גליון 2055 מתאריך 19 בינואר 1977

תו וגוו
נ!י1ף
מ פ יי תי שארב בני
בחוגי מיפלגת־העכודה בטוחים שמפ״ם
תישאר, כסופו של דבר, כתוך המערך,
למרות בל התכונות ההפובות. הדבר
יתאפשר תודות לניסוחי־פשרה, שראשי
מיפלגת־העכודה ככר שוקדים על הכנתם.
אין הם ממהרים, כי האיום בפרישת מפ״ם חוא
אחד מסוגי הנשק־הסודי של מחנה־רבין נגד מחנה־פרס.

הצרכנים, עשוייה להיכלל במקום ריאלי ברשימת
הליכוד לכנסת.

אנשי הליכוד מקווים שמאיה תהווה את
תשובת הליכוד לשולמית אלוני, כלוחמת
למען זכויות עקרות־הכית.
תיגכורת נוספת לשורות הליכוד —
תת-אדוך נתן (״נתקה״) שרוני, קצין
השיריון העומד להשתחרר מצה ״ד ויהווה
מועמד הליכוד לראשות עיריית אשקלון.

ירחון סו ביי טי פיר
שירי ט שו ר רי ישראל הגיליון האחרון של הירחון הסובייטי בשפה האידית
סאוועטיש היינולאנד (המולדת הסובייטית) פירסם
בגיליון האחרון של שנת 1976 בתירגום לאידיש
קובץ שירים בעברית שהופיע במדינת־ישראל מייד
אחרי מילחמת יום־הכיפורים. הקובץ, שנכתב בידי
משוררים יהודים וערבים, ושנקרא בשם ״גשר בין
חופים״ זכה בשעתו לתהודה גדולה.

עתה פירסם הירחון הסובייטי מיכהר

טו לי ד א1ו וי ה ל
מו״מעםו? 3״ ם
מי שהיה יועץ ראש־הממשלה לענייני ערבים,
שמואל טולידאנו, שפרש מהשירות הממלכתי
והצטרף לתנועת ידץ־תמיר, הפתיע במהלכו זה
את ראשי מפ״ם.

טולידאנו היה ידוע כמי שקרוב כדיעותיו
למפ״ם. הוא הכיע מישאלה להצטרך
לפעילות כמיפגרת מיפלגה זו, וכימים
שקדמו להודעתו על הצטרפותו לתנועה
הדמוקרטית לשינוי, שוחח עם כמה
מראשי מפ״ם על שילובו בצמרת המיפלגה.

נראה כי היסוסיה של מפ״ם לפרוש מהמערך
והמסקנה כי היא לא תופיע ברשימה עצמאית
בבחירות, הם שדחפו את טולידאנו ברגע האחרון
לזרועות ידין.

ה כי ש לון הרא שון

שו טרח שו ד
בגניבהמ שו ט ר
רס״ר כמישטרת ירושלים, המועסק
כאחראי ניידת, הושעה מתפקידו
אחרי שנחשד כגניבת ארנק כסך,
שהכיל ט3צ ל״י, מיומנאי כית־השוטר
בשכונת רמת־אשבול כירושלים, שם
הוא מתגורר.
השוטר טען כי סחב את הארנק
מחברו כמעשה קונדס. מפקדיו נוטים
להאמין לטענתו זו, לאור עכרו הנקי
ולאור העובדה כי הוא הומלץ לשורה
ארוכה של ציונים־לשכח עכור הצטיינותו
כתפקידו כשוטר.

ש ל דין
בחוגי המערך צפה תיקווה שהגל של ייגאל ידין
נשבר, וכי מעתה הוא מתחיל לרדת.

בסימן לכך הובאה מסיבת־העיתונאים
שכינס ידין כיום השני השבוע, לרגל
התפטרותו של כנימין הדוי מן הכנסת.
במו במסיבות הקודמות הובן אולם גדול
למסיבה, תוך ציפייה להמוני עיתונאים
ואנשי-טלוויזיה, אולם רק שולחן אחד נתפס.
רק התפרצותו של עורך־הדין צבי סער, שחולל
מהומה במקום, הצילה את המסיבה משיעמום גמור.

פ רו בו ק צי השלרק״ ח?
התפרצויות של זעם התחוללו השבוע בכמה תנועות,
אחרי ששידורי־ישראל הודיעו, מפי דובר רק״ח,
כי המיפלגה הקומוניסטית מתכוונת להקים חזית
עם תנועוית־שלום ציוניות, כמו סיעתו של לובה
אליאב, תנועת העולם הזה ומוקד.

רבים ראו בכך פרובוקציה שד רק״ח,
שנועדה לקן קל את סיבויי־הכחירות של
תנועות אדה ולהדביק כהן תווית
קומוניסטית.

תנועת העולם הזה אף פירסמה הכחשה חריפה,
שבה נאמר כי כלל לא בא בחשבון שיתוף־פעולה
אלקטורלי עם מיפלגה שלא השתחררה מן התלות
במוסקבה והמתנגדת למאבק למען זכויות היהודים
בברית־המועצות.
חוגי רק״ח טוענים כי לא התכוונו להזכיר שמותיהן
של התנועות האחרות, וכי הדבר נפלט באקראי מפי
הדובר בשיחה עם כתב הרדיו.

מ אי ה ח בו רי
ב ר שיו לחה רי בו ד י
מנהיגת אגודת הצרכנים, מאיה תבורי, שרכשה לעצמה
פופולאריות רבה בשנים האחרונות במאבקיה למען

משירי הקובץ, כצירוך הקדמת המערכת
ומבוא שנכתב כידי הפרופסור ישעיהו
לייבוביץ׳.
המשוררים שתורגמו לאידיש בבטאון הרוסי הם:
אברהם חלפי, סאלם ג׳ובראן, יהודה עמיחי, נתן זך,
נזיה חיר, חנוך לווין, מאיר ויזלטיר, תופיק זיאד,
פרופסור אריה זקם, אשר רייך, עמום קינן, יעקב
רוטבליט, משה ברזילי, מרדכי אבי־שאול וייבי.

..דחך״ יוהדו>עו־ 3ת
ה חוו מו דהשלהריבוד
מטה הבחירות של הליכוד, בראשותו של אלוף (מיל).
עזר וייצמן, החליט להעביר לידי פירסום דחף,
בבעלותו של אליעזר ז׳זרבין, את מערבת הפירסום
והתעמולה של הליכוד לקראת הבחירות הקרובות.
בבחירות הקודמות ניהל פירסום דחף חלק ממערכת-
הפירסום של המערך.

החלטה זו של הליכוד התקבלה כהפתעה
גדולה, שכן בעבר נהג הליכוד למסור
את מערבת־הפירסום שדו לפירסום ״ארמון״
שבבעלותו שד דויד אדמון, איש המיפלגה
הליברלית.

צ פויו תהפגנות
ס טו דנ טי םער בי
בחל ־ א ביג
כימים הקרובים עומדות להיערך כשטח
אוניברסיטת תל־אכיב כרמת־אכיב הפגנות
ואסיפות מחאה, שתאורגנה בידי ועד
הסטודנטים הערבים באוניברסיטה, במחאה

על כך ששילטונות האוניברסיטה מחרימים
ועד זה ומהכלים בפעולותיו.
כניגוד לאוניברסיטות ירושלים, חיפה
וכאר־שכע, מסרבים ראשי אוניברסיטת
תל־אביב להכיר בוועד הסטודנטים הערכים
באוניברסיטה זו, שהתארגן מחדש
כשבועות האחרונים, ומייצג יותר מ־ט30
סטודנטים ערכים.
יושב־ראש הוועד, סיס וועתד, סיפר כי כל הניסיונות
לארגן ערבים משותפים ליהודים וערבים לדיון
על נושאים פוליטיים ואחרים, הספציפיים לסטודנטים
הערבים, נתקלו בהתנגדות מצד אגודת־הסטודנטים
והנהלת האוניברסיטה. ההפגנות עומדות להיערך
השבוע, שהוא שבוע הבחירות באוניברסיטת תל־אביב,
למרות התנגדות השילטונות לעריכתן.

בן הרבח שו ד
סי סיון ־ שו ד

מישטרת מרחב הירקון כתד־אכיב חוקרת
את ינון אכדר, כנו שד הרב שלום אברר,
הרב שד שכונת התיקווה.
בן הרב נעצר בשבוע שעבר, יחד עם עוד צעיר
מבת־ים, בעיקבות תלונת תיירת שעל־פיה גיסו
השניים לשדוד אותה ליד מלון פלאדה בתל־אביב.
על־פי עדותה של התיירת ניסו השניים לחטוף את
ארנקה. היא נאבקה בהם ונחבלה בעת שניסו להימלט,

רכובים על אופנוע.

שו טרח שו ד
ב פו ר ץ
רס״ל במישטרת מרחב הירקון בתל־אביב ייבדק בידי
קצין־בודק שמונה על־ידי מפקד מישטרת תל־אביב,
בקשר לתלונה שהועלתה נגדו על־ידי פועל ערבי
העובד במוסך בקרמן ביפו. הפרשה אירעה לפני
כשבועיים, בעת שעובד המוסך הזעיק את המישטרה
לעצור פורץ שנתפס בעת ניסיון פריצה למוסך.

לדיכרי העובד הוא טמן מארב לפורץ,
אחרי שבמשך תקופה ארוכה נעלמו
מהמוסך חדקי־רכב שונים. כאשר הגיעה
ניידת המישטרה למקום, זוהה האיש
שנתפס כאיש־מישטרה. אחרי מעצרו חזר
הפורץ אל המוסך, היכה את העובד
מכות נמרצות ואך שיפה כו בלב שנשבו.

עובד המוסך הגיש תלונה שנייה למישטרה, ועתה
מונה קצין־בודק לבדוק את התנהגותו של רס״ל
המישטרה.

מסק נו ת ח11x1־ 1ת
כדפי טזפיייד הפועל
ועדת־הביקורת־המרכזית של ההסתדרות השלימה את
דו״ח הביקורת שלה, העוסק במזכ״ל הפועל הנוכחי
יצחק אופק.

מסקנות הדו״ח, המכיל 4צ עמודים,
נשמרות בשלב זה בסודיות, אך כפי שנרמז
הן מכילות כמה קביעות חמורות,
המטילות כספק את המשך כהונתו של
אופק כתפקידו במזכ״ד הפועל.

נ סיונו חלק ניי ת
ישתק׳ בליגת
ככר עתה 13 ,מחזורים לפני סיום
הליגה בכדורגל, נתגלו ניסיונות לשחד
כדורגלנים כמטרה להטות תוצאות.
הראשץ באלה נעשה כדרבי שנערך
בין מבכי והפועל תל*אביכ. ערב
המישחק נעשה ניסיון לשכנע את
אחד משחקני מבכי, כי תמורת סכום
של 13 אלך ד ״י יגרום להפסד קבוצתו.
האיש סירב, ואז הופעלו עדיו
לחצים מסוג אחר, בודל איומים לחסלו
ככדורגלן תוך חשיפת מכירות-מיש-
הקים שלו כעבר. למרות זאת עמד
בלחצים, וקבוצת מבכי ניצחה.
כשבוע שעבר נעשה ניסיון דומה על־ידי
אחד מאוהדי קבוצת שמשון, שניסה
להשפיע על כמה משחקני קבוצת
הכוח רמת-גן למכור את הניצחץ
כמישה ק לשמשון. גם הפעם עמדו
השחקנים בלחצים.

בלי

1יני 11

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל*
אביב, רחוב כורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ בע״מ .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה ...
כע״מ.

מי שאינו דובר אמת נתקל בצרה צרורה:
אין הוא יבול אפילו להוכיח שאינו
דובר אמת.
ניחן להבין קושי זה באמצעות ״הפא־ראדוכס
של השקרן׳ /אותו היקש קלאסי
של תורת ההגיון, המורכב משני מיש־סטים
(א׳ ו־ב׳) ומהמסקנה המתחייבת
מהם.
אומר אותו היקש :
א. סוקרטס טוען: כל היוונים הם
שקרנים.
ב. סוקרטס הוא יווני.

דירת ליגום * בפרטי פרטים. את האינפורמציה
שלו קיבל הכתב ממטה המיש־טרה
ובנוגע, לפרטים אישיים — גם
מעמוס בן־גוריון עצמו. מאמרים אלה
מהווים, למעשה, הרצאה מלאה של הטענות
שמר סהר ועמוס בן־גוריון השמיעו
אחר־כן בעדותם במישפט, להצדקת
התנהגותו של עמוס בן־גוריון ומטרתם
הברנרה של טענות אלה היתה להש־

חיי הוללות, קבלת מתנות־חינם ונטילת
שלל ברמלה ב־( 1948 כפי שטען העולם
הזה) מבוססות על התחסדות קרתנית של
עורכי השבועון יותר מאשר על עובדות
של ממש.״
אבל טבת לא הסתפק בנוסח מעודן
זה. מאמרי התגובה שלו על פרסומי העולם
הזה היו שזורים בקללות וגידופי־רחוב
כגון :״מוקצה מחמת־מיאוס ...מופקר...
מלאכת הדיבה והשקר ...קולמוס מורעל...
כשודדים בצהריים ...צבועים וקרתנים...
התחסדות קרתנית.״ ועוד.
למרות שלא התבקש על־ידי שום גוף
לעשות זאת. חרץ בית-המישפט העליון
את קביעתו על כתבותיו אלה של טבת
וקבע :״מאמרים אלה (של טבת) הכילו
אינפורמציה מגמתית ומסולפת, וטענות־סרק
שהיו עלולות להטעות את הציבור
...מערכת זו, שהתנהלה באמצעים
נפסדים מעל דפי העיתונות, היתה מעין
הקדמה לטכסיסי התביעה במישפט.״

כעשרים השנים שחלפו מאז
שאותה פרשה הסעירה את המדינה, השתנו
פני המדינה ללא הכר.
רוב הדמויות שמילאו תפקידי מפתח
באותה תקופה, ירדו מהבמה הפוליטית
או שבקו חיים. מנגנון־החושך ששלט באותה
תקופה בכיפה וניסה לכוון את
החיים הפוליטיים הפנימיים, שוב אינו
קיים. המיבנה הדמוקרטי של המישטר במדינה
התחזק. העיתונות הפכה ביקורתית
ופתוחה. המילחמה בשחיתות, שהי־תה
באותן שנים אחוזתו הפרטית של

מסקנה: סוקרטס הוא שקרן.
המילכוד הפאראדוכסלי הטמון בהיקש
זד, הוא פשוט: אם סוקרטס הוא שקרן,
הרי שגם טענתו כי ״כל היוונים הם שקרנים״
הינה שקר. מכאן ניתן להסיק כי
סוקרטם דובר אמת. אם הוא דובך אמת,
הרי שטענתו כי כל היוונים הם שקרנים
היא נכונה, כלומר, שגם הוא שקרן. וחוזר
חלילה.
על פי ההגיון של אותו היקש, ניתן
לגזור היקש פאראדוכסלי נוסף כדלהלן:
א. פלוני מעיד על עצמו כי הוא שקרן.
ב. פלוני הוא שקרן
מסקנה: טענתו של פלוני כי הוא
שקרן תינה שקר.
קל להבין לפיכך, מדוע מתקשים השקרנים
בהוכחת שקרנותם.
מן הקושי הזה פטור סופרו הוותיק של
היומון הארץ, שבתי (״סבי״) טבת. הוא
העיתונאי היחיד בארץ היכול להסתובב
כשבכיסו תעודה מוסמכת, מבית־המיש־פט
העליון, המעידה עליו כי הוא מסלף
אמת. עדות זו הפכה לחלק מההיסטוריה
המישפטית הכתובה של מדינודישראל.
למעשה זכה שבתי טבת בכבוד ששום
עיתונאי לפניו או אחריו לא זכה בו :
בית־המישפט העליון התפנה כדי לבקר
סידרה של כתבות שפירסם בעיתונו, גינה
אותן בצורה חד־משמעית ובחריפות
חסרת־תקדים.

הדבר היה בשיאה של פרשת עמוס
בן־גוריון.
ב־ 1955 החל העולם הזה בסידרת גילויים
גדולה על השחיתות שפשטה ב־מישטרת
מחוז תל־אביב, עליה פקד אז
בנו של דויד בן־גוריון, עמום בן־גור־יון.
גוף וולנטארי למילחמה בשחיתות,
שנשא את השם שורת המתנדבים, הצטרף
למסע גילויים זה והרחיבו. על רקע
זה נולד אחד ממישפטי הדיבה המפורסמים
שנערכו במדינה, מישפטו של עמוס
בדגוריון נגד שורת המתנדבים.
זה היה אותו מישפט שבגללו נאלץ
מפכ״ל המישטרה דאז, יחזקאל סהר, לפרוש
מתפקידו, אחרי שבית־המישפט קבע
כי מסר עדות־שקר בבית־המישפט. שבתי
טבת לא היה נאשם וגם לא מאשים ב־מישפט
זה. למרות זאת מצא בית־המיש־פט
העליון להקדיש לו וליצירותיו הכתובות,
חלק מפסק־דינו.
קבע בית-המישפט העליון:
״אחרי הגשת המישפט, פירסם שבתי
טבת בעיתון הארץ סידרת מאמרים בשם
,עמום ברגוריון — קורבן הרצח בדיבה׳
,בהם נידונו פרשיות אירס״ו, כורים,
—ווו ...ו י

עיתונאי טבת
האם שיקר
פיע על דעת־הקהל לטובת עמוס בן־גור־יון,
בעוד המישפט תלוי ועומד.״
חלק ניכר מאותם מאמרים של טבת,
אליהם התייחס בית־המישפט העליון, נגעו
להאשמות שפירסם העולם הזה. טבת,
שרכש לו כבר אז שם של עיתונאי הנחלץ
למערכות ציבוריות ומתייצב תמיד
לצד החזק, ביקר בחריפות את פירסומי
העולם הזה, בין השאר בנוסח הבא:
״האשמות של התיידדות עם עבריינים,
הפרשיות שנדונו במהלך המישפט.

סוקראטס?
העולם הזה, הפכה לנחלת העיתונות כולה.
רק דבר אחד לא השתנה. שבתי טבת.
כמו אנדרטה של אנכרוניזם דורנאליס־טי
הוא עדיין חוזר ומשמיע את אותן
הדיעות עצמן באותו סיגנון בו השתמש
לפני עשרים שנה, כאילו לא היו דברים
מעולם, וכאילו לא הגדיר: אותו בית-
המישפט העליון של המדינה כפי שהג דיר.
כשהוא סומך ככל הנראה על זב־רונם
הקצר של קוראיו, או על העובדה
שרבים מהם היו באותן שנים זאטוטים
שאינם יודעים לקרוא, חלק שבתי טבת

שוב להעולם הזה את הכבוד להיות מאוזכר
במאמרו.
במאמר שפירסם בשבוע שעבר בהארץ
על פרשת עופר, כתב טבת, בין השאר:
״בדרך כלל (בהתייחס לחלקה של ה־העיתונות
בפרשת עופר) מדובר בעיתונים.
אבל העלמת־עין ׳מהעולם הזה אינה
עוד במקומה. שוב אין שבועון זה חי
לעצמו. במקרה עופר זכה להיות מצוטט
בעיתונים כמו היה מקור אינפורמציה ככל
מקור אחר. די לומר שלכל היותר יכול
העולם ־הזה להיחשב כגורם — רכילותי.
חברתי, מדיני — אבל בשום פנים ואופן
לא כמקור של אמת. אפשר להכיר בכן
שהעולם הזה היה גורם דוחף ומקדם בעריכת
חקירות מישטרתיות, אבל בשום
פנים ואופן אין לקבל את דבריו כאמת,
או כמבוקרים על־ידי אמות מידה לאמת.
״העולם הזה הוא שבועון מגרה ומלבה
יצרים ואי־אפשר להתעלם מכך שנעשה
לאחרונה ליוצר ומדווח אינפורמציה בעת
אחת. הוא מגיש את התלונות למישטרה
ומפרסמן. בכך שהעיתונים סייעו לו, על־ידי
פירסום נוסף של תלונותיו, היקנו
לו מעמד של מנגנון מייוחד במינו. והרי
ספק רב אם אתיקה עיתונאית מכירה
בשילוב של יצירת אינפורמציה ודיווחה.
מה גם שהעולם הזה אינו גוף נקי מכוונות,
מדיניות ואישיות.״
מנוסח הדברים קל להבחין מה כואב
לסבי טבת: העובדה ש״העולם הזה זכה
להיות מצוטט בעיתונים כמו היה מקור
אינפורמציה ככל מקור אחר וש״היקנו
לו מעמד של מנגנון מייוחד במינו.״
הקורא התמים שאינו בקיא במר. שאירע
לפני עשרים שנה, יכול אולי להתרשם
כי ביקורתו זו של שבתי טבת
משוחררת מאינטרסים וכוונות אישיות,
בהם הוא מאשים את העולם הזה, בין
השאר. ספק אם רבים זוכרים את סידרת
המאמרים שהקדיש העולם הזה לשבתי
טבת תחת הכותרת , :המשתמט
שהפך דובר הביטחון׳ ,בה תוארו, בין
השאר, החקירה בה חקרה אגודת העיתונאים
את מוסרו המיקצועי ואסיפות קוראי
הארץ, שגינו תעלוליו העיתונאיים.
אבל סבי טבת עצמו צריך לזכור כל
זאת, בדיוק כמו את פסק־דינו של בית-
המישפט העליון המתייחם אליו. הוא חייב
להיות בעל מצח נחושה ובעל עור של
פיל כדי להתחזות כמי שזכאי לפסוק בענייני
אמת עיתונאית או אתיקה עיתונאית.
אם יש נמשל שניתן להחיל עליו
את המשל ״תפוס את הגנב״ ,הרי מקרהו של
שבתי טבת הוא דוגמה מובהקת לכך.
מנקודת השקפה לוגית, ייתכן והיינו
צריכים להיות אסירי״תודה לשבתי טבת,
כיוון שבדרך השלילה סיפק הוכחה למהימנותו
של העולם הזה. ההיקש המתבקש
ממקרה שבתי טבת הוא כדלהלן ׳ :
א. שבתי טבת טוען כי העולם הזה לא
דובר אמת.
ב. שבתי טבת הוא סלפן.
מסקנה: טיעונו של טבת כי העולם הזה
אינו דובר אמת היא סילוף.
ואם מתחבט טבת בשאלה מדוע מתייח סת
העיתונות הכללית למידע של העולם
הזה כאל מקור של אמת, יש לכך תשובה
פשוטה: מאז קבע בית־המישפט שטבת הוא
סלפן קבעו בתי־המישפט ומוסדות מוסמכים
אחרים כי העולם הזה צדק בפרשות
עמוס בן־גוריון ויחזקאל סהר, טיבור רוזג*
בוים ומיכאל צור, נתיבי־נפט ורכטר, ורבות
אחרות. פרשת ידלין הוכיחה את
רצינות עבודתנו, וגילויי העולם הזה כפרשת
עתיקות משה דיין הפכו נחלת הכלל.

כאשר נופלים חללים, יוצאים התנים
והצבועים ממאורותיהם.
תן נוסף שהסתתר במאורתו במשך שנים
רבות וקולו כמעט לא נשמע, הוא סופר
דבר, מוריק בראלי. ביודענו כי שמו
הפרטי של בראלי הוא מאיר וכי
הכינוי ״מוריק״ הוא כינוי־נעורים שלו, המרגיז
אותו בכל פעם שהוא מתפרסם מעל
דפי העיתונות, נשתמש הפעם בכינוי זה. יש
בו כדי לחסוך תיאור מפורט וממושך של
תולדותיו ואופיו של עיתונאי זה.
מה שהציק למוריק בראלי בפרשת עופר
היה היבט אחר של הפרשה הקשור ב-
העולם׳הזה. כתב בראלי בדבר:
״במבול חפירסומיס נאמר גם, כי יגאל
לביב הוא לא רק סופר העולם הזה, אלא
גם מודיע מישטרתי. זהו צירוף שאין הדעת
סובלת במדינה דמוקרטית — עיתונאי ומודיע
מישטרתי. יש מעט מאוד דברים שאני
רואה עין בעין עם עורך העולם הזה, אורי
אבנרי. חשבתי לתומי שהאבחנה בין תפקידו
של מודיע מישטרתי וזה של עי־

1ח 6וחחז ׳5 § 076ח 1נ 001<66 831ז 1503001315 *113411376 סח 1*16 50101016 0חס ־ז־(־ 1* 15101
וסוז* 110118, 10.180 6361166 1351 (636, .1660531001 )06 056 *5116 56 0 0 1 6 6 0 0 1 6 0 1 66518068
0 0־ ? 6 x £ 6 1 1(113 3 5 1 0 | 6 8 1111־35001 ¥38110׳$ 50810688 301161 6635 10 156 03£1181 0 0 806660
• 01101׳ (1־*1108*1666, 1481101121 11011810118 ? 31
01601 50510658.ו X£60168 ¥ 3 8 1 5 ׳0מ 16$. 6 0116
001 1115 003111100 . 10־8 11־ • 8161 יי• 31168* 8׳( 1.3616 0116)1 81x1ח0 3 1051638 ;0163668 56 10 16
651 0 ) 1110־156 £01100, 3)166 1016511831102 8130068 0 ) 8511400 06)1101 8313 £6301106 , 1116 1
• 6־)06 0016 144 0 1406148. 36668168 536108 5060 8018 31 $£60131 031 ( 1061 0366168 0 0 35 031
1314665, £ 6 0 8 1 0 8 8 0 61601100׳ 5101. ? 5 6 850414 0 ) 150 366651 1016 63)65 1016086)1 )06 (0 0 0 8
־ . 1116 31130148 0 0 0161ץ ! 3ג 0 6 x 1ס • 0000168 10 £ 6 0 0 1 6 060111160 1קו 0׳) 638 0י01163 518 5 6 00868 4
־* 6 6 6 001 (6 1 5 6 1 6 0 0 1 1 0 1 1 10118
665£60) 8516 53014860008: 156 10 10656 5£60131 63165.
10 5!0106
56100
ק 11101
• ומסס 51־10 1316 0 ) 156 61־ 500
* 1 1518 51386, 01566 1363611
סקס)(] 1030806 0 ) 156 )1383035 )156 0616503£663 16666 536108 51116, )360116116 10 5600016
•3 08 0 )6 6 16168 10 86)056 156 03011(3180 01303866. 8 0 1 12י£66-10)16£6086006 .1616155 8 6 *1
קל<13(5 380, 10 3 <168013110 6605
61113 0

3 611031100
־3 08 ) 83018311005(3££60305108

10 ?3611301601. 30 ^1? )6001 156
1116 0 ) 3 )060166 ?61106 ))001001
681106, 1(61
81851-^108
ת 051110ק ק £1)408 0
60661 10666

,320
־6148
•־ 1 631י 53141: *10 1(6600166 6
1(60601566 18, 8 1 5 1 8
־1031 80108
ק)060181100 1531 156 01100
8 0 6 13 5 313006 — 0 ) 165105
15101415666 18 6001125 013166181
* 1 1 1 1 8 8 1 6
־ 0 0 - 3££60668 61*0
•10 1811005 3 061011031 106681183
£381 £6306 131145 1601118 56
) 1100 3831081 156 !111015166 0
83013808
ץ 5 .31130145 156
ת׳ 38 156 5681 11 110118108-׳׳ 11 18׳ ״ 011(8 8׳* 1 5818 5 6יז* 0׳ 0 0 0010566 19 1351 6636,
0 )6 6 $£306 )06 518 5186 0 ) 156 10 186361 1531 3 0351001־\63$ 0 5 3 1 0 6 6 (5 6 868
101018166 5341 5 6 6 0 300086)1 10
1 0 0 0 6 1
׳11־ 81516101
5106(? 01
666013
״ 6*66

£3611301601 0 ) 061011031 3011008.
ת?0£11־)ה 16115 £66 ,561568 2
.־0 1 0 1 3 5 1 ( 100 108
ג86)6300108 ^56 13
6 1 0 * 3 1 1 1 6 5
׳ 1031*£011 3׳66( 0

.זג6<101$11

־7 3 / )1308

60601566) 1

0156

)) 6001 156 10066 $30010015 0
60 1) 50׳1601. 801 61 תס 66׳801
311 ) 06 6631 £0* 66, 56־* 538 10
30001668 6631-5308 6X06616006
61׳ 861׳(0) 136361׳3 6668110 6361601 308 560131 £01111081ו0£0
•63168 11־106851108• 7618 664
* 10 8 816308ץ*61) 01051 3136141
15086 1400* 0 83 156 1831
01008 81) 316.

160001601 . 1) 6 10014 0 0 156־1
0051 111 ) 967 . 55114001 068110
386־15 011068 56 156361 ׳8 ) 1
00100 0106601601 , 3 0 8 538 156
) 50118108 500165 ) 06ס 13514
160614665, 0616 101011863015 3 08
6 0 0 0 8 000£165 .
* 11 0666 156861. 00110610
) 8666 66613080136 5100148 0
• 11313 £63118£ 0 £ 0 0 156 001
*10 1 5 6 131
) 5141615^ 0ז 1 9 5 0 5 0
101605.
* 60008
3$ 500851־ 0 ) <1660531610, 1308 14׳ 061468 31 1 5 6 *11015161׳ ״
1650״ * 861001106 * 38 053160130 0 ) 15 6010 * 635 50130) 1018665
6 8 * 13516 5 0 3 6 8 . 10 5 38 £661000516 806310568 3׳1363611 1
115 55660 3 0 8 80318־* 3 0 5 * 03016 515 011015- 116102־ 1 9 5 9 0 3 1
511151865. 75656־( 1* 6 , 3 0 8 813001 * 6 6 8 1531 156 0 0 156 5100
0£1100ז - 86318 168 10 156 006 611156 111468 1 6 1 8 0 0 6
׳6 0044־ 51)81 581׳* 1001310 . 15636118 161014 31168311003״ 0131466
018 506 ) 3068 — 501 10 156 1316׳ 15 3101051 861ץ 36161׳1615 1
׳ ) 9605 3 0 8 63616 0 7 0 $ *044׳( 0 ) 1351* 5 0 1 11 *• 35 $ 0 £05681 £
666 351468 0 £11136 * 1) 6 ? 611135 6 0 0 8 6 06811003
006
68 5 6 0 3 0 8 6 11 * 33 2008 ) 0 6 00 6) 111 6*63800 31 156¥3)1110׳* 11
11016
8 • 5 156361 048 0015108 10 80 156ת 1ץ 8 ) 6ח 111102 3־£1
115761׳*
006 •£
266* 106
3 0׳( 0 0 6 ( 0 0 3 (466 , 0 3
: 1308 £06053366 ) 6001ת 110ק 60
6351 .) 660531601 366ת 6 8 , 1 5 6 7 * 0 0 1 8 013146 3 * 6853 1׳561161

)0 ) *61 0 6 0 )6 6 * 3 8 0 0 6 ( 10 156
51608£1*5 )06 3 1818816 £381
£*306 3866601606.

,׳(5106
15 0 06 0׳( 11146 613 000016
* 53116668 18631) 501. 1( 0 ) 11 156
180 ,־6 0 8 66 01168 166 5£31
• £100666108 10138* 156861 £66
6 0 ) 6 8 1638663.׳) 665 10 631
,״ )30160168 טסץ £0014 360008״
1) 6 56036303 10 8 1151106־* 613
£3 ( 1 08 3 0008016006 0311 10
׳16* 16 1* 0-56860001 761 * 111
3 ) 166 618 86315ץ 831 166 83
* ¥ 0 0 ׳11 566 0016102 £60131$
1351׳( 350111 1518 60016 . 001
1 1631 66ח 6363׳* 6614 1 1018 * 1 800 1314108
, 3 08 1631׳600101163 5665011511
310, 308־31? 44*01118 5 6 * 611 38
62 ?* 8111* 5 * 6 5 00 10־ז״ ׳1601

0 ) 66 * 35 5060 ) 0 50016660
׳(? 01308 ) 0 1922 . 1115 ) 30111
־־י 110~ ,׳6011263) 68 ) 0 ? 31081106 10 14! 1

הכותרת כ״סאנדיי טייטס״ הלונדוני: ווטרגייט הישראלי
בצורה עניינית, קורקטית ובכובד־ראש

תוואי היא אחד הדברים שבהם אנו רואים
עין,בעין. תמהני.
״העולם הזד. הוא עמק פרטי וניהולו התקין
או הלא תקין הוא עניינו של אורי
אבנרי לבדו. המישטרה איננה עסק פרטי
כלל וכלל. כאשר עיתונאי משמש מודיע
מישטותי ובתוקף תפקידו האחרון הוא יוצא
ונכנס במקומות מעניינים, נוצרים חצבים
בלתי אפשריים ובלתי נטבלים.״
חרדתו של מוריק בראלי לדמוקרטיה
במדינה ולניהולו התקין של העולם הזה
היא נוגעת ללב. אולם יש הרבה יותר מן
ההיתממות בתגובתו על הפירסומים שראו
עיניו, כביכול, כי נתב העולם הזה הוא
״מודיע מישטרתי.״
זקוק אדם למטען כבד של צביעות
ולנשמה גלותית הרואה במישטרה של מדינה
ריבונית גוף של שילטון־זר, כדי
להציג מי שמגיש בגלוי ובפומבי קובלנה
פלילית למישטרה כ״מודיע מישטרתי.״ הניסיון
לתאר מי שממלא חובה אזרחית
אלמנטרית — נגד בעלי השררה ולא נגד
אזרחים חסרי־ישע — כ״מוסר״ (בנעימה
אשכנזית) שיש לגנותו כמלשין, הוא מגוחך
ונלעג.
מה שמסר ״המודיע המישטרתי״ יגאל
לביב בתלונותיו למישטרה, פורסם קודם
לכן מעל עמודי העולם הזה. המישטרה
יכלה להתחיל בבדיקותיה לגבי טיב החשדות
וההאשמות, שפורסמו בהעולס הזה, על
סמך קריאה בלבד. היא לא עשתה זאת.
הפרוצדורה החקירתית מחייבת הגשת קובלנה
רישמית של אזרח פרטי, על מנת
שהמישטרה תפתח בהליכים הנדרשים.
מוריק בראלי, ובעלי טיעונים דומים, מעדיפים
ככל הנראה עיתונות המפרסמת
את גילוייה כדברים הנאמרים לריק. ניסיון
מתסכל של שנים רבות הוכיח כי במישטר
שמנהיגה מיפלגתו של מוריק בראלי במדינה
אין פרסומים בעלמא, חריפים ככל
שיהיו, יותר מאשר הטחת ראש בכותל
ללא כל תגובה. אם עיתונאי אינו מוכן
להסתפק בכך שגילוייו יחלפו כקול הקורא
במידבר, הוא חייב למלא גם את חובתו
האזרחית.
כאשר הדברים נעשים במקביל, או ש־הפירסום
העיתונאי קודם למילוי החובה
האזרחית, אין בכך כל סתירה של כללי
האתיקה העיתונאית. ההיפך הוא הנכון.

לא כל הפירסומים, שהתייחסו לחלקו
של העולם הזה בפרשת אברהם עופר,
היו מסוגם של מאמרי סבי ומוריק. העיתונות
הזרה, למשל, שהביאה בפני קוראיה
את גילגולי הפרשה והסתעפויותיה,
עשתה זאת ברצינות ובכובד־ראש, תוך
הדגשת התפקיד העיתונאי החשוב שנטל על
עצמו העולם הזה בפרשה, שקיצו הטראגי
של שר־השיכון אברהם עופר, מעיב עליה
עתה.
אחד התיאורים הממצים והמצויינים ביותר,
שהתפרסמו בעיתונות העולם, הופיע
בשבוע שעבר בעיתון יום א׳ הלונדוני
סאנדיי טיימס. שלושה מסופרי העיתון שיתפו
פעולה על מנת להסביר לקורא האנגלי,
שאינו בקיא בהשתלשלות העניינים
בפרשה, את מהותה ומשמעויותיה מכל
ההיבטים. הסאנדיי טייטס בחר להכתיר את
כתבתו בכותרת ״ווטרגייט הישראלי.״
היד. זד, טבעי ומובן מאליו שפירסומי
העולם הזה בפרשה צויינו ופורטו בכתבה
בצורה העניינית והאובייקטיבית ביותר.
לעיתון בריטי היתד. פעולת העולם הזה
בפרשה זו מובנת מאליה וראוייה לשבח.
דוגמה לסיקור חסר פניות מעין זה נתן

גם שמואל שם־טוב, בנו של שר־הברי־אות
ויקטור שם־טוב, בכתבה שפירסם בעל
המשמר, בה ניסה לסכם את הטרגדיה
של אברהם עופר.
כתב שם־טוב:
״העיתונאי יגאל לביב ועיתון העולם הזה
היו ללא ספק הדוחפים העיקריים להתפתחות
הדרמטית בפרשה. ממקורבי מיש-
פחת השר נמסר, כי הם רואים בעיתונאים
מסויימים את רוצחיו של עופר. הוויכוח
על תפקיד העיתונאי וצורת עבודתו הוא
עתיק ומורכב ולא אכנס לפרטיו. איו ספק
שהעולם הזה פעל כפי שפעל במטרה לחשוף
פרשה, שנראתה לו כחשובה מבחינה
ציבורית. .
״סיומה הטראגי של הפרשה, למרות כל
הצער והכאב, איו בו כדי להטיל כתם
בפעילות העיתון (כמובן במידה ולא נכתבו
סילופים והטעיות מכוונות) .יגאל לביב
העביר את המידע למישטרה ומכאן ואילך

היה הכל מוטל על כתפיה.״
נעים להיווכח כי ביער הזאבים של העיתונות
הישראלית ניתן להיתקל גם בהתייחסות
קורקטית מעין זו. 1 אחת.־סיכות לכך, שפרשיות חשיפה
של שחיתות ציבורית נולדות ברובן
דווקא מעל עמודי העולם הזה, היא הניתוק
המוחלט הקיים מאז ומתמיד בין מערכת
העולם הזה •לבין מינהלת העיתון.
אין זה סוד כי קיומו של עיתון מיסחרי
מושתת במידה ניכרת על המודעות המיס־חריות
המתפרסמות בו. בשבועון כמו העולם
הזה, שאינו נהנה מכל עורף פיננסי,
חשובות המודעות מאד.
אולם מינהלת העיתון, המופקדת גם על
מחלקת המודעות, אינר. יכולה לעולם להכתיב
למערכת מה לפרסם או מה לא לפרסם
-ד תופעה שאינה כל-כך מובנת מאליה
בכמה. מעיתוני ישראל. הסיכון שבאובדן
הכנסות ממודעות ממקור מסויים, מעולם

לא היווה שיקול לגבי פירסום או אי-
פירסום חומר הקשור לאותו מקור.
מי שהבחין בכך, והיה מודע לזאת, היה
שר־השיכון המנוח אברהם עופר.
לזכותו של עופר יכול העולם הזה
לציין כי הוא האיש שהורה בשעתו להסיר
את החרם שהטילו מוסדות הסתדרות העובדים
וחברותיה על פירסום מודעות בשבועון
זה. הוא היה הראשון שהורה
לפרסם מודעות של שיכון עובדים מעל
עמודי העולם הזה. בעקבותיו הלכו מוסדות
וגופים הסתדרותיים אחרים.
אברהם עופר לא עשה זאת על מנת
לקבל פרם או מתוך תיקווה שהדבר יביא
לו חסינות כלשהיא. בפגישות אנשי העולם
הזה עימו הוא אפילו לא הזכיר את חלקו
האישי בהסרת החרם. גם כשהעולם הזה
תקף אותו, ערב קבלת חוק באדר-עופר
בכנסת, בימים שעדיין כיהן כמנכ״ל שיכון
עובדים, הוא לא ניסה להשתמש בנשק

המודעות כדי למתן את פירסומי העולם
הזה.
רק בעקיפין שמענו כי כשהתגונן בפני
חבריו, שביקרו אותו על הענקת המודעות
להעולם הזה, ציין כי בהסתדרות קיימת
סיעה המייצגת את חברי ההסתדרות שהם
קוראי השבועון ותומכיו. משום כך, טען,
זכאי העולם הזה לקבל את פירסומי ההסתדרות,
ככל עיתון אחר.
אם יבול העולם הזה להקפיד על הפרדה
מוחלטת זו בין חלקו המינהלי לבין מערב־תו,
יש להודות על כך לא במעט לאיש
העומד בראש מינהלת העיתון, האחראי
להופעתו הסדירה והתקינה.

את יובל ד,־ 50 של אברהם סיטון.
זוהי הזדמנות הולמת לספר מעט על
האיש, שכל אחד מקוראי העולם הזה חייב
לו תודה מדי שבוע, כשהוא מחזיק את
גיליון השבועון בידיו.
סיטון נולד בקהיר שבמצריים למיש־פחה
מסורתית. בגיל שמונה התייתם מאביו.
בעיצומה של מילחמת העולם השנייה,
בשנת ,1944 סיים את לימודיו במיסיון
הצרפתי בקהיר. .
עקב מצבה הכלכלי הקשה של מיש-
פחתו נאלץ לוותר על שאיפותיו להמשך
לימודים באוניברסיטה, בפקולטה למיש*
פטים — וזאת למרות שהיה זכאי ללי-
מודי־חינם, שהוענקו לתלמידים יהודים
יתומים ומצטיינים.
הוא התחיל לעבוד בסניף חברת הצמיגים
הבריטית הנודעת דאנלופ בקהיר, ותוך
תקופה קצרה הועבר לידיו ניהול ארבע
ממחלקות הסניף הקהירי. ב־ ,1953 אחרי
מהפכת הקצינים הצעירים במצריים בראשותו
של נגיב, הועבר סיטון לניהול
מחלקת כוודהאדם בחברה המצרית
הממלכתית למיכרות־זהב. עם הפעלתו של
החוק החדש שהתקבל אז במצריים, שחייב
את כתיבת כל המיסמכים בערבית,
הוא הופקד על התרגום לערבית של כל
המיסמכים שהיו טעונים ביקורת הרשויות
במצריים.
מיספר חודשים אחרי מיבצע קדש ב־
1956 הוא עזב מרצונו את מצריים, שהה
באיטליה ובצרפת מיספר חודשים ועלה
לארץ. כעבור שנתיים נשא לאשה ילידת
מצריים, שילדה לו שלושה ילדים (שני
בנים ובת).
בארץ הועסק סיטון כסגן מנהל וכמנהל
חשבונות רישמי של חברת לייצור מוצרי
פלסטיק לייצוא. ב־ 1965 הועבר המיפעל
כולו למלטה. סיטון עבר להעולם הזה. זו
היתה השנה בה הוקמה תנועת העולם־
הזה—כוח־חדש ואורי אבנרי נבחר לראשונה
לכנסת. בחודש ינואר 1969 מונה אברהם
סיטון לתפקידו הנוכחי כמנכ״ל העולם
הזה.
העימות המתמיד בין תביעות המערכת
לבין יכולתה של המינהלה לעמוד בהן

הוא תופעת־טבע בכל עיתון. אלא שב־העולם
הזה מוטלת המעמסה כולה על
כתפיו של אדם יחד, המרכז בידיו את כל
צינורות התפעול של העיתון. מבחינה זו
ניתן להגדיר את אברהם סיטון בליבו של
העולם הזה — אותה משאבה שאינה
מפסיקה לעבוד לרגע, והמאפשרת חיים
ופעילות לכל תא ותא בעיתון.
לא פעם אנו ניצבים משתאים למראה
כושרו של סיטון לעמוד בעומס התפקידים
המוטל עליו ולנווט את ספינת העולם הזה
בים הגועש של המציאות המשקית במדינה.
כשהרמנו כוסית לכבודו ביובלו, היתד.
זו הזדמנות נאותה לומר לו בפניו את כל
הדברים שאנו חשים כלפיו וחייבים לו.

זהו אברהם (״אלברט״) סיטון,
דמות המפתח שמאחרי־הקלעים של העולם
הזה. בשבוע שעבר, במסיבה צנועה שנערכה
בישיבה השבועית של המערבת, חגגנו
* במרכז התמונה, בחליפה שחורה.

נזטו
מילהמת־חשיפה
כקורא קבוע •של העולם הזה, הנני מביע
התפעלות על האובייקטיביות
שלכם בכל
פרשת עופר. ההוכחה:
קיבלתם והמשכתם
לקבל מודעות
שמנות משיכון
עובדים ונשארתם
נאמנים לקו ה־מילחמה
נגד השחיתות.
העיתונאים שלכם
שניהלו את החקירות
בענייניהם
ועיסקיהם של ידלין
ועופר הם ברמה של
חושפי מעשיו של
ריצ׳ארד ניכסון — כששיא הפרשה היה
בווטרגייט וזיעזע את העולם כולו.
אדם מאירי, עו״ד, תל־אביב
כאזרח פשוט וכיהודי דתי ממוצע, אני
מעריו את מילחמתכם לגילוי השחיתות
ולביעורה ממדינודישראל. בעיתונכם (העולם
הזה )2053 קראתי את מאמריהם של
אורי אבנרי ויגאל לביב בקשר למנוח
אברהם עופר. זה מיספר חודשים אני קורא
את העולם הזה, ולא מצאתי הסתה אישית
או משהו בדומה לזה. לפי הבנתי, מיל־חמתכם
התרכזה נגד השיטה -שגרסה שהמ דינה
והעם קיימים למען המיפלגה, וכתוצאה
מכך הפכו אנשים טויבים־בכוח לבעלי
מידות מושחתות.
ללא ספק׳ מותו של אברהם עופר הוא
מצער מאד. יותר מזה: מותו הוא אות־אזעקה
לכל שכבות העם היהודי מפני
הידרדרות חברתית ולאומית. לדעתי יש
להמשיך את החקירה בפרשיות הקשרות
לאברהם עופר עד תום. ידיעת האמת תמנע
רינונים. המשך החקירה הוא חיוני גם
למישפהת המנוח. ברור לי שהמימסד
אינו מעוניין בהמשך החקירה, מחשש
חשיפת שחיתויות לעיני הציבור, בייחוד
בתקופת בחירות. לכן, על מערכת העולם
הזה להמשיך את החקירה בפרשיות הנ״ל
למרות כל הקשיים שייערמו בדרככם.
יוסף בשארי, רחובות
גדלתי על העולם הזה. גיבשתי לעצמי
קוי-אופי מסויימים ודיעות פוליטיות מסר
יימות. עצם העובדה שממשיך אני זה 20
שנה לעיין בעיתון ברוב מחשבה, מדברת
בעד עצמה. אולם תמיד יצאתי מתוך הנחה
שהרצון לתקן, לשפר ולהוכיח הוא הקו
המנחה שבועון מפואר זה• בגיליון 2053
קיבלתי פעם נוספת חיזוק לרגש החם,
לכבוד האנושי וליחס הרחמים שאותו

10003

נביט
מסוגלים אתם לרחוש ברגעים קשים.
התרשמתי עמוקות מההספד האנושי והחם
של אורי אמרי על אברהם עופר.
להפתעתי הרבה, ואני לא מסוגל להבין
זאת, באותו גיליון הופיעה כתבתו של
יגאל לביב וכמו להכעיס הפכה את הקערה
על פיה. מדוע לא חיכיתם עם כתבה זוז
מדוע יש לשפוך מלח על הפצעים ו מדוע
להכניס נימה מרושעת ביום הלווייתו של
השר במקום להניח זר-פרחים רענן על
קיברו?
ברור שצריך לחקור את האמת. אבל
רגש המצפון והיום העצוב היו צריכים
לשים אזיקים כבדים על ידיכם ולמנוע
את פירסום אותה כתבה.
דב שטיין, חיפה

מסקכה חגיוגית
קינג־קונג המקורי 6ציל את פיי ריי מהטיראנוזאווום

חלמתי חלום !
המקום: בית־מישפט. הנוכחים: צוות
בית־המישפט ושופט־חוקר. קוראים לעד
הראשון ! הרב הראשי לישראל, הרב שלמה
גורן. הוא ניגש לדוכן ומשביעים אותו עצמו״לדעת משום שלא יכול היד! לעמוד
על התנ״ך לומר את האמת, את כל האמת בלחצים של דעת־הקהל ושל האשמות
(הוא איננו זקוק לכיפה של בית־המישפט) .העולם הזה ושל חקירות המישטרה בכל
השאלה הראשונה המופנית אל העד מעשיו בעבר. עם זאת הייתי רוצה מאוד
היא: כבוד הרב, האם מבצעים בישראל להלל אתכם ולומר לכם מעומק ליבי
את טיכסי־הכלולות וטיכסי־הקבורה החו שעשיתם עבודה נפלאה במלחמה בשחיקיים
של האזרחים היהודים אך־ורק באופן תות. המעשים שחשפתם חייבים להיות
חוקי, לפי ההלכה ן ענה בבקשה: כן או מובאים בפני בית־מישפט בכל מדינה
דמוקרטית. מבחינה זו, אני רוצה לעודד לאי אתכם להמשיך ללא פחד בעבודתכם. עליכן•
התשובה:
האם,
לפי ההלכה, קוברים יהודי המאבד כם לדעת שמספר רב ישל אנשים מעריצים
אתכם על אומץ ליבכם, אותו אתם מגלים
עצמו לדעת בתוך
כותלי בית הקברות, בעבודתכם. אני משוכנע שרבים יאיימו
אנא, ענה: כן או לא י
עתה עליכם וינסו להרתיעכם בשל מותו
התשובה: לא!
של השר עופר. אבל אני משוכנע שיעמוד
גמר העדות של הרב
גורן.הרב עובדיה בכם האומץ לעמוד בכל הלחצים ולשרת
העד השני: הראשון־לציון,
את הציבור בראש מורם׳ כפי שע-שיתם
יוסף.
עד־כה.
(השאלות והתשובות חוזרות בצורה
אמנון הרמן, ניו־יורק, ארצות־הברית
זהה). העד השלישי: המנהל של חברא קדישא, אסקופה נדרסת
תל״אביב.
השאלה הראשונה: אנא מסור לבית־זה
עתה סיימתי לקרוא את הספר טיסה
המישפט את מיספר חלקה והגוש שם ,139 שכתבו שלושה עתונאים ישראליים
קבור אברהם עופר ז״ל. ניתנת תשובה על מיבצע אנטבה, בסיוע משרד־הביטחון
בציון חלקה וגוש.
וצה״ל. הספר הוא מאלף ומרתק, אך הוא
שאלה שנייה: האם המקום האמור נמצא מעורר בלב הקורא אותו, מיספר שאלות.
בין כותלי בית־הקברותי
התשובה: כן.
מסקנת בית־המישפט: אברהם עופר לא
איבד את עצמו לדעת.
כפי שאמרתי, חלמתי חלום!
ה. רדף הדינגר, מהנדס, תל־אביב

מיפלצת יותר אנושית

מאוד מעציב וטראגי לקרוא ולשמוע על
מותו של השר אברהם עופר, שאיבד־את־

ה בו ח רי ם מאז!!

פעם אחת, כמדינה שכל אחד מאיתני מכיר אותה יותר מדי טוב, שלטה
מיפלגה פוליטית במשך מאה השנים האחרונות. למעשה היו אלה רק שלושים
שנה. אך בשל אי״הטדרים והשמועות על שחיתות בחלונות הגבוהים, הן דמו
למאה שנים.
כאשר קרבו הבחירות לבוא, קרא אליו ראש״מטה הבחירות של המיפלגה —
גנרל, דין אגב — מומחה זר נודע לבחירות.
״אני חושש,״ אמר הגנרל ,״שאנחנו עומדים להפטיר הפעם בבחירות.״
״אופתע אם תנצחו,״ השיב לו המומחה ,״עם מדיניות-חוץ האומרת כן
ולא בעת ובעונה אחת ועם מדיניות־רווחה העושה את העשיר עשיר יותר ואת
העני עני יותר.״
״אבל יש לנו מנהיגות ידועה,״ אמר הגנרל.
״ידועה בפחדנותה, שחצנותה ובחוסר״המעש שלה,״ השיב המומחה.
״אז, למען השם, מה אתה מייעץ לנו לעשות!״ שאל הגנרל.
״מצאו איש מבחוץ,״ יעץ המומחה ,״אדם חדש אותו תוכלו להציב בראש
הרשימה.״
״האם זה יכול להיות גנרל!״ שאל הגנרל.
״ובכן, זה חייב להיות אדם שהעם יעריך את כוח שיפוטו, ויעריץ את
חוכמתו. אדם שיעשן מיקטרת ושיצור רושם כי הוא חושב.״
״האם זה יוכל להיות רמטכ״ל לשעבר!״ שאל הגנרל .״המועמד שעלה
בדעתי מצא מיכתב מטרו מכבי אחד לסרן מכבי שני, בו הוא מבקש ממנו
חמישה חמורים ועשרה שקי אפונים.״
״מצויין,״ השיב המומחה הזר ,״המדינה הזאת אוהבת אנשים המחטטים
בעבר כל עוד הם תומכים בשינוי.״
״יש לי איש כזה,״ אמר הגנרל ,״אני בוטח בו.״
״אז הציבו אותו בראש רשימתכם,״ יעץ המומחה ,״מה הבעייה ! ״
״הבעייה היא שאם נציב אותו בראש רשימתנו — האם יאמינו האנשים
בי — אחרי שהפטיקו לתת את אמונם בנו שאל הגנרל.
״מי אמר שאתם צריכים להציבו בראש רשימתכם!״ אמר המומחה ,״לפני
הבחירות ובזמן הבחירות הוא יקח מכם קולות, אם יעמוד בראש רשימה עצמאית,
אבל לא אחרי הבחירות!״
״אתה מתכוון שהוא יעביר לנו את קולותיו ויתמוך בנו תטה הגנרל.
״פטטט ! לא כל־כך בקול־רם ! מישהו מהבוחרים עוד עלול לשמוע \ ״

יוסף ש ריק, תל-אביב

השאלה העיקרית היא מהות היחסים
השוררים בין הפיקוד העליון של צה״ל
לבין הכתבים הצבאיים. לא מזמן הופיע
בארץ סיפרו של הכתב הצבאי לשעבר
של דבר,׳ שמשון עופר, הנושא את השם
סנוורים בצמרת. הוא מתאר את השיטה
באמצעותה הרדים צה״ל את הכתבים הצבאיים,
שלא יכלו לכן למלא את חובתם
ערב מילחמת יום־הכיפורים.
והנה, כאילו שום דבר לא קרה. צה״ל
ממשיך לספק אינפורמציה בלעדית לכתב־הצבאי,
נאמר £ל ידיעות אחרונות, כדי
שזה יוכל לפרסם ספר ולהפיק רווחים.
ואחר כך מצפים •שאותו כתב צבאי יהיה
אובייקטיבי בביקורתו על צה״לז! זוהי
שערוריה שאין כדוגמתה. כתב־צבאי המקבל
סיוע מצה״ל לעסקיו הפרטיים כמוהו
כמקבל שוחד, ואין זה משנה אם מדובר
רק בהוצאת ספרים. אין פלא שכתבים
צבאיים מסוג זה, הופכים אסקופה נדרסת
לרגלי הפיקוד העליון של צה״ל וממשיכים
לכתוב מה שמכתיבים להם.
מאיר בר־נבו, תל־אביב

איפה דרשום את הצ׳קים?
בגיליון העולם הזה ( )2053 צוטטו דברים
בשמי בכתבה הנושאת את הכותרת מהי
מהות הצ׳קי־ם? (במדור אתה והלירה).

ברצוני להבהיר, ראשית, כי לא קראתי
בכלל את פסק־הדין, אלא נשאלתי שאלות
היפוטטיות. שנית, המשכתי וציינתי בפני
כתבכם, שלדעתי יש צורך לרשום את
הצ׳ק בשני המקומות: גם בחברה שקיבלה
באופן פורמאלי את הצ׳ק וגם בחברה
שקיבלה את ההנאה הכלכלית.
אודה על פירסום ההבהרה.
עז ״ד בועז נהיר, תל־ אביב

הקוף חטוב
כתבתכם על שובו של המלך קונג
(העולם הזה )2054 עוררה בי נוסטלגיה.
אומנם לא ראיתי את הסרט קינג קונג
בשנת ,33 בה נוצר, אבל זכורני שבשנות
הארבעים המוקדמות הציגו אותו בארץ.
דור שלם גדל על ברכיו של קינג קונג
הנוראי. בזכרוני עדיין טבועות החוויות
העמוקות שהטביע בי אותו קוף ענק
ההורס את ניו־יורק באהבתו לנערה הענוגה.
עד כמה שזכור לי היה קינג קונג
המקורי הרבה יותר מעודן ואנושי מדמותו
החדשה, כפי שהיא נשקפה בתמונות
שבכתבתכם. ייתכן ומשום כך קל היה
יותד להזדהות עמו.
משה גוטליב, תל־אביב
• להשוואה בין קינג קונג המקורי
והחדש — ראה תמונה.

צלילים צורמים
כמי שמכיר מקרוב את התזמורת הקאמרית
של באר־שבע, עלי לציין •שמכל
הדיווחים שהופיעו בעתונות המקומית
(בבאר־שבע) והארצית, היתר. זו הכתבה
בעתונכם (העולם הזה — 2052 מי פה
המנצח?) ששיקפה את המציאות האמיתית
ישל שערוריד. ציבורית זו. ידוע לי שנעשה
ניסיון להביא לידיעת מערכות כמה עתו־נים׳
שכתביהם בבאר־שבע משרתים לא
את עתונם אלא את ראש־העיריה מר
אליהו נאווי. אבל כפי הנראה שעתונות
חופשית ומהימנה, עם כל המשתמע ממושג
זה, אינה רלבנטית לגבי כתבים מקומיים,
השוכחים כי תפקידם לשרת את כל הציבור
ולא רק מנהיגים מסויימים מתוכו.

אינני קורא קבוע של עתונכם ולכן
איני יכול להתייחס אליו באופן כללי.
אבל לאור הידרדרותה של החברה היש ראלית,
שבה שולטות כמה עשרות מיש־פחות
העושות בה כרצונן — אני מעריך
את עתוגכם על -שחשף את האמת לגבי
התזמורת הקאמרית של באר־שבע ולא
חש-ש לפגוע בפרות קדושות.
די יי, באר־ שבע

הספד דגה;
אופייני הוא שמכל העתונים ה״ימניים״
במדינה, דווקא -העולם הזה, הנחשב (ל דעתי,
בטעות) כעתון שמאלני, הוא שמצא
לנכון להקדיש כתבה מרגשת לזכרו של
יוסף גלעדי, נהגו המסור של מנחם בגין
במשך 30 שנה. גם הדיווח האובייקטיבי
בעתונכם על ועידת תנועת־החרות מוכיח
שדיעותיהם הפוליטיות של עורכי העולם
הזה אינן משפיעות על רמת הדיווח מעתו־נאי
בעתון. כאיש אצ״ל לשעבר, הקורא
את עתונכם זה שנים רבות למרות שאינו
מסכים עם דיעותיכם אני רוצה לומר
לכם: כל הכבוד.
מ. אפרת, פתח־תקווה
העולם הזה 2055

ס רזזו ס ד ־ ר עקבסין

למרות ההעלאות הגבוהות במחירי הקפה
עדיין מחירה של כוס קפה נמס עלית
זול יותר אפילו מכוס סודה ...
בדאי לעשות חשבון
כדאי לשתות קפה נמס עלית!

* שמחירו כסופרמרקט 1.75ל״י(כלי מע״מ< ומכיל 5כוסות.
* * קופסת 200 גר׳ קפה נמס עלית שמחירה בסופרמרקט -סגל״י(בלי מע־־מ) ומכילה קפה נמס משובח ל 100-כוסות.

״ד*עוזנ0ד״זק*^
מיהו נאצי?
העיתונות הישראלית מלאה בפאשיזם.
33 שנים אחרי שרוב אומות־חעולס עיכלו את זוועת
המישטר המטורף, והגיעו למסקנות סוציולוגיות — שלא
תמיד ייושמו במעשיהן — המאפשרות למתנגדי־הטירוף
לפעול נגד תחיית הפאשיזם הממלכתי, בלי היסטריה
וללא תסביכי־פחד.
העם הישראלי לא השכיל לעשות את הדרן הקשה.
ניתן לומר — משום שהעם היהודי, שהוא מקורה
של האומה אשר בישראל, סבל יותר מכל אומה אחרת
בעולם מן הנאציזם. אולם זוהי, לצערי, אגדה: העם
הרוסי איבד בין 25ל־ 30 מיליון נפש, וההרס הפיסי
ברוסיה־רבתי היה דומה מאוד להרס הפיסי של ״ירושלים
דפולין ודליטא,״ .יתר־על־כן, האומה הפולנית,
כדי לתת רק דוגמה אחת, לא קיבלה את הפיצוי של
עצמאות״אמת וממלכתיות טוטאלית אשר היהודים זכו
בהן כשהוקמה מדינת־ישראל.
האמת היא שדור־המחנות ייבא עימו לא רק את
סיבות הקמתה של מדינה בעלת שלטון יהודי ; דור
האבות אף ייבא את תסביכיו הטיבעיים, ואת פחדיו
שלא יימחו. כיום, דור הבנים השולט בחברה הישראלית,
מבטא כאילו בדרך־הטבע לגבי הפאשיזם תפיסה
שיש בה כדי להזיק יותר מכפי שיש בה להועיל לשיח-
רורנו מפחדי״העתיד,
אופייני הדבר כשאנו קוראים את העיתונות העיב־רית.
כ ל העיתונות העיברית, כולל הצברית-כביכול.
כולל ״ העולםהזה״ ,למשל.

כה חדים, עד שכל המספק עיסוק בתוספת עידוד
פסיכולוגי (״טיפוח הגאווה הלאומית״) יכול לגבור
על אוייביו. בגרמניה של שנות ה־ 1914—1917 לא ברור
חיה אם הניצחון יבוא ל״חומים״ הפאשיסטים או
ל״אדומים״ הקומוניסטים. אבל ה״חומים״ נהנו ממקו רות
כספיים כימעט אינסופיים, כי בעלי־הון גרמניים
(ורבים מחוץ לגרמניה) מימנו את פלוגות־הסעד ; את
מיפעלי״העיסוק האחרים של אדולף היטלר ; ועל כן
סיפקו ל״חומים״ יתרון נכבד במאבקם עם המהפכנים
הסוציאליסטים והקומוניסטים.
שלישית, נחוץ לדגירתו המוצלחת של החיידק גם
גורם נוסף, חשוב מכל: הפחד • הרגשות ה״שליליים״
— פחד, בושה, ייאוש, כאב, יגון — הם בתחתית
סולם־חרגשות האנושי. הם קיימים כשסתום־ביטחון,
כדי שהמוח האנושי יהיה מסוגל לשאת מצבים קשים.
אן בשעת פועלם משותף אותו חלק מן האורגאניזם
הפועל בהיגיון. ככל שאתה מפחד יותר, גדולים יותר
הסיכויים שלא תוכל להימלט מגורמי-פחדך.
בגרמניה הצטבר המשבר הכלכלי לטיפוח המובטלים
על-ידי ה״שנור״ של קבלני־הפאשיזם ; ובאו וחברו
הבושה הלאומית על ״כניעת ורסיי הבוגדנית״ עם הפחד
מפני העולם האוייב הסובב את גרמניה להכחידה ומפני
היהודי השטני המחבל בגרמניה, מבפנים.
הבמה היתה מוכנה, ומקושטת לפרוץ המגיפה.

במה בא הדבר על ביטויו ! קודם כל, בשימוש
מופרז, בלתי-מדעי, בלתי־הגיוני, בשם־חתואר ״נאצי״.
הנאציזם לא היה סתם עריצות ואף לא סתם מצב־רוח
שנולד כתוצאה מן התבוסה הגרמנית של 1918
והמשבר הכלכלי שבא בעיקבותיה — למרות שאלה
שימשו, כאילו, קרקע פוריה לצמיחת הנאציזם• הנאציזם
חיה ונשאר, קודם כל, מחלת־נפש חברתית, או
מחלה חברתית ששורשיה בפסיכולוגיית־היחיד: תורה
מדינית שכל משאביה מכוונים למוות, לכאב, לשלטון
ללא-מיצרים ובסופו של דבר, כפי שמלמדת אותנו ההיסטוריה
— להתאבדות.
מחלת־נפש זו מקורותיה בניבכי ההיסטוריה• ג׳נג׳יס
חאן וטמרליין, המקימים פיראמידות של ראשי-אדם
ומשמידים כל אשר בדרכם, סבלו מן המחלה המכונה
בימינו ״נאציזם״ .דבקו בה, גם חוקרי־האינקוויזיציה
בספרד, למרות שהיו בהם גם קנאים ״נורמאליים״.
ובתולדות עם ישראל דבק חיידק זה ביהושע בן-נון,
אשר המציא לעצמו אלוהים המצווה עליו להשמיד
את כל עמי כנען.
לפני שיקום שבט של קוראים ניזעמים המקטרגים
עלי על כי אני מאשים את עם ישראל בנאציזם יורשה
לי להוסיף, כאן, שהמסקנה של המישפט שלעיל אינה
ש״כולנו נאצים״ ,אלא שהנאציזם הוא מחלת־נפש אוניברסאלית,
הבאה על ביטוייה, בצורות שונות
וב דרגים שונים, בכל מקום גיאוגראפי ובכל עידן
היסטורי. אף אומה אינה פטורה מסכנה זו, אם התנאים
הפסיכולוגיים והכלכליים ה״נכונים״ מצטברים
כדי לאפשר צמיחתה ; אלא שגם אז אין החיידק דבק
תמיד בקרקע פורייה• ובגרמניה הוא מצא את התנאים
ההיסטוריים, הכלכליים והפסיכולוגיים חמירביים כדי
לאפשר צמיחת הנאציזם לממדים מיפלצתיים ממש.
מה היו תנאים אלה ! קודם כל, מסורת היסטורית
המחייבת מישמעת לאומית, כלומר — הסכמה למתרחש
סביבן, בתנאי שהמתרחש מכוון מלמעלה ן דבר שמצידו
מביא לחוסר-יכולת הדור הצעיר לסטור על פני הישן,
שעה שזה מסתייד.
שנית, משבר כלכלי שבו הרעב והפחד מפני הרעב

טי שחושב שבמקום זה אסיק את המסקנות המתבקשות
מניתוח זה לגבי המציאות בארץ — טועה.
אלה מבין קוראינו שמבינים — לא צריכים ניקוד
מלא > ואלה שדבק בהם הפחד, אינם מסוגלים לחגיב
בהיגיון• הם בדרן למחנה-הדבוקים. ורק העתיד יגיד
אם האורגאניזם שלהם די חזק כדי לעמוד מפני
המגיפה.
לעומת זאת, הייתי רוצה לציין כיצד אף גורמים
בריאים יחסית, גורמים שבפריפריח של המגיפה, נדבקים
בסממניה החיצוניים. ואני מתכוון ל״העולםהזה״.
בגיליון 2052 של שבועון זה, מן ח־ , 29.12.76 מנתח
אורי אבנרי בצורה ממש מזחירה את הצורה שבה יכולה
פשטנות להביא לשימוש בכלים פאשיסטיים, אף כשה״
משתמשים בכלים אלה דמוקראטיים או שמאליים.
תון־כדי-כן נגרר אבנרי לתון מערבולת-החולי שאותו

הוא תוקף ומבקר.
כיצד עושה זאת אבנרי על־ידי תיאור ח״שמאלנים״
כ״דומים לנאצים״ בחיצוניותם, ובחתן־הדיבור שלחם•,
על-ידי טישטוש ההבדלים המהותיים בין סוציאליסטים,
מאואיסטים, טרוצקיסטים, אנארכיסטים ועוד. על״ידי
שירטוט המישוואה: נאציזם = שמאלנות. וכל זאת
מדוע! משום הנטייה הישראלית המופרזת לראות את
הנאצים כמיקבלה לכל דיקטאטורה.
שהדי־במרומים שחיו לי די וחותר צרות עם שמא לנים
קיצוניים. שחדי־במרומים שאני מתעצבן לא פחות
מאבנרי מחוסר־בגרות של חלק מן השמאלנים חללו,
באירופה, בישראל ובמרחב ; שחדי-במרומים שאני מתעב
את הנוסחה ״הגרוע ביותר הוא הטוב ביותר למהפכה״
הרבה יותר מאבנרי עצמו.
אלא שאיני מתעלם ממה שמצמיח את השמאלנות
הקיצונית, כפי שאיני מתעלם ממה שמצמיח נאציזם.
ואיני חושב שכל נער קיצוני שמאלי במעיל-עור הוא
נאצי, כפי שאיני חושב שכל מדכא, דיקטאטור ותליין
המונים הוא נאצי.
השמאל הקיצוני — והשמאל החדש האירופי בכלל
— באו כתגובה על מצב של התאבנות. הם הופיעו
כשהגיעו מים עד נפש, על״מנת לשבור את הכלים. זהו
תפקידם, זוהי רוחם, וזוהי גם נחיצותם הציבורית.
השמאל החדש כה ״קיצוני״ וכה ״מנותק מן חשילטון״

עד כי אין סיכוי אחד למיליון שיעלה לשילטון, במערב.
יתר על כן: כולם חברו נגדו ונלחמים בו — קומו־ניסטיס,
פאשיסטים, שמרנים וליבראלים. ולא משום
שהוא קיצוני אלא משום שהוא מפריע, מכניס
ברדק לתון הסדר, הופן את הרהיטים במקום להכניס
ריהוט חדש.
ההבדל בין נאצים לשמאל־חדש הוא רבגוני. נפשט
אם נאמר שזהו ההבדל בין סם מרעיל, המשתק, מכרסם
וממית את המעיים, לבין סם משלשל, המכריח חלק
ניכר מן הריקבון הבלתי-מעוכל להסתלק מן האורגא ניזם
— לאחר-כן מתנדף מעצמו•
חיידק־הנאציזם הוא מחלה. השמאלנות היא תה•
לין ביולוגי טבעי ובריא.

אומה שאינה מסוגלת להצמיח שמאלנים מועילים
עד תום, בחברה פאודאלית או דיקטאטורית אחרת,
ובארדקיסטים באמת סופה כיליון. בחברה מרובדת
אין השפעה ל״אנשי האתגר״ ,ה־קונטסטטיירים

($שז 1ג•)00111€51:31

משום כן אין חשיבות כה רבה לסרט כזה של
היינרין בל, באירופה המערבית — ואם יש לו חשיבות
זוהי חשיבות חיובית. כאן הסכנה היא מפני עיתונות
דמגוגית, ריבוד־יתר, קיפאון־יתר, וחסם המשלשל שבסרט
שחור-לבן, טוכ״רע זה, חזק מאד.
בישראל, לעומת זאת, החברה כה קפואה בין כה
וכה כה דומח — למשל — לחברה הבולגרית או הברא־זילאית,
עד כי התקפה על העיתונות החופשית אינה
חתקפח על חאכסל שפרינגרים שבישראל אלא על חאו-
רי אבנרי׳ם שבח. ומשום כן בא קיצפו המוצדק של
עורן ״העולםתזה״ על סרט מעין זה — ״הכבוד
האבוד של קתרינה בלום•״
חבל שתון־כדי-כן נתקעו חיציו בצד המטרה הנכונה,
ופגעו במטרה מישנית, שהיא גם מטרתם של כל
הפאשיסטים, חדיקטאטורים ״סתם״ וחשמרנים שבעולמנו.

קסיגילן, פאריס

* שחס ש07\ -ם ד״זק
פצפון תפתח הרעה
רשימה זו מציגה את מהלכו האפשרי של ח״מחדל״
הבא, אליו עשויה ישראל להיקלע בימים אלה.
הסורים ״נכנסים״ לדרום לבנון. ישראל רואה בכן
איום לבטחונה ובהתאם למדיניותה המוצהרת תוקפת
את הסורים בדרום לבנון. הסורים נסוגים והישראלים
מתקדמים במהירות לאורן החוף הלבנוני ומעמיקים
את חדירתם ללבנון. כמובן שצבאות מצרים וסוריה
נכנסים לכוננות עליונה. כתוצאה מכן מרכזת ישראל
את כוחותיה, שאינם עסוקים בלחימה בלבנון, ברמת־הגולן
ומידבר סיני כדי לקדם פני התקפה מצרית— סורית
בגיזרות אלה• ואז תוקפים הסורים בעזרת הירדנים דרן
בקעת הירדן בציר יריחו — ירושלים בד בבד עם המצרים,
התוקפים בסיני.
צה״ל בחלקו נמצא הרחק בצפון, בעומק לבנון, ואינו
יכול להגיע לפני שהקרב מוכרע. חלק נוסף של חכח
הישראלי עסוק בלחימה במצרים וגם הוא רחוק מדי
מכדי להגיע בזמן כדי להגן על ירושלים. שארית הצבא
הישראלי המגינה על ביצורי רמת־הגולן היא סטאטית

ברובה ועוצמתה אינה מספיקה כדי לבלום את הסורים
והירדנים בביקעה.
כתוצאה מכן הסורים והירדנים אינם נתקלים
בהתנגדות ממשית• במהירות רבה תם מגיעים לירושלים
ויורדים ממנה אל שפלת החוף וגוש־דן, שאינם מוגנים
כהלכה בפני עוצבות משוריינות. רוב האוכלוסיה והתע-
שיה נופלים בידיהם, הצבא בצפון מנותק מהדרום
וישראל מוכנעת.
כלומר, ע״י משיכת צה״ל ללבנון, הרחקתו מזירת
הקרבות העיקרית והסחת דעתו, עשויים הסורים והירדנים
להצליח לבצע התקפת-פתע דרן הגבול הירדני.
מהלן אפשרי זה דומה לכיבושה של צרפת ע״י גרמניה
במאי ויוני •1940ב 10-במאי אותה שנה פלשו צבאות
גרמניה להולנד ובלגיה בדומה למהלן שביצעו במלחמת
העולם הראשונה. הצרפתים וחיל־המשלוח האנגלי חיו
מוכנים לאפשרות כזאת ובהתאם לתוכנית המוקדמת
שלהם ניכנסו לבלגיה כדי לתפוס עמדות שהוכנו מראש,
במטרה להדוף את הצבא הגרמני.
בד בבד עם ההתקפה על הולנד ובלגיה, נע כח מחץ

משוריין גרמני דרן יערות הארדנים (חצרפתים סברו
שיערות אלה אינם עבירים לצבא) .הגרמנים חצו את
הנהר מאז צפונית לסדאן ועוצבות השריון שלהם התקדמו
כמעט באין מפריע, כיוון שחלק אחד של הצבא
הצרפתי היה בבלגיה, הרחק מזירת הקרבות המכרעת
וחלק אחר חגן על קו מז׳ינו בדרום, שם צפו הצרפתים
התקפה. העוצבות הגרמניות התפצלו: חלק אחד נע
לעבר התעלה וניתק את הכוחות בבלגיה מהצבא בדרום
צרפת• חלק אחר נע במהירות לעבר פריז וכבשה ב14-
ביוני. מצבה של צרפת הפן נואש.
ישראל עומדת כיום בפני בעיה הדומה לזו של שוער
כדורגל בעת בעיטת ״פנדל״ — עליו לזנק לאחד הצדדים
של השער, שבריר של שניה לפני הבעיטה. אם יקפוץ
מוקדם מדי יבחין הבועט בתנועתו ויסיט את הכדור
לצידו השני של השער• אם יקפוץ מאוחר מדי, לא
יספיק לעצור את הכדור. הבעיה היא שגם אם השוער
קופץ בשניה הנכונה; אבל לפינה המנוגדת לזו שאליה
נבעט הכדור, הרי שלא יצליח למנוע את השער.
האם תצליח ישראל לבחור את העיתוי והצד הנכד
נים של השער!

יוסדהו *11111• , 1־

מבצע

בחנויות המובחרות ע תחילת שנת 77פ1
שיווק ישיר
לצרכן הפיקח

א.ב.ש
גל ה־120
באר־שבע

תל־אביב

רמת־גן

פתח־תקוה

בן־יהודה ו(בנין מגדלור)
המאספים 4

ביאליק 58

ההגנה 16

הדסה ( 53 פסג׳ הוד)

אשקלון

ערד

צה״ל 8

מרכז מסחרי

חיפה

עפולה

הרצל ו

שד׳ הנשיא 12

(אבן גבירול פינת קרליבך)

12*11 לינואר

סבוי 77
חולון

711

1 X 1 1 1 9 1 1 2

1 9 7 7

פיליפ יצחס
דימונה
סוקולוב סוקולוב 88

443

,מושקוביץ
בת־ים

רוטשילד 27

בת־ים
בלפור 48

סלון חן

אלנבי 5ד

עם כל קניה של אחד ממוצרי
ו טלויזיה צבעונית של־**^תובל לרכוש
טלויזיה ״ 2ו ב־/0״ 30 הנחה!
אלקטרו יפו
יפו
שד׳ ירושלים 52

בן־עמי
פתח־תקוה
חובבי ציון 29

תל־אביב

91114 .1 161111

בן יהודה 44
נתנאלי גבעתיים
אלהטרו אלבז
קרית גת
הכנס לאחת החנויות המופיעות במודעה זו ובחר לך אחד מהמוצרים
המעולים מתוצרת ״באוקנכט״ או טלויזיה צבעונית של מץ.
מכונות כביסה רגילות וקומפקטיות ־ 4מכונות כביסה צבעוניות
4מדיחי כלים ־ 4קולטי ריחות ואדים למטבח־ 4מקפיאונים >דיפ פריזרים)
עם רכישת אחד המוצרים הנ״ל, תוכל לרכוש באותה
חנות, טלויזיה מץ ״ 12ב-נ* 304 הנחה.

בצנלסון 12
חצרוני קריה אתא
העצמאות ( 68 מרכז שביט)

פתח־תקוה
חיים עוזר 10

אסתר , אוניברסל רמלה
הרצל __ 68
רדיו אורון

אולמי התצוגה של מץ:
4ת״א וגוש דן — בני ברק, רח׳ מודיעין 19
4ירושלים — רח׳ בן יהודה 6

^_ 4חיפה — רח׳ הבנקים 1

בזק

(יעקב כהנים)
קריה שמונה
מרכז רסקו
חדד עמוס
צפת ד
רה׳ ירושלים

מרכז מסחרי
סאלח הזימה נהריה כבר העיריה
סט אחים עכו גבורי סיני 5י

(המשך מעמוד )6

עושים צחוק מהחוק
יש בעיות יותר חמורות במדינד. מהבעיה
שאני רוצה לעורר במכתבי זה, ויש דברים
הרבה יותר חמורים ד,מתרחשים לעינינו,
אך כאזרח המדינה איני יכול לראות כיצד
שופטי המדינה הזאת נעשים לצחוק והחוק
הופך למגוחך.
״״איני״ רוצה להילחם את מלחמתו של
יהושע פרץ. אינני נמנה עם חסידיו ולא
עם מתנגדיו. אוני רוצה להיכנס גם
לוויכוח אם נעשה לו צדק או לא. אך
איך ייתכן שאזרח המקבל עונש מאסר
בפועל מבית־המישפט במדינת־ישראל, ירצה
את עונשו בקונדיטוריה ישמול תחנת

מישטרת רחובות, כאשר מסביבו נאספים
אנשים כדי לשמוע את פניני פיו. והזמן
אותו הוא מבלה בקונדיטוריה אינו סמלי.
הוא נמשך הרסה שעות. למראה זה שאלתי
את עצמי: האמנם לכך התכוון השופט
כאשר שלח אותו לכלא? האם אזרחים
שמבחינת החוק עברו עבירות הרבה פחות
חמורות, מרצים גם הם בצורה זאת את
עונשם? אם זה הצדק במדינה — אפשר
לסגור אותה וללכת הביתה.
אזרה שאיכפת דו, רחובות

טעות לעולם צודקת
על המודעה המצורפת בזה (ראה גלופה)
נפלה עיני המחפשת בגיליון ידיעות אחרונות
מן ה־.10.1.77
כיוון שאין עליה ציון שם המפרסם,
אני מבינה שהיא מסוג ה״פקקים״ שבהם
נוהג העיתון להשתמש לסתימת ״חורים״
במוריו. אך מקריאת המודעה התמימה

גם הם א 1הבים

1(1£ד1

סיגריות״סיים״ נמכרות יותר
מכל יתר הסיגריות גם יחד
ויש סיבה טובה לכן-
סיגרית ״ט״ם״ באמת טובה
וללבן

דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 4 0שנה
־״ידיעות אחרונות״10.1.77 ,
פרסי דיך יעקב 1>0

והמחנכת מסתבר שמנסחה, בכבודו־ובעצמו,
אינו קורא די ספרים. אילו קרא, ואפילו
את סיפרי הוצאת ידיעות אחרונות, לא
היה מפשל כפי שפישל. קריאה, כידוע,
מרחיבה את האופקים, לא את ה״אפיקים״.
אלא־אם־כן כוונה המודעה לנחל או
ואדי כלשהו, ואז הטעות כולה שלי.
נורית יזין, תל-אביב

ה עו לי הזה 2055

כמ 1אדם טובע. נאחז גאל אלון בבל קש...

ך* נשיא־ לשעבר ריצ׳ארד ניכסדן מגיע
1 1לוושינגטון. כמה מאות מוחאי־כפיים
׳שכירים, שהובאו במשאיות, ממתינים לו
לייד הבית הלבן. ליד גדר הבניין המפואר
נושא ריצ׳ארד ניכסון נאום לאומה :״כאשר
אבחר מחדש אני אעשה ...ליאוניד
ברז׳נייב רואה בי את מנהיג ארצות־ד,ברית
...אני מייצג את העם האמריקאי...״

מגוחך ז

מגוחך1

עיתוני ארה״ב היו מקדישים לכך כמה
שורות, בנימה רחמנית או אירונית.

אך מוכן שהמאורע הזה בולו
אינו יבול לקרות.

המלך־לשעבר של רומניה׳ מיכאיל (האם
עודנו בחיים?) עורך לעצמו תהלוכת-
ניצחון בהונולולו. כל המושבה הרומנית
המקומית מתכנסת כדי להריע לו. המלך
מצהיר :״כאשר אחזור לרומניה ואתפוס
את השילטון, אני אגרש את הבולשביקים...
בעלי־האחוזות יקבלו את רכושם בחזרה...״

מצחיק? בהחלט.

כך, למשל, דחתה הממשלה בתוקף את
ההצעה שתקום בגדה המערבית מועצה
פלסטינית למען שלום ישראלי־פלסטיני,
כתנועת־אחות למועצה הישראלית. ראש־הממשלה
עצמו אמר על כך שאין להתיר
הקמת גוף השואף לשלום, שהרי אם כן
יש להתיר גם גופים בעלי מגמות שונות.
לראשי־הערים הנבחרים של הגדה אסור
להתכנס בצוותא כדי לדון בבעיות פוליטיות.
כמה מנהיגים בגדה, שהצהירו הצהרות
בזכות השלום, מצאו את עצמם
למחרת בבוקר בצד השני של הגבול. הם
גורשו מפני שהפרו את ההוראה האוסרת
פעילות מדינית מכל סוג שהוא.

עד רקע זה מעניינת ההפגנה שד
קבדת־הפניס דשייך ג׳עכרי.

ההתכנסות לייד הגשר, שבה הושמעו
בקצב סיסמות פוליטיות, היתה אסורה בהחלט.
אילו נהג המימשל הצבאי על־פי
שיגרתו, היו אנ-שי מישמר־הגבול מס
שבי
השטחים המוחזקים את חופש הפעילות
הפוליטית, כדי שיוכלו להתארגן ולהקים
מנהיגות לאומית מתונה ואותנטית,
שעימה תוכל הממשלה לנהל משא־ומתן
לשלום. בכנסת נשאתי על כך עשרות נאומים
והגשתי הצעות־החלטה, שנידחו פ ה
אחד (מילבד קולי הבודד) .דיברתי על
כך בשיחות פרטיות עם לוי אשכול ואג־שיו,
ובראשם יועצו הבכיר דאז, משהבישופים הפיאודליים שהיו תופעה מוכרת ש־שון. לשווא.
באירופה •של ימי־הביניים ואת השליטים
ההצעה נדחתה, השנים עכרו,
המקומיים הערביים לפני דור או שניים.
והאפשרות של מנהיגות עצמאית
בני״חברון קיבלו בימים ההם את מרותו בגדה הפכה אנאכרוניזם. ממשלת
של השייך הערמומי. היתה לכך סיבה ישראל סללה את הדרך לפני
פשוטה: זכר טבח־חברון משנת 1929 עדיין אש״ך, ובעזרתה הפך אש״ך הנציג
היה חי בליבם. כאשר כביש צה״ל את הכילעדי של העם הפלסטיני, לא
העיר, היו בטוחים שהנה הגיע יום נקם רק להלכה, אלא גם למעשה.
ושילם, ושהיהודים יערכו בחברונים שחיכאשר
נערכו, לפני שנה, הבחירות
טה נוראה. אל־ג׳עברי הצליח לכרות ברית העירוניות בגדה, נחל אל־ג׳עברי מפלה
עם המפקד הישראלי, ואחר עם משה דיין. מדהימה ומוחצת. יחד עם כל תומכיו הוא
החברונים האמינו כי אד־ג׳עכרי סולק מן העירייה, שבה שלט במשך שני
הוא שמנע את הטבה, והיו אסירי דורות. תחתיו נבחר גבר צעיר מנאמני
תודה.
אש״ף, פאהד קוואסמה, בנו של גדול יריאולם
מאחרי גבו של השייך אפשר היה ביו של אל־ג׳עברי בימי תש״ח.
לשמוע גם אז סיפורים מסוג אחר. בירומאז,
שייך אל־ג׳עכרי לעבר.
שלים המיזרחית דובר עליו כעל עבד נר כעיר מולדתו הוא נשכח ועזוב.
צע של המלך חוסיין, וכעל סמל השחי כני־עמו רואים בו סוכן השילטון
תות של המישטר ההא־שמי. סופר כי בתפ הישראלי. כני־מישפחתו נקשרו ב־קידו
כשר־החינוך של הממלכה היה אל־ מעשה־רצח, שקורכנו היה עיתו
נאי
שהעליב את השייך. לכסוף,
מרוב ייאוש ותיסכול, הציע אל
ג׳עכרי את עצמו למלך חוסיין, האדם
השנוא ביותר בגדה המערבית.

שום
עיתון אמריקאי לא יקדיש לקוריוזכזה אפילו שורה אחת. אחרי ככלות הכל.
סיכוייו של המלך מיכאיל לחזור לרומניה
הם בסיכוייה של אנאסטאסיה (אם היא קיימת)
להקים מחדש את ממלכת הצארים.

מוכן שאין זה יבול לקרות.

אפשר לקרוא דרור לדימיון. למשל :
פראציסקו פראנקו מכריז, באמצעות בע־לת־אוב
צועניה :״כאשר אקום לתחייה
ואצא מקברי, אני אחזיר את שילטון הפא־לאנגות
לספרד! אני אגרש את האספסוף
הדמוקרטי! אריבא אספניה!״

משעשע? לא, אין זה אך משעשע,
שום עיתון לא היה מפרסם
זאת אך במדור ההומוריסטי.

ך* שבוע ראיתי בטלוויזיה הצגה מ!
| אותו סוג. תחילה סברתי שזהו קטע
הומוריסטי, ושהתוכנית ניקוי ראש שבה.

השייך אהמד מוחמר אל־ג׳עב
רי חצה את גשר הירדן מערכה,
ונתקבל כצד הישראלי במלך.

כמה עשרות שכירי־יום, מן הסוג שניתן
לשכרם ב״שוק העבדים״ ביפו, הריעו לו
בהתלהבות. הם התילו להריע כאשר הגיעה
אליהם המצלמה, וחדלו להריע כאשר
פנתה המצלמה לכיוון אחר. את הסימן
לכך קיבלו מידי מנצח חרוץ, מנושאי־כליו
של אל־ג׳עברי. שאירגן את המופע.
התרועה קיבלה בגלוי אופי של הפגנה
פוליטית, כאשר המריעים צועקים בקצב
אחיד :״שתי גדות — עם אחד!״
לאחר־מכן רואיין השייך המזוקן ארוכות
על־ידי הטלוויזיה הישראלית. הוא
הצהיר הצהרות חשובות על הכבוד העצום
שבו זכה בחצר המלך חוסיין, על
זכותו שאינה־ניחנת־לעירעור של העם ה פלסטיני
להגדיר את עצמו לפי רצונה של
ממשלת ישראל, ועל מחשבותיו ותוכניותיו
כנציג העליון של העם הפלסטיני.
בתום מעמד זה נסע השייך לחברון,
בראש שיירה של עשרות מכוניות.
בחברון נתקבל על־ידי מאות ילדים,
בני חמולת אל־ג׳עברי, שהמתינו לו מאז
הבוקר. את שעות־ההמתנה ניצלו כדי
לערוך חזרות על קבלת־הפנים הספונטאנית
לשייך. ואכן, כאשר הגיע הזקן, נערכה
ההפגנה הספונטאנית בלי תקלות.

ובך, בליל־שכת, נוכחנו לדעת
שיש מנהיג לעם הפלסטיני, ושיש
עם מי לדכר.

0קורא הישראלי שאינו בקי במת/רחש
בשטחים המוחזקים, יש להנחיל
כאן כמה מעובדות־החיים.

העובדה הראשונה היא שבל
פעילות פוליטית אסורה שם ב החלט.
גס פעילות פרו־ייטראלית.

השייך אל־ג׳עברי (עם אורי אבנרי ב־)1967
תערים־ במגינים ובאלות על הפגנה זו,
עוצרים את המנהיגים ומחרימים את סיר־טי־הטלוויזיה•
תהלוכת־הניצחון
הממונעת של עשרות
המכוניות, מן הגשר לחברון היתה, כמובן,
הפגנה בלתייחוקית. היא היתה נעצרת
כעבור כמה דקות על־ידי מחסום צבאי,
והנוסעים היו נעצרים לבירור העניין.
אשר לקבלת־הפנים של השבאב בחברון
עצמה — השייך לא היה רואה אותה לעולם.
כוחות צה״ל היו מפזרים את ההתקהלות
הבלתי־חוקית זמן רב לפני הגיעו,
בעזרת תותחי־מים או יריות באוויר.

כד זה מוכן מאדיר לגבי ב ד אירוע
מסוג זה בגדה, תהיינה מטרותיו
כאשר תהיינה.
ואם נהג המימשל הצבאי הפעם אחרת,
הרי אין שמץ ־של ספק בכך שקיבל הוראה
מתאימה מן הדרג הבכיר ביותר.

כמילים פשוטות: כד המיפגן המגוחך
הזה נערך מטעם המימי
של הצבאי, על פי פקודה מגבוה.
הטלוויזיה הובאה למקום בדי להנציח
את המאורע המפוברק.
יש כינוי בינלאומי מקובל לאדם שהממשל
הצבאי בשטח כבוש עורך לו
חגיגות־ניצחון: קוויזלינג.

ך* כרתי את השייך אל־ג׳עברי מייד
| 1אחרי הכיבוש, בקיץ .1967
ראיתי לפני שועל זקן, פיקח ושופע־הומור,
איש־דת פוליטי, שהזכיר את ה
ג׳עברי
גובה, באורח שיגרתי 50 ,דינר מכל
אדם שביקש לקבל מישרת מורה.
סעיד חמאמי, כיום •שגריר א־ש״ף בלונדון,
סיפר פעם לידידים בריטיים כיצד
רצו קרוביו להשיג לו עבודה בהוראה.
הוא נדרש להתכופף ולנשק את ידו של
אל־ג׳עברי, וזה תבע ממנו להצהיר אמונים
לאללה ול״אדוננו״ חוסיין. חמאמי
דחה ההצעה בזעם, העליב את השייך במקום
פומבי, ומצא דרכו לתנועת פתח.

בזה היה אד־ג׳עכרי.

^ ד זה השתנה, כמובן, ביוני .1967
שבועות מעטים אחרי כיבוש חברון,
התחלתי לדבר עם אל־ג׳עברי על הצעתי
להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
כבסיס לפיתרון של שלום.

אל־ג׳עברי קיבל את הרעיון בהתלהבות.

הוא
דיבר בבוז גמור על המלך חיסיין
ועל המצרים כאחד• אחרי שסיפר לי ארוכות,
בהומור ארסי, על מעללי הירדנים
והמיצרים במילחמת־תש״ח, הוא דחה כל
פיתרון •שלא יעניק לעם הפלסטיני עצמ אות
מלאה במדינה משלו.

זכורני שבתום אחת השיחות
לחצתי את ידו ובירבתיו כ״הנשיא
הראשון המייועד של מדינת־פלס־טין.״
הוא קיבל את המינוי כשימחה
גלוייה.
באותם היעים פעלתי ימים ולילות כדי
לשכנע את ממשלת אשכול להעניק לתו

הזקן שממשלת ישראל החליטה
1להחזירו ממחסן־הגרוטאות של ההיסטוריה,
להסיר ממנו את קורי־העכביש ולהציגו
כמנהיג הצעיר והרענן של העם
הפלסטיני.
העולם כולו הבין שאין עוד טעם מדשא־ומתן
לשלום בלי אש״ף. כל הגורמים השלימו
עם מציאות זו, ומחפשים עתה את
הנוסחה הגואלת, שתאפשר את הזמנת
אש״ף לז׳נבה. אש״ף עצמו נקט צעדים
כדי להבהיר לעולם שהוא מוכן לפיתרון״
שלום, על בסיס של הכרה הדדית ודו־קיום
ישראלי־פלסטיני. תושבי השטחים המוחזקים
ביטאו בבחירות את הזדהותם הגמורה
עם אש״ף. לאחרונה חיברו כל ראשי
הציבור בגדה וברצועה מיסמך משותף,
המביע תמיכה באש״ף ובתוכנית־השלום.
המלך חוסיין נאלץ לחזור ולהצהיר שוב
ושוב שאש״ף הוא הנציג הפלסטיני ה־בילעדי.

מול
התפתחות זו עומדת
שדת־ישראד חסרת-אונים.

מנד

אין היא מסוגלת להשלים עם המציאות
ולהתוות מדיניות ישראלית על פיה. כמו
ילד קטן, השורק מרוב פחד ביער החשוך,
חוזר יגאל אלון על הפראזות העלובות,
שאבד עליהן הכלח: אש״ף אינו מייצג
את הפלסטינים, או־טו־טו חוזר המלך חד
סיין לגדולתו, הנה־הנה מתייצב העם הפלסטיני
מאחורי המלך.

זה מגוחך. זה מצחיק. זה פא־תטי.
זה טיפשי.
בעקשנות של פושטי־רגל, דבקים אלון
ושות׳ בכל אשלייה. עלובה ככל שתהיה.
הם מוכנים לגרור כל מומיה מן הקבר,
לאפר אותה ולהציגה לפני מצלמות הטלכהוכחה:
הנה המנהיג הפלסטיני, וויזיה המקבל את עמדתנו.

כעבור יום אחד כילכד הצהיר
הוסיין במצריים כי הוא דוגל כהקמת
מדינה פלסטינית, בראשות
אש״ף, והפך את ההצגה כולה לקומדיה.
השייך
אחמד מוחמד אל־ג׳עברי הוא
דמות ססגונית מן העבר. אפשר לראות בו
שריד אכסוטי של דור־מנהיגים אריסטו־קראטי,
חלש ומושחת, שהביא על העם
הפלסטיני אסונות נוראים. אבל בעולם של
,1977 אין הוא אף מישענת קגה־רצוץ.
הוא קש שבור.

אם יגאל אלון מוכן להיאחז כקש
כזה, חוששני שהוא ע, מד לטבוע
כבד רגע.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי

עזהוא

בינלאומי.

גיוקי ארקין חמישה מיליון לירות
3בעת הדיון שהתקיים
בכנסת על הפדאי הפלסטיני
אכו־דאוד, נשא את דברו
שר־החוץ יגאל אלון. ציוותי־טלוויזיה
זרים וישראליים צילמו
והקליטו. אלון החזיק בידיו
שני נאומים, אחד שהכין מבעוד
מועד, ובו תיקווה כי ממשלת
צרפת אכן תסגיר את אבו־זיאוד,
שהודפס במכונת־כתיבה,
ואילו השני, שאותו השמיע,
ושבו גינה בחריפות את צרפת.
היה כתוב בכתב-יד. הוא נכתב
בידי השר דקות ספורות לפני
שעלה אל דוכך הנואמים, כשאחד
מעוזריו העביר לו את
ההודעה כי צרפת החליטה
לשחרר את אבדדאוד.
3כשנשאל שר־הקליטה
שלמה רוזן מה דעתו על
העובדה שמיפלגתו, מפ״ם, רוצה
להיפרד מהמערך וללכת
לבחירות לבדה, השיב :״לנו
אין קשרים טובים עם הרב
שלמה גורן. אותנו לא יקברו
בתוך הגדר.״
׳ 3להיטותו של הפרופסור
יגאל ידץ להתראיין בכלי-
התיקשודת הפכה כבד בדיחה
בין העיתונאים. הסיפור האחרון
על ידין אומר כי אחד מכתבי
גדי צה״ל התקשר אל הפרופסור
לצורך הכנת תוכנית תיעודית
על חטיבת גיבעתי. אולם ברגע
ששמע כי מדברים מגדי צה״ל,
ועוד לפני ששמע מה רוצה
ממנו הכתב, אמר ידין בלהיטות
:״כן, בבקשה, מתי אתם
רוצים לבואי אני מוכן להתראיין
בכל רגע.״
3ממשלת־הצללים של הליכוד
הפכה השבוע לבדיחה
במיזנון הכנסת. כשנכנס למיז־נון
ח״כ יגאל הורוביץ,
ניגשו אליו במה עיתונאים
ופנו אליו :״שלום, אדוני שר־החקלאות,
מה ׳שלום כבודו 1״
הורוביץ חייך מאוזן אל אוזן,
והבטיח כי אם אכן ימונה
כשר־החקלאות בממשלה הבאה,
יביא לכל עובדי הכנסת, כולל
העיתונאים, קרמבו. ח״כ הורוביץ
הוא מנהל המיפעל המייצר
ממתק זה.
3ביום שבו מונה ח״כ

אליעזר שוסטק כשר־התח- 3בורה •של ממשלת־הצללים של
5׳ הליכוד, התנגש במכוניתו במכונית
אחרת, ויצא אך בנס
ללא פגע. הגיב על כך ״ראש־הממשלה״
,ח״ב מנחם ביגין :
״מזל •שלא -מינינו אותו כשר־

—1גי

עי2

**גי*ני :

>י*•*ט״יי יג

ג ־*4י •**יי

משה דיין

משמש מוקד ומקור לא־אכזב להתעניינות ההמונים — דווקא מן הצד השני של
הגבול. לאחר פירטום סידרת־מאמרים ארוכה על מעלליו הרומנטיים של רמטכ״ל
צה״ל לשעבר (בתמונה: בחורה בשם שלומית, המוזכרת כמאהבת של דיין, ותמונת דיין במיטת בית״
החולים אחרי תאונתו הארכיאולוגית) ,החל השבועון המצרי אאחר סאעה בפירסום פרקים מן
האוטוביוגרפיה של דיין — אבני דרך. עורכי השבועון המצרי הנפוץ השיגו תירגום של המקור באנגלית.

החקלאות. אז ודאי י א היה
יורד החורף מ ם.״
י מדוכדכת במייוחד היתה
ד״כ גאולה כהן. היא זכתה
במיספר קולות שווה לזה של
הסופר ־משה שמיר לתפקיד
שר־החינוך, אולם לבסוף הוחלט
להעניק את התפקיד לשמיר
בשל ״ניסיונו היחינוכי-יתרבותי״.

טרה״ ,לא נבחר לכל תפקיד
שהוא, אף לא לזה של סגן-
שר־המישטרה.

> 8גם ח״כ יורם ארידור
הסתובב במיזנון כארי בסוגר.
הוא אומנם נבחר לתפקיד שר־העבודה,
אולם כאשר פירסם
הארץ את רשימת חברי ממי
שלת־הצללים, נשמט שמו בטעות.
ארידור חשב כי הכתב
לענייני מפלגות של העיתון,
אמנון ברזילי, מתנכל לו,
והקים זעדת־חקידה כדי לברר
את העניין. רק כשהעורך,
גרשום שוקן, הבהיר לו כי
נפלה טעות בדפוס, נרגע,
בתנאי ששמו — כולל המינוי
— יפורסם למחרתו.

במסיבה שערך צלם־

בביתו שבירושלים לכבוד עמיתיו
למיקצוע, הופיעו כל הנו־כהים,
החל במנהל מחלקת־החדשות
דן שידון, וכלה
בחתן הטרי ישראל סגד,
כשהם לבושים בג׳ינס. רק
הכתב רון כן*ישי, מי שהיה
כתב הטלוויזיה בגרמניה המערבית,
הופיע למסיבה כשהוא
לבוש בחליפה מהודרת בת
שלושה חלקים, וענוב בעניבה.
כשנשאל מדוע הוא בא למסיבה
של אנישי-הטלוויזיח,
הידועים כטיפוסים בוהמיים,
בלבוש סולידי, השיב :״אני
צריך לגמור את -המילתחה
האירופאית שלי.״

נדקב• ר א׳י ח לציון 1זנ ר1ן ״>קכ

המראות המתחלפים
המיכני בנהיגה עצמה.
3המנחה דודו טופז
משעשע את שומעיו בתוכניות
להפקת סידרת־טלוויזיה שתיקרא
סל־כלא, ושבמרכזה תעמוד
״התנחלות מעשיהו״ .ל

8אבל וחפוי־ראש הסתובב
גם ח״כ אהוד אול־מרט,
הרואה את עצמו כ־
״עתיד״ הליכוד. אולמרט, שכונה
על־ידי שר־השיכוו המנוח
אכרהם עופר, בנאומו האחרון
בכנסת ,״דובר המיש־

הטלוויזיה אריה רוזנפלד

אסת ו שמיו

והריכוז

הזמרת הצעירה /שהיא רעייתו של
יוצא להקת ״כוורת״ ,אפריים שמיר,
שולחת מבטי הערצה אל הזמר אריק איינשטיין. ובצדק. איינשטיין
נתן לאסתר הזדמנות, שרק זמרות מתחילות בודדות זוכות
בשכמותה: להופיע לצידו בערב פיזמונים חדש שהוא מגיש.

׳ 3מתי מיטיב, מנכ״ל רשות
השידור, יצחק ליכני, לחשוב?־
בשעה שהוא נוהג
במכונית בכבישים בינעירוניים.
לדעת ליבני, עוזרים לו
בכך הטילטולים של המכונית,
הרעש המרגיע של המנוע,

דבריו אין במעשיהו שום
בעיות בריאותיות, מפני ־ש״כל
קופת־חולים ־נמצאת כאן.״
! 3אחת מבדיחות השעה
טוענת, שיצחק רבין שלח את
הסישטרה להחרים את כל
האקדחים שבידי חברי־ההממ־שלה.
לפי הבדיחה הגיב על
כך שר־העבודה משה כרעם :
״לי לא איכפת. יש לי בבית

עוזי.״

3אמר השבוע העיתונאי
דן מרגלית, שבא ארצה
לביקור־מולדת :״אני לא מבין
את העניין הזה עם אשר
ידדין. כשאני הייתי יושב
ומדבר אי תו, הוא לא היה
מסוגל לגמור מישפט !״ השיב
לו העיתונאי יהושע שגיא :
״את המישפט הזה הוא כבר
יגמור !״
! 3אווירה בינלאומית אמיתית
שררה ביום החמישי
האחרון במועדון־הלילה היפואי
עומר כייאם. היה זה במסיבת־ההיכרות
שערכו מנהלי פירסום
אריאלי לכבוד מינויו של
הבדרן יואל שר כ״איש הכירה״
של מיפעלי-הבירה ה ישראליים.
בערב, שבו נשפכה
הבירה בוויסקי השתתפו, בין
השאר, בעל מיפעלי-הבירה,
הקנדי מורי גולדמן, מגכ״ל
הכיפעלים שמואל (״בונד,״)
דרור שהיה בזמנו ראש.מיש-
לחת־הקגיות של ישראל באר־צות־הברית,
מנכ״ל הסופרסל
אלוף (מיל ).יוסף (״מסקה״)
גבע, דובר אגד רפי דוזג־

כדג, אמנון, רוני ואורי
אריאלי, בעלי מישרד־הפיר-

סיום ,׳ועוד רבים מראשי התעשייה
בארץ. לכבודו של גולדמן
הקנדי פתח שר בסידרת שירים
קנדיים. אך בשעה אחת בלילה.
העולם הזה 2055

אנ שי ם
ימרות הערב הסגור, נפתחה
הדלת ולמקום נכנסו שחקני
קבוצת הכדורסל מובילג׳ירג׳י
וארזה, שניצחו באותו ערב את
מכבי תל־אביב. לכבוד האורחים
האיטלקיים עבר שר, יחד
עם כוכב הקבוצה איוואן
(״האיום״) כי ס ץ, לסידרת
שירים איטלקיים. בשעה שתיים
בלילה נפתחה שוב הדלת,
ולמקום נכנס שמדאד פלא־טו־שרון
בחברת אשתו אנט.
יואל קיבל את הנכנסים בסיד-
רת שירים בצרפתית ובאידיש.
בשעה שתיים וחצי בלילה חזר
שר למקורות, ויחד עם הפיר־סומאי
דויד תמיר ואחותו
עדנה, הנשואה למנב״ל מים־
על־הטכסטיל נילית, גדעון
הוכדורף, המשיכו השלושה
בשירה בעיברית עד אור הבוקר.
8הפתעה
בלתי־רגילה נגרמה
לרקדן ג׳וקי ארקין.
הוא קיבל המחאה מצה״ל עבור
עבודתו עם אחת הלהקות
הצבאיות. כשפתח את המעטפה׳
התפלא לגלות בה את
הסכום: חמישה מיליון לירות.
ג׳וקי, שציפה לחמשת אלפים
לירות בילבד, ,מיהר לברר את

לפרץ שתי נשים, אחת חוקית,
אם ילדיו, ושניה הידועה
בציבור, שגם היא אם לילדיו.
פרץ מפרנס את שתיהן, מחלק
את זמנו בין בתי השתיים.
8הדי מעשרדההתאבדות
של אברהם עופר עדיין מהדהדים במיזנון הכנסת. הח״כים
מנסים להיזכר כיצד.נודע להם
על ההתאבדות, ואיד הגיבו.
שר-הבריאות ויקטור שם־
טוב היה בביתו כשצילצל
אליו מזכיר הממשלה, והודיעו
על ההתאבדות. שם־טוב ההמום
ירד מייד לרחוב, חצה את
הכביש ועלה לביתו של ח״כ
אליעזר רדכן, הגר מולו.
כשסיפר לרונן מה קרה, אמר
זה :״אתה עושה ממני צחוק !״
רק אחרי ששם־טוב הלך, החל
מאמין בהתאבדות, ולדבריו לא
עצם עין כל הלילה.
י ח״כ גאולה כהן ממשיכה
במסורת הוויכוחים והמריבות
עם חברי־הכנסת בעת
הדיונים באולם המליאה. באחת
הפעמים פקעה סבלנותו של
שר־החינוו־יוהתרבות (״חבר-
הכנסת פרודורמול״) אהרון
ידלין, הידוע כאיש שקט
שאינו מתפרץ, והוא קרא

א ובז

עמוס קינן על נך גוויון הכישלון הגזול
ביוהו של העם ההווי בעת החדשה״ ^
ה צו האפל של הונוש הנטוש

״בצינורות ה מקובלי ם
על הסיגגון והאופן שבהם תיפקדה מערכת־הביטחון,
בתקופת כהונתו של דויד בן־גוריון
כראש־הממשלד, ושר־הביטחון, מעיד אריה דיסנ־צ׳יק
במדורו ״מזיכרוני הארכיוני״ ,שם הוא
מספר כיצד הוחלט על פעולת־תגמול בכינרת,
בשנות החמישים הראשונות :
״כאותו פרק־ זמן שוחחתי עם הרמטכ״ל כדמה
דיין, ושאלתיו אם הפעולה הותרה כמפורש וככל
ממהיה על־ידי ה,זקף. השיכ לי משה דיין , :על
פרטי פעולת־התגמול סיכמתי עם כי.ג׳י — .גם
על היעדים וגם על הכוחות שיופעלו. הוסכם שאני
אכצע היערכות הכוחות לקראת 3לפנות כוקר,
,שעת השיף. אך אחרי שהכל יהיה מוכן ומאורגן
— לפגי התחלת הפעולה — עלי (הרמטכ״ל)
להתקשר עם ראש־הממשלה ושר־הכיטחון כדי
לקכל, אור ירוק׳ סופי.׳ ,ואכן,׳ אמר דיין, ,זמן
קצר לפגי שעת־האפם התקשרתי, כמקוכל, עם
אל״מ נחמיה ארגוכ ׳ ,ודיווחתי לו כי הכל מוכן
לפעולה כמוסכם וכיקשתי ממנו לקכל מכי.ג׳י.
אישור סופי לפני שאתן את הפקודה לזוז. נחמיה
אמר לי׳ — סיפר דיין — ,כי יגש לכי.ג׳י. הכיתה
ויחזיר לי טלפון, ולאחר זמן־מה טילפן ואמר :
,אור ירוק. אפשר לפעול וממשיד דיסנצ׳יק
לצטט את דיין :״על כל פנים, אני קיכלתי את
הפקודה כצינורות המקוכלים, וכך פעלתי...״
(מעריב)

הו״ידו כן לזקן
וליודשיו

א רי ס ו שי שי לביאי ״ י ,״

א י* שנה לנישואיהם, המד

תעו כאשר בעת הצגת־קולנוע מיוחדת, קינלו שי משי קיפילביץ,
מנכ״ל חברת תמרוקים ישראלית. את החגיגה האמיתית ערכו
השניים השבוע בבריסל, לשם הוזמן אריק להופעה. המתנה שהעניק
הוא לאשתו לציון המאורע המשמח: צירופה למסעו בבלגיה.

העניין, ואז הסתבר לו כי
המחשב טעה וזיכה אותו ב-
4,995,000 לירות יותר מן
המגיע לו.
! הפסלת אי לנ ה גור
הגיעה לישראל מביתה שבלוס
אנג׳לס, כדי להכין כאן את
תערוכתה הבאה, העומדת להתקיים
בחודש הבא בפאריס.
לתדהמתה הסתבר לה כי בארץ
נמכרים פסלים מזוייפים כאילו
היו פסליה -שלה. הגיבה איל נה
:״זוהי באמת מחמאה גדולה,״
אלא שהיא אינה מסתפקת
במחמאה, ועומדת לכנס מסיבת־עיתונאים
כדי לחשוף את
התרמית.
8מנהיג פועלי אשדוד
י הו ש ע פרץ נידון למאסר.
נקבע לו ״מאסר פתוח״ ,ועליו
להתייצב מדי־בוקר בתחנת-
המישטרה ברחובות. באחד הימים
לא התייצב פרץ בתחנה.
כשנשאל השוטר התורן מדוע
לא הגיע פרץ, ה-שיב זה:
.,כנראה אין לו זמן היום,״
והמשיך לקרוא בעיתונו.
! 8עיתונאי ידוע ניגש אל
פרץ ואמר לו :״אני מבקיש
לראיין את אשתך.״ השיב פרץ
״לאיזו מהן אתה מתכוון ד״
העיתונאי חשב -שהוא מתלוצץ.
אלא שבירור קצר העלה כי
העולם הזה 2055

לעברה :״אולי תפסיקי עם
הטרור שאת משליטה פה?״ ח״כ
חכים שמעוני התרים בפני
גאולה :״לא שומעים אותך
ולא רוצים לשמוע אותך, שמענו
אותך מספיק !״ השיבה לו גאולה
כילדה נעלבת :״לא שואלים
אותך מי שומע ומי לא -שומע !״
81 מיקרה בלתי-נעים אירע
לעורו־הדין צבי לידסקי.
הוא מסר את מכונית הפוג־טיאק
המפוארת שלו למוסך,
ובמקומה קיבל אח מכוניתו של
עורך־דין מכר לשימוש חד־פעמי.
המכר החנה את מכוניתו,
מדגם פדו, ליד משרדו
של לידסקי, ומסר לו את המפתחות.
בתום יום עבודתו יצא
לידסקי את המישרד, ניגש למכונית
פידו שעמדה בפתח
מישרדו וניסה לפתוח אותה.
לפתע זינק עליו אדם והתחיל
לצעוק :״גנב, גנב!״ לידסקי
ניסה להסביר לאיש כי הוא
עורך־דין מפורסם וכי אינו
גנב, אולם זה טען כי לידסקי
ניסה לפרוץ את מכוניתו. רק
אחרי שעורך־הדין הציג את
ניירותיו נרגע האיש, וללידסקי
ניתנה האפשרות להסביר לו
מדוע טיפל במנעול מכוניתו.
מכונית הפדו •של מכרו של
לידסקי חנתה מעבר לרחוב.

דיעה ביקורתית ביותר, ובלתי־מקובלת, על
חלקו של דויד בן־גוריון בעיצוב ההיסטוריה
הישראלית החדשה, הביע עמוס קינן במאמרו
״הזקן — ונעריו״ שם כתב :
״כן־גוריון היה הכישלון הגדול כיותר של
העם היהודי כעת החדשה. את גודל הכישלון
הזה ניתן יהיה לנדוד רק אם וכאשר תיחלץ
מדינת ישראל מן המכוי־ המאוד סתום, שאליו
נקלעה מיד עם לידתה כאשר הוא היה המיילד.
״כניגוד לשטיפת־המוח הקולקטיבית, שאצלנו
הפכה אמת היסטורית, שטיפת־מוח המקוכלת
רק כמישטרים טוטליטריים אך אצלנו היא חוזרת
עם, דימוקראטיה׳ ,לא היה כן־גוריון מדינא-
גדול. אמת, הוא היה כן־דורם של צ׳רצ׳יל
ודה־גול וטיטו, אך כניגוד להם, לא ניחן כראייה
היסטורית, לא הזה את התמורות כעולם, לא
כיוון את עמו ואת ארצו לקראת התמורות הללו.
אם כיום אנו עומדים כפני שוקת שכורה, הרי
זכות־היוצרים שמורה לדויד כן־גוררון, וזכות
ההמשך שמורה לנעריו, הממ׳טיכים אותו ונושאים
את שמו.
״שלושה דברים לא חזה כן־גוריון, והרביעי
נולד נפל: הוא לא חזה את השואה ואת מימדיה.
הוא לא חזה את קץ עידן דקולוניאליזם. הוא לא
חזה את עוצמתה, היקפה והשלכותיה של הכעייה
הפלשתינאית. והגפל הרביעי, שכולו שלו: הוא
הכיא עליה המונית ולא דאג לקליטתה, ובכד
הניח את התשתית לסער ההכרתי המאיים עלינו
לכלותנו.
״על שלושה ועל ארבעה...״
(ידיעות אחרונות)

החומצה״הגופריתנית
ש אבל ה בדן ו״זזשיזז
את אחת הדיעות יוצאות־הדופן כיום, על
ההבדל הקיים בין דור־המייסדים במדינה, לבין
דור־היורשים, הביע חבר-הכנסת לובה אליאב,
בשיחה בהשתתפות פרוס׳ נתן רוטנשטרייך
ועורך־הדין סלומון, שנערכה בהנחיית העיתונאי
לוי יצחק הירושלמי :
״אחרי שנוריד את הנוסטלגיה ואת האידיאלי זציה
לגכי הדורות הקודמים, עדיין נשארת בעינה
עוכדת־היסוד, שאודח־החיים הפשוט והעממי של
הדור־הקודם, שמידיו קיבלנו את הלפיד —
ואפילו היה אורח־החיים מלאכותי לפעמים —
היה פו גרעין גדול של אמת, .והצנע לכת׳ —
היה כו משהו אמיתי. הדור שלי הגיע לעמדות־המפתח
— עם הממלכה. הייתה הסתנוורות
מהממלכתיות. אורח־החיים הפשוט והצנוע נזרק
על־ידי רכים מכני דורי כדבר שאין חפץ כו
(ואני רוצה להוסיף כאן בסוגריים: אין זה עניין
* אל״מ נחמיה ארגוב איבד עצמו
.זאוחר יותר.

לדעת,

של מודרני, או לא־מודרני. המהפיכה הסינית,
למשל, אימצה לה דווקא את אורח־החיים הפשוט
כמיפגן על־ידי הנהגתה עד עצם היום הזה, ואולי
זה אחד הדברים המצילים אותה. כמקום זה
כאה הממלכתיות. ליתר דיוק: לקחו רק את
הכרק החיצוני של הממלכתיות. כלי ששמו כמשד
25 שנה, שום חוק לפיקוח ממלכתי על המערכה
הפוליטית־המפלגתית. לקחו את הראוותנות, את
הדרגות, את המעמד, את הטקסיות, את השרד
והשררה — ולא את הביקורת של הממלכה.
כאן נוצר שכר...
״אין גם לשכוח את המלחמות שעברו עלינו.
אפילו מלחמות־מצווה או מלחמות־קיום — והמל חמות
•טלנו היו כאלה — כסופו של דכר יש
להן גם צד אפל. אבותינו ככר קבעו חוקים
מחמירים לגכי שלל. אני אומר: מלחמת השחרור,
שלא היתה לה.דוגמה מבחינת ההירואיות, היה
לה גם צד אפל של הרכוש הנטוש, שאכל ככר
אז ככני דורי כמו חומצה גופריתנית. ולכל מה
שהתחיל אז — כאה תאוצה נוראה אחרי מלחמת
ששת הימים. נוצרה א־טלייה, אימפריאלית׳.
(מעריב)
אסור להתעלם מכך...״

״חלקלק
במו פזרמייקוה״
על הופעת שר־הביטחון שמעון פרס בטלוויזיה,
שבה הציג את מועמדותו למישרת ראש־הממשלה
נוכח פני האומה, כתב העיתונאי יואל מרכוס :
״הנה הוא צופה כמר פרס בטלוויזיה. חלקלק
כמו פורמייקה. כל חייד כמקומו. כל הרמת־גכה
מחושבת. כל מילה מתוכנתת. נקי, אלגנטי,
סטרילי. טוב מכדי להיות אמיתי, היו אומרים
על כך הבריטים. הסתיים ודטידור והמילים
המהוקצעות נעכלו במהירות כמו ארוחה סינית,
כלי להותיר הרכה להגות ולהיזכר כו — ונותרנו
כלי תשובה על השאלה כעצם למה הוא ולא
(הארץ)
מישהו אחר...״

דרוזי ל ה שכי ר
על מחול־השדים המתנהל בתוככי העדה הדרוזית,
לקראת הבחירות, שבמהלכו החליטו עד
כה כבר יותר מ־ 10 מועמדים־בכוח להציע
מועמדותם כדרוזים למיפלגת העבודה, מגיב
נימר נימר, ברשימתו ״מיכרז פומבי״ .הוא מונה
את הכישורים שלהם נזקק המועמד־הדרוזי
הממוצע של מיפלגת העבודה :
״ .1בהתחשב בנסיכות, הגיל לא משנה.
.2בקיאות כעריכת הפלות ומסיכות קינג־סייז.
.3כעלי דירות מרווחות להכנסת אורחים.
.4חוסר התעניינות כתחומים: חינוך י, מדע,
לאום, טכנולוגיה...
.5להתחייב מרא׳ט על ביטול חוק־חונוד־חובה.
.6ויתור על כל הקרקעות שכרשות התושבים
למען הפיכת כני העדה מפלחים ורועי־מיקנה
לאנשי ביטחון ופקידות ככירה.
.7תמיכה של חמולה ענפה ומכובדת ! !
נ.כ : .המועמדים אינם זקוקים לתקציב מקופת
המדינה.
הם יממנו את הוצאותיהם ככוחות עצמם —
ההקצבות המגיעות להם יעברו למשרד־הכיטחון
לרכישת אפ־ ,15 כי אין פחד מהפלת ממשלות
כישראל
מועמדים ! י אל תחמיצו את ההזדמנות. זיכרו
כי כל מועמד חייב לגייס חמש חתימות.
נ. לנ״ב: נוסף לנוסף כזה, כותב שורות אדה
החליט לרוץ אף הוא — וחסרות לו המיט חתימות
כיוון שלא הצליח לשכנע אפילו את אשתו
(חותם — על המשמר)
כחתימה למענו

פסוק• השבוע
• ראש־ הממשלה לשעבר הגד׳ גולדה

מאיר :״גם בן־גוריון וגם אשכול וגם אני עשינו
שגיאות.״
• שר־ הביטחון שמעון פרם :״אינני
גאון ואינני מושיע, אך בטוח שהמדינה תעלה
על דרך של חזון.״

• ראש־ הממשלה יצחק רכין על מא
בקו
הצפוי למעמדו :״אני אופטימי. אני
רגיל להוביל צבא לניצחון, לא לתבוסה.״

• שר־ החוץ האמריקאי הנרי קיסיג־

ג׳ר ערב פרישתו :״בשנה הבאה בירושלים
הבנויה והבטוחה.״

• הרב הראשי, הרב שלמה גורן:

״הרי ידוע לכל ששלמה המלך היה מקורב מאד
לנשים...״

עצה מיניסטריאלית דיבייזי
נכון שיש שרים פצועים ושריש בהסגר ויש כמה
שרים שעפו החוצה בגלל כרטיסים אדומים מהיועץ
המישפטי — אבל זה סתם תירוצים בשביל העיתון,
וגם הבעיות שיש עם רוח הצוות הם לא סוף העולם.
יש הרבה ממשלות־עם־בעיות בליגה העולמית, אבל
אף אהת לא תפסה עונה רעה כמו זאת שלנו.

מכיוון שהימים הולכים ונהיים קשים יותר, והלילות
קרים יותר, ואין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו
יעשה וגם מגביע אירופה נעוף בקרוב, לא נותרה בל
ברירה, אלא לבצע את המוצע להלן :
שהרי ברור שלא עניינים של טקטיקה הם בעוכרינו,
וגם לא מחסור במוחות יוצרים וברגליים מסיימות.
העניין הולך ונהיה ברור: הממשלה תפסה עונה
רעה. נאחס וזהו. אלא שעכשיו כבר סוף העונה,
ולמרות שהממשלה היא פייבוריטית ותיקה, היא
עלולה לרדת לליגה השנייה אם לא תנקוט מייד את
האמצעים הדרושים.

ולכן צריכים אוהדי הממשלה הזאת לבוא דבר
ראשון ולשבור בלוק קרח על השולחן של ראש־המט־שלה
לפני כל ישיבה, זה כבר הוכיח את עצמו בעבר,
ואחר־כך לשחוט כבש ולמרוח את הדם על הבניין.
חוץ מזה צריכים כל השרים ללבוש על הצוואר שומים
נגד עין־הרע, והשרים הפורצים (חוץ וביטחון) כדאי
שיעשו מסז׳ לרגליים עם מוח טחון של תרנגול שחור.
ראש־הממשלה בעצמו צריך לשים שמן קיק בשערות
עם חלמונים של ביצה — וזה גם מגרש* את השדים
הרעים וגם טוב לשערות.
כדאי גם לקרוא פרקים נבחרים בתהילים כל יום
ראשון לפני הישיבה, והציבור בעצמו מתבקש לשאת
שן של חתול מת תלויה על יד הלב, כדי שהממשלה
לא תעשה שטויות מדיניות.
ואתם תראו, אם הממשלה תבצע את כל זה בקפדנות,
היא תצא מהמשבר. ואם גם זה לא יעזור, אז
אין ברירה וצריך לקרוא לאמריקאים.
התקנה ברועה על
מזג־האוויו

גוד איבנינג ליידיז אנד ג־נטלמן
היד אר דה ניוז אין אינגליש:
היז

בכל פעם שירושלמי־תיעה נקלע לרגל
עסקיו אל שאר המדינה, אין לו מנוס
מפני השאלה הנוקבת :

״נו, אין בירושלים ...קר

מג׳ססי

ג׳ויין

חסיין

קינג

פרינס חסן,

דה מאזר

קומרס אין

ג׳נדל

צ ׳ י ף אוף

עמא ן

אוף שינו-י

איז

ססארסינג

גואינג

סהמורו

ג ׳ ויין *י•דה ניו• ״יפ א•ר׳*ט י א ז */וול ^א ז. ק,ראה1ו

קרוין,

צ ׳ ימנו אוף

סירד ארטילרי

אנאו -נסדטהדיי דם ה י

דמ וקראטיק פארטי

היז ״•*מ•#ג ׳ 1ס •ס י •וויל

להלן מובאת תשובה מכרעת, מסכמת
ופסקנית לשאלה זו, והקוראים המעוניי־נים
רשאים לגזור ולשמור :
בירושלים, כמו בשאר חלקי המדינה,
אנשים מודאגים בשל המצב המדיני הרופף
והמצב הביטחוני הלא״ברור.
בירושלים, מעסיקות את תושבי העיר
בעיות כלכליות שהן תוצאה מן המחירים
הגבוהים וחמיסים הכבדים.
בירושלים עוקבים בסקרנות ובמבוכה
אחר מסעי הבחירות ההולכים ומתגברים,
ולא כל כך יודעים במה לבחור.
בירושלים יש בעיות עם התחבורה ה ציבורית,
עם איזורי החנייה המוסדרים
ועם תעלות שנפתחות באמצע כל כביש.
בירושלים יש מגיפות מסוגים שונים
מחולירע בקיץ ועד כלבת בחורף שלא לדבר
על שפעת הונג־קונג.
בירושלים יש אנשים עם בעיות אישיות
ומשברים נפשיים ואהבות נכזבות וכל
תושבי העיר הולכים ומזדקנים מרגע לרגע.
בירושלים
אפשר ללכת ברחוב ולהתפוצץ,
ולהיות עוד קורבן לטרור.
אבל יש בירושלים דבר שלא מעניין את
אף אחד וזה במיקרח מזג־האוויר. מפני
שירושלים מצויה, לפי האטלס, באיזור
אקלימי ים־תיכוני וממוזג. לכן בחורף
קצת קר ובקיץ קצת חם. ומי שקר לו יכול
ללבוש עוד סוודר. רוב תושבי ירושלים
עומדים באומץ מול מזג-האוויר שלהם,
ואם המחלות או התסביכים או התאונות
או המילחמות לא יהרגו אותם — חם
יחיו באושר ועושר לעולם. חוץ מזח מודיעים
ברדיו על מזג־האוויר ומי שרוצה,
שיקשיב ולא ינדנד. תודה.

נניח שהחלטת שהכל הגיע עד כאן, ו־בשביל
שלא תשתגע תיכף־ומיד אתה מחליט
לברוח למקום הכי רחוק שאפשר להגיע
אליו בלי פספורט ושם לשבת עד
שתירגע ותחזור למוטב. לכן אתה לוקח
מיברשת״שיניים ונוסע לפינה השקטה, הרעננה,
המקורית והנידחת ביותר בארץ
הלא היא נועיבה שבים־סוף.
אז תיכף כשאתה עולה על כביש״הערבה
עוקפים אותך איזה שבע-מאות אנשים
אומללים שהחליטו גם הם שהכל הגיע עד
כאן וגם הם חייבים לברוח למקום שקט
ומקורי ורחוק כדי לא להשתגע. ובעודך
משתלב בזהירות בתנועה הסואנת, מצטרפים
אליך באילת אלפי פינים שברחו מ-
סקאנדינביה החורפית כדי שלא יחטפו
התקפת״עצבים מרוב קור.
אפשר גם להוסיף לכך את הבורחים האצילים
יותר, שכשיש להם דיפרסיה הם
מצלצלים לארקיע ומזמינים שני כרטיסים
+סירת״זכוכית כדי לסתום סופית את
הים הצר הזה, ואפילו כשאתה יורד
מתחת למים לראות את הדגים מהצד ה נכון
של המיפלס, מתברר לך שאתה בתוך
פלוגת-מיפקדה שירדה מהצפון כדי להתאוורר
קצת מהשיגרה על חופיו השוממים
של יס״סוף הנידח.
וכשאתה חוזר הביתה, מחושל ומטוהר,
אתה מחליט שבהתקפה הבאה תלך ישר
למוסד הסמוך. מקבלים שם זריקות״ארג-
עה חינם, ולא צריך לישון באוטו.

ססאף,

הד אוף

אנד דה קומאנדראוף דה

סוונסי-

ר ג ׳ ימנט הו. איזסלברטינגסו -דייהיז טוונסי-פיפס

*א ינ יבר
•היז?•מ••.ג ׳ ן ס •ט י •:סד •1דט הי
איסספרינסיפלס אר

אנד גהד אדמיניסטריישן

אוף

אנדג הד פייפל -א ז

ריזלם

אוף

ריטייר פרום אול
סטופ

דט מינםגו. דאקונומי

וולאז גויר סקו -ריסי

קורס.
א ז אי

•איז

ג ׳ וייןי ״,שי נ הי

סימילר סו• היז או יא ו-ן .

ג ו •א י ;נ ג טו.

.ס י. נ ם

פאינג דה

היז

_קאמך דה

דיו-סיז,

קומ 1ן .

ג׳נרל

אנד אנטיל

אנד סד דם ד י
ווי

מים

אגיין

פליינג. אב ד

קינגדום

אנד קראו-ן

איז

אינקלו-דינג

ידין

ניו• ממ 2ר ,

קינגאוף דה האשמיים

מג׳סטי

היז

היז דסיז ׳ ן ,

היז מג׳סטי

גואינג סר•

סינס

וויל

מידניים.

פריצסרו -ב -י נש סיין

אנד דה
סהמ ו יר ו ,

קינג הב אי

וול-

לוס אין

גהדנייסאנדגו. דלק ,

2ראיונות

ס פו רי ם
ו שו ע ר ,

לפניכם 2ראיונות עיתונאיים עם שני אזרחים ישראליים המבוקשים
על־ידי מישטרות זרות. מימין — ראיון שפורסם, מתפרסם ויתפרסם עם שמואל
שרון. משמאל — ראיון שלא פורסם, לא מתפרסם ולא יתפרסם עם מיכאל
קוץ. כל דימיון בין הראיונות ממש מיקרי.

חבצלת חשוון

קוץ בתחת

מר שרון קיבל את פנינו בביתו הנאה
והמרווח־ ,המשופע בשכיות־חמדה אומנותיים.

שמך האמיתי אינו שרון, הלא כן?
ת( :בפסקנות) לא, נולדתי בפולניה
ושמי האמיתי שיוביץ.
ש: ולמה שינית אותו ן
ת( :גאה) כי אני ישראלי עכשיו.
ש: מדוע אינך מוכן להתייצב למשפט
בצרפת?
ת( :בוטח) אני חף מפשע. נקי מכל
חטא. הוויכוח ביני לבין שלטונות צרפת
הוא על כסף בלבד ואני מוכן להגיע
איתם לפשרה. רוצים משפט ז בבקשה,
אבל כאן בישראל, בביתי. שישפוט אותי
בית משפט יהודי. רק בית משפט יהודי!
לא בית משפט צרפתי, אנטישמי.

את מיכאל קוץ פגשנו בתא המעצר, בו
הוא שוהה עד גמר ההליכים המשפטיים
בבקשת ההסגרה הגרמנית.
ש: שמך האמיתי אינו קוץ, הלא כן?
ת(:בהיסוס) לא, נולדתי במרוקו ושמי
האמיתי בוטבול.
ת: ולמה שינית אותו?
ת( :מתחמק) כי בתור ישראלי רציתי
שם ישראלי.
ת: מדוע אינך מוכן להתייצב למשפט
בגרמניה?
ת( :מגמגם) נכון, פרצתי בנק, לקחתי
כסף. אבל זה היד. מזמן. עכשיו הפסקתי
עם זה. אני עובד, יש לי אישה, ילדים.
אין לי יותר שום עסק עם פשע. אם
יסגירו אותי לגרמנים זה יגמור לי את
הכל, זה שנים בית סוהר. זה עוד פעם

ש: אבל יש הסכם הסגרה עם צרפת.
ת( :מחייך) אז מה? אז צריך להסגיר
אותי לצרפת לפי ההסכם שהצרפתים עצמם
הפרו כששיחררו את הרוצח אבו־דאוד?
לתת להם במתנה יהודי ישראלי
כדי שיתעללו בו?
ש: יש מעט מרירות בדבריך.
ת( :רציני) כן. אני אוהב את הארץ
הזאת כאהבת אשה ואני מצפה שהארץ
תחזיר לי, ולו מעט, אהבה.
ש: מה זאת אומרת?
ת ( :מסביר) אני לא מבקש יחס מיוחד,
אני מבקש יחם הוגן. תא מעצר עם 2טלפונים
בלבד זאת השפלה.
ש: מדוע?
ת( :מתלהב) מדוע? כי אני אוהב את
הארץ הזאת. אני משקיע פה, ככה מסה
לשם איזה 150 מיליון לירות. חוץ מזה
נותן תרומות בסך 15 מיליון, בלי שום
טובות הנאה. אז לא מגיע לי יחס הוגן?
ת: בהחלט כן. אני מאוד מקווה שלא
יסגירו אותך.
ת ( :לבבי) תודה רבה.

לתוך מעגל הפשע, ואני לא אוכל לצאת
מזה יותר. ודווקא עכשיו, אחרי שהצלחתי
לצאת, זה באמת קשה.
ש: אבל אתה פושע.
ת( :מתבלבל) הייתי, אני כבר לא.
ש: ויש הסכם הסגרה עם גרמניה.
ת ( :נבוך) כן. אבל ...אני פשוט מבקש
שיתנו לי שאנס, זה הכל.
ש: מדוע שיתנו לך שאנס?
ת ( :מתקשה להסביר) אני לא יודע,
אני מבקש, זה הכל. הנה משחזרתי לארץ
אני בסדר, נקי, אין לי בעיות. אני עשיתי
פה צבא, הייתי במלחמות.
ש: זה לא שייך. אתה פרצת בנק,
נכון?
ת( :מתפתל) כן, אבל זה היה מזמן.
עכשיו זה אחרת.
ש: אני רואה שאין לך שום סיבה
סבירה למנוע את ההסגרה. אני מאוד
מקווה שיסגירו אותך.
ת ( :מיילל) אני בסך הכל מבקש שאנס.
ש: תודה רבה.

כולנו זכאים
כולנו אהבנו אותו כאדם וכאיש.
כולנו חיבבנו אותו כאיש וכאדם.
כולנו האמנו בו ל אורן כל הדרך.
כולנו עזרנו לו כל הזמן.
כולנו האמנו בחפותו ה מו חל טת.
כולנו תמכנו בו ברגעיו הקשים.
כולנו עזרנו לו בכל אשר יכולנו.
כולנו אמרנו לו שלדעתנו הוא חף מפשע.
כולנו עודדנו אותו ללא לאות.
ואם הוא בסוף התאבד — סימן שהוא חיה סתם מטורף.

מפ״ם נושכת
כלב כל ׳1
זה כשלוש שנים, מדי יום ביומו, אני
קורא בעיתונים, שומע ברדיו ורואה בטלוויזיה
שמפ״ם טרם החליטה אם לפרוש
אץ לא לפרוש מן המערך.
אני חושב שעצם הידיעה על הירהורי
הפרישה המפ״מיים הוא חדשה עיתונאית
בדיוק במו הידיעה שבלב התליע לנשוך
אדם — אם לא למטח מזה.
לבן, אנא מבם — עיתונאים, שדרנים ופרשנים
— מינעו ממני את המידע חזה.
אני לא רוצה לדעת שמפ״ם טרם החליטה
אם לפרוש או לא לפרוש מן המערך. אני
יודע את זה בבר שלוש שנים. תעזבו אותי
עם זה.
ואם במקרה מפ״ם כן תפרוש — הודיעו
לי אז. אבל עד אז — שקט. תעזבו אותי
עם זה.
די ! מספיק !! געוואלד

אני לא יודע מי החליט על זה, אבל
דווקא ביום שבת, בשעה ארבע אחרי-
הצהריים, באמצע ״שירים ושערים״ ,בדיוק
לפני סיום מישחקי הליגה, מגיש לנו הרדיו
״מהדורת חדשות בענייני ספרים וסיפרות.״
וככה, בשיא המתח, כשאתה רוצה לדעת
אם באמת מכבי ת״א הפסידה סוף־סוף ומה
קורה עם מלמיליאן ואיפה הגול של מכנם,
אתה נאלץ לשמוע במשך עשר דקות ארוכות
חדשות טריות בסיגנון הבא :
״בסיפרו החדש של יצחק קצנשטיין, ש הופיע
באחרונה בהוצאת ״קרן־הספר״ ,סוקר
המחבר את התפתחותה המאלפת של התנועה
הציונית בפלך פולדובה בשנים שבין
שתי מילחמות־העולם. קצנשטיין, שזהו
סיפרו העשרים־ושניים הרואה אור בעיב־רית,
היה פעיל בתנועת ״חובבי ציון״ וב־סיפרו
הוא מתאר בהרחבה את המאבק הממושך
והטראגי שבין ״חובבי ציון״ לבין
״ציוני חובב״ ,מאבק מתיש שהביא בסופו
של דבר לכירסום כוחה האידיאולוגי של התנועה
הציונית בפולדובה ולירידת השפעתה
הכמותית מחד והשפעתה האיכותית מאידך;
כירסום שבא לידי ביטוי מוחשי בוועידת
״המשביר המרכזי״ המפורסמת ב־תרנ״א
והביא לפילוג המכאיב והבלתי־נמנע
בין ״המשביר המרכזי״ לבין ״המשביר לצרכן...״
וכן הלאה עשר דקות תמימות של
כדורגל יקר מפז.
ומה שאני לא מבין זה למה הסאדיסט הזה
בחר דווקא בשיטה הזאת כדי להתעלל באנשים.
הוא היה יכול לגלח לנו את הראש
ולטפטף לנו לאט־לאט מים על הקרחת.
הוא היה יכול לטבול את רגלינו בחומצה
גופריתנית. הוא היה יכול לעקור לנו את
השיניים אחת־אחת בצבת מחושמלת. הוא
היה יכול אלף דברים. אז למה דווקא ככה,
למה?

1אל: ועדי העובדים
עקרות הכית
) פועלים אזרחי ישראל

אד ת שנה את מטה לחמנו
בעת האחרונה יצאו אירגוני עובדים, אי גודי
עקרות־בית, ועדי-פועלים ואזרחים שו נים
בקריאה למען השלום.
אנו, החתומים מטה, מתקיימים על הייצור
הביטחוני ועל המילחמה. הפסקת המילחמה
ופריצתו של שלום פירושם לגבינו חוסר-
יכולת לקיים את מישפחותינו.
רבבות מישפחות תלויות בהמשר מצב הלו-
חמה.
עתיד ילדינו תלוי בהמשך עבודתנו.
לכן אנו פונים אליכם בזאת בקריאה
ובבקשה:
ה פ סי קואתהמאבקלמעןהשלום -
תנו לנו ל חיו ת ! !
פועלי ״הנגמ״ש״
עובדי התעשייה האווירית
ועד הפועלים — ״תותחי ציון״
עובדי ״מטוסים״
ועד־הפועלים — תע״ש
ועד פועלי ״השריון״
פועלי ״הכדור״ — 9ט״מ
ועדי הפועלים ב״תדיראן״

חברות השמירה — ועדי
העובדים 4 1 הוועד־למען־החייל
הסתדרות העובדים העיבריים )
בארץ־ישראל? ן משרד־הביטחון
ממשלת ישראל הכנסת אזרחי מדינת ישראל

והגידול
רבינוביץ לא ימשיך
שר״האוצר יהושע רבמוביץ הודיע לידידיו הקרובים, כי לא ימשיך לכחן בתפקיד
שר־האוצר בממשלה אחרי הבחירות. לדבריו אין הדבר קשור במה שקורה
באוצר, אלא ביחסו של ראש״הממשלה לחבריו למיפלגה. רבינוביץ גם נפגע עמוקות
מפרשת אברהם עופר, ורואה עצמו כאחראי לה בחלקה, בכך שחיה יחד עם עופר,
פעיל מרכזי במערכת הבחירות של ,1973 אשר לה ניתנו כספי הגניבה מעיסקת
נווה־יעקוב של שיכון עובדים.
סיכום ארעי של תקופת רבינוביץ באוצר מאפשר להציגו כמחדש שלא ידע
לבצע את חידושיו. הרפורמה הגדולה במערכת המיסוי היא מהלך מהפכני ואמיץ,
שאותו היה לו העוז לבצע• רפורמה זו היתה הכרחית לקידום המשק מתקופת
הסער הספירית לתקופה מסודרת. אולם רבינוביץ לא השכיל להוציא לפועל
את הרפורמה ולממשה.
מהלך אחר, הנזקף ברובו לשמו, הוא הפיחות הזוחל, חידוש שהועלה על״ידי
נגיד ״בנק ישראל׳ הקודם משה זבבר, ואשר רבינוביץ אימץ והפך למדיניות
האוצר. על חידוש זה התעוררו חילוקי־דיעות רבים, בעיקר בקרב הסקטור היצרני
במשק.
החסרונות הבולטים של תקופתו הם האינפלציה הדוהרת שהיתה צריכה,
לפי התיכנון, לפגוע בשכר בילבד ושפגעה במשק כולו — והקטנת הייצור הלאומי
הגולמי על-ידי הקפאת הפעילות המישקית. הקפאה זו מנעה ייצור בסך 60
מיליארד לירות בתקופת רבינוביץ, וזהו אולי האסון הכבד ביותר של המשק
הישראלי.

נמה לא הואשם
דויד פלד?
כאשר הוגש כתב-האישום נגד דויד
פלד, התברר כי חסרה בו פרשה מרכזית
ביותר• פלד קנה מחברה של סר
אייזיק וילפסון דירה בירושלים, ב-
מחיר־הנחה מייוחד, והרוויח יותר מ-
100 אלף לירות בשנת .1971 וולפסון נהנה
בשנים האחרונות מהיתרים שהוציא
פלד, שלפיהם ייבא ארצה כיבוא־עולים
פטור־ממס ציוד וחפצים במיליוני לירות,
הרוויח מס במיליוני לירות.
הפרשה, על הוכחות מלאות ומפורטות
לה, נמסרה לפרקליטות המדינה אשר

מסיההכנסה מס ע להעלמות מס

בעיקבות פסק״הדין של השופט דב
לוין, שקיבל את טענת אנשי מס־החכ־נסה
וקבע כי אין חובה לרשום צ׳ק
שהוצא לפקודת חברה פלונית בסיפרי
אותה חברה, והיא רשאית למסרו הלאה
ורק פודה הצ׳ק חייב לרשמו, התעוררה
מבוכה בצמרת מס״ההכנסה. פסק״הדין
עומד בניגוד מוחלט לכל כללי ניהול־החשבונות,
ותחילה סירבו רואי־החשבון
ששמעו עליו להאמין כי אכן ניתן פטק-
דין כזה, וכי אנשי מס־ההכנסה הודיעו
לשופט את הגירסה המופיעה בו.
לאחר דיון בצמרת מס-ההכנסה הוחלט
על מינוי ועדה שתציע לשילטונות
המס דרכים לצאת מן הבוץ• הוועדה
בהרכב סגו-הנציב סלים מועלם, פקיד-
השומה זבולון הנדלר והיועץ המיש-
פטי למס״הכנסה דב נייגר, טרם סיימה
את דיוניה.
כיוון שבינתיים תקף פסק״הדין, נוהגות
חברות רבות לפיו, ואינן רושמות
צ׳קים שהן מקבלות בסיפריהן, מעבירות
אותם הלאה לבעלי״חוב שלהן. אנשי-
עסקים רבים ציינו כי הם בטוחים שדיון
נוסף יפסול את פסק-הדין, אולם

מדוע העיד גושן נגד עונו?
אחת החידות של השבוע שעבר היא: מה הביא את חיים גוש! למסור
עדות נגד אברהם עופר — עדות שהמישטרה עשתה הכל כדי שלא לקבלה ן
ההסבר פשוט ביותר. התביעה נגד אשר ידלין מבוססת על עדות גושן, שלפיה
העביר לידלין את חלק־הארי מהכנסותיו מעיסקות שונות. ההגנה היתה יכולה
למוטט גירסה זו על-ידי הבאת דוגמות מפרשת עופר, ולטעון כי שם לקח גושן
לעצמו את ההכנסות ולא שיתף בהן את עופר. עובדה, יכלה ההגנה לטעון, כי
גושן לא מסר עדות כזו.
כדי למנוע טענה זו היה גושן חייב לתת עדות נגד עופר, אשר תציג את
היחסים עימו כסימטריים ליחסיו עם ידלין. כיוון שבבית״המישפט תעמוד עדות
של גושן מול הכחשה של ידלין, יכולה להיות לשאלת הסימטריות חשיבות מירבית.
אגב, עובדה מענינת היא כי מי שהיה עורך־הדין של ידלין בימים הראשונים
לפרשה, הד״ר שלמה פלד, היה גם יועץ ממישפטי שקט של אברהם עופר
בתקופה האחרונה, יעץ לו כיצד לנהוג. פלד הוא ממישרד עורכי-הדין ״הרמן־
פינקוס״ ,שהם יועצים מישפטיים של מיפלגת העבודה.

מנקו־המוינה

מעלים מימאאיס

!״עלית

דויד פלד
סעיף מחוק
החליטה, משום־מה, שלא לכלול סעיף
זה בכתב-האישום.
ההסבר שניתן, בצורה לא-רישמית הוא
כי הגשת כתב-האישום בנושא זח היתה
מחייבת גם כתב״אישום נגד וולפסון, שהוא
מראשי יהודי בריטניה, דבר כזה
עלול לגרום לקרע עמוק בין המדינה
לבין המימסד היהודי בבריטניה, ומשום
כך הוחלט לוותר על האישום.
פרשת וולפסון היא המיקרה תקל ביותר
להוכחה מבחינת התביעה, וויתור
עליה מעמיד בסימן־שאלה את הצלחת
כתב־האישום כולו.

רכישת חברת ״שיכון-יובדים״ על־ידי
קונצרן ״סולל-בונה״ היא עיסקה שתביא
רווחים יפים ביותר ל״סולל-בונה״.
מרבית חובותיה של ״שיכון״עובדים״ הם
ל״סולל־בונה״ שבנתה את בתיה.
ברכישת ״שיכון״עובדים״ קונה ״סולל-
בונה״ חברה בעלת הפסדים מוכרים
של יותר מ״ 50 מיליון לירות, שאותם
תנכה מרווחיה. ברכישה היא קונה כמה
אלפי דירות במחיר נוח, תמכור אותם
בשנתיים הקרובות, בהתאוששות מחירי

על ״החנוה לישראל
עורך־הדין ארנולד שפאר, הגיט ל-
מבקר-המדינה, ד״ר יצחק נבנצאל,
את מימצאי בדיקתו על מעורבותם ואחריותם
של חברי מועצת־המנהלים של
״החברה לישראל״ לעיסקותיה בתקופת
מיכאל ציר. שפאר קיבל את הבדיקה
ממבקר־המדינה, אחרי שהתברר — תון
כדי בדיקת עיסקות הגניבה — כי לא
תמיד היה מיכאל צור לבדו אחראי ל-
עיסקות•
מבקר־המדינה מסרב לפרסם את מימ-
צאיו של שפאר, למרות הזמן הרב שעבר
מאז הגשתם. ההסבר שניתן היה כי
המבקר רוצה להבטיח את בחירתו ל הבורסה הדירות,
ותעשה רווחים יפים• עיסקה זו
תשפר במידה ניכרת את רווחי ״סולל-
בונה״ ,שהם יפים כשלעצמם גם כך.
מניות ״עלית״ מחירן נוח, והחברה
במצב מצויין. חרם הקפה של הצרכנים
אינו עובד, והעלאת-חמחירים האחרונה
תביא לחברה רווחים יפים, נוכח ירידת
מחירי הקפה בחו״ל. זוהי חברה שידעה
תמיד לפצות את בעלי־המניות
שלה, ושער־המניות הנמוך עתה הופך
אותן להשקעה כדאית.

עד לפני שנתיים היה כל תייר בארץ
שוהה יום וחצי בירושלים, וארבעה ימים
בתל-אביב. עתה התהפך הגלגל, והתייר
שוהה יום וחצי בתל־אביב וארבעה ימים
בירושלים. הדבר גרם למחסור חמור
במלונות בירושלים, ולעודף עצום בתל-
אביב.

אפרים אבדון
צ׳ק לא־רשום
בפועל רשם אותם בספרים ובכרטיסים המתאימים,
כי זו הבעייה הקובעת, ואצל
זה שנחנה מהכספים ביפועל, אצלו יש
לחפש וממנו יש לדרוש רישום.״
העירעור טוען, כי השופט טעה בכך
שלא קבע כי צ׳ק לפקודת חברה פלונית
חייב להירשם בסיפרי אותה חברה
אשר הצ׳ק היה לפקודתה• בסיפרי אותה
החברה יש לחפש גם את החוליה הבאה
בשרשרת ההסבות, ובשל מה הוסב אותו
צ׳ק הלאה. כדי לדעת אם אכן צ׳ק
מסויים הועבר ממי שהצ׳ק היה לפקודתו
לחברה אחרת, יש לחפש את הצ׳ק
בסיפרי-החשבונות של החברה המעבירה
שם גם ניתן ללמוד אם הועבר — ומדוע.
העירעור יתברר רק בעוד כשנה, ובינתיים
יכולים מנהלי־חברות שלא לרשום
צ׳קים• הדרך להפסיק העלמות-מס אלה
היא מתן הוראה של שילטונות מס•
ההכנסה ולשם כך הוקמה הוועדה, שאינה
מזדרזת כלל לפרסם מסקנות, מח מת
חבושה.

סניף ניזושדיס ד״ואריג׳
נתיבי־האוויר הברזילאיים ,״ואריג״,
פותחים סניף בירושלים• לחברה סניף
בתל״אביב, הפועל מזה 11 שנים בניהולו
של חוליו בלאנקליידר. הסניף
הישראלי עוסק במתן שירותים לנוסעי
החברה. עם הרחבת התיירות מבראזיל
לישראל ולירושלים נוצר הצורך בסניף

ל״ואריג״ יש מאירופה לבראזיל 18
טיסות לשבוע. בניגוד לחברות-תעופה
דרום־אמריקאיות אחרות, היא מוכרת
כרטיסים בישראל רק במזומנים.
החברה מאפשרת לסוכנים למכור טיסות
קבוצתיות לבראזיל, בעיקר לקר-
ניבל, אולם הביקוש מצד הישראלים קטן,
והשנה תצא לשם רק קבוצה אחת —
לעומת שתיים אשתקד.

משברמ לונ או תבתל ־ אביב
בתי״המלון בתל-אביב עומדים לפני
שנים קשות ביותר. למלונות הקיימים
ייתוספו בקרוב שלושה בתי׳מלון חדשים
— ״שרתון״ ,״קנדיאן פסיפיק״ ו״דיפלו-
מט״ .תוספת החדרים באה שעה קוהבי-
קוש למלונות בתל-אביב יורד בקצב
מסחרר•

בינתיים הם מנצלים את ההלכה שנפסקה
לטובתם.
ההיתר שקיבלו, שלא לרשום צ׳קים
בספרים, מאפשר העלמות-מס במאות
מיליוני לירות, ונראה כי לשילטונות מס•
ההכנסה אין הדבר איכפת כלל•
הגוף שבכוחו לפסוק באורח מוסמך
בפרשה הוא בית־המישפט־העליון, שלפניו
עירער אפרים אברין על פסק-
הדין שנתן השופט לוין בבית-המישפט
המחוזי בתל-אביב. השופט לוין הרשיע
את עברון בהשמטת הכנסות, בין השאר
על סמך קביעתו כי היה על ה חברה
של אברון ,״פאן־לון״ ,לרשום ב-
סיפרי״החשבונות שלה צ׳קים שהיו לפקודת
חברות של בתי-מלון ש״פאן-לון״
בנתה. העירעור נסב בעיקרו על קביעתו
של השופט כי ״אל מי הגיעו כספים אלה
בסופו של דבר, והאם זה שקיבל הכספים

יצחק נבנצאל
דר׳ח גנוז

תפקידו מחדש, דבר שגעשה לפני כמה
שבועות. עתה אין סיבה שתמנע מן
המבקר את פירסום המימצאים, כדי
שהציבור יידע מי ממנהלי ״החברה לישראל״
אחראי לגניבות הגדולות, ומי
אינו ראוי לשמש מנהל בה.

פרסום א. טר

פתאום השתנו תנאי ההצמדה של אג״ח והצמדה של /0ג 100 הופכת ל מו שב ת עוד יותר.
כספן יהיה צמוד למדדבמאה אחוז אם יופקד בתבנית החד ש ה של בנק לאומי :

3ח מי אלביס

גם אם הפקדתבעבר סכום כס ף בתכנית הקודמ תלהי -ח״יכח 18.000־
עכ שיו אתה יכול ל הגדיל פקדונך ולהוסיף ־־ 18.000.ל׳ י על ש מך בתכנית החד שה,
המעניקה ל ך לא רק הצמדה מלאה. אלא גם מענק של .100/0ריבית והכל פטור ממס.

העולם הזה 2055

צבי קרמון

העולם הזה 2055

המחלקה לתפקידים
מיוחדים במישטות־ישראל
עורכת

11ק
וו עו א -ת
השופט תמה

שופט־השלום התל־אביבי אריה אבן־ארי, שהוציא בראשית
חודש זה את פקודת־החיפוש חסרת־התקדים נגד אישיות
שהמישטרה סירבה לגלות את שמה אפילו לשופט. מאוחר יותר
הודה השופט, כי ייתכן שהיה זה מישגה מצירו, לקבל את בקשת המישטרה.
המישטרה ניסתה להסתיר ולהעלים גס את עצם הבקשה האנונימית, המעידה על החקירה.

י• כר צנום, לכוש בגדים אזר,חיים,
^ התקרב בהיחבא אל דוכן שופט־השלום
התל־אביבי אריה אבן־ארי. אותה
שעד. היה השופט טרוד בדיונים בבקשותיהם
של נציגי המישטדה שביקשו, באורח
שיגרתי, להאריך את מעצרם של חשודים
שונים. כאשר הציג האיש הצנום את עצמו
כמפקח נתן אפרתי, איש המחלקה לתפקידים
מיוחדים של המטה־הארצי של
המישטרה, העיף בו השופט מבט חטוף.
הוא קרא בריפרוף את הבקשה להוצאת
צו־חיפוש שהגיש לו הקצין. היתה זו
בקשה לערוך !חיפוש בחשבון מם 02 ,־83251
שבסניף המרכזי של בנק לאומי ברחוב
הרצל בתל־אביב. צויין בה כי החיפוש
דרוש לשם מציאת ראיות העשויות לקדם
את החקירה בפרשה של אי־סדרים כספיים,
שחיתות והפצת צ׳קים ללא־כיסוי. אולם
הדבר העיקרי לא נאמר בצו־החיפוש.
לא נאמר בו נגד מי מתנהלת החקירה,
ולמי שייך החשבון שבו מבוקש צו־החיפוש.
תמיהה עלתה על פני השופט.
קצין־המישטרה רכן אליו ולחש חרש
באוזניו :״מדובר בפשיעה כבדה ביותר,
של אישיות בכירה.״
באווירה שפשטה בציבור אחרי התאבדותו
של שר־ה-שיכון אברהם עופר, לא
היה צורך ביותר מכך. השופט העניק
את צו־החיפוש המבוקש מבלי שהמישטרה

* ׳ 10י

י< יד

3׳הי׳-ג, ס ש

1*1 1 1 ׳ 111*1 1דוה ״ בהחלטתו הכתובה מציין
השופט אבן־ארי, כי מיש־
״ ^1 1 1 1 1111141
טרת ישראל ביקשה להוציא צו־חיפוש בבנק לאומי, אחרי שפנייתה

לבנק נענתה בסירוב .״מדובר בפשיעה כבדה של אישיות בכירה
אשר הסתבכה,״ נאמר ברישומו של השופט. עם זאת הביע השופט
את תמיהתו על שבנק לאומי סירב לשתף פעולה עם המישטרה.
תגלה אפילו לו מי היא האישיות הבכירה
שנגדה מתנהלת חקירה על ״פשיעה כבדה״
.יחד עם זאת, הביע השופט בהחלטתו
תמיהה על שבנק לאומי סירב לשתף —
מרצון — פעולה עם המיישטרה בנושא זה. .
רק כעבור זמן־מה הגיע השופט אבן־ארי
למסקנה כי למעשה, ההחלטה שנתן לא
היתה כשרה. עדיין לא היה תקדים במדינה
לכך -שיוצא צו אנונימי כלשהו, נגד אישיות
— בכירה ככל שתהיה — שזהותה לוטה
בערפל. אין ספק כי אילו נתבקש אותו
שופט לחתום שוב על אותו צו, לא היה
עושה זאת מבלי לברר תחילה את שם
האיש שנגדו מתנהלת החקירה. מבחינה
מישפטית, צו־החיפוש הוא בלתי־חוקי, כיוון
ששם בעל חשבון־הבנק לא הופיע בו.
דאש-המחלקה לתפקידים מיוחדים במטה
הארצי, ניצב־מישנה מיכאל בוכנר, ניסה
השבוע להצדיק, בשיחה עם כתב העולם
הזה, את מסד הסודיות שהטילה המישטרה
על חקירת האי־שיות הבכירה .״השופט
נתבקש לשמור בסוד את זהותה -של האישיות,״
אמד בוכנר. אולם העובדה היא
שהשופט לא ר-שם את •שמה של האישיות
בהחלטתו, משום שאיש לא גילה לו אותו.
מי היא אותה אישיות בכירה, שעל־פי
הרמזים היא אישיות צמרת המקורבת
לשילטון, שאת החקירה נגדה מבקשת
המישטרה להסתיר 1ניצב־מישנה בוכנר
ציין כי החקירה נגד איותה אישיות טרם
הסתיימה, ולכן אין לגלות את שמה.
פירושו של צעד זה הוא שהמישטרה

אישור לחיפוש אנונימי? 58

שהגישה המחלקה לתפקידים מייוחדים במטה הארצי של מישטרת
ישראל לבית־המישפט בתל-אביב, בחתימתו של המפקח חנן

אפרתי, בקשר לחקירה בדבר ״אי־סדרים כספיים, שחיתות והפצת
צ׳קים ללא כיסוי.״ המייוחד שבבקשה זו הוא שהפרטים
האישיים של האישיות שנגדה מתנהלת החקירה אינם מופיעים
בבקשה, שאושרה על־ידי שופט בית־המישפט בצורה חסרת־תקדים.

כל חייו הפוליטיים של שמואל תמיר הם מערכת תמוהה של זיג־זאגים

הש־מפיסט הניצחי

: 1956 תמיר (בעניבה) כפרקליט במישפט נגד עמוס בן־גוריון
זיג —

***ימואל תמיר לא ניראה מאושר.
/ג ל עי ני המצלמה עמד מדוכדך ועגום,
כשהוא מגסה — לשווא — להציג התלהבות
כלשהי מן המעשה שעשה זה־עתה.
הוא סיים זיג נוסף במערכת הזיג־זא״
גיס המוזרה, המהווה, אצלו קו פוליטי.
זה־עתה חתם על הסכם, שעל־פיו ייאלץ
להתפטר מן הכנסת ולוותר על סכום
נכבד של קרוב לשני מיליון לירות, ש המדינה
עמדה לנדב לו לשם ייהול מע־רכת־הבזזידות
-שלו. מכיוון שכסף זה ניבן
רק לסיעות המייוצגות בכנסת היוצאת,
ומחושב לפי מיספר חברי־הכנסת של ה סיעה,
יעבור כל הכסף הזה לחברי־הליכו.־,
שנואי־גפ-שו של תמיר.
גם בחלומות־הבלהות הנוראים ביותר
שלו לא העלה שמואל תמיר על דעתו
שהוא ימצא את עצמו במיפלגה אחת עם עמוס בן־גוריחן- ,שאותו תיאר כסמל־השחיתות
במישפט הגדול שבו הגן תמיר
על שורת המתנדבים, במישפט־דיבה שהגיש
נגדה עמוס בן־גוריון. רק סיוט מטורף
עוד יותר יכול היה לזמן את תמיר
יחד עם איסר הראל, מי שהיה הממונה
על שירותי־הביטחון בתקופה שבה האשים
תמיר את השירותים ברצח ישראל קסטנר,
שנגדו ניהל את מישפטו הגדול השני.
היו אלה רק שתיים מן הצפרדעים ש נאלץ
תמיר לבלוע השבוע, כאשר הצטרף
ל״תנועה הדמוקרטית לשינוי״ של ייגאל
ידין, וקיבל את מרותו של מנהיג חדש.
כל דרכו המפותלת -של שמואל תמיר
היתד, כפופה לשתי תכונות־אופי, שאינן
סובלות זו את זו: אי־היכולת לקבל את
מרותו -של מנהיג אחר -וחוסר אומץ־לב
!להיות נאמן לעצמו ולהתמודד בזירה
הפוליטית לבדו.
המהלך של השבוע האחרון הוא המהפך
השמיני בדרכו -של תמיר, מאז נכנם לזירה
הפוליטית לפני 28 שנים. אז חזר ממחנה-
המעצר בקניה, שם נכלא על־ידי הבריטים
כחבר פעיל (אך לא־לוחם) של אצ״ל. הוא
בא ארצה סמוך להקמת המדינה, אך בניגוד
לבני־גילו לא הצטרף בן ה־ 24ל־צה״ל,
וישב בבית• במשך השנה שבה
התנהלו הקרבות המרים והעקובים־מדם
שהובילו מאשדוד ומנגבה אל אל־עריש.
אז החלה דרך החתחתים של הזיגזאגים.

.1זיג: זעו־הבלא ע1ל סין

: 1959 תמיר מגרן! את הרות כאסיפת ״המישטר החופשי״
— זאג —

ך ן חידה הצטרף תמיר לתנועתו
4החרות- ,שהוקמה על־ידי מנחם בגין
כדי לחסל את התנועה הרוויזיוניסטית,
שבראשה עמד אז אליעזר שוסטק, מי
שהיה לאחר־מכן שותפו, ולאחר־מכן יריבושל תמיר במרכז החופשי.
בבחירות 1949 חיסל בגין את רשימת
שוסטק והכניס סיעה גדולה לכנסת. תמירלא נכנס, אך נילווה אל בגין במסעותיו
בארצות־הברית ונחשב כילד־הפלא ־של
בגין. אולם הוא לא יכול לחכות. במהרה
הסתכסך עם בגין ועורר עליו את חמתו
כאשר הציע, ב־ ,1953 שבגין יחקה את
בן־גוריון ו״יילך ל-שדה־בוקר״.

.2זאג :׳ויו ״העולם הזה״

: 1965 תמיר כנושא־כליו של מנחם בגין
— זיג

^ עכור זמן קצר פרש תסיר מחבו-
עת־החרות ופעל באופן עצמאי. הוא
התרכז בכמה מישפטים סגסציוניים, ובעיקר
שני המישפטים שנודעו בשם ״מיש־פט
עמוס בן־גוריוך (למרות שעמום היה
התובע) ומישפט קסטנר (למרות שקסטנר
היה רק עד במישפט) .תמיר הפסיד, בסופו
של דבר, בשניהם. אולם, איש לא שם לב
לכך, כי קודם־לכן רכש לעצמו פירסומת
עצומה בבית־המישפט.
לשם כך נעזר תמיר בהעולם הזה, ש־עימו
פעל ב-שיתוף-פעולה הדוק, בייחוד
בפרשת עמוס בן־גוריון, שנחשפה לרא־ישונה
על־ידי ״השבועון המסדים״ ,וש העולם
הזה עמד במרכזו( .במהלך שיתוף-
הפעולה היומיומי קיבל תמיד הרבה מ עמדותיו
של העולם הזה, בענייני חוץ

ופנים, עד כי רבים האמינו שאבירי ותמיר
יקימו תנועה פוליטית משותפת.

.3זיג: חמישטר החדש
ך* ־ 1957 הקימו אודי אבנרי וכמה
4מידידיו גוף רעיוני שנקרא ״הפעולה
השמית״ ,שפירסם תוכנית מפורטת לשינוי
פני המדינה, בשם המינשר העברי. כעבור
זמן הקיר תמיר גוף דומה משלו, שנקרא
״המישטר החדש״ .הוא פירסם תוכנית ש־היתה
מועתקת כימעט מילולית מהמעשר
של אבנרי וחבריו. כאשר הוכיחוהו על
כך, השיב :״אין קופירייט על רעיונות.״
היו שני הבדלים מהותיים בין שני הגופים
ושני המיסמכים. ראשית: תמיר הש מיט
מן המצע שלו כל סעיף של המעשר
שניראה לו בלתי־פופולרי. למשל: הקמתמדינה פלסטינית לצד ישראל. אך המצע
בכללותו היה ״יוני״ ,ומכוון נגד תנועת־החרות.
שנית: תמיד אסף לאירגונו החדש
את כל הגרוטאות הפוליטיות שהיו
מפוזרות בשטח — עסקנים רוויזיוניסטיים
ותיקים שסולקו על־ידי בגין, כמו אברהם
וינשל ,״מכובדים״ פוליטיים חסרי־בית
מסוגו של אליעזר ליבנה, ודומיהם. כמה
אישים שהצטרפו בכנות, כמו הפרופסור
ישעיהו ליבוביץ, נטשו את הגוף במהרה.
מבחינות רפות דמתה שיטתו של תמיר ב־
1959 לזו -של ייגאל ידין ב־.1977
תמיר התכוון להתייצב בראש רשימתו
לבחירות לכנסת הרביעית. הוא כינס אסי־פת־בחירות
בקולנוע מוגרבי בתל־אביב,
דשם הפליט לעבר אנשי חרות- ,שבאו להפ ריע
לו :״אלוהים ירחם על המדינה אם
אתם תגיעו לשילטון !״
אולם ברגע האחרון פחד להתייצב ל בחירות.
כתוצאה מכך התפרק ״המישטר
החדש״ תוך זמן קצר, ורוב מנהיגיו הפכו,
מאז ועד היום, אדיבים מושבעים של
תמיר.

1 .4אג: חזות וחוות
ך* ־ 1965 הפיק תמיר את הלקח, ו־
^ הצטרף בשנית לתנועת־החרות, כאשר
הוא מבקש מחילה ממנחם בגין. הוב טח
לו מקום ריאלי בכנסת, ואכן נבחר
לכנסת השישית כעסקן חרות וכנושא־כלים
של בגין. כינוי זה דבק בו מילולית,
כי כאשר חזר בגין מחו״ל הקפיד תמיר
לקבל את פניו בנמל־התעופה, ליטול את
המיזוודות של המנהיג ולשאת אותן.
אולם נכנעות זו לא נמשכה זמן רב.
ביושבו בכנסת, כאיש הספסלים האחוריים
של גח״ל (גוש־חרות־ליברלים, שקם
ערב הבחירות) השקיף תמיר בקינאה גוברת
על פעולתו של אבנרי, שנבחר כסיעת־יחיד
ופיתח בכנסת שיטה פרלמנטרית
חדשה, נמרצת ושופעת יוזמות, כשלצידו
עומד אמנון זיכרוני. ההילה הפרלמנטרית
שנקשרה לראשו של אבנרי, גם בעי ני
יריביו ואויביו, לא נתנה לתמיר מנוח.
כעבור שנה, בוועידת חרות, הרים את נס
המרד נגד המנהיג. הוא סבר כי הרוב
יתייצב אחריו, ידית את בגין וימליך או תו
תחתיו. אך הוא טעה בחשבון, ולפתע
מצא עצמו במיעוט קטנטן, מנודה ומבודד
בתנועתו, לצידו של אליעזר שוסטק.

.5זיג: המרכז החופשי
ף* ראשית 1967 סילקה חרות את
4תמיר מסיעתה והוא נאלץ, באי־רצון
ניכר, לכונן את עצמו כסיעה נפרדת.
הוא ביקש את השם ״הגוש החופשי״ ,אך
קיבל את השם ״המרכז החופשי״.
עם פרישתה (או הפרשתה) מחרות, נקטה
סיעת המרכז החופשי קו יוני מובהק.
היא האשימה את בגין ואנשיו בכך שדבקו
בסיסמות שאבד עליהן הכלח. כמו השאיפה
לארץ־ישדאל השלמה. היא הציגה
את עצמה כגוף ליברלי, מתון, מוכן לפשרות,
השואף ל־שלום עם הערבים.

כל זה השתנה בן־לילה — ב־ 5ביוני
.1967 צה״ל כבש את הגדה, הרצועה, סיני
והגולן. מבלי לחשוב פעמיים, זינק תמיר
על המציאה.
הוא הבין שזוהי לו הזדמנות בלתי״
חוזרת. מנחם בגין נכנס ל״ממשלת הליכוד
הלאומי״ ,ועל־כן היה כבול וכפוף להח־לטותיה.
תמיר נשאר באופוזיציה, והוא
החל מנצל מעמד זה ככל יכולתו.
המרכדהחופשי המתון והיוני הפך, לפתע,
הדובר הראשי של האגף הקיצוני
ביותר ־של חסידי ארץ־ישראל השלמה.
תמיר עצמו המציא את הסיסמה ״־שטח
משוחרר לא יוחזר !״ הוא תקף את מנחם
בגין מדי יום ביומו כמנהיג רכרוכי, מתון,
פ־שרן. הוא דרש את סיפוח כל השטחים
הכבושים לאלתר.
במשך שנים אלה עמדו רוב ויכוחי הכי
גסת בסימן הוויכוח בין שגי הקצוות, שהיו
מייוצגים על־ידי שתי סיעות קטנות: שמואל
תסיר כנציג הקו הסיפוחיסטי הקיצוני,
ואורי אבנרי כנציג הקו היוני העיקבי•
תמיר היה בטוח שעלה על הסוס הנכון,
וכי בבחירות של 1969 יחזור לכנסת בראש
סיעה גדולה ומרשימה. כלי־התיקשורת
נרתמו לתעמולתו, והוא הציג את עצמו
כמנהיג של מחנה גדול ומנצח. ואז בא
הלילה המר של מוצאי יום־הבחירות.
תמיר יש באולפן הטלוויזיה, כאשר הודיע
הסטאטיסטיקן חנוך סמית, שהמרכז־החופשי
לא יעבור את אחוז־החסימה. פניו
נפלו. חיוור ומייואש הסביר מדוע קרה
אסון זה. אך במהלך הלילה השתנתה התוצאה.
תמיד עבר בקושי את אחוז״
החסימה, כשהוא מקבל כאלף קולות פחות
מרשימת העולם הזה — כוח חדש. אולם
גם הוא זכה במנדאט שני, תודות למעצרם
של כ־ 200 אנשי רק״ח ערב הבחירות.
בזכות כמה עשרות קולות גבר העודף של
תמיר על העודף •של רק״ח. לאחר־מכן
נפוצה בכנסת ההלצה שהש״ב בחר בח״כ
אליעזר שוסטק. שותפו של תמיר.
אין ספק שבאותו לילה מהמם גמלת ב־ליבו
של תמיר ההחלטה: לעולם לא להתייצב
עוד לבדו בבחירות. נשארה הטראומה:
בפעם. היחידה ־שבה התייצב לבדו
לבחירות, עבר בקושי את אחודהחסימה,
ועמד על עברי־פי־פחת של תבוסה מוחצת.

.6זאג:
או הליכוד
ף אכן, כהתקרג הבחירות לכנסת
1השמינית גברה אי־המנוחה בלבו של
תמיר. אל מי להצטרף?
כדרכו, התעורר לפעילות קדחתנית כמה

חודשים לפגי הבחירות. הוא התלבש על
פרשה כלכלית קטנה, זו של יצחק •שו־בעמקי,
בעל מיפעל־המכוניות אוטוקאוס,
ניפח אותה לממדי־ענק וביק־ש להציג את
עצמו כלוחם בלתי־נרתע בשחיתות( .זמן
רב אחרי הבחירות זוכה שובינסקי מכל
אשמה ).כדרכו גם ביקש לאמץ לעצמו
פרשות אחרות, כגון זו של נתיבי נפט,
שהיתה חמורה שבעתיים, ושנחשפה על״
ידי העולם הזה.
העיתונות נרתמה, כרגיל, לתעמולתו.
בכך נעזר תמיר הפעם על-ידי צעיר שאפתן
בשם אהוד אולמרט, שהיה נושא־כליו,
ושנתגלה במהרה כרב־אמן בהמצאת תע־לולי־פירסומת
ובתפיסת טרמפ על יוזמות
של אחרים, כימעט כמו תמיר עצמו•
אולם תמיר לא סמך על הרעש. הוא
זכר את לקח .1969 בעוד שהפיץ בעיתונים
תחזיות על סיעת־הענק שהוא עומד
להכניס לכנסת, ו״סקרים״ שהוכיחו זאת,
ביק־ש להשתלב בגוף בטוח יותר.
לעזרתו חש אריק שרון, שהקים באותם
הימים את הליכוד. תמיר דחף אותו לכך,
שיתף עימו פעולה, אך ברגע האחרון חי בל
ביוזמה. ערב החתימה התחרט תמיר
וניסה לפוצץ את כל העניין. הדבר לא
עלה בידו, והוא נכנס לליכוד. אולם אריק
שרון הפך מאז אויבו המושבע.
עם כניסתו לליכוד מצא תמיר את עצמו
בשלישית תחת מרותו ־של מנחם בגין,
והדבר חרה לו מאד. בכל ימי ישיבתו בליכוד
חרש מזימות להדחת בגין.
בראשית צעדיו בליכוד, עמד תמיר לפגי
׳בעייה קשה. התחזיות נתנו למרכז החופשי
שלושה מנדאטים בתוך המיספר הצפוי
של הליכוד. שני המקומות הראשונים של
המרכז החופשי בליכוד הגיעו לתמיר ול־שוסטק.
אך מי יקבל את המקום השלישי,
המייוחל י
על המקום התחרו שני תלמידיו של
תמיר ,־שניהם מיני־תמירים שאימצו לעצמם
את כל שיטותיו, אך בלי הסיגגון
האלגנטי וכושר־הדיבור של תמיר עצמו.
עקיבא נוף, העסקן־המזמר, התחרה עם
אהוד אולמרט הממושקף. אולמרט, שעבד
בפרך למען תמיר ושהתרפם למענו לפני
כל עיתונאי מדרגה עשירית, היה בטוח
שהמקום הוא שלו. אך תמיר העדיף את
נוף על פניו. לאולמרט ניתן המקום הרביעי,
שניראה בלתי־ריאלי.
ביום הבחירות נכנס גם אולמרט לכנסת,
כי נצחון הליכוד היה גדול מן המצופה.
אך הוא לא שכח לתמיר את הבגידה. מאז
פעל אולמרט לפיצוץ המרכז־החופשי• כעבור
שנתיים השיג את המטרה. המרכז־החופשי
התפלג .2:2כששוסטק ואולמרט
מצטרפים לגוף סינתטי חדש (״לעם״) שתפס

טרמפ על הליכוד. תמיר נ־שאר עם נוף
ועם שבר־כלי.

.7זיג: שבשבת הרוח
^ דדם לא היתד! לו ברירה. הוא ידע
כי עורר עליו שינאת כל מנהיגי הליכוד,
על כל חטיבותיו, וכי הם עלולים
להדיח אותו ברגע האחרון מהרשימה,
ערב־הבחירות. הוא החליט להקדים תרופה
למכה, פרש מן הליכוד בעוד מועד. המרכז-
החופשי העצמאי קם שוב לתחייה, עם
שינויים קוסמטיים קלים.
המרכז־החופשי שנכנס לליכוד היה לאו־מני־קיצוני,
קנאי לארץ־ישראל השלמה.
המרכז־החופשי שיצא מן הליכוד היה מתון.
כי בינתיים קרה משהו. מילחמת יום-
הכיפורים שינתה את האווירה, ושבשבת־הרוח
התמידית השתנתה עימה.
עכשיו מכר תמיר סחורה חדשה: לאומנות
מתונה, רציונלית, פ־שרנית, בהתאם
לרוח הזמן. הוא לא הרחיק לכת, כי לא
היה עדייו בטוח שלא יזדקק לחוגים
הקיצוניים. אך הוא השמיע, בקול חלוש,
הערות אפיקורסיות על הצורך ב״פשרה
טריטוריאלית״ — סיסמה ריקה מתוכן,
שאפשר לפרשה לכאן ולכאן, ושהפכה
חביבת הפוליטיקאים היושבים על הגדר.
אולם, לתמיר לא היה כל חשק ללכת
בראש גוף כזה, מוכה ומפוצל, לבחירות.
הטראומה של 1969 היתה טרייה מדי. הוא
חיפש טרמפ על עגלה בטוחה יותר.
תחילה חשב על ל״ע, והחל גם הוא
מדבר על ״מרכז ליברלי״ .אולם משה
קול מתעב את תמיר, רואה בו אדם ש־יפלג
כל גוף שהוא נכנס אליו. גם שותפות
עם שולמית אלוני לא באה בחשבון
— אלוני דומה לתמיר יותר מדי
ואינה אלא מהדורה וולגארית יותר של
התכונות התמידיות.

.8זאג: שינוי או מוות
** ם הקמת התנועה של ייגאל ידין,
י ע והצטרפות תנועת רובינשטיין אליה,
הבין ׳תמיר כי המישחק אבוד. לא נותר
לו מרחב־מחייה בין הליכוד, תנועת ידיו—
רובינשטיין ותנועתו החדשה של אריק
שרון. באופן קדחתני חיפש דרך להיכנס
לתנועת ידין ולמלט את נפשו.
זה לא היה קל. ידין—את—רובינשטיין
לא התאוו כל־כך לתמיר. הם חששו, בצדק,
שהוא יחזק את הדימוי הלאומני
הימני של הרשימה, אחרי שהצליחו להס
תיר
מאחרי מסך את חבריו הלאומניים
של ידין, מסוגם של מאיר זורע, דן טול-
קובסקי ואיסר הראל. הם גם חששו כי
הצטרפות של עסקן ישן ומשופשף כמו
תמיר תפגע בדימוי של ה״שינוי״ של
התנועה. ובעיקר חששו כי ״עם תמיר
יהיו צרות״ ,במוקדם או במאוחר.
משום כך המציאו תחבולה מחוכמת, כדי
להשאירו בחוץ. הם קבעו כי ח״כ ה מצטרף
לתנועה חייב להתפטר תחילה
מן הכנסת. הם היו בטוחים שתמיר לא
יסכים לעולם לתנאי אבסורדי ומשפיל
כזה, מה גם שהדבר היה כרוך בהפסד
כספי ניכר.
אולם תמיר היה נתון בלחץ. היה עליו
לבחור בין מוות פוליטי בטוח בבחירות
לבין קפיצה לתוך בריכה, שכמות המים
בה אינה ידועה. הוא החליט לקפוץ.

עוז זיגים חאגים
^ ך מצא שמואל תמיר את עצמו,
^ השבוע, באמצע המיפנה השמיני בחייו
הפוליטיים — אך היה ברור שלא
יהיה זה המיפנה האחרון. עוד נכונו לו
זיגים וזאגים.
החיים בגוף החדש לא יהיו קלים. לא
רק עמוס בן־גוריון ואיסר הראל, אויביו
הקיצוניים בייותר, נמצאים עימו עתה
במיטה אחת. י־ש בתנועה הרבה אנשים
אחרים שיש להם סיבה טובה לחשוד בו.
יתר על כן, לתנועה יש דיקטטור בלתי״
מעורער, ייגאל ידין, ונושא־כלים צעיר,
אמנון רובינשטיין. אין ספק שתמיר בז
להם לא פחות מאשר למנחם בגין, ומאמין
•שהם נופלים ממנו בכישרונותיהם. התנועה
מ־שופעת בפרימאדונות, שהצטרפו
אליה כדי להגיע לשילטון. לא קל יהיה
לשמואל תמיר להסתדר בחברה זו מבלי
לגרום לזעזועים, כפי שגרם עד כה בכל
גוף שאליו הוא הצטרף.
השאלה היא רק: האם יוכל להתאפק
עד למחרת הבחירות — או ־שתהיינה התפוצצויות
עוד לפני־כן?
שאלה אחרת היא אם כל העסק היה
כדאי לתנועה הדמוקרטית ל־שינוי. גם
ייגאל ידין ואמנון רובינשטיין לא ניראו
מאושרים, כאשר עמדו מול המצלמות
אחרי החתימה. הם היו נאלצים לשאול
את עצמם: האם הצטרפותו של אדם כזה,
בעל עבר כזה, תתרום מ־שהו לדימוייה
•של תנועה המבקשת להציג את עצמה
כגוף בעל עקרונות, המואס בעסקנים ציניים
לודפי-קאריירה, והמסמל את השינוי
בחיי המדינה?

ולוויו ו נ

הוד בד: בנסת!

ף ש לי הודעה למסור לציבור הרחב

איני מתכוון להרכיב את הממשלה
הבאה.
אני יודע שזוהי הודעה חריגה בשנת
.1977 כי הפעם, הכל מרכיבים ממשלות.
יצחק רביו מרכיב ממשלה. שימעון פרס
מרכיב ממשלה. מנחם בגין כבר הרכיב
ממשלה, ואינו צריך אלא להעביר מממלכת
הצללים אל מלכות האור. ייגאל
ידין ירכיב ממשלה. אריק שרון מרכיב
ממשלה. ואם תגיע מלכות־שמיים, גם
זבולון המר ירכיב ממשלה.
ובכן -אנילא.
איני מתכוון להרכיב ממשלה. איני
מתכוון אפילו לכהן בממשלה.
אני מתכוון, בסך־הכל, לעשות דבר
יוצא-דופן ונשכח: לכהן בכנסת.

למגחרת היום
^ 17-במאי 1977 תיערכנה הבחי־
^ רות לכנסת.
לכאורה, זה ידוע לכל. לי נדמה שזה
נשכח לגמרי.
בחודש מאי תיבחר כנסת, לא

ממשלה•

אומנם, במישטר הקיים בישראל, אחד
התפקידים החשובים של הכנסת הוא
להביע אמון בממשלה, המורכבת על-ידי
חבר־הכנסת שהנשיא מטיל עליו תפקיד
זה• ראש הרשות המבצעת בישראל אינו
נבחר בתהליך נפרד, על־ידי הציבור כולו,
כמו בארצות-הברית. הוא נבחר, למעשה,
על-ידי הכנסת. הבחירות לכנסת
קובעות, בעקיפין, מי יהיה ראש-הממש-
לה הבא.
כל זה נכון. כל זה גם חשוב.
אבל ז ה לא הכל.
אין זה אפילו העיקר .
כי הקמת הממשלה היא, לרוב, מעשה
חד-פעמי. פלוני מרכיב ממשלה, עלפי
יחסי״הכוחות בכנסת. הכנסת מביעה
בה אמון. הממשלה הולכת לה לעסוק
בעיסוקיה. והכנסתנשארת .
אחרי מעשה חד-פעמי זה, צריכה הכנסת
להתחיל בעבודתה האמיתית — יום
אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, חודש
אחרי חודש, שנה אחרי שנה.
זוהי העובדה הנשכחת על-ידי רוב הבוחרים.

חושבים על הממשלה הבאה. הם
שואלים את עצמם :״מי צריך להיות
ראש׳הממשלה הבא ובהתאם לכך
הם משלשלים את הפתקים שלהם לקלפי•
אין
הם שואלים את עצמם: איזה מין
כנסת צריכה לקום י מי יעשה בה את
העבודה ו מה יהיו פני הכנסת למחרת
יום בחירתה של הממשלה !״
^כן מלאה הכנסת בסיעות גרועות.
לכן מסתובבים בה עשרות אנשים של מה-
בכך, אפסים שאינם יודעים בין ימינם
לשמאלם, אנשים ששום מעסיק נורמלי
לא היה מטיל עליהם תפקיד של פקיד־קבלה.
ואלה
קובעים את גורל האומה.

חותמת הגומי
י• ם זי היא עובדה נשכחת. הכנסת
ר* באמת קובעת את גורל האומה.
הכל יודעים במה עוסקת הממשלה.
הכל יודעים שזה חשוב. חברי הממשלה
מצולמים בטלוויזיה. הם נפגשים עם גדולי
העולם. הם מוסרים הודעות חשובות
בנימלי־התעופה, ולעיתים קרובות לא
ברור אם הם באים או הולכים.
עבודת הכנסת היא הרבה יותר פרוזאית.
היא משעממת את האזרח (ולרוב
גם את חברי-הכנסת עצמם) .נדמה שאין
הכנסת אלא חותמת־גומי בידי הממשלה,
חותמת הדרושה לשם אישרור
פורמלי של מעשי הממשלה ותקציבה.
חבריה מרימים ידיים בקצב, לפי שרביט
המנצח הממשלתי.

האם זה חשוב !
זה הי הצריך
שוב•
זה היה צריך להיות אחרת•
ח להיות

ל ב אינו מתפקד
ים ממשלה אינה יכולה להיות
טובה מאשר הכנסת המפקחת

עליה.
כנסת גרועה מוכרחה להצמיח
מתוכה ממשלה גרועה.
ויש לכך סיבית טיבעיות לגמרי.
תפקידיה העיקריים של הכנסת הם
ארבעה, לפי תפיסתי :
ראשית, לחוקק את חוקי המדינה.
שנית, לקבוע את תקציב המדינה.
שלישית, לפקח על פעולות הממשלה
ושלוחותיה•
ורביעית, לשמש פורום לעימות בין
דיעות והשקפות.
כנסת המועלת באחד התפקידים האלה,
ולא־כל״שכן בכולם, הורסת את
סידרי״השילטון.
אחד הביטויים האופנתיים בימינו
הוא :״הממשלה אינה מתפקדת״ .כמה
מן החוזרים על מליצה זו מבינים כי

וכמה מן החוקים שחוקקו בה הפכו
כבר למחרת היום בדיחות עגומות. למשל:
חוק ביטוח־הרכב, שנחקק על-ידי
בורים על״פי עצתם של כסילים.
החוק קובע את חיינו, יום־יום. חוק
גרוע משבש את החיים, הופך המוני
אזרחים טובים וישרי-לב לעבריינים• בהיעדר
חוק טוב, מעודכן, המותאם באופן
רצוף לחיים המשתנים, הופכים
חוקי־המדינה מיטרד תחבורתי, תחת שישמשו
כללי״תנועה מקובלים וסבירים.
התקציב רובץ על כל אדם בישראל.
כנסת שאינה שוקדת על קיצוץ ההוצאה
הממלכתית, שאינה בודקת בשבע עיניים
מה דרוש באמת, שאינה מבטיחה שהכסף
הציבורי ישמש את המטרות החשובות
של החברה, שאינה דואגת שהכסף
יגיע למטרות שלהן הוא נועד, שאינה
משמשת מחסום להטלת מיסים מייות-
רים — כנסת כזאת גורמת במחדליה
לביזבוז משווע, לשחיתות ולריקבון מתפשט.
בתחום
זה חדלה הכנסת כבר מזמן
למלא את תפקידה. בכל הנוגע לתקציב,
היא בדיחה. האוצר קובע, הממשלה מחליטה,
הכנסת מרימה ידיים. תרתי-מש־

אך המחדל החמור ביותר הוא בשטח

י ה עו* 0הזה
נווס ׳ א מנון רוביגזסייז
ר ח וב? לומים 30

רובי נמס יין. מלו 0

מזה כמה מבוקוחאני 1וםהבכאב -לגבקורה או תך ואח תנו קח ך -חנו ק ח
״ מינוי ״ המקורית, ולבסוף גמלה בליבי ההחלמה לכתוב לך ולומרלך
את אמר קם ליבי .
האם ל חנ וקהכזוהתכוונת כמהקמת את ״ מינוי ״ למנימלוממנים?
מה לובח בו רהזו מל קביני -ממסרה, אנמימ. ב , .ממק רי בחי -םוהר ,
אג מי מימשל ־ גבאיומ אר אנמי -מררה, הפיינגים את התקומה האנמי -
ד מ וק ר מ יח ביותרבחולדותהמדינה, תקומת ב ן ־ גוריון?
זור ק

מה ליונה מובהרת כמוך, בחברת גביםמורמיםדוגמתהאל וף מאיר
(מגרם ל מ פי כח הדמים מל יוםה אדמ ה) ,האל וף דןמולקובסקי, ר אמ
מירוחי -הבמחוןאיטר הראל, ולבסוף גס ממ ואל תמיר -אג מי םהנמנים
קם המחנה הקיצוניביותר מל א ״ י המלפה וגומאמונים, ומאינס
מתכחמים גס היוםלדיקוחיהס? ,

חנוקח ״ מינוי ״ ה מ קו רית דמתה מאד ל ת נו קחה קול ס -ה זה מנמחה . 1965-3
הן בר וחה והןב המ קסו חי ה, ואנירואה בבקר את ג מי לתהב מבי מל
גורםראקביוני •ח יסל במחי -י ד את כל הקבורה שהמקקת בחנוקחו בסמך
מל ושמנים .
אניסוגהאליךהיום, לאחר האי חו ד החדמ קם ה מ רכ ז -החמ מי, מאינו אלא
מלב נוסףבה תד רדר ות הומנוי דמותה מל תנו קת ״ מינוי ״ ,בדרימה
לקמ וד גקקרונותיךוהבהרוחיך מנחת להם פומביבמניםהאחרונות ,
ולפרוש סהתגוקה ה ד מו קרסית מל ידיןשא ינ ה משקמת ב מום דרךקקרונות

זוהי תוצאה בלתי-נמנעת מן העובדה
ש״הכנסת אינה מתפקדת״ ן
על דרך המשל: מה הטעם לקבוע
כי ״המוח אינו מתפקד ״,אחרי שהלב
חדל מלתפקד! וכי איך יתפקד המוח,
אם הלב אינו מספק לו דם !
הכנסת השמינית היא, לדעתם של כל
המומחים בתוך הכנסת ומחוצה לה,
הכנסת הגרועה ביותר בתולדות המדינה.
הרמה הכללית ירודה להפליא• אין בה
אופוזיציה של ממש. הסיעות הגדולות
התנוונו בה סופית, והסיעות הקטנות
לא מילאו בה שום תפקיד ממשי.
האם מיקרה הוא שדווקא בימיה של
כנסת זו ״חדלה הממשלה לתפקד״ !
כנסת גרועה אינה יכולה לחוקק
חוקים טובים. ואכן, הכנסת השמינית
לא חוקקה אף חוק חשוב אחד,

הפיקוח היומיומי על זרועות השיל-
טון. כאן אין תחליף לכנסת. לא בית-
המישפט ולא כלי-התיקשורת יכולים —
וצריכים — למלא את התפקיד שנועד
לכנסת.
זוהי עבודה מפרכת, כפויית־טונה,
יומיומית, אפורה. אבל בה תלוייה השמירה
על זכויות האזרח. בכנסת הנוכחית
אין מי שממלא תפקיד זח•
ולבסוף — העימות הרעיוני• כנסת
טובה היא זו שבה נערכת התמודדות
מתמדת בין רעיונות חדשים וישנים, בין
השקפות פוליטיות מנוגדות ובין הצעות
לשיפור איכות־החיים.
הכנסת השמינית היתה, לכל היותר,
חיקוי עלוב של התוכנית ״ניקוי ראש״.
סערותיה המפוברקות, שהונצחו בטל-
פיזיה, הביכו את האזרח.

מותר לי לדבר על כל הנושאים
האלה בביטחון מסויים, כי אין
חולק על כך שסיעת העולם הזה מילאה
תפקיד מכריע בהצלתם ובשיקומם של
החיים הפרלמנטריים בכנסת השישית
והשביעית. כל חבר־כנסת רציני מודה
בכך. עיתונים עויינים לנו נאלצו לציין
זאת, על אפם ועל חמתם.

כמות ואיכות
^ עולת סיעתנו, במשך שמונה שנים
*— רצופות, אינה נמדדת רק מבחינה
כמותית, אם כי גם לכך יש משמעות.
עובדה היא שסיעה זו שהיוותה, במשך
רוב הזמן 0.8* ,של הכנסת, היתה אחראית
ליותר מ 10*-של כל היוזמות
הפרלמנטריות.
חשובה יותר הבחינה האיכותית .
פעלנו (אני מדבר כאן בלשון רבים,
כי יש לכלול בכך את עבודתו המצויינת
של אמנון זיכרוני, היועץ הפרלמנטרי
והמישפטי של הסיעה, וכמה חברים
טובים אחרים) בכל ארבעת השטחים.
בתחום החקיקה: הגשנו לא רק עשרות
הצעות־חוקים משלנו, אלא גם אלפי
הסתייגויות להצעות״חוקים שהוצעו על־ידי
הממשלה, ובכך השפענו במישרין ובעקיפין
על עיצוב החוק במדינה.
לא-מכבר, כאשר ראש־הממשלה התלונן
על פירצה מסויימת בחוק מסויים, שאין
לו שום קשר עם עניינים פוליטיים, הופתע
לשמוע מפי שר*המישפטים כי הוא
חוזר בכך על הסתייגות שלי מלפני חמש
שנים, שנדחתה על-ידי מיפלגתו.
בתחום התקציב: כאשר הצעתי, בשנת
,1966 להוריד חמישית מתקציב המדינה,
עוררה ההצעה חיוך לגלגני, וכלי-
התיקשורת התעלמו ממנה• כיום ברור
לכל בר־דעת כי זהו אך גיזום מינימלי
של שיח״הפרא הבזבזני•
בתחום הפיקוח: נדמה לי שכאן
תרמנו את תרומתנו המכרעת. במשך שמונה
שנים הילך אימים איום אחד בכל
מישרדי־הממשלה :״סיעת העולם הזה
תגיש שאילתה לא חיתה פינה נידחת
במרתף של מישרד ממשלתי כלשהו, שלא
הגענו אליה. לא היה אזרח מקופח,
שפנה אלינו, שלא תבענו את עלבונו.
אני מעז לומר שאילו היינו בכנסת הנוכחית,
היה מהלך פרשות טיבור רוזנ-
בוים, מיכאל צור, צבי רכטר, אשר ידלין
ואברהם עופר (שכולן נחשפו על״ידי השבועון
״העולם הזה״) שונה לגמרי. השילוב
המייוחד־במינו בין צוות חוקרי
השבועון והמכשיר הפרלמנטרי נתן לסי״
עתנו אפשרויות חסרות״תקדים.
אשר לעימות הרעיוני: זרקנו לתוך
חלל הכנסת כל-כך הרבה רעיונות מקוריים
— לא רק פוליטיים, כמו הקמת
מיניסטריון לענייני השלום, אלא גם פרוזאיים
ביותר, כגון הקמת רשות ארצית
לשפת־הים — עד שנוצר המצב המגוחך
שכיום, שלוש שנים אחרי שנעלמנו
מנוף הכנסת, עדיין עוסקת הכנסת ברעיונות
שלנו (התרת הפלות מלאכותיות,
הסעת חיילים, איחוד גביית המיסים) —
ואין אחרים.

אין מחליף
^ אשר אנחנו מתייצבים עכשיו
שוב לבחירות, איננו מתכוננים להרכיב
ממשלה• בהחלט לא״
אנחנו רוצים למלא תפקיד בכנסת .
התפקיד שנשמט מידינו לפני שלוש
שנים, מבלי שנמצא לנו מחליף.
אף לא אחד מן הסופרמארקטים החדשים
ימלא תפקיד זה. הם משחקים
בהרכבת ממשלות• ולמחרת היום ישקעו,
כמו אבן בביצה הפרלמנטרית.
זוהי פנייתנו אל הבוחר האינטליגנטי.

אורי
אבנר־י

במדינה

העם

סערה בכוס מיס

רק שניים חדיווחו :
יגא? אידן
ושמואל פזאכזו

שום דבר אינו מאחד את עם ישראל
מאחרי הממשלה, כמו ההרגשה ש״העולם
כולו בגדנו.״
השבוע ניצלה זאת ממשלת־ישראל במלוא
כוחה. פרשת אבו־דאוד הסיחה את
דעת־הקהל מן הפרשות הפנימיות המביכות.
הממשלה הנהיגה את העם למיתקפת״מחץ
על טחנת־הרוח הצרפתית.
התרגיל כולו היה מצויץ, כי הוא לא
עלה דבר, לא היה כרוך בשום סיכון ולא
היתד, לו כל תכלית. אפשר היה לשחק
בו סולו.
טרוריסט ״שרוף״ .במרכז הפרשה
עמד טדוריסט־לשעבר, שעדיין לא לגמרי
ברור מה היה חלקו האמיתי בפרשת רצח
מינכן. ברור רק כי כטרוריסט פעיל הוא
״שרוף״ .הוא נתפס ונכלא ביי ח, הופיע
שם בטלוויזיה, ומוכר כעת לכל שירותי-
הביטחון בעולם.
חבריו הבינו זאת, והם העבירוהו לחפקידים
של ייצוג דיפלומטי. תמונתו התפרסמה
לצד מדינאים שונים בעולם, וגם
תצלומים אלה שמו קץ לכל אפשרות
להשתמש בו לפעולות־מחתרת.
הדבר הוכח כאשר שוגר בשליחות פו־ליטית־ייצוגית
לצרפת. הוא נתפס מייד
בידי שירות־הביטחון הצרפתי, שמניעיו
אינם ;ברורים. ייתכן מאד שהש״ב הצרפתי
רצה להביך את ממשלת פאריס, מתוך
חשבונות פנימיים.
איש לא רצה. מכל מקום, ברגע
שנתפס, הועמדה הממשלה הצרפתית במצב
בלתי-אפשרי.
כל הכלכלה הצרפתית מכוונת לקראת
עסקים עם העולם הערבי. מיליארדי דולא-
רים ערביים נמצאים בצרפת, ומשרתים
את המשק הצרפתי. צרפת השקיעה מאמצים
פוליטיים עצומים לרכישת לב העולם
הערבי. הדבר האחרון שהיא חפצה בו
היה סיכסוך בינלאומי ממדרגה ראשונה,
אשר יקומם נגדה את כל הארצות הערביות.
ישראל העמידה פנים כאילו היא רוצה
באבו-דאוד. אך שאלה גדולה היא מה
היתד, עושה בו, אילו קיבלה אותו מידי
צרפת — דבר שהיה בלתי־אפשרי לחלוטין.
היא לא יכלה להוציאו להורג כי, למרבד,
המזל, אין מטילים עונש־מוות בישראל.
קשה להעמידו למישפט, כי ספק אם יש
לישראל הוכחות נגדו. לכל היותר היה
האיש נכלא, ומשמש עילה לחידוש מעשיר,טרור
נגד י-שראל, אחרי שנפסקו בשנה
האחרונה כימעט כליל, על-פי החלטת
אש״ף. ספק אם ישראל היתד, זקוקה לכך.
ואילו הגרמנים התפללו לשמיים, שאבו־דאוד
לא יגיע אליהם. השהיית בקשת-
ההסגרה הגרמנית הפורמלית לצרפת לא
היתד, מיקרית. אילו הגיע אבדדאוד לגרמניה,
היו כל קווי־התחבורה הגרמניים
נחשפים לטרור, הדיפלומטיה הגרמנית
היתר, מסתבכת עם העולם הערבי.
אין רגשות. לכן נאנחו הכל בהקלה,
כאשר הסיקו הצרפתים במהירות ובזריזות
את המסקנה מן העיקרון הגוליסטי, האומד
שלמדינה אין רגשות, אלא רק אינטרסים.
האינטרס הצרפתי היה להיפטר מאבו־דאוד
— והדבר בוצע בציניות אלגנטית,
בעזרת החלטה של שופט מוסמך, שהתבסס
על טיעון מישפטי חד ונוקב.
איש לא הרוויח מן הפרשה דבר, זולת
שניים: יגאל אלון, שחזר ל־שעה קלה
למעמד של גיבור לאומי, ושמואל פלאטד
שרון, שהצרפתים מבקשים את הסגרתו
כחשוד במירמה בממדי־ענק.
וכי סי יילך להסגיר את פלאטו למדינה
ששיחררה את אבו־דאוד?

מיס לגות
זר לאב׳ן ז את
שמורת-הטבע האידיאולוגית
בחייס הפוליטיים במדינה
עובדת שוב זעזוע־המפריד
בין ידידים בגסש
״אני לא מאלה שיושבים בשורה הראשונה
ומסתכלים אחורה כדי לראות איך
מצביעים האחרים,״ אמר מנהיגה כסוף
העולם הזה 2055

השיער ומוצק הגוף של מפ״ם, יעקב חזן.
היה זה בעת ישיבת הוועדה המדינית של
מפ״ם, שהתכנסה השבוע כדי להכריע ב־בעייה
המטרידה את מפ״ם מזה שנתיים:
לפרוש או לא לפרוש מהמערך עם מיפי
לגת העבודה, שהוקם לפני שמונה שנים.
הצהרתו של חזן בן ה ,77-שהוא כיום
הראשון בין השווים במפ״ם, נועדה להבהיר
לחברי הוועדה מתומכיו, שהם אינם
חייבים להצביע כמוהו. צעק לעברו אחד
מחברי הוועדה :״אבל אלה שיושבים
מאחור מסתכלים עליך!״
ואומנם, כאשר הגיעה שעת ההכרעה נש אר
חזן, בעל הקול העמוק והצלול, נאמן
להכרזתו. הוא לא הסתכל אחורה כדי לר אות
איך מצביעים חברי הוועדה. הוא פשוט
עלה על הבמה, ישב אל שולחן הנשיאות
והתבונן קדימה כדי לראות את המצביעים.
ליל כרתודומיאוס. אחרי שעות ארוכות
של ויכוחים שנמשכו בשתי ישיבות
ממושכות, אחרי ששמעו 31 נאומים וביטלו
את הופעתם של עוד 30 נואמים שביקשו
את רשות־הדיבור; אחרי שהסירו ב־

מנוצחים יעקב חזן ושמעון אבידן
״לקבל אח הדין !״

מנצחים גרוסמן ותלמי
״להפסיק את הדראמה !״
רוב קולות חצי תריסר הצעות בניסוחים
שונים; נקראו מאה חברי הוועדה להכריע
בין שתי הצעות החלטה.
היו אלד, ההצעות להמלצת הוועדה המדינית
בפני ועידת מפ״ם, המתכנסת בעוד
•שבועיים והצריכה להכריע אם ללכת לבחירות
יחד עם מיפלגת העבודה, או להופיע
ברשימה עצמאית. הניסוח של שתי
ההצעות היה כה מסורבל שאדם זר היה
מתקשה להבדיל ביניהן.
הצעה אחת, שהוגשה בידי מאיר
(״יודקס״) תלמי, מזכיר המיפלגה, היתד,
הצעתם של שוללי המערך ושל אנשי המר־כז
במפ״ם. משמעותה היתד, שכדי שמפ״ם
לא תלך ברשימה עצמאית לבחירות, צריך
להתחולל משהו משמעותי במיפלגת העבודה
עד כינוס ועידת מפ״ם.
ההצעה השנייה, שהוגשה בידי יעקב חזן
וייצגה את דעתם של מחייבי-המערך־בכל-
מחיר, קבעה שכדי שמפ״ם תופיע ברשימה
עצמאית, צריך להתחולל משהו משמעותי
במיפלגת העבודה עד לוועידה.
המחלוקת בנושא זה הפכה כמעט לטרגדיה
במפ״ם. היא הפרידה בין ידידים ותיקים,
גרמה להיערכות פנימית מחודשת בסיעות
שבתוך המיפלגה, מאיימת לחולל
קרע בין הקיבוץ הארצי, שרוב אנשיו הם
תומכי המערך, לבין החלק העירוני של
ן זפ״ם.
״אני יהודי עקשן,״ אמר חזן, שלמרות
שנותיו הוא תופעת טבע פיזיולוגית מבחינת
כושרו וצלילותו .״את הדיעה של
הרוב לא אקבל -אבל את הדין אקבל.״
כאשר נמנו הקולות בהצבעה, הסתבר כי
חזן יצטרך לקבל את הדין. הרוב בוועדה
המדינית הכריע נגדו, ביחס של 43 נגד
.32 חבריו של חזן, שמצפונם חייבם להצביע
נגד דעתו, נראו כהלומי רעם.
כמה דקות קודם לכן התוודה תלמי מעל
הדוכן כי ״כואב לי לצאת נגד חזן, שאין
לי הרבה ידידים יותר טובים ממנו.״ וידוי
פומבי זה גרר קריאת־ביניים מצד ח״כ

חייקה גרוסמן, שיחד עם ח״כ אליעזר רונן
ונפתלי בן־משה, עמדה בראש מחנה שוללי
המערך .״תפסיקו את הדראמה הזאת !״
קראה חייקה גרוסמן.
אלא שהמעמד הזכיר את לילות בי־תניה
או מהדורה ישראלית של ליל בר־תולומיאוס.
בתום ההצבעה כמעט התייפח
תלמי בבכי על שנאלץ להצביע נגד חזן.
מאיר יערי הישיש, שתחילה לחם בחירוף
נפש יחד עם חזן נגד הפרישה, שינה את
דעתו עד לישיבה השנייה של הוועדה. הוא
פשוט לא בא להצבעה כדי לא לפגוע בשותפו
ההיסטורי, חזן.
קואליציה חדשה. למתבונן מהצד,
שאינו מכיר את תולדותיה של מפ״ם, קשה
היד, להבין את עוצמת הרגשות שליוותה
מחלוקת עמוקה זו. כי בחיים הפוליטיים
במדינה מהווה מפ״ם תופעה יוצאת־דופן,
מעין שמורת־טבע של מיפלגה פוליטית
אידיאית.
מבחינת היחסים האישיים, רמת הוויכוח
הפנימי והמיטען האינטלקטואלי והאנושי
של כל אחד מעסקניה, אין למפ״ם מתחרים
בזירה הישראלית. כל ויכוח במפ״ם
הוא תענוג אינטלקטואלי. הלהט האידיאולוגי
והכושר הריטורי של אנשיה, אין להם
דומה בשום מיפלגה אחרת.
כל אלה עומדים בסתירה לתדמיתה של
מפ״ם בציבור בשנים האחרונות, כאשר
בגלל הססנותה ונכונותה לוותר על עקרונות
כדי להישאר בקואליציה, הוצגה כ־מיפלגה
חסרת עמוד־שידרה.
מבחינה היסטורית עברה מפ״ם מאז קום
המדינה שלושה תהליכים. בשנות ד,־ 50 של טה
בד, חזית של השמאל והמרכז, מאיר
יערי וריפתין. אז היה האגף הימני של
המיפלגה, בראשותו של יעקב חזן, במיעוט.
בשנות ד,־ 60 נוצרה קואליציה של המרכז
והאגף הימני־לאומני במיפלגה, שנמ שכה
עד לעת האחרונה, כשהאגף השמאלי
במפ״ם אינו עולה אף פעם על שליש מהנציגות
במוסדות המיפלגה.

עתה, בעקבות ההצבעה בוועדה המדינית,
נוצרה שוב קואליציה בין השמאל ב־מיפלגד,
לבין המרכז בראשותם של תלמי
וויקטור שם־טוב.
למרות שבוועדה המדינית זכתה ההצעה
המחייבת, לכאורה, פרישה מהמערך ברוב
קולות, ספק אם ועידת מפ״ם תאמץ החלטה
זו. יחסי הכוחות בוועידה הם בדיוק
אותם יחסי כוחות כפי שבאו לידי ביטוי
בוועדה המדינית, אלא שקיימים שיקולים
שונים המרתיעים גם את אלה שהשתכנעו
שיש לפרוש מדמערך, מפני פרישה.
הפחד מפני פילוג. החשש הראשון
הוא מפני הסיכון הכרוך בהופעה עצמאית
של• מפ״ם בבחירות. מיפלגה כמו מפ״ם
זקוקה לחודשים רבים של היערכות, גיוס
משאבים, אירגון פעילים ותיכנון, כדי
לצאת לבחירות. קוצר הזמן עד לבחירות,
מרתיע רבים.
גם הסכנה שמפ״ם תיכשל בבחירות, תזכה
לכל היותר בשלושד-,ארבעה מנדטים,
מרתיעה חלק מראשי המיפלגה. אבל לא
את כולם. יש הטוענים — ומחזקים את
עצמם בסקרים ובנתונים אחרים — כי הופעה
נפרדת של העבודה ומפ״ם תזכה אותן
ביותר מנדטים מאשר יקבלו אם ילכו
ביחד.
אבל כל החששות והפחדים האלה הם
מישניים לעומת הפחד העיקרי המרחף מעל
המיפלגה: הפחד מפני פילוג.
כיום מהווה הקיבוץ־הארצי את הכוח
הדומיננטי במפ״ם. הופעה ברשימה עצמאית
עלולה לגלות כי המלך הוא עירום :
שרק חלק מחברי הקיבוץ־הארצי תומכים
במפ״ם. חלק ניכר מחברי הקיבוץ הארצי
עשויים להצביע בבחירות בעד העבודה,
בעד מיפלגת ידין ואפילו בעד אריק שרון
והליכוד.
חשיפה מעין זו של המציאות בקיבוץ־
הארצי עלולה לגרום לעימות עם החלק העירוני
של מפ״ם, ולהיערכות חדשה בתוך
המיפלגה.
זו הסיבה לכך שבשבועיים שנותרו עד
לוועידת מפ״ם, בה תיפול ההכרעה הממשית
אם מפ״ם תופיע ברשימה עצמאית,
ינסו שני המחנות היריבים לגייס ככל האפשר
יותר תומכים לעמדותיהם. חזן הבטיח
לחרוש את הקיבוצים ולהעביר בהם
החלטות שיחייבו את נציגיהם בוועידה להצביע
נגד פרישה.
״בסופו של דבר,״ אמר באירוניה אחד
משוללי המערך במפ״ם ,״ההחלטה היחידה
שתתקבל בוועידה תהיה שצריך לדחות את
חודש מאי !״•
היסטוריה הגירוש מגו ע״דן
הוא הפקיר את
היהודים דתאי־הגאזים
ושזח את צה״ד
נגד מצריים
״טיפש הלבוש לתיפארת!״ כך הגדיר
בניטו מוסוליני, בבוז תהומי, את שר־החוץ
הבריטי שבא לבקרו.
ואכן, אנתוני עידן היה תמיד הדור בלבו־
(המשך בעמוד )30

צריך
לדעתל --
כ ד אי

מה קורה כ שקורה מ שהו? הרבה פ ע מי ם
ה א שה אינה מצויה ב סו דהעס קי ם ופרטי
רכוש ה מ שפ ח ה ובמקרי חי רו ם היא נו תר ת
ללא ידיעה מהו תי ת של מצבה הפיננ סי.
כדי למנוע מצב כזה הכין עבורך בנ ק די ס קונ ס
את העלון ״וזאת על אשתך לדעת״ .בעלון
א ת מרכז ת מידע על נ כ סי ם, ת עו דו ת ח שובו ת
ורכוש ו שומרת אותו אצלך כדי שבעת הצורך
ת ד עי למי לפנות וב הק שר למה.

סוף סוף ניתן בי ד ך מדריך מהימן ו מ פו ר ס
שבו א ת יכולה למצוא א ת כל ה ש רו תי ם
שנותן לך בנ ק די ס קונ טואת כל הי ת רונו ת
ש מ צי עים לך ה די ס קונ ט אי ם ל שנ תהא שה.
כדאי לך לד ע ת על כל הדב רי ם ה אלה וכד אי
לך ל ה כנ סלאחדמ סניפי בנ קדיס קו נ ט
(אפילו אינך ל קו ח ה של בנ ק די ס קונ ט) ,לבקש
?׳ סכן!( 6 0ס ו מי ד ע על הפת עו ת
נו ס פו ת ש הכינו ה די ס קונ ט אי ם עבורך.

שלחי אלינו את התלו ש המציב. אנו נ שלח לד בדו אר חוזר
את מבוק שך. נצלי א ת שנת הא שה ב בנ ק די ס קונ ס.
זוהי ה שנ ה שלך.

שאלי ב סני פי בנ ק די ס קו נ ס על ת כניו תהחס כון
״חץ לאשה״ ו״יתרון לכל אשה״ ,על ל שכו ת הק שר לנ שים
ועל ה שי ה מיו חדל שנת ה א שה.
לכבוד בנק דיסקונט
המחלקה ליחסי ציבור
רח יהודה הלוי 27
חל״אביב

ילוסז

אנא שלחו אלי את (לעמו ב־ א ן
__:מדריד דיסקוגע לאשה
__ עלון ״וזאת על אשתך לדעת״
__ עלון ח ץ לאשה
__ עלון יתרון לכל אשה
כתובת

ל ש רו ת מצויץ

ת יו 111הדיי 1
ס חו דעי ] י
נ ד בעת יו:ן ות
בדת י ־חוק י 1ת
בש טחים המוחנקים
וביש ו אד עצמה

עתה
הנ ךהעי 10ק
בעתיקות 1מיק צוע
וי 11ח י 1ניו תו
לקבוצת 1פ ות ויט
ואספנים הנועדים
ב 1י ג 1ודח 1ק

£פני שבועות אחדים צילצל ה/פעמון
בדלת הווילה של איקס* ,בסביון.
איקס, אדם הפעיל זה שנים רבות
מטעם מוסדות ממלכתיים בשטחים, רכש
לעצמו קשרים ענפים ביותר שם. הוא
לא תמה על הצילצול, למרות שהשעה
היתד, כבר, אחרי חצות, וקם ממיטתו.
כאשר פתח את הדלת ראה מולו טנדר
עמוס ולידו שני תושבי השטחים, שבישרו
לו כי הביאו עימם עתיקות מעניינות.
איקס ניגש מייד לטנדר. ואחרי שראה
את שלל העתיקות שעליו, מיהר לטלפן
לביתו של משה דיין בצהלה, העירו משנתו.
דיין קם ממיטתו• ,ומששמע את
דבריו של איקס, דחק בו שיבוא אליו
מייד, עם כל הכבודה. הטנדר נסע לצהלה
ושם, בשעות הקטנות של הלילה, בחצר
ביתו של דיין, הועברו העתיקות מן ה־

על-פי הזמנה. נציגים של הרשת המבריחה
היו באים לישראל כתיירים, מתקשרים
עם סוחרים ישראליים, מוסרים
מה יש להם להציע ומקבלים את התשלום
תמורת הסחורה המובטחת למפרע. התשלום
היה בלירות ישראליות או במטבע
זר. הסוחרים מעריכים כי כך הוצאו כ־20
מיליון לירות על רכישות של עתיקות
מלבנון לבדח. הסוחרים הגדולים בארץ
העוסקים ברכישות מארצות ערב הם שמואל
עינב, יואב ששון, שעיא צדוק ודני
פינקוס.
כמויות העתיקות הנחפרות מדי־שנה ונמכרות
בניגוד לחוק, לא ייאמנו ממש.
בשבוע זה, למשל, מציע תושב בית־לחם
אוסף של מטבעות יהודיים ודורש תמורתם
2מיליון לירות. מצויים בגדה מקומות
הידועים כמקומות מימכר לעתיקות.

טנדר אל החצר. לערבים שהביאו את
המישלוח מסר איקס סכום נכבד במזומנים.
גם איקס וגם דיין לא ראו כל חריג
במשה שעשו. למען עתיקות יקרות־הכד
ציאות הם מוכנים לקום ממיטתם בכל
שעה, ולנסוע לכל מקום.
• לפני חודש נמצא אוסף של 15
אלף מטבעות רומיים מאוחרים, במטמון
בין בית־לחם לחרון. איקס הגיע למקום
מייד, ורכש 1000 מטבעות ב־ 20 לירות
האחד. שאר המטבעות נמכרו תוך ימים
ספורים, ולא נודע כי היו אי־פעם.
• לפני שלושה חודשים נתגלה בעזה
אוסף נדיר ביותר של מטבעות עיבריים
הקרויים ״עזה״ ו״אשקלוך. האוסף נמכר
תוך שעות אחדות לסוחרים, שהגיעו מייד
לבית המוצא ורכשו הכל בלי לשאול
שאלות מיותרות.

המרכז הגדול ביותר הוא העיירה חווארה
שליד שכם, שבה מתרכזת הסחורה ד,נחפרת
בגדה ומוברחת מירדן. שם ניתז
למצוא, בין הקונים, אישים ישראליים
מכובדים מאד כמו ח״כ משה דיין, וקציני׳
מישטרה, צבא ומכס בכירים, הרואים ב־שוד־העתיקות
ספורט חוקי בהחלט.

הדוגמה :

אגף־עתיקות
בלי שימים

זרם ע תי קו ת
מעבר לגבול
*** לושה מיקרים אלה, ופעילותם
\1/של משה דיין ושותפדידידו איקס,
הם אך חלק זעיר משוד העתיקות הגדול
שהגיע בשנה האחרונה לשיאים חדשים.
אחרי כל יום גשם בהרי חברון פושטים
התושבים המקומיים על אתרי־העתיקות
עם נפות בידיהם, ודולים כל מטבע שנחשף.
כמויות אדירות של עתיקות זורמות
מ־ 4000 האתרים הידועים לאגף-
העתיקות, ומעוד רבבות האחרים הבלתי-
מסומנים, מגיעות אל קבוצה של כמה
עשרות סוחרים ואספנים ההופכים אותן
לשלל ששוויו מיליונים רבים.
פעילותם של הסוחרים וד,אספנים המקומיים
הומרצה באחרונה, בעיקבות העברת
עתיקות בהיקף אדיר מארצות שכנות
שבהן מתחוללים כיום קרבות. הדבר התחיל
עוד בתקופת מילחמת-האזרחים בירדן
• השם שמור במערכת.

ראשי סוחרי־העתיקות דנים בצעדים נגד הצעת־החוק החדשה.
מימין לשמאל: שלמה רייזל, יוסף שטיגליץ, שעיא צדוק
דני פינקוס ושמואל קאופמן (עם הגב למצלמה) .למעלה: משה דיין בודק עתיקות.

הסוחרים

לפני כמה שנים. במהלך הקרבות נשדד
המוזיאון הידוע בעיר גרש, וחלק-הארי
של האוסף הוברח לישראל ונמכר כאן
לסוחרים ולאספנים. העתיקות מוברחות
דרך הגשרים הפתוחים, על־ידי רשת־הב-
רחה מיקצועית המעבירה כל דבר תמורת
כסף. הרשת מושתתת על אנשי או״ם
וכמרים, וסוחרי-העתיקות הישראליים יודעים
כיצד להתקשר עם נציגיה ולעקוב
אחר עתיקות המגיעות ארצה. האוסף של
המוזיאון של גרש שהגיע ארצה כלל
פסלים, שטיחים, מטבעות וכלי־חרס נדירים.

תום הקרבות התפתחה הברחה שיטתית
של עתיקות מסוריה — דרך ירדן

או לבנון — לישראל. רשת זו הבריחה
פסיפסים מאיזור דמשק ללבנון, קפריסין
וישראל — היישר אל ביתו של משה
דיין, שבו מצוי כיום אחד מאוספי־ד,פסיפסים
היפים ביותר בעולם. הרשת מוציאה
מסוריה עתיקות מאתרים באמורי ההתי
ישבות היהודית הקדומה בעבר־הירדן,
מעבירה אותם לישראל גם דרך הגשרים
הפתוחים.
גל חדש, עצום בהיקפו של עתיקות, החל
זורם ארצה בתקופת מילחמת האזרחים
בלבנון. מרבית המוזיאונים באיזורי הקרבות
נשדדו, וכמוהם מרבית האוספים הפרטיים.
חלק־הארי של השלל הגיע לישראל.
העתיקות מלבנון היו מגיעות ארצה

ך • אספנים הישראליים, שצברו ב(
1משך השנים אוספים ענקיים, וכן
גם הסוחרים, החלו עוסקים במיסחר ובייצוא.
הנימוק הרישמי של האספנים הוא
שהם מוכרים כדי לממן קניות של עתיקות.
זר, שנים פזורות ברחבי העולם עתיקות
שעליהן חתימה של משה דיין. קיימים
סוחרים השולחים עתיקות במיליוני לירות
לחו״ל, בלי אישור ובניגוד לחוק,
וכמה מהם אף הקימו חברות מייוחדות
לייצוא עתיקות, כמו חברת כנען של
שמואל עינב. הביקוש בעולם היהודי לעתיקות
מארץ־הקודש, ובעיקר לעתיקות
הקרויות, יודאיקה׳ ,הוא עצום• ,והאספנים
מוכנים לשלם כל מחיר תמורת פריט הנושא
חתימה של אישיות כדיין, למשל,
כך צמח ענף משגשג מאין־כמוהו של
שודדי־עתיקות, המוכרים סחורה לאספנים
ולסוחרים, ואלה, מצידם, מוכרים אותה
לחו״ל ומרוקנים את ישראל מעתי-
קותיה תוך התעשרות נאה וקלה.
מול שוד זה אין בידי המדינה כל מכשיר
היכול למנוע אותו. הגוף האמור
לטפל בכך הוא אגף־העתיקות במישרד-
החינוך־והתרבות. לאגף זה כמה מפקחים
בודדים שאין בידם רכב ואמצעי־קשר, ועליהם
מוטל התפקיד לפקח על עיסקי
העתיקות בכל שיטחי ישראל והגדה. האגף
אינו מצליח לכסות אפילו את האתרים
באיזור ירושלים, ואינו מנסה כלל
להגיע למקומות אחרים. כיום רשומים
(המשך בעמוד )28

12 5

ויקי חלבון פותחת את ביתיהסנ:ר
ה יש1־אלי 1זואשון לוקדניות־בטן

ר ק דני ת
המשלהבת

האקזוטית, היא למעשה בת־תערובת, לאב
ממוצא פולני ולאם תימניה. לריקוד־הבטן
הגיעה ריקי תוך לימוד עצמי.
^ קהל משתולל כשריקי עולה על הו
1במה. התזמורת מנעימה מנגינה מזרחית׳
מסתלסלת .״ריקי, ריקי, בואי הנה,״
פולט גבר בגיל־העמידה, היושב ליד שולחן
עגול ומנפנף בשטר של מאה לירות.
על הבמה מתפתלת ר״קי ללא־הרף. הקהל
מלווה את תנועות מותניה הגמישות בצעקות
״יאסו, יאסו!״ הכל נועצים עי ניים
בחזה המיטלטל בתשוקה בלתי־מוס־תרת׳
ועוקבים בעניין גובר והולד אחר
פיתוליה של הצעירה שופעת־החמוקים.
את ריקי מכירים במועדוני־הלילה הקטנים
שביפו העתיקה, בבארים של בתי-
המלון ברחוב הירקון, באולמות־קולנוע
צפופים בעיירות־פיתוח וגם באולמי-
חתונות מפוארים. כולם אוהבים אותה,
כי היא רקדנית־הבטן הצברית הראשונה
מזה אלפיים שנים. ולא רק צברית, כי־אם
אפילו אשכנזיה־למחצה. הוכחה ניצחת להשתלבות
בליבאנט.

]גני, נגני גיטאוה

ריקי מנסה כוחה גס בנגינה על גיטארה
חשמלית. את מרבית הניסיונות היא
מעדיפה לעשות כשהיא ישובה על שולחנות (כמו בתמונה) בחדרי־אוכל של בתי־המלון
שבהם היא מופיעה. בלהקתה חמישה נגנים המנגנים על קנון, עוד, טמבוק ותופים.

כסו בחזייה

ריקי באחת מהופעוו
סיס בשטרות של
הטיפים אותם מעניקים לה הצופים בעת הופעתה.
הם תוספת למשכורת אותה היא מקבלת עבור ה
ריקוד משלהב ויפה
ני רקדנירדכטן מלידה,״ מצי
י הירה ריקי, המוכרת פחות בשמה
האמיתי, ריקה חלפון. ריקה נולדה כבת
בכורה במישפחה מעורבת. אביה הגיע
לארץ מפולין ואמה, ילידת תימן, נפגשה
עם בעלה־לעתיד ימים אחדים אחרי שירדה
מן המטוס, שהביא אותה ארצה על מרבד-
הקסמים. בבית המישפחה שבשכונת קריית-
שלום בדרום תל-אביב שררה, לדיברי
ריקי, אווירה מסורתית, שהושפעה בעיקר
מן האם התימניה.
נוסף ללימודים רגילים בבית־הספר העממי
למדה ריקי באלט, פעמים אחדות
בשבוע. בתקופת לימודיה בבית־הספר התיכון
בקריית־שלום הצטרפה, בהמלצת
מורתה הפרטית לבאלט, ללהקת המחול
עינבל שם רקדה כמתלמדת יותר מארבע
שנים.
״בשמחות מישפחתיות היתה אמא עולה
על השולחן המרכזי ורוקדת,״ מספרת
ריקי .״כבר כשהייתי ילדה הצטרפתי אליה
בריקודי-הבטן הסוערים.״
זאת היתד. ההתחלה. אך ההמשך היה
מסובך הרבה יותר, והצריך עבודה קשה
ומאומצת. כי ״להיות רקדנית־בטן זה לא-
כל־כך פשוט,״ מסבירה ריקי בת ה־.24
מגיל צעיר למדה באלט, ואחרי בת־המיצווה
הצטרפה כתלמידה ללהקת־המחול עינבל.
״אבל למען האמת,״ מתוודה ריקי ,״אף
פעם לא היה לי חלום לרקוד כמו בלרינה.
פשוט ראיתי בלימוד יסודות הריקוד הקלאסי
בסיס הכרחי לרקדנות־בטן. ולהיות
רקדנית־בטן, זאת אמנות של ממש.״
רק בגיל 20 העזה לעלות לראשונה
על הבמה, במועדון־לילה קטן באחד מפר-
בריה של תל־אביב. הקהל לא נתן לה
לרדת משך שעות ארוכות, וריקי ידעה
שהיא הצליחה. היא תגשים את חלומה.
מלווה בתיזמורת מיזרחית עם נגני
קנון, עוד, טמבוק, תופים וחליל־צד, מו־

י* 2 6

״לרקוד ויקודי־בטן אפשר גם לצלילי בטהובן או ל

פיעה ריקי כמעט ערב־ערב והקהל, כך
מסתבר, עוד לא שבע ממנה ודורש לראותה
עוד ועוד .״בארץ אין רקדניות-
בטן של ממש,׳׳ מסבירה ריקי את סוד
הצלחתה .״רוב הרקדניות הן נשים שבאו
הנה עם המיקצוע ממצרים, סוריה או
מארוקו. עכשיו הן כבר זקנות ופחות
,חתיכות׳ ,ואילמלא אני ייתכן שהנוער
הצעיר לא היה יודע בכלל מה זאת רק-
דנית־בטן, חוץ ממה שרואים בסרטים הערבים
בטלוויזיה או בסרטים תורכיים
ישנים.״

גם ישישות
רוצות
ן* יום אני היחידה בארץ שיש
/ /י 1לי הידע ללמד ריקודי־בטן. אז אנשים
פונים אלי, ויש כל מיני מיקרים
מצחיקים. כך, למשל, פנתה אלי ישישה
בת 60 ואולי אפילו יותר, וביקשה שאלמד
אותה את סודות הריקוד. הסתבר שהיא
ובעלה ראו אותי בהופעה, ובעלה כל־כך
השתלהב עד שהיא החליטה ששווה ללמוד
את זה.״
לימוד האמנות, לדיברי ריקי מלאת-
המרץ ומהירת־הדיבור, הוא תהליך איטי
ומחייב אימונים .״פעם לימדתי צעירה
לרקוד, והיא סבלה באופן קבוע מכיווצי
שרירים ברגליים ובבטן,״ היא מספרת.
״הסתבר לי שהילדה פשוט התלהבה יותר
מדי, התאמנה יותר מדי בבית, ובסוף
לא יכלה לזוז מהמיטה. לפני הריקוד,״
מסבירה ריקי את האל״ף־בי״ת של התורה.
״צריך לבצע לפחות חצי־שעה של, חימום.׳

מאחורי ההופעה הנוצצת של ריקי,
בביגדי ריקוד צבעוניים מינימליים
מייוחדים, שנתפרו עבורה על־ידי רקדנית-
בטן סורית לשעבר, מאחרי ההתפתלויות
הסוערות ודחיפת שטרות-הכסף אל תוך
חזייתה, מסתתרת פילוסופיית הריקוד ש-

ה במועדון־לילה, כשחזייתה וחגורת מכנסיה עמו־הרצליס״
,אותם תחבו לשם מעריציה הרבים.
תמורת הזכות לגעת שנייה בחמוקיה הרוטטים,
עותיה. הכסף מתחלק בינה לבין התזמורת,

״ריקוד הוא כמו שיר של הגוף,״ היא
מסבירה .״זהו שיר חזק, שיר משלהב.
בכלל, ריקוד־בטן לא חייבים לרקוד לצלילי
מוסיקה מיזרחית. כשאני במצב־רוח
טוב, אני מסוגלת לרקוד אפילו לצלילי
בטהובן או להקות־רוק.״
אבל העיקר, לריקי יש חלום אחד
גדול .״אני רוצה לפתוח בתל־אביב בית-
ספר לריקודי־בטן,״ היא מכריזה .״בתוך
אולם גדול מלא מראות ומעקים ומוצף
במוסיקה נעימה אני רוצה ללמד צעירות

11 |! 11 * 3* 1 1 1י ״ 11 * 1בפני תיירים אמריקאיים, אותם מושיבים באוהל
״ בדואי, מלבישים בכאפיות ומחלקים להם נרגי11
#י 1111 לות — מופיעה ריקי בריקוד ״בדואי אוטנטי״ .התיירים נהנים מעיכוסיה, אך אינם תוחבים
שטרות כסף לחזייתה כישראלים .״הם פשוט לא יודעים שצריך לעשות את זה,״ היא אומרת.
יפות וחטובות את רזי האמנות הזאת.
ללמד בצורה מסודרת, אפילו עם ספרים
ושעורי־בית, כדי שאם למדינה אין בינתיים
במה להתגאות, יוכלו לפחות להתגאות
ברקדניות־בטן מעולות. ותאמינו לי,
זה יעלה את המוראל !״

0 11|| ¥1 1היא התכונה החשובה
111111 #111 ביותר לרקדנית־בטן.
ריקי, שסיכמה את ניסיונה הבמתי ברי־קודי־בטן,
עומדת להנחילו לדור חדש של
רקדניות, אותו היא מתכוונת להדריך בארץ.

1. 27

1שוד העתיקות הגדנל
(המשך מעמוד )25
ברחבי הארץ 4000 אתרים שבהם עתיקות,
ולאגף רק כחמישה מפקחים בפועל להשגיח
עליהם !
אולם הצרה היא שהמפקחים על העתיקות,
וכן הממונים על רכישות של עתיקות
עבור מוזיאון ישראל אוספים עתיקות
בעצמם, בהתלהבות רבה, ולמעשה
אינם נבדלים בהרבה מאלה שעליהם להילחם
בהם.
על־מנת לנסות לבלום את שוד־העתיקות
הוגשה לכנסת הצעת חוק־עתיקות חדשה,
החוק הקיים הוא, למעשה, בבחינת גן:
עדן לשודדים. אין בו הגדרה של אספן.
ואין בו חובת דיווח על עתיקות של אספן,
אלא רק סוחר בעל רישיון חייב לדווח
על העתיקות שברשותו. החוק הקיים גם
מטיל את חובת הוכחת אי־החוקיות שברכישת
ואחזקת עתיקות על נציגי הממשלה,
וללא הוכחה כזו אין הם רשאים
לחפש או לקחת דבר לבדיקה.
הצעת־החוק החדשה הזעיקה את גדולי
סוחרי העתיקות לישיבות־חירום בחולות.
ראשי הסוחרים, יוסף שטיגליץ (חנות
| גדולה ברחוב אלנבי בתל־אביב); שלמה
רייזל (בעל חנות מנורה והחנות במלון
הילטון תל-אביב); שעיא צדוק (בעל החנות
תרשיש); שמואל קאופמן (בעל חנות
גדולה ברחוב בן־יהודה בתל־אביב) ודני
פינקוס, התכנסו לישיבות־חירום. פינקוס
אף מסר תזכיר ליושב־ראש ועדת־החינוך
של הכנסת, ח״כ אברהם כץ. התזכיר מותח
ביקורת על הצעת־החוק. פינקום מצביע
על כך שההצעה באה להגדיר את
בעלות המדינה על עתיקה שנמצאה החל
מתחולת חוק זה, ואין כל סעיף המגדיר
בעלות על עתיקות שכבר נמצאות בציבור.
סעיף זה מכשיר בדיעבד את כל
הגניבות של דיין וחבריו שבוצעו לפני
תחולת החוק.
פינקום מותח ביקורת חריפה גם על
סעיף אחר בהצעה, שבו רשאי המנהל
לוותר בכתב על בעלות המדינה על עתיקה,
ומשעה זו תחדל העתיקה להיות נכס
המדינה. מכאן שאזרח בעל קשרים עם
המנהל יוכל לקבל ויתור כזה. פינקום
מציע שהחלטה כזו לא תהיה בידי אדם
אחד, אלא בידי מועצה ארכיאולוגית. כך
גם בסעיף אחר בהצעה, שלפיו רשאי
המנהל להגיע לידי הסכם עם בעל רישיון
לחפירת עתיקות עוד לפני מתן הרישיון,
ולפי ההסכם תוותר המדינה על העתיקות
שיתגלו. פינקוס שואל: כיצד יכול
המנהל לדעת על מד, הוא מוותר, לפני
שהחלה החפירה? לדעתו, הסכמים כאלה
יש לעשות רק אחרי השלמת החפירה,
ואחרי שהמדינה קיבלה את הדרוש לה
מבחינה מדעית והיסטורית.

מה יש לדבר
על מו ס רי
^ לק־ הארי של תזכירו של פינקוס
י י נועד להוספת סעיפים להצעת־החוק.
סעיף אחד יאסור על כל אדם העובד במוסד
ממשלתי או ציבורי בתחום הארכיאולוגיה
לסחור בעתיקות, לייעץ לשם
מיסחר בעתיקות, להמליץ על רכישות
של עתיקות וכן לאסוף או לבדוק עתיקות
לצורך פרטי. כוונתו של הסעיף המוצע
היא למנוע תופעות קיימות, כגון
זו שמנהל אגף־העתיקות במוזיאון ישראל,
יעקב משורר, הוא גם אספן־עתי-
קות, גם מוכר עתיקות וגם יועץ פרטי
לסוחרים בדבר רכישת עתיקות ומכירתן.
הצעת־החוק עדיין לא הגיעה לדיון בכנסת,
ולאחר קבלתה תקבל סוף־סוף המדינה
כלים למילחמה בשודדים. אולם
ללא תקציב מתאים לאגף־העתיקות לא
תוכל המדינה לעשות דבר. ייתכן ששר־החינוך־והתרבוית
אהרון ידלין אינו רוצה
להסתמך עם סוחרי־אספני העתיקות הגדולים
כמשה דיין או עודך־הדין ארנולד
שפאר ואחרים, מונע תקציבים מן האגף.
אולם המציאות הקיימת משפיעה על המוסר.
כפי שהגדיר זאת הפרופסור נתן
רוטנשטרייך בשיחה עם העיתונאי לוי
יצחק הירושלמי (מעריב )14.1.77 ,״האם
יקוב הדין את ההר, או לא תמיד כך?
איך אני משתמש בשעות הכושר ובהזדמנויות
שיש לי כשאני מנהיג־ציבור —
לוקח עתיקות או לא? אחד הצעירים
אמר לי השבוע: כל עוד לא נקרא לבירור
מי שלוקח עתיקות שלא ברשות —
מה יש לדבר על מוסר יומה רוצים מ ינאי
לביב
אחרים?״

שמונה־עשרה מבני מישפחתו שיל הסייד נווקאן נושלו
* חידת השוטרים נעה במהירות ב־סימטות
הצרות ישל הרובע היהודי ב־עיר־העתיקה
בירושלים. מפקד הכוח כיוון
את אנשיו לעבר הבית הישן והמט־לנפול
הנמצא בשולי הרובע היהודי. כאשר ייתן
האות פרצו השוטרים אל תוך הבית. זע־קות־הילדים
המהולות בצריחות־נשים ש עלו
מתוכו נשמעו היטב• בחוץ.
השוטרים החלו דוחפים את דיירי הבית
15 ,במיספר, אל הסימטה המזוהמת.
בעיקבותיהם החלו מוציאים החוצה רהיטים,
מכשירי־חשמל ומצעים. כל תחנוני
המישפחה לא הועילו.
כך פונתה המישפחה, אשר התגוררה
בבית העלוב ברובע יותר משלושים שנים.
בפעולה מישטרתית זו בא אל קיצו מאבק
שהתנהל במשך שמונה שנים בין החברה
לשיקום ופיתוח הרובע היהודי הפועלת
על־פי צו ישל שר־האוצר, לבין מישפחה
ערבית ירושלמית ענפה, מישפחת בורקאן.
אומנם מדובר על פיתוחו של הרובע היהודי,
אך המושג ״רובע יהודי״ כשל עצמו
— מטעה. למעשה לא ביתן לקבוע
בוודאות את גבולותיו של הרובע. תחומי
האיזור שבו ישבו יהודים בירושלים העתיקה,
השתנו במשך התקופות. היו שנים
שבהן התרחבו, והיו שנים של נסיגח והצי
טמקות. בנוסף, רבים מיהודי העיר העמישרדי
החוץ והדתות במטרה להעמיק את
יחסי־האחווה בין אזרחי ישראל בני כל
הדתות. חברים בו אישי־כמורה נוצריים,
נכבדים מוסלמים ואנשי תרבות ורוח יהודיים.
הוא הפך פעיל בעיקר בשנים שאחרי
מילחמת ששת־הימים.
ארנון התקשה להאמין למישמע הסיפור,
ובורקאן לקח אותו לביתו והראה לו
את כל המיסימכים הקשורים בפר-שה.
מספר עוזי אורנן :״לאחר שהלכתי ל-
ביתו של הבחור, וראיתי את מיסמכי הטאבו
שלו והתעודות המעידות על שיי־כותו
למקום, התחלתי להבין שקיימת פה
מדיניות פשוטה: מוציאים מישפחה ערבית,
משפצים את ביתה ומכניסים במקומה
מישפחה יהודית. כל זה, על־פי חוק הנקרא
״רכישה לצורכי ציבור״ ,שהוא חוק
הקיים ברוב המדינות בעולם ונועד לאפשר
לרשויות פעילות לטובת הציבור, גם
אם יש בה משום פגיעה כלשהי ברשות
תיקה התגוררו בשכירות בבתים שבעליהם
ערבים.
הבית שאליו פרצו השוטרים בשבוע
שעבר נרכש על־ידי משפחת בורקאן בשנת
,1947 והוא נרשם בטאבו על שמם.
שנה קודם־לכן נולד הבן מוחמד, שהוא
כיום הבן המבוגר מבין שמונת אחיו.
למעשה הוליד אבי המשפחה לא פחות מ־
24 צאצאים, משתי נשים, אלא שבכל פעם
שנולד תינוק במשפחה — מת קודמו
באורח מיסתורי .״איש לא הצליח לפתור
את התעלומה, ומובן שאיש לא חשב
שהסיבה למות הילדים יכולה להיות רפואית,״
מספר מוחמר בחיוך .״במקום ללכת
לרופא, הלך אבי לשייכים, ואלה שקלו
?חשבו והגיעו למסקנה שצריך להביא כמה
יונים ולגדל אותן מעל דלת הבית, כסימן
נגד עין־הרע. בכל פעם ש,צריך׳ למות
ילד, ימות במקומו גוזל של יוגה ויהיה
כפרתו. מיצוות השייכים נעשתה ואבן,
כשנולד התינוק הבא בתור אחרי מוחמד
נשאר מוחמד בחיים וכך היה גם להבא.
הקללה חלפה.
ימי ילדותו של מוחמד עברו בבית
הזה, כל זיכרונות הילדות וההתבגרות שלו
קשורים בסימטאות הצרות של הרובע. עד
לפני שמונה שנים.
הפרופסור נדהם
שנת ״, 195(8הוא מספר, שמע־
י גו בחדשות ששר־האוצר הוציא
צו־הפקעה ל־ 116 דונם בתוך חומות העיר
העתיקה, וביתנו נמצא בתוך השטח הזה.
מייד פנינו במיכתבים לשר־האוצר, לראש־הממשלה
ולשר־הפנים, והודענו ־שאנחנו
מתנגדים להפקעת ביתנו. המיכתב הופנה
למיגהל־מקרקעי־ישראל, משם ביקשו מ־איתנו
מיסמכים המאשרים את בעלותנו
על הבית, וככה נמשכו הבירורים עד .1974
באותה ישנה החלו להגיע מיכתבים מהחברה
לשיקום ופיתוח הרובע היהודי.
״לא ענינו להם, ובסוף -שגת 1975 הזמינו
אותנו למישפט. השופט קרא לנו את
הצו של שר־האוצר. ביקשנו ממנו -שידחה
את ביצוע הצו לפחות עד -שיעבור החורף,
והוא ניאות לבקשה וקבע שעלינו למסור
את הבית, כ-שהוא ריק מרהיטים, עד אפי

ו 1י| 1ך י !״1ן | ן 1ן*! 1ן המראות של אחרי נזילחמת ששת־הימים חזרו
11 1 1 1 1 1 1 8 1 11 על עצמם בשבועות האחרונים, כאשר בוצעו
צווי־ההפקעה של שר־האוצר באיזור הרובע היהודי. אלא שאז בוצעו ההפקעות בלהט
הקרבות, וכעת מתוך שיקול מחושב היטב. מאז שנת 1958 הופקעו מערבים
י 585 בניינים, שבהם 1048 דירות. בכל ההפקעות נוצל החוק של הפקעה־לצורכי־ציבור.
ריל .1976 אני לא ידעתי מה לעשות, פניתי
לכמה עורכי־דין יהודיים, אבל אף אחד
לא רצה לקבל על עצמו את המשימה
למנוע את הפינוי. הם הסכימו להשיג לנו
סכום פיצויים יותר גדול, אבל למנוע את
הפקעת ביתנו לא רצו.״
בסוף 1975 עבד מוחמד בורקאן, שהוא
סייד במיקצועו. בסיוד דירה במוצא־עילית.
בשיחה עם בעל־הבית, על ספל־קפה, גולל
לפניו את בעייתו. אולם, רצה ד,מיקרה ו־בעל־הבית
היה הפרופסור עוזי אורנן מן
האוניברסיטה העברית. אורנן 53 יליד
מוסררה, בוגר אוניברסיטאות לונדון וירושלים,
ד״ר לפילוסופיה, בלשן ופרופסור-
חבר בחוג ללשון עיברית באוניברסיטה
העיברית, הוא ממייסדי הליגה נגד כפייה
דתית ויו״ר -שלה בשנות ח־ .60 בשנת
1968 הצטרף אורנן לועד־הבין־דתי, שהיא
גוף בלתי־פוליטי- ,שהוקם ב־ 1959 בעידוד

הפרט. לדוגמה, העברת קו־חשמל או צי־נור־מים
ליישוב, הרחבת כביש צר וכר.
בכל אלה גובר השיקול של טובת הכלל
על־פני הפגיעה בסרט. אך במיקרה הזה
קיים ניצול של סמכויות חוקיות שלא
למטרה שלשמה הן נועדו, וחשבתי שעל
זה אסור לאזרח ישראל לעבור בשתיקה.״
אורנן לא רק נחרד, אלא אף פתח בפעילות
נמרצת. תחילה פנה אל חבריו בוועד,
ושיכגע אותם -שיש לפעול בפרשה.
התארגנה מי-שלחת -שכללה אישים יהודים,
רובם ותיקי ירושלים הידועים בפעילותם
לקירובי-לבבות.
המישלחת נפגשה, בחודש מאי אשתקד
עם שר־השיכון אברהם עופר, כש־נוכחים
בפגישה גם האלוף (מיל ).יוסף
גבע, שהוא יו״ר מועצת־המנהלים של
החברה לפיתוח הרובע היהודי, ושניאור
פלג, מנכ״ל החברה (היו״ר הקודם, אר־

^ היהודי בירושלים העתיקה
ווין שימרון ׳,והמנכ״ל תני גלוסקיבוס
הושעו, לאחר שנמתחה עליהם ביקורת על
אי־סדרים, העדפות ומתן דירות על־פ־ייחוס
ומעמד).
אישי המשלחת הסבירו שפעולות החברה
פוגעות באחווה הבין־דתית, ומהוות
מיכשול בדרך לקירוב לבבות. על כן
נתבק-שו השר ונציגי החברה -שלא לפנות
את המישפחות הערביות מהרובע. עופר
טען שאין בסים למגורים משותפים בין
יהודים וערבים כי זה ״רק גורם לצרות,״
והטיל על גבע לחפש סיום הוגן של העניין.
גבע, מצידו, הבטיח שלא יופעל כוח.
עוד בסוף 1975 הוצעו 20 דירות משופצות
ברובע היהודי למכירה לציבור הרחב.
מוחמד בורקאן החליט לנסות לרכו־ש
אחת מהן. הוא מילא אחר כל התנאים
הדרושים, צירף צ׳ק של 20,000ל״י ושלח
בקשה לרכוש אחת מן הדירות שסומנו
בפרוספקט מיוחד. משך חודשיים לא קיבל
כל תשובה. כאשר פיה, במיכתב נוסף,
נמסר לו שלא זכה בדירה.
והנה, להפתעתו הרבה הוציאה החברה
מיכרז נוסף כעבור ארבעה חודשים, ובו
הוצעו שתיים מן הדירות -שהופיעו במיכרז
הקודם. במיכרז השני כבר דאגה וז׳חברה
לשיקום הרובע היהודי לשמור על ציביונו
היהודי של הרובע, על־ידי הכנסת הגבלות
מתאימות. הפעם נאמר במיכרז, שרק
זוג ישראלים •שלפחות אחד מהם הוא יו־צא־צבא
או עולה״חדש, יוכל לגשת ל-
מיכרז. מנכ״ל החברה לא הצליח להסביר
מדוע לא זכה מוחמד בורקאן בדירה שלא
היו לה דורשים. אשר לתנאים המונעים,
למעשה, מערבי לרכוש בית ברובע הולדתו היתמם פלג באומרו :״מי אמר
•שערבי לא יכול לשרת בצה״ל 7הרי
בדואים ודרוזים משרתים, אז מה כבר
ההבדל?״
ובכן, מדוע לא יכריע בית־הדיו־הגבוה־

בידי השילטון, מבלי •שתהיה למישהו ביקורת.
מאז נידחו עתירות ימין־משה (למרות
הטיעונים המבריקים) ,לא הולך שום
עורך־דין לבג״ץ בענייו זה. כלומר, בג״ץ
נתן בידי שר־האוצר אפשרויות בלתי-
מוגבלות. במיקרה זה הוא נתן לשר־האוצר
הזדמנות לנצל את החוק לצורכי אפלייה
ברורה ובולטת בין עדות ודתות. מי ימנע
מחר •שימוש בחוק כבשוט כנגד אישים 7
״לבג״ץ אסור, לדעתי, להתחמק מלבקר
את פעולות השר, גס אם הוא פועל במיס־גרת
חוק. בג״ץ חייב לבדוק את הנושא
לגופו. לא ייעשה צדק, אם לשר־האוצר
יש כוח כה בלתי מוגבל.״
גם טדי קולק רא־ש העירייה, שאליו פנה
אורנן, הסכים לגישה זו. הרא הסביר שכל
עניין ההפקעות איבו לרוחו, וטען כי ניסה
למנוע זאת — ונכשל.
מעניין גם לבדוק כיצד עקפו אנשי
ההוצאה־לפועל את טדי קולק. לפני חודש
ימים קיבל בורקאן את הצווים הסופיים
לפינוי הבית. הפעם כבר היה לו פרקליט
שטיפל בעניינו. היה זה עורך־הדין הירו שלמי
הידוע אועולד •שפאר (ממישרד
עורכי־הדין תוסיה־כהו) ,שנטל על עצמו
לבדוק אפ-שרות של הגשת עתירה לבג״ץ
בגין דחיית בקשתו של בורקאן לרכוש
דירה ברובע. בורקאן פנה אל -שפאר מייד
עם קבלת הצו, וזה פגה לראש״העיר. קד
לק השיג דהייה -של הפינוי בעשרה ימים,
ונסע לחו״ל. אנשי ההוצאה לפועל מיהרו
לבצע את הפינוי ביום הרביעי •שעבר,
עוד לפני שובו ארצה.
בפגישה בין אורנן לבין צבי טרלו,
מנכ״ל מישרד־המישפטים, נימק טר־לו
את הצעד בכך -ש״צריך להיות קו ברור
•של רובע יהודי, למיקרה שהרובע המוסלמי
יוחזר לירדנים ביום מן הימים.״
אנשי הוועד־הבין־דתי חוששים מפני

ך!1 1ץ ;111ך ]1ן סעיד בורקאן, אביו של מוחמד, שקנה את בית המיש־פחה
בשנת 1947 וסולק ממנו בכוח בשבוע שעבר. לסעיד
ו \11111 1111
הת בחית שתי נשים שמהן נולדנ לנ 24 בניס ובנות. אולם 16 מצאצאיו של בורקאן
הישיש מתו בינקותם, ורק כשעבר לגור בבית זה חדלה תמנתת התינוקנת במישפחה.
הבית הזה הוא החיים •שלי. אם אני מוכר
את הבית, אני מוכר את החיים שלי. יש
לגו ק-שר ריגשי למקום •שבו חיינו 30
•שנה. הסיבה השלישית, לאומית. בהיותי
פלסטיני איני רוצה שיוציאו אותי מביתי
ויתנו אותו לאחר. גבע ניסה לפתות אותי
בסכומים גדולים של כסף. שהוא רוצה
לעזור לי. עניתי לו, :אם אתה רוצה

או יותר במיסגרת הרובע היהודי, ועליו
השתיתו את התוכנית.״
ועל מוחמד בורקאן אומר גבע :״אני
בהחלט מסמפט אותו ומכבדו. הצעתי לו
דירה בתמורה לדירתו, אך הוא הסביר לי
את השקפתו ומניעיו. למרות שהשקפתו
שונה מ־שלי, אני חושב •שבהחלט צריך
לכבד את האיש. הוא אדם ישר והגון

ולשנתה שכזאת

מישפחת בורקאך המונה 18 נפשות, מצטופפת
כיום תחת קורת־גג אחת. משמאל
נראים אחיו של מוחמד, שנייה משמאל האס פריאל ולידה בעדה מעיד (חובש כובע) .את
הבית שבבית־חנינא הקים מוחמד, סייד במיקצועו, בכוחות עצמו וללא כל נסיון קודם.

לצדק בסוגיה 7מסביר עוזי אורנן :״פקודת
הקרקעות מ-שנת ( 1943 רכישה לצורכי
ציבור) קובעת, אומנם, ששר־האוצר רשאי
להתום על צו המחייב פינוי שטח על־ידי
בעליו, ובהודעתו מ־ 1968 לגבי השטח
המופקע בעיר העתיקה נאמר ש,השטח
דרדש לו לחלוטין לצורכי ציבור׳ .לכאורה
יכול בג״ץ לפסוק אם כלול המיקרה
שלפניו ׳במיסגרת חוק זה, אך תקדימים
מישפטיים הוכיח שבג״ץ נמנע מלהיכנס
לפרטים כאשר מדובר בהפקעה לצורכי
צימר. כך, למשל, הוגשו עתירות במיקרים
דומים בימין־משה ובטבריה. בג״ץ קבע
אז ש״אם שר־האוצר חותם על הודעת
הפקעה לצורכי ציבור, אז לכאורה הוכח
שאכן זו מטרת ההפקעה, ובית־הדין־הג־בוה־לצדק
לא יתערב בשיקולים.״

כך לא
ייעשה צדק!
דעתי,״ או מ ר פרופסור אורנן,
בכד אין בג״ץ ממלא את תפקידו.
זה נותן אפ-שרות לפעולה שרירותית

הפיכת הבעייה האנושית לבעייה פוליטית
על־ידי גוף המכנה עצמו ״הוועד לשלום
צודק״ .״זהו גוף שמאלני- ,שכל מטרתו
היא לנגח את המימ-של ולעשות הון פוליטי
מהפרשה,״ הם אומרים .״כניסתו של
גוף פוליטי לתמונה -תגרום להצמדת תווית
פוליטית על אותם תושבים מפונים, יאמרו
עליהם שהם אנ-שי אש״ף וכד.״
לפני הפנוי נפגש מוחמד בורקאן עם
האלוף (מיל ).יוסף גבע. על הפגישה הוא
מספר :״גבע נאם בפני על פעולות
החברה, הסביר שזוהי חברה שמבצעת את
צו שר״האוצר, מפנה תושבים, מפצה אותם
ומכניסה במקומם דיירים אחרים, כשהמטרה
היא להרוויח כסף. הוא הסביר לי
•שכל יום שאני מעכב את הפינוי, החברה
משלמת לקבלן ומפסידה כסף, וביקש שלא
אגרום לו הפסדים. ישבתי ושמעתי אותו
עד שגמר את ההצגה •שלו, וכשסיים סיפרתי
לו את ההיסטוריה של המשפחה -שלי,
משנת 1947 עד לרגע ישיבתי במישרדו.
״אמרתי לו שיש לי שלוש סיבות להתעקש
נגד הפינוי. סיבה דתית: בהיותי
מוסלמי אסור לי למכור את ביתי לאדם
שאיננו מוסלמי. סיבה -שנייה — ריגשית.

קשו ריגש*

הנא אחד המניעים של מוחמד בנרקאן להתנגד לפינוי
הבית ברחוב שוני־הלכות ברובע היהודי המשוקס בעיר־העתיקה.
הכתובת על הקיר נכתבה לציון עליית הוריו למכה. כל פינה, כל קיר, כל
אבן בבית קשורה אצלו בזיכרונות ילדות, ששום דבר לא יהווה פיצוי עליהם.

לעזור לי, תגיד לי מה לעשות כדי שאני
אשאר בבית שלי׳.״
יוסף גבע, ה״יקה״ בן ה־ ,53 בוגר
מיקווה״ישראל, שהוא כיום יו״ר מד
עצת־המנהלים -של החברה לשיקום ופיתוח
הרובע היהודי ומנכ״ל שופר־סל, מי שהיה
בעבר אלוף־פיקוד־המרכז ומנכ״ל מישרד־הקליטה,
מסביר שהכוונה היא באמת לבנות
שכונה שתהיה כולה יהודית .״לא
טוב,״ הוא אומר ,״לערבב בין •שכונות
של עדות שונות. זה יוצר בעיות. לדוגמה,
לאיזה גן יילכו ילדיו של בורקאן 7
״ההחלטה להפקיע היא ממשלתית,״ הוא
ממשיך, ולא הייתי שותף לה. מבחינה
הגיונית לקחו ריבוע מסויים, שהיה פחות

מבחינה כספית. הוא סירב לקבל את הצ־עותי
הכספיות מהמניעים שפירט בפני, ואני
פשוט חייב להצטער •שהוא אינו ציוני...״
גבע מזכיר שהיתה גם תוכנית ירדנית,
מלפני מילחמת ששת־הימים, להקמת פארק
באיזור הרובע היהודי. לפי אותה תוכנית
היה השילטון הירדני אמור להפקיע את
ביתו של בורקאן, שמישפחתו מצטופפת
לפי •שעה בביתו -של בנה מוחמד בבית
חנינה שליד •שועפאת.
׳ במו ידיו, בעזרת אחיו הרבים, בנה
•שם הסייד בן ה־ 31 בית־אבן לתפארת,
ולידו הוא יוצק עתה את העמודים לבית
נוסף, עבור מישפחתו המפונה. אבל הוא
רוצה לחזור הביתה.

_ 219י

במדינה
אנשי ה-ש״ב מחדירים לתוכם את סוכניהם
כך טירפה עידן, בכמה מילים חלקות
(המשך מעמוד )23
וציניות, את הניסיון להציל את יהודי אי כדי לפקח עליהם, ולעיתים קרובות אף
שו. הוא היד. גבר יפה־תואר, סמל מובהק
מפעילים אותם לצורכי ־פרובוקציה.
רופה — והפקירם לתאי־הגאזים.
של בריטניה בימי־הזוהר של האימפריה.
מי מפעיל את אירגוני השמאל הקיצוני
בלון מנוקב. כעבור 13 שנים נגע
אבל הוא לא היה טיפש.
אנתוני עידן בגורל היהודי. האיש שהיה
בישראל? השלושים בשנות
בעיה של תחבורה. אירופה יהודי של והצלתם למניעת שותף
השבוע התעוררה השאלה מחדש, אם
היה עידן אחד הבריטים היחידים, מלבד הפך, לפתע, שותף של ישראל.
כי לא בפעם הראשונה. גרמה לכך פרווינסטון
צ׳רצ׳יל, שתבעו לנקוט בעוד מובינתיים
ירד וינסטון צ׳רצ׳יל הזקן מעל
בוקציה מכוערת המעוררת חשדות כבדים
עד מדיניות של יד חזקה נגד אדולף היט־ הבמה. אחרי ההמתנה הארוכה, עלה אג־על
יוזמיה.
לר ומוסוליני. כאשר פלש הרודן האיטלקי תוני עידן סוף־סוף על כס ראש־הממשלה.
גילוי שנעלם. לפני חודש פירסם
לאתיופיה, פעל עידן למען הטלת ״סנקאולם
קרה לו מה שקורה לעיתים קרועיתון
טרוצקיסטי בפאריס מיסמך •שנועד
ציות״ מטעם חבר־הלאומים עליו. המאמץ
בות, כאשר מם׳ 2מצויין הופך מם׳ .1
להיות סנסציוני.
נכשל, מוסוליני ניצח. כאשר הניף ראש־לעו להראות עצמו, את להוכיח רצה הוא
היה

זד, אחדי שנודע ברבים ני בפאריס
הממשלה, נוויל צ׳מברליין את המיטריה לם שהוא מנהיג בזכות עצמו, וכך השתתף
התנהלו מגעים סודיים בין נציגים בכירים
וניסה
לפייס את היטלר, התפטר עידן מ בהרפתקה האומללה ביותר של הדור האח
של אש״ף ורא־שי המועצה הישראלית למען
תפקידו.
רון: הקנונייה האנגלית־צרפתית־ישראלית,
שלום ישראלי־פלסטיני. באותם מגעים,
כעבור זמן קצר, כאשר עבר השיל־ שהביאה למיבצע־סיני של .1956
כך נודע, הסכימו •שני הצדדים להכשיר
טון לידי צ׳רצ׳יל, חזר עידן לתפקיד שר־עידן
לא הבין את הזמנים החדשים. הוא את הקרקע להזמנת אש״ף לוועידת־ז׳נבה,
החוץ. הוא היה יד־ימינו של האריה בעל־ חי בעבר, ביקש לחזור לימי-הזוהר שלו ב במטרה להביא להקמת מדינה פלסטינית
הסיגאר, שליח דיפלומטי שנון ומנוסה.
שנות ה־30׳ .הוא לא הבין כי גמאל עבד -לצד ישראל.
האנטי־נאצי
בתפקיד זה הפך הלוחם שטענה כפי
ערבי״,
״היטלר
אינו
אל־נאצר
המיסמך הטרוצקיסטי קבע את ההיפך.
הוותיק שותף לאחד הפשעים הגדולים של התעמולה הישראלית, אלא מנהיג של
נאמר בו כי נציגי אש״ף נפגשו עם אנשי
ההיסטוריה. הדבר חבוי בספר־זיכרונות תנועה לאומית גדולה, המחוללת מהפכה
מצפן מישראל, וחתמו עימם על נוסח
חשוב אך נשכח * .הארי הופקינס מתאר אנטי־קולוניאלית ברחבי העולם.
שקבע •שיש לחסל את מדינת־ישראל. בו־פגישה
שנערכה ב־ 27 במארס ,1943 בהשוכך
ניסה לדכא את הלאומיות של הביום
הועתק הגילוי על־ידי העיתון הצרפתי
תתפות הנשיא רוזוולט, אנתוני עידן ואח מאה ה־20׳ באמצעים של המאה ה 19 השמאלי ליבראסיון (״שיחמר״ז.
רים, כלהלן:
מישלוח צבא אירופה, בשותפות עם חיל־הכוונה
היתה ברורה לגמרי. היא באה
״(שר־החוץ האמריקאי קורדל) האל העלה עזר של נייטיבס. ההרפתהה נכשלה, אר־להחשיד
את. נציגי אש״ף בהונאה ובזדון.
על הקורא היה להסיק כי ההבטחות •שנמסרו
על־ידי שליחי אש״ף למועצה הישראלית
האיר גון ה סו צי א לי ס טי הי סרא לי
היו דיברי-כזב, וכי בעצם הם רוצים
להשמיד את ישראל.
לא היה צורך לנחש פעמיים כדי להבין
ה ב רי תהקוסוניססיתהמהפכנית ( עתונה ״ :מ א בק ״)
מי מעוניינים ב״גילוי״ כזה — מישרד־ר
מי ליבנה, מלילר מן ואילוהלוי. מתוכם פר טהה:
החוץ הישראלי המפיץ טענה זו יום־יום
ל א דו מ ה ״)
ברחבי העולם, ואנשי ארץ־ישראל השלמה.
ח ב רי תהקומוניסטיתהמהפכנית ( עתונח חזי ת ן
חזיתות הסירוב. אולם התכסיס לא

י ג ׳ .דן. ר ד ( בכלא )
הצליח. איש לא שם לב לגילוי הסנסציוני.
כלי־התיקשורת העולמיים העלו על נס את
״פגישות פאריס״ עם המועצה הישראלית,
בריתהפועלים ( עחוניה ״ :א בנ גרד ״ ו ״ קולהפועל ״ )
ייחסו להן חשיבות רבה. העיתונאים
מנ חםכרמי, יגאל שוו רץויוסיבך -עקיבא
התעלמו מן הפרובוקציה הטרוצקיסטית.
אולם הפרובוקטורים לא התייאשו. אחרי
ה לי גההקו מו ניסטיתהמהפ כני ת ( ע תו נ ה ״ :מצפס
שנכשלו בפאריס, ניסו בתל־אביב. השבוע

מי כאלורשבס קי מי קדו וסילביהאדיב
הביאו את ״המיסמך״ •שלהם לעיתון הימני
ביותר בישראל, מעריב, ומסרו להם את
הגילוי המרעיש. מעריב עט, כמובן, על
המציאה. סוף־סוף הוכח: אש״ף מרמה,
חוסם להשמיד את המדינה. אנשי ארץ-
י־שראל השלמה צודקים.
האם היתד, הכוונה לשרת את ממשלת
י־שראל י או את ראשי ״חזית־הסירוב״
מארכ סי ס סי -לניני ס סי
מארכ סי ס סי -לניגי ס סי
מארכ סי ס סי לא לניניססי
הערבית, המבקשים לטרפד את מהלכי
ההנהגה של אש״ף? או •שמא פעלו ה־טרוצקיסטים
מתוך טיפשות גרידא?
שקר גם. רוב המומחים נטו לפיתרון
הראשון. אחרים נטו לשני. אולם השבוע
נמצא גורם שהצביע דווקא על הפיתרון
ד•,שלישי.
שה וא הסדר לכל
התנגדות
סלסוןפלססיני או מדינה
הדבר בא בצורת מודעה של ״מערכת
פלסטיניתעדיפיםעל המשך
מצפן״ — הכוללת את המצפניסטים המקוה
כיבושאושל טון האשמי
ריים, וביניהם חיים ד,נגבי, צבר ממישפחה
ל מ ען א סי פהמכוננת
הברונית. נאמר בה כי יוזמי הפרובוקציה
ל מ ען פלסטיןחילונית
ד ה -ציוניזציה של י שר אל
ל ל -פלס טיני ת
די מו ק ר טי ת ו סו צי א לי ס טי ת
פעלו מתוך ״ילדותיות אווילית״ ,אחרי
ושילובה עם היןזודי -ישראלי
שתשתלב במיסגרתמזרח 0ו צ ׳
•שנוכחו לדעת כי הנהגת אש״ף מואסת
ב מי סג ר ת מז ר ח סו ציאליס טי
בהם ומעדיפה לנהל מגעים עם גוף ציוני
רציני.
פילגי ״מצפן״
תנועת מצפן מעולם לא כללה יותר
ילדותיות אווילית . .
מכמה עשרות צעירים בארץ ובעולם,
אולם היא התפלגה זה־מכבר לכמה וכמה
רסיסים קטנים עוד יותר (ראה שירטוט).
את הבעייה של 60 עד 70 אלף יהודים צות־הברית תקעה סכין בגב הבריטים,
הנמצאים בבולגריה, ושצפוייה להם הש ברית־המועצות איימה עליהם בשיגור טי יוזמי הפרובוקציה •שייכים לפלג המתקרא
מדה, אם לא נוציא אותם. הוא לחץ בתד לים, ואנתוגי עידן התקפל כמו בלון שיצא אף הוא מצפן (או ״מצפן מארכסיסטי״),
והנוטה לטרוצקיזם, לעומת הפלג המצפני
קף רב על עידן לפתור את הבעייה. עידן ממנו האוויר.
המקורי, בעל המודעה, שהוא ״׳מארכסיסטי
השיב שכל הבעייה של היהודים באירופה
הלורד הנשכח. הוא נאלץ להתפטר,
לא-לניניסטי״.
קשה מאד, ועלינו לנהוג בזהירות רבה בכל ולא חזר עוד אל הבמה. כאשר נפטר ההצעה
להוציא את כל היהודים מארץ כמו שבוע, בגיל ,79 בגלל אי־ספיקת הכבד,
תוך כדי כך גילו אנשי מצפן במודעתם
בולגריה. אם נעשה כן, ירצו יהודי העו נדמה היה כי ״לורד איווך שייך לעבר
כמה גילויים, שהפריכו את הפרובוקציה:
לם שנציע הצעות דומות בפולין ובגרמניה. רחוק מאד.
•:המגעים בין אנשי מצפן לבין שליחי
היטלר עלול בהחלט לקבל הצעה כזאת,
ישראל, שלא זכרה אותו — לא כשואש״ף
נערכו בפברואר — 1976 זמן רב
ופשוט אין בעולם די אוניות וכלי־תחבו־ תף לשואה ולא כשותף למיבצע־סיני —
לפני שהנהגת אש״ף החליטה לפתוח במגרה
לטפל בהם.
התעלמה ממותו כימעט כליל.
עים עט המועצה הישראלית הציונית. נר״עידן
אמר שהבריטים מוכנים לקבל כאה,
על כן, כי היתד, כאן התפתחות
סס אלף יהודים נוספים בארץ־ישראל, אך
בהנהגת אש״ף- ,שהבינה כי אין טעם לעסוק
בעיית התחבורה — אפילו מבולגריה ל־בפלגי-שוליים,
ושחיפשה מגע העשוי לארץ־ישראל
— קשה ביותר. יתר על כן, הפרובוקטור־ם
הוביל להידברות עם ממשלת-ישראל.
כל תנועה המונית כזאת תהיה מסוכנת
י• מעולם לא חתמו אנשי אש״ף מיסמך
מאד לביטחון, מאחר שהגרמנים בוודאי
לאן מצביע המצפן
משותף עם אנשי מצפן. אומנם הוכנו
ינסו להחדיר את הסוכנים שלהם לתוך קבושל
הקבוצה השמאלנית טיוטות שונות, אך לא הושג הסכם, רשום

המשרתת את הממשלה ץ טיוטה לא הגיעה לידי חתימה. טענת
הטרוצקיסטים לא היתד״ איפוא, רק שירות
* רוזוולט והופיקנס. הארי וזופקינס היה
אירגוני השמאל החדש הקיצוני משמשים׳ ,ישיר לגורמים סמויים בישראל, אלא גם
יד־ינזינך של הנשיא פראנקלין דילאנו
בכל העולם, שלוחות של שירותי־הביטחון. שקר גס.
רוזוולט.

אירגונים

המקור והחיקוי
אבי טולידאנו,
הזמר הישראלי, יליד קזבלנקה, ושארל
אזנבור, השאנסונייר הצרפתי ממוצא ארמני,
שהגיע להופעת הבכורה, של
אבי טולידאנו. השר את שיריו בעברית.

תה יודע •באתה אנטישמי?״
1 שאל •שארק אזנבור את ראש עי ריית
תל־אביב, שלמד( ,צ׳יצ׳) להט. צ/יצ׳
לא ירד לסוף דעתו ולא ידע אם להיעלב
או לצחוק, עד •שד,ארמני הקטן, בעיניים
הממזריות •שלו, לחץ את ראש־העיר אל
הקיר :״אם היתד, לך ברירה לבחור בין
גולדה מאיר לבריז׳יט בארדו, במי היית
בוחר?״
צ׳יצי לא חשב פעמיים :״כמובן שבגברת
בארדו.״
״זה מה •שאמרתי לך !״ חרץ אזנבור את
מישפטו .״אתה רואה שאתה אנטישמי י !״
היו לו עוד כמה בדיחות, לשארל הקטן,
בביקורו בישראל. כשאכל דג במיסעדה
תל-אביבית, התלונן :״חבל •שאין לכם
דגים כמו שאכלתי במדינות־ערב — בטעם
•של נפט !״ וכשטייל בטיילת •של תל־אביב,
התעניין לדעת באיזה כיוון •שוכנת לבנון.
״,אני לא רוצה להסתכל לשם,״ אמר ,״אחר
כך עוד יאשימו אותי שריגלתי בלבנון
עבור ישראל.״
לזמר, מלחין וכוכב־הקולנוע הצרפתי,
היה קהל טוב בביקורו הקצר. אומנם הוא
לא בא להופעה, כמו שעשה לפני 13 שנה.
אי־אפשר גם לטעון שהוא צועד בראש
מיצעד־ד,פזמונים הלועזי בארץ. למעשה
הוא לא ביקר •שם כבר הרבה •שנים. אבל
מזה כפה שבועות. מאז נטשה אליזבת
טיילור, לא היה מישהו ברמה כדי שעם
הארץ הזו יוכל להתחכך בו ולהצטלם
בחברתו.
אז אפילו אם •שארל בא בסך־הכל
להופעת־הבכורה של אבי טולידאנו, השר
את פיזמוניו בתוכניתו לה בוהם, זו סיבה
מספקת לחגיגה. כי מאז הוא נרדף בידי
שילטונות מס־ההכנסה הצרפתיים, התובעים
ממנו •שלושה ׳מיליון דולר כספי מיסים
ששכח לשלם, יכול אזנבור בשקט להיות
גיבור לאומי ישראלי. ואפילו אשת נשיא
המדינה יכלה להפגין הערצה כלפיו, כמחווה
דיפלומטית אנטי-צרפתית.
ומה יכול לסמל את •שותפות הגורל
הזאת בין נרדפי ממשלת צרפת, יותר
מאשר פגישה פומבית מלבבת בין אזנבור
לם;מי פלאטו י היה צריך להתחולל נס כדי
שפגישה כזו לא תתקיים. הנס לא קרה.
וכך הפכה הופעת־ד,בכורה •של אבי טולי־דאנו
לפגישת־הפיסגה של מעלימי המס.
כאילו כדי להרגיז את •שילטונות צרפת
ולנקום בהם על פרשת אפו־דאוד, הוצב
•שולחן מייוחד במיזנון, ואליו הסבו השניים
כשהם צוהלים ומחייכים. שתראה כל צרפת,
ותתפקע.
כאשר הסתיימה ההופעה, ועל הבמה
עמדה שורת המכובדים כשידיהם שלובות
ניכחם, היתד, מישהי בקהל •שפלטה את
הקריאה הנרגשת :״תראו את האופנה
החדשה• אופנת האזיקים!״

אזנ בו ר
ועס הארץ
עם אשת הנשיא

נינה קציר, רעיית נשיא המדינה, משוחחת עם
שארל אזנבור בהופעת־הבכורה של אבי טולי־צילם:
פטר פן
דאנו בשירי אזנבור, שנערכה במוזיאון תל־אביב.

מדוע צ״צי אגטישמי? ג״

המדינה לכשתסתיים בנייתה. אזנבור טען, כי הצליח להוכיח שצ׳יצ׳ הוא אנטישמי.

סמי פלאטו ואזנבור, המבוקשים
שניהם על־ידי שליטונות מס־ההכ־נסה
בצרפת, לוחצים ידיים בישראל. אזנבור חייב למס־ההכנסה בצרפת .3מיליון דולר.

שיחר

סטלה ,
ששה דר
שביי

צל״ש
אוי, איוו אפתעה !
#לדן רכיב, כתב הטלוויזיה לענייני
מיפלגות, על קטע שנראה כאילו נלקח
מסרט של במאי־גאון. עם חתימת ההסכם
על הצטרפותו של שמואל תמיר לתנועת
ידין והתפטרותו מן הכנסת, מיהר רביב
אל הבאה־בתור ברשימת הליכוד, ומצא
בביתה את בעלה הרופא, שחקן־אופי ממדרגה
ראשונה, ששיחק בצורה משכנעת את
הבעל המיסכן, חסר־האונים. האיש אמר
כי אינו יודע דבר, וכי אשתו נמצאת ב־בית־המיפלגה.
רביב כיוון את המצלמות
לעבר דלת־הכניסה של הדירה הצפון־תל־אביבית,
והמתין בסבלנות. כאשר באה ה אשד,
ופתחה את הדלת, החלה המצלמה
עובדת. חברת־הכנסת־לעתיד הפליטה בגרמנית
:״אוי, איזו אפתעה ומייד,
מבלי לעצור לרגע, בעודה עומדת בדלת,
החלה נואמת לתוך המצלמה, בשטף חינני
שלא ניתן להפסיקו. שום שחקנית־אופי לא
יכלה לשחק בצורה מושלמת יותר את תפקיד
העסקנית־מלידה. הקטע כולו היה דוגמה
לעבודה טובה בשדה, ולעריכה טובה באולפן.

לפני
שאני יוצאת
לעבודה, אני מטפטפת שתי טיפות
של מטילה
לעיניים.
כדיילת יופי
בחברת תמרוקים ידועה,
הדורשת הופעה נאה
ורעננה, אני פשוט
לא יכולה בלי סטילה.

מאחרי המסך
נ דנ דהבע1נ ״

בבל בתי המרקחת

8.95ל״י (ללאמ.ע.מ).

יהוא רצה
ל הסתלק
חד ע ס

מ שבחה
!גירושין
פתרון במהירות המכסימאלית
סנה למומחה
לפרטים מלאים במעטפה מבויילת

נסר תו אבל איש החוק
רצה את
נ ער תו
וגם א ת חייו

ת.ד ,33199 .ה״א

ב כד
בית עץ הוית

אחרי בראש מו ר ם
ב ה לו ך בבור!

בראש

זקוף

טי בזו תי

בו טזנז

י י > ר י צו תהקולנועהאחרונה )

מחאן

גו די ג

( כ ל בי ה ק עו)

הופקינם

( אמדיקןגר פי טי׳)

ארצית
בכ ורה
בקולנוע ״תל־אכיב״ ,תל-אביב
9.30 — 7.15 - 9.30

תן טרמפ לח י יל

כמה מהאמנים המשתתפים בתוכניות הטלוויזיה
עומדים לדרוש תוספת סיכון,
כחלק בלתי נפרד משכרם. לאחרונה ניצלו
הזמר צכיקה פיק והזמרת כ׳וזי כץ,
בנס משבירת גב, ראש או רגליים, שעה
שנפלו מנדנדה ששימשה תפאורה • לאחד
השירים שצולמו בתוכנית טלוויזיה בה
השתתפו.
הנדנדה, שהיתר, מחוזקת לתיקרת האולפן,
היתד. אמורה להשתלשל למטה עם
ג׳זזי וצביקה על גביה, להיכנס לעין המצלמה
עם תחילת השיר ולחזור ולהעלם
למעלה בסופו.
כיוון שלא היתד, יציבה, פחדו התפאו־רנים
להניעה. במאי התוכנית אנדריי
קאלארשד לא ויתר על האווירה הרומנטית
של זוג נאהבים המתנדנד על נדנדה
לאורו הרך של הירח. בעוד אנשי
הצוות מתלבטים במציאת פתרון להנעת
הנדנדה הזדמן למקום המפיק חיים
מדוכן. הצעתו היתר, לנדנד את השניים
על־ידי דחיפה. אמר ועשה. דחיפה אחת
מידו החזקה של חיים הספיקה כדי להפוך
את הנדנדה התלויה על כרעי תרנגולת על
פיה. כך מצאו עצמם הנאהבים הרומנטיים
שזמרו את השיר פרפרה, כשהם מפרפרים
על ריצפת האולפן.
המילים הראשונות שהצליחה ג׳וזי המבוהלת
להוציא מפיה היו ״ראו לי הכל!״

ל מי ל ה דו םאתהפרם ישישים
אנשי הצוות של תוכנית הסאטירה
ניקוי ראש, שקיבלו לפני שבועיים
את פרס רשות־השידור, החליטו לתרום את
הפרם, המסתכם ב־ 4,500 לירות, לאחד מארגוני
הצדקה אילן, אקי״ס או משהו דומה.
מתנגדיו החריפים של הרעיון הם ארבעת
כותבי התוכנית אפרים סידון, קובי
ניב, חנוך מרמרי וב. מיבאד. הם
הציעו לתרום את הכסף למועצה לשלום־
ישראל־פלסטין.
הארבעה לא התארגנו אומנם לפעולת
שיכנוע ממשית בעניין, אבל הם איתנים
בדעתם לא לתרום את הכסף לאירגון צדקה
כלשהו .״לא איכפת לנו לתרום את
הכסף לאירגון אחר שייראה לנו,״ אמר
אפרים סידון ,״לאירגון-לנם געי-תאונות-דר-
כים, למשל. האמת היא שבגלל הסכום הנמוך
של הפרם לא איכפת לי בכלל מה
יעשו עם הכסף.״ חנוך מרמרי לעומתו, רוצה
לקבל את הכסף ביד ולהחליט בעצמו
אם לתרום אותו למישהו או לשלם בו את
חובו למכולת. מכל מקום הוא נחוש בהח לטתו
שלא יסכים לתרום את הכסף לשום
אירגוו־צדקה.

מיג דלהח לו מו ת עוד קו טלד
הרכב הנוכחים לא היה מבייש שום אירוע
חברתי נוצץ. כל מי שהוא משהו
בעולם הטלוויזיה, התיאטרון והקולנוע
העולם הזה 2055

הישראליים, או לסחות מתיימר להיות כזה,
היה שם. אלא שבמיקרה זה לא היחה סיבת
האירוע חברתית, אלא יצירתית. המיס־גש,
שאליו הגיעו בין השאר חברי ההנהלה
האמנותית של הבימה וכן במאי-
הקולנוע דויד פרלוב, יהודה >״ג׳אד״)
נאמן ויצחק >״צפל״) ישורון, היה
סמינר־דראמה שבמרכזו ״הדברות עם מסה
של יוצרי קולנוע וטלוויזיה בארץ.״ סדנה
שמטרתה ״ליצור נושאים שייחשבו בכיווני
פעילות עקרוניים, יצירת מיסגדות־עבודה
ותהייה על הפער בין הרצוי למצוי.״ זוהי
הגדרתו של עודד קוטלר, מנהלה החדש
ומלא־המרץ של מחלקת־הדראמה בטל וויזיה.
עודד
40 ילד־הפלא של התיאטרון הישראלי
מזה עשרים שנה, הקים במה זו
כדי לתת בה אפשרות של ביטוי ותרומה
לחתך נבחר מבין אלה העשויים ליטול
חלק בבניין הפרוייקט הגדול של מחלקת
הדראמה המתעוררת לחיים מחודשים.
הוא רצה שהתשתית (״הו, כמה שאני
אוהב את המילה הזו!״) ומיסגרות־העבודה
ייווצרו במשותף בעצת העוסקים במלא כה
ולא יורדו כהוראה מגבוה. הוא עצמו
יהיה, כמובן, הפוסק האחרון לגבי כל
החלטה שתתקבל, אך עם זאת הוא פתוח
לרעיונותיהם של עמיתיו. בחלקו הראשון
של הסמינר, שהתחלק לשני חלקים,

במאי קוטדר
אוהב את ריח הסכנה
הוקדשו שעות רבות לצפייה בדראמות ש־נעשו
בעבר — בארץ ובחו״ל.
שם־ נירדף לשיעמום. לגבי הדרא-

מות הישראליות, שהפכו כבר שם־נירדף ל־שיעמום
וחוסר־כישרון, ניסו המשתתפים
להבין את הסיבות שהביאו למצבן העלוב,

ואילו כשדובר בדראמות האנגליות ה־מצויינות
ניטו ללמוד ולהתחקות על סוד
קיסמן ואיכותן.
חלקו השני של המיפגש בחן את האופציות
הריאליות לעתיד.
הכתיבה הטלוויזיונית היא מדיום בפני
עצמו. תהום מוגדרת שבינה לבין כתיבה
לתיאטרון או לקולנוע אין דבר.
בארץ עדיין אין אנשי־מיקצוע מומחים
לנושא זה, והשידוך הכפוי והבלתי-אם-
שרי בין מחזות שנכתבו לתיאטרון ובין
מסך הטלוויזיה הוא ששם קץ לחייו הקצרים
והאומללים של תיאטרון־שידורי-
ישראל. מטרתה הראשונה של מחלקת הדראמה
החדשה צריכה להיות, על־כן, הכשרת
אנשי־מיקצוע לכתיבה טלוויזיונית.
לשם כך יש לעסוק בדראמות מן הסוג
הפשוט ביותר, זה הקרוי בחו״ל ״תיאטרון-
הכיור״ או ״תיאטרון־המיטבח.״ הכוונה היא
למחזות העוסקים בבעיות הקטנות של חיי
היומיום.
המירשם להצלחה. עודד, הנראה -
למרות זקנו האמור לבגר אותו — צעיר
בהרבה מכפי גילו, קורא לסוג זה של
דראמה ״מחזות רלוונטיים״ .״טלוויזיה היא
המיסגרת שבה התוכניות צריכות להיות
רלוונטיות לסביבה ולאווירה,״ הוא אומר.
״אי־אפשר להקרין דראמות אנכרוניסטיות
(המשך בעמוד )34

ר ק״ ח מציונה

הקמת ושימתשלום ודמוקרטיה יהודיוו־עובית
ראיון עם המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית — ח״כ מאיר וילנר
שאלה: הוו עי דהה־ 18 של המפלגההקומוניסטית הי שרא לי ת
ה ח לי ט ה ליזו םהקמתר שי מ ת חזי ת שלו םוד מו ק ר טי ה בי ש ר אל לקראת
ה ב חי רו תהב או ת ל כנ ס ת. האם נע שה מ ש הו ב כיוון ז ה?
ת שובה: כן, התח לנו במגעים עם גור מי ם שונים, הב אי ם, לדעתנו,
בחשבון להקמתר שימה כז א ת.
ש אל ה: מההמצעהאפש רי של ר שי מ ה כז א ת?
ת שוב ה: המצע של רשימה כז א ת צריך ל היו ת מ בו ס ס על 5
ה ס עיפי םהב אי ם:
* הסעיף הראשון, העיקרי, במצע צריך ל היו ת: שלום צודק ובר־קיי
מ א, שלום ריאלי, בלומר, ר שימת ה חזי ת תפעל לשינוי ה מדיניו ת
הי שראלית הר שמית, ל מני עתמלחמה חד שה, לכינו ס ועידת ז׳נבה
בהשתת פו ת כל המעורבי ם, כולל אש״ף.
* הסעיף השני, הגנת ה חי רויו תהד מו ק ר טיו ת, נגד ס כנ תהש תל טו ת
הימין והפא שיזם.
* הסעיף השלישי, הגנת ה אינ ט ר סי ם של הפועלים והמוני״העם.
* הסעיף הרביעי, מאבק נגד מדיניו תהא פליי ה והדיכוי הל או מי של
ה או כ לו סיי ה הערבית בי שראל ולמען שוויון־זכויות אז ר חי ול או מי.
+סעיף חמי שי, מאבק נגד ה א פליי ה העד תי ת בבל ה ת חו מי ם.
ש אל ה: האםי כל לו ב מצע ה ח זי ת גם נו ש אי ם אי ד או לו גיי ם?
ת שו ב ה: בהחלט לא. חזי ת ה שלום והד מו ק ר טי ה צריכה ל היו ת
מעל ומעבר ל הבדלי ם איד אולוגיי ם. היא יכול ה וצריכה לכלול י הו די ם
וערבים, קו מוני ס טי ם, ציונים, ד תיי םואח רי ם ה מופי עי ם נגד הכיבוש ובעד ה שלום, בעד ה ד מו ק ר טי ה, שוויון־
הזכויו ת וזכויות הע מלי ם.
שאלה: או ל ם, ה אין ק שיי םבת חו םזה?
ת שו ב ה: לא מצידנו. מ תוך א ח ריו ת הי ס טו רי ת לגורלו של עם ישראל שואפים אנו ללכד א ת כל כו חו ת
ה שלום, ל מ רו ת ה הבדלי ם ביני ה ם.
אנו סבו רי ם, כי אלההמ תנג די ם ל חזי ת שלוט ו ד מו ק ר טי ה עם מפלג תנו ה קו מוני ס טי ת הי שר אלית מ סי בות
איד אולוגיו ת־ ציוניו ת, ל מ רו תשמס כי מי ם אי תנו בעניין הצורך ה חיוני בה שגת שלום צודק וריאלי — ה ם
כי ת תיי םוחס רי א ח ריו ת. ההכרעה ה קונ ק ר טי תבב חי רו ת ל כנ ס ת לא ת הי ה בין ציונים ו קו מוני ס טי ם, אלא בין
סי פו חי ס טי ם, ה מו בי לי םלמלחמה, לבין כוח ו ת שלום, ה מו בי לי ם ל שלום. ה הכר ע ה בב חי רו ת ל כנ סתה״9
ת הי ה, בפי שאמרנו בוועידה ה־ : 18למלחמהח מי שית ע קו ב ה -מדם מכל קו ד מו תי ה, או ל שלום, ל טו ב ת בל
הע מים והמ דינו ת על-ידי ביצוע החל טו ת מו עצת״ הב ט חון והעצרת הכללי ת של ה או ״ ם, שנתקבלו א ח רי
מלחמת יוני . 1967
ש אל ה: האםהקמתר שי מו תחד שו תכשלי דיו ושל שרון מ מ רי צהאתה סי כוי להקמת חזי ת שלו ם
ו ד מו ק ר טי הלב חי רו ת או מ ח לי ש ה או תו?
ת שובה: לדעתנו הקמת הר שימות ה אנ טי־ ד מו ק ר טיו ת הללו, צריבה להמריץ אתהקמת חזי ת ה שלום
והד מו ק ר טי ה.
היעדר האח דו ת של כו חו ת ה שלום בי שר אל היא חול שתםה עיקרי ת. כו חו ת ה שלום בי שראל אינ םמע טי ם,
אך עדיין משפיעות ד עו ת -ק דו מו ת אנ טי -קו מוני ס טיו ת, עדיין פועלים ח שבונות כי ת תיי ם צרים, ה מ ערפלי ם
א ת העניין הגדול, אתהמטרה הנעלה למנוע א סון מלחמה חדש ולהשיג אתה שלום.
ש אל ה: מי באבחש בון להקמת חזי ת כזו?
ת שוב ה: כל מפלגה, ארגון ציבורי ואי שים י הו די ם וערבים המס כי מי ם לי סו דו ת מצע זה.

18.1.1977
תל־אביב, ת״ד־ ,26205 טלפון 611904:

המפלגה הקומוניסטית הישראלית
מחלקת פרסום והסברה

הסוד שמאחרי
כישלונה של
בא״רן־מיננן״ בישראל שיכנע את מנהל הקבוצה, רוברט שוון,
לבוא לישראל. למרבית הפלא סירבה הנהלת
העיתון להצעה הקוסמת, מסיבות שונות.
מכאן התגלגלה ההצעה למכבי תל-
אביב -שממנה רכשה ההתאחדות לכדורגל
את הזכות להציב מול הקבוצה הגרמנית
את ניבחרת ישראל.

אנת־ת! בנח־ח-
בי1י 11ב חיגווו
ך• שאלה המרכזית שהעסיקה בו
1שבוע שעבר את מאות אלפי /אוהדי
הכדורגל בישראל, היתד : ,מה קרה ל־באיירן־מינכן,
ומדוע ניראו שחקניה כה
תשושים במישחקם נגד ניבחרת ישראל.
עשרים אלף הצופים לא האמינו למראה
עיניהם, כאשר כדורגלני האלופה הגרמנית
נעו מולם על המיגרש כטירונים, שיחקו
כחובבים. הם לא ידעו את הסיבה לכך.
היא היתר, נעוצה בלילה שקדם למישחק
הנרפה.
פרנץ בקנבאואר, אלילה של גרמניה
כולה, לא ישכח כנראה בנקל את ה־חודיה
הקשה שעברה עליו בישראל. שכן,
כאשר השכים הכדורגלן קום ביום השלישי
— יום המישחק — הוא הופתע לגלות
במיטתו שתי צעירות ישראליות, בעוד
שזכר כי בערב שלפני־כן הסתובב רק
עם אחת מהן.
״מי את?״ שאל הכוכב בתמיהה את
מיספר שתיים .״זאת החברה שלי, הכנסתי
אותה לחדר באמצע הלילה,״ מיהרה
מיספר אחת להשיב .״שימעו,״ אמר להן
בקנבאואר,״ כשאתן יוצאות מהחדר תשתדלו
שמנהלי הקבוצה שלי לא יראו אתכן,
כי דברים כאלה לא קורים לי אפילו
בגרמניה. בסך־הכל,״ סיכם, כשהוא נושק
להן בזו אחר זו ,״יש לכן ארץ מעניינת.״
אבל
לא רק על פראנץ בקנבאואר עברה
חודיה מסוג זה. גם לחברו לקבוצה ול-
ניבחרת המערב־גרמנית, אולי הואנס, קרה
דבר דומה, אם־כי בהבדל קטן. הואנס
בילה את הלילה, אבל עם ישראלית אחת
בלבד.
אולי הואנס נכנס בערב למלון שבו
התאכסנה הקבוצה, ומדוז קונטיננטל, אך
תחת שייכנס למיטתו לישון, יצא החוצה
על קצות האצבעות ומיהר למלון הילטון
הסמוך, כדי להיפגש עם נערה ישראלית.
עם שחר ניראה הואנס חוזר למלון. הוא
היה כל־כך מבולבל ומטושטש, עד כי
לא זכר אף את מיספר חדרו במלון. גם
חבריהם של השניים לא טמנו את ידם
בצלחת. מזנדבות (-,גרופי׳ס״) רבות ניראו
מסתובבות במלון המפואר, למן הרגע
שבו הגיעו אליו כוכבי־הכדורגל הגרמנים.

**י שהזה בהפסדה של באייה^
) מינכן לנבחרת ישראל בשיעור 0:2נוכח
בנקל עד כמה תשושים היו כוכביה של
הקבוצה. הבילויים אל תוך הלילה, שאינם
הולמים ספורטאים, נתנו את אותותיהם
על המיגרש. הנפסד העיקרי מכך
היה הקהל, שחש עצמו מרומה נוכח
תצוגת־הכדורגל הירודה שהפגינו כדורגלני
אלופת אירופה.
פרשת באיירן־מינכן, שהפכה בינתיים
שערורייה רבת־היקף בארץ ובגרמניה,

כמלוום הקבוע של הגרמנים בשני ימי
ביקורם בישראל, מינתה ההתאחדות את
מאמן ניבחרת הנוער, עמנואל שפר, בשל
קשריו עם הכדורגל הגרמני. מינוי זה עורר
את כעסו של המאמן הלאומי דויד
שוויצר.
״זו שערורייה,״ אמר שווייצר כאשר
שמע, לפני המישחק, כי המאמן שפר הוא
המלווה מטעמה של ההתאחדות .״מישהו
בהתאחדות לכדורגל,״ המשיך שווייצר,״
רוצה שאנחנו נפסיד בכל מחיר.״
ואז התעוררה פרשת ״החשבונות המנופחים״
.היה זה ביום הרביעי בבוקר.
מחלקת הקופה של מלון רמדה קונטיננטל
גילתה כי הגרמנים השאירו, בתום־לב,
חשבון פתוח של 511 לידות, סכום שהוצא
על יינות ובירה שהוגדרו כ״אקסטרה״
ושלא נכללו בהסכם האירוח בין ההתאחדות
לבין הגרמנים. ההתאחדות ל כדורגל
שילמה מצידה, למלון רמדה קת־טיננטל
270 ,ל״י ליום לכל איש־מישלחת.
הקופאים במלון ידעו כי אם לא ישולמו
511 הלירות, הם עלולים להיאלץ לשלמו,
את חלקו לפחות. אחד הקופאים
נשלח לנמל־התעופה בן־גוריון, כדי לגבות
את הכסף ממנהל־הקבוצה, רוברט שוון,
לפני המראת המטוס. הקופאי, אלי שמו,
לא הצליח, משום־מה, להיכנס לאוטובוס
לגבות את הכסף. מאוחר יותר טענו העיתונאי,
וחברו האמרגן, כי שפר לא הניח
לקופאי לגשת אל מנהל הקבוצה הגר מנית,
והטיל את החוב עליה.
דוב אודנץ, מנהל מלון ומדה קונטי־ננטל
הביע את כעסו על הפרשה באומרו :
״אני בכלל לא שלחתי להתאחדות־לכדו־רגל
חשבונות־הוצאות, שהאמרגן והעיתונאי
אר, אלילה של באיירן־מינכן, שמצא עצמו היו כביכול הגורמים להם. זה לא הגיוני,
בבוקר המישחק בחדרו עם שתי צעירות. כיוון שרק לשלושה אנשי-ההתאחדות היתד.
בתמונה למעלה: אולי הואנס, חברו של זכות חתימה על הוצאות. השלושה הם
בקנבאואר, שבילה את הלילה שלפני ה־ יעקב אראל, מזכ״ל ההתאחדות, עימנואל
נזישחק בחברתה של צעירה ישראלית.
שפר והחשב הכללי של ההתאחדות, נחום
צפולוביץ.
העיתונאי והאמרגן טענו, כי שפר נפגע
גררה בעיקבותיה גם כמה שערוריות־זוטא.
מעצם העובדה שבתור מאמן בעל קשהרומן
בין באיירן־מינכן לבין ישראל
החל לפני כחודשיים, כאשר נפגש עיתונאי -רים טובים עם הכדורגל הגרמני, לא
הצליח להביא את באיירן־מינכן לישראל
ספורט ישראלי ידוע עם פרנץ בקנבאואר
בעצמו. עוד טענו השניים, ששפר נפגע
באירופה. אותו עיתונאי ידוע בקשריו המאי־תשומת־לב
מצד הגרמנים.
ענפים עם דמויות מוכרות בעולם הכדוהשבוע
יישמעו הדי פרשת באיירן־
רגל. כך, למשל, הוא היה זה שהביא
ארצה את קבוצתו הצרפתית של גיורא מינכן בהתאחדות־לכדורגל, שצפויות לה
שפיגל, לפני כשלושה חודשים. העיתונאי ישיבות סוערות בנושז! זה. קרוב לוודאי
הישראלי, שהכיר את בקנבאואר מפגישות שיתגלע קרע בין שווייצר לבין המזכ״ל,
קודמות, הציע לכוכב הגרמני שקבוצתו אראל, מי שמינה את שפר כמלווה הק תופיע
בישראל בחסות עיתונו, שהת בוצה הגרמנית.
אמר אחד הצופים שחזה בביזיונה של
נסה כבר בהבאת קבוצות מחדל.
באיירן־מינכן, ואף הרגיש שהגרמנים רימו
מי שהיה אמור להיכנס לשותפות עם
אותו :״לא מספיק שהגרמנים דפקו את
הדהרון היה אמרגך ספורט ידוע, ששימש
בעבר הרחוק ככדורגלן הניבחרת ומכבי החתיכות של תל-אביב, הם דפקו גם את
תל־אביב. בקנבאואר התלהב מהרעיון, ו־ הקהל !״

שיחר
(המשך מעמוד )33
על הזיותיו של מישהו, או עיבוד מיקרי
של טשרניחובסקי. צריך ללכת אל ה*
חווייה המיידית, זו המתרחשת באותו רגע,
ואל פרובלמטיקה קונטרוורסאלית מקומית,
להתרחשויות שיש להן אחיזה בקרקע
שעליה אנו יושבים.״
עודד טוען שיש בארץ יוצרים מחוננים
מאד, ביניהם רבים שהם צעירים. כל
מה שצריך, לדבריו, הוא לעשות את
הסלקציה: לבחור את הטוב ביותר מבין
הקיים, ולפתות את הכישרוניים מבין היוצרים
לבוא לעבוד.
בעייה אחרת, חשובה לא פחות היא,
לדעתו, זו של במאים שאינם יודעים להדריך
שחקנים. הם מתמודדים היטב עם
החומר הכתוב, אך מגלים בורות נוראה בכל

הנוגע לשחקן עצמו.
מושכל ראשוני. השחקנים עצמם אף
הם מהווים קושי שיש להתגבר עליו. אין
בארץ שחקנים רבים, ומעטים עוד יותר
יודעים להופיע לפני מצלמת־הטלוויזיה.
גם בהקשר זה יש להכשיר אנשים שיהיו
מסוגלים לבצע עבודה מייומנת, ויתאימו
לסטנדארד המיקצועי הגבוה שקבע עודד
לעצמו ו״אשר ממנו,״ הוא מכריז בחגיגיות
,״לא אהיה מוכן לרדת בשום אופן!״
נושא הדראמה הטלוויזיונית בישראל
נמצא עתה בשלבים כה ראשוניים, עד כי
עודד מוצא עצמו נאלץ להתמודד עם עש־ ¥
רות בעיות, שביניהן דברים שבילעדיהם
לא ייתכן קיום לכל תיאטרון שהוא.
״צריכה לחול מהפכה בהבנת התחום
הזה,״ הוא מסביר .״דברים המובנים מאליהם
בתיאטראות בעולם הינם מושכל ראשוני
לגמרי בטלוויזיה הישראלית.״ לדוגמה,
מרכיב הכרחי כמו עיצוב תילבושות
להצגה זוכה ביחס של תמיהה ותהייה מצד
הממונים בטלוויזיה. הוא הדין לגבי משד־הזמן
הדרוש לחזרות על מחזה מקורי חדש,
המצריך עבודה רבה לאין־שיעור מאשר
הכנת מחזה קלאסי כלשהו .״בטלוויזיה הישראלית
זה עדיין מתקבל כביזבוז כסף,״
הוא אומר.
אולם עם זאת מציין עודד כי קיימת
היום הבנה רבה יותר לצרכים של תי־ 1
אטרון טלוויזיוני.
היקף הפעילות המתוכנן של מחלקת* 1
הדראמה לשנה הקרובה עומד על ארבע
מיסגרות של פעילות. האחת תכלול 1 :
שתים־עשרה דראמות ארוכות (כשעה כל 1
אחת) שיבוססו על מחזות מקוריים שייכתבו
לטלוויזיה: עיבודים טלוויזיוניים לסים־
רות קיימת: עיבודים של מחזות ישראליים
שהוצגו כבר על בימת התיאטרון,
וכן מחזות תיעודיים אשר ישחזרו, בעיק־בות
עבודת־מחקר מדוקדקת בנושא, אירועים
מתוך המציאות הישראלית.
תוכנית יומרנית. המיסגרת השנייה !
תכלול מחזות־טלוויזיה קצרצרים, בני
חמש־עשרה דקות כל אהת. סיפורים סביב
סיטואציה מרכזית אחת ושתיים־שלזש דמויות.
זהו היקף־פרודוקציה קטן, ולדיברי
עודד ,״מיסגרת טובה לריכוז וגירוי כוחות
צעירים, אנשים כישרוניים שיכולת
נשימתם עדיין קצרה.״
מיסגרת נוספת היא זו של הסאטירה.
הכוונה לסאטירה שוטפת, אקטואלית, ש להבדיל
מניקוי־ראש לא תהיה פיתוח תיאטרלי
של סיטואציות קומיות אלא תבוסס
על הגשת טכסט סאטירי. התוכניות יאופיינו
בסיגנון ההגשה יותר מאשר בסיגנון .
המישחק, שבמרכזו שחקנים עם איפור, י
תילבושות ותיפאורה. התוכנית תוגש ע״י
צוות קבוע, שיופיע כפי הנראה לפני קהל.
המיסגרת הרביעית והאחרונה מכילה
סידרה קומית. ב .מיכאל ואפרים סידון (מן
הצוות המקורי של יוצרי ניקוי־ראש) שוקדים
כבר על כתיבתם של הטכסטים, שיהיו
מבוססים על סיטואציות קומיות בנו־1
סח קומדיות של טעויות, סידורים, ג׳יג׳ים[
וכר. מיסגרות ״פתוחה מאד, וקצת מטורפת,״
לעדותו של עודד.
הוא מודע לקשיים הכספיים העלולים
להיווצר כתוצאה מהצגת פרוייקט כה גדול,
במייוחד לאור הסטנדרטים המיקצועיים הגבוהים
שהציב לעצמו. הוא אינו מתעלם
אף מן הגרוע ביותר — אפשרות גניזתו
של מיגדל־החלומות היפה שהקים, בשל
בעיות תקציביות.
הוא מודע גם לסכנת הציפיות והלח־ך
הציבורי, המתעוררים בעיקבות פירסום
תוכנית כה יומרנית. אך הוא אינו נרתע,
אוהב את ריח הסכנה וסבור שהיא-
היא הגירוי והדחף הטובים ביותר לעבודה
מאומצת, ובעיקבותיה — להצלחה.
העולם הזה 2055

יחסים רומנטיים אינטימיים
עשויים להאפיל
השבוע על כל התרחשות
אחרת בחייך.
אם אתה חושב שהגיע
הזמן להתייחס ברצינות
רבה יותר לעתידך,
ולקשור את עצמך ל־סוס

חיי־מישפחה, זה השבוע
;21 ביוני -
_ 2ביולי

המתאים לעשות זאת.
אל תמתין רגע נוסף,
טוב ליבוי עלול להיות לך לרועץ. השתדל
להרגיע את עצביך המתוחים בשבוע זה.
בידור לא יזיק לך, למרות ההוצאה הכספית
הגדולה. השבוע תשמור טל בריאותך.

הנטייה סלד להסס
ברוב הדגרים גורמת
לן להפסיד עיסקה
סמנה, בן־ טלה, אבל
אם אתה מעיז, תק*
פוץ מבלי לסקול יותר
מדי׳ או תדע לתכנן
הרפתקה באומץ-
לב — תראה את ה21ב
מרס -
20באפ רי ל
ברכה ותגיע אל הנח לה.
נסים, במייוחד,
נתונות הסבוע לקיסמן — אך בתנאי
סתדע לגרוף אותן בסערה ולא בצעדי־צב.

די. עכשיו הכל שונה
— ובכל זאת אינך מוצא
את שלוותך. נסה
לא להימלט אל־תוך
רחמנות עצמית, אתה
מסוגל לזה, אם עצלותך
הענקית לא תסכל את
כוונות מוחו. ביום א/
בסוף השבוע, מוטב ש21ב
אפריל -
20 בלואי
תיזהר מתאונות — בייחוד
אס אתה בקיר־בת
מקום, שם נמצאים מקורות מים.

מחלה

קלה

ממנה

סבוע נפלא מחכה לך.
בייחוד ביחסין ההולכים
ומסתפרים עם
בת-זוגתן, סהחליטה
להיות בסדר איתן.
קבל אותה בזרועות
פתוחות. במיסור הפיננסי
הכל מתנהל כ-
סורח. המסיך לבזבז,
אתה בין כה וכה עומד
לזכות בבת-אחת
בסכום ניכר סל כסף. המסן לעבוד בנאמנות
ובמסירות. הבוסים סלן מעריכים
את זה. לך לביאה, מצפה סבוע
סכולו רצוף תענוגות. דעי לנצל את זה.

לבתולה זה שבוע של
סבלת, חלפה. כל זאת
שיחרור מלחצים מעיהודות
לטיפולה המקים,
בעיקר פיזיים. הסור
סל בת״זוגך. זה
לבטים אם להיענות אז
מוכיח לך עד כמה
לסרב, ייפתרו אם תפאתה
חסוב לה ומה
רבה אהבתה אלין.
גשי בן מזל שור בסוף
11 אומיו ] _
השבוע. אל תסרבי. בן
התייחס אליה קצת
]111111
!1גבמ אי ־
יותר בעדינות. זה מגיע
בתולה, שזכה להצלחה
( 20 ביוני
־ 72ב או ח־ סי׳ו ־
בשבוע שעבר, עלול
לה. לך, בת תאומים,
22 בי ־זפטמבר
תבוא היסועה מכיוון
.למצוא עצמו מבודד.
לגמרי לא צפוי. התעוררי וקחי את הגלי
יותר עורמה בעסחיים
ברצינות. לא תמיד יחיה מי שיו-
קים ותצליחי להתגבר על כמה מיכשולים
ציאן מהבוץ בו את סוקעת. צאו לאוויר.
המטרידים אותך. בו* בחולה, הרבי להמר.

אומנם אתה בן מאזניים — אבל זו לא
סיבה להגזים ! קח את
עצמך לידיים: אינך
צריך לאכול כל־כך,
לעבוד כל־כך, או אפילו
לקבוע שורה כה
ארוכה של מיפגשיס
רומנטיים. ,על הסרט־הנע.
בת מאזניים, אם
את חושבת שאת יכולה
להגיד לו את הכל, בתקיפות
כזאת — את
טועה. במהרה עלול הקרע לבוא. היזהרי.

וואזו״ס

על אף נסיגות קלות, אתה נמצא על
פרסת דרכים — ובכיוון הנכון׳ גסופו
סל דבר, צ׳פוייח לן
פגיסה מאכזבת — ו-
רבת-הפתעות. זהו ש-
בוע טוב לקסירת קש־רים
חדסים והתכתבויות.
יום א׳ טוב למח־סבה
סקטה ולסמיעת
מוסיקה. הקסר שנו-
תק יחודס. אל תרבה
לצאת על מנת לבלות.
הקדס זמן למנוחה.

ע1ן ו1

כושר השיפוט שלך יתערפל השבוע לחלוטין,
כן נוצאה בפגישה עם גורמים שאת
טיבם אינך מצליח לקלוט.
את, בת קשת,
תני לחוש ההומור שלך
חופש. צחקי, הצחיקי
ונצלי כל רגע. כי האושר
שלך הוא רק
זמני בסופו של דבר.
חוץ מזה, צפויה לך
ס!11111
בשבוע זה פעילות בל־
} 2בנו במבר -
תי־רגילה, שאינה תלו20ב
דצמבר
יה במין השני. רק בך.

נסה לראות את הדברים גם מנקודת
מבטם סל האחרים, ואל תעסה מעסים
הגורמים לאדם הקרוב
אלין עוגמת נפס.
גלה רצון טוב כלפי
חבריך לעבודה. נסיעה
קצרה בסוף הסבוע
תביא לך את הסלווה
המיוחלת, ותסייע לן
לפתור־ בעייה מעיקה.
הסבוע לא ממתינה
21בדצמבר ־

לן סום הצלחה חב־
19 בינו א ר

רתית בולטת, כן סב-
דאי לן לנצל את הזמן למנוחה וליופי.

אחד מבני מישפחתך עומד להפתיע אותך
ולקלקל לך את תוכניותיו
לשבוע זה. היה
נועז והסבר לו שלא
יטרידך. בנוסף לאורח
הבלתי־צפוי ייתכן גס
סיכסוך שכנים, או פנים
מישפחתי, שיסבך אותו
בצרזת. לבת מזל דלי
ישחק השבוע קלף לא
נורמלי, במידה והיא
משחקת גם קלפים.

זה לא סאינן חייב לעסות את זה: אבל
מוטב סתדע בדיוק מה
ואין אתה עוסה. בייחוד
עלין לגלות
תבונה וכוסר־החלטה
ביום ה׳ בתחילת הס-
בוע, וביום א׳ ,בסופו.
דואר מחו״ל יכאיב
לן ויגרום לן לסקול
מחרס את המצב ני * 1.,הרהד 1תו * .י

אתה נתון. אל תהסס

לשבור מיסגרות שיגר-
תיות — בתנאי שאינן מקבל עול כבד.

צפתי הקסם

צפרנייך מקסימות ללא ב דו ת!
הפתרון האידאל׳ לכל סוני הצסרנ״ם !
לצפרנ״ם סרוקות,כסו 0ות ולצפרנ׳ים יפות וחזקות במיוחד.
השתלת צפרנ״ם, בעזרת אבקה ונוזל המתקשים תוך דקות,
משייפים א ת הצפורן, מורחים ״לאק־ והרי צפורן לתפארת.

׳׳ס1פר נייל״

המרכז הישראלי לביצוע צפ ת״ ם בשיטה האמריקאית
יבוא • שיווק• ביצוע
פתוח ברציפות בין השעות 0900-19.00 :
תל-אביב רח׳ דיזנגוף . 270 טל 03-245036
באר-שבט רת הרצל , 82 טל 057-78601 .

העו ל ם הזה 2055

היו אשמים לא פחות מהם בתבוסה הצורבת
( )102:79 שנחלו.
באווירה הלוהטת ששררה בהיכל הספורט
ביום החמישי האחרון חסר משהו —
הצופר מחריש־ד־,אוזניים של גדי ורקשטל.
צו־על־תגאי שהגיש לפני כחודש עורך־
הדין בראז, גרם להוצאתו מההיכל.

ה שופטים הכשילו
אתה מי שחק

התחליף לצופר

גדי ורקשטל, אוהדה המושבע של מכבי תל־אביב,
שהתפרסם בזכות הצופר מחריש־האוזניים שנשא
עימו במישחקיה הקודמים של הקבוצה הופיע למישחק עם מערכת צופרים חדשה. זאת,
אחרי שבית־המישפס אסר עליו להשתמש בצופר שהיה מחובר לבלון של אוויר דחוס.
מישחק עמד על סף פיצוץ, כשלוח
1 1התוצאות הורה על 37:41 לזכות נזו־בילג׳ירג׳י
וארזה. נותרו עוד שתי דקות
ד 25 שניות להפסקה. היתרון הזעיר של
האיטלקים עמד להימחק.
האיטלקי איוואן ביסון איבד את הכדור,
וזה יצא לחוץ. מיקי ברקוביץ נטל את
הכדור ועמד להמשיך את המישחק. השופט
האנגלי, דייוויד טרנר, החליט אחרת.
הוא העניק את הכדור לאיטלקים, למרות
שעמד בקירבת האיטלקי ביסון, אשר איבד
את הכדור.
הקהל יצא מכליו. שקיות־משקה וחפצים
מכל הבא ליד הושלכו לעבר ריצפת העץ
של היכל־הספורט ביד־אליהו. השופטים
הפסיקו את המישחק למיספר דקות•
בלונשאר, המשקיף הצרפתי מטעם ההת
אחדות
הבינלאומית לכדורסל, הזהיר כי
אם ימשיך הקהל בהשלכת חפצים על
המישטח, יורה הוא להפסיק את המישחק.
טל ברודי נקרא להרגיע את הקהל באמצעות
הרמקול .״חבר׳ה, תצעקו כמה
שאתם רוצים, רק אל תשליכו חפצים!״
קרא־התחגן ברודי לפני הצופים. המישחק
התחדש, והשופטים ניראו מתעלמים מגל־המחאות.
שערוריית השיפוט נמשכה, תוך
שהשופטים שורקים על עבירות מפוקפקות,
לעיתים אף חסרות־שחר.
שני שופטים — יאן הולמיין משוודיה
ובמייוחד דייוויד טרנר מאנגליה — הפכו,
במו־ידיהם, ערב של אירוע לאומי לערב
של ביזיון. אולם, לא רק השופטים גרמו
את הביזיון. כדורסלני מכבי תל־אביב

^ כך ;שלל מן הקבוצה הקמיע שלה.
לאורך כל הופעותיה של מכבי ת״א
העונה, כשגדי הופיע עם הצופר שחובר
לבלון של אוויר דחוס, ניצחה הקבוצה.
אולם, גדי לא ויתר על הצופר בקלות
ומצא לו תחליף.
״אני בטוח,״ סיפר גדי השבוע, שהיעדרו
של הצופר רק עזר לאיטלקים. עוד
ביום חמישי (ביום המישחק) קיוויתי שיבטלו
את הצוו נגדי. כשראיתי שאין סיכוי,
חשבתי על תחליף.
״בצהרי יום החמישי ניגשתי לחשמלאי-
רכב שלי, ושאלתי אותו אם הוא יוכל
לבנות לי צופר שיופעל בעזרת סוללה.
החשמלאי חיבר לי שישה צופרים לסוללת־מכונית
של 12 וולט. למערכת־ד,צופרים
חובר מנוע. ששת הצופרים השמיעו צפירה
מוסיקאלית שהזכירה את נעימה ר״לה־קוקראצ׳ה/
״מייד
שמעתי שהאפקט של ששת הצופרים
לא יהיה כמו האפקט של הצופר המקורי-
,שחובר לבלון האוויר הדחוס. המערכת
החדשה שקלה כ־ 25 קילוגרמים.
הבעייה שלי היתה. איך להכניס אותה
להיכל־הספורט.
״שימעון מיזרחי, יושב־ראש מחלקת־הכדורסל,
יעץ לי להכניס את המערכת
עוד בשעות אחר־הצהריים. יגאל שצקי,
מזכיר המחלקה, לקח אותי להיכל בשעה
ארבע אחר־הצהריים. הנחתי את המערכת
בתוך ארגז.
״אלכם גילעדי- ,שוליה באותה עת בהיכל,
ראה את המערכת והתנגד בתחילה שאכניס
אותה. טענתו היתה, שהצפירות יפ־

שנוא הקהל

השופט האנגלי שגנב את ההצגה, נראה
בתמונה כשהוא מורה על החלפת שחקן.
טרנר היה אחד משני שופטי הגמר האולימפי
האחרון בין יוגוסלביה וארה״ב.

הלילה שבו התנפצה אגדת קבוצת הכדורסל ש ד.
מכבי תיא, מול שופט לועג, קהל נועם ויריביס מ ונולי

ו וי ו ש לו גי בווי ס

האוהדים הקנאי

אוהדי מכבי תל־אביב
מריעים לקבוצתם ננס
עלות כדורסלני מכבי תל־אביב למיגרש. לא פעם מחו אוהדיה של
מכבי תל־אביב נגד השופטים, כשהם משליכים למיגרש שקיות־

ג׳ים בוטרייט ( )15 נראה
^ ! ך 1ך| 1ן
\ 11 11 ^ 1כשהוא מנסה לקלוט
כדור־חוזר מהסל. בוטרייט היווה את אחה
האכזבות הגדולות של המישחק. מימינו
נראה לו סילבר, שאיכזב אף הוא.

מי זרק תפוז?

״בסוף החלפתי את הכרטיס עם
מישהו, וישבתי באחת השורות הראשונות
בצד. אני צופר כשהאיטלקים
אוחזים בכדור, או כשמעודדים את מכבי.
כשמכבי תוקפת איי לא מפעיל את הצופר.
צפרתי וצפרתי, וראיתי שזה לא הולך.
שני השופטים שהתנכלו למכבי נתנו לי
חשק להתקרב אליהם ולצפור להם באוזניים,
אבל עם הצופר הגדול והמקורי שלי,
והרגשתי שהשופטים מעלים לי את לחץ-
הדם• כי אני לא סתם אוהד של מכבי. אני
משוגע אחרי הקבוצה. לא רק בכדורסל

שוטרים מסתערים על אוהדי
כדי למצוא את האשמים שהש
ליכו תפוזים, שקיות־משקה וחפצים שונים על ריצפת העץ שי
היכל־הספורט ביד־אליהו. לא פעם הופסק המישחק בגלל התנהגות

ריעו לשידור הטלוויזיה באותו ערב. התווכחנו
קצת, והגענו להסכם שלפני המיש*
חק אעשה ניסיון כדי לשמוע את השפעת
הצפירות על השידור. אלכם השתכנע.
הניסיון עלה יפה.
״שימעון מזרחי צייד אותי בכרטיס־זירה
להיכל. לקחתי את כל המערכת והתמקמתי.
אחד הסדרנים, שהוא אוהד הפועל
עד כמה שאני יודע, סילק אותי מהזירה
ואמר לי לעלות ליציע. כאב לי הלב. ממש
לא האמנתי שמישהו מסוגל לסלק אותי
מההיכל. אני, שהוצאתי כסף רב רק כדי
לעודד את הקבוצה, בא מי־שהו ומסלק
אותי י ! ממש אכלתי את הלב.

--ימשקה וחפצים מכל הבא ליד. הדברים הגיעו עד לידי כך שטל
ברודי התחנן אל הקהל :״אתם יכולים לצעוק כמה שאתם רוצים,
אבל רק אל תשליכו חפצים !״ גם המשקיף הצרפתי שחזה במישחק
הזהיר, שאם הקהל לא יחדל להשליך חפצים למיגרש, יפסיקו.

פועל תל־אביב 24 שעות לפני־כן. התקשרנו
למלון פאל, היכן שהם התארחו.
רצינו לרמוז להם, שכשם שיש מאפיה
איטלקית יש גם מאפיה יהודית. הצרה
היא, שטילפנו קצת מאיחר והשניים כבר
לא היו במלון. האמת היא ,־שלא עלה
בדעתנו שהם ידפקו שתי קכוצות ישראליות
בתוך 24 שעות.
״אני בכלל לא מבין איזו מדינה
זו. בכל מדינה מותר להשתמש בצופר
כמו שלי. הרי אני לקחתי את הרעיון
הזה כשהייתי בחו״ל. התבוסה היא לא-

להשתמש בצופר ־שלי.״
את השופטים, ובמייוחד את הבריטי
דייוויד טרנר אין גדי מסוגל לשכוח .״מה
כבר אפשר לחשוב שהם?״ שואל את עצמו
גדי .״אנטישמים י שונאי ישראל?
״אני חייב לפגוש את הטרנר הזה,״ הוא
מבטיח .״אם לא בביקורי הקרוב באירופה,
אז בפעם אחרת. לא משנה לי אם הוא
יהיה לבוש במדי שופט או יצפה במישחק
כלשהו. אני מבטיח להתקרב אליו עם
הצופר הגדול שלי ולצפור לו באוזן כמו
שצריך ! זה החלום ־שלי.״

של הקהל. במהלך המישחק, כשנוכחו השוטרים כי האווירה
ביציעים. מתלהטת, התיישבו אחדים מהם ביציעים, כדי לתפוס
את האוהדים בשעת מעשה. בתמונה ניתן לראות את אחד האוהדים
כשהוא מנסה להסביר לשוטרים, כי לא הוא היה האיש שזרק.

אלא גם בכדורגל, ואפילו באופניים.״
גדי ורק־שטל 25 נמוך־הקומה ובעל
הבלורית, מגדיר את עצמו כ״מטורף למכבי
תל־אביב״ .הצופר הפך סימלו. גדי,
בעל חנות לחומרי־ניקוי בצפון תל־אביב,
תלה דגל שחור על חנותו ביום השישי,
למחרת המישחק .״ביום שישי,״ הוא מתוודה,
לא בא לי לעבוד. אנשים ראו את
הדגל השחור בחיית, וצחקו. הם לא
מסוגלים להבין, שאני באמת באבל. איך
אפשר להסביר את זה למי שלא מבין ן !״
״לפני המישחק,״ נזכר גדי ,״רצינו, כמה
אוהדים, לשוחח קצת עם השופטים שלא
יתעללו בנו, כמו שהתעללו בשחקני ה־

כל־כך נוראה. הביזיון האמיתי הוא שלא
נתנו לי לעורר את מכבי כמו שהייתי
באמת צריך לעודד אותה. בתחילת המיש־חק
ראיתי שהקהל קצת שקט, אפילו כשמכבי
לא היתד, בעמדת־פיגור רצינית. נדמה
לי שהקהל נבהל מהמעמד שהוא ראה.
אחרי הכל, מובילג׳ירג׳י וארזה זכתה כבר
חמש פעמים באליפות אירופה.
גדי, איש־העסקים הצעיר, מתעתד
לטיס עם מכבי תל־אביב לשני מישחקיה
בבלגיה, נגד הצ׳כים והרוסים .״את הצופר
הגדול,״ הוא מבטיח ,״אני לוקח אתי
לבלגיה. קניתי אותו ב־ 900 לירות. מה
שאני בטוח, זה שבבלגיה לא יאסרו עלי

חושו בעיניים

מכל תמונה אחרת, מסמלת את תחושתו
של רלף קליין, מאמנה של מכבי תל־אביב.
שחקניו איכזבוהו לאורך כל המישחק, מלבד
הכושי אולמי פרי, שקלע 25 נקודות.

קו7נוע

שחקנים

האיש שמח על סף התהילה
פירט פינץ׳ מגלם אמנם את יצחק רבין
בגירסת הפשיטה מל אנטבה (רבים טענו
שחיו מעדיפים אותו כראש־ממשלה)
בימים אלה בישראל (זו הגירסה המזוהה
בדרו־כלל כ״גירסתו של ברונסון״) ,אולם
לא תפקיד זה הוא שיביא לו תהילת־נצח,
אף שהיה זה תפקידו האחרון לפני
מותו הפיתאומי השבוע. הופעתו בסרט
אחר שונה לגמרי. ראשית, משום שרשת
הטלוויזיה (כך נקרא הסרט) נחשב
כאחד הסרטים הטובים ביותר של השנה,
ושנית, משום שפינץ׳ עצמו נחשב כאחד
הדברים המוצלחים ביותר שיש בסרט
כולו.
הסרט, שנכתב על־ידי פאדי (נזארטי)׳

״החתיכות״ הישראליות באות להפגש

בדרגס טור

שלו

הוג בדרך שונה מן המקובל. הוא פשוט
מופיע על המסך ביום האחרון לפי פיטוריו,
מודיע על כוונתו להתאבד, ונוסף
על כך מגיש מהדורה מטורפת כל־כך.
שכל הניצבים מאחרי המצלמות עומדים
בפני התקף־לב ...עד שמסתבר להם כי
הקהל דווקא אהב את כל העניין. וכאשר
הקהל אוהב, מדד-ההאזנה היומי עולה.
ועימו קרנה של הרשת כולה. ואז, לא זו
בלבד שאין מפטרים את המגיש, שלדעת
כולם איבד בורג (וכי איזה הסבר אחר
יכול להיות לכך שאדם אומר מה שהוא
חושב מול מצלמת־הטלוויזיה!) ,אלא מח תימים
אותו מייד על חוזה ארוך־טווח, שלפיו
הוא חייב להמשיך להיות ״משוגע״,
להנאת המיליונים.
צורב ואכזרי. מסביב לדמות זו קוט־לים
שייבסקי ולומט את כל עולם הצללים
המחליט על הרכב התוכניות ה־

ככר אתרים תל־אביב

חני ה חינ ם ל שעתיים על כל קני ה
מעל ל־ — 100.ל״י בחניון א ת רי ם

משרד החקל או ת

ל ה לן דו חהמ חי רי ם ה מו סכם 1
ל ־ ד ד 2 <.1.־ 16.177

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן לק״ג
בל״י
2.90
עגבניות
3.15
גזר
4.55
פלפל קליפורניה
3.10
בצל יכש — מזן ריברסיד — אלפא
3.40
כצל יבש ארוז בשקיות של 1ק״ג
3.60
תפוא״ד מיבול החדש
3.90
תפו״אד ארוזים באריזה טל 2ק״ג

פיטר פינץ׳ כיצחק רבץ כ״פשיטה על אנטבה״

ירקות

החיקוי עדיף טל המקור
ירות תפוחים זהום גודל
תפוחים זהוב גודל
תפוחים גרנד גודל
תפוחים גרכד גודל
אגסים מזן ספדונה
כננות
הערר: תפוחים גרנד וזהוב גודל

5.30
5.90
4.30
5.20
5.30
5.80

גודל 5

ארוזים בשקיות של 2ק״ג נמכרים

ב״ 30 אג׳ יותר לק״ג.
הדרים אשכוליות תפוזים לימונים
הערה:

2.15
2.60
4.10
חדרים ארוזים נמכרים באותם המחירים כמו בתפזורת.

ע ך ! פטמים קפואים בשקיות
מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
בשר חודו ללא עור וגידים

1.04 + 12.96
97 + 12.13
91 + 11.39
83 + 10.32
1.78 + 22.22

פרישה זמנית לגידול בננות

ד גי

כסיף כסיף בפרוסות של הצי ק״ג
קרפיון חי

+ 9.50
+ 18.20
+ 15.15

יתכנו שינויים במשך השבוע

פינץ׳ כאחד מצילומיו האחרונים עם אשתו אלתה

7 6אג׳
1.46ל״י
1.21ל״י

שייבסקי ובויים על־ידי סידני לומט, הוא
הביקורת החריפה, הקטלנית והצינית ביותר
שכוונה בשנים האחרונות נגד ״תיבת
הקישקושים״ .שייבסקי ולומט, שניהם
למודי קרבות וסבל בהתמודדות עם הדרגים
העליונים של רישתות הטלוויזיה
האמריקאיות, שבהן גדלו שניהם והגיעו
לעמדה חשובה עוד לפני שעברו אל המסד
הגדול, מעניקים לסרט ממד של
אמינות אשר גרם כבר לרבים מן המנהלים
האמיתיים ריגעי-מבוכה רבים.
זהו סיפור על מגיש מהדורת״חדשות
שפופולריותו יורדת והולכת עד שביום
בהיר אחד מודיעים לו כי יירד מן המסך
על-מנת לפנות את מקומו לדמות בא-
ריזמתית יותר, שטרם נתבלתה. האיש,
העומד בפני סוף הקאריירה, מחליט לג-

משודרות להמונים ועל צורתן, בסיגנון
צורב ואכזרי, ובשפה שהדהימה את האמריקאים
ב״רעננות״ שלה אפילו בימים
טרופים אלה.
אולם מה שהדהים אותם יותר מכל
היה השחקן המגלם את ״המגיש המשוגע״
,פיטר פינץ׳ .הוא כימעט שגונב
את ההצגה משני הכוכבים הבולטים האחרים
בסרט, ויליאם הולדן ופיי דאנאוויי
(שגם הם זכו בשבחים רבים) ורוכש לו,
בגיל ,60 את המעמד שלו היה ראוי מזמן,
בהיאררכיה ההוליוודית. למרבה הצער,
מבלי שישאר לפניו זמן רב ליהנות מן
המעמד הזה.
מאז מילחמת-העולם השנייה הופיע
פינץ׳ על קרשי הבמה בלונדון. לפני כן,
העודס הזה 2055

הספיק לעשות סרט אחד באוסטרליה,
שם עסק גם, ביו השאר, ברעיית־צאן,
במכירת פרחים מלאכותיים, במלצרות וב־עיתונאות.
זאת, לאחר ילדות מלאה זעזועים
שהחלה בלונדון, נמשכה בפאריס
אצל אם אביו אחרי שהוריו התגרשו
בהיותו בן שנתיים, עברה להודו כש הסבתא
נטלה אותו עימד. לשם, והגיעה
לנקודת־רגיעה כשפיטר הצעיר נשלח לאוסטרליה,
אל בעלה הקודם של הסבתא
(שהיתר ,,אגב, דמות בוהמית שראשה
מלא וגדוש בתורות מיסטיות למיניהן).
מתחכם ושנץ. ב־ 1949 זכה בתפקידו
הראשון בסרט בריטי, ומאז היה
לאחת הדמויות השגורות יותר בקולנוע
האנגלי, במיבחר עצום של תפקידים מכל
הסוגים, המתרחשים בכל מקום אפשרי בעולם
(מגבול ארגנטינה־אורוגוואי, בסרט
המלחמה הימי הקרב על ריבו פלייט
ועד לציילון במיצעד הפילים) ,הוא היד,
הכל — מרופא המתמסר להצלת ילידים
בדרכו של וינדום ועד לחבר-פרלמנט המסתבך
בפרשת־אהבים (אין אהבה לג׳וני),
ומבעל אטום שאינו טורח להבין את
אשתו בנפתולי התאווה (שם עיברי אווילי
ועד לאינטלקטואל מתחכם ושנון, הנידון
על הומוסכסואליות במישפטי אוסקר
ויילד. שני סרטים אחרונים אלה סיפקו
לו שניים מתפקידיו הטובים ביותר, של-
צידם היה מוכן להזכיר את סיפורה של
נזירה, מרחק מן ההמון הסואן ויוס ראשון
הארור.
טלפץ מג׳מאייקה. אומנם, טען,
״אני יכול לומר בכנות שלא עשיתי מעולם
סרט רק בשביל הכסף, ואולי משום כך
מצאתי עצמי פעמים רבות כל-כך ללא
פרוטה בכיס.״ אבל האמונה שנתן בסרטים
הניבה פירות בתדירות נמוכה כל־כר עד
שבסופו של דבר, לפני כמה שנים, החליט
פשוט לפרוש. שבע הרפתקות־אהבים

ה מיפלגה ומועמדיה המועמד (בן־יהודה, תל־אביב,
ארצות־הברית) — קשה להבין
מה הפחיד את בתי״הקולנוע בארץ,
שסירבו להציג סרט זה במשך ארבע שנים. קל, לעומת
זאת, להבין מה דירבן אותם להוציאו לאור דווקא עתה :
נושא הסרט הוא פוליטיקה ובחירות, וזו הרי אקטואליה
בוערת בימים אלה.
הסרט, שנכתב על״ידי ג׳רמי לרנר, מי שכתב בעבר נאומים
למועמד הליברלי לנשיאות בארצות״הברית, יוג׳ין מקארתי,
עוקב אחר מסע-הבחירות של ביל מקיי (רוברט רדפורד),
צעיר בעל הופעה סכסית וכאריזמתית (מישפחת קנדי, ג׳ון
לינדסי, צ׳רלס פרסי או ג׳ון טאני היו יכולים לשמש דגם נוח
לדמות כזאת) ,למישרת סנטור.
הצעיר הוא בנו של פוליטיקאי ותיק, ערמומי ומנוסה,
שיצא בינתיים לגימלאות, והמסמל כל מה ששנוא, עקרונית,
על הבן. אבל מאחר שהמיפלגה ממילא אינה מאמינה
בסיכוייו להצליח, היא מבטיחה לו חופש״דיעות מוחלט
ובכך משכנעת אותו להסכים למועמדות.
מכונת המיפלגה מנצלת את המועמד הבלתי״תלוי, הנועז
והאמיץ, והופכת אותו למועמד־המצליח במחיר חלק גדול
מעצמאותו. לא בילי מקיי יזכה בבחירות, אלא מקיי נציג
המיפלגה, וההבדל בין השניים גדול ביותר.
המנגנון של מילחמת-הבחירות באמריקה מתואר בסרט
זה בידענות המצביעה על ההיכרות האישית של עושיו עם
הנושא. התיאור מחושב וחסר־גיבורים, ומטיל צל כבד על

בויל ורדפורד — קנדי, לינדסי וכל השאר
אידיאלים רבים המגולמים, כביכול, בשיטת הבחירות שם,
או בצדק האבסולוטי שרבים רואים בבחירות אישיות בכלל.
ואם־כי היעילות שבהגשת הנושא פוגמת לא-פעם בעומק
הדמויות, ההופכות שאבלונות סטנדארטיות של העולם הפוליטי,
יש כאן מבט צונן של השיטות שבהן בוחר העולם את
מנהיגיו, ויש כאן כמה הברקות אישיות של פיטר בויל ואלן
גארפילד, כעוזריו של מקיי, הראויות בהחלט לשבח.

איך הופכים
לנכי ם ברוח

פינץ׳ ב״יום א׳ הארור״
מתפקידיו הטובים ביותר
(הרומן שלו עם שירלי באסי התנפץ נש־בלשים
ששלחה אשתו החוקית• תפסו את
השניים במצב עדין) ,והוללות לילית (יחד
עם טרוור הוארד וארול פלין, נחשב
כחבר בשלישיה השתויה ביותר בלונדון,
בשלב מסויים בחייו) ,הוא פרש לפני
שנתיים לחווה שקנה בג׳מאייקה יחד עם
אשתו השלישית, אלתה (ילידת האי) ,והחליט
לגדל בננות.
הוא הורה להחזיר כל תסריט שנשלח
אליו, והתמסר כולו לעבודת השדה׳ עד
שקרא את רשת הטלוויזיה. מאחר שקווי-
הטלפון בין ג׳מאיקה לארצות־הברית, ביום
שבו קרא את התסריט, היו מנותקים,
נטל את כל מישפחתו, העלה אותה למטוס
הראשון ונחת למחרת בלום־אנג׳לם .״פחדתי
שיציעו את התפקיד למישהו אחר,״

הסביר.
*״עתה*״ סבורים הכל שלא היה בנמצא
מי שיכול היה לעשות את המלאכה כמוהו.
זוהי ההמלחה המלאה הראשונה שלו ב־ו
סרט אמריקאי במאת האחוזים -מועמדותו
לאוסקר בטוחה כבר, וכנראה יהיה זה
אוסקר לאחרימוות. הוא היה כה מאושר
מן ההצלחה בסתיו חייו, עד שמכר את
חוותו בג׳מאיקה ועבר לבית חדש, ב-
שכונת־כוכבים הוליוודית. הוכחה שלפעמים
מאוחר מכדי להצליח.
העולם הזה 2055

יומנו של טייס קרבי (הוד,
תל־אביב, אנגליה) — ההשראה
לסרט זה באה ממחזה בשם
סוף המסע, המחזה המילחמתי הראשון שזכה בהצלחה
אחרי מילחמת־העולם הראשונה. אר.סי. שריף, שכתב אותו,
ניסה אז להראות את הגיהנום שבמילחמה, אך לא הטיל
דופי כלשהו בסיבות לעצם קיומה.
גירסתם של התסריטאי הוארד בייקר והבמאי ג׳ק (שתי
פנים למרגל) גולד, מתרחקת מן המקור במידה ניכרת. רא־שית,
היא מוציאה את העלילה מן החפירות הבוציות של
המחזה, ומעבירה אותה אל מרחבי השמיים, המעניקים לה
יותר זוהר ותנועה ועוד: נעשה כאן ניסיון, מוצנע למדי,
להביע ביקורת על מה שנחשב פעם כמעלה: התכונה הברי־טית
של התייחסות למילחמה כאל אירוע ספורטיבי (הכרזה
חגיגית ברוח זו מפיו של ג׳ון גילגוד, המגלם מנהל בית״ספר
יוקרתי, פותחת את הסרט, וכל ההמשך מראה, בדרך זו או
אחרת, עד כמה המציאות אינה הולמת את התיאוריה).
צוות־שחקנים מרשים, הכולל בתפקידים הראשיים את
מאלקולם מקדואל, פיטר פיירת (התגלית החדשה של ה תיאטרון
הבריטי) וכריסטופר פלאמר, מצטיין כצוות המאייש
בסיס״מתנדבים של חיל״האוויר הבריטי בהתהוותו, במילה״
מת־העולם הראשונה, אם־כי מטוסי בלזה קשורים בחוטי׳
ברזל גונבים לא פעם את ההצגה מן השחקנים.
העלאת העלילה לשחקים, מן החפירה העמוקות, פוגמת
במידה ניכרת בריכוזיות הדרמאתית של הסיפור, שתפריו

פלאמר ומקדואל — המילחמה איננה ספורט
נראים לעין. ומילחמת־העולם הראשונה, הנראית כיום
כמילחמת־אבירים מימי״הביניים, מוצגת כאן בצורה פושרת
מכדי לזעזע באמת, אחרי כל מהדורות החדשות ממילחמת
ויאט־נאם. הביצוע, עם זאת, קורקטי, והנושא — לפחות
בנקודה אחת — משכנע מאד: המלחמה הופכת צעירים בגוף
לנכים ברוח, לפני שהיא קוטלת אותם לחלוטין על־מנת
שצעירים עוד יותר יתפסו את מקומם.

הרב ה מין
גלי מין
נישואין על מנאי ( אסתר, תל-
אביב, ארצות־הברית) — זהו סרט
המבושל בדיוק מופלא, לפי כל
המתקונים הבדוקים של ההצלחה הקופתית: מצחיקון
אופנתי בלבוש ובתיפאורות, נושא שיכול לעניין חתך רחב
מאד של האוכלוסיה, נישואיו שעלו על שירטון, כוכבים
שרכשו לעצמם שם בשל הקלילות השובבה שלהם, כמו
אליוט גולד ודיאן קיטון(שעבדה עם וודי אלן בסרטיו האח רונים)
.בקיצור, מוצר לכל טעם ולכל עת.
הסיפור אינו מקורי ביותר: מיליונר שאינו יכול לשאת
את המחשבה שגרושתו מתעסקת עם אחרים, משדל אותה
להתנסות שוב באושר חמישפחתי, במחיצתו. המחיצות,
כמצופה במקרים באלה, נאות מאד, לפי מיטב אדריכלות
האופנה, ההתנסות גם היא אופנתית, וכוללת מדריכי-מין,
קליניקות לשיחמר ממעצורים נפשיים לקראת מין, שכנות
שופעות מין — בקצרה, כל מיני ואריאציות על מין, שהדבר
היחידי החסר בהן הוא ...המין עצמו. כי בהתאם למוסר
הכפול שהיה חביב על הוליווד מאז״ומתמיד, עושה הסרט
רושם נועז ומתקדם ביותר בהשקפותיו (דיאלוגים מפולפלים

גולד וקיטון: המוסר הכפול
עוזרים לכך, אלא שבהם אין כבר משום העזה) .אבל למעשה
הוא נזהר שלא לעבור את הקו האדום של ...דוריס דיי.

נערה בת 22 הבנה תוך שירוש שנים
מלכת האופנה הצעיר ה

הו נעחה

האחרונה
שד דודיו
צעיר !מטורד

כזהו סגנונה של דורין פרנקפורט, כפי שמדגימה
אותו חלי גולדנברג. מיכנסי־ברמודה מקטיפה, צעיף
קשור למותניים שזור בחוטי־כסף, חולצה שזורה חוטי־זהב, טורבן מאותם
חוטים ותכשיט כסף בעיצוב אלי ואנליה מגן, העובדים עבור דורין פרנקפורט.

ך ל כורת הנשים ניצבה סביב הדוכן ה!
1קטן שבכל־בו שלום וצחקה צחוק קולני.
אחת הנשים לא יכלה להתאפק, ניגשה
אל הדוכן, הסירה מעל ראשה של בובת־חרסינה
כובע שחור שבחזיתו רשת־מלמלה
שחורה, חבישה את הכובע לראשה, הסתכלה
בראי וצחקה כשכל גופה מתנדנד. אשד.

אחרת נטלה טורבן־זהב ושושנה ענקית. ,וצעקה
:״פורים ! היום פורים !״
מאחרי הדוכן עמדה נערה צעירה, שאת
פני המדונה שלה מקשטת רעמת שיער
שחור. דורין פרנקפורט לא הנידה עפעף.
היא אף לא נפגעה מיחסן של הנשים ל יצירתה.
היא, שטרחה ימים כלילות על־מנת

עם התגלית

דורין עם תכליתה, הדוגמנית קיטי ממן. קיטי עבדה אצל
דורין כזבנית, נלקחה מאחדי הדוכן כדי להצטלם בקולקציה
של הבוטיק. המצלמה התאהבה בה, ומאז היא אחת הדוגמניות המבוקשות ביותר
בישראל. כאן מדגימות השתיים שמלות־ערב פרי תיכנונה של דורין פרנקפורט.

| 1־| 113^ 11 דורין פרנקפורט בחברת אחיה בן השתיס־עשרה, ליעם, בעניבות־י
י ׳ ייי פרפר שאותן תיכננה דורין. גם כובע־הקש שלראשה הוא פרי
תיכנונה. ליעם, יחד עם אחיותיו עדנה ועלמה ועם אביו ואמו, שותפים לעסק המצליח של
רובין, וכל אחד מהם תורם כפי יכולתו להצלחתו — בהדגמת הבגדים, בצילום או באירגון.

4 0יי

לעצב עבור אותן נשים אביזרים נשיים יסד
אי־דופן, מיסתוריים, החליטה לקחת נשימה
ארוכה ולראות מה יילד יום.
והיום אכן הוליד. שימעו של הדוכן הקטנטן
שבכל־בו שלום, שבחזיתו שלט ה מכריז
מיצומצוס, עשה לו כנפיים. עיתונאים
סקרנים שחרו לפיתחו, וגילו את דורין
פרנקפורט ואת יצירותיה המייוחדות. הכתבה
הראשונה התפרסמה חודש אחרי פתיחת
הדוכן. אחרי אותה כתבה לא צחק עוד איש.
דורין פרנקפורט ומיצומצוס שלה הפכו עסק
רציני ביותר.
מאז־ומתמיד היתד, דורין פרנקפורט בת
ה־ ,25 בתם של מנהל סניף חברודהתעופה
האמריקנית טי.וו.איי. בישראל ושל אשתו
נאווה, ילדה יוצאת־דופן. משחר ילדותה
ציירה, והוריה יעדו אותה לגדולות. את
אהבתה לציור רכשה מאביה, שעליו היא
אומרת :״הוא אמן בנישמתו, אך נאלץ ל
עבוד
בעבודה שיגרתית לפרנסתו.״
כשבני ובנות גילה נסעו לחופשות אל
קרובי־משפחה ולבתי־הבראה בישראל, נסעה
דורין — יחד עם הוריה, אחיותיה עלמה
ועדנה ומאוחר יותר גם אחיה ליעם, ל מסעות
ברחבי העולם. מישפחת פרנקפורט
לא לקחה את ילדיה לסיבוב המסורתי
רומא — פאריס — לונדון. הילדים עם הורי הם
חרשו את המיזרח־הרחוק, ארצות אמרי קה
הדרומית, איי האנטילים והאיים היווניים.
בנסיעות אלה נמשכה דורין יותר ויותר
אל הפולקלור, אל המיסתורין שבמיז־רח,
לציבעוגיות שבדרום־אמריקה לגוון ה לבן
של איי יוון.
באחד מטיולי המישפחה ליוון הכירה דו־רין
את ג׳פרי גרץ, בן־מיליונרים אמריקני.
הם בילו יחד שבוע ימים, שלאחריו חזרה
דורין לישראל על־מנת להתגייס לצבא.
ג׳פרי בא אחריה, ומאז לא נפרדו.

הם הבינו אותנו יותר טוב מאשר החברים
שלנו. מעולם לא דיברו על חתונה, היינו
צעירים שהתגוררו יחד ללא חופה וקידושין,
וזה היה בסדר בשביל הורי בדיוק כמו
בשבילנו.״

התס רי ט אי
הצמוד

הדוגמנית

דורין פרנקפורט ב־מיכנסי־הרמון,
וב־צעיף
פרי תיכנונה. דורין מדגימה את
בגדיה לצד דוגמניות מיקצועיות, כדי
להוכיח שכל אחת יכולה להיות חתיכה.

משך תקופה מסויימת התגוררו השניים
אצל הוריה של דורין, בחווילתם שבסביון.
מאוחר יותר עזבו את בית ההורים, עברו
להתגורר בדירה שכורה בשדרות חן בתל-
אביב. כל אותה תקופה שירתה דורין כחיילת
בצבא ואילו ג׳ף, שהוא תסריטאי במיק-
צועו, כתב תסריטים. הוריה גילו הבנה
מדהימה לגבי היחסים בינה לבין ג׳ף, והיא
מספרת :״הורי היו נהדרים כל הזמן. הם
הבינו שאני וג׳ף זה לא רומן בן יומיים.

•> 0תום שירותה הצבאי נסעה דורין
יל ללמוד גרפיקה ועיצוב־אופנה בלונדון.
ג׳ף נסע איתה. הם התגוררו ברובע צ׳לסי
המהודר, לא הרחק מהקינגס־רוד. דורין התחילה
את לימודיה בבית־הספר הנודע סיר
ג׳והן קס והחלה מעצבת חלונות־ראווה.
למרות מצבם האיתן של הוריה ועושרם
של הוריו של ג׳ף, פירנסו השניים את עצמם
מעבודתם. הם לא היו מעורים במיייוחד
בחיי־החברה בלונדון, נהנו זה מחברתו של
זה. ג׳ף כתב שלושה תסריטים, ודורין
המשיכה בלימודיה. מדי-פעם היתד, קופצת
לבקר בישראל, ואת חופשותיה המשותפות
עם ג׳ף ערכה ביוון, במקום שבו נפגשו לראשונה.
באותה
תקופה עלתה דורין על גל הפוסטרים
האופנתי, והיא מספרת :״זו היתד, תקופה
נורא חזקה של פוסטרים -.אני התחלתי
לצייר, והורי.הציעו לי להדפיס את הציורים.
נדמה לי שאני עשיתי את הפוסטרים הישראליים
הראשונים. הדפסתי בשחור־לבן,
ואת החלק הציבעוני ציירתי ביד.״
הפוסטרים של דורין זכו בהצלחה עצומה.
פוסטר־השלום ופוסטר־השמש נמכרו במאות
.עותקים, לא רק בישראל אלא גם ברשת
חנויות אתנה המפורסמות ברחבי אירופה.
אולם בהצלחתם הגדולה ביותר זכו דווקא
באנגליה.
דורין לא היתה מרוצה מלימודיה בבית
הספר. לדעתה הקדימה את הרמה, שפיגרה
אחריה. היא קיבלה העברה לבית־ספר
ממשלתי פאריסאי לעיצוב אופנה, ויחד עם
ג׳ף עברה פאריסה.
כאן״החלו לגביה, לדבריה, שתי השנים
היפות בחייה. בפאריס התגוררו השניים ב־דירת־סטודיו
מקסימה ברובע הלאטיני, עם
חתולה סיאמית בשם פרנצ׳י. כמעט מייד
רכשו להם ידידים מבני המקום. עם ידידיהם
נימנו ציירים, סופרים ואדריכלים. הם היו
מבלים בארוחות, במסיבות ובישיבות בטלות

הנאם־נאטאל

דורין בכובע שחור בעל רשת שחורה, המשווה לפניה
הבעה של מיסתורין. כובעיה אלה של דורין הפכו
להיטים, אס־כי רק דוגמניות ונערות־זוהר העזו לחבוש אותם לראשיהן עד כה.

בקפה פלור המפורסם שבסן־ז׳רמדדה־פרה.
דורין למדה באקול דה שאמר דה קומרס,
ואילו ג׳ף המשיך לכתוב את תסריטיו. במשך
השנתיים ששהו בפאריס נסעו השניים
למסעות במיזרח, והגיעו עד לאי באלי. ב־באלי
רכשה דורין בדים יוצאי-דופן, תכשיטים
וציורים פרימיטיביים יפהפיים מידי הילידים.
נסיעות
לא היוו עבורה בעייה. עבודתו
של אביה הקנתה לה כרטיס חופשי לטיסה
במחלקה־הראשונה לכל מקום בעולם ,׳והיא
ניצלה את כרטיסה זה עד תום.

הדוכן הפד
חברה בע״מ

החו לצות שעשו היסטוריה

מירי אורן( .ימין) ופנינה
גולן (שמאל) בחולצות
ללא־כתפיות (״סטרפלס״) פרי עיצובה של דורין. חולצות נועזות אלה, שהיו הסנוניות
הראשונות של האופנה שהדביקה את כל העולם, הן שהיקנו לדורין את פירסומה.

** ייד אחרי מידחדת יום־הכיפורים
) שבו דורין וג׳ף לישראל. ג׳ף עבד עם
הטלוויזיה הישראלית, ואילו היא פתחה את
מיצומצום. והיא מספרת :״כל חיי אהבתי
לעשות אביזרים ; כובעים, צעיפים, תכשיטים.
הצעתי את האביזרים לכל־בו שלום,
והם הציעו לי לפתוח אצלם דוכן. קראתי
לדוכן בשם מיצומצום, שהוא שנדהחיבה
שלי מילדותי. לעולם לא אשכח איך אנשים
פשוט עמדו שם וצחקו על קיטי ממן ועל
נינט גארי, שעבדו אצלי כזבניות והיו
לבושות באביזרים שמכרתי בדוכן. אבל אז
התחילו להגיע העיתונאים, ואני יכולה להגיד
בפירוש כי אילמלא העיתונות לא היה
הולך לי אף פעם.
השלאגר שלי היה חולצות ״סטרפלס״,
ללא־כתפיות. זה הדליק את החברה. פנינה
רוזנבלום (גולן) ׳ומירי אורן הצטלמו עם ה חולצות,
וזה הפך היסטריה. לדעתי, אני הראשונה
בעולם בכלל שחידשה את האופנה
הזו.״
נוסף על כל הישגיה האחרים רושמת ל עצמה
דורין הישג נכבד בתחום שוגה. היא
זו שגילתה את קיטי ממן, אחת הדוגמניות
המעולות והמצטלמות ביותר בארץ כיום,
(המשך בעמוד )42

הספורטאית בנ׳

בעיצובה של דורין, המנבאת כי בקיץ הבא
עלינו לטובה יחזרו השורט׳ס לאופנה.

111... 11,1״ ״ 41

זממקה־הזלזזי

בפעם השישית ברציפות
זו השנה השישית ברציפות
גובר טבק אוריגינל על יריביו וזוכה
באליפות ״המוצר הנבחר״ בין מוצרי
הטיפוח לגבר. כי טבק אוריגינל
מיוצר עבור גברים ע״י גברים.
טבק אוריגינל: אפטר שייב, קצף גילוח,
משחת גילוח, דיאודורנטים,
סבון יוקרה ועוד.

621

111

העובדת מאז כדוגמנית המועדפת על דורין.
קיטי, צעירה ממוצא אנגלי, אם לילדה
והנשואה לישראלי, החלה עובדת כזבנית
אצל דורין. יום אחד עמד הצלם בן לם
לצלם קולקציה של דורין עבור אחד מעי־תוני־הנשים
הידוע בשל עמודי־הצבע שלו.
דורין לא חיפשה רחוק. היא הציעה את קיטי מי
ואת נינט, ומאז לא חדלה קיטי להצטלם.
אומרת עליה דורין :״קיטי היא הבן־אדם
היחידי בעולם שאני מכירה, שלמרות כל
הצלחותיו הוא עדיין נאיבי ולא־מקולקל.
אין עוד בן־אדם כמוה. היא אשד. משגעת,
עקרת־בית משגעת, אמא משגעת, פשוטה,
בעלת חוש־הומור, כמו ילדה גדולה המשחקת
בדוגמנות. אני לא משלמת לה כסף
עבור עבודתה, אני נותנת לה בגדים. את
קיטי אני ממש מלבישה. זהו אחד התענוגות
הגדולים שיש לי מהמיקצוע.״
כמעט בבת־אחת החלה ההצלחה חודרת
אל עולמה של דורין. בגדיה המהממים, הנועזים,
השובבים, כובעיה, צעיפיה, טורב־ניה
ותכשיטיה — כל אלה הפכו אותה
מתכננת ומעצבת-אופנה מן השורה הראשונה,
עוד לפני שמלאו לה 25 שנים. הדוכן
הקטן הפך חברה בע״מ, המעסיקה מיספר
רב של אנשים, שתי מתפרות ומזכירה. כל
אותה עת ליוותה את דורין בדרכה אמה,
נאווה, המנהלת את העסק יחד איחה.
הקניינים רצו לראות את הדגמים ודורין
אירגנה תצוגזת-אופנח, בתחילה בגן בית
הוריה, ובאחרונה במלון הילטון, כשהיא
עובדת בקצב של שתי תצוגות-אופנה לחודש.

תצוגה

כמו קי רקס

^ €ווג?
4 1א 0 6 1 0

לגברים המצליחים

המנוי

טרמפ

לחייל

קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם .

מהלקחה מוו ״ ם

קבלת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערכת

פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
׳ (פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

ך* יא אינה מסתפקת רק בעיצוב הו
1בגד והלבשת הדוגמניות, אלא גם מציגה
את דגמיה בעצמה .״אני לא חושבת ש־תצוגת־אופנה
צריכה להיות רצינית,״ היא
אומרת .״זה צריך להיות כמו קירקס, כמו
תיאטרון. אני מופיעה בתצוגות שלי בשביל
הכיף, בשביל לעשות שמח, לא בתור יפהפיית
המיזרח. בעצם העובדה שאני מרשה
לעצמי להופיע, אני מוכיחה שגם בחורה שהגוף
שלה אינו מושלם יכולה, עם קצת
תנופה וקצת שימחת־חיים, להיות חתיכה
משגעת. הסיגנון שלי הוא צעיר עם נשיות
קלה, מאד מתנפנף, לא מחייב, ובשום פנים
ואופן לא אה־לה פאם־פאטאל.
יכולה לבוא אלי בחורה ואני אזרוק עליה
צעיף, אחבוש לה כובע, אלביש לה חולצה
ללא כתפיות ומיכנסי־קטיפה, והיא תצא בן־
אדם חדש. מה שחשוב הוא הדימיון והעליזות.
בגדים נועדו כדי ליהנות מהם, לא רק
ללבשם, ואני פשוט נהנית לראות בחורות
לבושות משגע.״
קשה לדורין להצביע על הנקודה שבה
החלה ההצלחה בדיוק. לדבריה :״כל הזמן
עבדתי כמו משוגעת, בהתחלה על קטלוגים
וכעת על קולקציות. כעת אני עובדת גם
על קולקציות של פירמות אחרות, כמו משכית
ואיווניר. אני פתוחה לקבל רעיונות
מכל אחד, אפילו מהמזכירה. יש לי אנשים
שעובדים בשבילי ויילכו אתי עד הסוף. יש
לי סניף בירושלים, מזכירה, שתי מתפרות
שעומדות לרשותי, ואני יכולה להגיד בשקט
שאני נותנת פרנסה לחמישים איש.
״פעמיים בשנה אני נוסעת לחו״ל. לא לפאריס
או ללונדון, אלא להודו ולמיזרח. אני
לא נוסעת לראות מה עשו, כי זה כבר ישן,
אני נוסעת לראות מה אפשר לעשות. אני
מאד מושפעת מארצות אכסוטיות, מצבעים
ומפולקלור. הבד האהוב עלי ביותר הוא
הכותנה. אני מייבאת בדים, וביחוד חשובה
לי קומבינציה של צבעים.
״כעת אני מתחילה לעבוד לייצוא. יש לי
חוזה עם ארצות־הברית, שם מגלים התעניינות
גדולה בעבודה שלי. השנה אני נכנסת
לשוק חדש לגמרי, ומתכננת גם עבור גברים
וילדים. חוץ מזה אני מתכננת תילבושות
לתיאטרון ולקולנוע, והיה לי הכבוד להלביש
את בנות שלישיית שוקולד מנטה מסטיק
לקראת נסיעתן לחו״ל. יש לי חוג לקוחות
קבוע שאותו אני מלבישה, מבגד־ים
ועד לשימלת־חתונה. לגבי חוג זה אני
מרגישה אחראית באופן מייוחד, ומשתדלת
לחדש את הקולקציה מדי חודש.
״אני עובדת עשרים־וארבע שעות ביממה׳
ועבודתי נושאת פרי. אני אוהבת כל
רגע ממנה. נדמה לי שהצלחתי להפיח חיים
באופנה השיגרתית והמשעממת. ואם כן, אז
באתי על שכרי.״
העולט הזה 2055

במדינה
צ ה ״ ל

י האמאזונורו עול צה״ל
מ״מ־כ״פיות בכות?גכרי3
חידוש בגוף כסיס•
הטירונים ש? 3ה״ד
״דגל שק !״ מהדהד קול־הסופרן הדק
של עירית ,׳מ״מ״כ״פית במחנה־אימונים
אי־־שם בהרי־יהודה.
עירית היא אחת מארבע חיילות המשרתות
בבסיס זה כמדריכות בנושאים צבאיים
בסיסיים, כגון טיפול בנשק, פירוק תת־מיקלעים
עוזי ורובי אפ.אנ. אוטומטיים,
ירי־למטרה, ת״ם ותס״ח ואימונים כלליים.
מקובל, בצה״ל, שחיילות מדריכות טי־

להיכשל, כשהבחורה מבצעת זאת? המדריכה
משמשת להם דוגמה ומופת.״
״אני פיקפקתי מאד-״ מוסיף 0ג״מ משה,
אחד מקצייי־ההדרכה של הבסיס ,״כשהמפקד
הודיע לנו שכמה חיילות עומדות
להצטרף אלינו כדי לאמן את הטירונים.
חשבתי שזאת בדיחה. אבל הבדיחה הפכה
למציאות תוך כמה ימים״.
״חסר לנו כוח־אדם בהדרכה,״ מסביר
.״המדיניות בצה״ל היא לשלוח
סא״ל
מה שיותר אנישים כשירים ליחידות קרביות,
ומעטים ככל האפשר לתפקידי־העזר.
משום כך נעניתי להצעה ישל פיקוד
ההדרכה לנסות להפעיל אצלנו כמה מד־ריכות־בנות
מבסיס־האימונים של הח״ן.
הסכמתי לכך רק בתנאי אחד: שהן תצי
טרפנה למחנה־האימונים שלנו על בסים
התנדבותי. בנות רבות ביקשו להתנדב,
השנוו נניס

הסכום המיועד
לסך כל הפרסים

3,844.000ל
מפעל הפיס

ב 1ל יי יי בית המסג׳ מספר 1
בישראל

סמלת עירית מדריכה חיילים בתיפעול ״עוזי״
אין כל הבדל —

מסג׳יסטיות יפהפיות
באווירה אקסקלוסיבית.
שרות מעולה, יחס אישי.
מיזוג אוויר מלא, נקיון למופת.
סאונה.
בזל 31 תל־אכיב, טלפון 233256
(ליד מבכי־האש)
חנייה

בשפע.

פתוח: מ־ 09.00-21.00 רצוף
ובשבת .10.00-19.00 :

מד״פית מתרגלת טירונים
— בין בנים לבנות
רוניות וחיילות אחרות. אך ארבע חיילות
אלה הינן חלק מסגל־ההדרכה הגברי של
בסיסן, שבו מתאמנים טירונים־חיילים.
שהוא כבר סב
מפקד הבסיס,
לנכדים, גאה מאד ב״אמאזונות״ שלו. הוא
טוען שהנערות הביאו לבסיס אווירה חדשה
ושונה, וגם אתגר.
דוגמה ומופת .״צריך להבין,״ הוא
אומר ,״שמאז־ומתמיד קיימת תחרות עזה
בין המדריכים לבין הטירונים• על רקע
זה, נקל לשער את ריגשותיו של גבר
שמגלה כי חיילת־נערה באה ללמדו כיצד
מפרקים רובה אם.אב תוך שלוש שניות!
הוא יעשה כמיטב יכולתו כדי להשתוות
למהירותה של הנערה, ואפילו לגבור
עליה ! או, למשל, כשהמדריכה לוקחת את
הכיתה שלה למסע של 20 קילומטרים
בחגור מלא — האם יוכל בחור כלשהו
ה עו ל ס הזה 2055

אבל אנחנו בחרנו בקפידה רבה, ובינתיים
נפלה הבחירה על ארבע מהן בלבד.
פיתרון לדתיים .״אני התייחסתי לעניין
ברצינות ויישמתי אותו, למרות
ביקורות חריפות, שטענו שזה לא יילך,
ושתתעוררנה בעיות רבות. אבל להפתעת
הכל — העניין עובד! צריך. לשאול רק
את עירית, מירד, או הבנות האחרות מה
דעתן על כך, ואיך הן מרגישות כשהן
מפקדות על בחורים. צריך לשאול את
הבחורים איך הם מגיבים על כך.
״נכון,״ מודה המפקד ,״בהתחלה היו
לנו קצת בעיות עם הטירונים הדתיים,
אבל הם מצאו את המוצא בעצמם. מאחר
שהכרתם הדתית מונעת מהם לקבל פקודות
מנשים, הם עושים כל מה שהמדריכה
אומרת להם, אבל ממרחק של כשלושה
(המשך בענזוד )46

אנחט נחסל את הז׳וקים!
כמהפע מי ם ני סי תלהפטרמהז׳ וקיםולא
הצלחת? לאחר חי טוי שלנו, אנו מחס לי םאת
הז׳ו קי םוהחרקיםואתמקבלתת עו ד ת
א ח ריו ת ל שנה.
מודיעין 18ר״ג, טל6-5 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות . 21 :רש׳ עסק 181/75

׳**יי׳ עמודה

1־ י, לליייי*

...אינני רוצה לגור בירושלים ...הייתי שם פעמיים. ואני מקווה
שיקברו אווני שם. שיו: ושיוז ע [1האנשים שייבישון ב:יצות, נ!:דחו
במלאריה. לחמו בפיראי־ המידבר1.רקדו הודה לאוד נ:ודודות בגליל.
האנשים ו!!לחנו! בש ילט ון הבו ־יטי והרגו או גלים

הישראלי הנודד
א. ללא ניפנוף דגלים
בנוף־הסיפרותי החלול, הטזוייף והשיקרי — שאותו
צרו, במשך קרוב לשלושים שנה, מרבית סופרי דור
מילחמת־השיחרור, נותרו בודדים שהזמן והכזב לא הצליחו
להשחיתם, ולהביאם לידי יצירת קלישאות־תרבותיות
ז׳ורנאליסטיות בנוסח אהרון מגד, משה שמיר, חנוך
ברטוב ואחרים מסופרי תש״ח.
אחד הבודדים ששמר על דרך סיפרותית עצמאית
הוא בנימין תמוז, אשר מעודו לא השתייך למיסגרות העל-
התרבותיות של סופרי ארץ־ישראל־העובדת, ואף נימנה
בשנים שקדמו להקמת המדינה עם ה״זרם הכנעני״ ,בהנהגתו
של יונתן דטוש.
בניגוד לז׳אנר הסיפרותי המקובל בארץ, המתמסר
לשפיכת נרקוזה על הקוראים וזריית שקרים בעיניהם
של צרכני־ד,תרבות שקד תמוז, לאורך כל יצירתו ד,סיפ-
רותית, על בניית דמויות פיקרסקיות־למחצה, המלעיגות
תוך כדי הרפתקותיהן על התפוררות החלום־הישראלי,׳
והחושפים אגב אוריחא את החלל התרבותי בארץ. מתוך
מעקב אחר גיבוריו של תמוז בטרילוגיה אליקוס, ביעקב
והפרדס, וגם בסיפוריו הקצרים, ניתן לקבל תמונת־מצב
מקיפה, הדנה באווירה חברתית בה כשלו יסודות התרבות.
מתוך התמונה המוצגת על־ידי גיבוריו של תמוז עולה
ומוחשת אי־היכולת של יצירת מורשת כלשהי מ־ 90 שנות
הציונות בארץ, וליגלוג חוזר ונשנה על ניסיון ההשתלה
לשורשים דתיים של עבר רחוק יותר. למעשה, גלריית
הדמויות של תמוז עסוקה במליטה לא־מודעת מהצי׳פוי-
התרבותי והמתקתק של נוסטאלגיה, המתפקד בהודיה
התרבותית הישראלית כתחליף־סינתטי לחזון כלשהו.
גיבוריו של תמוז, אם הם חיים בארץ או בניכר, הנוף
הפנימי שלהם מנוגד לחודיה הישראלית בהתגלותה הפומבית.
בכל נוף שהוא דנות דמויות אלה במכאניזם
התחושתי של הישראלי, וזאת ביתד כישרון מכל אותם
אפיגונים של התרבות הסלאבית — בני־דורו — שהתמסרו
להפיכת תרבות-האם שלהם ל״תרבות־ישראלית״,
כפי ש״ההורה״ וה״קרקוביאק״ הפכו ריקודי-עם ישראליים.
תחת ליצור נוסטאלגיה, שעליה לשמש חברה נטולת-
ערכים, מתמודד תמוז, בעיקר בספריו האחרונים, בשאלות
עקרוניות, קיומיות לגבי מהות החיים בארץ־ישראל. הוא
נמנע מלנפנף בדגלים כלשהם, כנענים כציונים, תוך שהוא
מצליח להעביד את שאלותיו, תהיותיו ועולמו למישור
הפרט.
בסיפרו האחרון, מישלי בקבוקים שראה אור באחרונה,
יצר בנימין תמוז דמות בדויה, המתחזה ביהדות
הקוסמופוליטית שבה, שעה שבקירבה ניתן למצוא את
הישראלי־הנודד מלא השקיקה לדמות היהודי-הנודד. מסביב
לדמוודהמספר מציג המחבר מערבת של עזרי-זיהוי
כימעט־בלשיים, הדנים באיזכור נקודות ישראליות. והרושם
הוא שדמות־המספר בסיפרו של תמוז עסוקה בדחיקה
מכוונת של העבר הישראלי, הפרטי והקולקטיבי,
לנבכים.
המספר עסוק, לאורכה •של נובלה, בתהליך של ניתוק-
שיבה לעצמו, בניסיון להגדיר את עצמו, ואת העולם
הסובב אותו, והיכולת של פרט להגיע להכרעות. הוא
ישראלי בניכר, המחפש תשובות לשאלות של תוכן וטעם
החיים, התהליך הפנימי בנובלה הוא של המשלה היוצאת
מהמשלה, כאשר ההמשלה הסופית היא זו של הישראלי
ליהודי.

ב,, .ולטר בנימין, חיכי תי ל ן
ב מי טעדה שלושה י מי ם ונ מאס לי.
להתר או ת בירו שלים״
המספר בנזשלי בקבוקים הוא יתום, בן למישפחה מרכז*
משלי בקבוקים, בנימין תמוז, הוצאת הקבה״ח103 ,
עמודים.

בנימיו תמו!
אירופית, שהתחנך באנגליה, וכאשר החל את השלב האחרון
בלימודים אקדמאיים, פרש מהם, והחל עוסק בנבירה
ובסחר־אמנות באחת מן החנויות הללו
מצאתי תמונה מצויירת כציכעי־מים, ושילמתי תמורתה
שלושים וחמישה פני. ידעתי בדיוק מה קניתי, ולא היתה
לי סבלנות להתמהמה. נסעתי למערב העיר והבאתי את
הציור לגלריה ...קיבלתי שיכעיס לירות שטרלינג, ולא
איכפת לי שעשו אותי לצחוק. שוויו של הדף היה לפחות
מאתים לירות 15״ הדמות משוטטת ברחובות לונדון,
חולמת על ג׳ון דון ועל שירת ירושלים החדשה שלו, חלום
חופף לחלום המספר האוטוביוגראפי של פינחס שדה
בהחיים כמשל.
אבל דמותו של תמוז ארצית יותר הייתי מנקה
את הבדים, תוף תיקווה למצוא ציור של רמברנדט בין
מאות הגרוטאות שאספתי בפרוטות מכל קצוות העיר...״
ויש לו גם חלום כשאעשה הון קטן, אבעט בכל
התועבה הזאת ואפרוש אל חיי האמיתיים. אפרוש לבית
קטן כהמפסטד, עם סטודיו וחדר־שינה. גם גינה מוקפת
גדר לכנים אדומות, גדר גבוהה, מבדילה ביני לבין
העולם השוקע 17״
היות שתחום התמחותו. באוניברסיטה היה באכספרס־יוניזם
גרמני, ובמילחמת־העולם נמלטו לאנגליה ורעבו
בה אחרוני האכספרסיוניסטים, ונתנו תמונותיהם :
״...לבעלות־הכית שלהם תמורת חור־מגורים, ולבעלי־מיסעדות
תמורת ארוחה. היכן הן כל התמונות הללו?
זו היתה הבעייה ׳טלי המספר עובר תהליך של הזדהות
עם גיבוריו האכספרסיוניסטים, הוא מביא עצמו עד
לרעב, ולמרות שהתחיל למצוא יצירות של קוקושקה,
קורינט, קירשנר ואחרים, הוא מגיע להסכם עם בעל
מיסעדה קפריסאית ברחוב שבו הוא מתגורר, לצייר

ציורי־קיר במיסעדה, כדי שלא ייאלץ למכור את גליונות־הציור
שכבר רכש.
המספר מוסיף כתובות לציורים, ועל אחד מהם :
״...מלאו בעל חטוטרת, שכנפיו צומחות לו מישבנו —
כתבתי , :ולטר בנימיו, חיכיתי לד במיסעדה שלושה
ימים ונמאס לי. להתראות בירושלים יום אחד ניגש
אל המספר אחד מלקוחות המיסעדה, המנסה ליצור קשר
עם המספר אבל אינני גרמני. אני יהודי כמיד —
אמרתי לו — .מוזר — אמר — .לא זיהיתי אותר כיהודי.
בדרד־כלל אני מזהה 24״ זהו אחד הסימנים הטבועים
בדמות המספר על ישראליותו .״לא זיהיתי אותך כיהודי,״
זוהי פניה שבה נתקל כל ישראלי בחוץ־לארץ.
הזקן והצעיר מנהלים שיחה הנסבה על ברוך גרשוני
בירושלים. תמוז אינו מסתיר כי ברוך גרשוני הוא פרום׳
גרשום שלום. הזקן אומר בציניות :״כשאמות, יכתוב י
עלי ברוד גרשוני הספד יפה. הוא כתב יפה כל ־כף על
אמרנו. קראת ב,פרנקפורטר־אלגמייגא׳ ? כריד גרשוני
כותב הספדים יפים מאד 25״
המספר מתקשר ריגשית לזקן, מספר לו על תוכניותיו.
אחר כך ניפרדים השניים והמספר ממשיך לעסוק בסחר־אמנות,
תוך שהוא קובע אלמלא ידעתי שישראל
שרויה במילחמות מתמידות עם אויביה, יכול הייתי לחניה
שהיא מרכז עולמי למיסחר בדיברי־אמנות מזוייפים
29״ כל הזמן־ הרתיעה הזאת מישראל. המספר מביא
את הזקן לחדרו, על־מנת שידפדף באוסף־האמנות שלו,
ובתיקווה להציג לו מרישומיו ואז שלף דף אחד,
הרחיקו מעט מעיניו וחייך בהנאה — :קנרינסקי יפה
מאד — אמר 32״ ומסתבר שהזקן הכיר את קנדינסקי
בברלין. הצעיר מתאר את הרגשותיו בשנות העשרים
והשלושים בגרמניה בל הפעילות הזאת בציור,
בשירה. ממש לפני שהכל נגמר פיתאום 34״ וכך
עולה נושא פיזור יהודי גרמניה בעולם :״אינני רוצה
לגור בירושלים — אמר הייתי שם פעמיים, ואני מקווה
שיקברו אותי יטם. אבל לחיות בירושלים זה יותר מדי

ג. או מ ה שבשמים ואוצרות*
א מנו ת בנ הר
הפגישה הבאה של המספר עם הזקן היא בנוף כמעט
ברנדי, הלקוח מעבר לגבולין ברובע היהודי וייטצ׳אפל.
הזקן סוחב שתי חבילות. הצעיר עוזר לו עד לביתו, שם
פותח אותן הזקן, ומוציא חוברות :״כשראיתי את
החוכרת שהיה הזקן מנופף לנגד עיני, סבור הייתי שאני
רואה אותיות עיבריות ...לא אפריז כלל אם אומר שלבי
חדל מדפוק וחשתי באב, מעין עווית פנימית 43״
המהלך האסוציאטיבי של האות העברית, חושף מעט
מ״הישראלי־הנודד״ הזה. ובאשלייה של אותיות אידיש
לעיבריות מסיק המספר :״יש לזקן שיג־ושיח עם ה -י
אנשים שיביטו ביצות, קדחו במלאריה, לחמו כפראי־המידבר,
רקדו הורה לאור מדורות בגליל. האנשיס שלחמו
בשילטון הבריטי והרגו אנגלים. אנשים שלחמו בפלמ״ח
ובהגנה ובאצ״ל וכלח״י, והיו טרוריסטים יהודים, שהפילו
חיתיתם על האימפריה הבריטית וגירשו את האנגלים
מן המיזרח־התיכון ...כל ימי עקפתי את המיפגש הזה.
בעין אחת קראתי בעיתון על ניצחונותיהם בקרבות, וכעין
שנייה חיפשתי קרנות־מיזבח להיאחז בהן 44״
לרגע נדמה, בקריאת קטע זח, שתמוז ישב לדמות של
אחד מגיבוריו בשנות ד,־50׳ ,למיכאל אנגלסון מתינוק
שנישבה, העוסק בישראלי שירד לפני מילחימת ׳48-לאנגליה,
לבטיו, חייו והנסיונות למחיקת החווייה־הישראלית
מעברו.
* פרופ׳ שלום נתפרסם בהספדיו־פולמוסיו לאנשי
״אסכולת־פרנקפורט״.

מסתבר שהחוברת האמורה היא באידיש ,״א פאלק
אין חימעל״ (אומה שבשמיים) ,ריבעון שהזקן מפרסם
זה למעלה מ־ 25 שנה, במטרה :״להוכיח את יתרונם
של חיחורים על־פני אומות אחרות 47״ המספר מצטרף
לזקן במלאכת מכירת הריבעון באסיפות יהודיות,
תוך הצגת העניין הישראלי מזווית אחרת :״:יספח
חתרכות של שגרירות ישראל קנח ממני חוברת וסירב
לקבל עודף מחמישים פנס. ניכר היה שחוא נא מאד
כנדפנותו 50״
הצעיר שוב מביא את הזקן לחדרו, ופותח בפניו
לראשונה את תיק הרישומים שהוא רושם, כאשר מרבית
הרישומים הם של גופה של סוחרת־עתיקות שעימר. נהג
לתנות אהבים. כעבור עיון מעמיק, מתרגש הזקן ומחבק
את הצעיר :״לא ידעתי, לא יכולתי לנחש 57״
וכמו מסע של שניים בתופת־העולם, הם נעים בחזרה
לחדרו של הזקן, וזה פותח ארונותיו לפני הצעיר, הרואה
בהם :״מאות מיצירותיהם של חאכספרסיונים טים ח־גרמנים
...רישומים עתיקים, איטלקים ונרמנים, מן חמאה
ה־ ,14ה־ ,15ח־ 16 וה 59( 17״ עד שהוא מגלה רישום
של ליאונרדו דה־וינצ׳י, ותגובתו היא :״שבתי ונעשיתי
מת, פגר מתהלד בארצות החיים, בארצות שגורלו נחרץ,
מפני שחן מיושבות פגרים שכמותי 59״
זהו כיוון־המחשבה בצעיר המתפתח משלב זה ואילך.
למרות שהזקן מבשר לו שבכוונתו להוריש לו את אוסף־
האמנות שלו — הרי מחשבות והגיגים על מהות החיים
והאמנות מחליפים את חלום, הבית וגדר הלבנים האדומות
שלו. מחלה פוקדת את הזקן, והצעיר משמשו.

ייסורי אדלר הצעיר

אחרי החלמת הזקן יוצאים השניים, והצעיר מספר
לזקן מעשיה על קדר סיני המחפש עותק של ספל שאותו
צר, ותוך כדי נדודיו מזקין הקדר, ומוצא את העותק
לאחר תלאות בהשתקפות סיפלו במים. כך מסתבר שהזקן
משמש לצעיר כמראה, כהעתק, והזקן אומר :
״״סבור אתח שאני ואתה חננו אותו האיש
בחודש יוני יוצאים הזקן והמספר עם בקבוק יין
״שלום האמרשטיין״ (שם המזכיר את שמו של תמוז
טרם שיעבורו) ,והזקן חושף את משמעות ״מישלי הבקבוקים״
כשהוא מדבר בבוז על תקופתנו, שבה עושים
בקבוקים ל״שימוש חד־פעמי״ .טענתו היא שכך משמידים
את התרבות, ולדעתו :״יש רק דבר אחד שהוא חד־פעמי,
וזה האדם עצמו 75 אם הבקבוקים הפקר, אז
גם האדם הפקר 77״
שניהם מגיעים לביתה של סוחרת־העתיקות, והזקן
מספר לה את פשר מועקת חייו של הצעיר, מועקתו
היהודית, שאותה הוא ממשיל לתחושות של ילד שגזלו
ממנו את הכדור עד שיום בחיר אחד הוא רואה
את החירות כהישג ידו ; את החירות בפי שהוא מכין
אותה: מאות, אלפים, מיליונים של ברורים. כולם שלו.
למה הוא דומה? לשיבור שביזבז בל הונו על יין,
ועכשיו מצא שהוא כעל אוצר אדיר של בקבוקים ריקים,
ואם ימכור אותם, יתעשר ...ואם האלים אוהבים אותו,
יבין סוף־סוף שאם ימבור את הבקבוקים, יובל לקנות
בקבוקים אחרים. זה הסיפור, אכל יש לו גם אפילוג,
והאפילוג נוגע ליהודים כילכד. כל אדם מסתפק בבד
שהוא שנא בריון מסויים, שגזל את בדורו, ולוחם כאנשים

החווייה הישראלית

תהליך השתעבדותה של השירה העברית בתקופה האחרונה למוסכמות לשוניות
וצורניות, המוכתבות לה מטעמם של מרצים ומבקרי־סיפרות, הביא לאיבוד אמינות
השירה ואמון הקהל במשורריו.
בשירה העברית שנוצרה בעשור האחרון בולטים האי-ישראליות, והיעדר תמצית
כלשהי של רגשות וכנות. המשוררים חדלו להתייסר בשירתם וחייהם, והפכו פקידים,
ושירתם הפכה לפקידות.
בימים אלה ראה אור קובץ־שירים צנום * שמחברו, רון אדלר (נולד )1957 :
התאבד בדמי־ימיו, בעת שירותו הצבאי. למרוחר גילו הצעיר בולטת שירתו של רון
באמינות, טוהר וכנות רבים יותר מאלה של המשוררים־ד,מקצוענים. הוא מתייסר,
תוהה ושואל שאלות מאד־קיומיות — ואינו חותר למציאת פיתרונות מתוחכמים. יש בו
שירים שבהם דומה כי רון משמש פה לדור צעיר ועצור, שטרם הביא עצמו לידי
ביטוי סיפרותי־תרבותי, ושירה זו מציגה מעט ממועקותיו ומיסוריו של דור זה.
עולמו של רון אדלר חסר יומרות וציחצוחי־לשון. אין הוא מאפר את נוף הילדות
שלו, או את ליבטי־ההתבגרות שהביאוהו לקפד את חייו. הוא מלא תהיות לגבי כל
אשר מצפה לו בחיים. לרון אדלר אין יומרות ציניות שבעזרתן נוהגים בני־גילו לכסות
את רגישותם. יש לו חלומות־בלהה, שמקורם
בשואה שבה לא היה. יש שירים שלו
המעלים צמרמורת בשעת קריאתם. הוא
פשטני ואינו מתווכח, אלא כותב שירים,
המהווים כרוניקה של כל אשר עבר עליו
והביאו לעשיית מעשהו. זוהי תמונה של
התבגרות רגישה של פרט בארץ־הקודש.
המתוספת — שבה ד,חודיה הקולקטיבית אינה
מותירה הרבה לפרט. שירתו של רון
אדלר מלאה גם ברעיונות־חמלה נוצריים
על עצמו, על הסובב אותו — על הכל —
והוא אינו מתאמץ להסתיר את אי־האפ־שרות
שלו לגבש בעולם הזה חיים עבור
פרט אחד ורגיש.
רון אדלר יודע בייסוריו מד, שממתין
לו, והוא כותב :״שותקים מסביב/ .

לא אומרים מילה /לא מעירים
הערה /וחושבים שאני לא מרגיש
/ .את המילהמה והתחרות /
שלבם ושלי /רק הזמן והמקום /
רק הים וההרים /רק בדור או רימון
/רק עשב צעיר ליד מצבה /
רק הם יפתרו שורות כאלה מהוות

רון אדלר
פה לדור עצור

כתב־אישום של פרט כלפי חברה שלמה
הסובבת אותו, ומייסרת. זהו ״אני מאשים״
של צעיר, של פרט, שהמשוררים הבוג־

רים ממנו לא השכילו להעלות.
מעמוד לעמוד, כמו בחלום־בלהות, רודפים דימויים של עולם שנחרב, ביקוש אהבה,
ושאר ייסוריו של רון אדלר, שכותב באחד משיריו את משא יגונו :

אני אתן לך
ערמות אשפה בחוצות ערים
נהרות ביוב זורמים לים
חתולים רעבים וחטטנים
עבברים נושאי מחלות
ומגיפות שחורות
הפושטות ללא רחם
ולוקחות את קורבנן
מכל ילוד אשה
אני אתן לד מטורפים
המנהיגים עמים
אלי אבדון
ואת תתני לי

* בשם נל הכאבים, מאת רון אדלר, ספריית פועלים 68 ,עמודים.

המסויימים מאד שהצרו את צעדיו. לא כן היהודי. לגביו
כל העולם הוא פריון ואויבים 84״
זוהי המשלה גלוייה ובוטה על ישראל, הניזונה מ בקבוקים
ריקים והממתינה לאהבת האלים. והזקן מסיים
את משלו :״האיש שוב לא יהיה אותו איש שהיה,
והכקבוקים שוב לא יהיו בקבוקים, אלא מורשת עם
מוסר-השכל. שהרי ביום מן הימים יפואו מחפשי־בקבוקים
וירדו אל תחתית הנהר למצוא אוצרות...״
המספר מבין זאת כצוואת הזקן בקשר לעתיד אוצרות־האמנות
שלו. הזקן אוזר כוח עד להוצאת הגיליון האחרון
של ריבעונו, ובה ״רשימה ראשונה של אנשים
מפורסמים, שהם יהודים, אבל מקובל — בטעות —
לראותם כלא־יהודים.״
הזקן מת. המספר מכניס בשני ארונות־עופרת את
אוצרות־האמנות של הזקן ומשליך אותם לתמזה, כמורשת
לדורות הבאים, שימתינו ליום שבו ״יבואו מחפשי־.
בקבוקים וירדו אל תחתית הנהר למצוא אוצרות אלף
שנים יום אתמול כי יעבור. המספר הוא אופטימי, למרות
מצב העולם, היהדות, ושאלותיו, והוא נזכר בבדיחה
שהזקן סיפר לו :״נביא היה בארץ• ,שהטיף לבני-האדם
לכלות מן העולם ולהיספות ; ואומנם פסקו הגברים
מלדעת את הנשים ותינוקות לא נולדו עוד. ואחר־כד
מתו הזקנים והזקנות, ורק הנביא לכדו נותר בארץ.
אז קם ללכת אל קצה הצוק, אשר ממנו יטיל את עצמו
אל התהום. ובלכתו אל קצה הצוק — מה עיניו רואות?
...כת של קופים, מלמדים ידיהם להעלות אש בעצים

אומנויות בזמנים קשים

תולעי תרבות

המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות, בהנהלתם של לאה פורת וד״ר יוסף
מבמן־מלקמן /מחלקת סכום המתקרב השגה ל־ 140 מיליון לירות ישראליות, כהשקעה

שאינה נושאת כל פרי תרבותי.
בימים אלה פורסם בלונדון הדו״ח הכספי השנתי של המועצה לתרבות ולאמנות
הבריטית. ההוצאה הכללית לתמיכה באומנויות בבריטניה הגדולה מגיעה ל־ 22 מיליון
לירות שטרלינג*.
מתוך הסכום הנ״ל מוקצבים שמונה מיליון לי״ש לאופרה, לבאלט המלכותי, לתיאטרון
הלאומי בלונדון ולתיאטרון השקספירי בסטראט פורד על נהר אבון. יתרת הסכום מושקעת
ביוצרים צעירים שלא עברו את גיל 35 ובמפעלי תרבות שונים, שלא בריכוזים התרבותיים
הגדולים של אנגליה. בישראל מושקעים 80 מכספי המענקים של המועצה בתל־אביב
ובירושלים.
לדו״ח הבריטי מצורף הסבר מקיף בו משתדלים ראשי המועצה לתרבות ולאמנות
הבריטית, לקבוע עקרונות של המשכיות התרבות והיצירתיות, בחברה הנתונה במשבר
כלכלי, שאינו פחות חמור מזה בו נתונה החברה הישראלית.
השוואה מעין זו מעלה מחדש את הצורך בקביעת מדיניות הולמת את צורכי החברה
הישראלית במועצה לתרבות ולאומנות ואת הצורך ביצירת מוסד ציבורי שיפקח על
הנעשה בין כותליד, המוגנים של המועצה מעינא בישא של קהל צרכני התרבות.
על כל פנים, הגיעה העת לברר באופן ציבורי מה הקשר בין תרבות ואומנות לבין
מוסדות מיפלגתיים גרידא המקבלים נתח מכובד מתקציבי התרבות לשימושם הלא מבוקר.
רצופה בזה רשימת כמה ממוסדות אלה:

סמינר הקיבוצים ( 25,000ל״י).
מבון ז׳בוטינסקי ( 100,000ל״י).
ארכיון לחינוך יהודי ( 15,000ל״י).
בית גורדון, דגניה ( 40,000ל ״י).
מועדון ״מילוא״(מפא״י) ת״א ( 20,000ל״י).
קרן השתתפות בנסיעות לחוץ־לאדץ ( 003,500ל״י).
ההסתדרות ( 5,000,000ל״י).

ועוד.

שלושת המוסקטרים

בחטף

במישפט שהתנהל בין הסופר קן קייזי למפיקי הסרט קן הקוקיה, שהוסרט על־פי
סיפרו, תבע קייזי 0׳ 49 מסך־כל ההכנסות של הסרט. לאחר מערכה מישפטית התפשרו
הסופר והמפיקים על 20/0תמלוגים, המסתכמים עד כה ב־ 4מיליון דולר !• תרגום
עיברי מלא של החייל האמיץ שווייק, מאת הסופר הצ׳כי ירסואלב האשק, מצוי
בשלבי תרגום בידי חיים איזק ורות בונדי. ראוי לציין כי הגירסה הקיימת כיום
בעיברית היא מקוצרת ומסורסת • בגירסת המוסרטת של הספר האוטוביוגראפי סוסעץ
מאת יורם קניוק עומדת אמו הקשישה של קניוק לגלם את תפקיד אמו של קניוק •
משורד תל־אביבי בולט הגדיר את הופעת
המבקר מנחם פרי, המשורר מאיר ויזל־טיר
ומשה שמיר (שר־החינוך־והתרבות
המיועד בממשלת־הצללים של הליכוד) בערב
שירה בירושלים כ״שלושת המוסקטרים של
אגודת הסופרים משא, מוסף דבר ל־סיפרות,
זכה בעורך אלמוני, איתן כן־
נתן, אשר מייד עם כניסתו למישרה נקט
עמדה חד־משמעית ומוגדרת בזכות אנשי
כתב־העת סימן־קריאה. לצים הציעו לכנות
את מדור הסיפרות של דבר: משא — מוסף
סימן־קריאה לסיפרות !• לאחר הצלחתו
חסרת־התקדים של הירחון פרוזה מצויים
לפחות עוד שלושה ירחונים לסיפרות בשלבים
שונים של תיכנון. על אחד מהם
ידוע כי בראשו יעמוד בן־ציון תומר,
לשעבר ״יועץ שר-החינוך־ודיתרבות ל0יפ-
רות״ .השמועה טוענת, כי תומר וירחונו
שווייק (ציור של יוזף לאדה)
מתכוונים למלא את התפקיד שבעבר
מילא הירחון מושג, שנסגר החודש.
גירסה בלתי־מסורסת

קשקשת 2055
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת׳ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.

ז1ויובץ
במדינה הוווו! 0ה1וג

(המשך מעמוד )43
מטרים מאחורי הכיתה. וכך, כולם מרוצים.״
עירית, המדריכה הנאה ממוצא תימני,
וכמוה גם המדריכות האחרות, הן בעלות
הופעה נשית ביותר. כתום יום־האימונים
הן טורחות להתאפר מעט ולטפח את עצמן.
הן עונדותי טבעות על אצבעותיהן ועגילים
באוזניהן, ובצירוף חיוך מקסים — קשה
לעמוד בפניהן.
״אני הייתי בטוחה שאצליח,״ אומרת
עירית .״אני ממלאת בדיוק אותם תפקידים
שממלאים המדריכים־הגברים. פעמיים בשבוע,
כשאני בתורנות, אני קמה בארבע
בבוקר כדי שהכיתה שלי תוכל להיות
באימונים כבר ב־ .5.15 אינני מרגישה כל
הבדל בין מתן פקודות לבחורים או לבחורות.
אבל כולם מתייחסים לפקודות ברצינות,
ומשתדלים למלא אותן במהירות, מבלי
להסס. ייתכן שאנחנו היחידות בעולם שעושות
זאת,״ היא מסכמת בחיוך צחור-
שיניים ,״אבל אנחנו פשוט מוכרחות להיות,
מקוריות.״
סופרן דקיק• מאיר הרטמן, טירון בן
,24 הוא עולה־חדש מפילדלפיה. הוא צוחק,
ואומר :״בהתחלה זה היה מוזר לי, אבל
במהרה התרגלתי, ולא מצאתי שום הבדל.
לפעמים אני אפילו ־שוכח ששם, לפני,
עומדת בחורה.״
ממרחק־מה בוקע לפתע קול דקיק, ועל
ה־שביל מופיעה כיתה. מירי מובילה את
חניכיה לארוחת־הצהריים. האנ׳שים נוטלים
את פנכותיהם וחוזרים למקומם. הכיתה
שבה ויוצאת לדרכה לחדר־האוכל. דמותה
הזעירה של מירי מתגמדת לצד טירוניה
המגודלים, ורק קולה הדקיק נשמע כשהוא
נותן להם את הקצב :״־שמאל־ימין, שמאל-
ימין, שמאל־ימין שמאל !״
צרכנות כנם הז סבי ס

#הידוק החגורה נוסח רבינוביץ.
א כי כ הן, רח׳ קפלן ,8חולון
• ניקוי־ראש באמצעים ידניים.
שירי בן־עמי, רח׳ יהודה
הנשיא ,36 נווה־אביביס, תל־אביב
>• לימון בשיעור אסטרונומיה.
אידה פנשושה, קיבוץ נתיב־הל״ה,
ד.נ. עמק־האלה
אמא, האיש מהחלל גמר לאכול
את הספה ולועס עכשיו את החגורה

דדי תבלין, רח ׳ גזר ,6חל־אביב
* גיטרה בהריון.
בנצי כן־נאים, רח׳
ריינס ,5הרצליה

איך ניתן דהכגיב
שמדגים זבובים
?בקבוק מיץ פט? אהד?

מבחר גדול של תמונות ופלקטים של
גדולי הציור המודרני והקלאסי —
הדבקה מקצועית של פלקטים ותמונות.

מאוזן

״לוטוס״ ,ת״א, רח׳ אלנבי 101
(מול בית־הכנסת הגדול)
1 אנו מחפשים בתים חמים
| עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב פלטה ,30 יפו,
טל.827621 .

.1ממצבי־הצבירה שלל החומר ; .2מצבו
של גוף המכיל ריקמה עבה ורכה! .7
כיוון ש 9מושל־מחוז ! .10 ניתן שכם !
.12 מושת על כל אזרח במדינה ! .13
מזמר ! .15 מסולם־הצלילים ! .16 שעיסוקו
היין ! .17 לבלר ! .18 מסייר ! .19 בת־קול !
•21 שן־הפיל! •22 קריאת־יגון! .23 נהר
באפריקה! .25 ידלין היה אמור להיות
כזה! .28 פקודה! .29 זוהמה, סחי! .31
מילת־שלילה; .32 לבוש רומאי! .34
בוסתן נוי ! .35 ממצעי־המיטה ! .36 אבן
יקרה ! .39 יבשה מוקפת ים ! .41 יתרון !
.44 תלם ! .45 היקף ! .47 פז ! .48 רצועה
ישרה! .49 מסוגי האדמה במידבר! .51
ממתק! .53 פילוסוף צרפתי! .56 סוג של
מכונית צרפתית! .57 קופסה ובה זרעים
רבים! .60 איו! .61 בירה אירופית! .63
מחציתו של תוף אפריקאי! .64 שעייפוהו
עד כלות כוחותיו ! .65 תרופה ! .66 ממציא
הטלפון (ש״מ 67 הסתכל ! .70 מחוספס !
.72 מתשמישי־הקדושה ; .75 אותו אכלו
אבותינו במידבר! .76 ציפור־שיר! .78
נחשול קטן! .79 בעל־גאווה! .80 שלל!
.81 דורון! .83 נעמד על רגליו! .85 עיר
דרומית בישראל! .86 מפולש! .87 סיומת
לרבות! .88 נישא! .90 הטיל! .91 אות
בא״ב האנגלי! .92 כור! .95 מיקווה־מים
ענקי ! .96 מתבוננת מן הצד ! .97 רך בצאן.

מאונך :

.1מין אבן קשה ביותר! .3אזור
מותניך ! .4מכלי השחמת ! .5נרו יאיר
(ר״ת) .6 :מלחין גרמני! .8כוח צבאי!
.11 חבל־ארץ באירופה ! .12 חלק מן הארוחה!
•14 שמן־האדמה! .15 מיון! .20 מן
השבטים! .21 משמין! .24 מילת־שלילה!
.26 אחורי הגוף ! .27 מנעול פטנטי ! .28
כמו 28 מאוזן; .29 טשולנט! .30 אביזר
חיוני במכונית ! .32 לפני ! .33 העז ! !
.37 נציב מס־ההכנסה (ש״מ)! .38 זכר
בבקר; .39 מחודשי השנה העיברית! .40
מכינויי האלוהות ! .42 מן הצאן ; .43
השתוקקות נלהבת ; .45 מין מטוס קל !
.46 פרי עץ האלון ; .48 סימן הכפל ! .50
מטבע צרפתי! .51 ארוכה; •52 קידומת
גרמנית ; .54 עיבדו את הבצק ! .55 התחלה ;
.59 אדיב! .62 הזזה, העברה; .64 חומר
המשמש לבניין! .68 שמלאכתה הבימוי!
.69 מטבע יפאני; .70 ועוד, נוסף; .71
כן, בספרדית ! .73 שלושים־ושלושה, בגי־מטריה
! .74 מין תיק לספרים ; .76 מש !
.77 אביון ; .79 פרי מחשבת הגאון ; .80
נתח ! .82 מבני נוח ; .84 גילוי ; .89 מדור־תשלומים
(ר״ת); .90 כרוב•; •93 ענק בלי
ראש! .94 קריאת־צער.

בני מישסחת קנומוב להוטים אחרי מיץ
פטל. זוהי הסיבה לכך שלמרות עליית
המחירים המסחררת של תרכיז מיץ הפטל,
שנגרמה בשל עליית מחירי הסוכר, לא
ויתרה מירי קנומוב על פריט זה בסל
המזונות של בני מישפחתה.
אולם בקבוק מיץ הפטל שקנתה מירי
קנומוב בחנות המכולת שבשכונת מגוריה
הירושלמית לפני כחודשיים, היה מרוכז
יותר מהרגיל. לא ריכוז הפטל הוא שהיה
יוצא־דופן בו, אלא דווקא ריכוז הזבובים.
כנראה שבעת שנטלה את הבקבוק מדוכן
המיצרכים בחנות המכולת, שררה אפלולית
במקום. אחרת אין להבין כיצד לא
הבחינה מירי בריכוז הזבובים בבקבוק עוד
בטרם פתחה אותו בביתה. אולם, בבית,
נכונה לה הפתעה אמיתית. כאשר אמרה
למזוג תרכיז פטל, הסתבר לה כי יש זבובים
בבקבוק.
לא זבוב אחד ולא שניים. גם לא עשרה.
על פי מיספור מפורט שערכה מירי קנו-
מוב היו שרויים בתוך מיץ הפטל הסמיך
לא פחות מאשר 80 זבובים. מובן מאליו
שהיא נטלה את הבקבוק ומיהרה להתלונן
במישרד המיסחר־והתעשייה.
תאונת־עבודה. בבית מישפט השלום
בירושלים, שם הוגשה תביעה מיש-
פטית נגד חבדת המזון הגדולה, יצרנית
מיץ הפטל רווי הזבובים, ניסה נציג החברה
להסביר כי זבובים בבקבוק הם בבחינת
תאוגת־עבודה שיגרתית.
.בעזרת מיספרים וסטאטיסטיקות למכביר
הוא טען כי אין כל יחם בין כמות הייצור
במפעלי החברה, לבין מיספר תקלות הזיהום
הסביבתי במוצרים. בכל 12 שעות,
טען, מייצר המיפעל 60 אלף פריטי ייצור.
מיספר המקרים בהם מתגלים גופים זרים
במוצרים בטל ומבוטל לגבי היקף הייצור.
מה עוד שתקלות כמו חדירת זבוב לבקבוק,
אינן ניתנות למניעה אבסולוטית.
ייתכן ואילו היה בבקבוקה של מירי
קנומוב זבוב אחד לרפואה, היה השופט
מקבל את טיעון איש חברת המזון. אולם
לנוכח הריבוי במיספר הזבובים בבקבוק,
הוא קנס את המיפעל בקנס של אלף ל״י.
אלא שהתעלומה העיקרית נשארה בלתי
מפוענחת. איך בכל זאת חדרו 80
זבובים לבקבוק אחדי שהרי גם 80 זבובים
בחדר אחד הוא מיספר מוגזם לכל
הדיעות, לא כל שכן בבקבוק.
העו ל ם הזה 2055

אחרי הסאטירה החברתית של ״ 200 הארץ״ עיקוי ראש׳ מגיע תורו של
האנטי־גיבור הסאטירי ״האביר זיק -ספד מדליק שראה אור השבוע

חנוך מרמרי ודודו גבע, מיוצרי תוכנית־הסאטירה
ניקוי־ראיש חברו ליצירת ספר שונה ויוצא־דופן, שבא
כמשב־רוח מרענן לשוק-הספרים העיברי העייף. הספד,
שהוא מישובב־ינפש, מתחזה כספר־ילדים, שעה שהוא
למעשה סיפור־מצוייר־למבוגרים.
האביר זיק הואי מעין אילוסטרטציה נוגה של דון־
קישוט מגוחך, הדוהר עם עלילתו אל עבר עולם של הזיות
ספק־ילדותיות, ספק־בוגרות, תוך שהוא תוקף ללא־רחם
את טחנות־הדוח העשויות ממטבעות־לשיון, או שאר סיטואציות
מילוליות של השפה העיברית. בספר ניכרים עיק-
בות עבודת צמד־המחברים במדיום הטלוויזיוני :״עבדנו
על זה כמו שעובדים על קולנוע. על כל זוג עמודים
כעל תמונה קולנועית. השתדלנו לבצע עבודה תמציתית
ונקייה מכל תופעת־לוואי מייותרת. ציור פשוט של עיפרון.
מינימום מישטחים, ובלי בדיחות קטנות.״
• בספר נכללות שלוש מעלילותיו של האביר זיק.
הראשונה בהן :״האביר זיק ובת־המלך״ ,נפתחת במילים :
האביר זיק דיה אכיר כישרוני ואמביציוזי וכיוון שכף
ניעורו בו שאיפות גדולות. בוקר אחד קם האביר זיק,
סידר את מיטתו, הכנים את אמו למושב־זקנים ונשק לעיזו
האהובה ריבקה ויצא לדרך. הוא נדד ונדד והגיע לעיר-
הבירה. זהו מקומם של אבירים כישרוניים — חשב ה אביר
זיק כלבי — אד תקוותיו התנפצו אל המציאות
המרה. מאוכזב ועצוב ניסה האביר זיק את כוחו כעבודת־כפיים
וגם כעכודת־ידיים שלח ידו וסופו שהידרדר ל זנות...

הנסיכה
פתחו קונדיטוריה בפרברי העיר וחיו רע, מה
לעשות?
!• אלא שהאביר זיק — ספר מדליק אינו סאטירה,
למרות שהקורא רשאי לפרשו כסאטירה. לאם יש סאטירה
בספר — אומר חנוך מרמרי — היא נמצאת בסיפור
״האביר זיק ואשתו של תרנגול בכיר ניתן להגדיר
זאת כסאטירה נוקבת על החברה של סט׳ פטרבודג במאה
שעברה. פאראפראזה על אנה קרנינה. מצאנו את עצמנו
פתאום עם סיפור כל-כך רומאנטי, עצוב ונוגע־ללב, סיפור
העוסק בדמויות השבויות בכבלים חברתיים. כי,מעט בכינו
כשעשינו את זה, ואז הבנו שהסיפור הזה יכול להיגמר
בהתאבדות כמו הסיפורים של אז,״ אומר תנוד מרמרי.

דרבו מלאת־החתחתים אל ההרים הגבוהים ואל הזקן
יחיעם הנבון באדם...

״אין בספר הז המט רו ת לחנך
אתה אנו שו ת״
• הספר גדוש בשימוש ״לא מקורי״ ,לדיברי מחבריו,
בדמויות חייתיות :״נגד וולט דיסני יוצר בעלי חיים
למטרות הסיפור, כך שאם זיק דופק תרנגולת אז זה
לא משנה.״

״ הז קן י חי ע ם הנבון באדם ״
• והנה נתקל האביר זיק כאביר הנורא האביר גליק
שעמד באמצע הדרך ועשה לו פרצופים. נתן האביר זיק
לאביר גליק ארבע סטירות־לחי חזקות. אבא של גליק
שבר לאכיר זיק את כל העצמות. אף כי סכל מנכות
ארבעים אחוז ומנקע המשיך האביר זיק לטפס כהרים
הגבוהים. על פיסגת ההרים הגבוהים התגלה לעיניו של
האביר זיק הזקן יחיעם הנבון כאדם, והוא שקוע במחשבות
עמוקות. ברע האביר זיק על ברכיו ואמר: אני הוא
האביר זיק המחפש את האמת •

הרפתקאותיו של ״האביר זיק״ הן בינות ל-
מטבעות־לשון לעגר,־עילגת של היום. וחנוך מרמרי מו סיף
:״אין בספר מטרות לחנך את האנושות. זהו ספר
שנעשה מתוך חדוות־עשייה. זה רומן־מצוייר קטן, עם
כל הברוד בזה. עד שהוא נוגע־ללב בעצבזנו. האביר
זיק הוא זיין נוגה. דופק כמו שפן, ובוכה

אביר זיק ספר מדלי ק
האביר זיק, עינו צדה מודעה נאד, ומושכת עין, ה מבשרת
כי המלך קובי השני יתן את בתו לאשה לאביר
שיעמוד בתחרויות הקשות ...אביר שיכשל — יותז ראשו :
אותו הלילה התרגש מאד האביר זיק וחלם חלום
פסיכולוגי. כשבת כבוקר קם האביר זיק, ציהצח את שיניו
ויצא לתחרות. היו שם גיבורים מכל דחכי העולם אד מקץ
שעה קלה נותר האביר זיק לבדו. המלך קובי השני, סגנו
ומזכירו הטילו על האביר זיק שלוש משימות קשות
ומסוככות.
הם הטילו עליו לשחות 200 מטר חזה עם המיפלצת
מקריית־יובל (שהיא שיאנית העולם כמקצוע זה) .אך
לפתע קכלה המיפלצת אפנדציט ופרשה מן התחרות. הם
שאלו אותו שתי שאלות קשות בחשבון אף האביר זיק
הוציא שיחדור •מלענות. לבסוף נבחן כעץ או פלי _ אך
הפסיד.
האביר זיק לא איבד את קור רוחו והגיש עירעור
לוועדה לפי סעיף .536 העירעור התקבל.
נישק אותו המלך קובי השני על מיצחו ואמר לו :
״הא לד את כתי לאשה״.
המשתה נערף שבעה ימים ושבעה לילות. אבל אותו
היום פרצה מהפכה ובוטלה המלוכה. האביר זיק ואשתו

״ ה אביר זיק יוצא לחפש אתהאמת ״
י• עלילת הסיפור השלישי של הספר ,״ייסורי האביר
זיק הצעיר״ ,מתאר את גיבורם של מרמרי וגבע, המתעורר
בוקר אחד ומחליט החלטות חשובות: הוא שילם את
החוב במכולת, העכיר לשכנים את עציצו האהוב יהושע,
נפרד מאוסף המפיות שלו ופרש מתפקידו האחראי ב־מחלקת־מים.
החל להינזר מעישון, משתייה ומעיזים.
גידל זקן וצם שלושה חודשים. ואחר מירק את נפשו
כיסורים קשים. ויצא מחושל ומטוהר, לחפש את האמת.
הוא חצה את המידבר הנורא ואת הג׳ונגלים האיומים,
ואת האוקינוס העצום, ואת ים־הקדח האינסופי, והגיע
אל המיזנון של יוסף הנורא אבל הועף משם החוצה תיכף
ומיד...
האביר זיק המשיך בחיפושיו אחר האמת כמישנה
מרץ וגם סכנות ושודדים לא יכלו לו. לאחר מסע מפרך
הגיע האביר זיק לטירתו של המכשף איציק, אשר הסכים
לעזור בתנאי אחד ...האביר זיק הרגיש כי הגיעו מים עד
נפש, אך בכל־ זאת אימץ את שארית כוחו, והמשיך ב*
בהוצאת ״זיק את גליק״ 120 ,עמודים בצבעים, על
נייר משובח, ונמכר במחיר הזול להפליא (כולל מס־ערך־
מוסף) של 25 לירות בלבד.

• עצוב ומאוכזב אמר האביר זיק: לא מאמין !
אמר הזקן יחיעם הנבון באדם: בוא נתערב י...
והסיפור והספר מסתיימים בכך שהאביר זיק יורד
במורד ההר ובידו מיברשת־שיניים.
אומר חנוך מרמרי על מגמת הספר :״יצאתי מניקוי
ראש ׳ 2 0 0 1ארץ לדברים יותר אנושיים ולא־פלאקטיים.
זו עבודה שלמה ונקייה יותר מדברים קודמים. הכוונה
היא, עידון והאצלה /כפי שאומר דודו גבע. אבל למרות
זאת, הספר חינו מסוג הספרים שצריכים להיות על המדף
בבית־השימוש, ספרים שכל מטרתם היא לשובב נפש...״

1*11
- 1רו 1ר״
! 11־־תרר^רריז 1־
כליון ״העולם הזה׳׳ ,שיצא־לאור לבני 25 שנה בדיור! ,בולט
עדיין כרושם הציבורי שאותו יצרה הפגנת־הענל! נגד השילומים
מגרמניה, שנערכה כרהבת־הכנסת בירושלים, והקדיש בתכה
לכמה מהדיוקנים שהשתתפו כאותה הפגנה. כמיפגרת מגמת המע רכת
להגיש מן הנעשה כמיגזרי חיים שונים, הובאה כתבה מצו למת
:״לאן הערב ף בית־פוהר יפו״ .הכתבה עופקת בהצגות־תי־אטרון
ומיפגרות־שיקום אחרות ככית־הכלא.
כראש הגליון — מודעת אכל לרגל מותו של יעקב גל,
כתב השבועון למוסיקה ולפלילים, מראשוני המערכת הנוכחית,
כעלה הראשון של דינה אברן•.
כגליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנה, במדור ״במרחב״ הת-

פרפמה כתבה שדנה במלך טלאל, אבי חוסיין, מלוצרן כהווה,
שמלך תקופה קצרה לפני שאושפז כבית־חולים לחולי-רוח.
כשער הגליון: נערה המאפיינת את בנות הארץ כאותה עת,
מעשה ידיה של צלמת המערכת פרנצה גרובנר, לרגל נסיון
״העולם הזה״ להקים גרעין־התיישבות בנגב (״גרעין עמית״).

קונאי־ננק שחילק נסו לאנשים * נן־גוויון
זונהב ״פ וס ביאליק״ לסיפדות ^
העם מדיתז משוגעת לגמר•
קבוצות של צעירים, בלוויית כמה אני
שי־ציבור שהוזמנו על־ידי צבא־ההגנה־לישראל,
ירדו במוצאי־שבת דרומה, כדי
להשתתף בחגיגה חלוצית מייוחדת־במינה.
כשירדו במעלזדהעקרבים מישראל האחת
לישראל השנייה* ,השאירו אחריהם מדינה
שהייתה עדיין אחוזת בולמוס המעצרים,
הכימענדמהפיכות והכימעט־ישועות של
פרשת הכנסת. בנושמו מלוא־ריאותיו את
רוח החופש של הערבה האינסופית, אמר
מפקד גדנ״עי מדובלל־בלורית, באנחה של
הקלה :״ברוך השם שזו ארץ אחרת ! מדינת
ישראל משוגעת למחצה!״
כשחזר אותו גדנ״עי כעבור יומיים חס-
רי־רדיו וחסרי־עיתון לבית החייל בבאר־שבע
ונטל לידו, לתומו, את ההוצאה האחרונה
של עיתון־הערב, פקח זוג־עיניים
לרווחה. ביומיים אלה קרת משהו במדינה.
בגין המהפכן ובן־גוריון המושיע נדחקו
לפינה רחוקה, מבלי יכולת להתחרות
בגיבור הלאומי החדש, שמעשיו ותמונותיו
מילאו את העיתונים. הגדנ״עי תפס
את ראשו המאובק, והפליט מיואש :״חבריא,
אני נכנע! המדינה כבר משוגעת
לגמרי !״
שוכר כל השיאים. היה באמת נדמה
שמדינת־ישראל כולה הפכה בית־משד
געים אחד גדול. אחרי שורה שלמה של
מעשי־רצח מתוך טירוף, ואינטרמצו פוליטי
בירושלים שגם הוא לא היה נורמאלי
ביותר, הופיע המשוגע שהוא (בינתיים)
שובר כל שיאי השיגעון: גרשון פאר,
קופאי לפי מיקצועו, שודד־בנק לפי בחירתו,
מטורף־מהפכן ומהפכן־מטורף לפי מעשיו,
האדם ששר את התיקווה בנוכחות
שני קציני־מישטרה על גיבעת־חול שוממה,
ליד שק מלא הון אגדי, שהיה מוקדש
לחולל את המהפכה העברית הגדולה
ולהביא את הצדק להמוני העניים ס*.
דומה היה שהגורל זימן את האיש הזה
כדי לשלב יחדיו ולהביא עד כדי אבסורד
את כל הקלחת השיגעוגית של שוד
כספי הציבור מצד אחד ותוכניות מהפכניות
מצד שני. על אף חומרת העבירה
* באותה תקופה, נחשבה נסיעה לאילת
בהינתקות שלמה מתוך המתרחש במדינה.
מעשהו הרובין־הודי של גרשון פאר,
שחילק שטרות־כסף ברחוב, הפך מאוחר
יותר אגדה ואוזכר בסרט.

רותי ו ה מזל ה הפוך
1 46

ווו

קשה היה גם לאזרח חסר חוש־הומור
להימנע מחיוך נסתר. גרשון פאר הצליח
במקום שבו נכשלו מיטב המוחות של
הציבור הישראלי: להצחיק את המדינה
ולרתק את דמיון אזרחיה.
השאלה שנתבקשה מאליה נשאלה על־ידי
עיתונאי מכובד, שחזר אף הוא מן

מחדל! כספים גרשון פאר
למה, בעצם?
הנגב הדרומי: למה, בעצם, הוא משוגע?
האם ביגלל זיז ששדד את הכסף, או ביגלל
זה שהוא חילק אותו 1

לירות• במקו רירה
אינדבס־יוקר-המחייה עמד על 371 נקודות
כאשר שר־האספקה-והקיצוב, ד״ר דוב
יוסף, הכריז על מילחמה לפני 30 חודש.
הוא הורידו משך חצי שנה ל־ 317 נקודות.
אולם יורשו, פינחס לבון* ,לא נקט
את האמצעים המתאימים למנוע את עליית
האינדכס, וכאשר חזר דוב יוסף לתפקידו,
הפעם כשר־המיסחר־והתעשייה, עמד
האינדכם על 371 נקודות בדיוק.
* מאוחר יותר שר־הביטחון, שבתקופת
כהונתו בתפקיד זה התרחשה הפרשה
הקרויה על שמו.

יוסף נואש מבלימת גלגלי האינפלציה
הדוהרת, וחאינדכס עבר בקפיצות־בזק את
הנקודה ה־ .400 כאן התערב שר־האוצר,
אליעזר קפלן. יותר משנה נמצאה במגירתו
הצעת הוועדה לעריכה חדשה של
האינדכס. עם ראש השנה ,1952 כשנסתיים
תוקף החוזים הקיבוציים בין הסתדרות
העובדים להתאחדוודבעלי־התעשייה, אישר
שר־האוצר את האינדכס החדש.
אינדכס יוקר המחייה הוחזר ל־ 100 נקודות,
אולם הבסיס לשכר־היסוד שונה מ־
/2,נ 10ל״י (משכורת היסוד ב״ )1939ל־70
ל״י. כל עלייה בנקודה באינדכס תגרור
אחריה תוספת של 700 פרוטה, במקום ה־
105 המקובלות.
אישור האינדכס בפרוש המו״מ על שכר
העבודה הוציא את הרוח ממיפרשי מפ״ם.
כאשר מרכז מפא״י (ההסתדרות החליט
לצמצם את תביעות הפועלים להעלאת שכר
ב־ 20—15 אחוזים בהשוואה לדרישה ה־מפ״מית
של 35 אחוזים, היתה עימו הנמקה
הגיונית: האינדכס החדש יפצה.
במחצית ינואר עמד האינדכס על 108
נקודות, והבטיח תוספת של 5.6ל״י מלבד
תוספת־התוצרת. בעד כל לירה תוספת
לפועל יחזיר לעצמו התעשייו לירו־תיים

ספרים

•ה1דה הוא משה
כאשר משה סמילנסקי, הפרדסן הרחובותי,
שהתפרסם בתפקיד עורך דואר היום
מעל דפיו, ניהל מילחמה, בקירבתו לברית־שלום,
ובמאמריו, על גורל המדינה בהארץ,
ישב לכתוב את האוטוביוגראפיה שלו, בחר
בדרך מיוחדת: בצל פרדסים*** אינו
מתאר את 77 שנות חייו של איש העלייה
הראשונה, בן מנהל משק חקלאי באוקראינה,
שעלה בגיל 16 וחצי ארצה, לביצות
חדרה. במקום זה מתוארות קורותיו של
* גילוי זה של מערכת העולם הזה,
בזמנו, פורסם לפני כשנה בדו״ח כלכלי
סנסציוני, שהוכן בידי ד״ר אסתר אלכסנדר,
ראש מחלקת המחקר במישרד ראש־הממשלה,
הטוענת גס היא, ואף מוכיחה,
שהתעשיינים חינם המרוויחים העיקריים
מעליית האינדכם. .
** למפא״י היה באותה תקופה רוב אבסולוטי
בהסתדרות.
*״* בצל הפרדסים, מאת משה סמי־לנסקי,
הוצאת מסדה 244 ,עמודים.

״העולם הזה״ 742
תאריך 17.1.52 :
יהודה, פרדסן רחובותי, ממעריצי מישנת
אחד־העם, שסייר בערי סוריה וארץ־יש־ראל,
נסתבך בעלילת־רצח ערבית, והתנדב
לגדוד העיברי.
קורותיו של משה סמילנסקי ויהודה גיבורו
כימעט זהות לחלוטין, בשמות נשותיהם:
צילה, וכינוייהם־הסיפרותיים: חווא־ג׳ה
מוסה.
אך גם ככה מעניינות ביותר התלבטויותיו
של יהודה־משה. הוא ידע כי עליו
להיאחז בקרקע, לשאוף לשלום עם הערבים
ולעבוד ככל יכולתו. דיעות ברוכות,
שבעליהן לא איבדן גם כיום, ארבעים
שנה אחרי שניטעו בו לראשונה *.
כל ההתייהרויות הקטנות וההרגשות החוזרות
לעיתים קרובות־למדי באיזו מידה
יהודדדמשה הוא גברא־רבא, נעלמות לעומת
אמיתות הדברים של אוהב ועובד אדמתו
הנאמן. עשרת העמודים בספר, המתארים
את מילחמת יהודה־משה בארבה שעלה
על הארץ ועל שדותיו, אינם נופלים מדיבר,
משאו של יואל בן־פתואל על מכת
הארבה, כמה אלפי שנים קודם־לכו.
אנשים כאשר 200 צעירים ירושלמיים חמדו להם
לצון, לפי הודעת המישטרה, וניסו לעבור
בין המיתרסים שהוקמו ליד בניין הכנסת
— הותזו עליהם סילוני־מים. בין הנפגעים:
שלישיית הסופרים והמשוררים המפ״מית :

אכרהם שלונסהי.
וחיים גורי.

משה

שמיר

עשר שעות לפני שזכה דויד כן־גור־יון
בפרס ביאליק 500ל״י) הוא ביקר
בנמל חיפה, סייר באוניה נגבה. סיורו זה
גרם לדחיית הוסעת־הבכורה של להקת
הריקודים של פרל פרימוס. ההסבר:
סיורו של בי.ג׳י. הפסיק את פריקת מיטען
האונייה, שהכיל את תלבושות ותיפאד
רות הלהקה.
אבא אכן, נציג ישראל באו״ם, לא
רצה להרחיב את הדיבור על מישטר״הצנע
הישראלי במסיבודעיתונאים פאריסאית
והסתפק בהסבר קצר. שני חמיצרכים
שאינם מוקצבים בישראל: נאומים ונפט.
* השקפת־עולם שונה גילה באחרונה,
ס. יזהר, בן־אחיו של משה סמילנסקי, במאמר
שפירסם על הפלסטינים, בעיקבות
טבח תל״אל־זעתר בביירות.
*• בשנות ה־50׳ הוענקו פרסי ביאליק
לרוב לאנשי־מדינה, ולא לסופרים. מילבד
בן־גוריון זכו בו זלמן שז״ר, רחל שז״ר
ואחרים.

(קריקטורה של דוש)

לנעלי סבוכותרואן
^ א 0 £אזו 0

אוו לע 11 ות!03

במסגרת ההיערכות הארגונית שלנו
לקראת יבוא ושיווק מכוניות סיטרואן.
הכשרנו אנשי מקצוע מעולים כתחום
השרות.
במשך החדש יועמדו לרשותכם
12 מוסכי שרות מוסמכים.
מטרתנו לפתח מדיניות שדות השמה את
הדגש על יחס אישי ומסור ללקוח
על־פי המסורת הידועה של חברת

דוד לוביגסקי בע״מ, ועל פיתוח רשת
מוסכים עם ידע טכני, אמיץ, מנוסה
ברמה גבוהה ומחסני חלפים מקוריים.
כמפיצי מכוניות סיטדואן בישראל,
געשה כמיטב יכולתנו בטיפול מסור
ואמי? בלקוחות, כדי להצדיק את האמון
שנתנו בנו מפעלי סיטרואן -מתעשיות
הרכב המובילות באירופה.

דודלוב!?! בע״ת
מפיץ פיג״ו וסיטרואן בישראל.

רשימת מוסכי־שרות (אשו־ הוסמכו עד היום):

תל־אגיב: מוסך לוביגסקי ת׳א, ב ע׳ מ, תובל , 5טל : 39871 .ירושלים: פליקס זילבר שטיין, דדו׳.הרכב 14א׳ איחר התע שיה תלפיות,
טל ; 719)548 חיפה: מוסך צמרת, רח׳ ההסתדרות, מפרץ חיפה, וטל : 728888 .בני־ברלו^מדום הצמרת, ברון הירש , 19 איזור
התעשיה, טל5 79101 כפר־סבא: מוסך פוספלד, טל ; 052 /? 01<51 נתניה: מוסך ׳חל׳ איחר התע שיה, טל : 37223 .חדרה:
מוסך השלושה, איזור התעשיה, טל 550 22 נצרת •:מוסך ציפורי, איזור התעשית,רזחך ש , 8/9טל 5098 5צפת: מוסך מנחם,
איזור התע שיה החדש, טל ; 30132 .רחובות: מוסך מלכה, איזוד התע שיה, דרך יבנה, טל ; 95)5883 .ראשון לציון: מוסך שרתון,
אי חר התע שיה, טל ; 949481 .אילת: מוסך ישראל, איזור התעשיה , 54/1/2 ,טל 3001 .