וכיוון שכך לא הגיעה היצירה
לסיומה. חלק ב׳ הוא טוב ומעניין כמו חלק א׳,
אם כי קצר ממנו ״.האמת היא שאותם ימים שמח
הכותב עד מאוד על כי מלאך־המוות התערב בצורה
גסה בתכנית הלימודים ופטר את כותבי יומני־הקריאה
בספר מיותם ודק באופן לא צפוי.
אחר-כך באו ״אחי גיבורי התחילה״ ו״רבי עקיבא״

במרוצת הזמן התברר שאפשר להעתיק את תקציר
העלילה מאידיוט אחר שקרא את הספר, ופניני-לשון
אפשר להוציא באופן מקרי — כמו שמות מספר הטלפונים,
ושתמיד אפשר לכתוב שאוהבים את היצירה מאותן
סיבות ותיקות וטובות — גיבורים חיוביים וכל השטויות.
בקיצור, הכותב הפסיק לקרוא ספרים של מבוגרים,
והתרכז רק בסיכומים הכרחיים לפי הנוסחה
המובאת לעיל. למעשה הפסיק לקרוא בכלל.
רק אחרי שנים, אולי היה זה בצבא, התגלה באקראי
שאפשר לקרוא ספרים בלי לסכם אותם ואפילו לחנות
מן העסק, למרות שאין נקודות. אבל זה היה מאוחר
מדי, והטראומה כבר נחקקה בנשמה: לא שלום עליכם,
לא הווארד פאסט ולא פרץ. גם לעמון קשה לגשת.
כל עיירה יהודית מזכירה יומן קריאה. כל סיפור עברי
מזכיר שיעורי בית. כל סופר עברי מזכיר מורה לספרות.
ובכן, נא להוציא מוסר־השכל :״מן הקטע אנו
למדים כי על הסופר העברי להיזהר שמא ייכנס לתכנית
הלימודים• כמו כן אוי לסופר שתלמידים מסכמים
אותו.״

מדינת פשע מ או רגנ ת

בתוך כל פרשת מעצרוישיחרזרו של פלאטו־שרוך
השתרבבה גם פרשיה קטנה וצדדית.
המשטרה ביקשה את הארכת מעצרו וטענה בין השאר
(ציטוט מהעיתון) :״למשטרה סיבות לחשוב שפלאטו ינסה
לעזוב •את הארץ: הוא אדם בעל אמצעים וקשרים. ברשותו
חמישה דרכונים ישראלים בשמות שונים. שנופקו על־ידי
משרד הפנים״.
התרגז פרקליטו של פלאטדשרון וקרא לעבר נציג
המשטרה (לפי העיתון) :״האם טרחת לברר מדוע הסכים
משרד הפנים להוציא לו את כל אותם דרכונים
בעתון לא מצאתי תשובה, ולכן ניסיתי להעלות השערה
משלי:
בהתחלה חשבתי שמסרו לו את חמשת הדרכונים, כדי
שיוכל להיכנס למדינות שאין להם יחסים עם ישראל.
אבל חמשת הדרכונים הלא הם ישראלים, אז מה זה משנה?

קובי ניב
יסראל

סדינת

םדי נת

םדי נת

סד י נת

דרכון
3ס3ר רס

אחר־כך חשבתי שאולי פלאטו־שרון הוא מרגל ישראלי,
:אד סוכן ש.ב. או משהו כזה. אבל גם אז דרכונים ישראלים
י.לא כל כך עוזרים, וחוץ מזה הרי לא היו מפרסמים את זה.
כך שלבסוף לא נותר לי אלא לחשוב שפשוט המדינה
׳שלי עוזרת למר פלאטו־שרון להתחמק ממעצר חוקי בכל
מיני מדינות בהם הוא מבוקש.
מדינת ישראל, כך אולצתי להבין, סיפקה למר פלאטד
שרון חמישה דרכונים מזוייפים על-ידי משרד הפנים שלה,
כדי שיוכל להסתובב חופשי בעולם, מבלי שייעצר חלילה.
טיעונם המשותף של פלאטו־שרון את משרד הפנים
שמעולם־מעולם לא היה בידי פלאטו־שרון יותר מדרכון
אחד בר־תוקף רק מוכיח שהעסק היה מתוכנן ומבוצע היטב.
וזה ממש נחמד לי לדעת שהמדינה שלי היא מדינה
מאורגנת ומסודרת, בצודה שלא היתד. מביישת אף אירגון
פשע מאורגן ומסודר. כל הכבוד, בחורים, תמשיכו.

3ס 3ו רס

3ס3ר רס

סס __300,5412

2504779

בד ־ז

בלעז אזרחות

יאראלית

בלעז
בלעז אזרחות

3ס 3ו רס

3ס 3ו רס

ישראלית

המסזתלבי ם
כאנתרופולוג חובב אני נוהג להאזין מדי פעם לתוכנית ״גבר
ואישה״ בגלי צה״ל.
והנה שמתי לב שיש כמה קווים משותפים לכל המשתתפים.
כולם מכריזים שהם אוהבים כל מיני דברים — מוסיקה׳ סרטים,
תאטרון, כלבים, וכר.
אף אחד לא שונא שום דבר.
הם אוהבים רק דברים טובים — מוסיקה טובה, סרטים טובים,
תאטרון טוב, כלבים טובים וכר טוב.
הם לא אוהבים דברים רעים.
הם מאוד מתעניינים באדם, בחברה ובעולם — ניפחו, צורתו,
גובהו, צבע עיניו, מספר נעליו, מקום מגוריו, תחביביו, מספר
הטלפון שלו.
הם בהחלט לא מתעניינים בשטויות כמו פוליטיקה או סקס
ושאר המילים הגסות שבחיינו.
הם ממש בסדר, החבר׳ה האלו.
והכי חשוב זה שהם ״משתלבים בכל מקום״ .זוהי המחמאה הכי
גדולה שהם נותנים לעצמם. בכל מקום.
ואם יש מישהו שמפחיד אותי זה בדיוק האנשים האלו, המש תלבים
הנפלאים הללו, הברגים הקטנים והמשומנים של החברה.
אצלנו לועגים לאייכמנים למיניהם, הטוענים שהיו בסך הכל
ברגים קטנים. כאילו שכל סמל קטן ב־אס.א .0היא באמת נאצי
מאמין ואנטישמי חדור אידיאולוגיה.
לא. האייכמנים למיניהם הם בדיוק אלו ״המשתלבים בכל
מקום״ .ואולי להיפך — ״המשתלבים״ הם האייכמנים למיניהם.
הם משתלבים בכל מקום ותמיד טוב להם. הם אוהבים כל
מיני דברים ולא שונאים שום דבר. הם לא מתעסקים בשטויות
ואף פעם לא רע להם.
הם באמת ברגים קטנים ונחמדים.

אזרחות

ישראלי״

אזרחות

ישראלית

הידיעה המדהימה של 1976 לא היתר. בחירת
קארטר לנשיא וגם לא מיבצע יונתן באנצזבה.
הידיעה המדהימה של השנה לא תפסה כותרות.
היא הופיעה בימיה האחרונים של השנה בעמודים
הפנימיים של העיתונים.
מצד שמאל אתם יכולים לקרוא אותה במלואה.
אתם מבינים? כמה מדענים מהרשות האמרי קאית
לפיתוח אמצעי לחימה הציגו את החיידקים
החדשים בפני הגנרלים הממונים וסיפרו בניפלאו־תיהם.
״יופי״
,אמרו הגנרלים ,״אפשר לראות?״
הלכו המדענים והביאו עכברים ושפנים וחתולים
וכלבים וקופים׳ כולם מחוידקים כהלכה.
״נהדר״ ,אמרו הגנרלים ,״אבל איך זה עובד על
אנשים?״
״לא ניסינו״ ,השפילו המדענים מבטם.
״אז תנסו!״ ,קמו הגנרלים ללכת.
״איך? מה? איפה?״ ,שאלו המדענים.
״איפה שאתם רוצים״ ,אמרו הגנרלים .״ברכבות
תחתיות!״ ,פסקו הגנרלים .״אבל שיישאר ביננו״,
הוסיפו הגנרלים.
וזהו — עשו את הניסוי, כמו שקראתם.
כל זה היה באמריקה, אמרתי לעצמי אחרי שקראתי
את הידיעה. אבל אמריקה זה לא הארץ הכי
משוגעת בעולם, הוספתי ואמרתי לעצמי, הרי זה
יכול לקרות גם פה. מה יש׳ שאלתי את עצמי, פה לא
צריך אמצעי לחימה?
זהו, סיכמתי לעצמי, אני באוטובוס לא נוסע
יותר, למוניות לא נכנם, במסעדות לא אוכל, סרטים
לא רואה ועל רכבות אין בכלל מה לדבר.
רק זה עוד חסר לי — שבזמן שנגסום כל הנוס עים
באוטובוס ברעידות איומות יקום פתאום איזה
מדען וירגיע אותנו ״חבר׳ה, לא לדאוג. זה כלום, זה
רק ניסוי״ .הו, לא!
אבל אז הבזיקה במוחי הידיעה המדהימה שאם
יעשו את זה אי־פעם בארץ, הרי יעשו את זה על
ערבים. ככה שאין לי בכלל בכלל מה לדאוג.
אתם רואים, אמרתי לכם — אל תיסעו באוטובוסים
של ערבים. אפשר לקבל מחלות.

352951 9

ע.וו ה

בלעז

אזרחות

ישראלית
ניסויי לוחמה -
ברכב ת התחתית מאת כתב ״יו.פי.״ בוושינגטון צבא ארד,״כ הודה, שהוא
קיים בעבד ניפויים כמלחמת
בקטריודוגית ברכבת־ו־,תחתית
שד ניו־יודק, ב״פנטגון״ ,כפאן*
פרנצ־פקו ובחמש ערים אמריקניות
אחרות, והניסויים נערכו
״בעזרת חומרים בלתי־מזיקים

עקרונית, שבכל זאת יתכן, כי
בתנאים מסויימים, עלולים היו
להזיק לכמה אנשים״.
הניסויים נערכו בשנות ה־50
וה־.60
דובר צבא ארה״ב אמר, כי
אין שום ראיות לכך, שמותו של
אזרח קשיש, והידבקותם של
אנשים אחרים במחלות לב וב־דלקת־הריאות,
קשורים באותם
״ניסויי דמי״.
כמה עתונים בארה״ב טענו,
כי אדם בן 75 מת.בתוצאה מ הניסויים,
ובמדינות אלבאמה ופלורידה
התרבו ״בצורה מפ חידה״
מקריי דלקת־הריאות ו התקפי
הלב.
דובר הצבא הודה. עם זאת,
כי אחד החומרים שבהם הש תמשו
בניסויים ,״סראטיה מאר־סצנם״
,״אכן עלול לגרום ל זיהום
אצל אנשים מסדימים,
בעיקו־ אצל כאלה הפגיעים במיוחד
למחלות מסויימות״,

^ ,יה צוברי התעוררה משנתה בשעה
י 2אחרי־הצהריים, כאשר לפתע בקע
קול רעם אדיר מן החדר הסמוך, שבו
ישנה בת אחותה רומא בת ארבעת החודשים•
דלת החדר נטרקה בכוח, וכל הבית
נרעד. דליה קמה ממיטתה, ושמעה משהו
נשפך מעבר לדלת. היא שברה את חלון
הדלת, וקפאה במקומה. בחדר לא היה
זכר למיטתה של התינוקת.
שיכבה עבה של מלט, שנשפך דרך הקיר
החיצוני, כיסתה את החדר, בעובי
של כ־ 30 סנטימטרים. היא זינקה בבהלה
אל המדרגות המובילות לרחוב, נפלה מרוב
התרגשות, חשה שהיא מתעלפת מן
המכה שקיבלה בראשה, אך קמה על רג ליה
וזעקה בקולי־קולות.
תוך שניות הגיעה לחזית הבית שברחוב
תרצ״ו מס׳ 13 בחולון, שלידו עמד מער-
בל־בטון ששפך את המלט לתוך שלד-
הבנייה של הווילה המוקמת בסמוך, מיר־פאודשיניים
של המרפא ברטולד אקשטיין.
דליה צוברי כמעט שיצאה מדעתה.
היא זעקה לעזרה• ,ועוד לפני שהבין את
דבריה תפס חיים טופר נהג המערבל, ש משהו
קרה מעבר לקיר שעליו שפך את
המלט. הנהג הפסיק את פעולת המערבל,
־ורץ עם האשה לתוך ביתה, כשאחריהם
ממהר יוסוף יוסוף, פועל ערבי בן 20מצוות
המערבל.
טופר הבחין, דקות אחדות קודם־לכן,
שמשהו אינו כשורה עם המלט שלו. החומר
לא הופיע על אתר־הבנייה, למרות
שהמכונה התחילה להתרוקן. דומה שרד
מלט נבלע באדמה. ואכן, הוא נשפך למטה,
דרך הקיר הסמוך שהתערער תחת המעמסה.
יוסוף,
הפועל הערבי לא היסס. הוא
זינק בעד החלון השבור של הדלת אל

מיטתה של התינוקת כקופץ לבריכת־מים.
כשנחת בחדר מעברה השני של הדלת,
אשר נסגרה עקב התהדקות המלט, החל
יוסוף צועק שאינו רואה מיטה של תי נוקת.
המלט כיסה את המיטה ואת הילדה
גם־יחד. בינתיים הצליח הנהג חיים טופר
לשבור את הדלת, ופרץ פנימה.

המתנה לטיפול —
חצי שעה

וף שתי דקות גילו את ראשה של
1התינוקת כשהוא מכוסה במלט, והת חילו
למשוך את הגוף הרך החוצה. רומא
היתד, כבר כחולה, מכוסה מלט, ולא גילתה
סימני־חיים. טופר החל מנשים אותה מפה
לפה. היא התחילה לנשום. מציליה ניסו
להוציא את החומר שחדר לפיה, אוזניה
ולאפה.
דליה צוברי הדודה ודליה צוברי אמה
של התינוקת, שישנה באותה עת בבית
גיסתה, החלו חובטות בשני הגברים בעג־רופיהן,
מרוב בהלה. אך נהג המערבל
ועוזרו הפועל הערבי, ניקו את גופה של
רומא מן הבטון, ורק אז גילו כולם, שה מיטה
היתד, מרוסקת לחלוטין, כתוצאה
מהתרסקות הקיר הדק הסמוך לה.
התינוקת הועברה מייד לבית־החולים
דונולו ביפו, אך שם נאמר לדליה צוברי
הדודה שבית־חולים זה אינו ׳תורן, וכי
יש לנסוע עם התינוקת לבית־החולים תל-
השומר. באותו יום היו סנקציות בבית־החולים.
הוויכוח, שעלול היה להיות גור לי
לגבי הפעוטה הפצועה, נמשך כחצי-
שעה. דבר לא עזר. התינוקת הועברה ל-
תל־השומר, שם אובחן שבר בגולגלתה,
והיא נותחה בראשה.

התינוקת שנה ער מיטתה, מ ענו וקיו־ שנו מעובר את הבטון
לת ור אתו ־ הבנ ״ ההשכן. רנתעהתמוטטההיו -

פן אין לסמוך על קיר ישן מבלוקים בעובי
של 7ס״ם כתמיכה לקיר-בטון בעובי

התרשלות מצד הקבלן
חד משני האחים הקבלנים, יעקב
\ £גבסו, הצהיר :״קיבלתי. עבודה לבנות
וילה של מרפא־שיניים בשם ברטולד
אקשטיין. לא בדקתי את טיב הקיר הצמוד
של הבניין הקיים. לי ניראה שאולי
מלחץ הבטון, הקיר הסמוך התפוצץ. עבדתי
לפי התוכנית. שום מהנדס או טכנאי
לא הזהיר אותי כי הקיר הוא מבלוקים
בעובי 10ס״מ, ושנחוץ להקים קיר חיצוני
של הבניין, מבלוקים.

חנן כל, מהנדס־בניין, מישרד־

המציל

חיים סופר בן ה־( 33 עם אשתו) ,נהג מכונית־המערבל שהוזמנה
עלי־די הקבלנים האחים גבסו להביא בטון ליציקת המיקלט באתר־הבנייה
הסמוך לבית שבו ישנה התינוקת. טופר פרץ את הדלת אחרי שהפעוטה נקברה
תחת הבטון, וגילה אותה שם. אחר כך, בדרך הביתה, התעלף מרוב התרגשות.

רומא בת ארבעת החודשים חזרה כבר
לבית הוריה, בשדרות דוב הוז בחולון.
מדי שלושה שבועות מבצעים בה הרופאים
צילום־גולגולת, כדי לבדוק את ההתפתחויות
שלאחר הניתוח. עדיין לא ברור
מה יהיה גורלה.
חלק מעצם הגולגולת הוצא בזמן ה־הניתוח,
והרופאים אינם בטוחים שלא יצטרכו
להכניס לגולגולת חתיכת פלטינה
תחת העצם שהוצאה.

קשה לדעת מהם הנזקים שנגרמו לה. רופאים
טוענים, כפי שמספרים הוריה של
רומא, שעד גיל 17 קשה יהיה לדעת
כיצד ניזקה מתאונה זו.
על מי יש להטיל את האחריות על מה
שאירע ברח׳ תרצ״ו? 13
את מי יש להעמיד לדין על רשלנות
פושעת ועל גרימת האסון?
האחים הקבלנים גבסו מבת־ים הם ש
העבודה,
תל־אכיב :״פנה אלי אדריכל
ציבורי והזמין עבודת תיכנון, קונסטרוקציה
לווילה. המיבנה תוכנן כך שיהיה
מנותק ממגע עם המיבנה הקיים, במרחק
של 2ס״מ. על הקבלן חלה חובה.
וידוע לי שלפני כל יציקה הוא חייב
לקרוא למהנדס שיבדוק. במיקרה זה יצק
הקבלן על דעת עצמו, ללא שום רשות
ובדיקה של המהנדס. הקבלן לא עשה
תבנית־עץ מתאימה כפי שדרוש. אילו
היה הקבלן קורא לי, לא היה קורה המיקרה
הזה, מאחר שלא הייתי מאשר לו יציקה
ללא תבנית ופיגומים, דבר שנוגד את
עקרון היציקה. לדעתי, הייתה כאן התרשלות
מצד הקבלן.״

מרפא־חשיניים כרטודד אקש־מיין
מחולון, העובד בשכונת־התיקווה
ז ״החלטתי לבנות שתי קו
מות
למגורים, ולפני מיספר חודשים הגש־

1 0 1 1 0־ 1 * 1יעקבגבסו,
אחד משני
האחים שהואשמו ברשלנות על־ידי מהנדס־העיר.
הקבלן זעם כאשר צולם על־ידי
צלם העיתון, ובתגובה השליך עליו אבן.

פגעה במטרתה. מאוחר יותר רדף הקבלן,
יחד עם שלושה פועלים, במכונית התלוו
שלו אחרי כתב וצלם העולם הזה וניסה
להוציאם ממכוניתם, כדי להשמיד את
הסרט שבו צילמוהו. הקבלן ועוזריו פגעו
במכונית הכתב, שנאלץ לעלות על המדרכה
כדי להתחמק מן התוקפים שחסמו
את דרכו.
המישטרה פתחה תיק פלילי חדש נגד
הקבלן גבסו.

־מרסל זוהר !

*׳11111 רן 7יול * 141ן דליה צוברי, אמה של התינוקת
# 1 1 1י י רומא (מימין) ודליה צוברי השנייה,
ע 111
דודתה של הילדה שבביתה, ברח׳ תרצ״ו - 13 בחולון נקברה
באותו יום ,14.11.76 ,שבו ניצלה
רומא מתחת לשיכבת־המלט שפרצה
למיטתה, נעצר הקבלן יעקב גבסו, אחד
מבעלי חברת גבסון מבת־ים. המישטרה
חשדה בו שגרם, עקב רשלנות, לשפיכת
הבטון למיטתה של הפעוטה.
רשלנות פושעת
בי התינוקת, יוחנן שוברי, קבלו ב-
> £מיפעל למים מזוקקים, ביקש מעורך-
הדין דרור מקרין להכין תביעה מישפטית
נגד הקבלן והחברה שלו, על כך שגרמו
לפציעתה הטראגית של התינוקת. אך עדיין

התינוקת תחת המלט. הדודה שברה את חלון הדלת שנחסמה
על־ידי הבטון, וגילתה שהילדה והמיטה נעלמו תחת שיכבת
החומר הכבדה. אז יצאה להזעיק עזרה, והביאה את המצילים.

גרמו, כנראה, לאסון, בכך שלא מילאו
אחר התנאים -הדרושים, כפי שמסתבר
מעדויותיהם של המעודכנים בפרשה. עדויות
אלה נרשמו על־ידי חוקרי מישטרת
חולון, בזו הלשון:

אברהם לוקסנכורג, מהנדס עיר
יית
חולון :״הבטון פרץ אל תוך הבית
הסמוך. הקיר שנוצק לא היה ערוך ליציקה
בהתאם לכללים הדרושים להבטחת
עמידות התבניות בפני לחץ הבטון היצוק.
הבית הסמוך נמצא במפלס של כשני
מטרים נמוך יותר מאשר הבניין הנבנה.
מיקלט הבניין החדש צמוד לבניין הישן,
ולא נמצאו כל סימני תמיכה של הקיר
המשותף. צריכה היתה להיות תמיכה לתבניות
הקיר המשותף. בשום פנים ואו

תוכנית לעיריית חולון, מחלקת ההנדסה•
לפני חודש נתנו לי רישיון. ביקרו
ובדקו את המקום, ורק אז נתנו לי את
הרישיון לבנות. מהנדס בשם באל מ-
רמת־אביב בדק את העבודה, ואישר את
הכמויות. האדריכל זאבי עשה את ה תוכנית.
הוסיף
המהנדס חנן באל :״כפי שנאמר
לי על-ידי מר לוקסנברג, הקבלן יצק
כמשאבה, דבר שנאסר עליו, מאחר ש-
יציקת משאבה לוחצת על התבניות.״
הקבלן יעקוב גבסו נעצר לחקירה על־ידי
המישטרה. אולם בשבוע שעבר, נאל צה
מישטרת חולון לעצרו פעם נוספת.
הפעם עצרה אותו המישטרה על שהשליך
אבן גדולה על ראשו של צלם העולם הזה
שעה שזה צילם אותו ברחוב. האבן לא

הבית מס 13 .ברחוב
תרצ״ו בחולון, ואתר־הבנייה
שבו נשפך הבטון. החץ מורה על
הקיר שדרכו פרץ הבטון אל תוך החדר.

קולנוע
סרטי ם
השחורים, האדומים
ו הוור ח״ ם
מוזר שהחזית, סירטו החדש של הבמאי
מרטין(המרגל שחזר מן הכפור, האד) ריט,
הוא הסרט העלילתי הראשון המטפל בתקופת
הרשימות השחורות והניפוי ה*
מקארתיסטי •של שנות החמישים באנשי
הקולנוע והטלוויזיה. מוזר, מפני שתקופה
זו שופעת הומר דרמאתי, מן הטראגדיה

שלישית מעשה פלאים עושר. לידייך
שלישית הקרמים של שמן
• ענוגה • ענוגה גליצרין
• ענוגה סיליקון

(ן -ה״ טריק״ הקטן עולן.
עזלישית״וצנוגר.״ מכילה
ויטמין ל הזנ ת השר,
קורדיאנין לבריאות וחידוש תאיו,
גליצרין וסיליקון ל הגנ ה וצל
רוצננותו ובריאותו.

את מ טפ ח ת
א ת ידייך יום יום בקרמים
המ שלים והמתוחכמים
וראי זה פלא• ידייך רעננו ת,
מעודנות ומקסימות.
ה״טריק׳ הוא קטן-
הנוראה נהדר !
סוחם/סטודיוע0ג][/נורברט

צ 11

לאקדמאים המעוניינים לה ת ח תן
היכרויות באמצעות ידידים

242591־ 03

בעיות ולמדם
בחיי חמץ
8א יו

חד״ר מרדכי זידמן
הוצאת ר*וי

יי ב
בית המסג׳

ר יי

מספר 1
בישראל

מסג׳יסטיות יפהפיות
באווירה אקסקלוסיבית.
שרות מעולה, יחם אישי.
מיזוג אוויר מלא, נקיון למופת.
סאונה.
כזל 31 תל־אכיב, טלפון 233256
(ליד מככי־האש)
חנייה בשפע.
פתוח: מ־ 09.00—21.00 רצוף
ובשבת.10.00-19.00 :

שים המוכשרים והפוריים ביותר שהיו
לכלי התיקשורת באמריקה אי־פעם, לפני
ואחרי מקארתי.
דבריו של ריט, באחד הראיונות שקדמו
להופעת הסרט, יכולים אולי להסביר, במידה
מסויימת, תופעה זו .״רציתי כבר
זמן רב לעשות סרט על נושא זה, אבל
לא הצלחתי •למצוא מממנים,״ הסביר;
וזה כבר מדיף ריח של ״רשימות שחורות,״
אולי של !נושאים ולא של בני-אדם,
כפי שהיו נהוגות פעם, ללמד: שבעצם, מצב
העניינים השתנה פחות מכפי שנדמה, זכי **
יש עדיין רבים בראש אולפני הקולנוע
והטלוויזיה, המעדיפים שלא לטלטל את
הסירה השטה לה בנחת ולא לסכן את
פרנסתם הבטוחה בעימות עם כוחות פו־ 1
ליטיים — שלא נפחו נשמתם כפי שסוברים
אחדים, אלא רק החליפו שמותיהם.
על מהרת האמריקניזם. וזאת, למרות
ש״הרשימות השחורות,״ ״עשרת ה״
לא־ידידותיים״ ו״הוועדה לחקר פעולות
אנטי־אמריקאיות של הקונגרס,״ הם כיום
מוצגים היסטוריים, שדור שלם שמע או דותם
רק מסיפורי זקנים, אך מעולם לא
הכירם על בשרו.
על מה, אם כן, כל המהומה ו ובכן,
ב־ ,1947 משולהבת על־ידי האגף הימני
הקיצוני במפלגה הרפובליקנית, ומשוכנעת
בקדושה שבשמירת טהרת האמריקניות^ ,
יצאה ממשלת ארצות־הברית, שזה־אך ה*
ביסה מעצמה אחרת שהתעקשה לשמור
על טהרת הגזע שלה, במילחמת־חורמה
נגד קומוניסטים, אוהדי־קומוניסטים, סוציאליסטים,
אנשים בעלי דיעות אדומות,
ורודות׳ ורדרדות וסתם חולי-אדמת.
אחת המטרות היותר־יעילות לפירסום
פעולות ״ועדת הקונגרס לפעולות אנטי-
אמריקאיות״ היתה, כמובן, הקהילה ההד
ליוודית, אשר כל הקורה בה הופך מייד,
בכוח הרכילות והעניין הרב שיש לציבור
בעולם הכוכבים בשר־ודם, להתרחשות
כלל־לאומית. הוועדה, כשבראשה חבר־הקונגרס
ג׳י. פארנל תומאס, החלה מפש פשת
בעברם של אנשי הוליווד, ומחפשת
בקדחתנות סימנים שעשויים היו להעיד
כי אי־פעם, בעבר, עברו בקירבת הפגנה
שמאלנית, או לחצו ידי חבר המיפלגה
הקומוניסטית. כל מי שהיה מסוגל למע־שי־תועבה
שכאלה, הואשם מייד בכך ש הפיץ
את תורת השטן ולנין דרך כלי-
תיקשורת רב־עוצמה נמו הקולנוע, ובתור
שכזה הרעיל את הבארות שמהן שאבה
האומה האמריקאית את תבונתה.
סגניתו של ג׳ון ויין. הקחיליה ההד
ליוודית התגייסה מייד לעזרת הוועדה. ז
בהתחלה עוד היו כאלה שהעזו להסס׳ אבל
עד־מהרה, נם אם היה להם מה לומר על
פעולות הוועדה, העדיפו למלא פיהם מים.
ג׳ון ויין נבחר בינתיים כיושב־ראש איר*
גון אשר כינה עצמו ״איחוד קולנועי ל־ 1
שמירת ערבים אמריקאיים״ .הרכילאית 1
הדה הופר התמנתה כאחת מטגגיותיו ובילתה
קיץ שלם בהרצאות לפני מועדוני*
נשים׳ שבהן הסבירה עד כמה גדולה י
הסכנה שבסרטים המעסיקים שחקנים׳ במי י
אים או תסריטאים בעלי השקפות־עולם
מפוקפקות, העלולות להמיט שואה על האומה
כולה. כל מי שחשב עצמו ״אמריקאי
שדם טהור זורם בעורקיו,״ הצטרף
לאיחוד. רוברט טיילור, ג׳ורג׳ מרפי (שהיה
מאוחר יותר מושל קליפורניה) .גארי
קופד (שהעיד בפני הועדה כי החזיר מים־
פר תסריטים שהכילו, לדעתו, תעמולה
אנטי־אמריקאית) ,השתמשו בזוהר תהי־ ^
לתם בדי לפרסם את פעולות האיחוד.
10 הדא־ידידותיים. כשהאווירה מתלהטת,
ומחאותיהם של אנשים כמו ד!אמ־פרי
בוגארט. לורן באקאל, דני קיי או
ג׳ון יוסטון נגד התקפת־חטירוף הזאת, מצליחה
רק לעורר חשדות גם נגדם, פרצה
פרשת ״עשרת הלא־ידידותייס״ .העשרה,
שמות מוכרים ומפורסמים בעיר הסרטים,

נקראו להעיד לפני הוועדה, וסירבו להשיב
על שאלותיה, בטענה כי שאלות
אלה פוגעות בחופש הפרט. התוצאה :
העשרה נשלחו לשנת־מאסר, על בזיון
הוועדה. ביניהם שני במאים, הרברט בי-
ברמן (שעשר, לאחר־מכן סרט מחאה מרשים
בשם מלח האדמה) ,ואדוארד דימיט־ריק
(שעשה לפני החקירה את אש צולבת
ולאחריה את המרד על הקיין וכפירי אריות)
,ותסריטאים מהוללים כמו דאלטון
(אבסודוס) טרמבו, אלברט (העיר הערומה)
מאלץ, רינג לארדנר ג׳וניור, ועוד אחרים.
לפתע מצאו עצמם אנשים, שהשתכרו
אלפי דולרים לשבוע, במעמד של קדושים־
מעונים, המוכנים לסבול למען הדברים
שהם מאמינים בהם. במבט לאחור מותר,
ללא ספק, לתהות מי משני הצדדים, החוק־רים
או הנחקרים, גילם בצורה מכובדת
יותר את הרוח האמריקאית. וכדי שלא
יהיו ספקות בקשר לתשובה, יש לפרק
ראשון זד, באודיסיאה האנטי־אמריקאית
של הוליווד, אפילוג עם מוסר־השכל. כמד,
חודשים אחרי המאסר, פגשו העשרה, בין
כותלי בית־הסוהר, באסיר חדש ושמו
ג׳י. פארנל תומאס. היה זה אותו חבר־קונגרס
שדן אותם לכלא, ואשר נשפט בינתיים
על קבלת שוחד, נמצא א־שם והצטרף
אל קורבנותיו.
כל האנשים המנודים. אבל כאמור,
לא היה זה אלא הפרק הראשון. בעיקבות
העשרה הראשונים, החלו החקירות לובשות
אופי קטלני יותר ויותר. מנהלי האולפנים
התכנסו יחדיו במלון ואלדורף־
אסטוריה בניו־יורק, כדי להכריז שלא יעסיקו
יותר אנשים בעלי דיעות מפוקפקות.
במאים כמו ג׳וזף לוזי ז׳ול דאסן וג׳ון
ברי העדיפו לעזוב את ארצות־הברית ולעבוד
באירופה. כמותם נהגו תסריטאים
כמו קארל (בצהרי היום) פורמן, סידני
(מר סטית הולך לוושינגטון) ,באכמן ופול
ז׳אריקו. ועבור אלה שנשארו באמריקה
החלה תקופה מוזרה.
זאת, למעשה, התקופה המתוארת ב־החזית
של מרטין ריט, והיא מתוארת כצילום
נאמן למדי של המציאות. אין
בכך פלא. ריט עצמו נימנה עם מנודי
אותה תקופה, כמוהו כתסריטאי ואלתר
ברנשטיין, ושניים מן השחקנים הראשיים,
זירו מוסטל והרשל ברנארדי.
הסרט מספר על קופאי בבר, העולה
לגדולה כשהוא משאיל את ישמו לתס־ריטאי
ששמו מופיע ברשימות השחורות.
תוך זמן קצר מצטרפים לתסריטאי הרא־

בו>לחמת
ה צ הו בי ם
כבודה האבוד של קאתרי־נה
בלום (גורדון, תל־אביב, גרמניה)
— סופר כהיינריך בל צריך
היה לדעת שיש בטבע יותר משני צבעים, שחור ולבן.
בספרים אחרים שפתב, הוכיח פי אבן השגיח בעובדה זו,
ואולי משום כך זבה בפרס נובל. אולם כבודה האבוד של
קאתרינה בלום הוא ביטוי לאחת ההתקפות הפחות״נאצ״
לות של סופר זה, חיסול״חשבונות פשוט עם עיתון־השערור״
יות הגרמני בילד צייטונג. בל מאשים אותו בצורה בוטה
במינהגים צהובים, והוא מתלהב מן העניין, עד־פדי״פך
שהוא לוקה בעצמו בהתקף חמור של צהבת.
בסיפרו של בל מתגלגל הסיפור בצורה פסוודו״תיעודית,
כאילו מדובר בדו״ח יבש של אירועי מישפטי שקרה במציאות.
הסימון צריך לשכנע את הקורא באובייקטיביות
הכותב, כך שכאשר זה מתאר את העיתונאים והעיתונות
כמיפלצות המוצצות את דם הבריות, מתבקשים כל הקוראים
להאמין מייד באימרת״השפר ״האובייקטיבית״ .ואם
הכללות, חצאי-אמיתות, ורמזים שאינם מתבהרים עד הסוף
הם כלי-הנשק של העיתונות המותקפת, מסתבר שהסופר
מיטיב להשתמש בהם, באותה מידה של יעילות.
פולקר שלנדורף ומגריט פון״טרוטה, רעייתו, האחראים
לגירסה המוסרטת, העדיפו מלודראמה על-פני פסוודו־תעו־דה.
אלא שזוהי מלודראמה מבולבלת שבה אמורה ההזדהות
המוחלטת עם הגיבורה וסיבלותיה לחפות על עצם
העובדה שתחילה היא מוצגת כשיה תמה שאינה יודעת
כלל מה רוצים ממנה, רק כדי שבהמשך יסתבר שזה לא
בדיוק כך...

באותם ימים טרופיים חזית, ומכאן גם
שמו של הסרט. החזית, באותה תקופה,
יכול היה להיות תסריטאי שלא הוכנס
לרשימה השחורה, מישהו שהתנגד עק רונית
לכל מה שקרה מסביב והעניק את
שמו לתסריטאי אחרים, כאות־מחאה אישי,
וזה יכול היה להיות גם אדם שהפך את
העניין לפרנסה, קיבל אחוזים מן השכר.
למעשה, דמה המצב להפליא לפנטסיה
קפקאית. למרות שהכל ידעו כי קיימות
רשימות שחורות, הכריזו כל המעסיקים
למיניהם כי זוהי עלילה שפלה. אין חרם,

כתב ה״צייטונג״ חוקר — כולם מושחתים!
החד-ממדיות מאפיין את כל הדמויות המופיעות בסרט
זה, ומוזר שכאשר מגיעים לסופו, אחרי שנתקלים בטיפוסים
המוכרים של מפקח־המישטרה המושחת (כמעט) ,והתובע-
הכללי המושחת (כמעט) ,וכן הלאה, מתברר לפתע שכל
השואפים הקיצוניים לשמאל ולימין, נפגשים פיתאום באותה
נקודה.
וכך, למשל, מסכימים היינריך בל עם ספיירו אגניו,
ופולקר שלנדורף עם ריצ׳רד ניקסון, שהאסון הגדול של
העולם היום, הוא ...העיתונות.

המפיק החליט לשנות את הדמות הראשית
בסיפור שבידיו, ומשום כך אין עוד
לשחקן מקום בתוך ההפקה. ואילו הבמ אים
הלא־רצויים פשוט לא הוזמנו — לא
משום שהיו מוחרמים, חס וחלילה, אלא
מפני ש״אין ברגע זה שום דבר מתאים

קאריירה שהתנפצה לרסיסים. הדרך
היחידה לצאת מן הסבך, היתד, לפנות
אל אותם כלבי־שמירה של האיגוד
המיקצועי, ולבקש מהם סליחה ומחילה.
אלא שכך לא היה די. ראשית, הם נדרשו
לכתוב מיכתב מפורט על פעולותיהם
הפסולות בעבר, שנית, הם נדרשו לציין
שמות של שותפים־לשעבר ל״פשע״ .האחד,
בלי השני, לא סיפק את רצון הפו־ליטרוקים.
לארי פארקם (אולי יש עוד מי
שזוכר אותו כאל ג׳ולסון, בסרט הביוגראפי
על חיי הזמר) הודה שהיה חבר
המיפלגה הקומוניסטית, אבל משסירב להעיד
על חבריו במיפלגה, נותר ללא עבודה,
עם קאריירה פורחת שהתנפצה לרסי סים.
מון גארפילד, השחקן היהודי שהיה
בין כוכביה המרשימים •של הוליווד בשנות
ה־ ,40 נותר ללא תעסוקה כאשר
מיאן לשתף פעולה, והוא מת זמן קצר
לאחר־מכן משיברון־לב (שני ילדיו עבדו
עם ריט בהחזית) .גייל סונדרגארד, רעייתו
של הרברט ביברמן, שחקנית־אופי
מעולה, נושלה מכל תפקידיה. אחרים,

כמו איליה קאזאן, אד דימיטריך (לאחר
שיחרורו מן הכלא) ומרום רובינס מסרו
שמות כפי שנדרשו, ועד עצם היום הזה
הם מנסים להתנקות מן הבושה.
גורלם של התסריטאים היה קצת יותר
טוב. ראשית, הם יכלו להמשיך לעבוד,
ולמכור את תוצרתם במסווה של ״חזית״.
הדבר הפך ידוע עד־כדי־כך, שהאולפנים
ותחנות־הטלוויזיה ידעו בדיוק את זהות
האדם הכותב עבורם, פנו אליו לא פעם
ישירות לישם תיקונים ושיפוצים בתסריט,
אבל ניצלו את עצם העובדה שה״חזית״
היה איש ידוע ומפורסם פחות מן התסריטאי
שבצל, כדי לרכוש את כתב־היד במחיר
זול בהרבה. ובכל פעם נאלץ הכותב
מן הרשימה השחורה להחליף חזית, להתחיל
לטפס מהתחלה, בשמו החדש.
המצבים גבלו לא פעם באבסורד. דאל־טון
טרמבו כתב סרט בשם קאובוי, וידידו
הוגו באטלר השאיל לו את שמו לצורך
מכירת התסריט. אלא שבין התחלת הצילומים
וסיומם, צורף גם שמו של באטלר
לרשימה השחורה, ונמחק מרשימת הכותרות
של הסרט. טרמבו הנזעם פגש את
באטלר והביע את ריגשותיו :״איזו מין
חזירות זו? כיצד יכלו לעולל ל ך דבר
כזה?״ הוא שכח שהוא־עצמו כתב את
התסריט.
פרמיננר האמיץ. לאבסורד היו גם
(המשך בעמוד )42

וודי אדן כתפקיד ״החזית״ לתסריטאים מוחרמים
הרשימות השחורות —
שון שניים נוספים, וכולם יחד כותבים
תחת חתימתו של הקופאי הקטן, ההופך
_ לפתע המחבר הדרמאתי המבוקש ביותר
^ בטלוויזיה הניו־יורקית. העלייה מסחררת
מדי, עבור הבחור שבקושי יודע לכתוב
את שמו, ובשלב מסויים הוא אפילו מסרב
לקבל את אחד התסריטים שהוגשו לו,
בטענה שאינו יכול ״לקלקל את שמו הטוב
והוא דורש רמה גבוהה יותר,״ עד שבסופו
של דבר גם הוא מגיע לפני הוועדה...
כלכי־השמירה של האינוד. לאנשים
דוגמת הקופאי שבסרט, נהגו לקרוא

אין רשימות שחורות — לא דובים ולא
יער .״חוקרים כל מיקרה לגופי,״ הכריז
בנג׳מין כהנא, מנהל קולומביה באותם
הימים, במיכתב מפורסם לעיתונות שבו
ניסה לטהר את החברה שלו מאשמת חרם
(מעניין שאותה החברה, היא שהפיקה
עתה את הסרט של ריט).
מה שקרה, בעצם, היה פשוט מאד. תסריטאי
שרק אתמול היה מבוק-ש, גילה
לפתע שאינו מספק ינתר את דרישות
האולפנים, וכתביו מוחזרים לו בקביעות.
שחקנים פופולריים עמדו בפני מצב שבו

זירו מוסטל בתפקיד הכדרן המוחרם ג״חזית״
שלא ילבינו לעולם!

קולנוע

רעה צור אולי גלס
11411.ץ ז6£4 )1
י צי ר ת צי פו רניי ם ב שי טהמהפכ ני ת
באמצ עו תחומרבלע די ש אינו
מזיקל צי פו רניי ם ו שו מרע לי הן
רחוב שרת 33ת״א, טל 456762 .
פתוח בין השעות 09.00—18.00

מבחר גדול טל תמונות ומלקטים *ל
גדולי הציור המודרני והקלאטי —
הדבקה

מקצועית של פלקטים ו
תמונות.

״לוטוס״
,ת״א, רח׳ אלנבי 101
(מול בית־הכנסת הגדול)

(המשך מעמוד )41
צדדים מפחידים. תסריטאי בשם לואיס
פולוק קיבל במשך: שנים את כל כתביו
בחזרה. האיש שקע בדיכאון עמוק, החליט
שכישרונו נטש אותו, ולא יכול למצוא
כל סיבה לכך, מאחר וידע היטב כי
לא היה לו כל קשר, ולו העקיף ביותר,
לפוליטיקה. בסופו של דבר הסתבר לו,
לאחר חקירה של מפיק ידידותי, כי
מישהו בילבל את שמו עם זה של סוחר־בגדים
בשם לואיס פולאק. אחרי חמש שנות
חרם, לאחר שיאלץ למכור את כל רבותיו
והתפרנס מכל מלאכה שנפלה לידיו, הגיע
אליו מיכתב לאקוני שבו הוכרז כי
הוא נקי מכל חטא.
החרם החל מחוויר רק בתחילת שנות
ה־ .60 אוטו סרמינג׳ר הכריז בפה מלא ^
שדאלטון טרמבו כותב את התסריט ל״
אכסזדוס והאמריקאים, העייפים מציד המכשפות
האדומות, ציפצפו על איומי ה־ליגיון
האמריקאי ולוחמי טהרת הרפובליקה,
והלכו בהמוניהם לראות את הסרט.
אומץ־ליבו ישל פרמינג׳ר עודד את חברת
יוניברסל, שגילתה כי טרמבו כתב גם את
ספרטאקוס. סרטים בריטיים שנעשו על״
ידי ג׳וזף לוזי או נכתבו על־ידי קארל
פורמן, ואשר הופצו באמריקה בעילום־שם
(החשש מן השוק האמריקאי אילץ את
לוזי לחתום על שיי סרטיו הראשונים ב־ •י
בריטניה בשם בדוי)• ,ניפנפו מחדש בשמות
הידועים משכבר. אבל ההפשרה באה
לאט־לאט.
ת חיי ת המנודים. מרטין ריט, ש־בפרוץ
עוגת הצייד היה עדיין •שחקן־טל־וויזיה,
יותר במחתרת עד ,1957 ובלית־ברירה
הפך במאי־תיאטרון (הבמה היתר.
התחום היותר־חופשי באותם הימים) .ב־
1957 איפשר לו המפיק דויד זיסקינד להפיק
בנידיורק סרט בשם גס הוא בענקים.
סרט־שוליים מבחינת הפקתו ,־שזיכה את
ריט בהרבה תהילה, אם־כי הכניס לו מעט
מאד כסף.
אחרי שהתנסה בכל חוויות התסריטאי
המנודה, והשתמש ביותר מ״חזית״ אחת
(התקרית בסרט, שבה החזית מסרב להעביר
הסריט הלאה, משום שאינו עונה על
דרישותיו, קרתה לברנשטיין עצמו) ,חזר
ואלתר ברנשטיין לכתיבה פורה, והספיק
לעבוד כבר עם ריט בשני סרטים קודמים,
פרים בלוז ואגרוף הברזל.
זירו מוסטל (המגלם תפקיד של בדרן
המתאבד לאחר שנשאר מחוסר־עבודה כתוצאה
מחשד שהודבק לו) ,הפך את הופעתו
בפגי חוקרי ״הוועדה לפעולות אני
טי־אמריקאיות״ לפארודיה (הוא הודה להם
על ההזמנות להופיע על מסך הטלוויזיה
לאחר שהוחרם במשך חמש שנים, וטען
שעבד בעבר עבור חברת פוקס המאה
ה־ ,)18 הוא כיום קומיקאי שהופעתו ב כנר
על הגג והקרנפים של יונסקו היא
רק חלק מן ההצלחות בקאריירה שלו.
הרשל ברנארדי, שהוחרם על־ידי אולפני
סי־בי־אס אבל קיבל פרס על תפקיד טל וויזיוני
באולפני אנ־בי־סי, יכול לחייך
בנחת כאשר הוא שומע שסי־בי־אס גילתה
נכונות לקנות את החזית לטלוויזיה, מאחר
ש,,הנושא הוא היסטורי ואין בו בעיות.״
ואילו וודי אלן, המופיע בסרט בתפקיד
ראשי, לראשונה בתפקיד דרמאתי (אם כי
די מצחיק) ,יכול להתגאות בכך שהוא
עושה מעשה בעל חשיבות מצפונית ממדרגה
ראשונה, וזאת הסיבה שחרג מ־ !
הרגלו והסכים להופיע בסרט של במאי
אחר.
לכאורה, הכל בא על מקומו בשלום.
אולי יותר מכך. כל מי שהיה פעם מוחרם,
מצוייר כיום בהילת־זוהר כאילו עצם הח רם
האציל עליו מידה של כישרון נדיר.
אבל, כפי שמוכנים להעיד רבים מן החברים
ברשימה זו, וכפי שאומר גם אלן
במהלך הסרט ,״לא די להיות מוחרם כדי י לדעת לכתוב.״
ויש כאלה שלא התאוששו בלל אחרי
המכה הנוראה. במאי כמו ג׳ון ברי גע ונד
באירופה, ועדיין מחפש דרך לחזור אל
הפיסגה. וכמוהו. רבים אחרים.
אבל אפילו אלה שחזרו, נותר להם טעם
מר בפה. הם עדיין חשים עצמם חברים
באגודה אחת, וזיכרונות החרם טריים ביותר,
וכך, כאשר הגיע רינג לארדנר ג׳וגיור
לפסטיבל קאן ב־ ,1970 עם הסרט מאש •א
שאותו הוא כתב, ונפגש עם אוטו פר־מינג׳ר,
שהיה אחד מאותם שעזרו לו
בזמנו להתגבר על החרם, אמר לו בצחוק:
״התרחק ממני, אוטו. שמעתי שאדגר ג׳י.
הובר כועס עליך ועל ליאונרד ברנשטיין,
משום שתרמתם כסף לפנתרים השחורים.
אני לא רוצה להיות ישותף בעסק.״
העולם הזה

** כונית ה״שכרולט״ הלבנה שעטה
1*1ברחובות תל־אביב, לכיוון רחוב הירקון.
מאחרי ההגה ישב חיים כהן (,)20
צייר, נכה בשתי רגליו כתוצאה משיתוק־ילדים,
כשהגיעה המכונית אל פתח הבית
מספר 65 זינק ממנה חיים, ולמרות נכותו,
המקשה עליו את התנועה בכלל, עלה
במהירות אל הקומה השנייה. שם, בדירה
שבה מתגורר צייר נכה אחר, אהרון
חידה, התחוללה סצינה שנראתה כמו נלקחה
מתוך סרט.
״גנבת ממגי את הציורים שלי !״ צעק
חיים מגודל־השיער .״פירסמת את הציורים
שלי כאילו אתה בעצמך ציירת אותם!
שקרן!״ בהמשך הוויכוח הפכו הצעקות
והאיומים למהלומות, שאותן החליפו ביניהם
שני האמנים הנכים הצעירים. כך,
לפחות, מספרים עדי-שמיעה. אהרון חידה
התגונן בפינת חדרו .״שכחת את העים־
קהי״ מילמל .״שכחת את העיסקהי״
ואכן, נראה כי חיים כהן ״שכח דבר־מה.
כשהציגו לפניו, בשבוע שעבר, את
הגיליון שבו התפרסמה כתבה אודות ידיד־מנוער,
אהרון חידה( ,חדידה) (העולם הזה
)2050 היתד, תדהמתו של חיים שלמה.
בכתבה הופיע תצלום ציור בשם ״אנשים
מעוותים״ ,שבו נראה אדם מעוות מוביל
מריצה על־פני אבנים. חיים כהן זיהה
בתמונה את ציורו-שלו ,׳והפתעתו הפכה
חימה כשקרא את הכתבה, ונוכח כי חברו

] ׳ 111 הצייר נכה־הרגלייס, המשותק
מלידה חיים כהן, שתרם לקנוני

יה את ציוריו. מצייר סוטי־מין ודקאמרו־ניס
,״כי זה מה שאנשים אוהבים.״

1ונבה הרגו1ם
משכבר הימים הציג את תמונותיו שלו,
של חיים, כפרי מיכחולו.
אולם החימה, כדרכה, נחפזת מדי לפרוץ.
חיים מיהר לשכוח כי בעצם, הכל
היה מתוכנן עוד קודם־לכן לפירטי־פר־טים.
קנוניה אמינותית מתוחכמת עלתה
על שירטון, בעיקבות התפרצותו של חיים.
אולם קדמו לאותה קנוניה סיפורי־חיים
מרתקים של שני גיבוריה הראשיים —
אהרון חידה וחיים כהן.
השראה מהזונות של יפו״

קשרו קעור הונ א ה

יך ץ יים כהן ואהרון חידה נולדו
י י בהבדל של ימים ספורים, בשכונת
גיבעת־עלייה ביפו. מילדותם הכירו זה את
זה, למדו יחד, שיחקו יחד ובילו בצוותא.
אהרון חידה, בן למישפחה ספרדית, נקלע
לתוך טרגדיה מיישפחתית. הוריו התגרשו
בהיותו בן 10 ואהרון החל נודד בין מוסדות
שונים, קיבוצים ומשפחות־אומנות.
בהיותו בן 14 נפצע באורח קשה ביותר
ממוקש נטוש, שהושאר באחד המוצבים
הסוריים ברמת־הגולן אחרי מילחמת ששת־הימים.
הוא איבד את שתי ידיו, מחצית
פניו הושחתו והוא לקה בעיוורון חלקי.
חודשים ארוכים שהה בבתי־חולים, ואז
החליט ללמוד ציור ו״להיות בעל המיק־צוע:
צייד,״ כדבריו. שנים אחדות נדד
בין מישפחות שונות, למד ציור במכון
אבני ואצל הצייר דן קידר. בגיל 18 החליט
לעבור להתגורר בתל־אביב. ואז נערכה
הפגישה השנייה, המחודשת, בינו לבין
ידידו־ימנוער חיים כהן.
חיים עצמו גדל בגיבעת־עלייה, כבן ל־מישפחה
ספרדית דתית. בתקופת הלימודים
בתיכון החל מצייר, ואף למד ציור.
על מיגבלותיו, כנכה בשתי רגליו, התגבר
בעזרת רצון עז להצליח ו״לכבוש את
העולם.״ וההצלחה אכן האירה לו פניה.
בהיותו בן 18 הציג את תערוכת־היחיד
הראשונה שלו במועדון צוותא בתל-אביב.
התערוכה ׳זכתה ביקורות מעודדות וחיים,
כמו ידידו אהרון, החליט להמר על הציור
כעל מיקצוע. אולם הגלגל התהפך במהרה.

״פיתאום, יום אחד, גיליתי שיש לי
,סטוק׳ עצום של ציורים שאף אחד לא
קונה,״ הוא מספר .״זה מתסכל, וחוץ מזה
צריך כסף כדי לאכול, והיתד, בעייה.״
בבעייה דומה נתקל גם אהרון חידה.
העובדה שהצליח לצייר בעזרת התותבות
שהורכבו לו תחת ידיו, גרמה אומנם לאנשים
להתפעל מהציורים ששירטט בעט-
הרישום שלו או בצבעי-מים. אולם פט-
רוני־האמנות לא מיהרו להציג את ציו־
(הם שך בעמוד )44

קנזנייח הנכים

* בנוסף לטיפול הקוסמט׳ הרגיל,
טיפול בקוסמטיקה טבעונית,בידע
ותכשירים שוודיים .
השיטה מ בו ססת על טיפול בתכשירים
אשר מקורם מה טבע, וויטמינים
להזנה פנימית של העור והבראתו .
* השיטה השוודית ה מ הפכני ת
להסרת שער בעזר ת הפינצטה
החשמלית, הטיפול הוא לל א כאבים
ואינו משאיר סימנים .

קוסמטיקאית

רמת־גן, רח׳ אצ״ל 7א׳ טל, 769594:
. 769989
לקבלת פרטים נוספים וקביעת תור
אפשר להתקשר כל שעות היום .

כדור הזהב הפיס הסכום המיועד
השבוע בפיס
לסד כל הפרסים

3,844.000י י

מפעל הפיס

(המשך מעמוד )43
ריו, וכך נותר גם הוא בכיסים ריקים.
אולם הקשרים שקשר אהרון, בן ה־,19
היו נרחבים. לפחות, יחסית לאלה שיצר
חברו חיים, העקשן ובעל הריעות הסר
זרות והלבוש ה״היפי״.
.וכך נפגשו יום אחד שני הידידים
הוותיקים וזמ-מו יחדיו קנוניה, שלא
היתד. מביישת אף רבי־נוכלים מפורסמים
וגדולים מהם. במשך פגישות אחדות התרקמה
התוכנית. אהרון חידה, בעל הקש רים,
אך עם מלאי הציורים הקטן ועם
הכישרון המוגבל עקב התותבות, יחתום
על ציוריו של חיים, שזכו בביקורות
טובות ובהכרה מצד ציירים מפורסמים
וותיקים, וינסה למכור אותם לגלריות ול־אספנים
פרטיים.
״היינו חברים טובים,״ סיפר השבוע
חיים כהן ,״והחלטנו פשוט על עיסקה
כספית, שעכשיו אני מצטער עליה. אהרון
התחיל להסתובב עם הציורים שלו ועם
הציורים שלי, בחתימתו, בין הגלריות.
״זה לא היה כל־כך פשוט. היו כל. מיני
היתקלויות לא־נעימות. כשהגיע, למשל,
לאיזה וגלריה ׳מפורסמת בתל־אביב, הופיע
במקום צייר ותיק וידוע, וכשהוא ראה
את הציורים, שהציג אהרון, נזכר שהוא
ראה אותם כבר קודם באיזה-שהוא מקום.
״האיש היה דב אבן, מכר שלי, והוא
מייד נזכר שראה את הציורים האלה
אצלי. אהרון מיהר לאסוף את היצירות,
ולברוח משם כל עוד רוחו בו. בכלל,
זה לא היה נעים שככה אנחנו צריכים
למכור ציורים, אבל שנינו היינו לחוצים
בכסף. אני עצמי הייתי חייב לאבא־החורג
של אהרון יכם ף שהוא הילווה לי לרכישת
השברולט שלי. אחר־כך לא היה לי בסף
אפילו לקנות דלק בישבילה.

״לנצל את
המיסבנות״
^ גדה שי א הי ה כשראיתי את
׳ י י * הכתבה בהנמלם הזה. אהרון חידה
הציג לעיני כל המדינה את הציורים שלי,
כאילו היו הציורים שלו. זה אינפנטילי,
לנצל משאבים רוחניים של מישהו אחר
כדי להתפרסם.
.״אהרון עצמו מוגבל, מבחינת זוויות־הציור
שהוא יכול להשיג עם הפדוטזות
שלו. אני בכלל לא יודע אם הוא יוכל
להיות צייר. למעשה, מה שעשינו היה
לנצל את המיסכנות של אהרון כדי למכור
ציורים ׳ולהתחלק בכסף.
״מה שעוד יותר הרגיז אותי, בכתבה
על אהרון, היה העובדה שהוא הציג את
הציורים שלי כאילו הם הביטוי למילהמה
שלו נגד העולם. הכל בולשיט ! אני
קיבלתי את ההשראה מהזונות של יפו.
ביפו יש המון זונות, וזה מה. שאני רואה
מילדותי, כל היום וכל הלילה.
״זה שאני מצייר סזטי-מין, זה רק בגלל
שאנשים אוהבים ציורים של סוטי-מין
ודקאמרונים למיניהם. הציורים שלי הם
כמו המוסיקה של הזמר האנגלי המשוגע
דייוויד בואי, והמלחין האלקטרוני הגרמני
קלאוס שולץ, עם כל השיגעונות והאלקטרוניקה
והראש בעננים.״
אהרון חידה, מצידו, נאלץ לבסוף
להודות בתיכנון ובמימוש הקנוניה.
אך, לדבריו, היוזמה באה מצד חיים.
׳אחרי התפוצצות הפרשה, שאותה מגדיר
חיים כ״קנוניה הומוריסטית,״ הודיע אהרון
כי לעת־עתה יפסיק לצייר.
״נמאס לי מכל המילחמות האלה,״ הצהיר.
.״אני חושב שאני א*שב עכשיו בשקט
איזה חצי שנה. המענק החודשי שאני
מקבל ממישרד־הביטחון, יספיק לי. ידי,
אני מפסיק לרוץ אחרי הכסף! אבל בסך-
הכל, ככה עושים. כסף. לא איכפת לי
לדרוך על אנשים ולעשות כל דבר בשביל
בסף. החיים היו מספיק חרא אלי, כדי
שאדע שהכסף זה הכל. העולם סובב סביב
הכסף, כמו ששרה לייזה מינלי בסרט
קברט. בשביל כסף אני מוכן לעשות הכל !
״למעשה, הקנוניה היתר. מושלמת אילמלא
התחרט חיים פיתאום. יכולנו למכור
את כל הציורים, ולעשות כסף טוב. עכשיו
אנשים לא יסתכלו עלינו יותר. אפילו לא
על חיים. אני, מצידי, חושב שהייתי
בסדר גמור. כל מה שנעשה היה בהסכמה
הדדית של שנינו, ולא היה כאן שום דבר
פלילי או לא־מוסרי. המוסר שלי הוא לא
המוסר של קבלני־העסר, וגם לחיים לא
היה איכפת אז שציורים שלו ייתלו על
קירות בחתימתי־שלי. פיתאום הוא נעשה
אמן דגול? ועכשיו אני רוצה לשכוח מציור,
מציורים, מאמנות, מאמנים ומכולם.״

יצאתי מהגיהינום..

צעק הנמלט המטות
ך* ארכת שלושת תקופת המאסר-
1 1על־תנאי לשנתיים, שלושה חודשים
על־תנאי — חופפים למאסרים שהוארכו,
— והתחייבות בסך של אלף לירות להימנע
מכל עבירה במשך שנה. זהו מחיר
החירות. לגבי נחמן פרקש, מכל מקום.
בשבוע שעבר זיכה בית-מישפט-השלום
בצפת את פרקש בחירותו הגמורה. לראשונה
מזה שנים ארוכות, וברשימה נכבדה זו
ישל ביטחונות הבטיח את המישטרה, לזמן-
מה, לפחות, מעונשו של ״אלוף־הבריחות״
ומי שקנה לו שם של אחד העבריינים הבעייתיים
ביותר בארץ.
לתא־המעצר הובא פרקש לפני כשלושה
שבועות, אחרי ששוטרים אחדים הבחינו
בו בצפת ולכדוהו .״רק במיקרה הם יתפסו
אותי,״ הסביר העציר, בגימת־התנצלות,
דקות ספורות לפני תחילת מישפטו. אך
קשה היה לראות בו את האיש המבוקש,
שהדיר שעות־שינה רבות מעיני השוטרים
שעסקו בחיפושים נמרצים אחריו. הוא
ניראה עלוב ושפוף, שבר־כלי ממש. שערו
וזקנו מגודל. בגדיו קרועים ונעליו מאולתרות
מסמרטוטים. כך פסע לעבר אולם־
המישפט, ורק עיניו הבוערות שהתרוצצו ״י
בחוריהן אנה-יואנה העידו בו כי הוא ער מומי
כרגיל.
״באמת שלא שברתי את מנעול התא
בכלא. ולא ניסיתי לברוח,״ אמר לאלה
שניסו לגלות את השרירים האמורים להימצא
תחת מעילו הרחב, חסר־הצורה .״זה
סתם שקר. מאיפה יש לי כוח לעשות דבר
כזה?״ אך את התרגשותו ועצבנותו לא
הצליח להסתיר. הוא עישן סיגריות בשר־

פילוסופיה

התנ״ך, הוא
נזקור פילוסופ־יית־החיים
החדשה של נחמן פרקש. הוא
טוען שזהו ״ספר־החוקיס האמיתי.״

שרת, ולא חדל למלמל פסוקים מתוך ספר
התנ״ך שבידו.
התנ״ך, לדבריו, הוא תגליתו האחרונה.
״בשנה האחרונה התחלתי לקרוא את ה־תנ״ך,״
סיפר ״ומצאתי שזהו ספר־הספרים.
יותר מזה, זהו ספר־החוקים האמיתי. הלוואי
שהשופטים שלנו היו שופטים כמו
שכתוב בתורה, כי אז לא היו שולחים אדם
למאסר. היו מגלים אותו לערי־מיקלט, או
הופכים אותו לעבד. זה עדיף. עבודה קשה
לפחות מחנכת. אני גם בטוח, שאילו ניסו
לשקם אותי, הייתי משתנה׳.בית־סוהר רק
מחזק את רגש־האשמה ואת דצודהנקמה.
תשאלו אסירים, על מה הם מדברים בכלא.
רק על פשע!
״עכשיו אני עוד לא יודע מה יפסקו לי
השופטים, אבל אני בטוח שאם אקבל
מאסר, לא יהיה עוד טעם לחיי ואני אתנקם
ואתאבד. אני חייב להיות חופשי אני
לא יכול להיות סגור. זה מחזיר לי את
מחלת הגוף והנפש. אני מקבל מחלות־מעיים
ומפסיק לחשוב.״
שבהן נאשם ההאשמות ורשימת
פרקש הפעם היתה, אכן, ארוכה ונכבדה
מאד. אלא שאילולא היו הפרטים

יש לי את החופש ר
במדינה נ ש שוחדו

האחרונה. אינני רוצה להיות נודניק, אבל
אני שוב חוזר ואומר לך שיותר לא אוכל
לעזור לך. עבירה קטנה אחת, ואתה בכלא.״
אולם לא היה כל צורך להסביר
לפרקש את המצב. הוא מכיר בו היטב,
ואף טרח לחלק מחמאות .״גיליתי שהשופטים
יכולים להיות גם אנושיים לפעמים,״
הגיב על החלטת השופט .״אני מבטיח
שיותר לא אעשה שום דבר רע ;ולא
אקח סמים. גמרנו עם כל זה. הצרה שלי
היתד. שחשבתי לשנות את העולם בדרכי-
שלי, אבל גיליתי שזה בלתי־אפשרי. עלי
ללמוד לחיות עם אנשים כמו שהם. ועכשיו,
כשיש לי את התנ״ך, אני בטוח שבעזרתו
אוכל למצוא את הדרך הנכונה בחיים.
כעת אני רוצה ללכת למידבר-יהו־דה.
שם בכל-זאת אין הרבה אנשים. מאוחר
יותר, אולי, אקנה גם עיזים ואהיה
רועה־צאן כמו שהיה הנביא עמום.״

הרשומים בה וסיפורו של האדם העומד
מאחריהם עצובים כל-כך — יכלו להיות,
בעצם, משעשעים למדי. בכתב־האישום,
שעל-פיו נשפט נחמן פרקש בפני השופט
אברמוביץ בצפת, נאמר בין השאר :״בתאריך
,10.3.67 בשעה 11.00 לערך, בראש־פינה,
איים הנאשם הנ״ל בנזק לגופם של
משה בנימין ויוסף וחנה, כשבידו סכין,
אמר למתלוננים :״אני יהרוג אותכם,״
בכוונה להפחידם.

אדס הנכשל
תמיד

רוערד־צאן
כמו עמוס

די ד ,19.7.76 בשעה ,10.05ב,בבית
גאולה כמום* ,הנאשם
בנזק לגופה של המתלוננת,
שבידו סכין , :אם לא תבואי
ג אותך,׳ בכוונה ׳להפחידה.
בשעה 20.00 לערך בצפת,
גאולה כמוס, הנאשם ה־בהסכמה
ושלא כדין,
בכל חלקי גופה

במבר השנה, במושב
•ית בית־העם הנאשם
ים, צבת וחבילת־מם־
כוש מקורות המוחזק
ח. במשך חודש נובנד
אמירים, הנאשם גנב
לי-עבודה — מכוש,
פחים ושלושה מעד-
לעונה חמיאל.
ספטמבר, אוקטובר
שב אמירים, גנב ה.נ־מנירוסטה,
רכושה של

** ל התקופה שבה חי כנרדף, סיפר
ז ע כי התגורר בצריף שבנה לעצמו
בכפר־הטיבעונים אמירים .״האנשים ידעו
שאני חי שם,״ הוא מספר ,״אבל הם פחדו
להסגיר אותי. בעצם, גם לא היתד. להם
סיבה ישירה. לא עשיתי שום דבר רע.
בסך־הכל היו לי חיים שקטים בטבע. מה תקופה
הזאת גם !הייתי חצי־טיבעוני.
כאשר תם המישפט, מיהר לקחת את
חפציו ולהסתלק. ניכר בו שאין מאושר
ממנו בעולם. בסנוור צעיר וקל־רגליים דילג
מעל הכיסאות שמילאו את האולם.
״לידסקי הוציא אותי מהגיהנום ! יש לי את
החופש! יש לי את החופש!״ צעק וצחק
חליפות, ומסר את ספר־התנ״ך שלו לעצו־רים
האחרים, שעימם התיידד בעת מעצרו.
״תקראו בזה,״ אמר להם ,״אולי גם לכם
זה יעזור.״
״עכשיו,״ הודיע בקול ,״אני רוצה להגיע
כמה שיותר מהר למידבר־יהודה. אבל

מש שוב חופש•!
ערכם טרם ידוע. לפי כל
הללו, עבירות־החיקוק של-
היו איום במעשה-
גניבה והסגת־גבול.״
צבי לידסקי, המייצג את 1וד
במישפטיו מזה 16 שנים, ייצגו
רבים תמהו, מניין לפרקש ה־לכיסוי
שכר־הטירחה וההוצ־אך
רק מעטים יודעים כי בשנים

חלידהקסס

האחרונות עושה זאת עורך-הדין לידסקי
חינם־איו־כסף.
בנאום־הסיכום שלו במישפט הטעים
לידסקי את הטרגדיה של פרקש, כאדם
הנכשל תמיד .״נבר בגיל צעיר חיו לו
עבירות רציניות,״ אמר לידסקי .״הוא ריצה
שני עונשי־מאסר כבדים, ושמו הפך
שם־גרדף לפשע אלים. זאת, כשהיום הוא
למעשה אדם הרחוק מכל פשע אלים, מעשי
פריצה ושוד. האגדה עליו נמשכת,
בעיקר בגלל אישיותו, שהיא בעלת מח

פרקש הוא ידידו הוותיק. הוא טוען :״אס לא אמצא
את החליל, זה יהיה אסון. הוא עושה לי טוב בנשמת
ומוציא אותי מהבדידות.״ בחליל נהג לנגן לנמרה שלו ולבנו, סו, ואף גילה שהוא מוסיקלי.

לוקות פנימיות רבות, אשר קשה לה לח יות
בחברה. פרקש היום הוא, זאב בודד/
חסר קורת־גג, מישפחה ועבודה. היתד. לו
אהבה אחת גדולה, הלא היא אשתו השנייה,
גאולה, שילדה לו את בנו סו, וגם אהבה
זו נכשלה. על־כן יש לנהוג בו בסלחנות.״
בית־המישפט נענה ׳לבקשתו של הפרק ליט
— בץ השאר, כנראה, גם מתוך עייפות
מן ההתמודדות המתמדת עם התופעה
ששמה פרקש — ונהג במידת הרחמים.
״הפעם,״ אמר השופט לנאשם ,״זוהי הפעם

להיות רועה

לפני־כן אני מוכרח לקפוץ לאמידים, להגיד
שלום לחבר האוסטרלי שלי, פטר,
ולקחת את החליל שהשארתי שם. אם לא
אמצא את החליל, זה יהיה אסון. החליל
עושה לי מה שעושה כל מוסיקה, הוא
עושה לי טוב בנשמה ומוציא אותי מהבדידות.
בחליל הזה גם ניגנתי מוסיקה
לנמרה שהיתר. לי, ולבן שלי סו, שאני
משוגע עליו. מי לימד אותי לנגן ז מה
זאת אומרת? לבד למדתי. ואפילו גיליתי
שאני די מוסיקלי.״

זהו חלומו הנוכחי של פרקש איש־הטבע. אומנם, בכוונתו
לשקס את עצמו, לחזור לחברה ולחדול להיות ׳נירדף, אך
הוא מתכוון לרדת למידבר־יהודה, לקנות כמה עיזים ולהיות רועה כמו עמוס.

ב^ינת וינה

ע מ?מכיש

יינז \

י חי ח? . 5

מ*תיע *

ארתור קסטלר. סופר. עיתונאי. הרפתקן. הונה־דיעות בפוליטיקה.
חוקר פסיכולוגיה והשפעות־סמים. קסטלר. שנולד בסדאפשט ביהו
היה חלוץ בארץ בשנות ה־20י. חבר המיפלנה הקומוניסטית הנרבו
נידון למחת במילחמת־האזרחים בספרד. ובי! לאשתי המ שק
האירופאים שפנו עורף לקומוניזם הטוטליטארי -מטיל ספק
ה אח1־ 1ן• .ה שב ט וז־2 * 13־ 1ה דו ח של י הוד־י מז רוז־אין

האם יו1ז 1ר י איו ו1
1פרף יה 1

א ״כבשים, דבש וי הו די ם למכביר״

מד, מביא סופר לכתוב על התרחשויות היסטוריות
מלפני אלף ישנים בקירוב, על עם לוטה במיסתרים,
•מהמידע עליו והרשומות אודותיו מועטים ביותר?
משבר הזהות היהודית במחצית השנייה של המאה
ד,־ 20 לא פסח גם על ארתור קסטלר, אך בניגוד לסופרים
ואנשי־רוח יהודים אחרים בפזורה, המקעקעים את פרצופיהם
הסיפרותיים במסיכות של מוסכמות וחוסר מחשבה
בהירה ומקורית, הלכה נפשו הסיפרותית של קסטלר שבי
אחר דדשקפת מיעוט ביהדות, הכופרת בהנחת־היסוד היהודית,
ישכל יהדות העולם היא מצאצאי היהודים הקדמוניים
שהוגלו מארץ־ישראל. טענת־היסוד ביסיפרו ישל קסטלר,
היא שמרבית היהודים החיים כיום בעולם, ואישר מוצאם
ממיזרח־אירופה, אינם צאצאי בני־ישראל אלא הכוזרים —
כך שאין להם זכות כלשהי על ארץ־ישראל, ואינם שמיים
במוצאם. טענה המשמיטה, לדעת קסטלר, את הקרקע
מתחת לרגלי האנטישמיות.
השבט ה־ 13 עוסק בגילגוליו של העם הכוזרי אשר,
לדעת קסטלר, חלקים ממנו התייהדו בין המאה ה־ 8עד
למאה ה־ 10 לספירת־הנוצרים. בתקופה האמורה התגורר
העם הכוזרי, שהיה עובד־אלילים ממוצא מונגולי־תורכי,
בין גדות הים־השחור לים־הכספי, צפונית להרי-יקווקז
וארמניה. הכוזרים, שהיו עד למאה ה־ 8פגאנים, התייהדו
בשנת 740 לפי גירסה החוזרת יושבה במקורות שונים.
הסיבות ההיסטוריות שעל-פיהן מבסס קסטלר את התייחדותם
של הכוזרים, הן בכך שהם ניצבו בין שתי מעצמות־העל
של אותה תקופה, שיוצגו על-ידי האמונה הנוצרית
מחד והמוסלמית מאידך, שביניהן שימשו הכוזרים מעין
כוח-שלי-שי, שלמען עצמאותו היה עליו לבחור באמונה
מונותאיסטית על־ימנת ׳שיוכל להמשיך להתקיים בין
האימפריה הרומית המיזרחית (ביזנטיון) לבין ד,כאליפות
הבגדדית.
על יהוד ממלכת הכוזרים קיימת אגדה יהודית, הדנה
בוויכוח שנערך בפני מלך הכוזרים בין חכמי דת —
נוצרי, מוסלמי ויהודי — ויכוח שבו הוצגו והתמודדו
השקפות־העולם •של שלוש הדתות, ובסופו של הוויכוח
החליט מלך הכוזרים את החלטתו להתייהד ולייהד את
בני־עמו. מקורה של אגדה זו נעוץ ביחליפת־מיכתבים
מהמאה ה־ 10 בין חסדאי איבן-שפרוט, ממנהיגי יהדות
ספרד בימי,״תור הזהב״ לבין מלך הכוזרים. במאה ה־11
חיבר יהודה הלוי את סיפרו הפילוסופי־תיאולוגי הכוזרי,
המהווה נידבך יחשוב בתוכנית־הלימודים לבחינות־הבגרות
בישראל. בהכוזרי מציג יהודה הלוי את ההתמודדות
בין נציגי ׳שילוש הדתות היריבות בפני מלך הכוזרים.
על הסיגנ׳ון שבו אימצו הכוזרים את היהדות כדתם,
כותב ארתור קסטלר :״כך לקחו הכוזרים כצורה כלתי
מתחייכת את אמונתם החדשה, כלא מגמה להפיץ אמונה
זו פינות לבולגרים, מגיארים*** בשקירים״.״ ומן הראוי
לזכור, כי במשך ארבעה יובלות היתד, ממלכת הכוזרים
מעצמה צבאית שבלמה את הוויקינגים מהצפון, והדפה
את ההסתערות המוסלמית על אירופה מהדרום, עד י
] ^ נ11ז
--״.סנ זדססז־נגון^ ׳1׳116 0651161 זג 1111ע^ *
6־11 נן1ז £1ז3׳£116 1$1131
.קק 255נ113§ 6־115 1161

.מ80ת11111011
•• אמונה באל אחד.
•*• הונגרים.

א ר תו ר קסטלר־שבסוף
המאה ה־ 10 הכריעו הרוסים את הכוזרים, ומחו
את הזהות המדינית של ממלכתם. החל מאז נדדו הכוזרים
לרוסיה הלבנה, הונגריה ופולין, וזאת מבלי שהותירו
זכר דוקומנטרי לממלכתם.
ארתור קסטלר, המתאר את עלייתה ושקיעתה של
הממלכה המזרית, טוען שסוחרים יהודים ומלמדים עזרו
להפיכת הממלכה הכוזרית למעצמה. בין השאר הוא
מצטט ספר־היסטוריר, ערבי, שבו כתוב: ככוזר, כבישים,
דבש׳ ויהודים נמצאים למכביר ...מריבית הכוזרים הינם
מוסלמים ונוצרים, אלא שהמלה וחצרו הינם יהודים...

ב .״הרי קוו קז ולא ארץ־כנעף׳
למעשה עוסק קסטלר בהשקפה לא־מקובלת על מקו רות
ההתיישבות היהודית בפולין ובליטא, והפיכתן
למרכז היהודי הגדול ביותר בתקופה שקדמה, למילחמת־העולם
השנייה. בסיפרו הוא סותר את ההשקפה המקו בלת
על סיפרי־היסטוריה היהודים, כי מרכזי ההתיישבות
היהודית במיזרח־אירופה מקורם בהתפתחות המיס־חר
של העמים הגרמניים. טענתו של קסטלר היא כי
אין כל הוכחות לכך בסיפרי הקהילות היהודיות במרכז־אירופה.
מסקנתו
של קסטלר היא שיהדות מזרח־אירופה מעולם
לא היתה יהודית מבחינת ריקיעיה, והנא מאכלסת
בקירבה תערובת עמים ועמעמים, אשר המרכיב הדומינאנטי
בהם הוא תפוצת העם הכוזרי, ושמבחינה גיזעית
מרביתם אינם ממוצא שמי. מוצאם של יהודים אלה
מהרי קווקז ולא מארץ־כנען, ובמרכז התערובת האנתרופולוגית
שלהם הם משתייכים לקבוצת העמים האריים
שמוצאם מהודו. ולכן, לדבריו של קטסלר :״האנטישמיות
התרוקנה מכל משמעותה.״

אחרי •שבחלק הראשון של השבט ה
על סמך •שיברי מקורות היסטוריים ־שוניו
למים ויהודים, את ההיסטוריה הכוזריר)
השני של סיפרו הוא עוסק בפיזורם
אירופה, ושב וטוען כי אמונתם של יהוד|
יהדותם, ובהיותם ״עם נבחר מכל העמיש
משקעות.
אחרי מסקנות פסקניות שכאלה, מדגיש
המניעים שהביאו אותו לחבר את סיפרו כני6
ליהודי הפזורה שמוצאם ממיזרח־אירופה * ,שעץ
כיום לפתור את בעיית זהותם, ושעליהם לחדו7
•שה הסוצידתרבותית ״שהם חשים לדמויותיה ]
הדת היהודית. לדבריו, רק ליהודים המתגורריכע
יש׳הזכות לשמור על קישר עם המורשת היה?
יהדות הפזורה להיפטר מסנטימנטים אלה, ובשלן
המערבי עליהם להינתק במודע מעצם היותם יד*
מאחר שאינם יהודים, ולמירביתם אין יקשר
לאבות, לשופטים, למלכים ולנביאים.
לכל הראיות הללו מצרף קיסטלר את הטענה
כי האידיש אינה סייג של הלשונות הגרמנית והעיז
אלא לשון סלאבית במקורה, שבה השתלבו דיאל !
של העיר הגרמנית מימי־הביניים תוך אימוץ מז
בידי היהודים. טענה נוספת בהקשר זה, שעליה מם?
קסטלר, היא זו שיהודי גרמניה, לאורך תולדיתיהם, ח1
תמיד זרים ללשון האידיש, ומעודם לא השתמשו בה).
מבחינה מעשית, סיפרו ישל קסטלר הוא מהפכני, והו
טורף את הקלפים של כמה מהנחות־היסוד של היהדדין
הדתית והציונות המדינית. הספר, שהופיע כבד באגגלי
ובארצות־הברית, מעורר סערה בחוגים יהודיים, והביאי
עליו קיתון של שופכין מצידיו •של המימסד־ד,יהודי -שם*.
מן הסתם יעורר הספר מחלוקת גם בישראל• ,ששאלת ז
״מיהו יהודי?״ •שבה בה אל הכותרות אחת לכמה שנים.
!מיהו היהודי אחתור קסטלר י

ג .״ חיי־ אד ם אינ ם שווים דבר —
אך דבר אינו שווה חיי־ אדם ״
אדתור קסטלר נולד בבודאפישיט. בנעוריו היה עד
למהפיכת־הנפל הקומוניסטית •של בלא קרן ב־ ,1918 החל
לימודיו בווינה. באוטוביוגרפיה •שלו חץ לשמי התכלת וא
כתב על תחושותיו כלפי היהדות הדתית :״חשתי
רק סלידה מפיני צורת־הפולחן, שלכאורה כולה הונאת
האלוהים והונאת מצפונו שלי האדם בתקופת לימודיו
בווינה התקשר איל אחד ממויעדוני־יהסיף היהודיים, הפך
ציוני, ובמחצית שנות ־־20׳ הגיע לארץ־ישראל, עבד
כפועל בקבוצת חפציבד, שעליה אמר :״הכניסה לקיבוץ
היתה ככניסה למינזר״.״ אלא שהאכזבה שלו מהקיבוץ
היתר, מהירה, והוא עזב אותו :״גיליתי כי אין לי מה
לעשות שם. נעשיתי נווד. מכרתי לימונדה ברחובות
חיפה ורעבתי ללחם בתל־אביב התגורר קסטלר על
ריצפת דירתו של אביגדור ד,מאירי, וכעבור זמן החל
משגר מאמרים לעיתוני בית־אולשטיין בגרמניה והפך
כתבם במיזדחיר,תיכון. במשך שהותו בירושלים שיתף
פעולה עם זאב ז׳בוטינסקי בדואר היום, וכעבור זמן
* קרוב לארבעה מיליון יהודי ברית־המועצות, ויותר
מחמישה מיליון יהודים בארצות־הברית, המהווים יותר
משני־שלישיס של העם היהודי נמנים עם קטגוריה זו.
* ראה אור בעיברית בהוצאת קרני.1953 ,

נשלח על־ידי מעבידיו לשמש ככתב בפאריס.
בפאריס הסתופף קסקלר בצילם של גדולי הדור בין
מילחמזת־העולם, וגילה את חלוקת העולם, לדיברי אנדרה
מאל-י :״קיימים הקומוניסטים והפאשיפטים.״
מפאריס הועבר קסטלר לברלין, שם הפך קומוניסט,
#4וכעבור שנים הגדיר את הצטרפותו למיפלגה הקומו ניסטית
:״הדיאלקטיקה המרכסיסטית היא מחוכמת מאד.
קשה לחמוק ממנה, כמד הדיאלקטיקה הפרוידיאנית״.״
בברלין מילא תפקיד של כתב לענייני־מדע, ובמיסגרת
תפקידו השתתף במסע הצפלין הראשון מעל לקוטב
הצפוני, שממנו שלח כתבות שהתפרסמו בכל העולם.
התרחקותו של קסטלר מהקומוניזם החלה במסע
שאותו ערך בברית־המועצות ובאסיה הרחוקה בשנים
.1932—3את יציאתו מתחומי רוסיה תיאר בכך שהוא
שוב רואה בעד לחלון הרכבת אנשים מטיילים עם
כלבים. למרות ביקורתו על הגשמת הקומוניזם ברוסיה,
נרתם למאבק בפאשיזם, ותמך במילחמת־האזרחים בספרד.
אלא ש :״כמהלך החזרה: הכללית הזאת שהתרחשה
בספרד לקראת מילחמת־העולם, החלו מגיעות הידיעות
^ הראשונות המפורטות במקצת על מישפטי׳ מוסקבה. כל
״ האישים הגדולים, הגיבורים שלנו, זינוביאב, קמינייב,
כוכארין • ,הואשמו, הוסרו המסיבות מעל פניהם ונתגלה
שאינם אלא סוכנים אמריקאים או בריטים...״
במהלכה של מילחמת־ר,אזרחים בספרד הואשם קסטלר
בריגול למען הרפובליקנים, והושלך לכלא של פראנקו
• הוצאו להורג בידי סטאלין. על ניזונה של המהפכה
הרוסית חיבר קסטלר את סיפרו אפלה בצהריים. ראה
אור בעיברית בהוצאת אחיאסף.1953 ,

שמירולוגיה

אחרי נפילת מאלאגה. נפסק לו גזר־דין ישל מוות, והוא
התל מהרהר במשמעות החיים נוכח כל ההוצאות־להורג
שלהן היה עד, כאשר מלווה אותו אימרתו של אנדרה
מאלרו :״חיי־אדם אינם שווים דבר — אף דבר אינו
שווה חיי־אדם״ .על תקופה זו, שאותה הנציח
בסייפרו דו־שיח עם המוות * ׳טוען קסטלר :״אתה
אומר כליבה כי יש צורך בצדק מהפכני. כי יש להמית
בירייה, לחסל, כי רק טובת המדינה היא הנותנת. אף
באשר מתרחשים הדברים לירד, מסיבה זד או אהדת,
כאשר אינך יודע מיהו זה שמעוררים כ־ 2לפנות בדקר
כדי להמיתו בירייה, מתרחש* בך דבר־מה שונה...״
ממשלת בריטניה ביקשה ספדנקו רחמים על קסטלר,
׳ששהה בספרד בשליחות היומון ניוז כרוניקל, ואנשי
הקואדילו חננו אותו. אלא שגילוי ערך חיי־האדם הרחיק
אותו מן המיפלגה הקומוניסטית לצמיתות.
בצרפת היה קסטלר עד למפלתה נוכח גרמניה הנאצית.
הוא התגייס בשם בדוי לליגייון־הזרים הצרפתי,
על־מנת להישלח למארוקו. בקאזבלנקה הוא ערק, ונמלט
בספינת־דיג לליסבון, ומשם הגיע לאנגליה. את המיל־חמה
עבר במיסגרת שידורי־התעמולה הנגד־גרמג־ים,
שם התיידד עם ג׳יורג׳ אורוול, תוך ששניהם מגיעים
לידי תמימות־דעים לגבי הטוטליטאריזם על צורותיו.
בתקופה שלאחר מילחמת־העולם נימנה קסטלר בין
מחברי הקובץ האל שהכזיב. את נימוקיו לאירגון קבוצה
של אינטלקטואלים אנטי־קומוניסטים, הסביר כעמר
שנים בראיון :״היתה לי הרגשה שעלי לומר את הכל
על הקומוניזם, על האנטי־קומוניזם ועל הטוטליטאריות.״
* ראה אור בעיברית בהוצאת מסדה.1945 ,

תולעי תרבות

בשוליים של שירת הימין הקיצוני בארץ, מצוי משורר בשם איתן איתן, שהופיע
לפני כשנה בתוכנית טנדו בטלוויזיה, והטיף למילחמות, כיבושים ומוות. משורר זה,
שמעולם לא זכה להניח את קצה בור,נו על במות־הכבוד של השירה העיברית, זכה
לפני שבועיים לפרסם שיר תחת הכותרת ילדים במוסף־הסיפרות של מעריב.
בשירו כותב איתן איתן בין השאר שורות כמו :״ילדים אתם שתמותו

כמילחמה הבאה /שרופים כטנק או קרועים כפגז הלומי רסיסים /
וכרותי ידיים ואברים פנימיים /אל תפחדו עכ שיו ...ילדים אתם /
וילדים תמותו. לא אחים אויכבם ואחים אויככם /כי יש תפלית לנשק
בדברו /בי טוב ללוחם כמותו מן הנמכה בנופו /אני שדוכר אליכם
על כוז למוות /על בוז למוות שתמותו כמילחמה הכאה...

וכך ממשיך איתן איתן בחיבור קשת קלישאות שיריות המועתקת מסך־כל השירה
העיברית בעשרות השנים האחרונות בשתי־וערב, החל משירת אורי־צבי גרינברג,
יונתן רטוש ועד לאחרוני המודרניסטים. במיקצבים ספק־שיריים, ספק־מילחמתיים, הוא
מוציא להורג את כל ילדי הארץ הזאת. מבחינת ערך שירי דומה שירתו של איתן איתן
למיקצבים אנכורקטומטים שחוברו על מצע גוש־אמונים.
אלא שפירסום השיר במעריב הביא לסערת־רוחות בין קוראי הסיפרות של ד,צד,רון.
משה שמיר, עורך מדור הסיפרות, נאלץ להגיב על גל מיכתבי ומחאות הקוראים,
ולצאת להגנת הנשורת הרדיו־פשיסטית של איתן איתן.
במלאכה זו אין בקיא כמשה שמיר, עוד
מהתקופה שבה שימש כפוליטרוק במיל־חמת־השיחרור,
ואחר־כך בשנות המדינה
הראשונה, כמקל דדאנובי של ההנהגה
המפ״מית כלפי סופרים שסרחו. וכאותה
אימרה נפוצה בין בוגרי השומר־הצעיר :
״ז׳דאנוב פעם — דדאנוב תמיד,״ הפשיל
שמיר את שרווליו ויצא למילחמת
בני־אור בבני־חושך.
שלם ראשון: קודם מפרסמים את
תגובתו של משה שמיר למיכתבי הקוראים,
ולא בנוהג המקובל בכל עיתונות
העולם, כאשר מיכתבי קוראים מקדימים
את התגובה עליהם.
שלם שני: מוציאים את י״ח ברנר
מן הקבר, ומביאים כותרת למאמרו של
משה שמיר ״רשות הצעקה״ — וייתכן
שלקורא הבקי יותר תחלוף אסוציאציה

אינטליגנטית בראש, והוא ייזכר שערבים
רצחו את ברנר. כך שהוא ישנא את
הערבים יותר מאשר את המשורר שלהגנתו
׳מחלץ משה שמיר.
קולב שלישי: מחבר מאמריהתגו*
בד, ומביא ציטוט מתוך ספר שלו בתור
משה שימיר
מוטא :״ולא ידע, פי דם וחול ושמש
רשות הצעקה
עתז־דים ללוותו כל ימי חייו, עד

לאותה שעה שיהיה דמו המהיר נספג לתוך חיל יד תחת שמש קשה

(משה שמיר תחת השמש .)1950 ,הקורא האינטליגנטי יותר מסיק, שמשה שמיר היה
פעם לוחם חמור־סבר שראה ״דם מהיר נספג לתוך האדמה״ (להד״ם).
שלב רביעי: אחרי שהקוראים מכל הרמות ׳באו להזדהות עם משה שמיר של
,1950 הוא מביא ציטוט מאיתן איתן : 1976״באדטה ...מכקשת כוא אלי ...כוא
ג כשמש חם תחת שמש הם הקורא ד,פלגמטי למד שגם לשמש יש תחת.
הקורא האינטליגנטי מבין שהשמש של שמיר מאצילה אבהות על השמש של איתן איתן.
שלב חמישי: מחפשים משהו חלש כדי לרמוס אותו. ואז משה שמיר כותב,
תוך האצלה אבהית על שירו צמא־הדמים של איתן איתן :״יש הרואים בו שיר

,שמאלני׳ רחמנא־ליצלן, שיר אנטי־פאטריזטי, המיועד והעלול להח ליש
את נאמנותם של צעירינו לחובותיהם הל או מיו ת...״
סיכום* ביניים : 1במיכתב־תגובה ראשון של מלכה עינבר, ראובן אבן וירמי
ויסמן מת.ד ,33319 .כתוב בסיום :״הכוונה היא להראות כיצד מניב מי שאינו
^מכין הרבה כשירה, ומי הם קוראי העיתונות היומית — אם לא אלה ז

לאחר סערת האל שהכזיב שב קסטלר לאהבת־נעוריו,
הפסיכולוגיה, תוך התמסרות לתיאוריה בדבר שני המו חות
שפיתח מקליין, ובמשך תקופה ארוכה הוא עבד
במחיצת מקליין בחקר אזור י ־המוח הלא־נודעיס.
עיסוקיו של קסטלר במדעים שונים מאז מילחמת־העולם
הביאו אותו לידי גיבוש השקפת־יעולם של ״דקה
לפני 12״ על המין האנושי :״מראשית ההיסטוריה
ה תו בני־ האדם אלה את אלה. והם ממשיכים. אד
לפנים לא היו לאדם אמצעים להגשים שואה מוחלטת.
הוא יבול להרוג עשרת־ אלפים איש, מאה אלף, מיליון.
ידוע לנו שהיום הוא יכול להשמיד את כל הפלנטה. ואין
כל סיכה שהאדם ישתנה מאליו׳ .אין לכך תקדים כהיסטוריה.
לא אנו המצאנו את הפכיזופתיה — היא מציינת
את כל דיברי־יטי־האדם ...מראשית הציוויליזציה, היו
קיימים קורבנות־אדם. בכל התרבויות. אכרהם היד: מוכן
לטבוח את כנו צחק, מאהבתו את האלוהים.
פירושו של קסטלר. לתהליך־העקידד, הקיים בכל העמים
הוא :״לויאליות לשבט, או לאומה, למולדת או
לדגל. לויאליות זו היא דיאלקטיקת־תופת, משום שעל־ידיה
נעשות מלחמות לאומיות, מילר1מות־אזרחיפ. אדם
אינו עושה מילחמה למען עניינו האישי. איש אונו יוצא
למילחטה משום שינאתו את האוייס. האלטרואיזם של
בני־האדם יוצר את האגואיזם של ההמון. דיאלקטיקה־התופת
הזו קיימת מכראשית...
יייתכן והסיבה שהביאה את ארתור קסטליר לחבר את
השבט ה־ 13 היתד, כדי להקטין את פרופיל הלאומיות
היהודי בעולם, ולאפשר ליהודים החיים בישראל לפתור
את הקונפליקט הלאומי שלהם עם שכניהם באורח
אוטונומי, תוך ניתוק ממאוו׳־ים כוזבים של יהדות העולם.

מדוע נדפס שיר זה בשבילם ז האין זו כנידה בערכים שגדלנו וחונכנו
עליהם, אנו והרכה דורות לפנינו ץ״
שלם שישי: עכשיו בא ד,״רחמנא ליצלן״ בלא הקידומת ״אנטי פטריוטי וכר:
״כנגדם רואים אחרים כשיר זה מעין מיזמור־תהילה למוות, מעין תעמולה
למיליטריזם אכזרי ,״פאשיזם״ רחמנא-ליצלן וכאן מישחק-ד,מילים
השמירולוגי משעשע עד לפקיעת שלפוחיות, כאשר בהחשדה ל״שיר שמאלני״ אין המילים
״מעין מזמור ...מעין תעמולה
סיכום־כיניים צ: לילית נעים מרחוב הקדושים ,6רעננה, כותבת בין השאר:

״ואפילו כוונת המשורר הינה להבהיר לנו בי המוות הינו החלטי. מה

גם שאיני מסכימה כי יש להכין כעוד־מועד את הילדים ויוסף פינחסי
מרחוב הדר ,9רמת־גן, שמזונו הסיפרותי ממעריב, שואל במיכתבו :״האם שירים

על אודות השלום הנכסף לא ייכתבו או לא נכתבו?״

והמיכתב השלישי, ללא שם, מאחר שנכתב על־ידי קטין, שבעוד שלוש שנים
עומד להתגייס לצד,״ל :״הזדעזעתי מעצם כתיכת שוהות אלה, אשר מתארות

את עתידי כשאהיה כצה״ל כאשר תניע שעת מילחמה ...לא ידוע לי
על עכרו של מהכר זוועה זו, המגלם את שליחו של מלאף־המוות החורד
ושורף נערים רכים בין בתלי פלדה לו הטת
שלם שכיעי: ועכשיו אליבא הבאבון מקרום, בא משד, שמיר ומטפס על שבילד,זד,ב
של השירה, וכותב :״עצם העובדה, ששני פירושים כה מנוגדים נט פלים
לשיר אחד מלמדת, כי האמת טמונה כנראה במקום אחר

היות שהקורא אמון עכשיו על האובייקטיביות השמירית, הוא מציג את המקום שם
טמונה האמת :״כמקום שבו זעקת־ הכאב האנושית היא כה היולית, עד

כי לא ניתן לתחום לה גבולות

שלכ שמיני: ולכל המפקפקים, אשר טרם שוכנעו שולף משה שמיר, כמיסיונר
של תרבות, כמה גולות של זכוכית :״מי שאינו חש כשיר זה את הדי המו־

נולוגים הארובים־נואשים של ״ימי ציקלג״ או את מוטיב הקורכן כסיפורת
של תקופת המאבק ומילחמת־השיחרור מי שלא שמע כאן
צלילים מוכרים מראשית שירתם של נילכוע, ע .הלל, גורי — אינו
חי בלל את האותנטי של הארץ ושל תרבותה ה א מי תי ת וכך ממשיך

משד, שמיר באקרובטיקה המילולית שלו ומסתבך בתוך מארג של הרמת שיר מתחתיות
הצואה הפשיסטית, והפיכתו לחלק ״אותנטי של הארץ ושל תרבותה האמיתית״.
.סיכום: מזיווג בין דאדוביזם של ראשית שנות ד50*,׳ ולאומנות תרבותית מהופנטת
על־ידי עצמה, צומחת ומתפתחת לה השמירולוגיה.

א״ד גורדון 77

בחטף

מערכת הנידיורק טיימס בוק רוויו פנתה לעשרה אישים על־מנת שיציגו בפני הצי
בור,
כל אחד, את שלושת הספרים שהרשימו אותו ביותר בשנת .1976 פראנסין גראיי
הביאה בראש רשימתה את הנוסח־ד־,אמריקאי של אדם בן־כלב מאת יורם קכיוק, תוך
שהיא קובעת כי הספר הינו התשובה הישראלית לקן הקוקייה של קן קייזי. אגב,
בשנה הקרובה יוסרט אדם בן־כלב בידי חברת ישראפילם בהפקתו של אלכם מסים #
גלי צה״ל, שתיסכתו אשתקד את תמול שלשום לש״י עגנץ, חשבו שההצלחה נוקשת

פעמיים על אותה הדלת, והחלו בהפקת סידרת תסכיתים על־פי שירה של עגנון בעיבודד,
ובבימוייה של עדנה שביט. אלא שביצוע זה, שבו מושמעת עגה יקית נילעגת מפיו של
מנפרד הרבסט, גיבורו של עגנון, הביאה סופר ירושלמי נודע, ממקורבי חתן פרם
נובל, לומר :״ש״י עגנון מוכן יהיה לצאת מקיברו ולהתגייס לצד,״ל — ולו רק ששירה
תוסר ממישדרי גלי צה״ל״ י• מי היה מאמין שא״ד נורדון ייצא מקיברו בראשית שנת
,1977 ויאסור מילחמה על ״נמר של נייר״ ? ואכן, בחוברת המסובסדת לתיאטרון מסובסד
במה שראתה אור בימים אלה, מתפרסמת רשימה תחת הכותרת ״פירורים״ ,שעליה חתום
אחד מיכה חיות. לאלה שאינם בקיאים במיכמני ורזי הסיפרות העיברית, מן הראוי
לציין כי מיכה חיות הוא גירסה מקוצרת של מיכאל חיות, שהוא דמותו הסיפרותית
של א״ד גורדץ ברומן ימים ולילות מאת נתן ביסטריצקי (העזלם הזה .)2050 ,יודעי
ודן והשם הנסתר טוענים, כי מיכה חיות הוא פסבדונים** של י. אחי״נחמן, שהוא
פסבדונים של ישראל גור (היוגי והקומיסר) ,עורך במה. בין השאר אומר א״ד
נורדון /מיכה חיות ! י. אחי־נחמן /ישראל גור על ״נמר של נייר״:
שהתמסר בינתיים לרכילות אלימה והחל לטרוף במלתעות־נייר את במה ועורכה.

^ מ מ ז חזיזי

* הכוונה לסיפרי משה שמיר עצמו, הוא הלך בשדות, פירקי אליק.
** שם עט.

(0/7 (07/7 (07מ/ל׳ע/גע

ב מזל

(הדיאטה של אריק אהבה בטקס
נוסח שוודיה

אריק שרון
יפה כמו באמריקה
הניצחון האמיתי באנטנה

את הקטע הזח בטח לא תראו בסירטו
של מנחם גולן על מיבצע אנטבה. עורך
הסרט, אני משוכנעת, יחתוך אותו. אז
כדי שלא תחמיצו, הנה הסיפור אוריגינאל.
בימים
האחרונים של הסרטת הסרט
הגדול שלו, מצלם גולן את חטופי מטוס
אייר־פראנס, כשהם כלואים במה שצריך
להיות הטרמיגאל הישן של שדה־התעופה
באנטבה. חלק מהניצבים משחקים את החטופים
המיסכנים, וחלק שני את חיילי
צה״ל הגיבורים, הבאים לשחררם. אבל
הניצבים, המשחקים את החטופים, מאושרים
הרבה יותר מאלה המשחקים את
החיילים, וזה מסיבות שתיכף תבינו.
ובכן, באחד הימים צילם צלם הסרט,
אדם גרינכרג, איך החטופים ישנים
בשלווה, מכוסים בשמיכות, בטרמינאל
של אנטבה. ולפתע, חשכו עיניו מאחרי
העדשה. תחילה חשב שזה רק נדמה לו.
אבל כשהסתכל והתבונן שוב ושוב, הסתבר
לו שזוהי אמת לאמיתה. אחת השמיכות
שאותן צילם, התנועעה בתנועות
משונות, מלמטה למעלה ולהיפך, בקצב
אחיד• לא היה שום מקום לטעות באשר
למה קורה שם, באמצע ההסרטה.
מובן שגרינברג הנבוך מייד הפסיק לצלם.
אבל מייד התאספו סביבו כל עובדי
ההסרטה, וגם חלק מהניצבים ששכבו מתחת
לשמיכות, כדי לראות במחזה המופלא,
איך שתי שמיכות מתנועעות להן בקצב.
גם מנחם גולן עצמו מיהר לזירת ההתרח שות
הפלאית. הוא אפילו צחק, וזה מה
שגרם לכך שהזוג שהסתתר מתחת לשמיכות
חדל מעיסוקו, הסיר את השמיכות
מעליו ותמה לפשר ההתקהלות ההמונית
סביבו.
הסתבר שהיה זה בחור תימני ישראלי
שפגש שם ניצבת אנגליה, ותוך כדי המתנה׳
בין קאט לקאט של הצילומים, הם
החליטו להיות לא רק ניצבים אלא גם
מאונכים. מה שטוב, שהתימני החרוץ הזה,

גם מי שאינו קצר־רואי, שם לב בזמן
האחרון לעובדה שהאלוף במיל. אריק
שרון הוריד הרבה סנטימטרים מהטליה.
אבל מי שחושב שזה בגלל העבודה המאומצת
שלו לקראת הבחירות ובגלל עיסוקיו
הפוליטיים הרבים, מוטב שיידע את
הסוד השמור והכמוס, כי ידה של דליה
גיר, המומחית לדיאטות, בדבר.
אריק, שהחליט לטפח את הגיזרה ול-
צמק את צלליתו, פנה אל דליה, וזו ד,ת״
אימה לו את הארוחה הדיאטתית המתאימה.
בהתחלה הוא לא־כל-כך התלהב
מהמתכון שהוגש לו, אבל אחרי שדליה
הראתה לו כמה זר, טעים וכדאי, הוא
קיבל עליו מישטר של שלוש ארוחות
מלאות ביום, לא יותר מארבע פרוסות
לחם, בשר, דגים, גבינה, ירקות, פירות
וחלב. נו, מי שמכיר את אריק יודע שקצת
קשה היה לו להסתדר בלי כל שאר המאכלים
המטוגנים והמתובלים שאהב. בלי
הרבה לחם, דיברי-מתיקה ובלי משקאות
חריפים.
היא ביקשה ממנו לעלות ולרדת מה״
מישקל בעדינות. לא נגלה לכם כמה הוא
הראה, אבל עובדה שעם הרבה כוח־רצון,
הוא הצליח להוריד יותר מ־ 15 קילו, תחת
השגחתה הצמודה של רעיתו לילי. רק
שלא תחשבו שאריק ניצב בודד בחזית
המישקל. כי בעוד שבועיים תיערך מסיבה
לרגל הופעת ספר הדיאטות של דליה,
ותחת הסיסמה דלת־השומן ״מרזי כל הארץ
— התאחדו״ ,יתאחדו שם עוד כמה
מנהיגים ואישים ידועי־שם שעברו תחת
ידיה המרזות של דליה.
בין אלה שעברו את תהליך שיפור ה־גיזרח
יש כמה מנהיגים, שמשום־מה ביקשו
בכל תוקף שלא אגלה את שמם, ומסתבר
שדיאטה זה לא רק עניין של יופי אלא
גם של אופי. למרות שאליבא דתמר אבי־דר,
לבן־האדם העסוק נותר רק יום אחד
בשנה לעשות דיאטה, ובשביל יום אחד
לא כדאי להתאמץ, אז הרי לכם עובדה.
כל מי שיהיה במסיבה הזו נחשב כמאד
עסוק, ולמרות זאת — אולי בהשפעת
הבחירות באמריקה — כולם רוצים להיות
יפים. פאקט.
אני במקומכם, הייתי מאמצת מה שאמר
פעם אלוף אחר שיהיה שם חוץ מאריק,
ואני מתכוונת לאכרהם יפה 5״לא
איכפת לי איזה דיאטה אני אוכל, העיקר
שיש הרבה.״ וכמו שמוסיף אריק, העיקר
שזה יהיה איזה סטייק בריא. בתיאבון.

כשאני שומעת בזמן האחרון על חתיכות,
קשה לי שלא להיזכר בעניין שהיה
לזמר עוזי פוקס בשוודיה עם פצצה
בלונדית פאר-אכסלנס. ואם אותה הפצצה
היא גם דוגמנית פופולרית, אז מובטח
לכם מתכון שאני לא מכירה הרבה גברים
היכולים לעמוד בפניו. אבל עובדה,
שעוזי עמד.
הסיפור של עוזי עם שוודיה החל לפני
שלוש שנים, כשהוא הגיע לשם לסיבוב־הופעות.
הוא הצליח להלהיב בשירתו אמרגן,
שזכר אותו לטובה. כיום, החל אותו
אמרגן לעבוד בתפקיד־מפתח בחברת התקליטים
סי.בי.אס. שבשוודיה, ולפני חודשיים
הזמין את עוזי לבוא לביקור נוסף,
שאכן נשא פירות. עוזי הוחתם לחוזה־הקלטה
למשך שנה, ומובן שמאורע כזה
לא הולך ברגל.
פוקס וחבריו החליטו לחגוג את החתימה,
הם יצאו למועדון־לילה מפואר ב־שטוקהולם,
התיישבו ליד הבמה וצפו בלהקה
שהופיעה במקום. לחבר׳ה היה, כר גיל,
מצב־רוח מרומם, עד שאחד מהם
ניגש למנהל המועדון וגילה לו שעוזי
הוא בעצם זמר מאד פופולרי בישראל,
וכדאי שיתנו לו לנסות את כוחו בשירה.
כמו שאתם מכירים את עוזי, מהרגע
שהוא תפס את המיקרופון ביד, הוא גם
לא בייש. הוא ריתק את הקהל, והקהל
ריתק אותו לבמה. בסוף ההופעה הוא
קיבל הצעה מהלהקה להצטרף אליהם כסולן,
ובעל־המועדון ממש ביקש שעוזי
יישאר שם להופעות, אבל מכיוון שעם
כל הרצון הטוב, בלי רשיון־עבודה אי-
אפשר לעבוד, בעל המועדון נכנם לאמביציה,
וימים ספורים לאחר אותה הופעה
מרשימה, כבר היתה מונחת בקשה
לרשיון־עבודה בשגרירות שוודיה בישראל.
אבל הבטחתי לספר לכם על הפצצה

סכיוי־זילוח לחתיכות פעם היה היה יהלומן אחד, מאד ידוע
ומאד נשוי, שהיה גם מאד רחב־לב. כלפי
הידידות הקרובות שלו, אני מתכוונת. אלא
שכדי שהחברים שלו יידעו מי הן הידידות,
גם מבלי שיצטרך להכריז עליהן
ברבים, הוא חילק לכל אחת מהן, בנפרד,
שרשרוודזהב עם מדליון בצורת מגן־דויד
משובץ יהלומים, וכך יכלו לזהות אותן,
לפי המגיני־דויד שהן ענדו על צווארן.
מי שממשיך במסורת הזו הוא מלך חיי-
הלילה של ברלין, שימעון עדן, שעזב
אותנו לפני שבוע.
אך בניגוד לקודמו, שימעון לא חילק
שרשרות עם יהלומים, אלא תליונים בצורת
סכיני־גילוח מזהב. וכך אפשר לדעת
מי זכתה למגעו האישי החד של המלך.
למי שמעוניין.
ששילב עבודה עם הנאה, לא התבלבל.
מול ממדהתוכחה של גולן הוא העיר:
״בפעם הבאה תעשו את הקאטים קצת
יותר ארוכים, טוב?!״
ואם אותי תשאלו, זהו הניצחון האמיתי
של אנטבה.

עוזי פוקס
נאמן כמו בישראל

השוודית, ואני לא מתכוונת לשכוח אותה.
לקראת סוף ההופעה קיבל עוזי זר-
פרחים ענקי, ועל גבי הפתק שצורף אליו
היה כתוב בכתב עגלגל השם ליזה. מאחר
שעוזי לא הכיר בשוודיה שום בחורה
בשם ליזה, היה משוכנע שמישהו מחבריו
חמד לו לצון ושלח לו פרחים בשם
בתו שלו בת החמש, הנמצאת בישראל,
שגם לה קוראים ליזה.
אבל גם למחרת, כאשר הגיע עוזי למועדון,
הוא הוכרח לעלות לבמה ובסוף
ההופעה, הגיע זר נוסף, גדול פי־שניים
וגם אליו צורף פתק עם השם ליזה.
התעלומה נפתרה סוף־סוף, כאשר חתיכה
בלונדית בעלת גוף משגע ניגשה אליו,
והסתערה על צווארו בנשיקות ובחיבוקי-
טלפון אני לא יודעת אם גם אתם נתקלתם
בתופעה הזאת כמוני, אבל מה שמאד־מאד
הולך היום, ומאד־מאד באופנה, זה האסטרולוגיה
ושנים־עשר המזלות. כמעט בבל
מקום אפשר לשמוע אנשים שמנסים לנחש
מזלות ולנתח אופי.
על כל פנים, מי שנדבק בחיידק הם-
מוזל הזה טוב־טוב, הוא הסופר והמשורר
הצעיר ישראל גרנות, אשר נוסף על
עיסוקיו הרבים, החליט לנסות את מזלו
גם באסטרולוגיה.

ישראל גרנות
מצחיק כמו בהורוסקופ
ישראל בן ד ,24-,שהספיק כבר לפרסב
שני סיפרי־שירה, אך מוכר יותר כמחבו
סיפרי־ריגול תחת שמות סיפרותיים שונים,
לא ידע כלל לאיזה פח הוא מפי־את
עצמו כאשר החל מפרסם בעיתון-
הסטודנטים יתוש, הורוסקופים סאטיריים
וכך, ברגע של התבדחות, כתב ישראי
לבנות מזל בתולה, כי הוא משתתף בצערן,
וכדי לפתור להן את הבעיות צירן
להורוסקופ את מיספר הטלפון שלו. גרנות
חשב, בתמימותו, שזמנן של הבתו
לות חלף־עבר, אך מרגע שהתחיל הטלפו
שבביתו לעבוד שעות נוספות, הוא נוכו
לדעת איזה הערכות מוטעות היו לו.
במשך שבועיים, נון־סטופ, צילצל הט
לפון בביתו ועל הקו היו, נוסף לבתולות
גם כאלה שהציגו את עצמן כבתולות
ולא תאמינו — אבל היו גם גברים שה
ציגו את עצמם בבתולים. בקיצור, ברח
שלגברים הבתולים הוא לא יכול היו
לעזור. אבל מה שיותר גרוע, זה שגם או
פני הבתולות הוא נאלץ לחשי;

.וביא בחשבון ק פשוט ישראל
--^זזגיזתו^-־לוקנאית שולי, שהיא לא ר
חיילת בצה״ל אלא גם בחויה נחמד
ולא היתד, מוכנה בשום אופן לחלוק א
ישראל שלה עם בתולות השרויות בצ
רות. נו, טוב, לישראל לא נותרה בריר
אלא למהר ולפרסם בהורוסקופ הבא מש
הו בנוסח, אנא, הפסיקו להתקשר, אחר
מזלכן יהיה רע.,
ואם אתם שואלים אותי, אז מילא באב
הראש מכל הצילצולים. אבל שכל־כך הו
בה בחורות מתקשרות אליו, והוא נאל
להגיד לכולן לא — מזה כבר כואב הלן
הערצה סטייל שוודיה.
התברר שהיא דוגמנית־צמרת בשוודיה,
ושמה ליזה הנסן. היא כל־כך הוקסמה
משירתו של עוזי, עד שהיתר, פשוט מוכרחה
לשלוח לו את הפרחים.
האכזבה ניכרה היטב על פניה, באשר
עוזי הודה לד, על הפרחים, והתברר ל*
שהוא נשוי באושר, ואב לשתי בנות חמודות,
ליזד 5ופא לי 2הנמצאות עם
אמן בישראל. אך כדי לפצותה, הבטיח.
לה עוזי לשלוח לד, את כל תקליטיו. השבוע
הוא חזר ארצה, ונוסף על חוזה-
ההקלטות, הוא הביא איתו מתנה עם
פתק, מתנתה של הדוגמנית לבתו הקטנה
— מליזד, לליזה.

כל הנסיון העשיר
ועיצוב שד טוב׳
המעצבים.
והתוצאה; חדרי
שינה מרהיבים!
נוחים! מזמינים!!
ראו בעצמכם.
בנושאי המחיר
ותנאי התשלום
נלך לקראתכם!

לגברים בלבד
לגב רי ם כ מו שנשים או ה בו ת
דיאודורנט לגבר בלק טבק חדש

דיאוד? ך 1גז

פרסום פלד.משה׳>מר.נ1רגוט

העולם הזה !053

אז אוני

/7777/>/77 זנ 1///77מ/קע/לס

מתנצלת
אל תשאליו איזו שטיפה קיבלתי מהעורך
שלי!
זה היה כך: ביום השלישי שעבר השתתף
העורך שלי בחתונה. בדרך־בלל לא רואים
אותו במקומות כאלה, ני האיש ממש שונא
חתונות, וגם בריתות והלוויות וכד. אבל
זאת היתה הזדמנות מייוחדת, ני העורך
שלי רצה להביע בציורה זו את הוקרתו
למארחים, הפרופסור מיכאל סלע, נישיא
מכון וייצמן, ואשתו שרה, על מעשה יפה
שעשו. הסלעים העמידו את בניין־השדד
היפה והמרווח של נשיא המכון לרשות
חתונתה של פתיה שושני, שהיא ידידת-
נעורים של שרה סלע. כי בשעתו הבטיחה
שרה לבתיה שכאשר תתחתן, יעמוד ביתה
*י רי

שובות ה שלו ש
סן האחת
אולי אינני, מחדשת לכם דבר. אבל
אין כמו מסיבות לשיפור מצב־רוחו של
הגבר הבודד, ואפילו אם הוא רק האדריכל
יורם רסלן ין, שנשאר בסילווסטר האחרון
אלמן־קש, אחרי שאשתו דפנה, החליטה
לחוג את החג הקדוש לנוצרים בארצות-
הברית יחד עם אמה, הספרית אנטה.
וכך, בעוד אשתו עוזרת ליד האמא ־שלה
באמריקה, יודעות השמועות לספר כאילו
היא ויורם או־טדטו עומדים להתגרש.
אבל הוא, כמובן, מכחיש את השמועות
המרושעות בכל תוקף. והוא היה כל־כך
להוט להכחיש אותן, עד שכדי שכולם
יירגעו לחלוטין הוא הגיע למסיבת חסיל-
ווסטר שנערכה בביתו של איש הספורטוטו
נעמן שקולניק, שבהרצליה־פיתוח, עם
לא פחות משלוש ילדות ׳טובות.
יורם העמיס אז השלישייה היפה ב־פונטיאק
שלו, וכלל ידוע הוא שכל זמן
שהבן־אדם לא מופיע עם אחת יחידה אלא
עם כמה בבת־אחת, אין מקום לדאגה
והעניין עדיין לא רציני.
אין לי מושג מה היתד, תוכניתו המקורית

יורם רפקץ עם נעמי, לידיה וחנה
לא רציני
של יורם לפיזורן של השלוש אחדי המסיבה,
בשעות המוקדמות מאד של הבוקר, אבל
זה כבר באמת פרט לא חשוב. אחדי הכל,
זה עניין פרטי שלו ושלהן.

סיפור־אהבה
שווייצי

מאיר ובתיה אגסי בחתונתם
מחווה יפה
לרשותה לחוג בו את המאורע. כל האירוח
עצמו היה, כמובן, על חשבון הזוג המאושר,
שדאג לכך ביד רחבה.
אז העורך נסע לרחובות לחתונה, והתרשם
בצורה הכי יפה שאפשר מהכנסת
האורחים של הסלעים. וגם אחרי שמאות
האורחים הלכו, הוא גשאר בחוג מצומצם
והתלוצץ עם בעלי־הבית.
תארו לכם את תדהמתו כאשר הסתבר
לו, למחרת היום, כי כמה שעות לפני
החתונה הופיעה במדור זה רשימה שהכילה
כסה שורות, שהטילו דווקא דופי במעשה
היפה של הסלעים.
איני, יודעת איך השתבשו השורות האלה.
משהו מוזר קרה לדין בדרך ממכונת-
הכתיבה שלי אל מכונת־הדפוס. אבל מפני
שאני אחראית — מה שנקרא ״אחריות
מיניסטריאלית״ — אני רוצה להתנצל מקרב
לב. לא היתר. שום הצדקה לרמזים שכאילו
נרמזו באותו קטע. בחיי.
ככה, עכשיו הוקל לי, ואני מאחלת לזוג
הטרי, בתיה ובעלה כלכל אל־ על מאיר
אג סי, ירח־דבש עליז ושמח מכל הלב
ועם כל הלב.

הבן י קי ר
ל בן־ א פ ריי ם
מוכר וחביב חזר השדרן הוותיק משה
כן־ אפריים למישפחת שידורי ישראל,
ולמישפחה חדשה משלו, לשימחת ידידיו
הרבים. משה, שחיבר בזמנו את הסידרה
הרדיופונית הזכורה לטוב מישפחת ש טחון,
התמנה באחרונה לתפקיד סגנו של משה

יש לי, עלמות־חמד ארצישראליות, בשורה
קשה עבורכן. אתן בטח עוד זוכרות
את הבטחתי מלפני כמה שבועות, שעוד
יבוא יום ובמהרה בימינו ישוטט לו נער-
השעשועים הבינלאומי והפליי־בוי של כל
אירופה, סרג׳ פרדקוף, ברחוב דיזנגוף
ויחייך אל כולם, ובייחוד אל כולן ויחפש
לו עזר־כנגדו דווקא אצלנו.

ובכן, המבוקש הזה איכזב אותנו, כן,
גם אותי, ולא הגיע לארץ. מי שכן הגיע,
במקומו, הוא הבמאי הישראלי-שווייצי
רפאל רכיכו, שכמו שכבר שמעתם
בוודאי עשה בשווייץ סרט יפה בשם
הבועה, המוקרן בימים אלה על פסכינז.
את רביבו פגשתי השבוע והוא, כמובן,
מיהר להתנצל בשמו של סרז׳ הגדול בפני
כל בבות ישראל היפות. אז, ככה, כמו
שהסביר לי רפאל — שמכיר טוב מאד
את סרד היהלומן, כי ההוא גתן ליו קצת
כסף לעשות את הסרט שבו מדובר, סרז׳
מיוסר, כמובן, ד״ש חם ואפילו עם שיר,
ומספר שבימים אלה עדיין חוגגים את
הסילווסטר בסן־טרופה.
ומה לסילווסטר זצ״ל ולפרדקוף, שהבטיח
לבוא ולא באז אז ככה. בסן־טרופה
חובה, פשוט חובה, לחגוג את השנה החדשה
עד ליום השישי של תחילת .1977
אחרת זה לא הולך, ובטח שזה לא כמו
בישראל. וכך מתאספים, לחגיגות שיבעת
הימים והליליות, כל המי־ומי באירופה.
ויסרז׳ ,למתת שהוא יהודי טיב, נמנה גם
הוא בינתיים עם העילית שבעילית, והוא
לא יכול לזקוף לחובתו חיסור בסן־סרופה.
על סרז׳ אומנם השתכנענו שאפשר
לוותר לצורך הקרנת־הבכורה של הסרט,
אמרתי לרביבו, אבל מה עם הגברת רבי-

( התכשיט
של שרגא

בי ז למי שעדיין לא יודע, רביבו הוא
אמנם ישראלי, שעלה ממארוקו, למד
בירושלים ואפילו את התסריט׳ לסירטו
השלים בבירה, אבל בכל הנוגע לנשים,
ובפרט האישה הפרטית שלו, הוא מעדיף
אותן בלונדיות וקרות. רק אחת כמו
דודים, אשתו השווייצית, שגדלה באלפים,

רפאל רכיכו
בלונדית קרה

יכלה למצוא את דרכה אל ביתו יואל
ליבו.
אז מפה לשם, אחרי שקיבלנו את הד״ש
מסדז׳ פרדקוף עתיר־המיליונים, מודיע
רביבו שקודם־כל, האיש עוד יבוא לארץ,
רק סבלנות. שנית, סרז׳ כבר הבטיח לבמאי
חזכ ב, וזאת אחרי שעבר תקופה לא קלה ( בארץ שיסכים להפיק סרט נוסף, שאותו
בחייו הפרטיים.
יכתוב ויביים רביבו. ושלישית, דוריים
נשארה בשווייץ כדי לנהל את העסקים
אבל העיקר שהוא הצליח להתגבר על
לקראת הסרט החדש.
הכל, וגם עשה אח זה על הצד הטוב
ביותר. כי הנה אנחנו מתבשרים שאשתו
אומנם, תסריט עדיין אין, אבל דביבו
הטרייה מיקי, שהיא עורכת-דין במיק-
ביקש מאד שאבקש מבנות־החמד הישראצועה,
נמצאת בהריון, כך שמישפחת בן-
ליות, לאוץ־לרוץ אליו, כי מי שתמצא
אפריים מצפה בקרוב לצאצא חדש.
חן בעיניו ייקחנה על כנפי מטוס לשווייץ
ושם מובטחת לילדה הצלחה, לפחות כמו
למשה יש בת, מנישואיו הראשונים,
זו שלו.
׳והיא שדרנית גלי־צוז״ל כרמל בז־אפריים.
עכשיו כולם רק מחכים לדאות
דק תעזבו אתכם מהמחשבות שהוא
אם גם הצאצא החדש ימהר לתפוס מיק מחפש
לבגוד בדודים, או משהו כזה. לא
רופון ביד. כי כפי שכבר נוכחנו, התפוחים
נכון. רביבו פשוט התאהב בשווייץ, ורוצה
של משה לא נופלים רחוק מהעץ, וכמו
שיהיו איתו מה שיותר ישראלים. שכן,
שאומרים ברדיו, שיהיה להם הכל טוב.
לדבריו, בלי הג׳מעה זה פשוט לא זה.

תרשו לי, בהזדמנות חגיגית זיו, להשלים
את הדיווח על הסילווסטר בעניין המסיבה
שאירגן הצלם גורברט סגל, ואשר
התפתתה לו יותר טוב מכפי שדימיין לו
בחשכת חדרי־ההושך הגדולים שבסטודיו
שלו. מה אומר ומה אדבר, הבחור הזה
אינו שוקט על שמריו, והשימחה במעונו
היפה הולכת ותופחת ממסיבה למסיבה.
אחרי שבמסיבה הקודמת הוא העביר טסט
את הגג הפתוח שלו, המשקיף על מעונות
האמנים שביפו העתיקה, הוא בדק את
החדר האדום שבמיפלם השני, והפעם עשה
טסט לרחבת־הריקודים הגדולה שלו, נו.
וכרגיל אצל נורברט, הפל דפק כמו שעון.
נורברט, המכונה באחרונה שרגא,
בגלל צילומי־הפירסומת הענקיים שבהם
הוא מופיע בשם זה, הפתיע את כל אורחיו
כשקיבל את פניהם בגלימה חומה רחבת-
שוליים עם ריקמת־זהב, סטייל בוהמי.
כדרכו החליף חיוך פה, רקד עם חתיכה
שם, הגיש ביורקאס ופונש, אבל את נסיכת־חלומותיו
עדיין לא הצליח למצוא. ועד
שזו תגיע סוף־סוף, נורברט נהנה מאד
מהיפות •שבאו למסיבה.
אבל כשהגיעה לשם, במפתיע, אחרי
חצות, מעצבת־התכשיטים רחל גרא, הוא
כאילו נולד מחדש.
רחל, שחזרה בדיוק יום לפני־כן מסיבוב־הופעות
בארצות־הברית, התייצבה כדי
לחתום במו־ידיה בפינקס־הנוכחות של
נורברט. וזה, כמו שראה תכשיט יקד־המציאות
שכמותה שבאה לבדה, מיהר
לאסוף אותה תחת חסותו, כי לא רצה
שחלילה מישהו אחר יגנוב אותה לעצמו.
וכך, כל הערב פולו, ענודה על גלימתו
של נורברט, הם בילו ביחד.
ואתם רק יכולים לתאר לעצמכם מה
התרחש שם אחרי שכולם הסתלקו. רחל
פשוט הזמינה מונית, ונסעה הביתה להשלים
שעות שיגר״

נורכרט פנל ורחל גרא
תרגיל־סיכוס

מחיר

מ&פר 2053

0 . 1*4 1